דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ"ט ישיבה רצ"ו הישיבה המאתיים-ותשעים-ושש של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, ט"ו בסיוון התשפ"ה (11 ביוני 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 9 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 9 שאילתות דחופות ורגילות 9 3498. מימון תחנות החלוקה בעזה 10 עמית הלוי (הליכוד): 10 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 10 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 22 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 33 3339. תקלה חוזרת באתר רשות המיסים 46 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 46 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 46 הצעת חוק הרשויות המקומיות (זכויות וחובות של חברי מועצה), התשפ"ג–2023 62 חוה אתי עטייה (הליכוד): 62 שר הפנים משה ארבל: 65 טלי גוטליב (הליכוד): 69 חוה אתי עטייה (הליכוד): 71 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 74 שלום דנינו (הליכוד): 76 אליהו רביבו (הליכוד): 76 שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: 76 הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון – נוכחות עורך דין בחקירת קטין) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 82 ארז מלול (ש"ס): 83 שר המשפטים יריב לוין: 86 טלי גוטליב (הליכוד): 90 ארז מלול (ש"ס): 92 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 101 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 101 הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הודעה לגבי ביטול טיסה או שינוי במועד טיסה), התשפ"ה–2025 102 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 102 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 109 טלי גוטליב (הליכוד): 117 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 118 הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ה–2025 127 אופיר כץ (הליכוד): 127 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 134 טלי גוטליב (הליכוד): 140 אופיר כץ (הליכוד): 142 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 150 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 150 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום פסיקה בענייני משפחה), התשפ"ד–2024 151 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 151 שר החינוך יואב קיש: 157 בועז ביסמוט (הליכוד): 163 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 165 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 173 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 173 הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (חשבונות ללא תנועה), התשפ"ה–2024 173 חוה אתי עטייה (הליכוד): 173 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 174 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 176 הצעת חוק חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר, התשפ"ה–2025 181 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 182 הצעת חוק חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר, התשפ"ה–2025 187 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 188 שר התקשורת שלמה קרעי: 188 טלי גוטליב (הליכוד): 192 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 197 הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – הסמכת מאבטחים למניעת פעילות חבלנית עוינת במרחב הציבורי ברשויות המקומיות), התשפ"ה–2025 212 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 212 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 214 הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – הסמכת מאבטחים למניעת פעילות חבלנית עוינת במרחב הציבורי ברשויות המקומיות), התשפ"ה–2025 220 משה פסל (הליכוד): 220 טלי גוטליב (הליכוד): 222 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה), התשפ"ה–2025 225 אברהם בצלאל (ש"ס): 225 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 226 ישיבה מיוחדת לכבוד נשיא הרפובליקה של ארגנטינה מר חביאר מיליי 229 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 229 היו"ר אמיר אוחנה: 229 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 233 נשיא המדינה יצחק הרצוג: 235 יאיר לפיד (יש עתיד): 241 נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי: 244 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 253 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 253 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 254 הצעת חוק רמת הגולן (תיקון – פיתוח וחיזוק רמת הגולן וקביעת יום לציון רמת הגולן), התשפ"ה–2025 254 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 254 שר הפנים משה ארבל: 255 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 258 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 260 הצעת חוק שמירה על גבולות המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 261 עמית הלוי (הליכוד): 262 שר המשפטים יריב לוין: 265 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 271 עמית הלוי (הליכוד): 274 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ה–2025 275 אושר שקלים (הליכוד): 275 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 275 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 279 אושר שקלים (הליכוד): 282 הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תיקון – סמכויות עיכוב ומעצר), התשפ"ה–2025 286 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 286 שר הפנים משה ארבל: 287 אופיר כץ (הליכוד): 293 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 300 הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי נציב והטלת תפקיד זמני), התשפ"ה–2025 301 סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: 304 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 315 עמית הלוי (הליכוד): 317 הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2022 320 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 320 הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2023 323 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 323 הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2023 325 אריאל קלנר (הליכוד): 325 שר המשפטים יריב לוין: 326 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 332 צגה מלקו (הליכוד): 335 ניסים ואטורי (הליכוד): 336 הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – הקפאה וקיזוז כספים ששילמה הרשות הפלסטינית לארגון הטרור חמאס), התשפ"ה–2025 338 משה פסל (הליכוד): 339 שר התקשורת שלמה קרעי: 339 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 342 משה פסל (הליכוד): 351 שר המשפטים יריב לוין: 353 הצעת חוק המאבק במדינות תומכות טרור, התשפ"ד–2024 361 משה סעדה (הליכוד): 361 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 367 מיקי לוי (יש עתיד): 378 משה סעדה (הליכוד): 382 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 386 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת הרכבים בבית המשפט העליון וקביעת דיון נוסף), התשפ"ה–2025 390 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 390 שר המשפטים יריב לוין: 391 משה פסל (הליכוד): 394 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 395 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 402 הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה) 405 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 405 שר התקשורת שלמה קרעי: 406 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 410 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 412 שר המשפטים יריב לוין: 415 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי יעד של משלוח טובין), התשפ"ה–2025 417 דן אילוז (הליכוד): 417 שר התקשורת שלמה קרעי: 418 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 420 דן אילוז (הליכוד): 421 הצעת חוק סיוע למשפחות אזרחים נעדרים, התשפ"ד–2024 423 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 424 הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ד–2024 425 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 425 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 426 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2022 427 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 427 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2022 438 יאיר לפיד (יש עתיד): 438 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2023 441 עודד פורר (ישראל ביתנו): 441 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2023 441 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 442 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2023 454 מרב מיכאלי (העבודה): 454 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ד–2023 455 נעמה לזימי (העבודה): 455 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ד–2024 459 בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): 459 שר התקשורת שלמה קרעי: 461 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 464 אלעזר שטרן (יש עתיד): 465 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 466 גלעד קריב (העבודה): 472 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 475 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 82 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025 479 דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): 480 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 42), התשפ"ה–2025 482 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 482 גלעד קריב (העבודה): 484 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 489 הצעת חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הסדר הפחתת משכורת לעובד שאין במקום עבודתו ארגון עובדים יציג), התשפ"ה–2025 490 שר העבודה יואב בן צור: 490 מירב בן ארי (יש עתיד): 491 טלי גוטליב (הליכוד): 491 מיקי לוי (יש עתיד): 495 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוקר טוב לכל חברי הכנסת, יום רביעי ט"ו בסיוון התשפ"ה, 11 ביוני 2025. חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום ה-614 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-55 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם בקרוב בקרוב, אמן. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 36) (הקפאת זמנית של רכוש או של פעולה ברכוש), התשפ"ה–2025; הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12) (ביטול דרישת ייפוי כוח נוטריוני לתאגיד בנקאי בעסקת משכנתה), התשפ"ה–2025. מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, ניסים ואטורי ועופר כסיף בנושא: פגיעה בעצמאות הניהול והשירות הרפואי בעקבות הטלת סנקציות על בתי החולים הממשלתיים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << נושא >> שאילתות דחופות ורגילות << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום: שאילתות דחופות ורגילות – התחלנו את הדיונים, עליזה, שימי לב. אני מבקש לציין שאנחנו ממשיכים גם השבוע להצמיד לשאילתות הדחופות שאילתות רגילות וישירות שלא קיבלו מענה במסגרת הזמן הקבועה בתקנון הכנסת. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת עמית הלוי לשר האוצר בנושא מימון תחנות החלוקה בעזה. אני מזמין את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לדוכן. חבר הכנסת הלוי, בבקשה. << שאילתה >> 3498. מימון תחנות החלוקה בעזה << שאילתה >> << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מכובדי שר האוצר, השאילתה שלי הייתה זו: נוכח ההודעה, הסירוב של האו"ם לשתף פעולה, לממן, מאז שממשלת ישראל התחילה את הפורמט החדש של החלוקה, רצוני לשאול: מי מימן את הקמת תחנות החלוקה ואת האוכל המחולק שם? אם מדובר בהוצאה מתוך תקציב המדינה – האם אתה מקזז את זה כמו שאתה עשית - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, תיצמד לתקנון, רק הנוסח של השאילתה. אחרי זה יש שאלות המשך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מאה אחוז. אם מדובר בהוצאה מתוך תקציב המדינה, האם הוא מקוזז, כדרכך, מכספי הרש"פ? אם כן – מאילו כספים ברש"פ? האם מכספי הטרור או מהכספים השוטפים? תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אתה יודע, עמית, שמהרש"פ כבר לא נשאר מה לקזז, לקחנו הכול. תכף אני אענה לך על השאלה, אני אענה לך על השאילתה, אבל תדע לך שיש לי בעיה קשה. יש לי דיון על זה ביום חמישי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בעיה אחת קשה יש לך? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> החוק של פינדרוס, של קיזוז הכספים – בעצם כולם הלכו ותבעו, תפסו כבר את כל הכסף שהיה בזה. עכשיו נגמר הכסף. צריך לחשוב איך מייצרים שם עוד כסף. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לכן השאלה שלי היא על השוטפים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> גם את הסילוקים - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, תן לו ברצף. אחרי זה אני אתן לך שאלת המשך כמה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אתייחס, ויש לנו גם הרבה זמן לשוחח על הרבה דברים חשובים, כי נתבקשתי לענות בתמצית, אבל הרבה זמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איך זה מסתדר, אבל? תרתי דסתרי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אתחיל. חבר הכנסת עמית, לשאלתך: מדינת ישראל לא ממנת את הסיוע. מי מממן? אני לא יודע, ואני גם לא הכתובת, אני לא שר ביטחון ואני לא זה. זה לא בא מתקציב המדינה. אגב, אני כן – היה קצת חוסר אחריות, דיברו על איזו החלטת ממשלה, 700 מיליון. יש הרבה מאוד תקציבים שעבדך הנאמן צריך להעביר למערכת הביטחון והם סודיים, באופן טבעי, והניסיון לקשור דבר לדבר הוא פשוט עורבא פרח. אני כן רוצה לומר שאני גאה בזה, ופה אני גם אומר לך קומפלימנט: אתה גם היית מהבודדים שזעקו את זה ביחד איתי מראשיתה של הממשלה, נגד האיוולת שבאופן שבו נוהל – אני קורא לזה "המאמץ האזרחי", בחלק הראשון של המלחמה. השאלה היא לא אם אנחנו רוצים להכניס סיוע או לא רוצים להכניס סיוע. אני לא הגדרתי את זה סיוע לחמאס, הגדרתי את זה סיוע לצה"ל, כדי שהוא יוכל להמשיך ולהילחם ולקבל את הלגיטימציה והגיבוי הבין-לאומי לנהל את המלחמה הזאת. בשביל זה צריך לאפשר לאזרחים בעזה לאכול, לקבל מינימום של אוכל ומזון ושתייה וקצת שירותי בריאות שנדרשים – כך מחייב אותנו המשפט הבין-לאומי. עוד פעם, אני לא נכנס עכשיו – תכף נדבר אולי קצת יותר בפרטים, אבל האופן שבו נכנס סיוע בהיקפים אדירים, שחמאס השתלט עליו, וזה לא סיוע הומניטרי לאוכלוסייה, אלא אספקה לוגיסטית לאויב, זה איוולת נוראה ואיומה, שלצערי מי שאחראים לה הם שר הביטחון הקודם והרמטכ"ל הקודם, שסירב בכל תוקף לגעת במשהו שנוגע למאמץ האזרחי. אני, מהיום הראשון של המלחמה, באתי ואמרתי: המאמץ האזרחי הוא חלק בלתי נפרד ממאמצי המלחמה. כמו שיש מאמץ מודיעין ויש מאמץ אש, יש מאמץ אזרחי. אם הוא היה מנוהל נכון כבר לפני שנה ושנה וחצי, המלחמה הייתה מסתיימת וחמאס היה מושמד והחטופים כבר היו בבית מזמן מזמן מזמן. מה שקרה זה שלאורך השנה, או קצת יותר מזה, לפני הפסקת האש בעסקה הקודמת, אנחנו מצד אחד שלחנו את הלוחמים שלנו, במשל, לשפוך מים על המדורה שנקראת חמאס, ובאמת לחרף את נפשם, והיו הישגים צבאיים לא מבוטלים, בהינתן עזה, שהיא כולה תשתית טרור – שלוש קומות מעל, מתחת לאדמה, בהיקפים עצומים – אבל בצד השני שפכנו בנזין לתוך המדורה הזאת ותדלקנו את חמאס. גם שימרנו את התלות של האוכלוסייה בחמאס, גם הכנסנו המון המון המון כסף – סיוע שהפך לכסף של חמאס; למעלה ממיליארד דולר חמאס קיבל מהסיוע בחלק הראשון של המלחמה. ושוב, עבדך הנאמן זעק על הדבר הזה בכתב, בעל פה, בתוך הקבינט, מחוץ לקבינט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סליחה, אבל להדגיש שזה היה ממשל ביידן. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ותכף אני אתייחס לטענות כאילו הדרג המדיני פה לא נתן הנחיות. אגב, אני בא בטענות גם לראש הממשלה בעניין הזה, כי בסוף דרג מדיני שמנחה וההנחיות שלו לא מקוימות צריך בתקיפות להעמיד את הדרג הצבאי על מקומו, וזה באמת מחדל ענק ענק ענק. אני שמח שסוף-סוף – ועוד פעם, מוטב מאוחר מלעולם לא – קיבלנו החלטה שמפסיקים קודם כול בשיטה הרעה הקודמת ועוברים לשיטה אחרת, שיש כאן קרן בין-לאומית עם מימון בין-לאומי ואותן החברות. איך אני יודע שזה כל כך נכון וכל כך אפקטיבי? אני רואה את ההיסטריה שבה חמאס מגיב אל מול הדבר הזה ואת הניסיונות שהוא עושה כדי למנוע את זה, ואני רואה את ההיסטריה של האו"ם – כן, גוטרש, האנטישמי הזה, שמאוד היה רוצה שמדינת ישראל תפסיד וחמאס ינצח – כולל בצביעות הנוראה שאתה ציינת קודם, של איזה מין שביתה איטלקית: אז אני לא מוכן לשתף איתכם פעולה, ולא רק בלממן. אתה יודע, יש שלושה ארגונים בין-לאומיים שמממנים את הסיוע – אני לא זוכר את השמות שלהם – הם מממנים את הסיוע, את הארגזים האלה, את החבילות של הסיוע הקמעונאי. האו"ם הוציא אותם, איך הם קוראים לזה, מהארגונים ההומניטריים או משהו כזה; יש מין גוף כזה באו"ם, והאו"ם פשוט הוציא אותם החוצה, כן? הם נותנים אוכל לעזתים. זה חושף את הצביעות של האו"ם. האו"ם לא רוצה שהעזתים יקבלו סיוע הומניטרי ויוכלו לאכול. האו"ם רוצה שמדינת ישראל תיכנע, האו"ם רוצה שחמאס ינצח, וזאת איוולת נוראה ואיומה. וצריך לומר מילה טובה לממשל הנוכחי בארצות הברית – וזה כמובן שינוי של 180 מעלות מהממשל הקודם – שמגבה, שתומך, שמחזק את הקרן הזאת. אני יודע שיש שיח שהממשל האמריקאי גם רוצה להעביר – חלק מהתקציב שהוא מעביר לאו"ם, במקום להעביר אותו לאו"ם, להעביר אותו ישירות ולאותם הגופים שכן מוכנים לממן את הסיוע הזה. ופה אני אומר לך, עמית, גם אם היו באים אליי – אתה יודע מה? רגע, אני רוצה שנייה להזים טענה. בכל החודשים הארוכים שלי היה את הוויכוח הנוקב עם הרצי הלוי, עם הרמטכ"ל הקודם, אז הוא כל הזמן – אני ביקרתי אותו על זה שהוא לא מקיים הנחיות דרג מדיני, ואז הוא אמר לי: זה לא נכון. אמרתי לו: תראה, אנחנו ב-7 באוקטובר, בלילה של 7 באוקטובר, הגדרנו את מטרות המלחמה, והגדרנו: השמדת התשתית הצבאית של חמאס והשמדת היכולת האזרחית של חמאס, השלטונית של חמאס. בתשתית הצבאית אתם עשיתם ופעלתם ותכננתם, ויותר מזה, כשאנחנו ניסינו להתערב לכם ולנהל אתכם ב-micro management, כן – מאיפה יהיה התמרון ומאיפה יהיו החיצים – אתם התקוממתם, במידה מסוימת של צדק, ואמרתם: חבר'ה, דרג מדיני, תגדירו לנו את מה, אל תתערבו לנו באיך, תנו לנו בצבא לנהל את זה. הגדרנו לך גם מטרה של השמדת התשתית האזרחית והשלטונית של חמאס. פה לא עשית כלום, לא באת עם רעיונות – עוד רגע אני גם אסביר שגם לאורך חודשי המלחמה קיבלת הנחיות מאוד ברורות איך לעשות את זה. עשית את ההפך הגמור – תחזקת ונתת דלק, דלק במובן הפיזי ודלק במובן הרעיוני, של כסף, ושימור התלות של האוכלוסייה בחמאס, ופעלת בניגוד למטרת המלחמה שאנחנו הגדרנו לך. אגב, אתה אומר לי: אני לא יודע איך לעשות את זה. אני מסכים שלהאכיל שני מיליון אזרחים בתוך מרחב לחימה, כשהם זזים ממקום למקום כי אנחנו מפנים אוכלוסייה לשם הגנתה, בלי שזה מגיע לחמאס, זה אתגר לוגיסטי-מבצעי ענק. הוא לא קל. אבל גם התמרון, גם המאמץ הצבאי, הוא קשה. יש ניסוי וטעייה. כשאתה באת לאשר את התמרון – אמרתי להרצי – והיו שרים ששאלו אותך, אמרת בצדק: אני לא יודע להגיד לכם איך זה יסתיים. אנחנו מתחילים, מעולם לא תכננו לכבוש את עזה, לא יצרנו כשירויות, לא כוננויות, לא אימונים. בסדר, מתחילים, יהיו תקלות – נלמד, נשתפר. למה אתה לא עושה אותו הדבר? אז קודם כול, הדרג המדיני ב-7 באוקטובר הנחה אותך לא להעביר אספקה לוגיסטית לאויב. הוא הנחה אותך לא רק על התשתית הצבאית של חמאס אלא גם על התשתית והיכולות האזרחיות, ואתה לא עשית את זה. יותר מזה, אחרי המון המון המון פעמים שהנושא הזה עלה – בכל דיון, קבינט מורחב, קבינט מצומצם, העליתי את זה. כבר היו צוחקים עליי: נו, בצלאל, מה עם ההומניטרי? אמרתי להם: אתם לא מבינים כמה הדבר הזה הוא דרמה ליכולת שלנו. כשלא עושים את זה נכון, זה ממסמס את כל ההישגים שאנחנו קונים בדמים מרובים, תרתי משמע, בתוך הלחימה. בסוף חודש מאי ראש הממשלה סיכם הנחיה מפורשת בסוף דיון קבינט, ואמר לרמטכ"ל: אני מנחה אותך לייצר תוכנית שבה הסיוע ההומניטרי לא מגיע לחמאס. וזה לא קרה. באמצע אוקטובר הרצי ביקש לשבת איתי, אחרי שכמה פעמים ביקרתי אותו, אמרתי לו שהוא לא מקיים החלטות דרג מדיני. אז אמרתי לו: אתה יודע מצוין, משום שאם זו הייתה החלטה שהיית רוצה לקיים אותה, מייד אחרי היית מביא אליך את כולם, נותן להם הנחיות לתכנון, קורא להם בעוד שבוע, רואה את התוכנית, מאשר, לא מאשר, קפ"ק 1, קפ"ק 2, כמו שאתה עושה בכל תוכנית אחרת. אתה רוצה להגיד לי שאתה יודע לסכל את נסראללה 30 מטר מתחת לאדמה עם 80 חימושים בדקה אחת עם מודיעין, ואתה לא יודע להתמודד עם האתגר הזה? אני כנראה מעריך אותך יותר ממה שאתה מעריך את עצמך. יותר מזה, אחר כך, באוקטובר, היינו ראש הממשלה, שר הביטחון החדש ישראל כץ ואני בפיקוד דרום בנושא הזה, והציגו לנו כבר את התוכנית עם החברות, עם הכול. נתנו הנחיה לקדם את זה. עוד פעם גררו רגליים חודשיים עד שהגיעו להפסקת אש, ואז הכניסו כבר, באיוולת נוראה, היקפים עצומים של אספקה לוגיסטית שחמאס לקח, והיא הספיקה לו עד עכשיו, עד התקופה האחרונה. ברוך השם, סוף-סוף עשינו את השינוי הזה. ואני אומר לך, חמאס בהיסטריה מהדבר הזה. אתה רואה ששברנו את מחסום הפחד; אתה רואה שאזרחים פורצים מחסומים של חמאס. הם מוכנים להגיע למרכזי החלוקה האלה. זה קשה, יש המונים שמתנפלים, כי הם פשוט רוצים את האוכל, ואיך לשלוט בזה? יש בזה המון ניסוי וטעייה והרבה לימוד. יש גם טעויות שנעשות. אני מתנגד בכל תוקף להכנסת הסיוע לצפון הרצועה. הרי המחפ"זים האלה כרגע נמצאים כרגע בדרום הרצועה, ואני אמרתי: ברגע שהקימו את המחפ"ז בציר נצרים מדרום – צריך להגיד: אין יותר סיוע בצפון. אם אזרחים שהחליטו לא להתפנות, למרות שהצבא הנחה אותם כדי להגן עליהם, נשארו עדיין בצפון, רוצים אוכל, שילכו. בסדר, יעברו את ציר נצרים, ייקחו את האוכל, יחזרו או לא יחזרו – זה כבר ויכוח בשלב הבא. לצערי, העמדה המשפטית של הפצ"רית ושל היועצת המשפטית לממשלה כרגע היא שיש חובה כזאת. הזיה, הזיה, הזיה. אין שום חובה כזאת. ופה אני גם רוצה להסביר את האירוע המשפטי. הוכח במשך שנה וחצי שאין דרך להכניס משאיות שלא בשיטה כזאת, של ניהול של גוף שמחלק את זה קמעונאית, כן? עם ארגז לכל משפחה לחמישה ימים – אין דרך להכניס את זה למרחב לחימה שצה"ל לא שולט בו שליטה מבצעית בלי שחמאס משתלט על זה. אין דרך. ניסינו שנה וחצי. אין חובה במשפט הבין-לאומי להכניס אספקה לוגיסטית לאויב. אמרתי, יש חובה להכניס אוכל לאזרח; אין חובה להכניס אספקה לוגיסטית לאויב. מכיוון שהוכח שכשאתה מכניס למרחב שאתה לא שולט בו צבאית, חמאס משתלט על זה וזה הופך לאספקה, אתה לא צריך לעשות את זה. אם אני אומר לילדים שלי – זה משל של השרה אורית סטרוק, נגיד דבר בשם אומרו. אם אני אומר לילדים שלי: תראו, יש אוכל במטבח ובסלון, אין אוכל בחדרים, אז מה, הרעבתי אותם? יש אוכל במטבח ובסלון. לא אוכלים בחדרים. אני יכול להגיד לעזתים: יש אוכל במקומות שבהם צה"ל שולט, במקומות שבהם אנחנו יודעים לתת אבטחה מסביב, ואז יש גופים בין-לאומיים שיודעים לחלק את זה בצורה שבה זה מגיע לאזרח, וחמאס לא יכול להשתלט על זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כיום לא מגיע לחמאס כלום? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כיום – לא. מה קורה עכשיו? עכשיו, מכיוון שהמחפ"זים האלה, ארבעת מרכזי החלוקה, הוקמו בדרום הרצועה, ומכיוון שצה"ל עוד לא שולט מבצעית בצפון הרצועה, עוד אי-אפשר להקים שם, ועוד נשארו לא יודע כמה, בערך 200,000 או משהו כזה אזרחים בצפון הרצועה, אזרחים עזתים שלא התפנו – אז כן מכניסים משאיות. זה הולך עם WFP ו-WCK, המטבחים הבין-לאומיים. אבל פה יש בעיה. תראו, לגבי מה שנבזז על ידי אזרחים – ולפחות לפי מה שאומרים לנו באמ"ן, רוב המשאיות שנבזזות זה על ידי אזרחים, אזרחים מתנפלים על זה ובוזזים – פחות נורא מבחינתי, כל עוד זה לא מגיע לחמאס מוסדית והוא או לוקח על זה מיסוי או משתלט על זה ומוכר את זה. אגב, תראו – וזה לא קיים היום – ברוך השם, סקטור פרטי: אחד הדברים שהתבררו זה שאחד הצינורות של חמאס להכניס כסף לרצועת עזה – המרכז הכלכלי של חמאס, אגב, נמצא בטורקיה. צריך לדעת את זה, להגיד את זה לטורקים ולחשוף את זה. מה שקורה זה שהחבר'ה האלה של חמאס יושבים בטורקיה, הם משלמים על סחורה, נניח לאיזה ערבי ביהודה ושומרון. הערבי מכניס את זה כאילו כסיוע, וזה מגיע מסוחר לסוחר. הסוחר העזתי לא משלם על זה, כי החמאסניק שיושב בקטר כבר שילם על זה. הסוחר שקיבל את זה בעזה, שהוא חמאסניק, מוכר את זה. תבינו, הוא מוכר, הוא לא צריך לשלם, וככה הם הכניסו המון המון המון כסף לרצועת עזה. תראו, סוף-סוף – אני לא רוצה להגיד מה שאסור להגיד, אבל סוף-סוף, וזה גם דבר – אתה יודע מה? אני רוצה רגע לחזור אחורה. אני ניסיתי להבין, עמית, חבר הכנסת הלוי, מה גרם לרמטכ"ל הקודם ולשר הביטחון הקודם לא להסכים להתעסק עם זה. התובנה שלי, אחרי שעות של ויכוחים ודיונים, היא שיש פה איזה מחסום נפשי מנטלי שמפחד להתקרב, לגעת עם מקל מקילומטר, באזורים שעלולים להגיע לידי כל מיני דמונים כאלה של ממשל צבאי, כיבוש, שליטה בעם זר, לכן הם לא הסכימו לגעת בכלל במרחב האזרחי. הרי גם היום צה"ל לא עושה את זה, עושות את זה חברות. הם לא הסכימו לטפל בנושא האזרחי – לא ב"סור מרע", דהיינו לוודא שחמאס לא מקבל כספים, ולא ב"עשה טוב". לא סיכלו את שרי הממשלה שם, את ראשי המנגנונים האזרחיים, את חלפני הכספים, את כל הצעירים האלה. אני שאלתי אותם: אתם לא יודעים להסביר – הרי איך יכול להיות שאחרי שנה, שנה וחצי מלחמה, חמאס יודע לשלם משכורת? מאיפה נכנס כסף לרצועה? אתם לא יודעים להגיד את זה? עוד פעם, אתם יודעים להגיד איפה נמצא נסראללה, יש לכם מודיעין, תפסתם אותו מתחת לאדמה, הפללתם אותו בזמן אמת. הם לא הסכימו להתעסק עם זה. הם אמרו: אנחנו מתעסקים בנושא הצבאי. עוד פעם, זה חוסר הבנה שהאירוע האזרחי הוא ה-game changer של המלחמה. אתה רוצה לחנוק את חמאס? צריך גם להבין, חמאס קם קודם כול כגוף אזרחי. כל פעולות הדעווה שלו בשנות השבעים והשמונים – פעולות חינוך, חברה, רווחה, בריאות, דת - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בעיקר רווחה. קנה אנשים, קנה אנשים. דבר חכם. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הוא בנה את הכוח שלו בציבור דרך העשייה האזרחית. רק על גבי הכוח שהוא בנה, הוא בנה את התשתית הצבאית שלו, את הזרוע הצבאית. אם אתה לא חונק את התשתית האזרחית, לא עשית שום דבר. הרי מחבלים לא חסרים בעזה. פוטנציאל של אנשים מגיל 16 עד 50 שיודעים לקחת נשק, זה לא חסר בעזה. אתה יכול להרוג – לא משנה כמה נהרוג, יש אינפלציה. אתה צריך להשמיד את התשתית. אז יש השמדת תשתית צבאית, זה חשוב מאוד. כל המסגרות, הגדודים, המפקדים, האנשים, התשתיות, המפקדות, המנהרות, זה אירוע גדול מאוד שמתעסקים איתו, אבל אתה חייב להשמיד את התשתית האזרחית. עמית, אם שמת לב, כשחזרנו להילחם אחרי הפסקת האש, החיסולים הראשונים היו של שרי ממשלה, של חלפני כספים, של אנשים בתוך המנגנונים. נעשית עבודה מודיעינית מאוד גדולה. אני פותח סוגריים: יש לנו עדיין בעיה משפטית בהקשר הזה, שהדבל"א, מה שקוראים, רוצים הפללה של כל גורם. הרי בתשתית הצבאית אני לא צריך להפליל כל מחבל: מספיק שאתה חלק מהתשתית הזאת – אני יכול לחסל אותך. לקח המון המון זמן עד שאישרו את זה על המשטרה של חמאס. בהתחלה הם רצו הפללה של כל שוטר. גם פה, הצלחנו להבקיע את זה, ואישרו לנו שמספיק שאני יודע על בן אדם שהוא במשטרה של חמאס – אפשר לסכל אותו. בתשתית האזרחית הם עדיין מבקשים לגבי כל בן אדם שאתה רוצה לסכל. זה בעיניי הזיה. בעיניי מספיק שבן אדם הוא חלק מהמנגנון שנקרא חמאס, לא משנה אם הוא בעירייה, אם הוא חלפן כספים, אם הוא מאכער כזה, שליח שרץ ומעביר את מעטפות הכסף, או שבחינתי הוא מוקדן שמקבל פניות ציבור ושולח אנשים לפתוח סתימות בביוב. אתה חלק מהמנגנון האזרחי של חמאס – אתה בן מוות. ואני אומר שלצערי עוד לא הצלחנו לקבל את האישורים המשפטיים לדבר הזה. הזיה. בסוף אנחנו מנהלים את המלחמה הזאת עם האילוצים והמגבלות. אני חושב שהמדיניות בסך הכול מאוד מרחיבה. כן חשוב לי לומר, בניגוד לטענות שנשמעו בהקשר המבצעי – היו כל מיני טענות שמסכנים לוחמים בגלל מגבלות משפטיות. אין דבר כזה, בהקשר, אין דבר כזה, בסדר? הסיבה שלפעמים נכנסים לבתים היא או כי בתוך הבית יש תשתית תת-קרקע שצריך לחקור אותה, ואם אתה מוריד את הבית מהאוויר, סגרת את הפיר ואתה לא מסוגל להגיע למטה ולסכל את כל התשתית. בקיצור, הקצב גם נובע מהרצון לתת מעטפת מאוד גדולה ללוחמים, גם של כיסוי אווירי, חוזי, מודיעין; גם של אש, תקיפה; גם של כלי הנדסה. בסוף, מה שקובע היום את קצב ההתקדמות – אנחנו קוראים לזה "קצב ההנדסה", כי בסוף, אם נכנסת קילומטר קדימה ולא טיהרת את כל הקילומטר הזה מעל האדמה ומתחת לאדמה, כשאתה רוצה להישאר שם – וכמו שאמרתי קודם, שינינו את התפיסה הצבאית, אנחנו כובשים ונשארים – אז אתה צריך להשאיר המון כוחות, ומכל פיר יכול פתאום לבוא לך איזה צלף ולסכן את הכוחות. לכן אתה חייב להשמיד את כל התשתיות של הטרור שיש שם מעל הקרקע ומתחת לקרקע, ואז עם מעט כוח יחסית אתה יכול לשלוט ולהישאר בשטח במרחבים מאוד מאוד גדולים. ועוד פעם, זה לא שאין הערות וביקורת, וזה בסדר, אבל בגדול אני חושב שהמאמץ הצבאי מתקדם בצורה נכונה וטובה, עוד פעם, אם הרצון הוא לתת 100% מעטפת, לא לסכן את הכוחות, ובעיקר לתת להנדסה לעשות את עבודתה ושקצב ההתקדמות יהיה בהתאם לזה. וזה ידוע שיש מגבלות פיזיקה – כמה חומרי נפץ יש לך. הכפלנו ושילשנו את כמות ייצור חומרי הנפץ, וזה ממש מהמפעל הולך למשאית, הולך למנהרות, מתפוצץ וחוזר חלילה, וכך גם עם D9-ים – אנחנו עובדים עם כלים אזרחיים. אני מזכיר כאן את דוד ליבי, השם ייקום דמו, גיבור ישראל שנפל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אזרח עובד צה"ל. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כן, שנפל. אני מקווה מאוד שגם צה"ל יכיר בו כחלל צה"ל. אני חושב שאזרחים שעובדים בתוך המאמץ המלחמתי, מעבר לקווי אויב - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בתוך שטח אויב. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - בתוך שטח אויב, זאת הבחנה שאפשר – שוחחתי על זה עם שר הביטחון, ואני חושב שהוא מסכים לעמדה הזאת. אני מקווה שנצליח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עמית, אולי נעשה חוק כזה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא צריך חוק. אני חושב ששר הביטחון יודע להביא את זה. שר הביטחון מסכים לזה, שוחחתי איתו בעניין הזה. אני חושב שזה צודק. עוד פעם, הקריטריון הוא שחצית קו אויב בפעילות מבצעית, השילוב של שני הדברים האלה יחד. בקיצור, אבל אלה אירועי פיזיקה. ביידן הרי עצר לנו משלוח ענק של D9. עכשיו יש 90 שכבר פה, ולוקח זמן למגן אותם. מגדילים פה – עוד קבלנים, עוד יכולות. עושים את כל מה שרק אפשר כדי להאיץ. אני חוזר, עמית, רגע, ברשותך על עוד נקודה קטנה, ואז כמובן תשאל שאלה בשמחה. אני רוצה רגע לחזור לנקודה הזאת. היה שלב שניסו להלך עלינו אימים, בתקופת הרמטכ"ל הקודם, עם הדמון הנורא הזה שנקרא "ממשל צבאי". אז א. אמרתי להם: לא צריך כרגע ממשל צבאי. אנחנו מדברים על מרכיבים של ממשל צבאי. כל עוד אנחנו בתוך מלחמה, מה שצריך הוא, כמו שאמרנו, קצת מזון ותרופות, זה המינימום. אין פה חינוך, אין פה רווחה. ואז הביאו מצגות: יעלה לך 5 מיליארד שקל. עוד פעם, הכול קשקוש – זה מקסימום יעלה כמה מאות מיליונים להחזיק את המערכת הזאת. אבל אמרתי לו: אתה מאיים עליי ב-5 מיליארד? הרי עליתם לי עכשיו בשנה 250 מיליארד שקל. אם מה שאני צריך כדי שעזה לא תחזור להיות עזה ולא יהיה לי 7 באוקטובר עוד פעם בעוד שלוש, ארבע, חמש שנים זה ממשל צבאי, אז אתה בעצם עכשיו פורס לי את ה-250 מיליארד שקל האלה ל-50 שנה – ואלכ, אני קונה. זה יותר נכון כלכלית. אל תאיימו. וזה גם לא עולה 5 מיליארד שקל, ולא צריך פה 100 גדודים. זה פשוט קשקוש. אבל הם לא הסכימו, ופה חשוב לי לסגור. אנחנו לא משלמים היום, אבל גם אם נצטרך לשלם, אם יבואו ויגידו לי: ההוא עושה ברוגז, ויצליחו לאיים על כל הארגונים, והקהילה הבין-לאומית לא מוכנה, בצביעותה – יהיה שווה לנו לשלם. עוד פעם, זה לא סיוע הומניטרי, לא לחמאס ולא לאזרחי עזה; זה סיוע לצה"ל, זה סיוע למדינת ישראל, כדי להצליח לממש את יעדי המלחמה: להשמיד את חמאס, להחזיר את החטופים, בלי שהעולם יעצור אותנו. גם אם זה יעלה כסף, זה שווה יותר מעוד אוגדה מתמרנת. אז נעבוד עם פחות אוגדה – זה שווה, כי בסוף זה המפתח לניצחון. ואני חוזר ואומר, ואני אגיד עוד משפט ברשותך: אנחנו רואים סוף-סוף איך השילוב הזה של הלחץ הצבאי הגובר, השמדת התשתיות של הטרור, הכיבוש והטבעת שמתהדקת על חמאס בהקשר הצבאי, יחד עם זה שאנחנו מנתקים סוף-סוף את חמאס מהסיוע והאוכלוסייה, מכניס אותו ללחץ – ופה זו תהיה טעות קשה מאוד עכשיו לעצור באמצע וללכת לעסקה. הרי אם חמאס עכשיו פתאום מסכים למה שהוא לא הסכים לפני שבוע, למה זה? כי הצלחנו להלחיץ אותו. אז כשהאויב שלך עכשיו בלחץ ועומד לפני שבירה והוא בפניקה, תלחץ עוד, תהדק את החבל עוד, שים את הרגל על הצוואר עוד, ותקבל עסקת כניעה שבה אנחנו מקבלים את כל החטופים בבת אחת, חמאס נכנע, ראשיו גולים, עזה מפורזת מנשק ואין איום. זו תהיה טעות פטלית ללכת עכשיו עוד פעם לעסקה, עוד פעם לתת לחמאס עכשיו להתאושש ועוד פעם להכניס לו סיוע. אחר כך ייקח חודשים עד שכל הסיוע הזה, האספקה הלוגיסטית הזאת – זה פשוט נורא ואיום. אתה יודע מה, זה גם חוסר אחריות ומוסריות כלפי הלוחמים שלנו. שולחים אותם להשליך נפשם מנגד, לכבוש, לטהר, ואז מה? עוד פעם ניסוג. אגב, זו ההחלטה שקיבלנו. הודענו את זה למתווכות, הודענו לכולם. Once חידשנו את התמרון ואת הכיבוש, לא יוצאים משטח שכבשנו, גם לא בעסקה. אני קורא מפה לראש הממשלה, קורא לשר דרמר: תעמדו בעוצמה. עוד קצת לחץ, עוד קצת מאמץ צבאי. אנחנו יכולים להכניע את חמאס, לנצח, לקבל את כל החטופים; לא להסכים בשום פנים ואופן לעצור עכשיו את המומנטום ולחזור חזרה, אחורה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי רוצה שאלת המשך. שמע, סקירה מרתקת. פעם ראשונה שאני שומע דבר כזה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, מכובדי השר סמוטריץ'. יש לנו כנראה הערכה שונה לגבי המצב של חמאס היום בעזה, אבל אני רוצה לשאול באופן עקרוני. הרי אתה מציג כאן בצורה מאוד רצינית, ונלחמת על זה, כמו שאתה אומר במשך כמעט שנתיים עוד מעט, בשנה וחצי האחרונות, על הקונספט. הקונספט אומר: אנחנו מפרידים את חמאס ממקורות הכוח שלו – מהאוכלוסייה, מהמשאבים שגורמים בסוף לשליטה שלו באוכלוסייה, לגיוס לוחמים וכל הדבר שהזכרת באריכות רבה. החלת הקונספט הזה באופן מלא, לא באופן שהוא קורה עכשיו, אומרת שאנחנו אומרים לאוכלוסייה: תעברי לאזור אחר, ורק באזור האחר יש אוכל. נניח, תופסים את ציר נצרים – רק מדרום לנצרים יש אוכל, כמו שהזכרת את אותה תחנה שמדרום לנצרים, ומצפון לנצרים אין אוכל. הזכרת שיש עמדה משפטית של הפצ"רית והיועמ"שית. כיוון שיש אי-בהירות בנושא הזה בציבור, שר הביטחון אמר: לא הפצ"רית, אני. הרמטכ"ל אמר באיזה מקום שזו כן עמדה משפטית, אז קודם כול אני רוצה להבין אם הקונספט הזה שאומר שלא יהיה אוכל באזור שיש אפשרות לאנשים להתפנות ממנו – האם אכן הפצ"רית, האלופה יפעת תומר ירושלמי, אומרת לכם: אין אפשרות לסגור את השיבר – בואו ניקח את המים, למעלה מ-30% מהמים ברצועת עזה שמדינת ישראל מעבירה – אין אפשרות לסגור את השיבר, למרות שאנחנו מאפשרים לאוכלוסייה לעבור דרומה? ואני שואל את זה נוכח העובדה שהיה פה בכנסת אל"מ לירון ליבמן, ראש מחלקת דבל"א לשעבר, שהזכרת, והקריא מהמדריך הצבאי הבריטי במפורש, שאם ניתנה אפשרות לאוכלוסייה להתפנות, כל מי שנשאר בשטח, על אחריותו בלבד, דינו כאויב, ולא צריך לספק לו אוכל, אלא להפך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מי זה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לירון ליבמן, אלוף משנה - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הוא היום בתפקיד או בעבר? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. היה. לשעבר. במילואים. אני שואל האם אכן, למיטב ידיעתך, כבוד השר, הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי, שהיא חיילת בצה"ל – האם היא אכן מונעת את הקונספט שבשמו אתה מדבר, בשם הקבינט? כלומר, היא לא מאפשרת את זה. דבר שני, באותו הקשר, רציתי לדעת מה לוח הזמנים להשלמת הקונספט. כלומר, היום אני מכיר, לפחות מהדוחות שלי בוועדה, שגם בתורים לחלוקת האוכל בתחנות נמצאים מאות ואולי יותר אנשי חמאס, באים, לוקחים את החבילות, חוזרים בחזרה למואסי ולחאן יונס. ונאמר לנו, גם בשמך, אגב, שהקונספט המלא יהיה כשיעברו מדרום לציר מורג - - - מה שזה יהיה, ושם תהיה הפרדה מלאה. השאלה השנייה שלי היא מה, לוח הזמנים להפרדה המלאה? ודבר אחרון, בקשר למה שהזכרת, יש כ-100,000 עובדי חמאס – 60,000 ועוד 40,000 חיילים וכו'. המשכורת היא פחות או יותר 1,500–2,000 שקל. המשמעות היא שמתחילת המלחמה – אנחנו מדברים על מאות מיליונים של שקלים - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מיליארדים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שניתנו במזומן. 100–200 מיליון. לא יודע, אם זה 2,000 שקל, ואם זה 100,000 אנשים, כלומר, 60,000 במנגנון, כמו שאמרת, ראשי עיריות וכו' וכו', ועוד 40,000 לוחמים פחות או יותר לפי הדוחות האחרונים, 26,000–30,000 בחמאס ועוד 10,000 בג'יהאד, אנחנו מדברים על אירוע שחמאס מצליח לחלק. ושאלתי היא: האם הוא אכן מחלק במזומן את אותם מאות מיליונים, וצבא ההגנה לישראל – הזכרת את הניסיונות – לא מצליח לצייח, לא את הבנקים, לא את מקורות המזומנים, לא את החלפנים. עלתה פה הצעה של שר החוץ לבטל את שטר ה-200, שזה לכאורה אמור להוריד את התשתית. ובהקשר הזה אני אשמח שתתייחס לשמועה, האם הרש"פ עדיין מעבירה כסף לבנקים בחמאס, תחת הכותרת 18,000 עובדים? יכול להיות שדרך הערוץ הזה בכלל נכנסים מזומנים אין קץ לרצועה ואנחנו בתוך אותו מעגל סגור? תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם חברת הכנסת סון הר מלך ביקשה שאלה, ואז כבוד השר. שאלת המשך, ואז השר יענה במרוכז על כל השאלות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני השר, אנחנו רואים שדובר צה"ל מפיץ בקרב הלוחמים שלנו חומרים מעיתון שהמידע שעובר דרכו והתוכן שעובר דרכו והמשמעויות שעוברות דרכו פוגעים בחוסנם, ביושרם ובמוסריותם של לוחמינו, ובביטחונם, שזה אולי הדבר הכי הכי חמור שנעשה. ואנחנו רואים איך באמת החומרים האלה – יש לנו כמה דוגמאות טובות לדבר הזה. אבל אנחנו רוצים לדעת איך שר הביטחון מאפשר דבר כזה, שאנחנו רואים שדובר צה"ל מפיץ חומרים של עיתון הארץ – עיתון שמחליש את לוחמינו, שמחליש את חוסנם, שפוגע בביטחונם, שפוגע בתודעה שלהם. איך אנחנו מאפשרים את הדבר הזה? זהו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני שר האוצר, לא שר הביטחון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל אתה שר במשרד הביטחון << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני יודעת. אבל אתה שר במשרד הביטחון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אין לי שום סמכות על הצבא. אני אשיב. א. אין לי מושג. אני באמת לא מכיר את הנושא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חשבתי שבגלל זה היא שואלת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא, אבל אני רוצה להסביר. אני שר במשרד הביטחון שאחראי לחיים האזרחיים ביהודה ושומרון. אין לי שום סמכות על הצבא, אין לי שום נגיעה, לא לדובר צה"ל ולא – אני, יש מינהלת התיישבות במשרד הביטחון, שאחראית לחיים האזרחיים בשטחי C, במרחבים שהם באחריות וסמכות של מדינת ישראל ביהודה ושומרון. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אז אני אשמח לשמוע את עמדתך ביחס לאירוע הזה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני חושב שעיתון הארץ הוא עיתון שאסור להכניס אותו לבסיסי צה"ל. אסור להכניס אותו למשרדי ממשלה. אני חושב שההחלטה שקיבלנו, שקיבלו מנכ"לי משרדי הממשלה, לא לחלק אותו יותר, לבטל את המינויים, לא לפרסם בו, היא החלטה נכונה. ההנחיה שהוציאה היועצת המשפטית לממשלה בעניין הזה היא הזויה בעיניי, לא נכונה משפטית, לא מתחילה בכלל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה ההנחיה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הייתה איזו אמירה של היועצת המשפטית שזה לא חוקי שהמנכ"לים נתנו הנחיה – לא שוויוני, לא ענייני. עיתון שחותר נגד מדינת ישראל – אני לא דן עכשיו על חופש ביטוי; חופש ביטוי יש לכולם, שיגידו מה שהם רוצים. אני לא במרחבים האלה. אני לא צריך למממן, כמדינה. לא, אני אגיד את זה כשר האוצר, בכל זאת, אחראי לכסף: לא יכול להיות שאני כמדינה, אם בפרסום ואם במינויים - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ההתקשרויות האלה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - לא יכול להיות שאני כמדינה מממן עיתון שמוציא את דיבתה של ישראל רעה בעולם, בשקרים, בדיבה; מוציא את דיבתם של חיילי צה"ל הגיבורים והלוחמים; מוציא את דיבתם את מפקדי צה"ל; מוציא את דיבתה של מדינת ישראל; שותף מלא – מה זה שותף מלא? מחולל קמפיין דמוניזציה, דה-לגיטימציה, שמסכן את מדינת ישראל, שופך דלק למדורת ההסתה הבין-לאומית נגד מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איפה הצנזור הראשי? אין צנזור? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני עוד לא בעולמות הביטחוניים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אומר, איפה הצנזור? אם זה נכון, איפה הצנזור? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> היום יושבים בעולם אנטישמים שנלחמים נגד מדינת ישראל בטריבונלים בין-לאומיים, ומוציאים כתבות של עיתון הארץ, ואומרים: הינה, היהודים אומרים שצה"ל עושה פשעי מלחמה, והיהודים אומרים שיש אלימות מתנחלים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני השר, זה יותר חמור כשדובר צה"ל משתמש בחומרים האלה ומפיץ אותם בקרב הלוחמים שלנו. ההחלשה הזאת – אני יודעת שזה לא - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אבל השאלה - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז אני, ברשותך, חברת הכנסת הר מלך, אני רק אומר, אני אעביר את השאלה לשר הביטחון. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני אשמח אם תוכל להעביר את השאלה הזו לשר הביטחון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אגיד לו. אני באמת לא מכיר. אני לא מכיר לא את העובדות וגם לא את התשובה. יש לי תחושה ששר הביטחון ודאי יסכים איתך. אני אעביר לו את השאלה ואבקש ממנו לטפל בזה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. והשאלה - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני חוזר לשאלותיו של חבר הכנסת הלוי. ראשית, עמית, אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם. הפצ"רית לא הייתה בדיוני הקבינט. מי כן הייתה בדיוני הקבינט? היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה. היו שני דיונים מאוד מאוד נוקבים בקבינט בעניין הזה. כל השרים, מקצה לקצה – אני אסביר תכף את הטיעון המשפטי שלה, ולמה בעיניי הוא מופרך ברמת סטודנט למשפטים שנה א' סמסטר א'; אגב, כמו הרבה מאוד חוות דעת שלה, גם בנושאים אחרים, שאין בינן לבין משפט כלום. אלו מניפסטים, אפרופו עיתון הארץ, מניפסטים פוליטיים. היא וגיל לימון – שני דיונים מאוד נוקבים, בתקופה שבה הצבא כבר התחיל להרים דגל אדום, שיכול להיות שמתחיל להתפתח איזשהו משבר וצריך יהיה להכניס – הרי לא הכנסנו תקופה מאוד ארוכה, ברגע שמהיום ה-43 להפסקת האש הפסקנו את ההכנסה. ואז התחילו דיונים על איך, מה, מו, מי, ואז היה אותו עימות – לא יודע למה אנשים מדליפים מהקבינט, גם זו רעה חולה – היה לי עימות נוקב מאוד עם הרמטכ"ל, דרך אגב, לא יודע למי היה אינטרס להוציא אותו. בסדר, זה הפך את האירוע. אז אני חטפתי קצת על הראש, אבל איך אומרים? אשריי שנתפסתי על דברי תורה, כמו הסנקציות שאתמול הטילו עליי. לא מעניין אותי. אבל כל השרים, מקצה לקצה, אמרו את הדבר הפשוט שאתה אמרת, איזה היגיון יש להכניס – א. למקום שאנחנו לא רוצים שתהיה בו אוכלוסייה; ב. שאנחנו גם לא יכולים לשלוט בזה ולוודא שחמאס לא משתלט על זה. תכף אני אתייחס גם לשאלות שלך על המימון של חמאס ואיך זה עובד. היה ויכוח נוקב מאוד מאוד מאוד, ואני אומר שוב, כל השרים, מקצה לקצה – והיועצת המשפטית – אני אסביר תכף נימוק – היא גם לא כל כך נימקה. זאת אומרת, הרמטכ"ל בא ואמר: העמדה המשפטית שאני כרמטכ"ל מקבל מדבל"א והפצ"רית וכו' – עוד פעם, היא לא הייתה בפניי, אז אני לא יכול להעיד מה היא אומרת. ביקשנו שהיא תבוא, ביקשנו שיהיה דיון, זה לא קרה, אבל בא הרמטכ"ל ואומר: זו חוות הדעת המשפטית, ובאה היועצת המשפטית לממשלה ואומרת: כן, חייבים. מה היא הסבירה? היא אומרת: אסור להשתמש באוכל כדי להניע אוכלוסייה. עכשיו, למה זה טיעון שלא מתחיל בכלל? כי אמרנו: אנחנו לא משתמשים באוכל להניע אוכלוסייה. אנחנו מניעים אוכלוסייה לשם הגנתה ולשם הגנת לוחמינו. אי-אפשר. כשאתה מנהל לוחמה נגד לוחמת גרילה בתוך אוכלוסייה אזרחית אתה מסכן את האוכלוסייה ומסכן את הלוחמים שלך. אנחנו צריכים מרחב סטרילי שאפשר לעבוד בו חזק מאוד, עצים מאוד, אגרסיבי מאוד, באופן שבו אתה נלחם באויב ומשמיד אותו בלי שאתה פוגע באוכלוסייה ובלי שהחיילים שלך צריכים לתמרן בתוך אוכלוסייה ולהיפגע. והסיבה שאנחנו מניעים את האוכלוסייה ומוציאים אותה מצפון הרצועה – כי זה מרחב לחימה, ולא טוב שאוכלוסייה תהיה בו. זה מסכן אותה ומסכן את לוחמינו. בגלל זה אנחנו מניעים אותה, לא בגלל האוכל. נוסף לכך, אנחנו לא יכולים ולא צריכים להכניס סיוע לצפון הרצועה, כי שוב, כמו שאמרתי, הוכח כבר. ניסינו. איינשטיין, נכון שיש אמרה שמיוחסת לאלברט איינשטיין שאומרת: שטות זה לחזור על אותה פעולה שוב ושוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה? ניסינו שנה וחצי וראינו שאי-אפשר. ניסינו ככה וניסינו אחרת, וארגון כזה וארגון כזה, ואבטחה כזאת ומסלול כזה ונתיב כזה, ונכניס מפה, נכניס משם. הוכח שאי-אפשר. שילוב של שני המרכיבים האלה אומר שאנחנו שמים את האוכל במקום אחר, ועכשיו מי שרוצה – יש לו איפה לאכול. אני לא אומר לו: תזוז כי אתה רוצה אוכל. תזוז כי אני נלחם, תזוז כי זה מסכן אותך ומסכן את הלוחמים שלי, וכיוון שאני לא רוצה אותך שם, אני לא מכניס לך אוכל לשם. אני שם אוכל במקום שבו אני יודע לאבטח שהוא מגיע לבן אדם שצריך לאכול, לילד, לילדה, ולא לחמאס. ועכשיו אחת ועוד אחת שווה שתיים – התוצאה תהיה שמי שירצה לאכול, יצטרך ללכת לצד השני. פשוט טיעון שלא מתחיל. אבל היא עמדה בצורה מאוד נחרצת ואמרה: זו העמדה המשפטית. עכשיו, אפשר לפתוח דיון מאוד ארוך, עמית. הדרישה שלי מהצבא הייתה להגיד: עם כל הכבוד, יועצים משפטיים לא מקבלים החלטות בצבא. עם כל הכבוד. אבל אם אתה שואל אותי, כשבסוף רמטכ"ל שצריך להגן על הלוחמים והמפקדים שלו ועל הטייסים שלו, ויודע שהוא חשוף אחר כך, כולל לקמפיינים שקריים, מושחתים, של מלחמה משפטית נגד מדינת ישראל – תראה איך יש ארגונים שרודפים לוחמי צה"ל בעולם, מנסים להוציא להם צווי מעצר, וחקירות, ומפענחים צילומי פנים וכו' – אז הוא רוצה לפחות לדעת – להגיד לך כמה מול האנטישמיות? הרי אתה יודע שמשפט בין-לאומי זה לא משפט ולא נעליים, אלו גופים אנטישמיים שונאי ישראל. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לא - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בסדר, אז בסוף הוא אומר לעצמו: אבל המשפטנים המוסמכים במדינת ישראל זה היועצת המשפטית לממשלה. אתה לא צריך לשכנע אותי, אני רק רוצה לדון אותו לכף זכות, כי בסוף עומדים מאחוריו – הוא שולח צבא שלם למלחמה; הוא שולח טייסים להפציץ, הוא שולח טנקיסטים, הוא שולח לוחמים, והוא צריך לספק להם את ההגנה המקסימלית. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> בצלאל, בגלל זה הוא שולח את החיילים. בדיוק בגלל זה הוא שולח את החיילים לפירים. בדיוק בגלל זה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא. לא. לא. לא. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> בדיוק בגלל זה. מכיוון שאם הייתם עושים את ההפרדה, תאי השטח, לא הייתם מכניסים את החיילים לשם בכלל. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא. לא. לא. לא. עמית, פה יש לי ויכוח נוקב איתך. אני חושב שבהקשר המבצעי אתה טועה. אין מגבלות משפטיות של נז"א בהקשר המבצעי. לא מכניסים – תהיה איתי רגע. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אם הם נכנסים לשג'אעייה‎ במקום לעשות מצור על שג'אעייה‎, זה בגלל הפצ"רית – שאתה אומר. אז הרמטכ"ל מתחבא מאחורי הפצ"רית, אבל הוא פושע כלפי החיילים שלו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> צריך להיכנס – לא, אני לא מקבל את האמירה שלך, בטח לא את השפה הקשה. אני אומר, בסוף – לא, אל תגיד שהרמטכ"ל פושע כלפי – חס וחלילה. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חכה רגע. חכה רגע. הרמטכ"ל – בסוף לוחמים ומפקדים נותנים בו אמון. הוא שולח אותם למשימות נכונות, וגם מספק להם את ההגנה הנדרשת המקסימלית. אני לא יודע כמה זה יעזור, כי כמו שאמרתי, האנטישמים הצבועים האלה, לא מעניין אותם אם היועצת המשפטית שלנו תומכת או לא תומכת. אבל המינימום הוא שהוא אומר להם: חברים, יש לנו את הגיבוי המשפטי של מדינת ישראל הרשמית. אתה לא צריך לשכנע אותי בחוות הדעת האלה, אתה לא צריך לשכנע אותי בדוחות האלה, זה אלף-בית, לומדים את זה בצבא ארצות הברית ולומדים את זה באקדמיות בין-לאומיות, זה פשוט. תיאוריית המצור – מה שאיילנד בזמנו אמר – פשוט, נכון. תאמין לי, שמתי על זה ניירות, חילקנו על זה חוות דעת. אבל בסוף אומר הרמטכ"ל: אני צריך שלפחות מערכת המשפט הישראלית תעמוד מאחורי הלוחמים שלי, ואת זה צריך לוודא שיש. אני לא לא-יכול להבין את זה. אני מסכים איתך בנקודה אחת – אני אומר לך שהכניסה לבתים ולפירים היא כי צריך לחקור את זה, לתפוס את זה, להשמיד את זה; אגב, למצוא שם המון מודיעין, המון מפקדות, המון אמש"ט. באופן טבעי אני לא אפרט. אני גם לא רוצה להגיע למרחבים של סכנה, שאני אומר דברים שלא צריך לומר אותם, ולפגוע חס וחלילה בביטחון. אני לא איווט ליברמן – אני לא מופקר, עומד פה על הדוכן ומפקיר סודות מדינה. אבל שנייה, שנייה - - - << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> תסכים איתי - - - תסכים איתי שיהיה יותר קל להיכנס למרחבים האלה אחרי שעושים עליהם מצור - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בדיוק. פה אני מסכים איתך. בוא אני אגיד לך מה אני אמרתי באותם שני דיונים. אני אמרתי לרמטכ"ל: תקשיב טוב – היה, אגב, אחד השרים שאמר: לא נורא, נהרוג אותם שבעים. אמרתי לו: איזה קשקוש. אני רוצה שכשצה"ל ייכנס למרחבים האלה, הוא יפגוש זומבים רעבים, צמאים, מותשים, שיוצאים מהפירים ככה, עם דגל, עם תחתונים לבנים ונכנעים. לא רוצה אותם, לא רוצה אותם חזקים, שבעים ונלחמים בחיילים שלנו. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> - - - זה מה - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עוד פעם, אני לא יודע להגיד פצ"רית. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> זו המשמעות של - - - אמרת: אחד ועוד אחד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מדייק, כי אני לא שמעתי את הפצ"רית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עמית, זה לא פינג-פונג. תן לו לסיים להשיב. יש עוד שאלות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני שמעתי את היועצת המשפטית לממשלה בפירוש מונעת את זה - - - << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עמית, אני רוצה לשמוע את השר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה חד-משמעית מונעת את זה. זה חמור, זה מקומם, זה לא חוקי, אין לזה שום הצדקה בעולם, ובזה צריך להילחם. אני מסכים איתך. תזמינו אותה לוועדת החוץ והביטחון, שאתם חברים בה, ותשאלו את השאלות, תדרשו את התשובות. אנחנו עושים את זה בקבינט, תאמין לי, כל הזמן. בסדר, בוא, לא חסרות סיבות שצריך להחליף אותה, מזמן היינו כבר צריכים לעשות את זה. אני רק רוצה להסביר דבר על המודל השלם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אולי כדאי שנשמע גם – אולי שזה יהיה סיכום על הכול. באותו נושא – אביחי בוארון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בסדר. ממש בקצרה, על המודל השלם. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תראה, לוח זמנים, עמית, אני לא מוסמך להגיד לך. בסוף אני לא שר הביטחון ולא שולט בצבא. אני חושב שזה צריך להיות יותר מהר. אגיד לך יותר מזה, ההנחיה של ראש הממשלה הייתה לבצע שני טקטים: בתחילה מעבירים את האוכלוסייה מהצפון לדרום, שוב, לשם הגנתה, דרך ציר נצרים – עוד בלי נקזים, כי אתה צריך שזה יהיה מאוד מהר. הופכים את המרחב של רפיח, שמדרום לציר מורג, למרחב סטרילי שאין בו חמאס; זה כבר עכשיו המצב. בסוגריים: בעיניי, לחמש שם מיליציות זו הזיה. הזיה. עשו את זה מאחורי גבנו, בלי לדבר איתנו. אני לא מצליח להבין את ההיגיון שבדבר הזה. אבל בגדול, באנו ואמרנו לצבא: תכינו אתם מרחבים הומניטריים למיליון איש במרחב הזה של רפיח, תכניסו, תעבירו את האנשים דרך נקזים, ואז זה כבר סטרילי. מה שקרה – הטיהור בוצע. במרחב הזה של דרום ציר נצרים כבר אין חמאס. לא יודע להגיד לך – אחד פה, שניים – אין שם כבר. אין חטיבת רפיח, לא מעל ולא מתחת. השמידו, באמת עשו שם עבודה יוצאת מן הכלל בחודשיים, חודש וחצי שמסוף הפסקת האש ועד תחילת מרכבות גדעון. הצבא אמר להם: תהפכו את הסדר ותאיצו. זה לא קורה. יש להם כל מיני הסברים, אני לא יודע להגיד לך אם זה תירוצים או הסברים, אני לא רוצה להגן עליהם, כי אני לא מסכים עם זה. אחת הטענות, למשל, הייתה שהכול שם הרוס, ולכן, כדי שתוכל להביא לשם הרבה אוכלוסייה, אתה צריך ליישר שם שטח. עכשיו אתה במתח לאן לקחת את ה-D9, אם לשים אותו שם כדי לשטח שטח או לשלוח אותו לפני הכוחות. זה מה שהצבא אומר. אני לא בטוח שאני קונה את ההסבר הזה. אני אומר פה בכנות, אני לא בטוח שאני קונה את ההסבר הזה. אני חושב שהצבא צריך הרבה הרבה יותר מהר לייצר את המרחב הסטרילי הזה, להעביר מאות אלפים, לא 1,000–2,000 ולא עם מיליציית אבו משהו – מאות אלפי עזתים דרך נקזים למרחב הזה. שם, עוד פעם, יהיה מאוד קל להקים את המחפ"זים האלה, לתת לחברות האלה לנהל את זה, כי כבר אין חמאס, אין פה מי שמאיים בנשק ויורה. אתה שואל אותי, זה המענה השלם, ההפרדה המלאה. יש הנחיה חד-משמעית של ראש הממשלה – אגב, גם החלטה כתובה, בסדר? להאיץ את הדבר הזה כמה שיותר מהר. אני מקווה שהוא יקרה. אני לא יודע לתת לך לוחות זמנים. יפתחו במקביל עוד כמה מרכזים, אני מאוד מקווה. יש על זה שיח. אז גם יפתחו כמה מרכזים, גם ניצור את הסטריליות של המרחב – זה ישים אותנו במקום אחר. אמרת קודם שאתה חולק עליי – אני לא טוען שחמאס בשבירה, כי אז הוא כבר היה נכנע. אני חושב שהוא קרוב לשם. אני חושב שאנחנו בדרך הנכונה, שהשילוב של הלחץ הצבאי הגדול עם השמדת התשתיות, הכיבוש והחזקה בשטח וההבנה שלאט-לאט הוא הולך ומתכנס; עם הניתוק שלו מהאוכלוסייה והסיוע – ואתה רואה כבר את הכאוס, ואתה רואה כבר את שבירת מחסום הפחד. אתה רואה כבר את שבירת מחסום הפחד. חמאס בהתחלה שם מחסומים וירה באזרחים שרצו ללכת לקבל את האוכל במח"פזים. היום אתה רואה עשרות אלפי אנשים רצים לשם. שברנו משהו במבנה. כמובן, התחלתי להגיד לך קודם שסוף-סוף יש עכשיו מאמץ מאוד משמעותי, גם מודיעיני. אני לא יכול לפרט. שאלת אותי הרבה דברים – אני לא יכול לפרט. אני מניח שתבקשו בוועדה, אז אפשר, אבל יש כבר הרבה מאמצים היום למצוא את צירי הכסף – איך זה עובד, מה המנגנונים, איזה בנקים, איך לטפל, כן רשות, לא רשות. יש לא מעט צעדים שמבוצעים, ואני חושב שאנחנו במצב הרבה יותר טוב. זה עוד לא שלם – אל תשכח שאפשר להעביר היום בביטקוין ויש המון המון המון דרכים היום. לא בכולן אנחנו יודעים לטפל. אנחנו גם לא מקבלים שיתופי פעולה. המזומן קיים בתוך הרצועה. אז העלית את ההצעה שגדעון העלה, של השטרות של 200 – בנק ישראל אומר שזה בעייתי. שוב, לא ניכנס פה לכול. אני אומר לך עוד פעם: התפקיד שלך ושלי זה כל הזמן לדרוש שזה יהיה יותר טוב ויותר מהר ויותר נחוש. אני אומר לך שאנחנו לפחות – שוב, שנה וחצי זאת הייתה פשוט איוולת, אין לי מילה אחרת. היו מאמץ צבאי טוב ואיוולת אזרחית שפשוט קיזזה הרבה מאוד מאוד מההישגים. אני אומר לך שאנחנו בחודשים האחרונים במקום אחר. עוד פעם, יש עוד הרבה לאן להתקדם ולעשות את זה יותר טוב ויותר נכון ויותר הרמטי ויותר סטרילי. לאורך זמן אני חושב שאנחנו בציר התקדמות נכון, ולכן אני הרבה יותר אופטימי היום – שוב, בתנאי שחס וחלילה לא תהיה עכשיו עצירה שבעצם תיקח אותנו בחזרה אחורה ואחרי זה נצטרך להתחיל את הכול מחדש. אני לא מקבל את זה שיש לנו שעון חול בלתי מוגבל. בסוף יש שעון חול בין-לאומי ושעון חול פנימי, ואי-אפשר להחזיק את עם ישראל במלחמה לנצח. בסוף יש מילואימניקים ויש משפחות ויש כלכלה. צריך את המהלך הזה לסיים, חודשיים, שלושה, ולהיות אחרי הכנעה והשמדה מוחלטת של חמאס – זה אפשרי – ולהחזיר את החטופים, אחרי הניצחון. שוב, להילחם בטרור נצטרך עוד הרבה שנים, כמו ביהודה ושומרון, אבל אפשר להילחם ולנצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אביחי בוארון, שאלת סיכום, ונסכם את הדיון. אפשרתי לך כי באמת זה דיון מאוד חשוב, והסקירה פה מאוד מעניינת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע, יש אחרי זה שאילתה של פינדרוס או שלא? איפה הוא? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. הוא פה, הוא פה, הוא בפרסה. איפה חבר הכנסת פינדרוס? עוד מעט השאילתה שלו. חבר הכנסת פינדרוס – יש לו שאילתה, שייכנס למליאה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני השר, קודם כול אני רוצה לברך אותך על כל מה שאתה עושה בכלל, ובהתיישבות ביהודה ושומרון ובכל הארץ בפרט. אני גם אבשר לך שברגעים האלה ממש מכריזים על אדמות מדינה ביישוב מלאכי השלום. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> 730 דונם, חתמנו הבוקר. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> זה הודות לצוות הנהדר שלך. מעניין לעניין באותו עניין, אדוני השר, ב-9 באוקטובר 2023, בצירוף מקרים מצמרר, פורסמה החלטה של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, שהחליטה כדלקמן: "בהיעדר שינוי בהערכה הלאומית, ישראל תפעל למנוע את קריסת הרשות הפלסטינית תוך קידום התביעה לחדול מפעילותה נגד ישראל בזירה הבין-לאומית המשפטית-מדינית, מן ההסתה במערכות התקשורת והחינוך שלה, מן התשלומים למשפחות המחבלים והרוצחים ומן הבנייה הבלתי-חוקית בשטחי C". למען הדיוק, אדוני לא הרים ידו בעד ההחלטה הזאת, וגם שר נוסף התנגד לה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה השאלה? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול שאלה כזאת, אדוני. זה פורסם ב-9 באוקטובר. האם לאחר האירועים, לאחר הטבח, אין שינוי בהערכה הלאומית? האם הרשות הפלסטינית עשתה מה שהקבינט דרש ממנה, "קידום התביעה לחדול מפעילותה נגד ישראל בזירה הבין-לאומית המשפטית-מדינית מן ההסתה במערכות התקשורת והחינוך שלה"? הפסיקה את התשלומים של המחבלים? רוצה לומר, אדוני: כל זה לא קרה, קרה ההפך הגמור. ואולי הגיע הזמן שאדוני יפעל בכובעו כחבר קבינט לקדם החלטה שקודם כול נסוגה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אביחי, זו שאלה, לא נאום. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. החלטה שנסוגה - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת מלול, אתה הולך להיות פה עד אמצע הלילה, מה אכפת לך? בכל מקרה תהיה פה עד אמצע הלילה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אבל יש תקנון. אני נצמד למסגרת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> סליחה על ההערכה הצינית. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה צודק, אתה צודק. בדרך כלל אני בא עם שאלות סדורות. האם לא נכון קודם כול לקחת צעד אחורה מההחלטה הזאת ולסגת מההחלטה למנוע את קריסת הרשות? אולי אפילו יותר מזה – לעשות צעד קדימה וללכת בדרך – אי-קריסת הרשות. אדוני היושב-ראש, ברשותך, שאלה של חברי אלי רביבו, שפינה פה את העמדה הזאת, ואני אמשיך את השאלה שלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> באותו נושא, אני מקווה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> ידוע שנושא התחבורה הציבורית בפריפריה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא. לא, עזוב, זה פינדרוס. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> שיבוא בשאילתה של פינדרוס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, בשאילתה של פינדרוס אין שאלות המשך. בסדר, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> טוב, חבר הכנסת בוארון, תודה רבה על שאלתך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני החרגתי רק בגלל הנושא החשוב, הצבאי, אבל בנושאים אחרים אפשר להגיש שאילתה למשרד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני, כמובן, אענה על בסיס עמדתי, לא על בסיס העמדה של ראש הממשלה ושל הממשלה, שכרגע אינה תואמת את עמדתי. אתחיל. אם אני זוכר נכון, באותו דיון ערב המלחמה אני הזכרתי את הבדיחה על הרשל'ה. אתה מכיר, אחת הבדיחות על הרשל'ה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש הרבה בדיחות. איזו מהן? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אעשה מה שעשה אבא שלי – אתה מכיר את זה? בדיוק. אם לא תיתנו לי אוכל, אני אעשה מה שעשה אבא שלי. מה תעשה? אני אלך לישון רעב. אז אמרתי שאני לא מבין, אתם אומרים לרשות: נו נו נו, תפסיקו להילחם נגדנו ב-ICC וב-ICJ, תפסיקו להשתלט על שטחי C, תפסיקו זה. ומה תעשו אם לא, מה, נלך לישון רעבים? על מי אנחנו מאיימים? צריך לומר את האמת, הרשות הפלסטינית היא האויב החלש ביותר שלנו, שגורם לנו היום את הנזק הגדול, החמור והקשה ביותר, נזק בין-לאומי שלא יתואר. כל האירוע ב-ICC, ב-ICJ, זה הרשות עומדת מאחורי דרום אפריקה. כל האירוע עכשיו, הוועידה של מקרון יחד עם סעודיה, זה הכול הרשות. מנסים לכפות עלינו להתאבד. הרי מה זה להקים מדינה פלסטינית? זאת מדינת טרור בלב-ליבה של ארץ ישראל. זה לקחת את עזה – ראינו מה זה עזה – להכפיל אותה פי 20 בגודל, לשים אותה על ההר, על השטח ששולט על כל מדינת ישראל. הרשות הפלסטינית, מעבר לצעדים של ההשתלטות שלה בשטח, ולתמיכת הטרור שבה, ולתשלום משכורות מחבלים, עד היום לא גינתה את הטבח של החמאס. הרשות הזאת חותרת תחת מדינת ישראל ומסיבה לנו נזקים מדיניים בין-לאומיים חמורים מאוד. עכשיו, אם לא תהיה רשות, לא יהיה מי שיחולל את זה. הרשות היא אויב, והיא מנהלת נגדנו מל-ח-מה. נכון, היא לא עושה כרגע – אגב, אני חושב שביהודה ושומרון אנחנו עדיין בקונספציה מסוכנת מאוד. למה אנחנו לא רוצים להקריס – לא אנחנו, למה ראש הממשלה, לצורך העניין, לא רוצה להקריס את הרשות, מערכת הביטחון לא רוצה? מה נעשה? מי יעזור לנו? מי יטפל? זאת ממש הקונספציה – מתמכרים לשקט מלאכותי בהווה, וכתוצאה מזה יש עשרות ומאות כלי נשק חוקיים ולא חוקיים שבדקה חס וחלילה מתהפכים על הראש של כולנו, עם טנדרים - - << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אבל אדוני השר, יש הערכה מדינית אחרת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע, רגע, אביחי. שנייה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, אביחי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - שבדקה מתהפכים. אותו הדבר היה לנו בלבנון – 20 שנה של שקט, והתפתחה מפלצת. אותו דבר בחמאס. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בוא, תאמין לי, אביחי, אני אומר את הדברים. תן לי רגע, תן לי. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> ההחלטה אומרת "בהיעדר החלטה מדינית". << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע, רגע, שנייה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אביחי, אפשרתי לך. חבר הכנסת אביחי, תן לשר לסיים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני לא עושה את זה בשביל ההחלטה, אני אומר לך את עמדתי. תכף אני אגיד לך מה אני עושה בעניין, איפה שזה בסמכותי. אני שואל את עצמי שנים – אמרתי את זה לראש הממשלה אין-ספור פעמים. אגב, אני דרשתי לפני ההחלטה הזאת אין-ספור דיונים על הרשות. הגיע הזמן להסתכל על זה בעיניים ולקבל החלטות. גם ביטחונית אני טוען שזאת קונספציה מסוכנת – שוב, כאילו קונה לנו שקט בטווח הקצר - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה, עליזה, עליזה ב', עליזה ב'. בבקשה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - כאילו קונה לנו שקט בטווח הקצר, ויתפוצץ לנו בפרצוף בטווח הארוך. אבל כבר היום הנזקים הבין-לאומיים שהרשות גורמת – ניזקה עולה על תועלתה. עכשיו, אתה שואל את עצמך: איך יכול להיות שהרשות, גוף שחי עלינו, חי על הכידונים של צה"ל, חי על הכסף שאנחנו מעבירים להם – כל הסילוקין וכו' – איך יכול להיות שהיא מרשה לעצמה ככה להילחם בנו? התשובה היא פשוטה: הרשות חיה בתודעה שאנחנו צריכים אותה יותר ממה שהיא צריכה אותנו, לכן היא יכולה להרשות לעצמה לצחוק עלינו כל הדרך להאג. אני אמרתי לראש הממשלה: בשנייה שהרשות תבין שמבחינתנו – שתקרוס. ניזקה עולה על תועלתה – שתקרוס. אם היא רוצה לשרוד, שתשכנע אותנו שהיא מביאה לנו יותר תועלת מנזק, אז אולי. באותו רגע אתה תראה שהיא תפסיק. אבל בשביל זה אתה צריך לקבל החלטה שאתה מוכן ללכת עד הסוף ולהקריס אותה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל יש שיתופי פעולה בין מנגנוני הביטחון. תסתכל על כל התמונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז אני טוען – עזוב, רגע, קודם כול זה לא נכון. שנייה, יש שיתוף פעולה מינימלי, על דגי רקק, באינטרסים שלהם, רק באינטרסים שלהם. תאמין לי, את העבודה הקשה צה"ל עושה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני שומע וקורא. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אומר לך כחבר קבינט. את העבודה הקשה צה"ל עושה כל יום, כל לילה – מחנות פליטים וכו'. הם מתעסקים בדגי רקק ועושים אותם בשביל עצמם. אבל - - - << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, יכול להיות שנוכח הסנקציות על שרים בממשלה ונוכח הכינוס בצרפת, צריך לעשות הערכה מדינית מחודשת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל תן לי רגע עוד משפט, נו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, חבר הכנסת אביחי, בבקשה, לא להפריע לשר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אביחי, אני עונה ארוך, אני עונה ארוך כי ביקשו ממני, אז תן לי. תאמין לי שאתה תקבל את כל התשובות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, זה גם מעניין. אני רואה שאתה נהנה מזה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני, כבר אתמול בלילה הנחתי את החשב הכללי לבטל את השיפוי של הקורספונדנטים – עוד רגע נסביר מה זה – וזה יכול להקריס את הרשות, ולא אכפת לי. החודש עדיין לא העברתי להם את הסילוקין כבר 11 יום. שיקפצו לי. מי שנלחם נגד מדינת ישראל, אני נלחם בו. האיוולת הזאת שאנחנו מאכילים את היד שנותנת לנו סטירה היא לא נורמלית; נותנת לנו אגרוף, לוחצת על ההדק שיורה בנו בקרבות מדיניים. אני חושב שמדינת ישראל צריכה להביא לפירוקה של הרשות. הרשות מרדימה אותנו ביטחונית, וכפי שאמרתי, חס וחלילה, ברגע אחד של היפוך קערה, זה יהיה נורא ואיום. נערכים עם כיתות כוננות – רחוק מלהרגיע. אגב, הבעיה לא תהיה ביהודה ושומרון. הטנדרים האלה ירוצו על כביש 6 לכפר סבא, לנתניה, למי שעוד לא הבין את זה. אנחנו רצועת הביטחון של מדינת ישראל כדי שכפר סבא לא תהיה כפר עזה ונתניה לא תהיה בארי וניצני עוז לא תהיה נחל עוז, חס וחלילה. חס וחלילה. כל מה שאנחנו עושים ביהודה ושומרון עכשיו, הריבונות דה פקטו, כן, ההכרזות, הקווים הכחולים, ו-50 יישובים שאנחנו מקימים ומסדירים, והכבישים – זה הכול גם כי זאת ארצנו וזאת מצוות יישוב ארץ ישראל, ואנחנו שמחים בזה וגאים בזה, אבל גם כי זאת רצועת הביטחון של מדינת ישראל. אין כמעט אחד נורמלי במדינה הזאת שלא מבין את זה אחרי 7 באוקטובר. אבל הרשות נלחמת בנו, עוד פעם, היא מרדימה אותנו ביטחונית, וזה עלול להיות מסוכן, להתפוצץ לנו בפרצוף. היא מסוכנת לנו מדינית, ולכן ניזקה עולה אולי על התועלות הקטנות שיש לנו, ולכן צריך להקריס אותה. עכשיו, להביא החלטה לקבינט צריך ראש ממשלה. ראש הממשלה עדיין לא שם; הצבא עדיין לא שם. בואו ביחד נוליך מהלך, ניצור לחץ. אני, בסמכויות שלי, הנחתי אתמול את החשב הכללי במשפט אחד: על רקע מלחמת הדה-לגיטימציה שמובילה הרשות נגד מדינת ישראל והנזקים המדיניים שהיא גורמת לנו, אנחנו עוצרים את הקורספונדנטים. אם תיתן לי זמן, אני אסביר מה זה הקורספונדנט האלה. זאת הזיה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה זה מה שאמרת? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אסביר, אני אסביר. בשנת 2017 ארצות הברית מחוקקת את החוק שנקרא pay for slay – חוק שאוסר לממן גופים שמממנים טרור; חוק שחושף לסנקציות גופים פיננסיים שיהיו שותפים למימון טרור. עכשיו, באים הבנקים הישראליים ואומרים: אנחנו לא מוכנים להעביר, לעשות העברות בנקאיות, לבנקים ברשות הפלסטינית, כיוון שהבנקים האלה לא עומדים בשום סטנדרט של שקיפות, של מאבק בטרור ובהלבנת הון. הבנקים האלה מעבירים כסף אולי למשפחות, לטרוריסטים בעצמם, הבנקים האלה בוודאי מעבירים כסף לרשות, והרשות משלמת משכורות למשפחות של מחבלים. אומר הבנק הישראלי: מחר אני חשוף לתביעות של המערכת האמריקאית, או יתבעו אותי נפגעי טרור, או יטילו עליי סנקציות אמריקאיות, כי זה על פי החוק האמריקאי – אני אסביר מה זה. השיפוי על הקורספונדנטים בתקופה הקודמת, אומר לי ג'ק לו, השגריר הקודם, אומר לי: תשמע – אני אומר לו: אתה מצפה שאני אעשה מה שלך אסור? הרי לך בחוק האמריקאי אסור להעביר דולר, סנט אחד, לרשות הפלסטינית, סנט אחד, על פי החוק שלך. אתה רוצה שאני אעשה מה שלך אסור לעשות? ישבו על זה חכמי חלם שבעה ימים ושבעה לילות – זה היה ב-2017 – אמרו: מה נעשה? נקים חברה ממשלתית. רגע, מה זה המושג קורספונדנטים? קורספונדנציה זאת העברת כסף בין מדינות, בסדר? לי יש חשבון בבנק מסוים, אני רוצה להעביר למדינה אחרת – זה נקרא קורספונדנציה. הבנקים הישראליים כמובן עושים העברות לכל הבנקים בעולם. לך יש, אביחי, חשבון, לא משנה באיזה בנק, אתה רוצה להעביר כסף לחשבון ב-City Bank בניו יורק, אז מעבירים. שוב, הבנקים הישראליים אמרו: אנחנו לא מוכנים לעשות העברות בנקאיות מהחשבון הפרטי של אביחי לחשבון פרטי של ערבי ביהודה ושומרון, כי המערכת הבנקאית שם נגועה בטרור, ומחר הם ייחשפו לסיכונים. באו ואמרו: אנחנו נקים חברה ממשלתית שהיא תהיה כמו בנק, היא תעשה את כל הטרנסאקציות האלה, את כל ההעברות האלה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> והיא לא תהיה חשופה? יש לה חסינות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> היא חברה ממשלתית, וייתנו חסינות מהעמדה לדין. תקשיבו, אתם יודעים למה זה לא הוקם? אין אף אחד שמוכן להיות הדירקטוריון של החברה – אני אומר, בצדק. אז נניח שהייעוץ המשפטי לממשלה פה בישראל ייתן להם חסינות מהעמדה. מחר הם יטוסו לאיזו מדינה בעולם ושם יעצרו אותם; מחר הם ירצו לעשות עסקים בעולם ויטילו עליהם סנקציות. ואז אמרו: עד שתקום החברה הזאת, מדינת ישראל תיתן ערבות. יש שני בנקים בישראל, לאומי ופועלים, נדמה לי, שעושים את ההעברות האלה. כל הבנקים האחרים מעבירים אליהם והם מעבירים. מדינת ישראל, החשב הכללי, ייתן להם שיפוי. היום אנחנו נותנים להם ערבות של עד 5 מיליארד שקל כיסוי אם יתבעו אותם, זאת אומרת הם מעבירים כסף, ואם יתבעו אותם, אנחנו מכסים, מגינים להם על הסיכונים עד 5 מיליארד שקל, והיועצת המשפטית לממשלה נותנת להם חסינות בפני חקירות והעמדה לדין פלילי. כל שנה המנגנון הזה מתחדש. שר האוצר צריך לבוא לקבינט, לעדכן על התקדמות הפתרון הקבוע ולהאריך את הפתרון הזמני. עכשיו, בינינו, זה עבד על אוטומט מ-2017 עם כל שרי האוצר. אני נכנסתי לתפקיד – אמרו לי: אתה צריך להביא החלטה לקבינט. אמרתי: מה זה? בוא נלמד את זה. אגב, אגב, חשוב לומר: כשיצרו את ההסדר הזה עם האמריקאים – זה היה בשיתוף פעולה עם האמריקאים אז – אז דרשו מהרשות לעשות שבעה צעדים שבעצם יעמידו את המערכת הפיננסית ברשות בסטנדרטים הבין-לאומיים של שקיפות, של מאבק בטרור, מאבק בהלבנת הון. יש פה ביקורות של FATF, הגוף הבין-לאומי למאבק – הרשות הבין-לאומית למאבק בהלבנת הון, ויש ביקורות של קרן המטבע, יש כל מיני סטנדרטים שהם צריכים לעמוד בהם וביקורות. ביקשתי ללמוד את זה, אז הסבירו לי את כל מה שהסברתי לך עכשיו, איך זה עבד. שאלתי: נו, הרשות עשתה משהו משבעת הצעדים האלה? לא. לא עשתה כלום. אף אחד. הייתה איזו ביקורת בין-לאומית? כלום. אמרתי: אני לא מחדש – זה היה בממשל ביידן. אמרתי: לא הבנתי, הרי כל מה שאני יכול לפי החלטת הקבינט, לבוא לקבינט ולהאריך את הפתרון הזמני, זה כי יש התקדמות בקבע. אבל אין התקדמות בקבע – א. כי החברה לא מתקדמת, כי אי-אפשר להקים אותה; ב. כי הרשות לא עושה שום דבר. אני לא מביא את הפתרון. כל העולם על הראש שלי: אתה מקריס את הרשות. אגב, תדעו לכם, בשנייה שזה קורה, מאותו יום אין העברות בשקלים. שיעבדו בדינרים ירדניים. אין שום ממשק בין הכלכלה הישראלית לכלכלה הערבית ביהודה ושומרון, לא של הרשות ולא של השוק הפרטי. לחצים, לחצים, לחצים. בפועל הארכתי בשלושה חודשים – אני לא ארחיב – קיבלתי בזה הרבה דברים. אז היו סנקציות על המתיישבים, אז בתמורה לזה שהארכתי בשלושה חודשים מחלקת המדינה האמריקנית וה-Treasury שם נתנו הוראה לבנקים שלנו לאפשר למתיישבים שהטילו עליהם סנקציות להחזיק לפחות את החיים הפרטיים, את המשפחה וכו'. תשמע, אביחי, בתוך 50 היישובים שעשינו, הרי 22 עשינו עכשיו – זה אומר ש-28 עשינו אצל ביידן. אז כל פעם ככה הייתי סוחר בזה. הייתי מאריך כל פעם עוד חודשיים, עוד שלושה, ומול זה מקבל תמורות. לא משנה. אבל אנחנו דרשנו שתהיה גם ביקורת. ביוני התחילה ביקורת של הגוף הבין-לאומי הזה. בקיצור, נתנו פה לא מעט דרישות. אבל ישבה אצלי למשל המתאמת ההומניטרית של האו"ם באחת הפעמים שלא הסכמתי להאריך – היא הייתה לפני כן שרת האוצר של הולנד, אז היא מכירה. היא ישבה אצלי – אגב, אישה מאוד נחמדה – אמרתי לה: תגידי לי רגע, כשאני רוצה עכשיו להעביר כסף להולנד, אני צריך ערבות של מדינת ישראל? הבנק שלי מעביר – למה? כי המערכת ההולנדית. אז מה את רוצה ממני? תיסעי לרמאללה, תוודאי שהמערכת הבנקאית של רמאללה תעמוד בסטנדרטים הבין-לאומיים של מאבק בטרור והלבנת הון, ולא יצטרכו ערבות שלי. מה את מצפה ממני, שאני אתן ערבות לבנק ישראלי שיעביר כסף לבנק פלסטיני שיעביר כסף למחבל שירצח את האזרח שלי? יש מדינה נורמלית בעולם שעושה דבר כזה? יש מדינה נורמלית בעולם? אני אגיד לך את האמת, אני, בגלל שאני בסוף אדם אחראי וממלכתי – הרי זה בסמכות שלי. יכולתי להגיד: חבר'ה, אין, על גופתי המתה. אבל בסוף אני חלק מממשלה ואני חושב שאי-אפשר שכל שר יעשה מה שהוא רוצה, ולכן לאורך זמן – אגב, ככה מנענו סנקציות אמריקניות גם על שרים בממשלה. הבהרנו להם: תראו, אם יהיו סנקציות, אנחנו נקריס את הרשות דרך זה. אל תשחקו איתנו. וניהלנו את זה מול ביידן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סנקציות מצד ארצות הברית. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כן, סנקציות אמריקניות. סנקציות אירופיות – אמרתי אתמול בצחוק שאני לא יודע מה אני אעשה עכשיו עם כל הנכסים שלי בבריטניה וחשבונות הבנק שלי בניו זילנד ואני יודע מה. אז ברוך השם אין לי נכסים, לא בארץ ולא בחו"ל. אביחי, מרבה נכסים מרבה דאגה, אתה רואה? הסנקציות האלה לא מעניינות אותי ואין לי מה לחפש במדינות האנטישמיות האלה, אז אני גם לא הולך להיכנס לשם. אגב, צריך להיזהר – זה לא המדינות, זה ממשלות שמאל במדינות האלה, שפשוט התאסלמו בגלל ההגירה המוסלמית לשם. אני חושב שתהיה ריאקציה. בסוף הימין יחזור לשם, כי בסוף אנשים הם חפצי חיים, הם רואים מה המשמעות של לתת לאסלאם להשתלט להם על אירופה – לא רק אירופה, גם קנדה – אבל הצביעות הזאת עכשיו, באמת ברמה האישית היא לא מפריעה לי. אני חושב שברמה הלאומית יש פה דבר רע מאוד, מסוכן מאוד. בתיאום עם ראש הממשלה ושר החוץ והשר דרמר אנחנו נגבש חבילה שלמה של צעדים, גם אל מול המדינות האלה, גם אל מול הרשות, גם בהתיישבות, כדי לוודא שאנחנו לא עוברים על זה לסדר-היום. זה לא סנקציות נגדי, זה סנקציות נגד המדינה, נגד הממשלה כולה, נגד אזרחי ישראל כולם. בסוף המדינות האלה רוצות לגרום לנו לעצור את המלחמה, רוצות לגרום לנו להפסיד, רוצות לגרום לנו להתאבד ולהקים מדינת טרור בלב-ליבה של ארץ ישראל ולכפות עלינו את הדבר הזה, ואל מול זה כולנו עומדים פה כחומה בצורה. ביחד לא ניתן לזה לקרות. אני אומר לך, אביחי, אתמול הנחיתי את החשב הכללי לבטל את השיפוי הזה. אין מצב בעולם שהרשות תנהל נגדנו מלחמה ואנחנו נעזור לה. נראה אתכם מסתדרים. ואני מפסיק גם להעביר את כספי הסילוקים: אני לא אגבה כסף עבורכם – זה כסף שלהם, צריך להגיד את האמת, זה כסף שהם גובים כמיסוי שלהם. אני לא הולך – הרבה גם בזכותך, אתה עוררת אותנו, עשינו הרי את התקנות של הבדיקות במעברים וכו' לראות שאין שם גנבות. ועדיין, אני לא מוכן להיות גובה המס עבורכם. תסתדרו לבד, נראה אתכם. אני רוצה להגיד למדינות באירופה יותר מזה – למקרון: אתה חושב שאתה תכפה הכרה במדינה פלסטינית? אנחנו נדאג שלא יהיה לך במה להכיר. הרי היום יש לו רשות, אז הוא יכול להכיר. אנחנו נדאג שלא יהיה לך במה להכיר. מה אתה חושב, שאתה מאיים עלינו? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אבל הקבינט בעצמו, אדוני השר, מחליט - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אביחי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אוה, אז אני יחד איתך - - - << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> זה תחת הערכה - - - 7 באוקטובר - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אביחי, אני ביחד איתך קורא מכאן לראש הממשלה ולשר הביטחון: בואו נביא החלטת קבינט שאומרת שמדינת ישראל, אין לה שום אינטרס ברשות, היא מוכנה שהיא תתפרק, מפסיקה לעזור לה. נזקה עולה על תועלתה. מי שנלחם בנו הוא אויב, ואנחנו לא מתחזקים את האויב שלנו. נקודה. אני איתך בעניין הזה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. נעבור לשאילתה הבאה, של חבר הכנסת - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אגב, אתה יודע שעל זה הסנקציות. הסנקציות עליי זה כי אני פוגע ב"חזון" – במירכאות כפולות ומכופלות – של הקמת מדינת הטרור הזאת בלב-ליבה של ארץ ישראל. על זה הסנקציות, אז אני גאה בזה. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אם יש כבר סנקציות, אשריך שנתפסת על - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואם עוד אין עליך סנקציות סימן שאתה לא עושה מספיק, אביחי. יאללה, לעבודה, קדימה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אביחי, תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה, שאילתה לשר האוצר. תיצמד לטקסט. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עליזה, תקשיבי רגע, אצלי זה לפי שעות. תעריף לא זול. לא זול. וזה כמו בחניונים – חלק של שעה זה שעה מלאה, אז אנחנו כבר בשעה השנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משלמת. משלמת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> עליזה, את יכולה להגיד לו שאת משלמת לו - - - כל ההתחייבויות - - - החרדי - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> פינדרוס, אני רק אומר לך עוד לפני השאילתה שלך, שאם אתם תפזרו לנו את הכנסת, היועצת תוציא הנחיה שאנחנו בתקופת בחירות, ולא נוכל לטפל, לא בבעיות במס הכנסה, לא בשיפור השירות. לא נוכל לעשות כלום. לא כדאי לכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, לפני שאתה שואל, בתשובה אני רוצה לדעת אם יהיו טיסות ישירות לארגנטינה. זה מעניין, אני יושב-ראש קבוצת הידידות עם ארגנטינה. הייתי שם עכשיו, והם רוצים את זה מאוד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כן, אנחנו נודיע על זה מחר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בכבוד. << שאילתה >> 3339. תקלה חוזרת באתר רשות המיסים << שאילתה >> << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני השר, נכון להיום בבוקר - - - << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> המיקרופון שלך לא עובד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עובד. בכבוד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לנוכח התקלה החוזרת באתר רשות המיסים, המונעת מאזרחים חדשים להנפיק קוד משתמש קבוע באמצעות פרטי כרטיס האשראי – התקלה שהופיעה כבר בפברואר למשך שבועות ארוכים כעת חזרה שוב לכמה שבועות – רצוני לשאול: האם קיימת תוכנית לפתרון מהיר של הבעיה ולמניעת הישנותה בעתיד? הדבר פוגע במיוחד בציבור שכירים, פנסיונרים, שאין בידם טופס 106 או שהכנסתם נמוכה ואינם יכולים לממש את זכויותיהם באופן מקוון. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> תודה רבה לך, חבר הכנסת פינדרוס, על השאלה, שאלה חשובה מאוד. אני אנצל את ההזדמנות, ברשותך, קודם כול – אתה מקשיב לתשובה, חבר הכנסת פינדרוס, או - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, מעניינת אותך גם התשובה או רק להשמיע? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אנצל ברשותך את ההזדמנות, חבר הכנסת פינדרוס, להודות כאן מעל הדוכן הזה לרשות המיסים, לשי אהרונוביץ' העומד בראשה; לאריה רימיני, שעומד בראש שע"מ, איש מוכשר מאוד, שעזב לא מעט בשוק הפרטי וחזר למגזר הציבורי כדי לשפר את השירות; לכל עובדי הרשות – בהנהלה, בשטח, בסניפים בכל הארץ – על עבודה יוצאת מן הכלל שהם עושים בהמון תחומים: בלגבות את הכנסות המדינה, בלתת את כל המעטפת למילואימניקים ולמפונים ולכולם. באמת, הם עושים עבודת קודש, ובהקשר של השאילתה שלך, בלשפר ולהנגיש את השירות לאזרחי מדינת ישראל. אנחנו בשנתיים האחרונות במהפכה, לא פחות מזה, של שירות ושל עבודה מרחוק ברשות המיסים. אין כמעט – חוץ מלהגיע היום להסדר תשלומים, שאתה צריך לתת צ'קים, אתה לא צריך להגיע למשרדים של רשות המיסים. תיאומי מס עושים מרחוק, למעלה מחצי מיליון בשנה, והגשת דוחות עושים מרחוק. עשינו את הרפורמה שאתה מכיר בעסקים הזעירים, והיום אתה בשתי דקות, באפליקציה בטלפון החכם שלך, מגיש דוח כעוסק זעיר, כולל ניכוי הוצאות נורמטיבי של 30%, בלי להגיש חשבוניות, בלי רואה חשבון, בלי כלום. באמת, מהפכת שירות אדירה, אדירה, אדירה, ואני מוריד את הכובע. יש לנו חשבוניות ישראל. כל הנפקת החשבוניות היום מתבצעת בצורה דיגיטלית. זה כמובן עוזר לנו מאוד להילחם בהון השחור, שהוא מזיק לכלכלה ומזיק לחברה ומזיק לביטחון האישי ומניע את כל ארגוני הפשיעה. אני אומר לך שיש פה קפיצת מדרגה אדירה, אדירה, ואנחנו רק באמצע הדרך. אני אומר לך, חבר הכנסת פינדרוס, להערכתי בתוך שנה וחצי, שנתיים, כל מערכת המס בישראל תהיה דיגיטלית. "דיגיטלי" זה לא רק אומר שאתה ממלא במחשב בקובץ PDF אלא הכול נשפך בדיגיטציה לאמבטיית מידע ענקית ומאפשר על הדבר הזה חיתוכים, אלגוריתמים, אנליזות, AI. זה אומר שקודם כול אתה מפסיק להטריד את האזרח הנורמטיבי: אתה לא צריך לעשות תיאום מס, אני יודע לעשות לך את זה לבד; אתה לא צריך החזרי מס, אני יודע לתת לך את זה לבד. מצד שני, אני יודע לשים את האצבע על ההון השחור, למנוע אותו, לתפוס אותו, פחות להטריד את האזרח. מינימום רגולציה, מינימום ביורוקרטיה. יכול להיות שהרבה רואי חשבון יהיו מובטלים. נחסוך הרבה כסף למשק. זה שיפור דרמטי דרמטי דרמטי של השירות. איפה הבעיה? כשאתה מעביר את הכול לדיגיטציה ולמערכות ממוחשבות, אתה חשוף לסיכוני סייבר מאוד מאוד גדולים. אנחנו חייבים, חבר הכנסת פינדרוס, למצוא את הדרך – ותכף אני אסביר, כי מה שקרה פה זה לא תקלה; הכותרת פה היא לא נכונה, זה לא תקלה – אנחנו צריכים למצוא את הדרך - - - << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> זאת תקלה - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז תן לי להסביר לך. זאת לא תקלה. אנחנו הורדנו את זה בכוונה בגלל פרצת אבטחה. תן לי להסביר. אנחנו חייבים למצוא את הדרך איך אנחנו מגינים על אזרחי ישראל ועל הלקוחות. בסוף, באזור האישי שלך אתה יכול לקבל הרבה מאוד מידע, אתה יכול לבצע הרבה מאוד פעולות, ואנחנו מצד אחד רוצים לתת כמה שיותר דיגיטציה, כמה שיותר שיפור שירות, כמה שיותר עבודה מרחוק, אבל להגן על האזרחים – מבחינתנו, להגן על הלקוחות שלנו, אזרחי מדינת ישראל – ולוודא שאי-אפשר להתחזות אליהם, שאי-אפשר לבצע פעולות בשמם ואי-אפשר לפגוע בהם. אני אברור את מילותיי. אני לא רוצה – אני לא יכול לפרט, בסדר? אבל ההזדהות בכרטיס אשראי נעשית בתיאום עם החברות. אני אומר להם תודה על זה – הרי אין להם אינטרס. לכאורה, מה הם צריכים את זה? גם, כמובן, הם מחויבים לזה גם מבחינה משפטית, רגולטורית. מאחורי ההזדהות באמצעות – הרי יש כמה דרכים להזדהות. אתה יכול להגיע פעם אחת פיזית לאחת מהלשכות שלנו ולקבל, כמו בבנק, קוד אישי וסיסמה, ואז אתה לא צריך שום דבר, אתה נכנס בפעם הראשונה, מעדכן את הסיסמה שלך ונכנס; אתה יכול להיכנס עם שאלות הזדהות שקשורות לאותו טופס 106, כן? שדה 042, מה שאתה הגדרת קודם, דהיינו, תן לנו נתונים על תשלומי המס שלך, שנדע שזה באמת אתה – נתונים שרק אתה אמור לדעת עליהם; אתה יכול להזדהות באמצעות כרטיס אשראי. ההזדהות הזאת בכרטיס אשראי, יש מערכת שלמה של הצלבת מידעים שעומדת מאחוריה. אני לא רוצה כרגע לפרט, אבל חברת האשראי מצליבה כל מיני מידעים ואומרת לנו: כן, זה הבן אדם, בסדר? ולא מישהו אחר ניסה להיכנס. אני לא איכנס לפרטים, אבל אנחנו זיהינו ניסיונות התחזות – ועוד פעם, אני באמת לא רוצה לתת תאריכים וכו' – בזמן מסוים ובהיקף גדול דרך המנגנון הזה, וזה חשף איזושהי פרצת אבטחה בחלק מהחברות. בהחלטה מודעות הורדנו את האפשרות הזאת באותו רגע, כי באותו רגע אתה חשוף ואני חשוף וכל אזרח חשוף. זה יכול להיות נוכלים כלכליים וזה יכול להיות גם כל מיני אויבים שיש לנו שיש להם יכולות סייבר גדולות מאוד. עכשיו התחלנו שיח עם חברות האשראי כדי לסגור את הפרצה. היא לא פרצה אצלנו, היא פרצה בכל מיני הצלבות ודברים שרצים – עוד פעם, אני באופן טבעי לא רוצה לתת פרטים. בשיח ארוך הצלחנו – ואני רוצה להגיד מילה טובה ל-MAX ולכאל – להגיע איתם להבנות. בסוף, עוד פעם, זה אירוע טכנולוגי במהותו, אבל הוא דורש השקעות כספיות וכו', לסגור את הפרצה הזאת. לכן מ-5 בחודש, נדמה לי, מהשבוע שעבר, המערכת חזרה רק למי שמזדהה באמצעות כרטיסי האשראי של ויזה ושל כאל. לצערי הרב עוד לא הצלחנו להגיע להסכמות בעניין הזה עם ישראכרט. ישראכרט כאילו אומרת: די, מספיק. אני חושב שהיא טועה. אני חושב שגם משפטית היא טועה – היא חייבת את זה משפטית, כחלק מהתנאים הרגולטוריים של הרישיונות שלה – אבל אני חושב שהיא גם טועה כי בסוף זה לטובת הלקוחות שלה. בסוף גם לקוחות כאל ו-MAX יודעים עכשיו שחברות האשראי שלהם רוצות בטובתם ומוכנות להשקיע גם כשזה לא ממש פעולה מולם אלא מול מס הכנסה. ואני קורא מכאן גם לישראכרט: חבר'ה, לכולנו יש אינטרס משותף לטובת הלקוחות. לקוחות חברת ישראכרט שרוצים לבצע פעולות באזור האישי באתר של רשות המיסים ולהזדהות באמצעות הכרטיס – אני כמובן לא רוצה לקרוא להם לעבור כרטיס רק כדי שיוכלו להזדהות בכרטיס. אני מאוד רוצה תחרות בין החברות, מאוד אומר לאזרחי ישראל: תהיו צרכנים נבונים, תשוו, תשוו תנאים, תשוו גם עמלות וגם תשוו למי אכפת מכם ומי מוכן. אבל עדיין, חבר הכנסת פינדרוס, כיוון שעם ישראכרט עוד לא הצלחנו להגיע להסכמות על הפתרונות הטכנולוגיים שיוודאו שכשאתה נכנס ומזדהה באזור האישי באמצעות ישראכרט אני יודע ב-100% שזה אתה, ואין איזה האקר שיושב לא משנה איפה ויכול להזדהות עם הכרטיס שלך כי הוא גנב אותו מאיזה מאגר מיילים או משהו, ואז הוא גם יכול להנפיק חשבוניות או לעשות פעולות, או אפילו לדעת מה מצבך הכלכלי – לכן זאת לא תקלה; זאת החלטה מודעת שלנו לאזן בין הרצון לשפר שירות מצד אחד, להנגיש, לתת עבודה מרחוק - - - << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, בסוף תהיה לך שאלת המשך, אם אתה רוצה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כרגע האפשרות – שוב, אנחנו בשיח עם ישראכרט, ואני מאוד מקווה שנצליח בהקדם להגיע גם איתם להבנות. מי שיש לו כרטיס של כאל או MAX כבר יכול להזדהות דרך האשראי. מי שיש לו ישראכרט עדיין לא יכול, אז או שהוא צריך להגיע – תראה, אני יכול לעשות את זה גם בדואר, אבל דואר לוקח היום המון זמן. או שהוא מגיע לאחת הלשכות שלנו – זאת פרוצדורה של כמה דקות – מקבל קוד אישי וסיסמה, נכנס – רק בפעם הראשונה, אחר כך הוא עושה את זה כבר לבד. אגב, גם ההזדהות הזאת היא כמובן רק לפעם הראשונה. ברגע שכבר נכנסת אתה מזין לעצמך סיסמה ונכנס עם הסיסמה. זה הכול לפעם הראשונה שאתה נכנס, בסדר? מישהו כמוני, שמעולם לא נכנס, צריך לעשות את ההזדהות הזאת. אז או שאתה מגיע פיזית או שאתה עושה את זה עם הנתונים האלטרנטיביים, אם יש לך טופס 106. לכן, מי שיש לו ישראכרט ואין לו 106 ולא יודע להכניס את הנתונים האלה, צריך להגיע פיזית. אנחנו לא נהנים מזה, תאמין לי. אנחנו עושים מאמצים גדולים, אבל זה המתח בין הרצון לתת נגישות מרחוק לבין להגן. אני אומר, לקוחות ישראכרט, נכון יש מונח כזה: סליחה על ההמתנה, תודה על הסבלנות? זה למענכם, להגן עליכם. רק כשנדע שכשאתם נכנסים להזדהות דרך הכרטיס זה 100% אתם ואף אחד לא יכול להשתמש בזהות בדויה ולפגוע בכם, אז נשחרר את החלופה הזאת. אני שוב חוזר על התודה האדירה שלי לאריה, לכל אנשי שע"מ, לשי, לכל הסמנכ"לים, לכל המנהלים ובכלל לעובדי רשות המיסים, מס רכוש - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הם עושים עבודת קודש. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - לאמיר, כפיר, אנשי מס רכוש, אנשי המכס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני פוגש אותם בוועדות – הם עושים עבודת קודש. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני גם אומר לך, עכשיו במלחמה - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גנבת לי את המילים. במלחמה הם עשו פה עבודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - זה אירוע – תשמע, זה למעלה מ-700,000 תביעות של עסקים על נזק עקיף, למעלה מ-70,000 תביעות של עסקים על נזק ישיר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ולתת מענה, ולתת פתרונות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> 300,000 מילואימניקים שכירים, עצמאים. תחת אש הולכים ועושים שמאויות ומטפלים בבתים שנפגעו. באמת, אני אסיר תודה להם. אותו דבר המכס – עושים עבודה, וכמובן, גובים לנו את הכנסות המדינה ומאפשרים לנו לממן את מדינת ישראל ואת כל מה שאנחנו עושים פה – את המלחמה, את הצבא, את השירותים האזרחיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין ספק. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> שי, לך כמנהל נפלא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שי היה מרצה שלי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לכולם. אלופי עולם. יש לך שאלת המשך, חבר הכנסת פינדרוס? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, יש לך שאלת המשך? רק על זה. זאת שאילתה רגילה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> השאלה שלי מתחלקת לשני חלקים: נוסעי תחבורה ציבורית בפריפריה זכאים להנחה על חופשי-חודשי, אבל בשביל להוכיח פרופיל גיאוגרפי האוצר לא מסתפק בתעודת זהות – הם נדרשים להגיש חשבון הרשום על כתובתם. בפועל רק 10% מהזכאים הצליחו לממש את הזכאות. האם יש לכם פתרון לחסם הזה, להעביר את זה מעבר ל-10%? שאלה שנייה: האם יש פתרון לבלום את ההתייקרות ביולי, אחרי שבהרבה מקומות – יש מקומות שזה עלה ב-300%, יש מקומות שזה עלה ב-20%? האם יש לכם אפשרות לעצור את העלייה ביולי? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יש עוד שאלה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו, נגמר. עכשיו זה סיכום הדיון הקצר הזה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת ברוכי, אתה לא רוצה לשאול אותי שאלה? עד שאתה כבר פה. אתי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עד שאתה פה. הם פה כל הזמן. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אנצל את ההזדמנות, חבר הכנסת פינדרוס, שנייה רגע להסביר את - - - << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> יש - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אה, יש לך שאלה בכל זאת? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, אין שאלה. << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> קיבלתי רשות, לא? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא לא לא. יש תקנון. << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> אבל השר שאל. לא תשאיר אותו עם פה פתוח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ברוכי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הפרדת רשויות. אני מהממשלה, פה הכנסת מנהלת, לא אני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, בדיוק. יש תקנון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת פינדרוס, אני אנצל את ההזדמנות – הסתבכתי. הביאו לי סודה. אני צריך לברך שוב? בירכתי קודם על המים. האם אני מוגדר אורח פה? זה על דעת בעל הבית? או שקיימתי - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עכשיו, ברוכי, אתה יכול להתערב. ברוכי, יש פה פלפול. הוא גם בעל הבית, הוא גם מממן את זה, הוא מממן את הסודה. ספק ברכות להקל. לא, באמת, יש הלכה – ספק ברכות להקל. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ספק ברכות להקל, אבל אתה יכול לא להיכנס לספק. לא נשתה את הסודה ולא ניכנס לספק. נסתדר עם המים. תודה רבה לצדיקה שהביאה לי את הסודה. הייתי תוך כדי – לא אמרתי לה תודה יפה. חבר הכנסת פינדרוס, אני אנצל את שאלתך רגע כדי להסביר את הפוזיציה המורכבת של משרד האוצר. אתה יודע למה שר האוצר זה התפקיד הכי מורכב? כי כל מה שיש, זה תמיד השרים, נכון? בנית בית חולים – שר הבריאות גוזר את הסרט; סללת כביש – שרת התחבורה; תקצבת מענקי איזון – שר הפנים. כשאין כסף אז כולם אומרים: זה ההוא, זה שר האוצר הרע הזה לא מוכן לתת כסף. אז אני רוצה להגיד לך, פינדרוס, לא משרד האוצר דורש. מי שמנהל את מערך התחבורה הציבורית זה משרד התחבורה. אני מציע להפנות את השאילתה – אגב, אני עובד עם שרת התחבורה יחד בצורה יוצאת מן הכלל, עושים המון המון דברים טובים; כמובן, מנהלים מתחים בתוך מסגרות תקציב. עובדים יחד מצוין. עוד רגע אני אתייחס לרפורמה הזאת בתחבורה הציבורית, שאני לא אהבתי אותה כל כך, ושרת התחבורה רצתה אותה, אבל בסוף בסוף בסוף שרת התחבורה קבעה מדיניות. היא החליטה שהיא רוצה רפורמה. היא ידעה שהמשמעות שלה זה התייקרות, זאת אומרת, יש בסוף סל מסוים של תקציב. אני הייתי מאוד רוצה לתקצב את כולם בכול, אבל בסוף יש מסגרת תקציב שצריך לשמור עליה. התקציב שלנו הוא 619 מיליארד שקל, כי קבענו יעד גירעון, כי יש יחס חוב לתוצר, כי אנחנו צריכים לשמור על אמון השווקים בכלכלה הישראלית, כי מיליון ואחד דברים. קבעו. אז קבענו מסגרת, ואחר כך קבענו כמה הולך לביטחון וכמה הולך לחינוך וכמה הולך לבריאות וכמה הולך לרווחה וכמה הולך לתחבורה, ובתוך התחבורה, כמה הולך לתחבורה הציבורית. ועכשיו באים לשרת התחבורה ואומרים: זה הכסף שיש. את יכולה בכסף הזה להוסיף תוספות שירות; את יכולה בכסף הזה להוריד את המחיר לכולם; את יכולה בכסף הזה לייקר לחלק ולהוזיל לחלק ולעשות רפורמה, צדק חלוקתי, ולהוזיל בפריפריה. עכשיו, בסוף שרת התחבורה עיצבה את המדיניות וקיבלה את ההחלטה. רגע, תהיה איתי, הרב פינדרוס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הרב פינדרוס, הרב פינדרוס. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע, אם הוא מדבר עם גפני איך הם לא מפילים את הממשלה היום בתוך מלחמה ומפזרים כנסת בצורה חסרת אחריות, אני מרשה להם לא להקשיב לי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, הם דנים בשאלה אם אתה צריך לברך על הסודה או לא. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> זה פיקוח נפש של כלל ישראל. תכף אני אגיד על זה כמה מילים. ההיסטוריה לא תסלח למי שיגרור את מדינת ישראל לבחירות תוך כדי מלחמה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הממשלה לא תיפול - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - יביא להפסד במלחמה. זה יהיה נורא ואיום, אני אומר את זה לכולם. אנחנו צריכים שאחינו החרדים יהיו איתנו חלק מהמצווה הגדולה הזו של השירות הצבאי. זו מצווה גדולה וזה גם צורך קיומי, לאומי וביטחוני, וצריך לעשות את זה כששומרים על הממשלה, לא מפרקים את השותפות של הברית של המחנה הלאומי, שהיא בסוף הדבר הנכון ביותר לעם ישראל, לארץ ישראל ולתורת ישראל. אבל בעיקר לא מפילים ממשלה, ממשלת ימין, ולא הולכים לבחירות תוך כדי מלחמה. זה הפסד במלחמה וזה סכנה קיומית לעתידה של מדינת ישראל. אתם תראו שהם ימנו פתאום איזה ראש שב"כ על הראש שלנו. אנחנו נקבל עוד אחד שכשהוא משתחרר הוא הולך לקפלן, כמו ראשי השב"כ הקודמים. ימנו לנו נציב שירות המדינה על הראש שלנו. תראו איך הם לא נותנים לנו למנות לא ראש שב"כ, את זיני, לא נציב שירות מדינה, כי הם רוצים למנות. הם רוצים להמשיך למנות את כל הפקידים, רוצים לשלוט בזה כדי שגם כשאנחנו ננצח בבחירות ויהיה לנו כאן רוב בבית הזה ותהיה לנו ממשלה, לא נוכל לעשות כלום, כי הפקידים יהיו על הראש שלנו. זה לתת פרס לחמאס, להפיל את הממשלה עכשיו, לעצור את המלחמה ולהיכנע. זה חס וחלילה פרס לחמאס, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, זה פרס גם לדיפ-סטייט הזה, שלא מוכן שהימין, המחנה הלאומי, יקבל החלטות וימנה ויעצב את מדינת ישראל ויקבל את ההחלטות ויקבע את המדיניות שלה. את זה אני אומר גם לח"כים החרדים ואני אומר גם לאחרים. אוי ואבוי, אוי ואבוי. זה חוסר אחריות לאומי משווע לגרור את מדינת ישראל עכשיו לבחירות תוך כדי מלחמה. פינדרוס לא מקשיב לי – אמרתי, אני מקווה שהוא עסוק עכשיו באיך ממשיכים את הממשלה הזאת, ממשיכים את המשימות החשובות שלנו בביטחון, במלחמה, בהתיישבות, בחינוך, בזהות היהודית, בתיקון מערכת המשפט, במינויים חשובים – למנות את ראש השב"כ, את האלוף זיני, למנות נציב שירות מדינה וסוף-סוף לעשות דברים טובים. אוי ואבוי, אוי ואבוי למי שלא יתעלה לגודל השעה, לא יקשיב למשק כנפי ההיסטוריה ויפיל את הממשלה הזאת וייקח אותנו לבחירות. אני חוזר רגע לנושא שעליו נשאלתי. בסופו של דבר, משרד התחבורה החליט שהוא הולך על אותה רפורמת צדק חלוקתי שמייצרת את אותה דיפרנציאליות בין הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ונותן שם את ההנחות המשמעותיות, כולל פטור מוחלט לגיל השלישי וכולל פטור סטודנטים, ושרת התחבורה עשתה את זה. אנחנו כמובן הסכמנו, אבל אני אומר לכם, אנחנו לא אהבנו את זה – משרד האוצר, בעמדה המקצועית שלו, פחות אהב את זה – אבל אני אמרתי לחבר'ה שלי: אנחנו לא יכולים להיות אימפריאליסטים ולנהל את משרדי הממשלה. יש בסוף שרה, יש משרד, זה מה שהם רוצים, זאת המדיניות שלהם – אנחנו הולכים איתם. אבל אי-אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו. אי-אפשר להגיד: אנחנו במשרד התחבורה רוצים לקבוע את המדיניות, אנחנו מבינים את מסגרת התקציב ומחליטים לנהל את התקציב ולהקצות אותו בצורה כזאת, ואז, כשיש את ההשלכות בצד השני ויש התייקרות מחירים לאותו חלק שלא נכלל בתוך הרפורמה, לבוא לאוצר ולהגיד: טוב, טוב, טוב, עכשיו תביאו אתם עוד 200–300 מיליון שקל ותבטלו את ההתייקרות. זה כבר לא הגון. זה כבר לא פייר. אני אומר לשרת התחבורה ואומר למשרד התחבורה: קחו אחריות. יש לכם מסגרת תקציב, יש לכם תקציב פיתוח ותשתיות, יש לכם תקציב שוטף, יש לכם תקציב סבסוד לתחבורה ציבורית, יש לכם תקציב להוצאות שירות, החלטתם לנהל את זה. אתם רוצים לבטל את ההתייקרות – בסדר גמור, אפשר להחזיר את הרפורמה אחורה ולהוזיל לכולם. אבל לבוא ולהגיד, אחרי שחתמתם על מסגרת תקציב, אחרי שהצבעתם בעד התקציב בממשלה, הצבעתם בעד התקציב בכנסת, אתם יודעים בדיוק מה המשמעות – הרי ההתייקרות היא לא צו שלי, זה צו של שרת התחבורה הקודמת עוד, שכל חודש יוני, אני לא זוכר בדיוק את התאריך, יש עדכון תעריפים ומשלמים את זה למפעילים, כי יש מדד, יש דלק, יש שכר - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה עובד על טייס אוטומטי, כמו בארנונה במשרד - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נכון. וידעתם את זה, וידעתם שאם אתם רוצים לבטל את זה, יש לכם כסף – תבטלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ברק, למה אתה אומר לו להפסיק? אני נהנה לשמוע אותו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל באמת זה לא פייר לשים אותי בעמדה כאילו אני האיש הרע, כאילו משרד התחבורה הם הטובים, הם עשו רפורמה, הם חילקו הנחות, ומשרד האוצר הוא הלא-בסדר. משרד התחבורה ידע על ההשלכות, שוב, ידע את מסגרת התקציב שלו, הכיר את המכניזם, הכיר את המדדים, הכיר את הכול – קיבל החלטה לנהל את זה כך. ועוד פעם, אני עומד מאחורי זה, כי אני חסיד גדול – אני חושב שמשרד האוצר יותר מדי שנים היה יותר מדי אימפריאליסט, ניהל את המשרדים. אני חושב שצריך לאט-לאט לאצול סמכות למשרדים. אבל עם הסמכות באה גם אחריות. אי-אפשר לקחת את הסמכות כשזה נוח ולגלגל את האחריות חזרה אליי כשר אוצר כשזה לא נוח. הסמכות של משרד התחבורה – האחריות של משרד התחבורה. הוא קיבל את המסגרת התקציבית, הוא החליט איך הוא מנהל אותה, והוא כרגע צריך גם לעמוד מול הציבור ולקחת אחריות על התוצאות. אם הוא מחליט שהוא רוצה, כמו שאמרתי, לשנות את זה, זו זכותו המלאה. אני לא יכול להגיד לו לא. ברק, מה המשך סדר-היום? עליזה? עליזה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יהיו מחר בשורות טובות? כבוד השר, רגע, רגע, יהיו בשורות טובות לגבי ארגנטינה, כן? הטיסות הישירות. הבנתי שעצרו את זה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא עצרו. זה עבר, ההחלטה עברה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, אתם עושים abuse לפורמט הזה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מה זה abuse? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מנהלים שיחת סלון - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סליחה, לא, לא. מותר לי. את בקריאה ראשונה. את תתנהגי בדרך ארץ ליושב-ראש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את לא תבואי, תתקרבי אליי ותצעקי עליי. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אני יושבת, ואני רואה - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע, מרב, יש לך שאלה? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אני אומרת לך שאתה מועל בתפקידך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את בקריאה שנייה עכשיו - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא. אם היא רוצה שאלת המשך, תן לה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את בקריאה שלישית. בבקשה לצאת. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אתה לא קראת לי קריאה ראשונה. איך אתה - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מרב, את רוצה שאלת המשך? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לצאת. לא להתקרב אליי. קצת דרך ארץ. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אני עומדת מתחת לדוכן. מותר לעמוד כאן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לצאת מהמליאה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אני אדבר איתך מפה. אני לא יכולה להיות בקריאה שלישית אם לא קראת לי קריאה ראשונה ושנייה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל יכול להיות שהיא רק רוצה - - - << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> סליחה, אין גבול? כאילו, באמת? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לך אין גבול. קצת דרך ארץ. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> - - - כאילו מנהלים פה שיחת סלון. כאילו מה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני עכשיו יושב-ראש. לא מתנהגים ככה. אני גם אזרח וגם יושב-ראש. אתם לא רואים אותנו, אבל - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה לעשות - - - << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אתה חצוף - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני חצוף, בסדר. בבקשה, תתלונני עליי. יש גבול. (חברת הכנסת מרב מיכאלי יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מוכרח להודות, אני מופתע, אני מופתע. טלי, טלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא הבהילה אותי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מופתע. אני חשבתי שמרב מיכאלי, שרת התחבורה לשעבר, שמעה אותנו מנהלים שיח על משרד התחבורה ורצתה לבוא לשאול שאילתת המשך. רציתי להגיד: לפנים משורת הדין, תן לה, שיח טוב על תחבורה לאזרחי ישראל. אני לא מכיר שיש הגבלת זמן במענה על שאילתה. לא מכיר. יש דברים שיש להם מגבלת זמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין הגבלה, וגם אני יכול בתור יושב-ראש – מותר לו לשאול שאלות לפי שיקול דעתו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין הגבלה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז אני רוצה להתייחס לזה ממש בקצרה. אני כבר הארכתי מאוד. אני אעשה את זה בקצרה. חאבייר מיליי, נשיא ארגנטינה, שיהיה פה היום, בעזרת השם, אחד האנשים המוסריים ביותר שיש בעולם, תומך ישראל מובהק – אל מול מדינות אחרות שהתבלבלו, ובעיוורון מוסרי, באיזה צומת דרכים היסטורי של העולם שצריך לבחור בו בין אור לחושך, בין טוב לרע, בין שקר לאמת, בוחרים ברע – עומד ובוחר בטוב ובאמת, ומגבה את מדינת ישראל, ונלחם בכל הפורומים הבין-לאומיים לטובתנו, ואנחנו חייבים לו הכרת הטוב. זה נכון אמיתית ומוסרית כלפיו וזה גם נכון מדינית, כי אנחנו צריכים להעביר מסר לכל המדינות בעולם: מי שאיתנו – אנחנו איתו. יש לארגנטינה אתגרים כלכליים – אגב, הוא גם אמיץ, חתך – הלוואי שאני יכולתי לעשות מה שהוא עושה שם: סגר משרדים, חתך רגולציה, חתך ביורוקרטיה. וכן, הם ביקשו מאיתנו טיסות, ואנחנו גיבשנו כבר מתווה שיאפשר, בעזרת השם, להשיק קו ישיר בין מדינת ישראל לארגנטינה. היה דיון בממשלה, היו עוד קצת ויכוחים על המהות של המנגנון, שרת התחבורה ואני נצטרך להגיע להסכמות על מה יהיה בדיוק המנגנון. אנחנו ניתן את התמריץ הזה, ויהיה קו ישיר - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יישר כוח, יישר כוח. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - וזה יחזק את הכלכלה, וזה יחזק את שיתופי הפעולה, וזה יעביר מסר אמיתי, כי יש פה הכרת הטוב, אבל גם לכל העולם, שמדינת ישראל יודעת לעמוד לצד מי שעומד לצידה ברגעים החשובים כל כך האלה. חברים, בעזרת השם, יחד עד הניצחון. תודה לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (זכויות וחובות של חברי מועצה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2268/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת חוה אתי עטייה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק בדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק הרשויות המקומיות (זכויות וחובות של חברי מועצה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. אני מזמין את חברת הכנסת אתי עטייה להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, מכובדיי כולם, הצעת החוק המובאת לפניכם, גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי המועצה, לדעתי, היא בשורה לחברי המועצות. עד כה עברו בקריאה טרומית שתי הצעות חוק על גמול ההשתתפות בישיבות, של חבר הכנסת יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ושל חבר הכנסת דן אילוז. ב-27 באפריל חבר הכנסת יעקב אשר קיים דיון בוועדה בנושא עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, ובכללם חברי מועצה, סגני ראשי ערים ועוד. כידוע, קיימת גם הצעת חוק ממשלתית, שבהמשך תמוזג עם כל הצעות החוק הפרטיות שאושרו עד כה בקריאה טרומית. על פי הלמ"ס, משנת 2022, כולל יהודה ושומרון, יש במדינה 3,841 חברי מועצה. כידוע, חברי המועצה מכהנים בהתנדבות. אחריות גדולה כלפי הציבור מוטלת עליהם. לאורך השנים הועלו כמה הצעות למתן תגמולים לחברי המועצות, אך הן לא הגיעו לכלל מימוש. הגיע הזמן לתגמל אותם מהסיבות הבאות: א. בדרך כלל חבר מועצה ממלא את תפקידו בנאמנות, והוא מקדיש שעות רבות מזמנו מדי חודש בחודשו לישיבות מליאת המועצה ולישיבות ועדות המועצה; ב. תגמול כספי עשוי לחזק את מעמדם; ג. התגמול עשוי לעודד את חברי המועצה להשקיע יותר זמן ומאמץ במילוי תפקידם הציבורי ולתרום לתפקודה התקין והמקצועי של הרשות; ד. התגמול ישפר את היעילות והמקצועיות של עבודת חברי המועצה. אני מציעה לקדם את החוק בשלב הזה, ובהמשך הדיונים בוועדה נשפר אותו. עוד אני מציעה כי בערים במצב סוציו-אקונומי נמוך שמקבלות מענקי איזון מהמדינה, מימון גמול חברי המועצה יהיה מתקציב המדינה ולא מקופת הרשויות המקומיות. אדוני השר, זה מה שראשי השלטון המקומי ביקשו, להתחשב בזה. אני מודה לכל השותפים – לשר הפנים חבר הכנסת משה ארבל, על קידום הצעת החוק, לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, על אישור הצעת החוק בוועדת שרים לענייני חקיקה, ליו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ וליועץ שר האוצר מר ברק קורנפלד. בהזדמנות הזאת אני מודה לחיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי, ולשי חג'ג', יו"ר השלטון האזורי, על פועלם הרב למען רווחת התושבים. אודה לכם על תמיכתכם בהצעת החוק. כיו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים אני רוצה לנצל את הזמן שנותר לי להעלות את הסוגיה של תופעת נטישת העובדים הזרים את מעסיקיהם החוקיים, תופעה הפוגעת במעסיקים, בכלכלה ובאמון הציבור במערכת. לפי נתוני רשות האוכלוסין, נכון לחודש מאי 2025 ישנם כ-162,000 עובדים זרים חוקיים ועוד כ-34,000 עובדים זרים שאינם חוקיים. רבים מהעובדים הזרים נוטשים את מעסיקיהם החוקיים, במיוחד בענפי הסיעוד, הבניין והחקלאות, ועוברים לעבוד בענפים אחרים ללא היתר. הם מפרסמים את שירותיהם ברשתות החברתיות ללא חשש מאכיפה, וגורמים לנזק של מאות מיליוני שקלים למשק. המעסיקים משקיעים רבות בהבאת העובדים – אגרות, ביטוחים, מגורים והכשרה – וכאשר העובד נוטש המעסיק נותר בחוסר אונים, ללא יכולת לגייס עובד חלופי במהירות. שמענו בישיבות שקיימה הוועדה לעובדים זרים בראשותי שחקלאי או קבלן קם בבוקר ומגלה שברחו לו חצי מהעובדים הזרים המועסקים אצלו, ואין מי שיבצע את העבודה. החל מ-7 באוקטובר, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל והחלטת הממשלה על איסור כניסת הפועלים הפלסטינים לעבודה בישראל, בשל העלייה המשמעותית במספר העובדים הזרים שהגיעו לישראל, כשאנחנו כבר כמעט מגיעים ל-200,000 עובדים זרים שנמצאים כבר עכשיו בישראל, אנחנו רואים ושומעים שתופעת העובדים הברחנים שנוטשים את המעסיק שלהם הולכת וגדלה. המעסיק יכול להיות חקלאי, קבלן, חברת ביצוע זרה, מנהל מלון, תעשיין, מנהל מוסד סיעודי, גריאטרי, וכדומה, והכי גרוע, מעסיק יכול להיות גם מטופל סיעודי קשיש או נכה, שתלוי בעובד הזר בהתנהלות היום-יומית שלו, ולעיתים קרובות מדובר בחיים ומוות אם לא יקבל את הטיפול שהוא כל כך זקוק לו. להבנתי, הנטישות חמורות בעיקר בענפי הסיעוד, החקלאות והבניין. בהסדר הכבילה שנקבע בבג"ץ בעבר נקבע כי מעסיק יכול להחליט לעזוב את מעסיקו, אך עליו להודיע על כך מראש ולהסדיר את מעמדו מול רשות האוכלוסין. לאחר עזיבתו יש לעובד 90 ימים למצוא מעסיק חדש בענף המותר לו, הענף שאליו הגיע לעבוד. אם לא עשה כן, עליו לעזוב את הארץ. המעסיק שננטש נדרש לדווח על כך לרשות האוכלוסין כדי לקבל היתר להעסקת עובד חלופי. בינתיים, כפי ששמענו בדיונים רבים, המעסיק ממשיך לשלם על העובד שנטש אותו את סכומי האגרות הלא-הגיוניים, שאין להם הצדקה אמיתית, כפי שגילינו בישיבות הוועדה. במהלך הדיונים שקיימה הוועדה שמענו סיפורים רבים על עובדים זרים שיש להם תוכנית בריחה מוכנה מראש, שהגיעו לכאן לעבוד אצל מעסיק מסוים שהזמין אותם, אך המעסיק מעולם לא ראה אותם. כשהמעסיק ממתין לעובד בהתרגשות, לאחר שביצע הכנות רבות מראש, כמו מגורים לעובדים עם ציוד מתאים, ביטוחים, תשלומי אגרות, ערבויות, בטוחים רפואיים וכדומה, העובד בכלל לא מגיע אליו, ומייד כשנוחת בנתב"ג ממתין לו מעסיק אחר ולוקח אותו לעבוד באופן לא חוקי במקצועות שונים שיותר רווחיים לעובד. הגענו היום למצב שבו העובדים הזרים שנטשו את מעסיקיהם והפכו לעובדים לא חוקיים מפרסמים את שירותיהם ברשתות החברתיות באופן גלוי ובלי לפחד מאכיפה וענישה על כך, במיוחד בענף הסיעוד הביתי. הנזק למשק הישראלי כתוצאה מהעסקת השוהים הבלתי-חוקיים נאמד במאות מיליוני שקלים. שוהים בלתי חוקיים לא משלמים מיסים כנדרש, מה שגורם להפסד הכנסות משמעותי למדינה. המעסיקים החוקיים משלמים מחיר כבד: הם משקיעים סכומים אדירים בהבאת העובדים הזרים, נושאים בעלויות ביטוח, אגרות, מגורים והוצאות נלוות, רק כדי לגלות שהעובד שהשקיעו בו כל כך הרבה משאבים ברח מהם ועובד אצל מעסיק אחר. חקלאים לדוגמה סיפרו לוועדה שהם רואים את העובדים שברחו להם במשק ביישוב סמוך. המצב מחייב תגובה מערכתית. יש להגביר את האכיפה והענישה כלפי עובדים ומעסיקים הפועלים בניגוד לחוק, ולהסיר את העובד מהמעסיק במערכות רשות האוכלוסין וההגירה במהירות כדי שהמעסיק יוכל למצוא עובד זר אחר במקום העובד שנטש אותו; טיפול יעיל של רשות האוכלוסין בעובדים הזרים שברחו, מציאתם, כליאתם והוצאתם מישראל במהירות. עלינו לשמור על זכויות העובדים הזרים, ובשל בג"ץ הכבילה יש זכות כיום לעובד לעבור ממעסיק למעסיק באותו ענף שאליו הגיע לעבוד, אך גם להגן על המעסיקים החוקיים. מדיניות מאוזנת תבטיח מערכת הוגנת ויעילה לכולם. דבר נוסף שמאוד מדאיג אותי כיו"ר הוועדה לעובדים זרים הוא העלייה במספר בקשות המקלט שמגישים עובדים זרים. בנוסף למסתננים, שמגישים בקשות מקלט במשך שנים ולא ניתן לגרשם מישראל מרגע שהגישו את הבקשה ועד להחלטה בעניינם, שלוקחת המון זמן, ישנה תופעה שהולכת וגוברת בשנים האחרונות של עלייה בבקשות מקלט של עובדים זרים שמגיעים לפה לעבוד באופן חוקי ומגישים בקשה אחרי זמן שהם בארץ, או כשזמנם לעזוב את ישראל אחרי שמיצו את תקופת העבודה המותרת, או לאחר חודש של עבודה אצל המעסיק, ואפילו מגישים את הבקשה מייד עם נחיתתם בנתב"ג. אדוני השר, אשמח מאוד אם תמצא כמה דקות להתייחס לסוגיות האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, אני מזמין את שר הפנים משה ארבל להציג את עמדת הממשלה בנושא. תודה רבה. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חברת הכנסת המציעה, חברת הכנסת אתי עטייה החרוצה, יושבת-ראש הוועדה, חבריי חברי הכנסת, החוק המונח לפנינו נוגע בנושא חשוב ומהותי – בחינה של מתן גמול והחזר הוצאות לחברי מועצת עיר אשר אינם מקבלים שכר בעבור השתתפותם בישיבות. הצורך ברור ועלה כאן גם לאחרונה. עלינו בהחלט לעודד את חברי המועצה להשקיע זמן ומאמץ במילוי תפקידם הציבורי, לחזק את מעמדם ואת תפקוד הרשות כולה. המצב כיום מבטא פער עצום בין בעלי התפקידים בעירייה: ראש העיר, סגני ראש העיר בשכר, אשר כאמור זוכים לשכר, ואל מולם חברי המועצה באופוזיציה או בקואליציה, שלא זכאים כלל לשכר. פער זה פוגע בדמוקרטיה המקומית ומתעלם מכך שלאופוזיציה בשלטון המקומי יש תפקיד אמיתי וממשי בקידומה של העיר, בפיתוחה ובבקרה אפקטיבית על פעילות הרשות המקומית. בהתאם לבקשתה של חברת הכנסת אתי עטייה, מתוך כלל הסעיפים בהצעת החוק, הנושאים הרלוונטיים שעליהם הצביעה ועדת השרים לענייני חקיקה הם גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות. החלטת ועדת השרים לחקיקה הייתה תמיכה בחוק בכפוף לתנאים הבאים: הצעת החוק תוגדר רק לנושאים שעליהם חלה הצעת החוק הממשלתית בנושא ותוצמד לה, ובהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד הפנים. בכפוף לתנאים אלו, כאמור, בהסכמת המציעה אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעה. לצד זאת, אתייחס גם בקצרה לנושאים שהעלתה חברת הכנסת אתי עטייה. אני מודע היטב לאתגרים ולמורכבויות, לצד הצורך לאפשר באמת יציבות לאותם מטופלים שמטופלים על ידי אותם עובדים זרים, כפי שציינת. יש לנו חובה לאפשר גם לאותם עובדים שמגיעים לכאן את הזכות להחליט אצל מי הם עובדים. הם עובדים, הם לא עבדים, ואשר על כן, הצורך באיזון הדק הזה הוא מורכב. אנחנו כמובן נשמח מאוד להרחיב בזה ביתר שאת בדיון בוועדה בראשותך – שנוזמן אליו, אני מקווה, ממש בזמן הקרוב, כדי שנוכל להרחיב. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אנצל את הזמן שנותר לי כדי לדבר קצת מתוך ספרו של הרב ד"ר הלורד יונתן זקס אליכם, בני הנוער שיושבים כאן ביציע. בספרו הנפלא של הרב זקס "מוסריות – שיקום הטוב המשותף בעידן מפולג", כך כותב הרב זקס: "חברה חופשית היא הישג מוסרי. במערב, לאורך 50 השנים האחרונות, אמת זאת נשכחה, נזנחה או הוכחשה, ומשום כך הדמוקרטיה הליברלית נמצאת היום בסכנה. לקיומו של חופש חברתי אין די בכלכלת שוק ובמדינה דמוקרטית ליברלית. דרוש לו רכיב שלישי: מוסר. דאגה לטובתם של אחרים, מחויבות פעילה לצדק ולחמלה, נכונות לשאול לא רק מה נכון וטוב לי אלא גם מה נכון וטוב לכולנו ביחד. ענייננו הוא 'לנו', לא 'לי'; 'אנחנו', לא 'אני'." ממשיך הרב זקס ואומר: "אם נתמקד ב'אני' ונאבד את ה'אנחנו', אם נפעל על פי האינטרס העצמי בלי מחויבות לטוב המשותף, אם נתמקד בהערכה העצמית ונאבד את האכפתיות לזולת – נאבד הרבה יותר מכך. אומות יחדלו להיות חברות ויהיו לאוסף של קבוצות זהות. נאבד את הרגשת האחריות המשותפת שלנו, ובמקומה נגלה תרבות של תחרות בהתקרבנות. בעידן של אפשרויות חסרות תקדים, אנשים ירגישו פגיעים ובודדים. השוק יהיה חסר רחמים. הפוליטיקה תהיה מוליכת שולל, פלגנית, מסוכסכת וקיצונית. אנשים ירגישו חרדה, אי-ודאות, פחד, תוקפנות, ערעור, ניתוק וניכור. הם יתרכזו בקידום עצמי במקום בדבר האחד שייתן להם אושר בר-קיימא – שיפור חייהם של אחרים. הם יהיו, בהשוואה לבני הדורות הקודמים, עשירים בכסף אך מרוששים רגשית. החופש עצמו יהיה נתון לאיום מן הימין הקיצוני ומן השמאל הקיצוני; הראשון חולם על תור זהב שלא היה מעולם, והאחר – על אוטופיה שלעולם לא תהיה. "הדמוקרטיה הליברלית נתונה בסיכון בבריטניה, באירופה ובארצות הברית, וכך גם כל מה שהדמוקרטיות מייצגות – החופש, כבוד האדם, החמלה והזכויות. החברות המתקדמות ביותר בהיסטוריה מבחינה טכנולוגית שכחו רק את זאת: איננו מכונות, אלא אנשים, ואנשים שורדים על ידי כך שהם דואגים זה לזה ולא רק מתחרים זה בזה. כלכלת השוק והפוליטיקה הליברלית ייכשלו אם לא תבצר אותן הכרה מוסרית המציבה במקום הראשון את האנושיות המשותפת לנו. הפערים הכלכליים יגדלו, הפוליטיקה תמשיך לאכזב אותנו. תבוא גאות של כעס וטינה, והניסיון ההיסטורי לימדנו כי זהו אות של סכנה לעתיד החופש. "אנו חווים עכשיו את מקבילתו התרבותית של שינוי אקלים. רק אם נכיר בכך, נבין את הדברים המוזרים הקורים במאה ה-21 בתחומי הפוליטיקה והכלכלה, את הידרדרות אמות המידה הציבוריות של האמת ושל השיח, ואת האיום על חופש הדיבור באוניברסיטאות בבריטניה ובאמריקה. שינוי זה הוא גם תשתיתן של תופעות אישיות יותר, כגון בדידות, דיכאון ושימוש בסמים. כל הדברים הללו קשורים זה לזה. זיהוי הבעיה הוא הצעד הראשון לפתרונה. "אזהרות בדבר האיום על הדמוקרטיה הליברלית נשמעות היום מפי מנהיגים פוליטיים. ב-8 בנובמבר 2019, במלאת 30 שנה לנפילת חומת ברלין, הזהירה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל כי 'הערכים שאירופה מיוסדת עליהם – חופש, דמוקרטיה, שוויון, שלטון החוק, זכויות האדם – הם אינם מובנים מאליהם בשום אופן'. ימים אחדים קודם לכן אמר נשיא צרפת דאז עמנואל מקרון" – ודהיום – "כי אנו חווים 'מוות מוחי של נאט"ו'. אירופה, אמר, ניצבת 'על פני תהום'. סמוך לאחר מכן, ב-13 בנובמבר, דיברה בלונדון הילרי קלינטון על חברות הפרלמנט העוזבות את הפוליטיקה בגלל איומים וגידופים שהן מקבלות מקיצונים. בריטניה, הזהירה, נמצאת אולי 'בדרך אל הסמכותנות, שהיא הדרך לפשיזם'. "אישוש לחרדות אלו בא מפי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ביוני 2019, שהצהיר כי 'הליברליזם מיושן'. ימינו, כאמור, אינם זמנים נורמליים. לפני 30 שנה, עם התמוטטות הקומוניזם - -" << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, נא לשמור על השקט במליאה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> "- - וקץ המלחמה הקרה, נראה היה כי המערב נמצא בסיפור אחר לגמרי. קראו לו 'קץ ההיסטוריה', ודומה היה שהשוק החופשי והדמוקרטיה הליברלית יכבשו את העולם בקלות ובהדרגה. בכל מקום חשקו הכול בעושר שהשוק מייצר ובחופש שהליברליזם מקנה. לזמן מה נראו הדברים כתחזית סבירה. אך כיום נראה המערב בעיני יריביו תשוש ושחוק, חלוש וקרוע. "קשה שלא להרגיש בשנים האחרונות כי דברים מוזרים וחסרי תקדים קורים. העולם לא התנהל בנחת במסלולו המורגל. הזירה הבין-לאומית נותרה בלי שיווי משקל מאז 11 בספטמבר 2001. הכלכלה הגלובלית טרם התגבשה מאז הלם המשבר של 2007–2008. הזינוק בהתמכרויות לסמים ולמשככי כאבים בארצות הברית ובבריטניה מלמד שבחייהם של רבים לא הכול כשורה. הטון בדיון הציבורי, בפוליטיקה ובאקדמיה כאחד, נעשה זועם ומתנגח משהיה. השתנות העמוקה ומערערת מתחוללת במאה שלנו. אך קשה לשים את האצבע על מוקדה. בעידן של עודף מידע, כאשר החדשות המציפות אותנו מגיעות בפרוסות דקות ומנותקות ובמקטעי קול קצוצים למשעי, גוברת אצלנו התחושה שאיננו יודעים היכן אנחנו. מכאן עלולות להתפתח תחושות של אין אונים, חרדה ופחד, ותשוקה נואשת למצוא אנשים שיגשרו לנו על הפער". המסר המרכזי שמנסה הרב זקס לומר - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כל מילה בסלע. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> - - הוא: בואו נעבור מ"אני" ל"אנחנו", בואו נעבור אל ראייה שבאמת רואה את הזולת, שמבקשת לייצר את אותו חיבור של נתינה. הדברים שאמר האדמו"ר מפיאסצנה, השם ייקום דמו, לתלמידיו בזמן השואה, שהדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טוב למישהו אחר, אלה הדברים שהחזיקו את אותו מנקה רחובות ברחוב הירקון בתל אביב ואפשרו לו לשרוד רגעים קשים של משבר. גם כשהוא עמד בפני אובדנות, הוא ידע שיש לו למה לחיות. יש לו למה לחיות כמנקה רחובות – לעשות את הדבר הגדול ביותר, כפי שסיפר לרב קרליבך, שהיכולת שלו לעזור לאנשים ולעשות טוב למישהו אחר כמנקה רחובות ברחוב הירקון בתל אביב היא מופלאה. הוא הצליח לחיות בתוך אותה תחושה של נתינה לזולת, של ראיית ה"אנחנו" ולא ה"אני". << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חיים של משמעות. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> בהחלט. וזו בשורה גדולה ומצפן גדול עבורנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> - - - << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> לצערי הרב, התקנון קובע כאן לוחות זמנים מאוד מאוד מוגדרים ולא מאפשר להמשיך להאריך בסוגיה החשובה הזו, אבל אני בהחלט ממליץ לכל המעוניין לעיין היטב בכלל בספריו של הרב זקס, ובספר "מוסריות" בפרט, הוצאת מגיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עכשיו כולם מתורגמים לעברית. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> כן, כן, בהחלט. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. חברת הכנסת טלי גוטליב מבקשת להתנגד להצעת החוק. בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני מתנגדת להצעת החוק. רציתי לשאול אותך, מיקי – את סגלוביץ' אני לא אשאל, אבל אני אשאל אותך, בסדר? שמע קטע. משה סעדה, סגן ראש מח"ש, מספר אתמול את הדבר הבא: חוקר, אם יש לו קשר אישי עם נחקרת, עדה, חייב להודיע על ניגוד עניינים. אבל החוקר רוטנברג – אני טועה בשם? לא טועה בשם, משה? איזה קטע, הוא חוקר בכמה תיקים: הוא חוקר בתיק המעונות, הוא חוקר בתיק 2000. מי חשוד בתיק 2000? נוני מוזס; מי מוזמנת לחקירה? אחותו, ג'ודי מוזס; מי חוקר אותה? בן הזוג שלה. תקין? לא תקין. בת הזוג של רוטנברג, האישה של רוטנברג, מגלה על הקשר בין ג'ודי מוזס לבעלה, מגישה תלונה על ניגוד עניינים, הפרת אמונים. סעדה, כמה זמן לקח מהתלונה שלה? שנה וחצי לא בודקים כלום, וזה מגיע למח"ש. משה סעדה, סגן ראש מח"ש, מבין שחוקר בתיק לא מודיע על ניגוד עניינים וגובה עדויות מהגברת שאיתה הוא בקשר אישי – מדבר איתה בלילה, אולי מתכסה איתה באותה שמיכה, אני לא יודעת, אבל ניגוד עניינים קלאסי בתיק 2000, שאח שלה חשוד בו. גם בתיק רמת גן, שהבן של ג'ודי מוזס היה חשוד בשוחד – נכון, משה? שאני אדייק את הפרטים בהתנגדות שלי. חבר הכנסת סעדה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> טלי, אני בעדות, באמצע. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, סליחה, אני לא רוצה להפריע לו. סליחה, משה, נכון. קודם כול, בואו נגיד תודה למשה סעדה על המעשה המכונן שהוא עושה כסגן ראש מח"ש בעדות שלו. אבל בתיק רמת גן, הבן של ג'ודי מוזס חשוד בשוחד. מי חוקר בתיק הזה ומי גובה עדות מג'ודי? בן הזוג שלה, אותו חוקר. זה להתפלץ, מיקי. אני בטוחה שבכל ימי חקירותיך וכל הימים שניהלת תחנות משטרה מהקשות, לא היית מעלה בדעתך לגבות עדות מבת זוג שלך. ברוך השם, יש לך רק אחת. לא קורה. מה לעשות? זה ניגוד עניינים שזועק לשמיים. כל זה נחשף במהלך משפט נתניהו, וזה להחזיק את הראש מרוב מרמה והפרת אמונים. למה זה הפרת אמונים? כי כשאתה גובה עדות מאדם שאתה ישן איתו או בקשר אישי איתו, אתה לא יכול להטיח בו הטחות, ואתה מניח לטובתו הנחות רבות – הנחות תום לב, הנחות אמון. זה מה שעולה מעדותו של משה סעדה. בואו אספר לכם את הדבר הבא שעולה בעדותו של משה סעדה ואף אחד לא יספר לכם פה. בעדותו של משה סעדה אנחנו מגלים את גודל הרדיפה. משה סעדה, פרקליט ותיק, 20 שנים, סגן ראש מח"ש - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> זהו? טוב. בהתנגדות הבאה יהיה המשך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברתי המציעה, חברת הכנסת אתי עטייה, תרצי להשיב על ההתנגדות? כן או לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא יכול, אתה חייב להצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצבעה, הצבעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. קודם כול מבקשים להציג עמדה אישית. המציעה מבקשת להשיב על ההתנגדות של חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה, שלוש דקות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל היא לא דיברה על החוק. היושב-ראש, על מה היא משיבה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. את יכולה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים. אני נותן שלוש דקות, היא רוצה להשיב. בבקשה. חברת הכנסת אתי עטייה, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חושבת שאודה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, שנייה. אני עוצר שנייה אחת. חברים, חברים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יושב-ראש הכנסת קובע את הנהלים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרתי שאני מתנגדת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עצרתי לשנייה, כי אני רוצה להעיר הערה. אני מבקש, על פי התקנון, מישהו כאן עלה להתנגד להצעת החוק, ואני מאפשר למציעה להשיב על ההתנגדות, זה הכול. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני חושבת שחברת הכנסת טלי גוטליב טועה. הצעת החוק היא טובה, היא ראויה, וחברי המועצה ימלאו את תפקידיהם כראוי במילוי תפקידם. אני פונה אליך, אדוני השר, שתתחשב בערים שמקבלות מענקי איזון, ושהתקציב יהיה על חשבון קופת - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא בחוק. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? זה בחוק, זה בדיוק בחוק, שחברי מועצת העיר יקבלו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, שמשרד הפנים - - - << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> זה של משרד הפנים, כן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הוא יפנה את הכסף? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מי מממן את זה? << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> משרד הפנים. זה על חשבון הרשות המקומית. אבל אני פונה. זה על חשבון הרשות המקומית. זה היה ב-27 באפריל, הצעת החוק נדונה אצל יושב-ראש ועדת הפנים. התחלנו בדיונים בלבד, זה עבר טרומית. התמזגתי להצעות החוק שעברו במושב הקודם. גם דן אילוז וגם יעקב אשר הגישו את אותה הצעה, ועכשיו התמזגתי להצעת החוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, מאיר כהן. חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושבת שהצעת החוק היא טובה וראויה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, אתה שומע? << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> מאיר, מה הבעיה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אומר שהם הציגו קודם לכן שההצעה היא טובה. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני כן, דן אילוז ויעקב אשר. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רק אומר. ההצעה היא טובה, צריך לשקול את זה יחד איתם, מהו מקור הכסף. תודה רבה. יש בקשה להודעה אישית לפני ההצבעה. גילוי נאות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הודעה אישית זה אחרי ההצבעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא הודעה אישית, טעיתי – גילוי נאות. חברים, בקשה לגילוי נאות של חברת הכנסת קטי שטרית. בבקשה. גילוי נאות, גילוי נאות. לא הודעה אישית, גילוי נאות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ההודעה האישית קשורה לחוק. בבקשה. זו לא הודעה אישית ברומו של עולם. אני פשוט רוצה, לפני שאנחנו מצביעים, הודעה אישית. הבן שלי - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אסור הודעה אישית לפני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא הודעה אישית, גילוי נאות. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> גילוי נאות, סליחה. הבן שלי מכהן כחבר מועצת עיר בעיר בית שמש, ולכן אני מודיעה זאת לפני שאנחנו מצביעים על הצעת החוק. היועצת המשפטית של הכנסת, הגברת המדהימה והנכבדה עו"ד אפיק - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הכול בסדר, הכול בסדר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סגן יושב-ראש הכנסת דוידסון, תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שאני מתבקשת לעשות, הודעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> גילוי נאות, כן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת דנינו, בבקשה, גילוי נאות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הצהרה על ניגוד עניינים – אח של ראש עיריית אופקים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כמו כן, רביבו, בבקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, בהיותי אחיו של ראש עיריית לוד, אני מצהיר בזאת שאין לי ניגוד עניינים, אבל אני שם את זה כגילוי נאות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השרה גילה גמליאל, בבקשה. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> אחי יואל הוא חבר מועצה בגדרה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, לאחר שתמו כל הודעות הגילוי הנאות, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה שמית. אדוני מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת להצבעה שמית. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, לא להפריע להצבעה. מי שנמצא כאן – יענה, מי שלא – הוא יקרא שוב. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – נגד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – בעד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנא קרא שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח עמיחי אליהו – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד יונתן מישרקי – בעד ארז מלול – בעד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד יוסף עטאונה – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם יש חברי כנסת – הינה, השר אופיר סופר. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) אופיר סופר – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש עוד חברי הכנסת שטרם הצביעו ונוכחים באולם? אין. אם אין, תמה ההצבעה. אנחנו מאפשרים לכולם להצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד לכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הינה, התקדמנו הלאה. תמה ההצבעה. אם כן, תוצאות ההצבעה: 54 בעד, 48 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (זכויות וחובות של חברי מועצה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כלכלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> התבקשנו כאן לוועדת הכלכלה, לכן זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה מתאימה. << הצח >> הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון – נוכחות עורך דין בחקירת קטין) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4454/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ארז מלול) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון – נוכחות עורך דין בחקירת קטין) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ארז מלול. אני מזמין את חבר הכנסת ארז מלול להציג את הצעת החוק. בבקשה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, כמובן השרים – אי-אפשר לדבר ככה, ידידי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, אבקש לשמור על שקט. חבר הכנסת נאור שירי, ללעוס בשקט. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן היום כדי להציע בפניכם תיקון. אני מתחיל עוד פעם: חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן היום כדי להציע בפניכם תיקון קטן לחוק, אבל תיקון שיכול לשנות חיים שלמים. הצעת החוק דורשת דבר בסיסי, אנושי, הוגן – שבמהלך חקירת קטין במשטרה יימצא עורך דין לצידו בחדר החקירות. לא מדובר בפריבילגיה, זו זכות, והגיע הזמן שהיא תעוגן בחוק. אני רוצה לספר לכם סיפור, מקרה אמיתי מתוך שגרת חיים של מערכת האכיפה בישראל. ילד בן 13 שאני מנוע מלהזכיר את שמו, תלמיד חטיבה, הובא לתחנת משטרה בחשד להשתתפות באירוע לא חוקי שהוא אפילו לא היה מודע לו. הוא הוזמן לחקירה. הוא יושב מול החוקרים מפוחד, מבולבל. החוק אומנם מאפשר להורה להיות נוכח בחקירה, ואימו ישבה לידו, אבל מה זה עוזר כשגם האימא מבוהלת והיא לא יודעת מה מותר ומה אסור, כשהיא עצמה מפחדת שאם היא תגיד משהו לא נכון, היא תסתבך בעצמה? הילד הזה, מתוך הפחד והלחץ של החקירה, מודה. הוא לוקח אחריות על המעשה שהוא לא עשה כי הוא רצה לגמור עם זה. ימים אחר כך, כשהאמת מתבררת, כבר מאוחר – נזק נפשי וחברתי, והאמון שלו במערכת כבר נסדק. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, המציאות הזאת לא ייחודית. היא מתרחשת שוב ושוב, בעיקר בקרב ילדים ממשפחות מוחלשות בפריפריה ובמקרים שבהם לילד אין כלים להבין את הסיטואציה שהוא נקלע אליה. והאמת? אפשר לטעון – יש הורה. הורה בחקירה, אולי זה עוזר, אבל נוכחות הורה נשמעת יפה על הנייר אבל לא תמיד נותנת את המענה האמיתי. ההורה לא עורך דין, הוא לא יודע את ספר החוקים, הוא לא יודע מה מותר לחוקר לשאול ומה אסור ובאיזו דרך והוא לא מכיר את הפרוצדורות. לפעמים, או בדרך כלל, גם ההורה נמצא תחת לחץ מהמערכת ומול החוקר שחוקר את בנו. לפעמים החוקר פונה להורה ואומר לו: תעזור לילד להודות ולגמור את הסיפור, אל תדאג, הוא לא ישב בכלא. זו טעות קשה, כי ילד לא צריך להודות בדברים שהוא לא עשה רק כי המבוגרים סביבו מרגישים חסרי אונים. עורך דין בחדר החקירות הוא לא חסם, הוא הגנה. הוא מגן על הזכות. הוא מבטיח שהחקירה תתנהל לפי החוק, בשפה שהקטין יכול להבין, בצורה שמכבדת את הזכויות הבסיסיות של ילד במדינת חוק. חשוב לציין שבמשפט המשווה, למשל בארצות הברית, עורך דין נוכח בחקירה לא רק של קטין או מוגבל אלא אצל כל נחקר, גם בגיר. יש לנחקר זכות שעורך דין יהיה נוכח בחקירה. כמובן שיש עליו מגבלות – אסור לו להתערב, אסור לו להנחות את הנחקר, כי האמת צריכה לצאת – אבל להיות נוכח הוא יכול. לשכת עורכי הדין – חנוך, לשכת עורכי הדין, לשם שינוי, גם תומכת בחוק, כי הם מבינים שלהגן על זכות של נחקר זה זכות בסיסית. אני פונה אליכם לא מהכובע הפוליטי אלא מהכובע האישי. זה לא עניין של ימין או שמאל, זה עניין של לב. בואו נהפוך את החקירה לחלק מהצדק, לא לחלק מהבעיה. בואו נאמר בקול ברור: קטין לא נשאר לבד בחקר החקירות. ועדת דנציגר, שהוקמה על ידי שרת המשפטים לשעבר אילת שקד ועסקה בגורמי הסיכון המרכזיים – ועדת דנציגר דנה בנוכחות עורך דין לגבי מוגבלות, והיא שמעה – היו בה גם נציגי המשטרה, גם נציגי הפרקליטות, והיא קבעה שיש עניין – איפה הוועדה? אני לא מוצא את זה עכשיו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - הודאות שווא וכו'. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> הינה, הגעתי לוועדה. היא עסקה בגורמי הסיכון המרכזיים להודאות שווא בחקירות משטרה, והמליצה בדעת רוב של חבריה כי ככל שמדובר בחשודים המצויים בסיכון מוגבר למסירת הודאת שווא, קרי, קטינים ואנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, יש לאפשר לאותם חשודים להיות מלווים על ידי סנגור במהלך חקירתם. על פי נתוני הוועדה, הסדרים המאפשרים נוכחות של סנגור בחקירה במתכונת זו או אחרת אומצו במדינות רבות, ובהן אנגליה, ארצות הברית, הולנד, צרפת ושווייץ. במדינות אלה כל חשוד זכאי לליווי של סנגור בחקירתו, למעט במקרים חריגים. לכן הציעו להוסיף לחוק סעיף הקובע את זכותו של חשוד קטין לנוכחות עורך דין בחקירה, ובכך לתת מענה נוסף ומשלים עבור אוכלוסיית הקטינים ולהקנות זכות לנוכחות עורך דין בחקירה של קטינים הנחקרים כחשודים ואינם זכאים להיחקר על ידי חוקרי ילדים או חוקרים מיוחדים. המציאות הזאת, לצערי, מתרחשת שוב ושוב, כמו שאמרתי, בעיקר בקרב ילדים ממשפחות מוחלשות, בפריפריה, ובמקרים שבהם לילד אין כלים להבין את הסיטואציה שהוא נקלע אליה. הייתי שותף מלא לדיונים לגבי כל החקירות, ואני מביא דוגמה מקרב העדה האתיופית – כמה כתבי אישום הוגשו, והנחקרים הקטינים הודו בלי שידעו במה הודו. הם לא הבינו בכלל את השפה, את המנטליות, וברוך השם חברי הכנסת פה, לגבי זה ספציפית, בשיתוף עם שר המשפטים יריב לוין, חוקקו לסגור הרבה תיקים של העדה האתיופית. אני אומר שוב, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שתעזור לנו, כיוון שילד שנחקר והודה במקום שהוא לא היה צריך להודות – זה יהפוך אחרי זה נטל על החברה כולה. הרי הוא ימשיך לגדול עם כתם, הוא לא יוכל להתקדם בתפקידים שונים, לא יתקבל לאקדמיה, בצבא או בכל מסגרת שהוא יהיה הוא לא יוכל להתקדם, וחבל שכך. בסוף אנחנו משלמים את המחיר. אני מבין את חששות המשטרה. אני מבין. הם חוקרים מעולים. הם חוקרים עם השכלה מיוחדת לחקור קטינים. אני נפגש איתם בוועדה בהצעת החוק הממשלתית של ידידי שר המשפטים. אבל כן אפשר לעשות ולעבוד ביחד עם המשטרה כדי להניח את דעתם. אחת הסיבות, אחת הטענות שהם התנגדו היא בגלל חשש משיבוש הליכים, וטענתי שלכאורה גם הורה נוכח בחקירה, והורה לא יכול לסכן את תפקידו בשיבוש. כמובן, זו עבירה פלילית, אבל לעורך דין יש הרבה יותר מה להפסיד משיבוש מאשר להורה, לכן החשש הזה הוא חשש רחוק. יש עשרות אלפי תיקים של קטינים; רובם לא נסגרים בכתב אישום אלא בהסדר מקל, אבל לא צריך להגיע לזה בכלל. לא צריך להיות הסדר, צריך להגיע לאמת, והדרך לאמת היא כשיש נוכחות עורך דין בחקירה. אני מודה לשר המשפטים על התמיכה ועל העידוד. אני מקווה – ידידי שר המשפטים, צריך הקשבה – שאחרי שהפיילוט הזה יצליח, נגיע גם לבגירים ולא רק לקטינים, כמו בארצות הברית. נכון, יש הגבלות של עבירות טרור ועבירות מסוכנות, אבל אפשר להגיע לזה, לעולם יותר מתוקן, אם זה בנוכחות עורך דין. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מבקש כמובן מחבריי חברי הכנסת להתעלם מרעשי הרקע ולתמוך בחוק החשוב הזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> גם אני בעד להתעלם מרעשי הרקע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. שר המשפטים, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השר משיב. אני מתנגדת, וארז יסביר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, חברי חבר הכנסת ארז מלול, אני רוצה להודות לך - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ארז מלול, הוא משיב לך. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> אני מנסה לשכנע אותה שלא תתנגד. טלי מתנגדת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה סגן, זה לא ראוי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, הוא בסך הכול פנה אליי. הכול בסדר. הוא רוצה לדעת למה אני מתנגדת. פשוט עליזה ביקשה ממני, אדוני השר. ביקשו ממני היום להיות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני פניתי לחבר הכנסת מלול. רציתי להודות לך על הגשת הצעת החוק החשובה הזו, הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון – נוכחות עורך דין בחקירת קטין) (הוראת שעה). ההצעה מבקשת לתקן את החוק ולקבוע זכות לנוכחות עורך דין בחקירת קטינים, כמו גם לתחם את הזכות הזו. הצעת החוק הזו באה בהמשך להצעת חוק ממשלתית שעמלתי עליה תקופה ארוכה מאוד מאוד ונתקלה בקשיים עצומים עד שעלה בידי להביא אותה לכאן, והיא אושרה כאן בקריאה ראשונה. זאת הזדמנות נוספת להודות למי שכיהן אז כממלא מקום השר לביטחון לאומי, חברנו חיים כץ, שקיבל החלטה מאוד אמיצה לאפשר את קידום הצעת החוק הזו ואפשר לי להביא אותה לכאן לקריאה ראשונה בהסכמה ממשלתית מלאה, והיא אכן עברה ונמצאת עכשיו בהליכי דיונים שכבר מתקדמים בוועדת החוקה, חוק ומשפט. כפי שציין, ובצדק רב, חבר הכנסת מלול, הצעת החוק הזו באה לתקן מצב שהוא עוול נורא, הוא מצב לא צודק בעליל, והוא גם מצב חריג, צריך לומר, כי בהרבה מאוד מדינות בעולם יש הסדר שמאפשר נוכחות של סנגור בכל חקירה באשר היא. בחלקן יש הסדרים שמאפשרים נוכחות חלקית בחקירות. מצב שבו באים ואומרים: אין נוכחות של סנגור בחקירה בכל מצב ובכל מקרה, נקודה, הוא דבר שלטעמי אין לו שום הצדקה, ואין שום סיבה להמשיך בו ולהמשיך לקיים אותו. הדבר הזה נכון בפרט כאשר אנחנו רואים מציאות מאוד מסוכנת של שימוש לרעה לא פעם באמצעי חקירה ובסמכויות שיש לרשויות אכיפת החוק ולרשויות החוקרות באופן שנעשה ללא שום בקרה מתאימה, לצערי נעשה גם לא פעם באופן בררני ומפלה, והתוצאה בסוף היא פגיעה קשה מאוד בזכויות אדם, אולי מהקשות ביותר שיש. צריך גם לומר בעניין הזה שהפגיעה הזו היא בעיקרה קודם כול ולפני הכול דווקא באוכלוסיות החלשות יותר, משום שבדרך כלל – ואגב, את זה רואים בעוצמה גדולה בנושא של המרשם הפלילי – בוא נאמר את האמת, כאשר ילד בשכונה מבוססת מגיע אחר הצוהריים לחצר בית הספר וזורק אבן ומנפץ חלון, רוב הסיכויים שמה שיקרה זה שיקראו להורים שלו ואולי אפילו ייתנו צ'ק כדי לשלם את הנזקים, ובזה העניין הזה הסתיים. כשזה קורה בשכונות אחרות, בדרך כלל קוראים למשטרה, וההמשך ידוע, ואז האנשים האלה, הרבה פעמים קטינים, אנשים צעירים, סוחבים איתם רישומים פליליים שנים ארוכות, נאלצים להודות לפעמים בדברים שלא היו או בדברים יותר חמורים ממה שהיו, זכויותיהם נפגעות, ואחר כך גם החיים שלהם נפגעים, והפער רק הולך וגדל והולך וצומח. אנחנו נמצאים במציאות שיש קרוב למיליון ישראלים עם רישומים פליליים, מצב בלתי מתקבל על הדעת, בלתי הגיוני, ואני חושב שבעניין הזה כל שינוי שאנחנו עושים הוא שינוי חשוב והוא שינוי מבורך. אני גם חייב לומר שהדבר הזה מצטרף לתמיהה – אני מוכרח לומר אפילו ש"תמיהה" זו לא מילה מספקת. אי-אפשר שלא לחוש זעם ממש נוכח העמדה של הייעוץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה והמשטרה, שחברו יחד, לצערי הרב, בסיוע של שופטי בית המשפט העליון, שמאפשרים לשערורייה הזאת לקרות, ופועלים כדי לסכל את החלטת הממשלה על הקמת ועדת בדיקה לסוגיית השימוש שנעשה ברוגלות דוגמת פגסוס, דבר שהוא על פניו שוב נוגע לליבת זכויות האדם, לפגיעה נוראה בפרטיות - - - << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> אתמול היה דיון בבג"ץ. אני בהלם - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אמת. אמת. הדיון אתמול בבג"ץ קרה לאחר – כן, לאחר שהוגשו למיטב הבנתי קרוב ל-18 בקשות דחייה של הדיון, לאחר שהעניין הזה נסחב כבר כ-20 חודש, הכול באישור בית המשפט ובהסכמתו – וגם אתמול העניין הזה לא הסתיים – בטענות שאין בהן דבר ושכל תכליתן למנוע את בדיקת הדברים ותיקון הדברים והעמדתן גם - - - << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> שם אין ניגוד עניינים. שם אין - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, ודאי, שם אין כלום. על ניגודי העניינים – אולי אני אנצל את אחד הנאומים פה עוד היום כדי לדבר על מה שמתרחש בעניין הזה. אבל המציאות שאנחנו מתמודדים איתה היא שמערכות אכיפת החוק לא רק שלא מטפלות בדברים האלה, אלא גם נלחמות במלוא העוצמה כדי למנוע טיפול בניצול לרעה של כלי חקירה ושל סמכויות חקירה ושל דברים מן הסוג הזה. אז ביד אחת זו עמדתן, וביד השנייה, לפחות חלק מהמערכות האלה גם מתנגדות להכנסה של סנגור לחקירות על מנת לצמצם את העוולות ואת הפגיעה שקורית לא פעם. אני חושב שהשינוי הזה הוא שינוי הכרחי. כפי שאמר חבר הכנסת מלול, אחרי מאבק עלה בידי – וזו גם רוח הצעת החוק הפרטית – להגיע להסכמה על קידום הצעת החוק בקריאה הראשונה כפיילוט וכמתווה ראשוני שידבר וייגע באוכלוסיות הכי פגיעות – הקטינים ואנשים בעלי מוגבלויות. צריך לומר שזה פשוט מדהים שמישהו בכלל מעלה על דעתו לקיים חקירה שלהם שלא בדרך של נוכחות סנגור בחקירה. אבל אני גם לא מתבייש לומר שאני מביע תקווה שאפשר יהיה למצוא בוועדת החוקה, חוק ומשפט את הדרך בהכנת החוק לקריאה השנייה והשלישית ובקידום הצעת החוק הפרטית שלך כדי לשלב את הדברים יחד, ואולי אפילו להרחיב אותם במקום שאפשר. אני רוצה להודות גם ליושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן, שחרף עומס עצום מקיים דיונים בנושא הזה, שם אותו בראש סדר העדיפויות ונותן לעניין הזה דחיפה. אני מקווה שתהיה התגייסות כללית בבית הזה כדי שנוכל להשלים את המהלך הזה ולקדם אותו. חבר הכנסת מלול, מכיוון שב-10 במרץ 2025, י' באדר התשפ"ה, עברה הצעת החוק הממשלתית בקריאה הראשונה במליאה, ההחלטה של ועדת השרים לחקיקה היא לאשר את הצעת החוק הפרטית לקריאה הטרומית בכפוף לכך שלאחר הקריאה הטרומית ההצעה תמוזג עם הצעת החוק הממשלתית בנושא, ובהמשך הליכי החקיקה כמובן יקודמו בהסכמת משרד המשפטים והמשרד לביטחון לאומי, ובמקרה של הצעת החוק הזאת – גם בתיאום עם משרד הרווחה והביטחון החברתי. אני מניח שזה כמובן מקובל עליך. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> משתדל. אני רוצה לומר עוד דבר אחד: צריך להגיד שההצעה הזאת גם מחייבת – ואת זה צריך לומר בכנות – היערכות מאוד מאוד משמעותית ומורכבת בשני צדדים: האחד, בצד של המשטרה, שצריכה כמובן להתארגן אחרת בנושא החקירות ולהבטיח את נוכחות הסנגור במקומות שהדבר הזה יתחייב וייקבע בסוף בחוק. זו בהחלט היערכות שצריך לתת לה תשומת לב, ויכולות להיות לה משמעויות ארגוניות כאלה ואחרות; הדבר השני, שגם אותו צריך יהיה להסדיר, הוא העומס – המבורך, אבל עומס, וצריך לומר שהוא עומס לא מבוטל – שיוטל מעתה והלאה על הסנגוריה הציבורית במסגרת ההצעות האלה, משום שיהיה צורך להעמיד סנגורים תורנים שיוכלו לתת, בעיקר למי שידו אינה משגת, שירות לשכור עורך דין בשוק הפרטי ולהבטיח שיימצא סנגור מוכן באופן כזה שמצד אחד תהיה הגנה על זכויות הנחקרים והחשודים, ומצד שני אפשר יהיה לקיים חקירות סדירות ויעילות, כי אנחנו גם לא רוצים לחיות במדינה שבה בסוף הפשע משתלם כי המגבלות על החקירות הן כאלה שלא ניתן לקיים ביעילות. צריך למצוא את האיזון הנכון בין הדברים האלה, ואני בטוח שכך יהיה. לכן אני מבקש מהכנסת, כמובן בכפוף להתניות שהקראתי קודם, לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת טלי גוטליב להציג את התנגדותה לחוק. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חברי חבר הכנסת ארז מלול, אני מתנגדת עניינית להצעת החוק שלך, ואני אומר לך למה. ראשית, הצעת החוק שלך תוצמד להצעתו של שר המשפטים, שעוסקת גם בחקירות קטינים וגם בחקירת בעלי מוגבלויות, ויש תוכנית פיילוט, לפי הנטען, לנוכחות עורך דין בחקירה. אני שואלת את הדבר הבא: אנחנו מדינה דמוקרטית מתוקנת. יש הצעת חוק שלי שבכל עבירת פשע למעט עבירות ביטחון יהיה נוכח סנגור בחקירה. למה? לא, לא כדי למנוע הודאות שווא – מספיק עם זה, ועדת דנציגר, כבודה במקומו מונח; לא בגלל זה צריך עורך דין בחקירה – כדי למנוע הודאת שווא. צריך עורך דין בחקירה כי יש יחס אימתני, אימתני, בין נחקר לבין שוטר. עצם הכניסה לתחנת משטרה כשלעצמה היא חוסר איזון מוחלט. בתוך המקום הזה שוטר יכול לעשות כמעט כיד הדמיון שאתם לא מדמיינים – לצאת איתו לסיגריה, ללוות אותו לשירותים, לעשות תשאול תוך כדי כך, לגרום לו לומר כך או אחרת או לשכנע אותו כך או אחרת. משטרת ישראל מוזמנת לעשות את עבודתה נאמנה – לאסוף ראיות – ולא לבנות את כל תיק החקירה שלה על הודאה של חשוד במיוחס לו. הודאת אמת או לא אמת – לא זה הבסיס לזה. בהצעת החוק שלך, חברי ארז מלול, אני רוצה לומר לך שאין לי ספק שמי שניסח את החוק שלך הוא בדיוק מי שניסח את החוק של שר המשפטים יריב לוין. ואיך אני יודעת? ראשית, יש לי זיכרון צילומי, ברוך השם – אותו נוסח בדיוק. מדהים – אותן הסתייגויות, אותן התנגדויות. שים לב איך אנחנו פוגעים בעצם הרעיון של נוכחות עורך דין בחקירה: לקצין – על אף האמור במה שאתה קובע, הקצין הממונה על החקירה רשאי בהחלטה מנומקת לקבוע שלא מחכים לעורך דין. למה? כי אם ייקח לו קצת זמן, חקירת החשוד לא תידחה; אם ההמתנה – תקשיבו טוב, תאחז בכיסא שלך, ארז – איזה רעיון יש לחוק שלך אם האחראי לחקירה יכול לא להמתין לעורך דין, כי ההמתנה תוביל לסיכול החקירה או לסיכול חקירה של חשודים או למניעת גילוי ראיה או לפגיעה בביטחון של כך או אחרת, או שלא לעכב וכו'? מה זה? אתם כבר עושים תיקון ואתם מסייגים אותו רק לקטינים, אז הרפ"ק יכול בשנייה ורבע לסכל את כל הרעיון שלך? תראה מה עשית פה בהצעת החוק שלך. חבר הכנסת מלול, בהצעת החוק שלך אתה פגעת בעורכי דין באשר הם. תקשיב טוב אם זה מעניין אותך, חבר הכנסת מלול, ואני רצינית. חבר הכנסת מלול, ארז, אני באמת רוצה שתשכנע אותי פה כדי שאני אצביע. תקשיב רגע. הייעוץ המשפטי שניסח לך את החוק הזה פגע קשות בעורכי הדין. ניגוד עניינים של עורך דין – מי שמחליט על ניגוד עניינים של עורך דין הוא רק עורך הדין על פי כללי האתיקה, לא שוטר ולא חוקר. ארז מלול, אתה נכנעת פה לייעוץ המשפטי. לא מתאים לך. תראו מה כותבים פה: היו פה כמה חשודים בפרשה אחת שמיוצגים על ידי עורך דין אחד או על ידי כמה עורכי דין מאותו משרד – רשאי הקצין הממונה להורות בהחלטה מנומקת שלא תתאפשר נוכחות עורך דין מאותו משרד. אתה נפלת פה בהקשר הזה לפגיעה קשה בעורכי הדין – אתה נותן לחוקרים לקבוע ניגוד עניינים בניגוד גמור לכללי האתיקה. חבר הכנסת, אתה מקשיב? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ארז מלול, היא מתנגדת לחוק, אתה תצטרך להשיב לה. תקשיב לה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא הקשבת – כי אתה צריך לעלות לשכנע אותי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> - - - יש לנו סיפור משפחתי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, עכשיו אני רצינית – חברת הכנסת שטרית – אתה נתת פה כוח - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> טלי, את יודעת איך הוא ידע לעשות את זה מצוין - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הוא צריך להשיב לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע לה, אני איאלץ להוסיף לה זמן. תסיימי, תסבירי לו בקצרה, משפט אחרון. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה שתשיב לי על הדבר הבא: איך נתת כוח לשוטרים לקבוע ניגוד עניינים בניגוד לכללי האתיקה של עורכי הדין? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ארז מלול, אני מבין שאתה מעוניין להשיב על ההתנגדות. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> חברת הכנסת טלי, אני רוצה להגיב לך. אני שמח שהערת את הערתך שאת לא מתנגדת לעצם הצעת החוק, רק להערה שאת יודעת מי עזר לי לנסח אותה – מי עוזר לנו בדרך כלל לנסח – ואין לי שום טענה. הם רוצים לעזור לי לקדם, ולכן הם לא רוצים שאני אדרוך על כל מיני מוקשים, שחוקרי משטרה חלילה יסתבכו בניגוד עניינים או בדברים אחרים. הם דואגים לזה, כמו שמשה סעדה בחוק שלו של מח"ש דואג באמת מרצון טוב שלא יהיה ניגוד. זה לא אישי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בניגוד עניינים של עורך דין מחליט רק עורך הדין. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני יודע – שלא יהיה ניגוד עניינים בין הפרקליט לחוקר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל רק עורך הדין מחליט. השוטרים מנסים לעשות את זה כל הזמן – להפוך אותנו - - - << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> טלי, לכן זה רק טרומי. יש ועדה, את חברה בוועדת החוקה. את העלית את הנושא. אני מבטיח לך שאני לא נעול על כלום, ואת יודעת שאנחנו משנים הרבה בוועדה, גם בחוק לשכת עורכי הדין ובהרבה דברים. אנחנו נעלה את הנושא הזה – מי יחליט, מה יחליט, ואם יש כמה מייצגים או מייצג אחד. הרי האינטרס של החוקר הוא שלא יהיה עורך דין. ועוד פעם, אין לי טענה לחוקרים. אני גם רוצה לשבח את חוקרי הנוער – הם עושים עבודה לא קלה, הם חייבים השכלה, והשכר נמוך. בדקתי את הנושא הזה, אבל תחשבי, כמו שאמר השר לוין, מדובר פה על אוכלוסייה חלשה מהפריפריה. באנו לעזור לפריפריה, את יודעת. ש"ס – את יכולה לתת ביקורת – בחוקים ובמשרדים הם עוזרים לפריפריה. כל החוקים שלי – רוב החוקים שלי או כל החוקים שלי הם חוקים חברתיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הכי חשוב – רק אני מזכירה לש"ס – ש"ס היא מפלגת ימין לפי הבוחרים שלה. רק זכרו זאת. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לכן אני כן רוצה – טלי, אני מבקש ממך שכן תתמכי בחוק. אנחנו נעשה – טלי, אני מדבר אלייך. רגע, אני רוצה לשכנע אותך, אני באמצע שכנוע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פחות שכנעת אותי, אבל בסדר. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר, אני מתחייב פה – והפרוטוקול שומע ורואה – שנעשה דיונים, טלי, נעשה דיונים גם בתוך הוועדה, גם מחוץ לוועדה. משה למשל לא עשה איתי דיון על חוק מח"ש לפני, לא בא ודיבר ושמע את ההערות שלי. זה לא יפה. בוועדה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה, משה? למה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> למה? אתה בן בית אצלי, מה קרה? אנחנו כל היום מדברים. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> סתם, אני צוחק. מי הגיע? אני היחיד שהגיע. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אין לי טענה. אין לי טענה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> כל חוק שמתקן עוולה, אני בעד ונלחם שהוא יעבור. לכן, טלי, אני מקווה ששכנעתי אותך ותצביעי בעד. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בינוני. נצביע במשמעת הקואליציונית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון – נוכחות עורך דין בחקירת קטין) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024. ההצבעה תהיה שמית. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה משתתפת בהצבעה אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נמנע אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה משתתפת בהצבעה אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה משתתפת בהצבעה עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שמעוניין להצביע ועדיין לא הצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) אברהם בצלאל – בעד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה, אבקש למנות את המצביעים – קולות. 48 בעד, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון – נוכחות עורך דין בחקירת קטין) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה פסל וקבוצת חברי כנסת. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי התפקיד בשירות הציבורי בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הסדר הפחתת משכורת לעובד שאין במקום עבודתו ארגון עובדים יציג). תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הודעה לגבי ביטול טיסה או שינוי במועד טיסה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5740/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אליהו ברוכי) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הודעה לגבי ביטול טיסה או שינוי במועד טיסה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אליהו ברוכי. אני מזמין את חבר הכנסת אליהו ברוכי להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, צמד המילים "ביטול טיסה" הוא איום שכל אזרח המנסה לנהל שגרה חושש ממנו. הצעת החוק שמונחת כרגע על השולחן, שעליה נדבר עכשיו, לא יכולה לפתור את האיום הזה, אבל היא בהחלט באה להקל – היא באה להפוך את הסיוט הזה למשהו קל יותר ולסייע בהתמודדות עם ההשלכות של ביטול טיסה. אדם שהגיע לשדה התעופה ומגלה שם בשדה – אי שם בגולה, באחת מארצות הנכר – שהטיסה שלו בוטלה, אז תסלחו לי על הביטוי, הוא נהיה הומלס לכמה שעות. זה לא מקום לנוח, הוא לא יודע מה הולך עכשיו עם הילדים הקטנים שלו. אני כבר לא מדבר על זה שזה יכול לקרות גם ביום שישי, ערב שבת, כשהוא תכנן להגיע לפה בשעה נורמלית ביום שישי, וזה תופס אותו אי שם ביום שישי בבוקר, כשבכלל הוא מאבד את האפשרות לחזור לשבת במקום מסודר, וכבר לא מדבר על זה שזה יכול לקרות גם לאנשים עם מוגבלויות. החוק שלנו, מה שהנחנו פה על השולחן – מה הוא אומר? הוא אומר שבניגוד למצב הקיים היום, החוק – חוק שירותי התעופה, שנחקק ב-2012, מצריך הודעה מראש לנוסע על ביטול טיסה, אבל החוק לא מגדיר בשום צורה שהיא מה נחשב הודעה לנוסע. רק בשביל לקבל פרופורציות על מה מדובר – בשנה אחת עוברים בממוצע - - - << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> כמה שעות אני צריך להמתין בשדה כדי לקבל כסף? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, רגע. חבר הכנסת יוני מישרקי, אני מבקש לשמור על שקט, לכבד. תודה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אני לא מבין, הערות ביניים אסור לי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא שומע אותך. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אז מה אתה רוצה? אתה לא שומע אותי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תירגע, מה אתה צועק? אתה מפריע לו לדבר, להציג את החוק. אני כמעט לא שומע אותו. תודה. תמשיך, בבקשה. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בשנה אחת עוברים בשדה התעופה בנתב"ג מעל שבעה מיליון איש, אזרחים. מפניות שהגיעו ללשכה, ללשכתי, הניסיון המר מלמד שרבים מהם שנקלעים לסיוט הזה של ביטול טיסה, לא קיבלו את ההודעה שנשלחה אליהם מחברת התעופה. למה ההודעה לא הגיעה? כי במקרה הטוב זה אימייל שמגיע לספאם או הודעת סמ"ס שבכלל לא מחוברים אליה בכל מקום שהוא, כשהם נמצאים שם בנסיעה בחוץ לארץ, ולכן הם לא קיבלו את ההודעה על ביטול הטיסה. עכשיו ננסה לדמיין את הסיטואציה הזאת: אדם הגיע לשדה, ובשדה הוא מגלה שאין לו אפשרות לטוס הביתה; לא פגישות שהוא תכנן, לא הילדים שמחכים לו שם או המשפחה – ושוב, שבתות ומועדי ישראל – שום דבר. הוא מחכה שם, הוא מקבל את ההודעה, זה נוחת עליו, והוא צריך להתארגן בכל המובנים. הצעת החוק שעליה נדבר, שעליה נצביע כעת בקריאה טרומית, מבקשת לקבוע סטנדרט של שליחת הודעה מוקדמת על ביטול הטיסה בשלושה ערוצים שונים: הערוץ הראשון – מסרון או הודעת ווטסאפ לנייד שלו – לא, אני לא מדבר על הודעות מתפרצות, לא, לא בתחום הזה; ערוץ שני – הודעה בדואר האלקטרוני, באימייל; ערוץ שלישי – הודעה בשיחת טלפון. בשלושת הערוצים האלה הנוסע צריך לקבל את ההודעה על ביטול הטיסה. הנוסע שטיסתו בוטלה יצטרך לאשר את קבלת ההודעה, ורק אם חברת התעופה סיפקה את המידע בכל הערוצים הרלוונטיים – אלה שהזכרנו קודם, גם מסרון או ווטסאפ, גם אימייל וגם שיחת טלפון – רק במצב הזה היא תהיה פטורה ממתן פיצויים על ביטול הכרטיס. מטרת החוק במשפט אחד: לוודא שניתן מענה הולם כדי למנוע את הסיוט שתיארתי פה. אני מודה לכם על התמיכה, ובעזרת השם נשמע את נציגי חברות התעופה בדיונים שנקיים בוועדת הכלכלה. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אבל איך אפשר - - - לבדוק שבאמת - - - איך? << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כמו שהזכרתי, אדם יקבל את ההודעה על ביטול הטיסה. הוא יצטרך לאשר בהודעה חוזרת. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> הזמנתי כרטיס דרך המייל – אתה צריך לשים את המייל שלך. שמתי מייל שלי, נסעתי לחו"ל עם טלפון אחר, בלי המייל שלי – איך אתה רוצה שהחברה תוכל לדאוג שאני אאשר את זה בלי זה, זה לא נכנס - - - יש בזה - - - << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הערה מאוד חשובה. נשב בוועדת הכלכלה - - - << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> - - - מה אתה מציע? << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדרבה, תציע רעיונות. בהצעת החוק דיברנו על שלושה ערוצים שונים למסירת הודעה: הודעת ווטסאפ, הודעת מייל ושיחת טלפון. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אז אתה רוצה שהחברות – אתה רוצה שכשאתה מזמין, החברה תחייב אותך למלא שלוש אופציות – הוא אומר שמראש אתה מזמין כרטיס, החברה תחייב אותך לא רק למלא מייל אלא גם למלא או טלפון שאתה זמין איתו להודעות. ומה האופציה השלישית? << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שיחת טלפון. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> מר ברוכי, כשמעקלים לך חשבון בנק בגלל חוב ארנונה אין לך את החיוב הזה, אז על ביטול טיסה - - - << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כמו שהזכרתי, הרב מישרקי, אתה יכול לדמיין אדם שמגיע לשדה אי שם בארצות הנכר, זה יום שישי בבוקר, ועכשיו הוא מקבל הודעה בשדה – אני שואל אותך שאלה – בשדה הוא מקבל הודעה: אין לך טיסה. אין לו לאן לחזור מאיפה שהוא יצא, אין לו לאן לטוס. המשפחה שלו מחכה לו פה. תחשוב על יום שישי, שבת, חג – אין לך שום דבר. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אני מציע שנדון בזה בוועדה, עזוב. בוועדה נדון בזה. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על מה? אבל באמת תחשוב על הסיטואציה הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - תמשיך, אל תפסיק, באמת - - - << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדרבה, תביא רעיונות, מה אתה מציע. מה זה? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> תחשוב על סיטואציה: בן אדם שלא - - - דוח חניה - - - << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא שמעתי, סליחה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> - - - מעוקל על דוח חניה, יום שישי בסופר, לא מצליח להעביר כרטיס אשראי כי החשבון שלו מעוקל, הוא לא מצליח לעשות משיכה. זו אותה הסיטואציה. אם אנחנו - - - אני רק אומר, יש עוד הרבה דברים לפני טיסות שצריך - - - << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדרבה, אתה שואל אותי עכשיו על רגל אחת – אני אומר על רגל אחת. אבל בעיניים שלי, גם בחוק של עיקולים צריך לוודא שהחייב קיבל את ההודעות על החוב. אתה לא יכול בדרך אחרת, כמו שאמרת, לחסום לו את כל ערוצי התשלום שלו, לסגור לו את החיים - - - << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> צריך לחשוב איך עושים את זה עכשיו, צריך לחשוב איך עושים את הכי קרוב. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון. בעזרת השם, בדיונים שנקיים בוועדת הכלכלה נשמע את נציגי חברות התעופה וגם את האזרחים שפנו אלינו ונאלצו לשוב על עקבותיהם בשל כשל בהודעת הביטול, כשהם היו מאורגנים גם עם אימייל, גם עם הודעת ווטסאפ זמינה וגם עם טלפון – ועדיין ההודעה לא הגיעה אליהם. בעזרת השם נדון בזה ביחד למצוא פתרון מדויק ככל שאפשר לטובת כל האזרחים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ובכל זאת, אתה לא חושב שאנחנו מעמיסים מדי על חברות התעופה - - - צריכים לוודא שהנוסע קיבל את ההודעה? אם אתה רוצה, אני אשאל שאלה יותר טובה. פשוט יש לך עוד דקה ו-20 שניות, ואני מנסה לסייע בעניין. כן. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כמו שאמרתי קודם, אדם שנתקע בשדה תעופה אי שם - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נחלצתי לטובת הקואליציה. היום אני הסנג'ר, כן. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הסיטואציה הזאת, שאדם - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין איך לוודא שהנוסע – אנחנו שולחים לו, מה, אנחנו עכשיו נעמיס על עצמנו גם לוודא שהוא קיבל את זה? לא, נאור, יש לך רעיון לשאלה אחרת יותר עניינית? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני כבר מזמן הבנתי ששום דבר פה לא ענייני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, יש פה דברים לגמרי ענייניים. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> למה? מאוד ענייני. השאלה הזאת מאוד עניינית. בסוף, עד כמה אתה - - - << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, נאור רוצה שהחברה תוכל גם להשתלט על הטלפון בהודעת סמ"ס מתפרצת, שמתלבשת לו על כל המסך ככה. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> פושים כאלה, שיהיה לך פוש שאמור לצאת, ויום לפני הטיסה הוא יקבל פוש כזה, ואז לראות - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זאת לא הצעת החוק הכי גרועה שהבאתם למדינה. מתוך 100, זה אפילו לא ב-200. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת נאור, אתה תצביע ביחד איתנו על הצעת החוק? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני אשקול מה להצביע. אני אשמע את ההתנגדות הבאמת-קוהרנטית של טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. קודם כול, זה יהיה קוהרנטי. זה לא אומר שזה מניח את הדעת, אבל זה יהיה קוהרנטי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני אתן לכם לשכנע אותי. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נודה לחברים על ההצבעה, בבקשה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר אופיר סופר להשיב. השר אופיר סופר, אם הייתי מביא לך לפה מפרום עכשיו וזה, היית בא מהר. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> השעון עוד לא התחיל לעבוד? אין פה הגבלה של זמן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשר דקות. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> נו, אז למה לא הפעלת את השעון לפני דקה? אני הלכתי לאט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תסביר את זה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא – עליזה הייתה הורגת אותי. הוא שואל למה לא הפעלתי את השעון כבר בדרך, כשהוא הולך. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> למה אתה לא מפעיל את השעון? תפעיל אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש תוספת זמן בסוף. אמרתי, עליזה לא מרשה לי. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אבל תפעיל את השעון, נו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דבר. בבקשה, עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> כל העשר דקות? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> קודם כול אני מבקש שתענה, ואחר כך יש לי כמה שאלות אליך. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> טוב. הנדון: הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הודעה לגבי ביטול טיסה או שינוי במועד הטיסה), התשפ"ה–2025. מטרתו של התיקון בהצעת חוק שירותי התעופה של חבר הכנסת ברוכי היא לקבוע בחוק את חובת מפעיל הטיסה להודיע לנוסע על ביטול טיסה או שינוי בתנאיה. בהצעת החוק מוצע לקבוע שבכל מקרה של ביטול טיסה או שינוי במועדה יהיו חייבים מפעיל הטיסה או מארגן הטיסה, לפי העניין, לשלוח הודעה ללקוח בשלושה ערוצים במקביל - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפשר לקרוא יותר לאט? אדוני השר, אתה מקריא מהר מדי, אני לא - - - << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> - - סמ"ס – אני אעביר לך אחר כך את הנייר – סמ"ס, ווטסאפ, הודעת אימייל או הודעה של גוטליב – ובנוסף, שיחת טלפון ממרכז שירות לנוסעים. מפעיל או מארגן הטיסה יחויב לקבל את אישורו של הנוסע על קבלת ההודעה כדי שיראו את ההודעה כהודעה שנמסרה. רק אם נשלחה הודעה בכל הערוצים שצוינו לעיל בשלושה מועדים שונים והוא לא אישר את קבלת ההודעה, תיראה ההודעה כמי שאושרה על ידו. נכון להיום קיים פער בחובת היידוע – למה חבר הכנסת ברוכי לא עשה גם טלפון, למי שאין סמ"ס, ואין לו זה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש שיחה טלפונית, זה - - - << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> איפה חבר הכנסת ברוכי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש בהצעת החוק, בהצעת החוק שלו יש שיחה טלפונית. אני אוחזת בזה, יש - - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> כבוד השר, אני אסביר לך משהו: מי שיש לו טלפון כשר, לא טס לחו"ל. הוא לא עוזב את ארץ הקודש. הוא מקפיד. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> לא, אבל זה רק בתקופה האחרונה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני חושב שזה רלוונטי רק לטיסות-פנים בארץ, כי ברור לי שאדם שמקפיד כל כך ויש לו רק טלפון כשר, לא עוזב את ארץ ישראל, ככתוב במפורש - - - << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> נכון להיום, נכון להיום – שנייה – נכון להיום - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בהצעת החוק כתוב שיחת טלפון - - - << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> נכון להיום קיים פער בחובת היידוע בין התקנה האירופית, שעליה מבוסס חוק שירותי התעופה, לבין החוק, כמו למשל נקודת הזמן שבה נקבעת חובת היידוע להטבות שנוסע זכאי להן במקרה של עילה מזכה. אך ישנם קשיים בהצעת החוק. בדיון שנערך בוועדת שרים לענייני חקיקה, הוחלט להעביר את הצעת החוק בקריאה טרומית בכפוף לכך שבהמשך הליכי הבדיקה יקודמו בהסכמת משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בתיאום עם משרד המשפטים, דבר שיאפשר לפתור את הקשיים בהצעת החוק ולקדמה לטובת ציבור הנוסעים. אשר על כן, אבקש לאשר את הצעת החוק בקריאה טרומית – אה, חשבתי שמתנגדים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> טלי - - - אתה יכול לחזור על המשפט? יש לי שאלה, אדוני השר, דווקא בגלל שבשבוע האחרון נהיית מומחה לטיסות – בהזדמנות הזאת ברכות - - - << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> יגיעו עולים חדשים לארץ. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> בהזדמנות הזאת רציתי לדעת – איך הצלחת לשהות בבריטניה בלי שהבריטים ידעו שאתה מהמפלגה של סמוטריץ'? זאת השאלה שאני חייב לדעת – איך קרה שהצלחת לשהות בבריטניה ולא ידעו? << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> שמחה, תמיד אמרו שאתה גאון. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> כי אני שמעתי, אדוני השר, אני שמעתי שאחד - - - << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> - - - הם לא האמינו שיש - - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא לא לא, לך מפה אתה. אדוני השר, אני שמעתי שהם הקפיאו את כל הנכסים של סמוטריץ' שיש בבריטניה. ואני שואל, איך התמודדת עם הקור, שהקפיאו אותך כנכס של סמוטריץ' בלונדון? איך התמודדת עם הקור? << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> צריך באמת לעשות כאן תביעת בעלות. אבל אם באמת הזכרנו את בריטניה ואת לונדון, אז באמת היה לנו יריד עלייה מדהים. היה יריד עלייה מדהים, שנערכנו אליו. צריך לומר שזה יריד עלייה שני בבריטניה אחרי תקופה ארוכה, אחרי שנים ארוכות שלא היו ירידי עלייה בכלל. התחלנו את הראשון בשנה שעברה, והיה יריד מאוד משמעותי בשנה הקודמת. עשינו עוד יריד רופאים, שתכליתו לעסוק רק בהעלאת רופאים, והיריד הנוכחי עסק גם בהעלאת רופאים אבל גם באוכלוסייה כללית, בכלל. הבשורות הטובות כמובן הן שבאמת יש המון התעניינות, והתעניינות מאוד מאוד עוברת לעשייתם. אם אנחנו מדברים על זה שחשבנו שדווקא בבריטניה התהליכים יהיו יותר איטיים, אז אנחנו רואים שאנשים ממש נערכים מעכשיו לקיץ, אנשים שעולים בתוך שלושה חודשים, בתוך חצי שנה. ראינו את זה גם בקיץ האחרון, ואנחנו רואים את התופעה הזאת הולכת וגדלה. כמובן, זה מלווה באווירה לא פשוטה שהיהודים חווים בבריטניה – תופעה של אנטישמיות שהולכת וגואה באירופה בכלל ובבריטניה בפרט. הגענו, אני חושב, עם כמה בשורות חדשות שפיתחנו בשנה האחרונה, שבעיקר עוסקות בתשתיות לעידוד עלייה מהמערב, דברים שפחות עסקו בהם במשרד הקליטה בשנים עברו. הצבתי את זה כיעד עוד הרבה לפני 7 באוקטובר, עם כניסתי למשרד העלייה והקליטה. אחר כך נדבר על העלאת יהודים מלוב. דיברנו על זה שגם בנינו תוכניות ייחודיות. הקמנו 40 תוכניות דוברות שפת אם לסטודנטים, ובאוניברסיטאות, מה שנקרא, ובמכללות מעולות בישראל אנחנו נותנים שכר לימוד, נותנים שכר דירה למשך שנתיים, נותנים תנאי קבלה שונים ומייצרים מעטפת קהילתית. בעצם החבר'ה הצעירים האלה שמגיעים ארצה ומתאקלמים בארץ – זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות, כי גם קשיי ההסתגלות שלהם יהיו יותר פשוטים. מיותר לציין את התרומה – אפרופו גיוס וכו' – את התרומה ואת הגיוס ל"צבר" בשנה האחרונה. אני יכול לומר ש"מיעוט רבים שניים", אבל בוודאי יש לנו כמה פלוגות של עולים מיהדות התפוצות, יותר מבכל שנה רגילה, וזה דבר מאוד מאוד מרשים. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> יישר כוח. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> דבר נוסף הוא השינוי בשכר דירה לנגב-גליל, אזורי גליל, נגב ויו"ש, ואנחנו מרחיבים את זה קצת מעבר לגליל וליו"ש, אנחנו מכניסים את זה גם לצפון-דרום. גם משרד נגב-גליל שותף. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אנחנו שותפים. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> תכף נחבר אותך לעוד כמה נושאים, נראה כמה כסף נוכל לקבל. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> זה נגמר. אנחנו כבר על אדי הדלק האחרונים. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> 2,000 שקלים שכר לדירה באריאל; 2,000 שקלים שכר לדירה בבית שמש, באשקלון, באשדוד – זה דבר משמעותי; 1,500 שקלים שכר לדירה בחיפה. במקומות מסוימים זה יכול להגיע ל-40%, 50%, 30% – זה משמעותי לעולים. זה שאנחנו רואים עלייה ברוכה בשנות מלחמה זה דבר מבורך מאוד. אני חושב שהדבר שהוא השינוי הכי משמעותי הוא רישוי המקצועות. עשינו מהפכה מדהימה בעניין הזה: רואי חשבון, אדריכלים, מהנדסים, מורים – פגשתי בבריטניה הרבה מורים – אופציות למורים לאנגלית. שר החינוך עדיין פה? הרבה עולים שיוכלו לעבוד מ-one day, ביום הראשון עם הגעתם, כשאת כל תהליך הרישוי אנחנו מתחילים הרבה הרבה לפני. זה תהליך שמקל וחותך את הרגולציה ואת הביורוקרטיה, והציפייה שלנו היא בעזרת השם להמשיך ולעשות את זה גם במקצועות הבריאות. אני מבין ששם האתגר הוא לא קטן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מה אתם עושים עם הביטוח הלאומי לעולים מארצות הברית, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> שמחה, זה פרויקט שלך. אתה רוצה לדבר על זה? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> פרויקט שלי, אבל צריך לעבוד עליו בלחץ גם מהמשרד. אני חייב לומר כי דווקא מצד המשרד של השר מאוד מקדמים, זה דווקא גורם חשוב, אבל צריך פה לתת את הפוש. אני מקווה שעוד נסגור את זה מול הביטוח הלאומי, אבל זה דבר שהוא - - - << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> השכינה עמדה. כי באמת אנחנו גם בנושא מיסוי – זאת אומרת קיבלת, מה שנקרא – נמשיך להתקדם - - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> עם האוכל בא התיאבון, כבוד השר. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> נמשיך להתקדם ולהביא תוצאות בעניין הזה, בעזרת השם, כי באמת בנושא מס רכישה לדירה ראשונה – דירת עולים, דירה ראשונה – אני חושב שיש לנו שינוי דרמטי בעניין הזה. כשאני אומר שינוי דרמטי, אני מדבר על זה שעד סכום של 2 מיליון יש פטור, ועל סכום של דירות יקרות יותר ההנחה יחסית משמעותית. בסוף העולים מתמודדים עם המון המון קשיים. אדוני היושב-ראש, עד מתי אתה מצפה שאני אדבר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך עד 25, 24, 23. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> התכלית בסוף היא להקל יותר ויותר. אני אומר עוד דבר שאנחנו הולכים בו – להקים קהילות של עולים בערים שאין בהן עולים. למה זה חשוב? כי ככל שיש לנו קהילות ושפה ותרבות ובתי כנסת ובתי ספר שמדברים את השפה, העולים מרגישים יותר בנוח להגיע, וזה לא רק הקהילות הממוסדות בערים שהדיור בהן יקר יותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זהו. תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי. הממשלה תומכת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, ואני מתנגדת. אולי - - - אני אחזור בי מההתנגדות. מה אתה אומר? יצליחו? כל הכבוד, השר, איזה נאום, חוצב להבות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תודה. חבר הכנסת ברוכי, אני נאלצת להתנגד להצעת החוק שלך. מאוד משונה באמת לשים דרישה כל כך מוגזמת לוודא שהנוסע קיבל את זה. נתת פה את כל האופציות להודיע: טלפון, ווטסאפ, אימייל. נדמה לי שזה מספיק. ואחרי שאמרתי את כל זה, אני רוצה לפנות לחבר הכנסת יולי אדלשטיין. השמע קול – איפה אתה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין? ד"ש חם, חבר כנסת אחד מתוך 68 חברי כנסת שמתקפים את הממשלה. יש לי חדשות בשבילך: זה כל מה שאתה – חבר כנסת, אחד מ-68. כל החבר'ה כאן חושבים איזה כוח יש לך ביד – אז זהו, שלא, ממש לא. אני חודשים אומרת לך בפנים, חודשים אני אומרת ליולי בפנים: יאשרו את זה חברי ועדת החוץ והביטחון. חודשים אני אומרת לראש הממשלה: יולי אדלשטיין לא יכול להיות יו"ר ועדת החוץ והביטחון, הוא חותר תחת ראש הממשלה ותחת הממשלה. ושלא יספרו לי סיפורים שהוא כל כך אידיאליסט. הוא כל כך אידיאליסט, שהוא מזמין את אחים לנשק לוועדת החוץ והביטחון לדון בחוק הגיוס, את הקבוצה שהמרידה והסיתה לסרבנות ובין השאר הובילה אותנו לעברי פי פחת. הם באים לוועדה שלו, כל הכבוד, שלא נדבר על תקופה ארוכה שבועמ"ש לענייני מודיעין היה רוב לאופוזיציה בחסות יולי. אז יולי החליט שחוק הגיוס יצטרך לכלול סנקציות הזויות: לא רישיון, ולא יציאה מהארץ – כלום. בוא נראה אותך, אדון יולי, מטיל את זה על עריקים רגילים. ואני שואלת: מה פתאום צריך לכלול בכלל סנקציות בחוק הגיוס? אם עריק – הוא עריק, ואם לא מתייצב – לא מתייצב, ננהג בו באותו אופן. מה קרה לסנקציות האלה? ומה קרה שיולי מודיע על הסנקציות הדרקוניות האלה בדקה ה-100? כי יולי רצה להפיל את הממשלה. עכשיו, אל תעצרו את נשימתכם, חברים, כפי שאמרתי לכם, הממשלה כון תיכון. בסוף היום הזה הממשלה תעמוד על רגליה שלה, ותמשיך כפי חובתה להוביל את מדינת ישראל להכנעת האויב – כבר אמרתי, יש לי שלוש דקות – וזה יקרה בגלל שש"ס, בוחרי ש"ס, הם אנשי ימין. וזה יקרה כי ברור לש"ס, לגמרי ברור, שאם הממשלה הזאת תיפול, הבוחרים שלהם לא יסלחו להם, ולא רק שלא יסלחו להם, הם יצביעו ברגליים: לא כל ש"ס – שלושה, ארבעה מנדטים יעברו קל לעוצמה ולליכוד. קל. ואני מצפה מש"ס – ובזה אני מסיימת את ההתנגדות שלי – אני מצפה מש"ס ומאריה דרעי – אדון אריה דרעי, מאוד פשוט: אני מצפה ממך לומר שגם החובה שלך לדאוג לחוק גיוס הולם מפאת צוק העיתים והעובדה שאנחנו שולחים את ילדינו לשדה הקרב, והממשלה הזאת תמלא את ימיה. ככה אתה חייב. ולכן אני אומרת מכאן: רבותיי, אל תעצרו את נשימתכם. כך יקרה – היום הממשלה הזאת תוכיח לעצמה את החבות שלה לעם. ואני פונה פה לאופוזיציה: אל תהיו עצובים, יום ארוך לפנינו, אבל הוא כל כך שקוף. הממשלה כון תיכון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תמשכו את החוק שלכם, כדי שלא תוכלו להגיש אותו חצי שנה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אליהו ברוכי, אתה תרצה להגיב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא חייב להגיב כדי לשכנע. אתה חייב. הוא חייב להגיב. אליי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני אגיב בשמו? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה מסמיך אותו? חבר הכנסת חנוך מלביצקי, בבקשה, שלוש דקות. קיבלת הסמכה, ולרשותך שלוש דקות להשיב. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> קיבלתי הסמכה מכבוד הרב אליהו ברוכי. זו לא סתם הסמכה, זו הסמכה רצינית. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רבי ברוך שלום הלוי אשלג מפי אביו מורו, יהודה לייב אשלג, שמע ורשם כך: הינה כתוב "אין עוד מלבדו", שפירושו שאין שום כוח אחר בעולם שיש לו משהו לעשות מלבד שמו יתברך, משהו כזה. זו פרפראזה. רבותיי מהאופוזיציה, חבריי חברי הכנסת, יש בורא עולם שמנהל את כל ההצגה ואת כל האירוע הזה. האמונה בבורא עולם ובאל אחד זה מה שמאחד אותנו כיהודים. לימוד התורה בארץ ישראל לא יכול להיות עבירה, והדרישה להוקיע בני תורה רק כי הם לומדים תורה היא דרישה מופרכת שלא תקום ולא תיכון במדינת ישראל. אני יודע שיש מבינכם כאלה שרוצים להפוך את זה להתנגשות בממסד החרדי, ובכלל מבחינתכם כל הנושא הזה של חרדיות הוא לזרא שאתם רוצים לנסות לבער פה מארץ ישראל. אבל זה לא יעזור לכם, וזה לא יקרה. רוב-רובו של הציבור בעם ישראל תומך בלימוד תורה, מבין את הערך של לימוד תורה, ולא ייתן ידו לכל מיני משחקים בנושאים הללו. אתם יודעים, אם היינו באמת מדברים, כמו שאמרה חברת הכנסת גוטליב, על סנקציות שהיו חלות על כולם – כל אזרח ישראל בין גיל 18 ל-26 שלא משרת או משרתת בצבא מכל סיבה שהיא לא יוכל לקבל רישיון נהיגה, לא יוכל פה, לא יוכל שם – אז היה על מה לדבר, זה עקרון השוויון. אבל לטרגט את לומדי התורה כי הם כאלה זו אנטישמיות. אין בזה שום דרך אחרת. זו אנטישמיות, זו שנאת ישראל, וזה לא יהיה כאן. ולכן, אני מסכים – נאור, אתם צריכים להתבייש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש שאתה אומר את זה. תתבייש. בושה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם בהחלט צריכים להתבייש. וכמה שיותר תפנימו את זה שהיהדות נמצאת פה בבסיס של המדינה, ושכמה שלא תנסו, כמה שלא תנסו - - - << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> חנוך, בגלל שאני מכיר אותך אני יודע שאתה לא מאמין - - - << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> מאמין במה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שאנחנו - - - לא ללמוד תורה? תתבייש. אתה מטיף לנו על יהדות? אנחנו אמרנו לא ללמוד תורה? תתבייש. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאתם אומרים שצריך להטיל סנקציות על תלמידים כי הם לומדים תורה, מה זה אומר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש. לא אמרנו את זה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאתם אומרים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תלמד תורה כמה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאתם אומרים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לומד תורה? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> בטח שאני לומד. אני לומד מדי בוקר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי בעיה עם זה? תתבייש שאתה אומר את זה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל אני לא בחור ישיבה. אילו הייתי בחור ישיבה והייתי בגיל גיוס, והייתי לומד תורה כמו שצריך, אז לא היה צריך להטיל עליי סנקציות, בטח ובטח אם יש חוק שקובע מכסות, שלא מטילים סנקציות אם עומדים במכסות. המטרה להטיל סנקציות על אנשים בגלל שהם לומדים תורה היא בעייתית מאוד, בלשון המעטה, והיא לא תהיה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שירותי תעופה (פיצויי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הודעה לגבי ביטול או שינוי במועד הטיסה), התשפ"ה–2025. ההצבעה תהיה שמית. סגנית מזכיר הכנסת, אנא קראי בשמות חברי הכנסת להצבעה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד עפיף עבד – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנא קראי שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד עמיחי אליהו – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – נגד מירב כהן – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – נגד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איימן מקוזז עם ארבל. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יצחק פינדרוס – אינו נוכח יצחק קרויזר – בעד משה רוט – אינו נוכח עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם ישנם חברי כנסת באולם שטרם הצביעו? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יואב סגלוביץ' – נגד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עוד חברי כנסת? חבר הכנסת אמיר אוחנה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אמיר אוחנה – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש עוד חברי כנסת שטרם הצביעו ונוכחים באולם? אוקיי. אם כן, תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 51 בעד, 50 נגד. אני קובע כי הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הודעה לגבי ביטול טיסה או שינוי במועד טיסה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הטרומית ותועבר לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. 51:50. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, כן, בקול אחד. << הצח >> הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5822/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת אופיר כץ ויוראי להב הרצנו. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ להציג את הצעת החוק, בבקשה. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט במליאה. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, 5,844 פצועי צה"ל מאז תחילת המלחמה, 885 מהם במצב קשה, 1,471 במצב בינוני. מאחורי כל מספר כזה יש שם, יש פנים, יש חיים שלמים שהשתנו ברגע אחד. אלה לא רק מספרים, אלה אנשים – חיילים וחיילות, מפקדים, בנים, בנות, אחים, אחיות; ילדים שעד לא מזמן רק התחילו את החיים, ופתאום מצאו את עצמם בלי רגל, בלי עין, בלי יד, בלי שקט. זה הלוחם שאיבד את שתי רגליו ובונה עכשיו חיים חדשים על כיסא גלגלים, בלי טיפת רחמים עצמיים. זו הלוחמת שאיבדה את היכולת לדבר ולומדת מחדש, צליל אחר צליל, אות אחר אות, להחזיר לעצמה את הקול. זה המפקד שאיבד את עינו בשדה הקרב, אבל לא את ראייתו הערכית, את המצפן המוסרי שלו. אלו צעירים שאיבדו את הגוף, את התנועה, את החיים שתכננו, אבל לא איבדו את הרוח, ואיזו רוח יש להם – רוח שלא ניתנת לשבירה, רוח של אמונה, של עמידה, של אומץ. לא ראיתי גבורה כזאת, לא שמעתי תקווה כזאת, לא פגשתי עוצמה כזאת. הם לא שואלים "למה דווקא אני", הם שואלים "מה הלאה"; הם לא מבקשים רחמים, הם מבקשים הזדמנות; הם לא נשברים, הם קמים שוב ושוב כל יום מול כאב שאף אחד מאיתנו לא יכול לדמיין. והם לא עושים את זה רק בשביל עצמם, הם עושים את זה בשביל כולנו, כי הפציעה שלהם היא תוצאה ישירה של ההחלטה לעמוד בחזית כדי שאנחנו נוכל לחיות פה בביטחון. הם הקריבו את הבריאות שלהם, את השלווה, את הגוף, כדי שאנחנו נוכל להמשיך לחיות חיים של שגרה. ואני לא מדבר רק על הפצועים של המלחמה האחרונה. במדינת ישראל חיים היום מעל 80,000 פצועי צה"ל ממלחמות ישראל לדורותיהן, אנשים שנפצעו בגבול הצפון, בעזה, בירושלים, ביהודה ושומרון, בלבנון, בתעלה ובסיני. והם לא לבד – לצידם אלפי נפגעי פעולות איבה, אזרחים שהפכו ברגע לחלק מהמאבק המתמשך על הקיום שלנו כאן. כולם נושאים בגופם ובנפשם את המחיר הכבד של החיים בארץ הזאת. הצעת החוק שאני מביא כאן לפניכם היום אומרת דבר אחד: אנחנו, פצועי צה"ל היקרים שלנו, רואים אתכם, אנחנו שומעים אתכם, אנחנו מבינים מה עובר עליכם, ואנחנו נפעל בשביל שתקבלו הכול. ההצעה הזו באה לחזק את ארגון נכי צה"ל, הארגון היציג של הפצועים שלנו, שמאז קום המדינה לוקח על עצמו את המשימה הכל-כך חשובה הזו, ללוות את הפצועים שלנו, להיות בשבילם. המרכז האמיתי של העשייה הוא בתי הלוחם. מי שלא ביקר בבית הלוחם לא יבין את זה. זה המקום שבו לוחם צעיר שמגיע מהקרב עם גוף שבור ונפש רועדת פתאום פוגש מבט שמבין. שם, בין הקירות האלה, קורה משהו נדיר – הוא לא לבד. שם הוא פוגש פיזיותרפיה מתקדמת, ריפוי בעיסוק, ליווי פסיכולוגי, ספורט פראלימפי, שמחזיר את תחושת היכולת. אבל יותר מכול הוא פוגש קהילה, מישהו לשתף אותו בלילה כשכואב, מישהי שהייתה שם ויודעת מה זה להתעורר בבהלה. הוא מקבל מסגרת, משמעות, תקווה. במשך שנים בתי הלוחם החזיקו את כל המפעל הזה כמעט לבדם, אבל מאז המלחמה האחרונה זה ברור – זה כבר לא מספיק. הכמויות עצומות והצרכים גדלים, ולכן אני כאן. הצעת החוק הזו מגדילה בצורה דרמטית את מימון המדינה לארגון נכי צה"ל ולארגון נפגעי פעולות האיבה כדי לאפשר לבתי הלוחם לפתוח עוד דלתות ועוד מרכזים ברחבי הארץ, לקלוט עוד פצועים, להרחיב את הטיפולים ולגייס עוד אנשי מקצוע ללוות את המשפחות. זה האופן שבו אנחנו כמדינה אומרים: אנחנו איתכם. לא רק שולחים אתכם לשדה הקרב, אלא גם ביום שאחרי, גם בשנה שאחרי, גם בחיים שאחרי, אנחנו פה לדאוג לכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי צריך להזכיר, אדוני יו"ר הקואליציה, את החוקים האדירים שהעברת אתה במהלך המלחמה לטובת מילואימניקים, תוך שדאגת לתקציב, ובאמת זה עבר סריה של חוקים רבים. אולי תסביר את זה. זה חשוב. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אה, חשבתי שסיימת. תראה, היום אני המדובבת. חשבתי שאני צריכה לעזור לך להעביר את הזמן. סליחה, חברי יו"ר הקואליציה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, הכול בסדר. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> היא רצתה לפרגן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני פה היום על תקן - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> את עושה עבודה מצוינת היום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> - - - פרלמנטרית מצוינת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> פרלמנטרית מעולה, מה זה מצוינת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היום הפכו אותי למעבירת הזמן לטובת משא ומתן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן, בסדר גמור. אני אענה לך. אני שמעתי שאת מתנגדת לחוק, ואת רוצה לעלות להגיד שהתקציב לא מספיק ובגלל זה את מתנגדת. ככה אמרו לי. אז אני אבוא ואני אענה לך על זה אחר כך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי עד אז המשא ומתן יסתיים ואני לא אצטרך להתנגד. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> טלי, טלי, מה, זה יום ההתנגדויות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היא רוצה לדייק אותו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. ארז, ארז. זאת התנגדות ממקום טוב – היא אומרת: כל הכבוד, אבל צריך עוד. זה לא מספיק לנכי צה"ל. היא צודקת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רואה שאתה לא - - - בתקנון. ארז מלול, התפספס לו. אני אבוא להסביר לו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להודות לידידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על התמיכה, על ההבטחה שניתנה לי שהוא יתמוך בזה, והוא באמת עמד במילתו; לשר הביטחון ישראל כץ, שעדכנתי אותו ואמרתי לו שהחוק אמור להגיע, ובלי שום שאלה אמר לי: נכי צה"ל, בתי הלוחם, הארגון – מה שצריך, תגיד לי כמה, אני אשים, כי אין דבר יותר חשוב מזה ,ובאמת כך היה בוועדת שרים; ליושב-ראש הוועדה חברי יריב לוין. אני מודה כמובן לעידן קליינמן, יושב-ראש ארגון נכי צה"ל, שאין פה מישהו בבית הזה שלא מכיר אותו, את האיש הנדיר הזה, שמגיע לפה ופועל כל הזמן למען נכי צה"ל. הוא עושה את זה בבתי הלוחם, אני רואה אותו בטלפונים עם הפצועים שקשה להם, האוזן הקשבת, הסבלנות הבלתי-נגמרת שיש לו. הוא עושה את זה גם בשטח, עושה את זה גם בכנסת. החוק הזה הסתובב פה הרבה זמן, הרבה שנים, גם אני בעבר ניסיתי, הרבה ניסו להעביר את החוק הזה, ואני שמח שהיום אנחנו באמת במעמד הזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לצערנו זה גם גדל. הצורך גדל, אז בכלל. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק, בדיוק. מה שאנחנו ראינו לפני, שזה גם ככה היה עמוס, עכשיו זה עוד הרבה יותר. ואתה יודע, אני נפגש גם עם פצועים, והם אומרים לי שהמקום הזה, בית הלוחם, נותן להם באמת מענה שהם זקוקים לו, ואי-אפשר להשאיר את אותו תקציב עם המספר הזה שגדל. הם היו צריכים לקבל את ההגדלה הזאת לפני, ועל אחת כמה וכמה כשנוספו כל כך הרבה פצועים. לאייבי מוזס, יו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה, כמובן, שכמו שציינתי, גם הם יהיו בתוך החוק וגם להם אנחנו נותנים את ההגדלה; לראש המטה שלי נטע מולכוב, שעשתה את כל עבודת החקיקה וההכנה ובוועדת שרים – תודה לך. ואיפה טלי? אני כן רוצה להזכיר חוק שהעברתי – יש הרבה חוקים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> - - חוק נכי צה"ל, שבעבר – והאמת שעשיתי את זה יחד עם בני גנץ, עשינו את זה ביחד – נכי צה"ל היו מקבלים את הגמלה שלהם, ואם הייתה להם עבודה או שהם היו משכירים דירה בבעלותם אז היו מקזזים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מקזזים, נכון. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז גם את זה עשינו – העברנו חוק ובעצם ביטלנו את הקיזוז הזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה מוריד את המוטיבציה למצוא - - - וחבל. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. אתה רוצה שהפצוע לא ישב בבית, אתה רוצה שהוא יצא מהבית. אתה מרוויח פעמיים – גם הוא מרוויח כסף שמגיע לו, כי לא עושים לו טובה, הוא נפצע בשם המדינה, בשם המדינה ששלחה אותו, אז אם הוא יוצא לעבוד באיזה חצי משרה, צריך לקזז לו את הכסף? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון. אמר לי אחד הנכים: ברגע שאני יוצא החוצה ופועל, אני מרוויח פעמיים – פעם אחת אתם נותנים לי כוח לצאת החוצה, וכשאני יוצא החוצה אני יותר בריא. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתם עושים אליה וקוץ בה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. אף פעם לא הבנתי למה להשאיר אותם בבית. בדיוק ההפך, בדיוק כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש. אז זה באמת חוק חשוב. כמובן, גם החוק הראשון שהעברתי פה היה חוק ממדים ללימודים, שהכנסת הקודמת התקשתה להעביר ואנחנו העברנו את זה. החוק הראשון שלי פה היה 100% מימון ללוחמים שלנו. היום כל לוחם שמשתחרר מקבל לתואר ראשון 100% מימון, והגדלנו גם את תקופת הזכאות – אם בעבר הוא יכול היה לנצל את זה לפרק זמן של שלוש שנים, אז הגדלנו את זה בחוק גם - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לחמש. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> - - לחמש שנים, שזה נותן להם את האפשרות – בתקופה הזאת לא, הם משתחררים ומייד מגייסים אותם למילואים, אבל לטייל, לנקות את הראש, וכשיחליטו שהם רוצים לחזור ללמוד, אז שהזכות הזאת תהיה קיימת עבורם. איפה עליזה? עליזה, אנחנו למדנו מה קרה פה קודם? כן? אני בטוח שמי שצריך חטף על הראש על מה שהיה קודם, עליזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קראתי לכולם - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> - - - זה היה מעניין מאוד כמה זמן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל שמעתי שיש התנגדות, אז אני אמשיך את זה אחר כן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, ואני כמובן מבקש לתמוך בחוק החשוב הזה למען פצועי צה"ל היקרים שלנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השרה מאי גולן תשיב בשם הממשלה, בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> מבטיחה להיות מנומסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יפה מאוד. אנחנו לומדים מכל פעם, נכון? בבקשה, גברתי השרה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש הנכבד, היקר, היום אני מבטיחה להיות מנומסת ולהנעים את זמנך. כנסת נכבדה, הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, של חברי הכנסת אופיר כץ ויוראי להב הרצנו, והצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי לוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, של חברת הכנסת שרון ניר ונוספים – חברי הכנסת אופיר כץ ויוראי להב הרצנו מציעים לקבוע בחוק כי יוקצה מדי שנה תקציב לתמיכה בארגון נכי צה"ל ובארגון נפגעי פעולות האיבה. מוצע כי תקציב זה יהיה בגובה של לפחות 50% מגובה התקציב הממוצע של הארגונים בין השנים 2023 ל-2025, או שלא יפחת מסך של 125.3 מיליון שקלים לארגון נכי צה"ל ו-5 מיליון שקלים לארגון נפגעי פעולות האיבה. להצעת חוק זו הוצמדה הצעת חוק דומה, של חברת הכנסת שרון ניר, שעקרונותיה דומים להצעה דנא, אך שונה בפרטים הטכניים המפורטים בה. לאור חשיבות הסוגיה החליטה הממשלה לתמוך בנוסח הצעת החוק בקריאה הטרומית. תמיכת הממשלה בשתי ההצעות מותנית בהצמדת נוסח הצעת החוק להצעה מס' 5822/25 ולתיקונים נוספים כפי שיסוכמו מול משרדי הממשלה הרלוונטיים. בכפוף לאמור, מוצע לאשר את הצעת החוק. עכשיו אני רוצה לנצל את הזמן היקר שיש לי, אדוני היושב בראש, ולדבר על נושא שלא מדברים עליו מספיק, וזה שכונות דרום תל אביב, שנכבשו מעל לעשור האחרון כבר באלימות בלתי נתפסת – באמת, נאנסות וקורסות תחת המשא הבלתי-נתפס של מסתננים בלתי חוקיים מאריתריאה ומסודן. הכול כמובן בחסות בית המשפט העליון ושופטי בג"ץ, שבצורה דיקטטורית, יש לציין, לא מכירים במה שקורה שם, מתעלמים לחלוטין ממקרי אונס, התעללות, שוד אכזרי, גנבות, שרפה ומה לא. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> זכויות אדם לא מעניינות אותם - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בג"ץ? לא. יש זכויות אדם - - - << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> מה נעשה? מי ישמור על החלשים? מי ישמור על החלשים? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> נכון. צודק, חבר הכנסת קלנר. צודק. יש זכויות ויש זכויות. אנחנו לא בגדר הזכויות – מזרחים, מסורתיים, רחמנא ליצלן, פריפריאליים בחברה, מזרחים, בכלל שומרי מסורת, זה לא issue. אבל על מה אני רוצה לדבר? תראה, כשאנחנו נאבקנו – ואני, כמובן, למי שעדיין לא יודע, כשנולדתי, גדלתי והתחנכתי בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב – באמת, יצאנו למאבק שבו לא האמנו שיש אנשים שלא יכירו בזכויות אדם הכי בסיסיות של תושבים שבאמת יותר גרוע מהכאב והפצע שלהם לא קיים. אני גם ראיתי, חברת הכנסת אתי עטייה - - - << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> אז זהו, אז את מוזמנת לוועדה שלי - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני אגע בזה. אני אגע בזה. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> - - ואני מקיימת הרבה דיון בנושא הזה, אז שלא תגידי שאין פעילות בנושא. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בדיוק מה שרציתי לדבר, חברת הכנסת אתי עטייה. אני ראיתי כל מיני טרולים למיניהם ברשתות שמאשימים אותנו בחוסר מעש, בחוסר פעילות – גם אותך, גם אחרים. בואו נבהיר את הדברים, אני מקווה שיהיה לי מספיק זמן להבהיר את הדברים. אז אני רוצה לומר, תראה, כשאנחנו התחלנו במאבק, אנחנו כבר צפינו – זאת אומרת, אני כל הזמן הזהרתי, ויש אין-ספור ראיונות שלי בנושא, לא מדברת רק על מה שקורה עכשיו עם מקרי אונס והתעללות ושוד, אלא מדברת כל הזמן על מה יהיה עם הדור הבא, מה יקרה עם הדור הבא של המסתננים הבלתי-חוקיים, כי אתה רואה דור שלם שגדל – על מה? על שנאת יהודים, על בוז עצום וקשה לחוק במדינת ישראל, על חוסר רצון מובנה להיות ולהשתלב בחברה, להיות חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. בסופו של יום אתה מבין שגדל לך פה דור פושע כנגד מדינת ישראל, שמה אומר? אומר בריש גלי: המדינה הזאת היא לא שלכם, היא מדינת פלסטין. חבל שלא חיסלו אתכם בשואה. יש סרטונים. מפה ועד תאילנד יש סרטונים. אנחנו הזהרנו והזהרנו, והינה הגיע היום שבו אנחנו רואים דור ב' – אגב, עוד מעט גם דור שלישי שגדל פה – ואתה רואה דבר חדש, בוא אני אספר לך. כנופיית SSQ – קוראים לה חוליית שפירא, Shapira Squad – מורכבת מצעירים, בני נוער וילדים אפילו, אריתריאים, בני עובדים זרים, אגב, גם ערבים, גם יהודים, הכול, אבל בעיקר מובנית מילדי המסתננים והעובדים הזרים שהיו כאן – חברי כנופיה אלימה, שמטילה טרור בכל רחובות דרום תל אביב, דוקרת, גונבת, שוברת, הורסת, והמשטרה לא מצליחה להשתלט עליה. עכשיו נשאלת שאלה – אתה יודע, באים בטענות למשטרה. למשל, רק לפני כמה שבועות הם נכנסו וממש היה ניסיון רצח של קשיש בביתו, ניסו לשרוף לו את הבית. הבית נשרף לחלוטין. הקשיש בנס ניצל, כוחות ההצלה הצליחו להציל אותו. התעללות חמורה. הם מרביצים לאנשים ברחובות, לא נותנים לילדים יהודים אפילו לשבת בגינות הציבוריות, מכות רצח – הינה, משפחה שקוראים לה משפחת ניאזוב, שתקפו אותם, את כל בני המשפחה, אחרי שהם בכלל העזו לדבר אליהם. ואתה שואל את עצמך – אומרים: למה המשטרה לא עושה? למה המשטרה לא עושה? גם כשהמשטרה, אדוני היושב-ראש, עוצרת אותם, מגיע בית משפט ופשוט משחרר אותם לחופשי מייד אחרי זה. מגיעים עורכי דין מכל מיני קווי סיוע כאלה ואחרים, מוקדי סיוע של השמאל, מממנים אותם, מגבים אותם, למרות שהם פושעים כנגד החברה הישראלית, מטילים טרור ואימה. אני רוצה להגיד לך, זו כנופיית פשע לכל דבר ועניין, שכבר קשורה לארגוני פשע גדולים ממנה, ששוכרים אותם כדי לעשות פשיעה אחרת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השאלה היא אם זו פשיעה או עבריינות לשמה או שזו לאומנות. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> קודם כול, זה משולב. זו פשיעה ועבריינות לשמה, נכון, אבל אי-אפשר להתעלם, אדוני היושב-ראש, מסממנים שאתה רואה שהם נגד המדינה היהודית, הם נגד החברה הישראלית, הם נגד החוק. אני רוצה להגיד לך יותר מזה. תראה, יש הרבה תלונות – אנחנו לא מדברים, אנחנו לא עושים. אנחנו – והיה פה שר המשפטים קודם – כבר שנה שנייה באיגום משאבים של עשרות – יספר לך את זה גם פה השר וסרלאוף, הינה, הוא נמצא פה – של עשרות מיליונים ממשרדי הממשלה, שלא חייבים, אבל עושים את זה, כדי לעודד עזיבה מרצון של מסתננים, וככה יוצאים אלפים עם משפחות, עם ילדיהם, לכל מיני ארצות מוצא, ארצות אחרות, יוצאים, ואנחנו ממשיכים לעשות את זה. אבל הצביעות הבלתי-נתפסת, אדוני היושב-ראש, הבלתי-נתפסת, גם של הציבור וגם של התקשורת וגם של חברים בבית הזה מהאופוזיציה – שיודעת שהמקור של הדבר הזה טמוע בבג"ץ, טמוע בבית המשפט העליון, שנותן להם הגנה, שדואג לתחביבים שלהם, שדואג לזוגיות שלהם – לא דואג לקשישים, לא דואג לבתים, לא דואג לרהיטים, לא דואג לזכויות של תושבי דרום תל אביב ושל עוד תושבי שכונות אחרות – הצביעות הזאת זועקת לשמיים. הרי רוב-רובם של אזרחי מדינת ישראל שמבינים דבר אחד או שניים, שאתה יכול לדבר איתם בהיגיון, יודעים שאנחנו לא יכולים להוציא מכאן מסתננים ללא שינוי של מה שפסק בג"ץ, שנותן להם הגנה קבוצתית. עכשיו, אתה שואל את עצמך: ריבון העולמים, בסוף אתה חי במדינה יהודית – זה קשה לחלק פה לשמוע – שרוצה לשמור על הריבונות שלה, על הלאום שלה - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זהות. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> - - על הזהות שלה, על הרוב הדמוקרטי שלה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מוסיף לך כאן. יש כאן מבקשי מקלט, ויש לנו הבחנה מאוד ברורה שכשמדובר על לאומנות, אין ספק בכלל בעניין. כשמדובר על פשיעה, צריך לשים לב שלאלה שהם מבקשי מקלט אין לאן לחזור. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז יקירי, אני יכולה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שזהו, שאין. אתה יודע למה אין? מכיוון שאם אתה מסתכל במקרה של הסודאנים – אין לנו מספיק זמן להרחיב בזה – היה דרום סודאן, היה צפון סודאן, הייתה הבחנה ברורה מי פליט, מי לא פליט, מי חזר. במקרה של המסתננים הבלתי-חוקיים מאריתריאה – ואתה יודע, זה הוכח כבר כל כך הרבה פעמים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כל מי שתומך משטר לא צריך להיות כאן. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אגב, עבר פה חוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> עוד לא הוציאו תומכי משטר. אבל מעבר לזה, אני אלך איתך עוד צעד הלאה: גם מתנגדי משטר, כבר הוכח, אדוני היושב בראש, מעבר לכל ספק שלא מאונה להם שום דבר במדינת המקור שלהם. שום דבר. מדובר על מדינה מתפתחת שפשוט בג"ץ אסר עלינו להחזיר בעל כורחם של המסתננים האלה, את האנשים האלה, למדינות המקור. אבל איזה מסר אתה שולח פה לעולם? אין לך מדיניות הגירה בבית היהודי היחיד שיש לך בעולם, אדוני היושב-ראש. לאפריקאים, עם כל הכבוד, יש עשרות מדינות; למוסלמים יש עשרות מדינות; לנוצרים, לאירופים, יש עשרות מדינות. לנו יש מדינה יהודית אחת שאין לנו בשום צורה שום פריבילגיה לסכן אותה. ואנשים מתעלמים כשזה עכשיו בשפירא וברחובות דרום תל אביב, כשמטילים טרור ואימה על המסכנים ביותר, על החלשים ביותר. הינה, עכשיו הם נתפסו בצפון תל אביב עם אמל"ח, ה-SSQ האלה – עם נשקים חמים, עם רובים, עם אקדחים, עם סכינים, עם רוגטקות. תגיד לי, לאן נגיע? אנשים שומעים את הזעקה הזאת ואומרים: הממשלה לא עושה כלום. ממשלת הימין לא עושה כלום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בסדר. אני אשמח להמשיך. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמרתי, תם הזמן. את רוצה לנהל במקומי? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב מבקשת להתנגד להצעת החוק. בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני יו"ר הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, אני נאלצת להתנגד להצעת החוק המעולה שלך, כי אתה לא נתת מספיק תקציב. אני מכירה אותך שהובלת פה חוקים מעולים לטובת מילואימניקים, ואני חושבת שהיית צריך להגדיל קצת את התקציב. בזה אני אסכם את ההתנגדות שלי. אז אני מקווה שתסביר לי למה זאת ההעלאה. אני רוצה לפנות לשר משה ארבל מש"ס. כמה פעמים אני מספרת לעם ישראל שהשר משה ארבל מש"ס הוא סוס טרויאני – הוא לא איש ימין, והוא גם לא איש ש"ס. סיפרתי לכם שבמהלך המלחמה היה לו מאוד דחוף לנסוע יחד עם איימן עודה, גדול תומכי הטרור פה בכנסת ישראל, חבר של אל-ערורי שחוסל וחבר של ג'יבריל רג'וב – היה לו דחוף לנסוע איתו למסגד בחיפה כדי לתאם שיפוצים במסגד. אמרתי למשה ארבל: מה אתה נוסע עם איימן עודה, תומך הטרור, למסגד בחיפה? שאלתי אותו – "אני השר של כולם". "השר של כולם", משה ארבל, זה לא השר של איימן עודה, גדול תומכי ישראל. אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה. אז הינה, אומר לך, אדון משה ארבל. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני השר של כל מי - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> משה ארבל היום כמעט הפיל לנו הצבעה. משה ארבל השר היה מאוד עייף, קשה לו להיות הרבה זמן במליאה. היו הרבה הצבעות היום. אנחנו מושכים את הזמן כי אנחנו הולכים לשמור על הממשלה בחקיקה מיטבית, לכן אנחנו פה יום שלם, כי הממשלה הזאת כון תיכון, בעזרת השם. יש משא ומתן, והדברים מסתדרים. משה ארבל סמך על החבר שלו איימן עודה, תומך הטרור, שעומד כאן ואומר שהחיילים שלנו עושים רצח עם. והוא חבר שלו. אתם לא מבינים עדיין שעם תומכי טרור לא מדברים? תומכי טרור לא מסתכלים לפנים שלכם. תמשיכו להתחבר איתם. אתם לא מבינים בכלל מה קורה פה, זאת הטעות הכי גדולה שלכם. זה לא בגלל שהם ערבים, כמו שהם אוהבים לעשות אותי גזענית. מה אכפת לי? מה, אכפת לי אם אתה ערבי או לא? אם אתה עומד כאן ותומך בטרור, ואם אתה מסייע לאויב תוך כדי מלחמה, אתה לא צריך להתקזז איתו, אדון משה ארבל. הוא סמך על איימן עודה, ומה קרה? איימן עודה הצביע. הוא הפר את הכלל הכי בסיסי בתוך הכנסת, שיש בינינו כבוד הדדי בקיזוזים. אם אנחנו מתקזזים אנחנו לא מצביעים, כדי שזה יהיה פייר. שמירת המאסה. אבל משה ארבל סמך על איימן עודה. מה חשבת, אדון משה ארבל, השר? שמה, שאיימן עודה ילטף אותך? שאיימן עודה ישמור על המילה שלו מולך? לאיימן עודה יש מטרה מאוד ברורה: לייצר כותרת שתחליש את הממשלה. ראו שאנחנו על חודו של קול – איימן עודה הצביע. פשוט מדהים. ניסו להשיג אותך, אגב, בטלפון, משה ארבל, אבל היית מאוד עסוק ולא ענית. אז ההצבעה, למזלנו הטוב ובעזרת השם, הסתיימה על חודו של קול אחד לטובת הקואליציה - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אבל משה ארבל, אני אסיים איתך במשפט אחד: אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בעד שום הון שבעולם לא אחליף מילה עם תומך טרור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, תרצה להשיב על ההתנגדות? בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> האמת, אדוני היושב-ראש, בדרך כלל כשעולה מתנגד, אז המציע מתקן, חושב למה. פה אני לא מתנגד להתנגדות, אני מסכים עם ההתנגדות של טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל התקציב – זה מה שהצלחתם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אני מסכים. קודם כול, סוף-סוף, אחרי ששנים לא נגעו בנכי צה"ל ובבתי הלוחם, אנחנו מגדילים פה את התקציב, אבל טלי, אני בהחלט מסכים איתך שמגיע להם יותר. אבל זה רק הצעד הראשון עבור הלוחמים היקרים שלנו. בהמשך, כמובן, נמצא את הדרך להגדיל. ההגדלה, מעבר לתחזוק המקומות הקיימים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> על מה מדובר כרגע, על 150 מיליון? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אני חושב שהנגישות היא לא פחות חשובה מתחזוק בתי הלוחם הקיימים. גם וגם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אבל עכשיו למשל הם פותחים מרכז גדול באשדוד, וצריך לסייע להם לפתוח כמה שיותר. נכון שיש להם כל מיני מקומות, כמו ארגוני-תת כאלה, שרוכשים את המקומות עבור נכי צה"ל, אבל אני חושב שצריך שיהיו בתי לוחם בכמה שיותר מקומות בארץ ולהנגיש את זה. אני מכיר לא רק מעידן ומההנהגה שמספרים את המצוקות. אני חושב שכל אחד מחברי הכנסת פה – לא כל אחד, אני בטוח שאיימן עודה לא נפגש עם פצועים – שומע מהם כמה הצורך הזה חשוב, כמה חשובה להם הנגישות, להגיע למקומות. יש פה אנשים חדורי מטרה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הכול זה ארגוני חברה אזרחית או שאלה ארגונים מדינתיים? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה ארגון מטעם המדינה שמטפל בנכי צה"ל מאז קום המדינה. יש פה אנשים חדורי מטרה, חדורי מוטיבציה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שעושים דברים באמת מופלאים, ולא יכול להיות שהם יבואו וחסר להם זה וחסר להם זה, וכל כך הרבה שנים לא העלו להם בשקל, והבסיס שלהם הוא סביב תרומות. ממש לא. תרומות צריכות להיות הכסף שלהם לדברים אקסטרה; הבסיס חייב לבוא כמה שיותר מהמדינה. אם הם משיגים תרומות – וצריך לתרום, וזה בסדר, אבל הם לא צריכים להסתמך על זה בלחם שלהם, זה מה שאני מתכוון להגיד. מי שלוקח את התפקיד של המדינה, שיש לו אומנם משרדים, אבל זה ההארד קור – ביום-יום פצוע צה"ל הולך למקום הזה, ושם הוא מקבל את השירות ואת הטיפול שהוא זקוק להם. וזה לא רק הטיפול והמכשור שאנחנו רואים שם – בריכות ודברים מדהימים – זה גם החברה – שיש מישהו כמוהו, שנפצע כמוהו, שאיבד יד כמוהו ויש להם מכנה משותף, והם מבינים אחד את השני ואת הקשיים, וביחד הזה הם פשוט מרימים אחד את השני. אז צריך לפתוח יותר מקומות. טלי, קיבלתי את ההתנגדות. זה יהיה בהמשך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. הסכמה בקרב המתנגדים והמשיבים. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ה–2025. ההצבעה תהיה שמית. סגנית מזכיר הכנסת, אנא קראי בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. קראי שנית בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח מאי גולן – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם ישנם חברי כנסת שטרם הצביעו ונוכחים באולם? צבי ידידיה סוכות? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) צבי ידידיה סוכות – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש עוד חברי כנסת שטרם הצביעו? אם כן, תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 47 בעד ואין מתנגדים. אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת אופיר כץ ויוראי להב הרצנו, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הכלכלה, והצעת חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, גלעד קריב ויבגני סובה בנושא: חשש מפסילת תוכני העשרה ליברליים ולהט"ביים במערכת החינוך. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום פסיקה בענייני משפחה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4798/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שמחה רוטמן) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום פסיקה בענייני משפחה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק, בבקשה. שלום. לרשותך עשר דקות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום פסיקה בענייני משפחה) קובעת שהחלטות ופסקי דין לענייני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה יפורסמו תוך השמטת הפרטים המזהים, אלא אם כן מצא בית המשפט שאין לעשות כן, מטעמים מיוחדים שיירשמו. למעשה, בתי המשפט לענייני משפחה, ובמידה מסוימת גם בתי הדין הרבניים, בתי הדין השרעיים, כל מי שעוסק בסוגיות הרגישות ביותר של כל אזרחי מדינת ישראל, של גירושין, של משמורת קטינים, של טיפול בקטינים, של מזונות וכדומה, הנושאים האישיים – כברירת מחדל, הפסיקות הללו לא מפורסמות לכלל הציבור בכלל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> למה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הסיבה היא כדי להגן כביכול על צנעת חייהם של המידיינים. יש בזה היגיון – אף אחד לא רוצה שכל סכסוך הגירושין שלו ייפרס לעיני כול. אסור לפרסם את הפרטים. יש הרבה פעמים קטינים שמעורבים, ואף אחד לא רוצה שהקטינים המעורבים בדבר ייפגעו בהמשך חייהם. יש לזה סיבות טובות, אבל לכל הסיבות - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, זה מפריע כאן. חבר הכנסת משה פסל, מפריע מאוד. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מציע שתקרא, אדוני היושב-ראש, לחבר הכנסת ארז מלול ספציפית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת משה פסל. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבקש גם שתוסיף לי זמן, אדוני היושב-ראש. אני לא יכול לדבר כך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. אנחנו נתחשב בזמן פציעות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבקש שתתחשב. אני מבקש ספציפית שחבר הכנסת ארז מלול יפסיק להפריע. הרצון הטוב הזה להגן על צנעת חייהם של המידיינים בבתי המשפט לענייני משפחה הניב תוצאה גרועה מאוד: שופט יכול לעשות פחות או יותר ככל העולה על רוחו, לתת פסיקות שערורייתיות, לדון ולא לפעול לפי שום סטנדרט אחיד. בואו נגיד למשל בסוגיית המזונות, שעכשיו גם מונחת על שולחן הוועדה בהקשר אחר, פסיקה בנושא מזונות. נניח שיש שופט שבאופן עקבי ושיטתי קובע – יש לו איזשהו מין מחשבון בראש, והוא מחשב שדמי המזונות עבור כל ילד הם 1,000 שקל, 2,000 שקל, 3,000 שקל, ויש לו סוג של עקביות, סדר גודל, הפחתות, ופתאום, או לסוג מידיינים או למידיין מסוים שעצבן אותו, לא יודע, פתאום הוא נתן משהו שחורג לגמרי מכל הסטנדרט. אין דרך לדעת. אין דרך לדעת. אין דרך לעשות מחקר משווה. אין דרך לבדוק. אתה צריך ללקט פסק דין-פסק דין כדי לנסות להבין, אולי מעורכי הדין שעסקו בנושא, לדעת. אתה לא יכול לבוא ולהגיד: בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע בדרך כלל נותנים 2,000 שקל לילד; בבית הדין הרבני נותנים בדרך כלל 500 שקל לילד. לא משנה. אתה לא יודע. אין לך שום דרך. והתוצאה של הדבר הזה היא שאין אחידות מערכתית, וגם אין אחידות בין שופט לבין עצמו. וגם אולי אני רוצה לערער, כי השופט הזה בדרך כלל נותן 2,000 ופתאום נתן 4,000? אולי אני רוצה לערער? אני לא יודע מה הוא נותן בדרך כלל. גם בעלי הדין לא יודעים. הדבר הזה פוגע בפומביות הדיון, פוגע בעין המפקחת. אנחנו יודעים שלבתי המשפט העין המפקחת היא מראש מצומצמת. יש נציב קבילות – אנחנו עכשיו מינינו, ברוך השם, בעקבות החוק שלי, אז יש נציב קבילות שאתה יכול להתלונן אליו על הפרות מסוימות, אבל לא על עצם שיקול הדעת השיפוטי. העין היחידה שיכולה לפקח זו העין הציבורית. עכשיו ההצעה באה ואומרת - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל איך תתגבר על צנעת הפרט? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בדיוק. אז ההצעה באה ואומרת – מצד אחד, חייב עין מפקחת, ומצד שני, אני לא יכול לפרסם את הפרטים כמו שהם, אז היא אומרת: תפרסם את הפרטים, רק תפרסם בלי פרטים מזהים. תבוא ותגיד: פסק דין מס' זה וזה וזה, פלוני נגד פלונית, אירוע המקרה בניכוי הפרטים המזהים – לבני הזוג שלושה ילדים; רמת ההכנסה שלהם: הם בעשירון הסוציו-אקונומי 8 – תעבור על פסק הדין, תוריד ממנו את כל הפרטים המזהים, אל תגיד באיזה רחוב הם גרים, אל תגיד באיזה בית, אל תגיד באיזה – תן את הפרטים בפרפראזה. גם השופטים ילמדו לכתוב את פסקי הדין בצורה שמראש שמים את כל הפרטים המזהים בהתחלה, נניח, ואז רק עושים את זה על דרך ההפניה, ולא כל פעם מזכירים את האדם או את הפרטים המזהים שלו. ואז יבואו לבית המשפט, יחתכו מפסק הדין את הפרטים המזהים, או באופן ישיר או יוציאו את האזכורים, ויפרסמו לציבור. בשנייה שיעשו את זה, כך יהיה לנו גם גוף פסיקה וגם השוואה בין שופט לשופט, וגם נשאל את עצמנו – וגם ערכאת ערעור תבוא ותגיד: לא יכול להיות, מגיע אליי ערעור, באמת המערער צודק, כל השופטים באזור נותנים 2,000 שקל – הוא קיבל רק 1,000. מה קרה? כנ"ל על נושאים שונים. הבאתי לדוגמה את המזונות כי זה עכשיו בכותרות, אבל זה יכול להיות על כל נושא אחר – זה יכול להיות משמורת, חזקת הגיל הרך. אז יש חזקה, אבל כמה פעמים סוטים מהחזקה? מה מספיק בשביל לסטות מחזקת הגיל הרך? האם מספיק טענות על אלימות? האם צריך יותר מזה? האם צריך ראיות? האם צריך כתב אישום? יבוא השופט ויגיד: אני רואה שלשופט יש שיטה. בסדר, אז יש לו את השיטה שלו, אבל אם שופט פועל בלי שיטה, בשרירותיות מוחלטת, לאחד עושה כך ולאחד עושה כך, אז יש על זה פיקוח, יש על זה בקרה, גם של הציבור הרחב, גם של ציבור עורכי הדין, גם של ציבור המתדיינים וגם כאמור של כלי התקשורת וכדומה. את כל הדברים האלה החוק הזה נועד לפתור. אני חייב לומר שמכל הנושאים שמגיעים אליי לוועדה, מכלל הנושאים בוועדת החוקה, הנושא של הליכי גירושין ומשמורת ילדים והנושאים המשפחתיים הם הנושאים הכואבים ביותר, הקשים ביותר. אנשים לא ישנים בלילה על הדבר הזה, על התחושה שנעשה להם עוול, או על העוול האמיתי שנעשה להם. אבל אני אומר, אפילו זה, אפילו ההבחנה בין התחושה שנעשה עוול לבין העוול האמיתי – כי למעשה, בכל פסק דין תמיד יש אחד שלא מרוצה ואחד שכן מרוצה. מי שקיבל מה שהוא רוצה שמח; מי שלא קיבל מה שהוא רוצה עצוב וחושב שנעשה לו עוול וחושב שהתייחסו אליו לא יפה כי הוא חווה את הסיטואציה מאוד קשה. אבל אם אתה מראה לו, וזה מפורסם לציבור: תקשיב, זה לא אישי נגדך, תמיד בבית המשפט כשיש אירוע כזה וכזה, קובעים מזונות בגובה כזה וכזה, קובעים משמורת כזאת וכזאת. נכון, ברור שזה כואב וקשה לך, וכל משפחה אומללה על פי דרכה, אבל שתבין שהאירוע הוא בסך הכול – לא נעשה לך עוול, בטח לא עוול באופן מיוחד. זה לא שהשופט שונא אותך, זה לא שהדיין התעצבן עליך. כך פוסקים לכולם. ולחלופין, כשבאמת נעשה עוול – תערער. כשבאמת נעשה עוול, תבקש להתלונן על השופט. כשבאמת נעשה עוול – תתמודד איתו. ולכן, הצעת החוק הזאת היא חשובה וקריטית בדיוק לסייע לאוכלוסיות החלשות ביותר. אני יכול להגיד שלפני שבאתי לפה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כשיש הפניה למספר החלטה או חוק, בדרך כלל אני יכול להגיע לכל הפרטים? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, מה פתאום, הפרטים הם תמיד חסויים, והפרסום יכול להיעשות – ואני חושב שציבור המידיינים, בוודאי בבית המשפט למשפחה, בתי דין רבניים, שרעיים, בכל הנושאים שהם חסויים על פי חוק, ממתין לחקיקה הזאת. בדרך לפה ישבתי במשרד עם – אני כבר לא יכול להגיד איזה מספר, כי באמת ישבתי עם רבים רבים כאלה, ששטחו בפניי את המסכת של הפגיעות וההתעללויות שהם עוברים מהמערכות השונות, ואפילו לא היה לי את הכלי – אפילו לי, כיושב-ראש הוועדה שעוסקת בנושא, לא היה לי את הכלי לבוא ולהגיד להם: חבר'ה, אני שומע את הסיפור שלכם, אבל אני יכול להגיד לכם שאתם לא לבד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני חייב להגיד לך שהיו לי כמה חיילים, קצינים מאוד רציניים, שהרגישו בדיוק מה שאתה מתאר כאן כרגע, שהם נמצאים הרבה מאוד בצבא וכן הלאה, והם מרגישים שנעשה להם עוול בהקשר הזה של המשפחה; שני קצינים שכל אחד מעיד לצד השני למה הוא מרגיש שנעשה לו עוול בהקשר של אם השופטת הזאת דווקא תגיע ותשפוט אצלו, הוא ירגיש - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אומר, זה ייצר אחידות בפסיקה, זה ייצר ודאות בפסיקה, זה ייתן בקרה וביקורת בסוגיות - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איזו ודאות בפסיקה, שמחה? איזו ודאות בפסיקה אם - - - עד מוחרתיים? אין שום ודאות. צריך להפסיק עם הפסיקה הזו, היא לא מעניינת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא הבנתי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> חשוב שאנחנו נחליט כבר שהפסיקה הזו – כבר די, לא רלוונטית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> למה? למה? לא, זה הנושא הזה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. אנחנו מדברים על פסיקה בענייני משפחה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בסדר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אנחנו לא מדברים עכשיו על בג"ץ. בג"ץ, כמו שאתה יודע, חבר הכנסת מלביצקי, גם הפרסום לא עוזר להם. יש כאלה שיגידו שהפרסום רק מזיק להם ועולה להם לראש. אנחנו לא מדברים – אולי צריך באמת לעשות הפוך, שפסקי הדין של בג"ץ יהיו חסויים, ואז הם יפסיקו לעשות את כל הפסקי דין שהם נותנים לטובת - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה הבטחת לי קצת פיצוי על זה שהפריעו לי, נכון? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון, נכון. אם צריך, אני אתן כמה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. אולי אז אנחנו נפסיק לראות את כל פסקי הדין הקשים האלה. אז אני קורא לחבריי חברי הכנסת – ואני רוצה לומר בנושא הזה: החוק הזה אמור היה להיות מוסכם, קואליציה ואופוזיציה. אני יודע שהייתה אמורה להיות מוצמדת אליו הצעת החוק של חבר הכנסת קריב, שגם הוא, מניסיונו כיושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בעבר, הבין את המצוקה הנדרשת הזאת. אני סמוך ובטוח שבלי שום קשר לתרגילים פוליטיים כאלה ואחרים שעושים היום, החוק הזה יקרום עור וגידים ויהפוך להיות חלק מהחוקים במדינת ישראל, כי כל מי שמכיר את התחום מברך עליו וחושב שהוא חשוב, ושבאמת כמעט אי-אפשר בלעדיו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. אני מזמין את השר יואב קיש להשיב בשם משרד המשפטים. בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, מכובדיי חברי הכנסת, אני אחלק את דבריי לשניים. ראשית אשיב על הצעת חוק. בטח אספיק לעשות זאת בפחות מעשר דקות, ולאחר מכן אתייחס לנושא שעל סדר-היום – חוק הגיוס וכל המשמעויות. לגבי הצעת חוק, פומביות הדיון מעוגנת בחוק-יסוד: השפיטה, ופרסום פסקי דין נגזר מעיקרון זה, סיווג העיקרון, ונקבע כי ענייני משפחה יידונו בדלתיים סגורות וכי אין לפרסם דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות ללא רשות בית המשפט. כתוצאה מכך, אכן מרבית פסקי הדין בענייני משפחה אינם מתפרסמים ואינם נגישים לציבור. תוצאה זו אינה מאוזנת, והיא פוגעת בעקרון השקיפות וביכולת של בעלי הדין ועורכי הדין לפעול בתחום דיני המשפט, תוך יצירת פערי ידע שמקנים יתרון משמעותי למי שבעצם יותר פעיל בבית הדין. כעת מוצע לשנות את ברירת המחדל, ולקבוע כי פסקי הדין בענייני משפחה יפורסמו תוך השמטת פרטים מזהים, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו. הצעת החוק מסמיכה את שר המשפטים, בהתייעצות עם מנהל בתי המשפט, לקבוע את אותם פרטים מזהים שיש להשמיטם. ועדת השרים לענייני חקיקה חשבה שיש מקום אכן לערוך שינוי בדין הקיים. להבנתנו גם מתבצעת עבודת מטה מקצועית בנושא במשרדי הממשלה עצמם, ומשחשוב שאכן תיעשה עבודה נכונה, יש להתחשב בכך בקידום הצעת חוק זו. נאמר בוועדה על ידי שר המשפטים, ואני אומר כאן גם בשמו, כי הוא מבקש – המציע, חבר הכנסת רוטמן, אני צריך את אישורך לעניין. נאמר בוועדת השרים לחקיקה, ואני אומר כאן בשם שר המשפטים: הוא מבקש כי לאחר הקריאה הטרומית תוצג המלצת עבודת המטה שתתקיים בהשתתפות נציגי משרד המשפטים, סגן השר מקלב וחבר הכנסת רוטמן בהיבטי תקציב, הגנת הפרטיות והכללת בתי הדין הרבניים. לאור האמור, ובכפוף לכך שהמציע נותן את הסכמתו, ועדת השרים החליטה לאשר את ההצעה בקריאה הטרומית, ובכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי הרווחה והביטחון החברתי, המשפטים והאוצר. האם אתה מסכים, חבר הכנסת רוטמן? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מסכים, מסכים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> המציע מסכים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אני עכשיו סיימתי את החלק פורמלי של המענה על הצעת החוק. ברשותך, היושב-ראש, אנצל את הזמן שנותר בשביל להתייחס לנושאים שעל סדר-היום. תראו, אנחנו היום ביום שיכול להיות דרמטי למדינת ישראל. אני מאוד מקווה שההצעה לפיזור הכנסת לא תגיע בכלל לשולחן המליאה הזו הערב, ואם תגיע – תיפול ותיכשל. אני רוצה להסביר קודם כול למה. למדינת ישראל היום אסור להיכנס לסחרחורת של הליכה לבחירות. האתגרים העומדים בפני המדינה, גם בעזה וגם מול איראן, לא מאפשרים לנו היום לעסוק בריב פנימי, בחזרה לשסע בכל עוצמתו בתקופת בחירות. יש לנו משימה קריטית של הכנעת חמאס ולוודא שחמאס לא ישלוט בעזה יותר, להחזיר את הביטחון לכל תושבי ישראל וביטחון לתושבי העוטף, יחד עם החזרת החטופים. החיילים שלנו, הלוחמים שלנו, הגיבורים שלנו, עסוקים במשימה הזו, איך שאנחנו מדברים, בעזה. במקביל, יש משא ומתן בין ארצות הברית לאיראן, ונושא מניעת נשק גרעיני איראני הוא על סדר-יומם של כל עמי האזור, בוודאי גם ארצות הברית ובוודאי ישראל. מדינת ישראל לא תאפשר לאיראן להיות איראן עם נשק גרעיני, והדבר הזה צריך להיות ברור. הוא צריך לקרות אם בהסכמה, במשא ומתן עם ארצות הברית, ואם במימוש צבאי והכרעה. וגם פה אנחנו עובדים יחד עם ידידתנו הגדולה ארצות הברית, בהובלת הנשיא טראמפ. כל זה נוגע בכלל למצב שבו אנחנו נמצאים במדינת ישראל ברגעים אלו. עכשיו, בואו נסתכל על אירוע חוק הגיוס. חוק הגיוס, שבא להסדיר את גיוסם של החרדים, הפך להיות צורך הכרחי למערכת הביטחון. מערכת הביטחון – הצבא, צה"ל, הרמטכ"ל – שמענו, משוועים לחיילים. המחיר הכבד של המלחמה, המחיר הכבד של האויבים שמסביבנו, שמנסים לפגוע בנו, דורש מאיתנו יותר כוח אדם בצבא. לכן זה כבר לא אירוע אפילו פנימי אזרחי; מדובר בצו השעה ובפיקוח נפש. מטרת החוק היא להביא לגיוס משמעותי של חרדים לצה"ל, ובמסגרות משמעותיות – לוחמים ותומכי לחימה. אנחנו מדברים על כ-10,000 מגויסים בשנתיים, יותר מ-10,000. אני אומר פה לחברי יולי אדלשטיין: החוק צריך להביא למהלך הזה. אי-אפשר ביום אחד לשנות את המציאות. אני גם אומר יותר מזה: ראיתי שמפרסמים שיישלחו 50,000 צווים. הם לא יובילו לגיוס. זה יהיה כישלון מוחלט. אנחנו חייבים להוביל לגיוס משמעותי עם חקיקה שתתקבל בחברה החרדית ותוביל, כמו שאמרתי, למעל 10,000 מגויסים בשנתיים הקרובות. את זה אפשר לעשות בחוק. יש לנו היום הצעה, שאני מקווה שתבשיל באמת לחקיקה, ועל זה עמלים גם יולי אדלשטיין ורבים נוספים בקואליציה. זה המבחן האמיתי – איך מייצרים חוק שיביא לגיוס ויאפשר לתת מענה לצורכי הצבא. לשם צריך להתכוונן. לצערי, יש קיצוניים בשני הצדדים – כן, יש גם קיצוניים אצל החרדים, שכל מה שהם רוצים הוא לפוצץ ולמנוע, שלא יתגייס חרדי אחד, ואותו דבר פה, בצד הזה של האולם. יש כאלה שמעדיפים שניכשל במשימה הקדושה הזו רק בשביל שהממשלה הזו תיפול. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה: מדינת ישראל חייבת את הגיוס המשמעותי הזה של החרדים, ואפשר לעשות את זה עם חוק. יש פה מהלך מאוד מאוד משמעותי ונכון, וצריך לוודא שהוא מצליח. רק אתמול הייתי בגן יבנה, שם פגשתי את הרב כרמי גרוס, מוביל ישיבת דרך חיים, והרב יונתן רייס, מוביל ישיבת חדוותא, ישיבות הסדר חרדיות שמשלבות אורח חיים חרדי עם לימודי קודש, יחד עם לימודי חול והכשרה לשירות משמעותי בצה"ל. הודעתי שנקדם את המסלול הזה בכל הכוח. אני מאמין בו, ואנחנו נחזק אותו. היום זה סדר גודל של 650 לומדים; נגיע למעל 3,000 תוך שלוש, ארבע שנים, והפוטנציאל יותר גדול. אנחנו נתאמץ ונשקיע בזה, כי זו הדרך להגיע להצלחה של שילוב החברה החרדית בתוך צה"ל בתפקידים משמעותיים. יש מסלול טכנולוגי ויש גם מסלול של לוחמים. הדבר הזה, אני רואה בזה שליחות, אני רואה בזה מצווה, ואנחנו נוודא שזה יצליח. זה צו השעה – מצד אחד מתן מענה לצרכים של צה"ל, ומצד שני חיבור החברה החרדית לתוך האתגרים של החברה הישראלית כולה. אני מבין שברגעים אלו באמת יושבים ומנסים להגיע להסכמות ולפצח את אותו אתגר, ואני רוצה לומר לכל מי שמעורב – מצד אחד לחבר הכנסת יולי אדלשטיין: מה שקורה היום בחברה החרדית לא קרה בעבר, הוא קרה מאז המלחמה הקשה שנפתחה עלינו ב-7 אוקטובר, ערב שמחת תורה, ויש שינוי משמעותי בחברה החרדית. גם החוק הזה מדבר על דברים שלפני המלחמה החרדים לא היו שם, ויש שינוי. אנחנו חייבים לממש את הדבר הזה, כי גם לתפיסתי וגם לתפיסתו, אם לא נצליח בחקיקה, לא יתגייסו חרדים לצה"ל, ונמצא את עצמנו בשנתיים הקרובות כשהשורות לא מתמלאות. את הדבר הזה חייבים לתקן. זה מצד אחד. מצד שני, אני אומר גם לחבריי החרדים וגם לכל מי שחושב שאולי כדאי להפיל את הממשלה הזו בתקופה הכל-כך קשה וקריטית הזו לעם ישראל: מי שיוביל להפלת הממשלה באמצע מלחמה, כשהחיילים הגיבורים שלנו נלחמים להשיג את היעדים שלנו, וימנע מאיתנו להשלים אותם ולהגיע לניצחון – הדבר הזה לא יישכח. אסור לנו להיות במקום הזה. מדינת ישראל במקום הזה במלחמה קריטית. עוד לא החזרנו את החטופים, עוד לא הכרענו את חמאס, והאתגר באיראן עדיין קיים. לכן, אני מסיים ורוצה מפה לחזק את ידיהם של כל מי שעוסקים עכשיו במלאכה. אני מקווה שיצליחו להוביל לחקיקה שתעמוד ביעדים שהגדרתי. כמו שאני עושה ביחד עם ישיבות ההסדר החרדיות, כך מן הראוי שנעשה בכל הקשור לגיוס חרדים לצה"ל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> רגע, הוא רצה משהו. כן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה זוכר שלפני יומיים שאלתי אותך לגבי הגפ"ן, ואמרת לי שזה לא נפתח. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> סובלנות? כן, סובלנות. זה על שולחנו. בדקתי, זה על שולחנו של מנכ"ל המשרד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כי אתמול נמסר לי על ידי נציגת משרדך שגפ"ן נפתח אבל תקנת הסובלנות לא נפתחה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל נגמר הזמן, וזו בדיוק הסיבה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן, אבל הוא ביקש לשאול שאלה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> רגע, אבל הוא שואל שאלה, חברת הכנסת. מירב, חברת הכנסת - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הבנתי, הבנתי. תם הזמן, אז בהזדמנות אחרת. אדוני השר, בהזדמנות אחרת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז רק אגיד לו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תגיד לו משפט. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חברת הכנסת מירב בן ארי, אני לא הולך לענות כי נגמר הזמן, אבל תני לי רגע לראות אותו. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אענה לך בהזדמנות אחרת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא יורד. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לבוא פה, אנחנו מקבלים אותך. הוא יכול לדבר איתנו, אנחנו בני אדם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אפשר גם לענות לו לא על בימת המליאה. להצעת החוק ביקש להתנגד חבר הכנסת בועז ביסמוט. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אחרי דבר כזה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. חבר הכנסת סובה, תקשיב, שר החינוך סיים את דבריו ורצה לרדת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מדבר על התנגדות לחוק, של הקואליציה. נכון? של מי החוק? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ראית מה הייתה ההתנגדות הקודמת? ההתנגדות הקודמת הייתה על כך - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, התנגדות לחוק של הקואליציה – בעיקר חבר מהקואליציה שלא יצביע נגד החוק – זה בניגוד לתקנות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, תקשיב. ההתנגדות הקודמת הייתה כי הצעת החוק היא טובה אבל חסרה כסף, ולכן היא רוצה לדרוש יותר כסף להצעת החוק הקודמת. עלה לכאן המציע והסביר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה זלזול בתקנון. כי אחרת, בכל פעם יבואו אנשים ויגידו: אני לא, אני מתנגד. זה לא אישי, זה לא אישי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הם עומדים בתקנון, זה חלק מהתקנון. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> אני מבין שאתה לא מבין איך אפשר להתנגד להצעות של חברי הכנסת מהקואליציה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> שלום. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, באמת אני מגיע לכאן כי אני חסיד – איפה שמחה רוטמן – מה לעשות ואני חסיד הפרטיות, בטח בנושאים שכאלה, ולכן אני קצת מופתע. יכול להיות שההצעה שלך היא טובה, יכול להיות, אבל נכון לעכשיו לא שוכנעתי. לא שוכנעתי, ולכן אני חושב שמן הראוי קצת לכבד פרטיות. לכן לא שוכנעתי, אבל אני פתוח לכל שכנוע מצידך. אבל אני חייב להגיד, לפני שאתן לך לשכנע – תרשה לי, אם אני יכול לנצל את הבמה הזו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> גם שמעתי את השר מדבר, וגם אני פונה עכשיו לחבריי באופוזיציה ואומר – הרי לא אמציא שום דבר. איפה מירב בן ארי, מירב יצאה? חבל שמירב יצאה. חברתי מירב בן ארי, חברת הכנסת מירב בן ארי, מודעת היטב לימים – איך אגיד? "המאתגרים" זה בשפה המכובסת והמנומסת – לימים הקשים שאנחנו נמצאים בהם בזירה הבין-לאומית. לכן, כאשר אתמול, בצורה שערורייתית – ולא אני אומר את זה, ארצות הברית אומרת את זה. אתם אוהבים את האמריקאים, מרקו רוביו; כאשר עושים חרמות על נבחרי ציבור, על שרים בממשלת ישראל – הינה, מירב הגיעה; כאשר אנחנו בימים שאנחנו רואים את המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן, ואני חייב להגיד שעם כל החיבה והאהבה והתמיכה שלי בנשיא האמריקאי אני מודאג, כי אני יודע בדיוק מה זה איראן והשקרים שלהם, ואני גם יודע שאמריקה לעיתים, גם במשא ומתן גרעיני, יכולה לטעות, וזה קרה ב-1994 עם צפון קוריאה; כאשר אנחנו באמת רואים את היוזמה הצרפתית, היוזמה – איך אגיד? שראויה לכל גינוי, יחד עם הסעודים – הכרה במדינה פלסטינית, פרס לטרור; כאשר אנחנו רואים היטב את המסע התקשורתי הביזיוני נגד המדינה שלנו – זה הזמן? זה הזמן להציג לעולם פיזור כנסת, מירב? זה הזמן? הרי את ואני יוצאים יחד, ואני אברך ואני אפרגן לך. אני רואה אותך נלחמת כמו לביאה בעולם – הינה, אני מפרגן לך – בעד המדינה הזו. בואי נחשוב ביחד מה תמונות שכאלה כמו היום, תמונות של רצון לפזר את הכנסת, של אי-יציבות, של עוד פעם, איזו קרוסלה מסתובבת מהר ומהר, יותר ויותר מהר – מה זה? מה נרוויח מזה? יותר מזה – תגידו חוק גיוס. חוק גיוס, אני אומר – במה פיזור כנסת מקדם חוק גיוס? בשום דבר, זו סתם טרללת. ועוד שאלה אשאל אותך. את אדם – איך אגיד, יש לנו הרבה שעות משותפות יחד והרבה ערכים משותפים, והציבור צריך לדעת את זה. בואי תסבירי לי – א. ריבוי הבחירות מ-2019, במה זה תרם ליציבות, לאחדות במדינת ישראל? בדיוק להפך. יש פה איזה אדם שב-2019 – הוא לא יושב כאן יחד, מנהיג מפלגה, קוראים לו מר ליברמן; אדם שלפני שבוע, אגב, אם כבר מזכירים אותו, נהג בחוסר אחריות, נהג בצורה חסרת אחריות כאשר סיכן את ביטחון חיילנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע אחד, אסיים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> מאותו 60:60, שהוא מוביל אותנו לסחרחורת הזו, במה זה קידם את המדינה? אני רוצה חוק גיוס, אני רוצה שהכנסת הזו לא תתפזר, אני רוצה יציבות ואני רוצה ניצחון במערכה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. השאלות ברורות. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. ואני גם רוצה ששמחה רוטמן יבהיר לי את החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת המציע, הוא מבקש. בבקשה, חבר הכנסת המציע שמחה רוטמן ישיב על בקשת המתנגד. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתם, היו"ר, מארגנים לעצמכם פיליבסטר. כל הכבוד - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בועז, חברי חבר הכנסת, אני פונה אליך ישירות, פונה ללב שלך. הפרטיות חשובה לי, אני חושב, כשם שהיא חשובה לך. אני בוודאי יודע שעקבת וראית שהוועדה בראשותי העבירה את התיקון לחוק הגנת הפרטיות, שחיכה במשך שנים רבות. אגב, חבר הכנסת ביסמוט, הסיפור המדהים הוא שכשהביאו לי – אמרו לי: יש חוק שמחכה על שולחן ועדת החוקה במשך הרבה שנים. אמרתי: איזה חוק? אמרו לי – קראו לזה אז תיקון מס' 14 לחוק הגנת הפרטיות. אמרתי: אתם צוחקים עליי. אמרו: למה? כשאני הייתי מתמחה במשרד המשפטים, בשנת 2009, כבר היו שנתיים בעבודה על החוק הזה במשרד המשפטים. ואמרתי: אל דאגה, אנחנו נשב, ועדה מונחית פרטיות. הפרטיות היא בליבי ובנפשי ובלב ועדת החוקה שאני עומד בראשה, וגם היסטורית, ולכן אנחנו נעמוד על כך במסגרת הליכי החקיקה. זה חלק מהמחויבות שדיברנו עליה כאן כשנתתי את הסכמתי. אנחנו נעמוד על כך שהפרטיות תישמר. יכול להיות שיהיה גם איזה צורך תקציבי, כי בסופו של דבר יהיה צריך שמישהו יוודא ויעבור על פסקי הדין לפני פרסומם, אבל האינטרס של השקיפות הציבורית הוא חשוב מכול, ואפשר להשיג את שני האינטרסים. ולכן אני פונה אליך, דווקא כמישהו שהפרטיות חשובה לו. אני קורא לך: חזור בך, תמוך בהצעת החוק. אני חושב ואני בטוח שאתה תעזור לנו לקדם בוועדת החוקה את החוק כך שאינטרס הפרטיות יישמר, וגם יהיה לנו את האינטרס של הפיקוח הציבורי על בתי המשפט. אז אני מודה, אני מקווה ששכנעתי אותך, ונראה איך תצביע. תודה רבה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> אני חייב להודות שיש הרבה היגיון בדבריך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, עוד לא סיימתי, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמרת "תודה רבה". << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני עניתי עד עכשיו ישירות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבר הכנסת יבגני סובה, עכשיו, אחרי שסיימתי לשכנע את חבר הכנסת היחיד בכנסת ישראל, אגב, שהביע התנגדות לחוק – היחיד; זה חוק שמוסכם, קואליציה ואופוזיציה. הרי יש חוק בנוסח זהה. חבר הכנסת סובה, יש חוק בנוסח זהה שהוגש על ידי האופוזיציה, בנוסח זהה, של חבר הכנסת גלעד קריב, ואני האחרון שיסכסך בינך, חבר הכנסת סובה, לבין חבר הכנסת קריב. איך תוכל להצביע נגד הצעת החוק הזאת? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לנו כיפות שונות על הראש. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, זה לא קשור לכיפות, חלילה. בהזדמנות זו אני אחזור על מה שאני אמרתי בוועדת החוקה. אני גיניתי בוועדת החוקה גינוי מאוד מאוד חריף. לא יודע, מליאה אולי זה מקום פחות מצחיק לעשות את זה מאשר בוועדה, אבל אני מאוד גיניתי את חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן כי היא אמרה שהוא נאור. היא אמרה שחבר הכנסת קריב הוא נאור, וזה דבר שלא ראוי לומר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבקש לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, אני בטוח שתגייסי לטובת - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק? חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום פסיקה בענייני משפחה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ההצבעה תהיה שמית. סגנית המזכיר, אנא קראי בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – נגד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – נגד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד עפיף עבד – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנא קראי שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – נגד עמיחי אליהו – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – נגד אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – נגד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש מישהו באולם שעדיין לא הצביע? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אני. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) עמיחי אליהו – בעד << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש עוד מישהו? תמה ההצבעה. בעד – 51, נגד – 48, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום פסיקה בענייני משפחה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, אושרה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 162 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (חשבונות ללא תנועה), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4904/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת חוה אתי עטייה) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (חשבונאות ללא תנועה), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת אתי עטייה. בבקשה, חברת הכנסת עטייה, לרשותך עד דקה, מהמיקרופון בצד, בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, מזל טוב, בשעה טובה. את בהחלט ראויה. כנסת נכבדה, אדוני השר, הצעת החוק המובאת לפניכם היא תיקון פקודת הבנקאות – פיקדון ללא תנועה. ההגדרה של "פיקדון ללא תנועה" היא חשבון עובר ושב שלא בוצעו בו פעולות יותר מעשרה חודשים. את הצעת החוק הגשתי בעקבות פניות מקרב הציבור, לדוגמה משפחה שבה ההורים נפטרו ולא התקיימה צוואה; חשבון זה אינו פעיל אך עדיין משלמים בגינו עמלות לבנק. דוגמה נוספת – חשבון עצמאי שאינו פעיל ולא נתנו הוראה לבנק לסגור את החשבון, והבנק עדיין גובה עמלות בגינו. מוצע לתקן: בפקודת הבנקאות 1941, בסעיף 13ב, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: סעיף (ה) – נוסף: תאגיד בנקאי לא יגבה מחשבון עובר ושב שהוא פיקדון ללא תנועה עמלות בגין מתן שירות ניהול חשבון עובר ושב ככל שלא בוצעו בחשבון תשלומים. הצעת החוק עושה צדק עם אזרחי ישראל ומתקנת עיוות שנמשך שנים רבות. תאגיד בנקאי לא יגבה עמלות מחשבונות בנק עובר ושב שלא היו פעילים יותר מעשרה חודשים. ברור לכול שכאשר אין פעילות בחשבון, אין עלויות לבנקים. העמלות האלה שחקו חסכונות של אזרחים רבים - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> - - והגיע הזמן לשים לדבר סוף. לסיום, אני מודה לכל השותפים: לשר האוצר, לשר המשפטים, ליו"ר הקואליציה, ליועץ שר האוצר, לנציגי שר המשפטים. אודה לכם על תמיכתכם בהצעת החוק החשובה, שתובא להצבעה במועד אחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. אני מזמינה את השר אופיר סופר להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בנוסח של הצעת החוק אשר הוסכם בין חברת הכנסת, מגישת הצעת החוק, לבין בנק ישראל. בהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד האוצר ובתיאום עם בנק ישראל ומשרד המשפטים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מישהו רוצה להתנגד? מישהו מבקש להתנגד? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כן, אני. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית מבקשת להתנגד לחוק. בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את חייבת להגיד בדיוק על מה את מתנגדת. את יודעת שאת חביבה עליי, אבל אותי אמיר אוחנה הוריד מהדוכן. אמיר אוחנה הוריד אותי מהדוכן. בבקשה, אני רוצה לדעת בדיוק. הוא הוריד אותי מהדוכן - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה הוא הוריד אותך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוריד אותי. אמיר אוחנה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני לא חושבת שצריך להוריד אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הורידו אותי. הם אמרו לי: את לא התנגדת – תרדי. ירדתי, אני מקבלת את הכללים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, כל מי שרוצה באמת ובתמים – זה התפקיד שלנו, מירב, לקום ולהתנגד. אני חד-משמעית חושבת שהחוק הזה לא מספיק עם שיניים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסביר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את לא חייבת להגיד למה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> האמת היא שהיא חייבת. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להסביר. כל נושא הבנקאות במדינת ישראל צריך לקבל פאזה אחרת. לא ייתכנו הריביות האלה, לא ייתכנו העמלות, לא ייתכן מה שקורה לנו יום-יום, בעיקר לאנשים קשיי יום שקשה להם. עכשיו, בגלל יוקר המחיה, כולנו, כולנו בלי יוצא מן הכלל, נכנסים למצב שבו אנחנו רוצים לסייע לאזרחי מדינת ישראל. מי לא מסייע? הבנקים. אני אומרת את זה חד-משמעית. אני ישבתי בוועדת הכספים ואני יושבת בוועדת הכספים, ואין שיח על מה שקורה היום בבנקים. הבנקים במדינת ישראל מרוויחים מיליארדים. מיליארדים. עיני לא צרה בבנקים, חס וחלילה, אבל תעשו איזשהו מאמץ. אנחנו במלחמה, אנחנו במצב כלכלי לא פשוט. את כל הדברים האלה כולם צריכים – אז עושים לי יום אחד כזה שתורמים לקהילה, נותנים יום אחד - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, על מה החוק? על מה החוק? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את לא חייבת לענות. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> את עושה לי עכשיו בוחן? אני מדברת על הבנקים באופן כללי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל על מה החוק? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. אבל מירב, מירב, אני רוצה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מירב, מירב, היא עכשיו - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תאמיני לי, רק בגלל שאכפת לי ממנה. אבל כשאני לא דיברתי על החוק, הורידו אותי מהדוכן. קטי לא יודעת על מה מדברים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני חד-משמעית אומרת לך שלא צריך להוריד אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את יודעת שהחוק מדבר על פיקדונות? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל מירב, תני לה. יש לה שלוש דקות להתנגד – תני לה להתנגד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לי לא הייתה אפילו דקה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסבירה לך. מירב, מירב, בעיניי אלה לא פתרונות הולמים. אני מבחינתי הייתי מורידה עמלות, הייתי מורידה את הריביות - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה חוק על פיקדונות. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> - - חד-משמעית, אני אומרת לך את האמת. אני אצביע בגלל שאני חייבת מבחינת הסיעה שלי, אבל בעיניי זה לא מספיק. בעיניי זה לא מספיק. כל דבר כזה שבאים פה – פה, כולם, אופוזיציה וקואליציה, צריכים להבין שאנשים קורסים מהעומס הכלכלי הרב שיש עליהם, אם זה ממשכנתאות - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה חוק על פיקדונות שאין להם - - - זה חוק טוב. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, אני יודעת. אני לא אומרת את זה. את לא שמעת את מה שאמרתי בתחילת - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמעתי כל מילה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי שהחוק הזה לא מספיק עבורי. צריך לעשות הרבה יותר. צריך הרבה יותר. אז יגידו לי שאני סוציאליסטית – לא מעניין אותי מה יגידו. אני חושבת שבעת הזו, בזמן שהצעירים שלנו קורסים – באמת, גם הבעל עובד, גם האישה עובדת – לא ייתכן - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה חוק טוב. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, אבל זה לא מספיק. צריך היה להוסיף לזה. אם היו מוסיפים לזה גם הורדה בעמלות - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה פיקדון. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא ייתכן שאת מקבלת מכתב מהבנק, וגובים ממך כסף על זה. לא ייתכן שעל דף שאת מדפיסה גובים כסף. זה לא ייתכן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא ייתכן. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> ומה, גם הנגיד עצמו צריך לקחת את זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אנשים חושבים על התפקיד הבא שלהם? אנשים חושבים על התפקיד הבא שלהם? לא מקבלת את זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת, תודה רבה. תם הזמן. תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קטי, בואי, בואי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני התפללתי שיהיה חוק כזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יוזמת החוק, האם את מעוניינת להשיב? << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי. אז ההצבעה תתקיים במועד אחר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - הצבעה במועד אחר. נכון? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה היה דרמטי. לא מצביעים על החוק הזה, כן מצביעים על החוק הבא. מה, לא - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, בסדר, טוב. << הצח >> הצעת חוק חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5503/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יצחק קרויזר) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. בבקשה, חבר הכנסת יצחק קרויזר. לרשותך עד דקה מהמיקרופון בצד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה? קדימה, קדימה. יש לנו זמן? << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> בנחת. לאן את ממהרת? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת קרויזר, עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> טוב. קודם כול, יש כאן מעמד מאוד מרגש. אני חושב שזה אולי אחד הרגעים המרגשים של הסיעה שלנו, סיעת עוצמה היהודית, כאן בכנסת – לעמוד כאן, להקריא חוק שגם אני וגם את חתומים עליו – גם הצוות של הלשכה שלך סייע רבות כדי שהחוק הזה יגיע למעמד הזה – לעמוד כאן ולהגיד לך: גברתי היושבת בראש חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> יישר כוח, לימור. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יישר כוח. כבוד גדול לראות אותך על הכיסא המאוד-מכובד הזה. אני מתפלל יחד איתך שתזכי לבשר לעם ישראל רק בשורות טובות מכיסא סגן היושב-ראש. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> גברתי היושבת בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, את השם אשרף זגייר כנראה רובכם אינכם מכירים. יכול להיות שגם מעולם לא שמעתם עליו. אשרף הוא זה ששלח מחבל מתאבד לאוטובוס בקו 4 בתל אביב. בפיגוע הזה נרצחו שישה ישראלים. גם את נסים זעתרי כנראה רובכם לא מכירים. את השם שלו - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אגב, עכשיו הממשלה - - - נותנת רובים. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> את השם שלו אולי תמצאו עכשיו באינטרנט. תחפשו. הוא המוח שתכנן את הפיגוע הנורא בקו 2 בירושלים – 23 הרוגים, שבעה ילדים חפים מפשע. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נרצחים. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> נרצחו שבעה ילדים מתוך ה-23. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אמרתי נרצחים, לא הרוגים. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> נרצחים. תודה. שניהם בעלי תעודת זהות כחולה שקיבלו ממדינת ישראל. שני הרוצחים האלה שוחררו למרחב האזרחי, לגני הילדים, לאוטובוסים, לסופרים, לשוק העבודה. היום הם מסתובבים בינינו, לא בעזה, לא בלבנון – ממש כאן. תפתחו את האוזניים שלכם – הם מסתובבים בינינו, ואתם והציבור לא יודעים מי הם, לא השכנים שלהם, יכול להיות שגם המורים של הילדים שלהם לא מכירים אותם, יכול מאוד להיות שגם המעסיק שלהם לא יודע את מי הוא מעסיק. הפרקליטות – אני מקווה שאתם יושבים – כבר הבהירה לבית המשפט העליון במפורש – אדוני היושב-ראש, אתה שומע מה היה הטיעון של הפרקליטות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תפתיע אותי. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אסור לנו לפגוע בשיקומם של העבריינים – לא של הרוצחים – של העבריינים הללו. השופט מיכאל קרשן כתב בפסק דינו במפורש: הדרך היחידה לשנות את המציאות הזו היא חקיקה. זה בדיוק מה שאנחנו עושים כאן. הצעת החוק שאני מביא בפניכם מחייבת, לראשונה במדינת ישראל, את הרשויות לפרסם, כחובה, את שמותיהם, תמונותיהם, העבירות, הפיגועים הקשים של אותם מחבלים ביטחוניים ברגע שהם משתחררים, גם אם הם שוחררו בעסקה, וגם אם הם שוחררו, לצערנו הרב, כאשר הם סיימו את המסגרת של העונש שלהם. אני מאוד מקווה שיום אחד גם נעמוד כאן ונחוקק את חוק עונש מוות למחבלים – אז לא נצטרך לפרסם ולא לעדכן, כי הם כבר יצאו מהכלא אחרי גזר הדין שלהם, גזר דין מוות. חברים, זה לא חוק לנקום באף אחד. זה חוק של שקיפות, זה חוק דמוקרטי, זהו מידע בסיסי וחיוני שתפקידו להגן על אזרחים חפים מפשע. דרך אגב, אנחנו מבקשים להחיל את החוק באופן רטרואקטיבי, החל מ-2020, כי בשנים האחרונות אנחנו רואים שלא מעט מחבלים מורשעים משוחררים בעקבות העסקאות לשחרור אחינו ואחיותינו שנחטפו לרצועת עזה, וכפי שמתברר, לא כולם נשארו מחוץ לזירה של הפעילות והעיסוק בטרור. לא מדובר כאן בתיאוריה אקדמית או בחשש רחוק; מדובר במציאות יום-יומית מטרידה ומסוכנת. וולא טנג'י, מחבלת מסוכנת ששוחררה בעסקת החטופים בנובמבר האחרון, נעצרה שוב תוך זמן קצר. היושב-ראש, אם אתה יכול לבקש שקט מהחברים במליאה. קטי, חברת הכנסת שטרית, קשה מאוד לדבר פה כשאתם - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מנסה לשכנע אותם להצביע בעד. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני בטוח שאת תשכנעי את מפלגת יש עתיד לתמוך בחוק של עוצמה יהודית, גם אם מדובר בדבר הכי חשוב שיש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - עדיין יש תקווה. איציק, עדיין יש תקציב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בקואליציה שלך לא תומכים. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני סומך על קטי. אני לא יודע אם לסמוך עליה שהיא תשכנע אותך, או שאתה מיוזמתך תפנה ליאיר ותבקש ממנו חריג. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תפנה לאיתמר בן גביר - - - << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חריג. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק, מאוד חשוב - - - << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אז בבקשה, אני אשמח שתיתנו לי לדבר. תודה. היא נעצרה שוב תוך זמן קצר אחרי שנחשפה מעורבותה המחודשת בפעילות טרור ובעבירות נשק חמורות. פיקוד מרכז מפרסם נתונים מזעזעים, חברים: מבין 152 מחבלים מורשעים ששוחררו בעסקת החטופים הראשונה, עשרות רבות כבר חזרו לעסוק בפעילות טרור אקטיבית, וארבעה מהם כבר חוסלו בזמן שהם מבצעים פיגועים. 33 נעצרו מחדש בחשד למעורבות בטרור. והנתון הכי מטריד: השב"כ מתריע בבירור – 82% ממחבלי עסקת שליט שבו לפעילות טרור מלאה. הציבור הישראלי יושב ליד רבים מהם באוטובוס, בסופר, בשוק, באקדמיה, בלי לדעת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה יודע מי הארגון המוביל שחייליו שבו לפעילות טרור? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תפתיע אותי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפתח של הרשות הפלסטינית, יותר מהחמאס, יותר מכולם. הפתח של הרשות הפלסטינית, שיש פה עדיין הזויים בבניין הזה שחושבים שאפשר לעשות איתם משהו. לא יאומן. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כשאוסלו עוד היה פטנט של העם היהודי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל יותר טוב דאעש. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חברים, יש מעקב ביטחוני, יש גם אכיפה, אבל הציבור הרחב נמצא בחושך מוחלט בנוגע למי שחי לידו. הצעת החוק הזאת באה לשים סוף למצב הבלתי-נסבל הזה. היא לא פוליטית, לא רגשית, היא לא נקמנית, אלא פשוטה וחד-משמעית, והיא חיונית לביטחון הציבור. חבריי חברי הכנסת, אין לנו יותר את האפשרות להסתתר מאחורי מושגים ריקים של "שיקום", "הזדמנות שנייה", כאשר מדובר במחבלים אידיאולוגים שרוצחים מתוך שנאה. היום זו ההזדמנות ההיסטורית לומר בקול ברור: הזכות לפרטיות של מחבר רוצח מסתיימת בדיוק במקום שבו מתחילה הזכות הקדושה לחיים של אזרחים חפים מפשע. אני רוצה להודות גם לחברתי חברת הכנסת לימור סון הר מלך על השותפות; גם לחברי חבר הכנסת צביקה פוגל על השותפות; גם חבר הכנסת איתמר בן גביר חתום על הצעת החוק, אבל לשמחתנו הוא חזר לכהן כשר לביטחון לאומי; לפורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות, שלא מפסיקות להילחם; לארגון לביא על העבודה הקשה; למיזם החשוב והחיוני של "הקול היהודי", שמנסה לעשות במסירות מה שמדינת ישראל עדיין מסרבת לעשות – לתת לציבור את הזכות הבסיסית לדעת. חברים, יש לנו כאן את ההזדמנות לשים סוף לטירוף הזה ולהביא את השקיפות החיונית הזאת לציבור. זו גם הזדמנות להגיד תודה לצוות הלשכה שלי, שעמל כדי שנגיע לרגע הזה – לאורי, למיקי, לליאור, ליעקב סלע, יועץ חברת הכנסת של לימוד, שעזר ומסייע, ולכל הגופים, כפי שכבר ציינתי והזכרתי, שלוקחים חלק בחקיקה הכל-כך חשובה הזאת. לסיום, חבריי חברי הכנסת מכל סיעות הבית, אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק החשובה הזאת. אנחנו נמשיך לפעול ולקדם אותה מהקריאה הטרומית הזאת ועד לקריאה השנייה והשלישית, ולהכניס אותה לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אדוני. << הצח >> הצעת חוק חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5865/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך מהבמה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת ישראל, הצעת החוק שאנו דנים בה היום היא לא פחות ממהפכה מוסרית, כזאת שמבקשת סוף-סוף להחזיר את ההיגיון הבריא ואת הסדר הנכון של הערכים שלנו כאומה חפצת חיים. החוק מבקש לקבוע מרשם מחבלים, מאגר מידע שיכלול את שמותיהם ותמונותיהם של מחבלים שהורשעו בפעולות טרור וריצו עונש מאסר; מרשם גלוי, נגיש, שיאפשר לציבור לדעת מי הם האנשים שפגעו בו ולהישמר מפניהם. לצערנו, היום אין שום כלי כזה. אסיר ביטחוני משוחרר יכול לעבוד באתר בנייה ליד גן ילדים או להתארח בדירה ממול, והציבור לא ידע. רק אחרי פיגוע, כשהתמונה מהזירה כבר בכל טלפון, יתברר לנו שמדובר במחבל המשוחרר המוכר היטב לרשויות, אבל מוסתר ומוגן מפני האזרחים. אני מודה לשר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר, שהתעקש לקדם את החוק ואף לתקצבו, לשותפי לחוק ולסיעה חבר הכנסת יצחק קרויזר, וליושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי צביקה פוגל. שמעתי את ההתנגדויות, על האפשרויות של שיקום, על יישום תקנת השבים. מי שטוען באופן הזה כנראה שלא הפנים את עומק הסכנה. אנו מדברים על אנשים שהורשעו בדם וברצח. הם מעולם לא התחרטו על מעשיהם ולא מתכננים לשוב מדרכם הרצחנית. הם מבקשים לשלול את קיומה של מדינת ישראל וקיום תושביה. לא מדובר בסכסוך שכנים או בעבירת רכוש, אלא בפגיעה המונעת מאידיאולוגיה רצחנית. על כן הזכות לפרטיות אינה יכולה לגבור על הזכות של חיים של אומה. הציבור זכאי לדעת מי הם המחבלים שמסתובבים בקרבו – והוא ידע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, גברתי. את עמדת הממשלה יציג השר שלמה קרעי. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גברתי היושבת-ראש חברת הכנסת סון הר מלך, כנסת נכבדה, חבר הכנסת קרויזר, אני אקריא לכם את תגובתו של השר לביטחון לאומי. הצעת החוק הזאת נולדה בעקבות עתירה שהוגשה בשנת 2023, עתירה מינהלית לפי סעיף 17 לחוק חופש המידע, שעניינה מסירת שמותיהם של אסירים ביטחוניים אשר השתחררו מבתי הסוהר לאחר ריצוי עונשים. המדינה סירבה להעביר ובית המשפט קיבל את עמדתה – והכול בשל החקיקה הקיימת כיום במדינת ישראל. לענייננו, מה שחשוב הוא דווקא טענות המדינה. באופן שקשה להסבירו הפרקליטות טענה טענה כזאת: למעלה מן הצורך, אף אם נרד לגופו של עניין, הבקשה לפירוט שמות האסירים הביטחוניים מתנגשת עם עקרון תקנת השבים, שלפיו אדם שריצה את עונשו בכלא, זכאי להשתקם ולפתוח דף חדש בחייו,וכו' וכו'. מדובר כאן במחבלים – מחבלים שביצעו פשעי שנאה, טרור נגד יהודים, רצחו, ולכן האמירות הללו שצריך להחיל גם על מחבלים רוצחים נתעבים את תקנת השבים אינן נכונות עובדתית. לא ניתן לשקם מחבלים, מכיוון שמדובר בעבריינות אידיאולוגית כנגד המדינה, והלכה למעשה אין ולא יהיה שיקום למחבלים בבתי הסוהר. לכן השר לביטחון לאומי וגם ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק הזו בקריאה הטרומית, ואני מבקש מחבריי חברי הכנסת להצביע בעד הצעות החוק הללו. גברתי היושבת-ראש, בזמן שנשאר אני רוצה להעלות עוד כמה סוגיות. קודם כול, אנחנו נמצאים כאן לכאורה באיזושהי עת משבר, משבר – יש כבר כאלה שהלכו לתפור חליפות לקואליציית האחים המוסלמים הבאה שהם מתכננים להקים לנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא יקרה, שלמה. מה יהיה? מסכנים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם רוקדים וצוהלים ובטוחים שהינה הינה – הם כבר שנתיים וחצי אומרים שהינה, בחודש הבא, יש כבר חברי קואליציה שהבטיחו שיבואו איתנו. מנסים בכל דרך להשתמש במערכת המשפט דרך כנופיית שלטון החוק והיועמ"שית וכל הדרכים שעומדות לרשותם כדי לנגח את הממשלה. חסמו את חוק הגיוס ההיסטורי הזה – באמת סוף-סוף לראשונה הבשילה העת גם להכרה בערך של אלו שתורתם אומנותם וגם לגיוס משמעותי ביותר, עד כדי אחוז הגיוס הכללי באוכלוסייה מקרב אלו שתורתם אומנותם. אבל אותם זה לא באמת מעניין. הם משתמשים בחרדים כדי לגייס אותם לקמפיין הבחירות שלהם. הם לא רוצים שחוק הגיוס הטוב הזה יעבור. הם מבינים שהחוק יעבור – הצבא כבר מקים חטיבות לחרדים, החרדים מתגייסים בהמוניהם, מה שלא היה עד היום, ולהם זה שומט את הקרקע מתחת לרגליים. כל הקמפיין שלהם בבחירות מתוכנן להיות על הראש של החרדים, ואנחנו מנסים להפיל להם ולפגוע להם בקמפיין הזה, ולכן הם מתנגדים נחרצות לחוק גיוס שהוא טוב עשרות מונים מכל חוק גיוס אחר שהם בעצמם ניסו להביא בשנים האחרונות. אז קודם כול אני רוצה לומר לכל חברי האופוזיציה – עמדו כאן אחד אחרי השני ראשי האופוזיציה, אמרו שאנחנו לא ניתן לבחירות בכלל לקרות, אנחנו ממשלה שתשמר את השלטון שלה בכוח ותדחה את תהליך הבחירות, ואלו התוכניות הדיקטטוריות שלהם, כאשר ברור לנו שאין אדם מדבר אלא מהרהורי ליבו. אבל לפחות אנחנו רואים היום שהינה פתאום יש חגיגה דמוקרטית: נציגי ציבור שנאבקים למען ערכים שהם מאמינים בהם, נאבקים בתוך הכנסת ומציעים חוק לפיזור הכנסת גם במקרה שהדברים האלה לא יסתדרו. אז אתם יכולים להירגע עם האמירות האנטי-דמוקרטיות שלכם. אנחנו הדמוקרטים האמיתיים, אנחנו אלה שדוגלים בשלטון העם, בזה שהעם אומר את דברו. הכנסת מצביעה והכנסת קובעת. היא המילה האחרונה בסופו של דבר, לא יועצים משפטיים ולא בג"ץ, ואתם יכולים להיות רגועים – הכנסת לא תתפזר, יש לנו עוד לפחות שנה של עבודה. זה יהיה חסר אחריות מצד כל אחד שיגרום לזה שבזמן מלחמה, בזמן שלוחמינו נמצאים בשדה הקרב, אנחנו נשלח כאן את מדינת ישראל לבחירות ולסבב פוליטי כזה שהוא, איך לומר, לא מקרב בין הלבבות, אלא יכול לגרום ליותר פירוד, ולכן יהיה זה חסר אחריות. אני חושב שהניסיונות מצד הייעוץ המשפטי למינהו ומצד יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, לפי הפרסומים, שמעלים יותר ויותר דרישות ומערימים קשיים ומנסים לומר כל פעם – אחרי שהם מגיעים להסכמות על חוק גיוס היסטורי, הם באים ואומרים: לא, לא מספיק לנו. אנחנו רוצים להעניש את החרדים עוד לפני שהם עברו על החוק; אנחנו רוצים סנקציות עוד לפני שיתברר שלא עמדו ביעדים; אנחנו רוצים סנקציות כנגד לומדי תורה גם אם יעמדו ביעדים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא רוצה, יולי רוצה שזה לא יפריע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ברור, זה מה שאני אומר. ומי שיגרום לזה שממשלה תלך לבחירות בזמן מלחמה הוא חסר אחריות, ובטוחני שכל חברי הקואליציה, למעט אחד או שניים אולי שחפצים בהפלת הממשלה הזו – כל חברי הקואליציה בסופו של דבר ייקחו אחריות וייתנו לממשלה הזו להמשיך לתפקד אל מול האתגרים שמדינת ישראל ניצבת בפניהם. אני בטוח בזה, ולכן אני אומר לכם באופוזיציה: אל תמהרו לתפור חליפות. יש לכם עוד מספיק זמן עד הבחירות, וגם אחריהן חלקכם ימשיכו לשבת כאן בספסלי האופוזיציה. אני רוצה להתייחס לעוד דבר – באמת כבר הגיעו מים עד נפש מצד היועצת המשפטית לממשלה ואותה כנופיית שלטון החוק. היום הוציאו מכתב כנגד חוק השידורים, והיועצת המשפטית לממשלה אומרת שהם הלכו איתנו יד ביד לאורך כל הדרך ושאנחנו חלילה מתכוונים לעבור על החוק בהגשה של חוק השידורים לכנסת בניגוד לדברים הקבועים בחוק. אז אני רוצה להקריא לכם קודם כול את התגובה של משרד התקשורת, כן? זו לא תגובת שר התקשורת אלא תגובת משרד התקשורת למכתב המופרך והשקרי של היועצת המשפטית. התגובה אומרת ככה: הודעת היועצת המשפטית לממשלה תמוהה, מאחר שהוסבר לה כמה פעמים בעל פה או בכתב ולאחרונה גם ביום ראשון כי הליך ההיוועצות עם רשות האסדרה יושלם בהתאם לדין וטרם הנחת הצעת החוק לקריאה ראשונה בכנסת. היועצת המשפטית נתפסה על איזשהו הליך חוקי שאנחנו מקיימים, והיא משתמשת בהליך הזה שאנחנו מקיימים כדי לנגח אותנו פעם אחר פעם, כאילו אנחנו מנסים לעבור על החוק, כאשר מי שבאמת מנסים לעבור על החוק לאורך כל הדרך הם היועצת המשפטית ובג"ץ, שהחליטו להמשיך להיאחז בקרנות המזבח באותו הרכב דיקטטורי של עמית ודפנה ברק ארז, שיודעים שההרכב הזה שלהם, ההרכב האקטיביסטי האנטי-חוקי, הוא היחיד שיכול לאפשר להם כנראה לבטל חוקים, לבטל חוקי-יסוד, לצפצף על הכנסת, לרמוס את הממשלה, לרמוס את העם. אז אני רוצה לומר לכל אותם חברי כנופיה: לא יעזור לכם. בסופו של דבר הציבור ינצח. בסופו של דבר אתם הולכים ומתמעטים, כי העם רואה, העם מבין שיש כאן ממשלה שנאבקת בכוחות עצומים שמנסים להמשיך לשלוט בתודעה, מנסים להמשיך לשלוט במדינה דרך פקידים. למה היועצת המשפטית מתנגדת לחוק השידורים? כי הם מתעקשים שאנחנו נשאיר פקידים שימשיכו לפקח על החדשות. זאת אחת הסוגיות הליבתיות ששנויות במחלוקת בינינו. אני רוצה לבטל את המעורבות הפוליטית, לבטל את שלטון הפקידים בתודעה ולאפשר לשוק החופשי לעשות את שלו ולציבור לקבל את מה שהוא רוצה; להחזיר את השליטה לידיים של הציבור גם בתודעה וגם בכסף, מה שהם משלמים, עם חקיקה שתוביל בסופו של דבר גם להטבות ולהורדת מחירים, כי זה מה שתחרות מובילה אליו. והיועצת המשפטית מבינה את זה. הם מבינים שאם נחזיר את הכוח לצרכן, הפקידים לא יצליחו לשלוט לנו בתודעה, ולכן היא ממשיכה עם השקרים, עם ניתוק מחוות הדעת של המשנה ליועצת המשפטית בעצמו, שאמר בוועדת שרים: אתם יורדים מ-100 פיקוח לאפס פיקוח. היועמ"שית אומרת: אתם מגבירים את המעורבות הפוליטית. איך מגבירים מעורבות פוליטית? הרשות השנייה ממונה על ידי השר. הוא בוחר 15 חברים, ממנה אותם באישור הממשלה – הכי מעורבות פוליטית שיש. כאן לא רק שאנחנו מבטלים את המינוי הישיר של השר, מעבירים את זה לוועדה שמבוזרת ומנותקת מהשר, אלא גם שוללים לה את הסמכויות להתערב בתכנים. אבל העובדות לא מבלבלות אותם וזה לא משנה, כי הציבור כבר מבין. הציבור כבר צורך את החדשות שלו לא רק דרך ערוצי התבהלה שמתווכים את מה שאותה אליטה מנסה לתווך, אלא גם דרך הרשתות, דרך האינטרנט ודרך הערוצים החדשים שכבר הולכים וקמים, והם יקבלו מקום של כבוד גם בטלוויזיה, גם ברדיו, וייתנו לציבור מגוון דעות כמו שצריך. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. האם יש מי מחברי הכנסת שרוצה לעלות ולהתנגד? חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נדב ארגמן בלחץ. נדב ארגמן, אם ידיך נקיות, אם ידיך - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה את חושבת על החוק? מה את חושבת על החוק? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, נכון, צודק, צודק. צודק, הבנתי פעם אחת, תפסיק לצרוח. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בעד או נגד? אני רוצה לדעת - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי היו"ר, גברתי היו"ר, אפשר להשתיק אותו? תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יבגני, יבגני. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - לשמור על תקנון הכנסת - - - את עוברת על תקנון הכנסת - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושבת שהצעת החוק הזאת - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יבגני, היא רוצה להתנגד. היא בזכות דיבור, יבגני. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תעצרי לי את הזמן, אני מבקשת, גברתי היו"רית. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה נגד תקנון הכנסת. תגידי, את בעד או נגד? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה אתה צורח? תגיד לי, אתה בפריימריז? אתה בפריימריז? מה אתה צורח? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני עוצרת את הזמן, יבגני. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הקשר - - - את בעד או נגד? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אתה צורח? מה אתה צורח? צרחני. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יבגני, עכשיו היא ברשות דיבור. עכשיו חברת הכנסת - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> צרחני, מה אתה צורח? צרחני, מה אתה צורח? צרחני, אל תצרח. אתה לא תצרח, אדוני. אתה לא תצרח. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא צורח - - - זה מה שמחייב התקנון. זה מה שמחייב התקנון. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד את זה, אבל הוא לא יצרח עליי. מה זה? אני אגיד את זה, רק - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, אבל אני מבינה - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - ליושבת-ראש - - - אם את בעד או נגד החוק. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודעת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא - - - מתווכחת איתי, בבקשה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מתווכחת איתך, אדון צרחני. אכן שגיתי, אכן שגיתי, אכן שגיתי, אבל תפסיק לצרוח. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא צורח, אני אומר לך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה צורח. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא צורח - - - תכבדי את הכנסת - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תפסיק לצרוח, תפסיק לצרוח. מה אתה צורח? גברתי, אני אכן שגיתי, ואני אתחיל מההתחלה. תודה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז תגידי, בעד או נגד - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו מתחילים את הזמן מההתחלה. בבקשה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ראשית, תודה רבה לגברתי היו"רית. יש לי כמובן את הזכות וההתרגשות לברך אותך על קידוש השם שאת עושה בהסכימך לשבת במקום החשוב הזה שנקרא מוסד יו"ר הכנסת. אני מתנגדת להצעת חוק חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים, כי אני חושבת שלא צריך לחכות שישוחררו ממאסר; צריך לפרסם את זה מרגע שהם נכנסים למאסר, כדי שמשפחות הנרצחים ומשפחות נפגעי פעולות האיבה ידעו בכל רגע נתון מה קורה עם האסירים שפגעו במשפחותיהם. אני רוצה לומר דבר אחר בזמן שנותר לי. נדב ארגמן מאוד בלחץ. הוא מאוד מודאג. הוא הגיש עתירה לבג"ץ כנגד הוועדה לבדיקת השימוש בפגסוס. היועצת המשפטית לממשלה ביקשה עשרות פעמים – כמעט 20 פעמים – דחיות לגיבוש עמדתה. בכל בקשות הדחייה שלה היא לא סיפרה שמי שמייצג את נדב ארגמן, עו"ד יוסי בנקל, הוא אותו עורך דין שעזר לבן שלה, גנב האפוד. ניגוד עניינים קלאסי – הוא מייצג את נדב ארגמן, והוא ייצג את הבן של מיארה, שאמורה לייצג את הממשלה באותו בג"ץ. ואני שואלת אותך, אדון נדב ארגמן: מה אתה מפחד? מה אתה מפחד? אם התקנת פגסוס –אתם יודעים מה זה פגסוס? אתם יודעים מה זה רוגלות? אתם יודעים מה זה לחדור לתוך הפלאפון שלכם ולשאוב מידע לאחור? לקנות תמונות וצילומים? בכל רגע נתון שהפלאפון שלך על השולחן, אם יש עליו פגסוס – יודעים עלייך הכול, רואים אותך בכל רגע נתון. הרי אמרו לנו שהיה רק מקרה אחד. קיימנו ישיבות בוועדת חוקה – ממקרה אחד הגענו ל-1,000 מקרים. אתם זוכרים את זה. התפלצנו מהמידע השקרי שוועדת מררי העבירה לכנסת, והבנו שאין מנוס מבחינת השימוש בפגסוס. אז אתמול אחרי 18 דחיות, סוף כל סוף מתקיים דיון. האם היועמ"שית מודיעה על ניגוד עניינים? לא. למה להודיע על ניגוד עניינים אם אפשר לא להודיע על ניגוד עניינים? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אפשר שקט במליאה? תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שלא הפריע לרגע - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אפשר שקט במליאה? תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שלא הפריע לרגע לנציגי היועצת המשפטית לממשלה להתנגד לוועדת הרוגלות. אתם יודעים למה? כי חס וחלילה – הם אומרים שזה עלול לגרום לתוצאה שתצא נגד ותעמוד בסתירה לפסקי דין שהרשיעו אנשים. זאת אומרת שאם יעלה מידע שעולה כדי זיכוי, זה יערער פסקי דין מרשיעים. הדעת מצטלצלת מהדבר הזה, ובעיקר מצטלצלת מהעובדה שאם ידיכם נקיות – ידיך, אדון נדב ארגמן. מה קרה? מה קרה? ממה אתה מפחד? מה עשית לנו? איזה שימוש לרעה עשית בתוכנת הפגסוס? חשוב לי לדעת ומעניין את כולנו לדעת. אז נסיים בזה שיצחק עמית, נשיא בית המשפט העליון, כפי שמינה את עצמו, קורא לזה "פשלה נוראית" – פשלה, פשלה נוראית להשתמש בפגסוס. הזיה – פשלה נוראית לפגוע באלפי אזרחים ובפרטיות של אלפי אזרחים רק כי אפשר. אני קוראת לבג"ץ לאפשר לממשלה לשמור על זכויות האזרחים ולקיים את ועדת הפגסוס. יבגני, חבר הכנסת, נרגעת? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> נרגעת מהצרחות, מהאמוק של הצרחות אחרי שהבנתי את זה בצרחה הראשונה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרויזר, האם תהיה מעוניין להשיב על ההתנגדות? שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. שמעתי את מה שאמרה חברת הכנסת טלי גוטליב. לא יודע, בדרך כלל - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> השתכנעת? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שכנעה אותך? תראה, יש לה כושר שכנוע, יש לה גם יכולת ביטוי מאוד מאוד מרשימה, וגם עמדה פה ואמרה שהיא שגתה כשהיא עלתה לפה, וזה היה יפה לראות את הוויכוח עם חבר הכנסת סובה, שהעיר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - הוא צרח - - - << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא, העיר לך בצורה מכובדת, ענית לו ששגית – הכול בסדר. אבל אני רוצה להסביר משהו: החוק הזה בא לתקן עיוות שאת מסכימה עליו, עיוות מוסרי של שקיפות כלפי הציבור – חוק חשוב מאוד מאוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לגמרי. ברור, הצעת חוק סופר-חשובה, סופר-חשובה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> העניין – באמת יש לנו ויכוח, גם כמציע וגם אל מול הייעוץ המשפטי: האם אנחנו הולכים לפרסם כל מחבל על כל עבירה, מיידוי אבנים עד רצח, סייען בדרגה כזאת או אחרת? האם זה נכון, דרך אגב, לפרסם ברגע שהוא נכנס, זאת אומרת אחרי ההרשעה, כשהוא מתחיל לרצות את העונש, או רק כשהוא משתחרר? יש ויכוח. יכול להיות מאוד שאת צודקת בעניין הזה. חברת הכנסת גוטליב, כרגע אנחנו הולכים אל כיוון שברגע שהם משתחררים – ומה שחשוב כאן שזה לא רק מי שמשתחרר אחרי שהוא מסיים לרצות את העונש. אמרתי בהתחלה שנחוקק גם חוק עונש מוות למחבלים. כך לא יהיה בינינו ויכוח בכלל, ואז נוכל להיות שקטים, שכל מי שפוגע באזרחי מדינת ישראל ידע שהוא סיים את חייו. כוחות הביטחון ישימו עליו את ידיהם, יביאו אותו למשפט ודין צדק, וחוק עונש מוות למחבלים יחוקק וייושם במדינת ישראל. כרגע אנחנו הולכים בהצעת החוק לפרסם את השם, את התמונה שלו, את הסיבה שבגינה הוא ישב בכלא, ואלה הפרטים. הטיעון שלך רלוונטי וחשוב והגיוני, אבל אני חושב שאם תוכלי להגיע לדיוני הוועדה אצל חבר הכנסת פוגל, אז אנחנו נשמח לשמוע גם את הטיעון הזה. אני רוצה רק להוסיף – אני אחפש אותו אם הוא פה – איפה הצוות של שר הפנים? מי זה יושב שם? אופיר כץ, אופיר, הצוות של שר הפנים נמצא שם? כן? איפה, אני לא רואה אותם. איפה הצוות שלך? << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> עובד. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עובד. אז אני רציתי להגיד משהו: בדרך כלל עולים לפה ומפרגנים לשר; הפעם אני רוצה לפרגן לצוות שלך, אפשר? יש לך בצוות יהודי יקר מאוד שקוראים לו שחר, ואני רוצה לנצל את הבמה הזאת, כי היו לי המון פניות שהוא מסייע, ואני חייב להגיד את זה, כי הרבה פעמים, אתה יודע, חבר הכנסת מגיע לפה, ואנחנו מול המצלמות והקרדיט – ובסוף אנחנו נמצאים פה בפרונט, אבל במשרד שלך יש אנשים יהודים יקרים מאוד, ושחר מסייע. אתה יודע, היה לי איזה ויכוח לפני כמה ימים, סתם, אמרו לי: תראה, השר הזה עונה, זה לא עונה. אמרתי להם: תראו, הפלאפון לא יודע לשקר. אני אראה לכם את הווטסאפ, באיזו מהירות הוא עונה. כשאני שולח לו הודעה, בתוך שתיים, שלוש דקות הוא חוזר אליי עם תשובה, מעלה לי את איש המקצוע הרלוונטי, פותר את הבעיה – לא יודע אם אתה יודע את זה אפילו – מסדר את העניינים. אז תדע לך שהוא איש יקר. אני בטוח שהוא - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - מקבל את ההערכה הזו גם במשרד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה לך. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אז זו הזדמנות להכיר לו תודה על כל העזרה, שהוא מסייע לי בפניות. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קרויזר. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. ההצבעה תהיה שמית. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד עמיחי אליהו – בעד << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שקט במליאה, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה, שקט. ששש. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שקט במליאה, בבקשה. שקט, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו עוברים לסבב הבא. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – נגד זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – נגד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד עופר כסיף – נגד ישראל כץ – אינו נוכח יריב לוין – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד גדעון סער – אינו נוכח עפיף עבד – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד משה רוט – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש מישהו נוסף באולם שמעוניין להצביע? מישהו שלא הצביע ומעוניין להצביע? תמה ההצבעה. 51 בעד, 46 נגד, אפס נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יצחק קרויזר, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת המדע והטכנולוגיה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תעבור לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה. תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך וקבוצת חברי הכנסת. ההצבעה שמית. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד עמיחי אליהו – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – נגד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד עפיף עבד – בעד איימן עודה – אינו נוכח << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שקט, בבקשה. ששש. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> סבב שני. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת משה טור פז – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח ירון לוי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש מישהו באולם שמעוניין להצביע? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) אפרת רייטן מרום – נגד << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תמה ההצבעה. בעד – 51, נגד – 42, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר, התשפ"ה, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ועדת החוקה, חוק ומשפט. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << הצח >> הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – הסמכת מאבטחים למניעת פעילות חבלנית עוינת במרחב הציבורי ברשויות המקומיות), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5352/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צביקה פוגל) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת צביקה פוגל. בבקשה, חבר הכנסת צביקה פוגל, לרשותך עד דקה מהמיקרופון בצד. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אשמח מאוד לקבל פה קצת שקט. תודה. גברתי היושבת-ראש, קודם כול, בהצלחה. הצלחה שלך היא הצלחה של כולנו. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, הצעת החוק שאני מציג היום גובשה מתוך אחריות למציאות הביטחונית, המציאות המאוד-מורכבת שבה אנו חיים. מדובר בהצעה פשוטה אך קריטית, לחזק את ההגנה האזרחית ולהעניק ביטחון יום-יומי לאזרחי ישראל. מאבטח, שמוסמך כיום לפעול רק במקומות ספציפיים, מוצא את עצמו חסר סמכות מול איום שמתרחש ברחוב הסמוך. זה לא ביטחון, זו הפקרה. המאבטחים הם קו ראשון בהגנה. הם צריכים לדעת שכשהם פועלים, הם יקבלו גיבוי מלא ולא יישארו לבד מול איום של סכין או אקדח. לכן, גברתי היושבת בראש, הצעת החוק הזו קובעת כי כל סמכות שנתונה למאבטח במקום ספציפי תהיה נתונה לו בכל המרחב של הרשות המקומית כאשר הוא מזהה סכנה ממשית ומיידית, גם אם אינו בתפקיד באותו רגע. חבריי חברי הכנסת, זו לא הרחבת סמכויות, זו התאמת החוק למציאות. זהו חוק מידתי, אחראי, שלא פוגע בזכויות אלא מחזק את הזכות לביטחון אישי. אני קורא לכל סיעות הבית: תנו גב לכל מי ששומר עלינו. זה בידיים שלנו, גם החוק, גם הביטחון, ובוודאי הזכות לחיות. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תשובת הממשלה – השר קרעי, בבקשה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> איפה השר? איפה השר? אין שר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה עצבני? מה קרה? מה קרה? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני לא עצבני - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? מה קרה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טלי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל למה לצעוק כל היום? למה לצעוק? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני לא צועק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לצעוק? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. השר יעקב מרגי, בבקשה. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> תודה. גברתי היושבת בראש, תרשי לי תחילה לברך אותך על הפעם הראשונה שיוצא לי להיות כאן על הדוכן כשאת מנהלת את הישיבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גם לי. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני מברך אותך שתמצאי חן וחסד טוב בעיני אלוקים ואדם, שלא תצא שום תקלה מתחת ידך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אמן ואמן. תודה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> ווליד, זה כמעט עובר על חוק הרעש, הקריאה הזאת. יש חוק רעש שקובע כמה דציבלים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא תומך ידוע בחוק המואזין. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – הסמכת מאבטחים למניעת פעילות חבלנית עוינת במרחב הציבורי ברשויות המקומיות), התשפ"ה–2025, שמספרה 5352/25. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי מאבטח שהוסמך לפי חוק סמכויות, יוכל לעשות שימוש בסמכויותיו לפי סעיף 3(ב) – סמכות למניעת פעילות חבלנית עוינת בכל המרחב הציבורי ברשות המקומית שלשמה הוסמך על ידי השר לביטחון לאומי, ולא רק במקומות ספציפיים ומוגדרים כמו תחנת אוטובוס, פארק או מגרש ספורט. להצעת החוק ישנה חשיבות גדולה, כיוון שמאז פרוץ המלחמה יותר ויותר רשויות הקימו או מבקשות להקים סיירות אבטחה עירוניות המוקמות על ידי הרשויות המקומיות – סיירות המורכבות ממאבטחים מוסמכים אשר מסיירים בעיר באמצעות כלי רכב, על מנת להגביר את תחושת הביטחון ולהתערב במקרה של אלימות או פח"ע. הפרשנות הקיימת של משרד המשפטים היא שלמאבטחים אלו יש סמכות רק בכניסה לאתרים מסוימים ובתוכם, לצורך מניעת אלימות ופח"ע, ואילו במרחב הציבורי אין סמכות או יכולת להסמיכם. מעבר למחלוקת הפרשנית על החוק הקיים, גם בהיבט הפרקטי פרשנות זו פוגעת מאוד ברציונל של סיירות אלו, כי לפי פרשנות זו, בעוד למאבטח הרכוב יש סמכות למשל להפעיל סמכויותיו בכניסה לפארק או בתוכו, כאשר הוא נע בין פארק לפארק, והוא רואה אדם חשוד בהחזקת כלי נשק בלתי חוקי שעלול לבצע איתו פיגוע, הוא מנוע מלהגיב ולפעול מולו. קודם כול, אני חייב להודיע שאני עונה בשם השר לביטחון לאומי, שלא יהיה איזה הווה אמינא שזה עבר למשרד הרווחה. די לי באתגרים שלי, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לך מספיק עבודה, מרגי. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> עיקרי התיקון – הצעת חוק זו באה לתקן את החוק במובן זה שהיא קובעת במפורש כי השר לביטחון לאומי יוכל להסמיך את המאבטחים של סיירות אבטחה אלו, אשר עושות עבודת קודש בהגבירן את תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל, לפעול להגנה על הציבור מפני פח"ע בכל רחבי הרשות המקומית, ובכך לממש את יעודן ולסייע למשטרת ישראל, שאף היא עושה עבודת קודש, אך אינה יכולה להימצא בכל מקום. חשוב לציין כי סיירות אלו פועלות וימשיכו לפעול בתיאום מלא ותחת הפיקוד והשליטה של משטרת ישראל, שהיא האחראית לביטחונם של אזרחי ישראל, בדומה לכיתות הכוננות הנפלאות. עוד מבקשת הצעת החוק לאפשר למאבטח לעשות שימוש בסמכויותיו למניעת פח"ע גם לא בעת מילוי תפקידו, אולם חלק זה הוסר מהצעת החוק במהלך הדיונים בוועדה. הממשלה מברכת על הצעת החוק החשובה של יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל, שאליה הוצמדה גם הצעת חוק זהה של חבר הכנסת משה פסל, ותומכת בה בכפוף לסייג לעיל. אני כמובן מצטרף לבקשה לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה לכולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא לרדת, אדוני השר. אנחנו צריכים שתספר לנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, אין צורך - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, עליזה יש רק אחת. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אפשר לרדת? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין צורך בבזבוז זמן עכשיו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו צריכים שתסביר לנו על העומס שיש במשרד הרווחה בימים אלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין היגיון עכשיו. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> כמה זמן נשאר לי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חמש דקות. ספר לנו. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> זאת הזדמנות, אין לי הרבה הזדמנויות מאז שאני נורבגי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איש עשייה, ספר לנו קצת. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> מי שמכיר אותי כחבר כנסת מ-2013, יכול למצוא בדברי הכנסת שאמרתי עשרות פעמים שאני נרקוטי לעבודת הכנסת. אומר לכם שאחד מהדברים שחסרים לי כשר או כחבר כנסת נורבגי, איך שתקראו לזה, זה עבודת הכנסת, עבודת הכנסת על כל הפרקטיקות, הן בוועדות, הן כאן באולם המליאה – חוץ מהצעקות, שבאמת לא חסרות לי. קצת סגנון מתון לא יזיק בימים אלו לחברה הישראלית. אני יכול לומר לכם, חבריי חברי הכנסת, לפני שאיכנס לסוגיות ולאתגרים של משרד הרווחה, כפי שביקשת, חברת הכנסת טלי גוטליב, אני אביא לכם קצת מדבר העם. אני מנהל הרבה שיחות, נפגש הרבה עם מכיניסטים, עם סטודנטים, והם רוצים את הבית הזה יותר רגוע. הם רוצים לראות את הבית הזה יותר מכבד. ואני אומר לכם, אם מישהו חושב לשייך את זה לאיזה צד – ימין, שמאל מרכז – הם משייכים את זה לכל חלקי הבית. הדברים שאתם עושים פה, מה שאנחנו עושים פה ביחד כולנו – עבודת הקודש של הדיונים האמיתיים והרציניים בוועדות, הנגיעה ממש בחיי היום-יום של האזרח הישראלי – נבלעים בהמולה. לצערנו הרב, כנראה שההתלהמות תופסת כותרות יותר מהעשייה, וחבל שכך. צריך באמת לשים את העשייה בפרונט, ויש עשייה בבית הזה. אני, כמי שמכיר את הבית הזה, יודע כמה שעות, כמה דיונים בוועדות. ואתה, צביקה, חווה את זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני אומר לכם שלעיתים יש דילמה: מה עדיף, שר או יושב-ראש ועדה? אם זאת ועדה משמעותית, אני אומר לכם שזה לא נופל מעבודה מיניסטריאלית, מניסיון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מניסיון לחלוטין. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> חבל שהערך המוסף הזה שמגיע לאזרחים, שהוא חלק מהחוסן של מדינת ישראל – שיש להם פה בית נבחרים חזק נושם ובועט – נבלע בהמולה. ופה האתגר הוא גם לערוצי התקשורת – כן, לא חייבים להבליט את המפריד, את המשסה ואת ההמולות; אפשר לרדת לדיונים בוועדות, לראות את הרזולוציות. האזרח רוצה לדעת את זה. הוא לא יודע את זה, האזרח לא מאמין. כשאני אומר: שתדע לך שבכל רגע בדיוני הוועדות נוגעים בשיפור השירות, ברווחת האזרח – הם לא מאמינים. ואני מביא להם דוגמאות – מה עשינו בקורונה, מה עשיתי כיו"ר ועדת החינוך, כיו"ר ועדת הכלכלה, בוועדות זכויות הילד ובבריאות הציבור. הם לא מאמינים. לכן זו בקשתי, לא כנותן מוסר לחבריי, לא. זה כבקשה אישית. אני אומר לכם, כי חבל, אנחנו שודדים מהחברה הישראלית את העוצמה של הבית הזה. גברתי חברת הכנסת טלי גוטליב, בשתי דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק רציתי להגיד לעליזה בראשי שמשרד הרווחה שלך, מעבר לזמינות שלך וההתחשבות באלף ואחת מקרים, יש איזשהו קונסנזוס - - - << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני אומר לך - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רק אומרת עוד נושא אחד שאני יודעת שאתה דואג לו – ילדי החינוך המיוחד במסגרות מעל גיל 21. אנחנו בלי אוויר. בסדר, צריך לשים על זה - - - << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> יש עדיין הרבה אתגרים, ואני אומר לך, תקשיבי, את מה שאני אומר בכנסים ובהרצאות, גם בשיחות עבודה אצלי: מי שייקח את התמונה שלי מפברואר 2023, הקמת הממשלה, יראה תמונה של אדם כועס ומבוהל. שאלו אותי: כועס – למה? אמרתי: כועס על מי שנתן לי את התפקיד הזה. כי אם יש תפקיד שלא רציתי אותו לאורך כל הקריירה שלי וחששתי ממנו שייתנו לי אותו זה משרד הרווחה. ומבוהל – למה? כי נכנסתי למשרד, ואני לומד את המשרד, ואני רואה את הפריסה, את מוטת הכנפיים של המשרד הזה, את הרזולוציות שהוא יורד אליהן, אפילו אני התביישתי. אפילו אני, כפרלמנטר ותיק, ב-2015 גם פרלמנטר מצטיין של המכון הישראלי לדמוקרטיה – אני מקווה שלא תסקלו אותי באבנים, אבל לכבוד הוא לי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא צריכה שהוא יגיד לי שיש לו פרס, אני יודעת איך הוא עובד. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לכבוד הוא לי גם לקבל מהם את האות הזה. אני אישית נאמתי פה מעל הדוכן הזה בפתוס הרבה פעמים על שירותי הרווחה במדינת ישראל, על ייבוש השירותים החברתיים, ואתה רואה במה המדינה נוגעת, מפתחת, מתקצבת. לי זו הייתה וזו עדיין חוויה מתקנת. חוויה מתקנת – שלא תבינו, למרות כל התוספות התקציביות שהבאנו בשלוש השנים האחרונות, עם עוד 10 מיליארד יהיה לי מה לעשות. יש אתגרים, יש רשימות המתנה, צריך לפתח עוד הרבה שירותים, ואנחנו בדרך לשם. בזה אני מסיים: אני יכול לומר שאני זוכה – וזו חוויה מתקנת – אני זוכה לקשב רב ממשרד האוצר, מהפקידים באוצר, מאגף התקציבים. יש שיתוף פעולה מלא, ומבחינתי, עם ההון האנושי המשובח של המשרד, מבחינתי זאת חוויה מתקנת. ברוכים תהיו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – הסמכת מאבטחים למניעת פעילות חבלנית עוינת במרחב הציבורי ברשויות המקומיות), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5724/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה פסל) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשפ"ה, של חבר הכנסת משה פסל. בבקשה, חבר הכנסת פסל, לרשותך דקה מהמיקרופון בצד – אתה יכול לעלות לדוכן, סליחה. כשיש לך שלוש דקות אתה יכול לעלות לדוכן. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להגיד לך, קודם כול, מאוד כיף לראות אותך מנהלת את המליאה, וזה כיף גדול ומרגש מאוד, ואת עושה את זה - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כבוד גדול - - - << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> בהחלט, זה כבוד גדול עבורנו שהיא היושבת-ראש. זה גם מרגש, לא רק כבוד, והיא עושה את זה גם בסבר פנים יפות, בצורה באמת מעוררת השראה, וזה כיף להיות כשאת מנהלת פה את המליאה. הצעת החוק הזאת – אני רוצה להגיד תודה לחבר הכנסת צביקה פוגל. זה לא שיתוף פעולה ראשון שאנחנו עושים ביחד; בכמה וכמה דברים וגם בהצעת החוק הזו אנחנו משתפים פעולה. וזה היגיון בריא: כשיש מאבטח ששומר עלינו, לדוגמה, אני יודע מה, באיזשהו בית קפה, בכניסה לחניון או אפילו שומר על בנק – המאבטח הזה בבנק, הוא עכשיו שומר על בטיחות הציבור ועושה את העבודה. רק מה? שנייה אחרי שהוא לא מאבטח, והוא רואה איזושהי פעילות פח"ע או חושד בפעילות פח"ע, הוא לא יכול לטפל בה, אין לו סמכויות. ולכן, הצעת החוק הזאת נדרשת, והיא בעצם הרחבה של הסמכויות של אותם מאבטחים ששומרים על הציבור. עכשיו הם יוכלו, גם כשהם לא מאבטחים, לאבטח את הציבור, ואני חושב שזה דבר חשוב מאוד, מחזק את העניין האזרחי, גם את החברה האזרחית בסופו של דבר. ותדעו לכם, ב-7 באוקטובר, בסופו של דבר איפה שאזרחים תפסו פיקוד על הדברים, גילו אזרחות מופלאה, גם פה בעניין הזה מאבטחים – בסדר, מאבטח מסיים את עבודתו, אבל הוא יכול - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה סמכות חיפוש. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. ואם הוא ברחוב, אז הוא יכול, תהיה לו יותר סמכות לטפל בדברים. אני חושב שזו הצעת חוק חשובה, ותודה לך, חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה, שנתת לי להיות שותף איתך בהצעה החשובה הזאת. עוד 54 שניות זה הרבה זמן. את יודעת מה יכול לקרות ב-54 שניות, גברתי היושבת-ראש? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הרבה מאוד. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> אפשר להגיע להסכמות בדברים כהרף עין. ישועת השם כהרף עין. אז אנחנו כולנו תקווה שבעזרת השם גם יימצא לסיפור הזה של חוק הגיוס פתרון. סך הכול יש אנשים טובים שרוצים לבוא ולתת יד בנטל, ולא צריך לבחון, לבוא איתם ביד קשה, אלא ביד טובה. בסך הכול זה שינוי היסטורי שיכול להיות פה, ולכן אני כולי תקווה, ואני מאמין ככה שתימצא לנושא הזה של הגיוס גם תשובה, כי בסופו של דבר 5,000, 6,000, 7,000 חרדים אמיתיים שבאים איתנו ולוקחים יד בנטל הזה זה לא עניין של מה בכך. זה שינוי היסטורי אמיתי, ולכן אני בטוח שיימצא גם לזה פתרון. בלי שום קשר, אני מבקש מכם, חבריי חברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ועם כל זה אחכה לו אפילו שיתמהמה. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שהשינוי יבוא אחרי שירות בצבא, לא במקום - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> להצעת החוק ביקשו להתנגד חברת הכנסת טלי גוטליב וחבר הכנסת ואליד אלהואשלה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יבגני סובה – אני לא רואה אותו. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חברי צביקה פוגל וחברי משה פסל, אני רוצה להסביר לכם למה אני מתנגדת להצעת החוק שלכם. אנחנו לא מצביעים עליה היום, אבל חשוב שאני אבהיר את ההתנגדות הזו, היא גם מהותית. אתם בעצם מבקשים לתת סמכות לאדם שהוא לא שוטר אלא מאבטח. כי שוטר הוא לעולם שוטר; כשאתה עם תעודת שוטר, בכל רגע נתון אתה שוטר, גם כשאתה לא במשמרת, ואתה מחויב על פי כללי המשטרה להתערב באירוע גם כשאתה לא במשמרת. זאת האחריות שלך. מאבטח הוא לא שוטר, ואנחנו רוצים לתת לו סמכויות לפי החוק. יש בזה המון היגיון, ברעיון הזה, שאנחנו רוצים בעצם לתת למאבטח - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה, חיפוש ועיכוב? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> חיפוש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חיפוש – בעייתי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> חיפוש בעייתי גם לשוטרים, ואני מבינה את הרצון להיאבק בכל מה שקשור לנשק ולפעילות חבלנית עוינת, אבל אנחנו בעצם מותירים שיקול דעת למאבטח, שהוא אזרח, שהוא יכול להיות מיומן בצורה בלתי רגילה – אין לי טענה – ובעת תפקידו הסמכויות שלו מאוד מסוימות: במקום מסוים, במקום שבו הוא נמצא, במקום שבו הוא מאבטח. אם בעת מילוי תפקידו אני גודרת את הסמכות שלו לחפש על פני גופו של אדם נשק, לא בתפקידו – ואני אומרת כאזרחית, אני כשלעצמי קנאית מאוד מאוד, כידוע, לזכויות אדם – מפגש בין אדם לאדם ופלישה בחיפוש היא פלישה על פני הגוף וזה מצב בלתי רגיל. אז נכון שאתה אומר לי: נאמר דבר כזה, שמאבטח רואה מישהו שנראה לו חשוד, לצורך העניין. אז אני אומרת לעצמי: אוקיי, נראה לו חשוד, מה הוא יכול לעשות? גם אם לא הייתי נותנת לו את הסמכות, נאמר, לעשות חיפוש על גופו, יש עוד אופציות. זה מה שאני אומרת. אני מבינה את הצורך למגר פעילות טרור. השאלה היא, בואו ניקח את זה למבחן של שוטר. נאמר ששוטר רואה אדם סתם משוטט, והוא חושב ויגיד שהוא חושב שיש לו נשק; ניתן לשוטר את הסמכות לעשות את זה ככה בלי שהוא יסביר לי את עומק החשד הסביר שיש לו ועד כמה? זה עלול לגרום בעיניי לפגיעה קשה ולא מידתית בזכותו של אדם על גופו, בזכות שלך להתהלך חופשי ברחוב. זה עלול לגרור טענות של גזענות, זה עלול לגרור טענות של: המראה שלי נראה קצת עברייני, אז בגלל זה מחפשים עליי. ואם אני נראה באופן מסוים, אז האם זה אומר שאני הולך לעשות פעילות טרור? הרי זה לא בא לנגוד – אתה לא בא לאפשר סמכויות כדי למנוע פעילות עבריינית באשר היא אלא פעילות טרור. ופה, טיפה, הבעיה. כי אם תהיה כן בהקשר הזה, האם אנחנו יכולים למדוד את החשד הסביר שאנחנו נותנים למאבטח סמכות לבצע חיפוש? חיפוש זה משהו נוראי, תחשבו. אני, רק הרימו אותי בבית משפט עליון, רק הרימו אותי, רק נגעו בי כדי להוציא אותי, אני הזדעזעתי. זה היה נראה לי נורא. באמת, זה דבר נוראי. הנגיעה בגוף שלנו, היא נראית טריוויאלית, אולי; היא לא טריוויאלית, היא מזעזעת. אם היא באמת נועדה לשמה, אני סומכת על אנשים שהם בתפקיד שלהם, כי כשאתה בתפקיד אתה מגודר – אתה מוזהר, אתה מגודר, אתה מצולם, אתה עם מצלמות GoPro, יש כל מיני כללים שמגדרים אותך, אתה לא לבד כשאתה בתפקיד, וזה שומר על החובה שלך לשמור. לא רק זה – יש מיומנות שהיא מיומנות נרכשת מעצם העשייה. והרצון לתת אמון – אמון אני נותנת, אבל אני לא בטוחה: כמדינה שרוצה לדאוג בסופו של דבר לזכויות אדם, האם אנחנו לא הולכים כאן צעד אחד? אני לא מכירה אף מדינה בעולם, אף מדינה, שבה שיש לאדם שהוא לא שוטר סמכות להגיד למישהו: הי, עצור, כי אני חושד בך. הוא יצטרך להסביר את החשד. גם אם הוא שוטר, גם אם הוא FBI, הוא צריך להסביר למה, מה קרה באותה סיטואציה שעיכב. אני אומרת את הדברים. שוב, קטונתי. ההתנגדות פה היא מהותית. יש לחוק הזה שלכם הסכמה גם מכאן וגם מכאן, ויש גם התנגדות גם מכאן וגם מכאן. בסוף אני אומר לסיום למה אולי נכון להצביע על החוק שלכם: כי אנחנו בצוק עיתים ואנחנו בתקופה של חשש פיגועים, ואולי בעת הזו – אם אפשר היה לשקול את זה כהוראת שעה, אני חושבת שזה היה מיטיב יותר מבחינת החשש שיש לי ולעוד אנשים בקשר לחוק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. ביקש להתנגד לחוק גם חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני מוותר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יוזמי החוק רוצים להשיב על ההתנגדויות? טוב, הצבעה תתקיים במועד אחר, בעזרת השם. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5624/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אברהם בצלאל) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אברהם בצלאל. בבקשה, לרשותך דקה, הנמקה מהמקום. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> דקה? לא ידעתי. לפני הדקה שלי אני רוצה לברך אותך, היושבת-ראש. זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בו. אני שמח מאוד. אני וחבריי והרבה מעם ישראל שמחים שאת יושבת על הכיסא הזה. אנחנו רוצים לברך אותך שלא תצא שום תקלה תחת ידך, ושהקדוש ברוך הוא ייתן לך תושייה ואת הדברים הנכונים, את המילים הנכונות ואת התגובות הנכונות לאנשים שנמצאים בבית הזה. שתהיה לך הרבה הצלחה בתפקיד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפעמים מתוך ים החוקים, הישיבות והדיונים צפים ועולים רגעים שמעמידים אותנו במבחן מוסרי, רגעים שמציבים לכולנו מראה מי אנחנו כחברה. הרגע הזה זה הדיון הזה, זה החוק הזה. זה בדיוק הרגע הזה. אנחנו מדברים כאן על האנשים הכי שקופים, אלה שאין להם קול, אלה שלא יכתבו פוסטים זועמים, שלא יעשו שביתות, שלא יגיעו לכנסת באוטובוסים כי אין להם אפילו איך לשלם את הנסיעה. ודאי שלא נראה לוביסטים מטעמם מתרוצצים בוועדות ובדיונים. אלה אנשים שלא יודעים איך מתחיל עבורם החודש וכיצד הם מרימים את הראש מעל המים. אנחנו מדברים כרגע על הצעת חוק לגבי הקצבאות שאנשים אמורים לקבל מביטוח לאומי, ומנסים לסייע להם. זה חשוב מאוד שיש עמותות, שיש ארגונים ושיש עורכי דין שמנסים לדאוג להם, אבל בסופו של יום השאלה היא אם כשאנחנו עוזרים להם אנחנו באמת גובים בסוף היום את הסכום שיכול להצדיק את העבודה שלהם מצד אחד ומצד שני לשמור על האנשים האלה, שאין להם כלום, פשוט אין להם כלום. לכן בהצעת החוק הזאת אנחנו מבקשים להפחית את גובה העמלה מהתקרה שמותרת היום ב-30%. בנוסף, משך הזמן שניתן לגבות היום הוא עד 60 חודשים, ואנחנו רוצים להפחית את זה ל-24 חודשים. אני מבין שבמצב שאנחנו נמצאים כרגע לא יהיו הצבעות. אני מקווה שבעזרת השם זה יגיע להצבעה ונדון בזה. אני פתוח לשמוע את כל הארגונים, את כל המקומות ואת כל החברות בעניין הזה. אנחנו נעשה הכול מצד אחד גם לשמור על כל עורכי הדין והחברות, ומצד שני לשמור על התושבים ועל האזרחים והאנשים האלה שכל מה שעוזר להם זה הקצבאות, כי אלה באמת אנשים שאין להם שום דבר. זה חוק מאוד חברתי, ואני מקווה שכשהוא יגיע להצבעה, כל חבריי יהיו בעד. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. אני מזמינה את השר המשיב יעקב מרגי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, כמובן, אני משיב בשם שר העבודה השר בן צור, שמן הסתם נמצא בשליחות חשובה. כפי שאמר חברי חבר הכנסת אברהם בצלאל, מדובר בהצעת חוק ראויה, שנועדה לשמור על זכויותיהם של הזכאים לדמי ביטוח כדי שדמי הביטוח או כמה שיותר מהם אכן יגיעו לידי המבוטח. לצערי, אנו נתקלים בלא מעט תלונות על חברות כאלה ואחרות למימוש זכויות שגוזרות קופונים שמנים על עבודתן – שכר טרחה זאת תגובה יותר מתאימה, התגובה המיניסטריאלית. זה בא על חשבון כל אותם חלשים ומסכנים שנזקקים לשירותי הביטוח הלאומי. אני אעצור פה ואני אשתף אתכם. כיו"ר ועדת הכלכלה הייתה הצעת חוק להגביל את שכר הטרחה של החברות למיצוי זכויות. שומע, חבר הכנסת בצלאל? כבר הייתה הצעת חוק להגביל את שכר הטרחה של החברות למיצוי זכויות. בזמנו קראו לזה "חוק לבנת פורן". אם אני לא טועה הגיש אותו חבר הכנסת לשעבר מיקי רוזנטל יחד עם עוד כמה ח"כים. היה דיון סוער עם הרבה אמוציות. כמה כוחות וכמה זרמים הרגשנו. אבל אין ספק, אני חושב שצריך להיכנס שוב בעובי הקורה, לעשות מתווה שיפורים. עדיין אין שום סיבה. הלוואי, אני אומר לך, השאיפה שלי – אם הקשב שלי לא היה מתחלק לנושאים רבים, והמלחמה גם לוקחת חלק מהקשב, היינו יושבים עם האוצר ומשיגים מימון ועושים מיצוי זכויות אוניברסלי. זה דבר שהמדינה בעשור השמיני שלה צריכה וחייבת לעשות. שיטת מצליח כבר לא עובדת, ומי שמגיע לו צריך לקבל, כי בסוף, מיצוי זכויות – מוכח שזה מונע וחוסך למדינה. אנחנו במשרד הרווחה, בסיוע של המיזם לביטחון תזונתי – זה לא חי בפני עצמו. אין מצב שיש סיוע בביטחון התזונתי ללא סיוע במיצוי זכויות – לראות למה המשפחה הזאת הגיעה למה שהגיעה. צריך לנסות להרים אותה, להחזיר אותה לפסים, מה שנקרא. רק הזכרתי לך נשכחות על חוק שבא להגביל את שכר הטרחה שלהם. לצד זאת, העלויות הגבוהות שלעיתים גובות אותן חברות מרתיעות את הזכאים מלגשת לממש את זכויותיהם. לכן אני סבור שנכון וראוי למצוא את נקודת האיזון שבה מחד גיסא, לאותן חברות ועורכי דין יהיה שווה וכלכלי לעסוק במימוש הזכויות בביטוח לאומי; מאידך גיסא, זכויותיהם של הזכאים יישמרו ככל הניתן, בין היתר באמצעות מזעור שכר הטרחה של אותן חברות ועורכי דין. קודם כול, חשוב שהאזרחים ידעו שיש יד מכוונת של המוסד לביטוח לאומי, ויש עוד כמה עמותות שמסייעות בכך; לא ישר ליפול לחיקן של אותן חברות או עורכי דין. אני לא בז להם – זכותם לגבות, אבל אין ספק שצריך להיות גם קצת הוגנים. אין שום סיבה לשעבד את הקצבה שאחרי הרבה שנים מגיעה בדין לכמה שנים. כבר עכשיו אני אומר בשמו של שר העבודה: לא בטוח שהמגבלות שנקבעו על ידי המציע נמצאות בדיוק בנקודת האיזון שהצבתי, ולכן סוכם עם המציע לבוא בדין ודברים עם הגורמים הרלוונטיים כדי לדייק ולטייב את ההצעה בהמשך. אבל בהחלט אני חושב שמדובר בהצעה נכונה וראויה, לכן אני מבקש מחבריי לתמוך בהצעה הזאת. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת. הבית הזה חוקק – ואני זכיתי להיות אחד המחוקקים, ובדיעבד יש לי הרהור אם זה היה נכון או לא נכון; הרעיון נכון – חוקקנו את חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. אם אתם זוכרים, זה באותו לילה בסוף הקדנציה הקודמת – העברנו אותו בתמיכה של כל הבית. זה חוק שבצידו 2.4 מיליארד מהאוצר בארבע שנים. נעשתה עבודה רבה של שיתוף הציבור עוד לפני שנכנסתי – זה חוקק בתקופתו של השר מאיר כהן. אני הייתי חבר כנסת כשהצטרפתי לחוק, והגשתי את החוק הזה גם כן. מאז ישבו צוותים, בשיתוף הציבור, ונכתבו שמונה סטים של תקנות שאפילו עוד לא התחילו להיות נדונים בכנסת. אמרתי להם: זה שכר טרחה של ירוקים. שיתוף הציבור, כדאי שייעשה בוועדת הכנסת. למה? אמרתי להם ככה: אותם אנשים שהתישו אתכם בשיתוף הציבור יבואו לוועדות ויחזירו אתכם לאותו סרט פעם שנייה, והם שכחו כבר מה הם רוצים. זה יהיה: למה – כובע. אבל בלי שום קשר, אני רוצה לבשר לציבור שאנחנו לא מחכים לסטים, ויש לי גיבוי לכך גם ממשרד המשפטים וגם ממשרד האוצר. אנחנו מתקדמים, אנחנו מייצרים את המענים, מפתחים שירותים בקהילה, מעבירים אנשים עם מוגבלות ממסגרות – נכון, זה כמויות אדירות – לדירות בקהילה. לא פשוט, לא פשוט. אנחנו נתקלים בקושי רב, והאוכלוסייה לא מוכנה עדיין מנטלית להכיל דירות לאנשים עם מוגבלויות בכמות יחסית – לפי החוק צריך לשמור על מרחק מדירה לדירה, אבל אנחנו נתקלים באנשים שמתקשרים, כותבים לנו מכתבים וזועמים על כך שהיזם שכר דירה סמוך אליהם. אני חושב שפה זה מחייב אותנו, והעברתי החלטת ממשלה לעבודה בין-משרדית – זה מחייב אותנו לעשות עבודה בין-משרדית של כל המשרדים הנוגעים בדבר, להכשיר את הלבבות עם קמפיינים. בסך הכול הכללי אני יכול לומר גם כאן, מעל הבמה הזו – לנצל אותה – לאזרחי מדינת ישראל: אנשים עם מוגבלויות באו לעולם הזה כדי לשפר אותנו, כדי להפוך אותנו לאנשים טובים יותר, לאנשים מכילים יותר, לאנשים מבינים יותר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חד-משמעית. נכון מאוד. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> ולכן, ניצלתי את ההזדמנות, ולי אין ספק – אשתף אתכם בחוויה. אתמול השתתפתי – זה לא מובן מאליו; אחרי יום עבודה עמוס נסעתי לאוניברסיטת בן-גוריון. יש שם מיזם "בשביל הדעת" של האוניברסיטה, בשיתוף עמותת יחדיו, עיריית באר שבע ומשרד הרווחה. 53 סטודנטים עם מוגבלות השתתפו במשך שנה בקורסים שונים – מבוא לרפואה, ממשל, פילוסופיה, כל המקצועות, כל הקורסים שהאוניברסיטה מזמנת, בשיתוף סטודנטים, ליווי. לראות את החוויה אתמול, להעניק להם תעודות, את ההתרגשות – אני חושב שזו החובה שלנו, החובה של החברה כולה, לחבק את האוכלוסיות האלה ולהכיל אותן בתוכה, כי זה מה שיהיה, לאט-לאט. המדינה התחייבה, ברוח האמנות הבין-לאומיות, מדינת ישראל התחייבה לפרק לאט-לאט את המסגרות. היום יש לנו במדינת ישראל מסגרות של 200, 250. הינה, אני אומר לכם כשר הרווחה עם יד על הלב: אי-אפשר לתת השגחה וטיפול אנושי, מכבד, בגודל כזה של מסגרת. אנחנו נצמצם את המסגרת הגדולות. לאט-לאט אנחנו מעבירים, במאסה, בקצב שלא היה אף פעם, לדיור בקהילה. זה עולה משאבים רבים, זה יותר יקר מאשר במסגרת, אבל אין ברירה – זו החובה שלנו והתפקיד שלנו. ברוכים תהיו. תודה על ההקשבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ברוך תהיה. תודה רבה רבה, השר, על הדברים. חבריי חברי הכנסת, נצא להפסקה ונשוב בשעה 19:00 לישיבה מיוחדת לכבוד נשיא הרפובליקה של ארגנטינה. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:54 ונתחדשה בשעה 19:10.) << הפסקה >> << נושא >> ישיבה מיוחדת לכבוד נשיא הרפובליקה של ארגנטינה מר חביאר מיליי << נושא >> << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> חברי הכנסת והקהל מתבקשים לקום. כבוד הנשיאים וכבוד יושב-ראש הכנסת! (חברי הכנסת מקדמים בקימה את פניהם של נשיא הרפובליקה של ארגנטינה ונשיא מדינת ישראל.) (תרועת חצוצרות) נא לשבת. << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> אני מתכבד לפתוח את הישיבה המיוחדת לכבוד נשיא הרפובליקה של ארגנטינה מר חביאר מיליי. חברות וחברי הכנסת, בטרם נתחיל אני מבקש להזכיר כי אנחנו מקיימים ישיבה מיוחדת. מותר במהלך ישיבה זו למחוא כפיים. לצערי, מי שיפריע יאלץ לצאת מיידית וללא שלוש הקריאות הנהוגות. כמו כן, במקרה של אזעקה אנחנו נפנה את האולם בצורה מסודרת וכולם מתבקשים להישמע להוראות הסדרנים ואנשי הביטחון. מכובדיי נשיא המדינה יצחק הרצוג והגב' מיכל הרצוג, ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, שרים וחברי הכנסת, אורחינו הנכבדים, מזכירת הנשיא גב' קרינה מיליי וחברי המשלחת מארגנטינה, שר החוץ של ארגנטינה מר חרארדו ורטהיין, שגריר ארגנטינה בישראל אקסל ואחניש ושגריר ישראל בארגנטינה אייל סלע, ראשי הנציגויות הזרות בישראל, מנכ"ל הכנסת משה (צ'יקו) אדרי, מזכיר הכנסת עו"ד דן מרזוק, היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, קצין הכנסת ניצב יובל חן, חברי הנהלת הכנסת, יקירינו בני משפחות החטופים, הנרצחים והנופלים, קהילת יוצאי ארגנטינה בישראל, אורחים מכובדים, וכמובן, כבוד נשיא הרפובליקה הארגנטינאית חאבייר מיליי. (מחיאות כפיים) חברות וחברי הכנסת, זהו כבוד עצום עבורי לארח יחד איתכם, בלב הדמוקרטיה הישראלית, את החבר הטוב ביותר שהיה אי פעם למדינת ישראל ולעם היהודי בקאסה רוסאדה ובארגנטינה, כבוד הנשיא חאבייר מיליי. זהו גם רגע היסטורי בתולדות יחסי ישראל–ארגנטינה, משום שזו הפעם הראשונה שהכנסת מכבדת נשיא ארגנטינאי בנאום בפני מליאת הכנסת. בפגישתנו בבואנוס איירס סברתי, אדוני הנשיא, שאין מתאים ממך, מכובדי הנשיא מיליי, להיכנס לדברי הימים של מדינת ישראל והעם היהודי כנשיא הארגנטינאי הראשון שיפנה לעם ישראל בבית נבחריו, ואני מודה לך על כי נעתרת להזמנתי. ברוך הבא לכנסת וברוך הבא לירושלים. (מחיאות כפיים) מתחילת דרכך התמודדת עם כוחות המבקשים להחליש את הציוויליזציה, לשלול מהאנושות את ערכיה ולדכא את חירויות הפרט. אולי דווקא בשל כך קריאתך – וסליחה על הביטוי הלא-מאוד פרלמנטרי – Viva la libertad, carajo, "יחי החופש, לעזאזל", כבשה את הלבבות, משום שהיא לא הייתה סיסמה ריקה אלא הצהרת כוונות שטמנה בחובה את הערך האמיתי של החירות, אמונה עמוקה בחופש הפרט כאבן היסוד של חברה חופשית, יצירתית ומשגשגת. היו מי שביקשו, בהקטנה, לכנות אותך fenómeno barrial – תופעה מקומית, כזאת שלא תצלח ולא תצליח לצאת מגבולות השכונה. אך על אפם וחמתם לא רק שניצחת אותם – הוכחת כמה הם טעו, ובענק. אתה הפכת כבר ברגעים הראשונים לכהונתך ל-fenómeno mundiale, לתופעה עולמית - - (מחיאות כפיים) - - ולכוח שמעצב מחדש לא רק את ארגנטינה, אלא סוחף עימו את העולם החופשי כולו. עשית זאת, כפי שהבטחת, תוך מימוש ערכי הליברליזם הקלאסי והליברטריאניזם. עבור חלק פעולותיך נראו קיצוניות, אך בזכותן שיקמת את הכלכלה הארגנטינאית. ההישגים בעקבות מדיניות "המסור" – מילה שכבר לא ניתן לומר בלי לחשוב על נשיא ארגנטינה – לא איחרו להגיע ושלחו גלי הלם, תדהמה והערכה ברחבי העולם. קיצצת במגזר הציבורי ובהוצאות הממשלה, ולראשונה זה 14 שנים ארגנטינה הגיעה לאיזון פיסקלי. בלמת את קצב האינפלציה באופן דרמטי. הובלת מהלך מקיף של צמצום רגולציה במטרה לצמצם ביורוקרטיה, לעודד פעילות עסקית ולמשוך את המדינה לכיוון השוק החופשי. הבאת גם לעידוד השקעות ועסקים בארגנטינה דרך הקלות מס וביטלת מיסי יבוא. יצרת תשתית שתיטיב עם העם בארגנטינה לדורי-דורות. כפי שאמר הכלכלן הדגול מילטון פרידמן, חברה שמעמידה את השוויון לפני החירות לא תשיג אף אחד מהם, אבל חברה שמעמידה את החירות לפני השוויון תשיג רמה גבוהה של שניהם. תקצר היריעה מלהכיל את כל פעולותיך, אבל הן השיבו לקדמת הבמה העולמית את ארגנטינה ואת הליברטריאניזם. הערכים הללו גרמו לך להוביל לא רק בשדה הכלכלי אלא גם בשדה המוסרי. פעם אחר פעם בחרת להעדיף את האמת על פני הנוחות, את האמונה על פני האופנה ואת המצפן הערכי על פני השתייכות לרוב אוטומטי. (מחיאות כפיים) את המצפן הזה אתה מצאת, בין השאר, בשיעורי התורה השבועיים שאתה מקיים עם הרב שלך על פרשת השבוע, שהעניקו לך, לדבריך, מצפן מוסרי שחסר בעולם הפוליטי המודרני. (מחיאות כפיים) בביקורך כאן לפני שנה אתה הוספת: מה שראיתי ביהדות היה החיפוש המתמיד אחר האמת והרוחניות, מסע אין-סופי של צמיחה. חיפשת, העמקת, הגעת לשורשים. מצאת את האמת שמחברת אותנו כעם בן אלפי שנים למולדתנו העתיקה ולבירתנו הנצחית האחת והיחידה, זו שהתפללנו אליה אלפיים שנה, וכעת זכינו להגשים את החלום – ירושלים השלמה והמאוחדת. (מחיאות כפיים) אין זה פלא, אדוני הנשיא, שהפכת לאחד מחבריה, תומכיה ומגיניה הנלהבים ביותר של מדינת ישראל בבמות המוכרות ביותר בעולם. כמו בכלכלה המקומית, כך גם ביחסים הבין-לאומיים, מילותיך הדהדו למרחקים והתקבלו כאן, אצל העם בישראל, כמו מים קרים לנפש צמאה – מילים שגובו גם במעשים. לא נשכח איך שינית את דפוס ההצבעה של ארגנטינה במוסדות הבין-לאומיים עם כניסתך לתפקיד; כיצד עמדת לצידנו ברגעים הראשונים והקשים של 7 באוקטובר, שבהם היינו זקוקים לחברינו יותר מכול – לא רק גינית את חמאס, אלא הכרזת עליו כארגון טרור, הקפאת את נכסיו, הגעת לביקור סולידריות בישראל לאחר המתקפה, חיבקת את המשפחות השכולות והזדהית עם משפחות החטופים. עשית זאת גם כשמשלחת הכנסת בראשותי הגיעה לבואנוס איירס. קיבלת אותנו בזרועות פתוחות, והענקת מזמנך לאבי חסידים, אביו של נאור חסידים, השם ייקום דמו, שנרצח ב-7 באוקטובר עם אהובתו סיוון אלקבץ, השם ייקום דמה, בקיבוץ כפר עזה, ולרב אלחנן דנינו, אביו של אורי דנינו, השם ייקום דמו, שנחטף ב-7 באוקטובר כשחזר לאתר המסיבה כדי להציל את חבריו, ולאחר מכן נרצח בשבי; אבות לצעירים שכל חייהם היו לפניהם, ונגדעו אך בשל היותם יהודים חופשיים בארצם. שניהם נמצאים איתנו כאן היום, ואני אבקש מהם לעמוד כדי להודות להם על שהגיעו לכבד אותנו בנוכחותם. (מחיאות כפיים) Mi amigo, חברי הנשיא מיליי, אתה הטבעת מעל במת האו"ם את הביטוי "לווייתן רב-זרועות" על המוסד הצבוע שהוא. תקפת את המדיניות האנטי-ישראלית שהוא מוביל נגד הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ויצאת נגד צווי המעצר הבזויים שהוצאו נגד ראש הממשלה ושר הביטחון. התייצבת מול איראן, כוח הרשע שמממן את המלחמה המתנהלת נגד ישראל בשבע חזיתות, הן על מעשייה העכשוויים והן על חלקה בפיגועים הקשים מאוד שאירעו ב-AMIA, בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס, ובשגרירות ישראל בארגנטינה בשנות התשעים. המזימה של איראן להשמדת מדינת ישראל ממשיכה היום להתקדם ביתר שאת. בזמן שאנו נלחמים את המלחמה הצודקת והארוכה ביותר בתולדות ישראל, בשעה שטובי בנינו נלחמים כדי להשיב את כל 55 אחינו ואחיותינו החטופים מידי האויב בעזה, שאת תמונותיהם אתה יכול לראות כאן, ממש מולנו, ביציע האורחים, משטר האייתוללות נמצא במרוץ להשגת נשק גרעיני. ממש כמו במגילת אסתר, ממשיכי דרכו של המן מבקשים להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים בשם האידיאולוגיה החשוכה והרדיקלית שמוביל משטר האייתוללות. אדוני הנשיא, זה לא קרה אז וזה לא יקרה היום. עם ישראל למוד ניסיון מעברו. כשאויבינו מצהירים כי בכוונתם להשמיד אותנו, אנחנו מקשיבים להם, ונפעל בהתאם. בפגישתנו האחרונה בבואנוס איירס הסכמנו כי המלחמה שבישראל איננה מלחמה מקומית אלא התנגשות בין ציוויליזציות. זוהי מלחמה בין כוחות החושך לבין העולם החופשי, שוחר החירות, שישראל באזורנו היא הנציגה שלו. במלחמה הזאת, אדוני הנשיא, אנחנו ננצח. ממש כפי שאמרה ראש הממשלה הרביעית של ישראל גולדה מאיר לאלה שגינו את ישראל בעולם על כך שהיא התגוננה, אנחנו מעדיפים את הגינויים של העולם מאשר את תנחומיו. לא עוד ילך העם היהודי כצאן לטבח. במדינת ישראל גדלים, חיים ונושמים לוחמים עזי נפש ואמיצי לב הקמים על אויביהם ויכולים להם. אדוני הנשיא, הקשרים בין ארגנטינה לישראל הלכו והתחזקו בכל תחומי החיים, אך בראש ובראשונה בלבבות – בלבבות של הקהילות, של המשפחות, של האנשים הטובים והחמים של עמינו, והרבה בזכות הגשר החזק המחבר בינינו: קהילת יהודי ארגנטינה המפוארת, שתרמה תרומה יקרה מפז לשתי המדינות ולקשרים ביניהן. ארגנטינה בהובלתך הפכה לידידה אמיצה של ישראל, כזאת הנושאת את לפיד הבהירות המוסרית. הלפיד הזה דולק היום באור גדול, ואנו נחזיק בו יחד כדי להמשיך ולהעצים את הברית בין שתי הדמוקרטיות החופשיות והגאות שלנו, שעומדות איתן מול רוחות הזמן. בעמידתך לצד מדינת ישראל, שזרת את עצמך ואת העם הארגנטינאי בסיפור הנצח של העם היהודי. אני אסיים בכמה מילים בשפה האנגלית, ברשותכם: Mr. President, your friend and Ambassador, Rabbi Axel Wahnish, has said that Moses has been your hero since childhood. It is easy to see why. Moses was a prince who left the palace to stand with slaves; A lawgiver who spoke not for kings, but for the common man; A liberator who chose to oppose, and not appease, the tyrants of his time. In this week’s Parashah, he is called "exceedingly humble, more than any man on earth". The Lubavitcher Rebbe, whom we both revere, taught that this humility was the key to Moses’ greatness. Mr. President, like Moses, you defy the Pharaohs of our age, like Moses, you speak for the silenced, and like Moses, you see those overlooked. You have carried Moses’ banner of liberty and justice not just with courage and conviction, but also with humility and compassion. By standing with us here today, boldly and unapologetically, you not only honor Moses’ legacy – you embody it, and bring it to the center of the world stage. On behalf of the Knesset, that represents the entire people of Israel, thank you. Viva Israel, viva Argentina, viva la libertad. תחי מדינת ישראל, תחי ארגנטינה, תחי החירות. (מחיאות כפיים) אני מתכבד להזמין כעת את ראש ממשלת ישראל, חבר הכנסת בנימין נתניהו, לשאת דברים. בבקשה, אדוני ראש הממשלה. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> מכובדי – אתם יכולים לשמוע אותי? אני בקושי שומע את עצמי. I’ll start with English. חאבייר מיליי, חאבייר, אתה חבר, חבר אמיתי. (מחיאות כפיים) And we are very close personal friends. So when Javier came to my office yesterday, got out of the limousine, we rushed to embrace one another. And this morning I woke up with a sore throat – he woke up with a sore throat. (מחיאות כפיים) Now there is a fundamental question: who infected who? I say we infect each other. I say we infect each other with the friendship, not only the personal one, but the one we are building with our two countries. We infect each other with the love of Israel and the Bible, and we infect each other with a great belief in free markets, which is another word for freedom. So thank you for infecting me, and I wish you good health. (מחיאות כפיים) יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו אלון חדד, שרות ושרי ממשלת ישראל, חברות וחברי הכנסת, ראש האופוזיציה יאיר לפיד, משפחות החטופים, משפחות החללים, מכובדיי כולם – לא רק הנשיא מיליי, אלא גם המשלחת המכובדת שנמצאת פה, שכוללת גם את שר החוץ הנכבד חרארדו ורטהיין, וגם את אחותך היקרה קרינה מיליי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנשיא הרצוג. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> תשאיר לי לסוף. << דובר >> נשיא המדינה יצחק הרצוג: << דובר >> למה? אני אתן לך סוכריה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ידעתי שאני אקבל משהו. הנשיא הרצוג, תודה רבה לך ותודה לרעייתך מיכל, שנמצאת איתנו כאן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ביטן, אתה לא לבד. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> וכמובן גם שגריר ארגנטינה, שעושה כל כך הרבה באמת לקרב את המדינות שלנו, תרתי משמע, כי אנחנו הולכים לפתוח קו ישיר, הרב שמעון ואחניש. תודה לך, הרב. תודה לך. (מחיאות כפיים) ידידי חאבייר, אתה רואה באיזו אהבה, באיזו הערצה, באיזה זרועות פתוחות אתה מתקבל כאן, ולא בכדי. הדבר הזה כמובן מעצים את הקרבה בינינו. יש פתגם שידוע היטב בארגנטינה, שהיא מולדת הטנגו: It takes two to tango. קודם כול, זה נכון בשדה הריקוד; זה נכון לא פחות בשדה הדיפלומטי. אני רוצה להודות לך על הפעולה החשובה שאתה עושה בפורומים בין-לאומיים. אתה משנה שם את ההצבעה של ארגנטינה מקצה לקצה. עשרות שנים לא ידענו דבר כזה. שיתוף הפעולה בין שתי המדינות שלנו הולך ומתהדק, הולך ומתחזק, והביקור הזה יחזק אותו עוד יותר. אני חושב שבביקור הזה אנחנו מביאים את היחסים בינינו לשיאים חדשים. 12,000 קילומטרים מפרידים בין הקסה רוסאדה בבואנוס איירס לקריית הלאום ולכנסת ישראל פה בירושלים, אבל על המרחק הגיאוגרפי הכביר הזה תפצה קרבת הלבבות.Para los amigos – todo. זה אומר: בשבילכם, בשביל ידידים כמוכם – הכול. (מחיאות כפיים) הספרדית שלי קשה מאוד. לאבי, זיכרונו לברכה, הייתה ספרדית יותר טובה, הוא ידע ספרדית על בורייה. הוא אמר לי שאני חייב לקרוא את דון קיחוטה בספרדית לפני שאעזוב את העולם הזה, אז יש עוד זמן. לפני שנה וחצי, חאבייר, כבשת בסערה את כס הנשיאות בארצך. הבאת איתך לתפקיד סגנון מנהיגותי ייחודי, סגנון אותנטי, נחרץ, סגנון מאוד סוחף. מן הרגע הראשון הבעת תמיכה מוחלטת בישראל. מזה 20 חודשים שאנו נלחמים במפלצות האדם שטבחו, חטפו, ערפו, שרפו ואנסו ב-7 באוקטובר 2023. לנוכח התוקפנות האכזרית וחסרת התקדים הזאת, שכוונה נגד אזרחינו ויישובינו, אתה אמרת במילים ברורות: אנחנו לצידכם במערכה מול כוחות החושך. תודה שאתה עומד לצידנו במערכה נגד כוחות החושך. (מחיאות כפיים) התייצבת לצד האמת ונגד השקר מתוך הבנה שמדובר במלחמה צודקת מאין כמוה. זוהי מלחמת חורמה בברבריות שמאיימת לא רק עלינו, היא מאיימת על העולם כולו. אנשי הטרור הארורים הללו מבקשים להחזיר אותנו לחשכת ימי הביניים. הם רוצים לכבות את שלהבת החירות, הקדמה, הנאורות, הסובלנות. הם מבקשים לרמוס את כבוד האדם עד דק, עד עפר. והם לא בוחלים בשום אמצעי כדי לממש את המטרה שלהם. אני יכול להבטיח לך, ידידי חאבייר, ידידי הנשיא, שאנחנו בישראל נוסיף להילחם בהם בכל העוצמה האפשרית ובכל העוצמה הנדרשת. ישראל היא מבצר הדמוקרטיה במזרח התיכון, מוצב קדמי של העולם התרבותי באזורנו, אזור אלים, קשה, קנאי. אם חלילה ניפול – זה לא יקרה, אבל אם זה היה קורה, חלקים נרחבים של העולם היו נופלים בידי הקנאים השפלים הללו. אבל אנחנו, כפי שאמרתי, בעזרת השם, לא ניפול ולא ניכנע. אנחנו ננצח. (מחיאות כפיים) נמוטט את שלטון חמאס ברצועת עזה, נשיב את כל חטופינו הביתה – את כולם בלי יוצא מן הכלל, החיים והחללים כאחד. (מחיאות כפיים) נוודא שעזה לא תאיים עוד על ישראל. בתנ"ך כתוב – אני לא יודע איך להגיד את זה בספרדית, מישהו יתרגם את זה עכשיו: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". זאת הרוח של עמנו, זאת הרוח של חיילינו הגיבורים. אתה, חאבייר, חולק איתנו את הרוח הגדולה הזאת. אתה עושה זאת מול מי שמותחים ביקורת אוטומטית על ישראל בחוסר הגינות משווע, מול מי שמוציאים צווי מעצר שערורייתיים למנהיגים בישראל. מול כל אלה אתה מכריז בעוז: הצדק עם ישראל. אתה אומר את זה ללא כחל ושרק, ללא סייג. (מחיאות כפיים) ומה אתה אומר בעצם? אתה אומר: הטוב הוא הטוב, הרע הוא הרע – והטוב חייב למגר את הרע. (מחיאות כפיים) אדוני הנשיא ומכובדיי בפמליה, אזרחי ישראל חשים אהדה טבעית כלפי ארגנטינה. יש הרבה סיבות – קצב החיים התוסס, הנופים המרהיבים, הלבביות השופעת של התושבים, התרבות העשירה, הגאווה הלאומית. ארגנטינה היא שם נרדף לקסם ולהתלהבות אין-קץ – passion, passion. אז האמן לי, חאבייר, גם אצלנו יש passion. רבים מתלבטים בשאלה מכרעת: מיהו מספר עשר הגדול מכולם – מראדונה או מסי? (מחיאות כפיים) זה יכול להביא לקטטות קשות. אבל במה שארגנטינה מהווה בשבילנו, לעם היהודי, יש הרבה מעבר לכדורגל, מעבר לכל מה שאמרתי. במחצית השנייה של המאה ה-19 ארגנטינה נעשתה חוף מבטחים לאלפי יהודים. הם חיפשו מפלט מהמצוקה הכלכלית ומהרדיפות האנטישמיות, לא רק במזרח אירופה, גם באימפריה העות'מאנית, אימפריה שאני לא חושב שתתחדש בזמן הקרוב. אף על פי שיש חולקים עליי, היא לא תתחדש. (מחיאות כפיים) המושבות החקלאיות שהקים הנדבן הידוע הברון הירש בארגנטינה, המושבות האלה הקדימו בכמה שנים את הקמתה של התנועה הציונית בידי הרצל. וגם הרצל נדרש לשאלה פלשתינה או ארגנטינה, כלומר ארץ ישראל או ארגנטינה. והוא כתב על כך במפורש בספרו "מדינת היהודים", כשהוא משבח את ארגנטינה בעלת השטח העצום והמשאבים הטבעיים. אבל הרצל ידע בתוך-תוכו שארגנטינה יכולה להיות רק מקלט זמני עבורנו, ולכן הוא הוסיף מייד: "ארץ ישראל היא ארץ אבותינו, אשר לא נשכחנה לעולם". (מחיאות כפיים) אולי ארגנטינה לא הפכה להיות מדינת היהודים. אבל התורה של הרצל, הציונות וההטפה למדינת היהודים בארץ ישראל קנתה אחיזה מאוד חזקה בארגנטינה. ז'בוטינסקי, ממוריי הרוחניים, תכנן לבקר בארגנטינה ערב מלחמת העולם השנייה, והדבר הזה בסופו של דבר לא יצא לפועל. אבל הרעיונות של ז'בוטינסקי נקלטו גם בארגנטינה והשפיעו על חוגים רבים וטובים. הקהילה היהודית הגדולה בארגנטינה נחלצה ממלתעות הנאצים בתקופת השואה. אני חייב להגיד שאנחנו זוכרים את הרגע הדרמטי, הרגע הדרמטי שאני זוכר כילד, שבו הובא רב-המרצחים אייכמן מארגנטינה למשפט צדק בישראל. ובכן, יש לנו הרבה אסוציאציות, הרבה קשרים לארגנטינה, ומארג הקשרים הזה התרחב מאוד מאז נולדה מדינתנו לפני 77 שנים. אני חייב לציין בהקשר הזה את רבבות העולים מארגנטינה, שמהווים גשר חי בין שתי המדינות שלנו. וכפי שקורה ביחסים בין מדינות, במשך השנים היו עליות, אחר כך ירידות, ועכשיו יש עלייה, ועוד איזו עלייה. תבורך, באמת תבורך על העלייה הזאת שאתה עושה. אבל אני אומר, על אף – אני אגיד את זה בשפה של מתמטיקאי – הסינוסואידה הזאת, אני לא רוצה שהיא תימשך כסינוסואידה, אני רוצה שהיא תימשך בעקומה עולה. על אף זאת, ארגנטינה תמיד הייתה חקוקה בלב שלנו. בניגוד לשיר המפורסם Don't Cry for Me Argentina, אנחנו כן בכינו עם ארגנטינה ברגעי משבר שלכם, וגם שלנו. היו אירועים טרגיים, חאבייר, שגרמו לנו כאב בל יתואר – פיגועי הטרור הקטלניים בתחילת שנות התשעים, תחילה בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, וכעבור שנתיים בבניין הקהילה היהודית בעיר. פיגועים נפשעים אלו הפילו חללים רבים והביאו לפציעתם של רבים אחרים. אני ביקרתי בבואנוס איירס לפני שמונה שנים. זה היה – אולי לא תאמין – הביקור הראשון של ראש ממשלה מכהן דרומית לטקסס. אף אחד לא היה באמריקה הלטינית קודם לכן, וזה היה ביקור רשמי ראשון אי פעם של ראש ממשלה ישראלי בדרום אמריקה. וכשהגעתי לשם, בחרתי לפתוח דווקא בארגנטינה. השתתפתי בין היתר בטקסי זיכרון לנספים בפיגועים הקשים, ובספר הזיכרון שהונח בבניין הקהילה היהודית, בבית עמיה, כתבתי שלוש מילים: עם ישראל חי. (מחיאות כפיים) אמרתי שם שאבות הציונות לא חשבו שאם תהיה ליהודים מדינה משלהם, ההתקפות על עמנו ועל מדינתנו ייפסקו כליל. ההסתה, הרדיפה, ניסיונות ההשמדה – אלה לא ייעלמו ביום אחד, וייתכן שייקח כמה דורות עד שייעלמו. אבל השינוי המהותי שהצלחנו לחולל עם עצמאות ישראל הוא היכולת להתנגד לרדיפות הללו. איננו חסרי ישע כמו בעבר. איננו נהדפים ממקום למקום כעלה נידף ברוח. החזרנו לעצמנו את השליטה בגורלנו. החזרנו לעצמנו את הכוח להשיב מכה אחת אפיים לאויבינו. (מחיאות כפיים) וכמובן שהוספתי שם בבואנוס איירס שאנחנו מצפים להשלמת החקירה ולפרסום המסקנות בדבר האחראים לפיגועים הרצחניים. מאז עברו הרבה מים בריו דה לה פלטה, אבל אני אגיד לך, לא צריך לחכות, כי מכל מקום לנו התשובה הייתה ברורה מהרגע הראשון: איראן היא שעומדת מאחורי מסע ההרג. איראן יזמה, איראן תכננה, ובאמצעות שלוחיה – איראן גם ביצעה. משטר הרודנות באיראן עודנו מנסה לשלוח את זרועות הטרור שלו לכל עבר. במלחמה הנוכחית, מלחמת התקומה, ריסקנו חלקים גדולים מציר הרשע של איראן, אבל האיום קיים, ואנחנו נותנים עליו את דעתנו כדי להבטיח את ביטחון ישראל. מכובדי נשיא ארגנטינה, חאבייר, ידידי, כשנבחרת לתפקיד הרם, כולנו, כפי שתיאר זאת היטב יושב-ראש הכנסת, כולנו החזקנו לך אצבעות. התרשמנו מתחושת השליחות שמפעמת בך לבנות מחדש את כלכלת ארגנטינה, לדאוג לרווחת תושביה, להבטיח לה עתיד של צמיחה ושגשוג. אתה ואני שוחחנו ארוכות בעבר, אתמול וגם היום, על סודות הכלכלה החופשית. הסכמנו על היתרונות שלה. ואני יודע שאפשר להסכים באופן עקרוני על תיאוריה מסוימת, על גישה מסוימת, אבל קשה מאוד להעביר רפורמות בתחום הזה, כי יש הרבה מתנגדים, מטבע הדברים, אחרת לא היו זקוקים לרפורמות. אבל כשעושים את מה שמתחייב לעשות, פירות ההשקעה מגיעים מהר, אפילו מהר מאוד. השינוי החיובי שאתה מחולל בכלכלת ארגנטינה מוגדר בצדק על ידי רבים בעולם כנס. אבל אני מתקן את עצמי – זה לא נס. זוהי תוצאה של ההבנה העמוקה שלך, שכמוה לא פגשתי אצל שום מנהיג מדינה, ההבנה העמוקה שלך ברזי הכלכלה, ועוד יותר מזה – נכונותך או נחישותך לחולל את הרפורמות הקשות הדרושות לכלכלה חופשית. וזה דורש, מעל להבנה, מעל להתעמקות, זה דורש מעל לכול אומץ לב ומחויבות בלתי מתפשרת לרעיון החופש, כי זה הסוד האמיתי. אתה מבין אותו היטב, אתה מיישם אותו היטב. רעיון החופש – הגרעין של רעיון החופש האוניברסלי נולד במידה רבה לפני אלפי שנים בעיר הזאת, בירושלים. ראיתי מקרוב, חאבייר, עד כמה אתה נרגש להיות כאן, בבירת הנצח של עם ישראל. בירושלים נעוצים שורשי הדת היהודית והדת הנוצרית. לפני 58 שנים איחדנו מחדש את ירושלים, ואני מתחייב בשם כל חבריי כאן: היא לא תחולק יותר. (מחיאות כפיים) ישראל הדמוקרטית, רק ישראל, היא זו שמאפשרת את החופש, חופש הפולחן של מאמיני הדתות בירושלים. והאבנים האלה שאתה הכרת, אבני ירושלים, הן נושמות, הן מרגישות, הן מדברות אלינו ממרחק של אלפי שנים. אבנים אלה ספוגות אמונה וזהות, כיסופים ודמעות, כפי שכתב בורחס לאחר מלחמת ששת הימים: שלום לך ישראל – הוא כתב – את השומרת בשאול קרבך את חומות האלוהים. כך הוא כתב. ואני יודע, חאבייר, שחשת בכך כשנגעת ברטט באבני הכותל המערבי. עשית זאת כשלצידך שגריר ארגנטינה המסור הרב ואחניש. לביקור הזה, מכובדיי, אנו מוסיפים עוד נדבכים חשובים ביחסי מדינותינו, במאמץ המשותף לקדם את החטופים שלנו בעזה. אתם יודעים שנחטפו רבים, עשרות, עם זיקה או אזרחות ארגנטינאית, וברוך השם שחררנו עד היום 200, ורבים מהם, כולל שניים, שהם פרננדו מרמן ולואיס הר, חולצו במבצע צבאי הירואי, ולצערנו ארבעה עדיין נשארו בשבי החמאס. גם אותם נחזיר עם יתר חבריהם. (מחיאות כפיים) אנחנו שוחחנו בפגישתנו על שדרוג היחסים שלנו בביטחון, במאבק בטרור, באנטישמיות, במסחר ובכלכלה, בטכנולוגיה, בחדשנות, בתיירות. אנחנו מעוניינים לקדם את כל השטחים הללו. אחד הדברים שיעזרו זה להנהיג טיסות ישירות מישראל לארגנטינה, טיסות שיקצרו משמעותית את זמן ההגעה לאמריקה הלטינית. ויש לי חלום – הבאתי אותו לך על המפה ועבדתי על זה עד לפני כמה שנים, ואני מחדש את זה – לקצר את זה עוד כמה שעות על ידי טיסה דרך אפריקה. בעזרת השם נשיג גם את זה. זה ייקח קצת זמן, אבל אין ספק שהמטיילים הישראלים יפיקו מהטיסות הישירות תועלת, כי הכול יהיה נגיש להם יותר. היופי האדריכלי של בואנוס איירס וקורדובה, הרי האנדים, הפאמפס, צ'אקו, פטגוניה, טיירה דל פואגו – אני מקווה לבלות שם פעם. ידידי הנשיא, אתה חתן פרס בראשית בזכות אהבת ישראל, ואני חייב להגיד שלא כל הפוליטיקאים נוהגים להציג לעיני כל את המרחב הפרטי שלהם בבית. אתה עשית את זה, ואני חייב לומר לך שהתרשמתי ארוכות מתמונת הרבי מלובביץ' שתלויה על קיר הסלון, מן החנוכייה תחתיה ומכובעי "הניצחון המוחלט" על השולחן. (מחיאות כפיים) ללא ספק, הביקור שלך בישראל תורם להשגת ניצחון זה על מבקשי נפשנו, יעד שאנחנו דבקים בו ללא פשרות. חאבייר, יקירי, חבר אמיתי, חבר נאמן, אני מברך אותך ואת הפמליה שאיתך. יחד נשיג דברים עצומים לטובת ארגנטינה וישראל. Vamos Argentina, Vamos Israel – יחד נצעד קדימה לעוד שנים של ידידות אמיצה, איתנה ומתמשכת. תודה רבה לך. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לראש הממשלה. חברי הכנסת, אני מתכבד כעת להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לשאת דברים. בבקשה. (מחיאות כפיים) << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני הנשיא, אדוני הנשיא ויושב-ראש הכנסת, מכובדיי כולם, אדוני ראש הממשלה, קודם כול, החלמה מהירה בשם כל הבית. אדוני הנשיא, אתה בא אלינו בשעה קשה לעם ישראל, כי זה מה שעושים חברים אמיתיים – באים לתמוך בשעות הקשות. אתה מגיע אלינו אחרי הטבח הגדול ביותר ביהודים אחרי השואה. הילדים שלנו חטופים במנהרות של עזה, והעולם, כרגיל, מאשים אותנו. את המלחמה בעזה אפשר להפסיק מחר. אם החמאס יניח את נשקו – לא תהיה מלחמה. אם החמאס יצא מעזה – ילדים לא ימותו. (מחיאות כפיים) למה העולם דורש מישראל להפסיק מלחמה שלא התחלנו בה? למה העולם לא דורש מהחמאס להפסיק להילחם? גולדה מאיר, שהייתה ראש ממשלת ישראל, אמרה פעם: אם הערבים יחליטו יום אחד להניח את נשקם, לא תהיה מלחמה; אם הישראלים יחליטו יום אחד להניח את נשקם, לא תהיה מדינת ישראל. (מחיאות כפיים) ההיסטוריה לימדה אותנו מה יעשה העולם אם יהרגו את כולנו – העולם יכתוב הספד יפה. באומות המאוחדות יישאו נאומים מרגשים לזכרנו. עם כל הכבוד, אנחנו מוותרים, אנחנו מעדיפים להמשיך לחיות. (מחיאות כפיים) אדוני הנשיא, אנחנו חיים בעידן שבו השקר חזק יותר מהאמת. טרוריסטים קוראים לעצמם "לוחמי חופש", ארגוני טרור רצחניים קוראים לעצמם "ארגוני זכויות אדם". צריך אופי מיוחד לראות דרך השקרים. יש לך את הכוח הזה, ואנחנו אסירי תודה על כך. (מחיאות כפיים) (אומר דברים בשפה הספרדית, להלן תרגומם הסימולטני: הנשיא לא מדבר עברית אבל אני יכול לספר לכם סוד: אנחנו כמעט אף פעם לא מסכימים, אני וראש הממשלה, אבל יש שני דברים שאנחנו מסכימים לגביהם: הראשון הוא שליהודים יש את הזכות להגן על עצמם. ישראל לעולם לא תוותר ותיכנע. ישראל לעולם לא תיכנע אל מול הטרור ואל מול השקרים. החברות שלך, התמיכה שלך במדינת ישראל, זה דבר שאנו מאוד מאוד מעריכים. ברוך הבא לארץ הקודש.) הנשיא שנמצא פה לפניכם, כנסת נכבדה, הוא לא רק ידיד ישראל גדול, הוא גם ימין כלכלי אמיתי. בגלל זה, אתם יודעים מה הדבר הראשון שהוא עשה ביום הראשון שבו הוא נכנס לתפקידו, בדצמבר 2023 – הדבר הראשון שהוא עשה היה לסגור חצי ממשרדי הממשלה. (מחיאות כפיים) הוא סגר את כל המשרדים המיותרים. היום יש להם שמונה משרדי ממשלה, מדינה של 46 מיליון בני אדם. מספיק להם. הוא קיצץ ג'ובים, הוא העיף מקורבים, הוא הוריד קצבאות, הוא נלחם בתרבות של בטלנות וחיים על חשבון אחרים. הוא אמר לעם הארגנטינאי: מי שיעבוד, יצליח וישגשג. מי שלא רוצה לעבוד – בעיה שלו. אנחנו לא נממן אותו. (מחיאות כפיים) מעמד הביניים הארגנטינאי לא עובד בשביל לממן מושחתים ובטלנים. (מחיאות כפיים) וזה עבד, כי כשהנשיא נכנס לתפקידו לפני שנה וחצי, האינפלציה בארגנטינה הייתה 25%; היום היא 2.5%. בתחילת הכהונה שלו המשק התכווץ – היום יש שם צמיחה של 5.5%. בתוך שנה אחת הוא הוריד בשליש את הוצאות המדינה בפעם הראשונה זה שנים רבות. ארגנטינה עברה תחתיו לעודף תקציבי. הוא הוריד מיסים. הוא השקיע ביזמות. בהתחלה האבטלה והעוני עלו, אחר כך הם התחילו לרדת, והם ממשיכים לרדת. ימין כלכלי משקיע במעמד הביניים. הוא מבוסס על הרעיון שאנשים שעובדים קשה ומשלמים מיסים הם האנשים שהמדינה צריכה לעזור להם. להם צריך לעזור בדיור, בהורדת יוקר המחיה, בהשקעה בעסקים קטנים, בפיתוח המגזר העסקי. בואו נלמד מהאיש שבא היום לבקר אותנו. (מחיאות כפיים) ימין אמיתי לא מבזבז את הכסף של האזרחים – הוא עוזר להם להרוויח אותו. הוא דוחף אנשים לצאת לעבודה, לא מממן להם להתבטל; לא מגדיל את הגירעון והאינפלציה, אלא מקטין אותם. לפני שנתיים וחצי, אדוני הנשיא, ישראל הייתה בעודף תקציבי. המחירים היו נמוכים יותר, המיסים היו נמוכים יותר, הכספים הקואליציוניים היו בערך עשירית ממה שהם היום. כשהכלכלה הישראלית מנוהלת נכון, אין גבול למה שאנחנו יכולים לעשות, אין פסגה שאנחנו לא יכולים להגיע אליה. לשם אנחנו צריכים לחזור ויכולים לחזור. אני לא בטוח שכל מה שמתאים לארגנטינה מתאים גם לישראל, אבל אנחנו מודים לך, אדוני, על זה שהזכרת לנו איך מתנהל ימין כלכלי אמיתי. (מחיאות כפיים) בשם החטופים שלנו, תרשה לי באמת, בשמם ולמענם, לסיים בברכה הקבועה שלך: Viva la libertad. תודה רבה. Muchas gracias. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לראש האופוזיציה. וכעת, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להזמין את נשיא הרפובליקה של ארגנטינה מר חאבייר מיליי לשאת דברים, בבקשה. (מחיאות כפיים) << דובר >> נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי: << דובר >> (אומר דברים בשפה הספרדית, להלן תרגומם הסימולטני: תודה רבה לכם. ברשות חברי היקר בנימין נתניהו, הנשיא יצחק הרצוג, יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, שרים וחברי כנסת, ערב טוב. לכבוד הוא לי לחזור ולבקר את הארץ הדגולה הזאת, שאני חש הערכה כה עמוקה לה. זה בהחלט כבוד גדול להיות הנשיא הראשון של ארגנטינה שיש לו הזכות לשאת נאום בכנסת, ובכך להעמיק את הקשר בין שתי המדינות, בין שני העמים. לצערי אין לי את המזל הטוב של ביקור בזמנים טובים כאן במדינה. עם מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר נפל העם בישראל קורבן למעשה התוקפנות הזוועתי ביותר ב-80 השנים האחרונות, והעולם חזה בברבריות האכזרית ביותר. במקביל אנו רואים איך ביחד עם התקדמות הטרור הברברי, הצל האפל והעתיק של האנטישמיות שב ומתפשט כמו סרטן בעולם המודרני, אפילו במדינות שחשבנו שהאנטישמיות בהן מוגרה. הנאציזם הראה לנו את הגרוע שבאנושות, ונכתב הפרק האפל ביותר בהיסטוריה, ובעצם גבה את חייהם של מיליונים. אבל הודות להקרבה האצילית זכה העולם החופשי לסדר עולמי חדש המבוסס על דמוקרטיה וחופש. למרבה הצער, הלקחים ההומניטריים, אשר עד לאחרונה האמנו שלעולם לא יישכחו, הלכו והיטשטשו. אנחנו האמנו שהשארנו מאחורינו זוועות כגון השואה. אנחנו האמנו שסוף-סוף שמנו קץ לברבריות, אבל הטרגיות, הטרגדיה של 7 באוקטובר, העירה אותנו מהחלום השלו הזה, וזה הזכיר לנו בברוטליות שפונדמנטליזם רצחני חי יותר מאי פעם, ושהרצון לחסל את העם היהודי, שהתגלם בצורות שונות לאורך ההיסטוריה האנושית, הצליח לעמוד מול פגעי הזמן. אנו הארגנטינאים חווינו זאת ממקור ראשון עם אותם פיגועים בשגרירות הישראלית ובמרכז AMIA בשנים 1992 ו-1994, שבהם נהרגו 114 אנשים, וכמובן הביטוי האכזרי והקשה ביותר לכך היה באוקטובר 2023, כש-251 בני אדם נחטפו, ביניהם 21 אזרחים ארגנטינאים, ומאות נרצחו. יש 25 אנשים בשבי כיום, כולל ארבעה ארגנטינאים – דוד ואריאל קוניו, ליאור רודאיף ואיתן הורן. אנו נמשיך לתבוע את שחרורם המיידי וללא כל תנאי. (מחיאות כפיים) בין שהדבר מוצא חן בעינינו ובין שלא, המערב ניצב בפני מבחן, כי סוגים שונים של עריצויות ברבריות תוקפות אותו, ואין כל קשר בינן לבין חופש ודמוקרטיה. מדובר בטרור מובהק. כמו כן, המערב מורעל מבפנים על ידי הברבריות, שהיא למעשה תנועת ה-woke והרלטיביזם המוסרי ששיבשה את המצפן המוסרי שלנו, ולמעשה ישנם מנהיגים בעולם אשר מפנים את גבם לישראל. (מחיאות כפיים) הערה לאותה פעילה לשעבר של האקלים, שהפכה להיות שכירת חרב עבור כל מאמץ כדי לקבל קצת יחס מהתקשורת – ואני מדבר על גרטה טונברג, שהעלתה מין מסכה או פנים של קורבן כאילו חטפו אותה, בזמן שעשרות ישראלים וביניהם כמה אזרחי ארגנטינה חטופים באמת בתנאים תת-אנושיים על ידי ארגון חמאס הרצחני. (מחיאות כפיים) הנקודה היא שהאופן שבו העקרונות המוסריים הבסיסיים הללו הושחתו – הדבר הזה יקר מדי, מכיוון שזה מפלס את הדרך לטרור בכך שזה מעניק לגיטימציה לתביעות ולשיטות של כנופיה של רוצחים חסרי מצפון. איך העולם החופשי יכול לאפשר לחמאס, ארגון טרור רצחני, להמשיך ולהחזיק באזרחים חפים מפשע כבני ערובה? איך ייתכן שאנשים יושבים להם מרחוק ומעיזים לבקר את התנהלות המלחמה, שבמהלכה ביצע האויב את הפשעים הנבזיים ביותר שוב ושוב ואין לו כל יחס לאמת? שני הצדדים במאבק הם הטוב והרע. אין פה שום שוויון מוסרי. ארגנטינה לא תעמוד מנגד. כפי שהכרזתי בהופעתי הראשונה באו"ם, ארגנטינה תשמיע את קולה ובהחלט תעמוד להגן על עמים כמונו, שרוצים להגן על התרבות המערבית כדרך חיים, הבנה פוליטית ואזרחית המבוססת על הגנה של רכוש, חיים וחירות. כל אלו צריכים לעמוד יחד ולשמר את המורשת הזאת בכך שיקיימו איזשהם קשרים דיפלומטיים, צבאיים וכלכליים חדשים, איזושהי ברית של המדינות החופשיות. (מחיאות כפיים) כבר אמרתי עוד בתחילת הכהונה שלי שאני מחשיב את ישראל ואת ארצות הברית לשתי השותפות האסטרטגיות העיקריות שלנו. השיטות שלנו, העמדות שלנו, מנוגדות לחלוטין לאלה של המשטרים הקודמים. בעבר חברנו לעריצים. הם חברו לחוסר סובלנות ולדיכוי, מכיוון שזה היה הכיוון שהם רצו להוביל אליו את הגורל של המדינה. אנחנו בחרנו בחופש ובערכים המערביים והדמוקרטיים – אותם ערכים אשר ישראל מחזיקה בהם, אף שהיא נמצאת באזור שערכים אלה אינם נפוצים בו. (מחיאות כפיים) העובדה שאנחנו חולקים את אותם אידיאלים הופכת אותנו לשותפים, אבל הקשרים החזקים בין העמים הופכים אותנו לחברים. הוכחה לכך היא שלמעשה ארגנטינה מאכלסת את הקהילה היהודית הגדולה ביותר בדרום אמריקה, הקהילה היהודית השביעית בגודלה בעולם. יתר על כן, ארגנטינה הייתה אחת המדינות הראשונות שהכירו במדינת ישראל. (מחיאות כפיים) הממשל שלנו בעיקר מאשש את הזכות של ישראל להגן על עצמה, ואנחנו רוצים לכבד את החברות ההיסטורית, אשר מאחדת בין העמים שלנו ומחזקת את הקשרים המסחריים, הכלכליים והדיפלומטיים אשר מחברים בינינו. (מחיאות כפיים) בהתאם לכך, אנחנו לא היססנו להכריז על החמאס כארגון טרור, ואני שמח להודיע כאן בפניכם שבשנת 2026 אנחנו נעביר את השגרירות שלנו לירושלים, לחלק המערבי של העיר, כפי שהובטח. (מחיאות כפיים) כפי שרבים מכם יודעים, מחר נחתום על מזכר הבנות בין שתי המדינות, מזכר בנושא חופש ודמוקרטיה והמאבק בטרור ובאנטישמיות. (מחיאות כפיים) אחיי ואחיותיי בישראל, ארגנטינה עומדת לצידכם בימים קשים אלה. (מחיאות כפיים) למרבה הצער, לא ניתן לומר את אותו הדבר לגבי הרבה מהקהילה הבין-לאומית, אשר הרשתה לעצמה לעבור מניפולציה על ידי פרופגנדה של המחבלים. היא הופכת את הקורבנות לפוגעים, ומדינה כישראל, שמגינה על עצמה מפני ברבריות, מוצגת כתוקפן. בצביעות אדירה, אנשים מוכנים לקבל מעשי טרור. חשוב להבין שאנחנו בעיצומו של קרב מוסרי וקיומי בין הטוב לרע, והתחלנו להפסיד בקרב הזה ברגע שהפסקנו להיות מסוגלים להבחין בין השניים. זהו קרב שהעתיד של האנושות והציוויליזציה כולו תלוי בו. אם נפסיד, זה יאפשר את התקדמות הברבריות. (מחיאות כפיים) הקהילה הבין-לאומית חייבת בדחיפות להתחבר מחדש למצפן המוסרי שלה ולהחליט אם היא רוצה לעמוד לצד הטרור או לצד החופש; אם היא מעדיפה את הטוב או את הרע, את החיים או את המוות. (מחיאות כפיים) כדי להחליט צריך רק להסתכל על העובדות: מצד אחד יש את הטרור הברברי, שהורג והורס, שמשקר ומעוות, ומהצד השני מדינה, אומה הנלחמת על זכותה להתקיים, המעוז היחיד באזור שבו יש חופש ודמוקרטיה. (מחיאות כפיים) הן העם היהודי והן מדינת ישראל והעם בישראל חוללו ניסים רבים, והאנושות כולה חבה להם תודה על כך לנצח. הראשון שבין הניסים הללו היה הקמה של מדינה ריבונית אחרי שסבלו מן הפשע הגדול ביותר נגד האנושות שראה העולם – השואה. הנס השני הוא הישרדותה הפיזית של מדינת ישראל אל מול המתקפות החוזרות ונשנות מצד אויביה, אשר ניסו שוב ושוב להשמידה וממשיכים לעשות כן היום. למעשה ישראל התמודדה עם ההתקפה הראשונה מצד שכנותיה שעות ספורות בלבד אחרי שהוכרזה הקמת המדינה, וישראל הצליחה לנצח בהתקפה הזאת, כפי שאמרו המכבים: הניצחון בקרב אינו תלוי בגודל הצבא אלא בכוח שמגיע מן השמיים. (מחיאות כפיים) ישראל הצליחה לשרוד בהתקפה הראשונה הזאת ובכל ההתקפות שבאו אחריה, והצליחה להגן על עצמה בזכות יכולות ההגנה והמודיעין שלה. חשוב לי גם לציין בנימה זו אנקדוטה שקשורה לבורחס, שביבי, ידידי היקר, כבר ציטט. ב-1969 חורחה לואיס בורחס היה בארץ במשך עשרה ימים והביע הערכה עמוקה למדינה. הוא אמר, ואני מצטט: הרגשתי שהמדינה כולה נמצאת במצב של מלחמה ושכולם מוכנים לכל דבר בכל רגע נתון, ושהציפייה הזאת הייתה תקווה אמיצה. הוא סיכם ואמר: אני מעריץ את ישראל, כי בעולם של פחדנים היא גילתה אומץ והגנה על זכותה להתקיים. (מחיאות כפיים) הנס השלישי הוא העלייה המטאורית של מדינת ישראל בתחומי היזמות והטכנולוגיה. לאורך ההיסטוריה, העם היהודי – מאז ומתמיד הכירו בו כעם חרוץ ופרודוקטיבי. כיום אפשר בפירוש לראות מדוע: זו המדינה עם מספר הסטרטאפים הגדול ביותר לנפש. מדובר במעצמה טכנולוגית עם חברות שמספקות שירותים וטובין למדינות בכל העולם. היא מובילה בסקטורים שונים, מתוכנה ועד חקלאות. בהקשר זה, אפשר גם לדבר על הנס רביעי – המהפכה החקלאית של ישראל, אשר עזרה להפריח את השממה. אתם הצלחתם לגדל מזון בקרקע ששום דבר אחר לא צמח בה, והצלחתם להתגבר על הטבע הקשה ביותר. בדיוק כפי שה' בזמן יציאת מצרים סיפק לעם היהודי את המן שיוכלו לאכול ושיזין אותם מהשמיים, ככה כיום מדינת ישראל יכולה לגדל בעצמה את המזון שלה. (מחיאות כפיים) נס נוסף ולא פחות משמעותי ששווה לציינו, ואני אומר זאת ככלכלן, הוא הנס הכלכלי שהשיגה ישראל בשנות השמונים של המאה ה-20, כאשר הצליחה להשתלט על היפר-אינפלציה שהגיעה ל-444% לשנה. הרפורמות הכלכליות שבוצעו היו כל כך מוצלחות, שאפילו היום, אחרי שנה וחצי של לחימה, כלכלת ישראל יציבה ואיתנה. (מחיאות כפיים) ואם מדברים על ניסים – חוסן והתעלות מעבר לקשיים שמציבים החיים. מארק טוויין תהה פעם מה הסוד לנצחיות העם היהודי. אולי אפשר למצוא תשובה על השאלה זו בפרשת השבוע. כאשר היהודים יצאו מעבדות במצרים, הם יצאו למסע נדודים במדבר. בפרשה כתבו שהם נדדו עם ארון הקודש, שהלך לפניהם. פרשנים הסבירו שארון הקודש הלך לפניהם כדי להגן עליהם, לפלס להם נתיב ולהנחות אותם בדרכם. הוא כלל גם את לוחות הברית עם עשרת הדיברות. זו ההיסטוריה שלכם, זו המהות שלכם. כל אחד ואחת מכם נושא בתוכו את החופש הזה שביציאת מצרים ואת המוסר והרוחניות הגלומים בעשרת הדיברות. (מחיאות כפיים) בתגובה למארק טוויין, זהו הסוד לנצחיות העם היהודי, שנותר נאמן לערכים אלה, שהם על-זמניים, ללא קשר לשינוי בנסיבות. הנסיבות תמיד משתנות, אבל הטוב הוא תמיד טוב והרע הוא תמיד רע. כל מה שצריך זה תבונה לדעת את ההבדל ביניהם ואת האומץ לפעול בהתאם להבנה זו, כפי שאמר דוד המלך. (מחיאות כפיים) בינתיים ארגנטינה עוברת יציאת מצרים משלה. היא משחררת את עצמה אחרי 100 שנים של עבר פוליטי. המדינה שלנו הפכה להיות אחת המדינות עם נטל המס הגדול בעולם. על פי סקר אחרון שערך הבנק העולמי לפני כמה שנים, נטל המס על רווחים מעסקים עמד על 106%, כלומר מי שהיה לו עסק חוקי – הדבר הבטיח הרס כלכלי. למעשה, במונחים פיסקליים אזרחי ארגנטינה היו רכוש של המדינה, מה שהכריח אותם להימלט מציפורני הממשל כתוצאה מהשעבוד הפיסקלי הזה. אנו, הארגנטינאים – בעצם הממשל שלנו ירש שיעור עוני של מעל 50%, כך שהעם הארגנטינאי, כפי שעשה העם היהודי בעבר, בחר בחוסר ביטחון של החופש על ההרס הגלום בשעבוד. הם בחרו באדם חדש שהיה אאוטסיידר לפוליטיקה שיוביל את האומה, כי הם הבינו שלא יהיה ניתן לשנות את ארגנטינה עם החשודים המיידיים. (מחיאות כפיים) לפני שנה וחצי השקנו מודל חסר תקדים עבור האוכלוסייה, המבוסס על איזון פיסקלי, השקעות פרטיות והעדפה של הגנה על החיים, החירות והרכוש, מכיוון שאם אין הגנה על שלושת העוגנים המוסריים הללו, לא תהיינה השקעות. כתוצאה מהשינוי הפרדיגמטי הזה, כעת נפוץ לשמוע אנשים בכל העולם שמדברים על הנס הכלכלי האדיר של ארגנטינה. אנחנו ניצחנו בבחירות מתוך ההבטחה שאנחנו נסחר טוב יותר ויותר, אבל לשם כך היה עלינו ראשית לפתוח את עצמנו למסחר. אנחנו התמודדנו אל מול כל הממסד, והם היו מוכנים לעשות הכול כדי לעצור את הקדמה. על כן היינו צריכים להיות נכונים לעשות הכול כדי לוודא שכל זה יקרה, ולכן נקטנו גישה של להביא סדר למקרו-כלכלה, לנקות את הבנק המרכזי ולהביא לאיזושהי שליטה במטבע. ישנם שלושת עמודי התווך שחזרנו עליהם ושחרותים בזיכרון של כל ארגנטינאי: העוגן הפיסקלי, הכלכלי ושל שער החליפין. עמוד התווך של שער החליפין כבר הגיע למטרתו, וההתפתחות של שער החליפין תלויה במחויבות לשני עמודי התווך האחרים. אז יש לנו מודל של אפס גירעון, אפס הדפסת כסף ואפס פער בשער החליפין. (מחיאות כפיים) כדי להשיב את הסדר המקרו-כלכלי, היה עלינו לצאת כנגד הגירעון העודף. פעלנו נגד הוצאות מיותרות אשר הטילו הפוליטיקאים על כתפי הארגנטינאים ואז השתמשו בכספים האלה לצרכים הפוליטיים שלהם. הודות לכך הגענו לעודף פיסקלי חודש לאחר כניסתנו לתפקיד, דבר שכולם אמרו שיהיה בלתי אפשרי. הצלחנו לשמור על העודף הזה במשך 17 חודשים, מה שלא היה בארגנטינה למעלה מ-100 שנים, ובעצם אנחנו רואים שארגנטינה מובילה גם בתחום הזה של עודף פיננסי. (מחיאות כפיים) אנחנו מתכוונים להמשיך ולקצץ בכל הוצאה ממשלתית לא חיונית שניתן להחליפה בהשקעה פרטית. כמו כן, נטיל וטו על כל הצעת חוק אשר מאיימת על היציבות הפיסקלית. כפי שאמרו פרידמן ורות'בארד, נטל המס האמיתי טמון בגודל המערך הממשלתי. (מחיאות כפיים) כדי לנקות את הבנק המרכזי היה עלינו לנטרל שתי פצצות זמן ענקיות שהממשל הקודם השאיר לנו: ראשית, כדור השלג המתגלגל הזה של הדפסות הכספים, ודבר שני, בנייה מחדש של הנכסים של הבנק המרכזי. הצלחנו להשיג זאת הודות להסכם שהושג באפריל עם קרן המטבע הבין-לאומית. כל זה אפשר לנו להסיר את בקרות המטבע, שהיו דבר שתקע את המערכת. בכך שלא אפשרנו לדולרים לצאת, גם לא אפשרנו להשקעות להיכנס. אני מספר לכם את כל זה כדי להראות לכם שהצלחנו להשיב את הסדר המקרו-כלכלי בעזרת פתרונות מבוססי שוק בלי להסתמך על חובות, כי אמון הוא אבן יסוד בצמיחה כלכלית: אף אחד לא יכול לסמוך על מדינה שלא תאפשר לך לעשות כרצונך עם פרי מאמץ העבודה וההשקעה שלך, ואף אחד לעולם לא יסמוך על מדינה אשר לווה כספים בלי כל כוונה להחזיר אותם. (מחיאות כפיים) לא מקרה שירשנו דירוג סיכון של 2700 נקודות בסיס. היום אנחנו בדרך לעמוד על 600, ואנחנו מבקשים לרדת עוד מתחת ל-600. (מחיאות כפיים) כיום, כשנה וחצי אחרי שנכנסנו לממשלה – התמקדנו בתנאים הנכונים שיאפשרו לסחר לשגשג, ואנו בעצם רואים מספרים מאוד מאוד מבטיחים. כשהקמנו את הממשלה קראנו לעולם לבחון אותנו על פי הכוונות שלנו, וכיום אנו קוראים לכם לבחון אותנו על פי התוצאות שהשגנו תוך פחות משנתיים. (מחיאות כפיים) הפעילות הכלכלית ברבעון הראשון צמחה ב-6% וכיום, ברבעון השני, היא עומדת על 8%, וזאת אחרי שעשינו את ההתאמה הגדולה ביותר בהיסטוריה – שינוי של 15% בתמ"ג שלנו. (מחיאות כפיים) רישומי הרכבים גדלו ב-90% משנה לשנה. אלה היו התוצאות הרבעוניות הטובות ביותר מאז 2018. באפריל ניתן מספר המשכנתאות הגדול ביותר, והיה מספר מכירות הנכסים הגדול ביותר במחוזות הכי מאוכלסים שלנו מאז שהתחלנו לעקוב אחריו ב-2005. הייתה עלייה בהתחלות בנייה בשיעור של כמעט 6%. בנושא של טיסות, תחבורה אווירית, שברנו שיא אחרי שיא. בפברואר ראינו את המספר הגבוה ביותר של טסים בהיסטוריה של ארגנטינה. אפריל היה חודש אפריל הטוב ביותר אי פעם, שהתעלה מעל אפריל 2018 – אז היה הנתון הטוב ביותר– ב-9%, עלייה של 21% בטסים הבין-לאומיים וגידול של 13% בטיסות הפנימיות. הפקת הנפט בוואקה מוארטה עלתה באפריל ב-22% והפקת הגז גדלה ב-7.3% במהלך אותה תקופה. לגבי הייצור השנה, רשמנו את הרבעון הטוב ביותר אי פעם, ואלו רק כמה נתונים שפורסמו בשבועות האחרונים. אנחנו רואים חדשות מן הסוג הזה כבר חודשים, ומובן שהתקשורת לא כל כך אוהבת לדווח על זה. (מחיאות כפיים) כל זה קורה גם משום שהאינפלציה יורדת פלאים. בתוך פחות משנה כל זה יהפוך להיות זיכרון רע. הביקוש לכסף עולה מכיוון שהפסו הארגנטינאי כבר לא נמס בידיים של אלה שמחזיקים בו, אבל הסיבה לכך היא גם שהמשכורות במגזר הפרטי עולות בשלושת החודשים האחרונים. וכאן ברצוני לספר לכם שכאשר אנחנו הכרנו במשתנים המקרו-כלכליים האמיתיים, שיעור העוני עמד על 57%, כלומר, 57% מהאוכלוסייה בארגנטינה הייתה מתחת לקו העוני, ואילו היום, אחרי יותר משנה, אחרי שהעברנו את הרפורמה בעד השוק הגדולה ביותר בהיסטוריה, שיעור העוני עומד על 35%. (מחיאות כפיים) לפעמים הנתונים עלולים להיראות קרים כאשר אומרים ששיעור העוני ירד ב-22%, אבל אם מסתכלים על זה מבחינת מספר אנשים בשנה, הדבר אומר ש-10 מיליון ארגנטינאים עלו מעל לקו העוני. (מחיאות כפיים) במילים אחרות, בכך שצמצמנו את האינפלציה, אנחנו בעצם מאפשרים שיפור כלכלי, וכך כל הארגנטינאים יכולים לתכנן את הכסף שלהם לתקופה ארוכה יותר, וגם הבנקים יכולים לתת אשראי להלוואות, וזה מאפשר לאנשים מן השורה לקנות דברים שבעבר היו נראים בלתי מושגים – רכב, בית, מכשירי חשמל לבית. נוסף על כך, יש לנו עכשיו משטר של תמריצים להשקעות בקנה מידה גדול, שמהוות מסגרת פיסקלית ורגולטורית להשקעות בשווי של מעל 200 מיליון דולר. כבר אישרנו ארבעה פרויקטים להשקעות בסך 12.5 מיליארד דולר, ואנחנו בוחנים עוד עשרה כאלה בשווי של עוד כמה מיליארדים, וזו רק ההתחלה. נכנסנו לשלב חדש בממשלה שלנו, שלב המסור החשמלי העמוק, שיצליח לחתוך ממש שכבות גיאולוגיות של מיסים והגבלות על השוק החופשי. תמיד חשוב לי להדגיש שנכנסנו לממשלה כדי להפוך את ארגנטינה למדינה החופשית ביותר, ולא נשקוט ולא ננוח עד שנהפוך זאת למציאות. כבר הוצאנו לפועל יותר מ-2,500 רפורמות בשנה וחצי. (מחיאות כפיים) התפקיד שלנו הוא להסיר את המכשולים ואת הסדים לפני רכבת הצמיחה שרוצה להתקדם בקצב המהיר ביותר, ולהפוך את ארגנטינה למקום הדינמי ביותר ברחבי העולם. כל אלה שחולקים איתנו את המטרה הזו מוזמנים להצטרף אלינו, ואלה שעדיין מהוססים, אני רוצה להגיד לכם שהמקומות הטובים ביותר ברכבת תמיד נחטפים במהירות. אם ישראל, מדינת שממה קטנה, הצליחה להוביל בעולם בכל כך הרבה תחומים בעקבות החלום של החירות, חשבו מה ארגנטינה מסוגלת לעשות כמדינה התשיעית בגודלה בעולם, עכשיו כשגם היא אימצה את אותן גישות. יש לנו הרים עשירים במינרלים ומדבריות מלאים בנפט וגז, נופים מתאימים לתיירות, יינות ובשרים מובילים ברחבי העולם, וכמובן שחקני הכדורגל הטובים ביותר בעולם. (מחיאות כפיים) יש לנו כל התנאים הנדרשים כדי להפוך את הפוטנציאל הכמעט-אין-סופי לאנרגיה שיכולה להוביל את רכבת הצמיחה ולאפשר לה להתקדם לנצח. כפי שישראל עשתה במזרח התיכון – ארגנטינה תיזהר מהדרום, ותוביל מדינות אחרות במסע למען הקדמה. אנחנו יכולים להיות מצפן עבור המערב, שאיבד את הקשר עם הערכים שייצג פעם, ואני לא יכול לחשוב על מקום טוב יותר לכך מישראל. הערכים הם חלק מהבסיס של ישראל, וזה מהווה נקודת צמיחה טובה ליצירת חיבור מחדש עם עצמנו. (מחיאות כפיים) בעבורי, ברמה האישית, תמיד התייחסתי לחירות כערך העליון. החירות היא היכולת לבחור בין הטוב לבין הרע, וזה משהו שצריך להיות מאוד מאוד ברור בעולם שלנו, שבו הקו בין הטוב לרע מטושטש. לנו, הארגנטינאים, מאוד ברור מה ההבדל ביניהם, והיום, יחד איתכם, אני מרים את קולי ואומר יחד איתכם: "עם ישראל חי". (מחיאות כפיים) לסיכום, אני אבקש מהשם לברך את ישראל, לברך את ארגנטינה. תחי החירות. תודה רבה.) (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני הנשיא מיליי, במשך אלפיים שנה, מאה דורות של יהודים בכל רחבי העולם התפללו, חלמו וייחלו לשנה הבאה בירושלים. אני מבקש להודות לך שהכרזת כאן בכנסת על הצעד המוסרי, הצודק וההיסטורי של פתיחת שגרירות ארגנטינה בישראל בשנה הבאה בירושלים. (מחיאות כפיים) << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> חברות וחברי הכנסת, לאחר יציאת הנשיאים ויושב-ראש הכנסת, נצא להפסקה בת 30 דקות, ואחריה נחדש את הישיבה. חברי הכנסת והקהל מתבקשים לקום. כבוד הנשיאים! כבוד יושב-ראש הכנסת! (תרועת חצוצרות) (חברי הכנסת מכבדים בקימה את צאת נשיא ארגנטינה, נשיא המדינה ויושב-ראש הכנסת מאולם המליאה.) (מחיאות כפיים) << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 20:38 ונתחדשה בשעה 21:12.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לחדש את ישיבת הכנסת. הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק רמת הגולן (תיקון – פיתוח וחיזוק רמת הגולן וקביעת יום לציון רמת הגולן), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי הכנסת. מכיוון שאין שר במליאה והוא גם השר המשיב, אני חייב להמתין לו. נמתין לשר, אבל זה לא בסדר. עד אז – הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 66), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. תודה. << הצח >> הצעת חוק רמת הגולן (תיקון – פיתוח וחיזוק רמת הגולן וקביעת יום לציון רמת הגולן), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/25/5728; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת קרויזר, לרשותך עד דקה מהמיקרופון מהצד להצגת החוק. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, היום אני מבקש את תמיכתכם בקריאה הטרומית בהצעת חוק רמת הגולן (תיקון – פיתוח וחיזוק רמת הגולן וקביעת יום לציון רמת הגולן), התשפ"ה–2025. רמת הגולן משתרעת על פני 1,200 קילומטרים רבועים וכוללת 34 יישובים, ובהם העיר קצרין, עם יותר מ-56,000 תושבים יהודים, דרוזים, דתיים, חילונים, עולים וותיקים. ייחודה של רמת הגולן איננו רק בגובהה הפיזי אלא בגובהה המוסרי והערכי. זה מקום של חיים משותפים, של יוזמה, ציונות וערבות הדדית. בגולן אתה רואה את עם ישראל במיטבו יוצא, פועל ומגן. הגולן הוא נכס אסטרטגי וביטחוני; כפי שאמר הלוחם בני מסס במלחמת יום הכיפורים: העיניים של המדינה. הוא קו ההגנה הקדמי של ישראל, ואחיזתנו בו מחזקת את ריבונותנו מול כל איום. אבל הוא גם לב פועם של חקלאות, תיירות, טבע וקהילה. אני עצמי נטעתי את משפחתי וגם כרם על הגבול הסורי מתוך אמונה בעתיד של המקום ושל המדינה כולה. הגולן הוא גם חוליה עתיקה בשרשרת ההיסטורית של העם היהודי, עם אתרים יהודיים מתקופת בית שני והתלמוד - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - בתי כנסת עתיקים ועדות חיה להמשכיות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק מבקשת שלושה דברים: לעגן את מעמד הגולן כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, לחייב את הממשלה לפתח אותו בתחומי התיישבות, החינוך, הבריאות, החקלאות והטבע, וכמובן, לקבוע את יום ו' בטבת כיום לאומי לציון רמת הגולן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, החוק זכה לתמיכה של כל חברי הכנסת כמעט, קואליציה ואופוזיציה יחד, מתוך אמונה בשטח של רמת הגולן ובסעיפים של החוק עצמו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר הפנים, ידידי משה ארבל, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> ערב טוב. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע, חבר הכנסת קרויזר, ראשית, אני רוצה להודות לך על המילים הטובות שעמדת ואמרת פה לשחר, היועץ שלי. אני מאוד מאוד גאה בהם, כל הצוות מסור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה, מה הוא אמר? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> כדאי לראות, זה מופיע גם בערוץ הכנסת – על זמינות, על יעילות, על אדיבות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מסכים, מסכים עם כל מילה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני חושב שבאמת צוות שמבין את החשיבות של להיות שליח ציבור, להיות זמין ולסייע, וכן להבין – הייתה פה ביקורת היום מאחת מחברות הכנסת על זה שאני שר של כולם, אז אני מאוד מאוד שמח שההבנה הזאת ברורה מאוד גם לצוות הלשכה, שאנחנו משרתי ציבור של כולם – דתיים, חילונים, יהודים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, נוצרים. כל אזרחי מדינת ישראל כולם חייבים לקבל שירות בצורה הטובה ביותר. אתמול חנכנו שתי לשכות חדשות של רשות האוכלוסין וההגירה, אחת בחולון ואחת בנתניה. באמת מרחיב את הלב לראות את צוות העובדים והעובדות כל כך מסורים. בהחלט, על כך תודתי וברכתי. אני מבקש לפתוח בהבעת תודה לחבר הכנסת קרויזר, שהניח על שולחן הכנסת את הצעת החוק שלפנינו, הצעת החוק שמדברת בעד עצמה. רמת הגולן איננה רק גבול גיאוגרפי; האחיזה של מדינת ישראל ברמת הגולן לאורך עשרות שנים לא הייתה רק צורך צבאי, אלא גם בחירה אזרחית להפריח את השטח, לבסס יישובים, להשקיע בתשתיות ולחנך דורות שלמים על ברכיה של אהבת הארץ הזאת. בשנים האחרונות אף ננקטו צעדים בין-לאומיים המבטאים את ההכרה בריבונות ישראל על רמת הגולן – בין היתר, כמובן, הכרתו הבלתי-נשכחת של הנשיא טראמפ בריבונותה של ישראל ברמת הגולן עוד בתקופת כהונתו הקודמת. החשיבות של הרמה, המחויבות שלנו אליה, לא נובעת מהכרה זרה אלא מהבנה פשוטה: מדובר במקום שהוא חלק בלתי נפרד מהמרחב שלנו, מהמרקם ומהחזון שלנו לעתיד המדינה. הצעת החוק שבפנינו עלתה לדיון בפני ועדת השרים לענייני חקיקה, והיא החליטה לתמוך בהצעה בכפוף לתנאים הבאים: האחד – ככל שיתווספו עלויות תקציביות להצעת החוק, הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה; כמו כן, כמובן, ככל שמדובר בהצעה תקציבית, הרי שנדרשת הסכמת הכנסת, והמגבלות קבועות בדין; לעניין קביעת יום לציון רמת הגולן – ציון היום במערכת החינוך ייעשה בכפוף להחלטתו של שר החינוך על כך; הסתייגות שלישית היא שמשרד החינוך לא יישא בעלות כלשהי הכרוכה ביישום הצעת החוק, וכן בהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי האוצר והחינוך ובתיאום עם משרד המשפטים. בכפוף לתנאים אלו, כמובן, שמקובלים על המציע, אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק. בסיום דבריי ובפרק הזמן שנותר אשמח באמת לנצל את ההזדמנות להתרשם מאוד מדבריו של נשיא ארגנטינה, שהיה כאן, על הדוכן הזה, ממש לפני דקות ספורות. הוא ידע לציין באמונה יוקדת את השורשים והמקורות שלנו, את החיבור שלנו לעשרת הדיברות וארון הברית, שהולך איתנו במדבר, מלווה אותנו ומשמש לנו מצפן ערכי ומוסרי כאומה. אני חושב שבאמת לשמוע את זה דווקא מאדם שאיננו יהודי – אהבתו לתנ"ך, אהבתו לישראל ואהבתו להיסטוריה ולמורשת כל כך חזקות ועצומות – אין ספק שיש בזה מים קרים לנפש עייפה, חיזוק ועידוד רב להכיר את מקור העוצמה, מקור הכוח של העם הנפלא הזה. כדבריו של מנחם בגין המנוח, כמדומני: אנחנו לא פה בזכות הכוח אלא בכוח הזכות. הספר הוא זה שמביא אותנו הנה – גם בהצעת החוק הספציפית שלך, שמדברת על הזכות ההיסטורית שלנו על חבלי המולדת, על הגולן והבשן. בפרשת השבוע, פרשת בהעלותך, מופיע דו-שיח מרתק בין משה רבנו לאהרן הכהן: "בהעלתך את הַנֵּרֹת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". חלשה דעתו של אהרן, ככה רש"י מסביר, לפי שלא השתתף בחנוכת המשכן. ואמר לו משה רבנו: "חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות". הרמב"ן בשם רבנו ניסים ועוד קדמונים כותבים שמעלת הדלקת הנרות הייתה מעלה גדולה יותר מאשר הקרבת הקורבנות, מכיוון שהיא הייתה תדירה, והיא הייתה בלתי נפסקת. הרמב"ם מביא שזה היה רמז להדלקת החנוכייה גם לאחר חורבן בית המקדש. ההמשכיות הזו, ההתמדה שאהרן מדליק ומיטיב את הנרות, "ויעש כן אהרן", מלמדות שלא שינה את אותה התרגשות, את אותה אש קודש והתלהבות שהייתה לו בתחילת הדרך. ככה הייתה יום-יום בעבודה מתמדת, סיזיפית. אני חושב שזה גם מדבר אלינו, באתגרים שלנו כאן בבית הזה. הרבה מאוד פעמים, גם ממה שהעלית – פניות ציבור זה תפקיד שוחק, וכשמקבלים פניות ציבור פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם, עלולים לא להתייחס באותו כובד ראש, באותה אחריות וחרדת קודש כמו בפניית הציבור הראשונה. לכן המשימה שלנו והמצפן מבחינתנו לקחת את המשימה הזו באותה חרדת קודש, באותה התלהבות, באותה שמחה, גם לתקופות מתקדמות יותר בתפקידינו הציבוריים. כאמור בתחילת דבריי, אני מביע את הערכתי הרבה על הצעת החוק הזו ומבקש מחברי הכנסת – בכפוף לתנאים של ועדת השרים לחקיקה – לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש מי שמתנגד לחוק. חבר הכנסת אביחי בוארון. שלוש דקות לרשותך ידידי, חבר הכנסת אביחי בוארון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, אל תתחיל לפני שאני אתחיל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הינה, איפוס. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שלפנינו היא הצעה טובה, אבל העיקר חסר מן הספר. ידידי המציע חבר הכנסת קרויזר, העיקר הוא תקציבים ולוחות זמנים. חבר כנסת קרויזר, בלי שיהיו תקציבים – אמר פה שר הבריאות, שר הפנים, סליחה - - << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> שר הבריאות לשעבר. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שר הבריאות לשעבר ושר הפנים בהווה, ידידי השר ארבל: ככל שלא יהיו תקציבים בחוק, הממשלה תתמוך בחוק. אני אומר, חבר הכנסת קרויזר: אנחנו חייבים תקציבים בחוק. אם לא יהיו תקציבים בחוק הרי שהחוק הוא אות מתה. לכן ידידיי, חבריי, אני אעזור לך, חבר הכנסת קרויזר - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> - - במהלך העבודה על החוק לצקת תקציבים ולוחות זמנים לחוק החשוב הזה, ובלבד שנעביר אותו כך ולא אחרת. מעבר לכך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר את הדבר הבא. התבשרנו לא מזמן – לפני שעה קלה התבשרנו על כך ששרים בממשלה מבקשים, מעלים את התהייה, אולי לעצור את המלחמה, לסיים את המלחמה, שהגיע הזמן לסיים את המלחמה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אסור לנו לסיים את המלחמה לפני שאנחנו מכריעים את חמאס. מי שטבח בבנינו, מי שאנס את בנותינו, מי ששרף את תינוקותינו, מצווה עלינו למחות אותו מעל פני האדמה. יראו אויבנו וישימו אל ליבם: אי-אפשר לתקוף את ישראל. קיר הברזל שנפרץ ב-7 באוקטובר חייב לעמוד, והדרך להעמיד אותו חזרה היא להשמיד את חמאס. אנחנו בישורת האחרונה לפני הכרעת חמאס. אני יודע שיש קולות כאלה ואחרים שאומרים: זאת לא הדרך. האם באמת אנחנו מכריעים? אז כן, נעשים צעדים גלויים, סמויים, עוד ועוד, בדרך למחיית חמאס מעל פני האדמה. זו המחויבות שלנו לעצמנו, לנפגעים, למשפחותיהם, לילדים שלנו, לתושבי העוטף, לתושבי מרכז הארץ, לאזרחי ישראל, לביטחון מדינת ישראל. אסור לאף אחד בהנהגה הישראלית לחשוב שאולי הגיע הזמן לעצור. אנחנו אומרים שוב ושוב, ובבסיסי צה"ל כתוב שוב ושוב, על כל הקירות: "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם", כיוון שיש משמעות לאי-שיבה עד שאתה מכלה את אויביך. יש מצווה לכלות אויב כזה, חובה לכלות אויב כזה, שאם לא כן, המסקנה שלו תהיה שאפשר לעשות איזשהו – מי שחטף בבנינו ובנותינו ידוע ידע שלא יהיה לו שום שריד ופליט. לכן, אני קורא לראש הממשלה, לשרי הקבינט המדיני-ביטחוני: הבהירו לעם ישראל, לכל מקבלי ההחלטות מסביבכם: אנחנו הולכים, כמו שאומר ראש הממשלה, עד הניצחון המוחלט. אני מחזק את ידי ראש הממשלה, שזה הקו שהוא מוביל, ובעזרת השם נגיע לניצחון הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרויזר, האם אתה רוצה להשיב על ההתנגדות של זה? בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> שמעתי את דברי הטעם של חבר הכנסת בוארון, אבל לפני כן אגיד שיש בחקיקה הזאת שני דברים: האחד, אדוני המזכיר – שההצבעה תתקיים במועד מאוחר על פי ההסכמים שיש. אדוני השר - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא אמר קודם שכן. הוא אמר. אני ראיתי. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אוקיי, הוא אמר שכן. דבר שני – אני רוצה לנצל את ההזדמנות, כי לא הספקתי בפרק הזמן שנותר לי בהנמקה מהצד. הגולן, יש בו הרבה דברים מיוחדים, אבל אחד הדברים שבאמת מייחדים אותו בעת הזו הוא שיתוף פעולה מדהים של כלל ראשי הרשויות ברמת הגולן. יש את העיר קצרין, שעומד בראשה חברי, חבר יקר, יהודה דואה, ראש עיר צעיר, נמרץ. הוא עושה מהפך אדיר. אתה נכנס לקצרין ואתה רואה בנייה. הוא מנצל כל חלקה בעיר לפתח את המקום הזה, ובסופו של דבר אנחנו, כתושבי הגולן – כשהעיר המרכזית חזקה, אז כל מרחב הגולן הוא חזק. על כל המועצה האזורית גולן – הציבור צריך להבין, זה שטח אדיר, השטח מהחרמון, מהיישובים הצפוניים, ממג'דל שמס ועד מבוא חמה, חמת גדר, ועד למטה. זה כמו גדרה–חדרה, אלה הפרופורציות. זה שטח עצום. מנהל את המועצה בצורה מרשימה ומופתית חבר יקר, אורי קלנר, מג"ד במילואים, שלחם ברצועת עזה ב-7 באוקטובר, ובאמת מהווה דוגמה ומופת איך ראש רשות – בוודאי ראש רשות כזאת גדולה, עם יישובים דתיים, יישובים חילוניים, יישובים מעורבים של דתיים וחילונים, קיבוצים, מושבים והעיר קצרין והרשויות הדרוזיות, עובדים באמת בצורה מרשימה. ויליאם אבו עואד מבוקעאתא, דולאן אבו סאלח ממג'דל שמס, סלמאן בטחיש ממסעדה ואיל מוגרבי מעין קנייא – באמת אתה רואה חבל ארץ שמורכב מדתיים, חילונים, יהודים ודרוזים, ואתה מגיע ומתרשם מהיכולת של ראשי רשויות לשים בצד כל מיני עניינים שבקלות היו יכולים לגרום שם לסכסוכים ולעיכוב של פיתוחה של רמת הגולן. וזה בדיוק מה שאני רוצה לענות לך, חבר הכנסת בוארון, שאחד החוסרים המהותיים בחוק – אני מאוד מקווה שכרגע בהסכמה, כדי לקדם את החוק הורדנו את הנושא התקציבי הקבוע, אבל כן, ביחד נוכל, עם חברי הכנסת ועם הממשלה, להגיע להבנות כדי שאנחנו נמשיך להיות העיניים של המדינה, נוכל להמשיך לשמור על הריאה הירוקה הגדולה ביותר במדינת ישראל, על השטח המיוחד הזה, על המרקם האנושי שבו. רמת הגולן תצטרך תקציבים קבועים לחינוך, לתעסוקה, לא להביא עוד מפעל ללואו-טק, להביא את ההייטק, להביא את היכולת של מדינת ישראל בשילוב של הייטק וחקלאות, שזה דבר שהוא מאוד נפוץ עכשיו ברמת הגולן, בחינוך, ברפואה. יש המון נושאים שהפריפריה סובלת מהם, ולכן שמחתי מאוד שעלית לפה והעלית את הנקודה הזו. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> החוק לדוגמה הוא חוק ירושלים, שיש בו תקציב קבוע. אותו דבר רמת הגולן. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חד-משמעית. תודה שהעלית את ההתנגדות הזו, ואני מאוד מקווה שביחד נוכל לשנות ולהוסיף. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. כאמור, הצבעה תתקיים במועד אחר, כפי שסוכם. << הצח >> הצעת חוק שמירה על גבולות המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5737/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת עמית הלוי) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שמירה על גבולות המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עמית הלוי. אני מזמין את חבר הכנסת עמית הלוי להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, כך נפסק בשולחן ערוך: אם נוכרים מתקיפים יישוב בישראל ובאים כדי להרוג, יוצאים נגדם למלחמה גם בשבת. מחללים שבת, זה ברור. אם הם באים רק לגנוב, אז יש מחלוקת. אבל לכל הדעות, פוסק השולחן ערוך, כפי שמופיע בגמרא במסכת עירובין: בעיר הסמוכה לספר – כלומר, ביישוב שהוא סמוך לגבול, ליד הגבול – אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי קש ותבן, יוצאים עליהם בכלי זנן ומחללים עליהם את השבת. כלומר, גם אם הם באו לגנוב דברים חסרי ערך – קש, תבן – אם מדובר ביישוב שנמצא על הגבול, יישוב שנמצא בספר, יוצאים למלחמה כאילו מדובר בדיני נפשות, מחללים את השבת. למה? לא בגלל שיש סכנה באירוע עצמו – כאמור, הם באו רק לגנוב – אלא בגלל שמבחינת חכמינו, אם במוקד המשטרתי דווח על פריצה של מחסן קש אבל בגבול, זה אירוע קיומי לארמון המלוכה בירושלים, כיוון שפגיעה בגבול היא פגיעה דרמטית בביטחון הלאומי, היא סכנה לאומית של ממש. זו לא אמורה להיות תובנה רק של חכמים כמו חכמינו, זה אמור להיות מובן מאליו. וזה אכן מובן מאליו לרוב העמים והמדינות – עם שלא מקפיד לשמור על הגבולות שלו כמו דבר קדוש, מערער על יסודות הביטחון הלאומי שלו. הגבולות הם הרי המסגרת הריבונית של כל מדינה, הם הביטוי הממשי של הריבונות שלה מול כל המדינות והעמים האחרים. הם נועדו להבטיח את שימורה של הריבונות. חדירה מעבר לגבול על ידי מדינה אחרת היא קזוס בלי, זו עילה למלחמה. לכן כל קדיחה של חור, גם בגודל של סיכה – גם אם העברת שם, אדוני, בועות אוויר – זאת הפרה בוטה של הריבונות. והכול מתחיל ממושגי היסוד. מה ההגדרה של ביטחון המדינה? היא לא יכולה להיות הגדרה צרה מטבעה. שמירה על הביטחון זה לא רק יירוט הטיל בעת מעופו, כמו שקורה כאן כבר שנים; שמירה על הביטחון זה לא רק לסכל את הטרוריסט בדרכו לבצע פיגוע, אלא בעיקר ההגדרה הרחבה של סיכול התשתיות, התמודדות עם התשתיות שמהן נובעים כל האיומים והסכנות. החשבון הוא גם לא חשבון פרטי. לא בוחנים פיקוח נפש על הפרטים, אם בעיר הזאת יהיה פיקוח נפש של אדם מסוים או לא – אם כך הרי אסור היה לחלל את השבת בשביל קש ותבן – אלא חשבון לאומי, כיוון שברגע שהאויבים יודעים שהגבולות הלאומיים חלשים ומחוררים, הם יודעים שאנחנו חלשים, שאנחנו קלים לכיבוש. זה פיקוח נפש לאומי, וזה מחייב חילול שבת, גם אם זו לא כוונתם במעשה הספציפי הזה שהם גונבים את הקש או התבן. החוק הזה שאני מעלה כאן עכשיו במליאה, שעליו נצביע בפעם אחרת, אבל ההנמקה היא עכשיו, שאותו אני מנמק עכשיו, בא לסתום את החורים הללו; לא רק את החורים בגבול, אלא את החורים שנוצרו גם אצלנו בתודעה, בתפיסת הביטחון. אני אומר את זה לכם, אזרחי ישראל, בפרט לתושבים הסמוכים לגבולות. לכם, האמת, לא צריך לומר. הייתי לא מזמן, אדוני, בכרם שלום, בשלומית, בבקעת הירדן – הגבולות שלנו עם מצרים ועם ירדן מחוררים לא מאתמול, זה תקופה ארוכה. בגבול הערבה, בניצנה, בקציעות, בפתחת שלום, בחולות חלוצה – בכל המקומות הללו יש בכל לילה עשרות הברחות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היית בכל המקומות האלה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. עשרות הברחות. אני חוזר על העובדות: במצטבר, עשרות הברחות בלילה, אלפי הברחות בשנה. שם לא מדובר על קש ותבן, שם מדובר על סמים במקרה הגרוע, כספים במקרה הגרוע יותר, ובמקרה החמור והדי-רווח – נשקים: קלצ'ניקובים, רימונים, מחסניות. הרבש"צים והחיילים תופסים שם רחפנים שמסוגלים לשאת 30, 50, 70 ק"ג. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> יש כבר 100. יש כבר 100 קילו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש גם 100. הם יוצאים לסיני או לירדן, ועל ידי בדואי בנגב – הוא מפעיל את הרחפן, הוא נוחת בסיני, שם האמל"ח נטען על הרחפן, והוא חוזר לנגב עם הנשקים. כן, זה מעל הגדר של המיליארדים – שעון החול, ובעיקר חול וחול. בשבועות האחרונים יש תופעה מסוכנת – כשאני הייתי בכרם שלום, באותו שבוע, שלוש פעמים בשבוע היו הברחות כאלה: הרחפן הולך לסיני, מטעינים עליו נשקים, חוזר לנגב, ומשם לחאן יונס, עם כספים ועם קלצ'ניקובים. שואלים מאיפה יש מזומנים לחמאס – הינה מסלול אחד, כמובן לא היחיד. מה עושים עם זה, אתם שואלים, אזרחי ישראל. גם אני שאלתי. שאלתי את הכוחות בשטח – גם בגבול עם מצרים, גם בסיור שקיימנו עם יו"ר הוועדה לביטחון לאומי צביקה פוגל לפני יותר משנה בגבול ירדן. מי מטפל? אז מציגים לנו פה פלסטר ושם איזו מצלמה. ואני שואל מי מטפל בתשתיות. הרי רשת ההברחה הזאת היא לא כמה מאות שקלים, זה מיליונים. מי מטפל ברשת ההברחות? לא ברחפן כשהוא בדרך אלינו. מה הענישה? איך משתקים? איך מחסלים את הרשת הזאת? אני שואל את המשטרה – משטרת ישראל אומרת: אין לנו כלים להתמודד עם זה. למה אין כלים להתמודד עם זה? כי זה בכל מיני אפליקציות, תוכנות, שאנחנו לא יכולים להיכנס אליהן. אז מי יכול להיכנס? אומר לי קצין בכיר במשטרה: זה השב"כ. נו, פניתם לשב"כ? אני שואל אותו. אומר: פנינו. מה קרה? אומר: השב"כ אומר: אני לא יכול לטפל בזה. למה? הברחות בגבול זה עניין פלילי, זה לא ביטחוני. למרות שאני סוחב פה שנתיים בוועדת החוץ והביטחון עם חוויות די קשות, אני חייב לומר, עם נציגי מערכת הביטחון, בעולם המושגים, בכל זאת אני נדהמתי. שאלתי את קצין המשטרה: אתה בטוח שהשב"כ אמר לך שחדירה בגבול היא לא עניין ביטחוני, היא עניין פלילי? כן. תחזיקו חזק, התשובה הזאת היא גם תשובה על החוק הזה. זו התשובה שקיבלנו בוועדת השרים לחקיקה. לא רק שב"כ, כל גופי הביטחון אמרו, כל גופי הביטחון אמרו, שחדירה בגבול היא לא עניין ביטחוני. אז זו מהותו של החוק. קודם כול, החוק מגדיר לראשונה כל הברחה בגבול כעניין ביטחוני. החוק לא עוסק במי שהבריח במעבר הגבול, חשוב לי להבהיר את זה. מי שמבריח במעבר הגבול הוא אדם שעובר בהיתר. נניח שאדם עובר בנתב"ג, אדוני היושב בראש, עובר בנמל – הוא עובר במקום שהריבונות התירה לו, כלומר הוא עובר במעבר, המעבר מותר. הוא החביא יהלומים בכיס? אז הוא פגע בהסדר, הוא צריך לשלם על זה מחיר, אבל הוא לא פגע בריבונות. הוא עובר במקום שמותר לעבור בו. אבל מי שעובר בגבול מצרים מעל הגדר, מתחת לגדר, הוא פוגע בריבונות. ולשמוע את זה מהשב"כ אחרי 7 באוקטובר, אחרי 7 באוקטובר. אני אומר לך, ראש השב"כ היוצא, המכהן, איך שאתה מגדיר את עצמך, רונן בר, ולכל בכירי השב"כ: אנחנו אחרי 7 באוקטובר. ברשימת הדברים שנכללו בקונספציה של מערכת הביטחון, ובראשה אצלכם, בשב"כ, היה המושג מהו גבול. הרי הגדר מול עזה, שהחשיבו אותה כגבול – לא אני, אבל החשיבו אותה כגבול לכל דבר ועניין – ספגה התקפות קבועות, הפגנות סוערות בכל כמה ימים, התפרעויות של אלפי צעירים בימי שישי, לא רק בימי שישי. זרקו על הגדר מקלות, על החיילים, בלוני נפץ, מה לא היה שם. אבל בשב"כ, מה אמרו? אתה זוכר? לפני 7 באוקטובר: לא לעשות מזה עניין. אז מה אם זה גבול? אז מה אם זה על האף של החיילים שניצבו חסרי אונים? אז מה אם היה כבר נער אחד שהכניס רובה וחיסל לנו את בראל חדריה, השם ייקום דמו, ממרחק אפס? משהו השתנה? משהו השתנה ביחס לגבול? זו אותה הגדר. אחר כך היו שם טרקטורים, הטרקטורים שהתצפיתניות ראו והתריעו. אמרו: זה לא לפי הנוהל. מה עושה שם הטרקטור? שאלה אחת התצפיתניות. אמרו לה: זה בסדר, תעזבי, זה חקלאי. אלו עניינים פרטיים, זה חקלאי, זה עניין כלכלי, עניין פרטי. הסגת גבול לא יכולה להיות עניין פרטי. לא יכולה להיות עניין פרטי. הסגת גבול של מדינה. עם הוא לא עסק פרטי. מדינה היא לא אוסף של נחלות ומגרשים. אגב, גם שירות הביטחון הכללי צריך לחשוב כשירות ביטחון כללי, לא פרטי. הוא לא חברת אבטחה פרטית. ולכן, חבריי וחברותיי לכנסת, אני אומר: הצרה היותר-גדולה שלנו, כפי שהתברר בוועדת השרים לחקיקה, היא שהקונספציה הזאת עדיין כאן. תפיסת עולם אינדיבידואליסטית, מרקסיסטית, החריבה את כל מושגי היסוד, לא רק של התרבות והחברה – גם של תפיסת הביטחון שלנו. זה לא החור בגדר, זה החור בראש. עד שלא נסתום אותו, עד שלא נתקן את מושגי היסוד, נבין מהו גבול, מהו אויב, מהי מלחמה, מהו ניצחון – הרשימה הזאת התבררה כארוכה מדי. בחוק הזה אנחנו מתחילים במושג גבול – מהו גבול. מי שפוגע בגבולותינו הגיאוגרפיים פוגע בביטחון הלאומי, כי הוא מפר את הריבונות. אלו דברים פשוטים, הם היו אמורים להיות פשוטים גם לגופי הביטחון, ולכן כאב לי מאוד לראות את החלטת ועדת השרים, שקבעה אלף מגבלות על החוק הזה. זה היה צריך להיות מובן מאליו. זאת הייתה צריכה להיות גם חקיקה מהירה שתעבור במושב הזה. הגבולות שלנו פרוצים. אני אומר כאן מעל במת הכנסת לראשי מערכת הביטחון, לך, אדוני היושב-ראש, גם לחבריי לממשלה: אל תאמרו לא ידענו, אל תעצמו עיניים. אל תיתנו לגופי הביטחון, שנכשלו כישלון חרוץ ועדיין שבויים בקונספציה, להכתיב לכם את המדיניות. בואו נתייחס בכבוד לעצמנו, לריבונות שלנו, ממילא גם לגבולות הקדושים שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר המשפטים יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יריב, את כל עשר הדקות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם אם תיתן לו 20 דקות הוא ידבר. הוא האחרון שצריך להגיד לו. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, איך אומרים, עשיתי כל מיני דברים פה באמת כיו"ר קואליציה, אבל אני לא זוכר אירוע כזה, אז תמיד יש תקדים ומשהו שלא חווינו. היו לא פעם משיכות זמנים, אבל זה – צריך להגיד שאפילו קיבלנו סיוע בין-לאומי כדי לעזור לנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, הוא בא לעזור לנו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - הפיליבסטר הזה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> צריך באמת להגיד שהייתה לנו כאן זכות לשמוע נאום של מנהיג ענק, של נשיא ארגנטינה. והלוואי שגם בעולם – וצריך להגיד את האמת: גם כאן יש הרבה מה ללמוד ממנו, הרבה הרבה מה ללמוד ממנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שגם בישראל ילמדו מה זאת אהבת ישראל. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא רק אהבת ישראל, גם צדק, אדוני היושב-ראש. צדק. פשוט לראות את הדברים כמו שהוא הדגיש ואמר כל הזמן. יש טוב ויש רע, ואי-אפשר לטשטש את זה ואי-אפשר לבלבל בין הדברים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> צריך לבחור. פעם היה פרווה, היום צריך לבחור – או טוב או רע. אין באמצע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נכון, ומי שלא יודע להילחם על הטוב יקבל את הרע. ומי שלא יודע לעמוד לצד הטוב בסוף ישלם את מחיר הרוע. אני חושב שהמסר הזה הוא מסר חזק ועוצמתי וגם נכון. אבל אני רוצה לדבר כרגע על הצעת החוק של חבר הכנסת עמית הלוי, שמבקש להוסיף ולתקן את הסוגיה של הברחות שלא נעשות דרך תחנת גבול, קרי תוך שבירת הגבולות, ולהפוך אותה לעבירה שנשענת על העיקרון של פגיעה בריבונות המדינה ובשלמותה לפי סעיף 97 לחוק העונשין, ולקבוע בצידה גם עונש מאסר כבד. כפועל יוצא מזה הוא גם מציע לתקן את סעיף 7(ב) לחוק שירות הביטחון הכללי ולהטיל על השב"כ את התפקיד הנוסף של סיכול ומניעה של עבירות הברחה כאמור. אני חושב שההצעה הזאת היא הצעה חשובה מאוד גם בהיבט המעשי, אבל לא פחות מזה – וחבר הכנסת עמית הלוי גם הסביר את זה – בהיבט העקרוני של העניין. יש קלות בלתי נסבלת, אדוני היושב-ראש, של פריצת הגבולות, והקלות הזו נובעת מהעובדה שיש הרבה דרכים לפרוץ גבולות היום. אם פעם היית צריך לעשות את זה רק רגלית, ואחר כך היית יכול לעשות את זה אולי בכל מיני אמצעים קצת יותר מסובכים, אבל עדיין לא מורכבים מדיי, היום אתה פשוט מעלה כל רחפן פשוט, והרי לך שהגבול הופך לתיאורטי. ולך תדע לאיזה טכנולוגיות אנחנו עוד צפויים וכמה הדבר הזה יהפוך ליותר קל. בצד ההברחה של – איך נגיד את זה – סחורות וחומרים, מה שמתחיל אולי בהברחות פליליות באופיין, מהר מאוד הופך למשהו אחר לגמרי, עם הברחות של נשק, ואחר כך או במקביל גם סחר בבני אדם והברחות של נשים למטרות זנות וכל מיני דברים מהסוג הזה. אחר כך זה גם מתקדם למקומות אחרים, ולמצעדים, ולכל מיני דברים שעלולים להגיע לכדי ניסיון לעבור את הגבול ולהשתקע כאן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לעבור את הגבול תרתי משמע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. וראינו תופעות כאלה של הסתננות בהיקפים אדירים בניסיון למצוא מקומות עבודה, וזה יכול להיות גם למטרות אחרות. הדבר הזה הוא מסוכן לכל מדינה והוא מסוכן בכל מצב, אבל הוא מסוכן שבעתיים למדינת ישראל בכל ההיבטים. בהיבט הדמוגרפי – בטח נוכח העובדה שאנחנו גובלים במדינות שמצבן הכלכלי הרבה פחות טוב משלנו, ובעצם אנחנו אחת משתי המדינות המערביות היחידות בעולם שיש להן גבול יבשתי עם אפריקה. המדינה השנייה היא ספרד, שיש לה שתי ערים, סאוטה ומלייה, שנמצאות בצפון אפריקה, בחופי הים התיכון, והם אכן מתמודדים שם עם בעיות אדירות של הסתננות בהיקפים עצומים. אנחנו נמצאים בסיכון שנראה תופעות כאלה גם בהסתננות דרך הים. הסיכון שאנחנו נמצאים בו הוא כמובן גם סיכון ביטחוני עצום, משום שכשמבריחים נשק ומבריחים כסף לארגוני טרור, ומבריחים חומרים כאלה ואחרים שיכולים לשמש טרור. כולם מבינים מה המשמעות של זה. אגב, יש בזה אפילו פוטנציאל עצום לאירועים מדהימים שאנחנו רואים – הברחת בעלי חיים בכל מיני דרכים כאלה, עם הסיכון שזה עושה לטבע, ומחלות, וכמעט כל דבר שנעלה בדעתנו קשור בנושא הזה, ואני חושב שהוא מחייב תשומת לב אחרת לגמרי. עכשיו, ככל שהדרכים משתכללות, ככל שההיקפים גדלים, הדבר הזה מחייב אותנו לכלים אחרים לגמרי בהתמודדות. וכאן צריך להגיד שני דברים: האחד, זה מצריך אותנו לאמירה ערכית עקרונית שאומרת: גבולות המדינה לא יכולים להיות פרוצים, ואנחנו מתייחסים לפריצה של הגבול בכל החומרה. משום שאם לא נתייחס לדבר הזה כאשר פורצים את הגבול כדי להבריח בעל חיים, יבריחו סמים; אם לא נתייחס לזה בעוצמה כשמבריחים סמים, יבריחו נשק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא אמר, הוא הזכיר את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואם לא נתייחס לזה בחומרה המספקת כשמבריחים נשק, בסוף נמצא גם פלישות קרקעיות וכל מיני דברים אחרים. והדבר השני הוא במישור המעשי, משום שכדי להתמודד עם זה אי-אפשר יותר להתמודד בכלים שאולי פעם הספיקו, ויש צורך בכלים אחרים. ומי שיש לו גם את הכלים – ואגב, גם את האחריות והסמכות במקרים האלה – בסוף זה שירות הביטחון הכללי, שאמור להגן ולשמור על ריבונותה של המדינה, על כל ההיבטים שקשורים בזה. ובוודאי שפריצת גבולות זו פגיעה בריבונות מהקשות שישנן. אני חושב שלכן הצעת החוק הזאת באמת – כך גם קבעה ועדת השרים – התכלית שלה היא חשובה מאוד: בצד העקרוני של התייחסות לנושא, מהזווית הנכונה שצריך להתייחס אליו, ובצד המעשי, של יצירת הכלים, סל הכלים המלא ורתימת הכוחות הטובים ביותר שיש לנו כדי שיוכלו להתמודד עם העניין הזה, בתוספת לכל מי שכבר עושה עבודת קודש במאבק בנושאים האלה. צריך לעסוק גם בנושאים פיזיים. צריך יותר כוחות סיור וצריך גדרות וצריך אמצעים כאלה ואחרים, אבל בסוף אין תחליף גם ליכולות שיש לשירות הביטחון הכללי בתחומי הסיכול והמניעה. אני חושב שהעבודה המשולבת והמשותפת של כל הכוחות זה מה שנדרש וזה גם מה שנכון, שוב, ברמה העקרונית. לפיכך, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק הפרטית בקריאה הטרומית, ואני רוצה אפילו לומר, חבר הכנסת הלוי, לא רק לתמוך בזה אלא גם להביע הערכה לאופן שבו העלית את העניין הזה, לתפיסה הכוללת. צריך לומר, את מה שאתה ראית לא כולם ראו ולא בהכרח שמו את האצבע בצורה כל כך מדויקת על הדרך הנכונה לפעול בעניין הזה. אתה ראוי בהחלט לברכה גדולה. זו זכות גדולה. מה שהוחלט בוועדת השרים לחקיקה הוא שלאחר הקריאה הטרומית, הצעת החוק הזו תמתין חמישה שבועות להצעת חוק ממשלתית - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתנגד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - משום שכל הגורמים הסכימו שצריך לעשות כאן עבודה רצינית ולטפל בעניין הזה. אבל מכיוון שהנושא הוא כל כך חשוב, ומכיוון שמטבע הדברים הגורמים הרלוונטיים לעבודת המטה הזאת עסוקים בהרבה מאוד דברים אחרים – ואני לא חושב שהם מזניחים את העניין אלא באמת נתונים בעומס גדול – ההחלטה שקיבלנו בוועדת השרים היא לתת להם פרק זמן של חמישה שבועות. הם יצליחו בזמן הזה באמת לעשות עבודה ולייצר הצעה ממשלתית. אם תהיה כזאת, נעביר אותה ואחר כך נמזג את הצעת החוק איתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בפגרה, בקיצור. עמית, בפגרה ניפגש. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, זה לא בפגרה. חמישה שבועות זה לא בפגרה. ההחלטה הזו גם לא התקבלה השבוע, היא התקבלה כבר מזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, היא התקבלה – אבל אין הצבעה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני אומר שוב: אם תהיה הצעה כזאת אז מה טוב – אפשר יהיה למזג את ההצעות – ואם לא, נוכח חשיבות הנושא והצורך באמת להסדיר אותו ללא דיחוי, אפשר יהיה להמשיך בהליכי החקיקה בלי להמתין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר, אני חייב. הוציאו עכשיו עוד תמונה. החזירו, הבנתי. הורידו תמונה של עוד חטוף. זה מראה – באמת כל הכבוד לצה"ל ולשב"כ. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כל הכבוד לכל כוחות הביטחון ולכל מי שעוסק במלאכת הקודש הזו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. לצערנו, הוא חזר מת, אבל - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> המחויבות שלנו להשבת כלל החטופים היא מוחלטת, והיא לא תשתנה עד שהחטוף האחרון ישוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מקווה שלא יהיו יותר תמונות פה מול העיניים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. בכל מקרה, בהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי הביטחון הלאומי, המשפטים, הביטחון ובתיאום עם משרד ראש הממשלה, המל"ל ומשרד האוצר. אנחנו נחזיר את הצעת החוק לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה, בעיקר כדי לראות אם באמת יש הצעה ממשלתית ואם יש דיוקים והתאמות שצריך לעשות. אני רוצה שוב להודות לך, חבר הכנסת עמית הלוי, לבקש מהכנסת לתמוך בהצעה החשובה הזו ולקוות שהיא תושלם במהרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, השר לוין. איזה כישרון זה. אני הייתי אומר את כל מה שאמרת בשתי דקות, אבל איך ניתחת את זה בעשר דקות. זה כישרון, באמת, כישרון. יש לך כישרון, חבל על הזמן. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לא סתם הוא שר המשפטים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון, לא בכדי. חבר הכנסת בוארון ביקש להתנגד לידידו עמית הלוי. בואו נשמע. מעניין לשמוע למה אתה מתנגד לחוק חשוב כזה. איך אפשר להתנגד לחוק הזה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תכף תשמע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא מבין. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא רוצה למתוח את הגבולות עוד, לא מספיק - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אין ספק שאתה בכיוון, אדוני יושב-ראש הקואליציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - חבר הכנסת בוארון. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש להתנגד להצעת החוק הזאת מהטעם הפשוט: משפט אחד לא הזכרת, חברי חבר הכנסת עמית הלוי: "תחילת נפילה – ניסה", דהיינו, כשתוקפים יישוב ספר על עסקי קש ותבן, אז מתחילים מענייני ממון – אפשר לומר פרוטקשן – אבל אז, האומץ והחשק והתיאבון גוברים, ונזקי הרכוש הופכים להיות גם נזקי גוף ונפש, ואז האלמנט של האויב, האלמנט הלאומני, מתגבר, והוא רוצה להתחיל לכבוש. אבל איפה החילוק שלי על חברי עמית הלוי? החוק הזה לא היה צריך להיות מתוח, חברי חבר הכנסת עמית הלוי, רק על גבולות ישראל, אלא גם ביישובים שעוטפים את שטחי הרשות הפלסטינית דהיום. אנחנו כולנו מקווים שהשטחים האלה יחזרו כמובן להחזקה ישראלית מלאה. גם את היישובים האלה ביהודה ושומרון ומסביב ליהודה ושומרון צריך להכליל בתוך החוק הזה, ולמצוא את הדרך להכליל אותם ולהחיל את הכלל הזה גם עליהם. כי אם יישוב כמו כוכב יאיר – ולא רק על הברחה, אלא על תקיפה ממונית – אם יישוב כמו כוכב יאיר מותקף מכפר ערבי ביהודה ושומרון, הרי הוא צריך להיכלל בחוק. זה בדיוק אותם אלמנטים שהחוק החשוב הזה אמור לחול עליהם, ופשוט יש לפרוס את הגבולות שלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה לא מתנגד לחוק, אתה רוצה להרחיב אותו. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> לא למהותו אלא לצורתו, נאמר זאת כך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לצורתו. צורנית. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בזמן שנשאר לי אני רוצה לומר את הדברים הבאים – מעניין לעניין באותו עניין: אתמול זכיתי להשתתף בחנוכת תחילת העבודות על כביש 60, כביש שהוא ציר מרכזי בגב ההר. זה נקרא דרך האבות, אבל אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זו גם דרך הבנים, כיוון שמי שהולכים לנסוע בכביש הזה הם לא רק אנו, זה אנו ובנינו ובני-בנינו, שהולכים לנסוע מצפון לדרום – מערד בדרום ועד לעפולה ויותר מזה בצפון. הדרך הזאת, דרך האבות, הופכת להיות בעצם כביש 8, בדחיפתה הנמרצת של שרת התחבורה מירי רגב, שצריך לתת לה את כל הקרדיט. היא ממשיכה את דרכו של שר התחבורה הקודם בצלאל סמוטריץ' ושל השר הקודם-קודם, שר הביטחון דהיום, השר ישראל כץ. ביחד השלישייה הזו, הטרויקה המופלאה הזאת, בעצם מחוללת מהפכה בכל כבישי יהודה ושומרון. צריך לתת להם את כל הגיבוי. אני 30 שנה מתגורר ביהודה ושומרון. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, מהפכה כזאת לא ראינו בשטח עשרות שנים. זאת ממש גאולת ישראל. אנחנו אומרים – שירו של נתן אלתרמן פועם בנו: "נלבישך שלמת בטון ומלט". זו גאולתם של ישראל, ומגיע להם כל הברכות על המהפכה הזו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מתפללים שהמהפכה הזאת תביא את כל עם ישראל ליהודה ושומרון, לא חצי מיליון תושבים ולא מיליון תושבים אלא הרבה מעבר לכך, ונראה את הארץ בפריחתה ובבניינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אתה רוצה להשיב על התנגדות של ידידך, חבר כנסת אביחי בוארון, אז בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. לשר אתה צריך להסכים או לא להסכים, אבל אין הצבעה, זה לא רלוונטי. תגיד שההצבעה במועד אחר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, ההצבעה תהיה במועד אחר, אני רוצה אבל להתייחס לדברים שאמר כאן שר המשפטים ידידי השר יריב לוין. החוק הממשלתי שמקדמים גופי הביטחון, שמקדמת הממשלה, עוסק בדבר אחר לגמרי – הוא עוסק בהחמרת ענישה על הברחת אמל"ח, על הברחת נשק. חשוב מאוד שהממשלה תעשה את זה. ההצמדה של החוק שלי לחוק הזה היא שיתוף השם בלבד. החוק, או נקרא לזה ככה, החור שאותו אני רוצה לסתום – אתה יודע, חכמינו אמרו, אדוני היושב-ראש: לא העכבר גנב, החור גנב. החור שגונב במקרה הזה הוא לא החור בגבול, זה החור בראש, החור בתפיסת הביטחון. והעובדה שכל גופי הביטחון – לכן אמרתי בסוף דבריי לממשלה: אל תעצמו עיניים ואל תלכו שבי שוב אחרי גופי הביטחון. אתה יודע, היה פה פעם שר חינוך, קראו לו זלמן ארן, והוא אמר: אני הולך אחרי בן-גוריון בעיניים עצומות, אבל מדי פעם אני פותח עין אחת כדי לראות שבן-גוריון לא הולך בעיניים עצומות. צריך לפעמים לבדוק. היום אנחנו – כשגופי הביטחון עולים לוועדת שרים, מגישים חוות דעת ואומרים: אנחנו מתנגדים – למה? אנחנו מתנגדים לכל מה שהסברת פה בטוב טעם ודעת, שמי שפוגע, מפר, מחורר את הגבול, מסיג את הגבול – לא משנה עם מה, עם שפנים. אגב, כספים לחמאס היום זה נשק. מזומנים היום לחמאס זה נשק. כמו שאמרתי, זה עובר מסיני – נגב – ח'אן יונס. אבל גם אם זה היה בועות אוויר, זאת פגיעה בריבונות שלנו, ואין פגיעה בביטחון הלאומי יותר מפגיעה בריבונות, יותר מפגיעה בגבולות. העובדה שהחבורה הזאת של ראשי מערכת הביטחון – פשוט אי-אפשר להאמין לדבר הזה – ראשי השב"כ, ראשי הצבא, במל"ל, עומדים בוועדת שרים אחרי 7 באוקטובר; אחרי שקברנו את בראל חדריה; אחרי שהתצפיתניות אמרו: יש פה טרקטור, ואמרו להם: ציפור; אחרי שראו אותם מתקרבים לגדר כל יום שישי, אמרו: זה כלום. אתם מכירים את התחקירים, הם הכינו את המקומות, איפה הם יורידו את הגדרות. והם אומרים: גדר זה לא גבול, זה שום דבר. אם מבריחים זה שום דבר, זה לא עניין ביטחוני, לכן שב"כ לא יכול לעסוק בזה, כי זה לא עניין ביטחוני. כלומר הקונספציה עוד כאן. אנחנו שנה וחצי אחרי 7 באוקטובר, וככה במערכת הביטחון הישראלית תופסים גבול. אני אומר לך יותר מזה, אדוני היושב-ראש, ככה הם תופסים מלחמה, ככה הם תופסים מדינה, כלומר ככה הם תופסים, הכוונה בצורה קלוקלת, משובשת. לכן גם אנחנו 20 חודשים בסמטאות עזה במקום לציין את הניצחון המוחלט מזמן. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. כאמור, הצבעה תהיה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5433/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אושר שקלים) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אושר שקלים. לרשותך דקה מהמיקרופון בצד לנימוק הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ההצעה שלי מנסה פשוט לעשות איזשהו סדר ולתת אפשרות לנשים עצמאיות, פרילנסריות, בעלות עסקים קטנים, שכאשר הן יוצאות לחופשת הלידה הן יוכלו לעבוד עד כ-50% משרה, במטרה לשמר את העסקים שלהן, את הלקוחות שלהן, וזה – בנפרד מהיכולת שלהן לקבל את מענק הלידה. כי במצב היום, אישה שיוצאת לחופשת לידה מנועה מלעבוד בעסק שלה, ואחרי חצי שנה של חופשת לידה היא צריכה להתניע את כל העסק שלה מחדש. לכן, אנחנו נותנים אפשרות בהצעת החוק הזו שהיא תוכל לעבוד עד כ-50% משרה בלי שום קשר למענק הלידה שזכותה לקבל. ככה תיגרם גם יציבות כלכלית וגם לשמר את הלקוחות שלה. אני חושב שזה חוק סופר-חברתי, סופר-נכון ומאוד צודק. אני מצפה שכולם יתמכו בזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. השרה מאי גולן תציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כפי שהיטיב חברי חבר הכנסת להסביר, מדובר בהצעת חוק חשובה ונכונה. המטרה של דמי לידה הוא עיקרון סוציאלי ראשון במעלה. לאחר הלידה תוכל היולדת לאזור כוחות, לשהות ולטפל בתינוקה לכל הפחות בשבועות הראשונים להיוולדו. כפועל יוצא מעיקרון זה אף נקבע בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, כי על המעסיק חל איסור להעסיק את העובדת בתקופת חופשת הלידה. אבל לגבי עצמאיות, אני סבור – אני עונה בשם שר העבודה – שזה נכון והוגן לשמור את האיזון בין מנוחת היולדת לשימור מקור הפרנסה בעסק העצמאי שאותו היא מנהלת. הצעת החוק שמציע חברי היא בהחלט הצעה חיובית, שמאפשרת איזון נכון בין שני האינטרסים: מצד אחד היולדת זוכה למנוחה במימון מלא, ומאידך גיסא מאפשרת לאותה יולדת עצמאית לשמר את העסק שבבעלותה. לכן אני קורא לחבריי, חברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק. אני אגיד בשמי, במאמר מוסגר, שהצעת החוק היא טובה וחשובה. אשריך שהגשת אותה. אני קוראת לכלל חברי הבית לתמוך בה. לעניינים אחרים, שאני אנצל את ההזדמנות לדבר עליהם – אני רוצה לומר שאנחנו עומדים כאן בימים מתוחים בתוך המדינה פנימה ומול אויבינו. במצבים כאלה אנחנו דורשים לכידות, סולידריות, הפנמה שכולנו אומה אחת עם גורל אחד. אירועים כאלה דורשים חוסן פנימי שלנו מול איומי חוץ גורפים וקשים. התלמוד הבבלי, במסכת ברכות, דף ו', עמ' ב', דן במצווה הגדולה לשמח חתן וכלה. לדעת רבי אבהו, מי שעושה כן כאילו הקריב קורבן תודה בבית המקדש. אז מי שככה מלגלג על הליכודניקים שהולכים להרבה חתונות, אתם יכולים ככה לדעת שאנחנו עושים מצווה גדולה. נכון, אדוני היושב בראש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תודה. לדעת רב נחמן בר יצחק, הרי הוא אפילו "כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים" – עד כדי כך יש גדלות הנפש במצווה הזאת שבה אדם מצליח לשמוח בשמחת זולתו, ורואה בהצלחתו ובשגשוגו הישג אישי שלו ממש. אבל למרבה הצער, אדוני היושב-ראש – ואני אומרת זאת בכאב רב – לא כולם מתעלים לגודל השעה. דוגמה מכוערת אחת ספציפית לאחרונה היא מה שקורה מסביב לחתונה, למשל, של אבנר נתניהו עם בחירת לבו עמית ירדני. זו חתונה של זוג צעיר, שניהם נטולי קשר לחיים הפוליטיים, שניהם מבקשים לחיות חיים פרטיים ושלווים, ועל זה מנסים אלפים לשבש את המדינה. את המרירות שלהם, את האומללות שלהם, של מי שהעם דוחה אותם וממאן לקבל את השקפת עולמם המעוותת, את האומללות הזאת בדיוק הם לא מנתבים, חס ושלום, לתיקון אישי. חס ושלום הם לא יעלו על דעתם לחשוב כיצד הגיעו למצב עגום כזה, שהציבור כולו נמנע מלהזדהות איתם; כיצד הגיעו למצב של מה שהיה נראה כמו תנועה עממית גדולה אחת של כמה אלפים הפכה להיות ארגון פנסיונרים משועממים. ופה אני, בתור מי שאחראית לוותיקים, באמת לוקחת אחריות על כך שלא מצאנו להם עיסוק מספיק טוב, כי הם באמת פנסיונרים משועממים ופריבילגים, יחד עם כמה פוסט-ציונים ואספסוף מופרע שבאמת אין כמותו. אז מה עושים? ממררים לכולם את החיים. כמו השכן ההוא בבניין שמשום מה מוצא נחמה בלגרום לאחרים סבל ואומללות, כך גם הם לא מסוגלים לראות שמחה אמיתית מהי – שמחה של בניית בית יהודי חדש בארץ ישראל, שמחה אמיתית, כנה וטהורה. ביממה האחרונה אני יכולה לספר לכם שנחשפתי לקולות במחנה הקפלניסטי שקוראים לאויבינו לירות על המדינה בזמן החתונה של אבנר ועמית, לא פחות. ברשתות החברתיות טווים הארסיים האומללים רשת של פגיעה במדינה ממש, ממש כך, לא פחות; פונים לחות'ים, קבלני הביצוע של האספסוף הזה, לירות על ערי ישראל ולפגוע בשמחת הזוג הצעיר. אז ייכנסו מיליונים למקלטים. מה אכפת למתנשאים הפריבילגים הללו? הרי זאת בדיוק שמחתם כשאחרים סובלים. אחרים, פחות מופרעים – לא פחות אומללים, אגב – מנסים לפעול לחסימת צירים, להעניש את כל אזרחי ישראל בגלל חוסר המסוגלות הבסיסית שלהם להשיג הישגים פוליטיים בקלפי. כמה נמוך אפשר לרדת? כמובן, רוב אמצעי התקשורת מסקרים את התוכניות ברומנטיות ובמוזיקה מרגשת. מה נגיד? אילו גיבורים. אבל מארגני פקקי תנועה לתפארת מדינת ישראל – זה כל מה שהם. חוסמים צירים ולוקחים עובדים, הורים, רופאים, חיילים, נהגי אמבולנסים, באמת את כלל אזרחי ישראל, כבני ערובה לטירוף הפוליטי שלהם. כי מה עושה דיקטטור כשהעם לא אוהב אותו? הוא מעניש את העם; מה עושה קבוצה דחויה של מופרעים? מענישה את כולנו. איך מבטאים אנשים חולים מסוימים את מחלתם? גורמים לאנשים לסבול. הם יצעקו ויציקו למשפחות של חברי ממשלה כי הם סובלים מהקולות המטורללים האלה שרצים להם בראש, הקולות האומללים שלהם. הרי איך עמותות שמאל יצדיקו את קיומן אל מול הפריץ המממן אותן בכספי עתק של משלמי מיסים בארצות גויים? יציקו לחיילי צה"ל, ירדפו וישפילו אותם, ויוציאו כמובן את דיבתם בכל העולם. עכשיו, החבורה הפסיכית הזו, באמת, אלה אותם אנשים שמזדעקים כשמישהו מעז להניח תפילין בבית ספר או ברחוב, רחמנא ליצלן. תלמיד יהודי הניח תפילין בבית ספר במדינת היהודים, זה הרי גרוע כמעט כמו לקיים תפילה במרחב הציבורי ביום כיפור. אולי אולי אולי תפעלו – אני אומרת את זה לכל הקפלניסטים שזועקים אל מול הנחת תפילין – כמו חברכם לגוש, הגאון הגדול והבריון העוד-יותר גדול מיקי רוזנטל, ותחנקו מישהו עם תפילין. הרי זו האמונה שלכם, לא? לחנוק מישהו עם תפילין. זה השימוש הכי מוצלח שאתם כנראה מוצאים לתשמיש הקדושה הזה. אני גם אגיד לך, אדוני היושב-ראש, כשהאומללים האלה לא מוצאים מקום להניח בו את נפשם העלובה, מה הם עושים? הם הולכים לפנצ'ר צמיגים של רכבי שיירת ראש הממשלה ושולחים מכתבי איום עם חומרים בלתי מזוהים לנבחרי ציבור. אין להם בעיה עם זה, כי בהם הציבור הרי אף פעם לא בוחר. הציבור בוחר להקיא אותם מקרבו, בדיוק להפך. אז הם יענישו את כולנו בנוכחותם, יפרצו שערים וגדרות, יירו פצצות תאורה על בית ראש הממשלה, יעשו פוגרום במטה מפלגת השלטון. טוב באמת שהם לא באו כולם בחולצות תואמות, כמיטב המסורת של תנועות פשיסטיות, חולניות ואלימות, כשהם מטילים משטר טרור. הרי אם הם לא ישכנעו את העם – כי הרי העם יותר אינטליגנטי מההזיות האינפנטיליות הללו – אז העם ישלם, וישלם מחיר כבד. אבל גינוי? הו, גינוי הם תמיד ידרשו. המיליציות האלימות שלהם מטילות אימה ברחובות, אבל אם מישהו רק יעז לעשות דבר-מה לא ראוי בצד השני, מקהלת תביעות הגינוי בערוצי הרעל תהדהד ותצרח: לא גיניתם, לא גיניתם. אז הינה, הרי לכם, הינה אני אומרת: מי שיעז להרים יד או אבן על כל מוסד ציבורי במדינת ישראל, ראוי שתיגדע ידו, בדיוק, אבל בדיוק, כמו מטורללים שתוקפים שוטרים; בדיוק כמו מי שחוסם צירים באלימות, כל זורקי הלפידים על סוסי המשטרה. הגיע הזמן שתתעשתו, תתאפסו על עצמכם. תתבגרו, בחייאת, תתבגרו. עד מתי תתנהגו כמו ילדים בריונים בכיתה ב'? עכשיו אני מסתכלת עליכם ממש: מנפץ השמשות של מכונית עם ילדים בתוכה, כי העזו לרצות לנסוע בכביש שאתה, אתה, חוסם, אתה, המפגין הקפלניסטי. אני מסתכלת גם עליכם, מנוולים, מגעילים ומתועבים, שתוקפים מינית, ובהם זה שתקף שוטרת מג"ב ומסתיר במרתף אמל"ח כמו בימ"ח – זה אחרי שהוא שדד טנק, כן? אני מסתכלת עליכם, יורי פצצות התאורה, ואני אומרת לכם: באמת, אין שפל שלא תידרדרו אליו. אין גבול לבהמיות, לרשעות, לעליבות של הדחויים מהדמוקרטיה האמיתית – לא הדמוקרטיה המהותית; זו שהמצאתם. עכשיו אני גם מסתכלת עלייך מכאן, שקמה באוקטובר, אני אומרת באמת, תפסיקי לשבור לאנשים כיסאות על הראש ואולי תתחילי לבדוק את הראש. הגיע הזמן. משהו שם, חברים, לא בריא אצלכם. משהו מסריח. כל כך עצוב. אנשים לכאורה, לכאורה, אינטליגנטים, עם דחיית סיפוקים של תינוקות בני שנתיים. כמה עוד תשפילו את החברה הישראלית בנוכחות שלכם? כמה עוד תענישו אותנו כי אנחנו מעיזים לא להתרשם מהטנטרום המגוחך שלהם? אזרחי ישראל, ילדי ישראל, אני פונה אליכם: אתם, אתם מסוגלים ליותר. אתם בריאים וטובים, ברוך השם. אל תתייחסו לאומללים האלה, הם זקוקים לטיפול. חבל שאת הטרללת הזאת הם מוציאים עליכם. זה באמת חבל. לא מגיע לכם. אבל כנראה שזה מה שקורה כשאנחנו עם אחד – אנחנו אחראים לכולם, גם לאלה שהם לא מאה, לא מאה אחוז וגם בקושי 100 איש בכל הפגנה שפותחת מהדורה בערוץ התרעלה. אבל כמה רעש, ריבונו של עולם. כמה רעש. אני באמת מאחלת מקרב הלב לכל מתפרעי השמאל למיניהם רפואת הנפש והגוף במהרה, רגיעה מהירה. תתחילו להתרגל, כדאי לכם, זה יהיה רק לכם יותר טוב, כי כמו שאתם מתנהגים, אזרחי ישראל השפויים, ברוך השם, ישאירו אתכם עוד הרבה הרבה שנים מייללים מספסלי האופוזיציה, בעזרת השם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביחי בארון ביקש להתנגד להצעת החוק. שלוש דקות להסבר התנגדותך, להציג את התנגדותך. איזה נאום, השרה גולן. וואו, מה זה. הערת אותנו. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה. הרגשתי שהייתה פה קצת תרדמת, אז הערתי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה, מה יש לך עם החוק? חוק כזה חברתי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, הוא מתנגד לחוקים של חברי סיעה שלו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש או-טו-טו אזעקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זאת הבעיה בליגות, אתם רואים. זאת הבעיה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני הבנתי שהמתנגדים הם היום מצרך מבוקש, אז גם אני מתנגד. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לחברי חבר הכנסת אושר שקלים, על הצעת החוק שלו – הצעת חוק טובה מאוד, רק שצריך לדייק אותה, ברשותך, חבר הכנסת שקלים. כשאישה יוצאת לחופשת לידה, ודאי במשפחות כמו שלנו, משפחות ברוכות ילדים, כפי שצריך להיות, בעזרת השם – מי שיכול, כמובן – לידה היא אירוע שצריך לנוח אחריו. צריך ללכת לבית הבראה לפעמים, צריך לנוח, צריך להתרכז ברך היילוד שלושה חודשים לפחות, שלושה וחצי חודשים, יש שיאמרו יותר מזה. לכן, גם הגברת, האימא היקרה, צריכה לנוח, ואנחנו מוקירים אותה ומכירים בערך שלה, לכן אנחנו רוצים לספק את כל צרכיה, גם כספית וגם פיזית, ולכן מדינת ישראל – שתדעו לכם שביטוח לאומי זה ארגון החסד מהגדולים בעולם – מדינת ישראל החליטה שהיא דואגת לאם וליילוד ומפרנסת אותם באותם חודשי חופשת לידה. לכן צריך לשכלל אולי את המפעל הזה ולדאוג למצוא את הדרך שגם מטה לחמה לא יישבר באותם חודשים שבהם היא לא עוסקת בפרנסה גרידא, ואולי בדרך אחרת. אבל הצעת החוק היא בהחלט טובה במהות שלה, ושוב, אולי צריך טיפה לדייק אותה. אדוני, בזמן שנותר לי אני רוצה לספר לך, אדוני היושב-ראש, שברובע היהודי בירושלים – הבנתי שהיית שם בשבת לא מזמן – אחד התושבים תלה שלט שעליו כתוב: Make Gaza Jewish Again, הפכו את עזה ליהודית שוב. הפלא ופלא, שוטרי משטרת ישראל הגיעו ליהודי הזה וביקשו ממנו להוריד את השלט. במקום שבו מתחילה הלאומיות הישראלית, שם נגמר חופש הביטוי. כל אותם אלה שרוממות זכויות האדם וזכויות האזרח וחופש הביטוי בגרונם צריכים להזדעק, ולא שמעתי ולא ראיתי ולא גיליתי את כל אותם אבירי חופש הביטוי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע שנגמר הזמן, אבל זה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עודד, אני לא צריך עזרה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אני יודע לעשות את זה לבד. תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> לא ראיתי את אבירי חופש הביטוי מזדעקים. לכן, אדוני, אני קורא מכאן למפכ"ל משטרת ישראל לקרוא את השוטרים ולהגיד להם: אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, וחופש הביטוי הוא ערך מקודש, ואדם יכול לעשות ככל העולה על רוחו בד' אמותיו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אתה רוצה להשיב על ההתנגדות? תודה רבה. כן, בטח, בוודאי. האמת היא, היה לך נאום בן דקה. לא הייתה לך דקה, אתה צריך להשלים, כי חשבת שזה עשר, נכון? אתה עוד אומר לי נכון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין על הפיליבסטרים של הקואליציה. זה עושה לי את היום. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לפני שאני מדבר על סעיפים, מספרים, תיקונים, אני רוצה לדבר על משהו שהוא עמוק יותר – על עוצמה, עוצמה נשית. נשים הן לא רק מעבר למחצית מהאוכלוסייה, הן הכוח שמניע את החברה הישראלית קדימה. הן יולדות, מחזיקות חיים, מנהלות משק בית, מגדלות ילדים, מובילות יוזמות, מקימות עסקים, נושאות על כתפיהן את האחריות וגם את התקווה. בתקופה הזו, בתקופת המלחמה הקשה, ראינו את תרומתן האדירה של נשות המילואים ביתר שאת. התמיכה, הגיבוי והחלק הפעיל שלהן הם מרכיב קריטי בניצחון במערכה. הן עושות את כל זה לא כי הן צריכות להוכיח משהו אלא כי זו דרכן, בנחישות ובמחויבות אדירה, בלי לבקש קרדיט. אבל כן, הגיע הזמן לתת להן הרבה יותר מקרדיט – לתת להן כתף. הגיע הזמן שמדינת ישראל תאמר בפה מלא: אנחנו רואים אתכן, מכירים בתרומתכן ומתאימים את החוק למציאות החיים שלכן. וכאן נכנסת הצעת החוק שלי. לפי המצב הקיים, אישה שיולדת היום זכאית למענק לידה מביטוח לאומי בדיוק כמו שכירה, אך נאלצת להפסיק את פעילותה העסקית הרציפה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה מפריע שם. חבר הכנסת רון כץ. חברת הכנסת טלי. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> תעצור רגע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני עוצר את השעון, רגע. זה מפריע שם. חברת הכנסת טלי גוטליב, את מפריעה לידידך אושר שקלים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אם היא תעז להפעיל את העסק שלה, אפילו במידה מינימלית – אם זה להוציא חשבונית או תענה ללקוח ותנסה לשמר את קיום העסק – היא עלולה לאבד את מענק הלידה. בואו נחשוב לדוגמה על קוסמטיקאית, ספרית, מעצבת גרפית, שיולדת ופתאום מפסיקה לתת שירות ללקוחות שלה. אם ניקח שחופשת לידה אורכת בממוצע כחצי שנה, תחשבו איזו פגיעה זו לעסק קטן שמבוסס רובו ככולו על אותה אישה, בין שהיא פרילנסרית ובין שהיא בעלת עסק קטן. אותם לקוחות פשוט נאלצים לחפש אלטרנטיבה אחרת, ואף במקרים רבים נוטשים את השירות שהתרגלו לצרוך. ההצעה הזו משמעותה יציבות כלכלית ושימור הלקוחות הבסיסיים לעסק שבבעלות אישה עצמאית ופרילנסרית. המסר הוא או אימא או עצמאית, וזה מסר שאסור לנו לקבל, והצעת החוק הזו פשוט מבטלת את העיוות הזה. היא קובעת שנשים עצמאיות יוכלו במהלך חופשת הלידה להמשיך להפעיל את העסק שלהן עד כ-50% משרה בלי שזה יפגע במענק הלידה שלהן, שהן כה זקוקות לו. זה צעד קטן בתקנות אבל צעד גדול בצדק. הוא מחזק את הנשים שמחזיקות את המשק, הוא מגן על היציבות הכלכלית שלהן, והוא מכיר בזכותן להיות גם אימהות וגם עצמאיות בלי לבחור בין זה לזה. בנימה אישית, כאב לילדים קטנים שלקח חלק פעיל - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. - - לקח חלק פעיל בארבע לידות - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, חבר הכנסת אושר שקלים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים, ברשותך, תן לי כמה דקות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אנחנו בשעה מאוחרת בלילה. דיברת דקה, עזוב. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי חצי דקה, ברשותך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, נתתי לך, תאמין לי, מספיק לדבר היום. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, בוא, רק תודיע שההצבעה במועד אחר ותרד מהפודיום. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יכול להרשות לי 20 שניות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עשר שניות יש לך. עשר שניות. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. בנימה אישית, כאב לילדים קטנים שלקח חלק פעיל בארבע לידות ובליווי של רעייתי גם לאחר הלידה, אני מודע היטב לתהליך שעוברות הנשים הן בתקופת הלידה והן אחריה, וחוק זה מהווה מסר של גיבוי ותמיכה של החברה והמדינה לנשות ישראל ומשפחותיהן. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודיע שההצבעה במועד אחר. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ההצבעה תהיה במועד אחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה. נעבור לנושא הבא, הצעת חוק - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חצי דקה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ידידי, תשאל את יושב-ראש הכנסת לשעבר מיקי לוי איך הוא נהג גם עם האופוזיציה וגם עם הקואליציה. לא הולכים על הדקה. הוא לימד אותי את הדבר הזה, נכון? אמת? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזונים וממלכתיות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בדיוק, זהו. תאמין לי, גם האופוזיציה נוהגת – אני מבין את השעה ואת הזמן. למה אתה עולה? << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> אני אמור להשיב, לא? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, השבת כבר. זו הייתה התנגדות. אתה לא באירוע. << הצח >> הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תיקון – סמכויות עיכוב ומעצר), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5789/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תיקון – סמכויות עיכוב ומעצר), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת לימור סון הר מלך, יצחק קרויזר וצביקה פוגל. אני מזמין את חברת הכנסת מהצד. לרשותך דקה להציג את החוק. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני ניצבת כאן היום כדי להציג לפניכם הצעת חוק נוספת של השדולה למניעת פגיעות מיניות, שזכיתי לעמוד בראשותה, חוק שמטרתו לחזק ולעגן בחקיקת קבע את סמכויותיה של יחידת צור, יחידה ייחודית ובעלת חשיבות עליונה בהגנה על הציבור מפני עברייני מין. בישראל חיים כיום למעלה מ-1,200 עברייני מין משוחררים שנמצאים תחת פיקוח, בפריסה ארצית מאילת ועד הגולן. רוב המפוקחים פגעו בקטינים. נתונים אלו מעוררים זעזוע, אך יותר מכך, הם מחייבים אותנו לפעולה מיידית ובאופן נחוש. היחידה מתמודדת עם מאות מקרים של הפרות צווים ועבירות מין בפועל מדי שנה, והיא זו שעומדת בחזית המאבק למניעת הפגיעה הבאה. אך יש בעיה יסודית: אין חקיקת קבע שמסדירה את סמכויות יחידת צור לבצע מעצרים, ובכל שנה אנו נדרשים לחדש אותה. חברי הכנסת הנכבדים, בעוד אנו יושבים כאן ודנים, צוותי יחידת צור יוצאים מדי יום לפעילויות סמויות אחר עברייני מין כדי לתצפת - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - לעקוב ולוודא שאינם חוזרים לסורם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הם עוסקים במלאכה קדושה – הגנה על הציבור – אך הם עושים זאת תחת מסגרת חוקית פגומה ולא יציבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה. יש לך את ההתנגדויות והכול. כבוד שר הפנים, במקום השר בן גביר, יציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. תסמני רק, שלא תשכחי איפה עצרת, ותמשיכי. יש לך התנגדות, השבה, יש הרבה. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאציג את עמדת הממשלה על הצעת החוק, אני רוצה לשתף את אזרחי ישראל הצופים בערוץ הכנסת בשעה הזו מה קורה מאחורי מליאת הכנסת, בפרסה. בפרסה שמאחורי מליאת הכנסת יש ספות, מקומות ישיבה, פינת עישון, ובשעות הערב המאוחרות כמו אלה, מוציאים כיבוד עבור חברי הכנסת כדי שיוכלו לשמור על איזון קלורי בשעות עבודה מרובות. בשעה האחרונה מצאנו את עצמנו באירוע שאני כן רוצה לדבר עליו דווקא באופן פומבי, מאוד מאוד מאוד מביך. יש בכנסת קצרניות וקצרנים שעושים עבודה מדהימה, וגם הם נמצאים כאן בשעות מאוחרות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו איתך בזה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> הם יצאו לפרסה כדי לטעום מהכיבוד, והגיע מנכ"ל הכנסת והנחה אותם להניח את הכיבוד ולא לגעת בו, והזהיר אותם שאם זה מתבצע הוא עלול לקחת להם גם זקיפת הטבה מהשכר. אדוני המנכ"ל, זה לא יעלה על הדעת. זה לא מקובל, זה לא הגיוני וזה לא יכול להיות. אנחנו בני אדם, אנחנו צריכים להתייחס לעובדים כאל בני אדם, ומי שיכול להיכנס למליאה, יכול לגשת לפרסה ויכול גם לשתות קפה. אני מצפה להתנצלות בפני אותם עובדים, שעושים את עבודתם נאמנה גם בשעה 22:30. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל זה לא הוגן שהוא לא יכול להגיב פה. זה לא הוגן שהמנכ"ל – ידידי השר ארבל - - - << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> זה גם לא הוגן שהעובדים לא יוכלו להשיב למנכ"ל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה צודק, אבל היית יכול להגיע אליו למשרד ולהגיד לו. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אז אני אהיה להם לפה, ואני אעשה את מה שאני רואה לנכון. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא צריך לעשות את זה על הבמה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, יש כאן בעיה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא מאוזן. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> העובדים גם לא יכלו - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה שהעלית את הבעיה זה בסדר - - - << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני רואה במנכ"ל ידיד ורע, וגם העובדים לא יכלו להגיב בפני המנכ"ל, ולכן אני רואה את עצמי כרגע משמש לפה לעובדים שרצו בסך הכול לאזן את הקלוריות בשעה 22:30. לא קרה כלום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מבין את הזעקה שלך, השר, אבל - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז תפנה בטענות לחברי הכנסת שהתלוננו. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני משיב על הצעת החוק. הצעת החוק המונחת בפניכם - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תדעו שכך אני אוהב לראות את הקואליציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> - - מבקשת לעגן את סמכויות העיכוב והמעצר של קציני יחידת הפיקוח על עברייני מין בשירות בתי הסוהר, יחידת צור, כלפי עברייני מין המצויים תחת צו פיקוח, ולקבוע סמכויות אלה בסמכויות קבע בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006. כיום הסמכויות הללו כבר נתונות לקציני הפיקוח והמעקב של יחידת צור, אולם לא בדרך המלך, בחוק המסדיר את עבודת הפיקוח והמעקב אחר עבריין המין, אלא במסגרת צו המוצא תחת ידי כשר לביטחון לאומי, מכוח סמכות השר לפי סעיף 39 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, להעניק סמכויות אלה בצו לעובד ציבור אם שוכנע כי מתן הסמכויות חיוני למילוי תפקידו של עובד הציבור. אבקש לנצל את ההזדמנות הזאת לספר לכם על גבי הבמה הזאת על היחידה המיוחדת הזאת, יחידת צור בשב"ס, שעושה ממש עבודת קודש להגנה על ביטחון הציבור כולו, ובכלל זה גם על קטינים, על מנת שלא ייפלו טרף לעבריינים שמבצעים את העבירות מבין הבזויות שיש בספר החוקים. יחידת צור היא יחידה שהוקמה בשירות בתי הסוהר ב-2006 מכוח חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, והיא אחת היחידות של שב"ס שפועלות מחוץ לכותלי הכלא. זוהי יחידה ייעודית שמטרתה להגן על הציבור מפני ביצוע חוזר של עבירות מין על ידי עברייני מין מועדים שכבר ריצו את עונשם. במסגרת צו הפיקוח, בית המשפט קובע חובת שיתוף פעולה של המפוקח עם קצין הפיקוח וחובת קיום מפגשים עימו במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת. זהו למעשה הפיקוח הגלוי. מלבד זאת, חשוב לציין שקציני הפיקוח והמעקב של יחידת צור מבצעים בכל יום ובכל שעות היממה, כולל סופי שבוע וחגים, פעילות מבצעית שכוללת פעילויות גלויות וסמויות – מעקבים, תצפיות, חיפושים, בדיקות סמים ואלכוהול, חיפושים במרחב הווירטואלי ועוד. סעיף 18 לחוק מפרט את הסמכויות הניתנות לקציני הפיקוח לצורך מילוי תפקידם, וזאת ככל שקבע אותן בית המשפט בצו הפיקוח, כדי למנוע ביצוע עבירות מין נוספות. בכלל זה בית המשפט רשאי לתת לקצין הפיקוח סמכות להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין בנוכחותו, סמכות לחפש על גופו של עבריין המין אם היה לו יסוד סביר להניח שעל גופו מצויים חפצים או ראיות המצביעים על הפרת תנאי הפיקוח והמעקב ועוד. החל מ-2014 מוענקות לקציני פיקוח שמונו על פי החוק גם סמכויות עיכוב במקרים שבהם עבריין המין המפוקח הפר תנאי מתנאיו של צו הפיקוח וקיים חשד שביצע עבירת מין. כאמור, במצב החוקי הקיים, סמכויות אלו מוענקות לקציני הפיקוח שלא במסגרת החוק, אלא בצו לפי סעיף 39 לחוק המעצרים. בשנת 2018 הורחב הצו לבקשת יחידת צור ובאישור ועדת החוקה של הכנסת, כך שנוספה לסמכות העיכוב גם סמכות מעצר במקרים המתאימים, שכן סמכות העיכוב וסמכות המעצר הוכחו כנדרשות וחיוניות לאכיפת צווי הפיקוח באופן מלא ואפקטיבי, בדרך שתממש את תכליתה של יחידת צור בהגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין. מאז, מדי שנה מוארך הצו, ומעת לעת השר לביטחון לאומי מאשר צווים להענקת הסמכויות לקציני פיקוח חדשים שהצטרפו ליחידה, עברו את ההסמכה הנדרשת ועומדים בתנאי החוק. חשוב לציין כי מהדיווחים שמתקבלים מהיחידה לקראת הארכת הצו מדי שנה, ניתן לראות שהשימוש שנעשה בסמכויות העיכוב והמעצר הוא שימוש מדוד ביותר ביחס להפרות הצווים שמבוצעות, ובכלל זה שימוש מועט ביותר בסמכות המעצר. עם זאת, ניתן לומר שהסמכויות מהוות כיום עוגן מרכזי בעבודת קצין הפיקוח, ונודעת להן חשיבות רבה במלאכת הפיקוח. מעת הסמכת קציני יחידת הפיקוח בסמכויות האלה, נוכחו ביחידה כי הפעלת הסמכויות במקרים המתאימים, כגון ניסיון בריחה, שיבוש ראיות או תקיפת קצין הפיקוח, סייעו בהפסקה או במניעה של ביצוע עבירות מין, וכן סייעו במקרים רבים בעצירת אירועי הפרות צו, תוך תפיסת ראיות מרכזיות להוכחת ההפרות והרחקת המפוקח מזירת האירוע. לכן סמכויות אלה נתפסות ביחידת צור ככלי חשוב ומרכזי בפעילות קצין הפיקוח בשטח, וככאלה שמסייעות לו להשיג הרתעה וגיוס המפוקחים לשיתוף פעולה. חלק מהמקרים מובילים להגשת כתב אישום נגד המפוקח ולהרשעתו בעבירה נוספת, לעיתים אף בהליך מהיר, ובחלק מהמקרים אף נוכחותו של קצין הפיקוח בשטח מנעה בפועל את ביצוע העבירה. כעת, לאחר יותר מעשור שבו מחודשים הצווים, מוצע בהצעת החוק לעגן את סמכויות קציני הפיקוח כסמכויות קבע בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין כך שסמכויות אלה יינתנו באופן אינהרנטי לקציני הפיקוח עם החלטת בית המשפט על מתן צו פיקוח. המשרד לביטחון לאומי והשר רואים חשיבות רבה בחוק הזה, שיעניק סוף-סוף באופן קבוע לקציני יחידת צור כלי חשוב בעבודת הפיקוח והמעקב אחר עברייני מין לטובת הגנה על כלל הציבור, בלי שתידרש ביורוקרטיה של חידוש הצו מדי שנה. כמו כן, הוועדה לביטחון לאומי בראשותו של חבר הכנסת צביקה פוגל תדייק את הנוסח ותתאמו עם כלל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים לעניין. לאור האמור, ובהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה מ-18 במאי 2025, מתבקשת הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הטרומית. תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היי, היי, מה נסגר? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> על פי הסיכום עם המציע, ההצבעה תתקיים במועד אחר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש לך עוד – אתה שם לב לשעה? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> בסדר, אבל יש מתנגדים ויש תשובה למתנגדים. אני בטוח שחבר הכנסת בוארון - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל דקה שבה אפשר לעשות עסקנות הרי זה מבורך. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> עד כאן דבריי. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, בואו נכבד את כבוד השר. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ, שביקש להתנגד להצעת החוק. כבוד השר, אני באמת אומר לך, אני לא רוצה להתייחס למקרה, ואתה יודע כמה אני רגיש והכול, אבל בלי, אתה יודע – להגיד את זה ככה בלי שהוא יוכל להתנצל? אתה יודע מה? הוא גם לא יכול להתנצל, לעלות לפה להתנצל, להגיד את – אני לא יודע. אני אומר, זה לא היה הוגן. היית צריך לפנות אליו. אני מכבד אותך, אתה שר הפנים, אתה משה ארבל. לפנות, להגיד לו את הסיפור בארבע עיניים. ואם לא - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה שעשה משה ארבל, שאף אחד לא יכול לחשוד בי שאני יותר מדי, נגיד, חברה שלך – מה שהשר עשה פה, כל הכבוד לו. אני הייתי שם. אני - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, לא ביקשתי עזרה. חברת הכנסת טלי גוטליב, אני לא רוצה לשמוע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השר ארבל, עשית - - - זה הכול. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. טוב, נו, אין בעיה. בסדר גמור. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא ראיתי מה היה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם לא מתנגד למקרה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, אופיר, סמוך עליי. אני אח שלך. אל תיכנס לזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיציתם כבר את הנושא הזה. די. די, מספיק. כמה אפשר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מסכימה איתך. לא מסכימה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הלו, זכויות השקופים. לפחות תהיו אמיתיים, ולא בסיסמאות. כל הכבוד לטלי. ואני לא אומר את זה הרבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה זה קשור? רון, רון, זה לא קשור. אנחנו לא מדברים על המקרה – על הדרך. זה הכול. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מדברים רק על המקרה. רק על המקרה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, טוב, טוב. יאללה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזו התנהגות - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, אני אתחיל בקריאות והוצאות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, אני אתחיל בקריאות ובהוצאות. זהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה, לנעול? יאללה, תוציא אותי. תוציא אותי, נו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יאללה, בסדר. אל תנסי אותי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אף פעם לא קרה שבשעה הזאת אני לא אהיה בקריאות. ואני מתפלאת עליך, היו"ר. זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היום, הינה, את רואה. היום, לכבוד נשיא ארגנטינה, הייתי נינוח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בראבו. איך זה יכול להיות? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? תפעיל את השעון. הם צודקים. תפעיל את השעון בכל מקרה. גם אם אתם מדברים, שזה ייקח מהזמן שלי. צודקת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. נו, בכבוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את צודקת. את צודקת, את צודקת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> המליץ לי חברי רון לא להתערב, אבל ממש במשפט: אני לא ראיתי, אבל שמעתי. אני חושב שאף בן אדם, לא משנה באיזה מקום, עם הבוס – לא צריך להגיד לבן אדם כשהוא תוך כדי. אתה חושב שזה לא היה ראוי? תחכה שיסיימו, אחרי זה תגיד. אתה המנהל, ותגיד מה לעשות. רק לא להלבין פני אף אחד בפני אנשים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא בפורום. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא יפה. זה לא ראוי. יחד עם זאת, אני חושב, חברי השר ארבל, המנכ"ל, שעומד פה ואין לו אפשרות להגיב – ואני מכיר אותו הרבה הרבה שנים, הוא היה המנהל והמפקד של הרבה הרבה אנשים, והרשמים שאני תמיד שמעתי מהפקודים שלו ומהעובדים שלו הם שהוא אהוב. הוא מאוד מאוד קשוב לעובדים, דואג לעובדים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם אני אוהב אותו מאוד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל מקום שהוא הולך זה הרושם שהוא תמיד השאיר. בכל מקום שהוא הולך, העובדים שם התגעגעו אליו. אני חושב שהדברים האלה, גם מה שהיה שם – ששוב, זה לא ראוי ולא עושים את זה. לא עושים בפני אנשים. אני חושב שזה משהו מאוד משפיל, לא צריך לעשות את זה. אבל גם המנכ"ל, אני חושב שזה - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> דרך אגב, יכול להיות שלא הבינו אותו, כי זה לא הוא. זה לא האופי שלו. אני יודע שמשהו פה קרה לא בסדר. אבל נכון שהשר אמר את זה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. הייתה פה תקלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יכול להיות שהוא היה מתנצל, אומר להם: נלמד מטעויות. אתה יודע, לפעמים השעה והלחץ. לא רציני. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל נכון שהשר העלה את זה, כי בסוף, ארז, אפרופו מפלגה שמתיימרת לייצג את השקופים אבל מחזיקה אוליגרכים, יפה ששר הפנים בא ואומר את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יפה. בסדר. יפה להלבין פני חברו ברבים. בסדר, יפה. יפה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יפה. זה הקול של השקופים האמיתיים. זה שליח ציבור אמיתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם הוא בן אדם. הוא יכול להתנצל והוא יכול להגיד "טעות" בארבע עיניים. לא חייבים הכול בפומבי ובפופוליזם ובזה. יאללה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא פופוליזם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב. תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה מה שהפך להיות בכנסת הזאת – מי שצורח הוא בסדר, מי שמדבר ועובד לא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל מי צרח, קטי? מי צרח? מי צרח? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מתווכחת. אני אומרת לשר משה ארבל, שבאמת אני לא חשודה בזה שאני לא נותנת לו - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> את כן, את כן. טלי, את כן. די. כולם יודעים כל הזמן שאת מפרגנת לו, גם מאחורי הגב, גם מעל הבמה. כל הזמן את מפרגנת לו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, כן, שהוא דואג לכל האזרחים בישראל, לא רק ליהודים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם מאחורי הגב. הוא יושב במקום, הוא יושב בגאווה, יושב במקום הטבעי שלו עם יש עתיד - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מהבוקר עד הערב את מפרגנת לו. לא מפספסת, לא מפספסת שום הזדמנות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בין רון כץ לבין ולדימיר, באמת - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שתדעו, אני באמת מקפיד לא לפרגן לטלי הרבה, אבל היא יצאה תותחית באירוע. באמת, היא השמיעה קולה - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לרוב היא תותחית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מתנגד או לא? חבר הכנסת אופיר כץ, לא אמרת שאתה מתנגד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא שמרת על זכותי לדבר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אחד יורד על השני. אחד יורד על השני. אחד מבזה את השני. תראה לאן הגענו - - - אין מה להגיד? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי מבזה, קטי? מי מבזה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, יאללה, יאללה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יורד, בסדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יאללה, תרד, נו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אדוני היושב-ראש, ניסיתי לנהל - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו. מיצינו את הנושא, ידידיי. זהו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ניסיתי לנמק את ההתנגדות שלי. לא נתתם לי. חבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז אתה לא מתנגד. חברת הכנסת סון הר מלך, תקשיבי להתנגדות שהייתה אמורה להיות. הוא אמר: אני מתנגד. בהתחלה הוא אמר: אני בא להתנגד, ולפני זה: אני רוצה לדבר. הנושא ההוא יותר חשוב מהתנגדות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עכשיו אני יכולה לקרוא את זה בנחת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שלוש דקות יש לך, כן? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני ניצבת כאן כדי להציג בפניכם הצעת חוק נוספת של השדולה למניעת פגיעות מיניותף שזכיתי לעמוד בראשותה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב, זה חוק מאוד חשוב. זה קשור אלייך, אלה דברים שנוגעים אלייך. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מטרת החוק היא לחזק ולעגן בחקיקת קבע את סמכויותיה של יחידת צור, יחידה ייחודית ובעלת חשיבות עליונה בהגנה על הציבור מפני עברייני מין. בישראל חיים כיום למעלה מ-1,200 עברייני מין משוחררים שנמצאים תחת פיקוח, בפריסה ארצית מאילת ועד הגולן. רוב המפוקחים פגעו בקטינים. נתונים אלה מעוררים זעזוע, אך יותר מכך – הם מחייבים אותנו לפעולה מיידית ונחושה. היחידה מתמודדת עם מאות מקרים של הפרות צווים ועבירות מין בפועל מדי שנה, והיא זו שעומדת בחזית המאבק למניעת הפגיעה הבאה. אך יש בעיה יסודית: אין חקיקת קבע שמסדירה את סמכויות יחידת צור לבצע מעצרים, ובכל שנה צריכים לחדש אותה. חברי הכנסת הנכבדים, בעוד אנו יושבים כאן ודנים, צוותי יחידת צור יוצאים מדי יום לפעילויות סמויות אחר עברייני המין כדי לתצפת, לעקוב ולוודא שאינם חוזרים לסורם. הם עוסקים במלאכה קדושה – הגנה על הציבור – אך הם עושים זאת תחת מסגרת חוקית פגומה ולא יציבה. חקיקת הקבע ליחידת צור תאפשר למפקחים לנקות רעשי רקע ולהתמקד במה שחשוב באמת – מניעת עבירות מין. כאשר היחידה תפעל במסגרת חוקית יציבה וברורה, היא תוכל להקדיש את כל מאמציה למשימה הקריטית, הגנה על ילדי ישראל. במהלך התקופה שעברה מאז הגשתי את הצעת החוק פנו אליי אנשי מקצוע רבים והראו לי שיש צורך בסמכויות נוספות. אנחנו מתכוונים לדון על זה בוועדה ולקדם את זה גם במסגרת השדולה והחוק שלי. זוהי הזדמנות לא רק לעגן את הקיים, אלא לחזק ולהרחיב את הכלים העומדים לרשות המגינים האלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קטי. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ההצבעה על החוק, בעזרת השם, תתקיים במועד אחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי נציב והטלת תפקיד זמני), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5838/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי נציב והטלת תפקיד זמני), התשפ״ה–2025, של חברי הכנסת עמית הלוי ואופיר כץ. השר ארבל, תגיד לי, נשאר אוכל בפרסה? אתה שם לב שאני פה כבר שעתיים. נשאר לי? לי אתה לא דואג. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> הביאו אנגוס מהארגנטינאים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מבין? אני לא אכלתי, תדאג גם לי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש סטייקים ארגנטינאיים. סטייקים ארגנטינאיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ידידי, זה דקה מהצד. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. יש שר, כתוב. יש שר. עשר, כתוב עשר. במחשב כתוב עשר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איפה כתוב? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עשר, במחשב. ראינו ביחד, אני ואופיר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. בואו, יש לי את הליין פה. אני יודע לקרוא גם בלי ניקוד. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הנייר לא קובע, מה שקובע זה המחשב. מה שקובע זה המחשב. המחשב קובע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש פה מזכיר. מה שהמזכיר אומר מקובל עליי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שהמזכיר אמר. או המזכיר או המנכ"ל של הכנסת, גם בסדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> דקה מהצד. אתה רואה? תמיד אני צודק. אל תסמוך על המחשבים בעידן של היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה היה עכשיו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא טעה, הוא חשב שיש לו עשר דקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא רואה שזה עמידה מהמקום? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> במחשב כתוב עשר דקות, הייתה פה טעות. במסך היה כתוב עשר דקות, ובליין כתוב שיש לו דקה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מעכשיו, שילכו למקום. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. החוק הזה, על מינוי נציב שירות המדינה, על הדרך למנות את נציב שירות המדינה, על הדרך למנות ממלא מקום נציב שירות המדינה, לא היה צריך לבוא לעולם. לא התכוונתי להעלות אותו. לא צריך לחוקק אותו, את החוק הזה, כיוון שהדברים הם ברורים. כיוון שיש חוק, פשוט תקראו את החוק. ממשלת ישראל – כתוב בחוק, חוק שירות המדינה (מינויים) – ממשלת ישראל, הממשלה, תמנה נציב שירות המדינה. נקודה. זה החוק. יש בדמוקרטיה מוסד כזה, הוא נקרא בית המשפט, חברותיי וחבריי לכנסת – הוא אמור לעשות דבר אחד: כשבא לפניו מקרה ויש חוק, הוא אמור לדעת לקרוא את החוק ולדעת אם הפעולה עוברת על החוק או לא עוברת על החוק. אנחנו בעידן אחר. בית המשפט הנוכחי – ומי שמינה את עצמו לנשיא בית המשפט העליון ישב הרבה שנים על כיסא השיפוט – מתגלה שוב ושוב שגם קריאה פשוטה של חוק פשוט הוא מתקשה לעשות. לכן נאלצנו ונדרשנו להעלות את החוק הזה. אסביר אותו יותר בשלוש הדקות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. מי השר שמציג? סגן השר אלמוג כהן, ברוך הבא. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר >> ברוך הנמצא. תקשיב, יש לי משהו לספר. אדוני היושב-ראש, אני מבקש לקבל את הזמן עד שזה יורד למטה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג, אתן לך טיפ של אלופים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אתה, יש עתיד, תיתן לי טיפ? אחי, אני כהן, אני לא יכול להתקרב לגופות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, הצעת חוק שיטת מינוי הנציב, חוק שירות המדינה, קובעת בסעיף 6 מפורשות כי הממשלה תמנה נציב שירות המדינה וכי על מינויו לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוודאי. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> על רקע קביעה ברורה זו של החוק, מינתה הממשלה במשך עשרות שנים נציבי שירות מדינה שאותרו ונבחרו בידי ראשי ממשלה ממפלגות שונות. בשנת 2012 בג"ץ אף דחה פה אחד עתירה שדרשה כי ראש הממשלה יחויב להעלות אך ורק מועמד שאותר עבורו בידי גורמים שאינם נבחרי ציבור. חרף לשונו הברורה של החוק הנוכחי, חרף הנוהג בן עשרות השנים וחרף הפסיקה הקודמת של בית המשפט, בג"ץ קבע לאחרונה בדעת רוב פרשנות חדשה לסעיף 6 לחוק, והכניס שיש מעין חובה להליך תחרותי מקדים להצעת מועמד בידי ראש הממשלה, הליך תחרותי שמשמעותו הלכה למעשה היא שלילת סמכותו של ראש הממשלה לאתר בעצמו את המועמד המתאים בעיניו שיובא להכרעת הממשלה והעברת סמכות האיתור לגורמים שאינם נבחרי ציבור. מה שנאמר, אדוני היושב-ראש, דמוקרטיה במיטבה. דיקטטורת בג"ץ. עמדת הממשלה, כעמדת השופט סולברג בדעת המיעוט, היא שאין יסוד לפרשנות זו וכי היא מסכלת את כוונת החוק. עם זאת, בהינתן קביעתו הפרשנית של בג"ץ, הממשלה מבקשת להציע בפני הכנסת לתקן את החוק, תיקון שמבהיר שייקבע מפורשות כי לא תחול חובה להליך תחרותי כלשהו בעניין נציב שירות המדינה, כשם שאין חובה כזאת במינוי רמטכ"ל, מפכ"ל, ראש שב"כ, ראש מוסד או יועמ"ש. חשוב להדגיש כי מדובר בתיקון מבהיר לנוכח פסק הדין הספציפי בעניין שיטת מינוי הנציב, ואין בכך כדי לקבוע הסדר שלילי וכדי ללמד שקיימת חובה להליך תחרותי במשרות אחרות. עוד מוצאת הממשלה לנכון לקרוא לכנסת להסדיר, כמוצע בהצעת חוק זו, את שיטת המינוי לממלא מקום הנציב בשעת הצורך. ככלל, מינוי ממלא מקום למשרות בכירות דורש הליך התייעצות עם הנציב, אך כאשר מדובר במינוי הנציב עצמו, אין הצדקה לקבוע כי הנציב יהיה הכתובת להיוועצות באשר לזהות ממלא מקומו, ואם משרתו כבר נתפנתה בפועל, אזי גם אין כלל נציב להיוועץ בו. לפיכך, מוצע הליך היוועצות מתאים בכל הנוגע למילוי מקומו של הנציב עצמו, ולפיו ייוועץ ראש הממשלה עם הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר בטרם יטיל את תפקיד ממלא המקום על עובד מדינה אחר. הממונה על השכר הוא מינוי מקצועי השייך לסגל הבכיר המוביל את שירות המדינה, ולו סמכות מקצועית מעין נציבותית. בנוסף, דרגתו מקבילה למנכ"ל של משרד ממשלתי. לפיכך רואה בו הממשלה כתובת מתאימה למלא את מקומו של הנציב בהליך היוועצות בכל הנוגע למילוי מקומו של הנציב עצמו, ומציעה לכנסת לתקן את החוק בהתאם. עמדת הממשלה – הממשלה תומכת בהצבעה במועד אחר. אדוני, ברשותך – קודם כול, אני מודה לך על ההקשבה. חבריי חברי הכנסת, חברי סיעות האופוזיציה – בתיאבון, טלי היקרה – אני רוצה שנצא רגע לאיזשהו דמיון מודרך, כאשר אנחנו נמצאים במשבר קואליציוני קשה מאין כמוהו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה בבינה המלאכותית? האחראי לבינה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני רוצה שנבין מה אנחנו עשויים לקבל אם נצא לבחירות בזמן הקרוב. אני עכשיו מקריא לך, אדוני, את הרכב הממשלה המשוער אם יוצאים לבחירות כרגע: התנועה האסלאמית תכניס כמה נציגים, כאשר בתור יושבי-ראש ועדות כנראה יהיו מנסור עבאס, ווליד טאהא, אחמד טיבי, אימאן ח'טיב יאסין. אולי הם אפילו יקבלו תפקידים של שרים בכירים. שר הביטחון יהיה יאיר גולן, זה שקורא לחיילנו הקדושים, הגיבורים, האריות והלביאות, "רוצחי תינוקות לשם תחביב", עיין ערך סדיסטים, עיין ערך עושים את זה בכוונת מכוון, רוצחים תינוקות. אני חוזר: רוצחים תינוקות עזתים בכוונת מכוון. עיין ערך חיילי צה"ל סדיסטים. את זה אמר שר הביטחון הבא של מדינת ישראל, יאיר גולן. ראשות הממשלה, חברים – התחרות פתוחה לכל המרבה במחיר. יש לנו את מר יאיר לפיד; יש לנו את נפתלי בנט, שכבר פעם אחת לקח את קולות הימין, סחר בהם, רימה, שיקר, שיקר לבוחרים. מי מבטיח לנו שהוא לא יעשה את זה עוד פעם? אני כאן מסתכל בלבן של העיניים של אחיי החרדים, שאני מאוד אוהב אותם ומאוד מעריך אותם, וגם על העיניים של חברי יולי אדלשטיין, ואומר לכם בפה מלא: החלופות גרועות. החלופות הן מנהיגים שחושבים שהחיילים שהם שולחים לקרב הם רוצחי תינוקות לשם תחביב, מנהיגים שיושבים עם נציגים של התנועה האסלאמית, אלה שמקבלים את ההנחיות ממועצת השורא. שימו לב, לא איזה ועד מייעץ דמוקרטי – מועצת השורא של חסן אל-בנא. אני ממליץ לכולם ללמוד ולקרוא על שורשיה של התנועה האסלאמית ולהבין מה ממתין לנו פה. אני קורא מכאן לכל הצדדים לגלות בגרות, אחריות, לגלות הבנה לתקופה האסטרטגית שבה נמצאת מדינת ישראל. כל מי שלא רואה את זה מספיק בידיעות שיוצאות בזמן האחרון, כדאי שיפתח את הדמיון ואת המחשבה שלו. בסוף חשוב להבין, יש לנו עסק עם אופוזיציה חסרת אחריות. אני רוצה שננסה לחשוב מה חושבים החיילים שלנו, הילדים – אגב, גם שלהם, שהם שולחים לצבא ועושים תפקידים משמעותיים – מה הם חושבים כרגע בתוך עזה, כאשר אומרים להם שהם רוצחים תינוקות לשם תחביב? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא אומר את זה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> מה הם חושבים? הוא השותף שלכם. הוא השותף הטבעי שלכם. אתם ביחד עם התנועה האסלאמית, אתם ביחד עם מנסור עבאס ונפתלי בנט, אתם – הוא השותף שלכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני אכתוב לך מכתב המלצה ממני. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> רגע, אתה מצהיר פה שלא תשב עם יאיר גולן? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר לך – מכתב המלצה ממני. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אתה מצהיר שלא תשב עם יאיר גולן, כן או לא? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני אעזור לך אחרי זה, אחי, אני אומר לך באמת. ואני מבין את הפחד שלך. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> כן, כן. אני רועד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה מפחד על המקום שלך - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> רועד מפחד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - שעולה לאזרחי ישראל 4 מיליון שקל. 4 מיליון. מה אתה עושה כל יום? מה אתה עושה - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. אני שואל אותך שאלה. אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> במקום להפחיד את אזרחי ישראל, תעמוד ותגיד מה אתה עושה. מה אתה עושה עבורי כל בוקר? הפקיד - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, נו, הבנו, רון, בסדר. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אזרחי מדינת ישראל מסתכלים עליך ורוצים לשמוע שאתה מבטיח להם שלא תשב עם מי שקורא לחיילי צה"ל "רוצחי תינוקות". << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - תן לחיילים. תתבייש. תחזיר את המשרד. תחזיר את המשרד. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אתה מבטיח שלא תשב בממשלה עם מי שקורא לחיילנו "רוצחי תינוקות"? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תחזיר את המשרד. אתה גוזל. אתה גוזל. אתה גוזל. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> הינה, הינה, יצא המרצע מן השק – מפלגת יש עתיד, מפלגה שבשורשים שלה היא מפלגה לאומית, היא מפלגה פטריוטית, היא מפלגה לוחמת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - 4 מיליון שקל. אתה לא מתבייש? עזוב, אנחנו - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אתה תשב עם האחים המוסלמים, זה מה שתעשה עם הקולות? זה מה שתעשה עם הקולות? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתבייש. אתה לא מתבייש. 4 מיליון שקל - - - אני שואל שאלה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> תצהיר שלא תשב עם יאיר גולן. תצהיר שלא תשב עם יאיר גולן. תצהיר שלא תשב עם יאיר גולן. למה אתה לא מצהיר? למה אתה לא מצהיר? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק עם הפוליטיקה. די עם הפוליטיקה. די עם הפוליטיקה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> פוליטיקה שלי? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. חבר הכנסת רון כץ, זהו, זהו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו אתה יכול להגיד לי מה עשית עם 4 מיליון שקל שלי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו, זהו. חזרת על זה עשר פעמים, די. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל נמצאת בתקופה היסטורית, ויש בה גורמים שעסוקים בלזרוע דה-לגיטימציה, עסוקים בלפגוע במורל של החיילים שלנו. תצהיר שאתה לא יושב עם יאיר גולן. אתה יכול לצחוק כמה שאתה רוצה. אזרחי מדינת ישראל – הינה, יש עתיד, השותפים של האחים המוסלמים - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גבר, 4 מיליון שקל הלכו להצגה הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני לא יכול להתבטא. אני לא יכול להתבטא. אני מנסה להתבטא ולא יכול. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אי-אפשר. אני מוסיף לו עכשיו עוד שתי דקות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> - - - לשמוע אותו עכשיו עוד שתי דקות, כי אתה מפריע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא יעזור לך. זה לא יעזור לך. הוא מדבר איתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נתתי לך להביע הערה, אבל זה איבד את הטעם הטוב. אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מעולה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אזרחי מדינת ישראל, האלטרנטיבה שמחכה לכם זה אותם אנשים שקידשו – שימו לב, קידשו – דבר אחד: את הפלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. והכול כשר בשביל זה – גם לזרוע דה-לגיטימציה, גם לומר על החיילים שלנו – אתם יודעים, אני גר בעוטף, אני שומע אותם נלחמים באוזניים שלי. להגיד להם שהם לוחמים מלחמת שווא? להגיד שהם לוחמים מלחמת סרק? כבר איבדנו את הבושה. היום כשיאיר לפיד דיבר כאן אני מחאתי לו כפיים. אני מחאתי לו כפיים, כי הוא מייצג אותי, כי הוא מייצג אותי כשהוא מדבר פה. מה קרה לכם? איפה איבדתם את הדרך? איפה המצפן המוסרי שלכם? אתם פטריוטים. אתם ציונים. אז כן, היום אני רוצה לשמוע ממך הבטחה שאתה לא תשב עם יאיר גולן, שאתה לא תשב עם האחים המוסלמים, שאתה לא תשב עוד פעם עם אותם אנשים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אמר ראש הממשלה: לא אשב עם בן גביר. אז אמר. עבריין. עבירה שיש עימה קלון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אמר. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אתה יודע, אדוני מיקי, אני מכבד אותך גם מפאת גילך וגם בגלל העשייה שלך בחיים ומה שעשית. מה שאמרת עכשיו זה בדיוק תמצית, זה תמצית כל החולי. מה אתה משווה בין האחים המוסלמים של חסן אל-בנא - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה עולה לי 4 מיליון שקל. 4 מיליון. נגמר הזמן - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> - - שהטאקייה שלו זה להביא את מנסור עבאס - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רון כץ, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני לא יכול לדבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמרתי לך, שתי דקות אני מוסיף לו. הינה, מוסיף לו שתי דקות. תראה בלוח. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ארז, אתה יודע מה המזל שיש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. לא לא לא. גם הסבלנות - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני לא יכול לדבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> המזל שיש ועדת אתיקה. יש ועדת אתיקה. אין בעיה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, תלך לוועדה. בלי איומים. אל תאיים על יושב-ראש שמנהל מליאה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> שיח' חסן אל-בנא והאחים המוסלמים הם השותפים הטבעיים שלכם. ואתה יודע מה? אני אומר לכם, מיקי, תחזרו הביתה. מיקי, תחזרו הביתה. כי הבוחרים שלכם – הילדים שלהם לוחמים בעזה, והילדים שלהם, בעיני השותפים הטבעיים שלכם, הם רוצחים. הם רוצחי תינוקות לשם תחביב, מיקי. זה לא אתה, מיקי, אתה פטריוט. וכשיו"ר המפלגה שלכם היום דיבר פה כולנו עמדנו פה, כל הקואליציה, ומחאו כפיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא כולם. לא כולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כולם. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> כולם. אני בדקתי, הסתכלתי. שמתי לב לזה. כולם עמדו ומחו כפיים, כי אנחנו לא אופוזיציה, אתם לא אופוזיציה למדינה. מה שאני מבקש מכם, חברים, בבקשה, תגלו בגרות, תצהירו בפני הציבור: בסיבוב הבא אין חרמות. תהיו גברים. אין חרמות יותר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין חרמות גם היום. גם היום אין. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני קורא לכם, חברים – קודם כול, אדוני היו"ר, אני מודה לך שהוספת לי את הזמן ואפשרת לי להביע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, בצדק, מגיע לך. אל תודה לי, הפריעו לך. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אורית, אני אשמח אם תקשיבי לי רגע, ולא תעשי לי עכשיו סלפי לאינסטגרם. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה מדבר שטויות. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> לא, זה לא שטויות. את שותפה של איימן עודה, איך שלא תהפכי את זה. את שותפה של האחים המוסלמים, וזה לא את. ולכן אני אומר - - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני הולך לישון. תמשיכו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לילה טוב, רון. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים. יש דבר אחד שהוא חשוב יותר מראש הממשלה, והוא חשוב יותר מיאיר לפיד, והוא חשוב יותר מהכול, וזה מדינת ישראל. המדינה, הממלכה – מעל כולנו. אני קורא לכם: חזרו הביתה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לכל החברים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית ביקשה להתנגד לחוק. שלוש דקות לרשותך. אבל את צריכה להתנגד, להגיד שאת מתנגדת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ברור, אני אגיד לך למה. אני גם אנמק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להזכיר לך איזה חוק זה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני יודעת, אני קראתי, ולא צריך להזכיר לי. אדוני היושב-ראש, אני באמת מתנגדת לחוק, כי אני לא חושבת שצריך להיות חוק. זה מובן מאליו שהממשלה יכולה למנות. איזה מין דבר זה? מתי היה דבר כזה? אני רוצה להזכיר לכולם שמינו רמטכ"ל שבוע לפני בחירות. אף אחד לא אמר שום דבר. כשנתנו גז, נתנו חלק ממדינת ישראל לחיזבאללה, אף אחד לא אמר שום מילה. בזמנו חיפשנו את היועצת המשפטית בזכוכית מגדלת; היא לא הייתה. לא הגיוני שאנחנו צריכים לחוקק חוק כדי לשים ממלא מקום. כל זה – כדי להכשיל את הממשלה הזו. זה דבר הזוי. מדברים על זה בכל העולם. איך אפשר שפקידים, ויהיו הכי חשובים שיהיו, יחליטו את מי ממנים, מה ממנים – וכל הזמן לכסות את זה בכל מיני דברי פרשנות כאלה ואחרים. אדוני היושב-ראש, אתה יודע, היום אנחנו נשארים פה מפני שמדברים על חוק פיזור הכנסת וכו'. תראה את הצביעות של המחנה השני, בוא נאמר האופוזיציה או השמאל או מה שלא תקרא לזה, כל אותם אנשים שמדברים גבוהה-גבוהה על הדאגה לצה"ל – חברתי חברת הכנסת טלי, אני מדברת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה מפריע לה. היא התכוונה שזה מפריע לה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> על החשיבות הגבוהה של הגיוסים לצה"ל – אז בואו אני אגיד לכם עכשיו לוחות זמנים. נניח עכשיו שמפזרים את הכנסת – מה שאומר ש-90 יום אין חוקים; 90 יום אין גיוסים, אין גיוסים 90 יום. אחר כך יש בחירות, ואחרי שיש בחירות צריכה להתגבש ממשלה, ועד שהיא מתגבשת – 30 יום ועוד 30 יום, מה שאומר – שנה וחצי אין חוק גיוס. ויש אנדרלמוסיה אם אין חוק הגיוס – את מי מגייסים, איך מגייסים, מתי מגייסים? אין חקיקה. יש גורם אחד שבאמת דואג לצה"ל, וזה הממשלה הזו, כי הממשלה הזו רוצה לחוקק חוק ש-77 שנים, מאז קום המדינה, לא חוקק. כל אחד עכשיו מנסה להיות יותר צדיק מהאפיפיור ולהגיד: אני יודע מה צריך לעשות. הצביעות הזאת – כבר רואים לכם. הציבור רואה ומבין את זה. איך הם קוראים לחוק? חוק ההשתמטות. מגייסים אלפי חרדים, וממשיכים לקרוא לזה חוק השתמטות. למה? כדי להמשיך ולעשות הנדסת תודעה לציבור, שהוא חושב שאין חוק. הרי מי כתב את החוק הזה? מי הגיש את החוק הזה? בנט ולפיד בממשלה הקודמת. אז באים ואומרים: רגע, רגע, לא הייתה מלחמה. גם אם מגייסים היום חייל חרדי, הוא למוחרת כבר בעזה? צריך הכשרה, צריך להכין אותו לקראת הלחימה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. ההתנגדות שלך הוצגה יפה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> חוץ מזה, צבא ההגנה לישראל לא ממש ערוך לקלוט כמויות גדולות. אנחנו יודעים את זה, והגיע הזמן שגם הם יגידו את זה בקול רם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, אתה רוצה להשיב על התנגדותה? לשכנע? להציג? שלוש דקות בדיוק לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אמרתי קודם, החוק הזה הוא מסוג החוקים שלא היו צריכים לבוא לעולם. יש חוק – הינה, אני מקריא אותו שוב. חוק שירות המדינה (מינויים), סעיף 6: "הממשלה תמנה נציב שירות המדינה", אני חוזר שוב: "הממשלה תמנה נציב שירות המדינה". 2. "על מינויו לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19" – לא צריך שהנציב יכריז שיהיה מכרז – ו"הודעה על המינוי תפורסם ברשימות". זה פשוט, זה בעברית, זה ברור לגמרי. בשביל מה יש בית משפט בדמוקרטיה? כדי שידע לקרוא חוק ולדעת אם עוברים על החוק או לא עוברים על החוק. והינה מגיע מי שמגדיר את עצמו, בעצמו, על ידי עצמו, נשיא בית המשפט העליון. הוא יושב על כס השיפוט שנים רבות. מה לפניו? לפניו החלטה של הממשלה שהיא הולכת למנות נציב שירות המדינה בדרך שהיא החליטה – ועדת מינויים. אגב, לא פעם ראשונה שמינוי נציב שירות המדינה בוועדת מינויים. באמת לא משנה באיזו דרך – היא ממנה כחוק. הקראתי עכשיו את החוק – כחוק: "הממשלה תמנה נציב שירות המדינה". אבל אז מגיע הפלפול של יצחק עמית, השופט יצחק עמית: "סעיף 6 לחוק המינויים קובע כי הליך מינוי הנציב פטוּר מחובת המכרז שקבועה בסעיף 19 לאותו החוק. הא ותו לא". יש עוד "ותו לא" בחוק הזה – שהממשלה תמנה את נציב שירות המדינה. אבל מה הוא אומר? זה נכון, אבל "אין בלשונו של סעיף 6 - - - כדי להסמיך את הממשלה למנות את נציב שירות המדינה בכל דרך שבה תחפוץ". מה זה "בכל דרך שבה תחפוץ"? השופט עמית, מה זה "בכל דרך שבה תחפוץ"? מה הממשלה אמרה? מה היא אמרה, לעשות גורלות? לקחת ספר טלפונים – איפה שנפתח זה יהיה נציב שירות המדינה? מה הממשלה אמרה? אמרה ועדת מינויים. מה קרה? אמרה ועדת מינויים. זה כבר היה בעבר, הייתה ממשלה שעשתה ועדת מינויים, והייתה עתירה – תחזיקו חזק – לבג"ץ. אמרו לה: זה לא טוב ועדת מינויים, צריך ועדת איתור, והבג"ץ – אז כנראה ידעו לקרוא, זה 2011, פחות התקשו בקריאה – הבג"ץ דחה את העתירה. זה סעיף 1 לחוק. סעיף 2 זה מינוי ממלא מקום. איך ממנים ממלא מקום בדרך כלל? צריך – אם יש באותו משרד ממשלתי מישהו שהפסיק ובאים למנות ממלא מקום, אז נועצים עם נציב שירות המדינה כדי למנות את אחד האנשים משירות המדינה שצריך למנות אותו לממלא מקום. מה קורה אם זה נציב שירות המדינה עצמו? עם מי מתייעצים? לא כתוב בחוק. זה הסעיף השני בחוק. אני ביקשתי שימנו – שהממשלה, שראש הממשלה במקרה הזה, שהוא השר הממונה, יתייעץ עם - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - בחוק-יסוד: הממשלה: מקום שאין סמכות, שלא יודעים על מי היא מוטלת, היא מוטלת על הממשלה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. בחוק הזה הלכתי צעד – אמרתי: בסדר, ייוועצו עם הממונה על השכר ועם האחראי להסכמי העבודה, שבעצם רוב התפקידים שלו הם כמו של נציב שירות המדינה. אבל מה אומרת היועצת המשפטית לממשלה? היא אומרת: אם צריך להיוועץ עם מישהו וזה לא כתוב בחוק, עם מי צריך להיוועץ? במי יחפוץ המלך? איתי, ברור שאיתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה כי אף אחד לא אמר לה - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה ברור, כי היא היועצת האולטימטיבית, ואנחנו יודעים כבר מפסקי הדין שהעצה שלה היא לא עצה – היא הופכת להיות כמובן חוות דעת מחייבת. אני אומר לכם את האמת, כל מה שהקראתי עכשיו בשלוש הדקות האלה באמת זה רק בשביל הפיליבסטר. זה לא באמת, כי הבעיה האמיתית שלנו היא לא עם החוק, לא נציב ולא מינוי נציב - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. הצבעה במועד אחר? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - לא ממלא מקום נציב ולא איך ממנים. הבעיה שלנו היא קבוצה שהחליטה להשתלט ולקחת סמכויות לא לה, לשדוד את הסמכויות של הציבור. זה ייפסק. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. הצבעה במועד אחר? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הצבעה תהיה במועד אחר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/877/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. אני מזמין את חבר הכנסת דב מלביצקי להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק הוא חוק פשוט. תפקיד היועמ"ש – לאלה מכם ומהציבור, אלה שרואים, שלא מכירים – הוא סוג של אנדרוגינוס שנולד כתוצאה מעבודה של שתי ועדות ציבוריות ופסיקות בג"ץ, שיצקו עוד ועוד תוכן לתפקיד הזה, שלא מוסדר בחוק. יש כמובן את המשפטים האלמותיים של מני מזוז הזכור לטוב – או לרע, כל אחד ממקומו – שכאשר דיברו על מדוע היועץ המשפטי לממשלה צריך להיות גם יושב-ראש התביעה הכללית, הוא אמר בצורה מפורשת שהוא צריך כוח נגד הממשלה; שאם הוא לא יושב-ראש התביעה הכללית, שרי הממשלה – לא יהיה לו כוח עליהם, ולכן, למה התפקיד? לכן, בעקבות מה שקורה עם הייעוץ המשפטי לממשלה ב-15–20 השנים האחרונות, ברור לחלוטין שהגיע העת לשנות; שהגיעה העת למערך תביעה כללי, עצמאי, מקצועי, שמנותק מהייעוץ המשפטי לממשלה, שמנותק מהפוליטיקה. לא כמו היום, שיש איזו יועצת משפטית לממשלה שהיא כלי פוליטי, ומשתמשת בסמכויות האכיפה הפלילית שיש לה, בסמכויות החקירה וביחידות שנתונות לפיקוחה ככלי פוליטי כדי לטרפד ממשלה נבחרת. זה אחד הדברים הכי קרובים למרד שקרו לנו במדינת ישראל, ומובילה אותו גלי בהרב מיארה, ולכן החוק הזה הוא נחוץ. ביתר הזמן, מכיוון שבלימוד תורה עסקינן, ומכיוון שאנחנו שומעים השכם וערב השמצות על לומדי התורה, קוראים להם משתמטים וקוראים להם פרזיטים וקוראים להם כל מיני דברים אחרים, רציתי להביא כל מיני דברים של חכמי ישראל בשבח לימוד התורה, כדי לאזן קצת את התמונה. נתחיל בזוהר. הזוהר מדבר ככה: "אין דבר בעולם שישבור כוחם של עמים עכו"ם" – עובדי כוכבים ומזלות – "כמו בשעה שישראל עוסקים בתורה. שכל זמן שישראל עוסקים בתורה מתחזק הימין" – דרך אגב, במקרה הזה זה הימין לא הימין הפוליטי, זה קו ימין, זה מה שמביא זכות לעם ישראל – "ונשבר כוחם ועוזם של העמים עכו"ם. ומשום זה נקראת תורה עוז כמ"ש" – כמו שכתוב – "ה' עוז לעמו ייתן, ובשעה שישראל אינם עוסקים בתורה, מתחזק השמאל" – שוב, הכוונה כאן לא לשמאל הפוליטי, חלילה – "ומתחזק כוחם של העמים עכו"ם, שיונקים מהשמאל ושולטים על ישראל וגוזרים עליהם גזרות שאינם יכולים לעמוד בהם. ועל זה גלו ישראל והתפזרו בין האומות". אז קודם כול, אנחנו רואים שלימוד התורה הוא כלי חשוב במלחמה של עם ישראל נגד האויבים שלו מבית ומחוץ, ולכן, עד כמה חשובים לנו לומדי התורה, עד כמה לימוד התורה שמר על העם היהודי ועל הניצוץ היהודי במשך כל השנים הללו. הראי"ה קוק, בחיבור שלו "אורות", אומר ככה: "בניין העולם, המתמוטט כעת לרגלי הסערות הנוראות של חרב מלאה דם, דורש הוא את בניין האומה הישראלית. בניין האומה והתגלות רוחה הוא עניין אחד, וכולו הוא מאוחד עם בניין העולם, המתפורר ומצפה לכוח מלא אחדות ועליונות, וכל זה נמצא בנשמת כנסת ישראל. רוח ד' מלא בה, רוח שם מלא בקרבה, ואי-אפשר לרוח אדם, שהרגשת נשמתו פועמת בו, להיות שוקט בשעה גדולה זו, מבלי לקרוא לכל הכוחות הצפונים באומה: עורו וקומו על תפקידכם". נמשיך. רבי יהודה לייב אשלג, שהיה ידוע בכינויו "בעל הסולם", כתב את פירוש הסולם לספר הזוהר, כתב את תלמוד עשר הספירות, שהוא פירוש לעץ החיים של האר"י, והוא אומר לנו ככה – גם כן, כשהוא מדבר על מה זה לדון את האדם לכף זכות מתוך לימוד התורה, הוא אומר ככה: "בזמן שהאדם שומע את דברי תורה מרבו, תכף מסכים לדעת רבו ומקבל על עצמו לקיים דברי רבו בלב ונפש - -" << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> "- - לא אחר כך, כשיוצא לאוויר העולם, אז הוא רואה וחומד ומתדבק ברצונות הרבים המשוטטים בעולם. אז הוא, ודעתו, וליבו, ורצונו מתבטלים ברוב. כל זמן שאין בידו הכוח להכריע את כל העולם לכף זכות, אז הם מכריעים אותו ומתערב ברצונותיהם". זאת אומרת שאותם בני תורה שמשקיעים את כל חייהם בלימוד התורה, בקדושה, שכל סדר-היום שלהם בנוי ככה – כאשר מוציאים אותם מאותו סדר, מאותה סביבה שמשפיעה עליהם ערכים מסוימים, פתאום מוציאים אותם החוצה למקום שאין בו את הדברים האלה, כל מה שהם עמדו וכל מה שהם עמלו כל חייהם נחרב. אז למה אנחנו באמת מצפים? האם זה מה שאנחנו רוצים לעשות לאותם האנשים שהקדישו את שנותיהם וימיהם ללימוד תורה – לבוא ולהוציא אותם בכוח מהסביבה הזאת? ואחר כך אנחנו מתפלאים שהם מתנגדים לזה? אחר כך אנחנו מתפלאים שהם נאבקים בזה? אחר כך אנחנו מתפלאים שהם אומרים אמירות קשות מאוד על הדבר הזה? זה הדבר הכי חשוב בחיים, כל החיים שלהם סובבים סביב זה. פה באים כל מיני אנשים, בשם כל מיני אידיאלים נאורים לכאורה, שאין בינם ובין היהדות כלום ושום דבר, אידיאלים שבאים מעמים זרים, ואומרים: לא, בזה אתם יכולים לחכות, את זה אתם יכולים לדחות. באיזו עזות רוח, באיזו עזות מצח. מאיפה זה בא? לא ברור. הוא ממשיך ואומר: "ואז הוא כצאן לטבח יובל ואין לו בחירה והוא מוכרח לחשוב, לרצות ולחשוק ולדרוש את כל מה שהרבים דורשים ואז הוא בוחר במחשבותיהם הזרות ובתשוקות ובתאוות הנמאסות, מה שהם זרים לרוח התורה ואין לו שום כוח שיוכל להכריע את הכלל. אלא עצה אחד יש לו אז, שיתדבק ברבו ובספרים, שזה נקרא מפי ספרים ומפי סופרים, ורק בהתדבקותו בהם הוא יכול לשנות אז דעתו ורצונו לטוב. אבל בוויכוחים ובפלפולים מחודדים לא יעזרו לו אז לשנות את דעתו, אלא רק בסגולת הדבקות, כי היא סגולה נפלאה, שהדבקות מחזירו למוטב". דבקות ברב, דבקות בספרים, דבקות במסורת ישראל, דבקות בתורת ישראל – זה מה ששמר על עם ישראל במשך כל השנים הללו. זה הבסיס של עם ישראל. הינה, אני אומר את זה פה בתור אדם חילוני, לא בתור חרדי, לא בתור אדם שיש לו משהו מושקע אצל החרדים, לא בגלל שום דבר אחר: אני, כיהודי, לא אתן יד להרס עולם התורה. אנחנו היום שמענו, אדוני היושב-ראש, הרי שמענו פה את גלעד קריב מדבר על זה שכאשר הם יעלו לשלטון, הם ילאימו את החינוך העצמאי. שמענו את ראש המפלגה שלו יאיר גולן אומר שצריך לגייס את החרדים לצבא ככלי לחילון האוכלוסייה החרדית. היום, אחד הפעילים המרכזיים של מפלגת העבודה, לדעתי – העבודה, הדמוקרטים, זה הכול אותו עניין – בחור שאני לא זוכר את שמו עכשיו בדיוק, אז אני לא אגיד את השם, בא ואומר היום – מקליט, כותב ואומר גם למצלמות, שלהם יש תוכנית לטפל בדמוגרפיה החרדית. הם רוצים לטפל בדמוגרפיה החרדית על ידי סגירת המוסדות החרדים – כך הם יקטינו את הדמוגרפיה החרדית. אלו אנשים שמדברים בשם הנאורות. אלו אנשים שמדברים בשם הקדמה. אלו אנשים – לפני יום או יומיים עמדה פה נעמה לזימי ואומרת: האהבה תנצח. אצלה אהבה זה כנראה שמור רק ללהט"ב ולכל מיני דברים מהסוג הזה, ולא שחלילה יש לי משהו נגד. אבל האהבה ליהודים אחרים, אהבה לאחים החרדים ולאחיות החרדיות, למסורת ישראל, זה לא קיים. קיימת כנראה אהבה רק לצד אחד. אלה אנשים שבאמת דעתם השתבשה. אין שום דרך אחרת להגדיר את הטירוף המוחלט שאוחז בהם. אני לא מבין, אני לא מבין איך האנשים ביש עתיד, אני לא מבין איך האנשים במחנה הממלכתי, בטח ובטח אני לא מבין חלק מהאנשים שנמצאים בישראל ביתנו – איך אתם הולכים עם הדבר הזה? איך לא רועדות לכם הברכיים? איך אתם לא מפחדים ללכת ככה נגד הדבר ששמר על עם ישראל כל הזמן? ולא שלא צריך חיילים – צריך חיילים, החוק הזה יביא חיילים, אבל שום חייל לא יעזור לנו אם אנחנו נשבור את מה שמאחד אותנו ומחזיק אותנו. מה שמאחד אותנו ומחזיק אותנו זה היהדות; לא שום ערך מומצא מערבי שהמציאו ב-200 שנה האחרונות בני האדם, אלא תורת ישראל ומסורת ישראל שניתנה לנו מפי בורא עולם, ומזה ניוושע. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, דברים שיוצאים מהלב ונכנסים ללבבות. אני מקבל תגובות תוך כדי, בשעה כזאת יש הרבה רייטינג לערוץ הכנסת, כנראה. << הצח >> הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2785/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יצחק קרויזר) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות חוק לדיון מוקדם – הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג– 2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר, וזו של חבר הכנסת אריאל קלנר. אני מזמין את חבר כנסת קרויזר להציג את הצעת החוק. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה השר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנה השר, השר האהוב עליכם, יושב לידכם, הכול בסדר. בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה המקום הטבעי שלו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להגיד לך, היושב-ראש, תודה רבה לך, כי גם בהצעה של התובע הכללי וגם בפיצול התפקיד בסופו של דבר המטרה היא אותה מטרה, מטרה ראויה. באמת מדינת ישראל נמצאת בסיטואציה – היא אולי היחידה במערב או במדינות הדמוקרטיות, וכן רוצים בה ייעוץ ותובע ותביעה באופן נפרד, כדי לקבל באמת את האיזון שבין התפקידים. לכן – להגיד לך תודה רבה. אני בעצם נצמדתי להצעת חוק שלך, שהיא הצעת חוק מאוד מאוד חשובה. יכול להיות שהרבה אנשים יראו את האירוע הזה כאירוע טכני, ארגוני, איך לסדר את המנגנונים, אבל בסוף מדובר כאן בלב-ליבה של הדמוקרטיה, באמון הציבור בשלטון החוק ובצורך ההולך וגובר לחזק את עקרון הפרדת הרשויות ולהגן בסופו של דבר על הזכויות של אזרחי מדינת ישראל. המצב הקיים, שבו היועץ המשפטי לממשלה מחזיק בשני הכובעים – גם בייעוץ לממשלה כיצד לפעול וגם בעצם החלטה אם להגיש את כתבי האישום – ואנחנו רואים את זה שאנחנו נמצאים בסיטואציה הנוכחית, היום, ולא משנה מה הדעה פוליטית, פשוט זה מצב שהוא בלתי אפשרי. גם תובע פלילי וגם עורך הדין, יש כאן איזשהו אירוע שהוא מבולבל. בכלל, כמו שפתחתי ואמרתי, אין עוד מדינה דמוקרטית שבה יש ריכוז כה חריג של עוצמה משפטית בידי אדם אחד. אין הצדקה מוסרית, לא משפטית, לא ערכית, לכך שהגורם שמייעץ לממשלה יהיה גם זה שיכריע אם להגיש את כתבי האישום נגד שרי הממשלה. לכן, מעבר לעיוות המבני, מדובר בניגוד עניינים מוסדי, מהותי. התובע הכללי, לפי הצעת חוק זו, הוא גוף עצמאי, מקצועי, בלתי תלוי. הוא יתמקד אך ורק בניהול ההליך הפלילי, בלי הייעוץ לממשלה, בלי שייצג אינטרסים פוליטיים ובוודאי בלי שיכפיף עצמו לשיקולים זרים. כמו שאמרנו, בסוף זה מהלך שיחזק את אמון הציבור במערכת המשפט ויחזיר את הערכאות הפליליות למקומן הראוי כמוסד מעין שיפוטי נקי משיקולים פוליטיים, וזה יאפשר לייעוץ המשפטי לממשלה להתמקד במהות שלו בליווי הממשלה ובהכנה של חקיקה. לכן, זה לא רק יעילות מוסדית, אלא בעיקר עניין של צדק, כי ההחלטה על כתב אישום כלפי אזרח, בפרט כלפי נבחר ציבור, היא החלטה מאוד מאוד דרמטית, בוודאי כשהיא פוגעת בשמו הטוב, במשפחתו, בעתידו, ובוודאי כשמדובר על תפקיד ציבורי, אז זה גם גזר דין ציבורי, אפילו עוד טרם הוכרעה הסוגיה בעניינו. לכן נדרשת כאן זהירות שיפוטית, עצמאות מוחלטת ומומחיות מקצועית. הצעת החוק קובעת תנאי סף ברורים למינוי תובע כללי: ניסיון, כשירות, כהונה קצובה, היעדר כפיפות לייעוץ המשפטי לממשלה. גבולות הגזרה מאוד מאוד ברורים בין התחום של הייעוץ לבין לתחום של העמדה לדין. זו חזרה, כמו שאמרנו, שמייצרת את האיזון הנכון בין שלוש הרשויות, בוודאי, החקיקה, הביצוע והשיפוט. חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק זו מבקשת לכלול רפורמה מתבקשת, כזאת שדרך אגב זכתה לתמיכה רחבה גם בכנסות הקודמות, בוודאי כאן, ממפלגות מכל הקשת הפוליטית, מכל הקצוות. יש לנו כאן הזדמנות, אדוני היושב-ראש, לתקן עיוות בן עשרות שנים, לעשות את זה באחריות, ברצינות, באופן ממלכתי. אני חושב שאתה, אדוני היושב בראש, אתה מוביל את הנושא הזה ביחד עם שר המשפטים. זו רפורמה חשובה, רפורמה נחוצה, לכן נקרא כאן לקהל החברים להצביע בעד הצעת החוק הזאת. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה רבה. << הצח >> הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3198/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אריאל קלנר) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קלנר, בבקשה, אדוני. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, כוח משחית; כוח מוחלט משחית באופן מוחלט. אמר את זה הלורד אקטון לפני מעל 100 שנים. כל כללי האיזונים והבלמים מבוססים על העיקרון הזה, אבל במדינת ישראל יש גוף שאין עליו לא איזונים, לא בלמים, לא הגדרת אחריות, לא גידור של סמכות, לא מורא חוק ולא כללי מינהל תקין. זהו תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. והדבר הכי טוב שעשתה גלי בהרב מיארה זה להראות לנו עד כמה המצב מעוות. במדינה מתוקנת גלי בהרב מיארה הייתה נחקרת; במציאות שלנו היא החוקרת, עומדת בראש מערך האכיפה. כמובן שנוסף לזה היא כביכול גם היועצת המשפטית לממשלה וגם זו שאמורה לייצג את הממשלה כשעותרים נגדה. אחרון העבריינים מקבל ייצוג משפטי שמסייע לו, שעומד לזכותו, לצידו; ממשלת ישראל הנבחרת תקועה עם נציגת קפלן כמי שאמורה להגן על הממשלה. לעם אין מי שייתן ייעוץ משפטי ומי שיגן על עמדותיו. אני מברך על תחילת תהליך ההדחה של גלי בהרב מיארה, ואני קורא לממשלה לסיים את תהליך ההדחה שלה, לא לעצור ולא להירתע. אבל הבעיה חורגת מגלי בהרב מיארה. זה לא רק פרסונלי. יש כאן בעיה מערכתית, ויש כאן מציאות מטורפת שצריך לשנות. ולכן ההצעה הזו לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה חייבת לבוא יחד עם הצעה של הגדרת הסמכויות של התפקיד הזה בחוק. אזרחי ישראל אינם יודעים אולי, אבל אין שום הגדרה בחוק, אדוני היושב-ראש, אין שום הגדרה בחוק מה סמכויות היועץ המשפטי לממשלה. ראש הממשלה, שרים, כל רשות מינהלית, פועלים מתוך הגדרה בחוק, אבל אין שום חוק שאומר מה מותר ומה אסור ליועץ המשפטי לממשלה. בעיקרון היינו מצפים שאם אין הגדרה אז גם אין סמכות – ככה זה במציאות מתוקנת – אבל במקרה של היועמ"ש לממשלה זה שונה – אין הגדרה, ולכן יש לה סמכות לעסוק בכול מכול כול. ולכן יש את ההצעה שמונחת כאן לפניכם לפצל את התפקיד. לא יכול להיות שאדם אחד גם יעמוד בראש מערך התביעה והגשת כתבי האישום, גם זה שמייצג את הממשלה בערכאות וגם היועץ המשפטי לממשלה. הצעת הפיצול חייבת לבוא יחד עם הצעה להגדרת הסמכות של היועץ המשפטי בחוק. וכאן, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר עוד משהו: אם החלטנו – לפחות אנחנו בקואליציה – להשתגע ולתת לחבורת הפקידים הבלתי-נבחרת הזאת עוד כוח מעבר למה שיש להם, כדי שיכפו על המדינה את השקפת הפרוגרס האנטי-ציונית והאנטי-יהודית המופרעת שלהם, אז צריך להצביע היום בעד פיזור הכנסת. בשעה הזאת מי שהמפעל הציוני יקר לו ומי שהזהות היהודית חשובה לו, מי שמבין שעכשיו זו שעת הכרעה וניצחון על האויב, חייב להתנגד לפיזור הכנסת. כעת צריך, אדוני, לפרז, לא לפזר – לפרז את עזה, לא לפזר את הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. תשובת הממשלה? שר המשפטים, בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, הסוגיה הזו של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה וסמכויותיו והאפשרות לפצל אותן היא כידוע סוגיה שמלווה אותנו הרבה מאוד שנים, ויש בעניינה דעות מדעות שונות. צריך גם לומר שבעיניי, לפחות, היא סוגיה חשובה אבל היא לא מרכז העניין. אני חושב שבסוף התפקוד של כל המערכת הזו – הייעוץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, על כל המגוון התפקידים שמרוכזים במשרה זו – התפקוד הזה תלוי, קודם כול ולפני הכול, בשאלה מהו ההרכב של בית המשפט העליון ואם ההתנהגות או ההחלטות שמקבל היועץ המשפטי לממשלה ומקבלים הגורמים שכפופים לו מבוקרות כהלכה ובאופן נכון על ידי בית המשפט העליון, או שההפך קורה. אבל אי-אפשר להתעלם מכך שהייעוץ המשפטי לממשלה בתקופה הזו, מאז כינון הממשלה הנוכחית, הגיע למקומות שאין אלא לכנות אותם מקומות הזויים, מקומות בלתי מתקבלים על הדעת, מקומות שהם ההפך הגמור מכל מה שהתפקיד הזה אמור לבטא ומכל האחריות שיש ליועץ משפטי לממשלה והאופן שבו הוא צריך לתפקד. נדמה לי שגם אם יש ויכוח מה הדרך הנכונה ואם הפיצול הוא נכון או לא נכון, על דבר אחד קשה מאוד להתווכח – שיותר גרוע מהמצב הקיים לא יכול להיות. ולכן חשבתי שיהיה נכון לאפשר להצעות החוק האלה – ויש כאן הצעות שונות, כל אחת מסתכלת על העניין הזה מכיוון אחר: אחת מכיוון התובע הכללי, אחת מכיוון הייעוץ המשפטי לממשלה – שאולי יהיה נכון לקיים אחת ולתמיד דיון אמיתי, יסודי ורציני בכנסת בעניין הזה, לאפשר להצעות החוק האלה לעבור בקריאה הטרומית ולנסות לדון בהן בכנסת, לבדוק את הנושא מכל היבטיו ולמצוא אולי נוסחה יותר טובה לעניין הזה. אבל צריך להגיד שבסוף בסוף בסוף, אם לא ניתן מענה ואם לא יהיה שינוי בהרכב של בית המשפט העליון, כנראה לא נצליח להיחלץ מהמעגל הזה – שבסופו של דבר גם התנהגויות, כפי שאמרתי, פשוט הזויות של היועצת המשפטית לממשלה הנוכחית, נעשות בידיעה או מתוך הנחה שיש סיכוי גבוה מאוד שהן יקבלו אחר כך גיבוי והסכמה מצד בית המשפט העליון. אני גם חושב שהשיטה שנהוגה כאן, שבה היועץ המשפטי לממשלה הוא ירושה שממשלה אחת מעבירה לממשלה אחרת, פשטה את הרגל ונכשלה כישלון מוחלט. בעצם זה הופך למין משחק, מין הימור כזה, שאלה של מזל: האם יהיה לממשלה מזל שבזמן כהונתה היא תבחר את היועץ המשפטי לממשלה, או שיהיה לה חוסר מזל והיא תקבל יועץ משפטי שבחרה ממשלה קודמת, שהיא בכלל בעמדות הפוכות, ובחרה אנשים שמלכתחילה ניגשים למלאכה הזאת מתוך גישה שאומרת שצריך לבלום את הממשלה, להכשיל אותה ולהפריע לה בעבודתה – משעה שזו ממשלה הפוכה לממשלה שבחרה אותם בתחילת הכהונה שלהם. אני חושב שזה מצב לא תקין. עכשיו צריך לומר, בכל העולם הדמוקרטי אין אח ורע ליועץ משפטי לממשלה כפי שיש לנו, לא בדרכי בחירתו ולא בסמכויותיו. למען האמת, כמעט בכל מדינות העולם הדמוקרטי היועץ המשפטי לממשלה הוא או שר בממשלה, והוא כמובן מתחלף עם התחלפות הממשלה, או אדם שהממשלה ממנה ומתחלף כאשר הממשלה הולכת. הוא נתפס, אגב – באופן אבסורדי ובניגוד לכל מה שמנסים לספר לנו כאן על שומרי סף וכו' – הוא נתפס כדוגמה המובהקת למשרת אמון, משום שבסוף הרעיון שייעוץ משפטי יינתן על ידי גורם שמי שמקבל ממנו את הייעוץ אין לו אמון בו, ואין ביניהם אמון אישי אמיתי, הוא פשוט רעיון אבסורדי, הוא לא קיים בשום מקום. ואז אתה מקבל תוצאה, שוב, שאין לה אח ורע בשום דמוקרטיה בעולם, שבה בבית המשפט העליון שלנו - - << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אין בית משפט. אין בית משפט. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - למחבלים יש לא פעם זכות עמידה ואפשרות להגיש עתירות ולהיות מיוצגים באמצעות עורכי דין שהם רוצים ובוחרים. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> ושמקבלות מימון ממדינות אירופה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לכל אחד – כל אזרח וכל חברה וכל תאגיד, כולל תאגידים זרים – יש זכות להיעזר בייעוץ משפטי שוטף כפי שהוא בוחר, ולהיות מיוצג על ידי ייצוג משפטי כפי שהוא מוצא לנכון, ויש רק גוף אחד במדינת ישראל שכל הזכויות הבסיסיות האלה נשללות ממנו, וזה ממשלת ישראל. זה הרי דבר מטורף, דבר שלא יעלה על הדעת. לא פלא שאין דבר כזה באף מקום. עכשיו, הבעיה הזו – וזו אולי החומרה הכי גדולה של כל העניין הזה, ואני אדגים את זה אולי בעניין שהוא בעיניי אולי אחת הסמכויות אם לא הסמכות הכי משמעותית שיש ליועץ משפטי לממשלה היום, וזו הסמכות לעמוד בראש מערך התביעה הכללית. הסמכות הזאת מטילה אחריות כבדה קודם כול ולפני הכול לדבר אחד: שהאכיפה תהיה שוויונית, על פי קריטריונים ברורים וידועים, הוגנת, אחידה. משום שאם זה לא קורה ונעשה שימוש לרעה בכוח הכי גדול שיש לאיזשהו גורם בחברה דמוקרטית, והוא הכוח לשלול חירות, להגיש כתבי אישום, להעמיד אנשים לדין, אם השימוש בכוח הזה נעשה בצורה שאיננה שוויונית, הדבר הזה מפרק את החברה. כאשר רשויות אכיפת החוק ובתי המשפט לא נוהגים שווה בשווה בכולם, זו קריסה מוחלטת של הכול. אגב, גם אי-אפשר לדבר לא על זכויות אדם ולא על זכויות אזרח ולא על שום דבר. עכשיו, אוי לנו אם נהיה במציאות שבה שר למשל יכול להתערב בתיק מסוים שמתנהל. אני חושב שזה אסור שיקרה. אבל גם המציאות ההפוכה, שבה ממשלה איננה יכולה להכתיב סדרי מדיניות של אכיפה כלליים, אלא יושבים אנשים שלא נבחרו בכלל, במקרה של היועץ המשפטי לממשלה ירושה מממשלה קודמת, והם מחליטים מה סדרי המדיניות של האכיפה, בניגוד מוחלט לעמדתה של הממשלה או לאופן שבו הממשלה רואה את הדברים, אנחנו מקבלים תוצאה בלתי נסבלת. עכשיו, תבינו, זה לא עניין תיאורטי, כי מבחינת ממשלת ישראל – ואני אומר את זה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה, שנמצא פה, ויודע טוב מאוד על מה אני מדבר – אין דבר יותר חשוב מבחינת סדרי העדיפויות של האכיפה מאשר המאבק בפשיעה המאורגנת בחברה הערבית ובכלל. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני מסכים איתך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ובטח בטח בחברה הערבית, ובוודאי שאתה מסכים איתי. אבל למרות שזו עמדתנו וזו עמדת הממשלה, מה לעשות שזו לא עמדת היועצת המשפטית לממשלה? היא עסוקה בדברים אחרים בכלל. תזכיר לי מתי שמעת אותה, חבר הכנסת אלהואשלה, מדברת על הנושא הזה. שמעת אותה פעם? היא לא אומרת מילה. זה לא מעניין אותה בכלל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא לא הגיעה לדיון שנערך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא רק לא הגיעה לדיון, זה לא שהיא לא הגיעה לדיון אחד – באופן שיטתי היא איננה מגיעה לדיונים של צוות השרים בראשות ראש הממשלה, שמקפיד לבוא לכל הדיון בנושא הזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כמה זמן הצוות הזה קיים, אדוני שר המשפטים? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא רק זה, אלא שהיא, כמי שאמורה להוביל את המערכה הזאת, היא לא עושה כמעט שום דבר. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> היא אוסרת את השימוש ברוגלות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כמה זמן הצוות הזה קיים? מי ששומע אותך חושב שהצוות קיים שנה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא הביאה עד היום ולו הצעה רצינית אחת לשולחן. אגב, מה היא כן עשתה? היא מונעת ומפריעה לעשות הרבה דברים אחרים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הצוות הזה קיים בקושי חודש, ויש שר ממונה שלא עושה הרבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז הנזק הזה, מי שחושב שזה עניין של הימין אל מול השמאל – זה לא שם בכלל, כי זה בסוף מגיע לכל אחד, כי גם כשאוכפים דיני תכנון ובנייה באופן לא שוויוני, זה גם פוגע בכולם בסוף. וזה נכון בכל נושא ובכל עניין. ולכן אני חושב שהגיע הזמן לבדוק את הדברים האלה לעומק, משום שאיזשהו שינוי בעניין הזה חייב להיות. אי-אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא, זה בטוח, כי המצב הזה הוא מצב בלתי נסבל, בלתי הגיוני, לא דומה לשום דבר בעולם. ברשותך, רק מכיוון שאני רואה שהזמן הסתיים, אני רק רוצה במהירות לעבור על ההחלטה של ועדת שרים לחקיקה, שקבעה שתהיה תמיכה של הממשלה בהצעות החוק האלה בקריאה הטרומית, והתמיכה היא בכפוף לכך שבמהלך הדיונים בהצעת החוק יידונו, בין היתר, שורה של נושאים שהצעות החוק – חלקן לא עוסקות בהן בכלל, בוודאי אין בהן פתרון מלא. קודם כול אני חושב שחייבת להיות קביעה ברורה שאם כבר עושים הפרדה כזאת, ליועץ המשפטי לממשלה לא יהיו סמכויות בעניינים פליליים, ולפרקליט המדינה לא תהיה כפיפות מינהלית או מקצועית ליועץ המשפטי לממשלה, קרי, שתהיה באמת הפרדה, ולא רק אמירות שאחר כך, בסוף, נפגוש שעקפו את החוק וחזרנו לאותה נקודה בדלת האחורית. אני חושב שצריך לדון לעומק בשיטת המינוי המתאימה של שני האנשים שיעמדו בראש שתי המערכות האלה. אני חושב שצריך לתקן את ניסוח הצעת החוק כך שלא יתלה את הכשירות לכהונת התובע הכללי בחברות בלשכת עורכי הדין, אבל כן יהיה בסיס של ניסיון משפטי בתפקיד, מתוך תקווה שאנחנו נתקן את הסוגיה של חובת החברות בלשכת עורכי הדין, שאין לה יותר מקום, על פי הצעת חוק שגם היא כבר קודמה בקריאה הטרומית. אני חושב שצריך לדון בסוגיית תקופת הכהונה, וצריך לדון גם בשאלת פיצול התפקיד בשני תחומים נוספים – אחד שבעיניי הוא מאוד חשוב, והוא מתן מעמד בכיר יותר למשנה שעוסק בתחום הדין הבין-לאומי. זה תחום ייחודי שמצריך התמחות מיוחדת. אני חושב שגם חשוב שמי שנושא בו יהיה לו מעמד, מכיוון שהוא צריך לפעול בזירה הבין-לאומית, ואם יהיה לו מעמד של יועץ לכל דבר ועניין לתחום הזה, אני חושב שזה יהיה דבר נכון. הדבר השני – אני חושב שצריך לעשות הפרדה דו-כיוונית בין הגורם שמייעץ לממשלה לבין הגורם שמייצג אותה בערכאות השיפוטיות. צריך לייצר איזשהו מנגנון שיאפשר גם ייצוג נפרד במקרים המתאימים וכו'. כמובן צריך לדון בשאלת התחולה. לפיכך, אני מציע לכנסת לאשר את הצעות החוק בקריאה הטרומית ולדון בנושאים שציינתי קודם בהמשך הליכי החקיקה. בהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמה של שר המשפטים, כפוף לכך שאם הנושאים שפורטו לעיל לא יידונו לאחר הקריאה הטרומית או הקריאה הראשונה, תהיה לי אפשרות להחזיר את הצעות החוק לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה לפני הקריאה השנייה והשלישית. אני בהחלט חושב שהגיעה העת לעשות בחינה יסודית של העניין הזה ולעשות כאן בהחלט שינויים שהם נדרשים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. מתנגדים – חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת מלקו וחבר הכנסת ואטורי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא ברור לי איך היא אחראית לפשיעה בחברה הערבית. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> היא עומדת בראש צוות ההיגוי למאבק בפשיעה, ותמיד או הייעוץ או הפרקליטות עומדים בראש צוותי היגוי למאבקים בפשיעה. זה לא מעניין אותה, היא לא עושה בעניין הזה כלום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש שר כושל, אדוני שר המשפטים. אני הייתי שם. יש שר כושל שאין לו מדיניות. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> מה זה שייך לשר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה שייך לה? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> היא אמורה לנהל את הצוות. זה מעניין אותה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> היא ראש צוות-העל, מיקי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש שר כושל, על מה אתם מדברים. אין מדיניות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התחלת? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שנייה, לא, מה פתאום? זו רק ההתנגדות למיקי, זו לא ההתנגדות לך, אדוני המציע היושב-ראש. קודם כול אני מבקש, לפני שתתחיל לספור לי את הזמן, אדוני היושב בראש, אני מבקש חוות דעת של הייעוץ המשפטי, האם אין ניגוד עניינים בכך שאתה גם הח"כ המציע וגם מנהל את הישיבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש. מכיוון שאני מהימין יש בטוח ניגוד עניינים. אפשר להמשיך הלאה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב, אז עכשיו אפשר להתחיל את הזמן. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אני יכול להגיד לך שיצחק עמית לא יושב בדיון אם אין לו ניגוד עניינים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נקיי הדעת שבירושלים לא יושבים בדיון אלא אם כן יודעים שיש ניגוד עניינים. טוב, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר, ההתנגדות – אתה יודע, לפעמים יש אנשים שמדברים אידיאולוגיה כאן בבניין. אני חושב שגם אתה אחד מהם, גם אני אחד מהם. אבל פה, במקרה הזה, אני חייב לומר, זה יושב לי על הלב, ואני מקווה שאולי תשכנע אותי עד ההצבעה, והבנתי שאנחנו לא מצביעים היום אז יהיה פרק זמן, אנחנו נשב ונדבר על העניין, אבל זה יושב לי על הלב, כי הצעת החוק שכבודו הציע, כתוב בה במפורש למטה שהיא מבוססת על הצעת החוק שלי. אז קרדיט ניתן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נתלה באילנות גבוהים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני כועס על זה שלא ביקשת ממני גם לחתום. ואני חושב שזו סיבה – זה יושב לי על הלב, אדוני היושב-ראש, זה יושב לי על הלב, האירוע הזה, ואני לא מצליח להבין מדוע פעלת כך. אני מקווה שניישר את ההדורים בינינו עד למועד ההצבעה, כי אחרת לא תהיה לי ברירה אלא להתנגד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל יש לך עוד שתי דקות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין שום בעיה, אל תדאג. זה בנושא הזה. ליתר הדברים, אני רוצה להגיד לשר המשפטים על הדבר שאמרת, ואני, בעזרת השם, אני מקווה, ככל שהצעות החוק האלה יקודמו – יש לי תחושה לאיזו ועדה הן יגיעו. יש גם הצעה ברוח הדברים שאמרת, אדוני שר המשפטים, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שחתומים עליה חברי הסיעה, הציונות הדתית כולה, שמדברת בדיוק על הדבר הזה – פיצול בין תפקיד היועץ לבין תפקיד הייצוג לבין תפקיד התובע הכללי, ובהחלט יש גם מקום לדבר. זו הצעת חוק שלדעתי בזמנו אתה היית חתום עליה או תמכת בה, על פיצול תפקיד היועץ לעניין המשפט הבין-לאומי, מהכנסות הקודמות. אפשר גם אותה לחבר לאירוע הזה, כי באמת מדובר – נמצא פה חבר הכנסת משה סעדה. וגם צריך לומר בגילוי לב, אדוני שר המשפטים וחבריי המציעים, גם הצעת החוק של חבר הכנסת משה סעדה בעניין מח"ש היא למעשה תחילת פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כי היא לוקחת תפקיד שנכון להיום נמצא תחת היועץ המשפטי לממשלה ומפצלת אותו החוצה. ובסופו של דבר, עם הגוף הזה, שמחזיק בכל כך הרבה סמכויות שונות וסותרות, צריך טיפול הוליסטי, כדי לפצל אותו ולדאוג לכך שהוא יתנהל כמו כל גוף נורמלי במדינת ישראל, ללא ניגודי עניינים ובאופן תקין. אני מודה לך מאוד על ההזדמנות שהענקת לי להתנגד להצעת החוק, ואני סמוך ובטוח שעד למועד ההצבעה אתה תבוא איתי בדברים, תנסה לשכנע אותי מה לעשות בעניין הצעת החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה לך. חברת הכנסת מלקו, בבקשה, גברתי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני שמח לשמוע שפיצול מח"ש זה מטעמים מקצועיים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> יש על זה דוח מקצועי. יש על זה דוח מקצועי של - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא שמו אותו מנהל מח"ש, והוא שם אותם - - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל יש על זה דוח מקצועי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא תחת שר המשפטים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אין בעיה שיהיה תחת שר המשפטים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני שואל אם הדוח אומר שמח"ש – תחת שר המשפטים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> הדוח אומר שאין בעיה שזה יהיה תחת שר המשפטים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא לא אומר את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רבותיי, חבר הכנסת לוי, חברת הכנסת מלקו עומדת, ממתינה בשקט, אז אם תוכלו להמשיך את זה בטונים טיפה יותר נמוכים זה יהיה נהדר. בבקשה, גברתי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתנגדת לחוק, אבל לפני זה אני רוצה להסביר. אדוני שר המשפטים, הייתה לי הזכות שבתמיכתך העברתי חוק ראשון – מחיקת רישום פלילי משטרתי ליוצאי אתיופיה. למה הגענו לזה? כי מקור הבעיה זה אכיפה בררנית. כל עוד אין תיקון באכיפה בררנית או כל עוד כולנו לא שווים לפני החוק – זה מקור הבעיה. לכן, אני כיוצאת אתיופיה – כי הקהילה, הדור הצעיר, במיוחד הבנים, סבלו ועדיין סובלים מאכיפה בררנית. צריכים למגר את מקור הבעיה, לטפל בבעיה. הינה דוגמה. אנחנו מסתכלים היום – הפגנה, אנשים מפגינים. אפשר לסגור את איילון. היועמ"שית מאשרת את זה. בכלל, בלי לסגור את הכביש, מה משמעותה של ההפגנה? אבל כשמדובר על אוכלוסייה מסוימת או אוכלוסיות מוחלשות – מה פתאום? למה זה צריך לקרות? לכן אני אומרת: עיקר הבעיה זה אכיפה בררנית. אדוני שר המשפטים, אני רוצה פה גם להוסיף, תקשיבו לזה. אם הדור הצעיר, נגיד הילדים שלי, כשיוצאים – לא בטוחים, או יוצאי אתיופיה – לא בטוחים. למה? אם יצאו להפגין – אוי ואבוי, מה יהיה עתידם. אם יהיה להם רישום פלילי, מה יקרה? לא יכולים אפילו להתגייס ולתרום. כפי שידוע, אחוז גבוה מבני העדה שלי מתגייסים לשירות צבאי. אבל אפילו את זה – לא נותנים להם לשרת את המדינה שהם אוהבים, את המדינה שהם רוצים לשרת. למה? כי הם נולדו לאוכלוסייה לא נכונה, בצבע לא נכון. לכן, אכיפה – זה דבר בזוי. כל עוד לא נעקור משורש את הדבר הזה, אדוני שר המשפטים, אנחנו לא נהיה שווים, לא נהיה חברה בריאה. החברה לא תהיה אף פעם בריאה כשלא כולנו נרגיש שווים. לכן, למה אני מתנגדת לחוק הזה? קודם כול, אני רוצה לטפל בעיקר הבעיה, שכולנו נרגיש שווים. אני לא נאיבית, זה ייקח זמן, ייקח הרבה זמן. אבל צריכים להתחיל אותו. לכן התחלנו אותו. אני כן מאמינה שנפתור את הבעיה, אבל בואו, חבריי, תנו יד לזה. במיוחד בנושא של אכיפה בררנית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואטורי, בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי שנשאר כאן ער, אני עליתי להתנגד להצעת החוק. אני חושב שהיית יכול להכניס פה גם את היועמ"שית, אני חושב שבעצם - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק לשם הדיוק, אתה מתנגד להצעת החוק של חבר הכנסת קלנר, לא שלי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. להצעת החוק אני מתנגד. אני חושב שהאיש עצמו הוא מאוד ראוי, יש לו חוקים מצוינים, הוא פעיל מאוד בכנסת, עושה את זה בנועם ובנחישות, עושה פעילות יפה מאוד. אני חושב שצריך להכניס את היועמ"שית, כי יש לנו פה בעיה מאוד קשה. זה כמו שיש קבינט, שזה בית המשפט העליון, יש יועמ"שית, שהיא הרמטכ"ל של ניסיון ההפיכה, ויש חיילים. אתה יודע, פעם, בתקופה שהייתי בחילוץ בפיקוד העורף – יש תקופה של אימונים, יש תקופה שהיינו מגיעים לקציעות לשמור, לשמור על מחבלים, ואם מישהו מנסה לברוח – לירות עליו. אתה יודע, היו תמיד משאירים שניים – אתה שומע? תסתכל, אדוני היושב-ראש, אני מפנה את תשומת ליבך. תמיד משאירים שניים, קראו להם השאווישים. הם היו עושים הלוך-חזור, הלוך-חזור, ואתה שם אליהם לב טוב טוב. למה? כי הם אוספים מודיעין, אתה מבין? וככה האופוזיציה, גם משאירים שניים – הם אפילו לא שומעים כלום, אבל הם פה, הם מאבטחים את זה, אולי לקרוא לכולם. אני חושב שניסיון ההפיכה הזה של מערכת המשפט, כולל האופוזיציה, בניסיון להפוך את השלטון במדינה ללא דמוקרטי – אנחנו נילחם על הדמוקרטיה. חברי חבר הכנסת קלנר, אני חושב שהיית צריך להכניס גם את זה בהצעת החוק שלך, ואני מבקש שאנחנו נדון בזה בהמשך בוועדה. הסיפור הזה של היועמ"שית – מה שמצחיק, עצוב, זאת אומרת, אם זה לא היה כל כך עצוב היינו צוחקים על זה שהיא אומרת - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם זה לא היה עלינו היינו צוחקים, אתה אומר. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ראש הממשלה לא התייעץ איתי על זה שהוא רצה למנות. אולי ראש הממשלה צריך להתייעץ עם היועמ"שית לפני שהוא ממנה ליועץ את טופז לוק או כל אחד אחר. ופתאום אנחנו רואים שהיא רצינית. היא באמת מאמינה בזה. מה זאת אומרת אתה ממנה רמטכ"ל? מה פתאום אתה ממנה – ואנחנו רואים שעושים את זה מהמקפצה. צוחקים עלינו, בסופו של דבר. אני חושב שאנחנו צריכים לשים לב טוב טוב, להגן על מדינת ישראל, לשמור עליה. יש אנשים שרוצים לשרוף הכול, מוכנים לשרוף את מדינת ישראל. דרך אגב, לא מעניינים אותם חטופים, לא מעניינים אותם חיילי צה"ל, לא מעניין כלום. לשרוף את המדינה. מי שרוצה ללכת לבחירות ביום הזה, כשחיילי צה"ל נלחמים כרגע בעוז ובגבורה ברצועת עזה ובעוד חזית אחת לפחות – ויש עוד איומים גדולים מאוד על מדינת ישראל, לא הסתיימה המלחמה. ואנחנו רואים שיש כאלה שמוכנים להפיל את הממשלה גם בזמן מלחמה. מי ניגש לבחירות כשהוא אומר שהוא דואג לחיילים שלנו, לחטופים, שמסתכלים עליכם פה למעלה? כל מה שאתם אומרים – בדיוק להפך. נתפסים לכיסא? אתם רוצים להיות בממשלה, זה מה שמעניין אתכם. לא מעניינים אתכם החטופים. החטופים הפכו להיות כלי, כלי כדי לנסות להפיל את הממשלה. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. אנחנו חייבים להחזיר את החטופים, להחזיר את חיילי צה"ל חזרה הביתה לאחר הניצחון, ואנחנו נישאר בשלטון רק כדי לסיים את המשימה שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. בהתאם לסיכום, ההצבעה תהיה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – הקפאה וקיזוז כספים ששילמה הרשות הפלסטינית לארגון הטרור חמאס), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5699/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה פסל) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום, שימו לב: הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – הקפאה וקיזוז כספים ששילמה הרשות הפלסטינית לארגון הטרור חמאס), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה פסל. חבר הכנסת פסל, אתה מוזמן לעלות ולהציג את החוק. עשר דקות לרשותך. בינתיים, אתה יודע, עלתה לי ישר השאלה: כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור – איזה כספים משלמת הרשות הפלסטינית שהם לא בזיקה לטרור? אני לא מבין. אבל אולי אתה תוכל לענות לי. חבר הכנסת פסל, אתה עולה? << קריאה >> משה פסל (הליכוד): << קריאה >> זה מהצד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו הנמקה מהצד, אתה צודק. דקה. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – הקפאה וקיזוז כספים ששילמה הרשות הפלסטינית לארגון הטרור חמאס). למעשה ההצעה היא מאוד פשוטה. אנחנו מקפיאים היום כספים שהרשות הפלסטינית משלמת למחבלים. אתה יודע, אומרים קונספציה, קונספציה. בשביל לצאת מהקונספציה צריך גם לחתוך את הנושא הזה, ולהבין שהיום הרשות הפלסטינית ממשיכה לשלם לחמאס, למחבלים, לאלה שסוחרים בדם שלנו בקילו – בדם של יהודים. ההצעה שלי מדברת על זה שאנחנו נקזז את הכספים מהרשות הפלסטינית, את הכספים שכל חודש הם מעבירים לארגון הנאצי חמאס, שרוצה לרצוח בנו ורוצה להרוג בנו ומחזיק את חטופינו, והכספים של הרשות ממשיכים לעבור אליהם. אז אנחנו, את הכספים האלה נקזז ונעביר אותם לנפגעי פעולות האיבה ולכל אלה שלצערנו הם רצחו ופגעו בהם ב-7 באוקטובר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ואני קורא לכם, כמובן, לתמוך בהצעת החוק. אנחנו נצביע עליה עכשיו, לא במועד מאוחר יותר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. עמדת הממשלה – השר קרעי, בבקשה, אדוני. חבר הכנסת פסל, גם הרשות הפלסטינית רוצה להרוג אותנו. בעיניי, עצם זה שבכלל מעבירים להם כסף זה הזיה, אבל נעזוב את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רואה כאן את חברי האופוזיציה בחוץ, ככה, על גחלים. ליברמן ומירב בן ארי מחכים שהכנסת תתפזר, אבל מחשבתם לא תצלח. הכנסת הזו, בעזרת השם, תמשיך להתמודד מול האתגרים שניצבים בפני מדינת ישראל בזמן המלחמה הזו, וחברי האופוזיציה ימשיכו לחכות. הרי הם לא יכולים להפיל את הממשלה. הם ימשיכו לחכות לוויכוחים דמוקרטיים. הרי הם אמרו עלינו שנדחה את הבחירות ולא נקיים ואנחנו אנטי-דמוקרטיים. אז הם ימשיכו לחכות לחגיגות הדמוקרטיות שאנחנו נעשה בינינו לבין עצמנו עם דיונים עם כל נציג ציבור שמנסה לייצג את הציבור שלו ומנסה להשיג דברים שהוא התחייב לקיים. אנחנו נעשה את זה בתוכנו, אבל אנחנו גם מאוחדים. הקואליציה הזו, בעזרת השם, תמשיך להתקיים. בפרשת השבוע, פרשת בהעלתך, יש הפסוק "וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני ה' אלהיכם ונושעתם מאיביכם". במקום אחר שהתורה מדברת על מלחמה, בפרשת כי תצא: "כי תצא למלחמה על איביך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו". ושואלים למה בפרשה שלנו הפסוק מדבר בלשון רבים: "כי תבואו מלחמה בארצכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלוקיכם" – וזה גם לא פשוט, לא בקלות תקבלו: "והרעותם ונזכרתם לפני ה' אלוקיכם ונושעתם מאויביכם". ובפרשת כי תצא זה כאילו בקלות: "כי תצא למלחמה על אויביך, ונתנו ה' אלוקיך בידיך". בלי לתקוע בחצוצרות ובלי שום דבר. אז אני כבר רמזתי לתשובה בשאלה. בפרשה שלנו, כי תבואו מלחמה. בפרשת כי תצא זה כי תצא למלחמה, כאיש אחד בלב אחד. כשעם ישראל יוצא למלחמה כאיש אחד בלב אחד, אז הכול קל. ברגע שאין מקטרגים, אין כאלה שמנסים להפיל את הממשלה תוך כדי המלחמה, אז המלחמה הולכת בקלות. עם ישראל מאוחד, וכשעם ישראל מאוחד גם משמים מחזקים אותו. "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". אבל כאשר זה כי תבואו מלחמה בארצכם, כאשר אתם לא כאחד אלא כמה קבוצות של אנשים שכל אחד אומר משהו אחר, כאשר יש חברי אופוזיציה שמנסים להילחם בממשלה כשהממשלה נלחמת בחמאס, אז זה קצת יותר קשה. אז צריך "והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני ה' אלהיכם אלוקיכם ונושעתם מאויביכם". אז צריך יותר מאמץ כדי בסוף לנצח את האויבים שלנו. למה? כי שום כוח לא יכול לעמוד בפני האחדות. כדי לנצח את אויבינו אנחנו צריכים להיות מאוחדים כראש חץ אחד ולא כאוסף של פרטים. כשאנחנו אוסף של פרטים – איך בכלל התחילה כל המלחמה הזאת? כאשר הבינו שיש סדקים בחומה של האחדות בתוך עם ישראל, סרבנות, אותה סרבנות ארורה, שגרמה לאויבים שלנו לחשוב שהם יכולים עלינו, כי עם ישראל לא מאוחד. בסוף הם התבדו, כי ברגע האמת רובם ככולם באו והתייצבו מייד. ולכן הדבר הזה שבו אנחנו נמצאים הערב – אזרחי ישראל, אולי לא כולם עוקבים אחרי כל ההתרחשויות, אבל אנחנו עכשיו באמצע הלילה ומחכים כדי לפתור את הסוגיות הביטחוניות שנוגעות לביטחון ישראל. חוק הגיוס שאנחנו רוצים להעביר כאן זה חוק גיוס שהוא טוב גם לביטחון ישראל, גם לספק את צורכי הביטחון של מדינת ישראל, את צורכי הצבא, וגם מצד שני להכיר בערך לומדי התורה שתורתם אומנותם. בזמן שאנחנו יושבים על המדוכה יש כאלה שמנסים לפרק את זה. יש כאלה, בטח מהאופוזיציה, שרוצים שנלך לבחירות. איזה חוסר אחריות בזמן מלחמה, כשהלוחמים שלנו בשדה הקרב, להוציא את מדינת ישראל לסבב בחירות, להעמיק את המחלוקת בתוך הציבור בזמן בחירות, במקום לבוא ולהטות שכם, להטות כתף ולומר: הלוחמים שלנו בשדה הקרב – אין בחירות, אין שום דבר. אנחנו עכשיו רוצים להתקדם. רוצים חוק גיוס כדי לגייס אלפי בחורים חרדים שאין תורתם אומנותם, שהחוק הזה יגייס אותם. הם אומרים: לא, הינה, תראה, הרב הזה אמר ככה והרב ההוא אמר ככה. אבל הם משקרים, כי למה מדברים? למה לא מתקדמים ולא אומרים: כן, יש לכם צו, תתגייסו? כי הם אומרים: יש חוק עכשיו, נמצא על המדוכה. בואו נעביר את החוק. נמצאים כאן נציגי הציבור החרדי, אומרים: אנחנו מוכנים להעביר יעדי גיוס שיביאו את שיעור הגיוס לשיעור הגיוס הכללי באוכלוסייה – דבר שלא ליברמן ולא לפיד ולא גנץ ולא אף אחד מאלה שהיום קוראים לחוק הזה חוק ההשתמטות לא חלם בכלל להביא חוק כזה, שיביא את שיעור הגיוס בציבור החרדי שיהיה כמו שיעור הגיוס הכללי באוכלוסייה. אלא מאי? הם מצליחים דרך אותה תקשורת, אותה תעמולה שיוצאת נגד הממשלה, יוצאת נגד הציבור החרדי, הם הופכים את זה לחוק. הם חושבים שהם ישקרו ויהדהדו את השקר, והשקר הזה יהפוך לאמת. אבל הם לא מבינים שבזה שהם נלחמים בנו עכשיו, נאבקים בממשלה, לא נותנים לחוק הגיוס הזה לעבור – לא יתגייס אף אחד. יתגייסו בקושי. במקום לגייס 10,000 בשנתיים הקרובות, במקום להגיע לשיעור הגיוס הכללי באוכלוסייה, לוקחים אותנו לבחירות, והציבור החרדי, גם אלה שאין תורתם אומנותם, בסופו של דבר יושבים ומחכים לראות מה יהיה גורלם, מה תהיה ההכרעה. זה חוסר אחריות. למי שיש אחריות מצידנו, לכולנו, לכל חברי הקואליציה – מהאופוזיציה אני לא מצפה, אבל לחברי הקואליציה שבתוכנו יש אחריות להמשיך ולקיים את הכנסת ואת הממשלה הזו, כדי להתמודד עם האתגרים שיש לנו במלחמה; כדי להשלים את מלחמת התקומה הזו בניצחון המוחלט, להשיב את החטופים הביתה. תודה לאל, שני חללים הושבו היום, גם כן בלחץ צבאי. אנחנו רואים שהלחץ הזה עושה את שלו. צריך להמשיך לכבוש שם שעל אחר שעל, לבתר את הרצועה לבתרים, ולא לעשות את השיטות שהשתמשו בהן בתחילת המלחמה – פשיטה ולהפקיר את השטח מחדש. לעשות את הדברים כמו שצריך, לכבוש את השטח, לבודד, לחנוק את חמאס, שלא יגיע אליו הסיוע ההומניטרי, דרך אותן חברות, דרך פיקוח של צה"ל, כל מה שצריך, לייצר אזורים סטריליים, כדי שאנחנו נצליח להשלים את המשימות. יש מטרות למלחמה – השבת החטופים, השמדת חמאס, לוודא שרצועת עזה לא תישאר מקום שיאיים על מדינת ישראל. וכל זה תלוי בנו. בידינו הדבר. לא יכול להיות שבשעה כזאת יעמוד מישהו ויגיד: הגענו להסכמות על חוק גיוס טוב למדינת ישראל, אני רואה שאתם מסכימים – עכשיו בואו נדפוק עוד יותר, בואו נחפש איך לקלקל את זה, בואו נעניש את האזרחים עוד לפני שהם עברו על החוק. מעבירים חוק שאם לא עומדים ביעדים יש סנקציות, אז הוא אומר: לא, עכשיו בואו ניתן את העונש עוד לפני שעברתם על החוק, בואו נייצר מנגנון של סנקציות כזה, של עיצומים, של עונשים, גם אם תעמדו ב-99% - - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> כי אתה לא הבנת את מטרת החוק, השר קרעי. אה חושב שהמטרה שלהם באופוזיציה ושל היועצת המשפטית לממשלה זה לגייס את בני הציבור החרדי, לדאוג לשוויון בנטל. מה שהם רוצים זה לתת סנקציות. כל השאר זה רק התירוץ. לא מעניין אותם האירוע. לכן אתה פספסת פשוט משהו מאוד משמעותי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני חושב שגם אתה פספסת, חבר הכנסת רוטמן. המטרה שלהם היא לא לתת סנקציות, המטרה שלהם היא להפיל את הממשלה. הם עושים את זה דרך סנקציות ודרך – לייצר מחלוקת בתוך הממשלה, בתוך הקואליציה. אבל אני מאמין שהדבר הזה לא יעלה בידם, כי יש כאן קואליציה שיש לה אחריות, כל חברי הקואליציה, גם אלה שעכשיו נאבקים כדי להשיג את מה שהם התחייבו לבוחר, את מה שהם רוצים להשיג לציבור שלהם. ובהחלט יש כאן דברים איומים שהיועמ"שית עושה לציבור החרדי, כמו הפגיעה בתינוקות שלהם, במעונות היום, כדי לפגוע בהורים שלהם. דברים קשים. הדבר הזה ייפתר. אני מאמין שיש אחריות לשותפים שלנו, וביחד אנחנו נמשיך לקיים את הכנסת, את הממשלה, והיא תמלא את ימיה, בעזרת השם. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעזרת השם. תודה רבה. מתנגד – חבר הכנסת רוטמן. אני רק חושב, אני הקטן, שזה לא רק להפיל את הממשלה. יש פה אירוע שהוא בעיניי הרבה יותר גדול. יש פה ניסיון בעצם לפגוע בממסד החרדי, ודרך פגיעה בממסד החרדי, לפגוע בזיקה ליהדות שיש למדינת ישראל. המאבק הזה הוא מאבק על הזהות של מדינת ישראל – מדינה יהודית, או איזשהו אנדרוגינוס אחר, עם כל מיני ערכים מערביים לכאורה, שלא שייכים לנו בשום דבר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אז כמובן אני רוצה לחזק את הדברים שאמרת קודם לכן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה מחזק? אתה אמור להתנגד. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, את הדברים שאמר היושב-ראש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, כשאתה פה – אותי הורידו מהדוכן כשלא אמרתי: אני מתנגדת. מה שאתם עושים פה היום זה זילות של הכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבקש שתיתן לי את הזמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד: אני מתנגד לחוק, כי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתם עושים מה שאתם רוצים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מירב, את לא הקשבת. באמת, מירב, תקשיבי לי שנייה, בבקשה, תני לי להשלים את המשפט ותביני מה רציתי לומר. באמת, לא כי צעקת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אומרת לך - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז תקשיבי שנייה, באמת. תני לי עשר שניות, תקשיבי למשפט. תקשיבי עשר שניות למשפט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עכשיו זו היא מושכת זמן. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חבר הכנסת רוטמן, הכנסת לא מתפזרת, אז היא - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא תעשו כאן מה שאתם רוצים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מירב, יש לי רק בקשה, בכנות, תקשיבי לכל המשפט ותביני מה אני הולך לומר. אוקיי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להצטרף לדברים שאמרת קודם, עת הוצג החוק. אמרת, ובצדק, שהחוק הזה לא טוב, כי החוק הזה מתייחס להעברת הכספים לחמאס - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לרשות הפלסטינית. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - לקזז מהרשות הפלסטינית את הכספים של החמאס, ולמעשה אין הבדל בין הרשות הפלסטינית לבין חמאס. ולכן לא צריך לקזז רק את הכספים שמועברים לחמאס כפי שמציע החוק, אלא את כלל הכספים של הרשות הפלסטינית. זה המשפט. המשפט מתנגד לחוק. המשפט שבאתי לומר מתנגד לחוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. אז אתה רוצה להקשיב למה אני אומרת לך את זה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כי כשאני עליתי לדוכן ולא אמרתי במשפט הראשון: אני מתנגדת לחוק כי – אז זרקו אותי מהדוכן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל זה היה המשפט הראשון שאמרתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתם עושים מה שאתם רוצים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל מירב, זה היה המשפט הראשון שאמרתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. לא. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חבר הכנסת רוטמן, ככל שמד הלחץ של חברת הכנסת בן ארי עולה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה בכלל לא קשור. אני בכלל לא בלחץ. ואם הייתה בך טיפה הוגנות היית אומר שאם אני עליתי לדוכן ולא אמרתי - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זה המשפט הראשון שלו - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מירב, אבל זה המשפט הראשון. אני רציתי להצטרף - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה מה שאני אמרתי, ואותי הורידו מהדוכן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל, מירב, אני הצטרפתי לדברים – הוא הביע התנגדות לחוק בתחילת דבריו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתם עושים מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אני לא הורדתי אותך מהדוכן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא אתה, וגם לא דיברתי עליך. עלה לכאן יושב-ראש אחר, ואללה, עוד לא עליתי לדוכן, אמרתי: אני רוצה לדבר על החוק - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש פה שמונה סיו"רים ולכל אחד יש מדיניות שלו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - הוא אמר לי: אם את לא אומרת – זה מה שהיה פה, את ראית – אם את לא אומרת: אני מתנגדת לחוק כי, תרדי מהדוכן. והוריד אותי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז זה לא בסדר. אבל מירב, בהקשר הזה, מאחר שהיושב-ראש ידע שהוא אמר דבר התנגדות לחוק, אז כשבאתי ואמרתי: אני מצטרף לדברים שאמרת, הוא הבין שאני מתנגד לחוק. זה המשפט הראשון שלי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, לא משנה. למה גם עצרת את השעון? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כי את מתווכחת איתי. אני יכול בכל זאת? תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מתווכחת. אני הלכתי, ואתה - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סליחה, אני רוצה להמשיך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ולכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שבהקשר הזה, אדוני היושב-ראש, מאחר שהסוגיה הזאת עוסקת בעיקר ביחסי ישראל והעולם, אומר את עיקר דבריי באנגלית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אה, יפה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, כן. Yesterday we heard about the sanctions - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני לא יכול עם ההפרעות האלה. באנגלית אני מדבר יותר לאט, אני אצטרך עוד חצי דקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל, חבר הכנסת - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טלי, באמת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אנא, אנא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל את לוקחת לי את הזמן, טלי, אני לא אספיק לומר את הדברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא פייר שאתה יודע אנגלית כל כך טוב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני לא יכול, תגן עליי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקרא לי קריאות. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> להוסיף לו עוד דקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוועדת החוקה תיתן לה עשר דקות לדבר אנגלית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול לקרוא לי קריאות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טלי, די. בבקשה, בלי הפרעה. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתרכז. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> Yesterday we heard about the sanctions that the British government and other governments imposed on Bezalel Smotrich, The Minister of Finance, and Minister Itamar Ben Gvir. The sanctions were aimed at expressions that allegedly Minister Smotrich and Minister Ben Gvir said. And I want to inform the British government, first, that the British mandate ended in 1948. But if they want to sanction people for what they say - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> Was it in 1948 or 1947? It might have been in 1947, No? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> 1948. But if they want to sanction people for things that they say, I want to inform about some sentences that we heard from people, And I want them to consider sanction for this. The first sentence is: "You ask, what is our policy? I will say: It is to wage war - - - with all our might, with all the strength that good can give us. To wage war against a monstrous tyranny, never surpassed in the dark". That's one sentence. The second sentence is: "You ask, what is our aim? I can answer in one word - - - victory, victory at all costs, victory in spite of all terror, victory, however long and hard the road may be". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> And the last sentence is: "To achieve the extirpation of the Hamas there are no lengths of violence to which we will not go". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> Maybe sanction the person who said that. And the person who said that – of course, he spoke about the Nazi regime – is Winston Churchill. Let the British government sanction Winston Churchill for what he said about evil. Thank you very much. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פסל, אתה מעוניין להשיב, אני מניח. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת רוטמן, שמעתי את ההתנגדות שלך, או את הצעת השיפור שלך להצעת החוק, ויכול להיות בהחלט, לא יכול להיות, בטוח שהרשות הפלסטינית – ואם מדברים על שבירת הקונספציה ועל החובה שלנו להתעורר, אז זה קודם כול בעניין הזה של הרשות הפלסטינית, שנותנת על כל קילו דם של יהודי – מחר רוצחים פה בן אדם, והיא כמובן משלמת על הדם שלנו. רק מה, כל חודש מעבירים כסף לחמאס, למחבלים. מחר נרצח פה אחד מחברי הכנסת – בום, תשלום עבור הדם. רצחתם? קחו כסף. ולכן את הדבר הזה ראוי להפסיק, ויכול להיות ששווה גם להפסיק בכלל את המימון של הרשות הפלסטינית ואת הכספים המועברים. אבל בכל מקרה, היום אני חושב שצריך לתמוך בחוק הזה, שבעצם מרחיב את העניין של הקפאת הכספים, וגם כל הכספים שעוברים לארגון הנאצי, האסלמו-נאצי, חמאס, יוקפאו ויועברו לטובת נפגעי פעולות האיבה. אני בכלל לא מעלה במוחי אפילו אפשרות שהאופוזיציה תנסה לא לתמוך בחוק שכזה, שבא להעביר את הפיצויים האלה ואת הכספים הללו לנפגעי פעולות האיבה ולאנשים שנרצחו בנובה ולאנשים שסבלו מהארגון האסלמו-נאצי הזה, חמאס. הדבר הזה לא היה מתוכנן לעלות להצבעה היום, אבל נפגעי פעולות האיבה פנו אלינו וביקשו להצביע על החוק הזה בשביל שלא יתעכב, בשביל לא למנוע מהם את הכסף. ולכן אני לא מעלה בדעתי שמישהו כאן במשכן יעז להצביע נגד החוק החשוב הזה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אז מה אתה אומר? נדון בזה בין הטרומית לראשונה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> דבר אלינו, מושיקו, דבר אלינו. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שהתמיכה בחוק הזה היא חשובה ביותר, וגם אנחנו לפעמים צריכים למדוד את עצמנו כשאנחנו מדברים "קונספציה", "קונספציה". להתעורר מהקונספציה זה גם במעשים, זה לא לדבר על זה שהייתה קונספציה. זה באמת פשוטו כמשמעו – להתעורר. ולכן, כמה כספים מועברים נראה לך שיש בשנה לרשות הפלסטינית? זה סדר גודל של 14 מיליארד. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה יודע שעכשיו בצלאל נתן הוראה לבטל את השיפוי לקורספונדנטים של הבנק, שאי-אפשר יהיה בכלל להעביר כספים לבנקים של הרשות הפלסטינית. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שזה צעד נכון, צעד מתבקש, ואני לא אומר – יכול להיות שהרשות הפלסטינית תעשה תשובה, תחנך לאהבת ישראל - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עברנו למחוזות ההזיה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> זו השעה, זו השעה. בשנייה שאתה מחליף את השעון ביום - - - << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> ואולי אז – את הכספים המוקפאים. חברים יקרים, עד אז אני מבקש מכם, כמובן, לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה לכם, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. שר נוסף – השר לוין, בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לברך את המציעים של הצעת החוק החשובה הזאת. צריך להגיד את האמת, בכלל האבסורד הוא כל כך גדול במובן הזה שהסכמי אוסלו הנוראיים יצרו תהליך שבו צריך להקפיא כספים שאלמלא ההקפאה ישולמו לידי רשות הטרור שפועלת כדי לעודד טרור אל מול אזרחי ישראל. זה בכלל דבר אבסורדי. הרי ההיגיון אומר ששקל אחד אסור לתת להם ואסור להעביר להם, אבל מאחר שישראל כבולה בהסכמים האלה, לפחות לפחות לפחות עושים את הניסיון לעשות צדק במקומות שהעוול בכלל מגיע לרמות קשות, בלתי נתפסות, ובאמת לקבוע שלפחות שבמקום שבו יש ראיות לסיוע ישיר לטרור על ידי הרשות – ואני אמרתי שכל מערכת החינוך שלהם היא סיוע לטרור, בעיניי, אבל לפחות במקומות שבהם זה הולך ישר לתוך הטרור ומתספק את הטרור בצורה הזאת, לפחות שם נעצור את זה. הרי אחרת מה יכול להיות? ואומר לי יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ שהצעת החוק הזו לא הייתה אמורה להיות מובאת להצבעה, אבל שהיו אליו פניות של משפחות של נפגעי טרור, משפחות שכולות, שביקשו בכל זאת שלמרות המחלוקות שיש והמשבר – שאנחנו מקווים שיבוא על פתרונו, שעיכב הצבעה על לא מעט חוקים כאן בשבועות האחרונים – שהחוק הזה יוחרג וייעשה מאמץ להצביע עליו. ואני קורא מכאן גם לחברי האופוזיציה לשים, לפחות בהצעת החוק הזו, את כל המחלוקות בצד ולהתייצב כאיש אחד ולתמוך בהצעה הזו. אחרת מה? אני באמת לא מעלה על דעתי שמישהו מהאופוזיציה חושב שזה הגיוני לממן טרור, ושיש מישהו שיכול להתנגד לניסיון לבוא ולומר שכל מימון טרור ייענה בקיזוז הכספים ובהקפאתם. זה דבר הכי הגיוני, הכי פשוט, הכי מתקבל על הדעת, הכי מתבקש. זה לא עניין שצריך לחלק בין ימין ובין שמאל, זה צריך להיות עניין שמשותף לכולם, עניין אנושי, עניין ברור ומובן מאליו, ואני מקווה שאכן הכנסת תתאחד כאן ברוב גדול מאוד מאחורי הצעת החוק החשובה הזו. אני גם רוצה, אדוני היושב-ראש, בהזדמנות הזו לשוב ולחזק מכאן את חיילי צה"ל, את אנשי כוחות הביטחון ואת כל מי שעוסק במלאכה הקדושה הזו של הגנת העם והארץ. באופן טבעי, עיקר תשומת הלב מופנית למערכה הקשה בעזה, אבל צריך לומר שגם ביהודה ושומרון נעשית פעילות עצומה בהיקפים גדולים מאוד, עם כניסה שיטתית למקומות שבהם בעבר צה"ל נמנע מלפעול או פעל בצורה מאוד מאוד מוגבלת. אני חושב שהמאבק הזה בטרור הוא מאבק יום-יומי, והוא נעשה היום בעוצמות שהוא לא נעשה בעבר, והדבר הזה הוא חשוב וצריך להמשיך בו ואסור להרפות ממנו. צריך לפעול ללא הפסקה על מנת לעקור את הטרור בכל פעם שהוא מנסה לצמוח, וזו כמובן משימה קשה, הכרחית, ודבר שצריך לעשות אותו באופן מתמשך. ולצד זה, כמובן, כולנו מצפים ודורשים שהעולם כולו יתייצב, יגנה את הטרור, יפעל כדי לרדוף את הטרוריסטים ולא יעשה דברים הפוכים – שלצערי, יותר מדי פעמים אנחנו נתקלים בהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אדוני שר המשפטים. אנחנו נעבור להצבעה על החוק הזה. ההצבעה תהיה שמית. בבקשה, גברתי סגנית מזכיר הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה משתתפת בהצבעה רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו משתתף בהצבעה ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – נגד עפיף עבד – בעד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא לקרוא שוב את שמות חברי הכנסת שלא הצביעו בפעם הקודמת. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אוהד טל – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש כאן עוד מישהו שלא הצביע ומעוניין? כן, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) משה סולומון – בעד << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד מישהו שמעוניין להצביע ולא הצביע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא הצביע, כן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא רוצה פעמיים נגד החוק הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. תמה ההצבעה. 38 בעד, שמונה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – הקפאה וקיזוז כספים ששילמה הרשות הפלסטינית לארגון הטרור חמאס), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק המאבק במדינות תומכות טרור, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4892/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק המאבק במדינות תומכות טרור, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת משה סעדה וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת סעדה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, לילה טוב לכולם. עד 7 באוקטובר לא אמרנו אמת לעצמנו. אמרנו שהחמאס מורתע ל-15 שנה, חיזבאללה מורתע. והאמת היא שאם הייתה ישות מורתעת – מדינת ישראל הייתה מורתעת, מורתעת מחיזבאללה במשך 20 שנה, מורתעת מחמאס, ולא עשתה דבר. אם יש משהו שלמדנו מ-7 באוקטובר זה דבר אחד – דן, לפחות אתה תקשיב. אם למדנו משהו מ-7 באוקטובר זה דבר אחד: החובה להגיד אמת ולפעול נגד מדינות טרור, אבל לא רק מדינות טרור אלא מדינות שתומכות בטרור. אחת המדינות שתומכות בטרור והיא קטר של טרור עולמי, קטר של כאוס עולמי, קטר של אנטישמיות – היא קטר. קטר פועלת בכמה מישורים נגד מדינת ישראל ונגד העולם כולו – במישור כלכלי, מישור תקשורתי, מישור מדיני. קטר היא המדינה התומכת הגדולה ביותר בטרור עולמי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עצור רגע. חברי הכנסת, חברי הכנסת, אני מבקש. יש פה רעש שהוא כבר יותר מדי. מנהלות הסיעה שם בצד, חבר הכנסת רוטמן. חבר הכנסת רוטמן. חבר הכנסת רוטמן, אנא ממך. אנא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קריאה שלישית. סליחה, תוציא אותו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> תחזיר לו את הזמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אחזיר לו את הזמן, הכול בסדר. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מצטער. אדוני היושב-ראש, אני מצטער. תחזיר לו את הזמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבקש, זה מאוד מאוד מפריע. טוב? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מצטער, אדוני היושב-ראש, תחזיר לו את הזמן. לא התכוונתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כץ, תוכלו בבקשה לקחת את זה החוצה? תודה רבה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה ליושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> כפי שאמרתי, קטר היא קטר של טרור בין-לאומי, קטר של אנטישמיות בין-לאומית וקטר של כאוס בין-לאומי. היא קטר של טרור במישור הכלכלי, המדיני והתקשורתי. מבחינה כלכלית היא אחת התומכות הגדולות בטרור. מבחינת נתונים – היא תמכה בחיזבאללה בשנת 2017 ב-35 מיליון דולר. בחמאס היא תמכה ב-1.5 מיליארד דולר על פני עשור. זה מה שאנחנו יודעים. בחות'ים, שמשגרים לפה טילים כל הזמן, היא תמכה ב-500 מיליון דולר. קטר לא רק תומכת, אלא גם, כפי שאנחנו יודעים, משכנת את רבי המרצחים במלונות פאר בקטר עצמה, לפני 7 באוקטובר וגם אחרי 7 באוקטובר, כאשר רבי המרצחים היללו ושיבחו את הטבח הגדול הזה. מעבר לכך, כולנו יודעים שקטר היא גם מעצמת תקשורת, ולמעשה היא מובילה את אל-ג'זירה. אל-ג'זירה היא מנוע של טרור בין-לאומי, ובמיוחד כלפי מדינת ישראל. היום אנחנו יודעים שאל-ג'זירה, שהיא ת"פ ישיר של קטר, למעשה הייתה חלק ממסע הטבח הנוראי של 7 באוקטובר. היא נטלה בזה חלק אחד לאחד, היא מתואמת עם חמאס. אבל אני לא מדבר איתכם על חמאס האזרחי, שגם זה חמור – היא מתואמת אחד לאחד עם ארגון חמאס הצבאי, וזאת הסיבה - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היא מתואמת גם עם הלשכה של - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה. דקה של רצינות, אחר כך קצת צחוק. זאת הסיבה - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> - - זאת הסיבה שחוקקנו פה את החוק לאסור את הפעילות של קטר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת לוי. תודה רבה לך, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> קטר היא גם קטר של אנטישמיות. כולנו ראינו אחרי 7 באוקטובר את האנטישמיות באוניברסיטאות בארצות הברית ושאלנו את עצמנו: מה קרה? מאיפה באה האנטישמיות הנוראית והגדולה הזאת, והשנאה? מאיפה זה הגיע? מאיפה זה התפרץ? התשובה הפשוטה: יש לנו קטר, קטר של טרור. קטר במשך שנים, בצורה מתוכננת, מושכלת, מממנת אנטישמיות, מממנת ומלבה שנאה לישראל במיליארדים. אני רוצה לתת לכם את הנתונים מבחינת התמיכה. על פי מחקר שנעשה בישראל, קטר תרמה לאוניברסיטאות בארצות הברית 4.7 מיליארד דולר. אתם תופסים? 4.7 מיליארד דולר – לא להוסיף מחקר, לא לתרום למדע; להוסיף שנאה, להוסיף אנטישמיות ולעשות הכול להביא להפסקת קיומה של האומה היהודית בארץ ישראל. אוניברסיטת קורנל – 1.8 מיליארד; טקסס – מיליארד דולר. כמובן, הכול בנדיבות, הכול אפשר לעשות. מה שאי-אפשר לקנות בכסף, אפשר לקנות ביותר כסף. ככלל, בתפיסת העולם שלה, קטר היא מדינה שמסכסכת בין מדינות, אבל בסוף היא גם מתווכת בין מדינות. היא עשתה את זה עם הטליבאן וארצות הברית. היא מימנה את הטליבאן כנגד ארצות הברית, ולאחר מכן היא אמרה: בואו נראה איך אני יכולה לתווך. כמו שאמרתי, קטר היא סוכנת כאוס בין-לאומי. גם בעסקת החטופים, לכאורה, קטר – והרבה מחבריי אמרו לי: משה, קטר מסייעת למדינת ישראל, היא מתווכת בעסקה. לא, קטר היא מתווך לא הגון. קטר ביד אחת נותנת כספים לחמאס, ומימנה את המנהור וסייעה לטבח באמצעות כספים ואל-ג'זירה, ומהצד השני היא אומרת: בואו, אני רוצה לפשר, אני רוצה לעזור. אבל אני מזכיר, במקביל לכך, איפה לנים כל אותם אנשים שמהללים את הטבח הנוראי היום? איפה הם לנים? בקטר. היא גם מפעילה את אל-ג'זירה, כפי שאמרתי, שמתואמת עם הדרג הצבאי של החמאס. בשנת 2017, על רקע כל הדברים שאמרתי, מצרים וערב הסעודית השכילו לנתק את הקשר. הם הבינו שכל מה שעושה קטר זה לנסות לייצר כאוס במדינות שלהם, ואמרו: קו אדום, עד כאן, אין חלקנו עם קטר – ועצרו את הפעילות של אל-ג'זירה ואת הקשר עם קטר. מה עושה מדינת ישראל באותן שנים? כלום ושום דבר. מדינת ישראל בכל אותן שנים, כשהיא יודעת מה קטר עושה, כשהיא יודעת איך קטר פועלת – היא מתעלמת, היא שותקת והיא מאפשרת לאנשי עסקים לעשות עסקים עם קטר. היא מאפשרת – אנחנו, כן, מדינת ישראל – מזוודות כסף מקטר לחמאס, ולמעשה מעצימה את החמאס מדי יום ביומו. מדינת ישראל בחרה להתעלם מפעולות הטרור הקטריות, ולמעשה זה יותר חמור – מדינת ישראל העניקה לגיטימציה בין-לאומית לקטר, כי אומרים: הינה ישראל, תראו, מדינת ישראל בקשר עם קטר, אנשים עולים לרגל לקטר, אנשים עושים כסף בקטר, אז מה רע? לכן, בעיניי, הדבר הזה הוא מעוות, לא מוסרי, לא ערכי, אבל יותר מזה – מסכן סיכון של ממש את מדינת ישראל – אני חוזר: הדבר הזה מסכן סיכון של ממש את מדינת ישראל – ולכן אחרי 7 באוקטובר הגיע הזמן שנתפקח וחייבים להפסיק את זה כאן ועכשיו. כן, כולל שיח על עסקה. רוצים עסקה? יש את המצרים, מתווך הגון. הקטרים באמצעותנו מלבינים את עצמם ונותנים לגיטימציה, כאשר במקביל לעסקה הם תומכים בחמאס ובמקביל לעסקה הם מייצאים טרור לעולם. מטרת החוק שלי לעשות את הדבר הפשוט: לנתק את הקשר הלא-מוסרי הזה בכל המישורים – הקשר המדיני, הכלכלי והתקשורתי. אני שמח שבהיבט התקשורתי, עם אל-ג'זירה, מדינת ישראל התעוררה – אומנם מאוחר מדי, עשתה את זה. אבל אני מבקש בחוק לנתק את הקשר המדיני והכלכלי. על פי החוק שלי, מדינת ישראל לא תאפשר למדינה תומכת טרור – לאו דווקא קטר – או לכל מדינה אחרת להיות מעורבת בשיקום רצועת עזה. ברור לכם שקטר רוצה להיות מעורבת בשיקום הרצועה, מאיזו סיבה? פשוטה: קטר רוצה לבנות מחדש, לשקם את תשתית הטרור. מדינת ישראל צריכה להגיד לקטר: אין חלקנו עימכם. אין מצב שקטר מעורבת בשיקום. אין מצב שקטר לוקחת חלק בעניינים מדיניים. מדינת ישראל לא תיתן, כפי שאמרתי, לקחת חלק בעניינים מדיניים; מדינת ישראל לא תאפשר כל יחסים כלכליים בינה לבין מדינה תומכת טרור, וכמובן, כפי שאמרתי, גם לא תקשורתיים. אני חושב שהדבר הזה יתקן את העוול המוסרי, הערכי, והרבה מעבר: את הדבר שיכול להוביל לסיכון קיומה של מדינת ישראל ולאנטישמיות בעולם. ראינו למה זה גורם. כפי שפתחתי, אם למדנו משהו מ-7 באוקטובר, זה שהגיע זמן אמת. ב-01:50 דקות שנותרו לי אני רוצה לדבר על ההצעה לפיזור הכנסת. אני שמח שהחרדים הבינו שזה לא הזמן לפזר את הכנסת. מדינת ישראל בעיצומה של מלחמה בעזה. ייקח זמן עד שננצח, עד שנצליח לייצר מצור אפקטיבי, להעביר אוכלוסייה לשטח הומניטרי ולעודד הגירה. אבל עד אז, מדינת ישראל נלחמת ומשלמת מחירים כבדים. עד היום 424 נופלים ברצועה, וכשאנחנו יושבים עכשיו וקצת מתבאסים שאנחנו לא ישנים, הילדים שלנו, האחים שלנו, האחיות שלנו – חלקן אימהות שנלחמות עכשיו ברצועה כדי שאנחנו נוכל להתעסק פה, סליחה שאני אומר, בחוק פיזור הכנסת, בשטויות הללו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 424 אחרי 7 באוקטובר. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אחרי, אתה צודק. אתה צודק שאתה מתקן אותי. 424 בתמרון בלבד. המספר הוא 800 ומשהו, מספר בלתי נתפס. יש לנו איום קיומי של הגרעין האיראני, מדברים על עשר פצצות אטום. תבינו, זו השמדה של מדינת ישראל. אז במה אנחנו מתעסקים, בלפזר את הכנסת? זה הזמן? אני שואל את עצמי לגבי האופוזיציה. אתם אמרתם - - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שישראל לפני הכול, ישראל לפני הכול, אבל כשהחרדים רצו לפזר את הכנסת על רקע חוק הגיוס, קפצתם לחבור אליהם ולערבים, כדי להפיל את הממשלה הזאת, שנלחמת בטרור? איפה אתם? מה אתם עושים? אני שמח שאחיי החרדים גילו אחריות, לא מפזרים את הממשלה הזאת. בעזרת השם נעביר חוק שאומר את הדבר הפשוט והמובן מאליו – תזכרו: לא שירת? לא קיבלת, כלפי ערבים, חרדים, חילונים, כל אדם. הגיע הזמן שניתן כבוד במדינת ישראל לילדים שלנו שמשרתים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. עמדת הממשלה? השר מלכיאלי, בבקשה, אדוני. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> טוב, ערב טוב לכולם. ברשות אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, הצעת החוק היא הצעת חוק טובה – המאבק במדינות תומכות טרור. עמדת הממשלה היא שזו הצעה טובה. עכשיו, חבר הכנסת סעדה, איפה הוא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סעדה, השר משיב לך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> תשמע, תשמע, אני רוצה להגיד לך כמה דברים. קודם כול, אתה דיברת בשבח – שאתה שמח שהחרדים הבינו וסיפורים - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני בצרה אמיתית, לא סיפורים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> סיפורים קוראים לזה, אתה יודע למה? כי החרדים אף פעם לא שינו את דעתם ולא חזרו בהם משום דבר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שהשכינה נמצאת בפשרה, ככה לימדו אותי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> השכינה מה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כשיש פשרה בעולם, זה הדבר הכי נפלא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> תראה, יש דברים שצריך לדעת עליהם שאין עליהם פשרה. למה? הם לא שלי ולא שלך. אני ואתה נשב ביחד, נדון על הבית של אילוז, כן? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אין לי בעיה. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> לא כדאי לכם, אין לי בית. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה מאוד. אומר היושב-ראש, יש סוגיה בגמרא: כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חברו. שם הגמרא מדברת על אדם שהשכיר פרה לחברו והשאילה לאחר. תלמיד חכם הבחור, יפה. אז הגמרא אומרת שאתה לא יכול לעשות מסחר בפרה שאינה שלך, נכון? אז אני ואתה לא יכולים לדון על הבית של חבר הכנסת אילוז, נכון? יפה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לדון אפשר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל זה הבית של כולנו. זה לא הבית של אילוז, זה הבית של כולנו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נכון, אבל התורה והעצמאות של התורה – כתוב שהתורה מונחת בקרן זווית. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> וכל הרוצה ליטול יבוא וייטול. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כלומר, היא לא בבית שלנו. היא מונחת בקרן זווית. הכתר של המלכה לא נמצא בקרן זווית, היא במרכז הבית, היא במקום הכי משמעותי שיש. אז למה התורה - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מלכיאלי, הבן שלי למד בטנק למבחנים האחרונים ברבנות. הוא למד בתוך הטנק שלו בפרימטר של עזה, אחרי שהוא היה בחאן יונס, והוא נטל את התורה, אז אני חושב שגם בזה אין בינינו מחלוקת. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> במה זה סותר את מה שאמרתי? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא, כי אתה אומר שזה הבית של אילוז. אין מחלוקת בינינו. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר אין מחלוקת, זה לא סותר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שנייה, כפרה, רגע. קודם כול, זה שבנך ישב ולמד תורה – עליו נאמר: תורה מגנא ומצלא. יפה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ברוך השם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה. בוא נחזור לשאלה. תראה, אני צריך לדבר עשר דקות, ככה גזרו עליי, אז אנחנו ננסה להטעין את זה גם בדברי תורה. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נכון. אגב, איך אדם יכול לסייע לחברו בזה שהוא צועק עליו? זו חידה. איך אדם מסייע לחברו בזה שהוא צועק עליו? חבר הכנסת לוי, איך זה יכול להיות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השאלה היא מה הוא צועק עליו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> זה לא משנה. מה התשובה? אדם שעלה לבמה, הוא צריך לסחוב זמן, ומישהו בא וצעק לו משהו, אז הוא עושה לו חסד בזה שהוא צועק עליו. עכשיו תשמע, שאלנו שאלה: התורה מונחת בקרן זווית? התורה צריכה להיות במרכז העניינים. למה? תראה, בשביל להגיע למרכז צריך לחצות את כל האולם. אדם צריך להיות בולט, שיראו אותו. מי שתופס את התורה הם אנשים שלא נמצאים במרכז, אנשים שנמצאים בפינה – "לענוים יתן חן"; לאנשים שהם לא בולטים, אנשים שלא מחפשים להיות בולטים באף מקום – דווקא להם התורה נקנית. אתה יודע, יש מדרש שאומר: למה התורה ניתנה בהר סיני? נו, אילוז, למה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הר סיני היה הכי נמוך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הכי נמוך. כל ההרים רבו ביניהם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> החרמון, כל ההרים רבו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שאלתי שאלה פשוטה, נכון? הר תבור אמר: עליי השם ייתן תורה; הר החרמון אמר: עליי; הר סיני שתק. ריבונו של עולם, אתה יודע למה הוא שתק? כי אין לו מה להגיד. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא היה לו מה להגיד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מה הוא יגיד? יש פה כמה הרים גדולים שמתווכחים ביניהם. תחשוב ששני עשירים רבים ביניהם מי הכי עשיר בעולם. אם אהיה שם, אני לא אתווכח, נכון? כל הכבוד לו שהוא לא התווכח, מה יש להתווכח? הקדוש ברוך הוא כאילו מצא את הר סיני לתת עליו תורה כי הוא שתק. כי אין לו מה להגיד, מה זה כי הוא שתק? נו, מה אתה אומר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ועם ישראל, מה היה? מה היה התנאי לקבלת התורה? עמדו שם כאיש אחד בלב אחד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בלב אחד. באהבה מוחלטת. ויהי אחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בלי זה אין תורה. בלי זה אין תורה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בלי זה אין תורה. תורה זה כשכולם ביחד. אבל רגע, אבל מה הגדולה בהר סיני שהוא שתק? אין לו מה להגיד. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא תמיד מי שאין לו מה להגיד יודע שאין לו מה להגיד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה. אומר חבר הכנסת סעדה דבר יפה. לפעמים גם מי שאין לו מה להגיד, הוא אומר. לכן, רבותיי, אנחנו צריכים לפעמים לשמור על הפה ועל המקלדת. לא חייבים להגיד כל דבר. אבל שמע, מה התשובה האמיתית על הר סיני? אגיד לך. הר סיני החזיק קושאן ביד שלו, כי הקדוש ברוך הוא הרי אמר לאברהם: כשתצאו ממצרים, "תעבדון את האלהים על ההר הזה". כלומר, הוא גם הבטיח להם: איפה תינתן תורה? בהר סיני. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בהר הזה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, הוא היה שם. ההר הזה, הוא הצביע שם, היה שם, והר סיני ידע מזה. הר סיני היה יכול להגיד לתבור ולהר חרמון: מה אתם רבים ביניכם? האלוקים הרי אמר שהתורה תינתן עליי. ומה הם היו עושים? היו חייבים לשתוק. הם לא שתקו, והוא לא דיבר, נכון? כלומר גם אם יש לך טענה שאתה חושב שהיא טובה, תהיה בשקט. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לפעמים, אתה יודע, יש חובה, יש חובה למחות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נכון, יש הוכח תוכיח. נכון. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> "הוכח תוכיח את עמיתך". << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה. מצווה בתורה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> יש לך חובה - - - חובה להביא - - - << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הגמרא אומרת: מסופקני אם יש בדור מישהו שיודע להוכיח. כי כדי להוכיח צריך אהבה מוחלטת, שזה שאני מוכיח אותו, אין לי שום צל-צילו של ספק שמה שהוא עליו זה פוליטיקה. 100% של אהבה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> איזה פוליטיקה יש לנו פה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא פה. מצוות ההוכחה. כשאני מוכיח מישהו, הוא צריך להיות בוודאות מוחלטת שאני רוצה 100%, ורק אז דבריו נשמעים. כתוב: "את אשר יאהב יוכיח". מה זה יוכיח? לפעמים הוא נותן לו מכות. כי אבא שצועק על הבן שלו – אם הבן הזה סתום? האבא לא צועק עליו, כי הוא לא מצפה ממנו לכלום. נכון? לפעמים האבא מצפה מהבן. מפלגה בקואליציה מצפה מהשותפים שלה לערבות הדדית, לאחריות. מי שמשתלח נגדה, אז זה לא נקרא תוכחה, זה שום דבר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא, יש אחריות - - - << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, זה לא לא, זה כן. אילוז, אתה שומע מה אני אומר לך? אתה לא שומע. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> האחריות היא דו-צדדית. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> לא כדאי לך שאני אפתח את זה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני? כדאי הכול. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> לא אני - - - << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני צריך להגיע לאפס אפס שמה. כל מה שעד אז, כשר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני חושב ששני הצדדים הרוויחו מפשרה, כי פשרה זה הדבר הכי טוב - - - << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נרשמה הסכמה ביננו. אבל צריך לשאול את עצמנו, מה הוביל - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני חושב שאם היינו מדברים ביננו ומנהלים את זה בשיח, בלי תקשורת וכו', אפשר היה להגיע לפשרה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה דורש ויתורים, זה דורש מכל צד ללכת לקראת האחר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כלומר כל הביקורת הזאת בחוץ, לא עוזרת לאף אחד. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני אמרתי כל הזמן ב-catch שזה פיצוץ מבוקר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, זה לא מבוקר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> המטרה הייתה כזה – אתה יודע, הייתי בפרקליטות, כל הזמן נשאתי ונתתי, בעניינים אחרים, לא קשורים לעולם הזה. היה ברור לי שזה פיצוץ מבוקר שסופו בהסכם. הבוקר טענתי אין-סוף. באו אליי חברי ש"ס, אמרו לי: משה, איך אתה מבטיח בכל מקום שיהיה הסכם בסוף? כי אמרתי שבסוף הש"סניקים הם רציונליים, הם אחים שלנו, וגם יודעים שבכל דבר - - - << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אבל עם אחים לא מדברים ככה, עם אחים מדברים יותר בכבוד. מה גם שזה אח בכיר, זה לא עוד אח. זה אח בכיר ששימר את השלטון הליכודי הרבה שנים ושילם על זה מחירים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם אם לא שימר את השלטון, בסופו של דבר כאשר מדברים – ככה אני חושב – על נציג של ציבור אחד כלפי השני, בטח ראש מפלגה, רצוי מאוד להראות כבוד – לו ולבוחרים שלו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ודאי, ודאי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רצוי מאוד, בטח, אם הוא ראש מפלגה מהקואליציה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נכון. בסוף יש לנו כבוד הדדי, ויש כל כך הרבה אנשים בצד השני של האולם שנהנים מאוד מאוד מהאי-כבוד הזה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> גם אותם צריך לכבד, צריך לכבד את כולם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, אני זוכר שישבנו פה והיינו רואים מריבות פה, ה' יסלח לי, מאוד שמחנו. אמרנו: הו, איזה יופי. זה לא בסדר, אבל ככה זה היה. אני זוכר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הן צוחקות, זה באמת נכון. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תראה את המריבה - - - << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> זה לא מריבה. לכתוב על יושב-ראש מפלגה דברים כאלה? את זה לא עושים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הגמרא אומרת: "את והב בסופה". כשתלמידי חכמים מתווכחים באלימות, זאת סופה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, זה לא תלמידי חכמים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תלמידי חכמים זה לשם שמיים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הגמרא אומרת: "את והב בסופה". רבים אחד עם השני בתוך בית המדרש, אבל לא בטוויטר, כשכותבים דברים כאלה. זה הבית מדרש שלנו? אוי ואבוי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בית המדרש של הטוויטר, זה שיגייסו אותם. מסכים איתך. עליהם אין דיון. תולדה של "משה קיבל תורה מסיני", עליהם דיברנו. תראו, נשארו לי 14 שניות ועוד לא התחלתי לנמק את החוק. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל מה עם החוק - - - משהו ביבי - - - << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> זהו, אבל תם זמננו מלנמק את החוק. אנחנו נסמוך על החלטותיה של ועדת השרים. אתה רואה? יו"ר ועדת שרים בחור מהליכוד, אנחנו סומכים עליו. אנחנו לא מתווכחים. חזק וברוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חזק וברוך. חבר הכנסת לוי, אתה מעוניין להתנגד, הבנתי. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לחוק, לא לך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> נותן לנו פיליבסטר, עוזר לנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא לא. אם הוא עלה להתנגד, זאת אומרת שיש לו סיבה אמיתית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת סעדה, כמובן שהחוק הזה, אני מתנגד לחוק הזה, למרות שהחוק הזה הוא מצוין. חבר הכנסת סעדה, רשימה מרשימה מאוד, היסטורית, של תמיכת מדינת קטר בכסף, לעיתים במדינות תומכות טרור, לעיתים במדינות שיש להם, לקטר, אינטרסים כאלה או אחרים בהן. בהחלט רשימה מרשימה מאוד. ברשימה שלך יש איזשהו פגם קטן. במשך 17 שנים כסף קטרי בנה - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אמרתי - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע. - - כסף קטרי בנה את תשתיות החמאס בעזה, את העיר התחתית, את ההתעצמות הצבאית. ראש המוסד יוסי כהן נשלח על ידי ראש הממשלה לקטר כדי לבקש מהם לשלוח כסף במזומן, 35 מיליון דולר כל חודש, כדי לתת לחמאס להתעצם – יוסי כהן, לא אני, ראש המוסד – למרות שראש השב"כ ארגמן, כהן ובר הזהירו אותו שהכסף הולך להתעצמות החמאס. תחנה נוספת ששכחת – הכסף הקטרי חדר למשרד ראש הממשלה. שילמו בכסף קטרי לעוזרים של ראש הממשלה. את התחנה החשובה הזו שכחת, וזו תחנה מאוד מאוד חשובה. איך לא אמרת שהכסף הקטרי נכנס - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם לא אני, זה היה בוארון, אז תירגעו. אם לא אני, זה היה בוארון. תירגעו. איך שכחת שהכסף הקטרי נכנס למשרד ראש הממשלה? לכן החוק הזה, אני מתנגד לו למרות שהוא חוק מצוין. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אם אתה בטוח בעצמך, אז תתמוך בחוק. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן - - - << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אם אתה בטוח, אם אתה בטוח - - - נאור יודע מה הוא עושה. אל תדאג. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> תגיד לחבר הכנסת סעדה, הוא עורך דין במקצועו, הוא יסביר לך את כוונת המחוקק. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הוא יודע. אני מכיר מה הוא עושה פה, הוא יודע מה הוא עושה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, ואטורי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אבל אם אתה חושב - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא מקשיב. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> - - שהחוק הזה פוגע בראש הממשלה, תצביע בעד. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תסביר לו את הצעת המחוקק, הוא לא ירד לסוף דעתי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אתה פוחד שהחרטא שלכם תתגלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מוסיף לך עוד דקה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן אני אומר, ברשימה המאוד-מאוד מפוארת, נפקד מקומם של עוזרי ראש הממשלה שקיבלו כסף קטרי. אני מאוד מקווה שהחוק כולל גם יחידים. אם לא, נשנה אותו בוועדה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> החוק כולל כל הון וקשר כלכלי של יחידים, של קבוצות, של חברות, עם קטר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את לא מבינה דבר אחד, עם כל הכבוד: אם לא אני, בוארון היה עולה. זהו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה, תפסיק. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן אני אומר – חבר הכנסת סעדה, תסביר לה, בבקשה. כשהחוק יבוא לכדי דיון בוועדה עצמה, צריך להחיל אותו גם על בודדים, כי הם רק בתוך המדינה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא חל, הוא חל. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זהו. אז רק את התחנה החשובה הזו במשרדו של ראש הממשלה שכחת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כולם שווים בפני החוק. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לשם זה – לא, אבל שכחת את התחנה. לא קראת לתחנה בשמה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> החוק הזה - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסייע בידך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בסדר, החוק הזה, הגשתי אותו לפני שנה, הרבה לפני בכלל. אני אמרתי שיש קמפיין השפעה בארץ. אמרתי. אני קורא לראש הממשלה - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שמח שקלעתי לדעת חכמים. הכסף הקטרי עבר במסדרונות משרדו של ראש הממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. ההצבעה תיערך במועד אחר, נכון? רגע, יש לנו להשיב. חבר הכנסת סעדה, אתה מעוניין להשיב למתנגד. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מיקי, אני רוצה להשיב לך. אני, את החוק הזה חוקקתי לא עכשיו – לפני שנה, במאי שנה שעברה. אני לא נביא, אבל אמרתי שעל פי המחקרים ברור לי שקטר, כמו שהיא מנהלת קמפיין השפעה בארצות הברית, באירופה, היא מנהלת קמפיין השפעה גם במדינת ישראל. מדינת ישראל חייבת לעצור כל קמפיין השפעה, יהיה אשר יהיה. זה לא משנה. ובניגוד למה שמיקי אמר, כולם העבירו – את מפריעה לו להקשיב לי, מירב, את מפריעה לו להקשיב לי – כסף מהקטרים. הממשלה שלנו, הממשלה של בנט, הממשלה של גנץ, שהיה שר ביטחון – כולם, לצערי. העבירו בכסף מזומן או בדלק – זה לא משנה. זה ישראבלוף לעצמנו. מדינת ישראל אפשרה לחמאס לצמוח, להתעצם כלכלית, אפשרה לקטר להעצים את האנטישמיות בארצות הברית, ועכשיו אנחנו התעוררנו ואמרנו: מה עושים עם הדבר הזה? ולכן אני אומר, זה לפתחנו, זה בעיה שלנו. אבל 7 באוקטובר, מבחינתי, זה קו אדום שאומר: מה שעשינו עד כאן, לא נעשה מכאן. אי-אפשר להישאר באותו מקום ולעשות את אותן טעויות. זאת החובה שלנו. עכשיו למלכיאלי. איפה מלכיאלי? הוא יצא? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא עשה - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> השר מלכיאלי, חברי, אני חושב שגם בין אחים ובין שותפים יש לפעמים מחלוקת. השאלה היא אם היא לשם שמיים. אותי לימדו בבית אבא – אבא שלי, הרב ניסים סעדה, זיכרונו לברכה, שלמד בפורת יוסף – שמחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים, ושלא לשם שמיים – אין סופה להתקיים. מה זה מחלוקת שהיא לשם שמיים? מלכיאלי? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> שמאי והלל. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> שמאי והלל. שלא לשם שמיים – קורח ועדתו. אני חושב שיש פה באמת, תרתי משמע, מחלוקת שהיא לשם שמיים. כי בעולם שלנו זה קדוש, צבא ההגנה לישראל זה קדוש; לימוד תורה זה קדוש, כמובן. וצריך לראות איך מצליחים לאחוז בזה וגם זה – ומזה אל תנח ידך. ואני חושב שאם מדייקים את זה ויושבים ביחד, וכל צד רואה את השני וחושב איך אני מושיט לו באמת יד אוהבת – כי אנחנו באמת אוהבים, ומהמקום הזה אפשר לעשות את השינוי. ואני שמח שש"ס – בעיניי, ש"ס הובילה את האירוע, את הפשרה; זו הובלה של ש"ס, לא של החרדים האשכנזים. מתוך הבנה, מתוך אחריות, הגענו לפשרה והצלחנו לייתר את הצעת החוק המיותרת הזאת. כבוד השר, אני רק רוצה להביע צער לפני חבריי באופוזיציה. עברתם איסור של הונאת דברים, בעיניי. הם היו בטוחים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> היום בבוקר התווכחו איתי מלא בכל הערוצים, אמרו לי: משה, תראה, היום מפילים את הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. משה, תודה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי להם: שלא תהיה לכם טעות, שלא תהיה הונאת דברים. אני אומר לכם, הממשלה לא תיפול. היא חזקה, היא ערכית, היא אידיאולוגית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה ערכית, מה זה ערכית. כבר אי-אפשר לשמוע אתכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - לא - - - << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> בוקר טוב, חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מדהים אותי שאנשי המילואים – עד פה, אבל כל העסקנות - - - << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> הינה היא הגיעה, הגיעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ואתה, עם חמישה ילדים במילואים. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> ובסוף יש איזה שלג עם גשם כזה, לא יודעים מה זה. כל החבר'ה שחיכו לאיזה שלג גבוה בירושלים, פתאום מצאו שזה מים מעורבבים בזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר להביא לחברת הכנסת בן ארי מים? תודה. שרה נוספת? השרה סטרוק או השר לוין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הכי טוב שיעלה מתוך ה-38. אחד שיעלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מים, מים, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 38 על עשרה מיליון איש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את רוצה מים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היום יש לך שמונה משרדים על 45 מיליון איש, ואין שר אחד שיקשיב לפיליבסטר הפקקטה הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רוצים לתת לך לסיים לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מעולם לא היה בכנסת יום כזה. איפה יריב? יריב, מתי היה דבר כזה? לא היה יום כזה בכנסת. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מירב, כמו שאמרת כשהיינו צד, כל תקדים צריך להתחיל מאיפשהו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל גמרת את הכנסת. רמסתם אותה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כמה זה עלה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו אני רוצה לראות שפעם תגידו לנו משהו כזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת מיקי לוי, יש לי שתי הערות להעיר לך. אחת, כששימשת כאן כיושב-ראש הכנסת, אתה אסרת עליי להצביע בעד חוקים רק בגלל שאני עליתי להתנגד אליהם, שזה מנוגד כמובן לתקנון, והוכחתי לך את זה, ולמרות שהוכחתי לך את זה, אתה באופן ברוטלי ובוטה אסרת עליי. ועכשיו את עולה להתנגד לחוק שאתה אומר - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שקר, שקר. אמרתי: לא נהוג. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אם אתה חושב שזה שקר, אז אתה יכול - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שקר. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוי, אם אתה חושב שזה שקר, אתה יכול כמובן לבקש הודעה אישית ולעלות לבמה ולדבר. אני חושבת שיושב-ראש הקואליציה מאוד - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יכול למנוע את הלחיצה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> - - מאוד יודה לך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יושב-ראש הכנסת לא יכול למנוע את הלחיצה. מאיפה הבאת את זה? אמרתי שלא נהוג. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אתה אסרת. אמרת שזה אסור. נכון שהוא אמר את זה, רוטמן? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון. אמרתי: לא נהוג. שקר. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> כשמיקי לוי היה יושב-ראש הכנסת, הוא אסר עליי להצביע בעד חוק שאני עליתי להתנגד אליו. הוא אמר שזה אסור. ועכשיו אתה עולה בעצמך – אבל עזוב, זה הכסף הקטן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, עוד לא הצבעתי. דבר שני - - << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> זה הכסף הקטן. אבל אני אומרת שוב - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - אמרתי: לא נהוג. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> יש לך – אתה יודע, אתה היית היושב-ראש, אתה הוצאת אנשים מהמליאה בלי קריאה ראשונה, שנייה ושלישית. זרקת אותי החוצה שוב ושוב, בלי קריאה ראשונה, שנייה ושלישית, ועכשיו אתה מפריע לי לדבר. באמת. איזה - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש - - - על הזמן. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> - - מוסר התנהגות כפול. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - זה מפריע לה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> מעבר לזה, אגיד לך עוד דבר - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ההתנהגות שלי קצת יותר טובה משלך. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> מעבר לזה אגיד לך עוד דבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוסיף לה דקה אם תרשו לי. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> כשאתה מלין על שותפים כאלה ואחרים לקואליציה, אז אני רק רוצה להזכיר לך שאתה היית יושב-ראש הכנסת בקואליציה ששותף בכיר וקובע ומחליט בה היה מנסור עבאס, שהיה שותף מלא עם ראזי חמד, בכיר חמאס, צולם איתו, העביר לו כספים, אסף למענו כספים. ואתה ישבת איתו בקואליציה הזאת, לפני שנשענתם גם על התנועה המשותפת, כן? אז בוא, אנחנו, ברוך השם, בקואליציה שבה כולם רוצים את טובת מדינת ישראל, ולא כאלה שרוצים את טובת חמאס. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר, להקריא מתוך פרוטוקול שנמצא בידי, כתב אישום, בעצם, לטובת העניין, כתב אישום די מדהים של מחבלים שנעצרו על רצח, נעצרו על רצח של שני בחורים יקרים מקריית ארבע, דוד רובין, השם ייקום דמו, ואחיקם עמיחי, השם ייקום דמו. ואחרי שהם נעצרו – הם נעצרו ברשות הפלסטינית, היו בכלא של הרשות הפלסטינית. ושם מספר כתב האישום כדלהלן – כתב אישום שהם הודו בכל פרטיו – הוא מספר שהנאשמים האלה היו בכלא של הרשות הפלסטינית, ובמסגרת פעילות סטודנטים של ארגון פתח הם קיבלו מבקרים לכלא. ארגון הפתח שלח – במסגרת פעילות שולחים לבקר את המחבלים בכלא. עכשיו תראו איזה תנאי מעצר: במהלך אחד הביקורים החליט הנאשם, שכאמור היה עצור על רצח, שהוא רוצה ללמד את שני המבקרים שלו איך להשתמש בנשק. בשביל זה הוא הכניס נשק לתוך הכלא של הרשות הפלסטינית, ובתוך הכלא הוא אימן את חבריו מהפתח איך להשתמש בנשק כדי לבצע פיגוע. אבל אחר כך הוא לא היה מספיק רגוע, הוא חשב שאולי הם יפספסו קצת, אז הוא אמר: אתם יודעים מה? למה שאני אתן לכם לבצע את הפיגוע לבד? אני אסע איתכם, אני אקח חופשה קצרה מהכלא, אסע איתכם ונלך יחד לבצע את הפיגוע. ככה מתנהל כלא של הרשות הפלסטינית. ואני רוצה לומר מכאן כחברת קבינט, אני לא מוכנה יותר שאנחנו נאפשר לרשות הפלסטינית להחזיק אצלה מחבלים בכלא, כי זה לא כלא, זה כלא שהוא מחסן נשק, זה כלא שהוא מתחם אימונים לטרור, זה כלא שאפשר לצאת ממנו כדי לבצע פיגועי טרור, וכלא כזה, אנחנו לא יכולים להרשות שמחבלים ייכלאו בו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ההצבעה על החוק תהיה במועד אחד. << הצח >> הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת הרכבים בבית המשפט העליון וקביעת דיון נוסף), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5401/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת הרכבים בבית המשפט העליון וקביעת דיון נוסף), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> האמת היא שלחוק הזה מן הראוי היה לתת את פרק הזמן הראוי לו, אבל אני חושב שאפשר לנמק אותו בצורה הפשוטה ביותר. יש בבית המשפט העליון שופטים רבים ומגוונים. אנחנו רואים איך פעם אחר פעם – ובעזרת השם, אחרי שהשר לוין יתחיל למנות בהתאם לשיטה החדשה שהומצאה, הם יהיו עוד יותר רבים ועוד יותר מגוונים – אנחנו רואים איך פעם אחר פעם נשיא בית משפט עליון, במקרה הזה ממלא מקום נשיאת בית המשפט העליון בפועל יצחק עמית, איך הוא פעם אחר פעם מהנדס את ההרכבים לטובת התוצאה הרצויה לו. אנחנו רוצים שיהיה למדינת ישראל בית משפט ולא בית שופטים. ההרכבים צריכים להיקבע באופן אקראי, כדי שאדם לא ידע את תוצאת העתירה לפי ההרכב שמינה לו אדם אחד במדינת ישראל, יצחק עמית, ממלא מקום הנשיאה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ברשותו של המציע, חבר הכנסת שמחה רוטמן, מאחר שהוא היה מוגבל לדקה ולי יש קצת יותר זמן, אני אוכל להציג את הצעת החוק, כי כפי שהוא אמר, ובצדק, יש הרבה מה לומר עליה. חבר הכנסת רוטמן, אני אציג את הצעת החוק ואסביר אותה, כי לך היה זמן מוגבל. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לך יש את האופציה. זאת הפריבילגיה שלך, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. אנסה בעניין הזה להיות עזר כנגדך. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי קביעת הרכבי דיון בבית המשפט העליון תיעשה באופן קבוע באמצעות מחשב, כך שאף גורם אנושי לא יוכל להשפיע על הרכב היושבים בדין, וממילא לא ניתן יהיה להשפיע על תוצאות ההליך עוד בטרם החל. בנוסף, מוצע לקבוע כי אם הוגשה בקשה לדיון נוסף, יביעו שופטי העליון את עמדתם בנוגע לבקשה, וככל שרוב שופטי העליון יסברו כי מדובר בבקשה שיש לקיים בה דיון נוסף, יקיים בית המשפט דיון נוסף בהרכב של כל שופטיו. אני רוצה לומר שהתיקון הזה בא על רקע תחושה, שהולכת ומתבררת כעובדה, של שימוש לרעה בסמכות שיש למי שעומד בראש בית המשפט העליון לקבוע הרכבים באופן כזה שבו השימוש בסמכות הזאת נעשה בדרך שבה, בעיקר בעתירות בנושאים שבהם בית המשפט בעצם לא היה צריך בכלל לדון – שהם נושאים פוליטיים במהותם, נושאים שנוגעים להשקפות עולם במהותם, נושאים שנוגעים להתערבות גסה ורמיסת סמכויות הממשלה והכנסת – בכל הנושאים האלה משום מה איכשהו נקבעים הרכבים בדרך שמסמנת את התוצאה עוד לפני שהדיון החל. אגב, אני חייב לומר בסוגריים שעצם העובדה שהיום כולם רואים ומבינים שקביעת ההרכב משליכה באופן ישיר על התוצאה רק מעידה על כך שמדובר בהרבה מאוד מקרים בעניינים שאינם משפטיים בכלל, אלא הם עניינים של תפיסות עולם ושל השקפות עולם, ולכן התוצאה מושפעת מזהות השופט, כי היא מושפעת מהשקפת עולמו. אם מתמנה שופט בעל השקפת עולם מסוימת, מקבלים תוצאה אחרת מאשר שופט אחר, ולאו דווקא הכרעה משפטית אמיתית לגופו של עניין, משום שבהרבה מקרים הנושאים הם באמת נושאים פוליטיים ולא משפטיים. אבל מאחר שזו המטרה, זה המצב, אנחנו רוצים – מוצע בעצם בהצעת החוק הזו, ואני שותף לה ותומך בה בכל לב, לבנות מנגנון שונה, והוא שונה בכמה היבטים חשובים. קודם כול, מוצע שקביעת ההרכבים תיעשה באופן ממוחשב. באופן הזה, שאגב, נהוג בלא מעט מקומות, אנחנו נקבל תוצאה שהיא תוצאה ניטרלית, תוצאה שבה לא תהיה התערבות או לא יינתן בידי אדם אחד, קרי, מי שעומד בראש בית המשפט העליון, הכוח בעצם להכתיב את ההחלטות מכוח סידור ההרכבים. אני חושב שהדבר הזה הוא בוודאי נכון. הוא מהווה ביזור נכון של הכוח. הוא מהווה פתרון לבעיה אמיתית שאנחנו מתמודדים איתה. הדבר השני שמתבקש כאן הוא סוגיה חשובה לא פחות, של קביעת דיון נוסף. דיון נוסף בדרך כלל נקבע כאשר נקבעה בהרכב מצומצם יחסית הלכה שהיא הלכה תקדימית או הלכה שסוטה מהלכות קודמות באופן משמעותי ובדרך שיש מקום לקיים דיון בה, בעצם דיון רחב יותר בהיקף שופטים רחב יותר. אבל שוב, כאשר כל הסמכות נתונה בידי בן אדם אחד, בעצם ככל שהוא שותף לעמדה שהתקבלה באותה הלכה, יש בהחלט סיכון, וזה בהחלט קורה, שנשיא בית משפט העליון יבוא ויאמר: אני לא מאפשר לקיים דיון נוסף, ובדרך הזו יקבע את ההלכה הקיימת כפי שנקבעה בדיון. לכן המטרה כאן היא בעצם לייצר מצב – וזה מה שמציעה הצעת החוק – לייצר פורום רחב יותר. בהצעת החוק מוצע שכלל שופטי בית המשפט העליון – זה יהיה הפורום. מהם כולם יחוו את דעתם, ואם יימצא רוב מביניהם שיחשוב שיש מקום לקיים דיון נוסף, הדבר הזה באמת יביא לקביעת דיון נוסף. בדיון הנוסף הזה, שעצם קביעתו מעידה על כך שיש כאן איזושהי סוגיה בעלת משמעות, בעלת משמעות תקדימית, הדיון גם יתקיים בהרכב של כלל שופטי בית המשפט בדרך שבאמת תתקבל הכרעה תוך שמיעה ולקיחה בחשבון של כלל הדעות בבית המשפט. צריך גם להגיד שההסדר הזה – אני מוכרח להודות, הוא חשוב, הוא טוב, אני בוודאי תומך בו, אבל הוא לא פתרון לכל הבעיות. ואני אעמוד אולי בקצרה בזמן שנשאר לי על שתיים מהבעיות האלה ואנסה להתייחס אליהן. תראו, צריך להגיד את האמת, כל הנחת העבודה שגלומה בהצעת החוק היא שבית המשפט הוא באמת מגוון, ולכן נקבל ריבוי השקפות וריבוי דעות ונקבל בסוף תוצאה הרבה יותר מאוזנת, ככל שנרחיב את הפורום שמקבל את ההחלטות לעניין הדיונים הנוספים וככל שנדאג שההרכבים ייקבעו בדרך שבאמת תהיה דרך רנדומלית, ולא דרך שמישהו יוכל להכווין מראש. אבל צריך להגיד את האמת, המהלך הזה הוא מהלך חשוב, אבל הוא לא מהלך שיפתור את כל הבעיה, כי כדי לפתור את הבעיה מן היסוד צריך קודם כול לדאוג שהרכב בית המשפט יהיה מגוון, ושיהיה בו ריבוי דעות, ושיהיו בו אנשים בעלי השקפות עולם שונות, ותהיה בו קשת רחבה וגם מאוזנת של השקפות העולם המשפטיות הרווחות גם בקרב המשפטנים וגם בקרב הציבור כולו. בית המשפט שלנו רחוק משם מרחק עצום, ולא רק שהוא רחוק משם מרחק עצום, אלא הווטו שיש לשופטים – אותו וטו שאנחנו בשעה טובה תיקנו בחוק שהעברנו ושינה את שיטת בחירת השופטים ושייכנס לתוקפו בכנסת הבאה – הווטו הזה הביא למצב שהשופטים השתמשו בווטו הזה לא כדי למנוע בחירה של אנשים לא מקצועיים, כפי שלכאורה הווטו הזה היה אמור לדאוג לאפשר להם לעשות, אלא הם השתמשו בווטו הזה כדי לנעול את דלתות בית המשפט ולחסום את הכניסה אליו לאנשים שיש להם השקפות עולם אחרות והשקפות עולם שונות. כי המצב הוא שבהרכב הוועדה לבחירת שופטים, שיש בה תשעה חברים, נדרשים שבעה קולות לבחור שופט לבית המשפט העליון, כך שלשלושת השופטים, שגם מצביעים כאיש אחד, יש זכות וטו, ואז התוצאה שהם השתמשו בעניין הזה ידועה. וזכור כמובן המקרה של פרופ' גביזון, כאשר בריש גלי נאמר שכניסתה לבית המשפט העליון נחסמת לא מחוסר התאמה מקצועית, כי על יכולותיה לא היה חולק, אלא משום שאוי ואבוי, יש לה או הייתה לה אג'נדה שלא התאימה לשופטי בית המשפט העליון ולדרך שבה הם מאמינים. כך זה נמשך גם עכשיו עם הפסילה השערורייתית של ד"ר בקשי ושל ד"ר ביטון, והדוגמאות לאורך השנים הן רבות, לצערי. ולכן צריך לומר שהדבר הזה הוא חשוב, הוא יועיל, הוא יצמצם את הבעיה שישנה, אבל הוא יהיה אפקטיבי באמת – היכולת הזו להבטיח גיוון – רק כאשר נקבל בבסיס הרכב שופטים מגוון עם דעות שונות, ואז המנגנונים האלה של אופן קביעת הדיון הנוסף ושל אופן קביעת ההרכבים באמת יבואו לידי ביטוי נכון. הבעיה הנוספת שצריך להתייחס אליה – וזו הייתה גם ההחלטה של ועדת השרים – שנכון להגביל את הסוגיה הזו של קביעת ההרכבים הממוחשבת לעתירות המוגשות לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, אבל לא בנושאים אחרים, וזה מהטעם הפשוט הבא: בעוד שהעתירות שמוגשות לבג"ץ הן עתירות שעניינן, כפי שהסברתי קודם, הרבה פעמים בנושאים שהם לחלוטין לא משפטיים כלל, והם נושאים של השקפת עולם, ולכן בהם יש חשיבות להוציא משליטתו של אדם כלשהו את היכולת להכתיב את ההרכבים ולקבוע את התוצאות, הרי שבעניינים אחרים, פליליים, אזרחיים וכו', יש בהחלט משמעות למומחיות המשפטית, כי הם עניינים שבאמת מסורים לבית המשפט, ובהם בית המשפט באמת צריך לעסוק, שלא כמו ענייני חקיקה ודברים אחרים, שצריכים להיות עניינה של הכנסת, או במקרים המתאימים – עניינה של הממשלה. ולכן, במצבים האלה נכון לסייג את ההחלטה הזו – וזו גם ההחלטה של ועדת שרים – ולקבוע שבנושאים אחרים יוכל מי שעומד בראש בית המשפט העליון להמשיך ולקבוע הרכבים על מנת שהוא יוכל לצוות, אם יראה לנכון, את אותם שופטים שהם בעלי מומחיות בנושא כזה או אחר לדון בתיקים הרלוונטיים. נדמה לי שהצורך בזה והתועלת בזה הם ברורים. צריך לתת פתרון גם לכך שנושא הדיון הנוסף ייקבע באיזשהו מנגנון שמצד אחד ירחיב את מספר השופטים שייקחו חלק בהחלטה, אבל יהיה פחות מהרכב מלא של בית המשפט העליון. אני לא בטוח שזה דרוש בכל מצב ובכל מקרה, וגם – לפעמים ההחלטה על הדיון הנוסף יכולה בסוף להפוך גם לתוצאת הדיון הנוסף עצמו, אם כל השופטים מראש יהיו שותפים להחלטה הזאת. לא בטוח שזה נכון. כמובן שהתניה נוספת היא שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמה עימי. אני קורא לכנסת לאשר את הצעת החוק המאוד-חשובה הזאת בקריאה הטרומית. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, השר. חבר הכנסת משה פסל – להתנגד. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, האמת היא שלחוק הזה אני מתנגד מהסיבה הפשוטה: אני חושב שאפשר לטייב אותו. אני חושב שהרעיון, הרעיון הוא רעיון מצוין, רעיון טוב, כי הרי מה קורה? באמצעות ההרכב אתה יכול לקבוע כמעט באופן ודאי את התוצאה. עכשיו, מדובר פה על דברים מהותיים, לא על איזה – מה שמגיע לבית המשפט העליון זה דברים מהותיים ביותר, ובאמצעות קביעת ההרכב ניתן להשפיע על התוצאות שאנחנו רוצים. ולכן השינוי הזה של קביעת ההרכבים באמצעות המחשב הוא דבר נצרך, הוא דבר חשוב, הוא דבר הגיוני. הוא כל כך טוב שהייתי מציע לך, חבר הכנסת רוטמן, לטייב אותו גם לא רק בבית המשפט העליון. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> יש לך רעיונות איך לדייק את החוק? << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> הצעתי את הרעיון – הוא לא רק בבית המשפט העליון. ביתר – כן, גם בבית המשפט המחוזי אפשר, ומי שרוצה משפט צדק לא צריך לחשוש מהדבר הזה, כי הרי תן ל-chatgpt, ל-AI אפילו את כל הפסיקות הקודמות של אותו שופט, או תן לעורך דין מומחה, הוא יגיד לך מה הוא יחליט, באיזה סוגיה. ולכן הסיפור הזה של קביעת ההרכבים הוא קריטי וחשוב למי שמחפש משפט צודק. רק הייתי מציע לך, חבר הכנסת רוטמן, להרחיב טיפה לפחות. ואגב, אני לא יודע אם תגיד לי עוד שנתיים, שלוש, אחרי התיקון, תגיד: בבית משפט השלום החלטנו שזה פחות רלוונטי לנו – יכול שאתה צודק. אבל כרגע, אם יש משהו נכון, אפשר לעשות אותו – להרחיב אותו לעוד בתי משפט. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> בבית משפט שלום, בית משפט מחוזי, יש מחלקות מתמחים, ויש לך שופטים שמתמחים בפלילי ושופטים שמתמחים באזרחי. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> נו, אז מה? בתוך ההתמחויות – הרי אין אחד שמתמחה בפלילים. קודם כול, חבר הכנסת רוטמן, אני מציע לך שתעלה לפה להשיב לי על ההתנגדות, תנתח ותסביר לי למה זה לא נכון. עד אז אגיד לך רק שגם אם יש שופטים מומחים, זה נכון, זה בסדר, זה דבר הגיוני, בין המומחים יש גישות שונות. יש שסוברים כך, יש שמקילים בעבירות כאלה ואחרות. למה בן אדם שנתפס עם ג'וינט, למשל, ונפל על שופט שנותן עבירות מאוד חמורות על ג'וינט, ואחריו יכול להגיע לשופט אחר – לצאת כמעט ללא עונש – למה זה הגיוני? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה צריך להעניש - - - << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן, אם אני רוצה להחמיר עם אותו בן אדם, אני אקבע לו שופט שמחמיר בנושא הספציפי הזה. לכן אני חושב שהתיקון הזה הוא תיקון טוב, אבל הייתי מציע להרחיב אותו לא רק לבית המשפט העליון, ולכן אני מתנגד לחוק כמו שהוא מוצע כרגע. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רוטמן או – השרה יכולה לעלות תמיד. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אז ככה. חבריי חברי הכנסת, מכובדי היושב-ראש ויושב-ראש הכנסת לשעבר מיקי לוי, עליתי לכאן כדי להקריא מתוך הפרוטוקולים דברים בדיוקם, כדי שלא תוכל לספר לכנסת הפוך ממה שהיה. ובכן, בכ' בכסלו תשפ"ב – שלום, חבר הכנסת בן ברק. אני מוכנה לדבר איתך על הריינג'רים, אבל קודם אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם, כי חבר הכנסת מיקי לוי, לשעבר, לשמחתנו, יושב-ראש הכנסת, הכחיש שהוא אסר עליי להתנגד לחוקים ואז להצביע בעד, אז אני פשוט מקריאה מהפרוטוקול. בכ' בכסלו תשפ"ב עלתה הצעת חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין, ואני עליתי להתנגד להצעת החוק – אגב, אותה הצעת חוק של חבר הכנסת יריב לוין. אני עליתי להתנגד, ואז הפרוטוקול רושם כך: "היושב-ראש מיקי לוי: חברת הכנסת סטרוק, את לא יכולה להצביע בעד, את לא יכולה לעשות חוכא ואטלולא מהתקנון לגמרי. את לא יכולה להצביע בעד, את ביקשת להתנגד". ואז אומר לך חבר הכנסת אבוטבול: "למה? שכנעת אותה. אחרי הדברים שלך היא השתכנעה", ואתה עונה לו - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נהוג לא להצביע כשמתנגדים. מה לא בסדר? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני מקריאה מהפרוטוקול, חבר הכנסת לוי. אתה עונה לו: "זה פשוט לא בסדר". עונה לך חבר הכנסת - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נהוג, כשמתנגדים, לא להצביע. זה הכול. לא אסרתי עלייך. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אתה לא אומר אף מילה על נהוג. אסרת, ותכף תשמע בפרוטוקול. אבל חבל, הפרוטוקול לא משקר, מיקי לוי. הפרוטוקול לא משקר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה להגיד לך משהו, שאלה שתמכת - - - << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מיקי לוי, מספיק פעמים גררת אותי החוצה מהאולם בברוטליות שלך, אז עכשיו יש לי את התענוג לצטט אותך מהפרוטוקול. וכך אתה אומר לי כשאני מנסה לבוא ולהסביר לך למה התקנון מאפשר לי להצביע בעד, אז אתה אומר: "לא, לא, שבי, בבקשה, אל תבואי לכאן, שבי, בבקשה, שבי, בבקשה". ואז היו בינינו חילופי מכתבים, שגם בהם אתה מיאנת להסכים. ואז בתאריך מאוחר יותר – אני אגיד לך, שנייה. ב-1 בדצמבר 2021 עליתי להתנגד להצעת חוק אחרת. תכף אגיד לך מה זה היה. רק שנייה, רק שנייה. הייתה הצעת חוק שעלתה בכ"ז בכסלו תשפ"ב, 1 בדצמבר, הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים, איסור על השטת כלי שיט וכו' וכו'. אני עולה להתנגד, כמקובל בכנסת, כמו שאתה עשית זה עתה. ממש זה עתה עשית את אותו דבר – ניצלת את זכותך לעלות כדי להגיד כל מיני הגיגים שהיו בליבך. גם אני רציתי, אבל אתה לא אפשרת לי, וכך כתוב: "היושב-ראש מיקי לוי: בבקשה לסיים עכשיו. תודה". אורית מלכה סטרוק אומרת: "אני מסיימת. השאלה היא עם מה אנחנו, כולנו, נסיים כשהתנועה האסלאמית אוחזת בהגה המדינה". ועל זה אתה עונה לי: "תודה. אני רק רוצה להסביר: מכיוון שהתנגדת, אינך יכולה להצביע בעד". אני קוראת שוב: "היושב-ראש מיקי לוי: תודה. אני רק רוצה להסביר, מכיוון שהתנגדת - -" << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך להצביע בעד. אבל ההבנה שלך - - - << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> "- - מכיוון שהתנגדת, אינך יכולה להצביע בעד". אני עונה לך: "אל דאגה, לא אצביע בעד". << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שנהוג. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> ואז אתה עונה לי: "לא, אני דואג, אני דואג. אנחנו כבר חווינו את זה". ואז אני עונה לך: "אל תדאג, אנחנו בעניין הזה" - - - ואתה שוב עונה לי - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> פשוט, את שרה הזויה. אין לך דרך, אין לך כיוון. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה קשקוש בלבוש. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני לא אספר כאן על החוויות המשותפות שלנו כשאתה היית מפקד משטרה ואני הייתי מפגינה, אבל - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> את רוצה שנספר על זה? את רוצה שנספר על המעצר של הילדים? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> - - אבל כשאתה ישבת פה כיושב-ראש, ופעם אחר פעם סתמת לי את הפה באלימות, ועכשיו אתה עולה לפה - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> את רוצה שנספר על המעצר? את רוצה שנספר על הילדים? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אתה מוזמן לדבר, אני בטוחה שיושב-ראש הקואליציה אופיר כץ מאוד מאוד יודה לך על כך. מאוד. מקרב לב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תן הודעה אישית. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> הוא ייתן לך תכף הודעה אישית. אתה עולה לפה ואתה עושה בדיוק את מה שאסרת עליי - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נגמר הזמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, בסדר. אני שולט בזמן. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> - - ואסרת על חברי כנסת נוספים לעשות. אז פשוט, אנחנו סבלנו פה קשות כשהיית יושב-ראש. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תמשיכו להפריע – היא תדבר עוד חמש דקות. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> ואנחנו מברכים ושמחים שברוך השם אתה לא יושב-ראש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> את והמפלגה שלך לא עוברים. זה יהיה עוד פעם. עוד פעם זה יהיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיקי, משהו אישי. משהו אישי, באמת. גם אני לפעמים קצת מדבר פה ותוקף וזה – לא באופן אישי. למה? למה לפגוע בבן אדם? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה ששמעת זה לא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אגיד לך מה שמעתי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אדוני היושב בראש, סליחה, סליחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני חייב להסביר לך משהו. שנייה, שנייה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שמעת אותה מדברת באופן אישי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא יודע. אני לא שופט. תקשיב, אני רוצה להגיד לך משהו אחד. אנחנו פה דנים מאחורי הקלעים על כל הנושא הזה של ההתנגדויות, ומה שאומר גם היועץ המשפטי, שנמצא במליאה פה – אסור לבן אדם שעולה להתנגד להגיד שהוא תומך בחוק. אתה תמיד תדבר על זה – למה אתה מתנגד לחוק, תסביר את עצמך. יעלה מישהו, יסביר לך, ישכנע אותך – אתה יכול להצביע מה שאתה רוצה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא לא יודע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני כן יודע. לך ליועץ המשפטי, תשאל אותו. לך תשאל אותו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> משפט אחד. אני מתנגד ואני יכול להגיד מה שאני רוצה. משפט אחד אני יכול להגיד? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> שנייה, שנייה - - - מותר לי לענות, לא? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא היה בהסכמתך? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - אמרתם שלא משנה מי קודם. היא מתפרצת. היא יכולה בכל שלב להתפרץ – לא במקומי. אמרתי שלא אכפת לי מה קודם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה חייב להיות באישורך. אתה אישרת לה לדבר? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - כן, טסה להתנגד. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> טסה להתנגד, והיא התפרצה באמצע, אז היא שר מתפרץ. היא לא במקומי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה, שלוש דקות. רק תעביר לי את החוק כבר. אני רוצה להעיר הערה: שר נוסף רשאי לעלות רק בהסכמת היוזם. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אה, ברור שאני מסכים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא הסכמת. למה אתה פה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, מסכים ששר נוסף יעלה, אבל לא כשהוא במקום דבריי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר גמור. אני יכול לא להסכים שאורית תדבר? נו, באמת. טוב, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת פסל, אני אנסה לשכנע אותך בכל זאת, אבל הייתה לי רק שאלה. אתה דיברת ואתה הבאת איזושהי דוגמה, ויש לי רק שאלה: מה זה ג'וינט? אמרת ג'וינט. מה זה? מה זה? בסדר. אז אני לא הבנתי את הדוגמה, אבל אני רק אגיד לך - - - << קריאה >> משה פסל (הליכוד): << קריאה >> הוועדה לשימוש בקנביס. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, אוקיי. רציתי רק להגיד לך שבנושא של שופטים בשלום, במחוזי, בוודאי שיהיה שווה לשקול במסגרת הליכי החקיקה את ההרחבה לסוגים מסוימים של תיקים. אבל באופן עקרוני, בערכאות הנמוכות הרבה יותר נהוגה התמחות או התמחויות ספציפיות והעברה של תיקים על פי נושא, וזה הרבה יותר נהוג והרבה יותר שייך, בוודאי בבתי משפט גדולים. בבתי משפט קטנים זה קצת שונה, אבל זה כל מקרה לגופו. בבית המשפט העליון, הנחת העבודה – אחת מהנחות העבודה – שהשר לוין דיבר עליה, שצריך לדאוג שהיא תתממש ולא תישאר רק בגדר הנחת עבודה לא נכונה, זה שיהיה בית משפט מגוון. עוד הנחת עבודה שצריכה להיות היא שכשאדם מתמנה לבית המשפט העליון, הוא מומחה רב-תחומי, הוא לא אדם שעוסק רק בתחום אחד. אז אנחנו לא ממנים לבית המשפט העליון אדם בגלל הידע שלו בתחום אחד. או שהוא רב-תחומי, או שהוא גדל בתוך המערכת וצבר ניסיון במשך שנים רבות. כל הדברים האלה – וכך אתה אומר, בבית המשפט העליון אתה רוצה שכל שופט יוכל לדון בכל תיק. בבית משפט שלום לפעמים זה לא מתאים, כנ"ל לא במחוזי, ולכן לא צריך להחיל בהכרח את אותו כלל. יכול להיות שצריך לעשות איזושהי וריאציה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא הבנתי. אתה ממהר לאנשהו? חברי חבר הכנסת רם בן ברק, אתה ממהר לאנשהו? יש לנו זמן. אם אתה רוצה, הכול בסדר. << קריאה >> משה פסל (הליכוד): << קריאה >> יש מומחה, שני מומחים בעבירות על סמים, למשל, או שלושה. אם אני אפול על שופט שמקל בזה הוא ייתן לי עונש קל, ואם אני אפול על שופט שמקשה בזה - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, אתה צודק. שוב, אתה צודק. חבר הכנסת פסל, אתה צודק, אבל אני אומר, בשביל לתקן את ההבדלים בין שופטים בינם לבין עצמם, קיימת גם ערכאת ערעור שאמורה לשמר אחידות פנימית בתוך המערכת, כשהיא עושה את עבודתה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> - - - בית משפט שלום ומחוזי עושים את הפטנט הזה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. אני יודע, אבל אמרתי שלפעמים, בניגוד לעליון, שבו כולם אמורים להיות מומחים עם ידע רב-תחומי, בשלום ובמחוזי יש לזה לפעמים גם סיבות ענייניות. אתה משבץ תיק כי אתה אומר: יש לי פה שופט שהוא מומחה בתחום הזה, הכלכלי, יש מומחה שמומחה בתחום הזה, ואז אתה משבץ לו. בעליון אין לזה אף פעם סיבה מוצדקת, בעיניי. יכול להיות שצריך לעשות התאמה בשלום ובמחוזי גם כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש הצבעה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, זה תשובה והצבעה במועד מאוחר יותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני מבקש שנצביע, ואני מבטיח, אדוני היושב-ראש, שאני אנצל את הזמן עד ההצבעה לשכנע באופן סופי את חברי חבר הכנסת פסל לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נצביע על הצעת החוק במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה) << הצח >> [הצעת חוק פ/5532/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. חבר הכנסת אביחי בוארון, לרשותך דקה מהמיקרופון בצד. אתה יכול שם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש את תמיכתכם בחוק מאוד מאוד חשוב. נחשפנו רק אתמול לכתבה שמספרת על עובדים כאן בכנסת, חברינו הטובים, אנשים טובים באמת, שעושים את עבודתם נאמנה, ואנחנו כולנו מודים להם ומוקירים אותם על עבודתם, אבל זאת דוגמה לכלל האנומליה ששוררת במגזר הציבורי, בשכר במגזר הציבורי. דיברנו על נשיא בית המשפט העליון, שמשתכר 120,000 שקלים, או נציב שב"ס, שמשתכר 96,000 שקלים, או בעלי משרות אחרות שמשתכרים הרבה מאוד, הרבה מאוד, עשרות אלפי שקלים, עד 100,000 שקלים ויותר מכך. אנחנו נמצאים בעידן שבו, נוכח יוקר המחיה המאמיר, כולנו צריכים להתכווץ למספרים יותר סבירים, יותר נורמליים, אבל אנחנו רואים גם אנומליה באופן שבו שופט בית משפט שלום משתכר יותר מראש ממשלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסיים, ברשותך, במשפט אחד: אנחנו רוצים להכניס סדר. לא מדברים על העלאת שכר הח"כים. לא. לא מדברים על הורדת שכר השופטים. לא. מדברים על רוויזיה בכל השכר במגזר הציבורי. תתמכו בחוק הזה, זה חשוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. מתנגד לחוק - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רגע, אני לא מתנגד. אני משיב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מזמין את שר התקשורת שלמה קרעי להשיב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבר הכנסת לוי, שיוצא עכשיו מהאולם, עבר על חוק בתי המשפט כשהוא זרק הערה לשרה סטרוק שעמדה כאן, שהוא יגלה על מעצר קטינים שהוא יודע. בושה וחרפה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה כלומניק ותישאר כלומניק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה יודע, אדוני היושב-ראש, הייתי השבוע אצל משפחה כורדית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לא להפריע, מיקי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הכינו לי קובה, ואמרו לי: תדע לך, תדע לך - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה רוצה שאני אעצור את הזמן? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אל תעצור. תתעלם ממנו. אמרו לי: תדע לך שמיקי לוי הוא בושה לעדה הכורדית. את זה לא אני אמרתי, אמרה את זה משפחה כורדית שהייתי אצלם השבוע. אני רוצה לדבר על פרשת השבוע, פרשת בהעלותך. רגע, שאני לא אשכח, אופיר, הממשלה תומכת בחוק הזה. אנחנו תומכים בחוק. אני חושב שזה חוק שאני הגשתי בזמנו, נכון, חבר הכנסת בוארון? זה חוק שאני העברתי אליך, נכון? אני חושב. כשאני הפכתי לשר, זה חוק שאני העברתי אליך, עד כמה שאני יודע. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני חושב שכן, אבל בסדר. בכל מקרה אני תומך בחוק הזה, הממשלה תומכת. פרשת השבוע, פרשת בהעלותך, היא פרשה שמלאה - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> השר קרעי, העברת לו רק - - - בתקשורת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא לא לא. את החוק הזה של הסדר וההיררכיה בין שלוש הרשויות וההשוואה בשכר בין הרשויות, האמת, זה חוק – חבר הכנסת בוארון, החוק הזה שאני הגשתי, אני לא יודע אם אליך העברתי או שאתה שכפלת ממישהו אחר או שתיקנת או לא משנה מה, זה חוק במקור של שר המשפטים יריב לוין. בזמנו, בכנסת שעברה, שיפצתי אותו קצת, גם בהתייעצות איתו, והגשתי אותו בכנסת הנוכחית. העברתי אותו הלאה למישהו, אני לא זוכר למי. בכל מקרה, פרשת השבוע, פרשת בהעלותך, היא פרשה שמלאה בהרבה אמונה וביטחון והבנת המציאות כמו שיהודי חי את המציאות בעולם הזה. דיברנו קודם על פרשת המלחמה שיש בפרשה: "וכי תבֹאו מלחמה בארצכם על הצר הצֹרר אתכם והרֵעֹתם בחצֹצרֹת ונזכרתם לפני ה' אלֹהיכם ונושעתם מאֹיביכם." זה בסיפור של המלחמה. אבל הפרשה מדברת לא רק על המלחמה, אלא מדברת גם על המסע היום-יומי, על המסע של עם ישראל כשיצאו ממצרים והלכו במדבר. כתוב בפסוק בפרשה: "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו" – ההליכה אל הלא-נודע, כן? הם לא יודעים לאן הם הולכים, מתי הם הולכים. לפעמים הם נשארים ימים רבים. הפסוק ממשיך לומר: "ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל"; "ויש אשר יהיה הענן ימים מספר", "ויש אשר יהיה הענן מערב עד בֹקר - - - או יומם ולילה או יֹמַים או חֹדש או ימים". התורה מאריכה בתיאור המסע של עם ישראל במדבר, מסע שהוא ממש בלוח זמנים לוט בערפל. לא יודעים מה קורה איתם, אם נוסעים מחר, אם נשארים פה חודש, אם שנה. הם סומכים על הקדוש ברוך הוא שייקח אותם ויוביל אותם לארץ המובטחת. הרמב"ם במורה נבוכים מבאר את התיאור שיש בפסוקים האלה כך: "הינני מודיעך טעם כל הפירוט הזה, וטעמו של דבר כדי לחזק את העניין, לסלק מה שהיו האומות מדמים אז ומה שהם מדמים היום". הרמב"ם אומר: למה התורה מאריכה בסיפור הזה? כי אומות העולם היו מספרים על זה, וגם היום. מה הם היו אומרים? "שישראל תעו בדרך ולא ידעו היכן ללכת, כאומרו: נבֻכים הם בארץ סגר עליהם המדבר". ככה פרעה חשב. רואה אותם הולכים, חוזרים – לא מבין, חשב שהם התבלבלו. "לפיכך בא הכתוב לבאר ולהדגיש שאותם מסעות בלתי סדירים - - - ושינויי זמן ישיבתם בכל תחנה, עד שהייתה ישיבתם בתחנה אחת שמונה עשרה שנה". חלק מהתחנות היו יום אחד, תחנה אחת הייתה 18 שנה, ובאחרת – לילה אחד, "כל זה בניהול אלוהי ואין זה תעייה בדרך". מסביר לנו הרמב"ם: כדי שהצופה מהצד לא יחשוב חלילה שבני ישראל טעו בניווט והבלגן חוגג במחנה, שלא יחשבו ככה – מאריך הכתוב בדוגמאות על מנת שנבין שכל המסעות בניהול אלוקי הן. ברצותו מאריך וברצותו מקצר. הקושי הזה שעמד בפני בני ישראל במדבר מלווה אותנו גם כיום, בארץ ישראל, בהנהגה של מדינת ישראל. לפעמים נראה שאנחנו כפסע מהיעד, והינה כבר מצליחים לתקן את מערכת המשפט, ממשלת ימין מלא מלא, לתקן ולפתוח את שוק התקשורת למגוון דעות, "כי מלאה הארץ דעה את ה'". נראה שהינה, מתקדמים למדינה יהודית גאה במורשתה, ליציבות כלכלית, לניצחון על אויבינו, רוח הלוחמים והעם במלחמה. אבל לפעמים נראה שהדרך עוד ארוכה ומעייפת. יש הרבה מכשולים, הרבה מקטרגים – יועצים משפטיים ששמו את עצמם מלכים עלינו, שופטי עליון שמחליטים שהם עליונים מעל כולם, שהם מעל החוק, שאין דין ואין דיין. וכמו בני ישראל במסעם במדבר, גם עלינו להבין שהשכינה שורה על עם ישראל במולדתו. וגם אם אנחנו לא רואים את עמוד הענן או עמוד האש, הם עדיין מאירים לנו את הדרך. גם כשנראה שהדרך מתמשכת, שהכול מתעכב ומבולבל – הינה, אנחנו בפיליבסטר לתוך הלילה, כבר 12 שעות של משיכת זמן כדי לעמוד, להשלים את המשימה, כדי שנוכל להעביר כאן חוק גיוס לטובת ביטחון ישראל, לטובת אלו שתורתם אומנותם. אנחנו מכירים במורשת שלנו. עומדות היו רגלינו במלחמה בזכות שערייך ירושלים שעוסקים בתורה. אנחנו יודעים את זה, ומנסים להסדיר את שני הערכים החשובים מאוד האלה לעם ישראל בארצו. אז גם כשנראה שהכול מבולבל, עלינו לדעת שיש סיבה ומסובב, שהכול בניהול אלוקי. "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו". מי לנו גדול ממשה, שלמרות אותו ניהול אלוקי גלוי, אומר בפרשה: "לא אוכל אנֹכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני. ואם ככה את עֹשה לי הרגני נא הרֹג". משה רבנו אומר את זה. גם אצלו היו ערב רב, גם אצלו היו כאלה אנרכיסטים שניסו לעשות בלגן, שניסו כל הזמן לייצר מחלוקת, שניסו לייצר כל הזמן כאוס, תוהו ובוהו. אבל בכל זאת, התורה אומרת לנו: הכול היה על פי סיבה ומסובב. "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו". קשה להיות מנהיג, כותב הרב יונתן זקס. מנהיג אחראי יחשוב על העתיד, ופירושו של דבר, שיפריע בכך את שלוות ההווה. יש כאלה שאין להם אחריות של מנהיג, מנסים ללכת לראות מה תהיה הכותרת בתקשורת בערב, מה יגידו עליי מחר, ובהתאם לכך – ראינו איך פעלה הממשלה הקודמת – בהתאם לכך הוא לא חושב על העתיד. אבל מנהיג אמיתי, קשה לו להיות מנהיג, כי הוא חושב על העתיד ופוגע בשלוות ההווה. דרכו של מנהיג לאתגר אנשים, ואנשים אינם אוהבים להתאתגר. מנהיגים אמיתיים שורדים משום שהם מאמינים בעניין, לא בעצמם. התקפות אישיות אינן מערערות אותם באופן אישי; לא מתרגשים, כי יודעים שהצדק איתנו, שאנחנו הולכים בדרך נכונה. לפעמים הדרך ארוכה, מסורבלת, אבל הדרך היא ליעד. היא לא דרך להגשים את המנהיג אלא להגשים את המטרה. הם מבינים שהמסר שלהם קשה, שהם מבקשים מזולתם להשתנות, ושינוי תמיד כואב. בהפטרה שנקרא השבת, אדוני היושב-ראש, הפטרה מאוד יפה של זכריה, הוא מזכיר לנו, הנביא זכריה: "לא בחַיל ולא בכֹח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות". אנחנו אומנם עושים השתדלות, אנחנו מחמשים את הלוחמים שלנו בכלי הנשק המתקדמים ביותר, אבל אנחנו יודעים, מאמינים בצדקת הדרך, זוכרים שגם הפרעות הן חלק מהמסע, ממשיכים לצעוד גם כשקשה, ולדעת, לדעת, אדוני היושב-ראש, שהרוח היהודית תמיד מנצחת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מתנגדת, אני רוצה לעלות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כשאני מתנגדת, אני תמיד רוצה להגיד למה אני מתנגדת. כי יש טענה שאנחנו מתנגדים ואין לנו סיבה למה אנחנו מתנגדים. חבר הכנסת בוארון, שחוקק את החוק, אני חושבת שחסרים לך דברים בחוק הזה. אני אצביע בגלל שמדובר בחוק של חבר קואליציה שלי, אבל אני מתנגדת מפני שהחוק הזה לא מדבר על כל הבכירים. אני, ככה, ביושבי, חברה טובה שלי סימסה לי: למה אתם משאירים אותנו עד שעה מאוחרת? ואחר כך היא אומרת לי: תקשיבי, החוק הזה לא טוב. אמרתי לה: אבל למה הוא לא טוב? היא אומרת: כי הוא לא מדבר על כל הבכירים. היא אומרת: למה אתם לא מדברים על הבכירים בצבא, שיש להם משכורות גבוהות מאוד וגם הם משרתי ציבור? למה אתם לא מדברים על כל מיני מנכ"לים ומנהלי אגפים? ואז היא שלחה לי כתבה מערוץ 12, וציינה בכתבה את המשכורות הגבוהות. היא שלחה לי כתבה מערוץ 12 - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> קטי, אני רוצה להבין, את רוצה להוריד למג"דים ולמח"טים את המשכורת? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> מי אמר המג"דים והמח"טים? אני רוצה להוריד לך את סכום הפנסיה שאתה מקבל מהצבא, מה? סליחה אתם ריפדתם את עצמכם בסכומים מאוד מאוד גבוהים. למה לא? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, גם זה. כן, המג"דים והמח"טים, הינה, הוא מצא משהו פופוליסטי. מג"דים ומח"טים. אני אתן לך דוגמאות. אתה יודע מה היה שכרו של המפכ"ל קובי שבתאי? יודע? אז השכר שלו היה 91,070. הרמטכ"ל כוכבי, אתה יודע מה הייתה משכורתו? 101,813. נציבת השב"ס קטי פרי – 94,185. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מה השכר של היועמ"שית? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כמה את מרוויחה? תגידי להם. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומרת דבר פשוט: עובדי הניקיון, המזכירות, הפקידות, הפקידים, הפשוטים האלה, שאתם באים לקבל מהם שירות כל יום – למה השכר שלהם לא גבוה יותר? לא, אבל זה לא מפריע ,לכם כי זה לא מדבר לשכבת האנשים שלך, לחברים שלך. כן, צריך להעלות להם. אתה יודע, חבר הכנסת בוארון, מה קורה למנהלת לשכה שעובדת עם ראש עיר, ראש העיר מודח ומתמנה במקומו ראש עיר חדש, אחר? אתה יודע שאם היא רוצה להתקבל למקום עבודה אחר בתוך הרשות, היא צריכה לחכות שנה? שנה של סינון היא צריכה לחכות. לא כמו כל מיני כאלה פקידים בכירים במשרדים ממשלתיים, שפתאום אתה מוצא אותם בחברות, אתה מוצא אותם בכל מיני מקומות, כי להם יש פריבילגיה. על אותם עובדים פשוטים, אנשים פשוטים שהלחם הוא הקצפת עבורם, עליהם אף אחד לא מגן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושבת שבאמת ובתמים, אם אנחנו מתכנסים כולנו כדי לשאת בעול הזה של יוקר המחיה, אנחנו צריכים לחשוב גם על אותם אנשים מסכנים. זאת הסיבה שאני לא מסכימה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בוארון, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה להגיב על דבריי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה, כמו שאמרתי כאן בדקה הקודמת שניתנה לי, לא בא לפגוע באנשים. חבר הכנסת רם בן ברק, החוק הזה לא בא לפגוע במג"דים, חס וחלילה, ולא במח"טים ולא באנשים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> הסכת ושמע. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> ידידי, חכה רגע. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> יום אחד המח"ט הזה - - - מה תגידו? כמה הוא מרוויח? מה הוא עשה בחיים שלו? אוכל חינם, נכון? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, שמעתי, שמעתי, שמעתי. אני לא בא לריב איתך עכשיו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא מתביישים? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרת משהו – שב ותשמע. לפחות תכבד. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני מכבד. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תודה רבה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני מתקרב להקשיב. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, תודה. חן-חן. החוק הזה בסופו של דבר בא לטפל בחוסר נורמליות, אנומליה שיש במערכת המגזר הציבורי, באופן שבו אנשי ציבור, בכירי ציבור, בכירים במגזר הציבורי, מרוויחים ומשתכרים משכורות עתק, הרבה הרבה הרבה יותר גבוהות מהמקובל במשק. יש להם תפקידים בכירים, אבל לא יכול להיות ששופט בית משפט שלום בכיר ישתכר יותר מראש ממשלה. בסופו של דבר יש מדרג סמכויות. מה החוק אומר? החוק אומר: באופן סימבולי, אנחנו נשים את נשיא המדינה ראש וראשון לעובדי המגזר הציבורי. מתחתיו אנחנו נשים את ראשי הרשויות במגזר הציבורי. מתחתם נשים את השרים, נשים שופטים בכירים, נשים עובדים בכירים, מנהלים בכירים. אבל לא יכול להיות שנשיא בית המשפט העליון ירוויח 120,000 שקלים וראש הממשלה ישתכר 65,000 שקלים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - לא היית עושה את זה, נכון? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יכול להיות ששופט בית המשפט העליון – רגע, עזוב שופטים. לא יכול להיות שנציב שב"ס ישתכר 96,000 שקלים, והשר, שר המשטרה, השר לביטחון לאומי, ישתכר 57,000 שקלים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר לך - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, תקשיב. רגע, שנייה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה צודק. אני אומר לך, חברי הכנסת, חבורה - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> רם, בסופו של דבר, נבחרי הציבור הם אלה שמנהלים את המדינה הזאת, וכך צריך להיות. אם היינו מכירים בערך של נבחרי הציבור ונושאים עינינו למנהיגי העם, גם באופוזיציה וגם בקואליציה, ומבינים שהם אלה שמנהלים את האירוע, אז היינו נותנים שכר נורמלי, ומתחת לשכר שלהם היו העובדים הכפופים להם. אבל אנחנו, עולם הפוך מצאנו, שבו משרתי הציבור, בכירי המגזר הציבורי, הם אלה שמנהלים את המערכת, וזה לא נורמלי. במקום מתוקן יושב-ראש התאגיד, מנכ"ל התאגיד, הם אלה שמקבלים את השכר הגבוה, והמנהלים והכפופים להם מקבלים שכר נמוך יותר. כך צריך להיות. זה עולם מתוקן. לצערי, במגזר הציבורי התבלבלו היוצרות, ואנחנו מגלים שנבחרי הציבור הם אסקופה נדרסת ובכירי המגזר הציבורי הם השולטים בכיפה. את זה אנחנו צריכים לתקן, גם דרך השכר וגם דרך המהות. ועל זה כולנו צריכים לומר אמן ולתמוך בחוק הזה. תודה רבה, חברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. השר מעוניין להשיב? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, יש שר נוסף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שר נוסף. כן, ברור. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת בוארון על הצעת החוק החשובה והצודקת הזאת, שהייתה לי הזכות לנסות בעבר לקדם אותה. אני חייב לומר שאתה הצלחת יותר טוב ממני. לפחות היא הגיעה לנאומים במליאה – עוד לא הגיעה להצבעה, אבל כבר התקדמנו בעניין הזה – ועברה את ועדת השרים לחקיקה, מה שבשעתו אני לא הצלחתי לעשות כאשר הייתי חבר כנסת, וועדת שרים לחקיקה לא הסכימה לאשר את הצעת החוק הזאת. תראו, הצעת החוק הזאת, הייתי מצפה שתזכה כאן לתמיכה מקיר לקיר, משום שהיא מבטאת את העיקרון הדמוקרטי היסודי, שהוא ששלוש רשויות השלטון הן שוות, ומכיוון ששלוש רשויות השלטון הן שוות, הן צריכות להיות שוות מעמד בכל דבר, לרבות בסוגיות שנוגעות לשכר ולתנאים אחרים, נלווים. עלתה טענה שהדבר הזה יביא לזינוק בשכר חברי הכנסת והשרים. אז קודם כול, צריך לומר שעצם העלאת הטענה הזאת מעידה על עומק הבעיה. אין חולק שיש פער אדיר בין שכר השופטים לבין שכרם של נושאי המשרה בשתי רשויות השלטון האחרות, דבר שאין לו שום הסבר, שום הצדקה ושום היגיון. צריך גם להגיד יותר מזה, יש מציאות שבה שופטים, אפילו בערכאות נמוכות, מרוויחים יותר מראש הממשלה, וזה בוודאי דבר בלתי מתקבל על הדעת. יש גם הסדרים אחרים לגמרי. למשל, צריך לומר, ברשות השופטת יש הסדרים של תוספת ותק. אפשר אולי לחשוב שזה מיותר, כי שופט הוא שופט, ואפשר אולי לומר שלשנים יש ערך, אבל אם כך זה המצב, איך זה ייתכן? לצורך העניין, צריך להבין שלו חברנו חבר הכנסת גפני, שמכהן פה למעלה מ-30 שנה, יהיה חבר כנסת מן המניין כמו שהוא היה בקדנציה הקודמת ולא יו"ר ועדה – ח"כ חדש שנבחר וכיהן כיו"ר ועדה מקבל משכורת יותר גבוהה ממנו, משום שלכל שנות הוותק שלו אין שום ערך ושום משמעות. לכן, אני חושב שהסדרת הדבר הזה היא חיונית, והקביעה והאמירה הברורה היא שהדבר הזה צריך להיות מוסדר בדרך שלא תביא להעלאות שכר, אלא תיישר את כולם על מדרג שכר שבסוף גם יחסוך כסף לשירות הציבורי. צריך להגיד עוד דבר. צריך להבין שיש הסדר שנקרא מוקבלים לשופטים, והוא שלמשפטנים רבים בשירות הציבורי יש שכר שמוקבל, משל היו שופטים. ואז זה יוצר מצב – אני יכול להגיד לכם שכשהייתי כאן יושב-ראש הכנסת, היו, למיטב זיכרוני, שישה יועצים משפטיים בכנסת שהרוויחו הרבה יותר ממני כיושב-ראש. אני חושב שזה המצב גם היום. חבר הכנסת לוי, אתה היית יושב-ראש. אני לא מכיר שום גוף שבו מי שעומד בראשו מקבל שכר נמוך יותר מאשר היועץ המשפטי שמייעץ לו, כשהוא עובד של אותו גוף, או מכל עובד אחר בתוך אותו גוף. גם הדבר הזה מהווה אבסורד מוחלט. ולכן, אני חושב שההסדרה של העניין הזה תביא גם ליישור קו של שכר המוקבלים, ולכן תחסוך לקופה הציבורית סכומי כסף גדולים מאוד בסופו של עניין, ותקבע עיקרון נכון של שוויון בין כלל הרשויות וכו'. חבר הכנסת לוי, אתה זוכר היטב, אנחנו דיברנו עוד בימים שאתה היית סגן שר האוצר, בימים הרחוקים ההם, על הצורך למצוא פתרון שיסדר את הנושא הזה. אני הייתי מבקש ממך, מאחר שאנחנו לא מצביעים היום, אם אתה תוכל להסביר מה ההיגיון בתוך מחנה האופוזיציה בעניין הזה, ולנסות ללכד את השורות סביב הנושא הזה. זה באמת לא משהו שבא להתריס כלפי מישהו, אלא בא לייצר באמת תוצאה הרבה יותר הגיונית, שתסדר את כל המערכת הזאת אחת ולתמיד – אני אומר שוב – מתוך גישה עקרונית שאומרת שאנחנו לא באים להעלות שכר, אלא באים ליישר את השכר באופן הגיוני, ובדרך שבסוף תחסוך כסף. עוד הערה אחת שהיא חשובה מאוד: הרבה ביקורת נמתחת עלינו, חברי הכנסת והשרים, משום שאישור השכר שלנו נעשה על ידינו. הדבר הזה באמת נראה לא טוב, וגם מייצר מציאות מאוד מאוד בעייתית. חלק מההצעה הזאת זה גם להקים ועדה חיצונית שהיא זו שתקבע את השכר, אבל היא תוכל לקבוע את השכר באופן כזה שהיא תקבע שכר לדרגות, ובכל דרגה נמצאים המקבילים משלוש רשויות השלטון. כלומר, נשיא המדינה עומד בדרגה הגבוהה ביותר, מתחתיו עומדים ראש הממשלה, נשיא בית המשפט העליון ויושב-ראש הכנסת, ואחר כך, בהתאם לכך, הדרגות מסודרות, ואז הוועדה החיצונית הזאת תקבע את השכר בכל דרגה, והשכר הזה יהיה אחיד ושווה לכולם, וייקבע על ידי גורם חיצוני ולא על ידינו. לכן, מכל הסיבות הטובות האלה, אני חושב שזאת הצעה חשובה מאוד. הגיע הזמן שנסדיר את העניין הזה, ואני מקווה שכאשר נגיע להצבעה, הכנסת גם תתאחד סביב הנושא הזה ונוכל לקדם אותו ולהשלים אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ההצבעה תתקיים במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי יעד של משלוח טובין), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5670/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת דן אילוז) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי יעד של משלוח טובין), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת דן אילוז. אני מזמין את חבר הכנסת דן אילוז. עד דקה מהמיקרופון בצד. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמה זמן יש לי, אגב? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דקה, דקה. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדובר בהצעת חוק צרכנית מאוד. דבר שקורה באמת להרבה מאוד אנשים בזמן האחרון – מזמינים חבילה מחוץ לארץ ובוחרים יעד מסוים, ואז, כשהחבילה אמורה להגיע לאותו יעד באותו יום, השליח שולח סמ"ס ואומר: סליחה, אין מקום ביעד הזה, שלחנו את זה ליעד אחר. בדרך כלל, אם זה קילומטר מהיעד המקורי, הכול בסדר, אפשר להגיע ליעד אחר. אנחנו לא מדברים על מקרים כאלה. אבל לפעמים החבילה מגיעה לצד השני של העיר. אני יודע כירושלמי שזה יכול להיות חצי שעה מהיעד המקורי; חצי שעה לכל צד זה שעה. באמצע יום עבודה זה מצב לא סביר, ואנחנו רוצים להכניס איזושהי רגולציה. אני, כמי ששונא רגולציה, אומר שיש מקומות שבהם זה מוצדק, כי מדובר פה בהפרת חוזה, לא סתם במשהו שהעסק עושה אלא באמת בהפרת חוזה. אנחנו רוצים לתקן את המצב הזה כדי להיטיב עם הצרכנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר התקשורת שלמה קרעי. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הממשלה תומכת בהצעת החוק. זאת התשובה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אמרתי לכם שכשמד הלחץ של מירב בן ארי עולה, זה סימן שצריך לעצור את המתפרה. אפשר להפסיק לתפור חליפות. נשאיר את הנאום על החוק לפיזור הכנסת, שלא מתפזרת לכם, להצעת חוק לפיזור הכנסת. שם אני אשיב לכם כהוגן. בינתיים, בואו ניתן לאזרחי ישראל שצופים בנו עוד קצת מפרשת השבוע. פרשת בהעלותך. דיברנו על פרשת המלחמה, דיברנו על האמונה והביטחון בקדוש ברוך הוא, "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו". בואו נדבר על עוד דבר, דווקא על מה שעשה ערב רב. בפרשה נקרא: "והאספסֻף אשר בקרבו התאוו תאוָה וישֻׁבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכִלנו בשר". עם ישראל, אותו ערב רב, עם כפיות הטובה שהייתה לו, היו תמיד כאלה שחיפשו על מה להתלונן. כמו שאמר מוקדם יותר נשיא ארגנטינה שהיה כאן – הוא אמר: אנחנו עשינו היסטוריה. לקחנו את ארגנטינה משפל שלא היה כמוהו, ובתוך שנה וחצי הכול הסתדר: הכלכלה פורחת, למעלה מ-2,000 רפורמות שעשינו, ואיך הוא אמר ככה, בהערת ביניים – והתקשורת לא מדברת על זה. תמיד מתלוננים. אותו ערב רב שהצטרף אל בני ישראל בצאתם ממצרים, גם במן הפלאי שירד להם מהשמיים ויכלו לטעום בו כל טעם שבעולם הם מצאו טעם לפגם. העין שלהם רצתה לראות מראהו של הבשר ולא הסתפקה בטעם המופלא. מסופר על אלכסנדר מוקדון שבמהלך מסע הכיבוש האגדי שלו הגיע אל שערי גן עדן. העניקו לו שומרי גן עדן במתנה עין של אדם. כהוכחה לחשיבות המתנה, הוציאו מאזניים. על כף אחת הניחו את העין ועל הכף השנייה את כל העושר שבעולם. להפתעתו של אלכסנדר מוקדון הכף עם העין הכריעה את כל העושר שבעולם. הסבירו לו שומרי גן עדן כי עינו של אדם לעולם לא תהיה שבעה ותמיד תרצה עוד, ואמרו לו: אם אתה רוצה לגרום לעין להיות שבעה, מה צריך לעשות? תיקח קצת חול, תפזר על העין. ברגע שפיזר קצת חול על העין, מייד נטתה הכף לצד השני. למה? כי רק כאשר אדם חוזר לעפר, נפסקת הרדיפה אחר עוד ועוד, העושר ותאוות העולם. ככה מסופר במסכת תמיד, דף ל"ב. את השאריות מאותו ערב רב, כפוי טובה, אנחנו מוצאים גם בימינו אנו. לא משנה כמה עשה ראש הממשלה נתניהו, כמה הוא פועל למען מדינת ישראל – גם בתקופת הקורונה שהייתה, כשחילץ את מדינת ישראל ראשונה בעולם מסגרי הקורונה; גם במלחמה הזאת, אנחנו נלחמים בשבע חזיתות אל מול אויבים קשים ומרים שרוצים להשמיד אותנו, וברוך השם הגבורה של הלוחמים שלנו והרוח של העם ושל ההנהגה מצליחים להוביל אותנו לניצחון, בקרוב לניצחון המוחלט; הכלכלה יציבה. השבוע בישיבת הממשלה הציגו נגיד בנק ישראל ושר האוצר את הנומרטור, את התחזיות הכלכליות. הכול יציב. אנחנו בעיצומה של מלחמה, וחזרנו מבחינה כלכלית, מבחינת המדדים, למה שהיה לפני פרוץ המלחמה. ועדיין, אתם לא שומעים על זה. אף אחד בערוצי התבהלה לא מדבר על הכלכלה היציבה, על מה שכלכלנים אומרים. גורמי המקצוע אומרים שהכלכלה יציבה וטובה ושאנחנו מתנהגים באחריות כלפי התקציב, כלפי ההוצאות של המדינה, כלפי המלחמה, אבל לא תשמעו את זה. תמיד מתלוננים, ממורמרים כאלה, תמיד מציגים את מה שלא טוב, את מה שקשה, מה לא בסדר. זה אמר ככה וההוא אמר ככה. למעשה הם מתנהלים כאופוזיציה למדינה, כמו שהאופוזיציה כאן מתנהלת כאופוזיציה למדינה, כשבזמן מלחמה, במקום להטות שכם – מה יספרו עליהם בספרי ההיסטוריה? מה יספרו עלייך, חברת הכנסת פרקש הכהן? בזמן מלחמה, במקום לתמוך בלוחמים שלנו, בהנהגה שמובילה את מדינת ישראל לניצחון, כל מה שיש לכם, שבוע אחרי שבוע – רק לקטר, רק להתלונן, רק להשמיץ, במקום להתעלות לגודל השעה. היו כאלה שהתעלו בתחילת המלחמה לגודל השעה. אולי חשבו שכמו סוס טרויאני, מתוך קבינט המלחמה, הם יצליחו להפיל את הממשלה, ומשלא עלה בידם, החליטו לפרוש ולנסות להפיל מבחוץ. אז חבל, חבל שאתם לא מתעלים לגודל השעה הזאת. מנהיגות אמיצה, מנהיג אמיתי, כמו שאמרתי גם קודם, מסתכל על העתיד. הוא לא מחפש רק מההווה, רק את מחיאות הכפיים של ההווה ושל ההנאות הרגעיות. יש אתגרים למנהיג שצריך להוביל את העם שלו, שצריך להוביל את המדינה שלו, גם אם לפעמים זה נראה שלא תקבלו מחיאות כפיים למוחרת בתוכנית הבוקר של ערוץ 12. אבל לא, אתם רוצים להראות – הרי תצטלמו כאן ותעשו כל מיני הצגות, למרות שאנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה. לעומת אותו ערב רב, לעומת אלה שלא יודעים להתעלות לגודל השעה, עם ישראל יודע ומבין מה קורה. הוא רואה איך ההנהגה פועלת, מה אנחנו עושים, באיזה חזיתות אנחנו נלחמים, כמה חשוב לשמור עכשיו, לתת רוח גבית להנהגה הביטחונית, להנהגת המדינה, ללוחמים שלנו שנמצאים בשדה הקרב. עם ישראל יודע להכיר טובה. אנחנו רואים את זה גם בסוף הפרשה. מסופר על מרים, כשהיא קיבלה את הצרעת, כתוב שם: "ותִּסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד הֵאָסֵף מרים". למה העם לא נסע עד היאסף מרים? כי עם ישראל, יש לו הכרת הטוב, הוא רואה בעין טובה. מה הוא ראה? הוא יודע שכשפרעה גזר "כל הבן הילוד היאֹרה תשליכֻהו", בא אבא של מרים וגירש את אשתו. הוא גרם לכל עם ישראל להיפרד מנשותיהם. באה מרים ואמרה לו: גזירתך קשה משל פרעה, שאתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות. פרעה גזר רק על הזכרים, ואתה, בזה שגירשת את אשתך כדי שלא להביא ילדים, אתה גורם לזה שלא יביאו לא ילדים ולא ילדות. אבא שלה שמע לה והחזיר, וכולם החזירו את נשותיהם. למעשה, בזכותה, בזכות אותה עצה של מרים, אותה הערה שהעירה לאבא שלה, נולד רובו ככולו של דור המדבר, והם הכירו לה טובה. כנראה שמעולם, אדוני היושב-ראש, לא היו רבים כל כך חייבים כל כך הרבה לאישה אחת, למרים, אז הייתה להם הזדמנות להכיר לה טובה. גם כאן, אני אומר לכם, חבריי, אנחנו נמצאים במלחמה. לא חייבים להסכים על כל דבר. גם בתוך הקואליציה אנחנו לא מסכימים על כל דבר. גם בתוך הקואליציה יש מחלוקות וחילוקי דעות, ועדיין יודעים להתעלות לגודל השעה. מבינים שיש מלחמה, מבינים שיש חזיתות שאנחנו צריכים לנצח בהן קודם, ואחר כך נלך לבחירות, אחר כך נלך לעם, והעם יאמר את דברו. אבל אתם, בחוסר האחריות שלכם, לא רואים את זה. אתם מסתכלים על הרגע, לא רואים את העתיד. בתשובה על הצעת החוק לפיזור הכנסת אני אדבר על חוסר האחריות הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת צבי סוכות. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתנגד להצעה של חברי דן אילוז. אוהב אותך מאוד, אבל מתנגד להצעת החוק. תראה, אדוני, אני רוצה לספר לך, היום פנו אליי חברים שמשרתים בעזה, מילואימניקים שנמצאים שם, נמצאים בכלי הצמ"ה, בהנדסה שם, עושים עבודה יוצאת מהכלל; באמת, החבורה הזאת אחראים לחלק נכבד מהניצחון במלחמה הזאת. אני מדבר איתם והם אומרים לי: אתה יודע, צבי, מה הדבר שהכי מעצבן אותנו? שאנחנו נמצאים כאן, נמצאים בתוך עזה, מוסרים את החיים שלנו, מסכנים את החיים, משאירים את המשפחה מאחור, את החברים מאחור, ואנחנו יוצאים החוצה לרגע אחד, מסתכלים בפלאפון ושומעים אנשים שמדברים בשמנו – חותמים עצומות בשמנו, אומרים שהמילואימניקים אומרים ככה, המילואימניקים לא יסלחו, המילואימניקים כן יסלחו, המילואימניקים חושבים ככה, חושבים אחרת. הם אמרו לי: תשמע, צבי, אנחנו סומכים עליך, תעביר את המסר. אנחנו נמצאים, אנחנו נלחמים ואנחנו סומכים עליכם, ואנחנו רוצים שתביאו ניצחון, ואנחנו רוצים שתביאו לנו עוד חיילים. אנחנו רוצים ניצחון, זה הדבר הכי חשוב. בשביל זה הם יצאו מהבית. בשביל זה הם מקריבים את החיים. בשביל זה הם מסתכנים. בשביל זה הם הולכים לקרב. אני רוצה לומר לך שנמצאים שם חבר'ה, אנשים שעברו הרבה דברים בחיים. חלקם איבדו את ההורים שלהם בפיגועים. הסיפור שאולי הכי מדהים בעיניי זה אחד החברים שלי, בחור שהתחתן לפני חודש וחצי עם אלמנת צה"ל. היא איבדה את בעלה בחודש הראשון למלחמה בקרב בעזה, הספיקה להתחתן לפני חודש וחצי, ועכשיו גם את בעלה החדש היא שולחת לקרב, להילחם בקרב. השבוע אני מדבר איתו והוא אומר לי: צבי, הדבר היחיד שמעניין אותנו זה ניצחון. לא מעניין אותנו פוליטיקה, לא מעניין אותנו אירועים כאלה ואחרים. אנחנו רוצים ניצחון. זה הדבר היחיד שמעניין. סוף-סוף צה"ל פועל כמו שצריך, סוף-סוף צה"ל פועל כמו שאפשר, כמו שרצינו מתחילת המלחמה שהוא יפעל. הדבר הזה יכול להוביל לניצחון אמיתי. הסקפטיות הזאת, הדברים האלה והקריאות כל הזמן: תעצרו, תפסיקו – הוא אומר: זה פשוט לא מעניין אותנו. לא מעניין. מעניין רק שתמשיכו. תנו לנו את הגיבוי, תנו לנו את הכוח, תנו לנו את היכולת להמשיך לכסח, להמשיך לנצח, להמשיך להרוס, להמשיך כמה שאפשר מול חמאס, כי מצליחים, כי פועלים נכון, כי פועלים טוב. הם בסך הכול אומרים: תנו לנו זמן. תנו לנו להמשיך ככה, בדיוק ככה. אל תפריעו. תנו לנו להמשיך ככה. אל תפזרו את הכנסת, אל תשתוללו, אל תעשו בלגן בפוליטיקה. אנחנו רוצים לנצח. ואנחנו שם, באמת שם, סוף-סוף. אגב, זו תחושה של רבים, רבים וטובים, כי זו לא הייתה התחושה בכל המלחמה. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים עם חיילים כל הזמן. זו לא הייתה התחושה כל זמן המלחמה. אבל עכשיו, כולם אומרים: מנצחים. אנחנו מנצחים. אל תפריעו. תנו לנו להמשיך. זו המטרה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> קודם כול, התבלבלת, חבר הכנסת צבי סוכות. הטובין לא מגיעים לעזה, אז לא הבנתי את הקשר בין המילואימניקים לבין הטובין לבין - - - << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו ברצינות. אני חושב שאנחנו ברגעים מאוד היסטוריים. כולנו מסתכלים בטלפונים ויש שני דברים שקורים ביחד: יש את הפוליטיקה הפנימית הישראלית הלא-כל-כך חשובה, דוגרי; חשובה מאוד, כי בסוף זה הדלק שלנו כדי לפעול, אבל לא חשובה כמו הדברים האחרים שקורים. יש דברים מטורפים שקורים כרגע בעולם. אנחנו רואים הרבה מאוד סימנים של דברים מאוד מאוד גדולים שאמורים לקרות בימים הקרובים, ואנחנו ברגע מאוד מכריע בתולדות עם ישראל. אני רוצה להגיד בכנות תודה רבה לכל האנשים בקואליציה שהראו אחריות. כולם יודעים שאני הבעתי עמדות מאוד מאוד מאוד נחרצות, אבל עכשיו אני חייב להגיד תודה לכל מי שהראה אחריות כדי לקיים את הממשלה הזאת. אני מוכן להגיד גם את השם של אריה דרעי. אמרתי שיש החלטה שש"ס צריכה להחליט, באיזה צד ללכת, והיא החליטה לצד הנכון. אני אומר את זה בפה מלא שהיא החליטה ללכת לצד הנכון. העובדה שיש יציבות לממשלה הזאת כדי לטפל באיומים הענקיים והגדולים שנמצאים לפתחנו – לא רק האיומים שחשבנו שהיו לפני כמה ימים, אלא גם כל מה שנראה שמתגלגל לפתחנו היום ממש. שוב, אני לא מדבר על דברים מסווגים, כי אני לא חבר ועדת החוץ והביטחון. אופיר כץ, אני מזכיר לך. אני לא מדבר על דברים מסווגים, אני מדבר על דברים גלויים שאנחנו רואים מול העיניים שלנו. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> יש תוכניות לעוד כמה ועדות. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי את זה באהבה, והוא יודע את זה. הכול בסדר. יש דברים גדולים לפתחנו, ואני רוצה להודות לכל הצדדים שהראו אחריות כדי לשמור על הממשלה הזאת, לשמור על היציבות. שוב, אני קורא גם לאופוזיציה לגלות אחריות. אגב, קצת יודע שזה לא יקרה, כי אני יודע שבדיונים בוועדת החוץ והביטחון – מהיום הראשון, תמיד שאלתי את חברי האופוזיציה: אם יגיעו חוק טוב, האם תצביעו בעד? אף אחד לא אמר כן. לפחות לא שיקרתם, את זה אני חייב להגיד, וגם זה טוב. אף אחד לא אמר כן, אפילו לא פעם אחת. כל פעם שאלתי: אם מגיע חוק טוב, האם תעשו פוליטיקה על גב הלוחמים או תעשו את הדבר הנכון ותצביעו בעד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה חוק טוב? להגדרתך. לא להגדרתי. להגדרתך. האם תצביעו בעד? אף אחד לא אמר כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת אילוז, אתה עורך דין. לא צריך חוק, יש חוק. יש חוק. אתה עורך דין, אתה יודע, יש חוק. ממציאים את הגלגל? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש שר נוסף או לא? לא. תודה רבה. ההצבעה תתקיים במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק סיוע למשפחות אזרחים נעדרים, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4861/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צביקה פוגל) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק סיוע למשפחות אזרחים נעדרים, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל. בבקשה, לרשותך דקה אחת, מהצד. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש להפנות את תשומת ליבכם למצוקתן של משפחות שקרוביהן נעלמו ואינן מקבלות מענה הולם מהמדינה. מדובר בכ-590 אזרחים נעדרים מאז קום המדינה, ומדי שנה נוספים אליהם 20. מעגל הסבל הבלתי-נתפס מהווה את עיקר ההתמודדות של משפחות הנעדרים. סיפוריהם של הנעדרים נזכרים בציבור סמוך למועד ההיעלמות, אך נשכחים במהרה ונשארים נחלת המשפחות בלבד, שנשארות עם הכאב, עם חוסר הוודאות ועם מציאות ביורוקרטית קשה, ללא כתובת ברורה וללא תמיכה. הקשר היחיד, אדוני היושב-ראש, של המשפחות עם הרשויות הוא באמצעות המשטרה, שמחזיקה תיק חקירה פתוח, וככל שהזמן עובר, גם העניין בחקירה דועך, ובאופן טבעי נכנעים לצוק העיתים של המשימות האחרות. הצעת החוק שאני מציג היום, חבריי חברי הכנסת, באה לתקן עוול היסטורי ולהניח תשתית חוקית למערך תמיכה לאומי במשפחות נעדרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. דרך אגב, צביקה, יש לך דקה. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני יודע, אבל את החצי הראשון בזבזת לי על - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני סופר מהרגע שאתה מדבר. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הבנתי. הגיע הזמן שגם מדינת ישראל, המתגאה בערבות הדדית ובדאגה לכלל אזרחיה, תעשה גם היא את הצעד הנדרש. בואו נהיה קול למי שלא יכול להשמיע את קולו ומשענת עבור המשפחות שיקיריהן נעלמו. תודה. << הצח >> הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4488/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. לרשותך עד דקה, מהצד. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, אני רוצה לומר ורק לתקן, חברי צביקה פוגל: 580 היה נכון לשנת 2017. נכון להיום זה כבר מעל 700 אזרחים נעדרים. לפי דוחות המשטרה, בכל שנה נפתחים אלפי תיקים של נעדרים. אומנם רובם נסגרים, אך עשרות רבות נותרים פתוחים חודשים ואף שנים. אני רוצה להזכיר שניים מהם: אחד זה מוישיק קליינרמן, נער מתוק בן 16 וחצי שנעלם לפני יותר משלוש שנים. אני מכירה את אימא שלו הצדיקה, גיטי, שלא מרימה ידיים. היא נאבקת בכל כוחה. היא ומשפחתה הקימו חמ"ל, שכרו חוקרים פרטיים בלי שיש להם כסף; אין להם בכלל כסף, ולמרות הכול ואף על פי, והם התרוצצו בין תחנות משטרה וראיונות תקשורת והקימו קמפיינים, ועדיין לא יודעים היכן מוישי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיימת. יש גם את היימנוט קסאו, ילדה בת תשע שנעלמה לפני כמה חודשים, פשוט כאילו בלעה אותה האדמה. אנחנו כמדינה חייבים לעזור למשפחות האלה. זה לא משהו שהוא סתם, אלא גם מבחינת חוקרים, לחקור, וגם תמיכה נפשית למשפחות, שהיא חובה. אנא, כולכם בעד החוק. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השר מלכיאלי, בבקשה, עשר דקות. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יישר כוח למציעים. הצעת חוק חשובה. אנחנו מבקשים לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. יש מתנגדים? לא. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק סיוע למשפחות אזרחים נעדרים, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סיוע למשפחות אזרחים נעדרים, התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 24 בעד, אין מתנגדים, שלושה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק סיוע למשפחות אזרחים נעדרים, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 23 בעד, אין מתנגדים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/329/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אחמד טיבי) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – דיון בהצעות חוק להתפזרות הכנסת. בסדר-היום שש הצעות חוק להתפזרות הכנסת העשרים-וחמש ועוד שתי הצעות חוק באותו עניין שהוצמדו אליהן. נשמע תחילה את הנמקת הצעות החוק, ולאחר מכן – את עמדת הממשלה ביחס לכל הצעות החוק במשולב. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אחמד טיבי. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי לנמק את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, הצעת החוק לפיזור הכנסת הייתה צריכה לקרות כבר מזמן. ממשלה כושלת בכל תחום ובכל עניין. אני מאתגר את אנשי הקואליציה שייתנו נושא אחד, אחד בלבד, שבו הצליחו, שבו היה הישג – כלכלי, מדיני, ביטחוני. ממשלת מחדל, ממשלת כישלון כלכלי. המאבק בפשיעה – הפשיעה משתוללת, הגזענות פושה, הכהניזם הפך להיות מיינסטרים גם בממשלה וגם בכנסת. מדובר בממשלה כהניסטית וכנסת כהניסטית. יוקר המחיה – עליית מחירים. כאשר אני מדבר על הממשלה הזאת, אני מדבר על סוכני כאוס, פירומנים, שקיבלו מפתחות למשרדי הממשלה החשובים לניהול היום-יום של התושבים. והתוצאות – דם נשפך ברחובות בכל מקום. כל יום וכל שעה, בעיקר בסופי שבוע, יש רצח אחד או שניים. עכשיו היה בבסמת-טבעון – שני נרצחים. יש כאלה שאומרים שבכל פעם שמישהו נרצח בחברה הערבית, השר בן גביר מצייר עוד גולגולת על החגורה שלו. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> למה להגיד דבר כזה - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כי הוא מבסוט שנרצחים אזרחים ערבים. האיש לא עושה כלום. ארגוני הפשיעה חוגגים שהוא השר לביטחון לאומי. הם התאכזבו כשהוא התפטר. התוצאה בשטח, השר לוין, אומרת זאת, אבל הוא עולה לכאן ואומר שיש הצלחות. איזה הצלחות? כשנרצחים ערבים זה הצלחה? אולי. אולי זאת הייתה הכוונה. הדם הוא על הידיים של הממשלה הזאת, שאני רוצה שהיא תעבור מהעולם, לכן אני קורא לפיזור הכנסת. האחריות היא של ראש הממשלה יותר מאשר של בן גביר. זאת ממשלת החלומות של ארגוני הפשיעה. הם חוגגים, עושים מה שהם רוצים: דמי חסות, ירי, רצח, הפחדות, נשק משתולל, אספקה. אבל רצח הוא הקצה. הפשיעה המאורגנת משליטה טרור על חיי האזרחים. הם מתנהגים כמדינה בתוך מדינה. לעיתים הם מתנהגים כמו הממשלה. גם המלחמה, המלחמה הנוראית הזאת, שמתבצעים בה פשעי מלחמה, אזרחים חפים מפשע נהרגים, החרבה טוטלית. שרים מדברים על החרבה, ויש הרעבה – שרים מדברים על הרעבה כתוכנית מדינית, כאסטרטגיה. ממשלת הסיוטים. לגבי הכלכלה – שר האוצר כושל בכל קנה מידה. כושל בכל קנה מידה. יש עליית מחירים, וכל משפחה מרגישה את זה בכיס. המדינה עשירה – האזרחים עניים. יוקר המחיה בשנת 2024 זינק ל-38% בהשוואה לממוצע המחירים במדינות המפותחות בעולם. גם עליית מפלס הגזענות והאלימות – בכל מקום אירועי אלימות, פגיעה בחופש הביטוי, כמעט השלטת – אחרי 7 באוקטובר – מעין ממשל צבאי לא מוכרז, מעצרים, פיטורים ממקומות עבודה, איסור הפגנות. והספורט החביב על בן גביר – הריסת בתים, בעיקר הריסת בתים בנגב. הוא מתגאה בזה. נכשל בכל תחום ומתייחס אל מאות אזרחים שנזרקים אל החלל הריק, תחת כיפת השמיים, ללא קורת גג, כאל הישג, כאל משילות. הנקודה השנייה היא רצף ושצף החוקים הגזעניים שמובאים לכאן בכל שבוע. בכל שבוע יש אחד, שניים, שלושה חוקים גזעניים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן הצורך להזיז ולפרק את הכנסת הזאת הוא צורך כמעט אנושי לכלל הציבור, יהודים וערבים, ערבים ויהודים. רוב הציבור רוצה בהפסקת המלחמה, לפי כל סקר, והממשלה הזאת והעומד בראשה פועלים בניגוד לדעת הקהל, כי המלחמה הזאת היא מלחמת שימור הקואליציה, ולכן צריך לשלוח את הקואליציה הזאת לעזאזל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - של חמאס. טוב, תרד, טיבי, תרד, תומך הטרור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יותר מ-70% מהציבור רוצה בהפסקת המלחמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור, תומך טרור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכן, אדוני היושב-ראש, אין ספק - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - שמספר גדול של הצעות פיזור הכנסת חייב להיות שיקוף של דעת הקהל, שגם רוצה בחירות, לפי הסקרים. הוא רוצה בחירות. אפשר לפתוח דף חדש. אני לא יודע מה יקרה בבחירות לאחר מכן, אבל את הסיוט הזה צריך להסיר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז תלך כבר והסיוט ירד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את הגידול הממאיר הזה צריך להסיר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אפשר להסיר את הסיוט? הוא רוצה להסיר את הסיוט - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ויש, כמו שאמרתי, יש כהניסטים בכנסת הזאת - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ויש כהניסטים גם בתוך הממשלה, ויש אנשים הזויים גם בממשלה וגם בכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> העיקר שאתה - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האנשים ההזויים האלה הם חלק מהממשל, מהשלטון, קובעים גורלות של בני אדם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברוך השם, ברוך השם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> Lunatics. אנשים הזויים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טוב, הבנו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את האנשים ההזויים האלה ואת המטורפים שתופסים ומחזיקים ברסן השלטון צריך להזיז. הדרך הטובה ביותר היא פיזור הכנסת בארבע קריאות אחת אחרי השנייה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, די. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אבל לצערי הרב, נעשו עסקאות - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא תומך טרור. צריך להזכיר לו - - - אנשים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - עסקאות מאחורי הקלעים: אדלשטיין, נתניהו, החרדים. כל המהומה הזאת כמעט הייתה לשווא. כמעט. אבל היא לא ממש לשווא - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פשוט כי לא רוצים אותך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - כי אני מקווה שמספר חברי הקואליציה יצטמצם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - במיוחד - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה יוצר מערבולת מעל ראשה של הממשלה הזאת ושל הכנסת הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תני לו לסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיסיים כבר. כמה אפשר לשמוע, יאללה כבר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אתה מכיר את התקנון כשאנשים מפריעים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נראה שאתה מסתדר יפה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה היית סגן יו"ר הכנסת. תתחיל לשכוח את התקנון. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> התקנון למי שראוי לזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הוא טען שמדינת ישראל עושה פשעים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא שומע כבר כלום עם הצעקות. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר שמדינת ישראל מבצעת פשעים בעזה. אתה צריך להוריד אותו על זה. ואטורי, זאת השעה, כנראה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סעדה, אתה צריך להודות לאלוהים שעדיין לא שלחו אותך להאג - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר, תרד, תרד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - כי הדברים שלך הם הודאה באשמה. רק הדברים שלך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תוריד את האיש הזה - - - תוריד את האיש הזה. תומך טרור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שב, שב, שב. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מדבר על פשעים של הצבא. בושה. תוריד אותו, ואטורי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם תומכי טרור, אתם תומכי טרור - - - לא הח"כים - - - אתם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תוריד את האיש הזה. הוא לא ראוי לדבר פה. תוריד אותו, ואטורי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא יכול לעשות מה שאתה אומר לי. מה זאת אומרת? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא, אני מבקש ממך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש שתשב במקום. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בסדר, אבל אני מבקש ממך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא שמעתי שהוא אמר דבר כזה. גם המזכיר לא שמע. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר שמבצעים פשעים, מה. הוא אמר שמבצעים פשעים בעזה. מה זה הוא לא אמר? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ווליד, אני מסתדר. תודה רבה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? מה קרה? מה קרה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה זה? הוא אומר - - - מה זה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? הוא נותן הוראות. מה קרה? איזה פחד. אוי אוי אוי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> פיזור הכנסת יביא תהליך של ריפוי ולו חלקי, כי הפרצופים האלה לא יהיו בכנסת הבאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן. תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הדמויות ההזויות האלה לא יהיו בכנסת הבאה, וגם זה חשוב. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן. שלום ולא להתראות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תפסיקו לצעוק - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, אני מבקש, אנשים עייפים כבר. בואו נריץ את זה ונסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחמד טיבי עמד פה היום ואמר שאנחנו עושים פשעים. לא נהיה בשקט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, די, נו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מאוד סבלני, אז לפחות תכבדי את זה. די, חלאס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מכבדת. לא מכבדת את חבר הכנסת טיבי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נו, מה יהיה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אותך אני מכבדת, את אחמד טיבי אני לא מכבדת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל את מוכנה לא להפריע? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק אומרת, שיהיה ברור. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/534/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההצעה השנייה היא הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת בועז טופורובסקי וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת יאיר לפיד לנמק את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ככה קואליציות מתפוררות. תסתכלו על זה – לילה שלם. קואליציה של 68 הייתה אמורה לצעוד הנה ב-19:30, להרים יד, להוריד יד – ללכת, רק הם לא מצליחים, כי קודם הם לא הצליחו לנהל את המדינה, אחר כך הם לא הצליחו לנהל את הביטחון, אחר כך לא הצליחו לנהל את הכלכלה, ועכשיו הם לא מצליחים לנהל אפילו את עצמם. ככה נראית התפוררות. עכשיו, יש לזה מחירים. אני ראיתי את ההודעות שהוציאה הקואליציה בשעה, שעה וחצי האחרונות. שוב ירקתם בפרצופם של הלוחמים שלנו. שוב ירקתם בפרצופו של צה"ל. אתם, שקוראים לעצמכם ממשלת הימין על מלא, מכרתם את הלוחמים שלנו, מכרתם את צה"ל, מכרתם את העיקרון היסודי של שירות משותף. בשביל מה? בשביל עוד שבועיים או עוד שלושה? אני אומר משהו. החרדים מתחילת הערב מנסים להגיד לנו: תדחו את החוק, תדחו את החוק. אנחנו לא ניתן לכם שוט בשביל לקדם חוק השתמטות. האופוזיציה לא תעמוד פה ותאפשר לכם לקדם את ההשתמטות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש, תתבייש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה. חבר הכנסת משה סעדה, קריאה ראשונה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא מבין אתכם. לא מבין אתכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע לי, בסדר? הוא בקריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - תומך משתמטים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש, אל תפריעו. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> היו לחרדים הערב שתי אפשרויות: או שהם יפסידו את חוק ההשתמטות או שהם יפסידו את הממשלה. היו להם שתי אפשרויות רעות. בגלל זה החוק הזה נמצא פה הערב, כדי שהם יהיו מוכרחים לבחור בין שתי אפשרויות רעות, והממשלה עזרה להם לבחור בזה שהם בוחרים בהשתמטות. הם בוחרים בהשתמטות. מתעלמים מהמילואימניקים שעושים 200 ו-250 ו-300 יום בשנה; מתעלמים מזה שהם עושים את זה בשבוע שבו יש שמונה הרוגים לצה"ל. שוב ושוב "הותר לפרסום", ואתם לילה שלם יושבים פה ומנסים לתפור עוד תפירה ועוד תפירה את ההשתמטות של עשרות אלפי צעירים בריאים שהיו יכולים לשרת בצבא שצריך אותם. הצבא אומר פעם אחר פעם: לא מעניין אותנו הפוליטיקה שלכם, אנחנו צריכים את הצעירים האלה. ואתם הלילה מוכרים אותם בשביל עוד כמה שבועות. וזה גם לא יצליח לכם, כי אנחנו יודעים שכשקואליציות מתחילות להתפורר, הן מתפוררות; כשקואליציות לילה שלם לא מצליחות לסגור הסכם בשם עצמן, ואנשים מתחילים להצביע נגד הממשלה שבה הם יושבים, אז זה נופל. אז או שזה ייפול הלילה או שזה ייפול בעוד שבועיים או בעוד שלושה. זה התחיל, ואתם יודעים שזה התחיל. אני, לצערי, הייתי בממשלות שהצליחו, אבל הייתי גם בממשלות שגססו. ככה זה נראה כשממשלה מתחילה לגסוס. יהיה ככה, יהיה אחרת – בסוף זה יקרה. ומה שהכי חשוב הוא שבסוף ממשלת 7 באוקטובר צריכה ללכת הביתה. רק אסונות היא הביאה עלינו: אסונות ביטחוניים, אסונות כלכליים, אסונות ערכיים. הממשלה הזאת היא אסון ערכי, והדבר היחיד שעד עכשיו היא הצליחה לעשות זה לשרוד פוליטית, והלילה גם זה מתחיל להתרסק. לא יעזור לכם אפילו אם קיבלתם משנה רבנים באמצע הלילה, אישור לסחוב עוד שבוע, שבועיים. זה נגמר. הכירו בזה שזה נגמר. אתם את הסיפור שלכם מול החברה הישראלית גמרתם. חבל רק שבדרך מכרתם את הלוחמים שלנו, את הפצועים שלנו, את כל האנשים שמחזיקים את המדינה הזאת בחיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1535/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההצעה השלישית היא הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר כנסת עודד פורר לנמק את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותיי השרים, ברשותכם, חברי הכנסת מש"ס ויהדות התורה, אני לא פונה אליכם הפעם, כי הדיבור הוא לא באמת איתכם באירוע הזה. אני רוצה לפנות לחברי הכנסת מהליכוד, מהמפלגה שברשם המפלגות רשומה כמפלגה לאומית וליברלית, כמפלגה ציונית. אתם ניצבים בשעת מלחמה בזמן שהחיילים שלנו עכשיו בלילה שומרים על הגבולות, מסכנים את חייהם. לחלקכם יש ילדים במילואים שנמצאים בתוך עזה, נמצאים בגבול הצפון. אתם מחזיקים פה את המליאה הזאת שעות ארוכות כי אתם הייתם צריכים לבחור הערב בין חרפה לבין בחירות. אתם בחרתם בחרפה – אתם בחרתם בחרפה של חוק ההשתמטות. אבל אתם תקבלו גם בחירות, כי זאת תחילת הדרך, וזה הצעד הראשון שלכם. כי אתם לא תוכלו לקיים את הממשלה הזאת, ואתם לא תוכלו להעביר את חוק ההשתמטות הזה למרות הכול. ובסוף אתם גם תגיעו לבחירות, אבל גם תישאו בחרפה הזאת שכדי לנסות לברוח מהן עוד שבוע ועוד שבועיים הייתם מוכנים למכור את המינימום של המינימום של המינימום של הערכים שלכם. לכן אתם תבלו פה בשבועות הקרובים בעוד כמה סלטות באוויר כדי לנסות לחוקק חוק השתמטות שאתם לא תחוקקו בסוף, ותובילו את עצמכם לבחירות, ואז כל אלה שמשרתים בסדיר ובמילואים, שהמשפחות שלהם לא ישנות בלילה – כולם יזכרו לכם את החרפה הזאת, ויבואו איתכם חשבון בבחירות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג-2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3084/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההצעה הרביעית היא הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ווליד טאהא וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת מנסור עבאס לנמק את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חצי מזה בעברית וחצי מזה בערבית. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כתב האישום נגד הממשלה הזאת – והכנסת, לא רק הממשלה – הוא כתב אישום ארוך; סעיפים רבים שכל סעיף לבדו מספיק כדי להצביע אי-אמון בממשלה, וגם להצביע בעד פיזור הכנסת. אבל אני רוצה שנתחיל מהתחלה. הקואליציה הזאת, הממשלה הזאת התחילה גבוה – לדבר על משילות, על ריבונות, על גאווה לאומית, על שמירה על ביטחון המדינה והאזרחים. אתם זוכרים? האשמתם אותנו שהפקרנו את ביטחון האזרחים והמדינה ושתמכנו בטרור, ובאתם כדי לתקן הכול. מהיום הראשון נכשלתם כישלון גדול. במקום גאווה לאומית, התרפסתם בפני ארגוני הפשע שמחייבים את האזרחים, ולא רק את הערבים – מחייבים את האזרחים היהודים לשלם פרוטקשן. אדוני, אתה בא מאזור הצפון, נכון? חברי הכנסת של בן גביר, שהבטיחו לאזרחים, במיוחד באזור הגליל המזרחי – הבטיחו להם ביטחון וסדר, ומה למעשה יש היום? פגשתי לפני כמעט חודש בחור בן 45 מעלמה. הוא הצביע לעוצמה יהודית, לבן גביר, כי הוא יעשה סדר. ומה הוא קיבל היום? הוא קיבל פרוטקשן, משלם פרוטקשן. כמובן, אתם לא מתייחסים ומתעלמים מזה שנכשלתם, ונכשלתם גם בהקשר הזה. במקום גאווה לאומית אתם מתרפסים בפני ארגוני הפשע, מאפשרים להם להשתלט על חיי האזרחים, היישובים הערביים במיוחד, ובעתיד גם על יישובים יהודיים, ואז, אולי אז, תתחילו לחשוב להפוך אותם לארגוני טרור. אבל לעשות מעשה משמעותי, עוצמתי נגד הפשיעה והאלימות, אתם לא עושים. עכשיו, אני שאלתי את הבחור הזה: למה אתה ממשיך לתמוך או מתכוון להצביע שוב לבן גביר? הוא אומר לי: כי אין לנו אלטרנטיבה. הוא לא ידע שבממשלה הקודמת, בשנה ראשונה ויחידה, הצלחנו להוריד את רמת הפשיעה והאלימות. הצלחנו להוריד את זה, ואם היינו ממשיכים, כל אזרחי מדינת ישראל היו זוכים לביטחון אישי. אבל באתם בגישה של משילות וריבונות כאשר אין משילות ואין ריבונות. הפקרתם גם את ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל בעוטף, כי טיפחתם את הקונספציה של הנכס האסטרטגי. היום אתם ממשיכים במלחמה הזאת כאשר אתם יודעים שאי-אפשר להשיג את היעדים בדרך שלכם. לכן, זאת עוד סיבה למה צריכים לפזר את הכנסת הזאת ולפרק את הממשלה. הפקרתם את החטופים שוב ושוב. כל פעם שיש סיכוי להגיע להסכם, חייב מישהו לצאת ולהגיד: אנחנו נשמיד את חמאס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נשמיד את חמאס. נכריע את חמאס. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כאילו אתם אומרים להם: אל תסכימו לכל הסדר שהוא - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נכריע את חמאס - - - נכריע את חמאס. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - כי אתם לא רוצים הסכם ואתם לא רוצים להחזיר את החטופים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - ואתם לא רוצים אפילו להשמיד את חמאס. אתם לא רוצים את זה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - דרך סיוע - - - 48. אולי, אולי. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתם לא רוצים את זה, כי זה משרת אתכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה משלם להם - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כי זה משרת אתכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה שייך לעמותת 48. אתה משלם לחמאס. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה, אכפת לך מחמאס, לא אכפת לך מהחטופים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה משלם לחמאס. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה משרת אתכם. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה, אכפת לך רק מחמאס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתם לא הצבעתם, לא הייתם פה. כל היום - - - להצביע על - - - כספים לחמאס, זה מה שהצבעתם נגד. אתה יכול לחייך, אבל המתיקות שלך והנחמדות שלך כבר לא קונה. אתה תומך טרור כמו כולם. אתה תומך טרור כמו כולם. תומך טרור מחייך - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, תודה רבה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. זה הכול. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שקט, שקט, שקט, שבי כבר. אני יודע, המרמור קשה. חיכיתם כל הלילה למה שלא יצא. זה חלק מהפוליטיקה, מה לעשות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - לאיים - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תתביישו. תתביישו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כלום ושום דבר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כלום לא עשיתם טוב, כלום אתם לא יודעים לעשות. חבורה של לוזרים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לך בושה - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> גלעד קריב ויאיר גולן – זה החברים שלכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חמישה מנדטים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חבורת - - - אפילו להילחם אתם לא יודעים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא, כלום. אתם נכשלים פעם אחר פעם. אנחנו ממשלה כזאת גרועה, ואתם לא מפילים אותנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, קריאה ראשונה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתכם הפלנו אחרי שנה וחצי. אחרי שנה וחצי הפלנו אתכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה לא באמת מאמין במה שאתה אומר. אתה סתם צועק. אתה צריך להתבייש, אתה וכל חברי הקואליציה שלך. אתם צריכים להתבייש. נכשלתם - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתבייש אתה בכסף שהעברת לחמאס - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ממי אני מתבייש? מעמותת סיוע 48 אני מתבייש? בפני מי אני מתבייש? האחים המוסלמים – בשבילם אני אתבייש? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, תודה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נכשלתם. אתם כל הזמן מנסים למצוא - - - שלכם מהכישלון, מהמחדל. בושה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע במה לא נכשלנו? שאתה באופוזיציה. לא נכשלנו בזה שאתה באופוזיציה. אתה באופוזיציה, בזה לא נכשלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתם נכשלתם. אתם מנסים לברוח מאחריות. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה תמשיך לומר שנכשלנו ואנחנו נהיה פה, זה בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בינתיים איבדתם את אמון הציבור. 68 מנדטים – אתם בקושי מגיעים ל-50 מנדטים, ואתם עוד תתרסקו, ואתה לא תהיה בכנסת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> איפה נכשלנו? איפה? ממשלה חזקה, יציבה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נכשלתם שאין לכם מענים ותשובות לאזרחי מדינת ישראל. אין לכם. מה תגיד לאזרח שהבטחת לו ביטחון אישי ושהוא לא - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שהאחים המוסלמים לא בממשלה, זה מה שאני אגיד לו. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מה זה? האחים המוסלמים? אדוני, אני לא העברתי מזוודות כסף לרצועת עזה, אתה העברת. תגידו, העברתם או לא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה עשית את זה, פשוט דרך עמותה 48 - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> העברתם או לא? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - עמותה 48. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני שואל אתכם. מלביצקי, העברתם 30 מיליון דולר? העברת או לא? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מה אני העברתי? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> סמוטריץ' אמר שחמאס נכס אסטרטגי, נכון? אמר או לא אמר? אמר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמר, אמר. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך מה כן. לך יש עמותה שקוראים לה "סיוע 48". אתה מעביר שם כסף לטרוריסטים באופן ישיר. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא נכון, לא נכון - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה מעביר כסף לטרוריסטים באופן ישיר. אין מה לעשות, אתה מהאחים המוסלמים. אתם רוצים פה שריעה? אתם רוצים פה שריעה, ולכן אתם תהיו בחוץ. בזה הרפורמי יעזור לכם. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חנוך, אתה בקריאה ראשונה. די. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא בשנייה, הוא בשנייה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תגיד לי, אנחנו העברנו מזוודות כסף במזומן? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מה עם השריעה? מה עם השריעה? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> חמאס זה ארגון טרור – כן או לא? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו העברנו מזוודות של כסף? ואתם, מה אתם העברתם? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, גם אני אפריע לך כשתהיה היושב-ראש. חכה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אריאל, תן לו לסיים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מרוב שאתם שקועים בכישלון שלכם - - - << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אריאל, קריאה ראשונה. חבר הכנסת אריאל קלנר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה מתעלם ממזוודות הכסף, ואתה מדבר על עמותה - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> חמאס הוא ארגון טרור – כן או לא? חמאס הוא ארגון טרור? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה לתת לך תשובה. חמאס, מבחינתך, היא נכס אסטרטגי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> חמאס – מבחינתך, לא מבחינתי. מה זה חמאס מבחינתך? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> עבאס, מבחינתך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, קריאה שנייה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא פנה אליי. הוא שאל אותי – הינה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא סיים. זהו, תן לו לסיים כבר. אני לא מבין את הוויכוח הזה. חנוך, חנוך. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא לא ענה על השאלה אם חמאס זה ארגון טרור – כן או לא. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> היא נכס אסטרטגי – כך הגדרתם אותה. אתם לא מתביישים, חברים. אתם חיים בשקר וחיים באשליה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת לא אשליה שאתה באופוזיציה. זאת לא אשליה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> איבדתם את אמון הציבור. נגיע לבחירות, אם לא היום, אז מחר. תדעו שאזרחי מדינת ישראל מאסו בכם, בשקר שלכם ובכישלון שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נראה לי שאתה צופה בערוץ 12 בלבד. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> שכחתי לדבר בערבית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יודע. שמתי לב. בגלל זה אמרתי להם שהם לא יפריעו לך, והם לא מבינים את הרמז. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3221/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההצעה החמישית היא הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי לנמק את הצעת החוק. לרשותך עד חמש דקות, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> הממשלה והקואליציה מאוד עסוקות בלהסביר למה אסור בשום אופן שיהיו עכשיו בחירות – זה איראן, זה עזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - את הדבר הזה - - - << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> והגדילה לעשות כרגיל הפה הגדול, מירי רגב, שאמרה: אם הממשלה תיפול, זה יהיה אסון על החטופים – כן, ככה אשכרה יצא לה מהפה. אני לא יודעת איך לספר לכם את זה, אבל אזרחיות ואזרחי ישראל יודעים שאם אתם לא הייתם הממשלה והכנסת, הקואליציה הזאת, לא היו לנו מלכתחילה 251 חטופות וחטופים, ש-53 מהם עדיין נמצאים שם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כי לא היה מי שיתחזק את חמאס ויממן אותו ויסדר לו כסף קטרי וטובות הנאה והגנה מפני התקפות ויאתרג אותו ויגדל אותו ויטפח אותו. אם אתם לא הייתם בממשלה, לא היו לנו היום 866 חללים במלחמה הזאת, שנמשכת ונמשכת ונמשכת ונמשכת רק כדי להמשיך להחזיק אתכם בשלטון. אם אתם לא הייתם הממשלה, לא היו לנו היום 16,000 – תקלטו את המספר הזה – פצועים ופצועות שנקלטו באגף השיקום מאז 7 באוקטובר, חצי מהם פגועי נפש. אם אתם לא הייתם הממשלה והקואליציה הזאת, לא היו לנו היום עוד 436 הרוגים ומתות ומתים בתאונות דרכים – השנה הכי קשה מאז 2007; לא היו לנו היום מספר שיא של רציחות בחברה הערבית – מאות, דם שנשפך ברחובות כמו מים. אם אתם לא הייתם הממשלה, איראן הייתה הרבה יותר רחוקה מגרעין ממה שהיא היום בזכות ביטול הסכם הגרעין באופן חד-צדדי, בלי אלטרנטיבה, בחוסר אחריות. כמה מדבר נתניהו על איראן, והוא ראש הממשלה שבזמנו זה הגיע הכי הכי קרוב לגרעין. בקיצור, חברות וחברים, הכי מוקדם שתלכו הביתה, ככה נציל הכי הרבה ממדינת ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << נושא >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ד–2023 << נושא >> [הצעת חוק פ/4071/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת נעמה לזימי) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, עד חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רבותיי, ההשתמטות לא תעבור. היא לא תעבור. לא משנה מה תסגרו כאן, החיילים הגיבורים שלנו יותר חזקים מכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא רוצחים תינוקות - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו פה גוש אחד מאוחד בנושא הזה. לא תעבור, טלי גוטליב. לא תהיה השתמטות גורפת, לא בזמן מלחמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נבואה ניתנה לשוטים. אני לא מתווכחת על - - - לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה שרוצחים תינוקות - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - - תתבייש לך מאיך שדיברת על הטייסים הגיבורים שלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - היושב-ראש שלך. תתביישי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הממשלה הזו צריכה להיות מצורעת לעולמי עד. נבחריה, אתם, פשעו בעם ישראל, מכרו אותו, התעללו בו. ממשלה שהכריזה תיגר על המשטר הדמוקרטי-ליברלי שעליו נבנתה ישראל, ששברה כל טאבו ערכי ולאומי שהיה לנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיחה. זה בדיחה, מה שאת אומרת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ובעיקר – שברתם את כל ישראל ערבים זה לזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הבוס שלך - - - הבוס שלך שאמר שחיילים - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ממשלה שרואה בהצלת אזרחים חטופים קלף לבייס לבחירות, למשחק פוליטי. תראו מה ההנהגה החרדית עושה פה על השתמטות. איפה אתם, גפני, על פדיון שבויים? איפה אתם? בכזאת עזות לפרק ממשלה על השתמטות? איפה אתם על הצלת אזרחים? שכל עם ישראל יראה, שכולם יראו מה סדרי העדיפויות. מכרתם את המדינה. בזזתם את המדינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנו. מה זה? "מכרנו מדינה"? מה עשה הבוס שלך - - - את החיילים שלנו לדיראון עולם - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> קפלן - - - << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> איילון. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בזמן שלוחמים נופלים על הגנת הארץ, ממשלת השתמטות מוציאה צווים אחרי צווים למילואימניקים על הגב הקורס שלהם. אבל מה הפלא? ממשלה שהעומד בראש מכחיש הטבח של נאום הכפכפים – בוודאי, מממן החמאס הראשי, שעכשיו מממן מליציות של דאעש. אי-אפשר לתאר. ממשלה אנטי-ציונית, אנטי-לאומית כל כך כל כך מסוכנת, הממשלה הזו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ממשלה שכל חבריה הפכו לדגים כשהתגלה על עומק הסוכנים הזרים שקטר שתלו בלשכת ראש הממשלה. ממשלה שמפקירה את הפריפריה, זונחת אותה, גם כשהיא חוטפת טילים. ממשלה שמקצצת בכל השירותים החברתיים, העיקר שהחברים שלכם יקבלו תקציבים מהכסף הציבורי, כאילו הוא של אבא שלכם. ממשלה שהעבירה גזרות קשות לאדם העובד, המשרת. את רובן יכולנו למנוע אם היו מוותרים על כספים קואליציוניים ומשרדים מיותרים, אתם יודעים את זה. אבל הכי נורא – ממשלה שהפקירה את המצווה החשובה ביותר, כן כן, מצוות פדיון שבויים. אלו הם פני הממשלה הזו – פני הקרבה, וזה, רבותיי, לדיראון עולם. הממשלה האנטי-ציונית והכי לא יהודית שקמה לעם ישראל. ואני אסיים ואומר: איפה אתם ואיפה הלוחמים הגיבורים שלנו? תאמינו לי, עוד יבוא יום והרוח של הגבורה שלהם תשרה פה בבניין הזה, תבנה מחדש, תרפא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> לסיים, לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתם תהיו כתם גדול בספרי ההיסטוריה של העם הזה. נלמד אתכם, נלמד איך להיזהר ממושחתים רקובים שדואגים להשתמטות של מקורבים במקום לעם ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - יאיר גולן. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> לסיים, לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תתביישו. אתם לא ראויים למילואימניקים, לא ראויים לחיילים שלנו. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4610/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצעה השישית – הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו לנמק את הצעת החוק – חבר הכנסת בני גנץ. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי גנץ לא ידבר שטויות. << דובר >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עולם הפוך ראיתי. עולם הפוך. ראש הממשלה הולך לחרדים ומוכר להם שאנחנו במצב ביטחוני כל כך קשה, שאי-אפשר לצאת לבחירות, במקום ללכת אליהם ולהסביר להם שנוכח המצב הביטחוני חייבים כולנו להתגייס, בדיוק מאותה סיבה. במקום שחברי הכנסת שמתיימרים לייצג את חיילי צה"ל ושבניהם וחבריהם אכן משרתים – וכשמדברים על ניצחון מוחלט, מלחמת נצח, אולי כיבוש עזה, חידוש ההתיישבות ושמירה עליהם אחר כך – יחברו לרוב הציוני, שביחד איתם נמצא בתוך היחידות, שמתעקש על גיוס, ויאיימו בפיזור הממשלה. אם זה לא קורה, מי שעושה את זה זה חברינו החרדים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - מה אתה רוצה מהם? << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מעל 600 ימים שחיילי המילואים חוזרים לעוד סבב ועוד סבב, וחיילי החובה – מאריכים את השירות שלהם, עוברים מעזה לסוריה, ללבנון, כמעט בלי ריענון, ממש בלי אימונים. הנטל הכלכלי של המילואימניקים קורע להם את הצורה וקורע את המשק הישראלי, ועוד לא מצאתם את הדרך לגייס את אחינו החרדים. ואתם, אחיי החרדים, תגידו לי באמת איך זה שעוד לא מצאתם דרך לשרת, ולא דרך איך לא לשרת. אנחנו עומדים פה היום ומדברים על פיזור הכנסת בגלל שלא מוצאים פתרון לאיך לא משרתים. דיברתי עם לא מעט מחברי הכנסת של הקואליציה, ואני יודע שאתם מבינים ואתם יודעים שיש מעל 80 חברים בבית הזה, במליאה הזו, שיודעים שצריך מתווה שירות אחר, שיודעים שצריך גיוס אחר. אבל בגלל שיקולים פוליטיים אתם מפחדים על הכיסא הפוליטי שלכם, ובעצם פוגעים בחיילי צה"ל שלנו וביחד של כל חלקי החברה הישראלית, ואין לכם את האומץ הפשוט לקום ולהגיד: עד כאן. אלון הינדי נפצע קשה במלחמה הזו. הוא סיפר, לא אני, על החברים שלו שנקראים למילואים בלי צו, מעכשיו לעכשיו צו 8, עוד צו 8, עוד צו 8; חיילים משירות סדיר שמסיימים את השירות הסדיר שלהם – טאק, נשלחים למילואים. אני מכיר את זה באופן אישי. הם מגיעים כי לא נעים להם מהחברים שלהם ומהחברים האחרים בצוות שלהם, ואתם לא מוכנים לעזור להם? משאירים אותם לשאת את כל הנטל על הכתפיים שלהם? ישבנו איתכם בחדרים, שמענו על מה מדובר – יעדים רחוקים וסנקציות. ואני רוצה לפתוח פה סוגריים, אדוני היושב-ראש: למה צריך סנקציות? הרי באמת, אם אנשים רוצים לשרת, בשביל מה סנקציות? האם על מישהו מהילדים שלי היה איזה איום של סנקציות? הוא קיבל צו גיוס, והוא הלך בלי סנקציות. מה זה הפטנט הזה בכלל? אבל לצערי, צריך אותו גם ברמה האישית וגם ברמה המוסדית. זה לא הגיוני, זה פשוט לא הגיוני. מה זה הדברים האלה? סעיפים מסובכים. קראתי טיפה בתקשורת מה מופיע שם. הדבר הזה כל כך מסובך, ובסוף כסף ירד מתקציב במקום אחד ויחזור לתקציב במקום שני. וכולנו עסוקים בלהאשים את כל העולם: את היועמ"שית, את הרמטכ"ל – את כולם. חברים, קחו אחריות. אני רוצה להגיד לכם, אנחנו יודעים את האמת. אנחנו יודעים את האמת, כי ישבנו איתכם בממשלת החירום, ויכולנו לעשות את התיקון הזה כבר לפני 500 יום. ישבנו עם שר הביטחון, ישבנו עם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, ישבנו עם חברינו החרדים. לא הסכנתם אז להתקדם במילימטר, כשהיה לכם את כל הגיבוי בעולם. אז תיקחו עכשיו אחריות. אתם מבינים שאם היינו מעבירים את זה לפני 500 יום, חלק גדול מהחיילים שהיו מתגייסים היו נמצאים כבר בשירות אפקטיבי, ואולי היו כבר לקראת סוף השירות שלהם, במקום כל הוויכוח הגדול הזה. אבל הדבר הזה לא יקרה. ואני לא חושב שאתם תביאו חוק שחבריי ואני נוכל להצביע בעדו. אתם לא עשיתם את זה עד היום, ולצערי, גם לא תעשו את זה עכשיו. ולכן, צריך להחליף את הממשלה הזו, גם בגלל הנושא הזה, אבל גם בגלל שרשרת נושאים רחבה ואחרת שצריך לתקן אותם. וחייבים להקים ממשלת הסכמות שבה המרכז יתווה את הדרך ולא הקצוות ישפיעו עליה; שבה תהיה לגיטימציה לעשות תיקוני עומק; שבה אחינו מהמפלגות החרדיות יבינו שאם הם רוצים להיות חלק, הם צריכים לקחת חלק גם בשירות העם והמדינה. צריך לפזר את הכנסת כדי לגייס. צריך לפזר את הכנסת כדי לתקן. צריך לפזר את הכנסת כדי לאחד את העם בישראל בדרך משותפת שתשרת את כולנו. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת גנץ. אני מתכבד להזמין כעת את השר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעות החוק במשולב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, חברי האופוזיציה, אתם הייתם משוכנעים שתפילו את הממשלה. אתם לא העליתם על הדעת שיהיה כאן שינוי. לכן, אתם עדיין המומים. תתרגלו. אדוני היושב-ראש, האופוזיציה הגישה היום הצעות חוק לפיזור הכנסת – לא כי יש להם דרך, לא כי יש להם חזון, לא כי יש להם פתרון, אלא כאקט של ייאוש, עוד תעלול תקשורתי מבית מדרשם של אלו שעד היום לא הפנימו שהפסידו בבחירות. יאיר לפיד כבר שנתיים מדבר על: הינה, עוד שבוע, שבועיים, עוד חודש, חודשיים. יאיר, יש לי חדשות בשבילך: אתה תמשיך להתמרמר ואנחנו נמשיך לעשות, עוד חודש, חודשיים ועוד שנה וכמעט שנתיים. אדוני היושב-ראש, הם הרי יודעים שההצעה תיפול, אז מה התוכנית? מה האסטרטגיה? התשובה פשוטה: אין תוכנית, אבל אחרי שנתיים וחצי של אופוזיציה דרד'לה, שכל-כולה מצג שווא של עשייה, הם צריכים עוד ספין, סרטון, משהו, רגע בתקשורת. למה? כי הם מריחים את הסוף – לא שלנו, שלהם. הם מבינים שהציבור מאס בהם, הציבור כבר לא איתם, שהם מנותקים, שהם איבדו את האמון, את הדרך, ובעיקר – את עצמם. כן, חברת הכנסת לזימי, עם היושב-ראש שלך את מדברת על הלוחמים הגיבורים, והוא אומר שהם רוצחים תינוקות כתחביב. הם חשבו שיפילו אותנו, שהם יסחפו את העם בגל עכור של מרמור וייאוש, בדמעות תנין ובקמפיין תבהלה אין-סופי, אבל רוח העם הזה חזקה מהם. הם כבר התחילו לתפור חליפות, קבעו ראיונות, רקחו קואליציות מדומיינות של רפיסות והכנעה עם יאיר גולן, נפתלי בנט ושאר חדלי האישים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מנסור עבאס יותר טוב ממך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל אז הגיעה המציאות, והיא לא מרחמת. גם כל אולפני התבהלה הגיעו לכאן היום, בשידורים חיים, מחויכים, בגדים חגיגיים, אבל אז המציאות התפרצה להם לתוך האולפן. ולעומת זאת, הממשלה הזו עומדת איתן, חזקה, נחושה, יציבה. הממשלה הזו בעזרת השם תמלא את ימיה, ובעזרת השם ובגבורת לוחמינו הגיבורים תביא ניצחון מוחלט ותחזיר את כל החטופים הביתה. כל השאר כאן מצד ימין שלי – רק רעשי רקע. כל ניסיון להפיל אותנו, כל גל עכור של מחלוקת שתנסו להכניס בינינו בסיוע בג"ץ, היועמ"שית או כל זרוע אחרת של שלטון הדיפ-סטייט, התנפץ על חומת האחדות והשליחות שלנו. עם ישראל חזק, הממשלה חזקה, המשימה ברורה, ואנחנו ממשיכים קדימה, בעזרת השם. אנחנו נוביל, ואתם תתרגלו. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לחבריי בקואליציה, שגילו אחריות כדי שנוכל להמשיך להוביל את מדינת ישראל בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו בנחישות ובהצלחה, בביטחון, בכלכלה, ביחסי החוץ ובשמירה על מדינת ישראל היקרה שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. אתם הרי לא רוצים לא יהודית ולא דמוקרטית. דמוקרטית – אתם מעדיפים שופטים, שהם יהיו המילה האחרונה בכל דבר, ויהודית – אה, לא תנ"ך בבתי ספר. ראינו כבר מה עשיתם לנו בממשלה הקודמת. אז אנחנו רוצים כאן מדינה יהודית ודמוקרטית, ואנחנו נמשיך לשמור עליה. יושב-ראש הקואליציה, בזמנך החופשי – אני ממשיך. אני רוצה לדבר על חוק הגיוס ההיסטורי שאנחנו מדברים עליו. עמד כאן חבר הכנסת גנץ ואמר: אני וחבריי לא נוכל לתמוך בחוק כזה. על מה אתה מדבר, חבר הכנסת גנץ? את החוק הדרד'לה שאתה וחבריך הבאתם, אנחנו שיפרנו עשרות מונים. יש כאן חוק שמקיים את שני הדברים: את המדינה היהודית והדמוקרטית, את הערכים שלנו של מורשת ישראל, ואת מה שניצב כנגד –הגנה על הדמוקרטיה, על המדינה, על הביטחון שלנו. המדרש אומר: עומדות היו רגלינו – במלחמה בזכות שערייך ירושלים שעוסקין בתורה. אז יש כאלה שמצליחים לשלב את זה, וזה הדבר המופלא בעיניי – יוצאים מבית המדרש עם ספר תורה בזרועותיהם ויוצאים לשדה הקרב. אשריהם ואשרי חלקם. ויש כאלה שאומרים: עדיין לא בשלה השעה, אנחנו רוצים להתחלק, תורתם אומנותם ישבו ויילמדו – שערייך ירושלים; ואלה שאין תורתם אומנותם – שעד היום, גם אתם, בממשלה שלכם, לא השכלתם אפילו לגייס חלק מהם – אנחנו היום מביאים חוק שיביא את הגיוס מתוכם לשיעור הגיוס בכלל באוכלוסייה, להביא את שיעור הגיוס בקרב הציבור החרדי לשיעור הגיוס הכללי באוכלוסייה. זה החוק שניצב בפנינו, חוק טוב למדינת ישראל. כן, חבר הכנסת שטרן, את האהבה שלך למורשת ולציבור החרדי אנחנו מכירים. אנחנו מביאים כאן חוק שלא בא להתנגח בהם, שלא בא להכניס אצבע בעין. לא היועמ"שית, שדורשת להוציא צווים דווקא לאלה שתורתם אומנותם. לא. אנחנו רוצים כאן לעשות משהו בשיתוף פעולה. הרי מי שיפיל את החוק הזה, לא יסייע בצורכי הביטחון של הצבא – יסייע במחלוקת בציבור הישראלי ויגרום להם לא להתגייס בכלל, יגרום להם להתכנס בתוך מלחמת קודש. ואנחנו כאן במלחמת מצווה על הארץ שלנו, במלחמת קודש של ממש, רוצים שכולם יתגייסו, שהם יבואו, יבואו בהמוניהם, עד כדי שיעור הגיוס הכללי באוכלוסייה, דבר שלא גנץ ולא ליברמן ולא לפיד – אף אחד לא חלם עליו. אנחנו נביא כאן חוק טוב. עומדות היו רגלינו – במלחמה בזכות שערייך ירושלים שעוסקין בתורה. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר שלמה קרעי. ביקשו להשיב על ההתנגדות. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. עד שלוש דקות, אדוני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, ממש לא. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתם תלכו הביתה, אנחנו לא רוצים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> א. כבוד היושב-ראש, אני רוצה לברך את חברת הכנסת אימאן ח'טיב, שהגיעה, ברוך רופא חולים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מצטרף לברכות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, אני רוצה לסכם בערבית את מה שאמרתי כשהצגתי את החוק. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: הממשלה הזאת היא ממשלה כושלת, ממשלת פשע, פשע – ארגוני הפשע ביישובים הערביים בגליל, במשולש ובנגב ופשעי המלחמה בעזה. זאת ממשלה שהוכיחה את הכישלון שלה בכל תחום: בתחום הכלכלי – עליית המחירים, בחקיקת חוקים גזעניים, בהריסת הבתים – הריסת הבתים בגליל, במשולש ובייחוד בנגב. השר הכושל הזה, שמתגאה בכך שהוא הורס והורס והורס, הוא לא הצליח בדבר. הוא מדבר על תפקידו ועל המשרד שלו ואומר: הצלחנו, וכנראה שהוא מתכוון שבכל פעם שנרצח ערבי הוא מצליח, כי ארגוני הפשע זורעים שחיתות וטרור בחברה הערבית בזמן שהוא מחייך. האחראי הראשון לכישלון בכל התחומים האלה הוא בנימין נתניהו, אשר ידיו מוכתמות בדם של כל קורבנות הפשע המאורגן בחברה הערבית ושל כל הילדים אשר נהרגו בעזה ובגדה המערבית וכל האזרחים. זוהי המשמעות האמיתית של פשעי המלחמה. ולכן אנחנו כאן כדי לומר - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - ואנחנו מגישים את ההצעה הזאת - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אומר שזאת ממשלה של טרוריסטים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - לפירוק הממשלה כדי שהממשלה הזאת תפסיק להתקיים מייד, ממשלת הדמים והרצח והפשיעה. זאת, למרות העסקאות שנרקמות מאחורי הקלעים.) נכשלתם. תלכו. ומשפט אחד – אני שואב עידוד גדול מהעובדה שכל חברי סיעת הרוב הלאומי יתמכו בחוק הפיזור. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרים, עמיתיי חברי הכנסת, אני עליתי לכאן לבקש סליחה – לבקש סליחה מהמשפחות של בני הציונות הדתית שהגיעו לוועדת חוץ וביטחון ודיברו על יהדות אמיתית שמשרתת ותורמת. אני רציתי לעלות לכאן להתנצל בפני הרבנים, ראשי ישיבות ההסדר, ראשי כוללים, הורים שכולים, שהוציאו את הילדים שלהם והתלמידים שלהם למלחמת מצווה. אני עולה לכאן כדי להתנצל - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי הסמיך אותך? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - מעומק הלב באמת בפני הילדים שלנו, הכלות שלנו, הבנות שלנו בני הציונות הדתית, שהבטחנו להם שעל החוק הזה לא תהיה קואליציה ואופוזיציה, וחשבנו בטעות שגם בקואליציה הזאת יבינו שכאן אין קואליציה ואופוזיציה, יש יהדות שאומרת: מוציאם חתן מחופתו וכלה, ולא מסתתרים מאחורי אמירות עלובות שאלה שלומדים תורה – יילמדו. אני לא רוצה להגיד שמות. בעתניאל לא לומדים תורה? מעתניאל יכולים לצאת אברכים לחרף את נפשם ולמות. למה, התורה שלהם פחות מהתורה של המשתמטים בממשלה הזאת? מאיפה המצאתם לנו יהדות כזאת? אני כן רוצה להתנצל בפני היהדות שלנו, שעליה גדלנו, ש"אחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה" – שזה מה שהחליטה הקואליציה הזאת, כאילו יש תורה שמצדיקה לילות נהדרים של שקט ושלווה וחתונות ושמחות כשעלינו, שנתנו נודדת. אני רוצה להתנצל בפני הרמטכ"ל, שרק היום אמר עוד פעם – ויושב פה שר ביטחון – אמר: ישראל זקוקה לעוד כוחות כדי להקל את העומס על משרתי המילואים, ופעם נוספת, הקואליציה הזאת אמרה לרמטכ"ל המצוין שלנו: שב בצד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא צריכים אותך לראש שב"כ, לא צריכים אותך בשביל להרחיב את השורות. אתה לא יודע על מה אתה מדבר. אנחנו צריכים קואליציה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכסף, כסף, כסף. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, מבקש? כן. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יאללה, בכיף, חבר שלך – בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, לציבור הערבי במדינה יש כל כך הרבה סיבות שבגינן הוא רוצה שהממשלה הגרועה ביותר בתולדות המדינה תסיים כבר את דרכה ותלך לעולמה. ב-24 השעות האחרונות - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - גרועה למחבלים, נכון? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ב-24 השעות האחרונות נרצחו ארבעה צעירים ערבים - - << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> תשמרו עליהם. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - על ידי כנופיות הפשע שהשר המורשע, הפרחח - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - שהוא בעצמו הורשע ביותר מעשרה תיקים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - הצבעת נגד. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - שהוא בעצמו, הוגשו נגדו למעלה מ-50 כתבי אישום – השר הזה אחראי לביטחון האישי של אזרחי המדינה, וב-24 השעות האחרונות נרצחו ארבעה צעירים. לא שמענו אותו אומר מילה על כך שארבעה אנשים שהוא אמון על הביטחון האישי שלהם נרצחו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שהיועמ"שית - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז החברה הערבית – אני כל פעם, כל פעם - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סעדה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שב בשקט, תומך השתמטות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תומך השתמטות שכמוך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בטח, עם הילדים שלי, שמשרתים - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בן ארי? טלי גוטליב לא מפסיקה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אנא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תומך השתמטות. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה מתחיל להיות הרגל שבכל פעם שחבר כנסת מהסיעות הערביות עולה לדבר, אז מישהו צריך לעוט עליהם. זה הופך להיות הרגל. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> נכון, כי פעם זה היה הפקר. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תעוט עליי, תעוט עליי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה נגמר, זהו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סעדה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה הבושה הכי גדולה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא הגאווה הכי גדולה. שקט - - - בושה יותר גדולה - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר שהדם של הנרצחים בחברה הערבית הוא על הידיים של השר המורשע, שלא דואג לביטחונם האישי של האזרחים, מאפשר חופש פעולה עמוק לארגוני הפשיעה ביישובים הערביים, מאפשר פעילות של פרוטקשן שמציקה לכל אזרח נורמלי, ערבי כיהודי, יהודי כערבי. ואנחנו - - - << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> ווליד, בגלל זה אתה משתמט. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ועל כן, באמת ההצעה שלנו לפיזור הכנסת באה מדם ליבנו, כי אנחנו ראינו רק רע - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאוד אמין. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - מהממשלה הזו, גם בנפשות שלנו - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לנהל אותי, בבקשה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - גם ברדיפה, גם ברדיפה של קורת הגג שלנו. היום, למעשה חמישי, תתקיים הפגנה בכיכר הממשלה בבאר שבע על שהורסים לערבים בסיטונאות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה כבר לא עניין של תכנון ובנייה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טאהא. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זו רדיפה על רקע לאומני שהפרחח הזה עושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טאהא, תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הם קטעו אותי, היושב-ראש, דקה וחצי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נתתי לך עוד כמה שניות, אבל. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כמה שניות מדקה וחצי זה מעט. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> משפט, משפט לסיום. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה חוזר על עצמך, אין צורך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מגעגוע, גלעד, כל היום לא שמענו אותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> טוב מאוד. אדוני היושב-ראש, "וישלח ה' את נתן אל דוד ויבֹא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש. לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד. ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה. ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכֹּסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת. ויבֹא הלך לאיש העשיר ויחמֹל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאֹרח הבא לו ויקח את כבשת האיש הראש ויעשֶׂהָ לאיש הבא אליו. ויִּחר אף דוד באיש מאד ויאמר אל נתן חי ה' כי בן מות האיש העושה זאת, ואת הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את הדבר הזה - - - ויאמר נתן אל דוד אתה האיש." אתם האנשים. אתם ממשלת הדמים. אתם ממשלת ההפקרה. אתם הממשלה שגוזלת את כבשת הרש – כבשת הרש של הישראלי העובד, של הישראלי המשרת, של הישראלי המבקש לנהל את חייו בהגינות, בביטחון אישי, בעמל כפיים, בערבות הדדית. דוד המלך פשע, אך ידע באומץ לקחת אחריות ולהכות על חטא. אפילו אחאב הרשע קרע את בגדיו, שם שק על בשרו, הלך אט אחרי שהנביא אליהו אמר לו: הרצחת וגם ירשת. אבל אתם, חברי ממשלת הדמים, לא חשבון נפש ולא בדק בית, לא אגרוף על החזה ולא "על חטא שחטאנו" אחרי האסון הנורא. ערלי לב, חסרי בושה, סוגדים לעגל הזהב, סגול השיער, ומחללים סביבו את לוחות הברית של החברה הישראלית. ניתצתם ושיברתם, וכך אתם עושים יום-יום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? מה זה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> את כבשת הרש גזלתם, את כרם נבות אתם מבקשים לקחת, ואתם, אתם מעיזים להתיימר ללמד אותנו תנ"ך, יהדות, מוסר? קואליציית הקנאים, המושחתים והמשתמטים. "אם אין תורה, אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ, אין תורה." ואתם חבורה כושלת, חסרת תורה וחסרת דרך ארץ. וגם אם לא הלילה הזה, הציבור הישראלי עוד ירביץ בכם תורה, ועוד יראה לכם את הדרך הביתה אל עמוד הקלון של ההיסטוריה הישראלית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמו שיקרה לבוס שלך, יאיר גולן. כמו שיקרה ליאיר גולן, אבי-אבות המסיתים - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, די, שבי בשקט. סגנית הרמטכ"ל - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חכה חכה, חכה חכה, הורדת את הראש בפניו. חכה. חכה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שבי בשקט, סגנית הרמטכ"ל - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חכה חכה, זה מה שיקרה ליאיר גולן, אבי-אבות המסיתים - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. חבר הכנסת קריב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אני צודקת, מה לעשות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב וחבר הכנסת קריב. רשות הדיבור לחבר הכנסת מתן כהנא בלבד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - יאיר גולן. חצופה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חכה חכה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - הוא היה ב-07:00 ב-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - חיילינו - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב, תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת מתן כהנא, זכות הדיבור שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> העיקר שהוא הצטלם. הוא פתטי. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, יש חוק גיוס, יש חוק גיוס שאומר שכל נער ונערה במדינת ישראל צריכים להתגייס, ומה שאתם עושים פה היום זה מביאים חוק השתמטות. וחוק ההשתמטות הזה, הבעיה העיקרית שבו, שאתם ממשיכים להתייחס לאחינו החרדים כאל קולקטיב ולא כאל פרטים, ואתם אומרים להם בעצם: אתם תבנו איזה מנגנון שלכם, תחליטו מי ה-50% שיתגייסו, ואם הם לא יתגייסו, ניתן לכם בעוד שנה כל מיני סנקציות. איזה מין תמריץ זה להתגייס? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> בוא נגיד ש-50% מהחילונים יתגייסו. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בואו נעשה בלוגיקה הזאת פטנט אחר – בואו נקבע שרק 50% מאחינו החרדים צריכים לעצור ברמזור אדום, או רק 50% מאחינו החרדים צריכים לעצור בתמרור עצור. אני חושב שרבים מאחינו החרדים, כמוני, למשל, לא עפים על הסיפור הזה לשלם מס הכנסה, אני לא כל כך אוהב לשלם מס הכנסה, אבל זה החוק, אז אני משלם מס הכנסה. אז בואו נקבע שבגלל שאחינו החרדים, כמוני, לא כל כך אוהבים לשלם מס הכנסה, רק 50% מהם ישלמו מס הכנסה. ועד הישיבות יקבע מי ה-50% האלה שצריכים לשלם מס הכנסה, והם ישלמו, ואם הם לא ישלמו, אז בעוד שנה, יטילו עליהם סנקציות. מה זה הדבר הזה? חוק צריך לפנות לכולם, ואחרי שיש חוק שפונה לכולם, אפשר למצוא פרטים לפטור אותם מהחוק מסיבות כאלה ואחרות, אבל אתם מביאים איזה פטנט שאין סיכוי לעמוד בו. ועכשיו, כשאנחנו במלחמה, במקום להביא מחליפים למילואימניקים ולסדירים שכורעים תחת הנטל, אתם מוצאים כל מיני פטנטים כדי לא להביא להם את המחליפים. ועוד מפלגה שקוראת לעצמה "ציונות דתית", שמייצגת כל כך הרבה אנשים שלוחמים – אתם הולכים להיות חתומים על הביזיון הזה שפוטר את אחינו החרדים משירות צבאי. איך אתם יכולים להסתכל למילואימניקים בעיניים? איך אתם יכולים להסתכל למילואימניקים בעיניים? פשוט תתביישו לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אנא תפסו את מקומותיכם. מי שמעוניין להצביע – אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים תחילה על הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אחמד טיבי. הצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 61 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 61 נגד. אני קובע כי הצעת חוק - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, יש לי תקלה במחשב, אני לא יכולה להצביע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תקלה במחשב. נא לבדוק את העמדה של חברת הכנסת פרידמן. מייד נאמר אם ההצבעה שלך התקבלה או לא. בכל אופן, זה לא משנה את תוצאת ההצבעה, שהיא לא אושרה. היא לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. אנחנו עוברים להצביע כעת על הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת בועז טופורובסקי וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה כעת. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 61 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> להוסיף את הקול של חברת הכנסת פרידמן או שזה נספר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להוסיף. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. חברת הכנסת פרידמן, בעד? כן. 53 בעד, 61 נגד. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. עכשיו אנחנו נצביע על הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה כעת. הצעת חוק – עודד פורר. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 61 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 53 בעד, 61 נגד. אני קובע כי הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. נעבור להצביע כעת על הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ווליד טאהא. הצבעה כעת. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 61 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 53 בעד, 61 נגד. אני קובע כי הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ווליד טאהא וקבוצת חברי הכנסת, לא אושרה ותוסר מסדר-היום. אנחנו נעבור להצביע על הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה כעת. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 61 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 53 בעד, 61 נגד. אני קובע כי הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. ונעבור להצביע על הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה כעת. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 61 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ד–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 53 בעד, 61 נגד. אני קובע כי הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה וקבוצת חברי הכנסת, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 82 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1104; דברי הכנסת, חוב' כ"ג, ישיבה 277; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 82 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 82 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת חוק זו הינה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי וקבוצת חברי הכנסת שגם אני ביניהם, ומטרתה לתמוך בהפקות מקומיות בשפה הגיאורגית עבור קהילת יוצאי גיאורגיה בישראל, כפי שאסביר כעת. כיום חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, כולל הוראות שמטרתן לתמוך בהפקות מקומיות בשפה האמהרית והתיגרינית עבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. הוראות אלה נוקבות בסכום שיוצא מתוך תקציב המדינה לשם תמיכה כאמור, וכן קובעות כי על חלוקת הסכום יחולו מבחני תמיכה לפי חוק יסודות התקציב. מוצע להחיל הוראות דומות גם לגבי תמיכה בהפקות מקומיות בשפה הגיאורגית, וזאת כדי לאפשר לקהילת יוצאי גיאורגיה בישראל להמשיך ולשמור את תרבות הקהילה, מסורותיה ושפתה, וכן כדי לקדם את שילוב חברי הקהילה בחברה הישראלית בכללותה. לפיכך מוצע לקבוע כהוראת שעה, החל משנת התקציב הנוכחית, ולמשך חמש שנים, שיוקצה תקציב של 1.4 מיליון שקלים חדשים בכל שנה לשם עידוד הפקות מקומיות בשפה הגיאורגית. הסכום האמור יחולק בידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין להפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה הגיאורגית לפחות מחצית מזמן השידור שלהם, למשך 12 שעות ביום לפחות, במשך שישה ימים בשבוע. לפי המוצע, ההפקות שניתן יהיה להעניק להן תמיכה יהיו הפקות שהופקו עבור קהל יעד ראשוני, ישראלי, בשפה הגיאורגית, וש-75% לפחות מהיוצרים, המבצעים, הצוות הטכני, ההנדסי וצוות ההפקות שלהם הם תושבי ישראל מבני העדה הגיאורגית המתגוררים בישראל דרך קבע. בן העדה הגיאורגית לעניין זה הוא מי שנולד בגיאורגיה או שלפחות אחד מהוריו נולד בגיאורגיה. בחלוקת הסכום האמור המועצה תידרש לבחון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים שבהם ישודרו ואת התאמת ההפקות לאחת מהמטרות המפורטות בחוק, ובהן מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם, הבלטת הישגיהם של בני הקהילה בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה ועוד. חברי הכנסת, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מכם לדחות את כל ההסתייגויות ולהצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה. חברת הכנסת בן ארי, מה לגבי ההסתייגויות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, אין הסתייגויות להצעת החוק הזאת. כן יש בקשות רשות דיבור של סיעות ישראל ביתנו וחד"ש-תע"ל – מוותרים. אני רואה את יוליה מלינובסקי אומרת "מוותרים". אם כן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים בקריאה השנייה על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 82 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025. הצבעה – כנוסח הוועדה, כעת. הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1–2 – 41 נגד – אין נמנעים – 1 סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 41 בעד, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצביע בקריאה השלישית על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 82 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025. הצבעה כעת. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 40 נגד – אין נמנעים – 2 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 82 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 40 בעד, שני נמנעים ושלושה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 82 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 42), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1102, פ/5278/25/ ו-פ/5327/25; דברי הכנסת, חוב' י"ט, ישיבה 266, חוב' י"ח, ישיבה 263; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 42), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יצחק קרויזר, אליהו רביבו וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 42), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. מדינת ישראל בוחנת בקשות מקלט של אנשים הנמצאים בסכנה אישית במדינת מוצאם, בהתאם לעקרונות ההומניטריים והבין-לאומיים, גם אם הם מסתננים כהגדרתם בחוק למניעת הסתננות (עבירות שיפוט), התשי"ד. עם זאת, יש להבחין בין המסתננים הנרדפים או הנמצאים בסכנת חיים אמיתית במדינת מוצאם ובין אלו המזדהים עם הממשל במדינתם ומקיימים קשר עם נציגיו או מסתננים אשר ביצעו עבירות חמורות במהלך שהייתם בארץ. בשנים האחרונות פרצו בדרום תל אביב עימותים אלימים בין מתנגדי משטר באריתריאה לבין התומכים, שכללו הפרות סדר חמורות, אלימות פיזית והשחתת רכוש ציבורי ופרטי. אירועים אלה פגעו פגיעה חמורה בביטחון הציבור. במהלך אירועים אלה נעצרו חלק מהמעורבים במעשים, וחלקם שוחררו בערבות שהפקידו בשגרירות אריתריאה בישראל, עובדה שמלמדת על קשר הדוק בינם ובין הממשל באריתריאה, ומעלה ספקות – לא ספקות, זה הרבה יותר מספקות – בנוגע לטענתם כי הם זכאים למעמד של פליטים ומידע כי לא נשקפת שום סכנה ממשית לחייהם או לחירותם. הצעת חוק זו, שהיא מיזוג של הצעות חוק שיזמו חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, חבר הכנסת יצחק קרויזר וחבר הכנסת אליהו רביבו – יותר נכון לפי סדר הדברים זה היה אליהו רביבו ואחר כך יצחק קרויזר, אני חושב, אבל טובים השניים מהאחד – הצעת החוק המצוינת הזאת, שהגיעה לוועדה - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אדוני יושב-ראש הוועדה וחברת הכנסת לימור סון הר מלך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> ועוד חברי כנסת, לא כתוב לי. אז לימור סון הר מלך. מוצע ראשית לקבוע כי במקרים שבהם יקבע שר הפנים, בהתבסס על חוות דעת של מנהל רשות האוכלוסין וההגירה, כי מסתנן תומך בממשל במדינתו, תקום חזקה כי לא נשקפת סכנה המונעת את החזרתו. החלטה כאמור תתקבל לאחר ששר הפנים ייתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין זה. כמו כן, ניתן יהיה לסתור את החזקה בתוך 30 יום מיום ההודעה על קביעה כאמור. אם לא נסתרה החזקה בתוך התקופה האמורה, יבוטל רישיון הישיבה שניתן לאותו אדם, והוא יורחק מישראל למדינתו. בנוסף, הצעת החוק עוסקת במקרים שבהם מסתננים השוהים בארץ מבצעים עבירות פליליות במהלך שהייתם ומסכנים את ביטחון המדינה או את שלום הציבור. מוצע לקבוע בהצעת החוק כי בכל מקרה שבו מסתנן הורשע בעבירה שדינה שלוש שנות מאסר ומעלה, שר הפנים יבטל את רישיון הישיבה שניתן לו וירחיקו מישראל לאחר שהמסתנן ריצה את עונשו, אם מצא כי שהייתו מסכנת את ביטחון המדינה או את שלום הציבור. הוראה זו עולה בקנה אחד עם הדין הבין-לאומי בעניינים אלה. הצעת החוק מדגישה כי אין בהוראות אלה כדי לגרוע מסמכותו של שר הפנים להרחיק מסתנן למדינתו או למדינה אחרת לפי כל דין, או מהסמכות להחזקת מסתנן במשמורת לפי כל דין, ואין בהן כדי להעניק למסתנן מעמד או זכויות שלא היו לו אלמלא ההוראות כאמור. הצעת חוק זו מוגשת בצירוף הסתייגויות, אך אבקש כי הכנסת תדחה הסתייגויות אלה ותתמוך בהצעה החשובה הזאת בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום עמד כאן נשיא שהוא לא בן ברית, לא מהעם היהודי, ומספר הפעמים שהוא הזכיר את השם, את הקדוש ברוך הוא, את השם יתברך, כאן מעל בימת הכנסת – יש חברי כנסת שב-18 קדנציות לא יגידו את זה. בואו נלמד גם ממנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יישר כוח ליושב-ראש ועדת הפנים. חבר הכנסת רביבו, בבקשה. כאמור, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, של קבוצת יש עתיד והעבודה. ינמק – חבר הכנסת גלעד קריב. חמש דקות לרשותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לי חמש דקות לכל הסתייגויות, ויש לי 120 הסתייגויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הוא עוד אומר לי "שלוש דקות". אני יכול להישאר פה שבע שעות על הדוכן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. חמש דקות – נראה לי זה מספיק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לי אין בעיה. אם אתה רוצה להתעסק עם יוליה, זה עניין שלך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זה שיקול כבד שאני צריך לקחת. ידעת מה לומר. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> תסתכל לי טוב טוב בעיניים - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יוליה, את טועה. כל מבט שלי אלייך מוסיף עוד הסתייגות. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> ביום שתאהב חרדים כמו שאתה אוהב אריתריאים, יגיע המשיח. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, שמעתי את יושב-ראש הוועדה מדבר לפני רגע על חברי כנסת שמזכירים את שם השם וכאלה שלא. החוכמה היא לא להזכיר את שם השם, החוכמה היא לנסות להידבק בדרכיו. ולחלוטין לא ברור לי, חבר הכנסת אשר, איך הצעת החוק הזו שאתה קידמת מתכתבת עם המצווה שלא תסגיר עבד אל אדוניו, מצווה שחז"ל קבעו שמתייחסת דווקא לארץ ישראל, למצב של בריחה של עבד מאדוניו אל תוך ארץ ישראל. ולימדו אותנו חז"ל שמעלתה היתרה של ארץ ישראל באה לידי ביטוי שדווקא בה נוהגים ברגישות יתרה במבקשי מקלט. אבל הרי אנחנו חיים במציאות הפוכה, שבה הממשלה היהודית ביותר בתולדות מדינת ישראל עושה הכול בניגוד לרוחה של תורת ישראל ושל מסורת ישראל, והפעם הזאת בניגוד לחובה שמטילה עלינו מסורת ישראל לנהוג בזהירות יתרה בעבד הבורח מאדוניו, מחמת מלחמה או מחמת התעמרות של אדונו, הדרישה של מסורת ישראל מאיתנו לנהוג בזהירות יתרה בגר המסתפח לנחלתנו. לעניינה של הצעת החוק הזאת – הצעת החוק הזאת סותרת את הדין הבין-לאומי, בניגוד למה שאמר כאן יושב-ראש הוועדה. היא סותרת את האמנה, את אמנת הפליטים, שמדינת ישראל אישרה ואימצה. הדברים נאמרו במפורש על ידי יועצים משפטיים בוועדה, והניסיון של יו"ר הוועדה להציג כאילו הצעת החוק הזו מתכתבת עם הדין הבין-לאומי פשוט איננו נכון. מדינת ישראל גם היום יכולה לגרש כל מסתנן שהוא תומך משטר. אנחנו לא צריכים את החוק הזה על מנת לגרש תומכי משטר מאריתריאה או מכל מקום אחר. הסיבה היחידה שמדינת ישראל לא מגרשת תומכי משטר אלא מעניקה להם חסינות היא מערכת הקשרים והיחסים החשאיים והגלויים של ממשלת ישראל עם ממשלת אריתריאה. הדבר היחיד שיקרה בעקבות הצעת החוק הזו היא שינצלו אותה על מנת לפגוע באנשים שיש להם באמת טענה של מבקשי מקלט. החוק הזה מתיימר לפגוע בתומכי משטר באריתריאה, אבל הוא ינוצל על מנת למנוע ממבקשי מקלט כנים להשיג את זכותם על פי הדין הבין-לאומי. יתרה מזו, החוק הזה מצמצם את שיקול הדעת של שר הפנים. בכל יום אנחנו שומעים מנציגי הממשלה עד כמה שיקול הדעת של שר הפנים הוא היסוד המרכזי של תורת ההגירה בדין הישראלי. כאן, בניגוד למה שקורה במדינות אחרות בעולם, בניגוד לטענה הלא-נכונה שהציג כאן יו"ר הוועדה, הלכו כאן על הסדר חקיקתי קשה מאוד, מרחיב מאוד, שמונע משר הפנים לשקול לדוגמה את השאלה אם אותו מבקש מקלט הוא אב לילד קטין ישראלי. ומעבר לפרטי החוק, די היה לשמוע את הדיונים בוועדה, די היה לשמוע אמירות בלתי נתפסות מצד חברי קואליציה נגד מבקשי מקלט, נגד פליטים, הכללות, דעות קדומות, הסתה, הפיכתו של כל פליט למסתנן שמבקש לגנוב את הגבול, במקום לראות בו אדם שמבקש להציל את חייו. פעם נוספת אני מטיח בכם, חברי הקואליציה, ולצערי הפעם הזו גם בחברי אופוזיציה שמקדמים את החוק הזה: האם זו המשמעות של מדינה יהודית, של מדינת העם היהודי, מדינה שליבה גס במבקשי מקלט ובפליטים? מדינה שלא יודעת מה תפקידו ההיסטורי של העם היהודי בלימוד העולם כולו את הלקח והשיעור איך מדינה מתוקנת ומתקדמת נוהגת באנשים שמנסים בבקשה שלהם או מתוך הבקשה שלהם להציל את חייהם, לא מסתננים אלא מבקשי מקלט ופליטים? ואוי לה, למדינת העם היהודי, שחוקים כאלה, שסותרים את רוחה של מסורת ישראל ואת הדין הבין-לאומי, שנוסד על רקע הטרגדיות האיומות של העם שלנו – אוי לנו שהחוק הזה עובר בבית המחוקקים של מדינת העם היהודי. אני מבקש מחבריי באופוזיציה להבין את מהות החוק הזה ולהצביע נגדו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם רוצים להצביע על ההסתייגויות? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הצבעה אחת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איזה סעיף? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הצבעה על ההסתייגות הראשונה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מצביע על הסתייגות אחת של קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בשביל טלי גוטליב וחברת הכנסת דיסטל, אני אצביע על הסתייגות 12, לכבוד כל בנות המצווה במדינת ישראל ובעם היהודי שקוראות בתורה. הסתייגות 12. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מצביעים על הסתייגות 12, לסעיף 1. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 4 נגד – 22 נמנעים – אין. הסתייגות 12 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: ארבעה בעד, 22 נגד. אני קובע שההסתייגות הוסרה. כל יתר ההסתייגויות הוסרו מסדר-היום. יש בקשות רשות דיבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין בקשות רשות דיבור. נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הכניסה לישראל, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – 1 סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 24 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. להוסיף לפרוטוקול שגלעד קריב הצביע נגד. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> גלעד קריב הצביע נגד? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה מפריע לי, רביבו. בוא נתקדם. אני קובע שההצעה אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 42), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 25 נגד – 1 נמנעים – 1 חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 42), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 25 בעד, אחד נגד, אחד נמנע, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק הכניסה לישראל, התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. ברכות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מודעת לשעה, כולנו מאוד עייפים. קודם כול אני רוצה להגיד תודה מקרב ליבי לחבר הכנסת יעקב אשר, שהיה שותף לדרך. החוק הזה נולד תוך כדי דיוני ועדה. זו בדיוק דוגמה לעבודה פרלמנטרית, ופה הלכנו יד ביד, אני וחבר כנסת אשר. בהמשך אנחנו הצטרפנו, התאחדנו יחד עם חברי הכנסת קרויזר ורביבו, וזו עבודה משותפת. החוק הזה, בשום שכל ועם כל הבלמים והאיזונים, הוא באמת ייתן פתרונות, בשקט, ברוגע ובשלווה. מסתננים תומכי המשטר לא צריכים להיות פה, מסתננים שעברו עבירה פלילית לא צריכים להיות פה, וכמובן הם לא זכאים לשום מעמד ושום בקשות ושום הטבות ממדינת ישראל. זו מהפכה שקטה, בלי רוח, בלי צלצולים, אבל עם הרבה שכל, הרבה מחשבה. ואנחנו בטוחים שהחוק הזה יעמוד בכל המבחנים המשפטיים וייתן בשורות אמת. זה ייקח זמן, צריך ליישם את זה, שר הפנים חייב ליישם את החוק, ואנחנו נראה תוצאות בשטח. שוב, תודה רבה לך, יעקב. יעקב, תודה רבה לך. תודה רבה גם לשר הפנים משה ארבל – אנחנו כל הזמן היינו בקשר, וזו הייתה עבודה מאוד מאוד פורייה - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מורכבת. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - ומורכבת, אבל בכוונות טובות, וכמובן חברי הכנסת קרויזר ורביבו, שהלכנו ביחד, לטובת כל אזרחי מדינת ישראל, ותושבי דרום תל אביב בפרט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איזו אידיליה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה ולילה טוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הסדר הפחתת משכורת לעובד שאין במקום עבודתו ארגון עובדים יציג), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1873).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הסדר הפחתת משכורת לעובד שאין במקום עבודתו ארגון עובד יציג), התשפ"ה­–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שר העבודה הרב יואב בן צור להציג את החוק. עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה חוק מאוד חשוב, חוק מאוד חשוב, ותלוי בהסכמים קיבוציים, שאנחנו נעבוד עם הארגונים היציגים של העובדים, ולכן אני קורא לכולם להצביע בעד החוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, מה שהיה היום בכנסת הזאת זה בושה וחרפה. בושה וחרפה. עזבו, אני עשר שנים, יש כאן אנשים 20 שנה – לא היה דבר כזה. משכתם ומשכתם את מדינת ישראל עד השעות הקטנות, ובסוף מה יצא? מה יצא? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ניצחון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ניצחון. ניצחון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כלום לא יצא. לא קיבלת כלום. צחקו לך בפרצוף. הדחיין והבכיין הזה מרח אותך, מרח אותו, ועכשיו הרב מחכה שבוע. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> זכינו להביא ראש מדינה. זכינו להפיל חוק רע שלכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל עזוב אותך, גפני. עזוב אותך. ירקתם בפרצוף של אנשי המילואים. ירקתם להם בפרצוף. לא הבאתם להם כלום, שום דבר. עמדתי פה, ויש כאן אנשים שהם חברים שלי. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> את לא מכירה את החוק. יש סנקציות. מייצרים תקדים עם החרדים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אתה, תשב בשקט כבר. התביישתי, התביישתי בשבילך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בגלל סגנון הדיבור שלך גם אל תפני אליי, ברברית ורעה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם את, תהיי כבר בשקט. כל היום "חיילינו", "חיילינו", "חיילינו", "חיילינו", "חיילינו" – דפקתם את כל חיילינו. אין מילה אחת לתאר את זה. כל היום "חיילינו". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רעה. את כל כך רעה. ערלת לב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ו"מפקדינו", ועוד "חיילינו", ועוד "מפקדינו". וצו 8 – או שהיא מפסיקה או שאתה עוצר לי את הזמן, תחליט. אי-אפשר, זה כמו טה-טה-טה-טה-טה. זה לא מפסיק לחפור לי בראש. די כבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה לעשות, בכנסת הבאה אולי לא תהיי פה, יהיה לך שקט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די עם הכנסת הבאה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יהיה לך שקט ולנו יהיה שקט ממך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בואי נצא כבר לבחירות עם החמישה מנדטים. יאללה, חבורת פחדנים. די כבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גמרת את המפלגה שלך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> או שהיא עוצרת או שאני עוצרת. אחת צריכה לעצור. תעצור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די. אי-אפשר כל היום לדבר על חיילינו הגיבורים ולצחוק להם בפרצוף; אי-אפשר ללכת ל-300–400 ימי מילואים; אי-אפשר ללכת לצו 8 בלי תאריך סיום; אי-אפשר ללכת למלחמה שאין לה סוף. מתי? ועוד השיא של היום, ששרים בכירים מתדרכים את דפנה ליאל ועמית סגל להפסיק את המלחמה. אתם חושבים שצריך להפסיק את המלחמה? אתם שרים בכירים, תגידו את זה, ואם לא, תחזרו למחלקת הדגים הקפואים, ושאני לא אשמע מילה. מילה. אם אתה חושב שצריך להפסיק את המלחמה ואתה שר בכיר, תבוא ותעצור את המלחמה, אל תצביע על ההשתמטות. אם אין לכם מה להגיד, תחזרו למחלקה. נדבקתם לכיסא היום כאילו הוא כיסא מפלט, אבל ההיסטוריה תשפוט את כולכם על ההשתמטות שלכם, על עידוד הסרבנות הזאת. על כל זה אתם תישפטו, ובעיקר על היום הזה, היום הזה שביזיתם את הכנסת, אין לי מילה אחרת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי. אני נועל את רשימת הדוברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה טיפשות להצביע על חוק פיזור כשחצי שנה אתם לא תוכלו להעלות אותו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי שואל אותך? מה לעשות, מי את? מי את בכלל? את לא מבינה כלום בכנסת. די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טמטום. טמטום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את בקריאה שנייה, להזכיר לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טמטום פוליטי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא. את בקריאה שנייה. פעם אחרונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טמטום פוליטי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די. זה לא מפסיק לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טמטום פוליטי. טמטום. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, בוקר טוב, מדינת ישראל, בוקר טוב לעם ישראל, בוקר טוב לחיילי צה"ל, קציניו, בוקר טוב לחיילי למילואים, בוקר טוב למשרתים ולנושאים בנטל. היום הזה יירשם בהיסטוריה של הבית הזה באות קלון, אות קין על מצחה של הקואליציה והממשלה הזו. היום בגדתם בחיילי צה"ל ובאנשי המילואים, אותם אנשים שנושאים בעול, המשרתים 200, 250 ו-300 ימים. בימים אלה המחזור החדש קיבל צו 8, ובהם הצוות של הבן שלי ובני. זה היום שאתם לא תהיו גאים בו לעולם. זה איום שההיסטוריה תרדוף את כל מי שהצביע בעד חוק הקלון הזה. ההיסטוריה תשפוט את הבית הזה, תשפוט את מי שהצביעו בעד. שמעתי מביניכם האומרים: איזה טמטום, הבאתם היום את החוק ונכשלתם, ידעתם שתיכשלו. חברי הכנסת שמבינים דבר אחד או שניים, מבינים שאם תעצבנו את המפלגות החרדיות כי הם לא היו מרוצים מהתוצר סופי, אפשר להביא הצעת אי-אמון, ואתם תיפלו ותלכו הביתה – זה הרבה יותר מהר. זה לא משנה אם הבאנו את הדיון להיום או בעוד שבוע, התוצאות יהיו היינו הך. כל מי שהיום הצביע לא יכול להיות גאה בהצבעה שלו. בגדתם בחיילי צה"ל ובגדתם באנשי המילואים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד השר רוצה לסכם או שנלך להצבעה? חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק להשתתפותם של העובדים בעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הסדר הפחתת משכורת לעובד שאין במקום עבודתו ארגון עובד יציג), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק להשתתפותם של העובדים בעלי תפקיד בשירות הציבורי בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הסדר הפחתת משכורת לעובד שאין במקום עבודתו ארגון עובד יציג), התשפ"ה–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 24 בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע, שניים נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק להשתתפותם של העובדים בעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הסדר הפחתת משכורת לעובד שאין במקום עבודתו ארגון עובד יציג), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ' בסיוון התשפ"ה, 16 ביוני 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 04:20. << סיום >>