דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"א ישיבה ש' הישיבה השלוש-מאות של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, כ"ט בסיוון התשפ"ה (25 ביוני 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 שאילתה דחופה 4 3558. עצירת תקציבי המעוף לעצמאים – פגיעה חמורה בעסקים קטנים ובינוניים 5 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 5 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 5 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 7 הצעה לסדר-היום 9 הצורך בהפעלת תוכנית חירום לפינוי קשישים בודדים ואזרחים עם מוגבלויות חמורות ללא נגישות למרחבים מוגנים 9 גלעד קריב (העבודה): 9 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 11 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 12 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 13 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 14 גלעד קריב (העבודה): 21 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 22 הצעות לסדר-היום 23 זמן התרעות לירי רקטות בישראל והשלכותיו על הצלת חיי אדם 23 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 23 משה סולומון (הציונות הדתית): 24 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 26 מסמכים שהונחו על סדר-היום 29 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 29 הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 29 ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): 30 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 33 מירב בן ארי (יש עתיד): 34 גלעד קריב (העבודה): 37 אפרת רייטן מרום (העבודה): 40 שרון ניר (ישראל ביתנו): 43 הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025 46 ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): 46 מירב בן ארי (יש עתיד): 48 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 50 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת שלום, שלום גם לשרים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ב בסיוון התשפ"ה, 25 ביוני 2025. זהו היום ה-628 למלחמה, שעודנה נמשכת. זהו גם מניין הימים ש-50 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהן מביטות עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. יום קשה במיוחד היה יום האתמול, שבו איבדנו 11 נופלים ונרצחים. אלה שמותיהם: בנפילת הטיל בשכונת מגורים בבאר שבע: מיכל זקס, איתן זקס, נועה בוגוסלבסקי ונעמי שאנן. בלחימה ברצועת עזה: מתן שי ישינובסקי, רונאל בן-משה, ניב רדיע, רונן שפירו, שחר מנואב, מעיין ברוך פרלשטיין ואלון דוידוב, השם ייקום דמם. יהי זכרם ברוך. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיע לכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2025, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תקנות לשעת חירום (חרבות ברזל) (סמכויות נוספות לשם התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון), התשפ"ה–2025. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> שאילתה דחופה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתה דחופה של חבר הכנסת ולדימיר בליאק לשר הכלכלה והתעשייה, בנושא: עצירת תקציבי המעוף לעצמאים – פגיעה חמורה בעסקים קטנים. אני מתכבד להזמין את שר הכלכלה והתעשייה חבר הכנסת ניר ברקת אל הדוכן, בבקשה. בזמן שאתה על הדוכן, הוא יקריא את השאילתה. בבקשה, חבר הכנסת בליאק. << שאילתה >> 3558. עצירת תקציבי המעוף לעצמאים – פגיעה חמורה בעסקים קטנים ובינוניים << שאילתה >> << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, לאחרונה נודע לי כי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מתכוונת לעצור את התקציבים לתוכנית מעוף. מדובר בפגיעה כפולה, גם בבעלי עסקים וגם ביועצים, שגם הם בעלי עסקים, וזאת בתקופת חירום שבה עצמאים סופגים וממשיכים לספוג פגיעה מאוד קשה וממושכת. ברצוני לשאול: האם משרדך אכן מתכוון לעצור את תקציבי התוכנית? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כבוד השר, בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש להשתתף בתחילת דבריי בצערן של משפחות לוחמי צה"ל שנהרגו אתמול בעזה – וגם על הירצחם ופציעתם של הנפגעים במערכה מול איראן. לגופה של השאילתה, אדוני מר בליאק, כפי שאמרתי לך אתמול בלילה, התשובה היא לא. ההפך הוא הנכון. מאז כניסתי לתפקיד שר במשרד הכלכלה והתעשייה שמתי דגש מיוחד על קידום וחיזוק העסקים הקטנים והבינוניים. אני רוצה להזכיר שבתחילת דרכי בעסקים הייתי שם, התמודדתי עם הקשיים של עסקי התיירות במלחמת המפרץ. ומאז ועד היום אני מלא הערכה לעסקים הקטנים והבינוניים, שבעצם מהווים את רוב-רובם של העסקים במדינה ומייצרים למעלה מ-50% מהתוצר העסקי. העסקים הקטנים והבינוניים הם מרכיב קריטי וחיוני למשק, ואני והמשרד שלי מחויבים לסייע להם, במיוחד בזמנים של משבר. משרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מעניק מגוון רחב של שירותים לעסקים הללו, כולל שירותי ייעוץ, הדרכות, קורסים, תוכניות ייעודיות למתן כלים מקצועיים להקמת וניהול עסקים, הקמת פורומים וקהילות עסקיות אזוריות וקידום אקו-סיסטם מקומי ועוד ועוד. כמי שהיה ראש העיר ירושלים אני יודע שכדי לחזק את העסקים המקומיים חשוב מאוד לחזק את הקשר בין העסקים לרשויות המקומיות. הנחיתי על הרחבת והוספת פעילויות וקידום שיתופי פעולה עם הרשויות המקומיות. הסוכנות פתחה תוכניות של "מקדמים עסקים ברשות", ליצירת קהילות מקומיות, לסיוע, להקמת כנסים ולליווי הרשות בתכנון קשר אסטרטגי עם הקהילות העסקיות בתחומן. החיבור בין קהילות עסקיות מקומיות לשלטון המקומי מייצר ערך מוסף רב, כולל התאמת תקציבי הרשות לצורכי העסקים ואף שדרוג חשיבותם של העסקים בשטח. כמו כן, לאור אתגרי החירום במלחמה, הרחבנו את הפעילות והענקנו שירותים נרחבים ומותאמים בין היתר לעסקים של מפונים, לעסקים של משרתי מילואים, סיוע בקבלת הלוואות בערבות המדינה, הצבת מיגוניות ועוד. אנחנו גם נותנים מענקים לעסקים בצפון שנפגעו – כמובן, בשיתוף פעולה עם האפוטרופוס הכללי – לפעילות נוספת ועוד. לשאלתך, חבר הכנסת בליאק, אנחנו לא מתכוונים לעצור את התקציבים למעוף ולסוכנות לעסקים הקטנים. להפך, אנחנו מתכננים פעילות רבה ונרחבת לטובת העסקים הקטנים והבינוניים. בתמהיל של השירותים, באופן טבעי, חלים שינויים. לאחרונה גם הוקם צוות בין-משרדי בראשות המנכ"ל שלי מר מוטי גמיש לחיזוק מעמד העצמאים בישראל. לכן, לאור כל זאת, בוצעו כמה התאמות באופן מתן השירות, ואנחנו עושים את זה בשותפות עם נציגי העסקים במשק, והכול כמובן בהתאם לנוהלי הממשלה. לסיכום, העסקים הקטנים והבינוניים הם חלק בלתי נפרד מהחוסן הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל. המשרד שלנו ימשיך לדאוג שיעמדו לרשותם הכלים, הידע והמשאבים הדרושים לצמיחה, לאימוץ חדשנות, וכמובן להתמודדות עם משברים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. שאלת המשך לחבר הכנסת בליאק. השר, אנא הישאר איתנו. לאחר מכן שאלה נוספת לחברת הכנסת אורית פרקש הכהן, והשר ישיב במרוכז. בבקשה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, תודה, אדוני השר, על המענה. אני מאוד מקווה שהעסקים הקטנים, שהם הלב הפועם של הכלכלה שלנו – גם הטיפול בהם לא ייפגע וגם השכר של היועצים, שהם בעצם עומדים בחזית של הטיפול הזה. אם אנחנו כבר מדברים על ציבור גדול, ציבור בעלי העסקים העצמאיים, מה דעתך על העובדה שעדיין, לצערי – אנחנו אומנם בהפסקת אש והבוקר המשק חזר לפעילות המלאה, אבל עדיין אין מתווה סיוע לעסקים שנפגעו בתקופת המערכה באיראן? כמה זמן לדעתך זה עוד ייקח, ומה דעתך בנושא החל"ת? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת פרקש הכהן, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני השר, על המענה. אני רוצה להעלות את סוגיית המילואימניקים, ספציפית בעלי העסקים. האם לא ראוי שיהיה להם מענה ייחודי כבעלי עסקים מילואימניקים, עם תקציבים מוגדלים, לאור ההימשכות המאוד-מאוד ארוכה של המערכה? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, כבוד השר. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בנושא של הסיוע לעסקים, בחרבות ברזל היה דיון עקרוני, אני זוכר, בין המתווה שאנחנו הצענו במשרד הכלכלה למתווה האוצר. היה קצת מעניין, היו שם שתי תפיסות עולם. לשמחתי הרבה, המתווה של משרד הכלכלה והתעשייה אומץ בעקרונות. עקרונותיו אומצו. כך יצא מתווה סיוע לחרבות ברזל. לאחרונה, כמדומני אתמול, הודיע שר האוצר שהוא מאמץ את המודל של חרבות ברזל כמכלול. זה הבסיס שממנו מתחילים. לכן הוויכוחים שהיו אז, לפני ההחלטה, בעצם התייתרו. חייבים לעשות כמה תיקונים. אני דיברתי עם ראשי הארגונים מלהב, עם התאחדות התעשיינים, עם הקבלנים וכו', אז יש כמה תיקונים שנידרש לעשות, התאמות למציאות החדשה. אני מניח שהדבר הזה יגיע לוועדת הכספים בכנסת ושם יהיה הדיון, ה-fine-tuning. אבל ברמה העקרונית זה אימוץ של המודל של חרבות ברזל, ושר האוצר הודיע על זה אתמול. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זו גם הייתה ההצעה שלי מלכתחילה, ביום השני של המלחמה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> כן, נכון. רק צריך להבין שהתהליך ממילא – יש היגיון לחכות שבוע-שבועיים, להבין אם הבסיס הוא הבסיס של חרבות ברזל או לא. לשמחתי הרבה התשובה היא כן. ועכשיו בואו נראה אילו תיקונים צריכים לעשות. אז אנחנו עכשיו אוספים את האתגרים, מה למדנו מחרבות ברזל, אילו תיקונים נוספים צריכים להכניס לתוך המתווה, והדבר הזה באופן טבעי יגיע בקרוב, אני מניח, לכנסת, כך שהציבור או ציבור אנשי העסקים יודעים לקראת מה לצפות. הם יודעים לעשות את החשבונות שלהם פלוס מינוס בהתאם למה שהיה בחרבות ברזל. לגבי המילואימניקים, יש מנעד רחב מאוד של פעילות סיוע למילואימניקים, אם זה העצמאים, אם זה עסק עצמאי בבעלות מילואימניקים, בניהול מילואימניקים, או יש להם הרבה מילואימניקים. זה מנעד מאוד מאוד רחב ומאוד אכפת לכל – תודה לאל, פה אין אופוזיציה-קואליציה. למיטב הבנתי, כל נושא שעלה נידון, ובאופן – ביד רחבה המדינה מסתכלת עליו. מה שהמשרד שלנו עוד עושה, וסוכם יחד עם משרד האוצר ומשרד הביטחון, זה מערכת של מיצוי זכויות בתוך gov.il. אנחנו עובדים קשה לבנות פלטפורמה של הזכויות של מילואימניקים לא רק במשרד הכלכלה, אלא הזכויות של המילואימניקים בכל משרדי הממשלה. לעיתים, אגב, זה סיוע לבני ובנות זוג של מילואימניקים, אבל גם זה אנחנו רוצים לוודא שמתממש. והרעיון זה בעצם לעטוף את כל הפעילות של המילואימניקים ולעקוב אחרי זה, שזה אכן מתפתח. כל רעיון נוסף שיכול להגיע – אורית, אני מזמין אותך אם תרצי להציע רעיונות שאולי אנחנו לא מכירים, כי כל מה שאנחנו מכירים, באמת, הממשלה ביד רחבה הולכת ללא אופוזיציה-קואליציה לסייע למילואימניקים, ואני אשמח לקדם כל רעיון חדש שיכול לעלות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשר הכלכלה והתעשייה ולחברי הכנסת השואלים. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << נושא >> הצורך בהפעלת תוכנית חירום לפינוי קשישים בודדים ואזרחים עם מוגבלויות חמורות ללא נגישות למרחבים מוגנים << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, הצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: הצורך בהפעלת תוכנית חירום לפינוי קשישים בודדים ואזרחים עם מוגבלויות חמורות חסרי נגישות למרחבים המוגנים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת גלעד קריב, מיכל מרים וולדיגר, עפיף עבד, יצחק קרויזר ועופר כסיף. אני רק מבקש לשים לב: חלק מחברי הכנסת לא נמצאים איתנו, אולי כדאי להודיע להם, אם הם ירצו לשאת דברים. ראשון המנמקים, חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין לנו שר במליאה, אני חושב. וגם לדעתי השרה שאמורה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, רגע. אני עוצר את זה שנייה. השרה סטרוק לדעתי אמורה להשיב. ראיתי אותה קודם. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> כן, כן, היא פה, היא רק בפרסה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. אבל היא צריכה להיות נוכחת במליאה. תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני אמתין. בסדר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלום לשרה. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, גברתי השרה, בפתח הדברים אני כמובן מצטרף לדברי הניחומים לשבע המשפחות שאיבדו את הבנים היקרים והגיבורים. אבקש גם לומר משפט אחד על האתגר שאנחנו מתמודדים איתו בהקשר למערכה בעזה, אך אעשה זאת בסוף דבריי. אפתח כמובן בהשתתפות של כולנו בצער הכבד. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, שמענו בימים האחרונים שבחים רבים על ההכנה המדוקדקת של הממשלה, הקבינט ומערכת הביטחון לקראת המבצע באיראן. ואין ספק שהמבצע הזה דרש הכנות מרובות מצד כל הגורמים המעורבים, ואנחנו כמובן משבחים גם את גורמי מערכת הביטחון וגם את הדרג המדיני. אבל דומני שאם נביט באומץ למה שהתרחש בעורף הישראלי באותם 12 ימים, ניתן לומר על דרך ההכללה שבניגוד להכנה המדוקדקת של המבצע הצבאי, לא בוצעה הכנה ראויה של מערכות החוסן האזרחי והחברתי. וכמו תמיד, קבוצות האוכלוסייה שסובלות מחוסר ההכנה ומההזנחה הזאת הן בראש ובראשונה קבוצות שמתמודדות עם אתגרים מיוחדים, עם צרכים מיוחדים – קבוצות מוחלשות. ההצעה שלנו לסדר-היום עוסקת בעובדה שלממשלת ישראל לא הייתה לקראת המבצע, לא הייתה במהלך המבצע, וגם אין כרגע תוכנית מסודרת – נהלים מסודרים לפינוי של קשישים עריריים ושל אנשים בעלי צרכים מיוחדים או מגבלות ניידות קשות למרחבים מוגנים. ואני אומר את זה מתוך ידיעה, מכיוון שדיברתי עם כל מנכ"לי המשרדים הרלוונטיים. והיעדר התוכנית הממשלתית יושב על העובדה שאנחנו ממתינים כבר 20 שנה להתקנת התקנות שמחייבות הנגשה של חלק מהמקלטים הציבוריים. ולכן אני חושב שאנחנו לא יכולים לשים את הנושא הזה בצד עם סיום המערכה, ואנחנו חייבים להיכנס לפעולה ממשלתית מסודרת ומאומצת להסדרת תוכנית פינוי בתיאום עם הארגונים האזרחיים שעוסקים בתחום הנגישות ומחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות. אסור לנו להתעורר עוד פעם למציאות חירום שגורמת לכך שאנשים נהרגים ונפצעים רק מכיוון שהם קשישים ללא מעטפת משפחתית או בעלי מוגבלות קשה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. וכעת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. אם אפשר לראות אם חבר הכנסת עפיף עבד בבניין ואם הוא מעוניין – כי הוא הדובר הבא. לא. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי כנסת, אזרחי מדינת ישראל, גם אני משתתפת בצערן של שבע המשפחות ומאחלת רפואה שלמה לכל הפצועים. ובמעבר חד, תודה לחברי חבר הכנסת גלעד קריב ולכל אלה שהצטרפו להצעה לסדר-היום הדחופה הזו. מבצע עם כלביא הוא ניצחון היסטורי, משמעותי כל כך למדינה שלנו, למזרח התיכון, לעולם כולו. פירקנו את הציר האיראני, החזרנו את תוכנית הגרעין של האיראנים שנים אחורה, אם בכלל נשאר ממנה משהו. אבל, כבוד השרה, אבל, כבוד כולכם, לא ננצח באמת אם ננצח לבד. אני חוזרת, לא ננצח באמת אם ננצח לבד. הגיע הזמן לתוכנית לשעת חירום לפינוי ומיגון האוכלוסיות הפגיעות ביותר. לא מחר, לא כשיקרה אסון, היום. אני עומדת כאן היום באמת מתוך תחושת הערכה עמוקה והכרת תודה גדולה, קודם כול לבורא עולם ואחר כך לראש הממשלה, לקבינט, לכל הדרג המדיני, למערכת הביטחון, לצבא, על ההיערכות המרשימה, על התכנון המדויק ועל הביצוע המזהיר של מבצע עם כלביא. בהחלט הייתה פעולה ביטחונית ממוקדת, יעילה, מהירה ונחושה, הראויה לכל התשבחות. אבל בעוד מול איומים קיומיים ידענו להיערך, לתכנן, לבצע, לנצח, ובחסדי שמיים הצלחנו – וה"אבל" הזה הוא אבל גדול וכואב – דווקא מול ההצלחה הזו מתחדדת תחושת הכישלון בהיערכות האזרחית. כמו צל שמתארך לצד אור גדול, גם הפער הזה, בין ההיערכות, התכנון ועוצמת הפעולה הצבאית, לבין חוסר ההיערכות, היעדר התכנון, היעדר עבודת מטה בין-משרדית, המחדל בנושא הנגשת המיגון לאוכלוסיות הפגיעות ביותר, הוא כל כך כואב. קשישים בודדים, אנשים עם מוגבלות קשה – פיזית, קוגניטיבית, נפשית, חסרי ניידות, חסרי נגישות, חסרי כל יכולת להציל את עצמם, חסרי מענה – לכל אותם האנשים האלה אין מי שיעזור, גם לא מדינה. אין תוכנית לאומית מסודרת לפינוי ומיגון, אין החלטת ממשלה בעניין, אין הנחיות, אין תקציב, אין כתובת. והלב לא יכול לשאת את זה יותר. מדובר באנשים שלא בחרו להיות פגיעים, הם לא ביקשו להיות תלויים, אבל ברגע האמת, כשמופעלת אזעקה, כשנופל טיל, כשהשניות קובעות חיים ומוות הם נותרים לבד, חשופים, מסתמכים על הנס. ואסור לנו להסתמך על הנס. בלה אשכנזי, זכרה לברכה, כבר נרצחה בשל כך, ב-16 ביוני, בבת ים, בלה בת ה-90 יחד עם בעלה בן ה-100, בדירה ללא ממ"ד, שניהם סיעודיים. בעלה של בלה נעזר בהליכון, אך בלה לא יכלה ללכת בכלל. בשנים האחרונות היא סבלה גם מדמנציה, והייתה מרותקת למיטה סיעודית שניצבה בסלון. אי-אפשר היה להוריד את שניהם למקלט בכל פעם שנשמעה אזעקה, למרות שבנם היה איתם, הוא פשוט לא יכול. בלה נהרגה במקום מפגיעת טיל מאיראן ואילו בנה ובעלה נפצעו. לא ייתכן שבשנת 2025, מדינה שמצליחה לתכנן ולבצע מבצע מורכב כמו עם כלביא לא מסוגלת לבנות מנגנון אזרחי הומני שיבטיח שלא נפקיר את החלשים ביותר בזמן אמת. אני מבינה שזמני תם, אז אני רוצה לומר שכבר יש לנו כזו זכות לאנשים האלה. יש חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, סעיף 19מ(ב) קובע את הזכות הזאת – מדינת ישראל חייבת לתת להם מענה. סעיף (ג) מטיל את האחריות על משרד הביטחון, וקבע כבר לפני 20 שנה שהוא היה צריך להגיש את התוכנית הזאת, אבל שום דבר לא נעשה. סליחה, לא שום דבר – בפברואר השנה הונחו התקנות על שולחן ועדת הרווחה, אבל זה תקוע שם. אני ממש מתחננת לממשלת ישראל, אנא, החלטת ממשלה – משרד אחד שיתכלל את הכול. אנחנו חייבים את זה, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חבר הכנסת עפיף עבד – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. הדובר הבא הוא חבר הכנסת עופר כסיף, אם ירצה ויהיה כאן, כמובן. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, בראש ובראשונה אני רוצה להודות לחבר הכנסת קריב, שהעלה את הנושא. ראיתי שגם חברת הכנסת מירב כהן העלתה את הנושא הזה. כל מי שביקר ברשויות מפרוץ המלחמה נתקל בסיטואציה המאוד-לא פשוטה הזאת. מרגע שמתקבלת ההתרעה – וברוך השם הטכנולוגיה של פיקוד העורף נותנת במבצע הזה, בלחימה מול איראן, התרעה מוקדמת – נתקלים בבעיה מאוד מאוד לא פשוטה: גם האוכלוסייה המבוגרת וגם האוכלוסייה עם הצרכים המיוחדים שאין להם מרחב דירתי מוגן, אין להם ממ"ד בתוך הבניין, בעצם נאלצת להתפלל. מאוד קשה, מאוד מאתגר לקחת אותם אל תוך המקלטים, עם המדרגות. זה נכון גם לערים, גם לרשויות המקומיות. בשטח פגשתי ראשי רשויות שבאמת יצאו מגדרם, וכבר שיבחנו, וגם אדוני שיבח אותם כשדיברנו: יש ראשי רשויות שפינו באופן עצמאי את האוכלוסייה – את הגיל השלישי ואת האוכלוסייה עם הצרכים המיוחדים – לבתי ספר, ובעצם העבירו אותם ממש לגור שם, בתוך בתי הספר, כדי לתת להם את המענה, להיות בתוך המרחבים המוגנים. אבל כאן, אני חושב שבמלחמה הזאת, אם אנחנו רוצים לשפר ולמגן ולסייע לאזרחי מדינת ישראל גם בנושא המאוד-מאוד חשוב הזה – כי בסוף כאן לא מדובר רק על ממ"ד ועל הגנה פיזית, אלא על מעשה ערכי שלנו, איך מדינת ישראל מתייחסת לאוכלוסייה החלשה יותר, מה אנחנו מראים גם לדור הבא, על מה מדינת ישראל מרכזת את המאמצים שלה ומה אנחנו יכולים לעשות – אז בוודאי שצריך לקחת את הדבר הזה ולהפנות לו תשומת לב מאוד מאוד משמעותית, גם במשרד הביטחון, גם בשלטון המקומי, גם בפיקוד העורף, להקים את הצוותים. זה חלק מהדברים שאני ממשיך לשמוע וגם ממשיך לדבר עליהם – להעביר את הסמכויות, להעביר המון כוח לשלטון המקומי. בסוף ראש רשות יודע הכי טוב מה קורה אצלנו בעיר. הוא יודע איפה נמצאים אותם מבוגרים, הוא יודע איפה נמצאים אותם אלה שמחוברים לציוד, למכונות שמחייבות חשמל, ואז אפשר להעביר אותם למתקנים מוגנים, מתקנים שמחוברים לגנרטורים לשעת חירום, מתקנים שיש בהם הגנה לאותה הקבוצה. אבל הדבר הזה צריך לבוא בצורה מסודרת מהבית הזה, מממשלת ישראל – להקים צוות שידע למפות, ידע לסייע לאותה רשות. מדובר במספרים מאוד מאוד גדולים, חוצים את מאות האלפים, של אוכלוסייה שנדרשת לסיוע כדי להגיע למרחב מוגן בשעת מלחמה. לצערנו הרב, גם בימים אלה, לאחר ההכרעה המוחלטת של האויב והסרת האיום הקיומי של הגרעין האיראני, אנחנו יודעים שבכל דור ודור קם עלינו איזה מטורף, צורר אחר, שרוצה להשמיד אותנו, לכן אנחנו צריכים להיות ערוכים ומוכנים. אז אפשר להמשיך ולשבח פה את כל הגורמים – את הממשלה ואת השלטון המקומי ואת צה"ל ופיקוד העורף, אבל זה נושא שהם צריכים לקחת בשתי ידיים ולהביא את הבשורה לאוכלוסייה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קרויזר. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חברי הכנסת, אני מנצל את ההזדמנות להביע צער על כל שפיכות הדמים המתמשכת – של חיילים, הפקרת החטופים, של הפלסטינים בעזה, שממשיכים באלפים להיהרג יום-יום. מזמן הדבר הזה היה צריך להיפסק, ואפשר להפסיק אותו מייד בהסכם מיידי שיפסיק את שפיכות הדמים, שיפסיק את הכאב והשכול של שני העמים ושיוביל לפתרון לטווח ארוך, שהוא אחד בלבד: סיום הכיבוש ושלום צודק. בשבועיים האחרונים עסקנו רבות בסוגיית פערי המיגון בין מי שידם משגת למי שלא, ובהזנחה הפושעת של המקלטים הציבוריים. לפי מבקר המדינה, ליותר מ-2.5 מיליון ישראלים אין גישה נאותה למיגון, לא בבתים הפרטיים ולא במרחב הציבורי. לפי הממ"מ, שכונות שלמות חשופות לפערי מיגון חריפים. כבר שנים הכתובת הזאת על הקיר, אך הרגולטור – משרד הביטחון וראש הממשלה – לא עשו כלום. אפילו מיגון יישובי הדרום נעשה בזמנו רק בעקבות פסיקת בג"ץ נגד המדינה. מדובר בהפקרה נפשעת שפוגעת בראש ובראשונה בשכבות המוחלשות ביותר. כבר לפני שנה, ביולי 2024, העליתי במליאה הצעה דחופה לסדר-היום בנושא פערי המקלוט והמיגון, בעיקר בשכונות הוותיקות וביישובים הערביים, ובמיוחד בכפרים הלא-מוכרים בנגב, אבל לא רק – ראינו גם מה היה בטמרה – והתרעתי מפני המצב. בדיון שהתקיים בספטמבר בוועדת הפנים בעקבות ההצעה שלי, נחשף במחקר של מרכז אדוה כי הבעלות על ממ"דים בקרב שלושת העשירונים העליונים גבוהה פי שניים מהבעלות על ממ"ד של משקי הבית בשלושת העשירונים התחתונים. דרשנו בוועדה שהמדינה תכניס יד לכיס, תמפה את פערי המקלוט ותפעל לצמצמם. דבר לא נעשה. וכשהממשלה בחרה במלחמה, היו אלה אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות שנפגעו במיוחד. "יותר לא בונים מיגון, כי אין ממי להתמגן", אמר באוקטובר 2023 השר סמוטריץ', ושנה לאחר מכן מנע העברת תקציב למיגון תחנת הרכבת בשדרות בטיעון המופרך וההזוי, אני מצטט: "צבא שדורש מיגון לא מאמין בניצחון". חבר הכנסת רוטמן, שותפו לכת סוגדי המוות, החרה החזיק אחריו ואמר: "קונספציית המיגון פשטה את הרגל. לא יכולים להמשיך להתמגן, צריך לחסל". בתפיסת העולם המשיחית הקנאית הזאת, מיגון לאזרחים הוא סממן של חולשה; ביטחון הוא שם מכובס לפנטזיות כיבוש מופרעות שבהן לאיש לא נותר מרחב מיגון, תרתי משמע, זולת המנהיג העליון ולהקתו כמובן. עבור אותה כת ישראלים שנפגעים הם דבר רצוי - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כסיף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסיים. - - כמו 50 החטופים הנמקים בעזה בשל סירובם לעסקה, כי הם קורבן האדם הנדרש בפולחן האדמה והמלחמה שלה. משפט אחרון. מיגון הולם לכולם הוא הכרח. אך עד שזה ימומש נדרשת בדחיפות תוכנית חירום לפינוי קשישים ואנשים עם מוגבלות במקרה הצורך, בתקווה שלא יהיה צורך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. בשם שר הביטחון תשיב על ההצעה השרה אורית מלכה סטרוק. אני מתכבד להזמינה אל הדוכן. בבקשה, גברתי. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בפתח דבריי אני רוצה להגיד שאני מרגישה זכות גדולה לעמוד כאן ולהשיב בשם שר הביטחון שלנו, ישראל כץ. ובהזדמנות זו שיש לי הזכות הזאת, אני רוצה להביע הערכה עצומה גם לשר כץ וגם לראש הממשלה וגם לרמטכ"ל ולכל ראשי צה"ל, על ניהול המלחמה הזאת בצורה מופתית. אני ישבתי בישיבות הקבינט שבהן המבצע הזה אושר. ראיתי את היעדים, הבנתי שזו משימה מאוד מאוד קשה, מורכבת, שדורשת מקצועיות גבוהה ביותר, ועמדתם במשימה הזו באופן מופתי. אז אני קודם כול רוצה להביע תודה והערכה עצומה למי שעמד בראש המבצע הזה. עכשיו אני מקריאה בשם שר הביטחון, וכך הוא אומר: לכל אורך מבצע עם כלביא, שהסתיים אתמול בהצלחה רבה, קיבלנו הוכחה נוספת לעובדה בסיסית המובילה את אויבינו: איום הטילים על מדינת ישראל נוגע לכל אזרחי המדינה בכל מקום שבו הם נמצאים, מדרום ועד צפון, ואינו פוסח על אף מגזר, שכבת גיל או קבוצה בחברה הישראלית. בד בבד נוכחנו גם בעובדה חשובה נוספת – אילו עוצמות טמונות בחוסן הישראלי, בעורף הישראלי שיודע להתמודד נכון אל מול האיום, וכמובן בחשיבות שקיימת למיגון נכון ולמילוי אחר הנחיות פיקוד העורף, שהוכחו שוב ושוב כמצילות חיים. מטבע הדברים, כותב שר הביטחון, נוכחנו גם בפערי מיגון שקיימים, ובהם גם כאלה שנוגעים לאוכלוסיות הדורשות תשומת לב מיוחדת, כדוגמת קשישים, מוגבלים ובעלי צרכים מיוחדים. לגופה של ההצעה לסדר-היום, שאותה הגישו חברי הכנסת קריב, ביטון, וולדיגר, עבד, קרויזר, סגלוביץ' וכסיף, אני מבקש לציין: ראשית, אין ספק כי צמצום פערי המיגון ברחבי המדינה הינו תחום חשוב אשר הציל חיי אזרחים רבים כחלק מהמאמץ המלחמתי הכולל. בדיוק משום כך בשנים האחרונות קידמה ממשלת ישראל שורה של תוכניות מיגון חשובות, שאותן מוביל משרד הביטחון. מדובר בתוכניות המשפרות מאוד את מענה המיגון הן בגזרה הדרומית, כדוגמת תוכנית מיגון הערים שדרות ואשקלון, והן בגזרה הצפונית בתוכנית מגן הצפון, שהיקפה הכספי הוא מאות מיליוני שקלים. לצד זאת, חשוב לזכור ולהזכיר את מה שקובע החוק. בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית, האחריות להקמה והחזקה של מיגון פרטי כגון מקלט, ממ"ד או ממ"ק, לרבות מימונו, מוטלת על בעל הנכס, או על הרשות המקומית, במקרה שבו מדובר במוסדות ציבור. משרד הביטחון וצה"ל מהווים מנחה מקצועי ורגולטור לאומי לתחום המיגון, והמעורבות העיקרית שלהם היא במסגרת תהליך היתר הבנייה. עם זאת, ובהינתן העובדה הזו, חשוב להדגיש: משרד הביטחון באמצעות פיקוד העורף יבצע כל פרויקט מיגון לאומי בכפוף להחלטת הממשלה, ואנו כמובן מברכים על כל יוזמה שיש בה כדי לשפר את מיגונם של אזרחי ישראל, בוודאי מקרב האוכלוסיות המוחלשות הזקוקות לתשומת לב מיוחדת. עד כאן דברי שר הביטחון. עכשיו אני רוצה - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל הם לא מפנים לסעיף הנכון. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> מיכל, אני יודעת. ועכשיו אני – ברשותך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בואו ניתן לשרה לסיים, ואחר כך. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד כמה מילים משלי. ראשית, אני רוצה לברך את חניכי המכינות הקדם-צבאיות ומתנדבי ומתנדבות השירות הלאומי שהוכרזו במהלך המלחמה הזו על ידי רח"ל, רשות החירום הלאומית שלנו, ככוח אדם חיוני בדיוק לטובת הדברים האלה של עזרה לקשישים למשל ולילדים בעלי צרכים מיוחדים וכדומה, ופעלו בצורה באמת מופתית לאורך כל ימי המלחמה, ואין לי - - - << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הם פעלו עם המפונים, פועלים עם המפונים. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> נכון, הם עושים עבודה נהדרת. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הם מנקים מקלטים. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> נכון, נכון. תודה, חבר הכנסת שוסטר, שאתה מזכיר את זה. הם גם מנקים מקלטים. אני אתן דוגמה מדהימה שסיפרו לי חניכי מכינת העמק, מכינה מעורבת של דתיים וחילונים, שעסקו בניקוי מקלטים בבית שאן. התקשרו אליהם לאחר פגיעת הכטב"מ בבית שאן, אמרו להם: תקשיבו, בדיוק למקלט שאתם ניקיתם נמלטה אותה משפחה שגרה בדירה שלא נותר ממנה זכר כמעט. אני חושבת שחניכי המכינות ומתנדבי השירות הלאומי באמת הוכיחו אזרחות למופת, התגייסות ונטילת אחריות ברמה הכי גבוהה שרק אפשר, ואנחנו כולנו, אני חושבת, מצדיעים להם. זה הדבר הראשון שאני רוצה לומר בהקשר הזה. הדבר השני שאני רוצה לומר – תראו, כשרת ההתיישבות אני נוכחתי כבר ב-8 באוקטובר בשנה שעברה בפערי מיגון מטורפים שיש לנו במדינה בכל מקום, ואני חושבת באמת שהכנסת, גם הממשלה כמובן, אבל גם הכנסת, ראוי לה שהיא תשקיע מחשבה נוספת. אני לא חושבת שהמקום הוא כאן במליאה; אני כן חושבת, אדוני היושב-ראש, שבוועדות הכנסת צריכים לתת את הדעת על כך. סתם אני אתן דוגמה: ב-11 באוקטובר 2023 נסעתי ליישובי גבול הצפון ונתקלתי במציאות של פערי מיגון בלתי נתפסים בכלל, כאשר תושבי היישובים האלה היו אמורים להתפנות לכל תקופת המלחמה לבתי ספר ולמתנ"סים. הרי זה בלתי מתקבל על הדעת בכלל, ואני חושבת שצריכים לעשות איזושהי רוויזיה בכל הנושא הזה, וגם הכנסת צריכה להידרש לכך, וטוב שהיא תעשה את זה בישיבות הוועדות הרלוונטיות. זה בהחלט דבר נצרך, וגם הממשלה צריכה להידרש לזה. הדבר השלישי שאני רוצה לומר – תראו, המלחמה הזאת תפסה אותנו בין פרשת בהעלותך לפרשת קורח, כאשר באמצע יש לנו את פרשת שלח לך. בפרשת שלח לך משה רבנו שולח את המרגלים לבדוק מה יש בארץ ישראל, ובין היתר הוא אומר להם: תסתכלו על יושבי הארץ, אם הם יושבים במחנים או במבצרים. אומר רש"י: מה זה חשוב אם הם יושבים במחנים או במבצרים? תשובתו של רש"י: אם הם יושבים במבצרים, כלומר הם מבוצרים, הם ממוגנים, המשמעות היא שהם חוששים מפני מי שיבוא לכבוש אותם. לכן זה אומר שהם חלשים. אבל אם הם יושבים במחנים, בצורה פזורה, הם לא כל הזמן חוששים מי יתקוף אותם. זה אומר שהם חזקים, זה מה שמעיד על החוזק – או כמו שאומרים במילותינו שלנו, קו ההגנה לעולם ייפרץ. עכשיו, ראינו את זה במלחמה הזו, אתם יודעים שהטילים שהאיראנים ירו עלינו – יותר טילים כאלה הושמדו על הקרקע לפני שהם נורו עלינו. אני אגיד יותר מזה – בכל פעם שהם ניסו לירות עלינו, יותר איראנים נהרגו מאשר ישראלים. אנחנו מצירים ובוכים על כל אחד מהאזרחים שלנו שנפגע, אפילו אם הוא רק נשרט, ועל כל מי שביתו נהרס, ועדיין יותר איראנים נהרגו שם - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נו, אז? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> - - כי הטייסים שלנו, הגיבורים והמדויקים, ירו עליהם תוך כדי שהם מנסים לירות עלינו. זה כבר הגיע למצב שהחיילים פחדו – החיילים האיראנים פחדו לירות עלינו וברחו, כי הם ידעו שברגע שהם רק נערכים לירי הזה הם מטווחים על ידי הטייסים שלנו, ובגדול, אם מדינת ישראל רוצה להתמודד עם האויבים שלה, היא צריכה לבנות בראש ובראשונה את קו ההתקפה, וזה לא פוטר אותנו מהחובה לבנות את קו ההגנה. עכשיו אני אגיד גם, מיכל, איציק ואלון וכל מי שנמצא פה, החוויה להיות ליד אדם שהוא קשיש או שהוא מוגבל וכדומה בזמנים כאלה של אזעקות ושל נפילות טילים היא חוויה קשה. אני יכולה להגיד על בעלי. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> סליחה שאני מתערבת, אני לא מדברת פה על חוויה. יש חובה חקוקה בחוק שמדינת ישראל חוקקה לפני 20 ומשהו שנה שקבעה שמדינת ישראל חייבת למגן או לאפשר מיגון נגיש לאנשים עם מוגבלות שלא יכולים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עד עכשיו לא אישרו את התקנות. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> זו חובה שהיא פשוט לא מקיימת. עזבי רגע חמלה והכול – זו חובה חוקית שמשרד הביטחון מתחמק ממנה שוב ושוב ושוב. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני בעד, אני אמרתי קודם, חברת הכנסת וולדיגר היקרה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אז אני לא מדברת על המבצע - - - << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני בעד כל מה שאמרת, והצעתי פשוט – אני עדיין מציעה – שהמקום לדון בזה יהיה בוועדת הכנסת הרלוונטית. אני חושבת שיש ועדת משנה, אם אני לא טועה, בוועדת חוץ וביטחון, לנושא העורף, ואני חושבת ששם צריכים לקחת את הדיון, לדייק אותו, לדרוש תשובות, לדרוש עשייה ולסגור את פערי המיגון, כי זאת חובתנו גם כממשלה וגם כמחוקקים, וכך צריך לעשות. אני רק אומרת שהמקום – אני מציעה, הרי זו הצעה לסדר-יום, בסופו של דבר צריכים להחליט מה עושים איתה – אני מציעה שההחלטה תהיה לדון בזה בוועדה הרלוונטית, ושלשם השרים הרלוונטיים יביאו את התשובות ואת המענים, ואפשר יהיה לבנות את זה בצורה יותר נכונה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז יש לי, ברשות השרה, שלוש שאלות – ככל שהשרה יודעת, כי אני מכיר את השרה כמעמיקה מאוד, אבל היא בכל זאת משיבה בשם שר הביטחון. שאלה ראשונה – אולי, חברי הכנסת, אולי כדאי שתשמעו מה אני שואל, כי זה יכול להיות רלוונטי. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> מיכל, מיכל, תהיי איתנו. אנחנו מנסים לקדם, לא לדחות ולא לנפנף. הפוך, אנחנו רוצים לקדם את זה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני איתכם. צריך החלטת ממשלה, כמו שהייתה החלטה 950. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אין בעיה, אז רגע. שנייה, שנייה. חברת הכנסת וולדיגר, שנייה. שאלה ראשונה: גברתי אמרה שמשרד הביטחון הוא הרגולטור ככל שמדובר בהיתרי בנייה, מתן היתרי בנייה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני הקראתי את מה ששר הביטחון כתב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן, כן, זה מה שכתוב. השאלה הראשונה היא מה קורה עם מבנים שנבנו טרם ההחלטה הזו, האם גם בכך משרד הביטחון מטפל? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> ורבים הם. אני לא יודעת את התשובה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלה ראשונה. שאלה שנייה: חברת הכנסת וולדיגר הזכירה שיש תקנות שמונחות בוועדת הרווחה ולא מתקדמות, משום מה. האם התקנות הללו נותנות מענה למה שמעלים פה חברי הכנסת, או לא? שאלה שלישית: מה גברתי מציעה שנעשה עם ההצעה? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> ראשית אני אגיד שאין לי תשובה על שתי השאלות האלה, ולא העמקתי בהן. אני יכולה להגיד שכשפרצה המלחמה ב-7 באוקטובר פניתי לשר האוצר ואמרתי לו, תשמע, אנשים היו צריכים להתפנות לבתי ספר ולמתנ"סים, זה לא הגיוני, קודם כול תסדרו להם מקום במלונות – גם זה היה קשה, הרי קשה מאוד היה להיות במלונות, אבל לפחות היה מקום יותר נורמלי. אני רוצה להציע שיהיו דיונים על הנושאים האלה, והשרים הרלוונטיים יצטרכו לבוא לשם ולתת מענה ולדון עם חברי הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> באיזו ועדה? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לדעתי גם ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון, ועדת משנה לענייני עורף, וגם בוועדת העבודה והרווחה - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ועדת החוץ והביטחון? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> - - כפי שמיכל אמרה ובצדק. אני חושבת שעכשיו זה הזמן להפשיל שרוולים, לעסוק בצורה רצינית ולהיות אחראים כלפי העתיד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב? מקבל? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. אז נקיים הצבעה על העברת ההצעה לוועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אפשר - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. עד דקה מהצד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גברתי השרה, מכיוון שתרמת לנו דבר תורה, גם אני מבקש לענות בקצרה בדבר תורה ולהזכיר שכשאנחנו לומדים את מצוות זכר עמלק, אז אנחנו עוסקים במה שעמלק ביצע, אבל התורה אומרת לנו: "אשר קָרְךָ בדרך וַיְזַנֵּב בךָ כל הַנֶּחֱשלים אחריךָ". דהיינו התורה רומזת לנו שגם בנו יש אשם בכך שהותרנו נחשלים בסוף הדרך והפכנו אותם מטרה לטרף קל על ידי עמלק. העוצמה והחוסן של מדינת ישראל יימדדו לא רק במטוסי ה-F-15 מעל שמי טהראן, אלא גם במענה שלנו לנכים עם חוסר יכולת לצאת ממיטתם ועם קשישים עריריים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד השרה וכל החברים פה, אני רוצה רגע לומר משהו חשוב: התקנות שעוד לא תוקנו, שעומדות במשרד בוועדת הרווחה, הן חשובות, הן נכונות, אולי יפתרו, אבל זו תוכנית לטווח ארוך, מה יקרה אולי במבצע הבא. אבל היום אנחנו עדיין במלחמה. אומנם המבצע נגמר, אבל אנחנו במלחמה ועוד יכולים להגיע טילים, לכן מה אנחנו עושים היום? היום צריך החלטת ממשלה, כמו שהממשלה עשתה את החלטה 950, שדיברה על פינוי מהצפון והדרום, הכניסה יד לכיס, ומצאה פתרונות. גם היום אנחנו צריכים למצוא פתרונות לאותם 40,000 אנשים שלא יכולים – הם כמו בלה, זכרה לברכה, הם לא יכולים לזוז. אי-אפשר להעביר אותם, אין להם ממ"ד בדירה – ויש פתרונות. יש דירות שאפשר להעביר אותם, יש בתי מלון שאפשר להעביר אותם. הם פשוט נופלים בין הכיסאות ורק סומכים על הנס – ואסור לנו לסמוך על הנס. לכן להעביר לוועדה זה חשוב, אבל אני חושבת שהחלטת ממשלה למצב הנוכחי היום, כשאנחנו בשעת מלחמה, בשעת חירום – רק זה הפתרון. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. אם כן, אנחנו מקיימים הצבעה על העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת החוץ והביטחון במטרה לקדם את הנושא. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים, ואין נמנעים. אני קובע כי ההצעה התקבלה, ותועבר לוועדת החוץ והביטחון להמשך דיון. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> זמן התרעות לירי רקטות בישראל והשלכותיו על הצלת חיי אדם << הלסי >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור להצעה הבאה, גם היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: זמן התרעות לירי רקטות בישראל והשלכותיו על הצלת חיי אדם. את ההצעה הגישו – ושוב, חלקם נמצאים איתנו, חלקם לא, כדאי להעביר את המסר, מי שירצה לדבר, יוכל לבוא ולדבר – חברי הכנסת אלון שוסטר, ארז מלול, ששון ששי גואטה, משה סולומון ולימור סון הר מלך. אני מתכבד להזמין אל הדוכן את ראשון המנמקים, חבר הכנסת אלון שוסטר. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מעלה נושא שמוכר לי היטב, למעלה מ-20 שנה, כתושב וראש המועצה האזורית שער הנגב, כסגן שר הביטחון בזמנו, ואם יורשה לי – גם כמ"מ מרגמות לפני למעלה מ-40 שנה. יש אפשרות להאריך את ההתרעה על ירי תלול מסלול מטווחים קצרים, וצריך לאפשר את זה מנימוקים מוסריים, אנושיים, פשוטים – גם אם זה מאריך, מגדיל את הפוליגון, ומכניס עוד ציבור לאיום. בשנת 2024 בלבד נהרגו כ-45 אזרחים וחיילים מירי רקטות וטילים בזירה הצפונית למרות שיעור יירוט של 91%. מניתוח האירועים נראה כי מרבית הנפגעים לא הספיקו להגיע למרחב המוגן, בגלל שזמן ההתרעה היה קצר מדי, לרוב ניתנה התרעה של 15–30 שניות לפני הפגיעה. המערכות שמצויות בידינו מסוגלות לספק התרעה גדולה יותר של כ-60–90 שניות, תלוי באירוע. חשוב לציין שהטענות שאנחנו מעלים כיום מתייחסות לשיגורים מלבנון ובמקרים מסוימים גם מעזה, ולא מאיראן או מתימן. יחד עם זאת, לפי הנתונים שבידינו, של שיגורים מעזה לעוטף, כן יכולה להינתן האפשרות להודעה מוקדמת, שתשפר את סיכוי ההתמגנות גם לתושבי צמודי הגדר בעזה. הארכת זמן ההתרעה, הוספת שכבת ההודעה, אפשרית כבר היום באמצעים הקיימים – צופרים, אפליקציה, שידור סלולרי – ללא צורך בשדרוג טכנולוגי משמעותי. כולנו הכרנו את זה במהלך מבצע עם כלביא והשיגורים מתימן. ברור לכולם שבמקרים של שיגורים מעזה או לבנון אי- אפשר לתת את אותו זמן התרעה מוקדם, אבל עדיין ניתן להעניק כ-20–30 שניות נוספות שיוכלו להציל חיי אדם. זו חובתנו. על ידי הסברה טובה ותוך כמה אירועים ראינו שהציבור הישראלי יודע ללמוד מהר, והתנהג למופת. עשרות ניצלו בזכות הגעה בזמן למיגון. כמו כן, מפלס החרדה ירד משמעותית בידיעה שיש לך אפשרות להגיע בזמן למרחב מוגן. כיום הנפגעים העיקריים מההתרעה הקצרה היא הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, מחוסרי ממ"דים, מבוגרים, משפחות עם ילדים וחיילים לוחמים בשטח. ביישובי ספר ההתרעה כיום עומדת על טווח זמן מיידי או 15 עד 30 שניות. עם הודעה מוקדמת ניתן להגיע במקרים רבים מאוד, 40 שניות ואפילו דקה וחצי. בחיפה לדוגמה ההתרעה כיום היא דקה – הודעה מוקדמת תוכל לאפשר דקה עד שתיים וחצי דקות; במרכז ההתרעה היא דקה וחצי, והודעה מוקדמת תוכל להוסיף כמה דקות בודדות אבל חיוניות. כמובן חשוב לוודא שהשיטה לא תיצור בלבול, ועל כן אפשר וצריך להפעיל את ההתרעה המקדימה באופן מושכל, מדורג ובליווי הסברה. מה שלמדנו מהחזית האיראנית ניתן ליישם גם כאן. אין ספק שזה חיוני. למען השקיפות, בתאריך 17 בפברואר – אני מסיים – התקיים דיון בוועדת המשנה לענייני עורף של ועדת חוץ וביטחון, אך הדבר לא הוביל לשינוי מדיניות ההתרעה עבור ירי תמ"ס מלבנון ועזה. לכן אנחנו מעלים כעת את הנושא שוב. זה נושא חיוני, ואני מבקש להעביר אותו לדיון בוועדת החוץ והביטחון ולבחון יישום מיידי של הודעות מוקדמות עבור ירי תלול מסלול מגבול לבנון ועזה לטובת חיזוק החוסן הלאומי והצלת חיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת שוסטר. הדובר הבא הוא חבר הכנסת ארז מלול – איתנו? לא איתנו; חבר הכנסת ששון ששי גואטה – אינו נוכח. חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אפתח את דבריי בהשתתפות בצער עמוק על נפילתם של שבעה מגיבורי ישראל, שנפלו בקרב ההגנה על המולדת ברצועת עזה. כל אחד מהם הוא סיפור, עולם ומלואו. את אחת המשפחות אני מכיר מאשקלון. אני משתתף בצער המשפחות, מחזק אותן, ואומר להן שבזכות יקיריהן אנחנו יכולים להמשיך להתקיים כאן על אדמת הקודש בארץ ישראל. לצערנו, הבקשה הזאת או הציפייה הזאת לוקחת מאיתנו לא מעט מהאנשים החשובים לנו. מאידך, אני רוצה לברך את ממשלת ישראל, את כוחות הביטחון, על ההישג העצום במבצע עם כלביא למול האיום הקיומי, ראש התמנון איראן. ההישג הזה הוא בלתי רגיל. לעיתים חלק מאזרחינו אומרים, למה הפסקנו באמצע, כי יש עוד הרבה עבודה – אני רוצה להגיד שהמבצע הזה השיג את כל מטרותיו, ויותר מזה – הסרנו את האיום הקיומי על מדינתנו, הסרנו את האיום הבליסטי על מדינתנו, עשינו כל כך הרבה, שזה דבר בלתי רגיל וחשוב. אז תודה על כך – תודה לקדוש ברוך הוא, ותודה לכל הפועלים. ועכשיו לנושא בנקודות. אני אמשיך את דבריו של חברי חבר הכנסת אלון שוסטר, והוא העיר את תשומת ליבי לעניין הזה. חשיבות נושא ההתרעה ברורה לכל אחד מאיתנו. ככל שההתרעה תהיה גדולה יותר, ההתארגנות וההיערכות תהיינה גדולות יותר, וככה נציל חיים. ראינו את זה באופן ברור בימים האחרונים. הנושא הזה מאפשר בעיקר, בעיקר לאוכלוסיות המוחלשות או לאוכלוסיות עם מוגבלות כזו או אחרת להגיע מהר יותר למרחב המוגן. דקה וחצי או חצי דקה או שתי דקות הן פחות מעשר דקות או חמש דקות שאפשר לקבל בהתרעה, וראינו כמה זה מציל חיים. ברור עוד דבר, אדוני היושב-ראש – ברור שככל שנגדיל את זמן ההתרעה, נרחיב את הפוליגון של ההתרעה, כלומר ככל שאני מקטין את זמן ההתרעה, אני מדייק יותר היכן יפגע אותו טיל, וככל שאני מקטין, מגדיל את זמן ההתרעה, זה אומר שהפוליגון שלי רחב יותר, ולכן אני מכניס הרבה יותר אנשים לאיזשהו סטרס של היערכות וכן הלאה. לכן אני מניח, אני רוצה להאמין, שהקטנת הפוליגון – אני הייתי מג"ד בפיקוד העורף, ועבדנו על זה שהפוליגון יקטן – שהפוליגון יהיה כמה שיותר צר וכמה שפחות זמן, זה מאפשר לנו להמשיך את רציפות התפקוד במשק. אבל אנחנו מבינים שפגיעות כאלה הן הרסניות, ואנחנו מבינים שלא מעט אנשים לא מצליחים להגיע, הם בחרדות – כדי להגיע למרחב המוגן. ואז יש לנו פה דילמה בין היכולת שלי לייצר רציפות עם מרחב התרעה נמוך אבל עם פוליגון קצר, קטן יותר, למול הרחבת הפוליגון, מרחב ההתרעה, כמות או שטח המקום, כשאתה נמצא כרגע באיום או באיזושהי היערכות להתגוננות, לבין היכולת שלי כרגע להתריע ליותר אנשים. אני רוצה לבקש: אחרי ששקלתי את זה הרבה מאוד ודיברתי עם הרבה מאנשי פיקוד העורף ואנשי מקצוע בתחום ההתרעה, אנחנו מבינים את הדילמה ואנחנו חושבים שהצר איננו שווה בנזק המלך; אנחנו חושבים שהגדלת זמן ההתרעה שווה יותר בחיי אדם מאשר הרציפות התפקודית. ואנחנו יודעים להגיד היום שאפשר שההתרעה תהיה שתי דקות וחצי ושלוש דקות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לסיים. ולכן אנחנו חושבים – ואני מצטרף כאן לאלון שוסטר – אנחנו חושבים שהדבר הזה שווה בדיקה יותר מעמיקה, אנחנו מבקשים שהנושא הזה יידון בדחיפות בוועדת חוץ וביטחון, אנחנו מבקשים שההתרעה תגדל ככל האפשר גם באמצעים טכנולוגיים ודיגיטליים וגם על ידי זה שאנחנו מרחיבים את הפוליגון. תודה רבה, ובעזרת השם, שנמשיך להציל חיי אדם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך – גם היא לא איתנו, נכון? לא. אם כן, אני מתכבד להזמין את כבוד השרה אורית סטרוק להשיב שוב בשם שר הביטחון, בבקשה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כפי שאמרתי, אני אקריא את דברי שר הביטחון. אפתח ואומר שאני גם מסכימה עם חברי הכנסת שהעלו את הנושא, אבל אני מבקשת שתשימו לב, גם אלון, גם משה – תשימו לב למה ששר הביטחון כותב כאן. אני לא מכירה את הדברים, אבל שימו לב מה הוא אומר. אז כך משיב שר הביטחון: אין ספק שאחד הגופים אשר הפעילות שלהם גם במלחמת חרבות ברזל וגם במבצע עם כלביא ראויה למלוא התודה וההערכה של כולנו, הוא פיקוד העורף, וכמובן, מערך ההתרעה אשר פועל תחת אחריותו. מערך ההתרעה, שמהווה עוגן מרכזי בפעילות פיקוד העורף, הוא מורכב מאוד ברמה הטכנולוגית, ייחודי ברמתו בעולם, ויש לו חשיבות קריטית במאמץ להצלת חיים. הפעלת המערך מבוססת על שיתוף פעולה עם חיל האוויר, האחראי על עיבוד המידע ממערכות שונות לגילוי איומים תלולי מסלול ואיומים אוויריים ועל העברת המידע למערך הפצת ההתרעה. פיקוד העורף הוא שאחראי על הפצת ההתרעה עצמה, וזאת באמצעות מגוון אמצעי הפצה שמטרתם להניע את האזרח לביצוע פעולת התגוננות בזמן ההתרעה. מאז בוקר 7 באוקטובר – כותב שר הביטחון – פועל מערך ההתרעה באופן חסר תקדים מול היקף איומים גדול שכמותו לא ידענו מאז קום המדינה, ובמרכזו עשרות אלפי פריטי תמ"ס, שחלקם אף גרמו, לצערנו, למותם של אזרחים. במהלך מבצע עם כלביא, שהגיע אתמול לסיומו המוצלח עם הישגים רבים ומרשימים, נוכחנו גם בשיפורים המשמעותיים ביכולת ערוץ ההתרעה. לכל אורך המבצע פיקוד העורף סיפק הנחיה מקדימה עוד לפני השמעת האזעקה עצמה, וכך הוארך משך הזמן שניתן לאזרחים להתארגן ולהגיע למרחב המוגן הקרוב והנגיש ביותר. באשר להצעה לסדר-היום, המבקשת שורה ארוכה, נתונים ופרטים הנוגעים לסוגיית זמן ההתרעה על ידי רקטות, אני מבקש להבהיר – ראשית, תהליך הסקת המסקנות והפקת הלקחים הוא אבן יסוד בפעילותו של פיקוד העורף בכלל ושל מערך ההתרעה בפרט מתוך שאיפה ללמוד מכל מקרה שבו אירעה תקלה, להטמיע את המסקנות ולהשתפר. לצד זאת, חשוב לזכור כי מדובר במהלך המבוסס על חקר ביצועים מקיף ועמוק ועל בחינת השיקולים המקצועיים והמבצעיים הרלוונטיים. עכשיו מגיע פה המשפט העיקרי, אז תקשיבו בבקשה, חבר הכנסת שוסטר וחבר הכנסת סולומון. כותב שר הביטחון כך: מכיוון שמדובר בסוגיות מסווגות ורגישות ובשיקולים אשר כבר נומקו על ידי פיקוד העורף בוועדת המשנה לענייני עורף, נוכל להביא התייחסות מקצועית מפורטת לשאלות שעלו במסגרת דיון מסווג בוועדה, ולא כאן במליאת הכנסת. אני רוצה להציע – ויש לי ניסיון מזה בעברי כחברה בוועדת החוץ והביטחון – שגם אם אתם לא חברים בוועדת המשנה הזו, עקב היותכם מציעי ההצעה אתם יכולים להיכנס לדיון המסווג בנושא הזה ולהשתתף בו. נראה לי שלשניכם יש מה לתרום. אדוני היושב-ראש, אני מציעה גם שכך אכן ייעשה, כי הדיון הוא דיון חשוב ומציל חיים. פה אני מוסיפה מעצמי – אנחנו הרי יודעים שלצערנו הרב, יש אנשים שנפגעו ואפילו נפגעו קשה רק בגלל שהם מיהרו מדי – מיהרו מדי, הם מיהרו מאוד – לרוץ למחסה, ועצם הריצה המהירה הזו פגעה בהם. אני חושבת ששניכם יכולים מאוד לתרום, ואני חושבת שכך אפשר שייעשה. שר הביטחון מבקש לסיים את דבריו בהבעת הערכה לאזרחי ישראל בתום 12 ימים של מערכה מורכבת ומאתגרת על עמידה איתנה ומרשימה של העורף הישראלי, אשר הייתה לה משמעות רבה ביכולת להוביל מבצע מוצלח ומורכב כל כך, כשם שהיה מבצע עם כלביא. אני מבקשת להצטרף להבעת ההערכה של שר הביטחון. אני חושבת שהמלחמה הזו – המבצע הזה של עם כלביא, התנהל בשתי חזיתות – בחזית החזית ובחזית העורף במקביל. בחזית העורף אני חושבת שההתנהגות של אזרחי ישראל הייתה מופתית. אני רוצה להשתמש בבמה הזו כדי לשבח מאוד גם את ראשי הערים, שפעלו בצורה אחראית, מקצועית ואכפתית, ובאמת בכל מקום שנפלו טילים, ראשי הערים נתנו עבודה מדהימה. יצא לי במקרה לשבת בהערכת מצב בעיריית ראשון לציון – ראיתי את ראש העיר של ראשון לציון עם כל הצוות שלו עושים עבודה באמת לעילא ולעילא. אני רוצה גם להגיד תודה גדולה לריבונו של עולם. באמת, אני אומרת לכם, אני משתפת אתכם, כשישבנו לאשר את המבצע הזה, הצפי לנפגעים בעורף היה הרבה הרבה יותר גדול. ובאמת גם בזכות הפעולה המופתית של צה"ל שם וגם בזכות הפעולה המופתית של כל האזרחים פה וראשי הערים ופיקוד העורף אבל גם בזכות הרבה הרבה חסדי שמיים – זכינו שלמרות שכואב לנו על כל אדם שנפגע, בסך הכול כמות הנפגעים לא הייתה גדולה. כמו שאתם יודעים, אנחנו בישיבת הקבינט ההיא סיימנו ספר תהילים להצלחת המבצע. אני רוצה לקרוא ארבעה פסוקים מפרק תהילים של היום הזה, הרי ספר התהילים מחולק לימים לפי החודש, ואני נוהגת להגיד בכל יום את הפרקים של אותו יום. אז היום הזה, ערב ראש חודש, בעזרת השם, שנזכה כולנו שיהיה לנו חודש טוב ומבורך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> פרק קמ"ד מתחיל בפסוקים: "לדוד ברוך ה' צורי המלמד ידַי לקרב, אצבעותי למלחמה, חסדי וּמצודתי משגבִּי וּמְפַלְטִי לי מָגִנִּי ובו חסיתי, הרודד עמי תחתָּי"; מסתיים בפסוקים: "אלופינו מסֻבָּלִים אין פרץ ואין יוצאת, ואין צווחה ברחֹבֹתינו, אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו". הקדוש ברוך הוא היה עימנו, עם כל חיילינו ועם אזרחינו. היה עימנו לאורך כל המבצע הזה, שדרש מקצועיות גבוהה, אומץ מיוחד, אחדות מיוחדת. הקדוש ברוך הוא היה בעזרנו, ואני חושבת שבשם כולכם אני רוצה להביע תודה גדולה להשם יתברך על הסייעתא דשמיא המיוחדת של המבצע הזה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשרה סטרוק. חבר הכנסת שוסטר מקבל את ההצעה להעביר להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון? מקבל. אם כך, נקיים הצבעה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה תלוי ביושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. אני כמובן ממליץ לאפשר לחבר הכנסת שוסטר ולחבר הכנסת סולומון להשתתף בדיון. אנחנו מצביעים. אנחנו מצביעים על העברת ההצעה הדחופה לסדר-היום להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי ההצעה התקבלה ותועבר להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון. << נושא >> מסמכים שהונחו על סדר-היום << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1874; דברי הכנסת, חוב' ל', ישיבה 298; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי, בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, להציג את הצעת החוק, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קפוא פה ממש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נהדר, תמשיכו כך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש קרע באופוזיציה בשאלה הזאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין שום קרע. הוא צעיר, שיתאפק. << דובר >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, לגבי מיזוג האוויר, מירב, נעשה פשרה שבעוד עשר דקות, רבע שעה, נשנה את הטמפרטורה. תודה רבה. ראשית, כמובן, גם אני רוצה להשתתף בצערן, בצערנו, של המשפחות ששכלו את ילדיהן, חיילינו, שנפלו בקרב. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> לא בקרב. לא היה קרב. למה בקרב? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נפלו בלחימה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> נפלו בלחימה בעזה. הקדוש ברוך הוא ייקום דמם - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> - - ובעזרת השם נאמר לצרותינו די ונשמע רק בשורות טובות. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4) התשפ"ה–2025, שיזמה הממשלה. ברחבי מדינת ישראל פזורות עשרות אלפי מצלמות נייחות, שהותקנו בעיקר לצורכי אבטחה על ידי רשויות, חברות ואנשים פרטיים. בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר והפעולות הצבאיות שננקטות בעקבותיה, עלה חשש ממשי שגורמי אויב יחדרו לאותן מצלמות וישתמשו בהן לשם קבלת מידע מודיעיני, שיסייע להם לפגוע בפעילות צה"ל ובביטחון המדינה. משכך, התקינה הממשלה תקנות שעת חירום שהסמיכו את צה"ל ואת שב"כ לבצע פעולות בחומר מחשב הנמצא במחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת, במטרה לסכל או למנוע גישה למידע המופק במצלמה. לאחר מכן הוחלפו תקנות שעת החירום בחקיקה ראשית של הכנסת, שתוקפה הוארך מאז פעמיים. הצעת החוק המונחת לפניכם מבקשת להאריך את הוראת השעה בשישה חודשים נוספים, עד ליום 31 בדצמבר 2025. במהלך החודשים האחרונים, וכחלק מחובת הדיווח של גורמי הביטחון המעוגנת בהוראת השעה, קיבלה ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דיווחים עיתיים מגורמי הביטחון על ההסדר הקיים. בין היתר קיבלה הוועדה דיווחים על מספר העובדים והחיילים המוסמכים לעסוק בפעילות, תפקידם, סוגי הפעולות העיקריות שביצעו לפי החוק ומספר האירועים המיוחדים או התקלות שאירעו בעת הפעלת הסמכויות לפי החוק. הוועדה הייתה ערה לחששות שמעוררים ההסדרים המוצעים בהצעת החוק ביחס לפגיעות האפשריות בפרטיות או בזכות הקניין של בעלי המצלמות. בחלקו החסוי של הדיון נשמעו הסברים מפורטים על האמצעים שננקטים במסגרת ההסמכה, על הסכנה הגלומה והמתמשכת לביטחון המדינה בשימוש של האויב באותן מצלמות וכן הסבר על הדיווחים שהועברו לוועדה באופן חודשי. מההסברים המפורטים שוכנעה הוועדה כי יש חשיבות רבה בהארכת ההסדר הקיים ובהמשך פעילות צה"ל ושב"כ בתחום. יצוין כי הצעת החוק כוללת מנגנוני בקרה, ובהם קביעת עקרונות המחייבים את נקיטת האמצעים שפגיעתם הפחותה ביותר ולתקופות הזמן הקצרות ביותר הנדרשות בנסיבות העניין, הוראות בדבר השבת המצב לקדמותו, חובות תיעוד הפעולות, איסור על שימוש או שמירה של מידע, ובכלל זה ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם, וכן חובות המשך דיווח עיתיות לוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון. בנוסף, השימוש בסמכויות כפי שמוצע בהצעת החוק יכול להיות רק בקשר לפעולות הצבאיות שננקטות מאז החליט עליהן הקבינט בעקבות 7 באוקטובר. כאמור, חבריי ואני השתכנענו בחיוניות ההסדר המוצע ובכך שהפגיעה האפשרית באזרחים עודנה מזערית ביותר וקבועים בה מנגנוני בקרה מספקים. ההסדר ממוקד מאוד וקבוע כהוראת שעה עד סוף דצמבר 2025. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אני רוצה להודות לישוב-ראש הוועדה חבר הכנסת יולי אדלשטיין, וכמובן להנהלת הוועדה בראשות אסף פרידמן, ללשכה המשפטית, עו"ד עדן בן הרוש, וכמובן ליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל שור. תודה רבה לכם. אני מבקש להצביע בעד, וכמובן לדחות את ההסתייגויות או למשוך אותן, שזה דבר יותר יעיל היום. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כאמור הוגשו הסתייגויות להצעת החוק, של קבוצת יש עתיד. מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מכיוון שיש לנו שני סבבים בסך הכול, אם אתה יכול לתת לוולדי לפניי, ואני אעלה אחריו. רק להחליף בינינו. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להשתתף בצערן של משפחות 11 הנרצחים וההרוגים אתמול ולאחל החלמה מהירה לפצועים. היו לנו 12 ימים של גאווה עצומה על הישגים בשדה הקרב וגבורת העורף, אבל המדינה הזאת, אדוני היושב-ראש, המדינה שלנו ממשיכה לכאוב ולדמם. ישראל סופרת כבר 20 נופלים מתחילת החודש ברצועת עזה, והגיע הזמן לשאול: עד מתי? אנחנו חייבים לסיים את המלחמה הזאת, להחזיר את כל החטופים ולהתחיל לבנות ביחד את ישראל החדשה. אנו חייבים להחזיר לסט הערכים ממשלת ישראל את ערך חיי האדם. אמש, לקראת חצות, בשעות שבהן ראש הממשלה כבר יודע על התקרית הקשה ברצועה, הוא לא אמור לשאת נאום חגיגי או ראוותני לאומה. מצופה מראש הממשלה לצאת לציבור דווקא עכשיו, דווקא הבוקר, להרכין את הראש ולבקש סליחה. זה כל כך מתבקש וכל כך אנושי. כמובן זאת ציפייה נאיבית, כי ראש הממשלה שלנו – ראש ממשלת ההצלחות בלבד. אגב, אתמול ראש הממשלה בנאום שלו אמר שהוא מתכוון להביא את כלכלת ישראל לשיאים חדשים, וזה כבר קורה. האומנם? שימו לב לעובדות – ואני מדבר על עובדות בלבד: הגירעון הרשמי בתקציב 2025 עומד כרגע על 4.9%, 102 מיליארדי שקלים. עכשיו, לנתון הזה, שהוא נתון רשמי אבל לא נכון, יש להוסיף כמה דברים: 20 מיליארד שקל חריגה מתקציב הביטחון מתחילת השנה; 15 מיליארד שקלים – לפחות – עלות המערכה באיראן; כ-10 מיליארד שקלים – לפחות – היקף התביעות לקרן מס רכוש בגין ירי הטילים. כלומר, אני רוצה לומר שהגירעון הצפוי בשנת 2025 יעמוד, שימו לב, על 147 מיליארד שקלים לפחות, שזה 7.3%. 7.3% – הערכה לגמרי שמרנית. עכשיו, מנגד יש לנו 33 שרים וחמישה סגנים, וכספים קואליציוניים ביד רחבה, שמתחילת המלחמה שקל לא קוצץ בכספים הקואליציוניים, ועשרות אלפי חרדים שלא עובדים ולא מתגייסים, וניסיונות הממשלה לקדם את חוק ההשתמטות. זה בלתי מתקבל על הדעת, ודאי בעת מלחמה, ודאי בעת המלחמה, ודאי במצב התקציבי של מדינת ישראל. ראש הממשלה מדבר על שיאים חדשים – בינתיים אנו מגיעים לשיאים שליליים גם בגירעון וגם בצמיחה, וזו שנה שלישית ברציפות. המדיניות הכלכלית הכושלת הזאת חייבת להשתנות ב-180 מעלות, לא פחות. וברור לגמרי שבממשלה הזאת, בממשלת נתניהו-סמוטריץ', זה לא יכול לקרות. אנחנו חייבים להתחיל מחדש, לבנות מחדש את ישראל יהודית, דמוקרטית, ליברלית, חזקה וצודקת. ישראל שמאירה פנים לכל אזרח. להתחיל מחדש ביחד עם ממשלה חדשה. זה צו השעה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, לפני הכול, לפני הכול, הכי חשוב לאחל ניחומים למשפחות, לבנות הזוג, לחברים, למכרים של שבעת הלוחמים שנהרגו אתמול ברצועת עזה בח'אן יונס – אלון דוידוב, מתן שי ישינובסקי, רונאל בן-משה, רונן שפירו, מעיין ברוך פרלשטיין, ניב רדיע, שחר מנואב. אני רוצה להזכיר שמתחילת החודש נפלו 20 לוחמים ברצועת עזה, ואני לא מצליחה להבין עד מתי. עד מתי נמשיך לקבור את הלוחמים שלנו? לא אני צעקתי לפני דקה, כשאמרו פה "נפל בקרב" – חבר הכנסת עמית הלוי אמר שהוא לא נפל בקרב. החיילים האלה מזכירים לי את הימים ששירתי בגולני בשנות התשעים בלבנון. החיילים היו נהרגים כל שבוע, או ממטענים – אני זוכרת את היום שהייתי קצינת חינוך של חטיבת גולני, ונשרפו לנו חמישה חיילים באסון הסלוקי. נשרפו. נשרפו, כי צה"ל ירה – אתה מכיר את זה? והאש כילתה את השדות, כשגם ככה היה קיץ, בשטח 100. הייתי שם עם המח"ט שלי ארז גרשטיין, זיכרונו לברכה, והייתי לידו כשקיבלנו את הבשורה הקשה – חמישה חיילים נשרפו בסלוקי. היום פתאום חשבתי על זה. חייבים להפסיק את המלחמה ולהוציא את החטופים – קודם כול 50 חטופים, לתת נחמה קצת לעם – ולהוציא את החיילים משם. אוי ואבוי אם נעבור לימים של לבנון, של שנים של מוות, שבסוף הסתיים בהסדר ובהסכם. למה אפשר לעשות הסכם עם איראן, מדינה שעדיין – למרות הפגיעה הקשה, וטוב שכך – עדיין שומרת על היכולות הצבאיות שלה? שומרת. למה אפשר לעשות הסכם עם חיזבאללה ולבנון, שעדיין שומר על היכולות? שומר. למה אי-אפשר לעשות את זה בעזה, עם ארגון מוכה, שכל ההנהגה שלו, תודה לאל, נפטרנו ממנה? כל ההנהגה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש לנו חטופים שם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל ההנהגה הבכירה של חמאס בגיהינום. עזה מופצצת, מרוסקת. היום אמר כתב צבאי – לא אני – כתב צבאי, דורון קדוש, שלוחמים מספרים לו שהם לא ראו מחבלים כבר ימים. שבועות לא רואים מחבלים בכלל. קוראים לזה מבצע להריסת תשתיות. כל מה שהם עושים – הורסים בניינים. מה עושים שם? למה? תעשה עסקה, תוציא את החיילים, תחסל את חמאס. אתה יכול להסכים עם חיזבאללה ואתה לא יכול לשים מדינות שישלטו ברצועת עזה – אמירתים, מצרים? חסר? איך הגענו למצב הזה שכל יום נופלים לנו לוחמים? ועל מה? על מה? כואב לי הלב, כי היום בבוקר חשבתי על הסלוקי, כי שמעתי שלא רק שהם נשרפו שם בתוך הנמ"ר, אי-אפשר היה לכבות עם חול את השרפה, אז גררו אותם לארץ עם כבאית. מה צריך לעשות כדי שתתעוררו ותסיימו את המלחמה הזאת? גפני היום אמר בוועדת הכספים שהוא צריך את טראמפ – לא, גפני, לא צריך את טראמפ, צריך ראש ממשלה שיתעלם לרגע מגורמים משיחים הזויים – חסרי מנדטים, יש לומר – ושייקח את רצון העם, כי יותר מ-70% מהעם לא רוצים את המלחמה. הם לא רוצים, הם רוצים להפסיק את המלחמה ולהחזיר את החטופים. תנו לנו את זה. זו מנהיגות. 20 חיילים נפלו בחודש – 20 חיילים. בכל בית שאתה נכנס אין יותר ניצוץ בעיניים של האימהות. אין ניצוץ. כבה הניצוץ. כבה הניצוץ אצל בת הזוג, אצל החברים, אצל המכרים. היום ראיתי שאבי הרוש, חבר שלי, שהבן שלו, ריף הרוש, נפל במלחמת חרבות ברזל – ראית מה אבי הרוש כתב? שהחבר מהמכינה הצטרף אליו. למה? עוד משפחה. עוד אסון. תפסיקו את זה, תחזירו את החטופים. שמעתי שטראמפ נתן בשורה – שוב, כולנו צריכים לשאת עיניים לטראמפ שיסיים את המלחמה הזאת, יחזיר את החטופים ויחזיר את החיילים שלנו הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, יש לנו סעיף נוסף. צריך לקרוא? צריך שמישהו ידבר? אותה רשימה לסעיף נוסף. את רוצה למשוך? את רוצה שמישהו ידבר? עכשיו זה הבא. סיימתי עם הראשון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל נאור לא דיבר. איך יכול להיות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני קראתי לו, הוא לא רוצה. הוא ויתר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חשבתי שאתם על סעיף א'. סיימת על סעיף א', עכשיו ב'? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סיימנו. כן. אז השאלה היא אם לקרוא את כולם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. קודם כול אתה לא צריך לקרוא את כולם, אני אחסוך לך. לעבודה יש בקשות רשות דיבור? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, כרגע הסתייגויות. יש לנו רשות דיבור מכמה מפלגות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז עכשיו אני מוותרת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מוותרת, אוקיי. אז נאור שירי גם לא? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מירב, בחוק בשני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בחוק הזה יש בקשות רשות דיבור למפלגת העבודה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, אני אעבור. אבל הסתייגויות סיימנו? אוקיי. אם כך, הסתיימו ההסתייגויות. אנחנו עוברים לבקשות רשות דיבור. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. אני פשוט אקרא לפי הסדר. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי, חברות הכנסת, גברתי השרה, צפיתי אתמול בהצהרת ראש הממשלה נתניהו. סביר להניח שבשעה שהוא נשא את ההצהרה הוא כבר ידע - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ידע. ידע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - שאנחנו נתעורר הבוקר לבשורת האיוב על נפילתם של שבעת הבנים באירוע הפומה בחאן יונס. לא צפיתי ממנו בוודאי שיגלה פרט מסוים, אבל בדיעבד, כשאני חושב על היהירות, על הזחיחות שלו בהצהרה הזו, אני שואל את עצמי אם ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו מבין את מחיר הדמים הנורא שאנחנו משלמים כרגע בשל התארכות המערכה בעזה. האם הוא מבין מה קורה כאן כאשר הוא גורר את המלחמה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל? גורר אותה מטעמים פוליטיים, וצריך לומר את הדברים כהווייתם – גורר אותה מתוך כניעה לגורמי הקיצון שאיתם הוא בנה את הממשלה הזו, הממשלה הקיצונית ביותר, הקנאית ביותר בתולדות מדינת ישראל. מה עוד צריך לקרות כדי שהממשלה הזו תבין שאת המערכה בעזה צריך לסיים? למען החטופים, למען חיילי צה"ל הצעירים והגיבורים, וכן, גם לנוכח האסון ההומניטרי בעזה, שהוא חסר תקדים. למען העתיד של כולנו. עד הרגע הזה, אחרי 627 ימים, נתניהו לא מתייצב מול החברה הישראלית ואומר לנו מה התוכנית שלו, חוץ מסיסמאות הניצחון המוחלט שמוטבעות על כובע המצחייה שלו ושל השופרות בערוץ 14. סיסמאות. סיסמאות שבגינן ובשמן נשלחים טובי בנינו אל הבוץ העזתי, שכפי שכבר נאמר כאן, מזכיר את הבוץ הלבנוני. עם ראש הנחש, עם חמינאי, הוא חתם על הסכם הפסקת אש; עם החיזבאללה הוא חתם על הסכם להפסקת אש. שם לא היה צריך ניצחון מוחלט. שם לא היה צריך להגיע לאחרון המחבלים של החיזבאללה. 12 ימים נמשכה המערכה מול ראש הנחש, מול האויב, אבל בעזה – ניצחון מוחלט. ניצחון מוחלט שמה דמותו? ספר לנו, נתניהו, מה דמותו מעבר לסיסמאות העלובות שלך? מה דמותו של אותו ניצחון מוחלט? שליטה על 2.3 מיליון פלסטינים? השמדת כל בית ברצועת עזה? מה דמותו של הניצחון המוחלט, ואיזה מחיר דמים נשלם בדרך לאותו ניצחון שלא נשיג? בפני מדינת ישראל ניצבת הזדמנות היסטורית. לא, אחרי שנופלים שבעה בנים, חבר הכנסת פוגל, לא נוריד את עוצמת הצעקות שלנו, כי הממשלה שלכם והקואליציה שלכם מובילה אותנו מאסון לאסון. לא נשתוק, נצעק, כי אתם מוליכים בכחש את הציבור הישראלי – חותמים על הסכמים עם האייתוללה, אבל לא מסוגלים להגיע להסדר אזורי בהשתתפות מצרים, ירדן, סעודיה, האמירויות. וכן, גם הרשות הפלסטינית, שאיתם אתם עושים תיאום ביטחוני על מה שקורה ברמאללה, בית לחם, שכם, אבל חס וחלילה שנדבר בהם ביחס לעזה. אתם משקרים לנו. אתם שקרנים. ממשלה של שקרנים וקנאים, שמובילה אותנו למחיר דמים בלתי נתפס. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> וחלק גדול – ואני אסיים בזה – חלק גדול מחברי הקואליציה יודעים זאת, כפי ששמענו היום את יו"ר ועדת הכספים גפני. אבל כנראה שהכספים לסקטור יותר חשובים מחיי החיילים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תעצרו את המלחמה בעזה, תצילו את החטופים, תצילו את חיילי צה"ל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. תם הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תצילו אותנו מהאסון הזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. אותו ראש ממשלה שאתה מגדף הוביל להישג חסר תקדים להסרת האיום על מדינת ישראל ב-12 ימים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אותו ראש ממשלה משקר לחברה הישראלית. אותו ראש ממשלה הוביל אותנו ל-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ראוי, ראוי היה – אני מעריך אותך – ראוי היה להגיד אחרת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אותו ראש ממשלה לא ראוי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אותו ראש ממשלה הביא להישג חסר תקדים להסרת האיום על מדינת ישראל. חבל. חבל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ול-7 באוקטובר הוא הוביל אותנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני בדרך כלל לא מגיב. אני בדרך כלל לא מגיב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ול-7 באוקטובר הוא הוביל אותנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל זה לא - - - << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> נראה לי – לשמור על התפקיד שלך כיו"ר הכנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה להשתתף בצער משפחות הנופלים: סמל רונן שפירו, סגן מתן שי ישינובסקי, סמ"ר רונאל בן-משה, סמ"ר ניב רדיע, סמ"ר אלון דוידוב, סמל שחר מנואב, סמל מעיין ברוך פרלשטיין, שנוספו לרשימה ארוכה, ארוכה מדי, של חללים במערכה הזו. זו מערכה שנפתחה ב-7 באוקטובר, ומאז אנו קברנו קרוב ל-900 חללים וקרוב ל-1,000 אזרחים, שנרצחו ב-7 באוקטובר ובכל פעולות האיבה מאז. ולרשימת החללים האין-סופית הזו הצטרפו גם אתמול רב"ט איתן זקס, אימו מיכל זקס, נועה בוגוסלבסקי ונעמי שאנן – ארבעתם נהרגו מפגיעת הטיל בבאר שבע. 1,000, קרוב ל-1,000 אזרחים. מישהו יכול לדמיין את המספר המפלצתי הזה? זה לא בוקר קשה ביום שבו נופלים שבעה חיילים, זוהי תקופה מזעזעת ומפלצתית, אלה ימים קשים. לא בוקר קשה. והחטופים, המספר שצריך להיות לכם כל הזמן על המצח ומול העיניים – 50. 50 שאפשר להציל מתוכם 20 בחיים. לא תוכלו להתחמק מכל המספרים האלה, הם ירדפו אתכם. הם ירדפו אתכם עד שתחזירו אותם. הנופלים, הנרצחים, החטופים, הפצועים בגוף ובנפש, כל הרשימה האין-סופית הזו היא פרי המשמרת שלכם. לשמוע אתמול את דובר צה"ל מדבר על כך שאנחנו בהפסקת אש וחוזרים לשגרה – זאת מילה מזעזעת שאין לה מקום היום בלקסיקון במדינת ישראל. אין פה שגרה כשיש חטופים בשבי, אין שגרה כשחיילינו נלחמים במלחמת נצח חסרת תוחלת ותכלית בעזה. מי עוד אתם רוצים שיזעזע אתכם? מי עוד אתם רוצים שימשוך בדש המעיל שלכם? תקשיבו לאנשים שלכם, תקשיבו אליהם. תקשיבו לאנשים היום שמעיזים סוף-סוף לומר את האמת, גם בליכוד וגם בציונות הדתית, וגם ביהדות התורה. במקום לחבק אותם אתם תוקפים אותם, כמו שתקפתם היום את גפני. איזו חוצפה ועזות נפש יש לכם. במקום לחבק את המוסריות אתם תוקפים את משפחות החטופים. תקשיבו לאלון נמרודי, אבא של תמיר, שנמצא בעזה, חייל, חייל של צבא ההגנה לישראל – אותו אתם תוקפים על זה שהוא מתחנן? על זה שהוא נלחם על חיי בנו? על להביא את בנו הביתה, חי או מת? לו אתם קוראים פוליטי? לו אתם קוראים פחדן? לו אתם קוראים אחד שרוצה להפקיר את ביטחון מדינת ישראל? הוא, ששלח את הבן שלו שנמצא בעזה? מה קרה למוסריות שלכם, לאנושיות? אתם לא דוגמה, אתם לא מוסר, אתם לא הדגל, אתם ממש לא הענן לפני המחנה. אתם ההפך, אתם צריכים להיות השוליים. ככה לא מנהיגים מדינה, ככה לא בונים נורמות – ככה ממוטטים את הבית על יושביו. וזה בדיוק מה שקורה. וכן היו פה הישגים, אדוני היו"ר, הישגים צבאיים, הישגים חסרי תקדים שכולנו מתהדרים בהם עכשיו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש לברך עליהם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני מברכת עליהם, וכולנו מברכים קודם כול על לוחמינו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש נטייה כזאת לברוח לכל הדברים האחרים. יש פה משהו גדול שקורה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא אנחנו רואים. תאמין לי, אני חושבת שההבדל בינינו הוא כזה – אני רואה את הברכות ורואה את ההצלחות ויודעת לפרגן, אבל האמת היא מורכבת, היא לא רק "כפיים". היא לא רק "כפיים", היא גם מורכבת וקשה. וכשהאמת כואבת, צריך גם לומר אותה בקול רם, ולא להסתיר ולא לשים מכסה על העיניים. לא לכסות את העיניים גם מפני דברים שקשה לנו לראות. וכן, ההחלטות היו אמיצות, הביצוע היה יוצא מן הכלל, חסר תקדים, ברכות לכולם, למקבלי ההחלטות ולמבצעים. אין מה לומר. ועדיין – האם אפשר לומר בפה שלם שהוסר האיום הקיומי מעל מדינת ישראל? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> יש כאלה שאומרים שלא. אין כאן את התשובות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני מסיימת – אין כאן תשובות ברורות וחד-משמעיות: האם רק נדחה האיום? האם בחודשים? האם בשנים? האם חוסל בכלל? יש פה כמה וכמה גרסאות, תלוי למי מקשיבים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> חשוב מאוד לסיים ולומר שחשוב לדעת לסיים מלחמות. וזה הזמן – אם לא אתמול – לסיים את המלחמה בעזה, להחזיר את החטופים ולהוציא משם את כל חיילינו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. לרשותך חמש דקות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בבוקר הקשה הזה גם אני מבקשת לפתוח בהשתתפות בצערן של המשפחות של הלוחמים הגיבורים; שבע משפחות, מעגלים שלמים. יהי זכרם של לוחמינו ברוך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבקשת גם להביע את תנחומיי למשפחות הנרצחים במערכה של ה-12 ימים האחרונים, ולזעוק בקול גדול שזו העת להשיב את 50 החטופים שנמצאים כעת בשבי החמאס. כעת, מתוך עוצמה ולאחר מבצע עם כלביא – זו העת להגיע לעסקה ולהשיב את כולם הביתה. בסיומה של מערכה היסטורית של 12 ימים מול איום קיומי ממשי אני מבקשת כמובן לפתוח בהערכה גדולה לכל העוסקים במלאכה: ראשית – לעם ישראל, אני חושבת שמה שראינו ב-12 הימים האחרונים הוא לא אחר מאשר התנהגות של עם מעורר השראה, שהפגין חוסן לאומי תחת אש, פעל בנחישות ובסולידריות בכל חלקי החברה הישראלית, נשמע להוראות פיקוד העורף, וזאת כי העם מבין את הפעילות ההיסטורית החשובה של המבצע הזה; הערכה לדרג המדיני על החלטה אמיצה לפעול בנחישות ולא להירתע, להוציא לפועל מבצע מדויק שמבוסס על תכנון של למעלה מ-20 שנות עבודה, איסוף מודיעין והבנה עמוקה של עוצמת האיום האיראני; הערכה אדירה למערכת הביטחון שלנו – לצה"ל, למוסד – שהפגינו יכולות פנומנליות של עליונות אווירית של חיל האוויר, לכל טייסי וטייסות חיל האוויר, שהתנהלו באופן מעורר השראה בשמי איראן; לכל אנשי המודיעין, שהפגינו עליונות מודיעינית ועליונות מבצעית – אנשי המבצעים – וטיפלו במטרות של מדינת ישראל באופן מדויק להפליא. השותפות האסטרטגית החשובה עם ארצות הברית באה לידי ביטוי גם במבצע הזה. כשיש משהו חזק, אז זה מכפיל כוח, וארצות הברית עומדת מאחורינו. אבל צריך לזכור כעת – המעשה הצבאי אינו פעולה עצמאית שעומדת בפני עצמה, אלא אמצעי בתוך ארגז הכלים הדיפלומטי והפוליטי. כמו שאמר מצביא גדול קלאוזביץ, חובתנו לתרגם את המעשה הצבאי הזה למעשה מדיני צופה פני עתיד, כי מדינת ישראל לא תסבול יותר, לא העשרת אורניום על אדמת איראן, לא תעמוד מנגד מערך ייצור טילים בליסטיים מתחדש, וחייבת לגדוע באופן רציף את ציר הטרור ואת טבעת האש – החנק – האיראנית. כעת נדרש הסכם והתחייבות ברורה של איראן, לא כמו ההצהרות שאני שומעת כבר הבוקר על ידי שר החוץ האיראני עראקצ'י – הם צריכים להתחייב באופן ברור לנטוש את פרויקט הגרעין. כל הפרה ולו הקטנה ביותר צריכה להיענות בפעולה עצימה ובסנקציות מצד כל מדינות העולם, סנקציות כלכליות. עוצמת ההישג תיבחן בגדיעת ציר הרשע, כי מבחינתי, כשאין איראן חזקה, אז אין חמאס ואין חיזבאללה ואין חות'ים, ואין את כל ארגוני הטרור שפועלים נגד מדינת ישראל. לאחר שמדינת ישראל יזמה את המערכה הכי צודקת שיש, אסור להסתפק במציאות שלא תספק ביטחון מלא לשנים הבאות. ביטחון אמיתי יושג רק כשנבהיר שלושה תנאים מתחייבים לאיראנים: אפס – כמו שאמר הנשיא טראמפ – זירו, זירו העשרת אורניום, אפס טילים ואפס טרור. רק כך נוכל להבטיח את ביטחון מדינת ישראל. כל דבר שהוא פחות מזה רק יקדים את הסבב הבא מול האיראנים, שיהיה הרבה יותר חמור. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. אם כן, תמו הדוברים. השרה סטרוק, רוצה לסכם? לא. אם כן, חברי הכנסת, מאחר ונמשכו כל ההסתייגויות, אנחנו עוברים - - - << קריאה >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> - - - לסכם - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, כתוב לי שלא. רשות הדיבור זה רק לשרה, לא אתה. לפחות זה מה שכתוב לי כאן. אז אתה רוצה לסכם? << קריאה >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, חברי הכנסת, מאחר ונמשכו כל ההסתייגויות, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הסמכת צבא ההגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד סעיף 1 – 12 נגד – 4 נמנעים – 1 סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 12 בעד, ארבעה נגד, אחד נמנע, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הסמכת צבא ההגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד החוק – 13 נגד – 4 נמנעים – 1 חוק הסמכת צבא ההגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 13 בעד, ארבעה נגד, אחד נמנע ושני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק הסמכת צבא ההגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1868; דברי הכנסת, חוב' כ"ח, ישיבה 292; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי להציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, בבקשה. הפעם אני אתן לך גם לסכם אחר כך. << דובר >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025 – אני מתכבד להציג את הצעת החוק בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. בשנת 2014 נחקק פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון, שהסדיר את דחיית שירותם של תלמידי הישיבות ואת האפשרות לשלבם בצה"ל ובשירות הלאומי-אזרחי. במקביל נחקק גם חוק שירות לאומי אזרחי כהוראת שעה עד יום 30 ביוני 2023, שקבע את מסגרת השירות של תלמידי הישיבות בשירות הלאומי-אזרחי. בשנת 2017 ניתנה פסיקת בית המשפט העליון, שביטלה את פרק 1 בחוק שירות ביטחון. בית המשפט נתן כמה הארכות לחקיקת ההסדר החלופי, ומשלא נחקק ההסדר החלופי, פקע גם תוקפו של הפרק ביום 30 ביוני 2023. סמוך לפקיעת תוקפו של פרק ג'1 לשנת 2023, כדי שלא ליצור ואקום בנושא השירות הלאומי-אזרחי, אושרה הארכת תוקף הוראת השעה בשנה עד יום כ"ד בסיוון התשפ"ד, 30 ביוני 2024. במסגרת זו נקבעה האפשרות לשלב בשירות לאומי-אזרחי את מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי פרק ג'1 ערב פקיעתו באותם התנאים שהיו קבועים בפרק ג'1, ובכלל זה התנאי בדבר גיל מינימלי לכניסה לשירות אזרחי, שעומד על גיל 21, וקבלת אישור הפוקד לשירות זה. בשנה שעברה האריכה הכנסת את תוקפו של החוק בשנה נוספת, עד יום 30 ביוני 2025. בהצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה ביקשה הממשלה להאריך את הוראת השעה בשנתיים, אך הוועדה סברה כי אין להיענות לבקשה זו. ראשית, בחודשים האחרונים קיימה ועדת החוץ והביטחון דיונים רבים בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב–2022, ובהצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2021, שעניינן בחינת ההסדר הכולל בנושא גיוס תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים. במסגרתם נבחנת גם סוגיית השירות הלאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים. בנוסף, מאחר שהארכה לתקופה ממושכת מחייבת גם מבחינת ההסדרים לגופם, ונוכח המלחמה עם איראן שהתחוללה בשבועיים האחרונים, סברנו שזו לא העת לעשות זאת. משכך, החליטה הוועדה להאריך את הוראת השעה בתקופה קצרה של ארבעה חודשים וחצי, עד יום כ"ד בחשוון התשפ"ו, 15 בנובמבר 2025, מועד שחל כחודש לאחר תחילת כנס החורף, זאת על מנת שלא לגדוע את אפשרות השתלבותם של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות לאומי-אזרחי מצד אחד, ולאפשר לוועדה למצות את דיוניה בהסדר הכולל מצד שני. אציין כי בדיון שהתקיים בוועדה נמסר על ידי רשות השירות הלאומי-אזרחי כי בשיתוף עם אגף כוח אדם בצה"ל הועלה הגיל המינימלי לכניסה לשירות לאומי-אזרחי לגיל 23 לרווקים ולגיל 22 לנשואים במקום גיל 21 עד כה, זאת כדי לתעדף את השירות הצבאי על פני השירות הלאומי-אזרחי. לפיכך, אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יואל אדלשטיין, למנהל הוועדה אסף פרידמן וצוותו וכמובן, ללשכה המשפטית – היועצת המשפטית מירי פרנקל-שור ולצוותה, מי שליווה את זה, עו"ד עידו בן יצחק ועו"ד אסף הייזלר. אני מבקש מכולם לתמוך. אני רוצה להודות גם לאופוזיציה, שהבאנו את זה בהסכמה. אומנם לא הייתה הסכמה מלאה, אבל בסופו של דבר הסתדרנו, וזה יצא ברוח טובה מהוועדה לתקופה קצרה. תודה רבה, ומקווה שכולם יתמכו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כאמור, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות אך הוגשו בקשות רשות דיבור של סיעות יש עתיד, העבודה וישראל ביתנו. חבר הכנסת יאיר לפיד; חבר הכנסת מאיר כהן; חברת הכנסת קארין אלהרר; חברת הכנסת מירב כהן; חבר הכנסת אלעזר שטרן; חבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. יש לי עוד נושא שרציתי להתייחס אליו – שוב, גם הוא ביום קשה כזה, ששבעה מהלוחמים שלנו נהרגו בח'אן יונס. לצערי נסעתי באוטו ונקלעתי לריאיון של השר לכישלון לאומי – אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה "ריאיון". זה בעיקר היה פרץ מוזר של דברים מוזרים. אני מאוד מקווה שחברינו בארצות אחרות לא שמעו את הדברים האלה, כי בסוף, כשאתה צריך להתמודד עם הסברה, אתה בעיקר מתמודד עם האמרות של בן גביר וסמוטריץ'. חלק מהביטויים שלו היו כמובן: "שערי גיהינום" ו"נאצים" – זה רגיל; "לקרוע את אימא שלהם", "לקרוע את הצורה", "בעל הבית" – בוא נגיד שבנגב לא הוכחת שאתה בעל הבית, ובטח גם לא במלחמה הזאת. תהיתי לעצמי מה גורם לשר שהוא כישלון מהדהד – אין לו שום הצלחות חוץ מאשר על אסירים בכלא – מה גורם לאדם שנכשל בכל נתון, לצאת בפרץ ראיונות ב-103, בגל"צ, הוא גם היה ברשת ב' – איפה שלא תעביר תחנה, תשמע אותו צורח את נשמתו. ואז שוב – היום אני ביום נוסטלגיה – הבנתי מה קרה. אתמול היה סקר בערוץ 12, ובן גביר מאבד מנדטים. עכשיו, למי הוא מאבד מנדטים? כמובן, אין מצביע אחד של יש עתיד שיצביע לבן גביר – הוא מאבד מנדטים לליכוד. נתניהו אחרי מבצע מוצלח מאוד באיראן, יש לומר, שותה את בן גביר בקשית – ומעשרה מנדטים הוא כבר על שישה מנדטים. עכשיו, אני רוצה להגיד לך, קבל טיפ מסחבק ממפלגה שהייתה עשרה מנדטים – אתה מחייך – ושתו אותה בקשית. מי שתה אותנו? אתה יודע מי? ביבי. אני אתן לך קצת נוסטלגיה, אני רואה שאתה מקשיב. היינו הולכים לאיזה מקום, היו אומרים לכחלון: אני מת עליך. אז הייתי אומרת למשה, ואי, תראה. אז הוא היה אומר לי, עזבי, הוא אוהב אותי ומצביע לביבי. נכון, ינון? אז, בוא, אני אתן לך טיפ ממישהו שהיה עשרה מנדטים – אגב, עשה רפורמות מדהימות - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אין חכם כבעל ניסיון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אבל בא ביבי ושלח הודעות, ואמר, שלטון הימין בסכנה. זוכר? זוכר מה זה קשית? ככה הוא שתה אותנו. מעשרה – נשארנו ארבעה מנדטים. לא תאמינו – אני רוצה לאחל לביבי הצלחה. אני חושבת שזאת מצווה גדולה לשתות את מפלגת עוצמה יהודית. כבר אתמול זה ירד לשישה מנדטים, עוד קצת – זה מגיע לארבעה, ובארבעה אתה כבר מתחיל לחפש עבודה. תאמין לי, הייתי שם. בגאווה גדולה יצאתי מהכנסת. לכן אני רוצה לאחל לנתניהו הצלחה רבה – תראה, אה, הפתעתי אותך, משה – תמשיך לשתות אותו בקשית. זה יהיה אירוע מדהים, לדעתי, שבבחירות הבאות הינה – הליכוד יתחזק, ועוצמה יהודית תלך הביתה. אני חושבת שאנחנו נברך על זה כולם. תראה איך אני מפתיעה אותך ביום כזה. הבנתי שהסיבה שהוא יצא לבליץ – כי הרי גם אתה ואני יודעים שכשחבר כנסת מתראיין – בועז ביסמוט, חברי, נכון כשמראיינים אותך אומרים לך, אבל רק אצלנו, נכון? אתה לא יכול להתראיין באותה תחנה במקביל. אומרים לך, סגרנו איתך – אתה לא יכול להתראיין. אם הגעת למצב שאתה אומר לתחנה, לא, לא, חברים, אני מתראיין גם בגל"צ וגם ברשת ב' – אתה בלחץ. אגב, כל הרשתות גם הסכימו. לנו, לחברי כנסת פשוטים, לא מסכימים. אומרים, סגרת איתנו, נכון? אתה לא יכול להתראיין. אבל זה בן גביר – אז נותנים לו. אם בן גביר הגיע למצב שהוא מתראיין במקביל בשלוש תחנות – הוא בהיסטריה. אני רוצה לאחל לנתניהו בהצלחה – שישתה את המנדטים של בן גביר. בתור אחת שעברה את מסיבת השתייה, זה לא נעים. במקרה של כולנו – חבל, כי זאת באמת הייתה מפלגה שעשתה רפורמות אדירות למען האזרחים; במקרה של בן גביר זאת מצווה, ויפה שעה אחת קודם. << קריאה >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> למה אתה מאתגר אותה עכשיו? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אוהבת מאוד את משה, הוא איש רב-זכויות. הינה, אני אומרת לך – יש לי עוד שמונה שניות – תמיד בחיים – חוץ מאיסור להלבין פנים, אסור לירוק לבאר ששתית ממנה. << קריאה >>קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למשה כחלון יש הרבה זכויות, וכל עם ישראל יודע את זה. בעזרת השם יבוא שר אוצר שימשיך עם רפורמות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בעזרת השם נעשה ונצליח. את מי שנוכח כאן אני אקרא לבקשות הדיבור: אפרת רייטן מרום – גם היא אינה נוכחת. אם כן, אין בקשות רשות דיבור. אדוני היוזם, תרצה לסכם? << קריאה >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל לפני כן אורית תסכם. השרה אורית סטרוק, בבקשה. עד שאני רוצה לפרגן לך על מה שאמרת קודם, אף על פי שזה לא כתוב כאן, כן? << קריאה >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> זו המציאות. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> חברי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בדיוק משה כחלון מתקשר. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני בדיוק באה להגיד תודה למירב בן ארי, אז תגידי לו שיחכה שנייה, לא כל יום אני אומרת לך תודה. אז אני רוצה לפתוח בהבעה תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי, שמרכזת את עבודת האופוזיציה. ממה ששמעתי, מירב הסכימה להצביע בהסכמה על הצעת החוק הזו, ואני חושבת שהיא עשתה את זה בין היתר – אני מקווה שאני לא טועה, מירב - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> פינסקי, יש לי חולשה אליו. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אוה, יפה. קודם כול, יפה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וגם אל תשכחי שבכנסת העשרים עשינו את החוק של השירות הלאומי – כשהיית מגיעה לכנסת, את זוכרת? היית מגיעה לדיונים, ואם את זוכרת, עשינו את זה אצל אלאלוף. לכן, ברגע שהבנתי שיש משבר, אז התערבתי, לא רציתי להגיד לך, אבל - - - << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> יפה. אז הינה, אני רוצה להגיד – אז מירב, חכי, לא כל יום אני אומרת לך ככה תודה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, רק אמרתי לך שחשוב. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אז אני אומרת, מירב, מתוך זה שהיא מכירה בערך ובחשיבות של השירות הלאומי-אזרחי גם של האוכלוסייה החרדית, מתוך כך היא שיתפה פעולה בצורה פנטסטית, במיוחד כשאנחנו מדברים פה על איזשהו אירוע זמני, כי בעזרת השם יחוקק פה חוק שאני מקווה שכל הנושא הזה של השירות האזרחי יוגדר מחדש בצורה עוד יותר טובה מכפי שהוא היום. אבל גם היום השירות האזרחי – וכפי שאמרת בצדק, שיש לך חולשה לפינסקי – בזכות ראובן פינסקי, שהוא באמת מנכ"ל-על, מה שנקרא, על-חלל, השירות הזה עושה עבודה פנטסטית, ומיטיב עם כל מי שהוא נותן לו את השירות. בסך הכול אנחנו רוצים פה שהשירות הזה לא יסתיים, אז אני קודם כול רוצה להגיד לך תודה והערכה. לא קורה כל יום, הינה. דבר שני, אני רוצה להביע תודה והערכה למשרתים החרדים בשירות הלאומי-אזרחי, שבמבצע הזה של עם כלביא הם הוכיחו את עצמם בצורה פנטסטית. בכל מקום שלצערנו נפלו טילים והיה הרס והיו נפגעים, בכל מקום החבר'ה האלה, המתנדבים האלה – בין שהם במד"א, בין שהם במשטרה, בין שהם בכבאות, בין שהם בזק"א – הם היו הראשונים להגיע, הם נתנו עבודה אש, הם עשו את המיטב, הם ממש הצילו חיים – וכל ראשי הערים שיבחו אותם. אז הינה, זה גם בזכותך, כי את היית שותפה לחקיקת החוק הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה הם. נשמור להם את הזכות. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> גם בזכותם, וגם אני רוצה לציין את חבר הכנסת אזולאי, שהיה בעצמו מתנדב שירות לאומי, נכון? ינון, היית בעצמך בשירות האזרחי? אם אני לא טועה. << קריאה >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> הינה, תראי מה קיבלנו. ובסך הכול השירות הזה הוא שירות נהדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יפה. אחד המצטיינים של הכנסת. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> ודאי, אחד המצטיינים, ודאי. השירות הזה הוא שירות נהדר, שמאפשר לחבר'ה צעירים מהמגזר החרדי לתת את המיטב למען המדינה, למען החברה, ואנחנו אסירי תודה להם. בעזרת השם בקרוב בוועדת חוץ וביטחון נסדר את זה מחדש, שאפשר יהיה להמשיך את השירות בצורה שתועיל הכי הרבה שאפשר למדינת ישראל, וגם לצעירים האלה, שיוכלו לתת ולצמוח ולפרוח מתוך השירות הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת למציג החוק, חבר הכנסת ינון אזולאי. בסוף אתה לא רוצה לדבר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רק שהסדר יהיה ברור, אתה אומר. יפה מאוד. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיף 1 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ד' בתמוז התשפ"ה, 30 ביוני 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:55. << סיום >>