דברי הכנסת

דברי הכנסת כד / מושב שלישי / ישיבה ר"פ / ז'–ט' באייר התשפ"ה / 5–7 במאי 2025 / 24 חוברת כ"ד ישיבה ר"פ הישיבה המאתיים-ושמונים של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ז' באייר התשפ"ה (5 במאי 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 הצעות סיעות יש עתיד, העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי, חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 8 1. ממשלה כושלת המעודדת השתמטות, פוגעת במעמד הביניים ומפקירה את החטופות והחטופים בעזה; 8 2. ממשלה שמפלגת ומקטבת את הציבור הישראלי; 8 3. ממשלה שמסלימה את הלחימה בעזה ומסכלת את המשך הסכם הפסקת האש 8 מירב בן ארי (יש עתיד): 9 אפרת רייטן מרום (העבודה): 12 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 15 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 17 יאיר לפיד (יש עתיד): 60 יאיר לפיד (יש עתיד): 61 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 62 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 64 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 64 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 65 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 66 גלעד קריב (העבודה): 71 שר החינוך יואב קיש: 73 הצהרת אמונים של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות 77 הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה, רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל: 78 1. ממשלה כושלת שמעדיפה לממן משתמטים על חשבון לוחמי המילואים; 78 2. השבת 59 החטופים הנותרים משבי חמאס ברצועת עזה; 78 3. ממשלת ישראל ממשיכה להפלות את החברה הערבית בתקציבים 78 הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה–2025 79 השר במשרד החינוך חיים ביטון: 79 מירב בן ארי (יש עתיד): 81 גלעד קריב (העבודה): 82 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 83 אלעזר שטרן (יש עתיד): 84 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 85 מירב כהן (יש עתיד): 86 נאור שירי (יש עתיד): 87 רם בן ברק (יש עתיד): 88 יסמין פרידמן (יש עתיד): 90 משה טור פז (יש עתיד): 91 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 92 מיקי לוי (יש עתיד): 97 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 97 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 99 נעמה לזימי (העבודה): 106 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 107 דבי ביטון (יש עתיד): 109 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 110 אבי מעוז (נעם): 111 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 113 סימון דוידסון (יש עתיד): 114 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 115 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 118 טלי גוטליב (הליכוד): 120 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 122 ירון לוי (יש עתיד): 122 שלי טל מירון (יש עתיד): 126 אושר שקלים (הליכוד): 128 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 130 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 132 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 133 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 134 אופיר כץ (הליכוד): 136 מאיר כהן (יש עתיד): 141 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 143 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 143 הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 27) (שינוי ברירת המחדל לעניין הרשאה לשאת ולהחזיק כלי ירייה המשמש לשירותי שמירה), התשפ"ה–2025 144 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 144 מירב בן ארי (יש עתיד): 146 אלעזר שטרן (יש עתיד): 151 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 152 משה טור פז (יש עתיד): 156 מירב כהן (יש עתיד): 159 נאור שירי (יש עתיד): 171 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 175 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 176 מיקי לוי (יש עתיד): 178 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 179 סימון דוידסון (יש עתיד): 180 יסמין פרידמן (יש עתיד): 183 טלי גוטליב (הליכוד): 185 אושר שקלים (הליכוד): 187 אריאל קלנר (הליכוד): 189 שלי טל מירון (יש עתיד): 192 עמית הלוי (הליכוד): 198 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025 201 שר המשפטים יריב לוין: 201 מירב בן ארי (יש עתיד): 203 רון כץ (יש עתיד): 205 נאור שירי (יש עתיד): 212 יסמין פרידמן (יש עתיד): 214 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 220 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 221 טלי גוטליב (הליכוד): 222 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 47) (תקופת ההתמחות), התשפ"ה–2025 225 שר המשפטים יריב לוין: 225 מירב בן ארי (יש עתיד): 227 צגה מלקו (הליכוד): 228 עמית הלוי (הליכוד): 231 רון כץ (יש עתיד): 232 הצעת חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025 234 שר הפנים משה ארבל: 235 הודעת ועדת הכנסת 237 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 237 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 238 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 238 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת שלום, שלום גם לשר. היום יום שני ז' באייר התשפ"ה, 5 במאי 2025, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת וגם את כנס הקיץ של המושב השלישי. זהו היום ה-577 למלחמה שעודנה נמשכת. וזהו גם מניין הימים ש-59 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5745/25 וכלה בהצעת חוק פ/5783/25: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק טיפול בכתות פוגעניות, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (תיקון – חקירה והעדה מותאמת למתמודדי נפש), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק ביטול הזכאות לנסיעה חינם בתחבורה ציבורית לחברי הכנסת ולחברי הכנסת לשעבר (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק איסור צריכת זנות, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון – המרת עונש מאסר עולם), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת משה סעדה ודבי ביטון; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דחיית הגשת דיווח שנתי לעסק שהוקם ברבעון האחרון של השנה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (גרימת נזק למצלמה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יבגני סובה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי יעד של משלוח טובין), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון – חיזוק הפיקוח הפרלמנטרי על שירות התעסוקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – קביעת מועד למתן חוות דעת פסיכיאטרית), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק להגבלת השיווק של גז קצפות לצרכן, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, סימון דוידסון, מיקי לוי, מטי צרפתי הרכבי, נאור שירי, גלעד קריב ושלי טל מירון; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – לחצן מצוקה לקשיש), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו (תיקון – העלאת דרגת הנכות ל-100% לחטופים ששוחררו), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הודעה לגבי ביטול טיסה או שינוי במועד טיסה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת נכות מעבודה לשכר הממוצע במשק), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק קביעת יום לציון הטבעת הספינה אלטלנה, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירת המרדה וקריאה לסרבנות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק מדיניות שווה באכיפת החוק כלפי מפגינים, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה רוט; הצעת חוק עידוד עזיבה מרצון של תושבי חבל עזה, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק המרכז להנצחת מורשתו של הנשיא יצחק נבון, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק איסור קבלת תמורה וחובת דיווח על קשרים עם מדינה זרה, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר וחמד עמאר; הצעת חוק אוויר נקי (תיקון – איסור שימוש בתנורים המוסקים בדלק מוצק), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – בנייה או הרחבת מרחב מוגן לאדם עם מוגבלות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה רוט; הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון – ליווי פיננסי על ידי נותני שירותי תשלום בעלי חשיבות יציבותית), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אוהד טל; הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הצבת מערכת צילום ביומטרית לצורך מניעת אלימות במגרשי הספורט) (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק היער והאילנות, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי וינון אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (שפות העלון לצרכן), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת מירב כהן וטטיאנה מזרסקי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ניוד זכויות), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – תקופת ההתמחות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק חובת שליחת בקשת תשלום טרם עיקול ותפיסה של נכסים המוחזקים בידי צד שלישי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – הוספת עברת סחר לא חוקי בערכי טבע מוגנים), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום וקנס על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הענקת תארים שלישיים בכלל המוסדות המוכרים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ששון ששי גואטה; הצעת חוק עצמאות היועץ המשפטי של משרד ממשלתי, מעמדו וסמכויותיו, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן. עוד הונחו על שולחן הכנסת הצעות חוק לקריאה ראשונה מטעם הממשלה: הצעת חוק איסור צריכת זנות, התשפ"ה–2025; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 30) (סיוע לאזרחים ותיקים שנפגעו מעוקץ או ניצול כלכלי), התשפ"ה–2025; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025. כמו כן, הונחו על שולחן הכנסת הצעות חוק לקריאה ראשונה מטעם הכנסת: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163 – הוראת שעה) (הרחבת הסמכות של ועדות מקומיות), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 22) (הרחבת הזכות להסתלקות), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון) (ניכוי כספים בשל נזקי טרור), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון) (דחיית ביטול התכנון בענף ההטלה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ששון ששי גואטה. כמו כן הונח על שולחן הכנסת נוסח מתוקן להצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025, שמספרה כ/1115. בהצעת החוק נשמטה פסקה (2)(ב) לסעיף 2. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי, חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ממשלה כושלת המעודדת השתמטות, פוגעת במעמד הביניים ומפקירה את החטופות והחטופים בעזה; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה שמפלגת ומקטבת את הציבור הישראלי; << נושא >> << נושא >> 3. ממשלה שמסלימה את הלחימה בעזה ומסכלת את המשך הסכם הפסקת האש << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום, והוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני פותחת את כנס הקיץ הזה, ואני מקווה שזה יהיה גם הכנס האחרון של הממשלה הזו, כנס שכנראה יעסוק בעיקר בחוקי אובססיית היועמ"שית, כמו שאנחנו רואים ביום רביעי הקרוב; כנס שכנראה לא יתעסק בחטופים, כי כמו שראינו את בצלאל, שהוא ראש הממשלה בפועל – החטופים לא מעניינים אותו; וכנס שכנראה יתעסק בהשתמטות. וכמובן, איך לא, טרפוד ועדת חקירה ממלכתית, כי הרי אין זמן עכשיו לוועדת חקירה. צריך להמשיך בעוד מלחמה ועוד מלחמה, ועוד מלחמה, שנה וחצי של מלחמה שלא מסתיימת. אפשר בצפון, בלבנון, עם ארגון הרבה הרבה יותר חזק, כמו חיזבאללה, לעשות הסכם. אבל בדרום, עם חמאס, אי-אפשר, כי אם ייעשה הסכם, אין בן גביר ואין סמוטריץ', אין ממשלה, הולכים לבחירות. הרבה יותר חשוב עכשיו ממשלת שלום נתניהו. יש הרבה דברים שמטרידים אותי בהתנהלות של הממשלה הזאת. אבל מה שהיה בשבוע שעבר עם השרפה באמת הטריף אותי ברמה שפשוט ישבתי, צפיתי, ולא האמנתי. אתה יודע, נאור, כמה שאנחנו מדברים על בן גביר, על איזה כישלון מהדהד זה. קודם כול, צריך להזכיר שמי שמינה אותו זה ביבי. ומי שהביא אלינו את האסון המהדהד הזה, זה ביבי. והעובדה שהמדינה נשרפת, אנשים משאירים את המכוניות בכביש 1 – שגם זה טירוף, מי משאיר מכוניות בכביש 1? העובדה ששוטרים וכבאים יוצאים גיבורי ישראל, והעובדה שכל הכתובות היו על הקיר ולאף אחד לא אכפת. כמובן, מיותר להגיד, אין לי זמן לבזבז על השר – עזבו, לא משנה, אני לא רוצה להוציא מילים, בכל זאת, התחלנו את הכנס. אבל באמת, יושב השר הכושל בהיסטוריה של מדינת ישראל, שזה איתמר בן גביר, ישב בדיון רגע לפני שהוא ממונה לשר, אחרי שמהממשלה שלנו, ממשלת השינוי, אישרה קנייה של ארבעה מסוקים, ואומר את המילים האלה: אפסיק את חגיגת הבזבוזים של המשטרה, המשטרה מזמינה מסוקים ב-50 מיליון דולר, 50 מיליון דולר לשימוש המפכ"ל. במקרה איתרע מזלו, וישב בדיון מנכ"ל משרד בט"פ הקודם, שגם היה איש עבודה – בניגוד לכל המקורבים וכל הג'ובים וכל האנשים חסרי ניסיון ומקצוע, בממשלת השינוי ישבו מנכ"לים שגם ידעו לעבוד – ואמר לו: תקשיב, לא הכנת שיעורי בית. בסוף קנינו את מסוקי הכיבוי, אחרי עבודת מטה, ואחרי הבנה שהם יהיו ה-first responder, הם יהיו הראשונים באוויר אם מדינת ישראל תישרף. אבל לא, בן גביר מתעלם וממשיך לנאום על תקציב המשטרה. זה בכלל לא מסוקים של המשטרה, זה מסוקים לכיבוי אש, אבל הרי מדובר באדם שלא יודע קרוא וכתוב. ולכן, לא משנה מה אמרו לו, הוא טרפד את קניית המסוקים למשטרה. אז גם כשגיא לוי, דובר הליכוד, דובר ראש הממשלה, בא ודיבר על הצלחה – ראית מה הוא כתב? הצלחה מטורפת של כל הגורמים. למה הצלחה? כי אף אחד לא מת. כל הכבוד שאף אחד לא מת, אבל כמעט 20,000 דונם נשרפו, עם בעלי חיים, עם בתים, עם יערות, ואת השרפה הזאת אפשר היה למנוע. אבל השר הכושל הזה בלם בעצמו את הקנייה של המסוקים. ואני רוצה להגיד לך, אני רואה את המראות האלה ואני פשוט לא מאמינה. ומי שלא פחות אשם זה ביבי, כי הוא הביא אלינו את האיש הכושל הזה, שבמקום למנות איש מקצוע כמו תומר לוטן, מינה את חברך, או איך שהוא נקרא, החנמאל הזה, שיש לו אפס ניסיון מקצועי, אפס ניסיון בעבודת מטה. בתקציב הזה של 2025, 217 מיליון שקל נלקחו מתקציב כבאות והצלה. ולא יעזור לבצלאל שבא ואומר: לא לקחתי. לקחת. ו-217 מיליון שקל נגרעו מכיבוי אש. ובמקום זה, הוא נתן לכל החברים שלו. ולמרות שממשלת השינוי עשתה והובילה חד-משמעית את רכישת מסוקי הכיבוי, בהבל פה, ממש הבל פה, של רדידות, של חובבנות, של רשלנות, של זחיחות, הוא ביטל את הרכש של המסוקים. ואתם יודעים, היום אין תשלום על רשלנות. אין תשלום על רשלנות, אין. אנשים מתים, מקומות נשרפים, אף אחד לא משלם. אין קנס על השקרים, אין מחיר לשחיתות, אין. אפשר להיות מושחתים, אפשר לגנוב. חברי כנסת שמוגש נגדם כתב אישום – הם אומרים שהם לא יתייצבו לחקירה. הכול מותר בממשלה הזאת. הכול, הכול מותר. וצריך גם להזכיר עוד מישהו. צריך להזכיר את פורום האקלים של דב חנין, חבר כנסת מצוין שהיה כאן, שהלך והתריע בפני ראש הממשלה, ושלח לו מכתב דחוף – אני מקריאה: עקב נתוני הבצורת, הקיץ הקרוב עלול להיות קשה מקודמיו, עם גלי חום קשים, שרפות ענק, אי-עמידה בעומסי הביקוש. את כל זה כתבו לו, משכו בדש מעילו של ביבי. האם הוא הזמין את פורום האקלים לדיון? לא. מה זה, אקלים זה פרוגרסיבי. איך ערוץ 14 – אקלים זה שטויות, אין בעיות אקלים, הכול עשר. ברור, אין בעיות, זה הכול של הפרוגרסיביים, בעיות האקלים. אז שום דבר לא קרה. שלא לדבר על הדיון שיזמו פה עם נאור; מינואר, מינואר חתמנו על מכתב שליש. אתם יודעים למתי הוא קבע דיון? למחר ב-09:00. תודה רבה. באמת, אנחנו מעריכים את זה מאוד. הם לא כאן כדי לנהל את המדינה. הם צריכים להעלות אותה באש, זו המטרה, צריך להגיד במפורש. אין מה להיות ערוכים. איך אמר? הביאו לחפ"ק – אתה רוצה שאספר לך משהו? את זה בכלל אתם חייבים לשמוע – מסתבר שאת החפ"ק הקימו באיקאה, מי שמכיר, איקאה אשתאול. סיפור חי מהשטח, מה שנקרא. הוא הלך, בן גביר, הקים חפ"ק במקום אחר. אמרו לו כל אנשי השטח שהחפ"ק צריך להיות באיקאה, מרוחק, כי מה לעשות, החפ"ק שהקמת תכף נשרף. עד שהתקשורת לא הגיעה, עד שביבי לא הגיע לחפ"ק באיקאה אשתאול, הוא לא עזב את החפ"ק. אני צוחקת אבל זה לא נעים. החפ"ק שהוא הקים כמעט נשרף. אמרו לו גורמי המקצוע: תרד לאיקאה של אשתאול. הוא לא הלך. ואז התקשרו, אמרו לו: התקשורת פה. אז הוא עזב את החפ"ק ובא. ביבי, אגב, בא ישר לאשתאול עם, כמובן, השרה "הייתי טובה", גב' קואליציוש, שאין לה שום קשר להגנת הסביבה. היא לא מבינה כלום באקלים, היא בחיים לא הייתה בכנס של אקלים, כן? כי כל פעם שהיא באה לכנסים של אקלים, זורקים אותה משם. היא הגיעה לחפ"ק. היא, נתניהו, השר הפתטי, כמו שאמרתי, שעצר את המסוקים, וכמובן, מפכ"ל המשטרה. זה הפורום שצריך להציל את מדינת ישראל שלא תעלה באש. הפורום הזה, לא הייתי נותנת לו – עזבו, לא רציתי להעליב מקומות, את נותנת להם מקומות, נגיד, לסדר סחורה בסופר, אז אחרי זה אנשים אומרים: אבל למה את מעליבה את הסופרים. צודקים. לא הייתי נותנת להם לנהל כלום, לפורום הזה. והינה אני אומרת לכם, לא סתם מוציאים אחרי זה הודעה: כל הכבוד שהצלחנו למנוע פגיעה בחפים מפשע. לא, לא. והחוצפה עוד לבוא ולהגיד: מציתים. בטח, אם על הדרך אפשר להסית נגד החברה הערבית, למה לא? ברור. מה זה מסיתים? 18 עצורים אמר ההוא שלא יודע איך קוראים לבן שלו. ואללה תאמין לי, לא משנה באיזו שעה תעיר אותי, נראה לך שאשכח את השם של הבת שלי? יש לי בת אחת, קוראים לה אריאל. מה זה, איך אתה לא זוכר את השמות ילדים שלך? ואז אתה גם אומר שיש 18 עצורים. 18? מה, אתה גם מסית נגד החברה הערבית על הדרך? לא. לא היו 18 עצורים. היה אחד, בלחץ. עשו עליו סיבוב בערוץ 14. ואתה יודע מה, גם אם מישהו הצית, ויש מציתים ויש הצתות, הינה אני אומרת לכם, שזה פיגוע טרור לכל דבר, תרימו מסוקים ותכבו את השרפה. ועוד, השיא זה שהם קוראים מכל העולם: קפריסין, יוון, ספרד. למה צריך לעזור לך? מה, אתה כולה מטה יהודה, לא קליפורניה עכשיו, קילומטרים. מטה יהודה. תעלה את המסוקים שלך, תכבה את השרפה. לא. מכל העולם: קפריסין, יוון, קרואטיה. למה? מה אתה? מה, אתה מדינת עולם שלישי? אתה המדינה – וילה בג'ונגל, המדינה הדמוקרטית. תדאג לכבות את השרפות שיצרת בעצמך ותפסיק להאשים את החברה הערבית. לא, הם לא אשמים. ואם קורה משהו כזה, תדאג לכבות. אבל אין. זו ממשלה שעסוקה כל היום בלשרוף. היום נשלחו אלפי צווים לאנשי מילואים. אחיין שלי השתחרר ביום ראשון, הוא קיבל צו 8 לשבוע הבא. למה? למה אתה לא מביא עוד לוחמים? למה הוא צריך עוד פעם ללכת לצו 8? עכשיו הוא סיים שלוש שנים. תביאו לוחמים. תביאו לוחמים, תגייסו אותם, תפסיקו – אני מסיימת – רק לשרוף. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ולכן גברתי מציעה ש-? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. אני מציעה שתתחילו לגייס עוד לוחמים ואז יוקל העומס. אתה יודע שיש כאן מישהי אצלכם – אני מסיימת – שהבן שלה היום קיבל צו חמישי. מה קורה? למה אי-אפשר להביא אחרים? למה העומס נופל תמיד על אותם אנשים? למה? צריך להפסיק לשרוף וצריך יותר, לא יודעת מה, לשמור על האזרחים של המדינה הזאת ולהגן עליה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לך, גברתי. וכעת אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום לנמק את ההצעה מטעם סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא רק אני עומדת כאן היום ומביעה אי-אמון בממשלה האיומה הזו, זה ציבור עצום שזועק נגד השחיתות, נגד חוסר האחריות, הכישלון הבלתי-נתפס של הממשלה. זה 70% מהציבור שבעד הקמת ועדת חקירה, זה 70% מהציבור שבעד הקדמת הבחירות, זה מעל 84% מהציבור היהודי שבעד גיוס מלא, זה קרוב ל-70% מהציבור שבעד הסכם להשבת החטופים לפני מיטוט החמאס. זה ציבור שקורא נגד הממשלה שכל תכליתה הוא ניתוק, ניתוק וכוח; ממשלה שהיא חסרת מצפון ומוסר, שמעדיפה מלחמת נצח ושרידות פוליטית על פני קדושת החיים, הערך עליון של כל יהודי וכל ישראלי וכל אדם באשר הוא. הנלחם במפלצות ייזהר פן יהפוך הוא עצמו למפלצת. מכירים את המשפט הזה של ניטשה? הנלחם במפלצות ייזהר פן יהפוך הוא עצמו למפלצת. האם הממשלה שומעת את האזהרה הזו או שהיא גם איבדה את היכולת לשמוע? האם היא זוכרת את יעודה של מדינת היהודים להיות מגדלור של צדק מוסרי? האם היא זוכרת את המשפטים האלמותיים מתוך מגילת העצמאות, שהבטיחה חירות, צדק, שלום לאור חזון הנביאים? איפה? איפה החזון של מייסדי המדינה? איפה? ממשלה ששולטת רק בגלל כוח ואנרכיזם. הצחקתם אותם כשאתם מדברים על מוסר ואנושיות כאשר יקירינו החטופים מוחזקים כבר 19 חודשים, זועקים מתוך המנהרות. אבל הממשלה אטומה, לא רוצה לשמוע, לא רוצה לדעת. לא שומעת, לא אותם ולא את המשפחות. לא שומעת את הציבור ומשקרת, משקרת במשך כל כך הרבה חודשים. הם אומרים: אנחנו נעשה הכול. אבל הם לא עושים הכול. הינה עובדה, אתם שומעים בימים האחרונים את השרים הבכירים, שמעתם את סמוטריץ' רק היום אומר שכל שטח שייכבש בעזה לא יוחזר, גם לא בתמורה לחטופים. אז אתם מזדעזעים היום מאימא של מתן צנגאוקר, עינב, שמגיעה לכנסת להתחנן על חיי בנה? שנלחמת כמו לביאה 19 חודשים על החיים של הבן שלה, שמעונה במנהרות החמאס? שמתריעה מפני הרחבת המלחמה? אתם מזועזעים מהמוסר שלה? זה מה שמזעזע אתכם ולא ראשי הקואליציה שלכם שמוכנים להקריב 59 חטופים בשביל שרידות פוליטית? בשביל תפיסה משיחית הזויה וכיבוש הרצועה? המוסר של האימהות האלה, זה מה שמזעזע אתכם ולא ראשי המפלגות שקוראים לזרוק לאסלה את צווי הגיוס, להפקיר את החיים של הבנים שלנו והבנות שלנו שנלחמים 19 חודשים? זה המוסר שלכם? במלחמה מול המפלצות, האם הפכתם למפלצות בעצמכם? זה לא מדינת ישראל, זה לא יהודית, זה לא דמוקרטית, זה לא "תדע כל אם עברייה", זה לא ערך הרעות, זה לא "לעולם לא נשאיר פצועים בשטח", זה לא ואהבת לרעך כמוך. אם הייתם אוהבים אותם כמו שאתם אוהבים את עצמכם, הייתם מחזירים אותם. הייתם דואגים, הייתם דואגים לכל אחד ואחת מאיתנו, לביטחון שלנו, לעתיד שלנו. את הכיסא אתם אוהבים, את הכבוד, מנעמי השלטון. וכל יום שעובר הפצע נשאר פתוח, הכתם על מצפוננו הלאומי. מה ההצלחות שלכם? מה ההצלחה? לפורר את הסולידריות מהמעט שעוד נשאר? בוועדות הכנסת, בחסות שעת החירום הלאומית, להכשיר חקיקה דורסנית, אנטי-דמוקרטית, גזענית, פשיסטית; מעלים חקיקה קונטרוברסלית, להעמיק את הפילוג, את האיבה בין חלקי העם. לא שאלתם את עצמכם – מלחמה, איום קיומי, נכון? איום קיומי, שבע חזיתות, איראן. איום קיומי. אז איך לעזאזל אתם לא מצליחים לאחד את העם? איך? זה אמור להיות של כולנו. כולנו אמורים להיות כאחד. לא שאלתם את עצמכם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא מעניין אותם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> איפה לאחות? איפה לגשר, לחבר? איפה? באיזה שיח? קיצוני? מתריס? גזעני? ממה אכפת לכם? בואו דברו ברצינות, באמת. זה, זה הימין על מלא? ככה זה נראה? רק שנדע. זה הימין על מלא, מלא, מלא? זה שיח כהניסטי, גזעני, משיחי. זאת הפקרה. זה חוסר אחריות. מי מרגיש פה ביטחון במדינה, לאומי, אישי? תראו את הנתונים, הם מדברים בעד עצמם – רציחות, פשיעה, חוסר ביטחון. על מה אתם מבססים את התפיסה שלכם שהכול בסדר? כפיים. זו בגידה בערכי הציונות. זו בגידה לבוא ולדבר על שנאה ועל נקמה, ולא על בנייה ועל תקווה ועל ציונות. לא משנה כמה קשה עובדת מכונת התעמולה, וכמה חזק יצעקו השופרות. תסתכלו על הציבור. למה אתם לא עוברים בסקרים? למה? כי הציבור לא טיפש. הוא מאבד את האמון בגלל המציאות. הוא חי במציאות. זו המציאות של כולנו. קשה לקנות במכולת. קשה לשלם משכנתה. קשה כשהמשפחות נהרסות. קשה ללכת לעוד הלוויה, ולעוד הלוויה, ולעוד הלוויה. קשה עם ה"הותר לפרסום". ממשלה ששחיתות פשטה בה, ריקבון, שחשדות כבדים מרחפים מעל שרים ובכירים, זאת לא ממשלה ציונית – זאת ממשלה מושחתת. כמו ממשלות לפניה, גם היא תיפול, גם בגלל הריקבון מבפנים. היא תיפול כי העם רואה, והריקבון והסכסוכים הפנימיים יאכלו אותה מבפנים. בשם החטופים בעזה, ובשם המוסר, ובשם הזרות, ובשם הייאוש שחלק מאזרחי ישראל מרגישים, ובשם עתידנו המשותף כאן, חייבים לפתוח דף חדש. לפתוח מההתחלה, ריסטרט, מנהיגות אחרת, גם אידאולוגית, גם לא מתנצלת; כזאת שיודעת לעמוד זקוף; כזאת שמחזירה את המוסר למרכז; שפועלת בנחישות בלי להתבלבל, בלי להתנצל, בלי לגמגם, להשיב את החטופים, את כולם, עד החלל האחרון. לא להשאיר שם חללים. מנהיגות שתדע לאחד את העם, שתעבוד בזה יום וליל, שתעבוד בזה, כי היא מבינה שמדובר בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. כדי שיהיה כאן עתיד טוב יותר, כזה שהעם יקר לו ועובד בשביל כל העם, לא רק בשביל הבייס. זאת המטרה שלנו, וכולם, כל מי שיושב כאן בכנסת הזאת, חייב, מתוך תחושת שליחות ציבורית, להבין, להפנים ולעשות כל שביכולתו כדי לקרב את היום הזה, לקרב את קצה של הממשלה ולפתוח כאן עתיד חדש ואחר, עתיד בטוח למדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת רייטן מרום. אני מתכבד כעת להזמין את חבר הכנסת יוסף עטאונה לנמק את ההצעה מטעם סיעות חדש-תע"ל ורע"מ. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מציעים אי-אמון בממשלה, בממשלת הדמים הזו, כי אנחנו מסרבים למלחמת הברירה הפוליטית של נתניהו ושל בן גביר. אנחנו, שהגשנו את ההצעה שלנו לאי-אמון לפני חודש וחצי, לפני היציאה לפגרה, ידענו בצורה ברורה שזה הכיוון של נתניהו ושל שותפיו להביא לעוד הסלמה ולעוד טבח והרג, ולעוד מלחמה שתימשך, שהיא מלחמת הברירה שלו. בעסקה הראשונה, בשלב ב' שלה, קמו שותפיו של נתניהו ואמרו בצורה חד-משמעית שלא יהיה שלב ב' ולא תהיה עסקה של החזרת החטופים. סמוטריץ' אמר בצורה חד-משמעית שאם אין מלחמה, אין ממשלה. לכן הממשלה הזו היום מקבלת החלטה – אתמול – פה אחד בקבינט ללכת ולהרחיב את המלחמה על עזה ועל העם הפלסטיני שם. המלחמה הזו התחילה כתגובה, הפכה למלחמת נקמה, ועם הזמן היא הפכה גם למלחמת השמדה של העם הפלסטיני בעזה. בהחלטת הקבינט אתמול מתגלה הפרצוף האמיתי של הממשלה הזו של נתניהו, של בן גביר, של סמוטריץ', שאין הבדל ביניהם. הוא רוצה להרחיב את המלחמה בעזה והוא רוצה לכבוש את רצועת עזה. זו התוכנית האמיתית של הימין הקיצוני מהרגע הראשון. לכן מההתחלה, בשונה מאחרים, הייתה לנו עמדה מאוד ברורה נגד המלחמה הזו. העמדה שלנו היא עמדה ערכית-מוסרית. אנחנו אמרנו מעל דוכן זה בכל הזדמנות, מהיום הראשון, שהדבר הטוב ביותר במלחמה הוא לסיים אותה, כי המחיר של המלחמה הוא מחיר קשה. אמרנו גם שבמלחמה אין מנצחים. מי ששמע את ראש הממשלה אתמול, שבמשך שנה וחצי הוא מבלף את אזרחי מדינת ישראל, וגם מציג מצג שווא לאזרחי מדינת ישראל, מדבר על ניצחון מלא, על ניצחון מוחלט – הוא משקר לאזרחי מדינת ישראל. הגיע הזמן שאזרחי מדינת ישראל יתעוררו. לא יכולים להמשיך במצב שראש ממשלה, אך ורק כדי לשמור על הכיסא שלו, מוביל וגורר מדינה שלמה למלחמה מיותרת, מלחמת הברירה שלו – הוא ושותפיו. כי הוא יודע שברגע שתהיה עסקה של החזרת חטופים ואסירים, עסקה של כולם תמורת כולם, כמו שאמרנו מהרגע הראשון, הסוף שלו יגיע. הוא בורח. הוא בורח מוועדת חקירה שתגלה את האחריות ואת המחדלים שלו. זה ראש ממשלה שממשיך לשקר בכל הזדמנות. הוא מוליך שולל עוד פעם את אזרחי המדינה למלחמה מיותרת אך ורק בשביל דבר אחד – כדי לשמור על הכיסא, על הממשלה שלו. כבוד ראש הממשלה, בינתיים, כבוד השר אמסלם, הכיסאות שלכם, הממשלה שלכם, זה הדם שלנו, הדם של אזרחי מדינת ישראל. זה הדם של הפלסטינים. זה הדם של האזרחים הערבים, אזרחי המדינה, שנרצחים יום-יום כתוצאה מהפשיעה הגואה בחברה הערבית. ולכן הממשלה שלכם, הכיסאות שלכם – זה הדם שלנו. הדבר הזה צריך להיפסק והגיע הזמן שתסתלקו ותלכו הביתה. הממשלה הזו, שנלחמת ועושה השמדה בעזה וגם בשטחים הכבושים בגדה המערבית – אנחנו רואים את הפוגרומים יום-יום; אנחנו רואים את ההתנכלויות לעם הפלסטיני הכבוש על ידי עברייני המתנחלים ששורפים. וכשראש הממשלה משקר ומדבר על עצורים בשרפות – מי ששורף בינתיים, ומוכח יום-יום לפי כל הדוחות, זה נוער הגבעות שעושה את מה שבא לנו בשטחים הכבושים. הוא שורף מסגדים, הוא שורף בתים, הוא שורף מטעים, הוא שורף עצים, הוא שורף את הכול. וראש הממשלה בא ומאמץ ומסית, כי בלהסית הוא אלוף. המלחמה שלו לא נגמרת רק בעזה, ולא בגדה המערבית. כבוד היושב-ראש, אני רוצה לדבר על מלחמה שבצל המלחמה בעזה, בצל המלחמה בלבנון, בצל המלחמה בחזיתות שנתניהו ממציא. השר אמסלם, יש מלחמה ויש חזית כלפי האזרחים הערבים הבדואים בנגב שהממשלה, שראש הממשלה והשותפים שלו, מובילים בנגב. אנחנו רואים יום-יום את צווי ההריסות; אנחנו רואים את הטיהור האתני בנגב, כשהורסים יישובים שלמים ומגרשים את האנשים ובמקומם מקימים יישובים יהודיים. כבוד היושב-ראש, רק היום בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בבאר שבע מדברים על הקמת חמישה יישובים יהודיים חדשים על כביש 25. המטרה של היישובים האלה היא להפריד את הרצף הטריטוריאלי של היישובים הערביים הבדואיים בכביש 25. המטרה של התוכנית – על מה הם מדברים? הם מדברים על פירוז, על פירוז האוכלוסייה בנגב. כל השנים שיגעו אותנו כשדיברו על פזורה בדואית, ופתאום – תוכנית להקמת חמישה יישובים יהודיים לפיזור אוכלוסייה. מצד אחד רוצים פיזור לאוכלוסייה היהודית, ומהצד השני רוצים לרכז את האוכלוסייה הבדואית. רוצים להרוס יישובים שלמים ובמקומם להקים יישובים יהודיים. התוכנית מדברת על הקמת חמישה יישובים. ברמה העקרונית, בנגב יש מקום לכולם, גם לערבים וגם ליהודים. אבל המדיניות שאתם מובילים זה לתכנן רק ליהודים, להקים ליהודים ולהרוס לערבים הבדואים. המלחמה בנגב היא לא רק בהריסת בתים. מי שראה בסוף השבוע את החתונה בכפר לקיה– איך כוחות משטרה גדולים מאוד כאילו נכנסים לכבוש כפר או יישוב, על חתונה. ריבונו של עולם, אנשים באים לשמוח, חתונה – אין יריות, השר משקר, המשטרה משקרת. לא היו שום יריות שם, והם נכנסו לחתונה בכפר, בלקיה, וזרקו רימונים על חוגגים בחתונה. הם זרקו רימונים, הם ירו באוויר, הם הפחידו נשים וילדים. ככה לא מתנהגת משטרה שצריכה לספק ביטחון. המלחמה הזו בנגב על האוכלוסייה הבדואית והתנהגות המשטרה, אפשר גם למצוא לה סימוכין בדבריו של מפקד המחוז בנגב לפני שבוע, כשהוא אמר שיש לו חשבון פתוח עם אנשי לקיה, תל שבע ואום בטין. לכן ראינו את המראות בלקייה. ככה לא צריך לדבר מפקד משטרה, ככה מדבר אחרון העבריינים וככה המפקד הזה – ברוח המפקד העבריין שיושב בממשלה. הילדים שלנו, היישובים שלנו – אנחנו משלמים את המחיר. לכן אנחנו חושבים ומאמינים שהזמן של הממשלה הזו – לטובת כל אזרחי המדינה, גם יהודים וגם ערבים, הגיע הזמן שהממשלה הזו תסיים את דרכה, נלך לבוחר ושהעם יבחר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. כעת אני מתכבד להזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת, כבוד השר דוד אמסלם, להשיב במשולב על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אנחנו בפתחו של מושב קיץ, אז אני רוצה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כנס, כנס קיץ. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כנס קיץ. אני מאחל לחברי הכנסת ולעובדי הכנסת שיהיה לנו כנס מוצלח. יש לי רק איזו הערה קטנה לפני שאתייחס לגופם של דברים. היום, אדוני היושב-ראש, סיכמנו עם התעשייה האווירית שהם מעבירים דיבידנד של 1.6 מיליארד שקלים לקופת המדינה. בסך הכול, אנחנו מתכוונים שכלל החברות יעשו מאמץ מעבר למה שהן צריכות בהחלטות הדיבידנד הרגילות, בגלל שמדינת ישראל נמצאת במצב לא פשוט. אני שמח שרובן הבינו את העניין וגם נכנסות מתחת לאלונקה. אני מקווה שהשנה הן יעבירו לקופת המדינה למעלה מ-5 מיליארד שקלים. זה היעד שאנחנו מסמנים בעצם. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס בקצרה לדברים שהתייחסה אליהם חברת הכנסת רייטן, ואחרי זה אעבור לחבר הכנסת עטאונה. קודם כול, אני רוצה לברך את לוחמי האש והכיבוי וההצלה. הם באמת עשו עבודת קודש, הם נלחמו בצורה בלתי רגילה. באמת כל עם ישראל מודה לכם על כך. חברת הכנסת רייטן, שמעתי אותך עולה כאן ובעיקר, באמת, מדברת על בואו נעשה שלום ואיחוד ורק מדברת דברים חמורים מאוד על הממשלה ועל העומד בראשה. יש לכם סיסמאות נבובות שאין בינן לבין המציאות דבר וחצי דבר. אתם כבר עושים את זה - - - << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, אני לא הפרעתי לך. אתם עושים את זה, דרך אגב, למעלה משנתיים וחצי, בכספים עצומים שאתם מגייסים מחוץ לארץ. גם באמצעות מדינות, גם באמצעות מדינות עוינות. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> קטר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קטר, קטר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני משוכנע שההפגנות שלכם ממומנות גם על ידי כספים איראניים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קטר מימנה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> בינתיים מי שבחקירות זה לשכת ראש הממשלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו אמרנו - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> טוב שיש לך חסינות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, רק רגע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני פעם נימקתי. אולי זה קשה לכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה אומר דבר כזה? איך? אתה שר בממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא, תסיר את החסינות, נראה אותך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר, אני אסביר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איראנים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר, השר, שנייה אחת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, זה נראה לך הגיוני? מפגינים ציונים, פטריוטים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רק רגע. אפשר לא להסכים, אבל השר שמע דברים שאני בטוח שהוא לא הסכים איתם ולא הפריע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אמרתי שאיראן מממנת אותך? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא אמרתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לאפשר לשר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי שאני חושב שחלק מהמימון של ההפגנות וכל מה שקורה במדינה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני בחיים לא אמרתי, נגיד, על מצביע ימין שהוא מקבל כסף מאיראן. מה זה הדבר בזה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר, אני אסביר. ואני משוכנע שזה מגיע - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זו האשמה בבגידה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי, זו המחשבה שלי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מאשים אותנו בבגידה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב עד הסוף, אל תקפוץ לי עכשיו. דרך אגב, אני רוצה להזכיר לכם, לפני כמה חודשים, אדוני היושב-ראש, השב"כ עצר כמה אזרחים ישראלים שקיבלו מימון איראני כדי לכתוב סיסמאות נגד המדינה. אני הבנתי שהם מעורבים ברמה של סיסמאות נגד הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מפגינים? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> תבדוק למי הם הצביעו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו נראה לי יותר הגיוני, נראה לי מאוד הגיוני, שבמקום שהם יגייסו איש ישראלי בתוך מדינת ישראל - - - << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> הוא אומר שהם הצביעו לביבי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נו, אבל מה אני צריך, לעבור לקריאה? תאפשרו לשר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה? אני מספר לך מה היה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אז בעצם האיראנים מממנים מצביעים של נתניהו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן נראה לי מאוד הגיוני שהאיראנים – דרך צד שני, צד שלישי, צד רביעי, כל מיני עמותות כאלה ואחרות בחוץ לארץ - - - << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אבל אתה סתם אומר. זה השערות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי, אני אומר, זאת השערה שלי. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אבל יש עכשיו חקירות אמיתיות של 433 והשב"כ נגד לשכת ראש הממשלה, על קטר. אבל אתה סתם - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני דיברתי על זה בעבר ואני אומר גם פה, אני משוכנע לחלוטין שבכל המימון של כל ההפגנות שאתם עושים במדינת ישראל כבר שנתיים וחצי מעורב כסף איראני גדול מאוד. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> תוכיח את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, איך אתה אומר דבר כזה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי שאני משוכנע. ימים יגידו. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אי-אפשר להגיד סתם דברים, אלה דברים חמורים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני הסברתי גם מה הרציונל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הרציונל? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אלה דברים מאוד חמורים. אלה דברים מאוד חמורים, כי אין להם בסיס. זה חמור מאוד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מתחיל בקריאות. סליחה, אני מצטער. אני מבקש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי בסופו של דבר מגיעים לכאן כספים, מכל מיני מדינות, כל מיני ארגונים בין-לאומיים, שכל היעד זה לפגוע בלגיטימיות של הממשלה. זה לא מתחיל במלחמה, זה מתחיל לפני. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> קטר, קטר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. גם. ולכן אני אומר, היות שאני, בסברה שלי, חושב שאם נתפסו כאן על ידי השב"כ, הלכה למעשה, אזרחים ישראלים שקיבלו מימון כדי לכתוב דברי הסתה נגד הממשלה, אז למה לגייס אזרח ישראלי, שזה הרבה יותר מורכב, במקום להעביר לאיזה גוף נורבגי שיבוא ויתמוך, בשם זכויות האדם, נגד הממשלה? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> דודי, אתה יודע שאתה היית הראשון שצועק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת רייטן מרום, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן ימים יגידו, וההיסטוריה, אני מניח - - - << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אתה היית צועק הראשון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תני לי רק שנייה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> ואני מאמינה לך שאם זה היה הפוך היית צועק על לשכת ראש הממשלה, אם זה היה הפוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת רייטן מרום, את בקריאה ראשונה. חברת הכנסת רייטן מרום, זה לא דו-שיח, אני מצטער. זה לא דוח-שיח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, הוא משיב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את שאלת אותי מה ההיגיון שלי, זה ההיגיון. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> היית משתגע. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק שיתייחס לפרשת קטר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק שיתייחס לפרשת קטר, אם הוא כל כך חושש - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, אני אתייחס. אני אגיד משהו לגבי מה ששאלת. תראי, הסיפור כרגע, שכולי עלמא לא פליגי, גם לא בית המשפט, שמדובר בפגיעה בביטחון מדינת ישראל. זאת לא האשמה, ולכן הם שוחררו לביתם. ולכן, דרך אגב, זה בחקירה. פרשת הממד החמישי, אחת הפרשיות הכי חמורות שקרו במדינה, לדעתי - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה חמורות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - שכוללת גם שוחד, גם פגיעה במדינה. דרך אגב, ישנן כבר הוכחות לזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למי נתנו לחקור את זה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לרשות התחרות, אלה שבודקים את מחירי הקפה והתה. להערכתי, אחת הפרשיות הכי חמורות שקרו במדינת ישראל. ואתם מדברים איתי על עוזרי ראש הממשלה. פה יושב מי שהיה שר הביטחון לשעבר, רמטכ"ל, איש מוסד. דרך אגב, רוב האנשים שעושים עסקים עם הקטרים – חלק גדול מהם זה אנשים שיצאו ממערכות הביטחון, עד היום, עד היום. מישהו בדק אותם? מישהו שואל עליהם? כלום. כלום. דרך אגב, אני לא התחלתי עם הנושא של הממד החמישי – מבקר המדינה. אז הם נאלצו אחרי שנה, שנה וחצי, שנתיים, לפנות לרשות התחרות. טוב שלא הלכו לאיזה שופט כדורגל להגיד לו: בוא תחקור. לדעתי הוא יעשה את זה יותר טוב. את מבינה את הצביעות? לכן אני טוען, חבר'ה, על זה אף פעם אל תדברו. דרך אגב, האנשים שיוצאים מכם הם עושים את העסקים הכי גדולים עם קטר, הם מרוויחים מקטר הכי הרבה כסף. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אבל בינתיים היועצים של נתניהו בחקירות. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת רייטן מרום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולרוב – תחשבו מה קטר רוצה. בסוף בסוף, למה הם הולכים לקטר? הם הולכים לייעץ להם בעיקר בנושאים ביטחוניים, ברכש ובדברים מהסוג הזה. זאת הסברה שלי. דרך אגב, רובם ידועים לשב"כ, הרי זרימת כסף היום אי-אפשר להעלים. אבל אף אחד לא יקרא להם אף פעם, לעולם. למה? הם מהמיליה, הם שלנו. מה פתאום שנקרא לאהוד ברק? איך אמר עליו אהוד אולמרט – כשסח לפי תומו עם שולה זקן, הוא לא ידע שמקליטים – שהוא גוזר מכל עסקה קופון. כשהוא היה שר הביטחון, כשעשו לו ערב כשר הביטחון, הוא עשה לעצמו, הזמין אנשים, אשתו מחלקת כרטיסי ביקור שהיא מייצגת אותו. הרי אם אני אעשה רבע מזה – אני, יש לי כבוד עצמי ויש לי כבוד למדינה שלי. אלה אנשים בלי כבוד, עגל הזהב שלהם זה הכסף. אתם מדברים עלינו? עלינו? ובכסף ענק. דרך אגב, הוא מסתובב לי באולפנים. זה בן אדם שאבטחו אותו 20 שנה. הוא עלה 45 מיליון שקל, הנסיעות שלו, למי? למה? להיפגש עם אפשטיין, חברו הטוב. איך אמרתי פעם? הם קראו תהילים. הרי אתם יודעים, אם ראש הממשלה נתניהו היה נוסע ונכנס לבית של אפשטיין עם כובע גרב, מה הייתם עושים כל היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מת, הוא מת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי אתם יודעים למה הוא הלך לשם. בוודאי לא לקרוא תהילים. אבל אתכם זה לא מעניין. הבן אדם הזה קרא במדינת ישראל, בטלוויזיה, שהוא רוצה לראות גופות של יהודים צפות בירקון. איך הוא אמר? לא של עובדים זרים. תבינו עם מי יש לנו עסק. זה בן אדם שמסית ומדיח יום-יום. איך הוא לא בבית סוהר עד היום, אין לי מושג. הוא ואהרון ברק ועוד סריה של אנשים שהם חושבים שהם מעל החוק ובעצם הם החוק. אז לכן אני מציע לכם לא להטיף לנו מוסר בעניין שחיתות. אתם טבועים בשחיתות, נולדתם, דרך אגב, בתוך השחיתות. המצאתם אותה, הבריכה היא שלכם, ואתם מדברים עלינו? אתם לא מתביישים? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> לא, אנחנו לא מתביישים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין לכם בושה וכלימה? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> תראה כמה נחקרים, כמה מואשמים, כמה הורשעו. תראה כמה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תסתכלו רק על הסביבה שלכם. תראו על הסביבה שלכם, איך אתם נוהגים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אפרת, אפרת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל הסביבה שלך עבריינים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> עבריינים, הואשמו, היו בכלא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הפתק? מה קיבלת בפתק? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מבינים כמה אתם באמת מגוחכים, כמה אתם לא רואים את המציאות ואת האמת, כמה אתם כל הזמן רק מדברים בסיסמאות נבובות. אתם מדברים על גיוס של אנשים? היושב-ראש שלך לא שירת בצה"ל באופן מעשי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> התגייס. השותפים שלך לא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היה הולך ב-10:00, חוזר ב-11:00. דרך אגב, בן אדם שהוא היום עוד חבר כנסת. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> הוא הלך לצבא או לא הלך לצבא? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> פעם אמרתי – אצלי בשכונה, דרך אגב, הוא לא היה יכול להיכנס. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה? בגלל שאצלי בשכונה מי ששירת כמו שהוא שירת, בערך שעה ביום, והלך עם סנדלים וחזר – זה לא שירות, את יודעת. אנחנו מדברים על לוחמים. הגאווה שלנו הייתה מי ילך ליחידה יותר מובחרת. על זה חונכנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי - - - << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> כל מי שהתגייס טוב מאוד, מה זה משנה באיזה תפקיד? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת רייטן מרום. חברת הכנסת רייטן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, לא, על זה חונכנו. אנחנו עשינו תחרות. אני הייתי בפנימייה, אני זוכר, היינו עושים אימונים כבר בי"א-י"ב, אימוני כושר, לאיזה יחידות אנחנו רוצים. מה הוא עשה, מר לפיד? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אכפת לך? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הלך, התאמן עם העט, כדי שהאצבע לא תתקלף לו. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> הוא התגייס או לא התגייס? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל השותפים שלך משתמטים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את מבינה את החוצפה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה נקרא נבל ברשות התורה. הבנת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שישחרר מזה קצת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הבן אדם גם לא שירת בצה"ל באופן מעשי, אבל הוא ברוב חוצפתו עוד עולה לכאן לדבר על אחרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא דיבר, אני דיברתי. ואללה, לא אמר מילה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אמרתי לו: לפחות אתה תשתוק. תן לאחרים. אתה בוודאי תשתוק. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> - - - שיממש את זכותו ואת חובתו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אני אומר לכם, אתם באים בפורמליסטיקה. הרי אנחנו רוצים צבא כדי שיילחם ויגן עלינו. בוודאי ובוודאי לא מישהו שהיה ראש ממשלה כמה חודשים, לא שירת בצה"ל באופן מעשי - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שירת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה שנייה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מקבלת את הקריאה השנייה, אין לי בעיה – אז תפסיק לשקר, מה זה הדבר הזה? כל היום משקרים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי. ועיתון "במחנה", בשבילי – לא הקימו את צה"ל בשביל עיתון "במחנה". הבנת? ואם כבר הלכת לשם, התנדבת. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> כל מי שמתגייס – כל הכבוד, ולא משנה לאיזה תפקיד. למה אתה לא יורד על הנהגים, על הטבחים, על השומרים? כל אחד שיעשה את מה שהוא צריך בצבא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת רייטן, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר לך. אצלי בגדוד היו טבחים, אצלי בגדוד היו נהגים, אבל לא היה אף אחד ששירת אצלי בגדוד ב"במחנה". << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> צה"ל – היה לו עיתון "במחנה". תגיד לצה"ל שיסגור את העיתון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת רייטן, אני באמת לא רוצה להוציא אותך. לא רוצה להוציא אותך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אספר לך. כדי להתקבל ל"במחנה" וללהקה צבאית היית צריך להיות סופר מקומבן. למה שייקחו אותך לשם? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אני הייתי בלהקה צבאית ואף אחד לא הכיר אותי לפני זה. אבא שלי היה אלוף משנה בחיל הים. זה היה הקשר היחיד שלי. למה? למה להוציא דיבתם של אנשים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת רייטן, קריאה שלישית. נא לצאת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חברת הכנסת רייטן, את עלית לכאן, במשך עשר דקות גידפת וניסית להשפיל אותנו כמעט בכל מילה, והכול שקר. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> - - - שיתגייס. (חברת הכנסת אפרת רייטן יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אני אומר, קודם כול, טלו קורה מבין עיניכם. זה המנהיג שלכם. על זה נאמר: פני הדור כפני הכלב. כשאתה רואה מנהיג כזה, אתה מבין לאיזה מפלגה, לאן הולכים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כמה רעל אתה יכול להוציא? כמה רעל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כמה רעל? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי לכם, יש לכם רעל רדיואקטיבי. אתם שופכים אותו פה, ואחרי שאני עולה להשיב להם, אז הם אומרים לי: "כמה רעל". << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סימון, אני לא עליתי לפה סתם לדבר. אני רשמתי כל מילה, ואני מתייחס לכל מילה. כשאתה אומר לי: "כמה רעל" – אני מתייחס לרעל שאתם זרקתם פה עכשיו. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, אנא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני שמעתי את חברת הכנסת בן ארי מדברת על דברים מקצועיים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, אתה כבר בקריאה ראשונה. אני לא רוצה להמשיך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא פנה אליי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בכל זאת, זכותו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לומר משהו לגבי ועדת החקירה. היום התקיים דיון בממשלה, אדוני היושב-ראש. בג"ץ גם החליט שהממשלה תקיים דיון. אתה מבין? כאילו שאנחנו מאלצים את בג"ץ איזה דיונים לעשות. הוא נכנס לעוד נישה – גם אומר לממשלה איזה דיונים לעשות. אנחנו אכן קיימנו דיון, ואני אומר לכם מה עמדתי. אנחנו בוודאי נקים ועדת חקירה שתבדוק. זה האינטרס של עם ישראל, לא של הליכוד – של מדינת ישראל, עם ישראל, וגם לעתידה של מדינת ישראל. אנחנו נבדוק כל דבר ודבר. אבל אנחנו לא מאמינים באותו אחד שהחליט למנות את עצמו לנשיא בית המשפט העליון, לקח לעצמו את התפקיד, החליט, הוא וכמה חבר'ה. דרך אגב, אנחנו רואים לאן אותו בית משפט הביא את מדינת ישראל בשנתיים וחצי האחרונות, בניצוחה של היועמ"שית. ודרך אגב, אני רוצה להגיד לכם משהו. אני נדהמתי מתצהירו של ראש השב"כ. חבר הכנסת איזנקוט, הוא אמר שם משפט אחד שהדהים אותי. הוא אמר שהוא בא כבר ביולי 2023 ונתן לראש הממשלה התרעה על מלחמה. מדוע? לא בגלל שהוא ראה מה קורה כרגע באיראן, אלא בגלל שהוא הבין שחמאס מתרגם את מה שקורה בקפלן כהתפוררות, והם בעצם קראו לסרבנות. אז אני שאלתי את עצמי: אתה ראש השב"כ, אתה אמור לדאוג לביטחון מדינת ישראל, איך לא עצרת את אותם אנשים שקראו לסרבנות? הרי אתה טוען שהם הביאו לידי כך שנפתחה המלחמה. הרי אתה שמת התרעה, אתה אומר. אז איך לא עצרת אותם? אתה יודע למה הוא לא עצר אותם? בגלל שזאת אותה קבוצה. זאת אותה קבוצה. זאת היא התשובה לכל דבר. זאת אותה קבוצה ששומרת אחד על השני. ולכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו נקים, בעזרת השם, ועדת חקירה עממית, שכוללת את האמון של רוב העם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עממית? מה זה, בית ספר עממי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עממית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, את בקריאה שנייה. אני באמת לא רוצה להוציא אותך. אבל אם תיאלצי אותי, נעשה את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו נקים – שתבוא מהעם, אנשים טובים, מקצועיים. דרך אגב, אצלכם, "עממית" – זאת מילה לא טובה. למה? מדובר כאילו בשוק, בשוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מזרחית כמוך. "אצלכם". << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו מתכוונים ב"עממית" – של העם, מייצגת את העם באמת. אתם מעולם לא ייצגתם את העם. אתם מייצגים כמה אנשים פה שמורים לכם מה לומר. אנחנו, בעזרת השם, נקים ועדת חקירה רצינית מאוד, עממית, שתקבל את אמון רוב הציבור במדינת ישראל, ושתפקידה יהיה - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם בורחים מאחריות - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - לחקור לעומק את מה שקרה כאן. דרך אגב, מה שקרה כאן ב-7 באוקטובר הוא לאה רק עניין של הממשלה. זה עניין של כל העם היהודי בארץ ישראל ובעולם בכלל. אנחנו חייבים לחקור את מה שהיה גם שנים לפני, וגם ביום הזה, על מנת שלא יקרה לנו שוב מקרה כפי שקרה לנו בשמחת תורה. אני שומע אתכם, ואני כל פעם צובט את עצמי להאמין שזה אמיתי. אתם עולים לכאן ומסיתים את הציבור – חלק מהציבור, דרך אגב, רוב הציבור די מסכים איתנו, הוא בעמדה שלנו – שהממשלה מפקירה את החטופים. מאיפה הבאתם את זה? מאיפה המוח החולני הזה שיש לכם? אנחנו נפקיר יהודים? למה שנפקיר יהודים? חובתה של מדינת ישראל להציל כל יהודי ויהודי, לא רק בארץ, גם בעולם. זה חלק מהאתוס היהודי. אבל אנחנו החלטנו שאנחנו לא נאפשר למרצחים האלה לחיות יותר לידנו. ולכן צבא ההגנה לישראל, עם הגיבורים שלנו, יצא ונלחם כבר למעלה משנה וחצי על מנת להשמיד את חמאס ולהביא אותו ליד כניעה. אתם תמיד אמרתם: אי-אפשר לנצח, מה פתאום. דרך אגב, אני טוען שאין מציאות שמדינת ישראל מפסיקה את המלחמה וחמאס עדיין על כנו. לא ייקח הרבה ימים והוא ישתקם יותר מאשר הוא היה לפני 7 באוקטובר, בגלל שמדובר במפלצות שמונעים מתפיסה אסלאמיסטית קיצונית ביותר, עמוקה. ולכן אנחנו נחושים. זה או הם או אנחנו. ולכן אנחנו נחושים להשמיד את חמאס. הברירות שיישארו לו זה להיכנע ולהחזיר את חטופינו, ואז אנחנו נסלק אותם כמו שסילקנו אז בהסכם, בלבנון, את כל הפת"ח. אני ציפיתי שאחרי 7 באוקטובר כל הציבור הישראלי יבין את זה. דרך אגב, בהתחלה הבנתם את זה. אתם לא יצאתם נגד המלחמה. אבל אחרי כמה חודשים עברתם לסיסמה אחרת: אנחנו בעד החטופים. כאילו שאנחנו לא בעד. יצרתם אתם ואנחנו. אני חושב שזו בושה וכלימה. אני חושב שאין יהודי – לא במדינת ישראל ולא בעולם, שלא קם, מתפלל ובוכה כל יום שהחטופים יחזרו במהרה לביתם שלמים בגופם, מי שחי, ובוודאי, מי שלצערנו הרב חלל, שיעבור לקבר ישראל בצורה מכובדת. אין שאלה כזאת בכלל. אני חושב שזה מצער את כל העם. אבל איך הצלחתם, ומאיפה בא לכם האומץ לכתוב סיסמאות שהדם על הידיים של ראש הממשלה והממשלה? מאיפה הבאתם את זה? מאיפה עזות המצח? אתם משקיעים בזה, אמרתי, מיליארדי שקלים. מאיפה הכסף, דרך אגב? אתם אפילו לא שקופים ברמת הכסף. חסרים דברים להשקיע בהם במדינת ישראל? חסרים עניים? חסרים מוסדות חמלה? חסרים מוסדות חסד שאפשר להשקיע בהם את כל הכספים? לא, אתם משקיעים את הכול – מה שמעניין אתכם זה ראש הממשלה והממשלה. זה הסיפור האמיתי. חבר הכנסת עטאונה, עכשיו אני רוצה אגיד לך משהו. כל פעם אני שומע גם את הערבים מציינים את יום הנכבה, לכאורה יום אסון שקרה להם ב-1948. תבין טוב, חבר הכנסת עטאונה, הרי מה היה בכל המלחמות? כשהערבים תקפו את מדינת ישראל זה היה או נכבה שלנו או נכבה שלכם, או שאנחנו מתים או שאתם חיים, רק במציאות אחרת. ואתם, כאזרחים ישראלים, מדברים על הנכבה? יענו, מה אתם מדברים? מה אתם אומרים? שאם הערבים היו מנצחים, זה היה המצב האידיאלי. היהודים לא היו פה, היו כולם שחוטים. זה אזרח מדינת ישראל, ככה הוא מציין את הסיפור של הנכבה. הרי זה מאזניים: אם הערבים מציינים את הכישלון, היהודים מנצחים - - - << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - של אבא שלי - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, דקה. הרי אם אתם מציינים את הכישלון, היהודים מציינים לא את ההצלחה – את זה שלמעשה הם הצילו את חייהם. הרי אין אופציה אחרת. איך אמרה גולדה מאיר? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - הנכבה בנגב - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גולדה מאיר אמרה לקיסינג'ר - - - << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה שקורה בנגב זה המשך של הנכבה של 48'. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אעבור לנגב. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה שקורה באום אל-חיראן זה עוד נכבה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אעבור לנגב. אני אעבור לנגב. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה שקורה בראס - - - זה עוד נכבה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיע לנגב. הרי מה קורה כאן? איך אמרה גולדה מאיר לקיסינג'ר? היא אמרה לו: תקשיב, למה אנחנו חייבים לנצח במלחמות? בגלל שאין לנו ברירה. אם אנחנו נפסיד פעם אחת, כולנו נהיה שחוטים בים. כל הערבים יבואו ולא יהיה אפילו אחד, כמו בעזה, חסיד אומות העולם – איך שאל טראמפ את החטופים? אולי היה אחד שהגיש לכם איזה כוס מים? אמרו לו: לא. אחד. עם ישראל מבין את זה. היהודים מבינים את הסיטואציה, מבינים את האזור שאנחנו חיים בו. אם אנחנו לא נגן על עצמנו, מה שקרה ב-7 באוקטובר יקרה לכולנו. זו המציאות שקרתה בעיניים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה אתה לא מדבר על - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הם אוכלים? תגיד, מה הם אוכלים - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואתם מציינים עכשיו מה קרה, אחרי שביום אחד, טבחו ביום אחד, שחטו, טבחו ביום אחד 1,200 אזרחים - - << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - בנגב מה שאתה עכשיו - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - נשים, ילדים וטף. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - טיהור אתני, ואתה רוצה לדבר - - - אוכלוסייה, אזרחי המדינה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. אני ציפיתי קודם כול - - - << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה הורס - - - אתה מקים יישוב יהודי על יישוב בדואי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עטאונה, תן לי לדבר. שמעתי אתכם. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תתייחס. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אתייחס. אחרי ששחטו 1,200 נשים, ילדים וטף בחג שמחת תורה שלנו, ציפיתי שאתם תשנו פאזה בראש, תבינו שמדובר במפלצות. לא, אתם עוד מגינים עליהם. דרך אגב, אלפי עזתים לא מהחמאס, עשרות, נכנסו פנימה. אזרחים, עלק. חלקם גם שחטו ילדים על הדרך, חטפו, גנבו אופניים מפה, לקחו כלב משם. ואתה מדבר על כך שאנחנו ממשלת דמים? אני אגיד לך משהו, חבר הכנסת עטאונה - - << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> 20,000 ילדים בעזה. 20,000 ילדים בעזה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - כל מי שיש לו כבוד יהודי ומי שעיניו בראשו - - - << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> 20,000 ילדים, 12,000 נשים. זה לא ממשלת דמים? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עטאונה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב, אנחנו צריכים להרוג – גם אם יש שם 200,000 חמאסניקים, נהרוג את כולם. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> 550 נרצחים בחברה הערבית, זה לא ממשלת דמים - - - 550 - - - במשמרת שלכם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב, גם אמרתי, אנחנו נהרוג את כל החמאסניקים בעזה, ולא רק בעזה, בגלל שזה הצו שאנחנו חייבים לבצע אותו. הם קמו עלינו להורגנו ושחטו בפועל 1,200 איש בפחות מ-24 שעות. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בינתיים אתה הורג ילדים ונשים. שנה וחצי דיברתם על ניצחון מוחלט - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> פה השקר הגדול. אני אסביר. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בינתיים הניצחון - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, צה"ל מודיע שכדי להילחם עם החיות האלה, שמסתתרים תחת הילדים, הרי זה בדיוק – הם מצפים שאתה תגיד את הדבר הזה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - תתייחס למה שקורה בנגב. תתייחס לטיהור האתני שיש בנגב. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי הם לא גברים, הם עכברים, הם פחדנים, הם חיות אדם. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תתייחס להתנהגות המשטרה שהייתה ביום שישי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. דרך אגב, אתם לא קמים – אני מצפה שתעלה כאן וכל יום תגנה את החמאס ותבקש להחזיר את החטופים במהרה הביתה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> איך תחזיר אותם? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה לא שם. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה רוצה להחזיר את החטופים? אתם ממשלה שמפקירה את החטופים. אתם מפקירים את החטופים. אתה לא רוצה להחזיר אותם - - - שלא תהיה עסקה - - - אתם לא מעוניינים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - למה אתם שנה וחצי - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מירב, תנו לסיים את הדברים וזהו. תיתנו לשר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת רם בן ברק שאל עכשיו איך נחזיר אותם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה אוהב את רם בן ברק, יא אללה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עד היום חזרו כמעט 200 חטופים. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ראש הממשלה - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם לא חזרו במילים שלכם, הם חזרו באמצעות הלחימה של צה"ל. דרך אגב, לצה"ל יש - - << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה יודע שאם הם חוזרים, אין ממשלה. אתה מפקיר אותם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עטאונה, אני אומר לך - - - << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה מפקיר אותם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לך משהו, עטאונה. בסוגיה הזאת, ממשלה לא מעניינת אותי. זה לא האירוע בכלל. עם ישראל מעבר לכול. זה לא חשוב. אנחנו עושים פה מלחמת קיום בשבע חזיתות. תראה מי לא קם להורגנו מסביב. לכן אנחנו נשענים על הקדוש ברוך הוא ועל חיילי צה"ל הגיבורים. כשהוא שואל אותי: איך אתה רוצה להחזיר אותם? כמו שהחזרנו אותם עד היום. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הדם של כולם - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, לשיטתו לא היה צריך בכלל להיכנס לעזה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מי שהחזיר את החטופים זה המחאה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי לשיטתו של רם בן ברק - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> עומד רוטמן - - - החטופים לא מעניינים אותך, רוטמן מעניין אותך. בן אדם עומד על הדוכן ואומר המימד החמישי - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראה את החוצפה שלו - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה הזוי. ב-7 באוקטובר, המימד החמישי? איפה אתה, תגיד לי? איפה אתה? אתה חי במדינת ישראל? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - גם המימד החמישי ניסו למכור לאויבינו תוכנות - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> המימד החמישי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה בכלל יודע מה הפרשה הזאת - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דברים שפורסמו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חוץ מלהגיד את המשפט "המימד החמישי", אתה יודע להגיד עוד משהו? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע, עשו עסקה במיליארד דולר עם גנרל אמריקאי. פורסם באמריקה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> היחידי - - - אתם קיבלתם כסף. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ועוד יושב בכנסת, אתה מבין? במקום לשבת בחדרי החקירות, הוא עוד יושב פה. אבל הגדיל לעשות – דרך אגב, לשיטתו לא היה צריך להיכנס לעזה. חבל, למה להרוג אנשים? בוא, מהיום הראשון נגיד להם: חבר'ה, עזבו, הסכם, תחזירו לנו את החטופים שלנו ובזה נגמור עניין. כמובן שאנחנו נשחרר את כל המחבלים. דרך אגב, עם ישראל כבר לא – אנחנו נמצאים עם חופשי בארצנו. אנחנו לא נסמכים על הגויים - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא מגיש הצהרת הון, אמסלם? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא עם ישראל, אתה לא מייצג אותם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> חמש שנים לא מגיש הצהרת הון. מה יש לך להסתיר, אמסלם? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק אתה, אתה צודק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - עם ישראל - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה צודק. אני אמרתי לך, אתה צודק. אתה, בתפיסת העולם שלך, רם בן ברק - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם - - - הצהרת הון, כמו שמתבקש בחוק. אתה שר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - אתם הלבנים, אנחנו השחורים. כמו שאמרת פעם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, למה אתה לא מגיש הצהרת הון? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הצהרת הון. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה והמימד החמישי, הנשיא או אני לא יודע מי, הלכתם - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - קיבלת כסף מקטר - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - לשווק את התוכנה לקטר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תגיש הצהרת הון. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כל מה שאני קורא - - - << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מה עם אוריך? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מתי הוא יגיש? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין, הרי אתה שיבשת חקירה. אתה הלכת לבית של אשכנזי - - - << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> - - - שעון אחד מלחיץ אותך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הינה, 17:07. זו בדיוק הצביעות שלכם. אתם האנשים העבריינים הכי גדולים ומטיפים לנו? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה הגשת הצהרת הון? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה אתם עבריינים, בגלל שאתם חושבים שהמדינה שלכם ולכם מותר הכול. דרך אגב, אני חושב שאתם לא יודעים שאתם עבריינים, בגלל שככה התרגלתם. כל מה שאתם עושים זה המדינה זה אתם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתם ממזמן לא עם ישראל. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אתה תשבש חקירות כמה שאתה רוצה. אתה תמכור לכל אויבי ישראל בלי אישור של משרד הביטחון מה שאתם רוצים. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גנץ, כשהוא יבוא, יהיה שר הביטחון, ינסה לשנות את התקנון - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מי משלם לאוריך את המשכורת? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - שתוכלו למכור. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> איפה איינהורן? אתה משלם לו? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מי משלם לאוריך את המשכורת? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, דקה. אמרתי, זה הסיפור - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אצל ביבי יושבים - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - אנחנו כבר יודעים מזמן. הם לא אדוני הארץ. הם לא שייכים לאדוני הארץ. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> איינהורן, למי שייך? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא לאדוני הארץ. אתה אדוני הארץ. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אבל איפה איינהורן? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מזמן אתה היית צריך להיות בחקירות, וגם אתה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> איינהורן שובי הביתה. איינהורן שובי הביתה - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה בכלל, אתה מבין? אבל מה, אתם ממשיכים כרגיל - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - ממשלת ישראל - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - לכם מותר לעבור על החוק, לפגוע במדינת ישראל, בביטחונה, לקרוא לסרבנות, לפגוע בצה"ל - - << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מה עם אוריך? מה עם אוריך? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - גם בשעת מלחמה, בגלל שלכם מותר הכול. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, הגשת הצהרת הון? הגשת הצהרת הון? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכם מותר הכול. למה אני צריך לדבר איתך עכשיו? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הגשת הצהרת הון? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עזוב, הכול הוגש. אל תדאג, הכול הוגש. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אולי יש שם כסף מקטר? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עזוב, הכול הוגש. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אולי בגלל זה אתה לא מגיש, מה דעתך? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יכול להיות שאתה - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נראה לי מאוד הגיוני - - - אולי יש שם כסף מקטר ובגלל זה אתה לא מגיש הצהרת הון? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שמעתי אותך ברדיו, הספיק לי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כדי שלא נראה הפרשים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוא נעבור. עזוב, ולדימיר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא מגיש הצהרת הון? אתה חייב להגיש הצהרת הון. מתי תגיש? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ולד. ולד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק, כשאני אצטרך לתת לך חשבון ואעבוד אצלך, תשאל אותי שאלות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה דעתך? מה דעתך? בטח יהיו שם הפרשים. אולי קיבלת כסף? אולי, נראה לי הגיוני. מה דעתך? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סיימת? סיימת? סיימת? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל תענה לי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא עונה לך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא לי, אבל תענה לציבור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני עונה לאנשים רציניים, לא לך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה, בניגוד לחוק, בניגוד לתקנון הכנסת, לא מגיש הצהרת הון? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר, בסדר. לכן אני מודיע לך - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תגיש הצהרת הון ואנחנו נראה אם קיבלת כסף מקטר או לא קיבלת. זה נראה לי מאוד הגיוני. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מוזמן לפנות דרך אגב, אני בן אדם שקוף. אתה מוזמן לפנות למבקר המדינה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני אפנה, אל תדאג. אני אפנה למבקר המדינה. אני אפנה למבקר המדינה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני, כל שקל אצלי שקוף. אני יכול להגיד לך יותר מזה - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא הגשת הצהרת הון. היית חייב להגיש הצהרת הון, כמו כל חברי הכנסת. לא הגשת הצהרת הון. אולי יש לך מה להסתיר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תפנה אליו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ולד, ולד, ולד, ולד, ולד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש לי - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כנראה יש לך מה להסתיר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש לי מה להסתיר, בסדר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ולדימיר, אנחנו יכולים להמשיך עד השעה 20:00 עם השיח הזה, תעזבו את זה. תנו לשר לסיים ונמשיך את היום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא עוד מטיף לי מוסר. עכשיו, לכן אני אומר - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. אדוני השר, רק אם יהיה אפשר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נראה לי אפשר לסכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לסכם. אפשר לסכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הממד החמישי, רם בן ברק, ואנחנו - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר, תראו, אנחנו נמצאים במלחמה. ואני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת עטאונה, בוא אני אגלה לך סוד, ואני מדבר לתושבי עזה: תודיעו ותלחצו על חמאס – אם הם לא ישחררו את החטופים שלנו במהרה בתקופה הקרובה, אתם תחושו את נחת זרועו של צה"ל בצורה קשה שלא חשתם אותה עד היום. אתה כמובן תעלה לכאן ותצרח, אבל זה מה שאנחנו מתכננים לעשות. אם אתם לא תשחררו את חטופינו, אנחנו נכה בחמאס שוק על ירך ככה שאתם כבר לא תוכלו לסבול את זה. הינה, ראו הוזהרתם. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה שאתה אומר זה שאתה צריך לשמור על הממשלה שלך. זו מלחמת ברירה, זו מלחמה פוליטית שלך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה לא רק אחריות של חמאס, יש שם תושבים שהם צריכים לקום ולעשות הפיכה נגד חמאס. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זו מלחמה פוליטית שלך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני כבר לא מדבר על חמאס, אלה לא אנשים, זה חיות אדם. אבל אני מדבר על תושבי עזה. אם אתם לא תיקחו את גורלכם בידיכם – ודרך אגב, יש מחירים למלחמה. יש מחירים להפיכה כזאת. כשאתה רוצה להעיף את חמאס, דיקטטור אכזרי – גם לדעתם של אנשי עזה שבחרו בו – יש מחיר. לכן אני אומר לכם, כל תושבי עזה, אנחנו בתקופה הקרובה מתכננים להיכנס לעזה בעוצמות שאתם לא מכירים. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה לא עשיתם שם? איזה פצצות לא הטלתם? מה לא ניסית שם? מה לא ניסית? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עד שאחרון חטופינו יחזור וחמאס לא ישלוט בעזה ויסתלק מעזה, אנחנו לא נפסיק עם זה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש דרך אחרת. יש דרך השלום. יש דרך השלום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה הציווי. והבדיחות - - - << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש דרך. במלחמה אין מנצחים, במלחמה אין מנצחים. אין מנצחים במלחמה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עטאונה, בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת עטאונה, אני מציע לך, את הבדיחות של השלום - - - << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל זה נכשל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עטאונה, בבקשה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל זה נכשל. מה שלא הולך בכוח, לא ילך ביותר כוח. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את הבדיחות של השלום תמשיך לספר ליאיר לפיד - - << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה שלא הולך בכוח, לא ילך ביותר כוח. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - ותדבר עם חברת הכנסת רייטן שדיברה על זה, ותדבר עם מירב בן ארי. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תפנימו, תפנימו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם תמשיכו עם החרטבונה שאתם מוכרים לעם ישראל כבר עשרות שנים. אנחנו כבר לא שם, רוב עם ישראל כבר לא שם. תודה רבה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תפסיקו לפלג את העם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. זהו, עטאונה. זהו. תודה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון האישי. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה, אדוני – דיון סיעתי, סליחה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בסוף לא התייחסת במילה אחת לנגב. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ממשלת ישראל צריכה לעשות את הדבר שהיא הכי שונאת בעולם: היא צריכה להחליט. היא צריכה להחליט מה היא הולכת לעשות. האם היא הולכת לגייס עשרות ומאות אלפי חיילי מילואים ולשלוח אותם לעזה, או שהיא הולכת להמשיך לקדם את חוק ההשתמטות? כי שניהם ביחד – אי-אפשר. אתה לא יכול לשלוח צווי 8 ואחר כך צו 12 לאלפי אנשים ולהגיד להם שהם צריכים להתגייס, ואז להגיד: באותו זמן אני אעסוק באופן אינטנסיבי בקידום השתמטות של עשרות אלפי צעירים בריאים בחברה הישראלית. זה לא הולך ביחד. אתם מאבדים את אמון המילואימניקים. המילואימניקים, כמו כל עם ישראל, כשהחלה המלחמה, אחרי 7 באוקטובר, אמרו: אנחנו שם. אנחנו נתגייס, אנחנו נבוא, אנחנו נגן על עם ישראל מפני אויביו, אנחנו נעשה הכול כדי שהחטופים יחזרו ומפלצות חמאס יובסו. אבל אז ממשלת ישראל מתכנסת פעם אחר פעם ואומרת: כן, ובמקביל נעודד השתמטות. והדרך שלנו לעודד השתמטות היא לשלם לאנשים כדי שהם לא יתגייסו לצה"ל. בוועדת החוץ והביטחון ישבו נציגי האוצר – אני מזכיר, שר האוצר הוא בצלאל סמוטריץ' – ושאלו אותם כמה עולה למדינת ישראל תלמיד ישיבה שלא מתגייס. התשובה היא מיליון וחצי שקל. זה הכסף שאתם משלמים – מעונות, הטבות, קצבאות, תקציבים – משלמים לקבוצה אחת בחברה הישראלית כדי שהיא לא תתגייס, ובאותו הזמן, ביד השנייה, שולחים צווי גיוס. אנשים שעשו שלוש שנים סדיר השתחררו ובאותו יום קיבלו צו 8 לעוד ארבעה חודשים. ישבתי עם בחור מקסים, עולה מארצות הברית שהתגייס לסיירת גולני – יש משהו בעולים, אבא שלי תמיד אמר לי: מהגרים תמיד יהיו יותר מחויבים למדינה, כי הם בחרו בה – והוא הלך, התגייס, היה בגולני. יושב פה גדי איזנקוט, גולנצ'יק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, מירב בן ארי היא גולנצ'יקית. אמר: תקשיב, יש לי שלושה ילדים, הקטנה שלי בת ארבע. רבע מהחיים שלה הייתי במילואים. רבע מהחיים של הבת שלי הייתי במילואים. אמרתי לו, אוקיי, ומה קורה אם אתה מקבל עוד צו? הוא אמר: קודם כול, מה זה מה קורה? כבר הודיעו לי שיהיה עוד צו. אבל הוא אומר: אני והחבר'ה שלי מדברים רק על דבר אחד: איך זה שקוראים לנו, וביד השנייה הממשלה הזו מעודדת השתמטות? באיזה אופן, איך הם יכולים להצדיק את זה בפני עצמם? כשהקבינט מתכנס – זה חדר שהייתי בו הרבה פעמים והרבה שעות והרבה ימים והרבה שבועות והרבה חודשים, חדר הקבינט – סוגר את הדלת – בדרך כלל הדיון פתוח, בממשלה הזאת נהוג להדליף הכול. בדרך כלל הדיון פתוח – מה הם אומרים לעצמם? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה הם אומרים לעצמם כשהם יודעים שבאותו יום הם ישבו בישיבה ואמרו: נעשה את התרגיל הזה, ונעשה שם, ונלחץ פה, ונעשה פה, ונבטיח לחרדים איזה כסף מתחת לשולחן, העיקר שההשתמטות תימשך. רגע, שנייה, חבר'ה, הצבעה: האם אנחנו רוצים להיכנס לעזה? האם אנחנו רוצים לשלוח חיילים אל מותם? אני מזכיר, הנושא הזה של להתגייס לצבא בזמן מלחמה הוא לא רק ימי העסקים שאתה מפסיד, זה לא רק הפגיעה בביזנס שלך, זה לא רק הפגיעה הכלכלית שלך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זאת סכנה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> זו גם האפשרות שתחזור בשק של גופות. מה הם אומרים לעצמם כשביד אחת הם שולחים צווי מילואים וביד השנייה דוחפים קדימה את השתמטות החרדים? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. ואחריה – ווליד טאהא. חמד עמאר, סליחה. תודה על התיקון, חמד, אתה אחריה. טוב, אני רואה שאתם נעניתם לקריאתו של קריב לחזק את האופוזיציה. בבקשה, גברתי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איחוד כוחות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אבל קריב, מספיק להגיד את זה פעם אחת, לא צריך כל יום, קריב. כן, בבקשה, גברתי. חמודים, אנשי יש עתיד, אתם אנשים טובים. בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כאן בדיון בנושא ממשלה שמפלגת ומקטבת את הציבור הישראלי. ואני רוצה לנצל את הדקות שיש לי כדי להקריא מדברים שנמצאו בטלפון הנייד של גיבור ישראל סרן יוגב פזי ז"ל, שהוא כתב בטלפון שלו ביום ה-150 למלחמה. מפקד מחלקה בגדוד נחשון, חטיבת כפיר, שנלחם בעזה, נפל ב-17 בנובמבר 2024 בקרב בצפון הרצועה. בן 22 בנופלו. בן אהוב להוריו חיותא וגיל. השאיר שלושה אחים. אלה הדברים שהוא כתב בטלפון שלו – ואימא שלו, חיותא, מצאה – ביום ה-150 למלחמה. שם הפתק הוא: פריקה, כי אני לא יכול להתבטא פוליטית. ואני מצטטת: "בן גביר, ראיתי את נאום העיזים שלך" – זה הנאום של השר כשהוא התנגד לעסקת חטופים. "האגואיסטיות שלך", הוא אומר, "כבר הגיעה לי לגרון", כל שנשאר לי זה להקיא. "פעם האמנתי לך. כמעט וגם הצבעתי לך בעבר. אבל היום? איום בפירוק ממשלה בגלל עסקה. אני לא יודע באיזה עולם הזוי אתה חושב שזה הגיוני להתעסק בפוליטיקות הדוחות האלה. כמעט 150 ימים שהחטופים והחטופות בעזה. אתה חושב שאתה מבין את המשפחות החטופות השכולות?" הוא שואל. "אין לך ולו טיפת מושג מה זה אומר. לא נלחמת עם נשק. לא עמדת בקור ונצמדת לחבר שלך כל כך עד כדי שאתה מבדיל בין ריח הגרביים שלו לבין ריח החולצה המזיעה שלו. פשוט אין לך מושג. לא איבדת אדם קרוב אליך. לא הגנת בגופך על המדינה. בן דוד שלי, כן" – הוא כמובן מדבר על בן דודו גל איזנקוט, זיכרונו לברכה. "הוא הקריב את חייו למענה. אבא שלו היום יושב שם בקבינט. הזוי איך שהוא, אב שכול, רמטכ"ל - - -" << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב, טלי, היא מקריאה משהו מדבריו של נופל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שנפל בקרב. אז אם אתם רוצים לדבר, דברו בחוץ. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, גברתי. ששש. זה בסדר. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> "אתה לא איבדת אדם קרוב אליך. לא הגנת בגופך על המדינה. בן דוד שלי כן. הוא הקריב את חייו למענה". צריך להזכיר שיוגב פזי בעצם נכנס לעזה ממש אחרי הלוויה של בן דוד שלו, להילחם שם, ואת הדברים האלה הוא כותב כשהוא בקורס קצינים. "אבא שלו היום יושב שם בקבינט. הזוי איך שהוא, אב שכול, רמטכ"ל לשעבר, שנתן 41 שנה למדינה, יושב עם מישהו כמוך. הוא לא עומד ומקשקש ונואם שטויות ורק מתלונן. הוא מבין את הסיטואציה. הוא מבין שחייבים להציל אותם בכל מחיר. הפקרנו אותם בעבר, ואנחנו מפקירים אותם עכשיו. ואתה עסוק בלנאום ולהראות כמה אתה גבר. בלתי נתפס. למי אכפת מהממשלה שלך? למי אכפת ממך? למי אכפת ממני? למי אכפת מהדברים הקטנים והשוליים האלה? אם תפסיק להסתכל על עצמך, תבין שעסקת חטופים, מחורבנת ככל שתהיה, חייבת לקרות. חייבים להציל אותם ולהחזיר אותם חיים, את מי שנשאר חי, כי בנפש הם מתים מזמן. אנוסים ומוכים, אולי יש אפילו נשים בהיריון שעברו כבר מספר הפלות. צא מהבועה שאתה חי בה. תבין שאת הטרור נוכל לנצח, וננצח, אבל בעזרת מעשים ולא דיבורים. הדבר הזה קרה במשמרת שלך. כמו כולם, גם אתה הפקרת את הדרום. עזוב את זה שעד לפני מספר חודשים קראת ליותר ממחצית התושבים שם בוגדים, שלא נדבר על חיילי המילואים. אתה מנותק ובור. אין בך ולו טיפה של ערכיות ורצון אמיתי לחולל שינוי. תפסיק להתבכיין, כי אתה והממשלה שלך לא מעניינים אף אחד. רק החטופים והחיילים מעניינים. וכן, אחרי שנחזיר את החטופים שכלואים מידי הנאצים שמסתתרים מתחת האדמה, נחסל אותם אחד-אחד. לא דקה לפני שנחזיר אותם הביתה, כי כל דקה שעוברת זה 150 ימים מאוחר מדי. הלוואי שיכולתי שזה יגיע אליך," הוא אומר. "כרגע זה נשאר פה, כי אני משרת משהו הרבה יותר גדול ממני. משהו שלא הבנת ולא תבין לעולם". אלה הדברים, אדוני היושב-ראש, של גיבור ישראל יוגב, זיכרונו לברכה, שנכנס לעזה לשלושה שבועות, שאיבד בן דוד אהוב. הוא כתב את זה כשהוא בקורס קצינים. זה בחור שבגילו הצעיר שאיפת חייו הייתה להקים יישוב בנגב. הוא כותב את זה בפתק בנייד, כי הוא מבין שהוא חייל בצבא, שיש דברים שהוא לא יכול להתבטא עליהם פוליטית, אבל הנפש שלו סערה, וזה מה שהוא אמר. ואנחנו היום ביום ה-577 למלחמה, והממשלה הזו החזירה אותנו אחורה; מפלגת אותנו בנושא החטופים, הופכים את הורי החטופים לבעיה, הופכים את השבים מהשבי לאנשים שנויים במחלוקת, מפוררים את הסולידריות בשם חיילינו כשהחיילים שלנו נלחמים. אני חושבת שהביטוי "שנהיה ראויים להם" – שנהיה ראויים ליוגב, זיכרונו לברכה, שנהיה ראויים לגל ולכל כך הרבה נופלים גיבורים שלנו, אלה מילים שצריך לקחת לתשומת הלב של השרים שלנו, שאולי אם היו קצת לומדים מהבחור הצעיר הזה, שידע בתקופה כזאת מה מותר לו לומר ומה אסור לו לומר כחייל, שגם יבינו שיש דברים שכמנהיגים אסור להם לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אני אפשרתי לה לחרוג מהשלוש דקות. תודה רבה לך. חמד עמאר, אדוני, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה שקורה בסוריה עכשיו עם הדרוזים זה טיהור אתני, זה רצח עם, זה ניסיון למחוק עדה שלמה. ניסו לעשות את זה עם העלאווים והצליחו, והעולם ישב בחיבוק ידיים, ואף אחד לא התערב. מה שקרה באזור בסחנאיה, באשראפיה, באזור ג'ראמנה – אלה יישובים קטנים, חוץ מג'ראמנה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זה מעורב, ג'ראמנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכנסו לתוך הבית של הדרוזים, רצחו כל מי שמצאו שם, לא השאירו אחד חי, ומי שתפסו אותו ורצו להשפיל אותו לפני שרוצחים אותו, גילחו לו את השפם, ואם יש לו זקן, גילחו גם את הזקן. אבל אני רוצה להגיד משפט בערבית: (אומר בערבית ומתרגם:) אנחנו לעולם לא תוקפים אף אחד, אבל לעולם לא נסכים שיתקפו אותנו וידרכו עלינו. אנחנו מדברים על שלטון של דאעש, אל-קאעידה, שמאמין בדבר אחד: כל מי שהוא לא סלפי קיצוני, צריך להרוג. הם ינסו עם הדרוזים – ואני אומר לכם, הם לא יצליחו, כי הדרוזים לא יוותרו – ימשיכו לעלאווים ויחזרו לעלאווים, ילכו לנוצרים, לכורדים, לסונים אפילו, שלא קיצוניים ולא מוכנים לקבל את השלטון שלהם. ואני רוצה שתבינו, ראש ממשלת ישראל, ב-23 בפברואר יצא בהכרזה בסיום קורס טיס, ואמר בצורה ברורה: לא נאפשר את כניסת דאעש והשלטון לדרום סוריה, והוא הזכיר את א-סווידא, היישוב הדרוזי הגדול שנמצא בהר הדרוזים בדרום סוריה. לא נאפשר את כניסת השלטון ולא דאעש לשם, והזכיר גם שאנחנו נגן על הדרוזים. אני רוצה, ראש הממשלה, שתעמוד במילה שלך, ואתה יכול, ואנחנו יכולים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עובדתית, הרוב המוחלט של החטופים שחזרו למשפחות שלהם בישראל, חזרו באמצעות חתימה על עסקה. בעסקה האחרונה, ממשלת סמוטריץ'-בן גביר את נתניהו – אנחנו לא צריכים להתבלבל ולהתחיל עם נתניהו. הסדר הוא אחר. ממשלת סמוטריץ'-בן גביר את נתניהו בכוונה לא רצתה לסיים את הסוגיה באמצעות הסכם להחזרת כל החטופים תמורת הפסקת המלחמה. התנאי של סמוטריץ' היה שהקואליציה הזאת תמשיך לתפקד בתנאי שמדינת ישראל תחזור להילחם. הקטע הוא שסמוטריץ' מצליח לשקר למדינה שלמה ולעבוד על מפלגת הליכוד ועל כל הקואליציה באמירה שבאמצעות המלחמה הם יחזירו את החטופים. הרי כשלתם לעשות זאת שנה ושמונה חודשים. כל החטופים שחזרו, חזרו באמצעות עסקה. אז מה השתנה עכשיו, ולמה לשקר ולומר שחידשתם את המלחמה כדי להחזיר את החטופים? למה צריך לרמות את האזרחים? למה צריך לרמות את האנשים שרוצים כבר לסיים את הדבר הזה? כמה אלפי ילדים עוד צריך להרוג? כמה אלפי נשים עוד צריך להרוג? כמה משאבות מים עוד נותרו שלא השמדתם? למלחמה הזאת אין שום תכלית צבאית. התכלית היחידה שלה היא הישרדות הקואליציה של ממשלת סמוטריץ'-בן גביר את נתניהו. שום דבר אחר לא. שום תכלית צבאית אין למלחמה הארורה הזאת. צריך לסיים את המלחמה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. איימן עודה, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת – אני מחפש את השר אמסלם. טוב, אני אענה לך כך – דיברת על איך צריך להתייחס לעם הפלסטיני, ואני רוצה לשאול בכנות ולפנות לכל אזרח במדינה, האם הכוח לבדו הוא הדרך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפנה לאזרח במדינה, תפנה ישר - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האם הכוח לבדו הוא הדרך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האם באמת יש ביטחון ללא צדק? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה לא יכול להיות. זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, צאי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה אדם - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אוקיי, אז תני לו לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - סכנה למדינת ישראל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איימן עודה, אתה סכנה למדינת ישראל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סכנה. חרפה שאתה עומד פה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, תודה רבה. טלי, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תמשיך - - - בוא נשמע מה יש לך להגיד. בוא, תדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את הזמן שלי, בבקשה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני, תמשיך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שבו בשקט כולכם - - - תומך טרור - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, זה הזמן שלו. אני מצטער. אני לא נוהג לקרוא בקריאות שונות. אני מבקש, בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואני שואל, האם אפשר ביטחון ללא צדק? השנה וחצי האחרונות היו, אני משער, הקשות ביותר לכל בן אדם בהיותו בן אדם. ככה אני משער. אם אתה בן אדם, אלה הן השנים הקשות ביותר. לפי ראש הממשלה, מה שקרה ב-7 באוקטובר הוא האירוע הקשה ביותר מאז השואה. ואין ספק שהעם הפלסטיני סבל בשנה וחצי האחרונות הכי קשה מאז הנכבה. אבל יום אחד, יום אחד אחרי המלחמה הזאת - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> של נעליך, תהיה בשקט. מה זה? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אנחנו נראה שבין הים לנהר יש שבעה וחצי מיליון יהודים ושבעה וחצי מיליון פלסטינים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא משווה - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא משווה את זה? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה נעשה עם העובדה הזאת? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, זאת הזכות שלו. אני לא מסכים עם שום מילה, אבל יש לו שלוש דקות לדבר, והוא אומר את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתקוממו, בשביל מה אתם כאן? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו, תודה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חשוב לי להגיד מילה מוסרית שאמרנו אותה מהיום הראשון של 7 באוקטובר, שכל הכיבוש לא מצדיק כהוא זה פגיעה בילד יהודי אחד. אין דבר כזה. זאת עמדה ערכית ללא כל קשר לפוליטיקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, אבל את לא מקשיבה למה שהוא אומר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - והחבר שלו - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טוב, אני נאלץ. קריאה ראשונה. טלי, קריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אצא החוצה, אדוני היו"ר, רק בגלל כבודך. תשמרו על כבוד החיילים שלנו, על כבוד המדינה שלנו כשאני לא פה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בושה, בושה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כל הכיבוש לא מצדיק כהוא זה פגיעה בילד יהודי אחד. אין דבר כזה. אני אומר את זה מהמקום הכי מוסרי, ללא כל קשר לפוליטיקה. אני אומר את זה בערבית, בעברית, לילדים שלי, בבית שלי. כל מה שקרה ב-7 באוקטובר לא מצדיק כהוא זה פגיעה בילד פלסטיני אחד בעזה. אני רוצה לשמוע את האמירה המוסרית הזאת מכל חברי הכנסת, ואני לא שומע אותה. אני אומר, בואו נחשוב בהיגיון. אם אחרי כל המלחמה הזאת יש פה שני עמים, מה נעשה עם העובדה הזאת? האם מה שלא עבר, לא צלח, ב-100 השנים האחרונות יצליח אחרי המלחמה? אני לא מאמין. אני מבין בן אדם שידבר איתי על ביטחון. אני מבין את זה. יגיד: יש לנו תנאים, יש לנו דרישות, אנחנו חוששים, אנחנו רוצים להבטיח ביטחון אמת עמוק ואסטרטגי. אבל כל זה לא צריך להיות על חשבון הצדק, כי לא יהיה ביטחון בלי צדק. ככה אנחנו צריכים לחשוב. אחרי 48' היה עם שמח ועם שעבר נכבה; אחרי 67' היה עם שמח ועם שהובס. אני מתבונן במציאות של היום, ואני לא רואה עם אחד שמח. לפי מחקר שפורסם בעיתון הארץ לפני שבוע, 52% מהצעירים הישראלים בדיכאון. גם הישראלים בדיכאון וגם הפלסטינים בדיכאון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תסיים, בבקשה, איימן. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש כיוון אחד – לכבד את העובדה שיש שני עמים, ומגיע לשניהם זכויות לאומיות ולחיות בשלום וביטחון. אין דרך אחרת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, ויסכם שר החינוך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השר קיש – השר קיש, לפני שאתה יוצא, אם אפשר רגע, שר החינוך, יש לי שאלה אליך. לא, לא, אני צריך רגע עזרה. כנראה בפגרה השתבש לי הזיכרון. אתה יכול להזכיר לי מי ראש ממשלת ישראל? השר קיש, אתה יכול להזכיר לנו מי ראש ממשלת ישראל? אולי עליזה תעזור לנו – מי ראש הממשלה? כי היום, למי שלא שם לב, השר סמוטריץ', בכנס ירושלים, דיבר כראש הממשלה האמיתי של מדינת ישראל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא קובע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הוא הודיע לאזרחי מדינת ישראל, הוא הודיע למילואימניקים, הוא הודיע למשפחות השכולות וגם למשפחות החטופים – סוף-סוף הוא הודיע מה התוכנית האסטרטגית של מדינת ישראל. כך הוא אמר: אנחנו כובשים את עזה כדי להישאר. אין יותר כניסה ויציאה. זאת מלחמה על הניצחון. לא יהיו יותר נסיגות, גם לא על מנת להחזיר את החטופים. זאת ההודעה של סמוטריץ'. כל תושבי הרצועה יפונו דרומה, לא באופן זמני – באופן קבוע. אז כנראה, אחרי 18 חודשי מלחמה, סוף-סוף מתברר מי ראש הממשלה האמיתי של מדינת ישראל – סמוטריץ', ונתניהו במקרה הטוב הוא נושא כליו. עכשיו, אחת משתיים: או שסמוטריץ' צודק וזאת כוונת הממשלה, אבל נתניהו משיקולים פוליטיים ממשיך לשקר לציבור הישראלי, או שלנתניהו אין מושג קלוש לאן הוא מוביל אותנו. והתוצאה – שבוואקום הזה סמוטריץ' ובן גביר וחבורת הכהניסטים מהליכוד הם בעצם אלה שקובעים את הטון. אבל כך או כך, השר קיש, השר ביטון, לא מגיע לאזרחי מדינת ישראל להבין לאן אתם לוקחים אותנו אחרי 18 חודשים? לא מגיע למשפחות החטופים לקבל תשובה ברורה? הצעת האי-אמון הזאת – הצעות האי-אמון ככל הנראה לא יאושרו, כי אלה כללי המשחק בבית הזה. אבל דבר אחד ברור: לרוב ברור וגדול מקרב אזרחי ישראל אין שום אמון בממשלה הכושלת הזו; אין שום אמון בראש הממשלה השקרן והפחדן, שמוביל את מדינת ישראל אל תוך דשדוש דמים בבוץ העזתי, מקריב את חיי החטופים, מותיר את החיים למותם ומותיר את המתים להיעלם תחת חורבות עזה. אתם ממשלת דמים שמובילה את ישראל אל עבר אסון ואין לציבור הישראלי בדל אמון בכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. השר יואב קיש יסכם את הדיון הסיעתי. בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תוכל רק לומר לנו אם מה שסמוטריץ' אמר זו עמדת הממשלה? מגיע לנו לדעת? רק תאמר. מגיע למילואימניקים, לפני שהם מתייצבים, לדעת מה - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש עדיין שביתה, נכון? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> 18 חודשי מלחמה - - - << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – אני לא יכול כשהוא צורח ככה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> 18 חודשי מלחמה, מה עמדת הממשלה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו, גלעד. תודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> היושב-ראש, אני עליתי בדיוק בשביל לענות על השאלה שלך. אין שביתה, יש הסכם עם המורים, עם יפה בן דוד אתמול נחתם הסכם. אנחנו אחרי האירוע של העיצומים והשביתה. ולמעשה, אני רוצה להגיד מפה, לפנות קודם כול באמת לעובדי ההוראה, שעושים ועשו מעל ומעבר. במלחמה הזו - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה קיצצת להם בשכר? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> במלחמה הזו הם נכנסו מתחת לאלונקה והיו דוגמה לכל אחד ואחת איך - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז למה קיצצת להם בשכר? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> זו שאלה - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הם לא רוצים לשמוע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תאפשרו לשר לדבר. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתם יודעים, אפשר קריאת ביניים, אבל לא מאה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אחרי שאתמול ההסכם עם הסתדרות המורים הוריד את הקיצוץ מ-3.3% ל-0.95%, ושני ימי חופשה בל"ג בעומר בתשפ"ה ותשפ"ו, מחר יש לנו מבחן באנגלית לכיתות ו', מבחן תנופה. סוף-סוף חוזרים למבחנים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> סמוטריץ' נבחן? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר עוד דבר. המורים וכל עובדי ההוראה תומכים ומחזקים את הילדים בתקופה הזאת – את הילדים, שצריכים את החיבוק הזה, את החוסן הזה, את האתגר הזה שקיים במערכת - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אחמ"ש במקדונלד מקבל יותר כסף ממורה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - ולצערי גורמים שמתסיסים – אני רוצה לתת לכם נתונים. אנחנו מעל 95% התייצבות היום במחוז דרום, מחוז צפון, מחוז חיפה, במרכז - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כמה במרכז? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> 40,000 מורים לא באו היום לעבודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא מבין, הם רוצים לשמוע או שהם רוצים להפריע? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לדעת כמה בהוד השרון - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> במרכז ובמחוז תל אביב – 75% התייצבות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זאת אומרת – 25% לא. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הבעיה היא אך ורק במחוזות האלה. התססה מיותרת, שקודם כול פוגעת בילדים ובהורים ובמורים עצמם. כי מורה – התחלות של מוסד, שמגיעה בסיטואציה כזו, החוק קובע, אחרי שיש שפיטה, זו גריעה על התייצבות שלא כדין, ולמעשה לא יקבלו שכר. אין משא ומתן, המשא ומתן נגמר, התוחלת של כל האירוע הזה מיותרת. אני פונה למורים, אל תקשיבו לאלה שמתסיסים, חבל שאתם נופלים לפח הזה. יש לכם ארגון מייצג של הסתדרות המורים עם יפה בן דוד, יש בית משפט, יש חוק, יש צווים - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> פתאום יש בית משפט, יש חוק. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - אל תתחלו ותפעלו בניגוד לחוק בצורה פלילית. אני מאמין וסומך על המורים ועובדי ההוראה, שהם דוגמה ומופת לאיך צריך לפעול במגזר הציבורי בתקופה הקשה הזאת, שלא ייפלו בפח של אותם מתסיסים שיושבים פה בשורות האחוריות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם לא דוגמה ומופת לפני שאתם מקצצים למורים. בושה - - - תקצץ את המשכורת שלך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יסמין, תודה רבה. תודה, גברתי. << נושא >> הצהרת אמונים של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברי הכנסת, לפני שאנחנו נפנה להצבעה, חבר הכנסת צבי סוכות, אנא, בבקשה עמוד במקומך. אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת אלמוג כהן, שנכנסה לתוקפה ביום ראשון ח' בניסן התשפ"ה, 6 באפריל 2025, בא במקומו חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, נקיים עתה את הצהרת האמונים. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, ואתה תעמוד במקומך ותשיב: "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ולהתגייס לצבא. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> מתחייב אני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני, לא שמענו אותך. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> מתחייב אני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת, שב, בבקשה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה, רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ממשלה כושלת שמעדיפה לממן משתמטים על חשבון לוחמי המילואים; << נושא >> << נושא >> 2. השבת 59 החטופים הנותרים משבי חמאס ברצועת עזה; << נושא >> << נושא >> 3. ממשלת ישראל ממשיכה להפלות את החברה הערבית בתקציבים << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 39 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 39 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה, מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה – 42 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 42 בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה, מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה – 23 נגד – אין נמנעים – אין נוכח – 1 הצעת סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 23 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים, נוכח אחד. אני קובע שההצעה לא התקבלה, מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. << הצח >> הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1850).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר חיים ביטון. בבקשה, אדוני. לאחר הצגת הצעת החוק נעבור לדיון אישי. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות. << דובר >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מציג פה את חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה–2025. החוק שמונח לפניכם הוא צעד נוסף להגברת התחרות במערכת הפיננסית, ומהווה תיקון של רפורמת הבנקאות הפתוחה. מדובר ברפורמה משמעותית מאוד לקידום התחרות במערכת הפיננסית, שהיא חלק מצעדים נוספים שנעשו בשנים האחרונות להגברת התחרות, כמו ניוד חשבון בנק בקליק, רפורמה בשירותי תשלום שתכניס תחרות לשוק התשלומים, הפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מדיסקונט, חיוב הבנקים לשלוח סמ"ס חודשי שמפרט את העמלות והריביות שהם גובים מאיתנו ועוד. אחד החסמים המשמעותיים להגברת התחרות במערכת הבנקאית בפרט והפיננסית בכלל הוא המונופול שבו מחזיקים הגופים הפיננסיים על המידע של לקוחותיהם. חוק שירות מידע פיננסי מחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים, הנקראים פינטק, בהסכמה של הלקוחות. הפינטקים יכולים להציג ללקוחות כמה הם בדיוק משלמים על השירותים הפיננסיים שהם צורכים, להציע הצעות משתלמות יותר, לסייע בניהול פיננסי, לספק מידע לחיתום הלוואות ועוד. החוק מאפשר הנגשה של נתונים גם ללקוחות פרטיים וגם לתאגידים, כאשר בתאגידים עולים קשיים ביישום של הרפורמה. הקשיים העיקריים הם קושי בהסמכת מורשה חתימה ייעודי שיכול לתת הסכמה למשיכת המידע, ופערים במידע שניתן למשוך דרך המערכות שהוגדרו בבנקים. טרם חקיקת החוק היו חברות שנתנו שירות מידע פיננסי לתאגידים דרך כניסה לאזור האישי של הלקוחות באמצעות שם המשתמש והסיסמה שלהם ושימוש בטכנולוגיית screen scraping. החוק קבע מעבר מהטכנולוגיה הזו לטכנולוגיה יעילה ובטוחה יותר שנקבעה בחוק. לצורך כך, נקבעה תקופת מעבר שבה יהיה מותר להמשיך לתת שירות דרך פרטי הלקוח, עד שהחוק ייכנס לתוקף לעניין תאגידים ושיהיה ניתן לתת שירות מידע פיננסי באמצעות הטכנולוגיה החדשה. תקופת המעבר הזו מסתיימת באפריל הקרוב, ובינתיים יש קשיים משמעותיים לעבור לטכנולוגיה החדשה. לכן התיקון לחוק נועד לעשות שני דברים: 1. לקבוע שמורשה החתימה הבכיר בתאגיד יהיה מוסמך לתת הסכמה למשיכת המידע הפיננסי של התאגיד, כך שתאגיד לא יצטרך להסמיך מורשה חתימה מיוחד מול הבנקים על מנת לתת הסכמה למשיכת המידע שלו; 2. להאריך את תקופת המעבר שבה מותר לגשת לטכנולוגיה הקודמת עד שיהיה אפשר לתת שירות טוב באמצעות הטכנולוגיה החדשה; על מנת לאפשר לעשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים להמשיך לקבל שירות ומידע פיננסי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. אם כן, אנו עוברים לדיון האישי. חברת הכנסת בן ארי, שלוש דקות, בבקשה, ואחריה – גלעד קריב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אני עוד לא סיימתי להתייחס לכל אירוע השרפה, כי בנאום שלי אפילו עשר דקות לא הספיקו לי לכסות את השערורייה שהייתה שם. אבל אני רוצה להתייחס לעוד משהו שקרה. מה שנקרא, ככל שהאש התפשטה, הגולה במיאמי, הבן, ההוא שהוא די זוכר את השם שלו, הפיץ תיאוריית קונספירציה. שימו לב שמי שבעצם אשם בשרפה – זה לא כמובן על ההצתות והערבים, שגם זה לא היה נכון – תוך כדי שאנחנו מתכנסים ביום הזיכרון, החליט הבן הגולה להאשים את המפגינים מקפלן. אגב, גם השר המקשר, שבעיקר מקשר בינו לבין עצמו, מי שפספס, האשים את המפגינים שהם מקבלים כסף איראני. אבל אני אשים את ההזיות שלו בצד, אפשטיין, אהוד ברק – את כל הג'אז הזה שמענו כבר בכנס הקודם. אני רוצה דווקא להתייחס לתיאוריית הקונספירציה שהפיץ הבן הגולה – אחרי שהוא כמובן האשים את הערבים המציתים, הוא עבר לקפלניסטים. כמובן שהאשים גם את חיל האוויר, כמובן שהאשים את שב"כ, ואפילו על בג"ץ הוא דיבר. באמת צריך להיות טיפוס מאוד מאוד נאלח כדי להאשים בערב של יום הזיכרון – סליחה, ביום הזיכרון, כששמות הנופלים עוד באוויר – את המפגינים מקפלן, שהם ניסו לשרוף את המדינה. תשמעו, זה רעל שהרבה זמן לא ראיתי, וזו רמה נמוכה ביותר. תראו, אמרתי את זה. בסוף תיאוריית הקונספירציות האלה מחלחלות. ובסוף, לבוא ולהאשים מפגינים שהם שורפים, כשהפצע הזה של יום הזיכרון עוד פתוח, לבוא ולדבר על זה שכל המטרה של המפגינים מקפלן היא לשרוף את המדינה כדי לא לחגוג את יום העצמאות. תבינו לאיזה שפל של הסתה – באמת, אני חושבת שזה אפילו טמטום ושיסוי – הגיע הבן הגולה. כמובן, יום למוחרת, בחידון התנ"ך, אמר ראש הממשלה - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבא של אברהם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבן אברהם – נכון. - - ש-18 חשודים בהצתות נעצרו. מסתבר שיש שלושה, שבעצם זה היה אחד. כלומר, הוא גם לא זוכר את השם של הבן שלו והוא גם כמובן מאשים את הערבים. כי אם יש הצתות זה תמיד טרור. לא משנה שגם אם יש הצתה, אפשר לכבות אותה. אבל איך ציפית שנכבה שריפה שמינית פירומן כאחראי לכב"ה? מה ציפית שיקרה, אם שמת אדם שמראש המומחיות שלו בללבות שרפות היא להאשים את המפגינים בקפלן שהם אלה ששורפים את המדינה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כתובת האש במקרה הזה הייתה על הקיר. במקום שיכבו את השרפה, הממשלה הזאת רק מלבה שרפות. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת גלעד קריב, ואחריו – ואליד אלהואשלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, בערב יום הזיכרון האחרון התחולל פוגרום. פוגרום של ממש. הפוגרום הזה התחולל בליבה של מדינת ישראל, בעיר מרכזית בשרון, ברעננה, כאשר עדר מוסת של כהניסטים תקף אנשים שהתקבצו לטקס זיכרון שלא היה לרוחם, טקס זיכרון ששודר לצפייה בבית הכנסת הרפורמי ברעננה. העדר המוסת היה של כהניסטים, אבל הגורמים המסיתים ממש לא הגיעו רק ממפלגתו של איתמר בן גביר. הגורמים המסיתים הגיעו מלב מפלגת השלטון, מפלגת הליכוד. יושבת-ראש סניף הליכוד ברעננה הסיתה את אותו עדר אלים, ולאחר מעשה האלימות עוד התגאתה בכך והודיעה שזוהי רק יריית הפתיחה. אפשר להתווכח על טיבו של טקס הזיכרון המשותף למשפחות שכולות ישראליות ולמשפחות פלסטיניות. אפשר לאחוז בעמדה שהטקס הזה לא צריך להתקיים דווקא ביום הזיכרון. אני את יום הזיכרון ציינתי יחד עם חבריי ועם משפחתו של חבר נעוריי שנפל ברצועת הביטחון. אבל על דבר אחד אי-אפשר להתווכח, והוא שהאלימות, שקריאות מוות לערבים ו"שיישרף לכם הכפר", שהרצח בעיניים של אותם מפגינים – האש הנוראה הזו מאיימת לשרוף את כולנו. ציוץ לא נשמע מהצד הזה של המליאה. אף חבר כנסת בקואליציה לא מצא לנכון לומר מילה אחת על סלעים שמושלכים אל עבר חלונות בית כנסת. בית כנסת שהוקם, אגב, על ידי רב שאיבד את בנו ברצועת הביטחון בלבנון. בית כנסת של נערים שעלו בו לתורה בבר המצווה, ונפלו כעבור כמה שנים בשדות הקרב. אף חבר כנסת מהקואליציה. וכן, גם התגובות מגורמים נוספים בחברה הישראלית איחרו לבוא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ואני מודיע לכם, אנשי הקואליציה, שאנחנו לא נאפשר לכם להחריב את הבית השלישי בשנאה העזה שלכם לכל מי שמנסה להציג חזון אחר לכיוון ולדרך של החברה הישראלית. לא ניתן לכם להצית את אסמיה של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה, אדוני. אלהואשלה, אני מבקש להקפיד על שלוש דקות. אני אפסיק אחרי שלוש דקות. בבקשה, אדוני. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאז כינון הממשלה הזאת אנחנו פונים גם לראש הממשלה וגם לשר לביטחון לאומי על מנת לטפל בנושאים הקרדינליים בחברה הערבית. נושא הפשיעה בחברה הערבית מתחילת השנה – אנחנו היום עומדים על 90 נרצחים בחברה הערבית. ראש הממשלה לא עושה כלום בנושא הזה. למרות הדרישות שלנו ולמרות הפניות שלנו, עד עכשיו כלום לא נעשה, שום ישיבה – לא של הדרג המדיני ולא של הדרג המקצועי, שום דבר. רק סיסמאות מחלק ראש הממשלה, בניגוד למה שהיה בממשלה הקודמת, כאשר מספר הנרצחים בחברה הערבית ירד ב-15%. אבל ראש הממשלה ממשיך ורוצה לדרדר את המצב בתוך המדינה, וכל פעם מנסה לגרור את החברה הערבית לתוך משהו שהוא נכשל בו. גם בעניין השרפה. מה הוא אומר? ש-18 אנשים נעצרו בגל השרפות האחרון. אבל מה עם הפושעים שמסתובבים בחברה הערבית? למה אתה לא עוצר אותם? למה אתה לא מנחה את השר הליצן לעצור אותם? מה אתם עושים על מנת לטפל במה שקורה בחברה הערבית? הוא והבן שלו משתלחים באזרחים הערבים במדינה, מתעקשים לגרור אותם לעימות. ואנחנו אומרים לכם: אנחנו לא רוצים את זה. מחפשים יציבות, והם מחפשים עימות. כנ"ל גם בנגב. במקום להפסיק את ההריסות בנגב ולהכיר בכפרים הלא-מוכרים, היום מתקיים דיון בהנחיית השר בן גביר וסמוטריץ' – להקים עוד חמישה יישובים על קרקעות הבדואים על ציר 25, משגב שלום מזרחה עד ערערה. מה, חסר אדמות בנגב – על מנת לנשל את קרקעות אבו תלול? תפסיקו עם המדיניות הזו. אנחנו אומרים לכם: תפסיקו עם המדיניות הזו. רוצים שיח עם אנשים. לא דרך כוח, לא דרך דחפורים. אנחנו רוצים שהממשלה תנהל משא ומתן עם האזרחים הבדואים. הגיע הזמן להסתכל אחרת, לחשב מסלול מחדש עם האזרחים הבדואים בנגב. ומה עושה המשטרה? מגיעה ליישוב לקיה, פעמיים בחודש האחרון הורסת את אוהלי השמחות ביישוב. במקום לדבר עם ראש המועצה שריף אלאסד או לדבר עם חברי המועצה או עם המנהיגות הבדואית בנגב, בוחרת בדרך הקשה, בדרך הלא-מקובלת, להרוס את המסורת הבדואית ולהרוס את אוהלי השמחות. למה עושים את זה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה אדוני. חבר הכנסת חמד עמאר – לא נמצא; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – לא נמצא. חבר הכנסת אלעזר שטרן. אני עברתי לסוף. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רבות עוד ידובר וידובר ונדבר על נושא המלחמה, שאף פעם לא די לה. היא עכשיו במקום אחר. אבל היא בעיקר במקום אחר בגלל שאנחנו לא יודעים מה הסוף שלה, מה המטרות שלה, חוץ מזה שהיא תתחזק את קואליציות החורבן. שמענו שהיום הודיעו לבית המשפט, דרך היועצת המשפטית, שלא תהיה ועדת חקירה עד שתסתיים המלחמה, כאילו ראש הממשלה המסית ביותר שקם לנו אי-פעם צריך סיבות בשביל להמשיך את המלחמה. אז עכשיו יש לו עוד סיבה: למה צריך להמשיך את המלחמה? כדי שלא תקום ועדת חקירה, אחרי שהוא אמר שהיא לא תקום עד שתסתיים המלחמה. אבל צריך להגיד את האמת. גם לנוכח תחקירים שמתפרסמים אנחנו יודעים שוועדת חקירה, שכבר הייתה צריכה לקום, הייתה חוסכת בחיי אדם. דווקא במלחמה שמתמשכת, חייבים להקים ועדת חקירה – בוודאי אחרי שכבר שנה היא בועטת בכולנו – כדי לדעת מה נכון ומה לא נכון, מה ניתן לשפר, כדי שבמלחמה שאין לה סוף, תוך כדי המלחמה הארוכה הזו, נוכל להפיק לקחים שיחסכו בחיי אדם. אבל מה אומר ראש הממשלה? שנחכה שתסתיים המלחמה, כאילו כולנו טיפשים, כאילו אנחנו צריכים לחכות לאישור ממיאמי ביץ', כן? כדי שהציוני האמיתי יגיד לנו מה הקשר בין ועדת חקירה לחיי אדם, שיסביר לנו למה גם כשמלחמה מתמשכת, והיו כשלים, וכנראה שגם יהיו, היו דברים שהיה אפשר לשפר, וכנראה שיש דברים שניתן לשפר – אבל חס וחלילה שלא תהיה ועדת חקירה. ואני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש. אני לא יודע ממה הוא מפחד. הרי יש לו ניסיון באיך לא להתייחס לוועדות חקירה. כולנו יודעים מי הייתה ממשלת החורבן, השמות מפוזרים פה. אבל את הלקחים אנחנו עוד לא יודעים, והוא כנראה גם לא רוצה, וגם לא אכפת לו, שבינתיים לא באמת נפיק לקחים. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חברי וחברות כנסת נכבדים, הממשלה הימנית הזו – והעומד בראשה – ממשלת הדמים, כבר לא מסתירה, כבר לא מתביישת להגיד את המטרות האמיתיות שלה במלחמה הזו, כבר השמיטה את שחרור החטופים מראש סדר העדיפויות שלה. ראש הממשלה שינה את סדר המטרות שלו במלחמה הזו, והחטופים כבר לא נמצאים למעלה. והטענה הזו שהוא רוצה והחליט על גל חדש במלחמה – כאילו המלחמה הפסיקה בתקופה האחרונה. עכשיו הוא רוצה לחדש אותה ולעשות אותה יותר עוצמתית. כנראה הפתגם הזה שאומרים: מה שלא בכוח, בא ביותר כוח – הוא באמת מאמין בו. כבר שנה ושבעה חודשים ששני העמים, ובעיקר גם הפלסטינים, שותתים דם, חיים במצב של מלחמה מתמדת. היום בבוקר שמעתי ריאיון עם עיתונאית מעזה שאומרת שאנשים בעזה בימים אלה הולכים ברחוב ומתמוטטים ומתים במקום בגלל הרעב. כן, זו המציאות. לאנשים אין מה לאכול, ואין להם מה לקנות, ואין להם במה לקנות, ואחר כך מתווכחים אם זו הרעבה או לא. מעל ל-53,000 הרוגים, 120,000 פצועים, ואנשים שמתים מרעב, תינוקות שמתים מרעב, ועדיין חושבים שיש עוד כוח שאפשר להפעיל, ועדיין חושבים שהדרך הזו היא הדרך הנכונה. עד מתי? עד מתי גם הפלסטינים וגם אזרחי מדינת ישראל ישלמו את המחיר על החלטות של ממשלה, שאומרת בצורה הכי ברורה –היום אמר סמוטריץ', שר האוצר: אנחנו נכבוש ואנחנו נישאר. הוא רוצה להישאר בעזה. כלומר, הקולות שנשמעו מאוד הזויים בתחילת המלחמה, על התנחלות בעזה הופכים ליותר ויותר מקובלים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חושבת שהגיע הזמן שכולנו נתעורר, כי הרבה פשעים נעשים בשמנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. בבקשה, מירב כהן, גברתי. אחריה – נאור שירי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, כששום דבר לא נראה יציב – לא הביטחון, לא הכלכלה שלנו, לא המרקם החברתי – אתם, המורות והמורים, הגננות והיועצות, אנשי ונשות הצוותים החינוכיים, אתם הדבר הקבוע. יש ילדים שקמים בבוקר בבית מבוהל או אפילו מפורק, אחרי לילה של אזעקות, או חרדה כלכלית. יש ילדים שחיים עם הורה אחד כי השני נמצא כל הזמן במילואים, ויש מי שמתמודדים עם אובדן אמיתי של בני משפחה ועם פחד משתק שממלא את כל הבית. ואתן אלה שפוגשות אותם כל בוקר, אתן העוגן. בתור אימא אני רוצה לנצל את הזכות שיש לי לדבר כאן במליאה כדי להגיד תודה. תודה מכל הלב, תודה למורה שמחכה בכניסה לבית הספר עם חיוך גם כשהיא עצמה לא ישנה כל הלילה מרוב דאגה. תודה לגננת שממשיכה לשיר שירים עם הילדים גם כשברקע יש חדשות קשות עם עוד הותר לפרסום. תודה ליועצת החינוכית שמבחינה מי יושב ככה בשקט, עצוב מדי, שקט מדי, ונותנת לו את המקום לנשום. תודה למחנך שחזר אחרי 200 ימי מילואים, שחזר מהגיהינום ישר אל הכיתה. אני לא יודעת איך לאנשים האלה יש את הכוח, את תעצומות הנפש להחליף ככה בין הנשק לספר. תודה לכם שיש לכם את הכוחות לעשות את זה. אנחנו מפקידים בידיים הטובות והאחראיות שלכם את היקר לנו מכול כי אין ראויות וטובות מכן כדי להבהיר לילדים שלנו שגם בימים קשים כאלו, גם כשהאופק מעורפל, יש בבתי הספר מי שרואה אותם, מי שמקשיב להם, מי שמאמין להם ובהם. זו לא רק הוראה, זו שליחות. חינוך הוא מלאכת קודש של ממש. בשקט, בצניעות, באהבה, בתנאי שכר לא מתגמלים, לא אטרקטיביים, צוותי החינוך הם ממש עמוד התווך של החוסן הישראלי, של החוסן הלאומי. אתם מחזיקים את החברה הישראלית בימים הכי קשים שלנו, בימים שחורים שעוברים על מדינת ישראל. מגיע לכם לא רק לקבל תודה, מגיע לכם גם לקבל שכר הוגן וגב, גיבוי ממדינה שלמה. מי שנמצאות שם בשביל הילדים שלנו בימים הקשים האלו – אנחנו חייבים, חובתנו גם להיות - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שם עבורן, תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. כל מילה בסלע. נאור שירי, בבקשה. אחריו – רם בן ברק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גם אני רוצה להתייחס לכל נושא עולם החינוך. יש נטייה במדינת ישראל להתעסק תמיד בשרפות – ואז, למה לא כיבו – ולהיזכר שיש התחממות גלובלית, ושרפות וטמפרטורה. זה בדיוק אותו דבר כמו המשבר בחינוך עכשיו. בסוף במדינת ישראל, מורה או גננת שאמורות לחנך את דור העתיד – הדבר הכי יקר, נכון? הילדים שלנו, שאנחנו שמים אותם בגנים, שמים אותם בבתי ספר – מקבלות משכורת כמו אחמ"ש במקדונלד או כמו שליח ממוצע בוולט. ממש כך, מורה שבמשך 18 שנים הוא לומד, יש לו 18 שנים ותק, תואר, מלמד, מקבל בסוף – מביא הביתה 9,700 שקל. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ברוטו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה הנטו במקרה, שזה בערך – בסוף, היום כשאתה עובד במקדונלד, עושה שליחות בוולט, אתה מקבל יותר כסף. ועכשיו עולה שר החינוך – ובכלל, יש הברקות של השרים האלו, איך אתמול אמר השר אליהו: אני באמת לא מבין מי עולה במוחו לקצץ בשכר של מורים. אולי אתה? אתם אלו שהצבעתם על הקיצוצים האלה, אתם אלו שהורדתם 60 מיליון שקלים בקיצוץ לגיל הרך, 113 מיליון שקלים בהשכלה הגבוהה. אבל נראה שזה לא מעניין אף אחד. יש היום שביתה. שר החינוך איבד שליטה על האירוע, וגם אבא של אברהם, גם הוא איבד שליטה על האירוע. אתם מכירים את אבא של אברהם? הוא לא קשור. יש שביתה, אנשים לא הולכים לעבודה, תלמידים לא לומדים. אבל הכול בסדר, הוא עושה סרטים וראיונות עומק עם המראיין זוכה פרס פוליצר טופז לוק. זה נהיה עכשיו קטע חדש, כי הוא לא מסוגל להתמודד עם ריאיון אמיתי. או בערוץ הפינוק 14, או בערוץ טופז לוק – כי אין את אוריך, שהוא עכשיו במעצר בית. 80 מיליון שקל, השר המבולבל שלא ידע בכלל וחשב שלא מקצצים למורים ומי יקצץ למורים, שר המסורת. 80 מיליון שקל בזבוז הכסף הזה עולה. 45 מיליון שקלים עולה השר שמת על רם בן ברק, השר לשיתוף פעולה אזורי אמסלם, שאני רוצה לומר לכם, אם בשנתיים האחרונות היה משהו בשיתוף פעולה אזורי – שיהיה לו בהצלחה. 3.4 מיליון שקלים הלשכה של סגן השר החדש, אלמוג כהן, סגן השר לענייני כלום ושום דבר. אולי הוא נותן פייט לטסלר, גם בזה אני לא בטוח. מיליארד שקלים, 1.3 מיליארד שקלים הולכים לחינוך החרדי, כי לזה יש כסף. 60 מיליון שקל לסבסוד ישיבות מחו"ל; 50 מיליון שקל לאבי מעוז – לזה יש כסף. אבל למורֶה או המורָה או הגננת שיושבים עכשיו ובוכים על 3.3% אחוז קיצוץ בשכר שלהם, מ-9,000 שקל – כמו אחמ"ש במקדונלד – לזה אין כסף. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם מוציאים צווים למורים במקום שיוציאו צווים למשתמטים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. רם בן ברק, בבקשה. אחריו – ולדימיר בליאק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תענוג להגיד: אדוני היושב-ראש, כשאתה היושב בראש, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע, אדוני, אני באמת מאוד מעריך את חברי הכנסת והשרים של ש"ס, הם עושים עבודה טובה. השר ארבל, השר בוסו, ינון בוועדת הכספים. באמת, חברי כנסת לעילא ולעילא. באים, עובדים, חרוצים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ששש, עליזה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי היחידים בממשלה הזאת שבאמת עובדים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מרגי, השר מרגי. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר מרגי, כמובן. כל חברי הכנסת של ש"ס. באמת, אחד-אחד, עובדים, חרוצים, נותנים עבודה. אבל אני מאוד מאוכזב מהם. אתה יודע למה, אדוני היושב-ראש? כי הם, אני יודע, תומכים בעסקה להחזרת החטופים. הם אומרים את זה, הרב דרעי אומר את זה. הם בעד עסקה להחזרת החטופים. אז למה הם לא אומרים את זה בממשלה? למה הם לא מאיימים, כמו סמוטריץ' ובן גביר, בפירוק הממשלה אם הם מאמינים בזה? אותו דבר אני אגיד לך גם לגבי השר גפני. חבר הכנסת גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, אמר אתמול או שלשום: המשימה להחזרת החטופים היא משימה קדושה וצריך לעשות את זה דבר ראשון. אז למה הוא לא אומר את זה בממשלה? למה הסיעה שלו לא מאיימת בפירוק הקואליציה? אל תדאג, הקואליציה לא תתפרק על זה. למה הם מאיימים בפירוק הקואליציה כשזה נוגע לחוק הגיוס, כשזה נוגע לתקציבים? אז הם מאיימים בפירוק הקואליציה, אבל כשזה נוגע לחטופים, כשזה נוגע לאחים ולאחיות שלנו, אנשים שנמקים – בזמן שאני מדבר כאן – במנהרות, בחושך, לבד, רעבים, צמאים. אני לא רוצה אפילו לדמיין את המצב שלהם, אבל אני לא מצליח לא לדמיין את זה. אולי הם כבר איבדו את התקווה, אולי הם כבר מיואשים; המשפחות שלהם, שכבר שנה וחצי אין להן חיים. זה פחות חשוב מתקציב כזה או תקציב אחר? זה לא מספיק חשוב בשביל לאיים בפירוק הממשלה? היא לא תתפרק, הממשלה, פשוט ילכו לעסקה. למה אתם לא עושים את זה? למה אתם לא עושים את זה? יש לכם את הכוח הפוליטי לעשות את זה. אתם מאמינים בזה. אתם אומרים שזה הדבר הנכון לעשות, אז למה אתם משאירים את הבמה לבצלאל סמוטריץ' ולעמיחי אליהו ולבן גביר, שמאיימים בפירוק, ובגלל האיום שלהם יוצאים עכשיו למבצע כיבוש הרצועה בלי לדעת לאן הולכים? למה? זה בידיים שלכם, אתם יכולים להחזיר את החטופים. תעשו את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת יסמין פרידמן, גברתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. האמת היא שרציתי לבוא לכאן ולדבר באמת על דברים מהותיים, אבל אני אעשה את זה אחר כך, כי אי-אפשר לעלות לכאן ולא להתייחס למה שנאמר פה על ידי שרים שעלו לכאן לפני כן. עולה לכאן שר החינוך, שכולנו יודעים מה קורה בחינוך, מאשים את המורות: הסתה, המורות, במרכז הם יותר תוססים, עושים. אני לא מצליחה להבין את זה – הוא מאשים את המורות בקיצוץ שנעשה להן, שאיננו צודק, אבל בוא, הן אשמות, כן. כאילו באמת, טיפה common sense. ואני באמת לא יכולה שלא להתייחס לדברים של אמסלם, שכל פעם עולה לכאן, ורק דברי רעל יוצאים מפיו. אבל יש כל מיני דברים שבאמת אני חייבת לשים עליהם דגש. הוא כל הזמן דיבר: אתם ואתם ואתם, אנחנו חונכנו, אנחנו חונכנו. אין לי מושג מי זה "אנחנו חונכנו" שהוא מדבר עליו. לטענתו החינוך שלו הוא החינוך הראוי. אבל הוא שבר לי את הלב, כשאני נכנסתי לפה יום אחד, למקום הבאמת-באמת מכובד הזה, והבחנתי בו מפצח גרעינים בשולחן שלו פה במליאה. וזו הזדמנות שתגידו גם לחברת הכנסת שמסתובבת פה עם נעלי בית ורודות בשביל תשומת לב, שגם זה לא מכובד. תכבדו את המקום שאתם נמצאים בו, זה דבר ראשון. אחר כך הוא מדבר על אהוד ברק. אלוהים, כאילו אהוד ברק בכלל בכנסת או בממשלה. 25 שנה הוא לא ראש ממשלה. מה אכפת לי מה אהוד ברק עושה כרגע? אני לא מבינה איך אתה מחבר בין הדברים. אהרן ברק, לדעתו, צריך לשבת בכלא. הוא צריך לשבת בכלא, אלוהים יודע על מה, לפני שיש פה כתבי אישום שיכולים לספק תעסוקה ללשכת עורכי דין שלמה. הוא ישב בכלא. פעם אחת, פעם אחת אני מבקשת מהשר אמסלם שיעלה לכאן ויספר משהו אחד טוב שקרה באותו חודש במשרד שלו – משהו שהוא קידם, משהו שהוא נלחם עבורו, משהו שהוא עשה. אני בחיים שלי לא שם שמעתי על העבודה שלו. לא נראה לו שהוא צריך לעלות לכאן ולתת לנו דין וחשבון על מה שהוא עושה. פשוט לא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גידור פארק התעשייה - - - הירדן. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, גם זה משהו קטן. האם זה מצדיק להיות שר בשביל זה? לא, כי כל חבר מועצה שלא מקבל משכורת יודע לעשות את זה טוב מאוד. ודבר אחרון, בשניות האחרונות – היועצת שלי אופיר קיבלה צו 8 היום. ביום ראשון היא חוזרת למילואים. אני רוצה רק להזכיר שאופיר כבר עשתה מעל לשנה מילואים. ושאלתי בסיעה שלנו: חבר'ה, את מי עוד הקפיצו? אני לא רוצה להגיד לכם כמה ידיים הורמו. חצי מהיועצים של סיעת יש עתיד, וכנראה של סיעות נוספות, הוקפצו חזרה בצו 8. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת דב מלביצקי – לא נמצא; יבגני סובה – לא נמצא. משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול קראתי ציוץ, וכך היה כתוב בו: "מאבק המורים והגננות מוצדק לחלוטין!" – לחלוטין – "פקידי האוצר התבלבלו. לא ייתכן שהמורים והגננות, שעבודתם היא עבודת קודש, יופלו לרעה ביחס לכלל עובדי המשק בישראל. אני עושה ואעשה הכול על מנת לסייע להם במאבק הזה". מיקי לוי, זה אתה צייצת? לא. חיפשתי חבר באופוזיציה – אף אחד לא צייץ את זה. מי צייץ את זה? שר החינוך. שר החינוך במדינת ישראל מצייץ. וזו הדגמה נהדרת, אדוני היושב-ראש, איך אנשים חסרי כישורים במדינת ישראל מצייצים במקום לעבוד, במקום לנהל. במקום לעבוד, במקום לקחת אחריות, הם עסוקים להאשים את משהו אחר. עם כל הטלטלה והאירועים שהיו ביממה האחרונה, אדוני היושב-ראש, זה פשוט ממחיש את המצב. זו לא טעות, זו מדיניות של ממשלה שאיבדה את הבושה, איבדה את הכיוון. זה כמו Waze בצפון – אין, לא רואים. הרי קיש לא הופתע. הוא גם לא נאבק – הוא הצביע בעד הקיצוץ. כן, יואב קיש, המצייץ הגדול, מצביע בעד קיצוץ בתקציב המורים, ואז מצייץ נגד. הוא ראה את התקציב, הוא ידע את המשמעות, הוא שמע את הקריאות, אבל הוא בחר להתעלם, ואז כשנוח ומתחיל מאבק ציבורי, פתאום הוא נלחם, פתאום הוא נזכר. לקחת אחריות? ביקשת סליחה? אמרת שטעית? כמובן שלא. הפקידים אשמים, כי זו השיטה של הממשלה הבכיינית הזו – נאשים את הפקידים, נאשים את הדיפ-סטייט. תמיד מישהו אחר. נזרוק מישהו מתחת לגלגלים. בכיינות כשיטת עבודה. אין אחריות, אין עשייה. יש טוויטר, הטוויטר כמדיניות. זו דרכה של ממשלה. מערכת יחסי ציבור כושלת שעסוקה בלשרוד עוד יום. הרי שר החינוך קיש אחראי לחינוך הילדים שלנו. אבל מה הוא עושה? מצייץ. הישגים? משהו השתפר בתחום החינוך? העיקר לטנף על חצי עם. והוא הרי לא המציא את השיטה הזו. אבל רגע, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשבח מישהו. לא כולם עצלנים ובכיינים בממשלה הזו. יש מי שעובד בממשלה הזו – נכון, רק עבור הציבור שלו, אבל אלה השרים החרדים. איזה יופי. כי מה קורה? אם אתה דואג למורים של מוסדות הפטור, כי אתה יו"ר ועדת העבודה, ואתה דואג להחריג אותם, אז אתה עובד בשבילם. ואללה, יש שרים, יש חברי כנסת שעובדים – לא בשביל המדינה, חלילה, רק בשביל הציבור שלהם. אז אני שמח שהושג פתרון למורים ולגננות, אבל בוא נבקש שיהיו לנו שרים וחברי כנסת, נדרוש שידאגו לכלל הציבור. ואיפה הכי חשוב שזה יקרה? במפלגת השלטון, הליכוד. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – לא נמצא. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחריו – מיקי לוי, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה שוב לדבר על השרפות. כמה ימים לפני שהשרפה פרצה הייתה התרעה ואזהרה של השירות המטאורולוגי, שהזהירו מפני השרפות - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> "פרצה". פרצה ככה סתם, בכמה מוקדים. פיגוע. פיגוע. פיגועים, לא הצתה, ולא במקרה. פיגוע הצתות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ודרשו מוכנות מפני שרפות שעלולות להתרחש בגלל שינויי אקלים, בגלל מזג האוויר. זה קרה גם בקפריסין, אגב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תסתכלו בטלגרם של אויבינו. הבטחתם הצתות וקיימתם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו, פתאום פרצה השרפה, ומה התגובה הפבלובית הראשונה של השקרן בנימין נתניהו? השקרן, המסית: 18 נעצרו. (אומר בערבית: איפה ה-18?) אין 18. נעצרו שלושה; נשאר אחד. אני בטוח, לא יודע, או שהוא שוחרר או שישתחרר. ואז פורסם סרטון שהורכב משני סרטונים בתאריכים שונים. בתאריכים שונים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמו כוח 100. אתה מתבלבל. אתה מתבלבל עם כוח 100 בשדה תימן. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה הסרטון של שדה תימן. זה הסרטון. כנראה הוא רואה סרטים מצוירים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז מגיח עיתונאי אחד רציני – אחד מכל העיתונאים – שבדק את השטח, הגיע לשטח, ניר חסון מהארץ הגיע למקום שבו צולם, ולא מצא שום עדות להצתה. שום עדות להצתה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח, הוא גאון. הוא גם בזה, זה התחום שלו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולאחר מכן פורסם מפי מקורות משטרתיים שקרוב לוודאי שמדובר ברשלנות של מטיילים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח, ברור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה מה שאמרה המשטרה, מקורות בכירים במשטרה. עכשיו, איך תשכנע את חבורת הנלוזים, הגזעניים, האנטי-ערבים, שמדובר ברשלנות? אגב, כשאומרים רשלנות זה יהודים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אף אחד פה לא אנטי-ערבים, אנחנו אנטי-טרוריסטים ותומכי טרור כמוך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הם אומרים שזה ערבי – זה הופך להיות טרור. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רשלנות זה יהודים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר, די. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הצתה זה ערבים, זה טרור. אני שואל – זה מה שקרה גם בשרפות הכרמל. בהתחלה אמרו אותו דבר, אף אחד לא נעצר, עצרו שניים מעוספיא על נרגילה, לא נרגילה, ושוחררו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הטלגרם קורא לערבים להצית. סתם כתוב. סתם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שום כתב אישום לא הוגש. שום כתב אישום לא הוגש. מה זאת המחלה הזאת שתמיד מחפשים את הקורבן הזמין ביותר, החלש ביותר, המיעוט, כדי להרכיב עליו אסון נורא? מה עוד שאנחנו אוהבים עצי זית. מי ששורף לאחרונה עצי זית זה מתנחלים בגדה המערבית. מי ששורף למשל אוהלים זה מי שמפציץ את האוהלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רק ברשתות שלכם יצאה קריאה לשרוף את ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באותם השבועות. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - על מה אתה מדבר? שקרן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי ששורף זה לא הערבים, לא הפלסטינים. עכשיו, אין ספק שלגבי - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ובזה אני אסיים. היה ברד בדרום. אני ציפיתי שראש הממשלה יוציא הודעה שמדובר בברד שהוא טרור אטמוספרי. לא יכול להיות שברד יורד סתם ככה בלי שהערבים יורידו אותו כמעשה טרור. נראה לכם שברד יורד בדרום, יורד על יהודים בדימונה, הברד יורד על יהודים בדימונה – סתם ככה יורד ברד? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אילו רק היית יודע איזה נזק זה גם לבדואים בפחונים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, לא, אבל הגזענים, בטח יש להם הסבר שזה טרור אטמוספרי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אגב, ממשלה כושלת, לא התכוננה לשינויי אקלים – לא ראש הממשלה, לא השר המוקיון של הטיקטוק ולא השרה האנטי-איכות סביבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. מיקי לוי, בבקשה, ואחריו – יואב סגלוביץ'. טיבי, איך אומרים ברד בערבית? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בארד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בארד. איווא. אתה יודע איך אומרים במרוקאית? טיברורית. כן, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, יצא המרצע מן השק. הממשלה, ראה זה פלא: לא נקים ועדת חקירה ממלכתית, כעת לא הזמן. מתי הזמן? כעת מלחמה. מה הקשקוש הזה? המלחמה העקובה מדם שבה נרצחו אזרחי מדינת ישראל, נטבחו ונאנסו, ואתם, אין לכם אומץ להקים ועדת חקירה? אם הייתה אומרת הממשלה: נקים ועדת חקירה ממלכתית, נכין את הקונסטרוקציה, בתום הלחימה נתחיל – אבל לא, הפחד אוכל אתכם, כי במשמרת שלכם, ממשלת החורבן, אירע האסון הגדול ביותר מאז קום המדינה. חבורה של פחדנים. ממשלה וחברי הכנסת של מחלקת הדגים הקפואים בסופר. אין אמיץ אחד שיעמוד, יסתכל על עצמו ויגיד: זה אסון שצריך להיבדק, להיחקר לעתיד לבוא, כדי שנלמד. לא. ראש הממשלה, שיודע שהוא אשם, כי הוא 17 שנים בשלטון והוא האיש שהתיר את הכנסת הכסף המזומן לעזה ואפשר לחמאס להתעצם – אתה, אדוני ראש הממשלה, נושא באחריות. איזו תעוזה יש לך ולממשלה שלך: לא נקים ועדת חקירה ממלכתית. כל תרגיל בזוי של חוק למנות ועדת חקירה כלשהי – לא נשתף איתה פעולה. ממשלה פחדנית שלא לוקחת אחריות. ראש ממשלה שלא מסוגל להגיד: אני מקבל אחריות, תוקם ועדת חקירה ממלכתית לטבח ולאסון הקשה ביותר מאז קום המדינה. אין לכם אלוהים, אין לכם עצמאות, אין לכם שום דבר. אתם ממשלת החורבן. אתם, במשמרת שלכם זה קרה, הטבח הנורא ביותר בתולדות מדינת ישראל, שני לשואה. אות קין על מצחכם. ההיסטוריה תשפוט את כולנו, את כל ה-120, ובעיקר אתכם, מי לא הרים ידו לוועדת חקירה ממלכתית. תתביישו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, ואחריו – יוסף עטאונה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, הפטריוטיות היא מפלטו האחרון של הנבל. במקרה של נתניהו הוא מפלטו הראשון. האיש המסית והמדיח, שבנו שיושב שם במיאמי משקץ ומנאץ, ואתם שותקים. כן, כן, הפטריוטיות המזויפת היא מפלטו הראשון של הנבל, והיא מפלטכם הראשון בכל מה שאתם עושים ובכל מה שאתם אומרים – השיסוי, הביזוי. זה מה שאתם עושים. 577 ימים למלחמה, 59 חטופים עדיין בשבי החמאס, ואתם מספרים סיפורים. הקבינט החליט לגייס עשרות אלפי אנשי מילואים. קבינט שחלק משריו לא שירתו מעולם – שולחים אנשים אחרים לקרב. ספרו לנו, איפה שירת בן גביר הגיבור? איפה שירת סמוטריץ' עטור התהילה? האנשים האלה, שלא מהססים לדבר גבוהה-גבוהה על ניצחון, מעולם לא עשו דבר, לפחות לא בתחום הזה שהם מדברים עליו. הם עשו במקומות אחרים: אחד הפך עגלות בחברון, צבר לעצמו כמה תיקים, שלא יהיה לנו שר לביטחון פנים בלי הרשעות קודמות; השני היה עצור שב"כ, כבול באזיקים, שר האוצר, השר במשרד הביטחון. כן, כן, מפלטו האחרון של הנבל היא הפטריוטיות, במקרה שלכם המזויפת. זו לא מלחמה להצלת חטופים. אתם הממשלה שהפקירה אותם. זו לא מלחמה להצלת חטופים, זו מלחמה להצלת הממשלה. זו מלחמת נתניהו, זה שמה. לא תקומה – מלחמת נתניהו. ואתם מגבים את העניין הזה, ותלכו לוועדת החוץ והביטחון ותשבו למעלה ותצביעו. כן, כן, אנחנו פטריוטים גיבורים, אבל אנחנו נגבה את ההשתמטות, וניתן כסף וניקח אותו מהמשרתים ונעביר אותו למשתמטים, ונפגע במעמד הביניים ונעלה את יוקר המחיה לאזרחים שמשלמים מיסים. ואחר כך ניתן נאומים חוצבי להבות. ואולי בסופו של דבר, גם על זה הפרזיט ממיאמי, שאתם מילה לא אומרים עליו, מילה לא אומרים על בנו של ראש הממשלה, וגם לא על רעייתו – שגם היום הייתה בבית משפט בענייניה, ולכן היא לא הצליחה לטפל כפסיכולוגית ילדים – אתם ממשיכים לשתוק. בושה לכם. לכו לוועדה לביטחון פנים, לכו ותראו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה לקחת את זה לשם? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> לקחת את זה לשם? כי לשם אתם מובילים אותנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת עטאונה, בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה לקחת אישי ולא ענייני - - - למה כל הזמן ללכת לעניין האישי? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה לעשות שהיא מורשעת בעבירות פליליות. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אשת ראש ממשלה הייתה מורשעת בעבירה פלילית, זה הכול. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אבל למה כל הזמן - - - במשפחה? מה זה קשור למדיניות שלו? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. אחרי יוסף עטאונה – נעמה לזימי. נעמה, את אחריו. בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מה היום, עטאונה? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת אושר שקלים, אני רוצה לספר לך היום מה הממשלה שלך עושה כלפי החברה הערבית הבדואית בנגב. מזל שיש לנו יושב-ראש שגם הוא מהדרום ומדימונה. היום, בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה הביאו לאישור הקמת – שנייה, תן לי. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> במהלך הפגרה הייתי בסיור ביישובי הבדואים בנגב וראיתי שם גם הרבה דברים שצריך לטפל בהם – גם הרבה בנייה לא חוקית, גם עניינים פיראטיים, תחנות דלק פיראטיות, המון, גם תשתיות פיראטיות - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אושר, תאפשר לו לדבר. בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - וצריך לטפל בזה, אבל שהכול יהיה חוקי. תמשיך, בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז היום הביאו לאישור הצעה להקמת חמישה יישובים קהילתיים כפריים ליהודים בין באר שבע לדימונה. כבוד היושב-ראש, כשאתה חוזר הביתה לדימונה, מצד ימין יש לך את אבו תלול, יש לך את אבו קרינאת וקסר א-סיר. אלה יישובים שהמדינה הכירה בהם לפני 15, 16, 17 שנים. ואתה עובר משם ומסתכל: חוץ ממוסדות ציבור, בעיקר בתי ספר, אין כלום – לא תשתית, לא רחובות, לא מים, אין חשמל, אין כלום, ובאה המדינה היום ובמקביל רוצה להקים חמישה יישובים. אושר, אני כל הזמן אמרתי שאין לי שום התנגדות להקמת יישובים בנגב. הקמה צריכה להיות גם לערבים וגם ליהודים, אבל לא נקבל מצב שהקמת יישובים, תכנון יישובים, הוא בעיקר ליהודים, ובמקום ערבים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אבל יש תוכנית - - - << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שנייה, תשמע, אני אסביר לך, אושר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שקלים, שנייה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה שואל אותי, אני גם יודע לענות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא. בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יש תוכנית מוסדרת - - - << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אומר לך, לא יכול להיות מצב שמקימים רק ליהודים, ועל חשבון הערבים. בימים אלה ממש מחלקים הרבה צווי הריסה ומשתמשים בהרבה ברוטליות, כוח וקנסות כלפי אנשים. תאר לעצמך אנשים שבנו בית, מחוסר ברירה – אין לו שום אפשרות לקבל היתר בגלל שאין סטטוס מוניציפלי ליישוב – מביאים את הבן אדם לבית משפט, מאיימים עליו בקנסות ומאלצים את הבן אדם להרוס את הבית שלו בידיים שלו. תסתכל על מציאות כזאת של ילדים של החברה הערבית הבדואית בנגב - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני ראיתי בחורה - - - << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - שהורסים להם את הבתים ומאלצים אותם להרוס אותם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני ראיתי בחורה הרבה וילות נטושות שבנו, ולא רוצים לגור שם בכוונה כדי שיהיו להם זכויות יתר. על זה אתה לא אומר מילה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מעניין, מעניין - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני, זה הזמן שלך, אז בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> על זה אתה לא אומר מילה. למה אתה לא מדבר על זה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתה מנהל איתו שיח, זה הזמן שלך. סליחה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני הייתי בשטח, אני ראיתי מה הולך שם. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מעניין מי המדריך בסיור שלך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> בוא נעשה ביחד. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כנראה שלמדריך שלך יש ראייה סלקטיבית. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> בוא נלך ביחד - - - << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למדריך שלך יש ראייה סלקטיבית. אושר, אני מזמין אותך לסיור - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> באהבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - שתראה את החורבן – ואדי אל-חליל ואום אל-חיראן, שהרסו, גירשו, ומתכננים להקים יישובים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מזמין אותך לבקר ולראות יחד את המציאות. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מוכן לאתגר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. נעמה, בבקשה. עד שתגיע למקומך אני רוצה להגיד שהעניין הרבה יותר מורכב, חבר הכנסת עטאונה, הרבה יותר מורכב. וגם כשאני רציתי להקים חמישה יישובים לבדואים, הראשונים שהתנגדו לצערי היו הבדואים. אתה צריך - - - << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, זה לא מדויק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתה אומר לי? אני הייתי השר האחראי. אתה אומר לי שזה לא מדויק? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הם התנגדו - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, ממש לא. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, לא - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו, אני לא מתווכח, סליחה. אני לא מתווכח. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אילת שקד שמה תנאים שם - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אילת שקד לא שמה שום תנאים. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא לא לא. אילת שקד – בסוף, הניסיון להכרה ביישובים לפי הכללים של אילת שקד. לא נקבל אותם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת. סליחה שפתחתי את זה, אבל הרגשתי צורך להגיד את זה, כי התמונה היא לא חד-צדדית. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אילת שקד רוצה לרכז את הבדואים. אתה יודע שחמשת היישובים, המטרה בתוכנית הייתה פיזור האוכלוסייה היהודית בנגב. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מדבר על זה שיש הרבה וילות נטושות. יש שם הרבה וילות נטושות. בכוונת מכוון לא הולכים לגור שם. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מצד אחד מדברים על החברה הבדואית, והם רוצים לעשות פיזור לאוכלוסייה - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אושר שקלים, זהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אושר, זהו. נעמה לזימי, שלוש דקות. בבקשה, גברתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שיח ער מאוד על יוקר המחיה והקיצוצים במשכורות של נותני השירות הציבורי, ובכלל לכולנו, מתנהל עכשיו. אני רוצה לומר משהו, ולומר בבירור: מי שנדמה לו שמי שמקריב חטופים, אזרחים, אחים שלנו, לעינויי תופת בשבי החמאס, ידאג ליוקר המחיה, הוזה. הם עכשיו, ממש עכשיו, דואגים להעלאת שכר לעצמם. זה היום הראשון לכנס הקיץ. אני רואה שיש פה אורחים. אתמול בוועדת שרים לחקיקה מעלים חוק להעלאת שכר עכשיו לשרים ולח"כים. לא נשמע כדבר הזה. אחים שלנו מעונים שם במקום להחזיר אותם, המורות שובתות, הגננות שובתות; הבת שלי היום הייתה בבית – בצדק, אגב, בצדק – והם חושבים על להעלות את המשכורת לעצמם עכשיו? חרפת עולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - זה להוריד את המשכורות - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר, היום זה המורים והגננות, מחר זה הסייעות, העו"סיות, האחיות, נהגי התחבורה הציבורית, הרופאות. כן, שר הבריאות בוסו, היום עשינו דיון על המחסור ברופאים בפריפריה. איך נמלא את המחסור כשהשכר שלהם נשחק ב-20% ב-15 השנים האחרונות? לאן נלך? מישהו פה יכול לדמיין את המדינה שלנו, את ישראל האהובה שלנו, מתפקדת בלי רופאים? בלי אחיות? בלי מורות? בלי גננות? הרי אין דבר כזה. למה אנחנו מקבלים את זה שחסרים אלפים מהם? זה החיים שלנו, זה החיים עצמם. אני רוצה לומר, אתם הפכתם את הציבור העובד והמשרת לחמורו של משיח. אפילו את האחים שלנו אתם מקריבים בדרך לחזון המטורלל שלכם. ואני רוצה לומר, ישראל של החיים, של התקומה, היא ישראל של ערבות הדדית, של שיקום, של הושטת יד, של תקצוב ראוי, של שכר ראוי. ואני אסיים ואומר – הרמטכ"ל אמר לאחרונה: חובתנו המוסרית הלאומית הראשונה במעלה היא השבתם של החטופים והחטופות הביתה. אלוף פיקוד צפון אורי גורדין, בטקס נעילה של יום הזיכרון לשואה – הייתי שם, שמעתי אותו – אמר: ניצחוננו לא יהיה שלם בלי חזרתם של כלל החטופים. עוד הוסיף הרמטכ"ל ואמר בדיונים הביטחוניים בקבינט בתקופה האחרונה כי הרחבת הלחימה ברצועה מסכנת את החטופים. כך הוא אמר: קחו בחשבון, במסגרת תמרון רחב אנחנו יכולים לאבד חטופים. עוד דווח שהוא אמר: הכרעת חמאס והשבת החטופים בעייתיות כששמים אותן אחת מול השנייה. הרי מישהו פה חולק שעם חמאס יש לנו חשבון ארוך? אבל האחים שלנו עכשיו מעונים שם. איך שמתם אותם במשוואה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> איזו מין אומה מפקירה את אחיה לעינויי תופת? זאת לא ישראל. ישראל היא כל ישראל ערבים זה לזה, היא פדיון שבויים, היא קדושת החיים. זה הכוח שלנו, זאת הגאווה הלאומית שלנו, זה גם הביטחון שלנו. עד שיחזרו כולם, ואתם חרפה שלא תימחה. קלון עליכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. יאסר חוג'יראת, אדוני. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר היום על הכפר טובא-זנגרייה, זה יישוב בדואי שנמצא בצפון, מול ראש פינה, ומונה כ-7,000 תושבים. פנו אליי כמה תושבים שלא מפנים אצלם אשפה כבר כמה שבועות, ואז התושבים נאלצים לטפל בזה ולשרוף את הפסולת במקומות, בשביל לפנות את זה. היו ביישוב לפני שבועיים בערך גם הריסות בתים. יש חוסר תקצוב. יישוב שנמצא בסולם סוציו-אקונומי בדרגה 3, שזה אומר יישוב עני; ראש המועצה נבחר לפני שנה, הוא לא מצליח לטפל בכלום. הריסות בתים, מצד אחד, ולא נותנים לו לטפל בזה. פינוי פסולת, כי לא משלמים לקבלן לאיסוף הפסולת, ועוד, ועוד ועוד, ואין מענה. זו רק דוגמה אחת ליישוב - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני, סליחה שאני מפריע, אבל מדברים על הריסת בתים. בטובא-זנגרייה הבית שנהרס הוא בית שנבנה על שטח לא חוקי, שהמועצה ביקשה את הריסתו. צריך לדייק, כי זה נראה כאילו אנחנו הולכים והורסים בכל מקום. לא. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני הייתי שם. לפי הנתונים, זה בית בתוך היישוב. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נכון, אבל זה על שטח חקלאי. תבדוק את זה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה לא בית שנמצא בהיקף של היישוב. זה בתוך היישוב, בין הבתים. היה אפשר לתת לראש המועצה, יחד עם רמ"י, להגיע להסדר עם התושבים בלי להרוס בתים. הריסת בתים צריכה להיות הפתרון האחרון. אבל נוסף לכל זה, יישוב שלא מצליח להתקיים כי בסך הכול, כמה ארנונה של בתים יכולים לגבות? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זה משהו אחר. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מולם יש את ראש פינה, שיש לה אזורי תעשייה שיכולים גם לגבות, ויש להם הכנסות. אבל ביישוב טובא-זנגרייה אין להם אזור תעשייה, הוא היישוב הערבי היחיד שנמצא שם. במקום שיהיו שיתופי פעולה של יישובים באזורי תעשייה משותפים, שיכולים לייעל ולהעלות את הרמה של היישוב וההכנסות בשביל לטפל בתושבים כמו שצריך – זה לא קיים. ולכן אני אומר, כל הקיצוצים שנעשים בשלטון המקומי פוגעים בעיקר ביישובים שמדורגים בסוציו-אקונומי נמוך, ובעיקר ובמיוחד גם היישובים הערביים והבדואיים בצפון. אני פונה לשר הפנים משה ארבל, ומבקש ולקחת את הנושא, לטפל בנושא הזה של טובא-זנגרייה, ולתת פתרון פעם אחת ולתמיד. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. מי השר שנמצא כאן? אוקיי, מאה אחוז. דבי ביטון, בבקשה, גברתי, ואחריה – קארין אלהרר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, 576 ימים שהחטופים שלנו נמצאים במנהרות התופת של חמאס, 576 ימים של מלחמה. ובתוך כל זה ממשלת ישראל ממשיכה לגייס אנשי מילואים, שוב ושוב את אותם אזרחים, אבל במקביל היא מעודדת בפועל השתמטות, היא לא דורשת שוויון בנטל, ובכך היא מקבעת מציאות עמוקה של אזרחים סוג א' וסוג ב'. במדינת ישראל של 2025 אסור להשלים עם זה. אנחנו במלחמה, כולנו במלחמה, ולכן כולם צריכים להיות שותפים. לא ייתכן שמי שאינו משרת, ויהי מאיזה מגדר שיהי, ימשיך לקבל הטבות, תקציבים וייצוג בלי לתת את חלקו. ולצד זאת, המציאות האזרחית החונקת, יוקר המחיה הבלתי-נסבל, שביתות מתגלגלות – והציבור מרגיש לבד. כמעט שנה וחצי חלפה, ואין ועדת חקירה על 7 באוקטובר – שלא נאמר שגם לא רואים אותה באופק, מה שבטוח שזה לא יקרה בממשלה שלנו – אין תיקון, אין הפקת לקחים ואין מנהיגות. הציבור מצפה מהנהגה שתהיה אחראית, שתחוש את האזרחים לפני הפוליטיקה, שלא תתנהל מיום ליום אלא תוביל, תכריע ותתקן. לפני כשבועיים צעדתי במצעד החיים בפולין. עמדתי באושוויץ, בלב המקום האפל ביותר בהיסטוריה שלנו, וראיתי את המזוודות, את הנעליים, את השמות שנמחקו. ושם בתוך כל הדממה ראיתי גם את 7 באוקטובר. אותה שנאה, אותו רוע, אותה תחושת בדידות. אבל כמו אז וגם היום, אנחנו נקום, ולקום, פירושו לדרוש, לא להתפשר, לשחרר את החטופים עכשיו ולהשיב את הביטחון, ולבנות כאן מדינה שבה כולם, כולם נושאים בנטל. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום התקיים דיון משותף של ועדת הכספים וועדת הכלכלה בנושא שהקואליציה מעדיפה לא לדבר עליו ולא לטפל בו – בנושא יוקר המחיה. אתם זוכרים שלפני הבחירות נתניהו פרסם סרטון, ובסרטון הזה הוא עומד בסופר, מנופף בקרטון של חלב ומבטיח להוריד מחירים? אז מתחילת הכהונה של הממשלה הזאת, מחיר קרטון החלב, אדוני היושב-ראש, כבר עלה ב-15%. במאי 2023, כשהמחיר עלה בקרוב ל-10%, אני שאלתי את שר האוצר בוועדת הכספים מה הוא עושה כדי לעצור את העלייה. אז הוא סיפר לי שהוא מטפל בארנונה, בחשמל ובמים. מה משעשע? שמחירי הארנונה, החשמל והמים כבר עלו לפחות פעמיים בשנתיים האחרונות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טיפל? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> טיפל הפוך. כל מה שהוא עושה הפוך, אז גם זה. מדוע המחירים עולים? מדוע מחיר החלב המפוקח עולה החודש? הקואליציה מדברת – הממשלה מדברת על הטייס האוטומטי. הכול אצלם זה הטייס האוטומטי. חלב זה טייס אוטומטי, ארנונה זה הטייס האוטומטי. כל דבר שקשור למחוללי יוקר המחיה זה טייס אוטומטי. אגב, אחד ממחוללי יוקר המחיה הכי משמעותיים היום במשק זה מערך הכשרות של הרבנות הראשית. אני מאוד מקווה שלפחות כאן לא תשוו את משגיחי הכשרות לטייס אוטומטי, כי אין באמת קשר בין הטייסים לבין המשגיחים. ואל תספרו לשר קרעי על הטייס האוטומטי, כי גם את הטייס האוטומטי הוא עלול לשלוח לעזאזל. על כל פנים, אין כאן שום דבר אוטומטי. זו ממשלה כושלת שנכשלה בביטחון, נכשלה בביטחון הפנים, ונכשלת בניהול התקציב וגם ביוקר המחיה, פעם אחר פעם. שום דבר לא חדש. לכו הביתה. תנו לנו לשקם את ההריסות שהשארתם כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת שרון ניר – לא נמצאת; אימאן ח'טיב יאסין – לא נמצאת; אורית פרקש הכהן – לא נמצאת. חבר הכנסת אבי מעוז, מוותר? אתה רוצה לדבר? בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעזרת השם, שנתבשר בשורות טובות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבי, אתה קואליציה או אופוזיציה עכשיו? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אני לא בקואליציה. אני רוצה לדבר על החוק שיגיע ביום רביעי, הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת מישל בוסקילה על פיצול - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא עולה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> לא עולה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. גם אני נגד. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> ודאי נגד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יעלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא יעלה ביום רביעי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מתחייבת. ולמיטב הבנתי, כמו שהבנתי, הוא לא עולה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> בכל אופן, אני רוצה להביע את עמדתי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אני לא מצליח להבין - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם הוא יעלה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה על ההבהרה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> בהנחה שהחוק יעלה – חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה על ההבהרה. בהנחה שהחוק יעלה, הבעיה היא שאנחנו הולכים לקחת אישיות – לא האישיות עצמה, אלא תפקיד בכיר במערכת הפקידות שיש לו הרבה עוצמה בידיים, ואנחנו הולכים לפצל את התפקיד הזה כדי לתת מעכשיו לא תפקיד אחד, אלא שני תפקידים בעלי עוצמה: גם התובע הכללי, שיהיה בעל עוצמה כמו היועצת המשפטית, וגם היועצת המשפטית לממשלה, שתישאר באותה עוצמה שיש לה. הדבר הזה, במצב שאנחנו נמצאים בו – שהממשלה לא מצליחה למשול ושלטון הפקידים הוא חזק כל כך – אני חושב שזו טעות. שמעתי במו אוזניי את שר המשפטים מתנגד לחוק הזה בדיוק מהסיבה הזאת, ולכן אני מאוד מתפלא שהממשלה פתאום החליטה להעלות את הצעת החוק הזאת, ואני אשמח שהממשלה תוריד את הצעת החוק הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת מנסור עבאס – לא נמצא; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – לא נמצאת. חברת הכנסת מטי צרפתי, גברתי, בבקשה עלי נא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה אגיד לכם, אם זה לא היה עצוב זה אולי היה מצחיק. היום 577 ימים למלחמה, 59 אחים ואחיות שלנו עדיין נמקים במרתפי חמאס, 577 ימים של מחדל וכישלון ושל ממשלה שמגינה על עצמה במקום על אזרחיה. נגמר לחטופים הזמן. חייבים להחזיר את כולם עכשיו. ומה עם גיוס כללי ואחריות משותפת ושוויון בנטל? על כל אלה ממשלת ישראל לא שמעה, פשוט מוותרת. השבוע נשלחו שוב עשרות אלפי צווי 8. עוד ועוד חיילי מילואים נדרשים לעזוב עבודה, משפחה, חיים, ולשוב לשדה הקרב. רבים מהם בסבב שלישי, רביעי, חמישי – שגרה מטורפת של למעלה משנה וחצי. החיילים המילואימניקים לא שואלים שאלות, הם פשוט מתייצבים, והם עושים זאת בזמן שהממשלה עצמה מקדמת חוק שמעניק פטור קולקטיבי למגזר שלם, למגזר של "נמות ולא נתגייס", מגזר שממשיך להשתמט באופן שיטתי מגיוס. פשוט סרבנות בברכת ממשלת ישראל, והכול לשם האינטרסים הפוליטיים. זה לא שוויון, זו לא ערבות הדדית, זה בוודאי לא ערכי היהדות. מבחינת הקואליציה, האחריות היא לא משותפת, רק הקרבה חד-צדדית. אוכלוסיות שלמות קורסות תחת הנטל: הנטל הכלכלי, הנפשי, הפיזי. אנשים נשחקים, משפחות נשברות, משלמות את המחיר הכבד מכול: חיי אדם, שכול. אבל זה לא הכול. הבוקר, באותו קול ציני וקר, הממשלה מודיעה: לא תקום ועדת חקירה ממלכתית למחדלי 7 באוקטובר כל עוד נמשכת המלחמה. ואיך הם מבטיחים שהמלחמה תימשך? מרחיבים את התמרון בעזה. אז הינה הנוסחה החדשה של ממשלת ישראל: עשרות אלפי צווי גיוס פלוס חוק השתמטות פלוס אי-מינוי ועדת חקירה, הכול במחיר אחד. בלי צדק אין אחריות. וכל עוד הם ימשיכו, החברה הישראלית תמשיך להתפורר מבפנים. המאבק לשוויון בנטל הוא לא רק מוסרי, הוא תנאי בסיסי לקיומנו כאן כחברה, חברה יהודית ודמוקרטית. אנחנו לא נוותר, לא ניכנע, נתנגד להמשך ההשתמטות ההמונית. ממשלת ישראל, אתם לא מקדמים פטור מגיוס, אתם מקדמים פטור משכול. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, עמיתי סגן יושב-ראש הכנסת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה נשמע? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ברוך השם. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אחד הדברים הכי חשובים לנו כאזרחים והורים – לא אחד החשובים, החשוב ביותר – זה הילדים. נולדים לנו ילדים, חלק בדרך קלה, חלק בדרך יותר קשה, והדבר הכי חשוב לנו הוא שלילדים שלנו יהיה טוב, שיקבלו חינוך, שיהיו בטוחים, שיחזרו הביתה עם חיוך מהמסגרות שהם נמצאים בהן. וזה לא עובד ככה בהרבה מאוד מקומות. אני רוצה מפה, בשתי הדקות וחצי שנותרו לי, לספר לבר שלג שהדקות הספורות האלו נוגעות לה. בר שלג היא הדוברת שלי, שילדה לפני כמה חודשים ילד. לפני כשלושה שבועות פתאום התחילה לבכות וסיפרה לי על מקרה של אלימות בגן בנתניה, של הבת של החברה שלה – שכשמשטרה הוציאה את המצלמות, ראו את הסייעת מכה את הילדה, ילדה בת כמה חודשים, ואלימות שלא חשבתי שאני אוכל באמת לראות בשנת 2025. ולאחר מכן שפכו על אותה ילדה נוזל לניקוי שמשות. והגן עובד, ואותה מטפלת שהייתה בגן הזה אומנם במעצר בית כלשהו, אבל הגן עובד. חפרתי בנושא, והיום בוועדת החינוך עשינו דיון בנושא הזה. הגיעו הורים שאתה לא יכול לראות הכאב שלהם, הורים שהילדים שלהם ספגו אלימות במסגרת כזו או אחרת. יושב שם משרד החינוך, ושואלים את משרד החינוך איפה הפיקוח, איך אין פיקוח על הגן הספציפי הזה שדיברנו עליו או על גן אחר. אומרת לנו הנציגה של משרד החינוך: מה אתם רוצים ממני? יש לי רק 60 פקחים ל-10,000 גנים. הם בכלל לא יכולים להגיע לגנים, אבל גם כשהם מגיעים לגנים, הפיקוח הוא לא פיקוח. ואז אני שואל באותו דיון: האם מטפלת שהולכת לעבוד בגן עם הילדים שלנו, עם הנכדים שלנו, האם היא עוברת איזושהי למידה, איזושהי הכשרה? אז היא אומרת: כן, בשנתיים הראשונות שלה היא תעבור הכשרה. אני אומר לכם אחרי בדיקה: לקבל היום מטפלת למסגרת כזאת או אחרת – מספיק שיהיה לאותה מטפלת דופק. לא בודקים שום דבר, היא לא צריכה לעבור שום הכשרה, גם לא עזרה ראשונה. שום דבר. כי יש מחסור כל כך גדול שלוקחים כל אחד. זה הפחד הכי גדול שלנו, אבל אם אנחנו כמערכת לא נדע לעצור את הדברים האלו, הם רק ימשיכו ויחריפו. אז אני פונה מפה לבר שלג ואני אומר לה: הדיון שהיה היום – יוראי נכנס עכשיו, אבא לילדה צעירה – אמרתי, יוראי, שהפחד הכי גדול שלנו זה שהבת שלך, חס וחלילה, תגיע למסגרת ושתהיה אלימות באותה מסגרת. אנחנו צריכים לפקח על זה ולדאוג שלא יקרו מקרים כאלו במדינת ישראל. זה התפקיד שלנו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – מוותר? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איזה מוותר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> פעם ויתרת? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נראה לי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם לי לא נראה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. מי השר? אדוני השר בן צור, מה שלומך? תקשיב, זה קצת מביך כי אני באמת קראתי את הציוץ של השר עמיחי אליהו כמה פעמים כדי להבין אם הוא רציני. על אמת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> על איזה ציוץ, הוא שואל? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסביר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> על איזה ציוץ אתה מדבר? הוא לא קורא ציוצים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> עמיחי אליהו כתב אתמול: בכנות, אין לי מושג מה עובר בראשו של אדם המעוניין לקצץ למורים בשכרם. השר אליהו, אתה לא יודע מה עובר בראש שלך? אתה קיצצת. אתה חבר בממשלה, בכנסת, שהצביעה בעד הקיצוץ. אתה קיצצת. אתה ושר החינוך וראש הממשלה והיושב-ראש ארז מלול קיצצתם למורים בשכרם. אני צריך להגיד לך מה עובר לך בראש? אתה הצבעת בעד הקיצוץ, אתה. אתה הרמת את היד, ומאות שקלים מחשבונות הבנק של המורים שלנו והגננות הלכו – אתה. את האמת – אני לא יודע מה עבר לך בראש. מורות ומורי ישראל, הגננות, אלו שמטפלים ביקר לנו ביותר, מרוויחים שכר מביך, עובדים בתנאים בלתי אפשריים עם ילדים, עם הורים, במערכת על סף קריסה. להם בחרתם לקחת. באמת אני לא יודע מה עבר לך בראש. אבל אם אתה מבולבל ואתה לא זוכר על מה הצבעת, אז בוא נעבור על עוד כמה דברים שהצבעת, שאתה אחראי להם, אדון שר המורשת עמיחי אליהו. אתה הצבעת נגד עסקת החטופים. אם זה היה תלוי בך, החטופות והחטופים היו נשארים בעזה. אתה גוזר עליהם גזר דין מוות כשאתה לא מחלץ אותם משם, ואתה עוד גאה בזה. אתה גאה בכך שאתה משתמש בכוח הפוליטי שלך בשביל להשאיר את החטופות והחטופים שנחטפו במשמרת שלך במנהרות בעזה. אתה חבר בממשלה – אם אתה לא סגור, כן? – אתה חבר בממשלה שמשלמת, מתמרצת כלכלית בחורים צעירים וכשירים לא להתגייס לצה"ל. הממשלה שאתה חבר בה, עמיחי אליהו, משלמת כסף לצעירים חרדים בריאים וכשירים כדי שהם לא יתגייסו לצה"ל, ובאותה נשימה שולחת עשרות אלפי צווים, צווי 8, לאנשים שכבר עשו 300-200 ימי מילואים, שהמשפחות שלהם קורסות. תגיד, מי יעסיק אנשי מילואים שעושים מאות ימים בשנה? מי? אבל מעל הכול, עמיחי אליהו, אתה אומר שאתה לא יודע מה עובר בראש למי שמוריד למורים בשכרם. אני לא מבין מה עובר לך בראש. השכר שלך, של המשרד המיותר שלך בשלוש השנים האחרונות הוא מעל 220 מיליון שקל. במקום לקיים משרד מיותר, תסגור אותו, תעביר את 220 מיליון השקלים למורי ישראל, לגננות, לתלמידי ישראל, למערכת החינוך שעל סף קריסה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לא. לך יותר חשוב לשמש שר בממשלה של המשתמטים - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בראש משרד מיותר, אחד מ-14 משרדי ממשלה מיותרים, בלי בושה - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. תודה רבה. זהו, זמנך תם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בלי בושה. אדם מבולבל, שלא מבין מה תפקידו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> דיברת חזק, כאילו הוא ממש נמצא פה. כל הכבוד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תקשיב, זה מחרפן אותי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסרטונים הוא עושה אחרי זה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מה, אתם לא מאמינים שהבן אדם מדבר מהלב? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, הוא דיבר כאילו הוא נמצא. הוא לא נמצא. הוא לא נמצא, מה לעשות? << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזה המקום שבו השם שלו. מדבר אל השם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לכיסא שלו הוא מדבר. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכיסא. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הוא היום ה-577 לטבח 7 באוקטובר. 577 ימים מאז המחדל הנורא שהחריב אלפי משפחות בישראל. ברגע זה ממש מוחזקים ברצועת עזה 59 חטופים ישראלים בשבי החמאס. שום דבר לא חשוב יותר מלהחזיר אותם כמה שיותר מהר. יש הרבה נושאים שמדאיגים אותנו, ואנחנו מדברים ודנים בוועדות. אבל החזרת החטופים היא הדבר הראשון שאמור להדאיג אותנו. במקום להציב את השבת החטופים בראש סדר העדיפויות, ממשלת 7 באוקטובר הזו רצה לעוד סבב של לחימה. במקום להילחם על חייהם של החטופים, הממשלה נלחמת על הכיסאות שלה. איזה עוד סימנים אתם צריכים כדי להבין שאתם נוהגים בחוסר אחריות משווע? הרמטכ"ל אמר אמש באופן מפורש: אם נצא עכשיו ללחימה רחבה, נאבד את החטופים. וזו לא פרשנות. זאת עובדה שהוצגה ישירות לראש הממשלה ולשרים. בכל זאת, הם בחרו להמר על חייהם של החטופים. הם בחרו להפוך אנשים חיים לכלי משחק פוליטי. זה לא מגיע להם, וזה לא מגיע למשפחות המדהימות שנלחמות על יקיריהן כבר למעלה משנה וחצי. לפני כל דיבור על מטרות, לפני כל דגל שתניפו, יש 59 אנשים שצריכים להיות כאן, איתנו. אלי שרעבי, שהוא עצמו היה חטוף, אמר משפט אחד שמסכם את הכול: להחזיר חטופים זה לא ימין ולא שמאל – זה ישר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני אומרת מכאן: מה שנעשה פה, בבית הנבחרים ובממשלה, זה עקום. זה ממש ההפך מהישר. כי מי שבוחר להפקיר את החטופים בשביל עוד כותרת פוליטית ועוד הישרדות שלטונית, יש לו דם על הידיים. ומי שיודע שהחיים של החטופים תלויים בכל רגע, ובכל זאת מתעקש להסלים את המלחמה, למעשה חוטא לערכים שעליהם הוקמה וקמה מדינת ישראל. החובה הראשונה של הממשלה כלפי האזרחים היא להגן על חייהם. לא להפקיר אותם. לא להקריב אותם. אבל זה מה שאתם עושים. אני קוראת לחברי הקואליציה: אל תהיו שותפים למופע האימים הזה. יש לכם תמיכה מלאה מהציבור. העם דורש: תחזירו את החטופים עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר, עם ישראל הנכבד, אני הולכת לספר לכם סיפור, והוא ממש לא צ'יזבט. הגב' מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, שאתם כל כך נאבקים עליה, על שומרת הסף הזו, מנהלת יחסים של משולש ברמודה עם רונן בר, ראש השב"כ, לא פחות ולא יותר, ועם הגב' פצ"רית. קבלו. אם אני לא הייתי חושפת את זה ולא הייתי משתמשת בחסינות שלי, אף אחד לא היה יודע. אני שומעת שיש פרשייה ביטחונית שנחקרת, סכנה לפגיעה בביטחון מדינת ישראל. אני הולכת לבקש להסיר את צו איסור הפרסום. השופט מנחם מזרחי, נשיא בית המשפט, חותם על הבקשה על איסור פרסום שכוללת איסור פרסום על עצם הגשת הבקשה, בסדר? ואגב, בהקשר הזה, ברגע שאני מבינה שיש פה בקשה על עצם הגשת הבקשה, ומדליפים לנו פתאום שזו סכנה לביטחון המדינה, מנסים להשחיר את סביבת ראש הממשלה – לקחתי על עצמי לבדוק את הדבר הזה. אני מגלה, ואני אומרת וכותבת בטוויטר, שאם אני אגלה במה מדובר, אני חושפת את זה, משתמשת בחסינות שלי. לא ראיתי חבר כנסת או שר שעשה את זה. אבל קבלו את האמת לפנים, כי במעשים שלנו אנחנו יכולים להציל נפשות ולגרום לשחרור אנשים ממעצר. אז אני מגלה את הפלצות הבאה: רונן בר, ראש השב"כ, מחסל חשבונות, מחסל חשבונות עם מי שהעז להדליף מסמך חשוב מאוד לעיתונאי עמית סגל. עמית סגל, עיתונאי, כפי חובתו, מספר לנו – במסמך, חושף אותו – שיש רדיפה וחקירה בהוראה של רונן בר, הוא מורה לחקור את הדרג המדיני. איך המסמך הזה נחשף? כי זה נמסר גם לשר בממשלה. מגיעים לישיבת הממשלה, השר בן גביר אומר שיש חקירה אודותיו. רונן בר אומר שאין חקירה. נשלף המסמך הזה. רונן בר נתפס בשקריו, והוא מודה שאכן כן. אז רונן בר פונה לחברה הטובה שלו, מיארה, כן? שיש ביניהם קשרים ידידותיים, והיא אמרה שזה לא ניגוד עניינים, ומבקש להורות לקרן בר מנחם, ראשת מח"ש, לחקור מי מדליף. עכשיו, תקשיבו טוב לחיסול החשבונות. הם מוציאים צו איסור פרסום. באים לשופט – ארז, אם אתה הייתה שופט, באים ואומרים לך שיש חשד אמיתי לפגיעה בביטחון המדינה, לא היית חותם? חותם גם חותם. אתה מאמין להם. זו פשוט הזיה. אז אני חושפת את הדבר הבא: לא פגיעה בביטחון המדינה ולא נעליים – חיסול חשבונות מחפיר ושימוש בכוח השררה כדי לשמור על שמו של ראש השב"כ רונן בר. מה היה לנו כאן, רבותיי? אני משתמשת בחסינות שלי, ופתחתי את צו איסור הפרסום. יום למוחרת, הפרקליטות, מח"ש, פונה לבית משפט – רמסתי ברגל גסה. פתאום זה בסדר לפרסם. אז אנחנו מגלים שעצור איש שב"כ בדרגה של סגן-אלוף, מלח, מלח הארץ – היה עצור במתקני כליאה של שב"כ. כל זה כי הוא היה נחשון בן עמינדב שחשף את העובדה שהשב"כ – צמרת השב"כ – ממש במסגרת הפיכה צבאית, מקיים חקירות על הדרג המדיני. אין הזיה גדולה מזו. זו אותה יועמ"שית שהם קוראים לה שומרת סף, וזה ראש מערך ביון שהם קוראים לו שומר סף. אנחנו, נבחרי הציבור, אנחנו ורק אנחנו שומרי הסף. אנחנו כאן בשם העם, לשמור על הערכים שלנו, על ההגדרות שלנו ועל החוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. למה אתה צוחק? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הזמן נגמר לה מזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא מזמן, ויוראי קיבל הרבה יותר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? מה קרה? קיבלת עשר שניות. אוי אוי אוי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> וגם בא לי לשאול אם גם אני נמנה עם אלה שהם שומרי הסף או לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חשבתי שתשמח מזה שאני חושפת איך צמרת השב"כ התנהגה ואיך משתמשים בחסינות כדי להוביל לשחרור של אדם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בזה, נראה לי, אתם מזדהים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אין צורך להזדהות ביחד. אני לא שמעתי שאף אחד הזדהה עם המעשה הזה שלו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, בכל פעם שאש עולה ביערות, בשמורות, בשטחי טבע, אני באופן אישי, ואני מאמין שרוב מוחלט של אזרחי המדינה, מרגישים שהאש הזו שורפת בלב. כי מה לעשות, אנחנו חלק מהטבע, אנחנו חלק מהאדמה. כואב לנו על הטבע הזה, כואב לנו על השמורות, כואב לנו על היערות, כואב לנו על החיים הנוספים שנמצאים בתוך השמורות והיערות האלה. אבל מה אנחנו פוגשים אחרי זה? מהקואליציה המטורללת הנוכחית יוצא המסית והמצית, השר לביזיון לאומי, כדי להפנות אשמה לחברה שלמה, כאילו היא אשמה בשרפות המשתוללות ביערות או בשטחי טבע אחרים. איפה היה כזה דבר? איפה היה שיגעון כזה? איזו מין מממשלה זו? במקום להיערך כדי שזה לא יקרה – אני יודע שקבוצת חברי כנסת, וביניהם החבר שלי לסיעה ואליד אלהואשלה, פנו בבקשה לקיים דיון מהיר בוועדה לביטחון לאומי כדי לבדוק את היערכות המדינה לשרפות, בעקבות השרפות שהיו בארצות הברית לפני כמה חודשים. הקואליציה לא מצאה זמן לכנס את הוועדה כדי לדון בהיערכות המדינה לאפשרויות של שרפות, אבל יש לנו שר מסית ומצית שיצא כדי לשרוף את מרקם היחסים בין החברה הערבית לבין שאר אזרחי המדינה ובכלל עם המדינה. כל אזרח שיש לו דעה שקולה ועוקב אחרי הדברים איננו יכול אלא לצאת מתוסכל מהמציאות הנוראית שאליה הגענו עם פרחחים חסרי אחריות שמכהנים בתפקידים בכירים, שרים בכירים במדינת ישראל. אני רוצה לקוות, היושב-ראש, שהקואליציה שלך תלך לעולמה מהר ככל האפשר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל למה צריך את זה? תאפשר לו. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אופיר, סידור לילדים יש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אבל הוא - - - << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אושר, סידור לילדים יש, או שהם כבר גדולים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> על מה אתה מדבר? לא הבנתי. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יש את משחק העונה ואני מפסיד אותו, של הבן שלי. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבנתי. הרבה דברים אנחנו מפסידים בימים האלה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אין מה לעשות. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפני מספר דקות עמד כאן - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא הבנתי, הוא לא היה פה - - - << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ארז, אתם רוצים לסיים? תסגרו את זה, זה בסדר. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ארז, הוא מהקואליציה, זה בסדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא מה זה קשור? אתה יודע שאצלי אין – יש תקנון. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפני כמה דקות עמד כאן שר החינוך ופנה למורים ואמר להם: אל תקשיבו למתסיסים. אתם פוגעים בילדים שלנו. יש בית משפט – הוא קיבל החלטה, תכבדו את החלטת בית המשפט. אני רוצה לפנות לאותם מורים ומורות, גננות, עובדי הוראה: אתם לא פוגעים בילדים שלנו – הממשלה הזאת פוגעת בילדים שלנו. כי הקיצוץ הזה יכול להיות על חשבון דברים אחרים, אבל בחרו שזה ירד מכם. בסך הכול 3%, מה זה, 300, 400 שקלים? 900 שקלים בחודש? בקטנה, מהשכר העצום שעובדי ההוראה מקבלים. יש עוד אמירה של שר האוצר: דווקא מי שמחנך את הילדים שלנו יפגע במאמץ המלחמתי. מי שנוכח כאן מהקואליציה, אושר שקלים, אתה מזדהה עם האמירה הזאת? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא עקבתי אחרי מה שאמרת, סליחה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דווקא מי שמחנך את ילידנו יפגע במאמץ המלחמתי. המורים שלנו – שר האוצר מאשים אותם שהם פוגעים במאמץ המלחמתי. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני לא יכול להתייחס לזה, אני צריך את כל ההקשר. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא יכול להתייחס לזה, אתה חלק מהחבר'ה שלהם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה לא הוגן. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הוגן. הרבה דברים לא הוגנים יש כאן. עכשיו תראו, אם הייתה כאן דוגמה אמיתית עכשיו, כבוד היושב-ראש. אם מ-7 באוקטובר הממשלה הזאת הייתה מצמצמת את מספר השרים, סוגרת את משרדי הממשלה, מקזזת קצת מהכספים הקואליציוניים, משמשת דוגמה לציבור, אז היה אפשר לבוא בטענות למורים ולמורות ולהגיד להם שהם באמת עושים סיבוב על חשבון הילדים שלנו. אבל הממשלה הזאת לא בוחלת בשום אמצעי והיא רואה רק את עצמה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מגיעה למורים תוספת שכר. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ככל שהמלחמה מתקדמת, מספר השרים וסגני השרים עולה כאן. מיליוני שקלים אתם מוציאים על סתם, על שרים – אתה יכול להגיד לי איזה סגן שר אלמוג כהן? סגן למה? מינוי חדש. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ירון, אני רק מזכיר לך - - - << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מינוי חדש של סגן שר, כשאף אחד לא יודע איזה סגן הוא, סגן של מי. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רגע, שאלת אותי. אצלכם, בממשלה של 60 מנדטים, הייתם 38 שרים וסגני שרים. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אושר, אתה חייב להבין, אי-אפשר לצאת על המורים. המורים עושים כאן מאבק צודק בשביל עתיד הילדים שלנו, כדי שמורים טובים יצליחו להרוויח כסף ולהישאר במערכת החינוך. גם להוריד את זה ל-0.9% במקום 3%, או להוריד להם שני ימי חופשה, שגם ככה זה יוצא שישי-שבת, וכל החרטות האלה – תשחררו. בדברים החשובים לכולנו אין כאן קואליציה ואופוזיציה, ימין ושמאל. אלה המורים של הילדים שלנו שיגדלו כאן דורות קדימה. בואו נסתכל על הדברים, בואו נפסיק לדבר מסביב ושטויות. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עוד לא החלטתי, אושר. עוד לא החלטתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, שלום, ערב טוב. תשמעו, הרבה מאוד אנשים במדינת ישראל, עשרות אלפי מילואימניקים, מקבלים עכשיו, או קיבלו, צו נוסף לסבב מילואים. סבב רביעי, סבב חמישי, סבב שישי, סבב שביעי. אתם יודעים שמתוך המילואימניקים שאני מדברת עליהם, 75% מדווחים על פגיעה כלכלית כתוצאה משירות המילואים? אנחנו יכולים להבין את זה, כמובן, ובטח ובטח כשמדובר בעצמאים, שזה די חיסל להם את העסקים; 60% מדווחים על חוסר ודאות תעסוקתי. רק היום שמעתי אימא של חמישה לוחמים, חלקם מילואימניקים, חלקם סדירים, שמדברת על זה שאחד הבנים שלה הוא אדריכל נוף, גנן, ובעצם הוא איבד את העסק שלו. כי מה לעשות? הלקוחות הלכו, אתם יודעים, לאנשים אחרים. כי אי-אפשר להזניח את הגינות וצריך לטפל בהן; 41% פוטרו או נאלצו לעזוב את מקום העבודה. בסוף, כשמסתכלים על השורה התחתונה, כל חייל מילואים עולה 48,000 ש"ח בחודש למדינת ישראל, שזה פי שניים מעלות של חייל סדיר. רק שנבין את סדרי הגודל. למה אני נותנת את המספר הזה? כי ברגעים אלה ממש יש 80,000 חייבי גיוס שיכלו להיכנס מתחת לאלונקה ולהגדיל כמובן את הסד"כ של צה"ל, שאני רוצה להזכיר שהוא כמובן במחסור מאוד גדול. יש לנו, אם אני לא טועה, 12,000 חיילים חסרים, וצריך לתגבר 25 גדודי מילואים. זאת אומרת, צה"ל לא עומד ביעדים, הוא לא מצליח לעמוד במשימות שלו, כי חסרים לו חיילים. יש בני גיוס שאפשר לגייס אותם. זה יעלה הרבה פחות כסף למדינת ישראל. אבל במקום שהממשלה תעשה את הדבר ההגיוני, אחד פלוס אחד, ותפתור את הבעיה, במקום שהיא תיכנס מתחת לאלונקה, עם ישראל נכנס מתחת לאלונקה וסוחב על האלונקה את הממשלה, שזה דבר הזוי. הדבר הזה נוגע לי באופן אישי כשאני רואה את הדובר שלי, את היועץ שלי, אודי היקר, שהוא יצא בעוד שלושה שבועות לסבב חמישי של מילואים. הוא קיבל צו 8 לחודשיים, וכבר עכשיו הוא אחרי 230 ימים של מילואים. יש מילואימניקים שהם כבר אחרי 400 ימי מילואים. אודי עושה כמיטב יכולתו ועוזב את מקום העבודה שלו, שאני כמובן תומכת בו ומודה לו, ומי כמוני יתמוך בו בזה שהוא הולך למילואים. אבל אודי התחתן לפני פחות מחודש – הייתי בחתונה שלו – עם בת זוגו המקסימה איילת, ואיילת בלחץ. היא בלחץ כי הוא חוזר שוב למילואים, והוא שוב הולך לסכן את עצמו, והיא בלחץ. היא כלה שזה עתה התחתנה והיא צריכה לוותר שוב ולתת לו להתגייס למילואים. וחשבתי לעצמי שאני כמובן, בטח ובטח כשליחת ציבור וכנבחרת ציבור, תומכת בו בזה שהוא הולך למילואים. אבל תחשבו על כל העסקים וכל מקומות העבודה ברחבי מדינת ישראל שהחבר'ה שלהם הולכים ובאים, הולכים ובאים. כמובן, זה גם פוגע במילואימניק עצמו, ובראש ובראשונה, במשפחתו, במעגלים שלו. אבל גם למקומות עבודה זה מאוד מורכב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> נראה לי שזה מספיק חשוב בשביל עוד משפט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל יש זמן. הכול חשוב. שום דבר לא - - - << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. נכון, המילואימניקים שלנו זה באמת בראש סדרי העדיפויות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מסכים איתך, אבל יש זמן. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מכאן אני רוצה להגיד קודם כול תודה גם לאודי וגם לחברים שלו, ולכל המילואימניקים שלנו שנותנים מעצמם הרבה מאוד, והגיע הזמן שסדרי העדיפויות בממשלה הזאת ישתנו. יש את מי לגייס. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, נושא מאוד חם שמדברים עליו היום הוא הנושא של ועדת חקירה ממלכתית, או ועדת חקירה שתבדוק את אירועי 7 באוקטובר, ואחרי שנה וחצי גם אני בעד ועדת חקירה שתגיע לחקר האמת. אך זו לא יכולה להיות ועדת חקירה שתהיה ממלכתית במתכונתה הנוכחית, שכן אין אמון במערכת המשפט. מה לעשות, אני חושב שמערכת המשפט ושופטי בית המשפט העליון צריכים להיות בצד הנחקר ולא בצד החוקר. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אז אתה רוצה ועדה כבקשתך. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, תכף אני אגיד לך מה אני מציע. אני לא מאלה שאומרים רק לא ולא ולא. אני אומר תמיד מה האלטרנטיבה. לכן אני כן מציע שתקום ועדת חקירה שיהיו לה סמכויות מקבילות לוועדת חקירה ממלכתית, שתיהנה מאמון מלא של הציבור. ואם צריך להגיע למצב של חקיקה בכנסת, ושזה יגיע דרך הממשלה, אז אני הכי בעד. ופה אני פונה לשר המשפטים ולראש הממשלה שיפעלו בעניין הזה, כי באמת מגיעות תשובות לציבור. אני חושב שבוועדה כזו אני יכול גם להציע שמי שיוביל את הוועדה הזו יהיה גיבור ישראל, תת-אלוף במילואים אביגדור קהלני. לא איש ליכוד, ומבחינתי אין פה עכשיו עניין מפלגתי. אביגדור קהלני גיבור מלחמה. אני חושב שאם תפנה אליו הוא יסכים לקבל את הראשות ואת הזכות הזו. גיבור מלחמה, אח שכול, איש לאומי, איש ישר, הגון, שייהנה מקונסנזוס ציבורי רחב וינסה להגיע לחקר האמת. יתרה מכך, אני חושב שמתוך 10 מיליון תושבים שיש במדינת ישראל ניתן למצוא עשרה אנשים שיהיו בקונסנזוס לאומי. אפשר לקחת איש אקדמיה שהוא מזרחן, שמבין את התהליכים שאירעו כאן במשך עשרות בשנים בקרב אויבינו ובמה שקרה בהתעצמות של החמאס. אפשר לקחת איזשהו איש כלכלה שיחקור את התהליכים הכלכליים גם בתוכנו, גם במדינות האזור. אפשר לקחת נציגים מהמשפחות השכולות, ממשפחות הנובה, ממשפחות של גיבורי ישראל, של חיילי צה"ל, ולהגיע לקונסנזוס לאומי כמה שיותר. אם יש דבר אחד שלמדנו מהרפורמה, ואני אומר את זה שוב בצער, כי מהאופוזיציה אין לי שום ציפיות, ומהאופוזיציה של הפקידות ושל מערכת המשפט ושל חלקים נרחבים בתקשורת אין לי שום ציפיות. כל מה שהממשלה תבוא ותעשה, תמיד יבואו וינגחו ולא יהיו ענייניים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, אני טיפה מסיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טיפה תסיים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אני קורא פה לראש הממשלה, לשר המשפטים: אתם בממשלה, אנחנו בממשלה – הגיע הזמן למשול ולהעביר גם את העניין הזה כמה שיותר מהר, להגיע לחקר האמת; כי לא משנה מה אנחנו נעשה, תמיד יהיו כאלה שיבואו וינסו לתקוף אותנו. אז בואו נוביל את העניין הזה ונגיע למצב של קונסנזוס לאומי רחב. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אפילו לזה לא מסכימים. הם לא רוצים חקירה בכלל. אתה משלה את עצמך. לא רוצים חקירה ולא חקר האמת, מה קרה לך? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אולי אתה תהיה בראש הוועדה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אושר, יש עליו קונסנזוס? אני שואל אותך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אם זה היה תלוי בבנט - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני שואל אותך, לא את בנט. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחינו ואחיותינו בשבי החמאס כבר 577 ימים, וחובה על כולנו להשיבם עכשיו. חברים, אנחנו פותחים היום את מושב הקיץ של הכנסת, אבל המושב הזה הוא לא מושב רגיל. לראשונה בתולדות מדינת ישראל הממשלה מובילה אותנו למציאות בלתי נתפסת. מציאות שבה ביד אחת היא שולחת את טובי בנינו ובנותינו, אנשי המילואים, לחזית בעזה, כדי להילחם וחס וחלילה למות, וביד השנייה מכשירה, נלחמת למען ההשתמטות מצה"ל באופן חסר תקדים בשעת מלחמה. הממשלה לוחמת בחמאס באמצעות המשרתים, ולוחמת במשרתים באמצעות עידוד המשתמטים. אנחנו רואים גיוסי מילואים חסרי תקדים כדי למלא את השורות החסרות. המצב כל כך קשה, עד שהממשלה התחילה לשלוח לחזית חיילים צעירים שלא הספיקו אפילו לסיים את הכשרתם הראשונית בצבא. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> בבסיס של הבת שלי. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חוזרת על זה שוב: ממשלת ישראל שולחת את הבנים שלנו למות בקרב ללא הכשרה מספקת, וכל זאת בו בזמן שהיא נלחמת כדי שהבנים של שותפיה הפוליטיים, האנטי-ציוניים, ימשיכו לסרב לשרת ולתרום. כאילו חזרנו לימים הקשים של מלחמת העצמאות ב-1948, שאז עולים חדשים ניצולי שואה, שרק ירדו מהאונייה, הולבשו מייד במדים, ובקושי ידעו להחזיק נשק, אבל עדיין נשלחו ישירות לחזית. אבל אז לא הייתה ברירה, והם שילמו על כך בחייהם. חברי הממשלה, היום יש ברירה ואתם מסכנים אותם מבחירה. ההיסטוריה לא תשפוט אתכם בסלחנות אם תאפשרו לתסריטים דומים לחזור על עצמם היום רק כי לנתניהו חשוב יותר שלום הממשלה מאשר שלום המדינה ואזרחיה. הממשלה המנותקת הזו לא רק שהיא לא מצליחה לכבות את השרפות בהרי ירושלים – היא גם לא מנסה לכבות את השרפות שהיא עצמה הציתה בלב החברה הישראלית. הכול בוער – הביטחון בוער, הכלכלה בוערת, הלכידות החברתית עולה באש מדי יום ביומו. ככה זה כשבשלטון יש פירומנים. אבל אני מלאת אמונה שזהו המושב האחרון של הממשלה הכושלת הזו, ושבקרוב אנחנו נזכה ונחליף את הממשלה הזו בממשלת אחדות רחבה, ראויה, ממשלה שתבין את גודל השעה ותכבה את השרפות ותחזיר את החמצן ואת האמון לאזרחי ישראל. כי עדיין יש עם מי לעבוד, עדיין יש את מי להציל ועדיין לא מאוחר. הגיע הזמן להחזיר את ישראל לדרך של אחריות ולדרך של שפיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. היו לנו כחודש ימים שלא היינו כאן – היינו בפגרה. לצערי, גם בתקופה הזאת, אני רוצה להזכיר, הממשלה לא הצליחה ונכשלה חרוצות בלהחזיר 59 חטופים וחטופות, חיים וכאלה שנרצחו, שנמצאים בשבי 577 ימים מאז פרוץ המלחמה; מאז שהם נגררו, נלקחו, מעונים, מורעבים, נמצאים במנהרות, נמצאים בדירות מסתור, בידי האויבים המרים שלנו. כמו כן, אדוני היושב-ראש, תחילה אני רוצה להשתתף בצער משפחת סהלו על נפילתו של רב-סמל מתקדם במילואים דג'ן דניאל סהלו, שנפל בעזה בפעילות מבצעית. הוא היה בן 41 בנופלו. לצערי, בשבוע האחרון אנחנו עדים לחיילים, גיבורי ישראל, שנופלים בקרבות. עם כל הקושי של לבוא ולדבר על המחדלים, לצד מותם ההרואי, נדבר על המחדלים הקשים של הממשלה הזאת, על אוזלת היד, שלא מובילה לגיוס נרחב. גיוס נרחב לא של אותם אנשים. דיברו רבים לפניי ורבות לפניי על כך שאין מישהו מאיתנו, גם בבית הזה, שלא מכיר את זה שיש חייל מילואים שנקרא שוב לדגל, נקרא שוב לבוא ולהילחם, לבוא ולתרום את חלקו, כבר לא בפעם השלישית – הרביעית או החמישית, ובהם גם חבריי הטובים ובן הזוג שלי, שזו הפעם הרביעית שהוא מתגייס למילואים. אז בוודאי, יש לנו את הצעירים הטובים ביותר והגברים הכי מסורים למדינה, והם הולכים ומתייצבים. אבל המחדל הגדול והבושה גדולה הם לא רק שלא עושים כלום כדי לאכוף את צווי הגיוס, לאכוף את זה שכל צעירי ישראל יתגייסו – זה גם שבמצבת כוח האדם הקיימת אני לא בטוחה שנעשה כל שצריך לעשות. הדבר הזה חייב להיפסק. אי-אפשר לשבור את רוחם ואת גבם ואת רגליהם וידיהם ואת מורלם ולהביא אותם למצב – שמה? שאחר כך נגיד: אוי אוי אוי, סרבנות? הרי איזו אופציה אנחנו משאירים להם אם מנהיגי המדינה הזאת, אם הממשלה שאמונה לעשות את הסדר, במקום לעסוק ברפורמה בגיוס, עוסקת ברפורמה משפטית? במקום לעסוק ברפורמה בכבאות, ברפורמה בחינוך – השבוע, הגננות, המורות, מסכנות, עמדו מול האיומים של הממשלה. אלה הרפורמות שאנחנו צריכים לעשות, ולא כל רשימת המכולת שמביאים לפה בחוקים. ובטח ביום רביעי, שזה בכלל הזיה אחת גמורה, ממשיכים להביא את החוקים שלא מעניינים את אף אחד, אף אזרח ואזרחית. אגב, רפורמה ביוקר המחיה. היום קשישים, נשים חד-הוריות ומשפחות קשות יום לא מצליחים לשרוד את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - הפחתת תשלום חשמל לקשישים. אבל מה זה משנה העובדות. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה, איזה עובדות? שאין יוקר מחיה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מחר עולה חוק להפחתת תשלום חשמל לקשישים. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> סיימתם? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אופיר, אתה היית בסופר לאחרונה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה? אנשים לא מסיימים את החודש. הקשישים לא מסיימים. הכול יקר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אף אחד לא נותן להם נבוט בראש כדי שיפסיקו להעלות את המחירים. מי? מי מטפל בזה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך אמר גפני? אין סייעתא דשמיא לממשלה הזאת. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש להם חופש פעולה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נעבור לערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: היום התחיל כנס הקיץ של הכנסת. כמו שאמר עמיתי ד"ר אחמד לפני שעה, הוא אמר שהלוואי שהכנס – או הפגרה, פגרת הקיץ של הכנסת, הייתה נמשכת יותר ויותר. כך לפחות נוכל להבטיח שלא יעברו בכנסת חוקים גרועים, גזעניים, פשיסטיים, נגד האזרחים הערבים. אלו דברים נכונים, כמובן. כל יום שממשיכות להתקיים הכנסת הנוכחית והממשלה הגזענית והפשיסטית הזאת הוא יום גרוע עבור חברה הערבית שלנו ועבור העם הפלסטיני שלנו. רצח, הרס, פשעים, הריסות בתים, קיפוח הזכויות החברתיות והכלכליות של חברה הערבית – אכן, כל יום שבו מתארכים חיי הממשלה הזאת הוא יום גרוע עבור החברה הערבית שלנו והעם הפלסטיני שלנו. אתמול החליטה הממשלה להרחיב את המבצעים או את המלחמה נגד אנשינו ברצועת עזה. זו מלחמה נגד הילדים ונגד הנשים, וגם נגד החטופים הישראלים שנמצאים ברצועת עזה, כי היא גם מאיימת על חייהם. לכן העמדה שלנו ברורה וכנה: עלינו לעצור את המלחמה הזאת ולהתחיל תהליך מדיני למציאת פתרון שלום ישראלי-פלסטיני למשבר הזה ולסכסוך באופן כללי. אך המטרה שלנו בתור החברה הערבית היא גם למלא את התפקיד שלנו כדי שלא שהממשלה הזאת לא תישאר יום אחד נוסף. אם לא נוכל לקצר את ימי הממשלה הזאת בקדנציה הזאת, אז לפחות שתהיה מוכנות מלאה למפלגות הערביות ולבוחרים הערבים למנוע את חזרתה של ממשלת נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר לשלטון מחדש. הימים עוברים. נותרה שנה לחיי הממשלה הזאת, והשנה הזאת תחלוף. אנחנו נגיע ליום הדין הפוליטי ובו אנחנו נבוא חשבון עם הממשלה הזאת על כל הפשעים, הגזענות והפשיזם שהיא ביצעה ונמלא את התפקיד שעלינו למלא בממד הפוליטי. לפי שנה בערך יצאנו בעמדה ברורה וכנה, דבר המחייב את סידור הניירת הפנימית שלנו במפלגות הערביות באמצעות מפלגה אחת, ואם יש צורך בשתי מפלגות, אז שכך יהיה - -) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא מבין, אתה לקראת סיום? אני פשוט לא מבין. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן, כן, אני מסיים. (אומר בערבית: - - ולאחר מכן באמצעות מפלגה אחת או באמצעות שתי מפלגות, בהבנה, בשיתוף, בהתייעצויות, בהשלמה וחלוקת תפקידים בינינו.) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> על מה אתה צוחק? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (מי שרוצה לשרת את החברה מעמדת הקואליציה שיהיה, ומי שרוצה לשרת מעמדת האופוזיציה שיהיה, אבל כמובן לא אופוזיציה בצד הימין אלא אופוזיציה לצד החברה הערבית שלנו. ותודה.) תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו חזרנו יחד עם חבר הכנסת פסל משבוע יסודי, חשוב, בארגנטינה, בין יום השואה ליום הזיכרון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם איתי. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איתך, בוודאי. איתך ועם חבר הכנסת פסל. היינו שם ביחד, אופוזיציה וקואליציה, כדי לקדש שמי ישראל ברבים. הבוקר הייתי בוועידה של חקלאים, קיבוצניקים, שמתחייבים להמשיך בהחזקת החקלאות וייצור המזון ושימור פניה של המדינה הזאת בספר ובכל חלקי הארץ. ישבנו שם ביחד, ח"כים מכל סיעות הבית. הצווים שמחולקים, מחולקים לבני כל האמונות והדעות וגם הדתות והנטיות. והינה, בכמה נושאים, אדוני היושב-ראש, חשובים ודרמטיים במיוחד, שלתפיסתי היו צריכים להיות בקונסנזוס, לפחות כמו הצגת צדקתה של ישראל ברבים וכמו החקלאות הישראלית וכמו ההגנה על עצמנו, היינו צריכים להיות ביחד, ואנחנו לא. אני לא מצליח להבין כיצד שחרור מאוחר, באיחור של שנה לפחות, של החטופים, הוא לא בקונסנזוס מוחלט. זאת הזדמנות להוכיח ערבות הדדית, ואם יש סיכון בהפסקה של המלחמה, כפי שהציע ראש הממשלה לפני שנה, הרי הסיכון הזה יתחלק על 10 מיליון ישראלים ולא על 59 משפחות וחטופים. זו המשמעות המהותית, המוסרית, אם תרצו הפילוסופית, של ההסדר שבו אנחנו מצילים 59 משפחות מקריסת עולמן. סוגיה אחרת שצריכה להיות בקונסנזוס – ועדת חקירה על האירוע הדרמטי ביותר, על המלחמה, שעוד רגע יותר ארוכה ממלחמת השחרור. גם אם לא היו מחדלים אדירים בתחומים המודיעיניים, המבצעיים והמדיניים, ברור שצריך, בניגוד להחלטת הממשלה והודעת ראש הממשלה, להקים ועדת חקירה ממלכתית. אלה שתי הנקודות שעליהן אנחנו לא מסכימים, אדוני היושב-ראש, ואני מקווה שבכנס הזה נחליט עליהן. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הודעה חשובה לאומה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, לא, נאור, לא הודעה לאומה. באתי לדבר על הכנס שהיה ברעננה והמחאה שהייתה מחוץ לכנס, מחאה לגיטימית, וטוב שיהיו מחאות מול כנס כזה. אני לא רוצה להרחיב על הכנס. אני לא מצליח להבין איך יהודים, משפחות שכולות יושבות עם משפחות מחבלים ואומרות: אנחנו מגלות חמלה כלפי אלה שרצחו את היקרים לנו מכול. אני לא יודע, בלתי נתפס הדבר הזה, הכנס. אני לא יודע אם יש עוד משהו דומה ליום הזיכרון האלטרנטיבי, או איך שהם קוראים לזה. פשוט אירוע בלתי נתפס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוני מישרקי, זה מפריע. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ואז מגיעים להפגין נגד הכנס. ואללה, גם לימין מותר להפגין. נכון ששכחתם את זה, אבל אז הם באו להפגין, ואיזה קרנבל בתקשורת על הכנס האלים ואיך התנהגו שם. בכל הסרטונים שראיתי אני לא ראיתי משהו, אלימות – לא שראיתי אלימות, אבל ההזדעקות הזאת של כל התקשורת והמחנה הזה, מה הם כתבו על הכנס הזה ברעננה, על המחאה שהייתה בחוץ, כאילו שהם לא היו פה בשנתיים האחרונות. בשנתיים האחרונות היו פה מחאות והפגנות, אני חושב שהכי אלימות שידעה מדינת ישראל. מה לא היה פה? שרפות כבישים, חסימות צירים, איומים על חיינו, הסתות לרצח, שרפת כביש – אמרתי – הכול מכול. אין משהו אלים שבשמאל לא השתמשו בו בהפגנות שלהם. עזבו, אתם זוכרים את ההפגנות עם הרפורמה, שלא הייתה הפגנה שלא הייתה מסתיימת בשוטרים שיוצאים חבולים, פצועים, שוברים להם ידיים, רגליים. מה זרקו שם, לפיד בוער על השוטר שנפצע שם? הכול. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה במשחק של מכבי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה לא מהמשחק של ביתר, זה מההפגנה של הקפלניסטים שעברו לירושלים, להרביץ לשוטרים של ירושלים. וזה, מה אני אגיד לך, דיברו על התוכן של מה שהם מפגינים, על עילת הסבירות. זה הצדיק, כי זה עילת הסבירות. אבל כנס, איפה שהמחבלים שם, שכאילו הם שווים למשפחות השכולות, שאפילו החטופים שחזרו אמרו שבעזה אין בלתי מעורבים – כולם שם השתתפו ב"חגיגה", מה שנקרא. באותה רעננה, באותו מקום, שרק לפני שנתיים היה כנס של הליכוד ברעננה, פוצצו את הכנס. הח"כים של הליכוד שם יצאו בליווי משטרתי, כי רצו לעשות בהם לינץ'. גם בכפר סבא השכנה היה כנס, פוצצו את החלונות עם אבנים שזרקו לתוך הכנס. כן, זרקו אבנים כשישבו שם אנשים, ישבו שרים, חברי כנסת. אבל זה עובר, כי זה היה נגד עילת הסבירות, זה מצדיק את האירוע. גם בכנס אצלי בעפולה באו לפוצץ. מישהו ירק עליי, אמר לי: צריך להעמיד אותך מול כיתת יורים. זה לא אלים, זה בסדר – זה עילת הסבירות, זה מצדיק להתנהג ככה. אי-אפשר לשכוח את האימא עם הילדות מאחור שהנבל הזה בא ופוצץ להם את השמשה, ואיך הן בוכות, איך הן מבועתות. זה לא אלים, נכון, נאור שירי, כל מה שתיארתי עכשיו? על עילת הסבירות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין לי מושג - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, אתה לא זוכר את האימא הזאת שנסעה ברכב ובאו ההוא עם המקל ושבר את השמשה והילדה מאחורה בוכה? לא זוכר? אני אראה לך את זה אחרי זה. כדאי שתראה את זה, מה זה אלימות אמיתית, לא מה שהכנס – או-הו, הינה גלעד קריב, פנה ליועמ"שית. תגיד, איפה היית בכל הכנסים האלימים שלכם, איפה שאתם שורפים כבישים, איפה שאתם - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מגנה מה שקרה ברעננה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מגנה. אני מגנה את הכנס שהיה שם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מגנה את מה שהיה ברעננה, אני מגנה את הכנס. ראיתי שפנית ליועמ"שית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה היית בכל ההפגנות האלימות שלך – בכל ההפגנות האלימות שלכם? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם הכי אלימים שיש. אתם המחנה הכי אלים שיש. אנחנו לא מתקרבים ב-1% לאלימות שאתם עושים בהפגנות. אין מה להשוות בכלל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו הסתנו לרצח ראש ממשלה - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל הפגנה אתם מסיתים לרצח ראש ממשלה - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שמענו - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> - - בכל מיני מיצגי תרבות. אתם הרי הנאורים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מגנה השחתת - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מגנה, אני מגנה את הכנס הבזוי שהיה שם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - אתה לא מגנה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תוסיף לי, אדוני היושב-ראש, כי הוא מפריע לי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבר עבר הזמן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> חצי דקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם לא היית יושב-ראש קואליציה - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, כי הוא בא לי בזמן. גלעד, יש לכם ביטחון, ראינו אתמול בהפגנה, כי יש יועמ"שית ששומרת עליהם. תקשיב, אדוני היושב-ראש - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, ינון, תקשיב. אני מוותר על הנאום הבא. אתמול הם שרפו כביש – הם רגילים לשרוף כביש – הם מעלים את זה לרשתות - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך שורפים כביש? מה, אנחנו סמוטריץ'? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, עכשיו שים לב לביטחון שיש להם. הם העלו תמונה איך הכבאית באה לכבות את השרפה והם חוסמים אותה. הם חסמו את הכבאית. מה אומר החוק על מי שחוסם כבאית? "המפריע לחבר צוות כיבוי והצלה - - - במילוי תפקידו, דינו – מאסר שנה", גלעד קריב. אתה מגנה את אלה שחסמו את הכבאית? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. בוא נסיים פה, עם הכבאית. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני, עם הכבאית - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מגנה כל אלימות, ואתה עומד פה ולא מגנה אלימות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מגנה. גלעד, רחלי סקעת היא ציונית, פטריוטית, ציונית-פטריוטית. הדבר האחרון שאפשר להגיד עליה זה שהיא אלימה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רחלי היא כהניסטית. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> היא לא כהניסטית, היא ליכודניקית גאה, והיא לא אלימה, בניגוד לאותם אנשים אלימים בהפגנות שלכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבודו, אני רוצה לפנות ולספר לכם על מה שאתם יודעים: על צווי גיוס, הרבה מאוד צווי גיוס שיצאו לאנשי מילואים. כמו שאמר ראש הממשלה בפועל, השר סמוטריץ' – קריב, שמעת אותו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ראש הממשלה סמוטריץ', נכון. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה סמוטריץ' עומד היום ומכריז לעם ישראל: אנחנו הולכים לכבוש את הרצועה. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הפוליטי הזה, אני רק רוצה לספר לכם שמי שהולך לכבוש את הרצועה, או מי שהולך לתמרן ברצועה, ומי שהולך להקיז את דמו, ומי שהולכים להגן על המדינה, ומי שהולכים להתבוסס בבוץ הגדול הזה ולהילחם, זה אותם אנשים שכבר שנה וחצי עושים את זה. זה אותם אנשים. אני לא רואה אתכם, אנשי הימין, זועקים על כך שצריך לרענן את השורות. אני לא שומע אתכם אומרים שבשביל כבודם של החיילים האלה, של אנשי המילואים שלנו, אנחנו נעמוד כך שלא יהיה חוק ההשתמטות. באיזו חברה יהודית, ישראלית, קורה דבר כזה ששולחים את אותם אנשים להקיז את דמם ובחדרי חדרים בפרלמנט הישראלי מנסים לגנוב סוסים ולפטור את החרדים מגיוס? איפה נשמע כדבר? מי האמין שדבר כזה יקרה? לא רק שמגייסים אותם, גם לוקחים את כספם ונותנים אותו למשתמטים. כאילו לית דין ולית דיין. אבל אני יודע שאצל חלק מכם הרוח של הצדק כן מפעמת, אז תשמיעו את קולכם. תשמיעו את קולכם ותגידו: חוק ההשתמטות לא יעבור. צה"ל זקוק ללוחמים. זה כבר לא פוליטיקה, זה כבר לא ויכוח בין מחנות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זאת העובדה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא, זאת עובדה. זאת עובדה, 12,000 פצועים, הרוגים – מה עוד צריך לקרות כדי שהאסימון ייפול? אנחנו, ואני מקווה – אני לא רוצה להזכיר שמות של אלה שבאים מהקואליציה ואומרים: זה לא יעבור. אני לא רוצה להביך אתכם, אבל אני מצפה מכם שברגע האמת אתם תגידו לא; שברגע האמת אתם לא תירקו בפרצופם של הלוחמים והלוחמות שלנו; שברגע האמת אתם תגידו: זהו, קצנו בהתנהגות הזאת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. יש שר מסכם? אין שר. אז חבריי חברי הכנסת, בבקשה לשבת במקומות. נעבור להצבעה על הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 נגד – אין נמנעים – 1 נוכחים – 11 ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 45 בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע, 11 נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק שירותי מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. נעבור לנושא הבא על סדר-היום - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> העלייה והקליטה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדל חבר הכנסת אלמוג כהן לכהן בכנסת ביום ח' בניסן התשפ"ה, 6 באפריל 2025, הורדו מסדר-היום הצעות חוק שהגיש כמציע יחיד ושמו נמחק מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. כמו כן, אודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 (ה) לתקנון הכנסת, ביקש חבר הכנסת אבי מעוז לחזור ולהיות מציע של הצעות החוק הבאות: הצעת חוק השבות (תיקון – זכויות בני משפחה), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/3171/25; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – מניעת פגיעה בתלמיד עקב פעילות המתקיימת במוסד חינוך בניגוד לטובת הילד ורצון ההורים), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/2813/25; הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון – ייעוץ הרבנות הראשית), התשפ"ג–2023 (שמספרה פ/2788/25); הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (אי-חיוב פעילות בשבת), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/3387/25); הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/2881/25). תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 27) (שינוי ברירת המחדל לעניין הרשאה לשאת ולהחזיק כלי ירייה המשמש לשירותי שמירה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1112).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 27) (שינוי ברירת המחדל לעניין הרשאה לשאת ולהחזיק כלי ירייה המשמש לשירותי שמירה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת לימור להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, במילים פשוטות: הצעת החוק הזו מצילת חיים. היא לא מסובכת, לא מתחכמת, לא עוסקת באיזונים תיאורטיים או בהנדסה משפטית. היא באה לתקן עוול אחד פשוט: העובדה שמאבטח – אדם שאנו סומכים שעבר את ההכשרות, הבדיקות הכוללניות, שאנו סומכים עליו כדי לשאת נשק בשערי מוסד חינוך, בקניונים, בכניסות ליישובים – מתבקש להפקיד את נשקו בדיוק כשהוא הכי חשוף. אנחנו מדינה שמוקפת אויבים, ולצערי גם מלאה באויבים מבית. טרור שמחפש כל הזדמנות, כל פרצה, ואנחנו, במשך שנים, מתנהלים כאילו אפשר להילחם ברוע הזה רק עם צבא. אבל האמת היא שהחיים שלנו - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברים, בבקשה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הביטחון של ילדינו תלוי לא פעם דווקא - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אושר. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הביטחון של ילדינו תלוי לא פעם דווקא באדם הפשוט, הערני - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אביחי בוארון. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - באזרח או המאבטח עם הידיים על ההדק ברגע הקריטי. כפי שקרה בכרמי צור, כשמאבטח זיהה מחבל מתקרב לעמדת ביטחון עם נשק ביד וירה בו לפני שיצא למסע טבח; כפי שקרה גם במעבר אליהו, כשמחבל שהגיע עם סכין וניסה לרצוח – גם שם המאבטח הוא זה שמנע את הרצח הבא. וזה לא נגמר שם. היו אין ספור מקרים שבהם המאבטח הוא זה שעמד על המשמר והציל חיים. לא פעם קורה שהמאבטח הוא הראשון המגיע לזירה, עוד לפני כוחות הביטחון. הוא זה שמציל את מי שעמד בתור, את מי שחיכה לאוטובוס, את הילדה הקטנה עם התיק על הגב. אז מה ההיגיון בכך שאנו מבקשים ממנו למסור את נשקו דווקא כשהוא מסיים את המשמרת, כאילו הסכנה מפסיקה בשעה 16:00 בדיוק, כאילו המחבלים לא יודעים לקרוא שעון. חבריי, הגיע הזמן לומר את האמת: הצעת החוק הזו לא רק מתקנת עיוות – היא משיבה לנו את השכל הישר; היא משיבה לנו את ההגנה הבסיסית. לא רק באמצעות צה"ל, אלא באמצעות כל אחד ואחת מאיתנו. אני שומעת, לצערי, קולות שמבקשים לעצור את החוק הזה דווקא בשם הגנה על נשים. יש כאלו שמפיצים פחדים, כאילו המאבטח שהגן על חיי אדם בשער בית הספר, בקניון, או בכניסה ליישוב, יהפוך פתאום למסוכן כשהוא מוריד את אפודת המשמרת. אלו טענות מופרכות, מנותקות מהמציאות וחסרות שחר. המאבטחים הללו עברו את כל הסינונים, כל ההכשרות, כל הבדיקות הרפואיות, הפסיכולוגיות והביטחוניות, בוודאי באופן יסודי יותר מכל אזרח אחר שנושא נשק. הם אנשים שמערכת הביטחון עצמה אישרה להם לשאת נשק, אנשים שאנחנו סומכים עליהם שישמרו ויגנו על הילדים שלנו, אז איך ייתכן שנפסיק לסמוך עליהם כשהם מסיימים את המשמרת? כל מי שמנופף בסיסמאות על הגנת נשים צריך לשאול את עצמו שאלה אחת פשוטה: מי מגן על נשים בתחנות אוטובוס? מי מגן על נשים כשפורץ מחבל עם סכין או עם רובה? התשובה היא ברורה: המאבטח, האזרח החמוש. האיש שאכפת לו, ולא זה שמתחבא מאחורי תיאוריות. דווקא החוק הזה הוא שמחזק את הביטחון של נשים, הוא זה שמוסיף שכבת הגנה ברחובות, במרחב הציבורי, בסופר ובגן השעשועים. לכן כל הטענות הללו אינן נובעות מדאגה אמיתית לביטחון, אלא לעיתים מתוך אידיאולוגיה עיוורת או התנגדות אוטומטית, ואנחנו לא ניתן לפחדים מדומים לגבור על הסכנות האמיתיות. אני רוצה לומר כאן דבר נוסף: אנחנו מאמינים בצבא שלנו, אנחנו סומכים על השוטרים שלנו, אבל הביטחון האמיתי שלנו לא בא רק מהם. הוא בא קודם כול מהקדוש ברוך הוא, שהוא שומר על בניו אהוביו, אבל גם הוא בא ודורש מאיתנו שניקח אחריות כשאנחנו מבינים שהעם הזה לא ייפול שוב קורבן כי לא היה מי שיירה בחזרה. ואנחנו, כשאנחנו מחוקקים חוקים שמצילים חיים, אנחנו ממלאים את זכותנו, את שליחותנו, ובוודאי את חובתנו. מאבטחים מהווים שכבת הגנה משמעותית בביטחון הלאומי שלנו. הם לא רק ביטחון אזרחי – הם חומת מגן חיה, ולפעמים, כמו שראינו בשטח, הם ההבדל בין חיים למוות. אני קוראת לכם, לכל חברי הבית הזה, שימו את הפוליטיקה בצד, שימו את הוויכוחים המפלגתיים בצד, בואו נתכנס כולנו סביב האמת הפשוטה. למאבטחים מגיע לשאת נשק גם מחוץ לשעות העבודה, ולעם ישראל מגיע לחיות בביטחון. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני רוצה לברך את סגן השר החדש, סגן השר לבינה מלאכותית. באמת, כאילו מה יש להוסיף? מה יש לומר? שיהיה בהצלחה לאלמוג כהן עם ה-AI, Grok ,open AI, whatever, כמו שאומרים. באמת, כאילו אחרי שחושבים ש אתם כבר לא יכולים להמציא משהו מטומטם, אתם מביאים עוד משהו מטומטם. ברכות, שיהיה בהצלחה, מקווה. אלמוג כהן מונה לסגן השר. אבל אני רוצה לדבר איתכם דווקא על משהו אחר. היום זה 5 במאי 2025. לפני 20 שנה, ב-5 במאי 2005 – תאריך טוב נכון? וסרלאוף, תאריך טוב לחתונות, 5 במאי 2005, נכון? אוהבים חתונות עם תאריך, נכון? << קריאה >> יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני לא יודע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל ספירת העומר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, אז לא היה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, שנה מעוברת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אבל גם אף אחד לא התחתן, כי זה היה יום השואה. אוקיי? אז אף אחד לא התחתן. אבל ב-5 במאי 2005 – אני רוצה לספר לך משהו – ב-5 במאי 2005, מוצאי יום השואה – מוצאי – אני השתתפתי בתוכנית ריאליטי שקראו לה "דרוש מנהיג". אני אספר לך סיפור מצחיק, מעניין, ולפני 20 שנה בדיוק זכיתי בתוכנית. למה אני מספרת לך את זה? כי כל החיים חשבתי שאני אהיה עורכת דין, זה היה חלום חיי, להיות עורכת דין. ביום שזכיתי בתוכנית קיבלתי – לא קיבלתי, אלא קרן רש"י העבירה 5 מיליון שקל לפרויקט למען מטרה. המטרה שלי הייתה להקים מרכזים לנוער בסיכון. ידעת את זה עליי? << קריאה >> יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא ידעתי שזכית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז זכיתי. אגב, מה שמפתיע הוא שכשהגעתי לתוכנית הזאת, לריאליטי, היו איזה 12 מתמודדים, הייתי כמובן בטוחה שידיחו אותי בתוכנית הראשונה, כי כל המתמודדים היו וואו. היה שי בן יעיש משדרות, מי שמכיר, הייתה מיטל להבי מעיריית תל אביב, היה יוסי בן-דוד מטבריה, עופר אורנשטיין מנתניה. כולם חברי מועצה וכאלה, ואני כולה הייתי יושבת-ראש אגודת הסטודנטים. הייתי בטוחה שבתוכנית הראשונה אני אעוף, אבל בגלל שהייתי כל כך לא מוכרת, אף אחד גם לא ספר אותי תכלס, אז אף פעם לא הדיחו אותי. לא משנה, הייתה לי איזו תוכנית שמאוד התבלטתי בה. אין לנו זמן לדבר על דרוש מנהיג. זה היה של טלעד, אגב. זוכר שאז היו רשת, קשת, טלעד? אז טלעד, עליה השלום, לא זכתה במכרז; נשארו רשת וקשת. עכשיו, למה אני מספרת את זה? כי התוכנית הזאת שינתה לי את החיים, ואם הייתי במסלול אחד של להיות עורכת דין, משפטים – הלכתי למסלול של נוער בסיכון. ובמשך עשר שנים הקמתי וניהלתי מרכזים לנוער בסיכון. והתוכנית הזאת – וכמובן אחרי זה נהייתי חברת מועצה בתל אביב, אחרי זה, לימים, הייתי חברת כנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה, להירגע בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. אבל היה לי חשוב, כי פתאום היום בבוקר קמתי ואמרתי – תקשיב טוב: לפני 20 שנה עשיתי צעד אחד בחיים שלי שחשבתי, אתה יודע, חשבתי שזו שטות: מה לי ולריאליטי? מה לי ולתוכניות טלוויזיה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מרגיש חיים שכאלה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אבל שיניתי - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יואב, אתה זוכר את זה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תדע לך - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יואב, אתה זוכר את חיים שכאלה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תדע לך שאנחנו לפעמים – לפעמים אנחנו מזלזלים, אבל לפעמים צעד אחד בחיים משנה לך את כל מסלול החיים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> איזו תוכנית? אני לא מכיר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אף אחד לא ראה אותה, וקראו לה "דרוש מנהיג", וזה היה של טלעד, וטלעד הפסידה במכרז. אבל לי זה לא משנה, כי אני זכיתי, ולקחתי 5 מיליון שקל – כן. ועשיתי את זה לפרויקט של נערים בסיכון. לא קיבלתי אף שקל אליי, אלא קרן רש"י העבירה את זה לעיריית נתניה. אז סתם, היום עברו 20 שנה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא צריך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אפשר גם בלב לתמוך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפעמים אני – חשוב לי גם להגיד שלפעמים - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מעלה גדולה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - עושים צעד מסוים בחיים, כשבהתחלה זלזלתי, כי אמרתי: מה לי ולריאליטי? אבל הוא שינה לי את כל החיים. אבל את יודעת מה הכי חשוב? זה שינה למאות נערים את כל החיים שלהם. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה אפילו לא בגוגל. << קריאה >> יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית): << קריאה >> איפה הקימו מרכזים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כי עברו 20 שנה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מירב, תשמעי, שאפו, מה שמגיע מגיע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל שהיום זה בדיוק 20 שנה, אז אמרתי לעצמי – זה עשה לי זיכרון טוב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, עמיתיי השרים, יש לנו טייסים כרגע, בדקות האלה, בדרך לתימן, מתימן, בתדלוק מספר אחת או בתדלוק מספר שתיים – אני בטוח שאני מדבר בשם כולם – אנחנו מאחלים להם שיחזרו בשלום מהמשימה החשובה שלהם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן, אמן, אמן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בטוח מכל הלב. אבל אדוני היושב בראש, אני רוצה לספר לך אירוע, שהוא תוצאה של ההסתה הבלתי-נפסקת של ראש הממשלה המסית, שעוד לא נולד מסית כמוהו למדינת ישראל. אני הולך למשרד עורכי דין בקרית מוצקין לפני כמה חודשים. במקרה בדרך דיברתי עם מפקד טייסת שחזר מתימן. והחבר'ה שם אומרים לי: אהלן, שטרן; הליכודניקים אומרים לי: שטרן, אתה צריך להיות איתנו, כל מיני דברים כאלה שלא קשורים. והרוב אומרים: מתי תחליפו אותם? מה יהיה פה בכלל? מה יהיה הסוף? ואז נכנס בחור. אומרים לי: זה חבר מרכז ליכוד. הוא אומר לי: אהלן, שטרן, אתה יודע כמה אנחנו אוהבים אותך. אני נותן לו צ'פחה, אני אומר לו: תגיד, מה עשיתם לטייסים? אתה זוכר? שלחתם אותם לא לתימן, לא לאיראן, לעזאזל. הוא מסתכל עליי ככה ואומר לי: שטרן, טייסים, למה כמה מהם מתו? אדוני היושב בראש, אין אצלי הבדל. אין צבע כחול לדם של הטייסים יותר מאשר לדם של הנדסה קרבית ושל גולני. כולם לוחמים, מוכנים לסכן את חייהם, להקריב את נפשם. האמת היא שהרוב המוחלט שבמוחלט לא מסוגל להיות טייס, אבל זה לא משנה. בשורה התחתונה כל אחד מצווה לעשות את המקסימום שהוא יכול. אבל אני מכיר מאות אלפים בשמות, זאת אומרת ברשימות, ככה אני מכיר מאות, שרצו להיות טייסים ולא יכולים להיות טייסים, מה לעשות. אבל תראו את פירות ההסתה. לא רק ששר בממשלה שולח אותם, את חלקם, לעזאזל; בסוף זה מחלחל למטה. למה, מה זה טייסים? למה, כמה מהם מתו? לא משנה כמה הם מסכנים את עצמם, כמה הם מחרפים את נפשם, כמה הם לוקחים בחשבון שאיפה שהם ייפלו יכול להיות שיש ממשלה שגם אותם לא תחזיר משם, אולי בגלל – חס, חס, חס וחלילה – ששלחנו אותם לעזאזל, לא רק לתימן. אדוני היושב בראש, אני מציע לממשלת החורבן לקחת בחשבון בבקשה דבר אחד – אני בטוח שאף אחד לא התכוון לזה שחס וחלילה יקרה להם משהו, אבל חכמים, היזהרו בדבריכם, ועל אחת כמה וכמה, מחרבים, היזהרו בדבריכם. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת. יום הזיכרון – שרפות. ראש הממשלה אומר שיש 18 עצורים. ראש הממשלה שקרן, למה אני אומר שקרן? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מספיק עם מכונת הרעל הזאת. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי בן אדם שמשקר פעם אחת - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מספיק, יואב, מספיק. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - איננו שקרן. ראש ממשלת ישראל שקרן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מספיק, אתה שקרן. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה לעשות, שקרן. אמר שיש 18 עצורים, ואין, הוא שיקר, אין אף עצור. ראש ממשלת ישראל שקרן, לצערי הרב. כי זה לא המקרה היחידי שהוא משקר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, חברת הכנסת קטי. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל בואו נדבר על עובדות מציאותיות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע. די. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> העובדות המציאותיות הן - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איך אתה מדבר - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שראש ממשלת ישראל שקרן. דבר אחד הוא אמת: בממשלה שלו, ביטחון הפנים ברצפה. ביטחון הפנים ברצפה, ויש 84 נרצחים בחברה הערבית נכון להיום. זה המספר. בשנה הקודמת היו 66, והיא הייתה שנה נוראה. זו תהיה אף שנה נוראה יותר, וזה במשמרת שלו. אלה הנתונים, והוא יודע אותם, שיש 84 נרצחים, אבל לא היו 18 עצורים בהצתות. כן, ראש ממשלה שקרן. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> זה לא מכובד. לא מכובד. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרי שאמרתי את זה, שנת 2025 – לא מכובד לשקר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, נו. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מכובד לשקר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מי הוא שיגיד את זה? אתה שקרן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת קטי. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכן, לצערי הרב, ראש הממשלה שקרן; השר לביטחון פנים שקרן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה? מי הוא שיגיד את זה? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר לביטחון פנים שקרן, כן, מה אפשר לעשות? כשבן אדם אומר פעם אחת שקר, אומרים שהוא טעה; כשהוא משקר כמו שהוא נושם, הוא שקרן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זאת הסיבה שאתם יורדים במנדטים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא גם לא מכיר את פלדשטיין, הוא גם לא מכיר את פלדשטיין, וגם אוריך לא היה אצלו, ואיינהורן מעולם לא עבד אצלו. כן, ראש ממשלה שקרן, מה לעשות? הוא הראש שלכם, אבל הוא גם ראש ממשלה בישראל. וראש ממשלה בישראל - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא יהיה ראש הממשלה הבא - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - - שהוא משקר לציבור, ראש ממשלה שקרן, זאת בעיה שלכם, לא שלי. וראש ממשלה שאומר דברי שקר כשיטה ומתעלם מנתונים, ולא אכפת לו מחיי אדם – אם הוא היה ראש ממשלה אמיתי, בן גביר לא היה שר לביטחון פנים. כלום ושום דבר. הוא גם לא היה יושב בקבינט ושולח חיילים למלחמה בזמן שהוא לא שירת יום אחד. כי להפוך עגלות בחברון זה לא שירות משמעותי. גם סמוטריץ' – להיות עצור שב"כ עם בנזין זה לא שירות משמעותי, והוא שר במשרד הביטחון. אני אגיד לכם משפט אחד לסיום: המדינה הזאת יכולה להיראות אחרת עם שרים אחרים, עם אנשים אחרים, עם דיבור אחר. איתכם לא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא איתכם, לא איתכם. לא אתם, לא אתם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, די, נו. קטי, כמה שאת מתייחסת יותר, את נותנת לו יותר. לא להתייחס. את לא חייבת להתייחס. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש אנשים מצוינים במפלגה שלך. לא אתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש אנשים טובים אצלכם. אתה לא. אתה לא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא יודע, יואב סגלוביץ', אני לא מבין על מה קפצו פה. שקרן בן שקרן זה לא כינוי שלך. מי קרא לראש הממשלה שקרן בן שקרן? אני? אתה? שר האוצר קרא לו שקרן בן שקרן. הקלטה. ואללה, שקרן – תאמינו לי, מהכינויים הפחות-גרועים פה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה בא מתחום החינוך. זה בסדר? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה חותם על כל אמירה של שר האוצר? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה בא מתחום החינוך. זה בסדר להתבטא - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> עד אחד נאמן בייסורים. אם אדם מעיד, אם אדם מעיד על ראש הממשלה שמינה אותו שהוא שקרן – ואללה, איזו התלהבות פה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הזמן שלך - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן, אני שומע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא תספיק להגיד את מה שבאמת רצית להגיד. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל תגן עליי מהצעקות פה. אני לא שומע את עצמי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> יאיר לפיד, מה איתו? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתמול שמענו, גם קטי שמעה, שנשלחו עשרות אלפי צווי מילואים - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה לדבר על הלפיד הלילי? אתה רוצה לדבר על הלפיד - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - עשרות אלפי צווי מילואים לאותם אנשים שכבר עשו מילואים. הבוקר קבעתי פגישה עם אחד מארגוני המילואים. שישה מתוך שבעה לא הגיעו; היחידה שהגיעה היא מישהי שילדה בחודש האחרון. למה? כי כל האנשים נקראו למילואים, סבב שישי או שביעי, וזה בזמן שיש לנו אזרחים שלא נקפו אצבע, שלא ראו מדים אפילו מקילומטר. 19 חודשים של לחימה. אנשים טוחנים, מוותרים על הלימודים, על המשפחה, על החיים, אוכלים שימורים, נמצאים תחת אש, ועדיין מקשקשים פה על שקרנים. אני מסתכל על אלה בקואליציה ששירתו בצבא. מסתכל – מסתכל על יולי, מסתכל על אופיר, מסתכל על פוגל, תת-אלוף – ואני שואל את עצמי: איך אתם נותנים יד לדבר הזה? איך יכול להיות ש-855 חיילים נפלו במלחמה הזאת? צעירים שיצאו להילחם ולא חזרו; יותר נכון, חזרו בתוך ארון. איפה זה פוגש אתכם? מה אומר הציבור הישראלי? הציבור הישראלי אומר לכם, הקואליציה, 72%, שפטור נרחב לחרדים משירות צבאי יפגע במוטיבציה לשירות קרבי. אלו נתוני עמדות הציבור. למישהו זה מזיז פה? למרות הקושי, למרות העומס, למרות סכנת החיים, אנשים מתגייסים, לא מסרבים, לא עושים תנאים. אני חושב שזאת חובה שהיא זכות לכל אזרח, אבל בפועל, כשאתם מתמרצים השתמטות, אתם, אתם המשרתים, אתם בזים להם. כשאתה מתגמל את מי שלא תורם, אתה בז למי שכן תורם. ואז אתה משווה את זה, אתה משווה את זה למה שדחוף במדינה, ואתה רואה איזה הצעות חוק אתם רוצים להביא פה השבוע. שום דבר מהדברים האלה, שום דבר שמטפל בעשרות אלפי המילואימניקים שנקראו בצו 8. הכול בוער, הכול דחוף. זה לא שמאל, זה לא ימין, זה לא דתיים, זה לא חילונים. תקומו ותעבדו עבור אלה שהצביעו לכם, חבריי לקואליציה, אלה שמצפים שתהיה פה קואליציית משרתים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, בשכונה שלי יש מישהו שטורח לעבור רחוב-רחוב, שלט אחרי שלט, ואיפה שהיה כתוב על השלט: מחזירים אותם הביתה עכשיו, הוא משחית, הוא מוחק עם ספריי שחור את המילה עכשיו. כאילו יש לנו זמן. ההשחתה של האיש העלוב הזה היא לצערי ביטוי מזוקק של מדיניות הממשלה בנושא החטופים. תכלס, הכול, הכול מגיע מלמעלה. הרש גולדברג פולין, זיכרונו לברכה, כך סיפרו, היה אומר לחבריו בשבי: מי שיש לו את הלמה, ימצא את האיך. הוא כל הזמן אמר את זה לחברים שלו בשבי, כדי שהם לא יאבדו תקווה. 19 חודשים מאז 7 באוקטובר, והממשלה שלנו לא מצאה את האיך – היא לא מצאה איך להחזיר 59 חטופים שנמצאים עדיין בשבי חמאס. בזמן שהלוחמים הגיבורים שלנו מחרפים את נפשם למען האחים שלהם שנמצאים בשבי וסובלים, נרצחים ועוברים התעללויות, הממשלה מבהירה שהחזרת החטופים זה בעצם בגדר אופציה, ממש לא בחזקת הלמה – הסיבה שלשמה יצאנו למלחמה הזאת. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא יצאנו למלחמה להשבת החטופים. לא יצאנו למלחמה להשבת החטופים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומרת לך שרוב עם ישראל רואה בזה את המטרה - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש גם סקרים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם אתה לא. גם אתה לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. אתם מביישים את עם ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך, זהו. הערתך נשמעה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם סודקים ומביישים את עם ישראל. עם ישראל רוצה לראות את החטופים בבית. מה לעשות? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך, חנוך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - קיצוני שמסית ומדיח - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - - של חלק מעם ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך, חנוך. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וגם כשתנסו לקרוע אותנו מבפנים, לא תצליחו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך, אני אתחיל עם הקריאות. די. לא הייתה קריאה אחת, הרי. תן לי לסיים בלי קריאות. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי יום יבוא ותלכו הביתה ונבנה את מדינת ישראל מחדש. אנחנו נזכה לפתוח דף חדש ולבן – שאנשים דואגים אחד לשני, שאנשים הולכים להילחם בשביל אנשים שהם לא מכירים, כי הם חלק מעם ישראל. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך, חבר הכנסת חנוך, בסדר, הקריאה שלך מובנת. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עם ישראל ערב זה לזה. עם ישראל רוצה את האחים שלו בבית. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בושה שאני צריכה לעמוד פה בכנסת ולהסביר דבר כל כך בסיסי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מה לך וליהדות? מה לך - - - מה לך ולרש"י? מסיתה ומדיחה כל היום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך היית מרגיש אם זה היה הילד שלך וזה לא היה מובן מאליו? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - של ראש הממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה? פדיון שבויים? מצווה? אין לכם כלום? זה לא חשוב יותר? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> רק לך יש. רק לך יש. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם למה עכשיו? מה דחוף? אולי נחזיר? אולי לא נחזיר? אולי יום אחד, החללים שלנו, לא נמצא אותם יותר? אולי. זה בגדר אופציה. זה לא הדבר הכי חשוב. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא הדבר הכי חשוב, זה לא הדבר הכי דחוף לכם, וזו בושה שתיזכר לכם לדיראון עולם. לדיראון עולם. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בסדר, בסדר גמור. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הציבור יבוא איתכם חשבון, כי כל אחד יודע שזה היה יכול להיות הילד שלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך, די. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> יש גבול להסתה הזאת. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יעזור, זו לא הסתה, זו המציאות המכוערת. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> יש גבול להסתה הזאת כל היום. כמה אפשר לשמוע את הרעל, את השנאה? די, די. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם החרבתם את המדינה. אתם עשיתם לנו חושך במדינה. גמרתם אותנו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> די, די, די. את לא רוצה את החטופים יותר, את עוזרת לחמאס. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> איבדתם את זה. איך דבר כל כך בסיסי לא מובן מאליו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב, בבקשה לרדת. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך דבר כל כך בסיסי לא מובן מאליו? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - זה מה שאתם עושים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> להחזיר את החטופים זה לא הדבר הכי דחוף? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ארז, מה קורה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קטי, אל תעזרי לי לנהל, שלא יענה לה, ואז אני יכול להוריד. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו לא המטרה של המלחמה? בושה. תתביישו. איך אתם לא מתביישים כשאתם אומרים דבר כזה? כל אחד מאיתנו יכול היה להיות במצב הזה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> את האחרונה שתגידי למישהו להתבייש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> האחרונה, האחרונה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב, בבקשה לרדת. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הוא לא נותן לי. הוא התפרץ לי לנאום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את עונה לו. את לא נתת לי אפילו להשתיק אותו. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא התפרץ לי לנאום, ואני אסיים את הנאום הזה עד הסוף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה, זהו, זמנך תם. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא התפרץ והפריע לי. לא יעזור לכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את ענית לו. היית צריכה לתת לי להוציא אותו. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזו פרובוקציה עשיתי? דיברתי על להחזיר את החטופים. זו פרובוקציה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את ענית לו, ניהלת איתו דו-שיח. זכותך. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני אקריא את הנאום שלי עד הסוף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, בבקשה תורידו אותה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא ארד, אני אקריא את הנאום על האנשים שבהנהגה שלכם - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו, שמענו אותך. בבקשה תרדי. כבו לה את הרמקול, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראו מה זה, "כבו לה את הרמקול", כי אני מדברת על החזרת החטופים, שזו המטרה הכי חשובה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, דיברת יותר מדי. נא לרדת. אני לא מוכן. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל עם ישראל מחכה. אתם לא מתביישים להוריד אותי מהפודיום - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סדרנים, אני מדבר אל האוויר? בבקשה להוריד אותה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - כשאני נואמת נאום בסיסי להשבת החטופים? תתביישו, בושה לעם ישראל אתם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא מתעמתת איתו, מנהלת איתו דיון, ועכשיו היא רוצה לנאום. לא יהיה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ביי ביי. להתראות, ביי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך, אתה בקריאה שנייה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בושה. נאום בסיסי. מה אמרנו? המטרה הראשונה של המלחמה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה היה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אושר, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בושה אתם, בושה. איך אתם מביישים את המשכן הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב, תני לחבר שלך לדבר. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - מפלגת הליכוד, בגין מתבייש בכם. החרבתם את המדינה. גמרתם אותנו. גמרתם אותנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מירב, לא היית בהצבעה על חוק בגין. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> החרבתם את המדינה. בושה. אתה מוריד אותי מנאום? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא היית צריכה לענות לו. נראה שנהנית, הדו-שיח היה נראה טוב. היית צריכה לעצור את השעון, לשתוק – הייתי מוציא אותו או מפסיק אותו. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה נורמלי? אתם נורמליים? איבדתם את זה. מה עם פדיון שבויים? מה עם המצווה של פדיון שבויים? אתם לא מאמינים בזה? זו לא המטרה הכי חשובה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את נהנית להתווכח איתו – זכותך. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור עכשיו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את בקריאה ראשונה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא אכפת לי. אני אמשיך ואגיד את זה. אתה יודע מה, אני אקריא את הנאום מפה, כי השתקת אותי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת, את בקריאה שנייה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> תעשה מה שאתה רוצה. אני אשלים את הנאום שלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את מפריעה לי. אני מתחיל את הזמן שלו. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בושה של אנשים. בושה של אנשים. לפחות תדבר על אותו נושא, נאור. מצחיק אתכם? תתביישו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב, את בקריאה שלישית. בבקשה לצאת. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מתוך כבוד לסדרנים אני יוצאת, לא מתוך כבוד לכם. אתם בושה, אני בזה לכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, יופי, הבנו. (חברת הכנסת מירב כהן יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - ההתנהגות הזאת - - - יש עתיד - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, אפשר להמשיך? אפשר להמשיך את סדר-היום? גמרנו, להירגע, הכול בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הבוחרים שלכם רוצים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תשמעי, טלי, עשיתי את הטעות ואמרתי את השם שלך, אז עכשיו את יכולה לחרב לי את כל הנאום. אני רואה שיש רגישות יתרה למילים או לפועל שק"ר. רק היום במליאה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא היית פה. רק היום במליאה כמות הטינופת שנשפכה פה משרים היא כאילו לא משתווה בשום צורה למה שנאמר. כולם אמרו את השורש שק"ר. אני מבין שזה קשה, אבל מה לעשות, צריך גם להתמודד עם המציאות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל למה אתה אומר לי את זה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, די, מספיק, אנא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, בסדר, הכול בסדר, צריך לנקז הרבה לחצים אחרי הפגרה, אני מבין את זה לגמרי. כולם מאוד מאוד להוטים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עובדים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, קטי שטרית, את עובדת, עובדת על כל העולם, אולי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - על כל העולם? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את אמורה להיות יושבת-ראש ועדת המשנה בחינוך לגיל הרך, נכון? נכון שהתמנית? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא מוניתי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? היית בשדולה, הכריזו עליך ברוב כבוד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עוד לא מוניתי. תיזהר, זו הוצאת דיבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא מוניתי, כי החליטו עדיין לא למנות ועדות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת קטי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מדבר איתה, הכול בסדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם הכול בסדר, אין בעיה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תורידו פניקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא בפניקה, אני רוצה לשמוע אותך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היה דיון היום על הגיל הרך. היית בדיון היום? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, באמת, לקבל מכם ציונים על ציונות, על העבודה, על דאגה לעם ישראל, על דאגה לשלמות החברה הישראלית. באמת, אני אומר לכם, אני לא איזה אורים ותומים בכל הנוגע לאיך שאני מדבר, אבל אתם חבורה של חצופים שאתם מטיפים לנו מוסר פעם אחר פעם אחר פעם על איך אנחנו מדברים, מה אנחנו אומרים, אם אנחנו משתפים פעולה עם החמאס בגלל שאנחנו רוצים ומדברים על זה שאנחנו רוצים להחזיר את החטופים. אני רוצה רק להזכיר לכם בשיעור היסטוריה מאוד מאוד מזורז: מי שייצר יחסים עם החמאס זה אתם. לא אתם ספציפית עכשיו שיושבים פה; הקונספציה שלכם, שאמרו אותה במפורש גם נתניהו וגם סמוטריץ' וגם ראש המל"ל, שהוא פעיל ליכוד שלכם והיה שר במדינת ישראל מטעם הליכוד. אתם אלו שראיתם בחמאס כנכס, כי אתם רציתם להחליש את הרשות הפלסטינית. בגלל שראיתם אותו כנכס, מיאנתם לטפל בו כמו שהיה צריך. זה אתם וזה על הראש שלכם. זה לא משנה כמה תצרחו, תצעקו פה, תגידו שאנחנו שמאלנים, מסיתים – מה שאתם רוצים לעד, לא משנה מה, קואליציית 64 המנדטים, אתם אלו שאחראים לכל מה שקרה עם חמאס. ככה זה. 18 שנים שהוא היה ראש ממשלה, לטוב לרע, לדברים היותר-טובים שהוא עשה, לפחות-טובים שהוא עשה. כאחד שהיה פעיל ליכוד, תאמינו לי, הוא עשה גם דברים טובים. אבל זה לא יעזור לכם, כל הנושא של חמאס זה עליכם. תפסיקו כל פעם שאנחנו מדברים על החטופים, במקום שהיום – אגב, אדוני היושב-ראש, היום אתם יודעים מי חוגג יום הולדת? רון ארד. רון ארד היום חוגג יום הולדת. אני אומר לכם שמה שאתם – המדיניות שאתם מובילים, אתם יכולים להתווכח איתי מהותית; המדיניות שאתם מובילים תביא ל-59 רון ארדים. מדינת ישראל צריכה להיות חזקה מספיק כדי לייצר צבא אפקטיבי אל מול האויבים שלה לא על הגב של 59 חטופים. לחץ צבאי לא מביא חטופים, הוא הביא שמונה חטופים לעומת 147 שחזרו בעסקה. 41 חטופים נרצחו כתוצאה מלחץ צבאי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתמודדו עם הנתונים האמפיריים. תפסיקו לקשקש סיסמאות, זה לא עובד כבר. זה פשוט לא עובד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה, תודה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, דובר רבות על העצורים בעניין השרפה. היו שלושה עצורים. אחד מהם, זה הראשי, הוא אימאם בן 62 שאני מאמין שישתחרר היום או מחר. יש עוד שניים ששלושה ימים אחרי שכיבו את השרפה ביער בן שמן הם נעצרו. שניהם צפויים להשתחרר מחר, כנראה. אגב, באותו מקום שבו הם היו לא פרצה שרפה, לא הייתה שרפה. אפילו מצית לא מצאו. הפלסטיני שנעצר, שחררו צילום של צמר גפן ומצית. לא ידעתי שאלה כלים של הצתות. טוב שלא מצאו עותק של ישראל היום, אחרת היו אומרים שהוא טרוריסט אמיתי, אם יש לו עותק של ישראל היום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי, אדון דוקטור - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכן אני - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ב-2016, מי שנעצר אז – גם אז היה סיפור. קוראים לו קטוש, הוא נעצר ב-2016. הוא אז הדליק מדורה בשטח שלו. נעצר ואז הייתה חגיגה שלמה: בום, עצרו פלסטיני. כמובן, לאחר כמה זמן הוא שוחרר ללא כתב אישום, ללא כלום, שוחרר בשקט, בלי כותרות. אתה היית מפקד משטרה. אבל מה קרה? למרות שהוא שוחרר, למרות שהוא היה בלי אשמה, נשללה ממנו זכות הכניסה והעבודה בישראל, והוא הגיע עד פת לחם, והיה מתקשר כמעט כל יום לניר חסון, כתב הארץ, שניסה לעזור ללא הצלחה. עצרו אותו בלי אשמה ושללו ממנו את אישור הכניסה, והוא הגיע עד פת לחם. ולכן, אדוני היושב-ראש – אגב, יש אחד שהוא קטין מתוך השלושה. כולם השתחררו, אבל חייבים לבדוק, להקים ועדת חקירה, מה עם ה-15 הנותרים שראש הממשלה דיבר עליהם. הוא אמר 18. יש שקר יותר גס, מביש, מזה שראש ממשלה נתפס בשקר פעם אחר פעם אחר פעם? אם היו מחברים אותו 24 שעות הולטר עם מכונת פוליגרף, המכונה הייתה נשרפת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לצערי הרב, לא קיבלתי היום תשובות בוועדת חוץ וביטחון, סירבו לתת לנו תשובה, ולכן אולי אם נציף את הדברים פה, יבוא מישהו ויתייחס. אנחנו שומעים שהתוכנית שאושרה אתמול בקבינט – נושא הסיוע ההומניטרי אמור להיות כזה שיהיה איזשהו אזור שאליו יגיעו עזתים מאזור שבשליטת חמאס, ייקחו מזון לפרק זמן של בערך שבוע וישובו עם המזון לשטח שבשליטת חמאס, והדבר הזה לא ברור לי. האם אנחנו באמת חושבים שאנשי חמאס יקבלו אותם בזרועות פתוחות ולא ייקחו מהסיוע ההומינטרי שמגיע? לא ברור לי האירוע הזה. ניסיתי היום לשאול וסירבו לתת לי תשובה, ועד עכשיו לא הצלחתי לברר ולקבל תשובה מאף אחד. והקונספציה הזאת והתפיסה הזאת צריכה להיפסק. צריך ללכת ולהכריע שם באמת, ועל פניו זה לא נראה כאילו אנחנו בדרך לשם, ואת הדבר הזה צריך לבדוק, וצריך לתת תשובות. אנחנו לא שואלים שאלות סתם. אנחנו שואלים שאלות כי ועדת חוץ וביטחון, תפקידה בין היתר לפקח על תהליכי קבלת החלטות, ואם אנחנו לא מקבלים תשובות, אנחנו לא יכולים לעשות את תפקידנו. ולכן חשוב שאזרחי ישראל כרגע יבינו שאנחנו לא מקבלים תשובות ואין לנו שום אפשרות, שום אפשרות לבדוק את התהליכים ולבדוק מה באמת קורה. האם אנחנו הולכים סוף-סוף באמת לכיבוש מלא של עזה? האם שינינו קונספציה? האם הולכים סוף-סוף לכבוש שטחים ולהישאר בהם ולטהר אותם, או שעוד פעם ניסוג בשביל איזשהו הסכם כזה או אחר? ומילה אחרונה לגבי החטופים, כי זה כל פעם עולה פה מחדש, ויש פה צד שמציג את עצמו כאוהב החטופים, כנציג החטופים, כבעלי המוסר, וצד אחר כמפקיר החטופים. זו עלילת דם. אתם, שאת השקר הזה מפמפמים מבוקר עד לילה, אתם מעלילים דם. אתם שופכים דם בקצב הזה, ואתם תגרמו על ידי ההרס, השנאה המטורפת הזו, לשפיכת דם. אתם אולי חולקים עלינו, על הדרך. יכול להיות שאתם מסכימים להשאיר את חמאס בעזה עם 500 מיליארד דולר לשיקום הרצועה ולהתפלל ולקוות לטוב, או אני לא יודע מה לעשות. יכול להיות שאתם מסכימים לזה. אנחנו לא, וברוך השם, כל עוד הממשלה הזאת בשלטון, ההפקרות הזאת לא תהיה. אז אתם אולי חלוקים לנו על הדרך, אבל לבוא ולהגיד - - << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אבל מי העביר את הכסף? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שאנחנו רוצים להפקיר את החטופים, ואתם, יש לכם איזושהי עליונות מוסרית או עליונות כלשהי בדאגה לחטופים, אז לא. אתם עושים פוליטיקה על הגב של החטופים. אתם מנסים לנגח את הממשלה דרך שימוש ציני במשפחות החטופים, דרך שימוש ציני בטרגדיות האנושית האלה. אתם עושים פוליטיקה קטנה - - << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> לא, אנחנו לא. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - של שקל תשעים, חסרת מעצורים, ומעלילים עלילות דם על האחים והאחיות שלכם היהודים, גם אם אתם לא חושבים שהם האחים והאחיות שלכם. תתביישו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, לאור הדברים שנשמעו כאן מעל הדוכן אני רק אקרא ואצטט את שר האוצר. הוא אמר היום בצוהריים, יום שני, שצה"ל לא ייסוג מהשטחים שייכבשו בעזה בכל מקרה, גם לא בתמורה לשחרור החטופים. גם לא תמורת שחרור החטופים. עד כאן דברי שר האוצר. לא צריך יותר מזה. היום קיימה הוועדה לביקורת המדינה דיון בנושאי גיוס כוח המילואים והכוח הסדיר. אני מבקש לקרוא מה שאמר בר-סמכא, אלוף במילואים, מנכ"ל משרד הביטחון, סגן הרמטכ"ל לשעבר: צה"ל איבד עד היום בלחימה סד"כ אוגדתי שלם, ולכן יש צורך במספר גדול יותר של לוחמים מכפי שצוין, 12,000. מערך הסדיר – ההכשרות מקוצצות; אימונים נדירים מאוד; שולחים לוחמים ללחימה עם הכשרה חלקית; שחיקה של שנה וחצי רצופה של לחימה; תוספת ארבעה חודשים לשירות הסדיר; אין אימונים שבועיים. השחיקה גם היא ברמה הערכית. מערך המילואים – להבנתי המערך הוא בקריסה חלקית ולקראת קריסה מלאה. אחוזי ההתייצבות נמוכים. 40% עברו עבודה או איבדו את מקום עבודתם, על פי נתוני הביטוח הלאומי. לא ניתן להשתלט על זה, אף שזה בניגוד לחוק. המשך הלחץ ישבור את מערך המילואים. יש חוזה בלתי כתוב בין המדינה למילואים. צה"ל היה צבא קטן מלכתחילה, ולכן מחבלי הנוח'בה כבשו את הנגב המערבי. לצה"ל יש 15,000 פצועים. מדובר בשיקום המוני של אנשים, ויש למלא את השורות. על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מידע גלוי, ב-2022 נתוני הגיוס – כ-84%. במערך הדתי-לאומי הוא 85%, והבנות שמתגייסות גם כן. הדרוזים מתגייסים באחוזים של 70% עד 80%, והחרדים – בשיעור של 10% בקושי, כ-8%. לא יהיה לנו בט",. לא יהיו חיילים לבט"ש. יש שש, שבע זירות פתוחות, ואנחנו לא נחזיק מעמד אם לא נגייס את כל עתודות הנוער בישראל. העתודה האחרונה שנשארה תהיה חרדים. בנפשנו הדבר. יש סכנה ממשית, אמיתית, למדינת ישראל. כל מי שיצביע בעד חוק הזוי כזה או אחר, שכרגע יש חוק גיוס מלא לכולם, יעשה שקר בנפשו ויבגוד במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – מוותר; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – מוותרת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, 577 ימים, 59 חטופים, והממשלה עסוקה בכול חוץ מבחטופים. הם נמקים בשבי, הזמן שלהם אוזל, אבל סדר העדיפויות של הממשלה נמצא במקום אחר. יש רק משימה אחת שצריכה להיות מעל הכול – להחזיר את כולם עכשיו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וסרלאוף, אתה מוכן להפסיק עם – שומעים את זה, וזה לא מכובד. חברת הכנסת מדברת, וזה לא מכובד. מה זה, פתחת שם אולם קולנוע? << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במדינת ישראל של שנת 2025 אסון רודף אסון רודף אסון רודף אסון. יש אירועים, כמובן, שבלתי אפשרי למנוע. אבל השרפה הגדולה שפרצה ביום רביעי האחרון באזור ירושלים לא הייתה גזירת גורל. היא פשוט תוצאה ישירה של הזנחה ורשלנות מתמשכת. הכתובת הייתה על הקיר. עוד מחדל. אולי עוד ועדת חקירה. לפני שנה התקיים דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה, מיקי בטח דיבר על זה. הוועדה התריעה בפני מקבלי ההחלטות – שהאחריות מוטלת עליהם – התריעה על חוסר מוכנות לתרחיש הייחוס, ושוב הציפה פערים מסוכנים: מחסור בכוח אדם של כמעט 1,200 לוחמי אש, מחסור במסוקים, בכלי רכב. ובכל זאת דבר לא נעשה. לא תגבור, לא תקצוב, לא חיזוק למערך הכיבוי. אבל מה כן? מחר בבוקר יתקיים דיון בנושא בוועדה לביטחון לאומי. זה אבסורד. זו עוד עדות לזלזול – פשוט לא מעניין אותם, אדישות מופקרת. כי הקואליציה הזו שוב עסוקה רק בדבר אחד: בעצמה, בהישרדות הפוליטית שלה, בביזת התקציב. כשיש תקציב לחלק או חוק מושחת להעביר אז כולם מייד מתייצבים. והשר לביטחון לאומי, האיש שאמור היה להיות אחראי על ההגנה על חיינו לא עסק בהיערכות לשרפות אלא בהיערכות לסרטונים בטיק-טוק. ובזמן שהאש כילתה את הטבע, את השטחים הפתוחים, שטחים עצומים, הממשלה הזו נותרה שותקת, דוממת, מנותקת ובעיקר חסרת אחריות. כמה עוד אפשר לשאת מחדל אחר מחדל אחר מחדל? כמה הוכחות עוד נצטרך כדי להשלים עם העובדה שהמדינה מתפוררת – לא בגלל איום מבחוץ, אלא בגלל שהממשלה לא עושה כלום כדי לשמור על ביטחון אזרחיה. האש כילתה את היערות, והממשלה כילתה את אמון הציבור בה. דבר אחד ברור: אין מי שימנע את האסון הבא. השרפה באזור ירושלים הייתה תמרור אזהרה, ואם לא נתעורר עכשיו האסון הבא הוא רק עניין של זמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. אני אגיד לך על מה דיברת בחוק הקודם? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> על מה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הגננות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולא צדקתי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> צדקת במאה אחוז, מה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, ברצוני לברך את פרופ' אלמוג כהן, המומחה לבינה מלאכותית של מדינת ישראל, על קבלת התיק הכל-כך חשוב: סגן שר במשרד ראש הממשלה אחראי על נושא הבינה המלאכותית של מדינת ישראל – הפרופסור הידוע אלמוג כהן. תגידו לי, אתם אמיתיים? באמת, אתם כמו איזו בדיחה. היום בבוקר ילדים לא הולכים לגן, לא הולכים לבית ספר, מקצצים למורים בשכר, ומה שחשוב זה שיהיה משרד לפרופ' אלמוג כהן. למה? כי הוא מומחה לבינה מלאכותית. גאון הדור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הרסת לי את האוזן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממשלה הזויה שהציבור לא מעניין אותה, ומה שחשוב לה זה רק לשמור על הקואליציה. לזרוק עוד כמה מיליונים, שיהיה לאלמוג כהן מה לעשות. חשבתי, ייקחו את אלמוג כהן וייתנו לו תפקיד האחראי על אופקים, אחראי על הדרום, משהו במשטרה – לא. הוא יהיה אחראי על הבינה המלאכותית של מדינת ישראל, על העתיד של הבינה המלאכותית. הזיה שאי-אפשר לתאר אותה. בהתחלה, כשראיתי את זה, אמרתי: זאת בדיחה, זה לא אמיתי, אני לא קורא נכון. אבל אז הראו לי עוד אחד ועוד אחד. זה אמיתי. אלמוג כהן קיבל תפקיד: הוא אחראי על כל הנושא של הבינה המלאכותית של מדינת ישראל. אז אני שואל את השרה לשעבר אורית פרקש: את היית אחראית על זה. יש משרד כזה שנקרא מדע, נכון? אמור להיות, חדשנות – אז אני שואל אותך, זה חשוב שעכשיו אלמוג כהן יקבל כזה תפקיד? צריך את זה? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בהחלט צריך בן אדם שיקדם את הנושא הזה, אבל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד, אורית. זה אחת-אפס. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל באמת, מה קורה לכם? זה שהשבוע המורים והמורות שלנו גילו שגנבו להם מהמשכורת 800 שקל בחודש – גם ככה הן לא מסיימות את החודש; גם ככה קשה להם; גם ככה המשכורת שלהם היא משכורת רעב – לאנשים הכי חשובים. אז אתם באים ונותנים כמה מיליונים לפרופ' אלמוג כהן כדי שיהיה לו איזשהו משרד? אבל קצת היגיון, מה הוא קשור לזה? איך הבן אדם קשור לבינה מלאכותית? איך הוא קשור? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יודע כמה זמן עובדים - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבו, אני רוצה להגיד לכם משהו. אתם בדיחה, אבל בדיחה עצובה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא נגיד ככה, סימון, התעסקת עם האיש הלא-נכון. חכה לאלמוג. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו אני מקבל ווטסאפ מאלמוג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה סגן השר לא הגיע, אם זה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חברת הכנסת יסמין פרידמן. אורית, צריך אחראי, נכון? הבנתי נכון. לבינה מלאכותית, צריך, לא? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - כל חמש דקות ממנים מישהו אחר. זה נושא סופר-רציני. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הידרדרנו ממקום שביעי למקום תשיעי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> באמת? זה הנושא היום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בחיי. עדיין מקום תשיעי זה יפה, אבל אנחנו היינו צריכים לשפר הפוך. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בוחרים על פי הכישורים - - - דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חבר'ה, צחוק צחוק, דרושה רגולציה מאוד מאוד עמוקה בנושא ה-AI. אי-אפשר להתייחס לזה בצחוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא יכול לעצור את הקדמה. דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אבל דרושה חקיקה, ומן הסתם משרד המדע אמור לעסוק בזה. לא צריך סגן שר. אפשר למנות צוות בתוך המשרד ולהתייחס לזה ברצינות. חבל מאוד. אני רוצה רגע להתייחס, לא יודעת אם ליוקר המחיה או להתייחס לזה, אבל אני לא יכולה להתעלם מדיון שהיה היום בוועדת החוקה על חוק מבית מדרש קלנר. קלנר הגיש הצעת חוק עמותות, לפסול תרומות של מדינות, גופים זרים, לעמותות, בלה בלה בלה. מגיע קלנר, ומי מציג את החוק? עמותת אם תרצו, שמסתבר שנתמכת כנראה בכ-90% ממדינות זרות. אין יותר מגוחך מזה. עוד לא ראיתי גם דבר כזה, שלמישהו יש הצעת חוק ומי שמציג את הצעת החוק זה ארגון. ארגון. ואני לא רוצה להגיד מה בית המשפט אמר על הארגון הזה. משהו שמתחרז עם פשיסטי, או לא מתחרז. באמת, אי-אפשר לתאר. הרי ברור שהיה אפשר לדון ברצינות בהצעת החוק הזו, אם היא הייתה מאוזנת ואם היה בה איזשהו איזון. אבל ברור מה אתם מנסים לעשות: אתם רוצים לפקח על כספים שנכנסים רק לצד אחד ולא לצד אחר. שצד אחד ימשיך לשגשג עם הכספים, עם התרומות, לא מגופים זרים – מאוליגרכים או ממיליונרים, שאף אחד לא יודע מי עומד מאחורי המיליונרים האלה, או מאיפה באמת מגיעים הכספים. הכול נוח לכם. ומי יקבע? השר. השר יקבע איזה ארגון יכול לקבל, מי יכול לתרום, מי זה – שלא נדבר על איך הגיבו מדינות בעולם על הדבר הזה. הרי אתם תתקפלו, לא תהיה לכם ברירה, כי גם התרומות שלכם ייעצרו. כמה יש לי? דקה. אני רוצה לספר לכם בקצרה על שלוש עמותות שכן נתמכות בכספים, ומה הן עושות, שקלנר כל כך רוצה לסגור אותן: עמותת קדמה פועלת לצמצום פערים ולקידום שוויון בחינוך דרך ליווי בתי ספר בפריפריה והכשרת צוותי חינוך, מפתחת תוכניות לימוד חדשניות, מקיימת כנסים והשתלמויות; עמותת איתך – מעכי, משפטניות למען צדק חברתי, מסייעת לנשים מוחלשות מכל רחבי הארץ באמצעות ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי ללא תשלום. פועלת להנכחת קולות של נשים מודרות במערכת המשפט, ולקידום שיח מגדרי רב-תרבותי בקהילה מגוונת. עמותת כן – אני חייבת להגיד שאני, לפני הרבה שנים, עשיתי קורס של עמותת כן, הייתי בפיילוט – פועלת לקידום נשים לעמדות השפעה בזירה הציבורית והפוליטית בישראל, במטרה לייצר ייצוג שוויוני וקידום שוויון מגדרי. אבל מה אני יכולה לצפות מחבר כנסת כמו קלנר – מאשר לנסות לסגור מקומות כאלה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – מוותרת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אמור להחליף אותי עכשיו; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. היא לא דיברה היום. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> דיברה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, דיברה? שכחתי, שכחתי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חברת כנסת, מה זה? תפקידה לדבר. כל הכבוד, טלי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תגידו לי, מורי ישראל הנכבדים, מורי החינוך המיוחד – שאני מאוד מעריכה אתכם, אתם מוכנים להפסיק עם השביתה האיטלקית הזאת? באמת. תדמיינו את הבת שלי, עם 180% נכות, יושבת ליד הדלת היום שלוש שעות, מחכה ללכת לבית הספר, כי אין לה בית ספר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> דמייני את עצמך מרוויחה ככה, טלי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני גאה בה, אני לא מביכה את הבת שלי. איך את מעיזה להגיד שאני מביכה את הבת שלי? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> טלי, לא קשור. אבל תדמייני שאת מרוויחה כמו מורה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אנשי החינוך המיוחד, אנשי החינוך המיוחד, לא סתם, מאז קום המדינה מוחרגים משביתות. הם מוחרגים משביתות כי זה הטאבו של כבודם של הילדים. ילדי ישראל – כשיש שביתות אנחנו מכבדים את השביתות. זה בסדר, סבא וסבתא שלהם יכולים לשמור עליהם, בייביסיטר יכולה לשמור עליהם. על הבת שלי בייביסיטר לא יכולה לשמור. יש לה סייעת. משעה 17:00, משעה 16:45, כך זה עובד. אין מישהו אקראי שיכול לשמור עליה, כי צריך לדעת איך מדברים איתה כשהיא לא מדברת, איך מנגישים לה מידע, רצון, איך מתווכים אותה על כל דבר שהוא. והיא לא היחידה פה. אנחנו מקבלים אתמול בלילה הודעה שעקב חוסר בכוח אדם יש מסוכנות בפתיחת בית הספר. נו, ברור, כי צריך איש צוות על כל שני ילדים, לפחות. אבל באמת, אנחנו רואים את הפרסומים שהתנאים של האוצר הופכים אותנו לחולים. כל המורים מוציאים אישור מחלה. עכשיו, תבינו משהו, אנחנו שומרים על אנשי החינוך המיוחד מכל משמר, כי באמת, בלעדיהם אין לנו שום זכות קיום. אתם האוויר שלנו, אתם התמיכה שלנו, אתם כבודם של ילדינו, ולא נדבר על הסייעות והסייעים והפארה-רפואי. אבל באמת, גם לפני שאתם יוצאים לשביתה – הרי השביתה לא הוכרה על ידי בית הדין לעבודה, גם לא בחינוך הרגיל, כי האוצר הגיע איתכם להבנות. יש לכם בעיה עם יפה בן דוד? זה לא מעניין. זה לא מעניין. לא יכול להיות מצב שגם עכשיו, בעודי יושבת כאן, בעודי יושבת כאן קיבלנו הודעה שגם מחר אי-אפשר לפתוח את בית הספר. וזו לא רק אני כי אני חברת כנסת, זה לא זה, זה כולנו, כל הורי החינוך המיוחד. איך אפשר? אנחנו לא יכולים לצאת מהבית. בסדר, נאמר שאנחנו עכשיו בשיאו של מאבק. ככה לא מנהלים מאבק. הרי מה אני צריכה עכשיו, שסמוטריץ' וקיש לא ישלמו לכם על ימי המחלה האלה? באמת, להיכנס למין מאבק כזה, שעכשיו תקבלו מכתבים, תוזמנו לכל מיני מהלכים, בשביל מה? אתם חייבים להבין משהו, כדי לנהל מאבק צריכים להיות לו כוח ושיניים. אם המאבק לא מגובה, גם אם תוציאו עשרה ימי מחלה, וגם אם ישלמו לכם על ימי המחלה הללו, זה לא יניב לכם פרי בתוך המאבק. אנחנו מזכירים לכם, אנשי החינוך המיוחד, באמת, זה קודש הקודשים של חברה בישראל. לא נוגעים בזה, מעולם לא נגעו בזה, אפילו בקורונה לא עשו את זה. אנחנו פונים אליכם פה, סליחה, אני מנצלת את מעמדי כחברת כנסת ואומרת לכם: באמת, אל תיגעו בילדים שלנו. אפילו לא עשו להם הכנה. הילדה – הילדים קמים בבוקר, רוצים ללכת לבית ספר. יום שישי, הם יודעים שיש קבלת שבת, לא משנה בני כמה הם, והם יודעים שבצוהריים חוזרים – ויש יום חופש. איך אני מסבירה לבת שלי שאין בית ספר? מישהו מוכן להגיד לי? מישהו מוכן להסביר לי איך מנגישים את המידע הזה, שילד מחכה ללכת ואין לו לאן? אני מבקשת מכם, לא משנה פה פוליטיקה, זה חוצה מפה פוליטית. אנחנו נדאג לכם, אנחנו דואגים לכם, זה מאבק שנפל עלינו מאמצע שום מקום – וזה נעשה בחתרנות. ואני אומרת כאן, זה לא מתאים לכם. אנחנו מבקשים מכם, תתעשתו. אישורי המחלה הללו, מי שנותן לזה יד – זו פגיעה באמון, זו פגיעה בחובת האמונים שלכם לילדי החינוך המיוחד על כל המשתמע. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הייתי בטוח שהחריגו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם הוחרגו. זו שביתה איטלקית, הם מוציאים אישורי מחלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא על הגב של הילדים האלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. הם אף פעם לא בשביתות, הם מוחרגים מלכתחילה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אעשה את זה קצר. אני רואה שיסמין יצאה. דיברה פה חברתנו יסמין, שאני באמת מאוד מאוד מכבד אותה, על עמותת אם תרצו, ואמרה שהיא עמותה פשיסטית. זה מה שהיא אמרה. אז אני רק רוצה לספר משהו קצר. ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל פקדתי את בית העלמין בבני ברק, ששם טמונים חיילי צה"ל מהמגזר החרדי. זה טקס שארגנה על דעת עצמה עמותת אם תרצו, הגעתי לשם בהזמנתם. אני לא חושב שזו עמותה פשיסטית, אז אני מצפה שהיא תתנצל על מה שהיא אמרה, זה ממש לא לעניין. דבר נוסף, גם חברי, באמת חברי, ירון לוי, לפני כן דיבר על נושא שהממשלה בזבזנית ושממציאים תפקידים וסגני שרים, ועכשיו גם התמנה סגן שר נוסף, אלמוג כהן. אז רק קצת פרופורציות: בממשלה שלנו יש עד כמה שזכור לי 35 שרים וסגני שרים על 68 חברי קואליציה. בממשלה הקודמת, שהיו חברים בה 60 חברי כנסת, קואליציה של 60 חברי כנסת, שנשענה על 60 – היו 38. 38 שרים וסגני שרים, עם המצאות תפקידים, ועם ראש ממששת המנדטים שעם שישה מנדטים הפכתם אותו לראש ממשלה. אז אל תטיפו לנו על מינהל תקין ועל דמוקרטיה. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה מותר, זה מותר, זה מותר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שישה מנדטים. הוא היה קונסנזוס לאומי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – מוותר. חבר הכנסת אריאל קלנר. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אתה התבלבלת, כי זו הייתה הממשלה השלושים-ושש. זו הייתה הממשלה השלושים-ושש. 28 שרים. תבדוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 28 שרים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> 38 - - - עדיין, גם - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זו הממשלה השלושים-ושש. אושר, מותר להתבלבל. עזוב, מודה ועוזב ירוחם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> עדיין, פרופורציונלית אנחנו הרבה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ראש ממשלה עם שישה מנדטים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אז מה? מותר לו. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - לחוק-יסוד: הממשלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אז מה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אה, אז מה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מותר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אה, מותר. אז החוק הוא פלסטלינה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה היה חוקי או לא חוקי? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> איך שנוח לכם - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חוקי, חוקי? אני שואל אם זה היה חוקי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שכחתם את סגני השרים. תספרו אותם משני הצדדים, היו שישה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> גם הוא לא ספר את סגני השרים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר סגני שרים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אמרתי 38 שרים וסגני שרים ביחד. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> 34 ביחד. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> נו, וכמה היום יש, שרים וסגני שרים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, חברים, תספרו ותגידו לנו אחרי זה לכמה הגעתם, בסדר? תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, תרגיע אותם, את חבריי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמעתי היום את חבר הכנסת ליברמן אומר שזה שלא נכנעים לנאצים של חמאס, זה כמו בעלות הברית שהפקירו את היהודים בשואה. עכשיו, אני יודע שחבר הכנסת ליברמן מתעניין במקורות הציונות – הוא לא נמצא פה כרגע, אבל הכול מוקלט ואפשר יהיה להעביר לו. אני ראיתי אצל עקיבא ביגמן קטע מכתב העת מערכות, אפריל 1940. כך כתוב: "אין ספק שכל חודש מלחמה נוסף מביא סבל עצום למיליוני יהודים בפולין, צ'כיה וגרמניה - - - ובכל זאת, אם נשקול את שאלת השלום המוקדם מבחינה יהודית וציונית, תהיה תשובתנו שלילית: כי שלום שאין עימו כיליון גמור למשטר הקיים בגרמניה - - - יפגע בראש וראשונה בענייניו החיוניים ביותר של העם העברי. ובשלושה דברים ישלם העם העברי מחיר שלום מוקדם מעין זה. "א. כל שלום שיבוא לפני הריסת המנגנון הצבאי הנאצי ישאיר בידי הרייך השלישי יישובי יהודים עצומים, שיהיו נדונים לאובדן. ב. עצם כריתת השלום עם ממשלה נאצית - - - בשביל העם היהודי יש לה משמעות אחת: היתר בין-לאומי להמשיך בהשמדת היהודים ובהשפלתם. ג. ולבסוף: שלום של פשרה עם גרמניה הנאצית יכביד על מעמדנו המדיני בארץ ישראל". אז זה לתשומת ליבו של חבר הכנסת ליברמן. ואזרחי ישראל, כשאתם שומעים את מכבסת המילים "לסיים את המלחמה", תזכרו שמי שאומר אותה אומר בעצם להיכנע, ולכניעה יש משמעות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון. ממש לא. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> זו המשמעות היחידה. כניעה, המשמעות שלה היא להיענות לכל הדרישות של הנאצים בעזה; כניעה, המשמעות שלה היא לסגת מציר פילדלפי ולהבטיח שעזה שוב תתמלא בכמויות נשק אסטרונומיות ואף בטילים ארוכי טווח; כניעה היא להכניס את כל המדינה לאיום רקטי, רק שהפעם יהיו גם טילים עם נשק לא קונבנציונלי, כי בניגוד לנכנעים, האויבים שלנו כן מפיקים לקחים; כניעה היא ששוב יבנו בעזה מדינה תת-קרקעית; כניעה היא שאף אדם נורמלי לא יוכל לגור בעוטף, ושכל העולם הערבי והאסלאמי יבין שלחטוף יהודי שווה ניצחון במלחמה. לו היינו נענים לדרישות הכניעה לפני שנה, אז סנוואר היה חי, חמאסטאן הייתה משגשגת, חיזבאללה בהנהגת נסראללה הייתה על הגדרות בצפון, וטבעת החנק האיראנית, כולל סוריה, הייתה מתהדקת עלינו. אז אנחנו לא ניכנע. עם הנצח חזק. את אחינו אנחנו נשיב מתוך לחץ צבאי, ואת עתיד המפעל הציוני אנחנו נבטיח בזכות רוח הגבורה היהודית, שלא נכנעת. יברך השם את חיילי צבא ההגנה לישראל בסדיר ובמילואים, ובעזרת השם נראה את אחינו חוזרים מהשבי בגבורה ואת חיילינו שבים עטורי ניצחון מהמלחמה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עליזה, יש התרופפות. יש התרופפות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רגע, תנו לה את הזמן. אני מקשיבה, אני נהנית. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אס"ק בקואליציה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, להפעיל לך את הזמן? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אחרי 35 שנה, עליזה, יש התרופפות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת עליזה בראשי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> השרה. השרה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גם עמית הלוי יעלה לנאום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להצבעות הם מוציאים לנו את הנשמה, אבל לדבר הם ראשונים פה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עליזוש, סיימת? באמת, אני מקשיבה לך תמיד בהנאה גדולה. תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת ­– איפה השר? השר בן צור? איפה השר? מי פה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הינה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, אוקיי. קודם כול אני רוצה לתקן. איפה אושר שקלים? הוא פה? הלך. אז אני רק רוצה לסבר את אוזנו. ידידי היקר חבר הכנסת מיקי לוי עשה בדיקה, ואני פה כדי להיות הפרזנטורית: בממשלת בנט-לפיד היו 28 שרים ושישה סגני שרים; בממשלה הנוכחית יש 33 שרים וחמישה סגני שרים – מספר השרים הגדול בתולדות מדינת ישראל. אז רק נשים את הדברים על דיוקם. תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - על 68 מנדטים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אנחנו נתקדם. לא דיברתי על מנדטים, לא מעניין. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל זה מה שקובע. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. אני רוצה לעבור לנושא שלשמו עליתי לכאן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, אתה מתווכח עם מספרים? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אתה יודע שזה לפי מפתח של כמה יש בקואליציה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מפריע לי. אני אחכה. תאפס לי את הזמן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עזוב, אבל מרוב שהוא לא בדק הוא אמר: 36 שרים – זה מספר הממשלה, מס' 36. זו הצורה. אתם 37. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היחס שצריך לבדוק הוא 61 חלקי 34, 68 חלקי 36. זהו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לכם. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זרק מספרים באוויר סתם, בקיצור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, היא אמרה את דבריך על זמנה. עצרתי את הזמן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לקחתי לה את הזמן. תוסיף לה. תודה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי המלצה, אגב: יש עכשיו סגן שר לבינה מלאכותית. אם הוא יקיש ב-ChatGPT כמה שרים היו וכמה סגני שרים, תוך שנייה יש תשובה. רק רציתי לעזור לסגן השר החדש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועכשיו אני רוצה לדבר על נושא אחר לחלוטין, שהוא חשוב מאוד מאוד – חברים, יש מלא רעש, אני לא יכולה ככה. אדוני, המון רעש. בשבוע שעבר – סימון, תקשיבו אתם, זה מעניין. בשבוע שעבר, ביום הזיכרון, השתתפתי בטקס של חיל הים בחיפה מטעם הכנסת, הנחתי זר, ולאחר מכן ביקשתי ללכת לפגוש משפחות שכולות. הייתי אצל משפחתו של תומר קרן, זיכרונו לברכה, לוחם גולני המופלא שנהרג. משפחתו אירחה אותי, משפחה מדהימה. לאחר מכן ביקשתי במיוחד ללכת לנחם משפחות שכולות מהעדה הדרוזית, ועברתי מנקודה לנקודה ופגשתי הרבה מאוד משפחות. ואני רוצה להגיד לכם, כי באמת אני מקפידה להגיע לחברה הדרוזית ככל שאני יכולה, אני פשוט התביישתי בצורה בלתי רגילה. הגעתי – אני באמת לא יכולה עם הרעש. תקשיב, זה בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברים, אני מבקש לשמור על שקט. מיקי, אחרי זה תסכמו הכול, תעבירו לנו. תודה. בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הגעתי לבקר ולנחם משפחות שכולות דרוזיות, ואחת המשפחות שביקרתי הייתה משפחתו של הלוחם הגדול באמת, גיבור ישראל, אלוף-משנה אחסאן דקסה, זיכרונו לברכה, מהשריון, שכולנו מכירים את סיפור הגבורה שלו, וישבתי אצל ההורים שלו בבית. ותוך כדי שאני יושבת ואני מדברת איתם נכבה החשמל, אצל ההורים של אלוף-משנה אחסאן דקסה, גיבור ישראל. למה נכבה החשמל? כי אין להם חשמל במדינת ישראל, הם צריכים למשוך חשמל פיראטי. התביישתי כמו שלא התביישתי בחיים שלי. ישבתי עם ההורים הצנועים, המקסימים, המדהימים האלה, ודיברתי איתם. וכל כך הצטערתי שההורים המדהימים האלה, שהנחילו את הערכים האלה לאיש היקר והאהוב הזה, לא מאמינים יותר במדינת ישראל. הם לא מאמינים לנו. אני רואה שחבר הכנסת עפיף עבד פה. אני שמחה שאתה פה. אני התביישתי בפניהם. אני התביישתי כי הם איבדו אמון – הם איבדו אמון במדינה, הם איבדו אמון שאנחנו נעשה את הדבר הראוי ונגרום להם להרגיש שהם שווים. במה נגרום להם להרגיש שהם שווים? בזה שיהיה להם חשמל, בזה שתהיה גינת שעשועים, בזה שהם יוכלו לבנות על אדמות שלהם. באמת. משם עברתי, הייתי אצל כמה משפחות. אגב, גם פגשתי את אלמנתו – אישה כל כך צנועה ועדינה, נעימת הליכות. הם משפילים מבט כשהם מסתכלים עליך, לא נעים להם לבקש מהמדינה כלום, לא נעים להם, אבל הם נותנים בשבילנו הכול. את הדם הם נתנו לנו, את הכי יקר. באמת התביישתי בפניהם. ואני חושבת שבאמת זו לא פוליטיקה. אנחנו צריכים לעשות את הדבר הנכון עבור החברה הדרוזית בישראל. הם לא אזרחים סוג ב', הם אחים ואחיות שלנו שמחרפים את נפשם למען המדינה, וככה אנחנו צריכים להתייחס אליהם. הגיע הזמן לתקן את העוולות האלה, לתקן אותן ומייד, ואני מוכנה לשבת איתך ולחשוב ביחד מה עושים – לא מדברים, עושים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עידן רול לא פה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה לא? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח. חבר כנסת עמית הלוי, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עליזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחרון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה אתה מדליק אותה? תגיד לי, סימון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> היא לא שולטת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, אין חצי היריון ואין חצי שליטה, כמו שאין חצי מטרה ואין חצי דגל ואין גם חצי ניצחון. אנחנו התבשרנו אתמול שהרמטכ"ל הציג לקבינט תוכנית מבצעית חדשה שהקבינט אישר פה אחד. אחרי יותר משנה וחצי של לחימה ברצועת עזה, אחרי שלמעלה מ-400 חיילים נפלו מאז מה שצה"ל קורא "תמרון" מ-27 באוקטובר 2023, זה מוסכם וברור לגמרי שאנחנו צריכים תוכנית חדשה. זה הכרחי. אבל בדיוק בגלל זה באותה מידה הכרחי לקבל תשובה: מה חדש בתוכנית החדשה? מה נשתנה? מה הטמיע צה"ל? האם הטמיע צה"ל בתוכנית הזו את לקחי הכישלון אולי הגדול בתולדותינו? אני לא מתכוון ל-7 באוקטובר, אני מתכוון ל-8 באוקטובר והלאה – לצורת הלחימה שנכשלה, שהביאה את חיילינו שוב ושוב לאותן סמטאות בג'באליה, בבית חאנון, ללא תוחלת של ממש, ללא שינוי אסטרטגי ברצועה, ללא ניצחון. האם בתוכנית החדשה שהציג הרמטכ"ל הופקו לקחים מכך שלמרות הפער הבלתי ניתן להשוואה בכמות האש, בכוח האש, בכמות הלוחמים, באמצעי הלחימה בינינו לבין האויב העזתי, למרות כל אלו החמאס ניצב היום עם כוח דומה לזה שהיה לו ב-6 באוקטובר – למעט הרקטות אולי – שהוא שיקם את כל התשתיות, גייס לוחמים חדשים, פיתח שיטות פעולה מתוחכמות? האם צה"ל הטמיע את הלקחים האלו, האם הפיק לקחים? האם התוכנית היא באמת חדשה? אני חייב לומר כאן ביושר ובדאגה רבה: שמעתי היום בוועדת החוץ וביטחון הרבה הבחנות ושינויים כמותיים בתוכנית החדשה – יותר אש, יותר סד"כ, ואני חייב לומר בדאגה רבה שזה לא מספיק, זה לא יכול להספיק וזה עלול להיות נידון לכישלון חוזר. כי ההבדל בין פשיטה לשליטה הוא לא כמותי, הוא מהותי. למה שיטת הפשיטות, אדוני היושב בראש, לא עבדה? למה היא לא הצליחה? כיוון שהתכלית המבצעית הייתה פגיעה בחמאס. ואכן פגענו ומוטטנו ופירקנו וכל המושגים הללו שבכירי צה"ל תיארו והגדירו, אבל הם לא הספיקו ולא יכלו להספיק, כי אחרי המיטוט בא השיקום. ברצועת עזה ב-7 באוקטובר היו 1.5 מיליון חמאסניקים. רובם ככולם היו חברים בחמאס, פעילים בחמאס, עובדים בחמאס, מאמינים בחמאס. גם אם יש כאלו שרצו להשתחרר מהחמאס, הם לא יכלו, ובעל כורחם הם משתפים פעולה איתו כיוון שהם נשלטים על ידי החמאס. לכן, התכלית המבצעית של פגיעה בחמאס לא הייתה, ועדיין איננה, תכלית רלוונטית – כיוון שאתה פוגע ב-100 ונולדים 200 באותו יום, שהולכים לאותה מערכת חינוך ניאו-נאצית; אתה הורג 50, ומגייסים 150 מאותן חמולות שנשלטת על ידי החמאס; אתה מחסל רקטות, ויש קלצ'ניקובים, ואתה משמיד את המטענים והם משתמשים בסכינים. לכן, שיטת הפשיטות והפגיעות שגויה. אגב, צה"ל התרגל אליה שנים ארוכות, תפיסה מוטעית של מב"ם: אין יותר איום קיומי, אין מלחמות, תם עידן המלחמות, יש רק אש מנגד, ומודיעין מנגד ולכל היותר יש מבצעים מיוחדים. אתה יודע, מבצעים מיוחדים – כמו שאמרה ועדת וינוגרד אחרי הכישלון של מלחמת לבנון השנייה, צה"ל הפך להיות חיל אוויר, מודיעין ומבצעים מיוחדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים בזה. מכובדי אדוני היושב-ראש ומכובדי הרמטכ"ל, מלחמה אי-אפשר לעשות מנגד. במלחמה הזאת עם הטרור אין הכרעה מנגד, אין ניצחון מנגד. הכרעה וניצחון לא אפשריים בלי שליטה מלאה. ולכן אם יש שינוי בתוכנית החדשה, והכרחי שיהיה, הוא צריך לבוא לידי ביטוי קודם כול בתכלית. והתכלית צריכה להיות שליטה מלאה ברצועת עזה; אחרת, אנחנו נחזור ללופ האין-סופי של כיסוח דשא שהשורשים שלו עמוקים וחזקים ולכן הוא צומח מחדש. ובשביל לשלוט צריך לרצות לשלוט, לרצות לקחת אחריות, לא לפחד, להשתחרר מהמחלה הגלותית של תלותיות - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שהפריץ יחליט, שהקיסר יחליט. התרגלנו לזה אלפיים שנה, אנחנו כאן היום, כאן בארץ ישראל - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - זה לב המהפכה הציונית. אדוני היושב-ראש, אנחנו אחראים, אנחנו צריכים לשלוט שליטה מלאה עד שננקה את הזוהמה החמאסית ממרחבי המולדת שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. לימור, את לא רוצה לסכם? שר לא מסכם, נעבור להצבעה. נעבור להצבעה על הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 27) (שינוי ברירת המחדל לעניין הרשאה לשאת ולהחזיק כלי ירייה המשמש לשירותי שמירה), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – 6 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 27) (שינוי ברירת המחדל לעניין הרשאה לשאת ולהחזיק כלי ירייה המשמש לשירותי שמירה), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 40, מתנגדים – שישה, נמנע – אחד, נוכחים – שבעה. אני קובע כי הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 27) (שינוי ברירת המחדל לעניין הרשאה לשאת ולהחזיק כלי ירייה המשמש לשירותי שמירה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה, ותחזור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1857).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק מבקשת להאריך בשלוש שנים נוספות את תוקפה של הוראת השעה שנקבעה בתיקון מס' 133 לחוק העונשין. בהוראת שעה זו, שנקבעה תחילה לשנתיים, הוארכה תקופת המאסר המרבית שלגביה מוסמך בית המשפט לקבוע כי הנידון ירצה אותה בעבודות שירות משישה חודשים לתשעה חודשים. במסגרת הוראת השעה נקבע שתותאם תוכנית ליווי ושיקום על ידי קצין מבחן למי שנגזרו עליו עבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים. ונקבע מנגנון לקיצור תקופת עבודות השירות לעובד שירות כזה שעמד בחובותיו כנדרש. הוראת השעה נחקקה בעקבות החלטת הממשלה 3595, ובהמשך להמלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, שבהן הוצע להרחיב את השימוש בענישה בקהילה כתחליף לעונשי מאסר קצרים, תוך שמירה על הלימה בין חומרת העבירה לעונש שיוטל על העבריין. התקופה המרבית לריצוי עונש של עבודות שירות היא חלק משורת צעדים שמקדמת המדינה לצמצום הכליאה לתקופות מאסר קצרות. השאלה אם הארכת תקופת עבודות השירות מעבר לשישה חודשים היא אמצעי מתאים לשם השגת מטרות אלה מצריכה בחינה ומחקר. לכן, תקופת הפעלתה של הוראת השעה לוותה עד כה במחקר אשר נועד לבחון את השפעתו של תיקון זה, האם הוא משיג את התכלית של צמצום השימוש במאסרים קצרים. בשנת 2021 הוארך תוקפה של הוראת השעה בשנתיים נוספות, מאחר שהמחקר המלווה עוד לא הושלם באותה עת בשל השפעתה של התפרצות מגפת הקורונה על ההליכים הפליליים בתקופה זו, דבר שהקשה על גיבוש תמונת מצב ברורה בנוגע להשפעת הוראת השעה ולאופן השימוש בה על ידי בית המשפט. בשנת 2023 הוארכה הוראת השעה בשנתיים נוספות, לאחר שעורכי המחקר מצאו כי המגמה שנצפתה לאורך כל תקופת הוראת השעה בכל הנוגע לשאלת אופן השימוש בעונש זה אינה עקבית, ועל כן לא ניתן היה להסיק מסקנות ברורות באשר להשפעתה על השימוש במאסרים קצרים, וכי על מנת לגבש מסקנות ברורות יותר יש צורך בהמשך המעקב אחר המגמות בענישה בהקשר זה. המחקר המלווה הושלם והוא העלה ממצאים שהם, צריך לומר, בעייתיים במידה לא מבוטלת. הוא העלה שבשנתיים שלאחר חקיקת הוראת השעה ניכרה מגמה של החמרת ענישה. כלומר הטלה של עונשי עבודות שירות ממושכים יותר על נאשמים שקודם לכן ריצו עונש כזה תקופה של שישה חודשים. בשנה השלישית להפעלת הוראה השעה חל היפוך מגמה, ונראה כי עונשי עבודות השירות לתקופות שבין שישה עד תשעה חודשים אכן מחליפים במידה מסוימת עונשי מאסר בפועל בין כותלי הכלא, בהתאם למטרות התיקון. המחקר העלה כי המגמה הזו נמשכת. עוד נמצא כי לאחר חקיקת הוראת השעה חלו שינויים בפרופיל עובדי השירות ובסוגי העבירות שבגינן הוטלו עונשי מאסר בעבודות שירות, כך שאוכלוסיות שנידונו בעבר למאסר מאחורי סורג ובריח נידונות כעת גם לעבודות שירות. המחקר העלה גם כי האפשרות לקיצור תקופת עבודות השירות משפיעה באופן משמעותי על השלמת נשיאת העונש במועד. לאור כל הנתונים האלה קשה, אדוני היושב-ראש, לקבוע באופן חד-משמעי אם נכון להפוך את ההוראה לקבועה או לעשות בה תיקון מסוים והתאמות אחרות. מצד שני יש בהחלט חשש שאם אנחנו לא נמשיך את התהליך של הוראת השעה הזו, אנחנו נגיע למצב שבו הרבה אנשים שיכולים להיות נידונים לעבודות שירות ימצאו את עצמם במאסר – דבר שמעבר להשלכות אחרות שלו הוא בעייתי בפרט בתקופה הזו, שבה כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל יש לנו מספר עצום של כלואים ועומס עצום על מערך הכליאה כולו. ולכן כאיזושהי דרך ביניים, בחוסר הוודאות שאנחנו נמצאים בו כרגע, מוצע להאריך את הוראת השעה לתקופה של שלוש שנים נוספות בטרם תתקבל החלטה באשר להסדר הקבע, מתוך תקווה שהמשך המחקר יצייר תמונה מדויקת וברורה, ואפשר יהיה באמת לקבל החלטה סופית בעניין הזה לכאן או לכאן ולהגיע להוראת חוק גבוהה ומדויקת. לפיכך אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק בקריאה הראשונה, כאמור בשלב הזה כהארכה של הוראת השעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, לפני כחודש הודיעה ממשלת ישראל לבג"ץ שהמשך כהונתו של רונן בר כראש השב"כ מהווה סכנת נפשות לכולנו. אני מצטטת את הממשלה: "כל יום או לילה נוספים" – נאמר בהודעת המדינה – "עלולים לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה ובשלום אזרחיה וחייליה". המדינה ניסתה להמחיש בכל מיני מילים חריפות את מידת הדחיפות שיש להקנות לפיטורים המיידיים של ראש השב"כ. מאז חלפו כמה שבועות, לדעתי חודש וחצי, חלק מאיתנו אפילו שרד את השבועות האלה כדי לספר, ואז רונן בר הודיע על ההתפטרות שלו ב-15 ביוני, כחלק ממימוש האחריות שלו למחדל 7 באוקטובר. יש כאלה שלוקחים אחריות, יש כאלה שלא יודעים מה זה אחריות, יש כאלה שאומרים שיש אחראי אבל לא אשם, יש אשם אבל לא אחראי. רונן בר אמר שיתפטר. מה עשתה הממשלה? במקום לדרוש שיפטרו אותו כאן ועכשיו כי הרי הסכנה היא ברורה ומיידית, היא ביטלה ואמרה: אין בעיה, נחכה ל-15 ביוני, אין דחיפות, מה יש למהר, קחו את הזמן. בעצם, בהחלטה הזאת הוכיחה הממשלה כמה העתירות נגד הפיטורים היו מוצדקות. אני מאוד מקווה שבג"ץ לא ילך ל"מודה ועוזב" וכל הדברים האלה, אלא יקבע פסק דין ברור, שמגדיר את היחסים בין ראש הממשלה לראש שב"כ – שראש שב"כ זה לא משרת אמון, שהוא חייב להיות נאמן לממלכה ולא למלך ושהוא חייב לפעול לפי החוק. ואת הדבר הכי חשוב צריך להגדיר בג"ץ – שאין אפשרות לפטר אותו בלי נימוקים מסודרים וענייניים, שימוע מסודר והליך תקין בוועדה למינויים בכירים. אני רוצה גם להזכיר שהוגשו שני תצהירים לבג"ץ, אחד של ראש השב"כ ואחד של ראש הממשלה, ובבחירה בין שני התצהירים, בין ראש השב"כ – שהיה לוחם וקצין בסיירת מטכ"ל, עבר את כל התפקידים בשב"כ, גדל בשב"כ, בארגון שהאמינות שלו היא מעל הכול – אל מול התצהיר של נתניהו, שכבר הוכח כמה פעמים שהוא שקרן, הוא אפילו אמר בשבוע שעבר שהדס קליין משקרת, אפילו בצלאל אמר עליו שהוא שקרן בן שקרן, בעצם אני לא יודעת אם יש בן אדם אחד שלא אמר שהוא שקרן – בבחירה בין שני התצהירים, בין ראש השב"כ לנתניהו, ברור לי למי אני מאמינה. תודה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> גם אני. מצטרפת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לי ספק שאתה מאמין לראש הממשלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אלוהים יודע למה - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לפי העובדות שהציגו ראינו מי אמר מה. כתוב מה הוא אמר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך אמרו עליו? משקר כמו שהוא נושם. כל דבר שהוא אומר הוא שקר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה כתוב איך שהוא אמר שהחמאס רוצה שקט וכלכלה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל היום הוא משקר, אתה כבר לא יודע. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש, חבריי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שמע, רגע. תתנהג יפה למה אימא שלי צופה בנו. היא חוגגת גבורות היום ולא הספקתי לחגוג איתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מזל טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרתי לה: תסתכלי במסך. באמת, החבר'ה פה טובים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מזל טוב. איך קוראים לה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תקווה ואטורי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקווה. אז קודם כול, הרבה מזל טוב לתקווה, עד מאה כעשרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ונדחה את המסיבה למחר, בעזרת השם, אם נסיים מוקדם פה. אתה יודע, לך תדע. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מוקדם זה עניין יחסי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. אתה יודע, 22:00 זה גם מוקדם אצלנו היום. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש גילים שישנים פחות, אז אין בעיה. אז קודם כול, הרבה מזל טוב. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב בראש, בראש ובראשונה אני רוצה לברך את סגן השר החדש לענייני בינה מלאכותית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שמענו את זה כבר. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> לא נמאס לכם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אתם כאלה ציניים? אני רציתי לברך אותו באמת. למה אתם ישר צוחקים? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> כי אתם - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - זה יותר מעניין. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> קטי, שתדעי שזה הנושא שאני עוסק בו, ורציתי לומר שעכשיו יהיה עם מי לעבוד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נשמה, אתה דיברת היום כל כך יפה בוועדת החינוך על כל - - - << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> סך הכול בירכתי את אלמוג. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עדיף שתדבר על זה - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אעשה את זה ממש במשפט. אני רוצה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע שזה מצחיק אבל באמת התכוונתי לאחל לו הצלחה, באמת, אמיתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה בכלל לא משנה אם זה אלמוג כהן או קטי שטרית - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> או כל אחד אחר. או כל אחד אחר. הרעיון - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - או ניסים ואטורי. הרעיון - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגידי, את חייבת כל משפט להגיד את השם שלי? מה הקשר שלי, תגידי לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרו לי בהתחלה, אתה רוצה סגן שר? אמרתי, לא רוצה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת לא רצית? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא הזכרתי את השם שלך לדעתי - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ד"ש מרינאוי זועבי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע. לעצור את הזמן? לעצור? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. זה לא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האופוזיציה מפריעים לך, אני לא עוצר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה גם קואליציה, זה שני הצדדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז עצרתי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מפרגנת, היה לך נאום סוף הדרך היום בוועדת החינוך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. יצא מהלב, קטי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון או לא? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ד"ש משנחאי מרינאוי זועבי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תאמין לי, הציבור יעריך את זה יותר שאנחנו - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמעו, אני חייב להגיד לכם, תראו איזו מהומה נהייתה פה מזה שסך הכול אמרתי בהצלחה. לא אמרתי עוד כלום, לא אמרתי מילה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כי זה מינוי פתטי של ממשלה פתטית. מה לעשות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. אבל הקטע זה שאפילו לא הייתי צריך להגיד את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, הזמן רץ. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפני דקה הייתי פה בשולחן שלנו, של הנהלת הסיעה, והתייעצתי עם נטע ושפרית, ואמרתי: אני לא יודע מה להגיד על המינוי הזה כי מצד אחד יש לנו שרה לענייני מדע וטכנולוגיה וזה המנדט שלה, ועכשיו שמו את אלמוג כהן. הוא מקבל משכורת כבר חודשיים מכסף שגם ככה אין לציבור, ואמרו לו: בוא תהיה אחראי לתחום שאתה לא מבין בו כלום, קח עוד שכר בשביל שנוכל להצדיק. ואפילו לא הייתי צריך להגיד מילה בשביל ששני הצדדים של הבית יגחכו על המינוי הזה. ובאמת, אני חייב לומר משהו. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אלמוג ציין שהוא מוזמן - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלמוג ו-ChatGPT ביחד צריכים לעמוד פה ולהגיד: אנחנו לא רוצים את זה, לא רוצים את זה כי הוא אמור להתעסק בדברים אחרים. הוא אמור להתעסק במה שהוא הבטיח שהוא יתעסק בו: בפריפריה, בנגב, בביטחון, במלא דברים. אבל הדבר האחרון שהוא אמור להתעסק בו זה בינה מלאכותית. ועכשיו אני מסיים את הנושא הזה כי זה ביזיון, זאת ממשלה ביזיונית שמבזבזת כספים במדינת ישראל בזמן מלחמה. אנחנו הולכים לשלם מאות מיליוני שקלים, אם לא מיליארדי שקלים, על הביטחון של אזרחי מדינת ישראל. הוציאו עשרות אלפי צווי מילואים לתקופה בלתי ידועה, זה הולך לעלות לנו מיליארדים, וממנים פה שרים סתם, בזמן שיש שרה שזה בדיוק מה שהיא עושה. אבל אני רוצה לדבר על נושא אחר לגמרי. אני רוצה לדבר רגע על המשבר בגני הילדים ובמוסדות החינוך. היום במדינת ישראל הורים צעירים קמים בבוקר והדבר הראשון שהם עושים זה פותחים את הווטסאפ שלהם לראות אם יש להם גן או בית ספר. זה המצב שהורים הגיעו אליו במדינת ישראל, והם הגיעו לכך כי אין לנו מי שמנהל את החינוך במדינת ישראל, כי החינוך במדינת ישראל הוא מלפני 3,000 שנה ואף אחד לא דואג להם. אז רגע לפני שאתם ממנים את אלמוג כהן לשר לענייני בינה מלאכותית בזמן שיש שרה לענייני בינה מלאכותית, תעבירו כסף למורים, תעבירו כסף לגננות. תנו כסף למי שמחנך את דור העתיד של מדינת ישראל לפני שאתם מעבירים כספים ל-38 שרים ולחמישה סגני שרים, ואלוהים יודע לעוד כמה תפקידים מיותרים. אם יש דבר אחד שמדינת ישראל צריכה להעביר לו כסף, לפני הכול, זה למילואימניקים שלנו ולמורות ולגננות שהולכות ללמד את דור העתיד. תודה רבה, אדוני, ומזל טוב – לתקווה? לתקווה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תקווה, כן. תודה רבה. לא הפרעתי לך כי אשתי גננת, אבל זה לא עניין אישי, אתה יודע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז, הינה, אתה רואה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת נאור שירי. הרשימה סגורה, נכון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. אמרת. מי ישמע כמה קופצים לדבר יש - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני רוצה להשאיר לך זמן ספייר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הכול טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה קופצים. אתה יודע, לפעמים יש פה סחף פתאום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הבנתי שאתם לא רוצים שנדבר על אלמוג כהן, אז אני בכל זאת אדבר על אלמוג כהן. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> לא, לא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה, יום אלמוג כהן היום? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מצטער, זה פשוט too good to be true, באמת. מילא, אם היו ממנים אותו באמת סגן שר לענייני AI – נושא שולי לחלוטין במדינת ישראל, ובכלל בעולם, זה באמת לא ישפיע על המשק הישראלי, על הכלכלה הישראלית, על החברה הישראלית, על איך שאנחנו נראים, נושא שולי – בואו נשים סגן שר שעוסק בזה. עכשיו מתברר שהוא לא סגן שר שממונה על התחום, הוא סגן שר שמוזמן לפגישות שמתעסקות ב-AI. תגידו, כאילו מישהו יושב, אומר: בואו נעשה דחקה היום בכנסת כדי שנדבר שישה, שבעה נאומים על שטויות, בוא נגיד להם שהוא ממונה על תחום ה-AI. יש הטוענים שזה צחוק; אני אומר לכם שזה דבר מאוד רציני. ככה אתם מנהלים את המדינה. AI הולך לשנות את כל העולם. הוא כבר משנה את כל העולם. מדינת ישראל צריכה להיערך לזה ברמה ממשלתית – תשתיות, יישום, חברה, רגולציה, אלף ואחד דברים. במדינה מתוקנת הייתה ועדה ממשלתית בראשות ראש הממשלה מינימום, שמתעסקת בזה. אתם לא מבינים כמה אנחנו מפגרים מאחור. וזו מדינת ישראל, עלק אומת הסטרטאפ. בסייבר אנחנו חזקים, ב-AI אנחנו לא קיימים בכלל מבחינת שום דבר – לא תשתית, לא תשתית רגולטורית, כלום. ואז בא ועושה הדחקה הלאומי, שלפני שבוע חצי – אני רוצה להזכיר לכם, חבריי חברי הכנסת – נכנס לאוהל של משפחות שנפגעו מהנובה, ביבי ראש ממשלת ישראל, ואמר להם שהוא ממנה את אלמוג כהן, שהתמנה לאחרונה לסגן שר במשרד ראש הממשלה, שהוא יטפל בזה, הוא יטפל בנפגעי הנובה. לנפגעי הנובה, ובכלל לדרום, מיניתם ועדה ציבורית שהגישה לכם את המסקנות. נכון, שר העבודה? נכון שמינו ועדה ציבורית? אז יושב ראש הממשלה, וליטרלי משקר למשפחות. הוא אומר להם שהוא יטפל בזה – הוא לא יטפל בזה. מיניתם כבר את הוועדה שהגישה את המסקנות. שמתם שם מיליארד שקל, 239 מיליון במיוחד לאופקים משם. עכשיו שיקרת להם, ואז אתה בא ומריץ דחקה על הציבור הישראלי, כי בוא נדבר על AI עכשיו ונעשה צחוקים עם אלמוג. מה הוא קשור לזה? מה הוא קשור, זה שחס וחלילה לא רצה להיות סגן שר? מה פתאום הוא בא לעבוד, הוא בא להראות נוכחות? זה פשוט ביזיון. ככה מדינת ישראל מתנהלת, ככה אנחנו נראים בעולם, שמי שממונה על התחום של אינטליגנציה מלאכותית במדינת ישראל הוא סגן השר אלמוג כהן. ככה אנחנו ניראה, זה דור העתיד שלנו. ולאף אחד זה לא מפריע, כי זה הכול משחקים פה במחאת הסרדינים, בשולחן הממשלה. ככה אנחנו נראים. וזה לא משנה, כי אתם אומרים: זה פוליטי. זה לא פוליטי. אנחנו 15 שנה בעיכוב באירוע הזה. תהיו בריאים, מה אני אגיד לכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – מוותרת; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא חדש. יש ערוץ מסוים שכל המשרדים, במיוחד שר התקשורת, עובדים כדי לתת לו הטבות. אני רוצה רגע אחד קצר ממש – כמה תרעלה יש בערוץ 14. וזה כבר מוגזם. הגינוי צריך לבוא מכם, לא מאיתנו. אם יושב ידידיה מאיר ואומר שהמקום הקדוש לשמאלנים זה שדה התעופה – כולם טסים, גם שמאלנים וגם ימנים. אני מבינה שזה משעשע אותך, קטי, אבל זה לא מצחיק. אני באמת רצינית. זה לא מצחיק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא חשוב מה שאת אומרת - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא חשוב? אז אולי זה יהיה לך חשוב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. זה לא חשוב. תגידי, את יכולה להתייחס לפינת הטרלול שעושים על חברי הכנסת מהימין בערוץ 13? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אמשיך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה נשמע נורמלי? פינת טרלול. מה את אומרת? עשו על מישהו מכם? לא עשו על אף אחד מכם. אז אל תטיפי לנו, בסדר? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא ראיתי את זה, אבל אם יש משהו שאת רוצה שאני אתייחס אליו, בבקשה. עכשיו אני רוצה להמשיך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בערוץ 14, סוף-סוף יש ערוץ אחד - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, זה הזמן שלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עצרתי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את פנית אליי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סוף-סוף יש - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את פנית אליי. סוף-סוף יש ערוץ נורמלי במדינה הזאת. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ביקשתי ממנו לעצור את הזמן. את יכולה לדבר, את יכולה להמשיך לצעוק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נורמלי במדינה הזאת. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להקריא לך כמה זה נורמלי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הערוצים האלה הם האופוזיציה במדינת ישראל. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> קטי, תני שנייה. משפט. תעצור לה את הזמן. יסמין, בערוץ 13 הכניסו אותי למצעד הטרלול כי סיפרתי שאלוף בדימוס גדי שמני תקף אותי. שני עובדים שלי נתנו עדות על זה שאם הם לא היו חוצצים ביני לבינו, היו שם מכות. זה היה אירוע אלים. את הקורבן, האישה, הכניסו למצעד הטרלול, ואת הגבר – לכיסא הכבוד של יפי הבלורית והתואר. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואת מרגישה שזה שוויוני? את מרגישה שזה מה שקורה? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני ממשיך את הזמן. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> גלית, אני ואת יודעות לדבר על הדברים אחר כך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יסמין, מספרים לך עובדות. יסמין, מספרים עובדות. את ואני עושות חוקים ביחד, הם לא יראו את זה. הם לא יראו את זה. את יודעת מה הם יראו? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אבל אם זה היה הפוך, אז כן. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יכולה להמשיך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אם זה היה הפוך, תאמיני לי, אני הייתי מגינה עליכם. אבל אתן לא פוצות פה, לא אומרות מילה על מה שעושים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דרך אגב, גם אני מופיע שם הרבה. עכשיו העליתם להם את הרייטינג באלפי מונים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא העלינו את הרייטינג. הערוץ הזה הוא ערוץ בזוי. הוא ערוץ בזוי, הוא ערוץ שמנסה לגרום לשינוי תודעה של הציבור על חברות הכנסת – חברות הכנסת הן מטורללות. בושה וחרפה. מדברים על ערוץ 14? שידברו קודם כול על ערוץ 13, עם פינות הטרלול שלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קטי, תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ועוד מי המטרלל? מספר אחת במדינה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זהו? יופי. בן כספית שיתף את פייק ריפורטר, ואני רוצה להתייחס לזה פה. ב-28 באפריל ראש הממשלה שיתף קטע נגד השב"כ מתוכנית של ריקלין בערוץ 14. אבל אני רוצה להגיד לכם את מי הוא שיתף, באמת, זה חשוב. המרואיין של ריקלין, קוראים לו מרדכי דוד. אם השם מוכר לכם, זה כי הוא מנהיג קבוצת צעירים שזכתה לשם "הבן-גביריסטים", שמהלכת אימים באופן קבוע על מפגינים. דוד נחשב מקורב לשר בן גביר, מגייס באמצעות הרשת צעירים להתעמת עם מפגינים; בתקופת הקורונה היה שותף למהומות בבני ברק, הורשע בניסיון הצתת אוטובוס ופרץ לכלוב התנינים בספארי. אין טרלול יותר גדול מזה. דוד הגיע לאולפן כדי לתקוף את השב"כ. זה שפרץ לכלוב תנינים, שרף אוטובוס – הוא תוקף את השב"כ. באמת, השוואה מטורפת. והוא הגיע עם הקלטה בין איש שב"כ למיכאל. מיכאל הוא מיכאל איסחקוב, תושב רמלה, נעצר כמה פעמים בעבר, בין היתר לאחר שקרא לטבוח במפגינים. ואם השם הזה מוכר לכם, זה כי הוא הורחק מירושלים לאחר שאיים על משתתפי מצעד הגאווה בירושלים. במאי 2023 פרסם איסחקוב כרזה של תנועת להב"ה הקוראת להפגין נגד מצעד התועבה, ומתחת להזמנה כתב: יום חמישי הקטלני בירושלים. יצחק, דמות מרכזית בקבוצת טלגרם של פעילי ימין קיצוניים, פועל תחת הכינוי – לא משנה, מזדהה ככהניסט, מתעב במיוחד את הקהילה הגאה, את השמאל ואת השב"כ. אלה קורות החיים שלו. הוא קורא לעצמו "אחים לצדק". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל זה, את השיט הזה, ראש הממשלה מפרסם ברשתות שלו. את שני הליצנים העבריינים האלה. כמה נמוך עוד נרד? אלוהים יודע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. את הנאום הראשון שלי במושב הזה אני רוצה להקדיש לקדוש ברוך הוא. אם לצטט את המילים המופלאות של שולי רנד: ריבונו של עולם, אם לדבר גלויות, לפעמים אין לנו כוח בעולמך להיות. ואם אני ממשיכה בדיבור גלוי, אבא, מולך, אני רוצה לספר לך על משבר אמוני שהיה לי מולך. זה קרה כשאחת מניצולות הטבח סיפרה על איך שהיא שכבה בזמן הטבח מתחת לגלגלי מכונית, התחבאה, ושמעה בחורה אחרת, בערך בגילה, נאנסת וצורחת. ואז הצרחות מפסיקות, ואז נאנסת שוב על ידי מחבל נוח'בה אחר וצורחת. ואז זה מפסיק, ואז עוד אחד, ועוד אחד. והיא כל הזמן שוכבת מטר ממנה ושומעת את הצרחות שלה. בסוף היא שמעה אותם מציתים אותה חיים, שורפים אותה באש, וצרחות הגיהינום שיצאו לבחורה האומללה הזאת – אחרי כמה וכמה מקרי אונס, בסוף להישרף בעודה חיים. כששמעתי את העדות הזאת, אבא, שאלתי את עצמי איך יכול להיות שאתה חסין לכאב הזה? אני לא חושבת שיש יהודי בישראל או בעולם שלא שאל את עצמו בשנה וחצי האחרונות איך יכול להיות שאתה נותן לכאב הזה להמשיך ולהמשיך, כי לפעמים, אבא, זה מפחיד אותי כמה אפשר לאהוב אותך. הלב שלי מתכווץ מרוב אהבה אליך. אבל לפעמים, לפעמים קשה נורא לאהוב אותך מרוב שאתה מפחיד. ובתוך משבר האמונה הזה שמעתי הרצאה של הרב המופלא, הרב מאניס פרידמן. והרב מאניס פרידמן בעצם אמר: אנחנו שואלים את השאלה הלא-נכונה. זה אף פעם לא מה הוא צריך לעשות למעננו: תושיע, תגאל, תציל, תשמור; השאלה האמיתית היא מה אנחנו צריכים לעשות למענו. הוא ברא את העולם הזה, הוא ברא אותנו, הוא רוצה מאיתנו. אנחנו בשליחות שלו. הדבר הראשון שהקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו זה שפשוט נפתח לו את הדלת. שנפתח לו את הדלת ונראה את השמירה, ונראה את ההשגחה הפרטית, ונראה את הנס הגלוי שאנחנו, שנהיה בהודיה. ולכן אני פותחת היום את הדלת בכנסת ישראל, תשפ"ה, וקוראת תפילה שנכתבה בכנסת הגדולה לפני אלפי שנים בשם כל יהודי ויהודי במדינת ישראל ובגולה: נשמת כל חי תברך את שמך, ה' אלוהינו, ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרך, מלכנו תמיד. מן העולם ועד העולם אתה אל, ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע, פודה ומציל ועונה ומרחם בכל עת צרה וצוקה. אין לנו מלך עוזר וסומך אלא אתה. אבא יקר ואהוב, אנחנו צריכים אותך יותר מתמיד. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בסופ"ש האחרון, על רקע הגברת הלחימה בעזה, ממשלת ישראל שלחה עשרות אלפי צווי 8. עוד גיוס ועוד גיוס ועוד סבב. אותם אנשים שוב עוזבים את הבית, את המשפחה, הילדים, את העבודה, ויוצאים להגן על כולנו. אותם אנשים מדהימים נקראים לדגל, עולים על מדים ומסכנים את עצמם בשבילנו. בזמן שזה קורה, ממשלת 7 באוקטובר דוהרת לחוקק חוק השתמטות במסווה של חוק גיוס. אני רוצה להביא לכם נתון, ברשותך, אדוני היושב-ראש: 18,915 צווים, כמעט 19,000 צווים נשלחו לצעירים חרדים מהמגזר החרדי, ומתוכם רק 232 התגייסו – מתוך 19,232. וזאת רק בשנה וחצי האחרונות. ובינתיים חיילי המילואים שלנו נשחקים, אלפי לוחמים חסרים לצה"ל כדי לעמוד במשימות, ואתם יודעים את זה. אתם חייבים להבין, הציבור היצרני והעובד פשוט קורס תחת הנטל. אלה שמתגייסים, עובדים, משלמים מיסים, נושאים על הגב את כל המדינה, מרגישים שלא סופרים אותם, מרגישים פשוט אזרחים סוג ב'. הגיע הזמן לשינוי. חוק הגיוס קיים, אבל שנים על גבי שנים הממשלה לא מתכננת ולא מתכוונת לאכוף את ההשתמטות. להפך. רוצים עכשיו לקבע את המצב. תבינו, אם לא יהיה שוויון, לא תהיה מדינה. המדינה פשוט לא תהיה. לא ייתכן שאחרי למעלה משנה וחצי של מלחמה ועדיין מוחזקים חטופים ברצועת עזה, ישנו ציבור ענק במדינת ישראל שאיננו מוכן להירתם ולהתגייס. מדינת ישראל כולה תלויה בכוחות הביטחון. כשהביטחון חזק, עתיד המדינה מובטח. כשהמדינה מאפשרת השתמטות המונית, עתידה בסכנה, עתידה של המדינה שלנו. וזה עניין של מוסר בסיסי, של ערכים יהודיים. ומה יכול להיות יותר יהודי מלהתגייס לצבא ולהגן על העם? הפסיקו לדבר על אחדות כשחצי מהמדינה נלחמת והחצי השני מקבל פטורים והטבות. במשמרת שלנו, מי שלא יתגייס – לא יקבל שקל מהמדינה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טלי - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא. רגע. לא. לא אמרתי. אבל עליזה בראשי, אני אגיד לך למה אני עולה. גברתי המנהלת, אני רוצה להבהיר לך למה אין לי שום כוונה - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - למה אין לי שום כוונה שחוק פיצול משרת היועמ"ש, שהגה גדעון סער, לא יעלה ביום רביעי להצבעה. ולא בגלל הקבוצה החרדית, בסדר? ראשית, אני פונה לשר המשפטים ושואלת אותו איך חוק שעד לפני דקה הוא לא תמך בו ואמר שהוא גרוע, הפך להיות חוק כזה שמעבירים אותו בוועדת השרים. עכשיו, זה לא שלא הגיוני, נגיד, לפצל את משרת היועמ"ש. אולי זה הגיוני. אבל איך הגיוני, אדון גדעון סער, שאתה הולך לתת כוח עודף, הזוי – לא ליועץ משפטי לממשלה, לפתוח בחקירה נגד חברי כנסת ושרים אלא לשלושה אנשים: שופט בית המשפט העליון בדימוס – זו ועדה של שלושה, תחזיקו את הכיסא – יועץ משפטי לממשלה בדימוס ועוד נציג שתבחר הסנגורית הציבורית. במקום איש אחד שרודף אותנו ועושה שימוש לרעה בכוח השררה, אבל ששייך למשרד המשפטים, הולכת להיות ועדה חיצונית שתבחר ותדון בדבר הזה. לא יותר הגיוני, אדון גדעון סער, שתתמוך בהצעה שלי, שלא תמכת בה, שאם רוצים לפתוח בחקירה נגד חבר הכנסת, וזה גם חל על שרים לפי חוק החסינות, הכנסת תחליט אם זה במסגרת או למען מילוי תפקיד? זה מאוד פשוט, תחזירו לנו את העוצמה שלנו. ופה אני פונה לשר המשפטים. אני מציעה, באמת, עם כל הכבוד, לאפשר לממשלה תמונות ניצחון. זו לא מילה גסה, בסדר? לדון בפיצול משרת היועמ"ש באמת ממש בהול ודחוף, כדי לספק ולאפשר למיארה, זאת שאתה לא מפטר, להוציא שוב אמירה נגד ראש הממשלה. שוב לצאת נגד ראש ממשלה שכל פעם שהוא רק שומע את המילה "מיארה", הוא יוצא מהדיונים ושומר על הסכם ניגוד העניינים שלו מכל משמר, אבל שוב מיארה תוציא כותרת שמשחירה את ראש הממשלה, שכל הרעיון של החוק הזה נועד כדי שראש הממשלה, מישהו יתערב בתיק שלו. באמת. יש לנו חובה, אדוני שר המשפטים, לשמור על חוסנה של הממשלה. וחוסנה של הממשלה, המשמעות היא לספק תמונות ניצחון. לספק תמונות ניצחון זה לדוגמה, אדוני, שכשמוציאים אותי בכוח מבג"ץ ופוגעים ברגל גסה בחסינות שלי – כי סעיף 9 לחוק החסינות קובע שלא ניתן להרחיק חבר כנסת מכל מקום שהוא לא רשות יחיד, אלא אם כן יש סכנה בפגיעה בסוד צבאי או בביטחון המדינה – וכשאני פונה אליך אחרי שמוציאים אותי מבג"ץ בבריונות שאין לתאר, בריונות, וזה לא רק להוציא אותי, הוציאו בעצם את כל אנשי הימין; פניתי אליך, אדוני, לעשות שימוש בסמכות שלך להגיש קובלנה משמעתית נגד השופט, וזה רק בסמכות שלך, נגד יצחק עמית – למה לא הגשת? למה? לשופטים מותר הכול? אתמול בוועדת השרים עלתה הצעת החוק שלי פעם שנייה, דחית פעם שנייה. אתם יודעים, רבותיי, שלשופטים בישראל – סעיף 34(כ) לחוק העונשין קובע משהו שאתם לא מאמינים: לשופט יש פטור מאחריות פלילית על כל מעשה שהוא עשה כשהוא יושב על כס השיפוט. זאת אומרת, אם הוא יושב על כס השיפוט, משבש הליכי משפט, מזייף, מה שאתם לא – מזייף פרוטוקולים, עושה איזשהו, מסתיר מאיתנו ניגוד עניינים, מבצע עבירות פליליות, יש לו חסינות מוחלטת, מוחלטת. הגשתי הצעת חוק שאומרת: בואו נחריג את עבירות שיבוש הליכי משפט, זיוף ומרמה בידי עובד ציבור. מינימום שהשופטים ידעו את מקומם, הם לא מעל החוק. עוד פעם דחייה בוועדת השרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסכם. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן, אני אומרת, אדוני שר המשפטים, גם על זה אמרת לכל מיני אנשים שפנו אליך שאני רוצה להרחיב את החסינות. אז למה לפגוע בחסינות השופטים? אדוני, בהצעת שלי החרגתי לא רק את עבירת השוחד והמרמה והפרת האמונים – גם רצח וסמים ועבירות מין ותועבה. אם אנחנו רוצים לשמור על הפרלמנט – כך חובתנו – אז החסינות היא אלף-בית. אז בואו נתמקד, בואו נתמקד בייצור תמונות ניצחון, כי הממשלה הזאת עושה דברים טובים, אבל כל פעם שוב כותרת מחלישה ושוב כותרת מחלישה. מספיק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – איפה אריאל? אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – מופיעה פעמיים כנראה; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח. השר רוצה לסכם? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אין צורך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. אין שר מסכם. אופיר? שר המשפטים רוצה לסכם? מוותר? תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש נוהל. כשתהיה סגן, תשב פה ותחליט. חברים, אנחנו נעבור להצבעה. אבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם. אני מבקש מחבר הכנסת ינון אזלואי לשבת במקומו. נעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה – הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 28 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד, שישה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 47) (תקופת ההתמחות), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1853); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 47) (תקופת ההתמחות), התשפ"ה–2025, בקריאה ראשונה. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני שמח וגאה להביא כאן את הצעת החוק לקיצור תקופת ההתמחות לקבלת רישיון עריכת דין, הצעה שעושה צדק - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברים, אני מבקש לשמור על שקט. חבריי לקואליציה, יוני, לא להפריע. תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זו הצעה שעושה צדק עם ציבור עצום של סטודנטים, של מתמחים, ושמה סוף לעוול גדול מאוד. צריך לומר שבראשית הימים, בשנות השישים עד אמצע שנות השמונים, ההתמחות הייתה התמחות של שנתיים. אחר כך היא קוצרה ל-18 חודש. בשנת 1994 היא קוצרה שוב והועמדה על 12 חודשים בלבד. ההסדר הזה עבד בצורה טובה ובצורה נכונה, עד שכתוצאה מלחצים של משרדי עורכי דין מסוימים ושל לשכת עורכי הדין, בשנת 2017 נעשה שינוי, וההתמחות הוארכה שוב לתקופה של שנה וחצי. צריך לומר שהארכת ההתמחות לשנה וחצי הביאה בצידה הרבה מאוד בעיות. קודם כול, צריך לומר, היא יצרה מצב של קושי גדול במציאת מקומות התמחות, משום שהיא יצרה מצב שישנם שני מחזורי מתמחים שנעשים במקביל, בעוד שכאשר ההתמחות היא שנה – מחזור יוצא, מחזור נכנס. התוצאה היא כמובן צורך בכפל מקומות התמחות וקושי מאוד גדול למצוא התמחות, וכפועל יוצא גם הרעה גדולה בתנאי המתמחים, באופן שבו ההתמחות התנהלה, במשימות שהוטלו על המתמחים שבינן לבין התמחות אין דבר. לצד זה, כמובן בתקופת ההתמחות השכר נמוך. הדבר הזה מקשה עוד יותר על המתמחים, שחלקם אנשים שעושים את הדבר הזה כקריירה שנייה והם כבר בעלי משפחות, חלקם אנשים שנמצאים באמת בגילים שבהם הם מקימים משפחות אחרי תקופת הלימודים הארוכה, ומצאו את עצמה שוב במצב של קושי השתכרותי משמעותי מאוד. צריך גם לומר שלזה מתווסף הקושי שבבחינות לשכת עורכי הדין, ובמציאות שבה אחרי תקופת הלימודים וההתמחות עוד ישנה תקופה שאותם מתמחים מתקשים לעבוד בה, בגלל הצורך ללמוד לבחינות. הצירוף של כל הדבר הזה יצר עומס וקושי מאוד גדול. יש מי שיאמר: בסדר, אבל לפחות נקבל אנשים בעלי הכשרה יותר טובה. אני יכול לומר בצורה ברורה מאוד: אין שום מחקר, כן שום מחקר, שום דבר שמראה ומוכיח בדרך כלשהי שהארכת ההתמחות שיפרה את רמתם של המתמחים. להפך, בדרך כלל זה פשוט עוד מאותו דבר, והרבה פעמים האותו דבר הוא משהו שאין לו בהכרח קשר להעשרת הידע המקצועי והניסיון המקצועי. דווקא קיצור התקופה והתחלת העבודה מוקדם יותר הרבה פעמים נותנים להם – בפרט לאלה שעובדים כעורכי דין שכירים – הכשרה הרבה יותר טובה וגם מעשית. גם ועדת חשין שהוקמה לנושא הזה – צריך לומר בהגינות – היא נתנה שורה של המלצות ששלובות זו בזו. אבל אחת מהן הייתה קיצור של תקופת ההתמחות ל-12 חודשים. אני מדגיש, היא לא העמידה את זה כדבר שעומד לבד בפני עצמו. אבל אני חושב שאין שום סיבה לחכות למכלול שלם, ונכון לתקן את הנקודה הזו, להחזיר את ההתמחות מ-18 חודשים ל-12 חודשים. הניסיון שעשינו בעניין הזה היה בהוראת שעה שנועדה – מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל – להקל על אוכלוסיות שונות, בראשן כמובן אנשי המילואים. הדבר הזה הוכיח את עצמו. אני חושב שכל הסקרים שניסינו לעשות ברמה המקצועית לא העלו שהדבר הזה – גם לדעת מאמנים, כמו גם לדעת המתמחים – לא הביא לשום פגיעה ברמה. להפך, זה עשה צדק אמיתי עם ציבור מאוד מאוד גדול. אני חושב שמשעה שהוראת השעה הזו הצליחה, אין שום סיבה לא להפוך אותה להוראה קבועה ולא להחיל אותה על כלל המתמחים. לכן אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק, להשיב את הדברים למצב כפי שהיו במשך תקופה של למעלה משני עשורים, שההתמחות הייתה 12 חודשים. במובן הזה, אני חושב שנקל על ציבור מאוד גדול ונעשה צדק עם רבים מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני שר המשפטים, אני חושבת שזו הצעת חוק נכונה. אני עשיתי התמחות של שנה. אני חושבת ששנה במשרד יכולה לתת לך עולם ומלואו, אם יש לך מאמנים טובים ואם יש לך משרד טוב. אני חושבת שהחלק מהשינוי – ואולי זה יהיה בתוך הדיונים בוועדה – צריך להיות גם באמת שבשנה הזאת תהיה התמחות איכותית. כי הרי הייתה מטרה בשנה וחצי – פשוט כדי לאפשר יותר כלים. אבל בתור מי שעברה התמחות של שנה, אם אותו מתמחה מקבל מאמן ראוי, ולא איזה עורך דין שזורקים עליו את המתמחה, ואם מאמנים אותו באמת להיות עורך דין, הרי שבשנה יצאו עורכי דין מצוינים למשק. ועוד מילה אחת. אני חושבת – מה? << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> בנקודה הזאת את צודקת במאה אחוז, כי אם זורקים אותו למישהו אחר, גם שנה וחצי לא מספיקה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. התמזל מזלי, והיו לי שלושה מאמנים מעולים במשרד עורכי הדין. לפעמים המתמחים הם נטל, וזו טעות, כי אז אתה מוציא לשוק העבודה מתמחים שאפילו לא יודעים לכתוב תצהיר וזו בעיה אמיתית. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> מירב, במקרה שלך זה בגלל שאת מעולה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, דנינו, תודה רבה. אבל אני באמת חושבת שזכיתי להיות במשרד עורכי דין מצוין, – בלטר, גוט, אלוני – ואני חושבת שזה משרד גדול. אני חושבת שהזכות הייתה לא רק כמתמחה אלא לקבל מאמנים טובים שמכשירים אתכם. בתוך האירוע הזה צריך גם מתישהו להתחיל לעסוק במבחן הלשכה, שלא משקף בכלל את המציאות בשטח. אתה יושב ולומד חודשיים וחצי, חותם בלשכה, לצורך העניין, כי אתה לא יכול לעבוד כי יש לך ימים, ובסוף מגיע למבחן כשכל המטרה שלך – לדעתי קיבלתי איזה 76, ואמרתי לעצמי שזה עשר נקודות מיותרות, ויכולתי אפילו ללמוד פחות. למה? כי שום דבר מהמבחן לא באמת משקף. אני יודעת שכבר עשו ניסיונות, ומה שאני עברתי, היום זה כבר אחרת, אבל עדיין, המבחן לפעמים הוא עול עצום על מתמחים, ובטח –דיברת על אנשי המילואים. והדבר הכי לא טוב, בעיניי, זה שהוא לא משקף בסוף את העבודה של עורכי הדין בשטח. אני חושבת שגם בזה צריך להיכנס לאירוע. אני חושבת שזה טוב שזה עבר להוראת קבע, נבחן כמו שצריך. ודאי שלקצר את ההתמחות זה דבר שיוציא – אבל משרדי עורכי דין צריכים להבין שמתמחה הוא לא נטל, מתמחה צריך להיות עורך דין ועורך דין טוב, ולכן האימון הוא דרמטי להצלחה שלו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. חברת הכנסת צגה מלקו – נוכחת. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, כבוד השר, אני פונה אליכם היום מתוך דאגה אמיתית, לצד כאב אישי וציבורי כאחד. אנחנו עומדים מול תופעה שלא ניתן עוד להתייחס אליה כאל מקרה נקודתי או תקרית שולית. מדובר באירועים חוזרים וחריגים, והגיע הזמן לומר זאת בגלוי: משהו חמור קורה באזור צפת. נדמה שאיש אינו נותן על כך את הדעת. שלושה מקרים קשים במיוחד, והם רק חלק מהשרשרת הולכת ומתארכת: הילדה היימנוט קסאו, הנער מוישי קליינרמן ועכשיו ציפורה אלכסנדר, אומנית מוכשרת מירושלים. שלושה בני אדם, שלוש משפחות, שלוש היעלמויות, כולן באזור צפת והגליל העליון – תבקש שקט. נתחיל מהילדה היימנוט קסאו, שהייתה בת תשע בלבד כשנעדרה – אני אומרת שנחטפה – מהמקום הכי בטוח, מרכז קליטה צפת. כבר עברה יותר משנה. שנה חלפה, אין קצה חוט, אין הסבר, והתחושה בקרב הקהילה האתיופית היא תחושה של הזנחה הולכת ומעמיקה של הטיפול. יש הזנחה. לא רחוק משם, מוישי קליינרמן, בן 16 ממודיעין עילית, נער צעיר ממשפחה חרדית שיצא להתבודד בהר מירון. הוא נעלם לפני שנתיים. מאז נאלצת משפחתו להיות באפלה – אבקש שקט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לשמור על שקט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא שומע כלום, היא שומעת. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> חיפושים, מאמצים, תפילות, אך שוב התוצאה – דממה. גם כאן נשאלת שאלה קשה, כיצד ייתכן שבמדינה עם אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, עם יכולות מודיעין עילאיות, אזרחים פשוטים נעלמים והמערכות לא מצליחות לפרוץ את המעגל? ועכשיו ציפורה אלכסנדר, בת 36, אומנית שהקדישה את חייה למוזיקה, להוראה, להשראה, שנראתה לאחרונה בצפת לפני כשמונה ימים, ומאז אין סימן חיים. המשטרה אומרת שקיים חשש לחייה, אך האם החשש הזה מתורגם לפעולה? האם יש הפקת לקחים מהמקרים הקודמים? חבריי, שלוש דמויות שונות, שלוש אוכלוסיות שונות, אבל תבנית אחת מדאיגה. אזור אחד, אותה שתיקה, אותו חוסר ודאות. יש המכנים את זה משולש ברמודה הישראלי, אבל זו לא מטפורה ספרותית, זוהי מציאות כואבת, שמעמידה סימן שאלה כבד מאוד על התנהלות הרשויות. לכן אני שואלת באופן חד וברור, האם מדובר בתופעה רחבה יותר? האם קיימת פעילות פלילית או אולי כת שפועלת באזור הזה? מה עושה המדינה כדי לדעת את התשובה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסכם. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> המשפחות צודקות כשהן אינן שותקות, הציבור מתחיל להתעורר, אבל עדיין לא מספיק. גם הכנסת לא יכולה להרשות לעצמה לשתוק. אני קוראת להקים בה באופן מיידי צוות בין-משרדי הכולל את המשרד לביטחון לאומי, משרד הרווחה, המשטרה, מערך הסייבר הלאומי, גורמי בריאות הנפש ויחידות חקירה. חייבים לפעול, חבריי. זה נשמע – השעה מאוחרת, כולם לא נותנים לזה חשיבות. איך יכול להיות שבמדינה קטנה, רק באזור צפת, כמה אזרחים נעדרים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושבת שיש לנו כחברי כנסת הזדמנות לא להוריד את הדבר הזה מסדר-היום. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – חבר הכנסת דן אילוז? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק הוא יכול להגיד לי. חבר'ה, די, אני מסתדר, תודה רבה. הוא מוותר, תודה רבה. 20 פעמים תגידו שהוא מוותר, זה לא יעזור. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת – מה קרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע לי, בסדר, עליזה? חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר כנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפת הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת סימן דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. תודה, מנהלת הסיעה. אני באמת אסביר למה זה חשוב ולמה עליתי למרות השעה המאוחרת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ולמרות עליזה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ולמרות הלחצים, הלחץ הפיזי המתון שמופעל עלינו. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, לפני שלושה חודשים, ב-4 בפברואר, היה זה נשיא ארצות הברית שהניח על השולחן הבין-לאומי את תוכנית ההגירה מעזה. ההגירה מעזה, אמר הנשיא טראמפ – אי-אפשר לגור בעזה, אזור מלחמה שנמשכת כבר זמן רב, הרס רב; ללא ספק אזור הומניטרי, ללא ספק הגירה הומניטרית. מאז עברו שלושה חודשים. שלושה חודשים בשעון הבין-לאומי זה המון, המון. דברים משתנים בשבוע, דברים משתנים ביומיים, ואנחנו מתמהמהים. ולכאורה כולם רוצים. ראש הממשלה שלנו הזכיר פה כמה פעמים את תוכנית ההגירה, שר הביטחון; הוקמה מינהלת, יש מגעים. אז מה קורה? יש מגעים, מה עם מהגרים? אז אני התעניינתי בשמכם, אזרחי ישראל, מה קורה, והתשובה שקיבלתי היא התשובה הבאה – ואני אומר את זה בזעזוע רב: הייעוץ המשפטי לממשלה הנחה שישראל לא תהיה מעורבת. אני לא יודע אם אדוני שר המשפטים מכיר את הדבר הזה, אבל הייעוץ המשפטי לממשלה אמר שישראל לא תהיה מעורבת בהגירה, כי הדין הבין-לאומי וכל מה שאנחנו מכירים, וזה פשוט לא יעלה על הדעת. לא יעלה על הדעת עיוות כזה, לא יעלה על הדעת דבר כזה. וגם אם היינו מקבלים – כביכול מדובר בכיבוש – ואנחנו לא מקבלים שזה שטח כבוש, וגם אם היינו עוזבים את העובדה שמדובר בפעולה בעת מלחמה, כלומר פינוי בעת מלחמה – קודם כול רצון, אנשים רוצים לעזוב; מיליון איש רוצים לעזוב את רצועת עזה, וגלי בהרב מיארה מונעת מהם. מיליון איש רוצים לעזוב את רצועת עזה. אם זה נכון שיש חוות דעת משפטית, כמו שנאמר לי על ידי גורמי ממשלה, שהיועצת המשפטית לממשלה או הייעוץ המשפטי לממשלה מונעים ממדינת ישראל לעסוק – למה? אנשים רוצים לעזוב. מה זה פשע מלחמה אם לא חוות הדעת הזאת? מה כתוב באמנת ז'נבה בסעיף 49? העברה בכפייה. על מה היא מדברת? על העברה בכפייה. אנשים באזור הומניטרי רוצים לעזוב – זו חובה שלנו לאפשר את זה, זו חובה שלנו לאפשר להם את זה, לתת להם את האפשרות לעשות את זה, לתת להם את מה שצריך כדי שייקלטו במקומות אחרים. מה קרה? הכול נעלם. איפה זכויות האנשים האלה? מיליון איש רוצים לעזוב, ואישה אחת מונעת מהם. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – מוותרת. חבר הכנסת רון כץ – מוותר. לא? הוא אף פעם לא ויתר. האיש שאף פעם לא ויתר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה? ויתרתי היום. זו פעם שנייה שלי. וגם יש יום הולדת לאימא. חבריי חברי הכנסת, אני לא אדבר לגופו של החוק, כי יש לי ניגוד עניינים. נעמה ארבל כנראה תזכה לקיצור של ההתמחות בחוק הזה, אז אני לא אדבר על זה, מטעם כבוד הבניין והמאפים. אני כן אדבר על דברים אחרים. אני אדבר על יוקר המחיה במדינת ישראל. היום ועדת הכספים וועדת הכלכלה של הכנסת עשו דיון מיוחד לדבר על יוקר המחיה. דיון מס' 375 של כנסת ישראל לעניין יוקר המחיה. הפעם זה לא רק ועדת כלכלה לבד או ועדת הכספים לבד – הם עשו דיון משולב. מה יצא מהדיון, אזרחי מדינת ישראל? כלום ושום דבר. כותרות. אמרו: הממשלה לא מטפלת ביוקר המחיה. דא. מישהו שחי במדינת ישראל חושב שמישהו מטפל ביוקר המחיה? זה מעניין מישהו שהכול נהיה פה יקר יותר? שאי-אפשר לסגור פה את החודש בכבוד? שצעירים מתחילים להסתכל על כל העולם? שעוברים לגור בקפריסין, בתאילנד – באיזו מדינה כבר לא עוברים לגור – כי אי-אפשר לסגור פה את החודש? אני רוצה לספר לכם על חבר טוב שלי, אופיר, רופא. אשתו רופאה. בעוד חודשיים הם עוזבים לאוסטרליה, זוג רופאים. ולמה הם עוזבים? כי הם לא רואים עתיד כלכלי לילדים שלהם. לא כי לא טוב להם במדינה, לא כי הם לא אוהבים את המדינה, כל סיבה בעולם לא. כי הם אומרים: אם אנחנו, זוג רופאים, בקושי קונים דירה במדינת ישראל, מה הילדים שלנו יעשו? ויושבים פה קואליציית ה-68 דגים קפואים, ולא עושים כלום. מאיימים להפיל את הממשלה על גיוס חרדים, מאיימים להפיל את הממשלה על פיתות, אבל על זה שצעירים לא רואים עתיד במדינת ישראל – דממה. דממה. מישהו בקואליציה הזאת יודע כמה עולה קילו אורז? אם אני אשאל עכשיו מישהו מכם כמה עולה קילו אורז ובכמה הוא התייקר בשלושת החודשים האחרונים, תדעו? כנראה שרובכם לא תדעו. אני גם לא אביך אתכם, כי אני יודע שאתם לא תדעו. ומתי בפעם האחרונה שילמתם שכירות – ויושב פה שר הפנים – עם העלאות ארנונה אחת אחרי השנייה? ובסופו של דבר זוג צעיר במדינת ישראל מפחד להגיע לסופר, מפחד לשלם חשבונות וגנים, שעולים אלפי שקלים. ולאן נגיע? לאן נגיע במדינת ישראל? אני אומר לכם בכנות, אני מסתכל ואני לא רואה לאן אנחנו נלך במדינת ישראל. אין פה חבר כנסת אחד שאומר: אני הולך להתעסק בזה. אין פה שר אחד שאומר: אני הולך להתעסק בזה. מישהו יודע איפה שר האוצר? מישהו יודע איפה ועדת השרים לענייני יוקר המחיה שלא כונסה לעולם? מישהו יודע איפה הם? אני רוצה לזעוק מפה בשם דור שלם שהולך לאיבוד במדינת ישראל: יקר פה מדי, ואין על מה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני. הכסף של כולנו, גם שלך – הכסף של כולנו הולך לשלם ממשלה מנופחת מדי, גדולה מדי, שלא משרתת את אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – מוותר; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח. השר אמור לסכם, אופיר? לא? תודה רבה. נעבור להצבעה על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 47) (תקופת ההתמחות), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 47) (תקופת ההתמחות), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 23, אין מתנגדים, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 47) (תקופת ההתמחות), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. לפרוטוקול, חברת הכנסת לימור סון הר מלך רצתה להצביע, היא מצביעה בעד. יירשם בפרוטוקול. << הצח >> הצעת חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1842).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, סבבה מבחינתי שבחוק הזה תשאל אם יש מישהו שרוצה לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אופיר? בסדר. נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. אני מזמין את שר הפנים מר משה ארבל, בבקשה. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> שלום, מכובדי. מכובדי היושב-ראש, יושב-ראש הקואליציה, חבריי חברי הכנסת, מכובדי שר המשפטים, שר המורשת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שכני רון כץ, שכחת. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> שכני וידידי, חברותא גם, אנחנו לומדים ביחד גמרא מסכת מגילה, צריכים לחזור ללימוד בעזרת השם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משם זה האור, רון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה נכון. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> רק תורה. הרסתי לו בפריימריז, יאללה. הצעת החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (תיקון מס' 5), התשפ"ה. ובכן, החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א–2011, נחקק במטרה לספק הגנה לציבור מפני חשיפה לאסבסט. החוק כולל חובות להסרה יזומה של אסבסט, בין היתר בציוד בצה"ל. בסעיף 7 לחוק נקבעה חובה לגבי צה"ל להפסיק את השימוש שהיה קיים בציוד ובכלי רכב בשימושו בתוך שבע שנים, עד ליום 4 באוגוסט 2018. בסעיף 7(ב) נקבע חריג לגבי כלי רכב וציוד במעמד חירום, שלגביהם חובת ההסרה איננה מתייחסת לתאריך מסוים, אלא בעת ביצוע טיפול תחזוקה. בראשית שנת 2018 הודיע צה"ל למשרד להגנת הסביבה כי לא יעמוד בחובת ההסרה שנקבעה בחוק. יש לציין כי המשרד ראה את הפרת החובה לפי החוק בחומרה, והטיל עיצום כספי על צה"ל בגינו. יחד עם זאת, בנסיבות שנוצרו קיים צורך לתת מענה לבעיה ולקדם את הסרת האסבסט באופן היעיל ביותר. על כן גובשה הצעת החוק בעבודת מטה מול צה"ל, מתוך התחשבות בצורך להגן על הציבור והסביבה בצד האילוצים הביטחוניים. הצעת החוק מאפשרת דחייה משמעותית בלוחות הזמנים לצורך הסרת רכיבי האסבסט בכלי הטיס הפעילים בצה"ל, זאת לאחר שהתברר כי באופן מעשי לא ניתן להשלים את הסרת הרכיבים באופן מיידי, והדבר עלול חלילה לפגוע בכשירות המבצעית של חיל האוויר ולסכן את ביטחון המדינה. כמובן, בהזדמנות זו אנחנו מברכים את חיילינו ולוחמינו האמיצים על פעולתם האמיצה בתימן. גורמים בכירים בצה"ל אישרו כי לוחות הזמנים המוצעים בתיקון המוצע הם הקצרים ביותר הניתנים לביצוע ללא פגיעה בכשירות המבצעית. כמו כן, מוצע לתת פטור מהסרה של רכיבים בכלי טיס שאינם פעילים, לאחר שנמצא כי בכפוף לדרישות אחזקה מתאימות הסיכון שעלול להיגרם לציבור מכלים אלה הוא נמוך ביותר. לאור כל האמור, גובשה הצעת החוק אשר מבטיחה הגנה מיטבית לציבור ולסביבה בנסיבות הקיימות ובאילוצים הביטחוניים. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. האם יש מישהו מהנוכחים במליאה כאן שמעוניין לדבר? רשום ורוצה לדבר? תודה רבה לכם. נעבור להצבעה על הצעת חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה – הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 24, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות: מטעם סיעת עוצמה יהודית, בוועדה המיוחדת ליישובים - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את מי אתה מפטר הפעם? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> - - בגבול המזרחי: במקום חבר הכנסת יצחק קרויזר תכהן חברת הכנסת לימור סון הר מלך; מטעם סיעת הציונות הדתית: בוועדת החוץ והביטחון, במקום חברת הכנסת מיכל וולדיגר יכהן חבר הכנסת צבי סוכות; בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל: במקום חבר הכנסת אוהד טל יכהן חבר הכנסת משה סולומון. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הודעות שר הבריאות על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעות אלו: הצעתם של חברי הכנסת יוסף עטאונה, יצחק פינדרוס, גלעד קריב, סימון מושיאשוילי וחילי טרופר בנושא: תחלואת חורף קשה וקטלנית; הצעתם של חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, קטי קטרין שטרית, סימון מושיאשוילי, מיכאל מרדכי ביטון, יאסר חוג'יראת ואחמד טיבי בנושא: הפסקת הדרכות קליניות לסטודנטים עקב פיצוץ המו"מ בין משרד האוצר לאיגוד מקצועות הבריאות; הצעתם של חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, מיכל מרים וולדיגר, חילי טרופר, צגה מלקו, יאסר חוג'יראת ואחמד טיבי בנושא: פגיעה באוכלוסיות מוחלשות ובפריפריה בעקבות ביטול האפשרות לקבלת החזרים כספיים במסגרת תוכניות השב"ן; הצעתם של חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, משה רוט, איימן עודה, יצחק קרויזר, אימאן ח'טיב יאסין וניסים ואטורי בנושא: טיפול לא אחיד ופערים מדאיגים בין פריפריה למרכז במענה למקרי שבץ בישראל; הצעתם של חבר הכנסת דן אילוז, יצחק קרויזר ורון כץ בנושא: הקלת הנגישות לקנביס רפואי עבור נפגעי טראומה וחולים כרוניים בעקבות 7 באוקטובר. הודעת שר הבריאות על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברות הכנסת מיכל מרים וולדיגר, טטיאנה מזרסקי, צגה מלקו ויוליה מלינובסקי בנושא: סמל מוסד חינוך מיוחד רפואי נפשי בקהילה, הכרחי במיוחד לאור חרבות ברזל; על מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, נעמה לזימי, אלון שוסטר, יואב סגלוביץ', משה רוט ועאידה תומא סלימאן בנושא: היעדר מיגון ביישובים ערביים בצפון. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי ח' באייר התשפ"ה, 6 במאי 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:34. << סיום >>