דברי הכנסת

דברי הכנסת לה / מושב שני / ישיבה קנ"א / י"ח באב התשפ"ב / 15 באוגוסט 2022 / 35 חוברת ל"ה ישיבה קנ"א כנס מיוחד הישיבה המאה-וחמישים-ואחת של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, י"ח באב התשפ"ב (15 באוגוסט 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 11:01 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 5 הצהרת אמונים של חברי הכנסת 6 מישל בוסקילה (תקווה חדשה): 6 טלי פלוסקוב (הליכוד): 6 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 7 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 7 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 7 משה גפני (יהדות התורה): 9 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 10 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 12 בקשת הממשלה בדבר העברת מניות של חברת מקורות המוביל הארצי ונכסים בע"מ במסגרת מיזוגה לתוך חברת מקורות חברת המים בע"מ, בהתאם לסעיף 5(ד)(1) לחוק נכסי המדינה, התשי"א–1951 13 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 13 משה גפני (יהדות התורה): 14 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 15 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 16 הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022 17 שר הביטחון בנימין גנץ: 18 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 20 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 21 רם בן ברק (יש עתיד): 22 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 22 משה גפני (יהדות התורה): 23 שר הביטחון בנימין גנץ: 25 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 31 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 31 הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 5), התשפ"ב–2022 32 איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 33 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 146) (תקיפת עובד ציבור שהוא מטפל או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום אשפוז או בחדר מיון), התשפ"ב–2022 38 שר המשפטים גדעון סער: 38 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 40 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 41 יעקב אשר (יהדות התורה): 42 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 45 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 45 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 47 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 48 אלון טל (כחול לבן): 51 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 73) (תחליף המצאת התראה וזכות להתגונן בתביעה על סכום קצוב), התשפ"ב–2022 53 שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: 56 יעקב אשר (יהדות התורה): 58 אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): 60 יעל רון בן משה (כחול לבן): 61 הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 14) (הגברת התחרותיות), התשפ"ב–2022 63 שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: 63 יעקב אשר (יהדות התורה): 66 שלמה קרעי (הליכוד): 68 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 71 הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 72 שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: 72 הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, התשפ"ב–2021 75 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 76 הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, התשפ"ב–2021 77 לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): 77 משה ארבל (ש"ס): 79 שלמה קרעי (הליכוד): 80 שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: 82 הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ב–2022 85 שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: 85 שלמה קרעי (הליכוד): 88 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 91 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 92 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 92 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 92 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שלום לכולם. היום יום שני, י"ח באב התשפ"ב, 15 באוגוסט 2022. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אבקש להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 73) (תחליף המצאת התראה וזכות להתגונן בתביעה על סכום קצוב), התשפ"ב–2022; הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 14) (הגברת התחרותיות), התשפ"ב–2022; הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב–2022; הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ב–2022. כמו כן, הונח היום על שולחן הכנסת דוח מיוחד של מבקר המדינה בנושא ערים מעורבות, הכולל שני פרקים: השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי שומר החומות ובעת שגרה ושירותים מוניציפליים בערים מעורבות. עוד הונח היום על שולחן הכנסת הסכם בין מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הפדרטיבית של ברזיל בדבר שיתוף פעולה בעניינים הקשורים להגנה. נוסף על כך, הונחו היום ארבע המלצות של הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, בנושאים הבאים: 1. המרת הוצאות תקשורת ואירוח מהתקציב השנתי להחזר הוצאות בשכר; 2. הגבלה על השימוש בתקציב השנתי בתקופת הבחירות; 3. הגבלה על רכישות מקרוב משפחה של חבר הכנסת או של יועצו הפרלמנטרי ועל העסקת יועצים פרלמנטריים שהם קרובי משפחה; 4. חבר כנסת המסרב לקבל את שכרו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצהרת אמונים של חברי הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, המשך סדר-היום – הצהרת אמונים של חבר הכנסת מישל בוסקילה. ברוך הבא. הצהרת אמונים של חברת הכנסת טלי פלוסקוב. ברוכה הבאה. אני מתכבד להודיע לכנסת כי על פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותם בכנסת של חברי הכנסת באו במקומם חברי הכנסת על פי הפירוט שלהלן: במקום חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, שהפסקת חברותה בכנסת נכנסה לתוקפה ביום שלישי, ה' באב התשפ"ב, 2 באוגוסט 2022, בא חבר הכנסת מישל בוסקילה. ברוך הבא. במקום חבר הכנסת דסטה גדי יברקן, שהפסקת חברותו בכנסת נכנסה לתוקפה ביום חמישי, ז' באב התשפ"ב, 4 באוגוסט 2022, באה חברת הכנסת טלי פלוסקוב. חברי הכנסת מישל בוסקילה וטלי פלוסקוב, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אקרא בפניכם את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, וכל אחד מכם בהיקרא שמו יקום ויצהיר: "מתחייב אני" או "מתחייבת אני". ברוכים הבאים. וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. חבר הכנסת – אני כבר יכול להגיד – מישל בוסקילה, בבקשה. << דובר >> מישל בוסקילה (תקווה חדשה): << דובר >> מתחייב אני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ברוך הבא. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> מתחייבת אני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ברוכה השבה. תודה רבה לשניכם. ברוכים הבאים. בהצלחה במעט הזמן שנותר. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הודעת הממשלה. מציג את ההחלטה השר חמד עמאר, השר במשרד האוצר. בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר הביטחון את סמכות שר המשפטים לפי סעיף 2(ב) סיפא לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019, לעניין קביעת גופים או פרטי רישום שלגביהם לא תחול החובה הקבועה בסעיף האמור למסור למשטרה פרטי רישום פלילי, פרטי רישום משטרתי ונתונים נלווים. העברת הסמכות כאמור תחול ביחס למסירת מידע על ידי צבא ההגנה לישראל בלבד, ולמשך תקופת כהונתה של הממשלה השלושים-ושש. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר עמאר. רשימת הדוברים – להלן רשימת הדוברים. רשימת הדוברים סגורה. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת ארבל – אינו נוכח; חבר הכנסת אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני מברך את חברי הכנסת החדשים שנכנסו לחודשיים ומשהו לפני הבחירות. אני לא הבנתי, כבוד השר חמד עמאר וכבוד שר המשפטים, למה מעבירים סמכות כזאת משר המשפטים לשר הביטחון. טבעי הדבר שזה בסמכות של משרד המשפטים. השר גדעון סער, בגלל החיבור עכשיו עם גנץ, אז אתה מוותר על הסמכות שלך? << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> זה לא קשור לזה. הייתה – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל למה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, הוא משיב לך. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> הייתה עתירה לבג"ץ, והיא נמחקה, ובמסגרת העתירה התחייבתי שלא לעסוק בנושאים שנוגעים לקנביס – למעלה מן הצורך, דרך אגב; יכולתי לעסוק בזה – עד לסוף כהונת הממשלה היוצאת. לכן, על מנת לעמוד בהתחייבות לבג"ץ, נדרשת העברת הסמכות. מאחר שמדובר במטריה של חיילים, אז הכתובת הטבעית היא שר הביטחון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז זה קשור רק לחיילים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. תשובה טובה – הנחיית בג"ץ. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם זה קשור לחיילים, אז אני לא מתערב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אנחנו מודים לך. חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור מגן תלם – איננה; חבר הכנסת רוטמן – איננו; חבר הכנסת אבו שחאדה – איננו. חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת גפני, בבקשה. << דובר >>משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, הרבה זמן שלא מתנהלות ישיבות, אבל שאלתי על כמה דברים. אני לא דיברתי איתך, אבל אמרו לי שאתה אמרת שיהיה כך ואחרת, ועמדת במילה בעניין הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו מכירים עשר שנים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, כפי שצריך באמת להיות. אני מודה לך על כך. אדוני היושב-ראש, אני ראיתי שמבקשים כאן להעביר סמכויות בנושא הזה של רישום פלילי ותקנת השבים. אני לא יודע מי מביא את זה, אם זה יושב-ראש ועדת החוקה, אבל אני חשבתי שהכנסת לא כל כך עובדת עכשיו, כי יש פגרה, ובאמת המציאות נכפתה על כולם, ויש דברים שעוברים כך לידינו ולא מדברים על כך, ואני החלטתי שצריך לעשות את זה. קראתי בעיתון מעריב תחקיר של העיתונאי קלמן ליבסקינד, תחקיר שהוא מספר שם – עם עובדות ועם כל מה שנלווה לעניין הזה – הוא מספר שיש עמותה שקוראים לה "עמותת פנים", והמשרד, משרד התפוצות, עשה מיזם להתחדשות יהודית והעביר לשם 60 מיליון שקל, ובסופו של דבר גם העברת הכסף נעשתה כאילו על ידי מיזם משותף, בשעה שעמותת פנים היא עמותה זעירה – יש לה שני עובדים, נדמה לי, 25 מתנדבים ותקציב של כמה מאות אלפי שקלים. העבירו אליהם 60 מיליון שקל, כשגלעד קריב, שהוא יושב-ראש ועדת החוקה של הכנסת, הוא חבר בוועד המנהל של עמותת פנים והוא היה שותף לארגון הקריטריונים בעניין הזה. איך בכל זאת מעבירים את הכסף? כותב קלמן ליבסקינד – ואני, אחרי שבדקתי, התברר גם שזה נכון. איך מעבירים את הכסף? עושים מיזם משותף של משרד התפוצות ועמותת פנים, בלי מכרז, בלי קריטריונים, בלי שום דבר – זאת העמותה שתקבל את הכסף והיא תבצע את הפעולות. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, כשאני נבחרתי לכנסת ב-1988, הייתי חבר בעמותות. הדבר הראשון שעשיתי, עוד בקופת הבחירות אז – התפטרתי מהעמותות. איתי היה הרב רביץ, זיכרונו לברכה. גם הוא היה חבר בעמותות, והוא התפטר. לא עלה בדעתנו אחרת. לא רק זה – אני רוצה לספר – אני נבחרתי בקדנציה השנייה או הראשונה, אחד וחצי זה היה, זה היה בחירות שניות, שנעשו ברמת גן, ואני זכיתי שם. נהייתי סגן שר הדתות, ונכנסתי למרן הרב שך, זכר צדיק לברכה, ואמרתי לו: אני ממונה על הישיבות. מה התפקיד שלי לעשות? מה הרב אומר שאני צריך לעשות? הייתי בטוח שהוא יגיד לי: תדאג לישיבות. מילה הוא לא דיבר על זה. הוא אמר לי: תשמור על החוק. תשמור על החוק – אלו היו המילים. זו רוח המפקד אצלנו בדגל התורה – לשמור על החוק. הטיפו לנו מוסר. עומד פה גלעד קריב, יושב-ראש ועדת החוקה, ומסביר לנו כמה צריך לשמור על טוהר המידות, על ניקיון כפיים, על זה צריך לשמור, ומתחת לאפנו, בלי שאנחנו שמים לב לעניין הזה, הולך המשרד, בתוך מפלגת העבודה – נחמן שי, שהוא שר התפוצות, אני יודע, אולי הוא ניסה דרך זה לזכות בפריימריז ולא הצליח, אבל עומד שר התפוצות עם יושב-ראש ועדת החוקה גלעד קריב, עם מנכ"ל עמותת פנים הזו, הם כולם אנשי מפלגת העבודה, ומעבירים כסף, כספי ציבור – – << יור >>היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >>משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – מעבירים 60 מיליון שקל בגנבה, בעוול, בלי ניקיון כפיים ובלי כלום. אמרת לי משפט אחרון? משפט אחרון. המשפט האחרון שלי בעניין הזה, בגלל שאני מתכוון לדבר על זה במשך היום, המשפט האחרון שלי: אם זה היה חבר כנסת חרדי, ואם זו הייתה עמותה של הפצת יהדות, ואם זה היה משהו שונה לחלוטין, לא הרפורמים, המדינה הייתה מזדעזעת. היו מכנסים את הכנסת בפגרה; היועצת המשפטית לממשלה הייתה דורשת מהמשטרה להעמיד אותם לדין, לחקור ולהעמיד לדין. אבל הבנו, זה רפורמים, זה גלעד קריב, זה מפלגת העבודה, אז שקט, דממה. נחזור אליכם, בעזרת השם, אדוני היושב-ראש, בהמשך. << יור >>היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרעי – איננו. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >>יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חברי הכנסת, אדוני יושב-ראש סיעת יהדות התורה הרב גפני, אני מתפלא. אתה עומד פה משתומם ומספר על שמרן הרב שך אמר שצריך לשמור על החוק. אתה, יש לך יותר ניסיון ממני. אתה יודע שהחוקים נכתבו אך ורק בשביל לשמור שאנחנו לא נהיה פה ושאנחנו לא נצליח לקדם פה שום דבר. אני לא יודע אם אתה יודע, אבל אתמול היה שופט בית משפט עליון לשעבר שכתב פסק דין מאוד מאוד מנומק למה אסור בממשלת מעבר למנות מינויים של מנכ"לים, מפכ"לים, אנשים, למה אי-אפשר. מאוד מאוד מנומק. אתמול הוא עצמו מונה להיות יושב-ראש הוועדה למינוי בכירים – מינוי לשמונה שנים, מסמר בלי ראש. וכולם מתפלאים. למה אתה מתפלא? היה לך הווה אמינא שהחוק קשור למשהו שנוגע לצד אחד של המפה הפוליטית? הרי אנחנו מכירים בדיוק לשם מה נכתבו הכללים, לשם מה הם נכתבו. אז אין ספק, כמו שאמר מרן הרב שך, אנחנו צריכים להישמר מכל משמר. אלה פטורים, יכולים להעביר מה שרוצים, למי שרוצים, בניגוד להנחיית יועץ משפטי לממשלה. לא יודע אם ראית, אבל היה אתמול המשך לאותו תחקיר, שזה בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, שאמר להם: אל תעבירו את זה דרך משרד התפוצות. פתאום משרד התפוצות הפך להיות במקום משרד הדתות. כנראה שזה חלק מהעניין שאין שר דתות במדינת ישראל, אז היה צריך להעביר את הטיפול בדת למשרד התפוצות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואתה יודע מה החלק הכי משעשע בסיפור הזה? שאותה תנועה שהשתמשה בנחמן שי בשביל להעביר להם כסף – אותה תנועה דאגה שבפריימריז הוא גם לא ייבחר. אז לא רק זה, הם רשעים לעצמם. הם דופקים את עצמם. גם לעצמם הם לא דואגים, האחד לשני. אחד דואג לשני, והשני בסוף דופק אותו. בסוף – וראינו את זה היום, עכשיו, בוועדת הכנסת – כשמערכת בנויה על שקר, היא מתרסקת לרסיסים. הגיעו לשם – הייתה איזו מפלגה שקראו לה ימינה בכנסת היוצאת; הם לא הצליחו להגיע להסדר אם שבעת החברים שנמצאים שם מתפצלים לשבע מפלגות או ל-15 מפלגות, עוד לא ברור להם, ולכן הוועדה, ועדת הכנסת, עוד פתוחה כרגע. השקר בסוף מתאדה. אפילו שלא רואים את זה, בסוף הכול מתאדה. תודה רבה. << יור >>היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. נראה לי שצריך לשנות את שם הוועדה, כי זו לא ועדה למינוי בכירים. היא לא ממנה, היא בסך הכול בוחנת אם המינוי ראוי. אבל זהו. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> היא בוחנת את טוהר המידות. בן אדם שכתב פסק דין ועובר על פסק הדין – – – טוהר המידות. בושה להם. בושה להם. << יור >>היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, הבנו. תודה רבה. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, איזה שבוע עבר בכבישי ישראל, אין מילים. דם הקורבנות צועק מהאספלט השחור, ומעגל משפחות השכול גדל משמעותית. פשוט כואב. כמו בכל שבוע, גם הפעם אקריא את שמות ופרטי תאונות הדרכים הקטלניות שהתרחשו בשבוע החולף. לצערי, הרשימה ארוכה: ביום שלישי, 9 באוגוסט, נהרג רוכב אופניים בן 37 בדרך המכבים בראשון לציון. בהמשך היום נהרג הולך רגל, הרב פנחס נפתלי דויטש, בן 72, ברחוב תובל בירושלים. ביום רביעי, 10 באוגוסט, נהרג עאוני ברכאת, תושב בית חנינא בן 42, מפגיעת משאית בכביש 50, סמוך למחלף בן ציון. בהמשך היום נהרג גבריאל ברדה, בן 65, אביה של העיתונאית נסלי ברדה, בתאונה בכביש 5, סמוך למחסום חוצה שומרון. באותה תאונה נהרג גם נהג הרכב הפוגע, צעיר בן 24. עוד באותו היום נהרגו רוכב האופנוע מוחמד חמארשה, צעיר בן 27, ומוניב אבו-פנה, צעיר בן 22, בתאונה בכביש 65, סמוך לכפר קרע. למוחרת, 11 באוגוסט, נהרגו רימאס מתעב בת ה-7 ודודתה לילה מתעב, בת 52, תושבות קלנסווה, בכביש 57 סמוך לצומת בארותיים. בהמשך היום התרחשה תאונה קשה ביותר כאשר אוטובוס איבד שליטה והתנגש בתחנה ברחוב שמגר בירושלים והרג את שושנה גולדשטיין עם העובד בבטנה, בת 40, תושבת אופקים, ואת בנותיה, חיה שרה בת השבע וחנה בת השלוש. ביישוב אופקים עוד לא נגמרו הטרגדיות, כי למוחרת, 12 באוגוסט, נהרגו בתאונה קטלנית נוספת, שוב במעורבות אוטובו, יוחד חדרי, בן 42, וחנוך טלקר, בן 52, שניהם מאופקים, כמו שאמרתי, בתאונה בכביש 4 סמוך לצומת יד מרדכי. עוד באותו יום שישי נהרג צעיר בן 22 בכביש 60 סמוך להתנחלות נווה דניאל. בהמשך הלילה נהרגה הולכת הרגל לירון ברמי בת ה-14, שנפגעה בצומת בכביש 40 בפתח תקווה. בת 14. למוחרת, יום שבת, נהרג ראמי אבו אלקיעאן, בן 33, תושב חורה שבנגב, בהתהפכות רכבו בכביש 80 סמוך להר עמשא שבחבל יתיר. מהפעם האחרונה שבה ציינתי את ההרוגים בכבישים, בשלישי שעבר – אומנם לא כאן, אלא במקום אחר – נהרגו 17 אנשים בכביש ישראל, 12 מתוכם בפחות מ-72 שעות. לרגע לא צריך להשוות בין כאב לכאב ובין שכול לשכול, אבל באותם ימים שבהם נהרגו 17 בני אדם בכבישים, יצאה ישראל למבצע בעזה, ובו לא נהרג אף חייל ואף אזרח ישראלי. עלינו להבין שהקטל בכבישים הוא המלחמה העקובה מדם ביותר מכל מלחמות ישראל, ועלינו לנצח בה, כמו שאנחנו יודעים לנצח במלחמות. עוד מראשית הקריירה הפוליטית שלי נשבעתי להוביל שינוי משמעותי במציאת פתרונות למלחמה, ואני לא אוותר לרגע, כי חשוב שכאן גם חברי הכנסת, גם השרים וגם האזרחים ידעו: הבעיות ידועות, הפתרונות ידועים – הביצוע אינו מספק ואינו מספיק, ועלינו לעבוד קשה יותר בשביל להציל חיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טופורובסקי, אחרון הדוברים. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו ניגשים להצבעה על החלטת הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר הביטחון את סמכות שר המשפטים לפי סעיף 2(ב). נא לשבת בבקשה, חברי הכנסת. אנחנו ניגשים להצבעה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד הודעת הממשלה – 15 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר המשפטים לשר הביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע כי החלטת הממשלה עברה. << נושא >> בקשת הממשלה בדבר העברת מניות של חברת מקורות המוביל הארצי ונכסים בע"מ במסגרת מיזוגה לתוך חברת מקורות חברת המים בע"מ, בהתאם לסעיף 5(ד)(1) לחוק נכסי המדינה, התשי"א–1951 << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים לבקשת הממשלה להעברת מניות של חברת מקורות המוביל הארצי ונכסים בע"מ במסגרת מיזוגה לתוך חברת מקורות חברת המים בע"מ, בהתאם לסעיף 5(ד)(1) לחוק נכסי המדינה. מציג את הבקשה – השר חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע על בקשת הממשלה להעברת מניות של חברת מקורות המוביל הארצי ונכסים בע"מ במסגרת מיזוגה לתוך חברת מקורות חברת המים בע"מ, בהתאם לסעיף 5(ד)(1) לחוק נכסי המדינה, התשי"א–1951. הבקשה מחייבת את אישור הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר עמאר. לבקשה זו הוגשה רשימת דוברים: חבר הכנסת פרוש – איננו; חבר הכנסת קושניר – איננו; חבר הכנסת אייכלר – איננו; חבר הכנסת ארבל – איננו; חבר הכנסת אשר – איננו; חבר הכנסת רון כץ – איננו; חבר הכנסת טיבי – איננו; חבר הכנסת סעדי – איננו; חבר הכנסת סופר – איננו; חברת הכנסת לימון מגן תלם – איננה; חבר הכנסת רוטמן – איננו; חבר הכנסת אבו שחאדה – איננו. חבר הכנסת גפני, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה. יש עוד מישהו? אוסאמה רוצה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני ציפיתי שאחרי מה שדיברתי עליו בסעיף הקודם של העברת סמכויות, יעלה חברי הטוב חבר הכנסת חמד עמאר, שהוא השר במשרד האוצר, ויתייחס לעניין הזה; יגיד שזה בסדר, שזה לא בסדר, שהוא יבדוק או שהוא לא יבדוק. הכול עובר ליד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בתאי הסיעות, בבקשה שקט. תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הכול עובר ליד. כשמשרד האוצר יושב להעביר כסף, במיוחד סכום כזה של 60 מיליון שקל, כולנו יודעים: גם כשיש דברים שהם חיוניים לעשייה, לנתינת שירותים, לחינוך, לרווחה, לתרבות – משרד האוצר יודע לעשות את זה, איך לעכב את הכספים. פה אנחנו מדברים על העניין הזה. זה גם התפרסם בעיתון בתחקיר מפורט. אני מעלה את זה כאן, במליאת הכנסת, וחמד עמאר, משרד האוצר, ואיווט ליברמן – אין להם מה לומר בעניין הזה. זה פשוט לא מעניין אותם, זה לא להעביר כסף לחרדים. אני מתחיל להאמין לחברי חבר הכנסת פינדרוס שכל החקיקה הזאת, אין מקורה בניקיון כפיים, בטוהר המידות – עניינה לעכב תקציבים לציבור החרדי בדברים חיוניים לקיום מערכת של חינוך, של רווחה, של תרבות, של דברים חיוניים שמדינה צריכה לספק אותם. אבל לא – הכול נמדד בקוצו של יוד כדי לדעת שלא יעבירו שקל אחד שנעשה לא ביושר. והינה, כאן משרד האוצר, בראשותו של איווט ליברמן, מעביר 60 מיליון שקל למשרד התפוצות בראשותו של נחמן שי ממפלגת העבודה, ויושב-ראש ועדת החוקה גלעד קריב, שהוא חלק מהעניין בוועד המנהל של עמותת פנים, הוא מקבל את הכסף; הוא גם מתכנת אותו, הוא גם יושב עם מנכ"ל העמותה, והם מתכננים יחד מהם הקריטריונים שעל פיהם יהיה אפשר להעביר את המיזם להתחדשות יהודית. בסופו של דבר הכסף עובר על ידי פרויקט משותף, בגלל שאם זה היה תמיכה, היה תהליך אחר, ולא היה אפשר להעביר בו את הכסף. הם עושים מיזם משותף. למה משרד התפוצות? אדוני היושב-ראש, למה לא משרד החינוך? למה לא משרד התרבות? למה לא משרדים שונים שנוגעים לדבר הזה? מדברים על התחדשות יהודית. למה משרד התפוצות? וכי בארץ לא עושים פעילות? זה צריך להיעשות שם, רק שם? יש משרדי ממשלה שאמונים על העניין הזה מקצועית, ולמרבה הפלא יושב-ראש תקווה חדשה, השר גדעון סער, שתק. למה לא העבירו את זה למשרד שנמצא אצלכם? יכול להיות ששם היו מקפידים יותר על טוהר המידות ולא היו נותנים ליושב-ראש ועדת החוקה לנהל דבר כזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל זאת ממשלה רעה, ממשלה שלא אכפת לה מטוהר המידות, לא אכפת לה מיושר. יושב-ראש ועדת החוקה הוא אבי-אבות הנגועים בניגוד עניינים של מה שאנחנו רואים כאן. ושקט. דממה. איווט ליברמן, שר האוצר, שותק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אזולאי – איננו. חבר הכנסת פינדרוס, מוותר? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סליחה. לא ראיתי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, מדברים כאן על העברת המניות של חברת מקורות המוביל הארצי אל חברת מקורות. יש נושא שמשנת 1998 נדון פעם אחר פעם, וגם עכשיו, כשיוקר המחיה מאמיר, נושא תשלום המע"מ על המים. סיפרו לנו בשנת 1998, כשהאוצר בא עם המהפכה והעביר את כל תשלומי המים מהעיריות לתאגידים – ואני בטוח, אדוני היושב-ראש, שכחבר ועדת כספים בעבר אתה זוכר את הדיונים האלה. זה נכון שהם נמשכו מ-1998, אבל עד היום – היה מדובר כל הזמן שיפתרו את זה, כי באו להקל ובאו ליצור משק מים יותר טוב ובאו להוריד את זה מהעיריות, כי העיריות גבו יותר מדי. בסופו של דבר אנחנו נמצאים היום ורואים שהדבר הזה לא הועיל, בסוף האזרחים משלמים מכיסם. איזו הצדקה יש לאוצר להכניס את ידו לתוך הכיס של האזרחים ולגבות בתאגידים ציבוריים מע"מ על המים? אלה תאגידים ציבוריים, אין לזה הצדקה. אני חושב שהממשלה, במסגרת הדיון הזה, שר המשפטים, צריכה לתת את הדעת על הורדת את המע"מ על המים. אין לזה סיבה. אין לזה הצדקה. אם באתם לייעל ולכן הקמתם את תאגידי המים, תחזירו לאזרחים את אחוזי המע"מ שאתם גובים מהם בעבור מים. תחזירו להם את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המוביל הארצי הוקם על קרקעות של היישוב שלי, של הכפר שלי, העיר שלי, עראבה, של סח'נין, של בועינה, כפר מנדא, אל-עוזייר, רומאנה, אבל, אדוני היושב-ראש, הפלאחים, החקלאים שלנו, לא מקבלים שום תועלת מהמוביל הזה. הוא מוביל את המים מטבריה לדרום דרך הקרקעות שלנו, אבל החקלאים שצריכים את המים בשביל החקלאות, אין להם מים, ולכן כל סהל אל-בטוף, כל בקעת בית נטופה – אין לנו מים, והחקלאות היא רק על מי גשמים. עכשיו, מי גשמים, שהם מי ברכה בדרך כלל, הפכו בשנים האחרונות לסיוט לחקלאים, בגלל הצפות, וההצפות האלה הן לא רק בחורף אלא מתארכות גם לאביב וגם לפעמים עד הקיץ, ואז כל העונה הולכת. לכן אני אומר, כאשר מדברים על מיזוג של המוביל הארצי לחברת מקורות, אני הייתי מצפה שהממשלות לדורותיהן – הממשלה הנוכחית והממשלה שתבוא – ידאגו שהפלאחים, החקלאים ביישובים האלה, יקבלו את המים על מנת שתהיה חקלאות. מדובר באלפי דונמים, עשרות אלפי דונמים, שיכולים להיות ברכה גם לחקלאים, גם לתוצר החקלאי, גם לתוצר בכלל, גם לכלכלה בכלל, והם יכולים באמת להביא ברכה גם לחקלאים. על ההצפות האלה, אדוני היושב-ראש, החקלאים לא מקבלים כמעט פיצוי. חבר הכנסת רם בן ברק, אתה בלובי החקלאי, אתה מכיר את הנושא. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – גדולה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש תוכנית של משרד החקלאות – ראיתי את שר החקלאות הקודם, שוסטר, פה. כשאנחנו סיירנו שם במקום, הוא ראה את זה בעיניו. יש תוכנית של 800 מיליון שקל לקדם את הפרויקט שם. אני אומר, חבל שאנחנו נבזבז משאב כזה חיוני, שיכול להביא ברכה לכל האזור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם כך, אחרון הדוברים – חבר הכנסת סעדי. אנחנו ניגשים להצבעה. חברי הכנסת, בבקשה לתפוס את המקומות. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת הממשלה – 18 נגד – 1 נמנעים – אין הצעת הממשלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 18, נגד – אחד. לפיכך, בקשת הממשלה להעברת מניות של חברת מקורות המוביל הארצי ונכסים התקבלה. << הצח >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ'/1574).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום ועוברים להצעות החוק. סעיף 5 בסדר-היום – הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה. מציג את הצעת החוק חבר הכנסת בני גנץ, שר הביטחון, בבקשה. << דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת הנכבדים, אחיותיי ואחיי נכי צה"ל, שחלקם צופים בנו כעת, אני מתכבד להביא את התיקון להצעת חוק הנכים, שיעגן בחקיקה ראשית את ההטבות הניתנות לנכי צה"ל. התיקון שאנו מביאים נובע קודם כול ממחויבות מוסרית. לא מדובר בהטבות, מדובר בצרכים שעלו במסגרת התהליכים הכוללים שאנחנו מובילים במסגרת רפורמת נפש אחת. חוק הנכים, שנקבע בראשית ימי המדינה, מבטא את חובתה הערכית של מדינת ישראל כלפי נכי צה"ל וכוחות הביטחון. החוק קובע את התנאים להכרה בנכי צה"ל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש שקט בתאי הסיעות. בבקשה, שר הביטחון. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> תודה. החוק קובע את התנאים להכרה בנכי צה"ל, את הכללים לקביעת דרגת הנכות, את זכותו של הנכה לקבל טיפול רפואי ושיקום ואת זכותו לתגמולים. לצד החוק קיימות גם הוראות פנימיות של משרד הביטחון שמכוחן ניתן להעניק היום הטבות שונות, אך ללא הסכמה מפורשת בחוק נוצרים קשיים, ואין ביטחון בהמשך הקיום של ההטבות, הקריטיות לאיכות חייהם ובריאותם הפיזית והנפשית של נכי צה"ל. הצעת החוק שלפנינו מבקשת לקחת שני תחומים שלגביהם נקבעו ההטבות בהוראות פנימיות – תחום הרכב הרפואי והניידות ותחום הדיור – לעגן אותם בחוק, להרחיב אותם בהתאם לצרכים, כפי שקבעה ועדה מקצועית שהקמנו במסגרת הצוותים ברפורמת "נפש אחת", וכל זאת בתיאום מלא עם ארגון נכי צה"ל. שני דברים ראויים בעיניי לציון לפני שנביא אותם להצבעה: ראשית, אני שמח ומברך על כך שאנחנו מצליחים, למרות מערכת הבחירות, למרות האתגרים והפערים בין חברי הבית הזה, להתאחד סביב הנושא החשוב הזה. רפורמת נפש אחת, ראוי להזכיר, החלה בממשלה הקודמת למרות היעדר תקציב, והיא ממשיכה ביתר שאת בממשלה הנוכחית עם תקציב משמעותי, ולא פחות חשוב – עם שירות וגישה של אגף השיקום שמאפשרים לקדם אותה ביחד עם העובדים המסורים והצוותים השונים. דווקא בימי מחלוקת, שבוע אחרי שציינו את צום תשעה באב, טוב לראות שגם בבית הזה אפשר להתאחד סביב ערכים משותפים. הענייניות והיחס לנושאים שיקרים ללב של כולנו צריכים להיות חלק משגרת חיינו בבית המחוקקים. אני מקווה שברוח זו אוכל להשלים את החקיקה הזו כבר בשבועות הקרובים, ואני מודה גם לראש האופוזיציה, שנרתם לנושא. הדבר השני שחשוב לציין פה הוא שהעבודה על הרפורמה לעולם לא תסתיים. אין חוק שיתקן את כל העוולות, אין ייעול של ועדות רפואיות שייתן שירות מצוין לכולם, אין מוקד טלפוני שיענה לכל המצוקות. כל עוד אנחנו חיים במצב שבו מיטב הצעירים שלנו עומדים על המשמרת כדי להגן עלינו, המחויבות שלנו להגן עליהם אם נפגעו לעולם לא תסתיים. אנחנו נמשיך ולא נעצור גם כשהרפורמה תושלם, כשהתקנים יאוישו והליכי החקיקה יסתיימו. אנחנו נמשיך ולא נעצור, כי כל אחת ואחד שהקריב מגופו ונפשו למען ביטחוננו הוא עולם מלא, עולם ומלואו עבורנו. מערכת הביטחון כולה, צה"ל וממשלת ישראל ימשיכו בתהליך למען נכי צה"ל, למען ביטחון ישראל, למען החברה הישראלית, שנמדדת ברגעים אלו, כשהיא מתייצבת מאחורי בנותיה ובניה. לפני סיום אני מבקש להודות ללוחם אמיץ, עידן קלימן, יושב-ראש ארגון נכי צה"ל, שמשגיח עלינו ועל כל נכי צה"ל במסירות אבהית. עידן מתמודד כעת, לצערי, עם קשיים שנובעים מפציעתו, ואני מאחל לו מכאן בשם כולנו רפואה שלמה, לו ולכל נכי צה"ל. תודה לשר האוצר אביגדור ליברמן, שהוא שותף מלא לרפורמה, לראש הממשלה ואנשי משרדו ולאנשי הייעוץ המשפטי לממשלה, שמאפשרים את המשך קידום החקיקה, וכמובן, לעובדי משרד הביטחון בכלל ואגף השיקום בפרט, שביחד עם צה"ל ממשיכים לדחוף קדימה את הנושא. אני מתכבד להביא את הצעת החוק לקריאה ראשונה, וסמוך ובטוח שנקדם אותה במהרה לספר החוקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר הביטחון. להצעת החוק נרשמו דוברים. חבר הכנסת פרוש. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מוותר. חבר הכנסת קושניר – איננו. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חקיקת הסיוע לנכי צה"ל, ובעיקר הסיומת שבחוק הזה, שההצמדות לא יצטרכו מהיום והלאה להתעכב כל פעם לצווים חדשים של שר הביטחון או לאישור ועדה, זה הדבר החשוב ביותר. כי הסבל נמשך תמיד, וההמתנה, לחכות לכל אישור – זה כבר הביא הרבה הרבה אסונות, וכולנו יודעים. לכן טוב שזה נעשה וטוב שהכנסת מתאחדת בעניין הזה. אנחנו צריכים לזכור שגזרות יוקר המחיה והדיור הן לא דברים שנעשו בגלל המלחמה של רוסיה עם אוקראינה. זה נוצר בגלל מדיניות ממשלתית אכזרית. בקדנציה הזאת עם ישראל שילם מחיר כבד מאוד על הרוע של שר האוצר, שרצה להוציא את השד של יוקר המחיה מהבקבוק בלי שהוא חשב שברגע שהוא ייקר את הכלים החד-פעמיים, שזה פוגע בעיקר בציבור החרדי, כולם ימחאו לו כפיים על הגזרה הזאת. כל היבואנים וכל הסוחרים בכל הרשתות יפרצו במסע של העלאות מחירים בכל השוק, כמו שד שיוצא מבקבוק שלאף אחד כבר אין שליטה עליו. כולם סובלים, כל האזרחים סובלים, חוץ מהמולטי-מיליארדרים שאולי לא, החברים של כל מיני שרים. אבל הציבור סובל מזה, ומי שגרם לזה זה שר האוצר. ואחד הפשעים והמחדלים הנוראיים של הממשלה הזאת היה למנות לשר אוצר אדם כזה, שיכול לעשות מס גולגולת לציבור מסוים. לא הייתה בזה שום כוונה כלכלית. בוודאי שליברמן הוא לא איש איכות הסביבה מחוגי השמאל שדואגים לקוסמוס כי העולם הולך להתפוצץ, כמו שיש בארצות הברית ובאירופה. הוא בכלל לא בעניין הזה. הייתה פה גזרה מכוונת ומרושעת נגד ציבור מסוים שפגעה בכל הציבורים, וכך זה קורה בכל דבר ועניין. אנחנו יודעים שנים שכל הקצבה ותקצוב לאיזשהו מוסד עוברים מסע תקשורתי נוראי, וחוקים ומשפטים ויועצים משפטיים, חוץ מאשר כסף לעסקן רפורמי בשם קריב, שבמשך עשרות שנים הוא רודף של הציבור החרדי, מגיש את כל הבג"צים נגד לומדי התורה. כבוד שר הביטחון, כל מה שמשרד הביטחון סובל 30, 40 שנה בהסתה של חיילים נגד לומדי התורה, והם שוברים את המורל ואת אחדות האומה, עשה אדם אחד, קריב, שהוא נציג של הרפורמים בארצות הברית; לא של כל הרפורמים – של אותם גבאים של קרנות ופדרציות של מיליארדים, שנתנו לו כסף כדי שיילחם את המלחמה של ההתבוללות, של המתבוללים הרפורמים. ואחד הכלים – הוא לקח את הגיוס הצבאי. זה הגיע למצב ששופטת בית משפט עליון פסקה שלשר הביטחון אין סמכות שהייתה מימי בן-גוריון לאפשר ללומדי תורה ללמוד תורה. מה רצה האיש הזה? שחיילים יבואו לישיבות ויתחילו מלחמות ותהיה שפיכות דמים. לא אכפת לו. ברוך השם שלממשלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ברוך השם שהיה לכם שכל במשרד הביטחון ולממשלות הקודמות וגם לממשלה הזאת להמשיך את ההסדר הזה, ובעזרת השם אנחנו נתגבר על כולם, וביחד נוכל לעשות דברים טובים כמו החוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ארבל – איננו; חבר הכנסת אשר – איננו; חבר הכנסת רון כץ – איננו; חבר הכנסת טיבי – איננו; חבר הכנסת סעדי – איננו; חבר הכנסת סופר – איננו; חברת הכנסת לימור מגן תלם – איננה. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר הביטחון, לא ברור לי באיזה שלב החלטת שמערכת הביטחון צריכה לשמש כקבלן הביצוע של הרשות הפלסטינית ושל מועצת הכפר בורקה. לא ברור לי. לא נראה לי שבשביל זה נבחרת, לא נראה לי שבשביל זה תיבחר. אני לא מצליח להבין מדוע אתה שולח פעם אחר פעם את כוחות ההרס שלך לשרת את הרשות הפלסטינית במקום את מדינת ישראל ואת האינטרסים הביטחוניים שלה. אתה עושה את זה ברמת מגרון; אתה עושה את זה בכל יהודה ושומרון, למען האמת, צריך לומר. המינהל האזרחי שתחת אחריותך פועל בשיטתיות להרס של מבנים של יהודים בלבד, על בסיס שאין לי דרך אחרת מלבד לכנות אותו "גזעני". זה לא ייתכן. זה לא ייתכן שכל פרגולה שנסגרת ביהודה ושומרון מקבלת צו, וכוחות צבא, משטרה, מינהל אזרחי ומה לא, רק בגלל שמדובר ביהודי, ולעומת זאת באותו זמן ממש מתנהלת פעילות של מחצבות בלתי חוקיות, סלילת כבישים בהיקף שלא היה. באמת, חוזה המדינה הפלסטינית אפשר לקרוא לך. כבישים בהיקף נרחב, טירות, שכונות – אתה לא עושה כלום כדי לעצור את ההשתלטות על שטחי C. אני מבין תיאוריה. אני חושב שזה שגוי. אתה לא מהאו"ם, אבל אם היית מתנהג כאילו אתה מהאו"ם זה עוד היה בסדר – היית הורס כל דבר שנבנה בניגוד לחוק בשטחי C. זה היה בסדר, אבל זה לא מה שאתה עושה. המציאות הזאת שבה יהודים בארץ ישראל צריכים להירדף על ידי כוחות – צה"ל באחריותך, משטרת ישראל ביהודה ושומרון באחריותך, המינהל האזרחי באחריותך, ואתה שולח אותם לרדוף אחרי יהודים בזמן שערבים בונים ללא הכרה, בתקצוב שאתה גם דואג להם, והממשלה שאתה חלק ממנה דואגת להם – המציאות הזאת לא יכולה להימשך. אין שום תירוץ. מסע בחירות הוא איננו תירוץ למסע הרס. אני מבקש ממך, ולמען האמת גם דורש ממך: חדל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבו שחאדה – איננו. חבר הכנסת בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני, תודה רבה לכם. שלום לכם, חברי הכנסת. רפורמת נפש אחת קמה בעקבות הטרגדיה הנוראית של איציק סעידיאן. חיילי צה"ל, אותם אנשים שאנחנו שולחים להגן עלינו, חלקם לא חוזרים ומשאירים מאחוריהם אלמנות, יתומים, הורים, וחלקם חוזרים פצועים פציעות בגוף ובנפש. פצועי הנפש, אלה שבגללם החלה הרפורמה, אלה שסעידיאן דיבר בשמם, פצועי הנפש, שחווים את חוויית הקרב, האש והתופת יום-יום ואין להם יום ואין להם לילה, החובה שלנו, של כולנו, לאפשר להם להשתקם ולעשות הכול כדי שיוכלו לנהל ככל הניתן חיים נורמליים. אני מברך על הרפורמה, ומבקש שלא תהיה רק של תנאים אלא של ריפוי ושיקום – חזרה לעולם של עבודה, משפחה, זוגיות וחברה. אנחנו מחויבים להם מחויבות של מי ששלח אותם לקרב. זו משימתנו, זו משימתי, ולא ארפה מהנושא עד שאחשוב שעשינו עימם צדק. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי – איננו. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר ואדוני יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, קראתי את החוק, וכן, אנחנו מחויבים לאותם חיילים שנשלחים, ומחויבים להסדיר את זה בחקיקה. זה נכון, וטוב שזה לא יהיה תלוי בוועדות כאלה ואחרות. אבל אני חושב – זה קצת צורם, והעלה את זה יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, ואני שמח – הנושא של הלומי הקרב, אחרי הפרשייה של איציק סעידיאן, אני חושב שהיינו צריכים כבר להכניס את זה עכשיו. אני מאוד מקווה שהמשרד יעשה את זה במסגרת החקיקה לפני הקריאה השנייה והשלישית, ואני שמח על דבריו של רם, יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, שידאג שזה ייכנס לתוך החקיקה, שזה לא יהיה תלוי ועדות, שייכנס לתוך החקיקה, הנושא הזה. כמו שאנחנו רוצים להסדיר את הנושא הזה בחקיקה, גם נושא הלומי הקרב, שעלה על סדר-היום הציבורי, צריך להיכנס פנימה. הם לא צריכים להתדפק כעניים בפתח, להסתובב מוועדה לוועדה ולנסות להוכיח. זה צריך להיות מוסדר ואני חושב שכך זה נכון. אני רוצה, בהזדמנות הזאת – וחבל לי שלא נמצאים פה לא השר לביטחון פנים, יכול להיות שהוא אפילו לא יודע שזה היה, ולא הסגן שלו – היה פיגוע ירי בהר ציון, מקום שלא היו בו בעבר פיגועים, במוצאי שבת האחרון. אני גר שם בשכנות, ותוך כדי ירדתי למקום ואמרתי לקציני המשטרה שהיו שם שהם איחרו בשבועיים. בשבועות האחרונים היו שם זריקות אבנים, ואני אומר את זה פה פעם אחר פעם – הדברים האלה מזמינים. ואז אמרו לי: תקשיב, לא יכול להיות, אם היו זריקות אבנים, שזה גורם לירי, כי זה לא אותם אנשים, זה ארגוני מחבלים. מתברר שלא. אלה אותם שכנים שבאים שם כל מוצאי שבת לזרוק אבנים, ומשטרת ישראל לא עושה כלום בעניין הזה, כלום, וכשאני אומר כלום אני מתכוון לכלום. לאחר מכן מתפלאים שאותו שכן שגר שם עולה ויורה – עוברים שבועיים והוא עולה ויורה ואף אחד לא עושה שום דבר. אני אומר לכם עוד פעם, הדברים האלה מזמינים טרור, ואנחנו רואים את זה, ולצערנו הרב ראינו את זה בפיגוע במוצאי שבת האחרון – עלה שכן במקום שהיה מועד לירי. אני רוצה גם להצטרף למה שאמר קודם שמחה. המסע הזה של המינהל האזרחי, אדוני שר הביטחון, היום בבוקר במגרון, לפני שבועיים בעוז ציון, לעלות במקומות האלה, כשהפלסטינים בונים – והייתי אתמול על ציר 60 – בונים ללא הבחנה, ללא חוק, ללא דין, ללא דיין, ואף אחד לא עושה שום דבר, ובמקומות האלה מגיעים פעם-פעמיים בשבוע והורסים, זה נותן תחושה לא טובה, אדוני שר הביטחון, נותן תחושה לא טובה. ואני מקווה שתהיה איזושהי בדיקה של הדבר הזה. לא יכול להיות שמצד אחד הם משתלטים על שטחים כל הזמן, פלסטינים משתלטים על שטחים, על שטחי B, שטחי C, וכשמתיישבים עולים על הקרקע, גם אם נמצאים שם שנה, שנתיים, שלוש, עולים מייד להרוס אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרעי – איננו. חבר הכנסת גפני, אחרון הדוברים, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני שר הביטחון, אני תומך בחוק הזה, כמו חבריי. אנחנו חושבים שיש בזה צדק. אני מתאר לעצמי שאתה זמן רב מטפל בעניין הזה. היו לך ויכוחים – אני מניח, אני באופוזיציה אז אני לא יודע בדיוק, אני רק יכול לנחש – היו לך ויכוחים עם משרד האוצר, היו לך ויכוחים עם הפקידים שם, עם השר, עם האנשים שמחזיקים את הקופה הציבורית, והם אמרו לך: אין לנו מספיק כסף, ולכן היית צריך לחכות עד שגם האופוזיציה תסכים וזה יהיה בוועדת הסכמות ודקה לפני שהולכים לבחירות. היית יכול לעשות את זה הרבה קודם. אני יכול לספר לך, אדוני היושב-ראש, אני יכול לספר לך, אדוני השר. אני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים. יושב-ראש הכנסת היה חבר בוועדת הכספים. היית אומר לו, למיקי לוי, היית אומר לו: תשמע, זה לא בסדר, קודם כול את הנושא הזה של התגמולים צריך להצמיד למדד הקהילתי, כמו שעשינו בנושא של ניצולי השואה. הצמדנו את זה לנושא, ולא צריך אישור ועדה אחרי זה, ולא צריך את כל מה שנלווה לעניין. הוא היה בא אליי, מיקי לוי – אני כבר מדבר עם שר הביטחון. השתבשתם לגמרי, אתם בכחול לבן. אדוני השר, היית אומר שזה מה שצריך לעשות, הייתי הולך לשר האוצר והייתי אומר לו: אני מבקש שזה יהיה בשבוע הבא בוועדה. אם הוא לא היה עושה, לא היו דברים אחרים, וזה היה עובר. היום אתה בא ומגיש הצעת חוק אחרי כל כך הרבה זמן, שהיא מובנת מאליה, היא ברורה, כאשר מדובר על נכים. האמת היא שצריך להרחיב את זה, על נכים בכלל, אבל כך זה היה עובד. לכן, אלה שהם ותיקי ועדת הכספים יכולים להגיד שאם היית אומר לנו, היינו בוועדה, והיינו עושים את זה. אבל יש דבר שאתה – אתה מראשי הקואליציה הזאת. תדע שאם חסר כסף, הרפורמים לקחו אותו. פתאום מתברר שמעבירים 60 מיליון שקל במין שרלטנות כזאת, במין דבר שלא מעניין אף אחד איך מעבירים ולמה מעבירים ומה הקריטריון. יושב גלעד קריב, יושב-ראש ועדת החוקה, עם מנכ"ל עמותת פנים, שגם הוא איש מפלגת העבודה, ומעבירים את זה דרך נחמן שי, שהוא שר במשרד התפוצות, שהוא גם ממפלגת העבודה, ומעבירים בהעברה כזאת; לא העברה שבה צריך לעבור עם היועץ המשפטי לממשלה ולעבור בדיון בוועדת הכספים ובמליאה. לא. הם עושים מזה מיזם להתחדשות יהודית, מיזם משותף. במקום לקחת את הכסף הזה ולתת אותו לנכי צה"ל – לא היום, כשכבר נתנו את התהליך הזה שהיה פה – אין קריטריון, אין כלום, עושים מיזם משותף. זה לא מעניין את אף אחד, ואתם מספרים לי שהייתה לכם ממשלת שינוי. הייתה לכם ממשלת רוע; הייתה לכם ממשלה של גנבים; הייתה לכם ממשלה שהיה מותר לעשות בה כל מה שרוצים – רק לא נכי צה"ל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולכן, אדוני היושב-ראש, אני תומך בחוק שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם היית בקואליציה אחרת, זה כבר היה בתחילת השנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שר הביטחון, בבקשה, אדוני. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – לא הבנתי מה המסר, מה השורה התחתונה – – – שמעת, גפני – – – << דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >> תודה לחברים על ההתייחסות ועל ההערות שהן לעניין ועל ההערות שהן לא מן העניין; אני מקבל גם את אלו וגם את אלו. אני רק מבקש להבהיר, שכמובן – חבר הכנסת גפני וחברים אחרים זוכרים שאנחנו התחלנו לטפל בנושא הזה קודם לממשלה הזו, במהלך הממשלה הזו. מה שקטע את העניין היה ההליכה לבחירות ולא הנמרצות הפרלמנטרית שלנו או אחרת בעניין הזה. אין ספק שהלומי הקרב הם באמת עניין מכמיר לב ברמה האישית, מכמיר לב ברמה הלאומית, ואנחנו חייבים אולי ביתר שאת לטפל בהם, משום שכשאתה רואה, לצערך, אדם נכה פיזית, אתה רואה את העניין, כשאתה רואה מישהו עם פציעה שקופה, אתה לא רואה את העניין, אבל אף על פי כן מוטלת עלינו החובה לעשות את זה. עסקנו בזה כל הזמן, וביתר שאת, כמובן, אחרי המקרה המצער של איציק סעידיאן, שהוא בבחינת נס רפואי, ובעזרת השם, ימשיך ויבריא ויחלים. אני עוד מקווה לצעוד איתו את צעדת הבריאות בתל השומר או בכל מקום אחר ולראות שהוא ממשיך את השיקום שלו. בעיניי זה הדבר הנכון לגביו. אנחנו מתייחסים לכל נכי צה"ל. אני יכול לספר לכם שבמהלך המבצע האחרון פנה אגף השיקום באופן יזום לאנשים נושאי טראומה נפשית, הוא פנה אליהם באופן יזום לראות אם הם צריכים עזרה, פינוי או איזשהו סיוע במהלך המבצע האחרון כתוצאה מנפילות בסביבה שלהם וכיוצא באלו. ראיתם איך בחגיגות העצמאות האחרונות השר חילי טרופר נמנע ככל שאפשר משיגורי זיקוקים, שמפריעים לאנשים האלה, והלוואי שממשלת ישראל בעבר והמערכות השונות בעבר היו מפעילות את אותו יחס שהממשלה הזו וגם הקודמת לה החלו בו. הלוואי שיהיו לנו הכוח והתבונה להמשיך ולטפל בעניין הזה ככל האפשר. אנחנו נעשה מאמץ להביא לחקיקה – להשלים את החקיקה, שכאמור רצינו להתחיל לפני כן, בזמן. אנחנו צריכים לשמור על החוק ועל ההפרות בשטחי C, ואנחנו עושים את זה בשני הצדדים, גם לבנייה הבלתי-חוקית הפלסטינית וגם לבנייה הבלתי-חוקית הישראלית, ואנחנו נמשיך לעשות את זה. אני אגיד לכם שאני מאוד גאה על אכיפת החוק הזו, אבל אני לא פחות גאה, חבר הכנסת רוטמן, מזה שבתקופתי כשר הביטחון אישרתי קרוב ל-10,000 יחידות בנייה במקומות שמותר לבנות בהם על פי החוק. אני בעד ההתיישבות על פי החוק, אני בעד חיזוק ההתיישבות על פי החוק, וזה שאתה בעד דבר אחד, לא אומר שאתה צריך להסיר את עיניך מהצד השני. אני אעביר לך בהזדמנות אחרת את כמות הטיפולים שעשינו גם בבנייה הפלסטינית וגם בבנייה הישראלית הבלתי-חוקית, היכן שהדבר הזה מתחייב. עכשיו אני מבקש, חברים – אני לא יודע כמה פעמים יצא לי לנאום לפני הבחירות הבאות בתוך הבית הזה – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> יש חוק ישראלי שחל על השטחים הכבושים? אין שום התנחלות שהיא על פי חוק, שום התנחלות על פי חוק. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> מאפשר להמשיך בנייה? << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> אנחנו שומרים על החוק, על פי החוקים – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> ההפרדה – – – היא הפרדה שלא קיימת בחוק הישראלי. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> – – במסגרת הייעוץ המשפטי לממשלה. חברים, מי שהולך לעשות את המלאכות האלה בשטח – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אין, אין חוק. מה לעשות, אין חוק – – – << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> מי שמבצע – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. מה קרה? באתם עם אנרגיות? תאפשרו, בבקשה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין, קריאה ראשונה. תודה. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאות << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> כל הפעולות שאנחנו מבצעים, כאמור, כל הפעולות שאנחנו מבצעים – מיכל – – – << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> – – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – ביטחוניות – להתנחלויות אין שום סיבה ביטחונית. זה הכול בלוף. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> להפך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לסקי, תודה. היום הוא קצר, אני רוצה לסיים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אין הבדל בין – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הו הו, חבר הכנסת פינדרוס, אתה היית חסר לי. תודה. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> בהחלט שמענו, כאמור, את הדברים, ואנחנו נמשיך לפעול בליווי משפטי צמוד ועל פי חוק. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> שר הביטחון היה אומר שצה"ל לא יכול לעסוק – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> מיכל – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> – – אני ממש אודה לך אם תיתני לי להשלים את משפט הסיום שלי. התחלתי לומר שאני לא יודע כמה פעמים יצא לנו לנאום במליאה הזאת לפני הבחירות הבאות עלינו לטובה, יש לקוות. דיברנו הבוקר בישיבת סיעה שלנו, אחרי תשעה באב וחורבן בית המקדש, על הצורך לקיים תשובה בין אדם לחברו לצד בין אדם למקום, ולמדנו שבסופו של דבר החובה להחזיר תשובה בין אדם לחברו היא קודמת ליכולת להחזיר תשובה בין אדם למקום, וממילא התשובה של בין אדם למקום לא יכולה להתקדם אם לא מתקיימת בה קודם התשובה בין אדם לחברו. אני מצפה ומקווה שסיעות הבית הזה ומפלגות העם הזה והחברה הזו על כלל גווניה יצליחו להיאבק על דעתם, על עמדתם, על כיוון הפעולה שלהם, אבל יזכרו כל הזמן שבסופו של דבר מדינה אחת אנחנו, עם אחד אנחנו, מסגרת אחת אנחנו, ואנחנו נתעורר לבוקר של 2 בנובמבר, אני מקווה, עם קצת פחות שנאה ושטנה בין אחד לשני וקצת יותר כבוד ומכובדות בין אחד לשני, כי בסופו של דבר גם החוק הזה שקיבלנו היום, שאנחנו מקדמים היום, שמטפל בהלומי קרב או בנפגעי צה"ל – יש בהם יהודים וערבים, דרוזים ואחרים, דתיים וחילונים, ימין ושמאל, והם כולם נושאים באותו דבר. אז בואו ננסה לקדש חלק מהדברים המשותפים לנו, כי המפריד קיים ממילא, והרבה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר הביטחון. אם כך, חברי הכנסת, נא לתפוס את המקומות. אנחנו ניגש להצבעה. נמתין ששר הביטחון יגיע למקומו. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 30, אחד נגד. אם כך, הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום), עברה בקריאה ראשונה, ותועבר להמשך טיפול בוועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אני מבקש – בוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> בוועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> לא, לא. למה? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – לא חבל? עכשיו ללכת לוועדת הכנסת? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אני מתעקש על ועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, הצעת החוק – חשבתי שאיתן גינזבורג רוצה לדבר איתך. אם כך, הצעת החוק תועבר לוועדת הכנסת, והיא תקבע לאיזו ועדה תועבר ההצעה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 10 לתקנון הכנסת, אני מתכבד להודיע כי ועדת הכנסת אישרה היום שינויים בהרכב הסיעתי של הכנסת העשרים-וארבע לפי סעיפים 59(2) ו-60 לחוק הכנסת כלהלן: סיעת יהדות התורה והשבת – אגודת ישראל דגל התורה התפלגה לשתי סיעות: 1. סיעת דגל התורה, אשר תמנה ארבעה חברי כנסת: משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; 2. סיעת אגודת ישראל, אשר תמנה שלושה חברי כנסת: מאיר פרוש, ישראל יצחק אייכלר ויואל יעקב טסלר. סיעת הציונות הדתית התפלגה לשתי סיעות: 1. סיעת הציונות הדתית, אשר תמנה חמישה חברי כנסת, שהם החברים שהיו בסיעה לפני ההתפלגות, למעט חבר הכנסת אבי מעוז; 2. סיעת נעם בראשות חבר הכנסת אבי מעוז, אשר תמנה את חבר הכנסת מעוז ותייצג את מפלגת לזוז. כמו כן, אבקש להודיע על איוש חברים בוועדות כמפורט להלן: בוועדת הכספים יכהן חבר הכנסת מישל בוסקילה במקום הפנוי לסיעת תקווה חדשה; בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת העלייה והקליטה, ועדת ביטחון הפנים ובוועדה המיוחדת לעובדים זרים יכהן חבר הכנסת יום טוב חי כלפון במקום הפנוי לסיעת ימינה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אני רק רוצה להודיע: מכיוון שהיו כאן חילוקי דעות לאיזו ועדה תופנה הצעת החוק של שר הביטחון, כדי לא לכנס את המליאה פעם נוספת בסוף היום אני אקבע הפסקה, כדי לא לסגור את המליאה. אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, זה ילך לדיון אצלך. אתה תקבע ותחזור הנה, אחרת אני אצטרך לכנס מליאה מיוחדת רק בשביל הנושא הזה, אז אני כבר מביא את זה לתשומת ליבכם. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה בסמכותי, חבר הכנסת אשר, חבל על הוויכוח. הבנו. תודה רבה. חשבתי שהצעת חוק הנכים היא בקונסנזוס ואין עליה ויכוחים. נראה שטעיתי. << הצח >> הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 5), התשפ"ב–2022 << הצח >> [מ/1518; דברי הכנסת, חוברת כ"ז, ישיבה 129; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, אנחנו ניגשים לסעיף הבא, סעיף 6 – הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 5), לקריאה שנייה וקריאה שלישית. אם כך, אני מבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם. אנחנו הולכים להצביע על סעיף – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> צריך להציג את החוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מתנצל. בבקשה, תציג את הצעת החוק. שכחתי אותך. << קריאה >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אם לא, אי-אפשר להצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, כי אמרו לי שגלעד לא פה, אז – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> נכון. אבל צריך להציג את החוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> איפה היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, קודם אמרת שאתה לא רוצה לתקוע את חוק הנכים. לצערי, סיעתכם תקעה אותו, סיעתכם תקעה את החוק. עכשיו אנחנו רוצים לקדם את החוק לטובת ניצולי השואה. בוא נתקדם גם עם החוק הזה. נראה לי – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא, רק שאלתי איפה היושב-ראש. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא יודע. בתור מה אתה שואל אותי? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה מביא את החוק. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מביא את החוק, אז בוא נשמע את החוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שנייה ושלישית, חבר הכנסת גפני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני בעד. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בוא נדבר על החוק. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני בעד, מה השאלה? אבל איפה היושב-ראש? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אז אני בהחלט מתכבד להביא בפניכם – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> רציתי לשאול אותו איפה הכסף – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני שואל אותך איפה אתה היית כשאתם תקעתם עכשיו את חוק נפש אחת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא תקעתי שום דבר. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 5). בעקבות עבודת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא איתור והשבת נכסים של נספי השואה, חוקקה הכנסת בראשית שנת 2006 את חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה). מטרת החוק הייתה להוביל לאיתור נכסים הנמצאים בישראל שבעליהם נספו בשואה, לאתר את יורשיהם ולהביא להם את הרכוש. נכסים שלא נמצאו להם יורשים הופנו בהתאם לחוק למטרות סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך, וכן באופן משני למטרת הנצחת זכר השואה וזכרם של הנספים בשואה. לשם ביצוע הוראות החוק הוקמה החברה לאיתור והשבת נכסים לנספי השואה. תיקון שנעשה לחוק בשנת 2014 קיצר את פרק הזמן שנקבע לפעילות החברה, וקבע שהחברה תסיים את פעילותה עד ליום 31 בדצמבר 2017, ושעם סיום פעילותה יועברו חלק מהנכסים המוחזקים בידיה לניהולו של האפוטרופוס הכללי לצורך המשך הטיפול והשבתם ליורשים, וחלק מהנכסים יועברו למפרק החברה לצורך מימוש והפניה של הכסף למטרות סיוע והנצחה. בהתאם לאמור, מאז יום 1 בינואר 2018 מפעיל האפוטרופוס הכללי מחלקה ייעודית לטיפול בנכסי נספי השואה. כיום נראה כי חמש השנים שנקבעו כתקופת הביניים לא יספיקו למיצוי האפשרויות להשבת הנכסים, ולכן מוצע לעדכן את פרק הזמן שניתן לאפוטרופוס הכללי לקיים את תכלית החקיקה ולסיים את הטיפול בנכסי נספי השואה באמצעות הארכת תקופת הביניים בחמש שנים נוספות, עד לסוף שנת 2027. בנוסף, מוצע להחיל על פעולות האפוטרופוס הכללי לשחרור נכסי נספי השואה את סעיף 37א לחוק, כדי לאפשר לו לבצע הליכי מכר של הנכסים עבור היורשים בתקופת הביניים. לבסוף, מוצע להרחיב את הסמכות של האפוטרופוס הכללי להעביר למפרק נכסים לפני תום תקופת הביניים גם בנסיבות שבהן אין הצדקה להמשיך בניהול הנכס, למשל כשיש יורשים רבים בנכס ואין שיתוף פעולה מצידם או אם הדבר מיטיב עימם. בעניין זה ביקשה הוועדה כי האפוטרופוס הכללי ימציא הודעה ליורשים או בעלי הזכויות לפני ביצוע ההעברה. כמו כן, יצוין שיורש או בעל זכויות בנכס שהועבר למפרק זכאי לתבוע את שווי זכותו בצירוף ריבית והצמדה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ועל כן אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוגש על ידי הוועדה ולאפשר לאפוטרופוס הכללי לסיים את העבודה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גפני, אני פונה אליך, כי זה בסיעתך. אני נחוש להעביר את נפש אחת היום, גם אם אני אישאר עד 04:00. אני אכנס את ועדת הכנסת כדי לדון בזה. אם תואילו, בבקשה, להוריד את הנושא הזה, אז אודה לך, אבל אני יודע שזה לא רק אתה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני הלכתי לברר את זה. זה יעבור בסוף. היו פה כמה שותפים לעניין הזה שביקשו מיושב-ראש הסיעה שלנו, גם כחול לבן. << קריאה >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> לא לא לא, כחול לבן לא ביקשה את זה – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מבחינתנו החוק יעבור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, הבנו. אנחנו ניגשים בבקשה להצבעה על הצעת חוק נכסים של נספי השואה, בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–3 – 17 נגד – אין נמנעים – 1 סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 17, אין מתנגדים, נמנע אחד. לפיכך, אני קובע כי הצעת החוק בנוסח הוועדה עברה בקריאה השנייה. לפיכך, אנחנו עוברים לקריאה השלישית. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 17 נגד – אין נמנעים – 1 חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 5), התשפ"ב–2022, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 17, אין מתנגדים, נמנע אחד. לפיכך, אני קובע כי הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 5), התשפ"ב–2022, עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. בהצלחה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 146) (תקיפת עובד ציבור שהוא מטפל או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום אשפוז או בחדר מיון), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1573).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום, ועוברים לסעיף 7 – מ/1573, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 146) (תקיפת עובד ציבור שהוא מטפל או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום אשפוז או בחדר מיון), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר המשפטים גדעון סער. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזאת באה לתת מענה לתופעה חמורה של אלימות כלפי צוותים רפואיים. בוודאי חברי הבית, שעוקבים אחרי האירועים במדינה, ראו שלפני שבוע סייעת סיעודית הותקפה באגרופים על ידי מטופל בבית החולים רמב"ם, איבדה את הכרתה למשך כמה דקות. לצערנו האירוע הזה רק מתווסף לשורה ארוכה של מקרים מהתקופה האחרונה. לפני כחודש וחצי רופאה מקופת חולים בבאר יעקב הותקפה בראשה באמצעות מוט ברזל ונזקקה לתפרים בקרקפת. במקרה אחר רופא ואחות במרכז הרפואי העמק הותקפו על ידי מלווה של מטופל שהתפרע במיון, וכן הלאה וכן הלאה. אנחנו עדים למקרים רבים של תקיפת צוותים רפואיים בין כותלי בתי החולים, במרפאות, במוקדים לרפואה הקהילתית. בשנים האחרונות מצבם של הצוותים הרפואיים מאתגר במיוחד: אחרי שנים של מלחמה במגפת הקורונה, שבהן עבדו הצוותים הרפואיים לילות כימים כדי להעניק טיפול רפואי מיטבי בתנאים קשים, במצב של מחסור חמור בכוח אדם. למרות המאמצים הגדולים לתת שירות איכותי, לתת שירות יעיל, הצוותים מוצאים עצמם פעם אחר פעם מותקפים במהלך עבודתם, תופעה שאי-אפשר לקבל ואי-אפשר לשאת. אירועים כאלה מתרחשים לאחרונה באופן תדיר ופוגעים בצוותים הרפואיים, בביטחונם, במקום עבודתם, מונעים מהם לתת טיפול הולם למטופלים וגורמים לאווירה מתוחה בבתי החולים ובמרפאות. הצעת החוק הנוכחית נועדה לסייע במאבק נגד תופעה חמורה זו, נוכח השלכותיה הקשות על המטפלים ועל המטופלים כאחד. בנוסף, הממשלה בוחנת צעדים נוספים למאבק באלימות נגד אנשי צוות רפואי. יש צעדים נוספים שכבר ננקטו על ידי משרד הבריאות ועל ידי המשרד לביטחון הפנים. לענייננו, המחוקק קבע בחוק העונשין עבירה של תקיפת עובד ציבור. העונש לצידה הוא שלוש שנות מאסר. כמו כן נקבעה נסיבה מחמירה, שעונשה חמש שנות מאסר, במקרים של תקיפת עובד ציבור שהוא עובד חירום בעת מתן טיפול חירום. על פי ההגדרה בחוק, עובד חירום הוא רופא, סטאז'ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד"א או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון. על אף קביעת נסיבה מחמירה זו ולמרות העלייה במקרי האלימות נגד צוותים רפואיים, הלכה למעשה מקרי תקיפה רבים המבוצעים כלפי אנשי צוות רפואי אינם נכללים בנסיבה המחמירה, כלומר נשארים בגדר עבירה שהיא עבירה מסוג עוון. זאת, בין היתר, הן מאחר שעובדי הציבור המותקפים הם אנשי צוות רפואי שאינם נכללים בהגדרה של "עובד חירום" והן מאחר שלעיתים התקיפות מתרחשות בעת מתן טיפול רפואי שאינו מוגדר טיפול חירום. לפיכך, אני מציע להרחיב את הנסיבה המחמירה שבחוק בשני אופנים: האחד – הרחבת הגדרת עובדי הציבור שעליהם תחול הנסיבה לעובד ציבור שהוא "מטפל" כהגדרתו בחוק זכויות החולה או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום-אשפוז. כך, הנסיבה המחמירה תכלול מקרים נוספים של תקיפת צוותים רפואיים ומטפלים המעניקים שירותים לציבור, לרבות רוקחים, פרמדיקים, חובשים, נותני שירותי רפואה והצלה טרום-אשפוז, מד"א, איחוד הצלה ועוד. התיקון השני המוצע עניינו בהרחבת הנסיבות הנכללות בעבירה לא רק למצב שבו העובד – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד השר, אנחנו בעד החוק, אבל יש מספרים? אנחנו בעד, אבל אני שואל רק על התמונה. יש את המספר, כמה זה קורה בשנה? בשנתיים? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אין לי, חבר הכנסת אבו שחאדה. אין בידי כרגע נתון מספרי, אבל כולנו רואים ומתרשמים שהדחיפות לצערנו הולכת וגדלה. אז אני חוזר לתיקון השני, שעניינו הרחבת הנסיבות הנכללות בעבירה לא רק למצב שבו העובד מעניק טיפול חירום לאדם אחר שמצוי בסכנת חיים אלא לכל תקיפת מטפל או ממלא תפקיד בארגון כאמור בעת שהוא מעניק טיפול רפואי. הרחבת הנסיבה המחמירה כאמור תגן טוב יותר על עובדי הציבור, תיצור סביבה טיפולית בטוחה וממילא תביא לשיפור הטיפול בכלל המטופלים. מוצע להותיר את הנסיבה המחמירה של תקיפת עובד ציבור הממלא תפקיד בחדר מיון ללא שינוי, בשל הייחודיות של חדר המיון והזמינות המתבקשת להענקת טיפול במצבי חירום למטופלים הנמצאים בסכנת חיים ובסכנה חמורה אחרת לבריאותם. כאמור, ההצעה נועדה להרחיב את הנסיבה המחמירה הקיימת כיום לתקיפת צוות רפואי, כדי לתת מענה הולם למקרי אלימות נגד צוותים רפואיים ולהשלכות שלהם על המטופלים והמערכת בכללותה, תוך שמירה על הערכים המוגנים של ביטחון הצוות הרפואי והמטופלים. אני מבקש ממליאת הכנסת – זו תופעה שלא האמנו אולי בעבר שתקרה, שאנשים שעושים את השירות אולי הכי נאצל, של הצלת חיים ושל טיפול בבריאותם של אנשים אחרים, יותקפו בזמן עבודתם. יש הכרח לטפל בכך. אני מבקש מהמליאה לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. להצעת החוק הוגשה רשימת דוברים. חבר הכנסת פרוש – מוותר; חבר הכנסת קושניר – איננו. חבר הכנסת שיין, בבקשה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שר המשפטים, לפני למעלה מחודש עלתה בכנסת הצעתי, הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה של עבירה כלפי אנשי צוות רפואי), להצבעה בקריאה טרומית, ועברה פה אחד פה בכנסת, 53 חברי כנסת בעד, ללא מתנגדים. הזכיר כאן שר המשפטים את המשך האלימות שאנחנו חווים כרגע בבתי החולים. לצערי, יצא לי אישית להיות נוכח בבתי חולים בשבועות האחרונים ולראות התפרצויות זעם ואלימות מכל מיני סוגים בתוך בתי החולים אל מול צוותים שעובדים באמת בצורה מאוד מאוד לא פשוטה. כולכם מכירים את התופעה. הנושא הזה של אלימות בבתי החולים או האלימות נגד צוותים רפואיים הוא נושא ששם את הזרקור על תופעה מאוד מאוד מדאיגה. בהצעת החוק שלי כמובן הצעתי עונשים כבדי משקל של שש שנים, וההצעה של שר המשפטים היא חמש שנים – זה כבר לא משנה, העניין, אבל באמת – כעונשי מינימום בתוך המערכת הזאת נגד אלימות כזאת. האלימות בחברה הישראלית היא נגע עצום שאנחנו רואים בכל מיני מקומות. רק השבוע נחשפנו שוב לאלימות במסעדות, לאלימות בדרכים ולעוד כהנה וכהנה פגעי אלימות שמאיימים על היציבות השלטונית במדינת ישראל ועל הביטחון האישי של האזרחים. אחד הדברים שאנחנו הולכים להתמקד בהם, אדוני, כאנשי ישראל ביתנו, בקמפיין שלנו ובכלל בכנסת הבאה, אנחנו מקווים, הוא כל הנושא של חיזוק היציבות השלטונית, אבל ביטחון אישי כחלק אינטגרלי מתוך הניסיון הזה. אנחנו בפעם הבאה נלך ונראה שלא רק כפי שעשינו בכנסת הנוכחית – הצבנו שוטרים בבתי החולים, דבר מתחייב לנוכח המציאות העגומה שאנחנו חווים – אלא אנחנו הולכים להגדיל את הסד"כ ב-3,000 שוטרים, עם תוספת של 1,000 שוטרים לנגב, תוספת של 1,000 שוטרים לצפון ו-1,000 שוטרים נוספים בתחנות משטרה עירוניות ובכל הנקודות האלה שדורשות תשומת לב. השיטור במדינת ישראל חייב להיות מעובה בצורה כזאת שתתחיל להוריד את האלימות. כמובן, אנחנו חייבים להתחיל לגבות מחירים הרבה יותר קשים מהעבריינים, כולל כל המערכת וכולל מערכת המשפט. העבריינות הזאת היא עבריינות שהופכת לנגע תרבותי בחברה הישראלית. רבים בחברה הישראלית סבורים, לצערי הרב, שדרך אלימות – ולא ניכנס כרגע למגזרים שונים, המגזר הערבי, המגזר היהודי, אנחנו מכירים את הסיפור – הם משיגים הישגים בתוך החברה. חייבים להבהיר הבהרה ברורה: כל מי שינהג פה באלימות – בכל המקומות, והאלימות הזאת מגיעה לבתי ספר – לא רק שלא ישיג שום דבר אלא יקבל עונש קשה ביותר בתוך המערכת. אנחנו גם סבורים שאנחנו חייבים להפעיל כמעט משטר חירום בתוך המערכת הזאת – משפט לסיום, כן – משטר חירום בתוך המערכת הזאת על מנת להתחיל לשנות התנהלות. אנחנו צריכים מצד אחד לאתגר את האלימות הזאת, ומצד שני, הייתי אומר, להעניק תמורה לאלה שמעצבים שיח אחר ולאלה שמעצבים התנהגות אחרת בכל המוסדות. אני מודה, קודם כול, לשר המשפטים, שמשתף איתי פעולה בהצעת החוק הזאת. אני מקווה שהיא תאומץ על ידי הכנסת פה אחד, כפי שהיה בקריאה הראשונה. אני באמת מקווה שזאת גם תהיה הסנונית הראשונה בשינוי הדפוסים הנלוזים שנהפכו לחלק מחיינו היום-יומיים. תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, החוק הזה הוא אחד החוקים המובנים מאליהם, ולכאורה לא היו צריכים אפילו לחוקק אותו במיוחד, בפרט שלמגזר הזה שנקרא עובדי רפואה וסיוע אין אויבים שמחפשים לבוא ולהיות אלימים כלפיו. להפך, כל אדם שנזקק לרופאים, שנזקק לאחים, שנזקק לעובדי בתי חולים ומרפאות, חש הכרת טובה על הסיוע ועל העזרה. אם יש – ויש הרבה אלימות יחסית בזמן האחרון – זה נובע מהתפרצויות של אנשים שמרגישים חסרי אונים מול המערכת הרפואית, ואין שום הצדקה להיות אלים בגלל שלא מצא חן בעיניך, גם אם אתה צודק. לכן החוק הוא טוב, ואנחנו נתמוך בו. אבל, כבוד השר, צריך להביא בחשבון משהו אחר. אני רוצה לייצג פה את החולים ובני משפחותיהם שאינם אלימים והם חשים לפעמים אלימות, התעללות, התעלמות, קרירות ואטימות מצד המערכת הרפואית. הם יכולים להתפוצץ ולחכות שעות ולראות איך מעדיפים אנשים על פניהם, בגלל שהם מכירים, בגלל שיש להם חברים, ויש אחרים שלא. כל העוולות האלה, כשהן נעשות בתור בדואר – ניחא; כשהן נעשות כשאדם חולה, כשיש להם אבא זקן ששוכב שעות ארוכות בחדר מיון, 15 שעות, 16 שעות, 24 שעות, ובגלל שאין להם מספיק מרפקים ולא מפחדים מהם, נותנים להם להימק שם, לפעמים בגלל נסיבות טכניות, כי אין מקום במחלקה – זה גורם לזעם גדול מאוד ולעוול גדול מאוד. את זעקתם של אלה אנחנו צריכים לזעוק. אנחנו צריכים לבוא למערכות הרפואיות ולמנהלים הרפואיים ולדרוש מהם: אל תתעללו בחולים. יש לכם בעיה עם צוות? תביאו עוד צוות; יש לכם בעיה עם תקציב? תביאו עוד תקציב. תקציב הבריאות הולך וגדל, והשירות הולך ופוחת. אני אומר את זה כאחד מתוך מיליוני אזרחים שנתקלים בבתי חולים, באים לשם – שוב, גם בקטע הזה אני רוצה להכניס את ההערה הזאת ולומר שרוב-רובם של הרופאים עובדים במסירות נפש ונופלים מהרגליים בגלל היעדר מספיק אנשים. אני לא מאשים אותם, אני מאשים את העובדה שאין מספיק אנשים, וכשאין מספיק אנשים, אין מי שיכין את המחלקות; כשאין מי שיכין את המחלקות, משאירים אנשים בחדרי מיון; כשמשפחות מצטופפות בחדרי מיון, יש התפרצויות של זעם. לכן, הדרישה היא לא רק להציב שוטרים רבים יותר, אלא גם רופאים רבים יותר, אחים רבים יותר, עובדי שירות רבים יותר, ואז, כשהמערכת הרפואית תהיה נרחבת יותר, יהיו פחות אנשים זועמים ופחות אנשים שמרגישים שמתעללים בהם בגלל שאין להם כוח, ולא בגלל אלה שיש להם כוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ארבל – איננו. חבר הכנסת אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, קודם כול, אני מציע לך, אדוני שר המשפטים, מתוקף היותך בממשלה – קודם כול, הצעת החוק הזאת היא טובה, והרתעה וענישה הן דבר שבהחלט יתרום, אבל אני חושב שיש עוד דבר אחד שהממשלה צריכה לעשות: פשוט לתגבר את השמירה בבתי החולים. זה לא קורה. היו הבטחות, בכל פעם יש הבטחה אחרי אירוע. יש הבטחה בה"א – אין אבטחה באל"ף. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם זה כבר קרה או לא קרה. גם זה חלק מההרתעה, אבל צריך גם כוח אדם נוסף של אנשי אבטחה, כי בסופו של דבר, עם שאר הדברים, כולל החקיקה הזאת – זה דבר טוב. אם חסר לכם תקציב לעניין הזה, אפשר לקחת את זה מה-60 מיליון שקל שנגנבים בימים אלה מתקציב המדינה בדרך-לא-דרך, ודאי לא חוקית, לרפורמים, לזהות היהודית המפוקפקת הזאת, באמצעות יושב-ראש ועדת חוקה. החוק הוא נר לרגליו, כמובן, אבל הוא כיבה אותו ברגל גסה כשזה קשור לעמותה שהוא היה בה; אני לא יודע אם הוא עדיין שם, אבל הוא לפחות היה שם, זה בטוח, עד לא מזמן. לעניין עצמו, אדוני היושב-ראש – אני לא אתייחס להצעת החוק, כבר התייחסתי אליה. בוא נדבר על קואליציית השינוי. תראו מה קורה פה – אין אידיאולוגיה, אין השקפת עולם, אדוני היושב-ראש, אין, היא לא קיימת. אין ימין, בקושי קצת שמאל; בטח לפני הפריימריז עכשיו יצא קצת שמאל. מה שקורה כאן היום, אדוני השר, אדוני היושב-ראש, הוא שוק הפשפשים. חברי כנסת משומשים במצב טוב מציעים את עצמם למכירה, מוכרים, עוברים ממקום למקום, מצד לצד. אין אידיאולוגיה, אין השקפת עולם, אין עמוד שדרה אידיאולוגי שבו אדם יודע שהוא מצביע לבן אדם והבן אדם הזה עם האידיאולוגיה, שהוא – התחברתי אליו והוא ילך לאורך כל הדרך. תראו מה קרה כאן בשנה האחרונה ותראו מה קורה עכשיו. עכשיו יש המחנה הממלכתי. אני חושב – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ומשפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אוי. אני צריך להמשיך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז תעלה בפעם הבאה. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> תאמין לי – – – להרוויח מזה שהזמן נגמר בישיבה הזאת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני השר, הגיע הזמן שתלמד: אנחנו לא פוחדים, אפילו לא מאיומים כאלה. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> הגיעו הזמן שתלמדו שאנחנו לא – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אפילו לא מאיומים כאלה. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> מי איים עליך? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ומה שרציתי – לא, מלומדי, מלומדי, מלומדי. ה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> איימתי עליך? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה שרציתי לומר, ואני אגיד את זה אולי לכבודך – חלק מהמחנה הממלכתי הפך להיות מחנה פליטים. הסבר – בנאום הבא. אני מקווה שתהיה כאן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ – איננו. חבר הכנסת טיבי? חבר הכנסת טיבי? נראה לי שהתגעגעת לדוכן. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, מכובדי השר, הימים האחרונים בישרו לנו רעות בתאונות הדרכים. מספר הקורבנות היה נורא – 17 הרוגים. יכול להיות שתוך כדי כך שאנחנו מדברים, אדוני היושב-ראש, תהיה עוד תאונה. ההצעות והפרויקטים להפחתת התאונות או למניעת תאונות מוכרים, אנשי המקצוע שם, אבל הביצוע איטי או לא שם, ואנשים ממשיכים להיהרג בכבישים. חלק מהשמות אני מכיר מקלנסווה או מכפר קרע. אתה בטח מכיר באופן אישי כמה, אתם מכירים. מאחורי השם יש משפחה, יש חיים של בן, בת, אבא, אימא, ויש יגון. זה מוות ידוע מראש, אבל אפשר למנוע אותו, כלומר תשתיות, האטת מהירות בתוך הערים, מניעה, נהגי משאיות שעובדים יותר מדי שעות במרחקים גדולים מהבית ובחזרה הם תשושים. לכן, הממשלה נדרשת – כל ממשלה נדרשת לעשות יותר כדי לחסוך בחיים האלה. צעירים על אופנועים – חבל. אני רואה את ההורים שלהם, מדבר עם ההורים שלהם, ואתה שומע את היגון ואת הצער שהיה אפשר למנוע: אלמלא הוא היה שם, אלמלא הוא האט, או שהרכב לא היה פוגע. ה"לו" וה"אלמלא" הזה – התפקיד הוא של הממשלה בעיקר, של רשויות החוק, של משרד התחבורה ואנשי המקצוע, להפחית. אי-אפשר למנוע תאונות דרכים, אבל חלק ממדינות אירופה הצליחו להפחית במידת מה את מספר הקורבנות על הכבישים, והציבור כאן זועק על המספר הרב של התאונות, וכל תאונה וכל הרוג הוא אחד יותר מדי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, החוק הזה הוא חוק חשוב. הלוואי שלא היינו צריכים את החוק הזה. אף אחד לא צריך את החוק הזה, כי באמת לא צריך לתקוף בכלל, אבל להתקיף ולתקוף צוותים רפואיים שעושים את עבודתם, נותנים את נשמתם בשביל המטופלים, בשביל החולים – ובאמת, בשנתיים האחרונות, כשפרצה הקורונה, ראינו את כל הצוותים הרפואיים שהצילו חיים. אז כאשר משפחה באה ושומעת ידיעה לא טובה, ידיעה עצובה – לכלות את העצבים בצוותים הרפואיים? לכן חבל שאנחנו מגיעים למצב שאנחנו צריכים להחמיר את הענישה. אני בדרך כלל, אדוני השר, נגד החמרת עונשים. אני חושב שהעונשים, עונשי המקסימום בחוק העונשין, הם עונשים די מחמירים. אבל ראינו שבתקופה האחרונה יש מכת מדינה גם בעניין של הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, ולכן אנחנו הסכמנו והצבענו בעד החמרת עונשים על עבירות נשק, החזקת נשק וסחר בנשק. גם בהצעת החוק הזאת, אני וחברי חבר הכנסת אחמד טיבי, יש לנו הצעת חוק שהגשנו, וכנראה בגלל הפגרה היא התפספסה, ולא הצלחנו להצמיד את הצעת החוק הזאת, אדוני היושב-ראש. לכן אנחנו נתמוך בהצעה הזאת. אני מקווה שבאמת יגיע היום שלא נצטרך את הסעיף הזה ולא יהיו תקיפות. צריך לתת את כל הכבוד ואת ההערכה לצוותים הרפואיים, ולא להפך – לא להתקיף אותם, אלא לתת להם את כל הכבוד ואת כל ההערכה – ומגיע להם. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: כל הכבוד לרופאים, לאחים ולאחיות. זו הזדמנות היום לברך את מאות הרופאים והרופאות אשר הצליחו במבחן הרישוי ברפואה הכללית, מאות מבנינו, מבנותינו, מהפרחים שלנו שניגשו למבחן. היום התקבלו תוצאות מבחן הרפואה, ואנחנו מברכים את כולם. בהצלחה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סעדי, את כל ענף היוחסין אמרת. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פירטת את כל ענף היוחסין, היינו מגיעים עד מחר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אה, לא. אמרתי בערבית – בסוף, אדוני, בירכתי, אתה יודע – לאלה שלא מבינים ערבית: היום התפרסמו תוצאות של מבחן הרפואה, ויש מאות, אולי יש יותר מ-1,000. אנחנו זקוקים לרופאים, אז יש מאות רופאים ורופאות מהחברה הערבית. מברוכ. מזל טוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ברוכים הבאים. חבר הכנסת סופר – איננו; חברת הכנסת תלם – איננה. חבר הכנסת רוטמן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, לצערי, שר הביטחון כבר איננו פה, אבל שר המשפטים פה, ומאחר שהוא כבר הצטרף אליו גם למפלגה, אז כדאי שייקח גם אחריות מפלגתית על הפעילות שלו. הוא בכל זאת שר בממשלה, וחב באחריות משותפת כלפי הכנסת לדברים שהממשלה הזאת מבצעת. את הדברים שאני אומר אני מקריא מתוך דוח מחקר שהוציא "הקול היהודי" על השתלטות מאורגנת תחת הרשות הפלסטינית ובסיוע ארגוני שמאל, גוף שעומד מאחורי מערך מאורגן להשתלטות ערבית אלימה ביהודה ושומרון, פרסום שיצא בימים אלה. הגוף הזה מכונה "ועדת ההתנגדות לגדר ולהתנחלויות". זהו גוף של הרשות הפלסטינית, אדוני שר המשפטים, והממשלה שאתה חבר בה גייסה עבור הרשות הזאת סכומי עתק על חשבון משלם המיסים הישראלי, העבירה – במקום לקזז כספים שאמורים ללכת, שהולכים לתשלום משכורות למחבלים, אנחנו לא מקזזים אותם, ולא רק שאנחנו לא מקזזים אותם, אנחנו נותנים כנגדם הלוואות על חשבון משלם המיסים הישראלי כדי שמנגנוני הרשות ימשיכו לפעול. המנגנון הזה הוא שמעורר מהומות בכל מיני נקודות חיכוך, הוא מייצר אי-שקט, הוא עומד מאחורי הפגנות אלימות בנקודות בח'אן אל-אחמר ובמקומות אחרים. אני אפילו זוכר, אדוני שר המשפטים גדעון סער – זה לא היה כל כך מזמן שדיברת על כמה חשוב לפנות את ח'אן אל-אחמר. זה לא היה כל כך מזמן, אולי גם אתה זוכר, ושום דבר לא קרה עם זה בממשלה שאתה הקמת, דבר וחצי דבר לא, ולא רק ששום דבר לא קרה עם זה – הממשלה פועלת על פי הנחיות הרשות הפלסטינית; המינהל האזרחי פועל על פי הנחיות הרשות הפלסטינית. הוא לא מנוהל על ידי מדינת ישראל. כאשר הם מסמנים יעד, הם מכינים תוכנית פעולה, הם אומרים למינהל האזרחי ולצה"ל איפה נקודות ההתיישבות היהודיות שמפריעות להם, ואז מפעילים אכיפה בררנית של גופי המינהל האזרחי כנגד אותם גופים. זה קרה הלילה ברמת מגרון, זה קורה בנוקדים, במקומות שאין בהם שום תביעת בעלות של פלסטינים, של ערבים מיהודה ושומרון, והמינהל האזרחי עוקר ונכנס, זה קורה בגוש מערבא, זה קורה בכל יהודה ושומרון. הכניעה הזאת לטרור של הרשות הפלסטינית, ויותר מכניעה – השימוש ורתימת מנגנוני מדינת ישראל, חיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל – לרתום אותם לטובת האינטרסים של הרשות הפלסטינית, לרתום אותם נגד אזרחי ישראל, זו מעילה באמון בדרגה הגבוהה ביותר. זה מתחבר למה שעשיתם אתמול, אדוני שר המשפטים, כאשר הממשלה מינתה אדם כמו מני מזוז, איש שאין פוליטי ממנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין פוליטי ממנו ואין אדם הלוקה בטוהר המידות יותר ממנו, ואתם ממנים אותו להיות נותן תעודת הכשרות, את איש השמאל הקיצוני הזה, שהוא ייתן תעודת כשרות לרמטכ"ל, לראש השב"כ, לראש המוסד. אתם מוכרים את מדינת ישראל. אין לי מושג מה קיבלתם בתמורה, אבל בעסקה הזאת אני לא מוכן להיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אבו שחאדה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפני כמה ימים העם שלנו בעזה מצא את עצמו שוב תחת מתקפה ישראלית. זה היה בסך הכול לפני כמה ימים. היום מקיימים דיונים בכנסת על כל מיני דברים הרבה פחות חשובים מהפשעים שישראל עשתה בעזה, ואף אחד מחברי הכנסת, לא מהשמאל ולא מהימין, לא חשב שיש פה נושא לדבר עליו. עשרות ההרוגים הפלסטינים הם לא נושא; מאות האנשים שישראל הפכה אותם לנכים ויסבלו כל החיים שלהם, הם ואלה שסובבים אותם, גם גם לא נושא; כמות ההרס שזרעה ישראל שוב בעזה בתקופה של כמה שעות, לא רק שזה לא נושא – הפוליטיקאים בישראל התגאו בזה, התקשורת הישראלית חגגה את האירוע. הרי מה בסך הכול ישראל עושה? היא זורעת הרס בעזה, מה קרה? ובסוף, למי הם באים בטענות? באים בטענות לחברי הכנסת הערבים שמתנגדים למלחמה. במדינת היהודים, מי שמתנגד לכיבוש, מי שמתנגד למלחמה, מי שמתנגד לרצח ילדים, הוא זה שצריך להצדיק את עצמו. מי שתומך לא צריך להצדיק. זאת הנורמה, כך שאפשר להרוס, לכבוש, יותר התנחלויות, יותר הרס. ואז מה? יוצאים כל החכמים להסביר על הפצצות החכמות – פצצות שנכנסות לבניין דרך המטוס החכם והטייס החכם ורוצחות ילדים. אבל הילדים הם לא הנושא. יש פצצה חכמה, יש טייס חכם. יש חברה שאין לה שום קשר לחוכמה, שהיא לא רואה את הרוע שהיא מייצרת. היא פשוט לא רואה את הרוע שהיא מייצרת. הלכו ותקפו בג'נין – לא הגיבו מעזה. לא היה להם טוב – תקפו גם בעזה. ואז אין שום ביקורת, אי-אפשר לצאת נגד מלחמה. אסור במדינת היהודים לדבר נגד הרצח של ילדים פלסטינים. זה פשוט מעצבן אותם שמישהו מזכיר להם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – דיברו על זה – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא מותר. לא מותר. לא רק שלא מותר לרצוח ילדים, לישראל גם לא מותר לרצוח בני אדם ללא משפט. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולא תשנה מכבסת המילים שאתם תמיד מייצרים בה מילים חדשות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא יעזור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. די. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא יעזור, אסור לרצוח בני אדם. נקודה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה רבה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – משיגור כול, על זה דיברו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני בדרך כלל נוהג לא להתערב – חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. בבקשה. תודה רבה, חבר – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – יטיף לי מוסר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא מטיף מוסר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. מספיק. אני נוהג לא להתערב, אבל כמות הלא-מעורבים שנהרגו הפעם היא מאש פלסטינית – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – לא מאש ישראלית. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה רבה. זו שאלה לגיטימית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל אני לא נוהג, אני רק פעם בשנה אולי מתערב. חבר הכנסת בן ברק – איננו; חבר הכנסת אזולאי – איננו; חבר הכנסת פינדרוס – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, אבו שחאדה. נתתי לך זמן, לא הפרענו. חבר הכנסת פינדרוס – איננו; חבר הכנסת קרעי – איננו. חבר הכנסת אלון, בבקשה, אחרון הדוברים. בבקשה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> טוב. לפני שיפעיל את השעון – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אתם מפריעים לחבר הכנסת אלון טל. << דובר_המשך >> אלון טל (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, משבר האקלים כבר איננו סיכון מופשט ורחוק אלא מציאות חדשה, מפחידה, שרק הולכת ומחמירה. הקיץ ראינו שאירופה פשוט בוערת: 47 מעלות בפורטוגל, 45 מעלות בספרד, 40 מעלות באנגליה. המסלולים בשדות התעופה הולכים ונמסים. אפילו במדינת ישראל אנחנו רואים שיש השפעה שלילית על הבריאות. התפרסם מחקר שבגלל גלי החום, בין 2012 ל-2020 מתו בממוצע 45 אנשים מדי שנה. השכנים שלנו גם כן בעצם מתבשלים, ומזגן מהווה את ההבדל בין חיים למוות. נשאלת השאלה מה עשינו בשנה האחרונה במדינת ישראל כדי להתמודד, אחרי כל ההצהרות החשובות והגבוהות לקראת ועידת גלאזגו. הרי בעולם אנחנו רואים התמקדות מרשימה: 67% אנרגיה מתחדשת בדנמרק, 50% בגרמניה, ו-40% באנגליה, אפילו בירדן 21% אנרגיה מתחדשת, ואילו במדינת ישראל, בסוף 2021 – 7% בלבד. אני חושב שגם אנחנו בכנסת צריכים לעשות חשבון נפש. הרי חוק האקלים, הייתי אומר: האנמי, עם יעדים מאוד מאוד צנועים, לא הצליח לעבור יותר מקריאה ראשונה. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם אנחנו רוצים להיות חלק מהפתרון או חלק מהבעיה. ,לכן הבשורה היחידה שאפשר לראות דווקא בתחום הזה בישראל היא בביצועים של צבא ההגנה לישראל, שהצליח להגיע למצב ש-25% מהאנרגיה מגיעה מאנרגיה סולרית, ושואף להגיע ל-100% עד 2030. בשבוע שעבר נפל דבר בארצות הברית: עבר חוק לצמצום אינפלציה, אבל זו סתם כותרת לחוק שמטרתו לקדם אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית. הוא יתוקצב ב-369 מיליארד דולר כדי להתמודד עם משבר האקלים. איפה אנחנו ואיפה העולם? ולכן אני פונה לכל המפלגות: לקראת הבחירות, כל אחד במצע שלו ובמטרות, בואו נתמודד, נתחיל להתמודד עם משבר האקלים, משום שאין לנו פלנטה אחרת. הגיע הזמן שבזמן שהקהילה הבין-לאומית רצה עם אלונקה על הכתפיים כדי להביא את כדור הארץ למקום בריא וטוב יותר, גם מדינת ישראל תהיה מתחת לאלונקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טל. אדוני שר המשפטים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יצא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יצא. אז הוא לא רוצה להשיב. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה, הצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 146). נא לתפוס את מקומותיכם. נא להצביע, בבקשה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 146) (תקיפת עובד ציבור שהוא מטפל או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום אשפוז או בחדר מיון), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 16, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה הראשונה ותעבור להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> לוועדת העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> העבודה והרווחה. עוד מישהו רוצה להציע הצעות? אין. אם כך, זה יעבור לדיון בוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 73) (תחליף המצאת התראה וזכות להתגונן בתביעה על סכום קצוב), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1575).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 73) (תחליף המצאת התראה וזכות להתגונן בתביעה על סכום קצוב), של משרד המשפטים. אני רואה ששר המשפטים אינו נוכח, אז נעבור לנושא הבא על סדר-היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין פה שר בכלל. זו בעיה פה, שאין שר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אי-אפשר לקיים דיון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. זה לא נכון שאי-אפשר לקיים דיון, אבל ראוי שיהיה שר במליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אבל לא חייב להפסיק דיון. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אין שרים, אין ממשלה, אין כלום. שוק פשפשים יש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מבין? אתה מבין? אתה מבין? שרת המדע והטכנולוגיה נמצאת? טוב, מי שיכול להגיד אם שרת הקליטה, שר המשפטים – אחד השרים מוכן להציג את הצעת הממשלה? אם לא, אנחנו נסגור את המליאה ונצא להפסקה, זה נורא נורא פשוט, העסק הזה. יש מישהו שיכול להגיד משהו או שאנחנו פשוט נצא להפסקה? אי-אפשר סתם לדבר. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> הינה, הבעייתית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, בבקשה. שרת הקליטה, בבקשה, נא להציג את הצעת החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל המליאה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, מצופה שהשרים יהיו כאן בזמן הצגת החוקים. בבקשה, גברתי. עשר דקות לרשותך. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> עשר דקות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עד עשר דקות, לא חייבת לנצל את כולן. בבקשה. << דובר >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר >> צוהריים טובים, אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, הקהל שנמצא ביציע. הצעת החוק שמונחת לפניכם היום עוסקת בשיפור מצבם של זוכים וחייבים במסלול של תביעות על סכום קצוב בהוצאה לפועל. תביעה על סכום קצוב יכולה להיות תביעה בגין שכר דירה שלא שולם, חשבון חשמל שלא נפרע, חשבון סלולר, צ'ק שלא קוים וכדומה. כל אחד מאיתנו עשוי למצוא את עצמו ביום מן הימים כצד לתביעה על סכום קצוב. זוכה יוכל לפנות להוצאה לפועל בתביעה על סכום קצוב רק לאחר שפנה תחילה במכתב התראה לחייב. בעת פתיחת התיק, הזוכה יידרש להראות כי ההתראה הגיעה לידי החייב, מה שמכונה "המצאה מלאה". בלי שיוכיח כי ההתראה הגיעה לידי החייב, לא יהיה ניתן לפתוח את התיק בהוצאה לפועל. עם פתיחת התיק בהוצאה לפועל, יעמדו לחייב 30 ימים לשלם את חובו, ורק אחריהם ניתן יהיה לפתוח נגדו בהליכי גבייה, כגון עיקול, עיקול חשבון בנק. אבל המסלול הזה בעצם עוזר להם לחזור לאיזה סוג של יחסים של הסדרה, יישוב מחלוקות, בלי שרצים להוצאה לפועל, אלא קודם לכן פונים לחייב. הצעת החוק שמונחת לפניכם היום מבקשת לשפר את הליך התביעה על סכום קצוב בעבור שני הצדדים שמעורבים בו, הן הזוכה והן החייב. בתיקון הראשון, הצעת החוק מבקשת לקבוע תחליף להמצאת התראה לפני פתיחת תיק. כאמור, כיום, לפני הגשת התביעה להוצאה לפועל, מחויב הזוכה להמציא לחייב מכתב התראה. פתיחת התיק תתאפשר רק אם הזוכה יציג אישור שהחייב קיבל את ההודעה או שהוא סירב לקבלה. ואולם, לאורך השנים התקבלו תלונות של זוכים רבים שטענו שלמרות שהשקיעו מאמצים רבים, הם אינם מצליחים לאתר את החייבים. התוצאה היא שלאורך שנים מצטברים חובות והולכים ותופחים באופן שפוגע הן בזוכים והן בחייבים. על כן, בהובלה של שר המשפטים גדעון סער, מוצע לקבוע חלופה ליידוע של החייב כך שזוכה שניסה אך לא הצליח ליידע את החייב, יוכל לפתוח תיק בהוצאה לפועל בלי ליידעו מראש. בדרך זו תוכל מערכת ההוצאה לפועל לאתר את החייב על בסיס המידע שברשותה. בחלופה זו יש סייג, והוא סייג חשוב: אם נפתח התיק בדרך זו של פתיחת תיק בלי ליידע את החייב, והחייב משלם את החוב בתוך 45 ימים ממועד קבלת האזהרה בהוצאה לפועל, הוא לא יידרש לשלם שום עלות נוספת מעבר לחוב המקורי שלו. כלומר, אנחנו מעניקים לזוכים דרך נוספת לפתוח תיק בהוצאה לפועל, אך בד בבד מאפשרים לחייבים שנפתח להם תיק לשלם את חובם בלי להוסיף עלויות אגרה או ריבית פיגורים – עלויות שגורמות לתפיחה משמעותית של החובות ולייאוש החייבים. בכך אנו משפרים את מצבם של שני הצדדים, כאמור. התיקון השני מחזק את זכות החייב להתגונן מפני התביעה של הזוכה. כיום, אחרי פתיחת התיק בהוצאה לפועל, בתוך 30 ימים מקבלת האזהרה החייב יכול לבקש מבית המשפט רשות להתגונן מפני התביעה של הזוכה. אם בית המשפט העניק לו רשות להתגונן, ההליך יעבור להתנהל בבית המשפט, וכל ההליכים בהוצאה לפועל יעוכבו עד להחלטת בית המשפט. הצעת החוק מחזקת את מעמדו של החייב בהליך וקובעת שבמקום רשות להתגונן תהיה לחייב זכות להתגונן מפני התביעה שהוגשה נגדו. המשמעות היא שאם מוגשת תביעה בהוצאה לפועל, העברת התיק לבית המשפט לא תהיה תלויה בקבלת רשות מהשופט. לחייב תהיה זכות מוקנית להגיש כתב הגנה בתיק ולבקש ששופט יכריע בתביעה. בנוסף, מוצע להאריך את התקופה שניתנת לחייב להגיש את כתב ההגנה שלו מ-30 ימים ל־45 ימים, כפי שהיה מקבל החייב אם התביעה הייתה מוגשת בבית המשפט. מדובר בהצעת חוק חשובה, אשר תשפר את הליכי ההוצאה לפועל ותקל הן על התובע והן על הנתבע. לאור האמור, מתבקשת הכנסת הנכבדה לאשר את הצעת החוק האמורה. אני רוצה לומר כחברה בוועדת שרים לענייני חקיקה שאם יש נושא שהצלחנו – בהובלה של שר המשפטים גדעון סער – להוביל ולאשר, זה באמת נושא ההוצאה לפועל. חייבים, כדי להקל על שני הצדדים, לדעת להתחשב גם בהורדת הריביות ולהקל על חייבים, במיוחד בתקופה הזאת. אנחנו יודעים שיוקר המחיה מרקיע, והרבה מאוד אנשים צוברים חובות. אני חושבת שהנושא של הסרת ביורוקרטיה, פישוט תהליכים וגם היכולת ליצר תנאים בין חייב לנושה, לשני הצדדים, כך שיוכלו להגיע לפתרונות מהירים ויעילים, בהחלט יסייעו להם, אבל אני חושבת שזה גם משפר את התדמית שלנו כממשלה, כמדינה שיודעת לראות את האוכלוסיות שמתקשות יותר ומגיעות למצבים כלכליים שהם לא פשוטים. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשרה פנינה תמנו. אני נועל את רשימת הדוברים. נפתח עם ראשון הדוברים, חבר כנסת פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת ארבל – אינו נוכח. חבר הכנסת אשר – אינו נוכח. אשר נמצא. חבר הכנסת יעקב אשר יעלה ויבוא, אדוני. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אין פה שר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש פה שרה מכובדת, שרה מכובדת. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בהמשך לנאום הקודם שלי – אני לא יודע אם עקבת אחריו, לא היית על כס היושב-ראש כשדיברתי, אז אני נותן לך תקציר לפרק הקודם: דיברתי על כך שאין – אדוני המזכיר יחכה עם ההודעות החשובות. דיברתי על כך שלצערנו הרב, אין היום אידיאולוגיה. אנשים בוחרים באנשים. עם הזמן, מה שקרה בשנה האחרונה במיוחד, ומה שקורה עכשיו – דיברתי על שוק פשפשים, אנשים מוכרים את עצמם ממפלגה למפלגה. אלה לא כולם, לא כולם, אבל זו תופעה שאני לא זוכר בהיקף שלה ובנומך שלה. אני אמשיך מכאן. אם אני מסכם את השנה האחרונה, בואו נראה איזו אידיאולוגיה קידמה הממשלה הזאת, ממשלת השינוי. כל אלה שישבו כאן, האידיאולוגיה שלהם, שהם הכריזו עליה בקולי-קולות לפני בחירות, שהם הכריזו עליה בקולי-קולות כל חייהם – הכול נמכר. הכול נמכר. הימין – בדרך כלל אומרים על הימין שהוא שמאל ועל השמאל שהוא ימין. אומרים את זה על משהו אחר –"ועשית ככל אשר יורוך" – אבל פה אנשים עברו בריקוד סוער מימין לשמאל, משמאל לימין, ובמקרה הטוב, גם אם לא עברו באופן מלא, הם שמו בצד את האידיאולוגיות שלהם כדי לא להגיע לחיכוכים וכדי שלא יצטרכו להביע את האידיאולוגיה שלהם. אבל מה כן? איזה חוט שדרה? איזה מכנה משותף הם כן הצליחו לייצר? אדוני היושב-ראש, האידיאולוגיה של המחנה הזה שנקרא "מחנה השינוי" הצליחה לעשות שני דברים בלבד. האחד זה להתאחד על נושאים הקשורים לדת, ובהם כולם שילבו ידיים, בנושאים של דת – הציבור שמאמין, ומשלם על זה מחיר בשתייה המתוקה שלו, בלחם שלו ובמעונות שלו, בכל דבר, רק בגלל שהוא לא מוכן להשתתף בממשלה כזו, שזורקת את כל המסורת היהודית אחורה. אני יודע שזה בניגוד לדעתם של חלק שישבו בתוך הקואליציה הזאת ועדיין גם בניגוד לדעתה של השרה שנמצאת איתנו כאן, אבל אתם יודעים, הדבר היחיד שאפשר היה להתאחד עליו היה על נושא הדת: לפגוע בגרות ולפגוע בכשרות ולפגוע באימהות החרדיות שעובדות ולפגוע בכל מה שאפשר לפגוע. זה הדבר הראשון, אדוני היושב-ראש, שבו התאחדו. והדבר השני שהתאחדו, אני אומר – כי לא שמת לב שזמני כבר עבר – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו לארג'ים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אני מזכיר לך, ואם אתה תהיה לארג' תיתן עוד שלוש דקות ואני אוכל להשלים את הנאום, ואם לא, אני אעשה את זה בסיבוב הבא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלוש? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אני אעשה את זה בסיבוב הבא. המשך יבוא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. אנחנו מחכים בכילְיון אוזניים – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> כילָּיון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כילְיון, אני חושב שזה כילְיון, אבל נעביר שאילתה לאבשלום קור. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור מגן תלם – אינה נוכחת; חבר הכנסת רוטמן – אינו נוכח; חבר הכנסת אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת פינדרוס – אינו נוכח. חברת הכנסת ברדץ' יאלוב, בבקשה. אחריה – חברת הכנסת יעל רון בן משה. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת אשר, תופתע אבל אני לא הולכת לדבר על הנושאים של דת ומדינה. באתי אחריך, אז הייתי חייבת לציין את זה. חברות וחברי כנסת נכבדים, יושב-ראש הכנסת והשרה הנכבדה, צוהריים טובים. היום בבוקר קיבלתי הודעה ממש מרגשת ממישהי שהוריה הגיעו ללשכתי באשדוד וסיפרו שהיא חולה במחלה לא כל כך נדירה, אבל תופעות הלוואי של המחלה הזאת אצלה מאוד נדירות. אז בדיוק היום בבוקר התבשרתי שאנחנו הצלחנו לסדר לה את התרופה שהיא הייתה חייבת, שלא מצילה חיים במקרה שלה אבל מצילה את אורח החיים, אז זה ממש ריגש אותי על הבוקר, והייתי חייבת להגיד את זה. בהמשך למה שדיברנו על אלימות נגד רופאים, אני חושבת שאין מנוס בכנסת הבאה מלהגדיל את התקציב של מערכת הבריאות. מערכת הבריאות הורעבה בשנים האחרונות עד לרמה כזאת שכשאנחנו דנו בנושא בוועדת הבריאות, אז פשוט לא ידענו איזה חורים צריך לסתום ומתי סותמים את החור, וכשסותמים את החורים האלה, מתי נסתום את החורים הבאים. אז מצד אחד נצטרך להעביר תקציבים נוספים, ומצד אחר, אני חייבת להגיד שתוספת המיטות למערכת הבריאות זה משהו חיוני, וכל התקציבים שילכו לכיוון המאבק באלימות נגד צוותי רפואה. כמו כן, אני חייבת להגיד שהצרכים של מערכת הבריאות הם כל כך שונים ומגוונים, שאנחנו נצטרך לצבוע תקציבים ולהעביר אותם למקומות נכונים כדי לשפר באמת את מצב מערכת הבריאות. יחד עם זאת, אני חייבת להגיד שאתמול פתחנו בקמפיין ואמרנו את המשפט שהכי קרוב לליבי: אנחנו נשלים את הרפורמה הפנסיונית. אנחנו בישראל ביתנו נדרוש להשלים את הרפורמה הפנסיונית, מה שנקרא "פנסיות מינימום", בשווה ערך למשכורת מינימום, מה ששאפנו במשך כל השנים. כרגע הגענו ל-70%, ואנחנו נגיע ל-100% ממשכורת מינימום. זה משהו שאני רואה כצורך חיוני, שנצליח לעזור לגמלאים רבים שפשוט זועקים לשמיים. הדבר הנוסף, שכמו שאמרתי גם הוא קרוב לליבי, הוא הנושא של העלאת המענק לכל אלה שכרגע העלינו להם ל-6,500 ש"ח, ונעלה ל-8,000 ש"ח. כמובן שאני מדברת על אנשים שרק לאחרונה ישבתי אצלם ועל מה שהבטחתי להגיד בפה מלא – אני מדברת פה על ניצולי שואה ואני מדברת גם על אסירי ציון, שגם להם נצטרך להעלות את המענק. אני רוצה לפנות גם לחיילי צה"ל. המאבק שלנו, של כל הכנסת ושל כל הקואליציה, על התוכנית ממדים ללימודים – זה משהו שאנחנו רוצים להרחיב. כדוברת לשעבר במשרד הביטחון אני חייבת להגיד שאני כל כך תמכתי בזה שאנחנו נרחיב את זה. הגענו ל-70% לחיילים קרביים ובודדים, וכרגע אנחנו מדברים גם על 50% ממדים ללימודים לכל אלה שאינם חיילים קרביים ולא חיילים בודדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. אחרונת הדוברים – חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, הצעת החוק שלפנינו, תיקון להצעת חוק ההוצאה לפועל, באה במקביל או בהמשך להצעת חוק שקידמתי בכנסת האחרונה. לצערי, הצעת החוק שלי עברה רק בקריאה טרומית, אבל לשמחתי כי רבה הצעת חוק ממשלתית, שאני מקווה שתעבור היום בקריאה ראשונה, תוכל להמשיך איתנו לטובת עם ישראל ומדינת ישראל לכנסת הבאה על אף תקופת הבחירות שגורמת לשיתוק כזה. אני רוצה לספר על הצעת החוק הזאת שאני הבאתי לציבור – גלגולה של פניית ציבור. פנו אזרחים לוועדה לפניות הציבור בנושא הגבייה בכביש 6 חוצה צפון, והתחלנו בוועדה לפניות הציבור ללמוד את הנושא הזה. גילינו שאכן אזרחים לא מודעים לזה שהם נוסעים בכביש אגרה שהוא איננו כביש 6 דרך ארץ, המקטעים המרכזיים, לא מודעים לזה שהם צריכים לעשות מנוי נפרד, וכעבור כמה חודשים מגלים שיש נגדם תיק הוצאה לפועל. בדרך, יכול להיות שנשלחה אליהם או לא נשלחה אליהם – על זה יש ויכוח – הודעת חיוב בדואר, בדרך כלל על סכום של כחמישה או שישה שקלים. למעשה, הפעם הראשונה שהאזרח התמים שיש לו מנוי לכביש 6 במקטעים המרכזיים ולא ידע שהוא צריך לעשות מנוי נוסף לכביש בצפון – הפעם הבאה שהוא פוגש את הכביש זה בהוצאה לפועל. זה מה שהניע – אותה פניית ציבור לוועדה לפניות הציבור בכנסת היא מה שהניע אותי ואת הוועדה להיכנס לחקיקה הזאת. אני מברכת על זה שהיום אנחנו נעביר את זה בקריאה ראשונה. בהזדמנות זו אני אודה לצוות הוועדה לפניות הציבור, שעשה בכנסת האחרונה, בכנסת העשרים-וארבע, עבודה מאוד מאוד מאוד משמעותית. את חלקה פגשתם בדיונים בוועדה, את רובה לא פגשתם. רוב העבודה נעשתה מאחורי הקלעים בסיוע לאזרחים שפנו, וחלק גדול מהפניות ניתן היה לתת להן מענה ומזור ללא צורך בקיום דיון. אני מאוד שמחה שלקראת אקורד הסיום של הוועדה אתמול קיבלנו מכתב ממנכ"ל משרד הבריאות שמודיע שבעקבות דיונים שקיימתי בוועדה ובעקבות הבקשה שלי הוא מקים ועדה במשרד הבריאות שתבדוק את פריסת האמבולנסים וניידות הטיפול הנמרץ בכל הארץ, תגדיר קריטריונים גם פר נפש, גם לפי מרחק מבית חולים. בהמשך אני מקווה שנוכל לאמץ, פעם ראשונה במשרד הבריאות, ולאחר מכן בכנסת, את המלצות הוועדה הזאת, כך שנוכל לתת שירות איכותי, מציל חיים, לכלל הציבור בישראל. זו עוד דוגמה לפניית ציבור שהגיעה לוועדה מתושבת בערבה, ואני שמחה שהיא מתגלגלת. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת רון בן משה. חברי הכנסת, תמה רשימת הדוברים. השרה תרצה לסכם? << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> לא, הכול בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. נא לתפוס את מקומותיכם. אנחנו ניתן לחברת הכנסת יעל רון בן משה להגיע למקומה. אנחנו נצביע על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 73) (תחליף המצאת התראה וזכות להתגונן בתביעה על סכום קצוב). מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 73) (תחליף המצאת התראה וזכות להתגונן בתביעה על סכום קצוב), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה הראשונה ותועבר להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אני מבקש לוועדת העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> העבודה והרווחה. ועדת הכנסת תקבע את הוועדה. << הצח >> הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 14) (הגברת התחרותיות), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1576).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 14) (הגברת התחרותיות), לקריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק השרה פנינה תמנו שטה, בשם שר המשפטים. << דובר >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר >> שוב צוהריים טובים, אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה. מישל בוסקילה, חבר הכנסת החדש, ברכותיי לעוד הרבה שנים של עשייה ציבורית. הצעת החוק המונחת לפניכם היום נועדה להרחיב את קשת הפעולות המותרות במהלך התקופה שבה מוגנת המצאה באמצעות צו להארכת תקופת הגנה לפטנט. פטנט מעניק את הזכות הבלעדית לעשות שימוש בהמצאות, והוא תקף למשך 20 שנה. עם פקיעתו של פטנט ניתן לייצר ולמכור את המוצר שמוגן בפטנט, למשל תרופות גנריות, במקרה של פטנטים שמגינים על תכשירים רפואיים. ברחבי העולם וגם בישראל קיים הסדר ייחודי ביחס לפטנטים על ציוד או תכשיר רפואי הטעונים רישוי לפני שיווקם. הסדר זה קובע כי פטנטים אלה זכאים להארכת ההגנה עליהם לתקופה מקסימלית של חמש שנים מעבר לתקופת ההגנה הבסיסית בת 20 שנה. הארכה זו ניתנה על ידי רשם הפטנטים באמצעות צו הארכה, כפיצוי מסוים בגין משכם של הליכי הרישוי, המונע ניצול מלא של תקופת הפטנט. אורך התקופה מחושב בין היתר לפי משך הליכי הרישוי שבעל הפטנט עבר בפועל. על אף הטעם הברור להתחשב בהתמשכות הליכי הרישוי, קיים אינטרס חברתי מובהק לאפשר תחרות עם חברות המקור באמצעות מוצרים גנריים, וזאת הן כדי להגן על התחרות ולאפשר לחברות גנריות לפעול והן כדי להגביר נגישות של תרופות לאוכלוסייה כולה ולמערכת הבריאות. מוסי, אתה עושה רעש. אין לך פטנטים, אם היו לך פטנטים היית מתעניין, חבר הכנסת רז. לאור אינטרס מובהק זה, כבר כיום היקף הזכויות המוקנות בצווי הארכה הוא מצומצם לעומת אגד הזכויות שמקנה הפטנט הבסיסי. כמו כן, כבר כיום ההסדר של צווי הארכה מתיר לחברות מתחרות לבצע בתקופת הפטנט פעולות הדרושות לצורך רישוי וייצור תרופות מתחרות. החוק המוצע נועד להתיר עשיית פעולות נוספות במהלך התקופה שבה מוגנת המצאה באמצעות צו הארכה, לרבות פעולות שהותרו לאחרונה בדין האירופי, כגון ייצור המוצר המוגן בפטנט, פעולות שיווק מחוץ לישראל במדינות שבהן אין המוצר מוגן בפטנט ופעולות שמהותן הכנה למסירה של המוצר המוגן בפטנט, ובלבד שהמסירה עצמה תתבצע לאחר תום תקופת ההארכה. התאמת הדין הישראלי למגמות חדשות ברחבי העולם, בעיקר במסגרת הדירקטיבה האירופית, ולתנאי השוק הגלובלי, נועדה לשפר את התחרותיות של חברות גנריות ישראליות עם מקבילותיהן משיטות משפט זרות. מעבר לכך, החוק המוצע מתקן עיוות שנוצר במצב הקיים, בעוד הגיונו של הסדר צווי ההארכה מאפשר תחרות בחברות המקור מייד עם פקיעת צו ההארכה. החוק בנוסחו היום לא מתיר לייצר מוצרים גנריים או לנהל בהם עסקאות אלא לאחר פקיעתו של צו ההארכה, כך שבפועל עד שמוצרים מתחרים נכנסים לשוק נהנה בעל הפטנט מתקופת מונופולין ארוכה מזו הנקובה בצו ההארכה. יתרון משמעותי של התיקון המוצע נעוץ אפוא בכניסה מוקדמת יותר של מוצרים מתחרים לשוק הישראלי, הגברת הגישה לתרופות ומניעת ההכבדה על תקציב הבריאות בשל הארכת מונופולין בלתי מכוונת. נוכח האמור תומכת הממשלה בהצעת החוק, ומוצע כי המליאה תצביע על אישור החוק. את הצעת החוק הזאת, הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 14) (הגברת התחרותיות), התשפ"ב–2022, אני מביאה מטעם שר המשפטים גדעון סער. בבקשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשרה. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים, ואני גם מודיע על סגירת הרשימה, נעילת הרשימה. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מוותר? הפסד שלנו. תודה. חבר הכנסת קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת ארבל – אינו נוכח. חבר הכנסת אשר, המשך הסיפור. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> זה סיפור עצוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם סיפור עצוב הוא סיפור. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> גם סיפור. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> מה יש ליעקב אשר עם פטנטים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שוק הפשפשים. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שלמה, בשבילך אני עושה את תקציר הפרקים הקודמים. דיברנו על זה שהיום האידיאולוגיה הפכה לשוק פשפשים. כל חבר כנסת משומש במצב טוב עובר ממקום למקום, זורק אידיאולוגיות, הכול נמכר. בדבר אחד הממשלה הזאת טיפלה ומתאחדת אידיאולוגית, וזה על נושאים של דת. שם אין ימין, אין שמאל, אין זה; כולם הצטרפו לחגיגה נגד מסורת ישראל, וזו הסיבה שהממשלה הזאת עפה מהר מאוד. אבל אדוני, אני רוצה לדבר על החוק. החוק הזה הוא חוק הפטנטים, הגנה על פטנטים. יש לך פטנט שלך, לא יכול להיות שמישהו יחקה אותך. אז היה פטנט שרשום על שמו של נפתלי בנט, כן, זה שישב פה עד לא מזמן וזלזל בכולנו, פטנט, איך אתה זורק את כל העבר שלך, את כל האידיאולוגיה שלך, פטנט רשום על שמו. אבל מה קרה מאז? כולם גונבים את הפטנט הזה, כולם גונבים את הפטנט, עוברים ממקום למקום – מהליכוד לתקווה חדשה, מתקווה חדשה ליש עתיד. מה הולך כאן? על מחנה הפליטים כבר דיברנו, אבל מה מחזיק אתכם? מה האידיאולוגיה? הרי אי-אפשר להחזיק כל כך הרבה אנשים בלי אידיאולוגיה. האידיאולוגיה שלכם, חלק גדול מכם, היא נקמה וקנאה ופסילה אישית של כל מה שקשור לליכוד, ובמיוחד כל מה שקשור ליושב-ראש הנבחר של הליכוד. מה לעשות, כולם בוכים מה קרה בפריימריז. מה קרה בפריימריז? 80,000 איש אמרו את דעתם, דווקא בניגוד לדילים. אז זה גם לא טוב. אל תגידו את דעתכם, אל תהיו עם אידיאולוגיה. תפתחו שוק, שוק השינוי, שוק קואליציית השינוי. אין אידיאולוגיה. הכול זה נקמות אישיות – זו האידיאולוגיה, זה השיח בבחירות האלה. כן ביבי, לא ביבי. מה עם שאר הדברים שהזנחתם, ששמתם בצד, שלא טיפלתם כי ידעתם שאתם לא יכולים לעשות את זה? ובסוף אני רוצה להציע לכם: יש מתי מעט בבניין הזה, ואני גאה להיות בתוכם, מהאנשים שפיהם והשקפתם שווים. אנחנו לא מרשים לעצמנו לעשות זיג-זג, לא בדברים הקדושים לנו, לא בדברים שנאמרו מסיני ואנחנו שומרים אותם עד היום, לא בדאגה שלנו לשומרי המסורת, לא בדאגה שלנו לדמותה של המדינה. ואתה יודע, אדוני היושב-ראש, כמה אנחנו משלמים על זה מחיר, כמה עסקאות יכולנו לעשות רק בממשלה הרעה הזאת על תקציבים, על דברים, על תפקידים. מה לא הציעו לנו? אבל אנחנו, יש לנו השקפת עולם, יש אידיאולוגיה, יש ערכים. לא זזים מזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא מה שנהיה כאן, פשפשים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נגמרה הסדרה להיום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זהו, אין? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בלי נדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השכלנו, למדנו. תודה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור מגן תלם – אינה נוכחת; חבר הכנסת רוטמן – אינו נוכח; חבר הכנסת אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת פינדרוס – אינו נוכח. אחרון הדוברים, חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה, ומייד לאחר מכן נעבור להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה לא רשום, אדוני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר היום על היועצת המשפחתית לממשלה – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אני מוחה. אני מוחה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זכותך. – – היועצת המשפחתית לממשלה, זו שמראה ביחד עם בג"ץ שהמשפטנים הפכו להיות מפלגת-על במדינת ישראל. אין כבר ציבור שהולך לקלפי. הבחירות לא מעניינות אף אחד. אפשר לדרוס ולרמוס גם כאן בכנסת, ואף אחד לא ייתן סעד, ואפשר לאשר בממשלת מעבר, כמו שהמשפטנים קוראים לה, את המינוי הכי הזוי: מני מזוז, האיש שהמדינה אומרת שהוא לקח לכיס שלו 100,000 שקלים ולא מחזיר אותם, הוא ישב בראש הוועדה שתחליט מי נקי כפיים עם טוהר מידות ומי לא. זה נשמע לכם הגיוני? יש פה מישהו שמוכן להגן – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> איפה מבחן – – – בישראל השנייה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> את מוכנה להגן על העמדה שמזוז – אומנם במשפחה שלו הוא ישראל השנייה, אבל הוא שקוע עמוק עמוק בביצה שלכם. את מוכנה להגן על העמדה שאדם כזה, שלא רוצה להחזיר, כך על פי הפרסומים, 100,000 שקלים שקיבל בשקר לכיס שלו, לא רוצה להחזיר אותם לקופת המדינה, הוא יגיד לנו, לממשלה, או לכם, במקרה הזה, בינתיים, את מי כשר למנות מבחינת טוהר מידות ואת מי לא? ועוד אותו אחד שנלחם בעבר לא למנות אפילו מינוי זמני בממשלת מעבר, הוא עכשיו רץ לג'וב הבא שלו ומקבל מינוי לא לשלושה חודשים – מינוי לשמונה שנים. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מינוי לשמונה שנים. השוחד, המרמה והפרת האמונים זה שלכם כלפי הציבור בשנה האחרונה, חברת הכנסת מואטי – והציבור הראה לכם שהוא מאס בכם, וכל החיבורים שתביאו – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והינה איזנקוט, והינה גנץ וסער, והינה פה והינה שם, ומרצ בקושי עוברת את אחוז החסימה, ואחד ועוד אחד אצלכם שווה אחד וחצי בקושי. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בקושי. הציבור – את תראי אותו. קודם כול את מאמינה בדמוקרטיה, ואם הכנסת התפזרה, כנראה שכבר אין לכם מנדט. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הציבור הראה לכם, פיזר אתכם הביתה, ומה שנשאר זה רק להקים את הממשלה הבאה בקרוב, בעזרת השם. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> שתהיה אותה ממשלה, שלמה – – – תשב מקדימה בשורה הראשונה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> השרה תמנו שטה ויעל בן משה כבר מתחילות לתרגל אופוזיציה. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> הן מתרגלות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מזכיר לחבר הכנסת שהן ישבו גם באופוזיציה וגם בקואליציה והכול בסדר. תודה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. בכבוד רב. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש להם ועדה מסדרת בקרוב. חבר הכנסת פרוש, האם ידעת שגם לישראל ביתנו יש מועצת חכמים בדמות ועדה מסדרת, שמתכנסת בקרוב להכריע איך תהיה הרשימה? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לחבר הכנסת פרוש יש שורשים ברוסיה, יש לו זמן להגיש בקשה לוועדה המתמדת. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – מועצת השורא, מותר לישראל ביתנו שתהיה גם להם מועצת שורא. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת פרוש, עד 1 בספטמבר אפשר להגיש בקשה לוועדה המתמדת. תגיש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להגיד כמה דברים בקשר לחוק הפטנטים. אנחנו למדנו בשנה האחרונה בבית הזה שיש פטנטים, אז הינה, גם לי יש כמה פטנטים, ואני רוצה לתזכר את הצופים על ערוץ הכנסת: הפטנט הראשון שהאופוזיציה רשמה על עצמה הוא לעוות את המציאות. נכון, לא נכון – דבר בביטחון. כל הזמן מדברים במונחים כלכליים כשאין להם מושג בכלכלה – מה היה לפני שנה מבחינת כלכלה ומה קורה עכשיו, אבטלה, צמיחה, גירעון – אבל מה לעשות, זה הפטנט שלהם. מה זה משנה המציאות? מה זה משנה העובדות אם אנחנו צועקים? זה הפטנט הראשון. הפטנט השני – לצערי, אני אומר, הפטנט השני – הוא כל הזמן לגדף, לטנף ולגדף, וככה הם תפסו כותרות, ככה הם דיברו אל הממשלה, אל ראש הממשלה, אל שר האוצר, וככה חלק מהם התברגו בפריימריז. ככל שאתה צועק יותר ככה אתה מתקדם יותר מהר וככה אתה מקבל מקום ראוי. בסדר, זה הפטנט שלהם. שיישארו עם הפטנט שלהם. אני לא מקבל את הפטנט הזה. והדבר הנוסף שאני רוצה להגיד לגבי הפטנטים – פטנט בכל פעם לקחת את העם לבחירות, עד שהעם יתייאש. בסבב השני לא קיבלת 61 – למה סבב שני; בסבב הראשון לא קיבלת 61 – נלך לסבב שני. בסבב שני לא קיבלת 61 – נלך לסבב שלישי, וככה הגענו לסבב חמישי. אחלה פטנט, אבל גם בסבב החמישי האופוזיציה לא תקבל 61, והעם לא צריך להתייאש. כל הדיבורים ששמענו פה – לא תקבלו 61, כי מה שנעשה, לא ניתן לכם להשתמש בגידופים, לא ניתן לכם להשתמש בעיוות המציאות, ואנחנו נדאג שאת כל הפטנטים תשאירו על ספסלי האופוזיציה גם אחרי הבחירות ב-1 בנובמבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סובה. בכך תמו הדוברים. השרה תמנו שטה, תרצי לסכם? לא. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. תפסו את מקומותיכם. חבר הכנסת קושניר, חבר הכנסת בוסקילה, אנחנו עוברים להצבעה, הצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 14) (הגברת התחרותיות). מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 14) (הגברת התחרותיות), התשפ"ב–2022 לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה הראשונה ותעבור להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1577).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), שאותה תציג שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה השרה אורית פרקש הכהן. בבקשה, גברתי. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> תודה רבה. היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה שאנחנו מציעים היום ומעלים היום להצבעה בקריאה ראשונה הוא חוק חשוב מאין כמותו. קודם כול, חשוב לי לומר שהחוק הוא תולדה של עבודה מקצועית ארוכה מאוד של כמה שנים, שהחלה עוד בתקופת הממשלה הקודמת, בשיתוף גורמי האוצר, רשות המיסים ורשות החדשנות, והוא מבטא למידה והסקת מסקנות ביחס לתעשיית ההייטק בישראל. החוק הזה היה צריך להיות חלק מחוק ההסדרים לשנה הקודמת, ויצא שבגלל העומס – אם אתם זוכרים, פשוט תקציב המדינה נדחה ונדחה, כך שהתקציב שכבר עבר היה מוגבל בהיקפו – הוחלט לקדמו באפיקי חקיקה רגילים. לא מדובר בחקיקת בזק ולא בחקיקת בחירות. להפך, מדובר בחקיקה מקצועית וחשובה מאין כמותה להמשך ביסוסו האסטרטגי של ענף ההייטק והטכנולוגיה במדינת ישראל לטווח ארוך, ויש לה חשיבות יתרה בתקופה הזו של אתגר כלכלי, ואני רוצה להסביר בקצרה את הדברים. ראשית, כאשר אנחנו מסתכלים היום על ענף ההייטק והטכנולוגיה במדינת ישראל, אנחנו רואים כבר ענף אסטרטגי למשק הישראלי, הקטר של הכלכלה הישראלית. אם אנחנו מסתכלים היום על שוק התעסוקה בישראל, בין 11% ל-14% מאוכלוסיית המועסקים בישראל מועסקים בתעשיית ההייטק. אותם מועסקים תורמים לא פחות מרבע מתשלומי מס ההכנסה לקופת המדינה. אם אנחנו מסתכלים על נתוני השנה שעברה, מדינת ישראל צלחה את תקופת הקורונה ואת השנה שעברה בנתונים פנטסטיים של עודף תקציבי, בין היתר בגלל תוצאות תעשיית ההייטק, שהכניסה לקופת המדינה פי שלושה מיסים ממה שצפוי היה, בסך 18 מיליארד שקלים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז תורידו את המחירים של התחבורה הציבורית בפריפריה במקום לחלק עוד כסף לטייקונים. << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> נוסף לכך, תעשיית ההייטק עברה קפיצת מדרגה מאוד חשובה וטובה במובן הזה שהיא מאוד מגוונת מבחינת סוגי החברות, ויש לנו היום חברות מלאות שכבר מבוססות בישראל ויכולות להעסיק ולפזר את הרווחה הזו לא רק למהנדסים או מהנדסי מחשבים וכו' וכו', אלא גם למקצועות שמכונים מקצועות צמיחה: גרפיקאים, אנשי מכירות, אנשי שיווק. לכן, כשאנחנו מדברים היום על התעשייה הזו, אנחנו צריכים להסב את תשומת הלב לכמה נקודות: דבר אחד – לעובדה שלא סתם טרחתי והרחבתי בנתונים, חשוב היה לי להגיד שמדובר בתעשייה שהיא כבר אסטרטגית, והכלכלה הישראלית צריכה לחשוב על תעשייה שתמיד צריכה לפעול בסביבה עסקית, פיננסית ופיסקלית תומכת; דבר שני – כולנו יודעים שהתקופה הכלכלית האחרונה מורכבת ביותר בגלל הקורונה, בגלל הפגיעה בשרשראות האספקה, בגלל העלייה בריביות והזינוק באינפלציה ובגלל כל חוסר הוודאות הכלכלי. הדבר הזה בראש ובראשונה משפיע על תעשיות כמו תעשיות הטכנולוגיה והייטק, שבחלק אסטרטגי שלהן בנויות מחברות סטרטאפ, מחברות pre-seed, שזה עוד יותר בסיכון גבוה, שכאשר למשקיעים מתחילות להיות השקעות בריביות יותר גבוהות, מראש מתחיל להיות לנו כאן אתגר. כשאנחנו מסתכלים על תעשיית ההייטק וחיזוקה לטווח ארוך, בעיניי כממשלה תשומת הלב צריכה להיות בשלושה אספקטים: האחד – ההסתכלות על הסטרטאפים וכל חברות ההזנק בישראל וכל החוליה הזו בתעשייה כחוליה אסטרטגית. הסטרטאפ של היום יהיה החברה של עוד עשר שנים או של עוד חמש שנים. זה השלב המסוכן ביותר, ואותו כמדינה אנחנו צריכים להמשיך ולטפח, בטח ובטח בתקופות שיש אתגר בגיוסים; דבר שני – חברות ישראליות וגדולות שצמחו בישראל – יש לנו חובה לבסס סביבה שתעודד את החברות הללו לנטוע נטע ולהשתרש פה לטווח ארוך, ולא להעביר סניפים לחוץ לארץ שיפרנסו את קופות המדינה של ממשלות זרות וייתנו תעסוקה לעובדים שאינם ישראלים; דבר שלישי – תמיד לראות שבעולם הגיוסים ובעולם השאת ההון גם כממשלה אנחנו נהנים מההכנסות הללו, שלחברות תהיה סביבה נוחה לגייס כספים ולהתפתח. מה החוק הזה עושה? החוק הזה מטפל בשלושת האתגרים שעליהם דיברתי בדיוק. בואו נתחיל לדבר על שלב חברות ההזנק, על שלב הסיכון. כשאנחנו בוחנים את נתוני ההשקעות של טרום ה-seed, לפני הראשוני ביותר, של חברות הסטרטאפ הכי חדשניות ופורצות דרך, שהן רלוונטיות לחוק הנוכחי, מנתוני רשות החדשנות עולה כי בחמש השנים האחרונות הייתה ירידה מהשקעה של 300,000-200,000 דולר ברמה החציונית, ירידה בהשקעה בחברות האלה, ל-100,000 דולר, וגם החברות עצמן לא עלו בהיקף. זה אומר שאנחנו רואים מגמה שאנחנו לא רוצים לראות, גם בהורדת ההיקפים וגם בתחומים. החוק הנוכחי יוצר אפיק שיעודד, באמצעות דחיית המס, משקיעים מעולם הטכנולוגיה להמשיך ולגלגל כספי השקעה בחברות מסוכנות, קטנות במיוחד. בעולמות ההייטק מדובר בכספים שהם אינם גדולים, אבל החברות הללו הן עולם ומלואו. אנחנו כממשלה רואים חשיבות רבה בלייצר עוד כלי שנותן איזשהו חמצן למנוע, ללב הפועם של תעשיית ההייטק, וזה חברות הסטרטאפ שלו. הדבר הזה מתאים במיוחד בתקופה הזו. אני רוצה גם לספר שאני אישית, כשרת החדשנות, הנחיתי את הרשות, רשות החדשנות, להכין בנוסף תוכנית שתתמודד אם נגיע למצב של קושי בגיוסים ובהשקעות בחברות ההייטק כפי שהיה בתקופות הקורונה, כי זה סגמנט רגיש מאוד ואסטרטגי ביותר. נקודה שנייה שאנחנו עוסקים בה היא חיזוק המגמה הזו של החברות המלאות, חברות ישראליות, חברות שכולנו גאים בהן, שמספקות תעסוקה לכל כך הרבה עובדים, והן הבסיס לשילוב של כמה שיותר עובדים מהחברה הישראלית, מהחברה הערבית, נשים, מהפריפריה הישראלית. שם אנחנו פונים עם שלל התוכניות שאנחנו עושים, גם עם רשות החדשנות, ועם יעדי תעסוקה מאוד נוקשים שאני הקציתי. החוק הזה נותן תמריץ לחברות הללו, ואם הן רוכשות עוד חברת הייטק בחו"ל או עוד חברה בארץ, הן תוכלנה שהרכישה הזו תהיה הוצאה מוכרת למשך חמש שנים, בכמה תנאים שהם משתלמים למדינה: בתנאי שה-IP והקניין הרוחני נשארים בארץ ובתנאי שרואים גידול בהכנסות, בתנאי שרואים כאן ערך אמיתי למדינת ישראל ולכלכלתנו. ושוב אני אומרת שלחוק הזה חשיבות יתרה בתקופה הכלכלית המאתגרת הזו, שבה אנו כממשלה רוצים לראות חברות ישראליות גדולות מהסוג הזה רוכשות חברות אליהן, לתוכן, ולא נרכשות על ידי חברות זרות. נקודה שלישית שאני יכולה לציין היא שיפור היכולת של חברות הייטק ישראליות לגייס הלוואות בחו"ל. מהנתונים המקצועיים שהוצגו בפניי, יש קושי במערכת הבנקאות הישראלית לקבל מימון מספק בלעדית ממערכת המימון הישראלית, ולכן רוב המימונים של חברות בסכומי ענק נעשים ממוסדות בנקאיים ופיננסיים בחו"ל. ושם אנחנו מטפלים בחסם של שנים, כשאותם מלווים זרים אמורים לשלם גם מס על הריבית של ההלוואה, ואנחנו מתקנים את הדבר הזה. אני רוצה לומר לגבי ביקורות שנשמעו על החוק, שאני לא מקבלת אותן. אני חושבת שבסוף, כשאני מסתכלת על הדברים שעשתה הממשלה הזו, כמו העלאת שכר המינימום, תוכנית ממדים ללימודים, העלאת דמי הקיום של חיילי צה"ל, קצבאות זקנה – ובאמת קצרה היריעה – הגדלת מס הכנסה שלילי, תוספות של תמריצי מס לאנשים – בסוף, את כל הרווחה הזו, תעשיות שמביאות פירות לקופת המדינה דוגמת תעשיית ההייטק הן שמאפשרות לנו את הסטת המשאבים האלה לטובת רווחת כל התושבים שלנו. זוהי חובתנו לדאוג לכך שלתעשייה הזו תהיה סביבה תומכת, מאפשרת ותחרותית אל מול שאר המדינות בעולם שמתחרות על ליבן של החברות הללו. אני מבקשת להודות לשר האוצר על התמיכה בהעברת החוק, לכל אנשי רשות המיסים, רשות החדשנות, משרד האוצר, וכמובן לצוות הנהדר שלי ולצוות של כחול לבן, מיכל דור, גלי, גלי אופיר וכל הצוות – גם לך, איתן – על העזרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי השרה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים, שננעלת ברגע זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, נכון, נכון, נכון. סליחה. לפני הדוברים יש שתי הצעות מוצמדות. << הצח >> הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2465/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נציג, ראשית, את הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע של חברי הכנסת אלכס קושניר וולדימיר בליאק, שאותה יציג חבר הכנסת קושניר, הצעת חוק פרטית שמספרה 2465. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זו הצעת חוק שמבטאת את היכולת שלנו כמדינה וכקובעי מדיניות לזהות את היתרון התחרותי ואת היתרון היחסי שיש למדינה שלנו. הרי אין ספק – אנחנו ראינו את זה גם במשבר הקורונה – שכלכלת ישראל הצליחה לשרוד את המשבר הזה בעיקר בעיקר בזכות הקטר הזה שנקרא תעשיית ההייטק. לכן, ככל שאנחנו מזהים שינויים ותמורות בעולם בנושא הזה, וככל שאנחנו מבינים שהתחרות על החברות האלה בכל המדינות בכל העולם עולה, אנחנו חייבים להיות צעד אחד קדימה לפני כולם, לא רק כדי לשמר את מה שיש לנו, אלא כדי להגדיל ולחזק את מה שיש לנו. אנחנו ראינו, נדמה לי שבשנת 2021, שמספר הסטרטאפים החדשים במדינת ישראל ירד – – זה נכון, גברתי השרה? לפי המספרים – – – << קריאה >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << קריאה >> – – – נתוני ההשקעה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. – – ואותי באופן אישי זה מאוד מאוד מדאיג. לכן, אני מאוד שמח, כרגיל, ששיתוף הפעולה שלי באופן אישי עם השרה אורית פרקש הכהן רק הולך ומתהדק. זה כבר דבר שלישי שאנחנו עושים ביחד רק בקדנציה הזו. << קריאה >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. זה אומר שאנחנו חושבים אותו דבר. אני באמת לא רוצה לגזול את הזמן ולהיכנס לפרטים, לכל ההטבות שאנחנו רוצים לתת. בגדול, יש פה ארבעה תיקונים מאוד מאוד חשובים: האחד נוגע לזיכוי במס לעסקים פרטיים; השני מאפשר דחייה לתשלום רווחי הון במכירה של חברות טכנולוגיות למי שהולך להשקיע בחברה טכנולוגית נוספת, וגם פתרונות לגופים פיננסיים זרים שמשקיעים בהייטק בישראל. אבל מה שחשוב לומר זה שכל גוף, במיוחד מדינה, חייב לדעת לזהות את היתרון היחסי שלו ולהשקיע שם את מלוא כוחו. אני רואה שחבר הכנסת ולדימיר בליאק נכנס למליאה. החוק הזה שאני מגיש זה חוק שלי ושלו ביחד, ואני מאוד שמח שגם בנושא הזה אנחנו יודעים לשתף פעולה ולחשוב אותו דבר. מעבר לזה, חברתי לסיעה חברת הכנסת לימור מגן תלם גם היא הגישה חוק מאוד מאוד דומה לזה. לכן, יש פה באמת איחוד כוחות, ואני מאוד מקווה שנוכל לקדם את החקיקה הזו מהר ככל הניתן. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קושניר, שהציג את הצעתו ואת הצעתו של חבר הכנסת בליאק. << הצח >> הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2723/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת לימור מגן תלם) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת לימור מגן תלם להציג את הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע שמספרה 2723/24, הצעת חוק פרטית שהוצמדה להצעת החוק הממשלתית. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק לעידוד תעשייה עתירה ידע היא למעשה הצעה שמטרתה לעודד את תעשיית ההייטק בישראל ולהעניק הטבות לחברות שפועלות בארץ. הצעת החוק נועדה לא לעודד רק את תעשיית ההייטק אלא גם את הכלכלה הישראלית כולה. בשנים האחרונות חווינו צמיחה כלכלית גבוהה מאוד, בין היתר בשל חברות הסטרטאפ הישראליות וענף ההייטק, שתרמו לייצוב הכלכלה בזמן משבר הקורונה. הסיבות לכך שההייטק כה חשוב לחיזוק הכלכלה הישראלית הן מגוונות: ההשקעות הרבות שתעשייה זו מביאה לישראל, החידושים הטכנולוגיים שהיא מביאה איתה, שמירת המוחות הטובה ביותר של ישראל כאן בבית, וכמובן הצמיחה הכלכלית שנובעת משוק תוסס ומתחדש. ענף ההייטק הוא הקטר של הכלכלה שמוביל את המשק לצמיחה ושגשוג. בשנים האחרונות יש מאבק עיקש בין המדינות המפותחות, שבמסגרתו כל אחת מנסה למשוך חברות הייטק אליה, כדי שתפעלנה דווקא בשטחה. בתור יושבת-ראש השדולה למען התעשייה, אני מאמינה שהצעת החוק הזו תעודד ותאפשר למשקיעים וחברות לפעול דווקא בארץ במקום להבריח אותם לחו"ל. הצעת החוק, למעשה, מבקשת להעניק הטבות לחברות הייטק אשר הקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בישראל. הצעת החוק נותנת רוח גבית למשקיעים בחברות ההייטק ומעודדת אותם להשקיע בעוד ועוד חברות ישראליות, וההשקעות שלהן תיחשבנה הוצאה מוכרת במס. הצעת החוק מבקשת להעניק זיכוי ממס למשקיעים פרטיים בסטרטאפ בגובה של 25% מסכום ההשקעה. ההצעה גם מבקשת לדחות את תשלום רווח ההון במכירה של חברה טכנולוגית, אם בעל המניות ישתמש בחלק מהתמורה לצורך השקעה בחברת סטרטאפ ישראלית. הצעת החוק גם תקל על חברות טכנולוגיה ישראליות בגיוס אשראי ממוסדות פיננסיים זרים, ובכך תתרום לצמיחתן בשלבים המוקדמים שלהם. אין לי ספק שהצעת החוק הזו תתרום משמעותית לכלכלת ישראל ותציב אותנו בקדמת תעשיית ההייטק בעולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מגן. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. אני נועל את רשימת הדוברים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מאיר פרוש. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מוותר לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מוותר; חבר הכנסת אלכס קושניר – מוותר; חבר הכנסת אייכלר – אינו נוכח. חבר הכנסת ארבל – אינו נוכח. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> נוכח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נוכח. סליחה, אדוני. זה מתוך הרגל. בבקשה, אדוני. יעלה ויבוא חבר הכנסת משה ארבל. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא אף פעם לא מוותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש שיר כזה, "אני לא מוותר". בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> נראה מה יאמר גלעד קריב. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השרות, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש את דמדומי המליאה לנצל כדי לומר תודה לבורא עולם ולומר בפניכם כאן את מזמור ק' בתהלים: "מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ. עבדו את ה' בשמחה בֺּאו לפניו ברננה. דעו כי ה' הוא אלהים הוא עשנו ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו. בֺּאו שעריו בתודה חצרֺתיו בתהׅלה הודו לו ברכו שמו. כי טוב ה' לעולם חסדו ועד דֺר וׇדֺר אמונתו". לפני כמה חודשים, כחלק מתהליך לתרומת כליה, הלכתי לבדיקות מקדימות. באותן הבדיקות מצאו לי גידול בכליה הימנית. עברתי ניתוח להסרתו, והוא עבר בהצלחה. הגילוי המוקדם היה בו כדי להציל חיים ממש. לא זכיתי שהכליה תיתרם, אבל מחשבה טובה, הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה. אני מנצל את הבמה החשובה הזאת כדי להודות לבורא עולם ולומר שבסוף, מעשיית חסד אף פעם לא מפסידים. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, לא, אבל אנחנו מודים לך על הדברים, חבר הכנסת ארבל, ומאחלים לך בעיקר בריאות שלמה וטובה. תודה. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> בריאות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נעבור להמשך רשימת הדוברים. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת מגן תלם, תרצי לדבר? לא; חבר הכנסת רוטמן – אינו נוכח; חבר הכנסת אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק, רוצה לדבר? מוותר. חבר הכנסת אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, כנסת נכבדה, החשמל עולה, הארנונה עולה, התחבורה הציבורית בפריפריה מתייקרת פי שניים, מחירי הדיור מזנקים, הזוגות הצעירים נאנקים, מיסים וגזרות כלכליות על החלשים, אבל לממשלת הרוח, הצלצולים והממלכתיים יש כסף בלתי מוגבל לכמה מאות טייקונים ללא הצדקה כלכלית של ממש. רבותיי, הרי על מה מדובר בחוק הזה? תכף אקריא לכם מתוך כתבה של איתן אבריאל מדה-מרקר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל החוק הזה היה קיים – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> על מה מדובר בחוק הזה? מדובר על 275 טייקונים שניצלו את ההטבה הזאת, והרווח השנתי שלהם, ההכנסה הממוצעת שלהם, הוא כ-5 מיליון שקל בשנה. בשבילם יש למדינה הרבה כסף. עכשיו, תגידו לי: כלכלה. אבל מה כלכלה? ב-2019 כבר פג תוקף ההטבות האלה – מ-2019 – ובשנה שעברה הוזרמו 20 מיליארד דולר לחברות הייטק ישראליות, זאת אומרת, לא ההטבות השפיעו; בלי ההטבות ההייטק פורח ומשגשג. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ממשלת ישראל – – – ליכוד – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כבר ב-2019 פג התוקף שלהן, אבל מה? לכם יש כסף מיותר לתת לחבורה שלכם. הון-שלטון. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שבע שנים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אקרא לכם מתוך הכתבה: "מדוע חברות ההייטק, ובעיקר המשקיעים שלהן, צריכים עוד הטבות, כשבשנה שעברה" – בלי הטבות – "הוזרמו להייטק הישראלי ממשקיעים זרים יותר מ-20 מיליארד דולר", וזה נמשך גם השנה. בדברי ההסבר מודים כותבי החוק שהוא רגרסיבי ומיטיב רק עם עשירים – מה שהזכרתי קודם. הפרופ' אילן בן שלם מהאוניברסיטה העברית אמר לאחרונה כי לקרוא לזה חוק שבא לעזור לסטרטאפים זה כמו לומר על חוק שהוא בא לעזור לילדים עניים אבל מחלק את הכסף לעשירים. הטבות מס הן מנגנון לא שקוף שאיש לא יודע מי מקבל בו את הכסף. אם רוצים לעזור לסטרטאפים, תגדילו את תקציב רשות החדשנות. הוא מסיים כאן בזה שיש לחוק הזה הסכמה בכנסת. אז לידיעתך, ידידי הכתב, אין הסכמה בכנסת. אני מתנגד. אנחנו מתנגדים. יש לכם כסף מיותר, חברים, גברתי השרה? תחזירו את ההנחות בתחבורה הציבורית בפריפריה. תנו לקב"סים המסכנים שנלחמים על כמה מיליונים בודדים מול שרת החינוך שאשא ביטון. השלטון המקומי כבר הסכים להגדיל להם את השכר – את שכר הרעב שלהם – תנו להם עוד כמה מיליונים כדי שייתנו להם משהו שיוכלו לחיות איתו. תורידו מיסים על הדלק, על החשמל. תשקיעו בחינוך, במורים. תקטינו את הקופון שאתם גוזרים בעשרות מיליארדים בשנה על מחירי הקרקעות על חשבון הזוגות הצעירים. יש לכם כסף? תשקיעו במי שבאמת צריך, במי שבאמת מניע את הכלכלה, ולא בכמה טייקונים בודדים, החברים שלכם. הון-שלטון. מושחתים, נמאסתם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת קרעי. שרת החדשנות, תרצי להשיב? לסכם את הדיון? << קריאה >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם את רוצה. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, אנא שבו. אנחנו עוברים להצבעה. נצביע על שלוש הצעות החוק, על כל אחת, כמובן, בנפרד. ראשית, נצביע על הצעת החוק הממשלתית, הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה). מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כולם חשבו שהוא טייס. מסתבר שהוא אצן. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> אני גם מומחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 18, נגד – שלושה, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת הכספים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ביקורת המדינה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ביקורת המדינה – לא הקמתם אותה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> החוץ והביטחון. תקבע את הוועדה ועדת הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק פרטית, הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע של חברי הכנסת קושניר ובליאק. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 18, מתנגד אחד ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותעבור להמשך דיון – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הביקורת. << קריאה >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ועדת כספים, ביקורת המדינה – בבקשה, זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. והצבעה אחרונה – על הצעת חוק עידוד תעשייה עתירת ידע של חברת הכנסת לימור מגן תלם. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 18, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה המוקדמת ותעבור להמשך דיון בוועדת הכספים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חוץ והביטחון? ועדת הכנסת תקבע את הוועדה שתדון בהצעת החוק הזאת. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1578).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ב–2022, שתציג שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >> תודה. יושב-ראש הכנסת, חברים יקרים, אני מעריכה את זה שבזמן הפגרה הגעתם לכאן, ואני מביאה בפניכם היום הצעה להסדרת נושא המזגנים והכשרת הטכנאים. זה חוק שמגיע עם כניסה של מזגנים חדשים, שאמורים להתחיל בייבוא שלהם בקרוב. השונות היא בגז, בסוג הגז שמגיע עם המזגנים, שהוא גז שהוא ידידותי לסביבה ותומך ברעיון של גז הפוגע פחות באיכות הסביבה, אבל יש בו גם סוג של סיכונים, ולכן נדרשנו להסדיר את מקצוע טכנאי המזגנים. בחודשים האחרונים הכשרנו בזרוע העבודה טכנאים כאלה, סדר גודל של 2,000 מתקיני מזגנים, אבל כל עוד המקצוע לא מוסדר על פי חוק אנחנו לא יכולים להתקדם קדימה, ולכן אני מביאה את זה לפניכם. אני אומר שבסוף זה מתחבר גם לנושא רפורמת היבוא. הרעיון ברפורמת היבוא מדבר על הסרת החסמים ככל שניתן. אין שום סיבה – יש מוצרי צריכה מסוימים שיש להם תקן אירופי או בין-לאומי, ואפשר לרכוש אותם בארץ על פי התקן הזה – להתעקש שיהיה לו תקן ספציפי ישראלי מיוחד רק כי זה נדרש. אז איפה שזה נדרש מטעמי בריאות או בטיחות הציבור, אנחנו עושים את זה ברצון. איפה שזה פחות נדרש, יש מעבר ספציפי שלנו במשרד הכלכלה והתעשייה על כל פריט כדי לוודא שאנחנו מסירים את החסמים הביורוקרטיים האלה. אז נושא הסדרה לצד רעיון רפורמת היבוא מביא בסופו של דבר גם להיצע של מזגנים נוספים שאפשר יהיה לייבא אותם וגם להגדרה מסודרת ומקצועית של מקצוע מתקין המזגנים. רוב המזגנים שנמכרים בארץ נמכרים בסוג של ריכוזיות. אני לא רוצה להגיד את שמות החברות, אבל אומר שהשוק נשלט על ידי מספר מצומצם של חברות – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את עכשיו מחזקת את הריכוזיות. << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> לא, לא. ממש לא. ד"ר שלמה קרעי, אם תרצה אני גם אסביר לך בפרוטרוט למה תחרות והיעדר ריכוזיות יוצרת ירידה במחיר לצרכן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הרגולציה שלך יוצרת ריכוזיות ויוצרת חוסר תחרות. << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> לא, לא. בדיוק הפוך. בדיוק הפוך. מישהו תדרך אותך לא נכון. אני יכולה גם להסביר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ממתי רגולציה יוצרת תחרות? << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> לא, לא. היא מסירה רגולציה במובן הזה שאם אתה תרצה לקנות מזגן שמיוצר במקום אחר בעולם, היום אתה לא יכול לרכוש אותו שלא על פי תקן ישראלי, זאת אומרת, הוא צריך גם תקן בין-לאומי וגם תקן ישראלי. מחר, בזכות אותה פעילות שאנחנו עושים, תהיה לך אפשרות לרכוש אותו. אני גם מגינה על הבריאות שלך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את יודעת שבאירופה ההכשרה היא מבחן אונליין באינטרנט, זאת – – – << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> לא, לא. זה נבדק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – של הכשרה עם עלויות מטורפות. << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרעי, זה נבדק, כדי לשמור על הבריאות שלך וחלילה שלא יקרה מצב שמי שמתקין את המזגן הזה, עם הגז הזה, לא יהיה מספיק בקיא בנוהל. אגב, גם בהיבט של ייקור, תאר לך שתהיה לך תקלה. הצורך לתקן את זה – גם על זה תצטרך לשלם יותר, שלא לדבר חלילה על סיכון. אגב, בדקנו את זה ב-reference בין-לאומי, ואם בסוף יסתבר שאפשר גם לעשות הקלות בעניין הזה, אני פתוחה גם לזה. כל רעיון רפורמת היבוא – הסרת חסמים ולא הוספה שלהם, ולכן אני אומרת לך את זה בצורה הכי ישירה: לא היה פה מאמץ להוסיף רגולציה. נהפוך הוא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל כן הוספתם. << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> לא, לא. ממש לא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 200 שעות הכשרה לטכנאי מזגנים – – – << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> ההכשרה נועדה להבטיח שאותו גז – אגב, אני לא יודעת אם אתה יודע, אבל יש תקנות של השרה לאיכות הסביבה שהגדירה, מבחינתה, מעבר הדרגתי לאותו גז ידידותי לסביבה עם המזגנים, ומבחינתי גם העניין הזה של להסדיר מולה ומול שרת האנרגיה היה פועל יוצא של הבאת החוק, דווקא מתוך התבוננות של אחריות מרחיבה ורצון להביא את האיכות של המזגנים, לייצר תחרות, להוריד ריכוזיות ולאפשר התקנה בטוחה. זה מתחבר לרעיון שאומר שמדינת ישראל הייתה לאורך שנים מדינה שהיו בה הרבה מאוד חסמים ביורוקרטיים, וכל רעיון רפורמת היבוא זה לצמצם את החסמים האלה, לאפשר כניסה של מוצרים. אגב, אנחנו רואים שזה לא רק מוצרים, אלה גם רשתות זרות אחרות שמחליטות להתעניין בארץ, ואין לי ספק שהגעתן של רשתות, כולל אפילו אתגור מכון התקנים עם מכון אירופי, שמגיע לפה ונותן סוג של תחרות מסוג אחר – כל הפעולות האלה ביחד בסוף גם מאפשרות גיוון, גם כמות וגם הורדת המחיר. אני פונה אליכם, ידידיי, לאשר את החוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשרת הכלכלה והתעשייה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים, ואני גם נועל את הרשימה ברגע זה. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת שמחה רוטמן – אינו נוכח; חברת הכנסת מגן – מוותרת; חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – מוותר; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. אם ככה, תמה רשימת הדוברים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע, גם אני נרשמתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת שלמה קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, כנסת נכבדה, החוק הזה בעצם, אם ניתן את השורה התחתונה שלו, משית על הציבור בשנה תוספת עלות של למעלה מ-50 מיליון שקל, ואת זה את יודעת. אלה הנתונים. קיבלתם גם מעמותת צדק פיננסי, שקבעה שהרגולציה הזאת שלכם מקבלת ציון של 17 מתוך 50 נקודות, שזה מתחת לכל ביקורת. הם קוראים לזה "קטגוריה אדומה", של רפורמה שאי-אפשר להעביר אותה. למה? כי הרי מה יקרה? אתם משיתים רגולציה שמי שיכול לעמוד בה ומי שיעשה אותה יהיו המתקינים, החברות הגדולות, שפשוט יגלגלו את המחיר על הציבור, והמתקינים הקטנים, אותם טכנאי מזגנים, אותן חברת פרטיות שלא יוכלו לשאת בזה, ימשיכו לעבוד מתחת לרדאר, ויהיה כאן חלק עם הכשרה, חלק עם רישיון. זאת רגולציה שמשיתה בסופו של דבר עלויות כבדות על הציבור והתועלת שלה מוטלת מאוד בספק. לפי מה שכותבים עמותת צדק פיננסי, לא מוכח בכלל שהרגולציה הזאת היא שתגרום בסוף לאותה מניעה של כמה תקלות. הרי מה קורה באירופה? הרי את התקן האירופי, שמשם אתם רוצים להחיל גם בישראל – בואי אני אספר לך, השרה. מי שהביא לתשומת ליבך את זה שצריך להסדיר את המקצוע ולקבוע רישיונות – ולא רק רישיונות; לקבוע סנקציה פלילית למי שעוסק בתחום בלי – – – << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> אין סנקציה פלילית. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה אין סנקציה פלילית? אז מה? << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> הסנקציה היא מינהלית. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, אבל יש קנסות, יש קנסות, יש אכיפה. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> – – – שיותקן מזגן ויסכן חיי אדם – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה, אבל מי פנה אליכם עם הדבר הזה? לפי מה שאני מבין – מכון התקנים. הרי מכון התקנים הולך להפסיד כל כך הרבה בגלל שאתם מבטלים את התקן הישראלי. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> אני ממונה על מכון התקנים, אתה יודע. תיאורטית הייתי אמורה לייצג את הצורך שלו. זה ממש לא נכון. זה ממש לא נכון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יכול להיות. אלה דברים שמסתובבים. גם אם זה לא נכון, השורה התחתונה היא שאת משיתה כאן נטל רגולטורי כבד שבאירופה, שמשם את מביאה את המזגנים ואת התקן האירופי, שם אין רישיונות, יש מבחן און-ליין שבו מתקין מזגנים צריך רק להראות שהוא מודע לנזק הסביבתי שגז מסוגים שונים יכול לעשות. אם רוצים להחמיר כדי למנוע דליפות, צריך לקבוע איזשהו חיישן, להכניס איזשהו משהו שייקבע במזגן. אף אחד לא באמת יודע להעריך נכונה אם הדליפות שקרו הן בגלל חוסר כשירות של המתקינים, ובכל זאת אתם באים בלי שום מידע מספק ומטילים כאן על הציבור ייקור של בין 10% ל-15% בעלות התקנת המזגנים שלהם. אם רוצים לפתוח שוק לתחרות, לא באים ומשיתים רגולציה שתעביר את כל השוק דווקא למתקינים הכבדים. אם רוצים לעשות משהו כזה, לפתוח את השוק לתחרות ולהוריד את התקן, אז תורידו את התקן ותעשו מה שקורה באירופה – תיתנו מבחן און-ליין, שאנשים יצטרכו לעשות אותו רק כדי להראות שהם מודעים לכך. אי-אפשר להשית רגולציה כזאת, גברתי השרה, בלי מספיק חושבים, וצדק חברתי היא לא עמותה שאני מממן אותה, וגם לא את, ואם היא עברה ובחנה ונתנה ציון כל כך נמוך לרפורמה הזו, כנראה שיש דברים בגו. אני ממליץ לא לקבל את החוק הזה ולעשות חושבים מחדש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. השרה ברביבאי, תרצי להשיב? לא. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה – אנא תפסו את מקומותיכם – על הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר בקריאה הראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 14, מתנגד אחד, נמנעים – אין. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה הראשונה ותעבור להמשך דיון – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוועדה לביקורת המדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוועדה לביקורת המדינה, ועדת הכלכלה – תעבור לדיון בוועדת הכנסת לקביעת ועדה. חברי הכנסת, אני מודיע על הפסקה בדיוני המליאה. ישיבת המליאה תתחדש עשר דקות לאחר סיום הדיון בוועדת הכנסת. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:21 ונתחדשה בשעה 18:17.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לחדש את ישיבת המלאה. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אבקש להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 35 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. כמו כן, על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדל חבר הכנסת עמיחי שיקלי לכהן בכנסת ביום ט"ו בתמוז התשפ"ב, 14 ביולי 2022, נמחק שמו מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. הצעת חוק שמספרה פ/781/24, שהוגשה מטעמו כמציע יחיד, הוסרה מסדר-היום. בנוסף, משחדלה חברת הכנסת מיכל שיר סגמן לכהן בכנסת ביום ה' באב התשפ"ב, 2 באוגוסט 2022, נמחק שמה מהצעות חוק שהייתה שותפה להן עם מציעים אחרים. הצעות חוק שהוגשו מטעמה כמציעה יחידה הוסרו מסדר-היום. כמו כן, משחדל חבר הכנסת דסטה גדי יברקן לכהן בכנסת ביום ז' באב התשפ"ב, 4 באוגוסט 2022, נמחק שמו מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. הצעות חוק שהוגשו מטעמו כמציע יחיד הוסרו מסדר-היום. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022, מ/1574; הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג, התשפ"ב–2022, מ/1578. ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 73) (תחליף המצאת התראה וזכות להתגונן בתביעה על סכום קצוב), התשפ"ב–2022, מ/1575. ועדת הכספים תדון בהצעות חוק הבאות: הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מ/1577; הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, התשפ"ב–2021, פ/2465/24, של חברי הכנסת אלכס קושניר וולדימיר בליאק; הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, התשפ"ב–2021, פ/2723/24, של חברת הכנסת לימור מגן תלם. כמו כן, אני מודיע הודעה על שינויים בהרכב הסיעתי של הכנסת. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 10 לתקנון הכנסת אני מתכבד להודיע כי ועדת הכנסת אישרה היום שינויים בהרכב הסיעתי של הכנסת לפי סעיפים 59(1) ו-60 לחוק הכנסת, כלהלן: סיעת ימינה התפלגה לשתי סיעות: א. סיעת ימינה, אשר תמנה את חברי הכנסת ניר אורבך, אביר קארה, עידית סילמן ויום טוב כלפון; ב. סיעת המחנה הממלכתי, אשר תמנה את חברי הכנסת נפתלי בנט, מתן כהנא ושירלי פינטו. סיעת המחנה הממלכתי, שנוצרה כאמור, התפלגה בהסכמת כל חבריה לשתי סיעות: א. סיעת המחנה הממלכתי, אשר תמנה את חברי הכנסת מתן כהנא ושירלי פינטו; ב. סיעת ביחד, אשר תמנה את חבר הכנסת נפתלי בנט. סיעת תקווה חדשה התפלגה בהסכמת כל חבריה לשתי סיעות: א. סיעת תקווה חדשה – אחדות לישראל, אשר תמנה את כל חברי הסיעה למעט חבר הכנסת צבי האוזר; ב. סיעת דרך ארץ, אשר תמנה את חבר הכנסת האוזר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת. חשב היושב-ראש שיעבור יום שקט – עבר יום סוער, על מים סוערים. אני מודה כי חברי הכנסת מסיעת ימינה עברו יום מופלא. הם הצליחו גם להפתיע את עצמם. << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> כל הקדנציה הזאת עברנו דברים מופלאים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:21. << סיום >>