דברי הכנסת

דברי הכנסת לג / מושב שלישי / ישיבה ש"ד / י"א–י"ג בתמוז התשפ"ה / 7–9 ביולי 2025 / 33 חוברת ל"ד ישיבה ש"ד הישיבה השלוש-מאות-וארבע של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, י"א בתמוז התשפ"ה (7 ביולי 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 נאומים בני דקה 6 טלי גוטליב (הליכוד): 7 אלי דלל (הליכוד): 7 אבי מעוז (נעם): 8 אריאל קלנר (הליכוד): 8 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 9 דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר יהודה יעקב בן מאיר 12 היו"ר אמיר אוחנה: 12 אלעזר שטרן (יש עתיד): 14 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 16 אלעזר שטרן (יש עתיד): 17 אלי דלל (הליכוד): 18 הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025 18 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 19 טלי גוטליב (הליכוד): 23 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 24 משה סעדה (הליכוד): 26 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 27 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 27 הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025 28 אלי דלל (הליכוד): 28 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 29 אושר שקלים (הליכוד): 30 מירב בן ארי (יש עתיד): 31 אריאל קלנר (הליכוד): 33 עודד פורר (ישראל ביתנו): 35 יסמין פרידמן (יש עתיד): 36 צגה מלקו (הליכוד): 36 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 38 שר החינוך יואב קיש: 40 הצהרת אמונים של חבר הכנסת איתן גינזבורג 51 איתן גינזבורג (המחנה הממלכתי): 51 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 51 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 51 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, שלום, שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י"א בתמוז התשפ"ה, 7 ביולי 2025. זהו היום ה-640 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-50 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5944/25 וכלה בהצעת חוק פ/5978/25: הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון – חובת העברת עודפי מזון לארגון לחלוקת מזון), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יוסף טייב ואביחי אברהם בוארון; הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, מירב בן ארי, מיכל מרים וולדיגר וקארין אלהרר; הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענק בשל ירידה בהכנסות לעצמאים ששירתו במילואים במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הסדרת השימוש בקנביס למטרות רפואיות, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון – הארכת הוראת השעה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק סימון מנות בריאות במסעדות, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – הטבה ברכישת דירה ראשונה למשרת מילואים פעיל), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירת ביזה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק העונשין (תיקון – פיצויים לנפגע עבירת סחיטת דמי חסות), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק יידוע ודיווח על מינוי יועצים חיצוניים לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ולראש הממשלה, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת נאור שירי; הצעת חוק האופוזיציה ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר ושמחה רוטמן; הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (תיקון – הגבלת התאגדות וגיל פרישה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (תיקון – הגבלת התאגדות וגיל פרישה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ביטול פעולה מכוח הרשאה לחיוב בשל היעדר יתרה מספקת בחשבון והגבלת עמלות בשל הרשאה לחיוב), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – איסור עיסוק במסחר ושמירה של מטבעות וירטואליים) (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (תיקון – עצמאות הנציב וייעול הליכי בירור תלונות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות בהשכלה גבוהה לסטודנטים עקב מחלה קשה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, משה פסל, לימור סון הר מלך, בועז ביסמוט, חוה אתי עטייה, יונתן מישרקי, צגה מלקו, מיכל מרים וולדיגר ועמית הלוי; הצעת חוק הבטחת גישה למזון בשעת חירום, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הבטחת גישה למזון בשעת חירום, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – עיצום כספי), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – העברת ערכות דגימה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן, מירב בן ארי וגלעד קריב; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – שמירת זכויות לחייל ששירת במילואים בתום שירות סדיר), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו ומורשתו של זאב ז'בוטינסקי, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה ועונש מזערי על גניבה תוך ניצול מצב חירום), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק הסדרת הבתים המאזנים בישראל, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מכירה ישירה של תוצרת חקלאית), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, עודד פורר, יוליה מלינובסקי, יבגני סובה, אביגדור ליברמן ושרון ניר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פטור מהיתר בנייה להקמת מערכת פוטו-וולטאית ומתקן לאגירת אנרגיה על גג בית ומבנה ציבור בנגב), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק תמיכה במערך הטיפול בחללים (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אורית פרקש הכהן, אוהד טל, מיכל מרים וולדיגר, אלי דלל, צבי ידידיה סוכות, ינון אזולאי, יצחק פינדרוס, יונתן מישרקי, אליהו ברוכי, גלעד קריב, מיכאל מרדכי ביטון ונאור שירי; הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו ומורשתו של זאב ז'בוטינסקי, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת שלום דנינו ומירב בן ארי. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 22), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025; הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת משה גפני, ישראל אייכלר וקבוצת חברי הכנסת. נוסף על כך הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, סימון דוידסון, אברהם בצלאל ואורית פרקש הכהן בנושא: השלכות היטל ההיצף על יבוא פרופילי אלומיניום מסין. לבסוף, אבקש להודיעכם כי הונחו מסקנות הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל מדיוניה בדוח הכספי לשנת 2024 של הקרן לאזרחי ישראל בהתאם לסעיף 37 לחוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד–2014. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשונת הדוברות תהיה חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אביגדור ליברמן, איווט, ראש מפלגה, לא פחות ולא יותר, זה שעכשיו אני מבינה למה הוא התחבר לאחים המוסלמים – הוא מדבר כמוהם. היום בישיבת הסיעה שלו – אני מצטטת מילה במילה: חיילים בעזה נפלו על מזבח שימור הקואליציה – את זה אומר איווט. הוא קורא לעצמו איש ימין. הוא אשכרה חושב – או שהוא לא מבין מה קורה בעזה, או שהוא לא מבין מה קורה בחזיתות השונות, או שהוא לא מבין איזו מלחמה מתנהלת פה, אבל הפוליטיזציה והפוליטיקה העבירו את איווט ליברמן על דעתו. מי שמדמיין שאדם שמדבר ככה על לוחמינו הוא איש ימין, שיחשוב פעמיים. אבל למה אני בעצם מתפלאת? במהלך המלחמה הוא חשף סוד מדינה סופר-חשוב משיקולים פוליטיים. הוא התראיין וחשף את הסוד הכמוס ביותר, שהיה העברה של נשקים, סוג מסוים של נשקים, לקבוצה מסוימת בעזה לצורך שיקולי מאבק בחמאס ולצורך צרכים נוספים כיד הדמיון הטובה – תדמיינו – באישור מוחלט ובגיבוי ובתמיכה, בעידוד וברעיון כל גורמי המודיעין והביטחון. מתראיין ברדיו כדי לצאת נגד הממשלה שיש העברת נשק לקבוצות אל-קאעידה בעזה. מי שחפץ חיים ומי שחפץ מדינה ומי שחפץ חיילינו ולוחמינו, לא מדבר כמו אביגדור ליברמן, ממש לא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת גוטליב, וכעת חבר הכנסת אלי דלל. אחריו – חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה להעלות את הנושא של שכחת ילדים בכלי רכב. זו תופעה קשה ומסוכנת, אדוני היושב-ראש. רק בשנה האחרונה חולצו על ידי ארגון ידידים, לפי נתונים של בטרם, למעלה מ-1,500 ילדים מכלי רכב. בשנה האחרונה גם היו שישה מקרי מוות ברכבים. אני קורא מפה למשרד התחבורה לאכוף תקנות שקיימות, לדאוג שיהיו בכלי רכב מערכות שבהן יש איתור של ילדים, כדי שבסופו של דבר לא נגיע לטרגדיות, כפי שאנחנו רואים במיוחד בחודשי הקיץ. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חבר הכנסת אריאל קלנר. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אתמול ביקר הרמטכ"ל בחטיבת החשמונאים ואמר לחיילים שהם ההוכחה לכך שאין סתירה בין אורח חיים חרדי לשירות בצה"ל ושמי שיתגייס חרדי יישאר גם חרדי. מעבר לעובדה הפשוטה שעדיין אף חייל לא השתחרר מחטיבת החשמונאים ואף אחד לא יכול לנבא כיצד הם יסיימו את השירות, דברי הרמטכ"ל תמוהים, בלשון עדינה. האם חיילים חרדים שהתגייסו לשירות קרבי צריכים לשמוע מהרמטכ"ל שהוא והצבא משתמשים בהם כדי לקדם את הקמפיין לגיוס חרדים? ואם הרמטכ"ל אכן כל כך חרד לשמירת חרדיותם של החרדים, מדוע תנאי השירות שעליהם מתבססת חטיבת החשמונאים טרם עוגנו בפקודות מטכ"ל באופן שלא יאפשר לגורם זה או אחר לשנות את הכללים תוך כדי משחק, כפי שאכן קרה בעבר בפרויקטים קודמים לגיוס חרדים? אני ממליץ לרמטכ"ל לעגן את תנאי השירות שעליהם מתבססת חטיבת החשמונאים בפקודות מטכ"ל, וחוץ מזה ממליץ לו לעזוב נושאים שנמצאים במחלוקת ציבורית ולוודא שהמילים היפות על כך שחרדים שמתגייסים לא אמורים לחשוש מבחינה תרבותית ורוחנית אכן הופכות למציאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר הוא אחרון הדוברים לשלב זה. בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך מכאן ולהודות לשר הבריאות, השר אוריאל בוסו, לברך אותו על ההתנגדות שהגיש לתקנות ארגון הבריאות העולמי, ה-WHO. חשוב, חשוב מאוד, גם בעזרתך, טלי. חשוב מאוד. הדבר הזה הוא שמירה על הריבונות שלנו. מדובר בארגון שתחת הכסות לדאגה לבריאות העולם פועל לנטילת ריבונות מהאזרחים על המדינות שלהם. הארגון הזה נוקט קו אנטישמי של ממש, קו אנטישמי של ממש כנגד מדינת ישראל בזמן המלחמה. הארגון הזה – בזמן שבבתי החולים ברצועת עזה הוחזקו החטופים שלנו, בזמן הזה הארגון הזה יושב ומגנה את ישראל פעם אחר פעם. את הארגון הזה אפשר לכנות כאונר"א בחלוקים לבנים. טוב עשה שר הבריאות שהגיש את ההתנגדות לתקנות, שהיו יכולות להשפיע וממש לשלול את הריבונות של אזרחי ישראל ולהעניק לארגון הזה סמכויות של הכרזה על מגפות והכרזת דברים שונים הקשורים לבריאות ותחלואה במדינת ישראל. הדבר הזה חשוב מאוד. אני קורא גם לשקול להצטרף לדונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, ולחאבייר מיליי, נשיא ארגנטינה, ולצאת לגמרי מארגון הבריאות העולמי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת קלנר. השר אמסלם, אני מאפשר לך לעלות על הדוכן. מייד נגיד לך מה מסגרת הזמן. בבקשה, חמש דקות. זה התקנון, חמש דקות. סעיף 51ב – אלה התקנות. בבקשה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אנחנו מוגבלים בזמן? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חמש דקות. בסדר, אחר כך יש עוד חוק, ואז אתה לא מוגבל. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא שרציתי קצת לדבר על מה שקרה בעתירה בבית המשפט העליון לגבי סוגיית ראש השב"כ. משום מה, שלושה שופטים; הדיון שודר בשידור חי, שידור ישיר. דרך אגב, אני בעמדה שכל הדיונים בבתי המשפט צריכים להיות משודרים לציבור בשידור חי, בדיוק כמו בכנסת. אז הציבור יכיר כל שופט, יכיר כל סוגיה על בורייה, וזה לא יהיה משהו במסתרים ובמחשכים. אני מאמין שהשקיפות היא דבר נכון לכל דבר ולכל נושא ונושא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז למה המערכת מתנגדת לדבר הזה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אוה, זאת היא שאלת מיליון הדולר. כשמישהו מתנגד למשהו, כנראה יש לו סיבה טובה מאוד. הרי בגדול, למה שיתנגד, כפי ששאל היושב-ראש? הרי פומביות הדיון זה הדבר הכי בסיסי בעולם המשפט. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל הם לא רוצים שהציבור ידע איך הם מתנהגים ואיך הם מדברים ואיך הם מתנהלים. אז הוא שומע "בג"ץ קבע" – בשבילו זה כאילו, בדמיון הציבורי, זה אי שם 15 מלאכים אמרו משהו. דרך אגב, אין להם שמות, לרוב. זה בג"ץ אמר, זה בית המשפט אמר. כאן זה שרים, חברי כנסת, זה שם פרטי, שם משפחה. אבל מה שקרה, זה היה דיון מרתק. מדוע? פתאום שופט בית המשפט העליון שטיין מעיר, אומר, רבותיי – דרך אגב, זה השכל הישר – אמר להם: חבר'ה, יש חוק, אני קורא את החוק, הוא ברור, הוא בעברית מאוד ברורה, דרך אגב, אבל כנראה הם לא - - - << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אבל בלי ניקוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה כתוב בחוק? כתוב בחוק בפירוש מי אמור למנות את ראש השב"כ. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> הם בונים על זה שאנחנו לא יודעים לקרוא בלי ניקוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה אומר לו עמית? לא, יש איזו הלכה פסוקה. מה זאת אומרת, היועצת המשפטית – היא קובעת. הוא רק טען דבר אחד פשוט: לראש הממשלה מותר לחלוק על עמדת היועצת המשפטית לממשלה. עכשיו, זו הדרך וזה ההיגיון. מדוע? בגלל שבסוף, היועץ המשפטי – כשמו כן הוא. עכשיו, נניח שהוא קיבל החלטה מוטה בגלל הממשלה – בשביל זה יש בית משפט. כרגיל, יבוא הג'ינג'י לבית המשפט, ובית המשפט יחליט אם הוא הופך את ההחלטה, כן או לא. אבל בוודאי ובוודאי – הם העמידו את היועץ המשפטי אפילו מעל שופטי בג"ץ. מדוע? בגלל שגם בבג"ץ, כשאתה מגיע לבית המשפט הגבוה, בוודאי אם אתה מגיע לבית המשפט בכובעו כבג"ץ, אתה תמיד יכול לבקש דיון נוסף. בוא נגיד ככה, הנשיא מחליט, כן או לא. על עמדת היועצת המשפטית לממשלה אין ערכאת ערעור אפילו. היא אמרה – כאילו אלוהים אמר. זה משהו שלא מתקבל על הדעת. מה שקרה בדיון, לשמחתי הרבה – פתאום עם ישראל נחשף לזה שיש שופטים שהם בעצם לא מסכימים עם מר עמית, שגנב לעצמו את הנשיאות בכוח ובבריונות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך הם מעיזים לחשוב אחרת? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> פתאום יש אנשים שלא חושבים ככה. לרוב, הוויכוחים או הדברים או הדין ודברים שהיו ביניהם – זה היה במסתרים, אי שם בחדרים האחוריים, ופתאום אתה נחשף לזה בטלוויזיה. ומה אני רוצה לומר בזה? למה זה היה חשוב? בגלל שהציבור מבין באמת את מה שאני אומר. רוב הציבור לא עוקב אחרי כל שופט ושופט וכל פסיקה ופסיקה, אבל הפעם הוא שמע בטלוויזיה, זה בשידור חי, והוא ראה את ההערות, שמע את ההערות. אני אומר לכם, רוב שופטי בית המשפט העליון לא מסכימים עם עמית. לכן, בסוגיות המהותיות יש לו את בת הזוג שלו, דפנה – תמיד נפלט לי דפנה דקל, הלוואי שהיא הייתה כמו דפנה דקל, אבל לא חשוב – דפנה ברק ארז, זה הזוג, צמד-חמד. יש להם פטנט, הוא המציא קונץ-פטנט. מה הקונץ-פטנט שלו? אתה שומע, חבר הכנסת אלעזר שטרן? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן. שמור לנאום הבא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, עזוב אותך, מה זה משנה הזמן עכשיו? עזוב זמן עכשיו, אני אתן לך משהו. תראה איזה קונץ-פטנט המציא הבריון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> פטנטים באובר-זמן? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש סוגיות עקרוניות, כן? לא שמשה לקח לחיים את הווספה, אלא האם אנחנו ממנים את זיני? האם אנחנו פוסלים חוק-יסוד? הוא, יש לו קונץ-פטנט, הוא קובע מי הולך על ההרכב הכי – הסניוריטי, הוא, דפנה דקל ועוד מישהו, סולברג. אבל מה שהוא עשה כאן, אדוני היושב-ראש, מה שנקרא – הוא התעלה על עצמו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי מה קרה כאן? בסוף, בעתירה שהייתה, סולברג דן בה - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אלה לא דברים שלא סובלים דיחוי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש לנו בני משפחה שנמצאים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אוקיי, אני מכבד את היושב-ראש, ואנחנו נמשיך בהסבר בהמשך, אם התגעגעת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר אמסלם. << נושא >> דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר יהודה יעקב בן מאיר << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> חברי הכנסת, בהתאם לתקנון הכנסת, אנחנו נציין היום את זכרו של חבר הכנסת לשעבר יהודה יעקב בן מאיר. אני מקדם בברכה את בני המשפחה שנמצאים איתנו כאן ביציע. דוקטור יהודה בן מאיר נולד בעיר ניו יורק בשנת 1939, ועלה לישראל בילדותו. הוא היה בן למשפחה ציונית דתית שורשית, בנו של דוקטור ישראל שלמה בן מאיר, ממנהיגי המפד"ל, חבר הכנסת וסגן השר בעצמו. בשנת 1971, עם פטירתו של אביו, חבר הכנסת ישראל שלמה בן מאיר, זכרו לברכה, נכנס יהודה לכנסת השביעית וכיהן ברציפות עד 1984, ואף מילא את תפקיד סגן שר החוץ. כמו אביו, הוא היה מראשי המפד"ל. בדיון על אישור הסכם השלום עם מצרים ב-21 במרץ 1979 הביע מעל דוכן הנואמים כאן במליאת הכנסת את התנגדותו הנחרצת להקמת מדינה פלסטינית, משום שלטענתו זו תהיה פגיעה בביטחוננו וסכנה לעתידנו, והוסיף: "לערבים יש 21 מדינות בשטח של 12 מיליון קמ"ר ובהן יכולה כל קבוצה למצוא את מלוא הביטוי לשאיפותיה הפוליטיות. לעם היהודי יש ארץ אחת קטנה ואין זולתה". לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים הוא המשיך להעמיק את השכלתו. הוא למד משפטים, וכעורך דין הקדיש את שנותיו למחקר דעת קהל וביטחון לאומי כעמית בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב. אני מודה לבנות ולבני משפחתו של חבר הכנסת לשעבר דוקטור יהודה בן מאיר שמכבדים אותנו כאן בנוכחותם. לפני שנעביר את רשות הדיבור, אבקש להזכיר לחברות ולחברי הכנסת כי ברוח התקופה, אנו ממשיכים במסורת של אזכור שם נוסף של מי שנפל או נרצח ב-7 באוקטובר או במלחמה המתחוללת מאז. משפחתו של חבר הכנסת לשעבר יהודה בן מאיר, זכרו לברכה, בחרה להזכיר את סמל ראשון ענר אליקים שפירא, השם ייקום דמו. ענר, בן 22 בנופלו, הפך לסמל של גבורה ישראלית כשב-7 באוקטובר 2023 הגן בידיים חשופות על עשרות צעירות וצעירים שתפסו מחסה במיגונית שהוקפה על ידי עשרות רבות של מחבלי חמאס, כשהוא הודף בידיו זה אחר זה לא פחות משמונה רימוני יד שהושלכו אל תוך המיגונית, עד שנפל. ענר, השם ייקום דמו, הוא נינו של חבר הכנסת והשר חיים משה שפירא, זכרו לברכה, שנפגע במליאת הכנסת מרימון יד שהושלך לעברו. אביו של חבר הכנסת בן מאיר, חבר הכנסת ישראל שלמה בן מאיר, זכרו לברכה, היה חברו ושותפו לסיעה. יהי זכרם ברוך. נכבד את זכרם בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרם של המנוחים.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת אלעזר שטרן לשאת דברים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, אני מודה שאני מרגיש זכות גדולה מאוד לדבר על חבר הכנסת יהודה בן מאיר, זיכרונו לברכה. אני הייתי, מה שנקרא, ילד של בני עקיבא, של הפועל המזרחי, תלמיד בישיבת נתיב מאיר פה בירושלים, כשד"ר יהודה בן מאיר נכנס לכנסת. גדלתי בבית עוד על אבא שלו. ואני מודה שעם השנים, כשהיכרותנו הלכה והעמיקה, ועד הרגע הזה, יש אצלי בתוך הראש תחרות קשה אם אני יותר אהבתי אותו או יותר הערכתי אותו. אני חושב שהדברים האלה משקפים מצד אחד את נועם הליכותיו, שתכף אולי ארחיב בזה קצת, ומהצד השני את רוחב השכלתו. אם אני צריך לדבר רק על רוחב השכלתו, אז גם כבן של רב, אח של רב, כתלמיד חכם בפני עצמו – אני חושב שהיבוא הזה של הציונות הדתית של מנהיגים שלומדים גם בישיבה יוניברסיטי וגם באוניברסיטת קולומביה, מאפשר לנו להיתלות בענקים שרוחב היריעה שלהם הוא זה שמחבר את הציונות הדתית, או את היהדות בכלל, או את האורתודוקסיה בכלל, למקומות שמהם ניתן לפרוח, ניתן להרחיב גבולות, ניתן לתת ביטוי אפילו לחוכמה בגויים תאמין; שלא כל החוכמה נמצאת רק אצלנו, בישיבה או בשטיבל, אלא יש גם חוכמה שחוכמה היא להביא אותה מבחוץ ואפילו לאמץ אותה. אם אני צריך להסתכל על הפועל המזרחי של אז או על המפד"ל, אז אני יכול להיתלות גם בדברים של הרב יהושע, אחיו של יהודה, זיכרונו לברכה. יהודה היה מהאדריכלים, ואני מרשה לעצמי לומר גם מהכוהנים הגדולים, שפתחו את הציונות הדתית עם האתגרים שלה – שגם על זה אני תכף ארחיב – לנושאים אחרים; ואם אני צריך לומר – שנתן ביטוי של עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, איך הם יכולים לגור כולם יחד, ולא איך אימוץ רק של אחד מהם יבוא על חשבון השני. אדוני היושב-ראש, כיוון שאתה הזכרת את עמדותיו באשר להסכם השלום עם מצרים, אני רק הייתי מזכיר גם שאם פעם קמה תנועה, אולי גם מפלגה, שקראו לה מימד – שעוד פעם, הביאה לידי ביטוי את האחריות של הציונות הדתית על יותר מאשר רק ערך אחד מתוך השלושה האלה של עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל – אז אני חושב שראוי להזכיר שיהודה בן מאיר היה מהתומכים שלה, עם הרב עמיטל. ואני חושב שהעניין הזה דווקא חיזק את היכולת להתמודד גם על ארץ ישראל, אם אתה מבין שאתה לא יכול לעזוב את עם ישראל כחלק מהעניין הזה. אנחנו בכלל תמיד יודעים – ואני חושב שיהודה נתן לזה ביטוי כשהוא דיבר אחר כך גם על צ'רצ'יל ומלחמת העולם השנייה, ואחר כך אולי על חיבורים עם רוסיה, אבל בהקשרים שכשאתה רוצה באמת לקיים עם עם ייעוד משותף, אז אתה צריך להבין שלפעמים ערך מסוים צריך לקוד קידה גם לפני ערך אחר כדי לחיות איתו יחד ובשלום, ובוודאי שמדינת ישראל כמדינה יהודית. ואני חושב שהוא התבטא גם בנושאים ממש מעכשיו, על בית המשפט העליון ועל היועצת המשפטית לממשלה, – אני לא רוצה להיכנס לזה – אבל מתוך ההבנה שכדי שיהדות תדור יחד עם דמוקרטיה, אז לעיתים הן צריכות לעשות קידה לצד אחד, לחלק האחר של המשוואה. אני רוצה בהקשר הזה להגיד רק שכשאני אמרתי בתחילת דבריי שאני הרגשתי זכות – אם יורשה לי, המשפחה, דבורה והילדים – להרגיש חבר שלו, אז אני באמת הרגשתי זכות. אבל אני רוצה להגיד שלימים, כשהוא יצא מהפוליטיקה, ואני עוד הייתי מ"פ צעיר, אני זוכר את עצמי מתייעץ איתו, וברבות השנים, כשהיה לו משרד די מול הקריה בתל אביב, אז גם רמטכ"לים דגולים מצאו את הזמן ללכת וליהנות מחוכמתו ומרוחב ידיעותיו. גם מה שנקרא חבר הכנסת לשעבר, אם אני יכול להגיד, רב-אלוף גדי איזנקוט, שהיה אמור לדבר פה, סיפר לי גם הוא על ההתייעצויות שהוא היה הולך לקיים איתו, ואני מכיר רמטכ"לים נוספים שאני יודע שהיו הולכים להתייעץ איתו. אני לא רוצה מעל הדוכן הזה עכשיו ללכת לעשות חשבון עם מישהו אחר, לא ככה, אבל אני אגיד אחרת. אני חושב, שבשנותיו האחרונות – או כשמטיחים בי: אתה אולי שכחת שגדלת בציונות הדתית, אז אני רוצה לומר: אני גדלתי בציונות הדתית של יהודה בן מאיר, ואידך זיל גמור. וכשאני אומר את זה – לכן אני אולי נאבק גם בשביל יהודה, שאנחנו ראינו בציונות הדתית דרך, רוח, כיוון, ערכים, עוד לפני שזה פוליטיקה. ולכן אני מעדיף להשאיר את זה ככה ולומר שאפילו כשאצלי בתוך המשפחה אומרים לי: תגיד, אתה זוכר באיזה בית גדלת? מה היה המפד"ל? אז אני יכול להגיד: המפד"ל היה יהודה בן מאיר, ואם יורשה לי – לחבר גם את חברו לצעירי המפד"ל לאורך שנים, את זבולון המר, זיכרונו לברכה. זה המקום שבו לא רק שאני גדלתי – שאני גם גאה היום להגיד שאני שייך לרוח הזאת. ואני באמת מקווה, אני אגיד את זה ככה, שאנחנו בתוך הציונות הדתית הבן-מאירית, גם של אבא של יהודה וגם של יהודה, שיהיה לנו את הכוח להנחיל את הציונות הדתית הזאת לציונים הדתיים של היום. אבל אני, בחלקת אלוקים הקטנה שלי, אני מקווה שאנחנו מצליחים לעשות את זה איש-איש בגזרתו – אני לילדים שלי ולנכדים שלי, וכמו שאמרתי קודם – לאידיאליזם, למוכנות לעלות מארצות הברית, לבוא לכאן, לשרת במקום הזה ולהפוך את המדינה הזאת למשהו עוד יותר טוב. ואני רוצה רק לסיים – כיוון שהזכרת, אדוני היושב-ראש, את ענר שפירא, אני לא ארחיב על הגיבור הזה, אתה תיארת את הגבורה שלו. אני שייך בבני עקיבא לשבט שחם. שחם זה שפירא חיים משה – ככה קראנו לו, ככה גדלנו. ואני חושב שהבן של יהודה בן מאיר והנכד-רבא – אם אפשר להגיד על סבא-רבא – של משה חיים שפירא, אם יורשה לי, שניהם יכולים, במקום שבו הם נמצאים, לומר: עשינו את הכול כדי שלמדינת ישראל ולעם היהודי יהיה מקום הרבה יותר טוב והרבה יותר בטוח. תודה, אדוני. תודה למשפחה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת חילי טרופר לשאת דברים כעת. בבקשה. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, משפחה יקרה, דבורה, הילדים נאווה, מאיר, תמי – הבן גידי לא הגיע – הנכדים פה, מכובדיי כולם. הרב ד"ר יהודה בן מאיר היה אדם מיוחד, חכם באופן יוצא דופן, מוכשר בקשת רחבה של תחומים: פסיכולוג, משפטן, חוקר, מוסמך לרבנות וגם חבר כנסת וסגן שר. למרות היריעה הרחבה ולמרות שהיה ברוך כישרונות, הוא הקפיד על צניעות במידותיו בצורה שלא תמיד מאפיינת אנשים בעלי שיעור קומה. מבחינתו הפוליטיקה לא הייתה מקצוע. גם לפני וגם אחרי שירותו בכנסת הוא היה אדם פעיל, מוביל, שנכון תמיד לעבודה קשה. גאונותו – כששאלתי את אבא שלי עליו, הדבר הראשון שהוא אמר: יהודה היה גאון, והשיחות ביניהם, שניהם עם מבטא שלא נגמר אף פעם, זכורות לי היטב – גאונותו לא גרמה לו להתנהג כאילו הדברים יבואו בקלות. הוא התחנך – וכך גם פעל – לעבוד קשה, להיות איש עמל, והוא חשב שכך ראוי. גם בסרטון שהוא מדבר בו הוא דיבר על לעבוד קשה כדי להיות ראוי. את זה אומר מישהו ממרום שנותיו, שעשה דבר או שניים בחיים. ההליכה לפוליטיקה לא הייתה עבורו שאיפה לכוח אלא ליכולת השפעה. הוא האמין בדרך, האמין במחויבות לכלל ישראל, וביקש להיות בעמדה שתאפשר לו להשפיע על פי דרכו. בן מאיר מעולם לא רדף אחר הכבוד, ובעיניו העיקר היה לעשות טוב, בפשטות ובמסירות. הרב יהודה עמיטל, זכרו לברכה, חברו של בן מאיר, הקפיד תמיד לומר על קטע התפילה "לעולם יהא אדם ירא שמיים": קודם שנהיה בני אדם, אחר כך נכתב שנהיה יראי שמיים. נשמע שבן מאיר הקפיד על דרך זו במיוחד. הוא אומנם היה ירא שמיים גדול ולמדן עמוק, אך לפני הכול ואחרי הכול היה אדם – מסור, אכפתי, רגיש, שקדן, למדן, איש משפחה וצנוע. מבחינת בן מאיר ולצד המשפחה, מפעל חייו היה מדינת ישראל, שגשוגה וביטחונה. עבורו, השיא היה לתרום למדינת ישראל ולעם היהודי. אולי לא לחינם יום הכרזת המדינה היה היום המעצב בחייו. אומנם הוא היה ילד קטן, אך ההרגשה באותו יום נטמעה בו עמוקות ועיצבה את תפיסתו ופעולתו. מאוחר יותר, כאשר התגייס בן מאיר לצה"ל, הוא בירך ברכת שהחיינו, והיה בכך כדי לבטא את עומק החיבור שלו לארץ, למדינה ולהיסטוריה של עם ישראל. כאשר שכב חולה בבית החולים בימי המלחמה, שיתף את קרוביו כמה כאב לו כאשר שמע את רחש המסוק הנוחת בבית החולים, ועד כמה ליבו נקרע על עוד לוחם שנפצע קשה. הרגישות הזו ללוחמי צה"ל אפיינה אותו, ולאורך כל השנים הוא נשא בליבו כאב עמוק על נופלי המלחמות בהגנה על המולדת. לא לחינם כנראה ביקשה משפחתו להזכיר כאן את ענר שפירא, גיבור ישראל, שמשפחתו חברה קרובה. נדמה שהקול של בן מאיר חסר גם בימינו בשלל סוגיות שעל הפרק, והמשפט שבו נהג להשתמש, "מי שלא יודע מתי לסגור את הגמרא מוטב שלא יפתח אותה", דומה כי גם בהקשרים של ימינו מתאים לגמרי. חבר הכנסת לשעבר יהודה בן מאיר, זכרו לבכרה, היה שילוב מיוחד בין ספרא לסייפא, בין תורה למדע, בין הקפדה על קיום מצוות לבין התנהלות בעולם מודרני – תפיסת עולם ציונית, דתית, ליברלית ולאומית מורכבת שכה חסרה היום, והכול תמיד במתינות, באורך רוח וברצון עמוק לחבר את כל העם ביחד. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן ביקש להשלים כמה דברים. אני אאפשר את זה. בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה שחברנו חילי טרופר דיבר – אני ביקשתי מהיושב-ראש משהו שהוא לא מקובל, ותודה שאישרת לי משפט אחד – כשיהודה בן מאיר היה, נדמה לי, סגן שר החוץ, סאדאת הגיע לארץ, והייתה ארוחת ערב חגיגית. באמצע יהודה קם, והוא הלך הביתה. אמרו לו: סאדאת, היסטוריה. אז הוא אמר: לבת שלי יש תחרות שירים בבני עקיבא. << קריאה >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> פזמונסניף. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> פזמונסניף, זה הביטוי. ואני שמעתי את זה ואמרתי לעצמי: באמת אנחנו ראויים? או כמה עוד יש לנו ללמוד. וגם בהקשר הזה, אדוני היושב-ראש, יהודה בן מאיר, שעוזב ארוחת ערב חגיגית עם נשיא מצרים בביקור סופר-היסטורי במדינת ישראל והולך לפזמונסניף בגלל הבת שלו, גם בזה הוא בית ספר לכולנו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת שטרן. משפחת חבר הכנסת יהודה בן מאיר, חבר הכנסת אלי דלל הכיר באופן אישי את יהודה המנוח, וגם הוא ביקש ממני לשאת דברים. אני אאפשר גם את זה. בבקשה. זה מאוד יוצא דופן. בבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני הכרתי את חבר הכנסת יהודה בן מאיר, זיכרונו לברכה, כשהייתי יושב-ראש אגודת הסטודנטים בתל אביב, והיינו אמורים להיפגש עם שר החינוך זבולון המר, והוא היה בישיבה יחד איתו. אחר כך הצטרפנו לישיבה, והוא נשאר, והוטל עליו לבדוק את הסכסוך בין הסטודנטים, אגודת הסטודנטים בתל אביב, מול הנהלת האוניברסיטה בזמנו. ומפה אני בא לאופי שלו – איש של שלום, איש של צדק, איש נעים הליכות, בעל ראייה רחבה, בעל ידע נרחב, כולל בביטחון לאומי. אין ספק שהעקרונות שלו, הערכים שלו, היהודיים והדמוקרטיים, היו יוצאי דופן. ציוני במלוא מובן המילה. ומי שלא יודע, הוא גם כתב ספר בנושא של קבלת החלטות בסוגיות ביטחוניות. האמת שההיכרות שלי אומנם הייתה קצרה, אבל הרושם שהוא השאיר עליי עד היום, אני חייב לומר – אני פשוט מצדיע לו. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. אני מודה לחברי הכנסת שנשאו דברים לזכרו של חבר הכנסת יהודה יעקב בן מאיר. אני מודה לבני המשפחה שכיבדו אותנו בנוכחותם. << הצח >> הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1873).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את השר דוד אמסלם להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאציג את הצעת החוק – חברי הכנסת, הייתה לי שיחה עם חבר הכנסת בוארון עכשיו, והוא הדהים אותי. הוא הגיש בג"ץ על ניגוד עניינים של היועצת המשפטית לממשלה. באיזה עניין? שעו"ד בנקל – אתם זוכרים? יש מה שנקרא משרד "שיבולת שועל", כך אני קורא להם, שהם הזדרזו והלכו להתקשר לאותו מג"ד של הבן שלה, כדי לסגור את הפרשייה. הם מכירים את המשפחה, והוא גם מייצג את נושא הרוגלות פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נדב ארגמן, הוא מייצג אותו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, נדב ארגמן. הוא הגיש בג"ץ על זה שהיועצת המשפטית בניגוד עניינים. דרך אגב, היא טובעת כולה בניגוד עניינים. לא רואים אפילו את ציצית ראשה. היא כל הזמן בתוך ניגוד העניינים, בבריכה. אבל מה שהדהים אותי, היושב-ראש, זו התשובה של המשטרה. הרי איך אומרים אצלנו בשכונה? עיני, עינק. הבן אדם גנב. יש סרטון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא סתם גנב – גנב בשעת מלחמה. אני נחרדתי מזה. מדוע? בגלל שלא עושים כאלה דברים בשעת מלחמה. השלמות ציוד זה במילואים, בסוף. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא גם לא - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי החייל הלך לישון, שם את האפוד בצד. בכוננות, הקפצה, אני מניח שהוא ישן עם הבגדים. אם באים עכשיו מחבלים, אני רץ ושם את האפוד. זאת אומרת, באופן מעשי, אם תוקפים אותם, הוא רץ להביא את האפוד, ואין אפוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תבינו את חומרת העניין פה. ומה המשטרה עונה לו? בדקנו. הגורמים בדקו. לא מצאו מקום לפתוח בחקירה. אני נדהם. ראשית, אמרתי לו שאני חושב שצריך לפנות לפצ"רית – הוא היה חייל בצבא – ולא למשטרת ישראל. אבל אני רוצה להבין מאותו גורם משטרתי: מותר לגנוב או לא מותר לגנוב? אם מותר לגנוב, תגידו: לכולם מותר לגנוב. לא רק לבן של הפצ"רית מותר לגנוב. אם מותר לו לגנוב, מותר לכולם לגנוב. היה תחקיר, וכשהוא גנב – שמענו את הבן אדם שהוא גנב ממנו. אין פה מה לחקור. קח את הסרטון בטלוויזיה, תגיש אותו ככתב אישום, וכל שופט בישראל כבר יפסוק את דינו. לכן אני נדהם לא מזה שלא מעמידים – הם מטשטשים. שיגידו – תשקרו ותגידו: חבר'ה, אנחנו עוד בודקים. לא משנה, אין מה לבדוק. הם משיבים לחבר הכנסת בוארון שהם בדקו ושהם הגיעו למסקנה שאין מה לחקור. ולכן גם הבג"ץ אמר לו: אז למה הגשת את הבג"ץ? היא לא נמצאת בניגוד עניינים, ובכלל, בנקל הזה לא דיבר עם אף בן אדם, כנראה דיבר שטויות, ולכן, כנראה שאת הכול אתה מדמיין בראשך. חבר הכנסת בוארון, אתה חי במדע בדיוני. כנראה שאין לה בן, כנראה שלא היה אפוד, כנראה שההוא ששמענו את ההקלטה שלו זה לא עו"ד בנקל וזה לא משרד "שיבולת שועל". את כל זה אנחנו מדמיינים. דרך אגב, כנראה היא לא יועמ"שית. אנחנו מדמיינים את זה בראש שלנו. אין אירוע מהסוג הזה. אני נדהם לאיזה עומק משטרת ישראל נסחפת. רבאק, תפתחו את העיניים, יש ציבור גדול. אתם פוגעים בעצמכם. להפך, אם מדובר ביועצת המשפטית, אתם צריכים לדקדק יותר בבנה, בוודאי. זו שאלה ציבורית ממדרגה ראשונה. לא זה שהבן שלה גנב, זה – 1. בגלל שהוא הבן שלה, אתם לא חוקרים. וכפי שאמרתי, אין פה מה לחקור. כל עם ישראל ראה את זה. דרך אגב, גם ראינו מה הוא הגיב. לכן, אני מציע לך, חבר הכנסת בוארון, לפנות לפצ"רית ולהגיש בג"ץ עוד פעם. אמרתי לך, או שאנחנו מדמיינים, או שאנחנו, מה שנקרא, אנשים מעופפים ב-40,000 רגל ולא מבינים מה קורה פה, או שלהם מותר לגנוב. גם לגנוב, מעבר לדברים נוספים אחרים, גם לגנוב בשעת מלחמה, והכול מותר. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - אנחנו נפנה למשטרה ונבקש את הממצאים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה, אל תוותר. תקשיב, יש פה דבר חמור מאוד. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> וככל שיש עוד, אנחנו - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון. אני מציע לך, תתעקש על הסיפור הזה עד הסוף. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> עד שהאמת תצא לאור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גם אותו אחד שנתן לך את התשובה – תזמינו אותו לכנסת, לכאן, לוועדה, כדי שיסביר את התשובה. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> חשוב אולי שאתה - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. יש פה ועדה בכנסת. הכנסת אמורה לבקר את הרשות המבצעת. זה תפקיד הכנסת, זה התפקיד שלכם. דרך אגב, בזמנו, כיושב-ראש ועדת הפנים – אני אספר לך, היושב-ראש – הבאתי את מפכ"ל המשטרה וכו' לפה לבדוק את הסוגיות שראיתי בתקשורת ולוודא מה קורה שם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נכחתי בדיון הזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מציע לך, תבקש מיושב-ראש ועדת הפנים קודם כול לזמן את קצין המשטרה. שלא יחשוב שאנחנו אהבלים. שיסביר. או שהוא אהבל, או שאנחנו – אחד משנינו. או שהוא משקר, או שאנחנו לא מבינים. תפוס את השור בקרניו, בגלל שיש לזה משמעות ציבורית ממדרגה ראשונה. עכשיו אני בא להצעת החוק, חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. אנחנו מדברים פה על הנוח'בות. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק כליאתם של הנוח'בות – הם נקראים בעגה המשפטית "לוחמים בלתי חוקיים". דרך אגב, שאלתי בממשלה איזה שם זה. מדובר במחבלים שפלים, איך אתם קוראים להם לוחמים בכלל? אבל זה המשפטנים. בסוף הם הופכים את כל מציאות החיים שלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה לא המשפטנים, זה הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הגשתי הצעת החוק. יש לי הצעת חוק שאישרתם בוועדת השרים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר, לא חשוב. מתחילים לבלבל לי את המוח. זה מפה, זה משם – לא חשוב. החוק בנוסחו הקיים מסדיר בין השאר את הסמכויות החוקיות להחזקה במשמורת של לוחם בלתי חוקי וקובע את בעלי התפקידים המוסמכים לכך ואת תקופת הכליאה טרם הבאה לביקורת שיפוטית בבית המשפט. החוק כולל הוראות שונות אשר חלות על כליאת לוחמים בלתי חוקיים – בקיצור, הנוח'בות – והכול, ולצד זאת הוראות מיוחדות אשר חלות במצבי לחימה. כבר בתחילת מלחמת חרבות ברזל עלה הצורך לקבוע הסדרים מיוחדים לנסיבות החריגות שבמסגרתן נתפסו מחבלים רבים העונים להגדרת החוק שהיו מעורבים במתקפת 7 באוקטובר. בתחילה הותקנו תקנות שעת חירום שעיקרן הורדת הדרג המאשר את החזקת אותם נוח'בות והארכת המועדים הקבועים בחוק להבאה בפני שופט ולמניעת מפגש עם עורך דין, בהתאם לצרכים שנבעו כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל וכו' וכו' וכו'. אין טעם להקריא. לכן מה שמוצע היום – הוראת השעה הנוכחית צפויה לפקוע ביום 31 ביולי 2025, קרי, בסוף החודש. בהתאם לעמדת גורמי הביטחון, נדרש להאריך בחמישה חודשים נוספים, עד ל-31 בדצמבר 2025, וזאת ללא שינוי של המועדים הקבועים בהוראת השעה הנוכחית. עוד מוצע כי ביום התחילה של תיקון זה יראו כאילו הוארך תוקפה של ההכרזה לפי סעיף 10א לחוק עד ליום 31 באוקטובר 2025, ויראו את ההכרזה האמורה כאילו ניתנה לפי סעיף 10א לחוק. אני מבקש ממליאת הכנסת לאשר את החוק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון האישי. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נמצא; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נמצא; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נמצא; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – מעוניין? מוותר; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, גברתי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני. יש לי חדשות ליועמ"שית: לא הכול פוליטי. אצלך הכול פוליטי. כך ראינו מאז שהממשלה הזאת כוננה. כמעט שלוש שנים כל מה שעושה הגב' מיארה זה להפריע לממשלה, להחליט החלטות כנגד הממשלה, לחדל את הממשלה, להשחיר את הממשלה, להשניא את הממשלה, לשקר שהממשלה תפגע בדמוקרטיה ותוביל לדיקטטורה. הינה, אנחנו שלוש שנים אחרי; איזו דיקטטורה הבאנו לפה. היא אכן דיקטטורית חד וחלק, שפועלת ממניעים זדוניים פוליטיים. היא הגישה היום עתירה לבג"ץ כנגד הפיטורים שלה. אבל אתם יודעים מי הגיש את העתירה? לא מיארה היועמ"שית הגישה את העתירה. מי הגיש את זה? השופר של הגב' מיארה. התנועה לאיכות שלטון השמאל הגישה בג"ץ נגד פיטוריה של היועמ"שית. היא טוענת שהפיטורים שלה הם פוליטיים. עם ישראל הנכבד, שלום שלום. הינה כנסת ישראל – יושבים כאן חברי כנסת שהשיקולים שלהם הם לגמרי פוליטיים. אנחנו מאמינים במדיניות ימין, אנחנו מאמינים בארץ ישראל השלמה, אנחנו מאמינים בהחלת ריבונות ביהודה ושומרון, ואנחנו מאמינים, לגמרי מאמינים, בחוק הלאום. אנחנו מאמינים בחוק, במה שכתוב בחוק; אנחנו מאמינים לגמרי שמי שקבע את החוק זה העם באמצעות נבחריו. מה חושבת הגב' יועמ"שית? הגב' יועמ"שית חושבת שמה שכתוב בחוק זה המלצה, בדיוק כמו שאומר יצחק עמית, חברה הטוב. יש כאן במדינה, אם אתם עוד לא הבנתם, חונטה משפטית שיש לה מטרה אחת: ראשית לכול, לבטל את ממשלת הימין ואת קבוצת הימין. אבל מה לעשות שהימין הוא הרוב? מה אומר יצחק עמית? הרוב לא קובע. דמוקרטיה אלקטורלית – אומר יצחק עמית – היא לא מודרנית. אתם קולטים מה הוא אומר? בטח, כי מה מודרני? להפוך את הפקידים לשליטים. ומה זה פקידים? שופט בית משפט עליון הוא פקיד, מקבל משכורת מהמדינה. אנחנו שמנו אותו שופט, מינינו אותו לשופט, שיכריע בין זכויות – זו המשמעות של שופט. באים בפניו, מתדיינים בפניו, והוא מכריע על יסוד החוק; כשאין חוק – על פי צו מצפונו, על פי רעיונות החוק. מה עושה יצחק עמית? אותו דבר כמו מיארה – לא משנה החוק, יש מטרת-על אחת: לבטל את ממשלת הימין. ואיך עושים את זה? מתערבים בחקיקה מיטבית; מתערבים בחוקים של הכנסת; מתערבים בהחלטות של ממשלה; מבטלים את הממשלה; מגחיכים את הממשלה. אז גב' מיארה, ראיתי שהחבר שלך רשם שזה משיקולים פוליטיים ומבקשים צו מניעה כנגד הפיטורים שלך. מה קרה שהתעוררת עכשיו? הרי בפנייה לבג"ץ יש עניין של היעדר שיהוי. הרי החלטת הממשלה כבר הייתה לפני חודשיים לפחות, נכון? למה עכשיו את מתעוררת ועכשיו מוגש בג"ץ? הרי זומנת לשימוע. למה עכשיו את מגישה בג"ץ? לא אמרת לוועדה שהחליטה לזמן אותך לשימוע שאת הולכת להגיש בג"ץ, פשוט צפצפת על הוועדה. צפצפת, לא הגעת ולא הגבת. לכן נסיים ונאמר: הכלבים נובחים והשיירה עוברת. הממשלה הזו תקבל את תיקוף הכנסת, והיא תפטר את היועמ"שית, כי היא פשוט לא מתאימה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; יצחק פינדרוס – אינו נוכח; אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; עידן רול – אינו נוכח; מיקי לוי – אינו נוכח; ארז מלול – אינו נוכח; מירב כהן – אינה נוכחת; מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; ווליד טאהא – אינו נוכח. אלי דלל, מעוניין? בבקשה. אתם רוצים להתחלף? בבקשה, תתחלפו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה יודע, אדוני היושב-ראש, לפני שאתה מתחיל – כל הזמן בימי שני יש ישיבות סיעה, אוקיי? כל פעם, בישיבות סיעה אני תמיד אומרת – הן מתקיימות, לפחות בצד של האופוזיציה, כדי להוציא כותרות. אם אתם שמים לב, כל הזמן אחרי ישיבות סיעה באופוזיציה יש כותרות. אז איזה כותרות היו לנו היום? בואו נתחיל מליברמן: הלוחמים בעזה נפלו על מזבח שימור הקואליציה. אז יש לי חדשות בשביל אדון ליברמן, שר הביטחון לשעבר, אדם שמכיר את המערכת הצבאית: החיילים האדירים שלנו נפלו בשם קדושת חיי אדם. הם נפלו בשם הערך הבסיסי של הרעות, של אהבת המדינה, של אהבת המולדת, של הכרעת האויב. איך זה ייתכן שבמקום להגיד שהחיילים שלנו הלכו לנצח, הוא אומר: החיילים שלנו הלכו למוות. כמה אפשר להתבזות? איך אפשר להשתמש במושגים האלה, כאשר בזמן מלחמת הקיום – זו מלחמת קיום שלנו, של העם היהודי, של עם ישראל בארצו, אחרי הטבח הנוראי. החיילים שלנו יוצאים אל הקרב בכל יום מחדש בשם צדקת הדרך, בעבור הצלת חיים. איזו זילות בחיי אדם. למרות שמדובר באמת במלחמת קיום שלנו, איך אפשר לבוא ולומר שהם הולכים למות? החיילים שלנו לא הולכים למות, החיילים שלנו הולכים לנצח. ואם אנחנו נסתכל גם על מה שאמר לפיד בישיבת הסיעה – כל הדברים האלה שנאמרים באמת מעוררים גועל נפש. כמה צביעות, כמה צביעות יכולה להיות? מה אנחנו יכולים להגיד למשפחות השכולות ששומעות שהילדים שלהן הלכו לצבא כדי למות? איך אפשר לומר דבר כזה? וכל זה – בשם הפוליטיקה. האם כל הדברים הפוליטיים מצדיקים כאלה אמירות? ואני מדברת כאימא לשני מילואימניקים. איך אפשר להשתמש במילים כל כך פוגעניות, כל כך קשות, כשהמשפחות השכולות שומעות את הדברים הקשים האלה? וכבר הבנתי שיש זעם גדול בקרב המשפחות השכולות, וגם כבר יש התבטאויות. כל מה שנאמר, כמובן, כפי שאמרתי, באמת ובתמים מעורר כעס. ואתם יודעים מה? כל הצדקנות והצביעות הזו – אני שואלת את עצמי איפה באמת ראשי האופוזיציה, גם לאור הנתונים שאנחנו שומעים על המשתמטים בתל אביב ובסביבתה, שהם נעלמים כמובן מעיניהם של ראשי האופוזיציה. הרי העובדות האלה לא מעניינות אותם. הם לא מבקשים טיוטה, הם לא מבקשים לראות את חוק הגיוס, הם לא מבקשים כלום. אגב, זה אותו חוק שראשי האופוזיציה הביאו בקדנציה הקודמת. אם היו להם 61 חברי כנסת הם היו מעבירים את זה. אז עכשיו יש להם סיבה טובה – יש מלחמה. נכון, יש מלחמה, אבל חוק גיוס מדבר על כל שנות חייה של מדינת ישראל. 77 שנים לא היה חוק גיוס. אז הלחץ הזה, הרצון הזה, מכונת הרעל הזו, שמבקשת כל פעם לשנוא, בשם השנאה – פעם זה ערבים, עכשיו זה חרדים; כל פעם זה משתנה. כי השנאה בעצם מניעה אותם לקבל עוד מנדטים ועוד מנדטים ועוד מנדטים. זו לא פוליטיקה, פה מדובר במדינת ישראל, פה מדובר על ארץ ישראל, פה מדובר על השלמות של עם ישראל. פשוט, כל מה שיש לי להגיד לכם: תתביישו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח. חבר הכנסת משה סעדה, בבקשה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אתה יודע, הסיפור התפוצץ, של הרפואה – 520,000 צפיות. זה נושא שכואב - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> היי, חבריי חברי הכנסת. ברשות היושב-ראש, בשבוע שעבר חשפתי מעל הדוכן הזה ש-45% ממקבלי הרישיונות לרפואה הם ערבים. עובדת מדינה – אמסלם, תקשיב - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש לי חוק בנושא, סעדה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> עובדת מדינה ממשרד הבריאות כותבת פוסט על דעת עצמה, ומחליטה לדייק אותי. היא לא רוצה לדייק אותי, היא רוצה לעצב את התודעה אחרת. ואני הולך להגיד את העובדות, שהציבור ידע: במדינת ישראל אכן 45% ממקבלי הרישיונות לשנת 2023 הם ערבים. תבינו, בשנת 2010 זה היה 18% – עלייה של 250%. בבית חולים רמב"ם היום 38% מהרופאים הם ערבים. בניגוד לדברי אותה פקידה, תדעו לכם, אזרחי ישראל, יש אפליה מתקנת, יש אפליה מתקנת לטובת הציבור הערבי. לא רק שיש – באוניברסיטת באר שבע יש מסלול שנועד אך ורק לערבים. תבינו, כל ערבי שלומד במדינת ישראל – ובשנת 2023 היו 90 כאלה – מקבל תקציב מהמדינה של 400,000 שקל. ממי זה נחסך? מאותו לוחם באגוז שנאלץ במקום ללמוד בארץ, לנסוע מעבר לים ולשלם 700,000 שקל. זה נראה לכם הגיוני? ומתי מדינת ישראל נזכרת באותם אנשים? כשהיא צריכה אותם למילואים, לצווי 8. אז היא קוראת להם לדגל. למה מדינת ישראל לא תתעדף את המילואימניקים שלה? למה יקבלו 400,000 שקל 90 סטודנטים בשנת 2023, ערבים שלא עשו כלום ושום דבר למען מדינת ישראל, ומי שנטחן מעבר לים זה בן אדם שתרם למען המדינה שלוש שנים, עושה מילואים, מסכן את החיים שלו, והמדינה אומרת לו: לא לא לא, לא אתה, אתה לא תקבל? אבל זה לא נגמר כאן. לאחר מכן, כשרוצים לקבל התמחות בבתי חולים, יש תחרות על ההתמחות, על ההתמחות הטובה. היום אותו מילואימניק מתחרה כשווה מול שווים מול 45% ערבים, הוא שווה מול שווים מולם. ועל זה אני אומר: זאת מדינה בהפרעה. ואת זה הפקידה לא כותבת. ומה הכי חשוב שהפקידה שכחה? 70 מאותם מקבלי רישיונות בשנת 2023 למדו באל-קודס וא-נג'אח. עכשיו, אלה מכללות, אוניברסיטאות חמאסיות, שתבינו. שמעתי לאחרונה שאחד הבוגרים שלהם קיבל אישור על סיום קורס במשפט בין-לאומי וזכויות אדם. הבן אדם הזה מורשע ברצח שישה ישראלים בפיגוע התאבדות. רציתי לדעת מי נתן לו את ההסמכה – ממלא מקום נשיא האוניברסיטה א-נג'אח בשכם. מי היו המנחים? מי הוגי הדעות? שני אנשים שהורשעו ברצח יהודים. זאת מכללת א-נג'אח בשכם, ואותה פקידה מכשירה את האנשים הללו, ואת זה היא לא כותבת בביקורת עליי. מזה היא שכחה. היא אמרה: הם לומדים בחו"., היא שכחה שזה לא חו"ל. אלו אוניברסיטאות חמאסיות שמשרד הבריאות מכיר בהן לכל דבר ועניין, ונותן לאנשים האלה להיות רופאים. אז מדינת ישראל, הגיע הזמן להתעורר ולהבין שמדינת ישראל צריכה להגיד באופן חד, צלול וברור: לא שירת – לא קיבלת. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. כמו כן הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אושר שקלים, אברהם בצלאל ולימור סון הר מלך בנושא: החרמת תפילין מתלמיד בבית הספר – פגיעה חמורה בזהות היהודית, ובעקבות דיון בהצעתו של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי בנושא: שוב התגוללות על דוכן תפילין שהקימו תלמידים, והפעם בבית הספר דרור בלב השרון. כמו כן, הונחו על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 157) (הארכת תקופת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת אליהו רביבו, אפרת רייטן מרום, שרון ניר, עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי כנסת; הצעת חוק סיוע לבני משפחה של אזרחים נעדרים, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק הרשויות המקומיות (תגמול לחברי מועצה), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יעקב אשר, דן אילוז וחוה אתי עטייה. לבסוף אבקש להודיעכם כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדל חבר הכנסת גדי איזנקוט לכהן בכנסת ביום ח׳ בתמוז התשפ"ה, 4 ביולי 2025, נמחק שמו מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הדובר הבא – חבר הכנסת אלי דלל. הבנתי שאתה מוותר. מעוניין? בבקשה, אדוני. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, היינו כחולמים.Nvidia , ענקית השבבים האמריקאית, רוצה להשקיע בישראל, והייתי שמח אם תשקיע בנתניה. אני אומר "היינו כחולמים" כי ב-7 באוקטובר, לפני כשנה ותשעה חודשים, היינו בשפל של השפל, באירוע הקשה ביותר מאז השואה, מאז מלחמת העולם השנייה. הייתה פה טבעת חנק של חמאס, של חיזבאללה, של סוריה, טבעת חנק של התמנון האיראני, כולל תימן. והינה אנחנו, שנה ותשעה חודשים אחרי, היינו כחולמים – רואים שרוצים להגיע לפה, להשקיע במדינת ישראל. אנחנו ברגע היסטורי, אדוני היושב-ראש הכנסת, רגע היסטורי שבו מדינת ישראל חזרה להיות שוב המעצמה, מדינת ישראל שבלעדיה לא יזוז שום דבר במזרח התיכון. אין ספק שטראמפ וראש הממשלה שלנו יחד יעשו חיל למען העם היהודי, למען עם ישראל וארץ ישראל, ואין ספק שכולנו היום נמצאים וחיים ברגע היסטורי. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה. חבר הכנסת משה רוט – אינו נמצא. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, האם את מעוניינת? בבקשה. מייד עולה חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, היא רק מביאה את הנייר שלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זכיתי להניח היום על שולחן הכנסת הצעת חוק מיוחדת במינה, בדיוק כמו האנשים שאני משמשת להם כפה, שליחי המצווה שבהם החוק עוסק, אנשי מערך הטיפול בחללים של צה"ל. החוק שהגשתי מבקש להכיר במערך הזה כייחודי, ולתקן עוול בצורך שהוא פיקוח נפש ממש, עם מעטפת לתמיכה נפשית לאנשים האלה. ואני רוצה לספר לכם ולך, היושב-ראש, מהו מערך הטיפול בחללים של צה"ל, שפעל לראשונה בהיקף מלא במלחמה הזו. מדובר ב-1,500 אנשי ונשות מילואים, דתיים, חילונים, יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, שפעלו בתנאים קשים ביותר, בזירות הקשות ביותר, ראו, הריחו ומיששו את מעשי השטן – נרצחים, גופות, חלקי גופות. הם העבירו ימים, לילות כימים, לצד הזוועות עצמן כדי לגמול חסד של אמת עם הנרצחים והנופלים. אני אספר, אדוני היושב-ראש, רק סיפור אחד שממחיש את גדולתם. האנשים האלה, בתוך החושך של 7 באוקטובר, בחרו לעבור על כ-1,200 גופות שנאמר להן שהן של מחבלים – בחירה באמת על-אנושית, שבזכותה הם הצליחו למצוא 18 גופות של אחינו ואחיותינו, ויצרו ל-18 משפחות קבר שיוכלו לבכות עליו. לצערי, עד לרגע זה, בשונה מאנשי ארגון זק"א, שנסמך על תרומות, הם לא זוכים למעטפת נפשית נאותה. במצב החוקי הקיים אנשי המערך, המילואיניקים שהתנדבו, מקבלים רק מענק חד-פעמי של 1,500 שקלים – בקושי כמה טיפולים נפשיים בודדים. הצעת החוק שהנחתי, היושב-ראש, קובעת מעטפת שלמה, בדגש על סיוע ותמיכה נפשית לחיילים ולמשפחתם, ימי עיבוד של מה שהם עברו, סדנות לטיפול, מימון טיפולים ועוד, הכול במטרה לטפל בטראומה שכולם – כולם – חווים כדי למנוע בעצם התפתחות פוסט-טראומה אצל האנשים האלה ולהקל עליהם. במקביל לקידום הצעת החוק שהנחתי, התקיים לבקשתי, בנוסף, בשבוע שעבר, דיון בוועדת הכספים בנושא. התיאורים היו קשים, קורעי לב, על מראות שלא מרפים, על משפחות שמתפרקות מאותם אנשי מילואים, על ילדים שמתחננים לחיבוק מאבא, שהוא, מצידו, אחרי שראה וחווה כל כך הרבה זוועות במערך החללים, לא מסוגל אפילו לגעת בילדיו. אז באמת, איך ייתכן שחלפו כמעט שנתיים מאז 7 באוקטובר ועדיין לא התעסקנו בזה? אז אני רוצה לומר תודה, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, שלהצעת החוק הזו הצטרפו רבים וטובים מהקואליציה ומן האופוזיציה. ואני אסיים בתפילה לרפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף, של כל הפצועים והחולים, ובתקווה שהצעת החוק הזאת תעבור בהסכמה רחבה, ויהי רצון שנדע תמיד לשמוע זעקה שלא נשמעת ויעמוד לנו האומץ לעשות מעשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אושר שקלים – לא נמצא; סליחה, סליחה, אדוני, בכבוד, בכבוד. אחריו – עמית הלוי. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לפני נסיעתו של ראש הממשלה לשליחותו החשובה ביותר בארצות הברית, אני הצטרפתי יחד עם שרים נוספים וחברי כנסת למכתב שקורא לו, מחזק אותו כדי לפעול למען ריבונות ביהודה שומרון ובקעת הירדן. אזורים אלו, יהודה, שומרון ובקעת הירדן, אינם שוליים גיאוגרפיים, אלא הם הלב הפועם של הזהות היהודית שלנו. הם לא רק החזון, הם גם החזית; הם השכפ"ץ של מדינת ישראל – ביטחונית, היסטורית, רוחנית. חבלי הארץ הללו, אם זה בשילה, עלי, קדומים, קריית ארבע, איתמר, בית אל, אלקנה, מעלה אפרים, הם לא רק מה שנקרא התיישבות, הם התגלמות הציונות. כאשר אני פוגש את משפחות החלוצים, את הילדים, את מוסדות התורה, את הישיבות, את החקלאות הפורחת ואת הנוף התנ"כי, אני לא רואה רק אוכלוסייה שמעבר לקו, אלא אני פוגש את ארץ ישראל במלוא הדרה. אירועי 7 באוקטובר הוכיחו לנו כי הסכסוך בינינו לבין אויבינו הוא לא על שטח כזה או אחר, אלא הוא על עצם קיומנו כאן בארץ ישראל. זהו אינו ויכוח על מפות, זהו ויכוח על מהות; זו לא שאלה של שטחים, זו שאלה של שייכות. ולכן אני קורא מכאן לראש הממשלה: במסגרת הרחבת הסכמי אברהם ולשם מימוש ניצחוננו על אויבינו, יש לפעול גם בזירה המדינית ולגרום להחלת הריבונות בבקעת הירדן, יהודה ושומרון. הריבונות אינה פריבילגיה, היא חובתנו. היא חובתנו כלפי הדור הקודם, שנטע שורש במקום שבו נלחמו אבותינו; חובתנו כלפי הדור הבא, שזכאי לגדול במדינה שיודעת היכן גבולותיה, ויותר מזה – היכן נשמתה. המהלך הזה אינו סותר את ערכינו הדמוקרטיים. להפך, הוא מחזק את עמידתנו המוסרית והמשפטית. לא ייתכן שמצד אחד נטען לבעלות על הארץ, ובו בזמן נמשיך לנהל אותה כאילו אינה שלנו, או שנוותר, חלילה, על חלקים ממנה. החלת הריבונות היא הכרה מוסרית ופעולה חיונית לקיומנו. היא הסרת הספק. היא האמירה: אנחנו כאן בזכות ולא בחסד. בקעת הירדן היא גבול הביטחון של ישראל. שילה ובית אל הם עמוד השדרה ההיסטורי שלנו. מערת המכפלה היא קברי האבות, שורש קיומנו. הגיעה עת למעשים, הגיעה עת שנפסיק להתבייש ונוביל. ריבונות עכשיו – לא כהתרסה, אלא כהכרח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> לא כמחווה פוליטית, אלא כצעד חיוני וציוני מתבקש. הגיע הזמן להיות אקטיביים ולהבין: זה שלנו ורק שלנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת עמית הלוי, נמצא? לא. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, לפני הכול, אני רוצה לברך את חברי איתן גינזבורג, שתכף יצהיר אמונים לכנסת. אני לא אגיד כמה שנים אנחנו מכירים, כי ככה אני אסגיר את הגיל שלי – אתה היית מאוד צעיר, אבל אני אוהבת אותך, ואתה גם סמל ודוגמה, בעיניי. אתה איש ישר, ואני בטוחה שגם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה שמחים מאוד שאתה חוזר לכנסת. אני יודעת שאתה גם תקנון כנסת מהלך. זה מה שנקרא סיוע גדול לאופוזיציה. אני מברכת אותך, ובעזרת השם, עם הכניסה שלך הכנסת הזאת תתפזר כמה שיותר מהר. כולי תקווה. שיהיה בהצלחה, איתן. אתה חבר ואתה איש מוכשר וראוי, ואני מברכת על החזרה שלך. עכשיו אני רוצה להגיד משהו על מה שהיה כאן היום במליאה ובכנסת בכלל. תראו, הכנסת הזו היא אסקופה נדרסת של הממשלה. אין לי הגדרה אחרת. שטיח – אין הגדרה אחרת. עכשיו, למה נלחמנו כל כך על בית המשפט העליון? למה יצאנו לרחובות? בדיוק בשביל הרגעים האלה. כי הרי הממשלה עושה מה שהיא רוצה. תבינו, חודשיים וחצי אין כאן חקיקה בטרומית. כל היום מתדרכים את הכתבים – דפנה ליאל בחדשות 12: עוד הצעת חוק דרקונית, ההוא רוצה לבטל את היועמ"שית, ההוא רוצה לפצל את היועמ"שית, ההוא מביא נגד היועמ"שית. כלום לא הולך לכם, כלום. חודשיים וחצי אתם באים ביום רביעי והולכים הביתה חפויי ראש, מפילים את החוקים הטובים של האופוזיציה והולכים הביתה. תראו למה נלחמנו על בית המשפט העליון – כי הכנסת הזאת היא השטיח של הממשלה. הממשלה עושה מה שהיא רוצה. ההוא – בכלל בארצות הברית. הסכמי אברהם, סיום המלחמה, והם כאן כל היום מתדרכים כתבים: עוד חוק הבאתי, עוד חוק הבאתי. בסוף ביום רביעי חוזרים הביתה, מה נגיד לאימא? לא עשינו כלום. היום – עזבו, חודשיים וחצי של ימי רביעי, לא היה דבר כזה בתולדות הכנסת. תתפזרו כבר. למה אתם ח"כים, בשביל לעשות דיונים מהירים וכנסים? למה, צגה? למה? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> את רוצה שנתפטר? נו, באמת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל השיא - - - << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> באמת, מירב, את רוצה שנתפטר? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> צגה, עזבי אותך, אני רוצה שתלכי הביתה, תנוחי, תהיי עם המשפחה. למה את כאן? תבואי בבוקר, תשבי בוועדות, תעשי עבודה טובה – אני מפרגנת לך – ותלכי ב-16:00. למה המליאה הזאת? עכשיו, מה אני אומרת? למה נלחמנו על בית המשפט העליון? כי אם הכנסת עושה כל מה שהממשלה רוצה, מי יגן על אזרחי המדינה? מי יסייע להם? מי סייע בשבוע שעבר לאם שכולה להביא – שנייה, תן לי דקה – לעזור לה – בעזרת השם, שהיא תצליח. מי יעזור לה? לא הכנסת – לא מצליחים להעביר פה שום חוק. בית המשפט. זאת הסיבה שנלחמנו – כי הכנסת היא אסקופה נדרסת של הממשלה. אתם חודשיים וחצי פה בעיקר מתדרכים כתבים, אבל תכלס לא מצליחים להעביר חוק אחד. אופיר, זה הולך להיות לך ניקוי השולחן הכי קל לדעתי בתולדות הכנסת, כי אין מה לנקות. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. אריאל קלנר, אדוני. אחריו – ירון לוי. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים האחרונים, בתקשורת ובשאר המקומות אני שומע ביקורת מזלזלת, שיש שרים שמעיזים לבקר את הקצינים הבכירים. לאחרונה אנחנו רואים את הביקורת הזאת כלפי השר סמוטריץ', כאילו בכלל מי זה סמוטריץ', אדוני היושב-ראש, שיבקר את הרמטכ"ל. בתאגיד השידור הציבורי הריצו כתובית: סמל ראשון בצלאל סמוטריץ' נגד הרמטכ"ל אייל זמיר. שלום, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלום שלום. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתמול בתאגיד השידור הציבורי ראיתי כתובית: סמל ראשון בצלאל סמוטריץ' נגד הרמטכ"ל אייל זמיר. אז מדובר באנשים שלא למדו דבר ולא חצי דבר מ-7 באוקטובר. אני לא אשכח איך סיפרו לי – אני אז לא הייתי חבר ועדה – איך קצינים רמי דרג הגיעו לוועדת החוץ והביטחון בסמכותיות, עם הרבה התנשאות, יהירות, והסבירו לכולם: חמאס מורתע. ומדהים שגם היום יש כאלה שלא למדו כלום. ואני רוצה להזכיר היום סמל ראשון אחר שהכרת, שכולנו מכירים אותו, היה פה גם בכנסת – יובל שטייניץ. הסיפור של הכור בסוריה, שהתחיל דווקא מהכישלון של המודיעין שלנו לחשוף את תוכנית הגרעין של קדאפי, ואז בשנת 2004 החליט מי שהיה באותה תקופה חבר כנסת כמונו, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון סמל ראשון במילואים יובל שטייניץ, לבחון את העניין. גם אז במערכת הביטחון השתוללו עקב המהלך, ואף איימו להחרים בתגובה את הוועדה. הרמטכ"ל דאז בוגי יעלון הורה לצה"ל להחרים את דיוני הוועדה, ושיגר מכתבים לח"כים נגד היושב-ראש. אבל הדיונים התקדמו. תוך כדי בדיקה וחקירה הבינה הוועדה שלסורים יש כנראה כור גרעיני. חברי הכנסת ציינו בדוח שהעבירו לראש הממשלה דאז שרון, שמניתוח כלל המידע המודיעיני עולה כי מתקיים בסבירות גבוהה פרויקט גרעין צבאי בסוריה. שנתיים וחצי לפני אמ"ן ושלוש שנים לפני ראיית הזהב של המוסד, פוליטיקאים, נבחרי ציבור, חברי ועדת חוץ וביטחון, היו אלה שהעלו את העניין. הם אלה שרתמו את אמ"ן והמוסד. אחד מהם, זאבי פרקש, השיב – אז הוא היה ראש אמ"ן – הוא אמר לסמל ראשון יובל שטייניץ: אדוני הפילוסוף, אני מודיע לך כאיש מקצוע שלמה שאתה אומר אין שום היתכנות. אוי ואבוי לנו אם סמל ראשון שטייניץ היה נבהל. מה היה קורה אם היה לוקח צעד אחורה ולא ממשיך לבדוק את הדרג המקצועי? אני יודע שלמדינת ישראל זה היה אסון. הביקורת הצילה את מדינת ישראל מכור גרעיני בסוריה. ואני קורא לשרים, אדוני השר וגם אחרים בקבינט ובמקומות אחרים: תשאלו שאלות, תבקרו. לא להירתע לא מקצינים ולא מדרגות. לאתגר את המערכת. ולקציני צה"ל אני אומר: יש לנו הרבה כבוד אליכם, אבל לא כל החוכמה אצלכם. אתם צריכים להיות אלה שמממשים את מדיניות הדרג הנבחר. יש מישהו מעליכם. כשפועלים ביחד, אפשר לנצח, רק ככה ורק באמצעות האתגור של המערכת והמחויבות של כולנו לביטחון ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קלנר. וכעת חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר, מבקש? כן. בבקשה. אני נועל בזאת את הרשימה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נרשמת? תרשום את חבר הכנסת חמד עמאר ויבגני. מי שרוצה, אז תירשמו, חבר'ה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לפארסה הזאת של מה שקורה כרגע בכנסת ישראל, כשהקואליציה כל-כולה עסוקה בדבר אחד – באיך הם ירבעו את המעגל וימשיכו לאפשר לקבוצה הולכת וגדלה בעם ישראל להשתמט משירות צבאי, איך נהפוך את ההשתמטות לחוקית. ואת זה עושה ממשלה ששולחת חיילים לקרב, והחיילים האלה הולכים לקרב לפני שהם מסיימים אפילו את ההכשרה המבצעית שלהם, אדוני השר. למה שולחים חיילים לפני שהם מסיימים את ההכשרה המבצעית? כי אין מספיק חיילים. ושולחים את החיילים האלה לקרב, ולצערי, חלקם גם משלמים בחייהם. והממשלה ששולחת חיילים לקרב בלי שהם מסיימים הכשרה מבצעית זאת הממשלה שעושה סלטות באוויר כדי לאפשר השתמטות, כדי להפוך את ההשתמטות להשתמטות חוקית. זאת אותה ממשלה שמאפשרת שליחה של ציוד הומניטרי, למי? לחמאס. אתם אומרים ש-90% מהציוד הזה – החמאס משתלט עליו. אתם במו ידיכם מממנים את חמאס עם מכבסת המילים של הסיוע ההומניטרי, בדיוק כמו מכבסת המילים שנהגתם בה של אותה תוכנית הסדרה, של בואו נאפשר לכסף מזומן במזוודות מקטר להיכנס לרצועת עזה, ובפועל לחמאס, כדי שיוכל להשתמש בו וכדי להתחמש כנגד מדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הטבח של 7 באוקטובר, הפצע הזה שיישאר פתוח בחברה הישראלית, שנופל באחריותה של הממשלה הזאת – לצערי, אנחנו רואים שאף לקח לא נלמד ממנו. ולא זו בלבד שתחת השלטון שלכם קרה הטבח הגדול בתולדות מדינת ישראל, אתם ממשיכים ומוסיפים חטא על פשע כשבזמן המלחמה, בזמן שאתם שולחים חיילים לעזה, אתם דואגים לחוק השתמטות לאחרים ואתם ממשיכים לממן את חמאס באמצעות הסיוע ההומניטרי כביכול שאתם חושבים שאתם מעבירים למישהו. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה, ומוטב שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת פורר. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. שלום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שלום. תודה, אדוני היושב בראש. האמת שממש לא תכננתי לדבר, אבל ישבתי במשרד שלי ושמעתי את סעדה עולה לכאן בפעם השנייה, ועוד פעם זורק כאן נתונים מצוצים והסתה, אני לא יודעת מאיפה, באמת. עוד פעם אנחנו מדברים על הסטודנטים לרפואה הערבים, אבל אני כבר אחרי הסרטון הקודם נסעתי אתמול לנשיא אוניברסיטת בן-גוריון וצילמתי אותו: אין אפליה מתקנת לסטודנטים ברפואה בבן-גוריון, לאף אחד. אף אחד לא מסבסד ב-400,000 שקל. למעשה סטודנטים לרפואה מהמגזר הערבי והבדואי מהווים פחות מאחוזם באוכלוסייה – הם מהווים 12% מהסטודנטים לרפואה. ואני אמשיך ואוסיף: אדון סעדה, מה נראה לך שנעשה בלי רופאים ואחיות ואחים ורופאות ערבים בסורוקה? מה נעשה? די כבר עם ההסתה המיותרת הזאת. אני לא מצליחה להבין. די כבר לעלות לכאן ולהמציא המצאות מנותקות. ותכף אני אעלה את הסרטון הזה לרשתות, שתראו את נשיא האוניברסיטה אומר בעצמו את הדברים. הוא הסכים שאני אסריט את זה. כמה אפשר להמציא? לעלות לכאן, להמציא המצאות, ואז להתנהג כאילו זאת האמת. עכשיו, פעם שנייה הוא עולה לכאן ומציג את האיוולת הזאת. אני לא מצליחה להבין את זה. למה? מה נותן לך, הפופוליזם בשקל הזה? מה יש להם; מה הם מקבלים; מה עם זה; מה עם זה. מה, לא ברור שגם אם היה, והיה דבר כזה, זה לא אותה מערכת חינוך? זה לא ברור? אבל גם אין, זה לא קיים, ובטח ובטח שלא בבן-גוריון. אני לא מצליחה להבין את הדבר הזה. מסבסדים להם את לימודי הרפואה? כן, לגבי הרישיונות זה נכון. אבל הם נוסעים, לומדים בחו"ל, באים לכאן ומקבלים רישיון לעסוק ברפואה. אף אחד לא עושה להם טובה. אני באמת לא מצליחה להבין את זה. די, תפסיקו עם ההסתה המיותרת. אנחנו נמצאים גם ככה כמו חבית נפץ בנגב. כמה אפשר להשתמש בכלים רק כדי להסית ורק בשביל פופוליזם? תחזור בך, סעדה. תלמד את החומר כמו שצריך, ופעם הבאה שאתה מגיע לכאן תחזור בך ותבקש סליחה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת פרידמן. חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עוקבת ברשתות החברתיות, במיוחד של מדינות אפריקה, כי התגובה שלהם כלפינו מאז 7 באוקטובר – כלפי מדינת ישראל, אזרחי מדינת ישראל – כל כך מסקרנת. התגובה כל כך חריפה. התגובות שלהם הפכו את מה שעברנו, את הטבח, לאנטישמיות. כל כך כואב לראות את זה. המלחמה שאנחנו מנהלים – הפכו אותה למלחמת דת. אני מנסה בכוחי להסביר כמה שניתן שזה לא נכון. המחבלים רוצים להשמיד אותנו, המחבלים לא רוצים לראות אותנו. בכל ויכוח תמיד עולה עניין של אנטישמיות. ככה זה התנהל לפחות עד כמעט לפני חודש. מאז הניצחון שלנו במלחמת עם כלביא, הטרמינולוגיה השתנתה, חבריי. במדינות אפריקה, האנטישמיות, השנאה שהייתה מ-7 באוקטובר, מאז הניצחון שלנו, השתנתה לגמרי. התפיסה שלהם – הם רואים בנו עם חזק, עם מאוחד, עם מנצח, עם שיש לו מנהיג חזק. כל זה אומר כמה חשובה האחדות שלנו. לא יכול להיות שסתם פתאום השתנו, או שהחליפו, או שהטרמינולוגיה השתנתה. זה נגרם כי אנחנו חזקים, אנחנו מאוחדים. לכן, חבריי חברי הכנסת, אחדות מתחילה מהבית הזה – לכבד אחד את השני, להשתמש במילים שלא פוגעות, כי אנשים צופים בנו. אני מסתכלת איך העולם מסתכל עלינו. כשאנחנו מאוחדים, כולם מבינים כמה אנחנו חזקים. לכן, חבריי חברי הכנסת, נכון, אנחנו רואים שהאנטישמיות גברה בכל העולם, אבל ככל שאנחנו חזקים, מאוחדים, כולם מבינים כמה אנחנו חזקים, כמה אנחנו מצליחים. הוכחנו זאת בניצחון שלנו במלחמת עם כלביא, בהובלתו של ראש ממשלתנו מר בנימין נתניהו, שכרגע נמצא בוושינגטון, ואני מאחלת לו הצלחה רבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת צגה מלקו. השר קיש, אתה רוצה למסור הודעה בשם הממשלה? << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אני חייב למסור את ההודעה לפני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> לא סיכום. יש לי חמש דקות לשר - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה רוצה לחזור? הממשלה חוזרת? << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל לא תהיה הצבעה. בקיצור, נעבור לדובר הבא? << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אני לא יודע אם יש דוברים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש דוברים. חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל – אינה נוכחת. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, קודם כול, אני רוצה לברך את חבר הכנסת איתן גינזבורג, שקודם ישב פה ונעלם לי לפתע, על שובו לכנסת. איתן, אני רוצה לברך אותך על שובך לכנסת, ולומר לך, כמו שאמרתי לך ביחידות, שאתה יכול הכול באיזי, כי יש לך שנה וחצי לפחות להיות פה בכנסת הנוכחית. אז באמת בהצלחה. אני רוצה לדבר על נושא כאוב, במעבר חד. בשבת האחרונה, ב-04:00, מת מאובדנות דניאל אדרי, חייל מילואים בן 24. הוא שירת שנה וחצי בעזה ובלבנון, עם נשק, עשה את כל מה שהוא יכול למען ביטחון מדינת ישראל ולמען ביטחון – שאנחנו נוכל לדבר פה, נוכל להתווכח ולריב ולעשות דברים טובים למדינת ישראל. אבל אחרי שנה וחצי הוא נפצע אנושות בנפשו. הוא השתחרר, הוא קיבל הכרה מאגף השיקום במשרד הביטחון, במסלול שנבנה במיוחד במלחמת חרבות ברזל, מעמד 03. הוא קיבל טיפולים, הוא קיבל תמיכה מהאגף, והוא היה רגע לפני הוועדה האחרונה, שאמורה לקבוע את אחוזי הנכות שלו, אבל הוא לא עמד בפציעה האנושה שלו בנפש, וכמו שאמרתי, הוא מת מאובדנות. אבל לפני כן – בשבועות האחרונים הוא נאבק על חייו, הוא התחנן על נפשו, הוא אפילו ביקש להתאשפז. הוא פנה לבית החולים זיו וממש בכה ורצה להתאשפז, ואמר: אני מפחד ממה שיקרה לי. אבל בית החולים סירב לקבלו ואמר לו: אין מסוכנות. הוא חזר הביתה, ואחרי כמה ימים מת מפצעיו. ולצערי הרב, עד היום – זה קרה בשבת בבוקר – עד היום המשפחה לא הביאה אותו לקבורה, כי משרד הביטחון מסרב לתת לו קבורה צבאית. אני חושבת שזה בעוכרינו. הבן אדם נלחם ונלחם שנה וחצי, עם נשק, קיבל משכורת כי הוא היה בצבא, היה במילואים, והינה, הוא מת מפצעיו, ואנחנו לא נותנים לו את הכבוד האחרון. כמדומתני, ממש בשעות אלה המשפחה תיאלץ לקבור אותו בקבורה אזרחית, ואני קוראת לשר הביטחון וליועצים המשפטיים להבין שיש מקרים שהם לא במחלוקת, וזה אחד מהם. מי שנפצע אנושות בקרב, נפצע פיזית, ומת אחרי כמה חודשים או ימים או שבועות מהפציעה שלו, הוא מוכר כחלל צה"ל ומובא לקבורה בקבורה צבאית. כך צריך להיות גם למישהו שנפצע אנושות בנפשו ומת אחרי כמה ימים, שבועות או חודשים מהפציעה שלו. אז צר לי על משפחת אדרי, וצר לי, אני מבקשת סליחה מסיגל, אימא שלו, ומכל משפחתו היקרה. ואני מקווה שכן נעשה את השינוי הזה, ויהיו מקרים שיהיה ברור, כמו המקרה שלכם, שמדובר בחלל צה"ל. מאחר שנשארה לי עוד שנייה – או שלא נשארה לי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז משפט אחרון, אבל לא בעניין הזה. אני רוצה לדבר בעניין של צורת הדיבור, איך אנחנו מדברים. התקשורת ירדה בצורה נוראית על שר האוצר כשהוא התעמת מול הרמטכ"ל. ואני אומרת, לעזאזל, איפה אנחנו? הרי אנחנו צריכים את זה, אנחנו צריכים להתעמת אחד עם השני, אנחנו צריכים להגיע לחקר האמת ולא לסתום פיות. אז אני פונה לכל אחד ואחד מאיתנו: בואו נשמור על צורת הוויכוח בינינו, שיהיה ויכוח ענייני, לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. וכעת, השר קיש, אני מבין שתרצה למסור הודעה בשם הממשלה. בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתה יודע, יש דבר כזה שנקרא איך מעגל מסתובב לו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך גלגל. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> איך גלגל מסתובב לו. נכון, צודקת. תודה על התיקון. לפחות אני רואה שאת מקשיבה, זה גם טוב. בדיקת ערנות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לך אני מקשיבה. לא לכולם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יש פה אירוע של חוקים שבגלל סכסוך קואליציוני, לא עולים. באנו ודיברנו עם האופוזיציה האחראית, למשל על חוק שמדבר על פיצויים של נפגעי מתקפת איראן. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> האופוזיציה אחראית? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אין אופוזיציה אחראית. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי היה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה מסתלבט? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אין. בדיוק. מה שאני אומר, אתם באתם - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לי רעיון: תן לאופוזיציה לנהל את העסק. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז הינה, אני אומר לכם, ואני אומר פה לכל הציבור בישראל - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה צוחק עליי? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> קיש, מה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - בגלל אופוזיציה לא אחראית, חוק שמדבר על כך שתושבים שנפגעו במלחמה - - - << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> את המוות עשית לנו, את המוות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה יודע מה, אתם – אני לא מצפה. אבל הינה, יושב-ראש המפלגה שלך, גנץ - - - << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תקנות יו"ש, מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי – על זה הצבעת נגד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה שולח לקרב חיילים שלא סיימו את ההכשרה שלהם, ואתה דואג לחוק השתמטות, ואתה מדבר על אופוזיציה לא אחראית? תתבייש. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אה, סליחה. חבר הכנסת פורר, רציתי להגיד יושב-ראש המפלגה שלך, אבל הוא לא יושב-ראש – יושב-ראש המפלגה שלך אמר שהמלחמה בעזה ואיראן היא רק לטובת שיקולי קואליציה. איך אתה לא מתבייש? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> זה אפילו לא קומדיה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תגיד לאיווט, ראש המפלגה שלך, חבר הכנסת ליברמן, שהוא חייב להתנצל, שיתנצל בפני המשפחות השכולות. בושה וחרפה. איך מדברים כך בכנסת ישראל? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת פורר, די. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - חוק גיוס. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת פורר, קריאה ראשונה. חבר הכנסת פורר, די. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת פורר, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פורר, אתה צריך להגיד לראש הסיעה שלך - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - תתבייש לך. תתבייש לך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פורר, אתה צריך להגיד לראש הסיעה שלך שיתנצל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת פורר, אתה בקריאה שנייה, אני מזכיר לך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה הוא קורא לי? אם הוא קורא לי, אני אגיד לו שיתבייש לו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת איווט ליברמן – הוא לא פה, אבל יש לו נציגים מהסיעה שלו – הוא צריך להתנצל בפני המשפחות השכולות על האמירה המזעזעת שהוא אמר היום. בושה וחרפה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - חוק ההשתמטות. תתבייש לך. תתבייש לך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא מבין איך אתה מגבה את זה. תסתכל להם בעיניים ותגיד להם את זה, חסר אחריות שכמוך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך. בזמן שחיילים נלחמים אתה עסוק בחוק השתמטות - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, השר, רצית להודיע הודעה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בסדר - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת פורר, עד כאן. חבר הכנסת פורר, עד כאן. תודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה לסכם את דבריי, אבל אני לא יכול שלא להתעלם. אני אומר את זה עכשיו בצורה רגועה ושקטה מסר מפה ליו"ר סיעת ישראל ביתנו חבר הכנסת איווט ליברמן. הוא צריך להתנצל, הוא צריך להתבייש. בושה וחרפה. אמירה שערורייתית - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - אתה צריך להתנצל. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - מלחמה שנכפתה עלינו בטבח ב-7 באוקטובר; כשאנחנו משנים את המזרח התיכון - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - אנחנו משנים את המזרח התיכון, והחיילים הגיבורים שלנו עכשיו בעזה עושים משימת קודש – להחזיר את החטופים ולהכריע את חמאס – ואתה מדבר על שיקולים קואליציוניים? בושה וחרפה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, חברת הכנסת מלינובסקי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> היושב-ראש, צר לי שאנחנו נאלצים למשוך החלטות מאוד חשובות, כמו פיצוי לאותם אזרחים שנפגעו במבצע עם כלביא ובתקיפת הטילים האיראניים. זה – דבר אחד. החוק הזה, לצערי, יצטרך לחכות - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת פורר, עוד התפרצות אחת ואני אצטרך לבקש ממך לצאת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> החוק הזה יצטרך לחכות בגלל אופוזיציה שהחליטה לפעול בצורה לא עניינית ולא רצינית. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - בגללך - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כהן, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ואני מודיע מטעם הממשלה שאנחנו מושכים את החוקים. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין אופוזיציה יותר אחראית - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו אשמים? כשאתה היית באופוזיציה, הצבעת נגד החוק הזה. נגד החוק הזה הצבעת - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר קיש, תרצה לחדד את הודעתך, בבקשה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תחדד. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אמרתי בתחילת דבריי לחברת הכנסת מירב בן ארי: איך גלגל מתגלגל לו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך גלגל מסתובב לו. מה קורה לך? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בדיקת ערנות איתך, זה הכול. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> חוק להגיד שלום - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תראו, אני אגיד בצורה מאוד פשוטה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בהקשר של הצעת החוק הזו, האם הממשלה מבקשת לחזור בה מהצעת החוק? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך למשוך את הצעת החוק - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתם הולכים – אז הינה, אני שואל אותך: הצעת חוק של מחבלי הנוח'בה – אתם הולכים למשוך את זה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תשאל אותנו – תמשוך את ההצעה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - ב-31 ביוני, אתה עושה עליי סיבוב? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתם תמשכו את זה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש אופוזיציה יותר אחראית מאיתנו? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא - - - הודעה אישית - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> התשובה היא כן, אנחנו מושכים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> קיש, אל תמשוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה. אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצהרת האמונים של חבר הכנסת איתן גינזבורג, שאנחנו שמחים ששב אלינו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, לא הבנתי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הוא אמר. הוא אמר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא אמר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הממשלה חוזרת בה מהצעת החוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, הוא אמר מושכים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אבל - - - אדוני היושב-ראש - - - מה קורה עם זה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הממשלה חוזרת בה מהצעת החוק והיא יורדת מסדר-היום. היא יורדת מסדר-היום. זהו. זה התקנון. הסיטואציה כרגע היא שהממשלה חזרה בה מהצעת החוק, ואנחנו מפסיקים את הדיון בה. חזרה בה מהצעת החוק, כאילו שלא הוגשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה חוזר לוועדה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לא לא. הממשלה תוכל לחדש, לא כרגע. << נושא >> הצהרת אמונים של חבר הכנסת איתן גינזבורג << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת גדי איזנקוט, שנכנסה לתוקפה ביום שישי ח' בתמוז התשפ"ה, 4 ביולי 2025, בא במקומו חבר הכנסת איתן גינזבורג. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, נקיים עתה את הצהרת האמונים. חבר הכנסת איתן גינזבורג, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת ואתה תעמוד במקומך ותשיב: "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. << דובר >> איתן גינזבורג (המחנה הממלכתי): << דובר >> מתחייב אני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ברכות לחברי הכנסת גינזבורג. ברוך שובך אל המשכן. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע. אני לא מבין את הדרישה הזאת. אני לא מבין את הדרישה הזאת. עמד השר ואמר: הממשלה חוזרת בה מהצעת החוק. הוא צריך להגיד איזה סעיף בתקנון? אני מוותר על זה. תודה רבה. אנחנו עוברים – בעצם לא. תם סדר-היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, יושב-ראש הכנסת לא צריך. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי י"ב בתמוז התשפ"ה, 8 ביולי 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:43. << סיום >>