דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל' ישיבה רצ"ח הישיבה המאתיים-ותשעים-ושמונה של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, כ"ב בסיוון התשפ"ה (18 ביוני 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 שאילתות דחופות 4 3543. היערכות הממשלה לנזקים ולמפונים במלחמה עם איראן 5 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 5 שר המורשת עמיחי אליהו: 6 משה טור פז (יש עתיד): 10 3542. היעדר מיגון לאזרחים הבדואים בנגב 11 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 11 שר המורשת עמיחי אליהו: 12 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 16 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 16 הצעות לסדר-היום 18 מתווה פיצויים לעסקים נוכח המלחמה מול איראן 18 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 19 ארז מלול (ש"ס): 20 עודד פורר (ישראל ביתנו): 22 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 23 שר המורשת עמיחי אליהו: 25 הצעות לסדר-היום 31 פתיחת שירותי שב"ס מב"ן לנשים אסירות 31 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 31 שר המורשת עמיחי אליהו: 33 הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 36 שר המורשת עמיחי אליהו: 37 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 38 מירב בן ארי (יש עתיד): 40 טלי גוטליב (הליכוד): 42 משה סעדה (הליכוד): 52 ירון לוי (יש עתיד): 54 נאור שירי (יש עתיד): 55 עודד פורר (ישראל ביתנו): 59 מאיר כהן (יש עתיד): 61 משה טור פז (יש עתיד): 65 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 67 שלי טל מירון (יש עתיד): 68 שר המורשת עמיחי אליהו: 71 הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי 73 מירב בן ארי (יש עתיד): 74 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום רביעי כ"ב בסיון התשפ"ה, 18 ביוני 2025. היום הוא היום ה-621 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-53 מאחינו ואחיותינו עודם נמצאים בשבי. כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדל לכהן חבר הכנסת אליהו ברוכי בכנסת ביום י"ט בסיוון התשפ"ה, 15 ביוני 2025, הורדו מסדר-היום הצעות חוק שהגיש כמציע יחיד, שמספרן פ/5203/25, פ/5228/25, פ/5382/25 ו-פ/5740/25, ושמו נמחק מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. תודה. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום: שאילתות דחופות. אני מבקש לציין כי אנו מקפידים על כך שהשרים הנשאלים עצמם יגיעו למליאה וישיבו על השאילתות הדחופות של חברי הכנסת. אולם בשל הנסיבות החריגות, אישר יושב-ראש הכנסת כי השרים הנשאלים היום – שר האוצר ושר הביטחון – ייוצגו על ידי השר עמיחי אליהו. ככל שיהיו שאלות נוספות, אנו נעבירן לשרים הרלוונטיים, ונבקש כי התשובות יועברו לחברי הכנסת בכתב. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן לשר האוצר בנושא: היערכות הממשלה לנזקים ולמפונים במלחמה עם איראן. אני מזמין את השר עמיחי אליהו לדוכן להשיב בשם שר האוצר. בבקשה, אדוני. בבקשה, גברתי. << שאילתה >> 3543. היערכות הממשלה לנזקים ולמפונים במלחמה עם איראן << שאילתה >> << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני כן סבורה שבשל חשיבות הנושא שר האוצר היה צריך להתכבד ולהגיע לכאן, אבל כמובן שאני אפנה את השאילתה לשר שיענה בשמו. השאלה שלי נוגעת לפגיעה במיסים ופיצויים, בטיפול הכלכלי במבצע עם כלביא, וזו השאילתה: פגיעת האויב האיראני שונה ממה שהכרנו – טילים, מבנים שמיועדים להריסה, אלפי מפונים, מאות הרוגים ברדיוס של מאות מטרים במרכז הארץ ולרוחבה. רציתי לשאול: 1. כמה מפונים כבר יש, לפי אילו יישובים? 2. כיצד הממשלה נערכת לטפל בהם? 3. האם יהיה הסדר כלכלי מיוחד להם? האם יהיה הסדר כלכלי מיוחד לבעלי העסקים בארץ? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, גברתי, גברתי, גברתי, גברתי, אנא עצרי. אנא עצרי. את יודעת, את יותר ותיקה ממני פה, ואת יודעת שכששואלים שאילות צריך להיצמד לנוסח. את כבר יותר מפעם-פעמיים לא נצמדת לנוסח, אז אני מבקש להיצמד בדיוק לנוסח שכתוב ולא להוסיף דברים. תודה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> פשוט כתוב לי מאות מפונים – זה הפך לאלפי מפונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אבל זה לא יעזור גם, כי את יודעת גם ששר האוצר לא נמצא פה. לכן הוא ערוך ומוכן להשיב על מה שכתוב בנוסח, אז נא להיצמד לנוסח. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> 4. מהי הערכת הנזק המשוערת? 5. האם אלפי הפגיעות יוכרו על ידי מס רכוש? תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אורית, תגובת משרד האוצר – כמובן שאין לי שום קשר להודעה הזאת, חוץ מזה שאני מציג את התגובה. משרד האוצר עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות האחרונות, והוא פועל בתיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות פיקוד העורף, משרד הביטחון ורשות המיסים. כפי שנעשה בעבר במצבי חירום ביטחוניים, לרבות במלחמת חרבות ברזל ובקורונה, מדינת ישראל ידעה להפעיל מנגנוני סיוע ופיצוי לעסקים ולעובדים שנפגעו. גם כעת, ככל שיידרש, משרד האוצר בוחן צעדים מתאימים להענקת מענה לעסקים ולעובדים. עם זאת, חשוב להדגיש כי אנחנו נמצאים בתחילתו של האירוע. ההערכות הכלכליות, כמו גם המענה הנדרש, יתבססו על עיבוד הנתונים בשטח, היקף הפגיעה במשק ומשכה והנחיות פיקוד העורף. אנחנו נמצאים במעקב ובקשר שוטף עם בכירי המשק, וההבנה כרגע היא שצריך לגרום למשק לעבוד, לעסקים לפתוח ולעובדים ללכת לעבודה בהינתן המגבלות. בהקשר הזה אנחנו עומדים - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תשמע, יש לך את התשובה הלא-נכונה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> גם אני חשבתי, אבל זו התשובה שקיבלתי ממשרד האוצר. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה תשובה לא נכונה? סעדה, לא הבנתי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כנראה טעות - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לא, זו התשובה שקיבלתי. אני גם - - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה? הוא אומר: כשנדע את הנתונים, אז יהיו לנו תשובות. זאת התשובה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> יש לכם תשובה אחרת? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כן, היא מעבירה לך. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יכול להיות שיש מעודכנת. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> חברים, זו הייתה השאלה. זו השאילתה. מה שהבאתם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היום - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אה, אלה התשובות? אוקיי. כמה מפונים לפי יישובים יש סך הכול – 2,725. זה נתונים שאנחנו צריכים לפרסם אותם? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. כן, זה גם היה בתקשורת. זה בסדר. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אוקיי. 330 בתל אביב; 955 ברמת גן; 150 בראשון לציון; 900 בבת ים; 313 ברחובות; 67 בחיפה ועשרה מטמרה. שאלת כיצד נערכים לטפל בהם – בנזקים עד 10,000, פורסם מתווה מיוחד לתשלום הנזק בצורה מהירה, על פי דיווח והצהרה של הניזוק. שאלת אם יהיה הסדר כלכלי מיוחד – זה בבחינה על ידי משרד האוצר בהתאם להתפתחות האירוע. שאלת אם קיימת הערכה משוערת של הנזק – הערכת הנזק משוערכת ב-2.5 מיליארד שקל. האם אלפי הפגיעות האלה יוכרו על ידי מס רכוש? כלל התביעות יטופלו על ידי מס רכוש. זו תשובתו של שר האוצר. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תודה. יש לי שאלת המשך, אדוני היושב-ראש. אני אשמח – אני מבינה שאני אקבל עליה תשובה בכתב ולא כעת. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז אני מפנה את השאלה אל שר האוצר. אני רוצה להזכיר ארגון בשם לב אחד שפגשתי אתמול באתרי הרס. חבר'ה צעירים שעובדים ימים כלילות בהתנדבות מלאה, עוזרים לפנות דירות, עוזרים לארוז ציוד של אנשים שביתם נפגע, בניינים שלמים נפגעו. החברים האלה חסרים קסדות, ציוד מגן חיים, וזקוקים למיליונים בודדים כדי להמשיך בעבודה החשובה שלהם, בהתנדבות מלאה, ללא שכר. אז השאילתה שלי לשר האוצר היא, ואני אבקש תשובה: האם הממשלה מתכוונת לסייע להם ב-4 מיליון שקלים או סכום דומה לזה? אני מבינה שזה לא יותר מ-5 מיליון שקלים, שזה כל הסכום שהם צריכים כדי להגן על מאות צעירים שעושים את העבודה הזו בהתנדבות. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני מצטרף לשאלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. גברתי תגיש את זה בכתב, ואנחנו נדאג שתקבלי מענה. תודה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> יש לי שאלת המשך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לך שאלת המשך? מה אתה אומר? תגיד, בנתונים האלה הייתה פתח תקווה? אני לא שמתי לב. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הנתונים על טמרה לא הגיוניים. רק עשרה מפונים זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה? בטמרה היה בית אחד. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, כמה בתים נפגעו שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההדף הוא של מאות מטרים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תחשוב על גודל של משפחה שם. לא הגיוני שזה רק עשרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> Personally equated. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> השר אליהו, אני דווקא שמח שאתה משיב לתשובה הזו בשם שר האוצר. ראיתי מכתב שחתום עליו השר וסרלאוף ממפלגתך, שבעצם פונה בפנייה שבעיניי היא פנייה מאוד נכונה. העובדה שכבר עכשיו לאנשים שמפונים יש כמה כתובות להתעסק איתן – רשות המיסים, זה אחד; מס רכוש. יש כל מיני כתובות שאדם צריך עכשיו – היה נכון, ויהיה נכון, לייצר מענה אחד ממשלתי, כתובת אחת ממשלתית, שיאספו. דרך אגב, זה דבר שמתחילת המלחמה אנחנו מדברים עליו לגבי אנשי המילואים ובהמון הקשרים. One stop shop, מקום אחד שהפניות יגיעו דרכו. אני אשמח לראות אם משרד האוצר פועל בכיוון הזה על מנת לרכז את המענים במקום אחד. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> כמו שהוא אמר, אני רק רוצה לתת משהו קטן. היום העיריות עושות את זה. זאת אומרת, ראשי הערים עושים one stop shop למענה על הדברים האלה, וזה נכון שגם הממשלה תהיה שותפה להסדר הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה. לעוד מישהו יש שאלת המשך לזה? לא, נכון? אנחנו נעבור לשאילתה הבאה. השאילתה הבאה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה לשר הביטחון בנושא: היעדר מיגון לאזרחים הבדואים בנגב. אדוני, בבקשה. << שאילתה >> 3542. היעדר מיגון לאזרחים הבדואים בנגב << שאילתה >> << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, עשרות אלפי אזרחים בדואים בנגב מצויים בסכנת חיים ממשית בזמן המלחמה בהיעדר כל מיגון בסיסי. ברצוני לשאול: 1. כיצד מסביר משרד הביטחון את היעדר פתרונות המיגון לאוכלוסייה הבדואית בנגב בשעת חירום? 2. האם קיימת תוכנית להצבת מיגון עבור האוכלוסייה הבדואית בטווח הזמן המיידי? תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> התשובה שקיבלתי פה נכונה? אוקיי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפעם. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> דברי שר הביטחון: אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאז שפרצה המערכה שאנחנו מנהלים מול איראן במסגרת מבצע עם כלביא – אגב, ראיתי שאנשים לא יודעים איך לקרוא את זה, זה קצת תקלה – קיבלנו הוכחה נוספת לעובדה הבסיסית המובילה את אויבינו; איום הטילים על מדינת ישראל נוגע לכל אזרחי המדינה, בכל מקום שבו הם נמצאים, מהדרום והצפון, ואינו פוסח על אף מגזר או קבוצה בחברה הישראלית. הדיקטטור האיראני ממשיך בביצוע פשעי מלחמה וירי טילים לעבר אזרחי ישראל, ואולי כדאי שיזכור, אומר שר הביטחון, מה עלה בגורלו של הדיקטטור במדינה השכנה לאיראן, כשהלך בדרך הזו נגד מדינת ישראל. גם בשעה זו ממש מכים מטוסי חיל האוויר באיראן בעוצמה רבה בכל המישורים, בהתאם ליעדי המלחמה כפי שהצבנו, ונמשיך גם היום לפעול נגד יעדי המשטר ויעדים צבאיים בטהראן. בחמשת הימים שחלפו מאז יצאנו למערכה הקריטית הזו, נוכחנו שוב ושוב גם בעובדה חשובה נוספת – אילו עוצמות טמונות בחוסן הישראלי, בעורף הישראלי שיודע להתמודד נכון מול האיום, וכמובן בחשיבות שקיימת למיגון נכון ולמילוי אחר הוראות פיקוד העורף, שהוכחו פעם אחר פעם כהוראות מצילות חיים. פערי המיגון של כלל אזרחי ישראל, ובתוכם כמובן של בני העדה הבדואית, הם עובדה שמוכרת למערכת הביטחון ולמדינת ישראל בכלל. אנחנו מודעים לצורך החיוני למתן מענה ככל שניתן לכל תושב ישראלי. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה מציין בשאילתה שלו כי עשרות אלפי אזרחים בדואים בנגב מצויים בסכנת חיים בשל אותם פערי מיגון, ומבקש להבין מה נעשה בתחום, ואם יש תוכנית להצבת מיגון עבור אוכלוסייה זו בטווח המיידי. לגופן של טענות אני מבקש לומר, על פי חוק ההתגוננות, האחריות להקמת מקלטים מוטלת על בעל הנכס. גם בחודש ינואר האחרון הובא הנושא לפתחו של בג"ץ, ושם נקבע פה אחד כי החובה למגן מבנים פרטיים מוטלת על פי החוק על בעלי הנכסים, ועל הרשויות המקומיות מוטלת האחריות להקמה ולהחזקה של מרחבים מוגנים במרחב הציבורי. בית המשפט העליון קבע גם כי החובה העליונה המוטלת על המדינה להגן על אזרחיה תלויית נסיבות וכפופה לשיקולים ביטחוניים ציבוריים ותקציביים. כפי שקבע עוד בית המשפט העליון, פיקוד העורף פועל לפנים משורת הדין כדי לצמצם ככל הניתן את פערי המיגון ברחבי המדינה, בין היתר גם ברשויות המגזר הבדואי שבהן בוצעו פעולות בהקשר של המיגון, ההתרעה וההסברה. כחלק מפעילות זו, נכון לאתמול, 17 ביוני 2025, הוצבו עד כה במרחב הפזורה הבדואית כ-130 מיגוניות, אשר נרכשו על ידי המשרד לשוויון חברתי, ו-64 מיגונים פריקים מסוג הסקו – אין לי מושג מה זה אומר. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> הבהרה חשובה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לצד זאת חשוב להדגיש: מיגונית אינה מהווה מרחב מוגן תקני, והצבתה אינה פוטרת מהקמת מקלט, כנדרש בחוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני, אני רק אעצור אותך ואני אגיד לך, בטילים הללו ספציפית שמגיעים מאיראן, המיגונית לא רק שהיא לא מגינה, היא עושה בדיוק את ההפך. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> תסביר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הסבירו לי את זה בזמנו כי הייתה לי איזושהי מחשבה לשים הרבה מיגוניות בבאר שבע ובמקומות כאלה שחסר. הסבירו לי שהמיגונית טובה לטילים עד חומר נפץ מסוים. טילים שיש בהם חומר נפץ משמעותי יותר – המיגונית לא עוזרת. לא רק שהיא לא עוזרת – היא מהווה מלכודת מוות. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> בפגיעה לא ישירה. נגד רסיסים היא עוזרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שוב, לי נאמר ההפך, כשהסבירו לי. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> גם מהדף? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם ההדף. אני גם ראיתי מה קורה עם הדף. אני לא יודע. זה נכון שיש בעיה במגזר הבדואי, אבל המיגוניות כשלעצמן – גם אין מספיק וגם הן לא יפתרו את הבעיה הזאת בסוף להתמגנות אמיתית. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לצד זאת, חשוב להדגיש שמיגונית אינה מהווה מרחב מוגן תקני, והצבתה אינה פוטרת מהקמת מקלט כנדרש בחוק. הצבת מיגונית נעשית כמענה חלקי במטרה לאפשר מחסה זמני בעת אזעקה עבור עוברי דרכים ארעיים במרחב הציבורי. בכל מקרה חשוב לזכור את מה שכל אזרחי ישראל כבר מכירים – בעת הישמע אזעקה, יש לפעול כמובן על פי הנחיות פיקוד העורף, כפי שהן מונגשות לציבור הישראלי בפלטפורמות השונות. תודה רבה לכם, שר הביטחון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שאמרת, אתה יודע, יש את הכי מוגן שיש. ברור שזה עדיף מכלום, אבל כשלעצמו - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לפי מה שאתה אומר, זה מסוכן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מעוניין? יש לך המשך? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן. אני רוצה להגיד לכבוד השר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה היית פה בהתחלה, חבר הכנסת אלהואשלה? השר לא כל כך יוכל להשיב לך, ולכן אנחנו נדאג - - - << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל חשוב לי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה תגיד את זה, ואנחנו נדאג שתקבל תשובה כתובה משר הביטחון. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> קודם כול, אני רוצה לדעת אם באמת התקיים דיון באוצר על מנת לתקצב לפחות את המועצות האזוריות בתוך הקווים הכחולים, כי אנשים שם לא מקבלים רישיונות בנייה. לכן, חשוב שהאוצר יתקצב את הרשויות על מנת להציב מיגון. זה א. ב. חשוב לי גם שאזרחי המדינה ידעו שעשרות אלפים שאין להם מיגון עכשיו – חלק גדול מהם נמצאים מתחת לגשרים, מתחת לכבישים. לכן, המדינה צריכה לבוא לקראת האזרחים ולהציב שם מיגון. ההסקו הזה, מיגון הסקו, לא עוזר לאנשים. זה שקי חול שלא תורמים כלום למיגון של האנשים. אני חושב שהגיע הזמן שהממשלה תסתכל גם דרומה לכיוונם של האזרחים הבדואים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שוסטר, בבקשה, אדוני. גם לך, ככל הנראה, שר הביטחון ישיב בכתב. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו נזעק לשמיים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל את מי אנחנו שואלים, היושב-ראש? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> את מי אתם שואלים בדרך כלל? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הסברנו פה בהתחלה שזה לא יהיה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתמול ביקרתי במרחב, בגשרים, במרחבים הפתוחים וגם בערים – פערי המיגון זועקים לשמיים. מה שאני רוצה לומר לפרוטוקול ואולי לשר – אם הוא יגיב, שר הביטחון – שאנחנו לא יותר מאשר מקדמים מימון. הרי אנחנו לא מצליחים להגיע להבנות, מסיבות שונות, עם מאות אלפים מאזרחי מדינת ישראל בחברה הבדואית. אם היינו מגיעים להבנות, היינו משקיעים מיליארדים, כמו שהיה ראוי, בתשתיות שונות. והינה, בהקשר של המיגון, אנחנו רק מקדמים. אפשר לשים מיגוניות שאפשר להזיז אותן בכך וכך עשרות מיליונים, וכשנגיע לרווחה ויהיו לנו תשתיות ויהיה מיגון תקני, אפשר יהיה לקחת את זה. כפי שנותנים חינוך ובריאות סבירים גם כשאין הסדרה סטטוטורית של התכנון והבינוי, כך גם בנושא מיגון צריך לבצע. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. יש שאלה אחת נוספת שביקשו גם חבר הרצנו וגם חבר הכנסת טור פז. חבר הכנסת טור פז, מכיוון ששאלת, נראה לי – תודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, על רקע המלחמה ומצב החירום הוטל איסור יציאה על ישראלים מהארץ מטעמים ביטחוניים, ואין לכך יוצאים מן הכלל. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> יש יוצאים מהכלל. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> של יציאת ישראלים מהארץ? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> בודדים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מכיר שיש יוצאים מן הכלל. לאחרונה פנו אליי עשרות הורים מיועדים, שכרגע הם בעיצומו של הליך פונדקאות בחו"ל. הם אמורים לצאת מן הארץ כדי להגיע ללידה של הילדים שלהם, שכאמור קורית בחו"ל, והם לא יכולים לצאת. אין מענה, אין כתובת, ואין להם אפשרות להיות נוכחים בלידה של הילדים שלהם. כמי שחווה הליך פונדקאות, אני יודע להעיד על בשרי כמה מורכב המצב הזה, הרגעים שלפני הלידה; כמה מתח, חוסר ודאות. במצב הזה יש עוד היבט שהוא חמור, שאותם ילדים שייוולדו בחו"ל, ייוותרו לבד, מאחר שלפונדקאית אין שום מעמד הורי, אין לה קשר ביולוגי לילד שנולד. הילד הזה נמצא ללא הורים, כי ההורים שלו נמצאים כרגע בארץ. ייוולדו, וכבר נולדו, ילדים ישראלים בחו"ל, שכרגע נמצאים בחו"ל, ואין להם את ההורים שלהם לידם. הם פשוט שם לבד. אני אשמח לדעת באמצעות משרד הביטחון אם יש נוהל למקרים הומניטריים כמו המצב שתיארתי, שיאפשר להורים מיועדים לנסוע לחו"ל על מנת לקלוט את הילדים שנולדו להם מעבר לים, כי הם פשוט שם לבד. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לכאורה זה – גם של משרד הבריאות, לא? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני השר, פניתי בנושא למשרד התחבורה. הצוות שלי ואני ריכזנו רשימה של עשרות הורים מיועדים, והעברנו את הפרטים למשרד התחבורה. פניתי הבוקר למשרד ראש הממשלה. אני עכשיו מבקש אולי, מאחר שהאיסור הוא מטעמים ביטחוניים – ייתכן שמשרד הביטחון שותף ליצירת מסדרונות או בקשות הומניטריות מיוחדות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. אנחנו נעביר את זה לשר הביטחון והוא ייתן לך תשובה, חבר הכנסת הרצנו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> בכל מקרה, אותם הורים מיועדים כרגע מול שוקת שבורה. הם לא יכולים לטוס, לקלוט את הילדים שלהם, והילדים שם פשוט לבד. זאת סיטואציה שחייבת לקבל מענה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מתווה פיצויים לעסקים נוכח המלחמה מול איראן << הלסי >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעות דחופות. ההצעה הראשונה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: פתיחת שירותי שב"ס מב"ן לנשים אסירות. את ההצעה הגישו חברי הכנסת וולדיגר, מזרסקי, סון הר מלך, מישרקי וקטי קטרין שטרית. מכיוון שאין אף אחד מהמציעים פה – תודה לשר, אדוני. אתה יכול לרדת. מכיוון שאין אף אחד מהמציעים פה, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום. הנושא הבא על סדר-היום הוא מתווה פיצויים לעסקים נוכח המלחמה מול איראן. את ההצעה הגישו חברי הכנסת בליאק, ביטון, פורר, קריב ומלול. בבקשה, חבר הכנסת בליאק, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להשתתף בצערן של המשפחות של האזרחים והחיילים שנהרגו בשבוע האחרון, לאחל החלמה מהירה לפצועים ולחזק את כוחות הביטחון ששומרים עלינו בימים החשובים הללו. יש לי רק שלוש דקות, אני אנסה לתמצת את הבעיה שאנו מדברים עליה. מאז תחילת המערכה באיראן לפני שישה ימים המגזר העסקי בעצם משותק. זה נכון לעצמאים וזה נכון לעובדים השכירים. אני יודע שיש דיבורים על הקלות, אבל כרגע זה המצב. ישנם דיווחים על עסקים שיש להם בין 80% ל-100% ירידה בהכנסות, והבוקר פורסם שהקמעונאים הגדולים שוקלים להוציא את העובדים שלהם לחל"ת. אני סבור, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כי במצב הזה על הממשלה להגיב, ולהגיב מהר, בעיקר על מנת לתמוך באנשים שמחזיקים על עצמם את כלכלת ישראל ולהעניק להם את הערך אולי הכי חשוב, הכי חשוב בניהול עסקים – ודאות. לפני יומיים העברתי לשר האוצר הצעה: במקום לנהל עכשיו דיונים ארוכים, להתמהמה ולנסות להמציא את הגלגל או את המתווה מחדש, אפשר להחיל באופן מיידי את מתווה הפיצויים ומתווה החל"ת שהיה בתוקף בין 7 באוקטובר 2023 ל-31 בדצמבר 2023, המתווה שעבדנו עליו יחד בוועדת הכספים, קואליציה ואופוזיציה, שנתן בסך הכול מענה נכון ויחסית מדויק למגזר העסקי. אני רוצה לציין בהקשר הזה כי ההצעה שלי נתמכת גם על ידי ארגוני העצמאים, ושוחחתי איתם. אני קורא מכאן לשר האוצר להתעלות על השיקולים הפוליטיים, לאמץ את ההצעה שלי, ובכך לסייע למגזר העסקי לעבור את התקופה המאתגרת הזאת. נוסף על כך, אני חושב שבעת הזאת קריטי לעדכן את תקציב המדינה ולתת מענה נכון לעלויות המלחמה ולמצב הפיסקלי המאוד-מורכב של מדינת ישראל, על מנת למנוע אובדן שליטה ופגיעה נוספת בדירוג האשראי. אני סברתי, אדוני השר, כי ההצעה הזאת, ההצעה לסדר-היום, מספיק חשובה כדי ששר האוצר ימצא חצי שעה וישיב לחברי הכנסת וגם לציבור. אני רואה לצערי שזה לא המצב. אין לי טענות בהקשר הזה אליך, אתה תקריא כנראה את המענה, אבל יש לי טענות לממשלה, שבזמן הזה די מזניחה את הנושא ולא מסייעת לעסקים הקטנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מלול, אתה מעוניין גם? בבקשה, אדוני. קריב ופורר וביטון – מישהו נמצא פה? אני רק אומר שבאופן חריג, ובניגוד לנהלים, אחרי שנסיים את ההצעה פה, אנחנו נחזור להצעה של חברת הכנסת וולדיגר. ואנא, קצר, תכליתי ותמציתי. תודה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, כמו חבריי, אני רוצה לברך ולחזק את ראש הממשלה, חברי הקבינט הביטחוני, כל זרועות הביטחון, על המבצע הנועז הזה וההכרחי, שיביא בעזרת השם לחיסול ולמיגור האיום הקיומי על מדינתנו, וכמובן לשלוח תנחומים למשפחות הנרצחים ורפואה שלמה לפצועים. בהזדמנות זו, לפני שאני מגיע להצעה עצמה, אני רוצה להזכיר – דיברתי עם ידידי, חבר הכנסת סעדה – שלפני שבוע בזמן כזה היינו כפסע מפיזור הכנסת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה בלתי נתפס. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> במידה שזה היה קורה, לא נראה לי שהייתה היתכנות למבצע, אבל מי שפעל בכישרונו וניסיונו רב-השנים, שהיה גם שותף סוד למבצע הגדול הזה, הוא יושב-ראש התנועה שלי, היושב-ראש והשר הרב אריה דרעי, שראה את גודל השעה ועשה ככל אשר היה יכול כדי למנוע את פיזור הכנסת, והמבצע, ברוך השם, יצא לפועל. יישר כוח. אדוני היושב-ראש, העורף במדינת ישראל נמצא היום במצב חירום, ואנחנו לא יודעים עד מתי זה יימשך. חוסר הוודאות בשוק העבודה הולך ומעמיק, ורק עסקים שהוגדרו כחיוניים ממשיכים לעבוד רגיל. אולם, שאר העסקים שאינם חיוניים, תקועים בבית, והמעסיקים והעובדים אובדי עצות איך לשרוד ואיך להתקיים. עדיין עוד לא אישרו שיפוי, ולצערנו נראה שזה רק ילך ויגבר. אומנם בהצעה הזאת אני היחיד מהקואליציה, אבל אני בטוח שאני מייצג את כל חבריי בקואליציה, כולם חרדים ודואגים למצב הזה. ישנם מודלים שונים שאפשר ליישם: יש את מודל הקורונה, החל"ת בקורונה, שהצליח בצורה יוצאת מן הכלל. היו קצת חסרונות, אבל בגדול המודל הזה הצליח; יש את ההצעה של מנכ"ל משרד העבודה להגדיר 90% מהעסקים כמשק חיוני, ואז הגלגל ימשיך לפעול, למעט כמובן אולמות שמחה, דברים שמבחינת פיקוד העורף הם לא יכולים לעבוד. אבל הפגיעה היא קיימת במאות אלפי עובדים, והפגיעה היא פגיעה בחוסן הלאומי. העורף נהיה לחזית, יש עשרות נפגעים, נרצחים, יש בתים הרוסים, יש הרבה מובטלים, וכל העורף תחת איום. אני רק רוצה לצטט את הרמטכ"ל אמש, שאמר בסיור בבת ים: "כשהחוסן של העורף האזרחי חזק, לנו יש את הביטחון להמשיך לפעול". אנחנו חייבים לתת יד ולתמוך, ואני קורא לשר האוצר ולכל שרי הממשלה ולראש הממשלה לפתוח את הכיס ולעזור לעורף, ולהציל הרבה אנשים, שלא ירדו עוד ועוד. יש עוד נושא שהעליתי בשבוע שעבר, רק שבגלל חוק פיזור הכנסת זה לא עלה. 20 שניות, כבודו. יש עשרות אלפי אזרחים שמחזיקים בטלפון לא חכם – חכמים שמחזיקים בטלפון לא חכם – והם לא מקבלים את ההתרעות, וההתרעות – רואים שזה מציל חיים. אני פונה לשר הביטחון, לפיקוד העורף, לטפל בזה, כי זה באמת - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> ידידי, יש אוכלוסייה גדולה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. את השיחה הזאת אנחנו נעשה אחר כך. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים בפסוק, "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך", בתקווה לימים יותר רגועים וטובים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פורר, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת ביטון. אחרי חבר הכנסת פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, הייתי מצפה שבעת הזאת, כשבעלי העסקים לא יודעים מה ילד יום, איך הם ישלמו לעובדים שלהם, כשהעובדים לא יודעים אם הם יקבלו שכר, איך הם יקבלו שכר, אנשים לא יודעים איך הם מסיימים את האירוע הזה, מי שאמון על העניין – יש שניים כאלה לפחות, בסיסיים בממשלה, שהייתי מצפה שישבו פה: או שר האוצר או שר הכלכלה. בכל הכבוד, אדוני השר, אני חושב שזה זלזול של הממשלה באירוע האזרחי, ואני חייב לומר לכם, לא ראיתי מעולם פער כל כך גדול בין יכולות ההכנה הצבאיות לפעולה המזהירה, אני חייב לומר, של מערכת הביטחון, של מה שעושים כרגע באיראן, לבין ההיערכות האזרחית. ריבונו של עולם, הרי הממשלה כולה התכוננה לזה. התכוננו לזה לאורך אפילו לא חודשים – שנים. האם לא טרחתם לכנס את הקבינט החברתי-כלכלי ולהכין גם תוכניות מגירה בעניין הזה? לא טרחתם להכין איזשהן תוכניות? אני לא מדבר על משרד התחבורה, שלא היה ערוך לאירוע הזה. ברמה הכלכלית, הרי אתם ידעתם לאן אנחנו הולכים. ההחלטה לפתוח במלחמה הזאת, שהיא המוצדקת מהמלחמות שהיו לנו, היא החלטה שאנחנו קיבלנו. אנחנו התכוננו להחלטה הזאת. אתם, הממשלה, לא יכולתם להכין ברמה האזרחית איזושהי ודאות לאזרחים? ואני אומר לך כאן, אדוני השר, בדחיפות, מה שהיה צריך לעשות זה לכנס את הקבינט החברתי-כלכלי – לא היום, אתמול, שלשום – להוציא הנחיות ברורות למשק, לעסקים, לתת את המתווים שפותרים את הבעיות. ואתה יודע מה, לא עשיתם את זה עד עכשיו? – תעשו את זה. אין ודאות בשום דבר במערך האזרחי שצריך להתמודד עם המלחמה הזאת. וזה לא שמדינת ישראל לא יודעת לעשות את זה, זה לא שהיא לא עשתה את זה בעבר. אפשר היה להכין תקנות במגירה, שכבר מייד היו מגיעות לכנסת לאישור. עשינו את זה, היינו בכל התרחישים האלה. ריבונו של עולם, אתם משאירים את האנשים שעל כתפיהם ניצבת המדינה הזאת – בכספי המיסים שהם משלמים מממנים את הדלק של המטוסים, את קניית התחמושת – אי-אפשר היה להכין איזושהי ודאות? הם נכנסים מתחת לאלונקה, אבל הם רוצים לדעת מה קורה מחר. עסק רוצה לדעת איך הוא משלם לעובדים שלו, האם הם בחל"ת או לא בחל"ת. אנחנו כבר נמצאים בתוך האירוע כמה ימים – האם אפשר לצמצם את ההגבלות כדי לאפשר לעסקים לחזור לעבודה? לא ברמת יוזמה פרטית של שר כזה או אחר, אלא ברמת מדיניות ממשלתית. אני מבקש, אדוני השר, בתשובתך, לדעת – האם התכנס הקבינט החברתי-כלכלי מאז פתיחת המלחמה? כמה פעמים הוא התכנס לפני פתיחת המלחמה כדי לדון בעניין הזה? אני את התשובה יודע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ביטון, בבקשה, אדוני. חבר הכנסת ביטון, השעון פה, למרות שעבורך זו המלצה בלבד, אני יודע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא חל עליי? השעון הזה חל עליי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השעון חל עליך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איפה השעון המיוחד שלי? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היית צריך להגיד לו שזה לא שלוש שעות, זה שלוש דקות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בשעה הזאת, כשאנחנו מנהלים מלחמה שאין צודקת ממנה, אני מבקש לחזק גם את ראש הממשלה, את הממשלה, את הקבינט, את צה"ל, את המוסד, את כל כוחות הביטחון שעסוקים בדבר, וזה לפני הכול. ואני רוצה להגיד לכם שהמדינה הזאת יודעת לעשות דברים גם בהיבטים כלכליים. יש לנו כבר את הניסיון של הקורונה, יש לנו את הניסיון של המלחמה, עזרנו לעסקים בצפון במלחמה, נאבקנו על הדבר הזה. אני פונה לשר האוצר – ראש הממשלה עסוק בענייני ביטחון. שר האוצר צריך להיות המנהיג החברתי-כלכלי של האירוע. הוא צריך לעשות שני דברים מיידית: האחד, להעמיד לכל רשות שחטפה טילים 5–10 מיליון שקל לטיפול בבעיות מיידיות – פינויים, בתי מלון, חוסן קהילתי, טראומה, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים. לא ייתכן שצביקה ברוט מבת ים יבקש אישור להשתמש בכספי פיתוח כי לא הקצו לו כסף. שימו שם כסף. תנו לערים שחטפו טילים כסף גמיש מיידי השבוע בחשבון. אני יודע ששר הנגב והגליל פועל ככה, אני יודע ששר הפנים מחפש את הכסף הזה. שימו בכל עירייה כזאת 5–10 מיליון שקל, היא תדווח הוצאות על טיפול ומה היא עשתה עם הכסף הזה. אסור שהיא תהיה לבד. ויש לנו ניסיון קודם, ועשינו את זה במלחמה, אין סיבה שלא נחזור. אותו דבר כאן בעסקים. אף אחד לא מתווכח שהעסקים נפגעו, אף אחד לא מתווכח שהעסקים נסגרו, זה כדור שלג ענק של כל הפעילות הכלכלית – משדה תעופה סגור, כל חנות סגורה, רחובות ריקים וכן הלאה. אנחנו צריכים לתת לעסקים מסלול אדום, לפי אובדן הכנסה. בפשטות, כמו שעשינו במלחמה, כמו שעשינו בקורונה. לא להמציא את הגלגל. שר האוצר צריך להודיע היום שכל העסקים שנפגעו במלחמת עם כלביא נכנסים למסלול אדום לפי אובדן הכנסות ויקבלו החזרים לחשבון. הדבר הזה הוא חובתם, ואני מצפה שזה יהיה השבוע, ומדינה שיודעת לעשות הפצצה בו-זמנית של ראשי איראן ושל טילים ושל אתרי נשק גרעיני, באותה שעה, באותה דקה, אנחנו צריכים באותה שעה, באותה דקה, לשים סל סיוע חברתי-כלכלי, כסף לראשי רשויות לביצוע ותמיכה בעסקים. אחת הבעיות הנוספות שלא טופלו זה הסיפור של רשות המיסים, מס רכוש, שהם אנשי מופת ועשו עבודת קודש והיו איתנו במלחמה והיו בצפון, אבל הם דלים בכוח אדם. המנגנון הממשלתי – משרדי ממשלה צריכים להביא חשבים ואנשי כספים ולתת להם העסקה ברשות המיסים, במס רכוש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כולל פנסיונרים של מס רכוש – להחזיר אותם מהבית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כולל קניית שירות חיצונית. כי הם לא מצליחים להגיע לכל האזורים שנפגעו. תודה, תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. בשם שר האוצר ישיב השר עמיחי אליהו. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מגיש השאילתה, קודם כול אני מצטרף לדאגה. אני רק רוצה להזכיר שלפני חמישה ימים עוד דיברו על החתונה של יאיר נתניהו, זאת אומרת - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבנר. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אבנר. דיברו על החתונה שלו. זאת אומרת שלבוא עכשיו בטענות למה לא ידעו כל דבר - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אבל - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני מקבל את ההערה שלך. אני מקבל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - תוכנית מגירה מכינים, זה לא קשור. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> תוכניות מגירה אני לא בטוח שאין. בשיחה שלי עם השר וסרלאוף, גם עם שר הפנים - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם היו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת פורר, תודה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אז אני משיב. חבר הכנסת פורר. גם עם שר הפנים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם לא בטוח שמכינים במקרה הזה, אם אתה מדבר על לכנס קבינט חברתי-כלכלי על אירוע כזה, שיודעים אותו שניים וחצי אנשים – ברור לך שאחרי כינוס כזה היו יודעים אותו חצי מדינה. ולכן - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ברמת ההכנות, לא היה אחד במדינה שלא ידע שמדינת ישראל מכינה את עצמה לתקיפה באיראן. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> זה נכון, עודד. אנחנו נמצאים עכשיו במלחמה מתמשכת. אני חושב, וככה אני מתרשם, שכן הולכים לתת מענה. ועכשיו אני אקרא את תגובת שר האוצר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל לא צריך הכנות, יש מסלול - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> חברים - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש מה שעשינו במלחמה. אותו דבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת ביטון, שני דברים: א. אתה יושב בכיסאות של הממשלה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה נעים לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני בטוח שזה נעים לך, אבל לא תוכל להישאר שם. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, אבל לא - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, לא, חבר הכנסת ביטון, ביקשתי קודם משני חברי כנסת שישבו שם. אז קודם כול, תזוז. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושב-ראש, אתה יודע שבתותחנים, אם פגעת - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה עכשיו מספר לי? אני לא מכיר את התותחנים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז יש - - - תעשה את אותו דבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, תודה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עשית בקורונה, תעשה את זה עכשיו. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אתה יודע אבל מה ההבדל? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אם תוכל רק לעבור שורה למעלה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אתה יודע מה ההבדל בין המבצע באיראן? שם לא היו יועצים משפטיים. פה כל החקיקה - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> טוב, חברים, עכשיו אני אקרא את תגובת משרד האוצר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עוצמה יהודית מקריאה את משרד האוצר – באמת אנחנו - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אתה רואה, אנחנו בגאולה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה גאולה, הגאולה פינת ההסתדרות. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> גאולה. יש פה אחדות. אחדות. משרד האוצר עוקב אחר ההתפתחויות האחרונות ופועל בתיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות פיקוד העורף, משרד הביטחון ורשות המיסים. כפי שנעשה בעבר במצבים ביטחוניים, לרבות מלחמת חרבות ברזל ובקורונה, מדינת ישראל ידעה להפעיל מנגנוני סיוע ופיצוי לעסקים ולעובדים שנפגעו. גם כעת, ככל שיידרש, משרד האוצר בוחן צעדים מתאימים להענקת מענה לעסקים ולעובדים. עם זאת, חשוב להדגיש כי אנחנו מצויים בתחילתו של האירוע. ההערכות הכלכליות, כמו גם המענה הנדרש, יתבססו על עיבוד הנתונים בשטח, היקף הפגיעה במשק ומשכה והנחיות פיקוד העורף. אנחנו נמצאים במעקב ובקשר שוטף עם בכירי המשק, וההבנה כרגע היא שצריך לגרום למשק לעבוד – לעסקים לפתוח ולעובדים ללכת לעבודה – בהינתן המגבלות. בהקשר הזה אנחנו עומדים גם בקשר עם פיקוד העורף ויתר משרדי הממשלה, במטרה לאזן בין השיקולים הביטחוניים והכלכליים. עד כאן תגובת משרד האוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נחזור להצעה של חברת הכנסת וולדיגר. מה אתם רוצים? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כספים, כספים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לוועדה? בסדר. אנחנו כרגע נצביע על בקשת המציעים להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכספים. אני מבקש – נוהל הצבעות כאן, מי שלא מכיר, זה שאנחנו מצביעים ומשאירים את היד למעלה עד שמזכיר הכנסת מודיע לנו. מי בעד להעביר את הנושא לוועדת הכספים? נא להרים את היד. לא, צריך לרשום, שידעו מי הצביע בעד. ככה זה עובד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתם לא רואים אותנו. שמו אותנו בגזרת הסתרה פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה בכוונה. ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, גם שם נמצא ה' יתברך, אתה יודע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם שם נמצא, בדיוק. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה מהלילה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת שירי, בליאק, טל מירון. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מאיר, יש לך פטור מתור. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יש לי פטור. לי יש פטור, אני גיל שלישי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי נגד? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא נגד, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא. הצבעה בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין מתנגדים. 13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יצטרף לסדר-יומה של ועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פתיחת שירותי שב"ס מב"ן לנשים אסירות << הלסי >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נחזור להצעה של חברת הכנסת וולדיגר וחברי כנסת נוספים, בנושא: פתיחת שירותי שב"ס מב"ן לנשים אסירות. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש, שגילית גמישות. כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, אני רוצה לפתוח גם בתודה ובהוקרה לראש הממשלה, למי שקיבל את ההחלטה על פתיחת המלחמה, לכוחות הביטחון. מלחמה חשובה מאין כמותה, למגר באמת באופן סופי את היכולת, את האיום הגרעיני עלינו. אני רוצה לחזק את העם שלנו. ביקרתי בכל המקומות שבהם נפלו טילים; לצערי הרב ראיתי את ההרס הרב, גם הלכתי לניחומי אבלים של המשפחות שאיבדו את יקיריהן. מצב לא פשוט בכלל, ועדיין גיליתי וראיתי חוסן. העם שלנו הוא עם חזק, ואנחנו יכולים לכך. ולכן אני מקווה שיהיו כמה שפחות פגיעות גם בנפש, בגוף, וגם פיזית, אבל המלחמה הזאת צריכה להימשך עד שהיא תשיג את כל מטרתה. ולעניין לגופו. בית הסוהר נווה תרצה משמש כמתקן כליאה ייחודי בישראל, מאחר שהוא המתקן היחידי המיועד לנשים. אין כמותו. האוכלוסייה שהיום בבית הסוהר מגוונת ביותר, והיא כוללת גם עצורות לימים, גם עצורות עד להחלטה אחרת, עצורות עד תום ההליכים וגם אסירות שהן שפוטות שקיבלו כבר את פסק דינן ואת גזר הדין. הסגל בבית הסוהר בעצם נדרש לתת מענים ופתרונות עבור נשים שמצבן המשפטי מגוון וכן בעלות מאפיינים שונים, לרבות נשים הסובלות ממגבלות נפשית או בריאותית. לצערי, לפני כמה ימים פרסם לירן תמרי אירוע מזעזע, שלצערי לא זכה למספיק תהודה: אסירה בת 48, שידועה למערכת כמתמודדת נפש, ביקשה בדיון בבית המשפט ללכת למרפאה לקבל טיפול נפשי. למעשה, היא התחננה לטיפול פסיכיאטרי, אבל סורבה על ידי השב"ס, וכעבור יומיים אותרה ללא רוח חיים בתאה לאחר ששמה קץ לחייה. אני לא צריכה כלא – היא אמרה בדיון בבית המשפט – אני צריכה טיפול פסיכיאטרי. אני רוצה ללכת למרפאה ולקבל טיפול. ואין ולא הייתה מחלוקת בדיון על מצבה הנפשי המורכב. גם השופטת, בהחלטות קודמות – אבל גם בהחלטה הנוכחית – קבעה שיש לשלוח אותה לבדיקה פסיכיאטרית, ואפילו קבעה: ניתן להפעיל כוח סביר כדי לקחת אותה לבדיקה כאמור. אבל ההחלטה לא בוצעה על ידי השב"ס. הטענה הייתה כי האסירה לא משתפת פעולה, ולהוציא אותה בכוח מהכלא לבית החולים היה גורם לה נזק – כך טענו – ומסכן גם את הסגל. לצערי, הטיעון הזה מגוחך נוכח התוצאות, ואף לנוכח העובדה שהשב"ס מתמודד באופן שגרתי עם פינוי אסירים ביטחוניים, חלקם אלימים ומסוכנים. אבל גם אם אני אתעלם מהמקרה המזעזע הזה, הבעיה העיקרית היא למה אין בנווה תרצה מב"ן, בדומה לזה שישנו לגברים. מה זו האפליה הזו? מדוע כך? בתי החולים והמוסדות הטיפוליים האזרחיים עומדים על הדרישה כי אסירה צריכה להיות במצב קיצון עם פסיכוזה כדי להעניק לה טיפול נמשך כשהיא אסירה. חלקם אף אינם מוכנים לקבל בכלל לטיפול אסירות במסגרת אשפוז בכלל, שלא לדבר על בעיות אבטחה שנדרשות כדי לתת טיפול מחוץ לכלא לאסירות שכאלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך רק לסיים, גברתי. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיימת. ולכן, אני רוצה רק לומר שאשפוז אסירה במסגרת אזרחית הופך לחריג, וגורמי השב"ס נדרשים לספק מענה חלופי לאותן אסירות – מענה שאינו מספק היום, בהיעדר מסגרת מתאימה בין כותלי הכלא. ולכן אני מסיימת ואומרת שאני דורשת לקבל תשובות ולקבל מענים. אני יודעת שבשנת 2022 התקבל אישור מיוחד להקמת אגף ייעודי הכולל צוות רב-מקצועי שיוכשר לטפל באסירות הסובלות מבעיות נפשיות, אבל כלום לא קרה מאז. יש לפעול ללא דיחוי להקמת מסגרת פסיכיאטרית לטיפול באסירות עם מוגבלות נפשית, אשר תיתן מענה כוללני לאסירות, ובפרט למענה אשפוז פסיכיאטרי, בין שבמסגרת בית הסוהר נווה תרצה ובין שבמסגרת מב"ן. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. בשם השר לביטחון לאומי ישיב השר אליהו. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, הצעה דחופה בעניין פתיחת שירותי שב"ס מב"ן לנשים אסירות – אני עונה בשם השר לביטחון לאומי. שב"ס סבור כי יש להבטיח את זכותן של אסירות מתמודדות נפש לקבל את הטיפול שהן זקוקות לו באופן ובהיקף הנדרש לשמירה על שלומן ובריאותן. בשונה מאסירים גברים, קיים מחסור חריף בשירות רפואי נפשי זמין ונגיש ובפתרונות אשפוז לאסירות טעונות פיקוח והשגחה פסיכיאטרית. למה? אני לא יודע למה. המענה לאסירות ניתן בעבר במב"ן, אך הופסק לנוכח התנגדות נחרצת של משרד הבריאות לשילוב אוכלוסיות נשים וגברים במתקן זה. כיום בית הסוהר נווה תרצה עושה ככל יכולתו להעניק מענה המותאם לאוכלוסיית הנשים, שהינה ייחודית במאפייניה, והנשים מלוות על ידי גורמי מקצוע שונים, לרבות פסיכיאטרית היחידה. יחד עם זאת, כפועל יוצא מהמחסור החריף במענים פסיכיאטריים לנשים, ולנוכח התנגדות משרד הבריאות לשילוב נשים במב"ן, כאמור לעיל, שב"ס נאלץ להתמודד עם כליאת אסירות מתמודדות נפש באגפים כלליים בבית הסוהר נווה תרצה, מה שמוביל לקושי רב במתן מענה לטיפול הולם, על כל ההשלכות הנובעות מקושי זה. שב"ס רואה נחיצות גבוהה בהרחבת המענה הרפואי לאסירות האלו על ידי מב"ן, שבמסגרתו תוחזקנה בתנאים ותקבלנה מענים טיפוליים מותאמים לצרכיהן על ידי צוות רב-מקצועי, כמתחייב ממצבן. מחלקות האשפוז במב"ן המוזכרות בהצעה הדחופה לסדר-היום שייכות לבית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב, שבאחריות משרד הבריאות. עמדת השב"ס היא שיש להורות למשרד הבריאות לקלוט ולטפל באסירות על בסיס מחלקות אלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. את מעוניינת להתייחס מהצד לדקה? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. אדוני השר. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כבוד השר, אני מבינה שלא אתה המשיב אלא קראת, אבל זה נחמד מאוד להגיד "נעביר אותן לבאר יעקב". באר יעקב לא מוכן לקבל אותן, כמו שקראתי, ובוודאי שלא לאשפז כשהן צריכות אשפוז. חייבים לפתוח מחלקה או מב"ן או כל דרך אחרת. ואני יודעת שהתקבל אישור בשנת 2022 – ואני רוצה לדעת איפה זה עומד – לפתוח אגף מיוחד לדברים האלה. לא יכול להיות, לא יעלה על הדעת שאין להן טיפול. פסיכיאטרית שמגיעה אחת לשבועיים או אחת לשבוע, וגם זה בקושי, זה לא נותן מענה. האסירות האלה, לא רק שהן לא מקבלות טיפול – מצבן מורע מפעם לפעם, כי הן לא מקבלות כלום ושום דבר. בלי לדבר על כך שהן גם עלולות לפגוע באסירות אחרות שנמצאות בקרבתן. ולכן אני מבקשת לדעת מה קורה עם אותו אישור משנת 2022, שדובר בו על פתיחת אגף מיוחד לצורך כך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נדאג שתקבלי תשובה מהשר לביטחון לאומי בנושא. גברתי, את מעוניינת להעלות את זה להצבעה לדיון בוועדה? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזו ועדה? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוועדה לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אנחנו כרגע נצביע על העברת הנושא להמשך דיון בוועדה לביטחון לאומי. מי שבעד ירים את ידו וישאיר אותה באוויר עד שמסיימים. מי נגד? אין מתנגדים. הצבעה בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא ייכנס לסדר-יומה של הוועדה לביטחון לאומי. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1874).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. אני מזמין את השר עמיחי אליהו להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות. רשימת הדוברים פתוחה. חבר הכנסת סעדה ביקש להירשם לדבר. עוד מישהו? אז לגשת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא נרשמתי. להירשם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם אתה רוצה לדבר, כדאי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. זה קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בואו רק נעשה את זה בשקט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - הוא לא ירים את היד, אני ארים בשבילו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. לאור אירועי 7 באוקטובר החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והחלה מלחמת חרבות ברזל. במסגרת הפעולות הצבאיות המשמעותיות המתמשכות קיים חשש ממשי מפני גישה של גורמי אויב למידע חזותי המופק במצלמות נייחות, שיש בה כדי לסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה ואת רציפות התפקוד המבצעי של צה"ל, וכן את ביטחון המדינה לפי ייעוד השב"כ ותפקידיו. לפיכך, עלה צורך בהסמכת חיילים בצה"ל ובהסמכת עובדי שב"כ בעלי מיומנות נדרשת לבצע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת, כאמור, ולבצע פעולה בו אף ללא ידיעת בעל חומר המחשב. לפיכך, ביום כ"ט בתשרי התשפ"ד, 14 באוקטובר 2023, התקינה הממשלה, מתוקף סמכותה לפי סעיף 29 לחוק-יסוד: הממשלה, תקנות שעת חירום המסמיכות חיילים בצה"ל לבצע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו, וזאת לעניין רשימת מחשבים שהקצין המוסמך אישר. בהמשך לכך, ביום ב' בחשוון התשפ"ד, 17 באוקטובר 2023, התקינה הממשלה תקנות שעת חירום המעניקות סמכות דומה לעובדים בשב"כ. ביום כ"ד בכסלו התשפ"ד, 7 בדצמבר 2023, פורסם חוק הסמכת צבא ההגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. חוק זה החליף את תקנות שעת החירום והסדיר את סמכויות צה"ל והשב"כ בתחום הזה במסגרת הוראת שעה לתקופה של שישה חודשים מיום פרסומו. בהמשך הוארכה הוראת השעה האמורה בשישה חודשים נוספים עד ליום 31 בדצמבר. לאחר מכן הוארכה הוראת השעה בשישה חודשים נוספים, ועתה היא צפויה לפקוע ביום 30 ביוני 2025. לאור המשך הלחימה בזירות השונות והפעולות הצבאיות המשמעותיות, וכן בשים לב למבצע עם כלביא המתחולל בימים אלה מול איראן, עודנו קיים הצורך במתן הסמכות האמורה בחוק לצה"ל ולשב"כ. לפיכך, מוצע להאריך את תוקפו של החוק בשישה חודשים נוספים עד ליום 31 בדצמבר 2025, וזאת כדי לאפשר לצה"ל ולשב"כ להמשיך לפעול לסיכול ומניעת גישה של גורמי אויב למידע חזותי המופק ממצלמות נייחות. אני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את החוק ותעביר אותו להמשך דיון והכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אדוני. נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – מוותרת. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה, אדוני. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא מרוצה מהתשובה של הממשלה שניתנה קודם בשאילתה שהגשתי. במשך שנתיים פנינו לכל שר ביטחון שהיה בתפקיד, ומאז שנכנסתי לכנסת אנחנו מעלים את הסוגיה של המיגון בנגב. אני חושב שממשלה אחראית צריכה לתת תשובות לאנשים, ולא לברוח מהמציאות הקיימת. אנשים בורחים מהטילים ומהירי, מתחת לגשרים, כאשר אין להם שום מחסה. לכן, אני חושב שאת המראות שאנחנו רואים כל יום, שאנשים רצים לגשרים ורצים לכבישים ומתחבאים מתחת לכבישים ותופסים מחסה מתחת לכבישים, אנחנו לא צריכים לראות במדינה. אם המדינה לא יכולה להציב מיגון, אז היא צריכה לתת לאנשים לבנות, לתת להם לפחות בזמן חירום או בהוראת שעה; או לתת להם לקנות ממ"ד בביטחונות מסוימים, אבל היא לא יכולה להפקיר אותם. אדוני וחברי מאיר, מי כמוך מכיר את האוכלוסייה הבדואית בנגב שנמצאת על ציר 25 ו-31, והיא במעטפת של השדה. ולכן, אני חושב שראש הממשלה ושר הביטחון צריכים להורות גם לשר האוצר וגם לפיקוד העורף לתקצב את הנושא הזה ולהורות על הכנסת מיגון לאוכלוסייה הבדואית בנגב, כי אני מקבל המון פניות מאזרחים מודאגים שמבקשים מיגון. בתקופה האחרונה אנחנו רואים אותם – גם חברי כנסת ביקרו שם וגם המנהיגות ביקרה – מתחת לגשרים, כי הם גרים בפחונים, וחלקם גם באוהלים, ואני חושב שמבחינה מוסרית המדינה צריכה לתת מיגון. ברשותך, אדוני היושב-ראש, בזמן שנותר לי אני רוצה לדבר בערבית על הסוגיה הזאת. (אומר דברים בשפה הערבית:) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מדבר נורא מהר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, כרגע נכנסת. הוא דיבר קודם בעברית. הוא אמר שהוא רוצה לדבר בערבית בזמן שנשאר לו – זה בסדר גמור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני חושבת שזה בניגוד לתקנון - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. בבקשה, תמשיך, חבר הכנסת אלהואשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא. הוא יכול לדבר בערבית - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא להפריע, בבקשה, לחבר הכנסת אלהואשלה. בבקשה, תמשיך, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית:) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת בליאק – אינו נוכח. חברת הכנסת בן ארי, בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אני רוצה לדבר על ההתנהלות של השרה רגב, בעיקר לאור המכתב ששלחנו, שיזם אותו עודד פורר והצטרפנו אליו, חברת הכנסת אפרת רייטן ואני, בכל מה שקשור לנושא הזה שמונעים כאן מאזרחים ישראלים לצאת, במטוסים שגם ככה יוצאים. זאת אומרת, עזבו רגע את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, עזבו שחופש התנועה הוא זכות בסיסית במדינת ישראל. ברגעים אלה ממש, אתם לא תאמינו, מאות ישראלים יוצאים ממדינת ישראל. הם יוצאים דרך טאבה, הם יוצאים דרך גשר אלנבי, והם גם מפליגים מפה. זאת אומרת, אם כבר קיבלת החלטה שאת מונעת מאנשים לצאת, אז בוקר טוב, אנשים יוצאים. אם את לא מסוגלת לשלוט בזה שאנשים יוצאים, למה את מונעת מאנשים לעלות על מטוס? עוד משהו למארי אנטואנט רגב: לא כל מי שטס לחו"ל יוצא לחופשה, לא כל מי שנמצא בחו"ל נהנה. יש אימהות חד-הוריות שלא מסוגלות להגיע לילדים שלהן, יש אנשים חולים, יש אנשים חולים אגב שצריכים לצאת מפה לטיפול, יש אנשים שצריכים לחזור לפה לטיפול. לא כל מי שטס לחו"ל יוצא לחופשה. יש אנשים שזו העבודה שלהם. יש אנשים שבלי לטוס לחו"ל הם לא יכולים להמשיך לעבוד בעבודה שלהם. וההתנהלות הזאת של למנוע מאנשים לעלות על מטוס ולצאת, כשהמטוס כבר יוצא מפה כדי להביא, מה זה הדבר הזה? איזו מין התנהלות מופקרת זאת, איזו התנהלות חסרת אחריות זאת. גם העובדה – אני רואה שאתה מקשיב לי – שאנחנו מסכנים כאן אנשים, כי מה עושים אנשים שחייבים לצאת, כמו הורים שחייבים להגיע לגיאורגיה, זוג שאני מכירה, אבא ואימא שלא הצליחו, עשו פונדקאות, וחייבים להגיע לגיאורגיה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חולה סרטן שצריך - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. סתם, זוג שאתמול דיבר איתי, שיש להם תהליך של פונדקאות; היא צריכה ללדת, הם חיכו לזה כל כך הרבה שנים, והם חייבים להגיע לטביליסי. הם חייבים. אז הזוג הזה עשה דרכו דרך מעבר גבול יבשתי. עכשיו, אם את יודעת שיש צורך – אגב, הבנתי שחברות התעופה הרי עושות מיונים. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - התחייבות שנחזיר אותם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא צריך. הוא אמר לי: אני גם חותם לה שאני לא חוזר בחודשיים הקרובים. אגב, כשנולד ילד, מכיוון שלא מזמן ליווינו עוד משפחה כזאת, זה לוקח לפחות חודשיים. הם גם אומרים לך: אני חותם לך שאני לא רוצה את העזרה שלך כשאני חוזר לארץ. אז למה את מונעת מאנשים לצאת מהמדינה הזאת? למה את מסכנת אזרחים ישראלים שצריכים לצאת עכשיו דרך טאבה ודרך מסוף גשר אלנבי? וכמובן, הספינות – מצד אחד את מונעת מהאוויר, אבל את מאפשרת דרך הים? אני מאוד מאוד מקווה שביום ראשון בוועדת הכלכלה, שנקבע דיון בנושא הזה – אני גם מזמינה את חברי הכנסת מהקואליציה, כי זה לא עניין של קואליציה–אופוזיציה – אם אנחנו מאפשרים לישראלים לצאת ממדינת ישראל, תאפשרו להם גם לעלות על מטוס. אם אתם שולטים בשמי טהראן, וטוב שכך, בואו גם נשלוט בשמי מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת מאיר כהן, שאני מאוד מחבבת ומכבדת, הזהיר אותי לפני שאני עולה להיות ממלכתית. אז אני תמיד אומרת: אין ממלכתית ממני. אין ממלכתית ממני. אני דואגת לממלכה. הממלכה עומדת אצלי לפני הכול. רק אומרת, אני דואגת לממלכה לפני הכול. ראשית לכול, אני רוצה רגע לומר משהו לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה: עמדת כאן, חברי חבר הכנסת, ונאמת בערבית, וכולם אומרים שזה בסדר ולגיטימי. אז אני רוצה להפנות אתכם ראשית כול לתקנון. התקנון קובע שנאומים שיירשמו בפרוטוקול, כמובן, יהיו בשפה העברית. יש הוראת חוק אחת ויחידה בתקנון שמתייחסת לנאומים שלא בעברית, שזה כשמגיעים נציגים זרים – נדמה לי סעיף 21, אני לא מול התקנון ממש. כאשר מגיעים נציגים זרים ממדינות עולם ומקבלים את הזכות לנאום, הם יכולים לנאום בשפתם שלהם. אין שום אמירה בתקנון שחבר כנסת יכול לנאום בשפתו. אגב, לא באנגלית ולא בערבית – בעברית. ואז אני שומעת טענה – מפנים אותי לחוק הלאום. חוק הלאום קובע שהשפה במדינה היא עברית, ואם במוסדות ממשלתיים רוצים לדבר בערבית, שזו שפה שיש לה מעמד, צריך לקבוע תקנות ספציפיות לאיך מדברים בערבית במקומות ממשלתיים. זאת המשמעות של פרלמנט – העובדה שכשאני אשב כאן אני אבין מה מדברים פה. מאוד פשוט. למה? ככה, כי אני האוזניים של העם. ולכן אני מבהירה שהתקנון במפורש לא מדבר על שיח בערבית כאן בתוך הפרלמנט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לך עם השפה הערבית? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא מה יש לי עם השפה הערבית. מה שיש לי, מה שכמובן - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבקש לא להפריע לחברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני נשאלת כאן על ידי מירב בן ארי מה יש לי עם השפה הערבית. אין לי שום דבר עם השפה הערבית. אגב, אם היית שואלת אותי מה יש לי עם אמירות שלך, יכול להיות שהייתי עונה להן עניינית. אין לי שום עניין - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> עזוב, אין מה. עם ישראל, שימו לב – מירב בן ארי מיש עתיד, אני מקווה שיאיר לפיד, שחוזר לחזון של עצמו, יראה איזה חבר כנסת הוא צריך להשאיר במפלגה שלו ואיזה ממש לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מכל מקום, אני רוצה רק לומר פה, זה לא שיש לי עניין עם השפה הערבית - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - יש לי עניין עם עם ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> די, חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי עניין שאנחנו נשב כאן ונבין מה מדברים כאן. יש לי עניין שכשזה משודר בלייב, עם ישראל, שרואה מה שקורה פה, יבין מה קורה פה. אתם רוצים לדבר בערבית? מצוין – תשנו את התקנון, תקבעו נוהל, תנו לנו תרגום, תנו לנו אוזניות, תנו לנו - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תקנון הכנסת מתיר - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ממש לא. לנתינים זרים. תקרא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. אצטט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, תצטט. בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תצטט. היא הרי מכירה את התקנון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - בתרגום לעברית, בהתאם להחלטת מזכיר הכנסת - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה, "בתרגום לעברית". נו, בבקשה, איפה יש לך בתקנון אפשרות לדבר בערבית בלי תרגום? ממש לא. אז זה בדיוק מה שאני אומרת. לכן אני אומרת לכם, רבותיי, אני רק שלוש שנים חברת כנסת, ולכן מקפידה לקרוא את התקנון, כדי לדעת מה גדרי הסמכות שלנו. אין לך שום סמכות, שום סמכות, לדבר כאן בערבית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מותר. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא מותר, אלא אם תיקבענה תקנות בעניין. ופה אני רוצה רק לומר לסיום, אחרי כל - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת, צריך לסיים רק. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> פשוט הפריעו לי. לא הוציאו, לא קוראים קריאות בימים הללו. רציתי רק לומר משהו לדברי ימי הממלכה. בעודנו שומרים מאוד על ממלכתיות ועל דאגה לעם ישראל בימים ההירואיים האלה, לא פחות ולא יותר, של דוד מול גוליית, לבג"ץ היה מאוד דחוף אתמול לדון במאות עתירות - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> די, חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, אפשר להעיר לגברת מירב בן ארי, שבאמת ימיה ספורים כאן בכנסת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תפסיקי. תפסיקי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> באמת, ימייך ספורים בכנסת. אני רוצה להבהיר - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מרשה למישהי לדבר אליי ככה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, מה שאת עושה - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> את שמה לב איך את מתנהגת, גברת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אני אגיד לך מה אני מצפה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי היא בכלל? - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד מה שאני רוצה, כמוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שנייה, חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "ימייך ספורים בכנסת"? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ימייך ספורים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. חברת הכנסת גוטליב, תני לי רגע, בבקשה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בכנסת הבאה אני מקווה שיאיר לפיד לא ישאיר אותך. מקווה מאוד שיאיר לפיד לא ישאיר אותך במפלגה שלו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר לשמוע אותך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טלי, שנייה. חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מקווה מאוד שיאיר לפיד ישאיר את החכמים במפלגה שלך והאינטליגנטים במפלגה שלך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טלי, אני אצטרך להוריד אותך. טלי, די, אני מבקש ממך. אני אתן לך עוד כמה שניות, אבל רגע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, את יותר זמן ממני פה, ואת יודעת שאם יש לך טענות, את יכולה לגשת, לבקש זכות תגובה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את יכולה לעשות הרבה דברים. לגשת אליי ולצעוק זה לא מסוג הדברים שנכון לעשות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא דיבור - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא לעניין. אני לא רוצה פה לקרוא קריאות, אז תעלי אחר כך אם את רוצה ותגידי את זה, אבל לא ככה באופן הזה. בבקשה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לומר – אני לא מתייחסת למה שהיא מדברת - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק נא לסיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, אני לא מתייחסת לאיך שהיא מדברת ואיך שהיא מתנהלת. זה באמת לא שלי, לא מחלקת ציונים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, די. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בסוף אני נמדדת באמון הציבור, שייתן לי או לא ייתן לי, ואת נמדדת באמון הבוס שלך, שאני מקווה שלאור התנהלותו בימים האחרונים וחזרתו לחזון, לא ישאיר אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני מבקשת לומר לעם ישראל: אתמול היה דחוף לבג"ץ לדון במאות עתירות לבג"ץ בענייניהם של זכויות מחבלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, אבל נגמר הזמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם תמשיכו להפריע לה, אז יהיה עוד זמן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> על פי התקנות שחתם עליהן שר המשפטים, אפשר לדון רק בעתירות בג"ץ דחופות ביותר. מאות עתירות אתמול של מחבלים נדונו בבג"ץ. פשוט לא ייאמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סעדה, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ימיי ספורים. אוי, אוי, אוי, זה ממש מלחיץ אותי, אולי אני אלך לעבודה אחרת. אל תדאגי, נשמה. אל תדאגי, הכול טוב - - - ולא לשמוע אותך - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. חברת הכנסת בן ארי. חברת הכנסת בן ארי, את רוצה שנייה לצאת החוצה כמה דקות להירגע? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, תוציא אותה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא רוצה להוציא אף אחד, אבל אני לא יכול להשלים עם מצב שיושבים וצועקים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא מעירים לה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא נכון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הערת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. את היית פשוט עסוקה מדי בלכעוס. תהיי איתי רגע בבקשה, אני לא רוצה להתחיל פה עניינים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> די, מספיק. מספיק. מספיק, די. תודה. חבר הכנסת סעדה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו באירוע היסטורי. אנחנו חיים את ההיסטוריה, ויש לי תחושה שלא כולם מבינים את גודל השעה ואת גודל האירוע. את האירוע שאנחנו חווים כרגע – הילדים, הנכדים שלי, הנינים שלכם, ידברו עליו. תבינו, עד 7 באוקטובר מדינת ישראל הייתה באיום קיומי, כפסע מהשמדה. טבעת חנק איראנית, שעבדו עליה שנים, שכל מטרתה הייתה אחת: להשמיד את מדינת ישראל. ואנחנו לא האמנו לאיומים הללו. כולנו – החברה הישראלית הכילה את האיומים הללו. ואני שמח שמתפיסה של הכלות ונסיגות עובר ראש הממשלה להוביל תפיסה אחרת – של הכרעות, השמדת האיומים וניצחונות. ראש הממשלה בנימין נתניהו היה הראשון לזהות את האיום לפני 40 שנה, כשכולם גיחכו, והוא הראשון לשנות. והוא עושה היום מעשה בגיניסטי. בגין עשה ב-2 ביוני 1981 מעשה בגיניסטי – תקיפה של כמה שעות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עשה - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> עשה מעשה בגיניסטי ותקף את הכור האטומי בעיראק. ועכשיו מדינת ישראל, ראש הממשלה שמוביל אותה עשה מעשה אמיץ - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין כמוהו. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> - - מעשה מזהיר, שהוא בלתי נתפס. מעשה אמיץ, נועז, ופועל להשמדת הכור הגרעיני באיראן. וזה הרבה מעבר להשמדה – זה השמדה ונטרול איום קיומי על מדינת ישראל. אני מזכיר לכם, איפה חיזבאללה? איפה סוריה? היכן חמאס? אני חושב שהיום ראש הממשלה מסיר את האיום הקיומי על מדינת ישראל, והרבה מעבר. בעיניי, הוא מנהיג העולם החופשי. כשהעולם החופשי דיבר על האיום ופחד לממש, ופחד לעשות דבר מה – כלום, אף אחד לא עשה. מי שמציל את מדינות המערב מהאיום הזה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואני חושב שאין לי ספק שמדינת ישראל כולה תודה לו על כך – ימין, שמאל, מרכז. אין לי ספק שהעולם החופשי, העולם המערבי, יודה לו על כך. מעבר לזה, תושבי איראן, טהראן כולה, יודו לו על כך שישחרר אותם, בעזרת השם, מהשלטון העריץ הזה. ולסיום, כדי שאפשר יהיה לצאת מהמהלך הזה בניצחון, אני חושב שהרגל המסיימת של המהלך הזה היא פגיעה כלכלית באיראן. רק זה יגרום ללחץ על איראן להיכנע. אני מזכיר לכם, איראן ניהלה מלחמה של שמונה שנים מול עיראק, 600,000 הרוגים – זה לא השפיע עליהם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> 250,000. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> ברגע שפגעו בכלכלה שלהם - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> 250,000. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> 600,000 – אני מתקן אותך, בדקתי את זה לפני. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה, ספרת מה - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> בדקתי את זה לפני. רק כשפגעו בכלכלה שלהם. הכלכלה האיראנית, גם היום, מייצאת 3.2 מיליון חביות דלק ליום. 80% מהכלכלה האיראנית בנויה על הדלק ועל הגז – 74 מיליארד דולר לשנה. הגיע הזמן שמדינת ישראל תפעל נגד הכלכלה האיראנית, ואין לי ספק שזה יכריע את האיראנים ואולי ישחרר את האיראנים מהמשטר העריץ. והכי חשוב, ינטרל את האיום הקיומי על מדינת ישראל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה, אדוני. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לברך ולחזק את כוחות הביטחון, את ראש הממשלה בנימין נתניהו. כמובן שהניצחון שיגיע בעזרת השם הוא ניצחון של כולנו, של כל עם ישראל. אני מקווה שביום שהמלחמה הזאת תסתיים, אנחנו לא נשכח שאנחנו יכולים להיות טובים אחד לשני, גם בלי ימים של מלחמה, גם בלי הרוגים. אני מקווה שאנחנו נזכור שאנחנו יכולים להתחבק, ולתמוך אחד בשני, גם מחוץ לבית העלמין. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בעיקר. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעיקר מחוץ לבית העלמין. לא רק כשאנחנו קוברים אנשים, גם כשאנחנו בוחרים בחיים. הימים האלה – אני תושב בת ים, ולא רק בבת ים ראינו נפילות, אבל מי שהיה בבת ים וביקר את ההרס הרב מהטיל שפגע בבניין, וגם נרצחו שם חברים טובים שאני מכיר ברמה האישית. אני רוצה להתייחס לדברים שאמר הרמטכ"ל אתמול בביקור שם. הוא אמר שכשחוסן העורף חזק, יש לנו את הביטחון להמשיך לפעול. צריך להבין שהביטחון והחוסן שהצבא וכוחות הביטחון מספקים לנו הם דבר מאוד חשוב, ואנחנו כולנו מברכים על כך, אבל יש את החוסן של החברה, של העורף, שמילים לא יכולות להספיק – אנחנו צריכים גם מעשים של הממשלה. חוסן בונים עם כלים, ולא רק עם מילים שמחבקות. בחוסר הוודאות של המלחמה הזאת, המראות הקשים, הנרצחים, מישהו חייב לתווך את זה לילדים שלנו. אנחנו עוד מעט בשנתיים של מלחמה – משרד הבריאות צריך לשנות את התפיסה, משרד הרווחה, משרד החינוך. דיברנו לפני כמעט שנתיים שצריך להיות גורם מתכלל שייקח את כל האירוע הזה ויטפל בעולם בריאות הנפש. לכל אחד מאיתנו יש בבית לפחות בן אדם אחד שיש לו חרדה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה עושה עבודה מדהימה בעניין הזה. חייבים לומר. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שיש לו ספק לגבי העתיד שלו, כי חוסר ודאות זה הדבר הכי מתסכל. חוסר ודאות זה הדבר הכי מתסכל שיכול להיות. ואנחנו במערכה, במלחמה באיראן, יודעים שכל טיל שמגיע – לפחות אני בתור אבא, אני מתפלל שהוא לא ינחת באזור שלנו. זה הדבר היחיד שנשאר לנו, כי אנחנו ראינו שכשטיל פוגע באופן ישיר, מה קורה, והילדים שלנו חכמים וגם הם רואים. אז אנחנו לקראת סוף שנת הלימודים ולא יהיו לנו מסגרות לילדים, ובקרוב הם יצאו לחופש. ואני מבקש משר החינוך: תטפל בזה עכשיו, ובמקום לעשות לילדים, גם לילדים שלי, עוד שיעור בחשבון, עוד שיעור בהיסטוריה – שיעור בהקניית כלים רגשיים לעבד ולהבין את הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה. זה יותר חשוב לי מהציון הטוב מאוד שהוא יקבל במתמטיקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. מזדהה בתור אבא. חבר הכנסת שירי, בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אתה אומר? לא קראתי, בוא, זה לא. אתה קורא יותר ממני ביום, ועדיין התקנון מתיר את זה. אבל עזבו, לא ניכנס, כי יש לי רק שלוש דקות. אלא אם טלי רוצה להיכנס, ואז אני מקבל פה פקטור של שמונה דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה שבא לך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, אני מצטרף לדברים של ירון. תמיד אתה מביא את הinput- הזה שלא חושבים עליו, ולרוב מתמודדים איתו ככה, בלי לשים לב. אני חש, אני לא יודע, חבריי - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בלי אבל. תמשיך את הקו שלו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. אני איתו בקו, אל תדאג. ואם לא, הוא מיישר אותי תמיד בקו. אתה מוזמן גם להתיישר. כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לירון יש כוח, הוא יודע ליישר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לו כוח. הכוח שלו הוא לא פיזי – הוא הרתעתי, וזה הרבה יותר משמעותי מכל כוח פיזי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אני חש – אני לא יודע אם אתם שותפים, אני לא יודע, חבריי, אם אתם מרגישים – תחושה מסוימת שאני מרגיש של איזה, מה שנקרא מתהדרים בהמון נוצות. ואתם הרבה פעמים מפרגנים לראש הממשלה, וגם אנחנו – אני לא אחזור על זה, כי גם אנחנו מפרגנים בסוף לכל מי שמקבל החלטה. אבל אני חושב שיש פה, במערכה הזו, לפחות איך שהיא מסתמנת היום, בטח ובטח נוכח ההצלחה הפנומנלית, יש פה בעיניי איזה לקח שפחות מדובר עליו. בעיניי, הלקח הזה הוא ניצחון, אני לא אגיד ניצחון מוחלט, אבל בטח ובטח הכרעה של טכנולוגיה, של קדמה, של המתמטיקה, של האנגלית, של הפיזיקה, של המצוינות, של עידוד ישראל כמדינה דמוקרטית מערבית, שיודעת לתת באמת 6-5:0 לאוטוקרטיות שנראות כמו שהן נראות היום. לא מדובר עליהם – כל אנשי אמ"ן, המודיעין. כל אלה שהושפלו פה ובאמת נאמרו פה עליהם דברים מתחת לכל ביקורת, על סף הבגידה, וגם אמרו הרבה פעמים בגידה לראשי אמ"ן לדורותיהם. הרי זה לא משהו שקורה בחודש וחצי-חודשיים של הכנה, או בשבועיים של הכנה. זה שנים על גבי שנים של מתודה, של אנשים מצוינים שהושפלו פה עד עפר. ואתם צריכים גם כשאתם אומרים תודה רבה לראש הממשלה, וכולנו מצטרפים, לזכור גם אותם, ולהכות על חטא על איך שדיברו עליהם, גם על הלשעברים. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> ביקורת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביקורת זה בסדר גמור. בין ביקורת לבין לבוא ולומר: בגידה, מרגלים – נאמרו פה מעל הדוכן, לא הדוכן הזה, אבל נאמרו פה מעל דוכן הכנסת חודשים - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - מה זה "נאמרו"? אני זוכר שאמרת - - - << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאמין לי, סעדה, אני לא ממציא. אני יכול ללכת איתך - - - << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק שנייה, אדוני השר. אני יכול ללכת איתך לשמות, בסדר? יצאו פה על חיל האוויר ואמרו: תראה לי חיל אוויר אחד שניצח במלחמה, תראה לי טייס אחד שניצח במלחמה. אבל צריך להבין בסופו של דבר – אני לא בקטע הזה עכשיו – צריך להבין שזה לא ניצחון של בן אדם או החלטה; זה ניצחון של מערך שלם, של מדינה שלמה שמייצרת אנשים שאין כאלה בעולם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אלה הילדים שלנו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. ואז כשאני רואה את התקציבים – זה לא רק עניין הטכנולוגיה או הפיזיקה; תסתכלו היום על משרד החינוך שלנו – סתם כדוגמה, באמת במשפט אחרון. תמיד כשאנחנו מתנגדים, יש הרבה פעמים איזה אפס סובלנות למה שאנחנו אומרים. אתמול שיגר השר וסרלאוף מסמך לראש הממשלה, כתב לו מכתב, שצריך לרכז את המענה האזרחי במקום אחד. שנתיים אנחנו צורחים לכם על זה, בכל מקום, אתה הרי יודע. משרד על משרד על משרד על משרד, שמטפל באותה רשות, סתם, במטולה. אמרנו, משרד הפנים, ראשי רשויות, משרד ההתיישבות, נגב גליל, השר אלקין – 1,000 - - - אז אתם לא מקשיבים לנו בהרבה מאוד דברים. כשאני מסתכל על משרד החינוך ורואה תוכנית ב-2 מיליארד שקלים לחיזוק הזהות היהודית שקיימת בשמונה משרדים שונים – לא, לאף אחד פה אין בעיה עם הזהות היהודית, אבל כדי שנהיה מעצמה אזורית כמו שאנחנו רוצים, אנחנו צריכים את המתמטיקה והפיזיקה, והייתי רוצה לראות תוכנית ב-2 מיליארד שקלים שתחזק את המתמטיקה והפיזיקה, אבל אין. אבל אין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא להפריע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם הרוח. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם הרוח. הרוח איתנו תמיד, גם עם משרד המסורת וגם עם משרד המורשת. 5,000 שנה אנחנו פה בלי שום משרדים כאלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו עם חזק בגלל שאנחנו מעודדים השכלה ומצוינות, לא בגלל שזה נוגד את היהדות – ההפך, זה משלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שירי. ואני מוכרח להגיד לכל החברים פה שדואגים, אני באופן אישי יכול להעיד על הקרבה והסימפטיה שחבר הכנסת שירי מקבל לדת היהודית בזמן האחרון. בהחלט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לומד כל יום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. כך אני חש, לפחות. חבר הכנסת פורר, בבקשה, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה לנצל את כמה הדקות שלי כדי לפנות לחברי הקואליציה. אנחנו נמצאים במלחמה מוצדקת, כבר דיברנו על זה רבות. אני – אני יכול להגיד שגם סיעות האופוזיציה כולן – במובן הזה אמרנו: אין פה עכשיו קואליציה ואופוזיציה, יש פה מדינת ישראל. הסרנו את הצעות האי-אמון שלנו, הסרנו את החקיקה הפרטית. אני מצפה גם מהקואליציה באותו עניין. אבל אני רוצה לדבר רגע על תפקידנו כחברי כנסת, ואני אומר את זה גם בהמשך לדברים הקודמים שלי, לגבי ההיערכות האזרחית. התפקיד שלנו הוא לדאוג שהדברים ייעשו כמו שצריך. ואני אומר לכם, דווקא מתוך הקואליציה, כשעושים את מה שצריך, נותנים את הגיבוי, וזה בסדר. ואנחנו מהאופוזיציה נותנים את הגיבוי. וההחלטה לצאת למלחמה הזו היא החלטה נכונה, מהמוצדקות שהתקבלו. והדרך שבה נערכה מערכת הביטחון למלחמה הזו היא מעולה. אבל אי-אפשר – ואני אומר לכם, גם אתם לא יכולים להתעלם ממה שקורה ברמה האזרחית – אי-אפשר להגיד: לא, לא, זה היה סודי. זה לא היה סודי שיש לנו איום איראני, וזה לא היה סודי שמדינת ישראל הכינה את עצמה לתקיפה באיראן. זה היה סודי שלא ידעו אם נתקוף ומתי נתקוף, אבל היה ברור שאנחנו מכינים את עצמנו. לא שנה, לא שנתיים – 20 שנה נערכים לאירוע הזה. לא יכול להיות שאנחנו נמצאים בתוך האירוע הזה, אחרי שעברנו קורונה ועברנו את 7 באוקטובר, וכל המשרדים כבר יודעים איך מתמודדים עם בעיה כזו ובעיה אחרת, והאירוע כאילו נחת עלינו כרעם ביום בהיר. מה, היה למישהו בממשלה ספק שמרגע שתוכרז מלחמה ומדינת ישראל תחליט שהיא יוצאת למערכת מנע מול איראן, לא ייסגרו השמיים? זה היה ברור. והיה ברור שמאותו רגע צריכה להיות תוכנית של משרד התחבורה איך נערכים לאירוע הזה, כי ברור לחלוטין שיהיו כך וכך עשרות אלפי ישראלים בחוץ לארץ, ויהיו כך וכך עשרות אלפי ישראלים בישראל שצריכים לצאת לחו"ל. ואם היינו עושים את ההכנה הזו, הייתה תוכנית מגירה שנשלפת. ועד לרגע זה לא יצאה תוכנית סדורה. עד לרגע זה אין חמ"ל בעניין. חדר המצב של משרד החוץ הוא זה שריכז את הפניות, ועכשיו בתוך המאבקים הפנימיים, השרה רגב אמרה: לא, לא, לא, אני לא מוכנה שמשרד החוץ ירכז, אני אקים חמ"ל. כמובן שלא קם עדיין חמ"ל במשרד התחבורה שזמין 24/7, החמ"ל במשרד החוץ לא נותן את המענה, ואזרחי ישראל נופלים בין הכיסאות. ואני אומר לכם, שיהיה לכם ברור, כדי לנהל את המערכה הזו באיראן צריך עורף ישראלי חזק. וכדי לתת לעורף הישראלי את העוצמות האלה, צריך ממשלה שמטפלת בסוגיות האלה. ואל תתביישו לבוא מתוך הקואליציה ולהעביר ביקורת על הממשלה כשהיא לא מתפקדת כמו שצריך. ברמת התחבורה אין תפקוד, וברמת הסיוע לעסקים אין תפקוד. ואלה לא דברים שלא הכרנו, אפשר היה לעשות אותם קודם. וכשאני אומר לכנס את הקבינט החברתי-כלכלי – הוא היה צריך להתכנס פעם בשבוע לפני כהכנה, ובטח שאחרי, אבל פשוט מתעלמים מהסוגיה האזרחית. ואני אומר לכם, זה לא מקובל, ואני מצפה מכם להילחם על זה לא פחות מאיתנו, כי בעלי העסקים הם גם בין מצביעי הקואליציה; האזרחים שנפגעים בחו"ל ובישראל הם גם בין מצביעי הקואליציה. זה בכלל לא קשור לקואליציה ואופוזיציה. זה מה שאנחנו אומרים כל הזמן במלחמה הזאת. זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה, זה עניין של דאגה לאזרחי ישראל. תצטרפו אלינו בדאגה הזו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת כהן. חברת הכנסת גוטליב, זה מפריע כרגע. חברת הכנסת גוטליב, את יכולה לגשת לשם ולדבר איתם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - חברים, אדוני, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, הקדמתי, כמו חבריי, לברך, טלי, לברך ולתת גיבוי מלא למקבלי ההחלטות לצבא הנהדר שלנו, לאנשי חיל האוויר, במיוחד לאנשי המוסד. זה מחמם את הלב, וכמו שאמרנו ואנחנו חוזרים ואומרים, זאת המדינה הטובה שלנו, ואין ברגעים האלה קואליציה ואופוזיציה. אנחנו דואגים למדינה שלנו ולארץ שלנו ומברכים ועושים הכול כדי להיות מאוד מאוד זהירים. אין קואליציה, אין אופוזיציה. אני מטייל והולך לאתרי הנפילה. אני מסתכל על החיילים מפיקוד העורף, הנהדרים האלה, אני עוצם את עיניי ואני אומר – אולי תבינו מה המאבק – אני עוצם את עיניי ואני אומר: איזה כיף אם כל החיילים כאן בפיקוד העורף, או רובם, היו חרדים. איזה כיף. חיילים, חרדים שיוצאים מהישיבות, שמתגייסים לצבא, שבאים ועושים את עבודת החילוץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל מי שמתנדב, אני מברך אותו, אבל אני אומר שאולי תבינו סוף-סוף את הוויכוח. לא הוויכוח – את הרצון ואת הצורך בשאלת הגיוס. אני רוצה לפנות לשר החינוך. שר החינוך, אדוני, לפני שבוע אמרת שאפשר לסיים את שנת הלימודים בצורה מקוונת. היום אתה אומר: אני מרשה למנהלים לקרוא לאנשים למקומות מוגנים. עזוב את זה, אל תשגעו את המנהלים, אל תשגעו את הילדים. הם ממילא מבולבלים. אמרת דבר אחד – תעמוד בו. תקבל החלטה. כמו שאנשים בממשלה שלך יודעים לקבל החלטות, גם אתה תלמד לקבל החלטה. אמרת "מקוון" – זה מקוון. זהו. חבל, זה משגע את הילדים. אני מקבל טלפונים מחבר שלי, מנהל בית ספר, הוא אומר לי: מאיר, השבוע שיגעו אותי, אני כבר לא יודע מה לעשות. שיגעו אותנו. אז אנא ממך, אדוני שר החינוך, תהיה החלטי בדברים שלך, בטח בשעות כאלה. האמנו, מי שדיבר כאן לפניי, סעדה – אגב, היו 250,000 הרוגים, לא 600,000, אבל סעדה ספר אחד-אחד. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא ספרתי, קראתי. אין דבר כזה - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סעדה, חבל, אתה מוזמן – תגלגל עכשיו, פשוט תגלגל ותחזור אליי. חבל. אין בינינו ויכוח, אבל אני חושב שצריך להיות מדויקים כשבאים לכאן. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני בודק ונותן לך - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה, תבדוק. חבל. 250,000, 1.5 מיליון עקורים, מיליון פצועים. אני מכיר את הנתונים. עכשיו אני רק רוצה לסיים, אדוני, בדבר אחד. מי שמטייל – ואני משער שכולנו נמצאים באתרי הנפילות – אנחנו אומרים את זה, מי שבא - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא צדק. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שבא מהמוניציפלי - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, סעדה. אתה יודע מה, אל תפריע לי. צדקת, בסדר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תסיים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שבא מהשלטון המקומי ומגיע לשם – להרצליה ולבת ים ולראשון לציון ולרחובות ועוד ועוד אתרים, ולתל אביב – אתה מסתכל על ראשי הערים שנמצאים שם – לבני ברק – עומדים מאובקים, מפעילים את האנשים שלהם, ואתה מבין את מה שכל הזמן אני אומר: הזרוע הביצועית הטובה ביותר במדינת ישראל היא ראשי הערים והאנשים שלהם. זה מדהים. הייתי בפתח תקווה, פגשתי אותך שם. אתה רואה, עומד שם ראש העיר, מאובק - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גרינברג תותח-על. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא רק הוא, לא רק הוא. ראיתי את רז - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר'ה, תודה שאתם מספרים לי על פתח תקווה, אבל - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חצי שנייה. סליחה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי, וצביקה. עומדים האנשים האלה, עם אנשי פיקוד העורף, כמובן, המופלאים, אבל עם הצוותים שלהם, עם צוותי שפ"ע ועם צוותי הניקיון, ובזמן הטרקטורים עובדים, העצים עקורים, השרפות מכובות – יוצא מן הכלל. זה רק מלמד אותנו שלפעמים ראשי הערים, עמיחי – צריך לא להפריע להם. תנו להם תקציב ואל תפריעו להם. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מעל - - - פשוט אנחנו מתעסקים במחקר ולא בוויקיפדיה. מעל 600,000 הרוגים במלחמה שנמשכה שמונה שנים עם איראנים. אנחנו טוענים - - - אני מדייק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שם, שם, תעשו את זה שם. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא ויקיפדיה. 250,000. אני גם אשלח לך - - - מה שאתה אומר זה איראן ועירק ביחד. זה ההרוגים במלחמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן. אני רוצה לבקש מכולם משהו – אנחנו לקראת סיום, אבל אני רוצה לבקש משהו. חברי הכנסת שירי וסעדה, אנא. יש אווירה טובה, זה מעולה, ויש הרגשה של אחדות. אבל בכל זאת, ולמרות שאנחנו באודיטוריום, זו הכנסת. חברת הכנסת גוטליב, זו הכנסת, ואי-אפשר להתנהג כאילו אנחנו באיזו הצגה בטיול של בית ספר תיכון. זה לא לעניין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה פונה רק אליי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אומר לכולם. מאיפה שאני יושב, מפה, זה נראה לא טוב. לא מתנהגים ככה במליאה. אז בואו, בכל זאת, מצלמים את זה, אז נשמור על איזשהו פאסון גם כאן. חבר הכנסת עמיחי אליהו, אתה רוצה לסכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לדבר? אז אני אאפשר. חברת הכנסת וולדיגר רצתה לדבר שוב. אז בבקשה, חבר הכנסת טור פז. לא לדבר שוב – היא ויתרה על תורה קודם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – חבר הכנסת סעדה, אתה עוד פה? הוא יצא? אני רוצה להקריא לכם משהו: לא צריך מיגון. זה רפיסות. משהו שצריך להכניע אותם ברמה שלא יהיה צורך בממ"דים. זה שיש ממ"דים וכיפת ברזל גורם לישראל להתייחס לאויבים בחולשה, כי מסתמכים על זה. זה ציטוט, ציטוט - - - << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אני אעשה, זה ציטוט של חבר הכנסת סעדה מלפני שנה. סליחה, חשבתי שהוא יהיה כאן, אבל הוא יצא. גם חבר הכנסת אלמוג כהן, סגן השר, התבטא בצורה דומה בוויכוח, בכלל על מיגון אשקלון, לפני שנה. היו פה כמה דיונים בהקשר של המיגון בכנסת, ואני חושב שנאמרו בהם דברים – לפני רגע הוא אמר שהוא מדייק, אבל במקרה הזה, בעיניי, הוא טעה. אני רוצה לומר לכם משהו, חברים. לפני כשעה הייתי אצל אבא שלי, הוא בן 95 – עד 120. אבא שלי סיפר לי על הבליץ הגרמני בלונדון ב-1940 עד 1945. רק נאמר שבבליץ הזה נהרגו 43,000 אזרחי אנגליה, מאות אלפים נפצעו, והוא נמשך מספר שנים. הוא תיאר לי איך נופל בית בלונדון, בית של יהודים, לא רחוק מהם. הוא ילד בן עשר. הם הולכים לבית, את האזרחים הוציאו, אבל ספרי התורה שהיו בבית עדיין היו שם. הוא מטפס על כתפיים של אבא שלו, נכנס לתוך ההריסות ומוציא החוצה את ספרי הקודש כדי להציל אותם. 1940, חברים. באותו זמן, ילדים בלונדון – אבא שלי ישן במקלט כמה חודשים ברצף. בהתחלה היו לגרמנים רק מטוסים מתאבדים, פצצות ואז מטוסים מתאבדים. כשהגרמנים המציאו את מה שאנחנו קוראים טילי שיוט, ה-1V ו-2V, כבר לא הייתה התרעה. כלומר, קודם היה בום, ורק אחר כך הסירנות צלצלו. זו המציאות לפני 80 ומשהו שנה. אני חושב שכאן אנחנו צריכים לברך את מערכת הביטחון, את ראש הממשלה, את ממשלת ישראל, על ההחלטות שהתקבלו, על ההתקפה הנועזת באיראן, על ההישגים היפים מאוד. ויחד עם זאת, גם לבקר כשצריך – על כך ש-2.5 מיליון אזרחי ישראל בלי מיגון, על כך שעשרות אלפי חיילי צה"ל, כולל כאלה שחייבים להישאר במשמרת, בין אם זה תצפיתניות, מוקדנים ואחרים, נמצאים בלי מיגון, ואנחנו יכולים לעשות טוב יותר. הוויכוחים שהזכרתי מלפני שנה, עם חברי הכנסת אלמוג כהן ומשה סעדה, התנהלו כאן בכנסת קודם. אנחנו יכולים לעשות יותר. אני אגיד עוד משהו. מי שחושב שהמלחמה המזהירה הזו היא האחרונה טועה. אני לא "מבטיח לך, ילדה שלי קטנה, שזאת תהיה המלחמה האחרונה". ולכן, עם הכבוד וההדר למה שנעשה עכשיו, נכון יהיה גם עכשיו למגן את אזרחי ישראל, לפעול על מנת שמדינת ישראל תמשיך להיות המדינה הממוגנת בעולם, גם המתקיפה בעולם, ושלכל אזרח ישראלי יהיה מיגון בר-קיימא שישמור על חייו, כדי שנדע לשמור על אזרחי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה. אחרונת הדוברים, הדוברות. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> גם אני רציתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את גם רצית? אז את תהיי אחרונת הדוברים, הדוברות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לקחת לי - - - << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> את אחרונת הדוברים. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, את אחרונת הדוברים. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, האמת היא שישבתי פה שעה וחצי, ושמעתי חלק מהדוברים מדברים באמת באחדות. אנחנו כולנו במלחמה, ברגע היסטורי חשוב ביותר, במלחמה שהיא קריטית וחשובה, לא רק לנו כמדינה, אלא לכל המזרח התיכון, ובאיזשהו מקום אולי לעולם כולו. אבל גם שמעתי שיח, שבעיניי הוא מיותר כרגע. כן, אנחנו רחוקים מלהיות מושלמים. יש לנו עוד כל כך הרבה מה לתקן. אני בעצמי הבאתי בתחילה דברים שצריך לתקן, ואני גם אביא עכשיו, אבל בואו נשמור, באמת, בואו נשמור על אחדות, כי אני חושבת שבסוף מה שבונה חוסן – ואנחנו כל כך זקוקים לחוסן, חוסן לאומי, חוסן קהילתי, חוסן אישי – הוא אמון. על זה נבנה חוסן, ואם אין אמון אז אין חוסן. אנחנו רוצים להראות לכל מי שצופה בנו עכשיו שאנחנו ביחד, ובואו תאמינו במערכת, והמערכת עובדת טוב. לא מושלם, אבל היא עובדת טוב. אנחנו באמת מנסים את הכול. אני הייתי והסתובבתי בכל המקומות שנפלו שם טילים וראיתי איך מס רכוש, איך משרד האוצר באמת פרוס עם 300 אנשים. לא מספיק, אבל פרוס ונותן מענים. ולכן בואו נגיד לעם ישראל: אנחנו כולנו ביחד, וביחד ננצח את זה. אני רוצה כן לדבר שוב, גם אני, על דברים שצריך לשפר אותם. הגיעו אליי לא מעט פניות מהלומי קרב, פוסט-טראומה, מהמלחמה הנוכחית, כולל מבחור מקסים – אדם, כבר לא כל כך בחור – אברהם שפירא, שהוא מדבר בעצמו על מה שפגש אותו. הוא היה בשורה ונפגע. באמת עם טראומה נוראית. היה מאושפז, אחר כך בית מאזן, ומצא, ברוך השם, בחודשים האחרונים את המפלט שלו בחווה שיקומית. ואז הגיעה המלחמה, וכמו שאתה מבין, המלחמה מעצימה את הטראומה, כי שוב יש נפילות, יש רעשים, יש אזעקות. ומה שקרה הוא שסגרו לו את החווה. לא רק לו – סגרו את החוות לכל הנפגעים עם פוסט-טראומה, לכל מי שנזקק לשירותי חווה שיקומית-טיפולית. פניתי למשרד הביטחון, ללימור לוריא, שגם נותנת את כל ליבה לתוך האירוע הזה, והיא אמרה לי: מיכל, זה לא אני, זה פיקוד העורף. פניתי לפיקוד העורף. יש חוות שהן לגמרי ממוגנות, יש בהן מענים ממוגנים – למה לסגור את החוות האלה? האנשים בוכים. אומרים: אנחנו רוצים ללכת למקומות האלה, הם נותנים לנו כוח. אנחנו רק נידרדר בלעדיהם. וכבר התחלנו, אנחנו מרגישים את הרעד מתחת לרגליים שלנו. לכן אני פונה פה עכשיו לשר הביטחון, לפיקוד העורף: אנא, בדקו שוב את הנהלים. לא שוב, אני לא יודעת כמה המלחמה הזאת תימשך. אבל ככל שהיא תימשך, אנא, אם החוות ממוגנות, ויש להן את המיגון הבסיסי שצריך – אנא, אשרו את פתיחתן, כי זה ממש, ממש, עניין של דיני נפשות. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. תודה. חברת הכנסת טל מירון, בבקשה, גברתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, האמת, רציתי לדבר על נושא פרלמנטרי, אבל אני אפתח רגע במשהו אחר. קודם כול, כמובן, אני מברכת את כוחות צה"ל, כוחות הביטחון, ואני מאוד מאוד גאה בחיל האוויר באופן אישי. אני, כמובן, קצינה בדימוס שנים רבות בחיל האוויר, ואני מאוד מאוד מתגאה במה שהם עושים היום. אני מפנה את דבריי גם אליכם, חברי הקואליציה. אני חושבת שאפשר להגיד בפה מלא שהאופוזיציה מתנהלת באחריות רבה. יו"ר האופוזיציה לגמרי גיבה, תמך, עושה הסברה ישראלית גם בעולם. אני חושבת שיש רק שבחים להגיד בעניין הזה, שאנחנו מגבים את מה שקורה כרגע באיראן לטובת ביטחון ישראל. אבל אני חושבת שעיני העם כן נשואות אלינו גם כאן, ברגעים האלה. אני חייבת להגיד: עם ישראל לא רוצה לראות אותנו פה, ברגעים האלה, מתקוטטים על שטויות. אני חושבת שזה הרגע להתרומם רגע מדרגה למעלה ולהסתכל על הדברים במקרו ולא במיקרו. ולכן, חברת הכנסת גוטליב, אני אומרת את זה באמת בכל הכבוד הראוי: בואו ננמיך את הלהבות בעניינים האישיים. זה לא מכובד, זה לא מכבד, זה לא מתאים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> את אומרת תמיד: עם ישראל – עיני העם נשואות אלינו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - חברת המפלגה שלך. אף אחד לא יכול לחשוד בי שאני מתקוטטת - - - יש רק - - - << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, למילים יש כוח. אני חושבת שאת צריכה לברור את מילותייך ולעמוד פה ולהגיד: תהיי ברשימה, לא תהיי ברשימה – לא מכובד, לא מכבד, לא מתאים, לא מתאים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - שלא תהיה ברשימה, לא המפלגה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בטח לא בעת הזאת. לא בעת הזאת, זו דעתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, תודה. חברת הכנסת גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושבת שממלכתיות היא חלק מהעניין בעת הזו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למען עתיד המפלגה שלך - - - << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאוד בטוחה בעתיד המפלגה שלי ומאוד גאה בחברי המפלגה שלי, ומאוד גאה ביושבת- ראש הסיעה שלנו, שהיא נפלאה ונהדרת, ואני באופן אישי לומדת ממנה הרבה מאוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני בכלל לא מקשיבה. תודה, שלי. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר רגע על העניין. דובר פה על אפשרות יציאה של ישראלים מהארץ. אני רוצה לדבר על ההחזרה של הישראלים לארץ. אני הוצאתי שני מכתבים – האחד ב-15 בחודש, והשני היום בבוקר, לבקש דיון דחוף בוועדת הכלכלה. אני חייבת להגיד, אני אומרת דברים שהם ברורים מאליהם. יש לנו אימהות מניקות, יש לנו אנשים חולים, חולים אונקולוגיים, נכים, אנשים שיש להם ילדים עם צרכים מיוחדים פה בארץ לבד, שמחכים להוריהם. יש המון המון מקרים ותגובות מאוד קשים, בטח ובטח הם לא נהנים בחו"ל, אוקיי? זו לא איזו חופשה שעכשיו כולם בסבבה. שלא לדבר על העניין הכלכלי. לשהות בחו"ל לתקופה כל כך ממושכת זה המון כסף, ולא כולם מסוגלים לעמוד בזה. אני ביקשתי שני דיונים דחופים, ואני רוצה לציין שעד עכשיו לא ברור לאזרחי ישראל איך מתבצע התיעדוף של ההחזרה שלהם לארץ. אתמול אמרה השרה רגב שהיא פותחת איזשהו סוג של חמ"ל, מוקד, אבל עד עכשיו הישראלים לא יודעים למי לפנות, מכיוון שהתיעדוף נמצא במשרד ראש הממשלה, אצל המנכ"לית, ממלאת המקום, והישראלים לא יודעים למי לפנות. אני מטפלת באופן אישי בהמון פניות ציבור. כך גם חברי כנסת רבים אחרים. אנחנו עושים את זה כנראה גם במקביל. חייבים לשבת בוועדת הכלכלה ולדון בזה, גם אם זה דיון חסוי, כי יש דברים שאפשר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לסיים, גברתי. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כבר מסיימת, זה פשוט חשוב. יש פתרונות שאפשר להציע. אני לא רוצה לדבר עליהם מבחינה ביטחונית מול כל עם ישראל, אבל יש דרכים לפתור את הבעיות. ביום שני יתקיימו שני דיונים כאלה בוועדת הכלכלה, ונדון איך אנחנו מחזירים את הישראלים. אנחנו חייבים תוכנית סדורה, מאורגנת, מקומב"צת היטב מקצה לקצה. המצב הזה לא יוכל להימשך לאורך שבועות רבים, חייבים לפתור אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. השר אליהו, רצית לסכם? בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שאנחנו כותבים היום פרק נוסף בתנ"ך, פרק נוסף בסיפורי הגבורה של העם היהודי. אין לי ספק שאילו הייתה קיימת פה היום דבורה הנביאה, היא הייתה כותבת על זה שיר. שירים. שירי הלל לחיילי צה"ל, שירי הלל לטייסים, למכונאים, שירי הלל למדינאים שהצליחו להביא אותנו בתוך הסבך הלא-נורמלי הזה מול ביידן, מול אובמה. עשורים על עשורים של תכנון, של ירידה לפרטים הקטנים. אני רוצה להזכיר, בהמשך לדברים שדיבר חבר הכנסת שירי, שאנחנו היינו חזקים גם ב-7 באוקטובר, גם בשמחת תורה. הייתה לנו טכנולוגיה, היו לנו אנשי מוסד ואנשי שב"כ, היה לנו חיל אוויר, היו לנו חימושים, היה לנו הכול, אבל דבר אחד לא היה לנו – לא היה לנו את הלמה. היינו מבולבלים בתוך עצמנו; לא הייתה לנו הרוח הזאת. הרוח הזאת היא לא רוח שנולדה לפני 75 שנה, היא לא עץ צעיר בימים, היא רוח של 3,700 שנה. כימי העץ ימי עמי. הימים של העם הזה. מי שמחובר לשורשים יעמוד יציב מול כל רוח. מי שהוא עלה דל בימים – כל רוח קלה תעיף אותו. אני חושב שבתקופה הזאת, והאחדות הנדירה שמרגישים פה בכנסת – אומנם לא יצא לי הרבה להיות בכנסת – האחדות הזאת שאנחנו מרגישים בקרב החיילים והאחדות שאנחנו מרגישים ברחוב, זאת הרוח של ישראל. הרוח של ישראל סבא, הרוח של העם היהודי לדורותיו. אתה עומד פה בגובה של 3,700 שנה ואתה מרגיש את הרוח של שרה אימנו ואת הרוח של אברהם אבינו ואת הרוח של חנה סנש ואת הרוח של הבעל שם טוב. התחושה היא של התרגשות אדירה. אני רוצה לספר לכם לסיום משהו קטן. הילדים שלי מצאו בחצר, בגינה, איזשהו זחל של פרפר שנקרא זנב הסנונית, משהו כזה. הם שמו אותו בתוך קופסה, ואתה רואה את הזחל היפה הזה נעלם – פתאום הרגליים שלו נעלמות כשהוא הופך לגולם, וכל הגוף שלו כאילו – אתה אומר: מה זה? זה נראה כאילו הוא חדל חיים. אבל כשיצא פרפר – וצריך לצאת בימים הקרובים – כשהוא יתחיל לפרוח, אנחנו נראה איך כל השבר הזה שעברנו בסופו של דבר, עם הכאב הגדול שיש לנו גם עכשיו על ההרוגים ועל החטופים שעדיין לא חזרו, ואנחנו פועלים להחזיר אותם בשם כל אזרחי ישראל – הכאב הגדול הזה ירפא את השבר של עם ישראל. אנחנו צריכים להמשיך את הרוח הזאת לא רק במלחמה ולא רק בשעות משבר. צריכים לקחת את הרוח הזאת שמחברת אותנו אל השורשים שלנו קדימה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. אני מזכיר שאלו שמצביעים מתבקשים להשאיר את הידיים למעלה עד שנקבל אישור ממזכירות הכנסת להוריד. מי בעד? חברי הכנסת, אתם לא מצביעים? לא משתתפים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא משתתפים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים. הצבעה בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, את ביקשת הודעה אישית לפני. אני מבקש מאוד - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, לא. תהיי איתי רגע, תהיי איתי רגע. אני מבקש, אם אפשר, בשבילי, לוותר על זה הפעם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מבקשת שאתה תיתן לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אתן לך אם את מתעקשת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תן לי, ואני מבטיחה לך, סמוך עליי, אתה כבר מכיר אותי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני מבקשת רק בשביל הפרוטוקול של הדיון, ואתה יכול לסמוך עליי. תאמין לי שבימים הקשים האלה, כמו שאמרת, מיכל, אנחנו באמת מתעלים לגודל השעה, נמצאים כאן כאופוזיציה ובאמת עושים הכול גם בשביל הבית הזה, להקל על עובדי הכנסת, קודם כול, אבל גם כדי לתת לעם מסר של אחדות. אתה לא יכול לצפות ממני, כשעולה לכאן חברת כנסת ואומרת לי שימיי ספורים במליאה – אני רוצה להגיד שני דברים על העניין הזה. קודם כול, יש כאן חברי כנסת, שמע, בצלאל, שהם מס' 40 בליכוד, נורבגים. סביר להניח, לפחות מהניסיון, שהם כנראה לא יחזרו. מעולם – והינה, אני אומרת לך את זה, חנוך – מעולם לא אמרתי להם: ימיכם ספורים. לא עליתי במליאה כי אין כאן עניין אישי. זה לא מתאים לי. לבוא לפה ולהגיד לי שלוש פעמים: ימייך ספורים במליאה, אחד, זה לא מתאים ברמה האישית. זה לא מתאים. זה לא מתאים לשיח, זה לא מתאים לנו כחברי כנסת. אני מעולם לא אמרתי את זה למישהו אחר. דבר שני, אני רוצה להרגיע גם את כל אלה שכותבים לי על הכנסת הבאה. זה בסדר אם את הכנסת הבאה אני אראה מהבית. זה קרה לי ב-2019. היו לי שנתיים נהדרות; היה לי אוטו קטן שתדלקתי בעצמי, קיה פיקנטו צהובה; היו לי שלושה חברים חדשים: מע"מ, ביטוח לאומי ומס הכנסה, כי פתחתי עסק. החברים האלה ליוו אותי כמעט שנתיים אחרי, וזה בסדר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אלה חברים שלא עוזבים כל כך מהר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא עוזבים. אני אומרת לך, הכול טוב. אני קוראת לזה לצאת לאזרחות, כי הייתי חמש שנים בצבא. הכול בסדר. מצאתי עבודה ופרנסתי את הבת שלי, ואפילו נתנו לי משכנתה למרות שהייתי חד-הורית בלי עבודה. תנשמו. גם אם נראה את הכנסת הבאה מהבית, הכול בסדר, נמשיך לעבוד למען עם ישראל. נמשיך לעשות טוב. עשיתי טוב לפני הכנסת, כשחינכתי עשרות נערים שלי ללכת לצבא, ללכת לשירות לאומי ולתרום למדינה, ואני אעשה טוב גם אחרי. לכן, זה מה שאני אמרתי לך, אני לא באה להשתלח בה, אני לא אבוא ואדבר לגופו של אדם, כי זה לא מתאים לי, זה לא לרמה שלי. לגופו של עניין, אני אומרת שהתבטאות הזאת של "ימייך ספורים במליאה" – וזה, אגב, מה שגם הערתי מפה. רק לזה התייחסתי. שתגיד עליי הכול, שתדבר על התקנון – הכול אני יכולה לשאת. לבוא ולדבר לגופו של אדם ולבזות אותו ברמה הזאת של "את תעופי הביתה" – זה לא מתאים, זה לא יאה, בטח, כמו שאמרת, בזמן שאנחנו צריכים לפעול לאחדות. גם אתה אמרת את זה, השר אליהו. אם אנחנו פועלים לאחדות, אין שום סיבה להתייחס לאדם ברמה כזאת נמוכה, בטח ובטח בכנסת. תודה רבה. אתה רואה שזה יחסית - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, כן. אני חושב שהפתרון נעוץ בזה שכל אחד ייקח על עצמו לעשות את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - להביע את דעתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בעזרת השם. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ז בסיוון התשפ"ה, 23 ביוני 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:49. << סיום >>