דברי הכנסת

דברי הכנסת לד / מושב שלישי / ישיבה ש"ז / י"ח–כ' בתמוז התשפ"ה / 14–16 במאי 2025 / 34 חוברת ל"ד ישיבה ש"ז הישיבה השלוש-מאות-ושבע של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, י"ח בתמוז התשפ"ה (14 ביולי 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 7 הצעות סיעות יש עתיד, חד"ש-תע"ל ורע"מ, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 10 1. השבת החטופים וקידום עסקה מיידית לסיום המלחמה בעזה; 10 2. החברה הערבית תחת איומים מפשיעה מאורגנת משתוללת, צווי הריסה וממשלה שמתירה את דמה; 10 3. התקדמות חוק גיוס שמכשיר השתמטות כשלוחמינו בשוחות; 10 4. ממשלה שמקדמת חוקי השתמטות בזמן מלחמה היא ממשלה לא לגיטימית; 10 5. ממשלה המקדשת מלחמה על פני חיי חיילים וחטופים 10 יאיר לפיד (יש עתיד): 10 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 13 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 15 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 17 גלעד קריב (העבודה): 20 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 23 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 45 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 46 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 48 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 50 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 51 אפרת רייטן מרום (העבודה): 52 הצהרת אמונים של חברי הכנסת 53 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 54 אכרם חסון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 54 הצעות סיעות יש עתיד, חד"ש-תע"ל ורע"מ, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 55 1. השבת החטופים וקידום עסקה מיידית לסיום המלחמה בעזה; 55 2. החברה הערבית תחת איומים מפשיעה מאורגנת משתוללת, צווי הריסה וממשלה שמתירה את דמה; 55 3. התקדמות חוק גיוס שמכשיר השתמטות כשלוחמינו בשוחות; 55 4. ממשלה שמקדמת חוקי השתמטות בזמן מלחמה היא ממשלה לא לגיטימית; 55 5. ממשלה המקדשת מלחמה על פני חיי חיילים וחטופים 55 דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר אביגדור יצחקי 57 היו"ר אמיר אוחנה: 58 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 59 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 64 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 66 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 68 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 68 הצעת ועדת הכנסת בדבר הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת איימן עודה לפי סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת 69 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 69 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 74 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 81 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 83 סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): 85 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 94 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 100 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 104 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 105 טלי גוטליב (הליכוד): 109 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 111 עידן רול: 116 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 118 משה סעדה (הליכוד): 121 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 126 אליהו רביבו (הליכוד): 134 אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 136 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 138 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 139 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 141 עודד פורר (ישראל ביתנו): 143 ניסים ואטורי (הליכוד): 144 בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 149 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 151 אושר שקלים (הליכוד): 156 גלעד קריב (העבודה): 160 נעמה לזימי (העבודה): 162 דן אילוז (הליכוד): 177 עמית הלוי (הליכוד): 180 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 182 בועז ביסמוט (הליכוד): 185 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 186 ארז מלול (ש"ס): 190 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 191 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 191 הצעת ועדת הכנסת בדבר הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת איימן עודה לפי סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת 192 אריאל קלנר (הליכוד): 192 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 194 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 195 מרב מיכאלי (העבודה): 196 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 198 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 204 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 226 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025 244 שר המשפטים יריב לוין: 245 מירב בן ארי (יש עתיד): 246 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 253 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 254 יסמין פרידמן (יש עתיד): 260 טלי גוטליב (הליכוד): 261 נאור שירי (יש עתיד): 264 משה סעדה (הליכוד): 267 גלעד קריב (העבודה): 270 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 281 הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 18), התשפ"ה–2025 283 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 283 גלעד קריב (העבודה): 288 מירב בן ארי (יש עתיד): 297 נאור שירי (יש עתיד): 300 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 306 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025 307 שר המשפטים יריב לוין: 308 עמית הלוי (הליכוד): 308 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 310 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 310 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הארכת הוראת השעה), התשפ"ה–2025 314 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 315 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 317 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום, שלום גם לשרים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י"ח בתמוז התשפ"ה, 14 ביולי 2025. היום הוא היום ה-647 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים שאחינו ואחיותינו, 50 מהם – שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל – עודם נמצאים בשבי, וכולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5979/25 וכלה בהצעת חוק פ/6040/25: הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (רכישת תרופות על ידי קטין מגיל 15), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אליהו ברוכי; הצעת חוק טיפול בכתות פוגעניות, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק טיפול בכתות פוגעניות, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – משפחה מלווה ליתומים בגירים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק איסור טיפולי המרה לקטין, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק מסירת מידע לחברי הכנסת ולוועדות הכנסת (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אליהו ברוכי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת אבל), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול רפואי לקטין מגיל 15 ללא נוכחות הורה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אליהו ברוכי; הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון – עיגון כהוראת קבע), התשפ"ה– 2025, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – בחינת העלות לרשויות מקומיות), מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הודעה בדבר זכאות לנקודת זיכוי), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תיאום דמי ביטוח), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אליהו ברוכי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – זכאי לגמלה ששוהה מחוץ לישראל בשל מצב מיוחד) (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק טיפול בפעוט עם מוגבלות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אליהו ברוכי; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – כשירות לאמץ והתאמת מאמצים לילד), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בעד שכר עובדים המשרתים במילואים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת דבי ביטון; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – צילום בבתי משפט), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת ניסים ואטורי, אופיר כץ, עודד פורר, חמד עמאר, אריאל קלנר, אושר שקלים, ארז מלול, צגה מלקו ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – בני זוג מאותו המין), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק המוזיאונים (תיקון – מוזיאונים להנצחה ולהנחלה של זכר השואה והגבורה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למקבלי קצבת ילד נכה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין במשפחה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אפרת רייטן מרום ולימור סון הר מלך; הצעת חוק דחיית תשלומי מס לעסק חדש (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אליהו ברוכי; הצעת חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם (תיקון – הגדרת יד ושם כגוף מבוקר וחיזוק הפיקוח הפרלמנטרי עליו), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון במועמדות חבר כנסת או שר למשרת שופט), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הודעה לפני גביית חוב), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק מחיקת רישומים בגין התקהלות אסורה, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אליהו ברוכי; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ביטול פעולה מכוח הרשאה לחיוב בשל היעדר יתרה מספקת בחשבון והגבלת עמלות בשל הרשאה לחיוב), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מסירת מידע על עמלות וריביות בשל פירעון מוקדם של הלוואה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אליהו ברוכי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לעניין סככות המתנה בתחנות אוטובוס), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מתן שירותי הפקדה בכל כספומט בנקאי), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אליהו ברוכי; הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – כניסת חתן וכלה ללא תשלום), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אליהו ברוכי; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בריגול חמור ומגע עם סוכן חוץ), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שירותי תחבורה שיתופית מקוונת), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום הורה נוסף), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק החזקת תעודת זהות והצגתה (תיקון – תעודה מזהה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – מינוי מנהל כללי ותקציב הרבנות הראשית לישראל), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי קו העימות בצפון ובדרום), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – העלאת אחוז החסימה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הקאדים (תיקון – גיל פרישה לקאדי שילדו נפטר), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק הפיקוח על צעצועים מסוכנים, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון – אחריות לתשלום דמי תיווך), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק לשמירה על בטיחות מעליות, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הוספת חלקו של חודש במניין), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק תרומת ביציות (תיקון – תרומת ביציות בין בנות זוג), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות שנאה, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לגבר), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון – מינוי נציגי יד בן-גוריון למכון), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק זכויות בעלי חיים (העברת סמכויות הוועדה בכנסת) (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – סגנים נוספים), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת דוד ביטן, ששון ששי גואטה, ניסים ואטורי, שלום דנינו ואליהו ברוכי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (גמול כספי לחברי מועצה בעירייה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת גלעד קריב ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת ווליד טאהא, מנסור עבאס, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, בנימין גנץ, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, אורית פרקש הכהן, אלון שוסטר, איתן גינזבורג ויעל רון בן משה; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (קידום התחרות באמצעות תחבורה שיתופית מקוונת), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ועדת מכרזים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק הגנת אזרח ישראלי שהוטלו עליו עיצומים כלכליים על ידי מדינה זרה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. עוד הונחו על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 69), התשפ"ה–2025, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 158) (אסון טבע, מלחמה ומצב חירום), התשפ"ה–2025; הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 11), התשפ"ה–2025. כמו כן אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 95(ד) לתקנון הכנסת, הודיע מזכיר הממשלה בכתב כי הממשלה מבקשת לחזור בה מהודעתה מיום 7 ביולי 2025 שלפיה היא חוזרת בה מהצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, חד"ש-תע"ל ורע"מ, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. השבת החטופים וקידום עסקה מיידית לסיום המלחמה בעזה; << נושא >> << נושא >> 2. החברה הערבית תחת איומים מפשיעה מאורגנת משתוללת, צווי הריסה וממשלה שמתירה את דמה; << נושא >> << נושא >> 3. התקדמות חוק גיוס שמכשיר השתמטות כשלוחמינו בשוחות; << נושא >> << נושא >> 4. ממשלה שמקדמת חוקי השתמטות בזמן מלחמה היא ממשלה לא לגיטימית; << נושא >> << נושא >> 5. ממשלה המקדשת מלחמה על פני חיי חיילים וחטופים << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה. ההצעה הראשונה היא של סיעת יש עתיד. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לנמק אותה, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אתמול, בפעם הראשונה מאז שובו מוושינגטון, ראש הממשלה נתניהו עשה סרטון שבו הוא נתן עוד ריאיון אובייקטיבי ונוקב לטופז לוק, הדובר שלו, הניצול האחרון מהספינה הטרופה של קטרגייט, שמאיימת להטביע שם את כל הלשכה. ובסרטון הזה הוא אמר דבר מעניין. הוא אמר שהסקרים שפורסמו, שלפיהם רוב מוחלט של הציבור תומך בעסקת חטופים גם במחיר הפסקת המלחמה בעזה, הם – מה שהוא קרא – סקרים מהונדסים. הוא הדגיש את זה פעמיים. הוא אמר: זה מהונדס לגמרי. אין בבניין הזה היום אדם שמכיר טוב ממני את הלשכה שבה נאמרו הדברים האלה. יש בחוץ איזה שלושה, ופה בבניין אני היחיד שמכיר את הניתוק, את הקולות המעומעמים שמאחורי הזכוכית המשוריינת בלשכת ראש הממשלה. הכינוי המפורסם של הלשכה הזו הוא "האקווריום", ולא במקרה, כי בלשכה הזו אתה דג הזהב. אתה לא מסתובב ברחובות, אתה לא יוצא לפגוש חברים, בינך לבין העולם יש מעגל של אבטחה ואז מעגל של חנפנים ואז מעגל של עובדים, ואז המעגל החשוב באמת: של האנשים שהכי קרובים אליך. כל האינפורמציה שלך, כל מה שאתה יודע על החיים במדינת ישראל, מגיע מהאנשים האלה. הם מסננים לך את המים באקווריום. הם מסננים לך את המידע, הם מספרים לך את הרכילות, הם יוצרים בשבילך את המציאות. יש עוד דבר שצריך לזכור לגביהם: הם גם תלויים בך לחלוטין – לפרנסה שלהם, למעמד שלהם, הם לומדים מהר מאוד מה אתה מעדיף, אם אתה מעדיף שיגידו לך את האמת, או שאתה מעדיף שיגידו לך רק מה שאתה רוצה לשמוע. חלק לא קטן מהעובדה שממשלת השינוי בזמנו תפקדה היטב, עשתה שם את העבודה, היא שאני התעקשתי לשמוע רק את האמת. לשמור על ערוצים פתוחים לעולם החיצוני, אפילו נשארתי עם אותו טלפון – חלקכם המשכתם להתכתב איתי – כדי שאנשים יוכלו להגיד לי מה הם חושבים. במקרה הנוכחי, של ראש הממשלה הנוכחי, הבחירה היא בדיוק הפוכה: הם אומרים לו רק את מה שהוא רוצה לשמוע. כי אחרת אין שום הסבר אמיתי לזה שהוא באמת ובתמים חושב שאין רוב מוחלט במדינת ישראל לעסקת החטופים. אדוני ראש הממשלה, האנשים היחידים שמהנדסים את המציאות הם האנשים שעובדים אצלך בלשכה. אם הם היו אומרים לך את האמת, הם היו אומרים לך: עם ישראל רוצה שהמלחמה הזאת תיגמר, ועם ישראל רוצה את החטופים בבית. אם הם היו אומרים לך את האמת, הם היו אומרים לך: זה לא שעם ישראל מוכן שהמלחמה תיפסק בשביל עסקת חטופים, זה הרבה יותר מזה. עם ישראל מבין שהמלחמה הזאת לא הולכת לשום מקום. עם ישראל מבין שלא ככה נשמיד את חמאס, כי להבדיל ממך, הוא לא מנותק. הוא פוגש אנשים שחוזרים ממילואים, הילדים שלו בעזה. הוא יודע בדיוק מה קורה שם, והוא יודע שזו לא הדרך. ההנדסה היחידה שיש בעזה היא ההנדסה של אנשי ההנדסה הקרבית שנהרגים שם במספרים מחרידים. עם ישראל יודע שאם לא נביא לעזה שלטון אלטרנטיבי – החמאס יישאר. הוא יודע שאם אין תכלית מדינית למלחמה – אז היא תימשך עוד ועוד. עוד הותר לפרסום, עוד גופה של חטוף, עוד שבר מדיני וביטחוני וכלכלי. אז עם ישראל אומר לעצמו: אם המלחמה הזאת חסרת תוחלת וחסרת תועלת, בואו לפחות נביא הביתה את החטופים שלנו. ניסוג לגבול, ניערך מחדש, נחליט מה עושים הלאה. את כל זה ראש ממשלת ישראל לא מכיר. הוא לא שמע על זה כי טופז לוק וצחי ברוורמן לא סיפרו לו, כי השרים שלו הם שפנים שפוחדים להגיד לו את האמת. אז כמו שקורה הרבה פעמים, האמת לא מצליחה להיכנס מהדלת הקדמית בלשכה, אז היא מתגנבת מהדלת האחורית. כן, יש הנדסת תודעה, אבל זה לא של הסקרים וזה לא של הערוצים, זה של אדם אחד שיושב בלשכה מבוצרת, מנותק מהמציאות הישראלית, ניזון מפירורי מידע שקריים שהצוות שלו זורק לו. ככה לא מנהלים לשכה, ככה לא מנהלים מדינה וככה לא מנהלים מלחמה. את העסקה צריך לעשות ואת החטופים צריך להחזיר, את המלחמה צריך להפסיק. הסקרים אומרים את האמת: רוב מוחלט של עם ישראל רוצה שהממשלה, פעם אחת, לשם שינוי, בשם אלוהים, תעשה את הדבר הנכון. והרוב המוחלט של עם ישראל צודק לגמרי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת לפיד. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת אחמד טיבי. הוא איתנו? לא איתנו. אז אנחנו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, זה לא אותה סיעה בכלל, מה זה לנמק במקום? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אפשר להחליף - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז אין מי שינמק את ההצעה מטעם – אה, הגשתם את זה ביחד, אז אתה יכול לנמק. אתה רוצה לנמק? אתה יכול לנמק, כי זה חד"ש-תע"ל ורע"מ. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> טוב, תמשיך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> להמשיך. אין בעיה, אז אנחנו - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> יכול להיות שהוא בכניסה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ווליד, בוא. סליחה, אם לא תעלה עכשיו, אז אנחנו מוחקים את ההצעה הזאת ועוברים להצעה הבאה. לבחירתך. יש גבול. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> טוב, גם חבר הכנסת יאיר לפיד ויתר על חצי מהזמן שלו וגרם לבלגן הזה. מכובדי היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, המון נושאים שאפשר לדבר עליהם, שמצדיקים אי-אמון בממשלה. לגבי החברה הערבית – כמובן, הפשיעה המאורגנת; השתוללות ההריסות ביישובים הערביים בנגב ובישובים אחרים; מצב קטסטרופלי של הרשויות המקומיות, העיריות, המועצות המקומיות, הקשיים האין-סופיים שאיתם מתמודדים ראשי הרשויות בניהול הרשויות, בגלל הגזרות של האוצר על התוכניות של החברה הערבית – 5% לרוחב מכל משרדי הממשלה, נוסף על 15% ספציפי לתוכניות של החברה הערבית. על כן, גם ההתמודדות היא נוראית מאוד. אתמול בערב נרשם עוד מקרה רצח בחברה הערבית ביישוב שלי, בכפר קאסם. ילד צעיר, בן 21, נורה ונהרג. יומיים לפני, אפילו יממה וחצי לפני – שני צעירים בשפרעם, אחד תושב היישוב כאבול ואחד תושב העיר שפרעם. הנושא הזה מתגלגל לא רק בין היישובים. אנחנו לא רואים, אדוני היושב-ראש, פעילות נמרצת הבנויה על תוכנית עבודה של הגוף האמון על חייהם של אזרחי המדינה, על חייהם של האזרחים הערבים. כלומר, אני לא רואה תוכנית פעולה סדורה של משטרת ישראל, של העומד בראשה, כדי באמת למגר את התופעה – להילחם בארגוני הפשיעה, לפרק אותם, לפרק את ארגוני הפשיעה. מי שמדבר על משילות, הכי הרבה מדבר על המשילות, הוא השר לביזיון לאומי; הוא מרבה לדבר על משילות ועל ריבונות בעוד שהדבר המתריס ביותר על משילות וריבונות הוא ארגוני הפשיעה. הם מתחרים עם המדינה על השליטה – על השליטה ביישובים, בערים, בכפרים. זורעים פחד, גובים פרוטקשן. השר אמסלם, פרוטקשן גם מיהודים וגם מערבים. יש שם שוויון. הם לא מבדילים בין גזע לגזע – הם גובים פרוטקשן מכולם. ואנחנו לא רואים פעילות אמיתית למגר אותם, לפרק אותם, להכניס אותם לכלא; כדי שהאזרח הממוצע, ערבי כיהודי, יהודי כערבי, לא ישלם את החאווה הזו. לא ישלם את הכסף. חראם שהוא צריך לשלם לאנשים שמאיימים על חייו, אבל בגלל שהרוב הם ערבים, מה אכפת לשר המורשע שנהנה לראות ערבים נרצחים? הוא נהנה לראות ערבים מתים. על כן אתה אפילו לא שומע אותו מכנס צוות מקצועי כדי לדבר על פתרונות, על חלופות, על תוכניות עבודה, על מה עושים, איך עושים – הדבר לא מעניין אותו והוא מפזר הצהרות רק כדי לצאת ידי חובה. על כן אני אומר: הממשלה הזו פעלה הכי הרבה כדי להכאיב במתכוון לאזרחים הערבים בכל התחומים. היום, למשל, היו הריסות בנגב, בביר הדאג', בתל ערד, ברהט, בכסייפה. יש תוכניות להריסות מבנים, כשהמבנים נכנסו לתחום תוכניות המתאר וכל רשויות התכנון המקומיות אומרות שאפשר למצוא להם פתרונות. למרות זאת – למרות זאת – הוא עורך שולחנות עגולים כדי לוודא כמה הריסות הם עשו, וכל זה לצורך בחירות ולצורך פנייה לבייס שלו בבחירות, והוא מפרסם את זה לעיתים קרובות תוך כדי שהוא מתגאה שההריסות בחברה הערבית עלו במאות אחוזים – ואנחנו עוברים על זה לסדר-היום, הכול בסדר. בתוך הקואליציה אין אף אחד שמרים זעקה נגד הפשע הזה שמתנהל נגד החברה הערבית. אפילו באופוזיציה אנחנו לא שומעים אותם מתקוממים על זה שבמקום להסדיר ולתכנן – גם לא מתכננים ולא מסדירים, וגם הורסים, יעני אשכרה רדיפה. הם מפחדים להציב חלופות, כי הם נרתעים מהרוח הפשיסטית שמישהו מנסה להפיל עליהם. רשויות שמתחילות להתפרק, ראשי רשויות שלא מצליחים לשלם משכורות לפקידים שלהם – אנחנו לא רואים שזה מעניין מישהו, וכל זה רק מגביר את הפשיעה, רק מגביר את הסחר בסמים, רק מגביר את ההליכה של הצעירים האלה באפיקים חשוכים. זה כאילו אנחנו לא רואים ולא שומעים. מבחינתנו הכול בסדר גמור. אז לא, היושב-ראש, לא הכול בסדר גמור. גם אתם בתוך הקואליציה צריכים להרים זעקה נגד העוול הזה, נגד הפשע הזה, שמתנהל נגד כ-20% ומעלה מאזרחי המדינה. רק בגלל ההבדל של הגזע זה מקובל עליכם, כי זה לא פוגע בכם, לא פוגע בגזע שלכם, אז זה לגיטימי. אם זה נגד הערבים, זה לגיטימי. משפט אחרון – אני רוצה לומר, אנחנו בפעם המי יודע כמה כבר, מגיעים כבר לעסקה לסיום המלחמה, ומתברר שאין אותה. אין אותה, כי לא באמת שמישהו מתכוון לסיים את המלחמה, לא באמת שמישהו מתכוון להחזיר את החטופים, וכל הנושא הזה הוא שימוש פוליטי לצורך הישרדות הקואליציה הנוכחית. רק מתחילים לדבר על התקדמות לכיוון עסקה וכבר סמוטריץ' ובן גביר מתחילים לאיים שהם מפרקים את הקואליציה. אז צריך לסיים את המלחמה היום, עכשיו, לפני מחר. צריך להשלים עסקה שתחזיר את החטופים, וצריך לפתוח דף חדש גם לאזרחי המדינה המותשים. כבר שנתיים עוד מעט עם הדבר הנוראי הזה, וצריך לסיים אותו ולפתוח דף חדש ואופק חדש עבור כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. עלית באופן לא מתוכנן ועמדת בזה בכבוד. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת איתן גינזבורג לנמק את ההצעה מטעם סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נאום בכורה, אסור להפריע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מצטרף לבקשה ומבקש מכולם לא להפריע לחבר הכנסת איתן גינזבורג בנאום הבכורה שלו, בכנסת הזאת לפחות. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני ניצב כאן היום לא רק בשם סיעתי, אלא בשם חלק עצום מעם ישראל – צעירים וצעירות שמתגייסים, משפחות ששולחות את ילדיהן לשמור על גבולות המדינה, מילואימניקים שקמים מהשולחן המשפחתי לצו 8 ואימהות ואבות טרודים ששערותיהם מלבינות בלילות. אני מדבר בשמם של אלו שמאמינים בשוויון, בנשיאה משותפת בנטל ובאחריות הדדית. חברי הממשלה, איבדתם את הדרך. הצעת חוק הגיוס שאתם מקדמים אינה חוק גיוס – היא כתב כניעה. זהו כתב כניעה לציבור אחד על חשבון אחר; כתב כניעה קואליציוני שמעמיד את שרידותה של הממשלה מעל צורכי המדינה ומעל האינטרס הלאומי. חוק שמנציח פטור המוני תחת הכותרת גיוס, שמקבע עוול היסטורי בשם תהליך הדרגתי, זהו לא פתרון – זהו חוק השתמטות ממלכתית. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאז תחילת החודש ובחודש האחרון 30 לוחמים נפלו בקרבות בעזה. עשרה לוחמים נפלו שם רק מתחילת יולי, והחודש הזה רק התחיל. החודש רק התחיל והאדמה כבר ספוגה בדם בנינו. בזמן הזה ממש, כשלוחמים ולוחמות נמצאים עכשיו בשוחות בעזה, בבתים ממולכדים ובמנהרות, בגבול הצפון ובשמירה על עוטף עזה החרבה, כשמפקדים נלחמים כתף אל כתף עם פקודיהם, בזמן שמחזורי גיוס מתמלאים על אף הייאוש, אתם מקדמים חוק שמכשיר התחמקות ופטור משירות – לא ליחידים, לא למיעוט, לציבור שלם. כבר אי-אפשר לטעון שזה פצע ישן, כי היום הדימום הזה טרי, כי בכל יום שעובר הילד מרמת גן מתגייס וזה של בני ברק לא; הבת ממודיעין עושה קורס מ"כיות וזו של אלעד לא נדרשת לדבר. זהו לא עוד ויכוח ישראלי, זה לב הישראליות. והשאלה היא לא רק על החרדים, היא גם על כולנו. כי מה אומרים לחייל סדיר שמסיים תעסוקה מבצעית בעזה וחוזר לקו בשומרון, ואז מגלה שבכנסת דואגים לפטורים? מה תאמרו לחיילי המילואים שאחרי 300 ימי שירות הם נקראים שוב לשרת, ומניחים מאחוריהם עסקים, כלכלה ומשפחה, כשהם יודעים שישלחו להם בקרוב הזמנה לעוד תעסוקה, כשלאחרים מוותרים? ומה תאמרו לילדי כיתה י"ב כשישאלו: למה אני ולא הוא? כשהם שומעים שמאריכים להם את השירות בשנה ואת אחרים פוטרים מהתגייסות ונשיאה בנטל? אין מדינה מערבית אחת שמחילה חוק גיוס כללי על אזרחיה ואז פוטרת ציבור שלם בשם "עולם תורה", וזאת מבלי להחיל עליו את עקרונות הצדק, השוויון והחובה. אין שום הצדקה מוסרית, משפטית או ציונית להמשיך בדרך הזו, בטח שלא במציאות הביטחונית שבה אנו מצויים. התירוץ הזה, שמדובר בתהליך רגיש, מתנפץ עלינו מול המציאות. זו אינה רגישות, זה אובדן דרך ופגיעה בלכידות הלאומית. כי במדינה שבה יש משבר אמון עמוק בין האזרחים לבין המדינה, חוק הגיוס החדש מעמיק את הקרע. אני יודע שיש רבים בקואליציה – שנפקדת היום במליאה – שמסכימים איתי בליבם, גם אם הם בוחרים לשתוק ולהיעלם מהאולם הזה. יש בליכוד חיילים, לוחמים, מפקדים, אנשי מילואים, חלקם עם דמעות בעיניים. יש גם בש"ס וביהדות התורה צעירים שמרגישים בליבם את הפער, את הסדק. אבל המנהיגים שלהם מקדמים משהו אחר. הם מקדמים אינטרסים פוליטיים צרים. אתם יודעים, בדרך כלל ממשלה מקדמת את מה שהיא מאמינה שטוב למדינה. אבל לעיתים יש הבדל בין טובת הממשלה לבין טובת המדינה, והפער הזה, שנוצר ונפער ביניהם, כבר לא נסבל. טובת המדינה מחייבת חוסן. היא מחייבת לכידות, ערבות הדדית. טובת הממשלה כפי שאתם מפרשים אותה מחייבת את שימור הקואליציה בכל מחיר. יש רגעים שבהם שני הדברים לא יכולים לחיות יחד, כי המחיר כבד. כבד מדי. כי יום אחד תצטרכו להסביר לנכדים שלכם מדוע ישבתם בשתיקה כאשר גיוס הפך לבדיחה מרה. לצערי, אתם ממשיכים לפעול לפי פוליטיקת העבר. אבל האמון של הציבור בכם כבר עבר – ולא כי הוא קיצוני, ולא כי הוא שונא – כי הציבור פשוט רואה מה קורה, ומבין שאתם כבר לא רואים. פעם הרכנתם ראש מול משפחות חטופים, היום כבר יש כאלה שכבר מכנים אותם "כת"; פעם הצדעתם לחייל בשירות, היום אתם מחפשים דרכים לעקוף את השירות, לעכב, לדחות, לפטור, כאילו הגנת המדינה היא עול על כתפי בודדים שאפשר להשתיק עם תוספת של כמה שקלים. לצערי, התרגלתם לפוליטיקה. המדינה מתאבלת ואתם מתרגלים. הלוחמים שלנו באמת גיבורים. עם של אריות אמיתיים. עם של אריות, אומרים עליהם. אבל גם אריות לפעמים מתעייפים. גם גיבורים צריכים לדעת שלא זונחים אותם, לא בשדה הקרב וגם לא כאן, בכנסת. אני לא שונא חרדים, בכלל לא. אני מאוד מכבד אותם. בוודאי את אלה החכמים והעילויים שלומדים תורה. אני מדבר היום לא עליהם, אני מדבר על שוויון, על הצורך לחבר את החברה הישראלית. ואם תאמרו לי שאי-אפשר לכפות על הציבור החרדי, אומר לכם שאיש לא ביקש כפייה. בואו בהבנה, בנכונות, אבל אל תישארו מחוץ לחומה. אין אחרים שיעשו את זה במקומכם. תנו תמריצים, תבנו מסלולים, תשלבו שירות אזרחי, תשקיעו בשילוב, אבל אל תקדמו חוק שמנציח את הסטטוס-קוו, משמר את האי-שוויון ומכה באמון הציבור. בטח שלא בתקופה כזאת. אנחנו מאמינים שכל אזרח במדינת ישראל חייב לשרת – בצבא, בשירות לאומי, בשירות אזרחי – יש הרבה דרכים לתרום, אבל גם יש הרבה דרכים לחמוק. ואתם – אתם מנסים להעניק דלת ראשית להתחמקות משירות במקום ליצור שער כניסה לשותפות, לערבות ולאחווה. לכן אנחנו כאן מביעים היום אי-אמון בכם – אי-אמון מוסרי, ערכי וקיומי. כי ממשלה שמקדמת חוק שפוגע בליבת ההסכמה האזרחית בשם הסכמים קואליציוניים איננה ראויה להוביל עם. היא איננה ראויה לעם. כי ממשלה שמקריבה את עקרון השוויון על מזבח הישרדותה – איבדה את דרכה. ממשלה ששמה את הפוליטיקה וההישרדות כחזות הכול, מעל צורכי הצבא, מעל טובת התושבים, מעל החוסן הלאומי – לא ראויה לאמון העם ולא ראויה לאמון הבית הזה. מדינה לא מתקיימת על בריתות פוליטיות אלא על אמון, שותפות ודוגמה אישית. ואת אלה, חבריי בממשלה ובקואליציה, אתם איבדתם מזמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת איתן גינזבורג. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לנמק את ההצעה מטעם סיעת ישראל ביתנו. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, קשה בכלל לבחור על מה עוד ניתן לדבר, כשאני מסתכל על קצב האירועים, על הממשלה שנלחמת בצה"ל, על ממשלה שמשתלחת במפקדים. רק אתמול, בישיבת הקבינט – אנחנו רואים את ההדלפות – ראש הממשלה זועם, השרים משתלחים ברמטכ"ל, שהם בעצמם מינו אותו לפני כמה חודשים, כי הרמטכ"ל מציג עמדה מקצועית. כל הטירוף הזה – אין מילה אחרת – להקים עיר הומניטרית ברפיח על חשבון משלם המיסים הישראלי בסכומי עתק – 15 מיליארד שקלים מחשבון מדינת ישראל אמורים להשקיע בעזה. האם זה לא טירוף? ובצדק שואל הרמטכ"ל: ומי יתפעל את אותה עיר? מי יעשה את התחזוקה? מי יאבטח? דבר פשוט מטורף. מי שמקים עיר ברפיח, עיר הומניטרית ברפיח, גם לא מתכוון, לא להפסקת אש ולא להפסקת מלחמה, לכלום. מי שמקים את אותה עיר גם לא רוצה לשחרר את החטופים. ומי שמדבר על ניצחון על חמאס מדבר שטויות, כי הדרך לנצח את חמאס זה קודם כול להחזיר את החטופים. אין שום דרך אחרת. אומר את זה הרמטכ"ל בריש גלי. הוא אומר: המהלך הצבאי כרגע מיצה את עצמו. אנחנו פועלים ברצועת עזה עם סכין יפנית במקום לפעול עם גרזן. רק כשנחזיר את החטופים נוכל לפעול שם בלי מגבלות. לכן כרגע מה שמתבקש – קודם כול, פעימה אחת. להחזיר את כל החטופים בפעימה אחת, ואחר כך אנחנו נהיה חופשיים. אבל כרגע אנחנו כל הזמן פשוט מגבילים את עצמנו. איך יכול להיות שדווקא עכשיו כשצה"ל אומר: חסרים לנו 12,000 לוחמים, שוקלים להאריך שירות סדיר בשנה לאנשי סדיר, לאנשי סיירות, לחיל הרגלים? דווקא עכשיו הממשלה מקדמת חוק השתמטות? מה זה, שיקול ביטחוני או שזה שיקול פוליטי לשרידות הקואליציה? זה נטו שרידות קואליציה. כשראש ממשלה אומר בקולו לרב הירש: פיטרתי את שר הביטחון והרמטכ"ל לא בגלל הכישלון ב-7 באוקטובר, לא בגלל האחריות שלהם על הטבח, אלא בגלל שהם התנגדו לחוק ההשתמטות – אומר את זה בקולו – האם זה באמת טירוף מוחלט? איך אפשר בכלל להאמין שראש הממשלה מסביר לרב הירש שהוא נגד חוק הגיוס משיקולים פוליטיים נטו? אני אומר לכם, חוק הגיוס זה החוק הכי צודק. ואני שומע באמת כמה אנשים, כנראה לא אחראים, אומרים: אתם ראיתם את הניצחון של צה"ל? הניצחון של צה"ל הוא בזכות האברכים שמתפללים, שהתפללו במלחמה עם איראן. בדיוק ההפך נכון: בזכות חיילי צה"ל אותם אברכים יכולים להתפלל, לא להפך. תפסיקו להתבלבל. צה"ל מנצח כי הוא צבא חזק, כי הוא צבא שנאמן באמת לערכים, לא בגלל שמישהו מתפלל. אלו שמתפללים, מתפללים בזכות ההגנה שהם מקבלים מחיילי צה"ל. כשאני גם מסתכל על כל יתר ההחלטות שמתקבלות – מה זה סיוע הומניטרי לעזה? הרי צה"ל מדווח: 90% מאותו סיוע נשדד על ידי חמאס. אז מה, אנחנו מממנים את חמאס, מצד אחד, ומצד שני שולחים חיילים להילחם איתם? גם היום שמעתי פה את דובריי לפניי. מה זה, קואליציית ימין אפילו לא יודעת להתייצב ולהצביע נגד עוכר ישראל שיושב פה. אותה קואליציית ימין לא יודעת לגייס את כל האנשים כדי להעיף את איימן עודה מהכנסת? איפה כל הקואליציה? לפחות סיעת ישראל ביתנו כולה תצביע, כי אין מקום לעוכרי ישראל במשכן הכנסת. גם לגבי אותם אנשים שטוענים שצריך להתחשב בחרדים – אני לא יודע איזה חרדים אלו, אבל הם פועלים נגד היהדות. אין שום קשר בין היהדות לאותה דרישה שאותם לומדי תורה יהיו פטורים משירות צבאי. מאיפה לקחתם את כל הדבר הזה? כל גדולי ישראל היו לוחמים, והיו יהודים טובים, גם המלך דוד וגם יהושע בן נון וגם כלב בן יפונה וגם המכבים וגם בר כוכבא, וגם משה רבנו, שאומר לבני גד וראובן: אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה? אז אותו דבר אנחנו יכולים להגיד לאותם אנשים ביהדות התורה, בש"ס: מה, אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה, מוגנים על ידי חיילי צה"ל? מאיפה המצאתם את הדברים האלו? אומר הרמב"ם דברים מאוד ברורים: במלחמת מצווה גם חתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה. אז מאיפה כל ההמצאות האלו? כל אלו שמנסים להגיד שיש סתירה בין לימוד תורה לבין שירות צבאי הם פשוט לא יהודים. אין להם מושג ביהדות. הם דואגים רק לעצמם – לכוח, לכבוד ולכסף של עצמם. הם לא דואגים לא ללומדי תורה, לא למדינת ישראל ולא ליהדות. הכול המצאות. וגם יש פה עוד שאלה באמת מתבקשת: איך יכול להיות שהמלחמה מול איראן לקחה 12 ימים; מלחמת יום הכיפורים – 19 ימים; מלחמת ששת הימים – שישה ימים; תש"ח – 597 ימים? איך יכול להיות שאנחנו כאן כבר ביום ה-647? זה פשוט לא יכול להיות. אני זוכר שבחודש יולי 2016 אלוף פיקוד הדרום אייל זמיר הציג בפניי, אז שר הביטחון, תוכנית לכיבוש מלא של רצועת עזה ומיטוט חמאס, תוכנית סלע איתן. זה היה אמור לקחת 45 ימים. אנחנו ביום 647. כנראה פשוט מישהו לא רוצה לסיים את המלחמה. מישהו שלא רוצה לסיים את המלחמה מנסה בכל הכוח לרצות מרכיבים כאלה ואחרים בקואליציה. כשאתה מנהל מלחמה, השיקול חייב להיות אך ורק ביטחוני; השיקול חייב להיות איך אתה מפסיק את הנרמול של אותה הודעה מצמררת "הותר לפרסום"; השיקול חייב להיות איך אתה עוצר את השכול ואת הכאב. לא שיקולים של שרידות הקואליציה. ולכן לממשלה הזאת אין זכות קיום, כי גם בזמן מלחמה היא עושה אך ורק שיקולים פוליטיים, רק שיקולים של שרידות הקואליציה. שום דבר אחר לא מעניין אותה. אנחנו מקווים מאוד שאכן פעם אחת נראה סוף-סוף את ש"ס ויהדות התורה עומדים במילה ומפרקים את הקואליציה הנוראית הזאת. אני גם רוצה להגיד לחבר הכנסת השר דודי אמסלם: אי-אפשר כל הזמן לרצות את כל העולם. אי-אפשר פעם אחת לקבל החלטה כדי לרצות את ש"ס ויהדות התורה; אי-אפשר פעם אחרת לקבל החלטה כדי לרצות את סמוטריץ'; אי-אפשר לקבל החלטות כדי לרצות את הקהילה הבין-לאומית. מרוב הרצון לרצות את כולם, אנחנו מגיעים ל-647 ימי מלחמה, ואנחנו מגיעים למצב שעדיין 50 חטופים שלנו נמקים במנהרות של חמאס. ורק היום ראינו את אותן משאיות עם דובדבנים, עם כל מיני מוצרי מזון, שבאמת אתה רואה רק בסופר פה בירושלים, שמובילים אותן לעזה. עשרות, מאות, אלפי משאיות. דבר בלתי סביר. וכל מי שגם מסתכל על העובדות – אומרים שבעזה העזתים זורקים שימורים כאלו ואחרים כי הם לא אוהבים את זה. הם ביקשו כנראה שיכניסו להם שם יותר עוגות ויותר תפוחי אדמה, ובאמת כל מיני מוצרי מזון נבחרים. הדבר הזה, הטרלול הזה, חייב להיפסק. ואני בטוח שהממשלה הזאת באמת תיכנס להיסטוריה כממשלה הכי נוראית, הכי גרועה, בתולדות עם ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת גלעד קריב לנמק את ההצעה מטעם סיעת העבודה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר, כנראה שעל קולב כובעי המצחייה של נתניהו יש עוד כמה ווים פנויים, כי אחרי הכובע המזהיר של הניצחון המוחלט, אותה סיסמה מטופשת שלא עומד מאחוריה כלום, ואחרי הכובע שעליו כתוב ציר פילדלפי, והכובע שכתוב עליו ציר נצרים, והכובע החדש מלפני כמה שבועות שכתוב עליו ציר מורג, עכשיו יש עוד כובע – הכובע של העיר ההומניטרית. כמה כובעים יש לראש הממשלה נתניהו? רק בגדים אין לו, כי הוא מתהלך כאן ערום לחלוטין, כמו במעשייה בגדי המלך החדשים – ערום מכל אסטרטגיה, ערום מתוכנית, ערום מקריאת כיוון לאן הולכים אחרי 647 ימים של לחימה, המלחמה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל. כובעים יש, חוץ מזה אין שום דבר. מתאים לו, לראש הממשלה, הפסוק: "והנחש היה ערום מכל חית השדה". ערמומיות יש לו, ברוך השם; תובנה לאן הולכים אחרי 647 ימים – אין לו. אין לו שמץ של מושג לאן לקחת את האירוע הזה, שעולה בחיי החטופים, שעולה בחיי החיילים, שהופך את מדינת ישראל למצורעת באין-ספור זירות בין-לאומיות. ניצחון מוחלט? עוד ניצחון כזה ואבדנו. בשעה זו שר החוץ נמצא באירופה, בפגישות עם האיחוד האירופי. הבוקר התפרסמו ידיעות שמדינת ישראל מנהלת משא ומתן על שורת הסדרים עם הרשות הפלסטינית בתיווך אירופי ביחס למה שקורה ביהודה ושומרון. אז תאמר לי, השר אמסלם: אם זה בסדר לדבר על מה קורה עם הרשות הפלסטינית בחברון, בבית לחם, ברמאללה, אז מה פתאום כשמדובר על עזה, אחרי 21 חודשים אין לממשלה שלכם ראשית מהלך לבניית כוח שלטוני אלטרנטיבי לחמאס? אז תפסיקו להיות פחדנים, ותפסיקו להיות ממשלה של שקרנים, ובוא תעלה לפה לבמה, ובמקום דברי ההסתה הרגילים שלך, שאנחנו שומעים כל שבוע, תספר לציבור הישראלי מה התוכניות שלכם, לעזאזל. אם אתם מתכוונים לממשל צבאי, אז תהיה אמיץ – תאמר. תודיע לציבור הישראלי, תודיע לאימהות של הלוחמים, תודיע למשפחות החטופים, שמר נתניהו החליט לחדש את הממשל הצבאי על כל עזה. מדינת ישראל תהיה אחראית לאוכל, לשתייה, לבריאות, לתשתיות ולביוב של 2.3 מיליון פלסטינים. בוא תהיה אמיץ – תאמר. ואם אתם לא מתכוונים להחיל ממשל צבאי על כל עזה, אז בוא תאמר מה התוכנית שלכם אחרי 21 חודשים של מלחמה. תאמר. תאמר. תאמר למשפחות של החטופים מה התוכנית שלכם. תאמר למשפחות של החיילים ולחיילים עצמם. תאמר לנו איך אתם הולכים למגר את שלטון החמאס, כשמצד אחד אתה לא אמיץ דייך לומר שיהיה פה ממשל צבאי ומצד שני לא עשיתם כלום. 21 חודשים לא עשיתם שום דבר על מנת להקים אלטרנטיבה שלטונית לחמאס. באה סעודיה, הניחה יוזמה – זה לא טוב; באה מצרים, הניחה יוזמה – גם זה לא טוב; ממשל ביידן הניח מתווים; גם ממשל טראמפ הניח על השולחן אין-ספור הצעות. אבל לנתניהו שום דבר לא טוב מסיבה אחת – כי מה שמעניין אותו זה לא ציר פילדלפי, זה לא ציר נצרים, זה לא ציר מורג; הציר היחיד שמעניין את האדם המושחת, המסוכן והכושל שעומד בראש ממשלת ישראל זה ציר קיסריה-עזה-בלפור, הציר שכל תכליתו להנציח את השלטון שלו, גם אם זה בא על חשבון חיי החטופים ועל חשבון חיי החיילים שלנו. מדינת ישראל בדרך לבידוד בין-לאומי. לא יעזרו לנתניהו כל התמונות מהבית הלבן וכל ה-photo opportunities שלו עם בכירים אמריקנים. כל פרופסור באחת האוניברסיטאות בישראל, כל מנהל של מוסד תרבות, כל ראש עיר שיש לו מערכת של ערים תאומות עם ערים ברחבי העולם, יודע לאן הממשלה שלכם גוררת אותנו – לבידוד בין-לאומי. נתניהו מצטט מתוך פרשת בלק, "עם כלביא יקום". הציטוט המתאים זה עם לבדד בגויים ישכון. לשם אתם לוקחים אותנו – למדינה מצורעת, למדינה שאין לה הסכמים אסטרטגיים עם בעלות ברית מסורתיות שתוכלנה לעזור לנו בעת צרה. ואת מי אתם מאשימים בחוסר היכולת שלכם להביא את המלחמה הזאת לכדי סיום? את היועמ"שית. אותה אתם גוררים בוויה דולורוזה לעבר שימוע שמתאים לוויקטור אורבן, שמתאים לחבר של נתניהו פוטין. היא אשמה בזה שאתם לא יודעים לנהל את המערכה ולהעביר אותנו משלב צבאי לשלב מדיני. ואם היא לא אשמה, אז בג"ץ אשם. בג"ץ הוא זה שניהל את המלחמה, לא אתם. בג"ץ מונע מכם לסיים את המלחמה הארוכה בתולדות ישראל. ועכשיו על פי ההדלפות האחרונות יש לכם שם חדש – הרמטכ"ל ההתקפי. מאה ימי חסד לא נתתם לרמטכ"ל ההתקפי שלכם, וכשהוא בא באומץ ואומר: המערכה בעזה והתוכניות המגומגמות והלא-רציניות שלכם, התוכניות הפופוליסטיות שלכם, מובילות לשחיקת היכולות של צה"ל ולפגיעה במלאים, אז אתם עסוקים בהדלפות מישיבות הקבינט נגד הרמטכ"ל. פתאום האמירה של הרמטכ"ל שהתוכנית המופרעת לבנות עיר אוהלים של 600,000 איש תיקח חודשים, פתאום זה לא נראה לכם. בקריית שמונה יש 25,000 תושבים, ואתם כבר חודשים לא מצליחים לשקם את העיר. 25,000 תושבים יש בקריית שמונה, וכבר שמונה, תשעה חודשים אתם לא מצליחים ליישר כביש אחד בקריית שמונה. אז אתם מדברים על האמירות של הרמטכ"ל על עיר אוהלים, עיר הומניטרית של 600,000 איש? אתם בדיחה. אתם בדיחה, רק שהבדיחה הזאת היא על חשבון החטופים ועל חשבון החיילים. ממשלה כושלת. ממשלה כושלת שהתכוננה לתקיפות באיראן חצי שנה, אבל לא טרחה לעשות שום דבר עם העורף. עד הרגע הזה לא ברור מה הולך להיות עם 2,500 משפחות מפונים, כי גם לזה לא דאגתם. עובדים במדינת ישראל קיבלו משכורת מקוצצת בחודש יוני כי אתם לא טרחתם לטפל בזמן במתווים. אתם ממשלה שכל דבר שאתם נוגעים בו – חורבן. חורבן. זה קרה ב-7 באוקטובר וזה קורה גם מאז. ולא יעזרו לכם דברי הרב והשחץ על מה שקרה באיראן. אתם ממשלה שמסכנת את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. ולכן, אדוני היושב-ראש, לא צריך לדבר בלשון עתיד. לכן בכל סקר עולה שלרוב ברור בציבור הישראלי אין אמון בראש הממשלה; לרוב ברור בציבור הישראלי אין אמון בממשלה. רוב ברור בציבור הישראלי אומר שמה שמדריך את נתניהו זה שיקולים פוליטיים ולא הצלת החטופים ושמירה על חיי החיילים שלנו. ולכן, בעוד שבועות אחדים, ואם לא בתוך שבועות אחדים, אז תוך חודשים אחדים, אתם הולכים הביתה, ואנחנו נעשה הכול - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - כדי שקואליציית הדמים שלכם גם תפסיד בבחירות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם להשיב במשולב על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דודי, השבוע נאום בלי להגיד את שלוש המילים גלי בהרב מיארה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> למה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כדי לאתגר אותך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני עוד מעט אתייחס לזה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - בלי להגיד נתניהו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני בקצרה אשיב לכל אלה שעלו כאן וגידפו את הממשלה, את חיילי צה"ל. אז קודם כול, מר קריב, שיצא עכשיו, אתה לא שווה תשובה. אני בוודאי לא עונה למי שאומר – המנהיג שלך – שצה"ל הורג תינוקות כתחביב. לדעתי אנשים כמוכם לא יכולים להיות בכנסת. אתם רוצים להוציא את חבר הכנסת איימן עודה – אתם הראשונים שלא צריכים להיות פה. אתם הראשונים. בושה וחרפה. יהודי ככה מדבר? אתה עוד עולה לפה? חוצפה ועזות מצח. דרך אגב, אני רוצה לענות לאביגדור ליברמן. בהתחלה החלטתי לא להשיב, אבל אביגדור אמר משפט חמור מאוד מבחינתי. הוא אומר: צה"ל עוזר לאלה שלומדים תורה; אלה שלומדים תורה לא עוזרים לצה"ל. אביגדור ליברמן, אני רוצה להזכיר לך: במהלך ההיסטוריה של העם היהודי נטבחו יהודים על לימוד התורה. על זה רדפו אותם. אתה הזכרת את בר כוכבא, אבל אני רוצה להזכיר לך שמי שהיה מורו של בר כוכבא זה רבי עקיבא, והוא למד תורה. זו תמיד הייתה החלוקה בעם ישראל – יש נלחמים ויש שלומדים תורה. זה מה שהיה תמיד בהיסטוריה היהודית. ללא תורה אין עם ישראל. קודם כול, אני רוצה לברך את חבר הכנסת אכרם, שהוא באמת גם חבר וגם זה – אני מאוד שמחתי שחזרת לכנסת, ואינשאללה, תהיה עוד הרבה שנים פה, בגלל שהתרומה שלך לעם ישראל גדולה. אתה יודע שאני אוהב אותך. אז קודם כול, ברוך הבא. << קריאה >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << קריאה >> זה הדדי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ברוך הבא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר, יש פה ערעור על היסוד היהודי. אני טוען שזאת בדיוק המחלוקת בין השמאל לימין. זה לא על ארץ ישראל. האם אנחנו יהודים, כן או לא? עכשיו עלה כאן אביגדור ליברמן והגדיר את היהדות – משהו אחר. לימוד התורה – זה לא שייך ליהודים, זה לא חשוב, זה בכלל לא חשוב. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא אמר את זה - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> התפילות – שאימא שלי הולכת כל בוקר לכותל, אישה בת 84, וקוראת את ספר התהילים, וכל הזמן מתפללת על חיילי צה"ל, על החטופים – זה לא חשוב, זה שטויות. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא אמר - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה מה שהוא אמר. אז אני אומר: אביגדור ליברמן, בוש והיכלם לך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אתה מעוות את הדברים - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא נגע בנושא, הוא נגע בנקודה שאני - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - למה אתה מעוות דברים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, קריאה ראשונה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תן שלוש. תתייחס, תתייחס לתוכן הדברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אל תזלזל, בסדר? אתה בקריאה ראשונה. כי גם תקבל את השלישית, אם צריך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד לו שלא יעוות דברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, אף אחד לא הפריע לבוס שלך קודם לדבר. כמו ששמרתי על זכותו של אביגדור ליברמן לדבר - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא מעוות דברים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש לך זכות דיבור אחר כך. אתה תמיד מפריע. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו הבעיה שלך, שאתה מעוות דברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר לאביגדור ליברמן, לימוד התורה בעם ישראל - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - אותך, דבר לעניין. דבר לעניין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי. לימוד התורה בעם ישראל, לפי תפיסתי והבנתי, לא - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שעה הוא מדבר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כשאביגדור ליברמן דיבר, אף אחד לא הפריע לו. אתה מבין? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה רוצה להוציא אותו? כן או לא? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא מדבר שעה שטויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קריאה שלישית. צא החוצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה שהוא יצא החוצה? מה קרה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> וואו, מה קרה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מתערב? בבקשה, הפרעת פה בשלוש קריאות. צא החוצה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה? אתה מנהל את הישיבה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, לא. אני רוצה שלא תפריע. (חבר הכנסת יבגני סובה יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, אתם החלטתם שהוא לא ידבר? אז אתם לא תהיו פה פשוט. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא. אתה - - - אמרת שכיפת הברזל זה לומדי תורה. תודה לטייסים. תודה לטייסים, תודה ללוחמים. אל תתבלבל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר את זה עכשיו. שנייה, דקה. אל תלמדי אותי מה זה להיות לוחם. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תתבלבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר, כיפת הברזל של לוחמי צה"ל וחיילי צה"ל זה לומדי התורה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. שלא נתבלבל לשנייה, לומדי התורה היו לפני שהייתה מדינה ולפני שהיו חיילי צה"ל בגלל שלא הייתה מדינה. זה מה ששמר על עם ישראל שלושת אלפים וחמש מאות שנה. כשלא הייתה לו מדינה, לא היה צבא, לא היה כלום, אבל היו לומדי תורה. אבל אתם רוצים לעקור את היסוד. ועכשיו אני רוצה לומר משהו. היה - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד תודה ללוחמים. תגיד תודה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה את מפריעה? קשה לך לשמוע לך את האמת. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כי אתה לא אומר תודה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, את לא רוצה שנמשיך בקריאות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שמעתי את הבוס שלך, לא הפרעתי לו למרות שזה קרע את ליבי, מה שהוא אמר פה. עכשיו אני רוצה לספר לך סיפור קטן. אני רוצה לספר - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד תודה ללוחמים ולטייסים, משהו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אל תלמדי אותי מה זה להיות לוחם. עד גיל 42 הייתי בצה"ל כלוחם. אז אל תספרי, תטיפי לנו, מה זה לוחם. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז אל תטיף לי - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לך משהו. היה מחבל בשם סאלח תעמרי בשנות השמונים. חבר הכנסת, הוא בפסח ראה סוהר אוכל פיתה. אמר לו: תגיד, אתה לא מתבייש? בדת שלכם אסור. אמר לו: עזוב אותך משטויות, אני אוכל פיתה. הוא העיד שזה הרגע שהוא הבין שהם ינצחו את היהודים. בגלל שאין ערכים, אין מסורת, הכול כמו עלה נידף ברוח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אולי הוא לא היה יהודי בכלל, הסוהר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אם חייל יהודי לא מבין מה בעצם השורשים שלו פה, אז הוא לא יודע על מה הוא נלחם. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא נלחם על השורשים שלו פה. תעריך אותו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולכן – זה לימוד התורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך בסוף הכול מתכנס - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, תן לי. זה לומדי התורה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה, לציונות הדתית, החיילים – אין להם ערכים? הם לא יודעים על מה הם נלחמים? - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הספרות התורנית, צריך להבין אותה – אם היא לא מתפתחת היא הולכת אחורה. בלי לומדי תורה אנחנו נקום פה איזה יום אחד, בעוד מאה שנה, ואנשים פה ישאלו האחד את השני: מה זאת אומרת, מה זה יהודי? מה הכוונה שאנחנו יהודים פה? ולכן אני מסכים איתך. ואת זה הציבור צריך לדעת: אתם רוצים לעקור את היסוד של עם ישראל. אתם לא רואים חשיבות בלימוד התורה של עם ישראל, ולכן - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - אולי אנחנו - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאמר עכשיו אביגדור ליברמן. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תורה, עבודה וגמילות חסדים. ככה כתוב. שלושה יסודות: תורה, עבודה וגמילות חסדים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בואו נתקדם. אני רוצה לענות עכשיו לחבר הכנסת גינזבורג. תראה, לא ציפיתי. קודם כול, ברוך הבא. אבל, האמת, ציפיתי שתעלה לכאן ותיתן איזה נאום קצת יותר הגיוני. הרי אתה אומר דבר והיפוכו. אתה אומר – ואני מסכים איתך – שהסיפור של חוק הגיוס הוא חשוב בהסכמה עם החרדים וההבנות. נכון. אני רק רוצה לספר לכם כמה דמגוגיה יש כאן. אני הייתי יושב-ראש ועדת חוק הגיוס כשאביגדור ליברמן היה שר הביטחון. והוא הביא את החוק, ואז - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי ברח, מי ברח מהחוק? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די, חברת הכנסת שרון ניר. מה, את מקנאה ביבגני? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את לא היית כאן, אז אני מספר לך את הסיפור. אז אני מספר לך. הבאנו את החוק לכאן, למליאת הכנסת. רצינו להעלות אותו ככתבו וכלשונו. בדיוק מה שאביגדור ליברמן – בדיוק הוא פרש מהממשלה, הוא ולפיד היו כאן ורצו להצביע נגד החוק, ולכן לא העלינו אותו פה למליאה. זו הייתה הסיבה. בואו, נבוא לסעיף עובדות, קודם כול. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - החוק לא עבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. קודם כול, בואו נבוא לסעיף עובדות. עכשיו, מבחינתכם, אם חוק הגיוס עובר זה אסון. למה? אני אסביר לכם למה. בגלל שאז לא יהיה לכם ממה להתפרנס. איך תסיתו את עם ישראל? על מה? אתם מתפרנסים על השבת, בגלל זה אתם הולכים בדרך כלל בשבת, או חלק מהקמפיין שלכם – ללכת בשבת לאיזה טיב טעם ולהביא את הטלוויזיות ולהצטלם. וכמובן – הגיוס. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - חוק גיוס - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לעבור לעניין ברמה העקרונית. אני רוצה לומר לכם משהו עקרוני. תראו, יש גדוד חרדי שהוקם, שקראו לו נצח יהודה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלה ציונים - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני פגשתי את מקים הגדוד, תת-אלוף יהודה דובדבני, איש אוהב ישראל, ציוני שנלחם על האירוע הזה ולקח את זה כמשימה אישית, בעל עיטור העוז. הגדוד הזה הוקם ב-1999. היום נלחמת בעזה חטיבת חשמונאים. חטיבה חרדית. דרך אגב, נצ"ח – הכוונה: נוער צבאי חרדי. עכשיו, אני שואל את הציבור ואתכם ואת כולם. הרי כל שלוש שנים מתגייסים. הגדוד הזה משתחרר כל שלוש שנים. הרי יש כניסות ויציאות. מאז ועד היום עברו למעלה מ-20 שנה ומשהו. לכאורה כבר יש עשרות אלפי מילואימניקים חרדים. למה מהמסגרות האלה הצבא לא הקים – כבר היו צריכות להיות כמה אוגדות של חרדים. בגלל שהצבא לא מביא אותם למילואים. לא רוצה. לא רוצה להשאיר את המסגרת. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי לכאורה – תראו, אני רוצה להסביר איך זה הולך. יש גדוד, יש חייל, נניח טנקיסט. עושה שלוש שנים, יוצא מהצבא, מהגדוד שלו, ונכנס לגדוד מילואים. הרי החרדים – ב-1999 הוקם הגדוד, ב-2002 הם השתחררו. מה עשו איתם? לא זימנו אותם. לא הקימו מסגרת חרדית. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הקימו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, קריאה שנייה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, כי הוא מדבר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את לא יכולה לדבר איתו כל הנאום שלו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז זו הדרך – עכשיו, כל שלוש שנים משתחרר גדוד. בהיגיון, כל שלוש שנים משתחרר גדוד. אם מאז ועד היום עברו בערך 26 שנים – שכל אחד יחלק: 26 חלקי שלוש, ויבין שיש לנו כבר שתי אוגדות. איפה הם? אנשים שהוכשרו, הצבא כבר השקיע בהם, הם לוחמים חרדים. הצבא לא רוצה אותם. חבר'ה, הצבא עשה את זה אז כמי שכפאו שד. לכן יש פה צביעות עצומה. הצבא שלח עכשיו 50,000 צווים, לכולם. אני שואל – הרי יש פה הסכמה כמעט מפה לפה, מי שלומד תורה שילמד תורה – יש הרבה מאוד שלא לומדים תורה, למה אתה לא שולח רק להם? דרך אגב, איך תגייס 50,000? מחר יבואו לך לבקו"ם 2,000, אתה לא יודע איך להתמודד איתם. 50,000? אני אומר: חרדים, תבואו מחר כולכם, תראו מה יקרה בצה"ל. הכול שקר. הצבא לא רוצה לגייס אותם. דרך אגב, למה הצבא לא גייס אותם עד היום? מי מנע מצה"ל לבוא אל בחור חרדי שלא לומד בישיבה ולגייס אותו? אף אחד. לכן יש פה דמגוגיה, יש פה הכפשה, דווקא – שכואב לי הלב – דווקא על לומדי התורה. ולכן רק שידעו את האמת – אני הייתי יושב-ראש ועדת חוק הגיוס, ניהלתי את כל הדיון עם צה"ל. כל חוק הגיוס לא בא לפתור את הבעיות של חיילים בצה"ל. אמרתי: יש מספיק חרדים שהוכשרו להיות לוחמים והם פנויים להובלה בחוץ, רק אף אחד לא קורא להם למילואים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אתה מאשים את הצבא? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולכן אני מאשים קודם כול ובראש ובראשונה את צה"ל, בגלל שצה"ל, בשבילו הסיפור הזה קשה. הוא לא יכול לארגן את המסגרות האלה בשביל חרדים. בג"ץ כבר יגיד לו. אתם זוכרים, היה סיפור שפעם ההסדרניקים – הביאו זמרת לאחד הגדודים, היא שרה, קמו ההסדרניקים, יצאו. העמידו אותם לדין. אבל מה לעשות, את זה, לפי ההלכה, מבחינתם הם לא יכולים. הצבא לא יכול לסבול את זה ולא רוצה את זה. הצבא לא יכול, לא רוצה לייצר שתי מסגרות. ואמרתי, אני מתפלל לזה, ביום, ברגע שהצבא יתחיל לקלוט חרדים, הזרם ילך ויגדל וצה"ל יהפוך להיות ברובו – אני אומר לכם – דתיים לאומיים וחרדים. ואז מי יתנגדו לזה ראשונים? זה השמאל. אותו עמית, בעצם, בבית המשפט העליון, הוא כבר ייחרד ויעצור אותם, ייתן להם להיות עד סמל, סמל ראשון, לא יותר מזה. לכן אני בכוונה מציף את הצביעות בכל הסיפור הזה. ולכן, איתן, מה שאני אומר: תחשוב על זה, אי-אפשר לרקוד על כל החתונות. אתה אומר לנו – זה החוק. דרך אגב, אני גם מתפלא שאתה תוקף את החוק בלי שאף אחד יודע מה החוק. אני לא ראיתי טיוטת חוק, אף אחד לא ראה טיוטת חוק, אבל אתה נגד החוק עוד לפני שבכלל ראית אותו. זה יפה מאוד, אתה נביא. אתה יודע מה החוק אמור לומר. ווליד טאהא, אני רוצה להגיד לך משהו לגבי הסיפור הזה של הפשיעה במגזר הערבי ולא רק בערבי. אתה צודק בכל מה שאמרת. הוא לא כאן, אבל אני מפנה את הדברים שלי - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> עאידה תעביר לו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - לא דוגמה - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לתומא סלימאן. תקשיבי: ארגוני הפשיעה בחברה הערבית זה צבאות, זה לא ארגון פשיעה של שלושה, ארבעה, 20, 100 איש. ולכן אנחנו העלינו את זה הרבה פעמים. אני העליתי את זה. המלחמה בהם יכולה להיות רק – אין יותר – הכלים במלחמה איתם צריכים להיות כלים של טרור, בגלל שהם הורסים את המדינה לא פחות מטרור. זה בעצם ארגוני פשיעה כשהמשחק הגדול זה כסף. דרך אגב, הם סוחטים את היהודים, הם סוחטים את המדינה. אספר לך, כל פרויקט שהמדינה מנהלת, חלקו הולך לדמי חסות. ודרך אגב, בדמוקרטיה אני רואה את זה כדבר הכי חמור שיכול להיות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אלא מאי, היועצת המשפטית, הרועצת, לא בא לה להחיל את כל הכללים על ארגוני הפשיעה כמו שאתה עושה על ארגוני טרור. זה הסיפור האמיתי. ולכן אין כלי אחר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> החזקת 12 דקות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, לא בשביל נשים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה לא קשור לשר כזה או אחר. הרי ברור, אמר ווליד טאהא דבר חמור מאוד, אני לא רוצה להתייחס לזה, לגבי השר בן גביר – שהוא שמח על כל ערבי ש - - - את יודעת, אני נדהם מאיך אזרח ישראלי מדבר. אבל עזוב. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה, אתה לא נדהם מאיך ששר מתנהג? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סלחי לי, אני אמרתי - - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אמר באמת - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חברת הכנסת תומא סלימאן, לכן אני אומר – כדי להתמודד עם התופעה של ארגוני פשיעה במגזר הערבי, שהם ארגוני פשיעה של מדינת ישראל, והם לדעתי הסרטן בתוך המדינה, הם לא פחות גרועים ומסכנים את המדינה ממחבלים, מהנוח'בות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אז למה לא - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אני אומר, הכלים שאמורים לטפל בהם אלה כלים אחרים, זה לא פושע רגיל. ומי שעוצר את זה, שעם ישראל יבין, זה גלי בהרב-מיארה. כשאמרתי לכם שזאת האישה הכי מסוכנת במדינה, זו האמת, תבינו. ועוד לא התחלנו עוד לדבר עליה. לגבי מר לפיד, אני אתייחס רק בדבר אחד. אתה תיארת את השבועיים שהיית ראש ממשלה. אמרת איך זה באקווריום, יש שמה מעגלים-מעגלים, והגעת לאיזה מעגל של חנפנים. סתם מעניין אותי מי היו החנפנים שלך. פעם תספר לנו מי היו החנפנים שלך. וכמובן יש לך כישרון אדיר, תמיד להיות מחובר לציבור. זה שהשארת את הטלפון – אתה מחובר לציבור. ראש הממשלה נתניהו מנותק, רק אתה מחובר. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעבור לנושא אחר לגמרי, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לדבר על זה. תראה, ספר בראשית, פרשת ויצא, מסופר על יעקב ולבן. ויעקב אומר, ואני מצטט: "ביום אכלני חֹרֶב וקרח בלילה, ותִדַד שנתי מעינׇי." זה בדיוק מה שקורה לנו, רבותיי. כל שבוע אני בא לכאן וכבר לא יודע על מה לדבר, מרוב שכל שבוע יש פה דרמה של אירועים, שאני מניח שאחד מהם היה מכיל – במדינה דמוקרטית היו מדברים עליו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בעיקר כשכבר שאין לך מה לומר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ובוא נראה, בוא נעבור לעניין, נראה מה קרה לנו השבוע. שבוע רק. הממשלה החליטה להקים ועדת שרים ולעשות לגלי שימוע. דרך אגב, אני רוצה לספר לכם, הייתי עובד מדינה כמעט 30 שנה, זה ההליך הרגיל. עובד שלא עושה את תפקידו, עושים לו שימוע. דרך אגב, אני רוצה לספר יותר מזה, כשראש הממשלה רצה לפטר את ראש השב"כ, מה הייתה לה הטענה? למה לא עשו לו שימוע. אתם מכירים את הבדיחה שיום אחד האריה והשועל ישבו ביער, ואמרו: עוד מעט יעבור כאן השפן, בוא נעשה עליו איזה דחקה. אמר השועל לאריה: אם הוא יבוא בלי כובע, נשאל אותו למה הוא בלי כובע; ואם הוא יבוא עם כובע, נשאל אותו למה הוא עם כובע. עבר השפן בלי כובע, אמרו לו: מר שפן, למה אתה בלי כובע? לא ידע מה להשיב, נתנו לו כמה סטירות. למוחרת ישבו עוד פעם, ואמרו: תשמע, עוד מעט השפן יעבור פה עוד פעם, הפעם נעשה לו קטע. נגיד לו: שפן, תן לנו סיגריה. אם הוא ייתן לנו סיגריה עם פילטר, נשאל אותו: למה עם פילטר? ואם בלי פילטר, נשאל אותו למה בלי פילטר. השפן עבר מאחור ושמע את זה, הסתובב, אמרו לו: שפן, בוא, בוא רק שנייה לפה. בא השפן. אמרו לו: אפשר לקבל סיגריה? אז הוא שאל אותם: עם פילטר או בלי פילטר? אמרו לו: עוד פעם באת בלי כובע? זה הסיפור כאן, זה לא משנה מה נעשה. לא עשינו שימוע, לטענתם, לראש השב"כ – הטענה בבית המשפט הייתה: למה? וכשרוצים לעשות שימוע, הם עותרים לבית המשפט נגד השימוע. עכשיו בכלל סברתי, בכלל דרך אגב, על מה העתירה? מדוע בית המשפט העליון בכלל קיבל עתירה מהסוג הזה? הרי עושים שימוע לעובד, יכול להיות שנגיד לו: הכול בסדר, תמשיכי בעבודתך. מה כתבה היום רוית הכט? דרך אגב, אצלם, בג"ץ – תלוי מי השופט. אצלם בג"ץ – הכוונה לעמית ודפנהל'ה. אלה הבג"ץ אצלם. אם זה סולברג – מה פתאום. החלטה מבישה של סולברג, בתמימות סולברג פותח את הדלת לניתוץ שלטון החוק. כל זה למה? הממשלה רוצה לעשות שימוע ליועצת המשפטית, הבן אדם שפגע במדינת ישראל באופן מעשי מתחילת הדרך ועד היום בצורה הכי מסוכנת. המדינה הגיעה לאן שהיא הגיעה בגלל החידלון של היועצת המשפטית לממשלה. אז קודם כול, לא הצלחתי להבין על מה על מה אתם בכלל פונים? מר סולברג, לא היית צריך לדון בכלל בסוגיה. הממשלה החליטה לעשות שימוע – עושים שימוע. יכולת – דרך אגב, הג'ינג'י תמיד בכוננות. הוא יגיש לך עתירה אחרי זה. אם החליטו, אם הממשלה תחליט לפטר אותה, בוודאי תהיה עוד עתירה, מה השאלה פה? הכול בסוף מתנהל דרך עמית. דרך אגב, אז אני מבטיח לך שאתה לא תהיה בהרכב. עמית ישתלט על האירוע, הוא ודפנל'ה, ויובילו את זה עם החבר'ה שלהם. עכשיו אני רוצה לומר עוד משהו. מה קרה לנו עוד השבוע? היועצת המשפטית הודיעה שבדעתה להעמיד את יונתן אוריך לדין כפוף לשימוע. על מה? פגיעה בביטחון מדינת ישראל. אני רוצה להזכיר לציבור על מה מדובר. אתם זוכרים את אותו נגד ששלח, הוציא מכתב. הוא העביר, רצה להעביר, לראש הממשלה מכתב – בעצם חומר מודיעיני שלא הגיע לראש הממשלה על כך שבעצם החמאס רואה בהפגנות כאן דבר חיובי ושצריך לעודד את ההפגנות; בגלל שזה בעצם מעודד, זה בעצם עוזר לחמאס. דרך אגב, דבר שידענו אותו גם בהיגיון. זה מידע שלא הגיע לראש הממשלה. במקום לחקור את מי שלא העביר את זה לראש הממשלה, עצרו את הנגד. למה? נקמה. איך יכול להיות. דרך אגב, אני חושב שחובתו של הנגד הייתה להעביר את החומר לראש הממשלה, בוודאי. אני אספר לכם, יש הדלפות חמורות שמתפרסמות בעיתון כאן. מר ברגמן, דרך אגב, הוא עיתונאי שמדליף בחוץ לארץ הכול. עיתונאי ישראלי. הוא טס לאמריקה, מדליף שם, וחוזר לפה. אני נחרדתי. דרך אגב, אני יכול לספר את זה היום. היה אירוע בתחילת המלחמה – וזה כבר פורסם כמעט בכל כלי התקשורת – שהחלטנו בעצם שהייתה כוונה לחסל את נסראללה, הייתה הזדמנות. המטוסים היו באוויר, ובסוף החזרנו אותם. הוא הלך והדליף את זה. דרך אגב, לא הוא. אני לא זוכר אם זה הוא במדויק, אבל אני קורא על זה פתאום בעיתון. אני כמעט התעלפתי בבית. איך בכלל דבר כזה מגיע לעיתון? את זה היועמ"שית תחקור? מה פתאום. שדה תימן. עד היום – הכפישו את חיילי צה"ל. עד היום – מדינת ישראל, לדעתי, לא תוכל להשתקם ממה שקרה שנים. כל האנטישמים בעולם חוגגים עד היום הזה ועוד עשורים קדימה. יהודים ימותו בגלל ההדלפה הזאת. חיילי צה"ל אנסו, אונסים, אנסים? מאיפה זה יצא? מהפצ"רית. אני, דרך אגב, אני מספר לכם, אני נדהמתי. עכשיו אני מספר. בקבינט אני שואל את הרמטכ"ל: תגיד, אתה לא מתבייש? אתה הרמטכ"ל של חיילי צה"ל. הוא אומר לי, דודי, הגיע המידע, אנחנו לא צריכים לבדוק? הייתי בהלם. לבדוק הכול, אבל למה להוציא את ההאשמות האלה כלפי חוץ? אני לא האמנתי לרגע, לשנייה. עליתי אחרי יומיים לרשת ב', אצל קלמן. הוא שאל אותי ואמרתי לו: לא הגיוני. 11 חיילי צה"ל אנסו, כשיש מצלמות, זה המוסר היהודי? זה המוסר של חיילי צה"ל? אבל עד היום, דרך אגב, תיסעו בכל העולם ותשמעו את האנטישמיים – חיילי צה"ל אנסים. אין צבא. הרי אתם יודעים, זה הילדים שלנו. מי זה חיילי צה"ל? זה לא שכירי חרב – זה הילדים שלנו. הילדים שלנו אנסים? הילדים שלנו? הם הדליפו סרטון, דרך אגב, שבישלו אותו. צריכים לחקור את זה בחקירה של שבוע בדיוק – פחות. הייתי מפעיל את השב"כ, את המוסד, הכול, על הדבר הזה. עד היום אנחנו לא יודעים כלום. אבל את אוריך, את הנגד – על ביטחון, פגיעה בביטחון מדינת ישראל? תגיד לי, מר בר, במה הידיעה הזאת פגעה? להפך, היא חשפה את ערוותכם. במקום שאתם, כארגון שממונה על הביטחון, ואמור לצאת החוצה – אם אני ראש השב"כ, אני יוצא החוצה ואני אומר לציבור: רבותיי, החמאס רוצה את ההפגנות בקפלן. זה תומך בו. אזרחי מדינת ישראל, אל תעשו את זה, אל תעזרו לחמאס. אתה מעמיד לדין וחוקר את מי שבעצם צעק שהילד הוא עירום? הבן אדם שרצה להגן על המדינה. תראו, אנחנו חיים בעולם ערכים הפוך. זה לא יאומן כי יסופר. ועל מה מאשימים אותו? על פגיעה בביטחון מדינת ישראל. עשו אותו מחבל. תבינו, אני לפעמים נדהם, צובט את עצמי להאמין שאני חי במדינה אמיתית. ואני אמשיך. דרך אגב, כשאנחנו רואים בטלוויזיה סרטון שהבן של היועמ"שית גונב שכפ"ץ –הוא לא סתם גנב שכפ"ץ. חבר'ה, היינו בצבא, זה לא השלמת ציוד. במלחמה לא עושים השלמת ציוד. מדוע? בגלל שחייל במלחמה לרוב ישן עם מדים ועם נעליים, כי הוא יודע שבכל רגע יכולה להיות היתקלות. כל חייל שם את האפוד שלו, את הנשק שלו, במקום מסוים. יש לו בדיוק 20 שניות להגיע אליו. והבן אדם הזה גנב אפוד פרטי. זה חייל ישראלי שהיה בארצות הברית, רכש לעצמו אפוד ועוד ציוד אישי שלו. קם כדי לעשות פעולה – איפה האפוד שלי? אין. באים למצלמות, רואים שהבן שלה גנב את זה. דרך אגב, אין לי טענות אליה במובן הזה שהבן שלה גנב. זאת לא השאלה. אני לא שופט ילדים על אבות – זה לא האירוע. אבל היא יועמ"שית. היא הייתה צריכה להתקשר לפצ"רית ולהגיד לה: תטפלי בבן שלי כמו שאת מטפלת בכל חייל. אין פרוטקציות. אבל מה עושים? המג"ד נמצא עורך דין – זה מג"ד מילואים. ומג"ד המילואים הזה הוא בעצם, קוראים לו שימרי, סגן אלוף או אלוף משנה. הוא מתקשר לחבר שלו בנקל ממשרד עורכי הדין בתל אביב ואומר לו: תשמע, בנקל, יש לנו פה אירוע. הבן של היועמ"שית גנב אפוד. מה אנחנו עושים? אנחנו צריכים לסגור את האירוע בינינו, ומהר. והבנקל הזה ממשרד שיבולת שועל, כי כולם שם שועלים, מתקשר לאותו חייל ואומר לו: תשמע, עזוב, בוא נסגור את זה בשקט. אני מכיר את המשפחה. החייל, פטריוט ישראלי, ראה שככה מטפלים בזה וחזר לארצות הברית בעוגמת נפש. זה חייל שבא להילחם פה, ואמר: אם ככה מתנהלים איתי – דרך אגב, על מה הוא התווכח איתו בסוף? על גובה הכסף. זאת אומרת, הוא אומר, תשמע, גנבת לי אפוד, קניתי אותו ב-3,000 דולר. הבן שלה לא רצה לשלם לו, למרות שכבר צילמו אותו. כבר תפסו אותך. גם על זה הסיפור הזה פתוח עד היום, לדעתי. אז תבינו טוב. במקום שהפצ"רית, כן, תבוא ותחקור, במיידי – דרך אגב, יש לזה משקל, יש פה איזה עניין ציבורי. מהרגע שזה פורסם בציבור, יש פה את העניין הציבורי. כולנו שווים בפני החוק, לכאורה, אבל זה הכול שקר. יש אנשים מורמים מעם ויש עמך ישראל שאפשר לחבוט פה, ובוודאי אם אתה מהימין – עליך הכאפות הכי גדולות. ואם אתה בכלל ראש הממשלה, בכלל לגלגל אותך בנוצות ובזפת זו מצווה. תראו את הצביעות של המדינה. עכשיו, מר בנקל הזה, עו"ד בנקל, את מי הוא מייצג? הוא מייצג את נדב ארגמן. במה? בכל סוגיית הרוגלות. ומי מקבל החלטה בנושא של הרוגלות? היועמ"שית. וכשפנה חבר הכנסת בוארון לבג"ץ ואמר: היא נמצאת בניגוד עניינים, אז המשטרה אמרה, תשמע, את הבן שלה – בשבוע שעבר עליתי לכאן, אמרתי: האם מותר לגנוב או לא במדינת ישראל? אם מותר לגנוב, מותר לכולם, ואם אסור, אסור לכולם. לכן, עד עכשיו אני אומר, הפצ"רית, אם מותר לגנוב, מותר לכולם לגנוב, ואם אסור לגנוב, אסור לאף אחד לגנוב, ובוודאי לא לבן של הפצ"רית, על אחת כמה וכמה. לכן היא הייתה בניגוד עניינים מובנה. גם המכתב שהמשטרה כתבה – ואני אומר את זה כרגע לדובר המשטרה – זה נכון שלא התפקיד של המשטרה לחקור חייל במילואים שגנב, בשביל זה יש מצ"ח. אבל אתה יודע שהמכתב שבוארון הפנה למשטרה – אם היא הייתה כותבת לו: אנחנו לא צד בעניין, תפנה למצ"ח, התשובה של המשטרה הייתה: בדקנו ואין מקום לחקירה. התכוונו לניגוד עניינים, ובית המשפט שקיבל את זה חשב שמדובר על הגנבה של האפוד עצמה, ולכן אתם הטעיתם גם את בית המשפט העליון. לכן הצעתי לבוארון קודם כול להתחיל את התהליך מההתחלה, לפנות לפצ"רית ולקבל תשובה. אני העליתי את זה בקבינט לפני כמה חודשים, הפניתי את זה גם לרמטכ"ל. אמרתי לו: אדוני, מה קורה פה? היה אירוע צה"לי, התפרסם, אם זה לא היה מתפרסם בתקשורת, ניחא. התפרסם, כל עם ישראל יודע. זה כבר הופך להיות אירוע ציבורי לאומי. תן תשובות, מה קורה עם זה? עד היום, דרך אגב, לא מצאנו. אבל אוריך – בוודאי. אני נדהמתי אתמול לשמוע גם שהיא מתכוונת להעמיד את רב-גונדר קובי יעקובי, נציב שירות בתי הסוהר. אני רוצה להזכיר לכם, קובי יעקובי קצין מצטיין – אני מכיר אותו ממחוז ירושלים, עבדתי פה הרבה שנים בעירייה – קיבל עיטור על פעולתו במשטרה. ואין מחלוקת, דרך אגב – איש ישר דרך, איש אמיץ. עד היום הוא מסתובב עם אבטחה בגלל שהוא עושה סדר בבתי הסוהר, ארגוני הפשיעה מאיימים עליו ועל משפחתו. סיפור ניצב משנה מועלם – אתם מכירים? שמעתם? תראו איך המדינה מתנהלת. ניצב משנה מועלם הוא מפקד מרחב. אתם שומעים בטלוויזיה – ראש המחלקה היהודית בשב"כ מתקשר אליו ואומר לו: תעצור את האנשים האלה והאלה. אומר לו: אבל אין לי ראיות. אומר לו: לא משנה, תעצור אותם. והוא לא רוצה לעצור אותם, הוא אומר לו: אדוני, אין לנו ראיות, על מה נעצור? במדינה מתוקנת, ברור לכם לחלוטין, אם מנהל המחלקה היהודית נשמע ככה בטלפון, זה כתפיסת עולם. הוא מספר לו שזה גם על דעתו של ראש השב"כ. אז ברור לכם שעשרות שנים הם עוצרים יהודים סתם, בלי ראיות, הוא מודה. אבל הוא רצה להראות לניצב משנה מועלם מה זה, אנחנו נטפל בך. הלכו לחברה שלהם, היועמ"שית, כרגיל, ופתאום נפתחה חקירה נגד ניצב משנה מועלם. הרי בהיגיון שלנו צריכה להיפתח חקירה נגד אותו ראש המחלקה בשב"כ. אבל היות שאנחנו חיים בעולם הפוך, השקר הוא האמת והאמת היא השקר – ועכשיו הם הגדילו לעשות והם מאשימים בעצם, באו ועצרו – אתם זוכרים איך עצרו את רב-גונדר קובי יעקובי, באו אליו הביתה באמצע היום, כמעט עם אקדחים, עצרו אותו ברחוב כאחרון העבריינים. צאו וחשבו שנייה – אני מפנה את זה לגליקמן וחבריו – האם הם היו עושים את זה להרצי הלוי? גם אם הרצי הלוי היה מואשם באמת בעבירה של פשיעה, הם היו מתקשרים אליו בטלפון ואומרים לו: תשמע, כבוד הרמטכ"ל, תבוא אלינו לשיחה. האם הם היו עושים את זה לרונן בר? בחיים לא. דרך אגב, צריכים לעשות לו את זה אחרי מה שהוא עשה לניצב משנה מועלם. אחרי השיטה – שדרך אגב, לשיטתם, עצרו עשרות יהודים סתם, מעצרי שווא, הם מודים בזה, זו השיטה – שום דבר. היו עושים את זה לראש המוסד? חס ושלום. אבל מי זה קובי יעקובי, כורדי מהקטמונים? יודע מה, שטויות, מי זה קובי יעקובי? אצלו – הכול בסדר. שום דבר, עם אקדחים באמצע הרחוב. ככה עובדת המדינה שלנו. בשלטון שלנו עוצרים את האנשים שמזוהים בעיקר – אני לא מדבר על קובי, על ראש הממשלה, שככה מתייחסים אליו, על שרים, על חברת כנסת. תראו מה קורה סביבנו, הכול בוער. וכל זה – הגברת גלי בהרב-מיארה יוצאת במסע נקמה. אנחנו רוצים לפטר אותךָ , אנחנו מבקשים לעשות לה שימוע, היא תעצור את כל הסביבה שלנו. לא משנה מי, לא משנה מה, לא משנה על מה, נלביש לו כבר אירוע. הרי גיל לימון שיקר בבית המשפט. זה לא אני אומר, זה השופט. עד היום הוא משנה ליועץ המשפטי לממשלה, והוא גם אומר מה לעשות. דרך אגב, כשאני רציתי למנות את טפסר משה סויסה, זיכרונו לברכה, למנכ"ל של המשרד שלי, אני שומע בחדשות: היועצת המשפטית הגישה תלונה. פנתה לראש אגף החקירות של המשטרה לפתוח בחקירה נגדו, על מה? היא טוענת שהוא דילג על שורה בטופס שהוא מילא. תבינו, אתם מכירים איזה עובד, פעם אחת, שהתמודד במכרז במדינה ולא מילא איזו שורה או אפילו כתב משהו שהוא לא נכון בשורה, שראש יחא"ה הלך וקרא לו לחקירה? אתם מכירים דברים כאלה? בשביל זה יש את נציבות שירות המדינה. זה נעשה חדשות לבקרים, מדינת ישראל מעסיקה עשרות אלפי עובדים, בשביל זה יש נציבות, יש נושא משמעתי. לא, אמסלם דוד לא ימנה את סויסה. איך זה עובד? אני אספר לכם. קוראים לסויסה לחקירה. מאותו רגע הוא חשוד בקבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, כל הסריה, שאף אחד לא מבין מהי בכלל. ואז אמסלם דוד לא יכול להעלות אותו, מה שנקרא, אמסלם דוד לא ימנה את סויסה. גיל לימון החליט, אתה לא תמנה אותו. מי אתה? שר בממשלה? אתה סתם ג'וק. מי אתה? אני קובע פה. ולכן, הם השאירו את זה שנתיים ככה, עד שמשה סויסה נפטר בעוגמת נפש לפני כחצי שנה. הייתי אצלו יומיים לפני. אני מתקשר לראש יאח"ה, ואני אומר לו: הלו, מה קורה עם התיק הזה? אני אומר לו, תקשיב, אתה לא מתבייש? אתה ראש יאח"ה, אתה שפוט של היועמ"שית? לא הבנתי, אתה איש מקצוע. פעם חקרת דבר כזה? לא הבנתי. זה העיסוק שלכם, לחקור עובדי מדינה? דרך אגב, הוא גם לא עובד מדינה. לחקור עבירות משמעתיות אולי – למה שלא תחקור את כל עובדי המדינה שיצאו שנייה באמצע העבודה לאכול סנדוויץ' וחזרו, ולא החתימו כרטיס? זה הרבה יותר גרוע. תבינו מה קורה פה, איזה ציד, איזה סזון יש פה, משהו מטורף. משהו חסר היגיון. וכשאני הולך ברחוב ואומרים לי אנשים, דודי, תעשו משהו, אני אומר להם: חבר'ה, אנחנו מנסים, אבל מה אתם מצפים שנעשה? אנחנו רוצים להזיז את ראש הנחש ולא מצליחים. כרגע השופט סולברג אישר לעשות את השימוע, ובואו נראה מה יקרה. ואתם תראו שמייד אחרי שתבוא החלטה לממשלה, אם תהיה החלטה של השימוע שהיא פעלה הכול בסדר – אין לנו עניין בעניין. אבל אם הם ימליצו לנו לפטר אותה בגלל שהיא מועלת בתפקידה עד היום ופועלת נגד הממשלה בכל נושא ונושא, מאיפה נקנה שתייה ועד אם נמנה את ראש השב"כ. תראו גם מה קורה עם זיני, שימו לב, פתאום יש פשרה. מה הפשרה? פשרה על חשבון עם ישראל, חודשיים לא יהיה ראש שב"כ. דרך אגב, למה שלא יהיה שעה? זה ביטחון מדינת ישראל. מה זה, הכבוד שלך, עמית? לא הבנתי. זו המדינה. כשהיא החליטה, דרך אגב, למנות את הרצי הלוי בתקופת בחירות, מה היא טענה? אין מה לעשות, זה ביטחון מדינת ישראל. דרך אגב, ראש השב"כ – מה היא ביקשה מהשופטים? שאם נהיה בבחירות, אז לא נוכל למנות. כל התכלית שלה זה להפריע לנו מבוקר עד לילה. האישה הזאת קורעת את המכנסיים שלה בבוקר, היא וגיל לימון, כדי להפריע לממשלה ולהפיל אותה. עכשיו, זה מה שהיא עושה מבוקר עד לילה, מתאמצת, הכול, מזיעה. על מה? לא לעזור לעם ישראל – להכשיל את הממשלה כל הזמן בכל צעד. עכשיו, ראש השב"כ במדינת ישראל – אני פונה לציבור, אני פונה לשמאלנים, אני פונה לערוץ 12 – למה שמדינת ישראל תהיה בלי ראש שב"כ חודשיים? באיזו הצדקה? למה? הביטחון של מדינת ישראל זה כבודו של עמית? לא הבנתי. גם את עמית, אם היא רוצה כבר לחקור, והיינו מדינה מתוקנת – רק תקראו מה כתבו עליו, באיזה ניגודי עניינים הוא מצוי. דרך אגב, ניגוד עניינים זו מילה מכובסת. לרוב זה משהו – שוחד, טובות הנאה. תראו איך הוא פוסק כשופט, תקראו כתבות של קלמן ליבסקינד על השופט עמית – כמה וכמה אירועים שהוא אישית פוסק בנושאים שמשפיעים עליו כלכלית. רק תחליפו את השמות בכתבה, ותכתבו דוד אמסלם במקום עמית, אתם יודעים מה קורה? כל יחא"ה אצלי בבית, ובצדק, עוצרים אותי, גם כשאני שר, לא חשוב מי. זה לא סיגרים לראש ממשלה, זה שופט בבית המשפט העליון שמצוי בניגוד עניינים חריף, הוא דן על תיקים שיש להם השפעה עליו עצמו, על הנכסים שלו ושל אח שלו. עכשיו אני רוצה לקנח בעוד דבר כדי שתבינו, רבותיי. לא מזמן ראיתי ריאיון עם רוני קובן. רוני קובן, את מי ראיין? את אהרון ברק. שאל אותו שאלה טריוויאלית, אמר לו: תגיד, איך יכול להיות שאתם שנים פעלתם בנפוטיזם? אחד העסיק את הבן של השני. תראו את המפה שמופצת גם באינטרנט, בכלל ברשתות – כל שופט סידר את הבן שלו אצל השופט השני בסטאז' כזה, סטאז' אחר. מה עונה לו הגאון מווילנה? אומר לו: אתה יודע מה? אתה צודק, לא חשבנו על זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דודי, הם רוצים - - - כל המשפחות - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כבר. אני שואל את עצמי: אתה נשיא בית המשפט העליון, מה זה לא חשבת על זה? נתתם שוחד אחד לשני. על זה הכנסת עשרות אנשים לבתי סוהר. מה זה לא חשבת על זה? אתה וחבריך נתתם שוחד אחד לשני. מה זה לא חשבת על זה? אתה שופט, הכנסת אנשים מדלת העם, בוודאי, לבתי סוהר על דברים פעוטים הרבה יותר מזה. אבל ככה זה עובד, רבותיי, להם מותר הכול, הם נשואים מעם, המדינה זה הם. מה שנקרא "אדוני הארץ", וכל השאר זה וסאלים שצריך לטפל בהם, וזה אנחנו. אז לכן, אדוני היושב-ראש, אני דוחה בשאט נפש את כל הצעות האי-אמון שהם פועלים – דרך אגב, כשמדינת ישראל נמצאת בלחימה עצימה היום, היום, כל יום. זה מעולם לא קרה במדינה. תמיד כשהמדינה או כשצה"ל נלחם, תמיד הכנסת גיבתה את צה"ל, ולא דיברה על הממשלה בכלל. הם חכמים, דרך אגב. כל אחד מהם פה גאון הדור, כל אחד מהם פה משהו מבריק. עצות יש להם מפה עד באב אל-ח'ליל. מעולם לא עשו שום דבר. דרך אגב, לפני שנתיים הם היו בממשלה בערך שנה וחצי והרסו את המדינה, עם מנסור עבאס. צאו וחשבו, ואני פונה אל כל עם ישראל: תארו לכם שמנסור עבאס עדיין נמצא איתם בממשלה, מתחזק אותם, ממנה אותם. דרך אגב, מי שמינה אותם זה מנסור עבאס, צריך להבין, בגלל שבלעדיו אין כלום, אין ממשלה. וחס ושלום, יש לנו את 7 באוקטובר, ומה הם עושים? חומר למחשבה. הם, החצופים האלה שנשענו על התנועה האסלאמית – דרך אגב, בכל מדינות ערב הם מחוץ לחוק, רק במדינת ישראל הם בחוק – והם מטיפים לנו מוסר, הם נותנים לנו רעיונות. אני תמיד אומר, אם הם באים לשם שמיים – לפיד נפגש עם ראש הממשלה, שייתן לו את הרעיונות בארבע עיניים. אבל זאת לא הכוונה שלהם. הכוונה שלהם היא לפגוע במדינה, בממשלה. בעת הזאת זו פגיעה בצה"ל, במדינה, וכמובן, הם מוציאים את דיבתה של מדינת ישראל בעולם. אז אני מבקש לדחות בשאט נפש את כל הצעות אי-האמון שעלו פה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה הגעת כבר לבחירות. אה, הרגת אותם. דודי, חשבתי שאין לך מה להגיד היום, שתהיה בריא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לדיון הסיעתי. אני מזמין את חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – ולשר אמסלם, הבורח, שהסתבך פה בשקרים של עצמו – אבל היות שאין שום ערך לקשקושים שלך, אז אפשר להמשיך. ראשית, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לחזק את היועצת המשפטית לממשלה בהחלטה שלה שלא להתייצב לשימוע המושחת והמפוברק מטעם הממשלה הכושלת, שפעם אחר פעם עוברת על החוק, מפרקת את הדמוקרטיה הישראלית ופוגעת בזכויות הפרט. מדובר בהליך מומצא, לא לגיטימי, לא חוקי, ובסופו של דבר הוא גם ייכשל. אבל זו מהות הממשלה הזאת, ממשלת החורבן, ממשלת הכישלון – הכישלון בביטחון, בכלכלה, גם בפן החברתי. רק ממשלת הכישלון, חסרת אחריות ובושה, לאחר שהטילה על מעמד הביניים הישראלי מיסים וגזרות בסך 24 מיליארד שקלים, היא בוחרת לבזבז אותם על כספים פוליטיים למשרדים מיותרים ולממשל הצבאי ברצועת עזה. לממשלה הזאת לא אכפת מישראלים שעובדים, משרתים, משלמים מיסים. אני שמעתי אתמול את שר המשפטים שוב משתלח בייעוץ המשפטי לממשלה, ומזהיר לא להגיע למצב שבו החבל ייקרע. מישהו צריך לחבר את האיש המנותק והמסוכן הזה למציאות, ולעדכן אותו כי כתוצאה מההפיכה המשפטית המטורללת שהוא יזם וקידם, החבל כמעט נקרע עוד לפני 7 באוקטובר. והחבל לגמרי נקרע והתפורר בשבת השחורה עם 1,200 שנהרגו ונרצחו. ולאחר כל זה שר המשפטים שוב מאיים עלינו? אנחנו, אדוני שר המשפטים, לא רוצים משבר חוקתי. הציבור לא רוצה משבר חוקתי. רוב הישראלים מעוניינים בבחירות בהכרעת העם, בהקמה של ממשלה מתפקדת. אבל, אבל, אם שר המשפטים מתעקש להמשיך ולרסק את החברה הישראלית, אני רוצה להבטיח לו רק דבר אחד: זה הולך להיגמר באופן שונה לגמרי ממה ששר המשפטים מדמיין לעצמו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה לקדם בברכה את הגעתה של חברתי, חברת הכנסת יעל רון בן משה, לכנסת – שבה הביתה, ברוכה הבאה – יחד עם חבר הכנסת איתן גינזבורג, שהוא כבר ותיק פה, כמה ימים, ועשה היום נאום רציני. משפחתה של יעל נמצאת איתנו, כל הדורות, הסבים, הסבתות, דורון בן הזוג, הילדים המדהימים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ברוכים הבאים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יעל, את ברכה למדינה, ברכה לגליל, את לוחמת אדירה של כלכלה וחברה וביטחון, ואני בטוח שאת תעשי טוב למען עם ישראל והמדינה בחזרה בכנסת. אנחנו מדברים פה על גיוס לצה"ל, והיום היה לנו דיון קורע לב של קבוצת אימהות מדהימות שנלחמות למען הנכים, אולי הקשים ביותר – פגועי ראש. אנחנו עכשיו מאבדים בצה"ל, מעבר לחללים – הייתי אתמול אצל משפחת רעי בירן המדהימה בשורשים, שכל הדודים שלו סגני אלופים בצה"ל, ואחיו קצין בצה"ל; הייתי בבוקר אצל מאיר עמר, משפחה חרדית מנצח יהודה. ומה אנחנו עושים פה לפעמים? דיבורים של ריב ומחלוקת, דברים שמפלגים אותנו, ולא זוכרים שכל יום בעוונותינו אנחנו קוברים את לוחמי צה"ל. איבדנו מעל 17,000 לוחמים פצועים ופצועות בגוף ובנפש, מתוכם 300 פגועי ראש. ועד שלא מבינים מה זה פגוע ראש, לא מבינים עם מה המשפחה צריכה להתמודד. לפעמים השיקום של פגוע ראש הוא עשרות שנים; לפעמים באבחה אחת, מאדם מדהים, מפקד, קצין, אתה צריך להביא משפחה שלמה שתסעד אותו. אני דיברתי היום עם האימהות האלה, ועשינו דיון היום בשדולה יחד עם חבר הכנסת קרויזר. אורנה, אימא של ניר בוימפלק, סמג"ד 13, שנפצע אנושות בקרב של נחל עוז – שומעים אותו ב"עובדה" נותן פקודות; איזה קור רוח, איזו מנהיגות – ובאותו יום נפצע אנושות. סמדר אוקמפו, אימא של עוז, לוחם בחטיבת כפיר. עוז דיבר היום; עוז אמר: למדתי מההורים שלי – למדתי מה עשיתי בצבא, למדתי לדבר. הזיכרון בוגד בי. אבל עוז עמד היום ודיבר איתנו ועשה דרך אדירה. ענבל נחמד, אימא של עידו, לוחם נח"ל שנפצע מירי צלף, צריכה לעבור עשרה בתי חולים כדי שמישהו יסכים לתת לה מיטת אשפוז, ובית חולים אחד אומר לה: הוא סיעודי מדי, ואחד אומר לה: הוא מונשם, ואחד דוחה אותה, והיא צריכה להביא תורם כדי לשים את פצוע צה"ל בבית חולים. הכאב הזה של נפגעי הראש הוא כאב רציני, הוא מיוחד, הוא חייב מענה מיוחד. גם ניב אלפא רכס, אימא של אורי, לוחם בגדוד 50 שנפצע בראשו מהדף של פיצוץ מטען, ועוד עשרות אנשים שדיברו איתנו היום והגיעו. יש מעל 300 פגועי ראש – 100 מתוכם קשה. המענים עבורם לא שלמים ולא טובים, והם עדיין על תנאי. יכול להיות פגוע ראש שאנחנו רואים שהוא לא יכול לדבר או שהוא מונשם, והנכות שלו זמנית, ולכן הוא לא יקבל את כל הזכויות שלו. אגף השיקום נאלץ לטפל בעשרות אלפים חדשים, מתוכם 17,000 נכי צה"ל, כולל נפגעי פעולות האיבה שהוא צריך לאשר. ואין לו עובדים. ועדיין פגועי הראש צריכים טיפול מיוחד. את קוטעת אותי? לא הבנתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נגמר הזמן. לא, היא עוזרת לי. אני ביקשתי ממנה לסמן לי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה זה היה? לא הבנתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר הזמן מזמן. תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני הבנתי, אבל עד שהיינו באמצע הדברים. לפחות תן לי משפט סיום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שאנחנו יודעים שאגף השיקום עושה עבודה גדולה למען נכי צה"ל ולכל ה-17,000. אבל הם חסרים בצבא, ולכן כולנו צריכים להתגייס. אני נלחם לעשות מילואים, ואנשים בני 60 ו-70 עושים מילואים. אבל אנחנו צריכים לטפל גם ב-300 פגועי ראש טיפול מיוחד וכוללני, כי הפגיעה הזאת היא נדירה ומשמעותית - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - כי בעצם משפחה שלמה נאלצת להפסיק הכול למען אותו פצוע. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר. כמו שאמרת למשפחות, ברוכות הבאות. חברת הכנסת יעל רון בן משה תכף תושבע, וכמובן, לאכרם חסון, חברנו היקר, ומשפחת חסון הענפה שנמצאת כאן, והחברים, אחינו הדרוזים, שהגיעו לברך אותו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר יריב לוין, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לברך את אנשי דאליית אל-כרמל: ברוכים הבאים לכנסת. אני מאוד שמח לפגוש אתכם, לראות אתכם. אני רוצה לאחל בהצלחה לחברי חבר הכנסת אכרם חסון; לחברת הכנסת יעל – שיהיה לך גם בהצלחה. שתצליחו לקדם דברים למען העם בישראל. לדברים החשובים שאני רוצה להגיד כאן – היושב-ראש, מה שקורה עכשיו בסוריה, רצח העם בסוריה והרג הדרוזים בסוריה, זה דבר בלתי נתפס. מצד שני, אני שומע שראש המל"ל נפגש עם הטרוריסט בחליפה שבמו ידיו שחט אנשים, רצח אנשים, אנס נשים. ומשלחת ישראלית נפגשת איתם בחוץ לארץ כדי לקדם שלום עם ארגוני טרור. הם נכנסים עכשיו לכפרים ורוצחים ילדים, נשים, זקנים – הם רוצחים כל מי שנתקל בדרכם, שורפים בתים. מתבצע עכשיו רצח עם בסוריה נגד הדרוזים. ואיפה ראש הממשלה בנימין נתניהו שהבטיח לעזור לדרוזים בסוריה, לעמוד לצידם, לא לאפשר רצח של דרוזים בסוריה? איפה אתה, ראש הממשלה? איפה ישראל כץ, שר הביטחון? לי עצמי הוא אמר: אנחנו לא נאפשר. הוא ישב איתי יותר מחצי שעה ודיבר. הוא אמר: לא נאפשר רצח של בני העדה הדרוזית בסוריה; אנחנו לא נאפשר לדאעשים האלה להגיע ליישובים הדרוזיים. תתעוררו – יריב לוין, שר המשפטים – תתעוררו. מיליונים של דאעש יהיו על הגבול הצפוני. מה שהיה ב-7 באוקטובר יהיה אפס לעומת מה שיהיה בצפון עם הדאעשים האלה, עם הנוסרה, עם הקיצוניים האלה, עם הג'יהאדיסטים. אנחנו מדברים על קבוצה של טרוריסטים, קבוצה שלא מבינה שום דבר חוץ מרצח; קבוצה שחושבת שאלוהים הוא רק בשבילם. אני לא מבין באיזה אלוהים הם מאמינים. אלוהים שאומר תרצח? אלוהים שאומר תאנוס נשים? אלוהים שאומר תשרוף בתים? אלוהים שאומר תגנוב? זה האלוהים שלהם? אם זה האלוהים שלהם, אני לא רוצה אלוהים כזה. אבל זה לא האלוהים. אלוהים זה שלום - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - אחווה, אהבה. בן אדם שאוהב בן אדם, חיים ביחד. לכן אני אומר לך, אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולזה שיושב לידך, שר הביטחון ישראל כץ: תתעוררו לפני שיהיה מאוחר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תתעוררו לפני שאנחנו – אני אומר לך, העדה הדרוזית בישראל לא תשתוק ולא תאפשר את הרצח של הדרוזים בסוריה. לא נאפשר את זה בשום מצב. אתה גר ברמת הגולן, היושב-ראש. ואתה גם מטרה, ותהיה מטרה בשביל הדאעשים האלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לכן אני דורש מראש הממשלה התערבות מיידית בעצירת הרצח בסוריה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס. ראוי לציין שתמיד ראש הממשלה ושר הביטחון הגנו על הדרוזים וימשיכו להגן - - - << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - כבר תקפו - - - יישובים. אני - - - ראש הממשלה. אני רוצה מעשים, לא רוצה הצהרות, לא מעניין הצהרות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) זאת לא פעם ראשונה שאנחנו מגישים הצעת אי-אמון על רקע העלייה המתמדת בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית לאור ההפקרה המתמשכת ביום הראשון של הקמת הממשלה הנוכחית. 1 בינואר 2023 הוא בעצם היום שבו עקומת הפשיעה והאלימות התחילה להתהפך אחרי הירידה היחידה שהייתה ב-2022 בצל ממשלת השינוי; דרכה קידמנו תוכנית מיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות, מס' 549, בנוסף לתוכניות הכלכליות-חברתיות שבאות לטפל בגורמי העומק של הפשיעה והאלימות בתוך החברה הערבית. ב-1 בינואר 2023 הוא נכנס למשרד לביטחון פנים, ואז הפך אותו לביטחון לאומי. ואני לא מבין איזה ביטחון לאומי יש במשרד הזה חוץ מלהפקיר את חייהם ואת ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל כולם, במיוחד האזרחים הערבים. ב-2023 – עלייה של 130%: אם ב-2022 נרצחו 106 אזרחים, ב-2023 – 247; אותו דבר ב-2024; וב-2025 אנחנו לקראת עלייה נוספת – קיבלנו את הנתונים של ששת החודשים הראשונים: 134 נרצחים לעומת 114 ב-2024 ו-111 ב-2023. ולכן, כאשר אנחנו מגישים הצעת אי-אימון בממשלה אין יותר מוצדק מההצעה הזאת, שבאה להמחיש את כישלונה של הממשלה הזאת. והאמת, הכישלון הזה הוא לא הכישלון היחידי בממשלה הזאת. הממשלה הזאת התעסקה במשך כמעט שנה שלמה בהפיכה המשטרית, והיום – אחד השיאים של ההפיכה המשטרית-שלטונית נגד הדמוקרטיה – גם ניסיון או מהלך של הדחת היועצת המשפטית לממשלה, גם הדחת חבר כנסת וגם מהלכים אחרים. אבל – בהמשך להפקרה של 7 באוקטובר ובהמשך להפקרת החטופים, שעד היום אנחנו קוראים להחזיר אותם, כולם, ולסיים את המלחמה הזאת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אורחים נכבדים, האמת, אנחנו מגישים כל שבוע הצעת אי-אמון. לא בגלל שאנחנו סתם אופוזיציה שרוצה להתנגח עם הקואליציה, אלא באמת מגיע לממשלה הזו, לא רק שנציג את האי-אמון כל שבוע, אלא נצביע אי-אמון נגדה כל שבוע, וננסה יום אחרי יום להפיל אותה, מאחר שהממשלה הזו מסוכנת, מסוכנת לכלל אזרחי מדינת ישראל, מסכנת את כלל האזרחים. אבל מעבר לזה, אם אנחנו כבר מדברים על החברה הערבית, הממשלה הזו לא רק מסוכנת, אלא מרושעת ופושעת. כי האמת, לפעמים אפשר להיות מסוכן בלי להתכוון לכך, אבל להוביל מדיניות שמטרתה להתעלם ולפעמים אפילו לתת חסות לארגוני הפשיעה, זו כבר מדיניות ברורה ומרושעת, המכוונת למוטט את החברה הערבית מבפנים. זאת לא פשיעה בחברה הערבית, כבוד השר, זאת פשיעה נגד החברה הערבית. עצם העובדה שיש שר שהפקרתם בידיו – לא הפקדתם, הפקרתם בידיו – את ביטחוננו האישי, והוא לא מוכן להזיז כלום בנושא הזה – באותו יום שיש ראש מועצה, ראש עיר, רהט, שמגלים מתחת למשרד שלו חומר נפץ אדיר, אפשר לחשוב שהשר יקפוץ על הרעיון ללכת לבקר נציג ציבור שמאוים. לא. הוא מגיע עם הגדודים והכנופיות שלו לעיר כדי להרוס בתים, לפקח על הריסת בתים. שני הנושאים האלה, הריסת בתים והשתוללות הפשיעה נגד האוכלוסייה הערבית, הם שני פנים למטבע אחד – מטבע של מדיניות שמטרתה להוביל את הצעירים שלנו, את החברה שלנו, להרגשת חוסר אונים, אובדן של ביטחון. אי-אפשר להיות עם תקווה, לא לפתוח עסק, לא להתפתח ולהיות בתפקיד בכיר, כי מה שתעשה אתה תהיה מאוים, נסחט ובסכנת חיים, אתה והמשפחה שלך. המטרה היא שיגיעו לטרנספר שקט. אתם מכירים את המושג הגירה מרצון? השתמשו בזה נגד העזתים. זאת בדיוק המדיניות נגד האוכלוסייה הערבית. כנראה רוצים שנגיע להגירה מרצון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז אני אומרת לכם, זה לא יקרה. אנחנו נעמוד ואנחנו נילחם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גלעד קריב כבר דיבר. זו אפרת רייטן. אבל אם אתה רוצה שאני אעלה לדבר עוד פעם, אני אעלה. יש לי מה לומר לדודי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> החלפתם? בסדר. האמת, דיברת מספיק היום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אורחים נכבדים, ברכות, יעל ואיתן, ברוך שובכם. אני שומעת שברגעים אלה ממש יש דיונים קדחתניים אצל ראש הממשלה, פה בכנסת, עם כל הסיעות החרדיות, על חוק הפטור מגיוס. הוא הגיע במסוק לכאן, לכנסת, כדי לפתור את המשבר שעומד לפניו. ואני רק חשבתי לעצמי איך גם להקדים את הנסיעה חזרה מארצות הברית ולהגיע במסוק מתל אביב, מהמשפט שהוא מנהל, בשביל חוק הפטור מגיוס. הילדים שלכם משרתים? בוודאי שכן, הילדים שלנו גם. אבל הוא הגיע לכאן כדי לתת פה את הפטור מגיוס לחרדים. ואני חושבת על כך שאם החרדים היו מפעילים את מנוף הכוח שלהם, כפי שהם מפעילים עכשיו כדי לפטור אותם מהגיוס, אם היו עושים אותו הדבר על החטופים ועל סיום המלחמה, כבר מזמן זה היה מאחורינו. איך אמר שמחה גולדין? לפני 11 שנים, 4,000 ימים, הפקרתם את הבן שלי. היום זה הוא ומחר זה תהיו אתם. וכן, הינה זה נהיה אנחנו. הוא חזה את העתיד המעוות. ואיך אמר חיים פרי, חיים פרי היקר מניר עוז? הוא נחטף ונרצח והוחזק בעזה. מבחינתו – הוא אמר לעדינה משה כשהם היו בשבי: אנחנו נהיה פה שנתיים – זה ביבי, ואנחנו שמאלנים. אמר וצדק. הממשלה הפקירה אותם. והינה השבוע, ארז וינר, תת-אלוף, ראש צוות התכנון המבצעי של פיקוד דרום, ההוא שהדליף מסמכים לשר סמוטריץ' והודח מצה"ל, אמר: "עד מתי נהיה עבדים של דת החטופים?" זה הפך להיות הדבר הנורמלי עכשיו במדינת ישראל? לא להציל את החיים, להפקיר את החטופים? זה מה ששנתיים כמעט עשו לאנשים במדינת ישראל? להעדיף את המלחמה, להעדיף את המוות, להעדיף איזו אידיאולוגיה משיחית? להעדיף איזה אידיאל, איזה פחד, איזה חזון מטורף, על פני היכולת האמיתית שלהם היום לבוא ולהציל את האחים שלנו – אזרחים וחיילים שנשארו כבר מעל 640 ימים בשבי. אתמול קיבלתי, ביום שבת קיבלתי, סיכת חטופים, מחבר של נמרוד כהן, החייל החטוף. הם עיצבו מין סיכה מיוחדת, צבאית כזאת, של חטופים, והוא אמר לי: אל תשכחו את החיילים שלנו. את החיילים אפשר להחזיר – אתם יודעים מתי: רק בסיום המלחמה, ולכן אנחנו דורשים בצורה ברורה: אל תוותרו על אף אחד. נמשיך להילחם עבור האזרחים, עבור החיילים ועבור החללים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת רייטן. השר אמסלם מעוניין לסכם או שאנחנו – אוקיי. << נושא >>  הצהרת אמונים של חברי הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, לפני שנעבור להצבעות על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה, אנחנו נקיים את הצהרות האמונים של חברת הכנסת יעל רון בן משה וחבר הכנסת אכרם חסון. אנא שימרו על השקט. תחילה נקיים את הצהרת האמונים של חברת הכנסת יעל רון בן משה. אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת מתן כהנא, שנכנסה לתוקפה ביום שלישי י"ב בתמוז התשפ"ה, 8 ביולי 2025, באה במקומו חברת הכנסת יעל רון בן משה. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, נקיים עתה את הצהרת האמונים. חברת הכנסת יעל רון בן משה, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת ואת תעמדי במקומך ותשיבי: "מתחייבת אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מתחייבת אני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ברכות ובהצלחה רבה. (מחיאות כפיים) וכעת אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת גדעון סער, שנכנסה לתוקפה ביום חמישי י"ד בתמוז התשפ"ה, 10 ביולי 2025, בא במקומו חבר הכנסת אכרם חסון. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, נקיים עתה את הצהרת האמונים. חבר הכנסת אכרם חסון, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת ואתה תעמוד במקומך ותשיב: "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. << דובר >> אכרם חסון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מתחייב אני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ברוך שובך. בהצלחה גדולה. אנחנו מברכים, כמובן גם את בני המשפחה הרבים והחברים שנמצאים איתנו כאן ביציע. (מחיאות כפיים) << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, חד"ש-תע"ל ורע"מ, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. השבת החטופים וקידום עסקה מיידית לסיום המלחמה בעזה; << נושא >> << נושא >> 2. החברה הערבית תחת איומים מפשיעה מאורגנת משתוללת, צווי הריסה וממשלה שמתירה את דמה; << נושא >> << נושא >> 3. התקדמות חוק גיוס שמכשיר השתמטות כשלוחמינו בשוחות; << נושא >> << נושא >> 4. ממשלה שמקדמת חוקי השתמטות בזמן מלחמה היא ממשלה לא לגיטימית; << נושא >> << נושא >> 5. ממשלה המקדשת מלחמה על פני חיי חיילים וחטופים << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> וכעת, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעות. אולי ניתן עוד דקה. בסדר. אוקיי. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות, את הברכות אפשר גם לאחר מכן. ההצבעה הראשונה תהיה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 42 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד. זה היה קרוב, אבל לא עד כדי כך. אני קובע כי ההצעה לא התקבלה כי היא לא קיבלה את הרוב הדרוש. יש מישהו שירצה שנוסיף אותו לפרוטוקול? את מי? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> את רם. << דובר_המשך >> [אין תיאור]: << דובר_המשך >> מי לא הספיק? פנינה. בסדר. נוסיף גם את רם. חבר הכנסת בן ברק וחברת הכנסת פנינה תמנו, מוסיפים אתכם לפרוטוקול. זה לא משנה את תוצאת ההצבעה. ואנחנו עוברים להצביע על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות חדש-תע"ל ורע"מ. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה – 38 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 38 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע, כי גם ההצעה הזו לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. וכעת נעבור להצביע על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי. הצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה – 37 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 37 בעד, ארבעה נוכחים. אני קובע כי גם ההצעה הזו לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש בחוק. ונעבור להצביע על הצעת האי-אמון של סיעת ישראל ביתנו. ההצבעה כעת. הצבעה מס' 4 בעד הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 38 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 38 בעד, חמישה נוכחים ואין מתנגדים. אני קובע, כי גם ההצעה הזו לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. ולבסוף נעבור להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת העבודה. ההצבעה כעת. ההצבעה כעת. הצבעה מס' 5 בעד הצעת סיעת העבודה להביע אי-אמון בממשלה – 45 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת העבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי גם הצעה זו לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. << נושא >> דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר אביגדור יצחקי << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, בהתאם לתקנון הכנסת, נציין כעת את זכרו של חבר הכנסת לשעבר, אביגדור יצחקי, אבקש מכם לשמור על השקט. אנחנו מקדמים בברכה את בני משפחתו של אביגדור יצחקי שנמצאים איתנו כאן ביציע. זכרו לברכה, כמובן. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> - - - << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> רגע, רגע, קודם אני אגיד כמה דברים ואז אני אקרא לך, בסדר? מאה אחוז. חבר הכנסת לשעבר אביגדור יצחקי נולד בראשון לציון בשנת 1949. הוא החל את שירותו למען המדינה עם גיוסו לצה"ל עד שהגיע לתפקיד מ"פ בשריון, תפקיד שבו גם לחם במלחמת יום הכיפורים. במרוצת השנים הוא שירת בתפקידים משמעותיים במילואים, הן כמג"ד והן כסמח"ט, ואף קודם לדרגת אלוף משנה. הוא היה שריונר ברמ"ח איבריו, ועל כן היה זה אך טבעי שיהיה מראשיה של עמותת יד לשריון, שפועלת להנציח את לוחמי החיל ומורשתם, מורשת הנכתבת בימים אלה ממש, שבהם לוחמי השריון כותבים פרק מפואר בתולדות החיל במסגרת מלחמת חרבות ברזל. לאחר שחרורו למד ראיית חשבון באוניברסיטת תל אביב והיה שותף במשרד רואי חשבון. הוא התבלט במהרה בתפקידים ציבוריים שונים, ובהם מנהל הרשות לעסקים קטנים ויושב-ראש מכון התקנים, שלבסוף הובילו אותו גם אל לשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת אריאל שרון. בשנת 2006 נבחר לכנסת מטעם סיעת קדימה בכנסת השבע-עשרה, ובה הוטל עליו התפקיד של יושב-ראש הקואליציה. ב-5 בפברואר 2007 אמר מעל דוכן הנואמים במליאה מילים שכוחן יפה גם היום: נכון עשו האבות המייסדים כשהקימו את הפרלמנט הישראלי וקראו לו כנסת, והביאו לידי כך שייבחרו 120 אישים שייצגו את הציבור על כל גווניו. כשאני רואה את התמונה הזאת של הסיעות ושל האנשים שמכהנים בכנסת הזאת, אפשר לומר כמעט בפה מלא שהיא אומנם מייצגת את כל, כל, כל שכבות העם, העדות בעם, האנשים שרכשו השכלה גבוהה, כמו אנשים שלא רכשו השכלה גבוהה, דתיים וחילונים, יוצאי עדות המזרח ויוצאי עדות אירופה. באמת יושבת לפנינו קשת שלמה של אזרחי ישראל שמייצגת את העם, קודם כול בהיבט האנושי ולאחר מכן בהיבט המהותי. עם פרישתו מהחיים הפוליטיים, אביגדור המשיך בפעילותו הציבורית בתפקידים נוספים, כראש מטה הדיור הלאומי במשרד האוצר ולאחר מכן כיושב-ראש דירקטוריון מפעל הפיס. אני מודה לבנות ולבני משפחתו של אביגדור יצחקי, זכרו לברכה, שהם מכבדים אותנו בנוכחותם. לפני שנעביר את רשות הדיבור, אבקש להזכיר לחברות ולחברי הכנסת כי ברוח התקופה, אנו ממשיכים במסורת של אזכור שם נוסף של מי שנפל או נרצח ב-7 באוקטובר או במלחמה המתחוללת מאז. המשפחה ביקשה להזכיר את רב-סרן במילואים אליאב אביטבול, השם ייקום דמו. אליאב, בן 36 ממושב איתן, נפל בקרב בדרום לבנון בעת ששירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד 8207. הוא גויס בצו 8, הצטרף ללחימה מתוך אמונה עמוקה בצדקת הדרך ולקח חלק בפעולות שהגנו על יישובי הצפון. מהנדס, אב לארבעה, איש משפחה, תורם כליה ואדם של חסד. יהי זכרם ברוך. נכבד את זכרם בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרם של המנוחים.) תודה רבה. אני מתכבד כעת להזמין את השר דוד אמסלם לשאת דברים לזכרו של חבר הכנסת המנוח אביגדור יצחקי. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, משפחת יצחקי היקרה, בראשית דבריי אני רוצה לחבק אתכם, מנחם אתכם כמנהג אבותינו. מהשמיים תנוחמו ולא תדעו דאבה עוד ובבניין ירושלים תנוחמו. כשנתבקשתי לשאת דברים בכנסת ישראלית לזכרו של אביגדור, התרגשתי מאוד. הרגשתי שנפלה בידי זכות גדולה לדבר על אדם בעל שיעור קומה כאביגדור. ככה אני גם אומר תודה למשפחה. לפני שלושה חודשים וחצי קיבלנו את הבשורה על הסתלקותו של אביגדור מהעולם. הבשורה הכתה בי בעוצמה, למרות שידעתי שהוא חולה במחלה ארורה, אולם תמיד האמנתי שהוא חזק מהכול והוא ינצח את המחלה, כפי שהוא ניצח כל נגף ומכשול שהפריעו לו לבצע את משימתו. הוא היה פשוט בולדוזר. נכתב עליו טור בידיעות אחרונות לפני מותו – זה היה ממש בכנס שעשו, ומשם הוא פונה לבית החולים – על ידי כתב מוכשר מאוד בשם מאיר תורג'מן. קראתי את הכתבה והתרגשתי מאוד, עד דמעות. הוא תיאר את אביגדור ממש בפירוט ממש, והוא הצליח לגעת בי ברגש; אני חייתי את אביגדור דרך הכתבה. על כך קודם כול, מאיר, שאפו גדול. דרך אגב, זה היה הריאיון האחרון של אביגדור. משם הוא פנה לבית החולים, ולצערנו הרב, שם בעצם הסתיים מסע חייו. אני בקצרה אגע במסע חייו של אביגדור, ואחרי זה אני אדגיש כמה נקודות. כפי שאמר היושב-ראש, אביגדור נולד ב-1949 בראשון לציון. הוא סיים את לימודיו התיכוניים והתגייס לצה"ל, לחיל השריון, היה מ"פ טנקים, ונלחם במלחמת יום כיפור כמ"פ טנקים. אני טנקיסט, דרך אגב, לכן התחברנו גם על הרקע הזה. במהלך שירותו במילואים הוא היה גם מג"ד, גם סמח"ט וגם ראש אגד תחזוקה, והוא סיים בדרגת אלוף משנה. דרך אגב, זה לא דבר פשוט במילואים, זה הרבה השקעה במילואים עצמם. עם שחררו הוא למד באוניברסיטת תל אביב כלכלה, חשבונאות, ופתח לעצמו משרד קטן שהלך וגדל. הוא צירף אליו את משה ליאון ידידנו. שם בעצם אני מתחיל להכיר את אביגדור ברמה האישית. איך? זה היה המשרד שבעצם היה משרד רואי החשבון של הליכוד. זו התנועה שגדלתי בה, ושם מטבע הדברים יש חיכוך. אני הייתי בסניף הליכוד בירושלים, יושב-ראש הסניף בתקופה מסוימת, ומטבע הדברים יש תמיד חיכוך בין המצודה לבין הסניפים, בוודאי, על רקע של תקציבים – כמו שקורה פה בכנסת גם קורה במפלגה. עם היבחרו של אריאל שרון, זיכרונו לברכה, לתפקיד ראש הממשלה מטעם הליכוד, למי הוא קורא? לאביגדור. ומה קורה? הוא מבקש ממנו להיות מנכ"ל משרד ראש הממשלה. כשהמדינה קוראת לאביגדור, הוא מתייצב. דרך אגב, כולנו יודעים, הוא היה בעל משרד גדול מאוד, זו לא שאלה כספית פה. כשהמדינה קוראת לאביגדור, הוא מתייצב. כששרון מקים את קדימה, הוא מבין שהוא צריך את אביגדור לידו. הוא מציב אותו, דרך אגב, ברשימה לכנסת השבע-עשרה. הוא גם ממנה אותו להיות יושב-ראש הקואליציה. דרך אגב, אז יושב-ראש הקואליציה זה תפקיד אמון כמעט של ראש הממשלה. הוא סמך רק עליו. כרגיל, אביגדור מתייצב. לאחר נבצרותו של שרון, אביגדור הבין שבמקום הזה, מבחינתו, חבל לו על הזמן, הוא יכול לתרום במקומות אחרים, והוא החליט שהוא לא מתמודד יותר לכנסת. תמיד כשהיה מדובר – אמרתי – בתפקידים שמדינת ישראל קראה לו, אביגדור עזב את עיסוקיו האישיים והתפנה לטובת הכלל. כך היה כששימש גם כיושב-ראש נאמני מרכז שניידר. זה דבר מאוד נקי, מאוד מאוד מאוד קדוש. למי שלא יודע, מרכז שניידר זה בית חולים לילדים חולי סרטן, ואביגדור התגייס לשם בכל נשמתו ועשה הכול כדי בעיקר לגייס משאבים לטובת המרכז החשוב הזה במדינת ישראל. בשנת 2015 שר האוצר כחלון הציב יעד, לדעתי, כמעט דמיוני, כמעט לא בר-השגה – אתה זוכר את זה, חבר הכנסת כהן? לפתור את בעיית הדיור של הזוגות הצעירים ושל משפרי הדיור במדינת ישראל. דרך אגב, לקח עליו מטלה רצינית. אני רוצה גם להתעכב כאן ולספר – למי הוא קורא? לאביגדור. עכשיו אני רוצה לומר משהו – דרך אגב, פה בעצם אנחנו מתחילים לעבוד באופן צמוד. אני יושב-ראש ועדת הפנים ואביגדור יושב-ראש מטה הדיור הלאומי. אני חושב שזה התפקיד הכי קשה שאי פעם אביגדור לקח על כתפיו. הוא יצר יש מאין. צריך להבין, אנחנו – בעצם אביגדור וכחלון, ללא כחלון, שהביא את אביגדור, ושניהם כצמד, לא היה קורה הדבר הזה. זו המציאות. אנחנו עבדנו ימים כלילות, לילות כימים, לא משנה איך שתיקח את זה. ביצענו פה עשרות שינויי חקיקה, תקנות, הכול בהובלתו של אביגדור. זה לא פשוט לקחת סמכויות ממשרדים, לאגם אותם במקום אחד – אתם יודעים מה זה רק להזיז כיסא מפה לשם, ואני לא מדבר על סמכויות. אני קובע באופן חד-משמעי: אם אביגדור לא היה בצריח, זה לא היה קורה, לכן כחלון ידע מה הוא עושה, משה כחלון ידע את מי הוא מביא. באמת האינטראקציה הייתה שבועית. כמעט לא היה שבוע שלא התעסקנו בנושא. זה היה הנושא המרכזי כמעט במדינת ישראל. כאן אני רוצה לפתוח חלון ולהסביר ככה בסיפור קטן את סיפורו של אביגדור. אני יושב-ראש ועדת הפנים. פתאום באים ואומרים לי: תשמע, דודי, יש שכונת הארגזים בתל אביב. אמרתי: איפה זה? לא שמעתי על דבר כזה. נסעתי לשכונה, אני פתאום רואה דבר מדהים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לקחת את כל הוועדה. גם אני הצטרפתי אליך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. נכון. לקחתי את כל הוועדה. אמרתי: חבר'ה, בואו נלך נראה על מה מדובר. במרכז תל אביב, אנחנו רואים איזה אי של חושות, פחונים, וגרים שם אנשים בלי ביוב, בלי מים, בלי ניקוזים. משהו מטורף. לידם אנחנו רואים שני מגדלים שצמחו, חדשים. האנשים, התושבים האלה פונים אליי, אומרים לי: תשמע, חבר הכנסת אמסלם, אנחנו חייבים את העזרה שלך. אני שואל אותם: חבר'ה, ממתי אתם פה? אומרים לי: משנות החמישים המוקדמות. הביאו את ההורים שלנו – חלקם, דרך אגב, זקנים שעדיין גרים שם. הם אומרים לי – נכנסנו לבית של איזו אישה מבוגרת, אתה זוכר? איזה בת 80. אני נחרדתי איך בכלל אישה כזאת חיה בתנאים כאלה במרכז תל אביב. לא ידעתי שיש דבר כזה. בסוף אני מבין שמדינת ישראל מכרה את הקרקע, היא ועיריית תל אביב, עם האנשים, בלי שהם יודעים. כולם עברו בתי משפט – דרך אגב, תפתחו את האוזן קצת על בתי המשפט – כולם קיבלו צווי פינוי מבתי המשפט. והם אמרו לי: שמע, דודי, אנחנו גרים פה כמעט מקום המדינה. הביאו אותנו כעולים חדשים. אז אני מבין שיש פה אירוע דרמטי. כנ"ל, דרך אגב, אני מספר לכם את סיפור ליפתא. באו לתושבי ליפתא, פה בירושלים – אותו סיפור. 20 משפחות – הוציאו להן צווי פינוי, דרך בתי משפט, שופטים עם גלימה, של מדינת ישראל. אמרו להם: אתם פולשים. עשיתי דיון בוועדת הפנים. אני מביא את היועצת המשפטית של המינהל ואני שואל אותה: תגידי, איך מחלוצים הפכתם אותם לפולשים? תסבירי לי. אז היא אומרת לי – ותקשיבו, המשפט הזה לא יוצא לי מהראש. היא אומרת לי: בשנות החמישים – דרך אגב, מולם היה כפר ערבי. הרי בליפתא לא היה חשמל, לא היו מים, לא היה כלום, איזה 20 שנה הם היו עולים את העלייה הזאת ברגל בשבילי עיזים. היא אומרת לי: בשנות החמישים פרסמנו מודעה בעיתון דבר והם לא באו. אמרתי לה: אם הם היו יודעים לקרוא אז בעיתון דבר, היו להם שני בניינים בבית הכרם. לא הבנתי, על זה אתם קוראים להם פולשים? אלה חלוצים, אלה צריכים להדליק משואה. כאן בעצם התחבר אביגדור למשה כחלון. ניהלנו מאבק עצום נגד עיריית תל אביב. אביגדור עצמו כמעט הפך למנכ"ל שם את השולחן. התוצאה האחרונה – בסופו של דבר, אחרי מסע של כמעט ארבע שנים, כמעט כל התקופה שלי כיושב-ראש ועדת הפנים, שלא הרפינו, בסוף האנשים האלה קיבלו כל אחד דירה ושיכנו אותם בדירות ראויות, כמו שמגיע לחלוצים במדינת ישראל. דרך אגב, שאלתי אותם: אם זה היה קורה בצפון תל אביב – הייתם מתנהגים לאנשים האלה ככה? בחיים לא. להפך, הם היו היום בעלי מגדלים. רק האנשים המסכנים האלה – הייתי נותן להם את הקרקע, הקרקע שלהם. למה שהם לא יעשו את עסקת הקומבינציה? אבל שם אביגדור נרתם לסיפור, עם הלב הענק שלו. והיה לנו קושי עצום עם עיריית תל אביב, שלא הסכימה, ואטימותה. אבל בסוף אביגדור, בחיפוי של משה כחלון – וכאן אני אומר לכם, בלי משה כחלון ואביגדור יצחקי, האנשים האלה היום היו זרוקים בבתי אבות, אני לא יודע איפה, או ברחובות, הם וילדיהם. את זה אני רוצה להגיד לך, אביגדור. יש לך זכויות עצומות בשמיים. אפילו רק בגלל המקרה הזה. מה שעשית, מה שעניין אותך באמת, למעלה מ-100 משפחות, דלת העם – אתה לא דאגת למיליארדרים. אתה ידעת שהם ידאגו לעצמם. הם יודעים לדאוג יותר מדי טוב לעצמם. המסכנים האלה שם – אם אתה לא היית להם לפה ומשה כחלון, ביחד איתנו בוועדה, עד היום הם היו זרוקים. ועל כך אתה היום יושב למעלה. אתה יודע את האמת ואתה יודע את הזכויות שלך. ושוב פעם, דרך אגב, אביגדור מתייצב למשימה. משימה – אמרתי – קשה מנשוא. פשוט ראיתי אותו באותה תקופה. ראיתי, וזו פשוט משימה בלתי נתפסת על כתפיים של בן אדם אחד. דרך אגב, אני רק רוצה לספר לכם קוריוז. היו כמה חבר'ה צעירים סביבו, שהוא אימץ. אני פוגש אותם עד היום. לפעמים אני מתבלבל בפרצופים. אני אומר לו: תזכיר לי מאיפה? הוא אומר לי: דודי, אתה לא זוכר אותי עם אביגדור? אני אומר לו: כן, נכון. פתאום נופל לי האסימון. כמובן, כשאביגדור נקרא לתפקיד יושב-ראש מפעל הפיס הוא נרתם בכל מאודו ומעוזו, ומה שעניין אותו תמיד זה לעזור, כפי שאמרתי, לדלת העם. גם בנושא של החינוך, גם בנושא של הבריאות – שם הוא נרתם בכל נשמתו. זה לא תפקיד – זו שליחות. הוא הרגיש בכל הדברים האלה שליחות. אני שאלתי את עצמי, מדוע כל האנשים האלה פנו לאביגדור יצחקי? משרון ועד כחלון, וגם בליכוד. והתשובה שהגעתי אליה היא פשוטה. לדעתי, אביגדור היה חכם לב. כשהקדוש ברוך הוא ביקש ממשה רבנו לבנות את כלי המשכן, הוא אמר לו: תיקח את בצלאל חכם לב. מה זה חכם לב? יש לך שכל ויש לך לב – זה השילוב האמיתי, הנכון. אם אתה עובד רק עם השכל, אתה סוג של מחשב. אם אתה עובד רק עם הלב – לא עובדות ההחלטות. השילוב הכי האנושי. זה הקדוש ברוך הוא ביקש, לא אנחנו. אנחנו לומדים את זה מהמקורות. אביגדור באמת היה חכם לב. הייתה לו חריפות בלתי רגילה, עם בהירות מחשבתית. לא התפלספויות – הוא ראה ישר את האמת וחתר אליה בלי שום פקפוק. דרך אגב, מי שהפריע לו – הוא הזיז אותו, אל תפריע. הוא היה באמת בולדוזר עם לב ענק. זה בולדוזר, מה שנקרא, עם רגישות בכף, הכי-הכי קטנה. הוא יודע גם לגעת באבן קטנה ולהרים אותה. זה היה אביגדור. הייתה לו אהבת אדם. הוא היה איש אוהב אדם. אדם שבאמת אהב את עמו ואת ארצו ואת מולדתו. הוא היה תמיד רגיש, כפי שאמרתי, לחלשים בחברה. הוא ידע שהחזקים תמיד יסתדרו. תמיד כשהייתי מדבר איתו ראינו עין בעין את הדברים. הרבה פעמים לא היינו מדברים. הייתי מסתכל עליו, הוא היה מסתכל עליי, והיינו מבינים על מה מדובר. הוא תמיד דאג – דרך אגב, היה לו חשוב מאוד לתת לאנשים חכות במקום דגים, כדי לשקם אותם, כדי שיעלו למעלה וינועו בכוחות עצמם. אני רוצה להגיד לכם משהו. בריאיון האחרון שהוא נתן, אותו ריאיון שאני מדבר עליו. הוא אמר שם: אני אדם אופטימי מטבעי. זה נכון, אביגדור היה בן אדם אופטימי. אחרת, דרך אגב, הוא לא היה מתעסק עם הדברים האלה. הוא לא היה יכול להיות יושב-ראש המטה הלאומי לדיור עם בעיה מהסוג הזה אם הוא לא היה אופטימי. בן אדם סביר לא היה נכנס לאירוע. אני מאמין שהעם הזה יותר חכם ממה שהוא נראה – והוא ידע, בסופו של דבר, להביא את הדברים למקומם. דרך אגב, הוא הוסיף גם לגבי הממשלה וכו', איך ההתנהלות מול הממשלה. אבל היות שאנחנו פה בנאום, מבחינתי, מאוד מרגש, אני רוצה להשאיר את זה ברמת הקונסנזוס. כפי שאמרנו, התפקיד האחרון שלו היה יושב-ראש מפעל הפיס. דרך אגב, תוך כדי מילוי תפקידו זה הוא החזיר את נשמתו לבורא. יכולתי לספר על אביגדור עוד שעה פה, אבל זמננו גם קצר. בעזרת השם, כשיהיה ערב יותר משמעותי לזכרו נוכל לדבר עליו הרבה יותר זמן. בעיניי, מדובר באדם ענק, נשמה גבוהה ולב עצום. קשה עלינו פרידתך, אביגדור יקר. נוח בשלום על משכבך חבר יקר ואהוב. אני סמוך ובטוח שאתה מסתופף תחת כיסא הכבוד. תתפלל על משפחתך היקרה, תבקש רחמים על עם ישראל, תבקש מהקדוש ברוך הוא לשמור על חיילי צה"ל הגיבורים, על כל כוחות הביטחון. תבקש רפואה שלמה לכל חיילי צה"ל. ובוודאי תתעקש בשמיים לבקש להשבת כל החטופים הביתה במהרה. זכרך יישמר איתנו לעד, איש יקר ואהוב. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר אמסלם. אני מתכבד כעת להזמין את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין לשאת דברים לזכרו. תור מספר 16 << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, משפחת יצחקי היקרה, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אביגדור יצחקי היה איש של דרך, איש של ערכים ושל עשייה. לא משנה היכן פעל – במגזר הציבורי, בממשלה, בוועדות מקצועיות – תמיד נשאר נאמן לעצמו, וחשוב מזה, נאמן למדינה. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, זה מנהג חשוב להזכיר חברי כנסת שהלכו לעולמם. יצא לי, כמו שאתה יודע, לא פעם לעשות את זה. ולפעמים כשאתה קורא את ההספד התמונה ברורה. הבן אדם עשה משהו בחיים, השיג הישגים, לא חשוב אם בקריירה צבאית, ציבורית, מקצועית; נבחר לכנסת, כיהן בכנסת, וזהו – טוב, פנסיונר, הלך לעולמו. אצל אביגדור קשה מאוד להפריד. הוא היה בתפקידים ציבוריים הרבה לפני שחשב ללכת לפוליטיקה. הוא היה, כפי שהזכירו כאן חבריי, גם יושב-ראש הכנסת וגם שר, בתפקידים במערכת הפוליטית או ליד המערכת הפוליטית, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ולאחר מכן חבר כנסת ויושב-ראש הקואליציה, וכשהוא סיים – הוא המשיך, הוא המשיך. אצלו לא הייתה באמת הפרדה. אני חייב להודות שאני הכרתי את אביגדור יצחקי הרבה לפני שהוא חשב להיכנס לפוליטיקה – ואני כן חשבתי להיכנס לפוליטיקה. הקמנו מפלגה לפני 30 שנה וחיפשנו משרד רואי חשבון ראוי. אמרו לנו: בתחום הזה רק המשרד של אביגדור יצחקי. צודק, המליצו לנו גם חברים מן הליכוד שאמרו: שם יודעים לטפל בעניינים האלה. כשבאתי לנחם סיפרתי לבני המשפחה שאמרתי: בדרך כלל אנשים נורא מתביישים שמזכירים אותם בדוח מבקר המדינה. פה מקרה הפוך, כי לא צריך לספר לחברי הבית שעושים פה לא מעט מאמצים שיהיה קשה למפלגה חדשה לקום ולפעול, בוודאי אנשים שרוצים שהכול יהיה בדרך המלך ולהקפיד על קלה כחמורה. לא פשוט. בדוח מבקר המדינה לאחר בחירות 1996 ציינה המבקרת שהמפלגה מצאה דרך חוקית, נקייה וטהורה לממן את עצמה במהלך מערכת הבחירות. באתי עם הדוח הזה לאביגדור, אמרתי: המחמאות לא למפלגה, המחמאות המקצועיות לך ולמשרד שלך – לאביגדור, למשה, לכל מי שהיה שם במשרד. << מנהל >> (היו"ר ניסים ואטורי, 18:32) << מנהל >> אבל אני חושב שבאמת מה שאפיין את אביגדור זה משפט שהוא עצמו אמר, אחת מן ההתבטאויות: שירות ציבורי הוא לא קריירה, זו מחויבות. זאת ההבנה שאתה כאן בשביל אחרים. ומכיוון שהשר אמסלם דיבר הרבה על מטה הדיור – שחשבתי גם להתייחס אליו, אבל דיברת מאוד יפה ומאוד נכון על מה שאביגדור עשה שם – אני דווקא רוצה להתייחס לתקופה שלו במפעל הפיס. וגם כאן אנחנו לפעמים מתייחסים לתפקיד הזה: תנאים מצוינים, יושב-ראש מפעל הפיס, הרבה כבוד, אתה נוסע, גוזר סרטים, מחלק תרומות. זאת ממש לא הייתה הגישה של אביגדור יצחקי. גם שם הוא תמיד היה איש ציבור. תמיד היה מאוד פרואקטיבי, כפי שאומרים. אני יכול להעיד על זה גם כשר הבריאות בתקופת הקורונה. הוא היה רודף אחרינו עם כל מיני רעיונות איפה מפעל הפיס יכול לעשות, לעודד בדיקות, לעודד חיסונים. אפילו בא עם רעיון של איזה פרס שהוא רוצה כמפעל הפיס לתת למצטיינים בתחום הזה. ואני גם שומע את זה בשנים האחרונות, ובוודאי אחרי שהוא נפטר. אנשים שידעו שהכרתי אותו מספרים את זה על כל מיני תחומים, תחומי תרבות ותחומי ספורט – על כל הרצון שלו לנצל, במובן החיובי של המילה, את מפעל הפיס לצרכים אמיתיים של אנשים. כך זה היה בכל דבר. באופן אישי אני חייב לומר שדווקא כשהוא היה יושב-ראש הקואליציה ואני הייתי חבר כנסת באופוזיציה לא הייתה שום בעיה, חברים זה חברים בכנסת. אבל בתקופה שהוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואני עמדתי בראש משרד הקליטה בממשלת שרון הראשונה זאת הייתה בעיה קצת יותר חמורה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מטבע הדברים, בין היתר דואג שכולם יהיו בסדר עם חוק ההסדרים וחוק התקציב וכל הדברים האלה. וכל פעם כשלא בא לנו טוב משהו, וכל פעם שרציתי למרוד במשהו, תמיד היו שולחים אליי את אביגדור יצחקי, ותמיד מול חבר היה קשה הרבה יותר לעמוד. אבל לא רק בגלל החברות, אלא גם בגלל ההיכרות שלו עם כל הפרטים, בהיותו באמת כלכלן מאוד רציני. ניצלתי את זה באותה תקופה, גם הזמנתי אותו להעביר הרצאה באחד מימי ההשתלמות של עובדי משרד הקליטה. מאות עובדים, הרצאה על כלכלה, ואני חייב לומר: קצת חששתי. ההרצאה שאביגדור העביר – עד היום אני זוכר חלקים ממנה, מופע גם של איש מקצוע וגם של איש ציבור שיודע באמת להציג את הדברים נכונה. הרבה דברים אפשר לומר לזכרו, אבל מעשיו, אני חושב – כפי שגם אתה אמרת, דודו, השר אמסלם – מעשיו מדברים הרבה יותר חזק מכל המילים שאנחנו נוציא כאן מן הפה שלנו, ולכן אני רק אגלה לכם לסיום סוד קטן אישי. נורא אהבתי, כשהייתי מזדמן למשרד רואי החשבון שלהם, לבוא לחדר של אביגדור. לא מכיוון שתמיד היה אפשר להחליף איתו כמה מילים ותמיד לשמוע ממנו משהו חכם, אלא גם – היה לו, מי שזוכר, מיני גולף קטן כזה בחדר, אפשר היה לגלגל איתו כמה כדורים תוך כדי שיחה, וזה היה סוג של פאוזה של כמה דקות בימים המטורפים תמיד. ואולי דווקא השילוב הזה של אחד שעוסק ברומו של עולם, כפי שנאמר, ואלוף משנה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה ויושב-ראש הקואליציה ואין-ספור תפקידים ציבוריים, אבל גם אדם שיודע קצת, לשנייה, להיות טיפונת גם ילד, זה מה שאולי מאפיין את אביגדור יצחקי, וכך נזכור אותו. יהי זכרו ברוך, ותודה רבה לבני המשפחה על ההזדמנות הזאת, שאותי מאוד מכבדת, לומר כמה מילים לזכרו. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הכרתי את אביגדור יצחקי בשתי הזדמנויות, כראש עיר שבונה בתים – כיושב-ראש ועדת הכלכלה ושר במשרד הביטחון. בזכות אביגדור יצחקי והשר כחלון, ירוחם, שבנתה 30 בתים מ-1990 עד 2010 – לאחר סוף הבנייה התקציבית והמימון של המדינה, מ-2010 עד 2020 בנינו 3,000 בתים, כולל החלטת ממשלה שיצחקי הביא, כולל פתרונות של מינהל מקרקעי ישראל, כולל מגרשים – שימו לב, מגרשים לזוגות צעירים: רבע דונם ב-100,000 שקל וחצי דונם ב-200,000 שקל. ואתה אמרת שבזכותו אנשים קיבלו בית – בזכותו אנשים קיבלו אלפי בתים. כשהייתי יושב-ראש ועדת הכלכלה היה דיון שהוא היה צריך להיות נוכח, ואני רוצה להקריא לכם משהו שהוא כתב לי: מיכאל יקר, מזה חודש אני נלחם בסרטן בלבלב ובדרכי המרה עם שחמת כבדה בכבד. הדיון ביום ראשון מעיק עליי, שלא יהיה ללא נציגות הפיס. אני מבקש לדחות את הדיון. ככה שם את זה על השולחן, חולה כבד, ומפעל הפיס זה לא תפקיד שאפשר להתפרנס ממנו, אבל כולו למען הציבור. והדבר האחרון של אביגדור יצחקי – שמגלגלים זכות בידי זכאי. כשהיה פה משבר וחילקנו את מלגות ממדים ללימודים על בסיס פילנטרופי, קיבלנו תורמים, חילקנו מלגות. ואז באה הקורונה והרבה צעירים רצו ללמוד ולא היו מספיק מלגות. הממשלה התעכבה בלחוקק את חוק ממדים ללימודים, שחוקקנו אותו ב-75% ואחרי זה ב-100%. אבל היה חסר כסף שנה אחת. אביגדור אמר: הפיס ישלם את זה, וקיבץ קבוצת תורמים גדולה והביא כמה עשרות מיליונים ללוחמי צה"ל – ממדים ללימודים. זה היה בשנת 2021, לא מזמן. אותם לוחמים כבר סיימו תואר ראשון. אותם לוחמים חזרו למילואים. מה שמיוחד באביגדור יצחקי – זה איש מעשה, זה doer. ומה שמיוחד בו זה שהוא יודע לגייס ולגבש הסכמות בכל חלקי הבית למען מטרה נעלה. אריק שרון זיהה בו מנהיג שיודע להביא הסכמות. יהי זכרו ברוך. תודה שנתתם לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמן. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הארכת הוראת השעה), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת עפיף עבד ומיכאל מרדכי ביטון. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעת ועדת הכנסת בדבר הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת איימן עודה לפי סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת ועדת הכנסת בדבר הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת איימן עודה, לפי סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ להציג את הצעת הוועדה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כך נראה דיון בהדחת חבר הכנסת? היושב-ראש של הבית לא נמצא כאן; מהממשלה יושב שר אחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תהיה רגוע, תכף כולם יגיעו. תודה רבה לך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, מה זה, אני רגוע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, חבר הכנסת גלעד קריב, לא יודע למה ההדחה של תומך טרור עושה לך כזה וייב רע. הבן אדם מדבר כל היום נגד חיילי צה"ל, מה אתה מתעצבן? צריך לברך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם הרבה יותר מסוכנים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אנחנו יותר מסוכנים, בסדר. ביום 30 ביוני 2025 החליטה ועדת הכנסת ברוב של שלושה רבעים, ולאחר שני דיונים ארוכים, להציע לכנסת להפסיק את חברותו של חבר הכנסת איימן עודה, לפי סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת. אני מבקש שכל מי שיושב כאן – אולי חלקכם לא הייתם בוועדת הכנסת בדיונים – יקשיב היטב למילים שיוצאות מפיו של האיש הזה לאורך השנים, ובהן גם התבטאויות טריות מאוד. ההתבטאויות לא הוצאו מהקשרן, לא עוותו, הן נאמרו במפורש, בגלוי, בגאווה מצידו. אלו ציטוטים, מילה במילה, אתם תשפטו לבד. "לחטוף תינוק בן שנה, אישה בת 88, לרצוח אנשים שרוקדים במסיבה – זאת בעיקר פגיעה מוסרית עמוקה מאוד. יחד עם זה, אני מאמין שלכל עם יש זכות להיאבק בכיבוש". סוף ציטוט. מה בעצם הוא אומר פה? שזה לא מוסרי, אבל זה מובן. כי אם מדובר בעם נכבש, לטענתו, אז יש לו את הזכות גם לרצוח, גם לאנוס, גם לחטוף. הכול מותר. במהלך מבצע שומר החומות עודה קרא בפומבי לשוטרים ערבים במדינת ישראל להפסיק לשרת. ציטוט: "אסור בתכלית האיסור, לכל צעיר פלסטיני, שיתגייס לכוחות הכיבוש. אני מפציר בצעירים שכן התגייסו, תזרקו להם את הנשק בפרצוף". קריאה מפורשת, ברורה, חד-משמעית, להמרדה. דרך אגב, הוגשה תלונה על המרדה. מה קורה עם התלונה הזאת? עם זה לא עושים שום דבר. הייתה פה עבירה פלילית ברורה על חוק, על זה שהוא המריד. כל אלו שממהרים לחקור מהר מאוד את כל ה"גוטליבים", לוקח להם הרבה הרבה זמן לחקור את ה"עודות", משום מה. בריאיון נוסף אומר עודה, שימו לב לציטוט הזה – יש תחרות בין הציטוטים שלו, אבל אני חושב שזה באמת הציטוט המחליא ביותר: "אני נגד פגיעה באזרחים. לגבי חיילים שנמצאים ביו"ש – אני לא יכול להגיד שאני יוצא נגד פגיעה בחיילים - - - העם נמצא תחת כיבוש, ויש לו את הזכות להיאבק נגדם. חייל לא צריך להיות שם". מי שצריך עוד הוכחה לזה שחבר הכנסת עודה תומך בפגיעה בחיילי צה"ל הוא קיבל אותה עכשיו עם הציטוט הזה. זה לא ליד, זה לא בערך, הוא אשכרה תומך בפגיעה בחיילי צה"ל. הוא אומר: "אני שמח על שחרור החטופים והאסירים. מפה – חייבים לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש". איזו השוואה מזעזעת. מי שמסוגל להשוות בין ילדים, נשים וזקנים שנחטפו מביתם, נאנסו ונרצחו, לבין מחבלים רוצחים שפלים – אין לו מקום בכנסת ישראל. האיש הזה מצדד תמיד ברוע האנושות. מאז 7 באוקטובר, היום שבו מדינת ישראל חוותה את הטבח האכזרי בתולדותיה, עודה לא הצליח להגיד פעם אחת את האמת הפשוטה – שחמאס וחיזבאללה הם ארגוני טרור. בשנת 2013 הוא אמר על מזכ"ל חיזבאללה, שימו לב: "חסן נסראללה הוא דוגמה ומופת של הקרבה ונאמנות". אני חוזר: "חסן נסראללה הוא דוגמה ומופת של הקרבה ונאמנות. הוא הקריב מאות שהידים, ובהם בנו בכורו". במרץ 2016, לאחר שמדינות המפרץ הכריזו על חיזבאללה ארגון טרור, מפלגתו של עודה פרסמה הודעת גינוי. הם כתבו: "החלטה שנועדה לשרת את הכיבוש". הוא עצמו הצהיר: "הזהות הפלסטינית שלנו חזקה יותר מהאזרחות הישראלית שלנו". זה כל הסיפור. הוא פלסטיני שדואג לפלסטינים – לא לאזרחי ישראל, לא לערבים אזרחי ישראל, רק לפלסטינים. תראו לי פעם אחת, פעם אחת שהוא קידם פה משהו למען אזרחי ישראל, למען ערביי ארץ ישראל. כלום, שום דבר. אין לו שום חוק שרשום על שמו, אין לו שום יוזמה. הם לא מעניינים אותו בכלל. כל מה שמעניין אותו זה לצדד באויבי מדינת ישראל. כל מה שמעניין אותו זה תמיכה, התססה, הסתה ועידוד לטרור. במהלך הדיון בוועדה עודה סירב להתנצל או לחזור בו. להפך, הוא המשיך להאשים את מדינת ישראל, את מנהיגיה, את חייליה, ברצח ובפשעים נגד האנושות. הוא אמר כך: "אנחנו מאשימים אתכם במצור על עזה ובמחסומים בגדה, בהמשך הכיבוש, באידיאולוגיה של העליונות היהודית וגם בפשעים הנוראים נגד האנושות, כולל הרג של רבבות ילדים עזתים". כשהורחק על ידי ועדת האתיקה בעקבות האמירות הללו, לא רק שהוא לא חזר בו, הוא חזר עליהן במפורש בוועדה לפני שבועיים, ואמר: "אז אני שוב חוזר עליה: ממשלת ישראל ביצעה פשעים נגד האנושות". גם על ועדת האתיקה הוא מצפצף. הוא לא מתבלבל, לא מתנצל, לא מתחרט. זו לא פליטת פה, זו האידיאולוגיה שלו. הדבר החמור מכול זה שהוא גאה בזה. אלו דבריו, במפורש, אני מצטט שוב מהוועדה: "אני גאה בעמדות שלי. אני לא חוזר בי, אני לא מתנצל, ואני אמשיך להיאבק ביחד עם שותפיי עד שנבנה פה עתיד אחר, עתיד טוב יותר לכולנו - - - אתם תחזרו בכם. אני לא חוזר בי משום משפט, שום מילה, שום אות, שום פסיק ושום נקודה". עתיד טוב יותר בשבילו זה שאנחנו כמובן לא נהיה פה, זה ברור. שאלתי אותו בוועדה, שוב, שאלה מאוד מאוד פשוטה, שכל העולם מסכים עליה: האם חמאס וחיזבאללה הם ארגוני טרור? מה הוא השיב לי? "אפס מאופס". כששומעים את ההתבטאויות שלו לאורך השנים, את עמדותיו, את התמיכה הברורה שלו באויבינו, לא מפתיע שבזמן מלחמת קיום הוא צועק בהפגנה: "עזה ניצחה, ועזה תנצח". תנצח את מי? את חיילי צה"ל היקרים שלנו? את תושבי העוטף? את הנרצחים? את הנאנסות? את מי תנצח? עבורו חמאס הוא הצד שצריך לנצח. הוא רוצה שחמאס יצא וידו על העליונה. האיש הזה הוא מכונת הסתה, מפעל של לגיטימציה לטרור. והוא לא לבד. הוא וחבריו לרשימה מצביעים פה בעקביות במשך שנים נגד חוקים שמיטיבים עם חיילי צה"ל, חוקים שמסייעים לכוחות הביטחון, כל מה שקשור לצה"ל, לשב"כ, למוסד, למשטרה, לשב"ס. מבחינתו הם האויב. והדבר הגרוע ביותר הוא שיש כאן אנשים שמנרמלים את זה, בשם חופש הביטוי. זה לא חופש ביטוי. זה לא ביטוי. פה מדובר באויב. מי שאומר על נסראללה שהוא מופת להקרבה הוא אויב; מי שמצדיק פגיעה בחיילי צה"ל הוא אויב; מי שמשווה בין חטופים למחבלים הוא אויב. אין פה שום חופש ביטוי. אנשים השתגעו פה, כשהם שומרים ומגינים על אויב מבית. תמצאו לי עוד מדינה אחת בעולם שבה חבר פרלמנט מצביע בעקביות נגד חוקים שנועדו לשמור על ביטחון אזרחי אותה מדינה, תוך שהוא מצדד בגלוי בצד שמנסה לחסל אותה. אין עוד דבר כזה בעולם. זה לא נורמלי. זו התאבדות לאומית. אין פה ויכוח פוליטי, יש פה גבול מוסרי. מי שמצדיק רוצחים, מחבלים – לא יכול לשבת בכנסת של מדינת היהודים. אבל אני רוצה להציע לו משהו. אני מוכן לשקול מחדש את הצבעתי לגביו. בוארון, אל תיבהל, יש לי פה הצעה בשבילו. להציב תנאי שבתוכו יש מספר משפטים, תנאים שכל אזרח ישראלי הגון יוכל לקבל. זה השכל הישר, פה ובכל מדינה אמור להיות. אני אשקול את הצבעתי מחדש אם הוא יגיד את הדברים הבאים: תתנצל ותגיד בפה מלא שאסור לפגוע בחיילי צה"ל; תחזור בך מההשוואה בין חטופים למחבלים; תודה באופן ברור שחמאס וחיזבאללה הם ארגוני טרור; תגיד שמדינת ישראל ניצחה ומדינת ישראל תנצח. זה הכול, ארבעה משפטים. אם תעלה לדוכן ותגיד אותם, אשקול מחדש. אבל אם אתה לא מוכן להגיד אפילו את הדבר הבסיסי הזה, הפשוט הזה, המובן מאליו הזה, אז אין לך מקום בכנסת ישראל. כי הכנסת הזאת שייכת לאנשים, למי שמאמין במדינת ישראל ולא למי שתומך באויביה בגלוי, בגאווה, בלי בושה ובלי חרטה. לסיום, אדוני היושב-ראש, כמה מילים על התהליך שהיה בוועדה. הדיון בוועדה התנהל בהליך מעין-שיפוטי, ולאור משקל ההחלטה שעומדת על הכף, ועדת הכנסת בראשותי הקפידה הקפדה יתרה על ניהול תקין שלו. הדיון נפתח לאור בקשה של חבר הכנסת בוארון – ואני מברך אותך על היוזמה – שחתמו עליה 70 חברי כנסת, עשרה מהם מסיעות האופוזיציה. ועדת הכנסת שמעה גם את היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק, גם את נציגת היועצת המשפטית לממשלה. גם עורך הדין של חבר הכנסת עודה הציג את טענותיו בפני הוועדה. חבר הכנסת עודה בחר שלא להישאר בוועדה לאורך הדיונים, אך חברי הוועדה נשארו לאורך כל הדיונים, והקפדנו על סדרי הדיון המיוחדים. לאחר ששמענו את מכלול הטענות והדברים, קיבלנו מענה על שאלות שונות שהעלו הח"כים. בתום הדיון המסקנה של ועדת הכנסת הייתה חד-משמעית: התבטאותו של חבר הכנסת עודה המופיעה בבקשה מהווה תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור. נראה כי זה מסוג המקרים שאליו כיוון המחוקק כשקבע את מנגנון ההדחה שמאפשר לכנסת לומר: לא עוד נוכל לאפשר לחבר כנסת שתומך במאבק מזוין להוסיף להיות חבר כנסת כשהוא פועל נגד מדינת ישראל ותומך במאבק מזוין של ארגון טרור נגדה. למרות שניתנו לחבר הכנסת עודה הזדמנויות רבות לפני הדיונים, במהלכם ואחריהם, ולמרות הזעזוע העמוק שדבריו עוררו, עד היום, כפי שאמרתי, חבר הכנסת עודה לא התנצל עליהם. למעשה, לא רק שהוא לא התנצל עליהם, הוא אף המשיך לדבוק בהם ולחזור עליהם בזמן הקצר שנכח בדיון. כעת אנחנו נמצאים בישורת האחרונה. נדרשת תמיכה של 90 חברי כנסת בהצעת ועדת הכנסת המונחת לפניכם. השמחה שהביע חבר הכנסת עודה על שחרור האסירים, כפי שהוא כינה אותם, שנמצאת במוקד הבקשה, מהווה תמיכה ברורה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. מדובר במחבלים ארורים שיש להם דם על הידיים, רוצחים שפלים. שמחה על שחרורם היא הבעת תמיכה בפשעים המזוויעים והאלימים שהם ביצעו, פשעים נתעבים שגבו את חייהם של קורבנות רבים, אזרחים תמימים. לא ניתן לקבל מצב בו אדם כזה מכהן כחבר כנסת. שימו לב שחבר הכנסת עודה לא התנצל, לא חזר בו מהדברים ולא הביע חרטה, אלא להפך – הוא המשיך לעמוד עליהם. לפיכך אבקש את תמיכתכם בהצעת ועדת הכנסת להפסיק את כהונתו של חבר הכנסת עודה. אני אעלה גם לסכם את הדיון אחרי שיעלו הדוברים. אני רק מזכיר לחברי הכנסת - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מי מסכם בסוף? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, זה תמיד היה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, כי היום מדובר שאיימן יסכם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, לא, אני מסכם, כן. הוא עונה, כן. תזכרו, חברי הכנסת, לפני שאתם ניגשים להצבעה, מדובר בחבר כנסת שמצדיק פגיעה בחיילי צה"ל. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, למרות כל המאמצים שהשקיע יו"ר ועדת הכנסת, וגם המגישים של ההצעה העלובה הזאת להדחת חבר כנסת, נראה שהוא לא הצליח לשכנע את חברי הכנסת בטיעונים האומללים שלהם, גם לפני שהמשבר בתוך הקואליציה החריף וחלק מהקואליציה הודיעו שלא יצביעו. אבל גם לפני הוא לא הצליח לשכנע, כי ברור שמדובר בהצעה עלובה, הזויה, שמטרתה לרדוף חבר כנסת או למנוע ממנו להביע את דעתו גם בעניינים פוליטיים ואחרים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה מדברים בערבית? למה אתה מדבר בערבית? למה אתה מדבר בערבית? לך למדינה שמדברים בערבית. פה המדינה היא מדינת הלאום היהודי. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, תודה. הסברתי לך את זה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שידבר בעברית. הוא גם תומך טרור - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא תומך טרור. אולי הוא עכשיו מדבר על מחבלים? אולי הוא מדבר על מחבלים? מה הוא אומר? הוא חייב לתרגם את זה לעברית. די כבר, כמה אפשר? מה הוא אומר כאן? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר? אדוני היו"ר, מה הוא אומר כאן בטונים האלה? מה הוא אומר כאן? מה הוא אומר כאן? מה הוא אומר? אולי הוא תומך בטרור? - - - פעם ראשונה? אולי הוא תומך בטרור. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא אומר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תלכי ליושב-ראש, תגידי לו את זה, בסדר? או לוועדת הכנסת. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כנסת ישראל - - - מה אתה אומר? מה הוא אומר כאן? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. אדוני היו"ר, עבר הזמן. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הסתיים הזמן עכשיו. עכשיו הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא חייב לתרגם. הוא חייב לתרגם. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רד למטה. רד למטה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (- - -) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר הזמן, נו. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית.) ההצגה שלכם הסתיימה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש להוריד אותו. תוריד אותו, בבקשה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נכ-של-תם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רד למטה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רד, רד. תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נכ-של-תם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך למדינה שלך - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נכ-של-תם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך. לך לעזה, לירדן, לסוריה, ללבנון. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נכ-של-תם. נכ-של-תם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי יזרקו אותך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נכ-של-תם. נכ-של-תם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא יודעת, אולי ייקחו אותך, או שלא ירצו לקחת אותך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נכ-של-תם. נכ-של-תם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, אני צודקת. כמה אפשר להגיד? כולכם מורידים את הראש. מספיק כבר. מה הוא אמר? אתה צריך לשבת פה ולשמור על כבוד ישראל. שוסטר, מה הוא אמר? אתה יודע? אתם לא יודעים. אם עכשיו הוא הילל שהידים, אם עכשיו הוא תמך במחבלים – הוא הלך לנחם מחבלים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת כנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה קריאה ראשונה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כי את צועקת בלי הפסקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא קראת לי לסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, ככה זה. סליחה, אני אמרתי לך, מי שקובע זה לא אני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל לא קראת אותי לסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די. אז תשתקי עכשיו, טוב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא אשתוק. לא להגיד לי לשתוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להפסיק לצעוק. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפשר לבקש ממני להיות בשקט, לא להגיד לי קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, תודה רבה. די, נגמר, חלאס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? אבל לא מגיע לי קריאה ראשונה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אוקיי. אז לא תמשיכי, וזה יישאר ככה. טוב? תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש את התקנות גם עליך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש תקנות, נכון. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון, לא הגיעה לי קריאה - - - איך אני אמורה לדעת? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. לא, לא. תודה. תעצור, תעצור, אני לא רוצה להיות פה בקרב צעקות, באמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היה פה שר, הלך. טוב, לא חשוב, כנראה שלאף שר בממשלה לא חשוב הנושא. אגב, האמת, על פי התקנון, חייב להיות פה שר. מזכיר הכנסת? טוב, בוא נגיד ככה, נסלח לשר דיכטר. מפאת גילו הוא כנראה היה צריך לצאת דחוף. נסלח לו על זה. תראו, נו, מה אתה רוצה שאני אגיד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> האמת, זה עצוב, מה שקורה. זה עצוב שעכשיו אנחנו מקיימים דיון על זה, אנחנו מבזבזים את זמן הכנסת, והתוצאה ידועה לנו מראש. זה שהקואליציה, שדגלה, הכריזה על עצמה כקואליציית ימין, קואליציית חלומות, לא מצליחה כבר פעם שנייה להדיח חבר כנסת שעל פי כל הדעות, לפחות הדעות שלנו, אין לו מקום בכנסת, זה עצוב מאוד. אני רק מזכירה לכם שהיה פה ניסיון הדחה של עופר כסיף, שלצערי גם לא צלח. זה נגמר ב-87, וגם שם היו ח"כים מהקואליציה שלא תמכו. ועכשיו אנחנו יודעים מראש. זה עצוב וזה האירוע, שפשוט אין רוב, כי חלקים גדולים מהקואליציה הכריזו שהם לא מוכנים לתמוך בהליך ההדחה של איימן עודה. אתם תצטרכו לתת דין וחשבון גם לעצמכם, גם בתוך הקואליציה וגם לציבור. אין ספק, לפחות בעיניי, שאיימן עודה לא אמור להיות פה אפילו דקה אחת יותר ממה שהוא היה פה. אני שמעתי את הנאום של יו"ר הקואליציה, שמעתי התבטאויות. כולנו מכירים את ההתנהגות של חבר הכנסת עודה. באמת, אנחנו מדינה בהפרעה אם אנחנו מרשים לחבר כנסת שמקבל משכורת מהציבור, מעם ישראל, מאזרחי ישראל, להתנהג ולהתבטא בצורה כזאת. אגב, אני רוצה להגיד לחבר הכנסת עודה, אם ב-7 באוקטובר הוא היה שם בעוטף עזה ומחבלי הנוח'בה היו פוגשים אותו, כנראה שהם היו רוצחים אותו, כפי שהם רצחו רבים אחרים, בדואים, ערבים. הם לא עשו חשבון. בשביל מחבלי נוח'בה הוא ישראלי, הוא בר מוות. הוא מקבל פה כסף מאזרחי ישראל, והוא פשוט פוגע בקודש הקודשים שלנו, בדמוקרטיה שלנו, בחיילים שלנו, בכל מה שאנחנו מאמינים בו ובכל מה שכל כך חשוב לנו. שוב פעם, כולנו יודעים את התוצאה מראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבל שהקואליציה פה החליטה – איך אמר איתמר בן גביר? שיהדות התורה עכשיו זה ג'יהאד אסלאמי, ככה הוא כינה אותם. אנחנו כמובן בישראל ביתנו נתמוך, ואני מקווה מאוד שיש עוד זמן להתהפך ולגייס רוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש לקבוע שהציטוט היחיד שבגינו מובאת ההצעה הזו ולגביו החתימו את חברי הכנסת – הציטוט הזה מברך על שחרור חטופים ואסירים והוא אינו מהווה הוכחה לתמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. זה הסיפור. פה צריך לעצור. אפשר לספר מסביב על התבטאויות קשות ונוקבות, שבוודאי גם אני לא מקבל אותן, וחלקן מזעזעות אותי, ואפשר לספר על חבר הכנסת שמדבר בדרך אחרת ופייסנית. אבל זה לא חשוב, משום שההליך שאנחנו מקיימים כרגע הוא הליך כעין שיפוטי שמביא לידיעתנו אמירה, דעה, התבטאות, כתיבה, שחייבת לעמוד בכללים מאוד ברורים מבחינה משפטית. זה לא קורה כאן. זה פשוט לא קורה. אני גם שייך לחברי הכנסת שמחשיבים את עמדתה של היועצת המשפטית ושל הייעוץ המשפטי באופן כללי. ובעיניי זאת לא המלצה – זאת כמעט הנחיה, והדברים הם מאוד ברורים. אין בסיס חוקי להדחה של חבר כנסת על סמך הציטוט המדובר. אני רוצה לציין שמכיוון שמדובר בהליך שהוא כעין שיפוטי, אז השופטים – כן, אנחנו הבענו את דעתנו לפני הדיון ובפתיחתו. אבל אני רוצה להגיד דבר חשוב אולי יותר מהאמירות הפורמליות, שהן לבדן צריכות להסיר את ההצעה הזו, והוא שהדמוקרטיה הישראלית צריכה להיות מסוגלת להכיל אמירות, בוודאי האמירות האלו המצוטטות, אבל גם יותר קשות וחמורות. אמירות כגון לשרוף את הכפר, לשטח את עזה, אין חפים מפשע בין אויבינו, הן אמירות מזעזעות מאוד. ועדיין, כל עוד הן לא עוברות על פי העמדה השיפוטית, על פי הייעוץ המשפטי לא עוברות את הקו, אנחנו צריכים לקבל בהכנעה את העובדה שלאנשים שונים מותר להחזיק בעמדות שונות וגם קיצוניות, שאנחנו לא יכולים לקבל, עמדות שנויות במחלוקת גדולה. אני אסיים בכך שכאשר מובאת הצעה על סמך הציטוט המסוים להדיח חבר כנסת שבין שאר תכונותיו הוא גם ערבי – מה יגידו 20% מאזרחי ישראל על עמדה בלתי מוצדקת שהיא בפועל - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך זה קשור שהוא ערבי? איך זה קשור שהוא ערבי? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אמרתי שאמירות אחרות, מזעזעות לא פחות, לא מובאות עד כדי הצעה להדחה. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מוזר מאוד, חבר הכנסת שוסטר. מנסור, שמעתי שהרשמת נתנה החלטה לפרק את עמותת סיוע 48 כי היא תומכת בטרור, או שאתה מצפצף על בית משפט? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת סמיר בן סעיד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> החלטה של הרשמת פירקה לכם את העמותה. מה תעשה? איך תעביר כסף לטרור? וואי, מה תעשה, מנסור? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> סומכים על בית המשפט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יתייעץ עם ביבי. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו כאן עם איימן והוא לא לבד. ההשתקה שלו היא ניסיון להחליש את כולנו, את כל החברה הערבית במדינה הזו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> את כל מי שיתמוך בטרור, נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה על האחרים לא הגשת? << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה לא מקובל ולא יעבור בכלל. אי-אפשר לפסול את הקול שלנו מהכנסת; אי-אפשר להוציא אותנו מהמילה ומהמאבק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא פוסלים את הקול שלך, אתה בכנסת. אתה בכנסת. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זו לא הדמוקרטיה שאנחנו מבקשים. זו רדיפה פוליטית והיא לא תרתיע אותנו בכלל. אנחנו נישאר כאן חזקים, גאים ומייצגים את הציבור הרחב שלנו, שתמך בנו ושלח אותנו לפה, כי זה המקום של כולנו, ערבים ויהודים ביחד. (אומר דברים בשפה הערבית:) << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ארז, ארז, אמרנו שלא מדברים בערבית. הוא יודע את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה הוא מדבר בערבית? << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית:) << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הוא יודע עברית. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה הוא מדבר בערבית? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש לנו הודעה ברורה של היועצת המשפטית. מי אמר? << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - -) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא מבינים מה הוא אומר. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מבין – בעיה שלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר. די. די. די כבר. די. די. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, די, די. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? מה זה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל היא צודקת. אבל היא צודקת. ארז, היא צודקת. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? מה זה? מה זה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ארז, תוריד אותו. ארז, הוא לא יכול לעמוד - - - << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רד. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - -) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אתרגם לך, תן לי להקשיב. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> למה, אתה מבין? אם אתה מבין, אין לי בעיה, אבל הוא לא יכול לעשות את זה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ארז, אנחנו לא מבינים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נורמלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משה סעדה, תהיה בן אדם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני חייבת להבין. די, מה זה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני חייב להבין, זה התקנון. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - -) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עדיף שלא תבין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, מה זה? די. די. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא שומע אף אחד. (אומר דברים בשפה הערבית.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? למה מגיעה לי קריאה כשאני רוצה להבין על מה מדברים פה? למה יש לי קריאה? << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על חוק אחד שלך אני לא אצביע. חוק אחד. אני אדאג שאף חוק שלך לא יעבור. מי שמזלזל בכנסת, אנחנו נזלזל בו. אף חוק שלך לא יעבור. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אף חוק שלכם לא יעבור. לא ניתן לחוקים שלכם לעבור. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה לך, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שום חוק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמה חוקים שלך עברו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא צריכה שום חוק. מכל ההצעות שלי, אפילו לא אחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמה חוקים העברת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפילו לא אחד, אבל אתה יודע מה אני הצלחתי לעשות? להפריע לאחרים לחוקק, וזה חשוב. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - -. אל תזלזל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תזלזל בי. אל תזלזל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סעדה. חברת הכנסת טלי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי שישרת, יקבל. לא שירת – לא קיבלת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נאור. נאור, אני אוציא אתכם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שבוע הבא יש ניקוי שולחן. אין לכם אפילו מה לנקות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סימון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> קואליציה עלובה. לא הצלחתם להעביר שום דבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חוק אחד שלהם - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, את בקריאה ראשונה, להזכיר לך. את בקריאה ראשונה. חבר הכנסת סימון, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא שירת – לא קיבלת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בלי עצות, חבר הכנסת, אני לא צריך. יש לי שלושה יועצים בלשכה, מספיק לי, די והותר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - מה קרה? איזה פחדן? בכיין, בכיין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, את בקריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה? את שואלת למה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה קריאה שנייה? לא מגיע לי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה דיון מעין שיפוטי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה מגיעה לי קריאה שנייה? אני לא מבינה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חבריי חברי הכנסת - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה? רגע, זה גם הליך מעין שיפוטי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, רק אמרתי שזה הליך מעין שיפוטי, אז נא להתנהג בהתאם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אני בקריאה שנייה? לא הגיעה לי קריאה שנייה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הייתה קריאה ראשונה, ועכשיו שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז תחזור בך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תעשה חודש הסליחות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הגיעה לי קריאה שנייה. למה קריאה שנייה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> תוציא אותו. תוציא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אוה, חבר ממשלת ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור, אתה בקריאה שנייה. אתה מפריע לדובר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הגיעה לי קריאה שנייה, אדוני, זו טעות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, נתחיל לו מהתחלה. זהו, אתם מבסוטים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. תודה. אז חזרת בך מהקריאה השנייה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל לא הגיע לי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תערערי. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בעדן, חלאס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא להעליב, כי אני אוריד אותך. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מה תוריד אותי? תפסיק אותה. מה זה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תצעק לידי. אתה תצא מפה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חמש דקות אני עומד, מילה אחת לא הוצאתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, לא מקובל עליי. הצעקות האלה לא מקובלות עליי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חלאס, חלאס. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מה זה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה לא מכבד לא את עצמך ולא את הכנסת. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה לא מכבד את הדוברים ואת חברי הכנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא מכבד? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן. אתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא מכבד? אז תרד מפה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני לא ארד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סדרנים, בבקשה תורידו אותו. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בושה וחרפה. בושה וחרפה. על מה תוריד אותי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא תצעק פה, לא תצעק לי באוזן. אנחנו לא - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, תיזהרי. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> קרקס עשיתם מהכנסת, בושה וחרפה. קרקס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תרד. תרד. חצוף. חבר הכנסת חמד עמאר – לא נוכח. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא בסדר. זה לא בסדר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה דיון מעין שיפוטי, אי-אפשר - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אני מבקש. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא בסדר. זה לא בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא צריך עזרה פה, טלי, אני לא צריך עזרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, להזכיר לך, את בקריאה שנייה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת עאידה, את מפריעה לה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> איך אתה מעז - - - בצורה כזאת? בושה וחרפה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תצא מהאולם. תצא מהאולם. חצוף. << קריאה >> עידן רול: << קריאה >> זו מגמה. אתם עושים את זה בכוונה. זה מתגבר - - - בכנסת - - - זו הכניסה שלהם לתוכנית סלאם פיאד - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עידן רול. חברי הכנסת, בבקשה, כולם להרגיע, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> האמת, אי-אפשר להתחיל ולדבר על הסוגיה של היום, בלי לדבר על מה שקורה עכשיו, ברגע זה. מה שקורה ברגע זה לא מנותק מהדיון שקורה עכשיו, כי המטרה היא הדרה והדחה של הח"כים הערבים, היא השתקה, היא השתקה. אנחנו יושבים כאן, שומעים ורואים: מי שמפריעה ומפריעה כל הזמן ומשבשת את הנאום של כל אחד ואחת, רק קוראים לה בשם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את בקריאה שנייה. זהו, זהו, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אחר כך היא מתפלאת למה היא בקריאה שנייה. אני מבינה למה היא מתפלאת, כי היא לא רגילה שיקראו אותה בקריאה, שהיא תצא. בגלל זה היא מתפלאת. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> - - - עליה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. השר איתמר, ברוך הבא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ווליד, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> למה? למה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד השר, אני לא רגיל לקריאות – השר איתמר, אני לא רגיל לקרוא שרים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - - כמו ברחוב - - - ומה אתה עושה – כלום - - - << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר בן גביר, בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אם זאת הרמה של הממשלה הזאת, שהעם יראה מה קורה בכנסת ישראל. מה שקורה – אנחנו ידענו מההתחלה, מהקמת הממשלה הזאת, בצורה ברורה שלא ניתנת לפרשנות אחרת, שאתם לא רוצים ערבים כאן, לא רוצים ערבים במדינה. משאירים אותנו לעוני, לפשיעה, לכל הדברים, להריסות הבתים, לכל הדברים הקשים. ומה אתם עושים? אתם יושבים וצועקים עלינו. אתם חושבים שהצעקות האלה כאילו יעשו משהו, יפחידו אותנו. אנחנו רוצים להגיד לכם שאנחנו כאן בזכות, כי יש לנו בוחרים שבחרו אותנו, שאנחנו משקפים ומייצגים את האמונה ואת האג'נדה שלהם, ואנחנו נזעק ונצעק את הזכויות שלהם יום ולילה, עד שיבוא מישהו שישמע – שיעשה, ולא רק ישמע. כן, אנחנו נמשיך, אף אחד לא ילך – אתה רואה אותה, מה היא עושה? אתה רואה אותה, או שאתה יושב ולא מסתכל? למה היא מזלזלת ככה - - - היא לא פוגעת בי, היא פוגעת בעצמה, היא פוגעת בכל המדינה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ענית לעצמך. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - את קו חלוקת הפיתות. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אוקיי, אז זה לא אומר שאנחנו נתרגל למצב הזה. בן אדם כזה לא אמור להיות במקום הזה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומרת דברים בשפה הערבית. להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נגמר הזמן. בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומרת בערבית:) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - תמיכה בטרור - - - מה אתה אומר - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - היא מדברת אליי. לא לענות לה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ההתגרות הזו לא מקובלת עליי. חבר הכנסת ווליד, שב, תנוח, תירגע. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מי מתגרה בשני כל היום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי הוא נותן לה להשתולל חופשי. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חברי הכנסת, בגלל אווירת העליהום שיש כרגע במליאה, אני פונה קודם כול – אין לי ציפיות מחברי הכנסת בקואליציה, אני פונה לחברי הכנסת באופוזיציה, אלו שעדיין מתכוונים להצביע בעד ההדחה. אני פונה אליכם בצורה אישית – לחזור בכם מההצבעה הזאת. זאת התשובה הראויה לגישה שאנחנו סובלים ממנה היום במליאת הכנסת. אני פונה אליכם שוב, אני יודע שיש חברי כנסת מהקואליציה, במיוחד יש עתיד והמחנה הממלכתי, שכועסים, שהתכוונו להצביע לא כי הם חושבים שראוי להדיח את חבר הכנסת איימן עודה, אלא רצו להעביר מסר. אבל, חברים, לאור מה שאנחנו רואים עכשיו, אני חושב שהתשובה הדמוקרטית, הממלכתית, היחידה שאפשר לקבל אותה, זה לא להצביע עבור ההדחה הזאת. אנחנו בשבועיים-שלושה האחרונים ניסינו לעשות כל מאמץ כדי לדבר גם אל ליבם של חברי כנסת מהאופוזיציה שהתכוונו ומתכוונים להצביע. חלקם נענו לפניות, וחלקם עדיין בעמדה הזאת. אני חושב שמן הראוי לחזור בכם ולפחות להימנע בהצבעה הזאת. אני גם עד למאמצים שעשה חבר הכנסת אחמד טיבי בנושא הזה, בשיחות שהוא קיים. אנחנו עשינו את המאמץ שלנו. יש חילוקי דעות בינינו כחברי כנסת, כמפלגות ערביות בתוך הכנסת, אבל הגענו לקו האדום. אי-אפשר לפגוע בייצוג של אזרחי מדינת ישראל הערבים. אי-אפשר לפגוע בזה. ולכן, שוב, הכתובת מבחינתנו היא לא חברי הקואליציה. אין לנו ציפיות. מבחינתם, שיירצחו כמה שיותר אזרחים ערבים באירועי הפשיעה והאלימות; מבחינתם, שייהרסו כמה שיותר בתים בחברה הערבית ועוד. כתב האישום נגד הקואליציה הזאת כל כך ארוך. ולכן אני שוב פונה לחברי הכנסת מהאופוזיציה: זה המענה הראוי – לא להצביע עבור הדחת חבר הכנסת איימן עודה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת איתמר בן גביר – יכול, כבוד המזכיר? הוא שר, אני לא יודע. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> החוצה. החוצה. כל תומכי הטרור החוצה. גם את. גם את. החוצה. החוצה. צאי החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה זה? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> את תומכת טרור. החוצה. ברא. ברא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> צא גם אתה. ברא. ברא. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> פושע, בושה. פושע, בושה. פושע, בושה. אתה פושע, בושה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> צא החוצה. די. הוא חושב שזה קפלן פה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שר לא יעמוד ויאמר לי: צא החוצה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> חושב זה קפלן כאן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה תעיר למוקיון, לשר הכושל הזה. אתה תעיר למוקיון הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, שמענו אותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אל תפנה אליי - - - אני ממש שואל אותך. קשקשן. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> צא החוצה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קשקשן. קשקשן. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> פושע, בושה. פושע, בושה. בושה וחרפה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא מקלל אותי ואתה מדבר איתי? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> פושע, בושה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מוכן להעיר למוקיון הזה? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תראו איזה עולם מצחיק. אני אומר להם החוצה אז הם חוזרים. אני לא מבין, פשוט לא מבין. חסרי בינה. אתה רצית לצאת, אז תצא. גם זה לא קפלן כאן. צא החוצה, בבקשה. צא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר, השעון התחיל לעבוד. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> למה התחיל לעבוד? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היושב-ראש, יש כללים בבית הזה? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתה רצית לצאת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. אני רוצה לראות אותך יוצא, כמו שהוצאנו את מרזל. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם רוצים שאני אצא. כל החברים שלך תומכי הטרור יישארו, ואתה רוצה שאני אצא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמו שהוצאנו את מרזל - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לצטט לכם מתוך דברים של חבר הכנסת עודה שנאמרו ב-11 בפברואר 2022 למניינם. הוא הגיע לשער שכם, ושימו לב לדברים שהוא אמר. הוא דיבר על השוטרים במדינת ישראל ואמר: הם כוחות הכיבוש. ואז הוא אמר שהוא קיבל פניות מהערבים במזרח ירושלים שיש שוטרים ערבים, שיש שוטרים ערבים. ומה הוא אמר? בושה שצעירים מעמנו מסכימים להיות חלק מהכוחות האלה. הוא קרא להם כוחות כיבוש, הכפיש אותם והשמיץ אותם – שוטרים ערבים שמשרתים במשטרת ישראל למען מדינת ישראל. ואני אומר שאלה אחת, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת: אם אותו איימן עודה כל כך מתבייש במדינת ישראל, אם אותו איימן עודה חושב שמי שמשרת במשטרת ישראל הוא שוטר כיבוש, ואסור לו לשרת, והוא צריך לעזוב את הנשק, והוא צריך לעזוב את המשטרה – אני שואל שאלה אחת: למה איימן עודה מתעקש להיות חבר כנסת של מדינת ישראל? המדינה הזאת היא מדינת ישראל, הדגל מאחורינו הוא דגל ישראל, אנחנו גאים בצבא ההגנה לישראל ובמשטרת ישראל, ומי שלא גאה, ומי שמתבייש, ומי שמכפיש, ומי שנגד המדינה, לא צריך להיות חבר כנסת מטעם המדינה. לא צריך לקבל מהכסף שלו, מהמשכורת שלו, מהמיסים של כולנו, לא צריך לקבל לא לשכה, לא צריך לקבל לא עוזרים. רק במדינת ישראל רואים דבר כזה. היעלה על דעתנו שבארצות הברית היה יכול להיות חבר סנאט או קונגרס שהוא תומך באל-קאעידה? ולכן אני אומר, אדוני יושב-ראש הכנסת, סגן יושב-ראש הכנסת, אדוני היושב-ראש במליאה וחבריי חברי הכנסת, צריך לעשות כאן צדק היסטורי. ההצבעה הזאת עושה צדק היסטורי. ומילה אחת לחבריי מיהדות התורה. לדיראון עולם ייזכר מי שלא יצביע בהצבעה הזאת. ההצבעה הזאת היא גם מחויבת לפי חוקי תורת ישראל. מי שנגד המדינה, מי ששונא את היהודים, מי שבעד רצח של חיילים, צריך לעוף מהכנסת. זה מצווה, זה הלכה. אני מקווה ומתפלל שחברי הכנסת של יהדות התורה יצביעו יחד איתנו. איימן עודה יחד עם כל החברים שלו תומכי הטרור, החוצה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חברת הכנסת טלי גוטליב. אה, לא ראיתי אותו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה נדמה לכם, שאתם יכולים לעבוד עליי? קבוצת תומכי הטרור שיושבת כאן יכולים לעבוד עליי? בואו, אחד-אחד אני אעשה לכם פה עכשיו ציטוטים שלכם. ולא רק שאני אתן לכם ציטוטים עד כמה אתם תומכי טרור – עם ישראל יכול רק להתפלץ, כי תחת סמל מדינת ישראל, פה בכנסת ישראל, יושבים תומכי טרור, וזה לא מעניין אותי שהם ערבים. יושב פה גם תומך טרור יהודי, עופר כסיף. אכפת לי שאתם ערבים? אתם עוזרים לאוכלוסייה הערבית? כל אחד מחברי הכנסת הערבים, תומכי הטרור בכנסת, פוגעים באוכלוסייה הערבית. כמות הפעמים שחברי הכנסת הערבים פה היו צריכים להצביע לחוקים שנועדו לעזור, לסייע, להגיע לחקר האמת בפשיעה הערבית, והם הצביעו נגד. נגד. אתם נגד החברה הערבית. חוק אחד מיטיב לטובת הקבוצה הערבית אתם לא מסוגלים לעשות. כל מה שהם עושים פה זה להנכיח פה את הטרור. יש להם מטרה מאוד ברורה: לחדל את מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי. עכשיו, בוא נתחיל עם מה שקורה פה. אתה קראת לי קריאה שנייה, אדוני היו"ר, כי אני לא מוכנה שידברו כאן בערבית. ולמה? למה אני לא מוכנה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> התקנון מאפשר. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> התקנון לא מאפשר לדבר בערבית. לא רק שהוא לא מאפשר לדבר בערבית, סעיף 22 לתקנון אומר שרק נתינים זרים יכולים, באישור ועדת הכנסת, לדבר פה בערבית. סעיף 38 לתקנון אומר שבפרוטוקול תירשם שפה לא בעברית בהתאם לסעיף 22, וחוק הלאום קובע שבמקום ממשלתי, ממלכתי, כשרוצים לדבר בערבית, זו שפה שיש לה מעמד – צריך לקבוע את זה בחוק. ולכן המצב המשפטי הוא שבפרלמנט ישראל מדברים בעברית. זה מתחיל ככה. הם רוצים את מה ששלך, הם רוצים את מה ששלנו, הם רוצים את מה של עם ישראל, ואני רואה את זה וזה שקוף לי. ועכשיו, תבינו את מהות הדיון פה. מהות הדיון כאן זה לא ערבי או לא ערבי. הם מנסים לצייר אותנו גזענים – זה לא שם. זה תומך בטרור או לא תומך בטרור. ופה אני פונה לראשי הסיעות. תגיד לי, אדון יאיר לפיד, אתה באמת חושב שאתה יכול להנהיג? אם אתה מעז לומר שאם אין 90 אתה לא מצביע – להנהיג אתה לא יכול להנהיג. פחדן לא יכול להיות מנהיג. אדם שאין לו center לא יכול להיות מנהיג. כשאתה היום מודיע שאתה לא תצביע בעד סילוקו של איימן עודה, הכי תומך טרור, החבר של ג'יבריל רג'וב, שכמות הפעמים שאני קיבלתי ענישה – שהוא עומד כאן ואומר שאנחנו מבצעים פשעי עם בעזה ורוצחים בעזה, אין לזה בכלל, ואני לא סופרת את זה. ואתה אומר, יאיר לפיד, שלא תצביע, שלא תהיה כאן. אתה יכול להיות מנהיג? אתה פחדן. אין פלא שירדת לשישה מנדטים. העם רוצה מנהיגים עם חזון ועם center מאוד ברור. אותו דבר גנץ. מה קרה, אדון גנץ? למה אתה מתחבא? אתה רוצה להיות מנהיג? איך מנהיג יכול להיות פחדן? אני לא הייתי בוחרת בפחדן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מעדיפה ללכת על אדם שהוא אולי לא מושלם, אבל לא פחדן, וזה אחד-אחד כאן. ואני אומרת כאן לכל עם ישראל: שיהיה ברור, איימן עודה פה זה בושה לעם ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומרת יותר מזה – הם אמרו כאן היום שהפסדנו. הפסדנו. הם רוצים שנפסיד את זכותנו הטבעית על הארץ הזאת - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - את זכותנו הטבעית על הפרלמנט הזה - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, טלי, טלי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - על השפה שלנו, על המורשת שלנו, על החיילים שלנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. רגע, חבר הכנסת ואליד. סליחה, סליחה. ואליד אלהואשלה, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דווקא ביום הזה, סגן יושב-ראש הכנסת צריך להסתכל בצורה אחרת ולנהל את הדיון - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ידידי, אל תיתן לי עצות ולא הערות. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בזכות הדיבור שלי מותר לי לדבר על הכול. אתה לא יכול להשתיק אותי עכשיו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. אז גם לי יש זכות דיבור. ברגע שאתה מזכיר את השם שלי - - - << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מדבר בזכות הדיבור שלי. אל תפריע לי. מותר לי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. אתה לא תדבר על יושב-ראש המליאה, מי שמנהל את המליאה. זה לא מכובד, זה נגד התקנון. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד בצורה ברורה שסגן יושב-ראש הכנסת נותן יד להשתיק את חברי הכנסת הערבים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אי-אפשר - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא לא לא. תעצור פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך - - - << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> להוציא אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ואליד, תעצור פה. אתה לא תדבר על מי שמנהל את המליאה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שאתה הצטרפת לחברי הכנסת שרוצים להדיח חבר כנסת ערבי, והדיון שהתנהל עד עכשיו – דיון השתקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה רוצה להפסיק עם זה? לא תדבר על יושב-ראש מנהל. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מדבר. מותר לי לדבר - - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ארז - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא לא ידבר על המנהל, על יושב-ראש של הכנסת. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מותר לי לדבר. אני יכול כחבר כנסת גם להעביר עליך ביקורת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה לא חסין מביקורת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה נגד התקנון. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה נותן להם להשתלח בחברי כנסת ערבים - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם הייתי יכול עכשיו לדבר, אז כן. אתה לא יכול. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה לא חסין מביקורת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ודרך אגב - - << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה לא דיקטטור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> - - היועצת המשפטית של הכנסת גיבתה אותי ואמרה לי שנהגתי לפי התקנון, לפי מינהל תקין. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה לא נהגת לפי התקנון, אתה הורדת אותי בכוח מהדוכן - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אקריא לך מה היא אמרה לי? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - ולא נהגת בצורה ממלכתית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא שאני צריך סיוע. אני יודע מה אני עושה ואני שלם עם מה שאני עושה, אבל אני אומר לך שגם היועצת המשפטית לכנסת אמרה לי שנהגתי כדין. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אדוני, תמשיך. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם שהממשלה הזאת, מאז שנבחרה, הממשלה הזאת הפקירה את החברה הערבית: הפקירה בפשיעה, הפקירה את הנגב, נותנת יד להריסות בנגב שמוביל הטרוריסט בן גביר בנגב – הרסו יותר מ-4,000 בתים בנגב – והיום, בגלל המצב שלהם בסקרים, הם רוצים לפסול מפלגות ערביות ולפסול חברי כנסת ערבים. זו דיקטטורה, לא דמוקרטיה. ולכן אני רוצה שהקול של חברי כנסת יהודים יהיה ברור, צלול, נגד מה שקורה בכנסת, נגד מה שמוביל אופיר כץ בכנסת הזו. לא יכול להיות שהוא יעשה מוועדת הכנסת בית משפט על מנת להרחיק חברי כנסת ערבים. אנחנו לא רוצים להגיע לנקודה הזו. אנחנו רוצים שהמדינה תתייחס בצורה אחרת, שהממשלה תיתן לאנשים להתבטא בצורה שוויונית, לא נגד חברי כנסת הערבים. זה מה שאתם מובילים – להרחיק אותם. אתם רוצים שהמדינה תתנהל תחת מטרייה של מפלגות יהודיות וזהו, זה מה שמעניין אתכם. אנחנו דורשים להפסיק את הרדיפה אחרי חברי כנסת ערבים, אחרי הציבור הערבי. רוצים שהממשלה תטפל בפשיעה, תפסיק את הרדיפה של אנשים בנגב ותפסיק את הריסות הבתים של האזרחים הערבים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני רוצה להתייחס לשני טיעונים שנשמעים חדשות לבקרים בנושא ההדחה של איימן עודה, לפרק אותם ולהסביר כמה הם בעייתיים, מגוחכים וחלקם לא לגיטימיים. הטיעון הראשון שנשמע פה המון בשבועיים האחרונים זה שאם יצביעו בעד הדחה של איימן עודה, זה יביא לדיכוי ההצבעה במגזר הערבי. תרשו לי להיות זה שדווקא לא מתגזען, בניגוד להרבה אחרים, ואומר שאני מאמין הרבה יותר בערביי ישראל, שמסוגלים להבחין בין רע לטוב, שיש ציבור ענק של ערביי ישראל שרוצים דו-קיום ורוצים להשתלב, והדחה של תומך טרור לא תמוטט אותם ואת האמונה שלהם, את האמון שלהם במערכת הדמוקרטית בישראל. זה דבר כל כך פטרוני וכל כך מתנשא לומר שציבור שלם, שיש לו בינה ויש לו שאיפות, יפסיק להצביע בגלל שהדיחו חבר כנסת אחד שהוא תומך טרור, שכל מה שהוא עשה למען הציבור הזה זה להפיל את הממשלה שהייתה חברה בה מפלגה ערבית ולהרחיק את הציבור הערבי מהציבור היהודי כל יום בכל נאום שלו. אז תרשו לי להתייחס באמת בזלזול ולומר לכל מי שאומר שזה יביא לדיכוי ההצבעה הערבית: להפך. אולי סוף סוף נראה איזו אלטרנטיבה של מפלגה ערבית שדוגלת בשילוב, שרוצה בדו-קיום, שתבוא ותחליף את קומץ תומכי הטרור שכרגע אנחנו מתהדרים בהם בכנסת, ויש פה לא מעט כאלה. אז יכול להיות שיש פה משהו טוב שיצמח מזה. הנימוק השני שאני שומע, אולי הנימוק באמת הכי בעייתי בסיפור הזה, כי אפילו אין בו אצטלה של ערכים, או של חוסר הסכמה, או של פיצוח החוק והאם מוצדק או לא מוצדק – אמר לפי פרסום של עמית סגל, לדעתי בשבוע שעבר, רם בן ברק, שאם ידיחו את איימן עודה, זה לא יאפשר למחנה השמאל לנצח בבחירות. פה אין אפילו ניסיון לייצר מזה איזה אמירה ערכית, אלא פשוט משהו אינסטרומנטלי שאומר: אנחנו יודעים כמה הוא בעייתי, אבל אנחנו צריכים אותו. אז אני רוצה להגיד משהו לכל תושבי הבית הזה, מכל המפלגות: מי שלא הבין, לפני 7 באוקטובר, ממשלה עם המשותפת לא הייתה מוסרית ולא לגיטימית, ועל אחת כמה וכמה עכשיו אין על מה לדבר. אבל לא הבינו משהו רחב יותר שעבר הציבור בחוץ. אני יודע איך תיתן לי עשר שניות נוספות, אדוני היושב-ראש. הציבור בישראל, ברובו המוחלט, רוצה ממשלה לאומית רחבה. הוא רוצה ממשלה יציבה, ממשלה ציונית, ממשלה שתוכל לגעת בכל נושאי הליבה, לא תתפורר בגלל נושא כזה או אחר, לא תנסה לרקוד סביב הסוגיות הבוערות בחברה. ממשלה לאומית רחבה היא צו השעה. הבית הזה לא תמיד מבין את מה שבחוץ אומרים כל הזמן, וגם לא מבינים, מי שחושבים שאיימן עודה כזה או אחר יביא לאפשרות הקלושה, אפילו אם לא מוסרית - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול: << דובר_המשך >> שנייה, אדוני היושב-ראש, במחילה, עוד שנייה. - - לממשלה אחרת. זה לא יעבוד, זה לא משרת את האינטרסים הלאומיים, וזה לא יביא אותנו לתור זהב כאן במדינה. רק ממשלה לאומית, ציונית, רחבה - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול: << דובר_המשך >> - - שלא נשענת על שוליים, היא משהו שיצעיד אותנו קדימה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול: << דובר_המשך >> מי שלא מבין את זה, צריך לפגוש את הציבור בישראל. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תגיד את זה לבנט. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אמרתי כבר בהתחלת ההליך שחברי איימן עודה לא יודח. היינו מעדיפים, חברי ווליד טאהא ואני, שזה ייכשל בוועדת הכנסת. צר לי שאז נציגי האופוזיציה בחרו אחרת, אבל אני שמח שרוב חברי האופוזיציה יצביעו, או ברגליים או ישירות, נגד ההדחה הזאת. גם היעדרות היא אמירה נגד ההליך הבלתי-דמוקרטי הזה. ולכן, אני רוצה להודות לכל אלה שלא ישתתפו בהדחה של חבר כנסת ערבי, חבר הכנסת איימן עודה, חברי לסיעה. אני גם רוצה להודות - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור שהוא ערבי? הוא תומך בטרור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, לא לא לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל היא צודקת - - - << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - שומע אותו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תן לי לנהל את האירוע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, את בקריאה שנייה. זהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור, תמיד אני בקריאה שנייה. על כלום כבר בקריאה שנייה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> על כלום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני גם רוצה להודות לחבריי בסיעת רע"מ על העמדה הברורה שלהם. אני גם רוצה להודות לציבור הרחב ולחברי כנסת לשעבר, ולראשי ממשלה לשעבר, שאמרו אמירה. גם אם אתם לא מסכימים, חבר הכנסת דוידסון, עם חבר הכנסת איימן עודה, או שלא אהבתם את הציוץ שלו, לא הולכים ישר להדיח אותו. אפשר לכתוב נגדו מאמר, אפשר לנאום פה נגדו, להתווכח איתו, יש ועדת אתיקה. הרי ועדת האתיקה מענישה ח"כים ערבים על ימין ועל שמאל. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> על לא כלום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> על ימין ועל שמאל. ויש כאן ח"כים פשיסטים שהיא לא נוגעת בהם. ולכן, גורלו של ההליך הזה היה להיכשל. אבל תארו לעצמכם, כבוד היושב-ראש – מי ביקש להדיח את איימן עודה? אחד שאמר שהוא גאה להרעיב ילדים בעזה; אחד שדרש לרצוח את כל הגברים בעזה; אחד שאמר או רבים שאמרו: אין בלתי מעורבים; אחד שאמר שצריך להחריב את עזה; אחד שאמר: פצצת אטום או טיל ליריחו. את כל אלה צריך לשים בכלא. אותם צריך להגיש לבית משפט, אבל הם לא מוגשים לכלא כי הם יהודים. ובסיטואציה הזאת ליהודים מותר להשמיץ, להדיח. כמו שראיתם בסרטון של היום, המוכר הזה, הנאלח, הבזוי, הניאו-נאצי מטבריה, קרא לשרוף, לגדוע, לטבוח, להרוג, לרצוח או לחתוך את הראש לערבים, ונתן פרס למי שאמר שהוא יעשה ככה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוי לבושה, אוי לפשיזם, אוי לניאו-נאציזם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - והיא גם לא - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ווליד, ווליד. אתה נעלת כבר. ווליד, די. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני מבקש הערה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא נותן את ההערות עכשיו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה את מתערבת? היושב-ראש פנה אליי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אני אתערב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה סעדה, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איזה חוסר תרבות יש לכם. איזה חוסר תרבות. בושה וחרפה, חברי כנסת. מדברים עם בני אדם. פשוט נורא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ממש, נורא ואיום. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה, אתה צוחק עליי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אני שמח שאתה בא לחנך פה את הציבור. בגיל כזה לא מחנכים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גועל נפש. מה - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> המלך אלכסנדר ינאי, לפני מותו, דיבר עם אשתו שלומציון המלכה. הוא אמר לה: אל תתייראי מן הפרושים ולא מי שאינם פרושים, אלא מן הצבועים, שדומים לפרושים, שמעשיהם כמעשה זמרי ומבקשים שכר של פנחס. אני, חבריי חברי הכנסת, אין לי להלין על עודה, על כסיף, על טיבי. לא סוד, הם תומכים בחמאס, תומכים בחיזבאללה, תומכים על מלא-מלא בפגיעה בחיילים. זה הם וזה מעשיהם. הבעיה שלי היא עם הכת של הצבועים שיושבים פה בכנסת, ולכאורה, לכאורה, הם בעד ההדחה, כמו גנץ, כמו יאיר לפיד, אבל מחשבים את החישוב, כמו אצל עופר כסיף, איך האיש הזה לא יודח. ובמקום להיות - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> גם בקואליציה - - - מה אתה מפיל את זה עלינו? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אותו דבר. אני נגד כת הצבועים. זה כת של צבועים. אתם במקום לתמוך בחיילים, כשהחיילים נותנים לכם שכפ"ץ, הילדים שלי, במי אתם תומכים? בעודה, בכסיף. תתביישו לכם. תגנו על חיילים. אתם כת של צבועים, אתם כת שמתחבקים איתם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתם תומכים במשתמטים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אל תטיף לנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה תומך בחוק - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - צבועים? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> - - - אבל בחוק השתמטות - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת שלי, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם כת של צבועים. אתם מתחבקים איתם בכנסת, מתקזזים איתם בכנסת, צוחקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אתם. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא. אין חלקי עם האנשים האלה, אין חלקי. הם מוקצה. לא מדבר איתם, לא מתקזז איתם. אין חלקי עם האנשים האלה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כי אתה גזען. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע שאתם עושים את זה, לא רק כי אתם צבועים. אתם בבוא היום רוצים להקים עם האנשים האלה ממשלה. בחזון שלכם אתם רואים את הצורך להקים איתם ממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הגשת הצעה לסדר-היום - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, התראה אחרונה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת שלי, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם רוצים בחזון, ואני מדגיש, להקים איתם ממשלה. ולכן, למרות שאתם יודעים שזה פוגע בילדים שלנו, בחיילים, אתם צבועים ומוכנים להשאיר פה את עופר כסיף. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה - - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, אתה בקריאה שלישית. צא החוצה, בבקשה. צא לחמש דקות. צא, בבקשה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> עופר כסיף פה, אחמד טיבי בזכותכם, איימן עודה בזכותכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה משתמט, אתה תומך במשתמטים. (חבר הכנסת ולדימיר בליאק יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> הגיע הזמן להפסיק את הלגיטימציה של הדבר הזה. הגיע הזמן להדיח תומכי טרור מהכנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש בעיה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. אנחנו נעשה את זה, ואין בעיה. הבעיה אצלכם היא שאתם צבועים. ואני שם לכם תמונת מראה, וזה לא נעים לכם לראות. אתם מחשבים חישובים. אתם עכשיו בוועדת האתיקה הטלתם סנקציות על כסיף. אז למה לא הדחתם אותו? מה זה הסנקציות האלה? למה אני צריך לשלם לו? למה האיש הזה כל היום מייצג את הנרטיב של החמאס, על חשבון הילדים שלנו, ואתם מחרישים? אתם נותנים לו את העוצמה. ואני אומר לכם, גם לחבריי בליכוד, די לצביעות. לא נצחק איתם, לא נתחבק איתם, לא נתקזז איתם. מה שכן, הדחה עכשיו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אז - - - נרטיב חדש. הגיע הזמן. מי שתומך טרור, שקורא לפגוע בילדים שלי, אני לא אושיט את הלחי השנייה. אתה מחבק אותם, ויש לך כנראה סיבה טובה. אנחנו לא. אנחנו זן אחר. מתנהלים אחרת. נגמר מה שהיה פה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> כל הכבוד, סעדה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לך, - - - של יריב לוין. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, באוקטובר 2021 אמר חבר הכנסת לפיד במליאה שצאצאיו האידיאולוגים של יגאל עמיר יושבים היום בכנסת ישראל. לפני שבעה חודשים הוסיף שהם יושבים בממשלת ישראל ומנהלים את המדינה. בקואליציה אכן יושבים ומנהלים את המדינה צאצאיהם האידיאולוגים של יגאל עמיר וברוך גולדשטיין, ושותפיהם של עמירם בן אוליאל ויוסף חיים בן דוד. ובאופוזיציה יש שהחליטו – לשמחתי, מעטים – יש עדיין שהחליטו להצטרף אליהם. בהצבעה שהייתה בוועדת הכנסת, וגם היום, החלטתם לרקוד לצלילי מארש הכהניסטים ומחיאות הכפיים של ברוך מרזל. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מי מדבר? מי מדבר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משה, לא להפריע. לא להפריע. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם כך אכן תעשו, תיזכרו לדיראון עולם, לצד צאצאי המפלצות שמהן היטיב בזמנו חבר כנסת לפיד להרחיק את עצמו ואת מפלגתו. קיימות אין ספור סיבות לדחיית בקשת ההדחה של חבר כנסת חברי איימן עודה, וביניהן היעדר עילה חוקית, הגזענות שבבסיסה, ההליך שזוהם מתחילתו בשל התנהלותו הבריונית, הפשיסטית, של יושב-ראש ועדת הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד השר, גם לי קשה לשמוע את זה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, אל תעזור לי. אל תעזור. חבר הכנסת ווליד, לא כל דבר אתה צריך להתערב. לא. כל פעם שחבר כנסת מדבר אתה ישר קופץ, די. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> מחבלים - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה מורשע בתמיכה בארגון טרור. אתה מורשע, אתה צריך להיות בכלא. פושע, מורשע. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד השר, די. די להתגרות. הוא מגרה אותך ואתה זה. חבר הכנסת ווליד, זהו. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אבל הוא מחבל - - -. מחבל מלא על מלא - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה שומע? אני - - - אבל לא הורשעתי – אתה הורשעת. אתה צריך להיות בכלא. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ההליך, שזוהם מתחילתו בשל התנהלותו הבריונית, הפשיסטית, של יושב-ראש ועדת הכנסת, ועוד ועוד. מה שמקשר ביניהן, והיא הסיבה היסודית לרדיפה של חבר הכנסת עודה ושל כולנו בסיעת חד"ש-תע"ל, היא לא תמיכתנו, כביכול, בטרור – שלא קיימת - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה לא קיימת? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אלא ההתעקשות שלנו לראות גם בפלסטינים בני אדם, ולשבור את הגמוניית הדה-הומניזציה שהשלטתם בבניין הזה ובחברה כולה. כי מה יש באמירה "אני שמח על שחרור החטופים והאסירים", אם לא השתתפות אנושית אלמנטרית בשמחתם של בני אדם, שהם וקרוביהם שוחררו מכלאם? לא תמיכה בטרור או באלימות אתם מבקשים - - - << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אסירים? מה זה, מי האסירים האלה? אסירים הוא קורא להם. רוצחי תינוקות, הוא קורא להם אסירים. מחבלים. מחבלים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מסכים איתך. אז בוא, תן לו לסיים לדבר. יש לך עוד עשר שניות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה עשר שניות? אני לא דיברתי בכלל כלום, לקחו לי דקה וחצי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא דיברת בכלל? יש לך עשר שניות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, לא יכול להיות. לא יכול להיות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש לך עשר שניות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? תתקשר ליועצת המשפטית - - - כשמפריעים נותנים את אותו זמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> - - - אתה ערב? ראיתי. ראיתי. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אסירים הוא קורא להם. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> דקה וחצי - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הפריעו לך לא יותר מעשר שניות. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> מחבלים אחד-אחד. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא נכון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תראה, הינה, הוא ממשיך. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> טוב שקובי יעקובי, נציב שב"ס, עושה להם סדר בבתי הסוהר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא יכול להיות, האיפה ואיפה הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. השר בן גביר. השר, די. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אבקש מהייעוץ המשפטי שיגיד את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תאיים עליי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא מאיים, אני מבקש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אתה יופי. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> שיצא החוצה כבר. די. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, השר. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אסירים הוא קורא להם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, אל תענה. אתה נהנה שהוא עומד פה עכשיו? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> לא. שיצא החוצה כבר. די, הסתיים הזמן שלו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא תמיכה בטרור או באלימות אתם מבקשים למחוק, אלא את זכות הפלסטינים לשמוח, את האנושיות שלהם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מה זה אנושיות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בהתעקשותנו להאניש את הפלסטינים אנחנו מעמידים בפניכם מראה המשקפת לכם למה הפכתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם רוצים לשבור המראה, כי כמו דוריאן גריי בספרו של אוסקר ויילד, אינכם יכולים לסבול את בבואת המפלצות הנשקפת לכם ממנה. אנחנו המראה שאתם רוצים לנפץ - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מתי הסתכלת במראה? מתי הסתכלת? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - וחבר הכנסת עודה, כמו כולנו, מאלץ אתכם במילותיו להתבונן בה, ומונע מכם להסיר ממנה את מבטכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עוד משפט, בבקשה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כפי שכתב בשבוע שעבר אתגר קרת, האיום הקיומי עבור רבים כאן איננו היותנו תומכי טרור, אלא התייחסותנו המאנישה לפלסטינים. לכן הוא כותב – משפט אחרון – ואני מצטט את אתגר קרת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עוד משפט אחרון. כמה משפטים אחרונים? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> "אם עודה יודח מהכנסת" – כתב אתגר קרת – "זה לא יהיה בזכות הקרויזרים, הסמוטריצ'ים והסון הר מלכים, אלא בגלל הטרופרים, הגנצים, הלפידים והעידן רולים, מלח הארץ, שיהיו מוכנים לחבור אפילו אל יריביהם המרים ביותר - -" << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> "- - כדי לסכל את אותו איום קיומי חצוף". אני שמח לברך שזה לא קרה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. בבקשה לרדת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט באמת אחרון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, לא, די. זהו. המסר הובן. חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח. חבר הכנסת אליהו רביבו, בבקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, תראה, אדוני היושב-ראש, מראש האופוזיציה, שמוכן לעשות את הכול בשביל לראות את אחוז החסימה מלמעלה ולא מלמטה, אני כבר לא מצפה. עד כדי כך – שאין לו שום בעיה לנרמל ולהכשיר מעשים בזויים, אמרות אסורות ושנאה תהומית כלפי כל מה שהוא ישראלי וציוני. ממנו כבר לא ציפיתי. אבל ממך, חבר הכנסת מנסור, שהחזקתי ממך שליח ציבור נאמן לשולחיו, שבאמת מבקש לטפל בנגע הנפשע של הפשיעה בחברה הערבית ולסייע לתושבי המגזר ששלחו אותך לכאן – ואני מנסה ללא הרף לייצר שיח – אתה, אתה מוכן להקריב את המלחמה הזאת רק בשביל לנרמל הישארות של מי שאסור לו להיות פה בכנסת ישראל? אתה ששואף לממלכתיות, אתה אומר שכל המהות של כל ההתנהגות זה כי רוצים לראות רציחות? אחרי כל ההעברות שלנו, אחרי כל המאמצים שלנו, אחרי כל מה שאנחנו שמים את עצמנו ראשונים? לבוא ולהתעלם מחברי קואליציה שמנסים לטפל בתופעה הנפשעת הזאת, שפוגעת בנשים וגברים, ביהודים ובערבים, אתה אומר: אני כבר לא מצפה לכלום מהקואליציה, ואני פונה רק לאופוזיציה, בואו נשאיר אותו פה? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - מה הוא נעלב? << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אולי לא היית פה בנאום שלו, אתה כנראה לא היית בנאום של מנסור. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אח שלך אמר - - - << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> תאפשרו לי בבקשה לפנות אליו, הוא יודע להקשיב לי כמו שאני יודע להקשיב לו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> מצופה שבנושאים בוערים, חשובים - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תערבי אחים, בבקשה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תערבבו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תערבי אחים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא מערבת. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> את יכולה לערב גם אחים. כי כנראה מה שאני ואחי עושים כדי לטפל בנגע הזה זה הרבה יותר מאשר הרבה מיושבי הבית, גם מאלה ששלחו אותם לפה. הינה, אני אומר את זה פה על הבמה. הינה, אני אומר את זה פה על הבמה. מי מכם עד עכשיו ניסה לעזור לי לקדם חקיקה שכל תכליתה היא מלחמה בפשיעה במגזר הערבי, זו שמחרבת חיים של נשים וגברים, יהודים וערבים? מי? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> ודאי. הינה, שמעת מה אמרת? שמעת מה אמרת? אנחנו נעזור לך. למה, הקהל ששלח אותנו מעניין אותי? זה מה שאת אומרת. את לא אומרת שיש נושאים שאין קואליציה ואופוזיציה; את לא אומרת שאם יש חוק שבא לסייע למגזר הערבי, גם אם הוא מגיע מהקואליציה, את תסייעי לו. לא. אנחנו נסייע לקואליציה? מה פתאום. גם אם נצטרך להקריב את החיים ואת החירות ואת החופש ואת הביטחון של הקהל ששלח אותנו לפה – לא נעשה את זה, רק כדי לא לשתף פעולה עם קואליציה. תתביישו לכם, שאתם אלה הנציגים של המגזר הערבי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת רון כץ – אה, היא פה? לא ראיתי. מה, ניסים? תראה לכולם. אני לא אפעיל את הזמן עד שתגידי לי. קחי את הזמן. אפשרת להתחיל? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לדיון הטעון הזה בצורה עניינית, משפטית, כראוי לגודל ההצבעה שבה אנחנו מדברים. בסוף, זה לא אירוע של שנאות, זה לא אירוע של רגשות, זה לא אירוע של תחושות. אנחנו נמצאים כאן בדיון רציני, שעומד בשורש האופי הדמוקרטי של הבית הזה ושל המדינה הזאת, וזה בעצם הצבעה על ידי חברי כנסת, אני ואתם, כנגד חבר כנסת אחר שמכהן וכנגד הזכות הבסיסית במדינה דמוקרטית – הזכות להיבחר. בנושא הזה קבע החוק מנגנון מאוד מאוד ברור ומאוד מאוד נוקשה – מהם המקרים שבהם אנחנו יכולים ברוב של 90 חברי כנסת להדיח חבר כנסת כזה. העילה שאנחנו מדברים עליה כרגע היא תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. אני רוצה להגיד את מה שכולנו כאן מבינים, וגם לא צריך להיות משפטן מאוד דגול כדי להבין את העניין הזה: אין כאן שום קייס לטעון שהדברים המקוממים, המרגיזים, הלא נעימים, המכעיסים, המתסכלים, של חבר הכנסת איימן עודה, הם בגדר תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. לא רלוונטי מה חושבים עליו, לא רלוונטי אם אוהבים את זה, לא רלוונטי אם הוא לא מספיק ציוני בעינינו, זו לא הנקודה. מה שאני מנסה לומר כאן, חברים, הוא שבסוף אנחנו לא עובדים כאן בשביל הקואליציה כדי שנתעסק בדברים חסרי בסיס וחסרי יסוד, במקום שכולנו נעמוד כאן ונשאל שאלה כמו: מה עם עסקת חטופים? עד מתי תימשך המלחמה הזו? למה לעזאזל ברגע זה ראש הממשלה יושב עם יולי אדלשטיין ומקדם חוק השתמטות כשהחיילים שלנו נקברים מרוב תשישות? אז למה אנחנו מתעסקים בחוק הדחה חסר יסוד? לכן, א. אין שום בסיס להדחה הזו – ואני חתמתי על הבקשה להדחת עופר כסיף – מה שיש כאן זה תקדים מאוד מסוכן, שאנחנו מדיחים ח"כ ללא בסיס משפטי. היום זה איימן עודה, מחר זה מישהו אחר. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אז למה חתמת? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ועוד דבר, אנחנו נותנים הזדמנות מתנה לממשלה הזו להשתלח בבג"ץ. הרי ברור שבג"ץ יפסול את זה, אין לו ברירה - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אז למה חתמת? את לא מסכימה להוציא אותו רק כדי לחזק את הממשלה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - כי זה לא עומד בחוק שהכנסת הזו חוקקה, ואנחנו בידינו ניתן להם כלים להסית נגד בג"ץ. ולכן אני אומרת: חבריי באופוזיציה, אנחנו לא צריכים להיות האידיוטים השימושיים של הממשלה הזו, שאין לה במה להתעסק. תתעסקו במה שחשוב, תגמרו את עסקת החטופים, תעשו חוק שוויון ישראלי, תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב ראש, חברי וחברות הכנסת. מאז התחיל התהליך הזה, רק שמעתי: הליך מעין שיפוטי. לזרות חול בעיניים ולהגיד שזה הליך מעין שיפוטי זה זלזול שאין כמוהו לא רק בציבור שלנו אלא גם בציבור שלכם. זה היה משפט שדה. זה היה הליך גזעני, אנטי-דמוקרטי, שכולו ארס והסתה פרועה. ואני אומרת לכם שכל מי שהרים ידו היום בעד הדחת חבר הכנסת חברי איימן עודה, מהקואליציה או ממה שנקרא פה אופוזיציה, נועץ מסמר נוסף בארון המערכת הפרלמנטרית הישראלית. הדחה של נבחר ציבור על עמדות פוליטיות מוצהרות היא חיסול של העיקרון הבסיסי ביותר בכל משטר דמוקרטי. אנחנו נבחרנו כדי לייצג את הציבור שבחר בנו על סמך אג'נדה פוליטית מוצהרת. לא שיקרנו, לא הסווינו, אלא אמרנו את העמדות שלנו גם בתוכנית הפוליטית שלנו, ועל סמך זה נבחרנו, וגם על סמך זה איימן נבחר. ובא עריק, עריק שיושב פה בשם הרוב הלאומי, ומטיף לנו על מה ישפיע על ההצבעה של האוכלוסייה הערבית. מה אתה מכיר על האוכלוסייה הערבית? מה אתה יודע על האוכלוסייה הערבית? לך חפש לך, תקושש כמה קולות. ערקת ממפלגה ואתה בא עכשיו לדבר וללמד אותנו דמוקרטיה. חבר כנסת אחר תוקף חבר כנסת ערבי, מנסור עבאס, על מה שהוא אומר על הפשיעה. כן, מה עשיתם? לך, אולי ראש העיר לוד רביבו יספר לך מה הוא חושב על הממשלה שלך ועל הקואליציה שאתה יושב בה, ומה עשיתם למען האוכלוסייה הערבית. אל תנסו ללמד אותנו. ההליך הזה הוא הליך של הפטרונים, האדונים שחושבים שאפשר להגיד לנו איך להתנהל ומה להגיד ומה לא להגיד. יאללה, תפיצו מדריך לחבר הכנסת הערבי – מותר ולא מותר. הרי החסינות נעלמה. בשביל מה ניתנה חסינות לחברי הכנסת? כדי להביע את דעתם הפוליטית, כדי להגיד מה שהם מאמינים בו, בדיוק כמו תומכי השמדת עם שהתבטאו פה –להם יש חסינות. לחבר כנסת ערבי שקורא לסיום כיבוש, לסיום מלחמת השמדה, לשלום – אומרים לו לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד לכם דבר אחד, בבקשה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, בבקשה. את כבר בתוספת זמן כבר פעמיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה שתהיה תוצאת ההצבעה הזו – אתם לא תיפטרו מאיתנו. האוכלוסייה תבחר בנו שוב, ונשב, ואתם אלה שתשבו באופוזיציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת צביקה פוגל, בבקשה. צביקה, חבר הכנסת צביקה פוגל. רשימת הדוברים סגורה. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, יש זמנים שבהם נדרש להציב קו ברור, לא מטושטש ולא מתפתל, קו שקובע את הגבול שבין נאמנות למדינת ישראל לבין תמיכה באויב אכזר. הקו הזה, לצערי, אדוני היושב-ראש, נחצה בבוטות על ידי מי שאמור לייצג את אזרחי ישראל הערבים כאן, בבית הזה. בימים האחרונים, אני שומע קולות מכל מיני עיתונאים ופרשנים בעיני עצמם, ואפילו מחברי כנסת, שהם יצביעו נגד הדחתו של חבר הכנסת איימן עודה, כי גם אם מדובר באמירות בעייתיות או בדעה לא פופולרית – כך הם אומרים – הם נאמרו בחסות חופש הביטוי. אני רוצה להזכיר לכם, חבריי חברי הכנסת, ולאותו ח"כ ולאותם ח"כים, כי חבר הכנסת איימן עודה, בחיפה, בצוהרי היום, בפומבי, הכריז שניצחון של חמאס בעזה - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא לא אמר את זה, אתה משקר, אתה משקר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תפריע. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - אותו ארגון טרור שרצח, שרף, אנס וטבח - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל הוא משקר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, זכותו. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אתה מדבר? אתה לא צריך להיות בבית הזה בכלל. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן, אני מדבר - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אל תפריע. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - טבח באזרחי ישראל בשעת בוקר מוקדמת בעיצומו של חג שמחת תורה, הוא מהלך היסטורי של תבוסה למדינת ישראל בעזה. הוא הילל את שלטון חמאס כאילו היה הישג של חופש, לא כתם של טירוף. כל מי שאמר שזאת סתם דעה, אני מציע לו לבדוק את גבולות ההיגיון והשכל הישר ולא את גבולות חופש הביטוי. חבר הכנסת איימן עודה, אני מזכיר לך כי נבחרת על ידי אזרחי ישראל הערבים, לא על ידי איסמעיל הנייה ו/או יחיא סנוואר. חובת הנאמנות שלך היא בראש ובראשונה לבוחרים שלך, שמייחלים לביטחון ברחוב הערבי, לחינוך טוב לילדים שלהם, לתעסוקה ולתקווה. ואתה, אתה ויתרת עליהם, נטשת אותם, ובשביל מה? בשביל לשאת את דגל חמאס במליאה. לכן, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עוד ב-1 ביוני פניתי לשר הפנים משה ארבל, וביקשתי ממנו בפשטות להפעיל את הסמכות הקבועה בחוק: שלול את אזרחותו של איימן עודה. מי שמזדהה עם אויב בזמן מלחמה לא יכול להחזיק בדרכון או בתעודת זהות של מדינה שאותה הוא מוקיע. אדוני כבוד השר ארבל, כבר חלפו ימים ארוכים מאז שפנייתי הועברה ללשכתך, ולמכתבי – דממה. לא קיבלתי "נתקבל", לא קיבלתי "נשקל", אפילו לא "תודה על פנייתך". אולי אתה מחכה שהנושא יירגע, או אולי אתה מקווה שהציבור ישכח. אבל אני לא שוכח, אדוני, אזרחי ישראל לא ישכחו. אדוני השר, שתיקה במצב הזה היא לא ניטרלית, היא חולשה. לך, חבר הכנסת עודה, אם אתה מרגיש שהמדינה הזאת כל כך זרה לך, אם אתה רואה בחמאס את האופק הפוליטי שלך, אתה תמיד מוזמן ללכת בדרכו של עזמי בשארה. הוא לפחות הבין שאם הלב נמצא בדמשק או בעזה, המקום שלך כבר לא בירושלים, תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> את הנאום הזה אני רוצה להקדיש באהבה אין-סופית לגברת, לגברת מאי גולן, פלורה שלי, פרח שלי, נסיכת ישראל השנייה שלי. האישה הזו היא האישה הכי נלעגת בתוך החדר הזה מתוך 120 אנשים, חטפה הכי הרבה ביזיונות, הכי הרבה לעג, התדמית שלה הלכה לפניה. אני זוכרת אותה נכנסת לפה בעיניים שבורות פעם אחר פעם, ואף אחד, אף אחד, לא מהנציגות הפמיניסטיות, גם לא מהימין – אף אחד לא הגן עליה מספיק. ואז פלורה, מאי גולן, שגדלה בתחנה המרכזית בדרום תל אביב, עולה לריאיון אצל פירס מורגן ומביאה אנגלית שייקספירית רהוטה, יותר מכולנו כאן בריבוע. את כולנו, כולל אותי, הכניסה לכיס הקטן. אני באמת חושבת שלמעט נתניהו, אין פה אחד עם רמת אינטליגנציה ושליטה באנגלית כמו שיש למזרחית הנלעגת, הבזויה הזאת. ישבה שם בריאיון ונתנה הסברה מטורפת. סתמה לפירס מורגן, אחד המראיינים הקשים ביותר שיש, שהרבה מאוד גברים אשכנזים הגיעו אליו והוא קטל אותם. באה האישה המזרחית, הבזויה והנלעגת ועושה לו בית ספר. הוא יושב שם עם פה פעור. אינטואיציה הסברתית, תוכן, מידע, אנגלית שוטפת. פק-פק-פק, מאי גולן. עכשיו מה תעשה האליטה עם הדבר הזה? איך מיישבים את הדיסוננס הקוגניטיבי הזה? אישה מזרחית, ליכודניקית, פלורה – איך מיישבים את זה? הינה איך יישבו את זה למשל ברדיו 99 אצל טל ברמן. יושבים שם שלושה – מצטערת, לא מזהה את השלישייה; את טל ברמן כן. קודם כול יושבת שם בחורה ומתחילה עם קול מאנפף כזה: מניין האנגלית של מאי גולן? זה לא מהאימא, אני חושבת שזה לא מאימא שלה. אימא של מאי גולן יכולה לעשות לגברת הזו בית ספר בפמיניזם. אימא של מאי גולן נלחמה בתקרות פלדה כמו שהילדה הזאת מעולם לא נלחמה בהן. אימא של מאי גולן, בתת-תנאים ובמצב רפואי קשה, גידלה ילדה שהפכה לשרה בישראל. כמה עוצמה נשית יש שם. אבל זה לא מפסיק שם, כי אז טל ברמן מוסיף – ובאמת, כפרה על אבישי בן חיים, איזה גאון אתה, על אפקט החוסר מודעות. רוצים לקבל עכשיו שיעור בחוסר מודעות – קבלו. זה מה שטל ברמן אומר, הוא אומר ככה: וגם יכול להיות שהיא הרבה יותר חכמה ממה שהיא מראה לנו, ואז זה אומר משהו עצוב עליה, על סביבתה הפוליטית, שבה היא צריכה כאילו להנמיך את האיי-קיו שלה כדי לשגשג. בהצבעה, מישהו יודע מה סביבתה הפוליטית של מאי גולן? אני אענה לכם: מיליון אזרחים. מיליון אזרחים מטומטמים, נבערים. טל ברמן הולך עם סטראוטיפ של ילד בן שלוש, עם אפס יכולת לחשיבה מורכבת. חי את סאלח שבתי ב-2025, ומשוכנע שבגלל שמאי גולן אמרה דברים שהוא לא מסכים להם, אז היא עשתה את עצמה טיפשה כדי לרצות את הליכודניקים, שרמת האיי-קיו שלהם נמוכה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים בדבר אחד: מאי שלי, ג'ונם שלי, אהבה בלב שלי, אני מאחורייך. ולכל חברי המרכז של הליכוד, לעשירייה הראשונה, מגיע לה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, תראו, אני הובלתי פה כבר הליך הדחה אחד נגד מי שמכהן כאן עדיין כחבר כנסת, לצערי, עופר כסיף, שהיה צריך לעוף מכאן על טיל על מכלול הפעולות שהוא עשה וממשיך לעשות כנגד מדינת ישראל, תוך תמיכה במאבק המזוין נגד מדינת ישראל. אבל אני רוצה לדבר רגע על ההדחה של איימן עודה, ואני רוצה לפנות דווקא לחברי הקואליציה. אתם עולים פה אחד-אחד לדוכן הזה ומספרים לנו איך צריך לנהוג ואיך צריך להדיח את חבר הכנסת איימן עודה, אבל השותפים שלכם בקואליציה הולכים להתנגד ולהפיל את ההדחה הזו של איימן עודה. ואני דיברתי בוועדה, ומי שישב בוועדה שמע אותי מדבר על הברית הלא-הקדושה הזאת של טיבי וביבי, עם חוק הגיוס, על ההדחה של איימן עודה. אמרתם: לא יהיה כדבר הזה. אף אחד לא ישים לנו את העניין הזה כנגד ההדחה של איימן עודה. מי מכם יעלה לפה ויגיד שהוא ינהג פעם אחת על פי צו מצפונו ולא יאפשר לחוק ההשתמטות הזה לעבור, לא משנה מה, ולא משנה איזה נוסח יביאו, ולו רק בגלל העובדה שהחבורה הזו של המשתמטים, שאתם משתפים איתם פעולה, הולכת עכשיו ונותנת את גלגל ההצלה לגדול שבשונאי ישראל. במה הוא עסק לפני כניסתו לכנסת כמזכ"ל חד"ש? מה הייתה המשימה המרכזית שעסק בה איימן עודה לפני שהוא נכנס לכנסת? לשכנע צעירים ערבים שלא יתגייסו, לא לצה"ל – לשירות הלאומי. הוא עבר מבית לבית, הוא חילק עלונים. אתם יכולים לעשות, יש לכם, אני מניח – מי שיש לו טלפון חכם, כן, אתם יכולים לעשות גוגל. תחפשו איימן עודה נגד שירות לאומי. תראו אותו לפני שהוא נכנס לכנסת – בזה הוא עסק. אז מי היום נחלץ להגנתו? מי שעוסק בזמן מלחמה שחס וחלילה לא יגייסו בחורים בני 18, חזקים, חסונים, שחס וחלילה לא יגייסו אותם לצה"ל, בזמן שהחיילים שלנו נמצאים שם בחזיתות השונות, משלמים את המחיר הכבד ביותר שאפשר לשלם על ההגנה עלינו, על הדבר הבסיסי שהממשלה הזאת שולח אותם לעשות. אז מכניסים חיילים לתוך עזה בלי שהם מסיימים את ההכשרה שלהם, כי אין מספיק חיילים. מכניסים אותם לעזה בלי שהם מסיימים את ההכשרה, ומשלמים על זה לפעמים מחיר דמים. למה? כי אתם עסוקים בהשתמטות. ואז, בשם חוק ההשתמטות גם נותנים את רשת הביטחון לאיימן עודה. אז לפני שאתם באים בטענות לכל העולם, תעלו פה אחד-אחד מחברי הליכוד ותודיעו שלא משנה איזה חוק השתמטות ובאיזה נוסח פתלתל יביאו לכאן, אתם תתנגדו לו, כי זה מה שצריך לעשות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לך הזדמנות להתייחס לחוק ההשתמטות, ניסים. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני אתייחס. אני אגיד לך, אני יודע שתמיד אתה תפנה לשם, חברי עודד פורר. כתב לי עכשיו חייל שכרגע נמצא בתוך עזה – הוא ביקש למסור מסר לחברי הכנסת, ואני אקרא את זה מכאן. הוא כותב לי כך: ניסים, אשמח אם תוכל להעביר את המסר הבא: אנחנו מילואימניקים בשטח בסבב רביעי. השארנו משפחות, ילדים - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קטי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - עבודות ועסקים מאחור. אנחנו מגיעים כשקוראים לנו, גם כשזה קשה, גם כשזה לא נוח. המחלקה שלנו מורכבת ממצביעי קואליציה ואופוזיציה. אנחנו קוראים לכם: תעשו את הדבר הנכון ותדיחו את מי שמייחל למותנו ומכפיש את שמנו. יש לכם הזדמנות להראות לנו שיש דברים שהם חוצי מפלגות ופוזיציה. ואני פונה אליכם, חברי סיעות האופוזיציה הציוניות: פונים אליי עשרות מילואימניקים, כמו שראיתם עכשיו. יש לכם הזדמנות להראות שיש דברים שהם חוצי מפלגות ופוזיציה. בואו נדיח את מי שמייחל למותם של חיילינו. חיילים שכרגע נמצאים בשליחות בעזה, והחיבור שלכם עם המפלגות הערביות – ואין לי כלום נגד ערבים, אני נשלחתי לכנסת גם על ידי מצביעים ערבים בצפון – והחיבור הזה זה מה שהביא את 7 באוקטובר. גם החיבור שהיה שם בעזה, הניסיון לחשוב שיש לכם חברים מהצד השני, אנשים בכירים מאוד שישבו עם האויב שלנו וחשבו שיש עם מי לדבר. אתם פוגעים בחיילים שלנו. אתם פוגעים בחיילי צה"ל שנהרגים, אלה שנפגעים על ידי איימן עודה וחבריו, וכסיף, וכל האנשים תומכי הטרור האלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם מקדם חוק השתמטות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> עזוב, אתה פוגע פגיעה ישירה בחיילי צה"ל. תפסיק לדבר שטויות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מקדם חוק השתמטות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש, תעצור לי את הזמן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מדבר? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> בטח שאני אדבר. בטח שאני אדבר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מקדם חוק השתמטות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מקדמים חוק גיוס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קריב, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה, קריב, וחבריך תומכי טרור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חוק השתמטות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם אלה שמגבים את אלה שפוגעים בחיילי צה"ל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חוק השתמטות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שפוגע בחיילי צה"ל לא יהיה בבית הזה. מי שפוגע בחיילי צה"ל לא יהיה בבית הזה, וזה לא קשור כרגע לערבים, כי יש גם ערבים בצבא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השתמטות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש מוסלמים בצבא שנאמנים למדינת ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השתמטות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם פה פשוט הסחלה, הסחלה, ואתה, כשאתה תומך בהם, אתה פוגע בחיילי צה"ל שנהרגים. הינה, חייל כתב לי, הקראתי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השתמטות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע שזה לא מעניין אותך בכלל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השתמטות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מעניין אותך גיוס. אתם רוצים שהחטופים לא יחזרו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - מה לעשות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מתפללים שהחטופים לא יחזרו, אתם מתפללים שלא נפציץ באיראן, אתם מתפללים שנתניהו ייכשל בהגנה על מדינת ישראל. למה? למה? כי מה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא דיבר אליי קודם. שאני לא אענה על הדברים שהוא אומר עליי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה לא יכול לענות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כי אתם פוחדים שנצליח. אתם פוחדים שנצליח. מתוך 251, 50 חטופים עדיין – אנחנו נחזיר אותם. אבל אתם מתפללים לכישלון של הממשלה, גם אם מדובר בביטחון ישראל, גם אם מדובר בביטחון של כולנו, של ילדינו שנמצאים בצבא. אתם שמחים – הינה, נהרגים חיילים, תיסוגו. אנחנו נלך עד הניצחון המוחלט, וחלק מהניצחון הזה הוא לגרש את האנשים שפוגעים בחיילי צה"ל פה, במליאה הזאת. ואתם, השותפים שלהם, תתביישו. זה יהיה כתם על מצחכם לדור ודור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. לא, חבר הכנסת. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אני תומך בחוק גיוס. אתם לא רוצים גיוס, לא רוצים כלום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נו, אתה מבלבל אותי. הוא בלבל אותי. גלעד, גלעד, די. חבר הכנסת בנימין גנץ, בבקשה. << דובר >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, אני מבקש מהחברים להקשיב, זה יהיה טיפה מורכב. עשרה משפטים על דמוקרטיה ישראלית. איימן עודה, שאתה אינך פה, רבים מדבריך לאורך זמן ובהקשרי תוכן רחבים אינם ראויים, ובגישה שכזאת, לו תימשך, אתה גם אינך ראוי לשבת באולם הזה. יסודות הצדק והשלום, שנובעים ממגילת העצמאות, מדברים על עם ישראל שקומם את עצמו במולדתו ההיסטורית. אני חי בקיבוץ שבזמן שהותקף ונכבש קראו מייסדיו, ומייסדי המדינה בכלל, לשכנינו הערבים ולעמי האזור לחיות בשלום. אני רוצה לדבר על ניצול חופש הביטוי, כי להבדיל משכנינו, שאתה כל כך דואג להם, המדינה שאתה חי בה, ישראל, היא מדינה חופשית ודמוקרטית, וכן, יש בה חופש ביטוי. ואתה, במקום להעריך את זה, אתה מנצל את זה בשפה פרועה בכלל, ובעיתות מלחמה בפרט. או אז אתה זועק כקוזק נגזל על אובדנו האפשרי של חופש הביטוי. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שורה תחתונה, תצביע בעד? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איך יש לך אמות מוסר להשוות בין ילדים שנחטפים בפיג'מות ממיטותיהם, נשים שנאנסות וגברים שנרצחים, למחבלים רוצחי אדם בכוונה תחילה? לא, גם אם כולנו שואפים לחיות בעתיד של שלום, וכך זה צריך להיות, זה לא אותו דבר. זו השוואה שאינה מקובלת. עזה פספסה ועזה לא תנצח. אנשי העוטף, ולא רק הם, הם אנשי שלום. פארק ארזים, שהיה אמור להיות מוקם ולהיות אזור סחר חופשי ל-10,000 עובדים, כבר לא יקרה, כי היזם שלו, אופיר ליבשטיין, נרצח שבוע אחרי פגישה שבה הוא דן איתי על זה. תמי מקיבוץ בארי, שהקפידה להסיע ילדים פלסטינים לבתי חולים בישראל, כבר לא תעשה את זה, כי היא נרצחה ב-7 באוקטובר. וכשעזה הייתה בידי הרש"פ, היא לא ניצלה את זה למימוש כוחותיה. וכשהחמאס עלה, במקום לדאוג לשגשוג האנשים ולאיזונים הנדרשים, הוא הביא את זה בסופו של דבר למצב שבו נגרמה החרבתה של עזה. אז לא, איימן, עזה לא תנצח. ישראל תנצח. ישראל תנצח, והיא תנצח בזכות נחישות לוחמיה, אבל גם בדמותה, כי היא תישאר חזקה ודמוקרטית. אתה הרי רוצה שידיחו אותך ושתהיה בבחינת שהיד פוליטי ותינשא על גלי הערצה עיוורת של אנשים מוסתים, שבניגוד לדבריך החשובים על שלום, בפועל ישמרו על הסכסוך. לא מגיע לך הכבוד המפוקפק הזה. אבל אני לא חושב שתשיג את התוצאה הזאת בהצבעה בבית או בבית משפט. תן לי עוד חצי דקה, ברשותך. מנהיגות אמת זה אנטי-פופוליזם. המנהיגות הזו נבחנת גם כשהציבור שאותו אתה מייצג, צריך לשמוע דברים פחות נוחים מבחינה פוליטית, שהוא בתוכו פנימה יודע שצריך משהו אחר. המנהיגות נבחנת כשאתה כמנהיג מעז לעשות משהו אחר מהמצופה, אבל שיהיה נכון. כך עשו סאדאת ובגין כשהם עשו שלום; לכך חתרו רבין ושרון, שידעו שלא רק קנה רובה מביא את העניין הזה בשביל לפתור את הסכסוך. כך צריכה להיות המנהיגות הערבית – ראו לדוגמה את מנסור עבאס: להבין את צורכי הביטחון של מדינת ישראל, לחתור לשלום, לחיזוק החברה הערבית, ללחימה בפשיעה ולקדם את הכלכלה במערכות החינוך וההשכלה. המנהיגות הערבית צריכה ויכולה להיות נחושה לקידום ערכיה ומטרותיה של החברה הערבית כחלק ממדינת ישראל, ולא כמי שעומדת מנגד. אז על מה הוויכוח, חברים? לא רק חוות הדעת המשפטית של מה עומד בבסיס הטיעון הזה, אלא יש פה שאלה של מהות, של איך שומרים על הדמוקרטיה, איך מדיחים כעת ח"כ ערבי, מחר חרדי, מוחרתיים מישהו אחר; איך מצד אחד לומדים לשמוע ולהקשיב לדעה אחרת, אבל גם איך לא מנצלים את חופש הביטוי לפגיעה מוחלטת בחברה הישראלית. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> בני, אתה בעד? << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ולסיום, איימן, ולהקפיד, להקפיד לא לפגוע בקורבנות הטרור שבתוכה, בלוחמים ומגיני אזרחיה, כל אזרחיה, גם היהודים וגם ערבים. לסיום, איימן, תתאפס. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא הבנתי, אתה בעד או נגד? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> בני, אתה בעד או נגד? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היושב-ראש, ברכות לדגל התורה - - - הממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר'ה, זה מפריע. חבר הכנסת גלעד קריב, זה מפריע. בבקשה. זה מפריע. הוא רוצה להתחיל לנאום. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שכל אחד יודע בתוך הבית הזה, מאז שהונחה הצעת ההדחה על שולחן ועדת הכנסת, שהתהליך הזה לא יצליח. לא תהיה הדחה, לא יהיה לזה רוב, וכולם ידעו. זה תהליך פופוליסטי, תהליך שכולם רצו להרוויח ממנו פוליטית. לצערנו, ככל שמתקרבים הפריימריז, אנחנו רואים מהצד הזה עלייה במפלס ההסתה, במפלס התקיפות נגד חברי הכנסת הערבים. מתארים אותם בכל מיני מילים שאני לא מצליח אפילו להגיד אותן, ולא מהכבוד שלי להשתמש במילים שמשתמשים בהן חבריי מהקואליציה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל יש מפלגות שאין להן פריימריז, פה, למשל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה את רוצה עכשיו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, לא להפריע. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> צריך לשמוע את הביקורת. לצערנו, זה מה שקורה. כנראה ההתנהלות וההתנהגות של טלי גוטליב הביאה לזה שהיא עכשיו עולה בסקרים בתוך הפריימריז בתוך הליכוד, ולכן רוב חברי הליכוד רוצים לחקות אותה בצעקות, בהסתה נגד החברים הערבים, חברי הכנסת הערבים, להפריע להם כשהם נואמים. ככה לא מתנהלים, ככה לא עולים וככה לא זוכים בפריימריז. אני אומר, יש הרבה נושאים שהם חשובים לנו כחברה ערבית, הרבה נושאים חשובים. הרצח בחברה הערבית – השר יושב כאן. האם בן גביר, השר בן גביר, יודע כמה נרצחו עד עכשיו מהחברה הערבית? אני חושב שהוא לא יודע, כי זה לא מעניין אותו. יש הרבה דברים שהם חשובים לנו. הרבה הריסות בתים בחברה הערבית, בנגב כפרים נהרסו, ביישובים הערביים הרבה בתים נהרסים. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> מה שלא חוקי, אנחנו נהרוס. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מה עשיתם לתכנן? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> נהרוס. אני הורס. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> איזה תכנון עשיתם? איזה תוכניות מתאר עשיתם? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> לא יהיה. לא יהיה. נהרוס לך. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> שום דבר. אפס. אפס. התרומה של הממשלה בתכנון זה אפס. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> מה שלא חוקי – הורס. חוק זה חוק. זו מדינת ישראל, חוק זה חוק. נהרוס. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מספר הנרצחים – 140. מה עשית כשר? מה עשית כשר לביטחון לאומי? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> מותר לך לבנות שלא כחוק? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, השר בן גביר, לא. לא, די. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> הוא שאל – עניתי לו: מה שלא חוקי – הורס. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מה עשית? שום דבר. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> מה שלא חוקי – הורס. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא אפס. הוא בעד החוק. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> להרוס, להרוס. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אין לך זכות לקטוע אותו. הוא לא שאל אותך. אתה אפס, אפס פושע. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אתה, צריך להרוס לך את הבית. כל מחבל – להרוס לו את הבית. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> פושע. אתה פושע. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> כל אלה שגרים בלא חוקי. לא חוקי – שלא יבנו שם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו, נגמר. בסדר. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> להרוס. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בן גביר, אתה צריך להסתכל במראה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> צריך להסתכל במראה, ותגיד מה עשית. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איתמר, אמרת, להרוס, הבנו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> חוק זה חוק. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תפסיק, בן גביר, תפסיק להגיד מחבלים. כולם כאן תושבי המדינה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> תלמדו לקיים חוק. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ואסור לך ובושה וחרפה ששר במדינת ישראל מתנהג ככה ומשתמש במילים כאלה לחברים שלו בתוך המליאה. הגיע הזמן שהממשלה תטפל בבעיות של החברה הערבית: לטפל ברצח, לטפל בארגוני הפשיעה, לטפל בנושא של התכנון והבנייה. מספיק כבר. הגיע הזמן שהבית הזה כבר יעלה את הרמה. מספיק כבר, זאת בושה. כשמסתכלים עליכם בטלוויזיה, תסתכלו מה אומרים. מה יגידו עליכם ילדים בכיתה ב'? זו הרמה של חברי הכנסת בכנסת ישראל? תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום הכנסת לא מצביעה רק על איימן עודה – אנחנו מצביעים על עצמנו, על הערכים שלנו ככנסת. האם אנחנו מוכנים להגן על הערכים שלנו ועל הגבולות שאנחנו מסרבים לחצות? אנחנו מצביעים היום על הדחתו של חבר כנסת שהשווה את החטופים שלנו למחבלים שפלים שרצחו ופגעו באזרחינו ובחיילינו. אנחנו מארחים כאן בוועדות במשכן את משפחות הנופלים, את משפחות החטופים, הנרצחים והפצועים. מהו המסר שאנחנו מעבירים למשפחות היקרות הללו אם האיש הזה מתהלך בינינו כחבר מן המניין? מי שעבורו נסראללה, יימח שמו וזכרו, הוא דמות להערצה. מי שמכנה את חיילינו פושעי מלחמה לא ראוי להיות חבר כנסת וגם לא ראוי להיות אזרח ישראלי. תומך הטרור, עוכר ישראל, כשהוא אמר "עזה ניצחה ועזה תנצח", למי הוא התכוון? הוא מהלל ומשבח את אירועי 7 באוקטובר. את מי תנצח? את חיילינו הקדושים שנלחמים כעת בעזה? אז יש לי חדשות בשביל תומך הטרור עוכר ישראל: אתה תמשיך לראות בחורבנה ובתבוסתה של עזה, אתה תמשיך לראות בהשמדתם של הטרוריסטים שאתה מתפאר בהם, ובעזרת השם ביישום תוכנית ההגירה של טראמפ, ומבחינתי אתה גם יכול להצטרף ולהתפנות לחבריך בעזה. חבריי חברי הכנסת, אין כאן מחלוקת פוליטית – זאת שאלה בסיסית ומוסרית, איפה עובר הקו. אני מכאן פונה בעיקר למי שמתיימרים להיות ראשי ממשלה. היה פה לפני כן בני גנץ – אני מדבר בעיקר על גנץ ועל לפיד. אתם קוראים לעצמכם מנהיגים? אתם מתיימרים אולי להקים שוב את ממשלת ההונאה והשנאה שנשענת על תומכי הטרור כעודה? זה התוכניות שלכם? לפיד אמר שהוא בעד הדחת עודה; אז איך זה שאתה, מר לפיד, לא מטיל את כובד משקלך ומטיל כאן משמעת סיעתית? איך זה שלא שמענו מכם, לפיד וגנץ, קו ברור – אתם איתנו או עם עוכר ישראל? אתם איתנו או עם החיילים? או שאתם בדיל פוליטי עם מי שמכנה אותם פושעי מלחמה? אם, חלילה, ההדחה הזאת לא תעבור זאת תהיה חרפתכם לדיראון עולם. לצערי, יש סיעות שמעדיפות פוליטיקה קטנה ומכוערת על פני מצפון וערכים; יש סיעות שבוחרות להימנע לא בגלל שאין להן תשובה, אלא כי יש להן חשבון. אצל חלקם החשבון פוליטי, אצל אחרים החשבון קשור לחוק כזה או אחר או להסכמה שלא הושגה או לעסקה שלא נסגרה. אבל חברים, ביום כזה אין מקום לעסקאות. אני מבקש, נא להצביע. הצביעו בשם המצפון, ולא בשם שיקולים פוליטיים. אי-אפשר לדבר על אחריות לאומית, מצד אחד, אבל לתת גב לתומך טרור, מצד שני. אי-אפשר לומר: אנחנו עם הלוחמים, ואז לברוח מהצבעה שבאה להגן עליהם ולהזדהות איתם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. עשר שניות. אם, חלילה, ההדחה הזאת לא תעבור, אני מתכוון לפרסם בשיטתיות את רשימת חברי הכנסת שיצאו כנגד עמם וכנגד החיילים - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אוי, אוי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אני קורא מכאן לחברי הבית, זאת הזדמנות לומר בקול ברור: חיילי צה"ל אינם לבד. הם זוכים להגנה לא רק בחזית, אלא גם כאן, בכנסת. אני אצביע היום בעד בשם הערכים, בשם הזיכרון - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> - - בשם הילדים שלנו. הגיע הזמן להדיח את תומכי הטרור מכנסת ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - מהדברים שלך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה היה כולל - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לך לחברים שלך בעזה. תלך כבר מזמן. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה, כי הוא ערבי? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. מה הקשר? מה הקשר? עופר כסיף ערבי? מה הקשר? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תאמין לי - - - הרבה יותר ממנו - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> שקלים, אני פה מאות שנים. אתה - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה ממש לא מאות שנים, אתה - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - אני פה מאות שנים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - ההיסטוריה שלך - - - תלמד את ההיסטוריה. בור ועם הארץ. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תלמד היסטוריה. אתה בור ועם הארץ. אתה בור ועם הארץ. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אושר. להרגיע אותו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תלמד היסטוריה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו. הוא ישקול את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, כמה סמלי שהשר התורן בדיון הזה הוא איתמר בן גביר. אדוני היושב-ראש, מן המפורסמות שראש הממשלה נתניהו לא ניחן בתכונה החשובה של אמירת אמת. יש האומרים שהוא משקר כמו שהוא נושם – תשאלו את חבר הכנסת גפני, שנמצא כאן בפרסה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ואת סמוטריץ'. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ולכן צריך להעריך את העובדה שלעיתים נדירות האמת מתפלחת מפיו. לפני עשר שנים, ב-17 במרץ 2015, הכריז נתניהו: הערבים נעים בכמויות אדירות אל הקלפיות – הכריז והפיץ את הדברים למאות אלפי ישראלים ברגע מזוקק ומכוער של גזענות. עשר שנים חלפו, ונתניהו הוא אותו נתניהו – מסית ומדיח. ההבדל הבולט הוא שאז, לפני עשר שנים, הוא עשה את זה כמעט לבד – הוא וטופז לוק, עוזרו הנאמן לענייני הפעלת מכונת הרעל. היום נתניהו מוקף בעשרות שרים וחברי כנסת שאומנם רוקדים סביבו כבמעשה עגל הזהב, אך למעשה סוגדים למשנתם של כהנא, מרזל, בן ארי וגופשטיין. עשור שלם עבר, והגזענות הפכה מתרגיל בחירות של נתניהו לבריח התיכון של קואליציית המושחתים והקנאים. הרבה שיאים איומים רושמת הכנסת העשרים וחמש. אחד מהחמורים שבהם הוא רמת הגזענות והדה-לגיטימציה של אזרחי ישראל הערבים. אמרתי בעבר: ממשלת נתניהו האחרונה היא ממשלת בן גביר הכהניסט הראשונה, ואוסיף עכשיו ואומר: הכנסת העשרים וחמש תחת מנהיגותו של אמיר אוחנה היא הכנסת הראשונה שבה הרוח שמרחפת היא רוחו של כהנא ולא רוחם של הרצל, של בן גוריון או בגין; רוח רעה שמרחפת מעל תהום הגזענות והעליונות היהודית. ומכיוון שכך הם פני הדברים, והדיון שאנחנו מנהלים כאן לא עוסק באמת בציוץ כזה או אחר של חבר הכנסת עודה, אלא בעוד חוליה בשרשרת ההדרה והדה-לגיטימציה של שני מיליון אזרחים ערבים, אין אלא להתפלא על אותם חברות וחברי אופוזיציה שנתנו ידם להתנעת המהלך הבזוי שאנחנו דנים בו ואלה ששוקלים לתמוך בו הערב. אם יש לקח אחד מימי בין המצרים שהתחילו אתמול בצום י"ז בתמוז הוא הצורך שלא לשתוק מול מעשי הקנאים ושורפי האסמים ולא להיות טהרנים, מידתיים או מתקרנפים. עם מהלכים כהניסטיים לא משתפים פעולה. נקודה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> עבריין סדרתי. סייען טרור. סייען טרור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> למה היועצת מגנה עלייך? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - - נתניהו - - - כהניזם. אתה לא מזיז לי, בן גביר - - - << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> - - - מה דיברת עם היועצת? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בן גביר, אתה עבריין סדרתי מורשע. אתה בושה למשכן הזה. אתה כתם. סייען טרור מורשע - - - << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> בלה, בלה, בלה, בלה. מה יש לך עם היועצת? למה היא מגינה עלייך? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - - כהניסט מורשע. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> חתיכת משתמט. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> לא רוצה לפתוח תיק. למה היא מגינה עלייך? שתיתן הסבר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - - כהניסט מורשע. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא יודע. יש פה שר או פרחח? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, גלעד. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מפריע לכל נואם. הוא מפריע לכל נואם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גלעד, עכשיו דיברת על שלושת השבועות, י"ז בתמוז. לא, לא, לא, גלעד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - אפס, אפס - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ווליד טאהא. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יש פה פרחח. יש פה כהניסט. צלם בהיכל. עבריין שהפיל את המשטרה, שחושב שהמשטרה היא שלו בכיס, שיש לו משטרה פרטית, הוא והחברים הכהניסטים שלו. אל תתבלבל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> סתום ת'פה תגיד לחברים הכהניסטים שלך, לפוגרומיסטים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ווליד טאהא, תצא לחמש דקות. אתה ישבת פה יותר מדי. צא לחמש דקות. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא מפריע לכל נואם. אי-אפשר לסבול את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא בעיה שלך, זו בעיה שלי. תצא לחמש דקות - - - ותחזור. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> עלק הוא מעיר לי. עלק אתה מעיר לי. משתמט עבריין, מעיר לי. אנחנו לא נשתוק לך, בן גביר. לא נשתוק לך. אתה צלם בהיכל. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - אפס - - - יא פושע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מורשת נתניהו. אתה מורשת נתניהו. כהניסט עלוב, עבריין סדרתי. זה מה שאתה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ארז, מה קורה? באמת, ארז. מה זה כולם - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, לא לצעוק. לא להרים עליי - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לעבריין הביאו מפתחות למשטרה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל אי-אפשר ככה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא להרים את הקול. אני לא אוהב את זה. לא להרים את הקול. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> לכי להצית צמיגים באיילון, לכי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו נילחם בך בכל מקום, בן גביר. אנחנו ישראל השפויה, ישראל הדמוקרטית, הליברלית, שבזה לכהניסטים. נילחם בכם בכל מקום וננצח אתכם. ננצח אתכם. עבריין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הזמן שלך התחיל. טוב, זהו. זמנך התחיל, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני, הם לא היו מעיזים להשאיר אותנו דקה - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> עבריין. 53 כתבי אישום, 13 הרשעות, הרשעה, סייען טרור ומשתמט. אל תלמדו אותי. תודה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> תגיד לי, היושב-ראש, היושב-ראש, הם מדברים עליי ככה. אין תגובה. אין תגובה. תראה איך מדברים אליי - - - אני יוצא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה ציון עובדה. אתה עבריין מורשע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זכותך להביא תגובה. אתה רוצה תגובה? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אני יוצא - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תעשה מה שאתה רוצה. צא, צא. אני עומדת פה. תצא. צא, בן גביר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משתמט. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> עוף מפה. אני עומדת פה. תצא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. חברת הכנסת נעמה לזימי, אני אוריד אותך. לא, את לא תגידי לשר לצאת מפה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא הציעה לו. זה בסדר. גם לקרוא לשר "עבריין מורשע" זה עובדה - - - << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> איך זה? כשאנחנו אמרנו מילה אחת, הוציאו אותנו מהאופוזיציה. לקרוא לשר ככה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכהניזם לא לגיטימי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. די. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אללה מעכ, בן גביר. עוד נעיף אותך. אל תדאג. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר בן גביר, אני לא שמעתי. אני לא שמעתי מה היא אמרה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> לא לחסום את כביש איילון - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אל תדאג, בן גביר. את הכהניזם נוציא מההיכל הזה, אל דאגה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> עבריין מחנך אותנו, הפיל את המשטרה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> לא לחסום את כביש איילון - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. יצאת משם, באת לי מפה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה הלכת לצעוק ליד קטי? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. אני באתי לפה לייצג את שמיר ואת בגין: כהניסטים, החוצה. שמיר ובגין אומרים: כהנא, החוצה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תצא, בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני עכשיו חוזרת מבית חולים הדסה. ביקרתי את עידית אבישי שהמשטרה שלך הטיחה על הרצפה וחבלה אותה בראשה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גלעד, אתה מפריע לחברת סיעה שלך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני המחנה הלאומי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> משם אני חוזרת עכשיו, מבית חולים הדסה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני הרוויזיוניסט האמיתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מפריע לה. טוב, שיפריע. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> יאיר גולן לא יקדם אותך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אז תעצור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא עוצר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אין בעיה. אני רגילה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בגין ושמיר מתביישים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, זהו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ואני אחזור על דבריי. אני חוזרת עכשיו מבית חולים הדסה, והמשטרה שלך הכתה והטיחה את עידית על הרצפה, והיא נחבלה בראשה. הלכתי לבקר אותה עכשיו בחדר מיון. זאת המורשת הכהניסטית של נתניהו, הצלם בהיכל. ואנחנו נעיף אותך, בן גביר. אתה תישאר כתם גדול בהיסטוריה של המקום הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל בואו נדבר על נתניהו, מממן החמאס הראשי. בואו נדבר עליו. האיש הזה, נתניהו, מממן החמאס, הוציא עכשיו סרטון באנגלית שבו הוא מגדף את חיילי צה"ל. מכפיש את החיילים שלנו בחו"ל. זה בסדר? זה עוזר למדינה? זה עושה שם טוב למדינה? זה עושה טוב לכוחות הביטחון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - הוצאות - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא הבנתי. ראש הממשלה יוצא על צה"ל בסרטון באנגלית. אין דברים באלה. אין בעולם. החיילים עכשיו במלחמת ההישרדות שלו, המלחמה שבן גביר דואג שתימשך, מחוקק השתמטות ומגדף אותם בסרטון באנגלית. ממש ממשלה של עוכרי ישראל, והם עוד מבקשים להדיח חברי כנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאיפה משלמים - - - 8,000 שקל הוצאות - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. טלי, די. אמרת את זה פעם אחת. זהו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם, ישראל הדמוקרטית תנצח את השחיתות, תנצח את הדיקטטורה המשיחית הלאומנית שלכם, ואתם יודעים את זה, בגלל זה אתם פוגעים בדמוקרטיה הישראלית, כי אין לכם כלים לנצח ברוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - 8,000 שקל הוצאות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ששש. זהו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתם חבורה מושחתת, שמימנה את חמאס. שראש הממשלה מסובך בפרשות ביטחוניות - - - << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> את מושחתת. יא אפס. מה זה הדבר הזה? את מושחתת. רדי למטה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> - - - << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול להוריד אותה. נגמר הזמן, רדי למטה. רדי למטה, יא פושעת, עשית מדורות באיילון - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ראש ממשלת קטר. אתם מדברים על הדחת חברי כנסת? אתה מפקיר את הלשכה לסוכנים זרים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> רדי למטה, נגמר הזמן, מושחתת - - - מדורות באיילון, רדי למטה - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ריבונו של עולם, את מי אתם משרתים? את קטר? את הכהניסטים וקטר? תראו מה קרה כאן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הדיקטטורה לא תעבור, לא תעבור. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> על מה אתם מדברים? אתם גרמתם ל-7 באוקטובר. אתם, אתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יאללה, יאללה, סעו לקטר. סעו לקטר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברים, זה לא שוק פה. חברים, זה לא שוק. להירגע, בבקשה. די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - שקרנית - - - מה אתה מגן עליה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם, אתם הרסתם את המדינה. אתם, אתם. גם את המפלגה שממנה אתם באים. את מפלגת העבודה אתם הרסתם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, תצא, בבקשה. ביקשתי. תוציאו אותו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הרסתם את המפלגה שלכם. הרסתם. אין מפלגת העבודה. הרסתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> צא, צא - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תוציאו אותו. הוא בקריאה שלישית. תוציאו אותו. חברת הכנסת קטי, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> צא החוצה. צא החוצה. צא החוצה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד השר, כבוד השר, אני צריך להגיד את זה. לא אתה. אני לקחתי לך את התפקיד? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אני - - - משטרה. אני עוזר לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - מה רק ח"כים? מה, יש לו פטור? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> צא החוצה - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא צרח על כולם. הוא שעה צורח על כולם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה כשהוא מדבר בשקט. נאור, נאור, נאור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יאללה, סעו לקטר. סעו לקטר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מי שמתגלגל בקברו זה בן-גוריון. בן-גוריון מתגלגל. הרסתם את המפלגה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קטי, קטי. זהו, זהו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> דמוקרטים, עלק דמוקרטים. הוא בא להגיד שהוא מייצג את שמיר ואת בגין? הם שכחו מה הם עשו לבגין. יום ולילה מתחת לבית שלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא שכחתי. יאללה, מספיק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מתחת לבית שלו: רוצח, רוצח. הרגו אותו. הם חושבים שהם יעשו את זה לביבי. ביבי חזק. לעולם הוא לא יישבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זו כת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם נשברתם בסוף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קטי, קטי, זהו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זו כת. עגל הזהב. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר על עגל הזהב? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא. חברת הכנסת קטי, את בקריאה שנייה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בלי לפיד אתה לא קיים. בלי לפיד אתה לא קיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קטי, את בקריאה שנייה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עגל הזהב? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אני מדבר. תעשי עוד סרטון. עגל הזהב - - - בשיער הסגול. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמשיך. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, נו. תתחיל לי את הזמן מחדש. תתחיל מחדש, מה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אני לא אתחיל את הזמן. בסדר, אני אוסיף לך אחרי זה, בסוף. אל תדאג. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה לוקח לו את הזמן? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נאור, די. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש דבר אחד שאני לא אצליח להבין. איך אדם שנבחר לייצג את ערביי ישראל מקדיש את חייו הציבורים לשרת את האויב? איימן עודה לא מייצג את הציבור הערבי, הוא מייצג את החמאס. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה מייצג אותם. אתה מייצג אותו, נכון? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עופר. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> במקום לדאוג לביטחון האישי ברחובות אום אל-פחם, הוא עסוק בלהאדיר את עזה. במקום להילחם בפשיעה, הוא נלחם במדינה. ובמקום לעמוד לצד הערבים שנרצחו, הוא שותק, מסרב לגנות ומשווה בין החטופים למחבלים. אתם יודעים מי היה עווד דראושה? חובש ערבי בן 23 שעבד כפרמדיק במסיבה ברעים. ב-7 באוקטובר, כשהמחבלים תקפו, הוא לא עזב, הוא נשאר וטיפל בפצועים. הוא נורה למוות בזמן שניסה להושיט יד לאחיו הישראלים הנפגעים. גיבור אמיתי. ואתה, איימן עודה, אתה עומד מול המצלמות ואומר: עזה ניצחה, עזה תנצח. כשאתה אומר שעזה תנצח, אתה מהלל את מי שרצחו תינוקות, אבל לא רק תינוקות, גם את עווד, גם את האנשים שאתה אמור לייצג. אתה דורך עליהם, אתה חונק את הקול שלהם, אתה מעודד את הרצח שלהם. אז אני אומר לך, איימן עודה, עזה לא תנצח, חמאס לא ינצח, הטרור לא ינצח, ואתה לא תנצח. מדינת ישראל תנצח, החיים ינצחו, האמת תנצח. אנשים כמו עווד דראושה ינצחו, ומדינת ישראל כבר מנצחת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק קרויזר – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי. קטי, את במקום סון הר מלך, לא עכשיו. עוד שניים, שלושה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, הדיון כאן הוא על סילוק איימן עודה מהכנסת, אבל איימן עודה הוא לא הבעיה היסודית, בוודאי לא בדיון הזה. הדעות שלו, האמירות שלו, ידועות היום. דנו עליהן בוועדה, וכולנו יודעים, כולם יודעים במי מדובר, במה מדובר – באדם שהשתוקק לשאת על כתפיים את רוצח שבעת היהודים; מי שמייחל שעזה, זו שמייצגת ניאו-נאציזם אכזרי וברברי, תנצח את ישראל. כולנו שמענו, כולנו מבינים. והאמת, אדוני היושב בראש, טוב ששמענו, כי לפעמים דווקא חשוב מאוד שהאויב יאמר בגלוי את מה שהוא חושב, והכול על השולחן. יש כאלה, אולי גם חברי כנסת שאיתנו כאן, שלא אומרים, אבל חושבים ומחכים לשעת כושר. אז עודה אמר את מה שהוא חושב, לא אמר את זה בחדר סגור. הוא שלהב את ההמונים בחיפה, דיבר עם האימא של הרוצח בגלוי בטלוויזיה, כמו כל גדולי המסיתים והרוצחים של עמנו – כמו חאג' אמין אל-חוסייני, כמו יאסר ערפאת. אז כולנו וכולם יודעים מי הוא, אבל הוא לא הבעיה היסודית כאן. הבעיה היא אצל אלו ששומעים את השיח הזה שמכוון להשמדת ישראל, ששומעים את האמירות הללו שמצדיקות ומשבחות בגלוי אלימות ורצח של חיילים ושל מתנחלים במסגרת מה שעודה קורא "כיבוש", ושותקים. שותקים. לא תומכים בסילוקו מהמליאה אלא מסתלקים בעצמם מהמליאה. ואני אומר לכם, חבריי מהאופוזיציה, מיש עתיד, מהמחנה הממלכתי, ממפלגת העבודה, זו לא בריחה מהמליאה – זו בריחה שלכם מהציונות, בריחה מיסודות הציונות. כי מהי התנועה הציונית? לשם מה היא נוסדה? הציונות היא תנועת שחרור שנוסדה כדי לשחרר את המולדת שלנו מידי זרים, כדי להשיב לנו את הצדק הבסיסי שהיה למרמס במשך שנות הגלות – הצדק שהארץ הזאת, ארץ ישראל, שייכת לעם ישראל, שייכת לעם היהודי; להחזיר, כמו אמרתו של הרצל – שאנחנו נציין את יום הזיכרון שלו בעוד יומיים – להחזיר ארץ ללא עם לעם שהיה ללא ארץ למשך אלפיים שנה. חלק מהותי מהשחרור הזה, מהשחרור הלאומי, זה החזרת הכבוד הלאומי, כבוד אמיתי למי שאנחנו, למה שאנחנו; כבוד אמיתי לצדק התנ"כי וההיסטורי שלנו, לזכויות הלאומיות שלנו על הארץ, וגם כבוד לתפקיד שלנו, לחובה שלנו להיאבק על הצדק והאמת עבורנו ועבור העולם כולו. ומה אתם אומרים? כל אלו שעלו כאן קודם ומגמגמים, ולא הבנו אם הם בעד לסלק את איימן עודה או נגד לסלק את איימן עודה, כל אלו שיברחו היום מהמליאה, כל הפקידים, היועצים המשפטיים לסוגיהם, חברי הכנסת, שמענו אתכם בוועדה. אתם מסתייגים בפנים חמורות סבר, אתם אומרים: זה באמת לא בסדר, איך שהוא מדבר, והדברים חמורים ולא ראויים, אבל. ואז מגיע האבל, והאבל הזה מגיע בגלל הספק שחדר לכם ללב ומערער את צדקת הדרך הציונית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הספק שיצרו כל השקרים המתועבים שחלחלו בחברה שלנו לאורך שנים – עוד משפט אחד, אדוני: יש עם פלסטיני, יש לו זכויות, אסור להיות כובשים, הכיבוש משחית. אנחנו כובשים, סימון? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן, כן, כן. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו קולוניאליסטים? אנחנו יכולים להיות כאלה בארץ ישראל? הפוך, יאיר, הפוך, בני גנץ. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נראה לי, הוא לא שאל אותך, מר כסיף. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הציונות היא שחרור נגד הקולוניאליזם, נגד הקולוניאליזם שהתחיל במאה השביעית והמשיך עד 7 באוקטובר ועד היום, נגד הקולוניאליזם הברברי והאלים של האסלאם במשך מאות שנים. ולכן מה שקורה כאן – משפט אחרון – מה שקורה כאן באמת בכנסת היום - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כל משפט אחרון שלך זה חמש דקות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - כן, וזה טרגי וזה עצוב, זה לא איימן עודה אלא ההפנמה של הדברים שלו על ידי חלק מהציבור הישראלי והנציגים שלו כאן; האוטו-אנטישמיות הזאת. ואנשים מסתכלים כאן על הכנסת, ברור להם שאיימן עודה הוא אויב, אבל מה שלא ברור להם ומה שמוזר להם זה שיש כאן אנשים שאפילו אחרי 7 באוקטובר לא מזהים את האויב, מצדיקים בסתר ליבם את הנחות היסוד שלו - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - בורחים בגלוי מהכנסת, מהאויב הזה, בדיוק כמו שהם רוצים שאנחנו נברח מעזה ומכל המקומות האחרים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת השרה מאי גולן, את רוצה? איתמר, קח אותה לשיחה, היא חושבת על עשר דקות. נותן לך חמש דקות. אני צוחק. שתי דקות לרשותך, בבקשה. שתיים, כי את תמיד תעשי את זה שלוש, מה זה משנה? << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> ממש לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני אומר לה שתיים – זה יהיה ארבע; אני אגיד לה שלוש – זה יהיה חמש. אז בואו מראש תעשי את זה שלוש וזהו. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אדוני סגן היושב-ראש הנכבד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> ניסים ואטורי, רציתי גם להגיד את השם שלך, זה נחשב לי בזמן? כנסת נכבדה - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נוסיף לך שתי שניות בסוף על זה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> - - מדינת ישראל קמה כדי להוות בית לעם היהודי, שחווה שואה ופוגרומים. חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, שתמונתו מעטרת את המליאה, כתב בספרו מדינת היהודים – כדאי שתשמע קצת היסטוריה, חבר הכנסת – כתב בספרו מדינת היהודים: "מדינת היהודים תהיה בטוחה במצב ניטרלי, מבלי להתערב בכל ריב ומבלי אשר יבוא חיל זרים בגבולה". מעניין מה היה אומר כשהיה רואה את נציג חיל הזרים בגבולנו איימן עודה יושב בכנסת ישראל, מניף את דגל אשף ומצדיק את הנאצים של ימינו במדינת היהודים הריבונית. אזרחי ישראל צריכים לקלוט טוב טוב מי נמצא כאן בחסות בית המשפט העליון, את מי מכשירים בעלי הגלימות בראשות ממלא מקום נשיאת העליון יצחק גולדפריינד, עמית וחבריו הטבעיים לגוש מאופוזיציית קפלן. זה הרי חבר כנסת שאמור לחבר בין יהודים לערבים, ובפועל הוא קרא לכל אזרח ערבי-ישראלי שהתגייס למשטרה לזרוק את הנשק בפנים של המפקדים שלו והסית למרד, לא פחות. ועל מי השוטרים האלה מגינים? לא על כולם? לא נלחמים גם כדי למגר את הפשיעה במגזר הערבי? ולמרות זאת, תראו מי מתגייס לטובתו – האחים שלו לנשק, שותפיו הטבעיים מקפלן. הם פשוט בעסקי המרד ורוצים אותו בממשלה. תראו מול מה אנחנו מתמודדים. מחנה הצביעות מדבר על חופש ביטוי, אבל כשחבר הכנסת רוטמן או גם בן גביר מגיעים לאוניברסיטה, במקרה הזה אוניברסיטת שייח' מוניס בתל אביב, הם זורקים אותו משם בשם חופש הביטוי והדמוקרטיה. שנה וחצי לאחר הטבח הגדול ביהודים מאז השואה, אמר המחבל הפוליטי עודה: "עזה ניצחה ועזה תנצח". ואני שואלת אותו היום – איימן אודה, אני שואלת אותך: איזו עזה תנצח? עזה של החמאס-נאצים ששחטו תינוקות יהודים? שרצחו משפחות יהודיות מחובקות במיטות? שאנסו נשים, עקרו איברים, השחיתו גופות וכרתו ראשים? זאת העזה שאתה מדבר עליה? כמה ליטרים של דם יהודי שיישפך זה מספיק ניצחון בעיניך? כמה ראשים כרותים? 100? 1,000? שישה מיליון זה מספיק לך? טובי בנינו נלחמים עכשיו כמו אריות, מוסרים את נפשם בסמטאות הארורות של עזה, ולוביסט הטרור מאשים אותם בפשעי מלחמה בזמן שהוא מתפרנס ממשלם המיסים הישראלי. אפשר להעלות על הדעת שלנאצים היה נציג בפרלמנט הבריטי במלחמת העולם השנייה? אני שומעת היום את האופוזיציה מדבררת אותו ואני מתחלחלת; את חברת הכנסת מירב כהן, לדוגמה, אומרת היום: כח"כים יש לנו שיקולים פוליטיים שלא יכולים להיות מעורבים בזה. מה? למה להרוס כל חלקה טובה, מירב, באמת. מעניין אם מפריע לך, מירב כהן, לך ולחבר מרעייך הליברליים, אלה שמדברים גבוהה-גבוהה על זכויות נשים וזכויות אדם, שהמשת"פ הטבעי שלך עודה לא גינה ולא יגנה את המחבל שכרת חזה של אישה ושיחק בו עם מחבל אחר, שהוא לא גינה ולא יגנה את המחבל ששרף בחיים ילד בן שבע, לא יגנה מחבל שתקע סכין בגב של אישה תוך שהיא נאנסת, לא את המחבלים שחטפו ורצחו את כפיר ואריאל ביבס, לא את מי שירו באיברי המין של נשים, ששרפו קשישים למוות. בכיר חמאס המחוסל סאלח אל-עארורי, רוצח מתועב, קרא לו אח, לאיימן עודה, אח לנשק ממש. אמרת על נסראללה שהוא דוגמה ומופת של הקרבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני יכולה עוד 20 שניות. איזה נסראללה, אני שואלת את איימן עודה, איזה נסראללה, ששיגר טיל על 12 ילדים דרוזים במג'דל שמס במגרש כדורגל? נסראללה שרצה שואה שנייה? המקום שלך, אדון עודה, הוא בהריסות של עזה. אנחנו נמשיך לחסל את החברים שלך אחד אחרי השני כמו שחיסלנו את סנוואר, נסראללה, אל-עארורי, מוחמד דף ומרואן עיסא. כל כלב ביג'י יומו. וגם אם בגץ ישאיר אותך שוב בכנסת, כי חשוב להם שיהיה חבר כנסת פלסטיני, כמו שאתה מגדיר את עצמך, אתה עדיין יכול להמשיך לחלום שתקום מדינה חמאס-נאצית שרוצחת תינוקות יהודים כתחביב. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> יש לי עוד מה לומר, אבל אני אגיד בשפה שלך: (אומרת בערבית ומתרגמת:) לך ואל תחזור. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז ביסמוט, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> אל תתחיל עוד. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעשות הצבעה על המיזוג? << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> נאור, אפשר? תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נניח שהייתי יכול לחיות בשלום עם האמירות, הבזויות ביותר, של איימן עודה, נניח – אמירות שמקוממות כל נפש וכל אדם במדינה, במיוחד אם הוא תומך במדינה היהודית ואוהב את הדגל, הדגל הזה – נניח שכמו הנאורים כאן, הנאורים כאן בינינו, הייתי אומר שהאמירה "עזה ניצחה, עזה תנצח" יכולה לחסות תחת חופש הביטוי. נניח, נניח. אלא שהבעיה במקרה של איימן עודה היא לא האמירות החמורות, לטעמי, שחוצות כל קו אדום, אלא העקרונות שלו. העקרונות של איימן עודה. איימן עודה יושב בכנסת ישראל, ובפועל לא מכיר בסמכותה של הכנסת, בעומק שלה, בסמכות של העם היהודי להגדרה עצמית. הוא, ואני אפנה אליו ב"אתה" – למרות שהוא אפילו נעדר כאן מהדיון הזה, אבל הוא לא חסר לי בכלל – איימן, אתה כופר בישראל כמדינה יהודית. וגם הפטרון שלך, הפטרון שלך, אבו מאזן, לא מוכן להכיר בישראל כמדינה יהודית. לכן, אגב – זו הסיבה שאין באמת שלום איתו. לא בגלל כל הסיבות שאתה מדמיין לעצמך. והחרפה הגדולה, עודה, היא שבית משפט בישראל אפשר לאנשים כמוך להיבחר לכנסת. ומכאן, מהבמה הזאת, מה אתה בעצם עושה? אתה מסית את הציבור שלך נגד המדינה היהודית, ובמקום לעודד אותם להשתלב ולהכיר במדינה היהודית אתה עושה בדיוק את ההפך. חבר בית המחוקקים, חבר בכנסת, בכנסת ישראל, חייב להיות לפני הכול נאמן למדינה, לקיומה, לאופייה ולצביונה, ומעל לכול – לביטחונה וביטחון אזרחיה. אתה לא חבר בכנסת ישראל. בוא, אני אגיד לך מה אתה בעצם. אתה אויב של כנסת ישראל. השתתפותך בכנסת ישראל פוגעת בדמוקרטיה ובדמותה של המדינה כמדינה יהודית. אני רוצה חברי כנסת כאן בבית הזה שיעודדו את הציבור שלהם להיות חלק בלתי נפרד מהמדינה, ולא להפך. ואגב, איימן עודה, אם ישראל לא תהיה יהודית, חלילה, כפי שאתה היית רוצה – ואין מצב שזה יקרה. אתה יכול לחלום על זה, אין מצב שזה יקרה – היא לא תהיה דמוקרטית. אתה לא מאמין לי? אז תסתכל במדינות סביבנו, כולל בישות, הישות הזו שאתה מעריץ, תראה איזו דמוקרטיה נפלאה יש שם. ואגב, רק תיקון קטן לאמירה שלך, מחיפה, אני חושב: עזה מפסידה, עזה תפסיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ביסמוט. אפשר גם לנאום ברוגע ולהעביר את המידע. יפה מאוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כן. לא חייבים לצרוח. יפה מאוד. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית תעלה ותבוא. קטי, מחכים לך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> דוידסון, איציק בונצל ביקש ממני להגיד משהו שלא במסגרת הנאום. זה בסדר? ברשותך. מי שמכיר, איציק בונצל, שהוא אב שכול, אבא של עמית - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> - - זיכרונו לברכה, שנהרג בעזה בדצמבר, בנר ראשון של חנוכה, הוא אמר ככה: לכל באי הבית, אני צופה בכם, וכמוני גם כל המשפחות השכולות. הנושא הזה של ההדחה של חבר הכנסת איימן עודה מאוד חשוב להם, לכן הם ביקשו שאני אומר לכם שהם צופים בכם ונורא חשוב להם לדעת מה בעצם ההצבעה שלכם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> ומעכשיו – שלוש דקות. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> מאה אחוז. אדוני היושב-ראש, אתה יודע, אני חשבתי אם לנאום בנושא של איימן עודה או לנאום בנושא הזה שנורא מציק לי – הוא מציק לי כי הוא מייצג את המחנה של הימין. וראה סיפור מעניין. אתה יודע – אני אשאל אותך חידון, אוקיי? קצרצר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול גם? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. באמת. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נאור, אין חידונים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב, נאור. מהדורה אקטואלית מוקדמת של ערוץ 13, לפני כשבוע בערך. האם היה עדכון על הפרטים של עסקת החטופים, באותה מהדורה שאני מדברת? לא ולא; האם שודר סיקור, למשל, אודות הפגיעה במתקני הגרעין באיראן? לא ולא. אתה יודע על מה דיברו במהדורה המוקדמת של ערוץ 13? היה שם איזה סינק – אחרי שראש הממשלה ביקר בניר עוז, אז היה שם חיבוק יפה של עינב, האימא היקרה של מתן, אז שאלו אותי באחד הראיונות מה קרה. אז אמרתי: כולם התבגרו. זו כנראה איזו בשלות מסוימת כזו, שמדברים, אתה יודע. זאת הייתה הכוונה. עשו מזה סינק. ואז מתן חודורוב אומר למיקי רוזנטל – תקשיב, זה הזוי – כשהם הראו את הסינק הזה של מה שאני אמרתי: מיקי, אנחנו הרמנו לך להנחתה לתקוף – לתקוף – את חברת הכנסת קטי שטרית, ובמקום לתקוף אותה אתה מתנצל על מה שאמרת בעבר. שים לב – ערוץ 13, לא ייאמן. למה לא תקפת את קטי שטרית? הרמנו לך להנחתה. תקשיב, מדובר ברשת – שהיא רשת, אתה יודע, שמתיימרת להיות רשת תקשורת. אז מדי ערב – אני אומרת לך, נאור, אמיתי – אני זוכה לפינה קבועה בפינת הטרלול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני לא רואה, לא צופה. אין לי 13. זה מדלג. זה מדלג ישר ל-14. וגם 15, ייאמר לזכותם, יש להם תוכניות טובות. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> קטי, זה אות כבוד בשבילך. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיבי, החבר'ה שרואים אותי לפעמים אומרים לי: אנחנו יודעים מה המטרה שלהם – לייצר סוג של תודעה, הנדסת תודעה, שנשות הימין הן מטומטמות, הן סתומות, הן לא מבינות. תקשיבי, זה הזוי. זה חוזר על עצמו. הם לא מבינים שזה מרים לי – כמו שאמרת. תמשיכו, ערוץ 13, שאין לו רייטינג - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> השמאל בנה אותי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> השמאל בנה, נכון, את גלית דיסטל – נואמת בכירה, סופרת, מדהימה, משכמה ומעלה, מתעסקת ועוסקת בדברים הכי חשובים למדינת ישראל, במורשת ישראל, במסורת שלנו שנעלמת מיום ליום. כמה מנסים לפגוע בך, וזה לא עובד. אז תראה, אני מוכנה, אדוני היושב-ראש, לספוג באמת ובתמים כל רפש ללא מורא, ללא חשש, כי מהם לא נפגעים, ולעשות הכול על מנת באמת לממש את המדיניות לאור הערכים שבשמם נבחרתי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אין אינדיקציה טובה יותר, יותר טובה באמת עבורי, שאני עושה את המשהו הנכון. אם אתה מופיע בפינת הטרלול בערוץ 13, סימן שאתה בסדר גמור. זהו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לא לפחד, חברותיי היקרות בימין. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה, קטי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו בדרך הנכונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קטי שטרית. יעלה ויבוא חבר הכנסת ארז מלול. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – שמחה, זה מפריע לי. אתה תאהב את מה שאני אומר עכשיו. במיוחד טלי – בימים אלו מתקיימים בבית המשפט העליון דיונים דרמטיים שמגלמים בתוכם את אחת הסכנות הגדולות ביותר לדמוקרטיה הישראלית: הפיכת המנגנון הפקידותי והמשפטי לשלטון על – מינוי ראש השב"כ, מינוי נציב שירות המדינה, הדחת היועמ"שית. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברים שם בסיעת הליכוד, בבקשה, לשמור על שקט. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> מדובר בשאלה עקרונית-מהותית עמוקה: האם מדינת ישראל היא מדינה שמנוהלת על ידי ממשלת נבחריה או על ידי פקידות שמעמידה את עצמה מעל הריבון? אנחנו רואים לאורך שנים תהליך מתמשך שבו הייעוץ המשפטי, הפרקליטות, בתי המשפט, הפכו לריבון ולגורם מחליט ולא לגורם מאזן ומייעץ. השרים מבקשים לקדם מדיניות, והייעוץ המשפטי חוסם; הממשלה ממנה אנשי מקצוע, ובג"ץ מתערב; וכאשר הכנסת, נציגת העם, מחוקקת חוק כזה או אחר, מופיעים פקידים שמבטלים אותו בחדרי הוועדות או מנטרלים אותו בפרשנות משפטית עמוקה. למשל את פסק הדין של יושב-ראש המפלגה שלי, הרב אריה דרעי. הוא נבחר על ידי מאות אזרחים ובתמיכת כל הקואליציה הוא גם מונה לשר, ושלטון הפקידים החליט לחבל במינויו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מאות אלפי. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> מאות אלפי, נכון, צודק. זאת לא פגיעה ברב אריה דרעי האיש, אלא בציבור שלם שהקול שלו הושתק והייצוג שלו נמחק. תמיד משווים את מבנה השלטון בישראל לזה הבריטי. אני רוצה שתקשיבו לדבריה של ראשת ממשלת בריטניה לשעבר ליז טראס בריאיון שנתנה לעיתון גלובס. לא מדובר באדם מהשוליים אלא במי שהובילה את אחת מהמדינות החשובות בעולם החופשי. היא אמרה, ואני מצטט: "האליטות הן מיעוט שמשפיע באופן בלתי הולם על הבירוקרטיה ועל המגזרים התאגידי והציבורי שלנו – ויש לטפל בהם". אחרת "זו תהיה טרגדיה מוחלטת". היא הוסיפה: "מה שקרה הוא שהשמאל, שנהג להילחם בקלפי, משתמש כעת בדרכים אחרות כדי לכפות את המדיניות שלו", באמצעות לוחמה משפטית, השתלטות על הביורוקרטיה ופגיעה בחופש הביטוי. היא גם הזכירה את טראמפ, שמנסה להתמודד עם הדיפ-סטייט: "הוא חווה את זה בקדנציה הראשונה כשאנשים מתוך המערכת ניסו לחבל בהנהגתו כי לא אהבו את המדיניות שלו". חברי הכנסת, זה לא רק טראמפ וזו לא רק טראס. גם אנו חווים את זה כאן בישראל בכל יום. שוב ושוב נבלמת מדיניות לגיטימית של ממשלה נבחרת, שוב ושוב נשללת יכולת הפעולה של השרים, ואנחנו, נבחרי הציבור, הופכים פעמים רבות לצופים מן הצד. אני מסיים. כבוד היושב-ראש, כנציג מיעוט במדינת ישראל אני חושש מאותה אליטה, שדווקא מגיעה מקבוצה מסוימת בחברה הישראלית, כאשר זכויותיהם של מיעוטים כמו הקבוצה שאני מייצג נרמסים תחתיה. הממשלה נבחרה, הציבור שלח אותנו, ואנחנו נדרשים למשול – לא במחשכים, לא בעקיפין, לא דרך פשרות מול פקידים, אלא באחריות, באומץ ובגיבוי החוק. מדינת ישראל איננה פקידות עם תקציב אלא דמוקרטיה עם הנהגה. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, אריאל, שנייה. הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם כי הונחה על שולחן הכנסת – המלצת ועדת הפנים והגנת הסביבה לעניין צו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ה–2025. עוד הונחה, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 18), התשפ"ה–2025, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעת ועדת הכנסת בדבר הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת איימן עודה לפי סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת אריאל קלנר. חברי הכנסת, אני מבקש להקפיד על שלוש דקות. כל אחד גונב עוד דקה וחצי, וזה מצטבר. להקפיד בבקשה על שלוש דקות. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> תתחיל מהבא אחריי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> סליחה? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> תתחיל מהבא אחריי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כל אחד לווה, לווה דקה וחצי. שמחה, אני כבר מודיע לך מראש: שלוש דקות. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אי-אפשר לדבר על איימן עודה במנותק מהפלסטיניות. אין עם פלסטיני ולא היה כזה מעולם, אבל כן יש אידיאולוגיה פלסטינית, אידיאולוגיה ששוללת כל קיום יהודי ריבוני בארץ ישראל, גם לא על שבריר של מילימטר, וזו האידיאולוגיה של עודה. זו האידיאולוגיה שמראשיתה, עוד מימי חאג' אמין אל-חוסייני, יימח שמו, ראתה בהיטלר, יימח שמו וזכרו, מקור השראה, בן ברית ומקור לחיקוי. זו האידיאולוגיה שבשמה נשחטו אנשים, נשים וטף רק כי הם יהודים, בפרעות, עשרות שנים לפני שחזון ההשמדה הזה אומץ באיראן ב-1979. זו האידיאולוגיה שהקימה את אש"ף, הארגון לשחרור פלסטין מיהודים, בשנת 1964. מי שלא מכיר את האידיאולוגיה הפלסטינית לעולם לא יבין את עודה, כי עודה מציג את עצמו כהומניסט. עודה לא יצדיק את היטלר כמו חאג' אמין אל-חוסייני – הוא פשוט ישים על אותו מישור את התוקפן ואת המתגונן; את עם ישראל, שנלחם על ארצו היחידה, ואת אלה שלא מוכנים להכיר בזכותו על שבריר ממנה. הוא ישים על אותו מישור פגיעה לא מכוונת באזרחים ורצח זוועתי בכוונה תחילה של אנשים, נשים וטף רק כי הם יהודים. עודה ישווה בין אנשים, נשים וטף שנחטפו בצורה ברוטלית רק כי הם יהודים למחבלים אכזריים שיושבים בכלא. בעיניי עודה, חמאס איננו ארגון טרור. נסראללה, בעיני עודה, הוא דוגמה ומופת. עודה איננו הומניסט, הוא הדבר הכי רחוק מהומניזם. בני תרבות צריכים להוקיע אנשים מסוגו. חבריי ממפלגת יהדות התורה, להשאיר את עודה בכנסת זה לא יהדות ולא תורה. לפיד, גנץ – אתם קוראים לעצמכם ציונים. אתם טוענים שיהדות התורה אינה ציונית, ועכשיו על פיה אתם מחליטים שלא להדיח תומך מובהק של אויבינו? זה מה שתסבירו לציבור שלכם, שעודה ירק גם בפרצופו? זה מה שתאמרו למשפחות שכולות שעודה ירק בפרצוף שלהן? עזה אכן ניצחה, איימן עודה, היא ניצחה למשך כמה שעות ב-7 באוקטובר. עם ישראל לעולם לא ישכח את אותן שעות. הרצח, האונס, הביזה, כריתת האיברים, שרפת אנשים, נשים וטף כי הם יהודים – כל זה היה בשעות שעזה ניצחה. אבל מאז, עזה מפסידה וישראל מנצחת. אתה אולי תישאר כאן בכנסת, עודה, בגלל פוליטיקה קטנה, אבל על אפך וחמתך תמשיך לראות את מדינת ישראל מנצחת. עם ישראל חי. עם ישראל מנצח. עזה לעולם לא תנצח. השקר הפלסטיני לעולם לא ינצח את האמת של שיבת ציון. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, עוד כמה דקות תעמוד בפני חברי הכנסת כולם הבחירה. אתה יודע, במקורות שלנו יש: הינה אנוכי נותן לפניכם את החיים ואת המוות, את הטוב ואת הרע, ובחרת בחיים. צריך לבחור בחיים. לא סתם נזכרתי בפסוק הזה, כי היום ממש, ארגון חשוב מאוד בשם "בוחרים בחיים" הגיע להישג מאוד גדול שנוגע ישירות לנושא הדיון של ימינו. אתם זוכרים שיש מפלגה שעמדנו פה והכרזנו שמדובר בתומכי טרור שאסור להקים איתם קואליציה, ושאם אנחנו ננרמל אותם – לאן נגיע? מפלגת רע"מ. העובדה שהכנסת הזאת מנרמלת תומכי טרור, מובילה בסופו של דבר לאירוע הזוי שאני מקווה, אדוני היושב-ראש, אני מקווה שאתה ומפלגתך לעולם לא תהיו חלק ממנו שוב, כי פעם אחת כבר עשיתם את זה. אתה יודע היכן התקיים המשא ומתן בין מפלגת יש עתיד לבין מפלגת רע"מ, לגבי ההצטרפות לממשלת, מה שאתם קראתם, ממשלת השינוי? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בבלפור. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. המשא ומתן התקיים במשרדי עמותת סיוע 48, עמותה שבדיוק היום, בעקבות דרישתה של עמותת "בוחרים בחיים", שהגישה את התלונות ואספה את החומרים – הם גם הגישו לוועדת הבחירות המרכזית את המידע הרלוונטי, וכמובן זה היה מאוד צפוי שוועדת הבחירות המרכזית תתעלם מכך – רשמת העמותות קבעה במכתבה שהיא לוקחת את העמותה, עמותה סיוע 48, לפירוק, על כך שהיא העבירה מיליונים על גבי מיליונים לארגוני טרור מוכרזים, ובהם כאלה שקשורים באופן ישיר לחמאס. זו העמותה שבה התנהל משא ומתן קואליציוני, שבמשרדיה התנהל משא ומתן קואליציוני במדינת ישראל. זו עמותה שקשורה בקשר הדוק לרע"מ. זו הדרך. אם אנחנו נמשיך וננרמל את העובדה שאפשר להיות חבר בכנסת הזאת ולתמוך בטרור, לשם אנחנו נגיע – להשתלטות של גורמי טרור על קודש-הקודשים של ביטחון ישראל, על הקמת הממשלה, על הכנסת, על הקואליציה, ובעצם נוחזק כולנו בגרון על ידי התנועות האחיות של חמאס. איימן עודה, עם כל הדברים ששמענו עליו, ובייחוד על הדברים שהוא סירב להתייחס אליהם, אבל אנחנו אמרנו שניקח אותם בחשבון, ובהם האמירה "עזה ניצחה ועזה תנצח", לא יכול להיות חבר בכנסת ישראל, כדי שעזה לא תנצח. ואני כאן אומר: עזה לא תנצח. עם ישראל ינצח, עם ישראל חי. אנחנו, את איימן עודה, חייבים להדיח. בושה וכלימת תכסה את פניהם של כל מי שלא יצביעו בעד הדחתו היום. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון – אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי כנסת, לא בכל יום מובאת בפני הכנסת הצעה להפסקת חברותו של חבר כנסת. זהו צעד דרמטי, חריג, אך כאשר נפרץ קו אדום מוסרי, לאומי וחוקי, אין ברירה אלא לפעול – לא רק בשם שלטון החוק, אלא בשם עצם קיומנו כחברה מתוקנת. חבר הכנסת איימן עודה לא סתם התבטא באופן מקומם או שנוי במחלוקת; הוא חצה את הקווים במילים ובמעשים עד כדי כך שנוכחותו כאן פוגעת בלגיטימיות של הכנסת, בביטחון המדינה ובאמון של הציבור כולו במוסדות הדמוקרטיים של מדינת ישראל. מי שמעניק לגיטימציה לטרור, שמשבח את נסראללה, הופך אותו למופת ולדוגמה, מסרב לראות את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ורואה בלחימה בה גדולה וברכה, אינו יכול לכהן כחבר פרלמנט במדינה שהוא אינו מכיר בלגיטימיות שלה. אנחנו בעיצומה של מערכת קשה, רוויית כאב ואובדן. חיילים, אזרחים, יהודים וערבים כאחד, נופלים על קדושת החיים והארץ הזו. דווקא עכשיו, כשהחוסן הלאומי עומד למבחן, עלינו לקבוע גבולות ברורים. חופש הביטוי אינו חופש לחתור תחת המדינה. ייצוג של אזרחים ערבים אינו מקנה חסינות לחבירה לאויב. המסר שאנחנו שולחים היום חייב להדהד היטב: אסור שהכנסת תהיה מקלט לאלו שפועלים תחת מעטה פרלמנטרי אך בליבם אינם רואים עצמם כחלק מהמדינה. לא עוד. צר לי על החברים מהקואליציה שאולי לא יהיו פה היום ולא יצביעו בעד הדחתו של חבר הכנסת עודה. צר לי גם על כל חבריי במפלגות הציוניות באופוזיציה שהחליטו לא להצביע. בושה, באמת בושה. אני מתביישת. ולחבריי במליאה, אני קוראת לכם להצביע בעד, לא מתוך שנאה אלא מתוך אחריות. לא כהבעת עמדה פוליטית אלא כהצהרה מוסרית, ערכית ולאומית. כי הכנסת הזו, הבית של כולנו, מחויבת קודם כול למדינה, למדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, מדינה דמוקרטית המחויבת לשוויון אך גם להגנה על עצמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> קואליציית טבח 7 באוקטובר, ממשלת "חמאס הוא נכס" רוצה להדיח את חבר הכנסת איימן עודה. איך הם אמרו את זה? הם אמרו: הבן אדם הכי מסוכן לישראל, החזית השמינית של מדינת ישראל, סכנה ממשית ליציבותה של מדינת ישראל דמוקרטית. אה, לא, סליחה, סליחה, את זה הם אמרו על גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, שגם אותה הם מנסים להדיח היום. וואו, תראו מה זה. אוקיי, אוקיי. אז מה הם אמרו עליו? הם אמרו: מזימת ההפיכה השלטונית שלו נחשפה במלוא כיעורה. פושע שגרם לכל הסבל במדינה. הגיע הזמן שהזבל יצא החוצה. יהודים נרצחו פה בגללך. אה, אוי, לא, סליחה, זה אמרו בכלל על היועץ המשפטי לממשלה הקודם, מנדלבליט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - הוא באמת חירב את - - - << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הם אמרו: ההדחה היא צו השעה, הכרח קיומי ומיידי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, אדוני, רציתי להזכיר לה מה הבוס שלה אמר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הם אמרו: ההדחה היא צו השעה, הכרח חיוני ומיידי. הוא ממשיך לערער את ביטחון ישראל ולכרסם בדמוקרטיה הישראלית. וגם: רודף היהודים. אה, סליחה, לא לא לא, את זה הם אמרו על רונן בר, ראש השב"כ שהם פיטרו והדיחו. כן, כן, הינה, הינה, מצאתי, מצאתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני רוצה להזכיר, חברת הכנסת גוטליב, את בשתי קריאות. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> הורגים תינוקות כתחביב, זה היושב-ראש - - - הדמוקרטיה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אדון שקלים, אני מבקש ממך לאפשר לחברת הכנסת לדבר. תודה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הינה, הינה, הינה, מצאתי מה הם אמרו. הם אמרו: הוא נותן מחוות לעזתים. אמרו: שב בשקט, אדוני, אתה לא תפגע במורל הצה"לי. אה, אה, אוי, אוי, סליחה, את זה אמרו לרמטכ"ל הקודם, הרצי הלוי, שהצליחו לסלק אותו אחרי מסע הכפשה, הסתה ודה-לגיטימציה. כן, כן. אז רגע, מה כן? מה כן? אמרו: אתם נותנים נשק לחמאס, מחריבים את ישראל, בני בלייעל. אה, לא לא, גם זה לא על איימן עודה, זה על משפחות החטופות והחטופים. די, נו, די, אני מתרכזת, מתרכזת. מה הם אמרו? הם אמרו: בוגד, רוצח, ממית את הציונות. אה, לא לא, את זה אמרו על יצחק רבין, שגם אותו הדיחו, אבל היי, לפחות לא הרגו אותו בתקשורת. ככה זה, ככה מתנהגים נתניהו והמשת"פים לכל מי שלא משרת את שלטון נתניהו, וככה הם מתכוונים לנסות למנוע מהאזרחיות והאזרחים הערבים לנוע לקלפיות. הרי בינינו, איימן עודה הוא לא מי שהבטיח למוטט את שלטון חמאס אבל בפועל סידר לחמאס 11 שנים של מזוודות דולרים מקטר. לא איימן עודה הוא האיש שכבר שנתיים מאפשר להרקיב את החטופות והחטופים שלנו במנהרות. זה, בינינו, לא באמת משנה מה איימן עודה אומר – משנה מה נתניהו עושה. ולא איימן עודה הוא זה שמקבל פה את ההחלטות, אלא נתניהו הוא זה שמסכן את ביטחונה ואת קיומה של מדינת ישראל. לכן את נתניהו והמשת"פים צריך להדיח. את הממשלה והקואליציה ההרסניות האלה צריך להחליף. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> צריך להתעורר ולהבין שאסור לוותר ואסור להתייאש. צריך להמשיך ולהילחם עד שנחליף אותם ונבנה מחדש את ישראל הדמוקרטית והיהודית. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביחי בוארון, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת איימן עודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא פה בכלל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אם איימן עודה לא נמצא, אופיר, אם איימן עוד לא יהיה פה – הוא יהיה פה? הוא יהיה. אני מודיע שאם הוא לא יהיה, אופיר כץ עולה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בעשר השנים שבהן עודה מכהן בכנסת הוא לא החמיץ שום הזדמנות להאדיר ולפאר את אויבי ישראל, ולעיתים אף יותר מכך. במשך השנים ובשלל התבטאויות חבר הכנסת עודה הלך תמיד על הגבול הדק שבין חופש הביטוי להסתה והמרדה, על הגבול הדק שבין אמירת דברים בעלמא לבין אמירת דברים המביאים לידי מעשה. עודה לא סתם מדבר, אלא פורס משנה סדורה בהתבטאויות מפורשות התומכות במאבק מזוין נגד מדינת ישראל ואזרחיה. האמירות של עודה הן איכותיות, מביאות למעשה, חוזרות על עצמן. הן מצטברות למאסה קריטית של משקל ומתגבשות לפרוגרמה, לתוכנית היוצאת מפיו של מנהיג ציבור. אז מה עודָה אמר? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> עודֶה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> עודֶה. ביום 10 בדצמבר 2024 בוועדת המדע הוא אמר על הטבח: לחטוף תינוק בן שנה, אישה בת 88, לרצוח אנשים שרוקדים במסיבה, זו פגיעה מוסרית. יחד עם זה אני מאמין שיש זכות לכל עם להיאבק בכובש. בספטמבר 2024 קרא עודה במליאת הכנסת: יש לחסל את הכיבוש הישראלי הטרוריסטי. באפריל 2022 הוא אמר: אסור בתכלית האיסור לכל צעיר פלסטיני להתגייס לכוחות הכיבוש. הבוז והשנאה לכוחות האלה. אני מפציר בצעירים שכן התגייסו: תזרקו להם את הנשקים בפרצוף. מה זה אם לא מעשה? זאת לא התבטאות, זו הוראה לביצוע. בראיון לקלמן-ליבסקינד הוא התיר את דמם של חיילי צה"ל ביהודה ושומרון: חיילים שנמצאים שם, אני לא יכול להגיד שאני יוצא נגד פגיעה בחיילים. אנשים שנמצאים בשטחים הכבושים הם כובשים. העם הנמצא תחת הכיבוש – יש לו את הזכות להיאבק נגדם. חייל לא צריך להיות שם. בפברואר האחרון השווה עודה את מחבלי הנוח'בה לחטופינו. כמו שאמר, הוא שמח על שחרור החטופים והאסירים. מפה חייבים לשחרר את שני העמים. במאי האחרון – הקריאה המפורסמת של "עזה ניצחה ועזה תנצח". זה אומר: עזה ניצחה – מחבלי הנוח'בה ניצחו; עזה תנצח – מחבלי חמאס ינצחו את חיילי צבא ההגנה לישראל. את זה אומר חבר כנסת פה לאם לחמישה מחבלים. הוא אמר אל מול מצלמת הטלוויזיה הפלסטינית: אם הגיבורים – כך הוא קרא לה – אינשאללה, נקבל את בנך – רוצח מורשע – בביתו, כשישתחרר, ואני ארים אותו על כתפיי. חברים יקרים, נטען שההליך דן באמירה אחת. אני מבקש לחדד, החוק לא מחייב החתמה של הח"כים על כל הראיות, ואף לא מונע הוספת ראיות במהלך ההליך. יותר מזה, אם בהליך פלילי או אזרחי ניתן להוסיף ראיות, לא כל שכן בהליך שהוא רק מעין-שיפוטי. יותר מזה, בדיון עצמו איימן עודה מפליל את עצמו בוועדת הכנסת ואומר את הדברים הבאים, שימו לב, חברים, ציטוט: "אני גאה בעמדות שלי, אני לא חוזר בי, אני לא מתנצל, אני אמשיך להיאבק - - - אתם תחזרו בכם. אני לא חוזר בי משום משפט, משום מילה, משום אות, משום פסיק ושום נקודה. ההיסטוריה תזכה אותי" – אומר עודה – "וההיסטוריה תשפוט אתכם". בדיון, אגב, הוא שב ואומר שהממשלה מבצעת פשעים נגד האנושות, למרות שיום קודם בוועדת האתיקה קבעו עונש לאיימן עודה על אותם דברים בדיוק. חיילי צה"ל מבצעים טבח בילדי עזה – הוא אומר. דיברו כאן גם על הדמוקרטיה. לפני שאני אסיים, מילה אחת על דמוקרטיה, רבותיי, חופש ביטוי. בקשר לעילה הזאת אמר הנשיא אהרן ברק: "הדמוקרטיה רשאית" – עו"ד קריב – "למנוע את השתתפותן של רשימות מועמדים אשר נוקטות אלימות - -" << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> "- - או תומכות באלימות כמכשיר לשינוי פני המשטר". << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> "מניעת התמודדות מכוח עילה זאת תתאפשר - - - מקום שבו מועמד או רשימה נוטלים בעצמם חלק פעיל במאבק מזוין - - - וכן מקום שבו הם מעודדים" אותו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> רבותיי, חופש הביטוי נעצר בנקודה שבה ביטחון ישראל מתחיל להיפגע, וזאת בדיוק הנקודה הזאת. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אביחי, אתה כבר שלוש דקות מעבר לזמן. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים, אני מסיים, אדוני. הפסיקה קבעה את המבחנים שמכוחם למנוע מאדם להיבחר לכנסת. יש להראות שמדובר בפרוגרמה פוליטית, בהיגדים או מסקנות שמשמעותם ברורה וחד-משמעית. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> יש להראות שהמועמד פועל באופן אקטיבי ושפעילותו אינה ספורדית. דבריו של עודה יוצאים מפיו של מנהיג ציבור בדרג בכיר, במשך שנים ארוכות. הם בדיוק התוכנית הפוליטית של עודה, הם אינם ספורדיים - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ומהווים מאסה קריטית. לאור זה, חברים, אבקש לסלק מקרבנו את איימן עודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> ואסיים במשפט אחד, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> די, אתה כבר ארבע דקות מעבר לזמן. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה צודק. משפט אחד, אדוני היושב-ראש. אם לא נסלק את איימן עודה, איך נסתכל בפנים של המשפחות השכולות? איך נסתכל בעיניהן של בני משפחות החטופים? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איך אתה מסתכל בפנים של משפחות חטופים שאתם מפקירים? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> איך נסתכל בעיניהם של חיילי צה"ל? צריך להוציא את עודה היום מכנסת ישראל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חברים, לפני שאיימן עודה עולה לדבר, אני מסביר, ואני אהיה חד מאוד. גלעד קריב – יש לו שתי קריאות; ווליד טאהא – שתי קריאות; טלי גוטליב – את עם שתי קריאות; נאור שירי – קריאה אחת; קטי שטרית עם שתי קריאות. אם לא תיתנו לאיימן עודה לדבר, אני מהר מאוד אקרא בקריאות ואתם תצאו החוצה, משני הצדדים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הזכות של חבר הכנסת היא לדבר, ואני אתן ואדאג לזה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> דוידסון, אני רוצה את שתי הקריאות של טלי גוטליב לקחת עליי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברים, תודה רבה. תודה רבה. 15 דקות לרשות איימן עודה, ואני מבקש מכם לתת לאיימן את זכות הדיבור ואת הכבוד כחבר הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבוד? כבוד לאיימן עודה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. 15 דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. קטי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה, רטרואקטיבית אתה נותן לי שתי קריאות? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כן, זה מאהבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מתה עליך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. בבקשה, אדוני. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, הציבור שצופה בנו, זה לא הערבים נגד היהודים, ולא היהודים נגד הערבים, כי רק ביחד ננצח את הפשיזם ואת הכהניזם, ונבנה כאן עתיד של שלום ודמוקרטיה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לימור. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכולם, יהודים וערבים, יש מקום במעגל הניצחון. אני בן של עם פצוע (חוזר על דבריו בערבית), ולעם הזה יש רק דרישה אחת, לחיות כעם נורמלי, כמו שאר העמים, ללא כיבוש, התעללות והתעמרות. התנאי של חותמי מכתב ההדחה הוא שאתכחש - - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אתה מחבל, ואתה לא צריך להיות פה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת וסרלאוף, קריאה ראשונה. חבר הכנסת וסרלאוף, קריאה ראשונה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אתה מחבל, תתבייש לך, זה מה אתה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כהניסט, פשיסט. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> קריאה שנייה, חבר הכנסת וסרלאוף. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מחבל על בימת הכנסת, תתבייש לך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני לא רוצה להוציא אותך. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> הוא צריך לצאת מפה. תתבייש. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני אוציא אותך החוצה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את הזמן, בבקשה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני אתן לך את הזמן. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> התנאי של חותמי מכתב ההדחה הוא שאתכחש לפצעי העם שלי. זה לא יקרה. חברי וחברות הכנסת, אני ו-70% מאזרחי המדינה שמחים – כן, שמחים – שתהיה מחר עסקה ותופסק המלחמה. אני מייצג את הרוב, שחושב בטבעיות, שהוא בוחר בחיים. אתם, דורשי ההדחה, לא מייצגים אותם. למה אני צריך לעמוד איתן? למה אנחנו צריכים לעמוד איתנים? לא רק בגלל שאחרת אני אבגוד בערכים ההומניים שרואים בשוויון בין העמים ערך עליון - - << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לימור סון הר מלך, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אלא גם בגלל שהמנהיגים שקדמו לי נאבקו מאז הנכבה האיומה והממשל הצבאי, שנים אחרי שנים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, אני אוציא אותך החוצה, יש לך שתי קריאות. די. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - נאבקו שנים אחרי שנים למען הרחבת המרחב הדמוקרטי. חזרה שלי מדבריי מול הפשיסטים תהיה בגידה בכל עשרות השנים של המאבק הזה. אם אחזור בי, הפשיסטים ידעו את הדרך וימשיכו ללחוץ כדי לסרטט את גבולות חופש הביטוי של חברי הכנסת, גם של העובד הערבי וגם של הסטודנטית הערבייה. אני אעמוד איתן, גם כדי לשמר את המרחב הדמוקרטי לכל האזרחים, היהודים והערבים, כי מול הפשיזם לא מתנהגים כמו האם המסכנה בסיפורו של טולסטוי – האם שנסעה עם שלושת בניה, עם מזחלת שלגים שמוביל אותה סוס, עד שהופיעה להקת זאבים. מרוב פחד, היא זרקה את בנה הראשון, אולי הזאבים יסתפקו. נהפוך הוא, הם נהיו בטוחים יותר, בטוחים יותר בעצמם, ועם האוכל בא התיאבון. היא זרקה להם את השני ואת השלישי, וזה רק הסעיר את הזאבים, עד שקפצו על המזחלת ואכלו אותה ואת הסוס על הדרך. אני פונה אל האופוזיציה ואומר להם: אל תתנהגו כמו האם המסכנה. מול הפשיזם לא נכנעים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> השר בן גביר – קריאה ראשונה. אלמוג כהן – קריאה ראשונה - - - << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> לא יהיו שרים כאן. לא יהיו שרים. תוציא אותי החוצה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני אוציא אותך החוצה. << קריאה >>השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> תוציא אותי החוצה. אין שרים כאן, לא יהיו שרים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אתה תיתן לו לדבר. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אל תשחק משחקים. אל תשחק משחקים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> השר בן גביר, אתה בקריאה שנייה. קריאה שנייה. אני אוציא אותך החוצה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> בוא נראה אותך. בוא נראה אותך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> בוא נראה. תגיד. תעשה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> קריאה שלישית, לצאת החוצה, בבקשה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אין שרים, אין שרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בן גביר – החוצה. בן גביר – החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> להוציא את השר החוצה. להוציא את השר בן גביר החוצה, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> צא החוצה, בריון. (השר איתמר בן גביר יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, אני אשמור על זכותו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי גוטליב, אני מבקש ממך. אלמוג כהן – קריאה שנייה. אלמוג – קריאה שנייה. אלמוג, אתה בקריאה שנייה. אני אשמור על זכותו של איימן עודה לדבר. זה תפקידי, והוא יקבל את הזכות הזאת. הוא יקבל את הזכות הזאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> - - - הילדים שלך לוחמים בעזה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אלמוג, אלמוג, אתה רגע לפני לצאת החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברים, רגע לשמור על שקט. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת וסרלאוף, אתה בקריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת וסרלאוף, קריאה שלישית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, את בקריאה שנייה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, קריאה שלישית. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> - - - אתה עושה לו ככה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, קריאה שלישית. נא לצאת החוצה. (חבר הכנסת אלמוג כהן יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עוכר ישראל – לא בכנסת. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> קטי, את בקריאה שנייה. את בקריאה שנייה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בסדר, אבל אני לא - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> את בקריאה שנייה. אל תעני לי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> גלעד קריב, אני אוציא אותך. חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תוציא אותי בשלישית. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תירגע. בבקשה, חבר הכנסת איימן עודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מול הפשיזם לא נכנעים ולא מוותרים להם. צריכים להתאחד, להדוף אותם ולהכריע אותם. אני מתחיל בצעד הראשון: אני, איימן עודה, מצהיר בפניכם, בפני הפשיסטים: אני לא חוזר בי משום משפט, משום מילה, משום אות, משום נקודה, משום פסיק. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> זאת לא המדינה שלך, התבלבלת. זאת לא המדינה שלך. תשמעו מה הוא אומר בערבית. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - -) << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> שמעתם? אתם לא מבינים כלום. הוא אמר: זאת המדינה שלי. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (- - -) אני ברור, ברור, ברור: אני ערבי פשוט. מילותיו של המשורר סמיח אל-קאסם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שלישית. נא להוציא את חברת הכנסת. טלי, מספיק. יש גבול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על מה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> שש פעמים הזהרתי אותך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הציבור שצופה בנו - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אויב, בוגד - - - הוא לא יהיה חבר כנסת. כל מי שלא מבין את זה, לא מבין מה אנחנו עושים במדינה הזאת. לא מבין. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נא להוציא את חברת הכנסת גוטליב. תודה רבה. (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יש לי ברירה? מה לעשות? תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת עודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הציבור שצופה בנו, מהמשבר הזה נולדה הזדמנות ענקית. אפשר לומר בבטחה שמזה כמה שנים לא הייתה הבנה כל כך עמוקה לחשיבות השותפות היהודית-ערבית מול הפשיזם כמו בשבועות האחרונים. האוכלוסייה הערבית מתייצבת רובה ככולה נגד ההדחה; 2,500 סופרים ומשוררים יהודים; מאות מרצים למשפטים ולמדעי המדינה; מאות קולנוענים; 120 חברי כנסת לשעבר, כולם הביעו תמיכה; עשרות מוקדי מחאה וארגונים הודיעו שמי שיתמוך בהדחה, לא יופיע בהם. זו הזדמנות ייחודית שחייבים לבנות אותה, להעמיק אותה, להרחיב אותה. כעת אנחנו ניצבים בפני הזדמנות ענקית לבנות את השותפות הזאת באמת, ואנחנו לא מתכוונים כלל וכלל לוותר על מה שנבנה בחודש האחרון. הפשיסטים באו לקלל ויצאו מברכים. אני שואל את הציבור שצופה בנו: מי רוצה להדיח אותנו? מי רוצה להדיח אותי? הפשיסטים, שקראו לפשעים הקשים ביותר נגד האנושות? הכהניסטים, שמסרבים לעסקה כוללת ולהפסקת המלחמה? את מי הם רוצים להדיח? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אותך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את מי שמאמין בכל רמ"ח אבריו - - < קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> את מי שמדבר נגד - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - שלשני העמים מגיעה זכות להגדרה עצמית? < קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה צבוע, שקרן, עלוב. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת לוי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שנאבק נגד הגזענות ולמען השלום? נגד האלימות ובעד השוויון? < קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אין הזדמנות לעשות איתך הסכם. אין שום הזדמנות איתך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> קריאה שנייה, חבר הכנסת ירון לוי. אני אוציא אותך. < קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> היית תגלית, עכשיו אתה בושה. לציבור הערבי במדינת ישראל מגיע יותר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> קריאה שלישית. צא החוצה. < קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> מגיע להם אנשים שיעבדו בשבילם, לא בשביל - - - (חבר הכנסת ירון לוי יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני מבקש בלי מחיאות כפיים. באמת, מה זה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לירון. מגיע לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רוצים להדיח את האדם שנאבק נגד הכיבוש ולמען השלום, נגד העליונות ובעד השוויון; את האדם שנאבק למען סיום המלחמה ומימוש עסקה כוללת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לך תהיה חבר כנסת בעזה - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את הבן אדם שנפגש כ-100 פעמים עם משפחות החטופים, שהקשיב להם בכל רגשותיו - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שהשווית אותם למחבלים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - שממשיך לבקר את משפחות החטופים השכולות כדי לנחם אותן, כדי לחבק אותן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> השווית את החטופים למחבלים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> - - - תוריד אותו - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי מנסה להדיח אותי? זה שלא מאמין שיש ילד פלסטיני אחד חף מפשע? שאין עם פלסטיני בכלל? אנחנו היינו - - - אתם הקיצוניים. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לימור, קריאה שנייה. את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם, ששמים את שני העמים כאסירים של הכיבוש, ואני שקורא לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש, כי כולנו נולדנו בני חורין. והיום, במיוחד היום, 14 ביולי, יום הבסטיליה, אתם בוחרים להדיח אותי – יום שבו העם הצרפתי שבר את חומות הדיכוי והכריז על שלושה עקרונות פשוטים: חירות, שוויון, אחווה. היום, במקום חירות, שוויון ואחווה, אתם בוחרים בהדחה, באפליה ובהשתקה. אבל יש לנו חלום, ולחלום שלנו שלוש מילים: שוויון, שותפות ושלום. שוויון, שותפות ושלום. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - בעזה עם החברים שלך - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברת הכנסת לימור, אני מזכיר לך, את בקריאה שנייה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה בעד פגיעה בחיילי צה"ל. זה מה שאתה, זה מה שאתה אומר כל הזמן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אופיר כץ, תודה לך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - פתאום אתה מדבר על שלום. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אופיר, קריאה ראשונה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת שזה בסדר לפגוע בחיילי צה"ל. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לתמוך במחבלים זה לא שלום. אין שום שלום. אתה תומך במדינת טרור. אתה תומך בארגוני טרור. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> ואטורי, אתה כבר בקריאה ראשונה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אתה תומך בארגוני טרור. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, קריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הוא תומך במחבלים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> קריאה שלישית. צא החוצה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> בושה, בושה - - - (חבר הכנסת ניסים ואטורי יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לציבור שצופה בנו: הימין הישראלי רוצה אותנו, אנחנו, בני המולדת הזאת, כנתינים במדינת היהודים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תגנה את הרצח ב-7 באוקטובר. תגנה את הרצח ב-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> קטי, תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המרכז רוצה אותנו כמילואימניקים בעורף שעוזרים לו מול הימין. אנחנו אומרים לימין או למרכז: לא לזה ולא לזה. תרשמו: אנחנו ערבים פלסטינים שנאבקים על אזרחות שלמה, על שוויון מלא ועל שלום כולל. חלק מהמאבק הזה הוא הדרישה שמדינת ישראל לא תהיה יותר מדינה של עליונות, כפי שהממשלה הזאת מקדמת בצורה אובססיבית - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אושר שקלים, תודה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לך לעזה. לך לעזה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אושר שקלים, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אלא מדינה שתחדל מלשלוט בעם הפלסטיני בשטחים הכבושים ותהיה דמוקרטיה אמיתית ביחסה לכל אזרחיה. הימין, שטוען זה שלוש שנים שהעם צריך להחליט בלי פקידים, אינו מכבד את העם שבחר בי. לפי תפיסתם הגזענית, העם היחידי הוא העם היהודי. המרכז, שמתיימר לכבד את דעת הפקידים, לרבות היועצים המשפטיים, ומנהל מאבק עיקש זה שלוש שנים, כנראה מתכוון לעמוד לצידם רק כשמדובר ביהודים, לא כשמדובר בחבר כנסת ערבי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מייצג את ערביי ישראל. אתה לא מייצג אותם, אתה מייצג את החמאס. אתה מייצג את החמאס, לא את ערביי ישראל. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואני בעמדתי כאן מציע אלטרנטיבה יהודית-ערבית משותפת ודמוקרטית מול שני הזרמים הללו - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - שמאמינים בעליונות יהודית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. עבר הזמן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תוציאו בבקשה את חברת הכנסת גוטליב החוצה. מה זה ההתנהגות הזאת? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הסיעה שלנו נמצאת בכנסת מאז הכנסת הראשונה, ומעולם לא היינו חלק מהקואליציה ומהממשלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, לא. אני מבקש שתיתן לי את זה. יש לי חמישה עמודים בכתב גדול. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לך לעזה ולרמאללה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני נותן לך עוד דקה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, זה לא יכול להיות. אתה קטעת אותי כמה פעמים, תן לי להמשיך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תנו לו לסיים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מעולם לא היינו חלק מהקואליציה והממשלה, אבל היה לנו דבר אחד – את זכות הדיבור. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> תוריד אותו. מה הוא קורא להם קלגסים? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אלמוג, אלמוג, אלמוג. צא החוצה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את זה רוצים עכשיו לקחת מאיתנו. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> מה, לנו אין חופש ביטוי? רק לו? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי שזז זה לא אנחנו, מי שזז זה לא אנחנו, זה הכנסת. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני עצרתי אותו הרבה פעמים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זו המערכת הפוליטית שזזה בימינו, היישר אל תחום הפשיזם. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חברי סיעת חד"ש-תע"ל נרדפים, מושתקים, מורחקים באופן שיטתי מהכנסת – סנקציות על טיבי, עאידה הורחקה, עופר הורחק. למה הם רוצים להשתיק אותנו? כי הם רוצים להשתיק את הקול המוסרי והערכי נגד המלחמה ונגד הכיבוש. אתם יודעים למה רוצים להדיח אותי? כי הם לא רוצים ערבי דמוקרט – זה משבש להם את האידיאולוגיה ואת מה שהם מנסים לחנך עליו את הדור הצעיר שלהם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רוצים להדיח אותי כי הם יודעים בתוכם - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לך לעזה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> השרה גולן. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - שרוב מוחץ בקרב שני העמים רוצה חיים נורמליים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברים, נא להירגע. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסיים. אבל אני רואה כמה הם מ-פ-ח-דים. מ-פ-ח-דים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לך הביתה, לך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו נמשיך להאמין בשני עמים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. איימן, תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> "כי עוד נפשי דרור שואפת / לא מכרתיה לעגל פז / כי עוד אאמין גם באדם / גם ברוחו, רוח עז". << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שני העמים ינצחו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יאללה, ביי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ. חברי הכנסת שהוצאתי החוצה יכולים לשוב, אפשר להחזיר אותם. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> לא בטוח שבא להם. לא בטוח שכשעודה פה בא להם להיכנס. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> ככה נשמע - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, שנייה, שנייה. תן לי דקה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בטח. בבקשה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לחבר הכנסת אופיר כץ יש חמש דקות. אני מבקש מכל חברי הכנסת לשמור על איפוק, על תרבות. אתם בכנסת ישראל. בבקשה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> איזה תרבות? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איזה תרבות עם איימן עודה? אין שום תרבות. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> הינה, הנאורים התעוררו לחיים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אלמוג, אני יכול להוציא אותך חזרה עוד פעם. די, תירגע. מספיק. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הוא תומך טרור. איזה תרבות? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חנוך. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> איך אתה נותן לו לקרוא - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איזה תרבות? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אלמוג, תודה רבה. תודה רבה לך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תפסיקו - - - את תומכי הטרור האלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. הנאום הזה ששמענו עכשיו – ככה נשמע מחבל בחליפה. נאום בדיוק כמו שהיה עכשיו – מי ששומע אותו מבחוץ ולא מכיר, אומר: תקשיבו, על מה רוצים להדיח את החבר הזה? צריך לתת לו פרס נובל לשלום, על שני עמים ושלום ובני חורין. מה הוא חושב, שכולם פה מטומטמים? אולי יש חלק שזה כן עובד לו, אלה שלא מתכוונים להצביע בעד הדחתו. הוא חושב ששכחנו את כל האמירות שלו, את כל ההסתה שלו, את כל התמיכה האין-סופית שלו בטרור. תבינו כמה חבר הכנסת הזה שונא את מדינת ישראל, שונא יהודים, שונא כל מה שיש פה. איך הוא אמר? אנחנו ערבים פלסטינים, לא ערבים ישראלים. אם אתה ערבי פלסטיני, לך לעזה, נממן לך את המעבר. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> לא, לא נממן לו את המעבר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> נממן לו, עליי, רק שילך לעזה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> שהוא יממן מכל המשכורות שהוא קיבל מאיתנו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הוא פלסטיני – שילך לשם. הוא אוהב להגיד שהוא פלסטיני, אבל לקבל את המשכורת ממדינת ישראל. אני, בנאום הפתיחה שלי, אמרתי לו שיש תנאי אחד שאני מוכן לשקול את ההצבעה שלי מחדש ואולי גם לא להצביע בעד הדחתו. עכשיו תראו מה ביקשתי שהוא יגיד, תגידו לי אם זה לא מובן מאליו לכל אזרח במדינה, בכל מדינה בעולם. מה ביקשתי ממנו? שיגיד ארבעה דברים פשוטים: שאסור לפגוע בחיילי צה"ל – למה ביקשתי את זה? כי הייתה לו התבטאות כזאת – תקשיבו, אני אחזור עליה: אני נגד פגיעה באזרחים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני מבקש מחברי הכנסת לשמור על שקט. בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הוא אמר כך: אני נגד פגיעה באזרחים. תקשיבו טוב מה הוא אומר על חיילי צה"ל: לגבי חיילים שנמצאים ביו"ש, אני לא יכול להגיד שאני יוצא נגד פגיעה בחיילים. העם נמצא תחת כיבוש, ויש לו את הזכות להיאבק נגדם. חייל לא צריך להיות שם. תבינו, חבריי לאופוזיציה, הבן אדם תומך בפגיעה בחיילי צה"ל, אי-אפשר לפרש את המשפט הזה אחרת. הוא אומר: אנחנו תחת כיבוש, זה לגיטימי לפגוע בחיילי צה"ל. כל פעם שהוא מדבר על 7 באוקטובר, כשהוא אומר: אני נגד פגיעה באזרחים – וואו, מה אתה אומר? ואז הוא מוסיף: אבל בכל מה שקשור לחיילים, אנחנו תחת כיבוש, מותר לפגוע בהם. התנאים שאמרתי לו שאני אשקול את הצבעתי – תראו מה ביקשתי ממנו, כמו שאמרתי: 1. אסור לפגוע בחיילי צה"ל; 2. תחזור בך מההשוואה בין חטופים למחבלים; 3. תגיד שחמאס וחיזבאללה הם ארגוני טרור – כל העולם אומר את זה חוץ מאיימן עודה, עאידה תומא סולימאן ואימאן ח'טיב יאסין. הם היחידים שמכירים בהם כארגונים מבחינתם לגיטימיים. היחידים בעולם זה הם. דבר אחרון – שמדינת ישראל ניצחה ומדינת ישראל תנצח. עכשיו תראו לי אזרח אחד במדינת ישראל או בכל מדינה אחרת שנמצאת במלחמה שלא יגיד את הדברים הברורים האלה. אז כמובן שהוא לא הסכים. הוא אמר פה: אני גאה במה שאמרתי, אני לא אחזור במילה ממה שאמרתי. הבן אדם הזה באופן קבוע תומך, מסית לטרור, תומך בצורה ברורה בפגיעה בחיילי צה"ל. על חיזבאללה, שכל העולם יודע מה זה חיזבאללה ואיזה ארגון טרור הוא, חמאס – כל העולם יודע מה זה – הוא אמר על נסראללה, תשימו לב, על הרב-מרצחים הזה: נסראללה הוא דוגמה ומופת להקרבה עצמית, הוא אפילו איבד את בנו בכורו בהקרבה הזאת. אתם מבינים איזה בן אדם מטורף יושב פה בכנסת ישראל? זה לא תומך טרור, זה טרוריסט שיושב פה. בן אדם שאומר שחסן נסראללה הוא דוגמה ומופת, בן אדם שאומר: זה טוב לפגוע בחיילי צה"ל, זה לגיטימי לפגוע בחיילי צה"ל – הוא לא תומך טרור, הוא טרוריסט. ואני פונה לחבריי באופוזיציה: תפסיקו לאכול את מתק השפתיים הזה שלו, שהוא מדבר על שלום ואתם אוכלים את זה. הוא לא רוצה שלום איתכם, הוא רוצה לאכול אתכם, הוא רוצה לאכול אותנו. מתי תפנימו את זה? מתי תפנימו את זה? להם אני אגיד משהו אחד, להם אני אגיד משהו אחד: במשך שנים חברי הכנסת החרדים מנסים לשמור עליהם. בשנה ורבע היחידה שהם היו פה שותפים של נפתלי בנט, שהחזיקו לו את הממשלה, בכל הזדמנות הם מכרו את החרדים. בכל חוק, בכל הצעה, הם מכרו אותם. זה היחס שלהם, ואני חושב שהם מקבלים יחס עודף מהם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איימן עודה עכשיו נמצא באופוזיציה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת פורר, תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני מסיים, תודה, אדוני היושב-ראש. איימן עודה, חברים, לא מחפש שלום. הוא מחפש מלחמה איתנו, הוא רוצה שמדינת ישראל תפסיד, הוא שמח על כל פגיעה בחייל צה"ל, הוא שמח על כל רצח של חייל צה"ל, על כל פיגוע הוא שמח, מעולם לא גינה לא טרור ולא טרוריסטים. איימן עודה הוא ארכי-מחבל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כץ. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת ועדת הכנסת בדבר הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת איימן עודה לפי סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד. אני מזכיר כי החלטת - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נתניהו - - - לחוק ההשתמטות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה נתניהו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת קריב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקט, קריב. שקט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. תודה. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נתניהו, למה אתה עוזר למשתמטים? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אל תדבר אל נתניהו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נתניהו, למה אתה עוזר למשתמטים? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נתניהו, למה אתה עוזר למשתמטים? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אל תדבר אל נתניהו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה שנייה. אני מזכיר לך שאתה בקריאה שנייה. מזכיר לך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה לעשות? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברים, אני מזכיר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה נתניהו בשבילך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טוב, תקשיבו, אני מבקש מכולם לשמור על איפוק. אני אוציא שוב חברי כנסת מהמליאה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תוציא מה שאתה רוצה, אין איפוק. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני מזכיר כי החלטת הוועדה טעונה את אישור המליאה ברוב של 90 חברי כנסת לפחות. לבקשת הקואליציה, ההצבעה תהיה שמית. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד לכם שאפילו רוב אתם לא יודעים להביא - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קודם תביא את הבוס שלך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת ירון לוי, חבר הכנסת ירון לוי, נא להירגע. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) ואליד אלהואשלה – נגד << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, חבר הכנסת קלנר, אני מבקש לשמור על שקט. תודה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בושה. בושה תגידו לוולדימיר בליאק - - - שלא יתבלבל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את יודעת מה הבעיה? אני לא יכול להוציא אותך עכשיו, כי את צריכה להצביע. זו בעיה חמורה. את מפריעה להתנהלות ההצבעה פעם אחרי פעם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אעמוד בפינה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> די. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד יעל רון בן משה – אינה נוכחת סמיר בן סעיד – נגד אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – בעד << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל מי שלא בעד אופוזיציה-קואליציה, שיתבייש. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טוב, עכשיו אני כן יכול להוציא אותך. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפילו גנץ. אפס, כלום - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, בואי אעשה איתך סיכום, אם תתנהגי יפה, תהיה הפתעה. אם לא, אני מוציא אותך החוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזו הפתעה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> די, זה כמו בגן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, את בקריאה שלישית. נא להוציא את טלי גוטליב החוצה. אני מבקש להוציא את טלי גוטליב החוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זו הצבעה אישית, אסור - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. היא הצביעה כבר. תודה רבה, חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עם ישראל - - - מי שחושב - - - כל מי שמדמיין, ראיתם, אפס מנהיגות, אפס מנהיגות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נא להוציא את חברת הכנסת גוטליב. תודה. (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד אכרם חסון – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - גם לך, שקט, שקט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - של משתמט - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שב במקום שלך. שב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לבן שלך, אם אתה רוצה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה רבה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אוהד טרוריסטים, לך תגן על מחבלים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - אין לכם בושה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה שנייה, ואני ממש פסע מלהוציא אותך. אני לא רוצה לעשות את זה, אבל עוד שנייה אני אעשה את זה. פסע. פסע זו מילה חזקה. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד מנסור עבאס – נגד עפיף עבד – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בעד חיילי צה"ל. מי שלא הצביע בעד הוא נגד ההורים השכולים, הוא נגד החיילים שלנו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה, קטי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה את מדברת - - - מה את מקשקשת לנו? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה, שתוק, אין לך - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> גלעד קריב, גלעד, תודה רבה. קריאה שלישית. גלעד קריב, קריאה שלישית. נא להוציא אותו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> גלעד קריב, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - של השתמטות, אתם בושה. בושה לחיילי צה"ל. (חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> קטי, את בקריאה שנייה. אני כפסע, כפסע, מהשלישית. אנא ממך, נא להתנהג בהתאם. בבקשה להמשיך. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נא לקרוא לחברי הכנסת שלא ענו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת יעקב אשר – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אליהו ברוכי – אינו נוכח יצחק גולדקנופ – אינו נוכח איתן גינזבורג – אינו משתתף בהצבעה בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח שלי טל מירון – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת משה רוט – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, האם יש מישהו במליאה שרוצה להצביע ועדיין לא הצביע? לא. תמה ההצבעה. אבקש לבצע את הספירה. תודה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> מזל שלך שאתה חי בדמוקרטיה, איימן. אם לא היית בדמוקרטיה, אתה יודע איפה היית עכשיו. תודה לאלוהים שאתה חי בדמוקרטיה. אם היית בסוריה, אתה יודע מה היו עושים לך. היו עושים ממך קציצות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אלמוג, אתה סגן שר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טוב, בסדר. שמעתי אתכם. טלי גוטליב, מה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - יש עוד אנשים. מה אתה רוצה? אין עוד שמות? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני לא מבין איך טלי גוטליב חזרה לפה כשהיא בקריאה שלישית. איך זה קרה? קפצה מהגג? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני מבקש מטלי לצאת. אנחנו נסיים את ההצבעה ואחרי זה תחזרי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הכול בסדר. מה אתה רוצה? אני אשמה. זאת אשמתי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. בעד – 73, נגד – 15. אין נמנעים. אני קובע כי הצעת ועדת הכנסת בדבר הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת איימן עודה לפי סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת לא התקבלה, מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום. 73 בעד. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> בכנסת ישראל – איך זה הגיוני? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני מבקש להוציא את אלמוג כהן. הוא כבר בקריאה שלישית. תודה, אלמוג. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> אני לא בקריאה שלישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1881).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק. בבקשה. וואו, זה היה קשוח. זה נקרא טבילת אש. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לברך אותך באיחולי הצלחה בתפקיד. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חתיכת טבילת אש קיבלתי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, כן, כן. אדוני היושב-ראש, לפני שאני אציג את הצעת החוק, אני מבקש לנצל את ההזדמנות הזו, ולומר כמה מילים בעניין אחר. השבוע, לפני מספר ימים, הלך לעולמו אדם שהוא אגדה, היה אגדה בחייו – גואל האדמות משה זר. משה, זכרו לברכה, היה ממייסדי הצנחנים והיחידות המיוחדות, מראשוני גוש אמונים, והקדיש את חייו לאחר מכן לגאולת אדמות ארץ ישראל. זכיתי להכיר את משה, אדם מדהים, עם שאר רוח, יוצא דופן, איש של עשייה, איש של ערכים ושל עקרונות, שגם נפצע בקרב המיתלה ב-1956, והוכר כנכה צה"ל. לפני כ-24 שנים נרצח בנו גלעד, הי"ד, ומשה החליט בעקבות הרצח הנורא הזה להקים שורה של יישובים שחלקם אף יישאו את שמו כחלק מהמפעל המפואר שלו בבניין הארץ. ואכן הוקמו שורה של יישובים כאלה, דוגמת חוות גלעד, נקודות שיישארו לעד חרוטות על מפת ארץ ישראל ומפת ההתיישבות, שבזכות עשייתו המדהימה מכה שורש ותמשיך להכות שורש. משה רכש אדמות רבות רבות שאותן גאל לאורך השנים, כולל אדמות שנמצאות בשטחים, שנמצאות אפילו מחוץ לשטחי שיא, שגם הם חלק בלתי נפרד מארצנו, מארץ ישראל. אני חושב שמשה משאיר לנו צוואה של עשייה, של עמידה איתנה, של דרך ארץ במובן האנושי, ההתנהגותי, כמו גם במובן הגשמי. ואני משוכנע שאנחנו נמשיך בדרכו של משה, לגאול את ארץ ישראל, להמשיך ולבנות אותה, להמשיך וליישב אותה. משה היקר, אתה תחסר מאוד לכולנו, אבל אני בטוח שמורשתך ודרכך ימשיכו ויכו שורש באדמת הארץ שלנו, ארץ ישראל כולה. יהי זכרו של משה זר ברוך. חברות וחברי הכנסת, מכאן אני אעבור לדבר על הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), והצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירות ביטחון). שתי ההצעות האלה באות בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית של 7 באוקטובר. בעקבות ההתקפות האלה ובהמשך למבצע חרבות ברזל, נתפסו בשטחה של מדינת ישראל וגם ברצועת עזה מחבלים רבים, ולגביהם מתקיימים הליכי חקירה בחשד לעבירות ביטחון. לעצורים האלה נוספו כאמור לא מעט מחבלים נוספים, שנתפסו במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה. פרקי הזמן הן להארכות המעצר והן למניעת פגישה עם עורך דין בחוק המעצרים לא מותאמים לצרכים, למורכבות ולאתגרים החריגים שנוצרו בעקבות המעצרים הללו. בשים לב למורכבות החקירות ולצורכי ההגנה על ביטחון המדינה וחיי המדינה, עלה צורך דחוף ומיידי בהתקנת תקנות שעת חירום, שמטרתן הייתה להאריך את התקופות המרביות שניתן להאריך את מעצרם של העצורים כהגדרתם בתקנות, וכן את התקופה המרבית האפשרית למניעת פגישה של עצורים אלה עם עורך דין. תקנות שעת החירום הותקנו לשלושה חודשים. נוכח הצורך הביטחוני והחקירתי הברור בהמשך ההסדרים הללו, חוקקה הכנסת שני חוקים להארכת תוקפן של התקנות תוך כדי התאמתן, וכן שבה והאריכה את תוקף התקנות תוך כדי התאמתן בהתאם לצרכים החקירתיים והביטחוניים העדכניים. שני החוקים הללו כעת בתוקף עד לתאריך ו' באב התשפ"ה, 31 ביולי 2025. מובן שהצרכים הביטחוניים והחקירתיים שעדיין קיימים, ובכלל זאת מעצרים נוספים שהתבצעו מאז, מחייבים את הארכת תוקף התקנות בחוק ואת המשך ההסדרים כאמור. לפיכך מוצע לתקן את סעיף 1 בשתי הצעות החוק שציינתי, ולהאריך את תוקף התקנות בשישה חודשים נוספים, עד ליום י"א בשבט התשפ"ו, 29 בינואר 2026. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. אנחנו נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת מירב בן ארי. תעלה ותבוא מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - עם center. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק את עם center? כל מי שחושב הפוך ממך בלי center? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפני הכול - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שקט. שקט. לפני הכול אני רוצה לשלוח את תנחומיי הכנים למשפחותיהם של שלושה לוחמי השריון סמל ראשון שהם מנחם מירדנה, סמל ראשון שלמה יקיר שרם מאפרת וסמל ראשון יולי פקטור מראשון לציון. תנחומיי הכנים למשפחות, בנות הזוג, לחברים, למכרים. יהי זכרם ברוך. אני חייבת להגיד שכל השעתיים וחצי צפיתי מרחוק. ראיתי כיצד כנסת ישראל הפכה לשוק, הפכה לזירת התגוששות. היו כאן אירועים כמעט של אלימות פיזית, מילולית. התביישתי. התביישתי בכנסת, התביישתי במה שאתם מעוללים לה. בעיקר מדהימה אותי הקואליציה הזאת של 68 חברי הכנסת. שנתיים וחצי של אפס עשייה. אפס. כלום אתם לא מסוגלים לעשות. שלוש שעות וחצי בזבזתם את הזמן של הכנסת על אירוע אבוד מראש. כל דבר שאתם עושים יותר גרוע מהשני. חודשיים וחצי – אפס הצעות חוק בקריאה טרומית. לא היה דבר כזה בתולדות הכנסת. למה היה כאן כנס קיץ שלם? בשביל מה באתם, לדבר לעצמכם? כל היום להסית, לפלג. כל היום דיונים חסרי שחר. 68 חברי כנסת עם אפס עשייה. אפס. כל דבר שאתם מביאים – כישלון, האחד יותר גרוע מהשני. רק הסתה, פילוג. 890 משפחות שכולות, הרוגים, נרצחים. מה אתם עושים כאן? מה אתם עושים חוץ מלזרוע אובדן? כלום. נלחמים בשומרי הסף, נלחמים ברמטכ"ל, בראש השב"כ, בפצ"רית, ביועמ"שית, במשטרה, בשב"ס. כמו D9 אתם עוברים על המדינה הזאת. לא ראיתי דבר כזה. לא ראיתי 68, ממשלת הימין מלא מלא – מה אתם עושים? איזה הישג הבאתם לציבור? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא מתאים לך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה הישג הבאתם לציבור? מה עשיתם כאן שלוש שעות כשידעתם שאין רוב? בהחלט מתאים לי. אני התביישתי במה שראיתי פה. שעתיים וחצי אני מסתכלת על הכנסת. איזה בושה אתם. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה בושה אתם. אם הייתי עם 68 חברי כנסת שכולם חושבים אותו דבר, כי הרי אף אחד מכם לא חושב אחרת, הייתי מנהלת את הכול אחרת, אבל רק הסתה ופילוג ואלימות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. מה זה? תראו לאן דרדרתם את הכנסת, וכל זאת בזמן שחיילים הרוגים, בזמן שחיילים נפצעים, משלמים מחיר דמים. שום דבר טוב לא יוצא מהכנסת הזאת. אולי טוב שהיא תתפזר ממש בקרוב, לפחות לפגרת קיץ, כי פה שום דבר טוב לא נעשה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שום דבר. ואת, תתביישי לך על ההתנהגות שלך. תתביישי לך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את השארת פה גם את עופר כסיף - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - וגם את חבר הכנסת עודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> יכולת להצביע נגד. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> ועוד אומרת שאנחנו עובדים פה. אף אחד - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אין יש עתיד. גמרתם את המפלגה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ומה עם חזון? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי מדבר ככה? איפה ה-center? איפה הדאגה לארץ ישראל? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי גוטליב, תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה הדאגה לחיילים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאנחנו עושים - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> - - - אולי מספיק? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> איך אתם דואגים להם? איך אתם דואגים להם מאחורי הקלעים, כשאתם מחפשים מי ישתמט? בזה אתם דואגים למילואימניקים? אל תעשי לי ככה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתם קצת יותר פה מכולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איימן עודה פה בגללך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איימן עודה - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בגללי? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - הוא יחליף חיילים בסדיר? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה איימן עודה יעשה? כל היום את צועקת איימן עודה. מישהו יחליף את החיילים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - תתביישו לכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם דואגים לחיילים? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תתביישי את. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. זהו, נתתי לכם 30 שניות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תתביישי את. מי את חושבת שאת? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברת הכנסת פרידמן. יסמין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יא שחקנית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נאור שירי, תודה. יסמין, תודה. נאור, תודה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מרוב שרים שיש בממשלה, אני לא רואה פה אף שר עכשיו. אני מבקשת לעצור. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני עוצר. איפה השר התורן? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 800 שרים – אחד לא יכול להיות בכנסת. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> 801. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 800 שרים. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> 802. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 800 שרים – אחד לא יכול לבוא לכבד את הכנסת הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש לו לשמוע אתכם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> חבורה של עצלנים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 800 שרים – אחד לא יושב במליאה. אין כאן שר תורן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה, תודה, תודה. תודה. את השרה התורנית? בבקשה, השרה מאי גולן פה. בבקשה, מההתחלה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אני בסערת רגשות אחרי ה"הותר לפרסום" הזה של שלושה חיילים. מירב דיברה, ואני כבר לא רוצה לזכור, למרות שכל שם ושם הוא בן אדם. בן 21, בן 20 ובן 19. זה המצב. האם מישהו יכול להסביר לי בכנות, בלי בלבולי מוח, מהלב, מה לעזאזל אנחנו עושים בעזה עכשיו? מה התכלית של כל האירוע הזה? למה הילדים האלה משלמים בחייהם על הגחמות האישיות והפוליטיות של האנשים שיושבים פה עכשיו בכנסת ומחפשים איך לעשות חוק ההשתמטות? באמת, אני לא מצליחה להבין את זה. אני לא מצליחה להבין, כי להגיד - - - << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> יוליה, תתביישי. באמת תתביישי. אני מעריך אותך, אבל תתביישי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היום כל מה שקורה בעזה זה אך ורק לשם הישרדות אישית ופוליטית של הממשלה הזאת, לא משהו אחר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגידי לי, את בסדר? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תכלית צבאית, תכלית מדינית – אין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> וזה כבר נאמר, וזה כבר ברור, וזה כבר ידוע לכולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יוליה, תתביישי לך. תתביישי לך. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא אתבייש לשנייה, ואני אתן לכם עובדות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה, טלי. טלי, תודה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היום בערוץ 14 פורסם שנהג משאית, שמסיע סיוע הומניטרי תחת שטח שלנו, דרך שטח שלנו, התגלה היום כמחבל נוח'בה שהשתתף בטבח 7 באוקטובר. אתם יודעים על זה? זה מה שקורה. אתם יודעים בכלל על כל הקומבינות שיש בנושא סיוע הומניטרי בעזה? אתם יודעים שחברי מרכז ליכוד עושים בוכטות כסף על הסיוע ההומניטרי בעזה? זה פורסם בערוץ 12. עמותה הקימה עמותה, מגייסים כסף, מוכרים את הסיוע לעזה, וזו השקעה. ככה זה נראה עכשיו. זה מה שאתם עושים, שני חברי מרכז ליכוד לפחות. אני צריכה להתבייש? אני לא מרוויחה כסף על דם חיילנו, חברי מרכז ליכוד עושים את זה, אוקיי? זה המצב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה המצב. תסתמי את. תסתמי את. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, לא. לא לדבר – סליחה, יוליה. לא צריך להגיד "תסתמי". << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> מה זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להוריד אותה עכשיו. תרדי. חוצפנית. חוצפנית. תבקשי סליחה. אל תדברי אליי ככה - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חוצפנית? את לא נותנת לאף אחד לדבר, די. אז מצד אחד, אנחנו קוברים את חיילנו, בנוסף, נהג סיוע הומניטרי מתגלה היום - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, היא לא יכולה להגיד ככה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יוליה, אבל את לא יכולה להגיד "תסתמי". << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, אני יכולה להגיד את זה, כי היא מישהי שבאופן קבוע מפריעה לאחרים לדבר. אז כן, אני יכולה. די, אני מסירה את הכפפות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברברית. את לא יכולה להגיד ככה - - - את לא תגידי ככה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, טלי. רגע, רגע. חברת הכנסת, בסדר. חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את לא יכולה לדבר כך. מה זה? מי חינך אותך? איפה ההורים שלך? איפה ההורים שלך? שיתביישו איך היא מדברת. מי חינך אותך? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני בזכות דיבור שלי. עכשיו החיילים שלנו נהרגים בעזה כדי שחברי מרכז ליכוד ירוויחו כסף מסיוע הומניטרי? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נגמר לך הזמן. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא הספקתי שום דבר בגלל הצעקות האלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תרדי, תרדי. מי חינך אותך - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - מי את בכלל? חוצפנית. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם יודעים שהיום ההורים קונים ציוד לחיילים? אתם יודעים את זה? מאווררים לתוך פומות. הם קונים מצלמות. זה מה שקורה. תסבירו לי, לעזאזל, למה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה פה יש לך. תרדי. מי חינך אותך לדבר כך בכנסת? להגיד לחברת כנסת "תסתמי". מי אומר למישהו "תסתמי"? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, טלי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> את חושבת שמותר לך הכול. לא, גברת. לא מותר לך הכול. והחיילים לא צריכים - - - בגלל שאת יושבת פה, לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - מי חינך אותך - - - זה הכול. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברים, תקשיבו – טלי, טלי, טלי גוטליב, אני מסכים איתך שהמילה הזו לא הייתה צריכה להיאמר, אבל מזה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לרדת - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בסדר. טלי, במשך שלוש שעות, אני - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מעולם לא - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני מסכים איתך. במשך שלוש שעות אני מתעסק רק איתך. שלוש שעות. תודה רבה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תוציא אותה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יסמין, די. מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא הוציא אותי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מספיק. אני הוצאתי אותך, ואני אוציא אותך שוב, טלי. מספיק. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יסמין, תודה. חבר הכנסת מיקי לוי – איננו; חבר הכנסת עופר כסיף; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חברת הכנסת יסמין פרידמן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואללה, אין לי מושג איך הם ישנים בלילה. אין לי מושג. אין לי מושג איך בזמן שהרגע קיבלנו הודעה על עוד שלושה חיילים שנהרגו, הם מאחורי הקלעים עובדים על חוק ההשתמטות. ואתם אומרים לנו להתבייש? אנחנו צריכים להתבייש? אתם הולכים להצביע פה אחד-אחד, אתם הולכים להעמיס על המילואימניקים עוד ימים, ואנחנו צריכים להתבייש? די כבר. לא מצליחה להבין את זה בכלל. אתם צריכים לעסוק בחמישה דברים בלבד: בהחזרת החטופים, בגיוס ושוויון בנטל, במפונים, ביוקר המחיה, בוועדת חקירה ממלכתית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי חמישה. אלה הדברים היחידים שאתם צריכים לעסוק בהם. לא באיזה חוק פופוליסטי להדיח מישהו, שגם כך החליט שהוא פורש. את מי זה מעניין עכשיו? את מי זה מעניין בזמן שכל בוקר אנחנו קמים וחיילים מתים, ואנחנו עוברים בין שבעה לשבעה? במה אתם מתעסקים? אתם אמורים לנהל מדינה. שום דבר אני לא רואה אתכם מנהלים. שום דבר. אנחנו עוברים בין דיון לדיון. לא בחינוך, לא בכלכלה – בשום דיון שאני נמצאת בו שום דבר לא מתקדם. אני נמצאת באותם דיונים שנתיים, ולא הצלחנו להתקדם אפילו פיפס. בדברים הכי פשוטים אנחנו לא מצליחים לקדם. שום דבר לא מנוהל במדינה הזו. שום דבר. מתי תיקחו אחריות ותגידו "אנחנו לא מסוגלים"? מתי? ובמקום זה, כל שנייה מישהו צועק: תתביישו, תתביישי, תתביישו. לא אנחנו היינו חלק מממשלה שבזמנים שלה נגרם הטבח הכי גדול במדינת ישראל. לא אנחנו – אתם. ואתם אומרים לנו "תתביישו"? אני פשוט לא קולטת את זה. כאילו הם אשכרה ישנים טוב בלילה בזמן שאנחנו לא נרדמים. אני לא מצליחה לישון כשאני יודעת שיש עדיין חטופים וחיילים בעזה, וכולם סובלים. ואנחנו כל יום פה עם משפחות הנרצחים ומשפחות הנופלים והחטופים ששבו. כבר אין מקום להכיל את זה. ואנחנו צריכים להתבייש. וכן, אני בהחלט מתביישת, אבל אתם צריכים להתבייש פי אלף. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת פרידמן. חבר הכנסת חמד עמאר – איננו; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; חברת הכנסת מזרסקי; חבר הכנסת יוראי להב; חבר הכנסת מאיר כהן; חבר הכנסת אריאל קלנר; חבר הכנסת יצחק פינדרוס; חברת הכנסת מירב כהן. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. הינה, עכשיו את יכולה לדבר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> פוגש אותי לוחם בסוף השבוע שעבר ושואל אותי: למה כל הזמן שואלים פה "עד מתי, עד מתי"? אומר לי הלוחם: זה מוזיל את הלחימה שלנו בחזית בעזה. כל לוחם אנחנו מפכים – בתוך נפשנו הכאב מפכה – ואנחנו כואבים את נפילתו של כל חייל, ואתם שואלים "עד מתי" כשאנחנו ממשיכים בעוז רוח לחסל עוד מחבלים ועוד מטעני חבלה ועוד מנהרות. אז עומדים פה אנשים באופוזיציה – באמת, מתביישים. במה הם מתביישים? אין בושה לחברת כנסת מהמפלגה של אביגדור ליברמן – אביגדור ליברמן, שחושף סוד מדינה, סוד מדינה הוא חושף משיקולים פוליטיים, שיש העברת נשק לקבוצה בעזה שתיאבק בחמאס – כך הוא אומר. אני החזקתי את עצמי, כי כל אחד יודע באיזה סוד מדובר ומה משיגים באופן הזה, אבל לא אכפת לליברמן. מה אכפת לו? רק שיקול פוליטי מניע אותו. ואותו דבר מי שעובדת אצלו, שאומרת: חיילים מתים סתם. עומדת פה מישהי מהמפלגה של אביגדור ליברמן: משיקולים פוליטיים חיילים מתים סתם. יש זירה בעזה. כנראה אביגדור ליברמן ויתר על החטופים. כנראה גם יש עתיד ויתרו על החטופים, כי כנראה אנשים פה ביש עתיד, שלמזלנו הטוב – אני מאוד אצטער, אגב, שהמיעוט פה, ויש פה, אגב, בין השאר, גם אתה, ואתה יודע את דעתי עליך, גם אם אנחנו לא מסכימים בדעות – אני מאוד אצטער שיש פה קצת חברי כנסת שלא יהיו בכנסת הבאה. אבל המפלגה הזו כמפלגה איבדה את החזון שלה – איבדה, איבדה, אם המנהיג שלה לא פה. ואתם אומרים להתבייש בחזית בעזה? הם ויתרו על החטופים. בגלל מה שאתם אומרים פה, חמאס לא מסכים לעסקת חטופים. ולמה שיסכים? יש אתכם, שתגידו שסתם יש מלחמה בעזה. בכלל, הם רוצים שניסוג חד-צדדית מעזה. בואו ניסוג – מה אתה אומר, חבר הכנסת ביסמוט? – בואו ניסוג מעזה, נסיג את כוחותינו לאחור, חמאס ייתנו לנו את כל החטופים. בטח – שלא. וכל מי שנמצא בתוך המידע הזה יודע עד כמה זה הזוי, הרעשים הפוליטיים שאני שומעת פה. עומדת פה חברת כנסת מיש עתיד שמתביישת. היא מאוד מתביישת: מה אנחנו עושים בעזה? מה אנחנו עושים בעזה? פורום נצח יהודה פרסם בסוף השבוע האחרון אמירה מדהימה, שלמרות הכאב הבלתי-נתפס והאדיר אנחנו ממשיכים בפעילות בעוז – חיילי צה"ל ולוחמי צה"ל האדירים, על כל המעטפת שלהם. אנחנו עומדים כאן היום ומרכינים ראש עם כל נופל שלנו, עם כל נופל. ואנחנו יודעים, בה במידה – וסומכים את ידנו עליכם, על התוכניות המבצעיות שאתם מביאים לאישור הדרג המדיני, מתוך רצון להכניע את חמאס ולהביא אותו, בין אם לעסקת חטופים כוללת ובין אם לכניעה ודחיקה אחורה בתוך עזה. ואם יש פה איזה אופוזיציונר שחושב שהלחימה בעזה היא משיקולים פוליטיים, זה לתפוס את הכיסא או לדפוק את הראש בתוך קיר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מי אתם שאתם יכולים לדבר ככה? השם עוז לעמו יתן, השם יברך את עמו בשלום. וכששתי חברות הכנסת שהיו פה - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, את כבר דקה אחרי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק אומר. - - ועמדו כאן מנגד, ועמדה כאן מישהי ואמרה לי: תסתמי את הפה שלך – גם מירב בן ארי חשבה שזה בסדר, וגם יסמין פרידמן חשבה שזה בסדר, כי זה בסדר מבחינתן. ואני אומרת – לא רק שזה לא בסדר, אבל זה מתיישב לגמרי עם העובדה - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, טלי גוטליב. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - לגמרי עם העובדה ששתיכן לא הייתן מסוגלות להצביע להרחקת גדול תומכי הטרור בכנסת ישראל. שתיכן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא נאור שירי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סתם, מיכל, מתים סתם. מתים סתם. סתם הם מתים, החיילים, יסמין, סתם. בואי תהיי בוועדת חוץ וביטחון - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני אמרתי דבר כזה? לא אמרתי דבר כזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מירב בן ארי, את בוועדת חוץ וביטחון, לא? למה את לא באה? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני לא אמרתי דבר כזה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, טלי. את דיברת עכשיו ארבע דקות. ארבע דקות דיברת. נתתי לך דקה יותר. באמת, נו. אני שעתיים פה בדופק 700. די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יודעת. ועדיין חייך, הם לא תמו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, טלי גוטליב. אני כפסע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קודם כול יסמין לא אמרה את זה. אבל בסדר, תמשיכי לחיות בעולמה המופלא של טלי האני לא יודע מה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אין דבר כזה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, היא המציאה משפט שאמרת. לא אמרת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חיילים מתים סתם, לא ייחסתי את זה ליסמין. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי. לא תקבלי את ההפתעה, זהו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא לא אמרה כזה דבר. היא לא אמרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אמרתי שהיא אמרה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, תודה רבה. טלי, לכי לשתות קפה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצור לי את הזמן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סתם, אל תעצור, זה באמת עשר שניות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - במזנון החלבי. שתתעצבן - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, בואו שנייה נהיה כולנו בשקט. אתה רואה מה זה, טלי לא פה, אפשר להיות בשקט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אל תחמם את סעדה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת, יסמין, צדקת בכל מילה. זה פשוט לא יתואר שבערב הזה, ואגב, זה לא ערב, מ-12:30 כולנו יודעים מה היה. זה לא – בכנסת, אני רוצה לבשר למי שרואה אותנו, כולנו יודעים מהצוהריים שיש הרוגים ברצועה. כולנו יודעים מזה. כולנו גם יודעים ששלושה חיילים התאבדו השבוע, שלא מדברים על זה. כולם יודעים מזה. וכל מה שהכנסת הזו עושה זה מתעסקת בסרבנות והשתמטות. הוא בא במסוק, הקים פה חמ"ל. אופיר כץ עושה פזצט"אות פה בשביל להביא. הביאו את אריאל אטיאס וינון, וכולם מגיעים כי יש משבר קואליציוני. וגפני מקבל והופך להיות שותף סוד. גפני הופך להיות שותף סוד על תקיפה באיראן. לא, כי זה לא פוליטי, כי הוא פשוט הפך להיות מפקד טייסת 201, וזה טעות שלנו. אנחנו המוזרים, אנחנו לא אומרים שזה פוליטי. אתם ממשלה שעושה עסקים עם סרבנים, שהם רוקדים ושרים: בלשכות שלנו, לא נתגייס ולא נהיה – רוקדים על הדם שלנו, ליטרלי, שנתיים. ואתם מרצים לנו פה? מדברים על איימן עודה ועופר כסיף – את מי מעניינות השטויות האלה? צורחים וצווחים פה. אנחנו פוגעים בחיילים? אתם פוגעים בחיילים. אתם שכחתם מה זה להיות יהודים. תתביישו לכם. בערב כזה, כל מה שראש הממשלה עושה זה לעסוק בסרבנות ובשימור הקואליציה שלו. אתם מתחננים אליהם כמו אביונים על סף דלת, כמו מסכנים: תישארו בקואליציה. מתחננים לסרבנים. הייתם צריכים לתת להם וולה מהכנסת. תעיפו אותם מהממשלה. אתם מתחננים לסרבנים שיישארו בממשלה הזו. בכל מדינה נורמלית, אחרי שנתיים של לחימה ו-77 שנות השתמטות וסרבנות, היו מעיפים אותם מהקואליציה. אומרים להם: לכו חפשו את החברים שלכם. היום נהרגו ברצועה. נהרג חייל בן 19. הוא לא סיים מסלול, והוא כבר נלחם. הם מאריכים שירות סדיר, זורקים אנשים חסרי הכשרה לתוך הרצועה, כי אין חיילים. ובכל יום מטילים על הצבא עוד ועוד משימות. תתביישו לכם על מה שעשיתם היום. מפלגה ליברלית? אפסים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול; אחמד טיבי; ולדימיר בליאק; צגה מלקו. משה סעדה, בבקשה, אדוני. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה תגיד על הטיוטה, משה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא לא ראה את חוק הגיוס. החרדים שלא משרתים ראו אותה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טיוטת חוק הגיוס. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני לא ראיתי אותה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם: לא תשרתו, תקבלו? למה זה לא בסדר-היום? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לדבר על זה, על סדר-היום, אני רוצה לדבר על זה בדיוק. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיון הקודם דיברנו על לימודי רפואה. אני רוצה להמשיך פרק נוסף במה שמסתירים מהציבור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על זה אתה מדבר? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> רק אתמול בערב פורסם שד"ר אוסאמה טנוס, שאחראי על קבלת סטודנטים לרפואה בכל האוניברסיטאות למעט אוניברסיטת באר שבע – האיש הזה, שאחראי לקבל את הסטודנטים שלנו ולבחון את הדילמות המוסריות, מי מהם מתאים להיות רופא, התבטא על מה הוא חושב על חיילי צה"ל. ואני מקריא לכם: חושב שחיילי צה"ל מבצעים רצח עם בעזה; רוצחים צוותי רפואה ומתעללים באזרחים. זה האיש שאמור לבחון את הסטודנטים שלנו ולבדוק אם הם ראויים להיות רופאים. עכשיו אני שואל אתכם: כשאותו אוסאמה יפגוש רופא ששרת בצבא בעזה, סטודנט לרופאה ששירת בעזה, האם הוא יקבל אותו? זה מובהק שלא. מקרה נוסף שנודע לי: התראיין קצין בצנחנים כדי ללמוד רפואה, באותו מבחן מו"ר. כל אחד מהם ניקד אותו. אחד מהם נתן לו שתי נקודות בסך הכול. שאלו אותו למה? הוא אמר – ברור, כי זה שהוא סיפר על הצבא, זה לא מרשים אותי. תבינו את האירוע, יש פה אנשים עם אג'נדה פרוגרסיבית שמאלנית, שהם אלו שמחליטים מי יהיה רופא ומי לא יהיה רופא במדינת ישראל. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> בתפיסת העולם שלי, זה לא משנה מי אתה. זה לא משנה מי אתה - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להכליל, לא הבנתי - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אלא מה אתה עושה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא גזענות, זה צדק מוסרי. אם שירתָ, וזה לא משנה אם אתה ערבי, אם אתה חרדי, אם אתה דתי, לא משנה, אם שירתָ – קיבלת. לא שירתָ – לא קיבלת. כי מה שקורה היום, לצערי - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> - - לצערי היום זה קורה הפוך. כי יש עד היום – היום יש אנשים שלא משרתים ולא עושים דבר למען עם ישראל, ומקבלים ממדינת ישראל – כפי שאמרתי – גם סבסוד ללימודים של 400,000 שקל - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> - - וגם כאשר יש מאבק על התמחות, ועל התמחויות מסוימות יש תחרות בין אנשים – היום במדינת ישראל כאשר יש אחד ששרת סדיר ומילואים, ואחד שלא עשה כלום, אין תיעדוף למשרת. ודבר אחרון. כפי שאמרתי בפעם הקודמת, מדינת ישראל עד היום – ואני קורא למשרד הבריאות ומשרד החינוך להתעשת – מקבלת סטודנטים מא-נג'אח בשכם ומאל-קודס, אוניברסיטאות שעושות במסיבות הסיום של לימודי הרפואה מיצג על איך עושים פיגוע ביהודים, מהללים שאהידים. תגידו, השתגעתם? אלו הרופאים שאתם רוצים במדינת ישראל? וכל שנה המספר הזה גדל. לכן אני אומר שוב, בקול חד צלול וברור, וזה לא גזענות, זה צדק, זה מוסר: לא שירתָ – לא קיבלת. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה . << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> האם אתה עומד מאחורי הדברים שלך, ש-46% מהתקנים הם של רופאים ערבים, ש-46% מהסטודנטים? זה היה שקר מוחלט. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע את זה. אתה יודע את זה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה הנתון הנכון. את רוצה - - - להסתיר את האמת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע את זה, אתה משקר. ואתה גזען. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם רוצים סטודנטים מא-נג'אח, מאל-קודס. את רוצה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת סעדה, יסמין פרידמן, תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס; חבר הכנסת סמיר בן סעיד; חברת הכנסת מרב מיכאלי; רם בן ברק; אליהו רביבו; אורית פרקש; רון כץ; עאידה תומא סלימאן; ירון לוי; גלית דיסטל; עודד פורר; שרון ניר; ניסים ואטורי; פנינה תמנו; יאסר חוג'יראת; אבי מעוז; יבגני סובה; אושר שקלים. גלעד קריב, בבקשה. חבר הכנסת גלעד קריב. יש עוד זמן להצבעה, עליזה. טלי, תגידי, כשהייתם נוסעים לטיולים שנתיים היית יושבת מאחור, בספסל האחורי? שלוש דקות לרשותך, בבקשה, אדוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מי השר במליאה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, רגע, יש לנו שר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו כבר פעם שביעית היום. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני אדבר, אוהו, בכל הזדמנות, לאור החרפה של ראש הממשלה הערב. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> עליזה, זה לא. איפה השר? איפה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> רק התחלתי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מי? אה, מאי גולן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> גברתי השרה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני מתחיל מההתחלה. עצור. איפוס. שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אכן, השעה מאוחרת, אבל אבוי לשותקים בשעה הזו. הלב עם שלוש משפחות שקיבלו הערב הזה את בשורת האיוב, הלב עם משפחתו של חייל צה"ל שנטל את חייו, שלישי במספר בעשרה ימים. הלב נקרע, ואני בטוח שהצער והכאב משותפים לכולנו, חברי הקואליציה והאופוזיציה. אבל הערב הזה אי-אפשר להסתפק רק בהבעת הצער המשותף, כי מעשה של נבלה קורה בבית הזה ממש ברגעים אלה, מעשה של נבלה שאוי למי שישתוק למולו. בשעה ששלוש משפחות מוטלות לרצפה ועולמן חרב עליהם, יושב ראש ממשלת ישראל וכופה, וכופה קידום של חוק השתמטות בזוי. בשעה שמשפחות מצטרפות למעגל השכול הנורא, ראש הממשלה, ראש הממשלה פוטר עשרות אלפי צעירים מחובת ההגנה על גבולות המדינה, וחברי וחברות הקואליציה נושאים את שמם של חיילי צה"ל, מדברים על גבורתם, בשעה שהמנהיג שלהם – המנהיג שלהם מפקיר אותם, ואנחנו נשתוק? וצריך לומר באומץ: המלחמה הזו, שהתחילה כמלחמת מגן מוצדקת - - << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> למה לא - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - הפכה להיות מלחמת שולל. אתם מובילים אותנו - - << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת בוארון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - להנצחה של מלחמת שולל - - << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת בוארון, חבר הכנסת בוארון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - מלחמה שבה החיילים גיבורים, אבל אתם חבורה של פחדנים - - << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אתם הפקרתם אותם. אתה הפקרת אותם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - שמעניקה לשיקולים פוליטיים בכורה על פני שיקולים מבצעיים. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אתה הצבעת - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם הפכתם את מלחמת המגן המוצדקת הזאת למלחמת שולל - - << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אז למה לא תמכתם - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - למלחמת הישרדות של ממשלה וקואליציה מושחתות. אתם יודעים את האמת, לנתניהו ולכץ אין שמץ מושג לאן להוביל את המלחמה הזו. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מלחמת שולל. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> תמשיך לתמוך במחבלים. תמשיכו לתמוך במחבלים - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מלחמת שולל. חיילים גיבורים, שרים וחברי כנסת פחדנים, עלובים - - << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> גלעד, אתם - - - תמכתם - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - מפקירים ומופקרים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אני לא מבין מה אתם רוצים, על מה - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הציבור לא ישתוק על חוק ההשתמטות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> גל אדיר של מחאה יתחיל אם אתם תעזו לקדם את חוק ההשתמטות - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - הבזוי של נתניהו, אבא של משתמט שמגן על משתמטים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> גלעד, תודה רבה. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - מגן על מחבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מעליזה והצוות לא לצעוק לי משם כל מיני קריאות, זה לא מכובד. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מלחמת שולל. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> רק לצעוק אתה יודע. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת בוארון. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> ברגע המבחן, ברגע המבחן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת בוארון, חבר הכנסת בוארון, אתה עוד מעט תוכל לדבר. יהיה לך זמן לדבר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> גלעד, תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לך ללשכת נתניהו ותצעק עליו, כי הוא מקדם חוק השתמטות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> גלעד - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - ההתנחלויות והמאחזים - - - חיילי צה"ל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> גלעד, תודה רבה. אתה צעקת פה ארבע דקות עכשיו, די. גלעד, תודה רבה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> כבר ירקת על חיילי צה"ל היום. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> די, מספיק. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> כבר ירקת על חיילי צה"ל היום, מספיק. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני אחכה, אני אמתין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> די כבר - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - חצוף - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא יעבוד הטריק הזה, לא יעבוד, לא יעבוד, החברים של איימן, לא יעבוד לכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - התגובה שלכם. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> החברים של איימן, לא יעבוד, לא יעבוד. כולם ראו - - - מחבל - - - עליבות, אתם עלובים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איימן עודה, אוי, אוי, אוי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זהו, תודה רבה. נתתי לכם 30, חנוך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> עלובים. עלובים הייתם ועלובים תישארו. לא יעזור לכם - - - לא יעזור. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נאור, נאור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. גלעד, מספיק. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - לך, אתם ברחתם, אתם ברחתם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חנוך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתם ברחתם - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חנוך, קריאה ראשונה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> פחדנים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כלום אתם לא שווים, כלום אתם לא מסוגלים לעשות. לא ראיתי - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> פחדנים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא ראיתי אותך - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חנוך, אתה בקריאה ראשונה. מספיק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 68. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מירב, מספיק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - שתומכים בהשתמטות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> גלעד, די. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> עדיף על לתמוך בתומכי טרור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חבורה של משתמטים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני מעדיף את החרדים על פני - - - אני מעדיף את החרדים על פני עופר כסיף. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חנוך, אתה בקריאה שנייה. חנוך – בקריאה שנייה. גלעד יצא, מצוין. זהו, מספיק. נעמה לזימי; צגה מלקו, את עולה לדבר? לא; מנסור עבאס; אלון שוסטר; עמית הלוי. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> די, מספיק. משה טור פז. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה, תגידי, את מאיימת עלינו בתשובה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עליזה, אנחנו איתך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מירב בן ארי, אני מבקש ממך להפסיק. אני מבקש ממך להפסיק, די. בועז ביסמוט. מיכל וולדיגר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני הולכת לעשות את זה מאוד קצר. מאוד קצר. כבוד היושב-ראש, כבוד השרה או השרים, חברי הכנסת, שלוש משפחות איבדו את יקיריהן, ופה בכנסת צורחים חברי הכנסת אחד על השני. חלק מהצרחות פופוליסטיות מתחילתן ועד סופן. כואב לי הלב. כן, מירב, אני לא יודעת איפה היית פה, אבל נעלמת. הצרחות הן לא נורמליות, בלתי אפשריות. מירב, חבל שאת הולכת, כי אני מזמינה אותך לראות - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני הולכת - - - << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - את ספר החוקים של מדינת ישראל. תראי שם כל כך הרבה חוקים שהכנסת הזאת תיקנה, חוקים חשובים, בין אם עסקו בנושאי ביטחון, בין אם עסקו בנושאי רווחה, בריאות, כלכלה וכדומה. אז אפשר לצרוח פה עוד לב השמיים, אפשר להתנגד לחוקים שעשינו, אפשר להתנגד לדברים שלא נראים לכם ראויים, אבל אנחנו כולנו עם אחד, כולנו רוצים פה בטובת מדינת ישראל. למען פה שנשב ונתווכח חיילים נופלים, הם מתים. הם אחים שלך, נאור, הם אחים שלי, הם אחים של טלי. הגזמתם לחלוטין. הגזמתם. אני עומדת פה, יותר נכון – יושבת שם, שומעת אתכם ונחרדת. נחרדת. כן, גם ממך, מכולנו פה. בואו נבין, הילדים שלנו נמצאים בעזה או בלבנון, מתים, ואנחנו צועקים פה אחד על השני בפופוליזם נורא ואיום. אז אני כן מקווה שכולנו נבין את גודל השעה. כולנו צריכים פה מדינה יהודית ודמוקרטית. כואב לי על מה שקרה פה מקודם, כואב לי על כל החבר'ה שנמנעו מלהצביע כדי להגיד לאיימן עודה לא להיות פה, כי אנחנו לא רוצים – לא בגלל שאנחנו שונאים, בגלל שאנחנו מאמינים במדינה הזו. זו המדינה שלנו, ואנחנו נמשיך ונאמין בה עד אין סוף. אז אני באמת מצטערת – גם ממך עליזה, אני לא יודעת איפה את – אני לא רוצה – אני רוצה שכולנו נלך הביתה בזמן הקרוב, אבל תבינו את גודל השעה. אז אני מתנצלת בפני כל אזרחי מדינת ישראל שזה מה שהם צריכים לשמוע. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. השר לוין נמצא לסכם? השרה גולן פה. טוב, חברים, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. נא להתכונן להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 12, נגד – שלושה, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 18), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1823; דברי הכנסת, חוב' ח', ישיבה 231; חוב' ל"ב, ישיבה 301; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 18), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את החוק. בבקשה, חבר הכנסת פוגל. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> תרשה לי לפתוח את ההצגה של הצעת החוק הזאת בהשתתפות בצערן של המשפחות של יולי פקטור, שלמה יקיר שרם ושהם מנחם, השם ייקום דמם. שלושה לוחמים גיבורים מסרו את נפשם. ולוחם אחד נוסף פצוע, שיזכה לרפואה שלמה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה, החיים לימדו אותי שלא צריך לתקן את מה שלא התקלקל, אבל אם ניתן לשפר משהו טוב ולעשותו טוב מאוד זו תהיה ברכה. הצעת החוק המונחת לפנינו להצבעה בקריאה השנייה והשלישית אושרה בקריאה השנייה והשלישית בוועדה. היא דוגמה לתהליך ראוי, באמת ראוי לחיקוי. הצעת החוק הממשלתית זכתה בדיוני הוועדה לבחינה וחקירה בכל מילה ובכל פסיק כמעט. חבריי חברי הכנסת, בשנת 2011 חוקקה הכנסת את החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות, המסדיר את מערך האכיפה והפיקוח העירוני. זה שאנחנו כל כך אוהבים לקרוא לו שיטור עירוני. מטרת החוק, כפי שנקבעה בשעתו, הייתה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שהן בתחום אחריותן, וכמו כן לאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, והכול בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית על פי הדין לכל אחת מהן. בחוק הוסדר אופן ההקמה וההפעלה של מערכי האכיפה העירוניים, ולפיו הוקנו לפקחים העירוניים סמכויות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר, ולפקחים במערך – סמכויות נוספות לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. כדי לבחון את אפקטיביות המערך, חוקק בחוק בתחילה כהוראת שעה ולתקופה של שנתיים, ומאז 2013 הוארכה הוראת השעה 14 פעמים והיא עומדת בתוקפה עד היום, 14 ביולי. מכובדיי כולם, שלושה עקרונות הובילו אותנו בדיוני הוועדה: העיקרון הראשון היה לתת להצעה תוקף של הוראת קבע, שתאפשר בעתיד לכל רשות שתרצה בכך להפעיל בתחומה מערך שיטור רשותי שיוקם בהתאם למודל שוויוני שנוסח על ידי המשרד לביטחון לאומי. העיקרון השני היה ליישם לקחים שהופקו ב-14 שנות הפעלת המערך בלמעלה מ-100 רשויות, ולהפוך את יחידת השיטור המקומית לכוח מבצעי עם סמכויות שיקנו ביטחון ציבורי ואישי לאזרחי ותושבי אותה רשות. הסמכויות האלה נועדו לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי גם במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו. והכול, הכול – בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית. העיקרון השלישי שהוביל אותנו היה להביא לידי ביטוי את האיזונים הנדרשים בין פקח שיטור מקומי לשוטר, בין תפקידי המערך לאכיפה ולפיקוח לתפקידי המשטרה, ובין הרצון לשמור על הסדר הציבורי, להרתיע, למנוע ולאכוף עבירות בתחום איכות החיים, למנוע אלימות והתנהגות אנטי-חברתית – לחובה לשמור עם זאת על זכויותיו של כל תושב ברשות. חבריי חברי הכנסת, כדי לעמוד על טיבם של ההסדרים בהצעת החוק, הצעת החוק גם קובעת מנגנוני דיווח לוועדה לביטחון לאומי. במסגרת זו נקבעו חובות דיווח של השר לביטחון לאומי על הקמתם ופעילותם של מערכי האכיפה המקומיים, על רשויות מקומיות שהוקמו בהן המערכים וחלקן היחסי של אלו מכלל הרשויות שבהן לא פועל המערך, כמו גם על רשויות מקומיות שביקשו להשתתף בתוכנית וסורבו והסיבות לכך, וכן על אירועים חריגים בהפעלת סמכויות של פקח השיטור המקומי, הטיפול בהם והתלונות שהוגשו בעניינם. בסך הכול נדמה לי שהוועדה לביטחון לאומי תדע במשך השנים הקרובות לעקוב - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה אתה מפריע לה להקשיב? היא חלק מהוועדה, נראה לי שהיא יוזמת החוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיבה לכל מילה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עכשיו קטעת את הדברים של פוגל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מזל שהם כתובים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מירב באמת מבינה בביטחון לאומי. מה לעשות? מה שיש לה, יש לה. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> וגם היה לה חלק חשוב בכל הצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> צביקה מפרגן למירב. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לבסוף, מוצע לקבוע כי מערך אכיפה מקומי יהיה רשאי להחזיק ברישיון מיוחד להחזקת כלי ירייה בדומה להכרה של מפעל ראוי בחוק כלי ירייה, וכן מוצע לקבוע כי המערך יוכל להסתייע במתנדבים. זה היה אחד היתרונות העיקריים של הצעת החוק שדנו בה. הצעת החוק אף קובעת הוראות מעבר שנועדו לתת מענה לרשויות מקומיות שבהן פועלים מערכי אכיפה מקומיים, מתוך התאמה למודל החדש ובאופן הדרגתי. הצלחנו, אדוני היושב-ראש, במאמץ משותף ומקצועי לממש את שלושת העקרונות ולהביא לציבור בשורה של ביטחון אישי. אי-אפשר לסיים את ההצגה הזו ללא תודות אמיתיות ומלאות: קודם כול, לנציגי הרשויות שהגיעו לכאן לדיונים של הוועדה ולאלה שאירחו אותנו – וללמוד מהם את הניסיון שנצבר. הם היו ספק הלקחים שלנו. למשרדי הממשלה: למשרד המשפטים ולמשרד הפנים. למרכז השלטון המקומי, לארגונים האזרחים השונים שלקחו חלק בעשרות הדיונים, שסייעו לנו להגדיר גבולות גזרה ולהבין באמת מה המשמעויות של כל פסקה בהצעת החוק. למשרד לביטחון לאומי ולשר היוזם את הצעת החוק הממשלתית, איתמר בן גביר. לדוד בבלי, לשרית, לקרן, לרועי ולליאור, ולנציגי משטרת ישראל שהשקיעו מאות ואולי אף יותר שעות עבודה בבניית המודל, באיסוף הלקחים ובניסיון לצפות את העתיד. לחבריי, שיושבים פה, חברי הכנסת, חטאתם אמנם לא פעם בציניות פוליטית, אבל בהצעת החוק המונחת היום לפני המליאה לאישור יש לכם חלק נכבד מאוד בניסוח וברוח ההצעה. ובסופו של דבר, לאלה שיושבים שם רחוק, לשני הצוותים שעושים כמעט ניסים לפעמים – צוות הנהלת הוועדה בראשות הגברת לאה גופר, שגורמת לדברים לקרות, וצוות הייעוץ המשפטי. בדרך כלל הוא בראשות עו"ד מירי פרנקל-שור, אבל במקרה המיוחד הזה עומדת בראש הצוות עו"ד איילת לוי נחום, יחד עם אסף ודור, שנתנו את הלב והנשמה להביא הצעת חוק מורכבת זו לידי רישום בספר החוקים של מדינת ישראל. להצעה הזו, אדוני היושב-ראש, הוגשו הסתייגויות ובקשות דיבור. אבקש מחבריי חברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות, ולאשר את הצעת החוק החשובה הזו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יישר כוח, חבר הכנסת פוגל. כאמור, הוגשו הסתייגויות. חברת הכנסת מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני באה, כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הסתייגויות, את רוצה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו ננמק. יש הסתייגויות של יש עתיד ושל מפלגת העבודה. כרגע אנחנו ננמק את ההסתייגויות, בסדר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, אז בואי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נתחיל לקרוא את כולן? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא יכול לקרוא רק את מי שנמצא פה מיש עתיד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא רוצה לדבר. את רוצה חמש דקות לדבר, זה הכול. והעבודה מה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם העבודה תנמק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מוריד? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מצביעים? אתה רוצה להצביע? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שלושה מנמקים. כרגע אנחנו מנמקים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מנמק, ואז נחליט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, מירב, מתחילים עם העבודה. קודם העבודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה מתחילים עם בעבודה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כי ככה כתוב לי פה, קודם העבודה, מה לעשות. למה? כי אני קבעתי. למה? יש סדר. תגיד קודם יש עתיד – למה קודם יש עתיד? מה שלא תעשה, לא טוב אצלו. תמיד תהיה לו ביקורת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לנמק שלוש הסתייגויות, אני צריך לרדת ולעלות, לרדת ולעלות, לרדת ולעלות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, קח חמש דקות וזהו. דיברת יותר מדי להיום. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא שומע. כן – אין שום בעיה. מה? מה הוא אמר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שדיברת יותר מדי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם הוא לא שמע, משמיים עדיף. בבקשה. << קריאה >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זה לא נכון, צביקה, אתה לא מחוקק הארכה של הוראת שעה, אלא חוק שלם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ניסה להכניס אותך לבלנדר של החקיקה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אלה תרגילים של עליזה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> קריב, מה קורה היום? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו בתחילת הערב. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מה זה? אין לך איזה דרשה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הינה, עכשיו תקשיבי לדרשה שלי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא להפריע, חבל על הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> השרה גולן, את רק מדרבנת אותי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת קריב, תשתדל לא לחזור על מה שכבר אמרת היום בכל הוועדות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני מבטיח. אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, גברתי השרה, בעוד רגע – וכן, על דרך הקיצור, כי הגשנו הרבה מאוד הסתייגויות לחוק הזה – בעוד רגע אתייחס - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אדוני, הגשתם הסתייגות אחת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, הגשנו הרבה מאוד הסתייגויות. אני מציע לכם לא לדרבן אותנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, נכון, צודק, צודק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני מציע שאנחנו ננמק, אם המזכיר יאפשר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ראיתי רק את הסעיף הראשון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אם יש הסכמה בין אופוזיציה לקואליציה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש הסכמה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נכון, מירב? יש הסכמה בין קואליציה לאופוזיציה שננמק כמה הסתייגויות ביחד, נכון? שלא נצטרך לרדת - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שאלתי אותך כמה זמן אתה צריך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני צריך שלוש הסתייגויות, הנמקה – פחות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לדבר רבע שעה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן, אני אדבר פחות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תדבר רבע שעה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מירב - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עליזה, תאמיני לי שבניגוד לשאר אנחנו פועלים בהגינות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה אומר קואליציה ואופוזיציה, ואתה מדבר עם מירב. מי הקואליציה ומי האופוזיציה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מכובדיי, אם אתם רוצים, אני ארד ואעלה, ארד ואעלה. תחליטו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תרד ותעלה. איפה אופיר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ארז, במקום לרדת ולעלות תן לו רבע שעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מסכימים שהוא ינמק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איפה אופיר? מירב, תסגרי את זה עם אופיר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מסכימים שהוא ידבר ברצף, מה הבעיה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם כשיש הסכמה, אתם מחפשים עוד ועוד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין הסכמה. אתה רואה פה קואליציה שהסכימה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תבדקי עם אופיר ותסגרו את זה. טוב, בוא, תאפס, נעשה חמש דקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להסתכל עליי? תסתכל עליי. סגרנו את זה עם יו"ר הקואליציה, יש לנו זמן של הנמקות. הוא מבקש שלוש הנמקות, זה 15 דקות – תן לו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, יאללה, תתחיל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר, מה הבעיה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> החלטתם? טוב, בסדר גמור. אז, אדוני, בעוד רגע אגש, ברשותך, להתייחס להצעת החוק בכמה הערות, אבל אני מבקש רגע לחזור לנושא שעסקנו בו בדברים הקודמים – סוגיית הגיוס. עכשיו, אדוני, אני אומר מראש, יש לי כבוד גדול לרבנים, גם כאשר יש לי עימם מחלוקת דתית עמוקה. בוודאי שיש לי כבוד לרבנים שגדולים ממני בתורה, ובוודאי בגילם ובמעמדם. אבל אני מבקש, אדוני היושב-ראש, להקריא לאוזני חברי הכנסת את המכתב שעליו חתום מנהיגהּ הרבני של סיעת דגל התורה הרב לנדו, אותו מכתב שבו הוא ציווה על נציגיו כאן בכנסת לפרוש מהממשלה. והינה המילים: לחברי הכנסת של דגל התורה, השוקדים בפעילותם המסורה למען לומדי התורה, שלום ורוב ברכה. היות שרשויות השלטון מגלים את כוונתם להגביר את הצרת חייהם של לומדי התורה בכמה אופנים ובניסיונות להשפילם ולדורסם, ופעם אחר פעם אינם עומדים בהתחייבויותיהם להסדיר את מעמדם החוקי של בני הישיבות ולומדי התורה היקרים, נזר הבריאה וסוד קיומה, על כן דעתי היא כי יש לסיים מיידית את ההשתתפות עם הממשלה והקואליציה ובכלל זה לפרוש לאלתר מכל התפקידים הכרוכים בזה – והשם יושיענו במהרה. והוא חותם, כבוד הרב לנדו, בכאב ובחרדה, מוצאי צום הרביעי, תשפ"ה. אני רוצה לומר לך, אדוני, בצד הפגנת הכבוד לרב לנדו בראש ובראשונה מכיוון שיש ציבור מאוד גדול שרואה אותו כרבם – אני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב-ראש, האם נראה לך הגיוני שמנהיג ציבור, מנהיג של מאות אלפים במדינת ישראל, יכתוב מכתב כזה, ולא יוסיף בו משפט אחד שהוא מתפלל לשובם של כל החטופים? שהוא מתפלל לשלומם של חיילי צה"ל שנלחמים בחזית? ברור לי שמה שמעסיק את הרב לנדו בראש ובראשונה זה שמירת עולם התורה על פי תפיסתו. יש לי איתו מחלוקת אדירה, יש לי מחלוקת אדירה עם נציגיו כאן בכנסת. אבל מה המשמעות שבמכתב כזה – כבוד הרב ופרנסי ביתו יודעים שהתפרסם, הם שלחו את זה לתקשורת – מה המשמעות שבני ביתו של הרב לא מוצאים לנכון להציע לו להוסיף במשפט אחד: ואני נושא תפילה לפדיון השבויים של עמנו? ואני נושא תפילה לשלומם של חיילינו שנלחמים בחזית, בצד ההחלטה על פרישה? מה זה אומר על הוויית חייו של הרב? אני חושב שפרנס ציבור ורב גדול שמוצא לנכון לפרסם או להורות שיפורסם מכתב כזה, שאין בו התייחסות לחטופים ולחיילים, הדבר מעיד - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בצרה ובסוגיה בין בים ובין ביבשה. כשפותחים את ההיכל, עושים "מי שברך לחיילי צה"ל". << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא אומר שלא, אדוני היושב-ראש – אדוני היושב-ראש, תן לי לסיים. תן לי לסיים בנקודה הזו, אני לא ארחיב בה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סליחה, סליחה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני יודע שככה אתה חושב. אתה יודע מה, אני גם לא כופר באמירה שלך שהרב ובני ביתו נושאים תפילה. אבל בסופו של דבר יש מעמד למנהיג ציבור, לרב וגם לפוליטיקאי. וכאשר רב גדול בישראל שולח מכתב הערב הזה, שהוא יודע שהוא יפורסם, והוא לא מוסיף בו את שני המשפטים הללו – יש בכך מסר רע מאוד, רע מאוד לציבור הישראלי המשרת. והדבר ראוי, ראוי שיעמוד לנגד עינינו כשאנחנו מדברים על הניסיון גם להגיע לסיכומים ולפשרות בסוגיית הגיוס. עכשיו לעניין החוק: יושב-ראש הוועדה עלה לכאן והציג את הצעת החוק, וגם הציג רשימה ארוכה של תודות. אני אולי בניגוד לאווירה ששררה כאן בערב הזה או במקום הזה הערב הזה – מבקש גם להודות לו. המחלוקות הגדולות מאוד ביני לבין חבר הכנסת פוגל, בוודאי בין מפלגתי לבין מפלגתו, ידועות היטב. אבל חשוב לומר, וחשוב שהציבור הישראלי ישמע שהצעת החוק הזו – בניגוד להרבה מאוד הצעות חוק שנידונות בבית הזה בשנתיים וחצי האחרונות – ההצעה הזו גם נידונה לעומקה, וגם קודמה תוך דיאלוג מאוד מאוד פורה בין כל חברי הוועדה. את האמת הזאת צריך לומר. חשוב שנאמר שהצעת החוק הזו נכנסה לוועדה לפני 20 דיונים במתכונת אחת ובזכות דינמיקה שהיו בה גם הרבה רגעי ויכוח ומתיחות אבל גם הרבה מאוד רגעי עבודה משותפת. היא יוצאת הרבה יותר בשלה, הרבה יותר מאוזנת, הרבה יותר מידתית, ויש בה מענה להרבה חששות - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> על זה נאמר: מחלוקת שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן, סופה להתקיים. אבל חשוב לי לומר שבעניין הזה נותרו מחלוקות לשם שמיים, אבל גם הרבה מאוד מחלוקות הגיעו לפתרונן הראוי מתוך ניסיון באמת לחלץ הצעת חוק טובה גם מתוך הוראות הקבע שנמשכו 13 שנים, גם מתוך האתגרים שקיימים בשטח וגם מתוך השקלא וטריא של הנוסחים. אנחנו נמצאים בעידן שפעמים רבות בוועדות הכנסת יש תרבות של השתקה ושל רמיסה גם של הגורמים המקצועיים בממשלה וגם של הייעוץ המשפטי בבית הזה והייעוץ המשפטי של הרשות המבצעת. חשוב לי לומר שבהצעת החוק הזאת הדבר היה הפוך לחלוטין. גם עוד פעם – אם היו רגעים קשים ורגעים של עימותים, בסופו של דבר טביעות האצבע של הגורמים המקצועיים – כמובן במשרד הרלוונטי, אבל גם במשרד הפנים ובמשרד המשפטים, גם טביעות האצבע של השלטון המקומי וגם טביעות האצבע של הייעוץ המשפטי של הכנסת ניכרות בהצעת החוק. אחרי שגמרתי את ההלל בקצרה חשוב לי לחזור על דברים שאמרתי היום בוועדה לקראת ההצבעה. יש כמה דברים שצריכים לעמוד לנגד עינינו. הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק נחוצה; במצב הנוכחי במדינת ישראל אי-אפשר להבטיח את הביטחון האישי של התושבים והאזרחים בישראל בלי הקומה הזאת של השיטור העירוני. עם זאת, הנחיצות של הצעת החוק הזאת היא לא דבר שראוי לחגוג – היא דבר שראוי לראות בו כישלון, כי במציאות מתוקנת לא היינו נדרשים למערך שיטור עירוני כי משטרת ישראל הייתה מסוגלת למלא את מלוא תפקידיה. צריך לראות את הצעת החוק הזאת כהצעת חוק נחוצה, אבל כעדות נוספת למשבר העמוק מאוד שבו נמצאת משטרת ישראל; משבר שלצערי הולך ומחריף מחודש לחודש, משבוע לשבוע. ואני מבקש להתריע בפני הבית הזה ששכרנו יכול לצאת בהפסדנו אם במקום לראות בהצעת החוק הזאת ובמערך השיטור העירוני תוספת כוח, אנחנו לא נפנה את תשומת ליבנו לחולשה היתרה של המשטרה, ונסמוך על מערך השיטור העירוני. זאת אזהרה שאנחנו חייבים להציב לנגד עינינו. זאת נקודה אחת. נקודה שנייה – לצערי הרב, גם בהצעת החוק הזאת לרבות בנוסח הסופי שלה – אם כי התקדמנו רבות בדיוני הוועדה, ניכרת התפיסה שמוביל השר לביטחון לאומי, של טשטוש החומה בין הדרג הפוליטי, שאחראי על קביעת מדיניות, לבין הדרג המבצעי, שאחראי על ניהול הכוח בפועל. אני אומר עוד פעם: אני חושב שעשינו דברים חשובים ביחד כדי לבצר את ההבחנה הזאת. אבל הצעת החוק הזאת מעידה שהרעיון המקורי של השר ושל הממשלה על הנמכת החומה בין קביעת מדיניות לבין ניהול מבצעי של המשטרה – התפיסה הזאת עדיין מושלת בכיפה. הערה אחרונה, אדוני, ובזה אני מסיים: הצעת החוק הזאת מגלגלת לפתחנו אתגר מאוד גדול של הבטחת הנגישות השוויונית של כל התושבים והאזרחים בישראל לביטחון אישי, שהוא זכות יסוד. הצעת החוק הזאת, בכך שהיא בעצם מערבת את הרשויות המקומיות בבניין הכוח ובהקצאת המשאבים – הצעת החוק הזאת מעמתת אותנו עם הסיטואציה שבה ברשויות יותר חזקות יש יותר משאבים להקצות לתחום הביטחון האישי. גם בנושא הזה נעשו דברים גדולים: יש מנגנון מימון פרוגרסיבי, יש הבחנה בין רשויות חזקות מבחינה סוציו-אקונומית לרשויות מוחלשות – ניתנה הדעת על הנושא הזה. אבל התפקיד הגדול של הבית הזה הוא לוודא שביטחון אישי הוא לא תוצאה של עוצמתה הכלכלית של הרשות שבה חי האזרח. הנושא הזה חייב להיבחן פעם אחר פעם על ידי הממשלה ועל ידי הכנסת. אני מאוד מקווה – מאוד מקווה – שהוועדה לביטחון לאומי גם בכנסת ה-25 וגם בכנסות הבאות תשקוד על המשימה לוודא שמהחוק הזה תצא בעיקר ברכה, ולא תקלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי מטעם יש עתיד, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מספיק לי חמש דקות. כנסת נכבדה, החוק הזה הוא חוק חשוב, הוא חוק דרמטי. השיטור העירוני הוא מכפיל כוח, הוא game changer היום. היום במדינת ישראל, כשאזרחים נאלצים להגן על הבתים שלהם – מכיתות כוננות אל מתנדבים, אל פקחים, אל סיירות הורים, אל אנשים, אזרחים, שיושבים במכונית שלהם ושומרים במשמרות שלא יגנבו להם את האוטו – הביטחון האישי נמצא ברמה כזאת שכמעט כל רשות במדינת ישראל גובה את אגרת השמירה – דברים שלא היו בעבר. כל מי שמעוניין בביטחון, מבין שמה לעשות – אין שוטרים. אין שוטרים. בשביל זה חייבים ועדיף להכשיר אנשים שיש להם את הידע, ולהם לתת סמכות מאשר לפזר את זה לכל מיני אנשים פרטיים שלוקחים את החוק לידיים. לכן השיטור העירוני הוא דרמטי בעיניי והחוק הזה חשוב. בתור חברת מועצת העיר תל אביב-יפו הייתה לי הזכות לאשר את סל"ע, את השיטור העירוני של תל אביב. בתל אביב אין שוטרים היום, לצערי. תחנת נווה שרת – 50% מחסור בשוטרים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה זה, בדרום? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שוטרים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הייתי בסיור ביום חמישי במשטרת תל אביב. הם אמרו שחסר להם - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> 50%. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא 50% - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בנווה שרת 50%, תאמין לי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שוטרי הסיור – 50%. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תחנת שרת, סליחה. תשמעו, השיטור – אני תמיד מספרת - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> דרך אגב, אנשים נפלאים. יש מפקדת בתחנה, והסניף וכל הסיור – אנשים יקרים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו לא אומרים שהשוטרים לא טובים – אני אומרת שאין שוטרים. אני תמיד מספרת את הסיפור על חברה שלי שדפקו לה בדלת ב-5:00 להודיע לה שבעלה נהרג. פוגל מכיר את המשפחה היטב. במשך 50 דקות היא לא פתחה את הדלת, והתקשרה למשטרה. כי היא אמרה, מי ידפוק לי ב-5:00? הבן זוג שלי בן 38, והוא יושב בחמ"ל. מסתבר שהבן זוג שלה החליט לעלות על מסוק ולחלץ לוחמים, המסוק התרסק, והוא נהרג. הבן זוג שלה היה חבר שלי. במשך 50 דקות היא לא פתחה את הדלת כי היא חשבה שפורצים, היא התקשרה למשטרה, והמשטרה לא הגיעה. אחרי 50 דקות אבא שלו התקשר, ואמר לה, תפתחי את הדלת, זה מהצבא. אני מספרת את זה גם כדי לספר את הסיפור העצוב, אבל גם כדי להגיד שאישה נמצאת לבד עם שני ילדים, דופקים לה בדלת, והיא בטוחה שבאים לפרוץ לה – ואין שוטרים. היום הרבה פעמים אתה מוצא את עצמך מתקשר ישר לסל"ע, לסיירת השיטור העירוני של תל אביב, ולא מתקשר למשטרה, כי אתה יודע שהם יבואו. לכן, אם כבר נתת להם מדים, ואם נתת להם רכבים ואופנועים וכלים – אז אי-אפשר לשלוח את אותו פקח, שכל מה שהוא אומר – אפילו כשיש אירוע אלימות, הוא לא יכול לעשות כלום. לכן, החוק הזה, שאני לא איכנס לכל הדברים שעשה, נתן לאותו פקח – בסוף קראנו לו שוטר מקומי, נכון? נתן את הסמכויות שחסרות לו. אני רוצה להגיד לך שהייתה עבודה מעולה בוועדה. היו עשרים דיונים, היו עשרה סיורים, והלכנו לשטח. חברי כנסת מהאופוזיציה, אני, נאור וגלעד, ליווינו את הדיונים בצורה עמוקה מול הגברת שם בסוף – אני כבר לא רואה אותך – איילת המדהימה, ודור ואסף – כל הצוות המשפטי, שנלחמו באמת בצורה מדהימה ומקצועית כדי להביא חוק טוב. היום ישבה נציגה של משרד המשפטים ואמרה שזו הצעת חוק ממשלתית, ואז כולם תיקנו אותה, שמרוב שהעבודה של הוועדה הייתה עבודה טובה, זו ממש נהייתה הצעת חוק של הוועדה. אז צריך להגיד גם תודה למשרדי הממשלה – למשרד המשפטים, למשרד לביטחון לאומי – ולמשטרת ישראל, למייק ומשה שליוו את זה, לשלטון המקומי, ליוחאי וג'ימה, למירה סולומון ואלון ביטון – הזכרת אותם, אבל אני אזכיר אותם שוב, וכמובן ללאה גופר, מנהלת הוועדה. ואני רוצה להגיד תודה אישית למישהו שצופה עכשיו בשקיקה – חנן פרץ. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי זה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חנן פרץ הוא מפקד סל"ע, השיטור העירוני של תל אביב. אני יודעת שאתה צופה בנו, חנן. אז נכון שכל הזמן אומרים: תפסיקי להגיד על תל אביב, תפסיקי להגיד על תל אביב, אבל ואללה, אתה לימדת אותי על השיטור העירוני. אז מגיעה לך תודה. ואני רוצה להגיד תודה לכל הפקחים ולכל השוטרים העירוניים, שקמים בבוקר והולכים לעבודה, ועושים עבודה טובה מאוד לשמירה על ביטחון האזרחים. אני רוצה להגיד לך תודה, יושב-ראש הוועדה. אני חושבת שעשית כאן צעד מעבר לצעד רציני ומקצועי; נתת זמן לדבר, ניהלת דיון – ואמרתי לך היום בוועדה, באמת הרבה זמן לא היה דיון כזה מעמיק. האפשרות של חברי הכנסת להתערב ולהשפיע ביחד עם הצוות המשפטי הביאה היום חוק שאני אמשוך את כל ההסתייגויות של יש עתיד ממנו. אני קוראת כאן לפקחים, בבקשה מכם, קיבלתם סמכויות – קחו אותן ברצינות. לאזרחי ישראל צריך להתייחס כאל אזרחים שומרי חוק קודם כול; תתערבו רק כשצריך: להתערב באירועי אלימות, למנוע גנבות, למנוע ביזה, למנוע אירועים של אלימות. פשוט קחו את הסמכויות האלה בחרדת קודש, כי אזרחי ישראל, לפני הכול, הם אזרחים שומרי חוק. קודם כול, תצאו מנקודת ההנחה הזאת, ורק אם נעשה אירוע שמצריך התערבות, קחו את זה אפילו מעט בחשש, אני קוראת לזה, כדי לוודא שאין כאן שיטור יותר או סמכויות יותר. אם הקואליציה, ולפחות אני באופוזיציה, חותמים על הצעת החוק הזו, אני קוראת לכל מי שלוקח את הסמכויות האלה – בזהירות, בקפדנות, בשיקול דעת. אנחנו סומכים עליכם ומאמינים בכם, ואני מאוד מאוד מקווה שנראה את שכרנו באפשרות הזאת לתת לפיקוח העירוני סמכויות. אתה יודע מה הדבר הכי חשוב? נמנע אלימות במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, אני עדיין מאוד נסער מהערב שעובר פה, אבל אני אשים את זה בצד ואני אדבר קצת על הצעת חוק עצמה. הצעת חוק הזו היא יחסית היסטורית, אחרי 13 שנים שהמערך פועל בהוראת שעה, ואפילו הצעת החוק הזו הופכת להיות בטלה בשישים, בעיניי, לעומת מה שקורה בכנסת, שזו שערורייה אמיתית. אבל אני אשים את זה בצד. אני אמשיך בתודות. קודם כול, אם חנן צופה, אז א. כל הכבוד לך; ב. חנן הוא אכן מפקד יחידת השיטור הרשותי החדשה, או השיטור העירוני כיום, והוא היה בכל ישיבת ועדה וחזר - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אוהבים אותך, חנן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. אוהבים אותך, חנן, זה טוב, גם אם לא מכירים אותו, אבל הוא עושה המון לטובת תושבי ותושבות עיריית תל אביב-יפו, ובכלל, בעיניי, אנשים כאלה הם מאוד מוערכים, כי הם עושים עבודת קודש שהרבה פעמים לא רואים אותה ואפילו לא מעריכים אותה. העבודה הראשונה שלי, האמיתית, אחרי שחזרתי מהטיול – אתה גם עשית טיול אחרי צבא, אדוני היושב-ראש? לא משנה. אז העבודה האמיתית הייתה בשיטור העירוני המשולב בעיריית רעננה. אגב, העבודה הכי טובה שהייתה לי בחיים. זה קונסנזוס בחבר'ה. החבר'ה שלי זה משם. יש כמה חבורות בחיים, אבל החבר'ה הטובים משם. הם לא יראו את זה, כי הם לא ממש אוהבים את הכנסת. אני יכול להבין אותם. אבל בקיצור, העבודה הראשונה שלי, אדוני יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, הייתה שם. לכן אני מכיר את העבודה הזו. ולמרות שחנן טוען שאני ממש נגד הפקחים, אני מכיר את העבודה הזו, כי הייתי שם שמונה שנים, כמעט תשע שנים, ושם אפילו הכרתי את אשתי. אשתי עשתה רעש בגן, ובאתי, מה שנקרא, להקמת רעש. סיפור אמיתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא בא לעזור לה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. האמת היא שבאתי לפנות אותם כי התלוננו על רעש. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא ראה אותה והשתתק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא עמד בפניה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל התשובות נכונות, ועדיין - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> במילוי תפקידו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אבל אני מכיר את העבודה הזו מבפנים, ולכן אני חושב, כמו שאמרו גם קודמיי, שנעזרת גם בניסיון שלנו וגם נתת לנו את המקום שלנו. יחד עם זאת, לפרוטוקול ולהיסטוריה, סוציו-אקונומי – עצם זה שהייתה לך הסכמה מלאה עם גלעד קריב בנושא הזה, יש שיאמרו שיש פה נושא שמצריך בדיקה. אבל אני חייב לומר את זה – ביטחון אישי הוא לא נגזרת של סוציו-אקונומי, וגם אם כן, אפשר לייצר מנגנונים שמשפים רשויות מקומיות במסלול ישיר, בלי שום קשר לביטחון האישי. בסופו של דבר, ביטחון אישי והנגזרות של זה – הקמת יחידות, תגבור יחידות, העלאת תקנים וכל מה שדיברנו, אני חושב שלכשנדון בשנה הקרובה בחוק הזה ונראה את החוק הזה, יש מקום לשנות את זה, מפאת הסיבה הפשוטה – רשויות חזקות הן לא רשויות שסובלות מפחות פשיעה, והתושבים שם לא צריכים להיות מופלים. אם יש רקע סוציו-אקונומי לתושבים, זה לא מעיד בשום צורה על הרשות המקומית. אבל זה כבר מנגנון מעוות שקיים במדינת ישראל. זה דבר אחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא קשור רק לזה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, נכון. זה מנגנון מעוות שמלווה וגורר אחריו מה שנקרא טעות נגררת בהמון נושאים, וגם פה אנחנו פוגשים את זה שעשו קשר בין מעמד סוציו-אקונומי של התושבים – לא של הרשות – בהקצאת המשאבים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה אתה עושה ככה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גלעד לא מסכים איתי, אבל זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גלעד, אתה לא מסכים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הוא לא מסכים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא חייב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר גמור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש קשר ישיר בין חוסן סוציו-אקונומי של רשות לבין - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מעמד סוציו-אקונומי של רשויות לא קשור לרשות עצמה. זה חלק מהעיוות שקיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה יודע מה, הייתי בתחנת מסובים, ואז ראיתי 20 מתנדבים או משהו כזה – יותר, הרבה יותר – בקריית אונו. אמרתי, בקריית אונו אתה צריך כל כך הרבה מתנדבים? הוא אומר לי: לא, זה לא כמו שנראה. אני בודק – סוציו-אקונומי 9 מתוך 10. הוא אומר לי: אבל בנוער, ויש כמה שכונות. אתה צודק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזה גם לא מעיד על חוזק הרשות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בדיוק. זה לא מעיד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה דבר אחד. הדבר השני, שלצערי פחות הדגשתי בפניך, זה נושא המצלמות. דיברנו על זה בוועדה, אבל עם הנושאים המז'וריים שהיינו צריכים ללבן יותר, הנושא הזה ירד מסדר-היום. בעיניי, מצלמה היום היא הדבר שמרסן את מי שנוסע עליה; מהווה גם יכולת בקרה ולמידה, לאו דווקא במובן הפלילי וישר לגרור את זה למובן הראייתי, אלא מהווה יכולת לפקח, או לייצר לשוטר למידה ממקרים שקרו. בעיניי, זה דבר סופר-בסיסי. הייתי מאוד שמח אם לא היו לנו 20 ועדות במקביל, ואם היינו כן מקפידים ליישם את זה, בטח ובטח כששוטרים - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, יכולת לתת לי לסיים. אבל בסדר גמור, משפט אחרון. אם שוטר יכול לשאת מצלמה, בטח ובטח פקח רשותי יוכל ויהיה חייב לשאת אותה. אני מאחל באמת בהצלחה גם לשוטרים, ולומר מפה בהזדמנות זו המון המון תודה על העבודה הקשה מאוד ששוטרים עושים והרבה פעמים לא מקבלת את המקום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מסכים עם כל מילה. אתה רואה, יש דברים שאנחנו גם מסכימים עליהם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. לא על הגיוס אנחנו מסכימים, אבל כנראה נסכים על זה שחסרים שוטרים והם עושים עבודה מצוינת. אגב, אפשר לגייס למשטרה. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת לי – אני - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, לא, רגע, רגע, רגע, רגע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעבור להצבעה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בקשות רשות דיבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אחרי הצבעה, צביקה, אחרי הצבעה. צביקה, אחרי ההצבעה. צביקה, אני קודם אגיד בקשות דיבור ואז תבוא. האם חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, סמיר בן סעיד, מנסור עבאס, ואליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימן ח'טיב יאסין, יאסר חוג'יראת, אלון שוסטר, בנימין גץ, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון – אתה רוצה לדבר? לא חייב. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> על החוק הזה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ביקשת רשות דיבור. אתה לא חייב. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מוותר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יאללה, יאללה, תודה רבה. אורית פרקש הכהן, אנחנו מעריכים את זה מאוד. איתן גינזבורג, יעל רון משה בן משה, אבי מעוז, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר. כן, היושב-ראש, לסכם את זה. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אני לא רוצה לסכם, אבל אני מרגיש חובה, מכיוון שהזכירו פה הרבה מאוד את נושא תל אביב, אז אני חייב לומר שבהצעת חוק כזאת היה לי גם משהו אישי – קוראים לו חן אמיר, פקח מסייע בעיריית תל אביב שהציל חיים של הרבה אנשים ואיבד את חייו לצורך העניין. אז מי שרוצה להבין כמה זה חשוב, השיטור העירוני הזה, נדמה לי שחן אמיר יכול להיות הסמל הזה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת – רגע, אתם מושכים את ההסתייגויות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת את שלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יופי, מושכים. גם מפלגת העבודה? כן. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 18), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 1–26 – 13 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 126– נתקבלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 13 בעד, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 18), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 18), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 13 בעד, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 18), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1822).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני הצגתי את הצעת החוק ביחד עם החוק הקודם, להארכת תוקף של תקנות שעת חירום. אני רק אגיד שמדובר, מעבר לנימוקים שנשמעו שם, בחוק שנועד למנוע מפגש עם עורך דין של עצור בעבירות ביטחון, בהארכת המועד לתאריכים, כפי שציינתי קודם. והנסיבות, כמובן, הן גם מובנות וגם פורטו על ידי בהצגת הדברים הקודמת, ועל כן אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה יכול לוותר על הקראת השמות מבחינתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. יופי, בסדר. אף אחד לא רוצה לדבר גם מהקואליציה? חבר הכנסת עמית הלוי. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> עליזה, זה לא בסדר שאת ככה מלחיצה אנשים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אביחי, אביחי, די. את הפדיחה שלך היום עשית. די. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אזרחי ישראל, אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, איך אתם לא גומרים את זה, שאלו אותי השבוע בעיניים נוקבות בני המשפחה של אברהם אזולאי, שנפל, נרצח למעשה באכזריות, בשבוע שעבר בעזה. היום העיניים הנוקבות של יולי ושל שלמה ושל שוהם שואלות את אותה שאלה: איך אתם לא גומרים את זה בעזה. אז אני עליתי לכאן כדי להשיב למשפחות הללו מעל בימת הכנסת. קודם כול, אנחנו יכולים לגמור עם זה. בכוחנו להכריע. בכוחנו לעשות את זה בשבועות ספורים. התוכנית קיימת, התוכנית על השולחן, התוכנית עלתה על השולחן של המטכ"ל, עלתה על השולחן של המטכ"ל על ידי הרמטכ"ל הנוכחי, והוא מכיר אותה. היא לא מסובכת. היא תוכנית של מלחמה, מלחמה כמו במלחמה – מצור, לא מחוזות הטירוף שאנחנו נמצאים בהם היום. לא מתספקים אויב בשעת מלחמה, לא מתספקים אויב באזור שאתה מאפשר פינוי הומניטרי ממנו. אתה עושה מצור אפקטיבי, תא שטח אחרי תא שטח. לפי כל החישובים, לפי כל הבדיקות, זה לא ייקח יותר מ-60 יום, זה ייקח הרבה פחות. אז למה לא עושים את זה? למה כשאייל זמיר מביא למטכ"ל את התוכנית הזאת, היא לא קורית? והתשובה כפי שקרתה בפועל במטכ"ל היא כזאת: כשהתוכנית הזאת עולה, אז מצד אחד ניצבת הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי, שמחייבת להמשיך לתספק את האזורים הללו; מצד שני ניצב רסאן עליאן, שמדבר בשם הארגונים הבין-לאומיים והלחץ הבין-לאומי; מצד שלישי ניצבים ניצן אלון ואחרים, שחושבים שהמילים שלהם בדוחא משפיעות במשהו על חמאס. את השטות הזאת אנחנו חווים על בשרנו כבר חודשים ארוכים, וככה התוכנית המבצעית קורסת לה, וככה אנחנו עוברים משליטה לפשיטה. ולמה כולם, למה רסאן עליאן וניצן אלון ויפעת תומר ירושלמי וכל אלו שהם מייצגים, למה הם מתנגדים לכבוש את רצועת עזה? למה הם מונעים את הניצחון? למה הם מסכלים את ההכרעה? ולי קשה להימלט מהתשובה, שגם היא על השולחן, שהם לא רוצים לשלוט. כל מה שכולל שליטה והכרעה, שליטה ברצועת עזה, כל מה שמזכיר או מעלה על השולחן את המפתח הזה, שהוא המפתח היחיד לניצחון, המפתח היחיד להכרעה, גורם להם לסכל כל תוכנית כזאת. אז לשאלת המשפחות ולשאלת אברהם, ואני אומר את זה גם פה לידידי שר המשפטים, חבר הקבינט השר יריב לוין: די, מספיק. יש תוכנית, אפשר להכריע, בכוחנו להכריע. צריך לעשות את זה, צריך לעשות את זה אתמול. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עוד מישהו, חברי הכנסת, רוצה לדבר? אביחי – זהו, מוותר. לא, יש לכם גם בחירות מחר, לא? בליכוד העולמי. אתם צריכים ללכת לישון. מי יסכם? מי מסכם? אין סיכום. טוב, אין סיכום, לא צריך, לא צריך. נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: עשרה בעד, אחד מתנגד, שני נוכחים. אני קובע הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1877).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השרה מאי גולן להציג את החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עונה בשם השר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר. אני מתכבד להציג לפניכם ולבקשכם לאשר בקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. עניינה של הצעת החוק שבפניכם היא הארכת הוראת השעה הקבועה בפקודת בתי הסוהר, שבמסגרתה נקבע הסדר שלפיו השר לביטחון לאומי, בהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, יהיה רשאי להכריז על מצב חירום כליאתי. משמעות ההכרזה כי ניתן יהיה להלין עצורים ואסירים תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה, וככל שיידרש, להלין שלא על מיטה תוך חריגה מהוראות הדין לעניין זכאות למיטה ותוך חריגה מהוראות הדין לעניין הפרדה בין סוגים שונים של אסירים ועצורים. זאת, נוכח העלייה המשמעותית שחלה בהיקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר מתחילת מלחמת חרבות ברזל ועל מנת לאפשר לשירות בתי הסוהר לקלוט עצורים נוספים. בנוסף, מוצע להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה. לאור האמור, אבקשכם לאשר את החוק ולהעבירו לוועדה לביטחון לאומי לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אני רוצה רק להוסיף שתי מילים לפני שאני אסיים. אני רוצה קודם כול להשתתף בצערן של המשפחות השכולות ולהעלות את זיכרונם של לוחמינו הגיבורים שנפלו בגבורה ושמם הותר לא מזמן לפרסום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השם ייקום דמם. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> השם ייקום דמם, חד-משמעית. סמל ראשון שהם מנחם, סמל שלמה יקיר שרם, סמל יולי פקטור, גיבורי וקדושי ישראל האדירים, שנלחמים באויבים הנאצים, החברים של המשת"פ שהיה פה עכשיו, איימן עודה. אני חייבת לומר באופן מאוד מצמרר שבזמן שממש כאן אנחנו נלחמים בתומך טרור, לא פחות, בסייען של חמאס, בדיוק בזמן הזה, אותן משפחות מקבלות דפיקה מזעזעת בדלת. כשהן מצטרפות למעגל השכול הכואב והנורא כל כך, תומך טרור בחליפה הזה עומד כאן ואומר: אני לא חוזר בי משום מילה. אז זו בושה וחרפה לכנסת ישראל, בושה וחרפה לעם ישראל. אני רוצה לומר שמי שברחו מההצבעה הזאת היום ולא היו כאן היום, זה ייזכר להם לדיראון עולם. אין בושה כזאת באמת. מי שחושב על עצמו כציוני, כפטריוט, כאוהב ישראל, לאפשר לעוכר ישראל שכזה להישאר בכנסת ישראל ולהשתפן מההצבעה שהיא כל כך גורלית וכל כך חשובה, זו בושה. אני רוצה לומר שהמקום שלך, עודה, הוא בהריסות של עזה. אנחנו נמשיך לחסל את החברים שלך אחד אחרי השני, כמו שחיסלנו את סנוואר, את נסראללה, את אל-עארורי, את מוחמד דף, את מרואן עיסא. אני רוצה להגיד שגם אם בג"ץ ישאירו אותך שוב ושוב בכנסת, אז אתה, כמו שאתה מגדיר את עצמך כחבר כנסת פלסטיני, תוכל להמשיך לחלום, רק לחלום בהקיץ שתקום לך מדינה חמאס-נאצית שרוצחת תינוקות יהודים כתחביב. את הפנטזיות המעוותות שלך אתה יכול ללכת לפרוק בסדנאות הבערת נתיבים עם נעמה לזימי ויאיר גולן. בכל אופן, אני מעדכנת אותך, למרות שברחת, אותך ואת החברים שלך, את חבר מרעיך, שאתם יכולים להסתכל טוב טוב על החורבות ברפיח, בג'באליה, בח'אן יונס, בשג'אעיה. ככה נראה מי שמתעסק עם יהודים. תלמדו את זה. זה סופו של כל מי שאונס ורוצח ילדות יהודיות. אתם יכולים ללכת לאנוס ולרצוח מדוזות בים של עזה שבטעות נתנו לכם. כאן גרים בני תרבות, משהו שאתם לא מכירים. כאן גר העם היהודי. כמובן, כל אזרח ערבי או ערבייה שרוצים לשכון בשלום ובביטחון וליהנות מעמל כפיהם ולשמור על החוק ולא על הטרור, אנחנו נשמח שכך יהיה. אני אסיים בנימה אישית. עלתה לפה היום חברתי הבאמת-יקרה ואהובה, חברת הכנסת גלית דיסטל, השרה לשעבר, ואני מקווה גם בעזרת השם שלעתיד, למרות כל מה שהיא אומרת. אני רוצה לומר לכם שאני בפוליטיקה, חברת כנסת, חמש שנים, עשר שנים בפוליטיקה בכלל, והכרתי המון אנשים והמון נשים. כל מי שמדבר על פמיניזם מזויף, לא יודע מה זה פמיניזם אמיתי עד שהוא לא פגש את חברת הכנסת גלית דיסטל. את ריגשת אותי ברמות שאני לא יכולה לתאר. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> ואת ראויה לזה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מעבר לעובדה שעומדת כאן - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איך זה שיצא שהייתי כשאת נאמת, וגם כשהיא מחזירה לך אני נמצא פה? משהו לא יאומן. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> קארמה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תודה. אני נאמתי פה כבר מאות פעמים. הלב שלי דופק עכשיו, ממש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וואו. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כאישה מזרחית לאישה מזרחית שמעצימות אחת את השנייה, בעולם כל כך קשה ורע ולא מפרגן ושונא, ועם המון המון שנאת חינם ולשון הרע, את עומדת כאן בטוהר שלך, ביופי, באהבת חינם שלך. את מילאת אותי היום בכוח לכל כך הרבה זמן ולכל כך הרבה שנים. תודה לך על מי ומה שאת. איזו זכות וכבוד להיות חברה שלך. תודה על המילים שאמרת לי היום. תודה שאת השראה למה זה להיות חברות, חברות בפוליטיקה הישראלית, מה שכמעט אין לנו. תודה על מי שאת. את אהובה ביותר. ריגשת אותי היום עד אין קץ. השם ישמור אותך. תודה רבה לך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לעשות את זה במיוחד בשלושת השבועות, זמן מאוד קשה לעם ישראל, שנאת חינם, ואתן עשיתן פה תיקון קטן, אבל תיקון. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. האם מישהו מחברי הכנסת רוצה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להקריא את השמות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אני לא מקריא את השמות. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה הראשונה. על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – 1 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: עשרה בעד, אחד מתנגד, אחד נמנע, שני נוכחים. אני קובע הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הארכת הוראת השעה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1147).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הארכת הוראת השעה), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת עפיף עבד ומיכאל מרדכי ביטון, לקריאה ראשונה. אני מזמין את – מי מדבר? שמחה? בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת ושני חברי הכנסת המציעים, עפיף עבד ומיכאל ביטון, הצעת החוק הזאת באמת איחדה פה את הבית כולו, ואנחנו עושים הכול כדי שהיא תעבור במהירות הגדולה ביותר, כי פוקעת הוראת השעה שנותנת עדיפות למפעלים בצפון שמייצרים מדים ותוצרים נוספים עבור מערכת הביטחון. כמובן, אנחנו גם יודעים שרוב המפעלים הללו מתופעלים על ידי העדה הדרוזית, ואפילו ספציפית על ידי נשים דרוזיות, שמלבד היותן – מלבד באמת המסירות האדירה שלהן שבאה לידי ביטוי בבני המשפחה שלהן, שאחר כך נמצאים בדרגות הגבוהות ביותר ומשתלבים בצה"ל, אנחנו רואים גם את המסירות שלהן בלייצר עבור כוחות הביטחון את המדים וצרכים נוספים. אנחנו רוצים לתעדף את הדבר הזה. מדובר בהוראת שעה שכבר קיימת כמה שנים. היא אמורה לפקוע ביום שלישי בשבוע הזה, לכן עברה ביום רביעי הצעת החוק, ועכשיו אנחנו מבקשים להעביר אותה בקריאה הראשונה. קבעתי כבר דיון למחר כדי שבעזרת השם עוד מחר – כבר ביקשנו גם את הפטור מחובת הנחה כדי שעוד מחר החוק, בעזרת השם, יגיע כאן להצבעה בקריאה השנייה והשלישית. הצעת החוק מתעדפת את המפעלים הללו. אני חושב שזיכיתם אותנו, חבר הכנסת עפיף עבד, חבר הכנסת ביטון, זיכיתם אותנו במצווה גדולה לסיים איתה. אני חושב שזה האייטם האחרון על סדר-היום, נכון? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. כן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לסיים איתה את היום הזה. תודה. תודה רבה לכם. אני כמובן מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תשמע, נאור, קרה פה שיא עולמי חדש – שמחה דיבר רק שתי דקות. יאללה, שאפו. השרה מאי גולן. דיון אישי – מישהו מחברי הכנסת רוצה לדבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא רוצים לדבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עליזה, אני שואל את הח"כים, לא אותך. השרה מאי גולן, בבקשה. 00:00, עליזה, השעה מתחילה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה, אחרת אי-אפשר להצביע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו אני מקבל תודות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> על מה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אהבת חינם, מה? << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אתה צריך לקבל מכות, לא תודות, שמעת? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> צודק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לאהוב את החרדים זה קל. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא לקנא, שנאת חינם לא יפה לך. לשון הרע. עכשיו סיימנו את י"ז בתמוז. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, די להסית. די, באמת. שלושת השבועות. גם את ההסתה, תעשה את זה יותר אלגנטי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> הוא לא מסוגל, זה טבוע בו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה הסתה? ביקשתי שתגיד לי - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> "לאהוב את החרדים זה קל". << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> על דעת שר הביטחון ושר האוצר, אני מבקשת להודיע לכנסת כי בהצבעה בקריאה הראשונה הממשלה מסכימה לעלות התקציבית של הצעת החוק, ומשכך – תומכת בה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הארכת הוראת השעה), התשפ"ה–2025. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני חושב שכדאי להודות גם ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, שעשה לא מעט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אחרי ההצבעה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> התאמץ ועמל לא מעט, וחתך בביורוקרטיה כדי שיהיה אפשר להעביר את החוקים האלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני איתך. צודק. גם בשעות כאלה הוא עובד, דרך אגב. הוא לא הלך, הוא עדיין עובד. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הארכת הוראת השעה), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, אחד נמנע, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הארכת הוראת השעה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי י"ט בתמוז התשפ"ה, 15 ביולי 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:02. << סיום >>