דברי הכנסת

דברי הכנסת כו / מושב שלישי / ישיבה רפ"ו / כ"א–כ"ג באייר התשפ"ה / 19–21 במאי 2025 / 26 חוברת כ"ו ישיבה רפ"ו הישיבה המאתיים-ושמונים-ושש של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ"א באייר התשפ"ה (19 במאי 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה, חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 8 1. כישלון מדיני מתמשך; 8 2. ממשלה שמקדמת חוקי השתמטות בזמן מלחמה היא ממשלה לא לגיטימית; 8 3. ממשלה שפוגעת בדמוקרטיה בחסות מלחמה הרסנית 8 יאיר לפיד (יש עתיד): 8 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 11 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 13 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 16 רם בן ברק (יש עתיד): 22 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 23 עודד פורר (ישראל ביתנו): 25 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 26 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 27 נעמה לזימי (העבודה): 28 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (מסלולי לימוד נפרדים בתארים מתקדמים), התשפ"ה–2025 31 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 31 יאיר לפיד (יש עתיד): 36 מירב בן ארי (יש עתיד): 37 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 38 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 38 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (מסלולי לימוד נפרדים בתארים מתקדמים), התשפ"ה–2025 39 עודד פורר (ישראל ביתנו): 39 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 40 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 46 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 47 מירב כהן (יש עתיד): 48 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 50 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 51 יסמין פרידמן (יש עתיד): 52 מאיר כהן (יש עתיד): 54 טלי גוטליב (הליכוד): 55 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 57 מיקי לוי (יש עתיד): 59 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 59 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 65 רון כץ (יש עתיד): 68 נעמה לזימי (העבודה): 69 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 75 משה טור פז (יש עתיד): 76 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 77 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 79 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 79 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (מסלולי לימוד נפרדים בתארים מתקדמים), התשפ"ה–2025 79 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 79 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 81 ירון לוי (יש עתיד): 82 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 84 שלי טל מירון (יש עתיד): 88 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 91 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 92 דבי ביטון (יש עתיד): 93 אושר שקלים (הליכוד): 94 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 99 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163 – הוראת שעה) (הרחבת הסמכות של ועדות מקומיות), התשפ"ה–2025 136 אריאל קלנר (הליכוד): 137 מירב בן ארי (יש עתיד): 140 אלעזר שטרן (יש עתיד): 142 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 143 אבי מעוז (נעם): 145 רון כץ (יש עתיד): 146 מאיר כהן (יש עתיד): 148 סימון דוידסון (יש עתיד): 151 נאור שירי (יש עתיד): 152 גלעד קריב (העבודה): 156 אושר שקלים (הליכוד): 158 טלי גוטליב (הליכוד): 159 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 162 אפרת רייטן מרום (העבודה): 165 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 168 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 171 משה טור פז (יש עתיד): 172 הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראה שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025 175 שר התקשורת שלמה קרעי: 175 מירב בן ארי (יש עתיד): 184 עמית הלוי (הליכוד): 185 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 188 טלי גוטליב (הליכוד): 189 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 191 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 214 גלעד קריב (העבודה): 215 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 217 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 222 ינון אזולאי (ש"ס): 227 חילופים בוועדות הכנסת 230 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 230 הצעת חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025 231 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 232 מיקי לוי (יש עתיד): 233 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025 237 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 238 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרה ושלום גם לאורחינו ביציע. אני רואה את חבר הכנסת והשר לשעבר מאיר שטרית, שנמצא יחד עם הסטודנטים לתואר שני מהמרכז האקדמי רופין. אני מאחל לכם סיור מועיל. ואנחנו נעבור לישיבת הכנסת. היום יום שני כ"א באייר התשפ"ה, 19 במאי 2025. זהו היום ה-591 למלחמה שעודנה נמשכת, וזה גם מניין הימים ש-58 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנחנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5809/25 וכלה בהצעת חוק פ/5839/25: הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025; הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה ואיימן עודה; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – לחצן מצוקה לקשיש), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת אחוזי נכות ללקויי שמיעה – דו-צידי וחד-צידי), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור שימוש ברכב שהועמד באופן המפריע לתנועה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק איסור הפליית משרתים בשירות הביטחוני, הלאומי והאזרחי, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם (תיקון – היקף מחזור המכירות של קמעונאי פארם גדול), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק חובת שליחת בקשת תשלום טרם עיקול ותפיסה של נכסים המוחזקים בידי צד שלישי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון – הוראות לעניין ייבוא רכב מסוג מעונוע), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אוהד טל; הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך פלילי, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הגנה על חולים במחלה ממארת בזמן הטיפולים וההחלמה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – הנחה בארנונה לחייל מילואים פעיל), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב מאיר נסים מאזוז, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אופיר כץ ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (אי-הכרה בלימודי רפואה שנערכו במדינות עוינות או ברשות הפלסטינית), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – קבורה בחלקה לבחירת המשפחה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת חילי טרופר; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – תגי נכה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת משה סולומון, מירב בן ארי, מיכאל מרדכי ביטון, יבגני סובה ואביחי אברהם בוארון; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – חקירת עיתונאים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – חילוט כלי ציד), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת חילי טרופר; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – עבירת הצתה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק שלילת הטבות מבכירים במערכת הביטחון, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק למאבק בהברחות נשק (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק ועדות חקירה (תיקון – אירועי חובה להקמת ועדת חקירה ממלכתית), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אורית פרקש הכהן; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת אפוטרופסות בעקבות הרשעה בעבירת אלימות חמורה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק פיצויים לבעלי זכות במקרקעין מועברים, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – הרחבת היקף המכרזים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי נציב שירות המדינה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי נציב והטלת תפקיד זמני), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עמית הלוי ואופיר כץ; הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הזכות להגנה עצמית והזכות לסייע בהגנה על המדינה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024) (תיקון מס׳ 2), התשפ"ה–2025. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם (תיקון מס' 9) (היקף מחזור המכירות של קמעונאי פארם גדול), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ינון אזולאי. לקריאה שנייה וקריאה השלישית: הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס׳ 8) (הוראות שעה) התשפ"ה–2025, שהחזירה הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה. נוסח מתוקן להצעת חוק העונשין (תיקון – פרשנות מקילה בפלילים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, שמספרה פ/5805/25. עוד אבקש להודיעכם כי ביום שני, ד' באייר התשפ"ה, 12 במאי 2025, הונחה על שולחן הכנסת לקריאה שנייה וקריאה שלישית הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 46), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה, חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון מדיני מתמשך; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה שמקדמת חוקי השתמטות בזמן מלחמה היא ממשלה לא לגיטימית; << נושא >> << נושא >> 3. ממשלה שפוגעת בדמוקרטיה בחסות מלחמה הרסנית << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום: הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום, כשיש פה סטודנטים – שלום לכם – אז אני רוצה לספר להם: יש נוהג כזה שכשעולה ראש האופוזיציה להצעת אי-אמון אז הוא מסביר במה הממשלה עושה דברים לא טובים, ועוקף באלגנטיות את הדברים הטובים שהממשלה עושה – כי מה, אני ראש האופוזיציה, אני לא אעמוד ואתחיל להסביר דברים טובים שהממשלה עושה. אבל לזכותה של הממשלה הזו ייאמר, לפחות את זה היא חסכה לי. אין שום דבר טוב לעקוף, כי בכל נושא בחיינו שעליו אנחנו מתעכבים, ביושר, קורים רק דברים רעים. אני מסתכל על עזה. פתח היושב-ראש, אמר: 591 יום, 58 חטופים. צה"ל כובש ברגעים אלה בפעם השביעית את ח'אן יונס, מדשדשים בלי שיש שום תוכנית אסטרטגית, בלי שמישהו יודע לאן זה הולך, בלי שמישהו הציע אלטרנטיבה לרעיון שעכשיו אנחנו, הלוחמים שלנו, הגיבורים שלנו –ישבו שם בבוץ שנים על גבי שנים. אתה מסתכל על הכלכלה. היום בבוקר דיברתי ברדיו והחלפתי חוויות עם השדרן על העובדה ששנינו השנה לא אכלנו ענבים. ניסיתם לקנות ענבים? כי אתם סטודנטים – ב-40 שקל לקילו לא תקנו ענבים. ואם אתם רוצים לדעת למה, אז זה מפני שהממשלה העלתה לכם את המע"מ והעלתה את המיסים, וזה גרר העלאות מחירים, וזה העלה את יוקר המחיה, וזה הפך כל דבר – משכר הדירה שלכם עד לשכר הסטודנטים שלכם – ליקר יותר. ושלא לדבר על זה שאנשים שעשו 250 יום מילואים ואז חוזרים ומנסים להתפרנס, סוחבים עכשיו את החובות שהם צברו בתקופה הזו. וחלק מהסיבה שהם עשו 250 יום מילואים זה שהממשלה הזאת, בין השאר, נכשלת בגיוס חיילים חדשים כי היא מתעקשת לקדם השתמטות חרדית במקום לעשות חוק גיוס כמו שצריך. וגם החרדים שמקבלים צווים – אף אחד לא בא ולוקח אותם לצבא. 18,915 צווים נשלחו מתחילת המלחמה. 80,000 חרדים בגיל גיוס חיים היום במדינת ישראל. אתם יודעים כמה חרדים התגייסו מתחילת המלחמה? 232. מי שטוב במתמטיקה, אם יש פה סטודנטים למתמטיקה, אנחנו מדברים על קצת פחות מ-1.25%. זאת אומרת, 99% מהחרדים שצריכים להתגייס לא התגייסו כי מדינת ישראל לא אמרה: תפקידי לכפות את זה שמי שמקבל צו גיוס, הוא גם מתגייס. אני לא זוכר ששאלו אתכם אם בא לכם או לא בא לכם להתגייס כשקיבלתם צו גיוס. וזה משפיע על הביטחון בחוץ, אבל מה עם הביטחון בפנים? עולים הנה שרי הממשלה, בעיקר השר לביטחון פנים, ומתהדרים מדי פעם בכמה נשקים הם חילקו, וכמה אנחנו אמורים להרגיש בטוחים בגלל כמות הנשקים שהם חילקו. יש לי שאלה אחת: כמה נשקים הם אספו? כי אם אתם רוצים לדעת מה הפקטור האמיתי על ביטחונו של כל אזרח, זה לא כמה נשקים חילקו – שלך תדע לאיזה ידיים לא טובות הם נפלו – אלא כמה נשקים הם אספו. גם במגזר הערבי וגם במגזר היהודי. התשובה היא כלום ושום דבר, כי לאסוף נשקים זה קשה ומסובך; לחלק נשקים זה קל. ואני אגיד לכם, יש דברים שהממשלה הזאת עשתה שהם ממש נס, כי למשל – אני לא יודע אם שמתם לב בדרך הנה – הם הצליחו להאריך את כביש 1. הממשלה האריכה את כביש 1 – כי אין לי עוד הסבר. אני זוכר שלפני שלוש שנים לקח שעה, שעה ועשר דקות, להגיע מתל-אביב לירושלים. בשנה האחרונה זה לוקח בין שעתיים לשעתיים וחצי, כי אין תחבורה ציבורית יעילה, כי אין טיפול בכבישים, כי שרת התחבורה, לצערנו, ירדה כנראה מהארץ, היא לא פה. ואנחנו מבזבזים את זמננו, את כספנו. יש לזה השפעה דרמטית על הכלכלה. ואם מדברים על תחבורה, אני רוצה שתדעו משהו: זה לא נכון שהטיסות הופסקו לארץ בגלל הטיל החות'י האחד שפגע ליד המסלול בנתב"ג. הטיסות לארץ הופסקו כי אף אחד לא טיפל בזה. כי מה שצריך באמת לעשות זה לכנס את חברות התעופה – עשינו את זה בעבר, עשינו את זה באינתיפאדה, עשינו את זה בסיטואציות אחרות – להושיב אותן, להגיד: אנחנו ניתן לכן שיפוי על הביטוח – כי זה מה שמעסיק אותן – ניתן לכם הנחה במס נמלים וניתן לכם שיפוי על הביטוח, ונראה לכם את סידורי האבטחה ונוכיח לכם, כי זה נכון, שהסיכוי שטיל חות'י יפגע במטוס הוא לאין ערוך יותר קטן מאשר הסיכוי שיונה תיכנס למנוע של המטוס ותגרום לו ליפול. אבל נתנו להיסטריה הזאת להשתולל כי אף אחד לא מטפל בשום דבר. לא מטפלים בחינוך, חוץ מלהוריד 3% למורים ולגננות במשכורת. חינוך זה שלושה דברים: חינוך זה מורים טובים יותר, חינוך זה יום לימודים ארוך יותר, וחינוך זה כיתות קטנות יותר. תגידו לי אם אחד מהם קרה, כי התשובה היא לא. שיקום הדרום והצפון – הגעתם היום מהצפון – עשרות אלפי תושבים עוד לא חזרו הביתה. אתם רוצים לראות איך מתקדם השיקום? סעו למטולה, סעו לניר עוז, תראו את הבתים השרופים. אני מקווה שכולכם מקשיבים לי בערנות בסיסית כי הרי אתמול קמתם ב-02:00 כי החות'ים ממשיכים לירות טילים על מדינת ישראל, ורצתם לממ"ד, מה שהורס את הלילה וגם מעלה את השאלה מה עוד צריך לקרות לפני שמדינת ישראל תתחיל לפגוע בתשתיות אמיתיות בתימן. וזה מוביל לנושא הכמעט-אחרון – הכישלון המדיני המוחלט של הממשלה הזאת. אני אומר לכם בשיא האחריות: יכולנו להיות ליד השולחן בריאד בוועידה שהנשיא טראמפ כינס בערב הסעודית; יכולנו להיות חלק מזה בניהול מדיני נכון, בשיח נכון, בפעולות נכונות בתוך עזה, שמשפיעות על מה שקורה בעולם הערבי ובמפרציות. בהסבר שנתן שר החוץ אתמול, למה צריך לשלוח סיוע הומניטרי לתוך עזה, הוא אמר: אנחנו כפסע מסנקציות של האיחוד האירופי. אנחנו נלחמים את המלחמה הצודקת בתולדותינו – ובסוף אנחנו כפסע מסנקציות של האיחוד האירופי? אז אולי אתה לא עושה את העבודה שלך כמו שצריך. האמריקנים מנהלים שיחות ישירות עם האיראנים על הסכם גרעין חדש, אנחנו אפילו לא ליד השולחן. לא הייתה מסיבת עיתונאים אחת שבה ראש ממשלת ישראל נעמד ואמר: 1. לא תהיה העשרת אורניום; 2. האורניום המועשר יוצא מאיראן; 3. יפורקו הצנטריפוגות; 4. הפיקוח יהיה לגמרי בלי הגבלות; 5. תפרקו את תוכנית הטילים הבליסטיים. שום דבר מזה לא נאמר בקול רם, כי אתם יודעים שלא מקשיבים לכם, כי אתם יודעים שאיבדתם את אהדת העולם ואת הקשב של העולם ואת היכולת שלכם להיות חלק ממהלכים בין-לאומיים גדולים. אז נכשלתם. ואני מאתגר את הממשלה לעלות הנה, ובתשובה על הצעת האי-אמון הזו למצוא נושא אחד – אחד – שבו הם טוענים שהם הצליחו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לנמק את ההצעה מטעם סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במציאות המטורפת שלנו אתה יכול להכין נאומים, אבל הנסיבות והמציאות שעולה על כל דמיון פשוט הופכות את כל ההכנות למשהו לא רלוונטי. הדבר האחרון ששמענו רק אתמול – ההחלטה להכניס סיוע הומניטרי לרצועת עזה. אחרי כל ההבטחות, כל ההתחייבויות, כל ההתלהמות של אנשי הקואליציה, הקואליציה החרדית, שהם לא יכניסו גרגיר אחד, אנחנו מתבשרים כבר מאתמול – למרות שזה כבר כמה ימים: אותו "סיוע הומניטרי" – כל זה ייכנס לעזה בטונות, במשאיות שלמות. ואני שואל: האם יש לכם יכולת עמידה בלחצים? מה עם כל ההתחייבויות הקודמות שלכם? על מה אתם מדברים, איזה סיוע המוניטרי? נשארתם שבויים באותה קונספציה תבוסתנית של 6 באוקטובר. לא השתנה כלום. מה זה אומר סיוע הומניטרי? פה יש לנו קייס חזק. מהרגע הראשון היינו צריכים להתנות: כל עוד אין נגישות של אנשי הצלב האדום לחטופים שלנו, כל עוד החטופים לא מקבלים שום סיוע, לא רפואי ולא הומניטרי, לא יהיה שום סיוע לרצועת עזה – ולעמוד על זה. מה זה לחצים של כל העולם? אני לא זוכר שבמלחמת העולם השנייה בעלות הברית הכניסו סיוע הומניטרי. מישהו יכול לדמיין שבאותה מלחמת העולם השנייה, הגדולה בתולדות האנושות, ארצות הברית או אנגליה או ברית המועצות היו מכניסות לגרמניה מזון, תרופות, דלקים? טירוף מוחלט. איזה טענות מעלים נגד ישראל וההפצצות בעזה, כשאנחנו עושים את זה עם פינצטה, מזהירים מראש את האוכלוסייה? תנסו להיזכר מה היה בהפצצות דרזדן, מה קרה בדרזדן. ההפצצות של בעלות הברית, ארצות הברית ואנגליה, החריבו עיר שלמה. האם במלחמת וייטנאם מישהו דחף לצפון וייטנאם, לווייטקונג, סיוע הומניטרי? דחף לשם תרופות? דחף לשם דלקים? איזה מין סיפורים. זה שהעולם מתעלם מכל הזוועות ומנסה להפוך את המלחמה הכי צודקת למשהו כנגדנו, זו צביעות שאנחנו רגילים אליה. תסתכלו מה קורה היום בלוב, בסודאן, אפילו בסוריה השלטון החדש פתאום הפך לשלטון הנאור. אותו שלטון שרק עכשיו טבח במיעוט העלאווי, ניסה לבצע טבח בדרוזים – בזכות הקהילה הדרוזית כאן אנחנו מנענו את זה, הצלחנו למנוע את זה. מה פתאום מתעלמים מכל הדברים האלה ושוכחים מהם גם פה אצלנו במדינת ישראל? מה זו הממשלה הרופסת הזאת? אתם הודעתם, החלטתם – תעמדו על זה. אם תעמדו על זה שאין כניסה של שום סיוע הומניטרי לרצועת עזה כל עוד אין נגישות של הצלב האדום לחטופים שלנו, זה דבר חד, ברור, מובן – תקבלו גיבוי של כל הבית הזה. אבל אתם לא מסוגלים לעמוד בשום לחץ. אתם נדבקתם לכיסאות, וחוץ מהכיסא לא מעניין אתכם שום דבר. גם בנושא המקומם השני: חמש אוגדות פועלות כרגע ברצועת עזה. יש אנשים שקיבלו צו אולי בפעם החמישית, בפעם השישית. חיילים עם פוסט-טראומה – מגייסים אותם, ומי שלא מתייצב – מכניסים אותו גם למחבוש. מה קורה עם חוק הגיוס או חוק ההשתמטות? אי-אפשר לקדם את חוק ההשתמטות במקביל לגיוס של 60,000 אנשי מילואים. איזה מין דבר? ואני חוזר ואומר: אנחנו באמת לא רוצים שום חוק גיוס לחרדים. אני לא רוצה חוק גיוס לחרדים, לא רוצה חוק גיוס לחילונים – חייב להיות חוק גיוס אחד לכולם. זהו, מגייסים את כולם – יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים. אין יותר יעדים, אין מכסות, אין פטורים; כל אחד – או גיוס לצה"ל או גיוס לשירות לאומי. זה מה שצריך להיות. חוק הגיוס החדש חייב לכלול שני מסלולים: שירות צבאי ושירות אזרחי. אבל קודם כול – כולם מתייצבים בבקו"ם, צה"ל יחליט מי הולך לשירות צבאי ומי הולך לשירות לאומי. האחריות על הביצוע של החלק הזה היא של משרד הביטחון. יש שם אגף ביטחוני-חברתי, מה שפעם היה אגף הנוער – הם חייבים לקחת אחריות, לא עמותות פרטיות ולא מאכערים. אבל כולם חייבים להתגייס. מי שלא מתגייס חייב לשאת בסנקציות אישיות קשות. אין יותר קצבאות לאלו שמתחמקים, אין קצבאות לעריקים. גם המוסדות שבהם הם לומדים לא יקבלו שום מימון. לא יהיו שום הנחות, לא בארנונה ולא במעונות יום ולא בשום דבר. אי-אפשר לצאת לחו"ל, ואי-אפשר להוציא רישיון נהיגה. גם חייבים לשלול מהם את זכות ההצבעה. אומרים לי: זו לא דמוקרטיה, לשלול מבן אדם זכות הצבעה – ברוב המדינות הדמוקרטיות יש מגבלות על זכות ההצבעה. למשל, בארצות הברית ובאנגליה אסירים שיושבים בכלא – אין להם זכות הצבעה. אצלנו אין מספיק מקום בבתי הכלא. מספיק רישום פלילי בסעיף עריק – זה חייב להספיק לשלול מאותו אדם זכות הצבעה. כל שאר הזכויות שמורות לו. הוא יהיה כמו תושב קבע, יקבל את הביטוח הלאומי וכל הדברים, כל מה שמגיע, והוא יוכל אפילו להצביע לבחירות לעירייה; אבל לא יוכלו להצביע לכנסת. זה חייב להיות ברור. אין זכויות בלי חובות. לכן, אני מאוד מקווה שלפחות כל המפלגות הציוניות באופוזיציה, כולנו נוכל להתאחד סביב נוסח אחד. אני פניתי לכל ראשי מפלגות האופוזיציה הציוניות. אני מתכוון להפעיל את כל הארגונים שמדברים על שירות לכולם, את כל הקבוצות של מילואימניקים, על מנת שבאמת נוכל להתכנס ולגבש, וכולנו – כל ראשי מפלגות האופוזיציה – יוכלו לחתום מתחת לאותו חוק גיוס, גיוס לכולם, אני מדגיש – גיוס לכולם, לא גיוס לחרדים ולא גיוס לחילונים. אלה שני הדברים החשובים שעומדים על הפרק כרגע. אלה שני הנושאים שלצערי מרסקים את החברה הישראלית – החטופים וחוק הגיוס. חייבים להתגבר, חייבים לפתור את המחלוקות האלו פעם אחת ולתמיד. אני גם לא מבין את אותם אנשים בקבינט. הרי ברור שאחרי 20 חודשים שלא הצלחתם להכריע את חמאס, אין לכם זכות קיום. במלחמת יום הכיפורים, כשהפתיעו אותנו לא מחבלים על טויוטות, אלא צבאות מצרים וסוריה עם טנקים ומטוסים – ביום ה-19 היינו על אם הדרך לקהיר ולדמשק; פה עוד מעט 20 חודש הקבינט הזה, ממשלת 7 באוקטובר, לא מצליח להכריע את חמאס, ולא שלא היו תוכניות – היו תוכניות ברורות, וכל תוכניות צה"ל דיברו על כיבוש ומיטוט חמאס תוך 45 יום. המסקנה היחידה שלי היא שהממשלה הזאת לא רוצה לסיים את המלחמה. זו מלחמת שלום נתניהו, מלחמת שלום הקואליציה. יש פה כוונה – כוונה למשוך את המלחמה עד הבחירות הבאות, ולכן לממשלה הזאת אין זכות קיום, ולא יעזור לכם כלום. בבחירות הבאות תעברו לאופוזיציה להרבה שנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> את ההצעה מטעם סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ ינמק חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ערבים עצובים מדווחים שיהודים שמחים שרפו בית מול הכניסה לכפר דיר איסתיא; ערבים מדווחים שיהודים שמחים תקפו את ביר אל-מסעודיה ושרפו רכב. נקמה ומלחמה באויב כולו – במשפחות, בחמולות, בערים ובכפרים. ההודעות הללו נשלחו לאחרונה בערוץ הווטסאפ "חדשות הגבעות", שבו מתארגנים בקביעות פיגועי טרור נגד קהילות פלסטיניות. במשך שנים מתמקדות קבוצות הטרור הללו בפלסטינים תחת עיניהם הפקוחה ואף האוהדת של כוחות הכיבוש. קהילות שלמות כבר גורשו מבתיהן במסאפר יטא ובבקעת הירדן. אבל אש הטרוריסטים מאיימת כעת גם על יהודים. ההמון המוסת הוריד לבעלי את הכיפה בדרך לבית הכנסת ברעננה, לא באירופה. הם היו ברוטליים, קיללו, ירקו, תקפו בלי רחמים. הם היו מוכנים לדרוס אותנו, הם היו אלימים ומפחידים. הם טיפסו לנו על המכונית, הרביצו, בעטו, חבטו בשמשות וניפצו לי את הלב. נראה שמה שהכי הפריע להם בי הוא שאני דתייה עם כיסוי ראש, ובן זוגי חובש כיפה. הם צעקו עלינו שאנחנו צריכים להוריד אותם, כאילו אנחנו מטמאים את היהדות. בדרך פנימה הם גם הורידו לבן זוגי את הכיפה בכוח. שאלתי את עצמי: איך הפכה היהדות את פניה לאלימות כלפי האחר, כלפי החלש? את הדברים המצמררים הללו כתבה נעמי, שהשתתפה בהקרנת טקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני ברעננה, והותקפה בידי אספסוף שטוף מוח ושנאה. אילו הייתה מותקפת כך אישה יהודייה בחו"ל, הייתה הממשלה מזדעקת על אנטישמיות ובצדק; אבל על ההתקפה הזאת כמו רבות אחרות הממשלה והעומד בראשה, הם עצמם האחראים. תקיפת פעילי השלום ברעננה לא הייתה אירוע ספונטני; הבריונים התארגנו ברשתות לצוד אחר ה"בוגדים", משולהבים מדברי הסתה ובלע שיצאו בין היתר משרי הממשלה, חברי הבית כאן, ושאר מיני ביבים. המשטרה עמדה מנגד, בדיוק כפי שעמדה מנגד בסוף השבוע האחרון, כשמפגינים למען החטופים הוכו בקריית אונו וברחובות. גם חבר הכנסת לשעבר, חברי דב חנין, הותקף יחד עם רעייתו בסוף השבוע בעת שחילקו פלאיירים נגד המלחמה. חבורת פורעים מונהגת בידי תומך השר הכהניסט המורשע התנפלה עליהם כשהיו לבד. אותו חוליגן כהניסט תקף גם אותי בקפלן בזמנו, תקיפה שעד עתה לא טופלה על ידי המשטרה, כמו תלונות רבות אחרות שהוגשו נגדו ונגד דומיו. כך מנורמלת אלימות פוליטית של פשיסטים תומכי משטר נגד מתנגדיו. ב-7 במאי ארגנו סטודנטים ממכללת ספיר הקרנה של הסרט זוכה האוסקר "אין ארץ אחרת", סרט תיעודי המתאר נאמנה את זוועות הכיבוש במסאפר יטא. על ההקרנה פשטו עשרות פורעים מהימין, ובאורגיה של אלימות ברברית פוצצו את האירוע. חלק מהמתגודדים סביב האולם היו חמושים. השוטרים שנשלחו לאבטח את האירוע לא הרחיקו איש כמעט. האודיטוריום נכבש וכותר לשעות ארוכות על ידי פורעי החוק שמצאו בנו מטרה קלה – כך מספר יונתן בר גיורא, ראש התוכנית לתואר ראשון בבית הספר לאומנויות במכללת ספיר. אך עומק ריקבונה של המשטרה וגזענותה המודרכת מלמעלה בלטו בעוד היבט. כך המשיך ותיאר בר גיורא את מה שהתרחש: בין הבאים להקרנה היו עשרות סטודנטיות בדואיות מהמכללה, שהיו צריכות לעזוב באמצע הפוגרום כדי לא לאחר לאוטובוס הביתה. וכך, אחרי שישבו שעה ארוכה באולם המחניק, ובמקום לצפות בסרט שאליו הוזמנו – ספגו קללות, עלבונות ואיומי רצח קולניים שנשמעו היטב ולא הושתקו אף לא לרגע על ידי שוטרים שנכחו במקום. הן הסתדרו בשורה עורפית מפוחדות ושותקות עם פנים מכוסות מאימה שמא יצולמו ויבולע להן אחר כך, לקבל תדרוך מאחד מלובשי המדים טרם יציאה מהאולם. עמדתי בסמוך ושמעתי היטב את התדרוך: עכשיו תקשיבו טוב, אם רק תעזו לעשות פרובוקציה ביציאה – הזהיר השוטר בטון חמור את הנשים הרועדות מפחד – זה יכול להיגמר רע. המשטרה איימה על הקורבנות במקום להגן עליהם מהפורעים. כך מתנהלת משטרה שהפכה למיליציה כהניסטית, שמטרתה דיכוי מתנגדי השלטון ופשעיו, ולא שירות האזרח. אין לנו אמון בממשלה שמוכנה להקריב את שני עמי הארץ על מזבח הישרדותה שלה; אין לנו אמון בממשלה המבצעת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות; אין לנו אמון בשרים שחוגגים הרעבת אוכלוסייה אזרחית, מונעים לחם, תרופות ומים מילדים ונשים הרות, מצעירים וקשישים; אין לנו אמון בראש ממשלה מבוקש, שמשקר במצח נחושה לציבור בכלל ולמשפחות החטופים בפרט, שמפר הסכם חתום שיכול היה לשחררם, רק כדי להמשיך בקטל ההמוני ולשרוד בשלטון. אין לנו אמון בראש ממשלה המוביל את החטופים לכיליון, להמשך העינויים בשבי ולמוות בייסורים; אין לנו אמון בשר חינוך שזומם לשלול תקציבים מאוניברסיטאות רק משום שמרצים וסטודנטים מממשים את חופש המחקר, המחאה והביטוי; אין לנו אמון בשר תרבות שחושב שהתפקיד שלו לצנזר סרטים והצגות, ולא לעודד יצירה חופשית; אין לנו אמון בשר בטל, גזען עבריין מורשע, שהפך את המשטרה לנאמנת השלטון; אין לנו אמון בשרי ההתנחבלויות, שמחמשים מיליציות טרור הפורעות בכפרים פלסטיניים; אין לנו אמון בחסידי תורת הגזע הכהניסטית; אין לנו אמון ביושב-ראש הקואליציה, המכנה את הפוגרום ברעננה "הפגנה לגיטימית"; אין לנו אמון בחסידי הבִּיבִים בבית הזה, שמסיתים ומעודדים רצח עם תחת סיסמת המוות "אין חפים מפשע בעזה". אבל לציבור הדמוקרטי גם נגמר האמון באותם מרכיבי אופוזיציה רופסים שלא באמת נלחמים למענו. אין לנו אמון במי שאינו יוצא נחרצות נגד הפוגרומים בפעילי שלום ונגד טרור המתנחבלים בשטחים הכבושים; אין לנו אמון במי שאינו מתנגד בגלוי לכיבוש ותומך בפתרון שתי המדינות ובשלום צודק; אין לנו אמון במי שמשתתף באירועי ראווה של עליונות יהודית בהתנחבלויות פושעות במקום להילחם למען דמוקרטיה; אין לנו אמון במי שמקשקש על אחדות דביקה ומזויפת עם גזענים צמאי דם, ולא נלחם בחירוף נפש להצלת החטופים, שמה יואשם כשמאלן; אין לנו אמון במי שמפחד לצאת נגד הרעבה, טיהור אתני והשמדתו של עם; אין לנו אמון במי שלא מסוגל להביט במציאות נכוחה ולהכיר בזוועות, ואף לא לאפשר דיון לגביהן במקום להשתיק ולרדוף את הקולות החושפים, המתנגדים והמתריעים. מול פשעי הממשלה חייבים התנגדות. סרבו. סרבו לשמש בשר תותחים על מזבח ממשלה שלא שמה עליכם; סרבו להפציץ את החטופים; סרבו לקחת חלק בטבח הילדים; סרבו להיות פושעי מלחמה. התנגדו לממשלת החורבן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, חבר הכנסת כסיף. אגב, אם הבנתי נכון, זו הצעת אי-אמון בקואליציה ובאופוזיציה. נכון? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה יכול לפרש את זה כך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הבנתי נכון? טוב, אני מתכבד להזמין את השרה עידית סילמן להשיב בשם הממשלה על הצעות האי-אמון. בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> טוב, האמת, עופר כסיף, קשה מאוד לכנות אותך חבר כנסת אחרי כל מה ששומעים פה. אותו עופר כסיף, מהציוצים שלו – גם פה – הוא קורא לסרב, הוא קורא לסרב פעם אחר פעם. קורא לזה שאנחנו עושים פשעי מלחמה. בכלל, אני חושבת שבתיקון לחוק העונשין, מי שקורא לסרב – יש לו דין מאוד מאוד ברור. אתה מצרף בטוויטר שלך בקשות לחתום על מכתב סירוב השמיניסטים; אתה קורא לזה שאנחנו עושים השמדה, רצח עם, טבח בעזה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אכן כך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> "סרבו להיות פושעי מלחמה" ו"התנגדו לממשלת הרצח". << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> פעם ראשונה שאני שומע - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שנייה, שנייה רגע. השרה, שנייה בבקשה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אדון עופר כסיף - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שנייה אחת. חבר הכנסת כסיף, אני בטוח שתשמע פה דברים שלא - - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> איזה חבר כנסת? איזה חבר כנסת? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, השרה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> בושה לבית הזה שהוא חבר כנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה סילמן, השרה - - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> איזו בושה שאתה חבר כנסת בבית הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה עידית סילמן. השרה עידית סילמן, אני מדבר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לא דיברתי אליך. תנוח, רם בן ברק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה סילמן, אני מדבר. רגע. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> איך קיבלת להיות שרה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אתה תשמע פה דברים שלא יערבו לאוזניך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> בזכותך. בזכותך. בזכותך. אתה יכול לצאת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה סילמן, לא צריך להוריד שרים מהדוכן, נכון? אני מדבר. לא להפריע לי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אתה תשמע דברים שלא יערבו לאוזניך. אבל ממש כמו שהשרה שמעה את הדברים ולא התערבה, אני מבקש לא להתערב. בבקשה, השרה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> בדיוק באנו להתערב עכשיו, כדי לומר שאנשים כמוך – אין להם מקום בכנסת ישראל, ואנחנו נפעל שלא יהיה להם מקום בכנסת ישראל. האמת, מאכזב שמפלגות שפתאום קוראות לעצמן מרכז, שעד היום היו מפלגות שמאל – והן עדיין מפלגות שמאל – שלא חתמו על ההדחה שלך מכנסת ישראל, יושבות כאן ומגדירות את עצמן עכשיו כאיזושהי מפלגת מרכז, כי כנראה הסקרים הם פחות מחמיאים. אז עופר כסיף, המקום שלך הוא לא בכנסת ישראל, ויפה שעה אחת קודם. אנשים כמוך לא צריכים להיות בבית הזה, וזו בושה לעם הזה. אנחנו בימים שהם ימים של ספירת העומר – אממה – עבודה על המידות כל יום: הוד שבחסד, חסד שבגבורה, הוד שבהוד. בסוף ספירת העומר – כן, עאידה, זה דברי תורה. אפשר לצאת אם לא בא לך לשמוע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> החלטת ללמד אותנו על - - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי. והימים האלה, בסופו של דבר, נגמרים בחג השבועות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> ובחג השבועות, אתה יודע, קוראים את מגילת רות. מגילת רות שכולה חסד – בסוף, אותה אחת שהגיעה מהמואבים הפכה להיות זאת שעשתה תיקון מאוד גדול, והביאה – באמת, ממלכת ישראל, בסוף, המלכות, ממלכת דוד, יצאה מרות. ובאמת היום, בהיעדר ממלכת ישראל, יש לנו מלכות אחת שהיא פה, בכנסת ישראל. ואתה לא ראוי להיות במקום הזה, ויפה שעה אחת קודם. בושה לכולנו שיש בן אדם בשם עופר כסיף שטוען שעם ישראל מבצע פשעי מלחמה בעזה; שמנסה לייצר ולנרמל סימטריה לא הגיונית – בושה אחת גדולה; שקורא מעל במת הכנסת והדוכן פה לסרב. אין לך מקום בבית הזה. ואני מקווה שכל מי שיושב פה באולם וגם כל מי שיושב בבית יבינו שזו טעות גדולה, ושאתה צריך להיות בחוץ, כבר אתמול. אותה סיעה שהיום קוראת לעצמה מרכז, כי פתאום הסקרים לא מחמיאים – הם קוראים ליאיר גולן שמאל, הם פתאום הפכו להיות מרכז. אותם אלה שלא הצביעו בעד ההדחה שלך – לא, לא, שלא תתבלבלו, הם שמאל, ושמאל מובהק. אותם אלה – אגב, איפה מנהיג חיזבאללה היום? איפה מנהיגי חמאס נמצאים היום? ברור שאתם לא יודעים. כי נסראללה חוסל ומוחמד דף חוסל וסנוואר חוסל. ואתם לא יכולים לשאת את זה שראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל את המלחמה הזאת באחריות, כי אתם הרי ביקשתם כבר מזמן לעצור את המלחמה, ושהאויבים שלנו, ככל הנראה, יישארו על הגדרות, גם בלבנון וגם בעזה. קראתם לסיים את המלחמה מתחילתה, לאורך כל הדרך. בכל אחד מהמשאים-ומתנים ומהעסקאות עניין את חמאס רק עצירת המלחמה וכמה זמן תהיה הפסקת אש, ואתם באופוזיציה אמרתם, כמובן, אחרי כל עסקה שאנחנו גם לא נחזור להילחם. אחרי שקראתם לשחרר הכול תמורת הכול ולשלם מחיר מאוד גבוה, כל פעם כשהיה כאן מחיר אתם דיברתם פתאום על המחיר. אז אתם תמשיכו לדבר, ואנחנו נמשיך להביא תוצאות. מעולם לא הייתה אופוזיציה שמהשבוע הראשון למלחמה עשתה הכול כדי להחליש את העם שלנו, כדי להחליש את הצבא שלנו, כדי להחליש את הדרגים המדיניים שלנו, ועשתה הכול נגד הממשלה ועשתה הכול כנגד עם ישראל. אגב, אני רק מזכירה לכם שאתם אלה שחתמתם על הסכם הגז עם לבנון, והבטחתם לנו שנים של שקט ושלווה. ראינו את השנים של השקט והשלווה. אגב, אותה מפלגת אופוזיציה שהיום קוראת לעצמה – מנסה לקרוא לעצמה – מרכז, כשהיא שמאל על מלא, כשהיא הייתה שנה וחצי בממשלה – אגב, ממשלה בלי חרדים – יכלו לגייס כמה חרדים שרצו. אבל הם לא התעסקו בזה. הינה גפני והינה גולדקנופ מעידים שמוכנים לתת להם הכול כולל הכול, רק כדי לפרק את הממשלה, והיו מוכנים אז לתת להם גם הכול כולל הכול רק כדי שהם יצטרפו ויתמכו בממשלה. הייתם שנה וחצי בממשלה בלי חרדים ולא חשבתם לגייס ולו חרדי אחד. אתם מדברים על ערבים, אבל אתם אלה שישבתם איתם. ומילא, ישבתם איתם. שלא כמו אחרים לא התנצלתם, לא חזרתם בכם ולא אמרתם שלא תשבו איתם גם בעתיד, כאשר המסע הפוליטי שלכם הוא גיוס חרדים - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - עם טיבי, יא חנפנית. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> - - וכאשר הייתם בממשלה הקודמת אבל לא עשיתם שום דבר. אז אוי ואבוי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה. קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> יאיר לפיד טוען שהוא עכשיו לא שמאל, ומאשים את יאיר גולן שהוא שמאל. במה אתה מתבייש, יאיר לפיד, במה שאתה? הרי אתה לא מרכז. מאיפה הבאתם את זה פתאום, רק בגלל שהסקרים לא מחמיאים? מרכז לא עושה הסכם גז עם לבנון תמורת שנים של שקט, שלווה וביטחון, שכמובן לא היו; מרכז מצטער על ישיבה עם רע"מ, ולא יושב עם רע"מ וגם אומר שהם לא ישבו איתו בעתיד, כמו שאמרו פה אחרים. אתם לא מרכז, מרכז מדיח את עופר כסיף. אתם לא חשבתם לרגע להצביע בעד הדחת עופר כסיף, כי אתם לא מרכז, כי כל מה שאתם עושים – לא מרכז. אבל אתם מתביישים בזה. יאיר גולן לפחות אומר את האמת. הוא אומר: אני שמאל, אני שמאל רדיקלי, אנחנו באים, מפגינים, מציתים את הכבישים. אנחנו לא מתביישים. אבל פתאום אחרי שנה וחצי שלמות שהשתתפתם בכל ההפגנות, החלשתם את מדינת ישראל, אמרתם לעצור את המלחמה, לא לחסל את האויבים שלנו – פתאום אתם לא שמאל; הפכתם להיות מרכז – מרכז "מה יפית", כי הסקרים לא מחמיאים. אז כל עם ישראל ששומע את הקולות של אותם המחלישים, שאגב, הם אותם חלשים – אל תתבלבלו: הם שמאל ושמאל על מלא. כך היה, וכך ככל הנראה יהיה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשרה סילמן. אנחנו נעבור כעת לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת בן ברק, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם אם אתה ממש מתאמץ, אתה לא מצליח להבין למה לכל הרוחות מתקיימת ועידה אזורית חשובה – ואנחנו בחוץ. בשבוע שעבר, אדוני, נפרדנו מצאלה, אימא ורעיה, שהייתה בדרך ללדת את בנה. איזה רצח מתועב; איזה אנשים שפלים, רוצחים, יש בצד השני. אנחנו נילחם בהם עד אחרון המרצחים. לעולם לא נתרגל ולעולם לא נקבל את זה כגזרת גורל. נילחם בהם עד חורמה. אני רוצה לחזק מכאן את חיילי צה"ל, להביע את הערכתי להם ולאנשי המילואים הנפלאים שלנו, ולהתפלל שכולם יחזרו בשלום לחיק המשפחות שלהם. היה רצוי שהממשלה תגיד להם באמת מה מטרת המלחמה. היא לא אומרת, וחבל. יש בכירים בממשלה הזו שאומרים – וזה ציטוט: הינה, העולם מתרגל לזה שאנשים מתים בעזה; שומעים – ועוברים הלאה. אני רוצה להגיד כאן מעל דוכן הכנסת: אנחנו לא מתרגלים. אנחנו לא מתרגלים, ולעולם לא נתרגל. להבדיל מחבורת הפשיסטים שמנהלת היום את המדינה, כאלה שרובם לא ירו כדור בחייהם, ובטח לא השתתפו בקרב – אנחנו נלחמים כשאין לנו ברירה. אנחנו נלחמים על הקיום שלנו. חמאס משתמש באוכלוסייה כמגן אנושי, ולצערנו – לצערנו, חפים מפשע נפגעים. אנחנו שמחים על כל מחבל שאנחנו הורגים; אנחנו כואבים על כל בלתי מעורב שנפגע. אנחנו לא טרוריסטים, ואנחנו לא נאבד את הערכים שלנו כדי לרצות הנהגה מושחתת. אנחנו שואפים להגיע להחזרת החטופים, מוכנים וגם רוצים לשלם את המחיר, שבעינינו הוא לא מחיר – הוא הדבר הנכון והמובן-מאליו. אנחנו צריכים ורוצים להיות חלק מיוזמה בין-לאומית להסדרה בעזה. אנחנו לא מוכנים שחמאס יהיה בעזה, אבל אנחנו בהחלט מבינים ורוצים שלטון אחר בעזה. את הביטחון שלנו לא ניתן לאחרים. אנחנו אחראים לביטחון התושבים שלנו. אנחנו לא נממן ולא נטפח ארגון טרור. נעשה הכול – הכול – להחזיר את החיילים שלנו ואת החטופים שלנו מעזה. אני רוצה להגיד מפה – המשך הלחימה ללא חתירה לפתרון מדיני יסבך את מדינת ישראל עד כדי איום על קיומה. הממשלה הזו לא דואגת, לא לביטחון ולא לאזרחים – היא דואגת רק לעצמה; מצד אחד, לשלטון נתניהו, ומצד שני משרתת חבורה משיחית, פנאטית, וממש לא מייצגת את הציבור הישראלי על כל גווניו. אני רוצה להגיד משהו לציבור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> קום תקום ממשלה אחרת, טובה לאזרחים, טובה לכלכלה וטובה לביטחון. היא לא תהיה דומה לממשלת 7 באוקטובר - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בן ברק. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ממשלה שהפקירה וממשיכה להפקיר את האזרחים והחיילים, ממשלה שמחפשת קומבינות פוליטיות על החשבון הציבור המשלם. הציבור מתעב אתכם ומתפלל להחלפתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. כעת חבר הכנסת גדי איזנקוט. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תפקידה של מנהיגות הוא לומר אמת, להתוות דרך ולתת תקווה. אני מתרשם שהממשלה לא מקיימת אף אחד מהציוויים הללו. לאחר המחדל והכישלון הנוראי של 7 באוקטובר צה"ל, שב"כ, מערכת הביטחון, גילו יכולת התאוששות ראויה לציון. הגענו להישגים צבאיים אסטרטגיים במחירים קשים ביותר. על כך מגיע קרדיט למערכת הביטחון. מגיע קרדיט גם למקבלי ההחלטות, יחד עם העובדה שכל בעלי התפקידים בדרגים האופרטיביים פוטרו או התפטרו למעט ראש הממשלה ועשרת חברי הקבינט, שהיו המפקדה העליונה ב-7 באוקטובר, 06:29. אין בינינו ויכוח על החובה לסיים את המלחמה בהבסת ארגון חמאס. יחד עם זה, ביום ה-591 למלחמה המבחן הוא אחד: מבחן התוצאה, מבחן השגת מטרות המלחמה, ובראשן השבת החטופים והסרת איום חמאס לאחר השמדת מרבית יכולותיו. שנה ושבעה חודשים אחרי פתיחת המלחמה טרם הושגו המטרות. כולנו רוצים לנצח; ניצחון במקובלות הבין-לאומיות וגם אצלנו מורכב משני עקרונות: 1. השגת מטרות המלחמה; 2. שיפור מעמדה של המדינה לדורות – מדינת ישראל במקרה הזה. הסירוב המתמשך של ראש הממשלה לעדכן את מטרות המלחמה למעלה משמונה חודשים הוא ליקוי חמור מאוד בעיניי. הוא גם מסביר את העובדה שהממשלה לא מצליחה להעביר בוועדת החוץ והביטחון את הדבר המובן ביותר: צווי 8 לעשרות אלפי אנשי מילואים בהכשלה של חברי קואליציה מתוך הבנה שהמטרות מעורפלות, לא מעודכנות, ורוצים להבין מה הקשר בין המטרות לתוכנית. מה אמורה לעשות ממשלה רצינית שדואגת לעתיד ישראל? לעדכן בראש ובראשונה את מטרות המלחמה, שיהיה מצפן למלחמה הזאת. הדבר השני – לחתור לעסקת חטופים כוללת. הדבר השלישי – להשיב את החטופים ולשלם את המחיר שראש הממשלה התחייב עליו פעמיים, גם ב-27 במאי בדיון קבינט המלחמה וגם בהחלטה האחרונה של הממשלה. להשיב את החטופים, לסגת נסיגה מדורגת שבסופה יש שלטון אחר, הנהגת חמאס מוגלֵית, הפסקת אש קבועה ושיקום תמורת פירוז. מה שהקראתי עכשיו הוא מתווה בנימין נתניהו. אני אלך למשפט סיום: שולם מחיר כבד ויש גם הצלחות, שהיו אמורים להביא ממשלה אחראית לניצול הזדמנויות אסטרטגיות גם למניעת יכולת גרעינית מאיראן, שהיא האיום המרכזי; נורמליזציה עם סעודיה; ובעיקר לתת תקווה לעתיד המשותף במדינת ישראל גם בתפיסה ביטחונית-חברתית-כלכלית, גם בחיזוק ברית המשרתים, גם בוועדת חקירה ממלכתית שתגיע לחקר האמת וגם חזרה לעם בהקדם. כל זה לא יקרה עם המנהיגות הקיימת. מאחר וכך, אני קורא להצביע אי-אמון בממשלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת איזנקוט. אני מנצל את ההזדמנות לברך אותך על יום הולדתך. שתזכה לבריאות טובה, לנחת, ויחד עם כל עם ישראל תשמע בשורות טובות. אני מזמין כעת את חברי הכנסת עודד פורר. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, אני מסתכל על ההצהרות שלכם לגבי הסיוע ההומניטרי או מכבסת המילים שנקראת "סיוע הומניטרי", אפשר להגיד הסיוע לחמאס – אני אומר לעצמי: רגע, מה קורה? מה, שיניתם אידיאולוגיה? אז אפשר להיות רגועים, חברי הכנסת. אף אחד בממשלה לא שינה אידיאולוגיה, כי האידיאולוגיה שלכם היא הכיסאולוגיה. מ"לא ייכנס גרגיר אחד לעזה", "לא נאפשר לחמאס לקבל את הסיוע ההומניטרי" לא נכנסים גרגירים – נכנסים קונטיינרים. הקונטיינרים נכנסים לתוך רצועת עזה, בזמן ש-58 חטופים שלנו, לא רק שלא רואים סיוע הומניטרי בכלל – אנחנו לא יודעים מה עולה בגורלם בכלל. מה תעשו בסוף לחמאס? מה עוד תיתנו להם כדי להחזיק אותם בחיים? אני שומע וקורא את הציוצים ואת הפוסטים של השרים ושל חברי הכנסת. משר הביטחון היום, שעוד כשהוא היה שר האנרגיה הוא הודיע שלא ייכנסו מים לרצועה – זה החזיק בערך שבוע; הוא אמר שלא ייכנס דלק לעזה – זה החזיק אולי שבועיים. מתדלקים את חמאס כבר שנה ושבעה חודשים ומגלגלים עיניים לשמיים. מרוב הדאגה שלכם בממשלה הזאת להבטיח את שרידות הקואליציה, אתם מאשרים ציוד לחמאס שיבטיח את ההישרדות של חמאס. הממשלה הזאת עוסקת כרגע באישור תוכניות כדי להבטיח את ההישרדות של חמאס, כי הם מבינים שזה מה שיבטיח את הישרדות הקואליציה. דווקא כשחמאס על הקרשים, דווקא כשהוא לחוץ, דווקא כשהוא רעב, אתם בוחרים להזמין לו אוכל. שווה בנפשך, אדוני היושב-ראש, שבמלחמת העולם השנייה בנות הברית היו דואגות להכניס סיוע לנאצים בברלין. שווה בנפשך שבזמן שהצבא של היטלר נסוג היו שולחים לו משאיות של דלק. הרי צריך לעשות בדיוק את הדבר ההפוך. העובדה שמתדלקים שוב ושוב את חמאס מובילה להארכת המלחמה הזאת. כבר שנה ושבעה חודשים אתם מתדלקים את האויב שלנו, ומסבירים לנו שאנחנו צריכים להתאזר בסבלנות כי הניצחון המוחלט – אנחנו נמצאים כפסע ממנו. אז בסופו של יום, לצערי, מרוב שאתם דואגים להישרדות שלכם אתם מבטיחים את ההישרדות של חמאס. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. וכעת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה. אגב, נציין לפרוטוקול שזהו גם יום ההולדת של חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, שלא איתנו. נברך גם אותו בבריאות טובה, נחת, ובעזרת השם, בשורות טובות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה היום להעלות את הסוגיה של הכפר א-סיר, מערבית לשגב שלום, שרשויות המדינה הגיעו אליו היום והרסו עשרות בתים לאזרחים הבדואים בנגב. למרות הפניות של כלל המנהיגות הבדואית ביישוב שגב שלום אתמול – גם ראש המועצה וגם הסגן שלו וגם חברי המועצה – לרשות הבדואים וגם למינהל מקרקעי ישראל, הם לא הסכימו לדחות; למרות שהיום הגיעו הפקחים וביצעו סקר ביישוב א-סיר. הסקר הזה מבוצע על מנת שהאנשים יהיו שותפים לתכנון, שותפים לחלוקה בשכונה המערבית של שגב שלום. כולנו רוצים שהמדינה תיתן פתרונות לאנשים, תיתן אופק לאנשים, אבל מה בחרה המשטרה היום? היא בחרה להגיע עם דחפורים וטרקטורים וניידות ולהרוס, ולשים אצבע בעין לתושבים הבדואים בנגב, ולהרוס להם למרות הפניות שלנו, גם לדרג המדיני. אבל ראש הממשלה והלשכה שלו והכוורת שלו מתעלמים לחלוטין מהחברה הבדואית בנגב. לא יכול להיות שהתושבים מגיעים לרשות הבדואים אתמול, והיום מקבלים הריסות. הממשלה מבצעת בנגב פשעים נגד הבדואים. למה עושים לנו את זה? מה אנחנו דורשים בסך הכול? אנחנו רוצים, אדוני היושב-ראש, שהממשלה תתעשת ותקבל החלטות לשמור על האזרחים, לתת להם קורת גג. לא להשאיר משפחות ללא קורת גג, איפה הרווחה? לכן אנחנו דורשים מהממשלה לחזור בה מההחלטה לפנות את התושבים של הכפר א-סיר, ולנהל איתם שיח ודיאלוג על מנת לתת תשובות לאזרחים שם. אנחנו רוצים שהממשלה תכיר באופי החקלאי, במסורת של הבדואים, ברצון של האנשים לחיות באופי חקלאי כפרי. אבל האנשים, הפקחים, הפקידים, בדרום, לא מבינים את זה. איך אפשר לחלחל להם את זה על מנת שיבינו את הדברים האלה? לכן אנחנו מוחים ודורשים מהממשלה לקבל החלטה על מנת לתת פתרונות לאנשים שגרים בצד המערבי של היישוב שגב שלום. מכובדי היושב-ראש, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ראינו מה קרה היום בכפר א-סר, באזור שגב שלום – נהרסו עשרות בתים. הכוחות האלה הגיעו בעקבות הוראות של השר הקיצוני בן גביר, ונתניהו יודע זאת, אולם הממשלה לא רוצה לתת, לספק פתרונות כלשהם לערבים בנגב. אלה הפנים האמיתיות של הממשלה. למרות שכל הנהגת שגב שלום הגיעה אתמול, וניסו להגיע להסכם כלשהו כדי לעצור את פעולות ההריסות ולספק פתרונות לאנשים, היא התעקשה לרצות את הקיצוני הזה, את חסר הדעת הזה, בן גביר.) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, איך לעבור עכשיו לסדר-היום לאחר מה שאמר סמוטריץ' היום על מטרת הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה? זו ממשלת סמוטריץ'. שר ההתנחלויות הסביר את משנתו: להחריב את עזה, את כל עזה; לבצע טיהור אתני של הפלסטינים; לכבוש, לטהר ולהתנחל. זו ממשלת סמוטריץ'. הוא אמר בצורה הכי ברורה שהממשלה מותחת את הזמן לאט-לאט. היא מספקת את הכמות המדויקת של האוכל שנדרש כדי לשמור על תמיכה בין-לאומית, ובאותו זמן להמשיך את מלחמת ההשמדה. בשבוע האחרון נרצחו כ-500 פלסטינים, רובם ילדים ונשים. רק אתמול מניין ההרוגים בעזה עמד על 130. ממשיכים להחריב את ח'אן יונס ולמחוק אותה מהמפה, בדיוק כמו שנעשה ברפיח ובג'באליה. מכניסים קבלני הרס, חברות שמרוויחות מהרס עזה, חברות אזרחיות. זו ממשלת סמוטריץ'. המטרה האמיתית של הממשלה הזו היא תוכנית ההכרעה של סמוטריץ', עכשיו זו העמדה של כל רכיבי הקואליציה. בזמן שהתקשורת תוקפת את נתניהו מימין על ההחלטה להכניס סיוע בסיסי לתושבי עזה, הצבא מורה לתושבי ח'אן יונס, בני סוהילה ועבאסן, להתפנות בגלל התעצמות המתקפות הצבאיות. המטרה האמיתית הייתה ונשארת לדחוף את העזתים לדרום ומשם, כמו שאמר, למדינות אחרות, ביישום תוכנית טראמפ, פשע המאה, הטיהור האתני של הרצועה. הממשלה והעומד בראשה הגישו לסמוטריץ' את השליטה בגדה המערבית. הוא מספח ומפקיע, הורס לפלסטינים ובונה למתנחלים; מאפשרים למתנחלים לתקוף ולשרוף. הצבא הורס את מחנות הפליטים, והביא 50,000 תושבים להיות פליטים. זו ממשלת סמוטריץ'. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה חברת הכנסת. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הממשלה הזו לא מעוניינת לשחרר חטופים. היא דוהרת בכל הכוח לכיוון אסון שאין ממנו חזרה. באופוזיציה, במקום לפעול לעצירת הטירוף ומרחץ הדמים מנסים לאגף את הממשלה, ממשלת נתניהו-סמוטריץ', מימין. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ההיסטוריה תשפוט את כולכם. אין לנו אמון בכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להזכיר כאן למי ששכחו והתבלבלו שמלחמה היא לא כלי שרת בידי פוליטיקאים. לא, היא הכרח עבור מדינה שרוצה לשמור על עצמה ועל ביטחונה. אבל היא לא פרויקט אין-סופי של שמירה על שלום הקואליציה ושלום הממשלה. את המלחמה הזאת חייבים כבר לסיים, ריבונו של עולם. צריך לסיים את המלחמה בעסקה כוללת להשבת כל החטופים, האחים שלנו שמעונים. להשתמש במלחמה כדי להקריב את האחים שלנו זאת בושה. בושה גדולה שממשלת הפקרה והקרבה כבר לא בוחלת בכלום. יש לפניי כמה מודעות שממש מראות איך בקבוצות פייסבוק, או בכלל בתפוצה, מבקשים מקצינים לשעבר, חיילים שכבר יצאו לפטור, אנשים שכבר לא אמורים לשרת, להתגייס בגלל מחסור בלוחמים, בגלל מחסור בקצינים במילואים. ואתם, ממשלת הארכת-המלחמה-עד-בלי-די, בעודכם מחוקקים חוק השתמטות גורפת בשביל לשמור על הכיסא, בשביל לשמור על הבריתות הפוליטיות שלכם, אתם נותנים לחרפה הזאת להתקיים. תסתכל, תסתכל על זה – מחפשים חיילי מילואים, מחפשים מתנדבים למילואים שכבר יצאו לפטור. לא נשמע כדבר הזה – בעודם מחוקקים חוק השתמטות, בעודם רוצים להאריך את צווי המילואים בפעם החמישית, בפעם השישית. אנשים כבר גמורים, אנחנו יודעים את זה. עד מתי נשתוק? אתמול פורסמה ידיעה שאומרת שמשרד הביטחון, הצבא, קורא כבר לפוסט-טראומטיים. פוסט-טראומטיים – קוראים להם לחזור לשירות, ובגלל שחלקם בפוסט-טראומה מורכבת, מאז הקריאה הזאת שניים התאבדו. זה עליכם. זה עליכם – על ההקרבה, על ההפקרה, על הזילות בחיי אדם. ממשלה שבה הכול התייקר, הכול נהיה יקר עד בלי די, רק חיי אדם נהיו זולים. אבל לפחות שמהחיילים שלנו, מהגיבורים שלנו, יהיה אכפת לכם; מאחים שלנו שמעונים בעזה שיהיה אכפת לכם. תסיימו את המלחמה הזאת כבר. היא צריכה להסתיים בהסדר אזורי כולל, בלי פנטזיות משיחיות – הסדר אזורי כולל והצלת כל החטופים והשבת הנרצחים לקבורה. זאת הרוח הישראלית. זאת הציונות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי. אני מזמין את השרה עידית סילמן לסכם את הדיון. השרה סילמן, בבקשה לסכם את הדיון. את לא רוצה לסכם את הדיון? נעבור להצבעה? אוקיי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה יש לה לסכם? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא יודע. אם כך, חברי הכנסת, נא לשבת במקומותיכם. אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 31 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 31, אין מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הסדרנית לא הגיעה, לכן חברת הכנסת קארין אלהרר - - - להוסיף לפרוטוקול ושתבוא סדרנית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז אני אבקש להוסיף את חברת הכנסת קארין אלהרר לפרוטוקול. מה ההצבעה, חברת הכנסת אלהרר? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד האי-אמון. אז אני מבקש להוסיף אותה לפרוטוקול. תודה רבה, חבר הכנסת לוי, על כך שהסבת את תשומת ליבי. כעת אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה – 29 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 29, אין מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביא אי-אמון בממשלה של סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה – 9 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – תשעה, אין מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (מסלולי לימוד נפרדים בתארים מתקדמים), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1121).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (מסלולי לימוד נפרדים בתארים מתקדמים), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת לימור סון הר מלך להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לבקש מכם לעצום עיניים לדקה אחת ולחשוב על אישה צעירה, חכמה, שאפתנית, שעמלה שנים כדי להגיע לרגע הזה. היא סיימה תואר ראשון בהפרדה בהצטיינות, היא נושאת בליבה חלום להתקדם לתואר שני, אולי לדוקטורט, לפרוץ קדימה ולהשפיע בתחום שלה. אבל כשהיא מבקשת להירשם ללימודים, אומרים לה: לא – לא בגלל הכישורים שלה, לא בגלל הציונים, אלא בגלל שהיא דבקה באמונתה, בגלל שהיא לא מוכנה ללמוד בסביבה מעורבת כי זה פשוט לא מתאים לאורח חייה. המקרה הזה, אדוני היושב-ראש, הוא לא מקרה בודד, הוא לא סיפור נקודתי. מגיעות לפתחי נשים רבות, לא אחת ולא שתיים, רואות חשבון, עובדות סוציאליות, נשות מקצוע מעולות, כולן רוצות להמשיך לתואר שני – אגב, גם גברים פונים אליי בנושא – והמערכת עוצרת אותן. למה? בשם השוויון. בשם הערכים הנעלים של פלורליזם. אבל בשם איזה שוויון אנחנו מדירים נשים באקדמיה, למען השם? הרי אותם אנשים שמתנגדים היום לחוק הזה הם אותם אנשים שדורשים שוב ושוב: תצאו לעבוד, תשתלבו, תתרמו. אז הינה, הן באות, הן רוצות ללמוד, הן רוצות להשיג תארים מתקדמים, להיות חוקרות, מורות, מנהלות, יועצות, ובדיוק ברגע הזה הם עוצרים אותן, כי מבחינתם השוויון קיים רק כל עוד נשים וגברים מוכנים לוותר על עצמם, מוכנים לוותר על זהותם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הן באות ללמוד - - - רוצים הפרדה מגדרית גם בכנסת. שתהיה הפרדה מגדרית בכנסת. במקומות תעסוקה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה פה, אנחנו באיראן? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, מייד אחרי שחברת הכנסת סון הר מלך תסיים את דבריה, יהיה דיון אישי. תוכלי להירשם, בבקשה, תקבלי שלוש דקות. אני מבקש לא להפריע, בסדר? תודה רבה. שתוכל להמשיך להציג את הצעת החוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - על החוק ההזוי הזה - - - שים את הדגל של איראן. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> למרבה זיכרוני אמרת שהוא לא רלוונטי ושזה חוק שאין לו שום אפקטיביות, אבל בסדר. אבל שוויון אמיתי, אדוני היושב-ראש, הוא שוויון שמכבד, שוויון שמכיל, שוויון שלא אומר: או שתהיה בדיוק כמוני או שלא תהיה בכלל. בואו נדבר בכנות – מה אנחנו מבקשים כאן? לא להכריח, לא לכפות; רק לאפשר – לאפשר לכל מוסד להשכלה גבוהה לפתוח על פי שיקול דעתו מסלולי לימוד לתארים מתקדמים בהפרדה מגדרית - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את בכלל בעד שוויון? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - כן, גם אם מטעמי דת בלבד, וכמובן שלא להגביל את התארים הקיימים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את בעד שוויון ללהט"בים בחוק? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני חוזרת. בחוק הזה - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היא מדברת על שוויון, את מטיפה לנו על שוויון. שוויון זה לא כשנוח לך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה. חבר הכנסת הרצנו, יש דיון אישי. לא מדובר בשנייה-שלישית. חברים, יש דיון אישי, כל אחד יירשם, יקבל שלוש דקות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בנושאים שנוחים לך יהיה שוויון ובשאר הנושאים תהיה אפליה בוטה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> למה אתם מפריעים בהצגת החוק? אבל אתם מפריעים לחברת הכנסת להציג את החוק. למה? למה אתה מפריע? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כי לא יכול להיות שהיא תדבר על שוויון כשנוח לה, אבל שוויון בכל תחומי החיים האחרים – זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אתה תוכל להשמיע את דבריך בשלוש דקות של דיון אישי, ואף אחד לא יפריע לך. אם יפריעו לך, אני אוסיף לך זמן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש לנו הערות ביניים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, זה לא הערת ביניים. אתה פשוט מפריע. אתה מפריע. תודה. זו לא הערת ביניים, זה נאום. שלוש דקות – תוכל לדבר. תודה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בחוק הזה אני מבקשת לאפשר למוסדות, על פי שיקול דעתם, לבוא לקראת ציבור גדול, ציבור שרוצה ללמוד, לתרום, להתקדם, אבל לא על חשבון ערכיו. זה לא מופרך. זו לא פרובוקציה. זה המצב במדינות נאורות בכל העולם. בבריטניה, בארצות הברית ובאוסטרליה קיימים מסלולים נפרדים בתארים שונים מטעמי דת, תרבות או בחירה אישית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רק במקומות פרטיים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה מובן מאליו. רק כאן בישראל, המדינה היהודית והדמוקרטית, עושים כנגד זה מלחמות חורמה. אם נדמה לכם שאני מדברת כאן על מציאות תיאורטית, תחשבו שוב. ישנם מקצועות, ובהם מקצועות הטיפול, שלא ניתן לעסוק בהם ללא תואר שני. הדבר נכון שבעתיים לאחר 7 באוקטובר, לנוכח המצוקה החריפה והמחסור במטפלים. אנחנו מדברים על הדרה של שכבות שלמות באוכלוסייה מהאפשרות לטפל, וחמור מכך, אנחנו מונעים טיפול מנשים וילדים שכל כך זקוקים לו בימים אלו. כמובן שמקצועות הטיפול אינם המקצועות היחידים שאינם נגישים לציבור הדתי. התארים המתקדמים הכרחיים גם במקצועות אחרים. קחו למשל את מ', משפטנית מבריקה. היא סיימה תואר ראשון במשפטים בהצטיינות. כשהגיעה לשלב ההתמחות נאמר לה במקום העבודה שכדי להתקדם בפרקטיקה היא תידרש לתואר שני. והיא רצתה, באמת רצתה, אבל לא הייתה לה אפשרות ללמוד בתוכנית שמתאימה לאורח חייה. היום היא עובדת במשרה חלקית מתחת לפוטנציאל שלה. החברה כולה הפסידה את אחת המשפטניות החריפות והמוכשרות שהכרתי. או את ר', אישה מדהימה, אם לשניים, שבחרה לפרוץ דרך ולהירשם לדוקטורט באוניברסיטה בירושלים. לא הייתה לה ברירה, לא הוצעה לה מסגרת נפרדת, אז היא נרשמה למסגרת מעורבת. היא סיפרה לי איך היא יושבת כל השיעור מאחור, לא שואלת שאלות, לא משתתפת בדיונים, מרגישה שהיא צריכה להיעלם רק כדי לשמור על ערכיה. היא כל הזמן בדילמה אם להיות נוכחת בלימודים או נאמנה לאורך חייה ואמונתה, וכמה כוחות זה שואב, כמה מחירים היא משלמת, כמה ויתורים שקטים שאנחנו אפילו לא רואים ולא מחשיבים, אבל הם מתרחשים מדי יום. וכמה נשים וגברים נוספים ויתרו מראש, אפילו לא ניסו כי הם ידעו שאין להם סיכוי, כי המערכת לא רואה אותם, לא סופרת אותם. או שתגידו כן לתרבות הרוב או שתישארו בחוץ, וזה, אדוני היושב-ראש, בדיוק מה שאני מבקשת לשנות. למרות שהחוק מדבר על נשים וגברים כאחד, אני מבקשת לדבר דווקא מהזווית הנשית. החוק הזה לא רק מאפשר פתיחת מסלולים נפרדים. הוא משדר מסר עמוק הרבה יותר: שאת לא צריכה לבחור בין הזהות שלך לבין העתיד שלך, שאת לא צריכה לוותר על האמונה שלך כדי לקבל תואר, שאת לא צריכה לשתוק ולהתכווץ מאחור רק כדי להיות נוכחת. החוק הזה בא לומר: אנחנו רואים אותך; אנחנו מכירים בזכות שלך ללמוד, להתקדם ולהשפיע כמו כל אישה במדינה אחרת. אני אומרת כאן בצורה הברורה ביותר: הדרת נשים לא מתחילה כשאוסרים עליהן ללמוד, היא מתחילה כשמכריחים אותן ללמוד בדרך שלא מתאימה להן. שוויון לא נמדד רק באחוזי השתתפות, אלא גם בתנאים שניתנים לאותן משתתפות, והיום, לצערי, התנאים האלה מפלים ציבור שלם. אז למי שמדבר בשם השוויון, תסתכלו בעיניים של אותן נשים שמניתי כאן ותגידו להן שזה לטובתן, שזה החוק ושזה עקרוני. ואני מבקשת, תבחרו לא בעקרונות ריקים, תבחרו בשוויון אמיתי, שוויון שמאפשר, שכולל גם את מי שלא חושב, בוחר ורוצה כמוכם. תנו להן את המקום, הן כבר יעשו איתו פלאים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך. כעת אנחנו נעבור לדיון אישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתנגד לחוק הזה דווקא מהמקום היהודי. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה לך וליהדות? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא חוק יהודי וזה לא חוק דתי. מי שמקדמים אותו הם לא אנשים שחושבים שהיהדות מחייבת להפלות נשים; הם אנשים שרוצים להפלות נשים ומשתמשים בשביל זה ביהדות. ההצעה הזו להפרדה מגדרית באקדמיה היא הצעה לא יהודית, מפני שהדבר הכי בסיסי, הכי יסודי של היהדות זה הכבוד לשוני. היהודים דורשים מהעולם לכבד את העובדה שאנחנו שונים; אנחנו הדוברים הגדולים של השוני. הענקנו לעולם את המתנה של אל יחיד שאומר שהכבוד האמיתי הוא לאחר, והחירות האמיתית היא הכבוד לאחר. מורי ורבי הרב יונתן זקס אמר: כאשר הדת הופכת לכלי לשליטה גברית או כפייה דתית, היא חדלה מלהיות דת של אלוהים והופכת לאלילות של האגו. זה בדיוק מה שאנחנו רואים פה עכשיו, זו אלילות של האגו. הרב סולובייצ'יק הגדול אמר: אין אמונה מתוך כפייה. לא תכפו על אנשים להאמין ולא תכפו על נשים לצאת מהחדר בשם האמונה. אי-אפשר לכפות על נשים ללמוד בחדר אחר ולקרוא לזה יהדות. זה לא כבוד האישה; זו שלילת כבודה. זו לא שמירה על המסורת; זה שימוש ציני במסורת כדי להרחיק נשים ממוקדי כוח, כדי להרחיק נשים מהאפשרות להשכלה, כדי להרחיק נשים מהשוויון. יראת שמיים אמיתית היא כבוד האדם. בהצעה הזו אין כבוד האדם, ההצעה הזאת היא הצעה לא יהודית, ואני קורא לכנסת להתנגד לה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת לפיד. חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני אתנגד לחוק הזה ואני אשכנע כל חבר כנסת מהאופוזיציה שמתלבט להתנגד לחוק הזה. אני ישבתי בדיונים בוועדת החינוך. זה חוק מזעזע בעיניי, זה חוק אנטי-מוסרי, אנטי-יהודי, אבל הכי הכי גרוע זה שזה חוק אנטי-נשים. אין דבר כזה, אין דבר כזה שאת תבואי לאישה חרדית ותגידי לה – הרי מה לימור אומרת? אני רק מאפשרת לאוניברסיטה, האוניברסיטה לא חייבת, אני מאפשרת לה לפתוח. קודם כול, תודה רבה שאת מאפשרת. אני לא שואלת אותך. אבל אם כבר אפשרת לאותה אישה חרדית ללמוד או בנפרד או מעורב, תראו לי אישה חרדית שתלך למסלול מעורב כשיש לה רק נשים. הרי מה הרבי יגיד? מה יגידו עליה בקהילה? הרי יש מסלול מעורב ויש מסלול נשים, למה לא הלכת למסלול של נשים? יושבים בוועדת החינוך כל ראשי האוניברסיטאות בארץ, כולם – דתיים, חילוניים – אומרים לה: המסלול הזה, לבנות בלבד, הוא יקבל תת-תנאים. אין לנו, אין לנו כיתות, אין לנו חדרים, אין לנו גם מרצים בשבילן. לא מעניין אותה. אומרים לה ראשי האוניברסיטאות: אין לנו כסף לעוד מרצים – לא מעניין. היא החליטה. יושבת מולה אישה חרדית, תואר שלישי, אומרת לה: אני לא רוצה, אני רוצה ללמוד כמו כולם. לא, זה לא מעניין אותה. באמת, תקשיבו, אני ראיתי פה הרבה חוקים, אבל העובדה שיושבת חברת כנסת וקודם כול חושבת שהיא יודעת הכול – את לא יודעת הכול, ואם כל ראשי האוניברסיטה אומרים לך שאת טועה, אז תקשיבי. אתם יודעים שבלימודים בהפרדה יש 7% חרדים? אתם יודעים כמה חרדים יש בלימודים מעורבים? פי שניים, 14%. אומרים לה – לא מעניין אותה. אני בחיים לא ראיתי דבר כזה, חברת כנסת שכל האולם אומר לה: החוק שלך גרוע – לא, לא, לא, אתם תיתנו לי את ההפרדה הזאת. עכשיו, הינה אני אומרת לך: אנחנו באופוזיציה נעשה הכול כדי לטרפד את החוק הזה, לא בגלל כל מה שנאמר פה – אני בעד נשים, היא רוצה ללמוד וכל הקשקושים המקושקשים האלה. אנחנו נעשה את זה כי אם את רוצה שנשים יתקדמו, תפסיקי להפריד אותן, תפסיקי להוציא אותן. היום זה אוניברסיטה, מחר זה באוטובוס – אני רק רוצה שיהיה לה נעים, שהיא לא תשב ליד בנים. מחר זה באוטובוס ומחר זה בכנסת – לא נעים לי לשבת איתכם. איפה נעצור את ההפרדה הזאת? איפה נגיד שפה זה לא איראן? היום אנחנו אומרים את זה והיום כל האופוזיציה צריכה להתנגד לזה, רק בשביל נשים ורק בשביל שנשים יצליחו ורק בשביל שנשים יהיו באקדמיה. תראה לי אישה אחת – והינה אני מסיימת – שתהיה לה אפשרות ללמוד בהפרדה או ללמוד מעורב והרבי לא יגיד לה: תלכי להפרדה. עוד מילה אחת: מה עם המרצות? הרי היא אמרה שהיא רוצה לתת גם מסלול לגברים. מה עם המרצות? הרי לא יכניסו מרצה ללמד גברים, אוי ואבוי, שומו שמיים, הוא יראה בחורה. באמת, כל פעם שאני חושבת שהקואליציה הזאת מביאה חוקים גרועים, מסתבר שיש עוד תחתית לביוב. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפני שנעבור לדובר הבא – הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הודעת שר האוצר על מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מירב כהן, שלום דנינו ושרן מרים השכל בנושא: התנהלות רשות שוק ההון מול חברת "סלייס" ושחרור כספים בזמן פעילות המנהל המורשה. לוח תיקונים להסתייגויות ולבקשות רשות דיבור להצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה למזכיר. << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (מסלולי לימוד נפרדים בתארים מתקדמים), התשפ"ה–2025 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש מושג שאומרים שאנשים מתרגלים למציאות; לבן אדם לוקח בדרך כלל 21 יום להתרגל למציאות. אותנו הרגילו כבר שנה ושבעה חודשים למציאות הזאת, שמתימן יורים טילים על מדינת ישראל והכול בסדר – הם יורים טילים, אנחנו נותנים תגובה. בטיל אחד הם מכניסים מיליונים באמצע הלילה למקלטים ולממ"דים, משבשים חיים של מדינה שלמה. כבר התרגלנו שהנמל באילת סגור – אז סגרו את נתיבי השיט למדינת ישראל, מה קרה? בפעם האחרונה סוף-סוף נתנו איזושהי תגובה קצת יותר עוצמתית, אבל זה לא תהליך שאיתו מחסלים את האיום, זה לא תהליך שאיתו מסירים את האיום. הדבר שהכי מטריד בתוך הסיפור הזה הוא הכישלון המדיני המחפיר של הממשלה הזאת, שארצות הברית מגיעה לסיכום עם החות'ים מתימן שלא יירו על אוניות – אבל ישראל בחוץ, אנחנו לא חלק מההסכם, אנחנו בכלל לא באירוע. נותרנו לבד בעניין הזה, אחרי שמוכרים לנו שנה וחצי שמישהו אחר יעשה לנו את העבודה. מדינת ישראל הופכת לאט-לאט להיות ילד הכאפות של המזרח התיכון, כולם מדלגים מעלינו. והעובדה היא שבעבר, כשהיינו חלשים יותר, עם צבא פחות מאובזר, לא אפשרנו שיסגרו נתיבי שיט למדינת ישראל, זאת הייתה עילה למלחמה – אבל בעת הזאת הכול מותר. חלק מהכישלון האסטרטגי בא לידי ביטוי גם בהחלטה האחרונה של להכניס ציוד חזרה לחמאס בתוך עזה. אחרי שמספרים לנו שוב ושוב שלא ייכנס גרגיר אחד לעזה, מחליטים להכניס קונטיינרים – קונטיינרים שיגיעו לחמאס, שלא יהיה לכם ספק. אני שומע את האמירות של ראש הממשלה, שמכר לנו ב-2018 שהכסף המזומן שהוא יכניס לעזה יגיע ישירות לאזרחים, הוא לא יגיע לחמאס – ובכסף הזה הוא תדלק את הטרור ואפשר לארגון הזה לבנות את המנהרות שלו. אז עכשיו הוא מסביר לנו שהקונטיינרים שהוא מכניס לרצועה לא ישרתו את החמאס. אז אני – למי שעדיין לא הבין איך זה עובד ברצועת עזה: החמאס ישתלט על הסיוע ההומניטרי, החמאס הוא זה שיחלק אותו והוא גם זה שיעשה ממנו כסף, כדי שיאפשר לו להמשיך ולהילחם במדינת ישראל, שתמשיך ותזרים לו ציוד ודלק כדי שיוכל לשרוד, ובכך ישמר את הישרדות הקואליציה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת עודד פורר. חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת. חבר הכנסת עופר כסיף, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת איננה רק נבזית ואנטי-מוסרית, ועושה שימוש נלוז בשיח הזכויות על מנת להגביר דיכוי חברתי ומגדרי, היא גם הצעת חוק רעה ופוגענית בראש ובראשונה בציבור שעליו היא מבקשת כביכול לגונן. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> מה זה משנה לך? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עידוד והנגשה של האקדמיה לחרדים ולחרדיות – כמו לקבוצות מוחלשות אחרות שהודרו ממנה במשך שנים ארוכות מדי – ערבים-פלסטינים, יוצאי אתיופיה, מזרחים - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> עוכר ישראל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, סילמן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - דור ראשון להשכלה הגבוהה – זאת מטרה ראויה בהחלט. באופן אירוני, ביחס להצעת החוק הזאת אחת הקבוצות המוחלשות באקדמיה היא הנשים בכללותן. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העדכניים, רק 30% מהאקדמאים בדרגת פרופסור חבר הם נשים, ובדרגת פרופסור מן המניין – רק 21.5%. אבל האמת היא שלשלוח חרדים לעשות מאסטר או דוקטורט בהפרדה מגדרית זה לא עידוד השכלה. להפך, זאת מניעת השכלה, זה לקשור להם את הידיים ולמעשה למנוע את שילובם המלא בתוך האקדמיה. אם חלילה ייפתחו מסלולים בהפרדה לתארים גבוהים, יהיה זה עושר השמור לבעליו לרעתו, כי במקום שהחוקרים החרדים המבריקים יזכו ללמוד במסלולים הבכירים של האקדמיה, שבהם ישולבו החוקרים והחוקרות הטובים ביותר ללא כל אפליה והפרדה מגדרית, הצעת החוק מבקשת להפרידם משאר הקהילה האקדמית. היום יש סטודנטים חרדים מדהימים, שמאות מהם לומדים לתואר שני ושלישי באקדמיה הרגילה, מה שנקרא. היה לי עונג גדול ללמד רבים מהם באוניברסיטה העברית. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אוי ואבוי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם החוק הזה יעבור, הם יהיו נתונים ללחצים חברתיים אדירים ללמוד בכפייה רק במסלולים הנפרדים. גם את המנחֶה או המנחָה של עבודת המחקר, אולי הבחירה המשמעותית ביותר לחוקר צעיר, הם ייאלצו לעשות בהתאם למגדר, ולא למומחיות. זוהי למעשה שיא העוולה של הצעת החוק הרעה הזאת, שבשם זכויות והנגשה היא למעשה מבקשת לקדם דיכוי חברתי, כפייה והדרה. לא רק שזה לא מעשי ולא כלכלי, זה גם נוגד את הדנ"א הבסיסי של האקדמיה החופשית. האוניברסיטאות והמכללות מפחידות את הקואליציה הזאת, בדיוק כיוון שהן מודדות את חבריהן לפי יכולתם למחשבה ביקורתית, יצירתית וחופשית, ספקנית; בדיוק בגלל שהן מאפשרות לקבוצות שונות בחברה לחקור ולהתווכח יחד. לא בקידום השוויון עוסקת ההצעה הזאת, אלא בהעמקת האפליה והדיכוי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נא לסיים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה מדבר על אפליה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא בקידום חרדים וחרדיות היא עוסקת - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה מדבר על אפליה נגד חרדים? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אלא בהפיכה פונדמנטליסטית, אנטי-מדעית ואנטי-אקדמית - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> עוכר ישראל - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - הצעת חוק שהיא אצבע בעין לכל החרדים, לדמותה - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> פשוט עבר הזמן, אז אני לא עוצר את קריאות הביניים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ולצביונה של האקדמיה החופשית בישראל. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השרה סילמן, תודה. אני מסתדר בלי העזרה שלך בניהול הישיבה. את גם מפריעה וגם צורחת שם. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> עבר הזמן. עוכר ישראל - - - הוא חוצפן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גברתי השרה, לפי התקנון, אם את רוצה, תעלי לדוכן מתי שתרצי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> בושה, בושה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את לא מקשיבה. את לא מקשיבה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אני חייבת להגיד את זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גברתי השרה, על פי התקנון, כשרה את רשאית לעלות ולדבר, אבל למה לצעוק מסוף העולם ולהפריע בשלוש דקות של דיון אישי? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אבל הוא עוכר ישראל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בסדר, אבל תתמודדי עם זה, מה לעשות. תודה, תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את שרה בממשלת ישראל, תכבדי את הכנסת. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> מה לעשות? מה לעשות - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אומר לך שלפי התקנון את רשאית לעלות ולדבר מהדוכן, ואת ממשיכה לצעוק שם מהפינה של האולם. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> קשה לכבד אותו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה לא מכבד אותך כשרה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> - - - מכבד את הבית הזה - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, זו לא התנהגות שמכבדת את הכנסת. לא, לא, אני אומר לך שלא. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> מה שלא מכבד זה שהוא בבית הזה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז גברת, גברתי השרה, זה לא מכבד. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> כל אלה שיושבים - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את רוצה שאני אקרא אותך לסדר? אני לא מבין. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> זה לא מכבד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. אגב, היו פה דברים שקשורים לתוכן החוק. לא קשור להתנהלותו של חבר הכנסת כסיף. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא נכון - - - לחוק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא קשור. תודה, תודה רבה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מצער מאוד לראות את משטרת ישראל הופכת למשטרה פוליטית שמשרתת את השר בן גביר. לאחרונה אנחנו רואים את ההפקרות ביישובים הערביים גם בצפון, גם במרכז וגם בדרום, איך המשטרה לא מטפלת בנושא הפשיעה בחברה הערבית. במקום להפנות משאבים לטיפול בארגוני הפשיעה ובאנרכיה שמשתוללת ומתרחבת בחברה הערבית, המשטרה מתנגחת באזרחים. ראינו לאחרונה מה שקרה בעניין חלוקת הקנסות לחקלאים הבדואים, רועי הצאן בחברה הבדואית. 150,000 שקל קנסות למי שמחזיק 100 עדרים. לאן הגענו? יחידת מג"ב, במקום לשמור על האזרחים, מחלקת קנסות. זה התפקיד של מג"ב, לחלק קנסות ב-100,000 שקל ו-50,000 שקל לחקלאים הערבים בדרום? זה מה שאנחנו רוצים? לזה מצפה האזרח במדינה? מה יגידו האזרחים? חלק מהתפקיד שהמשטרה עושה היום – היא מתלווה לרמ"י והורסת בתים בנגב. ראינו את זה היום בכפר א-סיר, עשרות ניידות וטרקטורים ודחפורים הורסים לאזרחים. אבל במקום שהמשטרה תהיה באמצע, בין האזרח לבין הרשויות, ותנסה למצוא פתרונות ולא לכפות ולהיגרר למדיניות המפלה של השר בן גביר, היא הורסת לאנשים, מסייעת לכוחות להרוס לאזרחים. ומה הטענה של המשטרה? שהיא שומרת על החוק. איזה חוק ואיזה בטיח. אנחנו רואים מה שקורה בחברה הערבית, רואים מה שקורה ברחובות – שפיכות דמים, האנרכיה משתוללת. אנחנו לא רוצים שהמשטרה תהפוך לזרוע פוליטית של השר. אנחנו רוצים שהמשטרה תשמור על האזרחים, תעמוד לצידם. רק לאחרונה ראינו שהממשלה מעבירה 9 מיליון שקלים מהמשרד לשוויון אזרחי, או מהתקציב שמיועד לחברה הבדואית בנגב, מהתוכנית של הבדואים, היא מעבירה אותם, אדוני היושב-ראש, מעבירה אותם להריסה. להרוס בתים של אזרחים במקום להעביר אותם לתכנון? אנחנו מצפים מהמשטרה לתת ביטחון לאזרחים ולהפסיק לתת לרמ"י את כל הכלים על מנת להרוס. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה סילמן, גברתי השרה עידית סילמן, אני רוצה לברך אותך. כל הכבוד, באמת, ברכות. צריך כישרון מיוחד כדי לשבת על תקציב ייעודי של 11 מיליון שקל לארגוני הסביבה, שאושר עוד בינואר, ופשוט לא לעשות איתו כלום. לא גזרות תקציב, לא אילוצי תקציב, לא קיצוצים, לא משבר עולמי; סתם לא בא לך. זה לא מחדל, אדוני היושב-ראש, זו אומנות, אומנות הנקמה הפוליטית במסווה אדמיניסטרטיבי. כי אם יש משהו שצריך לחנוק זה כמובן את ארגוני הסביבה, אותם גופים חצופים שמעיזים לטפל באוויר הנקי שלנו, בים, ביערות, בפסולת. מה הם חושבים לעצמם? בשביל מה להוציא קול קורא כשאפשר פשוט לשבת עליו? כסף ציבורי? שיישב; ארגונים קורסים? שישתזפו; סביבה? שתסתדר. העיקר שירגישו מי הבוס, שירגישו טוב טוב מי הבוס, השרה עידית סילמן. ובינינו, מה יותר סביבתי מלשמור תקציבים בסטנד ביי? זו גם שיטה נהדרת לחיסכון במשאבים. לא צריך ועדות שיפוט, לא צריך לפרסם, לא צריך לתרץ. פשוט מתעלמים וזהו. אז כן, אולי את יושבת על כיסא השרה להגנת הסביבה, השרה עידית סילמן, אבל בינתיים נדמה שאת בעיקר פוגעת בסביבה בכל דרך שאת רק יכולה. השרה עידית סילמן, אני רואה שאת נמצאת במקום שלך שם מאחור, עושה את עצמך כאילו את לא מקשיבה. אבל את חונקת את ארגוני הסביבה במדינת ישראל. תקציב שאושר, בגובה של 11 מיליון שקל, לא מגיע אליהם, ואת ממשיכה לצחקק לך. בושה וחרפה. ואולי, בדקה שנשארה לי – שמעתי את חברת הכנסת סון הר מלך עומדת פה מעל הבמה ונתלית בערך השוויון: צריך את הצעת החוק הזאת – הפוגענית, המפלה – מתוך ערך השוויון. ואני יושב שם, ולא מבין. כי חברת הכנסת סון הר מלך חברה במפלגה כהניסטית, גזענית, הומופובית, שבראשה עומד איתמר בן גביר, מוביל מצעד הבהמות בירושלים, ששר במפלגתה כתב את המדריך למאבק בטרור הלהט"בי, עוד שר ממפלגתה עמד על הדוכן הזה ואמר שמערכת יחסים בין בני זוג להט"בים היא מערכת יחסים בין אב לבתו. חברת הכנסת סון הר מלך הצביעה נגד להט"בים בשוויון באימוץ, נגד שוויון בבריאות, נגד שוויון ברווחה, נגד שוויון כלפי להט"בים בכל תחומי החיים. אז, חברת הכנסת סון הר מלך, שוויון זה לא כשנוח לך או כשאת צריכה. או שיש שוויון, והוא עיוור לנטיית לב, לזהות מגדרית, לכל דבר, או שאין שוויון. שוויון זה לא עניין של בחירה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, שלום לתלמידות שהצטרפו אלינו. ברוכות הבאות לכנסת ישראל. עכשיו חובתנו להיות מכובדים ולדבר בצורה - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מאיפה התלמידות, את יודעת? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודעת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חשבתי שאת מכירה את הקבוצה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשאני רואה קבוצה נכנסת וחולצות לבנות אני מבינה שזה הזמן להיות מכובדים, להצדיק את המקום שלנו – שתתגאו בפרלמנט שלכן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ברוכות הבאות, ברוכים הבאים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, במקום לחתור לסיום המלחמה, ראש הממשלה שלנו עושה כמיטב יכולתו דווקא כדי להאריך אותה, למרוח זמנים. אתם יודעים, המלחמה הנוכחית נמצאת במרחק של שבוע אחד מלהפוך להיות המלחמה העצימה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל. נכון, הייתה מלחמת ההתשה, אבל מלחמה ממש, בתצורה הזאת – זו הולכת להיות המלחמה הארוכה ביותר בעוד שבוע. בעוד שבוע. 598 ימים עברו בין החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 ועד לסיומה של מלחמת העצמאות. תוך 598 ימים, היה פה אז יישוב קטן, מפורד, פוסט-טראומטי ונטול צבא סדיר, הצלחנו לחמוק מחורבן מוחלט וממש להקים מדינה. לא היו לנו F-16; לא היה לנו מפעל טקסטיל בדימונה; לא היו לנו צוללות; לא היו לנו ביפרים או חימושים מדויקים שמפרקים בונקרים מתחת לאדמה; לא היה לנו חוסן כלכלי; וגם הגיבוי הבין-לאומי היה מאוד מאוד מצומצם. אבל הייתה לנו הנהגה נחושה, ישרת דרך, עם חזון. ומעל הכול, הייתה היה לנו אחדות מטרה. 592 ימים עברו מאז 7 באוקטובר. יש לנו צבא מהחזקים בעולם; יש לנו יכולות מודיעין; יש לנו יכולות אוויר, ים, יבשה, שלאף אחת מהמדינות השכנות אין. ובכל זאת, לצערי, אין באופק שום סימן מעודד לסיום המלחמה. בזמן הזה החטופים שלנו נמקים במנהרות; חמאס עדיין שולט בעזה; מפוני העוטף עדיין רחוקים מהבית שלהם. יש בעיה. והבעיה, חס וחלילה, היא לא עם הגיבורים והגיבורות, החיילים והחיילות שלנו, שבאמת מוסרים את נפשם בגבורה. הבעיה היא עם ההנהגה, שמבזבזת את ההישגים שהחיילים שלנו הביאו בדם, במקום למנף את זה לפתרון כולל. במלחמת העצמאות כל יום של מלחמה היה יום של אין ברירה. אבל במלחמה הנוכחית מאות הימים שעברו הם כבר מזמן ימי בחירה. בחירה של הנהגה קיצונית, שמעדיפה לחלום על לבנות מחדש את גוש קטיף על פני החזרת האחים והאחיות שלנו הביתה. מעדיפים את הקרקע על פני החיים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נא לסכם, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בחירה של מנהיג חלש, פחדן, שמעדיף לנהל את המשפט הפלילי שלו מעמדת ראש הממשלה ולא כאזרח מהשורה. ממשלה שלא מחפשת הכרעה אלא מבקשת למשוך זמן, גם במחיר כבד של חיי אדם. מלחמת העצמאות הולידה לנו מדינה; הממשלה הזו עוד עלולה לקבור אותה. תתעוררו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת מירב כהן. ובזמן שדיברת קיבלתי עדכון שמדובר בחניכות מכינה קדם-צבאית צהלי. אז אנחנו מברכים, וברוכות הבאות לכנסת ישראל. הדובר הבא, חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. גם אתה יכול לברך, חבר הכנסת כהנא. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אתן חניכות צהלי, עין צורים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה לא תשמע תשובה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כי את חניכות צהלי עין צורים פגשתי בתחילת השבוע. תזמינו גם אותי, נבוא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על אנשי מערך הטיפול בחללים. אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, בימים כתיקונם, כשאנחנו מדברים על חיילי המילואים, עולה לנגד עינינו דמותו של הלוחם בחזית, אבל ישנם כאלה שפועלים לא תמיד עם נשק ומדים קרביים, אך עם עוצמה נפשית שאין לה שיעור. אני מדבר על מאות אנשי מערך הטיפול בחללים, שפעלו ועודם פועלים מאז הרגע הראשון של מלחמת חרבות ברזל. הם גויסו כבר בבוקר שמחת תורה, לעיתים ללא הנחיות ברורות, ללא ציוד מתאים, וללא ידיעה לאן הם נכנסים. ובכל זאת, הם נכנסו, אל תוך הכאב העמוק ביותר של האומה. המערך הזה כולל את יחידת הסריקה ופינוי החללים משטחי הקרב, את יחידת החקירה והזיהוי, את מרכז איסוף נתוני החללים, את יחידת השינוע, את יחידת הקבורה וכן את מפקדות שורה, ציפורית והמעטפת המטכ"לית כולה. אליהם מצטרפים רופאי הזיהוי, צוותי מיון הגופות של מחבלים לצורך איתור חללים ונעדרים, וצוותים שטיפלו גם בנפגעים האזרחיים, שגופותיהם הועברו דרך אותו מערך. חבריי, מדובר במערך שפעל ועדיין פועל בשקט, ברגישות ובגבורה. לא לוחמים באויב, אלא שליחים של כבוד. מזהים, מטפלים, מלווים, ומאפשרים את הסוף הכי ראוי שאפשר. במסירות נפשם, מאפשרים קבורה מהירה ומכובדת, והכול תוך שמירה על כבוד המת בדרכו האחרונה, לא תחת זרקורי התהילה אלא בלב הצל, בין הרס וכאב, בעדינות ובדממה. המחיר שהם משלמים הוא עצום. חיילים ששירתו חודשים שלמים, שלא ישנים לילות, שלא מצליחים לחבק את ילדיהם, שמתעוררים בלילה מצלילי קריעה של דש בגדים. חברים יקרים, זהו לא עוד שירות מילואים. זהו מערך ייחודי – רגשי, נפשי ומוסרי; מערך שאין דומה לו. ומכאן הצורך הדחוף להעניק לו הכרה ייחודית, סיוע ייחודי והכרה לאומית. אני קורא מכאן למשרד הביטחון, לשר הביטחון, לרמטכ"ל, לראש אכ"א ולכל חברות וחברי הכנסת מכל הסיעות להצטרף לקריאה להכיר באנשים האלה. הם אינם מבקשים אות גבורה, אלא צדק. הכרה רשמית, סיוע נפשי, תמיכה למשפחות, והכי חשוב – שידעו שהמדינה רואה אותם. תודה לכם, אנשי מערך הטיפול בחללים. לא שכחנו אתכם, ועכשיו הגיע הזמן שהמדינה תגיד את זה בקול. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מתן כהנא. חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. אתה רוצה לדבר? הכול טוב. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-הראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על המדיניות של הממשלה, ובמיוחד על המדיניות של השר הימני, השר לביטחון לאומי, מדיניות הרס הבתים. החברה הערבית התנהגה באחריות מלאה אחרי 7 באוקטובר, למרות שאותו שר ניסה על ידי מעשיו למשוך אותם להתנגשות עם הממסד. הוא לא הצליח לעשות את זה, והלך לכיוון אחר, וזה הכיוון של מדיניות הריסת הבתים. אנחנו עדים בתקופה האחרונה להרס בתים, הריסות בתים כמעט בכל המדינה. בנגב, אנחנו יודעים על הריסות של כמעט כפרים שלמים. שכונת שלמות נהרסו. כמעט בכל מקום, בכל יישוב ערבי, היו הריסות בתים. והשאלה היא האם זו מדיניות של הממשלה והעומד בראשה, ראש הממשלה? כי מגיע לתושבים, תושבי המדינה ואזרחי המדינה. מי שבונה ללא היתר, זה לא בגלל שהוא רוצה לעבור על החוק, אלא היעדר תכנון ממושך בחברה הערבית, ביישובים הערביים, זה מה שמביא בסופו של דבר לבנייה ללא היתרים. והשר לביטחון לאומי מנצל את זה, ומנסה בכל כוחו להרוס בתים כדי למשוך את החברה הערבית להתנגשות עם המדינה. אנחנו תושבים ואזרחים אחראיים. אנחנו מבקשים מהמדינה ומהממשלה ומהעומד בראשה לתכנן ביישובים הערביים. לא יעלה על הדעת שהורסים שכונות שלמות בכל יישוב. עכשיו במג'ד אל- כרום יש שכונה שמאוימת, קיבלו הרבה צווי הריסה. כמעט בכל מקום מתקשרים אלינו, כחברי הכנסת – שקיבלו צווי הריסה, עוד צו ועוד צו. והשאלה: מה עושה המדינה בשביל להסדיר את התכנון ולתכנן כמו שצריך בחברה הערבית? ולכן מדיניות הריסת הבתים היא מדיניות כושלת. במקום להרוס בתים, כבוד יושב-הראש, חייבים לתכנן בחברה הערבית. אני דיברתי לפני שבוע על תוכניות מתאר, והיעדר תוכניות מתאר מאושרות, תוכניות מתאר שצריכות לתת את המענה לאותו יישוב, לגידול האוכלוסייה, להתרחבות. לא יכול להיות שאנחנו, שיישובים ערביים, עדיין עובדים על תוכניות מתאר מלפני 20 או 30 או 50 שנה, שלא נותנות את המענה לאזרחיהם ותושביהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת חוג'יראת. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תירשם, כי אני נועל את הרשימה. אז הוא רושם אותך, ואני נועל את הרשימה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אני רוצה דווקא להתייחס להצעת החוק, ואני מודה שהגעתי לדיון בנפש פתוחה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חפצה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> באתי פתוחה קצת, לא יודעת אם חפצה אבל כן עם רצון לשמוע את הצדדים. והקשבתי, באמת הקשבתי לצדדים. הקשבתי לאוניברסיטאות, הקשבתי לאנשים שהגיעו, הקשבתי לטיעונים, ועדיין ניסיתי. אמרתי: אוקיי, הבדלי תרבות מונעים ממני להבין את הצורך, ולכן שאלתי את אחת הנשים שישבה בדיון, אמרתי לה: מה כל כך קשה? הרי את צורכת שירותים – יש גברים – את צורכת דואר, סופר, לא יודעת מה. יש גברים בכל מקום. מה מונע ממך לשבת באותה כיתה עם גבר? התשובה שלה הייתה: כי זה לא נוח לי. זאת הייתה התשובה. ופה הבנתי שאני מתנגדת להצעת החוק, כי גם לי מאוד לא נוח להגיע כמעט לכל ועדה שאני נמצאת בה או לכל דיון מקצועי שאני נמצאת בו ולהיות האישה היחידה. מאוד לא נוח לי. לא היה לי נוח להיות במיעוט ברשויות המקומיות. לא נוח לי להיות אישה במיעוט, אבל יש הבדל בין לא נוח לי לבין לשנות חקיקות. ואני רוצה להתייחס לכמה דברים שמציעת החוק אמרה פה. היא דיברה על כך שיש אישה צעירה שרצתה ללכת להתקבל לתואר שני ואמרו לה לא. לא אמרו לה לא, היא אמרה לא. היא יכולה לבוא וללמוד בכל מקום שהיא רוצה איך שהיא רוצה. אף אחד לא יגיד לה לא כל עוד היא לומדת על פי הכללים ועל פי איך שהאוניברסיטה בנויה. אז זה לא נכון. הדבר השני הלא-נכון שהמציעה אמרה פה – היא דיברה על כבוד, למה אנחנו לא מסוגלים לכבד את דרך חייה של אותה בחורה צעירה שרוצה ללמוד בהפרדה. וגם את זה שאלתי בדיון: למה אתם לא מסוגלים לכבד את זה שהשכנים שלי רוצים ללכת לבקר את הילדים שלהם בשבת ואין להם תחבורה ציבורית? זה לא יכול להיות רק לכיוון אחד, זה צריך להיות לשני הכיוונים. לא ייתכן שדורשים מאיתנו לכבד, אבל אנחנו אלה שצריכים לכבד את אורח החיים שהוא לא שלנו. אני חילונית והשכנים שלי חילונים, הם רוצים לנסוע. אין להם אפשרות לנסוע במונית. אז זה הדבר השני שמציעת החוק אמרה והוא איננו נכון. הדבר השלישי שהיא אמרה והוא איננו נכון – היא דיברה על מדינות בעולם, שזה קיים במדינות מתקדמות בעולם. זה לא קיים באף מדינה דמוקרטית בעולם, רק בבתי הספר הפרטיים, ואת משנה חוק במקום שהוא ציבורי, הוא לא פרטי, וזה לא תקין. שמעתי גם את המרצות, שמעתי את האוניברסיטאות. תואר שני דורש מעבדות. אין מספיק מעבדות כדי להפריד בין גברים לנשים. מה שיקרה, שהנשים הן אלה שיקבלו את הלימודים הפחות-טובים. החוק הזה הוא לא ראוי, הוא מקומם והוא מעצבן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רק רוצה להגיד לסון הר מלך, לחברת הכנסת, לספר לה שיש טייסת חרדית באל-על. הידעתם? יש באל-על טייסת חרדית. היא גרה בבית שמש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו אפילו יודעים את שמה. אנחנו יודעים איך קוראים לה ויודעים כמה ילדים יש לה. היא אפילו הייתה פה בכנסת כמה פעמים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, אני שמעתי את זה לפני כמה חודשים והרגשתי איזו התעלות יוצאת מן הכלל. ואני מנסה לחשוב, בעקבות התזוזות האלה, החוקים הלא-ברורים האלה: אז מה, היא תטוס בקוקפיט לבד? היא תטוס רק עם אישה לידה? כשהיא תנחת, מי שיכוון את המטוס זה יהיה אישה? תעזבו, המדינה הזאת 70 שנה מתפתחת יפה עם כבוד אחד לשני, ואנחנו באיזה מסע של הרס עצמי, להפוך את המדינה הזאת למדינה שכולם רבים על הכול. מה אנחנו צריכים עכשיו את החוק הזה? מה אנחנו צריכים? תהיינה מעבדות לסטודנטיות לרפואה, מעבדות לנשים ומעבדות רק לגברים? בשביל מה צריך את זה? אם ההיגיון הבריא קצת יגבר, אז תעזבו את הדבר הזה. כל אחד, שילך עם האמונה שלו, אבל לא יביא אותה לקיצוניות. מי צריך את זה? לפעמים אני מרגיש שאני יושב באיזה אודישן בכנסת ולא באיזה מקום שצריך לקבל החלטות, כי מה שקורה בקבינט הביטחוני, כבר לא מזכיר מדינה עם הנהגה. זה נראה יותר מחזה קומי שמישהו עצר. כל המלחמה אנחנו שומעים שרים – שרים רציניים, שרים עם דרגות, שרים עם סיסמאות, שרים עם ציוצים. הם הבטיחו בנחישות, באומץ, טלי, עם מבט חד למצלמה ואלינו בוועדה מסוימת שלא ייכנס שום סיוע הומניטרי לעזה, שום דבר – לא סוכר, לא דלק, אפילו לא טיפות עיניים. לא שלא הסכמתי עם זה. התווכחתי. אנחנו לא ניכנע ללחצים, הם זעקו; לא תהיה פרוסה אחת שתעבור, הם הכריזו. אחד מהם אפילו רמז לנו אישית שהוא יתייצב במעבר כרם שלום כדי לעצור את המשאיות בגופו. מה קרה? אבל מה קרה? ביבי ראש הממשלה החליט – אני לא יודע מי השפיע עליו – במהלך פתאומי, חשאי, שאלה שאתמול אמרו שלא ייכנס, היום אמרו: אתה לא יודע, יש משהו שמסתתר מאחורי זה. הוא מתוחכם. הוא מתוחכם. והשרים, אותם גיבורים גדולים, שזועקים במסדרונות "על גופתנו", מטיילים, מרכינים ראש. עכשיו, עוד פעם, אני לא אומר את זה כי אני נגד. מדינה לא יכולה להוביל מהלך של הרעבה, אסור, ושאף אחד לא יבלבל את המוח ויגיד: אתה שמאלני או אתה ימני. להכריע את החמאס, לגמור אותו, אבל לא להוביל להרעבה. זה אסור, וטוב שמכניסים. אני מדבר על הצביעות הזאת, על הצביעות של אותם שרים שמתנדנדים. וגם אם האנשים חושבים ההפך ממני, טלי, אני מעריך את אלה שהולכים עם האמת שלהם. רק תשימו לב – ואני מסיים את דבריי – שעל ההצלחות אומר ראש הממשלה שלנו: אני החלטתי, אני עשיתי, זה היה בגללי. על הדברים שהם בספק, הוא אומר: זה בהמלצת צה"ל. כלומר זה לא אני לגמרי, זו לא החלטה שלי לגמרי, זה צה"ל המליץ. אז אני חוזר, אני אומר לכל אותם אנשים שיושבים בוועדות: אל תעשו מעצמכם אנשים שאין להם שום עמוד שדרה. אל תצעקו: שום דבר לא יקרה, ולמוחרת זה קורה, ואתם משתפנים ומטיילים במסדרונות הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, רוצה לדבר? חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני גדעון סער, יש לך תפקיד בתור שר חוץ – אתה אמור לדאוג לחוסנה של המדינה ולנראותה בעיני מדינות העולם. זה תפקידו של שר חוץ. אבל אנחנו נמצאים במלחמה קיומית עצימה, קשה מאוד, כשיש חטופים בשבי חמאס, אחרי שרצחו אנסו, חטפו את בנינו ובנותינו באכזריות. אתה מגיע לישיבת ממשלה, לישיבת קבינט אתמול, ומתריע בפני ראש הממשלה שחייבים להכניס סיוע הומניטרי, כי השבוע אירופה צפויה להחליט החלטות כנגד ישראל. באמת, אדוני גדעון סער, שר החוץ? איפה אתה? אני רוצה להבהיר לך משהו: ראשית, אירופה תחליט החלטות נגדנו בין שאנחנו נפעל נכון ובין שנפעל כך או אחרת. זאת אירופה. אנחנו נמצאים תחת גל אנטישמיות איום ונורא, שחלקו מבית היוצר של אנשים פה בתוך ישראל שמוציאים את דיבת הארץ הזאת רעה, שמדברים על זה שיש, לא פחות ולא יותר – אנשים פה, בכנסת ישראל – שיש רצח עם. אי-אפשר להגיד את המילים האלה אפילו בעזה, לא פחות ולא יותר, אחרי שאנחנו מתנהגים בכפפות של משי והודעות פינוי של אוכלוסייה. ומי שנמצא בוועדת חוץ וביטחון – ואתה הרי מצוי בדין יותר ממני – בחומר עצמו הרבה יותר ממני, אני לא בוועדה מסווגת, ואתה יודע שנאמר ברורות שאין הרעבה בעזה, אין הרעבה בעזה, אז איך אתה לא הצלחת לשדר לאירופים שאין הרעבה בעזה? אני אגיד לך מה לא ראיתי שאתה עושה, אדון גדעון סער: לא ראיתי אותך משדר סרטונים שנלקחים מ"טלגרם עזה" בשוטף, כמו שעושה לדוגמה הכתב של ערוץ 14 אחיקם הימלפרב, שמביא כל הזמן, כל יום, באון-ליין, שידורים ממסעדות, מחנויות, שמוכרים בקלאווות בעזה, ממקום שמוכרים בו אוכל ותכשיטים, ורואים את חוף הים ורואים אנשים שלא חסר להם כלום ושום דבר. אז על איזה רעב אתה מדבר? אז אולי סוף כל סוף היית צריך לפנות לאירופים ולומר להם, מדינה אחרי מדינה, בהסברה ששר החוץ צריך להסביר, להביא סרטונים מתוך עזה. במקום זה, אתה מגיע לראש הממשלה, בזמן שכבר קבעו תוכנית שב-24 במאי יהיו שטחי כינוס מיוחדים לחלוקת סיוע הומניטרי בעזה – למרות ששוב, אין הרעבה, אנחנו לא שם, אפילו לא קרובים לזה. אז מה קרה? מה קרה, אדוני גדעון סער? בוא תסביר לי. אני קוראת לך להסבר בהקשר הזה, כי בגלל הדברים שאתה אמרת, ראש הממשלה החליט על הכנסת סיוע הומניטרי. בסופו של דבר אנחנו לא רוצים עוד קביעות בהקשר הזה כנגד המדינה. וקביעות נגד המדינה – כשאתה שר החוץ, אתה נבחן במבחן התוצאה בלי תירוצים. אין תירוצים. אני נמדדת במבחן ההצלחה שלי – או שהצלחתי עבור הלקוח שלי או שלא הצלחתי. לכוונות אין משמעות. אז על מה אתם מדברים? על מה, כשהחיילים שלנו עושים פעילות כה אדירה? לא הבנתי, יש כאן למישהו בממשלה בעיה עם תמונות ניצחון אדירות שיש לנו? היה מבצע אדיר של חיסול צמרת חמאס. אי-אפשר רגע לקחת אוויר? צריך עוד פעם כותרות שיגדעו את תמונת הניצחון החשובה הזו? אני לא מצליחה להבין. הצבא שלנו עושה פעילות אדירה בשמירת הגבולות בסוריה ובלבנון; גדיעת חיזבאללה בצורה בלתי רגילה; גם בעזה – פעילות בלתי רגילה; גם ביהודה ושומרון – סוגריים: למעט פתיחת המחסומים של בלוט. אז מה קורה פה? אי-אפשר לתת לעם ישראל נחת? אי-אפשר לתת לנו קצת גאווה? הכול פוליטי? בכל הכבוד, אני חושבת, גדעון סער, שאתה התרעת לשווא, הפחדת לשווא. יותר מזה, מי שהמנוע שלו זה פחד מה יגידו עליו, אני לא בטוחה שהוא יכול להיות שר חוץ. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת טלי גוטליב. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. עד שחבר הכנסת עמאר יעלה, אני רק רוצה להגיד שיש תזה שכרגע נבדקת, חברים – חברת הכנסת טלי, זה מעניין בהקשר של מה שאמרת – האם ההצבעה ליובל רפאל באירופה היא תוצאה של קרן אור בחושך האנטישמי הזה או תוצאה של הקהילות היהודיות והישראליות שריכזו את המאמץ שלהן בהצבעה. זה מאוד מעניין, כי אם זה לא קשור לישראלים, אז יש תקווה גם למדינות אירופה, שאולי פחות יהיו – כלפינו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לא. אני תהיתי בדבר. ההצבעה של המדינות – מלמדות את האנטישמיות - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא התייחסת לזה. חיכיתי שתתייחסי לזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, לקהל אני רק אומר שיש מועדונים שלמים של מעריצים של כל תופעת האירוויזיון שהצביעו בבית. הצבעת, מיקי? אני לא הצבעתי. אני לא לקחתי בזה חלק. יש בזה קהל גדול מאוד באירופה שמתייחס לתחרות ברצינות מוחלטת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני חייב להגיד שלפני שנה אכן במשרד החוץ לקחו ברצינות את תוצאות ההצבעה הקודמת, על מנת לבחון באותן מדינות שבהן היו תוצאות טובות כלפי ישראל אם יש שינוי במגמה כלפי ישראל. מעניין לדעת אם אכן יש פה תוצאות של הסקרים האלה, לראות כיצד זה השתנה דווקא בשנה האחרונה, כשכבר הייתה מלחמה, וגם בשנה הזו. זו סוגיה מעניינת שלא קשורה לשירה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו סוגיה מעניינת מאוד. היא לא קשורה למה שאני הולך להגיד. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר צעיר דרוזי מדאלית אל-כרמל הרס את הבית שהוא בנה בעצמו, והכול כתוצאה מהלחץ שהופעל עליו דרך חוק קמיניץ. הוא חטף קנסות במאות אלפי שקלים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הבית על קרקע פרטית? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בית פרטי בקרקע פרטית, אבל חוק קמיניץ לא מתייחס לנושא הזה. וכשיש לך ממשלה אטומה, ממשלת 7 באוקטובר, שלא מבינה שהיא פישלה בכל נושא התכנון והבנייה, וממשלות ישראל פישלו בנושא התכנון והבנייה ביישובים הדרוזיים ובכלל בכל יישובי המיעוטים, צעיר הורס את הבית שלו. אבל עדיף לו מלחטוף קנסות במאות אלפי שקלים, עיקול חשבון הבנק שלו. תופסים אותו, הוא לא יכול לזוז, לא יכול לפרנס את המשפחה שלו, לא יכול להתקיים. וחוק קמיניץ נותן זכות – החוק הגרוע ביותר שחוקק כאן בכנסת ישראל. הוביל אותו השר כחלון, אז שר האוצר, עם איילת שקד שרת המשפטים. הם שניהם התגאו בחוק הזה. החוק הזה לא דיבר על תכנון. הוא לא אמר איך לפתור את בעיות התכנון, הוא דיבר רק על קנסות והריסות. איך להרוס את הבתים ואיך לתת קנסות. הוא נתן סמכויות לפקיד להוציא קנס במאות אלפי שקלים. אין דבר כזה בשום מדינה בעולם, שלפקיד יש סמכות להוציא קנסות בכאלו סכומים. אבל מה נעשה כשיש לך ממשלת 7 באוקטובר, שהייתה אטומה מבחינה ביטחונית, אטומה מבחינה כלכלית, אטומה מבחינת ביטחון אישי של האזרח במדינת ישראל, גם הנושא של הריסת בתים ואזרח שיהרוס את הבית שלו – זה לא מעניין אותה. לכן אני אומר, אני הבאתי לכאן, לכנסת, הצעת חוק לביטול חוק הלאום – החוק לא עבר. ואני ידעתי שהוא לא יעבור, כי הממשלה הזאת והקואליציה הזאת לא יעבירו לי חוק כזה. אני מביא אותו שוב, ואני רוצה לראות את הקואליציה של 7 באוקטובר – היא שוב תתנגד, שוב תהרוס, ותמשיך להרוס את החברה הישראלית, כי בכל מה שהיא עושה היא הורסת את החברה הישראלית. אבל אני רק יכול לרחם על אותו אזרח, על אותו תושב דאלית אל-כרמל, שהשקיע את כל כספו בשביל לבנות את הבית שלו, והוא הרס אותו בעצמו. ממשלה אטומה, ממשלה שלא מבינה שהיא פישלה בכל הנושא של התכנון והבנייה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, עוד מעשה חלם של הממשלה הזו. במושב הקודם הגיע למליאה חוק הצנזורה – כאילו הצנזורה – חוק העמותות. חוק העמותות של חבר הכנסת קלנר אמר דבר פשוט: להטיל מס על כל העברת כספים של מדינות לעמותות במדינת ישראל. קיבלתי פניות רבות של חברים, בעיקר מהבונדסטאג, מקבוצת הידידות – אוהבי ישראל, שלא יהיו לכם אי-הבנות – שהיו מודאגים מאוד מהחוק הזה. מה חשבתם, שזה יישאר ללא תגובה? מה חשבתם לעצמכם? כולם מחאו לקלנר כפיים. יכול להיות שחלק מהכספים הלכו לעמותות שלא מקובלות על חבר הכנסת קלנר. מה לעשות. אבל ראו מה קרה, איך הכול מתהפך עלינו. המשבר הבין-לאומי של ישראל באירופה מחריף בגלל החוק הזה, לכאורה חוק קטן. מה עושות עכשיו אותן מדינות? מטילות 80% מס זהה, כמו שאנחנו הטלנו, על תרומות שיגיעו ממדינת ישראל. מה זה אומר? מה המשמעות? פגיעה מיידית במוסדות יהודיים וציוניים בתפוצות. בנוסף גם מסתמן שתורמים פרטיים, אנשינו, יהודים עשירים, שתרמו ממיטב כספם, יעצרו את התרומות, כי הם לא מוכנים להסתכן. תגידו, זה לא חלם? נראה לכם הגיוני שבבית הזה יעבירו חוק שמטיל 80% מס על תרומות ממדינות לעמותות וארגונים שנמצאים פה במדינת ישראל, ואנחנו לא נקבל איזשהו חוק גומלין בארצות אירופה? אמרנו כשהחוק הזה עבר: תבדקו איזה הם כספי טרור – המכונה במדינה מספיק משומנת כדי לדעת את זה – ותבלמו את אותם כספים. לא. חבר הכנסת קלנר, בטובו כי רב, העביר כאן את החוק הזה של 80% מס על תרומות ממדינות לכל מיני ארגונים במדינת ישראל, ועכשיו המדינה לא יכולה להעביר כסף לקהילות יהודיות בעולם, ותהיה פגיעה ממשית וישירה בביטחונן של אותן קהילות, ותהיה פגיעה בסיוע ובעזרה שמדינת ישראל מגישה להן. אז אולי תשקלו, חבריי חברי הקואליציה, לבטל את החוק המטורף הזה, הדרקוני הזה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אני רוצה להתחיל באמירה שאמר מחמוד דרוויש. הוא אמר: חירותי זה להיות מה שלא רוצים שאהיה. וזה בדיוק – למה אני משתמשת בזה דווקא בחוק הזה? כי אני חושבת שלטעון שהחוק הזה בא כחוק פמיניסטי שרוצה לעזור לנשים ורוצה לתמוך בנשים, זאת אשליה והכזב הכי גדול שראיתי בחיים שלי. ואף אחד לא ילמד אותי מה זה זכויות נשים ומה זה פמיניזם. שנים רבות, עשרות ומאות ואלפי שנים, הנשים ניהלו מאבקים עיקשים להיות במקומות שלא רצו שהן יהיו בהם, שמנעו מהן להגיע אליהם, כולל לימודים אקדמיים, כולל הרבה מקומות אחרים, כולל בפוליטיקה. אני מבינה שההפרדה המגדרית – כאילו עכשיו מדברים, מאיפה בא החוק הזה ולמה בא החוק הזה. ברור מאיפה בא החוק הזה. מאז שנכנסה ממשלה הימין עם הגישה המשיחית שלה, לצערי הרב, קורה תהליך הדתה במרחב הציבורי במדינת ישראל שאנחנו לא מדברים עליו מספיק, וחלק מזה – להשתמש בדת כדי להחזיר את הכבלים שהיו לנשים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי - - - הדתה אסלאמית. מה אתה אומר? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - רבות, שנים רבות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נשתמש בדת האסלמית. הדתה - - - << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הפטריארכיה – מה זה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. נא לא להפריע. אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - באמצע הכביש, ברחוב. יש הדתה אסלאמית מול העיניים שלי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה זה? מה זה? מה זה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, הם פשוט מדברים ביניהם, אז אני אעצור את הזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הבעיה? אמרתי משהו? לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אעצור אותו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - מכבדת גם את הרצון של מוסלמים להתפלל. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה זאת אומרת הם מדברים ביניהם? יש אפשרות כזאת? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כל דבר אפשרי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה תהיה בשקט, עופר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אתן לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טלי, הרבה יותר קל - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חכה, חכה, לא לעולם חוסן - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, אני מבקש לא להפריע. תודה. אתם רוצים לדבר ביניכם – תדברו בפרסה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תעברו לשם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> טלי, בואי, שבי פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין צורך, טוב לי פה. גם איתכם טוב, אבל גם פה טוב. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הפרדה היא בעצם - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אחד מהכלים שפיתחה החברה הפטריארכלית כדי להרחיק נשים ממוקדי כוח, אם זה ידע, אם זה שלטון או כל מקום אחר. ולהחזיר את זה עכשיו מהחלון כאילו דואגים לנשים, אז מה יהיה עם הנשים שכן רוצות ללמוד במסגרות מעורבות? מה יהיה עם הנשים שרוצות ללמד, להיות מרצות ולהתקדם במסגרות מעורבות? ועוד שאלה שכדאי לשאול: אם הפרדה מגדרית הפכה למשהו שמקדם נשים ואפשר לעבור על זה בשקט, אז מה יהיה כשתגיע הפרדה גזעית, כן? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא יכולה לשמוע את זה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה אם יגידו שטוב יותר לערבים להסתדר במסלול לבד, ככה הם יתפתחו יותר טוב? גם היהודים ירגישו יותר בנוח – לא יהיו לידם ערבים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם תרגישו יותר בנוח כשיהודים לא יהיו לידכם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון? ככה ירגישו יותר בנוח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם רוצים - - - << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז אפשר לתת לגיטימציה גם להפרדה מסוג זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ח'אלד משעל אמר שהוא רוצה אותנו בים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד דבר אחד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אולי יגיע היום וגם חברות הכנסת יכריזו שלא נוח להן להיות בחברה שהיא כל כך גברית ופטריארכלית – הרי הפוליטיקה היא בעיקרה גברים, נכון? אז בואו נעשה כנסת של נשים, וכנסת לגברים, וכנסת שלישית מעורבת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו חברה מעורבת. לא - - - אותנו אחד - - - << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וככה אולי כל אחד יוכל לבחור איפה להיות ואיפה להתמודד. אולי הגיע הזמן קודם כול להביא הצעת חוק שמאפשרת גם לנשים חרדיות שרוצות להיכנס לפוליטיקה, כן להיכנס. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, תודה. חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. אה, אתה פה. סליחה, ווליד, לא ראיתי אותך. בבקשה. אחריו – חבר הכנסת רון כץ. שלוש כנסות זה רעיון שעוד לא שמעתי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלוש כנסת, אני אומר: כנסת לגברים, כנסת לנשים וכנסת מעורבת. דבר כזה עוד לא שמעתי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אנחנו ייחלנו שבימים שעברו אנחנו נראה תזוזה לעבר סיום המלחמה והשלמת החזרת כל החטופים. אבל לצערנו, משיקולים פוליטיים של אנשים פוליטיים – שאין שום קשר, לא לאינטרסים של המדינה ולא לביטחון של המדינה, ולא לעתיד של המדינה, אלא לאינטרסים האישיים של העומד בראש הממשלה, קרי סמוטריץ', ושותפו לממשלה נתניהו, שהאינטרס הפוליטי מפלגתי שלהם דוחק בהם להמשיך במלחמה הסתמית הזו, שמי שמשלם את המחיר הכבד ביותר שלה הם הילדים והנשים, והקשישים והחולים; האוכלוסייה האזרחית שאין לה שום קשר למלחמות ואין לה שום קשר לפוליטיקה שמתכננים אותה פוליטיקאים. אין דברים שנותר להשיג אותם צבאית שבגינם אפשר לטעון שהיה צריך להמשיך את המלחמה. ואת הדברים האלה אומר כל איש צבא במדינת ישראל, שלא לדבר על רוב מוחלט של אזרחי המדינה שרוצים כבר לסיים את זה. אבל האינטרס האישי-פוליטי של האנשים שמרכיבים את הקואליציה הנוכחית – כל הזמן עושים שימוש במדינה שלמה, עושים שימוש בסבלם של אזרחי האזור כולו רק כדי לשרוד עוד שנה בשלטון, עוד שנה ומשהו בשלטון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, כן, בגלל זה. ברור. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן, בגלל זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נו, באמת, ווליד, באמת. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בגלל זה. כל ילד קטן במדינה יודע - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? להיות פה, באמת, להיות פה זה פשוט משאת החיים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - שלמלחמה אין שום תכלית צבאית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לתאר. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - וכל התכלית שלה הישרדות של ממשלת סמוטריץ' את נתניהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין תכלית? התכלית זה להכריע את חמאס ולהחזיר את חטופינו. להכניע את חמאס ולהחזיר את החטופים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כל ילד כבר יודע את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להכניע את חמאס ולהשיב את החטופים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כל ילד יודע את זה. אז כבר הרגו 20,000 ילדים ו-20,000 נשים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, תפסיק להגיד את זה. זה שקר גמור. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - והרסו את כל התשתית האזרחית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקר גמור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. משפט לסיום. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לאן עוד צריך להגיע? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לאן עוד צריך להגיע? מספיק כבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תודה ולא תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני. בדיוק הדברים שאני רוצה לדבר עליהם בדיוק קרו פה עכשיו, מול העיניים שלי. אני חוזר מ-72 שעות עם הקהילות של צפון אמריקה, ודיברנו על השלכות, על השלכות של מה שקורה פה, השלכות של הנאומים הפופוליסטיים בשביל לקבל עוד כמה לייקים, השלכות של ריבים מזויפים, השלכות של כל הדברים האלה. ואני רוצה לספר לכם על ההשלכות האלה. ההשלכות האלה בסוף הן פגישה עם קבוצה של סטודנטים שמספרים לנו שמחרימים יהודים באוניברסיטאות, שעושים עליהם חרם אישי, אישי, ברמה שלהם, בין אנשים; שהמרצים שלהם פוגעים בהם בציונים ובהתנהלות שלהם באוניברסיטה. בזמן הזה, במקום שאנחנו כולנו פה נתאחד לתת להם גב, לראות איך עוזרים להם, לסדר מסרים נורמליים כדי שיהיו להם כלים להסברה – מתעסקים פה מבוקר עד ערב רק בשטויות, רק בשטויות. אני רוצה לבקש מכם רגע, אולי, להתעלות ולהגיע לגודל השעה. אחים שלנו בעולם צריכים אותנו, צריכים שרגע אחד נהייה מדויקים, נגיד להם מה קורה פה, נאפשר להם לעזור לנו. אני לא יודע כמה מכם יודעים, אבל יהדות התפוצות גייסה מ-7 באוקטובר מיליארד דולר, מיליארד דולר תרומה למדינת ישראל. החבר'ה האלה הם השותפים הכי טובים שאנחנו יכולים לבקש. ומה הם מבקשים מאיתנו בתמורה? שנשמע את מה שיש להם להגיד, שנהיה מדויקים, שנעזור להם בהסברה. אז אני רוצה מפה לומר קודם כול תודה למארק, שאירח אותנו ופועל רבות למען מדינת ישראל. ואני רוצה לבקש מהבית הזה להיות הרבה יותר שקול בדברים שנאמרים, כי הדברים שאנחנו אומרים פה, ונראה שזה עובר – לא נורא, לא קרה כלום, עוד כותרת, עוד משהו – שם עושה אפקט גדול, שם משפיע על איך שהדברים מתנהלים, ושם זה לא נשכח. ואני רוצה לומר לכם משהו: אין הסברה ישראלית. אין הסברה ישראלית, היא לא קיימת. אני ניסיתי שם בלייב לחפש תכנים שאני יכול לתת להם בשביל שיהיה להם מה להגיד – אין. אני עכשיו מתכתב תוך כדי עם משרד החוץ, עם המשרדים הרלוונטיים – אין מקום אחד מסודר טוב שיודע להעביר את המסר הזה כמו שצריך. אני חושב שחייב להיות מקום כזה, אני מתכוון לעבוד בשביל שיהיה מקום כזה פה בבית הזה, ואני מזמין את כולם להצטרף לזה. נשארו לי 17 שניות לסיום. אי-אפשר לסיים את זה בלי לגנות את האמירות שנאמרות פה נגד חיילי צה"ל, הצבא הכי מוסרי בעולם, שעושה את העבודה שלו בצורה הטובה ביותר עבור אזרחי מדינת ישראל וגם עבור אלה שיושבים בבית הזה ומטנפים עליו מעל הדוכן הזה. אז אני רוצה לומר באופן חד-משמעי: כולנו – כולנו, כל הסיעות הציוניות בבית הזה – תומכים ועומדים מאחורי חיילי צה"ל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. חברת הכנסת לזימי, בבקשה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> עוד פעם גבוה היה לפניי? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני פעם אמרתי שהדבר היחיד שעובד כאן בבית הזה הוא דוכן הנאומים – מורידים, מעלים, מורידים, מעלים. הוא עובד פה נון סטופ, בלי הפסקה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה אומר שנקלקל אותו כדי לתקוע את ההצבעות על ההפיכה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אמרתי שאנחנו, חברי הכנסת, צריכים לקחת דוגמה מהדוכן, שעובד בלי הפסקה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אוקיי, בואו נחבל בדוכן כשצריך למנוע הצעות בעייתיות, ולא חסר, ברוך השם, זאת למשל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני חושבת שבימים כתיקונם אולי לא היינו כל כך מזדעקים על החוק הזה של הפרדה מגדרית באקדמיה לתארים מתקדמים. אנחנו לא בימים כתיקונם, אנחנו בימי הפיכה משטרית לצד המלחמה והחטופים. בימי הפיכה משטרית – חלק מההפיכה הזאת היא טרלול רגרסיבי, שמצעיד אותנו אחורה בזכויות נשים על גופן, על החופש שלהן, על היכולת שלהן להגשים, לפרוץ תקרות זכוכית וגם לנפץ את רצפת הבטון – החוק הזה הוא חוק שבא להצר צעדיהן של נשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להפך, לפתוח להן - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא יפגע בהן, בקידום שלהן באקדמיה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה שיהיו רק מורות וסייעות? למה? תפתחו להן דלת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא יפגע בהשתלבות שלהן. בסופו של דבר הוא מרחיק מהחברה הכללית, והוא עוד אקט שמרני, צר ובעייתי בתוך תקופה שבה תוקפים אותנו, את הזכויות שלנו, את הזכות שלנו להיות שוות בין שווים עם כולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תהיי כנה עם זה, להפך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, זה לא ההפך, אני מצטערת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיבו, כי אני מכירה נשים חרדיות, נעמה. את רוצה להנציח אותן באותו מקום? להפך, תאפשרי להן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, אני עוצר, אני עוצר. חברת הכנסת גוטליב, יש פה דיון אישי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> טלי גוטליב, עם כל הכבוד, באמת, אני פעילה למען שוויון מגדרי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, נעמה, רק רגע. אוקיי, אם את ממשיכה לדבר איתה, אני מפעיל שעון, כי עצרתי את השעון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אותך לגדעון סער. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש, כל חבר כנסת משמיע את דעתו, מדברים על תוכן החוק, אפשר להסכים או לא להסכים, אבל אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הכול בסדר. אני לא אפריע, זכותה לדעתה. לכן אני אומרת – זה לא שם, זה לפתוח להם דלת. הן יישארו באותו מקום. אני מגיעה משם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, כשיש אמירות שנויות במחלוקת, אני מבין את ההערות, אבל חברת הכנסת מציגה את דבריה לגבי החוק. את לא חייבת להעיר כל שנייה, כי יש לך שלוש דקות לדבר, אז אל תפריעי לה בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הכול בסדר. לא אפריע לה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני ממשיך את השעון, בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. אני רק רוצה להגיד שבתקופה שאני נאבקתי כפעילה פמיניסטית למיגור תרבות האונס ונגד תקיפות מיניות והטרדות מיניות ומועדוני חשפנות ונגד כל החוליים שפוגעים בנשים – את ייצגת אנסים, אוקיי? אל תטיפי לי בבקשה על שוויון מגדרי, טלי גוטליב, אל תטיפי לי, כי אנחנו רואים מה קורה, שמי שאמורות להיות שותפות למען המאבק עבור חברה צודקת, עבור שוויון מגדרי, תוקפות, תוקפות את המאבק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא ייצגתי אנסים. אל תגידי את זה. מספיק עם זה. ייצגתי בני אדם. אין לך שום מונופול על הפוריטניות הזו. את לא דואגת לנשים. את רוצה שהנשים החרדיות יישארו סייעות ומורות, חס וחלילה, שילמדו באקדמיה. את רוצה לראות רק את מה שאת רוצה לראות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה טרלול, מה שקרה כאן, במקום שניאבק ביחד עבור שוויון מגדרי, עבור חברה צודקת, עבור קדמה, עבור נאורות. אל תטיפי לי, טלי גוטליב. בחייאת, יש גבול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את לא נאבקת לחברה צודקת. את לא רוצה לשמוע. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> באמת עד כאן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אומרת לך, נשים חרדיות – תפתחו להן דלת, תפתחו דלת לאישה חרדית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, טלי. טלי, זהו. תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא יכולה שלא לסיים ולומר שהמפלגה שבראשותה מעבירים את החוק הזה, עוצמה יהודית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תפתחי לה דלת, שתתפתח. שתהיה עורכת דין כמוני, הלוואי, שתהיה רופאה, שתהיה עורכת דין, שתייצג את מי שהיא רוצה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, זהו, תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - היא המפלגה שהצביעה נגד העסקה הראשונה, אני רוצה להזכיר לכולם, עסקה שהחזירה פעוטות – פעוטות – בחיים. זאת הרמה, זאת ערלות הלב. מפלגה שנכנסה חזרה לקואליציה כדי לסכל שלב ב' של עסקה, כדי למנוע את סיום המלחמה והצלת האחים שלנו. בחייאת, אל תטיפו לנו על ערכים ונורמות. איבדתם את זה מזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח שנטיף - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת לזימי. נגמר הוויכוח. תודה רבה. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מפלגת ההסתה וההמרדה. מפלגה של שורפי אסמים, שתמות נפשם עם פלישתים, שהשקר הפך להיות לחם החוק שלכם. העם לא רוצה את זה. העם לא רוצה את זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, תודה רבה. העם שמע את דברייך, חברת הכנסת גוטליב. תודה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> העם אמר את דברו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> העם אמר את דברו, והעם גם שמע את דבריה. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> העם בחר ימין - - - מול הבוחרים, אנחנו - - - מכוח העם, לא מכוח אחר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עכשיו אל תפריעי לחברת קואליציה שלך. תודה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי כנסת נכבדים, אורחים יקרים, עם ישראל - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כבוד השר. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כבוד השר, אכן. תודה, חברי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את יודעת, זה לא נעים. לי אין בעיה עם - - - << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בהחלט. תודה. מודה לך. תודה. כבוד השר, אתמול נסעתי לברוכין לנחם את חננאל גז, אותו ואת שלושת ילדיו, שישבו סביבו, ואני חייבת לומר שפגשתי אדם עדין, עדין נפש, שמצד אחד שבור כולו, גוף רזה, מכונס בתוך עצמו, כואב, שלא יודע איך הוא ממשיך; ומצד שני, באותה נשימה, אדם חזק, שמסתכל קדימה ורואה תקווה. ואיך הוא מצליח להכיל את שני הדברים האלה? אני אפילו לא יודעת איך לחשוב, איך לתאר. הבנתי שהזוגיות ביניהם הייתה מדהימה. הבנתי גם שצאלה נורא רצתה את ההיריון הזה. הוא היה היריון קשה, היריון בסיכון, והרופאים כמעט אילצו אותה ללדת בשבוע 28, והיא אמרה, אני לא רוצה, ונאבקה. בחודש וחצי האחרונים היא הייתה בכיסא גלגלים כדי להחזיק את ההיריון הזה. והינה, באירוע כל כך מצער היא איבדה את חייה. זה היה אמש. היום בבוקר נסעתי לגבעת זאב לנחם את ההורים שלה ואת שלוש האחיות שלה. אימא שלה ניגשה אליי וחיבקה אותי ואמרה: אני צריכה עזרה. שתיים מהבנות שלי פה צריכות עזרה נפשית. הן עם פוסט-טראומה עוד לפני האירוע – בוודאי עכשיו. פגשתי שם גם את שקד, שהיא אחת הבנות. היא סיפרה לי, ואני רוצה לשתף אתכם בסיפור שלה. היא משתפת את זה והיא כותבת על זה בפייסבוק, וגם שאלתי, ולכן אני מרשה לעצמי לדבר על זה. היא אומרת: מיכל, אני עכשיו מאושפזת בלב השרון. היא סיפרה לי את כל חוויותיה בתור מתמודדת נפש – כמה קשה לה, כמה החברה דוחה אותה, כמה היא לא מכילה, כמה המערכת חסרה, כמה היא לא מצאה את מקומה, עד כדי כך שהיא אפילו חשבה באמת לסיים עם זה. טוב לי מותי מחיי – היא אמרה לי את זה כמה וכמה פעמים. היא עוד מספרת לי – אימא שלה אומרת לי שהיא קיבלה בפסיכומטרי 750, 740. היא אומרת לי אני רוצה להיות רופאה, אני רוצה להיות פסיכיאטרית. ואני בפנים צועקת ואומרת לעצמי: אבל לא יקבלו אותה. לא יקבלו אותה. למה? כי ההשכלה הגבוהה עושה לה חסמים בתוך הטפסים. כדי להתקבל ולהיות סטודנט לרפואה אתה צריך למלא טפסים ובין היתר: האם התמודדת אי-פעם בבריאות הנפש? האם היית מאושפז? אם היית מאושפז, אתה לא זכאי להיות פסיכיאטר או רופא מכל סוג וצורה שהיא. ואני אומרת: מה זה צריך להיות? מה זה הדבר הזה? הבחורה שיושבת מולי עברה כל כך הרבה דברים בחיים. היא התגברה, הצליחה להתגבר. היא בחורה חכמה ופיקחית, וממשיכה לסבול. היא תהיה המטפלת הטובה ביותר, אין לי ספק בכלל. אבל לא, חוסמים אותה. אז הבטחתי לה. אמרתי לה: אני אבוא לדבר על זה היום בכנסת, אני אלווה אותך, ואני אדאג שאם תרצי – את תוכלי להיות הרופאה הכי מוצלחת שקיימת עלי אדמות, תדעי לטפל בצורה הטובה ביותר. אני פה בשבילך, ואנחנו נדאג לכך שגם בכניסה להשכלה גבוהה לא יהיו סלקציות כאלה. צריך לעשות סלקציה, אני לא אומרת שלא, אבל שהיא תהיה על בסיס יכולת, על בסיס דעת, לא על כך שאם היא הייתה פעם מאושפזת, תישלל ממנה האפשרות הזו. אז אני פונה אלייך, שקד, ואני אומרת לך, את אישה אמיצה, את בחורה נהדרת, ואם תרצי, את תצליחי להיות הפסיכיאטרית הטובה ביותר. באותה נשימה אני גם פונה לביטוח לאומי בלהקל עליהם. הם סיפרו לי כל מיני סיפורים, שהם לא מקבלים את העזרה המתאימה. אמרתי להם שאני אקח אותם יד ביד, ונעזור להם כדי לקבל את מה שמגיע להם ממש בדין, ולא בחסד. אז שלא נצטרך לטפל במקרים כאלה, אבל אם צריך – נטפל בהם בצורה הטובה ביותר. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום 591 ימים שיש חטופים אזרחים, חיילים וגם אזרחים של מדינות אחרות בשבי החמאס. אני רוצה להקריא מדבריה של שורדת השבי ארבל יהוד היום בכנסת: ברגעי הייאוש, כאשר הושפלתי וסבלתי מטרור פסיכולוגי ומניסיונות לשבור את רוחי מידיהם, לא נשברתי. כשהייתי שם, חשבתי שמשפחתי וממשלת ישראל יפעלו לשחרורי כמטרה עליונה, האחת והיחידה. צדקתי לגבי משפחתי, אך לא לגבי הממשלה. תסתכלו עליי, ותראו את מי הפקרתם ואת מי בחרתם להקריב כפתרון לבעיית עזה. כמוני – אומרת ארבל יהוד – ישנם בשבי עוד 58 אזרחים ואזרחיות ישראלים, שלא רק סובלים, אלא הם גם מתים. עד כאן דבריה. אני רוצה רגע לחזור שוב לערכים הציוניים, היהודיים והלאומיים שלנו. אנחנו לא משאירים אף אחד מאחור. מה קרה לזה? איך ליבנו נהיה גס בעובדה הזו? האם בניכוי אלה שהשתחררו זה נראה מספר מידתי שאפשר לסבול אותו? כשיש יותר מ-20 חטופים שבוודאי בחיים, 20 אנשים – הרי אם ביום הראשון, ב-7 באוקטובר, היינו מתבשרים שנחטפו 58 אנשים, היינו מזועזעים; אם היו נחטפים 58 ישראלים, היינו עומדים על הרגליים האחוריות, משותקים מזעזוע. אז עכשיו, אחרי שנה ושמונה חודשים, כשיש לפחות 20 ואולי יותר בחיים, זה פתאום מרגיש מידתי? אנחנו מקבלים את זה כחלק מהמציאות? לא, זו לא מציאות – זו הפקרה. אנשים בחיים בשבי החמאס. כיוון שבמבנה הזה עדיין רבים אם כן סיוע הומניטרי או לא סיוע הומניטרי, ועכשיו עוסקים בביתור הרצועה ומכניסים גורמים זרים ואספקה – מה שצריך להיות מעל הכול זה האנשים שלנו שעדיין שם, שבכל רגע שעובר סיכוי החיים שלהם קטן, כל יום שבו לא כל המאמצים מוכוונים לשחרורם הוא יום של כישלון ערכי ולאומי. מתוך הידיעה הזו אנחנו שולחים לצבא את החיילים, את הילדים שלנו. מדינת ישראל קמה מהבטחה שלעולם לא נפקיר עוד יהודים. על כן נבנתה והוקמה מדינת היהודים, על העיקרון הזה – לעולם לא עוד, לעולם לא. וכשיש עכשיו ישראלים ויהודים שמופקרים שם ומחכים שיבואו להציל אותם אחרי שנה ושמונה חודשים בשבי, כשלא הכול מוכוון להצלתם, כשאנחנו עם שמאמין שכל אדם חשוב, שכל חיים שווים, כך פעלנו תמיד – אז היום ה-591 הוא קריאה להתעורר ולחזור להיות מדינה שלא משאירה אף אחד מאחור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במשך שנים שמענו מנתניהו שהוא מדינאי בליגה אחרת - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן, ליגה ד'. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אבל חייבים להודות שהפעם נתניהו אכן צדק – זו באמת ליגה אחרת. רק שבליגה הזו, הליגה לשחקני עבר, ממשלת ישראל כבר לא שחקן מוביל, אלא צופה מהיציע, בזמן שהמערכת הבין-לאומית כולה משחקת מעל ראשה ובלי להתחשב בה. בליגה הזו ארצות הברית תחת הנהגתו של הנשיא טראמפ, החבר הגדול של נתניהו, סוגרת עסקאות עם החות'ים בתימן, אותם הטרוריסטים שממשיכים לשגר טילים לעבר ישראל. ולא רק שישראל לא מעורבת, אלא שנתניהו זוכה לשמוע איך טראמפ מחמיא לטרוריסטים האלה על כוח העמידה שלהם. ליגה אחרת, כבר אמרנו. באותה ליגה ארצות הברית מנהלת משא ומתן ישיר מול חמאס, ואפילו מצליחה, ברוך השם, לשחרר חטוף ישראלי אמריקאי, בזמן שנתניהו ונציגי ממשלתו עסוקים בעיקר בניסיונות לטרפד את אותה עסקה. זאת הליגה האחרת שבה מתנהל משא ומתן מתקדם עם איראן, אותה מדינה שמאיימת להשמיד אותנו, ואף אחד אפילו לא טורח לעדכן את ישראל. נתניהו, מר איראן, מגלה שהוא כבר לא רלוונטי והוחזר לגודלו הטבעי. זאת אותה ליגה שבה אירופה כולה יוצאת בגלוי נגד אסטרטגיית הלחימה של ממשלת נתניהו, או יותר נכון נגד היעדר אסטרטגיית הלחימה. פעם ככה ופעם ככה, והתוצאה, מה אני אגיד לכם, ממש ליגה אחרת. הממשלה מצהירה שלא תכניס מזון וסחורות לעזה, ובסוף נכנעת בצורה מביכה, תוך שהיא מנסה להסביר לציבור למה הכניעה הזו היא בעצם הצלחה; במקביל שרי הממשלה תוקפים זה את זה ובעיקר את נתניהו בדיוק על זה. אז כן, חברי הכנסת, זו הליגה האחרת, זה הימין על מלא מלא שהובטח לנו – אפס משילות, אפס אסטרטגיה והרבה מאוד הצהרות שמלאות בחשיבות עצמית, תלונות והתקרבנות בלתי פוסקת. מה שעצוב הוא שזה יכול היה להיות אחרת, כי ישראל שלנו היא באמת ליגה אחרת. אדוני ראש הממשלה, הגיע הזמן לרדת מהפוזה ולחזור לליגת המציאות. זאת לא בושה, אתה בתפקיד הזה כבר המון זמן. הזיכרון לא מה שהיה, והיכולות, איך לומר, כבר לא מה שהיו. זו לא בושה לעצור, במיוחד כשכל שנייה שאתה ממשיך להיאחז בשלטון היא שנייה של נזק עצום לאזרחי ישראל במקום צמיחה והצלחה שישראל באמת יכולה להגיע אליהן – ומגיע, מגיע לישראל שלנו ולעם המדהים שלנו הרבה יותר ממך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, עד שתעלי – הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת צגה מלקו, מתן כהנא ומשה טור פז בנושא: הצורך במנגנוני בקרה ופיקוח על יישומי בינה מלאכותית במערכת החינוך. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (מסלולי לימוד נפרדים בתארים מתקדמים), התשפ"ה–2025 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 591 ימים ל-7 באוקטובר, ואימהות עדיין לא יכולות לחבק את בניהן, כי הם נמצאים כמעט 600 ימים בגיהינום. חבריי חברי הכנסת, במיוחד חבריי מהקואליציה, אתם מדברים על הביחד – הצעת החוק הזאת, של מסלולי לימוד נפרדים בתארים מתקדמים היא לא צעד לקראת ביחד, והיא לא צעד לקראת שילוב, אלא צעד לקראת הדרה. הצעת החוק הזאת יוצרת בעיה מסוכנת ומפלגת, ואני הולכת להתנגד. תתארו לעצמכם מרצה באוניברסיטה, אישה מעוררת השראה, בעלת השכלה, והיא רוצה ללמד קורס במקצוע שלה, בהתמחות שלה, אבל בגלל שהיא אישה, היא לא יכולה ללמד גברים. אם הצעת החוק הזאת תעבור, האוניברסיטה תעדיף לקחת גבר שילמד את הכיתה, כי הוא כביכול כשר לשני המינים. יכול להיות שהוא פחות מתאים ופחות מקצועי, אבל מתאים מבחינת ההפרדה המגדרית. ומה יהיה אחרי הלימודים? קיבלו הכשרה, נשים חרדיות מתקדמות – אני רק בעד, אבל במי תטפל אישה פסיכותרפיסטית אחרי הלימודים המתקדמים? האם היא תטפל רק בנשים? זה שוב גורם לאפליה נוספת. זה פשוט נורא. הקשבתי עכשיו בקשב רב לכל חברי הכנסת וגם ללימור סון הר מלך, חברת הכנסת שמציעה את התיקון. איך אפשר לערבב את 7 באוקטובר, את הטבח הנורא, עם החוק הזה על הפרדה מגדרית באקדמיה? ולא פחות – חברת הכנסת לימור, את לא נמצאת כאן, אבל את תשמעי אותי – איך את מכניסה את 7 באוקטובר לפוליטיקה? להצעת חוק? זה חוסר רגישות. זה זלזול בכאב. זה עיוות של המציאות לטובת אג'נדה פוליטית קיצונית. אני רוצה לשאול אתכם, חברי הכנסת שרוצים לתמוך בהצעת החוק הזאת: למה בכלל צריך לעשות את ההפרדה המגדרית הזאת? ממי בדיוק מפחדים? מי נפגע מלימודים משותפים? אולי בכלל להציע שכל הנשים ישבו וישימו על עצמן חיג'אב? זה פשוט אידיאולוגיה, זה לא קשור ללבוש ולא קשור לצניעות. זו אידיאולוגיה קיצונית. כפי שאמר ראש הממשלה לשעבר חבר הכנסת יאיר לפיד, היהדות צריכה לקבל את השונה, ולא השונה יקבל את היהדות. הכבוד לאחר זה החירות האמיתית – לא הדחקה, לא הפרדה, לא כפייה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חירות, כבוד ושוויון. חבריי חברי הכנסת, אל תהיו שותפים להצעת החוק הזאת. אל תיתנו להפוך את המוסדות להשכלה גבוהה למחנות מופרדים לפי מגדר. על הבית הזה לשמור על מדינת ישראל מדינה של חופש, של ידע ושוויון אמיתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בלילות ובימים האחרונים אנחנו, שחיים, ערים וישנים מאות מטרים מרצועת עזה, שומעים הדים לגלי ההדף, הרעש, האבק, ויודעים שהחיילים שלנו, הבנים, האחים, האחיות, נלחמים למעננו מהצד השני של הגבול וגם מהצד שלנו. אנחנו יודעים שהמחיר הזה – שהוא כולל גם מחיר של סבל של אזרחים שאינם מעורבים, אינם אוחזים בנשק, בצד השני של הגבול, גם הוא מחיר – המחיר הזה הוא כדאי בתנאי שממשלת ישראל הייתה עושה את מה שראש ממשלתה הציע לה לעשות לפני שנה, ב-27 במאי 2024, וזה לעצור את הלחימה, להסיג בהדרגה את צה"ל, לשחרר את החטופים, לשלם על כך בשחרור מרצחים, לפרז את הרצועה, להרחיק את החמאס, להקים שלטון אזרחי, שאזרחים פלסטינים, שלטון פלסטיני, יחד עם גורמים ערבים מתונים מהמרחב, בסיוע בין-לאומי, יקימו שכנות ראויה אלינו. אבל זה לא קורה. ומשעה שהמציאות הזאת לא מתרחשת, הרי שכל הפעילות הגדולה של צה"ל, כל ההתגייסות, העובדה שהעוזר הפרלמנטרי שלי ושלכם ואחרים ורבים רבים מתגייסים לעוד שלושה חודשים של מילואים, זה פול גז בניוטרל. פול גז בניוטרל משום שבקצה אין מנוף מדיני, אין עשייה שתחבר את הפעילות הצבאית הזו לחלופה. והחלופה, אסור לה שתהיה מדינת ישראל שתטבע, צה"ל שיטבע, כלכלת ישראל שתטבע בתוך רצועת עזה, אלא גורם אחר, לא חמאס ולא ישראל, צריכים לשלוט ברצועת עזה. חזיונות העוועים של חזרה של התיישבות ישראלית בתוך רצועת עזה הם סיוט עבור הישראלים, לא רק עבור הפלסטינים השכנים שלנו. המשימה שלנו היא להוביל, להנהיג את החלופה למציאות של הדיקטטורה המיליטריסטית של החמאס, לייצר חלופה אזרחית שתלמד את בני ערב השוכנים לצידנו מהם חיים שבהם הממשלה שלהם פועלת לטובתם וגם לטובתנו; ממשל אזרחי פלסטיני לצד אחריות ביטחונית שלנו. את כל זה הממשלה לא עושה, לצערי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שוסטר. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כל פעם שאני מסיים כאן ואני פוגש את הילדים שלי בבוקר או לפני השינה, כשזה יוצא, ארבל היא בת חמש – שואלת אותי: אבא, איך היה לך בעבודה? עכשיו, אני לא יודע איך להגיד לה: לא מועיל. אנחנו באים לכאן, צועקים, מדברים - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אמרת שאתה עובד בכנסת? כי יש ילדים שחושבים שזה בבית הכנסת. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבית הכנסת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מתבלבלים בין הכנסת לבית הכנסת. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז היא לא מתבלבלת והיא חכמה ונבונה. ואז אני אומר לה את האמת: לא הרגשתי שהצלחתי לעשות משהו כזה גדול. אבל היום, לפני שעליתי לכאן, קראתי כתבה ואמרתי: יכול להיות, בתור נבחר ציבור, מישרקי, בתור חבר כנסת במדינת ישראל, אני יכול אולי פעם אחת להועיל לטובת הציבור. אז קראתי כתבה על מילואימניק, קצין ולוחם בשם לידור עמר, נשוי עם שני ילדים. ואחרי שהוא נקרא לסבב רביעי, אחרי 500 ימי מילואים, הוא הגיע להחלטה שהוא לא יכול לשאת בנטל של המדינה, הבית והעסק ביחד, אז הוא החליט לוותר על העסק שלו בשביל המדינה, בשבילנו. את העסק כזה הוא פתח שנה לפני המלחמה ביחד עם אשתו. בשתי ידיו הקים עסק יפה שמוכר צמחים, פרחים, מתנות לימי הולדת. לפני חגים הוא מפרסם, והוא רושם שהוא נאלץ למכור את העסק המשפחתי שהקים בשתי ידיו בגלל שחינכו אותו בבית שכאשר הדגל קורא לך – אתה צריך להתייצב. ובפעם הרביעית הוא קיבל צו והדגל קרא לו, אז הוא בחר להתייצב ולסגור את העסק בשביל המדינה. כמו שאמרתי, העסק של לידור הוא חנות לצמחי בית. החנות ממוקמת בעיר חריש בשרון ויש לו אתר אינטרנט, יש לו משלוחים לכל הארץ. לכל מי שמעוניין אולי לקנות את העסק הוא גם פרסם את הטלפון שלו, אדוני היושב-ראש – 0547822334. עסק של מילואימניק, אחרי 500 ימי מילואים הוא סוגר את החלום שלו, מוכר את החלום שלו למישהו אחר, כי הוא לא יכול לשאת בנטל, והוא בחר במדינה ולא בחלום שלו. לידור, הלוואי שהאנשים שיושבים כאן, תהיה להם טיפה מהערכים שגדלת עליהם. טיפה. שייקחו את המדינה בראש סדר העדיפויות. הלוואי, לידור, שאתה לא תצטרך למכור את העסק שלך ואתה תצליח ויקרה משהו טוב, ולא הבטחות ריקות מתוכן של עוד 4 מיליארד שקלים לתמיכה במילואימניקים ועוד הטבות ועוד וואוצ'רים לימית 2000. לא. שר הביטחון, ראש הממשלה, ממשלת ישראל, תדאגו לחוק גיוס אמיתי שמגייס את כולם. זאת הדרך היחידה להפחית את הנטל. יש לנו מזל שיש לנו לוחמים כמו לידור, ואנחנו צריכים להסתכל להם בעיניים ולהגיד להם: אנחנו דואגים לא בכסף, כי שום כסף לא יכול לצמצם את המחסור שיש לילד שלא פוגש את אבא שלו במשך שנה שלמה, לפרקים. שום כסף בעולם לא ייתן את זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ירון לוי. אגב, יוזמה מאוד מבורכת. אני חושב שהרבה חברי כנסת עושים את זה גם בימי שישי. אנחנו משתדלים גם לבקר בעסקים של חיילי מילואים. אני מציע לך לקחת את הנאום שלך, להפיץ אותו עם מספר הטלפון. אני כמעט בטוח שיהיו הרבה שיתופים, הרבה לייקים. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא, בלי קשר. אני רק אומר שזה חשוב מאוד שאנשי ציבור, במיוחד חברי הכנסת, יסייעו לעסקים של מילואימניקים. לפחות אני יודע שרובנו עושים את זה, וטוב שכך. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, לפני יומיים היה אסון כבד בדיר אל-אסד. שרפה כילתה בית ונהרגו גם האימא, רובא מוחמד אסדי, אשתו של מוחמד מוסטפא אסדי, והילד כרם והילדה ראחל. ויש ילד פצוע, אדהם. נאחל לו החלמה. איזה אסון. אסון קרה בדיר אל-אסד. השרפה כילתה את כל הבית. כל המאמצים להציל את המשפחה העלו חרס. אתמול הלוויה הייתה מצמררת. אני משתתף בצער המשפחה, רחמת אללה עליהום. כבוד היושב-ראש, בנוסף לזה, היום השלטונות הרסו 16 בתים בכפר א-סיר, הכפר הלא-מוכר א-סיר בדרום, והשאירו אנשים ללא קורת גג. לכן מועצה מקומית שקייב א-סאלם הכריזה גם היא על שביתה כללית בגלל הרס הבתים של משפחת לאולדי ביישוב. בנוסף, במג'ד אל-כרום עשרות צווי הריסה (אומר בערבית ומתרגם:) בשכונה המערבית. אנחנו בקשר גם עם משרד הפנים וגם עם משרדים נוספים בנושא הזה. עכשיו קראתי ידיעה שהמפגינים של "עומדים ביחד" שהפגינו אתמול בעוטף כדי לזעוק נגד המלחמה ולדרוש את סיום המלחמה ואת שחרור חטופים, נעצרו אתמול בברוטליות על ידי המשטרה. ועכשיו בית המשפט – תקשיבו – האריך את מעצרם בשבוע, בית משפט השלום באשקלון. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ביומיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני ראיתי – בשבוע. אבל גם יומיים, יומיים זה נורא. כי אני יודע על מתנחלים שנכנסים לתוך הרצועה. הם מפגינים, ומגישים להם מים ותפוזים, מים קרים. מה בסך הכול אלון-לי גרין וחבריו, תשעה, מה בסך הכול הוא רצה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה משקר? איזה מתיישבים יהודים נכנסים לרצועה? למה אתה משקר? למה? למה? אי-אפשר לשקר. די. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא רצה שהמלחמה תסתיים, תהיה עסקת החטופים וילדים יפסיקו להיהרג. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תמיד בסוף מתפרצת מהומה. חבר הכנסת טיבי, משפט לסיכום, בבקשה. בסדר? נגמר הזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה לעשות, הוא משקר. תומך הטרור הזה משקר. זה הכול. זה הכול. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכן אם יש תומכת טרור נרצעת, נרצעת, לא יציבה, זו הגברת הזו שלא מפסיקה לצרוח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה תומך טרור. אתה - - - ואתה רוצה לבטל את המדינה הזאת. די כבר. די. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> צרחנית, צרחנית פתולוגית כרונית שזקוקה לסיוע, לכל מיני סיוע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באיזו מדינה תומך טרור מקבל במה? באיזו מדינה תומך טרור מקבל במה לדבר. די - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> באיזו מדינה יש חברת כנסת כושלת, נכשלת – לא הגשת אף הצעת חוק, שום דבר. שום דבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. בואו נשים נקודה פה. תודה. תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן אני אמשיך להגיד: המעצר של המפגינים האלה הוא מעצר טוטליטרי של השתקת אנשים שדורשים להפסיק המלחמה, להחזיר חטופים, עסקת חטופים, ולהפסיק להרוג ילדים. יש כמה אנשים שתומכים בהרג ילדים ותומכים בהצהרות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דבר עם חמאס. חמאס הורג ילדים. חמאס הורג ילדים. הוא מוציא את דיבת לוחמינו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. זהו. זהו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן ההפגנות האלה יימשכו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי שרוצח ילדים הוא חמאס. של נעליך. מוציא את דיבת לוחמינו. צא מפה. צא מפה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מוציא את דיברת לוחמינו. תומך טרור אחד, תומך טרור, מבזה את לוחמינו. מבזה את לוחמי צה"ל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חברת הכנסת גוטליב, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תסתכל לעברי. רק על הנעל שלי אתה תסתכל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. עמדתך ברורה. תודה רבה. בבקשה, שלוש דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תסתכל לעברי. תומך טרור מסוכן שמוציא את דיבתנו בכל העולם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מספיק. טלי, תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. תוריד את הראש שלך. הלוחמים שלנו מגינים גם עליך, אדון דוקטור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. הנואמת הבאה כבר בדוכן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? אבל אדוני, אתה לא יכול לאפשר לו לדבר ככה. יש לך אחריות על - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גברת, אנחנו פה לא בשוק. תודה רבה. בואו נשמור על כבודה של הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר שוק? תגן על לוחמינו. תגן על לוחמינו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה. טלי, תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב, תודה. ביקשתי כמה פעמים, נכון? תודה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר הניח שר התקשורת השר קרעי, במסיבת העיתונאים המצומצמת-משהו שלו, יש לומר, את מה שהוא אוהב - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מצומצמת מאוד. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני קראתי לזה – אתה יודע, ניסיתי להיות עדינה, מה שנקרא. בואו נגיד, היו שם שניים וחצי עיתונאים שהתעניינו במה שהוא קורא רפורמה. אני מכנה את זה ההפיכה התקשורתית. וככה הוא פיזר מסביבו פוסטרים מאחורה שכתוב: פייק ניוז, אל תקנו את הפייק ניוז. והוא נתן לרפורמה שלו סלוגן מאוד חזק: הכוח עובר לצרכן. איזה יופי, הוא דואג לצרכנים שלנו. אז רציתי לבשר לאזרחי מדינת ישראל שהרפורמה היא לא הכוח עובר לצרכן – היא הכוח עובר לממשלה. במקרה, במקרה, אני ככה לומדת את הנושא הזה כבר שמונה חודשים מאוד לעומק. למדתי תקשורת בתואר ראשון באוניברסיטה. הייתי דוברת חיל האוויר. יש לי איזה קצת שקל וחצי לתרום לתוך האירוע. אני, מה שנקרא, הולכת להיות – אני כבר בחצי שנה האחרונה – אבל כנראה בחודשים הקרובים אני הולכת להיות הסיוט של קרעי כל יום בכנסת ישראל. למה? כי אני לא מאמינה לשקרים ולשטויות שהוא מנסה למכור לאזרחי ישראל. סידר להם איזה סוג של רפורמה כזאת שכאילו מיטיבה עם האזרחים. אז אני רוצה לספר לאזרחים מה מסתתר מאחורי הרפורמה של השר קרעי. ברפורמה של השר קרעי הוא מפרק את מועצת הכבלים והלוויין ואת הרשות השנייה, ומקים בעצם איזשהו גוף רגולטורי חדש שסמכויותיו, מה שנקרא, די בלתי מוגבלות. הוא הניח איזה תזכיר חוק של 107 עמודים שביליתי את השבת שלי בלקרוא אותם ולהבין על מה מדובר. באמת תזכיר אמורפי ברמות-על חלל. אף אחד לא באמת יכול להבין מה זה אומר, כי הכול נורא מעומעם, כמו הכור הגרעיני בדימונה, ואתה לא באמת מבין למה הוא מתכוון. הכול פתוח לפרשנויות ואפשר לדחוף שם מה שרוצים. וככה הוא הניח את הדבר הזה, אחרי שנתיים וחצי שהוא אומר שהוא מתכונן לזה, אבל הניח איזה משהו מאוד לא מקצועי ולא מהודק עד הסוף. בעצם בהפיכה הזאת הוא דורש מכל גוף תקשורת להירשם בפנקס האדום הממשלתי. כל אתר, כל ערוץ, כל גוף עצמאי, ייכנס לאיזה מאגר ממשלתי. היום זו חובת רישום. מחר, כמובן, זאת חובת צנזורה. בזמן שמבטלים פה את כל ההגנות והאיזונים, תנחשו למי נותנים פריבילגיות ברפורמה הזאת? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לערוץ 14. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מאמינה לך שקלטת את זה לבד. באופן פלאי, ממש ממש בדרך פלא ובאופן לא צפוי, כל הרפורמה הזאת מיטיבה עם ערוץ אחד, ערוץ התבהלה, שיושבים בו אנשים שמספרים שהחטופים החיים שלנו זה מקרה פרטיקולרי, זו לא באמת בעיה של המדינה. זה פרטיקולרי, וזו בעיה של 20 משפחות באופן פרטי. זו לא בעיה שלנו כמדינת ישראל, ואי-אפשר בשבילם לוותר על דברים אחרים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא אומר. אף אחד לא אמר לוותר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט אחרון. משפט אחרון. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אני מנסה להגיד את המשפט האחרון. האמת היא שיש לי עוד המון המון מה להגיד. אבל לשמחתי, אני אנצל את הבמה הזאת ואמשיך לספר עוד ועוד לאזרחי ישראל על ההפיכה התקשורתית שמתכנן לנו קרעי, ולגלות להם את הסודות שחבויים בין השורות של הרפורמה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. העם מוזמן לדיוני ועדת הכלכלה, כמו שאומרים. אני אומר בלי ציניות, באמת, העם מוזמן לדיוני ועדת הכלכלה. גם אני נמצא שם. חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה. תמיד בשנייה האחרונה, כשנגמר הנאום, מתחילה המהומה, כאילו מחכים לשניות האחרונות של הנואמים. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 591 יום למלחמה הנוראה, למחדל הנורא, לממשלה מופקרת ומפקירה; 58 חטופים. חבריי בליכוד תמיד אומרים, אנחנו מפלגה – אז בואו נקריא את הסלוגנים של המפלגה: "נתניהו ימין חזק מצליח"; "ביבי חזק בביטחון, חזק בכלכלה"; "רק נתניהו יעמוד מול איראן", "נתניהו ליגה אחרת", "נתניהו טוב לעתיד בטוח". << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> איפה הכסף - - - להתחיל בסיסמאות? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין פה ליכוד, זה נתניהו, זה לא עליכם. נתניהו הוא נזק מהלך עם עניבה, והנזק המהלך הזה מפלג, משסע, תמונת מראה לפרצוף שלכם, גם שלך. הייתה היום ועדת החוקה, חוק ומשפט בהרכב גדול של הרבה מאוד חברי כנסת מהליכוד שהתייצבו לשינוי כפיפותה של מח"ש והעברתה למשרד המשפטים – ללא ספק, אחד הדברים החשובים ביותר ביום ה-591 למלחמה. במקביל היה דיון בוועדת ביקורת המדינה בראשות מיקי לוי, שדן בנושא ביקורת מבקר המדינה על המלחמה. אף חבר כנסת מהליכוד לא הגיע. טלי גוטליב הגיעה לפרק זמן קצר, ואתם לא שם. אתם לא שם בדיון כזה, ברור שאתם לא שם. הגיע מבקר המדינה, שעד היום לא הגיש אפילו דוח ביניים לוועדה, למרות שהוא אומר שהוא חוקר את זה, הוא בודק את זה תקופה ארוכה. הוא נשאל שאלות, זה דיון המשך למה שהיה בשבוע שעבר. אני אומר כאן בקול רם, ברור וצלול: מבקר המדינה בביקורת – כשהוא קיבל החלטה לעשות ביקורת מהותית על אירוע 7 באוקטובר – חורג מסמכותו. אגיד לך יותר מזה, מבקר המדינה, גם אם הוא עושה את הביקורת הזו וגם אם יחליטו שזה בסמכותו, אין לו את הכלים להגיע לחקר האמת, פשוט אין לו, מה שכן יש לוועדת חקירה. אבל אתם לא מוכנים אפילו להקשיב לדיון, לא מוכנים להיות חלק ממנו. כי המנהיג שלכם, האיש הגדול, מנהיג האומה, שהוא כישלון מהלך עם עניבה, שפגע בביטחון המדינה יותר מפעם אחת, והיום שבוי של אנשים קיצוניים שבעבר הוא לא היה מוכן אפילו להצטלם איתם – ואתם תמשיכו להגיד "נתניהו גדול". אני אומר לכם, זה על ראשכם, על ראשכם כולכם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - אתה מסוגל להגיד - - - שלפיד תרם למאמץ המלחמתי – רק אחד, רק אחד. אתם לא מסוגלים, רק ביקורת. מה לפיד תרם למאמץ המלחמתי? אתם לא מסוגלים להגיד דבר אחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תם הזמן. תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> נתניהו איננו טוב לעתיד בטוח, הוא אפילו לא היה טוב לעבר שלנו. הוא נזק מהלך עם עניבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר שוב הוכח כי באופן לא מפתיע הממשלה הזאת לא עובדת עבור משרתי המילואים ומעמד הביניים הישראלי, אלא בעיקר מנסה לשרוד על חשבון הפגיעה בציבור המשרת. לפני כמה ימים הממשלה החליטה לבטל את התוכנית "דירה בהנחה", לבטל אותה במרכז הארץ. בהודעה לתקשורת, שאגב, יצאה לפני שפורסם הנוסח הסופי של ההחלטה, סמוטריץ' וגולדקנופ התגאו, כמובן, שהם דאגו למילואימניקים ואף הגדילו את שיעור הדירות עבור משרתי המילואים. מדובר בשקר, ברמאות, מדובר באחיזת עיניים. ראשית, התוכנית הזאת בוטלה במקומות שבהם על פי נתוני אגף כוח האדם של צה"ל, מתגוררים מרבית אנשי המילואים. גם מכיוון שהמכרזים בפריפריה – וזה לא סוד – מצליחים הרבה פחות, היצע הדירות למשרתי המילואים יקטן באופן משמעותי. שנית, שוב באופן לא מפתיע, שר השיכון, שכבר הודה לא פעם כי הוא מעביר אלפי דירות של הציבור הכללי לטובת המגזר שלו, שוב דאג לחרדים. באופן לא מפתיע השינוי בתוכנית בעצם מקבע את הזכות לדירה בהנחה בעיקר בערים שבהן לציבור החרדי יש ייצוג מוגבר. ושוב מסתבר כי בחסות העסקן הכושל, שר אוצר סמוטריץ', מי שעובד, מי שמשלם מיסים, ומי שמשרת בצה"ל, מי שהיום מקבל עוד צו 8 לסבב שלישי או רביעי, ימשיך לסבסד את הדירה בהנחה למשתמטים. בכמה? עד 550,000 שקלים בערך. אני רוצה לומר אמירה לא פוליטית, מקצועית: לתוכנית הזאת, "דירה בהנחה" או "מחיר למשתכן", יש הרבה מאוד חסרונות. היא לא באמת פותרת את משבר הדיור, אלא במובן מסוים אפילו גורמת להמשך עליית המחירים. אבל אם בכל זאת היא ממשיכה במתכונת החדשה, ראוי היה לשנות את שמה מ"מחיר למשתכן" ל"מחיר למשתמט" – כן, "המחיר למשתמט". וחברי הקואליציה שממשיכים לשתוק מול החרפה הזאת, צריכים פשוט להתבייש. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, אמש התבשרנו על מותה של תמר קוץ. תמר הייתה ממייסדי קיבוץ כפר עזה, מורה ומחנכת, אימא וסבתא. ליבה של תמר לא עמד בשבר ובכאב. תמר איבדה ב-7 באוקטובר את בנה אביב, את כלתה לבנת ושלושה מנכדיה, רותם יונתן ויפתח. פגשתי את תמר בתקופה שהיינו מפונים, ראיתי את הפנים השבורות. תמר אישה יפה מאוד, מי שהספיק לראות אותה, מאוד מטופחת. מתחת להשקעה החיצונית, לכאורה, היה אפשר לראות את השבר העצום; אימא שמאבדת בן, מאבדת כלה ושלושה מנכדיה. היא הייתה מורה למופת, דורות שלמים בקיבוץ דורות התחנכו תחת ידיה. אולם אנחנו רואים ש-7 באוקטובר ממשיך לפגוש אותנו בטרגדיה אחרי טרגדיה. את משפחתה – את אביב, את לבנת והילדים, מצאו כשהם מחובקים בתוך הממ"ד. זו התמונה האחרונה, שאביב קיבץ את משפחתו כשהוא ידע שאלה הרגעים האחרונים. ככה הם מצאו את מותם בידי מחבלים מרצחים, נבלות, שחלקם עוד נושמים. מותם הוא לא רק סוף אישי, הוא קול זעקה של עם שלם שעדיין כואב ומתאבל. זה המקום לשלוח למשפחת קוץ היקרה תנחומים, חיבוק וחיזוק לבני, לכל קהילת כפר עזה, ולנו העם, שעייפנו, עייפנו מכל מה שקרה מ-7 באוקטובר, וזה ממשיך לפגוש אותנו. לכן צו השעה – שחרור החטופים שלנו, את כולם – ועכשיו, ולהביא את השקט ואת האחדות לעם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת אושר שקלים, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ביהודה ושומרון לא מתנהל סכסוך, אלא מתנהלת מערכת טרור מתוכננת ומכוונת מצד אוכלוסייה עוינת, שמדי יום מנסה לרצוח יהודים משום שהם יהודים. רק אמש בלבד – חמישה אירועי יידויי אבנים ובקבוקי תבערה; הבוקר – זריקות אבנים לעבר רכבים ישראליים. זו לא סטטיסטיקה, זו שגרה, אדוני שמנסה להגן על המחבלים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כיבוש מכוער. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני בעד להחליף - - - << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> עם ישראל לא כובש בארצו, הגיע הזמן שתבין. ואם אתה מדבר על כך – המקום שלך לא פה. המקום שלך לא פה. זו מציאות החיים של מאות אלפי אזרחים ישראלים שחיים תחת מתקפה; כבישים שהם שדה קרב - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בלתי נסבל. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ונכון לעכשיו אין שום תגובה אפקטיבית מצד המערכת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מציע להחליף את הממשלה החלשה הזאת - - - << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> בשבוע שעבר – אני אתן לך פתרון, אל תדאג. תוסיף לי אחר כך את הזמן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מציע להחליף את הממשלה החלשה הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי האופוזיציה, מה הבעיה עם מה שהוא אומר? הוא לא קילל אף אחד, לא אמר שום דבר. אני לא מבין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מסכים איתו. אני חושב שהמציאות היא בלתי נסבלת, וצריך להחליף את הממשלה החלשה שמאפשרת אותה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, כי שמעתי את חברך לאופוזיציה ווליד טאהא צועק. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> בניגוד לחבר'ה שלכם, יש לי גם פתרון. סבלנות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> להחליף את הממשלה שמאפשרת – ליהודים לא לחיות במדינה הזאת - - - << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ממש לא. חכה בסבלנות. אז אני אומר שוב, זו לא סטטיסטיקה, זו שגרה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נגד הוונדליזם של המתחנבלים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> זו מציאות החיים של מאות אלפי אזרחים ישראלים שחיים תחת מתקפה; כבישים שהם שדה קרב; ונכון לעכשיו אין שום תגובה אפקטיבית מצד המערכת. בשבוע שעבר חווינו פיגוע מזעזע, עת נרצחה אחותנו צאלה גז, השם ייקום דמה. הפיגוע הנורא התרחש למרות שהתקבלה התרעה נקודתית במערכת. לאחר הפיגוע ניתנה הוראה מהפיקוד להסיט כוחות מחשש שיהודים באזור יפגעו דווקא בערבים, וישנה הקלטה שמתעדת זאת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אושר, מי אחראי? מי אחראי למדיניות? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה. אני שואל כאן שאלה פשוטה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי אחראי למדיניות? הממשלה. אל תאשים את הצבא. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> האם פיקוד המרכז תחת האלוף אבי בלוט עושה את המוטל עליו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, די. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אשאל שוב: האם פיקוד המרכז תחת אבי בלוט, האלוף, עושה את המוטל עליו כדי להבטיח הרתעה ונוכחות? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> האם שר הביטחון מהליכוד עושה את מה שמוטל עליו? תפסיקו להאשים אחרים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> האם הפיקוד הבכיר בצה"ל עדיין שרוי בקונספציה שגויה ומסוכנת, שמעמידה את המתיישבים ביו"ש ואת האויב באותה משוואה מוסרית? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי אחראי על המדיניות? ממשלת ישראל החלשה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מפריע לו, אני אוסיף לו זמן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תוסיף לו, בוודאי תוסיף לו, הוא מדבר דברי טעם - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אל תפריע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי שאחראי זה הממשלה החלשה ולא הצבא ששומר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי להב הרצנו, אתה לא בזכות דיבור, עד כמה שזכור לי. תן לו לסיים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני גם אענה לך על הכול. הגיעה העת לבדוק לעומק את מדיניות הפיקוד, את שיקול הדעת המבצעי, את התפיסה הערכית והמוסרית ואת כשירות המענה בשטח. יש לסגור את הצירים לתנועת ערבים באופן מיידי באזורים שמועדים לפיגועים. כשהאויב מנצל את חופש התנועה כדי לשפוך דם אין לו זכות תנועה. הזכות לחיים של יהודים קודמת לזכות התנועה של מי שמבקש לרצוח אותם, ומי שמעדיף את הנוחות של האויב על פני הביטחון של אזרחינו איבד את המצפן העיקרי שלו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה פרשן או שאתה חבר מפלגת השלטון? אתה פרשן או חבר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני לא רוצה לקרוא אותך בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני קורא מכאן לשר הביטחון: ידידי השר ישראל כץ, ברור לי כי מאז כניסתך לתפקיד אכן דברים החלו להשתנות, ויחד עם זאת ישנה עדיין מלאכה מרובה. לאור מסקנות אירועי 7 באוקטובר, לא יכול להיות שהאלוף בלוט ימשיך בתפקידו, מפני שמישהו צריך לתת את הדין על ההתנהלות הכושלת הזאת. יתרה מזו, פניתי בבקשה לקיים דיון מהיר בנושא הזה בוועדת החוץ והביטחון, ואני מבקש את הצטרפות חברי הכנסת כדי שנפקח יחד ונקבל תשובות שמגיעות לציבור ולחיילינו בשטח. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי אחראי למדיניות של צה"ל באזור הזה? הממשלה. הממשלה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> עדיין הצבא שרוי בקונספציה – אין שום בעיה, יש הרבה עבודה, אני לא מנסה לייפות דברים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא יודעים למשול. המציאות היא בלתי נסבלת, אתה צודק. אבל מי שאחראי לה זו הממשלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, אני מזמין אותך לסכם. תמשיכו - - - אני מזמין את חברת הכנסת לימור סון הר מלך לסכם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להתייחס לחוק שלי עכשיו ככה, מלב אל לב, בפשטות, בלי הרבה פתוס. החוק שלי, שמדבר על האפשרות לאפשר לנשים ולגברים כאחד ללמוד באופן מותאם לערכי החיים שלהם, הוא חוק – בניגוד למה שמנסים לצייר אותו, כחוק שפוגע בשוויון, או בפלורליזם, או בליברליזם, או כל מיני מילים מפוצצות כאלה, כדי להצדיק אפליה ועוול שנעשה לציבור גדול במדינת ישראל – ציבור שמשלם מחיר כבד, שבעצם לא מאפשרים לו להגשים את החלומות שלו – אנשים שהיום יש להם תקרת זכוכית באקדמיה. ומגיעים – אני רואה איזו מלחמה סובבת סביב החוק הזה, כאילו מי ישמע, מה קרה, מה ביקשנו. לא ביקשנו – לא קמפוסים ולא קפיטריות ולא כאלה ואחרים – ביקשנו כיתות, כיתות מותאמות, כדי שנוכל לתת מענה לכאלה שלא יכולים ללמוד באופן אחר. אני רוצה לומר: זה השוויון האמיתי. אנחנו מדברים היום על שוויון הזדמנויות ושוויון אפשרויות ושוויון באקדמיה ושוויון בתעסוקה. אבל איך זה יקרה? איך זה יקרה אם יש אנשים שיש להם תקרת זכוכית, שיש להם כאלה חסמים? איך הדבר הזה יקרה? אני פונה לכל אלה שכל כך מתנגדים, ולא מהסיבות האמיתיות. כי באמת החוק הזה לא אמור להפריע לאף אחד. אני באופן אישי, אדוני היושב-ראש – לא יודעים את זה, נכון שאני מעוצמה יהודית, אבל אני צמחונית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בן גביר יודע את זה? הוא לא ישמע. בינינו, בשקט. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ששש, לא צריך. לא צריך עכשיו לעשות פרובוקציות. אני יודעת, כשאני מגיעה למקום, אני יודעת שיש שם גם אפשרויות – יש שם בשר, למרות שאני לא אוכלת את הבשר הזה. אני יודעת שיהיה בשר במקום, אבל יאפשרו גם לי – כצמחונית, יהיה אוכל שמותאם לי. בדיוק באותו אופן, כמו שאני לא אומרת עכשיו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - זה בדיוק - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה בדיוק אותו מקרה. אנחנו מבקשים היום גם באקדמיה לאפשר. אני לא אומרת: אל תשימו בשר; אני לא אומרת: אל תפתחו כיתות מעורבות. אני מבקשת שבתוך האקדמיה יאפשרו גם לכאלה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מתי את העיקרון הזה תיישמו למשל על הרבנות הראשית ועל נישואים אזרחיים? על תחבורה ציבורית בשבת? רק לצרכים שלך – הפלורליזם. זה הכול. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה לא הצרכים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - חצי מיליון אזרחים לא יכולים להתחתן - - - פסולי חיתון - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה לא הצרכים שלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד קריב, גלעד קריב, לא נראה לי שתקום ממשלה שתעשה את כל מה שאתה אומר לה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> גלעד, אני חושבת שגם אתה חושב שלא יכול להיות שיש כזאת תקרת זכוכית לציבור ניכר במדינת ישראל באקדמיה. אם אתה באמת בעד זכויות, החוק הזה – ואתה יודע – הוא חוק שמאפשר, הוא לא חוק שפוגע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני רק רוצה את העיקרון across the bow. אני רוצה שפעם אחת תדברו לא על תקרת הזכוכית שלכם, אלא על תקרת הזכוכית שאתם יוצרים לאחרים – לזוגות פסולי חיתון, לזוגות מאותו מין, לזרמים אחרים ביהדות. בבקשה, אותו עיקרון. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> טוב, עכשיו אני רוצה להתייחס לחוק שלי. תראו, אני אומר לכם, היה פאנל. מי שמכיר, התקיים פאנל בערוץ 12 – אף אחד לא חושד בערוץ הזה כערוץ שמחבב אותי יתר על המידה, והוא התייחס, היה פאנל שהתייחס. כן, מה לעשות, זו האמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אותנו הם מחבבים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> היה פאנל - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> את יו"ר המפלגה שלך הם מאוד אוהבים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. פשוט יש כאלה שמספרים - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יו"ר המפלגה שלך שם כל הזמן. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ממש לא נכון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תבדקי כמה פעמים בן גביר היה בערוץ 12 וכמה פעמים אני. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יש כאלו שמנסים לייצר פה איזושהי הפחדה מדומיינת, כאילו שאנחנו מנסים לייצר פה איזשהו – מה הייתה ההתבטאות? איראן, ואני רוצה לומר, מדובר בהפחדה מדומיינת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אם היית פה והיית מקשיבה לדברים שאמרתי קודם - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> האמת שאני הקשבתי לך וכשאני דיברתי הלכת. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא, אבל אני הלכתי לפני שאת דיברת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל זה לא בסדר. אל תגידי, כי אני הקשבתי לך לכל מה שאמרת. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בסדר, הקשבת? הפרעת לי, בעיקר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא ממש הפרעתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מציע לשתיכן להעביר אחת לשנייה את לו"ז הנאומים שלה להיום, תקשיבו אחת לשנייה והכול, בסדר? ונתקדם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וואלה, דיברתי בהתחלה, רציתי שהיא תשמע, היא לא הקשיבה. אבל גם לא הפרעתי לך. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אבל לא הייתי פה כשאת התחלת לדבר, מירב, נו, באמת. באמת, לא הייתי פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חבל. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא הייתי כבר לפני שהתחלת לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני גם נתתי לך טענות מהותיות, עזבי את איראן. אני שאלתי אותך גם בוועדה: מה יקרה כשתבוא עכשיו מרצה – כי הרי אמרת שזה גם לימודים לגברים - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הרי היא לא תוכל ללמד את הגברים, אז את פוגעת לה בחופש העיסוק. היא לא תוכל ללמד גברים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני קודם כול רוצה לומר, אחרי שהחוק הזה יעבור, יהיו יותר מרצות, מה שכרגע אין, ויהיה ביקוש דווקא למרצות - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל היא לא יכולה ללמד. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אצל אותן סטודנטיות יהיה ביקוש דווקא למרצות. אני חושבת שזה יגדיל את האפשרות של מרצות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אחלה, אני הולכת איתך על יותר מרצות, נגיד, למרות שאני לא – אבל מה היא תעשה אצל הגברים? היא לא יכולה ללמד אותם. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אז היא תלמד את הנשים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה? היום מרצה יכולה ללמד גם גברים וגם נשים. למה את עושה את זה? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> נכון, אבל עוד פעם, תקשיבי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מבינה את זה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> את יודעת מה, מירב? אני אשאל אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מדברת איתך ברצינות. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני מאמינה לך שאת מדברת איתי ברצינות. אני שואלת אותך, תקשיבי, היום אנחנו מבינים שאם אנחנו רוצים באמת גיוס של חרדים, את לא תדרשי שתהיה מפקדת לאותו חייל חרדי, נכון? את לא תדרשי את זה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה צבא, אין דמוקרטיה בצבא. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מה זה אין דמוקרטיה בצבא? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין, זו חובה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כמו שאת יכולה להבין את הדבר הזה, תביני גם את הצורך הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני רוצה להגיד לך – את יודעת, עוד משהו שאמרת בוועדה – תואר ראשון הוא לא זכות חוקתית. בואי, הוא לא. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זו זכות - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא, אני אומרת לך בתור אחת - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> התואר הראשון הוא - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא, הוא לא חופש הביטוי, הוא לא חופש התנועה. יש עכשיו מלא זמן לדבר, כי ייקח להם זמן לגייס. הוא לא זכות יסוד. זכות יסוד, אגב, להתגייס לצבא, אגב, זו חובה מנדטורית. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא שאל את - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עזבי, גם אותך לא שאלו, עזבי, נשאיר את הצבא, כי את ואני כבר דיברנו על זה. תסבירי לי רגע, הרי אני מגיעה לאקדמיה, אוקיי? עכשיו, לצורך העניין, תגידי, גבר יוכל ללמד נשים? שאלה, כי הן מופרדות. נראה לי שזו שאלה נורמלית. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עוד פעם, אני חושבת – זו לא שאלה שמופנית – אני לא יודעת לענות על זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל את מפרידה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שנייה. אבל זו שאלה – אני לא רב, אני לא יודעת לענות על השאלה הזאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה צריך רב באקדמיה? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שנייה, אבל רגע. רגע. אני אומרת, אני חושבת שככל שתהיה יותר את האפשרות הזאת, אנחנו נראה יותר סטודנטיות ויותר מרצות חרדיות ודתיות-לאומיות שיכולות - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל את פוגעת להן בחופש העיסוק, לימור. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שנייה. אני לא. אני חושבת שיהיה צורך ויהיה ביקוש ליותר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם את לא מכניסה - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תחשבי, יהיו יותר כיתות כאלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אם את לא מכניסה מרצה ללמד גברים, ואת לא מכניסה גבר ללמד בנות, את literally פוגעת להם בחופש העיסוק. ושאלתי שאלה הכי פשוטה, לא מתלהמת, ואת לא עונה לי. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עוד פעם אני אומר לך, כשאנחנו ישבנו על החוק ושאלנו על הסוגיה של מרצות שאמורות ללמד בכיתות של גברים, אז באמת אמרנו שקודם כול, יש מתווים. היו דברים מעולם, אוקיי? יש מתווים, יש כל מיני דברים. עוד פעם, אנחנו נרד לרזולוציה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין, אין לך תשובה בשבילי. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני אומרת לך בכנות, אני חושבת שזה לא באמת יפגע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - חופש העיסוק - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אבל את גם לא הוכחת את זה שתהיה פגיעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני לא רוצה לפגוע בה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לימור, אם מכללה יכולה להעסיק גברים מרצים שיכולים ללמד גם נשים וגם גברים, או רק נשים שיכולות ללמד רק נשים, במי הם יבחרו? בגברים שיכולים ללמד את כל הקהלים. לכן אני אומר שאין מכללה שתבחר. זה יפגע בחופש התעסוקה של נשים, את פוגעת במרצות. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני לא חושבת. יוראי, אבל אם תהיה דרישה של סטודנטיות ויהיה ביקוש למרצות, אז תהיה לך יותר דרישה למרצות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל כרגע יש - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> במתווה שלי אני פותחת להן דווקא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, את לא. אתה השתכנעת? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את פוגעת במרצות. אם למכללה או לאוניברסיטה יש אפשרות להעסיק מרצים שיכולים ללמד את כולם או רק מרצות שיכולות ללמד נשים, יבחרו באופציה שיכולה ללמד יותר קהלים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש צורך כזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה יודע מה? הסתדרתם מצוין כל החיים בלי זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני, אבל אולי יש כאלה שיש להם בעיה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני חושבת שהיום המכללות והאוניברסיטאות, ברמת הפתיחות שלהן, מאפשרות את הכול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הן היו נגד. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עוד פעם, הם היו נגד - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> גם - - - וגם - - - נגד, זה יפגע במרצות. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> את יודעת מה, מירב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כולם עובדים אצלי? לא דיברתי איתם בכלל. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא, לא. אני לא אמרתי. לא אמרתי. לא אמרתי. הם היו נגד, אני אגיד לך למה. כי כרגע זה מאוד מאוד נוח. את כמעט לא תראי מרצה או פרופסור, כמעט כמעט ממש, שהיא חרדית, שהיא דתייה. לא נעים להגיד, הן נראות בערך אותו דבר. הן נראות אותו דבר. עכשיו את מגיעה ואת אומרת להן: גם אני רוצה. גם אני רוצה להיות שם וזה מה שמפריע להם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עובדה שכל מי שישבה שם הייתה נראית ודיברה את אותם דברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל היו חרדיות שאמרו לך שהן לא רוצות. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אף אחת לא אמרה: בואי נחשוב, בואו נראה אם יש פתרון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני ישבתי לידם והיו גם חרדיות שאמרו לך שהן רוצות ללמוד במעורב. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הייתה חרדית אחת כזאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא אחת. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הייתה חרדית. מירב, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא אחת. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הייתה חרדית אחת כזאת ובסוף - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל החרד"ליות הן לא חרדיות. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שנייה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, את אישה חרדית? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> היו הרבה חרדיות - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את אישה חרדית? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא, אני דתית-לאומית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז מי ישב לידך? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אבל היו שם מלא חרדיות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ישבו דתיות-לאומיות. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> וגם דתיות. סליחה, מלכהלי היא חרדית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל מי שישבה לידך - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אוקיי. אושרה הייתה חרדית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, עכשיו יש לי שאלה. עזבי רגע את זה. מה את אומרת על זה - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא, עומדת שם חרדית אחת שמביאים אותה, סוחבים אותה לשם ואת רואה שהיא אומרת לא בדיוק את מה שזה. זה גם לא – את יודעת, אני אומרת לך, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מבינה איך מדינת ישראל הסתדרה עד – באמת, לא בציניות – עד החוק. הרי נתונים שהביאו - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> היא הסתדרה מצוין, כי זה הסתדר מאוד עם האג'נדה שתהיה תקרת זכוכית לאותן נשים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזו אג'נדה? אבל נתניהו ראש ממשלה 20 שנה, אני לא נכנסתי לו לאג'נדה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עוד פעם, אני לא יודעת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא אני הייתי בממשלה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אז הינה, אנחנו היום פה ואנחנו רוצים לשנות את הדבר הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו תסבירי לי משהו אחד, אומרים לך שאם יהיה מעורב ונפרד, לא תהיה לה ברירה, היא תצטרף ללכת לנפרד, כי אם יש מעורב, איזה רבי יגיד לה: תלכי לזה? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אין, היום זה לא נכון מה שאת אומרת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שנייה, תהיי איתי. הוא אומר לך מראש - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אין, אין לה ברירה. גם את יודעת שהיום, ברמת הבחירה, אנשים בוחרים. תסתכלי. אנשים – לא אומרים להם, אוקיי? אנשים בוחרים, וכן, אם יש מישהי שזו דרכה, ויש לא מעט כאלה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא יתנו לה. לא יתנו לה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה משנה? גם ככה אנחנו פראיירים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מירב כבר מכירה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שנייה. אני חייבת שתסבירי לי סוגיה אחת לא ברורה. ברגע שנשים ילכו וילמדו בנפרד, הן יקבלו – ואמרו לך את זה – מרצים גרועים יותר. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה לא נכון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה כן נכון. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אבל הינה, ישב שם מנציגות המל"ג – ואמרו בדיוק ההפך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בטח, אמרו. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אמרו: הינה, אנחנו עושים היום. יש מתווים בתואר ראשון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בתואר ראשון. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אבל גם – מתווים מוסללים לתחומים מאוד מסוימים, ושם באמת כמו שאת אומרת, באמת – לא, בדיוק הפוך ממה שאת אומרת – הוא אמר: הרמה הלימודית אותו דבר. תחשבי, איזו אוניברסיטה תוותר על המעמד שלה ועל השם שלה בשביל זה? זה לא יקרה. זה יהיה באותה רמה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה - - - ובזה אני אסיים, כי יש לי לחץ כאן. החוק הזה הוא חוק שמדינת ישראל הסתדרה בלעדיו, היא גם תסתדר מצוין, ואני אגיד לך משהו - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה עצוב מאוד שהיא הסתדרה בלעדיו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - אף מוסד לא יפתח את התוכנית הזאת לתואר שני ושלישי. בואי ניפגש פה עוד שנה - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אין בעיה, נראה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - אף מוסד לא יפתח. את יודעת למה? כי אין להם כסף ואין להם מרצים. ולא ענית לי על הסוגיה - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני יכול לומר לך שיש מוסדות שמעוניינים, והחסם היחיד הוא החוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אל תדאגי. הסוגיה הכי חשובה זה שאת - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הסוגיה היחידה היא החוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בזה הם לא יקשיבו לך. שאת פוגעת בחופש העיסוק של מרצות ושל מרצים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שזה לא נכון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וחופש העיסוק, אגב, זה זכות יסוד. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה לא נכון. זה בדיוק ההפך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ודאי שכן. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> עשינו את השינויים שביקשתם, מה הבעיה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אידיוט שימושי, אתה יודע למה? כי החרדיות לא רצו את זה. הינה - - - אני בעד להסדיר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לימור, ספרי להם עם מי דיברת כדי לעודד את החקיקה הזאת - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> נכון. אני כבר אמרתי את זה בדברי הפתיחה שלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בנאום הפתיחה אמרתי את זה. אנחנו נפגשנו, ופגשתי באמת אין-ספור נשים חרדיות ודתיות לאומיות, שביקשו, שאמרו, שסיפרו סיפורים באמת לא פשוטים על הוויתורים שהן עושות, שבאמת שיתפו בעוול הזה שנעשה להן, שהן היו צריכות באמת לוותר על חלומות ועל כמיהות שהן רצו. ובאמת לא הייתה שום בעיה ברמת הכישורים והיכולות שלהן, והחסם החוקי הזה זה הדבר שלא אפשר להן לממש את החלום שלהן ולהוציא לפועל את הכישורים ואת היכולות שלהן. אני רוצה לומר משהו - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא בכפייה, כמו שהבהרת. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא, לא. זה לא בכפייה, זה מבחירה. וכל הניסיונות – אני תוהה לעצמי איזה פרק היום יצא בזהו זה, כי בכל פעם שהחוק הזה עובר איזשהו שלב, זהו זה מקדישים לי פרק שקרי ודמוני מתחילתו ועד סופו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את בעד הזכות שלי להתחתן - - - לאמץ? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יש לי מה לדבר איתך על זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את הצבעת נגד הזכות שלי. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יש לי מה לומר לך. זה משהו שאני יכולה לדבר איתך, בארבע עיניים. אני לא מתערבת לאף אחד במה שהוא עושה בחיים שלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא, לא, היא לא מוגבלת, היא יכולה לדבר עכשיו עד מחר. מי כמוך מכירה נאומים שלא נגמרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אבל אם אתם עושים פיליבסטר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סיכום של הצעת חוק, כן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני אמרתי לך, אני לא מתערבת בחיים הפרטיים של אף אחד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את הצבעת נגד החופש שלי לאמץ. נגד החופש שלי לאמץ, נגד החופש שלי להתחתן, נגד החופש שלי לקבל שירותי בריאות שווים - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בזמן שנשאר לי אני רוצה להתייחס לנושא – לעניין העברת הסיוע ההומניטרי. לפני כשבועיים ישבנו בוועדה, ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא חברה טובה, נתתי לה לדבר בלי הפסקה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני לא יכולה לומר מה היה שם, אבל אני כן אומר ששם הסתבר לנו שאין הרעבה בעזה. ילדי עזה ותושבי עזה ממש ממש לא מורעבים. לא רק שהם לא מורעבים - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> את שולחת להם משאיות. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני לא שולחת להם, ותירגע. ואתה יודע שאני לא שולחת להם. ואם הייתי יכולה לשלוח להם הייתי שולחת משהו אחר. לא רק שהם לא מורעבים, הם מדושני עונג. ועל סמך מה אני אומרת את זה? כי שם הסתבר שבעצם בסיוע שהועבר לאותם – בסיוע שהועבר, עוד לפני הוא נעצר, לפני העסקה, הם העבירו מזון גם עם ערך קלורי וגם עם הזנה, עם ערכים תזונתיים מאוד מאוד גדולים, ולכן – בדיוק כדי למנוע את הדבר הזה. אז קודם כול, נקודת המוצא היא שאין רעב בעזה. וכל הפייק הזה, והקמפיין הזה, שהמטרה שלו היא אחת – להצדיק את העברת הסיוע הזה, ולהגיד, כן, הינה, יש לנו לגיטימציה, לקבל את הלגיטימציה הציבורית – זה לא עובר. ואני רוצה להגיד עוד משהו שהסתבר לנו בוועדה הזאת, שבעיניי הוא דבר חמור, זה שבניגוד למה שמספרים לנו, הסיוע הזה כן יהיה תחת שליטה של חמאס והוא כן יגיע לחמאס. כי בגדול מספרים לנו משהו אחד, אבל בפועל אנחנו יודעים, כשאנחנו יורדים לרזולוציות ואנחנו רואים איך זה הולך להתנהל – הסיוע הזה יגיע לאויב שלנו. ואני רוצה לומר: אני נגד העברת סיוע בכול מכול כול למי שטבח בבני עמנו. איזו תפיסה חולה זאת, שאנחנו מאכילים את מי שרצח וטבח בבני עמנו. ויש מי שמייצרים נורמליות, עושים נורמליזציה להעברת הסיוע הזאת. לא רק שאסור לנו להעביר סיוע לאויב הזה, אנחנו צריכים למגר אותו, ולא לחוס עליו ולא להכיל אותו. ויש מי שמתבלבלים, לצערי הרב. אבל אנחנו לא מתבלבלים, אנחנו יודעים את האמת. ומה שעומד לנגד עינינו זה לא מה יאמרו בגויים, אלא מה ייטיב עם העם הזה, מה ישמור על העם הזה. וכל דבר אחר, כל מציאות אחרת – אנחנו ניאבק מולה. עוד כמה זמן נשאר לי לדבר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין-סוף. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> באמת אין-סוף? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני חושבת שאסור לנו להעביר את הסיוע ההומניטרי, אסור לנו להעביר את הסיוע לאויב, אסור לנו בכל לשון של איסור. רק אם עם חפץ חיים אנחנו, אסור לנו להסכים לדבר הזה, לא משנה מה מוכרים לנו. אסור לנו. אנחנו מסכנים את הלוחמים שלנו. הסיוע הורג את הלוחמים שלנו, הסיוע הזה הורג לנו את החטופים, כן, גם את החטופים שלנו. אין להם שום מוטיבציה להחזיר אותם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי שהורג את החטופים שלנו - - - דם החטופים על הידיים שלכם. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הוא הורג גם את החטופים ואתה יודע את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, תודה רבה. תודה רבה, גלעד קריב. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> האויב הזה יודע היטב לזהות רפיסות, לזהות חולשה, לזהות פחד, וכשאנחנו לא יודעים להתייצב מול האויב הזה, וכן גם מול העולם, ולומר לעולם: אנחנו לא מהאו"ם, אנחנו קודם כול דואגים לבני עמנו, אנחנו קודם כול דואגים לעם שלנו, אנחנו קודם כול רואים לנגד עינינו את האינטרס הביטחוני של מדינת ישראל, את האינטרס הקיומי שלה, ואם אין לנו את היכולת לעמוד מול אומות העולם ולומר את הדבר הפשוט הזה, אין לנו לגיטימציה. זו האמת. בשבוע שעבר נרצחה אישה בדרך לחדר לידה. בעלה, לפני שהם יוצאים, מודיע למעסיק שלו: מחר אני לא מגיע, אנחנו נוסעים לחדר לידה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מחבל שאורב להם במהלך הדרך יורה לעברם, היא חוטפת כדור בצוואר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לדפוק פטיש גם כאן? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בעלה מנסה לעצור את הדם ולהגיש לה עזרה ראשונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מגיעה לבית החולים, שם מיילדים אותה ונלחמים על החיים של העובר שלה. במקום שצאלה גז, השם ייקום דמה, נרצחה, מתרחשים שלושה פיגועים בשלושת החודשים האחרונים. כולם יודעים שמסתובבים שם מחבלים. כולם יודעים שהם נמצאים, שהחוליה הזאת מסתובבת שם – ומערכת הביטחון עסוקה במה? בלהילחם, בלרדוף אחרי היהודים, אחרי המתיישבים; לעשות קמפיינים שמשחירים את השם שלהם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לך עם המפקדים? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מירב, אני לא מדברת על דרגי השטח, אבל אחרי שהיא נרצחה, הפקודה שנשמעת שם, במקום - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - איך את מדברת על אלוף פיקוד, איך? בגלל שלא היית בצבא אז אין כבוד? למה לדבר עליו ככה? את יודעת איזה לוחם הוא יקי דולף? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תקשיבי, כל בני המשפחה שלי הם לוחמים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? אז את מרשה לעצמך לדבר אליהם ככה? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אל תגידי לי מה זה – אל תטיפי לי מוסר על לוחמים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני קראתי את מה שכתבת, אני בהלם ממך. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אל תטיפי – חמור – חמורה מאוד ההתנהלות, את צודקת, חמור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? את יודעת מי זה יקי דולף? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני יודעת היטב מי זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז איך את מדברת ככה? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני מכירה אותו היטב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חיכית לבלוט הזה, חיכיתם לו. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מי חיכה? מי חיכה? זו אותה תפיסה ואותו ראש, ושום דבר לא השתנה. שום דבר לא השתנה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כל הצבא - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך את משתלחת באלוף פיקוד? איך אין בושה? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הראש לא השתנה. הכול קוסמטיקה. אני לא מתפעלת מכיפות. בניגוד אליך, אני לא מתפעלת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קוסמטיקה? זה אלוף פיקוד התקפי, לוחם, איך אתם מדברים אליו, איך? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> התקפי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יקי דולף לא התקפי בתור מפקד אוגדה? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> נו, באמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה באמת? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> איזו פקודה הוא מוריד אחרי הרצח של האישה הזאת? איזו פקודה הוא מוריד אחרי ללכת לראות אם היהודים יורדים? תבדקו שהיהודים לא יורדים מהיישובים שלהם. זו הפקודה? נרצחה אישה בדרך לחדר לידה, זה התקפי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - תגידי, הוא אשם? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כן. אז מי אשם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. חברת הכנסת מירב בן ארי, אבקש לשמור על שקט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תעשי חשבון נפש. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אז מי אשם? מי אמור לדאוג לביטחון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> האלוף אשם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, תני לה, היא לא מדברת איתך. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מי פותח מחסומים כשניצבת שם חוליית מחבלים, מי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא צועקת עליי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא רק צועקת, היא לא מדברת איתך. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מי? תסבירי לי מי. מי אמור לדאוג? זה התפקיד שלהם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה מי? תגידי, כשקרה לנו פיגוע, את מי השר שלך האשים? את האלוף פיקוד או את עמר בר-לב? על מי הוא צרח בכל זירת פיגוע? על מי הוא צרח בבני ברק? על עמר בר-לב. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יקירתי, שלושה פיגועים, שלושה ניסיונות פיגועים במקום שצאלה נרצחה. מה חשבתם? מה הוא חשב לעצמו כשהוא פותח מחסומים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - כבר אי-אפשר לשמוע את אתכם. מה עשה בן גביר כשהיה פיגוע? מה היה? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מה הוא חשב לעצמו? מה? היא לא הייתה צריכה למות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר. כל היום אתם מחפשים את הש"ג. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אולי את אשמה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אולי את אשמה? אולי השר שלך אשם? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני אשמה? במה אני אשמה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את אשמה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כשזעקתי על הפיגועים האלה כשהם השתיקו אותם? כשהם השתיקו אותם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את והשר שלך אשמים, השר הכושל הזה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני מוכן להגיד לך במה את אשמה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תגיד במה אני אשמה. תגיד, תגיד במה אני אשמה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> השר הכושל הזה, בכל זירת פיגוע הוא היה הולך ורב עם עמר בר-לב, הרי במשמרת שלו הוא לא קשור, הוא לא קשור. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני רוצה לדעת במה אני אשמה. בוא נשמע. אולי אני גם אשמה בזה שהמחבלים ירו על הרכב שלה ורצחו אותה, אולי גם בזה אני אשמה. בוא, אני רוצה לשמוע במה אני אשמה, אם אני כל שבוע צועקת פה את הפיגועים האלה שאתם משתיקים כדי לא לספר מה קורה ביהודה ושומרון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה לא קשורה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את אשמה והממשלה שלך אשמה. אתם מפקירים חיים של אזרחים. השר הכושל הזה אשם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תאמר לי במה אני אשמה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה מפקירה את האזרחים, אתם אחראים. את הממשלה. מי את? הממשלה אחראית. של מי המדיניות הכושלת? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> נו, באמת, יוראי, באמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> צועק - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, די. חלאס, מה, פתחת בסטה בשוק? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל היא מדברת איתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די, היא כבר לא מדברת איתך. זהו, הפסיקה לדבר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - אתם אחראים - - - שבו בשקט. שבי בשקט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה התעוררת? שאני לא אדבר על הסיור ב - - - עדיף שאני לא אדבר על - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שבי בשקט זה לא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נא לשבת במקומות. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לשבת במקומות, אושר שקלים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שאני אספר להם מה עשית בסיור? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וזה מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תכף, אני מתחיל איתך, את התחלת לפניו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - לא, אל תתחיל איתה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, מצביעים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - את הווידיאו, כולם ראו, אפשר להתקדם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אושר, מצביעים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - תתביישי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אם אספר מה היה בסיור - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, היא רוצה לסכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז שתרד כבר. 40 דקות היא מסכמת - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לסיום, חברים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם ככה אני לא מקבל ממך קיזוזים, כך תהיי ראשונה וזהו, נגמור את הסיפור. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כבר אין לה על מה לדבר. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לסיום, חברים – לא, יש לי עוד הרבה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היו דברים מאוד מרגשים שהיא אמרה, אתה יכול לקחת את זה לאיזה כיוון שאתה רוצה. כשהיא דברה על הפיגוע – כן, זה מרגש. זה כואב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא הפריע לה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה מרגש? מה מרגש? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לסיום, חברים, אני קוראת לכם להצביע - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שאישה נסעה לחדר לידה וירו עליה בדרך – כן, זה כואב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה היית אצל המשפחה? אני הייתי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה מה שהיא אמרה, שאלת. טוב, בואי נתקדם, סליחה. ששש. טוב, לימור, בואי נסכם. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לסיום חברים, אני מבקשת - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לסיים ולהצביע? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם לא תפריעו לה, אז היא תסכם. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - שתצביעו בעד החוק הזה, חוק שמתקן עוול - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה עוול. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - חוק שמתקן אפליה רבת-שנים. אנחנו נותנים היום באמת שוויון הזדמנויות באקדמיה לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקש מחברי הכנסת לשבת במקומותיהם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שבו ותצביעו על עוד חוק מיותר לחלוטין, מטופש לחלוטין ופוגע בנשים. הרי אתם מומחים לפגיעה בנשים. הקואליציה פה, לא רק שלא מביאה כלום לנשים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יאיר, אתה מוכן להרגיע אותה? חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מספר 10) (מסלולי לימוד נפרדים בתארים מתקדמים), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 נגד – 40 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מספר 10) (מסלולי לימוד נפרדים בתארים מתקדמים), התשפ"ה–2025, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 48 בעד, 40 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מספר 10) (מסלולי לימוד נפרדים בתארים מתקדמים), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ועדת הכלכלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רוצים הפרדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא חוזרת לוועדה שבה התחילו את הדיונים. תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> רוויזיה. רוויזיה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - רגע, איזה ועדה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זו קריאה ראשונה, זה חוזר לוועדת חינוך. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163 – הוראת שעה) (הרחבת הסמכות של ועדות מקומיות), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1122).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא – אם תקשיבו ולא תפריעו, אז תשמעו מה אמרתי. נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163 – הוראת שעה) (הרחבת הסמכות של ועדות מקומיות), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אריאל קלנר, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אריאל קלנר להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אני חייב לשתף אתכם, שבתי לפני כמה שעות מניחום אבלים בבית משפט גז בברוכין. צאלה, השם ייקום דמה, נרצחה בדרך לחדר לידה. התינוק במצב קשה מאוד, בין חיים למוות, וזקוק לרחמי שמיים עצומים. מי שיכול - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, סליחה רגע, חברי הכנסת בעיקר פה בקואליציה, חברי הקואליציה, אפשר לשמוע שקט? סעדה, חוץ ממך כולם רועשים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אני אמרתי? חוץ ממך. תגיד, אתה פולני? בבקשה, תמשיך. סדרנים, תדאגו לשקט. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שיכול, לבקשת האבא, חננאל, מי שיכול – להתפלל על בנה של צאלה בת גליה שזקוק כרגע לרחמי שמיים גדולים. אני ישבתי אצל חננאל, בעלה של צאלה, השם ייקום דמה, ואבי התינוק, וחננאל ביקש ממני לא לנרמל. לא להשלים עם מציאות של רצח אישה יהודייה בדרך לחדר לידה. ובסוף אמר לי חננאל, הוא אמר לי, אדוני היושב-ראש: אנחנו לא נישבר, אנחנו נקום, אנחנו ננצח. ואני אומר לכם, חבריי, עם שיש בו עוצמות כמו אלה של חננאל זה עם שינצח. זה עם שיביס את הרשע המוחלט והרוע הצרוף, את הפלסטיניות המזויפת ואת האסלאמיזם הברברי. ועכשיו להצעת החוק. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק שלי, לקריאה ראשונה. אפשר לסכם את זה בליברליזם וציונות: שחרור חסמים לטובת תנופת התיישבות. חבריי, ההתיישבות בגליל היא אינטרס לאומי גיאו-אסטרטגי ממעלה ראשונה. ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, אמר: "יש לעקור מתוכנו טעות נפסדת - - - שבצבא בלבד נקיים את ביטחון המדינה - - - גורם ביטחון לא - - - פחות חשוב ודחוף הוא ההתיישבות - - - המדינה צריכה לכוון את ההתיישבות וליצור על הגבולות - - - רשת של יישובי מגן וביצרון, שתשמש קו ראשון בהגנת המדינה". זה נכון בשומרון, זה נכון ביהודה, זה נכון בנגב וזה נכון לעניין הצעת החוק הזאת בגליל. זה לא רק נכון, זה קריטי לעתיד המפעל הציוני. על מנת שתהיה התיישבות חשוב לייצר לה תמריצים ולהסיר ממנה חסמים. והסרת חסמים זה מה שאנחנו עושים היום. זו מהות הצעת החוק שאני מציג בפניכם. המציאות בשנים האחרונות היא שלקבל אישור לתוכנית מתאר, ולו הקטנה ביותר, הכוללת תוספת דיור למגורים – לוקח ליישוב בגליל יותר מ-30 שנה. במחוז צפון עמד בשנים האחרונות הקצב השנתי של אישור תוכניות מתאר מקומיות או מפורטות על פחות מעשר תוכניות לשנה, וזאת עבור למעלה מ-300 יישובים. אז החשבון ברור: ממוצע של יותר מ-30 שנה ליישוב. את העניין הזה עלינו לפתור, והיום אנחנו עושים צעד גדול בכיוון. על פי הצעת החוק, כדי לשחרר את פקק ההמתנה בוועדה המחוזית, בשנתיים הקרובות יוסמכו ועדות מקומיות לאשר פתרונות מגורים בהיקף צנוע של 40 יחידות דיור בהליך מהיר, בהסכמה של המתכנן בוועדה המחוזית. בשנתיים האלה יפעלו הוועדות המקומיות לקבל הסמכה של ועדות עצמאיות, והחל מעוד שנתיים ועדות מקומיות עצמאיות יהיו רשאיות לאשר פתרונות דיור אלה. אין שום הצדקה עניינית להחיל על תוכנית מתאר מקומית או מפורטת, הכוללת מספר תוספתי מצומצם של יחידות דיור למגורים ובשטח מתוחם – אנחנו מדברים על עד 40 יחידות דיור, לשטח מתוחם עד 20 דונם – את כל מסלול הייסורים של הליך אישור תוכנית מתאר בפני הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, ולעיתים קרובות אף רשויות תכנון ארציות. מורנו זאב ז'בוטינסקי אמר: "יא, ברעכען" – כן, לשבור, והיום אנחנו צריכים לומר: כן, לשחרר. הצעת החוק הזאת באה לשחרר ביורוקרטיה חונקת, ולשנות כיוון ביחס לגליל – שינוי לכיוון של ציונות, שינוי לכיוון של התיישבות. שחרור החסם יקל על היישובים הקיימים לתכנן, לבנות, להתרחב ולהגשים את החזון של המפעל הציוני. כמי שמחויב למפעל הציוני וכמי שמאמין בשחרור רגולציות מיותרות אני מבקש שתתמכו בהצעה שמשלבת ליברליזם עם ציונות, הסרת רגולציות והתיישבות. עכשיו, אדוני, בזמן שנותר לי אני רוצה להתייחס להצעת חוק אחרת, שמקבלת תשומת לב מיוחדת בתקשורת בזמן האחרון: הצעת החוק שלי לתיקון חוק העמותות – למנוע ניצול החברה האזרחית בישראל לקידום אג'נדות זרות בידי ממשלות זרות. המאבק הזה על ריבונותה של מדינת ישראל הכניס את השמאל הרדיקלי להיסטריה. צורחים: קץ הדמוקרטיה, בודים משברים דיפלומטיים שלא היו ולא נבראו ושהם אולי מנסים לייצר אותם בכל כוחם, ומאיימים באיומים מדומיינים על קהילות יהודיות בחו"ל, רק כדי לשמר את יכולתן של ממשלות זרות להתערב בפוליטיקה הפנימית שלנו. ואני לא מוכן להתפשר על העיקרון הבסיסי הזה: ממשלות פועלות מול ממשלות. ממשלות לא פועלות באמצעות מימון עמותות במדינות אחרות. במקביל לזירה הישראלית אני פועל גם בזירה הבין-לאומית, ונפגשתי עם עשרות חברי פרלמנט אירופיים רק בחודשיים האחרונים, והעברתי להם דוחות על החתרנות המדינית הזרה. אנחנו לא היחידים בעולם שחוששים לריבונות שלנו, וחשוב לייצר בריתות. לשם כך אני פועל. במקביל, יש לא מעט אנשים ישרי דרך וידידי אמת במדינות המממנות, והם מצידם מבינים ומסכימים שכספי משלם המיסים האירופי צריכים ללכת לרווחה וחינוך באירופה, לא לעמותות שנויות במחלוקת בישראל. מה שכן, ופה אני חייב להודות, יש גם טענות ענייניות לגבי החוק. והחוק שלי, אני מתחייב, יתוקן בהתאם. את חלקן של טענות אני מקבל בשמחה. כך, לדוגמה, לא יהיה מנגנון החרגה של עמותות על ידי שר האוצר וועדת הכספים. דרכי ההחרגה יוגדרו היטב בחקיקה. עמותות שאינן עוסקות בהשפעה ציבורית, לא משתמשות במערכת המשפט הישראלית לקדם מדיניות ולא מבקשות להשפיע על מקבלי החלטות יוחרגו גם הן. אבל השמאל הרדיקלי, שמנסה, על שלל העמותות שלו, לפגוע בזהותה היהודית של מדינת ישראל, להנהיג ייצוג משפטי למחבלים שפלים, להשפיע על מדיניות ההגירה של ישראל ולפגוע בחיילי צה"ל, הוא יצטרך להבין שהחגיגה הסתיימה. השמאל הרדיקלי בהיסטריה, כי בלי המימון הממשלתי הזר אין לקבוצה הקטנה הזו שום יכולת להשפיע. את הדברים האלה כבר אמר פעיל השמאל הקיצוני אלון ליאל בכנס של שוברים שתיקה, כבר לפני עשר שנים, בשנת 2015. הוא אמר: "יש לך לגיטימציה של 2% בישראל". ככה הוא אמר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - לשמאל הקיצוני. אתה כהניסט. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> של 2%. של האנשים הכי מוסריים. אבל איזה 2%? הוא אומר: "של האנשים הכי מוסריים. האנשים הכי נבונים, שמסוגלים לראות 20 שנה קדימה". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אויש - - - << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> "דמוקרטיה לא נעצרת בזה שהולכים להצביע - - - היציאה החוצה היא לגיטימית במקרים שיש חלק מהציבור שמרגיש שהקונצנזוס שגוי ולא מוסרי". הם מדברים על עמותות לזכויות אדם. תיכנסו לאתר של המוקד להגנת הפרט. ארגון במימון מדינתי אירופי. זה ארגון זכויות אדם? תסתכלו בעיניים של הרצל ומירב חג'ג' ההורים השכולים, או של דבורה גונן, שפגשו את עורכי הדין שהארגון הנבזי הזה מממן, מממן כדי להגן על הרוצחים של יקיריהם. איפה שצריך לתקן – נתקן. איפה שצריך לדייק – נדייק. אבל איפה שצריך להיאבק כדי לשמור על המדינה היהודית – אני אאבק עד התיקון. אני אסיים בברכה לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון במלחמת התקומה, שבעזרת השם ישובו עטורי ניצחון, בריאים ושלמים, ושנזכה לשחרר את אחינו מהשבי בגבורה, תוך שאנחנו עוקרים לאויבינו את הרצון לחטוף ולרצוח בנו שוב. שבועיים אחרי יום העצמאות, ערב יום חירות ירושלים, המאבק על חירות עם ישראל בארצו נמשך, ואין לי ספק שאנחנו ננצח בו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני רוצה להקדיש את הנאום הזה שלי לארבל יהוד הגיבורה. ארבל, אם את שומעת את הנאום שלי עכשיו, תדעי שהוא בשבילך והוא מוקדש לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רשימת הדוברים סגורה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את מה שאמרת לי היום, ארבל, בארבע עיניים, אני לעולם לא אשכח. נכנסת לי ללב והתיישבת בו לנצח. יש לי הרבה ימים בכנסת. יום כזה – לשמוע אותך מדברת אליי בשקט, בארבע עיניים, מספרת לי את מה שרצית לומר לי הרבה זמן – זה אחד הימים שבהם אני שמחה שאני בכנסת. אז ארבל, אני יודעת שהגעת היום כדי לדבר בשם החטופים, והנוכחות שלך הייתה דרמטית. תודה. תודה, קודם כול, שבאת. תודה ששיתפת אותנו. תודה שאמרת לנו את מה שהרגשת, על הבדידות. ארבל, אתם יודעים, הייתה לבד בשבי. היא תיארה במילים שלה שביום שקרובי משפחה של השובים שלה נהרגו בהפצצות, היא חטפה מכות רצח ושלחו אותה לבידוד. אני לא יודעת אם אתם יודעים, ארבל, רוב השבי שלה, הייתה יחפה, לא היו לה נעליים. כששלחו אותה לבידוד לא נתנו לה מזון, ורמת ההיגיינה – היא אמרה – כמו במחנות ריכוז בשואה. אני יודעת שתכננת להתחתן עם אריאל, ואני יודעת שתכננתם אחרי הטיול הארוך שלכם להיות כאן, לגור כאן בניר עוז, משם גם נחטפת. אני יודעת שאת בקרוב תהיי בת 30, ואני מאוד מקווה שאת יום ההולדת שלך תחגגי עם בן זוגך, שניכם ביחד, בעזרת השם. הבנתי שאמרה כאן חברת הכנסת שכל מי שחוזר מהשבי הוא שטוף מוח של חמאס. שתדעי שאף אחד בכנסת, למעט אחת, לא חושבת את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל כך מתאים לך להוציא דברים מהקשרם, זה פשוט מדהים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה לך, ארבל. תודה שבאת היום. תודה שהקשבנו לך. תודה ששיתפת אותנו. ותודה ליחי ויעל, ההורים של ארבל, שאין ספק שהעוצמה שלה הגיעה מכם – אני לא יודעת אם ראיתם את ארבל היום, היא מאוד קטנה, אבל עם עוצמה מדהימה. תודה, ארבל. תודה שהגעת. אני קוראת לכל החטופים שחזרו מהשבי - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. - - לבוא לפה ולספר לחברי הכנסת ולהעיר אותם – שיש לסיים את המלחמה ולהחזיר את כל החטופים הביתה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אין שרים? יותר טוב שאין שרים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש. יש. הינה פה. בוסו פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש. יש. יש שני שרים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יותר מדי. האמת היא שיכול להיות שצריך לקבוע – אם יש 36 שרים – שיהיו פה כל הזמן שניים, לא אחד. אמרו אחד כשהיו 18 שרים. אבל בעצם יותר טוב שיש פה פחות שרים, כשככה נראית הממשלה. אדוני היושב בראש, הצעת חוק התכנון והבנייה – כמי שגר בגליל, אני מכיר את הרגולציה. מה שנקרא, לפעמים בלי לשים לב יוצאות להם החלטות בסדר. אבל אני לא יודע למה היה צריך לקלקל את הכול, כרגיל, ולדבר על חוק העמותות. אני באמת לא מבין, ואני חושב שנזקים שעשו פה תורמים פרטיים הם נזקים הרבה יותר גדולים מאשר עשו פה ממשלות שתרמו, ואני נגד תמיכה בארגוני טרור, נגד תמיכה במחבלים, נגד מה שאתם רוצים. להגיד עכשיו שיש את ההבדל הזה? למה? בגלל שהחלק של הקואליציה מקבל הרבה מאוד תרומות מאנשים שיכולים להשפיע? במדינות לפחות יש מנגנונים דמוקרטיים שיכולים להשפיע על המדיניות של הממשלה; יש הרבה מאוד אנשים. כשבן אדם פרטי מחליט שהוא נותן כסף – לא משנה איך קוראים לגוף הפוליטי הימני הקיצוני הזה – ואיתו עושים דברים, זה הרבה יותר מסוכן מאשר כשעושה את זה ממשלה. ולכן, אם כנים דבריכם, תגידו שלא מקבלים תרומות מחוץ לארץ לשום דבר, שרק אזרחי המדינה קובעים מה יהיה פה. אבל ההפרדה הזאת והנימוקים המנותקים האלה לא עושים לנו טוב. ואם אני רואה פה את חבר הכנסת אבי מעוז, שאני מבין שהתחיל לשחק את החרדים ולהציע חוק לימוד תורה. אני אציע לך משהו במקום. אתה קיבלת דחייה של חודש, חודשיים, לא יודע כמה. אני הצעתי אתמול משהו שמדבר גם על המגזר שלך, כאילו – שבכל טופס רישום לאוניברסיטה או לקבלה לעבודה במקום ציבורי, תהיה שאלה: מה עשית למדינה? צבא? שירות לאומי? אתה עושה מילואים? זה הכול. לא אמרתי עוד מה יהיה ומה לא יהיה. נראה לי שבמגזר שאנחנו חיים בתוכו, אם אפשר להגיד ככה, הרבה יותר מבינים למה עכשיו כשנמצאים במלחמה שאין לה סוף, הרבה יותר חשוב לחיילים ולמילואימניקים שתהיה השורה הזאת, מאשר שיגדירו שלימוד תורה שווה לשירות צבאי. מה שאנחנו יודעים – שבהיסטוריה שלנו אף פעם לא סמכו על לימוד תורה, וכשסמכו רק על לימוד תורה אכלנו אותה. ולכן אני חושב שאנחנו כולנו צריכים להגיד: יש לתורה חשיבות גדולה מאוד - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ניסים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הינה, אני אומר לו: אבקש לסכם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לתורה חשיבות גדולה מאוד, אבל אין מה להשוות, אין מה להשוות בינה לבין חירוף הנפש שנדרש כדי להגן על עם ישראל באמת. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע האחרון, עם חזרתו המרגשת של פדוי השבי עידן אלכסנדר, היינו עדים למופע של החלשה מבית היוצר של ערוצי התקשורת במדינת ישראל. הרי איך זה יכול להיות? רגע של אחדות, של שמחה בעם, הרי זה לא עובר בגרון, אי-אפשר. חייבים לייצר פילוג, חייבים לייצר שיסוע, מכונת הרעל לא עוצרת לרגע. הניסיון הנואש לנכס את חזרתו של עידן אלכסנדר היקר לדרכון אמריקאי בלבד, כפי שנאמר על ידי רבים באולפנים, הרי הוא הזוי במקרה הטוב. מה עם הודעתו של ויטקוף, אשר אמר לנתניהו: "בזכותך עידן חזר הביתה"? מה עם כל אותם 196 חטופים ששוחררו על ידי מדינת ישראל? היה להם דרכון אמריקאי? לא. מה עם כל אותם הישגים כבירים של החיילים שלנו, של הקדושים הללו שצברו ברצועה מהיום הראשון של המלחמה הישגים כבירים? את כל אלה תהיו מוכנים, ערוצי התבהלה, לזרוק לפח האשפה? כל זה עבור הפוליטיקה הקטנה שלכם? הרי העובדה שמנהיג העולם החופשי רואה עין בעין עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, לא נסלחת בעיניכם. ותעשו הכול בשביל לייצר ביניהם קרע, שכמובן לא היה, ועל אפכם וחמתכם גם לא יהיה. מה עם כל העובדות? מה עם כל העובדות? אותם גורמים שמדברים גבוהה-גבוהה על חשיבותה של תקשורת מאוזנת עוסקים בקמפיין מתוזמר, שקרי, שמשרת צד אחד של המחנה הפוליטי. גם כאן, בבית הזה, היו מי שקראו לסגור את ערוץ 14 – זכור לכם גם ערוץ 7, שרצו לסגור – ולשמר תיבת תהודה של מסרים המיטיבים עימם, רק כי הוא חותר תחת המונופול שלהם. אתם מפחדים מערוץ 14? אה, לא בכדי, הרייטינג שם גבוה מאוד. אני פוגשת אנשים ברחוב שאומרים לי לא פעם ולא פעמיים: ערוץ 14, רק ערוץ 14. מדובר בזירה תקשורתית יחידה, שמאיימת לפלח את מעגל השקרים שעליו נבניתם במשך שנים רבות וממנו צמחתם. הציבור במדינת ישראל לא ביקש ערוץ אישי מבית. כל אלה שנהנים מקום המדינה – מה לעשות, יש גם כאלה שלא כל כך אוהבים את הערוצים האחרים. הציבור יודע טוב מאוד שיש ערוצים ששם יש לו פתחון לב, פתחון פה, ושהוא מתחקר את האמת, כן, כן, אותה אמת שהפכה להיות האויב הגדול ביותר שלכם. שום דבר לא יעצור אותנו מלממש את המדיניות שלשמה נבחרנו. לא "פינות הטרלול" – גם אתה כוכב שם, אגב, גם אני, גם לימור. שמת לב? רק מהימין יש– אתה מבין? פינות טרלול שמכפישות אותנו, חברות כנסת מהימין, גם באופן מיזוגני, על בסיס יומי. לא תחקירים שעושים – תחקירים, על מי? עלינו – מה פתאום, השאר כולם קדושים. במטוטלת שבין הצלחתה של מדינת ישראל לבין הפלתה של ממשלת הימין, כולנו יודעים מה תעדיפו. אתם יודעים, לפעמים אני חוטאת ואני פותחת טלוויזיה, ואני מסתכלת על הפאנלים בערוצים האחרים, שישה, אפילו לא אחד מהם שיש לו איזה זיקה. הרי בכל זאת יש פה 2 מיליון איש שהצביעו לממשלת הימין. לא מצאתם אף אחד מהם כדי שיוכל לייצג, אולי, את הבימה הזו כמו שצריך? אבל בסוף הם ימצאו איזשהו מישהו שיגיד מילה וחצי, כי כך זה עובד. תודה רבה לערוצים האמיתיים, לערוצים שכן מביאים את האמת וחושפים את האמת האמיתית של מדינת ישראל. כי, כן, יש הישגים לממשלה הזו, יש הישגים לכנסת, וצריך להראות אותם בקול רם ולא להתבייש, וגם לא להתנצל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הגשתי הצעה דחופה לסדר-היום, ובכל זאת לא אישרו אותה. הניסיון להשתיק חברי כנסת מלהשמיע את דעתם בנושאים מסוימים דומה לניסיון לטאטא לכלוך אל מתחת לשטיח, כאילו שעל ידי כך הוא לא יהיה קיים. היות שאינני מוכן להמתין עוד שבוע להזדמנות נוספת לדבר על הנושא, ומכיוון שהוא כה חשוב עבור יהודי צרפת, אני מעלה את הנושא כאן. נשיא צרפת מקרון התבטא בימים האחרונים בחריפות כנגד מדינת ישראל והמלחמה בעזה, והעמיד את עצמו שוב בצד של המרצחים הנאצים מעזה ותומכיהם. ההתבטאויות הללו הינן חסרות תקדים, ולא קשה לשער שיש להן חלק באנטישמיות שהולכת ומתגברת באירופה בכלל, ובצרפת בפרט. בשיחה עם היושב-ראש הרשות, זה שבאופן עקבי מממן לאורך שנים רבות את בני משפחותיהם של המחבלים שיושבים בכלא הישראלי, אמר מקרון לאחרונה כי אין פתרון בלי סיום הכיבוש – שלא לדבר על צרפת שהיא אבי-אבות הכיבושים. וכעת התפרסם שהוא מתכנן ועידה נוספת בחודש הבא בפריז כדי להאיץ את ההכרה במדינה פלסטינית – היה לא תהיה. כאילו לא היה די במה שקרה כאן לפני שנה וחצי במתקפה הזוועתית והרצחנית, הוא דורש מאיתנו לעשות צעדים הרסניים והזויים, כאלו שיאפשרו למחבלים להכין את המתקפה הבאה, אבל הפעם – מפאתי כפר סבא, ראש העין ונתב"ג. זה משתלב היטב עם הניסיון של הממשל בצרפת למנוע את השתתפותן של חברות ישראליות בתערוכת הנשק הימי לפני כחצי שנה. אולי זו האנטישמיות שהם ינקו עם חלב אימם כחלק מהיחס של הנצרות כלפי עם ישראל מאז ומעולם – בידוע שעשו שונא ליעקב. אולי זה חלק מהניסיון שלהם לרצות את האוכלוסייה המוסלמית, שהולכת וגדלה אצלם, לאחר שבאיוולתם פתחו לפניה את שערי מדינות אירופה. ואולי מדובר בסוג של תגובה נפשית לנקיפות המצפון שלהם על כך שהם לא מצליחים למנוע את ההתגברות הגדולה של גילויי האנטישמית אצלם. אבל, כאמור, ההשלכה הגדולה ביותר על יהודי צרפת היא גילויי השנאה והאנטישמיות שהם חווים. הליגה נגד השמצה פרסמה לפני כמה ימים דוח שחושף עלייה חדה באירועים אנטישמיים בעולם, כאשר השיא הגדול נרשם בצרפת עם זינוק של 185% במקרי האנטישמיות. אני קורא לקהילת יהודי צרפת, שהיא הקהילה היהודית השנייה בגודלה בגלות, לא לעצום עיניים. עכשיו הזמן לעשות מעשה. ברור שזה לא קל לעשות את השינוי של עזיבת הסביבה המוכרת והנוחה. לצערי, גם ליהודי גרמניה לפני 90 שנה היה קשה מאוד. אבל בטרם יהיה מאוחר מדי, בואו הביתה. כאן מקומכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, הנאום הזה יוקדש לקבוצה שלא קל לה בשבוע האחרון. קבוצת הביביסטים במדינת ישראל חווה בשבוע האחרון משבר אחרי משבר אחרי משבר. זה מתחיל עם זה שהנשיא טראמפ עושה עסקים בתימן בלי לספור אתכם, בלי לספור אף אחד. עושה מה שבא לו, שיחות על הגרעין; עכשיו, רחמנא ליצלן, קיפל את נתניהו, והיום נכנס סיוע הומניטרי לרצועת עזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם זוכרים שהוא עמד פה ודיבר על המצור, ושזה לא יהיה, ונקפל אותם, ונקרע אותם – עד שקיפלו אותו וקרעו אותו. ואם זה גם לא מספיק, אז אנחנו עדים פה לאיזושהי תופעה מיוחדת באמת, שהיא באמת לא דבר מובן מאליו. כנסת שלמה עכשיו מאחורי הקלעים מתעסקת בסוגיה החשובה: אם יצביעו על הסכם שכר המורים או לא יצביעו עליו. ולמה מאיימים לא להצביע עליו? כי שוב החרדים אומרים דבר פשוט: אנחנו רוצים להיות יותר מכם. לא מספיק לנו מה שקיבלנו עד עכשיו, אנחנו רוצים לקבל יותר. ואני רוצה לומר לכם משהו, חברי הקואליציה, אתם לא יכולים לאפשר את החרפה הזו. אי- אפשר פעם אחר פעם אחר פעם לפגוע בציבור היצרני במדינת ישראל, בציבור הכללי במדינת ישראל. מה קורה לכם? בשביל מה אתם יושבים פה אם אתם לא יכולים להגיד להם חלאס, חלאס, תתגייסו לצבא, תעשו שירות לאומי, תתרמו למדינה. מה קורה לכם? איך אתם מגיעים למצב שאתם פשוט אומרים כן על כל דבר? עמדתם פה – שקלים, גם אתה – לא ייכנס סיוע הומניטרי. נכנס. עמית הלוי מודח מוועדת החוץ והביטחון כי הוא עשה את הדבר הנכון, כי הוא אומר שלא יכול להיות שיאריכו שירות צבאי למילואימניקים, מצד אחד, ולא יגייסו צעירים אחרים, מצד אחר. לא יכול להיות. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> עשית כבר משהו - - - למה לדבר שטויות? הכול פופוליזם זול. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תעשה סקר כמה מילואימניקים יש פה - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מה קורה כשעושים את הדבר הנכון בליכוד? מחליפים אותך. הינה, אופיר כץ הוא עכשיו חבר הוועדה החדש. מחר בשעה 10:45 יתקיים דיון בוועדת החוץ והביטחון בכנסת ישראל. על מה הדיון הולך להיות? אם מאריכים שוב את שירות המילואים לאזרחי מדינת ישראל, שכבר עשו 300 ימים, או לא. בפעם שעברה זה נפל כי לעמית הלוי היה האומץ. מחר זה יעבור כי החליפו אותו באופיר כץ, ויביאו עוד חברי כנסת, בלי שום בושה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> והינה, יושב פה כבוד השר. האם אתה חושב שבאיזשהו שלב בחיים, הצעירים החרדים, אפילו שלא לומדים, יבואו להחליף אותנו ולתת יד, ויעשו משהו עבור עם ישראל, או שזה לא מעניין אותך? כבוד השר, אתה ממשיך לקרוא מהדף ולהתנהג כאילו לא קרה כלום. זה כמו שלושת הקופים: לא ידענו שיש מלחמה, לא ראינו שהחיילים קורסים, ולא לדבר על זה שאתם גומרים את עם ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת מאיר כהן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. הסתכלתי על חברתי קטי שאומרת "תודה". כשאתה יושב פה אתה אומר תודה. נעים לך, לא נעים לך, גשם, חום, קור – תודה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קטי, אני רוצה שגם את תשמעי כי אנחנו - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ממוגדור. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - מאותו מקצוע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אה, נכון. חינוך. אין כמו חינוך. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר היום – ואופיר כץ, למרות שאתה עם טלפון, אופיר, אופיר, אני מקווה שתצליח לפתור את הבעיה בין החרדים לבין המורים. אני רוצה לשאול שאלה. מה רוצה הכנסת הזו מהמורים? מה אנחנו רוצים מהם? אנחנו היינו מורים, קטי, תסכימי איתי שעבדנו קשה מאוד. המורים האלה, מאות אלפי המורים, עשרות אלפי המנהלים, האנשים האלה, כשהייתה קורונה וכולם הסתגרו בבתים שלהם, הם נלחמו על כל ילד. מורה הלך לחצרות בית הספר כדי לקחת את הילדים להכין אותם לבגרות. הלכו לבתים שלהם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תגיע לטענה. כי יפה בן דוד השיגה הסכם מצוין. אבל הקמפיין – היא עשתה שם קמפיין שלא קשור למורים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה, שנייה. אבל אני לא מדבר על ההסכם. נגמרה הקורונה ופרצה המלחמה. נסעתי לבתי הספר של המפונים בכל מקום. הראשונים שהתייצבו היו המורים, הראשונים שנתנו כתף היו המורים. הציבור הטוב והנאמן הזה הולך אחרי תלמידיו בכל מקום ובכל שעה קשה. מגיעים להסכם, הגיעו להסכם, קרה מה שקרה. תיקנו. באנו לוועדת הרווחה והצבענו כדי לתקן. ולצערי הגדול, היום חברים מהקואליציה, החרדים, אומרים: לא נאשר את ההסכם הזה. אם לנו לא יינתן בדיוק אותו הדבר – לא נאשר. אני, מראש, בוועדה, הזהרתי ואמרתי: אל תחריגו אף אחד. אם אתם מנכים ממשכורתם למאמץ המלחמתי אל תחריגו אף אחד. ואז המורים באמת יוכלו להגיד: למרות שזה כואב, אנחנו תורמים כמו כולם. אבל כשמחריגים גוף מסוים וסקטור מסוים, ומטילים על המורים קיצוץ, ואחרי שהם נלחמו, ואני לא נכנס לוויכוח בין יפה – הגיעו להסכם. צריך לכבד את ההסכם. למה יש כאן בכנסת אנשים שעד הרגע הזה – אני מקווה שאופיר הצליח ליישר את ההדורים. כי מגיע למורים האלה שלא יפגעו בשכרם, ואנחנו נעשה להם צדק. ופה אין לא פוליטיקה ולא מפלגתיות. יש צוות מורים, יש מאות אלפי מורים שלומדים, מכשירים את עצמם, מקבלים שכר פעוט. את יודעת, קטי, איך בדימונה נתנו את הנשמה כשהיינו צעירים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, כשכל החברים הרוויחו פי שלושה מאיתנו. ואנחנו הלכנו לבתי הספר ונדבקנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> המקום הכי יפה בעולם. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - התושבים מדהימים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן, שזה יהיה מקיר לקיר: במורים לא פוגעים. הם ציבור יקר. תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל מילה – סוכר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> קרא לשר פרוש שיחזור, כי אין שר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש. למה, איפה הוא? אפשר לקרוא לשר? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מי סגן שר? טסלר הוא סגן שר? למה – איזה משרד? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא חשוב, אף אחד - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא, אתה צריך שר. שלא יכשילו אותך, אתה יושב-ראש. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי הכנסת, יש ימים שאתה נכנס למשכן הזה, ונכנס בבוקר לוועדה ואתה לא יכול לנשום. היום היה לי בוקר כזה. בוועדת החוקה ניהל את הדיון חבר הכנסת סעדה, וישבה שם ילדה גיבורה שקוראים לה ארבל יהוד. זו פעם ראשונה שהיא הגיעה לכנסת לדבר מדם ליבה, יחד עם אבא שלה היקר. ארבל יהוד, שנחטפה – עליזה, עליזה, מה זה? יש ימים שאתה נכנס למשכן הזה והנשמה שלך כבויה, אתה לא יכול לנשום. היום בבוקר, בוועדת החוקה, הגיעה ארבל יהוד. בחורה צנומה, רזונת, עם כוח אדיר ונשמה גדולה. ארבל הגיעה עם אבא שלה בפעם הראשונה לכנסת. ארבל, שנחטפה ונכלאה בעזה במשך 482 ימים, ישבה פה היום בבית הזה, בוועדה, ודיברה באמת עם נשמה פצועה. ואני מצטט מספר משפטים שארבל אמרה. הדבר הראשון שהיא אמרה, והסתכלה עלינו: תסתכלו עליי ותראו את מי הפקרתם. היא סיפרה על המכות, על הכליאה, על הרעב, על מזון שלא ראוי למאכל אדם, על רמת היגיינה כמו במחנות הריכוז בשואה. אבל הקול שלה רעד במיוחד כשהיא אמרה, ואני מצטט מדבריה: כמוני יש עוד 58 חטופים, חלקם חיים, וחטופות – ויש סכנה שלא יצאו משם חיים. ואז היא הוסיפה עוד משפט שלא נותן מנוח, ואני מצטט: תעצרו את המלחמה. אם לא, ידיכם מגואלות בדמם ובדם החיילים. סוף ציטוט. המציאות הזאת שהיא צעקה כאן חוצה את המדינה שלנו לשניים. יש בישראל, נכון להיום, שתי מדינות. במדינה אחת יש ראש ממשלה שהולך לישון במצפון שקט; שרים שטסים בכל העולם, כאילו לא קרה שום דבר; חברי כנסת שממשיכים עם המהפכה המשפטית בדהירה. והכול מנורמל –סדרות ריאליטי, בחירות מוניציפליות – עולם כמנהגו נוהג. ובמדינה השנייה יש משפחות שעברו תופת, שעבורן הזמן עצר, ולא ברור איך הן קמות בבוקר, איך הן מחזיקות את עצמן יום אחרי יום. וכשיש שתי מדינות כאלו יש לנו אחריות בבניין הזה לאחד אותן. כולם בשביל מטרה אחת – להחזיר את כל החטופים הביתה. נמצא פה השר פרוש, ואני פונה אליך. השר פרוש, אתם בימים האלו עושים שביתה, שביתת קואליציה נגד החקיקה, וכל זה בגלל חוק הגיוס. אבל על פדיון שבויים, על פדיון שבויים – נאדה, גורנישט. זה לא מעניין אתכם. אני מצטט לך משולחן ערוך: "כל רגע שמאחר לפדות השבויים היכא דאפשר להקדים, הווי כאילו שופך דמים". בשולחן ערוך, לא אני המצאתי את זה. די, תחזירו את כולם הביתה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אפתח בווידוי. כשהייתי ילד בן – לא יודע – שש-שבע-שמונה, נכנסתי לחנות בהוד השרון, היה אגס קטן כזה, אגס של ריח, זה עלה שקל. ריח מזעזע, אני זוכר את זה עד היום. לא יודע למה, הכנסתי אותו לכיס וגנבתי את האגס. עשיתי את זה עם עוד חבר, ואז החבר לא התאפק ואמר לאמא שלי. באותו ערב כתבתי בערך מאה פעמים – סיפור אמיתי – קודם כול היא שלחה אותי, נתנה לי שקל, שלחה אותי, הודיתי בפני המוכר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מתי זה היה, בשבוע שעבר? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, נשמה. בן שש, אתה לא מקשיב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה, שש, שש, סליחה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סוג של שבוע שעבר, פלוס 32 שנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הזמן טס כשנהנים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אתה נהנה. אז היא שלחה אותי עם השקל, אמרה: לך תודה למוכר, תגיד לו שלקחת את זה, תשלם על זה, ובאותו ערב ישבתי וכתבתי מאה פעמים: אני לא אגנוב, אני לא אגנוב, אני לא אגנוב. היו עונשים כאלה. לא יודע כמה זה יעיל, אני לא חושב שגנבתי מאז. עכשיו, זה סיפור מצחיק, אבל אני רוצה להגיע, כמובן, לביקורת העיקרית. כל עניין הסיוע ההומניטרי – כן יגיע לחמאס, לא יגיע לחמאס – אני באמת חושב שהבעיה העיקרית היא שאתם – בכנות, בכנות, אני בטוח שאתם חושבים שאנחנו מטומטמים. אני בטוח בזה. אני בטוח שאתם יושבים ואומרים: נגיד להם שלא נכנס סיוע. אבל הם יראו משאיות, ונגיד: זה לא משאיות, זה הזיות; זה לא משאיות, זה חלליות; זה לא אוכל, זה עזרה לבעלי חיים, או מספוא לבעלי חיים; זה לא מגיע לחמאס – איך אמר היום סמוטריץ'? זה לא מגיע לחמאס, זה מגיע לכל תושב עזה שיקבל בצלחת פיתה, פיתה וצלחת זה. ואם זה – אז יש לנו כטב"מים, ודרך הכטב"מים אנחנו נראה בדיוק מי אוכל את השווארמה שמגיעה, אם זה תושב עזה או מחבל חמאס. יש באמת, זה – זה לא מוץ, זה התבן, זה סיוע לבעלי חיים, זה מטרנה. כל מיני שטויות. עכשיו, אתם אומרים את זה כבר שנה וחצי, אתם ממציאים דברים, ואשכרה חושבים שאנחנו כל כך מטומטמים שלא נדע את זה, שלא נראה שעשיתם עסקה עם ארצות הברית, ובתמורה לשחרור אתם עכשיו מכניסים סיוע. וזה תשע משאיות, זה רק עשרה ימים, ואחרי עשרה ימים אתם תפריטו את השירות הביטחוני של מדינת ישראל וחברה אמריקאית תחלק את אותו סיוע שאמרתם – אין לכם כבר על מי להפיל. אין את גדי, אין את גלנט, אין את הרצי, אין את פינקלמן, אין את סער, אין את איסמן, אין את גלי, אין את אהוד ברק, אולמרט, שרון, רבין, בן-גוריון. לאן לא תגיעו? את מי לא תאשימו? מה הבעיה של ראש ממשלת ישראל לבוא ולומר: במלחמה אנחנו צריכים להכניס סיוע הומניטרי? למה? אחת, שתיים, שלוש. למה תמיד לשקר? מה הבעיה לומר את האמת? למה אתם צריכים לסבן אותנו? למה אתם צריכים להרגיש שאתם צריכים לשקר לנו, ואז להמציא כל מיני תירוצים, וסמוטריץ' הוציא הצהרה מיוחדת לתקשורת? אז אני ממליץ לראש ממשלת ישראל – תכתוב היום בערב 100 פעמים: אני, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, מפסיק לשקר לעם ישראל. 100 פעמים. עליי זה עבד. אולי אתה אחרי 18 שנים סוף-סוף תפסיק לשקר לנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא תודה, סליחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. ביי. חבר הכנסת גלעד קריב. אתה גנבת ואתה אומר לי: תבקש סליחה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גנבתי וביקשתי סליחה. אתה שיחקת עם נשק בניגוד לחוק ועדיין לא בחקירה. אתה פרצת לבסיס צה"ל ועדיין לא בחקירה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכול בסדר. אני לא פרצתי. תמשיך את השקר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לך לחקירה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש ועדת אתיקה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אם היו תופסים אותי, הייתי נושא בעונש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, אל תפנה אליי, אל תתקשר אליי. יש שיר כזה, לא? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה פנית אליי. מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תכף אני אקרא אותך קריאה ראשונה – תתחיל לצעוק: זה לא אני, לא עשיתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה פנית אליי. טלי, אני רוצה שתייצגי אותי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני חושבת שאתה צריך להכיר את חוק החסינות. יש לך קושי בהבנת חוק החסינות הקיים, קושי אמיתי, חייבת להגיד לך. אחר כבוד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל רק רציתי שתייצגי אותי, שהוא פנה אליי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, הוא רוצה את ריכוזך. בלי שאת מקשיבה לו הוא לא מדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי, קריב? אני לא מפריעה לו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, משום מה אנשים חושבים שהביטוי "לאכול את הדגים המסריחים ולהיות מגורשים מן העיר" זה ביטוי לועזי שתורגם לעברית, אבל האמת היא שמדובר במשל שמופיע במכילתא באחד מהמדרשים. מסופר על עבד שהאדון שלו שולח אותו לקנות דג, חוזר עם דג רקוב, ובסוף הוא גם אוכל חצי מהדג, גם חוטף מלקות וגם מגורש מבית אדוניו. נתניהו בשבוע האחרון, ובמיוחד ביממה האחרונה, החליט כנראה להמחיז את המשל, רק שבמקרה שלנו מי שאוכל את הדג המסריח וחוטף קלקול קיבה, מי שחוטף מלקות ומי שמגורש זה בסופו של דבר החטופים והמשפחות שלהם, חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים והציבור הישראלי, לא נתניהו וחבורת הפנאטים שהוא בנה איתה את הקואליציה הזו. כל בר-דעת וכל בר-מצפון יודע שאין למדינת ישראל שום יכולת להרעיב 2 מיליון עזתים, אבל חודשים אתם מקשקשים על ההרעבה הזו, שהיא לא קבילה מבחינה מוסרית, מבחינה ציונית ויהודית, מבחינה משפטית ומבחינה דיפלומטית. אנחנו אוכלים את הדגים המסריחים בזירה הבין-לאומית, ואז מכניסים את הסיוע ההומניטרי. את המחיר הדיפלומטי כבר שילמנו. עכשיו כותרת בערוץ 12: בריטניה, צרפת וקנדה מאיימות בסנקציות על מדינת ישראל אם לא נתקדם אל עבר הפסקת המלחמה. כותרת ראשית בוושינגטון פוסט: אנשיו של טראמפ מאיימים על נטישת מדינת ישראל אם נתניהו לא יתקדם לעבר עצירת המלחמה. אנחנו בתוך צונאמי מדיני חסר תקדים, אבל אתם, 68 הפנאטים והמושחתים, מספרים לנו שזאת דליפה קטנה בברז. אתם מחוברים למציאות כמו שהתמונות של "רעייתי שרה" מחוברות למציאות. אתם כולכם זיוף אחד גדול. אתם מובילים את מדינת ישראל לאסון בזירה הבין-לאומית שייתרגם להפסד בקרב מול החמאס. אתם במו ידיכם, בפנאטיות שלכם, בשקרים שלכם, בחוסר אמירת האמת, בחוסר יישור העיניים אל הציבור הישראלי, אתם מובילים אותנו לתבוסה שלצידה מותם של החטופים, מותם של חיילים. אתם חבורה של פנאטים, של שקרנים, של מושחתים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> למען מדינת ישראל צריך להעיף אתכם מספסלי הקואליציה ומכיסאות העור של הממשלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טראמפ, החבר הכי טוב של נתניהו. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אין לך איזה טקס אלטרנטיבי לקיים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שתוק. שתוק, פנאט. שורף אסמים. לך תספר לנו על חוקים נגד אל-ג'זירה, כשאתם כולכם קיבלתם שוחד מהקטארים. אתה לא קיבלת? פראייר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה שורף אסמים. אתה שורף אסמים. אתה והבוס שלך שורפי אסמים. מה יש לך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, לא הספיק לך? תגיד לי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא קיבלת כסף מהקטארים? אתה פראייר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא רוצה זכות דיבור משנית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה פראייר. למה לא קיבלת מהקטארים כסף? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי מממן את הבוס שלך, יאיר גולן? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שלמה קרעי פראייר, לא קיבל אתנן. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> גלעד, אמרתי לך בצוהריים: אל תאכל את השעועית, זה יבעבע אחרי צוהריים. אמרתי לך. טוב, עכשיו ברצינות. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אעשה את זה קצר. אני רוצה רגע לדבר אתכם על אנושיות, לחזור איזה חצי שעה אחורה. עומדת כאן על הדוכן חברת כנסת שהיא נפגעת טרור, ששכלה את בעלה בפיגוע טרור מחריד שהוא כמו העתק-הדבק למה שחווינו בשבוע שעבר כשצאלה גז, השם ייקום דמה, נרצחה, ואומרת את דעתה על הסיטואציה, מה קורה בשטח ומה דעתה. אפשר לא להסכים איתה, אפשר להתווכח איתה על הכול – לבוא ולהגיד לה בצורה מכוערת וערלת לב: את אשמה בפיגוע, הפיגוע בגללך? כמה רשעות או טיפשות צריך כדי להגיד דבר כזה לאישה אמיצה ומדהימה כמו לימור סון הר מלך? לבוא ולהגיד לה דבר כזה? אתם לא חושבים שאולי זה מציף אותה במשהו? אנחנו לא חייבים להסכים על כל דבר, אבל טיפת אנושיות. איבדתם את הבושה? גועל נפש. "את אשמה בפיגוע"? הפיגוע של צאלה גז זה העתק-הדבק למה שלימור חוותה עם בעלה שולי, רק שלימור היא זו שנפגעה, וילדה את הבת שלה אחר כך, בתום הפיגוע, כאשר בעלה מתבוסס בדמו ונרצח. אז אל תסכימו על כל דבר, אבל לפחות תהיו קצת אנושיים. ואני מצפה מכם שאתם תוקיעו את אותם אנשים שהטיחו בה את ההאשמות הנבזיות האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה חשבתם, עם ישראל, שחמאס עושה לחטופינו? מלטף אותם? נותן להם תנאי דה-לוקס? נותן להם תנאים סניטריים? מכבד את גופם? מכבד את החירות שלהם, את האוטונומיה שלהם על גופם, על עצמם? נותן להם שלווה? מספק להם איזושהי תחושה של סדר-יום קבוע, של ביטחון? מה חשבתם, שחמאס, שאנס ורצח את בני ובנות עמנו, שכרת איברים לבני ובנות עמנו, ששרף תינוקות בבארי, שערף ראשים – שראיתי בעיניים שלי בשורה את השקיות האלה ועד הקבר אני ארד איתם – מה חשבתם, מה חשבתם שחמאס עושה לחטופים שלנו, מלטף אותם? מישהו צריך או חושב לרגע שחמאס האכזרי, המרצח, לא מתאכזר קשות לחטופינו? מתאכזר גם מתאכזר. מה חשבתם, שהוא נוהג בכבוד בגופן של בנותינו או בגופם של בני עמנו? מה חשבתם? אני אגיד לכם משהו אחד שעליו אני באה בטענות לפרלמנט: אנחנו אמונים על החלשת האויבים שלנו. למה שחמאס ירצה להשיב לנו חטופים, אם עומדים פה חברי כנסת ואומרים: עכשיו תגמרו את המלחמה, תגמרו את המלחמה. אתם, אתם אשמים. אתם, חברי כנסת או ממשלה, אתם אשמים, והדם על הידיים שלכם אם אתם לא גומרים את המלחמה. תגידו לי, אתם מטורפים? לי אין טענות על אף מילה שאומר חטוף משוחרר או חטופה משוחררת או משפחה של חטופים. שום טענה. כפי שאמרתי היום, שום טענה. כשמציגים לי את הדברים של המשוחררת שעברה זוועות בשבי חמאס – לא הבנתי, אתם צריכים שהיא תאמר לכם את הדברים? אתם לא יודעים את זה? אומרת כאן חברת הכנסת מירב בן ארי: תזכירו לחברי הכנסת; אולי לך צריך להזכיר. אני עד הקבר שלי אשמע את הרעשים והבכי והצעקות ושמחות הצהלה של אללה אכבר כשהם אונסים בחורה אחד אחרי השני בנובה. מה חשבתם שמפלצות האדם האלה יעשו בשבי? רק באמת שואלת. אז אתם נמצאים פה בחוסר אחריות משווע, מחזקים את חמאס יום אחרי יום אחרי יום. ואני אומרת פה, אנחנו נמצאים פה בוועדות, ואני באמת תוהה באיזה עוד פרלמנט בעולם הופכות הוועדות לכנס מחאה נגד ממשלה שנמצאת בזמן לחימה, ששולחת חיילים לשדה הקרב ומנהלת משא ומתן להשבת החטופים. נכון, אין לי טענות לאף חטוף וחטופה. נכון, מה שהם אומרים הם שמעו בחמאס. אמרתי, מה נדמה לכם שחמאס אמר לחטופים ולחטופות? שהממשלה פועלת להשבתם? להפך, אמר להם – הממשלה שלכם לא פועלת להשבתכם, הינה, הבומים שאתם שומעים – זו הממשלה שלכם, הינה, אתם פה כי לא פועלים לשחרורכם. מה אתם חושבים? שטפו את מוחם באינפורמציה רעילה ושקרית. מילא חמאס, מה איתכם? איפה האחריות שלכם בהיותכם נבחרי ציבור? אז מה אם אתם מהאופוזיציה, אז מה? מה החמאס עושה? חמאס האכזרי, המרצח, משפיל, מבזה, מפעיל אלימות מכל סוג שהוא על חטופינו וחטופותינו. אני לא צריכה להזכיר לכם. להזכיר לכם מה הם עשו לחיילת מרציאנו, השם ייקום דמה? שלחו לנו אותה בשקית עם רגליים קצוצות. שכחתם את זה? ולכן אני אומרת לכם פה, מישהו הדליף, ואמרה פה מירב בן ארי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יאסר, התעוררת? כי זו טלי? << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי, אמרתי שחמאס שוטף את מוחם של חטופינו, כן, כן. זה מה שעושה חמאס המרצח. ומה שאתם עושים פה בכנסת זה על גבול הסיוע לארגון טרור להשתכנע – להשתכנע לא לשחרר את חטופינו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כל הזמן אמרתם, הוא נכס. עכשיו את משנה דעה. כשהעברתם מזוודות, אמרתם נכס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ווליד, תירגע. עדיף שתירגע, תוריד את הראש שלך - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חבר הכנסת ווליד טאהא, אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה? למי אני מפריע? אין דובר. אבל אין דובר. למי אני מפריע? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תמשיך לצעוק, בסוף – לחבר שלך, אלהואשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נתת לטלי דקה יותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא לא קיבלה הרבה יותר מכולם. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תן לאלהואשלה עוד דקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לך תסתכל על החיילת מרציאנו עם הרגליים הקצוצות. לקצוץ רגליים לחיילת, לקצוץ רגליים ולשים אותן בשקית - - - זה חמאס. תתבייש לך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נכס. אמרתם, נכס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נכון שהעיניים של הממשלה מופנות לזירה הבין-לאומית, אבל הממשלה מפקירה גם את הזירה הפנימית, הפקירה את החברה הערבית, הפקירה אותה מבחינת פשיעה. אני היום בוחר להתמקד בנושא של הבדואים בנגב. אנחנו חוזרים על הבקשה שלנו ועל הדרישה שלנו לשחרר אותנו ממינהל מקרקעי ישראל. לא יכול להיות שככה הם מתייחסים לאנשים, רודפים אותם, הורסים להם, עולים על הבתים שלהם בדחפורים. הם התחילו בוואדי אל חליל, אחר כך באום אל-חיראן, אום רתאם ואום מיתנאן. אנחנו לא רוצים שהממשלה תתנהל ככה מול החברה הבדואית בנגב, רוצים שייתנו לאנשים פתרונות, ייתנו להם אופק, ייתנו לאנשים, לנשים ולילדים קורת גג. היום הם נכנסו עם דחפורים ליישוב א-סיר, כפר לא מוכר מערבית לשגב שלום, והרסו 18 בתים שם. למרות שרשות הבדואים מבצעת סקר ביישוב, הם לא נענו לבקשות של ראש מועצת שגב שלום, קיאט אבו מעמר, ויחד עם כוחות המשטרה המשיכו להרוס לאנשים. לא ככה הממשלה אמורה להתנהל מול האנשים. הגיע הזמן שיחשבו מסלול מחדש וייתנו פתרונות לאנשים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנשינו המכובדים, זאת ממשלת נתניהו, ממשלת נתניהו הקיצונית, שמנהיגים אותה איתמר בן גביר וסמוטריץ' נגד הערבים בנגב ונגד החברה הערבית. הינה, היום הם הורסים את הבתים. הם התחילו בנחל חברון, ואז באום אל-חיראן, באום מותנאן ובכל אזורי הנגב הם הורסים היום. אלפי צווי הריסה. הממשלה הזאת הורסת. אלפי צווי הריסה שהממשלה הזאת מחלקת, ומאות בתים נהרסים, ועשרות משפחות נשארות ללא כל מחסה. מדוע? כי נתניהו עסוק, הוא עסוק עם שאר המפלגות בממשלה שלו, והוא עסוק באיך תמשיך להתקיים הממשלה הגזענית הזאת באיך הוא יחזק את כנופיות הפשע בחברה הערבית. זה מה שמעסיק את נתניהו. הוא לא רוצה לתת דבר לחברה הערבית. אמרנו להם: תגיעו אל האנשים ותיתנו להם פתרונות, תכירו בכפרים הלא-מוכרים באזור הנגב ותפסיקו את פעולות ההריסה. הם לא רוצים להקשיב. אתמול היה משא ומתן ברשות מקרקעי ישראל וברשות ליישוב הבדואים, הרשות להריסות הבדואים, אבל הם לא הקשיבו לאנשים, והם התעקשו להרוס לאנשים את הבתים. זאת ממשלת נתניהו. זה מה שאיתמר בן גביר רוצה. מדוע הוא הגיע בשבוע שעבר לעיר רהט? מדוע? כדי לשמור על העירייה ולספק שמירה לאנשים? לא. הוא הגיע כדי לרצות את כל המתנחלים בממשלת נתניהו והימין. זה מה שהשרים בממשלת נתניהו רוצים.) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אותו נאום כל הזמן – ממשלת נתניהו, ממשלת נתניהו. נו, באמת. אולי תסכימו שהשב"כ יקבל את - - - << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני לא מעיר לך – אל תתערבי בדברים שלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני הצעתי לכם פתרון. אני הצעתי לכם פתרון - - << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אל תתערבי בדברים שלי בכלל, אין לך שום זכות. אף פעם לא התייחסת לאוכלוסייה הערבית, שום דבר. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את לא מציעה שום פתרון. את מחפשת רק כותרות. שום דבר, רק כותרות את מחפשת. שום דבר, רק כותרות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - הצעתי לכם פתרונות. הגשתי לך על מגש - - - אותו נאום. חלאס, תביא פתרונות לאזרחים שלך - - - אתה לא מביא שום פתרונות לאזרחים שלך. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כל שעתיים כותרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אותו הנאום ובלי עשייה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> שום דבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בלי עשייה, בלי עשייה, בלי עשייה. אותו נאום, לא לעשות. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה את עשית? שום דבר. הרסת את הליכוד. לא נשאר ליכוד. תחפשי לך מקום אחר. תעברי לאיתמר בן גביר, לכי לעוצמה יהודית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נתתי לך פתרון. ואליד, נתתי לך פתרון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הרסת את הליכוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אתם חושבים שהכול ייפול לכם מהשמיים. אמרתי לכם בדיוק מה צריך לעשות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, חברים. חברת הכנסת טלי גוטליב, די, נו. עזבי, את לא תגיעי איתו לעמק השווה. אתם מדברים בשפה אחרת לגמרי, תרתי משמע. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> טוב, אני מבקשת להתחיל לדבר. אדוני יו"ר הכנסת, חברת הכנסת גוטליב, הקשבתי לך היטב – עשר פעמים בערך אמרת, מה חשבתם? מה חשבתם? חשבנו בדיוק את זה. את זה חשבנו, בדיוק את מה שעושים להם. בגלל זה רצינו עסקה כל כך מהר, בגלל שלנו בניגוד אליכם יש כאבי בטן, אנחנו לא ישנים. קשה לנו, אנחנו ידענו. אם ידעתם שזה מה שעושים לחטופים שלנו, למה אתם לא מחזירים אותם הביתה? למה אתם שותקים עכשיו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אני אחזיר אותם? אולי דברי עם חמאס. לא, אין לתאר. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אתם לא יכולים לבוא ולהגיד, ידענו שאונסים, ידענו שרוצחים, ידענו שמתעללים, ידענו שגם כוח צבאי שלנו עלול להרוג אותם – כמו שאמר חבר הכנסת מלביצקי, נדמה לי: מלחמה, יש לה מחירים. מוכנים להקריב, מוכנים לתת את הכול, יודעים שהם עוברים שם התעללות – אז תחזירו אותם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אלך עכשיו להביא אותם - - - ממי נחזיר? ממי להחזיר? ממי? ממי להחזיר? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> את שוכחת שגם לכניעה יש מחיר. למלחמה יש מחיר, אבל גם לכניעה יש מחיר. לא רק למלחמה יש מחיר. גם לכניעה, גם לכניעה יש מחיר. את מדחיקה את זה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> וכל הדבר הזה עכשיו, שאתם באים עכשיו, אני רואה בו-זמנית את כל הידיעות והמפולת המדינית שלנו היום במדינת ישראל, שזה עוד פעם הכישלון הכי ענק שהיה פה אי פעם. טראמפ, שרוצה עכשיו לנטוש את ישראל – בגללכם, צרפת – בגללכם, אנגליה – בגללכם, גרמניה – בגללכם, כל העולם הולך לצאת נגדנו, בעלות הברית שלנו, סנקציות על ישראל - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בגללך, בגלל יאיר גולן, בגללכם. אתם שורפי אסמים, מוציאים את דיבת הארץ רעה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - אנחנו לא מטומטמים. אנחנו כבר נפגענו יותר מדי פעמים. די, enough. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> - - ואתם מאפשרים, משת"פים, שותקים, לכל המפולת המדינית הכי מפוארת שהייתה פה למדינת ישראל, כשיש לכם ראש ממשלה, יש לכם שר חוץ, יש לכם שר לעניינים אסטרטגיים, ובינתיים – מפולת מדינית חסרת תקדים שהייתה למדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את שורפת אסמים. אפרת, יאיר גולן, הבוס שלך, הוציא את דיבתנו רעה. זה טירוף. אתם גומרים את המדינה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> זה אצלכם באירוע הזה. עכשיו מה, יוצא חבר כנסת משורות הליכוד, שלא מוכן, ומגיע לוועדת החוץ והביטחון, ומותח ביקורת באמת חריפה מאוד על כל ההתנהלות היום של ראש הממשלה והצבא – ומה עושים לו? הדמוקרטיה המפוארת של הליכוד – מה עושים לו? כמו שעשו לעוד כמה חברי כנסת, נדמה לי: מדיחים אותו מהוועדה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. הוא לא יכול להצביע נגד צווי 8. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> כן, זה מה שעושים לחבר הכנסת עמית הלוי, שמבקר את ראש הממשלה ואת המדיניות. מה עושים? מדיחים אותו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא בגלל זה. הוא הצביע נגד צווי 8 בזמן מלחמה, הוא לא יכול. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אבתיסאם מראענה, מה עשיתם? מה את מדברת? מה עשיתם לאבתיסאם מראענה, שאמרה שהיא חוגגת את יום השואה, שאמרה שיום השואה זה יום חג בשבילה – מה עשיתם? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> קראתי היטב את ההודעה שלו עכשיו – הודעה אמיצה, ולכם אין אפילו טיפה מהאומץ שלו, שאומרת ככה: אחרי 20 חודשים של כישלון מבצעי במחיר דמים עצום – ככה הוא אומר על הצבא שלנו – כישלון מבצעי, 20 חודשים, זה חבר שלכם מהמפלגה – זאת האחריות שלי ושל כל חבר כנסת לוודא שצה"ל הפיק את הלקחים, לפני שהוא מצביע בעד שליחת חיילים למערכה. אז לכם אין את האחריות הזאת? אתם לא רואים את הכישלון? אתם שותקים, ולכן אתם אשמים בדיוק באותה מידה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא. סליחה רגע, בלי לפגוע באף נואם, אתה שומע, אדוני, יש לי צפצופים באוזניים, ואני חצי חירש מחיל האוויר. תאמין לי, הייתי על המסלולים – מטוסי פנטום יותר שקטים. אי-אפשר לשבת. בשיא הרצינות, יש לי צפצופים. אני כבר עם אוזניות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אני הייתי רוצה לעלות לדוכן ולהתחיל להחמיא - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - לממשלה, אילו באמת היא הייתה מכריחה אותי לעשות זאת כתוצאה מהתפקוד שלה, המדיניות שלה, היחס שלה כלפי כל אזרחי המדינה. אבל מה לעשות, הממשלה מספקת את כל הכלים שבעולם כדי לתקוף אותה, כי אין תחום שהיא מטפלת בו ועושה את הדברים על הצד הנכון. מה לעשות? מה לעשות שהממשלה המשיחית הזו הורסת את מרקם היחסים החברתיים בתוך החברה היהודית או בין החברה היהודית לחברה הערבית? מה לעשות שבמקום תכנון – החוק הזה הוא חוק התכנון והבנייה – במקום תכנון של הנגב והכרה ביישובים המדינה עסוקה מזה 77 שנים ברדיפת האוכלוסייה הערבית-בדואית, שהייתה שם הרבה מאוד שנים, עוד לפני שקמה מדינת ישראל. במקום להסדיר את הנושאים מול האזרחים אנחנו רואים כל יום את התמונות של עשרות רכבים של המשטרה בליווי דחפורים, טרקטורים, באגרים וכל הכלים הכבדים שבאים להרוס. מה אתם מבקשים, שנחמיא לממשלה? על מה? למה? כי היא מנהלת את הדיפלומטיה העולמית בהצלחה? גם הנשיא שצהלתם שנבחר – צהלתם שנבחר, חגגתם, חילקתם כנאפה – גם איתו אתם מסובכים היום, וגם איתו אתם לא מסתדרים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא איתנו. מה, אתה מאמין לערוץ 12? לא הבנתי, טראמפ עם ישראל. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> גם איתו כנראה – כנראה שהגעתם - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אתה צועק? תירגע, מה יש לך? מה, אתה בסדר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מבינה את זה. מה יש לכם? ערוץ 12 - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עצרתי את הזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - שמבחינתו תמות נפשו עם פלישתים, ואתה מאמין לזה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, חשבתי שאם אתן לך זכות דיבור, את תוותרי לי קצת בין הנואמים האחרים. בבקשה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לי באופן אישי יש הסבר. בנימין נתניהו, שידע להנהיג ממשלות בעבר, מובל היום על ידי קיצונים משיחיים. סמוטריץ' את בן גביר תופסים אותו בגרון, מכתיבים לו את כל מה שהוא צריך לעשות. אפילו צעד קטן שלא מסכימים לו – הוא לא מעז להעלות אותו, לא מעז להתקדם בו. על כן הוא לא מוביל – הוא מובל, ועל כן הוא מסתבך עם כל העולם. לכן, כשאנחנו עולים ומבקרים את הממשלה, לפחות תביני שסיפקת לנו את כל מה שצריך כדי לבקר את הממשלה שאני רוצה להתפלל – שנייה, משפט אחרון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני מתפלל. הכול בסדר. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה נותן לנואמים מהקואליציה כל מה שהם צריכים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה כבר חצי דקה. לא, לא. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לנו אתה מתחיל להסתכל על הזמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא נכון. לא, לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נתן לך חצי דקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני תמיד - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני הזכרתי לך שהזמן שלה כבר נגמר לפני - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשמע, המיקרופון שלך יותר גבוה משלי כי ההגברה לא מספיק טובה, אני חושב. אבל אני אומר לך, תקשיב, נתתי לה כולה 20 שניות. אתה כבר מדבר חצי דקה יותר, וזה לא קשור לקואליציה–אופוזיציה. איך שנגמר הזמן, אני אומר תודה רבה. ולא הפרעתי לו. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה רק להתפלל או לקוות שהשנה הזאת תהיה השנה האחרונה של הקואליציה המשיחית, הגזענית, המטורפת הזו. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> קואליציית ואטורי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אחלה קואליציה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. רק אל תפריע, ראפע, זה יאסר מדבר. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, בסוף השבוע הזה נהרגה אימא, רובא מוחמד אל-אסדי מכפר דיר אל-אסד וילדיה קארם וראחל כתוצאה משרפה שהייתה בבית. הבית נשרף כליל. מערכת כיבוי אש הגיעו קצת באיחור ואנשים ניסו לעזור, אבל זו התוצאה. אני רוצה לפנות כאן בערבית (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: לבני החברה הערבית שלנו. תחילה אנו שולחים תנחומים למשפחה ולאנשי דיר אל-אסד על אובדן האם רובא מוחמד זע'יר אסדי ולילדים שלה כרם ורחל עקב שרפה בביתם. אנו אומרים לבני החברה הערבית שלנו: אין ספק שהאסון הזה הוא אסון כבד עבור דיר אל-אסד ועבור כל החברה הערבית שלנו. עלינו כחברה ללמוד לקח מהמקרה הזה. כמו שאומר הפתגם: מעט הגנה מראש עדיפה מהמון טיפולים. על כולנו גם לדאוג לשמירה מראש על הילדים שלנו ועל הבתים שלנו, ואני ממליץ לכולם – זאת אומרת, אנחנו משקיעים הרבה כספים בבניית הבתים שלנו, ואנחנו חוסכים בדברים שהם לטובת השמירה על ביטחון והבטיחות של הבית ובהתקנת מה שנקרא גלאי עשן. הימצאותו של גלאי העשן הזה יכולה למנוע אסונות כמו האסון הזה שנגרם למשפחה בדיר אל-אסד. אני מבקש מאללה שזה יהיה המקרה האחרון של תאונות מהסוג הזה בחברה הערבית שלנו. תודה רבה.) תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז. אריאל, אריאל, אתה מסכם? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אני - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי מסכם? אתה? בסדר. סליחה, קרעי פה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עברו שבועיים משביתת המורים והגננות, שבמהלכה מאות בתי ספר וגני ילדים נשארו סגורים לכמה ימים. על מה מחו אנשי החינוך? מחו על זה שמשרד האוצר קיצץ להם בשכר. האוצר קיצץ 3.3% מהשכר. אחרי מאבק הקיצוץ צומצם ל-0.95%, כלומר הפחתה שבין 86 שקלים לעובד מתחיל ל-270 שקלים לעובד ותיק מדי חודש ב-2025. זו השביתה השנייה השנה במערכת החינוך. אני לא בטוח שהיא האחרונה – למה? כי למרות ההסכם הנוכחי הבעיות עדיין לא נפתרו: שכר המורים עדיין נמוך, והוא רק חלק ממשבר כוח האדם במערכת החינוך. בנוסף, הקיצוץ לא חל על כולם; כמו כל דבר פה,יש מקומבנים, יש מי שתורמים יותר, ויש מי שלא תורמים בכלל. השר פרוש, הרי הקיצוץ לא חל על שכרם של כל המורים. המורים במוסדות הפטור החרדיים הוחרגו מהקיצוץ הזה. ולמה זה מעצבן? כי אותם המורים והמורות ששכרם קוצץ, הם גם אותם האנשים שהם או בני זוגם משרתים במילואים כבר מאות ימים. אז עוד פעם הציבור המשרת בישראל נפגע בכל פרמטר, בכל תחום, בזמן שמי שמקורב לשלטון או דאגו לו בוועדת העבודה, נפטר מהחובות. בשבוע שעבר התפרסמה כתבה ובה מורים מספרים על הצורך שלהם לעבוד בעבודה נוספת מלבד חינוך כדי להתקיים כלכלית. חלק עובדים כשליחים בוולט, חלק מאמנים בחוגים כי השכר הזעום שלהם כמורים לא מאפשר להם להתפרנס בכבוד, רבים מהם עוזבים . עכשיו ינאמו פה בקלישאות על זה שהמורים והמורות אחראים לדור העתיד. אבל העתיד כרגע מנוהל בגישה של – בואו נחכה עד שזה יתפוצץ לנו בפרצוף. לפני למעלה משבועיים הגשנו, חברי חבר הכנסת בליאק ואני, בקשה לקיים דיון משותף לוועדת החינוך ולוועדת הכספים בנושא של קיצוץ בשכר עובדי ההוראה והפגיעה במערכת החינוך. עד היום לא מצאו לנכון לכנס את הוועדות לדיון החיוני הזה. אז למה אתם מחכים? אם הממשלה לא תיערך עכשיו, אתמול, מורים רבים עשויים להחליט בסוף שנת הלימודים הנוכחית לעזוב את מערכת החינוך בשל הפגיעה בתנאים שלהם ובעיקר הפגיעה בכבוד שלהם. ואז מה? נחכה לשביתה הבאה כדי להיערך? אז אל תהיו מופתעים. עוד שלושה וחצי חודשים – אני אבשר לכם – שנת הלימודים אמורה להיפתח. האם היא תפתח בזמנה או ששוב נפגוש שביתות ועיצומים ומערכת במשבר, שמשרד החינוך שוב לא נערך להם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר שלמה קרעי, שר התקשורת, לסכם את הדיון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר שלא. ממש לא, ממש לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יום הולדת שמח לאופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163 – הוראת שעה) (הרחבת הסמכות של ועדות מקומיות), התשפ"ה–2025, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163 – הוראת שעה) (הרחבת הסמכות של ועדות מקומיות), התשפ"ה–2025, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 19 בעד, שישה מתנגדים, ארבעה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163 – הוראת שעה) (הרחבת הסמכות של ועדות מקומיות), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה, ותחזור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. << הצח >> הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראה שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1864).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראה שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, בקריאה ראשונה. אני מזמין את שר התקשורת חבר הכנסת שלמה קרעי להציג את הצעת החוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, הצעת החוק הזו היא בעצם הארכת הוראת שעה, כדי לאפשר לממשלה, לראש הממשלה, לגורמי הביטחון ולשר התקשורת, להוציא צווים ולסגור ערוצי שידור זרים כמו אל-ג'זירה, כמו אל-מיאדין, שכבר סגורים בצווים למעלה משנה, ערוצים שמהווים פגיעה ממשית בביטחון המדינה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - קרעי, נו, בחייאת דינכ - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ערוצים שמסיתים נגד מדינת ישראל, שמשתפים מידע על הלוחמים שלנו, שפוגעים בביטחון המדינה, אין להם מקום כאן. ולכן הצעת החוק הזו מאריכה את הוראת השעה כדי שנוכל להמשיך להוציא צווים לסגירת המשרדים שלהם, להחרמת ציוד, להורדת הערוצים מספקי התכנים בכבלים ובלוויין, ולסגירת אתרי האינטרנט שלהם. עדיין, בהצעת החוק הזו יש כמה פערים שצריך להשלים, והצעת חוק פרטית נמצאת כבר תקופה ארוכה מאוד בדיונים בוועדה לביטחון לאומי. אני מקווה שבד בבד עם הארכת הוראת השעה לחקיקה הממשלתית, גם יקדמו את החקיקה הפרטית, ויגיעו לתוצאה טובה יותר, שתאפשר לנו גם לחסום את השידורים החיים בתווך לווייני וברשתות החברתיות. לכן אני מבקש מכם, חבריי חברי הכנסת, להצביע בעד הצעת החוק הזו. לא נאפשר לאף גורם לפגוע בלוחמים שלנו. לא נאפשר לאף גורם להסית נגד מדינת ישראל. עכשיו אני רוצה לנצל את הזמן, חברים, ולספר לכם כמה דברים שנאמרים בימים האחרונים בתקשורת, ולנסות להפריך, להפריך את כל תעמולת השקר הזו, שחדשות לבקרים מנסים להפוך אותה לאמת. אז בואו תשמעו מה קורה – את הכותרות שיש בערוצי התבהלה. דה-מרקר מדבר על רפורמת השידורים שאושרה אתמול בוועדת השרים לחקיקה, ואומר: בדרך להשתלטות על התקשורת. ערוץ 13: "התערבות שמסכנת את התקשורת החופשית"; כלכליסט: "חשש לפגיעה בחופש הביטוי". כמובן, כולם מצטטים את היועמ"שית, שאין לה מושג אפילו מה כתוב בחוות הדעת שלה עצמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השר, היא אומרת שאתה מתקן את התנאים ועדיין היא אומרת - - - דבר והיפוכו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בדיוק. הגיע אתמול לוועדת השרים לחקיקה המשנה ליועצת המשפטית מאיר לוין, שעשה עבודה יסודית, רצינית, מאות שעות של עבודה בחודשים האחרונים בנסחות של משרד המשפטים – ועוד בחוות הדעת אחר כך הם כותבים שהתהליך לא מוצה, אבל נעזוב את זה רגע – והוא אומר שם: יש לנו בעיה עם רפורמת השידורים, כי היא עוברת ממאה לאפס פיקוח, אפס פיקוח על התוכן. יש להם בעיה עם זה. אני אומר לו: אבל אנחנו לא רוצים לפקח על התוכן; אנחנו רוצים שהשוק יעשה את שלו, חופש ביטוי. הוא אומר: לא, יש לנו בעיה עם זה; אנחנו רוצים מודל פיקוח אולי רזה יותר, אבל אנחנו עדיין רוצים פיקוח. אני אומר לו: בסדר, זה עניין שבמדיניות. המדיניות שלי היא אפס פיקוח. במקום פיקוח, תהיה שקיפות. כל ערוץ יצטרך לשקף מהם כללי האתיקה שלו שהוא פועל לפיהם, מיהם בעלי האינטרסים ועוד ועוד. מאיר לוין אומר: אפס פיקוח. היועמ"שית מתדרכת את כל כלי התקשורת שיש כאן השתלטות על התקשורת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אולי תסביר באמת את הרפורמה בכמה מילים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אסביר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> באמת, הציבור לא מבין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אסביר. אני מגיע לזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סעיף 37 בחוות הדעת שלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מציג עכשיו רפורמה אחרת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא משנה, הוא יכול. הוא הציג אותה. יש לו זמן. הוא הציג את החוק כבר. חברת הכנסת טלי, השר לא צריך את עזרתך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סעיף 37, תקרא. סעיף 37 בחוות הדעת קובע שהשר מבקש להקל על ערוצי תקשורת כדי לאפשר שקיפות בלי התערבות. היועמ"שית אומרת: סתימת פיות, כי אתה לא דורש הגבלות – ערבויות. אי-אפשר להבין. זו הזיה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> סתימת פיות, פגיעה בדמוקרטיה, פגיעה בחופש הביטוי, סוף העולם, קץ הדמוקרטיה. ואתם יודעים מה? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> פגיעה בדמוקרטיה, זה הקבוע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע. חבר הכנסת קלנר, בוא תשמע משפט שתשתמש בו גם בראיונות שלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בואו נשמע את השר וזהו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לשקר אין רגליים, אבל יש לו את דפנה ליאל, את אריה גולן, את רינו צרור, את אמנון אברמוביץ', את עודד בן-עמי, את חנן מלצר, את אלעד מן מעמותת הצלחה, את היועמ"שית. לשקר אין רגליים, אבל יש לו את ערוצי התבהלה, שמעמידים אותו על רגליים מלאכותיות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ערוצי התבהלה בינתיים מראיינים רק אתכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ואני רוצה להרגיע את כל התבהלונים האלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תבהלונים. מה זה? מילה חדשה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר קרעי, אתה מכיר את ההלכה שאין מדיחין את השופר במי רגליים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שמור, שמור. תשים בראש את העיקרון שלא מדיחין שופרות במי רגליים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את זה תגיד לכל השופרות שלך בערוצי התבהלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תזכור, תזכור את ההלכה הזאת, על שופרות ועל מי רגליים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רוצה להרגיע את כל התבהלונים. גם אחרי העברת הרפורמה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תבואי אחרי השיעור, אני אסביר לך, חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא צריכה שתסביר לי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם אחרי העברת הרפורמה, אתם תוכלו להמשיך להפיץ פייק כאוות נפשכם, אפילו יותר. רק מה, לציבור יהיו יותר אפשרויות, והוא גם ישלם פחות. זה כל ההבדל. אתם תוכלו להמשיך לשקר, אבל הציבור לא יהיה חייב לצפות בכם. אתם לא תהיו מונופול יותר. מכאן אני עובר לכמה נקודות על הרפורמה באמת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז מה זה היה עד עכשיו? סתם הסתה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. זה היה להפריך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה כאילו היה הסתה, כמו בשחייה. זה עד עכשיו היה הסתה בסגנון חופשי, ועכשיו זה עובר להסתה בסגנון צורני. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אני אסביר. אתה שואל שאלה, תן לענות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא - - - עד עכשיו - - - רפורמה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עד עכשיו הייתה הפרכה של העניין של שליטה בתקשורת, שזה בדיוק ההפך, שההפך הוא הנכון. אנחנו מסירים לחלוטין - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - אותו דבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. זה בתאגיד שידור ציבורי. תבדיל. יש הבדל בין כשהציבור מממן – ואני רוצה להפסיק את המימון הזה, כדי שגם שם לא נצטרך לשלוט; אני לא רוצה לשלוט, ולכן לא רוצה גם לממן – לבין ערוצים פרטיים. שם אני רוצה חופש מוחלט. עכשיו, למה בעצם הרפורמה באה? היא אומרת: הכוח עובר לצרכן. היום הממשלה, המדינה – בתקנות, ברגולציה – מכבידה. כל ערוץ חדשות שרוצה לקום צריך לשלם פיקדונות במיליונים דמי רישיון, מתערבים לו בשידורים, בלוח השידורים: למה אמרת ככה ואיך עשית ככה. אני אומר, בגלל כל הרגולציה הזו, הציבור גם משלם הרבה יותר. מגבילים את המודל העסקי של הפלטפורמות. לכם מותר פרסומות, לכם מותר רק דמי מנוי, לזה מותר ככה, לזה אסור. כשבן אדם מקים עסק, איך הוא מתמחר את המוצר שלו? נגיד עסק של שווארמה – איך אתה מתמחר את מנת השווארמה? חוץ מלהרוויח כמה שיותר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע כמה עולה מנת שווארמה היום? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני יודע כמה היא עולה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע כמה יקר זה? אין מוצר במשק שלא ייקרתם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה בסדר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל כשאדם מתמחר - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מתי הלכת לסופר בפעם האחרונה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני באמת חושב שהיה קשה למורים שלך בבית הספר. אני מביא את השווארמה כדוגמה - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתפלא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - ואת עוברת הצידה למשהו שלא קשור בכלל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל דיברת על שווארמה – אמרתי כמה זה עולה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני נותן לך דוגמה לעסק שכשהוא בא לתמחר את המוצר שלו, לדוגמה שווארמה, הוא לוקח את כל העלויות שלו. יש לו דמי רישיון, יש לו תעודת כשרות, יש לו כל מיני, כיבוי אש, יש לו ארנונה, יש לו שכירות – את כל הרגולציה הוא בסוף מגלגל על הצרכן. אותו דבר בתקשורת. את כל הרגולציה בסוף גופי התקשורת מגלגלים על הצרכן. כאן הכוח עובר לצרכן. הבחירה תהיה שלו. יהיה יותר מגוון, יותר ערוצים יוכלו לקום. אין יותר רישיונות, אין יותר זיכיונות. רישום במרשם, תוך עשרה ימים אתה עומד בתנאים מינימליים, כמותיים – יש לך ערוץ חדשות שגם יקבל מקום ברצף של ערוצי החדשות. הבחירה של הצרכן, המחיר – הוא יכול לקבוע. למשל היום, אתה חייב לקנות חבילת ערוצי בסיס. מה זה בסיס? משהו שהם יכולים להרוויח עליך יותר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא מבין. אם חבר הכנסת אחמד טיבי רוצה להקים ערוץ, הוא יכול? כי היום, אני לא יודע אם הוא יכול. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עזוב את אחמד טיבי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה? אז קריב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עברתי לדבר על חבילה. היום הצרכן צריך לשלם, מכריחים אותו. המדינה מכריחה את ספק התכנים למכור לו חבילת ערוצי בסיס. גם אם אני צופה בשני ערוצים בלבד, אני משלם על 80. ברפורמה הזאת אנחנו מבטלים לגמרי את המודל העסקי. יהיה לכל לקוח תמחיר אישי. אני אבחר. אני רוצה רק ערוץ 14 ו"ערוץ טוב", בסדר? אלה שני הערוצים שאני צופה בהם – רק זה מה שיהיה לי בחבילה. אני רוצה ערוץ הסרטים וערוץ ככה וערוץ א' – על זה אני אקבל תמחיר. הצרכן יוכל לשלם רק על מה שהוא רוצה, והמגוון יגדל. יותר מגוון – פחות תשלום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה טוב, לזה התחברתי. לקטע הזה התחברתי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יש לנו עוד את המשך הרפורמה. כשאעלה לסכם אמשיך את זה. אבל יש לנו גם את פרק הרדיו בהמשך. יש לנו את תאגיד השידור הישראלי, שנפסיק בו את המימון של החדשות בעברית, המיותרות והמוטות, ויש לנו שינוי של מפת התקשורת שיבוא לטובת הצרכן. לשלם פחות – לקבל יותר. בלי התערבות של החברים שלכם, של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל הפקידים במה מותר לראות, מה אסור לשדר ומה מותר לשדר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - יהיה את ערוץ 14, לאמיר של קטר יהיה ערוץ אחר, אין בעיה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תמיד אפשר לסמוך על - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ראשון הדוברים, חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח. רשימת הדוברים סגורה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. אחמד, אני אתחבר רק לערוץ הכנסת, הערוץ הכי פופולרי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה דווקא לדבר על נושא אחר שנראה לי שרבים יסכימו איתי. אני רואה שהרב פרוש פה. אם אתה שומע אותי – כי אתה מדבר בטלפון. אתה שומע? בטלפון הכשר. הרב פרוש, שומע אותי? תנתק רגע, אני אחכה. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> כן, אני שומע. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע על מה אני רוצה לדבר איתך, אתה יודע על מה. אתה הבטחת לי באופן אישי שבהילולה במירון, ברלנד העבריין לא ידליק מדורה. הבטחת לי באופן אישי. אני סייעתי לחוק במירון מתוך אחריות שלי להילולה, כי אני יודעת כמה היא חשובה לעם ישראל, לא במס שפתיים. ישבתי בוועדה. גם כיו"ר הוועדה לביטחון פנים סייעתי. כשהייתי קטנה עליתי גם למירון עם המשפחה שלי. היום זה כבר נהיה יותר של עסקנים, אז אין לנו מקום, זה רק מגזר אחד. אבל אתה הבטחת לי שהעבריין הזה לא ידליק מדורה במירון, והקהילה שלו, של שובו בנים, תפסה את המדורה, והוא הדליק את המדורה. אני רוצה להגיד לך שזה לא קשור לימין ושמאל – הינה, אמרתי – זה לא קשור לקואליציה– אופוזיציה. העובדה שהאיש הזה, שעד היום יש נשים וילדים שמצולקים ממנו, קיבל את הכבוד הזה, הכבוד העצום הזה – בעיניי, זה כבוד עצום להדליק מדורה במירון. כמה נלחמנו לסדר את ההדלקות האלה. הסתכלתי והתביישתי, התביישתי שהאיש הזה מדליק מדורה על ההר הקדוש הזה. ואתה הבטחת לי את זה, וזו כבר הפעם השנייה שהוא מדליק. זו קהילה שצריך להוציא אותה מעם ישראל. זה אדם שצריך להוציא אותו מעם ישראל, לגנות אותו. עבריין. הוא מדליק על ההר הקדוש הזה. מה אומר רבי שמעון? מה יגידו עם ישראל? אני, בן אדם שנלחם על ההילולה במירון, שאחרי ועדת החקירה הממלכתית אמרתי: נסדר את ההר, כי מגיע לגברים ונשים לעלות ולהתפלל, אני יודעת כמה ההר הזה קדוש. למרות שאני מהמחנה של יש עתיד והשמאלנים והיהדות, אתה יודע כמה חשוב לי ההר הזה, ואתה נתת לעבריין המין הזה לעלות על ההר הקדוש ולהדליק מדורה, ואתה אמרת לי שזה בניגוד לחוק אם הוא ידליק מדורה. עכשיו אני רוצה שתסביר איך בהר הקדוש, החשוב הזה לעם ישראל, עלה עבריין מין והדליק מדורה ביום הזה, בערב ל"ג בעומר. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. נוכח. באת לי מהצד של האופוזיציה. נהיית באופוזיציה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הבנתי שהדיחו אותך בסוף, למרות שאמרת בוועדה שלא ידיחו אותך. אין מה לעשות, על טעויות משלמים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לאופוזיציה אין שום סיכוי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה, את שמחה לאיד של בן אדם? זה לא יפה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא עשה טעות, זה בתפיסת העולם שלו, וכל הכבוד לו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> צודק, צודק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני אומרת שהוא עמד מאחורי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> וגם תמחק מהלקסיקון את העניין של האופוזיציה. זה, אין סיכוי. אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי לכנסת, אזרחי ישראל, אהלן, עמית, כאזרח במדינה וכמג"ד מתמרן במילואים, אני רוצה לחזק את ידיך. שלום, עמית, בתור מילואימניק בגבעתי אני מבקש להודות לך שאתה נלחם בכנסת בשבילנו. שלום, חבר הכנסת הלוי, כמשפחה של לוחמים בעזה אני מחזק את ידיך להמשיך ולהשמיע את הקול האמיתי, המוסרי והשפוי. אלו דוגמאות בודדות מאין-ספור הודעות וטלפונים שקיבלתי ביממה האחרונה מקציני צה"ל, הלוחמים המסורים, שנכונים לכל הקרבה, אבל רק לשם הכרעת חמאס, רק למען הניצחון. לכן אסור לנו לשלוח אותם לעוד סבב, לעוד פשיטות, גם אם מישהו במטכ"ל קורא לזה תמרון, אלא רק לתוכנית הכרעה. בשביל להכריע צריך לשלוט, ואי-אפשר לנצח בלי לשלוט, ואין חצי שליטה ואין חצי ניצחון. כל עוד חמאס שולט בשטח, באוכלוסייה ובמשאבים, לא נוכל לנצח. את זה אני לא אומר מהיום, אני אומר את זה 20 חודשים. אדוני היושב-ראש, אתה יודע. אנחנו פוגעים בחמאס ואכן פוגעים בו, אבל לא מכריעים אותו, וככה אי-אפשר להכריע. את המודל השגוי הזה, כשמכניסים את החיילים שלנו בפעם החמישית לסמטאות של ג'באליה ושג'אעיה, אנחנו עושים כבר 20 חודשים. המג"ד הזה שכתב לי וכל רשימת הקצינים והחיילים מפורום הקצינים במילואים, מפורום פצועי המלחמה שהיו כאן היום, חיכו כמוני לתוכנית חדשה, שתעבור מפשיטה לשליטה, מפגיעה להכרעה. אבל אז מגיעה התוכנית החדשה, חברותיי וחבריי לכנסת, ומה אנחנו מגלים בה? קודם כול, שתחנות החלוקה של הסיוע ההומניטרי הן תחנות חלוקה לחמאס. כלומר משפחות חמאס יגיעו לתחנות החלוקה, יקבלו אוכל בערכות מסודרות ויחזרו לשכונה וייתנו את זה למחבלים הרוצחים, לבן דוד, לגיס, לחתן. גם אלו שאין להם קרבה ישירה לחמאס, כידוע יחזרו עם האוכל לאזור שלהם מתחנת החלוקה וגם שם, מיקי, תחכה להם תחנת חלוקה, רק שזו תהיה חלוקה בין האוכל שילך לחמאס לבין האוכל שהם יסכימו להשאיר להם. ואם הם לא יסכימו, אז הם יעברו דרך שערי הגיהינום – לא של טראמפ, של חמאס, כמו שרואים בסרטונים בעזה. הסיוע נשאר בשליטה מלאה של חמאס גם בתוכנית הזאת. אחר כך בשטח ובאוכלוסייה. גם אם התוכנית תצליח, כפי שפורסם בשם שר הביטחון, היא לא תביא לשליטה מלאה של ישראל בעזה, לא בשטח ולא באוכלוסייה. חמאס עדיין ישלוט בשטח עצום, באוכלוסייה גדולה מאוד שלא תרד דרומה, וכמובן נמשיך להצטרך לתספק אותם ולתת להם אוכל. הדבר השלישי והכי מקומם, אדוני היושב-ראש, זו צורת הקרב. שוב שולחים את החיילים שלנו לטיהור רגלי של השטח, שוב לאותן סמטאות, לאותם פירים. למה, ריבונו של עולם? אני שואל פה בדם ליבם של רבים: למה לסכן בצורה מיותרת את חיילי צה"ל? למה לא לעשות את מה שהסבירו בשכל טוב האלוף גיורא איילנד ועוד תשעה אלופים במילואים – לעשות מצור? בסדר, אז הרמטכ"ל קיבל את עמדת הפצ"רית: לא עושים מצור על רצועת עזה. לצערי, הוא קיבל את עמדת הפצ"רית, למרות שהאוכל מגיע לחמאס, למרות מה שכתוב בסעיף 23 לאמנת ז'נבה. אבל תעשו את זה תא שטח אחרי תא שטח. למה להכניס לבית חנון? תצורו על בית חנון, תעשו מצור, תוריד שם את כל המים, החשמל, האנרגיה, האוכל, הדלק. תאמין לי, ארז, תחכה שבועיים – הם יצאו מותשים כמו עכברים מהמחילות שלהם; אגב, מניסיון, כי במקומות הקטנים זה נעשה. כך זה קרה. למה להיכנס לתוך הסמטאות? איזה חשיבה צבאית, איזה חשיבה מבצעית בהיסטוריה הצבאית שולחת חיילים למקום שיש יתרונות מובהקים לאויב ולא היתרונות שלנו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. אנחנו לא לתוכנית הזאת התפללנו, לכן לא הצבעתי בעד ההארכה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הצבעת נגד. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן הצבעתי נגד, סליחה. לכן הצבעתי נגד – תודה על התיקון – ולכן דרשתי בוועדת החוץ והביטחון שהתוכנית המבצעית תשתנה, שתהיה תוכנית הכרעה, שנקשיב לקול של הקצינים ולחיילים. זכיתי לכל מיני עלבונות וצעקות משר הביטחון. לא מרשים אותי. אגב, הדרישה הזאת הייתה צריכה להיות הדרישה שלו ושל כל חבר כנסת שמצביע ושולח את החיילים לקרב. קיבלתי היום את ההודעה שאני מודח, ארז, מהוועדה. לא אני מודח - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני יודע, לכן נתתי לך הארכה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - הוא לא מודח. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עד להודעה חדשה. מושעה. לא אני מושעה; הקול של הקצינים והחיילים שאני משמיע הוא זה שמושעה, ואני מציע להקשיב להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכיוון שהיא תוקפת את האופוזיציה, תוקפת את משפחות החטופים, תוקפת את כל הגופים במדינה ואין לה שום עשייה, העשייה שלה אפס, אני מציע לשר התקשורת לקדם הצעת חוק, הוראת שעה, לשים את טלי גוטליב על mute עד להודעה חדשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי, מה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תקשיבי בפעם הבאה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על mute? איזה הקשר - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את רוצה לדבר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בוודאי, בוודאי, מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז יופי, בואי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה יודע שאחר כך יש לה גם חמש דקות הודעה אישית. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אין צורך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה אתה מביא רעיונות, ינון? תגיד, אתה רוצה לישון פה הלילה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אלהואשלה, אתה יודע מה קורה כשמזכירים את השם שלי? ניפגש. ניפגש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> במקומך לא הייתי ישן בלילה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אלהואשלה, ניפגש. ייקח לי זמן – ניפגש. תשאל, תשאל את סגלוביץ', תשאל פה כל מיני אנשים. ניפגש. ואליד, חכה, כי אצלי אין משהו לשלוף, אצלי הכול מגובה. אני לא מאיימת; אומרת, מבטיחה. שימוש בזכות חוקית לא מהווה איום. לומר פה במליאה שאני מתכוונת להזכיר לך כל מיני דברים, זה שימוש בזכות חוקית. ניפגש. תגידו לי, באיזה מדינה אנחנו חיים? נעשים פה מעשים אדירים ומפוארים, ויש פה תבוסתנות שעסוקה בלחדל כל הצלחה שלנו. בואו נתחיל אחד-אחד: האם ידעתם את העוצמה של הצלחת צה"ל בסוריה ובלבנון? לא ידעתם, כי לא מספרים לכם. האם ידעתם שבאחיזה בחמש נקודות אסטרטגיות בצפון, צה"ל שולט בכל רגע נתון גם בסוריה ובגדיעת האספקה של אמל"ח דרך איראן? זה – 1. גם בהפגזות של כל דבר הכי קטן שקשור להרמת ראש או יכולת התקפית נגד ישראל? לא ידעתם. האם ידעתם שיש פעילות של צה"ל נגד חיזבאללה בלבנון בכל רגע נתון? כל הפרה ולו הקטנה ביותר מטופלת, ויש שליטה סופר-חזקה בגבול הצפוני; האם ידעתם שיש פעילות עצימה מאוד של צה"ל בתוך מחנות הפליטים ביהודה ושומרון? ידעתם? ידעתם, נכון? לצערי הרב חבל שמפקד פיקוד מרכז קצת מקלקל כשהוא פותח לנו את המחסומים, אבל שימו בצד. האם ידעתם שבדרום יש פעילות עצימה מאוד של לוחמינו? ידעתם? לא ידעתם, כי כל הזמן מספרים לכם תבוסתנות, תבוסתנות, תבוסתנות. האם ידעתם שעידן אלכסנדר, ששוחרר, ברוך השם – הרי אמרו שטראמפ נטש את ראש הממשלה. לא, זה פשוט, אני עוד לא ראיתי מי נהנה מלמלצר תבוסה, תבוסה, תבוסה, אלא אם כן זו האג'נדה שלו. ואז ויטקוף מספר לנו שהם אסירי תודה לראש הממשלה על המעורבות שלו, ובלעדיו השחרור לא היה יוצא לפועל. תדמיינו מה עמד בבסיס הדבר הזה, אבל פה אי-אפשר להגיד את זה, כי זה מודיעין גלוי. האם ידעתם שהעובדה שטראמפ – שיש לו עוד אינטרסים, אגב, חוץ מישראל לשמור על החופש הימי עבור ארצות הברית, זה אינטרס רב-חשיבות – האם ידעתם שנתניהו יכול היה להיכנע לדרישת החות'ים למנוע מישראל לתקוף את החות'ים? ידעתם? לא ידעתם, כי טראמפ לא מנע מישראל לתקוף את החות'ים. לא רק שהוא לא מנע, אנחנו תוקפים את החות'ים בשליטתנו שלנו, כפי חובתנו, וגם יש לנו אמל"ח, לידיעת החות'ים. האם ידעתם שהכותרות שמוצאות היום בתקשורת הן כותרות שקריות? זה פשוט הזיה. אומרים לכם: גורם אנונימי אומר שטראמפ אומר כך, אומר אחרת. לא יודעים מי הגורם האנונימי. האמירה הזאת לא מתיישבת עם מה שקורה בפועל, ופשוט ערוץ תבהלה, ערוץ 12 – זה פשוט מדהים – הם כאילו עסוקים בלחדל ולהחליש אותנו בכל רגע נתון, כשהמציאות היא מציאות מגדילה, מציאות חשובה של שליטה ושינוי ממש של המזרח התיכון. האם ידעתם שהעובדה שטראמפ יוצר קשר עסקי עם קטר וסעודיה, שתשקענה טריליונים בארצות הברית – מה זה עושה לאיראן? זה גורם לאיראן לרצות מאוד להפגין את כוחה, וזה יגרום לאיראן לא להגיע להסכם שבו לא יהיה לה גרעין, שאז ישראל – כפי חובתה – תתקוף באיראן. הינה, שמחתי לבשר לכם מציאות נורמלית, מתוקנת, חזקה, אל מול הנהי והתבוסתנות וההחלשה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עליזה, אני לא רציתי לדבר, אבל בגלל טלי - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז אתה לא חייב לדבר. אם לא רצית לדבר, אתה לא חייב. אפשר להמשיך? תודה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> תפסיק לחמם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יודע משהו אחר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ב-48 השעות האחרונות נטבחו בעזה יותר מ-200 פלסטינים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא מוכנים לשיח הזה כאן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הסיפור שלהם לא פותח את מהדורות החדשות בארץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - שמשקר - - - הבן אדם מטורף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שמותיהם וזהויותיהם - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - הוא מוציא את דיבתנו רעה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, לא לא לא לא לא. טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 240 הרוגים שאנחנו גרמנו עכשיו בעזה. טבחנו. תרד מהמליאה. רד כבר. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אתה מאשים את חיילי צה"ל בטבח? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא מאשים אותנו בטבח? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא דיאלוג פה ודו-שיח. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לא, אם הוא מאשים את חיילי צה"ל בטבח, אתה צריך להוריד אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין בעיה, תתלונן עליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא קשור, שתיתן לו להגיב על זה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ב-48 השעות האחרונות נטבחו ברצועת עזה מעל ל-200 פלסטינים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נטבחו? אתה צריך להוריד אותו - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הסיפור שלהם לא פותח את מהדורות החדשות בארץ; שמותיהם וזהויותיהם לא מוזכרים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מי טבח בהם? תומך טרור, תומך חמאס, מי טבח בהם? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אופיר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור אמיתי, אין דברים כאלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> את מי הוא מאשים בטבח, את חיילי צה"ל? אנחנו רוצים לדעת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. לא יודע. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הסיפור שלהם לא פותח את מהדורות החדשות בארץ; שמותיהם וזהויותיהם לא מוזכרים. לכן החלטתי להזכיר שם אחד, סיפור אחד, כל יום כאן במליאה. אני מודה לתמר גולדשמידט על הפרסום ברשת. ד"ר עבד אללה מקאט היה בעלים של ספרייה ציבורית בעזה שליקט ונצר אלפי ספרים. לפני כשנה ישראל שרפה את ספרייתו, השטיחה את שכונתו וביתו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שרפו קיבוצים שלמים, ואתה בוכה על הספרייה שלו? קיבוצים שלמים שרפו, תינוקות שרפו – אתה מדבר איתי על הספרייה שלו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו במלחמה - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> על הספרייה שלו אתה מדבר? שרפו פה תינוקות. תינוקות שרפו. מדבר איתי על הספרייה שלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה בבארי? מה קרה בקיבוצים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו, גמרנו, טלי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לפני כשנה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את מי אתה מייצג, את חמאס? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ישראל שרפה את ספרייתו, השטיחה את שכונתו וביתו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא מסכימים - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, טלי, לא. אז תצאי. אם את לא יכולה לשמוע את יכולה לצאת. את מוזמנת לצאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אני פה בשם הלוחמים שלנו. אני לא אתן לזה לקרות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תעצור לי את הזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תדאג. חברת הכנסת טלי, אין מה לעשות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא נותנת לתומך טרור הזה לומר שאנחנו טובחים או רוצחים. לא נותנת. לא נותנת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את רוצה לצאת בכוח? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם יכולים בבקשה גם להצטרף, או שאתם רוצים שזה ימשיך להיות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, אין מה לעשות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לפני כשנה ישראל שרפה את ספרייתו, השטיחה את שכונתו וביתו, ואמש הוא נרצח ביחד עם אביו, עם אשתו וילדיהם - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ארז, אי-אפשר ככה. מה זה? לא, לא, ארז. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - עם אחיו, נשותיהם וילדיהם בהפצצה - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא מאשים את חיילי צה"ל ברצח. הוא מאשים את חיילי צה"ל ברצח, זה מה שהוא עושה עכשיו. אתה לא יכול לאפשר לו. הוא מאשים את חיילי צה"ל ברצח. אסור לך לאפשר את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא לא אמר חיילים. הוא לא אמר חיילים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מי בעזה, אני? אתה? מי בעזה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא יודע. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה את הזמן שלי בחזרה, זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני עצרתי אותו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך להוריד אותו. אתה צריך להוריד אותו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שום זמן. אתה לא תאשים את הלוחמים שלנו ברצח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עופר, עצרתי. אני עצרתי את השעון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא מאשים את חיילי צה"ל ברצח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול. הוא לא יכול. רד מהמליאה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עצרתי את השעון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איך זה יכול להיות? זה לא שלוש דקות, 20 שניות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ארז, תוריד אותו בלי שנגמר הזמן. הוא לא יכול לעמוד פה ולהאשים את חיילי צה"ל ברצח. מה זה? יש גבול. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אתה לא יכול לדבר ככה. די, יש גבול. יש גבול לכל אמירה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אל תאפשר לו. הוא מאשים אותנו, את חיילי צה"ל, ברצח. הוא אמר את זה עכשיו. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אני לא מצליח להבין את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ואחר כך הוא שולח את זה לבית הדין בהאג, אדוני. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יחד עם אביו, עם אשתו וילדיהם, עם אחיו, נשותיהם וילדיהם, בהפצצה על אזור אל-סברה בעיר עזה. משפחה שלמה - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מי הפציץ? ארז, מי הפציץ? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הפציצו, אבל - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר רצח והוא אמר הופצץ. מי הפציץ? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, הוא מוציא את דיבת לוחמינו. די. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מי מפציץ, השבדים? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפחה שלמה נמחתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תנו לו לסיים את הדברים שלו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא פוגע באנשינו. אתה נותן יד למישהו - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם לי קשה לשמוע את זה. גם לי קשה לשמוע את זה, טלי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז תוריד אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז מה? אבל אין מה לעשות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז תוריד אותו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול להגיד את זה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול להאשים את חיילי צה"ל ברצח. מה זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה פרלמנט, והוא לא יגיד את זה כאן. שילך לעזה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לזכרו של הד"ר עבדאללה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך לעזה, דבר שם, אצל חמאס. לא יכול להיות - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אקריא את קינתו על ספרייתו שהייתה לאפר, שאותה כתב לפני שנה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני יו"ר הקואליציה, הוא לא יכול לעשות את זה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הספרייה הזו, התחלתי לאסוף אותה ספר ספר, ואני לא מגזים אם אומר חוברת חוברת ודף דף, בשנת 2001. נהגתי לקנות את הספרים או את החוברות מכספי האישי. שיננתי את שמות כל הספרים ואת מספר הכרכים של כל ספר. הכרתי את מיקומו של כל אחד, ללא מספרים וללא עזרים, למרות שמספרם עלה על 5,000. כל ספר - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא אמר 5,000, איך יכול להיות? אמר 5,000. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כל ספר, כל דף וספר, היה לי איתו סיפור. הספרייה הייתה חלק ממני, היא הייתה נשמתי ונחמתי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איך אתה נותן לו - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נהגתי לקרוא יותר מ-15 - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> 5,000. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שב בשקט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אוריד אותו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נו, חלאס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא יודע, חבר שלך, מהמפלגה שלך. תשתיק אותו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שב בשקט. שב בשקט. שב בשקט. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד, די, די. זהו. יש לך עוד דקה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שב בשקט. אפס חוש הומור. שב בשקט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איזה דקה? מה דקה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז אל תפריעו לו. תנו לו לסיים ונגמור - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שב בשקט. שב. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תראה איך הם ניגשים אליו. תראה איך הם ניגשים אליו, זה מאיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, די. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הם לא צריכים לעשות את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מתחיל עם הקריאות. מי שמדבר עכשיו – קריאה ראשונה. זהו. חבר הכנסת ווליד. רגע, מה, אתה שומר עליו? אתה שומר פה? ווליד, אתה שומר פה בזה? אתה רוצה להיות במשמר הכנסת? אני לא מבין. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הפכתם את הפרלמנט לבדיחה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יהיה כאן. הוא לא יאשים את החיילים שלנו ברצח. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> תומכי טרור. אנחנו חיים במדינת ישראל, לא בעזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נהגתי לקרוא - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> סליחה, סליחה. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> לך לעזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אברהם בצלאל, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לך לרמאללה. אם לא טוב לך פה, לך לפרלמנט ברמאללה או בעזה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לעזה. לעזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סיימתם? בוא, בוא, אתה אל תתערב. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - סליחה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> רק לווליד? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לחמאס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, גם אברהם בצלאל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לחמאס שילך. שילך לחמאס. אל תדאג, חמאס ירצה אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אברהם בצלאל גם בקריאה ראשונה, בסדר? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה איתה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג, שם אין שמאל-ימין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, את בקריאה ראשונה. חברת הכנסת טלי, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין שמאל-ימין. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לכי לכיסא שלך. אל תאיימי עליי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די. הגזמתם. הגזמתם. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היושב-ראש, זה לא פייר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא פייר. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה לא פייר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא פייר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, את בקריאה שנייה. תמשיכי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא פייר. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה רואה? היא - - - עליי כשאני עונה לה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מאוד עצוב, זה לא פייר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, את בקריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רצח זה לא פייר. אונס זה לא פייר. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור בכנסת זה לא פייר. חצוף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי. טלי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> רצח, אונס והרג – הכול לא פייר. באמת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו. חבר הכנסת ווליד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מספיק כבר. לך כבר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נהגתי לקרוא יותר מ-15 שעות מבלי לקום אלא לתפילה. כתבתי בה את המחקרים האקדמיים שלי, בספרייה, את עבודת המוסמך ואת הדוקטורט. דלתותיה היו פתוחות לתלמידי הדת שהיו יושבים בה שעות - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ואני הייתי האדם המאושר ביותר כשהם נכחו בספרייה שלי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תוריד אותו כבר, ארז. ארז, תוריד אותו. מה, נגמר הזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. עבר הזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ניסים ואטורי, אל תעזור לי לנהל את המליאה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תוריד אותו. אני לא עוזר לך, אתה מנהל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, את בקריאה שלישית. בבקשה לצאת. תוציאו את טלי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ארז, זאת בושה וחרפה. אתה נותן לו להמשיך נגד חיילי צה"ל, ואתה עוד נותן לו עוד זמן אקסטרה. על מה? על מה אתה נותן לו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, אתה בקריאה ראשונה. אז תפסיקו להפריע והוא יסיים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תוריד אותו, מה זה הדיבור הזה? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מה להפריע - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שירד למטה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה. תסיים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תוריד אותו, מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> איך קריאה שנייה? איפה הראשונה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קריאה ראשונה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אוקיי, תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המילים שלי לא נגמרות כשאני מדבר על הספרייה שלי. אבל עכשיו הספרייה היא אפר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, למה אני כבר בקריאה שלישית? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, קראתי לך. בבקשה לצאת. תצאי לחמש דקות ותחזרי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המילים שלי לא נגמרות כשאני מדבר על הספרייה שלי. אבל עכשיו הספרייה היא אפר, הכיבוש חדר לתוכה ושרף אותה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא מוציא את דיבת לוחמינו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - והרס אותה, וחרב כל רגע יפה שביליתי בה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הבית שלי נהרס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לצאת. (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אדמתנו הושטחה ובית המשפחה נשרף, ואני נשבע שלא התאבלתי על כך. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> המחבלים בעזה, זה מה שמעניין אותך. בושה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין לי ספק שהם ישובו עוד להיות יותר טובים משהיו. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> בושה. תרד. שירד, תוריד אותו. מה זה השטויות האלה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא נואם כבר עשר דקות, מה יש לך? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> התאבלתי - - - << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ממש, ליטרלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> התאבלתי רק על הספרייה שלי, נחמתי, נשמתי. תודה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> ביי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. תחזירו את טלי גוטליב בבקשה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה? שתירגע. תן לה להתאוורר חצי שעה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשאול את השר קרעי מה לגבי הערוץ המסית כלפי הערבים. מה לגבי הערוץ שמעסיק אנשים שמאיימים על שרים. מה לגביו? מה עושים איתו? האם מחרימים אותו? האם סוגרים אותו? לפני שבוע הייתה בגרות באזרחות לתלמידי כיתה י' בתיכונים, ואז שאל אותי הבן שלי שניגש לבחינה הזאת, הוא אמר לי: מה זה דמוקרטיה? איך אתם מגדירים דמוקרטיה בכנסת? אמרתי לו שכשמדברים על דמוקרטיה מדברים על חופש ביטוי, צריך להיות חופש ביטוי לכל אדם ואדם שחי מתחת למטרייה הזאת שנקראת דמוקרטיה; חופש העיתונות – צריך להיות חופש עיתונות, לתת לעיתונאים לכתוב את מה שהם חושבים; הזכות לבית; הזכות לחיות בביטחון אישי; הזכות לחיות בכבוד, בכבוד הדדי. ואז הוא שואל אותי: אז מה אתה אומר על מעצרים של סטודנטים שעשו לייק לפוסט אחד, או כתבו איזשהו פוסט עם פסוק מהקוראן, למה עצרו אותם? האם זו דמוקרטיה? האם זה חופש ביטוי? התשובה הייתה: כנראה ההגדרה של דמוקרטיה משתנה ממדינה למדינה. במדינת ישראל הטווח של הדמוקרטיה משתנה לפי המזג, מצב הרוח, של המחוקק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היי – בבקשה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז זו דמוקרטיה. אנחנו רוצים לחיות בדמוקרטיה. כשמדברים על דמוקרטיה, זה כבוד הדדי. צריך אדם לדבר מה שהוא חושב. אם אנחנו מדברים על דמוקרטיה בכנסת, אני חושב שאין דמוקרטיה, כי לצערנו חברי הכנסת לא חופשיים להגיד את מה שהם רוצים; הם לא יכולים להצביע על פי דעתם אלא על פי משמעת קואליציונית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז –אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, חבל לי שהשר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרת שלא תדבר יותר. לא אמרת? אמרת - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל עליזה, נתניהו אמר גם שלא ייכנס סיוע הומניטרי ונכנס, אז אם לראש הממשלה מותר לבלף – לבלף, לא לשקר - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה, אתה מסתכל על עצמך כסיוע הומניטרי? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> סוג-של. אדוני היושב-ראש, אני מבקש רגע לחזור לענייניו של החוק, וצר לי שהשר קרעי יצא מהמליאה – השר שלא רק הציג את החוק, אלא גם השר שבאמת קידם את הליכי החקיקה, ובאמת שקדנו על האיזונים בחוק בוועדה לביטחון לאומי. אבל אם השר קרעי היה כאן, הייתי שואל אותו אם לא אכפת לו שהוא משמש כפתי שימושי של ראש הממשלה. אני לא רוצה להשתמש בביטוי היותר-שגור "אידיוט שימושי", כי זה לא מנומס, אז אני אומר פתי שימושי. הרי החוק הזה הוא כולו פארסה, הוא הצגה. למה הוא הצגה? בא לפה שר התקשורת ומציג מאבק איתנים בערוץ אל-ג'זירה. מי מחזיק את ערוץ אל-ג'זירה? בחסות איזה שלטון פועל ערוץ אל-ג'זירה? השלטון הקטרי. רק השבוע עברה בוועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק להגדיר את קטר מדינת אויב, אבל הבוקר בר פלג מפרסם בעיתון הארץ כתבת המשך לפרסומים הקודמים, ומה מתגלה בפרסום של עיתון הארץ? שכל התשתית של העוזרים, שהקימו העוזרים הכי צמודים של ראש הממשלה בעבור קטר לטובת המונדיאל, כל מכונת התודעה הזו, המשיכה לפעול אחרי 7 באוקטובר בשירות קטר; כדרך אגב, גם נגד מצרים. אבל אתה שומע, עד דצמבר האחרון המכונה שבנו העוזרים של נתניהו המשיכה לפעול למען השלטון הקטרי, והכסף זרם, זרם לעוזרים של נתניהו. אז תראו איזה אידיוט שימושי השר קרעי: שולחים אותו פה לעשות אבו עלי, כאילו נלחמים בשלטון הקטרי ובערוץ שלו, והעוזרים של נתניהו מקבלים לחשבון הבנק כסף קטרי. הוא אידיוט שימושי פעמיים – גם נתניהו שולח אותו לעמוד כאן ובאמת, לצאת קצת אינפנטיל, לשכת ראש הממשלה מרופדת בכסף קטרי, וקרעי נלחם באל-ג'זירה, וגם הוא אידיוט שימושי, כי הוא לא קיבל לחשבון שלו כסף קטרי. למה רק יונתן אוריך ורק שרוליק איינהורן? מה, לקרעי לא מגיע קצת בקשיש מהשלטון הקטרי? אז קרעי, אני קורא לך: תפסיק להיות אידיוט שימושי. אם לפחות אתה עובד בשביל השלטון הקטרי, תדאג לקבל מה שקיבלו יונתן אוריך ושרוליק איינהורן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבל שתעבוד בחינם בשביל השלטון הקטרי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - אבל להגיד במליאה זה בסדר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שמענו, שמענו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי האופוזיציה לפחות עולים על הדוכן, מתחילים את הדברים שלהם בכבוד ליושב-ראש ואז מתחילים את הנאומים שלהם. אני עד לכך שיש חברי קואליציה שיש להם פריבילגיה מיוחדת מהיו"רים שמנהלים את הישיבות, שעולים למעלה ומתחילים לדבר בלי שהם נותנים את הכבוד ליו"ר של הישיבה. ומה לעשות, היושב-ראש, אנחנו פה חלוקים בתפיסת העולם שלנו, חלוקים בתפיסות הערכיות שלנו, חלוקים בתפיסות הפוליטיות שלנו, אנחנו מפלגות שונות, תפיסות עולם שונות. ההרגשה היא שאם חבר כנסת מהסיעות הערביות עולה לנאום, אז כולם עטים עליו, מגיעים עד מתחתיו, מאיימים, שאם הוא יביע דעה כפי שהוא חושב, אז הוא כנראה יהיה נתון לעונש כלשהו. והעונש החברתי מתרחש בשידור חי. הפכתם את הפרלמנט לבדיחה. אתם, קואליציה, הפכתם את הפרלמנט לבדיחה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הפרלמנט ברמאללה יותר טוב. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הפכת את הפרלמנט לבדיחה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ווליד, ברמאללה – אתה מוזמן - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה יו"ר קואליציה שמגיע עד אליהם בחזות מאיימת. מה זה ההתנהלות הזאת? מה זה, אנחנו בשכונה? נבחר ציבור - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה שכונה? השכונה בחמאס. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נבחר ציבור לא יכול לומר את דבריו? אולי תכתבי לו את הנאום שלו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לא, לא. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הוא ייקח את הנאום ויעלה למעלה כדי להקריא אותו, כמו קריין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיב טוב, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תעשי את זה לכל אדם שלא שותף לך בתפיסת העולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך מי אני. אהלן וסהלן. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חס ושלום שהערכים שלי יהיו כמו שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - כל פעם שיגידו דברים שתומכים בטרור. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חס ושלום שתפיסת העולם שלי תהיה כמו שלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הקול שלו עולה עליה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי שמאשים אותנו במעשי ברצח, הוא לא יעמוד בפודיום - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - תגידי את האמת - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> היושב-ראש, לסוף - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, אתה כבר דיברת. חבר הכנסת עופר כסיף, אתה בקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, טלי, אני אוציא אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עוכר ישראל, משחיר לוחמינו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת – חברת הכנסת טלי, טלי, אני הכנסתי אותך לא בשביל זה. זהו. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אפילו העונש המשמעתי הקל הזה של הוצאת חבר כנסת בעקבות שלוש קריאות – אפילו את זה אתם לא מיישמים על טלי גוטליב. על כן, היא הופכת את המוסד שלכם לבדיחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יופי, טוב מאוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני נורא עצוב, אני בוכה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עליזה, זה לא מכובד. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, סיימת. חברת הכנסת נעמה לזימי – זה מפריע לי, טלי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה זה המסחרה הזאת? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, זה מפריע לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גלין גלין גלין, הפסקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תגידי לי מתי את רוצה לסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח. חבר הכנסת אריאל קלנר – לא נוכח? טוב, את אריאל קלנר אני אוהב לשמוע. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו - - << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> - - מוותרת; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: עמיתיי חברי הכנסת, השיח הוא על חוק למניעת אל-ג'זירה.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה הוא מדבר ערבית? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, אני אוציא אותך. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> די כבר, תשתקי כבר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תלך אתה מפה. "תשתקי" תגיד לאימא שלך. לאימא שלך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה זה "תשתקי"? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תוציא אותה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיצא החוצה, הוא לא יגיד לי תשתקי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, אחמד לא צריך הגנה, לא ממך ולא מאף אחד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היא צריכה ממך כשהוא אומר לה "תשתקי". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מרשה לו להגיד לי "תשתקי"? אתה צריך להגן עליי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עליי אתה צריך להגן. עליי תגן. מה אתה מגן על תומכי הטרור האלה? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אל תיתני הוראות ליושב-ראש. אל תגידי לו תוציא ואל תוציא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, אני עוצר את השעון, תמשיכו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא מתאים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, אתה לא בהפסקה? היא קראה לך החוצה, גלינג, גלינג, גלינג. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני לא בהפסקה. אני פה, לא בהפסקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתם, תינוקים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> התחלתי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (באמת פארסה.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא אומר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אתרגם לך אחר כך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (החוק הזה הגיע כדי לסתום פיות ולהסתיר את האמת. מה הכעס על תחנת אל-ג'זירה? הכעס הוא על שהיא מעבירה את הפשעים המתרחשים בעזה. אז העולם נאלץ לראות אותם, העולם שרוצה להסיט את פניו, וכך גם כל מי שמבצע את הפשעים האלה. הם חושבים שהתקשורת צריכה להיות כמו ערוץ 12 וערוץ 11 וערוץ 13, שלא מכסים את מה שמתרחש בעזה. ולכן, כשאתה אומר להם שיש 18,000 שהידים ילדים, הוא אומר לך: מאיפה? למרות שהם יודעים את זה טוב מאוד, כי הם עוקבים בטלגרם, ועוקבים בפייסבוק ובאינסטגרם ובמקומות אחרים, ובפייסבוק.) מה שמעניין - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא מחזיק פרסום ממומן - - - - הוא אמר, אבל הוא אמר - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, טלי, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא אמר - - - אבל הוא אמר פרסום ממומן, על חשבון הקשר לבוחר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יש לי בקשה אליך: תוכל לבקש מהגברת לעשות את מה שהשופט מני מזוז ביקש ממנה לעשות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לקחת כדורים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> השופט מני מזוז ביקש ממנה בדיון לעשות משהו. תוכל לבקש ממנה לעשות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא יודע מה הוא ביקש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא גם התנצל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> על כל פנים, הכעס שלהם זה מה שמעבירה אל-ג'זירה. לא רק זה הם מצטטים לפעמים את אל-ג'זירה, כי היא יותר מקצועית מהם. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: הם לוקחים חדשות מאל-ג'זירה - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל-ג'זירה מוציאה דיבת לוחמינו. זה טירוף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, די, נמאס לי, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - כי אל-ג'זירה מקצועית יותר מכל התחנות הישראליות.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל-ג'זירה רוצה לחרב את מדינת ישראל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (לא ייתכן. המשלחת הישראלית נמצאת בדוחה, מתחננת, והם באים לכאן ומחוקקים חוק נגד אל-ג'זירה. זאת אומרת, זה שיא הפארסה והלעג. והם שולחים כמה אנשים חסרי תוכן לכאן כדי שיצעקו. שיצעקו.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, התראה אחרונה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לצעוק, זה מה שיש להם. הם לא יכולים להתמודד איתנו, עם חברי הכנסת הערבים באופן רעיוני. אנחנו מנצחים אותם רעיונית בכל דבר. הם יודעים רק לצעוק. אנחנו יותר טובים, יותר שנונים, יותר הגיוניים ויותר הומניים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. אחמד, שאני אתרגם מה שאמרת? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מוכן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני יכול לתרגם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה זה מצחיק, אדוני היושב-ראש? למה מצחיק שתומך באויבינו עומד פה ומשחיר אותנו? למה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא אבקש ממך רשות אם לצחוק או לא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> חיילי צה"ל היקרים, חיילי צה"ל היקרים, תודה רבה לכם. תודה רבה לכם שאתם מוסרים את הנפש בשבילנו. תודה רבה לכם שאתם נלחמים בשבילנו, נלחמים למעננו, למען עם ישראל, נלחמים גם למי שלא מגיע לו שתילחמו בשבילו. יש לי בקשה אליכם. יש פה בבית הזה אדם – אנשים שאולי קוראים להם יהודים, אבל הם מביישים את היהדות שלנו. מי שקורא לכם טובח, מבייש את היהודי שבו. מי שקורא לכם רוצח, מבייש את היהודי שבו, כי הוא שוכח שאותנו טבחו, אותנו רצחו. ואנחנו נעשה לזה סוף. לא יכול להיות שיעמוד פה חבר כנסת ויקרא לחיילי צה"ל רוצחים, טובחים. בושה וחרפה. בושה וחרפה. חיילי צה"ל, שנותנים לנו את הכוח לחיות פה במדינה הזאת, להם מגיעה תודה רבה. אבל למי שעומד פה ומדבר על חיילי צה"ל – אין לו זכות קיום במדינה הזאת. הייתי רוצה לראות אותו, מה הוא עושה ברמאללה, אם בכלל ייתנו לו להיכנס למתחם שלהם, לא לדבר. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חצוף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, לא אומרים לחבר הכנסת "חצוף". << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מי מסתכל עליו בכלל? בושה וחרפה. אדם שקורא לעצמו יהודי ומבייש את היהדות שלו, מי שקורא לחיילי צה"ל רוצח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עוד קריאה כזאת אני מוציא אותך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בושה וחרפה. אני לא יודע מה המקום שלו פה בכלל. אין לו זכות קיום בבית הזה. אלה אנשים ששומרים עלינו וגם על אותו אחד. על כל אחד שיושב פה. חיילי צה"ל, תהיו חזקים, תודה רבה לכם. אנחנו ביחד, בעזרת השם, ננצח. לומדי התורה וחיילי צה"ל. למען השם אנחנו נעשה הכול, למען עם ישראל, קדושת ארץ ישראל. בשם השם נעשה ונצליח. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מוותר. מי מסכם? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא צריך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא צריך לסכם. טוב, אז חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראה שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, בקריאה ראשונה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איך הח"כים הערבים מצביעים נגד על דבר כזה? איך אתה נותן? איך יכול להיות? איך אתה מאפשר, אדוני היושב-ראש? לא מתאים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראה שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 22 בעד, שישה נגד, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראה שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, יש לי הודעה על חילופי אישים בוועדות, אבל לפני שאתחיל אני רוצה להגיד לחבר הכנסת עמית הלוי, חברי היקר, הקול שלך בוועדת החוץ והביטחון הוא קול חשוב. אנחנו מדברים הרבה, אתה מספר לי הרבה דברים שאתה יכול ואני רואה כמה אתה מסור כל-כולך בנפשך ובדמך למען עם ישראל, למען חיילי צה"ל, ואני בטוח שאתה במהרה גם תחזור לעשות את זה. זו לא הדחה, זו לא הדחה - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סעדה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> האיש - - - ערכי, צריך להצדיע - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> סעדה, אתה חוזר אחריי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - לא מגבים אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אופיר לא צריך את העזרה שלך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ואחרי שאמרתי את זה, אבקש להודיע כי בוועדת החוץ והביטחון, במקום חבר הכנסת עמית הלוי יכהן חבר הכנסת אופיר כץ. מטעם סיעת הציונות הדתית – בוועדת המדע והטכנולוגיה, בוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ואלכוהול, בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל ובוועדה המיוחדת לעובדים זרים, במקום חבר הכנסת משה סולומון יכהן חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. בוועדה לביטחון לאומי ובוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה, במקום חברת הכנסת מיכל וולדיגר יכהן חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. בוועדה המיוחדת לענייני הצעירים, במקום חבר הכנסת שמחה רוטמן יכהן חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. מטעם סיעת חד"ש-תע"ל – בוועדה המיוחדת לענייני הצעירים, במקום חבר הכנסת יוסף עטאונה יכהן חבר הכנסת אחמד טיבי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש הקואליציה. << אחרי_כן >> << הצח >> הצעת חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1863; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 283; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת החוק לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025. הצעת החוק הממשלתית הזאת נועדה להאריך את המועד שבו אפשרי לארגונים נוספים להגיע להסכמים עם האוצר. אני רוצה להסביר: החוק להשתתפותם של העובדים בשירות הציבורי בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה נחקק כבר בחוק התקציב לפני כמה חודשים, בחודש מרץ, במסגרת חוק ההסדרים לשנת התקציב, אבל בזמן חקיקת החוק הגבילה ועדת העבודה והרווחה את המועד לחתימת הסכם קיבוצי שקובע הפחתה והסדרים, כדי להקל על העובדים. ולמה בכלל עשינו מועד? כי האוצר רצה ליצור ודאות ולוודא הפחתה שווה לכלל המגזר הציבורי, ובכל זאת, בשביל ההגבלה הזאת, ההפחתה לעובדים שמעסיקיהם בארגון היציג לא הגיעו להסכמות בעניין הפחתת משכורתם עד למועד האמור, נעשתה לפי השיעורים הקבועים בחוק התקציב. יחד עם זאת, ביקשנו לאפשר לארגונים שלא הגיעו להסכמות בעניין הסכם קיבוצי עד למועד שנקבע בחוק, פרק זמן סביר נוסף להגיע להסכמה ולחתום על הסכם קיבוצי שקובע הפחתת שכר. בהצעת חוק זו שאני מגיש עכשיו מוצע להאריך את התקופה שנקבעה בחוק לעניין זה עד יום ד' בתמוז התשפ"ה, 30 ביוני 2025, כדי לאפשר להסכם של הסתדרות המורים ולעוד ארגונים וקבוצות ועובדים שיוכלו לקבל את אותם הסכמים עם האוצר. לגבי עובד שיחול עליו הסכם קיבוצי שיאושר לפי הצעת חוק זו, תבוצע הפחתת המשכורת לפי הוראות ההסכם המאושר במקום הפחתת המשכורת לפי סעיף 3 לחוק, מכיוון שהסכם קיבוצי כאמור ייחתם ויאושר לאחר שהחלה הפחתת השכר של העובד לפי סעיף 3 לחוק. הובהר בדיון בוועדה שההסכם שייחתם יכול לשנות את ההפחתה לפי החוק גם לגבי תחילת התקופה, ובלבד שההפחתה לפי ההסכם תואמת את תכליתו של החוק ואת שיעורי ההפחתה הקבועים בו. בימים האחרונים אנו עדים להסכם חדש בין הסתדרות המורים למשרד האוצר, שימתן את הקיזוז בשכר המורים, אך לצערי, כמו בהרבה נושאים אחרים שבהם מנסים להגיע להסדרים, שכחו להכליל את המורים ברשתות החינוך במוכר שאינו רשמי, מה שיצר אפליה בין מורה למורה. פרק הזמן הנוסף שאנחנו מוסיפים עכשיו יאפשר לממשלה למצוא את הדרך למנוע אפליה ולהחיל על כל המורים את ההסדר המקל, כמו שנעשה עם הסתדרות המורים, כולל ברשתות החינוך והמוכש"ר – מוכר שאינו רשמי – שיש בו חרדים, דתיים לאומיים וערבים וכולם. מכאן אני קורא לשר האוצר לחתום על התקנות, שיכללו את כל ענף החינוך על בסיס ההסדר שנעשה עם הסתדרות המורים, שלא לעשות עוול לרבבות מורים ולעובדים. אני רוצה לספר לצופים ולחברי הכנסת שבמשך היום היו הרבה מגעים בשאלה איך אפשר למנוע את האפליה הזאת של 18,000 מורים, ומתברר שבחוק שעשינו כבר בספר התקציב יש אפשרות לשר האוצר להתקין תקנות שיאפשרו הוספת גורמים נוספים, כי זו הייתה המטרה של האוצר – להכניס כמה שיותר גופים. לכן אני מקווה שבעזרת השם כך יהיה. לסיום אבקש להודות לכל צוות הוועדה בראשות המנהלת ענת כהן שמואל, ליועצת המשפטית של הוועדה ענת מימון, ליועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק ולצוות לשכתי בראשות איציק פיליפ. להצעת חוק זו הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה לכם ובהצלחה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת הרב ישראל אייכלר. הסתייגויות של יש עתיד – אתם מסירים אותן? מנמק? נכון. טוב, יש עתיד לא נמצאים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש עתיד - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> המחנה הממלכתי לא פה. סליחה, סליחה. מירב. הכול בסדר. כמה זמן? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> חמש. אבל לא אקח את כל החמש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה שמגיע. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הקואליציה ממשיכה עם הצעות חוק שמתאימות לדיקטטורה ולא לדמוקרטיה, והפעם עוד פעם ממדרשו של חבר הכנסת קלנר. מדהים. הצעת חוק שלילת הטבות מבכירים במערכת הביטחון של אריאל קלנר. לא נורמלי. לפי ההצעה, הדרג הפוליטי יוכל לשלול מבכירי מערכת הביטחון לשעבר את הדרגות, הפנסיה ושאר הזכויות שלהם אם הם יגידו דברים שלא באים בטוב לפוליטיקאים. שמעתם את זה? חבר הכנסת קלנר רוצה לסגור לנו את הפה. מביא את הדיקטטורה, וכך כותב בסעיף 2: השר המוסמך רשאי להורות על שלילת ההטבות המפורטות להלן מבכיר שהמריד, קרא או עודד לסרבנות לגיוס לצבא ההגנה לישראל, לאי-גיוס לצבא ההגנה לישראל, להפסקת התנדבות – איזו התנדבות? – להפסקת תמיכה של מדינה במדינת ישראל, להטלת סנקציות מצד מדינה על מדינת ישראל או להטלת סנקציות מצד מדינה על אזרחים ישראלים או על יחידות צבאיות או ביטחוניות, וכן מקצין בכיר שהוציא את דיבת זרועות הביטחון של מדינת ישראל או משרתי זרועות הביטחון על מדינת ישראל לרעה בארץ או בעולם בגין עבודתם מכוח הוראות הממשלה. וכך הסנקציות: הורדה בדרגה – זאת אומרת שיורידו, לצורך העניין, את חבר הכנסת צביקה פוגל – אם זה יעבור צד ומחר מישהו אחר יהיה בשלטון – וחבר הכנסת פוגל, שהוא תת-אלוף בדרגתו, והשקיע שנים מחייו בצבא – יבואו וישללו לו, לפי אריאל קלנר, את הפנסיה ואת הדרגות. ובכוונה לקחתי את חבר הכנסת פוגל, שבילה שנים רבות בצבא ורדף אחרי מחבלים. אז עכשיו נוח שאם חבר הכנסת מיקי לוי, לצורך העניין, לא יבוא טוב לחבר הכנסת קלנר או לשר בן גביר, אז הוא ייקח לי את דרגת הניצב וישלול לי את הפנסיה. אותו דבר – יושבים כאן שני רמטכ"לים, אם אינני טועה – גם להם, אם לא יבואו טוב, ייקחו להם את הדרגות וישללו להם את הפנסיה. תגידו לי, אתם השתגעתם? אתם סותמים לנו את הפה עם חוקים? ולמי? לאלה שנתנו מחייהם לטובת המדינה הזו, שרדפו אחרי מחבלים מסביב לשעון, שעסקו בביטחון כשחבר הכנסת קלנר ישן מתחת לשמיכת הפוך. אין גבול לטרלול. זו הצעת חוק ראויה? ואולי מחר מישהו אחר יהיה בשלטון, וחבר הכנסת דיכטר, ראש השב"כ, יגיש משהו שלא בא טוב בעיניים למישהו מהצד השני? אין גבולות לטרלול? לשלול לו דרגה, לשלול לו פנסיה. זה לא יעבור, כי אי-אפשר לעשות את זה, אבל עצם הרעיון. מחר אלוף בצה"ל, ניצב במשטרת ישראל, עומד על הבמה בכיכר החטופים ומדבר, והוא לא יבוא טוב לשר לביטחון פנים או לחבר הכנסת קלנר. ואללכ, אין לכם חוקים יותר ראויים מהדבר הזה אלא לרדוף את אנשי מערכת הביטחון שנתנו את חייהם, זמנם, לטובת המדינה הזו? בזה אתם עוסקים? אין חטופים? אין מלחמות? אין מערכה בצפון? אין מצב חירום? שלילת ההטבות לאנשי מערכת הביטחון, שנתנו ממיטב שנותיהם לטובת ביטחון המדינה ואזרחי מדינת ישראל. תתביישו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קבוצת המחנה הממלכתי לא נמצאת, אני מוריד את ההסתייגות שלה. כמו כן הוגשו בקשות רשות דיבור: חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; אחמד טיבי – אינו נוכח; עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; עופר כסיף – אינו נוכח; יוסף עטאונה – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מסירה את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מסירה את ההסתייגויות. אז נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד סעיף 1 – 18 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 18 בעד, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025. בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 19 נגד – אין נמנעים – אין חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025, נתקבל. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, ליו"ר הקואליציה יש יום הולדת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בירכו אותו היום. להלן תוצאות ההצבעה: 19 בעד, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. חבר הכנסת אופיר כץ, בירכו אותך במליאה פה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עכשיו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. במליאה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בירכו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? תברך אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה יודע מה, אני מצטרף לברכות. עד 120 בבריאות, אושר ועושר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> צריך לשאול אם זה לפי הלועזי או העברי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תודה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1858; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 283; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראת שעה – חרבות ברזל) בנושא חופשה מיוחדת לאסיר. חבריי, בשנתיים האחרונות, זה לא סוד, חלה עלייה מתמדת בהיקפי הכלואים בבתי הסוהר. מגמה זו הואצה ביתר שאת עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל והמעצרים הרבים שבוצעו במהלכה, גם בעזה וגם ביהודה ושומרון. כתוצאה מכך הכריז השר לביטחון לאומי, באישור הממשלה והוועדה לביטחון לאומי, על מצב חירום כליאתי, המאפשר – לצערי, אני חייב לומר – להלין אסירים בניגוד להוראות הדין לעניין שטח מחיה מזערי ולעניין חובת ההלנה על מיטה, וכן לשכן עצירים מינהליים באותו תא עם אסירים שפוטים. כשאמרתי "לצערי", התכוונתי שאנחנו נאלצים גם להכניס אסירים שאינם ביטחוניים לאותה מסכת של קיצוצים. במקביל, ננקטו צעדים שונים להתמודדות עם משבר הכליאה, ובהם – וחשוב להכיר את זה – בינוי מואץ ברמה ששירות בתי הסוהר לא הכיר בעבר: השמשת אגפים סגורים ומרחבים ציבוריים בבתי הסוהר ללינת אסירים, הרחבת השחרור המינהלי, הרחבת מכסת הפיקוח האלקטרוני. צעדים נוספים עדיין מתוכננים. בין הצעדים שננקטו, חוקקנו חוק המאפשר מתן חופשה מיוחדת לאסירים. החוק מסמיך את נציב בתי הסוהר או סוהר בדרגת גונדר שהוסמך לכך לתת לאסיר, בתנאים שייראו לשר, חופשה מיוחדת לתקופה שלא תעלה על 45 ימים. מה שאומר בעצם ש-45 ימים לפני תום תקופת ריצוי מעצרו, הוא יוכל לצאת לחופשה, שהיא השחרור המוקדם. ההסדר חל אך ורק על אסיר שהוא אזרח או תושב ישראל, שיתרת מאסרו אינה עולה על 45 ימים ביום יציאתו לחופשה, ואינו חל על אסירים – ושימו לב לעניין הזה – שהורשעו בעבירות חמורות, כמו עבירות ביטחון, עבירות אלימות חמורה, עבירות מין, עבירות אלימות במשפחה, כניסה והתפרצות למבנה ועוד כאלה עבירות שאנחנו לא רוצים לראות את הבן אדם מסתובב חופשי ברחובות טרם ריצה את מעצרו. ההסדר, שנחקק במרץ בשנה שעברה ונקבע תחילה כהוראת שעה לשלושה חודשים, הוארך מאז פעמיים. כעת ביקשה הממשלה להאריך את הוראת השעה פעם נוספת, עד יום י"א בטבת התשפ"ו, 31 בדצמבר 2025. נוכח התמשכות משבר הכליאה והיותן של החופשות המיוחדות אחד הכלים בהתמודדות עימו, השתכנענו בוועדה בצורך להאריך את הוראת השעה. הוועדה תמשיך לקיים דיוני מעקב בנושא ההתמודדות של שירות בתי הסוהר ומשרדי הממשלה הנוגעים בכך עם משבר הכליאה. להצעה, אדוני היושב-ראש, לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. ופעם נוספת אני מוצא את הזכות להודות להנהלת הוועדה בראשותה של לאה גופר, ולייעוץ המשפטי בראשותו של עידו בן יצחק, שעזרו להעביר את הצעת החוק הזאת בוועדה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צביקה פוגל. אכן, לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור: חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; נעמה לזימי – אינה נוכחת; גלעד קריב – אינו נוכח; אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; אביגדור ליברמן – אינו נוכח; עודד פורר – אינו נוכח; יבגני סובה – אינו נוכח; שרון ניר – אינה נוכחת; חמד עמאר – אינו נוכח. נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד סעיף 1 – 17 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 17 בעד, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 18 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 18 בעד, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי כ"ב באייר התשפ"ה, 20 במאי 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:18. << סיום >>