דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"ד ישיבה ש"ח הישיבה השלוש-מאות-ושמונה של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, י"ט בתמוז התשפ"ה (15 ביולי 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 נאומים בני דקה 4 משה סולומון (הציונות הדתית): 4 משה טור פז (יש עתיד): 5 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 6 אבי מעוז (נעם): 6 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 7 הודעת ועדת הכנסת 8 ניסים ואטורי (בשם ועדת הכנסת): 9 יום תלונות ופניות הציבור 9 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 9 ארז מלול (ש"ס): 12 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 14 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 15 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 15 יום תלונות ופניות הציבור 16 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 16 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 17 הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 20 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 20 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 22 עודד פורר (ישראל ביתנו): 23 אכרם חסון (הימין הממלכתי): 24 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 25 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 26 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025 27 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 27 סימון דוידסון (יש עתיד): 31 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 34 עפיף עבד (סיעת הליכוד): 36 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 36 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 37 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי י"ט בתמוז התשפ"ה, 15 ביולי 2025. זהו היום ה-648 למלחמה, שעודנה נמשכת. זהו גם מניין הימים שחמישים מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. עד שאקבל אליי את הרשימה, ראשון הדוברים – חבר הכנסת משה סולומון. בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. היום הוא יום חשוב ומרגש בעבורי ובעבור הקהילה האתיופית כולה, אשר היא חלק משמעותי משליחותי בכנסת. היום אושרה בישיבת הממשלה החלטת הממשלה שעליה אני עובד חודשים ארוכים יחד עם שותפים רבים. החלטת הממשלה מאריכה את פעילות "הדרך החדשה" לשילוב יוצאי אתיופיה לשנתיים נוספות. מדובר על החלטה בתקציב של למעלה מ-214 מיליון שקלים. ההחלטה נוגעת לכל תחומי החיים ולשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית כולה. בחודשים האחרונים נפגשתי עם השרים ממשרדי הממשלה השונים, ויחד עם שר האוצר וצוותו מצאנו, גם בזמן מלחמה, מקור תקציבי של 214 מיליון שקלים לקידום הקהילה האתיופית. הכסף הזה מגיע לקהילה בזכות ולא בחסד – קהילה פורצת דרך, שמסעה לארץ ישראל נלמד ומהווה השראה לעם ישראל כולו, אשר בחרה יום-יום ובוחרת להשתלב בכלל תחומי החיים. קהילה ששכלה 34 מבניה במלחמת חרבות ברזל, שמקריבה מעצמה ומשתלבת בכל תחומי החיים, זכאית בזכות לשילוב ולתמיכה הראויים. אני רוצה להודות לשר האוצר, יושב-ראש מפלגתי השר בצלאל סמוטריץ', על הפעולה, יחד עם צוותו, למען ההחלטה, להודות לממלאת מקום מנכ"לית משרד ראש הממשלה הגב' דרורית שטיינמץ ולסמנכ"לית משאבי אנוש לירון הנץ ולמנהל האגף של יוצאי אתיופיה דוד יאסו, וכמובן לכל אחד ואחד מהשרים שנרתמו בעבודה ובתקצוב למען הקהילה על ההיענות וההירתמות לבקשתי. אני פונה אליכם, בני קהילתי: קחו חלק, תובילו את החברה הישראלית למקום טוב יותר. השתמשו בכלים ובתקציבים למענכם. הם שלכם ובשבילכם. תודה על האמון והתמיכה שלכם בי. אני אמשיך לייצג אתכם בנאמנות כאן, בכנסת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת משה טור פז. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול בערב היה נדמה שאנחנו נמצאים כאן בכנסת במין מסך מפוצל: בצד אחד מתנהלת, אני חושב, דאגה לשלומם של חיילי צה"ל – כאן במשכן ידענו כבר על נפילתם של כמה מהם בקרב. נאמר בהזדמנות הזאת גם תפילה לרפואתו של אסף הפצוע, הרביעי מצוות הטנק, שיחלים במהרה ובעזרת השם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביד השנייה מתנהל כאן מרוץ – סליחה על הביטוי – מרוץ עכברים על מנת להכשיר את השרץ של השתמטות הולכת ומתמשכת של עשרות אלפי אנשים שנזקקים, שדרושים, שעם ישראל צריך אותם היום. יד אחת מתאבלת ויד שנייה מכשירה השתמטות. קשה לדמיין מחזה אימים כזה יותר ממה שהתרחש אתמול בכנסת ישראל. אני תפילה שזה ערב אחרון כזה – שגם שהמסך הזה לא יופעל עוד וגם את המסך השני לא נראה יותר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, לפני כשבועיים נהרג ד"ר מרואן אל-סולטאן מהפצצה ישראלית לתוך ביתו. יחד איתו נהרגו גם חמישה מבני משפחתו. 17 בני אדם נהרגו בתקיפה הזאת. ד"ר אל-סולטאן היה מנהל בית החולים האינדונזי, מומחה בקרדיולוגיה, מהרופאים הבכירים ביותר בעזה. כמה ימים אחריו, נהרג ד"ר מוסא חפאזה, מבכירי הגניקולוגים בעזה, יחד עם שלושה מילדיו. מאז תחילת המלחמה נהרגו מעל 1,580 אנשי רפואה וצוותי רפואה בעזה, ובהם רופאים מומחים, מנהלי מחלקות, מנהלי בתי חולים. רובם נהרגו בבתיהם או באוהלי העקורים בהפגזות ובהפצצות. בבית החולים שיפא נהרגו מתחילת המלחמה מנהלי מחלקות פנימית, לידה, חירום, פתולוגיה, רדיולוגיה ואורתופדיה. יחד עם הרס בתי החולים ומתקני רפואה רבים ברחבי הרצועה, סובלת מערכת הרפואה כולה מקריסה. ללא רופאים מומחים, לא ניתן להציל חיים. האם זה מתקבל על הדעת שמספר כה רב של אנשי רפואה נהרגו בלי שיוצגו תשובות על הריגתם או לקיחת אחריות ברורה? אני קורא מכאן: עצרו את הרג אנשי הרפואה. (אומר בערבית:) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת אני מזמין את חבר הכנסת אבי מעוז. אחריו – חברת הכנסת יעל רון בן משה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אתמול שופטי בג"ץ החליטו לכפות על הרבנות הראשית לבחון נשים במבחני הסמכה לרבנות. מה שנורא במקרה הזה הוא המחשבה שמוסד ממלכתי – במקרה הזה בג"ץ, שתחום עיסוקו הוא ענייני החול – כאילו הוא יכול לכפות משהו על הרבנות הראשית בפסיקותיה ובהתנהלותה התורנית. על כך אמר רבנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, לפני 64 שנים, ואני מצטט: "על חילול השם הנורא - - - לסידור ענייניה של הרבנות הראשית לישראל שלא מדעתה ובניגוד לדעת בעליה הלוא אי-אפשר לשתוק - - - ייאמר ברור: כפייה לסידור ענייני הרבנות הראשית מצד גורמים מחוצה לה שלא כדעתה – דעת תורה – לא תקום ולא תהיה". ואני אומר לבג"ץ, כפי שאמרתי בעבר בפרפרזה על דבריו של השופט המנוח חשין: מי שירים יד על הרבנות הראשית שלנו, נגדע את ידו. תודה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הופה הופה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. וכעת חברת הכנסת יעל רון בן משה, לדעתי בנאום בכורה בכנסת הזאת. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נאום בן דקה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בכנסת הזאת. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נאום בכורה כבר לא יהיה לי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, אני מתכוון הפעם הראשונה שגברתי מוסרת דברים למליאה בכנסת הזאת. אז נשמור כולנו על השקט, בבקשה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון. תודה, אדוני היושב-ראש. אכן, הדקה הראשונה שלי בכנסת הזאת, ואני בוחרת להקדיש אותה לבני ובנות שנת השירות, אותם נערים ונערות בוגרי כיתות יב, שבוחרים להתנדב לשנה נוספת לפני השירות הצבאי. ביום הקשה הזה, שבו עם ישראל קובר שלושה מטובי בניו שנפלו במערכה בעזה, ובבית הזה נדמה שהעיסוק המרכזי הוא השתמטות ושרידות פוליטית, כדאי היום, בעיקר פה, להשפיל מבט. אבל לבנות ולבני השירות יש את כל הזכות – אני כל הזמן אומרת "השירות"; הכוונה היא "שנת השירות", כנראה מההתרגשות, אבל גם מי שמשרת בשירות לאומי, בהחלט גם באהבה, ומי שבשירות צבאי, אבל את הדקה הזאת אני מקדישה למי שבשנת שירות לפני השירות הלאומי או הצבאי – הם יכולים גם היום להרים את הראש בגאווה, גם ביום הקשה הזה. הם משרתים את הקהילות שלנו בעוטף עזה, בצפון, בבתי החולים, בשיקום פצועים, עם אנשים עם מוגבלויות, בפנימיות הנוער. הם אפילו נמצאים במרכזים של נשים שסובלות מאלימות במשפחה. במדינה שלנו, שבה לכל אחד יש סיפור, לכל משפחה יש מורשת ולכל יום יש אתגרים, בולטים אותם נערים ונערות שבוחרים לעצור לרגע לא כדי לנוח, לא כדי לשאול מה יוצא לי מזה, אלא כדי לתת. הם עושים זאת בצנעה, במסירות, בלי לצפות לתגמול, מתוך תחושת שליחות עמוקה. בעולם שממהר למדוד הישגים במספרים, ציונים, הכנסות, לייקים, שנת השירות מלמדת אותנו שיעור אחר – שהנתינה היא ערך בפני עצמו. שהיא לא פחות מהצלחה, היא מהות. היא הסיפור הישראלי היפה והיא התקווה שלנו כחברה. אני קוראת גם לנו, החברים בבית הזה, לתת קצת יותר מעצמנו, ללמוד משהו מבני ובנות הנוער המדהימים שלנו בשנת השירות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי, ושוב, ברוך שובך לכנסת. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת, חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום. סליחה, לפני כן – הודעה מטעם יושב-ראש ועדת הכנסת, שאותה יציג חבר הכנסת ניסים ואטורי. בבקשה. << דובר >> ניסים ואטורי (בשם ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, אבקש להודיע, בשם יושב-ראש הוועדה, כמובן, על איוש חברים בוועדות המשותפות הבאות: במקומות הפנויים לסיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי, חבר הכנסת איתן גינזבורג יכהן בוועדות הבאות: מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – בוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת החוץ והביטחון לפי חוק האזנות סתר, התשל"ט–1979; בוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים) התשפ"ג–2022; בוועדה המשותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה וועדת החוקה, חוק ומשפט לפי סימן ג'1 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התש"ו–1996 – מעצר בפיקוח אלקטרוני. חברת הכנסת יעל רון בן משה תכהן בוועדות הבאות מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה: בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים והגנת הסביבה לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשפ"ו–2022; בוועדה המשותפת לוועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת הכנסת וועדת הפנים והגנת הסביבה לפי חוק מוזיאון הכנסת, התש"ע–2010. חבר הכנסת בני גנץ יכהן בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים לתקציב הביטחון לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, מטעם ועדת החוץ והביטחון. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ואטורי. << נושא >> יום תלונות ופניות הציבור << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא ציון יום תלונות ופניות הציבור. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת יצחק פינדרוס לפתוח את הדיון, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום נקבע, בתום לב, על ידי היושב-ראש יום פניות הציבור. אבל אין מקרה אצלנו, אנחנו לא מאמינים במקרה, אנחנו מאמינים ביד ה'. אתמול בלילה בחצות התפטרתי מראשות הוועדה לפניות הציבור. כמי שנמצא – ואמרתי את זה ביום שמוניתי – מעל 30 שנה במערכת הציבורית, אמרתי כשמוניתי, ואני אומר את זה גם היום, שפסגת העבודה הציבורית היא פניות הציבור. אם קבעתי לעצמי כשנכנסתי מה אני רוצה לעשות בוועדה לפניות הציבור – שכידוע, באופן תיאורטי, על פי התקנון היא ועדה שיכולה לדון כמעט על כל דבר. לצורך הבדיחה היו אומרים, ואמרו את זה כשנכנסתי, שחוץ מהתקיפה בכור באיראן, הכול תחת חסותה של הוועדה לפניות הציבור. אמרתי אז ואני אומר גם היום שאני חושב שזה נכון. אבל אני יכול להסתכל אחורה ולומר שהשתדלנו לעמוד במשימה הזאת, באמת לטפל במה שמטריד את אזרחי ישראל, את האזרח. מה שמטריד את האזרח זה הביורוקרטיה. הביורוקרטיה בסופו של דבר היא המקור הראשון והכי חזק לשחיתות. מי שחושב שהביורוקרטיה היא שמצילה משחיתות, טועה. אני מאמין בזה כמי שהיה ראש עירייה בעבר, היה ממלא מקום ראש עירייה בעבר, נמצא כאן בכנסת ורואה משרדי ממשלה. ביורוקרטיה היא אם השחיתות, היא המקור שגורם לשחיתות וסבל בל-יתואר לאזרחים, לאזרח נורמטיבי שצריך לעבור בכל מחסומי הביורוקרטיה. קיימנו 106 ישיבות, אלפי פניות, 3,000 פניות. אפשר לומר שרובן – כ-80% מהישיבות – התקיימו בדיוק על הדבר הזה: סנכרון בין משרדי ממשלה בהעברות מידע, סנכרון בין ועדות בהעברות מידע, מערכות ביורוקרטיות ותקנות שגורמות לביורוקרטיה ולעודף סבל לאזרחים, כי אני חושב שזה הדבר המרכזי שעליו חובתנו כשליחי ציבור. בפרשת השבוע כתוב על משה רבנו שיחפש אדם. כתוב שם ארבעה דברים: "ואשר יוציאם ואשר יביאם" – והפסוק חוזר על עצמו – "ואשר יצא לפניהם ואשר יָבֹא לפניהם". זאת אומרת, משה רבנו, כמנהיג, מה הוא ראה? מה מנהיג צריך לעשות? נכון, "אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם", אבל חוץ מזה "ואשר יוציאם ואשר יביאם" – לטפל באזרחים ובצרכים שלהם. היו עוד 20% מהזמן או 30% מהזמן שהיינו צריכים לטפל, לצערנו הרב, בקבוצה שקופה של נפגעי נובה, ובעקבות המלחמה היו לנו המון ישיבות – כ-19 ישיבות, לדעתי – רק על הנושא הזה. לצערי הרב אפשר לומר גם היום שהם קבוצה שקופה, עם הכי פחות לוביסטים, עם הכי פחות אנשים שדוחפים אותם. אני מבקש ממך הארכה של איזה שתי דקות. כבד את זה שיכול להיות שבעוד 30 שעות אני לא בכנסת. תכבד את זה. תכבד את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך כבר דקה ו-20. בסדר גמור. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. אני רוצה להודות לאתי שבתאי, מנהלת הוועדה, שעזרה לי במשימה הזאת, לז'נה ישראלוב, רכזת בוועדה, לאתי רז, רכזת בוועדה, למיכל גרביץ, מזכירה מסייעת בוועדה, ולעו"ד ורד זילברמן ובנימין גל, שאיתם הצלחתי. עכשיו אני רוצה לומר משהו על ההתפטרות שלנו מהקואליציה. ראו, אמרתי קודם: יש אשר יוציאם ואשר יביאם ואשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם. תפקידנו כשליחי ציבור הוא לדאוג למדינת ישראל ולדאוג לאזרחי ישראל, והוא מתמקד בסוף כמפלגה חרדית בלהגן על עולם התורה ולסייע לאנשים, כפי שאמרתי בוועדה, בנושאים של ביורוקרטיה. אבל לא רק בוועדה, אלא כל חבר הכנסת הוא ועדה לפניות ציבור מהלך, וכולנו מכירים את זה. עולם התורה, שעליו מושתת העם היהודי, שעליו מושתת כוחו של העם היהודי – זאת האמונה שלנו, את זה קיבלנו בהר סיני. כשאנחנו נמצאים מייד אחרי הניסים הגדולים שקרו לנו בתקופה האחרונה – ולכל אחד ברור שזה מעשה ניסים. אין בזה שום היגיון. מי שלא מבין את זה, שישמע את מה שאמר אותו קאדי בצרפת על הדבר המופלא הזה, על העם הזה, שנראה שמפילים אותו והוא עוד פעם קם ומתקומם. נראה שגומרים אותו. ניסים, שמי שמכיר את מה שהיה, מבין שיש פה נס בלתי רגיל, והנס הוא בלתי רגיל כי אנחנו עם ישראל, כי אנחנו העם הנבחר. עשינו, עשינו כל מאמץ כאן. ידעו כולם – בטח אנשי הקואליציה, שאני שומע כל מיני התקפות שלהם – ביום שנכנסנו לקואליציה, בהסכם הקואליציוני, מהו הדבר שהכי מטריד אותנו בשותפות הזאת, כשותפים, הדבר שהכי מטריד אותנו. נעשו מעשי רמייה כאלה ואחרים ותעתועים. ניסינו, ניסינו כל דרך, אבל יש שלב מסוים שאתה מבין שזהו, רימו אותך. אין לנו דרך להיות שותפים למערכת שחותרת תחת קיומו של העם היהודי. אין לנו שום דרך להיות חלק מהדבר הזה. זה חילול ה' שאין כדוגמתו. זה לא איזשהו ניסיון להפיל, לעשות תרגיל. סיימנו. צריך לדעת שיש במקום מסוים – והשותפים, אני מזכיר להם שוב, יודעים מה עשינו שנתיים וחצי. הם יודעים כמה צפרדעים בלענו, הם יודעים כמה דברים עברנו. אבל ידענו שיש מטרה – לשמור על קיומו של העם היהודי. התורה הזאת "לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך", "אמר ה' רוחי אשר עליך". הקדוש ברוך הוא הבטיח לנו את זה. אנחנו בטוחים שזה לא ייעצר. אם אנחנו לא יכולנו לעשות את זה בדרך הסבירה כאן, בתוך הקואליציה, אנחנו סמוכים ובטוחים שעולם התורה ימשיך וישגשג כמו שהוא גדל וצמח ב-70 השנים האחרונות. אבל כל מי שלא היה שותף לזה, יזכור שהוא יכול היה להיות שותף לדבר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ארז מלול. חבר הכנסת ארז מלול פה? << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> התבלבלת. אתה מבין? אני אמרתי: רגע, הוא מחליף אותי? << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> סליחה, אני רגיל לעלות מפה. אני רגיל להיות יושב-ראש, מה לעשות. זה הרגל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. זו בעיה. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> ההרגל זה טבע שני. לא נורא. אני שמח שאתה מנהל את הישיבה כשאני נואם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי שלא הבין, מי שצופה בנו, מכאן עולים לנאום, ומכאן עולים רק להחליף את היושב-ראש. בבקשה, חמש דקות לרשותך. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוסקים היום בנושא כמעט יום-יומי, אבל כזה שהוא אולי החשוב ביותר בתפקיד שלנו: פניות הציבור. המילים אולי נשמעות פשוטות, אך מאחוריהן מסתתר עולם שלם בעקבות פניות הציבור: רעיונות לחקיקה, וזה בעקבות עוולות שנגרמות לציבור, שאילתות, הצעות לסדר-היום ובקשות עזרה של אזרחים מול הממסד. יש כל כך הרבה סוגים של פניות. יש למשל פנייה שהגיעה ללשכתי של משפחה שכבר עשר שנים מחכה לדיור הציבורי. חולף מחורף לקיץ ומקיץ לחורף, ועדיין המשפחה ממתינה. יש את האימא שבנה לא התקבל למוסד חינוכי בגלל ביורוקרטיה קרה וחוסר רגש. יש גם את אותה אם חד-הורית שעובדת קשה יומם וליל כדי לפרנס את ילדיה, ובכל זאת נאלצת להיאבק מול הביטוח הלאומי כדי לקבל את מה שמגיע לה בזכות ולא בחסד. יש עוד הרבה אלפי פניות, על טעויות בתשלומי קצבאות, על עיקולים דרקוניים בחשבון הבנק, ועוד עוולות שמקשות על בן אדם לקיים את שגרת חייו. וכל פנייה כזאת היא עולם ומלואו, כל פנייה מספרת את סיפורו של אדם שנשאר לבד במערכה, ופונה אלינו כנבחרי ציבור להיות בעבורו פה, אוזן ויד מושטת לעזרה. במפלגת ש"ס – המפלגה החברתית היחידה פה בבניין – הפריימריז והמבחן של חבר הכנסת הוא בין היתר מענה על כל פנייה בכל נושא. זה מה שהנחה אותנו יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי, ועל זה אנחנו נבחנים. גם כך הנחיתי את עוזריי היקרים: אין פנייה שמתקבלת בלשכתי שנותרת ללא מענה. הרבה לפני הדיבורים על רפורמות וחקיקה, יש אנשים שפשוט צריכים את העזרה שלנו. הדאגה לכלל האוכלוסיות, בפרט המוחלשות שבהן, היא נר לרגלינו עוד מקום המפלגה. כשפונים אלינו, אנחנו לא שואלים את הפונה לאיזו מפלגה הוא מצביע, לאיזה זרם הוא משתייך או היכן הוא מתגורר. הפניות הציבוריות זורמות מכל רחבי הארץ, מהצפון ועד הדרום; מאנשים מכל גווני החברה הישראלית – דתיים, מסורתיים, חילונים, חרדים, מיעוטים. כולם זוכים ליחס שווה ולטיפול אישי ומכבד. אנחנו כשליחי הציבור משתדלים – לא תמיד מצליחים, אנחנו לא קוסמים, אבל תמיד תמיד משתדלים; לא כי זה משתלם פוליטית – כי זה מה שנכון. כשאתה עונה ואתה חוזר לפונה, כבר פתרת 50% מהבעיה. הוא כל כך מתרגש כשהוא שומע את הקול שלנו שמתייחס אליו ברצינות, וזה כבר מוריד לו את הלחץ. ככה חונכנו, ככה לימדה אותנו המסורת היהודית: כל יהודי הוא עולם ומלואו; כל צעקה של אדם מישראל צריכה להדהד באוזניים של מי שנושא באחריות הציבורית. לא משנה כמה חוקים נעביר, כמה דיונים נקיים, אם לא נקשיב לפניות של הציבור, נכשלנו בשליחות שלנו. אני מסיים בדבר אחד ברור: אנחנו לא נבחרנו כדי לשבת על כיסאות, והיושב-ראש אמר את זה הרבה פעמים – שמעתי את זה בראיונות: אני לא יודע אם אני אהיה פה או לא אהיה פה, נכון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה תהיה, מה לא תהיה? << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה – אני מצטט את היושב-ראש. אני פועל גם למען הדורות הבאים. זה מה שאנחנו פועלים. הדרך שלנו היא לא כדי לחמם את הכיסא; הדרך שלנו זה לעמוד בחזית אל מול הציבור ששלח אותנו. אנחנו לא מנהיגים מרחוק, אנחנו משרתי ציבור מקרוב, ולכן נמשיך ביתר שאת, ביתר עוז, להיות שליחים נאמנים לכל אחד ואחת בכל מקום, בכל מגזר. נעשה את זה רק כמובן בסייעתא דשמיא, ונעשה ונצליח. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבל שחבר הכנסת פינדרוס לא כאן. רציתי להגיד לו כמה מילים חמות, אבל גם לציין בפניו שנכון, היום היה אמור להיות היום המיוחד של פניות הציבור בכנסת, ולצערנו לא ניתן לקיים את היום הזה באופן חגיגי. אבל האמת היא שאולי כדאי שלא לקיים ימים מיוחדים כאלה בימים שאנחנו קוברים שלושה מטובי בנינו, 50 חטופים עוד נמצאים בעזה, וחלק גדול מהעם הזה נמצא בשירות מילואים של מאות ימים בכל הגזרות – לא את יום פניות הציבור ולא ימים מיוחדים אחרים. אנחנו כולנו צריכים לעסוק בנושאים שמטרידים את עם ישראל: החיילים שנופלים, החטופים, המילואימניקים, המשפחות של כולם. אלה הדברים. אני הייתי יושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור. אני מכירה היטב בחשיבות הוועדה הזו בשגרה, ובהזדמנות הזו, גם ביום הקשה הזה, כן, גם אני רוצה מאוד להודות לחבר הכנסת פינדרוס – שעד לפני כמה שעות היה יושב-ראש הוועדה – על ההתגייסות של הוועדה מ-8 באוקטובר והלאה לטובת יישובי עוטף עזה, משפחות החטופים, שורדי הנובה; אולי הוועדה הכי משמעותית בכנסת למען שורדי הנובה, הכול בהובלתו של חבר הכנסת פינדרוס, חברי הכנסת האחרים החברים בוועדה וצוות הוועדה. הוועדה הזו, שמשמשת בית לציבור הישראלי – אני רואה שיש פה אורחים בקהל. אני לא יודעת כמה מהם מכירים את הוועדה הזו, אבל הוועדה לפניות הציבור היא הבית של אזרחי ישראל. זו ועדה שיכולה לעסוק בכל נושא. יש פרטים איך יוצרים קשר עם צוות הוועדה באתר האינטרנט ובמקומות נוספים, ואפשר באמת להעלות כל נושא שמטריד את האזרח, בין האזרח למשרדי הממשלה או גופים ציבוריים אחרים. חלק גדול מהדברים ייפתר מאחורי הקלעים במעורבות של צוות הוועדה וחברי הכנסת; חלק קטן מהדברים יגיע לדיון בוועדה. העיקר שהדברים יטופלו וייפתרו. אז אנחנו לא ביום מיוחד, אבל כן הזדמנות להגיד תודה לחבר הכנסת פינדרוס ולשאר חברי הוועדה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יעל רון בן משה. בהזדמנות זו, אני גם מברך על שובך, יעל, על שובך לכנסת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> יעל, תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ברכתי אותך כשבאת, אבל גם מהכיסא היום אני מברך ומאחל לך הצלחה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025. לקריאה שנייה וקריאה שלישית: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 153), התשפ"ה–2025, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון מס' 4) (איסור פעילות בתחומי מדינת ישראל, אכיפה ועונשין), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה למזכיר. << נושא >> יום תלונות ופניות הציבור << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת וולדיגר בבקשה. בבקשה, גברתי, חמש דקות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר והשרה, חברי כנסת נכבדים, אזרחי ישראל והצופים פה, חזרתי היום מהלווייתו של שלמה יקיר שרם, השם ייקום דמו, שנקבר בגוש עציון, ומשם הלכתי לנחם אבלים בגוש עציון, באלעזר, את משפחות של אברהם אזולאי, השם ייקום דמו. כן, הלב כואב, הלב כואב כל כך על אובדן כזה גדול, ועדיין אנחנו צריכים להמשיך לחיות, ולהמשיך לשמוח, ולהמשיך ולפתח ולהמשיך ולפתור בעיות. ולצערי הרב, מגיעות אלינו פניות ציבור גם ממשפחות שכולות על אובדן, אבל לא על האובדן עצמו, אלא פשוט אין מי שינגיש להם את הזכויות שיש להם. אני רוצה פה כן להתחבר רגע, ביום המיוחד הזה, ולומר קודם כול תודה באמת לחבר הכנסת פינדרוס על הובלת הוועדה. אבל אספר לכם רגע סיפור אישי. לפני אי-אלו שנים, לתוך משפחתי נכנסה בעצם התמודדות נפשית, והעולם של כולנו שקע. היינו באמת – לוט בערפל, לא מצאנו שום דבר וכלום, לא ידענו אל מי לגשת, מה לגשת, מה לעשות ואיך לעשות. וככל שהתקדם הזמן, והתחלתי למצוא קצת את האור בתוך האפלה, אמרתי לעצמי שאני אגרום לכך שהמצב יהיה אחרת. הקמתי עמותה בשעתו, יותר נכון ארגון, שנקרא "אמונתך", ארגון משפחות נפגעי תחלואה כפולה, ואז התקדמתי. כשהגעתי לכנסת, אמרתי לעצמי שאני אפתח אתר לפניות הציבור כדי שמה שקרה לי לא יקרה לאף אחד אחר, כלומר שיהיה להם לאן לפנות, עם מי לדבר, שקודם כול אותו אדם שיש לו מצוקה, שהוא מרגיש שנעשתה לו עוולה, יבין שהוא לא שקוף, שרואים אותו, והוא יכול לפנות. באמת ארבע שנים וחצי האתר הזה פועל. אנחנו מקבלים עשרות, באמת עשרות פניות בחודש. איזה בחודש? עשרות פניות בשבוע. כל הצוות שלי – שלושה אנשי צוות שבאמת עובדים סביב השעון, ואני רוצה להודות להם, במיוחד ביום הזה, על העזרה, ובמיוחד לחברתי היקרה אתי יעקובוביץ', שעוזרת כל הזמן, כל היום, סביב השעון, בפניות ציבור. וזה מורכב. זה מורכב, כבוד היושב-ראש, כי חלק מהנושאים הם אכן נושאים שאני יודעת לטפל בהם, תחום בריאות הנפש. לא תמיד יש לי פתרונות, כי לצערי הרב, המערכת עדיין רעבה, עדיין אין מספיק פתרונות, אבל לפחות אני יכולה לכוון ולהדריך. ישנן פניות שאין לי מושג בהן, ואני מעבירה אותן לטיפול במשרדי הממשלה. לצערי, אני קובלת פה, אין מספיק מענים. לפעמים לא עונים, גם לי כחברת כנסת, ואני צריכה ללחוץ וללחוץ. אז אני מקבלת תשובות, וגם התשובות לא תמיד מספקות. אני חושבת שפה העבודה שלנו היא באמת גם לבקר את משרדי הממשלה, להיות אבן בוחן, לבדוק מה אפשר לשפר ולתקן, וכמובן גם לחוקק חוקים, שחלקם הם כדי לתקן את אותן עוולות, שצצות באמת מבוקר ועד לילה. אז אני באמת מברכת על היום. אני מקווה שנמשיך ונעשה דברים טובים למען מדינת ישראל; שלא נצטרך לטפל במשפחות שכולות, מאחר שאני מתפללת לכך שלא יהיו לנו עוד ועוד חללים. אנחנו רואים אתכם, אנחנו סופרים אתכם. אנחנו רוצים שיהיה טוב לכל אזרחי מדינת ישראל. חלק מהיום הזה הוא בדיוק בשבילכם, כדי שתדעו שיש לכם כאן כתובת ואתם יכולים לפנות, אפילו 24/7. אז תודה רבה, ושיהיו רק בשורות טובות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. השרה, את רוצה לסכם? בבקשה. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> תודה רבה. תודה רבה לכבוד יושב-ראש הכנסת, לחבריי, חברותיי. ראשית, אני רוצה – אני כמובן מקריאה את התשובה בשם משרד ראש הממשלה. ראשית, אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה לתלונות ולפניות הציבור חבר הכנסת יצחק פינדרוס על העבודה הרצינית שהוא עושה יחד עם חברי הוועדה. אני חושבת שזאת אחת הוועדות החשובות בכנסת ישראל ובכלל. אני חושבת שבכל משרד – יש לנו גם בלשכות של חברי כנסת, בלשכות של שרים. נושא פניות הציבור הוא אחד הנושאים החשובים, וחשוב מאוד להתעסק בו, גם כדי לענות על פניות, אבל מעבר לזה, אנחנו למדים על נושאים שצריך לטפל בהם ברמה הרוחבית. מתוך פניות ציבור נולדות כל כך הרבה הצעות, גם הצעות חוק, גם הצעות לסדר-היום, וגם הרבה מאוד תקנות שמתקנים בעקבות תלונות בפניות הציבור, אז על כך באמת תודה על כל הדברים. זאת התשובה של משרד ראש הממשלה: האגף לפניות הציבור משמש ערוץ עיקרי לקשר שבין הציבור לראש הממשלה, ודרכו זורמים המסרים שמבקשים מהאזרחים להביא לידיעתו. בדרך זו מקבל ראש הממשלה משוב ישיר ובלתי אמצעי מן הציבור על מדיניות, על החלטות שמתקבלות בממשלה ועל פעילותה הכוללת של הרשות המבצעת. הפונים לראש הממשלה הם אזרחי המדינה, ארגונים וגופים שונים. מ-1 בינואר 2024 עד ל-31 בדצמבר 2024 התקבלו באגף 63,693 פניות בכלל ערוצי התקשורת. סוגי הפניות שהאגף קיבל: פניות מדיניות, פניות פוליטיות, פניות הקשורות לפעילות המשרד ופניות אשר נמצאות בתחום אחריותם וסמכותם של משרדי הממשלה השונים. מדובר בעלייה של כ-6% לעומת שנת 2023. בשנת 2023 התקבלו באגף 60,122 פניות. העלייה החדה במספר הפניות באה בעקבות אירועי 7 באוקטובר וההשלכות של המלחמה על הציבור הרחב בכלל התחומים. מתוך כ-64,000 פניות אשר התקבלו באגף בשנת 2024, התקבלו כ-29,000 פניות בנושא מלחמת חרבות ברזל, והן מהוות כ-46% מכלל הפניות, דבר שמעיד על כך שהשפעות המלחמה היו על כל בית בישראל. מתחילת שנת 2025 אנו מזהים ירידה במספר הפניות בנושא חרבות ברזל, מכמה סיבות, בין היתר הודות לעבודה הטובה שעשו משרד ראש הממשלה ויתר משרדי הממשלה בנושא – פתרו בעיות רבות; נוסף על כך גם חלק מהחזרה של תושבי הדרום לבתיהם תרמה למגמה הזו. הפניות אשר התקבלו באגף פניות הציבור ונוגעות למלחמת חרבות ברזל עסקו בנושאים הבאים: בעיות יום-יומיות כגון הסעה לבית הספר, שירותי כביסה, קבלת מחשב לילדים, ביורוקרטיה מול מוסדות המדינה, טיפולים פסיכולוגיים, מענקי התארגנות, מענקי אכלוס, עדכון כתובת, הטבה למפונים ברב-קו, שילוב במערכות חינוך, זכאות לדיור ציבורי, חידוש רישיונות נהיגה, פיצויים על עסקים, פניות של קהילות שלא רוצות לחזור לדרום, בקשות להאריך את תקופת הסבסוד של שהייה במלונות, פניות של תושבים מהצפון שאין להם כתובת כמו מינהלת תקומה בעבור המפונים מדרום הארץ, פניות של יישובים ותושבים להכליל גם אותם במסגרת הפינוי, וקבלת כל הזכויות וההטבות שניתנות למפונים אשר לא אושרו בהחלטת הממשלה. סוג נוסף של פניות הן פניות של אנשים בעלי מוגבלויות ובני משפחותיהם במלונות המפונים. פניות נוספות: בנושאים ביטחוניים, מסרים לראש הממשלה ועצומות, לדוגמה להשבת החטופים. בעת מבצע עם כלביא התקבלו באגף פניות תמיכה רבות בראש הממשלה על המהלך להסרת האיום הגרעיני, הן מצד אזרחי המדינה והן מצד אזרחים איראניים. במקביל התקבלו גם פניות מצד אנשים שפונו בעקבות ירי הטילים ונתקלו בבעיות דומות לאלה שהיו בזמן מלחמת חרבות הברזל ופנו לסיוע. לסיכום, חשוב לציין כי האגף לפניות הציבור עושה את מרב המאמצים להשיב ולטפל בכל הפניות שמגיעות לפתחו, ולתת את המענה הטוב ביותר לכלל הציבור. מבחינתי ברמה האישית, זאת ההזדמנות להגיד תודה לציבור שפונה ללשכת ראש הממשלה, שפונה ללשכות השרים, שפונה ללשכות חברי כנסת על מנת לקבל תשובות. זוהי זכותם, כמובן, וזו גם חובתם לשאול וחובתנו לענות. אני רוצה להתייחס לענייני היום. כולנו מבינים – ואני קוראת פה לחבריי החרדים: כולנו מבינים, וברור גם לחרדים, שעליהם להתגייס לצבא ההגנה לישראל. כולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה. זה לא סוד שמ-7 באוקטובר הנטל על אנשי המילואים ועל משפחותיהם הלך וגדל. אנשי מילואים ביצעו ימים רבים במילואים בצפון, בדרום וביהודה ושומרון. ברור לכולם וגם לחרדים, לטעמי, שכולם צריכים לקחת חלק בנטל ולהיכנס מתחת לאלונקה, אבל גם ברור לכולם שאי-אפשר לפתור בעיה של 77 שנים בשנה אחת. צריך להגיע להבנות, ואפשר להגיע להבנות. סנקציות כן, אבל לעשות את הדברים בצורה מתואמת, בצורה הגיונית. אני אומרת שוב: אם היו מחילים את החוק ומיישמים אותו, 5,000 חרדים היו כבר מתגייסים. אני אומרת את זה כתת-אלוף בצבא. כששירתי, הרבה מאוד חרדים התגייסו לצבא, אם זה לנח"ל החרדי, אם זה לחיל המודיעין ואם זה לחיל האוויר. אני חייבת להגיד לך, כבוד היושב-ראש, שהם עשו עבודה טובה. הם התגייסו ועשו עבודה טובה, וגם הצבא נערך לקלוט אותם. הצבא גם צריך להיערך לקלוט את החרדים. בסופו של יום ברור לכולם שהנטל צריך להיות על כולם, גם על החרדים. ואני קוראת כאן ליולי אדלשטיין, חברי מהמפלגה: עשה את כל מה שניתן כדי להגיע להבנות עם החרדים. זה לא הזמן להפיל ממשלה. זה לא הזמן ללכת לבחירות. לא שאנחנו פוחדים מבחירות. אין לנו שום בעיה ללכת לבחירות. ברור שהימין ינצח וגם ראש הממשלה הבא יהיה נתניהו. זה ברור לחלוטין, אבל זה לא הזמן, כי זה לתת לחמאס לנצח וזה לתת לטרור לנצח. אני קוראת כאן לחברי אריה דרעי, שהוא בין הפוליטיקאים הוותיקים, המנוסים, המבוגרים – לא בגיל אלא ברמת ההבנה הפוליטית. אני יודעת שגם אריה דרעי מבין היטב את האתגרים הביטחוניים שיש למדינת ישראל. אריה דרעי מבין שרוב מצביעי ש"ס הם מצביעי ימין, והם אנשים מסורתיים, שהצביעו לאריה דרעי ברמת המפלגה ולראש הממשלה נתניהו כראש הממשלה. הציבור של ש"ס רוצה את הממשלה הזאת, ואריה דרעי הוא האדם היחיד שיכול למנוע את הפלת הממשלה. אני קוראת לאריה דרעי לא ליפול למלכודת שהשמאל מנסה להפיל אותנו אליה. השמאל הפך את חוק הגיוס לכלי פוליטי. אני קוראת לאריה דרעי לעשות הכול להימנע מהפלת הממשלה, כי זה הדבר הנכון לעשות. והדבר האחרון: חבריי באופוזיציה שנמנעו מלהצביע על הפלתו ועל הדחתו של איימן עודה – אני קוראת להם: בושה, בושה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש גם חברים בקואליציה, תגידי גם להם. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> גם להם. כל מי שלא הגיע להצביע בעד הדבר הזה ונמנע, מבחינתי, עודד, כאילו הצביע נגד. כאילו הוא הצביע נגד. בסופו של דבר, כשיושב פה חבר הכנסת שמזלזל ומשפיל את חיילי צה"ל, שנותן גב לטרור, שנותן גב לחמאס כשעדיין יש לנו חטופים שם, והכנסת הזאת לא מסוגלת להדיח חבר כנסת כזה, זאת בושה וחרפה. אנחנו חייבים לעשות את מה שנכון: להחזיר את כל החטופים הביתה, חיים וחללים כאחד, ולחסל את יכולות חמאס. וכשכנסת ישראל פה נותנת מקום לאדם שתומך בטרור, זאת בושה וחרפה וזאת יריקה בפרצופן של המשפחות השכולות ושל משפחות החטופים. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לשרה רגב. << הצח >> הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1878).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, לקריאה ראשונה. מי מציג את החוק? גברתי השרה, את צריכה להציג את החוק בשם השר יואב בן צור, בבקשה. יש לך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> תודה רבה. אני מציגה כאן את הצעתו של שר העבודה והרווחה חבר הכנסת יואב בן צור. אני חייבת להגיד שקראתי את הצעתו לפני כן – הצעה מצוינת שבאה לקראת אזרחי מדינת ישראל, לקראת אלה שנפגעו כתוצאה מהמלחמה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זאת הצעתו של שר העבודה: לצד האתגרים הרבים שנכפו עלינו כתוצאה ממצב החירום במשק עקב מלחמת חרבות ברזל, ולאחר מכן עם כלביא, משרד העבודה נדרש לתת מענים ולבצע התאמות בשוק העבודה כדי להבטיח את רציפות שוק התעסוקה, לצד מתן מענים לעובדים שנפגעו כתוצאה מהמצב השורר בארץ. ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, החלה מלחמת חרבות ברזל, ובמהלכה נחקקה הוראת שעה לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אשר העניקה הגנה מפני פיטורים לקבוצות שונות של עובדים שנעדרו ממקום עבודתם או לא יכלו לבצעה בשל אחת מהנסיבות המפורטות בהוראת השעה. ביום י"ז בסיוון התשפ"ה, 13 ביוני 2025, החלה המערכה מול איראן, והורחבה תחולתה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי חוק ההתגוננות האזרחית, 1951, לכלל אזרחי המדינה. תוקפה של ההכרזה הוארך באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ' בסיוון התשפ"ה עד יום ד' בתמוז התשפ"ה, 30 ביוני 2025. בתקופת המערכה מול איראן, אשר הסתיימה ביום כ"ח בסיוון, 24 ביוני, ספג העורף הישראלי מתקפת טילים רחבת היקף, שגרמה לפציעתם של מאות אזרחים ולנזק לבתים של אלפי אזרחים, ובשל כך הם נאלצו להתפנות מבתיהם בהרבה מהמקרים כשהם חסרי כול. משכך, מוצע לתקן את הוראת השעה ולהוסיף בה הגנה מפני פיטורים גם לעובד שנעדר מעבודתו או לא יכול לבצעה בגלל שהתפנה מביתו בשל הנזק שנגרם לביתו מההתקפה במהלך המערכה מול איראן, והוא מסר למעסיקו אישור על כך מהרשות המקומית. הרשות המקומית תיתן אישור על פינוי של הבית, על פינוי של אותו דייר, בעקבות כך שהבית נהרס או לא ניתן להמשיך לגור בו. ברגע שהעובד מקבל את האישור מהרשות המקומית, הוא יוכל לקבל, כמובן, את אותה הגנה ואת אותה יכולת לשלם לו פיצויים. כמו כן, מוצע לקבוע כי תקופת ההגנה שתינתן לקבוצה זו תהיה לתקופה של שלושה חודשים מיום הפינוי. זאת התקופה שמצאנו כפרק זמן סביר לחזרתם של המפונים לסביבת מגוריהם הקבועה, גם אם טרם שבו לביתם. בעניין הזה, אציע גם לשר ששלושה חודשים תאשר כאן כרגע הכנסת, אבל צריך לבחון גם מעבר לשלושה חודשים. אנחנו יודעים שהרבה מאוד מפונים לא חזרו לסביבה שלהם ולא חזרו לבית שלהם מעבר לשלושה חודשים. לכן, אני מציעה לראות שאם שלושה חודשים לא מספיקים, כמובן, יאריכו את זה בחודשים נוספים. תחילתו של התיקון המוצע יהיה ביום י"ז בסיוון התשפ"ה, 13 ביוני 2025, שהוא יום תחילת המערכה מול איראן והרחבת תחולתה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לכל המדינה. אני מבקש – כמובן, הוא מבקש – מהחברים לתמוך בהצעת החוק הזאת, שהיא כמובן הצעת חוק ממשלתית אשר תפקידה וייעודה, כאמור, לסייע לעובדים ולהבטיח ככל הניתן את המשך העסקתם לאחר שאלו ישובו לביתם, או לפחות למגורים זמניים סמוך למקומות מגוריהם. ברמה האישית, אני רוצה להגיד יישר כוח לשר העבודה והרווחה. הצעת החוק הזאת כמובן חשובה, ואני בטוחה שגם האופוזיציה וגם הקואליציה יצביעו בעדה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן. אין ספק שיש פה הסכמה לגבי העניין הזה. תודה רבה לשרת התחבורה. חברי הכנסת, אנחנו נעבור לדיון האישי. אני לא רואה פה הרבה חברי כנסת. מי שרוצה באולם לדבר, יקבל. בוא נתחיל, חבר הכנסת חמד עמאר, לפי הרשימה. אני לא אקריא את הרשימה של כל האנשים. חבר הכנסת עמר, אתה הראשון. אחר כך פורר וחסון. גם אתה רוצה לדבר, עבד? גם אתה רוצה לדבר? אתה רשום בדיון האישי? בחוק הבא? אין בעיה. בסדר. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. מי שייכנס והוא ברשימה, בוודאי אאפשר לו. בבקשה, אדוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאתמול בלילה אני מנהל שיחות קשות מאוד, שיחות שאני מקבל מאחיי הדרוזים בסוריה. היום, מהבוקר, אני מקבל סרטונים מזעזעים של טבח, של רצח ילדים, נשים, זקנים, גברים, אזרחים, ממש אזרחים. רוצחים אותם, שוחטים אותם וממשיכים הלאה. אני רוצה לפנות לעם ישראל ולהגיד לכם: מה שקורה בסוריה היום עם שלטון הטרור של דאע"ש וג'בהת א-נוסרה יכול לעבור אלינו. זה לא יהיה 5,000 נוח'בה; זה יהיה מיליוני דאעש שיישבו על הגבול הצפוני. תארו לכם שמיליון הדאעש האלה יהיו לכם על הגבול הצפוני וייכנסו לארץ ישראל, מה הם מסוגלים לעשות. 7 באוקטובר יהיה אפס. לכן אתם רואים את הכעס, את התסכול, של העדה הדרוזית בישראל. כי ראש הממשלה, בסיום קורס קצינים, בלי שאף אחד מהעדה הדרוזית ביקש ממנו – לא אני ולא אף אחד אחר – עמד ואמר: לא נאפשר פגיעה בדרוזים בדרום סוריה. אתמול שר הביטחון אמר: לא נעמוד מנגד על פגיעה בדרוזים בסוריה. ראש הממשלה, שר הביטחון, עם ישראל, הדרוזים נשחטים עכשיו בסוריה. הדרוזים נלחמים עכשיו נגד מאות אלפי דאעשים שנכנסים ליישובים שלהם, לכפרים שלהם, וכמו שאמרתי, הורגים, שוחטים, לוקחים נשים. ואני רוצה לשתף אתכם בשיחה שקיבלתי רק לפני פחות משעה. איש דת מסוריה אומר לי: מדינת ישראל תתחיל להפציץ את א-סווידא. אל תבחין בין דרוזי לדאעש, תפוצץ את כולם שם, כי אנחנו לא רוצים שאישה אחת תיפול בידיים של הזבלים האלה. אתם מבינים את השיחה הקשה הזאת? את זה קיבלתי לפני פחות משעה. לכן, תבינו, אנחנו כמדינת ישראל, אסור לנו לעמוד בחיבוק ידיים. חייבים לעמוד לצד אחינו הדרוזים בסוריה, כי זה יעבור אלינו במוקדם או במאוחר. אנחנו בכוננות 24 שעות עכשיו, אבל לא נישאר בכוננות 24 שעות; ינצלו את ההזדמנות אחרי שיגמרו עם הדרוזים בסוריה. אנחנו חייבים את החיץ הזה בדרום סוריה. ואני פונה לקהילה הבין-לאומית: התלהבתם. התלהבתם מאיש ג'בהת א-נוסרה, ג'ולאני, עם החליפה. החליפה לא תשנה אותו. במו ידיו הוא שחט אנשים, רצח אנשים, אנס נשים. לכן אני קורא כאן לקהילה הבין-לאומית: תתערבי. זה התחיל אצל העלווים, נמשך אצל הנוצרים, ועכשיו – אצל הדרוזים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת חסון, גם אתה רוצה לדבר? וגם מיכאל ביטון. אני לא מקריא שמות, כי חלק כבר לא בכנסת, אז מי שנרשם – כל מי שבאולם יקבל שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, יש הרבה דוגמאות למה הממשלה הזאת היא ממשלה בזויה, אבל 24 השעות האחרונות הן הביזיון הגדול ביותר. אתמול, בשעה שאנשי קצין העיר מכתתים את רגליהם כדי ללכת ולדפוק על בתיהן של עוד משפחות שעולמן חרב עליהן, כי חיילים שילמו את המחיר היקר ביותר, בשעה הזאת ראש הממשלה רץ מלשכתו ללשכת יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, כדי לעשות מה? כדי לשבת ולעבוד על חוק השתמטות ולראות איך הוא מצליח לקדם אותו. בזמן שהחיילים שלנו נהרגים כי אין מספיק כוח אדם, בזמן שמכניסים לתוך עזה חיילים שלא מסיימים את ההכשרה שלהם כי אין כוח אדם, ראש ממשלת ישראל רץ ללשכת יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון כדי לנסות ולדחוף חוק השתמטות שיפטור עשרות אלפים משירות. אין בזוי מזה. ומוסיפים חטא על פשע: אותו ראש ממשלה ואותו שר ביטחון שסיפרו לנו שלא ייכנס כלום לרצועת עזה אחרי 7 באוקטובר, לא חשמל ולא מים – מאות משאיות של דלק, של מזון, של ציוד, של קרואסונים, של סיגריות, אני כבר לא יודע של מה. למי? לחמאס. אתם אומרים שזה הולך לחמאס. אז אחרי שתדלקתם את חמאס עד 7 באוקטובר במזוודות של דולרים, עכשיו אתם מתדלקים אותם בדלק ובציוד כשהחיילים שלנו נהרגים שם. אין בזוי יותר מהדרך החופשית הזאת שאתם נותנים לציוד להיכנס לתוך רצועת עזה. ולסיום, מילה לחברי חבר הכנסת חמד עמאר, שדיבר כאן מדם ליבו. אי-אפשר להגיד שהדרוזים הם אחים שלנו בדם, אבל בזמן שמתרחש טבח כאן לידינו – שגם עליו אמר שר הביטחון: לא נעמוד מנגד, וראש הממשלה הבטיח: אנחנו, העם היהודי, רואים שמבצעים טבח במשפחות של אלה שנלחמים איתנו כתף-אל-כתף, אונס, השפלה, פשעים נגד האנושות. יש לנו יכולת. יש לנו את היכולת לסייע, וממשלת ישראל עומדת מנגד. לא הייתה ממשלה בזויה כמו הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת פורר. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה. גם אותך, חבר הכנסת חסון, אני מברך על שובך לכנסת. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול עמדתי כאן בגאווה, בקומה זקופה, ונשבעתי אמונים למדינת ישראל בפעם השלישית כאן. רציתי אתמול לשאול, אבל לא יכולתי לדבר, מתי מדינת ישראל באמצעות הממשלות שלה יישבעו אמונים לעדה הדרוזית, למתן שוויון מלא, למתן הזדמנות כמו לכל אזרח מתקדם, מתפתח במדינה הקטנה והמיוחדת שלנו. מתי נזכה לפתור את הבעיות שלנו? אני מקווה שלא נעמוד עוד פעם ונעלה את אותן בעיות ודברים. כמובן שמשלשום אני לא ישן, ביחד עם תת-אלוף חסון חסון ועם שיח' מוואפק טריף, ועם חמד עמאר, ועם עפיף עבד ועם כל מי שאכפת לו, כדי למנוע את טבח העם שלנו בסוריה. אני רוצה להגיד לכם, עמדתי כאן ב-2018 ואמרתי: אל-ג'ולאני הוא רוצח. הוא אונס נשים. הוא הרג חפים מפשע. ולא נתנו לו להיכנס לכפר חדר בכוח. בזמנו הרמטכ"ל עמד על שלו, בדחיפת הממשלה, והרחיק אותו מחדר. שום דבר לא השתנה חוץ מהלבוש שלו, החליפה והעניבה. האדם נמצא עם לב רע, רוצח ילדים, נשים ומבוגרים, ונמצא עם אותה מנהיגות שלילית של רוצחים שפלים שלא מאמינים לא בחירות האדם, לא מאמינים בדמוקרטיה; מאמינים שכל מי שלא איתם הוא כופר. לכן המיעוטים משלמים מחיר כבד. העלווים שילמו מחיר כבד, הנוצרים משלמים כיום ביחד עם הדרוזים, ומי שהם הבאים בתור הם הכורדים. אני פונה מכאן לראש הממשלה, שפניתי אליו כבר, ודיברתי עם שר הביטחון, ואנחנו בקשר טוב עם המזכיר הצבאי, רומן, ועם הרמטכ"ל, שעושים עבודת קודש: אסור לכם לתת אפשרות לאיש הזה להמשיך להיות שם. נתניהו מחויב להפיל את משטרו הרצחני של האיש השפל הזה. אני מבקש ממדינת ישראל שתסתכל קדימה, כי האיש הזה בעוד כמה שנים יכוון את הרובים ואת האנשים השפלים לכיוון מדינת ישראל. אסור להאמין בהם. אנחנו חייבים להפיל את משטרו. אני מכיר את ביבי נתניהו 40 שנה, והיו לו החלטות אמיצות שלא היו לאף מנהיג בעולם. עליו לקחת החלטה עוד הלילה ולהפיל את אל-ג'ולאני ולהרחיק את כל האנשים האלה, כי הם יותר גרועים מאסד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חסון. חבר הכנסת מיכאל ביטון – אחרון הדוברים. בבקשה. חבר הכנסת עבד, אתה לא רוצה לדבר פה בדיון האישי? אוקיי, בסדר. מה שהוא רוצה, הוא מקיים. בבקשה, שלוש דקות. אצלך שלוש דקות זה תמיד חמש דקות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה יהיה קצר. אדוני היושב-ראש, ראשית, אנחנו מעלים על נס לפני הכול את שיבת החטופים הביתה. אני לובש חולצה של עידן שתיוי. אנחנו צריכים להחזיר 50 חטופים מהר ככל האפשר, כי חלקם בסכנת חיים, ואת האחרים – לקבר ישראל. לצערנו, הם נרצחו בשבי. אני לא חושב שהמאבק לביטחון הדרוזים בגולן הוא מאבק של חברי כנסת דרוזים. זה שרק פורר פה ובמקרה אני נמצא כאן, זה אירוע לא תקין. כי אנחנו אומרים הרבה פעמים לדרוזים: ברית חיים, ברית דמים. אוקיי, אז עכשיו יש הזדמנות. כשיהודים בסכנה בעולם, מדינת ישראל מתגייסת; כשדרוזים בסכנה בגולן, אנחנו צריכים לדאוג לשלומם ולביטחונם. הדבר הזה הוא חובתה של הממשלה וצה"ל, ואנחנו קוראים לממשלה ולראש הממשלה לא להרפות ולהבטיח את שלומם וביטחונם של אחינו הדרוזים, גם בגולן הסורי וגם בהר הגבוה בסוריה. אנחנו מביאים היום את החוק שלנו ששומר על המתפרות. החוק הזה מבטיח את האפשרות של מתפרות לספק לצה"ל גם מדים וגם אפודים וגם מארזים לנשק. אני רוצה להודות לחבר הכנסת רוטמן, שלקח על עצמו חקיקת בזק והשלים את החוק הזה בימים ספורים, כדי שהתקנה והאפשרות לרציפות, שמאפשרת למשרד הביטחון ולמשטרה ולכוחות הביטחון רכש מקומי בעדיפות – שתימשך הרציפות. אני מודה לך, חבר הכנסת רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה. אני מודה לאופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה שלו פה. שמח על השותפות עם עפיף עבד, שהובלנו את החוק הזה – הצלחה יפה ומשמעותית שלך בכנסת. מעטים חברי הכנסת שהם פה רק חודשים וכבר יש להם חוק בקריאה שנייה ושלישית. היום נעשה את זה. אנחנו שולחים ברכה ותודה לשיח' מוואפק טריף, שהטיל עלינו את המשימה להגן על המתפרות. ביקרנו שם, פגשנו את הנשים המדהימות שעובדות שם עשרות שנים, שגידלו לוחמים עזי נפש לצה"ל. הן שומרות על מקום עבודה שמתאים להן, גם לאישה הדתית, ולפי האפשרות שלה לעבוד סמוך לבית ולגדל ילדים. אני תמיד מספר על אותה אישה שמצביעה, כשהיא יושבת, רוכנת, על מכונת התפירה, ואומרת: פה, מיכאל, בקופסת הבגדים הגדולה של צה"ל – ומי שהיה בצבא יודע איך נראית קופסת בגדים; זה דבר גדול, בערך 1.60 מטר – אני עשיתי לו, לתינוק הזה, עריסה, והיום הוא סגן-אלוף בצבא. אותו חוב שלה לגדל לוחמים לצה"ל הוא החוב שלנו לשמור על המתפרות כמקום תעסוקה למאות עובדים בכל הארץ. תודה לכולם על כך שהחוק הזה הגיע בהסכמה ובחקיקת בזק. שנזכה לעשות הרבה דברים טובים למען המדינה ביחד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. השרה רוצה לסכם או שנעבור להצבעה? את גם רוצה לדבר בדיון האישי? בסדר. בבקשה, אני אתן גם לך לדבר. נעבור להצבעה מייד אחרי זה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, עם ישראל, בתוך הימים הקשים האלה מצאתי פנינה שנקראת מכון ארבל, שעשה היום את הכנס הרביעי ביד בנימין, שמופנה לאנשי חינוך, אנשי שפ"י, שפשוט רואים מול עיניהם את תלמידי ישראל ונותנים להם כלים לחוסן. הייתי שם ופשוט נהניתי לראות אנשים חדורי שליחות, שמבינים מה התפקיד שלהם: לתת לתלמידים חמצן – לתלמידים בוודאי, אבל כדי שלתלמידים יהיה חמצן, צריך להדריך את המדריך, צריך לתת כלים למורים עצמם. זה מה שעושה מכון ארבל – הוא נותן להם הדרכה וכלים. הוא גם מהווה אוזן קשבת. זה היה פשוט מפעים לראות את זה, לראות איך מגיעים אנשים מכל המגזרים כדי לקבל כמה שיותר מידע וכלים, וגם כתובת, כי כשיש לתלמיד זה או אחר מצוקה ובעיה ואין לאן לפנות, אז המכון עדיין משמש כתובת. אחרי שהוא שומע ומכוון, הוא מפנה הלאה. תודה רבה למכון ארבל, תודה רבה לשפ"י, תודה רבה למשרד החינוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, בקריאה ראשונה. אם מישהו רוצה להצביע – נא לשבת במקום. נעבור להצבעה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – שמונה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1147; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 307; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת עפיף עבד ומיכאל מרדכי ביטון, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת המציעים, חבר הכנסת עפיף עבד וחבר הכנסת מיכאל ביטון, שזיכו אותנו במצווה גדולה. אולי חבר הכנסת ביטון היה נותן את זה גם עם טעמים, אבל אני חייב לומר שבכל העבודה על הצעת החוק הזו ראיתי מעליי פסוק מספר ישעיהו: ואמר "סֹלּוּ סֹלּוּ פנו דָרֶךְ הרימו מכשול מדרך עמי". << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> על זה יש "סֹלּוּ סֹלּוּ המסילה". << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נכון. לא, זה פרק אחר של ישעיהו. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, זה בדיוק על ה"סלו סלו". << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אה, נכון. אבל ה"סלו סלו" מופיע פעמיים, "סלו סלו המסילה", אבל פה: "הרימו מכשול מדרך עמי", כי באמת בהצעת החוק הזו, אני חושב, עפיף, שברת כמה שיאים בכנסת. הצעת החוק הזו עברה בקריאה טרומית לפני פחות משבוע – ביום רביעי, בסוף סדר-היום, עברה הצעת החוק בקריאה טרומית; ביום ראשון עשינו דיון הכנה לקריאה ראשונה; ביום שני היא עלתה למליאה והוצבעה. צריך פה לומר כאן, וחשוב לי מאוד לומר, תודה רב מקרב לב לשר סמוטריץ' ולברק קרוננפלד, שעשו הכול, ובאמצע הלילה דאגו – היה פה איזה מכשול, תכף נדבר עליו – להסיר את המכשול מדרך הצעת החוק הזו כדי שהיא תעבור בקריאה ראשונה עם הסכמת המשלה, כי נטען שיש לה איזושהי עלות תקציבית. אני בכלל כפרתי בדבר הזה, אבל אמרתי: אנחנו לא נתעכב עד שתהיה לנו עלות תקציבית אלטרנטיבית ומרכז המחקר והמידע וכל הוויכוחים. נתקדם לראשונה, נפתור את זה בין הראשונה לשנייה והשלישית. ניתנה הסכמת הממשלה, הוצבע אתמול בלילה, והיום דיון. עכשיו הצבעה בקריאה שנייה ושלישית כדי שהחוק שאמור לפקוע היום בלילה לא יפקע, ואותן המתפרות ואותם ספקים – שכאמור, רובם מבני העדה הדרוזית, אבל לא רק, יש שם עוד מפעלים, אבל זה באמת ענף מאוד מאוד משמעותי – חס ושלום, לא יעמדו בספק, אפילו לא לרגע אחד, בגלל כל הדברים החשובים. אין לי אלא להצטרף למה שהוא אמר. הבעיה – שדיברת על חוק אחר, וזה לא יופיע עכשיו בזה. אני מבקש לעשות העתק-הדבק. כל מה שאמר חבר הכנסת ביטון, יהי רצון כאילו אני אמרתי. אז באמת תודה על הכול. אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאת השלישית את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025. הצעה זו היא הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת עפיף עבד ומיכאל מרדכי ביטון. בשנת 2010 תוקן סעיף 3א(א)(1) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, באופן שהסמיך את הממשלה לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה של הכנסת, הוראות לעניין העדפה של תוצרת הארץ ברכישת טקסטיל בעבור מערכת הביטחון והמשרד לביטחון הפנים דאז, לאומי דהיום. במהלך השנים הוארכה הוראת השעה כמה פעמים, וההארכה האחרונה היא עד להיום, כלומר עד 15 ביולי 2025. בטרם תפקע הוראת השעה, מוצע להאריך אותה בפרק זמן של שלוש שנים נוספות. מכוח הוראה שקיימת בהוראת השעה המקורית, שר האוצר יהיה מוסמך להאריך תקופה זו בצו, באישור ועדת החוקה של הכנסת, לפרק זמן של שנתיים נוספות, ובסך הכול חמש שנים. בעוד חמש שנים, מה שנקרא, יכול להיות שנהפוך את זה להוראת קבע, יכול להיות שנמצא פתרונות אחרים, יכול להיות שיפרוץ השלום וכבר לא יהיה צריך מדים – לכו תדעו. להצעת חוק זו חשיבות רבה, שכן היא תקדם את התעשייה המקומית ואת המשק כולו, תייצר בעלות נמוכה מקומות תעסוקה רבים במפעלי טקסטיל רבים בישראל, שנמצאים במצב כלכלי קשה, במיוחד בפריפריה. יש לכך חשיבות רבה במיוחד נוכח המצב הכלכלי הנוכחי, שנגזר ממלחמת חרבות ברזל, וכאמור, כפי שאמר חבר הכנסת ביטון, יש לזה חשיבות רבה כי רבים רבים מן העוסקים במלאכה הם נשים דרוזיות שמגדלות את הדור הבא, הנוכחי, ואת כולנו למעשה, את מדינת ישראל כולה. הן מגדלות כדי שאנחנו נגדל להיות מי שאנחנו ומי שאנחנו צריכים להיות, ותודה רבה להן על כך. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. כמו שהתחלתי בפסוק, אני רוצה לסיים בפסוק, כי כשניסיתי להבין במה זכתה הצעת החוק הזאת גם למהירות הרבה הזאת, וגם ממש ברגע האחרון נאמר לנו שיש עלות תקציבית; שלחתי את משרד האוצר לשיעורי בית, חזרו אלינו, בדקו שוב, כדי שהצעת החוק הזאת תעבור ללא עלות תקציבית; פתחנו ברוויזיה שעה לפני המליאה, דנו, הצבענו, ובאמת כולם התגייסו כדי להסיר כל מכשול. באמת אני חושב שלשייח' העדה הדרוזית יש סייעתא דשמיא מיוחדת בדבר הזה – כשהוא מבקש כולם מתיישרים – וגם לו באמת התודה והברכה. ניסיתי להבין במה זכינו ליישר ככה מסילה ושיסירו את כל המכשולים, וזה המשך הפסוק: "כי כה אמר רם ונישא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דַּכָּא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים". לתת לאנשים שזו הפרנסה שלהם – דיברנו על 4,500 עובדים בתחום; עפיף, אמרת בוועדה – שזה מקור הפרנסה שלהם, זה מקור החיות שלהם, כדי שנוכל לזכות להחיות את ליבם, שלא תהיה להם אפילו דקה של דאגה אם הוראת השעה הזו תחודש. כן או לא, בזכות זה זכינו להסרת כל המכשולים, להתאחדות קואליציה ואופוזיציה, ואני מקווה, בעזרת השם, שביחד ננצח ונראה איך כולנו ביחד מתגייסים להמון מטרות טובות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן. אכן, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעת יש עתיד. חבר הכנסת דוידסון, אתה מסיר את ההסתייגות של יש עתיד? זו אחריות גדולה לדבר מטעם הסיעה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כמה הסתייגויות יש? << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> שתיים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם אתה רוצה לנמק, אתה יכול לעלות ולנמק, אתה יכול באמת. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> עולה ואז הוא יסיר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז תסיר את זה לפני ההצבעה. אם אתה רוצה לדבר, זו ההזדמנות שלך. אם אתה רוצה לדבר, אתה יכול. אם לא, אז אתה מסיר, אז אנחנו לא נצביע על ההסתייגויות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני עולה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה עולה לדבר? אוקיי, אז אתה יכול לעלות ולדבר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה המתפרות? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> המתפרות הדרוזיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא רק דרוזיות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> סליחה. מתפרות, לא רק דרוזיות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש לך חמש דקות לנמק. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> עדיפות למתפרות - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רשות דיבור. אם תרצה לדבר ברשות דיבור, תוכל לעלות. לא בהסתייגויות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תחילה, אני רוצה לברך את חבר הכנסת מיכאל ביטון - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ועפיף עבד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ועפיף עבד על חוק מאוד חשוב, על דאגה לאנשים שבאמת אין להם קול, וללא החוק הזה וללא העזרה שלכם, ייתכן שמאות - - בעיקר נשים, נכון? << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> כן, בעיקר נשים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - 4,500 נשים היו פשוט מחוץ לעולם העבודה, בלי עבודה. זה מראה קודם כול על נשמה גדולה שלכם, על הרצון לעזור לחלש, שזה הדבר הכי חשוב, שצריך להיות בכל לב של חבר וחברת כנסת. רק עכשיו דיברנו עם חבר הכנסת איתן גינזבורג על פניית ציבור בודדת של סטודנט באוניברסיטה העברית, ואחרי שהלכתי אמרתי: וואו, איזה נשמה יש לחבר הכנסת, שמפניית ציבור אחת הוא חושב יום שלם: איך אני יכול לעזור לו. זה מה שאני מצפה מחברי הכנסת. אני מכיר את העבודה של מיכל בפניות ציבור ואת כל הנושא של עולם בריאות הנפש, ומבחינתי זה חבר הכנסת האמיתי. זה חבר הכנסת האמיתי וזה התפקיד שלנו: לעזור לאלה שאין להם קול, לאלה שהם חלשים. << קריאה >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << קריאה >> מוחלשים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, מוחלשים. ואחרי מה שאמרתי – אין פה הרבה חברי הכנסת, אבל אני אומר לכם שאתמול בשעה 23:00, 23:30, ירדתי ללשכה והייתי ממש מזועזע מהשעתיים וחצי שעברתי פה. מזועזע. ישבתי פה כיושב-ראש המליאה וניהלתי את אחד הדיונים הכי מגעילים שראיתי פה בארבע שנים שבהן אני נמצא פה, עם קללות ועלבונות אישיים, ובאמת בצעקות. אתמול הוצאתי עשרה חברי כנסת, עשרה חברי כנסת מהמליאה. זה בלתי נתפס. מתי יבינו בבניין הזה חברי כנסת שנכנסים לפה שהם אחד מתוך 120, שהמדינה מסתכלת עליהם, שילדים מסתכלים על ההתנהגות של חברי הכנסת? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כשמשפחות קוברות את יקיריהן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפחות קוברות את יקיריהן. באותו יום שלושה חיילים איבדו את חייהם, חטופים מתחת לאדמה בעזה, ואנחנו מגיעים לפה, וצעקות ועלבונות וקללות. מה זה? מה זה? ואני מבקש באמת מכל חבר כנסת להדביק אחד אחר, לדבר איתו. באמת, בואו נתנהג אחרת. אפשר לדבר, אפשר לחשוב אחרת, אפשר להיות בקצוות שונים במפה הפוליטית, אבל אפשר לדבר, לא צריך לצעוק, לא צריך לקלל, לא צריך להעליב בן אדם. למה, כי הוא ערבי? בגלל זה צריך לקלל אותו? באמת. וכל אחד צריך להסתכל במראה ולהגיד לעצמו למה הוא פה. והחוק הזה שאתם מעבירים, זה אומר למה אתם פה, כי זו העבודה האמיתית של חבר הכנסת – לדאוג לחלש, לזה שאין לו קול, ולשנות את ההתנהגות שלנו פה בבניין הזה. בסוף אנחנו בני אדם. אפשר להתווכח, אפשר לשבת בפרסה באמת ולדבר על דברים, ללבן אותם, לרדת לשורש הדברים: למה הוא חושב הפוך ממני? למה הוא מתנהג ככה? תאמינו לי, אפשר לפתור 90% מהדברים; לא הכול, אבל 90% אפשר לפתור. אני חושב שמליאה כמו שהייתה אתמול בלילה, אסור שתהיה עוד פעם בכנסת ישראל, באמת, אסור שתהיה. אז כל הכבוד למעבירים של החוק. יישר כוח, עפיף. יישר כוח, מיכאל. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מסיר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> נאחל רק בריאות לחיילים שלנו, ושבעזרת השם אנחנו נראה במהרה במהרה את כל החטופים בבית, כי זה הדבר הכי חשוב שהמדינה הזאת צריכה לעשות. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת דוידסון. אז אתה מסיר, אנחנו לא נצביע על ההסתייגויות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מסיר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. אז ההסתייגויות הוסרו, אבל יש לנו רשות דיבור. חבר הכנסת חמד עמאר, אתה רוצה לנצל את זה. גם חברת הכנסת שרון ניר, אם את רוצה, יש לך רשות דיבור. רשות דיבור הוגשה על ידי סיעת ישראל ביתנו וסיעת חד"ש-תע"ל. לאחר מכן נצביע, ואחר כך אני אאפשר לך לברך, חבר הכנסת עבד. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עפיף, אני רוצה לברך אותך. באמת, הצעת חוק מאוד מאוד מעניינת. תודה. עבודה טובה, עשייה – כחבר כנסת גם צריכים להראות עשייה, ואתה הראית עשייה עכשיו. חבר הכנסת מיכאל ביטון, אני מכיר אותך שנים רבות. אתה איש של עשייה, אדם אוהב אדם. כל הכבוד לך. תודה. הצעת החוק הזאת עוזרת לא רק לנשים דרוזיות, אלא עוזרת להרבה נשים מוחלשות במדינת ישראל. ואני אומר ואמרתי את זה ואני בעמדה שחייבים לחזק את התעשייה כחול-לבן, התעשייה הישראלית. תמיד תמכתי בזה, תמיד אתמוך בזה. ואני זוכר שכשאהרונוביץ' היה השר לביטחון פנים, אז היה מכרז על מדים, מדי המשטרה, וגם שם טיפלנו בנושא הזה ואפשרנו שהמתפרות בארץ יבצעו את העבודה על מנת לשמור על אותם מקומות עבודה לאותן נשים שעובדות כדי להביא פרנסה הביתה לילדים שלהן, אוכל לבית שלהן. לכן כשאנחנו מדברים על אנשים מוחלשים, אני חושב שאין קואליציה ואין אופוזיציה. כולנו יחד צריכים להתגייס לנושא הזה. לכן גם בחוק הזה אתם רואים חבר קואליציה וחבר אופוזיציה מתאחדים לטובת כלל הציבור. תודה לכם, ותמשיכו לעשות למען הציבור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. אנחנו כעת נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 1–2 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – תשעה, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. כעת נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – תשעה, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. אני מזמין את יוזם החוק עפיף עבד לשאת דברי ברכה. בבקשה, אדוני. << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני שאני מתחיל – מה שקורה בסוריה זה קורע לב. מה שאמרו חברי חמד ואחי אכרם זה כל מילה בסלע. אני תומך בכל מילה שהם אומרים. אנחנו צריכים לקחת אחריות ולתת דחיפה ועזרה לאחינו הדרוזים בסוריה. בלעדיהם אנחנו בבעיה, כי הם קו ההגנה של מדינת ישראל היום. אם אנחנו נפסיד את הקו הזה, ישראל בבעיה, בבעיה קשה. כל מילה שהם אמרו – אני איתם ותומך בכל מילה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני מודה ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ. זה לא מובן מאליו להעביר הצעת חוק תוך שבוע ימים. תדעו לכם, חברים, שיש לנו יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט כמו רוטמן, שאני מודה גם לו על העזרה והתמיכה, על שחוקק את החוק הזה תוך שבוע. זה לא מובן מאליו לחוקק חוק תוך שבוע. אני גאה בך, אדוני יושב-ראש הוועדה. חברי ושותפי מיכאל ביטון, תודה. אני מאוד מעריך אותך. אתה איש עשייה. כן ירבו כמוך. תודה לכל חברי הכנסת שתמכו בהצעת החוק, שהיא חשובה לי באופן אישי ולעדה הדרוזית, כי היא שומרת על תעסוקת 4,500 נשים שעובדות במפעלים האלה. כך זה למען ייצור כחול-לבן. בתמיכתכם הצלחתי להעביר את החוק. תודה לכם לכולכם, חברים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עפיף עבד. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי כ' בתמוז התשפ"ה, 16 ביולי 2025, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:26. << סיום >>