דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"ג ישיבה קמ"ח הישיבה המאה-וארבעים-ושמונה של הכנסת העשרים-וארבע יום שלישי, כ"ט בסיוון התשפ"ב (28 ביוני 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים נאומים בני דקה 6 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 6 אבי מעוז (הציונות הדתית): 6 משה אבוטבול (ש"ס): 7 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 8 סימון דוידסון (יש עתיד): 9 עלי סלאלחה (מרצ): 9 הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32) (הארכת תקופת הערעור על החלטת קצין תגמולים), התשפ"ב–2022 10 מוסי רז (מרצ): 10 דוד אמסלם (הליכוד): 12 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 15 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 15 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 233) (תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"ב–2022 16 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 16 הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות אזרחים נעדרים, התשפ"ב–2022 18 נירה שפק (יש עתיד): 18 מוסי רז (מרצ): 19 נעמה לזימי (העבודה): 19 עידית סילמן (ימינה): 20 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ב–2022 21 עידית סילמן (ימינה): 21 הצעת חוק סיוע לנפגעי אסון לאומי-אזרחי, התשפ"ב–2022 24 אפרת רייטן מרום (העבודה): 24 עלי סלאלחה (מרצ): 27 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 28 הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 20) (חיסיון קרימינולוג קליני), התשפ"ב–2022 29 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 29 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022 31 ינון אזולאי (ש"ס): 31 רם בן ברק (יש עתיד): 33 יעל רון בן משה (כחול לבן): 33 נירה שפק (יש עתיד): 35 הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 41) (הגדרת אחי הנספה וזכויותיו), התשפ"ב–2022 36 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 36 הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – מענק לימודים), התשפ"ב–2022 37 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 38 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 38 הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הטבות לאח הנספה), התשפ''ב–2022 39 עידית סילמן (ימינה): 39 הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הטבות לאח הנספה), התשפ"ב–2022 40 מופיד מרעי (כחול לבן): 41 הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – מס' 40) (אחים שכולים), התשפ"ב–2022 44 מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): 44 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 65) (החזר דמי נסיעה באמבולנס לחולה סיעודי ובעד חולה שנפטר), התשפ"ב–2022 46 חוה אתי עטייה (הליכוד): 47 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 48 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר הוצאות עבור נסיעה באמבולנס), התשפ"ב–2022 49 עידית סילמן (ימינה): 49 הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 4) (החלפת מונח וסיוע במיצוי זכויות), התשפ"ב–2022 51 אמילי חיה מואטי (העבודה): 51 הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב–2022 53 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 53 הצעת חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים) (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2022 54 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 54 הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 16) (הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022 55 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 56 הצעת חוק האקלים, התשפ"ב–2022 57 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 57 הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 24 והוראת שעה) (סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ב–2022 60 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 61 הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ב–2021 62 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 62 איתן גינזבורג (כחול לבן): 63 נירה שפק (יש עתיד): 64 הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"ב–2022 66 השר לביטחון הפנים עמר בר לב: 66 איתן גינזבורג (כחול לבן): 67 הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 3), התשפ"ב–2021 69 השר לביטחון הפנים עמר בר לב: 69 הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2022 71 השר לביטחון הפנים עמר בר לב: 71 שלמה קרעי (הליכוד): 73 מופיד מרעי (כחול לבן): 77 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 83 הצעת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין מצב חירום 86 רם בן ברק (יו"ר הוועדה המשותפת): 86 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 88 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 88 הצעת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין מצב חירום 88 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 88 משה ארבל (ש"ס): 89 סימון דוידסון (יש עתיד): 90 אוריאל בוסו (ש"ס): 91 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 93 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 93 הצעת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין מצב חירום 93 ינון אזולאי (ש"ס): 94 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 96 משה אבוטבול (ש"ס): 97 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 99 ענבר בזק (יש עתיד): 101 השר לביטחון הפנים עמר בר לב: 103 רם בן ברק (יו"ר הוועדה המשותפת): 104 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022 105 משה ארבל (ש"ס): 105 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 106 אורי מקלב (יהדות התורה): 108 ינון אזולאי (ש"ס): 110 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76), התשפ"ב–2022 113 מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): 113 << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היום יום שלישי, כ"ט בסיוון התשפ"ב, 28 ביוני 2022. אני מתכבד לפתוח את ישיבת מליאת הכנסת. נאומים בני דקה, בבקשה. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי וחברות הכנסת, כמו בכל שבוע, גם הפעם אקריא ואציין את שמות ההרוגים ופרטי תאונות הדרכים הקטלניות שהתרחשו בשבוע החולף: ביום שישי, 24 ביוני, נהרג גבר בן 39, תושב עפולה, בתאונת אופנוע בשדרות יצחק רבין בעיר. מאוחר יותר באותו היום מצא את מותו נהג רכב, גבר בן 20, בתאונה עם משאית בכביש 5504 סמוך למחלף אייל. ביום שבת, 25 ביוני, נהרגה רואא טהא, תינוקת בת שנה, תושבת היישוב כאבול, כשנדרסה עת שחצתה את הכביש ביישוב. ביום ראשון, 26 ביוני, נהרגה הולכת רגל בת 80, תושבת ראש העין, כאשר נפגעה מאוטובוס חולף כשחצתה את הכביש ברחוב שבזי בעיר. שעה מאוחר יותר באותו היום נהרגה הולכת רגל בת 71, תושבת ראשון לציון, בתאונה בסמוך לדרך פרימן. עוד באותו היום נהרג אחמד אבו מדיגם, בן 25, אשר נפגע מרכב חולף שניסה לבצע פניית פרסה בכביש 40. חבריי, את כל האנשים האלה, את כל המשפחות שלהם, לא מעניין אם יש בחירות, אין בחירות, אם יש קואליציה, אין קואליציה. החיים שלהם נגמרו, והחיים של המשפחות לא ייראו אותו הדבר. זו המחויבות שלנו להילחם כל הזמן, בלי הפסקה, בקטל בתאונות הדרכים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> הנדסת תודעה 58? 59? << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> 59. יישר כוח, חברי בועז. אדוני היושב-ראש, נאום הנדסת תודעה מס' 59, והפעם על הניצחון המדומה על הקורונה. ראש הממשלה הפורש אמר בשבוע שעבר שניצחנו את הקורונה בלי יום אחד של סגר. איזו הנדסת תודעה. איזה ניצחון עצוב. ממשלה שקיבלה לאחריותה מדינה שנמצאת במקום הראשון בעולם בחיסונים הצליחה להגיע למספר מזעזע של 4,200 נפטרים בשנת קיומה. רק אתמול – למעלה מ-12,000 מאומתים. ככה זה כשמוכנים להכיל את המתים למען שרידותה של הממשלה ולמען הכיסא והתואר של העומד בראשה. ברוך השם שסוף-סוף נפלה הממשלה הרעה הזאת. בעזרת השם נזכה במהרה לממשלה שבאמת שמה את עם ישראל ואת מדינת ישראל לפני הכול. אני ממליץ לאזרחי ישראל לקחת אחריות, ובבחירות הקרובות לבחור אך ורק במי שבאמת דואגים לעם ישראל ולמדינתו היהודית. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. נראה לי שהמספרים לא מדויקים, אבל זו הערת אגב. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> אדוני מוזמן לבדוק – – – אם אני טועה או אדוני טועה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 4,000 בשנה? << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> 4,200, כן, מאז שקיבלתם את הממשלה. סך הכול 10,950, וקיבלתם את זה ב-6,600. זה החשבון המדויק. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, עם דמדומי חמה, עת צאת הממשלה לפגרה ונפילת הממשלה, ראיתי לנכון, כיוזמה ממש אחרונה של בין השמשות, להגיש תיקון חקיקה בנושא פקודת בריאות העם, כדי לעזור ולסייע לאנשים שסובלים מחוסר אפשרות למצוא במהירות ורידים בגופם כשנוטלים מהם את הדם כדי לעשות בדיקות דם. החוק שהגשתי, ואני מקווה שבעזרת השם אולי גם נצליח לקדם אותו למרות הפגרה שאנחנו יוצאים אליה, הוא פקודת בריאות העם (תיקון – מכשיר לאיתור ורידים), כך שבמוסד רפואי שבו נוטלים דמים יהיה בכל עמדה לנטילת דמים מכשיר לסיוע לאיתור כלי דם. הצורך במכשיר נובע מכך שיש קושי רב במציאת ורידים אצל חולי סרטן בכלל וילדים בפרט, או סתם בני אדם. בדיקת דם לכל אדם בריא היא לא דבר שאוהבים. רוב האנשים מפחדים מהבדיקה. אצל חולי סרטן מצב הוורידים הוא לא טוב – טיפולי הכימותרפיה מכווצים ומייבשים את הוורידים ומקשים על מציאת וריד טוב ותקין עבור בדיקת דם. בכל יום שילד חולה סרטן מגיע לקבל טיפול הוא צריך לעבור בדיקת דם מייד על הבוקר, לראות את ספירת הדם שלו ואת מצבו לפני התחלת הטיפול. בדיקת הדם הזו היא הדבר שרוב הילדים הכי מפחדים ממנו; לא ההקרנות, לא הכימותרפיה, כי אם בדיקת הדם הפשוטה הזו, שמשליטה עליהם פחד ובכי שמקשה על תהליך לקיחת הדמים. לפעמים צריך לדקור כמה וכמה פעמים כדי למצוא את אותו וריד שממנו יוכלו לקחת את הדם. המכשיר למציאת ורידים מאפשר לאותה אחות למצוא וריד טוב באופן שגם מראה לילד את הווריד, ומאפשר לילד להושיט את היד בבטחה כי הוא יודע שהוא יידקר בסך הכול פעם אחת. אני מקווה, בעזרת השם, שיצליחו במחלקה המשפטית לזרז יותר את הנושא הזה, כי הילד סובל מזה והאדם סובל מזה, ולמה לדקור פעמיים? תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני, אני לא בן 34, וזו הפעם הרביעית שהכנסת מתפזרת. אני יכול לומר לך שאתמול, כשהצבענו בלילה על פיזור הכנסת, נפלה עליי עצבות עמוקה, כי זאת עדות לכמה שברירית הדמוקרטיה הישראלית. אני רק יכול לקוות שלקראת הבחירות הקרובות, או אולי אחריהן, אנחנו נוכל לוודא או לתקף מחדש את ההנחה אולי הכי חיונית בדמוקרטיה שלפיה כולנו יכולים לשבת יחד חרף המחלוקות שלנו – העובדה שאנחנו לא מסכימים אחד עם השני לא אומרת שאנחנו שונאים אחד את השני – ואולי לקוות שבכנסת הבאה נוכל לבנות קואליציה רחבה ככל הניתן, שנוכל יחד לקדם את הדברים שנמצאים במכנה המשותף הרחב ביותר. אשר למחלוקות שלנו – שנדע לשבת וללבן אותן יחד, מתוך כבוד הדדי ורעות האחד כלפי השני, שנדע לעשות זאת למען אחדות העם ולמען החברה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לפני שלושה ימים טבע למוות בעכו בחור בן 16, עולה חדש מאוקראינה. זו כבר הטביעה למוות החמישית מתחילת העונה. אנו מדברים על מכת מדינה. אני פועל בנושא הזה בשלושה מרכיבים עיקריים :חינוך ומודעות, הנושא הטכנולוגי והגדלת מספר החופים המוכרזים. אני רק אציין לחברי הכנסת שלא מודעים לנושא: במדינת ישראל יש 310 קילומטר של חופים; רק 21 קילומטר מהם הם מוכרזים. בשנה שעברה 51 אנשים טבעו למוות בחופי הים – בלי הבריכות, רק חופי הים; רק שישה מהם היו בחוף מוכרז, זאת אומרת, 45 אנשים טבעו למוות בחופים לא מוכרזים. זו סכנה אמיתית, ואני קורא להורים, ואני קורא לנוער שיוצא לחופשת הקיץ עכשיו, לא לרחוץ בחופים לא מוכרזים. אלה חופים מסוכנים. גשו לחופים המוכרזים, שיש בהם מציל. המציל יכול להציל את חייכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סלאלחה, בבקשה. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את הזמן הזה, ההזדמנות, לדבר על החברה הדרוזית. מצאתי לנכון להקריא איזשהו שיר שכתב יהונתן גפן בשנות השבעים והוא עדיין תקף לתקופה הזו. הוא כתב: "בכפר ירוק במורדות הכרמל / נולד בן נאמן למדינת ישראל / למד בבית הספר, בנים לחוד, / שתי שעות יתרו ושלוש שעות ציונות / דהר קדימה, עם הרוח שנשבה / בגיל 18 התגייס לצבא / דווקא לסיירת ואחר כך קורס קצינים / מפקדיו התגאו בו וחילקו לו ציונים / ואמרו: נו, עם הדובון ועם העוזי / מי יכול היה לראות שהוא דרוזי? // בקריית שמונה מול אש ורוצחים / הוא רץ ראשון ושלף אקדחים, / וראשון נפל במעלה המדרגות, / פצוע קשה ורגליו משותקות, / ואלה שפינו אותו כבר הודיעו בחדשות: / עם הדם שנשפך על הדובון והעוזי – / מי יכול היה לראות שהוא דרוזי? // למוחרת, בהפגנה, / אחיו של הפצוע בוכה בפינה / ולפתע, מבלי שקודם יחשוש / הוא מתחיל לקבל אבנים בראש / משום שבלי הדובון ובלי העוזי / כולם ראו עד כמה שהוא דרוזי". חברים, אני חושב שהגיע הזמן, אחרי 75 שנים, להתייחס לחברה הדרוזית, לפתור לה את הבעיות שלה, ויש המון המון בעיות בכל התחומים, ובעיקר בתחום התכנון והבנייה. לא יכול להיות שכל יום אנחנו מקבלים תלונות בעניין של חוק קמיניץ, שצעיר דרוזי שרק סיים את שירותו הצבאי ורוצה לבנות בית בשבילו ובשביל ארוסתו, יגיע אליו צו הריסה או שישלם 300,000 שקל. ואיפה הוא בונה? הוא בונה בקו הכחול, על אדמתו, ולא פוגע באף אחד. בשביל זה היום גיל הנישואים של הדרוזים עלה ל-30 פלוס. הילודה שלנו ירדה מתחת ל-2% – אני תכף מסיים, אדוני היושב-ראש – ועם פער גיל, פער השכלה, פער משכורת, בין הבחורים שהגיעו לגיל 30 פלוס לילדות שהגיעו לגיל 23-22, יש לנו היום את אחוז הגירושים הגבוה ביותר במדינת ישראל. מי עשה אותו? הפער הלא-יאה, הלא-יפה, ואני מבקש ורוצה שהבית הזה יתייחס לזה, ייקח אותנו ברצינות ויעשה בשביל לתקן את כל העוולות והמחסורים שישנם בחברה הדרוזית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32) (הארכת תקופת הערעור על החלטת קצין תגמולים), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/900).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כן, אנחנו ממשיכים בסדר-היום, להצעות חוק שהונחו. הסעיף הראשון – הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32) (הארכת תקופת הערעור על החלטת קצין תגמולים), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת מוסי רז וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה ראשונה. בבקשה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי וחברות הכנסת, קבוצת חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, 61 חברי כנסת – חתמה על ההצעה הזו, כך שכנראה יש לה הסכמה פה. לא בכל יום יש הצעה שחותמים עליה 61 חברי כנסת. אני אסביר על מה מדובר. הליך קבלת הכרה בנכות על ידי משרד הביטחון הוא ביורוקרטי ומורכב, ולעיתים מתרחש – בדרך כלל – בתקופה עמוסה וקשה עבור הנפגעים – הם בדיוק נפצעו. האגף לשיקום נכים במשרד הביטחון הוא גוף שאחראי לשיקומם של נכי צה"ל וכוחות הביטחון. תהליך ההכרה בנכות מורכב משני שלבים: האחד – בדיקת הקשר הסיבתי בין הפגיעה או החמרתה לבין השירות הביטחוני, באחריות קצין התגמולים; השלב השני הוא קביעת דרגת הנכות על ידי ועדה רפואית. קצין התגמולים מקבל חומר רפואי ועובדתי ומקבל לפיו החלטה אם להכיר בזיקה של הפגיעה שבגללה הוגשה הבקשה לשירות הביטחוני. אם הוא מכיר בזיקה, הזכאי מוזמן להופיע בפני ועדה רפואית לצורך קביעת דרגת הנכות שהוכרה על סמך המידע הרפואי. אם הוא לא מכיר, ניתן לערער על החלטת הדחייה בפני ועדת הערעורים בבית משפט שלום בתוך 30 יום ממועד קבלתה. ועדת ערעורים מיוחדת יכולה להאריך את מועד הערעור בעוד 30 יום. עכשיו, להסביר מה זה 30 יום – וקודם כול, באזרחות זה לא 30 יום, זה 60 יום: לפי אתר גלובס, זמן המתנה ממוצע ברפואה הציבורית לאורתופדיה הוא 20 יום; זמן המתנה להמטולוגיה הוא 29 יום – נשאר לו יום אחד; זמן המתנה ממוצע לנוירולוגיה הוא 32 ימים – יותר מכל הימים שהקצו לאדם; זמן המתנה ממוצע לפסיכיאטריה הוא 40 יום, וזה עוד כשמדובר בתורים פשוטים. 30 יום, כפי שמעוגן כיום בחוק, לא אמורים להספיק לקבל את החלטות קצין התגמולים – הם לא מספיקים לקבוע את התורים הראויים, לקבל את חוות הדעת הראויה, לא באופן עצמאי, לא עם עורך דין, ואנחנו גם לא רוצים שנכי צה"ל ירוצו לעורכי דין. בפועל, תובעים מסוימים, שמגיעים מרקע כלכלי מבוסס יותר, יכולים להוציא סכומים גדולים על תורים מהירים לרופאים ברפואה פרטית – וזו עוד סכנה, כמובן – על מנת לעמוד בתאריך היעד הקצר להגשת הערעור, בעוד תובעים אחרים לא יכולים להרשות את זה לעצמם. זאת אומרת, בעצם הכלל הזה חל על מי שלא יכול להרשות לעצמו, כמו הרבה כללים. מוגשים לבית המשפט ערעורים על יותר ממחצית מכלל החלטות קצין התגמולים – כן, על יותר מחצי יש ערעור, וזה הגיוני, הבן אדם מרגיש שהוא נפגע – על דחיית בקשות לזכאות, ומתוכם מתקבלים 11% עד 13% מהערעורים. אני לא יודע אם זה הגיוני. אני בטוח שאם היה יותר זמן, האחוז הזה היה הרבה יותר גבוה – מובן מאליו שהיכולת של התובעים לגבש מענה הייתה יותר גבוהה במקרה כזה. ידוע לכולנו שהטיפול בבקשה להכרה בנכות הוא ארוך, אבל הפתרון הוא לא להכביד על הפונים לאגף השיקום. איך זה שלראש היחידה לתביעות וקביעת זכאות יש תשעה חודשים ממועד המצאת המסמכים לוודא טיפול בבקשה? הוא, יש לו תשעה חודשים, ולמקבל התשובה יש רק 30 יום. זה בוודאי לא הגיוני, כי למקבל התשובה יש פחות כלים. הבעיה של נכי צה"ל היא לא שיש להם יותר מדי זמן לטפל בדברים המבוקשים, ומשרד הביטחון, דווקא לו לוקח הרבה זמן. לכן ההצעה הזו, שחתומים עליה 61 יוזמים מכל המפלגות כולן – מרצ, ליכוד, עבודה, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, יש עתיד, הציונות הדתית, תקווה חדשה, כחול לבן, ימינה – אומרת דבר אחד מאוד פשוט: מה שמקובל בחוק הביטוח הלאומי, 60 יום, יהיה גם כאן. זה התקבל פה אחד בטרומית, אין שום סיבה שלא יתקבל בעוד כמה דקות כאן פה אחד, ואם הכנסת מתפזרת מחר בלילה – שזה יושלם בכנסת הבאה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה דווקא להבהיר איזושהי סוגיה שקרתה ביום ראשון. ביום ראשון התראיינתי אצל ניב רסקין בבוקר. בסוף הריאיון הכותרת שלו הייתה: אמסלם בעד שיתוף רע"מ בממשלה. אז אני רוצה קודם כול להבהיר את מה שהתכוונתי אליו ומה שאמרתי. דרך אגב, חלק מהדברים הוצאו מהקשרם ובחלק השתמשתי בביטוי לא נכון, ולכן אני רוצה להבהיר את הדברים שאמרתי. חלק מאנשי הליכוד והמחנה הלאומי קפצו כמוצאי שלל רב על מנת לנסות אפילו לפגוע בי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לומר את מה שאני חושב. אתם יודעים שאני תמיד אומר את מה שאני חושב וחושב את מה שאני אומר. אני חושב שהבחירות הבאות במדינת ישראל אמורות להיות מוכרעות על סוגיה אחת בלבד: האם אנחנו רוצים מדינה יהודית כאן, כן או לא. מי שלא רוצה מדינה יהודית, שיצביע לשמאל, ומי שרוצה מדינה יהודית, שיצביע למחנה הלאומי. אני כמובן מעדיף שזה יהיה לליכוד, אבל אם הוא מוצא לנכון למפלגות אחרות, גם אהלן וסהלן. עכשיו, מדוע? דרך אגב, אני רואה בזה סכנה קיומית למדינת ישראל. אני רואה את זה היום: מדינת ישראל נמצאת בסכנה קיומית. בוודאי אנחנו לא מדברים על הצבא – יש לנו צבא חזק, אנחנו לא מדברים כרגע על הרעיון שבעצם אויבינו יחסלו אותנו – אלא שאם הרוח היהודית נפגעת, הקריסה היא פנימית, ואם אנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים במדינה שלנו, ובוודאי אם הילדים והנכדים שלנו לא ידעו מה קורה כאן, אז אין להם מה להישאר כאן. אז לכן אני אומר שוב: המחנה הלאומי חייב להיות 61 אנשים שמחויבים לסוגיה הלאומית, היהודית, הערכית, לערכים היהודיים. לאחר שנקים ממשלה כזאת – דרך אגב, מפלגות אנטי-ציוניות כמו רע"מ וכמו הרשימה המשותפת לא יכולות לדעתי להיות בשום ממשלה. מדוע? בגלל שהם אמורים לייצג נרטיב פלסטיני, לא יהודי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה ששינית את דעתך? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא שיניתי. אמרתי: אני מסביר את דעתי. דרך אגב, אני מדבר על זה כאן בכנסת שנים. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, משהו עשו לך, דודי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זו האמת. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, אתה תמיד אומר אמת, הפעם – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אני – אתה מפריע לי. תן לי, יוסי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, יוסי. חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר את זה כאן ואמרתי את זה גם עשרות פעמים. לכן גם לא שייך – וגם אני חושב שאתם טעיתם. כשלקחתם את מנסור עבאס לממשלה אתם העמדתם אותו במצב בלתי אפשרי מול הלאום שלו, שהוא לא יהודי. לכן אני חושב, אנחנו נדאג – בוודאי במדינת ישראל רוב האזרחים הערבים הם אזרחים נאמנים למדינה, והם אנשים שבוודאי אין מחלוקת על זה שמגיעות להם זכויות אישיות, כמו לכל אזרח ישראלי, כמוני. אין שום סיבה שלא. בנושא הלאומי יש לנו לאום אחד, יהודי, ולכך רק היהודים יכולים לדאוג. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר: אנחנו, בעזרת השם, נקים ממשלה לאומית עם 61 ח"כים, והם ידאגו לאינטרס היהודי הלאומי פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ולאזרחים הערבים בוודאי ובוודאי אנחנו נדאג בנושאים האזרחיים, כמו לכל אזרח במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם כך, אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת חוק הנכים. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. ניגשים להצבעה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32) (הארכת תקופת הערעור על החלטת קצין תגמולים), התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 19, אין נגד, אין נמנעים. לפיכך הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32) (הארכת תקופת הערעור על החלטת קצין תגמולים), של חבר הכנסת רז וקבוצת חברי הכנסת, עברה בקריאה ראשונה ותועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון 233), בבקשה. הודעה ליושב-ראש הכנסת. לאחר מכן אני אמשיך. << קריאה >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> יו"ר ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ועדת הכנסת. רוצים לסיים. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: בוועדת הכספים תידון הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב–2022, מ/1517. ועדת הכלכלה תדון בהצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ב–2021, פ/2386/24, של חבר הכנסת ניר אורבך וקבוצת חברי הכנסת; 2. הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"א–2021, פ/1862/24, של חברת אורית מלכה סטרוק; 3. הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ב–2021, פ/2190/24, של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' וקבוצת חברי הכנסת. ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שימוש בזרע חייל שנספה למטרת המשכיות), התשפ"ב–2022, פ/2994/24, של חברת הכנסת עידית סילמן; 2. הצעת חוק להבטחת פיצוי לתושבי גבעת עמל, התשפ"ב–2022, פ/3634/24, של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 233) (תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/904).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 233) (תנאי זכאות לדמי לידה), של חברות הכנסת זועבי, אימאן ח'טיב וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה ראשונה, בבקשה. מי מציגה משתיכן? בבקשה, חברת הכנסת ח'טיב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, משום שבאנו לעשות למען כלל האזרחים, אני אתמקד בהצעת החוק. הצעת החוק שלי ושל חבריי לסיעה, וגם של חברת הכנסת ג'ידא זועבי, עוסקת בסוגיה של חישוב דמי זכאות של דמי לידה לנשים. אני אקריא תחילה את מה שכתוב בחוק ואת ההצעה שלנו: חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, קובע כי אישה זכאית לדמי לידה מלאים בעד פרק זמן של 15 שבועות אם עבדה ושולמו בעדה דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד בהיותה בהיריון שנסתיים בלידה – היום הקובע – או בעד 15 חודשים מתוך 22 חודשים שקדמו ליום הקובע. עוד קובע החוק כי מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע תהיה זכאית לדמי לידה בעד פרק זמן של שמונה שבועות בלבד. לא אחת נשים, במיוחד בגיל הפוריות, מתקשות להשתלב בשוק העבודה, וכך יוצא שנשים שלא הספיקו לעבוד את מספר החודשים הנדרש לזכאות לפני – נוסף על כך, היריון אינו תמיד מתוכנן מראש, וגם מסיבה זו נשים מתקשות במציאת עבודה והשלמת חודשי העבודה הדרושים להן לקבלת דמי לידה מלאים. בשל כך אני חושבת שגם עם התיקון הזה שבאנו והצענו, להוסיף לאותן נשים שעבדו בין שישה לתשעה חודשים מהתקופה הנקובה בחוק רק עוד שבוע אחד, במקום לקבל שמונה שבועות יקבלו תשעה – אני חושבת שעדיין זה לא מספיק ולא הוגן. כולי תקווה שנצליח באמת להמשיך את הדיונים בהצעת החוק הזאת ולהוסיף עוד שבוע או שבועיים לפחות לחופשת הלידה לאותן נשים, כי גם אם נסתכל יחסית, באופן יחסי על התקופה כאילו אישה שעבדה ושילמו עבורה עשרה חודשים מתוך 14 חודשים, היא עדיין תקבל כמעט חצי מהתקופה השלמה. לכן אני חושבת שבהצעת החוק הזאת אנחנו כן מתקרבים עוד צעד קטן לכיוון של צדק חברתי למען אותן נשים הרות ועובדות, ועובדות קשות, כדי שיהיה להן ולילדים שלהן יותר טוב. לכן אני קוראת מבמה זו לכל החברות והחברים לתמוך בהצעה זו, בציפייה שאנחנו באמת נגיע ליום שתהיה חופשה מלאה, מכבדת, כמו שצריך, גם לאם וגם לתינוק הנולד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי? אינו נוכח. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 233) (תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"ב–2022. בבקשה לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 233) (תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 19, אין מתנגדים. לפיכך הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 233) (תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"ב–2022, עברה בקריאה ראשונה ותועבר להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות אזרחים נעדרים, התשפ"ב–2022<< הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/913).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות אזרחים נעדרים, התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת מוסי רז, נעמה לזימי, נירה שפק וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה ראשונה. בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק הזה הוקרא כאן פעמיים לפני, וכנראה היה מושך תשומת לב של חלק מכם, אבל המציאות זימנה לנו גם מציאות לא פשוטה – הבנה של משמעות החוק הזה. כולנו כאבנו עם משפחתו של מוישי קליינרמן. כולנו ראינו את ההורים במצוקה. כולנו ראינו את האחיות בטלוויזיה זועקות לעזרה, והבנו שצריך לתת מענה. בדיונים בוועדה ראינו את חוסר האונים שלהם: הם לא ידעו למי לפנות, למה לפנות, מה מגיע להם, מה לא מגיע להם. האימא אמרה: אני לא יודעת איזה תרופות אני יכולה לתת לילדים שלי, איזה סיוע, כי כשנעלם ונעדר בן משפחה כל המשפחה באי-ודאות. עם השנים זה הולך ומחמיר, מגיע לנושאים מנושאים אזרחיים ומשפטיים ועד בכלל: מה עושים עם הנכסים? לאן הולכים? האם אני יכולה למכור את הבית שקנינו ביחד? מה אני עושה עם ילד שנעלם לי ואני עוברת ברחוב וממשיכה לחפש אותו גם אחרי שבע שנים? כי אין כאן סגירת מעגל אבל. מצד אחד יש כאן אבל על מישהו שחסר שנים, ומצד שני התקווה והייאוש – אולי זה לא סוף פסוק? אפשר לעבור הלאה? אי-אפשר לעבור הלאה? זאת המהות של החוק הזה – חוק שהתחיל בוועדה, לקח אותו משרד הרווחה, הבין את חשיבות החוק והפך אותו לחוק הרבה יותר רחב. החוק היום מביא כתובת במשרד הרווחה שתיתן מענה. משרד האוצר שם תקציב לחוק הזה. יש כאן תוכנית לטיפול רגשי למשפחות. כל נציגי משרדי הממשלה ייפגשו יחד וייתנו מענה ויהיו נהלים למה שאין, כדי שלא נראה עוד פעם את התמונות הנוראיות האלה. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו סוף-סוף מצטרפים לרשימה של מדינות מתוקנות שחוקקו חוק לטיפול במשפחות הנעדרים. סוף-סוף נוכל להצדיק ולתת להם כתובת. אני מודה לשר מאיר כהן, שנרתם ועזר והרחיב והפך את החוק הזה למשמעותי יותר. אני מודה לשר האוצר איווט ליברמן, שהשתכנע ותקצב את החוק הזה, למירב בן ארי, יושבת-ראש הוועדה, שהובילה את החוק הזה במהירות וביעילות כדי שנגיע לכאן היום, לחברי הכנסת השותפים – למוסי רז, לנעמה לזימי, שחוקקו חוק במקביל וכולנו יחד – תודה לכל מי שעזר, תודה למשפחות שדחפו כדי שהחוק הזה ייצא לפועל. אני מבקשת ומצפה כמובן מכולנו להצביע בעד החוק. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רז, בבקשה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כל הדברים נאמרו. אני רציתי לעלות רק כדי להודות לחבר הכנסת לשעבר אלוף במילואים איל בן ראובן, שהיה הראשון שהניח את החוק הזה. עם כניסתי לכנסת העשרים-וארבע נפגשתי איתו והבטחתי לו – וגם קיימתי – להניח את החוק. הצטרפה חברת הכנסת נירה שפק, שבלעדיה זה לא היה קורה, מנוע שבאמת הניע הכול, וחברת הכנסת נעמה לזימי. אני רוצה להודות למשרדי הממשלה על התמיכה. זה חשוב מאוד שמשפחות של נעדרים ידעו שיש להן כתובת. ראינו גם בטלוויזיה, גם בשבוע האחרון וגם במקרים האחרים – מקרים שבאמת גרמו לנו להבין שיש צורך אדיר בחוק הזה, למרות שהוא גם עולה כמה שקלים – ואני מקווה שנוכל להשלים אותו בקריאה שנייה ושלישית, אם לא מחר אז בכנסת הבאה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יו"ר הכנסת, נירה, זה מרגש וחשוב מאוד, מה שקורה כאן היום. בדיוק כמו אל מוסי, גם אליי הגיע האלוף לשעבר איל בן ראובן, וכשהוא אמר לי שיש תופעה כזאת של נעדרים אזרחיים ושעד היום המדינה אפילו לא הכירה בסוגיות הקנייניות, המשפטיות, הבריאותיות-נפשיות של כל מה שעובר על משפחה ברגע שנעלם לה אחד מקרוביה היקר מכול, אני לא האמנתי. אני כל כך שמחה שזה נכנס גם לך ללב ככה, ובאמת הגשנו את הצעת החוק הזאת כולנו, וידענו שזה עיוות ארוך שנים שחובה עלינו לפתור אותו. בעקבות כל זה גם הגיעו אל כולנו ההורים של הנעדרים, וכשפוגשים הורים שהבן שלהם נעדר וקרה להם הנורא מכול, ואז המערכת כולה – כל המנגנונים פשוט לא יודעים איך להתמודד ומקשים עליהם עוד יותר – הם שמחו שסוף-סוף מישהו ראה אותם. אז היום הזה, עם כל הדרמה הנוספת שלו, הוא גם יום של בשורה חשובה. אז אני מודה למשרדים על העבודה הקשה, אני מודה לך, נירה, אני מודה לך, מוסי, אני מודה לאלוף איל בן ראובן, חבר הכנסת לשעבר, אני מודה להורים, מודה לכל מי שהביא את החוק הזה לכדי יישום היום. נעשה ונצליח. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סילמן, בבקשה. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> תודה רבה. נירה היקרה, קודם כול, אני יודעת עד כמה החוק הזה היה חשוב לך. אני מכירה אותך מתוך עשייה משמעותית ותמיכה אמיתית גם במשפחות נעדרים וגם במאבק שלא הסתיים עדיין למען השבת הבנים, שהם הבנים של כולנו. כשמדברים על אחדות ועל רעות ועל ערבות הדדית – על זה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על הדאגה למשפחות של הנעדרים, ואנחנו דואגים גם לנעדרים עצמם, שצריכים להיות איתנו כאן, שמדינת ישראל מחויבת להם. אני מזכירה לכולנו שיש לנו עדיין אנשים שנמצאים שם, והשם הזה הוא לא רחוק מאיתנו, הוא לא מעבר לים, ואנחנו מחויבים להשיב את הבנים שלנו, הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. שנזכה לעשות זאת, שנזכה – מדינת ישראל – להשיב אותם, ובעזרת השם, נירה, שכל העשייה שלך תמשיך ותהיה לשם שמיים. תמשיכי למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם. גאה להיות שותפה שלך למסע הזה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> וברוח הנביא, "ושבו בנים לגבולם". << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, נעבור להצבעה. הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות אזרחים נעדרים, בקריאה ראשונה – הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות אזרחים נעדרים, התשפ"ב–2022, לוועדת ביטחון הפנים נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 19. אם כך, הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות אזרחים נעדרים, התשפ"ב–2022, עברה בקריאה ראשונה ותועבר להמשך טיפול בוועדת ביטחון הפנים. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/915).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה בסדר-היום – הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת סילמן וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה ראשונה. בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יש אחריות לאופוזיציה – – – להצביע כנגד כולם להצלחתך, אז אנחנו פה בשביל זה. מזל טוב. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמחה וגם מתרגשת, האמת, להציג בפניכם את הצעת חוק העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ב–2022, ובשם הפחות רשמי: חוק הפרמדיקים. מטרת הצעת החוק היא להסדיר בחקיקה ראשית את העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, ובשלב הראשון – את העיסוק של פרמדיקים ופרמדיקים בכירים, וזאת כדי להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים במקצועות האלה לשם הצלת חיים והגנה על בריאות הציבור. חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות – באמת התחלנו להסדיר בוועדת הבריאות הרבה מקצועות בריאות – באמת מסדיר גם את חוק הפרמדיקים, כי אנחנו מדברים על זה שנדרש שלבן אדם יהיה תואר אקדמי במקצוע שבו הוא מבקש לעסוק. לפי עמדת משרד הבריאות כפי שהיא הוצגה בדיוני ועדת הבריאות של הכנסת בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, יש להסדיר רק מקצועות שבהם נדרש תואר אקדמי כתנאי למתן התעודה. מכיוון שלגבי פרמדיקים מוצע לקבוע תנאי כשירות הכוללים לימודי תעודה, ולאו דווקא תואר אקדמי, עיגנו את החוק הזה כחוק נפרד ולא כעיסוק במקצועות הבריאות בתוך החקיקה הגדולה, כדי שבאמת נוכל לאפשר לפרמדיקים מכלל המגזרים והקהלים, שהיום משרתים גם בחברה הערבית, גם בחברה החרדית, וחילקנו את זה לפרמדיק ופרמדיק בכיר. מה שעשינו זה למעשה יישום ומימוש של המלצות מבקר המדינה משנת 2019 ודוח ועדת תדמור משנת 2014, שקראו להסדיר את מקצועם של הפרמדיקים בחקיקה ראשית. אנחנו כולנו רגילים לראות את הפרמדיקים בזירות הפיגועים. אנחנו פוגשים אותם הרבה פעמים בזירות של תאונות דרכים קשות, בניידות של טיפול נמרץ, ביחידות הקרביות של צה"ל, בחדרי המיון, ובתקופה הזו גם במחלקות הקורונה. המפגש עם הפרמדיקים זה מפגש עם החברה הישראלית – פרמדיקים ופרמדיקיות מכל קצוות החברה הישראלית, שעושים לילות כימים בשביל דבר אחד: הצלת חיים. במהלך הפגישות שלי איתם גיליתי שהמכנה המשותף שלהם זה היכולת לרוץ לאותם מקומות ואירועים שבשביל אנשים רגילים הם זירות אסון וסיטואציות אולי בלתי אפשריות, של כאב וחוסר ודאות. אחרי שלושה עשורים – כן, שלושה עשורים – שהפרמדיקים פועלים בישראל בלי שהמקצוע שלהם מוסדר בצורה ראויה, צריך לומר שזו החובה שלנו כלפי הפרמדיקים לעשות זאת ולהסדיר את המקצוע. אחרי שנים שהנושא נדחה ונדחק לקרן זווית, ההסדרה בחקיקה תבטיח את המשך הפיתוח של המקצוע הזה ותסייע לעוסקים בו להתמודד עם האתגרים הרבים הכרוכים בעיסוקם. הצעת החוק כוללת הסדרה של תחומי הכשרת הפרמדיקים, הסמכתם, הסמכויות שלהם ואופן הפיקוח על הפעולות שלהם כתהליך מקצועי, בעל אתיקה, ונותן לו משמעות ועוד. אני בטוחה שהצעת החוק הזו תוביל לכך שהמענה הרפואי בהצלת חיים יהיה טוב יותר, זמין יותר ומתקדם יותר. אני מבקשת להודות לכל מי שהיו שותפים להצעת החוק הזו: לאנשי משרד הבריאות בראשות המנכ"ל פרופ' נחמן אש ולארגון הפרמדיקים הישראלי בהובלת דוד ילינק, שהיו שותפים מרכזיים בגיבוש הצעת החוק, ליועצות המשפטיות איילת וולברג ושמרית שקד, לצוות הלשכה שלי וליועצים, שעמלו הרבה על הצעת החוק הזו. כן, כולנו צריכים עוד נשימה, עוד הצלת חיים לפעמים, ובעיקר – כולנו זקוקים לחסד, והחסד הגדול הזה טמון אצל האנשים שעושים זאת הלכה למעשה לילות וימים. תודה רבה, ואשרינו שזכינו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם כך, אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת החוק הסדרת העיסוק במקצועת הטיפול הרפואי. בבקשה לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ב–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 15, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ב–2022, עברה בקריאה ראשונה וחוזרת להמשך דיון בוועדת הבריאות. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, אני ביקשתי לדבר. אפשר להוסיף אותי להצבעה? << קריאה >> עלי סלאלחה (מרצ): << קריאה >> שניים. שניים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתם הייתם באולם? << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> הם היו, והם גם ביקשו כמה פעמים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, אז אנחנו נוסיף. בבקשה להוסיף. נוסיף אותם לפרוטוקול. חבר הכנסת סלאלחה, גם אתה לא הספקת? << קריאה >> עלי סלאלחה (מרצ): << קריאה >> לא, אני ביקשתי ממך שגם אני וגם סילמן נדבר. אתה אישרת לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא ראיתי. אתה רוצה להתייחס בחוק הבא לחוק הזה? אני אודה לך. זה אפשרי. << קריאה >> עלי סלאלחה (מרצ): << קריאה >> אוקיי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק סיוע לנפגעי אסון לאומי-אזרחי, התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/908).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, לתשומת ליבכם, אנחנו עוברים לסעיף 6 בסדר-היום – הצעת חוק סיוע לנפגעי אסון לאומי-אזרחי, התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת רייטן מרום וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה ראשונה. בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מאוד מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת חוק אסונות לאומיים-אזרחיים, התשפ"ב. קודם כול, לפני שאני אתחיל ואני איכנס לחוק עצמו, אני חייבת להגיד שזאת הצעת החוק שאיתה נכנסתי לכנסת. זאת הצעת חוק שהייתה משימת חיי. הגעתי איתה לכאן ונשבעתי לאותם אנשים שייצגתי כעורכת דין לפני שהגעתי לכנסת שאני אטפל ואדאג לזה שייבנה מנגנון במדינת ישראל שלא יפקיר יותר אנשים ולא יפקיר יותר את המשפחות שלהם אחרי אסונות לאומיים-אזרחיים. החשיבות שאני רואה בכך שהגעתי לכאן היום כדי להעביר את זה בקריאה ראשונה ביום שבו מתפזרת הכנסת, או מחר, בימים שבהם מתפזרת הכנסת, כדי לדאוג לזה שהחוק יעלה ויעבור בקריאה ראשונה, כדי שיהיה לו דין רציפות גם לכנסת הבאה – זה רק אומר שזה באמת ממשיך את מסע חיי בעניין הזה, ולא לוותר עד שאנחנו נתקן. כי החוק שונה קודם כול בכך שזאת הצעת חוק חדשה שכתבתי מאפס. לא מדובר בתיקונים של חוקים אלא ממש ישבנו וכתבנו אותה מאל"ף עד תי"ו, והמצאנו מנגנונים על בסיס הכאבים ועל בסיס הבכי ועל בסיס האובדן של אנשים אחרים, מהחוויות הקשות שהם חוו, כדי שהדברים האלה לא יקרו יותר לעולם. מדובר בהצעת חוק שבאה לשנות באופן מהותי וערכי תפיסה חברתית ומוסרית יסודית של מדינה כלפי אזרחיה בשעת אסון בקנה מידה לאומי. אני רוצה להגיד קודם כול תודה לכל חברי הכנסת שיזמו איתי ביחד והלכו איתי עם הצעת החוק. היה קשה מאוד מאוד לשנות תפיסות עולם במשרד המשפטים ובמשרד האוצר כדי להגיד להם: אתם חייבים רגע להשתחרר מתפיסת האחריות. רגע, זה לא נזיקין ממש, אל תתחייבו, לא קרה כאן, המדינה לא אחראית, למרות שבסוף את כן משלמת. אנחנו יודעים שהמדינה בסוף משלמת, ובכל זאת, בואו נשנה לכם את התפיסה. קודם כול תנו עזרה, אחר כך תתחשבנו. המדינה מספיק חזקה בשביל לעמוד בזה. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> אנושיות, אנושיות. קודם כול אנושיות. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אנושיות. זה יותר מזה. אז אני רוצה להקריא את שמות חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה שהלכו איתי ביחד: איתן גינזבורג ומיכל רוזין ומיכל וולדיגר ורם שפע ומירב בן ארי ויעקב מרגי ושירלי פינטו קדוש, עאידה תומא סלימאן, זאב בנימין בגין, משה גפני, צחי הנגבי ואלינה ברדץ' יאלוב. ועל צחי הנגבי אני רוצה לומר גם עוד מילה. הוא לא נמצא כאן כרגע, ובכל זאת חשוב לי להגיד שכשצחי הנגבי היה שר ההתיישבות בממשלה הקודמת, ואליו כעורכת דין פניתי יחד עם משפחות הנספים של נחל צפית, הוא עשה את המעשה ששרי חינוך קודם ולפניו לא עשו והקים ועדת חקירה, ועדת חקירה לאסון נחל צפית, ועל כך אני רוצה להודות לו שוב גם מכאן. אז אמרתי שזה סימבולי שדווקא היום עולה הצעת החוק, כי זה באמת עוסק בשאלת אחריות, ולקחת אחריות גם על כישלונות אנחנו צריכים לדעת, כולנו. ואם נחזור אחורנית, רק תדעו שהאסון האזרחי הראשון במדינת ישראל התרחש ב-1954 בקיבוץ מעגן: בנסיבות טרגיות, במסגרת עצרת של תנועת מפא"י לזכרו של צנחן שנשלח בזמן מלחמת העולם השנייה לחזית באירופה הנאצית, התרסק מטוס פייפר שערך מפגן ראווה לתוך הקהל וגרם למותם של עשרות ולפציעתם של עשרות אחרים. אבל בגלל התרבות שהייתה אז בימיה הראשונים של מדינת ישראל, ולא היה כסף בקופה, וכולם היו בסולידריות, וכולם רק דאגו שהמדינה הזאת בכלל תחזיק מעמד, הפצועים ומשפחות הנספים לא העזו בכלל לפנות למדינה לבקש פיצוי וכסף. הם התביישו; אמרו: אנחנו נסתדר לבד. והם לא הסתדרו לבד. והדרישה, הדרישות הבודדות, בדחילו ורחימו, המנומסות, שכן נשלחו, היו לבקשה שיסדרו להם עבודה או בית הבראה, ורק ממש שתיים-שלוש פניות הגיעו כי באמת היו צריכות שם כסף. זה דבר שמגלה איזשהו סוג של סולידריות שהייתה בתחילת הדרך, אבל אני חושבת שזה גם מעיד על כך שבאותן שנים לא הייתה עדיין הבנה, כמובן שלא הבנה משפטית, אבל לא הייתה עדיין התרבות של הסיוע והאחריות של המדינה. לא איכנס לכל האסונות שהיו מאז, כמובן. אני רק יכולה למנות את אסון ורסאי, אסון גשר המכבייה, אסון מירון כמובן. בכל האסונות האלה המדינה לבסוף, למרות התנגדותה, שילמה את הפיצויים, אבל עד שהיא שילמה היא הוציאה להם את הנשמה שנים על גבי שנים, גם בערכאות משפטיות וגם בהתנגדויות כאלה ואחרות. למעשה, המדינה חוללה במו ידיה, גם אם היא לא מתכוונת, אסונות נוספים לאותם אנשים שאיבדו את היקירים שלהם, וגם חלו בעקבות האסון, איבדו את עבודתם, לקו בליבם, התגרשו – באמת, כל כך הרבה דברים קרו מאז, והמדינה אמרה: שיפנו לבית משפט. אז מעל הבמה הזאת, כשנאמתי את הנאום הראשון שלי בכנסת, נאום הבכורה, אמרתי שמנהיגות היא גם לדעת לקחת אחריות, גם על כישלון וגם על טעויות, וכשלא לוקחים אחריות, בכלל אי-אפשר להתחיל במלאכת הריפוי. אז כאמור, הצעת החוק מביאה לשינוי תפיסת אחריות – מהפרט והאזרח. אנחנו כבר לא אותה המדינה דלת אמצעים כפי שהיינו. גם המדינה מתבגרת, וגם עלינו כבית המחוקקים לגדול ולקחת אחריות. הצעת החוק מציעה לקבוע שהמדינה רשאית להכריז על אירוע כעל אירוע אסון לאומי-אזרחי. בתוך שבוע מן ההכרזה ימנה שר הרווחה ממונה, פרויקטור, ממונה אחד, כתובת, שתפקידו יהיה ליידע את הנפגעים ואת בני המשפחה של הנספים בדבר זכויותיהם ולסייע להם במיצוין, לתת להם סיוע רווחתי, לרבות תמיכה רגשית, בהתאם לצרכים הייחודיים, לקדם ולתאם את הטיפול בנפגעים ובבני המשפחות של הנספים. עוד הצענו במסגרת הצעת החוק לאפשר לממשלה להחליט על תשלום של סכום כספי לבני המשפחה של הנספים או על תשלום כספי לנפגעים כהטבת נזק לפי חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף). ההחלטה הזאת תיעשה בהתחשב, בין היתר, בשיקולים הבאים: מספר האנשים שנפגעו או נספו, נסיבות התרחשות האסון, קיומו של ביטוח המכסה את אירוע האסון וזהות מי שיכול שתוגש נגדו תביעה בגין האסון. תשלום הסכום הכספי כהטבת נזק יאפשר למדינה לתת סיוע כספי זמן קצר אחרי ההכרזה על האירוע כאסון לאומי-אזרחי ולפני בירור שאלת האחריות בנזיקין, שכאמור עשויה או עלולה להימשך זמן רב. באסון ורסאי זה לקח כ-15 שנים. המראות מאסון ורסאי לא עוזבים אותנו; גם הזעזוע אחרי אסון מרון, האובדן אחרי אסון צפית, כמובן, אובדן רב של משפחות וקרובים. נכון שהתקשורת מאבדת עניין אחרי ימים ספורים, אבל המשפחות והקרובים וכל המעגלים ממשיכים לשאת את הכאב וממשיכים להתמודד עם הטרגדיה. חובתנו לקחת את נקודת שבר הזו, ללמוד, להפיק לקחים, ובאמת להתייחס לאירועים – שאני מאוד מתפללת ומקווה שלא יקרו לנו יותר, אבל ככל שיקרו נדע איך להתייחס האירועים האלה בצורה טובה הרבה יותר. אני מאחלת לעצמי ולכולנו שלא נצטרך להשתמש לעולם בחוק הזה, ובכל זאת מבקשת מחבריי חברי הכנסת, אופוזיציה וקואליציה, דתיים וחילונים, ימין ושמאל, מבקשת מכם להצביע בעד החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סלאלחה, בבקשה. אם היית מביאה את זה לפני שנים רבות, היית חוסכת לי הרבה שעות עדות באסון ורסאי. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, קודם כול אני מברך את חברתי חברת הכנסת אפרת רייטן מרום בהצלחה. אני מתייחס להצעת החוק הקודמת, הצעת חוק הפרמדיקים – הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי. חוק הפרמדיקים הונח היום על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה והוא עבר. הגיע הזמן שהפרמדיקים יקבלו הכרה חוקית על פועלם בתחום רפואת החירום בישראל. אני מברך את פועלה של חברת הכנסת עידית סילמן יחד איתי, יחד עם חברי ועדת הבריאות, להביא ולהסדיר את אחד המקצועות החשובים בתחום הצלת חיים. הצעת החוק קובעת בעיקרה הוראות הקשורות לעיסוק במקצוע, תנאים לקבלת רישיון, חובות אימון ואתיקה מקצועית. בנימה אישית אני רוצה לשתף שאני מצר על הרגע שבו אנו מפזרים את הכנסת. אני חושב שהממשלה הזאת הייתה טובה ומצוינת לאזרחי מדינת ישראל כולם. למרות כל הקשיים הצלחנו להביא הישגים ולתקן הרבה עוולות מן העבר. חברות וחברי הכנסת היקרים, לאור האמור, אני מודה על הצבעתכם בעד החוק בקריאה ראשונה, קואליציה ואופוזיציה. כך נחזק את מערך רפואת החירום והרפואה הדחופה בישראל למען בריאות הציבור. כולנו נצא נשכרים, במרכז הארץ ובפריפריה וכמובן כלל הפסיפס היפה של אזרחי מדינת ישראל: יהודים, ערבים, דרוזים, נוצרים, צ'רקסים וגם אחמדים, למי שלא יודע. הייתי שמח לו הייתי זוכה ועומד כאן היום לקדם את הצעת החוק שלי להקפאת חוק קמיניץ, ולאפשר לצעירים שלנו לבנות את בתיהם על אדמתם ולשחרר אותם מקנס מינהלי אכזרי של 300,000 שקל לחיילים משוחררים. אני מקווה שזה נופל על אוזניים קשובות, ואכן נשחרר את הצעירים שלנו שיבנו את בתיהם ואת עתידם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, לפני 21 שנה היה אסון ורסאי, ויושב-ראש סיעת יהדות התורה הרב גפני היה יושב-ראש ועדת הפנים תקופה אחר כך. הוא ירק דם במשך שני עשורים על הדבר הזה. אסון מירון, לצערנו, עוד יחסית טרי. עברנו אחרי זה את נחל צפית, שאת מכירה מהאזרחות. על זה נאמר: מגלגלין זכות על ידי זכאי – שאנחנו כחברה היום בכנסת מתעלים מעל הביורוקרטיה והפקידות שהעבירה את אותן משפחות מסע ייסורים בלתי נגמר, כל מי שמכיר את זה. הרב גפני ירק דם במשך עשור וחצי, ולאחר מכן כיושב-ראש ועדת הכספים – יושב-ראש הכנסת זוכר את זה – על הסיפור הזה, על הסבל הבלתי-נגמר של המשפחות האלה. יישר כוח לך. אני שמח להיות כאן היום. הרב גפני התקשר אליי בכל פעם שהעלית את זה לדיון: תדאג להיות שם בוועדה, תדאג שזה יקרה. אני אכן שמח מאוד. ברוכה תהיי. מגלגלין זכות על ידי זכאי. אני שמח שהתעלינו היום כחברה. תודה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> תודה רבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם כך, ניגשים להצבעה. הצעת חוק סיוע לנפגעי אסון לאומי-אזרחי, התשפ"ב–2022 – הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סיוע לנפגעי אסון לאומי-אזרחי, התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 18. הצעת חוק סיוע לנפגעי אסון לאומי-אזרחי עברה בקריאה ראשונה, ותועבר להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. נוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת שיין, את חברת הכנסת מיכל וולדיגר ואת חברת הכנסת סטרוק. נא להוסיף לפרוטוקול. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 20) (חיסיון קרימינולוג קליני), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/918).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סעיף 7 בסדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 20) (חיסיון קרימינולוג קליני), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה, של חבר הכנסת בועז טופורובסקי. בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, מקצוע הקרימינולוג הקליני הוא מקצוע חשוב מאוד בטיפול ובשיקום עבריינים ובעזרה להם גם להיות פחות מסוכנים לציבור וגם עזרה והגנה על מי שהם פגעו בו, חלילה. חיסיון במקצוע הזה הוא חשוב לצורך הטיפול, והסודיות והחיסיון בין המטפל למטופל – לצורך הליך תקין וחסר דאגות והיכולת של המטופל להיות כן ואמיתי עם המטפל. לכן אנחנו רוצים להגדיר את החיסיון הזה. הדבר מקבל תמיכה של כל אנשי המקצוע, כמובן גם של המשרדים הרלוונטיים. אני אודה לכם מאוד אם תתמכו בהצעת החוק הזאת כדי שתקבל אפשרות גם לעלות בכנסת הבאה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה יכול להחכים אותנו? אני מכיר את מקצוע הקרימינולוגיה מקרוב, אבל קרימינולוג קליני? << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קרימינולוג קליני זה מקצוע שקיים כבר 30 שנה, וזה חלק ממגוון הדרכים לטפל באנשים שעשו מעשים קרימינליים. הטיפול הוא מאוד מוצלח והולך וגדל. פנו אלינו נציגי הקרימינולוגים הקליניים בארץ וביקשו שנעשה את זה. מסתבר ששר המשפטים גדעון סער ביקש לעשות על זה חיסיון עוד כאשר הוא היה מרכז האופוזיציה, ועכשיו אנחנו סוף-סוף סוגרים את המעגל, אני מקווה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו נבקר את זה על ידי בעלה של ראדה, שהוא פרופסור לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית. אנחנו נבדוק את הכישורים האלה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת? דרך אגב, מקצוע הקרימינולוגיה – עשיתי קורס בזה ואפילו קיבלתי 100. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נבחן את זה אצל בעלה של ראדה, שהוא ראש החוג, פרופ' לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת? ראדה, כבוד גדול. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הייתי קצת סטודנט שלו; קצת, לא הרבה. אם כך, אנחנו ניגשים להצבעה – הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (חיסיון קרימינולוג קליני), בקריאה ראשונה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 20) (חיסיון קרימינולוג קליני), התשפ"ב–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 16, אין מתנגדים. לפיכך הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 20) (חיסיון קרימינולוג קליני), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת טופורובסקי, עברה בקריאה ראשונה ותועבר להמשך טיפול בוועדת החוקה, חוק ומשפט. להוסיף את חברת הכנסת יאסין לפרוטוקול, בעד. תודה. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/922).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022, של חברי הכנסת ינון אזולאי, רם בן ברק, יעל רון בן משה וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה ראשונה, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק הגנת הצרכן (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש) זאת הצעת חוק שכבר בקדנציה הקודמת ניסינו להעביר אותה. רם, אתה החתמת אותי וניסינו יחד, והינה, זה מגיע לקריאה ראשונה. הדבר הזה חשוב. סימון תוצרת – אתה יודע, היום אנחנו שומעים שכל הזמן מסמנים אותנו בחו"ל איפה לא לקנות, ממי לא לקנות. אז סימון תוצרת זה קודם כול שנדע, שאנחנו גם יכולים לדעת, לא על מנת לפסול חלילה מישהו אלא בשביל לעודד – להסתכל על החיובי – לעודד קודם כול תוצרת חקלאית שלנו, לעודד את האנשים שלנו פה בארץ, את אלה שיושבים בגבולות שלנו, אם זה בעוטף עזה – או במחבק עזה – אם זה בצפון, ביישובי הגדרות. זו הצעת חוק שבעצם אומרת: בואו קודם כול נחזק את האנשים שלנו, נפרנס אחד את השני ולא נתפרנס מחו"ל. זה קודם כול מחזק – ואנחנו גם יודעים – את בריאותנו. לפעמים יש איזושהי תקלה בחו"ל או בכל מקום אחר, או ביישוב מסוים, ולא תמיד אנחנו יודעים. אנחנו מבקשים שיהיה סימון. הסימון הזה נועד לעזור לנו בריאותית, כלכלית, חברתית, וזה הדבר הטוב, זה הדבר הטוב שאנחנו מביאים ביום כזה. גם תסתכלו, זה גם משהו חברתי, ומי מביא את זה? רם בן ברק, נירה, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד חזק ופורה – אגב, פרלמנטרית טובה. תבואו ותראו את העבודה שהיא עושה בוועדת הכספים – עבודה מיוחדת, יסודית. אני אומר לכם את האמת, יחד אנחנו עושים, ויש גם מה ללמוד ממנה, המון. אז באמת אני מפרגן מכל הלב, ואנחנו רואים את זה, את יודעת, גם כשיש לך את האמת שלך. לפעמים אני אומר: שמע, למה צריך אופוזיציה כשיש את נירה? למה? כי היא שואלת שאלות שלפעמים מעכבות את היו"ר, אבל היא עושה את זה. וכמובן, יעל רון בן משה, שיודעת מה זה יישובי הצפון, מכירה את החקלאים שם, יודעת ומכירה את העבודה שבאמת כולנו, אני חושב, מנסים לעשות. וכמובן, אני לא שכחתי את חברי משה ארבל, שנמצא איתי בכל חוק. אני היד השנייה שלו והוא היד הראשונה שלי וככה אנחנו מסתדרים. אז אני רוצה להגיד לכם, חבריי היקרים, תודה רבה. אני חושב שזה חוק טוב, חוק חשוב. לפעמים – רק שהצופים יבינו – רואים שזו איזושהי מכירת חיסול שהיום אנחנו עושים, קריאה ראשונה, קריאה ראשונה. אז לצופים בבית, תבינו: כשאנחנו נלחמים להביא קריאה ראשונה משהו שהוא חוק חברתי – ותשימו לב, החוקים שמגיעים הם רק בהסכמה. החוקים האלה שמגיעים הם בהסכמה, על מנת שיוכלו לקבל דין רציפות לקדנציה הבאה, כדי שלא נצטרך עוד פעם להעביר את כל החוק בטרומית ולפני זה אישור של ועדת שרים. אז זה יגיע, בעזרת השם, לפעם הבאה, לכנסת הבאה, ונוכל להעביר את זה ביתר קלות בשבילכם, אזרחי ישראל. אז תודה רבה, ואני אשמח מאוד לראות שכולנו מצביעים בעד. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בן ברק, בבקשה. אה, רצית לפניו. את רוצה? << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> לא, לא, זה בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. בבקשה, חבר הכנסת בן ברק. בבקשה, אתה השני בתור. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני חושב שאנחנו היום תיקנו עוול גדול מאוד של הרבה מאוד שנים, מה שהיה צריך לעשות מזמן. אני חושב שכל בן אדם זכאי לדעת מה הוא קונה, והדבר הזה חשוב מאין כמותו, במיוחד כשמדובר בתוצרת חקלאית, שהיא קשורה גם לבריאותנו. כל אדם שלובש חליפה או קונה אוטו בודק איפה זה יוצר ומי עומד מאחורי זה. יש אנשים שעושים שיקולים של מי העובדים שעומדים מאחורי המוצר הזה. עד היום בחקלאות, במוצרים חקלאיים, אנחנו לא ידענו איפה זה יוצר ובאיזה תקן זה יוצר. אני שמח שסוף-סוף אנחנו הצלחנו לייצר את השינוי וכל צרכן יוכל לדעת מה הוא קונה, ובצורה הזאת גם נעזור לחקלאים הישראלים לגדול ולהתפתח. יש לזה עוד חשיבות, ואני רוצה לעמוד עליה. בסופו של דבר אנחנו נמצאים בעולם שהולך ומשתנה. משבר האקלים מאיים להפוך אזורים שלמים למדבריות ואזורים שלמים להיות מוצפים, ובכלל לא ברור כמה מזון נוכל לייצר בשנים הקרובות, ולכן התוצרת הישראלית, הגידול הישראלי, היכולת שלנו לנצל כל פיסת אדמה ולגדל עליה, הם מרכיבים מאוד מאוד חשובים בביטחון הלאומי שלנו, בביטחון התזונתי. אני אנצל את ההזדמנות מעל הבמה הזאת לקרוא לחבריי בהנהגה החקלאית ולחבריי במשרד החקלאות ובמשרד האוצר: תנו מאמץ אחרון ותסיימו את המשא ומתן להסכם של הרפורמה בחקלאות. אני יודע שאתם קרובים מאוד. היא רפורמה שיש בה יתרונות, ואם נקשיב אחד לשני גם נגיע לסיכומים ונוכל לצאת לדרך חדשה בעניין הרפורמה, אז לעשות את המאמץ. תודה רבה לכולם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יעל רון בן משה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה לברך ולהודות לשותפים להעברת החוק החשוב הזה של סימון תוצרת חקלאית, ינון אזולאי, משה ארבל, רם בן ברק, נירה שפק, רם שפע – שאני לא ראה אותו כאן אבל הוא איתנו לכל אורך הדרך – וחברי חבר הכנסת סגן שר הביטחון אלון שוסטר, שהתחיל לקדם את הנושא ודחף קדימה עוד בהיותו שר החקלאות. דובר פה כבר לפניי על חשיבות החוק גם לשימור החקלאות הישראלית, שמעבר לרכיב הכלכלי שלה מסייעת לנו בשמירה על הגבולות, בשמירה על הקרקע – אנחנו יודעים מה קורה לקרקע שאיננה מעובדת במדינת ישראל – גם על האפשרות לצרכנות נבונה, כפי שאנחנו מחנכים את בנינו ובנותינו לשים לב מה הם קונים. כפי שעל כל חולצה כתוב איפה היא יוצרה, כך ראוי שיהיה גם ברכיב כל כך חשוב לחברה הישראלית, למשק הישראלי, לביטחון הישראלי – החקלאות. תראו, יכול להיות שזה הנאום האחרון שלי כאן בבית הזה, ובאף אחת מהפעמים שהייתי על הדוכן לא דיברתי על המשפחה שלי, אז אני אנצל את הדקה שנותרה לי להגיד שאני נולדתי בקיבוץ געתון. אני חברת קיבוץ געתון. בעלי בן קיבוץ אחר בעמק הירדן, קיבוץ נווה אור. גם הוריו הם בני קיבוצים, ואנחנו מגדלים את שלושת ילדינו בקיבוץ געתון בגליל המערבי. הבן שלי, עמית המתוק, שסיים כיתת ט' רק בשבוע שעבר, התחיל אתמול את עבודת הקיץ שלו במטעי האבוקדו של קיבוץ געתון. אני לא פגשתי אותו אחרי יום העבודה שלו אתמול, כי אנחנו עסוקים פה בשמירה על הדמוקרטיה ובעבודה למען עם ישראל, אבל אני יודעת שהוא קם יחד עם חבריו ב-05:00, הכין את צידתו להמשך יומו, יצא לדרך עם כובע על הראש, מרוח בקרם הגנה, חש את רגבי האדמה שעליה אנחנו חיים, פגש אנשים מבוגרים יותר ממנו, מנוסים יותר ממנו, ויחד הם עיבדו את האדמה על ההר שבו אנחנו גרים בגליל המערבי – ההר שכשאני נולדתי בו היינו בערך, הקיבוצים והיישוב היהודי, 60% מהאוכלוסייה, והיום אנחנו פחות מ-40%. אנחנו מאוד שמחים בשכנינו הערבים המוסלמים, הדרוזים, הנוצרים, אבל אנחנו חושבים שראוי שתהיה גם התיישבות יהודית בלב הגליל, גם בגליל המערבי, גם בגליל המזרחי, ואני שמחה שהבן שלי וחבריו וחברותיו – גם בנות עובדות באבוקדו; בתי נועה כבר סיימה את המסלול הזה, היא בוגרת ממנו ועבדה גם היא באבוקדו – ידעו שיש משמעות לשהות שלנו במקום הזה, בקו עימות צפוני, יישוב שמרוחק פחות מ-9 ק"מ מגבול הלבנון. שניהם נולדו אל תוך תותחי המלחמה של מלחמת לבנון השנייה, נועה ממש בתוך המלחמה ועמית שנה לאחר מכן, והם עובדים את האדמה, הם מבינים את הערך של האדמה, והם לא ייוותרו לבד. אם הרושם בתקשורת שהחקלאים הם טייקונים והם גוזלי הכסף של העם הזה, לא כך הוא. לא נחנך אותם כך. נמשיך לעבד את האדמה, נמשיך לשמור על המדינה, נמשיך לשמור על הביטחון התזונתי שלנו. אנחנו יודעים שכנראה הילדים שלי והילדים שלכם לא ילכו להיות חקלאים, כי אי-אפשר באמת להתפרנס מזה בכבוד, וזו האמת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא הודעת לנו, לא אמרת לנו אף פעם. לא היה לי אומץ להפסיק אותך אפילו. זמנך עבר, אבל. חברת הכנסת שפק. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, יש כל מיני חוקים שאנחנו מחוקקים. החוק הזה הוא חוק של צדק שגם נעשה ובעזרת השם גם ייראה, כי החוק הזה בא ואומר שאנחנו יכולים ליצור תחרות הוגנת. החקלאים עוברים תקופה לא פשוטה: מציירים אותם בכל מיני צורות, חלק מפרשים את האמירות כאילו אלה אנשים שחלק מיוקר המחיה תלוי בהם. מי שמתעמק בפרטי-הפרטים מבין שלא כך הוא. החוק הזה עושה סדר. החוק הזה נותן לאזרח ולאזרחית, לצרכנים, אפשרות לבחור. הוא נותן לנו את האופציה לדעת אם הירק או הפרי שאנחנו קונים הוא תוצרת הארץ – הושקה במים שלנו, באדמה שלנו, עם בקרה על הריסוס בתקן של מדינת ישראל. ויש לנו ביטחון תזונתי. רוב הח"כים שעלו לכאן, כולם, הם כאלה שהחקלאות יקרה להם. כל מי שכאן, אכפת לו. ואני מסתכלת – אופוזיציה וקואליציה, וזה היופי של החוק הזה, שאנחנו נותנים כלים לאזרחים, לתושבים, להחליט בעד עצמם. אז קודם כל, ינון, באמת, עוד חוק שאני גאה שאנחנו יכולים להגיד שגם בו עבדנו ביחד, לשניכם, וגם השדולה החקלאית בכנסת. רם בן ברק לא עולה הרבה לדבר, אבל מהבוקר עד הערב, כיו"ר השדולה החקלאית, הוא עוסק בכל המרכיבים: סימון תוצרת, ענפים, מחיר המים – כל הפערים שיש במרחב האזרחי ובחקלאים – וגם ברגעים אלה אנחנו רגל במה שקורה כאן ורגל במה שקורה במשא ומתן ברמות השונות. אז תודה לכולם, ותודה על שאנחנו יודעים להוכיח לאזרחי מדינת ישראל שאנחנו יודעים לעבוד ביחד ושאנחנו לא שוכחים בתוך כל הבלגן הזה גם למה אנחנו פה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם כך, אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן בקריאה ראשונה. בבקשה לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 22 בעד, אין מתנגדים. אני מוסיף לפרוטוקול את חברת הכנסת אמילי מואטי, בעד. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022, עברה בקריאה ראשונה ותעבור להמשך דיון בוועדת הכלכלה. בהצלחה. << הצח >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 41) (הגדרת אחי הנספה וזכויותיו), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1569).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סעיף 8 בסדר-היום – הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 41) (הגדרת אחי הנספה וזכויותיו), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה, של חבר הכנסת אלון שוסטר, סגן שר הביטחון. בבקשה. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ראשית, אני כמובן גאה בכנסת ישראל שלא מתפזרת בטרם עת, לפני שמקדמים את הנושא הכל-כך חשוב של סימון ארץ המקור, שהוא כמובן קונסנזואלי. הערה לחברתי יעל, מיוזמות החוק: זה נכון שהחקלאות נמצאת כרגע באיזו רעידה, בצומת. אני, יחד עם חברי בן ברק, מקווה שמחר יהיה יום של בשורות ושל התרגשות ושנוכל לברך על המוגמר בהקשר של ענפי הצומח, פירות וירקות. אבל פטור בלא כלום אי-אפשר. סיפרת על המשפחה, אז אני גאה לספר שלצד הרואה חשבון, שעוסק אצלי במשפחה בענייני חשמל ירוק, ופיזיותרפיסטית, הבן הצעיר, שהשתחרר משירות קרבי, הולך ללמוד בפקולטה לחקלאות. זה מה שהוא מעוניין בו, זה מה שהוא רוצה אחרי שנת שירות בתחום דומה בכפר נוער, ואני גם שמח וגם גאה מאוד, וכך ראוי שנמשיך. אנחנו עוסקים בנושא לא פשוט אבל חשוב ביותר, אדוני היושב-ראש. אנחנו מכירים את ההיסטוריה המשפחתית של חברים וחברות שנמצאים פה. אין צורך להכביר מילים לעניין החוב המוסרי שמדינת ישראל חבה למשפחות השכולות ועל תפקיד המדינה בהובלת הנושא. משרד הביטחון ידאג לרווחתן של המשפחות על כל מרכיביהן. האחים והאחיות הם חלק מהמעגל הראשון של משפחת השכול. אנחנו כרגע עושים תיקון של שנים. עד לפני שנים לא רבות נפקד מקומם של האחים מחוק משפחות חיילים שנספו במערכה. היה תיקון מסוים לפני שמונה שנים – הוכנסה הגדרה בחוק שמתייחסת לאחים כחלק מהמשפחה והוסדרה זכאותם לטיפול פסיכולוגי. כרגע אנחנו עושים שינוי שמסדיר את מעמדם: קודם כול, להרחיב את סל הזכאויות למענים רגשיים; לא רק לטיפולים אלא למגוון גדול של טיפולים פסיכו-סוציאליים, בדומה לזכאות שניתנת להורים שכולים, אלמנות ויתומים. בנוסף, נקבע שהזכאות לסיוע בשכר הלימוד תינתן להם במישרין ולא דרך ההורים כבאי כוחם, וכן אנחנו מרחיבים את הזכאות מעבר לגיל 30, עד לגיל 40. אני רוצה לציין שהצעות חוק דומות העוסקות בעיגון מעמדם של האחים השכולים והרחבת זכויותיהם הוגשו על ידי חברת הכנסת מיכל שיר סגמן וחבר הכנסת מופיד מרעי. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעות אלו בכפוף להתאמתן לנוסח שמובא כרגע. חברי הכנסת, אין לי ספק שיש קונסנזוס כללי בין יושבי הבית, בוודאי המצויים כאן, בדבר החשיבות של החוק. אני שמח שערב פיזור הכנסת ויציאה לבחירות נתמוך בהצעה בקריאה ראשונה ונעביר אותה לוועדת העבודה והרווחה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, מתוך שאיפה שנוכל לאשר אותה אולי עוד בכנסת הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לסגן השר. אם כך, להצעת החוק הזו הוצמדו כמה הצעות חוק נוספות. אנחנו נטפל בהן בהמשך. חבר הכנסת שיין. בבקשה. << הצח >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – מענק לימודים), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3438/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהמשך להצעה הממשלתית של חברי סגן השר שוסטר, אנחנו כמובן מקדמים יחד עם חברי כנסת אחרים את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון – מענק לימודים). אין כמוך, אדוני, להכיר את הנושא של אחים שכולים בתוך המערכת הזאת, ורבים רבים בחברה הישראלית שלצערנו הם חלק ממשפחת השכול. הנושא של אחים שכולים, אחים ואחיות שכולים, בתוך המערכת של ההשכלה, זה דבר מאוד מאוד חשוב, מעין הכרת תודה נוספת של המדינה. אנחנו מבקשים בתוך המערכת הזאת לסייע בשכר הלימוד מעבר לגיל 30, בעיקר היום, כשאנחנו מבינים שאי-אפשר לתחם הכול בגיל. הדבר הזה לא מתקבל על הדעת בעידן שלנו, כאשר אנשים עושים דברים נוספים, ובהחלט גם אין שום סיבה לעשות את הדבר הזה בהשכלה גבוהה. לכן אנחנו מבקשים להרחיב את הזכאות כאן מעבר לגיל זה, אף מעבר לגיל 40, ולאפשר באמת לאנשים את הפריבילגיה, נקרא לזה כך, את התרומה של המדינה להשכלה הגבוהה למען המשפחות השכולות. הנושא הזה של המשפחות השכולות בכלל, אדוני, בתוך החברה הישראלית עובר מטמורפוזה גדולה, כמו שאתה יודע. החברה ישראלית עצמה הולכת ומשתנה, הדמוגרפיה שלה הולכת ומשתנה, ולכן עלינו כל הזמן לזכור ולא לשכוח את התרומה הייחודית, הסגולית, של אותן משפחות שכולות, שנתנו באמת את המחיר הגבוה ביותר לתקומת ישראל. פה ההצעה פשוט באה לחדד את הנושא הזה, להרחיב את היריעה, להגיד פשוט תודה בצורה נוספת לבני המשפחות, לאחים ולאחיות. אני מקווה שההצעה הזאת תעבור פה אחד. אני לא רואה שום סיבה שלא. ובאמת אני מברך את כל חבריי שהם חלק מההצעה הזאת ואת כל מי שאימץ אותה בצורה כזאת או אחרת, אבל אנחנו מבינים את המהות שלה וככה אנחנו רוצים לקדם אותה. תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני יושב-ראש הכנסת, תודה שאפשרת לי דקה לומר משהו. הכנסת מתפזרת ואנחנו בזמן של עם חצוי ואזרחים חצויים ובחירות חמישיות, אבל יש לנו דברים קדושים במדינה, והדברים הקדושים זה הנכונות שלנו להקריב את החיים למען המדינה. לצערי, גם במשכן הזה, אדוני, נמצאים האחים השכולים, אתה ביניהם ורם בן ברק ביניהם ומופיד מרעי ביניהם ויעקב מרגי, ולמקלב יש דוד שנהרג, ויסלחו לי כל השמות שלא הזכרתי. היכולת שלנו להתעלות גם ברגע הזה ולהביא חוק שחושב לא רק על ההורים ועל היתומים – וגם שם יש עוד עבודה לעשות, יתומי צה"ל – אלא גם על האחים השכולים, שכחלק מהאסון והמשבר שילמו מחיר אישי, מתמודדים עם אתגרים בחיים – שנוכל לעשות משהו למענם. זו זכות גדולה לסיים באקורד סיום מכובד כזה את הכנסת, גם בימים קשים. אני מודה לכל יוזמי החוק ומובילי החוק על הבאת הנושא גם ברגע הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הטבות לאח הנספה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3576/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סילמן, בבקשה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> סליחה, ואחר כך מופיד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לפי הסדר בסדר-היום. מיכל, את אחרונה. בבקשה. בנפרד, כי זה לא מוצמד. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמחה להציג את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הטבות לאח הנספה), התשפ"ב–2022. אחים שכולים של חיילים שנספו במערכה קופחו במשך שנים רבות בזכויות שניתנו להם במסגרת אותה חקיקה שמעניקה זכויות למשפחת השכול, וכך נוצרו עיוות ופער בלתי צודק. חוק משפחות חיילים שנספו (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, יוצר כיום בפועל מצב של חוסר שוויון בין קבוצות שונות של נפגעי מערכות ישראל שהגורל צירפם תחת טיפולו של משרד הביטחון. התיקון המוצע נועד לצמצם את חוסר השוויון בכל הנוגע לזכויות הניתנות לאחים השכולים. סעיף 15ד(ד) לחוק קובע כי להורי החלל שנספה יינתן סיוע במימון שכר לימוד במוסד אקדמי לתואר ראשון בלבד או במוסד על-תיכוני עבור האחים של החלל שנספה. כלומר, הסעיף מקנה זכות זו בעד לימודים של אח שכול, אך מסייג את מתן ההטבה וקובע כי היא תינתן רק בעד אח שלא הגיע לגיל 30. קשה להצביע על תכלית ראויה לסייג האמור, וניכר כי הגבלה זו הינה חסרת היגיון או הצדקה. נהפוך הוא – במקרים רבים ההתמודדות עם השכול מובילה לעיכוב המימוש העצמי של בני המשפחה השכולה, ואין לקפח זכות זו בעד אח שכול לסיוע כאמור רק בשל הגיל הזה שציינו אותו ורק בשל העובדה שהוא מצא כוחות להמשיך בחייו ולהתחיל לימודים לתואר אקדמי. לפיכך, כאן מוצע לקבוע כי הזכאות למימון הלימודים תהיה בכל גיל של האח השכול. בנוסף, סעיף 15ז(ד) לחוק קובע כי עובד סוציאלי באגף רשאי לאשר סיוע במימון התערבויות לרווחה רגשית להורה שכול, לאלמנה וכן ליתום במקום סיוע במימון טיפול נפשי. גם במסגרת סעיף זה אין כל התייחסות לאותו אח שכול. הצעת החוק שלי גם מבקשת לקבוע את אותה זכאות של אח שכול לסיוע במימון התערבויות לרווחה רגשית, בדומה להורים השכולים, לאלמנות וליתומים. אין כל הצדקה לקביעה שונה של זכאות בכל הנוגע לסיוע במימון התערבויות לרווחה הרגשית שלו. הסיוע המוצע כאן של מימון התערבויות לרווחה רגשית ניתן במקום הסיוע של מימון טיפול נפשי. אנחנו בוועדת הבריאות ובוועדות נוספות כל הזמן דיברנו על אותו סיוע רגשי שנדרש למשפחה, למי שבאמת מתמודד, וכמה זה חוסך לנו בעתיד. כיום לא ברור מדוע האחים השכולים לא זכאים לקבל את הסיוע החליפי של מימון התערבויות לרווחה רגשית. אני קוראת לכם, חבריי, לתמוך ולאשר את ההצעה החשובה הזו, הערכית. אם אנחנו נקל את הכאב על משפחות השכול, הרי זה חלקנו. אני רוצה להודות לכל השותפים: למשרד הביטחון, לאגף למשפחות והנצחה, לארגון יד לבנים – למר אלי בן שם, היושב-ראש, ליובל ליפקין, המנכ"ל, לגב' תמי שלח, יושבת-ראש ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, שהיא באמת עוגן ודוגמה ומופת להרבה מאיתנו. תודה רבה לחבריי אלון שוסטר, מיכל שיר סגמן, מופיד מרעי, יוסי שיין ולכל חברי הכנסת הנוספים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הטבות לאח הנספה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3762/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מופיד מרעי) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה הוצמדה להצעת החוק שמספרה 1569, של חבר הכנסת מרעי, בבקשה. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, הצעת החוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הטבות לאח הנספה). אנחנו מדברים על תיקון סעיפים 15ד ו-15ז, כפי שהוזכר גם קודם, בהצעות האחרות. אני רוצה כאן לציין שעוד בשנת 2009 נשיא המדינה, כשהיה שר הרווחה, מינה ועדה בזמנו, שמי שהוביל אותה זה חבר הכנסת ישראל חסון, עם האלוף יום-טוב סמיה, עם ניצב פארס חוסיין ועוד אנשי ציבור, והם בחנו את מעמדם של האחים השכולים והיו להם המלצות. אבל לצערי, מאז ועד עכשיו הנושא הזה לא קיבל קידום חוקתי בכנסת. אנחנו כרגע בכנסת הזאת. בכנסת הזאת, גם מיכל שיר – ואני פה גם מודה לה על הצעת החוק, שהכינו אותה כבר בכנסת הקודמת והיא קודמה רק בכנסת הזאת, ולחברתי עידית סילמן, וליוסי שיין, גם על הצעה שהוא הגיש, וכמובן לשר הביטחון בני גנץ, שהוביל הצעת חוק ממשלתית, והחוקים או ההצעות יוצמדו לחקיקה הזאת. כאן הדברים שלי אולי גם טעונים ברגש, כי אני בתוך משפחת השכול, ואני מהווה כתובת לאחים שכולים, שיש להם הרבה מאוד בעיות, אדוני היושב-ראש. גם אתה אח שכול, ויושבים פה בכנסת ישראל עוד אחים שכולים, שגם הם מהווים כתובת לאחים שכולים, שמשום מה אין להם כתובת, הם לא יודעים איך להתנהל ולפעמים גם מאבדים את עצמם, ואנחנו צריכים למצוא להם דרך וגם טיפול. אני חייב לציין שלא מדובר כאן על הצעת חוק שהיא לצורך תגמולים אלא הצעת החוק – התיקון הוא לצורך טיפולים, לצורך הטבה בלימודים, ולכן אני חושב שזה מאוד מאוד נחוץ ומאוד מאוד חשוב שזה יחוקק. נכון, אנחנו יום לפני פיזור הכנסת, אז מצד אחד אני שמח שהחוק הזה עולה ויעבור בקריאה ראשונה, כמובן, ואני מאוד מאוד מקווה שזה יעבור בקריאה השלישית עוד בכנסת הזאת. לצערי, הכנסת מתפזרת, וחוקים אחרים שרצינו לקדם כנראה שלא יבואו לידי ביטוי, כמו חוק עיגון מעמדה של העדה הדרוזית, כמו חוק לביטול צווי הריסה וקנסות מינהליים, תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה. אני מאוד מקווה שנצליח לקדם משהו. מכאן אני קורא לכל חברי הכנסת: אין פה עניין של קואליציה ואופוזיציה, כולנו באותה קטגוריה. אולי החקיקה הזאת תיטיב באמת עם האחים השכולים, שקשה להם לדבר ואין להם כתובת, ואני שמח שאני חלק מיוזמי החוק, וזאת אולי הברכה – שאני יכול לתרום לאחים השכולים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מרעי. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו ניגשים לארבע הצבעות ברציפות. נתחיל עם הראשונה, הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה של חבר הכנסת וסגן שר הביטחון אלון שוסטר. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 41) )הגדרת אחי הנספה וזכויותיו), התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 14, אין מתנגדים. אם כך, הצעת החוק – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> תוסיף אותי, בבקשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להוסיף את חברת הכנסת רוזין – זה 15. אם כך, הצעת החוק הממשלתית, שהוגשה על ידי חבר הכנסת וסגן שר הביטחון אלון שוסטר, עברה בקריאה ראשונה ותועבר להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. אנחנו ניגשים להצמדות. ההצמדה הראשונה לחוק הממשלתי – הצעת חוק משפחות חיילים שנספו של חבר הכנסת יוסי שיין וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – מענק לימודים), התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, 16 בעד, אין מתנגדים. הצעת החוק של חבר הכנסת שיין, שהוצמדה להצעת החוק הממשלתית, הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, עברה ותועבר גם היא לדיון בוועדת העבודה והרווחה. הצעת החוק הנוספת, הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, שהוצמדה להצעת החוק הממשלתית 1569, היא של חברי הכנסת סילמן, דיכטר ומולא. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הטבות לאח הנספה), התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 15. גם הצעה זו שהוצמדה לממשלתית, הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, עברה ותועבר להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. הצעת החוק הבאה שהוצמדה להצעת החוק הממשלתית: הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הטבות לאח הנספה), התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> תרשום אותי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 14, כולל חברת הכנסת מואטי. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה של חבר הכנסת מופיד מרעי, שהוצמדה להצעת החוק הממשלתית, עברה וגם היא תועבר להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. בהצלחה לכולם. << הצח >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – מס' 40) (אחים שכולים), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/915).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף מס' 12 – הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – מס' 40) (אחים שכולים), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה, של חברת הכנסת שיר סגמן. בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני ארבע שנים, עוד בהיותי מתמודדת צעירה, לפני כל מערכות הבחירות שבאו עלינו לטובה, נפגשתי בבית קפה קטן בחיפה עם אח שכול בשם אלי דבי, ושם שמעתי לראשונה שאין בישראל מושג כזה "אח שכול". אני, כמו כל שאר הישראלים, לא הבנתי על מה הוא מדבר. הרי אנחנו במדינת ישראל מחבקים את המשפחות השכולות, מחבקים את השכול ונותנים תמיכה. מה זאת אומרת שאין דבר כזה אח שכול? לאחר בדיקה הבנתי שעד היום אכן אין סטטוס עצמאי לאחים ולאחיות השכולים, כלומר יש להם זכויות בתוך חוק משפחות שכולות, אבל הם לא ישות עצמאית. כשבדקתי יותר לעומק ראיתי שהוגשו כמה הצעות חוק בעבר, בכנסות קודמות, ולקחתי את הירושה של חברתי חברת הכנסת מירב בן ארי מהכנסת העשרים והתחלתי לפעול. ואז התחלתי להיפגש עם האחים והאחיות השכולים, ועוד מפגש ועוד מפגש, ועוד דמעות ועוד צער. ואני שומעת את הסיפורים שלהם, והם אומרים לי: כשאחי נפל, כולם אמרו לי להיות חזק, כולם אמרו לי: תטפלי בהורים, תהיי חזקה עבורם. אז הייתי חזקה והייתי חזק, ורק לאחר שנים הבנתי שבעצם קרה לי משהו. אותם אחים ואחיות שלצערי ממשיכים להתווסף אל תוך משפחת שכול רחבה, מגלים לאט-לאט שאת הזכויות שלהם הם לא יכולים לקבל בלי אישור מההורים. הרבה מאוד פעמים, כשהם רוצים למשל להשתמש בטיפול הפסיכולוגי שיש להם על פי חוק, הם צריכים אישור מאבא ואימא, גם בגיל 50. הם מגלים שהזכויות שיש להם הן מוגבלות בזמן, כמו למשל לימודים. המושג היחיד שקיים בחוק הישראלי הוא אחי הנופל, והוא תחת משפחה שכולה. הידיעה על האובדן על נפילת האח מגיעה להורים, ואם יש נתק בין ההורים לילדים, לצערנו פעמים גם אחרי שאותו אח נופל, אותו האח והאחות לא יקבלו את הזכויות שלהם. החוק שאני מביאה בפניכם היום הוא אחרי מאבק של ארבע שנים די מתישות, אני חייבת לציין, אבל הוא הכי ראוי שאיזשהו חבר כנסת ונבחר ציבור יכול להילחם עבורו. החוק שאני מביאה בפניכם היום בא לתקן את העוול ההיסטורי הזה. היום הוא ייתן הכרה רשמית וטכנית במושג "אחים שכולים" ויאפשר לאחים ולאחיות לממש את הזכויות שלהם ללא תלות בהורים. בנוסף, הצלחתי יחד עם משרד הביטחון להרחיב את הצעת החוק, נוסף להכרה, והחוק יכלול היום גם הרחבת גיל הסיוע ללימודים אקדמיים, מתן סיוע ישירות לאח ולאחות השכולים וזכאות לטיפולים אלטרנטיביים כמו רכיבה טיפולית וטיפול באומנויות, ולא רק טיפול פסיכולוגי. אחים ואחיות אהובים, היום מדינת ישראל וכנסת ישראל מתאחדים סביבכם. לראשונה בתולדות מדינת ישראל אנחנו אומרים לכם: אנחנו רואים אתכם, אתם כבר לא שקופים. בעזרת השם, בכנסת העשרים-וחמש אנחנו נמשיך ונעביר את החוק גם בקריאה שנייה ושלישית. אני רוצה להודות ליושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה חברת הכנסת אפרת רייטן, שמיהרה להעביר את החוק בהכנה לקריאה ראשונה. אני רוצה להודות לאלי בן שם, יושב-ראש יד לבנים, ליובל ליפקין, מנכ"ל יד לבנים, לאלי דבי מ"לנצח אחי", חברי הטוב, לפרידה, לכל האחים והאחיות השכולים – אם אני עכשיו עומדת כאן ומונה את שמכם ייקח לנו עוד הרבה מאוד זמן. אתם יקרים לליבי, אני אוהבת אתכם באמת, ואני מודה לכם, מודה לכם שהרשיתם לי ללכת איתכם במסע הקדוש הזה, כי אין דבר יותר קדוש מכם. אני גאה לעמוד כאן היום ולהיות הקול שלכם. שאו ברכה. אני מבקשת מכנסת ישראל ומחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 40) (אחים שכולים), התשפ"ב–2022, בקריאה ראשונה, של חברת הכנסת שיר סגמן. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 40) (אחים שכולים), התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 12, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (אחים שכולים), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת שיר סגמן, עברה בקריאה ראשונה ותועבר להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. לפרוטוקול – אנחנו מוסיפים את חברת הכנסת שפק. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 65) (החזר דמי נסיעה באמבולנס לחולה סיעודי ובעד חולה שנפטר), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/924).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים לסעיף 13 – הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 65) (החזר דמי נסיעה באמבולנס לחולה סיעודי ובעד חולה שנפטר), התשפ"ב–2022, של חברי הכנסת חוה עטייה, חברת הכנסת סטרוק וחבר הכנסת דיכטר. חברת הכנסת עטייה, בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, את התיקון לחוק יזמתי בעקבות מה שחוויתי עם הוריי, זיכרונם לברכה. בשנים האחרונות לחייהם היו הוריי חולים סיעודיים. הם הזדקקו רבות לפינוי באמבולנס לבית החולים כדי לקבל טיפולים מצילי חיים, וכמה פעמים הם לא אושפזו בבית החולים. לאחר פטירתם נאלצנו לשלם למד"א על הפינוי אגרות גבוהות למדי. נוסף על החוויה הזאת, ששיתפתי אתכם בה, קיבלתי פניות מאזרחים רבים שפגשתי בביקוריי לנחם אבלים. גם הם התלוננו לפניי על תשלומים רבים שנאלצו לשלם למד"א על פינויים באמבולנס. כיום לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי סעיף 28 קובע כי מבוטח המפונה לבית החולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס מקבל החזר כספי מלא של ההוצאה מקופת החולים רק אם אושפז, ובמקרה של פטירה לפני אשפוז יתקבל החזר של 50% בלבד מעלות הפינוי. התיקון להצעת החוק שמובא לפניכם ושאושר בוועדת הבריאות מחולק לשני חלקים: החלק הראשון עוסק בתנאים לזכאות של אדם שלא אושפז בבית החולים לקבל הטבה של 50% מדמי הפינוי באמבולנס מביתו לבית החולים. ואלה התנאים לקבלת ההטבה: קשיש סיעודי מעל גיל 80 שמקבל גמלת הבטחת הכנסה וקצבת סיעוד ברמה 6, שהיא הרמה הגבוהה ביותר של הסיעוד. החלק השני עוסק באדם שפונה לבית החולים מביתו או מן המוסד או מבית חולים אחר בנט"ן או באמבולנס של מד"א ונפטר לפני שאושפז. בני משפחתו של אדם כזה יהיו פטורים מתשלום על פינויו לבית החולים. על הצעת החוק הזאת אני עמלה מיום 28 בנובמבר 2021. להצעת החוק הזאת היו שלושה נוסחים. בשעה טובה ומוצלחת, כולנו – נציגי משרד האוצר, משרד הבריאות וקופות החולים – הגענו לנוסח מוסכם על הצדדים. מטרת התיקון להצעת החוק היא להקל את יוקר המחיה על הקשישים הסיעודיים ובני משפחותיהם שמתמודדים פעמים רבות עם הוצאות כבדות על תרופות וטיפולים רפואיים נוסף על קצבת הזקנה הזעומה שמקבל הקשיש הסיעודי המורכב, שאינה מספיקה לצרכים השוטפים בחייו. מדובר בחקיקה חברתית מהמעלה הראשונה. עלינו מוטלת החובה לאפשר להם להזדקן בכבוד. אני מודה ליושבת-ראש ועדת הבריאות חברת הכנסת עידית סילמן ולחברי הכנסת השותפים להצעת החוק, חברת הכנסת אורית סטרוק וחבר הכנסת אבי דיכטר. עוד אני מודה לנציגים של משרד האוצר, משרד הבריאות וקופות החולים, למר שי בריל, הגריאטר הראשי בקופת חולים כללית, לנציגי הביטוח הלאומי ולגב' איילה לונדנר ממשרד האוצר. אני מודה גם לשר האוצר חבר הכנסת אביגדור ליברמן ולשר הבריאות חבר הכנסת ניצן הורוביץ. אני מודה גם לצוות לשכתי. אודה על תמיכתכם בתיקון לחוק. אני יודעת כי חלק מהצעת החוק מוגבל בגיל ובסוג האוכלוסייה. אני מקווה שבעזרת השם בכנסת הבאה נרחיב את הזכאים ונשפר אותה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק, את מעוניינת? בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחרי שחברת הכנסת אתי עטייה הודתה לכל מי שעסק בחוק החשוב הזה, צריך לברך בראש ובראשונה ולהודות לחברת הכנסת אתי עטייה עצמה, שעשתה ימים ולילות וממש כל מאמץ, מעל ומעבר, כדי שהחוק הזה יקודם. ראיתי אותך בעבודתך, אתי, ואני רוצה לומר שאני באמת מצדיעה. יישר כוח גדול. אחרי שאתי פירטה את הצד הטכני והתועלת שיש בחוק ופרטיו, אני רוצה לדבר על המהות. אני הגעתי לחוק הזה לבקשתו של פיני רבינוביץ'. פיני רבינוביץ', אבא של דסי רבינוביץ', זיכרונה לברכה, שנפטרה בגיל צעיר ממחלת הסרטן, הוא אדם שמכיר מקרוב את עוצמתו וכאבו של השכול. אנחנו היום, אדוני היושב-ראש, ביום האחרון של חודש סיוון. פתחנו את חודש סיוון עם חג השבועות ועם מגילת רות, שבה אנו פוגשים את השכול במלוא עוצמתו. הפסוקים של מגילת רות שאני אקריא הם הפסוקים שמביעים בצורה הכואבת ביותר את עוצמת השכול. אומרת נעמי: "אל תקראנה לי נעמי, קראן לי מרא כי המר שדי לי מאוד. אני מלאה הלכתי וריקם השיבני ה'. למה תקראנה לי נעמי וה' ענה בי ושדי הרע לי". זאת עוצמתו של השכול. אנחנו הרבה פעמים שוכחים אותו. מרוב שאנחנו עוסקים במשפחות של שכול מפיגועים, במשפחות של שכול צבאי, אנחנו שוכחים שאנשים מאבדים את היקירים להם בחיים, וזה כאב עצום, עצום. לכאב הזה בא פיני רבינוביץ' לתת מענה באמצעות עמותה שהוא הקים, עמותת "יקיר לי – יד ולב לשכול האזרחי", והוא ביקש ממני להגיש את הצעת החוק הזאת כדי לסייע ולו במעט, לתת כתף, לתת לב, לתת אכפתיות לאנשים שזה עתה איבדו את יקירם וצריכים להתחיל להתמודד עם כל מיני ביורוקרטיות ותשלומים וקבלות וללכת לפה ולשם – להקל עליהם ולו במעט. אז אני שמחה שקידמנו את הצעת החוק הזו לקריאה ראשונה. אני בטוחה שנקדם אותה גם הלאה, לקריאה שנייה ושלישית, כי היא פשוט עושה צדק וחסד עם אנשים שזה מגיע להם. אני רוצה באמת להודות בעיקר לעידית סילמן, יושבת-ראש ועדת הבריאות, שפינתה את הזמן של הוועדה, ממש קרעה חלון של זמן כדי לאפשר לחוק הזה לעלות, ועוד פעם, תודה גדולה גדולה, אתי. את מדהימה. כיף להיות שותפה שלך, ממש כיף. עלי והצליחי. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> איזה כיף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר הוצאות עבור נסיעה באמבולנס), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3129/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת עידית סילמן) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעת חוק שהוצמדה, של חברת הכנסת עידית סילמן, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי – בבקשה, חברת הכנסת עידית סילמן. בנחת, לא צריך לרוץ. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, היושב-ראש, חברת הכנסת אתי עטייה היקרה, חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק היקרה, חבר הכנסת אבי דיכטר היקר, קודם כול זכות גדולה נפלה בחלקי שהבאתם לוועדת הבריאות של הכנסת את החוק החשוב הזה; לא רק חשוב, אלא גם חוק שעושה תיקון של עוול מוסרי וערכי של החברה הישראלית, חוק כל כך צודק. תודה רבה גם לפיני רבינוביץ', שסייע כל כך הרבה, אבא של דסי היקרה, זיכרונה לברכה, שבכלל עושה הרבה למען השכול האזרחי במדינת ישראל ונותן לנו במעט להיות בעלי זכויות. אתי, אני רוצה לומר לך בלב מלא, באמת בהתרגשות ובאהבה, שזכיתי לראות את העבודה הפרלמנטרית שלך בכנסת הזו, העבודה הכל-כך נחושה שלך, ישות שלא מוותרת. אורית הזכירה כאן את מגילת רות. גם רות הייתה ישות שלא מוותרת, ולא רק שלא מוותרת, ממנה בסוף יצאה מלכות. והיום המלכות שיש לנו היא כנסת ישראל, ובאמת אנחנו עומדים כאן היום ומעבירים כאן בזכות גדולה את התיקון הגדול הזה שאת עשית, וביחד עם אורית, שבאמת נלחמה, ושתיכן לוחמות אמיתיות של צדק, אנחנו פה מרחיבים את היריעה ומאפשרים באמת זכאות להחזר של דמי אמבולנס וניידות של טיפול נמרץ במקרים נוספים. ואני רוצה לומר לך שכאחת שעוסקת בעולמות הבריאות ובחקיקה של בריאות – והיום אמרה כאן חברת הכנסת נירה שאני עולה ויורדת מהבמה – האמת שאני זוכה לעשות את זה באמת בזכות של חסד, אותה רות, שבגינה מגילת רות היא מגילת חסד אחת גדולה, ואנחנו זוכים לא רק לעמוד בשושלת שלה, שהיא כנסת ישראל, שהיא מלכות ישראל היום, אלא גם לעשות את מה שהיא עשתה, וזה חסדים גדולים. אני מאחלת לך, חברת הכנסת אתי עטייה, שתמשיכי לעשות חסד, לראות חמלה בכל העשייה שלך, שהיא באמת עשייה חברתית מאוד ברוכה. אני יודעת שאתם הולכים להתמודד קדימה, במידה שהכנסת באמת בסוף בסוף בסוף מפוזרת והולכים לבחירות. אני בטוחה שיזכרו לך את החסדים האלה, את הזכות הגדולה הזאת, ואני רוצה לומר שבאמת זכינו בוועדת הבריאות לעשות שורה גדולה של חסדים למען עם ישראל, להביא את זה לקדמת הבמה הציבורית והפוליטית. אז תודה לכם, חבריי חברי הכנסת. ואני רוצה לומר גם לחבר הכנסת אבי דיכטר תודה, ולאורית סטרוק תודה, ולמשרד הבריאות והאוצר, לצוות הוועדה, ליועצת המשפטית ענת מימון, על העבודה הקשה בהכנת החוק, ואני יודעת שגם משרד האוצר פה ושותפיו, איילה ועוד, היו שותפים איתך למאמץ הגדול הזה, אז אשרייך. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת עידית סילמן. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק הראשונה, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה ואורית סטרוק, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 65) (החזר דמי נסיעה באמבולנס לחולה סיעודי ובעד חולה שנפטר). נא להצביע. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 65) (החזר דמי נסיעה באמבולנס לחולה סיעודי ובעד חולה שנפטר), התשפ"ב–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 12 חברי כנסת בעד. ההצעה התקבלה בקריאה ראשונה, ועוברת להמשך דיון בוועדת הבריאות לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו נצביע גם על ההצעה השנייה, של חברת הכנסת עידית סילמן. נא להצביע. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר הוצאות עבור נסיעה באמבולנס), התשפ"ב–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תשעה חברי כנסת בעד. גם הצעה זו התקבלה ועוברת להמשך דיון להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הבריאות. << הצח >> הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 4) (החלפת מונח וסיוע במיצוי זכויות), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/910).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום – הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 4) (החלפת מונח וסיוע במיצוי זכויות), של חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, אבל חברת הכנסת אמילי מואטי תציג או תנמק את החוק. בבקשה. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני ברשותכם מציגה בשמה של חברתי חברת הכנסת אבתיסאם מראענה את הצעת החוק שלה, הצעת חוק שירותי הרווחה. מוצע להחליף בחוק שירותי רווחה – אני מתנצלת, אדוני היושב-ראש, אני לא יכולה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברות הכנסת, בבקשה, בואו ניתן את הכבוד לחברת הכנסת אמילי מואטי, נקשיב לה. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה. מוצע להחליף בחוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) את המונח "נשים מוכות" במונח "נשים נפגעות אלימות". מיליון וחצי ש"ח ילכו לטובת נשים ערביות יוצאות מקלט, דרך ליווי של עובדות סוציאליות, כמה חודשים לפני היציאה מהמקלט לקהילה. תיקון החוק של שירותי הרווחה של נשים היוצאות ממקלט הוא תיקון היסטורי, ויאפשר לנשים להשתקם אחרי האסון האלים שהן עברו בתוך מעגל האלימות. חברות וחברים, נשים נרצחות מדי שבוע. החשש לפנות למקלטים והחשש מהחיים שאחרי המקלט והחשש מסטיגמות והפחד לשוב הביתה הם על אחריותנו, ואנחנו צריכות וצריכים להמשיך להיאבק של שלומן וביטחונן וביטחון הילדים שלהן. אני קוראת לכל מי שנמצא במליאה להצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אמילי מואטי. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 4), בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 4) (החלפת מונח וסיוע במיצוי זכויות), התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שבעה חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ונמנעים. הצעת החוק עוברת בקריאה ראשונה ועוברת להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1556).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק השרה תמר זנדברג, במקומה של שרת הפנים אילת שקד. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בשמה של שרת הפנים, אני מתכבדת להציג את הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב–2022. חוק הכניסה לישראל מאפשר להאריך את תקופת ההעסקה של עובד זר אצל מטופל סיעודי שאצלו הועסק העובד כל עוד אותו מטופל סיעודי זקוק לשירותי העובד הזר. בעקבות הגבלות שהוטלו על כניסת עובדי סיעוד חדשים לישראל לאחר פרוץ מגפת הקורונה, עלה הצורך לתת פתרונות טיפוליים זמניים לאוכלוסיית המטופלים הסיעודיים בישראל בעלי היתרים להעסקת עובדי סיעוד זרים. לאור הימשכות ההגבלות והקשיים בעקבות מגפת הקורונה גם במחצית השנייה של שנת 2021 ובתחילת שנת 2022, ניתנו תקופות היערכות נוספות למטופלים הסיעודיים שבקשותיהם להארכת רישיונות עובדי סיעוד זרים נדחו, כך שמועד היציאה של העובדים הזרים שבקשות הומניטריות בגינם נדחו – הם יוכלו להמשיך ולהישאר בישראל עד סוף חודש יוני 2022. בהתחשב בקשר הטיפולי שנרקם בין המטופלים לעובדים הזרים במשך תקופת ההיערכות, נמצא שיש מקום לקבוע הוראת שעה נוספת, בדומה להוראת השעה הראשונה שנחקקה בשנה שעברה, אשר תסמיך את שרת הפנים להאריך רישיונות לעובדים זרים לסיעוד, בחריגה מאותם תנאי סף רגילים שהוחרגו בהוראת השעה הראשונה, למשך תקופה של 90 ימים מיום הכניסה לתוקף של החוק. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השרה תמר זנדברג. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב–2022, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חמישה חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ונמנעים. אני קובע שהצעת החוק עוברת בקריאה ראשונה ועוברת להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים) (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1524).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעת חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים) (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2022. מציג הצעת החוק – חבר הכנסת סגן השר אלון שוסטר. בבקשה. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-ראש הישיבה. חברות וחברי הכנסת, חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים), שנחקק בשנת 2014, קובע כי תשלומים שמשלם צה"ל לחיילים בשירות חובה יהיו מוגנים מפני העברה, עיקול או שעבוד. בהמשך תוקן החוק והוחל גם על המשרתים בשירות הלאומי ובשירות האזרחי. גם משרד העלייה והקליטה משלם, מכוח הנחיות פנימיות, תשלומים שונים לחיילים עולים, לרבות חיילים עולים בודדים, המשרתים בשירות חובה, כדי לאפשר להם קיום נאות במציאות שבה הם חיים ומשרתים. הטעמים שבבסיס ההגנה על תשלומים המשולמים על ידי צה"ל נכונים גם לתשלומים הניתנים על ידי משרד העלייה והקליטה, ואף ביתר שאת בשים לב לקשיים שעימם מתמודדים חיילים שהם עולים חדשים, ובייחוד הבודדים שבהם. בהצעת החוק הממשלתית, שמביא משרד הביטחון בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה, אנו מבקשים להוסיף לרשימת התשלומים המוגנים מהעברה, עיקול או שעבוד גם את התשלומים שמעניק משרד העלייה והקליטה. ההגנה האמורה תחול גם על חיילים בשירות סדיר וגם על המשרתים בשירות לאומי ובשירות האזרחי. חברות וחברי הכנסת, אין לי כל ספק כי יש קונסנזוס בין יושבי הבית בדבר חשיבות הצעת החוק. אני מציע שבתקופה שבה אנו מצויים מליאת הכנסת תתמוך כאן ועכשיו באישור ההצעה הממשלתית בקריאה ראשונה ותעביר אותה לוועדת העבודה והרווחה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, בשאיפה שניתן יהיה לאשרה עוד בכנסת המבורכת הזו. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלון שוסטר. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים) (תיקון מס' 2). נא להצביע. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים) (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ארבעה חברי כנסת בעד. הצעת החוק מתקבלת בקריאה ראשונה ועוברת להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 16) (הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1547).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 16) (הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. מי מציג את החוק? השר חילי טרופר נמצא? מי מציג את החוק? השרה תמר? בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. בשמו של שר התרבות והספורט, אני מתכבדת להציג את הצעת חוק להסדרת העיסוק באימון ספורט. מטרת הצעת החוק להסדרת העיסוק באימון ספורט היא להסדיר את מעמדם והכשרתם של מאמני הספורט בישראל ולשכלל את מערך הסדרת העיסוק באימון ספורט כך שהרמה המקצועית הנלמדת תהיה הגבוהה ביותר. במרכז ההצעה מוצע לאפשר ארבע דרגות הסמכה שונות במקום שתיים בלבד שקיימות היום. מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות תנאים נוספים למתן תעודת הסמכה, ובכלל זה חובת מעבר בחינות עיוניות או מעשיות. כמו כן, פרטים על אודות המדריכים והמאמנים בדרגות השונות יהיו זמינים לציבור הרחב באמצעות פרסום באתר האינטרנט של המשרד. ההצעה מסדירה היבטים נוספים רבים בהסדרת תחום המאמנים בישראל. למשל, בהתאם להצעת החוק, לא תינתן תעודת הסמכה בכל דרגה שהיא למי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק באימון ספורט. איכות הספורט ורמת ההישגים תלויים במידה רבה באיכות וברמה של המאמנים. החוק יאפשר לפתח ולטפח את המאמנים הישראלים, ובכך יתרום לשיפור איכות הספורט הישראלי. תודה רבה לחברת הכנסת יעל רון בן משה ולחבר הכנסת מיקי זוהר על התיאום ושיתוף הפעולה בקידום הצעת החוק החשובה הזו. הממשלה מבקשת לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השרה תמר זנדברג. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 16) (הסדרת העיסוק באימון ספורט), בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 16) (הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שבעה חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ונמנעים. הצעת החוק מתקבלת בקריאה ראשונה ועוברת להמשך דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק האקלים, התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1551).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעת חוק האקלים, התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. מציגה – השרה תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הפעם אני לא מקריאה בשם שום שר אחר אלא מציגה עבודה קשה ומאומצת שנעשתה במשרד שלי, ולכן אני מאוד מאוד מתרגשת. למרות שזו רק הקריאה הראשונה, ולמרות דמדומי הכנסת הפוליטיים, אנחנו משתתפים כרגע ברגע היסטורי – היסטורי לא במובן של היסטוריה, צופה פני עבר, אלא צופה פני עתיד. על מנת שאנחנו נוכל להבטיח את עתידם של אזרחי ישראל, ובמיוחד הצעירים שלנו, אנחנו צריכות וצריכים, או במילים אחרות, ממש חייבות וחייבים, להסדיר את האופן שבו מדינת ישראל תיערך להתמודד עם אחד המשברים הגדולים ביותר העומדים בפני האנושות, אם לא הגדול שבהם. ישראל עמדה היום, למרבה הבושה, יחד עם טורקיה כאחת ממדינות ה-OECD היחידות שאין להן חקיקת אקלים. מעבר לעובדה שזה לא מוסיף לנו כבוד, זה פוגע פגיעה אמיתית בחברה, בסביבה, בכלכלה הישראלית, בכושר התחרותיות שלנו אל מול שווקים בין-לאומיים ובאפשרות שלנו לקבל החלטות מושכלות ויעילות לאורך זמן. המצב הזה הוא בלתי נסבל, במיוחד לנוכח העובדה שישראל מצויה באחד האזורים הפגיעים ביותר למשבר האקלים, שכבר כיום מתחמם בקצב מוגבר; למעשה, בקצב כפול מהממוצע העולמי. בעוד כל העולם מנסה למנוע התחממות של מעלה וחצי – בוודאי שמעתם על זה, כולכם – בישראל כבר חצינו את הרף הזה, ואנחנו ממשיכים להתחמם, דבר שפוגע באזרחיות ובאזרחים שלנו. יש כאלה שאומרים: בסך הכול, מה קרה? מה הדרמה? אז קצת חם יותר, זה לא נורא. אבל זה לא נכון. כי מעבר לעובדה שהשינויים האקלימיים פוגעים ישירות בחקלאות ובביטחון המזון והמים, בטבע ובסביבה, בתשתיות ובכלכלה, הם פוגעים גם בחיים עצמם. רק לאחרונה פרסמנו מחקר שהובילה המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, לפני כחודש, שמצא שגלי החום בישראל גרמו לתמותה עודפת של 45 איש בממוצע בכל גל חום, ובסך הכול 360 איש, ישראליות וישראלים, מצאו את מותם בשמונה השנים האחרונות בזמן גלי חום. לכן, אין לנו את הפריבילגיה לעכב את אישורו של חוק האקלים ואת כניסתו לתוקף, וזאת באמת לא סוגיה של ימין ושמאל או של מחלוקות פוליטיות, כי הצורך הזה הוא דחוף, הוא נחוץ והוא חיוני. אדוני היושב-ראש, אני רוצה עוד לומר, דווקא בגלל שאתה יושב בראש, שכמו סוגיות סביבתיות רבות, החשופים והפגיעים ביותר הם מהאוכלוסיות המוחלשות, המופלות לרעה גם ככה, מכיוון שהן סובלות ממילא מתשתיות רעועות ומתנאים פחותים להתגונן מפני הסיכונים, למשל שיטפונות, שרפות, גלי החום שציינו כרגע. לכן, אין באפשרותנו ולא יהיה באפשרותנו להסתכל בעיניים לאזרחיות ולאזרחים שלנו ולומר להם שאנחנו מכירים את העובדות, מכירים את המדע, מכירים את המציאות, מכירים את הסיכונים אבל בגלל חילוקי דעות פוליטיים, כלכליים או אחרים, לא נפעל ולא נגן על החיים שלהם. אנחנו עומדים כאן ממש, באמת, בנאומים האחרונים של הכנסת הזו, אבל אני רוצה להאמין כישראלית, כאזרחית המדינה – להיות סמוכה ובטוחה שהממשלה הבאה, לא חשוב מה היא תהיה ומי היא תהיה ומי ישב בה ומי לא ישב בה, תתחיל את דרכה במצב טוב יותר ברמה הבין-לאומית, אבל לא פחות מזה – ברמה הלאומית, ותשלים את חקיקת חוק האקלים ותכניס אותו לתוקף, כי זה באמת מציל חיים. חוק האקלים שאני מציגה בפניכם ושאנחנו נצביע עליו בעוד דקות ספורות בקריאה הראשונה עבר תהליכים ממושכים מאוד בממשלה. הוא החל את דרכו בממשלה הקודמת, עבר דרך מורכבת אך מוצלחת של הגעה להסכמות, ובאמת – אני חייבת לומר, שאלו אותי כרגע: למה חיכיתם? למה הבאתם בסוף השנה? עבדנו על החוק הזה, חברות וחברים, שנה שלמה, אלפי שעות ודיונים, לפעמים נוקבים, לפעמים מייאשים, שהתפוצצו לפעמים, עם משרדי הממשלה, ובאמת, אני מסתכלת כאן סביב השולחן – עם כל משרדי הממשלה הרבים מאוד, מכיוון שהגנה על אזרחי ישראל ממשבר האקלים זה עניין לממשלה כולה ולמדינה כולה. אבל אני גאה לומר שהתוצאה היא מוצלחת והיא אפקטיבית ויש בה כדי לספק כלים אמיתיים לממשלת ישראל ולמדינת ישראל. קודם כול חשוב לדעת שהחוק הזה פונה פנימה – הוא פנים-ממשלה, פנים-מדינה – ופחות החוצה. הוא לא מייצר רגולציה חדשה על האזרחים, הוא לא מטיל עליהם שום חובה או אחריות אלא הוא מחייב את המדינה, את הממשלה ואת רשויות המדינה להבין את הסיכונים שבדרך, להעריך אותם כל אחד בתחומו, לתכנן קדימה, לבחון חלופות, לבחור את הטובות ביותר ולבצע אותן. הוא מחייב את המדינה להסתמך על מידע מדעי מעודכן, על מדענים משלל תחומים רלוונטיים בתכנון תוכניות להפחתת פליטות גזי חממה ותוכניות היערכות לשינויי אקלים. הוא מייצר מנגנונים שקופים שמערבים את הציבור. הוא חוק רב-תחומי. הוא מייצר מערכת קבלת החלטות שמצד אחד היא שיתופית ומשתפת וכוללת את כל בעלי העניין בתוך הממשלה ומחוץ לה, ומצד שני הוא קובע מנגנון הכרעות ברור, בראשות ראש הממשלה, כדי לאפשר פעולה ממשלתית מאוחדת וסדורה. הוא מסמן יעדים להפחתת פליטות גזי חממה והוא מסדיר את האופן שבו נבטיח את ההגעה אליהם. לפני סיום, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולהודות לכמה מהעוסקים במלאכה. יושבת כאן מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה גלית כהן. תודה לך על העבודה הנחושה, האמיצה, שבאמת לפעמים הפכה את הבלתי-אפשרי לאפשרי. תודה לצוות – לשולי נזר, סמנכ"לית בכירה תעשיות, שהובילה בנחישות את העבודה על החוק הזה, ולגיל פרואקטור, ראש תחום אקלים, שנלחם עליו וחלם אותו. תודה לסמנכ"לים למשאבי טבע וחוסן אקלימי, שזה אשכול חדש שאנחנו בונות במשרד להגנת הסביבה, לאלון זס"ק, שעזב במהלך התהליך, ולנטע ליפמן, שנכנסת לתפקיד ותוביל את החוסן האקלימי הישראלי לגבהים חדשים; לדלית דרור, היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, ולאורה לאלו, היועצת המשפטית שעבדה על החוק; לצרויה שבח, יועצת המנכ"לית, שיש לה תרומה אדירה לחוק הזה, ביחד עם נועה יאיון, היועצת המקצועית שלי, שאין לי מילים לתאר את התרומה שלה למען הסביבה במדינת ישראל בכלל והחוק הזה בפרט. תודה לחברי הכנסת, שחלקם יושבים פה, יוראי להב הרצנו, אלון טל, מוסי רז, מיכל רוזין, גבי לסקי, באמת חבורה – אני חושבת שהכנסת הזו – רם בן ברק, נירה שפק – באמת תודה לכולכם, אבל הודיתי במיוחד לשדולה הסביבתית, כי באמת בכנסת הזו הייתה שדולה סביבתית חזקה, אפקטיבית, עם חברי כנסת מהקואליציה. אני הייתי בשדולות סביבתיות, ולרוב הן הובלו על ידי האופוזיציה, וזה היה בהחלט מורגש וחשוב. ולסיום, מכיוון שבאמת, אני לא יודעת עוד כמה יצא לי בכנסת הזאת להודות ולברך, אני רוצה להודות ולברך את צוות הלשכה שלי, שהגיע איתי לפני שנה למקום חדש, וביחד עשינו המון בשנה האחרונה: לדרור מורג, ראש המטה, ומחליפתו והיועצת המקצועית טלי טסלר, לנועה יאיון – ציינתי – ולאורי נחמני, לב ים גונן, ליטל שוורץ, יעל שחרור, ניר שובל, טל גולדמן, ותודה למנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא יאיר פינס, לנעמה שולץ ולאיילה לונדנר, יועצת שר האוצר ליברמן, על הסיוע האדיר בחוק הזה. ובעוד דקות ספורות, לצערי לי לא תהיה את הזכות, כי אני התפטרתי בחוק הנורבגי, אבל דעו לכם שכשאתם לוחצים על הכפתור בעד, אתם תצביעו בעד כל המגזרים, הדתות, הלאומים, האזרחים והאזרחיות בישראל, ימין ושמאל, שמצפים מאיתנו, ממשלת ישראל, לקחת אחריות ולהיערך לאיומים ולסיכונים שבדרך; בעד הטכנולוגיה והמדע הישראלי, שיכול וצריך להוביל את הדרך במציאת פתרונות להתמודדות עם המשבר; בעד כלכלת ישראל, החוסן שלה וכושר התחרותיות שלה; בעד מעמדה של ישראל בזירה הבין-לאומית, שהולכת ומתמקדת במאבק במשבר האקלים כנושא עיקרי לפעולה; בעד הבריאות, הסביבה והטבע היקרים שלנו, ובעיקר בעד הדור הצעיר והנוער שלנו, שצופה אלינו, מסתכל עלינו, ומבקש שנעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לתקן את הנזקים שאנחנו חוללנו לכדור הארץ, כדי להבטיח את העתיד שלנו כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השרה תמר זנדברג. יישר כוח. תמר, את ממשיכה להיות השרה לאיכות הסביבה עוד לפחות ארבע שנים, לפחות, מה? אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק האקלים בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק האקלים, התשפ"ב–2022, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 15 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים או נמנעים. הצעת חוק האקלים עוברת בקריאה ראשונה ומועברת להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 24 והוראת שעה) (סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1505).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לשתי הצעות חוק. הצעת חוק ראשונה – הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 24 והוראת שעה) (סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. במקום שר המשפטים תציג את החוק השרה תמר זנדברג. את צריכה להציג את הצעת החוק הבאה, סיוע משפטי, במקומו של שר המשפטים. להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק נוספת, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. כן. כן. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להציג בשם שר המשפטים את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 24 והוראת שעה) (סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ב–2022. הצעת החוק מבקשת להרחיב את הסיוע המשפטי שניתן היום לנפגעי עבירות מין וסחר, לאור הניסיון המצטבר בסיוע המשפטי במתן ייצוג וליווי לנפגעי עבירות. מוצע גם לעגן בחקיקה את הסיוע המשפטי שניתן כבר היום על פי החלטות ממשלה לבני משפחותיהם של נפגעי עבירות המתה. הצעת החוק מבקשת להרחיב את מתן הסיוע לנפגעי עבירות מין וסחר בהליכים הפליליים ולתת מענה לצורך לסייע לנפגעים אלה בהתמודדות עם ההליך הפלילי, שהוא כשלעצמו קשה עבורם. נפגעי עבירות מין נוספות יוכלו לקבל סיוע משפטי בהליך הפלילי, והסיוע יינתן בשלב החקירה. מוצע גם לאפשר לקבל סיוע בהליכים אזרחיים הנובעים מהעבירה ללא מבחן הזכאות הכלכלית לאחר שהוגש כתב אישום. במקרים דחופים ניתן יהיה לקבל סיוע לפני כן. ביחס לנפגעי עבירת סחר בבני אדם, לראשונה נפגעים אלה יוכלו לקבל סיוע משפטי בהליכים פליליים גם החל משלב החקירה, וזאת ללא מבחני הזכאות, בדומה לנפגעי עבירות מין. מוצע לקבוע כך בהוראת שעה לחמש שנים, כדי לאפשר את בחינת משמעות הייצוג בפועל והיקפו ואת השפעת התיקון על אופן ניהול ההליך הפלילי. זהו צעד נוסף בשורה של תיקוני חקיקה שנועדו לסייע לנפגעי עבירות מין אשר מתקשים בחשיפה הכרוכה בניהול הליכים משפטיים ובדיווח ושמירה על קשר עם הרשויות. ההצעה נועדה לסייע לנפגעים למצות את זכויותיהם על פי כל דין ולסייע בתיווך העולם המשפטי עבורם. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השרה תמר זנדברג. << הצח >> הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2616/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, הצעת חוק הסיוע המשפטי (סיוע משפטי לנפגעי עבירות). בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חברי וחברות כנסת נכבדים, אני חייבת להגיד שבדיוק עכשיו אמרתי לחברת הכנסת מיכל רוזין: אם היינו יודעים שזה יזרז את כל החקיקה הטובה הזו, היינו מפזרים את הכנסת מזמן. שנה שלמה, שנים, אנחנו מחכות שהצעות החוק האלה יעברו. הצעת החוק הזו באה לתקן מצב מעוות שבו מי שעוברת תקיפה מינית וחייבת סיוע משפטי כדי שתשלים את התהליך – שחלק ממנו זה תהליך להחזיר לעצמה את השליטה על חייה, על גופה, על מה שקורה איתה, זה התהליך המשפטי, התהליך המשפטי המאוד-קשה, כאשר היא גם צריכה לעבור את כל החקירות, היא צריכה להופיע בבית משפט, ואחר כך גם לדאוג שהעונש שמוחלט עליו בבית משפט אכן יתממש והתוקף ישלם את המחיר המגיע לו – מעל כל הסבל הזה היא הייתה צריכה לשאת גם בהוצאות של הייצוג המשפטי. אני מאוד שמחה שיש היום הצעת חוק ממשלתית שאפשר להצטרף אליה, לקדם את החוק הזה סוף-סוף ולתקן את העוול שנעשה לשורדות תקיפה או שורדי תקיפה מינית. הצעת החוק הזו, אני מאוד מקווה שנצליח באמת להמשיך את החקיקה שלה, אולי אחרי הבחירות, אבל שתעבור כבר את הקריאה הראשונה. אני רוצה לנצל את הדקה שנשארה לי כדי להזכיר לכולם: שבע שנים אנחנו כבר מנהלות מאבק עיקש על הנושא של אזיק אלקטרוני, השימוש בטכנולוגיה הזו, כדי למנוע עוד רציחות של נשים. העברתי את זה כבר בכנסת העשרים, בכנסת העשרים-ואחת ובכנסת העשרים-וארבע, שלוש פעמים העברנו את זה טרומית, וגם חלק מחברות הכנסת הגישו את החוק, וחיכינו להצעת חוק ממשלתית שתפרט את הפרטים של איך מממשים את הטכנולוגיה הזו כדי להגן על הנשים. לצערי הרב, בתוך כל ההמולה של החוקים שמוסכמים על האופוזיציה ועל הקואליציה, דווקא החוק הזה מתעכב. יש הצעת חוק ממשלתית, עבדנו עליה שנה שלמה, עברה ועדת שרים ביום ראשון. אני מהדוכן הזה פונה גם לקואליציה וגם לאופוזיציה: תסירו את המניעה לקדם את הצעת החוק על האזיק האלקטרוני, הפיקוח האלקטרוני, תעזרו לנו למנוע את הרצח ותיתנו כלים גם לשוטרים וגם לנשים עצמן להגן על עצמן. אני קוראת: זה עדיין לא מאוחר. עכשיו תכריזו שיש הסכמה שהחוק על פיקוח אלקטרוני יגיע, ולא נצטרך לעבור עוד פעם עוד הצעת חוק טרומית ואולי יתקדם ואולי לא. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון ואחרון הדוברים – חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אם נשים רגע בצד את הדרמה הפוליטית של השבועות האחרונים, אני רוצה להזכיר שאנחנו נמצאים בשבוע האחרון של חודש הגאווה, שנחגג בכל רחבי הארץ. בחודש האחרון ראינו פעילויות ללהט"ב בעשרות רשויות מקומיות לכבוד חודש הגאווה – במרכז, בפריפריה, מדן ועד אילת: תערוכות, ערבי תרבות, הרצאות, מפגשים, שיחות, הופעות, מצעדים בסימן גאווה וסובלנות. באמת היה מרומם נפש לראות את הפעילות לאורכה ולרוחבה של המדינה. אבל לצערי, יש עדיין רשויות בישראל שלא תומכות בקהילה הלהט"בית ויש מקומות שבהם להט"בים חיים תחת מתקפה תמידית. הקהילה הגאה במצפה רמון למשל חיה תחת צילה של מועצה מקומית שאינה תומכת בה. היא איננה מכירה בה כקהילה. במצפה רמון נמצאת גם ישיבה, והרב הראשי שלה מנסה להלך אימים על הקהילה הלהט"בית בעיר; להט"בים הביתה, הומואים הביתה, הוא אומר להם. אבל הם מתעקשים ומגיבים: מצפה רמון זה הבית שלנו וכאן נישאר. בימים האחרונים עמדתי בקשר עם מארגני מצעד הגאווה במצפה רמון, שצפוי להתקיים ביום שישי הקרוב. אני שמח, אדוני השר לביטחון הפנים, שאתה נמצא פה בדיוק במקרה הזה. חברת הכנסת רוזין, שימי לב: אני הבנתי שמשטרת ישראל חוששת באופן מעשי וממשי מפשע שנאה שיכול להתרחש במצפה רמון ביום שישי הקרוב במצעד הגאווה שתוכנן, ועל כן הוחלט להזיז את המסלול שאושר מראש. אני חושב שמצפה רמון זה בדיוק המקום שבו מצעד גאווה נחוץ יותר מכול. בסוף מדובר במחאה, ואת זה צריך לזכור – מחאה על כך שעדיין אין לנו את כל הזכויות שיש לאותם רבנים שמשמיצים ועולבים בנו; מחאה על כך שהמועצה המקומית לא משתמשת בתקציב שהשגנו לרשויות המקומיות לטובת מתן שירותים ייחודיים לקהילה הגאה, אבל היא כן משתמשת בתקציבים לטובת הישיבות שקוראות: להט"בים הביתה. אז החלטתי לעלות לכאן היום ולומר ממליאת הכנסת שהזזה של מצעד הגאווה ממסלולו המקורי, אדוני השר, בעקבות איומים, היא כניעה לאיומים. אם ידענו לקיים את מצעד הדגלים למרות איומים ביטחוניים, אין שום סיבה שלא לאפשר את קיום מצעד הגאווה למרות איומים של עבריינים. הזכות לצעוד, להפגין, להביע דעה וביטוי, היא זכות יסוד בדמוקרטיה, ומשטרת ישראל צריכה להבטיח את ביטחון המוחים והצועדים. לכן אני קורא לך, אדוני השר, אם עוד נותר מה לעשות בהקשר הזה: אנא, תדאגו שהמצעד יצעד במקום שבו הוא אושר מראש, במקום שבו בחרו הצועדים, בדיוק כמו שהובטחו המצעדים בירושלים, בתל אביב, ברעננה, בבאר שבע, בחיפה ובמקומות אחרים ברחבי הארץ. ראיתי איך אתם יודעים לפעול גם כשיש איומים. אסור שאיומי עבריינים יאיימו וישתקו מחאות והפגנות. מדינת ישראל היא מדינה שתומכת בקהילה הלהט"בית, במיוחד הממשלה הזאת. החברה הישראלית תומכת בקהילה הגאה, מחבקת אותה, מקבלת אותה. אני אומר לכם כחבר כנסת שמשתייך לקהילה, לכם ולתושבי מצפה רמון: דין מצפה רמון כדין תל אביב בהקשר הזה. אנחנו נאבקים למען זכויות, למען שוויון, שנרגיש שנהיה שווים במדינה שלנו, שנחיה ונוכל לחיות ולהיות מי שאנחנו, לחיות את חיינו בגאווה, בלי פחד, בלי מורא, כי איש לא יפחיד אותנו ואיש לא יאיים עלינו. ואני אומר לכל האנשים הללו: די, תניחו לנו. תנו לנו לחיות את חיינו, תנו לנו להיאבק על הזכויות שמגיעות לנו. אנחנו שווים בדיוק כמו כל אחד אחר, והאיומים שלכם לא יפחידו אותנו. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת איתן גינזבורג. גם חברת הכנסת נירה שפק ביקשה לדבר. בבקשה. ואני נועל את רשימת הדוברים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> האמת היא שלא תכננתי לעלות, אבל חשוב. בשנה שעברה הייתי במצפה רמון ונדהמתי מעומק החושך שהיה שם, גם נפגשתי עם ראש הרשות להבין מאיפה זה בא, והינה, השנה אנחנו רואים את מה שקורה. פרסמתי בפייסבוק שלי שאני מתכוונת להיות שם ביום שישי. בחרתי להעלות כאן את אחת התגובות, כי היא מטרידה: למה הם מגיעים למצפה רמון? לא מספיק להגיע לתל אביב וחיפה? אולי תשאירו עיר אחת נקייה מלהט"בים? זה מה שכתבו לי, ולא אחד ולא שניים. אז אני אומרת: החושך הוא אצל מי שכתב את זה. איתן, אתם תמשיכו לצעוד ולעבוד ולהיות כמו כולנו, לשרת בצבא, להיות חברי וחברות כנסת. כולנו נהיה כאן, כי זו לא בעיה רק של הקהילה. אני אהיה שם, ואני מחכה שעוד רבים כמונו יהיו שם ביום שישי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת נירה שפק. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 24 והוראת שעה) (סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ב–2022, בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 24 והוראת שעה) (סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ב–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 16 חברי כנסת בעד, ולפרוטוקול – חבר הכנסת עלי סלאלחה ביקש להוסיף אותו שהוא מצביע בעד. אז הצעת החוק מתקבלת ועוברת להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו נצביע כעת על הצעת החוק המוצמדת, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ב–2021. נא להצביע. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ב–2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 17 חברי כנסת בעד. ההצעה מתקבלת בקריאה ראשונה ועוברת להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1536).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"ב–2022. יציג את החוק השר עמר בר לב, בבקשה. << דובר >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתכבד ושמח להציג בפניכם ולבקשכם לאשר בקריאה ראשונה את הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"ב–2022. החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) – עד עכשיו זאת הוראת שעה – התשע"א–2011, נחקק בהמשך ובהשלמה להחלטת ממשלה שבמסגרתה הוחלט על הקמת מערכי אכיפה עירוניים, שיטור עירוני, מה שנקרא, ברשויות המקומיות. מערך האכיפה העירוני מורכב מכוח משולב של שוטרים ופקחים, לצד שוטר – פקח, לצד פקח – שוטר, והפקחים הם כמובן של העירייה, שפועל לאכיפה ולמניעה בתחום עבירות איכות החיים והאלימות – זאת אומרת, לא בכל נושא כי אם בעיקר בתחום איכות החיים והאלימות – הקשורים לאותה עיר שבה הם פועלים. זאת, במטרה להגביר בצורה משמעותית את הביטחון האישי של אזרחי ותושבי אותה עיר. במסגרת החוק הוקנו לפקחי הרשויות המקומיות אשר הוסמכו לכך סמכויות שאותן הם רשאים להפעיל לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, בתנאים ובסייגים המפורטים בחוק. זאת אומרת, לאותו פקח שנמצא ליד השוטר יש סמכויות נוספות, אבל גם הן מאוד מפורטות ומוגבלות. לאור חדשנות מערכי האכיפה העירוניים באותה עת, כאשר זה חוקק ב-2011, ועל מנת לבחון את האפקטיביות שבהקמתם ואת מידת יעילותם בהשגת המטרות שהוגדרו, הוחלט במסגרת החלטת הממשלה כי המערכים יוקמו ויופעלו תחילה כפיילוט לתקופה של שנתיים. לאור האמור חוקק החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים כהוראת שעה והוארך תוקפו מעת לעת, וכך זה הוארך כמה פעמים ממש עד סוף החודש הזה, ולאור ההצלחה, כל פעם הוא גם הורחב לעוד ועוד ערים. הפיילוט הזה התרחב, והיום הוא כולל 70 רשויות מקומיות, וישנם עוד תהליכים בעוד שבע ערים ערביות, במסגרת תקציב 2022, ואנחנו מרחיבים את השיטור העירוני לאותן ערים. המערכים האלה הוכיחו את עצמם לאורך שנים, את התרומה הרבה שלהם לאכיפה, לאיכות החיים – לא רק בתוספת כוח האדם המשמעותית והפקחים שהצטרפו אלא בכך שהוא גם תורם רבות לחיזוק הקשר ושיתוף הפעולה בין המשטרה לרשויות המקומיות. במידה רבה זה איזושהי זרוע של ראש העיר או ראש הרשות, ולכן הוא יותר ממכפיל כוח לראש העיר ולראש הרשות, והתרומה באמת באה לידי ביטוי, כולל במחקרים שעשה המשרד לביטחון הפנים אפילו עוד לפני תקופתי – מה העמדה של האזרחים, מה האזרחים חושבים, וכן הלאה וכן הלאה, ובאמת, שביעות הרצון היא מאוד מאוד רבה. הצעת החוק כוללת גם תיקונים חשובים שנועדו להבטיח תהליך אובייקטיבי, ענייני ושוויוני בהקצאת המשאב הזה, שעדיין הוא מוגבל, כי יש הרבה ערים במדינת ישראל, וראשי ערים פנו אליי וביקשו להרחיב – אצל חלקם להרחיב, אבל אצל חלקם גם לקיים שיטור עירוני לאור ההצלחה ביתר המקומות. בין היתר מוגדרות בהצעת החוק אמות מידה לקביעת הרשויות המקומיות שייכללו בתוכנית, וכן עיגון הסכמת הרשות המקומית והתחייבות לעמוד בתנאים הדרושים להכללתה במערך, וזאת כדי להבטיח ניצול מרבי של מערכי השיטור. אדוני היושב-ראש, אני יכול לומר לך שבמטרה לצרף השנה שבע ערים ערביות היינו צריכים להעביר החלטת ממשלה שתשנה את הקריטריונים, למשל, להוריד את הקריטריון המינימלי של 16,000 תושבים שהיה קודם ל-12,000 תושבים – קריטריון אחד; קריטריון שני ששינינו – אם קודם משרד הבט"פ נתן 30% מהתשלום ו-70% מהתשלום זה העירייה, הפכנו את זה, והיום 70% נותן משרד הבט"פ ו-30% העירייה, וזה הולך גם לעיריות הערביות שכבר היו בשיטור העירוני, ככה שזה ממש שינוי מאוד מאוד משמעותי. לאור כל האמור, אני מבקש מכם לאשר את החוק המוצע בקריאה הראשונה ולהניחו על שולחן ועדת ביטחון הפנים של הכנסת לשם הכנתו לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, נראה לי שזה החוק האחרון – אני מקווה שלא, אבל זה אולי החוק האחרון שיוגש מהמשרד שלי בכנסת הזאת. אבל עוד היד נטויה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר עמר בר לב, וזה הזמן להודות לך על כל המאמץ וההשקעה שעשית בשנה האחרונה במשרד שלך, ובהחלט, זו שנה ראשונה מזה 12 שנים שאנחנו רואים תוצאות חיוביות. עקומת הפשיעה והאלימות, שעלתה במשך כל השנים, בשנה הזאת התחילה לרדת. יישר כוח. תודה רבה לך ולכל האנשים שהשקיעו את המאמץ הזה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, ההצעה הזאת היא הצעה חשובה מאין כמותה, ואני מאוד מאוד שמח שהשכיל המשרד לביטחון פנים בהובלתך להפוך את הוראת השעה להוראת קבע. השילוב הזה של פקחים עירוניים ושיטור הוא שילוב משמעותי מאוד לרשויות מקומיות. זה דבר שמגביר את הביטחון לתושבים, מגביר את הסדר הציבורי, נותן תחושה טובה למי שחי ביישוב שבו יש מה שנקרא פיקוח ושיטור עירוני. זה מוכיח את עצמו בכל מקום. בהזדמנות הזאת, אני רוצה לפנות אליך בשני מישורים: א. להודות לך – להודות לך על פועלך; להודות לך על ההבנה ששם צריכים להיות המאמצים, בין השאר של משטרת ישראל; להודות לך על ההבנה שנכון להעביר יותר ויותר סמכויות לרשויות המקומיות, כי בסוף הם אלה שמגיעים למגע עם האזרח, ולמשטרה כמשטרה אין יכולת להיות בכל מקום, וזה מכפיל כוח ברשויות המקומיות; להודות לך גם על המהלך של הגברת האכיפה והעברת הסמכויות לפקחים העירוניים בכל הנוגע לאכיפה על הקורקינטים והאופניים החשמליים, שהמשרד שלך הוביל יחד עם מנכ"לך המוכשר מאוד. זאת ההזדמנות גם להודות לו, לתומר לוטן, ולכל הצוות. באמת הצוות שלך, הצוות של המנכ"ל וצוות המשרד – עבודה נהדרת עשיתם. מי ייתן ועוד שרים אחריך – ככל שיהיו, אם לא תמשיך להיות השר לביטחון הפנים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, הוא ימשיך. << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> אני מתכנן להמשיך בממשלה הבאה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתה מתכנן להמשיך. אבל גם בממשלה הבאה וגם מי שיבוא אחריך אחריך, שידעו להמשיך להעביר את הסמכויות, לתת למשטרה את המשימות הלאומיות הקשות ולהוריד עוד סמכויות לרשויות המקומיות. מה שכן, חשוב לדעת ולפנות אליך בהקשר הזה – אולי לקראת הממשלה הבאה והקדנציה השנייה שלך – זה כמובן משאבים. בסוף, גם כשעושים שיטור עירוני, רוב השיטור מתבסס על פקחים עירוניים, ומספר השוטרים המקומיים שיש הוא מאוד מאוד מועט ומצומצם. דבר ראשון, הייתי מגביר את הפקחים העירוניים, ולכן כמובן שהמהלך הזה של העברת סמכויות מצריך גם העברת משאבים כדי שבאמת הדבר הזה יהיה אפקטיבי. אני בטוח שככל שיעלה בידך להעביר את תקציב הבא של המשטרה והמשרד לביטחון הפנים, תיתן גם לזה את המענה, ותודה רבה לך על הכול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת איתן גינזבורג. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"ב–2022, לוועדה לביטחון הפנים נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שמונה חברי כנסת בעד, אין מתנגדים או נמנעים. הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות התקבלה בקריאה ראשונה ועוברת להמשך הכנה ודיון בוועדה לביטחון הפנים לקריאה שנייה וקריאה שלישית. << הצח >> הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 3), התשפ"ב–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1472).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 3), התשפ"ב–2021, לקריאה ראשונה. מציג את החוק השר עמר בר לב. אתה צריך להציג את זה, בבקשה, במקומה של חברת הכנסת השרה מרב מיכאלי. << דובר >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר >> יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יושב-ראש המליאה; אולי אהיה יושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> אתה יודע מה, נכון. גם על זה נעבוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> יושב-ראש המליאה, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, שירותי התעבורה האווירית בישראל לתעופה אזרחית ניתנים על ידי רשות שדות התעופה. מתן שירותי תעבורה אווירית נעשה באמצעות מתקני עזר לטיסה, כגון מערכות מכ"ם. לפי חוק הטיס, מערכות אלה טעונות אישור מרשות התעופה האזרחית במשרד התחבורה, אישור שניתן על בסיס תקינה תעופתית בין-לאומית. בחלק מהמקרים רשות שדות התעופה נאלצת להסתמך על מתקני עזר לטיסה שלא ניתן לרשיין אותם על פי פרמטרים אזרחיים, כמו השימוש במכ"מים של חיל האוויר ביחידות בקרה צפון ובקרה דרום. עד היום השימוש הזה מוסדר באמצעות מדיניות אי-אכיפה זמנית שאישר היועץ המשפטי לממשלה, ותיקון החקיקה נועד להסדיר מצב זה בחוק על ידי שימוש במנגנון הפטור הקבוע בסעיף 165 לחוק הטיס, על כל המשתמע מכך, כגון ניהול סיכונים וכו'. במקביל, רשות שדות התעופה פועלת לרכישת ציוד תקני כך שכלל המערכות יעמדו בתקינה התעופתית הבין-לאומית. אני קורא לחברי וחברות הכנסת לתמוך בהצעת החוק, אשר מהווה בסיס להסדרה חוקית נכונה יותר של המצב הקיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השר עמר בר לב. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 3) בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 3), התשפ"ב–2021, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שבעה חברי כנסת בעד. הצעת החוק מתקבלת בקריאה ראשונה ועוברת להמשך דיון והכנה בוועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1540).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. נראה לי, השר עמר בר לב, שגם את זה אתה צריך להציג. בבקשה, במקומה של השרה מרב מיכאלי. << דובר >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר >> יושב-ראש המליאה, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה. חוק הטיס, התשע"א–2011, מהווה בסיס להסדרת התעופה האזרחית בישראל בכלי טיס ישראליים באשר הם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת ומנהלי הסיעות, בבקשה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – ובכלי טיס זרים כאשר הם נמצאים בישראל, וזאת על בסיס תקינה בין-לאומית שישראל מחויבת לה מכוח אמנת התעופה האזרחית הבין-לאומית, אמנת שיקגו. לתיקון החוק המוצע בזאת יש כמה מטרות. ראשית, הוא נועד להתאים את המשטר החל על כלי טיס זר הפועל בישראל לדרישות התקינה התעופתית הבין-לאומית המחייבת, וכן לנהוג במדינות רבות בעולם, ובכלל זה האיחוד האירופי וארצות הברית. לפי התיקון המוצע, כלי טיס זר המופעל בישראל יצטרך לעמוד בתקינה הבין-לאומית התעופתית המחייבת, ויהיה בכך לשפר את היכולת להבטיח את בטיחות הפעלתם של כלי טיס זרים בישראל. בנוסף, התיקון המוצע כולל קביעת כפל עיצום כספי למי שפועל בתחום התעופה ללא רישיון הנדרש לפי חוק הטיס. הדבר יאפשר אכיפה אפקטיבית כלפי גורמים המבצעים פעילות תעופתית ללא רישיונות מתאימים, כמו למשל בתופעה של הטסת נוסעים בשכר על ידי מטוסי מנהלים זרים שאינם מורשים לפעול בהפעלה מסחרית על ידי מדינת הרישום שלהם ומבצעים עבירות על הדין הבין-לאומי והדין הישראלי גם יחד, או להבדיל, מפעילי מצנחי רחיפה המציעים לציבור שירות של טיסת חוויה ללא הרישיון לכך. מתן כלי לאכיפה יעילה כנגד פורעי חוק גם יגביר את הבטיחות בטיסה וגם יגביר את ההוגנות כלפי הפועלים בתחום התעופה עם רישיונות כנדרש. לבסוף, הצעת החוק כוללת ביטול של עשרות עבירות פליליות שנקבעו בחוק הטיס ונמצא כי הן אינן נדרשות לשם הבטחת הציות להוראותיו. זאת, כחלק מהמגמה של הממשלה לצמצם את השימוש בכלי הפלילי ולהעדיף שימוש בכלי אכיפה מינהליים, שהם אפקטיביים יותר ומכבידים פחות על גורמי האכיפה. אני קורא לחברי וחברות הכנסת לתמוך בהצעת החוק, אשר תגביר את בטיחות הטיסה בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השר עמר בר לב. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, תעלה. ראשון הדוברים ואחרונם – חבר הכנסת שלמה קרעי. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> הופה, שר המשפטים הבא. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, עכשיו אני רוצה רק טוב. אין, אתה חייב, זה תרגיל, תתרגל – – – מחיה נפש. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת שפק, יש לכם מספיק שופרות תעמולה כדי לשמוע בהם המון המון ברכות. כאן זו עדיין במה שבה מורשה לנו בדרך כלל לומר את מה שאנחנו רוצים לומר בלי צנזורה, אז את הברכות תקבלי ב-12, 13, 11, רשת ב', גלי גנץ, שם זה הברכות. כאן תשמעו את האמת. אדוני היושב-ראש, הסיבוב שהקואליציה הזו מנסה לעשות על האופוזיציה הוא פשוט חרפה. בהפטרת השבוע אנחנו נקרא על סיפור יפתח, שבאו וגירשו אותו מבית אביו, ואחרי שראו שאין להם ברירה והם צריכים אותו, באו אליו ואמרו לו: בוא תהיה לנו לקצין. הוא אמר להם: מדוע באתם אליי עתה "ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם"? אז אתם קואליציה שמתנהלת בדיוק באותה דרך. הקמתם קואליציה שמראש ידעתם שאין לה תוחלת, שהיא מסוכסכת בינה לבין עצמה, שהיא נשענת על גורמים שלא ייתנו לכם להעביר חוקים לטובת חיילי צה"ל ולטובת מדינת ישראל. עשיתם את כל זה, והכול כדי להכניס אצבע בעין של ביבי, של נתניהו, ועכשיו אתם באים ואתם אומרים: תצילו אותנו מעצמנו, קרסנו לתוך עצמנו. מה נעשה? לא ראינו נכוחה, טעינו. בואו עכשיו תצילו אותנו, תצביעו בעד החוקים שייבשנו חצי שנה במקפיא ורק עכשיו נזכרנו פתאום באזרחי ישראל. הרי מה זה חוק המטרו? חוק המטרו אושר לקריאה שנייה ושלישית ב-21 בפברואר. מה עשיתם מאז? כל יום שעובר אתם אומרים: אוי אוי אוי, אנשים יחכו בתור. אתם לא מתביישים? ארבעה חודשים החוק מחכה שיעלה כאן להצבעה, ואתם השהיתם אותו בכוונה. עכשיו נזכרתם בעצמאים? עכשיו נזכרתם באלו שעומדים בתור? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה חוק – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש הרבה חוקים טובים, אבל אתם לא טובים, כי אתם דאגתם רק לחוקי אנטי-ביבי, לחוקים שמנסים לסתום פיות, אז עכשיו אל תבואו ותייצרו מצג שווא כאילו אתם באים לסייע לאזרחי ישראל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – עושים משהו טוב למען אזרחי ישראל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם לא מסייעים לאזרחי ישראל. כל יום שעובר שבו אתם מובילים כאן משהו לטובת כאילו מדינת ישראל זה רק עוד נזק. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, שכחו אותך פה לבד, לא, קרעי? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואחרון חביב, יש איזה כתב – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדרבה, יש עכשיו הזדמנות לעשות משהו טוב. למה אתם חוסמים את זה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש איזה כתב – אדוני היושב-ראש, תוסיף לי כמה שניות. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> שלמה קרעי נשאר לבד, שכחו אותו בבית. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש איזה כתב שקוראים לו יובל שדה. הוא מעלה, בהוצאת דיבה של ממש, שכאילו אנחנו הגשנו הסתייגות לשים תחנת מטרו בבית לוינשטיין בגלל איזה פעיל ליכוד שיש לו קולות בפריימריז, בגלל זה אכפת לנו מבית לוינשטיין. אז החרפה הזאת של – ואתם כולכם – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז אתה יודע מה, בוא תתקן את יובל. למה אתם מתנגדים לחוק המטרו? למה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני לא מתקן את יובל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר שהכתב הזה הוא חרפה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, שלמה קרעי, תודה רבה לך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, למה אנחנו רוצים? כי ביקשנו שתהיה תחנה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בבית לוינשטיין לאלו שקשה להם להגיע לשם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל החוק לא קשור למיקום התחנות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואם – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> החוק לא קשור למיקום התחנות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת שלמה, נגמר הזמן. תודה רבה לך. חבר הכנסת מופיד מרעי, אתה יכול לעלות, בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. חוק המטרו לא מבושל ולא מקצועי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> די, די, די. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, התחנות ייקבעו בהליכי התכנון, אין לזה קשר לחוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם הולכים לפח האשפה של ההיסטוריה, ואנחנו נתקן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין לזה קשר לחוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת. חבר הכנסת מופיד מרעי, בבקשה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – דוקטורט ברעל. שלמה, דוקטורט ברעל – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מיקום התחנות לא קשור – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – זה הדבר היחיד שיש לך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, מיקום התחנות לא קשור לחוק. תאשרו את החוק. הליכי התכנון יקבעו היכן התחנות תהיינה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מדבר איתו בהיגיון? למה, יש היגיון שם? << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בואו נקשיב לחבר הכנסת מופיד מרעי. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> חברי וחברות הכנסת – תודה, אדוני היושב-ראש – הדברים דווקא מובילים אליך, ד"ר קרעי, חבר הכנסת קרעי. מתי תתבגר ותפסיק לעלות לכאן ולתקוף אנשים? גלי גנץ, לא גלי גנץ. אני יודע שאתה רוצה לחזק את ברדוגו בערוץ 14, אבל אנחנו לא שם. אנחנו בבית הזה התרגלנו, בצד שלנו לפחות, לדבר בנימוס. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> טוב שאתה קם להגן על שופרות התעמולה שלכם. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> עזוב, אתה גם שופר בעצמך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ברור שאתה קם להגן על שופרות התעמולה שלכם. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> תירגע, אתה גם שופר בעצמך. אנחנו התרגלנו, וצריך להנחיל תרבות של דיבור כאן, ולא לעלות לכאן – כמו שאתה אומר, הבמה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר על תרבות דיבור? << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – הבמה, כדי שאנחנו נדבר – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגיד ליאיר לפיד מה זה כוחות האופל. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז אני ביקשתי לעלות כדי להשיב לך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הערת ליאיר לפיד על כוחות האופל, שהוא קרא לנו? << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני, אני – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על החארות? על האינטליגנציה הנמוכה? << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני עליתי לכאן כדי להגיד לך – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> להם הערת מילה? אז אל תטיף. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – כי זאת לא פעם ראשונה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אל תהיה צבוע. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – לא פעם ראשונה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אל תהיה צבוע. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתה צבוע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה צבוע. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתה אבא של הצבועים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הערת ליאיר לפיד, שקרא לכל הימנים כוחות האופל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתה מנותק מהמציאות. אתה מנותק מהעם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה צבוע. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתה מנותק, עם כל הכבוד לך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> במוסר הכפול שלך אל תטיף לי, תטיף לחברים שלך. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד, כמו שלך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי, מופיד מרעי, נא לשמור – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. לא מתאים לך להיות כזה צבוע. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני לא הפרעתי לך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא מתאים לך להיות צבוע. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד לך, אני לא הפרעתי לך, אז תקשיב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה לכם. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אם אין לך כוח והיכולת להקשיב גם לאחרים, זאת כבר בעיה שלך. אני מכבד אותך, תכבד את המעמד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מכבד. תטיף ליאיר לפיד, שקורא לכל הימנים כוחות אופל, הליכודניקים, שקורא לנו חארות. לזה הטפת מוסר? << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני עליתי לפה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני עליתי לפה כדי – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה היחיד שצריך להתבייש, דוקטור רעל. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתה זה – לאן אתה בורח? זאת תכונה של פחדנים: כשאתה מתעמת איתו אז הוא בורח. אז עם כל הכבוד לו, הוא יכול לדבר על מה שהוא רוצה, אנחנו לא נרד לרמה של השיח שלו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מופיד מרעי. חבר הכנסת יוראי, אוקיי. בבקשה, חבר הכנסת יוראי הרצנו. אני נועל את רשימת הדוברים, וזהו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאחר שאין אף נציג לאופוזיציה כאן, יכול להיות שחבריי בקואליציה יעזרו לי להבין מה הליכוד רוצים בנוגע לחוק המטרו. זה חוק חשוב שהולך לשפר את חיי מיליוני אזרחי ישראל, הולך להגיע לעשרות רשויות, הולך לעזור לנו לפתור את בעיית הפקקים. יש בכל העולם, בכל העולם יש תחנות מטרו. << קריאה >>היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> אפשר לשפר בשנייה ושלישית. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מצליח להבין. אתמול עמד פה, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >>היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> אפשר לשפר בשנייה ושלישית. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתמול עמד פה חבר הכנסת קיש ואמר שהוא מתנגד למטרו כי הוא לא מגיע לפריפריה, ואז הוא אמר שהוא מתנגד לחוק כי היו הרבה מאוד דיונים, ואז הוא אמר: אני מוכן לאשר את החוק אם הבחירות יהיו באוקטובר. כלומר, אם הבחירות יהיו באוקטובר המטרו יגיע לפריפריה, המטרו – לא יודע, המטרו יעשה הרבה מאוד דברים. עכשיו מגיע חבר הכנסת ד"ר שלמה קרעי ואומר: אנחנו רוצים תחנה ברעננה ליד בית לוינשטיין, ולפיכך אנחנו נתנגד לחוק המטרו. אממה, החוק לא נוגע כלל וכלל בתוואי של המטרו. התוואי ייקבע בוועדות התכנון אחרי שהחוק יעבור. אז אני אומר לחבר הכנסת קרעי ולכלל אזרחי ישראל, לכלל הארגונים האזרחיים, לכלל חברי הכנסת שרוצים להשפיע על המתווה של המטרו: יש לכם אפשרות, אבל יש לכם אפשרות לעשות את זה אך ורק אם החוק יעבור בקריאה שנייה ושלישית. ולכן אני אומר לשלמה קרעי וליתר חברי האופוזיציה, שנציגם היחיד כאן היום במליאה הוא חבר הכנסת יוסף טייב, חברי היקר – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וחבר הכנסת יברקן: הממשלה נפלה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> בשעה טובה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין טעם, אין טעם להתנגד לממשלה, כי היא נפלה. עכשיו יש הזדמנות לעשות כמה דברים טובים למען אזרחי ישראל. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאנחנו עושים פה מהבוקר – מעבירים חוקים שייטיבו עם אזרחי ישראל. אחד מאותם חוקים קרדינליים הוא חוק המטרו, ואני קורא לחבריי באופוזיציה: תניחו את – לא יודע, את ההתנגדות הסתמית שלכם, כי אני לא מצליח להבין מהי, לחוק המטרו, תיכנסו לכאן ותצביעו בעד המטרו, בעד אזרחי ישראל, בעד הסביבה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אנחנו בעד. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מגיע לאזרחי ישראל מטרו. הממשלה והכנסת, בראשות חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, הקדישה עשרות רבות של שעות בשביל לוודא שהחוק הזה יוכל לעבור בקריאה שנייה ושלישית. אל תאכזבו ותצביעו בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 4), בקריאה ראשונה. בבקשה, נא להצביע. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2022, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בעד – 15, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק מתקבלת בקריאה ראשונה ועוברת להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה. << נושא >> הצעת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין מצב חירום << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להמלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין מצב חירום. ההודעה מחייבת, כמובן, את אישור הכנסת. מציג את ההודעה חבר הכנסת רם בן ברק, יושב-ראש הוועדה המשותפת. << דובר >> רם בן ברק (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתנצל, רבותיי, שזה יהיה קצת ארוך, כי אני צריך, על פי הייעוץ המשפטי, להקריא את הכול, אז קצת סבלנות. גם אתה, עמר, קצת סבלנות. אני מתכבד להציג בפני המליאה את המלצות הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הכרזה על מצב חירום בהתאם לסעיף 69 לתקנון הכנסת. עם קום המדינה הכריזה מועצת המדינה הזמנית על מצב חירום במדינה. מצב זה חל ברצף מאז. ב-1996 נכנס לתוקף חוק-יסוד: הממשלה, שקבע כי סמכות ההכרזה על מצב חירום תהיה בידי הכנסת וביוזמתה או על פי הצעת הממשלה, וכי תוקף ההכרזה לא יעמוד על יותר משנה. מאז האריכה הכנסת את תוקף ההכרזה מדי שנה או לתקופות קצרות יותר. להכרזה יש שתי השלכות מרכזיות: בראש ובראשונה ההכרזה מקנה לממשלה סמכות להתקין תקנות שעת חירום שבכוחן אף לגבור על חקיקה בכנסת ותוקפן עד שלושה חודשים; ההשלכה השנייה נובעת מנוהג שהיה קיים בעשורים הראשונים למדינה, שבמהלכם נחקקו חוקים וצווים שונים שנקבע בהם כי יעמדו בתוקף כל עוד ההכרזה על מצב החירום בתוקף. בכל הנוגע לתקנות שעת חירום, ככלל, עד פרוץ משבר הקורונה מיעטה הממשלה להשתמש בסמכויות ההחרגה שניתנו לה, אולם בין מרץ ליוני 2020 התקינה הממשלה לא פחות מ-38 תקנות שעת חירום, וחלקן אף תוקנו כמה פעמים. בהמשך השנה הוחלפו בהדרגה תקנות שעת החירום בחקיקה ראשית של הכנסת, כגון חוק הקורונה הגדול, והאחרות בוטלו או פקעו מאליהן. במהלך השנה האחרונה עשתה הממשלה שימוש בסמכותה זו פעם אחת, כאשר החל גל האומיקרון, והותקנו תקנות שעת חירום להסמכת שב"כ לאיכון המגעים עם החולים הראשונים. תקנות אלה פקעו כעבור ארבעה ימים. כפי שציינתי בתחילת דבריי, ההיבט השני של ההכרזה הוא החוקים והצווים השונים שההכרזה מקנה להם תוקף. בחוקים ובצווים שונים נקבעו הסדרים חיוניים הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה כלכלית. אם הכנסת לא תשוב להכריז על מצב חירום, הסדרים חיוניים אלה יפקעו. הסדרים אלה כוללים, בין היתר, את חוק המעצרים המינהליים ואת החקיקה המסדירה תפיסת מקרקעין בשעת חירום. לצידם יש גם צווים שהוצאו מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, שאף הוא חוק שתוקפו מותנה בהכרזה על מצב חירום. אף על פי שאין קשר ישיר בין הצווים לבין מצב חירום, עדיין יש בהם צורך, שכן הם מסדירים ענפים שונים במשק: יהלומים, דבש, מעליות וכדומה. בשנים האחרונות פעלה במסגרת הוועדה ועדת המשנה, וקיימה פיקוח הדוק על עבודת הממשלה לניתוק זיקתם של החוקים והצווים השונים למצב חירום. גם השנה הקמנו ועדה כזאת, בראשות חבר הכנסת איתן גינזבורג, והוא נרתם למשימה, הוביל את דיוניה ותרם רבות להתקדמות שחלה במהלך השנה האחרונה. במהלך השנה האחרונה הוסדרו שני צווים בתחום התמרוקים, ונעשה במסגרת חוק ההסדרים תיקון חקיקה שניתק את זיקתו של הצו למצב חירום. תיקון זה ייכנס לתוקפו בראשית 2023. בתחום הדיג אישרה ועדת הכלכלה תקנות חלופיות להסדר המותנה במצב החירום, ותקנות אלה ייכנסו לתוקף בעוד כחודשיים. בנושאים אחרים חלה התקדמות אף שהחקיקה לא הושלמה: על שולחן הכנסת הונחו הצעות חוק שנועדו להחליף את הצווים המסדירים את ענף הדבש והעיסוק בקרינה מייננת. כמו כן הופצו תזכירי חוק בענייני יהלומים, הסדרי משפט ומינהל, מלאי חירום של דלק, בטיחות במעליות וכן מונים למוניות והשכרת רכב. נושאים אחרים לא הבשילו לכדי תזכיר אך נעשתה כברת דרך בעבודה הממשלתית לקראת פרסום תזכיר, בין היתר בנושאים כגון תפיסת מקרקעין בשעת חירום, מעצרים מינהליים, פיקוח על כלי שיט, עיסוק באמצעי הצפנה ותכשירים להדברת מזיקים. נכון לעת הזו עדיין עומדים בתוקף חמישה חוקים ו-14 צווים שטרם נותקה זיקתם למצב חירום. מדובר בהתקדמות אדירה ביחס למצב שהיה קיים אך לפני 13 שנים – אז עמדו בתוקף תשעה חוקים ו-165 צווים כאלה. לצערי, עם התפזרות הכנסת לא ניתן יהיה לקדם את החקיקה שכבר הגיעה אליה או להביא לחקיקה חדשה שנמצאת בהכנה במשרדי הממשלה. המשימה הזאת תוטל על הכנסת העשרים-וחמש. מאחר שלא נשלמה מלאכת החקיקה ויהיה צורך להתניעה מחדש בכנסת הבאה, הוועדה החליטה להיענות לבקשת הממשלה ולהכריז על מצב חירום לתקופה של שנה. אני מקווה שבמהלך השנה הקרובה ניתן יהיה להשלים את תהליכי החקיקה הדרושים ולהביא סוף-סוף לסיום מצב החירום בישראל. אני רוצה שוב להודות לחבר הכנסת איתן גינזבורג – איתן, אתה פה? איננו – שהוביל את דיוני המעקב במהלך השנה האחרונה, וכן לשרים ולעובדי משרדי הממשלה שנרתמו לנושא. כאמור, הוועדה ממליצה להאריך את תוקף ההכרזה עד יום ט' בתמוז התשפ"ג, 28 ביוני 2023. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את המלצת הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רם בן ברק. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לפני שאנחנו פותחים את רשימת הדוברים – הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מוסי רז ואלון טל בנושא: היערכות להתמודדות עם מינים פולשים מזיקים. תודה. << נושא >> הצעת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין מצב חירום << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ראשון הדוברים – חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם בשעות האלה, לפני פיזור הכנסת, אני מקווה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת ומנהלי הסיעות, בבקשה לשמור על השקט. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם בשעות האחרונות, כשאנחנו נמצאים לפני פיזור הכנסת, אני עדיין מקווה למגעים בין הקואליציה לאופוזיציה באשר לכמה חוקים. ב-24 השעות האחרונות, כשנודע לי שהחוק שאני קידמתי כדי לשפר ולהעלות קצת את המענק השנתי שמקבלים מסייעי נטרול אסון צ'רנוביל, שקרה לפני 36 שנה – קיבלתי כמה הודעות. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקריא לחבריי פה בבית הזה מה ההודעות שקיבלתי. מרק צ'רקסקי, היום הוא בן 87. לפני 36 שנה הוא נשלח לצ'רנוביל כדי לארגן את אספקת המזון לכל המנטרלים שהיו במקום. היום הוא חולה אונקולוגי, איבד את הראייה שלו, ולמעשה לא מסוגל לתפקד. אלכסנדר מטיוחין, חולה סרטן, היה בחור צעיר ונשלח לשם בתור טייס מסוקים. אנחנו ראינו את הסדרה של HBO, כשהמסוקים פשוט נופלים לתוך הכור, והוא היה שם כאחד מטייסי המסוקים. הבן אדם הזה חולה סרטן, ולפי דבריו הוא נאלץ לבחור בין אוכל לתרופות. ניקולאי שטיינברג, שהיה ב-1987-1986 מהנדס של הכור, חולה סרטן, ומשנת 1994 גר בישראל. ברל סטרלקובסקי, שהיום הוא בן 70, נמצא כרגע בטיפול בסורוקה, ללא רגליים. כל זה כתוצאה מעבודה של כמה שבועות, אולי חודשיים, בכור הגרעיני צ'רנוביל. אדוני היושב-ראש, כשאני יזמתי את הצעת החוק שלי, הפרטית, מצאתי אוזן קשבת אצל שר האוצר אביגדור ליברמן. מדובר על סכום מאוד קטן וסמלי. 1,400 אנשים היום עדיין חיים בישראל ומוגדרים כמנטרלי האסון הנוראי הזה, אחד האסונות הגדולים בתולדות האנושות. ואז הגיעו נציגים של האופוזיציה לוועדת הרווחה והגישו מאות הסתייגויות נגד החוק הזה בטענה שהם מדברים מליבם בשביל לסייע למנטרלים. אני עדיין מקווה שבמסגרת ההסכמות אנחנו נוכל להשיג הסכמות גם מעבר לחוק המטרו וכל הדברים החשובים למדינת ישראל ולאזרחיה – גם לעזור לאנשים שאני הזכרתי. הראשון שעשה את זה היה חבר הכנסת המנוח, זיכרונו לברכה, יורי שטרן, ממפלגת ישראל ביתנו, שעשה והעביר את החוק כאן בבית הזה, ומדינת ישראל הכירה באנשים האלה ולקחה על עצמה את האחריות לסייע להם. אחרי שנים הגיע הזמן קצת להעלות להם את הקצבה הזאת, ב-1,000 שקלים. אני לא מבין את ההתעקשות של האופוזיציה. אני אומר, אם אתם לא תיתנו להעביר את זה בהסכמות, אנחנו נדאג לספר לאנשים האלה שבגללכם הם לא קיבלו את התוספת הזאת. אני מאוד מקווה – עדיין לא מאוחר. אפשר לעשות את זה ולהעביר את זה ועוד חוקים של חבריי שהגישו חוקים פרטיים בשביל לעזור לאנשים המסכנים האלה, שמגיע להם סיוע. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יבגני סובה. חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב טסלר. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני, בדקות הספורות שעומדות לרשותי, מבקש באמת לדבר על הטוב המשותף. אנחנו באמת זוכים לרגעים מעטים בשנה האחרונה שאני קורא להם רגעי חסד, רגעי החסד של חיינו, היכולת שלנו להתעלות. אני אומר את זה לעצמי, אני לא אומר את זה לחבריי מסיעות אחרות, לא אומר את זה לחבריי מהקואליציה, אני מדבר בעיקר אל עצמי: להתאמץ ולחפש, לראות ולמצוא את אותו טוב משותף, ולפעול שעות רבות כאן במליאה ומחוצה לה בוועדות כדי לקדם אותו, כדי לקדם באמת את הדברים שאנחנו מסכימים עליהם. אנחנו לא נסכים על הרבה דברים, אבל ישנם הרבה מאוד דברים שאנחנו כן נסכים עליהם ואנחנו כן מסכימים עליהם, ואת אותם דברים שהם טובים לאזרחי מדינת ישראל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, מרכז ופריפריה, אנחנו יכולים וצריכים לקדם. אני מציע, באמת, קורא לעצמי ומזמין את חבריי לשמור ולנצור את השעות הללו, את הרגעים הללו. אלה רגעים של חסד, רגעים שבאמת אפשר לראות את הטוב בבית הזה, "וראה בטוב ירושלים". רבי אלימלך מליז'נסק, זכותו יגן עלינו, בעל ה"נועם אלימלך", בתפילתו שחיבר קודם התפילה אמר: "אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם". היסוד של למצוא ולחפש ולהצליח לראות את המעלה של השני, את היתרון, את היכולת לשלב ידיים ולשתף פעולה – זו הזדמנות מופלאה, זו הזדמנות שאנחנו עושים אותה בשעות האחרונות, ביממה האחרונה, ואני בהחלט מברך על כל רגע ורגע שכזה, ומאחל לכולנו שנצליח בבית הזה, לא משנה איפה נשב – הן בספסלי הקואליציה בעתיד והן בספסלי האופוזיציה בהווה – לעשות הכול למען אותו טוב משותף. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת משה ארבל. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברות וחברי הכנסת, יש נושא שעובר כך מתחת לרדאר במשך הרבה מאוד שנים במדינת ישראל, נושא מאוד כאוב, שנפגעים ונפגעות ממנו במשך שנים רבות כל שנה עשרות רבות של אנשים, והנושא הזה הוא הטביעות בבריכות השחייה ובחופי הים. זה נושא שאני נוגע בו בשבועות האחרונים יום-יום בתוכנית מסודרת, כדי להוריד את המספרים ולמנוע את המוות הבא. רק לפני שלושה ימים בעכו עולה חדש מאוקראינה, בחור בן 16, טבע למוות בחוף לא מוכרז, ומתחילת השנה חמישה אנשים איבדו את חייהם בחופי הים. צריך להבין, במדינת ישראל 310 קילומטר של חוף ים. מתוך 310 הקילומטרים האלה יש רק 21 קילומטרים של חופים מוכרזים. מה זה אומר, חוף מוכרז? זה אומר חוף עם מצילים, עזרה ראשונה וכל התנאים כדי להציל את האנשים. כל שאר החופים במדינת ישראל הם חופים מסוכנים ולא מסודרים. יש בסך הכול במדינת ישראל 155 חופים. בחמש השנים האחרונות לא נוספו חופים כלל. בכל מקום שאתם תלכו אליו במדינת ישראל אתם תראו חוף מוכרז צפוף מאוד, מלא באנשים, ולאנשים שבאים לים אין ברירה – הם פונים ימינה ושמאלה לחופים שהם לא מוכרזים, למקומות המסוכנים, ושם קורים כל האסונות. מתוך 51 מקרים של מוות בטביעה בשנה האחרונה בחופי הים, 45 מקרים של מוות היו בחופים הלא-מוכרזים, ורק שישה איבדו את חייהם בחופים המוכרזים. שעות ההצלה בחופי הים נקבעות על ידי הרשות. המדינה מכריחה שזה יהיה שמונה שעות אבל הרשות קובעת עד מתי, אז בכל חופי המדינה בשעה 18:00 סוגרים את סוכות ההצלה, בקיץ, כשעד שעה 20:15 יש אור. רק בעיריית ראשון לציון כל סוכות ההצלה הן עד השעה 20:00. לשמחתי הרבה, שרת הפנים נענתה לבקשותיי ולדרישותיי, ובשנה הקרובה יהיה קול קורא לעוד 12 חופי הצלה מוכרזים, זאת אומרת עוד 12 סוכות הצלה יהיו במדינת ישראל, בעלות של 60 מיליון ש"ח. בנוסף, אני פועל לתוכנית מקיפה בנושא מניעת הטביעות, וזה אומר חינוך ומודעות. אני אדבר על זה יום-יום. לא משנה באיזה נושא אני מתראיין ועל מה אני מדבר, אני אסיים אותו בנושא של הטביעות. רק לפני שעה וחצי דיברתי עם חברתי חברת הכנסת שרן השכל על מקרה אישי שהיא עברה לפני כמה חודשים, שכמעט איבדו ילד מהמשפחה שלה – מצב שאתה לרגע לא שם לב והילד בתוך המים והוא טובע תוך חמש שניות. הנושא הזה של המודעות של ההורים, הסבים והסבתות והחברים שלכם הוא הדבר המכריע. אז לקראת סיום אני מבקש: כולם צריכים להבין שהים והבריכות הם דבר מאוד מאוד מסוכן. צריכים לשמור על הילדים, צריכים להסביר לחברים שלכם, לשכנים שלכם, ולדאוג שאנחנו נמנע את מקרה הטביעה הבא. שיהיה לכולם קיץ בטוח. תודה רבה לכל חברי הכנסת על ההאזנה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סימון דוידסון. חבר הכנסת יובל שטייניץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב בן צור; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – לא נמצא, איננו נוכח. חבר הכנסת אוריאל בוסו, שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כפי שאנחנו רואים ולפי איך שמסתמן, מדינת ישראל הולכת לבחירות. קודם כול, כשאומרים בחירות פעם חמישית, זה קצת תמוה, כי פעם חמישית זה אומר שזה היה אחת, שתיים, שלוש, ארבע. אמרו שהייתה ממשלה, ועכשיו זה בחירות ראשונות אחרי שהממשלה נופלת. מסתבר שגם כן בצד השני הבינו שלא הייתה כאן ממשלה באמת בשנה הזו וזה המשך של הבחירות שעד עכשיו היו, בחירות חמישיות. אנחנו שומעים את זעקות הקוזק הנגזל של חברי הקואליציה ושרים ושרות בממשלה: תעשו למען אזרחי ישראל, ואולי באנגלית נסביר לכם מה חשוב. אז אמרתי לשרה שקד: אם שנה שלמה היית מבינה בעברית, לא היית צריכה לשלוח לנו הודעות באנגלית. אבל לא הקשבתם. הבחירות הקרובות יהיו על דבר אחד: על זהותה היהודית של מדינת ישראל ועל יוקר המחיה. הייתם אטומים במשך שנה שלמה בתקציב אכזרי, בקריטריונים שהעמיקו את הפערים בכל דבר ודבר. בכל פרמטר שניגשו לשם – לא הייתה חמלה אחת מסביב לשולחן הממשלה. לא היה לכם אריה מכלוף דרעי אחד מסביב לשולחן הממשלה שיבקש למען המוחלשים, למען מעוטי היכולת, למען אלה שאין להם. לבקש 750 מיליון שקלים בתקציב קואליציוני – למה? להורדת המע"מ על התחבורה הציבורית, על המים, על הדברים של כלל אזרחי ישראל, חרדים, שאינם חרדים, יהודים ושאינם יהודים, זה נקרא אכפתיות. לא להפך, לעשות גזרות שיחולו על סקטור מסוים או על מישהו מסוים, ולא רק שלא לדאוג לעשירון הנמוך, אלא לדאוג לעשירון העליון ולמעמד הבינוני ומעלה. על הנקודות האלה הבחירות האלה יעמדו, ושלא יספרו לכם סיפורים. כמה שאתם תצעקו, כבר לא תוכלו להגיד לנו: בזבוזים על חברי כנסת נורבגים; בזבוזים על ועדות; בזבוזים על ראש ממשלה חלופי, על מטוסים. הכול כבר עשיתם בצורה הכי מדויקת שיש, עם ריבי ריבית למה שהיה לפני כן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> גם מטוסים – – – על מה אתה מדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו נציב לכם מראה בדיוק על מה שעשיתם בשנה האחרונה, וזה הקמפיין הכי טוב שיש לנו. תודה רבה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בוסו, מה קורה עם מימון מפלגות? מה קורה עם מימון מפלגות? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפני הדוברת הבאה – הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת) התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת משה ארבל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק חובת דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אלון טל וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לסגנית מזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין מצב חירום << הצח >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. הקשבתי בקשב רב לחבר הכנסת בוסו, כשהוא אמר שהבחירות יהיו על דבר אחד – ואמרת שני דברים. זה רק מעיד שאני מקשיב לך, נכון? לכל הנאומים. עובדה, אתה רואה, אני מאשר שהקשבתי לך. בבקשה, חבר הכנסת אזולאי, שלוש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, שני דברים כאחד, אה, אוריאל? שני דברים כאחד. כן, משה אבוטבול, הפודיום התגעגע אליך. יש פה קולות של זעקה על המטרו, מטרו, מטרו, והאופוזיציה לא אחראית, והחרדים וכל העולם ואשתו. רק הקואליציה לא אשמה. מטרו, מטרו, מטרו – שנה שלמה עבדתם; שנה שלמה היה לכם להביא את המטרו, מטרו, ולא הבאתם את המטרו. שרת התחבורה התעסקה אם זה יהיה אתה או את, מזגן או מיזוגית, אוטובוס או אוטובוסית, כביש או כבישה – זה מה שהיה להתעסק כל השנה. שרת התחבורה לא התעסקה בשום דבר מלבד הדקדוק הלשוני שהיא רוצה לשנות. בועז או בועזית – לא. טופורובסקי או טופורובסקית – זה מה שהיא התעסקה כל השנה. אבל היא לא התעסקה בדבר אחד – במטרו. היא פשוט לא ידעה אם לקרוא לזה מטרו או מטורית, זה הסיפור. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מטרונית. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אצלה זה משהו אחר. מטרונית זה דבר קיים, היא צריכה משהו חדש. שתהיה בריא. ניר, נירית. אני אומר לכם רק דבר אחד – אני רוצה להציע לה דבר כזה. הרי היא באטרף על זה, היא ושר האוצר, אז בוא נעשה דבר כזה: יש פה חבר כנסת חרוץ, יושב-ראש ועדת הכלכלה מיכאל ביטון. מיכאל ביטון בא ונלחם למען הפריפריה ונגד הרפורמה שהיא הביאה – שהיא תגיד שהיא דוחה את הרפורמה, תבוא תגיד: אני שמה את זה על השולחן וכנגד זה תעבירו לי את המטרו. אני מאמין שאנחנו נסכים בעניין הזה, כי אנחנו, אכפת לנו מהפריפריה, אכפת לנו מהחלשים, כי אנחנו יודעים על מה מיכאל ביטון, יושב-ראש ועדת הכלכלה, נלחם – בשביל אותם חלשים, אלה מהצפון. אני תושב עכו, אני יודע מה זה פריפריה. אני לא יודע עוד כמה אנשים פה יודעים מה זה כשילד אומר לאבא: תמלא לי את הרב-קו. אתם יודעים כמה הורים כאלה אין להם והם מקבלים פתאום איזה התקף חרדה כשהוא אומר: רק תמלא לי את הרב-קו? אתם יודעים מה הולך לקרות לאותם הורים באותו רגע שמעלים את המחיר? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה אתם חושבים שרק אתם יודעים? למה אתה חושב שאני לא יודעת מה זה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אמרתי שאת לא יודעת? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה אומר: אתם יודעים מה זה? כן, אנחנו יודעים מה זה. למה אתה מתנהג כאילו אנחנו לא יודעים מה זה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> את מבינה את הבעיה שלך? שאת אפילו לא שומעת מה שמדברים, לא שומע-לא שומעת. באמת, דאגתם לחתול-חתולה ולא דאגתם לפריפריה האמיתית, באמת, אז תעשי לי טובה, תדאגו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> והינה, אני אומר לך, אני שם פה את ההצעה, ואם היא מוכנה לדחות את הרפורמה של העלאת המחירים בתחבורה הציבורית, כל הרפורמה הזאת, מה שמיכאל ביטון רוצה, אני אילחם בשביל זה שחוק המטרו יעבור. אני פה אילחם בשביל כולם שחוק המטרו הזה יעבור, כי אנחנו למען החלשים, למען אותם מסכנים. תודה רבה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ינון, למה לא אמרת – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אזולאי. הבעיה היא שיש יותר מדי מתווכים. אתה יודע, כל אחד מתיימר להיות מתווך. אני, אני, מוכן מוכן מוכן – בסוף, מרוב מתווכחים, אין הסכמות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תנסה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני את שלי ניסיתי. הדובר הבא, אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז, ראיתי את אבי מעוז לפני רגע, לא – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת מירי מרים רגב – אינה נוכחת; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב גלנט – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אתה רוצה לדבר? בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני רציתי לבוא ולהצביע נגד הדבר הזה, כי אני לא חושב שיש מקום לדיאלוג בכנסת בישראל לגבי כיבוש ודיכוי העם הפלסטיני, כי זה חלק מהספורט הלאומי בין הקואליציה לאופוזיציה, ואין על זה באמת דיון אמיתי וניסיון לשכנע, כי זה המצב. רק כששמעתי איך רם בן ברק, חבר הכנסת בן ברק, מציג את הנושא, שהוא מתכבד לספר לנו על תקנות שעת החירום הזאת שלא רוצה להיגמר, חשבתי לעצמי: לאן הגיע העיוורון? הרי הוא צריך להתבייש. בהיגיון פשוט, צריך להתבייש. מישהו שמביא תקנות נגד זכויות אדם צריך להתבייש. אם הוא רואה שזה מכבד אותו, אני שאלתי את עצמי: איך זה יכול לכבד אותו? מה, הוא באמת לא רואה? כן, הוא באמת לא רואה. ובשביל להגיע למצב הזה של העיוורון של הכובש, זה מחייב שיכרון כוח, זה מחייב אנשים גזענים שבאמת מאמינים שהיהודים הם יותר טובים מבני אדם אחרים. עכשיו, עזוב שהם נלחמו נגד אנטישמיות כשבני אדם חשבו שהם יותר טובים מהיהודים. היהודים באו – מציגים פתרון אחר: הפעם הם הגזענים, ולכן זה מותר. והם לא רואים את הגזענות שלהם. הם גם לא רואים את חוסר האנושיות שבתקנות האלה שהם רוצים להעביר. מה זה מעצרים מינהליים? זה אומר שמותר למדינת ישראל לחטוף בני אדם, ועל זה אפילו אין דיון. זה עובר חלק בלי שאף אחד יחשוב על זה, בלי שאף אחד יגיד על זה דעה נגד, בלי שמי שמציג את זה יתבייש קצת, יגיד שיש פה דורסנות, יש פה פגיעה קשה בזכויות אדם. והשעה הזאת של החירום מקום המדינה – הוא מציג את זה ואומר את זה כדבר טריוויאלי – זו שעה יותר מדי ארוכה, כבוד היושב-ראש. זה יותר מדי ארוך, השעה הזאת של החירום. מתי נצא מהחירום הזה? ואם ישראל בחירום, מה עם העם שהוא תחת כיבוש? מה יעשו? אם הכובש הדורסני הזה מרגיש שהוא בחירום, מה עם הקורבנות שלו? הם לא בחירום? אנחנו רוצים שהחירום הזה ייגמר. אנחנו רוצים לעבור למצב טבעי, נורמלי, לא חירום. בשביל זה העליונות היהודית הזאת צריכה להיפסק. כדי שנוכל להגיע לאיזשהו מקום שמבוסס על צדק ועל שוויון, העליונות והגזענות היהודית האלה צריכות להיפסק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבו שחאדה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת גילה גמליאל – איננה – אה, סליחה, את מוותרת? מוותרת. סליחה, חשבתי שאת לא נמצאת. חברת הכנסת גילה גמליאל – אינה נוכחת; חבר הכנסת שמחה רוטמן – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסי טייב – מוותר; חבר הכנסת סימון דוידסון, כבר דיברת, נכון? כן. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה אבוטבול, שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמח קודם כול להודות לידידי היקר חבר הכנסת הרב משה ארבל על כל העבודה הפורייה שלו בנושא הזה, יחד עם יושב-ראש התנועה שלנו הרב אריה דרעי, שבאמת קידמו את העניין הזה. אני חושב שהיום – וחבל באמת ששר התקשורת לא נמצא פה, כי הייתי רוצה לדבר אליו קצת, כמה מילים מלב אל לב לפני שהחוק הזה הולך לעבור כאן, בעזרת השם, במליאת הכנסת, להגיד לו משפט אחד: הוא כל הזמן חושב שאם הוא ינסה לבוא לחנך ציבור מסוים, זה יעלה בידו. אלפיים שנה לא הצליחו אנשים יותר אכבר מינו, איך שאומרים, יותר גדולים ממנו לא הצליחו לשנות את דפוס החשיבה היהודי והתורני והחרדי וההלכתי שלנו, ואנחנו בנושא הזה – ישנם דברים שאצל גדולי ישראל זה דבר של ייהרג ואל יעבור. גם בנושא הזה של כל התקשורת, ברגע שהתקשורת באה ומביאה את אותם נערים צעירים לגלוש ולהגיע למחוזות לא טובים, מחוזות מסוכנים, אז ודאי שאנחנו צריכים למסור נפש בנושא הזה. ההתערבות הברוטלית של שר התקשורת בנושא הזה, ובעיקר הביזוי הגדול שביזה את גדולי ישראל שטרחו והגיעו אליו – וזה לא דבר מובן מאליו – ובשחצנות וברברבנות כזאת לא מובנת, שאנחנו עגלה מלאה ואתם עגלה – מילים כאלה, פתאום היה נדמה לי שהוא כזה מין מיני בן-גוריון וחזון איש. מדבר על עגלות ריקות. הרי אם מדברים באמת בינינו ואף אחד לא שומע, איך שאומרים, הוא גם לא מגרד את אחוז החסימה בסקרים, אותו שר תקשורת, אז על איזו עגלה מלאה הוא מדבר, הבחור? על מה הוא מדבר? איזו עגלה מלאה? אפילו עגלה ריקה הוא לא – זה מתחת לאחוז האפס של אחוזי החסימה. אז הוא רוצה לבוא לדבר ככה לגדולי ישראל? והיו שם גדולי ישראל מהשורה הראשונה. מורנו הרב הגאון הרב ראובן אלבז, שיש לו אלפי תלמידים בכל הארץ, לבזות אותו? כבוד קדושת האדמו"ר מוויז'ניץ מבני ברק ועוד רבנים היו שם. היינו המומים מההתייחסות המבזה שלו. אבל לכל שבת יש מוצאי שבת. הוא חשב שהוא יקדם את החוק הזה או שהוא יעשה דברים כאלה – הינה, זה מגיע לפה ועובר, בעזרת השם, בקריאה ראשונה, ואנחנו מאמינים בעזרת השם שנצח לישראל לא ישקר. לכן אני קורא לכולם – אני שמח שהגיעו להסכמות – להצביע בלב שלם, בנפש חפצה. אגב, כל מי שמבין קצת בדמוקרטיה – יש פה הרבה צדק ודמוקרטיה בזה שלא מאלצים ומכריחים אותנו להיות ברשתות שלא באות לנו. תודה רבה ויישר כוח למשה היקר ולכל החברים בתנועת ש"ס, וכל התומכים, תזכו לשנים טובות ונעימות. בהצלחה, תקשורת טובה, תקשורת בריאה ברוח גדולי ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה אבוטבול. הדובר הבא, חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> למה אינו נוכח? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, אתה נוכח. סליחה. בבקשה. אתה נוכח ומוותר. אוקיי. חברת הכנסת נירה שפק – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מתקן את עצמי. חבר הכנסת אורי מקלב נוכח ומוותר. חברת הכנסת נירה שפק, רוצה לדבר? לא רוצה לדבר? << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אני בודקת מי משלם לי מה כדי שאני לא אדבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה רוצה לדבר? בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> על חברת הכנסת נירה שפק יש לך השפעה. על חבר הכנסת יוראי להב הרצנו אין לך השפעה? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אין לי השפעה על אף אחד. כל אחד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לזה קוראים "הסנדלר הולך יחף". << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, היה פה עכשיו אירוע באולם. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום שישי הקרוב צפוי להתקיים מצעד הגאווה זו הפעם השנייה במצפה רמון. המארגנים ניגשו למשטרה וקיבלו אישור עקרוני לערוך את המצעד בתוואי שעובר בלב היישוב, ולאחרונה, השבוע, קיבלו הודעה מהמשטרה שבגלל שיש ודאות קרובה לפגיעה בצועדים, תוואי המצעד שונה – מצעד הגאווה יעבור לשולי העיר, או יותר נכון יידחק לשולי העיר מצפה רמון, ואילו הגרעין התורני, שמתנגד לצועדים במצעד הגאווה, יצעד בלב מצפה רמון. עכשיו, חשוב להבין שהדברים הללו – ההחלטה הזאת לא קורית – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הם תורניים, מאוד מתקדמים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ההחלטה הזו של משטרת ישראל לא קורית בחלל ריק. דגלי גאווה שנתלו בבתים פרטיים במצפה רמון נתלשו ונגנבו, חולקו עלונים בגנות הקהילה הגאה והמצעד בתיבות דואר של תושבים. ראש המכינה צבי קוסטינר, הרב צבי קוסטינר, תועד קורא לצעירים מול ביתו של חבר הכנסת ניר אורבך: להט"בים הביתה, הומואים הביתה. זה רשע. אלמונים ריססו ביישוב כתובות גרפיטי שעליהם נכתב: קוקסינלים הביתה. ראש המועצה בשנה שעברה, רוני מרום, פרסם מנשר של פחד ושנאה כנגד הקהילה הגאה, אמר שהוא לא מכיר בדגל הקהילה הגאה, והוא קרא לנו, לנו, גל גדול ומאיים. אני רוצה להבהיר מעל הבמה הזו: פגיעה במתווה המקורי של מצעד הגאווה שמאפשר לצועדים ולצועדות לצעוד בלב העיר שבה הם גרים היא פגיעה קשה בזכויות יסוד של אזרחי ישראל, בחופש ההפגנה, בחופש לצעוד ולהביע מחאה פוליטית. איומים על חברי הקהילה במצפה רמון הם איומים על כולנו, על כל חברות וחברי הכנסת במדינת ישראל. אני מתכוון להגיע יחד עם חברותיי חברות הכנסת יסמין סאקס פרידמן ונירה שפק למצעד הגאווה ביום שישי הקרוב זו השנה השנייה. גם חבר הכנסת פרופ' אלון טל יגיע. אני קורא לכולן ולכולם מכאן, מכנסת ישראל, להגיע למצפה רמון ביום שישי הקרוב כדי לומר: אנחנו כאן ואנחנו בכל מקום ומגיע לנו מקום שווה ומלא בחברה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. הדוברת הבאה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – מוותרת; חבר הכנסת משה טור פז – מוותר; חברת הכנסת יסמין פרידמן, עולה? מוותרת? ראיתי אותה. איפה יסמין? אינה נוכחת. אחרונת הדוברים, ענבר בזק, בבקשה. << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> דילגת על חבר הכנסת בן ברק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הוא ברשימה. אתה אחר כך מסכם. הוא המסכם, הוא יושב-ראש הוועדה, הוא מסכם. למדתי כבר, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> אני ביקשתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה ביקשת? << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> אחריה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אין בעיה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שנה שלמה חברי האופוזיציה אומרים לנו שאין להם כאבי בטן על אזרחי מדינת ישראל, כי הכי חשוב זה להפיל את הממשלה. אין להם כאבי בטן על חיילי צה"ל ואין להם כאבי בטן על הנכים ואין להם כאבי בטן על נשים מוכות, כי העיקר זה להפיל את הממשלה. ועכשיו הממשלה נפלה. עכשיו אפשר באמת להתגייס ולעבוד למענכם, למען אזרחי ישראל, למען כל מי שיושב בבית, מסתכל עלינו פה בכנסת ואומר: תעבדו בשבילנו. וזה מה שאנחנו מנסים לעשות פה, חברי הקואליציה. בשבוע האחרון אנחנו במרתון, בניסיון להעביר חוקים, חוקים טובים שיעזרו לכם, אזרחי ישראל – חוקים שיעזרו לכם לגמור את החודש; חוקים שיעזרו לכם לעמוד פחות בפקקים; חוקים שיגנו על הנכים, על הנשים המוכות, על חיילי צה"ל. ומה קורה? מה לדעתכם עושים עכשיו חברי האופוזיציה? הם ממשיכים להתנגד. ולָמָּה הם ממשיכים להתנגד, או יותר נכון, לְמָה הם ממשיכים להתנגד? הם מתנגדים לחוק המטרו, חוק שיקל משמעותית את העומס בכבישים בכל גוש דן – מסתבר שאין להם כאבי בטן על האנשים שעומדים כל יום בפקקים; הם מתנגדים לחוק הפיקוח הטכנולוגי, שישים פיקוח טכנולוגי על גברים אלימים שיש סכנה שיפגעו בבנות זוגם או בבנות זוגם לשעבר – טוב, הם כבר אמרו לנו שאין להם כאבי בטן על נשים מוכות, אז הגיוני שהם יתנגדו לחוק הזה; הם מתנגדים גם לחוק שיקנה פטור מוויזות לארצות הברית, וזה חוק שיחסוך כסף לכם, אזרחי ישראל, ויחסוך לכם זמן יקר של עמידה בתורים לקבל ויזה. מסתבר שגם עליכם אין להם כאבי בטן. זה רק חלק קטן משורה של חוקים שאנחנו עושים פה מאמץ בשבוע האחרון להעביר עד שתתפזר הכנסת. אנחנו יושבים פה במרתון, לילות שלמים, מנסים להעביר חוקים, והם ממשיכים להתנגד. אתם יודעים למה הם ממשיכים להתנגד? בגלל אינטרסים קטנוניים, פוליטיים, בשביל סידורי עבודה לאותם אנשים שגרמו לממשלה הזאת, הממשלה הטובה, שפעלה למען אזרחי ישראל, ליפול. בשביל סידורי עבודה לשיקלי ולסילמן ולאורבך ובשביל חברי מרכז ליכוד, בשביל החברים שלהם – בגלל זה הם ממשיכים להתנגד לחוקים שאנחנו מנסים להביא בשבילכם, אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> את גם נורבגית. כל השנה שילמו לכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, תודה. לפחות תשב ותדבר. תודה. << דובר_המשך >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אזרחי מדינת ישראל שצופים בנו עכשיו, חשוב שתדעו: זאת אופוזיציה למדינת ישראל, זאת אופוזיציה לאזרחי ישראל. אל תיתנו להם לחזור לשלטון. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ענבר בזק. אדוני השר, רצית לדבר, בבקשה. << דובר >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש שני חוקים של המשרד לביטחון פנים שלצערי האופוזיציה לא הסכימה להעביר אותם, ואני מקווה – יש עוד הזדמנות, גם בהמשך – להעביר אותם. זה קשור לביטחון הפנים של מדינת ישראל. זה לא עניין פוליטי, זה אינטרס של כולנו, אינטרס של כל אזרחי מדינת ישראל. החוק הראשון זה החוק שנקרא חוק האיירסופט. איירסופט זה כביכול צעצועים שהם דמויי כלי נשק שגורמי פשע, בעיקר גורמי פשע בחברה הערבית, לוקחים חלקים מהם, מחליפים אותם והופכים אותם מצעצוע, כביכול M16 או אקדח, לנשק קטלני. לצערי, גם בוצעו לא מעט אירועי רצח וגם אירועי ירי בכלים האלה. ולמה הם מתנגדים? הלוא המאבק בפשיעה ברחוב הערבי ובפשיעה בכלל זה אינטרס של כל אזרחי מדינת ישראל. יש לי חשש, יש לי תיאוריה, שמבוססת על הערכה: יש לובי מאוד חזק, גם במדינת ישראל, לא רק בארצות הברית, גם במדינת ישראל, של מטווחים ושל אנשים שעוסקים בתחומים האלה, שמפעילים לחץ על גורמים מסוימים, מאוד מסוימים, בליכוד, למנוע את העברת החוק הזה. זה חוק לטובת כל אזרחי מדינת ישראל. החוק השני שרצינו, ואנחנו עדיין רוצים, להעביר אותו בקריאה ראשונה, זה כמובן חוק הפיקוח הטכנולוגי למניעת אלימות, בעיקר מניעת אלימות של גברים כנגד נשים. זה חוק שכבר שש שנים, מסיבות שונות, מנסים להעביר אותו, בכנסות קודמות. העברנו אותו בוועדת שרים לחקיקה, הוא מוכן להגשה לקריאה ראשונה. זה חוק נכון, זה חוק אנושי, זה חוק שיצמצם את האלימות בכלל ואלימות של גברים כנגד נשים בפרט. לצערנו, אלימות כנגד נשים היא בכל מגזרי החברה הישראלית, זה לא מגזר כזה או אחר. מדובר על אזיק אלקטרוני – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> תקשיב במה מדובר. מדובר באזיק אלקטרוני שישימו על אותו מאיים. אותו מאיים יכול להיות אסיר משוחרר שנכנס לכלא בגלל אלימות במשפחה. זה יכול גם למנוע את הצפיפות בבתי הכלא. מי כמוכם יודעים שיש מחקרים רבים שאומרים שבחלק גדול מהפשעים הפתרון הוא לא הכנסת הנאשם לבית הכלא כי אם פתרון אחר. הדרך הזאת של איזוק אלקטרוני על המאיימים, ולאפשר למאוימים, שהם בדרך כל מאוימות, לקבל התראה – גם המאיים יקבל התראה לא להתקרב מעבר לטווח מסוים שבית המשפט קבע, וגם המאוימת תקבל התראה, והמשטרה תקבל התראה, ויוזנק כוח משטרה להגן על מאוימת – בדרך כלל, אבל לא רק; יש גם ילדים ויש מקרים בודדים של גברים. לכן אני מאוד מאוד מקווה – אני קורא לחברי האופוזיציה: תשקלו זאת שוב. אפשר יהיה להעביר את החוקים האלה בקריאה ראשונה, ואת חוק האיירסופט – בקריאה שנייה ושלישית, גם בימים הקרובים, גם לאחר פיזור הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר עמר בר לב. מי שיסכם את הדיון הוא יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נתניהו אמר לפני דקות ספורות: עליית מחירי החלב בגלל בנט, לפיד ועבאס – אנחנו נתקן. אז אני רוצה לספר לכם משהו על מחירי החלב. מחירי החלב נקבעו בהסכם שנחתם לפני כשנה וחצי, שנתיים, על ידי שר האוצר דאז ישראל כץ, שר החקלאות שוסטר, וגם אני, עבדכם הנאמן, גם הייתי מעורב קצת בהסכם הזה. מה שקרה עכשיו – האוצר הגיע לחקלאים וביקש מהם להוריד מחירים. החקלאים הסכימו להוריד מחירים, והאמת היא שמחיר החלב לא יעלה. בגלל הרצון הטוב של החקלאים וההבנה של הממשלה הזאת ושל האוצר שצריכים להוריד את יוקר המחיה לצרכנים, הסכימו החקלאים לא להיצמד להסכם כלשונו, הם נתנו את הלג של השנתיים שהיה כתוב בתוך ההסכם והסכימו להוריד את מחיר החלב. זאת האמת. אבל ממתי האמת חשובה למר נתניהו? שהרי בין האמת למה שהוא אומר אין שום קשר. הוא משקר בלי למצמץ. וגם בעניין הזה חשוב שאזרחי מדינת ישראל ידעו: ההסכם שהחקלאים חתמו עליו היום עם האוצר יגרום לירידת מחירים ולא לעליית מחירים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק. אם כך, נעבור להצבעה. ההצבעה אלקטרונית. נא לחזור ולשבת במקומותיכם. אני אתן כמה שניות ונעבור להצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההמלצה – 23 נגד – 2 נמנעים – אין הצעת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין מצב חירום נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 23, שני מתנגדים. אני קובע כי המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין מצב החירום התקבלה בכנסת. << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/927).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת משה ארבל וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת ארבל. אתה מציג את החוק. מדובר בקריאה ראשונה. לאחר מכן אמור השר להשיב. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר שתכף יגיע, חבריי חברי הכנסת, אני שמח מאוד, בהמשך לדבריי קודם, שדיברנו על הטוב והמשותף, לעמוד כאן מעל במה הזו ולהציג בפניכם, חבריי חברי הכנסת, את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), לקריאה ראשונה. מטרת הצעת החוק בסופו של דבר היא לאפשר חופש – לאפשר חופש לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל שרוצים לצרוך תקשורת בצורה מוגנת, בצורה כזאת שלא תפגע בביטחון ילדיהם, שלא תפגע בשלומם ושלא תפגע באמונתם ואורחות חייהם ותאפשר להם לשמוע בקול חכמים. זו המטרה המרכזית של הצעת החוק הזאת. הגשנו אותה לקריאה טרומית במאבק עיקש, כמעט ולא היה סיכוי שהיא תעבור, ובסייעתא דשמיא גדולה היא עברה. היא הגיעה לוועדת הכלכלה, ואני מודה לך בהזדמנות הזאת, חברי היקר יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת מיכאל ביטון, על שיתוף פעולה ועבודה מאומצת של קואליציה ואופוזיציה. אתה גם חתום ומיוזמי הצעת החוק הזאת, ובאמת מבין את החשיבות של אותו חופש של כל אזרח במדינת ישראל לנהוג לפי אמונתו ולפי אורחות חייו. הצלחנו לייצר כאן גשר ולהתגבר על פערים ועל חילוקי דעות מתוך מטרה מרכזית אחת – טובת אזרחי מדינת ישראל. זה מה שעמד לנגד עינינו. בהזדמנות הזאת אני כמובן חייב לציין את העבודה המאומצת מאחורי הקלעים של יוזם נוסף של הצעת החוק, חברי חבר הכנסת ינון אזולאי, והרוח החיה מעל עבודתנו כאן, כנציגי סיעת ש"ס, הוא הרב אריה דרעי, שבאמת ללא לאות פעל בנושא הזה לטובת אותן קומות טלפונים כשרות שיוכלו להיות. אין כאן כפייה דתית. אנחנו לא מנסים לכפות, חלילה, את אורחות חיינו על אוכלוסיות אחרות. אנחנו כן מבקשים שכאשר אנחנו מחנכים את ילדינו בדרך מסוימת בהתאם לדבריהם של גדולי וחכמי הדור, אנחנו נוכל לעשות את הדברים הללו ולהמשיך לחיות לפי אמונתנו ולפי אורחות חיינו. אני שמח מאוד שזה מגיע בהסכמה, קואליציה ואופוזיציה – יש לזה משמעות אדירה – ואני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק הזאת כדי שבעזרת השם נוכל להסדיר את הסוגיה הזאת אחת ולתמיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ארבל. להצעה זו הוגשו כמה בקשות דיבור. אני כרגע נועל את הרשימה. הדובר הראשון – חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, החוק הזה שעולה כאן היום, אחד מהאחרונים בסדר-היום ביום הכמעט-אחרון של הכנסת, הוא הסמל והסיבה והדרך לכך שהממשלה הזאת התרסקה. רם, כאחד שרוצה להיות עוד פעם בכנסת וכנראה מרוב חברי הכנסת אתה אחד מאלה שיהיו פה עוד פעם, כדאי ללמוד מהסיפור הזה, שבאה ממשלה שיודעת מראש שהיא ממשלה הטרוגנית, עם ריבוי סיעות, ומגיע שר שבקושי יש לו מקום אחד בכנסת, ובדרך כזאת או אחרת, על ידי יחידת מימון, הוא הצליח להשתחל פנימה לכנסת ואפילו להיות שר – בראבו – ובשחצנות ובגאווה דורך על אזרחים ברמה הכי אישית שלהם; לא ברמה הציבורית, לא שאם יש איזו בעיה כלכלית, אני הולך לפתור למדינה, ואין מה לעשות, צריך לפתור את זה. הוא מחליט לחנך ציבור ולהיכנס אליי הביתה, לחינוך של הילדים שלי, בשחצנות. פעם אחר פעם הוא עמד פה על הבמה, וסופו בסוף ללכת הביתה ולהתרסק. עשה את זה גם עמיתו מהמפלגה השנייה, מתן כהנא, שר הדתות. מה לך להתערב לנו בחיים? מי ביקש ממך? אתה רוצה לנהל? קצת צניעות, קצת ענווה, קצת אנושיות. מה זה השחצנות הזאת? מה זה הפטרונות הזאת? מה זה דרך החיים הזאת? דרך חיים כזאת לפעמים נראית טוב ליום, ליומיים, לשלושה, ובסוף זה מתפוצץ. בסוף, כן, זה מקומם אנשים ומביא את האופוזיציה להיות חזקה ולהכות ולהכות ולהכות ולהכות עד שהחומה הזאת מתרסקת. הם נתנו לנו את הסיבה. עמד פה אדון בנט הזה מרעננה ביום הראשון ואמר: אני לא הולך לפגוע באף אחד, לא בחרדים, אף שהם לא בממשלה. מה זה הדבר הזה? אני זוכר ממשלות קודמות שהיו מצד אחד של המתרס אבל לא נכנסו אל ההוא בפנים ולחצו אותו והציקו לו וחיפשו איפה אפשר להציק לו. אז נכון, לא היו לכם חרדים בממשלה, לא היו לכם חרדים שיטילו וטו על כל חוק כזה, אבל להיכנס לאנשים ולהציק להם? להיכנס לאנשים ולפגוע בדבר הכי הכי יקר להם? אין דבר יותר יקר לציבור החרדי מהחינוך של הילדים שלו. אין דבר שהציבור החרדי מוכן למסור עליו את הנפש יותר מהחינוך של הילדים שלו והטהרה של הבית שלו ומה ייכנס הביתה ומה לא ייכנס הביתה. ושם, בשחצנות, לעמוד פה, וכמה פעמים הוא עמד – היה מוכן לוותר על כל חוק, היה מוכן בשחצנות גם ללכת נגד יושב-ראש הסיעה שלו, שהתחנן אליו. נמצא פה בועז טופורובסקי, והוא יודע כמה פעמים באתי אליו ואמרתי לו שתמורת הדבר הזה אנחנו מוכנים ללכת רחוק, רחוק מאוד, והוא בשחצנות לא מוכן לשמוע, לא מוכן לדעת. היום גם הממשלה נופלת וגם החוק הזה, בעזרת הקואליציה, יעבור בקריאה שנייה ושלישית – – << יור >>היו"ר יבגני סובה:<< יור >> תודה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ואותו שר ייכנס, תאמין לי, גם אם זה ייקח עוד חודש-חודשיים, לפח האשפה של ההיסטוריה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק פינדרוס. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני רואה שמשתמשים פה יותר ויותר במושג "פח האשפה של ההיסטוריה", זה חוזר היום כמה פעמים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – אתה יודע מי התחיל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> פח האשפה של ההיסטוריה. לפחות אתם אומרים "של ההיסטוריה", זה כבר טוב. אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אין ספק שהחוק הזה שהיום עולה לקריאה ראשונה, יש לו משמעות כפולה – גם במישור הפרקטי אבל גם במישור העקרוני וגם במישור שהוא משקף מהלך קשה מאוד, פוגעני מאוד מאוד, מהלך שהוא רודני מאוד, מהלך שהיה דרקוני מאוד, מול אוכלוסייה גדולה, שככל שניסתה להסביר לשר, לנמק לשר – "זכה" השר למה שלא זכה אף אחד, למה שאני לא זוכה, ודאי, ואף שר, ולא ראש ממשלה, שמשלחת רבנים ואדמו"רים חשובה ביותר ביטלו את תורתם, ביטלו את כל עיסוקיהם ועלו אל השר. והוא לא קיבל אותם, פגע בכבודם, זלזל בבקשתם, השתמש בדבר הזה לא רק לפניהם אלא גם אחר כך, בזלזול, עמד פה על הבמה והשמיץ והכפיש את הציבור החרדי; נכנס לתוך הביבים, לכל מיני רכילויות הכי נמוכות שיש בציבור החרדי והגיע עד אפליות ועד דברים שכאילו יש מחלוקת בין ש"ס לבין יהדות התורה על דברים מסוימים. עד איפה הוא הגיע, הכול בגלל המעשה הכביר, הרפורמה הגדולה שהוא עשה לאורך כל הקדנציה, השנה המיוחדת הזאת שהייתה לו במשרד התקשורת. הוא לא טיפל בכל בעיות התקשורת הקשות שיש היום בחברות הסלולר, בתת-שירות שיש בתוך חברות הסלולר, בכל הזלזול בצרכנים, הרבה דברים שחשובים באמת. חשוב לו החוק הזה יותר מחוק הסיבים. כל ההתעסקות, לעמוד פה פעם אחר פעם – לא הכרנו דבר כזה. לא חשבנו שאנחנו נטעה באדם שנראה עם מצפון, שכלפי חוץ נראה מנומס, נראה מתחשב, ויכול להיות הדרקוני ביותר, הפוגעני ביותר. אנחנו לא רגילים לדבר כך על אנשים, אבל צר לנו שהחלק האישי שבעניין הזה – סיפרו כל מיני דברים, אני לא רוצה לקבל, על כל מיני נגיעות אישיות בתוך משרדו, שקשורים לבג"ץ, שהגישו בג"ץ בקרבה הכי גדולה למי שנמצאים בתפקיד בכיר במשרד התקשורת ושעומדים לצידו, שהם נגועים בעניין הזה. גם בלי שאני נכנס לדבר הזה. אדוני היושב-ראש, החוק הזה מוציא מחשכה. זה היה באמת חשכה. זה היה לקחת דבר כזה, חוק או החלטה של שר, ולהתערב עד הדברים הקטנים: איך אני יכול להשתמש בפלאפון – כשאני בא מרצון, אני בא מרצון, אין אפליה, שום אפליה: גבר, אישה, יכול להיות אשכנזי, ספרדי, יהודי, ערבי, וכפי שאתה יודע, גם הרבה כאלה שרוצים פלאפונים שהם לא סמרטפונים. אף אחד לא מפלה, ובמחירים הכי נמוכים שקיימים בשוק – אין כשל שוק ויש התניידות ויש תחרות. הוא אומר: לא. לקדש איזה שם של התניידות מספרים מול הדברים הערכיים? לא רק חינוך הילדים. זה דבר – אני מסיים, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> להתערב בדרכי החינוך, אבל גם בדרך האישית – גם מבוגרים לא רוצים את זה. 100,000, חצי מיליון צרכנים שיש, לא צריך להתחשב בהם? אנחנו לא מכירים מועדון סגור? אתה חושב שהיה מישהו באיזו מדינה שהיה מתערב? אני לא מכיר הרבה. אני לא יודע מה זה כת, מה זה האיימיש בארצות הברית. מישהו חושב – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפי השאלה שלך אתה לא מסיים, אתה רק התחלת. נא לסיים. משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אני באמת מסיים. הדבר העיקש הזה, התשובה לכל העקשנות הזאת – החוק הזה, בין בחלק המעשי ובין בחלק הרעיוני. אין ספק שהחוק הזה משפיל את שר התקשורת, אבל הוא קנה את זה בצדק, מהדין. לא שרצינו לעשות את זה. עשינו כל מאמץ שזה לא יגיע למצב, להשפלה הזאת שהיום עובר שר התקשורת בקריאה הראשונה בחוק הזה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב. אחרון הדוברים – חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, זה התרגיל של הסדרנים, להוציא אנשים מהאולם. שלוש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אפשר להגיד תודה, קודם כול, תודה לבורא עולם על זה שאנחנו מגיעים גם לרגע כזה. נכון, זו קריאה ראשונה. תודה לך, השם, תודה מעומק הלב שאנחנו זוכים היום, בעזרת השם, שזה יעבור בקריאה ראשונה, ואני לא סתם אומר את זה. כשזה עבר – סימון, תאמין לי, תשמע, אני הולך לומר רק דברים ענייניים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני תמיד אוהב לשמוע אותך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בפעם שעברה, כשהחוק הזה היה פה בקריאה טרומית, באתי וזעקתי מדם ליבי, והשר היה פה. באמת זעקתי, כי כאב לי, כי כואב לי, כי נוגעים בחינוך של הילדים שלי. בגלל זה כואב לי, כי החינוך של הילדים שלי חשוב לי יותר מהבריאות שלי. לא מעניין אותי, אני מוכן לשים את הכול. אם אני יודע שהילדים שלי יגדלו ילדים טובים, ילדים בדרך שאני מגדל אותם, שאנחנו רוצים, בדרך התורה ובדרך היראה, את חיי אני אשים שם. וכל אחד יכול להגיד את זה פה, אבל אני גם מאמין בזה, ואני אעשה את זה, וכל פעם שרק מנסים לגעת בציפור הנפש שלי, בציפור הנפש של העם היהודי – כשאנחנו מדברים על טלפון כשר, זה טלפון שהוא כשר, שאין בו שום דבר מלבד להתקשר. אני לא קונה את הסיפורים שיש 70% כאלה שמחזיקים את שניהם; אבל יש 30% או 40% שעדיין מחזיקים רק אחד, שאכפת להם מהילדים שלהם ומהחינוך שלהם, ועל זה אני פה קם וזועק. זה הכאב שלי, הכאב שלי לא על משהו אחר. מדברים איתי על כמה זה עולה או כמה זה לא עולה. זה לא מעניין אותי בכלל. זה לא מעניין אותי. מעניין אותי שהילדים שלי באמת יגדלו, שהילדים שלי ילכו בדרך שלנו, שחס ושלום לא נצא לרחובות ונראה אותם זרוקים שם. לכל אחד מאיתנו זה יכול לקרות. אני מבקש רק לשים סייגים, אני מבקש לשים עוד איזה גבול. אני לא רוצה להתערב בחינוך של הילדים של אף אחד, ואני לא רוצה שיתערבו לי בחינוך של הילדים שלי. אני לא מוכן לזה. אתם יודעים מה כאב לי? אבל מצד שני הערכתי את זה. כשצחקו עלינו פה בטרומית, אמרו: תעבירו, לא תעבירו – אני אגלה לכם משהו. הייתה פה חברת כנסת אחת, ג'ידא רינאוי זועבי, היא אמרה לי: זה כואב לי, כי אני ראיתי את הכאב שלך, כי אני יודעת עד כמה אתה אמיתי בעניין. אם צריך – אני מבינה את החינוך של הילדים שלך, כמה הוא חשוב לך – אני אצביע. וכשאני ראיתי שזה מה שיש לי פה, האפשרות, הבאתי את זה. מה קרה? סייעתא דשמיא – כל מרצ טעו והצביעו בעד. שמישהו אחר פה יספר לי שזה לא משמיים. שמישהו פה יספר לי שזה לא בסייעתא דשמיא. וכשיצאתי החוצה בא אליי שר התקשורת, ומה אומר לי? זה בשבילך סייעתא דשמיא? כן, זה בשבילי סייעתא דשמיא, קריאה טרומית. כן, זה בשבילי סייעתא דשמיא, שהגיעו להסכמות. כן, בשבילי סייעתא דשמיא, שעכשיו אנחנו מגיעים, ועברנו מוועדת הכלכלה, עם כל מה שעברנו, להביא את זה לקריאה ראשונה. כן, בשבילי זה סייעתא דשמיא. ובסייעתא דשמיא הזה שותפים גם אתם, בסייעתא דשמיא הזה שותף בועז טופורובסקי, יואב קיש, כמובן יושב-ראש התנועה – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אריה דרעי, שעושה הכול ואתמול עשה המון בשביל זה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא הסברת את החוק, ינון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כנראה שלא שמעת את משה ארבל. החוק אומר שאנחנו נוכל להישאר עם המספרים הכשרים שלנו בלי שיפריעו לנו, בלי שיתערבו לנו בחינוך של הילדים שלנו, בלי שנהיה חשופים לאינטרנט. את זה החוק אומר, ועל זה אני רוצה להגיד לכם תודה רבה, חברים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> גם מי שלא יצביע – ואתם יודעים מה, אני גם רוצה להודות לשר התקשורת. אני גם רוצה להודות לו ולאחל לו שיהיה לו נחת מהילדים שלו. הוא מאתגר אותנו, אבל באתגור הזה יהיה לנו יותר סייעתא דשמיא, ואני מאמין שבסופו של דבר נעביר אותו בשנייה ושלישית, ואולי, בעזרת השם, הוא גם יחליט לדחות את הרפורמה הזאת, ועל כך אני מודה לכולכם. מיכאל ביטון, תודה רבה ענקית לך ולכל הצוות. לא מובן מאליו. עשיתם הכול, אבל הכול עשיתם, ועשינו ביחד למען עם ישראל, למען חינוך הילדים שלנו, שלנו הוא חשוב מכול. תודה רבה לכם. הילדים שלי חשובים לי, ובטוח שגם הילדים שלכם. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. משה ארבל, אתה מסכם, ואז נעבור להצבעה, או שאתה – אם אתה רוצה להגיד משפט, אין בעיה, אני אתן לך. לא? אוקיי. אם כך, נעבור להצבעה. אני אאפשר לאנשים להתיישב, וההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. חברים, נא לשבת, ונעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – תשעה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק התקשורת עברה בקריאה ראשונה ותועבר בהמשך לוועדת הכלכלה, בסדר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ועדת הכלכלה של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76), התשפ"ב–2022 << הצח >> [מס' מ/1404; דברי הכנסת, חוב' כ"ח, ישיבה 133; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> חודש טוב ומבורך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אמן. – – התשפ"ב–2022, לקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אנחנו נהיים צרודים מהימים האלה בכנסת. ועדת הכלכלה עובדת במרתון של חקיקה. כל יום אנחנו מביאים לשולחנכם כמה חוקים נוספים. ככל שיהיו הסכמות והתקדמות ויעילות, נעשה את המיטב לעמוד ביעד ולהביא המון חוקים. אני רוצה להגיד משהו לפני שאני צולל אל החוק גם לינון אזולאי, גם למשה ארבל, גם לפינדרוס וגם לאבוטבול, אבל בעיקר לשר התקשורת יועז הנדל. כמי שמלווה את עבודת משרד התקשורת בהובלת יועז הנדל ולירן אבישר, המנכ"לית – נעשות מהפכות בתשתיות ובמדיניות משרד התקשורת כמו שלא נעשו עשרות שנים, באומץ לב ציבורי לגעת בפרות קדושות. הדברים מתרחשים בפועל, מתממשים: רפורמת פריסת הסיבים האופטיים והקצב שבה הם הכניסו את המדינה לפריסת סיבים, כולל פתרון אלגנטי של הפרשת כספים לאזורים הלא-כלכליים, וגם לשם התחרות מגיעה; רפורמת הדואר, שהתחילה בדיון קשה, רגיש, מלא אינטרסים – חוקקנו את החוק הזה, מכינים את הדואר אל העתיד, סוף תקופת המכתבים, אולי קצת מכתבים עסקיים בדיוור ישיר, מצד אחד כניסה לעולם הזה של דיוור ישיר והדפסות ומצד שני איזונים לחברות שקיימות בשוק, ועוד רבות וטובות. על זה יבואו על הברכה שר התקשורת יועז הנדל והמנכ"לית לירן אבישר. אני חושב שבזה אתם תסכימו איתי, חבריי נציגי ש"ס ואגודת ישראל, שיש עשייה בתחום התשתיות. נושא אחד היה סלע המחלוקת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> קצת ענווה, טיפה ענווה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מה? בתשתיות, אמרתי. אני ממשיך, ממשיך. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – ענווה – הרפורמה של הסיבים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> נושא אחד רגיש, שהוא דבר שעבור רבים – וחבר הכנסת ינון אזולאי ביטא זאת פעמיים בוועדת הכלכלה מדם ליבו, ומה שהוא אמר כאן על הדוכן זה כאין וכאפס לעומת הדברים שהוא אמר בוועדה – כאב אמיתי על דרך, על אורח חיים, על פגיעה בתפיסות עולם. אני חשבתי שנכון היה להגיע לנושא הזה בהסכמות. ניסיתי להיות הגשר גם בוויכוח של הטלפונים הכשרים. אני כן גאה בכולם שניתנה הסכמה לקדם את התיקון החקיקתי בסוגיית הטלפונים הכשרים לקריאה ראשונה. זה פתח לעתיד שבקריאה שנייה ושלישית משרד התקשורת יכין נוסח מוסכם ומידתי, שמצד אחד מסדיר את התחום, מונע ניצול, מונע אפשרות לפגיעה בלקוחות, במחיר וכו', ומצד שני מכבד אורחות חיים ותפיסות עולם. כמו הרבה דברים שעשינו פה – מלחמות יהודים. היו לנו מלחמות על החקלאות שנה שלמה. הצלחנו להביא ברגע האחרון נוסח חוק מוסכם לענף ההטלה, והוא מונח לפניכם. אני מקווה שיוצבע. אני מודה לאופוזיציה על שהורדתם את כל ההסתייגויות בענף ההטלה – שאתם תורידו, זאת ההסכמה – כדי להביא את החוק הזה, ואני קורא מכאן לשר האוצר ולשר החקלאות, שאני יודע שהוא עוסק בזה בדקות הקרובות בענף הצומח, שכולם יתגמשו שם, שכולם יביאו נוסח מוסכם לענף הצומח. נסיים את התקופה הזו מצד אחד ברגישות סביב החקלאות ומצד שני בשני הסכמים שיוצרים תקווה ועתיד לחקלאות ולחקלאים בישראל. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76), לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. חוק התקשורת, התשמ"ב, מסדיר שני תחומי תקשורת מרכזיים: תחום הבזק, שהוא תחום הטלקום, הכולל שירותים דוגמת אינטרנט, טלפוניה ותשתיות תקשורת, ותחום השידורים. הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית הכוללת תיקון מקיף באסדרת תחום הטלקום. בטרם אציג את פרטי הצעת החוק, אציין כי שירותי התקשורת הם שירותים חיוניים וסדירותם, היקפם וטיבם הם בעלי חשיבות לציבור ולמשק. הרגולציה בתחום זה נדרשת לשם הגנה על אינטרסים ציבוריים דוגמת עידוד תחרות, ניהול משאבים במחסור, שמירה על ביטחון המדינה וקידום אינטרסים חברתיים דוגמת מתן שירות שוויוני ובתפוצה רחבה והגנה על צרכנים. בהצעת החוק מוצע לשנות את מתכונת הרגולציה של מתן שירותי בזק במטרה להקטין את הנטל הביורוקרטי, להפחית את חסמי הכניסה לשוק ולעודד כניסה של שחקנים חדשים לפעילות בתחום הטלקום בארץ. ההסדר המוצע כולל שני שינויים מרכזיים שנועדו למימוש מטרות אלה: האחד – צמצום שירותי בזק שיהיו כפופים לרגולציה לפי החוק, והשני – שינוי ברירת המחדל ברגולציה של שירותי הבזק כך שככלל לא תהיה חובה לקבל רישיון פרטני לשם מתן שירותי בזק, וניתן יהיה לתת שירותים אלה בכפוף לרישום במרשם שינוהל במשרד התקשורת, כפי שמפורט בחוק. אציין כי הליך קבלת רישיון כרוך בזמן רב ובהשקעת משאבים הן מצד הרגולטור והן מצד הגורמים המפוקחים. לגבי צמצום הרגולציה – מוצע לצמצם את היקף שירותי הבזק הכפופים לרגולציה כך שהיא תחול רק על שלושה סוגי שירותים: שירות טלפוניה מבוסס מספור, שירות גישה לאינטרנט ושירות העברת נתונים, שמשמעו שירות העברת אותות עבור לקוחות שלא באמצעות רשת האינטרנט הפתוחה אלא באמצעות רשתות ייעודיות. כל פרטי החוק מפורטים. אני רק רוצה להדגיש עוד כמה דברים: לפי המוצע, שירותים שימשיכו להיות תחת חובת רישיון – וזה חשוב כדי לייצר תחרות, כדי לפקח, כדי לראות שהעולם שמשתנה לנו מול העיניים ינוהל כראוי – זה כולל תשתיות והנחת תשתיות ונימוקים שונים לחובת הרישיון. השירותים שימשיכו להיות תחת חובת רישיון הם שירותי סלולר, שירותי בזק שניתנים להיקף גדול של משתמשים, שירותי בזק שניתנים תוך שימוש בלוויין או בכבל תת-ימי ושירותי בזק הניתנים על ידי רשות מקומית. עם זאת, לשר התקשורת תהיה סמכות לקבוע, באישור ועדת הכלכלה, שירותים נוספים הטעונים רישיון, אם נמצא כי הרישום במרשם אינו מספיק בשל טעמים שונים כמפורט בחוק, ובהם שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור. יש פה מעבר לרישום במקום רישיון – לפשט, להזיז את השוק, להביא יזמים – אבל בסוגיות קריטיות אנחנו נשמור על רישיון, ואנחנו לא מוסיפים נושאים לרישיון אלא אם כן ועדת הכלכלה אישרה, כדי שיהיו נימוקים טובים למה תחום מסוים חוזר להיות מטופל ברישיון ולא ברישום. כמו כן, לבקשת משרד התקשורת, התווספה להצעת החוק במהלך הדיונים הוראת מעבר המאפשרת ביצוע ניסויים במערכת אלחוט בטכנולוגיית דור 5 ללא צורך בקבלת רישיון בזק. מאחר שהשינוי במתכונת הרגולציה, ובכלל זה האפשרות לפטור שירותי בזק מחובת רישוי, לא ייכנס לתוקף עם פרסום החוק ברשומות, ביקש משרד התקשורת לאפשר כבר בזמן הקרוב את ביצוע הניסויים בטכנולוגיה החדשה, כדי לבחון אפשרות של מתן שירותי סלולר מתקדמים ללא קבלת רישיון בזק, הליך שיכול להתמשך זמן רב. לפיכך, מוצע כי האפשרות לבצע ניסויים כאמור תיכנס לתוקף עם פרסום החוק ברשומות. אציין כי הוועדה עמדה על כך שככל שהניסויים יכללו מתן שירות בתמורה לצרכנים, יחולו על נותני השירות חובות גילוי מוגברות לגבי מתן השירות במסגרת הניסוי. אני סבור כי הצעת החוק מבטאת תפיסה רגולטורית נכונה ועדכנית של מיקוד רגולציה, ומקווה שהיא אכן תביא לצמצום נטל ביורוקרטי מיותר, תסייע בהסרת חסמי הכניסה לשוק ותקדם את שירותי התקשורת לטובת הציבור והמשק כולו. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מכם לדחות את כל ההסתייגויות ולהצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל ביטון. אכן, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית. חבר הכנסת אזולאי, אתם מסירים את כל ההסתייגויות בשם כל האופוזיציה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בשם כל האופוזיציה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. אם כך, הוסרו כל ההסתייגויות. אנחנו נצביע על הסעיפים מ-1 עד 120 כנוסח הוועדה. אלו הרוצים להצביע, אנא שבו במקומות. הצבעה בקריאה שנייה, כמובן. כן. הצבעה מס' 28 בעד סעיפים 1–120 – 18 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–120 נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 18, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעה זו התקבלה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. כעת אנחנו נעבור להצבעה על החוק בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד החוק – 18 נגד – אין נמנעים – אין חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76), התשפ"ב–2022, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 18, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76), התשפ"ב–2022, מ/1404, התקבלה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. רבותיי, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי ל' בסיוון התשפ"ב, 29 ביוני 2022, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:30. << סיום >>