דברי הכנסת

דברי הכנסת לב / מושב שלישי / ישיבה ש"א / ד'–ו' בתמוז התשפ"ה / 30 ביוני – 2 ביולי 2025 / 32 חוברת ל"ב ישיבה ש"א הישיבה השלוש-מאות-ואחת של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 הצעות סיעות יש עתיד, רע"מ, חד"ש-תע"ל, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 7 1. השבת כל החטופים וסיום המלחמה בעזה; 7 2. הממשלה מפקירה את החברה הערבית – אזרחים ללא מיגון בנגב וביישובים הערביים; 7 3. חיזוק האחדות והסולידריות בעם, ומניעת פילוג ושיסוי; 7 4. כישלון ממשלת ישראל בניהול סיום המלחמה – החמצת הישגים אסטרטגיים והותרת איום גרעיני מצד איראן; 7 5. כישלון ההפקרה – ממשלה בלי מנדט מוסרי וציבורי 7 יאיר לפיד (יש עתיד): 8 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 10 בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): 14 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 16 נעמה לזימי (העבודה): 18 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 21 נאור שירי (יש עתיד): 31 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 34 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 34 הצעות סיעות יש עתיד, רע"מ, חד"ש-תע"ל, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 35 1. השבת כל החטופים וסיום המלחמה בעזה; 35 2. הממשלה מפקירה את החברה הערבית – אזרחים ללא מיגון בנגב וביישובים הערביים; 35 3. חיזוק האחדות והסולידריות בעם, ומניעת פילוג ושיסוי; 35 4. כישלון ממשלת ישראל בניהול סיום המלחמה – החמצת הישגים אסטרטגיים והותרת איום גרעיני מצד איראן; 35 5. כישלון ההפקרה – ממשלה בלי מנדט מוסרי וציבורי 35 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 36 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 37 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 38 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 40 גלעד קריב (העבודה): 41 שר החינוך יואב קיש: 42 הצעת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2025 46 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 46 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 48 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 48 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 49 הצעת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2025 49 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 49 דבי ביטון (יש עתיד): 50 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 51 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 52 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 54 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 55 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 56 רם בן ברק (יש עתיד): 57 רון כץ (יש עתיד): 58 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 59 אלעזר שטרן (יש עתיד): 64 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 65 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 68 מיקי לוי (יש עתיד): 69 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 70 מירב בן ארי (יש עתיד): 71 עידן רול: 82 מירב כהן (יש עתיד): 83 טלי גוטליב (הליכוד): 84 מאיר כהן (יש עתיד): 86 אבי מעוז (נעם): 88 אושר שקלים (הליכוד): 89 נאור שירי (יש עתיד): 91 יסמין פרידמן (יש עתיד): 96 סימון דוידסון (יש עתיד): 97 מרב מיכאלי (העבודה): 98 משה טור פז (יש עתיד): 99 שלי טל מירון (יש עתיד): 101 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 102 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 102 הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2025, 103 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 103 הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 18), התשפ"ה–2025 106 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 106 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 110 הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12) (ביטול דרישת ייפוי כוח נוטריוני לתאגיד בנקאי בעסקת משכנתה), התשפ"ה–2025 113 שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: 113 מירב בן ארי (יש עתיד): 114 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 119 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 125 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 125 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 144 טלי גוטליב (הליכוד): 150 משה סעדה (הליכוד): 152 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 154 עמית הלוי (הליכוד): 155 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 156 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 160 ששון ששי גואטה (הליכוד): 162 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 69) (מתנדבים בשירות בתי הסוהר), התשפ"ה–2025 163 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 164 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 166 הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון), התשפ"ה–2025 168 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 168 מירב בן ארי (יש עתיד): 172 יסמין פרידמן (יש עתיד): 174 מרב מיכאלי (העבודה): 175 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 177 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 177 טלי גוטליב (הליכוד): 186 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 191 הודעת ועדת הכנסת 199 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 200 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ד' בתמוז התשפ"ה, 30 ביוני 2025. זהו היום ה-633 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-50 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, עוד נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5931/25, וכלה בהצעת חוק פ/5943/25: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענק בשל ירידה בהכנסות לעצמאים ששירתו במילואים במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – מנהל מוסד חינוך), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי ממס לתושבי העיר באר שבע), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת לימור סון הר מלך, צביקה פוגל, יצחק קרויזר; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הסדרת ההפעלה של מכת"זית ותיעוד חזותי של ההפעלה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (תיקון – חובת קביעת תקנות בדבר נקיטת אמצעי בטיחות אש והצלה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופועלו) (תיקון – הגדלת תקציב הפעילות ומימון המכון), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק התניית הטבות בדיור בקיום חובות לפי חוק שירות ביטחון, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הודעה בדבר זכאות לנקודת זיכוי), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לסיוע), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הגנה על בתי עסק (איסור על כפיית שביתה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הצעת הלוואה בריבית מופחתת לכיסוי חריגה בחשבון העובר ושב), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אורית פרקש הכהן ואביחי אברהם בוארון. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 18), התשפ"ה–2025, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 106), התשפ"ה–2025. כמו כן הונחה על שולחן הכנסת הצעת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לניהול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה– 2025, והצעת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 9), התשפ"ה–2025. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, רע"מ, חד"ש-תע"ל, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. השבת כל החטופים וסיום המלחמה בעזה; << נושא >> << נושא >> 2. הממשלה מפקירה את החברה הערבית – אזרחים ללא מיגון בנגב וביישובים הערביים; << נושא >> << נושא >> 3. חיזוק האחדות והסולידריות בעם, ומניעת פילוג ושיסוי; << נושא >> << נושא >> 4. כישלון ממשלת ישראל בניהול סיום המלחמה – החמצת הישגים אסטרטגיים והותרת איום גרעיני מצד איראן; << נושא >> << נושא >> 5. כישלון ההפקרה – ממשלה בלי מנדט מוסרי וציבורי << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת יאיר לפיד לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ב-12 הימים של המלחמה באיראן היה לנו מבצע צבאי מהמפוארים ביותר לא רק בתולדות ישראל, אלא בכלל בתולדות המלחמות. היו טילים, היו ממ"דים, והיו הרוגים, אבל היה לנו עוד דבר – בפעם הראשונה זה הרבה מאוד זמן הייתה לנו אחדות המטרה. עמדנו יחד מול אויב משותף, עם מטרה משותפת. כולנו נהגנו באחריות. לא רבנו, לא האשמנו אחד את השני. כל אחד עשה מה שהוא יכול בשביל לסייע. ככה 12 יום. עם ישראל התנהל באחריות; החברה האזרחית והרשויות המקומיות התגלו במלוא תפארתן. זו הייתה שעתה היפה של הישראליות. שוב התברר שבמצבי חירום אין עם כמו שלנו ואין כמו הישראלים. אני לא רוצה להיות חלילה נחתום המעיד על עיסתו, אבל אני מניח שראיתם שגם האופוזיציה התנהגה באחריות. שאלו אותי לא פעם ב-12 הימים האלה אם יש לי דילמה כראש האופוזיציה לתמוך בממשלה – לא הייתה אפילו לא לרגע אחד. אנחנו לא אופוזיציה למדינת ישראל. אם הממשלה עושה משהו טוב, אם נתניהו עושה משהו נכון, אנחנו נתמוך, בטח בזמן מלחמה, בטח מול הגרועים שבאויבינו. מייד התגייסנו לעזור – אם זה בהסברה בעולם, אם זה בעזרה לנפגעים, במה שאפשר. למשל, בשבוע שעבר הייתה פה הצעת אי-אמון של המפלגות הערביות, והצבענו נגד. אני לא חושב שיש לזה תקדים, אבל אמרנו שזה לא הזמן. עכשיו כולנו ביחד, האויב הוא בטהראן. ראש הממשלה הודה לי על ההתנהלות. אמרתי לו: לא צריך. זו חובתנו כפטריוטים ישראלים. אז הגיע היום ה-13. התותחים נדמו, המטוסים שבו לבסיסם בשלום, המתים הובאו לקבורה – עם ישראל עמד דום לזכרם. ביום ה-13 קרה עוד דבר: הקואליציה חזרה לסורה. לא חיכתה רגע. לא אמרה לעצמה: יש פה שעת חסד. אולי נשתמש בה כדי לצאת לדרך חדשה. אולי נראה איך אפשר לפתוח דיאלוג ישראלי חדש ואחר לגמרי. אם האופוזיציה כבר נוהגת באחריות, אולי גם אנחנו יכולים? שום דבר. תוך יומיים דיסטל מציעה לסגור את חדשות התאגיד, שלא נשמע בבוקר את אריה גולן. בוארון מציע לכפות על מפרסמים לשלם לערוץ 14. סון הר מלך כמובן רוצה לספח את יהודה ושומרון תוך יומיים. ואטורי רוצה להחזיר את המינויים הפוליטיים. קיש מנסה להסתיר מאות מיליוני שקלים שעוברים לחרדים. מתנחלים קיצוניים משתוללים בגזרת בנימין, מכים מג"ד בצה"ל, וכמובן סמוטריץ' מגבה אותם. תוך יומיים יריב לוין חוזר לריב עם בית המשפט העליון והחרדים – שוב דורשים לקדם בכל הכוח את חוק ההשתמטות, וכל השופרות עסוקים 24/7 בניסיונות לבטל את משפט נתניהו. חזרו להפיץ את סרטוני הרעל שלהם בקצב שלא היה כמותו. יומיים – זה כל מה שנתתם לעם ישראל. אנשים עוד מסתובבים כמו זומבים בעיי החורבות של מה שהיה פעם ביתם, מחזיקים את כל רכושם בשקיות ניילון. המשפחות של ההרוגים עוד יושבות שבעה, הפצועים עוד מחוברים למורפיום בבתי החולים. יש לנו הזדמנות, ניתנה לנו ההזדמנות לעצור ולשאול את עצמנו: האם זה מה שאנחנו צריכים עכשיו? האם זה מה שנכון למדינת ישראל? הרי אנחנו לא בימים כתיקונם. אנחנו לא יכולים להגיד שהכול בסדר. החטופים שלנו עדיין בעזה, עדיין במנהרות. המלחמה שם הולכת ומסתבכת. כל יום יש "הותר לפרסום". המזרח התיכון בוער, יש לנו אלפי אנשים שאיבדו את ביתם; יש לנו את תושבי העוטף, את תושבי הצפון, שעוד לא שוקמו. יש לנו אתגרים, ויש לנו כאבים, ויש לנו אסונות, ויש לנו תהליך החלמה שאפילו עוד לא התחיל. האם לא ראוי שהקואליציה תעשה בדיוק מה שעשתה לפני רגע האופוזיציה – תיקח אחריות. אין עליכם אחריות? אתם לא אמורים להסתכל על המדינה האהובה, המצולקת, הכואבת, המיוסרת הזו, ולהגיד לעצמכם: בעת הזו אנחנו לא נרבה שנאה בישראל? אתם קוראים לעצמכם הקואליציה האמונית. נעזוב את זה שאנחנו מאמינים לא פחות מכם ויהודים לא פחות מכם, אבל מה עם ספר ויקרא? "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא". מה עם הציווי להוריד את מפלס השנאה? זו לא הצעה פוליטית. כל הפרשנים שם ביציע יכולים להוריד את העטים. אני לא מציע ממשלת אחדות. אני לא חושב שצריך את זה. אם כבר מה שאנחנו צריכים זה ממשלה ישראלית אחרת לגמרי. מה שאנחנו צריכים הוא ממשלה שמאמינה שאנחנו צריכים לחזור לקדמה, להשכלה ולמצוינות. הייטק וחיל אוויר שמפציץ באיראן לא יבוא לנו מכל המריבות האלה. האיראנים אמרו לנו את זה. אחד הדברים הראשונים שהם עשו היה להפציץ את מכון ויצמן. למה? כי הם יודעים שזה מקור הכוח שלנו. גם אנחנו יודעים, אבל זה יחכה לממשלה הבאה. בינתיים, למה שלא נלך על האפשרות הצנועה? בואו נלך על ממשלה שאומרת: החלטתי לנהוג באחריות. אני לא אשים בתקופה כזאת על השולחן חוקים והצעות שקורעים את עם ישראל לגזרים. זה הרבה לבקש? ניקינו בשבוע שעבר את המיטה של הנכדה שלי משברי זכוכיות מהפצצה ליד הבית שלה. רחובות שלמים בישראל, בחיפה, בטמרה, ברמת גן, ברחובות, בבאר שבע, נראים כמו ביירות. זה הרבה לבקש שממשלת ישראל תפסיק לריב עם עם ישראל? אז היות שאתם לא מסוגלים, והיות שאתם לא מצליחים אפילו להתעלות לגודל השעה של עצמכם, אני מבקש מן הכנסת להצביע בעד הצעת האי-אמון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת לפיד. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת ואליד אלהואשלה לנמק את ההצעה מטעם סיעות רע"ם וחד"ש-תע"ל, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, בתקופה האחרונה, כאשר התחילה המלחמה או פרצה המלחמה, ראינו שבעורף היו מוכנים. לחלק גדול מאזרחי המדינה היו מקלטים, אבל אנחנו בנגב הופקרנו – ואני מדבר על תושבי הכפרים הלא-מוכרים – ללא שום מיגון. אין בכפרים הלא-מוכרים מיגון. ולכן הייתה פנייה למשרד ראש הממשלה, כנציגים של החברה הבדואית. כנציג של הבדואים שלחתי פנייה לראש הממשלה וגם לפיקוד העורף. ההצעה שלהם הייתה להציב מיגון "אסקו"; זה שקיות חול שלא מגינות על האזרחים. מעמידים כמה שקיות מסביב למקבצים, לכפרים, ומקווים שהטילים לא ייפלו באזור שלהם. רבותיי, האסקו הזה הוא שדה ניסיונות על הבדואים. אני לא ראיתי שהם שמו את הפתרון הזה או הציעו את הפתרון הזה במקומות אחרים. רק אצלנו בנגב הציבו את המיגון הזה. ודוחות רבים מראים על כך – גם בחברה היהודית, צריך להגיד את האמת, יש אזורים שאין בהם במיגון. אבל הממשלה מייד נכנסה והקצתה תקציב ליישובים האלה, 100 מיליון שקל. אבל מצד שני, אצל הבדואים לא הושקע שקל אחד. אז למה אתם מפקירים אותם? מה יעשו האזרחים? לאן ילכו? חלק גדול מהם הצליחו להתמגן מתחת לכבישים בתוך הגשרים. זה לא מתאים למדינה, לא מתאים לממשלה, איך היא פותחת מלחמה והעורף מופקר, לפחות בסביבה של נבטים. אז לסגור – לתת לאנשים פתרונות אחרים. באנו אנחנו והצענו פתרונות אחרים כמו, למשל, שאנשים יבנו מיגון לעצמם בהיעדר תמיכה ממשלתית. הממשלה לא הסכימה. רשות הבדואים לא הסכימה, לא תמכה בהצעה הזאת, ולכן האנשים נשארו ללא מיגון, הצענו גם חלופה אחרת, שאנשים יבנו מקלטים תת-קרקעיים בתוך האדמה, וגם זה לא התקבל. אז מה אתם מצפים מהאנשים שיעשו? ולכן מחובתה של הממשלה – ואני רואה פה צורך דחוף – להעמיד שני צוותים: אחד מראשי הרשויות הבדואיות בנגב, ואחד מלשכת ראש הממשלה, על מנת לטפל בסוגיות האלו. ולכן רצינו להעלות את הנושא הזה היום – שוב, גם אחרי שהמלחמה הסתיימה; וטוב שהסתיימה כי אנשים חשו חשופים לירי הרקטי, ובנס לא נפגעו אנשים בחברה הבדואית, ולצערנו הרב, נפגעו אנשים בבאר שבע גם כאשר היה להם מיגון. ולכן אני רוצה להגיד למקבלי ההחלטות, אדוני השר, דוד, צריך לחשוב גם היום על העתיד, והממשלה צריכה לקבל החלטה במיידי על מנת להציב מיגון בכפרים הלא-מוכרים, או לתת אפשרויות לאזרחים על מנת לבנות ממ"דים בעצמם בהיעדר יכולת ממשלתית או יכולת של הרשויות לתת לאנשים מיגון. מכובדי היושב-ראש, אנחנו גם רואים שבתקופה האחרונה יש עלייה בהסתה, וראינו מה קרה – קריאות השמחה מאחד היישובים ליד טמרה כאשר היה ירי לכיוון העיר. ושמחתי מאוד כאשר ראש הממשלה הוציא מייד גינוי לנושא הזה. אבל אנחנו רואים שיום-יום יש תופעות של שנאה, יש תופעות של הסתה, יש תקיפות של נהגי אוטובוסים, יש גזענות במגרשים, יש גזענות מצד חלק מהשוטרים כלפי נהגים, וראינו את המקרה שהיה בסאג'ור. למה? איפה השרים? איפה הממשלה? לא אזרחי המדינה? אסור להתעלם ממקרים כאלו. אסור לתת גיבוי לשנאה, להסתה. צריך להסתכל לאנשים בעיניים, אזרחי המדינה. ראש הממשלה צריך לצאת – כמו שיצא במיידי על הסרטון שהיה בטמרה – בסאג'ור; לעצור את ההסתה, לגדוע אותה. אין מקום. כולנו אזרחי המדינה. ולכן אין הבדל, לא צריך להיות הבדל. היום יש הבדל, באמת. יש הבדל. הראייה של ראש הממשלה היא לפעמים ראייה אחרת בין אזרח יהודי לבין אזרח ערבי. זה לא צריך להיות. צריכים להסתכל על כולם בצורה שווה. מה ההבדל בין בן אדם שגר ברהט, בטמרה, להבים, חיפה, עכו? אין שום הבדל. כולם בני אדם. ולכן אסור לתת גיבוי לשוטר הזה שסטר לתושב ערבי דרוזי מסאג'ור. לא מתקבל על הדעת. והציפייה שלנו מראש הממשלה היא לעצור את כל הסחף הזה, כל ההסתה הזאת, ההסתה ברשת, ההסתה במשרדי הממשלה, הסתה גם בתוך הממשלה עצמה; לעצור את הכול, להחליט, לקבל החלטה – סטופ, עוצרים את הכול. הדבר השני, האזרחים הבדואים בנגב. ישבנו עם משרד ראש הממשלה לפני חודש. ביקשנו הפסקת הריסות. באמת, הצוות של ראש הממשלה שמע, הקשיב, אבל אין החלטות – הם לא יכולים לקבל החלטות מהאדון, מהבוס בן גביר. איך הוא נועל אתכם? איך הוא מחשק את כל הממשלה? ממשיכים. עכשיו הצוות שלו ממשיך להדביק צווי הריסות בא-סר ובעוד יישובים: באל-בקיעה, באום-אלבדון ואל-ע'רה ובכל מקום. למה? מה, לאן אתם רוצים להגיע? אמרנו ונמשיך לומר שהנגב הוא של כולם, יהודים וערבים כאחד. אבל אל תפקירו את האזרחים. אל תשאירו אותם לבד. אנחנו לא רוצים רק לשבת ולדון, ולחזור לתושבים שלנו כאשר הם מקבלים כל יום הדבקות וצווי הריסה. אנחנו רוצים פתרונות, להסתכל לאנשים בעיניים ולהגיד להם שיש להם פתרונות, יש ממשלה שדואגת לאזרחים שלה, יש ממשלה שרוצה להפסיק את ההריסות, יש ממשלה שדואגת לתושבים, יש ממשלה שרוצה לגדוע את ההסתה. תביאו בשורה לאזרחים. תפסיקו עם המנהג הזה שכל פעם מסתכלים על הסקרים. הסקרים לא מביאים ביטחון לאזרחים, לא מביאים שקט. צריכה להיות ראייה אחרת להנהגה בתוך המדינה. להנהגה של המדינה צריכה להיות זווית ראייה אחרת. הגיע הזמן לעצור את כל מה שיש עכשיו, כל ההסתה הזאת, ולהסתכל בצורה רוחבית על כולם. מכובדי היושב-ראש, ברשותך, כמה מילים על הנושא של האי-אמון גם בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לזימי, אי-אפשר להיות עם חולצות עם כיתוב במליאה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> "התקווה" זה כיתוב? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> החריג היחיד שאפשרתי זה "משפחות החטופים", כמו החולצה שנמצאת על חבר הכנסת מיכאל ביטון. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אמרת שאי-אפשר מסר פוליטי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, לא אמרתי שום מסר פוליטי – אי-אפשר שום מסר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> "התקווה" זה לא - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חולצות עם כיתוב כזה – נא לצאת, בבקשה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> "התקווה" זה "כזה"? רק להבין. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לצאת, בבקשה. כן, אי-אפשר. אי-אפשר "ביבי המלך", אי-אפשר "רבין צודק", אי-אפשר "התקווה תנצח". << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ההמנון שלנו – הוא עומד בסימן שאלה? זה "התקווה". זה "התקווה". << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. אין מסרים. אין, אין חולצות כאלה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> "התקווה". מה הבעיה עם ההמנון? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לצאת, בבקשה, תודה רבה. נא לצאת מהאולם. ואם את רוצה לדבר כאן באי-אמון, אז תחליפי חולצה או תדאגי שמישהו אחר מסיעתך ידבר, כי את לא עולה עם זה לדוכן. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת בני גנץ אל הדוכן לנמק את ההצעה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זו "התקווה". התקווה זו בעיה? זה ההמנון שלנו - - - זה ההמנון שלנו. תתבייש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תמשיכי, תמשיכי לאתגר את התקנון ואת הנוהל פה שנים. כל חברי הכנסת מצייתים לזה, רק נעמה לזימי היא פרח מיוחד, צריך לאפשר לה את כל מה שלא מאפשרים בבית הזה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אפילו ההמנון שלנו בעיה? (חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בני גנץ, בבקשה, אדוני. << דובר >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ברגעים קשים עם ישראל יודע להתאחד. כך היה בזמן המערכה מול איראן. צעירים יצאו לעזור לשכן קשיש לרדת למקלט, שכנים, וראיתי את זה ביישוב טמרה – הולכים ועוזרים למשפחה שנפגעה מאוד קשה בבית ליד; ארגונים שמגיעים לאתרי הרס עם שתייה ואוכל, ועזרו למפונים להתארגן על חפצים, על חפציהם. כשאני נזכר בתמונות מ-7 באוקטובר, יש שם לצערי טנדרים בשדרות ואת נועה ארגמני על האופנוע ורכבים מפויחים בצידי הכביש; אבל יש שם גם תמונות של אלפי אנשים שיוצאים לתרום דם ותמונות של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון שדוהרים לשטח לחלץ את אחיהם. זה העם שלנו. יש לנו 50 חטופים בשבי החמאס ועשרות אלפים שעדיין מפונים מבתיהם בדרום, בצפון ובמרכז, יש לנו גם הזדמנויות גדולות באזור. כדי שנצלח את האתגרים האלו, אדוני היושב-ראש, חייבים לשמור על האחדות בעם. להיות מאוחדים, חברים, זה לא רק מבנה של ממשלה, אלא התנהלות של מנהיגים. איך הם מתייחסים לכל חלקי העם, גם לאלה שלא הצביעו עבורם; אם הם יודעים לדבר לאזרחים ברגעים קשים, במקומות קשים, ולא רק אחרי הצלחות; מה הם עושים. כן, מה הם עושים מול יוזמות שקורעות את העם בזמן מלחמה, ואיזה שיח ואיזה סגנון של שיח הם מקדמים. חברי הכנסת, אני מבקש לשאול אתכם: האם לכל סוגיה שקורעת את החברה הישראלית צריך למצוא פתרון עכשיו? אתמול ציינו את יום השנה לפטירתו של הרבי מלובביץ'. בסרטון ששלחו לי הרבי נשאל לגבי סוגיה של פתרון מחלוקות, והוא עונה שלא צריך לרוץ ולמצוא פתרון לכל המחלוקות ביום הראשון, צריך להשאיר משהו גם למשיח לפתור. אני בעד לצלול לכל הסוגיות הקשות ולפתור אותן, אבל לכל דבר יש עת ויש מקום. האם בזמן שהעם קרוע, בזמן שהלוחמים שלנו מגויסים שוב ושוב, שאנשים איבדו את בתיהם, שיש לנו חטופים בעזה – האם בזמן הזה נכון שהממשלה תעשה שימוע ליועמ"שית באופן לא חוקי? האם זה לא הזמן להכיר בנשיא בית המשפט העליון ולא לחתור למשבר חוקתי? האם זה הזמן להתעסק בשידור האקטואליה בתאגיד? האם זה הזמן להתניע מפעלי רעל ברשתות? כמו שאנחנו יודעים להיות מאוחדים כלפי חוץ, צריך להיות מאוחדים כלפי פנים. לשמור על האחדות, חברים, זה לא לקרוא לאחדות ואפילו לא לשבת בממשלת אחדות; לשמור על אחדות זה לדעת גם לוותר, לחתור לפתרונות, להידבר על נושאים רגישים ומרכזיים ולהתחשב בכל חלקי העם. וגם – כן, גם להשאיר משהו לזמנים מתאימים. לצערי, הממשלה הזו מפרקת את האחדות שקיימת בעם כשהיא הולכת בכל הכוח למהלכים שנמצאים בלב המחלוקת. נתניהו ואנשים נוספים בממשלה עושים זאת במכוון. לצערי, המטרה שלהם היא ללכד את הגוש ולפלג את החברה. אפשר לשמור על אחדות העם גם בלי ממשלת אחדות, אבל אי-אפשר לדבר על אחדות ולזרוע פילוג. הממשלה הזו צריכה להתחלף לא רק בגלל 7 באוקטובר, אלא קודם כול כי היא מחבלת באחדות העם. אני אומר כבר תקופה שישראל צריכה ממשלת הסכמות לאומית שיהיה בה רוב של 80-70 חברי כנסת, ובתנאי אחד: שהם משרתים – באמת משרתים – מאה אחוז מאזרחי ישראל; ממשלה שתוכל ללכת למהלכים גדולים בתוך החברה שלנו, שיסדירו את החוקה שלנו, את סדרי העדיפויות הלאומיים ואת נושא השירות. החוכמה היא לא לעשות את זה בדורסנות, אלא בהידברות. מכובדיי, אזרחי ישראל ראויים לממשלה שתתנהג כמותם – ממשלה שתהיה קשובה לעם, ולא תראה במראה רק את עצמה ואת הבייס שלה. ראש הממשלה לא נמצא פה, אבל אני מבקש לנצל את הבמה כדי להגיד לו שהמבחן של מנהיג הוא ברגעים מאתגרים וקשים, ולא רק אחרי הצלחות. המבחן הוא לא רק באיראן, אלא גם בניר עוז. מדינת ישראל, תושבי הדרום, ראויים שתגיע לשם, שתסתכל להם בעיניים; תסתכל לתושבים ותבטיח להם שלעולם לא עוד, שתנחם ותבטיח לבנות. זאת מנהיגות. אני פונה לראש הממשלה מכאן: כבר מאוחר מאוד, אבל לא מאוחר מדי – הם עוד מחכים ומצפים. בן-גוריון אמר שבנגב ייבחן העם, לא רק כי הנגב היה המרחב הגדול ביותר בישראל, אלא גם כי בנגב היה קשה. לחזור היום לחזית הנגב המערבי זה קשה, כך גם ליישובי גבול הצפון. בן-גוריון אמר ועשה – וראש הממשלה עדיין לא הגיע אפילו לביקור. מנהיגים שמסתגרים במסיבות עיתונאים מהונדסות וביקורים מתוכננים במקומות אהודים לא יכולים לאחד את העם הזה. זו המשימה החשובה ביותר לשנים הבאות – לאחד את החברה הישראלית ולאחד את העם הזה. זו המשימה החשובה ביותר לשנים הקרובות. וכן, לא רק בנגב, אלא גם בניר עוז ובמטולה ייבחן העם. גם אם ייקח זמן, נביא הנהגה ישרה, מאחדת וממלכתית, שתעמוד במבחן הזה, שתאחד את העם ותסתכל על העיניים של 100% מאזרחי ישראל ותגיד להם: אנחנו כאן בשבילכם. אנחנו כאן בשביל כולכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת בני גנץ. אני מזמין כעת את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לנמק את ההצעה מטעם סיעת ישראל ביתנו. בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית כול, אני רוצה לברך את ראש הממשלה ואת כל השרים בקבינט המצומצם שקיבלו החלטה לצאת למתקפה באיראן. פעם ראשונה אחרי ששת הימים שאנחנו יוצאים למכה מקדימה. זה היה חשוב מאוד – זה היה חשוב מאוד – לחצות את המחסום הפסיכולוגי הזה, וחצינו את המחסום הפסיכולוגי. אני יודע עד כמה היה לא פשוט, הייתי שם, ואני זוכר את כל הוויכוחים. אני זוכר את כל הראיונות שנתתי לתקשורת, ובכל פעם נשאלתי: האם אתה בטוח שמדינת ישראל לבדה מסוגלת להתמודד עם איראן? כשהייתי אומר, כן, אנחנו יודעים לעשות את זה – בכל פעם קצת גיחכו בצד השני. אני רוצה לברך את צה"ל ואת המוסד ובעיקר את חיל האוויר על ביצוע מבריק, ביצוע מושלם של המשימה. מגיע פה שאפו ענק לטייסי חיל האוויר, ואני מקווה שגם אנשים שכל כך ביקרו את טייסי חיל האוויר עד לא מזמן – שכל אחד ימצא את ההזדמנות לתקן ולבקש סליחה. מה שמפריע לי מאוד הוא מין שאננות, אופוריה. כולם פתאום בהיי. לא סתם כתוב במקורות שלנו שאין כמו חטא היוהרה; על היוהרה הזאת שילמנו מחיר יקר. אני עוקב אחרי הוויכוח שמתנהל גם בדרג הכי גבוה – מה קרה שם, מה ההישגים, אם השמדנו את תוכנית הגרעין או רק פגענו, כל הוויכוח מתי איראן תוכל להשתקם אם בכלל – ואני חייב לציין שאני עוקב בעיקר אחרי ההודעות של הדרג המקצועי, הרמטכ"ל שלנו, שדיבר בצורה מאוד מאוד ברורה. אני עוקב אחרי מסיבת העיתונאים של ראש המטות המשולבים, דן קיין, על כל ההישגים שהיו באיראן, רפאל גרוסי – כולם אמרו את אותו הדבר – תוכנית הגרעין ספגה מכה קשה, אבל היא לא הושמדה. גם הריאיון האחרון של רפאל גרוסי, ריאיון שצריך להטריד פה את כולנו לגבי האורניום – כן הבריחו, לא הבריחו, אתרים שהאיראנים מעולם לא הכריזו עליהם, ומצאו שם סימנים לפעילות גרעינית חשודה. אבל מה שברור הוא שבאיראן התקבלה החלטה, החלטה אחת ברורה, שמאחדת את כל חבורת המטורפים שנמצאת שם בשלטון – אייתולות, בסיג', משמרות המהפכה: לנקום. הם לא מתכוונים לוותר, הם לא סלחו ולא שכחו. כרגע הם מגייסים את כל הפוטנציאל, את כל המשק, את כל החברה, את כל האמצעים, הכול – למלחמת נקמה. מי שעוקב אחרי השיח היום באיראן – כל מה שהם נושמים, כל מה שהם פועלים, כל מה שהם מדברים – זה מלחמת נקמה. אלו לא מילים. קודם כול, הם קיבלו כהחלטה ברורה את שיקום תוכנית הגרעין האיראנית. אני מסתכל על החלטה לא פחות מסוכנת – החלטה לנתק כל קשר לסבא"א. אין יותר פקחים, אין שום דבר. אין שום פיקוח. הם רצים כל הדרך. מאז יום שלישי האחרון מתקיימים שם דיונים קדחתניים, וההחלטות שהתקבלו – גם על ייצור 20,000 טילים בליסטיים וגם על אלפי משגרים. מה שלא פחות מטריד – נציגי איראן יושבים כרגע בבייג'ין, במוסקבה, בפיונגיאנג, ומדברים על הקמת מערך צפוף ומתקדם של הגנה אווירית. כלומר כל המשאבים של מדינה ענקית, 1.6 מיליון ק"מ, 94-93 מיליון איש – הכול משועבד כרגע למלחמת נקם. פה אנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו עושים. זה לא ייקח הרבה זמן. כשאני מסתכל על כל ההערכות – ואני רוצה להיות הכי אופטימי – עד המערכה הבאה יש לנו אולי שלוש שנים. לדעתי, יכול להיות פחות, אבל מקסימום שלוש שנים. זה אומר שגם אנחנו צריכים לשנות פה את כל סדר העדיפויות. כשאני רואה את כל הוויכוח המטופש בין האוצר לצה"ל למערכת הביטחון על תקציב הביטחון, על זה שהחשב הכללי נתן הוראה כרגע להקפיא את כל ההתקשרויות, אפילו לא הרשאה להתחייב, לצה"ל ומערכת הביטחון מול תעשיות הביטחון – זה פשוט טירוף. אנחנו יודעים כמה זמן לוקח לייצר כל מיירט, כמה עולה כל מיירט. כל התקציב שקיים היום לא רלוונטי, הוא לא קשור למציאות. אי-אפשר לתקן יותר, אי-אפשר לעשות Flat. חייבים לפתוח את כל תקציב המדינה מחדש ולאשר אותו מחדש. גם כל דוח נגל פשוט לא רלוונטי. תמיד לצה"ל היה תר"ש כדי לפתח את הזירה המודיעינית, לפתח חימוש חדש. זה לא מהיום להיום. זה לא מוצר שאתה קונה במכולת. זה לוקח חמש שנים מינימום עד שזה הופך למבצעי. לכן אנחנו חייבים – היה תר"ש גדעון והיה תר"ש תנופה, דומני התר"ש האחרון – מאז אין לנו תר"ש. אתה חייב לאשר תקציב לצה"ל לחמש שנים. אני מסתכל על מרוץ החימוש המטורף שקורה גם באזור. תסתכלו על ההצטיידות והחימושים במצרים, טורקיה, ערב הסעודית, אבל גם אירופה, נאט"ו. נאט"ו מחליטים ש-5% מהתל"ג הולכים לתקציב הביטחון. יש איום קיומי על הולנד או על צ'כיה? אני לפחות לא מכיר, היושב-ראש. לא ידוע לי שמישהו מאיים להשמיד את צ'כיה או את הולנד. כשהם מחליטים על 5% מהתל"ג – מדינת ישראל צריכה להחליט 10%. אז לא 10% – 8%. אתה חייב להקצות לפחות 8% מהתל"ג שלך לצורכי הביטחון. זה אומר כ-160 מיליארד שקל. כשאני רואה שמשרד הביטחון מדבר עם צה"ל על תקציב של 135 מיליארד שקל, הם לא מבינים על מה הם מדברים. כל שעת טיסת מנוע, כל המלאי שאזל וצריך למלא, כל החימושים שצריך לפתח – יש פה הרבה דברים. חייבים לפתח חיל טילים. אותן היוזמות שלקחנו כשגדי איזנקוט היה הרמטכ"ל, אותם הטילים – ראיתי עד כמה הם היו אפקטיביים במערכה הזאת, וטוב שקיבלנו את ההחלטות האלה, אבל זה לא מספיק. ראינו עד כמה קטלני כל טיל בליסטי. כל טיל בליסטי הוא קטלני, ואתה חייב להיערך אחרת לגמרי, ואי-אפשר לפרט פה. ולכן אני גם מציע לנציג הקואליציה שהקואליציה והאופוזיציה יעבירו חוק שתקציב הביטחון יעמוד על 8% מהתל"ג, ושלא יוכלו לגעת בו. שזה לא יהיה נושא למשא ומתן קואליציוני. זה לא יכול להיות. ולבטל את כל הקיצוץ הרוחבי לאותם תקציבי ביטחון. בלי זה פשוט אי-אפשר להמשיך, אם אנחנו מדברים על כך שהאירנים רוצים לייצר ולהצטייד ב-20,000 טילים בליסטיים. על כל מדינת ישראל שוגרו כ-520 טילים בליסטיים. רק כ-28-25 פגעו בשטח ישראל. תנסו להכפיל את זה בעשר ותבינו איזה נזק. באותם 12 הימים ספגנו נזק לעורף הישראלי שמעולם לא היה מאז קום המדינה. אדוני היושב-ראש, אני קורא לממשלת ישראל לבחון מחדש כמה שיותר מהר את כל נושא התקציב, לקבוע סדר עדיפויות אחר, לקבל תר"ש חדש לצבא ההגנה לישראל, ולהתאים אותו ואת כל הפעילות שלנו לאותה מערכה, שלצערי בדרך. מה שהיה ב-12 ימים זה שלב ראשון. ויש לנו, לצערי, גם שלב ב' בדרך. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ליברמן. אני מזמין כעת את חברת הכנסת נעמה לזימי לנמק את ההצעה מטעם סיעת העבודה. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. קודם הוציאו אותי מהמליאה בגלל הכיתוב "התקווה תנצח". ההמנון שלנו, חזון הכיסופים למדינתנו, שהיא נס גדול, הפך להיות משהו קונפליקטואלי בכנסת הזאת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גם אם היה כתוב "התקווה תפסיד" היית מוצאת מהמליאה, כי כיתוב על החולצה, בלי קשר לתוכן - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> חס וחלילה שתפסיד – היא תנצח, אמיר אוחנה. התקווה תנצח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מסכים איתך. אני לא בטוח שהפירוש שלנו דומה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להגיד לך שהחולצה האדומה שלי הרבה יותר פוליטית. אם אתה מאשר את זה, הכול טוב. בכל מקרה, בוא נהיה רגע בעניינים היותר רציניים והאי-אמון החשוב הזה. אני אפתח דווקא בסיכה שיש לי כאן על הבגד. הביאה לי אותה ביום שבת בכיכר החטופים ויקי כהן, אימו של החייל החטוף נמרוד כהן. סמל החטופים עם כנפיים – סיכה שיוחדה לחיילים החטופים בעזה; החיילים החטופים שהופקרו, שהפכו לכלי פוליטי. אני רוצה להגיד משהו שהוא קשה, אבל יש לומר אותו כי זה האחים שלנו שם שמעונים בעזה. החטופים נחטפו על ידי חמאס, אויב מר, אויב שצריך למחות מעל פני האדמה. אבל הם מוחזקים כבני ערובה בידי נתניהו. מי שחשף לנו את זה הוא הנשיא טראמפ. מול כל העולם הוא חשף לנו שסיום המלחמה ועסקה להשבת החטופים והצבת חלופה מדינית לחמאס, כן? מיגור החמאס גם בכלים מדיניים של הסדר אזורי – לא רק בנוכחות ביטחונית אין סופית, אלא גם על ידי דיפלומטיה חכמה – קשור למשפט של נתניהו. ואם המשפט של נתניהו לא מסתדר, אז הילדים שלנו שלוחמים בעזה והחטופים לא יחזרו; כי המשפט שלו לקח מדינה שלמה כבת ערובה. ואנחנו רואים את זה. הוא לקח את הדמוקרטיה הישראלית כבת ערובה, ואת הכלכלה הישראלית לקומבינות למקורבים, וגם את המלחמה. מלחמה שהייתה צריכה להסתיים מזמן. טראמפ חשף לנו את אי-כשירותו של נתניהו. אדם שקושר את גורלה של המדינה בגורלו האישי. מי אתה, נתניהו, שתקשור את הגורל של הנס הזה שנקרא ישראל בגורל שלך? אתה אדם מושחת. תטפל בזה במשפט שלך. אל תהרוס את המדינה הזאת. האיש שמתנה את הצלת החטופים במשפט שלו. המשפחות אמרו כל הזמן: יש פה פוליטיקה על גב הילדים שלנו. הן צדקו. כולנו חבים להן סליחה גדולה שלא זעקנו יותר כשהן אמרו לנו את זה. אמרו לנו את זה, וצדקו. תראו, טראמפ הודה בזה. ואני רוצה שתחשבו על זה שוב ושוב ושוב: נתניהו מכר את מדינת ישראל ואזרחיה על מזבח המשפט שלו. אני רוצה שכל אזרח כאן לא יברח יותר מהאמת. לא יתרץ, לא יביא לנו עוד דף מסרים אלטרנטיבי. זה נאמר, זה פורסם. התנאי לסיום המלחמה, להצלת כל החטופים והשבתם ולהסדר מדיני שייתן לנו פה שקט וביטחון תלוי במשפט של האיש הזה. זה לא יכול להיות. זאת לא מנהיגות. זה טירוף הדעת. מעבר לזה שאף אדם לא רשאי להתערב במערכת המשפט, וכולם שווים בעיני החוק. אני שמה את זה אפילו בצד, ואני רוצה רגע לומר את טירוף הדעת שנעשה כאן. אני דווקא אנצל את הבמה הזאת, את האי-אמון הזה, ואני אפתח את דבריי ואפנה למצביעי הליכוד. אני רוצה לדבר אליכם, מצביעי הליכוד ובנימין נתניהו – אני רוצה להזכיר לכולנו את ה-80% המשותפים שאין עליהם מחלוקת, ואת אחת מההבנות הבסיסיות שלנו, שהחיים קצרים. אין לי ספק שאם בעוד כמה שנים נסתכל על התקופה הזאת, נדע בעצב שבזבזנו את החיים, שבוזבזו פה חיים, על שנאה, על מוות מיותר, על זה שלא שמרו עלינו, על זה שהופקרנו. "ראי אדמה כי היינו בזבזנים עד מאוד". החיים שלנו מתקצרים בעוד אנחנו עובדים יותר ויותר קשה. כי הכול פה יקר ומתייקר, ורק החיים נהיו זולים. אבדה לנו הפשטות של פעם, כי המנהיגים שלנו איבדו כל קשר אליה. ממשלה ששריה עסוקים בפינוקים בחו"ל כשאנשים פה חוששים להיכנס לסופר. אבל הכי קשה היא ההכרה הזאת שיש לנו פחות זמן ליהנות מהחיים, מהחיים עצמם. אנחנו מחכות שעות במיון בבתי החולים כי אין מספיק מיטות או רופאות או אחיות. אנחנו מחכים חודשים לבדיקות. נשארים בלי טיפולים מצילי חיים. מתקיימים פחות ופחות כי הכול עולה. בעיקר הניתוק של מי ששכחו מאיפה באו בדרך לשימור הכיסא. אנחנו לא שמים לב, והחיים עוברים לנו. תפקידו של שלטון הוא לעבוד עבור האזרחים כדי שהחיים שלהם, שלנו, יהיו טובים – כן, טובים. זה כל כך פשוט, בסיסי ומובן, ותגידו לי כמה זה רחוק מהמציאות. אז תגידו, לזה פיללנו? זה חזון הכיסופים של הורינו? זה מה שהם התכוונו? בעיניי, לא חשוב מי יעשה את זה, רק שזה יקרה. שיהיה פה שלטון של בני אדם. שלטון שלא רק רואה ערך לחיים שלנו, אלא דואג שהחיים שלנו יהיו טובים, כי בעבור זה הוא כאן, במשכן החשוב הזה. ומגיע לנו ולילדים שלנו שלטון כזה. שלטון שלא ירסק את הערבות ההדדית, שלא יהפוך את האחים שלנו, שמעונים בשבי, למטרד או לכלי פוליטי, אלא למשימת חייו. תגידו, אם זה היה בן שלכם, אח שלכם, אבא שלכם, אני לא מאמינה שהייתם מקריבים אותם. זו לא הרוח שמייצגת משפחה. זו גם לא הרוח של ישראל כולה. זו מהות הצעת האי-אמון – לבנות שוב, טוב יותר, מתוקן, חומל. להחזיר לנו את החיים שאנחנו ראויים להם. והממשלה הזאת, בכל תחום, מקשה עלינו את החיים ומזלזלת בהם כמו לא היו שווים דבר. אז גם אם הצבעתם לה – את החשבונות, המחירים והגזרות אי-אפשר לשקר. הם שכחו מהעם, אתם יודעים את זה. הגיע הזמן שהעם ישכח אותם. מדינה שלא מאפשרת לצעירים לחלום על בית היא מדינה שחייבת שינוי כיוון. לכל אדם מגיע שיהיה לו בית ומדינה שתהיה אחראית לחיים שלו. ההפקרה הזאת פוגשת הכול – את האלימות ברחובות, החינוך המתפורר; איך שאנחנו כועסים וזועמים אחד על השני, כי קשה פה, כי מפחיד פה. זה פוגש אותנו בשירותי הרווחה, הבריאות, בדאגה לשלום יקירנו, בהפקרת החטופים, לפעמים גם בחיי יקירינו. זאת המהות של הצעת האי-אמון. אנחנו רוצים בחזרה את חיינו הקצרים, לחיות אותם בכבוד ובידיעה שיש מדינה שדואגת לנו, שרואה בחיים שלנו ערך, שרואה בחיי אדם ערך, לא במלחמה. אמן. אמן. אמן. ואסיים – אי-אפשר שלא לסיים ולדבר על הטרור היהודי שמגובה בממשלת חמאס הוא נכס. הממשלה הזאת נותנת חסות לטרור יהודי בשטחים כלפי פלסטינים וכלפי חיילים וכוחות הביטחון. רק אתמול הציתו מוצב צה"ל עם מתקן רגיש לניטור טרור. הם חלק מהעם שלנו, הדבר הזה? נשמע למישהו הגיוני שהם יקבלו גיבוי בחסות הממשלה? שלא יטופלו האנשים האלה שבסופ"ש חנקו חיילים, הכו אותם? אז תגידו מה הייתם אומרים אם הייתי מספרת לכם שמישהו, דמות עלומה, הכתה חיילים, חנקה אותם, שרפה בסיס, הציתה מתקן רגיש, חיבלה להם ברכבים, קראה להם בשמות הכי מטורפים? מה הייתם אומרים עליהם? הייתם קוראים להם מחבלים. רק פה בממשלה הזאת, האנשים האלה מקבלים גב, פיצות מחברת כנסת, ביטול צווים מינהליים משר הביטחון. הלך רוח מטורף ומטורלל – עבור מה? עבור ברית פוליטית? הכול פה עובר עבור ברית פוליטית – הארכת מלחמה; חוק השתמטות; הפקרת חטופים, אפילו עידוד של טרור. ממשלה שלא שווה את העם הזה, את הרוח הזאת. ממשלה שחייבת לעוף. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת השר דוד אמסלם להשיב במשולב על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאשיב על הצעות האי-אמון, אני רוצה לספר על פגישה שהייתה לי לפני כשעה. חבר הכנסת מיכאל ביטון, תשמע סיפור, לא תאמין. לפני כשעה נכנס אליי בחור, אומר לי: תקשיב, דודי, קוראים דוד לוי – שם גנרי – נולדתי באשדוד, יש לי שישה ילדים, אני בגיל 51, סגן אלוף בצה"ל, שירתי 480 יום במילואים. והוא עשה טעות אחת. הוא העז, אדוני היושב-ראש, להתראיין בתוכנית הפטריוטים כאזרח. השתחרר מהמילואים, הלך לתוכנית, ראיינו אותו. מה שקרה מאז – צה"ל החליט: לא מגייס אותו יותר. הוא טוען שזה בהנחייתה של הפצ"רית. דרך אגב, קראו לו לראיונות. והוא שואל: חבר'ה, למה אתם לא מגייסים אותי? אמרו לו: אולי התראיינת עם מדים? הוא אומר: לא. הינה, בבקשה, זה תאריך השחרור. עובדות, מה שנקרא, סעיף עובדות. וכמובן אנחנו יודעים מתי שודרה התוכנית, יש גם תאריך. אבל זה לא מעניין אף אחד. עכשיו, בן אדם עושה תפקיד חשוב מאוד בפיקוד דרום. והוא אומר לי – דרך אגב יש לו שלושה ילדים, שלושה בנים לוחמים, עד היום בצה"ל. והוא אומר לי: תשמע, דודי, הלב שלי פצוע. תקשיבו על מה: יש לי חלום, לחזור לשרת את עם ישראל בצה"ל. תבינו, מדובר על פטריוט ישראלי שנלחם כדי להילחם ולסכן את עצמו. הם מדברים איתי: חסרים לוחמים בצה"ל, הם אומרים. אבל תלוי מי, תלוי איזה לוחמים אנחנו רוצים. אם מישהו מופיע בפטריוטים – לא. אני משוכנע לחלוטין שזה לא קורה למי שמופיע בערוץ 12, ולא בערוץ 13. דרך אגב, במדינה דמוקרטית אזרח שהוא לא במדים יכול להתראיין בכל רשת ולהביע את עמדתו. הוא אזרח. אף אחד לא מהלך עליו אימים, ובוודאי ובוודאי צה"ל לא שייך לאף אחד, זה לכל עם ישראל. ולכן אני פונה מפה לרמטכ"ל, ואני אומר לו: תבדוק את הסוגיה. אני רואה אותה כדבר חמור ביותר. אני מניח שחלק – דרך אגב, הוא אמר לי שהפצ"רית מעורבת באופן אישי. זה ברמות הפיקוד, פיקוד דרום. זה סגן אלוף שעושה שירות מאוד מאוד חשוב בפיקוד. ולכן אני מציע לך, תיכנס בעובי הקורה. לא יעלה על הדעת שיש פטריוט שאמור להילחם, ונלחם כל יום כדי לשרת בצה"ל, וצה"ל בעצם לא קורא לו למילואים בגלל שהוא התראיין באיזו תוכנית. אני לא יודע, דרך אגב, אני שמעתי רק אותו. אני לא יודע, אם יש מקרה אחד אני מניח שיש עוד הרבה מקרים כנראה. לכן אני מציע גם לשר הביטחון, מבקש, קחו את המקרה הפרטי הזה, אם אתם רוצים אתן לכם את הפרטים. קודם כל תפתרו את המקרה הפרטי הזה. אבל מעבר לזה, אנחנו צריכים לבדוק בדיקת עומק מה קורה בצה"ל בהיבט הזה של המילואים לאנשי הימין שמתראיינים. אני בטוח, עוד פעם, אני אומר את זה באחריות: מי שבשמאל מתראיין כאזרח, אף אחד לא קורא לו, אין שום סיבה שיקראו לו. להפך, מוחאים לו כפיים. לכן אני מבקש לבדוק את התופעה המסוכנת הזאת, שכפי שאני אומר, היא מסוכנת ביותר. ובוודאי בוודאי שאנחנו רוצים לחזק את צה"ל. ואיך אני אומר: אנחנו רוצים לגייס עוד אנשים בגלל שחסרים לנו חיילים בצה"ל. אנחנו לא מחפשים סיבות לא סיבות כדי להוציא חיילים מצה"ל. חשבתי שיש עניין לחזק את הצבא. ואם הוא רוצה ללכת לתוכנית הפטריוטים הוא לא צריך לשאול אותך, הרמטכ"ל, ולא את הפצ"רית. הוא אזרח של מדינת ישראל. יכול להיות שזה מעצבן אותה. אני מניח שזה מעצבן אותה בגלל שהיא, אתה יודע מאיזה חומר היא מקורצת. אבל צריך – בין כמה שאלות ונושאים אחרים, כולל מדוע לא העמידו לדין את הבן הגנב של היועמ"שית – להעמיד אותה במקום. איך היא נסעה? הזמינו אותה כפצ"רית לנסיעה בעשרות אלפי דולרים, בחינם. ובוודאי ובוודאי כשהיא כבר מגיעה גם לזה שהיא מחליטה שחיילים בדעות מסוימות לא יתגייסו לצה"ל. לאן הגענו? ועוד כשאנחנו בממשלה. מה יקרה כשלא נהיה, חס ושלום? עכשיו אני רוצה, אדוני היושב-ראש, ברשותך, לעבור למשהו אחר. תראו, אני שמעתי את הנאום של לפיד, וגם של גנץ. דחפו יותר באמת, דיברו באופן מתון יחסית, אמרו: אנחנו רוצים אחדות, חשוב לרפא את העם וכו', והממשלה פועלת בדיוק הפוך. ואני רוצה להגיד לכם ולענות לכם – פשוט חבל שהם לא כאן. תראו, אתמול קרה משהו, בימים האחרונים - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש לי תחושה שהם ישמעו אותך, השר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - שהוא חמור מאוד בעיניי. ראש הממשלה נתניהו ביקש מבית המשפט לדחות באיזה שבוע-שבועיים את העדות שלו. דרך אגב, זה דבר שקורה בשגרה לכל מיני אנשים, גם אם יש להם כאב ראש, דוחים. בוודאי ראש ממשלה שמנהל מערכה – שלושה שופטים בירושלים, עלק, בבית המשפט המחוזי, אומרים לו: לא, מה פתאום. בא ראש הממשלה, מסביר, מעביר חומר, אומרים לו: לא, מה פתאום. נאלצו להביא את ראש אמ"ן ואת ראש המוסד, ורק אחרי ששמעו אותם הסכימו לדחות בשבוע, ובשבוע הבא נראה מה יהיה. אני רוצה לומר פה: א. אתם שופטים במדינת ישראל, אין לי מושג מי העביר לכם חומר מסווג. מה הסמכות, ומי בכלל – מדוע אתם צריכים לדעת על זה בכלל? דבר השני, אני מבין שראש הממשלה – אתם לא מאמינים לו – ראש ממשלת ישראל צריך להביא את הפקידים כדי שיגידו שמה שהוא אומר זה נכון. בושה וחרפה, אתם בזים לכל עם ישראל. אני רוצה להזכיר לכם: לפי ההלכה, מלך שמוחל על כבודו, אין כבודו מחול. אתם לא מבינים מה אתם עושים לעם ישראל. זה המשך הרדיפה, אבל גם סתם. לא, אנחנו רוצים עכשיו, תבוא היום, היום. ואני שואל את גנץ: תגיד לי, זה נשמע לך הגיוני? מר לפיד, זה נשמע לך סביר? תראו איך מורחים את ראש הממשלה, דרך אגב, בנוצות ובזפת. עכשיו אנחנו נמצאים בעיתות טקטוניות, הרי ראש הממשלה לא יושב בבית ואוכל גרעינים. הם יודעים את זה, נשיא ארצות הברית אומר את זה, אבל אותם זה לא מעניין. למה? הם מסתכלים למעלה, ורואים את עמית אומר להם: לא, לא, להמשיך, להמשיך לפגוע בממשלה – ובראש הממשלה בדגש. זה האויב שלנו. לכן כשאני רואה את זה, אני מזדעזע. אני רוצה להגיד לשופטים: אתם לא נשואים מעם, השמש לא זורחת לכם אתם יודעים מאיפה, אתם לא האנשים הכי חכמים במדינה – אתם מבינים את זה. הציבור רואה את הכול, רואה לכם, בז לכם על הדברים האלה, ומבין שמערכת המשפט צריכה לקבל ריענון עמוק ביותר, יסודי ביותר. היא רקובה ברמות בלתי נתפסות, והשינוי חייב לבוא. עכשיו בא מר גנץ – "אנחנו ציפינו מהממשלה באמת לא לעסוק עכשיו בנושאים של היועמ"שית" – ויש כאן טענת הקוזק הנגזל. זה מזכיר לי תמיד את הסיפור על אותו אחד שרוצח את ההורים שלו, ובא לבית המשפט וטוען שהוא יתום. אני אתן דוגמאות: אנחנו במלחמה רוצים למנות נציב שירות מדינה שסיים את תפקידו – לא נותנים לנו. אז כשלא נותנים לך, מה אתה אמור לעשות? לנסות ולפעול. מי לא נותן? היועמ"שית. אנחנו רוצים במלחמה למנות ראש שב"כ. את מי זה מעניין, את יצחק עמית? הצחקתם אותי. ביטחון המדינה מעניין אותו? מעולם לא עניין אותו. השנאה לנתניהו, דרך אגב, משגעת אותו, מוציאה לו את כל מיצי הקיבה. ויש פתאום בג"ץ, ומי בדיון? סולברג. השופט סולברג אומר ליועצת המשפטית: תגישי תגובה תוך שבוע. אבל עמית, לא בא לו. השתלט על האירוע, הזיז את סולברג. אמר, הרי אנחנו נמצאים בשעת חירום, אין דיונים. וכמובן, עוד מישהו עתר ובא – דפנה ברק ארז, וגם הכניסה את העניין, וצריך לאחד את התיקים. ככה בעצם הם הוציאו את הסיפור מסולברג. למה? בגלל שהם פחדו שסולברג יביא או יקבע הרכב שמרני. תבינו איך זה עובד בבית המשפט. זו לא שאלה של משפט, דרך אגב, כל הסוגיות האלה הן לא סוגיות משפטיות בכלל. זו שאלה של תפיסת עולם ואידיאולוגיה, ולכן האידיאולוגיה של יצחק עמית ודפנה ברק ארז היא להפוך את הממשלה ולהפיל אותה. אני לא רוצה להרחיב, אם תרדו טיפה, קומה למטה, מה שמפחיד אותם הוא בעצם המחנה האמוני, לא הליכוד – המחנה האמוני. מפחדים מהסיפור היהודי. הם מתכחשים לזה, ולא מקבלים את זה שאנחנו יהודים ואנחנו רוצים לשמור על מסורת ישראל. זה הסיפור שלהם. לכן, דרך אגב, אני רוצה לפנות מכאן לסולברג ולחבריו: תראו, בבית המשפט העליון יש שתי קבוצות: יש קבוצה אחת, כפי שאמרתי, שרוצה למחוק את המסורת ולהחליט שאנחנו לא יהודים במובן הקלאסי. יהודי זה סתם מילה. איך אמר – ראיינו את ברק לפני כמה חודשים, ראיתי בטלוויזיה – חבר הכנסת שירי – שאלו אותו: אתה מאמין באלוהים? הוא אומר: לא. אמרו לו: תגיד, למדת פעם גמרא, משנה? הוא אומר: לא, מצטער. נשיא, השופט העליון של העם היהודי, לא ראה גמרא, לא ראה משנה. אני אומר לעצמי: כבר ראיינו אותך – תשקר, תגיד כן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז היית אומר שהוא משקר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, הראש ממשלה שלך - - - הוא אוכל שרצים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע – דקה, מפאת – תן לי רק שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בבקשה, קח 20. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר, מפאת דרכי שלום אתה יכול להגיד את זה, אף אחד לא אמר לך מה להגיד. אבל תבין טוב, אני ישבתי בבית, ראיתי את השופט העליון של העם היהודי – לא פתח משנה, לא ראה גמרא, לא יודע תנ"ך – ואז אתה שואל את עצמך: אז מאיפה הוא שואב את הערכים שלו? לא הבנתי. לכן הם פוסקים להכניס לבתי חולים חמץ בפסח, הכול קשור לכול – והולך בדרכו, כמובן. דרך אגב, השמש שלו הוא מר עמית. אתה יודע, הם מסתכלים למעלה – ההוא למעלה. אתה יודע, זה מזכיר לי את הבדיחה על איזה מישהו שהלך לקנות תוכי מדבר. נכנס לחנות, שואל את המוכר: תגיד, כמה עולה התוכי הזה? אומר לו: זה 2,000 שקל. שואל אותו: למה? אומר לו: זה תוכי – לא סתם תוכי, את כל חמשת חומשי התורה הוא יודע בעל פה. אומר לו: באמת? אומר לו: כן. אומר לו: תגיד, והתוכי ההוא? אומר לו: זה 20,000. שואל אותו: למה? אומר לו: זה יודע את חמשת חומשי התורה והוא גם יודע את כל המשניות. בסוף הוא רואה למעלה איזה תוכי בקצה ואומר לו: זה? אומר לו: לא מוכר. אומר לו: אבל למה, תן מחיר, אני רוצה. אומר לו: מיליון דולר. אומר לו: למה, מה הוא יודע לעשות? אז הוא אומר לו: תשמע, אני לא יודע מה הוא יודע לעשות, אבל שני אלה, לפני שהם פותחים את הפה, מסתכלים עליו ואומרים לו: כבוד הרב, זה נכון? זה אהרון ברק, זה התוכי שיושב למעלה, וכשרואה אותו עמית, שואל אותו: כבוד הרב, מה לעשות? אדוני היושב-ראש, אני שומע אותו אומר לא מזמן שהוא מוכן לסייע בנושא החנינה לראש הממשלה. לא הבנתי, אתה בפנסיה, יש לך מהלכים? הרי אתה מודה בעצמך, הרי איך הוא אמר אז, הזהיר את מנדלבליט: דיר באלכ לפשל בנושא של התיקים של נתניהו. דרך אגב, אני רוצה לומר, הרי יש חקירה של למעלה מעשר שנים של רות דוד, רונאל פישר. היא הייתה פרקליטת מחוז, החבר'ה הצעירים לא יודעים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה חבר'ה צעירים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מדבר, מי ששומע אותנו. היא מואשמת בשוחד. עשר שנים הפרקליטות לא עושה את זה. למה? פעם אמר לי מישהו: כלב לא אוכל בשר של כלב. היא מהזן שלהם, הם לא רוצים לסגור את האירוע. למה? היא תפתח עליהם. דרך אגב, ברגע שהיא תפתח את הפה, כולם יהיו בבית סוהר, משי ניצן וצפונה. עשר שנים – אתה מכיר ניהול תיק? דרך אגב, היו צריכים לנהל את התיק עכשיו, ביקשו דחייה מבית המשפט, למה? אמר לו שיש מלחמה. אמרו לו: נכון, אתה צודק, יש מלחמה, קח זמן להתארגן. אבל לראש הממשלה – מה פתאום, מה הקשר בין המלחמה לראש הממשלה? למה, ראש הממשלה ניהל את המלחמה? ראש הממשלה מודע למלחמה? תראה את החוצפה ועזות המצח. מדברים על חנינה, אדוני היושב-ראש. אני משתגע. אני טוען, דרך אגב, מי שצריך לבקש חנינה זה מנדלבליט ושי ניצן וליאת בן ארי. ההיסטוריה תשפוט אותם. יהיו ימים שתקום פה ועדת חקירה אמיתית, והיא באמת תתפוס את הקושרים האלה, שקשרו קשר נגד הדמוקרטיה, ואני מקווה שעוד בימינו אני לפחות אזכה לראות אותם גם מועמדים לדין. לכן התהפכו היוצרות – מי אמור לבקש את החנינה ומי אמור לקבל אותה. אדוני היושב-ראש, אנחנו רואים עכשיו, לא מזמן, שהייתה פרשת פגסוס – דרך אגב, אני מתפלא על השמאל. אני תמיד אמרתי: השמאל לעולם לא דואג לזכויות האדם והאזרח. אף פעם. הוא דואג רק לעצמו. הייתה פרשייה חמורה – תוכנה שפורצת לאנשים ושואבת את הכול מכול. ברמה העובדתית אין ספק שיש מקרים שפעלו לא על פי החוק. מי שלא עובד על פי החוק, גם אם הוא פקיד, צריך לעמוד לדין. מי שעובר על החוק צריך להיות מועמד לדין, לא משנה מה המוטיבציה שלו. גם אם מישהו פורץ אליי הביתה, לוקח דברים כדי להביא לעניים – הוא צריך לעמוד לדין על זה שהוא פרץ אליי הביתה. ממשלת ישראל החליטה להקים ועדת בדיקה ממשלתית. מה היועמ"שית אומרת? לא. השבוע הוציאו צו על תנאי. מי? עמית, כמובן. שימו לב, הכול הולך כחוט השני. כל דבר שאתם רוצים – תסתכלו, ההרכב יהיה עמית ודפנה ברק-ארז. יש לו גם פטנט, הוא אומר: אני אקח לפי הסניור, יענו יש לי איזה קריטריון. כל דבר שעומד במהותה של החברה, דברים עקרוניים, בוודאי מול הממשלה, ככה זה קורה. ומי מנצח על התזמורת? מר עמית, שאף אחד מעולם לא בחר אותו להיות נשיא בית המשפט העליון. הוא בחר את עצמו באיזה מרתף, הזמין כמה חבר'ה, כאילו שר המשפטים הוא איזה בובה, וזה פשוט דבר מדהים. עכשיו, כשזה קורה, אני שואל אותך, מר גנץ, ואני שואל אותך, מר לפיד – אנחנו לא מגיבים. אני באמת חשבתי שאחרי 7 באוקטובר נפסיק את המחלוקות. יש לנו מלחמה – בואו נתרכז במלחמה. אבל אתם לא מניחים לנו. ולמה זה? היועצת המשפטית הזאת – אמרתי מזמן – היא הבן אדם הכי מסוכן במדינה. כשאמרתי את זה, אז הזדעזעתם, לא הבנתם. היום אתם מבינים הלכה למעשה על מה מדובר. ובדרך כלל, כשתוך כדי מלחמה מפריעים לממשלה לתפקד, אז מה ציפיתם שנעשה? להפך, החובה שלנו להסיר קודם כל את הרע. יש מה שנקרא "סור מרע ועשה טוב" – קודם כול אתה צריך להסיר את הנגף שקוראים לו בהרב מיארה – דרך אגב, היא הקוף; מי שמושך בחוטים הוא מר גיל לימון. אני רוצה רק להזכיר לכם מי זה הברנש הזה. הברנש הזה, גיל לימון, היה עוזר של מנדלבליט. מנדלבליט מינה אותו מתפקיד עוזר למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כשמנדלבליט עצמו יושב-ראש הוועדה. זה בערך כמו שאני אקח סמל ראשון, אמנה אותו לאלוף בצה"ל. להם מותר הכול. וזה הבן אדם שמזנב בממשלה בכל דבר ועניין. חוות הדעת שלו – הכול מכול כול. זה ראש הנחש. היועמ"שית, להערכתי, לא מבינה את האירוע. הוא מפעיל אותה. היא רק בפרונט. לכן, מה ציפיתם שיקרה? אני רוצה להבין. שהממשלה תשב בצד ולא תעשה? הרי מחובתה לפעול. יש לה מדינה, יש לה אחריות של מדינה, יש פה אזרחים. איך אתם רוצים שנתפקד במדינה בלי ראש שב"כ? בואו תסבירו לנו. מר עמית, אתה רוצה? תמנה אתה, תחליט אתה. דרך אגב, אתה יכול לפסוק. הרי החוק זה אתה. מחר בבוקר בבית קפה תחליטו אתה ודפנה שאתם ממנים את ראש השב"כ. אל תדאג, אף אחד במדינה לא יזדעזע, בגלל שמזמן אתם כבר שם. במלחמה עכשיו יש לכם זמן, אבל על עבירות הבנייה שלך עשו בדיקה שעתיים, על כל העבירות של ניגודי העניינים שלך – שעתיים. כי כבר היה צריך להצביע עבורך – אנחנו נביא עיכובים? אתה יודע, כבוד היושב-ראש, יש סיפור ששמעתי, שפעם באו לרב ואמרו לו: חמור שנופל לבור בשבת, האם מותר להוציא אותו? אמר: חבר'ה, השתגעתם? חילול שבת. באו לו באוזן, אמרו לו: אבל זה החמור שלך. אז הוא אמר: צמוד לקיר ובשקט. זה עמית. הכול צמוד לקיר ובשקט. הכול טוב. להפך, אצלנו בהלכה – אם היה לו קצת בסיס יהודי-הלכתי-אמוני, היה מבין שהקדוש ברוך הוא מקפיד בעיקר על הצדיקים. ככל שאתה תלמיד חכם יותר גדול, ככל שהתפקיד שלך יותר גדול, אתה צריך להקפיד על עצמך יותר. אבל איפה, הכול שם הפוך. הם יעמידו לדין את סויסה, זיכרונו לברכה, שרציתי למנות למנכ"ל – על זה שהוא לא מילא טופס. הם טוענים שבאחת הרובריקות – זה במיידי ל-443. אבל כשאתה רואה את הבן של היועמ"שית במלחמה גונב אפוד מחייל אחר – זו לא השלמת ציוד. אני רואה את זה בחומרה עצומה. הרי באמצע הלילה יש היתקלות, החייל רץ לקחת את האפוד שלו – פתאום הוא רואה: תשמע, אין לי אפוד. זו מלחמה. במלחמה לא עושים השלמות ציוד. עכשיו, אתה רואה את זה בטלוויזיה, אתה רואה את זה בסרטון. הייתי בטוח שיעמידו אותו לדין. עד עכשיו – כלום. שדה תימן – ראיתם. יש שם אחת ההכפשות הגדולות שקרו לחיילי צה"ל. חלק מהאנטישמיות הגדולה בעולם זה בגלל אותו סרטון, שהוא כולו שקר. ואת הסרטון הזה, דרך אגב, היה רק לפצ"רייה. מישהו חקר אותם? מישהו בדק? הם עדיין בבדיקות. דרך אגב, פה אני אמרתי לשר הביטחון גם בקבינט ואני אומר זה כאן: זו האחריות שלך לבדוק, ולוודא שהאנשים האלה יועמדו לדין ולא יהיו בצבא. אני מאמין שהנזק שנעשה עם הסרטון הזה הוא דבר שילווה את המדינה עוד עשרות שנים. הם העלילו על חיילי צה"ל שהם אנסים, אונסים מחבלים. זו הייתה האשמה. ומי? הפצ"רית. תבינו טוב, הכול התהפך פה, אנחנו כבר לא מזהים מי עמית, מי טורף. לכן אני רוצה לומר: אנחנו באמת באמת חושבים – ואני מתחבר למה שאמר גנץ – בוודאי אנחנו חושבים שהעם הזה עבר המון בשנתיים – דרך אגב, מאז שאנחנו נמצאים בממשלה. אדוני היושב-ראש, פעם אמרתי איזה משהו מהמקורות שהוא רלוונטי לסיפור הזה של הממשלה שלנו. שבוע שעבר היינו בפרשת קורח – שירי, תקשיב טוב, דבר תורה. הרי מה קרה? הקדוש ברוך הוא הרי מעיד על משה רבנו שהוא היה ענו מכל אדם. משה רבנו היה ענו מכל אדם, זה הקדוש ברוך הוא מעיד. משה רבנו בעצם היה צינור. הוא לא הוסיף מעצמו כלום, מה שהקדוש ברוך הוא אמר לו – הוא עשה. בא אליו קורח. מי היה קורח? קורח היה משבט לוי – בן יצהר בן קהת בן לוי. הוא היה באליטה של האליטה, הוא היה בן דוד שלישי של משה. הם היו נושאים את ארון הקודש. בא, אמר למשה: תגיד, למה רק אתה ואהרון – למה אהרון משמש בקודש? הם בעצם הכוהנים. הרי בעולמנו אנו, חבר הכנסת איזנקוט, מה היה עושה הבן אדם, משה רבנו? היה אומר לו: אתה יודע מה, קורח? הרי אנחנו בני דודים, לא? גם אתה מהאליטה, הרי אתה שבט לוי. מה אתה רוצה? פעם בשבוע לשחוט בבית המקדש? בבקשה. עזוב שטויות, אהרון, תוותר לו. משה רבנו אמר לקורח: תקשיב, מחר אתה ו-200 איש שלך, ואני ואהרון באים עם המחתות. מדוע הוא אמר את זה? למה? הרי זה מנוגד בעצם למשה רבנו. משה – אמרתי – הוא היה עניו מכל אדם, הוא לא היה איש של כבוד, לא כלום. בגלל שמשה הבין שהערעור הוא על ההנהגה, ערעור על היסוד. ולכן כשיש ערעור על היסוד אסור להתפשר. כשאנחנו נבחרנו אתם ערערתם על היסוד. עד היום אתם לא מקבלים את הממשלה הזאת כממשלה לגיטימית. אני טוען, אם הייתם מקבלים אותנו כממשלה לגיטימית – תמיד אפשר לדבר, למה לא? אני איש של פשרות בכלל בחיי, תמיד, חוץ מאם אתה מערער על היסוד. אם אני דרג ב', אלחם עד טיפת נשמתי האחרונה. אם אנחנו ממשלה לא לגיטימית והציבור שלנו לא לגיטימי, נילחם על זה עד הסוף. אבל אם אתם תכירו בדמוקרטיה, תבואו, תדברו איתנו על נושא כזה או אחר, אני בוודאי ובוודאי פתוח, ואשמח מאוד גם לעשות פשרה. דרך אגב, אני חושב שהפשרה זאת אסטרטגיה. הבן אדם צריך למשוך לפשרה, לא כנאלץ להתפשר, אלא כתפיסה. זה נכון תמיד להתפשר, גם בחיים האישיים, בוודאי בחיים הלאומיים. אבל אתם הרי מערערים עלינו – על הבסיס. ראש הממשלה, אמרתי, לא נותנים לו לדחות את המשפט בשבוע, לא מעניין אותם אם יישרף העולם. שבוע. הוא צריך להביא איתו עדי אופי מראש אמ"ן וראש המוסד, למה אלה משלנו, אנחנו מאמינים להם. אתה סתם בן אדם נאשם ונוכל. אתה לא ראש ממשלת ישראל. אנחנו נשחק איתך. עמית מסתכל עלינו מלמעלה, אנחנו רוצים קידום. אם הוא יתעצבן אנחנו בבעיה. אנחנו רוצים להראות לך שאתה כמו כולם. אבל אתה לא כמו כולם, אדוני ראש הממשלה, איתך מתנהגים גרוע יותר מאחרון האנשים שהמדינה מנהלת נגדם הליך. אתה נחות מכולם. ולכן אני אומר גם לגנץ, ואני אומר גם לך, חבר הכנסת איזנקוט. באמת באמת, זאת האמת, אני חושב שאנחנו מוכנים בוודאי ושמחים תמיד להגיע לדברים בהסכמה, בהבנה ובפשרה, אבל כשלא מערערים על היסוד, לא מערערים על מה שנקרא הדמוקרטיה, לא מערערים על הממשלה. וגם כשאנחנו רוצים לעשות שינוי – בגלל שלפי תפיסתי מדינת ישראל היום היא לא מדינה דמוקרטית, ואתם יודעים את זה. הינה, אתם רואים לבד, גם הקראתי לכם רק חלק מהדברים הקטנים. אם ראש הממשלה לא מסוגל למנות ראש שב"כ, לאן הגענו? לאן הגענו? אם אנחנו לא יכולים למנות נציב שירות מדינה למרות שכתוב בחוק – הכול כתוב בחוק, אגב. אנחנו מדקדקים על החוק קלה כחמורה. לא תוסיפו ולא תגרעו. אמרתי, אם אלה היו אנשים שחיים על מסורת ישראל והיו להם קצת ערכים יהודיים הם היו מבינים: לא מוסיפים ולא מורידים, מה שכתוב עושים. לא אצל עמית ולא אצל ברק-ארז. ואני רוצה לפנות לשופטים בעליון: תראו, אתם מתחלקים לשתי קבוצות – סולברג, אתה וחבר רעיך. דרך אגב, הם בזים לכם. זכור, סולברג, עמית לא רצה אותך. אבל תזכרו תמיד, המיליטנטים – עמית, ברק-ארז – הם יטביעו את כל הספינה יחד איתכם. יחד איתכם. לא משנה שהם יטביעו את כל עם ישראל שם. אבל אתם נמצאים איתם יחד בתוך הספינה. הכרסום בבית המשפט העליון כולל גם אתכם בגלל שיש לכם הנהגה מטורפת. אני הגעתי למסקנה שהסיפור של עמית זאת לא שאלה של חוק. סיכמנו, להערכתי זה נמצא אצלו ביסוד הנפשי. זה משהו שחורג מכללי ההיגיון, ההתנהלות שלו, הבריונית, האלימה. הייתי מציע לו לקחת טיפול, אומר לכם את האמת. אבל לצערי הרב, הוא גם ניכס לעצמו את תפקיד הנשיא. לכן אני אומר לך, סולברג וחבר רעיך – שאתם אנשים קצת יותר הגונים, יותר ישרים, טובת המדינה לנגד עיניכם – הגיע הזמן שתתעמתו איתם. זה לא ילך בשקט, אתם צריכים להתעמת איתם בפנים. להגיד להם: חבר'ה, אנחנו לא מסכימים שתפילו אותנו או שתיקחו אותנו לתהום. אנחנו לא ניפול איתכם לתהום. ואתם בדרך לשם, אתה יודע את זה. אתם בדרך לשם בגלל שרק תבדוק – דרך אגב, הייתי מציע לכם לעשות סקר קטן אובייקטיבי. אתם מכירים את האמת, אתם יודעים מה הציבור הישראלי חושב. גם אלה שיצביעו נגד הממשלה, זה לא בגלל שהם חושבים שאתם צודקים בהתנהלות האלימה, אלא בגלל שהם שונאים את הממשלה, וצריך לתמוך בכם בגלל שאתם גורם שלדעתם יפיל את הממשלה. הם מבינים שבבחירות הם אף פעם לא ירכיבו ממשלה. הם יכולים להרכיב ממשלה רק כשהם נשענים על הכתפיים שלכם. ולכן אני שוב פונה לשופטים ההגונים בבית המשפט העליון. מתוך 15 שופטים, אמרתי, יש לכם את ברק-ארז ויצחק עמית, שהם בעצם מתפרעים על כל המגרש, פוצעים את כל המדינה, ואתם נמצאים שם. תראה, סולברג, איך הוא השפיל אותך, לקח לך את האירוע ככה. ודפנה ארז הדביקה לו ישר את הסיפור של התיק השני, והצמידו אותם, ובעצם הוא קובע את ההרכב. הוא פחד שאתה תקבע. שמענו את השופט אלרון, מה הוא אומר בלשונו העדינה. אבל אני מציע לכם, גם בגלל שהמוסד הזה יקר לעם ישראל, גם בגלל שגם אתם נמצאים באירוע, בסוף הוא מדביק גם עליכם את הרפש, ואתם לא יכולים להתנער מזה. לכן מצופה מכם שתרימו קול, זה רק לכבודו של בית המשפט העליון. תתפסו את ההזויים האלה, שניים-שלושה, שימו אותם בצד, ותתחילו לאזן את בית המשפט העליון כפי שהיה בימים עברו. זאת בעצם תהיה תרומתכם לעם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לשר אמסלם. אנחנו נעבור לדיון סיעתי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת נאור שירי. השר אמסלם, אני לא נוהג אף פעם להתערב, אני לא צנזור, אבל עובדתית מי שרצח את ההורים הוא יתום, נכון? אז עובדתית. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אבל אתה אומר דברים שאפשר להתווכח איתך עובדתית. חבל שאני יושב בכיסא של היו"ר, כי אחרת הייתי מגיב על כמה דברים שאתה אמרת. אבל בפעם הבאה, בשבוע הבא באי-אמון. רשמתי לעצמי כמה דברים. אגב, גם תקנון הכנסת, סעיף 41(ד), אומר שחבר כנסת ידבר בלשון מקובלת. אז חלק מהדברים שלך הם לא בלשון מקובלת, אבל את זה נשאיר. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> למה לא מקובלת? מה לא מקובל? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש דברים, אתה יודע. כלבים, חמורים – אני לא חושב שזאת לשון מקובלת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תוכים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תוכים. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא אמרתי חמורים, אמרתי, יש משפט שאומר – זה מונח, זה לא - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא רציתי להיכנס איתך לוויכוח, אני רק אמרתי שיש תקנון. אנחנו כבר מזמן לא מתייחסים לתקנון. אני חושב שגם שרים צריכים להתייחס לתקנון הכנסת. ובכל זאת, גם בביקורת שלך – ויש מקום, הכול בסדר – גם לשמור בטח על כבודו של הדרג המקצועי שלא נמצא באולם ולא יכול להגיב. אבל נשאיר את זה לשבוע הבא, השר אמסלם. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני אומר את המונח: כלב לא אוכל בשר, כשכלב זה סוג של גם – יכול להיות - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה אמרת את מה שאתה אמרת, אני אמרתי את דעתי, וכנראה שלא נסכים פה בעניין הזה. בבקשה, חבר הכנסת שירי, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לעלות אחרי הדרשה שלך, דודי, זה באמת – שתהיה בריא, כולך טוב, נופת צופים, ובאמת, רק בא לי לחבק אותך אחרי כל מה שאתה אומר. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אשאל רק שאלה, מה אמרתי לא נכון? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ווה ווה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> בעובדה. ברמת העובדות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעובדה. לא יודע, ברמת העובדות, נניח עם כל הקטע שהממשלה לא לגיטימית. אף אחד לא אמר שאתם ממשלה לא לגיטימית. אני מזכיר לך – רק כי אתה מזכיר עובדות, אבל אני אמשיך אחרי זה – אני רק רוצה להזכיר לך שאתה ישבת פה ולא הסכמת לקרוא לראש הממשלה, שכיהן על פי חוק כראש הממשלה – אמרת שאתה מדקדק קלה כחמורה, נכון?. גם אם אתה לא אוהב את זה ששישה מנדטים מרכיבים ראש ממשלה, הוא, על פי חוק, ראש הממשלה. סירבתם לקרוא לו "ראש הממשלה". סתם, אני ככה, אתה יודע. זה בעיניי פחות לגיטימי. אני יכול להמשיך לעבור איתך, אבל באמת, מה שנקרא, קצרה היריעה. אני רוצה לדבר על החטופים, כי בכל זאת, הצעת האי-אמון שלנו היא על החטופים. אתה דיברת פה כמעט שעה ולא הזכרת אותם. זה כאילו הפך להיות מעין איזה משהו מנורמל שאנחנו פשוט לא עוסקים בזה. אתם מרבים לאחרונה לעשות ריטוויטים – לא ראיתי שאתה עושה ריטוויטים, אולי פינדרוס עושה ריטוויטים – לטראמפ. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מעניין אותי מוסד הבוררות של מה אתה מרטווט את טראמפ. נגיד זה שהוא אומר: Make the deal in Gaza and bring back all the hostages – למה אתם לא מדברים על זה? למה על זה אתם לא עושים ריטוויט? למה רק דברים שקשורים למשפט של נתניהו אתם עושים? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו עדיין בהתנגדות של ביידן - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם ידעתם לסגור – מה זה אתם? מדינת ישראל ידעה לסגור את הסיפור עם איראן תוך 12 ימים, עם חיזבאללה – תוך 71 ימי לחימה עצימה, למרות מה שעבר בשנה על הצפון. אתם כבר מדברים עכשיו על שלום עם סוריה. לפני שנייה הוא היה ג'יהאדיסט אבל עכשיו אתם כבר מדברים על סוריה, שלום עם לבנון. על קטר – אני כבר לא מדבר על המהלכים שיש לכם. כמעט שנתיים, אדוני השר אמסלם, כמעט שנתיים – אגב, השר אמסלם הלגיטימי, במשרד המיותר, בעיניי, אבל אני שם את זה בצד – כמעט שנתיים אתם נלחמים נגד חמאס ועדיין לא הצלחתם להביא למימוש מטרות הלחימה שאתם עצמכם הבאתם. לא אני כתבתי את זה, נכון? לא רק אני אומר את זה. עזוב את טראמפ, גם חבר'ה מהקואליציה שלכם, מהליכוד, אומרים בפה מלא – לא רק מהליכוד אבל גם מהליכוד – אומרים בפה מלא שאתם לא מצליחים להביא למימוש מטרות הלחימה, שקודם כול צריך להחזיר את החטופים. הצבא אומר את זה, המוסד אומר את זה, השב"כ אומר את זה, גם צוות המשא ומתן שאתם עצמכם מיניתם אומר את זה. כולם מדברים על עסקה, אבל פה – צרצרים, כלום. אני רק רוצה להסביר לך על מה דיברו היום. היום דיברו על איימן עודה, בזה אתם קופצים – שני משפטים אחרונים – על איימן עודה קופצים. עומד ואטורי ורוצה שיראו איך הוא לא נותן מכות לעופר כסיף, אבל שהמצלמות יתפסו את זה. זה יותר חשוב מלעסוק בחטופים. לירי אלבג חוזרת לצבא, אחרי שהיא הייתה חטופה, בעוד שאתם עדיין מקדמים סרבנות. זה המצב שלנו היום. היום בכנסת עושים דיון, אדוני השר, כנס על עוצמת הטהרה כבסיס לקיום הבית היהודי, היום פה בכנסת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבסיס לקיום הבית היהודי, כל חבריי חברי הכנסת שנמצאים פה, זה קודם כול פדיון שבויים. קודם כול, אם אנחנו רוצים להתקיים פה במדינה, זה הבסיס. כל המלחמות, כל האויבים שלנו, על כולם אנחנו יכולים. נתווכח, לא נתווכח – אבל זה התנאי הבסיסי הראשון, לא הטהרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת נאור שירי. הדובר הבא – חבר הכנסת חילי טרופר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק איסור החזקת מכשיר המשמש לביצוע עבירה (עקיפה ושיבוש של מערכות טכנולוגיות) (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת צביקה פוגל ומשה פסל. עוד הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת נעמה לזימי בנושא: ריכוזיות שוק הגז בישראל ופגיעה אפשרית בצרכנים. לבסוף, הונחו על שולחן הכנסת הודעות שר החינוך על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, משה טור פז, אחמד טיבי ויבגני סובה בנושא: החזרת תוכנית העצמה לבגרות ולצמצום פערים בפריפריה וביישובי קו העימות (תוכנית תה"ל); בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת סימון מושיאשוילי, ואליד אלהואשלה, משה טור פז, אפרת רייטן מרום, יוסף עטאונה ויבגני סובה בנושא: ירידה חדה בממוצע ציוני התלמידים בישראל במתמטיקה ומדעים. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה למזכיר. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, רע"מ, חד"ש-תע"ל, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. השבת כל החטופים וסיום המלחמה בעזה; << נושא >> << נושא >> 2. הממשלה מפקירה את החברה הערבית – אזרחים ללא מיגון בנגב וביישובים הערביים; << נושא >> << נושא >> 3. חיזוק האחדות והסולידריות בעם, ומניעת פילוג ושיסוי; << נושא >> << נושא >> 4. כישלון ממשלת ישראל בניהול סיום המלחמה – החמצת הישגים אסטרטגיים והותרת איום גרעיני מצד איראן; << נושא >> << נושא >> 5. כישלון ההפקרה – ממשלה בלי מנדט מוסרי וציבורי << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת טרופר, שלוש דקות. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אנחנו מתכנסים כאן כמה ימים אחרי סיום מבצע עם כלביא. מוקדם עוד לקבוע מסמרות, והדברים יעמדו למבחן הזמן, אך נראה שראש הממשלה וראשי מערכת הביטחון הביאו להישגים שמשפרים משמעותית את ביטחונה של מדינת ישראל, וראוי לברך אותם על כך. אך גם בימים אלה חשוב לומר: האחריות העליונה של הממשלה איננה רק לשלוח מטוסים להפציץ בטהראן. אחד המרכיבים היסודיים באחריות העליונה של ראש הממשלה והדרג המדיני הוא שמירה על החוסן הלאומי ועל הלכידות הפנימית. מדינה חזקה לא נמדדת רק ביכולות הפנומנליות של הצבא, המוסד והשב"כ. היא נמדדת בחוסנה הפנימי, בלכידות הפנימית שלה. במובן הזה, הממשלה נוחלת כישלון חרוץ ונזקפים לחובתה שנים של העמקת הפילוג. כן, יש גם אחרים שפוגעים בלכידות, אבל אין סימטריה – האחריות העליונה תמיד על הממשלה. בעיניים כלות אני מביט במה בוחרים חברים בקואליציה להשקיע את מרב זמנם, מרצם ושפתם. הלוואי שהיו משקיעים רק רבע מהזמן שהם משקיעים בגידופים על מערכת המשפט, בחיבורים פנימיים; הלוואי שרק רבע מהזמן שעסוקים במציאת נוסח שיאפשר השתמטות, היו משקיעים במאמץ להרחיב את השורות ולחבר את כל המגזרים בהגנה על הארץ. ערבות הדדית היא לא רק מילים יפות, היא מעשים. כשקבוצות מסוימות נושאות בנטל ואחרות משתמטות ממנו בחסותכם, זה מפורר את הערבות ההדדית. כששרים בממשלה לא מסתפקים במחלוקות לגיטימיות על דרך ועל עמדות אלא מתגוללים באופן אישי, גס רוח ובוטה נגד יריביהם, זה סודק את החיבורים והשותפות. רבי נחמן מברסלב אמר פעם שיש מפורסמים שעיקר פרסומם נעשה על ידי מחלוקת. נדמה שחלקים בקואליציה מקפידים ליישם אמירה זו באדיקות. רבים מהם משחקים במשחק מזויף: להעמיק את הפילוג ואז להזיל דמעות כמה נורא הפילוג במדינה; להטיח עלבונות אישיים בפקידי ציבור ואז להזדעזע מתופעת השיימינג; להיות חלק משיח כוחני ופופוליסטי ואז לגלגל עיניים ולזעוק שאין ענייניות; לגנות אלימות בחברה ואז להתלהב מעוד מישהו שדורך על אחרים בדרך לעוד כותרת. חברים, בבתי האבלים ובמחלקות הפצועים יש בקשה שחוזרת על עצמה – תהיו ביחד. לפעמים נדמה שלא הפער בתוכנו התרחב, אלא הפער שבין רוב העם לחלק מההנהגה. אל מול הסולידריות, הנדיבות, השותפות, ההתעלות לגודל הרגע, שנראים בכל מקום, בחלק מההנהגה אנחנו ממשיכים לפגוש צרות עין, חישובים פוליטיים, שנאה וקטטות חסרות תוחלת. שוב ושוב יש בקואליציה מי שמבקשים לדבר בשם העם. ובכן, חלק גדול מהעם, מכל הקשת הפוליטית, מבקש יותר שותפות ופחות קיטוב. הגיע הזמן להיענות לרצון העם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חילי טרופר. הדובר הבא, חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, אדוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, אני בדרך כלל עולה כאן ומדבר על האלימות, על פשיעה, על רצח, על איבוד משילות במדינת ישראל, אבל היום אני אדבר על אלימות של שוטר; בעצם לא שוטר, עבריין. הרבה מכם, אני חושב, ראו את הסרטון המזעזע של השוטר שתוקף את תושב סאג'ור שיושב באוטו, לא מתווכח, לא מדבר עם אף אחד, מדבר עם השוטר ששואל אותו על רישיון ועל תעודת זהות, והוא אומר לו, אין לי תעודת זהות. ואז מגיע שוטר אחר, בלש בבגדים אזרחיים, ישר מרביץ לו, ואותו בחור צעיר אומר לו: אחי, למה אתה מרביץ לי? ככה הוא אומר לו, "אחי", כי כולנו שמענו את זה, מי שראה את הסרטון, ומי שאין לו את הסרטון אני מוכן לשלוח לו את הסרטון. אחי, למה אתה מרביץ? ומכניס לו עוד מכה, מוציא אותו החוצה, מקלל אותו בקללות שאחרון העבריינים מתבייש לקלל בהן. ואותו שוטר מוזמן לחקירה במח"ש – כי קיבלתי את ההודעה של מח"ש – והוא נחקר, שוחרר, הורחק מהתחנה. המפכ"ל, שוטר כזה, יום אחד אסור לו להישאר במשטרה. יום אחד אסור לו להישאר במשטרה. תפקידה של משטרת ישראל להגן על אזרחי ישראל, לא לתקוף את אזרחי ישראל. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אזרח צריך לראות שוטר ולקבל ביטחון, לא לפחד. ואני אגיד לכם, אחרי שפרסמתי את הסרטון אצלי התקשרה אליי בחורה מהצפון ואמרה לי: תשמע, לפני חודשיים השוטר הזה היה אצלנו בבית, תקף אותי, הוריד את הנעל שלו ושם אותה על הראש שלי, קילל אותי, השפיל אותי, והגשתי תלונה במח"ש. גם עורך הדין שלה דיבר איתי. אז במח"ש יש עוד תלונה על אלימות של השוטר הזה. אני פונה מכאן לכל האזרחים בצפון: כל מי שחטף ממנו אלימות, שיתקשר אליי ואני אפרסם את הסיפור שלו, כי במשטרת ישראל צריכים להיות שוטרים, לא עבריינים. ואני לא אקבל שהשוטר הזה יישאר יום אחד במשטרה, כי משטרת ישראל ראויה לשוטרים שיגנו על אזרחי מדינת ישראל, יילחמו באלימות, יילחמו בעבריינים, לא לתקוף אזרחים ולהוריד נעל ולשים על בחורה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת טיבי וחבר הכנסת קריב, שני הדוברים האחרונים. השר קיש, אתה תסכם את הדיון? אוקיי. אני רואה שיש התעניינות בהצעות אי-אמון בקרב השרים. בדרך כלל בזמן האחרון שרים לא מסכמים את הדיון בהצעות אי-אמון. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הכול בסדר, זו זכותך. בבקשה, שלוש דקות, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, שוב ושוב בעיתות חירום ובעיתות של משבר, אנחנו רואים ומגלים על בשרנו כחברה הערבית, כאזרחים במדינה, שאנחנו נמצאים בחצר האחורית של החברה הישראלית, ואנחנו משלמים מחירים כבדים גם בנפש, גם רגשית וגם כלכלית. אני זוכרת את עצמי מאז שנכנסתי, וככה גם חבריי, שאר חברי הכנסת, מדברים כל הזמן על חוסר המוכנות של החברה הערבית בעיתות חירום. אנחנו זכרנו את זה גם בקורונה וגם במלחמות בשנים האחרונות. כל פעם אנחנו מדברים. גם כשהיה דיבור על רעידת אדמה באזור, ראינו את הדוח שמתעלם ממש בצורה ישירה ובוטה מהיישובים הערביים; ככה שלמשל, עפולה נמצאת בתוך התוכנית, אכסאל, שהיא על יד, ממש כמה מטרים, לא נמצאת, וככה גם נצרת; קריית שמונה נמצאת בתוכנית שצריך להתכונן, אבל טובא על ידה ולא נמצאת בתוך זה. אז אני אומרת לכם, זה לא משהו שהוא גזרת גורל, זה לא משהו שלא יודעים, זה משהו שהוא תוצר ישיר של מדיניות מכוונת וממושכת שמתעלמת בכוונה, שמפקירה את האזרחים הערבים. אנחנו ראינו איך ומה המחירים ששולמו, גם בטמרה, גם במג'ד אל-כרום, גם בשפרעם וגם בדרום. בדרום המצב מאוד מאוד מאוד זועק. אנחנו לא נדבר על כל הנגב ועל היישובים המוכרים בנגב. מספיק לנו לדבר על 150,000 אזרחים, תושבים ביישובים הבלתי-מוכרים, שאין להם קורת גג, וראינו את ההריסות לפני המלחמה, ממש לפני המלחמה, הריסות בהמוניהן, הריסת בתים, והשאירו את האזרחים – אפילו הצריף הזה שהיה יכול להיות קצת מכסה, גם זה איננו. אז השאלה היא אם יש מישהו בממשלה הזאת שמוכן לשמוע, שמוכן להכיר, שמוכן לקחת אחריות. אני פסימית בקטע הזה, אבל עדיין זה לא ימנע ממני להעלות את הקול והזעקה הזאת. יש עוד דבר שאני פונה מעל במה זו, ואני מתכוונת לעשות מעשה בסוגיה הזאת במיוחד אחרי השרשרת של ההפגזות וכל מה שקרה במלחמות האחרונות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום, בבקשה, משפט אחרון. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> רק משפט אחד. יש בעיה שאנחנו לא שמים לב אליה, וילדים קטנים מכלל האזרחים, לא רק בחברה הערבית, משלמים מחירים. היום ילדים מתחת לגיל שלוש לא מקבלים טיפול רגשי, ואתם צריכים לראות איך הם סובלים, בגיל שנתיים עד שלוש במיוחד, כשהם כבר יודעים, מרגישים וגם מביעים – איפה הם נמצאים וצריכים טיפול רגשי, והם לא מקבלים את זה. זאת סוגיה שצריך לשים אותה תחת זכוכית מגדלת, ולתת גם לה טיפול ופתרון. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בהחלט. סוגיה חשובה, ואני חושב שלכל חבר כנסת יש כלים פרלמנטריים לעשות את זה, בדיון מהיר, הצעות לסדר-היום. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני אומרת שאני - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, בהחלט, בהחלט, זו סוגיה חשובה. תודה רבה לך, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה הבא, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת קריב, ובכך נסיים את הדוברים. בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, הבוקר התעוררו תושבי טורעאן, יישוב מוכר בצפון, לסיסמאות שנרשמו בצבע על קירות של בתים בטורעאן: מוות לערבים, וניבולי פה נגד ערבים שאני לא אחזור עליהם כאן, של גזענים יהודים. דיברתי עם מאזן עדוי, ראש המועצה, ועם אנשים בטורעאן – סערת נפשות, מיקי, יש סערת נפשות. טורעאן – למה חבורת נבלות צריכה להיכנס לתוך היישוב הזה ולמרוח את סיסמאות השטנה והגזענות נגד ערבים, נגד תושבי טורעאן ונגד כל הציבור הערבי? איפה המשטרה? אם זה היה הפוך היו עוצרים אותם תוך חמש דקות. ולכן אני זועק את הזעקה של תושבי טורעאן, וצריך לשים יד על הגזענים האלה, על הפרחחים האלה, על הנבלות האלה. נקודה נוספת – בטייבה, העיר שלי, יש זעם רב על פרסום שהיה בתאגיד, סרטון – על הסדרה החוליגנים. ומתברר שלפני כמה שנים באו נציגי ההפקה וביקשו להיכנס למסגד בטייבה כדי לצלם. האימאם של המסגד, שייח' סמי, דחה את בקשתם וסירב לתת להם, כי המסגד הוא לא מקום לדברים האלה. מתברר שלאחר מכן, בתחבולות, ברמייה, אחד נכנס ועלה לדוכן, ואחר כך הרכיבו על זה את "התקווה". גם זה מעשה נבלה שפוגע ברגשות, לא רק של תושבי טייבה אלא של כלל הציבור. לא עושים דברים כאלה במסגדים, ולא עושים דברים כאלה בטייבה או בכל יישוב אחר. ולכן ההפקה של התוכנית הזאת עשתה מעשה שלא ייעשה, והתאגיד פרסם את זה, והוא צריך לדעת שעשו את זה ברמייה. נכנסו לתוך המסגד (אומר בערבית:) תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת טיבי. אחרון הדוברים – חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית אציין שבשעה זו נערכת לווייתו של חלל צה"ל שנפל בקרב ברצועה, בן העיר רעננה, וליבנו עם המשפחה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, איזו גאווה, איזו גאווה נשקפה בדברי שרי הממשלה שהתחרו זה בזה במחמאות, בסופרלטיבים על תכנון המבצע באיראן במשך חודשים. כמה תיאורים שמענו על עשרות אם לא מאות הישיבות שבהן חברי הקבינט רכנו על המפות, ירדו לפרטי הפרטים של המבצע. נתניהו, דרעי, סמוטריץ', בן גביר, ישראל כץ, עובדים חודשים על תכנון המבצע. אז תסבירו לי איך הגענו למערכה באיראן בלי שיש מנכ"ל למשרד ראש הממשלה שיתכלל את עבודת משרדי הממשלה ביחס לעורף? איך הגענו למצב שיצאנו למערכה מתוכננת בלי מינוי קבע לראש רשות החירום הלאומי, רח"ל? איך אין מנהל למערך ההסברה הלאומי, כשמעמדה הבין-לאומי של מדינת ישראל בשפל חסר תקדים? איך הגענו למערכה מתוכננת לתלפיות בלי תוכנית פינוי לקשישים עריריים ולבעלי מוגבלויות? איך הגענו למצב שבבית החולים סורוקה רק 25% מהמיטות הן בנות מיגון? איך לא נבנו כאן 2,000 מיגוניות בשנה שבה התכוננו למבצע באיראן, מיגוניות שהיה ניתן לפזר בערים כדוגמת טמרה? איך לא הייתה כאן תוכנית להחזרת הישראלים מחו"ל, אם מירי רגב יודעת לתכנן לפרטי-פרטים את המערכה באיראן? מדוע הודעות ברוסית ובערבית באפליקציית פיקוד העורף נשלחו רק ביום האחרון של המערכה? למה עד הרגע הזה המפונים לא יודעים מה מגיע להם? איך יכול להיות שסוגיית החל"ת לא הוסדרה מראש? איך אין מינהלת שתטפל ב-11,000 מפונים? הממשלה הזו יודעת רק לפרק – את התאגיד, את רשימת הדירקטורים. הדבר היחיד שהיא יודעת לבנות הוא מאחזים בלתי חוקיים בשטחים, ואת התוצאה ראינו כולנו בימים האחרונים. הממשלה הזאת לא למדה דבר בכל הנוגע לטיפול בעורף מאז 7 באוקטובר. מה היה קורה אם ההערכה המינימלית של 800 הרוגים הייתה מתממשת? לאור מחדלי הממשלה הזו בטיפול בעורף, מה יקרה כאשר תתרחש כאן רעידת אדמה? הממשלה הזו מפקירה את העורף הישראלי, הממשלה הזו מפרקת את העורף הישראלי. הממשלה הזו חייבת ללכת הביתה למען העתיד הישראלי. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. יסכם את הדיון השר יואב קיש, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שהיה לי חשוב לעלות ולדבר על שני דברים: הראשון הוא באמת הישגי המלחמה – "עם כלביא יקום" – פשוט להצדיע לכל מי שעסק ועוסק במלאכה. אני כמי שמכיר היטב את חיל האוויר – זה נכון שבאיזשהו מקום אני מרגיש שזה קרה עשר שנים מאוחר מדי, והלוואי שהייתי יכול להשתתף גם אני. אבל השתתפו רבים מחניכיי ומחבריי ונשים שהדרכתי בטייסות. זו באמת זכות גדולה להיות גורם מכריע. לא טריוויאלי. שיתוף פעולה מלא של כל חיל האוויר, כמובן הטכנאים, כל החמשים, כל המכונאים, אגף תקשורת, כל מי ששמר ותחזק את המטוסים, שזה היה אתגר עצום בפני עצמו. אני יכול לומר לכם – ונמצא פה מתן כהנא, שגם יכול לומר – תמיד כשהיית יוצא לתרגילים עם המתדלקים, תמיד אחד או שניים היו מתקלקלים. הפעם הם דאגו לשמישות מלאה, ודאגו לכך שבאמת חיל האוויר יכול היה לעמוד במשימה שלו. זו גאווה גדולה. תודה לכל כוחות הביטחון – מוסד, צה"ל, אמ"ן וכל הזרועות השונות – כמובן לקבינט, לראש הממשלה, על החלטה מאוד משמעותית ונועזת שמשנה את המציאות, ולהערכתי, תשנה את המציאות פה לעוד שנים רבות. אה, ואסור לשכוח גם את בנט, כמובן. תודה לבנט. בלעדיו שום דבר הרי לא היה קורה. הדבר השני שרציתי לדבר עליו הוא היום האחרון ללימודים. אנחנו בעצם סיימנו את המלחמה ואפשרנו חזרה מאוד מהירה לשגרה, ממש פחות מ-24 שעות מההחלטה של פיקוד העורף. פתחנו מסגרות מלאות. ביקרתי גם בגנים, גם בבתי הספר היסודיים. זה נכון שבתיכונים השנה למעשה כבר הסתיימה, אבל זו הייתה פשוט חגיגה לראות את מסיבות הסיום, את השמחה של הגנים ואת הגננות ואת כל המורים. אני רוצה לומר מפה בשמכם, בשם כולם: באמת תודה גדולה לכל אנשי צוות ההוראה – מורים, מורות, גננים, גננות, שבכל השנה המורכבת הזו היו בעצם כיפת הברזל של העורף הישראלי וחיזקו את הילדים, את הנוער. באמת, אני אומר שוב – בלעדיהם העורף לא היה מגיע לאן שהגיע ולא היה מתמודד. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנשי החינוך הבלתי-פורמלי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אנשי החינוך הבלתי-פורמלי, היועצות, היועצים, כל מי שעסק בחוסן, כל אנשי החינוך על כל הגוונים שלו, תנועות הנוער למיניהן, ארגוני הנוער – אני חושב שאפשר להיות גאים מאוד גם בנוער שלנו וגם בכל הגורמים שעוסקים בחינוך ושמרו על העורף הישראלי. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול תמיד? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול תמיד במקום אמסלם? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אני אומר, אם כל יום יהיה סיום שנת הלימודים, אני מבטיח שאני – אז זהו, בסך הכול יש פה גם אימהות מודאגות. אני אפילו יכול להגיד שאחת פנתה אליי אישית ורצתה לראות מה קורה עם המסגרות. אז אני שמח שגם לה יצא להיות בסוף שנת הלימודים כמו שצריך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וגם במסיבת סיום. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> וגם במסיבת סיום. בסוף אני חושב שזה באמת חלק מהיכולת שלנו כעם להתמודד עם כל האתגרים ששמו לנו. אנחנו נמשיך בכל הכוח במערכת החינוך לתת לילדים שלנו את הכי טוב שאפשר לתת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר החינוך. חברי הכנסת, אנחנו נעבור כעת להצבעה על ההצעות להביע אי-אמון. נתחיל מההצעה של סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 33 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 32, אפס מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. נעבור כעת להצבעה על ההצעה של סיעת רע"מ-חדש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת רע"מ-חדש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה – 35 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת רע"מ-חדש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 34, אפס מתנגדים. אני קובע שהצעה זו לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, נעבור כעת להצבעה על ההצעה של סיעת המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה – 37 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 36, אפס מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנחנו עוברים כעת להצבעה על ההצעה של סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 38 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת ישראל ביתנו להביא אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 37, אפס מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אני מבקש להוסיף את חברת הכנסת מזרסקי, ולבדוק את העמדה שלה – מה קורה עם ההצבעה. חברי הכנסת, נעבור כעת להצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת העבודה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד הצעת סיעת העבודה להביע אי-אמון בממשלה – 39 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת העבודה להצביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 38, אפס מתנגדים. אני קובע כי ההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. יש תקלה. אני מבקש להוסיף לפרוטוקול את הצבעתה של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. נשנה את תוצאות ההצבעה. חברת הכנסת מזרסקי, הצבעת בעד על כל הצעות האי-אמון. תוסיף בבקשה את הצבעתה של חברת הכנסת מזרסקי. << נושא >> הצעת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2025 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – החלטת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2025. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל להציג את החלטת הוועדה. עד עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות, מה שקרוי בשפת היום-יום השיטור העירוני, עומדת לפתחנו כבר תקופה די ארוכה. התחלנו בדיון עליה כבר ב-16 בדצמבר 2024, ומאז אנחנו עסוקים, כבר שלוש פעמים, בלפצל את ההצעה על מנת לאפשר את הארכת הוראת השעה שלה למשך תקופה מסוימת, ובמקביל לקיים עליה דיון בוועדה בראשותי. החוק, אדוני היושב-ראש, מסדיר את מערך האכיפה העירוני המשולב ברשויות המקומיות, וכולל גם כוח שיטור ייעודי וגם יחידת פיקוח עירונית ייעודית. מטרתו, וזה הדבר החשוב, היא לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שהן בתחום אחריותן. וכך גם לאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. הוראת השעה, כמו שהבנת, אדוני היושב ראש, הוארכה כבר פעמים רבות במהלך השנים. מטרתה העיקרית של הצעת החוק שהוגשה, לפני שפוצלה כאמור, היא להסדיר את מערך השיטור העירוני בהוראת קבע, וכן לערוך שינויים בחלק מההסדרים המעוגנים כיום בחוק בנוגע לפעילות ולתפקיד המערך. אני מעריך שבעוד שבועיים נציג את החוק החדש, ונדמה לי שהוא מביא איתו בשורה טובה מאוד לביטחון הציבור ולתחושת הביטחון. במסגרת הזאת אנחנו מציעים שינויים נרחבים גם בתפקיד וגם בסמכויות של מערכי האכיפה העירוניים, ובכלל זה שינוי בסמכויות הפקחים עצמם. הוועדה קיימה מספר רב של דיונים שבהם דנו בהסדרים המוצעים. אולם לנוכח השינויים ומורכבותם, המחייבים המשך ליבון מעמיק של הסוגיות הרבות שנותרו לבירור, וכן כדי לאפשר לוועדה למצות את דיוניה – כי באמת לא יכולנו לסיים את זה עד אתמול והיום פגה הוראת השעה – החליטה הוועדה בראשותי להציע לכנסת לפצל ברביעית, ובזאת גם באחרונה, את הצעת החוק לשתי הצעות חוק נפרדות. כך שחלק אחד מההצעה יכלול את הארכת תוקף הוראת השעה לתקופה מזערית וחלק אחר יכלול את נושא הפיכת הוראת השעה להוראת קבע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה. רבותיי, יש רעש גדול באולם. מי שלא צריך להיות, אני מבקש לא לדבר באולם, כי זה מפריע. אני לא שומע את חבר הכנסת פוגל. בבקשה, חברים. תודה. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> כדי שנוכל להביא את העניין לידי ביטוי ובמהירות, אבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את הפיצול, ועוד מעט אבקש את הארכת הוראת השעה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צביקה פוגל. אנחנו עוברים כעת לדיון אישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ימים ספורים לאחר ניצחון במלחמת 12 הימים אנחנו עומדים גאים – הסרנו איום השמדה היסטורי כנגד העם היהודי וכנגד מדינת ישראל. שיסלח לי לרגע ראש הממשלה שאני מפריעה לו בקרנבל הניצחון. הניצחון הגדול מול איראן הוא אכן הישג אדיר, אסטרטגי, ואנחנו מודים למפקדי צה"ל, לחיילים ולכל כוחות הביטחון על עמידתם האיתנה, ומגיעה גם מילה טובה לראש הממשלה על ההחלטות שהוא קיבל כשהגיע הרגע. אבל חשוב גם שנשאל איך הגענו בכלל לרגע הזה. הרי המלחמה הזאת לא נפלה עלינו משמיים. במשך יותר מעשור אותה ממשלה אפשרה לאיראן להציב איתנו גבול, ונתנה לחיזבאללה להפוך לצבא טרור ולחמאס להתעצם באין מפריע ולהתקדם עם תוכנית ההשמדה ולייצר אלפי טילים. להתקדם עד שהגענו למרחק של שבועות, של ימים, מפצצה גרעינית, ולתוך הטבח הנורא של 7 באוקטובר. מה מטריד אותי יותר מהכול? שיש בקואליציה מי שמעיזים לומר בפה מלא שהיינו צריכים את אותו הטבח כדי להתעשת. זה מעוות, זה בזוי וזה בעיקר מסוכן. מדיניות שכשלה הובילה אותנו לסף השמדה, וגם לאחר הניצחון אותה קונספציה מובילה את הממשלה הנוכחית. בעזה אנחנו קבלני הריסות, בלי מטרה אסטרטגית אמיתית חוץ מהפנטזיות המסוכנות של סמוטריץ' ובן גביר שרוצים להפוך את עזה לפרויקט נדל"ני. ניצחון גדול אחד לא פותר אותנו מחשבון נפש. אנחנו עדיין רחוקים משוויון בנטל. הממשלה עדיין נלחמת עבור המשתמטים, למרות שהצבא והמילואימניקים מדממים וקורסים. הלקח של מימון הטרור עדיין לא נלמד. תודה על הניצחון, באמת תודה, אבל התיקון הלאומי – אותו צריכה להוביל הממשלה הבאה. ממשלה של שינוי, ממשלה של ריפוי, ממשלה של אחריות אמיתית, שתתקן את הכשלים בחברה וגם בסדרי העדיפויות וגם בנשיאה בנטל. כי כבר אין לנו ברירה. אסור לנו, אסור לנו, להגיע שוב למצב של כמעט שהושמדנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל שיר סגמן. הדובר הבא – חבר הכנסת סגלוביץ'. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הודעה לסגנית המזכיר, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 40 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << נושא >> הצעת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2025 << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הדברים החמורים שקרו בסוף השבוע ביהודה ושומרון לא סתם קרו. זה לא קומץ, זה לא עשבים שוטים. וגם אם הם אומרים שהם עשבים שוטים, גם עשבים שוטים צריכים השקיה, והמקרה הזה הוא ממש ליד השטוצר, ממש. ועל השטוצר הזה יושבים ממשלת ישראל, חלק משריה, בן גביר וסמוטריץ' ונתניהו. יש חוט מקשר בין עצימת העיניים לנעשה לבין מה שקורה בהתפרצויות של ח"כים לשדה תימן, לבית ליד או לחטמ"ר בנימין. החוט המקשר הוא שאין דין ואין דיין. רק לפני כמה חודשים, ב-22 בנובמבר 2024, תקפו גם את אלוף פיקוד מרכז אבי בלוט וקצינים נוספים וכינו אותם בוגדים. זו לא פעם ראשונה. שר הביטחון הנכנס הודיע שאין מעצרים מינהליים, והתחנף – כן, כן, התחנף לאותו בייס שהוא מתחנף אליו כל הזמן, לכל המתפרעים והטרוריסטים. מדובר בטרור, וכך צריך לטפל בו. צריך לגבות את שירות הביטחון הכללי שמטפל בטרור, גם בטרור יהודי, ולא לתקוף אותו – וזה מה שהממשלה עושה, זה מה שעושים שריה הסוררים. המשטרה חייבת לטפל, זו חובתה. לפני שנים רבות הייתי בתפקיד שהוקם במחלק לפשיעה לאומנית. תראו מה קורה היום. מי שלא מטפל – אין דין ואין דיין. והדבר הזה הוא לא עסק של "שם", זה מחלחל לכאן כל הזמן. מעשה טרור בהגדרה הוא מעשה שמהווה עבירה או איום בעשיית מעשה במטרה לעורר פחד או בהלה, נעשה מתוך מניע מדיני, דתי, אידיאולוגי. זה טרור, צריך לקרוא להם בשם. זה לא נוער גבעות – זה טרוריסטים, וטרוריסטים צריכים להיות מטופלים כמו שטרוריסטים צריכים להיות מטופלים, אין פה מקום להתייפייף. אני רואה פה את השרים שעולים על הדוכן ומגבים. ראיתי את הציוצים היום. ראיתי את הודעת ראש הממשלה. זה הודעות סתם. הודעות סתם, כי בכוחו לעשות, לקיים דיון, לתת הנחיות, לגבות את שירות הביטחון הכללי. זה מה שצריכה לעשות ממשלה שאכפת לה. מה שעושה הממשלה הזאת, היא מגבה טרוריסטים, כי טרוריסטים יושבים בתוכה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת סגלוביץ'. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה, שלוש דקות, גברתי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד חברי הכנסת, 633 ימים למלחמה, 633 ימים של כאב, של שכול ושל פינוי; שבועיים של תקווה, של אחדות, של עם שעבד כאריה. עמדנו כעם לביא – מאוחדים, חזקים, נחושים. אבל זה לא החזיק מעמד. הממשלה חזרה לסורה, כרגיל, לחוקי ההשתמטות, לשחיתות, להפיכה המשטרית, לריב עם התקשורת ולשכוח מהאזרחים. במקום לדאוג למפונים דואגים לתקציבים קואליציוניים; במקום לטפל ביוקר המחיה מחלקים משרות וסגני שרים; ובמקום לעסוק בעיקר – בהשבת החטופים – פשוט שותקים. אז די, די, אי-אפשר להמשיך כך. הציבור הזה נתן את הלב, נתן את הבית, עמד בגבורה. הגיע הזמן שגם הממשלה תעמוד באחריות שלה. הייתי אומרת, אחרי מבצע שבו עמדנו כעם לביא, הגיע הזמן למבצע לישי לביא מירן – להשיב את עמרי ואת כל החטופים והחטופה הביתה. אני רוצה לומר לכם: אנחנו לא נוותר, לא נשלים עם ההשתמטות ולא עם ההפקרה ולא עם השתיקה. אנחנו כאן בשביל להזכיר – העם הזה ראוי ליותר, ואנחנו כאן כדי שהוא יקבל יותר. אתם, ממשלת ישראל, שמנצלים את התקופה החצי-נחמדה שהייתה לנו במקום לקחת אותה לדברים הטובים ולהגיד שיש פה עם חזק, מאוחד – אבל מה? לקח לכם ממש שבועיים, שבועיים לסיים את האירוע הזה, ושוב לגרום למפח נפש לאזרחי מדינת ישראל. די, עייפתם, הגיע הזמן שתלכו הביתה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת דבי ביטון. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. כטייס לשעבר לתת לך בונוס עוד חצי דקה? << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא צריך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, פה בטלפון יש לי דוגמיות של שני מילואימניקים שקיבלו עכשיו זימון לשלושה חודשים. קיבלו צו 8 לשלושה חודשים. ואני שואל את הממשלה: מה עם גיוס אחינו החרדים? עד לפני שבועיים אמרתם – שמרתם בסוד ובצדק – שיש משהו ביטחוני על הפרק. ברוך השם, המלחמה נגד איראן עברה בהצלחה, האירוע הביטחוני של איראן מאחורינו. מה התירוץ עכשיו? איזה תירוץ יש לכם לא לגייס את אחינו החרדים? שלושה חודשים, מילואימניקים מקבלים זימון לשלושה חודשים. איך אתם יכולים להסתכל להם בעיניים ולהמשיך לנסות לחוקק חוק שכל המהות שלו היא השתמטות? סנקציות מוסדיות עכשיו, סנקציות פרטיות אחר כך. הסנקציות הפרטיות – המשגיחים בישיבות חולמים על הסנקציות האלה. בלי רישיון, בלי טיסות לחו"ל. על מי אתם עובדים? על מי אתם עובדים? אתם לא יכולים לשלוח צווי 8 למילואימניקים לשלושה חודשים ביד אחת, וביד השנייה לעשות ככל יכולתכם כדי לפטור את אחינו החרדים מגיוס באופן רשמי ומסודר. והכי אני מתפלא על המפלגה הזו שנקראת ציונות דתית. איך אתם יכולים להסתכל בעיניים לציבור שלכאורה אתם אמורים לייצג? ציבור שנמצא במילואים, טוחן ימי מילואים, נמצא שם מאות ימים, סבב אחרי סבב. גם הם צריכים חילוף. גם הם צריכים חילוף. ואני שואל את השר סופר: אתה יודע מה זה חילוף. אתה יודע מה זה חילוף. איך אתה יכול לתת לדבר הזה לקרות? אי-אפשר להמשיך ככה, אנחנו צריכים את האחים החרדים שלנו איתנו בשירות הצבאי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מתן כהנא. הדובר הבא – חבר הכנסת ווליד טאהא. חברי סיעת יש עתיד, אני שותף לשיחה שלכם, אני שומע עד לפה מה שאתם מדברים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> על מה דיברנו - - - תגיד על מה דיברנו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני שותף, אני שמעתי אותך, סגן יושב-ראש הכנסת דוידסון, יותר מחבר הכנסת כהנא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז על מה דיברנו? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה צודק, אתה צודק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם תעברו לכיוון השני, אז שם בפינה אני אולי לא אשמע. הינה, יושב-ראש הכנסת לשעבר אומר לך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> דווקא חבל, היה מעניין, דיברנו על איווט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, במסגרת צילום סדרה שנקראת "חוליגנים" של תאגיד השידור, פרק 4 – או לפחות שמו אותה באתר שלהם ופרסמו אותה שם – הצוות מגיע לצילום בעיר טייבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בסח'נין. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בעיר טייבה, כדי לדבר על חוליגנים של אוהדי כדורגל, שזה בית"ר ירושלים. אין חוליגנים אחרים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש חוליגנים אחרים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בעיקר יש את החוליגנים האלה. אז הגיעו לעיר טייבה, התמקמו באיזשהו מקום, אני מניח שקיבלו אישור של העירייה להיות נוכחים בשכונה ההיא כמה ימים. אבל על מה לא קיבלו אישור - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> במסגד. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - ובכל זאת פעלו בניגוד לכל היגיון? הם לא קיבלו אישור מאימאם המסגד ומהאחראים הרלוונטיים למסגד להיכנס לתוך המסגד ולערוך צילום בתוכו. למרות זאת, הם נכנסו למסגד עם הנעליים שלהם, עלו עד למנבר, המקום שממנו נעשית הדרשה של יום השישי, עשו אצבע משולשת כזו, שמו את הטלפון כאילו לרמקול והשמיעו את "התקווה". בקיצור, גם לא קיבלו אישור, גם המקטע הזה הוא מקטע נבזי, פסול. אני לא יודע מה היה קורה אילו היו עושים את זה בבית כנסת, אם היו נכנסים לבית כנסת ועורכים את המסחרה הזו, ועושים אצבע משולשת. זאת אומרת, לא נתנו כבוד למקום הזה, מה עוד שעשו את זה ללא אישור של מישהו. כמובן שפניתי אליהם בפנייה רשמית; הם עדיין לא ענו. אז אם הם שומעים אותנו, לא כדאי להמשיך לשתוק. עשיתם מעשה נוראי – נכנסתם למסגד בשיטה שחיללה את קדושת המסגד, ערכתם צילום ללא אישור, ואתם חייבים גם להתנצל, גם לגרוע את המקטע הזה מהסדרה וגם להתחייב לא לעשות את זה בעתיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. אני סוגר את הרשימה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום ביקר ראש הממשלה במכללה לשוטרים בבית שמש. ביקור כזה אמור להיות גם בחברה הערבית, לראות מקרוב איך מטפלים בנושא הפשיעה בחברה הערבית, אבל לראש הממשלה לא אכפת מהחברה הערבית, לא אכפת מ-20% מאזרחי המדינה. רצח באכסאל, ברהט, ביאפת אל-נאצרה, והוא לא מתערב, לא מקבל החלטות על מנת למגר את הפשיעה בחברה הערבית. יש זמן ליהודים ואין זמן לערבים, כי הכול מתנהל לפי אסטרטגיה, לפי טקטיקה מסוימת שקובעים לו משרדי פרסום. אין לו בייס בחברה הערבית, לא מקבל מנדטים, לא מקבל קולות משם, אז לא צריך לדאוג להם. ראש ממשלה שאמור לקבל החלטות למען כלל אזרחי המדינה לא דואג להם. לכן יש הפקרות בכל התחומים – בביטחון של האזרחים, בהריסות בנגב, בהסתה שמתפשטת כמו אש בשדה קוצים בחברה לא מתערבים, כי החשוב ביותר זה הסקרים, איך לעלות. למרות כל הניסיונות עד עכשיו, לא מצליחים, לא מצליח לעלות, לא מצליח לזנק. אני רוצה להגיד לו, לראש הממשלה: אם רוצים לעלות בסקרים, בביטחון בינך לבין האזרחים הערבים, אתה חייב לטפל בסוגיות שלהם, לא להשאיר את המפתחות בידיים של אופיר כץ. כולכם יודעים שאיימן עודה מסיים את התפקיד שלו בכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בשעה טובה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כולכם יודעים את זה, אבל כל חברי הכנסת היום יושבים בוועדת הכנסת על מנת להוציא משם כמה קטעים לבייס שלכם. תגידו לראש הממשלה שיטפל בדברים הבוערים. תגידו לאופיר כץ שיפסיק את החקיקה נגד המיעוט הערבי. זה מה שמעניין. ביום רביעי אתם גם מביאים חקיקה נגד ראשי רשויות וגם חברי עיריות שמועמדים לכנסת. זה מה שחשוב עכשיו? חשוב שהמדינה תטפל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, זה מה שחשוב. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אופיר, אתה צריך להפסיק את כל הבדיחה הזאת - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מאוד חשוב. מאוד חשוב. מאוד חשוב. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - (אומר בערבית: המחזה,) – מה שאתם עושים עכשיו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הגיע הזמן שהממשלה תטפל (אומר בערבית ומתרגם:) בבריונים של החברה היהודית. היום בבוקר, בשעות הבוקר המוקדמות, נכנסו בריונים לתוך הכפר טורעאן וריססו סיסמאות נקמה, "מוות לערבים". זה קורה בכפר בגליל, בתוך החברה הערבית. אותם בריונים, אותם (אומר בערבית: בריונים) – בתקופה האחרונה שמענו שנכנסו גם לכפרים בתוך הגדה המערבית, שרפו בתים, תקפו אזרחים, ירו באנשים, וזה טרור לכל דבר. זה טרור של המתנחלים, והגיע הזמן שהממשלה תטפל בבריונים (חוזר על המילה בערבית) ובמתנחלים הטרוריסטים. אותם טרוריסטים ירו גם על חיילים. זאת אומרת, בסופו של דבר, מי שרגיל לתקוף אנשים, לעשות טרור, בסופו של דבר תוקף כל אחד ולא מבדיל אם הוא ערבי או יהודי. הגיע הזמן לטפל באותם (אומר בערבית: בריונים). תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. תעלה ותבוא חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מפנה את הנאום הזה אל ראש הממשלה ואל שרי הממשלה. אני מבקשת לעדכן – לא היה קשב בימי המלחמה – שהגשתי בפעם הרביעית הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. כבר שלוש פעמים הגשתי הצעות חוק בנושא, ושלוש פעמים הקואליציה הזו הפילה לי את הצעת החוק. לא רק את הצעות החוק הפילו לי, גם הפילו לרצפה הורים שכולים שלא נתנו להם להיכנס לכאן, לבמה, למליאה, כדי להביע מחאה על הקמת ועדת חקירה פה במשכן הזה. באמת, מה הטענה המבישה של הממשלה הזאת? זה לא הזמן. נכון? זה לא הזמן להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אז אדוני היושב-ראש, אני רוצה להראות למה היה זמן בממשלה הזאת בשנה ושמונת החודשים החולפים מאז שהתחילה המלחמה – למה כן היה זמן: החלפנו רמטכ"ל; החלפנו ראש אמ"ן; החלפנו אלוף פיקוד דרום באמצע המלחמה; תקפנו באיראן; הגענו להפסקת אש; המלחמה בעזה כבר עברה שתי הפוגות; נותרו ברצועה שלוש אוגדות בלבד; חידשנו מבצע מרכבות גדעון ברצועת עזה ובמסגרתו נפל אתמול החלל ה-20 רק בחודש האחרון. אני שואלת: האם לא הגיע הזמן לנצל את כל הזמן הזה שחלף להפקת לקחים בוועדת חקירה, כדי לצייד את החיילים שלנו בתובנות טובות יותר שיגנו עליהם ועל ביטחוננו? נמשיך. למה עוד היה זמן כשלא היה זמן לוועדת חקירה ממלכתית? לחוק מח"ש, שמכפיף את הפרקליטות; להליך הדחה של היועמ"שית – לזה יש זמן; לחוק פגיעה בתאגיד השידור הציבורי וחופש התקשורת ­– לזה יש זמן; לחוק העמותות, שפוגע בחופש הביטוי במדינת ישראל, יש זמן; לחוק הג'ובים של הרבנים יש זמן; להשחית את המשטרה ולהתערב בפעילותה בניגוד לפקודת המשטרה – יש זמן; לקדם את חוק ההשתמטות וצווי 8 יש זמן; סוף שבוע בהונגריה – יש זמן; כן, עוד כספים פוליטיים; להודיע שהממשלה לא תכבד את פסיקות בית המשפט – יש זמן; לא לכנס ולשנות את חוק הוועדה לבחירת שופטים – יש זמן; להגדיל את סמכויות בתי הדין הרבניים באופן שפוגע בנשים – יש זמן; לכספים קואליציוניים יש זמן; לחוק השתמטות יש זמן. אז אני שואלת אותך, אדוני היושב-ראש: איך יכול להיות שאנחנו כאן ביום ה-633, 251 אזרחים שנחטפו, 85 מהם נרצחו, 50 עדיין בשבי, 1,400 נרצחים, 880 חללי צה"ל מתחילת המלחמה, יותר מ-6,000 חיילים פצועים – אל תגידו לי שזה לא הזמן לוועדת חקירה. הרמטכ"ל ביקש. ראש השב"כ ביקש. שימו לב, הם הראשונים להיפגע, הם אלה שבאמת באמת יישאו באחריות של ועדת החקירה הזאת. אז באמת אני באה – ובזה אני אסיים – לעזור לממשלה הזאת, בפעם רביעית, לעשות את הדבר הנכון. אנחנו יודעים ממה אתם חוששים. הזמן הוא לא הבעיה. זה לא העיתוי. אתם חוששים ממסקנות אישיות נגדכם. אז הינה, הצעת החוק הזאת מבקשת וקובעת ומציעה שכדי להטיל מסקנות אישיות על דרג פוליטי, יידרש רוב מיוחד של חברי הוועדה. אז אולי זה מה שיגרום לממשלה הזאת לעשות את הדבר הנכון. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורית פרקש הכהן. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דברים קשים ונוראים קורים במדינה שלנו. אנחנו רואים חבורות של טרוריסטים יהודים עושים שמות למול חיילי צה"ל במחנות צה"ל; אנחנו רואים את הצביעות של הממשלה הזאת ושל חברי הממשלה, של חברי הקואליציה, שנזכרים לגנות בקול לא חזק את מה שקורה כשהם מגיעים לחיילי צה"ל. אבל אני אגיד לכם מה הצביעות. הצביעות היא שכבר תקופה ארוכה מאוד החבר'ה האלה מסתובבים ביהודה ושומרון, שורפים בתים של פלסטינים, שורפים בתים, מכוניות, של משפחות, מרביצים, מגרשים, שופכים מים מהעדרים, ואף אחד לא אומר מילה. אף אחד לא אומר מילה. לא מגנים. אתם יודעים מה? לא רק בקואליציה. בכלל, כולנו שותקים. למה? כי זה ערבים. למה? כי זה מותר. אני לא שותק, חבריי לא שותקים, אבל הממשלה שותקת. אף אחד לא מדבר על זה. מתי נזכרים לדבר? כשאותם פורעים, אותם טרוריסטים, מפנים את זה כלפי חיילים ישראלים, שזה דבר איום ונורא באמת, אבל זה לא מתחיל שם. מי שחושב שהוא יבטל את המעצרים המינהליים, מי שחושב שהוא ישתוק כשזה קורה מול ערבים – שלא יתפלא כשזה מגיע לחיילי צה"ל; שלא יתפלא כשזה יגיע לטורעאן; שלא יתפלא כשזה יגיע לכל מקום בארץ, מפני שטרוריסט הוא טרוריסט הוא טרוריסט. אם הוא יודע לעשות את זה כלפי ערבים, הוא יעשה את זה גם כלפי חיילים. ואם הוא עושה את זה כלפי חיילים, הוא יעשה את זה בסוף כלפי אזרחים שלא מוצאים חן בעיניו. זה המצב. אתם נותנים לזה לגיטימציה ואתם תשלמו על זה מחיר כבד. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אדוני השר, אני רוצה להזכיר לכנסת ישראל שאומנם היא מתעסקת פה בכל השטויות בעולם, אבל מחוץ לבניין הזה יש את החיים האמיתיים. יש בעלי עסקים שלא יודעים מה הם הולכים לעשות עם העובדים שלהם שהיו בחל"ת, לא חל"ת, מה שיחליטו, והם צריכים לתת להם תשובות בעוד כמה ימים, כשצריך לשלם משכורות. יש חטופים שאף אחד לא מדבר עליהם פה היום. יש מצב קטסטרופלי בכלכלה הישראלית; בעלי עסקים שהיו סגורים שבועיים ואף אחד אפילו לא מדבר איתם. יש איזשהו רעיון לאיזשהו תזכיר חוק – עסקים חיים היום, הם לא חיים בזמנים של כנסת ישראל. הם לא יכולים לחכות עכשיו שיתקיימו פה דיונים וישבו, וועדות ושר האוצר – שאלוהים יודע איפה הוא בכלל – ויחשבו על אולי לענות להם. זה לא עובד ככה בעולם האמיתי. אם מדינת ישראל רוצה להחזיק את הציבור הזה, את העסקים הקטנים והבינוניים, את מנוע הצמיחה של מדינת ישראל, היא צריכה להתייחס אליו. צריך להיות פה שר שיגיד: אני עוזב הכול ומתעסק בהם. מתעסק בהם כי אני רוצה לעזור להם, כי הם היו סגורים. ואני רוצה לראות מה הם הפסידו, בשביל לפצות אותם, שיהיה להם קל יותר. אני מדבר פה עם אין ספור בעלי עסקים שאומרים: אנחנו לא יודעים מה לעשות, אנחנו לא יודעים מה לעשות. זרקו סחורות, עובדים היו בחופשה, הכול התבטל, ואף אחד לא מדבר איתם. אני עכשיו, בזמן אמיתי, הייתי צריך לחבר לחבר הכנסת אזולאי – שאני שמח לפרגן לו, כי הוא היחיד שבאמת עובד באירוע הזה – את אחד מבעלי העסקים הגדולים במדינה שלא יודע מה לעשות עם אלפי עובדים, אלפי עובדים, בעוד כמה ימים. אני שמח שלפחות יש מי שנותן מענה, אבל זה לא צריך להיות ככה. השיטה הפירטית הזאת שאין מי שמנהל את האירוע לא יכולה להימשך. לא יכולה להימשך. ובינתיים בזמן הזה יעשו פה שיתוק של הכנסת בגלל חרם הצבעות על זה שעדיין לא הביאו את חוק ההשתמטות ולא שמו את הנוסח שלו על השולחן. בגלל זה נעצור עם הכול. נשארו לי עוד 40 שניות לסיום, אז אני רוצה לומר מה עוד לא אמרו בבית הזה, בייחוד השרים, ועוד שרים שדיברו על דת ישראל. אז אני רוצה לומר לכם משהו: אתמול תקפו חיילי צה"ל. תקפו חיילי צה"ל והשחיתו רכוש צבאי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע. חברת הכנסת גוטליב, באמת. באמת, זה מפריע. חבר'ה, נו, מה קורה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה חשוב, אז אני אחזור על זה. אתמול תקפו חיילי צה"ל והשחיתו רכוש צבאי. לא ראיתי את אף אחד מאבירי החיילים מתייצב שם. אף אחד לא מתייצב שם מסיבה אחת פשוטה: אתם מפחדים מסמוטריץ'. אני רוצה לשאול אתכם: איך אתם לא מתביישים? חייל בצבא ההגנה לישראל הותקף, מג"ד הותקף, ואתם שותקים, כי מה? כי אתם מפחדים משר אוצר שלא עובר את אחוז החסימה? מחלקת הדגים הקפואים בקואליציה הזאת חייבת להפשיר ולגלות עמוד שדרה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כץ. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת. היום הסתיים דיון מחפיר. אחד מהימים השחורים והקשים, העלובים והמחפירים ביותר בהיסטוריה של הכנסת – ולא היו מעטים, בעיקר בכנסת הזאת. יום שבו הצביעו בוועדת הכנסת על הדחה של חבר כנסת בגלל עמדותיו. עמדות לגיטימיות, לפי החוק, וברור, קל וחומר, לפי הצדק הטבעי והמוסר האוניברסלי. כל ההאשמות וההשמצות כנגד חברי חבר הכנסת איימן עודה היו שקריות. אני לא איכנס לזה עכשיו, עוד יהיה את הזמן. בגלל הזמן הקצר, אני רוצה רק לדבר על ההליך ולא על המהות. לא היה דיון. זה היה לינץ' פוליטי. זה היה משפט שדה ומשפט ראווה גרוטסקי שכל המהות שלו הייתה לאפשר לחבורת פשיסטים ובריונים להתחרות - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בקרוב אצלך. בקרוב אצלך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, כל פעם שתפריעי אני אעצור לו את הזמן. אני מבקש לא להפריע. שלוש דקות אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז תעצור לו את הזמן, מה אכפת לי? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש לא להפריע. לא, לא. אכפת לי כי אני מנהל את הישיבה. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר לי להעיר הערת ביניים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זאת הערת ביניים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר לי להעיר הערת ביניים. מה אתה רוצה ממני? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני לא אתן להפרעות – תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באתי לך לא בטוב היום? באתי לא בטוב? אתה רוצה שאני אלך ואני אחזור? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא קשור אם באת לא טוב או טוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז מותר לי הערת ביניים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את מפריעה. יש לך שלוש דקות. תירשמי לדיון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אני גם רשומה וגם יש לי זכות הערת ביניים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תעלי לדוכן ואני מבטיח לך שאני אגן על זכותך להגיד בלי הפרעות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לי צורך שתגן עליי. אין לי צורך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אגן על זכותך. לא להפריע, אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מגינה על עצמי, חן-חן, תודה. ואני אעיר הערות ביניים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, תודה רבה. בבקשה. חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר לי להעיר הערות ביניים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה היה לינץ' פוליטי, משפט שדה ומשפט ראווה גרוטסקי שבהם התחרו חבורת פשיסטים מי יצרח חזק יותר, מי יסית יותר, מי יתלהם יותר, מי יתבהם יותר, מי ישתלח יותר, מי יתבריין יותר – והכול בניצוח מוטה, מחפיר, פופוליסטי ואלים של מי שאמור להיות יושב-ראש ועדה. אני רוצה להזכיר למי שעוד קשוב פה, וגם לזה אין רבים, לא באופוזיציה ולא בקואליציה כמובן, שאחד מהמאפיינים של משפט שדה ומשפט ראווה הוא שההחלטה התקבלה מראש, שאנשים לא באים באמת להקשיב ולהתווכח ולשכנע ולהיות פתוחים לשכנוע, אלא באים כדי לחרוץ את דינו של אדם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איימן עודה אמר את דבריו ולא התחרט. איימן עודה אמר את דבריו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש. את רשומה לדיון או לא? חברת הכנסת גוטליב, אני שואל אותך, את רשומה לדיון או לא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא צריכה, אני הערתי הערת ביניים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, מה זה את לא צריכה? את רוצה לדבר או לא רוצה לדבר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לי נאום, מה זה קשור לזה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני שאלתי אותך, את רשומה לדיון? דיון אישי, יש לך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רשומה, ברור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, אוקיי, תודה רבה. אז אני מבקש לא להפריע, תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ההתלהמות של הצרחנים למיניהם, ובעיקר של יושב-ראש הוועדה – יושבים שם חברי כנסת שקוראים להעמיד מול כיתת יורים חברי כנסת אחרים, וקוראים בשמות גנאי, מגדפים ומשקרים. ויש אורחים מבחוץ שקוראים לנו בשמות גנאי וקוראים נגדנו באלימות – יושב-ראש הוועדה לא מוציא אותם, לא קורא אותם לסדר, וכשאני מוחה על כך הוא מוציא אותי. זה ניהול הוגן? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה דיון מעין-שיפוטי? זה משפט ראווה מחפיר. ואני רוצה לסיים במשפט אחד אחרון. אל שולחן הוועדה ישב עבריין מורשע, חלאת אדם, תומך עד היום בארגון הטרור כך - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת כסיף. תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ברוך מרזל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא, אל תגיד חלאת אדם על חבר כנסת. תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט באמת אחרון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אני לא – "חלאת אדם" זאת לא מילה שאתה יכול להגיד על הדוכן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> על ברוך מרזל אני יכול. אני לא אמרתי על חבר כנסת, אמרתי על ברוך מרזל, ששייך לארגון שמוגדר כארגון טרור, תומך בו עד היום. פני הוועדה כפני מרזל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותיי חברי הכנסת, תראו, הבוקר קמנו לשרי ממשלה שכאילו לשמחתנו מגנים את ההתקפות על חיילי צה"ל בלילה. אתמול בבוקר קמנו כאשר אותם שרים, פחות או יותר, קודם כול רוצים לבדוק את צה"ל – למה צה"ל יורה ביהודים גם כשהם טרוריסטים. דרך אגב, חברי הקואליציה הזאת של היום השקיעו מאמצים רבים – בטח השר אמסלם זוכר את זה – כדי להגדיר זריקת אבנים כמעשה טרור מבחינת הוראות פתיחה באש, והצליחו, גם מבחינת פיצויים – מכל הבחינות. עכשיו, כשזורקים אבנים, צריך שיהיה פתק על האבן מי זרק אותה על חייל צה"ל – דרך אגב, או על מתנחלת או מתיישבת או תינוק או ילד, יהודי או ערבי. בדיוק כמו איזה בית מותר לשרוף עוד מעט ואיזה בית לא. את מי הם רצו לחקור ביום ראשון? את החיילים. היום הם גינו את אלה שזרקו עליהם אבנים. אבל אדוני השר, אני אגלה לך משהו: הנוער הפורע הזה, שבאמת הוא מיעוט ביהודה ושומרון, הוא לא מבין כל כך הרבה, הוא לא לומד. אולי זה חלק מהבעיה. וכשחוקרים ביום ראשון בבוקר קודם כול את חיילי צהל שעושים 400 ו-500 ימי מילואים כדי לשמור עליהם, ורק בסוף אומרים: אנחנו נגד התקפות על חיילי צה"ל – הוא מבין. הוא, אפילו אין לו קשב לשמוע את הסוף. הוא שומע לדוגמה ששר האוצר, שר הביטחון, שר הלא-יודע-מה, אומר: זה מעשה חמור – על המג"ד ועל הקצינים ועל החיילים. ואז הוא אומר: אוקיי, אם זה מעשה חמור, נקום בבוקר, נלך הלאה על מתקן צבאי בבית אל. למה לא? זה מה שהבנו. בשורה התחתונה, כשיש התפתלויות ואולי מגנים, כן, אבל שלא נתפלא שהנוער הזה אחר כך גם זורק אבנים ובסוף גם יפתח באש על חיילי צה"ל, אחרי שכבר אנחנו יודעים שבכלא יושבים גם שלושה מאסרי עולם, על שרפת משפחה פלסטינית בתוך זה. ואנחנו שומעים ששב"ס מקבל הנחיות איך להתייחס יותר יפה. ובשורה התחתונה אני אגיד את זה ככה: כשהכול שיקולים קואליציוניים – אתה יודע את זה, אתה פה כמה שנים. מה זה שני שרים במשרד הביטחון? תגיד, מה זה החזירות הזאת? שר אוצר לא מספיק אם יש לך חמישה או שישה מנדטים? צריך גם שר ביטחון? שר אחד מקים התנחלויות במשרד הביטחון או מאחזים בלתי חוקיים; שר אחר צריך לשלוח לשם חיילים שישמרו עליהם; שר אחר – יש לו משטרה שאולי תאכוף את החוק ואולי לא. אז מה אתם מתפלאים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשהשיקולים הם באמת שיקולים של איך מחזיקים את הממשלה עם 30 ו-40, לא יודע כמה שרים, אז זה לא פלא שגם זהות יהודית וגם ביטחון המתיישבים מתפזרים פה בין כל מיני כיבודים שבסוף עולים לנו בחיי אדם. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת שטרן. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בין שלל ההרגלים המשונים שלי, יש לי הרגל אחד שהוא משונה במיוחד: אני נוהג לעבור על החלטות ועדת שרים לענייני חקיקה. שבוע אחר שבוע אני עובר על כל החוקים. הוועדה, שבקדנציה הזאת היא תחת יריב לוין וסגנו איתמר בן גביר, הפכה למפעל כושל למתן תעודות הכשר להצעות חוק שהן גם קיצוניות, גם מופרכות, גם הזויות, לעיתים ממש פשיסטיות: עוד קצת מדיסטל, עוד מבוארון, ואטורי, סון הר מלך – לא משהו שהוא חלילה ענייני, מקצועי, משהו שיכול אולי לסייע למעמד הביניים הישראלי, לשכבות החלשות. ממש ממש לא. רק להטריל, להפיץ עוד כותרת מתריסה, לפגוע במעמד הבין-לאומי שלנו, בדמוקרטיה הישראלית. בשביל מה אתם יושבים פה, למען השם? אתמול נסעתי לשבעה אצל משפחת בוגוסלבסקי בערד ומשפחת זקס בבאר שבע, משפחות עולים שעולמן חרב שעתיים לפני הכניסה לתוקף של הפסקת האש עם איראן – כן, משפחות עולים מחבר המדינות, אלה ששלמה קרעי נוהג לכנות אותם "גויים מטעמי נוחות". שיתבייש. אתמול הייתי אצל המשפחות האבלות האלה, והיום היינו עדים להצגה מבזה. זה ממש מפריע לי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר זוהר, איך שנכנסת, ישר שומעים רעש. זה לא אצטדיון פה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה ממש מפריע, חבר'ה, למה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> באצטדיון יש רעש, פה זאת הכנסת. בסדר? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> אתה יודע מה? לפעמים יש פה יותר רעש מאצטדיונים, אם אתה שואל אותי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בוא לא נשווה כנסת לאצטדיון, בסדר? תודה. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> לצערי, יש כאן מקרים כאלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתמול הייתי בישיבות אצל המשפחות האבלות, והיום היינו עדים להצגה מבזה בוועדת הכנסת שבה הכהניסטים מהליכוד בהנהגתו של ברוך מרזל התקוטטו מול סיעת "עזה תנצח" של איימן עודה. ריבונו של עולם, בשביל מה אתם כאן? בשביל מה אתם חברי כנסת? חבר הכנסת בוארון, מתי בפעם האחרונה עשית משהו מועיל לחברה הישראלית? מתי עזרת למשל למעמד הביניים, שמחזיק את המדינה הזאת בחיים? חבר הכנסת עודה, במקום להתריס ולצעוק בהפגנות "עזה תנצח", מתי אתה דאגת שיהיו רחובות וכבישים נורמליים ביישובים בחברה הערבית? אי-אפשר כבר לסבול את זה. הכנסת הזאת איבדה את דרכה ואת צלמה. הגיע הזמן לבחירות, לממשלה מתפקדת ולנבחרי ציבור שיהיו ראויים לעם הנפלא הזה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. חברים, אני מפה שומע את השיחה שלכם. עליזה, עליזה, אני שומע את כל השיחה וזה מפריע. אני מבקש בפעם השלישית. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> תצטט מהשיחה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה אמרת שמות של חברי כנסת – דוד ביטן ועוד כמה. שמעתי את כל השיחה עכשיו. אני לא מתעמק כי אני בן אדם מחונך, אני לא נכנס לשיחות של אחרים, אבל אני שומע, מה לעשות? זה נכנס לי לאוזן, ובאמת זה מפריע. זה מאוד מפריע. אתה רוצה שבפעם הבאה אני אצטט את השיחה? לא. אז אני מבקש, באמת, חברים, זה מפריע לא לי, זה מפריע לנואמים. תודה. בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום ה-633 לטבח 7 באוקטובר, שבו עדיין מוחזקים 50 חטופים בשבי חמאס, כל יום נהרגים לנו חיילים, כל יום אנחנו מקבלים הודעה "הותר לפרסום". בחודש האחרון יש לנו 20 הרוגים, 20 מטובי בנינו נפלו ברצועה. את החטופים צריך להחזיר ואת המלחמה חייבים לסיים. השבועיים האחרונים היו שבועיים היסטוריים. צה"ל, חיל האוויר, פיקוד העורף, המוסד וגורמי הביטחון השונים הובילו מתקפת מנע עם הישגים מרשימים מאוד על אדמת איראן. אך לצד ההישגים של המערכת הביטחונית היה כישלון, ואני לא מפחדת להדגיש לכם: כישלון מוחלט של משרדי הממשלה. אני כאזרחית הייתי מתוסכלת נורא מחוסר תפקוד של גורמי הממשלה, כאשר אלפי ישראלים נשארו בחו"ל ללא שום מענה. כחברת כנסת נתתי את הכתף שלי לאלפי ישראלים שמצאו את עצמם לבד לגמרי, זרוקים ותקועים בחו"ל. מעל 150,000 אזרחים ישראלים נתקעו עקב סגירת המרחב האווירי של מדינת ישראל. תחושתם הייתה פשוט שמפקירים אותם. במשך חמישה ימים מאז שנסגרו הגבולות של המדינה לא היה שום מענה רשמי. במשך שבעה ימים לא היה שום ערוץ ממשלתי לפניות הציבור, שום קו חם. מישהו היה צריך להשיב להם, לענות, לכוון; לכוון את האנשים ולהרגיע אותם, להפנות למקורות מידע למיניהם. הכי טבעי – מי שהיה צריך לעסוק בזה הוא משרד החוץ. הוא יודע לטפל בישראלים שנמצאים בחו"ל, יש לו פלטפורמה, יש לו לשכת תיאום, אבל מה? כשהם פתחו את הקישור באתר שלהם, אחרי 20 שעות, הקישור הזה נסגר. למה? יש סיבה? כן, כי משרד החוץ לא קיבל סמכות לטפל בנושא הזה. התחילו ויכוחים, מאבקי כוחות, מי ייקח אחריות על החזרת הישראלים לארץ. ואתם יודעים מה? אנשים חיכו והיו פשוט בייאוש, ייאוש טוטלי. אני החלטתי שאני אקח על עצמי לתת מענה אנושי לאותם ישראלים שנתקעו בחוץ, בחוץ לארץ. לא כולם יודעים לחפש מידע, לא כולם יודעים לקבל החלטות בשעות הקשות האלה. אתם יודעים, הקבוצות החברתיות שהקמתי ברשתות החברתיות – גם ברוסית, גם בעברית – באמת היו המענה היחיד בימים הראשונים שבהם אנשים הרגישו ייאוש. אני מצפה שלממשלה תהיה תוכנית. אנחנו עוד לא סיימנו את המלחמה, אנחנו עוד לא הגענו לשגרה שלנו. לממשלה צריכה להיות תוכנית; תוכנית עם תקציב בצד והסכמים עם חברות תעבורה, לא להפקיר את האנשים ולתת מענה. זה צריך להיות מוכן לעת החירום, לשעת חירום. אני מצפה שהישראלים לא ירגישו שהם מופקרים שוב ושוב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני מבקש להזכיר לממשלה כי 50 חטופים ישראלים נמצאים בשבי מפלצות החמאס וצריך להחזיר אותם הביתה. מה כבר לא אמרנו בנושא הכלכלה? קשה, קשה מאוד, לחיות כאן. מדינת ישראל במקום השני ביוקר המחיה במדינות ה-OECD. רק שווייץ נמצאת במקום הראשון, לפני מדינת ישראל. אבל מה ההבדל? התוצר הגולמי לנפש בשווייץ הוא 92,000 דולר. התוצר הגולמי במדינת ישראל הוא כ-55,000 דולר. בפתח עוד התייקרויות: סוגת, משווקת האורז – עלייה של 10%; שטראוס – על כל מוצרי השוקולד; טמפו, ועוד ועוד. אני שואל: היכן משרד הכלכלה? להיכן נעלם משרד הכלכלה? קלקלה עם שני קו"פים במקור, רק מקלקלים. מטורף לחיות כאן. אני זוכר את נתניהו לפני הבחירות עומד בסופר ואומר: אנחנו נוריד את מחירי החלב. עומד בתחנת דלק, כאילו מתדלק את מכוניתו – אנחנו נוריד את מחירי הדלק. חברת שטראוס טוענים כי מחיר השוקולד בעולם עלה – זה נכון, אבל מחיר הסוכר ירד. להיכן נעלם משרד הכלכלה? להיכן נעלם שר הכלכלה? שלא תעזו להאשים את רשות התחרות. זה לא תפקידם – זה תפקידו של שר הקלקלה עם שני קו"פים. 95% מהציבור דיווחו כי יוקר המחיה מעמיס על חיי היום-יום. שימו לב לנתון הבא: על פי סקר שנערך, 30% מהציבור שוקלים לעזוב את הארץ בגלל יוקר המחיה. לא בגלל בעיות ביטחוניות. זה עם מופלא. אין לו בעיה מול בעיות ביטחוניות. 80% מאשימים את הממשלה בעליית המחירים ויוקר המחיה, פשוט כי אין משרד כלכלה ושר קלקלה עם שני קו"פים. ניהול כושל של הכלכלה הישראלית על ידי שר האוצר ושר הכלכלה, והמשבר בלתי נמנע. החוב הלאומי הוא 1.33 טריליון שקלים. יחס החוב תוצר – 69%. בישראל 2.8 מיליון משקי בית – זאת אומרת, 475 מיליון ש"ח לכל משק בית. הכנסה ממוצעת למשק – 177,000 בשנה. ללא צעדים חריפים, צמצום בהוצאות, צעדי מנע, מדינת ישראל עומדת בפני סיכון לעליית אינפלציה חריפה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה היה המשפט האחרון. אני מזהיר את הממשלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, זה חשוב, יוקר המחיה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למי זה חשוב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בגלל כבודך, היית דקה וחצי יותר – לא אמרתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אף פעם לא עוצר בדיוק. אני תמיד נותן להשלים משפטים. ראיתי שהוא משלים. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום 633 ימים למלחמה, 50 חטופים וחטופה אחת מחכים שנציל אותם ממרתפי החמאס. הם לא רואים אור יום, הם לא אוכלים, הם לא שותים. הם עוברים התעללות נפשית ופיזית כל דקה, כל שנייה. אזל להם הזמן מזמן. צריך להחזיר את כולם עכשיו. לסיים את המלחמה ולהחזיר את כולם בעסקה. השבוע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ החליט להציל את בנימין נתניהו מהמשפט הפלילי. ממש כמו שהדיפ-סטייט רודף את טראמפ בארצות הברית, כך גם בישראל, הדיפ-סטייט רודף את ביבי. טראמפ נחלץ לעזרה, הפעם לא ביחסי החוץ או מול האיום האיראני – הפעם הוא עוזר לחבר נאשם בפלילים בבית המשפט במדינת ישראל. יש הרבה מילים טובות לומר על טראמפ: נשיא אוהד, תמך ותומך בישראל, סייע מול איראן, באו"ם, בשדה דיפלומטי. אבל דווקא משום כך אל לנו להסתנוור. ישראל היא מדינה עצמאית, ריבונית, ולא מדינת חסות. שלטון משלנו, מערכת משפט עצמאית, ואסור לגורם זר, אוהד ככל שיהיה, להתערב במערכת המשפט שלנו. לא יעזור אם חברי הקואליציה מתלהבים ומצטטים את טראמפ כאילו באמת מדובר בפסק דין חלוט. אותה קואליציה כמובן שהתרעמה כשביידן העז לבקר את ההפיכה המשטרית. אני אזכיר, בן גביר אמר בזמנו: ישראל היא מדינה עצמאית ולא עוד כוכב בדגל של ארצות הברית. שיקלי אמר אז: ישראל היא מדינה ריבונית. מי שקובע מי יוביל אותה ולאן זה העם ורק העם. אפילו קיש התבטא: עם כל הכבוד, ישראל היא מדינה ריבונית, ההחלטות הן שלנו. דרך אגב, גם הנאשם נתניהו בעצמו טען בתוקף בעבר: ישראל היא מדינה עצמאית שמקבלת את החלטותיה על פי רצון אזרחיה, ולא על סמך לחצים חיצוניים, כולל מחברינו הטובים ביותר. אז נתניהו שוב מתבלבל בין טובתו האישית לבין טובת המדינה, ומי שלא יודע להבחין בין השניים, טובתו האישית או טובת המדינה, אינו כשיר להנהיג את המדינה. מצופה היה מנתניהו שהוא יענה בדיוק כך לטראמפ, כמו שנתניהו אמר קודם – לענות כראש ממשלה ולא כנאשם בפלילים, במקום לברך ולהודות לו. ישראל הייתה ותישאר מדינה ריבונית. כך היה וכך יהיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, החוק הזה זה חוק הפיצול, מתגלגל כבר שנתיים, כל פעם מפוצל, מפוצל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 13 שנה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, בכנסת הזו. חוץ מזה, 13 שנים של פיצול על פיצול. אולי יום אחד יצליחו לפתור סוף-סוף את השיטור העירוני, אין לדעת. מה שבטוח – נאור ואני נמשיך לעקוב, ובאמת שיהיה לנו אכפת מהשיטור העירוני, כי זה לא מעניין כמעט אף אחד חוץ מיו"ר הוועדה. אבל אני רוצה לדבר דווקא על הכנסת, אם אפשר לקרוא למה שקורה כאן – אני לא יודעת בכלל, כאילו, למה פתחנו את הכנסת מתחילת כנס הקיץ? למה? בשביל מה באנו? כל יום שני אנחנו יושבים או על שיטור עירוני או על חוקים באמת מומצאים. ביום רביעי אין טרומיות. גם מדהים אותי ההבדל בין ראש ממשלה וממשלה שכנראה מתעסקים בדברים חשובים – כי הכנסת הזאת, בעיקר לצופים פה, ואני רואה שיש צופים – לא קורה כאן כלום. באמת. שום דבר לא קורה. מצד שני, גם שום דבר לא קורה בכלל. כאילו אני אומרת לעצמי, שנתיים וחצי של ממשלה – מה ההישג הכי גדול של הממשלה הזאת? כלום. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> רגע, רגע, רגע, אני יכול לתת עצה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן. מה ההישג שלכם, מיקי? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> שינינו את המזרח התיכון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, יש לך חוש הומור מה זה מפותח. אני רוצה להזכיר - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, שנייה. אני אחזיר לך את הזמן. תראה, שנייה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי, מיקי - - - << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר זוהר, שנייה. אני אוסיף משפט ותמשיך. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> זה לא נכון. לא שיניתם את המזרח התיכון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי, אני שואלת אותך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מיקי, שנייה, רגע, מירב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, היושב-ראש רוצה להתערב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, שנייה. מיקי, דבר איתי. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> "אתם לא שיניתם את המזרח התיכון" – תגידי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, שנייה, מירב. אני יכול להכניס משהו, השר זוהר? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> לא, תגיד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תכניס, תכניס. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> התעלמות ממנהל הישיבה. השר זוהר, תהיה איתי רגע. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עצרתי לך את הזמן. השר זוהר, אני שואל אותך כמה פעמים ואתה מתעלם. שנייה. לא מתעלמים ממנהל הישיבה. כשנבחרת ישראל תעפיל למונדיאל, אני הראשון להגיד ששיניתם את פני המזרח התיכון. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> כן. עכשיו אני שואל אתכם שאלה - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עכשיו אני ממשיך את הזמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה רוצה שאענה לך ברצינות? אחרי שהבאתם את האסון הכי גדול על העם היהודי מאז השואה – מי הביא? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> אנחנו הבאנו? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי הביא? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> יאיר לפיד. יאיר לפיד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יאיר לפיד. יאיר לפיד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - ראש ממשלה. זה ראש הממשלה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי, אתה בדיחה? אתה בדיחה או שאתה בן אדם רציני? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> כשחמאס תכנן את המתקפה יאיר לפיד היה ראש ממשלה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 20 שנה, 20 שנה הוא ראש ממשלה. כמה שנים אתה שר? יאיר לפיד ארבעה חודשים שר. תגיד לי, אתה שומע? אתה בן אדם רציני? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> כן - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי, תן לי, תן לי. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> לא יאיר לפיד. אני מוכן להסכים איתך. לא יאיר לפיד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב טוב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כשהיא פונה אליו אני לא עוצר את הזמן. לא, לא. אני לא עוצר את הזמן. את פונה אליו אני לא עוצר את הזמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל תן לי רגע לענות לפחות. זה הזמן שלי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אוסיף לך שנייה. השר זוהר, אתה רשאי לפי התקנון גם לעלות לדוכן ולדבר, אז אל תפריע. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> שני שרי ביטחון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אוסיף לך דקה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, לא נעים לי. ליברמן התפטר כי - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, שנייה. טוב, מיצינו. מיצינו, חברים. תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ליברמן לא מהמפלגה שלי, אוקיי? אבל אני הייתי בכנסת כשהוא היה פה - - << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר זוהר, זה לא ילך ככה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - הוא התפטר כי נתניהו לא חיסל את חמאס. אז, בוא, דוגמה מה זה גרועה מצאת. והוא לא מהמפלגה שלי. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר'ה, זה לא ילך ככה. שנייה, שנייה. השר זוהר. מיקי, מיקי. שנייה, מירב. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> איזה קל זה להפיל את זה על אדם אחד? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר זוהר, אתה רוצה לעלות ולהגיב – תגיב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> על מי אני אפיל? על אבי מעוז? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, תקשיב טוב. אתם, הממשלה שלכם, למרות שמנסה להסתיר ולטייח, הביאה את האסון הכי גדול על העם היהודי מאז השואה, וזה באחריותך. ואתה שר בממשלת 7 באוקטובר. לנצח תהיה שר בממשלת 7 באוקטובר. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> אני גם שר בממשלה שפגעה בציר האיראני. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> והינה ואני אומרת לך, ב-2017 ישב ראש המפלגה שלך, שהוא ראש ממשלה, ואמר לנו בוועדה לביקורת המדינה - - << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> אני לנצח בממשלה שתקפה באיראן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שהם יבואו ברחפנים, ושהם יבואו בים. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> אני בממשלה שתקפה באיראן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מזל שיש לי קול גבוה. והוא ידע שהחמאס הוא לא נכס, והוא ידע שהחמאס צפוי לעשות פה, והוא לא עשה כלום. ואם אתם חושבים שעם כלביא והמבצע באיראן ישכיח - - << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> עם כלביא - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אנחנו לא שוכחים. והינה אני אומרת לך, תקשיב לי טוב: אם ליברמן, שהוא בכלל לא במפלגה שלי, אבל אני הייתי פה בכנסת, אמר 48 שעות לחסל – חיסל? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חיסל? אתה מהמפלגה שלו. לא חיסל, ואתה יודע מה – הוא התפטר. אבל ראש הממשלה שלך המשיך. וביום של 7 באוקטובר, ביום הזה הוא היה ראש הממשלה. וזה יהיה לנצח. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זהו. חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. תן לי משפט אחרון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא. נתתי לך שתי דקות. זהו, זהו. סיימנו. תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל הוא עוד מדבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, תודה, תודה. נתתי לך זמן. זהו, משפט אחרון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה שר בממשלת 7 באוקטובר, ולנצח אתה תיקח את זה איתך, לא יעזור כלום. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> והשמיד - - - באיראן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואתה זה שהרמת לי כשאמרת לי "שינינו את המזרח התיכון". מה שבטוח, שיניתם את המדינה הזאת לחלוטין. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בסוף, הוא ראש ממשלה 20 שנה - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - אז שייקח אחריות. מעניין שבאיראן הוא ראש ממשלה, וב-7 באוקטובר הוא לא היה ראש ממשלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני שוב מזכיר, אדוני השר, אדוני השר – אתה מתעלם. אתה לא שומע. השר זוהר, אתה רשאי לעלות ולהגיב, אבל אתה הפרעת במשך שלוש דקות. לפי התקנון, אתה יכול לעלות ולדבר כשר מהדוכן. אתה לא משתמש בזה ואתה מפריע. אני לא הבנתי את הגישה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מפריע. ועוד איזה דוגמה נתן לי – של ליברמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זהו, סיימנו. תודה. מספיק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בכלל לא דיברתי מה שרציתי לדבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש פה חבר כנסת אחר שרוצה לדבר. בבקשה. << דובר >> עידן רול: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש, אדוני השר, כנסת נכבדה. נתחיל מנושא של היום, נמשיך לנושא השני שרציתי לדבר עליו. קודם כול, אני רוצה לדבר על מה שהיה צריך להיות מובן מאליו, ומשהו שמובן לי מאליו מ-2019 כשנבחרתי: לתומכי טרור אין מקום בכנסת ישראל. יש פה אנשים שעבורם זו אסטרטגיה פוליטית לעת בחירות, יש פה אנשים שמבינים את זה. אני רואה בזה עיקרון. עכשיו, לאור חוות הדעת של שגית, היועמ"שית לכנסת, סביר שההדחה של איימן עודה לא תעבור בג"ץ. ועדיין, למה היא חשובה? בגלל שזאת תהיה פעם נוספת, אחרי שהפעם הקודמת לא צלחה, כי אנשים לא עשו את הדבר הנכון, זו תהיה פעם נוספת שבעזרת השם, 90 חברי כנסת ומעלה, יגידו כאן, כרוב מוחלט בבית הנבחרים לבג"ץ שדרך המלך היא לתקף את סעיף 7א. אני כבר רואה מה יהיה בדיון. ידברו על זה שחברי כנסת שמדיחים חברי כנסת זה לא המעשה הדמוקרטי הראוי או לא הרצוי. זה נכון. אבל כדי שאנחנו לא נצטרך לעמוד במצב הזה, הפתרון הוא ברור: תמנעו מהם להפוך לחברי כנסת מראש, ואז לא נצטרך להפעיל פה את חוק ההדחה. איימן עודה, עופר כסיף, אימן ח'טיב יאסין, עאידה תומא סלימאן – לא חסרים אנשים שמזמן לא צריכים להיות כאן בבית, ואני חושב שגם הפעם אנחנו נעביר מסר מאוד ברור: יש חוק, יש דרך מאוד ברורה – הוא פשוט לא מיושם, גם לא כשעולים על משט עוין למדינה. הוא לא מיושם. הגיע הזמן למנוע מהאנשים שהביעו תמיכה בטרור, וכופרים בעצם הרעיון של מדינה יהודית ודמוקרטית, להיבחר לכנסת. והבחירות הבאות והקרובות למדי הן הזדמנות מצוינת לתקף את אותו. עכשיו, לגבי סוריה, תראו אני אצטט פה אדם דגול, מנהיג דגול, את בן-גוריון, שאמר: השלום הוא לא מטרה, המלחמה היא לא מטרה, המטרה היא הגשמת הציונות. אל לנו להתאהב בהסכמים ונורמליזציה והסכמי שלום. נורמליזציה זה דבר מבורך, הרחבת הסכמי אברהם זה דבר נפלא, אבל זה לא המטרה. זה האמצעי. המטרה היא ביטחון למדינת ישראל. הגשמת הציונות מחייבת ביטחון. השגשוג הכלכלי מחייב ביטחון. ולכן, כשאנחנו מדברים על סוריה, בואו נהיה שנייה ריאליים. אני אומר מה שאמרתי מהיום שמשטר אסד נפל. ג'ולאני זה מנהיג ג'יהאדיסט ממחוזות אל-קאעידה וממחוזות דאעש. עבורם להרוג את היהודים ואת ישראל זה לא משהו שמשתנה בצורה פרגמטית – זה צו אלוהי, זה צו דתי. עבורם זה משהו שלא יכול להשתנות. אסור לטעות ואסור ללכת שולל אחר מסע ההלבנה שקורה מרגע שג'ולאני עלה לשלטון. כל הסכם נורמליזציה כביכול עם סוריה – אפשר לקרוא לזה אולי יותר "הסדרה ביטחונית" עם סוריה – חייב לכלול ריבונות מלאה ברמת הגולן מצד ישראל; חייב לכלול עליונות ביטחונית; חייב לכלול איסור מפורש על התחמשות של סוריה בכל דבר מעבר לנשקים שהשארנו להם לאחר חיסול צבא אסד. זה הבסיס לדבר הזה, וזה לא הולך להתפתח לא לחומוס בדמשק ולא להחלפת משלחות, אבל זה יכול להיות ביום טוב אולי איזו יציבות ביטחונית לתקופה הקרובה, תלוי במה יקרה בענייני הפנים של סוריה. תמיד צריך לזכור: הסכמי שלום, מלחמות, הסכמי נורמליזציה, הם כולם אמצעי, והמטרה היא ביטחון והגשמת הציונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מי שזורע רוח קוצר סערה, ומי שפותח לרווחה את השיבר לא יכול להתפלא שעשבים שוטים השתלטו על כל הגינה. עם כל הכסף, המשאבים והאהדה שהממשלה הזאת מעתירה על נערי הגבעות, אי-אפשר היה לצפות לתוצאה אחרת. מי שלפני 20 שנה נעצר כחלק מהתארגנות עם 2,000 נינג'ות לפינצ'ור גלגלים וג'ריקנים מלאים שמן ודלק, ואז, כאחרון שורפי האסמים, שתק שלושה שבועות בחקירה שלו – האיש הזה הוא היום שר האוצר של מדינת ישראל. ולא רק זה, השר במשרד הביטחון שאחראי ליהודה ושומרון. ותומך הטרור, זה שהורשע בהסתה לגזענות, עבריין התנועה הסדרתי, זה שאיים לפגוע בראש הממשלה רבין זיכרונו לברכה, זה שהעריץ רוצח המונים, הוא היום השר לביטחון לאומי. ולכן אין מה לשבת פה ולהתפלא על זה שיש טרור יהודי. המחבל היהודי האנרכיסט, זה שאיים בשבת על קצין צה"ל שהוא ידפוק לו כדור בראש, הוא למעשה הילד המשותף של סמוטריץ' ובן גביר; הוא שותפם לדרך של צבי סוכות ולימור סון מלך. מ׳ שהולך לישון עם כלבים, קם עם קרציות ופרעושים. זה המצב. מי שזורק אבנים על צה"ל, על מילואימניקים, מי שמרים יד על הלוחמים שלנו – ידו צריכה להיגדע, בין שהוא טרוריסט מעזה או טרוריסט מהגבעה. ומי שבאופן מכוון פוגע בחפים מפשע רק בגלל היותם ערבים הוא לא יותר טוב מהמחבלים שבהם אנחנו נלחמים. לא יצאנו למלחמה בחמאס כדי להפוך להיות כמוהם, חס וחלילה. כשחברי כנסת ושרים פורצים לבסיסי צה"ל, כשחברי כנסת ושרים חושפים סודות ביטחוניים, כשחברי קבינט קוראים למחוק כפרים מעל פני האדמה, רצח של חייל על ידי מחבלי הגבעות הוא רק עניין של זמן. תסתכלו על התמונות הקשות – זה רק עניין של זמן. המסלול הזה של העלמת עין מהטרור היהודי הוא מסלול חד-סטרי אל עבר החורבן העצמי. הגיע הזמן להתעורר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת גלית דיסטל – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חידה: מי זה יוני תדמור? רמז: הוא עורך דין. רמז: הוא עובד בפרקליטות. רמז: יש לו אילוצים אישיים, אז הוא מבקש דחייה. מה עושים? נעתרים לבקשה שלו. מבקשים מראש אמ"ן להגיע? לא. מבקשים מראש השב"כ להגיע? לא. מבקשים מראש המל"ל להגיע? לא. אתם יודעים מי זה עו"ד יוני תדמור? הפרקליט במשפט נתניהו. אתמול שופטי ישראל ביקשו סולם לרדת מהעץ, אחרי שהם הבינו באמת שזה פשוט מביך – מביך שהם דחו את הבקשה, שלתפיסתם הייתה לא מנומקת, לדחיית המשפט של ראש הממשלה בשבועיים. אגב, לא ביקשו לדחות – ביקשו להמשיך בעדותו של משה סעדה, בעדותם של עדי ההגנה, כפי שנעשה עד כה, כשראש הממשלה לא יכול היה להגיע, כדי לא לבזבז את זמנם היקר של השופטים הנכבדים. סולם לרדת מהעץ – מילה של ראש הממשלה לא מספיקה. ראש ממשלה 20 שנה, מנהל את המערכה הכי גדולה מול איראן, נמצא עכשיו באמת בצוק עתים כזה שהמדינה שלנו לא ידעה כמעט מהקמתה, אומר: בצוק העתים אני לא יכול להתייצב. מה אומרים השופטים? בטח, בוודאי, אנחנו סומכים עליך. מאמינים לך, אדוני ראש הממשלה, שאם אתה פונה ומבקש דחייה של שבועיים, ואתה לא יכול לבוא, יישמעו העדים האחרים. בטח? בטח שלא. הם לא יוני תדמור. אדוני ראש הממשלה, אתה לא יוני תדמור. אין לך אילוץ אישי. אתה לא צריך ללכת למסיבה של הבן שלך בגיל חמש בגן. אתם יודעים, הייתי עורכת דין. אין בקשת דחייה שהגשתי אי-פעם שלא התקבלה, גם על דברים מאוד אזוטריים. בתיקי תאונות דרכים, המבוטח לא יכול לבוא, זה לא יכול לבוא – דוחים את הדיון בחודשיים, בחצי שנה. נכון או לא נכון? המשפט של רונאל פישר, העורך דין שכתב האישום ייחס לו שלל עבירות שוחד, נדחה שנים. למה נדחה שנים? היה אינטרס לדחות את זה כי רות דוד, פרקליטת המחוז, מעורבת בתיק, וזה אחד התיקים השחורים שידעה מדינת ישראל. יש לנו שוטר שישב שבע שנים בעסקת טיעון, עד מדינה נגד רונאל פישר. היום יוצאים תדרוכים שאחרי הדחיות המרובות הולכת להיות עסקת טיעון שהוא יקבל בערך שנת מאסר על כל שלל עבירות השוחד הללו. ככה זה. אבל אם אתה ראש ממשלה בישראל, ואם אתה ימני, ואם המשפט שלך מגלה רדיפה זדונית, פוליטית, ואפס ראיות, המילה שלך אחרי מערכה באיראן – אפילו כדי לאפשר לראש הממשלה, אחרי שברור ששבועיים – אני לא מדברת על החודש שקדם לזה – השבועיים תוך כדי המערכה, לא היה יום ולא היה לילה. אם לנו לא היה יום ולילה, אז הוא, היו לו יום ולילה? הוא לא יכול אפילו להיערך לזה. אפילו להיערך לזה. מותר לו גם לשבת במסעדה. מותר לו. מיקי, מותר לו גם לאכול וגם להתפנות. מותר לו גם להסתרק, מותר לו. מספיק. אבל הוא לא יוני תדמור. אז נסכם ונאמר: אדוני יוני תדמור, הפרקליט, שאפו לך. הינה, הקדשתי לך נאום. אילוציך האישיים אמונים עלינו ומקובלים עלינו. אגב, אם היית פונה ומבקש גם היינו מסכימים לדחייה, כי כאלה אנחנו, סנגורים. מישהו מבקש מאיתנו, אנחנו מסכימים. אנחנו לא מערימים קשיים כמוכם, כשאתם פונים אל ראש ממשלה ומתנגדים לבקשות דחייה. מיהם השופטים, אדוני היו"ר, שאני אסמוך על הדיסקרטיות שלהם ועל הסיווג שאין להם, שהם ישמעו את ראש אמ"ן, והם ישמעו את ראש המל"ל, והם ישמעו את הסיבה שסוף-סוף הם ירדו מהעץ ונתנו לראש הממשלה דחייה של שבוע ימים? הרשו לי להיחרד מזה. לא סתם טראמפ מסתכל על זה מהצד. טראמפ לא יכול להתערב במשפט, וגם אין צורך. אני אומרת פה לעם ישראל ולך, אדוני ראש הממשלה, אין צורך פה בשום דבר. באמת זה משפט שלא יגיע לפסק דין, כי הפרקליטות תמחק את כתב האישום כשאלשיך ומנדלבליט יוזמנו כעדי הגנה. אני לא שם. טראמפ לא יכול להתערב כאן - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא יכול להטיל סנקציות בחו"ל - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני רק אומרת לכם פה, באמת: לא יעלה על הדעת שאנחנו נתבונן על זה מהצד ונחיה בשלום עם בקשת דחייה של ראש ממשלה שלא אמון על השופטים. איך אני יכולה לחשוב שהוא יקבל משפט צדק אם לבקשת דחייה שלו צריך להביא את ראש אמ"ן והשב"כ? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן. גם לא הזכרת שגורל החטופים, מי שמטפל בזה הוא ראש הממשלה, ורק זו הסיבה היחידה לדחות, בשביל להחזיר אותם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צריך את ראש אמ"ן בשביל זה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, באשר להשתוללות של החוליגנים אתמול. שמעתי אותך, אבי מעוז, התראיינתי אחריך – יפה דיברת. הינה קיבלת. זעקת בקולי קולות שצריך לטפל בהם. אבל נכונים דבריה של חברתי לסיעה מירב כהן, שאמרה שמי שישן עם כלבים מתעורר עם פרעושים, ודי לחכימא ברמיזא. אני רוצה, טלי, לדבר על משהו אחר. אני רוצה לדבר על מה שלא מדובר פה, וצר לי מאוד, כי לא רק בענייני דיומא אנחנו עסוקים – אנחנו צריכים להסתכל גם על התושבים ששלחו אותנו לכאן. ואני רוצה לספר לכם על הדואליות הבלתי-מוסברת. כולנו הגענו לאתרי נפילת הטילים, ינון, וראינו שם את ארץ ישראל האמיתית, ראינו את העם הזה. אין מה לעשות. ראינו את כוחות הביטחון ואת המתנדבים ואת המשטרה ואת כב"ה ואת צה"ל ואת פיקוד העורף הנפלא. ודווקא ברגעים האלה אתה חש מה זה כל ישראל ערבים זה לזה. ומי שלא מבין – אני מתפלל לאלוהים שלא נצטרך, שלא יהיו עוד, אבל שם גילינו את זה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> וגם היחידות של המגזר החרדי - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. את זק"א הזכרתי, תאמין לי. אבל איפה אנחנו נכשלים? כשאני מסתכל על חברות התעופה וחברות השיט ועל הקניבליזם הבלתי-רגיל שקורה במהלך הימים האלה. איך בשעת צרה, כשישראלים תקועים – ורק במדינה הזו ישראלים תקועים באתרי נופש ועומדים בתור ומוכנים לשלם כל מחיר כדי לחזור למדינה מוכת טילים. אין מדינה כזו בעולם, רק אצלנו. ודווקא על הרקע הזה דבריי כואבים שבעתיים. איך העלו מחירים? איך קניבליזם כלכלי הופך להיות למנת חלקנו ואנחנו לא מדברים? שימו לב מה עושות עכשיו, ברגעים האלה, חברות התעופה. אם קנית כרטיס לחזור נניח מאיטליה – נגמרה המלחמה. במהלך המלחמה אמרו לך: הכרטיס שלך מבוטל, אתה תקוע באיטליה. נגמרה המלחמה. אמרת: אוקיי, חידשתם את הטיסות? אמרו לך, לא, לא, לא, לא. הכרטיס שלך ממשיך להיות מבוטל. אתה רוצה לעלות על אותה טיסה? תשלם פי שניים. זה איום ונורא ואנחנו שותקים. אני רוצה להגיד תודה רבה לדוד ביטן שביום ראשון שעבר לפחות הוא קיים כנס בוועדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זעק את הזעקה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זעק את הזעקה. אבל השאר – אנחנו יושבים כאן. יש כ-150,000 איש שכל אחד איכשהו עקצו אותו. אני רוצה לספר לכם את הסיפור האישי. בסדר? מותר לי. מראש אני אומר, לא התקשרתי ולא ביקשתי, ולא הפעלתי שום דבר. אמרתי לבני משפחתי שנתקעו בחו"ל: תמתינו, תראו, תבדקו ותשלמו כל מחיר, מה לעשות? אתם רוצים לחזור לכאן. ופנו למנו ספנות, ועל 12 שעות שיט שילמו 2,100 יורו. תגידו לי, מה זו המדינה הזו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הזוי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מנו ספנות מוציאים שבוע שלם – אבי, תקשיב – שיט חופים הכול כלול ב-450 יורו. ביקשו לבן אדם שתקוע על שיט של 12 שעות 700 יורו טבין ותקילין. אני אומר, אם זה לא יעלה כאן, אז איפה זה יעלה? אם לא נשמיע את זעקתם, איפה זה יעלה? לכן אני פונה לחברות התעופה הישראליות, שחלקן לאומיות – אל תעשו את זה. מי שיש לו כרטיס ביד וביטלתם את כרטיסו, נגמרה המלחמה, ברוך השם, תנו לו לעלות בלי לבקש ממנו תוספת מחיר. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מסכים. תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הרבה יותר חמור – מנכ"לית אל על פונה לשרת התחבורה ומבקשת לא לשלם פיצויים לאלה שביטלה להם את הכרטיסים. חצופה כזו. פשוט חצופה. אסור לתת לזה יד. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנשיא טראמפ הביע זעזוע ממה שמערכת המשפט מעוללת לראש הממשלה, וקרא לבטל את המשפט בגלל הנזק שהוא גורם לישראל, ובאופן עקיף, גם לארצות הברית. האמת שגם אם מערכת המשפט שלנו היא אנטי-דמוקרטית, פרוגרסיבית, ומנסה בכל כוחה כבר הרבה שנים להפיל את ראש הממשלה נתניהו ואת הימין, אנחנו צריכים להיזהר מאוד מהתערבויות שכאלה. בדיוק כמו שהתנגדתי לסנקציות על מתיישבים ועל שרים אני מתנגד לסנקציות שהוא אולי יטיל על ראשי מערכת המשפט, גם אם הם מנצלים את כוחם באופן מושחת לטובת האג'נדות הפוליטיות שלהם. אל לנו להפוך, חלילה, למדינת חסות של מדינה זרה, גם אם היא ידידה שלנו, ואפילו אם הנשיא שלה מחבב ומעריך אותנו ואף משתתף איתנו במלחמתנו כנגד אויבינו. לא ריביירה אמריקאית בעזה, לא הטלת מגבלות עלינו כשאנחנו מחליטים לתקוף ולהילחם, ולא התערבות במשפט. אבל האמת היא שאנחנו לא צריכים את הנשיא טראמפ כדי שיגיד לנו שצריך לבטל את משפט נתניהו, זה דבר פשוט וברור. כל מי שעיניו בראשו ולא נסחף אחרי שטיפת המוח של התקשורת הבין כבר מזמן שמדובר בתפירת תיקים. כל מי שאכפת לו באמת מהמדינה מבין שזו סכנה לגרור ראש ממשלה כמה פעמים בשבוע לבית המשפט לשעות ארוכות בזמן שאנחנו נתונים במערכה קשה וארוכה, וחייבים שכל זמנו, כוחותיו ומחשבותיו יהיו מרוכזים בדאגה לביטחונה של מדינת ישראל, ולא לעיסוק מופרך והזוי בשמפניות, סיגרים ובאגס באני. וכמו שאנחנו לא צריכים את הנשיא טרמאפ בשביל להבין את הדברים הפשוטים הללו, כך אנחנו גם לא צריכים אותו בשביל לדעת שבמציאות יש רק זכר ונקבה. זו עובדה ביולוגית פשוטה, וזה גם כתוב בתורה: זכר ונקבה בראם. אנחנו גם לא צריכים את הנשיא טראמפ בשביל להבין שלהכניס גברים פיזיולוגיים שהחליטו שהם נשים לספורט נשים זה עוול מוסרי. מי שמסרב להודות בדבר הפשוט הזה, מוכיח עד כמה הוא מוכן להקריב את הנשים ואת שלומן על מזבח הפרוגרס. חבריי בימין ובליכוד, אנחנו מתייחסים לדברי טראמפ ברצינות בנושא המלחמה באיראן, בנושא עתיד ההגירה מעזה, ובנושא משפט נתניהו. מה דעתכם שנתאחד וניקח ברצינות גם את דבריו בנושא המאבק כנגד הפרוגרס? תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום בוועדת הכנסת סיימנו שלב נוסף בדרך להדחת תומך הטרור איימן עודה מכנסת ישראל. חשוב לציין שאין זה מאבק של שמאל או ימין, ולראייה ברצוני לשבח דווקא את חברי הכנסת מהאופוזיציה שהצטרפו למהלך הכה-צודק שיזמנו. ניתן לראות שזהו מאבק שיש בו קונסנזוס רחב, שכן חברו אליו גם מסיעות ישראל ביתנו, יש עתיד והמחנה הממלכתי. כעת נדרשת להשלמת המהלך תמיכה של לפחות 90 חברי כנסת. בפעם הקודמת שניסינו להדיח ח"כ תומך טרור אחר, היו חסרות לנו חמש אצבעות של חברי כנסת. וכעת אני רוצה להקריא את רשימת שמות 25 חברי הכנסת מהסיעות המגדירות עצמן ציוניות אשר לא תמכו בהדחתו של חבר הכנסת עופר כסיף מהכנסת. ואלו הם: יאיר לפיד, קארין אלהרר, ולדימיר בליאק, מירב בן ארי, רם בן ברק, בועז טופורובסקי, משה טור פז, מאיר כהן, מירב כהן, רון כץ, יוראי להב הרצנו, שלי טל מירון, יואב סגלוביץ', יסמין פרידמן, מטי צרפתי הרכבי, אלעזר שטרן, נאור שירי, בני גנץ, גדי איזנקוט, אלון שוסטר, מיכאל ביטון, מרב מיכאלי, נעמה לזימי, אפרת רייטן וגלעד קריב, שאפילו הצביע נגד. יש לנו כעת הזדמנות לתקן. הכנסת, כבית נבחרי העם - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רק שכולם לא יבקשו הודעה אישית עכשיו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני מתלבט כי חמש דקות עדיף לי על שלוש דקות, ואני יכול גם סיעתי. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מפריעים לי, ברשותכם. הכנסת, כבית נבחרי העם, חייבת לומר את שלה באופן החד ביותר – תומך הטרור שמתגאה במעשי הזוועות של חמאס לא יכול לשמש כחלק מכנסת ישראל, ולטעמי, גם לא יכול להיות אזרח ישראלי. מי שרוצה שעזה תנצח מוזמן להגיע לעזה ולראות בחורבנה. אני מתכוון לעבור ח"כ אחר ח"כ ולוודא שהפעם ההצבעה תעבור ברוב הדרוש. אני פונה בעיקר ליו"ר האופוזיציה לפיד ולחבר הכנסת בני גנץ, שהמפתח לכך בידם: אנא מכם, אל תעשו חישובים פוליטיים על גבם של החיילים שלנו. זה לא הזמן לכך. לא מעוניין לשמוע תירוצים של חופש הצבעה, של הליך פרוצדורלי, של עניינים משפטיים או חלילה שיתוף פעולה עתידי. בכוונתי לפרסם, כמובן, את כל הרשימה של מי שלא יצטרף למהלך, ואני מאוד מאוד מקווה שהפעם אנחנו נצליח ונאמר את שלנו. תודה רבה, ובהצלחה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אפשר להפוך את זה להודעה אישית - - - לקזז את האירוע? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לדבר עכשיו גם עשר דקות אחרי אושר. אושר, מרוב מחמאות, אני לא אבחר בפריימריז. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. אל תזלזל. יושב-ראש קבוצת הידידות עם טהראן, עם איראן. נכון, אושר? אם יהיה שלום עם איראן, אתה תהיה יושב-ראש קבוצת הידידות. מבטיח לך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני אקח את אשתי כי היא דוברת את השפה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת דוידסון, תראה איזה עולם הפוך. כל היום טוחנים את המוח על איימן עודה, שעומד לסיים את הכהונה שלו. ולא משנה, כמעט אף אחד פה, חוץ מכמה אנשים, לא מסכים עם מה שהוא אומר. אבל עולה אושר שקלים, חבר כנסת ממפלגה ציונית ליברלית, שעומדת על ההגנה על חיילי צה"ל, מילה אחת הוא לא מדבר על הפרעות. מילה אחת אנחנו לא שומעים. תת-אלוף במילואים מירי רגב, מגינת העולם, כשירקו על חיילת, הביזיון הזה, דיברה תוך 32 דקות. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש לעצור לי את הזמן. לא הפרעתי לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. אושר, הוא לא הפריע לך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרי 32 דקות הזמינה את הקב"ט של אותו מנהל תחבורה שעצרו אותו עם פלנלית. איפה הייתם? איפה הייתם אם הייתם משקיעים חצי מהזמן? חצי? 20% מהזמן שדיברתם על איימן עודה. זה עולם הפוך. במקום שתדברו על החיילים, זה עולם הפוך. עולם הפוך, סימון, זה שר שעומד פה ומאשים. אתה זוכר איך הוא האשים? מה האשמה ל-7 באוקטובר לפי אותו שר? 80% זה הצבא, 20% זה הדרג המדיני. ו-100% בתרגיל המתמטיקה המתקדם זה הציבור אשם – זה 7 באוקטובר. עולם הפוך זה שלירי אלבג מתגייסת אחרי שהייתה בשבי, כשיותר משנה היא נלחמת להתגייס בעוד שהממשלה שלנו מעודדת סרבנות. זה עולם הפוך. עולם הפוך זה שברמת גן, אלי, כמו שאתה היית, אנשים ללא קורת גג מחפשים פתרון בין שכירות לשוכרים עם 4,000 שקל מזופתים שנותנים להם, ופה בבצ'יק עושה ערמות של קומבינות מי יהיה שר השיכון, כי זה ג'וב. למה לא? נכון, איזה כיף בעולם ההפוך שלכם. אבי מעוז עלה לפה. הנשים שהפציצו באיראן, לא באל"ף – האנשים – הנשים מלשון נקבה, מפציצות באיראן, עושות את המבצע של המוסד באיראן. אבל פה בכל הממשלה הזו על שלל שריה, סגניה וכל עסקניה, אין מנכ"לית אחת – זה העולם שלנו. אבל אוכלים לנו את הראש על איימן עודה. תראו באיזה עולם, באיזו מציאות אתם. מסתובבים פה טווסים, שינינו את פני המזרח התיכון. הבאתם עלינו את הטבח הגדול ביותר בהיסטוריה של העם היהודי מקום המדינה. לבוא עכשיו ולהגיד: אני אחראי רק על ההצלחות. אתם תבואו אליי רק בהצלחות, ואיימן עודה כמובן. איפה אתם בכישלונות? איפה אתם במנהיגות? איפה אתם בלקחת את החוק לידיים כשפורעים בחיילי צהל, שורפים בסיסים? איפה דיברתם על זה? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> - - - מה שאתם לא עשיתם - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו מגנים. תפקידכם, ממשלת ישראל, אתם לא טוקבקיסטים. אל תגנו, תעשו, אל תמנו אנרכיסטים להיות שר לביטחון פנים. אל תגנו. אני אגנה, הטוקבקיסטים יגנו, אתם תעשו. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> אנחנו עושים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> כל יום עושים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 100% מהעם אשם. איזה תרגיל מתמטי זה? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> אז הסברתי לך שבסופו של דבר גם יאיר לפיד הוא חלק מהעם, והוא גם אשם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ואיפה אתם? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> גם אנחנו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 20% מהאשמה עליכם? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> כולנו ביחד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז 100% מההצלחה זה אתה באיראן, ו-20% זה הכישלון. נו, אתה באמת - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נאור, בוא. אל - - - << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> כל מי - - - שלא צריך - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - משוואה בשני נעלמים, כשנעלם אחד זה שרה נתניהו והנעלם השני זה ביבי נתניהו. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> בסוף, נאור, אתה תבין שאתה בסך הכול אידיוט שימושי. ייקח לך זמן, אבל אתה תבין את זה בסוף. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, מה שאתה הבנת מזמן כבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> אתה תבין את זה בסוף שאתה אידיוט שימושי. זה לוקח זמן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם אתה אידיוט שימושי. כשאין מה להגיד עניינית, אז אומרים אידיוט שימושי. תתבייש על האמירה שלך, אבל בסדר - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. חבר הכנסת נאור, יסמין על הפודיום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אומר לי "אידיוט שימושי", ואתה אומר לי "נאור"? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> אתה תבין את זה בסוף. זה לוקח זמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא לא אומר שעכשיו, בסוף. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אחרי שאני אסיים לנתח את המשוואה בשני נעלמים שלך, אני אבין מה זה אידיוט שימושי. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> זה ייקח זמן, זה לא קורה מהר. זה לוקח זמן. צריך ניסיון בכנסת. כי אתה לא מספיק עם ניסיון. עם עוד קצת ניסיון אתה תבין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מאחד שיודע. שיאיר נתניהו - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו? הדו-שיח הזה יכול להסתיים? די. בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. האמת שקשה לחזור לבלגנים האלה פה אחרי השבועיים האלה שעברנו, ובטח ובטח בבאר שבע. ואז אתה רואה שהעולם כמנהגו נוהג. ואני אומרת, מצד אחד, הייתה כזאת סולידריות בשבועיים האחרונים ועזרה הדדית, ואני כל הזמן אומרת שאין כמו באר שבע כי באמת זו עיר מיוחדת, כולם נרתמים למען כולם. ואז אתה פותח את הטוויטר, אפילו לא צריך להגיע לכאן, ואני רואה שעמיחי שיקלי, מחר או היום או אני לא יודעת מתי, יפרסם מועד לשימוע ליועמ"שית. זה מה שמעניין אותו עכשיו. לדעתי, היועמ"שית עוד לא קמה משבעה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קמה, היום קמה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום היא קמה. באמת תודה רבה על ההתחשבות. חיכה שהיא תקום משבעה על בעלה, גיבור ישראל. ולכולם, כאילו אין טיפה, לא יודעת, של חמלה, סולידריות, גם אם אתה מרגיש שזה האויב מספר אחת שלך. לא יודעת. שלא נדבר על טלי גוטליב, שבזמן שהיא ישבה שבעה היא העלתה פוסט, כבר השמיצה אותה. אני לא מצליחה להבין את זה. באמת לא מצליחה להבין את זה. עלה פה קודם השר אמסלם, וקלטתי משפט אחד שהוא אמר. הוא ציטט מהתנ"ך: "סור מרע ועשה טוב". ככה אמר היום אמסלם. וכמובן שהוא אמר את זה בהטפה. הוא רוצה להטיף לנו כמובן. ואני אומרת, איפה המשפט הזה כשכל מה שאתה עשית, כל מה ששמעתי שאתה עושה, מהרגע שנבחרת לשר, זה לפרק את נבחרת הדירקטורים. זו הייתה משימת חייך, לפרק את נבחרת הדירקטורים. עכשיו בא המהלך המשלים של ואטורי: חוק הליכודיאדה, שבעצם אומר: אוקיי, פירקנו את נבחרת הדירקטורים, אתה לא צריך שיהיו לך הכישורים הנכונים כדי לנהל את החברות הציבוריות של מדינת ישראל. עכשיו גם אם אתה מקורב, יש לך קשרים פוליטיים – גם את זה פירקו. בשביל מה? בשביל עוד ג'ובים? כי מה? כי הפריימריז מתקרבים? אז, ואללה, אמסלם, אני רוצה לברך אותך כי השלמת את המהלך המושלם. פירקת את נבחרת הדירקטורים המקצועית שהייתה פה, ועכשיו תהיה לנו נבחרת דירקטורים לא מקצועית, כמו שהיה לפני 2013, שכמובן תוביל להפסד של עוד מיליונים, אולי מיליארדים, שיעלו בכיס לכולנו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש שר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איפה השר זוהר? הינה הוא פה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כשגדלתי כילד, סבתא שלי תמיד הייתה אומרת שגבר צריך להיות מענטש. אתה יודע מה זה מענטש, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בטח, מה? זה היה מושג אצלנו בישיבה, מענטש. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מנטש זה גבר שיודע גם להעריך, להגיד תודה. חסר לי בקואליציה הזאת מישהו שיהיה מענטש. בשבועיים האחרונים, בשבועיים של המלחמה, אנחנו רואים את ראש האופוזיציה עומד כתף אל כתף לממשלת ישראל, לראש ממשלת ישראל. 24/7 נמצא עבור מדינת ישראל מול סנאטורים, מול חברי פרלמנט באירופה, עושה עבודה יוצאת מהכלל, ממש שר החוץ של מדינת ישראל. עומד פה במליאה וגם בכל ריאיון תקשורתי ומחמיא לממשלת ישראל ומחמיא לראש ממשלת ישראל. איפה מענטש אחד, מענטש אחד בקואליציה הזאת שיבוא ויגיד: כל הכבוד לראש האופוזיציה, יאיר לפיד. כל הכבוד לראש האופוזיציה. לא מצאתי אחד כזה. כמה חשוב היה למדינת ישראל שבימים הכל-כך קשים תהיה אופוזיציה-קואליציה ביחד. כמה היה חשוב למדינת ישראל בעיקר מול ארצות הברית שיעמוד ראש האופוזיציה ויגיד: אני יחד עם הממשלה, אני יחד עם ראש הממשלה. מה אתם חושבים, שאין לזה קשר לזה שארצות הברית נלחמה יחד איתנו? שהתקיפה יחד איתנו? חד-משמעית יש לזה קשר. אז אני מחפש מהקואליציה הזאת מענטש אחד שיעלה פה על הבמה ויגיד: כל הכבוד, יאיר לפיד, כל הכבוד לראש האופוזיציה שבשבועיים הכל-כך חשובים וקריטיים למדינת ישראל פעל, עשה למען ממשלת מדינת ישראל, וכן גם לראש הממשלה. ואם תשאלו אותו, את בנימין נתניהו, בחדרי-חדרים, הוא יודה בזה, כמה יאיר לפיד עבד ועשה למענו ולמען המדינה. אז אני קורא לקואליציה הבאמת-גרועה הזאת, הממשלה הנוראית הזאת, שיעלה מענטש אחד, מענטש אחד פה על הבמה ויגיד: כל הכבוד, יאיר לפיד. כל הכבוד על מה שעשית בשבועיים האלה. מענטש אחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה, נוכחת. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> שב"כ הוציא מהבית את אשתו של סגן אלוף ג', מג"ד במילואים שעשה כבר 500 ימי מילואים וממשיך עד יולי, משום שפעילי ימין קיצוניים שמכנים אותם בכל מיני שמות חמודים כאלה כמו נערי גבעות, מאיימים על חייה. שמעת את זה, אדוני היושב-ראש? שב"כ הוציא אותה מהבית כדי להגן עליה. זה אחרי שביום שישי הם איימו ותקפו את אלוף פיקוד המרכז הנוכחי, אבי בלוט, וזה כמובן אחרי שהם תוקפים את מפקדי פיקוד מרכז כבר הרבה הרבה שנים. והאחרון שבהם, יהודה פוקס, אמר בנאום הפרישה שלו: לצערי הרב, בחודשים האחרונים הפשיעה הלאומנית מרימה ראש. בחסות המלחמה ויצר הנקמה זורעת פורענות ופחד בתושבות ותושבים פלסטינים שלא היוו כל איום. לדאבוני, ההנהגה המקומית לא רואה את האיום והיא מורתעת, ולא מוצאת את הכוחות לצאת בגלוי ולפעול לאור הערכים היהודיים שהיא מחנכת את הילדים שלה לאורם. זה אותו מפקד פיקוד מרכז שהיה צריך בעצמו ללכת עם אבטחה משום שפעילי ימין קיצוני, כל מיני נערי גבעות איימו לתקוף אותו וחששו לחייו. מה שאנחנו רואות ורואים זה עשרות שנים של פעילות טרור יהודי שבתקופות האחרונות מתגברת לממדים מבהילים. טרור יהודי מסוכן שלא מהסס לתקוף כוחות ביטחון ישראליים, גם אלה שמנסים למנוע מהם לעשות פוגרומים בפלסטינים, כולל נשים וילדים, וגם אלה שמאבטחים אותם. אירועים אלימים שמתרחשים כבר עשרות שנים אולי מבוצעים בידי מיעוט מופרע, אבל הם מנוצלים היטב בידי הנהגה שזאת המדיניות שלה, ואלוהים יודעת – מחובקת על ידי ממשלת "כהנא חי" הזאת. מדיניות של ממשלה שתוקפת את השב"כ ואת ראשיו וספציפית את החטיבה היהודית; של שר לביטחון לאומי, עאלק, שמנחה את מחוז ש"י לא לחקור טרור יהודי, ומנחה מפקדי בתי כלא בשב"ס להקל בתנאים של מחבלים יהודיים; מדיניות של שר ביטחון שמבטל את המעצרים המינהליים רק ליהודים; מדיניות של שר אוצר ושר נוסף במשרד הביטחון, שר השטחים, ששופך מיליארדים כספי ציבור על התנחלויות ומתנחלים ומגן על פורעים יהודים; מדיניות של חברי כנסת שתוקפים את צה"ל ומתפרצים לבסיסים שלו, אחרי שבעצמם כמובן לא שירתו בצה"ל, כדי שמצ"ח לא יוכלו לבצע חקירות על פשעים. ומעל לכל זאת – המדיניות של נתניהו. מאז ההסתה שנגמרה ברצח רבין ועד היום, הכול כשר כדי להגיע לשלטון ולהישאר בו, כולל הפקרת החטופות והחטופים בשבי חמאס המזעזע, שעכשיו ממש התפרסם שהרמטכ"ל אמר בשיחות סגורות שההתעללות בהם מחמירה ומצבם רע מאוד. אבל לנתניהו נוח להשאיר אותם שם. "אלימות היא כרסום יסודות הדמוקרטיה", אמר יצחק רבין; אלימות המתנחלים מכרסמת ביסודות הדמוקרטיה הישראלית כבר עשרות שנים. כשהמנהיגים הבכירים שלהם יושבים בממשלה, הכרסום הזה הולך ונעשה גדול ומאיים יותר ויותר, והדמוקרטיה הישראלית עלולה לקרוס. הביטחון הישראלי מאותגר. כל המילים היפות והמכובסות האלה של התיישבות וצעירה ופנים יפות לא יסתירו, לא את החרפה ולא את הסכנה הביטחונית והקיומית הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מתחת לרדאר חלפה בימים האחרונים סנסציה רצינית שמתנהלת מחוץ לאזור העניין של רוב הישראלים. בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים, ובחוקותיהם אין אנו מתחשבים – אבל בכל זאת מתקציביהם אנחנו מתפרנסים. האדמו"ר מגור, יעקב אריה אלתר, מנהיג החסידות הגדולה בישראל והמנהיג הרוחני של ח"כ גולדקנופ, נסע לגייס כספים בעקבות הגזירות, גזירות שאומרות שאין השתמטות מגיוס וגם אין תקציבים. הרב נסע לאסוף תרומות בקהילות היהודיות בחו"ל, כי מדינת ישראל עוצרת את מקור הכספים, צריך מקור אחר. האדמו"ר הגיע לניו יורק במטוסו ובשידוכו של הגביר יואלי לנדא, איש עסקים חרדי שעשה את כספו מבתי אבות באזור. לנדא העמיד לרשות האדמו"ר כאמור גם את מטוסו, אבל הפקיד בידו מכתב בן חמישה עמודים. היות ורוב הציבור לא טרח לקרוא, אני טרחתי, אז אני אתקצר לכם. אומר הנדבן לאדמו"ר מגור ככה: לכאוב על הטיפשות בדבר, הם נעשים נצרכים ושנורר'ס – מבקשי נדבות – אצל הכופרים. למה אתם מבקשים כסף מהציונים? אתם הרי לא מתגייסים, אתם לא רוצים לקחת חלק בציונות, אז למה אתם לא עוזרים לעצמכם? למה אתם לא מתפרנסים? למה אתם צריכים את הציונים בשביל ללמוד תורה? אמשיך לצטט: ראשי המדינה – אומר אדון הנדבן לנדא – התחילו לגלות טלפיהם החוצה – מי שמכיר, זה לקוח ממשל על החזיר – ודורשים תמורה תחת הממון אשר הם נותנים, נכון, ינון? פיקוח שלהם במוסדות החינוך. וביותר התגלתה הבושה בכל עניין הגיוס. כל השאיפה שלהם היא רק למצוא חוק של רע במיעוטו – הכול בכדי לחזור ולקבל כסף מהמדינה. ובשביל הכסף הם משכנעים את עצמם שזו לא עבירה גדולה ללכת לצבא. כך כותב לנדא. התלות החרדית בישראל בכסף ממשלתי, מביכה, על פי העיניים האמריקאיות בניו יורק, ממי שיודע שבשביל כסף צריך לעבוד. לנדא אומר שההסתמכות הכלכלית על המדינה מייצרת תמריץ נמוך לרבנים של הקהילות להחזיק את מוסדות החינוך. לסיום, אומר לנדא, התלות הכלכלית של החרדים במדינה מביאה לכך שהם מסכימים לקבל פשרות רוחניות רק בשביל לקבל כסף לישיבות. מה שנקרא, אמרנו לכם. האמת, הוא די צודק, חבר'ה. תם עידן הפראייריות, אין רק לקחת. זה אבסורדי. אי-אפשר אפס חובות ורק זכויות, אי- אפשר לא להתגייס אבל לבקש תקציבים מהציונים. אי-אפשר לא לעבוד אבל כן להאמין בתוצרים של העבודה של מישהו אחר. זה לא הולך ככה. אני חושב שלנדא טועה, צריך גם להתגייס וגם לעבוד. אבל עד אז לפחות תבחרו צד – תקשיבו ללנדא, תהיו הוגנים. משלמי המיסים בישראל הם לא הפריץ, ותקציבי המדינה הם לא עץ כסף בלתי נדלה. אם בחוקותיהם אין לנו מתחשבים, אז עד הסוף. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, רציתי, כמובן, לפתוח ולברך את כוחות הביטחון שלנו: את צה"ל, את המוסד, את כל – כל החיילים שלנו, הקצינים שלנו, המילואימניקים שלנו, על ההישגים יוצאי הדופן שלהם באיראן. כמו שאני תמיד אומרת, אני גאה מאוד להשתייך למשפחת חיל האוויר. שירתי שבע שנים ואחר כך במילואים, ואני זוכרת את עצמי בתרגילים בחיל האוויר שדימו בדיוק את מה שראינו קורה בפועל בשבועות האחרונים, ואלו היו רגעים מאוד מאוד מרגשים. אני רוצה להודות מכאן מאוד מאוד לחיל האוויר, לטייסים שלנו, לצוותים הקרקעיים, שעשו עבודה באמת מופלאה שתילמד עוד לדורות ברחבי העולם כמו גם פה. באמת הישגים יוצאי דופן, והתגאיתי בהם מעל כל במה. הייתה לי הזכות להתראיין הרבה מאוד בתקשורת הזרה, לרשתות זרות, ולספר להן על העבודה שאנחנו עושים, ומצאתי את עצמי מגינה על מדינת ישראל ואפילו על ממשלת ישראל במלחמה הצודקת מול איראן. אני חושבת שהאופוזיציה התנהגה באחריות רבה מאוד בהיבט הזה. כמובן, ציינו את זה גם קודם, חבר הכנסת סימון דוידסון ציין את ראש מפלגתי, שבאמת עשה עבודה מופלאה בהסברה ובהגנה על מדינת ישראל בעת הזו. אבל אני רוצה רק להגיד שמותר לפעמים גם בצניעות, קצת בצניעות, להתנצל ולהגיד אולי קצת טעינו, אולי השתמשנו במילים שלא היינו צריכים להשתמש בהן. אני חושבת שאם נסתכל רגע אחורנית על אמירות שנאמרו פה מעל הבמה הזאת כלפי חיל האוויר שלנו והטייסים שלנו, שאיפה היינו היום אם לא היה לנו את חיל האוויר המופלא שלנו במלחמה מול איראן. זוכרים? אני אזכיר לנו כמה טעימות קטנות. נתניהו אמר: נסתדר בלי כמה טייסות, אבל בלי ממשלה מתפקדת – אי-אפשר; קרעי אמר: העם הסתדר בלעדיכם, ואתם תלכו לעזאזל; גלית דיסטל אמרה: טייסים על תנאי ונמושות הם לא פטריוטים, לא מלח הארץ, לא ציונים, לא מטובי בחורינו, לא אנשים נפלאים, לא עם ישראל – אני בזה להם; אמסלם אמר: אתה רואה את האנרכיה והבריונות במדינת ישראל גם אם הם טייסים – אנרכיסט זה אנרכיסט; סמוטריץ': מדינה שתיכנע לאיומי גנרלים תהיה למעשה מדינה שנשלטת בידי חונטה צבאית. לוין: אסור לוותר, אחרת אהוד ברק וחבורת טייסים במילואים יהפכו לבעלי הבית של המדינה ויקבעו כל דבר. אני יכולה להמשיך עם עוד ועוד ציטוטים, ואני חושבת שבאמת מגיעה התנצלות מעומק הלב לטובי בנינו ובנותינו – חייבת לציין את הנשים לוחמות האוויר שלנו ואת צוותי הקרקע, גם שם יש נשים מופלאות, שעשו עבודה מדהימה במלחמה מול איראן – ואפשר בצניעות רבה לבוא ולהגיד: טעינו, אנחנו מתנצלים. אז מכאן אני שולחת לכל חיל האוויר על כל רבדיו, כי זה הרבה – זו זרוע, זו לא יחידה – ומגיע לכולם שאפו ענק, ותודה רבה מכל עם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עמית לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת ששון ששי גואטה – אינו נוכח; חברת הכנסת קטרין שטרית, היא ביקשה לדבר; חבר הכנסת ינון אזולאי, אחרון הדוברים – חבר הכנסת ינון, ינון אזולאי, לא? מוותר? טוב. יושב-ראש הוועדה – רגע – יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת פוגל מוותר על הסיכום, אז בואו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על החלטת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד הצעת הוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – 3 הצעת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2025, נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 19 בעד, אין מתנגדים, שלושה נמנעים, שני נוכחים. אני קובע כי החלטת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2025, נתקבלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 17), התשפ"ה–2025, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה. << הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2025, << הצח >> [מס' מ/1823; דברי הכנסת, חוב' ח', ישיבה 231, חוב' ח', ישיבה 233; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את ידידי חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה ואדוני השר, אני מתכבד להציג לקריאה השנייה והשלישית את הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 17), התשפ"ה–2025, שיזמה הממשלה. אדוני היושב-ראש, זה בהמשך ישיר לפיצול שאישרנו לפני רגע. החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות בעצם מסמיך פקחים עירוניים לאכיפת חוקי עזר, ומסדיר בעצם את מערך האכיפה העירוני, מה שאנחנו נוהגים לקרוא שיטור עירוני. המערך הזה, חבריי חברי הכנסת, מורכב מכוח שיטור ויחידות פיקוח עירוניות ייעודיות שמטרתן התראה, מניעה ואכיפה של עבירות איכות חיים, אלימות והתנהגות אנטי-חברתית. מערך האכיפה העירוני, אדוני היושב-ראש, החל כפיילוט ב-12 רשויות מקומיות לפני 14 שנים, וזאת כדי לבחון את האפקטיביות של מערכים כאלה. המערכים האלה פועלים מכוח החוק, ולאורך השנים הורחבה תחולתו של מערך האכיפה באמצעות מנגנון הקבוע בחוק, שבהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי מאפשר בעצם לשר לביטחון לאומי להפעיל את המערך ברשויות נוספות. במהלך אותן שנים התרחב מערך האכיפה והוא פועל כיום, אדוני היושב-ראש, בלמעלה מ-100 רשויות מקומיות. החוק נחקק בשנת 2011 כהוראת שעה, ומאז הוארך כמה פעמים, לאחרונה – עד יום ד' בתמוז התשפ"ה – היום – ה-30 ביוני 2025. בהתאם לכך, משנת 2015 החלו ניסיונות לעגן את ההסדר כהוראת קבע – הם לא בשלו עד עצם היום הזה. הצעת חוק ממשלתית בנושא כבר עברה בקריאה הראשונה והונחה על שולחן הוועדה להכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית. אני חייב לומר כבר פה, זכיתי לשיתוף פעולה יוצא דופן, גם ממשרדי הממשלה וגם מחבריי חברי הכנסת, בכל התהליך של יישום הצעת חוק שמיישמת את הלקחים. הצעת החוק שהונחה, כאמור, מבקשת להסדיר את מערך האכיפה העירוני כהסדר קבע, וכן מבקשת להרחיב את הסמכויות הנתונות לפקחים הפועלים במסגרת מערכים אלו. במסגרת העבודה על הצעת החוק בוועדה נערכו דיונים מעמיקים בהסדרים המוצעים, תוך שמיעת כלל הגורמים הרלוונטיים, וזה מסוג הדברים שאנחנו לא צופים בהם ביום-יום. משטרת ישראל, ראשי רשויות מקומיות, פקחים מהרשויות עצמן – כולם הגיעו כדי לחוות את דעתם ולתת לנו מניסיונם. הוועדה שמה דגש על הצורך בעריכתם של איזונים מתאימים הנדרשים במנגנוני ההסדר בכלל ובשאלת הרחבת הסמכויות בפרט, והכול לשם טיוב הצעת החוק וכדי שההסדר יענה על מטרותיהם של מערכי האכיפה העירוניים, ובו בעת ישמור על מקומה של משטרת ישראל כרשות המרכזית האמונה על אכיפת החוק במרחב הציבורי. חבריי חברי הכנסת, המטרה היא להגיע למצב שבכל רשות במדינת ישראל יהיה מערך של שיטור עירוני. זה לא יהיה שיטור עירוני לעשירים בלבד. הוועדה מקיימת דיונים אינטנסיביים לגיבוש הסדר ראוי ונכון, הסדר קבוע, אך נדרש פרק זמן נוסף לגיבוש ההסדר בשל השינויים המוצעים בו, ובכלל זה מורכבותם של ההסדרים, אשר מחייבים המשך ליבון מעמיק. על כן, ולאור זאת שהוראת השעה עומדת לפוג, מציעה הוועדה להאריך את הוראת השעה לפרק זמן קצר נוסף, קצר מאוד אפילו במושגים של הארכת הוראת שעה, וזאת עד ליום י"ח בתמוז התשפ"ה, 14 ביולי 2025, כלומר שבועיים מהיום. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית, כי נדמה לי שזאת תהיה הדרך הטובה ביותר להביא את הניסיון שנרכש לכל עם ישראל. אני חייב לנצל את ההזדמנות, אדוני, להודות להנהלת הוועדה בראשות הגב' לאה גופר, שדאגה לקיום כל הדיונים כמו שרצינו. תודה מיוחדת על פעילות מקצועית של צוות הייעוץ המשפטי, ובראש ובראשונה למי שנמצאת שם בפינה, עו"ד איילת לוי נחום, שבאמת עשתה פה מהלכים שספורטאים מופלאים לא היו מצליחים לעשות. תודה למשרד לביטחון לאומי על הנכונות להמציא את עצמו מחדש וליישם את הלקחים שנצברו לאורך 14 שנים, ולשאר משרדי הממשלה שנתנו יד כדי שבאמת ב-14 ביולי נוכל לשים חוק ראוי. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. כאמור, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת העבודה – אינם פה, אני מסיר. אבל גם הוגשו בקשות דיבור של – אני מקריא את השמות – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון, ירון לוי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין, יאסר חוג'יראת. אז כאמור, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 17), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד סעיף 1 – 18 נגד – אין נמנעים – 1 סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 18 בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע, שלושה נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 17), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 20 נגד – אין נמנעים – 1 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 17), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 20 בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע, ארבעה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 17), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 18), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1875; דברי הכנסת, חוב' ל"א, ישיבה 299; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 18), התשפ"ה–2025, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין שוב את חבר הכנסת צביקה פוגל – השתלטת על יום הדיונים היום – יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוועדה לביטחון לאומי קובעת סדר-יום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> באמת. אני מבין למה היית שם. בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אני חושב שזה יהיה לא מוגזם לומר גם הפעם, אדוני היושב-ראש, שכל ארבע ההצעות שאני מציע פה הערב, כולן נעשו בשיתוף פעולה בין כל חברי הוועדה, בלי קשר לקואליציה–אופוזיציה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי בנושא מעצר וחיפוש, תיקון מס' 18, שיזמה הממשלה. עניינה של הצעת החוק הזו, אדוני היושב-ראש, זו המונחת בפניכם, היא הארכת הוראת השעה הקבועה בפקודת סדר הדין הפלילי, כפי שאפרט. בחודש מרץ 2023, חבריי חברי הכנסת, אישרנו את חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים. החוק נועד בעצם להקנות למשטרת ישראל ולרשויות אכיפת החוק כלים נוספים להתמודדות עם הפשיעה בחברה הישראלית בכללה ובחברה הערבית, ולצמצם את מספר כלי הנשק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה קרה פה? חברי הכנסת נאור שירי, אופיר כץ, מה קרה? בן אדם מדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה בקשר למשהו שקשור אליך, כדאי לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמשיכו. תמשיכו. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> במסגרת התיקונים בחוק, אדוני היושב-ראש, תוקנה פקודת סדר הדין הפלילי כהוראת שעה למשך שנה, ונוספו לה שתי עילות חדשות לביצוע חיפוש בידי שוטר ללא צו שופט. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> פוגל, ככה עושים למי שמעביר בערב אחד ארבעה חוקים. אין מה לעשות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין מה לעשות. מתחילים להתרגל, אתה רואה? אין את ההתרגשות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צביקה פוגל, שיאן החקיקה פה בכנסת, אתה ולימור סון הר מלך. רק אומרת. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, החוק הזה באמת הוא מסוג החוקים שבאמת חשוב שתקשיבו, כי התוצאות שלהם שהוצגו לנו היו כאלה שראוי להמשיך להאריך את הוראת השעה. הוצגו לנו הנתונים מהשנה האחרונה, שבה באמת נערכו חיפושים אחרי נשק ואחרי מצלמות, מתוך מגמה לגלות מי השתמש בכלי נשק או אם מצלמה צילמה אירוע חריג – באירוע חריג אני מתכוון לרצח או איום ברצח. העילה הראשונה נוגעת למקרה שבו יתעורר חשד סביר שנמצא במקום כלי נשק או חלק מהותי מכלי נשק שעשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה. העילה השנייה נוגעת למקרה שבו התעורר חשד סביר שנמצא במקום תיעוד או מצלמה שיש בהם ראיה לביצוע עבירה שדינה עשר שנות מאסר לפחות הכוללת עבירת נשק, עבירה של ירי במקום מגורים או עבירת סחיטה באיומים. המשותף, אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> המגזר, מה - - - כל מעשי הרצח. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> נכון מאוד. כל העניין הוא שמי שחותם על זה זה מפקד תחנת משטרה, ולא צריך לרוץ לשופט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לרוץ, ואז זה מעכב. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> כי עד שהיינו רצים לשופט, המידע היה דולף - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ואז היו מעלימים ראיות. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> בדיוק. המשותף לשתי העילות שנוספו, חבריי חברי הכנסת, הוא הצורך המיידי בביצוע החיפוש כדי למנוע העלמת ראיות או פגיעה בהן. בנוסף, במסגרת החוק תוקן גם חוק השיפוט הצבאי, כך שהעילות החדשות יחולו בשינויים מסוימים גם לגבי שוטר צבאי בתקופת הוראת השעה, ואנחנו יודעים שזה מצוי ומקובל במסגרת צה"ל. עוד נקבע מנגנון דיווח תלת-חודשי של השר לביטחון לאומי ולמפקח הכללי של המשטרה ושל שר הביטחון והמשטרה הצבאית לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, וזאת על מנת שנוכל באמת לבחון את הצורך בהסדר ואת תועלתו. וזה עובד – כל שלושה חודשים אנחנו מקבלים דיווח. הסדר זה עומד לפקוע היום, אדוני היושב-ראש, ד' בתמוז התשפ"א, 30 ביוני 2025. על כן מוצע להאריכו בשנה אחת נוספת ולבחון אם לעגן אותו בהמשך כהוראת קבע או לערוך בו שינויים. בדיוני הוועדה – וגם פה ציינתי כבר את שיתוף הפעולה היוצא-דופן בין משרדי הממשלה לבין כל חברי הכנסת בוועדה – העידה הממשלה כי לנוכח הסתת משאבי המשטרה אל משימות הנוגעות למלחמת חרבות ברזל, לא ניתנה אפשרות למצות את ההסמכה הגבוהה בהסדר במלואה, וכי נדרשת בחינה נוספת כדי להאריך את ההסדר והשפעותיו באופן מלא. לא מיהרנו להפוך את ההצעה הזאת להוראת קבע, לכן אנחנו רוצים לבחון אותה לשנה נוספת. במהלך הדיון שנערך על פי בקשת הממשלה, הוועדה עמדה על חשיבות ההסדר נוכח התרחבות הפשיעה בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט והשלכותיה על הציבור הרחב, בד ובד על הצורך בבחינה מעמיקה יותר של יישומו של ההסדר. בשל כך החליטה הוועדה להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת, עד ליום ט"ו בתמוז התשפ"ו, 30 ביוני 2026. בהתאם, מוצע לקבוע מועדי דיווח חדשים כדי שיתקבלו דיווחים כל שלושה חודשים במשך תקופת הארכת הוראת השעה. במהלך תקופת הוראת השעה תדאג הוועדה להמשיך לעקוב ולהעמיק בדיווחים המתקבלים מהמשטרה ומהפרקליטות בדבר יישום ההסדר. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. ושוב, תודה להנהלת הוועדה, לצוות המשפטי ולמשרדי הממשלה, וכמובן לחבריי חברי הכנסת שותפיי לוועדה על ההצעה המאורגנת הזו. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יישר כוח גם על הדברים וגם על עצם ההצעה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. סיעת העבודה, מישהו נמצא? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חד"ש-תע"ל – עופר כסיף, אתה רוצה לדבר? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן. ארז, אם מפריעים לי, עצור את הזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין בעיה. בסדר גמור. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, במהלך סוף השבוע האחרון המוני מתנחבלים ביצעו פוגרום בכפר הפלסטיני מאלכ, הרסו רכוש, הציתו בתים ותקפו תושבים. שלושה פלסטינים נהרגו לאחר שהצבא הגיע להגן על הפורעים. במקביל, בכפרים וזירות אחרות בגדה המערבית המשיכו מתנחבלים להשתולל, לידות אבנים, להצית בתים ושדות, לתקוף ולחבול בפלסטינים, וזאת אני אומר כעד ממקור ראשון. אמש במהלך ביקור שערכתי במסאפר יטא אצל חברים המוטרדים יום-יום בידי הכובשים, הותקפנו במטר אבנים בידי עשרות טרוריסטים שפלשו לאדמות הכפר מקיני הטרור המתנחבלים הסמוכים. במערב הפרוע של הגדה הכבושה איש לא מוגן מטרור המתנחבלים, גם לא חברי כנסת, ואף לא כוחות הכיבוש עצמם. אין כל דבר חדש בטרור המתנחבלים, שהופך אלים יותר, שיטתי יותר, מאורגן יותר ומגובה יותר חומרית ורעיונית בידי ממשלת הדמים, זרועם המדינית של הטרוריסטים מהגבעות. רק דבר אחד היה חריג במתקפת המתנחבלים שהחלה בסוף השבוע האחרון: קורבנותיה לא היו רק פלסטינים אלא גם חיילים ושוטרים. לפתע גינויים חלולים נזרקו לחלל האוויר, מילים יפות אך חסרות משמעות. עובדה שההצעה דחופה לסדר-היום שהגשתי בנושא – ואני יודע שגם חברי כנסת נוספים הגישו הצעות דומות – נדחתה על ידי נשיאות הכנסת. כבר למעלה משנתיים, מאז הפוגרום בחווארה במרץ 2023, אני פונה לשרי הביטחון ולראשי מערכת אכיפת החוק האזרחית והצבאית. 16 פניות שלחתי והתרעתי בהן על התגברות האלימות וטרור המתנחבלים, על היד החופשית שניתנת לקבוצות חמושות לפרוע בפלסטינים חפים מפשע. הזהרתי שהפוגרומים מסכנים את שני העמים, וכי המתנחבלים שפורעים בפלסטינים, ובשל התעלמות הצבא והמשטרה כבר הפליאו מכותיהם גם בפעילי שלום ישראלים וזרים, לא יהססו להראות את נחת זרועה ונשקיהם גם לחיילים ושוטרים. נתניהו, סמוטריץ', בן גביר, כץ וחבר מרעיהם הם האחראים הישירים להשתוללויות המתנחבלים בשטחי הגדה המערבית. לא מדובר באוזלת יד אלא במדיניות מכוונת הנותנת דרור לפלוגות הטרור הכהנאיות ומעודדת אותן, כפי שמדיניות מכוונת היא האחראית להשתוללות הפשיעה המאורגנת. חלק מאותם מרעין בישין ממשלתיים כלל לא רואים פגם בטרור היהודי, גם לא כשהוא מכוון כנגד חיילים ושוטרים. אבל יש ביניהם כמה שפתאום דורשים בשם החוק והצדק. הינהף מסתבר שהגולם קם על יוצרו, ומי שהלך לישון מחויך בלילות שבהם כלבי התקיפה של המתנחבלים פשטו על כפרים פלסטיניים, התעורר כשפשפשים הציתו בסיסים צבאיים ותקפו באלימות את יושביהם. נתניהו וכץ לא המציאו את השיטה, רק שכללו אותה. תזכרו שלפיד וגנץ היו מי שחתמו על מתווה הכניעה עם הטרוריסטים בחומש שהשתלטו על אדמות הכפר בורקה באלימות. "מדינת ישראל היא מדינת חוק, ואסור לאיש לקחת את החוק לידיו. יש לחקור את האירועים עד תום ולמצות את הדין עם כל מי שהפר חוק", פלט לאחרונה נתניהו. על איזה חוק הוא מדבר? חוק העליונות היהודית, חוק הכיבוש המשחית, חוק הדם והגזע, שקובע שחייהם, ביטחונם ורכושם של פלסטינים הפקר? רוצים שלטון חוק – פרקו מיידית את כל קיני הטרור היהודי שבשטחים הפלסטיניים הכבושים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כאמור, חברי הכנסת, נעבור להצבעה. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. נעבור להצבעה בקריאה שנייה – אני אעשה את זה לאט, קטי – בקריאה שנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 18), התשפ"ה–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1–2 – 18 נגד – 4 נמנעים – 1 סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 18 בעד, ארבעה נגד, אחד נמנע, ארבעה נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. להוסיף את חבר הכנסת משה אבוטבול בעד. זה לא משנה את התוצאה, לפרוטוקול בלבד. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 18), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 22 נגד – 3 נמנעים – 1 חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 18), התשפ"ה–2025 נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 22 בעד, שלושה מתנגדים, אחד נמנע, חמישה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 18), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12) (ביטול דרישת ייפוי כוח נוטריוני לתאגיד בנקאי בעסקת משכנתה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1872).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12) (ביטול דרישת ייפוי כוח נוטריוני לתאגיד בנקאי בעסקת משכנתה), התשפ"ה–2025, לקריאה ראשונה. אני מזמין את שר התרבות והספורט השר מיקי זוהר להציג את הצעת החוק במקומו של השר דודי אמסלם. תשמע, זו הצעה טובה, זה יחסוך הרבה כסף לאנשים – כל פעם להשיג נוטריון למשכנתה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12) (ביטול דרישת ייפוי כוח נוטריוני לתאגיד בנקאי בעסקת משכנתה), התשפ"א–2025. סעיף 20 לחוק הנוטריונים, התשל"ו–1976, שעניינו ייפוי כוח, קובע בסעיף קטן (א) כי "ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו". כיום, לצורך מתן הלוואה מתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות, שבמסגרתה נרשמת משכנתה על נכס מקרקעין, כגון הלוואה לרכישת דיור וכו', נדרש הלווה, בין השאר, לתת ייפוי כוח כאמור בסעיף 20. הלווה נדרש להגיע פיזית אל הנוטריון, להציג תעודת זהות, וכו' וכו'. בהמשך להליך החתימה המתואר לעיל, ייפוי כוח חתום נשמר אצל הבנק, ולמעשה במצב אידיאלי, הבנק אינו אמור לעשות בו שימוש ככל שהלווה מקיים את חובתו ורושם את המשכנתה לטובת הבנק. תהליך לקיחת משכנתה הוא תהליך מורכב ומרובה שלבים, ונציגי הבנק מציינים כי גם בשנים האחרונות, במיוחד בתקופת מגפת הקורונה, הם רוצים להקל את התהליכים. השלב הנוסף בהליך, השלב הנוטריוני, מחייב הגעה פיזית של הלווה לנוטריון – כמו שתיארתי קודם – ומדובר בנטל ביורוקרטי שמוטל על הלווים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> וכספי. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> וכספי. קיבלנו פניות רבות למשרד המשפטים בעניין, הנושא נבחן, והתברר שמדובר באמת בנטל שאין בו הכרח ואין לו צידוק משמעותי. הצעת החוק שמובאת לאישורכם נועדה להקל על הציבור, ציבור הלווים בפרט, ולצמצם את הנטל הביורוקרטי המוטל עליהם בהליך לקיחת משכנתה מתאגידים בנקאיים, ולכן אנחנו מציעים לכנסת לתמוך בהצעה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, כבוד השר מכלוף מיקי זוהר. נתחיל בדיון האישי. רשימת הדוברים סגורה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - לכנסת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. מה שתכננתי לומר בנאום הקודם שלי הופרע על ידי השר, אז אני רוצה להגיד תודה. אני רוצה להגיד תודה ללוחמי המילואים מגדוד 7114. הלוחמים האלה עשו מאות ימי מילואים, עזבו את הבית, עזבו את המשפחה ויצאו לסבב נוסף ושוחק. איתרע מזלם והם הגיעו לסבב ביהודה ושומרון, וגם לסבב הזה הם הגיעו מתוך תחושת שליחות גדולה, והם משלמים על כך מחיר אישי מטורף, גם בעבודה וגם במשפחה שלהם. הגדוד הזה קיבל יריקה בפרצוף – אין לי מילה אחרת – משר האוצר, השר במשרד הביטחון, שבמקום לבוא ולגבות את חיילי צה"ל, הוא הטיל עליהם צל כבד, על התפקוד שלהם, בעיקר בלי לבדוק – למרות שהוא שר בתוך משרד הביטחון ויש לו גישה הרבה יותר ממני למה שקרה עם הירי החי, למרות שהוא יכול לדעת שהירי החי הזה בוצע לאחר שרעולי פנים יידו אבנים על רכב סיור צבאי, למרות זאת, במקום לגבות את חיילי צה"ל, הוא הטיל בהם ספק. ואני רוצה להגיד לשר הזה שלא יעזור לו עוד אלף משפיענים שהוא יקנה בכסף, שידבר על אנשי המילואים. הוא צריך לבוא ולהתנצל על איך שהוא דיבר אל חיילי המילואים האמיצים האלה, על מה שהם עושים, על מה שאבי בלוט עושה כאלוף פיקוד מרכז, על זה שבלוט – תאמין לי, אני מכירה אותו הרבה שנים – ועל כך שמול חטמ"ר בנימין מתנהלת הפגנה. איזה בושה, איזה חרפה. חיילי המילואים האלה בסכנת חיים. המג"ד – הרשתות מלאות בהסתה נגד מג"ד בצה"ל. מה קרה לכם? והיום – שרפה. שורפים בסיס צבאי עם מתקן ביטחוני רגיש שהמטרה שלו היא להגן על תושבי יהודה ושומרון. להגן. מתי היה מקרה כזה פה בשנים האחרונות ששורפים מתקן צבאי? ואיפה אתם, חברי הקואליציה? איך אתם לא מגנים? תפסיקו לקרוא להם "נוער גבעות". אלה טרוריסטים שמבצעים פיגועים נגד חיילי צה"ל, נגד מתקנים של הצבא. אני ראיתי היום, ראיתי את שר הביטחון ב-08:30, אחרי שהוא יודע שנשרף מתקן צבאי, מוציא הודעה על המלחמה באיראן. איפה אתה, שר הביטחון? איפה אתה, השר לביטחון פנים, כששורפים ניידות של המשטרה? איפה הגינוי הברור שלכם? מי שורף ניידות משטרה? מי כותב עליהן תג מחיר? לאן הגענו? אדוני היושב בראש, אני מסיימת. צריך להיות פה גינוי ברור. לא תוקפים ציוד צבאי, לא תוקפים חיילים, לא תוקפים שוטרים, בטח ובטח כשהם נשלחים להגן עליכם ועל הביטחון שלהם. תגנו את ההסתה נגדם, תגנו את ההסתה נגד המשפחות שלהם. לאן הגענו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע. חכי, חכי, מירב. אני רואה פה חשיפה: לפיד שוקל להציע לאיזנקוט את הבכורה. זה נכון? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמע, אדוני היושב בראש, אין לי מושג. אני מאוד מאוד - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את יושב-ראש סיעת - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, אני יושב-ראש סיעה, אבל ואללה, אתה יודע, לא כל דבר מתאמים איתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב. זה מעניין. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל חשבתי שגם אתה יכול לגנות - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מגנה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - את התקיפה - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גיניתי ואני מגנה את זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - של ניידות - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גיניתי, מהראשונים שגינו. מהראשונים שגינו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בסיסים צבאיים. בוא, צריך - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מהראשונים. אני לא צריך שתגידי לי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אין בעיה. קודם כול, להפך, נתתי לך במה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. אני אומר, אני גיניתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נתתי לך במה, במה חשובה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גיניתי. אני מגנה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> להפך, דווקא צריך להגיד לי: מירב, תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אנחנו במדינת חוק, ובמיוחד לא נגד - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בטח, בשוטרים וחיילים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – מוותר; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי – אינה נוכחת. חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זהו, אז איזנקוט פרש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> פרש? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איתן גינזבורג ייכנס. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מירב, פרש, ממי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> פרש - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לגמרי? הוא התפטר מהכנסת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יקים את סיעת הרוב הלאומי, בואו נגיד ככה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> למה הוא פרש, כדי להישאר, לרוץ בנפרד? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תראה, אני לא יודעת, אבל מה שבטוח, שהוא לא יקים את סיעת הרוב הלאומי - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לפיד לא יהיה יושב-ראש? תשמע, בן אדם שמוותר על הבכורה זה לא דבר של מה בכך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כנראה יפרוש מהכנסת - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הוא הולך לעוד בכורה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איזה בכורה - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש, אני רוצה לשקף עבור הצופים שלנו בבית את אשר התרחש היום בבסטה שנקראת ועדת הכנסת. בבסטה הזו - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה כל הזמן ממחזר - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בבסטה הזו - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, אל תפריעי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה, אין לך עוד רעיונות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אותו נאום נאמת פה - - - בנאום הראשון שלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זכותו לנאום את זה מאה פעמים, חברת הכנסת טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני פשוט מקשיבה לו, הוא אומר אותו דבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את לא חייבת להקשיב. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בבסטה הזו השתתף אדם שישב איפה שישבו הח"כים של הקואליציה, ולאדם הזה קוראים ברוך מרזל. ברוך מרזל הזה, הכהניסט, מזכיר תנועת כך לשעבר, הימני הרדיקלי, הגזעני, שמעודד את נערי הגבעות להשתלח בפלסטינים בשטחים הכבושים כל יום, הגיע לדיון כדי לחגוג, יחד עם חברי כנסת מן האופוזיציה שתמכו במופע הזה, לחגוג את ההצבעה להדחת חבר כנסת על עצם העובדה שהוא שחרר ציוץ בדף ה-X שלו ובו הוא בירך על החלטת ממשלת ישראל לחתום על עסקה. זאת אומרת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר, נו, בחייך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זאת אומרת, במקום לבוא - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - משקר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה אתה יכול לשקר. איזה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, אני יכול לבקש בקשה – לעבור פעם אחת, יום אחד, בלי קריאות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תני לי היום. לא בא לי לקרוא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם הוא יגיד אמת, אני לא אפריע. הוא משקר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> למרות שהבטחתי לה שהטיפול שלה יהיה עליי, על חשבוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא משקר, משקר. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אמרתי לה ללכת לערוך טיפול וזה עליי, הכול עליי, אבל היא לא מקשיבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הבעיה בטיפול? מה הבעיה בללכת לטיפול? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז במקום שהם יבואו בטענות לממשלה שחתמה על ההסכם הזה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? לא ידעתי. יש בעיה אצלך, ווליד, בללכת לטיפול? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, טלי. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - הם באים בטענות לחבר כנסת שבירך את הממשלה שחתמה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> באמת תודה רבה לו. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מה זה הדבר הזה? ואנחנו רוצים שעכשיו, לא מחר, המלחמה הסתמית בעזה תיפסק. אם תחליטו שמפסיקים אותה עכשיו, ואני הולך לכתוב ציוץ שאני מברך על סיום המלחמה, אני מועמד להביא אותי לפסילה בבסטה שנקראת ועדת הכנסת. לדיון, כמובן, יגיע ברוך מרזל, ישתתף בחגיגה. אז אני לא יודע כמה מהח"כים של האופוזיציה יסמכו את ידיהם על השמחה שלי שהמלחמה הסתיימה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיד, ווליד, אצלכם במגזר ללכת לטיפול זה בעיה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חכה, אל תתחיל. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא הבנתי מה הבעיה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה שולח אותי לטיפול כל הזמן. רציתי לדעת מה הבעיה בללכת לטיפול. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מחכה שגב' טלי גוטליב תפסיק. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> להפך, בגלל שזה לא בעיה, אני מציע לך טיפול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין צורך. אדוני, אני מציעה לך - - - טיפול עצמי, להפסיק לתמוך בטרור. מה אתה אומר? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אם זה היה בעיה, לא הייתי שולח אותך לשם. אני שולח אותך רק למקומות טובים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להפסיק ללכת למשפחות מחבלים, זה מה שאני מציעה לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתם מוכנים להפסיק עם ההצעות אחד לשני ולתת לו לדבר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להפסיק ללכת לנחם משפחות מחבלים, זה נראה לי קצת יותר חשוב. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כרטיס בכיוון אחד לעזה, זה מה שאתה צריך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מספיק. הלאה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לעזה, כן. תיסע לעזה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, קצת רגיעה, תירגעו. היום 30 ביוני, זה היום האחרון לשנת הלימודים, ואני רוצה לאחל לכל התלמידים כולם שתהיה חופשה נעימה, מרעננת ובטוחה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אין ספק שהייתה שנה מאתגרת, שנת הלימודים 2024/25 – שנה שהיו ועדיין יש בה מלחמות בטוח שהייתה שנה מאתגרת גם לתלמידים, גם למורים וגם להורים. אנחנו נקווה לחזור לשנה החדשה, לשנת הלימודים הבאה, שתהיה שנה יותר טובה, שנה של רגיעה, אולי, שנה שבה המלחמות יסתיימו, ואולי שנה של תקווה חדשה ודרך חדשה לכל האזרחים במדינה ולכל האזור כולו. (אומר דברים בשפה הערבית). תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ג'ורג' אורוול אמר כי ככל שהחברה תסטה יותר מהאמת, כך היא תשנא יותר את אלה שאומרים אותה. השנאה כלפינו בבית הזה וניסיונות ההשתקה שלנו, מהשתלחויות וגידופים, דרך איומים פיזיים, הוצאתנו התכופה מהמליאה ושימוש פוליטי שיטתי בוועדת האתיקה כדי להשעות אותנו, ועוד ניסיונות הדחה בלתי חוקתיים בעליל, רק מעידים על סטייתו של הבית הזה, קואליציה כאופוזיציה, מהאמת, וחרדתו מחשיפתה בפינו. מאחר שיושב-ראש הכנסת וחלק מסגניו הפכו עצמם לצנזורים, ואינם מאפשרים לנו לומר פה מה באמת נעשה בעזה, אקרא ציטוטים של אחרים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מוכנה שאתה תוציא פה בפרלמנט, בבמה הזאת – הוא מוציא את דיבת לוחמינו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חכי, הוא עוד לא אמר כלום. עוד לא אמר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מוציא את דיבת לוחמינו. נמאס כבר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מצטט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, גם לצטט – אני לא יכול לצטט עכשיו את היטלר על הבמה ואני אגיד: אני מצטט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תצטט שום דבר ולא תוציא את דיבת לוחמינו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מעיתון אני יכול. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, גם מעיתון לא. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עיתון כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השאלה מה אתה מצטט. לא כל דבר אפשר וראוי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מעיתון שמתפרסם אני יכול לצטט, כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא ניתן לך. לא, לא, לא ניתן לך, כסיף. לא לא לא. לא ניתן לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השאלה מה – מה התוכן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, אין פה צנזורה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש צנזורה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין צנזורה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא ניתן לך, לא ניתן לך להוציא את דיבת לוחמינו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, עופר. אם זה משהו שפוגע בביטחון - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, מה שפרסם עיתון הארץ. לא, לא פוגע בביטחון - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא ניתן לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, אם זה פוגע בביטחון המדינה, בחיילים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> או בלוחמינו, או מוציא את דיבת לוחמינו, לא תגיד. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, מותר להגיד מה שכתוב בעיתון הארץ. מצטער מאוד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, בוא נשמע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הינה, תכף זה יבוא, הטינופת שלו באה. הינה הטינופת, השקרים והטינופת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מאחר שהיושב-ראש – אבל הזמן כל הזמן רץ. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תדאג, אל תדאג. אני רואה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> טלי, את מאריכה לו את זמן הדיבור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מעניין אותי זמן הדיבור שלו. אני מוכנה להיות פה עד 01:00. הוא לא ידבר פה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, טלי. זהו, טלי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מאחר שיושב-ראש הכנסת וחלק מסגניו הפכו את עצמם לצנזורים, ואינם מאפשרים לנו לומר פה מה באמת נעשה בעזה, אקרא ציטוטים של אחרים, בעיקר של לוחמים - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא נאפשר לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נאפשר לך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ששירתו שם וחוו ישירות את המתרחש, כפי שהובאו בכתבה של ניר חסון, יניב קובוביץ' ובר פלג בהארץ בשבוע שעבר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> בעיתון הארץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בעיתון הארץ – חורבן הארץ, חורבן הארץ. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, חברת הכנסת טלי, כבר - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כתבה שכותרתה: "לוחמים מעידים: כוחות צה"ל יורים בכוונה אל עזתים ליד מרכזי הסיוע" - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. אדוני, הוא אומר שאנחנו יורים בכוונה אל עזתים. תוריד אותו, תוריד אותו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ובה נכתב – אני מצטט, אני רק מצטט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? מה זה? חברים, תעזרו לי. מה זה "יורים בכוונה בעזתים"? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל ככה את כל הזמן מרימה אותו. ככה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מעניין אותי. הוא ירד מפה. הוא לא יגיד: ירינו בכוונה בעזתים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא, אין דבר כזה. אין, אין, אין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אומר פה שיורים - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מצטט לוחמים. אני מצטער מאוד, לא יעלה על הדעת שהם יצטטו מה שבא להם ואני לא יכול. לא יכול להיות כזה דבר. שאל את היועץ המשפטי, שאל את הייעוץ המשפטי. לא יכול להיות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? לוחמים יורים בכוונה בעזתים? הוא לא יכול להגיד את זה. הוא לא יכול להגיד את זה. אמיר אוחנה הוריד אותו על זה כמה וכמה פעמים. הוא לא יגיד פה שלוחמים - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה? מה? האמת היא שלא שמעתי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, הוא אמר שלוחמים יורים בכוונה בעזתים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מצטט לוחמים שצוטטו בכתבה בעיתון הארץ, ולא ימנעו ממני לצטט מכתבות של עיתונים. לא ימנעו ממני לצטט מכתבות של עיתונים חוקיים, לגיטימיים, מקובלים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, תמשיך. יש לך עוד דקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, אני לא יכול ככה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, הוא לא אומר. הוא אומר: יורים בכוונה - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מצטט מעיתון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אני יכול להגיד לך שהם יורים בכוונה בעזתים כי הם טרוריסטים, כי הם רוצחים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אסביר. לא מדבר סתם. נו, יאללה, די, אתם יוצרים יותר מזה. הלאה, הלאה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל מה הוא אומר? בכוונה להרוג טרוריסטים. מה אתה רוצה? זו הכוונה. אני מבין את זה ככה. בסדר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. אל תיתן לו את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מבין שהם הורגים טרוריסטים. אסור? רוצחים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בכוונה עזתים. לא, לא, אדוני, אתה פוגע בלוחמינו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. מה זה אזרחים? שיש להם טרור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא אכפת לי. אני לא אתן לו. אני לא אתן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה לא יכול להיות. זה פשוט - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לשבת. קשה לכם לשמוע. גם לי קשה. בחוץ. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם אתה לא בטוח, תשאל את היועצת המשפטית. תשאל את היועצת המשפטית אם אתה לא בטוח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אין עניין. הלאה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ארז, תשאל את הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, הכול בסדר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אקבל את מה שהייעוץ המשפטי אומר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תעזור לי לנהל - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, אבל אני - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני יש לי גם – סוברני - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמשיך, אבל אני מקווה שפה זה נגמר ולא ממשיך ועולה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, אני מצטט. אני לא אומר שום דבר משלי, אני מצטט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, יאללה, תמשיך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא ניתן לך. לא ניתן לך. לא אתן לו. לא אתן לו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> תוריד אותו. תוריד אותו. ארז, תוריד אותו. תוריד אותו, ארז. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, קיבלתם את הסרטון. לא רוצה להוריד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא נורמלי. מה זה? זה האויב פה? << קריאה >> יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית): << קריאה >> סבלנו ממך מספיק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> די, וסרלאוף. תן לו להמשיך. אתם משאירים אותו שעה שם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא יעזור. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל הזמן נמשך, זה לא בסדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, אני הוספתי לך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, אבל הוא נמשך ולא דיברתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נו, בסדר. הלאה, תמשיך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, מה הולך? אופיר, אדוני יו"ר הקואליציה, הדבר הזה אומר שהחיילים אומרים שהם יורים בכוונה בעזתים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בכתבה נאמר, ואני מצטט בלבד. לא, אי-אפשר ככה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> תוריד אותו, את האוטו-אנטישמי הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? תורידו אותו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> יאללה, עופר, עופר. קדימה, ארז, ארז. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, נו. אתם רוצים שהוא יסיים? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> תוריד אותו כבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתם נותנים לו, הוא רוצה את זה. אתם משחקים לידיים שלו. זה הכול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא אכפת לי. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> הוא רוצה שתוריד אותו, אז תוריד אותו. קדימה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה הכול. זה מה שהוא רוצה. תודה רבה. בוא, תמשיך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תוריד אותו כבר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מצטט בלבד, ואף מילה היא לא שלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מצטט מחורבן הארץ. די כבר, נמאס לי. נמאס. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אף אות ממה שאני אומר היא לא שלי. הכול ציטוטים מתוך כתבה ארוכה שפורסמה בעיתון הארץ - - << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> גם בדר שטירמר יש ציטוטים. תוריד אותו כבר. תוריד את התומך נאצים הזה. תוריד אותו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - בסוף השבוע האחרון, ואני ממשיך: "קצינים וחיילים סיפרו ל'הארץ' שקיבלו בחודש החולף הוראות לירות לעבר המונים לא חמושים כדי להרחיקם ממוקדי איסוף מזון, אף שלא איימו על איש". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מוכנה שהוא יגיד את זה - - - אדוני, אתה לא יכול להשאיר אותו. הוא אומר שאנחנו יורים בהמונים חפים מפשע בעזה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> הוא מבזה את הכנסת. הוא פשוט מבזה את הכנסת. די, יש גבול לכמה אפשר לשמוע את זה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> "הפרקליטות מקשת לבחון" – הפרקליטות מבקשת לבחון, לא אני. הפרקליטות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נורמלי. אדוני, צריך להוריד אותו. צריך להוריד אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נו, הלאה, תמשיך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה להמשיך? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל תוציא אותה, אי-אפשר ככה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה תמשיך. אני אומר לך, תמשיך. אם לא, תרד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מוציאים אותי מכאן, כי - - - הלוחמים שלי. די, זה לא נורמלי. די. די. די. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> "הפרקליטות מבקשת לבחון אם מדובר בפשעי מלחמה". זה ציטוט, מה שהפרקליטות אומרת, לא אני. "הפרקליטות אומרת שצריך לבחון אם מדובר בפשעי מלחמה". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? מה זה? הוא מאשים אותנו בפשעי מלחמה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אלה שתוקפים את הפרקליטות עכשיו לא רוצים שאני אצטט את הפרקליטות? זה העניין? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אדוני, אנחנו מבקשים מהיושב-ראש להוריד אותו, כי הוא מוציא את דיבת לוחמינו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני ממשיך בציטוט מהכתבה. אני חוזר ואומר: שום מילה היא לא שלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, הוא לא יכול להסתתר מאחורי הציטוטים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, אי-אפשר ככה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, די, די. די, די, נו, יאללה. די, טלי. די עם הצדקנות. הוא מצטט את מה שהפרקליטות אומרת. מה? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> הוא יצטט גם את היטלר. הוא יכול לצטט את היטלר? אז מה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז זהו, זכותו לצטט. נו, יאללה. תסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, מה זה לסיים. לא אמרתי אפילו דקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, דיברת שתיים וחצי דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז מה? הפרקליטות לא אומרת את זה. הפרקליטות לא אומרת את זה. אתה שקרן נאלח. שקרן נאלח. זה שקרן. תן לי שם אחד. שם אחד, שקרן שכמוך. שקרן נאלח. אויב מבית, שקרן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, די. אני אתחיל להוציא. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לוחם ששירת בעזה מוסיף ומצוטט כך. אני מצטט לוחם מעזה: הרג אנשים שמחפשים מזון "זה משהו שהפך לשגרה. אתה יודע שזה לא בסדר. אתה מרגיש עם זה לא בסדר, שהמפקדים פה לוקחים את החוק לידיים. אבל עזה זה יקום מקביל, מהר מאוד ממשיכים הלאה". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תראה מה הוא אומר על הלוחמים. תראה מה הוא אומר פה. אסור להשאיר אותו. אסור להשאיר אותו. אדוני, תראה מה הוא אומר פה. אדוני, תראה מה אומר פה. אדוני, תוריד אותו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> "האמת היא שהרוב בכלל לא עוצר לחשוב על זה". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אתם לא מבינים מה הוא אומר פה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וחוזר ואומר קצין בכיר – אני מצטט קצין בכיר מהצבא שאומר כך, זה ציטוט: "הייתי באירוע דומה, לפי מה ששמענו נהרגו שם יותר מעשרה אנשים - - - כששאלנו למה היה ירי, אמרו לנו שזאת הוראה מלמעלה". "אני יודע להגיד - - -" << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה, לסיים. זהו, בבקשה. נתתי לך עוד שלוש דקות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יאללה, זהו. משפט אחרון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> "אני יודע להגיד חד-משמעית שאנשים לא היו קרובים לכוחות ולא סיכנו אותם. סתם, פשוט סתם הרגו אותם". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. עבר הזמן. עבר הזמן, אדוני. עבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ציטוט של קצין בכיר שהיה בעזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי, אתה גם רוצה לבוא לצטט? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רד, רד, רד. אויב בתוך הפרלמנט, רד. שקרן נאלח. שקרן נאלח. תתבייש לך. תתבייש לך. תתבייש לך. << קריאה >> יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית): << קריאה >> לך מפה. הוא גם לא יורד. תרד, תרד. רד מפה. רד מהדוכן. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש לך עוד משהו להגיד? יש לך עוד משהו להגיד? כשאני רואה אותך אני מתבייש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. תתבייש לך. תתבייש לך. תתבייש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה, לרדת. חבר הכנסת עופר כסיף לא, אתה לא - - - ותיגרר. חבר הכנסת נאור שירי, מוותר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, מוותר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> ארבעה דברים אבא שלי אהב: את הקדוש ברוך הוא, את בגין, את בית"ר ירושלים ואת הטייסים של חיל האוויר. גדלתי בבית כל כך מורעל עד שבגיל 18, עת הגעתי לגיל גיוס, עשיתי קורס קדם-צבאי למשקיות ת"ש, כי ידעתי שדרך המסלול הזה אני יכולה לבחור איפה לשרת. וכשסיימתי את הקורס לא התלבטתי לרגע: ברור שחיל האוויר. הגעתי לחיל האוויר עם גאוות יחידה מהבית הירושלמי, ושירתי בחיל המדהים הזה בתחושת זכות וגאווה שאין לי דרך להסביר במילים. בזמן המלחמה מול איראן השם שלי עלה בתקשורת, עלה במליאה, עלה אפילו בתוכנית הסאטירה ארץ נהדרת כחברת הכנסת הביביסטית, שמעיזה להשתלח בטייסים הגיבורים שתקפו באיראן. הסאבטקסט היה ברור. הסאבטקסט הזדוני, שכל דרכיו הן עורמה, היה ברור: אני, הביביסטית, נדרשת אחר כבוד לעמוד בבושה עם הפנים אל הקיר על זה שתקפתי את גיבורי ישראל. שתקתי בזמן המלחמה, כי במלחמה רק התותחים צריכים לרעום. אבל עכשיו הגיע הזמן לענות: אני גאה על כך שהייתי בין הלוחמים המובילים נגד תופעת הסרבנות. אני גאה בכך, כי יש דבר אחד שהמלחמה הזאת הוכיחה: צדקתי. המלחמה הזאת הוכיחה עד כמה הטייסים שלנו נחוצים. המלחמה הזאת הוכיחה עד כמה הכשירות שלהם היא לא משחק ילדים פוליטי. המלחמה הזו הוכיחה שהכשירות של טייסי חיל האוויר משפיעה באופן ישיר על ההישרדות של כל תינוק, ילד, אימא או קשיש שישבו במקלטים. עד כמה שזה קשור לגיבורים עם הכנפיים אסור, אסור, אסור שתהיה סרבנות לעולם. אני זוכרת איך בימים שלפני 7 באוקטובר נציג של אחים לנשק מנה באקסטזה מופרעת מול המצלמות את החילות שמהם מגיעים הסרבנים. גולני, הוא צעק; גבעתי, הוא צווח; צנחנים, חיל האוויר; הוא צרח כמו ילד מפונק שמשליך גפרורים מול אוקיינוס של דלק. הארגון הזה, שניסה ככל יכולתו לפרק את הצבא, קיבל אות כבוד מהנשיא. ואני זאת שאמורה להתבייש. Yeah, right. סרבנות זה רע. סרבנות משמאל זה רע, סרבנות מימין זה רע. סרבנות על רקע פוליטי זה הכי רע. אם יש משהו מהשנה וחצי האחרונות שהוכח באופן שאין עליו עוררין הוא שסרבנות זה לוקסוס שמדינת ישראל פשוט לא יכולה להרשות לעצמה. אני תקפתי את הסרבנים, חברת הכנסת שלי טל מירון, לא את הטייסים. אני בוגרת חיל האוויר בדיוק כמוך. אני רוצה להוסיף ולומר שמרבית הגיבורים שעפו לאיראן כדי להגן עלינו לא סירבו ולא קראו לאי-ציות. מה שאת עושה הוא להכפיש את השם שלהם. את מכלילה אותם עם קומץ קטן של מילואימניקים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> את זאת שחוטאת להם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שטויות, 70% הם אנשי מילואים שאת בזה להם. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> הסרבנות זה טוב? תעמוד פה ותגיד שסרבנות זה טוב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תתביישי, תתביישי, תתביישי. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> תעמוד פה ותגיד שסרבנות זה טוב. תגיד שאתה בעד סרבנות. תגיד שאתה - - - לשים את הכסף איפה שהמילים שלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> את בזת למלח הארץ. ואפילו אין לך אומץ לבקש סליחה. את חרפה. את חרפה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, לא. אל תדבר ככה. חבר הכנסת מיקי לוי, זה לא מכובד, לא לך ולא לנו. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בושה, אני הכול. חבר הכנסת מיקי לוי אומר שסרבנות זה טוב. חבר הכנסת מיקי לוי בעד סרבנות. יש לי שאלה אחת אליך, מיקי לוי. אם חיילי גולני הביביסטים יסרבו כי היועצת המשפטית לממשלה קורעת את הדמוקרטיה, גם תהיה בעד? גם תהיה סלחן? או שכל הסנטימנט שלך הוא רק לאליטה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> תתבייש אתה, חצוף. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> את בזה להם. את בזה להם. תתביישי. אין לך אומץ להגיד סליחה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אריאל קלנר, חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר. חברת הכנסת טלי גוטליב – איזה מוותרת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך אומץ. 70% מהם טייסים, טייסים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה בעד סרבנות? אתה בעד סרבנות? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזה קשקוש. את קשקשנית. את חרפה. זה המקצוע שלכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. תשמור על הפה שלך, מיקי לוי. לא מדברים ככה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 70% מהם הם אנשי מילואים. שקרנית. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - ואתה מסכים איתי - - - צבוע. אתה צבוע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שקרנית. שקרנית, את פשוט שקרנית. את שקרנית. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> צבוע. צבוע. פה לא מאוד אינטליגנטים, כי אתה לא מבין טיעון מורכב. יכול להיות שזה נופל על אינטליגנציה. יכול להיות שזה נופל על אינטליגנציה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בזת לטייסים, למלח הארץ. תתביישי. 70% מהטייסים אנשים שטסו לאיראן. בושה וחרפה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה בעד סרבנות. אתה בעד סרבנות. אתה בעד סרבנות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> את בושה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה בושה. אתה מסוכן. חוץ מסיסמאות חלולות אין לך כלום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לה, זו ממשלה מעודדת סרבנות - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לשפוך דלק על המדורה, אתה אלוף. אלוף לשפוך דלק על המדורה. זה מה שאתה יודע להבעיר. די. מה אתה מתערב בכלל? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא צריך להתערב, זהו. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת גלית, תכבדי את החברה שלך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> בושה לך. הוא עושה עוול לטייסי חיל האוויר. הוא קורא לכל הטייסים סרבנים. זה לא נכון, רובם לא סירבו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון, זה לא נכון. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אז למה הוא עושה עוול לחיילים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה? את שואלת אותי? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה הוא עושה עוול לטייסי חיל האוויר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם ממשלה שמשלמת לסרבנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, זהו, גמרנו. בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, אני באמת שואלת אותך, אחרי שנרדפת כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה שנים נרדפת ונרדפנו, וניהלת את אחד המשפטים המכוננים בהיסטוריית עם ישראל, בכתב אישום שהוגש בחרפת החרפות, כשמוסס והתמוסס לחלוטין, מי אומר לך ומי לוחש באוזנך שהנשיא בוז'י הרצוג ידבר עם הנשיא בדימוס אהרן ברק איך לסיים את התיק שלך? זה פשוט בושה. מביישים אותך, אדוני ראש הממשלה. מעל הראש שלך. אין לי ספק בזה כי ראיתי את הודעת עורך הדין שלך שאתה לא ידעת בכלל שהם הולכים לשיחה אצל אהרן ברק. מי זה אהרן ברק? אהרון ברק הוא זה שמחדל אותך, זה שרוצה שתפרוש מהחיים הפוליטיים. והוא מפעיל את כל החונטה לטובת העניין. אליו הולכים לדבר? לא מעניין אותו התיק שלך, לא מעניין אותו שאין ראיות, לא מעניין אותו שהגישו נגדך כתב אישום בטענה של סיקור חיובי כשהיה סיקור שלילי וסיקור חיובי לטובת אחרים. זה לא מעניין אותו. מעניין אותו, אדוני ראש הממשלה, שאתה לא תהיה פה. איך יכול להיות שיוצאת לי עכשיו כותרת בעיתון, יוצאת כותרת: מחר בוז'י הרצוג הנשיא – בטח – נפגש עם אהרן ברק, איך לסיים את התיק. אדוני ראש הממשלה, לנשיא המדינה אין סמכות לחון אותך. נשיא המדינה, על פי חוק-יסוד: נשיא המדינה, יכול לחון רק עבריינים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, רק עבריינים. כתוב: יכול לחון עבריינים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי שהורשע. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מילות החוק, שואל אותי היושב-ראש: לחון עבריינים ולהקל בעונשם. קח את לשון חוק-יסוד: נשיא המדינה. עבריין זה אדם שקודם כול, הוא מודה בעבירה. הוא עשה עבירה, הוא הורשע בעבירה. שואלים השואלים: פרשת קו 300. שם העניין העובדתי לא היה נתון במחלוקת, אלא היסוד הנפשי, הכוונה. לכן אני אומרת לכם פה: אדוני ראש הממשלה, הרם את ראשך. אתה זוכה לתהילת עולם וביזיון פה בתוך הארץ, למה? למה אתה עושה את זה? למה? בוז'י הרצוג, שלא מכיר כלום בתיק שלך, כלום, הוא ידבר עם אהרן ברק ואני אראה כותרות ב-ynet שבעצם הפרישה שלך זה התנאי לסיים את התיק? אדוני, חכה רגע אחד/ עוד רגע הפרקליטות תתחנן אליך שתסכים למחיקת כתב האישום. עוד רגע אחד, כשאלשך יוזמן כעד הגנה וכשמנדלבליט יוזמן כעד הגנה מטעמך, חכה, חכה. הרי הם הבטיחו לנו בחקירה הנגדית שלך. מה הם לא הבטיחו אחרי שהעדת? מה לא הבטיחו? לא ראיתי שום דבר. לא סתירה בדברים שלך, לא שקר בדברים שלך, כלום – רק רדיפה פוליטית. אהרן ברק? אהרן ברק? גם שלחת אותו להאג, מישהו נתן לך עצה – נתן צווים נגדנו. מה קורה פה? רשום בפניך, אדוני ראש הממשלה. אנא, הקשב לי. אף אחד לא יעשה לך עסקה בתיק הזה. אף אחד לא יעשה, לא בוז'י הרצוג ולא אהרן ברק. הם לא רוצים בטובתך ולא רוצים באמת ולא רוצים בצדק. קיבלת לזה הצצה השבוע כשביקשת דחייה ונאלצת להביא איתך את ראש אמ"ן וראש השב"כ. ואני מבהירה לכם כאן, read my lips, אדוני ורבותיי, אף אחד פה לא מכיר את הראיות כדי להמליץ על מחיקת כתב האישום. הפרקליטות צריכה להתחנן בפניך ובפנינו, שתסכים למחיקת כתב האישום לפי סעיף 94ב. אל תיתן שיבזו אותך מעל הראש שלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת פינדרוס יצחק – מוותר. רוצה לדבר? חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת משה סעדה, בבקשה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> היי, ערב טוב. חבריי חברי הכנסת - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אדוני היושב-ראש. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> "היי, ערב טוב" – תגיד לי, אתה בפרלמנט הישראלי. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ישר פונה לציבור הישראלי. אנחנו מורגלים לזה שהפרקליטות היא מעל החוק, אבל עכשיו יש לנו חידוש – היא מנהלת את הממשלה שלנו. ראש הממשלה, בעיצומה של מלחמה גורלית, היסטורית, מבקש דחייה של שבוע אחד במשפט שלו - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שבועיים. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ומתנגדים. מביא את ראש אמ"ן, את ראש המוסד – בית המשפט כבר נעתר, אבל הפרקליטות במריה, מתנגדת. תבינו, באותו בית משפט, באותו מסדרון, חדר ליד, מתנהל תיק של רות דוד, פרקליטת מחוז, בשר מבשרה של הפרקליטות, עם רונאל פישר. התיק הזה – הציבור לא יודע – מתנהל עשר שנים. בתיק הזה גם מוגשת בקשה לדחות את הדיון. אתם יודעים באיזו הנמקה? אתה יודע באיזה הנמקה? בגלל המלחמה, רונאל פישר היה צריך לרדת לממ"ד בכל פעם שהייתה אזעקה. אז מבקשים דחייה, וכמובן שהפרקליטות נעתרת. אבל פה, כאשר זה ראש ממשלה, הוא לא היה עסוק במלחמה. אתם מבינים את האבסורד? יש לנו פרקליטות שחושבת שהיא מנהלת אותנו. עכשיו אני רוצה להפתיע אתכם. הייתי אמור להעיד במקום ראש הממשלה. בית המשפט הודיע לי: משה, ביום שלישי בבוקר תתייצב להגיע לעדות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מתי אמרו לך? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו. מחר. אמרתי: הנני, הזמנתם – אני חייב להגיע. מיקי, אתה יודע את זה. מודיעים לי היום בערב: הדיון נדחה. אמרתי, מה קרה? אחד הפרקליטים לא יכול להופיע מסיבות אישיות, וזה בסדר, והדיון נדחה. אני שואל את עצמי, כמה פרקליטים יש בפרקליטות בתיק הזה? – שתבינו אזרחי ישראל, אתם משלמים – 24 פרקליטים. אחד לא יכול – זה בסדר. 23 פרקליטים לא יכולים לחקור אותי? אני עד כדי כך משמעותי מבחינתם? בגלל זה דוחים דיון? אבל זו הפרקליטות. כי הם יכולים, כי הם חושבים שהם ינהלו אותנו. ואני אומר לכם מפה, אזרחי ישראל המודאגים, אנחנו נשים לזה סוף. יהיה דין ויהיה דיין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה. משה, משה, תפסיק לתאם גרסאות עם טלי. טלי אמרה את זה כבר קודם. < דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כולנו היינו ספונים במקלטים, בממ"דים, בשבועיים האחרונים. מדינת ישראל, אני חושבת שניהלה את המלחמה החשובה ביותר, בעוצמה החזקה ביותר, מול ראש התמנון היושב באיראן. באמת זו הייתה מלחמה שכולנו התעוררנו אליה באמצע הלילה עם המון המון חששות, אבל מצד שני, עם המון המון תקוות שבאמת הנושא הזה יטופל ומטופל על ידי הממשלה, הקבינט, ראש הממשלה. המערכה האחרונה הוכיחה שבמדינת ישראל ישנם אולפנים ש-24/7 מייצרים מציאות. האמינו לי, אני לא יודעת איך לקרוא לזה כבר. כל מיני לשעברים ופרשנים. לא שמעתי אדם אחד שאומר: סליחה, טעינו. יכול להיות שאני טועה – אני לא שמעתי אחד. עזבו את אותו פרשן שהביאו במסוק. זוכרים? הוא אמר אני צריך לבוא, כי אני צריך לפרשן. ואנחנו, כשהקמנו את החמ"ל של חברי הכנסת, טיפלנו באנשים עם בעיות בריאות, אנשים שנתקעו בכל מיני מקומות. הצלחנו להביא אותם, אתה יודע, מול הוועדה, ואחר כך מול חברות התעופה. כמה סבל, כמה. אבל הפרשן היה צריך להגיע. אתה יודע, ניסיתי קצת לעבור על ההכרזות המאוד דרמטיות שלהם. בוא נתחיל עם בן כספית, פרשן, עיתונאי: בעוד 50 שנה ידעו הנינים שלנו שנתניהו התעלם מכל האזהרות בנושא הגרעין האיראני – לא חזר בו, צביקה. הגעתי לברק רביד: בעיית התיאום והאמון הקשה בין טראמפ לנתניהו. אתה מבין? הוא זיהה שם בעיה בין טראמפ לנתניהו, כשטראמפ לא מפסיק להגיד עד כמה נתניהו פעל בצורה הטובה ביותר. אגב, כשהסתכלתי, אתה יודע, באמצעי התקשורת, הם קטעו את הקטע שבו טראמפ מחמיא לנתניהו. תקשיב לי, זה הזוי, זה לא נורמלי. עוד כוכב, אוריאל דסקל: הברית בין ארצות הברית לישראל נגמרה. וואי, איזה דרמטיות, נגמרה. אז מה עשו כל אותם פרשנים כשהתקיפה יצאה לפועל – הכו על חטא? התנצלו? מה פתאום. הבהירו שנית? חס וחלילה. חיפשו אסטרטגיה יציאה, דיווחו שישראל סובלת ממחסור של מיירטים – מה לא נאמר שם. שקר גס בזמן מלחמת קיום שלנו, בזמן המלחמה החשובה ביותר, אבל הכול כשר בדרך להפלת ממשלת הימין. אז יש לי חדשות לאנשי החדשות: נגמרו הימים שבהם שלטתם על המוחות שלנו, על הלב שלנו, על כל-כולנו. לא, זה נגמר. לא תצליחו לייצר הלך רוח תבוסתני בקרב עם שחרת על דגלו ניצחון. לא לא לא, תשכחו מזה. ההשפעה שלכם תמה, עם שלם רואה לכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית לוי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת בראש. טוב לראות אותך בכיסא הזה. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, חיילי ישראל, מפקדי ישראל, אנחנו ליווינו היום לקברו את הגיבור הקדוש ישראל נתן רוזנפלד, השם ייקום דמו. חייל שעלה לארץ ישראל, נלחם עבור ארץ ישראל, נקבר היום בארץ ישראל, כמדומני החלל ה-30 במבצע הקרוי "מרכבות גדעון" בחודשיים האחרונים. אני יודע וכולנו יודעים שיש עוד אלפי, עשרות אלפי, מאות אלפי חיילים כמו ישראל נתן, שבאים בכל הכוח, בכל המסירות, מוכנים למסור את הנפש, מוכנים להקריב. אבל הם עושים את זה, גברתי, בשביל דבר אחד, וזה הכרעה, זה ניצחון. צריך לומר ביושר: עד עכשיו התוכניות המבצעיות של צבא ההגנה לישראל – רמטכ"ל א', רמטכ"ל ב' – לא מספקות את הסחורה היחידה שרמטכ"ל צריך לספק, וזה ניצחון, זו הכרעה. ויש לזה סיבה, והסיבה היא כי בתוכניות האלו חסר דבר אחד, מרכיב אחד, שהוא מרכיב היסוד במלחמה הזאת ברצועת עזה, והוא שליטה – שליטה בשטח, שליטה במשאבים, שליטה באוכלוסייה. בעזה אין שום דבר למעט שלילת ישראל, השמדת ישראל. בעזה יש 1.3 מיליון איש שאו הם או הוריהם הם חברים בחמאס. בעזה יש משטר ניאו-נאצי. זאת מכונת רצח עם ממוסמכת, מתועדת, ששולטת עד היום בכל האוכלוסייה, בכל השטח שנמצאת בו אוכלוסייה – לא השדות הריקים, אחוזים כאלה ואחרים שסופרים במטכ"ל – ושולטת במשאבים. מבייש לומר את זה ומביך לומר את זה שכל כך לא חשוב לחמאס אם זה בא במשאיות או בא בחבילות. באלו ובאלו הם שולטים. אני שומע את הרמטכ"ל אומר: אנחנו הגענו עוד מעט למיצוי של מרכבות גדעון. ואנחנו רואים בשטח את המשמעות – שהחמאס עדיין בשיא כוחו, עם עשרות אלפי לוחמים, עם אין-סוף חומר נפץ. ואנחנו שומעים בשיח כל מיני רעיונות מוזרים, ילדותיים: תבוא ממשלה טכנוקרטית, יבואו כאלה. והדבר המרכזי ביותר שלא למדנו, אחרי ההתנתקות, אחרי אוסלו – חוזרים ואומרים לנו: יבואו אחרים, יבואו מצרים ואמירתיים. איך אפשר להמציא את השטויות האלה? איך אפשר להמציא אותם אחרי 7 באוקטובר, אחרי ההתנתקות, אחרי אוסלו? לא למדנו שום דבר? ולכן אני חוזר ואומר את הדבר הפשוט, והוא נכון, וזה מה שצריך להיות – ואני אומר לך, אנחנו בימים קריטיים עכשיו, אני אומר את זה לא מהשערה. בימים קריטיים, גורליים, ועל שולחן הקבינט ועל שולחן המטכ"ל צריך להיות דבר אחד ויש דבר אחד: האם תונח תוכנית שהיא תוכנית של שליטה, שיהיה גורם שליטה אחד, מקור סמכות אחד ברצועת עזה, וזה מדינת ישראל, או כל מיני רעיונות ילדותיים, הזויים שיחזירו אותנו ל-6 באוקטובר, והכול יצמח מחדש. לצערי הרב, אנחנו את המחלה הזאת סוחבים המון שנים. התרגלנו מאות שנים להיות נשלטים ולא שולטים. הגיע הזמן להתבגר והגיע הזמן לקבל החלטות אמיצות. אני אומר כאן לראש הממשלה ואני אומר לרמטכ"ל: תקבלו את ההחלטה הנכונה. זה יהיה מהר מאוד. זה יהיה חזק מאוד. זה יהיה במחירים פחותים מאוד. תיקחו החלטה. יש לה מילה לתוכנית הזאת, לא צריך להמציא, לא מרכבות גדעון. תקראו לה תוכנית שליטה, ותשלטו. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לחלוטין. תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת מנסור עבאס, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה. תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום גם חשוב לי שחבר הכנסת, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי ישים לב לנתון. חבר הכנסת צביקה, רק תן לי 20 שניות. היום פורסם הדוח של נתוני הפשיעה והאלימות בחברה הערבית על ידי מרכז אמאן. שימו לב, חברי הכנסת, למספרים: עד אמצע השנה, שישה חודשים ראשונים – 134 נרצחים בחברה הערבית. בשנה שעברה – 114, בחצי השנה הראשונה ב-2023 - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נו, באמת, משה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת סעדה, הוא ברשות דיבור. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הם יודעים את זה. היועמ"שית מונעת מהמשטרה לפענח תיקים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> משה, זה לא מכובד. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת סעדה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> משה, זה לא מכובד. אתה לא יכול להפיל עכשיו את התיק על היועמ"שית. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה יודע שזה נכון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל הוא בזכות דיבור. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> יש לי ביקורת על תפקיד היועמ"שית והפרקליטות והמשטרה, אבל זה לא העניין. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בושה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - זה האחריות שלכם. אתה לא מנעתם את זה. זאת אחריות שלכם. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> סליחה, משה, אין לך - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - אני אמרתי לך, באתי אליך באופן אישי. אמרתי לך: יש פה בעיה. תצעקו. תצעקו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת סעדה, בבקשה, הוא ברשות דיבור. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> משה, אתה עכשיו מחפש ניגוח פוליטי. אני מציין מספר אזרחים נרצחים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה, בבקשה. הוא ברשות דיבור. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה עניין של חיים. תפסיק. רגע של הגינות. רגע של אנושיות. רגע של אחריות. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה כואב - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תפסיק. תתבייש לך. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - כל היום, כל דבר: היועמ"שית, היועמ"שית. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שאני נלחם בפשיעה - - - לי אכפת - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תפסיק. אתה לא נלחם. אתה לא נלחם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה, אני לא רוצה - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה לא נלחם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני לא נלחם? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת משה סעדה, הוא ברשות דיבור. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה לא מתקבל על הדעת. זה לא מתקבל על הדעת. כל אחד מכם נלחם. בינתיים, בתקופה הזאת, שלוש שנים מאז הממשלה הזאת, המספרים רק בעלייה. ב-2022 – 44 נרצחים בשישה חודשים; ב-2023 – 111; ב-2024 – 114; ב-2025 – 134 נרצחים. ואתה אומר לי: אנחנו נלחמים בפשיעה ואלימות. אתם מתרפסים בפני ארגוני הפשע. תפסיק. מה שהיה חשוב לך – לצאת ולצעוק - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ממש לא - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא לא לא. חבר הכנסת סעדה, משה, אני מבקשת ממך, הוא ברשות דיבור. אני צריכה לעצור כל פעם, בבקשה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה לא מתקבל על הדעת. בסופו של דבר אלו חיים של אזרחים, של בני אדם, ילדים, נשים, משפחות. הכישלון קודם כול הוא כישלון במדיניות, בסדר העדיפויות של הממשלה. יש אחריות כללית בכל העולם, זה לא עניין של מדינת ישראל או מדינת גרמניה. יש אחריות. יש אחריות כללית של המדינה לכל מה שקורה בשטח שלה, או שתבוא המדינה ותגיד: אין ריבונות, הריבונות שלנו חלקית, אין משילות. אבל הקבוצה הזאת ששולטת היום באה תחת הדגל הזה של משילות, של "נעשה סדר", של "נעשה ביטחון", ובסופו של דבר אתם מפקירים את חיי האזרחים. נקודה. ואני לא רוצה להמשיך מעבר לזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, כבוד היושבת-ראש. כבוד השר, השרה, חברי כנסת נכבדים, עם יקר, שמעתי, ולא יודעת איך הפעם, איך בכל פעם מחדש, עופר כסיף מצליח להפתיע אותי בעוצמת השפלות של המילים שלו. זה פשוט מזעזע, אין לי מילים לתאר את זה. בעוד הוא מצטט מעיתון מחריבי הארץ, אני רוצה לצטט מספר שכתב הרב חיים נבון, "מעשה בצדיק ובאלונקה", ספר על חללי ישיבות ההסדר בשנה הראשונה למלחמת חרבות ברזל. הראשון שאני אקרא עליו זה אריאל אליהו, השם ייקום דמו, בן 20 בנופלו. כך כתוב עליו: לא היה לו קל בשירותו הצבאי. הוא אמר: למסור את הנפש אני מוכן, אבל למה לרוץ עשר פעמים סביב לעץ? עשרה ימים אחרי גיוסו הוא יצא הביתה בפעם הראשונה ובדרך אמר לחבר: אני לא מבין איך אפשר לעשות את זה כל כך הרבה זמן. איך אפשר? פעם סיפר שכאשר בתורנות מטבח קילף ערימות של תפוחי אדמה, עשה זאת לשם שמיים, למען שמו יתברך, אך בזמנים רבים התקשה לראות את האור בתוך השגרה המתישה והקשיחות של הצבא. היה לו קשה לתפקד במסגרת שמתעלמת מהחיים הפנימיים שלו. פעם אמר למפקד: אני לא אוהב את הטירונות, והמפקד ענה לו: גם אני לא. אריאל הצטער מאוד כאשר לא שוחרר לשמחות משפחתיות. הוא חשב אפילו לעזוב את השירות הקרבי. בשבוע המלחמה, במהלך ההכשרה, כמעט ונשבר. בסופו של דבר החליט להתאמץ ולסיים את הכשרתו כטנקיסט. לאחר שנהרג, אמרו עליו מפקדיו: אריאל היה בחור עדין, לא איש של מלחמות, לא איש של צבא, אך הם עודדו אותו להמשיך במסלול ואמרו לו: בפלוגה המבצעית יש ראש אחר, שם יהיה לך יותר טוב. פעם, כשהיה לו קשה, יצא מהטנק ובכה. מפקדו אמר לו: אני לא יודע מה לעשות איתך. רגע אחד אתה בוכה, וכמה דקות אחר כך אתה יושב עם חברים וצוחק. אריאל אמר לו: כשעצוב – עצובים, וכששמח – שמחים. למרות כל זה, אריאל הוא התותחן הכי טוב, הכי טוב שהיה לנו בפלוגה. פעם אמר לחבריו: אני יכול להיות הכי טוב במשהו גם בלי ליהנות ממנו בכלל. כאשר סיים את מסלול ההכשרה, שמח מאוד. אלה החיילים שלנו, לא כמו שמתאר אותם חבר הכנסת, שלדעתי כבר לא צריך להיות חבר כנסת, עופר כסיף. מאחר שיש לי עוד כמה שניות, אני אגיד שיש בספר הזה סיפורים מצמררים על החיילים האמיתיים שלנו, שמסרו את נפשם למרות שרצו להיות בבית עם האישה, עם הילדים, עם חברים, מסרו את נפשם למען מלחמה כל כך קדושה – לא למען להרוג עם אחר, אלא כדי לחיות במדינה הזאת, בעם שלנו. אז תודה למשפחות, תודה לחיילים שלנו. עם ישראל חי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה על הדברים המדהימים. חבר הכנסת איימן עודה; חברת הכנסת צגה מלקו. חבר הכנסת ששון ששי גואטה – אינו נוכח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא פה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> פה? סליחה, ששון, לא ראיתי אותך. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, היום באתי לדבר איתכם על אביר קארה. נאור, אביר קארה כבר תקופה מסוימת מוציא עליי פוסטים, כותב עליי שאני דואג למקומבנים ודואג למקורבים ודואג ללובי החקלאי. אז אני רק רוצה לחדד: אני נאמן לאנשים ששלחו אותי. מי ששלח אותי לפה זה החקלאים, זה אלה שבנו את המדינה, זה המושבניקים, זה הקיבוצניקים, אלה שבנו את הארץ ואלה שיושבים על הגבולות. אני נאמן להם, הוא צודק. אני נאמן להם, ואולי אפילו אני מתנהג כמו לוביסט שלהם, וזה בסדר. אני בא לשמור על מי ששלח אותי לפה, להבדיל מאביר קארה, שהוא בגד באנשים שלו, בגד באנשים, בכל העסקים הקטנים, בכל העצמאים שבחרו בו. בגד בהם. והבוס שלו – תקשיב, הבוס שלו לא בגד? הבוס שלו בגד בבוחרים שלו. מה אמר? הוא הלך עם הבוס שלו. הבוס שלו בגד בבוחרים שלו – הוא אמר: אני לא אשב עם הערבים, אני לא אשב עם יאיר לפיד כשיהיה ראש ממשלה, והוא עשה בדיוק ההפך, ובגלל זה הם במקום הזה. אז קודם כול אני רוצה לספר לכל החבר'ה ששולחים את כל ההודעות של אביר קארה ובאים להעביר ביקורת: אני נאמן לאנשים ששלחו אותי, אני נאמן למדינה, ומה שאני עושה זה כי אני מאוד מאוד מאמין שצריך לשמור על האדמות ועל הגבולות. ובקשר לבנט, גברתי היושבת-ראש, שהשבוע אמר בריאיון – שידעו פה כולם: אני לא אשב עם ביבי. כשבנט יביא את הארבעה מנדטים שלו, גם בהם הוא יבגוד, כי הוא ירצה להיכנס איתנו ביחד לממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אף פעם אל תזלזל. תאמין לי, לא שאכפת לי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12) (ביטול דרישת ייפוי כוח נוטריוני לתאגיד בנקאי בעסקת משכנתה), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12) (ביטול דרישת ייפוי כוח נוטריוני לתאגיד בנקאי בעסקת משכנתה), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעד – 17, אין מתנגדים, נמנע אחד, שניים נוכחים. אני קובעת כי הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12) (ביטול דרישת ייפוי כוח נוטריוני לתאגיד בנקאי בעסקת משכנתה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 69) (מתנדבים בשירות בתי הסוהר), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1134).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 69) (מתנדבים בשירות בתי הסוהר), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת צביקה פוגל, לקריאה הראשונה. אני מזמינה את חבר הכנסת צביקה פוגל להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, תרשו לי רגע לנצל את ההזדמנות – חיכיתי לזה לא מעט בימים האחרונים – לעלות לפה לדבר כשהיושבת-ראש היא חברת הכנסת לימור סון הר מלך. תודה שאת שם, גברתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, רגע לפני שאני מדבר על הצעת החוק. שמעתי לפני רגע פה את חברי הכנסת הערבים. אני רוצה להגיד לכם משהו: לפני הרבה מאוד שנים, ראש הממשלה גולדה מאיר אמרה משפט שנחרת מאוד בזיכרוני: ביום שבו הערבים יאהבו את הילדים שלהם יותר ממה שהם שונאים אותנו, יהיה שלום. ואני רוצה להגיד לכם, חבריי חברי הכנסת הערבים: ביום שבו אתם תהיו יותר מחויבים לבוחרים שלכם מלהקמת מדינה פלסטינית, נתגבר ביחד על הפשיעה. תאמינו לי. גברתי היושבת-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, שירות בתי הסוהר מחזיק כיום למעלה מ-23,000 אסירים כלואים, לרבות אסירים ביטחוניים, מחבלים, עבריינים מסוכנים וראשי ארגוני פשיעה. ההתמודדות עם כמות כזאת של כלואים יוצרת אתגרים כמעט בלתי אפשריים, לא רק בשל הצפיפות ותנאי הכליאה, אלא גם בהיבטים ביטחוניים, בהתמודדות עם פשיעה מאורגנת, עם טרור ועם הפרות סדר; כל זאת – על בסיס סגל סדיר וקבע בלבד, ללא מילואים, ללא עתודה וללא מרווח נשימה מבצעי. לכן על כולנו לשאול את עצמנו איך אנחנו שומרים על ביטחון ומשילות גם מאחורי החומות. על רקע זה, גברתי היושבת-ראש, אני מגיש היום לקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר תחת הכותרת "העסקת מתנדבים". הצעה זו מאפשרת לראשונה להפעיל מתנדבים בשירות בתי הסוהר. כמי ששירת 13 שנים כמתנדב ביחידת חילוץ גולן, אני יודע מה זה להתנדב. מתנדב הוא אדם שלא יושב מהצד. הוא לא מחכה לקריאה; הוא קם ופועל. הצעת החוק תאפשר לשירות בתי הסוהר, בדומה למשטרת ישראל ולכבאות והצלה, לגייס אזרחים מתנדבים שיימצאו מתאימים לאחר הכשרה וסינון ויוכלו למלא שורה של תפקידים, בהתחלה תומכים – לוגיסטיקה, סיורים היקפיים, תיאומים רפואיים, נהיגה ועוד. היום, רק לשם הדוגמה, כדי להוציא אסיר לבדיקה רפואית, יוצא צוות של ארבעה לוחמי כליאה. דמיינו מצב שבו אחד מהם מוחלף במתנדב שעבר הכשרה ומאפשר לפנות לוחם כליאה למקום שבו באמת נדרש באותו רגע כוח מבצעי. זהו מכפיל כוח אמיתי, זה שובר שוויון במציאות של שמיכה קצרה ומלאכה מרובה. אסור לנו, חבריי חברי הכנסת, להמתין שהמערכת תקרוס. זה קרה כבר יותר מדי פעמים, ואני לא אתן שזה יקרה במשמרת שלי. הצעת החוק כוללת איזונים, הגדרות ברורות וקריטריונים, סמכויות מתוחמות לפי תפקיד, תעודת מינוי, כפיפות לדין המשמעתי, הכשרות וריענונים תקופתיים. לא מדובר בגיוס המוני או בהעברת סמכויות ליחידים ללא ניסיון. מדובר במסלול ברור, אחראי ומוסדר שמאפשר להביא אנשים טובים וערכיים, אנשים שאנחנו מסוגלים לרתום אותם לצורכי ביטחון הפנים של מדינת ישראל. אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת: בואו נאשר היום את ההצעה בקריאה ראשונה כדי שנוכל להביא בשורה ותקווה לשירות בתי הסוהר על ידי אישור החוק בקריאה השנייה והשלישית עוד לפני סוף המושב הנוכחי, כי יש באמת תהליכים שלא סובלים דיחוי. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. תודה על החוק החשוב הזה. טוב, חבריי חברי הכנסת, נעבור לדיון האישי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מאשרת לך לשאול אם יש מישהו באולם שרוצה לדבר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, אז האם יש מישהו באולם שרוצה לדבר? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני רשום? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כן, אני רוצה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך את ווליד טאהא? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. אוקיי, אז חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חבר הכנסת צביקה פוגל, אני מתפלא עליך. גם כשאתה בא להסביר עמדה, אתה עושה את זה מתוך עליונות, מתוך גזענות ומתוך תיאוריות של חושך. הערבים אוהבים את הילדים שלהם ולא שונאים את היהודים, וזו אמירה אומללה – מי שאמר אותה אז, וגם אתה, שאמרת את זה עכשיו. זו מבחינתי אמירה אומללה. הביטחון האישי של אזרחי המדינה – המדינה מופקדת על הביטחון האישי ללא קשר למוצא, גזע, דת ומין וללא קשר אם אהב את הילדים שלו או לא אהב את הילדים שלו, אם כי מה זה האמירה המזעזעת הזו? מי לא אוהב את הילדים שלו? למה צריך להסית לשנאה הזו? הערבים שונאים את היהודים – בכזאת כלליות? מה קרה לך? אתה עולה לדוכן ולא מתבייש לומר את המשפטים האלה, ואתה יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, שמופקדת על חיי בני אדם, על חיי כלל אזרחי המדינה, לא משנה מה הגזע שלהם, מה המין שלהם. ואז אתה עולה, וכדי להסביר את התיאוריות החשוכות, שאולי אתה מאמין בהן, אתה מתחיל לצטט ציטוטים שהם גם אומללים והם גם הם גזעניים ואתה צריך להתבייש לומר אותם על הדוכן הזה. אז יש לך הזדמנות לתקן את עצמך. כפי שאתה אוהב את הילדים שלך, אנחנו אוהבים את הילדים שלנו. אנחנו לא שונאים אף אחד. יכול להיות שאתם כן, אז יש לכם בעיה. אם יש לכם בעיה, אל תהפוך אותה עלינו. אני חושב שאמרת דברים אומללים וכדאי שתבקש סליחה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש עוד מישהו שרוצה לדבר? אוקיי. חברת הכנסת מרב מיכאלי – מוותרת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה בסדר, אם הסכמנו, את יכולה לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> היא אומרת שלא. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל אנחנו רוצים כולם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, בסדר. אז נעבור להצבעה. אני מזמינה את חבר הכנסת צביקה פוגל לסכם את הדיון. יש צורך? << קריאה >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << קריאה >> אין צורך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אין צורך. חברי הכנסת, נעבור להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 69) (מתנדבים בשירות בתי הסוהר), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – 5 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 69) (מתנדבים בשירות בתי הסוהר), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעד – 12, נגד – חמישה, נמנע – אחד, נוכחים – שניים. אני קובעת כי הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 69) (מתנדבים בשירות בתי הסוהר), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1869; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 283; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמינה את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לרשותך עשר דקות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אין מגבלה כשאני מציג חוק, אבל בסדר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אה, נכון. בסדר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא נורא. אני מקווה לא לנצל את הזמן. אל דאגה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתה יכול לדבר כמה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בטרם אני אציג את הצעת החוק, אני כן רוצה להגיד תודה למי שבזכותו הצעת החוק הזאת לא הייתה קורמת אור וגידים. הוא המתכנן, הוא היוזם, הוא עומד מאחורי כל אות ותו. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> מה זה הצעת החוק הזאת? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה, תקשיב. הוא עומד מאחורי כל אות ותו. בלעדיו לא הייתי יכול לקדם את הצעת החוק הזאת, בלעדיו אני חצי בן אדם, בלעדיו אני בעצם כלום. אני מתכוון כמובן לנפתלי בנט, שהוא מאחורי כל מה שאנחנו עושים כאן – גם מאחורי התקיפה באיראן, חיסול הנייה, חיסול נסראללה, הביפרים. ובכלל, כל מה שקרה היום בכנסת, שיקרה מחר, מוחרתיים, עוד שלושה ימים, עוד ארבעה ימים – הכול בזכות נפתלי בנט, ומכאן אני רוצה להגיד לו תודה. תודה על זה שהוא קיים, תודה על מי שהוא. רק בזכותו כולנו כאן, ואני חושב שאנחנו חייבים למסור לו את התודה הזאת. אני בטוח שאני מדבר פה בשם כל חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> שכחת את הקמת המדינה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הקמת המדינה, שחרור ירושלים, מלחמת ששת הימים, יום כיפור – הכול, הכול זה הוא, הכול זה הוא ואם יש ספק, גם זה. זה היה דבר הפתיחה שלי בעצם לכל מה שקורה פה. מנסור הלך, רציתי לומר משהו למנסור לפני הצעת החוק, אבל הוא הלך, אז אני לא אגיד את זה כעת, כי חשבתי שחשוב להתייחס לאמירה שלו. עכשיו נעבור להגשת הצעת החוק. אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון), תשפ"ה–2025. חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון), תשע"ט–2019, נחקק כהוראת שעה בת חמש שנים, שעתידה להסתיים ב-10 ביולי 2025. החוק גובש על בסיס דוח של צוות בין-משרדי אשר בחן את הכלים לצמצום הזנות בישראל, וזאת בשל היותה בעלת מאפיינים פוגעניים כלפי האוכלוסייה במעגל הזנות, לרבות נזקים פיזיים ובריאותיים שונים, תסמונות פוסט-טראומטיות, התמכרויות, אובדנות וקלון חברתי. בהתאם למסקנות הצוות, קידמה הממשלה איסור פלילי על צריכת זנות ועל הימצאות במקום המשמש באופן חלקי או מלא למעשה זנות, במטרה לצרוך זנות. הגם שהחוק מגדיר את צריכת הזנות כעבירה פלילית, ברירת המחדל שנקבעה לאכיפת העבירה היא כעבירה מינהלית באמצעות קנס מינהלי קצוב ואמצעי חלופי לקנס, סדנה פסיכודינמית בנושא צריכת זנות. גובה הקנס המינהלי עומד על 2,000 שקלים, ובעבירה מינהלית חוזרת – 4,000 שקלים. לצד החוק וקביעת האיסור בו קידמה הממשלה מהלך משולב של שיקום, הסברה וחינוך לצמצום התופעה, ואף תקצבה את הקמתן של מסגרות סיוע ושיקום לאוכלוסייה המצויה במעגל הזנות. חרף האמור בחלוף ארבע שנים מתחילת אכיפתו של החוק לא היו נתוני המחקר המלווה חד- משמעיים באשר לצמצום צריכת הזנות ולשיפור מצב האוכלוסייה שבמעגל הזנות. למעשה היו שם נתונים טובים, אבל לצידם הרבה מאוד נתונים לא כל כך טובים. בראשית מאי השנה, לקראת מועד פקיעת הוראת השעה, הביאה הממשלה לוועדת החוקה, חוק ומשפט הצעת חוק שבה הוצע בין היתר להפוך את העבירה הפלילית של איסור צריכת מעשה זנות לאיסור קבע, ולקבוע בהוראת שעה לחמש שנים נוספות את יתר הוראות החוק, בכלל זאת את אכיפת העבירה כעבירה מינהלית ואת אמצעי האכיפה החלופי וכן את המחקר המלווה וסעיפי הדיווח. ועדת החוקה החלה לדון בהצעה הממשלתית, קיימה שלושה דיונים בנושא, אולם לאור לוח הזמנים הצפוף ומצב החירום במדינה אשר אף חייב לקיים שניים מהדיונים, כך שהגורמים החיצוניים שהופיעו בפני הוועדה עשו כן באמצעות הזום – לא הצליחה הוועדה למצות את הדיונים בהצעת החוק הממשלתית. על כן ועל מנת שלא להגיע למצב שבו הוראת השעה פוקעת מבלי שנחקק הסדר חלופי הוחלט שלא לחוקק את החוק כהוראת קבע, אלא להאריך את הוראת השעה הנוכחית בחמש שנים נוספות, שבמהלכן ימשיכו לחול יתר הוראות החוק, ובכלל זאת, אכיפה מינהלית, דיווחי המשרד לביטחון לאומי, משרד הרווחה, ובעיקר, מה שחשוב בעיניי, המחקר המלווה, כי גם אם הכוונות טובות ביותר, אנחנו צריכים לוודא שאנחנו משיגים את המטרות שלשמן נחקק החוק. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו צריכים לבדוק במחקר אם נשים שעוסקות בזנות הן נפגעות - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, זו לא מטרת המחקר. יסמין, זאת לא מטרת המחקר. אם נורא נורא מעניין אותך או מטריד אותך, מטרת המחקר היא לגלות אם הזנות מצטמצמת או לחלופין דווקא מתרחבת. וכפי שאת יודעת, כי בוודאי קראת את הדוח המלווה בעמ' 47, שבו רשום שהייתה עליה של 30% בצריכת הזנות בתקופת הוראת השעה - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כי אין אכיפה, ואתה יודע את זה. תפסיק להציג דברים - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - אז לכן, מאחר וזו הייתה מטרת המחקר, ומאחר והחוקרות ממכון ברוקדייל אמרו שהמסקנות של הדוח אינן תומכות במסקנה לכאן או לכאן, אז אני חושב שההסדר שהגענו אליו, של הארכת הוראת השעה והמחקר המלווה, הוא גם ההסדר הנכון. אינני יודע לאיזה הסדר היינו מגיעים אם היה לנו את הזמן למצות את הדיונים עד הסוף. אבל אני חושב שבנסיבות שנוצרו זאת התוצאה הטובה ביותר, ואני מבקש מחבריי לתמוך בהצעת החוק. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. תודה רבה, גברתי היושבת בראש. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. מכבדות אותנו כאן בנוכחותן חברת הכנסת שולי מועלם - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חברת הכנסת לשעבר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לשעבר, נכון, אבל בשבילי היא לשעבר, לשעתיד – המטה למאבק בזנות, שבאמת מובילות מהלך חשוב מאין כמותו. תודה רבה לכן על כל מה שאתן עושות. אנחנו מקווים שבאמת התיקון הזה יגיע לגמר שלו. אנחנו עוד בתוך התהליך, בעזרת השם. יש בקשת רשות דיבור. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה רוצה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חברת הכנסת דיסטל לא פה, אז אני נמנע מלעלות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. לרשותך חמש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, ראשית, מכיוון שהקשבתי ליו"ר הוועדה – שמחה, אמרת בסוף, אני לא יודע מה הייתי עושה. אז בוא, אם היית מקשיב לחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, היית מעביר את החוק כהוראת קבע, מאוד פשוט. לקחת מחקר שלם שליווה את החוק הדרמטי הזה, לקחת משפט אחד – אחד – והחלטת להמשיך את זה כהוראה זמנית – כמה? לחמש שנים בסוף, גם זה אחרי הפצרות. זה היה שיתוף פעולה מדהים בין חברות כנסת וחברי כנסת שישבו אצלך בוועדה – איפה הוא? למה אתה לא מקשיב? הקשבתי לך לכל מילה, שמחה, הקשבתי לך. טוב, אז הינה, מכיוון שיש כאן הרבה חברי כנסת שנכחו, זנות היא לא מקצוע, וזנות היא דבר שצריך להוקיע מהחברה. זה דבר שכמערכת אנחנו צריכים להילחם ולחנך את ילדינו. אני מסתכלת עליכן כי אתן נאבקתן, שולי אחותי. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה מאבק מקום המדינה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שולי אחותנו וזהבה גלאון, שהובילו את המהלך ביחד עם המטה, מדינת ישראל צריכה להודות לכן במיוחד, כי עד הרגע האחרון לא ויתרתן. אבל אני מבטיחה לכן – ואני מאוד מקווה שגם חברות כנסת אחרות, חלק יהיו בכנסת הבאה חלק לא – מי שיהיה כאן גם מהגברים צריכים להפוך את זה להוראת קבע. ואתה יודע מה, אני אפילו מסתכלת עליך, כי אם זה היה מגיע לוועדה לביטחון לאומי, זאת הייתה הוראת קבע. גם את יודעת את זה, נכון? אבל נתקלנו בחומה, ואנחנו אנשים פרגמטיים בכנסת. כל מי שחבר כנסת פה יותר משנה מבין שפוליטיקה היא אומנות האפשר. כשהבנו, אז הלכנו על הוראה של חמש שנים. אבל אני מבטיחה לכם שקואליציה ואופוזיציה – ואני אומרת לכם, זה לא משנה אם זה ליכוד, עוצמה יהודית, מפלגת העבודה, הדמוקרטיים – כולם, כולם היו מביאים את זה כהוראת קבע. לקחת נתון אחד מתוך מחקר ולבוא ולומר לנו שהחוק לא מיישם את עצמו – זאת טעות. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - עמ' 49. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, שמחה, תשמע. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה עף על עצמך? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, אני רוצה להגיד לך משהו: מהיום שהגעתי לכנסת, הלכתי וביקרתי – אני לא יודעת בכמה מקומות ביקרת – נשים שנלחמות בשיניים לצאת ממעגל הזנות. אף אישה לא רוצה לעבוד בזה, אין יחסי עובד מעביד, זה בחדרים סגורים, בחושך, בהתמכרויות. למה אנחנו כחברה צריכים לחנך את זה, שצריכת זנות היא לא מקובלת, ויש עונש בצידה וקנסות בצידה – כן, זה התפקיד שלנו כחברה לחנך את האזרחים. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אסורה, והיא אסון. היא קודם כול אסון לנשים. ועוד משהו שצריך להזכיר פה: עבירה שרצינו בהסכמה של כל משרדי הממשלה, וצריך לומר שיריב לוין הוביל את זה – רצינו לבטל את עבירת המטרד, שהאישה לא תקבל על זה עבירה פלילית. האישה הבאמת-חלשה הזאת, כן, הן נשים מוחלשות. רצינו לבטל את עבירת המטרד – גם את זה לא. מה, תגידו, גם ניתן לה עכשיו קנס? מה זה הדבר הזה? אבל הגשנו את הצעת החוק כהצעת חוק פרטית, ובעזרת השם נקדם אותה והיא תתקדם, כי אנחנו כחברה גם נשים את זה כדגל. זנות היא לא מקצוע, זנות היא לא בחירה, זנות היא אסורה, וצריך לחנך את הדור, בעיקר הדור הצעיר, שזה מה שמדינת ישראל חושבת. אנחנו באנו לוועדה, ולמרות שהוא לא מקשיב לי, התייצבנו כולם וזה היה שיתוף פעולה נדיר. אתם יודעים, אני אברך ואני אפילו אצביע בעד, אבל אין ספק שכולנו עם תחושה של חמיצות, ובסדר – אנחנו אנשים פרגמטיים. אני מבטיחה לכם שהכנסת הבאה תחוקק את החוק הזה כהוראת קבע. אנחנו ביחד, חברי כנסת מכל סיעות הבית, נדאג להוקיע את התופעה הזאת, שבה נשים משלמות מחיר בלתי נסבל. ושוב תודה רבה, מוריה, טלאור, כל הצוות שם, שולי – אני לא כל כך רואה בלי המשקפיים, אבל את שולי אי-אפשר לפספס. תודה רבה על כל מה שעשיתן. עשיתן עבודה נהדרת. תודה לחברי וחברות הכנסת. גם לך, גברתי היושבת בראש. אני מבטיחה לכם שאומנם הפסדנו בקרב, אבל לא במלחמה. אנחנו נמגר את צריכת הזנות ממדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת בראש. אמרת תחושה של חמיצות, ובעיניי זה סופר-סופר עדין, כי היום יכול היה להיות יום היסטורי, היום שבו מדינת ישראל אומרת לא לזנות. זנות היא אסורה בחוק, והיה פה רגע של חסד, שבו קואליציה ואופוזיציה, יחד עם הארגונים שאני מורידה בפניהם את הכובע, היו כאחד בחקיקה הזאת. אבל בן אדם אחד, אחד, שם לנו רגליים. בן אדם אחד שלא יהיה פה בכנסת הבאה, שכנראה כל כך אוהב שבאים ומתחננים אליו, אחרת אין לי, אין לי שום סיבה שאני יכולה לחשוב עליה למה מנעת מאיתנו להעביר את החקיקה הזאת. מזה אתה נהנה? שמתחננים אליך? אתה מרגיש גדול? אתה מרגיש חשוב, רוטמן? זה מה שגרם לך לעשות? אני באמת שואלת, כי בבאר שבעית קוראים לזה "ילד כאפות", אין לי מילה אחרת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא שומע לך מרוב הבושה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא שומע, תאמין לי שהוא שומע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא שומע מצוין. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כל כך זועמת, אני כל כך כועסת. כמה רגעים יש לנו פה שיש פה הסכמה רחבה על נושא? כמה? ואני אדאג לרדוף אותך, רוטמן, ולהגיד לך שאתה בעד זנות, כי זה מה שעשית כאן. אתה יכול לעשות לי ככה עד מחר. אני אולי לא אהיה בכנסת הבאה, אבל אתה בטוח לא תהיה בכנסת הבאה. אני אזכיר מעל כל במה ששמחה רוטמן בעד זנות, כי אין מילה אחרת למה שעשית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לפני כחודש העברנו בקריאה ראשונה את הצעת החוק לאיסור צריכת זנות כהוראת קבע. אני עמדתי כאן והצגתי את הצעת החוק הפרטית שלי, ואת הצגת את שלך, חברתי היושבת-ראש. את הצגת את שלך. אנחנו לא מיזגנו את ההצעות שלנו להצעה שעולה כאן הערב. לא מיזגנו אותן, משום שאנחנו ממשיכות להילחם על כך שאיסור צריכת זנות צריך להיות הוראת קבע בחוק הישראלי. חקוק באופן שאי-אפשר יהיה להתווכח איתו יותר ואי-אפשר יהיה לבוא ולהגיד: בוא נסתכל על הנתונים ונראה אם זה מצדיק או לא מצדיק. בוא נדבר על האחריות. יש פה שני אנשים בתוך האקט, לא יכול להיות שרק לאחד מהם יש אחריות. כן, יש צד אחד שיש לו יותר אחריות, כי הוא מנצל באופן חד-משמעי, אלים, מתועב, צד אחר שהוא קורבן, קורבן מחריד, שבדרך כלל נפגעה כבר בילדות פגיעה אנושה, וזה מה שמאפשר לה להיאסף בגיל 11 על ידי איזה סרסור ולהפוך להיות מכורה לסמים ושפחה לזוועות שמעבירים אותה צרכני זנות. אז כן, זו לא אחריות של שני הצדדים. אנחנו מעבירות היום את החוק הזה כהוראת שעה, אבל כאיסור חד-משמעי על צריכת זנות במדינת ישראל, שלא תהיה לאף אחד טעות בעניין הזה. האיסור הזה נשאר באופן חד-משמעי מפורש. צריכת זנות בישראל היא אסורה, וכרגע יש עליה ענישה מינהלית. אבל כשזה יעבור כהוראת קבע, זה גם יעבור כהוראה פלילית. כשאנחנו נשקיע את הכסף המספיק שנדרש כדי באמת לתת שיקום, כמו שמגיע לנשים במעגל הזנות, לנשים שחייבות לצאת מהמעגל הנורא הזה, אנחנו גם נתחיל להשקיע כסף בלשקם את אלה שגם הם כנראה נפגעו, אם הם מסוגלים להעביר את הנשים האלה את הזוועות שהם מעבירים אותן. זנות היא אחד מהדברים הכי יסודיים שאנחנו חייבות וחייבים לשנות בסדרי העולם. כל האמירות המטומטמות האלה על המקצוע הכי עתיק בעולם – זה לא היה מקצוע, זה לא מקצוע היום, ובטח ובטח אסור לדבר במונחי מקצוע על האונס בתשלום הזה, כשרוב התשלום בכלל עובר לסרסור הזה או ההוא בצורה הזאת או האחרת. קשה לשנות סדרי עולם, קשה לעשות את הסוויץ' הזה בראש ולהבין שהעולם יכול להיראות יותר טוב. יכול שיהיה בו שוויון. יכול שאנשים לא ינצלו אנשים אחרים בגלל דברים איומים שקרו להם שלא באשמתם. זה יכול לקרות. בישראל שבה באמת, מקדמת דנא, יש לנו שאיפה להיות חברת מופת, כמו שהזכירה חברתי שולי מועלם – חברת הכנסת לשעבר, שיש לה זכויות רבות בחוק הזה, הזכירה את זה בוועדה. בישראל על אחת כמה וכמה שאנחנו חייבות וחייבים לשאוף לעולם הזה. אלוהים יודעת שיש לנו ים של אתגרים בתחום הזה. זה אחד היסודיים ביותר. אני אגיד דבר אחרון לסיום. לא בכדי שבכנסת הזאת, עם הממשלה הזאת, שהיא רעה לנשים בכל תחום – בתחום הייצוג, בתחום ההפרדה המגדרית, בתחום פערי השכר, בתחום ההפקרה במלחמה, בפינוי, בהפקרה של חטופות וחטופים – לא בכדי שבממשלה הזאת לא הצלחנו להעביר את החוק הזה כהוראת קבע. אבל הוראת השעה הזאת תימשך בדיוק עד שנעביר את איסור צריכת זנות כהוראת קבע בחוק הישראלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר המלך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני חמש שנים קיבלה הכנסת החלטה אמיצה ותקדימית. יושבת פה חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם ביחד עם חברת הכנסת זהבה גלאון. זו לא הייתה רק אמירה משפטית – זו הייתה אמירה מוסרית וערכית. מדינת ישראל אינה מקבלת עוד את תרבות הסרסור, הניצול וההפקרה של נשים וגברים במעגל הזנות. כעת אנחנו עומדים בפני מבחן. האם נחזור אחורה ונשאיר את החוק כנחלת העבר, או שנאמר בקול ברור: החברה הישראלית לא מוכנה עוד להשלים עם פשיעה עטופה באדישות? באחת מישיבות השדולה למניעת פגיעות מיניות שבראשותי שמענו את א', שורדת זנות וסחר בנשים. היא עמדה מולנו באומץ וסיפרה על הפגיעה, הבושה, חוסר ההגנה, על מאות הנשים והנערות שחיות יום-יום במציאות של אלימות, השפלה ובידוד. היא הזכירה לנו ש-27% משורדות הזנות ניסו להתאבד, מחציתן סובלות מהפרעות דחק פוסט-טראומטיות. אלה לא מספרים – אלה חיי אדם. אלה נשים, ילדות, נערים, נערות. זוהי מציאות שלא נוכל להרשות לה להימשך. היום אנחנו אומנם מצביעים על החוק כהוראת שעה נוספת, אבל לטעמי הוא לא יכול להמשיך להיות תלוי בהערכות תקופתיות. הוא לא יכול להיות בין ערובה של פוליטיקה ושל אינרציה. אם הכנסת תיכשל בהפיכתו לחוק קבע בעתיד, היא תיכשל באחריותה הבסיסית להגן על החלשות והחלשים ביותר במדינת ישראל. זהו התפקיד שלנו לשים חומת מגן מוסרית בחוק, להפוך את האמירה לערך מחייב; לכתוב בספר החוקים של מדינת ישראל: זנות היא לא בחירה, היא אלימות. צריכת זנות איננה תעשייה, היא פשע. אנחנו מחויבים לאותן נשים, לבנות ולבנות שעדיין נמצאים ברצף הזנות ולדורות הבאים שיגדלו כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אתה מכיר – אתה מדבר קצת ערבית, נכון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עברית. בפעם הקודמת שכחת מרוב שהתרכזת בי. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר? מה הוא אומר, אדוני היו"ר? מה הוא אומר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יסביר. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא רוצה. רוצה להבין. אני רוצה להבין. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא יסביר בסוף. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסוף הוא יסביר? מה הוא אומר? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> נמאסת כבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסוף הוא יסביר. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר? מה הוא אומר? מה הוא אומר? תביא לי מתורגמן. מה הוא אומר? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא אומר? יושבים פה חברי כנסת בכנסת ישראל – אף אחד לא מבין מה הוא אומר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תיהני מזה שאת לא מבינה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא אומר? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא שומע בגלל שאת צועקת. אני מנסה להקשיב. את מפריעה לי. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא אומר? מה הוא אומר? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - את המילה - - - מה הוא אומר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אדוני, נראה לי שאתה מדבר על זנות מסוג אחר. נראה לי. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - מה זה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את מפריעה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עלא ראסי. עלא ראסי. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, לא יכול להיות. שלוש דקות - - - מה קורה פה? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה את יושבת פה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מבין שאת – חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא אומר? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הולך פה? ארבע דקות. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לו חמש דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תסביר מה הוא אומר. תתרגם אותו. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגידי, כשחבר הכנסת דן אילוז דיבר בצרפתית, ביקשת תרגום? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? אתה מבין? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, די. אני מבין, כן. הוא מדבר על (אומר בערבית: ממשלה ישראלית.) << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא אומר? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי גוטליב, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שירד כבר. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את באמת רוצה לשמוע מה הוא אומר? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> "אכבר", הוא אומר, ואתה נותן לו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. לרדת. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר הזמן. מנסור, די. נגמר הזמן. לא, אתה לא צריך לענות לה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> היא רוצה להבין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, חמש דקות וזהו. לא רוצה להבין. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא רוצים להבין? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז למה צעקת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אם אתם לא רוצים להבין, למה צעקת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נא לרדת. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> נושא חשוב. אתה מתעלם מהנושא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להוריד אותו למטה. להוריד אותו. תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא צריך להוריד אותי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז תרד. ביקשת זכות דיבור – נתתי לך. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא עשית לו טובה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מסתדר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> טוב, חברי הכנסת שיושבים פה, לא ידעתי שאתם עציצים. או שאתם עציצים או שאתם עדר. אם אתם יושבים פה כמו גלמים ואין לכם מושג מה מדבר פה חבר כנסת, זה שלכם, אז לפני שאני אנצל את רשות הדיבור שלי לגוף החוק, שאני מתנגדת לו, אני אזכיר לכם שיש דבר כזה שנקרא ת-ק-נון. תקנון הכנסת מדבר את הדבר הבא – סעיף 22, ואני מקריאה לכם שלא תתבלבלו – כותב את הדבר הבא: "אלה רשאים לעשות דברים במליאת הכנסת: חברי הכנסת, שרים וסגני שרים שאינם חברי כנסת, וכן נשיא המדינה בהתאם להוראות כל דין או בהזמנה של יושב-ראש הכנסת ובאישור ועדת הכנסת". תחזיקו חזק – "יושב-ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, רשאי להזמין לנאום גם ראש מדינה, ראש ממשלה או ראש פרלמנט זר, וכן ראש ארגון בין-לאומי שישראל חברה בו, והם יהיו רשאים לשאת נאום בשפתם". רק האנשים שהקראתי כאן – יו"ר הכנסת יכול - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לכי ליושב-ראש. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע. סעיף בתקנון שמתייחס לזה: "הפרוטוקול ייערך בידי עורך דברי הכנסת ויעמוד לעיון חברי הכנסת. כל דובר רשאי לתקן שיבושים, שגיאות" וכו'. רגע, רגע, הינה: "נאום שנישא במליאת הכנסת" – סעיף 38ב – "נאום שנישא במליאת הכנסת שלא בעברית לפי הוראת סעיף 22" – זאת אומרת מה שהקראתי קודם, שדיבר על היו"ר שמאשר באישור ועדת הכנסת לאותם אנשים ספציפיים לדבר בשפה שלהם - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> טלי, לכי ליושב-ראש. מה את רוצה מאיתנו? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ולא בערבית. אני אסביר לך, אדון מנסור, משהו. אפרופו העובדה שאתה רוצה את מה ששלי – לא תקבל. הסברתי לך את זה פעם בכבוד. אני לא בנט, אני לא התבלבלתי בך. לא התבלבלתי בך. מנסור עבאס, אתה רוצה את מה ששלי. לא רוצה לחלוק בשום דבר ולא רוצה שלום ולא חלומות. אתה רוצה את מה ששלי – לא תקבל. השפה העברית, על פי חוק הלאום, רבותיי, יש לה מעמד. השפה הרשמית של ישראל היא עברית, ואם רוצים לדבר בערבית במקומות ציבוריים, חוק הלאום אומר שצריך להתקין בעניין הזה תקנות. אתה מוזמן לשנות את התקנון ולהתקין לכך תקנות, ואתה בטח לא מוזמן לדבר כאן בערבית, מקום שאינני יודעת מה אתה אומר, לא מבינה אותך ולא סומכת עליך. תודה. ועכשיו לגוף החוק, רבותיי. לצערי הרב, אני היחידה שעומדת כאן בכנסת ומתנגדת לחוק איסור צריכת זנות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> עצוב מאוד. עצוב מאוד. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אעשה את זה ב-brief קצר, כדי שיהיה כאן ברור למה אני מתנגדת. החוק שאתם מצביעים עליו כאן היום בהוראת שעה הופך צרכני זנות לעבריינים. ואני רוצה להבהיר לכם, אני שמעתי כאן בפתוס גדול את העובדה שרוצים לשמור על אנשים ועל החברה הישראלית ועל המוסריות וכו'. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, בגלל הרעשים האלה, רבותיי, אף אחד לא מסוגל לחשוב לבד. כולם כאן בפחד. גברתי, אני מבקשת להעיר כדי שאני אוכל לדבר. תודה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> פתאום את רוצה לדבר - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל היא ברשות דיבור. יסמין, היא ברשות דיבור. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> יסמין, תפסיקי לצרוח. זכותי להתנגד לחוק. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - אבל כשכולם מדברים זה בסדר שאת מפריעה להם. נכון? זה בסדר לכולם, אבל שלך אף אחד לא יפריע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, היא ברשות דיבור. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> סעיף 199 לחוק העונשין - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אז לפני שאני נרגעת, רק שתדעי שערבית זו השפה הרשמית השנייה במדינה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, היא ברשות דיבור. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ועם ישראל, רק שיבין: גברים ונשים במדינה הזאת הפכו להיות מפוחדים, מפוחדים מלהביע את דעתם. ובכן, אינני מפחדת, גם לא מהפמיניזם הרדיקלי, שלכאורה דואג לנשים. סעיף 199 לחוק העונשין קובע: "אלה דינם מאסר חמש שנים: מי שמחייתו, כולה או מקצתה, דרך קבע או בתקופה כלשהי, על רווחי אדם העוסק בזנות; מי שמקבל ביודעין מה שניתן בעד מעשה זנות - - -"; עבר אדם עבירה של סרסרות בבן משפחה זה שבע שנות מאסר. לא סיימנו. החוק קובע חזקת סרסרות. החוק קובע חמש שנות מאסר על המביא אדם לידי זנות. הבאת אדם לידי עיסוק בזנות – מאסר שבע שנים. החוק קובע נסיבות מחמירות. החוק קובע ניצול קטינים לזנות – עבירות פשע חמורות ביותר. החוק קובע, חוק העונשין, איסור צריכת מעשה זנות מקטין – חמש שנות מאסר. החוק קובע איסורי פרסומים שונים. כל זה קיים בחוק העונשין. מצופה ממשטרת ישראל – כפי שהיא אכן עשתה במשך שנים, חבר הכנסת מיקי לוי, שהיא נלחמה בעוצמה בתופעת הסרסרות והסחר בנשים, שברוך השם פסה מישראל. הייתה בזה תנופה של פעילות משטרה אדירה, שיהיה כאן ברור. עכשיו שלא תתבלבלו, אני שומעת את הקולות האלה של הפמיניזם הרדיקלי, כאילו שמישהו בעד זנות. אף אחד פה לא בעד, ואף אחד פה לא נגד. אני אינני מחנכת אף אחד, ואני גם לא פטרנליסטית יתר. העובדה היא שאתם חיים בסרט ובאשליה מוחלטת אם אתם חושבים שאתם מגינים פה על נשים או על גברים - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הם הפריעו לי, אני מבקשת עוד חצי דקה. - - על נשים או גברים שעוסקים בזנות. אני מכירה את העולם הזה, ולא כל הזנות היא זנות רחוב מנוצלת. מה שקורה, תבינו, כשמגיעים שוטרים למצוא צרכני זכות, הם מגיעים למכון - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה את מנסור הורדת והיא ממשיכה לדבר? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - מגיעים למכון, נכנסים לגברת או לאדון ומביישים אותם, כדי להוכיח שבמקום הזה היו צרכני זנות. בכל הכבוד, ככה לא ממגרים זנות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ככה לא ממגרים זנות, או שימוש, או צרכנות של זנות. צרכני הזנות זה הקצה של הקצה של הקצה. בואו נראה אתכם נאבקים בסרסורים ובסוחרי הנשים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את מנסור הורדת אחרי חצי דקה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אני אומרת כאן: בעיניי החוק הזה הוא חוק מביש ביותר, וחוק העונשין הקיים דיו - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, לימור. מה זה? מנסור ירד אחרי חצי דקה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - מתעסק ופועל מאוד כנגד התופעה של ניצול נשים או גברים לזנות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון), התשפ"ה–2025. << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> את לא רוצה שאני אעלה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתה רוצה לענות – סליחה. סליחה, אז תעלה. בבקשה, חבר הכנסת. סליחה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> גברתי היושבת בראש, לדברי הבלע של יסמין פרידמן אני לא אענה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מה לענות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני חושב שהיא לא ראויה לתגובה, אבל כן חשוב לי לומר: הצעת החוק יכולה לנבוע – ואני יודע, ומאחר שאת גם חלק מהמציעות אני גם יודע, וגם דיברתי עם המציעות האחרות – מהמניעים באמת הכי טובים שיש. הגישה שלי, ואני חושב שהיא הגישה שצריכה להיות לכל אדם, בוודאי למחוקק, היא צניעות – לבוא ולהגיד: אם התפיסה המוסרית שלי מביאה בסוף, בשטח, או לא לתוצאות או לתוצאות שליליות, אני עושה צעד אחורה ובודק את עצמי. וזה מה שאנחנו עושים פה, ואני חושב שזה לכבודה של כנסת ישראל. כשחוקקו את החוק הזה בפעם הראשונה אני לא הייתי בכנסת. חוקקו ואמרו: נעשה מחקר מלווה, נראה את התוצאות. עשו מחקר מלווה, המחקר המלווה הראה את מה שהוא הראה, הראה שהתוצאות לא טובות – עלייה של 30% בצריכת זנות זאת לא תוצאה טובה. הסבירו כל מיני הסברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סעיף אחד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כי זה היה בתקופה שלא הייתה אכיפה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הסבירו כל מיני הסברים, והמסקנה של כל ההסברים האלה זה שאם רוצים לבדוק - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לקחת סעיף אחד. סעיף אחד. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> - - אם רוצים לבדוק, צריך לבדוק את זה. הם טוענים על בעיית האכיפה, אין בעיה, ניקח את האכיפה כפרויקט ונראה איך זה יהיה בחמש שנים עם אכיפה, בעזרת השם. אגב, האכיפה, גברתי היושבת בראש, מונחת לפתחו של השר ממפלגתך. בסופו של דבר זו בחירה, האכיפה או האי-אכיפה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אכיפה, זה חינוך – אם אתה מחנך את החברה שזנות היא אסורה או לא. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מירב, כשאת דיברת אני לא - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה וטלי היחידים בכל הכנסת הזאת. כופפת את יריב לוין, את יריב לוין. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל, מירב, כשאת דיברת, אני לא התפרצתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. אני הקשבתי לך. פעם אחת תבוא ותגיד שזנות היא אסורה. הדברים שאמרת זה נורא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מירב, חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל מירב, כשאת דיברת, אני לא התפרצתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא הקשבת בכלל, אני לפחות מקשיבה לך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני הקשבתי לכל מילה, לא הסכמתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא שמעת. הלכת לשם ועשית ככה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הקשבתי לכל מילה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל יו"ר ועדה בכנסת, היה הופך את זה להוראת קבע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל מירב, הוא ברשות דיבור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לוקח את זה על המצפון שלך, אבל הכנסת הבאה תהפוך את זה על אפך ועל חמתך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מירב, אני לא - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך להתבייש. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מירב, בינתיים, כרגע, על סגנון הדיבור, נראה לי שמישהו אחר צריך להתבייש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, אני כיבדתי אותך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל הקשבתי לך ולא - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> התחננתי אליך. התחננתי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל לא התפרצתי לדברייך, ואת לא נותנת לי לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא התביישתי. אני את כל האגו שלי הורדתי בשביל זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> גברתי היושבת בראש, אני מבקש את הגנת היו"רית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מעצבן אותי, לימור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל הוא עכשיו בזכות דיבור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מעצבן אותי, כי כל יו"ר ועדה אחר היה הופך את זה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל אני לא מבין את ההתנהלות הזאת. אני לא מבין את ההתנהלות הזאת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה. בבקשה. סליחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמחה - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> סליחה. סליחה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. הוא צריך להגיד שזנות היא - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> סליחה. אני יכול להבין מה קורה פה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני סיימתי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תסיימי בבקשה ותני לי לדבר. תשמעי גם דעות אחרות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אגב, מה שקרה ברגע הזה, כאן מעל דוכן המליאה, קרה גם בוועדה. חוסר היכולת של אנשים להתמודד עם העובדה שמחקר מלווה, שבא כתוצאה מחקיקה שהם יזמו – באות החוקרות ואומרות: אין לנו מסקנות, מראות שיש עלייה, אבל לא יכולות להקשיב ולא יכולות לשמוע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מדברת עם שולי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> פשוט לא יכולות להקשיב - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל הוא עכשיו מדבר. זה מפריע. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> - - לא יכולות לשמוע, לא נותנות לנתונים לבלבל אותן. לא אכפת להן, אגב, מהפגיעה האנושה שהדבר הזה מייצר בדיוק באוכלוסייה שרוצים להגן עליה, פשוט לא מעניין, כי יש איזה מישהו שהחליט שצועקים ומשתיקים את כל הקולות האחרים. אצלי בוועדה אנחנו מחוקקים בדרך אחרת. אני גאה על כך שהגענו פה למסקנה שהחוק הזה עובר בהוראת שעה. משפט אחד למנסור, שדיבר כאן קודם על הפשיעה במגזר הערבי, ולמשה סעדה, שיצא בינתיים. הנושא שדיברת עליו והנושא שחבר הכנסת סעדה דיבר עליו, הנושא של האכיפה במגזר הערבי – ולא רק במגזר הערבי, אלא נגד הפשע המאורגן כולו, כשבכלל אנחנו מכירים את הבעיה של האכיפה באופן כללי – אבל במקרה הזה ספציפית, אתה יודע וחבר הכנסת סעדה יודע שהנושא של הפסקת השימוש ברוגלות נבע כתוצאה מהחלטה אומללה ביותר. ואתה, לדעתי, ישבת איתי בחדר הוועדה ושמעת אותי אומר ליועצת המשפטית: אנחנו ניתן את כל הכלים שאת צריכה כדי להילחם בפשיעה במגזר הערבי. והיא, בגלל שיקולים שלה, שהיא רוצה את היכולת לעשות האזנות לעבירות צווארון לבן וכדומה, נמנעה מלעשות את זה, תקעה את החקיקה בנושא הזה, תקעה את החקיקה הממשלתית בנושא הזה, לא הסכימה לאף צעד חקיקה שיזמו בהקשר הזה – אתה יודע את זה – וגם תקעה את ועדת הרוגלות, שגם הייתה יכולה אולי לפתור את הפלונטר הזה. בכל הנושאים הללו, בעזרת השם, ביום שני הקרוב יהיה דיון בוועדה. הוא נדחה בגלל המלחמה, ומאוחר יותר גם בגלל השבעה. יהיה דיון, היא תזומן אליו. אנחנו נשמע את הדברים, ואני בטוח שגם אתה וגם חבר הכנסת סעדה תשתתפו בנושא הזה. הנושא הזה הוא חשוב לכולנו, בלי קשר. אתה יודע שאנחנו חוקקנו גם בשיא ימי הרפורמה, כשכולם רבו על כל דבר אצלי בוועדה, עשינו הפסקה והעברנו את חוק המאבק בפרוטקשן, קואליציה–אופוזיציה, יהודים–ערבים, כולם. הוא חשוב לכולם וצריך לקבל את הטיפול הזה, ואף אחד לא צריך לקבל שכפ"ץ בהקשר הזה, כמובן גם לא היועצת המשפטית לממשלה. תודה רבה, גברתי היושבת בראש. אני קורא לתמוך בחוק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון), התשפ"ה–2025, כנוסח הוועדה. תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד סעיף 1 – 20 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעד – 20, מתנגדים – אפס, נמנעים – אפס. אני קובעת כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד החוק – 19 נגד – אין נמנעים – אין חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעד – 20, נגד – אין, נמנעים – אין; בעד – 19, נכון, סליחה. אני קובעת כי הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברי הכנסת, הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> גברתי היושבת בראש, ברכות. אני בטוח שגם בתפקיד הזה תעשי הכי טוב שאפשר, כמו שאת עושה בכל דבר שאת מתעסקת בו ומקדמת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אבקש להודיע כי חבר הכנסת סמיר בן סעיד יכהן במקום הפנוי לסיעת חד"ש-תע"ל בוועדות הבאות: בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בוועדת החינוך, התרבות והספורט ובוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. כמו כן, במקום הפנוי לסיעת הליכוד בוועדת הכלכלה יכהן חבר הכנסת אריאל קלנר כממלא מקום קבוע. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעת חוק הרשויות המקומיות (זכויות וחובות של חברי מועצה), התשפ"ג–2023, פ/2268/25, של חברת הכנסת חווה אתי עטייה; הוועדה לביטחון לאומי תדון בהצעות חוק חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר, התשפ"ה–2025, פ/5865/25, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך וקבוצת חברי כנסת, ו-פ/5503/25 של חבר הכנסת יצחק קרויזר. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי ה' בתמוז התשפ"ה, 1 ביולי 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:11. << סיום >>