דברי הכנסת
דברי הכנסת
לה / מושב שלישי / ישיבה ש"י /
כ"ה–כ"ז בתמוז התשפ"ה / 21–23 ביולי 2025 / 35
חוברת ל"ה
ישיבה ש"י
הישיבה השלוש-מאות-ועשר של הכנסת העשרים-וחמש
יום שני, כ"ה בתמוז התשפ"ה (21 ביולי 2025)
ירושלים, הכנסת, שעה 12:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8
מזכיר הכנסת דן מרזוק: 8
נאומים בני דקה 12
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 12
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 13
עמית הלוי (הליכוד): 13
הצעת צו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ה–2025 14
חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 14
אכרם חסון (הימין הממלכתי): 17
אלי דלל (הליכוד): 18
בועז ביסמוט (הליכוד): 19
צגה מלקו (הליכוד): 20
ששון ששי גואטה (הליכוד): 21
יעקב מרגי (ש"ס): 23
משה סעדה (הליכוד): 25
אוריאל בוסו (ש"ס): 26
ניסים ואטורי (הליכוד): 27
טלי גוטליב (הליכוד): 29
חמד עמאר (ישראל ביתנו): 30
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 32
אבי מעוז (נעם): 33
אושר שקלים (הליכוד): 34
חוה אתי עטייה (הליכוד): 35
אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 36
שר התיירות חיים כץ: 38
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 51
מזכיר הכנסת דן מרזוק: 51
הצעת צו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ה–2025 51
מירב בן ארי (יש עתיד): 52
השר במשרד האוצר זאב אלקין: 54
הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025 61
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 61
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 118
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 118
הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025 118
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 119
עודד פורר (ישראל ביתנו): 127
שר התיירות חיים כץ: 128
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 135
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 136
הודעת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 104) (צילום בבתי המשפט), התשפ"ב–2022 138
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 139
הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025 140
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכספים): 141
ולדימיר בליאק (יש עתיד): 145
מיקי לוי (יש עתיד): 146
נאור שירי (יש עתיד): 148
אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 151
חמד עמאר (ישראל ביתנו): 153
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 156
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 159
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 160
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 163
נעמה לזימי (העבודה): 164
גלעד קריב (העבודה): 172
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 178
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 181
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 185
ינון אזולאי (ש"ס): 191
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 195
הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב 218
טלי גוטליב (הליכוד): 218
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 222
צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 223
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 227
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 227
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 228
יאיר לפיד (יש עתיד): 228
אלעזר שטרן (יש עתיד): 230
מירב בן ארי (יש עתיד): 231
יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 234
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 236
מזכיר הכנסת דן מרזוק: 237
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 237
מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 237
יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 238
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 240
ערעור חבר הכנסת עופר כסיף על החלטת ועדת האתיקה בהתאם לסעיף 43 לתקנון הכנסת 249
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 250
פנינה תמנו (בשם ועדת האתיקה): 253
החלטת ועדת הכלכלה בדבר תיקון טעות בחוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 256
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): 256
שרון ניר (ישראל ביתנו): 257
יבגני סובה (ישראל ביתנו): 258
מירב בן ארי (יש עתיד): 259
רון כץ (יש עתיד): 264
טלי גוטליב (הליכוד): 265
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 269
מזכיר הכנסת דן מרזוק: 269
הודעות הממשלה על הפסקת כהונתם של שרים והפסקת כהונתם של סגני שרים 272
שר התקשורת שלמה קרעי: 272
הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025 278
שרון ניר (בשם ועדת החוץ והביטחון): 279
יאיר לפיד (יש עתיד): 281
מאיר כהן (יש עתיד): 282
מירב כהן (יש עתיד): 284
אלעזר שטרן (יש עתיד): 285
גלעד קריב (העבודה): 285
מיקי לוי (יש עתיד): 287
מירב בן ארי (יש עתיד): 288
יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 298
שלי טל מירון (יש עתיד): 299
נאור שירי (יש עתיד): 301
ולדימיר בליאק (יש עתיד): 305
רון כץ (יש עתיד): 308
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 310
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 313
מזכיר הכנסת דן מרזוק: 313
הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025 314
סימון דוידסון (יש עתיד): 314
דבי ביטון (יש עתיד): 322
משה טור פז (יש עתיד): 327
יסמין פרידמן (יש עתיד): 328
יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 334
ירון לוי (יש עתיד): 336
גלעד קריב (העבודה): 338
בחירת נציג הכנסת לוועדה לבחירת דיינים 342
החלת הריבונות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן 350
שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 350
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 353
דן אילוז (הליכוד): 356
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 358
בחירת נציג הכנסת לוועדה לבחירת דיינים 361
החלת הריבונות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן 361
שר התקשורת שלמה קרעי: 362
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 363
עידן רול: 364
חמד עמאר (ישראל ביתנו): 365
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 366
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 371
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 373
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 379
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 385
נעמה לזימי (העבודה): 393
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 403
טלי גוטליב (הליכוד): 409
אבי מעוז (נעם): 411
צגה מלקו (הליכוד): 412
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 413
עמית הלוי (הליכוד): 417
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 418
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 419
קטי קטרין שטרית (הליכוד): 424
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: 426
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 427
אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 428
סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): 429
מרב מיכאלי (העבודה): 431
ינון אזולאי (ש"ס): 433
עודד פורר (ישראל ביתנו): 435
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 436
אופיר כץ (הליכוד): 437
חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 438
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 439
גלעד קריב (העבודה): 440
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 443
חילופים בוועדות הכנסת 447
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 447
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ה בתמוז התשפ"ה, 21 ביולי 2025. היום הוא היום ה-654 למלחמה, שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-50 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהן מביטות עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי. אנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם.
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >>
ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6041/25 וכלה בהצעת חוק פ/6119/25: הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון – חובת העברת עודפי מזון לארגון לחלוקת מזון), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הממשלה (תיקון – דיווח שר בדבר אי-התקנת תקנות במועד), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק דחיית מועדים (תשלומים של בעל עסק המשרת בשירות מילואים פעיל), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות פגיעה בעבירת מין או אלימות חמורה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסמכת רשות מקומית לביצוע תפקידי רישוי), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק המשתתף החופשי, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – תאגיד עובדים זרים מחליפים זמניים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – ייצוג לנשים ברשימת המועמדים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – תעמולה דיגיטלית), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי קו העימות בצפון ובדרום), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – פיצוי נפגעי עבירת גביית דמי חסות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק הסדרת הבתים המאזנים בישראל, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – רשות ערעור למדינה על זיכוי אדם בפלילים), מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה על רקע זהות מגדרית), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – תשלום בשל אובדן הכנסה לבן משפחה של נכה בתקופת האשפוז ולאחריה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – חובת מסירת מידע), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים לכנסת), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות מועמדים לכהונה כנשיא המדינה), מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק מענק לבניית מרחב מוגן, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת עבירה), מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת תקופת כהונה של ראש הממשלה), מאת חברות הכנסת אפרת רייטן מרום, קארין אלהרר; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפעלת שירותי מים וביוב על ידי רשות מקומית), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש באמצעי לפיזור הפגנות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק תרומת זרע, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מסירת מידע על עמלות וריביות בשל פירעון מוקדם של הלוואה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (תיקון – חקירה והעדה מותאמת למתמודדי נפש), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מינוי קצינים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירת ביזה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק האפוטרופוס הכללי (תיקון – ניהול נכסי מקרקעין), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – רישיון עסק בחבל תקומה) (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – קביעת תור באמצעות האינטרנט), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – תקופת זכאות להשתתפות במימון שכר לימוד), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – כשירות הפרקליט הצבאי הראשי וסגנו), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת מועמד המצוי בחקירה מהרכבת הממשלה), מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – שינוי פרק זמן ההתיישנות של עבירת המרדה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון – הסדרת מתן שירותים על ידי עמותה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, חוה אתי עטייה, מירב בן ארי, מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי, גלעד קריב; הצעת חוק הפרות מינהליות, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – איסור חקירה פלילית והגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה במהלך תקופת כהונתו), מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – החמרת האכיפה והענישה על אי-הצגת מחיר על טובין על ידי קמעונאי גדול), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק העונשין (תיקון – הורדת גיל האחריות הפלילית לילדי מסתננים לעשר שנים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – שימוש בכספי פיקדון למטרת גביית פיצוי נזיקי ולשיקום תשתיות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור) (תיקון – החרגת הכנסות מארנונה בגין תקופות שקדמו לשנת 2023), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ששון ששי גואטה; הצעת חוק סימון מנות בריאות במסעדות, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק סיוע למשפחות נעדרים, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת צגה מלקו; הצעת חוק חקירה והעמדה לדין של פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והשמדת עם, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת עופר כסיף; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – קביעת הוראות האוסרות על הגבלת שימוש במוסכים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – קיצור זמן המענה בפניות ציבור), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון – הטלת דמי תיווך על שוכר), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ביטול הפסקת חברות של חבר הכנסת), מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן, מאיר כהן, משה טור פז, קארין אלהרר, מטי צרפתי הרכבי, שלי טל מירון, בועז טופורובסקי, מירב כהן, מיקי לוי, יואב סגלוביץ', מירב בן ארי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ביטול הפסקת חברות של חבר הכנסת), מאת חברי הכנסת אפרת רייטן מרום, גלעד קריב; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ביטול הפסקת חברות של חבר הכנסת), מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום קצבת שאירים לעגונה ולמסורבי גט שהתאלמנו), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – חובת מינוי ממלא מקום ראש הממשלה), מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – חובת מינוי ממלא מקום ראש הממשלה), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – הגבלת אחריות רשות מקומית למקום שאינו מוכרז לרחצה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אלי דלל, סימון דוידסון; הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – הגדלת מענקי סיוע להורה של חטוף או נעדר שאין לו בן זוג שהוא הורה של אותו חטוף או נעדר), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – הקניית זכות במקרקעין חלף בית שנהרס או חולל באירוע טרור), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק הסדרי משפט ומינהל (תיקון – ניתוק הזיקה להכרזה על מצב חירום), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות), מאת חבר הכנסת עפיף עבד; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הנגשת אוטובוסים בין-עירוניים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור משווי שימוש ברכב עבודה חשמלי), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אורית פרקש הכהן; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – תשלום ריבית על ערבות בנקאית), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – הגבלת כהונה רביעית לראש רשות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – חובת פרסום שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול צו הבאה בשל חוב כספי נמוך), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – הסמכת מאבטחים למניעת אלימות באוטובוסים ציבוריים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק סמכויות שעת חירום (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק שיקום יישובים בחבל התקומה (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק להגדרת רצועת עזה כאזור עוין ואיסור יחסי מסחר, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, חמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (ביטול הכפיפות לשר והבטחת עצמאות המשטרה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הצללת המרחב הציבורי), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, אלי דלל, מטי צרפתי הרכבי, עופר כסיף, קטי קטרין שטרית, נאור שירי, יסמין פרידמן, אחמד טיבי, סימון דוידסון, משה סולומון, נעמה לזימי, גלעד קריב; הצעת חוק איסור עיסוק נוסף לנושאי משרה בכירה, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הזכות להפגין), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון – עיגון כהוראת קבע), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו.
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מספר 37) (הטלת חובות על מתווך במקרקעין), התשפ"ה–2025.
נוסף על כך אבקש להודיעכם, כי על פי סעיף 96ד לתקנון הכנסת, משחדלו חברי הכנסת הבאים לכהן בכנסת, הורדו מסדר-היום הצעות חוק שהגישו כמציעים יחידים, ושמם נמחק מהצעות חוק שהיו שותפים להן עם מציעים אחרים, כמפורט להלן: אליהו ברוכי – סיים את כהונתו בכנסת ביום כ' בתמוז התשפ"ה, 16 ביולי 2025; משה רוט ויצחק פינדרוס סיימו את כהונתם בכנסת ביום כ"א בתמוז התשפ"ה, 17 ביולי 2025; אברהם בצלאל, ארז מלול וסימון מושיאשוילי סיימו את כהונתם בכנסת ביום כ"ד בתמוז התשפ"ה, 20 ביולי 2025.
כמו כן הונחה על שולחן הכנסת אמנת מינמטה בדבר כספית.
נוסף על כך הונחה הודעת שר האוצר על מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת עאידה תומא סולימאן בנושא: 69 עובדים איבדו את חייהם בתאונות עבודה בשנת 2024 למרות הירידה בפעילות במשק; הודעות שר הבריאות על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, יצחק קרויזר, טטיאנה מזרסקי, עופר כסיף ודן אילוז בנושא: המחסור ברופאים במערכת הבריאות ובפרט בפריפריה בהתמחויות מסוימות והתוכנית לפתרון תקועה; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת סימון דוידסון וינון אזולאי בנושא: המחיר הכלכלי של מגפת ההשמנה בישראל והשפעתה על ילדים ובני נוער. תודה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה למזכיר הכנסת.
<< נושא >> נאומים בני דקה << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
הנושא הראשון על סדר-היום הוא נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם, מוזמנים להצביע בעד כעת. בבקשה, עד שאקבל לידיי – לא צריך רשימה, עזבו את זה. חבר הכנסת כסיף יהיה ראשון הדוברים, ואחריו – חברת הכנסת יעל רון בן משה. בבקשה.
<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
היושב-ראש, חברי הכנסת, ביום שבת הגעתי יחד עם חבר הכנסת איימן עודה לנס ציונה על פי הזמנה לחבר הכנסת עודה של מוחי הדמוקרטיה שם, ונתקלנו בהמון פורע שניסה לעשות לינץ' גם בחבר כנסת עודה וגם בי וגם במפגינים בכלל. הייתה שם אלימות שקשה לתאר – נזרקו בקבוקים, מקלות, אבנים, אבן בגודל של כעשרה סנטימטר נזרקה לעברי ופגעה בדלת של הבנק שעמדנו למרגלותיו; הדלת נשברה קצת. שמשות של מכוניתו של חבר הכנסת עודה נופצו, קללות, יריקות, אלימות בלתי נסבלת. המשטרה לא הייתה מוכנה מראש, לא הגיעה בכוחות מוכנים, ואך בקושי הצליחה למנוע באמת את אותו לינץ' מתוכנן. את הפרעות האלה, שגם חלק מאלה שנעצרו – גם לא היו מעצרים. במהלך כל האירוע ביקשתי שיעצרו את הפורעים; לא נעצרו. כנראה שנעצרו שלושה לאחר מכן, ושוחררו מייד ביום למוחרת או באותו ערב.
יש פה הכנה לרצח, וזה שיש פה עידוד מצד כמה שרים וחברי כנסת לאלימות שכזאת וברכות לפורעים והתעלמות מיושב-ראש הכנסת, שלא אמר עד כה מילה כנגד זה שנבחרי ציבור הותקפו באלימות – אתם מכשירים את הרצח הפוליטי. הדם יהיה על ידכם, גם על ידיך, אדוני היושב-ראש, שנמנעת עד עכשיו מלומר מילה נגד האלימות הזאת. בוש לך והיכלם.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. באתי להגיד את הדברים מפה כדי לכבד את היציע הנשי, האורחות שבאו להיות בכנסת ישראל – אני לא מכירה אותן, הייתי מתייחסת באופן אישי – הבית של הציבור הישראלי.
אני רוצה לדבר על האירועים שקרו ועדיין מתרחשים ברמת הגולן וסוריה. ביום חמישי הייתי במג'ד אל-שמס, אחרי שביום רביעי חצו את הגדר לשני הכיוונים אחינו הדרוזים ובני משפחותיהם. ביום חמישי עוד היו שם איחודי משפחות מאוד מאוד מרגשים, אבל אני רוצה לשאול: אם היה מודיעין על כך שעומדים להיות אירועים כאלה, איפה היה צה"ל? אני יודעת שבגזרה הזאת יש לפחות חטיבת מילואים אחת שמתפקדת, כמובן אוגדה – אוגדה 210. למה באותו יום רביעי לא היו יותר כוחות על הגדר? מי שהיה שם וראה בעיניים שלו את הדבר, לא היה יכול שלא לחשוב על 7 באוקטובר.
אני חושבת שצריך לקיים על זה דיון עומק, וקודם לכך כמובן לחבק, לתמוך, לסייע לאחינו הדרוזים שרואים את הטבח בצד השני. תודה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – אה, לא ראיתי. בבקשה, חבר הכנסת עמית הלוי, ולאחר מכן נעבור לנושא הבא. בבקשה.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להצטרף לדברים של חברת הכנסת בן משה – ברוכה הבאה – ולומר לך כפתיח לדיון העומק: אם אנחנו והעולם החופשי לא נפנים ונגדיר שהאויב הוא לא כלי נשק מסוים, הוא גם לא משטר לבדו, אלא אידיאולוגיה רדיקלית שמשתלטת על משטר, וכל פעם יש לה אפליקציות אחרות, נישאר בסבב האין-סופי הזה, ולא נבין מול מי אנחנו מתמודדים. גם לא נוכל לנצח אותו.
בסוריה היום יש אדם שהוא אל-קאעידה על מלא, מלא מלא, מה שנקרא. אל-ג'ולאני בא מדאעש, עבר לאל-קאעידה; לא זז בעמדותיו האידיאולוגיות בפסיק – שיבח כידוע לך את הטובחים בדרוזים, שיבח במילים נעלות את אותן מליציות של פורעים. הם באו בתיאום איתו, ואחרי זה קראו לו העולם המערבי, בנאיביות שקרובה להיות משהו אחר ולא נאיביות, להשכין שלום, כמובן. את זה הוא שמח לעשות, והטבח העיקרי שהוא מתכנן ביסודיות – לא הטבח בעלאוויים, שלא הפסיק לרגע, לא הטבח בנוצרים, שמתחילת שלטונו קורה בהתעללות ובהתעמרות ובאותו רצח בכנסייה, גם לא הטבח בדרוזים, כי אם הטבח ביהודים. ואם יש משהו שאת ואני צריכים לדאוג ממנו זה מהטבח הזה, שמתוכנן על ידי אותו אידיאולוג רדיקלי שהשתלט על משטר. את יכולה לפגוע בו קצת פה וקצת שם; התשתית קיימת. אנחנו צריכים לעקור את התשתית, להגדיר אותה, את האידיאולוגיה הזאת, כלא לגיטימית, משטרים מהסוג הזה כלא לגיטימיים. אנחנו קמים בבוקר – לאיראן יש אצבע באו"ם. זה הדבר שצריך להטריד אותנו, אפרופו דיון עומק. תודה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה.
<< נושא >> הצעת צו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ה–2025 << נושא >>
[נספחות.]
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – צו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ה–2025. יציג את הצו חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך.
<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >>
תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג את הצו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ה–2025.
בפתח הדברים אזכיר ואבהיר שהוסמכתי להציג את החוק על ידי יושב-ראש הוועדה הקודם יעקב אשר, כאשר עדיין שימש בתפקידו כיו"ר ועדה טרם תפקידו.
אני מתכבד להביא בפני הכנסת לאישור הכנסת את הצו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ה–2025. בשנת 2014 נחקק החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לגיור (הוראת שעה), התשע"ד–2014, כחלק מהצעדים המרכזיים להתמודדות עם משבר הדיור, והוא נועד להגדיל את היצע יחידות הדיור בישראל. מכוחו של החוק הוקמה הוועדה למתחמים מועדפים לדיור, המוסמכת לאשר תוכניות הכוללות יחידות דיור בהיקף גדול באופן מהיר ובאפשרות לסטות מהוראות של כל תוכנית אחרת שחלה, למעט תמ"א 35 – תוכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה, פיתוח ושימור. כמו כן נכללו בחוק מסלולים ייחודיים לשם קידום תוכניות לדיור ביישובי החברה הערבית ובמיזמי פינוי-בינוי. החוק נקבע כהוראת שעה לשם התמודדות עם משבר הדיור לארבע שנים, עם אפשרות להאריכו לשתי תקופות נוספות של שנה כל אחת.
גם בחלוף פרק הזמן שנקבע בחוק כהוראת שעה המשיכה מדינת ישראל להתמודד עם משבר דיור ועם הצורך בקידום מהיר של תוכניות מועדפות. לכן, בשנת 2021 תוקן החוק, תיקון מס' 7, ונקבע כי החוק יחול על התוכניות המועדפות לתקופה נוספת של ארבע שנים. במסגרת תיקון זה גם הורחבו הסמכויות בחוק לעניין קידום תוכניות מועדפות לפיתוח מוטה תחבורה, לעניין תכנון במתחמי פינוי ובינוי במסגרת ההתחדשות העירונית ולעניין קידום תכנון ביישובים של האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, וכן נקבעו סמכויות לעניין מתחמי דיור מותאמים לאוכלוסייה החרדית. החוק אף קבע כי שר האוצר ושר הפנים רשאים יחד, בצו, לאחר המלצת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובאישור הכנסת, להאריך את התקופה האמורה בשתי תקופות נוספות של שנה כל אחת.
ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה שני דיונים ארוכים בבקשת שר האוצר ושר הפנים להאריך את התקופה שבה יחול החוק על תוכניות מועדפות. בדיוני הוועדה עלה הצורך בהארכה בשנה נוספת של מסלול התכנון המהיר והאיכותי לקידום תוכניות שהובילה הוותמ"ל, אשר מהווה כלי נוסף להתמודדות עם משבר הדיור. הוועדה שמעה סקירות מקיפות על פעילות הוותמ"ל ואת הערות חברי הכנסת והציבור, והמליצה על אישור הצו. אני מבקש מהכנסת לקבל את המלצת הוועדה ולאשר את הצו. זה בקשר לנושא הזה.
כן, גבירותיי, אנצל את יתר הזמן שנותר לי כדי לדבר על נושא מאוד מאוד חשוב, שאנחנו כולנו חלק ממנו וחווים אותו כרגע, וזה הנושא של עסקאות חטופים. קודם כול, כדי להסיר ספק, כולם ללא יוצא מן הכלל רוצים את החטופים בבית. נשאלת השאלה מהי הדרך המיטבית לבוא ולעשות את זה. עד עכשיו היו דרכים של עסקאות. בכל פעם שהעסקאות האלה כללו נסיגה מאזורים שצה"ל כבר כבש והנסיגה הזאת הביאה את העסקה, לאחר מכן צה"ל נאלץ לחזור ולכבוש את אותם אזורים, וראינו שפעם אחרי פעם הדבר הזה שב ועולה לנו בקורבנות – בקורבנות של חיילים שנהרגים, חס ושלום, חיילים שנפצעים, וכן הלאה וכן הלאה. האויב לומד את דפוסי הפעולה, האויב לומד את השיטות, האויב מוכן יותר כל פעם.
יש איזושהי סברה שמסתובבת כאילו חמאס הוכרע. לא ברור לי מי בדיוק מקים את הסברה הזאת, אבל חמאס רחוק מאוד מלהיות מוכרע. 75% מהמנהרות בעזה עדיין פועלות; מבחינת היכולות שלו, חמאס שיקם את יכולותיו מבחינת כוח אדם כמעט למה שהיה טרם 7 באוקטובר. נכון, אלה לא אותם לוחמים, אלה לוחמים מנוסים הרבה פחות, אבל הם עדיין יודעים לירות RPG, הם עדיין יודעים ללחוץ על ההדק.
ההתמודדות של הצבא שלנו, שבכל פעם יוצא למבצע צבאי שלא נועד להכריע את חמאס באופן סופי אלא נועד להביא למצב שמאפשר עסקת חטופים – זה בעצם צבא שלא נותנים לו להילחם עד הסוף. לא נותנים לו לבצע את התפקיד שלשמו הוא קם, שזה בעצם לבוא ולהכריע אויב, להכריע, להכניע, באופן שאין כל כך מה להסביר, שלא צריך להסביר הישגים, שלא צריך להראות מפות, אלא שלכולם ברור מי ניצח ומי הפסיד.
עכשיו, כאשר יושבים על המדוכה לקראת עסקה נוספת – ואני באמת לא יודע ולא יכול להגיד מה עדיף ומה נכון והאם נכון להמשיך באותו מתווה, מתוך הבנה שבעצם בכל נסיגה כזאת אנחנו משלמים בדם של חיילים, בחיילים פצועים וכן הלאה וכן הלאה, בשביל אותו הדבר. יש אנשים שסוברים שצריך לסיים את המלחמה כמו שהיא, שחמאס יישאר שם בשלטון בעזה, שנטפל בו אחר כך, שיהיה מספיק זמן אחר כך לטפל בו. זה עורבא פרח. זה צ'יזבט. מי שאומר את זה, לצערי הרב, לא אומר אמת לציבור, מכיוון שחמאס – אפשר להגיד עליו הרבה מאוד דברים, אבל פראיירים ותמימים הם לא. הם דורשים ערבויות של נשיא אמריקאי, הם דורשים החלטות של מועצת הביטחון של האו"ם, שככל שיינתנו, מדינת ישראל לא תוכל להתעלם מהן ולהחליט שהיא עושה מה שבא לה בעזה ביום שאחרי.
שבענו מרורים והחלטות וכל הדברים הללו שאנחנו נדע לטפל ואנחנו נדע להתמודד ואנחנו נדע. שמענו את זה בנסיגה מלבנון, שמענו את זה בגירוש מגוש קטיף, שמענו את זה בכל הפעמים שבהן נסוגונו משטח ונתנו לכנופיות מרצחים בעלות אידיאולוגיה רצחנית כזאת ואחרת להשתלט על השטח ולהיות צמודות לגבול שלנו. לכן, כאשר אנחנו באים ואנחנו מדברים, לפחות בשיח הציבורי, על כל אירוע הנסיגה – מעבר לשחרור מחבלים רוצחים, שברור לחלוטין, ויש, כתובים מסמכים, שמעל ל-80% חוזרים לעסוק בטרור באופן פעיל; מעבר לכך שאנחנו נותנים לחמאס זמן לנשום ולהתארגן – צריך להבין שכל נסיגה כזאת היא הרבה מעבר לעניין טקטי; היא בעצם הבנה שאנחנו, מתוך מחשבה שאנחנו נחזור לכבוש את אותם שטחים שאנחנו מפנים, נצטרך לשלם על זה מחיר יקר.
הדבר הזה, אני בטוח שעומד לנגד מקבלי ההחלטות, אבל אני מרגיש שפחות מדי מדברים עליו בשיח הציבורי. מציגים ציר אחד, ציר כזה, כאילו זה איזשהו עניין על מפות, על להגיע. נכון, צה"ל יכול לכבוש מחדש שטחים, אבל באיזה מחיר הוא כובש מחדש את השטחים הללו? אני מאלה שסבורים שאסור לנו להפסיק את המלחמה כל עוד חמאס ברצועת עזה. אני מאלה שסבורים שהדרך לנצח במלחמה הזו ולהחזיר את החטופים היא כיבוש מלא של רצועת עזה, השתת משטר צבאי, התחלה של מימוש תוכנית טראמפ. כן, גם אם יש אנשים שלא אוהבים לשמוע את זה, זו עמדתי, זו דעתי, ולא רק דעתי – יש הרבה שסוברים את זה. לכן חשוב, כשאנחנו באים ומדברים בנושא הזה, שנבין שלכל דבר יש מחיר.
הדרך להתמודד – ואת זה למדנו מאז 7 באוקטובר – הדרך להתמודד עם מרצחים היא לא דרך עיניים מערביות, היא לא מתוך מחשבה שאנחנו יכולים לשכנע אותך במשהו, היא לא מתוך מחשבה שאנחנו יכולים לקנות אותם, לא בכסף, לא במים, לא בחשמל, לא בהומניטריות, לא בכלום. מרצחים מבינים דבר אחד, וזה החרב או הרובה או הפגז, וכך צריך להתייחס אליהם. את חמאס צריך להשמיד ולחסל דרך התבססות ברצועת עזה, השתת משטר צבאי והתחלה של מימוש תוכנית טראמפ. זה מה שצריך לעשות, ואני מקווה שלשם נלך. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה לחבר הכנסת מלביצקי. אנחנו מדווחים כעת כי כוחותינו תוקפים בנמל חודיידה את החות'ים שבתימן. נאחל להם, כמובן, שיצליחו במעשי ידיהם וישובו בשלום לבסיסיהם.
אנחנו עוברים לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, ידידי השר אלי כהן, חבריי חברי הכנסת, התחלתי הבוקר בוועדת החינוך ואמרתי: אין יותר מוסרי ואין יותר ערכי ואין יותר חינוכי מאשר להחזיר את כל החטופים, גם במחיר הכבד ביותר שנשלם. מה שמחזק אותי יותר זה מה שקרה עם האחים שלנו בסוריה: ארבעה ימים לא ידענו לא יום ולא לילה; רק אתמול ושלשום נרצחו 520 אזרחים בעיר א-סווידא ובכפרים; איבדנו יותר מ-1,200 או 1,300 אנשים, אזרחים תמימים, אזרחים שרוצים לחיות בכבוד. אבל החינוך שמקבלים שם הוא חינוך דאעשי – לרצוח אדם זה בתוך האמונה אצלם, באמונה של השריעה, היא שאפשרה להם לרצוח ילדה בגיל חמש וגם לאנוס אותה. אנסו נשים בקבוצות, רצחו זקנים. ראיתם איך גילחו את הזקן של השייח' והחזירו אותנו לימי הנאצים.
אסור לנו לתת אפשרות ששכנים כאלה ישבו בגבולות הצפוניים של מדינת ישראל. אנחנו חייבים לעשות את הכול כדי לחסל את המשטר הרצחני, אשר לא מעריך חיי אדם, משקר, מתעתע באמריקאים, משתמש כעת – עכשיו – בטורקים, שמפציצים את הכפרים הדרוזיים באמצעות מזל"טים ובאמצעות מטוסים.
אנחנו פונים באמצעות יושב-ראש הכנסת לכל מקבלי ההחלטות במדינת ישראל ומבקשים לספח את א-סווידא וכל הרצועה הזאת למדינת ישראל. היו לנו שיחות ארוכות מאוד עם השייח' חכמת אל-היג'רי, שמקובל על 95% מהאוכלוסייה הדרוזית בסוריה. אין אחד מהם שיכול לחיות עם המשטר הרצחני של אל-ג'ולאני. אין להם שום עתיד. זו עדה שמונה כ-750,000. אלה אנשים שמניפים דגלי ישראל מעל הבניינים בתוך א-סווידא, ובטח ראיתם. אנחנו נגיש באמצעות דני דנון באו"ם תלונה נגד המשטר הרצחני הזה, אנחנו נתבע אותם בבית הדין הבין-לאומי על רצח עם, על פשעים חמורים שעשו באזרחים התמימים רק בגלל שהם דרוזים. זה קרה ליזידים, אחרי זה זה עבר לעלווים, עכשיו הדרוזים, ומחר התור של הכורדים.
הכורדים והדרוזים יכולים להיות ידידי אמת למדינת ישראל, יכולים לשמור על כל הגבול הצפוני והמזרחי של מדינת ישראל. לכן חשוב לנו, אדוני היושב-ראש, לקחת החלטה אמיצה, לספח את המקום ולהפוך אותם לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. אנשים צמאים לדמוקרטיה, אנשים צמאים לכך שערך חיי אדם הוא ערך עליון. במזרח התיכון זה קיים רק במדינת ישראל. אני מקווה שראש הממשלה, שעשה עבודה מצוינת ביחד עם מזכירו הצבאי, עם הרמטכ"ל, עם שר הביטחון, עם ידידי שר החוץ גדעון סער – כל מי שתמך בנו עשה עבודת קודש כדי להציל את אחינו. אנחנו מקווים להמשיך לשמור עליהם, לספח אותם ולהפוך אותם לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה לחבר הכנסת חסון. חבר הכנסת עמית לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת אלי דלל, בבקשה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבת נטען שתקפו את חבר הכנסת איימן עודה. אז אני מתנגד לכל אלימות כלפי כל אדם, במיוחד כלפי חבר כנסת. תקפו גם עוד חברי כנסת, ולא היה רעש כזה גדול, כמו את גלית דיסטל. גם אותי תקפו כמה פעמים, גם ליד הבית וגם ברכב. אבל איימן עודה – מקומו לא בכנסת. אנחנו טענו את זה, הבאנו את זה להצבעה. לצערי, זה לא עבד. אבל איימן עודה טען שעזה תנצח. שמעתם על אדם או על חבר כנסת שרוצה שהאויב שלנו ינצח? שהאויב שלנו בעזה ינצח. אז אני אומר לאיימן עודה: אם אתה רוצה שעזה תנצח ואתה אומר את זה, אז אנא ממך, אתה יכול ללכת לעזה, ואולי משם תגשים את המשאלות שלך. אז איימן עודה, סע לעזה, תחזור לעזה, תהיה בעזה.
לגבי הנושא של עסקת החטופים – אין אחד שלא מעוניין בהחזרת כל החטופים שלנו. לצערי, אנחנו כבר קצת פחות משנתיים נמצאים במלחמה עם ידיים קשורות. אני מעדיף עסקה אחת, פעימה אחת להחזרת החטופים. הפעימות החלקיות או בשלבים לא תורמות לדבר. אין ספק שאנחנו רוצים שכל חטוף יחזור, אבל בואו נראה מה יקרה אחרי: אז יהיו 60 יום שבהם תהיה הפסקת אש, הצבא יעמוד, לא יזוז, יהיה מטרה למתקפות; אנחנו מכניסים לחמאס מזון, חשמל, מים, דלק. ואחרי 60 יום, מה יהיה? אנחנו נצטרך לחזור לאותם מקומות שבהם היינו, נחדש שוב את המלחמה, חוזרים לאותה נקודה.
לכן צריך לחשוב על חישוב מסלול מחדש – איך ליצור את התנאים להחזרת כל החטופים בבת אחת, לא בעסקאות חלקיות. יש לא מעט אופציות, הן גם נאמרו פה, אבל חייבים לחשוב בצורה שונה, לא אותו דבר. החמאס כנראה, אם הוא מתעקש, כנראה שהוא עדיין לא הוכרע. צריך לשים לב לזה – העקשנות של החמאס. אם הוא עדיין לא הוכרע, אנחנו צריכים לחשוב על טיפול אחר, על גישה אחרת במלחמה מול החמאס; ליצור את הפרימטר של אותו קילומטר, להפעיל לחץ דרך המתווכות, ליצור את המתווה שדיבר עליו טראמפ, ואולי ככה נוכל ליצור איזשהו זעזוע בחמאס, כי המלחמה של החמאס היא לא מלחמה בנו רק לתקופה מסוימת; החמאס רוצה את השמדת מדינת ישראל, זו הכוונה שלו, ועם זה הוא לא זז למקום אחר. לכן את המחשבה הזאת, את החינוך הזה, צריך לעקור מהשורש. לא יכול להיות שהחינוך הזה, של השמדת העם היהודי, שנמצא עדיין גם ברשות הפלסטינית, שלמעשה הוא המקור להמשך השנאה, הוא המקור להמשך המאבק מולנו, מול מדינת ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת בועז ביסמוט – ראיתי אותו קודם, כנראה הוא לא נמצא. אה, סליחה. בבקשה.
<< דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני מצטרף אליך ומאחל לטייסים שלנו, לצבא הנפלא שלנו, להצליח בתקיפה בנמל חודיידה. התקיפות שלנו בתימן – אני בטוח שתסכים איתי, וגם רוב חברי הבית, אלה שנמצאים ואלה שלא נמצאים, שתימן זה סיפור עולמי, זה לא סיפור ישראלי. עם כל הכבוד, החות'ים האלה הם באמת בעיה של כל העולם, אז הייתי מצפה מאותם אלה שמפגינים נגדי שלא יגידו לי תודה, לצבא שלנו, לטייסים שלנו, למדינה שלנו, לממשלה שלנו, אבל לפחות שלא יבואו ויפגינו נגדנו כשאנחנו עושים את המלחמה של האחרים.
אני רוצה להתייחס לעניין אחר, אדוני היושב-ראש, וזה הצביעות. הצביעות גם של חלק – לא של הבית הזה, חלילה – חלק מחברי הבית הזה. היה פרסום בימים האחרונים, כידוע לך, אדוני היושב-ראש – או, אתה יודע מה, אני אתנסח אולי בצורה קצת שונה: התעוררנו בבוקר לפני שבוע, עשרה ימים, אני חושב, עם דיווח, דיווח שנשיא אמריקני, תומך בראש ממשלה – או חבר שלו – ראש ממשלת ישראל, ומפגין תהיות. למה תהיות? ביקורת, ביקורת קשה אפילו, נגד בית משפט בישראל. ואז הצד הזה של הבית, כמובן, בא וזעק וזעם ואמר: התערבות, מה עם הריבונות שלנו? הקנאות לריבונות. ראינו כאן באמת ראיונות וכלי תקשורת, וכולם פה ובתקשורת ובבית הזה אמרו: איך יכול נשיא אמריקני – יהיה אוהד ככל שיהיה, חבר ישראל ככל שיהיה, הוא לא יכול לעשות כדבר הזה. נתון לוויכוח.
אבל לאחרונה אנחנו רואים פה דיווח על כך שהממשל הקודם, ממשל ביידן, למי ששכח, הזרים כספים למחאה. עכשיו, לא אני אומר את זה – הקונגרס האמריקני. ואז ראיתי ביקורת באחד העיתונים שלא מדובר בסכום, באותו סכום – אלא סכום נמוך, נמוך יותר. אבל בעיקרון זה עדיין התערבות, נכון? של אמריקה במדינת ישראל.
ואני שואל אותך, אדוני היושב-ראש: האם ראית ביקורת אחת מהצד הזה של הבית? האם ראית מישהו בא ואומר: איזו חוצפה, איך הם מתערבים בעניינים הפנימיים של מדינת ישראל? להראות לך שהסיפור הזה – עד כמה הכול איפה ואיפה. וכן, אני מאמין במדינת ישראל כריבונית, אבל אני גם מאמין שנשיא חבר – והאמן לי, אני מכיר את דונלד טראמפ ברמה האישית ויודע כמה הוא אוהב אותנו וכמה הוא חבר שלנו. ואגב, הרבה מאוד אנשים בעולם אומרים בלחש את מה שהאיש הזה אומר בשקט. לא הגיוני שבזמן שהמטוסים עכשיו בדרך לחודיידה, כששבע חזיתות עדיין פתוחות, בדרך שאתה עמל קשה – והאמן לי שאני יודע שאתה יודע עד כמה ישראל מוכנה ללכת רחוק כדי לחתום על עסקת חטופים ולהחזיר אותם הביתה – ראש הממשלה הישראלית הולך ועומד בפני משפט כאן בישראל, דבר שאתה יודע מה, אני יכול להתערב איתך שבספרי ההיסטוריה בעוד 100, 200, 300 שנה, כשיסתכלו על הפרק הזה בהיסטוריה שלנו, יגידו מילה אחת: הזיה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה לחבר הכנסת ביסמוט. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה, גברתי.
<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>
תודה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת, או-טו-טו אנחנו יוצאים לפגרה, החופש הגדול של תלמידים, או-טו-טו החודש הראשון, יולי, כבר מסתיים, אבל יש משפחה אחת שחיה באי- ודאות, המשפחה של היימנוט קסאו. הילדה הזאת – עד עכשיו אף אחד לא יודע איפה היא. האמת, כשאני מסתכלת – כבר שנה וחצי אני מעלה פה כמה פעמים את הנושא שלה, וגם היו דיונים בוועדות, אבל עדיין היימנוט קסאו – לא רואים את התמונה של היימנוט במגדלים, ברחובות, מתחת לגשר או מעל הגשר, בתחנת אוטובוס או על האוטובוסים, לא בעזריאלי – לא רואים כלום. זו פשוט בושה לחברה הישראלית.
ההורים שלה עדיין במרכז קליטה – עולים חדשים, אפילו מתקשים בשפה, הם לא יודעים מה קרה. איך יתרגמו להם? העולים החדשים היום במרכז הקליטה, איפה שהם גרים, עוזבים לדיור קבע; הם לא יכולים לעבור לדיור קבע – אולי יום אחד היימנוט תבוא, תדפוק בדלת ולא תמצא אותנו, כך אומרת האימא. אבל תקשיבו לזה, בחופש הגדול כולם נהנים עם הילדים, עם האחיינים, נכדים – תקשיבו לזה לרגע. אתם יוצאים לקניון עם הילדים, הנכדים, לאיזשהו מקום. הילדה או הנכדה תיעלם לכם לכמה דקות. מה ההרגשה? לכל אחד הלב ידפוק, לא יכול להשלים עם זה. אבל ילדה בת תשע, היום כבר בת עשר וחצי, נחטפה מהמקום הכי בטוח שלה – תקשיבו לזה. איזה סיוטים עוברת המשפחה, איזה סבל למשפחה. חבריי, תקשיבו, כל אחד כשהוא יוצא, רואה ילדה קטנה מסתובבת עם ההורים, עם הסבים, עם דודים ודודות, עם אחים – תקשיבו לזה לרגע – ברגע שאתם מאבדים אותם – זה פשוט לא יאומן, לא יאומן.
איפה אנחנו חיים? אני יודעת, אני לא אומרת שהכול מושלם, אבל כשמדובר על חיי ילדה – מדובר על ילדה בת תשע – אני ציפיתי שהמדינה כולה תרעד, מדינה שלמה תזעק, כלי תקשורת יפתחו מהדורה בתמונה של היימנוט קסאו. תגידו, אתם משלימים? אתם שלמים עם זה? האמת – אתם באמת שלמים. הילדה הזאת, עד היום לא מצאו אותה, המשפחה לא יודעת כלום, איפה הילדה שלהם. זה מדיר שינה. אני אומרת לכם, חבריי, זו בושה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת ששון ששי גואטה נמצא? בבקשה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, ברוך הבא, כיף לראות אותך פה. אז אני לא תכננתי לדבר, למרות שבשבוע שעבר כן חשבתי לעלות, אז באמת אמרתי, אני אעלה לפודיום, כי יש חבר'ה מסוימים שצריך להגיד להם תודה.
אתם יודעים, אני הייתי מפונה מהבית שנה ומשהו, כמעט שנתיים, ועברנו, נדדנו בין בתי מלון, וחייתי עם כל מיני קהילות, עם חבר'ה משדרות ומאשכול, ובשנה האחרונה חייתי עם חבר'ה מקריית שמונה. היינו סך הכול שלוש משפחות מהמושב, כל הקהילה הייתה מקריית שמונה. אז אני פה כבר רוצה לנצל את זה שעליתי לדוכן כדי להגיד להם תודה על האירוח, תודה על איך שהם קיבלו אותנו ועל איך שהם אירחו אותנו ואיך שהם הכניסו אותנו להיות חלק מהמשפחה. אני באמת הכרתי חברים, הכרתי משפחה, אנשים שאני מאמין שבעזרת השם אני אהיה איתם בקשר לכל החיים. זה לא מובן מאליו, ההתייחסות, האהבה וכל החיים ביחד. חיינו בבית מלון, זה משהו מאוד חזק – הילדים הכירו חיים אחרים וחיו ביניהם, והם קיבלו אותנו מאוד יפה ונתנו לנו להרגיש כאילו באמת נולדנו וגדלנו ביחד כמו במושב. אז תודה לתושבי קריית שמונה. זה הנושא הראשון.
הנושא השני שבאתי להגיד – אני רוצה להגיד תודה לראש הממשלה.
<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>
לליכוד העולמי.
<< דובר_המשך >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר_המשך >>
אתה יודע מה, בוא נחזור. אם כבר אני על הפודיום, אני רוצה להגיד כל הכבוד, בשעה טובה, לדוד ביטן, יושב-ראש ועדת כלכלה, על ההישג שהוא עשה. מגיע לו. זה מראה את האהבה שהציבור הזה נותן לו. דוד הוא מודל להערצה בשבילי, באמת – בחור שנלחם ביוקר המחיה, בחור שלא שכח מאיפה הוא בא, ואני מאוד מאוד אוהב אותו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הסתבכת עם - - -
<< דובר_המשך >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא, הייתי חייב להודות ליושב-ראש ועדת כלכלה, לדוד ביטן.
הנושא השלישי – להגיד תודה וכל הכבוד לראש הממשלה ולשר הביטחון ולרמטכ"ל ולממשלת ישראל על כל הגיבוי שהם נותנים לאחינו הדרוזים במה שהם עוברים שם. מה שהם עוברים שם הוא דבר שלא יכול לקרות, ואני בא להגיד תודה מפה, ושאני תומך בכל מהלכים, גם אם הם יהיו יותר קשים ויותר חזקים, כי צריך לשמור עליהם. הם שותפים שלנו והם אחים שלנו. תודה רבה לכם.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
טוב, זה היה אחרון הדוברים, עכשיו - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
למה?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אז רגע, הרשימה לא מתעדכנת לי. נו, תעדכנו לי. המסך תקוע אצלי, תשחררו את זה. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כפי שאתם יודעים, אני חוזר היום לפעילות מלאה בכנסת ובוועדות.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אנחנו מברכים אותך, והתגעגענו אליך פה, בכנסת.
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >>
זו מלאכה שאני אוהב לעשות כבר מפברואר 2003 – 20 שנה ברצף – אך מינואר 2023, מאז כהונתי כשר הרווחה, נמנעה ממני עבודת הכנסת, בהיותי חבר כנסת נורבגי.
<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>
אתה - - - יותר משר.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
שר נורבגי.
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >>
שר נורבגי. יש גם שיירים מחברי הכנסת. ונמנעה ממני העבודה הזו – עבודה שמאוד אהבתי לעשות ב-20 השנה האחרונות. אבל הזכרתי את כהונתי כשר הרווחה, ואני חייב להזכיר קצת, כמה מן החוויות שחוויתי במשרד הזה. אדוני היושב-ראש, אתה יודע, במהלך שנותיי בכנסת נאמתי כאן נאומים בפתוס, חוצבי להבות, על ייבוש השירותים החברתיים. כולנו מדברים, בצדק, מתוך רגישות, אבל אני מדבר על עצמי: גם אני חטאתי. גם אני לא הכרתי את המשרד הזה. כשנכנסתי למשרד וראיתי את המבנה הארגוני שלו ואת מוטת הכנפיים ואת הרזולוציות של השירותים שנותן המשרד הזה, התמלאתי קצת בושה.
אני אמרתי הרבה פעמים בשנתיים האלה: מי שייקח את התמונה שלי בינואר 2023, יראה תמונה של אדם כעוס ומבוהל. שאלו אותי: למה? אמרתי: כעוס על מי שנתן לי את התפקיד, ומבוהל מגודל האתגר. אבל אני רוצה לומר לכם, תוך חודש – ואני עתיר ניסיון, הייתי בתפקיד מיניסטריאלי אחר, כי אנחנו מדברים על המגזר הציבורי, ואני מכיר את החולשות שלו. אני מגיע למשרד עם מבנה ארגוני מצוין שעשו, וצריך לציין, וצריך לפרסם – עושה מצווה, מה שנקרא, יש הלכה כזאת – בתקופתו של חיים כץ כשר הרווחה נעשה מבנה ארגוני, שעשה אותו מי אם לא אביגדור קפלן, עם הניסיון העשיר שלו. ומצאתי משרד מתפקד ברגל האחת, וברגל השנייה – הון אנושי מחויב. עובדי משרד הרווחה הם עובדים מסורים, עובדים יעילים.
רק לסבר את האוזן, לפני כשני עשורים הפריטו את כל שירותי הרווחה במדינת ישראל. אני התנגדתי פה, בכנסת, התנגדתי בוועדות, כי חשבתי שזו עוד התערטלות של המדינה. אבל זה הוכיח את עצמו, וזו ברכה כשלעצמה, ואני אסביר למה. אני עם תפיסת עולם חברתית, לכאורה נגד הפרטות, אבל כולנו מבינים היום שמשרדי ממשלה לא יכולים אובייקטיבית לבצע ולהיות יעילים. יש עליהם את המשקולת הביורוקרטית, את כל הבקרות, את כל התהליכים. מרגע שהופרטו שירותי הרווחה, אני רוצה לומר, זה הוכיח. אדוני היושב-ראש, בקורונה זה הוכיח את עצמו, כי מסגרות הרווחה היו מופעלות על ידי זכיינים שהיו מחויבים במכרז. כנ"ל בחרבות ברזל – יכולתי להפנות את כל ההון האנושי האיכותי שלי למלונות, דבר שהוכיח את עצמו.
אני רואה שנגמר הזמן. כשנהנים, הוא עובר מהר. שוב, מכאן רק מילה טובה לעובדי משרד הרווחה על שיתוף הפעולה הפורה לטובת אזרחי מדינת ישראל. יהיו עוד הזדמנויות לפרט לכם מה המשרד הזה עושה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
לפני שאדוני ירד מהדוכן, אני חושב שיש הסכמה רחבה בבית הזה שאדוני מילא את תפקידו נאמנה ובצורה מצטיינת, ואני מאחל לאדוני שימשיך לשרת את הציבור עוד שנים רבות באמונה.
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >>
לטובת האזרח הקטן. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
וכיושב-ראש כנסת – גם את חובותיו הפרלמנטריות כלפי הבית אדוני מילא מעל ומעבר.
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >>
תודה, תודה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תמיד הגעת לכאן לענות באריכות, בפירוט, בהעמקה, על שאלות חברי הכנסת. תודה לך.
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >>
הכבוד הוא לי. תודה, תודה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא מוחאים כפיים.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת משה סעדה, בבקשה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, טלי, זה בשבילך. בבית משפט מחוזי בירושלים, עכשיו, ממש בימים אלו, נשיא בית המשפט המחוזי, יחד עם הפרקליטות, מתחננים בפני נאשם: בבקשה, תגיע להסדר. מדובר בנאשם, לא מורשע אלא נאשם, בשמונה עבירות שוחד, 12 עבירות של שיבוש, חמש עבירות של הלבנת הון – רונאל פישר יחד עם רות דוד. אם אני מחשב את כל העבירות ביחד – למעלה מ-100 שנה, בקל. והיום, בימים אלו ממש, הפרקליטות ונשיא בית משפט אומרים לו: זה בסדר. אנחנו נבקש כמה שנבקש – בית משפט בסוף ייתן לך עבודות שירות, אל תדאג.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
שאלת תם: לו או לשניהם?
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
לרונאל, אבל אז זה אוטומטית נגזר לרות דוד. וזה ברור לך, כי אחרי שהוא מואשם בכל הדברים הללו הוא מקבל עבודות שירות. שתבינו את חוסר הצדק.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - מי שקיבל את השוחד - - -
<< דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>
צריך להבין, התיק הזה מתנהל עשר שנים, ועם המון נחת. ב-30 ביוני ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשת דחייה יחד עם רונאל פישר. בראש הממשלה נאבקו על כל יום דיון, היה צריך להביא את ראש המוסד ואת ראש המל"ל; רונאל פישר – הפרקליטות הכתיבה את הבקשה. אני בדקתי היום מה קרה מ-30 ביוני, כמה ימי דיוני הוכחות היו. אתם יודעים כמה? אפס. אפס דיונים מאותו יום. במקום דיונים, יש תחנונים של נשיא בית משפט מחוזי, יחד עם הפרקליטות: איך אנחנו מגיעים להסדר.
תבינו את חוסר הצדק. קצין המשטרה שהודה ומסר גרסה נגד רונאל פישר, הורשע לפני כמעט עשור – שבע שנות מאסר; רונאל פישר, שהוא המחולל של האירוע – בית משפט מתחנן אליו להסכים לעבודות שירות. אתם מבינים את חוסר הצדק במדינת ישראל? אתם מבינים שלא יכול להיות שאדם שחשוד בשמונה עבירות של שוחד וכל עבירה זה עשר שנות מאסר, יצא מהתיק הזה בלא כלום? תגידו לי: אולי יש בעיה בראיות, אין מספיק עדי מדינה – הכול מצולם. רואים, רואים, רואים בעין איך הבן אדם מבקש שוחד, רואים איך הוא מקבל את כספי השוחד. אין פה שאלה של ראיות. אתם יודעים מה ההבדל? הפרסונה. ראש ממשלה זה אדם שרוצים לרדוף. אבל מי נאשם עם רונאל פישר, שהוא כמובן סלב גדול? רות דוד. היא פרקליטת מחוז. רות דוד היא משלנו, היא מאנ"ש. יש לה הנחת סלב, ולכן התיק שם מתנהל בנחת, עשר שנים, דחיות בלי סוף, פרשת ההגנה אפילו לא מתחילה. ובסוף, שיא חוסר הצדק, שיא הביזיון – התיק הזה הולך להיגמר בלא כלום. ואני מקווה שאת העוול הזה נתקן, בעזרת השם. תודה רבה לכם.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה.
<< דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, היום הגעתי לבית החולים לבריאות הנפש, הפסיכיאטרי, איתנים – אגף חדש של מחלקה למבוגרים שבאמת מקדמת את עולמות בריאות הנפש בכמה צעדים קדימה, זה לעבור מהמאה ה-19 למאה ה-21. אין הסבר אחר.
כשנכנסתי למשרד הבריאות בכובעי כשר, אחד מהדברים ששמתי מול עיניי הוא עולם בריאות הנפש, שכל כך כל כך נדחק, הרבה שנים אחורה, בקהילה ובאשפוז. לצערנו, אירועי 7 באוקטובר העלו את נושא בריאות הנפש לראש סדר העדיפויות. לפי נתוני משרד הבריאות, למעלה מ-300,000 מטופלים חדשים ייכנסו למעגלים הללו, עם תקציב עתק, למעשה, שהמשרד קיבל, עם הכשרת מטפלים ומטופלים, אבל לא רק – גם בינוי של מחלקות. לצערי, המחלקה שנחנכה היום, לקח 15 שנה לחנוך אותה, עם קשיי בינוי בדרך. מחלקה יפהפייה. לפני כן היו שבעה, שמונה מטופלים בחדר עם מקלחת אחת, והיום מדובר בשני מטופלים, שני מאושפזים בחדר, עם שירותים ומקלחת בכל חדר. זה משנה את התפיסה, מכבד את האדם ומביא תוצאות קליניות מדהימות כשהם יוצאים למרחבים כשהם נמצאים פחות צפופים. זה מכבד את הצוות, זה מכבד את המטפלים ואת המטופלים. לשם צריכה לצעוד מערכת בריאות הנפש של מדינת ישראל.
לפני כמעט שנה נחנכה מחלקת ילדים באיתנים, ועכשיו באיתנים עילית נחנכה מחלקת מבוגרים, נשים וגברים – מחלקות נפרדות, כמובן – ועוד היה נטויה, עם המון תקציבים. ללא ספק, זו גאווה וזכות אמיתית, כמי שעמד בראש המשרד שבאמת הביא את נושא בריאות הנפש לקדמה, לכבוד הראוי למי שצריך זאת. התוכניות של המשרד – התוכנית הגדולה, ללא ספק, היא לצוות, להביא את כל המחלקות לבריאות הנפש – לצוות אותן לבתי חולים מרכזיים בצפון, במרכז, בדרום. בד בבד עם הוספת המטפלים והפסיכיאטרים והפסיכולוגים והמקצועות הפארה-רפואיים, הם ייתנו למעשה את המענה האמיתי למי שצריך את האשפוז, ובמקביל לכך – להצעיד אותם לקהילה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עלו כאן שני שרים מש"ס, שכמו שאמר היושב-ראש – באמת, אני מצטרף לדברים, לברכות – תמיד כשפניתי אליהם בבקשות לסיוע לאזרחים שפנו אלינו, ופנינו, הם מייד מטפלים. לפעמים נראה שהשר בוסו נראה מחכה לשיחה איתי כדי לענות; באותה שנייה הוא עונה. גם השר מרגי, באמת, כל בעיה של רווחה, שהיא בעיה מאוד כואבת, כשאנשים פונים אליך – אתם יודעים, דווקא החוכמה של חבר כנסת היא לענות בדיוק להודעה הכי חשובה ששלחו לך, כי שולחים המון הודעות, והרבה, לפעמים, סליחה, זבל, קוראים לזה, בהודעות, כן?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אני אחזיר לך את הכמה-שניות, סגן יקר, גם כי באמת הייתי טרוד בעניין אחר. אבל גם השר לשעבר בוסו, אני חושב שיש הסכמה רחבה בבית הזה, מילא את תפקידו נאמנה, היה קשוב לצורכי הציבור, היה קשוב גם לפניות של חברי הכנסת. כיושב-ראש הכנסת, היה תענוג לראות אותך כאן משיב על שאלות בצורה מעמיקה, בצורה יסודית. אני משבח אותך על כך ומאחל לך שתוסיף לשרת את הציבור בנאמנות עוד שנים רבות. בבקשה.
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
אחד משרי הבריאות הטובים ביותר.
<< דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >>
תודה רבה. רגע, היושב-ראש, אתה חייב לי שלוש דקות בערך. לא, לא, בצחוק.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
כן, כן. תקבל מה שצריך.
<< דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >>
באמת, השר בוסו, אני שמח על שיתוף הפעולה. גם כשזה בלי שום קשר מפלגתי, אתם באמת אוהבים לעזור. כל הכבוד. ואתם תחזרו מהר, בעזרת השם, אני מאמין. בסוף הפגרה אתם פה, כי אני חושב שהשותפות הזאת הייתה פורה ומוצלחת.
בקשר לשר הבריאות, אני רוצה להגיד שגם כיושב-ראש ועדת הקרן לאזרחי ישראל – שגם זה שאתה מדבר איתו, אושר שקלים, חבר בוועדה, ואנחנו עושים עבודה נפלאה שם – ניסו לגחך באופוזיציה, אמרו: קואליציוני, לא קואליציוני – עשינו את זה בדברים מאוד חשובים. בין היתר, גם כשדיברת על הנושא של מחלקות סגורות, פרויקט – שמחתי להיות חלק מזה יחד איתך, לעשות שיתוף פעולה. אני חושב שזה לא הושלם עדיין, כי לא הקצינו את הסכומים שדווקא מאוד רצו במשרד הבריאות, ויש לנו הרבה מה לעשות בעניין הזה.
אני רוצה לפרט פה את הנושאים שהשקענו בהם בוועדת הגז, קוראים לה, במירכאות – הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל – שבעצם מממשת את החלוקה של הכספים מהכנסות מהגז. השקענו בתנועות נוער, ארגוני נוער, כפרי נוער, כפרי סטודנטים, מכינות, מגרשי ספורט, קירוי מגרשי ספורט; בתי חולים פסיכיאטריים, כמו שאמרתי – להפוך מחלקות סגורות למחלקות פתוחות. נתקלת בכמה מקרים שבאו הורים שאומרים: הילדה, הייתה לה בעיה של אכילה, בעיות אכילה – הפרעות אכילה, קוראים לזה – והכניסו אותה למחלקה סגורה. להורים אין נגישות, והילדה הולכת לאיבוד. דווקא המחלקות הפתוחות נותנות פתרון יותר טוב.
תעסוקה בנגב ובגליל, כן? כל פרויקט ההאבים שלקחנו על עצמנו; תוכניות לעידוד תעסוקה בנגב, בשיתוף הרשות לחדשנות – נמצא פה גם שר האנרגיה, ראיתי, יש גם פרויקטים שעשינו איתו; קירוי מגרשי ספורט – תראו את זה בהרבה ערים בארץ, בגלל שיש שיתוף פעולה יחד עם משרד האנרגיה, דבר שנעשה אותו; פרויקטים ביישובים – יש יישובים שפנו למען פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, וגם נעשה אותם. בשנה הקרובה הכספים מהגז יעלו בצורה משמעותית. אנחנו, לדעתי, נגיע, לפי הערכות, ל-280 מיליון שקלים.
ההצעה שאני הולך להביא בפני הוועדה היא השקעה בחיילי צה"ל שנפצעו במלחמה, שיקום חיילי צה"ל שנפצעו. דיברתי גם עם חברי אושר כאן, אנחנו נריץ את זה בוועדה ביחד. שיקום חיילי צה"ל שנפצעו, הנצחה של חללי צה"ל וגיוס חרדים – אני חושב שגיוס חרדים, אפשר לעשות את זה באהבה; להביא את זה לוועדה, באמת, להקים, כמו שיש מכינות – הילדים שלי הולכים למכינות לפני צבא, מתכוננים שנה שלמה לצה"ל כדי לבוא מוכנים – כך גם חרדים. אי-אפשר להפתיע אותם. לבוא למכינות קדם-צבאיות, לעשות ישיבות – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – להשקיע בישיבות, להקים ישיבות הסדר לחרדים. אלה דברים שהתחילו. יש ניצנים ראשוניים מהשנה האחרונה. אנחנו נשקיע את זה השנה למען חיילי צה"ל. זה מה שחשוב לעם ישראל, אני חושב, בעת הזאת, וכל אזרחי ישראל יהיו איתנו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה לחבר הכנסת ואטורי. חבר הכנסת איתן גינזבורג – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אדוני, אני, במקום מיארה היועמ"שית, מתפטרת. אתה יודע למה אני מתפטרת אם אני היא? מה מתגלה? החבר שלה יוסי בנקל, זה שייצג את הבן שלה, שגנב אפוד, יוסי בנקל, זה שמייצג את הקרן הקטרית בישראל, יוסי בנקל, זה שמייצג את נדב ארגמן בעתירה בבג"ץ נגד ועדת הרוגלות – יוסי בנקל הוא חבר בעמותה שהדוח של הוועדה המשפטית של הקונגרס בארצות הברית קבע שהוא קיבל כסף מארצות הברית. החבר של מיארה – העמותה שלו קיבלה כסף לעניינים פוליטיים לחלוטין. בין השאר, העמותה של יוסי בנקל תמכה במיארה. אני צריכה להזכיר לכם את השלטים, את התמיכה, את המכתבים? גב' מיארה, יש כאן גוף בישראל שאחד בו הוא חבר שלך, משקיע כסף, מקבל כסף כדי לתמוך בך. רק על הדבר המחריד הזה, שהוא באמת חרפת כל החרפות ועבירה על התקשי"ר מאה פעמים, היית צריכה ללכת. פשוט תתפטרי.
במקום זה, מה את עושה? את פונה לבג"ץ. ובכן, רבותיי, בואו נזכיר למיארה מי היא. מי זאת מיארה? היא עובדת מדינה. איך אנחנו יודעים שהיא עובדת מדינה? כי חוק יסודות התקציב קובע מי זה עובד מדינה: מי שמשכורתו משולמת על חשבון המדינה. ובכן, את עובדת מדינה. ומי המעסיק שלך? המדינה. ואם המדינה, גב' מיארה, רוצה לפטר אותך, מי צריך להעניק לך סעד אם את עובדת מדינה? חוק בית הדין לעבודה. כי מה קובע חוק בית הדין לעבודה? סליחה על השיעמום, רציתי רק להזכיר לך, כי את נורא מבולבלת – חוק בית הדין לעבודה קובע בסעיף 42 שדין המדינה כדין כל מעסיק. זאת אומרת שאם יש לך טענה נגד הפיטורים שלך, את לא רצה לבג"ץ ובוכה לבג"ץ. אומנם זה הרבה יותר נוח, ויש לך חברים טובים בבג"ץ, אבל בית הדין לעבודה הוא זה שמוסמך לתת לך סעד.
אני אומר יותר מזה. לא סתם מיארה לא פנתה לבית הדין לעבודה, כי מה היא תגיד לבית הדין לעבודה, שהיא ויתרה על זכותה לשימוע בניגוד לפסיקה? הרי הפסיקה קובעת: מקום שבו עובד מוותר על זכותו לשימוע – הוא ויתר על זכותו, אז להתראות ושלום. הייתה לך הזדמנות לשטוח את טענותיך; אתה לא טוען אותן לראשונה בבית המשפט, אלא עושה את זה במסגרת הזימון שלך לשימוע. אבל מיארה התרגלה – היא התרגלה שרובנו לא יודעים את המסגרת של החוק ולא נטען את הטענה הזו, ולכן אני רק אומרת לכם פה. סולברג הוציא החלטה שכולם מאוד התלהבו ממנה – אני פחות – הוא אמר שהבג"ץ נגד הפיטורים שלה הקדים את זמנו, כי הפיטורים לא הוחלטו על ידי הממשלה, והוא כמובן הזמין את הצדדים להגיש עתירה מייד עם החלטת הממשלה. אבל ביום שישי הוא נתן החלטה נוספת, לאור שינוי העובדות: הוא קבע שההחלטה לא תיכנס לתוקף באופן מיידי.
עכשיו – סליחה שאני משעממת אתכם, אבל מה לעשות, הייתי עורכת דין – אין חיה כזאת. מה זאת אומרת אין חיה כזאת? בג"ץ יכול לתת צווים. הוא יכול לתת צו על תנאי או שהוא יכול לא לתת צו על תנאי. כשהוא קובע שההחלטה לא תיכנס באופן מיידי, הפרשנות אומרת שאני יכולה לפרש את זה איך שאני רוצה. מה זה "באופן מיידי"? אתה יכול לספור עד עשר; אתה יכול לספור עד מאה; אני יכולה להגיד: אחת, שתיים, שלוש – המיידי עבר. אבל אל דאגה. תסמכו על החברים של מיארה שהם יגישו בג"ץ עוד לפני שתתייבש הדיו על החלטת הממשלה על פיטוריה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה לחברת הכנסת טלי גוטליב. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
חמד עמאר, תודה לך, באמת.
<< דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
תודה לך.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
זה היה מטלטל ומרגש - - - לראות. אנחנו יודעים שאתה גיבור ישראל, בלי קשר, אבל מה שראינו שעשית בצפון, זה ראוי להצדעה והערכה. תודה.
<< דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
תשמעו, אני רוצה לדבר עכשיו לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כץ, למקבלי ההחלטות במדינת ישראל. מתבצע טיהור אתני בסוריה נגד העדה הדרוזית. משמידים את העדה הדרוזית בסוריה. נכנסים לבתים, אונסים ילדה בת חמש מול העיניים של אבא שלה ואימא שלה וסבא שלה וכל מי שיש בבית, אחרי זה שוחטים אותה, עוברים לאימא, לאחות, והורגים אחד-אחד, ואחרי זה שורפים את הבית וממשיכים הלאה. אתמול שלחו לי תמונה מזעזעת: תינוקת בת כמה חודשים ירויה בראש, לידה שוכב סבא מעל גיל 80 עם ירייה בראש, ובעצם כל המשפחה. וכל זה – בשם הדת. אני לא מבין איזו דת מרשה להרוג, לאנוס, לרצוח ילדים, תינוקות.
הדרוזים הם בקושי 700,000, ומחולקים בהרבה מקומות בסוריה, אבל המרכז שלהם הוא בהר הדרוזים. עומדים מולם מיליונים, כי יש קרוב ל-18 מיליון סונים בסוריה. ופתאום, כל הסונים עכשיו, המטרה שלהם – להשמיד את העדה הדרוזית. אבל כשאני מדבר, אני רוצה לצטט את הטרוריסט מספר אחת, שיושב בארמון עכשיו, שאמר בצורה ברורה: אני אגמור עם אידליב, אעבור לדמשק, ואחרי זה אגיע לירושלים. זה מה שהוא אמר ב-2014. אנחנו עדיין מזועזעים מ-7 באוקטובר, מזועזעים מ-7 באוקטובר, אבל אני אומר לכם: מה שהיה ב-7 באוקטובר – אפס לעומת מה שיהיה אם אותם מאות אלפים של דאעש, ג'בהת א-נוסרה, ג'יהאדיסטים, אסלאמיסטים קיצוניים, ישבו לנו על הגבול הצפוני. והם ישבו, כי אחרי שיגמרו עם הדרוזים, הכיוון שלהם זה מדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
חבר הכנסת חמד עמאר, תודה רבה על הדברים הקשים האלה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, שלוש דקות, בבקשה.
<< דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. דנה אינטרנשיונל ונועה ירון ניהלו ויכוח טלוויזיוני מעניין, ואני חושבת עליו כבר כמה זמן. דנה אינטרנשיונל באה ואמרה שמלחמה זה רע, מלחמה זו אימה, מלחמה זה פחד. במלחמה יש פצעים אנושיים שלפעמים לוקח life time לרפא. נועה ירון אמרה שעם ישראל כולו, בעיקר הלוחמים, שמחים, מרגישים את הניצחון, מרגישים את השליחות, שזה מעורר בה גאווה ותחושה באמת של משהו שעוד לא ראינו כאן. כביכול היה ביניהן דיון, וכביכול היה ביניהן: או את צודקת או את צודקת.
אני רוצה לומר שדנה אינטרנשיונל צודקת. כמי שנמצאת בוועדות הבריאות ומבינה מה קורה היום, איזה מחירים איומים משלמים החיילים שלנו כשהם חוזרים הביתה אחרי הלחימה, והנשים שלהם, הילדים שלהם – הקושי הזה הוא קושי אמיתי. מלחמה זה דבר קשה ורע ועקוב מדם, ואין חיה כזאת שזה לא גובה מחיר נפשי שבאמת הלב נקרע. אבל גם נועה ירון צודקת, ונועה ירון לדעתי צודקת יותר, כי נועה ירון אמרה דבר שנוגע באיזושהי אינטואיציה שאנחנו לא יודעים איך לאכול אותה. אנחנו לא יודעים איך לאכול את הדור החדש הזה, שיוצא החוצה ונלחם. לדור הזה יש בייגלה מעל הראש. בעצם לא בייגלה – לדור הזה יש מגן דוד מעל הראש, וזה לא משנה אם הלוחמים האלה הם חרדים, ויש, או דתיים או כיפה סרוגה או מסורתיים מהפריפריה או חילונים לחלוטין מתל אביב. הם נלחמים מתוך תודעה אחת, שהם יהודים.
תודעת היהדות של הדור הזה היא דבר שהדור שלי לא מכיר. בדור שלי רבנו והגדרנו כל הזמן: אל תיגע לי בקווים, אני חרדי, אני חילוני, אני מסורתי, כפייה דתית. הדור שלי הביא את המושג המזעזע שנקרא "הדתה". הדור החדש, Generation Z, Gen Z, הדור הזה בז לכל ההגדרות האלה, לא עושה עניין מההגדרות האלה. זה לא שהם חוזרים בתשובה בשירים שלהם, באולמות הענקיים שבהם זמרים שרים עם אלפי ועשרות אלפי צעירים, "אנא בכוח" או "שיר המעלות", או זוכות או יוצאות של תוכניות ריאליטי מדברות על רבי נחמן. עוד ועוד אנשים פשוט משלבים, צעירים מאוד, את היהדות שלהם, את הזהות היהודית שלהם – הכי אינטגרלי, הכי זורם, הכי חופשי, הכי בלי הגדרות, הכי לא מעניין אותם. "אנחנו יהודים" – הם צועקים את זה בכל דבר שהם עושים.
אבל הדבר היפה זה שהם לא חוזרים בתשובה בהגדרה; הם יהודים בהגדרה, הם מזהים את היהדות שלהם מחדש. אם אנחנו היינו בענייני הדתה וכפייה, הם צוחקים על זה, זה לא מעניין אותם יותר. אין להם בושה להגיד "אני יהודי". אין להם בושה, בכל הזדמנות, ברשתות, בטלוויזיה, במוזיקה, בתרבות - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לסיכום.
<< דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >>
- - בלחימה בקרב, בלחימה בעזה. אנשים שלא ידעו מה זה טלית שמים טליתות, וזה זורם להם; מתפללים עם פאץ' של "משיח", וזה זורם להם.
אני רוצה לומר לדור הזה: אתם עושים לנו בית ספר, אתם עושים לדור שלי בית ספר. הזרימה הטבעית של היהדות שלכם זה החוסן שלכם, וזאת הסיבה היחידה שבגללה אתם נלחמים כמו אריות כבר למעלה משנתיים ולא נחלשים לרגע, למרות שיש מי שמנסה להחליש.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ובעיקר תודה רבה לדור החדש היהודי, שמביא לנו בעיניים גאולה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה לחברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה, אדוני, שלוש דקות.
<< דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להביע אי-אמון בממשלה – אי-אמון על אפלייתם של משרתי המילואים שילדיהם לומדים בתלמודי התורה הלאומיים: בזמן שהם משרתים מאות רבות של ימי מילואים, הממשלה ומשרד החינוך ממשיכים להפלות את תלמודי התורה הללו בתקצוב מביש לעומת שאר מוסדות החינוך במדינת ישראל; בזמן שנשותיהם הלביאות מחזיקות בגבורה את הבית יציב, הממשלה באפלייתם גורמת להם לשלם כל חודש סכומים בלתי נתפסים על חינוך ילדיהם, וגם המורים באותם מוסדות מקבלים משכורות רעב.
אי-אמון על המשך שלטון הדיפ-סטייט: הממשלה מנסה אומנם לפטר את היועמ"שית, אבל בו בזמן, כבר שנתיים וחצי היא לא מצליחה לטפל בשלטון הפקידים; הרמטכ"ל לא מחויב להנחיות ראש הממשלה ושר הביטחון. אי-אמון על המשך השת"פ של הממשלה עם קרן וקסנר: פשוט לא נתפס שממשלת הימין על מלא ממשיכה למסור את ההכשרות של מערכת הפקידות שלה לידי גופי שמאל רדיקלי כמו קרן וקסנר ומכון מנדל.
אי-אמון על ניהול המלחמה בעזה, כששר, חבר קבינט, אמר שכבר שנה הצבא לא נלחם שם. אי-אמון על הסיוע שאנחנו מכניסים ישירות לחמאס ומהווה מכונת הנשמה ושיקום לחמאס. אי-אמון על כך שעוד לא הוטל מצור מוחלט על צפון הרצועה – לא מים, לא דלק, לא חשמל. אי-אמון על כך שהאוכלוסייה משם טרם הוזזה לדרום הרצועה. אי-אמון על כך שיש נכונות לוותר על נכסים אסטרטגיים שהשגנו בדם חיילינו. אי-אמון על כך שבהיעדר הכרעה, תושבי העוטף ייאלצו לחיות שוב בשכנות למפלצות החמאס. אי-אמון על כך שמשרד החינוך עדיין לא מתנהל בשקיפות, והפקידים הבכירים שלו עדיין לא הפנימו שהחינוך שייך בעיקר להורים.
אי-אמון על כך שהקואליציה אינה מחוקקת חוק גיוס בהסכמה, אלא מנסה לעשות זאת בכפייה; בכפייה לא יתגייס אפילו לא חרדי אחד. אי-אמון על כך שפקודת גיוס החרדים עדיין לא הפכה לפקודת מטכ"ל. אי-אמון על העסקה החלקית המתרקמת, שהמשא ומתן עליה נראה יותר כמתן ומתן וכנתינה ונסיגה בלתי פוסקות. בקיצור, אי-אמון אחד גדול מימין לממשלת הימין על מלא. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה רגע לדבר איתכם על צביעות וניצחון. במוצאי שבת המדינה רעשה וגעשה לשמע האירועים בנס ציונה, כשאותו תומך טרור עלוב, פרובוקטור, הותקף על ידי אנשי נס ציונה. עכשיו, כולנו מן הסתם מתנגדים לאלימות, זה ברור. אנחנו אף פעם לא תמכנו בזה ואנחנו אנשים שומרי חוק, אבל יחד עם זאת, כל אותם אנשים שבאו ורעשו וגעשו, בעיקר אנשים מהאופוזיציה, אפילו גם הנשיא – תגידו, בבקשה, איפה הייתם כאשר תקפו את חברתנו גלית דיסטל, שעשתה תאונה? איפה הייתם כאשר תקפו את טלי גוטליב ולא נתנו לה לצאת מפתח הבית? איפה הייתם כאשר תקפו את הרכב של משה סעדה? איפה הייתם כאשר הכו את השר אבי דיכטר במקל? לא שמענו שום גינוי, שום עניינים של הסתה. זה בסדר. אבל כאשר תומך הטרור העלוב הולך לעשות פרובוקציה בנס ציונה, פה אתם מגנים את הימין ואתם אומרים: זו תוצאה של הסתה?
אז ברור שאותם אנשים ואותם פוליטיקאים שרוצים לשתף איתו פעולה, כמו גנץ ולפיד, שגם בגלל זה פעלו להשאיר אותו פה בכנסת – אנחנו מבינים את המניע שלהם. אבל אותו תומך טרור עלוב, מה היה לך לחפש בנס ציונה, חתיכת פרובוקטור? מה היה לך לחפש שם? הרי אם בן גביר היה הולך לעשות איזשהו כנס נגיד באום אל-פחם או בסח'נין, מה התקשורת הייתה אומרת? זו פרובוקציה, הרי אין לך מה לעשות שם. אותו דבר בדיוק.
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
אושר, הסיפור הוא התקשורת, לא הוא.
<< דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >>
אז כמו שבפרסית אצלנו אומרים: give me a break, נכון, גלית?
<< קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >>
תודה. לסיכום, אני רוצה להגיד לאותו תומך טרור עלוב שנס ציונה ניצחה ועם ישראל ינצח.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה לחבר הכנסת שקלים. חברת הכנסת חוה אתי עטייה, אתי, את רוצה לדבר? בבקשה.
<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, מכובדיי כולם, היום קיימתי דיון בוועדה לעובדים זרים שבראשותי, דיון על הנפקת מספר מזהה אחיד לעובדים זרים ולמבקשי מקלט. עשרות אלפי זרים שוהים בישראל ללא כל זהות. מדובר ב-150,000 זרים. אחרים משתמשים בזהויות שונות. היעדר מספר מזהה אחיד לזרים וחוסר היכולת להשתמש במספר אשרה או מספר דרכון, המורכבים לרוב מאותיות וסימנים, גורמים לכך שמשרדים ממשלתיים וגורמים נוספים מנפיקים מספרים אקראיים לשם טיפול בפונים אליהם.
בבתי החולים, מפאת הסודיות הרפואית, העניין מסובך שבעתיים. כל בית חולים מנפיק מספר עצמאי למטופל המגיע אליו, דבר הפוגע ברציפות הטיפולית ובמעקב אחר סימנים מעוררי חשד כמו אלימות במשפחה ומצוקות אחרות. כך הדבר גם במשטרה. היות שלא ניתן לאמת את זהותו של אדם, הרי הוא יכול להקים כמה זהויות שונות במקומות שונים, או אפילו בתחנות משטרה שונות באותה עיר. מספר מזהה אחיד הוא צורך חיוני. הוא מאפשר למערכות לזהות את הפרט ומאפשר, מנגד, לפרט להזדהות בפני המערכות השונות במדינה, לקבל שירותים חיוניים; הוא מאפשר איסוף וריכוז נתונים על הפרט ומונע כפילויות של נתונים.
לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב עוד בשנת 2022, ילדים של עובדים זרים כלולים בקבוצות אחדות, ובהן ילדים של מהגרי עבודה, של פליטים, מסתננים, תיירים ועוד. לפי נתוני משרד החינוך, רשומים 5,264 ילדים זרים במערכת החינוך. אין לילדים אלה מספר מזהה אחיד שבו יכולים גופי הממשלה השונים, כגון המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות או הרווחה, לזהותם, וכל גוף עוקב בנפרד אחר הילדים ללא יכולת להצליב נתונים ולקבל תמונה מלאה על מספרם של הילדים ועל מצבם. מצב זה מקשה על התיאום בין הגורמים השונים, גורר רישומים שגויים ומעמיס על המערכת שעות ארוכות של עבודה באיתור הילדים. שמענו גם את עמדת רשות האוכלוסין לגבי הצורך ביצירת מספר זיהוי אחיד או פתרונות אחרים, אך טענתם היא שחוק נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזעריים, שנכנס לתוקף ב-29 בינואר 2025, מייתר הנפקת מספרים מזהים אחידים לעובדים זרים ולמבקשי מקלט, ועוד הוסיפו שיש חשש להשתקעות, לזיקה ולמעמד.
אני קוראת מכאן לנציגי הממשלה, לרשות האוכלוסין, למשרד הרווחה והביטחון החברתי, למשרד הבריאות ולכל הנוגעים בדבר, לשבת עם צוותי המחשוב של המשרדים, להגיע להחלטות בהקדם ולסיים את הסוגיות, שמועלות מזה 20 שנה. מספר אחיד הוא עוגן, הוא צורך חיוני של החיים המודרניים במדינה דמוקרטית. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה לחברת הכנסת עטייה. חבר הכנסת אביחי בוארון, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה.
<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראש ובראשונה אני מבקש לברך את חבריי חברי הכנסת קטי שטרית, משה פסל, דן אילוז ואריאל קלנר על עריכת כנס חשוב היום, כנס הריבונות כאן בכנסת ישראל.
חברים יקרים, אני רוצה לספר לכם שלפני כמעט עשר שנים, בשנת 2016, ביקר אצלנו ביישוב, שעמד אז לפני פינוי ולבסוף פונה, היישוב עמונה, שגריר ארצות הברית בישראל, היום מייק האקבי. האקבי שאל אותי מה אנחנו מתכננים וכיצד אנחנו מתכננים למנוע את פינוי היישוב עמונה. אני אמרתי לו: יש לנו אופציה אחת, חוק ההסדרה, ואופציה שנייה, מנגנון שנקרא נכסי נפקדים. ואז אמר לי אותו אדם – שלא הכרנו אותו, מעטים הכירו אותו: שום פתרון משפטי לא יהיה טוב. בלי החלת ריבונות על שטחי יהודה ושומרון, לא יהיה פתרון. והוא עודד אותנו לפעול בכיוון הזה. והינה, היום עומדים חברי כנסת ושרים בכנס ריבונות כאן בכנסת וקוראים לממשלת ישראל לנצל את חלון ההזדמנויות שיש לנו, שאף אחד מאיתנו לא יודע מתי הוא יחזור, ואם לא ננצל אותו זאת תהיה בכייה לדורות, זאת יכולה להיות, חלילה, בכייה לדורות.
הזכרתי היום לחבריי שברמת הגולן החילו ריבונות בשנת 1981, בחוק קצר שנחקק ביוזמת ראש הממשלה דאז מנחם בגין, 14 שנים בלבד לאחר שחרור רמת הגולן. החוק הזה החיל ריבונות ישראלית על השטח ועל 6,000 תושבים בלבד שהיו בו. היום ביהודה ושומרון יש 530,000 תושבים, חברים, ו-530,000 אזרחי ישראל שגרים ביהודה ושומרון חייבים, רוצים, דורשים לחיות תחת החוק הישראלי. לא יכול להיות שהאזרחים האלה בשטח העצום הזה, שמתפרס בין עפולה לבאר שבע, בין ג'נין לחברון – לא יכול להיות שהאזרחים האלה יחיו תחת החוק העות'מאני, החוק המנדטורי, החוק הירדני, הדין הבין-לאומי, ורק דבר אחד לא יחול על השטח: החוק הישראלי. הגיע הזמן שמדינת ישראל תפסיק להתייחס ליהודה ושומרון כאל בדיעבד, כאל משהו שהוא תלוי על בלימה, שלא יודעים עדיין איך להתייחס אליו. חוק התכנון והבנייה הירדני שכבר לא חל בירדן, חל ביהודה ושומרון. חוקי התעבורה לא חלים ביהודה ושומרון.
רבותיי, כנסת ישראל, ממשלת ישראל, הגיע הזמן לעשות מעשה, כמעט 60 שנה - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>
- - לאחר ששחררנו את שטחי יהודה ושומרון, ולהחיל ריבונות על חבלי ארץ מולדת. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה לחבר הכנסת אביחי בוארון. אם כן, יש מי שרוצה לסכם? השר כץ.
<< קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
מה זה "לך תדבר"? לא, אי-אפשר, הוא דיבר, נגמרה רשימה. אז השר יסכם את דבריו, ונעבור להצבעה.
בבקשה, אדוני השר. מה שלומך? אתה שר כבר לכמה משרדים, נכון?
<< דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >>
לא, רק בתקשורת.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אה, לא קיבלת? רק בתקשורת. אין לך מגבלת זמן, אז רק תבהיר גם את הנקודה הזאת, כי זה מעניין – איזה משרדים קיבלת על הבוקר.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
כלום, אפילו לא אחד. אתה עם הניסיון שלך - - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא אחד? אוקיי. אז אתה רק שר התיירות עכשיו.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
והשיכון.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אה, והשיכון, אוקיי. אז יש לך שני משרדים כרגע, רק שאני אדע לקרוא לך בשם המלא, בתפקיד ובשם המלא.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
אני רוצה להגיד לך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני בזמנו הייתי שר העבודה והרווחה. פיצלו את זה לשניים; אז היה אחד. הייתי יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – לכמה פיצלו את זה? אז אל תספור את זה של פעם.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
הבנתי. אוקיי. מקובל.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
בוא, בוא, קח את הדברים כמו שהם. נכון לעכשיו אני שר השיכון ושר התיירות. כשנכנסתי לתיירות, אמרתי: אני רוצה להיות מדיד. אני רוצה להיות מדיד. אני רוצה שידעו, ואני אדע, מה אני עושה ומה קיים, איפה אני משקיע ומה הפוטנציאל. ולכן, כל יום, כולל היום, קיבלתי דוח נתונים של הכניסה של התיירות ומאיפה נכנסו. ראיתי איפה מיותר. סגרתי ארבעה משרדים בחו"ל, כי ראיתי שבהולנד לא מביאים תוצאה, סגרתי את פולין.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
מה זה, אתה מדבר על נספחי תיירות.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
לא, משרדים של משרד התיירות שהיו צריכים לשווק את המשרד. נסגרו ארבעה משרדים. רציתי לפתוח בהודו, כי יש שם פוטנציאל גדול. הלכנו וראינו שיש בעיה של ויזות, עשינו E-visa.
ובדוח שאני מקבל יש סיכום מ-1 בינואר עד אותו יום, כמה נכנסו, השוואה ל-2018 והשוואה ל-2019, שזאת שנת השיא. הסתכלנו, היינו בממוצע בין 2018 ל-2019 – היינו פחות מ-2019, ונכנסו כ-15,000–15,500 תיירים ליום. יהודי שנכנס ויש לו תעודת זהות ישראלית, גם אם הוא הולך למלון קינג דייוויד והוא שוהה שבוע או שבועיים, הוא לא נחשב תייר. אנחנו מדברים על תיירים, רק על B2. ב-8 באוקטובר נכנסו 26 תיירים. 26 תיירים. נגמרה השנה. התיירות, נכון להיום, לא חזרה.
ב-8, 9 באוקטובר ראיתי שהסוכנים שניהלו את הפינוי מהעוטף לקחו סדר גודל של 100 מיליון שקל לחודש, סדר גודל של 100 מיליון שקל לחודש, בשבילך, אדוני היושב-ראש. פניתי לראש הממשלה, אמרתי: תן לי לנהל את הפינויים, היום אין תיירות. בנינו חמ"ל יחד עם התאחדות המלונות, סדר גודל של 80 איש. עשינו את כל הפינוי של קריית שמונה, כי ראש העיר – לא חשוב. היינו 106 של העירייה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
רק שנייה. יש שינויים בסדר ישיבה, אז יש פה לא מעט ח"כים. אני בעצמי מתבלבל מי ח"כ, מי שר לשעבר. יש עדיין זמן, עד שהשר יסכם, יש זמן למצוא את המקומות. אני מנסה עכשיו לבדוק, לפני שאני פונה לכל ח"כ, אם הוא עדיין שר או כבר לא שר. יהיו לנו כמה שעות של בלבול, זה בסדר. בבקשה, אדוני השר.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
התחלנו את הפינויים, סגרנו עם בתי המלון. המדינה עשתה הסכם על 500 שקל לבן אדם ליום. אני ישבתי עם התאחדות בתי המלון והנציג של פתאל, שייצג את כולם.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
500 או עד 500?
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
500 לבן אדם.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא עד 500.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
תלוי בטופ.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
כן, כי אני יודע שזה היה גם 350.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
כן, כן, היה גם פחות. לקחתי את ה-500 שקל, אמרתי: 475. תחליף סדין פעם בשבוע. גם בבית, אני – אני לא יודע איך אתה – לא מחליף סדין בכל יום.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
שאלה לאשתי.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
אתה יודע. בסדר? ארוחות – כאלה וכאלה. ואז הם אמרו לי: תשמע, תעלה לנו ב-5 שקלים, ל-480. ראיתי שאני כבר יותר זול מהמדינה ב-20 שקל, ואמרתי להם: בסדר, אבל אני רוצה להעלות את גיל הילד מ-12 ל-18. אמרו לי: בסדר.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
יפה.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
עשינו מהלך של 130,000 איש מחוץ לבית. אתה יודע, אני מהליכוד, התקשורת אוהבת אותנו – לא שמעת תלונה אחת, לא ב-11, לא ב-12, לא ב-13, על הפינויים. לא היו התקפות, לא שמעת עליהום. תחשוב, 130,000 איש מחוץ לבית.
אחרי חודש, אמרתי: ואללה, כמה בן אדם יכול להיות במלון? החדר גדול, החדר קטן, יש לו סוויטה, חדר מקשר. אמרתי: מאה אחוז, בואו ניתן לאנשים אפשרות - - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
חברים, אני מבקש קצת שקט באולם.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
אני מדבר אליך, עזוב אותך.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא, לא. זה מפריע לך לדבר.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
לא, לא, עזוב. תן להם.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא, לא, זה חשוב. חשוב. חשוב. אולי יהיה לך להגיד משהו גם למפונים כרגע מהסבב האחרון, כי היו הרבה שמועות על זה שהם צריכים לפנות את המלון ב-31 ביולי. אם יש לך בשורה.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
כן, כן, הכול אני אגיד.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אנחנו מבקרים במקומות, וביקרתי בבאר שבע, ושם הם מחכים שב-31 ביולי יפנו אותם. זאת שאלה לרשות המקומית. אז אם יש לך הודעה - - -
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
הכול, אני – בוא, אתה תשאל. יש לנו זמן.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אני מאוד אשמח לשמוע. ננצל, מה שנקרא, את הזמן הזה שיש לנו לפני ההצבעה.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
מאה אחוז, אני אתן לך אינפורמציה. במקום שנעשה את זה שם בספסלים, נעשה את זה מהדוכן.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
מצוין, חשוב מאוד.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
אז אמרנו: אנחנו ניקח את המפונים האלה וניתן להם אופציה לקבל 200 שקל למבוגר ליום ו-100 שקל לילד עד גיל 18. לזוג פלוס שניים – הכול היה בנוי על זוג פלוס שניים – זה יצא 18,000 שקל לחודש. העברנו בוועדת העבודה שזה לא ייחשב שכר. העברנו בוועדת העבודה שזה לא ייחשב שכר.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אתה מדבר על אחרי 7 באוקטובר?
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
זה הפתרון של 18,000. זה מה שנכנס במרץ, עד כמה שאני זוכר, נכון? זה התחיל במרץ בערך.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
לא, אני חושב שבינואר, פברואר, משהו כזה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
בסוף, כל המאסה הגדולה – במרץ רוב האנשים כבר לא היו בבתי מלון.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
נכון להיום, אם אני מסתכל על הצפון, כל יום, כל יום – איך אמרתי לך הנתונים? דף נתונים. אני עושה ווטסאפ, נתונים – אתן לך. נכון להיום, בשבילך: מהדרום יש חמישה אנשים במלונות, 3,577 בקהילה, אנשים שלא חזרו. במלונות – חמישה אנשים מהדרום. מהצפון אתה רוצה לדעת? 1,381.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
השר כץ, אתה בליכוד.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
עוד מעט אני אדבר על הליכוד. מהצפון יש לך 1,381, ו-11,749 בקהילה. זאת אומרת שנכון להיום, אנחנו שילמנו למלונות 7.1 מיליארד, וחסכנו במעבר – כששילמנו 18,000 שקל במקום 43,200, חסכנו על משפחה סדר גודל של 25,300. זה היה המספר. חסכנו למדינה מעל 7 מיליארד שקל ביחס למה שהיינו צריכים לשלם למלונות.
18,000 זה מה שהם קיבלו, והרבה מאוד ניצלו את הכסף הזה, כי זה היה כסף גדול, בייחוד שבאזורים האלה, השכר הממוצע הוא 10,000–11,000. פתאום הם קיבלו 18,000. אם הם היו עובדי מדינה, הם קיבלו את המשכורות, גם אם הם לא, בדרך כלל. הם התחילו פתאום להבין שאפשר גם אחרת, אז הם הלכו ושכרו דירות, ואתה רואה את המספרים. אתה רואה את המספרים עד היום. המספרים שאמרתי לך עכשיו נכונים להיום, לא לאתמול. אתה רוצה לאתמול? אני אגיד לך. עשינו מערכת של צ'ק-אאוט. כל צ'ק-אאוט – כשבן אדם יצא ועבר לביטוח הלאומי, ראיתי מייד, ראיתי את זה און-ליין. בן אדם יצא – טק, זה מחייב את ביטוח לאומי. בנינו מערכת. הדיגיטל הלאומי לא כל כך עבד. אפיינו מערכת – ואני לא איש מחשבים – אפיינו מערכת ובנינו מערכת שניהלה לנו את כל האירוע. בנינו מערכת שניהלה לנו את כל האירוע, כי ראיתי שגם אנשים מנסים לרמות וגם המלונות.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
רבותיי, אני מבקש קצת שקט. השר מסכם, תכף תהיה הצבעה. השר לשעבר בן צור, השר לשעבר בן צור, אתה כבר לא שר בממשלה, נכון? אתה כבר התפטרת. לא, אבל מי שמתפטר כבר לא יכול לשבת בשולחן הממשלה. אני אמרתי, אני התנצלתי מראש שאני מתבלבל בין אלה שעדיין שרים ואלה שכבר לא שרים, אבל תקנון הכנסת לא מאפשר לח"כ לשבת ליד שר, גם אם אתה חלק מהקואליציה עדיין, כפי שאתה חושב, נכון? שר המשפטים יודע את התקנון. אתה יכול לעמוד לידו לדבר, אבל לא לשבת.
<< קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >>
- - - נכנס לתוקף.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
נכנס לתוקף. נכנס. אתה יכול לדבר איתו, הכול בסדר, אבל לא לשבת בכיסא של השר סביב שולחן הממשלה.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
עד שלא יהיה ממלא מקום, אתה יכול.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
צחוק צחוק - - -
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
אין ממלא מקום, הוא יכול.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
צחוק צחוק, אבל זה תקנון הכנסת. גם אני ניסיתי כמה פעמים לדבר עם השר, וקיבלתי הערה ממנהל הישיבה. צריך לכבד את התקנון.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
ואיך הרגשת כשקיבלת הערה?
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
הרגשתי שאני לא רשאי לשבת כי אני לא שר.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
וקמת.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אני לא יכול לשבת סביב שולחן הממשלה.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
וקמת, וקמת.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
קמתי, ואז למדתי את השיעור.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
אוקיי. ועכשיו, נכון לעכשיו, לשאלתך, כשהייתי, אמרתי: אנחנו צריכים להחזיר את האנשים כשיש שני אירועים: 1. ביטחון לתושבים; 2. חינוך.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לסיכום, כי עוד מעט אתה מסיים, מה אתה אומר לתושבי באר שבע, דרום, לאלה שעדיין במלונות?
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
באר שבע לא פונו בכלל.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא, בטח שיש. פונו.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
באר שבע לא פונו.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
יש בבתי מלון אנשים שפונו.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
זה משהו אחר, הם לא תושבי באר שבע.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא, אלה שנפגעו, הבית שנפגע. יש שם כמה בניינים שנפגעו.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
אה, אתה מדבר - - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אני אדבר איתך באופן ישיר.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
אתה מדבר על האירוע של עכשיו.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
האירוע של המלחמה באיראן, לא 8 באוקטובר.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
מאה אחוז.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
זה לא האירוע שלך.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
באירוע של איראן התנהלה ישיבה, התנהלה ישיבה, ובמקרה הייתי שותף לה, כי הייתי שלושה ימים שר השיכון. באתי לישיבה, והם התחילו לדבר על תכנון ויעדים של שבע שנים. אמרתי להם: תקשיבו, נראה לי שבחיים שלכם לא ניהלתם עסק. אני הגעתי ממקום שאם אתה עושה פרויקט, אתה עושה אבני דרך. מה היעדים שלכם לחודש הקרוב? כל אחד מכם שיבוא ויגיד לי מה היעדים שלכם לחודש הקרוב. נכון להיום, זה לא בידי משרד השיכון, זה שייך לרשויות.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אז הרשות משלמת למלונות בבאר שבע?
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
הבנתי. אוקיי.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
כשאנחנו שילמנו למפונים, זה היה מדינת ישראל. באירוע הזה, זה מס רכוש. ההתחשבנות שונה לגמרי, האירוע אחר. הם פנו אליי, כנראה שלא הצלחתי עם המפונים, ואמרו לי: בוא, קח את זה. בוא תעזור. אמרתי: לא. או הכול או כלום. אם אני אחראי, אני אחראי; אם אני לא אחראי, אני לא אחראי. נכון לעכשיו, האוצר פנה אליי – בשבילך – לפני ארבעה ימים. הוא אמר לי: בוא נעשה ישיבה ונראה, אולי אנחנו נרכוש את כל הבתים האלה. במקום פינוי-בינוי – הם ירדו - - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אני מסתכל אם רוצים להצביע או לא, אבל בסדר.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
במקום 66% הם ירדו לפינוי-בינוי של 51%. אם המדינה תקנה את הכול, יהיה יותר קל, אבל אם יש מתחם של בניינים ובניין אחד באמצע לא נפגע – ואללה, אתה לא יכול לבנות שם.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
כי הבן אדם חי בתוך אתר בנייה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אם כבר, אז הכול.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
אז אתה רוצה לפנות אותו. עכשיו, אם הוא לא מסכים?
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא, יש לך חוק שמאפשר.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
שמע, לא, זה בניין חדש, שנבנה לפני שמונה שנים. עכשיו הוא נמצא בתוך מתחם בנייה, אפשר לקבל עליו זכויות. כשאני ואתה מדברים, זה פשוט; כשאתה מגיע לאירוע, אני אומר לך – אתה הבונה, ואני אומר לך: שמע, אני לא רוצה. ואללה, אני, טוב לי איפה שזה, לא רוצה לעלות עוד קומה. יש לי ממ"ד, אל תעשה לי טובה, אתה לא יכול לתת לי כלום. אני לא רוצה שתשלח אותי בשכר דירה, כי הילדים שלי פה בבית הספר, והם התרגלו לשכנים. בוא, יש פה אירוע.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אין ספק, מסכים איתך.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
יש פה אירוע לא פשוט. לא באחריותי, לא באחריותי, אבל כשקיבלתי את משרד השיכון היו, אני לא יודע – זהו? זהו?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא, לא.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
לא? טוב. כשקיבלתי את משרד השיכון היה אירוע - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
לא? לא צריך. בשבילך. כשקיבלתי את משרד השיכון היה אירוע משפטי, לא הייתה הסכמה בין היועצים המשפטיים של משרד השיכון, של רמ"י ושל המדינה. אמרתי: מאה אחוז, כינסתי את כולם, כולל המשנה ליועמ"שית גיל לימון, את כולם. הבאתי את כולם, הכנסתי אותם לחדר, סגרתי את החדר, אמרתי להם: תשמעו, לא מעניין אותי מה, אבל תחליטו. אני לא נשאר פה בחדר, אני לא משפיע על אף אחד. לא יכול להיות שאתם גורמים לגזל – אנשים מקבלים משכורת בלי לעבוד, אתם לא מקבלים החלטה.
הם ישבו שלוש שעות – קיבלו החלטה מה שהם קיבלו. אמרתי: אוקיי. לקחתי את ההחלטה, נחתמו ארבעה הסכמי גג, עם כיסוי, לא מסיבות – צפת, ירוחם, רמת השרון ונהריה. אלה אירועים שעשו אותם לפני שנה וחצי ולא היה כיסוי. עכשיו הם קיבלו כיסוי. והלכנו עכשיו למהלך – אצלי בבית עשיתי סולחה בין כמה גופים, הבאתי אותם הביתה, שתינו, אכלנו, עשינו סולחה, קיבלנו החלטה לפני שבוע במועצת רמ"י.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
רגע, שנייה.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
אני לא יכול להמשיך כשהם מרעישים. שמור לי על שקט.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
חברים, כולכם מצאתם את המקומות שלכם? חדשים, לא חדשים. גם בקואליציה יש שינויים. בבקשה, נא לשבת. השר עוד מעט יסכם ונעבור להצבעה. כנ"ל גם האופוזיציה. הינה, בבקשה, מסמנים לך שאתה יכול לסכם.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
טוב. באווירה אופטימית זו, אחרי שנתנו לך סקירה די מקיפה על מה שעשה משרד התיירות פרט לתיירות – לצערנו, לצערך ולצערי, נאלצנו לעשות את זה – אני מסיים את דבריי. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה לשר כץ.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לפני שנעבור להצבעה – אני מבקש, ההצבעה תהיה אלקטרונית, נא לשבת – הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה.
<< דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >>
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025; הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025. תודה.
<< נושא >> הצעת צו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ה–2025 << נושא >>
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
חברי הכנסת, נעבור להצבעה על צו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ה–2025.
שאלה מהצד, של חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. לפני ההצבעה.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
תודה. אדוני היושב-ראש, אני מבקשת שהצעת החוק הזו תהפוך להצבעת אי-אמון בממשלה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אוקיי. ההצבעה על הצעת החוק תהיה הצבעת אי-אמון בממשלה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זו לא הצעת חוק, זה צו.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
צו, סליחה. ההצבעה על הצו תהיה הצבעת אי-אמון בממשלה. אנחנו מצביעים על הצו.
<< קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >>
מה הרכב הממשלה?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
תסביר את זה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אני מסביר. כל אחד מבין את מה שצריך.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
מי שמצביע על הצו, הוא מצביע – שנייה, שנייה. השר אלקין, אתה רוצה להגיד מה הרכב הממשלה? אתה בממשלה – אתה שואל את מזכיר הכנסת.
<< קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >>
לא. ברגע שמציעים הצעת אי-אמון, מציעים ממשלה אלטרנטיבית. אני שואל - - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
זאת ההצעה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הם צריכים להציג את זה לממשלה?
<< קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >>
כן, מי ראש הממשלה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מה הם צריכים?
<< קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >>
להציג ממשלה אלטרנטיבית. אני רוצה לדעת מי ראש הממשלה המוצע.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
השר אלקין, תכף נקבל תשובה. אוקיי, לפני שאקריא את הרכב הממשלה, אני רוצה להבהיר שמי שמצביע בעד הצו, מצביע נגד האי-אמון, ומי שמצביע נגד הצו, מצביע בעד האי-אמון בממשלה. אנחנו מצביעים על הצו, חברים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אין בעיה, נעשה הצבעה שמית. אני צריך לקרוא את כל הרשימה של הממשלה? השר אלקין, אתה רוצה שאקריא לך את כל הרשימה? רבותיי, שנייה. אתם ביקשתם, לא אני. השר אלקין?
<< קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >>
אפשר מיקרופון? אפשר?
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
כן, כן, אתה פתוח, שומעים אותך.
<< דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >>
אסביר לחבריי במליאה מה ביקשתי. כשמבקשים להצביע אי-אמון - - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
חברת הכנסת בן ארי, חברים באופוזיציה, בבקשה. שנייה, אולי נחסוך. בבקשה, השר אלקין, מה השאלה שלך?
<< דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אסביר את שאלתי. כשמבקשים להצביע אי-אמון בממשלה, לפי הכלל, צריכה להיות מוצגת ממשלה אלטרנטיבית עם ראש ממשלה אלטרנטיבי.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
כן. הוצג, הוצג.
<< דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אני חושב שלחברי הכנסת, כולל אלה שאולי היו חברי קואליציה והפסיקו להיות חברי קואליציה, חשוב מאוד לדעת מי ראש הממשלה האלטרנטיבי המוצע ומיהם השרים, כדי שהם ידעו שאם הם מצביעים בעד הצעת האי-אמון ונגד החוק, באיזו ממשלה הם תומכים להכתיר, כן או לא.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >>
לכן ביקשתי שתוצג כאן ממשלה אלטרנטיבית.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה. תודה על השאלה. השר אלקין, יש תשובה. הממשלה האלטרנטיבית הוצגה. אתם רוצים? אקריא, אין שום בעיה. בבקשה. הרכב הממשלה: המועמד לתפקיד ראש הממשלה – חבר הכנסת לפיד; שר החוץ המיועד – חבר הכנסת לפיד; שר האוצר המיועד – חבר הכנסת מיקי לוי - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא צריך להקריא את זה. מי שואל אותו?
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אבל זאת הבקשה, וזה מותר להם. מותר.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
חברים, חברים, מותר.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
חברים, זה מותר. מותר. חברים, על פי העצה של מזכיר הכנסת, אני מקריא. למה אתה עושה לי ככה? הוא ביקש לדעת – אני מקריא, זו זכותו. חברים, בואו נחסוך את זה, אקריא את זה וזהו. שר החינוך – מה אתה מסתיר? מה השאלה שלך, חבר הכנסת כהן? אוקיי, טוב.
שר החינוך המיועד – חבר הכנסת כהן; שרת הבריאות המיועדת – חברת הכנסת מירב בן ארי; שר ההגנה המיועד – חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; שרת הרווחה והשירותים החברתיים – חברת הכנסת מירב כהן; שר הפנים המיועד – חבר הכנסת רון כץ; שר הכלכלה – חבר הכנסת ולדימיר בליאק; שרת המשפטים – חברת הכנסת קארין אלהרר; שר הביטחון – חבר הכנסת רם בן ברק; שרת העלייה והקליטה – חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; שר התחבורה – חבר הכנסת בועז טופורובסקי; שר התרבות והספורט – חבר הכנסת סימון דוידסון; שרת השיכון – חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; שר התקשורת – חבר הכנסת אלעזר שטרן; השר לביטחון פנים – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; שרת החקלאות – חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.
חברים, אנחנו נעבור להצבעה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא לא לא לא לא, אני לא חוזר.
ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אני מבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. לא להפריע להצבעה, בבקשה. תודה.
הצבעה שמית
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – בעד
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
אמיר אוחנה – בעד
ינון אזולאי – בעד
ישראל אייכלר – אינו נוכח
דן אילוז – בעד
ואליד אלהואשלה – נגד
קארין אלהרר – נגד
עמיחי אליהו – בעד
זאב אלקין – בעד
משה ארבל – בעד
יעקב אשר – אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון – בעד
אוריאל בוסו – בעד
מישל בוסקילה – בעד
דבי ביטון – נגד
חיים ביטון – בעד
מיכאל מרדכי ביטון – נגד
דוד ביטן – בעד
בועז ביסמוט – בעד
ולדימיר בליאק – נגד
מירב בן ארי – נגד
רם בן ברק – אינו נוכח
איתמר בן גביר – אינו נוכח
יעל רון בן משה – נגד
סמיר בן סעיד – אינו נוכח
יואב בן צור – בעד
ניר ברקת – בעד
ששון ששי גואטה – בעד
טלי גוטליב – בעד
יצחק גולדקנופ – אינו נוכח
מאי גולן – בעד
איתן גינזבורג – נגד
גילה גמליאל – בעד
בנימין גנץ – נגד
משה גפני – בעד
סימון דוידסון – נגד
אבי דיכטר – בעד
גלית דיסטל אטבריאן – בעד
אלי דלל – בעד
שלום דנינו – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – בעד
שרן מרים השכל – בעד
ניסים ואטורי – בעד
מיכל מרים וולדיגר – בעד
יצחק שמעון וסרלאוף – בעד
יאסר חוג'יראת – נגד
אימאן ח'טיב יאסין – נגד
אכרם חסון – בעד
ווליד טאהא – אינו נוכח
בועז טופורובסקי – נגד
משה טור פז – נגד
אחמד טיבי – נגד
יוסף טייב – בעד
אוהד טל – בעד
יעקב טסלר – אינו נוכח
חילי טרופר – נגד
מאיר כהן – נגד
מירב כהן – נגד
עופר כסיף – אינו נוכח
אופיר כץ – בעד
ישראל כץ – אינו נוכח
רון כץ – נגד
יוראי להב הרצנו – נגד
ירון לוי – נגד
מיקי לוי – נגד
יריב לוין – בעד
נעמה לזימי – נגד
אביגדור ליברמן – נגד
יאיר לפיד – נגד
טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת
מרב מיכאלי – נגד
שלי טל מירון – נגד
יונתן מישרקי – בעד
חנוך דב מלביצקי – בעד
יוליה מלינובסקי – נגד
מיכאל מלכיאלי – בעד
צגה מלקו – בעד
אבי מעוז – אינו נוכח
אורי מקלב – בעד
יעקב מרגי – בעד
שרון ניר – נגד
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – נגד
יבגני סובה – נגד
צבי ידידיה סוכות – בעד
משה סולומון – בעד
לימור סון הר מלך – אינה נוכחת
אופיר סופר – אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק – בעד
משה סעדה – בעד
מנסור עבאס – אינו נוכח
עפיף עבד – בעד
איימן עודה – נגד
חוה אתי עטייה – בעד
חמד עמאר – נגד
צביקה פוגל – בעד
עודד פורר – נגד
משה פסל – בעד
מאיר פרוש – אינו נוכח
יסמין פרידמן – נגד
אורית פרקש הכהן – נגד
מטי צרפתי הרכבי – נגד
אריאל קלנר – בעד
יצחק קרויזר – בעד
גלעד קריב – נגד
שלמה קרעי – בעד
אליהו רביבו – אינו נוכח
שמחה רוטמן – בעד
עידן רול – אינו נוכח
אפרת רייטן מרום – נגד
אלון שוסטר – נגד
קטי קטרין שטרית – בעד
אלעזר שטרן – נגד
מיכל שיר סגמן – נגד
נאור שירי – נגד
אושר שקלים – בעד
עאידה תומא סלימאן – נגד
פנינה תמנו – נגד
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אני מבקש לקרוא שנית בשמות של חברי הכנסת. בבקשה.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
ישראל אייכלר – אינו נוכח
יעקב אשר – בעד
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
רם בן ברק – אינו נוכח
איתמר בן גביר – אינו נוכח
סמיר בן סעיד – נגד
יצחק גולדקנופ – אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
ווליד טאהא – אינו נוכח
יעקב טסלר – אינו נוכח
עופר כסיף – נגד
ישראל כץ – אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת
אבי מעוז – אינו נוכח
בנימין נתניהו – אינו נוכח
לימור סון הר מלך – אינה נוכחת
אופיר סופר – אינו נוכח
מנסור עבאס – נגד
מאיר פרוש – אינו נוכח
אליהו רביבו – אינו נוכח
עידן רול – אינו נוכח
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
חברי הכנסת, האם יש חברי כנסת שלא קראו בשמם ורוצים להצביע? אם לא, אז אני מבקש לסכם את ההצבעה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 55, נגד – 48. אני קובע כי הצעת האי-אמון לא התקבלה, וכן, הצו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ה–2025, אושר.
<< הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025 << הצח >>
[מס' מ/1882; דברי הכנסת, חוב' ל"ד, ישיבה 307; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. בבקשה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >>
מי הגיש בקשות רשות דיבור? כתוב פה לא נכון.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אנחנו נבדוק.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, יש פה תקלה, כי כתוב: להצעת החוק הוגשו בקשות – אה, עם הסתייגויות, אוקיי, בסדר. חשבתי שההסתייגויות נעלמו.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אין תקלות.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אין תקלות.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
למזכירות הכנסת אין תקלות.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
בסדר גמור. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו בוועדת החוקה הכנו את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6). למעשה מדובר בהארכת התוקף של התקנות שמאפשרות לעצור מחבלים שנעצרו בתוך שטח מדינת ישראל ביום 7 באוקטובר ובימים שצמודים אליו, אותם מחבלי נוח'בה, שמוחזקים במעצר מאז, ולאפשר לעשות הארכות מעצר לתקופות ארוכות יותר מנהוג בסדר הדין הפלילי. הדבר הזה נובע ממספרם הגדול ומהצורך להימנע מהוצאתם להליכים משפטיים שוב ושוב, גם כדי לא לפגוע ברצף החקירה. הצעת החוק חלה גם על מה שמכונה עצורי תמרון, דהיינו, גם על אנשים שנעצרים במהלך התמרון ברצועת עזה, והוחלט שהם יועברו לטיפול במסלול הפלילי.
הצעת החוק מאריכה את התוקף. היא עברה בוועדה, למיטב ידיעתי סיעות הקואליציה והאופוזיציה תמכו בה למעט חבר הכנסת עופר כסיף, שהגיע להצביע נגדה. אני סבור שכאשר עוסקים בנושאים של מחבלי נוח'בה אנחנו צריכים כולנו, אדוני היושב-ראש, להוציא את זה ולהחריג את זה מהוויכוחים הפוליטיים הרגילים.
אני מבקש מכלל חברי הבית לתמוך בהצעת החוק. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולהצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית.
במאמר מוסגר, ולא כל כך מוסגר, אני אציין שסביב הצעת החוק הזו, ועדת החוקה, יחד עם חלק מחברי הוועדה, הלינו על כך שעד כה לא הוצג על ידי ייעוץ וחקיקה ועל ידי אנשי משרד המשפטים – לא הוגשה הצעת חוק שתסדיר את הטיפול בשפיטה ובהעמדה לדין של מחבלי נוח'בה ושל המחבלים שהשתתפו ב-7 באוקטובר. יש בנושא הזה הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי ושלי, ואנחנו בעזרת השם נקדם אותה, ככל שהצעת החוק הממשלתית לא תקודם. בנושא הזה אנחנו נחושים לוודא שהאנשים שעשו את המעשה הנורא מכול יועמדו לדין, וזה ייעשה בדרך שתביא לצדק ולא באמצעות ההליך הפלילי הרגיל, שהדבר הזה, כפי שאנחנו רואים, רק מייצר עיוות הולך וגדל של הדין הפלילי במדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, את זה אנחנו לא נאפשר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. אכן, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, של קבוצת חד"ש-תע"ל. נציגי הסיעה חד"ש-תע"ל נמצאים באולם? אתם רוצים לנמק את ההסתייגויות? חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין? סליחה, זה בלבול שלי, אני מתנצל. אם כך, אנחנו נעבור לבקשות רשות דיבור, מאחר שאין נציגים של חד"ש-תע"ל באולם. אני אקרא פשוט בשמות, ומי שנמצא באולם יוכל לנצל את ההזדמנות.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >>
אתה אחד המבקשים, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אני אחד המבקשים, אבל אני לא אוכל לנצל את הבקשה שלי. חבר הכנסת בנימין גנץ – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חילי טרופר – אינו נוכח; מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת איתן גינזבורג – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת; חברי סיעת ישראל ביתנו – אינם נוכחים. אם כך, אנחנו לא נצביע על ההסתייגויות של חד"ש-תע"ל, מאחר שהם לא נמצאים באולם, ואני מסיר אותן מההצבעה. אתה רוצה לסכם? בבקשה.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >>
כן, אני אעלה לסכם.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
סליחה על הבלבול. אני ראיתי שמות של חברי הכנסת, אז הקראתי כבר.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אתה רוצה שאחליף אותך ואתה תוכל לנצל את רשות הדיבור שלך?
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא, לא. אתה לא יכול. אתה לא כול-יכול. בבקשה, תסכם ואנחנו נעבור להצבעה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, הוטלה עליי משימה כבדת משקל, ואני אנצל, בבקשה, את רשות הסיכום שלי לטובת – לספר לכם מה התרחש היום בוועדת החוקה, וזה לא מנותק בכלל מהסוגיה שעומדת בבסיס הצעת החוק הזאת. ועדת החוקה דנה היום בחוק העמותות. חוק העמותות – אדוני היושב-ראש, רעש הרקע קצת מפריע לי. חוק העמותות, שמדבר על עמותות במימון זר, נועד לתת מענה להפסקת המעורבות הפוליטית של מדינות זרות במדינת ישראל.
נחשף בסוף השבוע האחרון - - -
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
שקר.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
תן לי להגיד קודם, לפני שאני – אולי אני אגיד: נחשף השקר? למה אתה מפריע לי?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
בוא נראה אותך אומר את האמת. בוא נראה אותך אומר את האמת.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
נחשף במהלך השבוע האחרון שממשל ביידן היה מעורב במחאה נגד הרפורמה המשפטית.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
לא, שנייה. אני – הינה, בוא נסכם. שנייה, רק רגע.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
זו קרוליין גליק שמסרה להם את המסמך. היא יועצת של ראש הממשלה, יא מוזרים. זה כמו שרוטמן יכתוב מכתב - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
א. מה יש לך נגד זה שרוטמן יכתוב מכתב?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
תכתוב, אבל זה לא מחקר, זו דעתך.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
א. גם מה שאתה אומר זו דעתך. אבל אני עכשיו מדבר ואומר את דעתי.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
אבל קראת את המסמך?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
קראתי את המסמך. אתה רוצה שאני אקריא אותו?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
על מה הם הסתמכו? תקריא.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני אקריא.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
תקריא.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
רגע, יש לך מחלוקת – שממשל ביידן היה מעורב במחאות נגד הרפורמה המשפטית?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
ב-100,000 כן, לא - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
שנייה, רק רגע. היה מעורב, כן או לא?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כן, כן, היה מעורב.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה קיבלת כסף. אתה והעמותות - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
היה מעורב. אני קיבלתי כסף?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
לא אתה. עוד פעם עכשיו - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
עוד פעם אתה, אני אוציא אותך – לא, אני לא אוציא אותך. למה אתה אומר שאני קיבלתי כסף? לא קיבלתי כסף.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
העמותות שאתה משתף איתן פעולה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
גם העמותות שלי מעולם לא קיבלו שקל ממדינות זרות.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
מה?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
מעולם, מעולם לא קיבלנו שקל ממדינות זרות.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
יש עמותות שיוצאות - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
רק רגע. קודם הואשמתי אישית, עכשיו כבר לא אישית. העמותות שאיתן אני עובד קיבלו כסף ממדינות זרות?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
כן.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
איזה?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
אם תרצו.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
ממדינה זרה?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
קהלת.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
מאיזו מדינה זרה?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
זו אותה קרן - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
מגורם מדיני זר? על מה אתה מדבר? על מה אתה מדבר? גורם מדיני זר – יש הגדרה בחוק מה נקרא לקבל כסף ממדינה זרה. לא היה ולא נברא, אפילו משל לא היה. עכשיו, עזוב את זה - - -
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
מקטר.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
מקטר?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
כן.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
תקשיב, אני הייתי כל חיי מעורב, פחות או יותר - - -
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
לא, קטר זה לא אישי נגדך, זה מדינתי.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
חברים, אינני יודע מה אתם רוצים.
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
רגע, אבל הגורם המדיני הזר שולח נשק למדינת ישראל.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
הכול טוב יפה. אתה יודע מה ההבדל? זה דבר שצריך להסביר לאנשים, אגב.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
האם הוצאו עמותות כאלה או אחרות מן החוק, יוצאות מהכלל?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני אומר לך כך. ראשית, אני סבור, ואמרתי את זה היום בוועדה: כאשר מדינה זרה רוצה לפעול אל מול מדינת ישראל, יש לזה דרכים. גם שר האוצר הגיע לוועדה, דיבר על זה. יש הסכמים בילטרליים, ויש לפנות לשגריר, ויש להזמין את השגריר לנזיפה. יש כל מיני מנגנונים דיפלומטיים – איך מדינה זרה, ידידותית, פועלת נגד עמדת מדינת ישראל או כדי להשפיע על מדינת ישראל לכיוון מסוים, גם אם זה לא נגד. כל הדרכים הללו מוסדרות, לגיטימיות, והכול בסדר.
מדינה ידידותית לא מפעילה מה שמכונה "מבצע השפעה בכחול", לא מנסה באמצעות ארגוני חברה אזרחית – אתה יודע מי היה עושה את זה? מי המציא את השיטה הזאת? חבר הכנסת מיקי לוי, מי שהמציאו את השיטה הזאת היו הסובייטים. הם היו מפעילים סוכני השפעה דרך תרבות ואקדמיה וכל הדברים האלה. הם היו מפעילים אותם כדי להשפיע על דעת הקהל של המדינות שלא היו חלק מהמחנה שלהם. בתוך המחנה שלהם – אני חושב שיבגני יוכל להרחיב לנו, כי הוא מכיר את התופעה הזאת, על מנגנוני ההשפעה השונים שרוסיה הסובייטית הייתה מפעילה כדי להשפיע לכיוון האידיאולוגי שלה, והייתה מושכת בחוטים. אתה יודע מי עוד עושה את זה היום? סין.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
חבר הכנסת רוטמן, אם אתה כבר מספר ויש זמן, אני מבין שאתה מושך פה זמן - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני לא מושך זמן, הכול ענייני.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
- - תספר כיצד הביון הישראלי קיבל את הנאום של חרושצ'וב, הנאום המפורסם שלו.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
נו, תספר אתה. אני מקשיב.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אני לא צריך לספר. אתה תספר, כי אתה יודע היסטוריה לא פחות טוב ממני. כמו שאתה אמרת, היו מדינות שותפות למפלגה הקומוניסטית מחוץ לברית המועצות. הסיפור הגדול זה פולין. אז כל המזכירים של המפלגה הקומוניסטית קיבלו את זה לפני כן.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
קיבלו העתק.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
בדיוק, והשאר זה היסטוריה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
תתעמקו בזה, זה סיפור מאוד מרגש.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אגב, אתה מכיר את הסיפור על הנאום של חרושצ'וב?
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
כן. זה היה ב-1956? מתי זה היה?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
לא על מסירת הנאום.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא, יש סיפורים סביב השגת המידע, כיצד זה הושג, ומה הקשר הרומנטי שהיה שם או לא היה שם.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אתה יודע שלפני שהתחיל הנאום היה להם מידע מודיעיני מוקדם. המידע המודיעיני המוקדם אמר שבזמן הנאום הולך לשבת בקהל סוכן אמריקאי במטרה להשיג את הנאום. נתנו לסוכן הקג"ב משימה, אמרו לו: אתה צריך לזהות מיהו הסוכן האמריקאי. זה היה קהל גדול, זה לא היה אחד או שניים. זה היה קהל גדול. אמרו לו: יש אחד בתוך הקהל הזה, מחט בערימת שחת – הוא הסוכן האמריקאי. מתחיל הנאום; הנאום מתחיל, מתארך, מתארך. זה היה הנאום המפורסם, נאום של איזה ארבע שעות, נכון? הנאום של חרושצ'וב היה נאום ארוך, הוא לא היה נאום קצר. רק מסתיים הנאום, בלי כלום, בלי חקירה, בלי שאלה, סוכן הקג"ב מצביע לסוכנים על הבן אדם, אומר: תעצרו אותו, זה הסוכן האמריקאי. שואלים אותו: איך מצאת אותו? איך זיהית בתוך הקהל הגדול הזה מי הסוכן האמריקאי? הוא אמר: על פי כתבי לנין. אמרו לו: איך כתבי לנין עזרו לך לזהות את הסוכן האמריקאי, מחט בערימת שחת כזאת גדולה, בנאום של ארבע שעות, אתה מצביע ישר על הבן אדם? הוא אומר: בכתבי לנין כתוב: האויב המעמדי איננו ישן לעולם. הסתכלתי מי היחיד בתוך הקהל שלא נרדם, וידעתי שהוא הסוכן האמריקאי.
אז עכשיו נחזור בכל זאת – אחרי שעשינו את הטיול דרך חרושצ'וב ולנין ומסע אל נבכי ההיסטוריה באדיבות היושב-ראש שלנו – נחזור לחוק העמותות. אז מיקי, חשוב לי שתדע.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
האם הוחרגו עמותות מסוימות ממסגרת החוק?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני עונה לך. האמירה של החוק היא מאוד ברורה: רוצים לשתף פעולה בנושאי חינוך, תרבות, מדע, ספורט, כל תחום שיש שיתופי פעולה בין המדינות. אגב, שר האוצר, שהגיע לדיון, אמר שכמעט כל שיתוף שכזה מוסדר בהסכמים – או בהסכם בילטרלי או באמנה. לא סתם מרשים למדינה לפעול בשטח של מדינה אחרת. כל הדברים האלה מוסדרים. רוצים לפעול? אהלן וסהלן, סבבה. אין בעיה. ישראל משקיעה במאיץ החלקיקים ובכל מיני דברים, פרויקטים בין-לאומיים של מחקר ומדע. לגיטימי לחלוטין, אין שום רצון למנוע את זה ואין שום רצון לעכב את זה. מה לא? אנחנו לא רוצים בחישה בעניינים הפוליטיים שלנו. את זה אנחנו לא רוצים להרשות לאף אחד, בוודאי לא לאויבים שלנו, אבל גם לא לידידים שלנו. ההליך הדמוקרטי הישראלי צריך להתנהל כשאנחנו, אזרחי מדינת ישראל, אלה שמחליטים על גורלנו.
האם יש החרגות בחוק? החוק מדבר על פעילות ואומר שלאף עמותה, לאף גוף, אסור לפעול בדרך פוליטית אם הוא מקבל מימון זר. מה זה "אסור"? זה לא איסור מוחלט. אגב, גם על זה קיבלנו ביקורת, יכול להיות שנחשוב על זה. אבל זה לא איסור מוחלט, זו אמירה: הפעילות הזאת לא צריכה לחסות מאחורי המגן של עמותה. רוצים לעשות את זה? תעשו את זה עסקי. רוצים לעשות את זה? תשלמו על זה מס חברות. זה לא צריך לחסות מאחורי הפעילות - - -
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני עונה לחבר הכנסת מיקי לוי.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
לא, אני רק שואל אם אתה כולל במנגנון את הכסף הקטרי לאוריך. גם זה במנגנון?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
בדיוק על זה דיברנו.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
אה, בסדר גמור.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
שילמו על זה מס או לא? לא הבנתי.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
לא.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אז זה חמור מאוד.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
זה הדבר החמור, החמור הוא שאוריך לא שילם מס.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני לא יודע על איזה כסף אתה מדבר, אבל צריך לשלם עליו מס.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
הבנתי. זה חוק הסוכנים הקטרים של נתניהו.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
מי זה הסוכן הקטרי?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
איך אתה יודע שלא שילמו מס?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני שאלתי, לא אמרתי. אמרתי שאם לא שילמו מס - - -
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
חוק הסוכנים הקטרים - - - נתניהו.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
הוא מוציא לעז על רשויות המס של מדינת ישראל. אני לא יודע למה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
נתניהו זה הסוכן הקטרי. בובת הבאגס באני של - - -
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
זו התערבות או לא התערבות?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אגב, בובת הבאגס באני מוחרגת מחוק העמותות.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
הבאגס באני של - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
לשאלתך, מיקי – למשל, הגיעה היום לדיון חברת הכנסת לשעבר קולט אביטל, על הארגונים של ניצולי שואה. אמרתי לה: ברור לחלוטין, ולפי דעתי והבנתי, החוק כמו שהוא מנוסח היום לא נוגע בעמותות שמקבלות מוועידת התביעות, זה לא רלוונטי להם. זה בגלל המבחנים שאמרתי – הם לא עושים פעילות פוליטית, הם עושים פעילות פילנתרופית מבורכת, הכול טוב ויפה, זה לא אמור להפריע.
יכולים להיות כל מיני חששות. מה קורה אם יש עמותה שמקבלת פילנתרופיה ואחד מאנשיה יעשה ככה או יעשה ככה? האם בגלל זה נמסה את כל הכספים מוועידת התביעות? ברור לחלוטין שלא זו הכוונה, ואמרתי לה את זה. האם המנגנון יהיה בצורה של לנסות לתפור את זה כך וכך, או שנגיד שנחריג את ועידת התביעות וניתן לוועידת התביעות את האמירה שכסף מוועידת התביעות לא ממוסה, כי זה גוף שאנחנו מכירים, אנחנו יודעים את צורת העבודה שלו? יכול להיות שזה יהיה בצורה של החרגה ולא בצורה של לנסות לתפור את הכלל בצורה עקומה, כדי שאולי איזה עמותה כזאת וכזאת – לכן אני לא רוצה להתחייב לך שלא יוחרגו עמותות, כי ועידת התביעות למשל היא עמותה שיכול להיות שהדרך להגן עליה, במקום להתחיל – שיחששו הגופים שמקבלים - - -
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
- - - על הוועדה הזאת לא תהיה שום בעיה - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני אומר כאן: אין שום כוונה להחריג ולהגיד שפעילות פוליטית לצד זה תהיה מותרת ופעילות פוליטית לצד זה תהיה אסורה. אגב, אפילו חשבנו להוסיף את הנוסח, כי נכון להיום הנוסח מועתק מחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), שמטיל כל מיני מגבלות על פעילות פוליטית של עובדי מדינה בכירים. אמרנו שזה רפרנס טוב למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים לא פעילות פוליטית. מה שאסור לעובד בכיר של המדינה בגלל פעילות פוליטית ומפלגתית, הגיוני שיוגדר כפעילות פוליטית גם לעניין עמותות, אז עשינו את זה כרגע בתור העתקה.
כתוב שם: לבקר את הממשלה. אתה יודע מה? לא רק לבקר את הממשלה, גם לשבח את הממשלה. אני לא רוצה שעמותה שמקבלת כסף זר תתלה שלט באיילון, וגם שהאופוזיציה לא תתלה שלט באיילון שמיקי לוי הוא מלך העולם, ואני לא רוצה שהיא תתלה קמפיין שמכפיש את מיקי לוי. אני רוצה שהפוליטיקה שלנו תהיה לאזרחי מדינת ישראל. אני רוצה שאתה ואני נדפוק חשבון לאזרחי מדינת ישראל שבחרו בנו, אני לא רוצה שאתה תצטרך לחשוב מה יחשבו על מה שאתה עושה בגרמניה או בצרפת, מדינות זרות. אני לא חושב שזה טוב שזה ייכנס למערך התמריצים שלך.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
גם לקהלת - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
קהלת היא לא מדינה זרה, קהלת היא ארגון ישראלי שקיבל תרומה פרטית. הוא לא מקבל מימון מדינתי זר.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
לא, לא, ברור. אם הוא יקבל מימון מארגון - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אם הוא יקבל מימון מדינתי זר, יהיה אסור לו לעשות שום פעילות פוליטית לפי החוק הזה.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
הוא עושה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אבל הוא לא מקבל מימון זר.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
בסדר, נבדוק אותו.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
כן, תבדוק אותו. בוודאי, אם הוא מקבל מימון זר – תבדוק אותו. חד וחלק. הם לא אמורים לקבל מימון זר.
<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>
תגיד לי, אתה מקבל מימון זר?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
מי? אני אישית? הייתי אומר הלוואי, אבל לצערי, לא. עד היום אף זר לא מימן אותי. בקושי מדינת ישראל מממנת אותי.
<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>
היא מממנת יותר מדי.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
מי מימן את הטיסות שלך?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אוה, נאור. מי מימן? אז ועדת האתיקה - - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
השאלה לא מלאה; לאן, זה חשוב.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
זהו, השאלה לאן.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
טיסות, ולאן.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
השאלה לאן.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
בדיוק, עכשיו זו שאלה מלאה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
עכשיו השאלה לאן. אז אני אגיד לך, נאור, יש משהו שאתה לא מכיר. יש חברי כנסת שאנשים רוצים לשמוע אותם – זה משהו שאתה לא מכיר – לא רק פה בארץ, אלא גם בעולם. יש קהילות בעולם, קהילות יהודיות, שאומרים: מאוד מעניין אותנו מה יש לחבר הכנסת רוטמן - - -
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
שתית רד בול היום? למה אתה עף על עצמך.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
לא הבנתי, אתה לא רוצה להקשיב? שאלת שאלה. שאלת שאלה ואתה לא רוצה להקשיב לתשובה.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
כזאת תשובה מתנשאת זה קשה לי, אני יוצא.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
השאלה הייתה יותר מתנשאת.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
מה?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
נאור, תקשיב, לא הבנתי, מה, אתה שואל והולך? שותה ובורח כמו אליהו.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
לא נעים לי, אתה מתנשא.
<< קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אני אסכם לו.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אתה תסכם לו? תעביר לו את הפרטים.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
טלי - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אוקיי, בסדר גמור. ירון יסכם לך, יגיד לך מה אמרתי – אבל כולל ההתנשאויות, ירון, אתה חייב עם ההתנשאות.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
תודה. או כמו שאמרת היום, אני אקרא בפרוטוקול מה ציינת. כולל תנועות הידיים.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
מצוין. מעריך את זה מאוד. כולל תנועות הידיים.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
חבר הכנסת רוטמן, שאלה רגע.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
כשיש ניקוי שולחן, הקואליציה היא זאת שמושכת זמן? יכול להיות שאתה לא מעודכן?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
תראה, אני אגיד לך.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא, אני מנסה להבין מה קורה פה עם הפיליבסטר שכרגע הפעלת פה במלוא הכוח.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני מאמין גדול במסירות נפש. אני חושב שמסירות נפש הביאה את העם היהודי לאן שהוא נמצא.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
הבנתי. לא, זו שיחה מאוד מעניינת ומרתקת, אבל חשבנו ניקוי שולחן, שבוע אחרון – מתקתקים חוקים. אני רואה - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
הקרבה של הפרט למען הכלל. כך אני מאמין, אני חושב שכך הגענו לאן שהגענו כמדינה. בלי זה לא היינו מתקדמים, ואמרו לי שהקואליציה הם אנשים רעבים, הם רוצים לאכול ארוחת צוהריים. אמרו: אתה תעלה לדבר, אתה רגיל, אנחנו נאכל בינתיים. יחזרו, אני יודע מה הם יעשו?
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
והעולם יחכה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
והעולם יחכה.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
רק שלא יקבלו קלקול קיבה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
סימון.
<< קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >>
זה מהדגים של שבת.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
לא הבנתי, אתה עכשיו צחקת על הטעם שלי בדגים של שבת? תשתף את כולם.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
רק בבת ים רואים את זה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
בכל מקרה, אני חוזר. אומנם מיקי כבר יצא, אבל אני חושב שבכל זאת חשוב שאנשים יבינו מה הלך פה במדינה ומה מהות המימון הזר שמתערב לנו פה בפוליטיקה.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
אתה מדבר על קהלת?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
מה זה, כל אחד מכם שיבוא, אתם עם אותו דף מסרים? אבל תתעדכנו שכולם דיברו כבר.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
אתה יודע מה זה אומר?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
כן.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
שיש בזה משהו.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני אגיד לך - - -
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
אני מכיר תורמים של קהלת, ואתה מכיר.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אלעזר, אני רוצה להגיד לך משהו. כשאני רוצה לוודא שאין בטענה כל בסיס, אני בודק אם היא מופיעה בדף המסרים של יש עתיד, ואז אני רגוע שאין בה שום בסיס.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
בדקת?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
כן.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
ויש?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
לקהלת אין מימון מישות מדינית זרה.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
לא אמרתי לך - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אבל זה החוק, מה לעשות? החוק הוא לא על זה שאתה לא אוהב את קהלת. זה לא דיון על – תקשיב, כשאתם בשלטון, אז יש תפיסה פשיסטית מסוימת שאומרת: כל עמותה שאני לא אוהב, צריך לחסל אותה. אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו מדברים רק על ישות מדינית זרה. אנחנו לא מדברים על שיפוט ערכי, אם אני אוהב או לא אוהב את העמותה. יש המון עמותות שאני לא אוהב. אגב, היום הגיעו לדיון בנושא ההגירה כמה עמותות שאני מאוד לא מחבב את פעילותן. שאלתי אותן: על פי החוק, אתם נתמכים?
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
שמחה, אתה רוצה לדבר לעניין?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
תמיד.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
אז אני אגיד לך דבר אחד: אתה הרי יודע שההשפעה של אנשים פרטיים ששמים כסף, נגיד לחבר כנסת - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אסור לתת, אסור לחבר כנסת לקבל שום כסף משום גורם.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
אוקיי, אותו דבר. למה?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
לא, גם פרטי וגם מדינתי.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
למה? למה?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אגב, אבל אתה יודע מה ההבדל בין פרטי למדינתי? חבר כנסת זה דוגמה מצוינת. אסור לחבר כנסת לקבל כסף משום גורם, נכון? לא פרטי ולא מדינתי. אם חבר כנסת מקבל כסף מגורם פרטי כדי שהוא יעשה משהו, איך אנחנו קוראים לזה בעברית?
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
שוחד.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
שוחד, נכון? עבירה חמורה מאוד, שבע שנות מאסר, לדעתי, אולי אפילו יותר, לא יודע. תלוי בנסיבות. נכון?
<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >>
זה כולל מתנות, בובות פרווה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
גם באגס באני. מאז העימות הגדול בין באגס באני לדאפי דאק, אנחנו בחרנו צדדים. אנחנו עם באגס באני, לא יעזור כלום.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
לא ענית לי.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני עונה לך. אז חבר כנסת שמקבל כסף מאדם פרטי בשביל לעשות מעשה, קוראים לזה שוחד, נכון? עבירה של שבע שנות מאסר. חבר כנסת שמקבל כסף ממדינה זרה כדי לעשות משהו, אתה יודע איך קוראים לזה? בגידה. עונש מוות. עכשיו, יש הבדל מהותי - - -
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
רגע, בוא נתקדם.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
זה אומר שיש הבדל מהותי, מהותי, בין חבר כנסת שמשרת אינטרס - - -
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
ואם חבר כנסת - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
זה חמור מאוד. חבר כנסת צריך לשרת רק את האינטרס הציבורי. אבל גם אם הוא משרת אינטרס פרטי לא לגיטימי, שזו עבירת שוחד, זו עבירה חמורה, שבע שנות מאסר. אם הוא משרת אינטרסים של מדינות אחרות, זו בגידה במדינה, והעונש שלו הוא עונש מוות. עכשיו, אם אתה לא מצליח להבין את ההבדל בין פרטי - - -
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
אתה מדבר על קטר?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
לא, אני אומר שכל מי - - -
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
אם הוא משרת עניין של קטר - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני אומר שחבר כנסת שמקבל כסף - - -
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
הבנתי, אז שאלתי אותך - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אתה מכיר חבר כנסת שקיבל כסף מקטר? לא הבנתי. לא הבנתי. קודם נאור שירי שאל אותי על הטיסות לחו"ל. אני לא טס בקטר איירליינס.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
טסת פי אלף ממני, אל תגיד שלא טסת. אתה שקרן.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
לא, אני אומר - - -
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
תיהנה ממנו, תיהנה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני אפילו בקטר איירליינס – זהו, אפשר להצביע? שנייה. גברתי מרכזת הקואליציה במילוי מקום, אם אתם יוצאים, אני יכול להעביר להצבעה? איך זה עובד?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה יכול להעביר להצבעה, מה אכפת לי?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לא לא לא.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
קח סיכון.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
הינה, מה הבעיה?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אין שום בעיה. מרכזת האופוזיציה אישרה שבשנייה שהם הולכים לישיבת סיעה, אנחנו יכולים להעלות את זה להצבעה, אז תבדקי את האירוע ותאשרי לי את זה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
שמתי שמית גם ככה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
שמת שמית ואת הולכת?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מה, עד שאני אגיע.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
תמשיך, שמחה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
ימשיך כבודו.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
ימשיך כבודו. בסדר, זה חלקי מכל עמלי.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
עוד פעם, זו החלטה שלך. אני שמתי שמית.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני יצאתי ב-17:00. אני שמתי שמית ויצאתי ב-17:00.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
זו תהיה אנטישמיות אם הוא ירד.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
רק רגע, מירב. מירב, בואי שנייה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
נראה לי שאתה כבר לא יכול בלי אופוזיציה. אתה לא יכול לדבר לכיסאות ריקים.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אם את שמת שמית, מישהו יכול לשים אנטישמית ולבטל?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
יש לך בדיחות קרש כמו של סבא שלי.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
קוראים לזה בדיחות אבא. בסדר גמור. טוב, עכשיו כשהאופוזיציה לא נמצאת, אפשר להגיד את הסודות.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לא, עכשיו אני באמת שואלת.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא, עכשיו זה הזמן לתרגיל, לדבר אל הכיסאות הריקים.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לא, תסביר עכשיו בלי שמפריעים לך, בבקשה. זו הצעת החוק שלך. תודה, זה חשוב. שאלו המון שאלות על זה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אוקיי, את תעבירי לי את השאלות מפייסבוק.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לא, לא, ברצינות.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
בסדר גמור. בקיצור, מה שהחוק הזה נועד להשיג – הוא נועד להשיג בדיוק את העצמאות ואת הריבונות של מדינת ישראל. במדינת ישראל – כמות האינטרסים הזרים שבוחשים במדינה הזאת היא בלתי נתפסת. למי שנחשף לדוח של אם תרצו, למשל – הדוח של אם תרצו – אני רואה את מה שאתה עושה לי, אני רואה את מה שאתה עושה לי. יאסר, אני רואה את מה שאתה עושה לי, הכול בסדר.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
שמחה, תנאם ברצף, לטובת הקהל.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
בסדר גמור.
<< קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
תצביע, תצביע.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
הדוח של אם תרצו - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
נועד לשמור על הריבונות של מדינת ישראל.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
המחקר של אם תרצו הראה - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
כמות האינטרסים שבוחשים בישראל.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
הצעת החוק של חבר הכנסת קלנר – ברוך הבא – על חוק העמותות.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
מה, כבר הגיע הכול לקריאה?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
זהו, אחי, ועדת חוקה מתקתקת עניינים.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
עוזבים אותך לרגע ואתה - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
ועדת חוקה מתקתקת עניינים. שנייה וחצי אתה משאיר אותי לבד במליאה, אני מביא לך את זה גם בקריאה רביעית, אם צריך.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
זה שם, כמה מאות מטרים.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
תקשיב, בזמן שלא היית פה הספקנו להעביר את החוק קריאה ראשונה, שנייה, שלישית, בג"ץ יפסול, נחוקק אותו שוב, ועכשיו אנחנו בדיוני הקריאה השנייה והשלישית אחר כך.
מי שראה את המחקר של תנועת אם תרצו, שהראה שבתקופה של שמונה שנים – נכון?
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
שמונה שנים, 900 - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
הוגשו כ-1,000 – לא פחות – 1,000 עתירות שסתמו את מערכת המשפט, סתמו סתימה – עכשיו באים, מה שנקרא? אני כבר מזמן אחרי זה – סתמו את מערכת המשפט הישראלית, גרמו לכך שאזרחי מדינת ישראל לא זוכים לצדק בבית המשפט. אני סיפרתי – כשישבתי בחיפה עם חבר הכנסת קלנר וסיפרנו על הצעת החוק הזאת, אני סיפרתי על מקרה שנחשפתי אליו כשעוד הייתי בתנועה למשילות ודמוקרטיה. קראתי איזה בוקר אחד ידיעה בעיתון על אדם שישב שש שנים וחצי בכלא ואף אחד לא הסתכל על התיק שלו בעליון. כשמישהו הסתכל על התיק שלו בעליון, הסתכלו ומייד אמרו: ואללה, הערעור שלו נכון, הוא צריך להיות מזוכה. שש שנים וחצי. את סניגורית פלילית, טלי – שש שנים וחצי התיק הלך מצד ימין לצד שמאל בבית המשפט העליון, ואיש לא הסתכל עליו. בשנייה שהסתכלו, האיש זוכה.
אני אמרתי: בואו נבדוק בשש שנים וחצי האלה: מה העסיק את שופטי בית המשפט העליון? למה הם לא יכלו לתת צדק לאזרח? בשביל זה הם קיימים, בשביל זה הם שם – כדי להסתכל על הדבר הזה ולהגיד: נעשה פה עיוות דין, בואו נחלץ את הבן אדם מהכלא.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
הם צריכים לנהל את המדינה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
זה שהם צריכים לנהל את המדינה זה אירוע שנפתור לא סביב חוק העמותות. זה שהם צריכים לנהל את המדינה זה אירוע בעייתי מאוד. אנחנו מכירים. בשביל זה צריך לתקן את מערכת המשפט.
אני מאוד הוטרדתי מזה. אמרתי: לא יכול להיות. ובדקתי איזה תיקים נדונו. בזמן הזה הם הספיקו לדון ולפסול את חוקי ההסתננות בעקבות עתירות של ארגונים שממומנים במימון זר; הם הספיקו לדון בחוק האזרחות – כנ"ל; הם הספיקו לדון בזכויות מחבלים; הם הספיקו לדון בכל נושא שכל עמותת שקל כלשהי שממומנת על ידי מדינה זו או אחרת הניחה לפתחם, ובהכול, כמו שאומר השופט עמית, בית המשפט הזה מעמיד את עצמו לרשותם. ובזמן שבית המשפט העליון מעמיד את עצמו לרשותם – מה שנקרא, מי לא זוכה לזכות הזאת שבית המשפט העליון יעמיד את עצמו לרשותו? אזרחי מדינת ישראל. הם מחוץ לסיפור.
אז אני אמרתי: אוקיי, זאת תחושת הבטן שלי. בואו נבדוק את זה אמפירית. בואו נבדוק במה באמת מתעסק בית המשפט העליון. עכשיו, לאחרונה, יש מישהו – לדעתי מוריס עושה את זה ועוד כמה – שבודקים במספרי תיקים, בכמה תיקים בית המשפט העליון דן שהם בכלל לטובת מחבלים, מעצרים מינהליים וכל הדברים האלה. מסתבר, באמת, שאנחנו נמצאים ב-90 ומשהו אחוזים במספר התיקים.
אבל כשמפרסמים את הדבר הזה – זאת בהחלט ביקורת מוצדקת, ויבורכו אלו שאוספים את המידע – כשמציגים את המספרים האלה אומרים: נו, באמת, אתם עובדים עלינו. מה התיקים האלה? אלה תיקים סטנדרטים של הארכות מעצר על אוטומט. יושב שופט, דן יחיד, מאשר את כולם אפילו בלי דיון באולם. זה לא באמת לוקח מזמנו של בית המשפט. זה כן, זה עומס ביורוקרטי, אבל זה לא באמת – לא שם הלב של השופטים נמצא, זה לא האירוע.
אמרתי, אני אבדוק את זה לא בשאלה על מספרי התיקים – אני אבדוק את זה בזמן שיפוטי. את יודעת, חברת הכנסת טלי גוטליב – שהופיעה הרבה בבתי משפט, ועכשיו, לאחרונה, היא שוב מופיעה הרבה בבתי משפט, רק בכובע אחר – שאחד הביטויים שהכי אהובים על שופטי ישראל הוא הביטוי "זמן שיפוטי יקר".
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
למחבלים הזמן השיפוטי לא יקר, אל תדאג. להחזיר את הגופה של וליד דקה, הארכי-מחבל, הזמן השיפוטי לא יקר; לדון באוכל של מחבלי הנוח'בות – הזמן השיפוטי לא יקר; לדון בעתירה של הצלב האדום למגר את המחבלים – הזמן השיפוטי לא יקר; לדון בביטול החוק שאנחנו העברנו לנקות את כספי הפיצויים מכספים של הרש"פ – הזמן השיפוטי לא יקר; לדון להיכן נעלמו 634 מחבלים, איפה הם – הזמן השיפוטי לא יקר; לדון בעתירה של עזתים באמצעות עמותת פח לא לתקוף את בית החולים אל-קודס, שהוא מפקדת טרור – הזמן השיפוטי לא יקר. וזה רק קצה הקצה. גם למה עוד הזמן השיפוטי לא יקר? תחזיק את הכיסא - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
אני עומד.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לדון בעתירה של מרואן ברגותי. תחזיק, תחזיק. לדון בעתירה של מרואן ברגותי בזמן המלחמה, שרוצה לפגוש את אחמד טיבי – לזה הזמן השיפוטי לא יקר. זיכוי של אדם שהורשע בדין, ושש שנים וחצי סוחב עליו כתם הרשעה, כשהוא טוען לחפות בלתי מסויגת?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
הוא יושב בכלא. בזמן הזה הוא ישב בכלא.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אה, נו. אבל בטח, כי מי יפצה אותו? הכיס העמוק של המדינה. זה לא יוצא מכיס פרטי של אף אחד. הזמן השיפוטי היקר. בבקשה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
הביטוי האהוב ביותר על שופטי מדינת ישראל הוא "זמן שיפוטי יקר". והם צודקים. זמן שיפוטי הוא משאב מאוד מאוד יקר, בניגוד לזמן פיליבסטר.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
ברור, הם מרוויחים פי שניים מראש הממשלה ויותר מאיתנו באיזה 30,000 שקל.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
בניגוד לזמן הכנסת, בוודאי בזמן פיליבסטר, שאנחנו מתקשים לראות את היוקר שלו, יוקר המחיה – אבל הם צודקים. עזבו הכול, ציניות בצד. זמן שיפוטי הוא המשאב אחד היקרים במדינת ישראל. שופטים נמצאים בראש טבלת מקבלי המשכורות, ושופט לא יושב לבד. לשופט יש עוזר משפטי ויש צוות שלם, ויש משמר, ויש מתמחים ויש מזכירות ויש קלדניות. הכול יש. זמן שיפוטי הוא אחד המשאבים הכי יקרים של מדינת ישראל, עד כדי כך שלפעמים שופט, כשאתה אומר לו: אני רוצה דיון הוכחות – על דיון אחד, הוא אומר לך: דע לך שאתה מתעקש סתם, ואני אטיל עליך הוצאות.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
וזה בלי סמכות להטיל הוצאות.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
אבל אני אומר מה קורה בפועל. הוא אומר: אני אטיל עליך הוצאות, כי אתה משכת את ההליך שלא לצורך, עשית עוד יום דיונים. אתה תזכה בדין, אבל אני אטיל עליך הוצאות. מטילים הוצאות, ולפעמים, על יום דיונים אחד שמשכת, אם נפלת על השופט לא טוב – 10,000 שקל, 15,000 שקלים, כי אתה משכת, לקחת מהמשאב היקר של בית המשפט. הטילו עליך הוצאות, לפעמים גם לטובת אוצר המדינה.
אני לא דן עכשיו בשאלה של הסמכות ולמה זה בסדר ולמה זה לא בסדר, אבל כעניין שבעובדה זה יכול לקרות, מעשים שבכל יום. אז אני אמרתי: בוא נבדוק את המשאב הזה, משאב הזמן השיפוטי. היה לי צוות גדול של מתנדבים שבאו, והושבתי אותם. יש חמישה אולמות בבית המשפט העליון. הושבתי בכל אולם סטודנט ואמרתי לו: אתה יושב מהבוקר עד הערב. לא היה מידע על זה. המידע הזה לא קיים אצל אף אחד. רק אצלי הוא קיים, כי לא מדדו זמנים בבית המשפט. הוא מתחיל את היום, הוא רושם כל תיק, מה הנושא שלו בגדול, מסווג אותו, ואתה סופר כמה זמן בית המשפט השקיע בכל תיק, זמן שיפוטי יקר.
מה אתה חושב שמצאתי, אדוני היושב בראש? רוב זמנו של בית המשפט העליון, זמן שיפוטי יקר בתוך האולם, לא הולך לטובת אזרחי מדינת ישראל. חלק הולך לפלסטינים, חלק גדול אפילו יותר הולך לטובת עמותות.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אדוני - - - דמיין שהוצאת אותי בקריאה שלישית.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
אני לא יכול להוציא אותך מפה, טלי.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
דמיין שהוצאת אותי בקריאה שלישית, כמו שאתה אוהב. כמו שאתה אוהב.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
חיים, נשארנו רק אתה ואני והיושב-ראש. אתה, אני והיושב-ראש. והצוות, כמובן – המזכירות, מנהלי הסיעות.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
רגע נדיר במליאה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
בוא נעביר עכשיו את - - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא. כשחברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מיוזמתה, זה רגע נדיר.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
חיים, בוא נעביר רפורמה, רק אתה ואני פה. בקיצור, זה באמת – עכשיו האתגר מתחיל, אתה יודע. אבל האמת היא, אם יש מישהו לעשות את האתגר הזה איתו, אדוני היושב בראש, זה אתה. אתה יודע למה? שנינו, ברוך השם, ניחנו ביכולת, ברוך השם, הקדוש ברוך הוא חנן אותנו ביכולת לדבר ללא מעצורים. כל אחד ויכולותיו.
בקיצור, מה מצאנו? רוב זמן העבודה של בית המשפט העליון, זמן נוכחות באולם, הולך לטובת גורמים שאינם אזרחי מדינת ישראל, משלמי המיסים. בעיניי, זה תמרור אדום, תמרור אזהרה בוהק ומהבהב, כי העלות, העלות שאנחנו נושאים בה של בית המשפט, נועדה לתת סעד לאזרח. נועדה. אתה יודע, במהלך הרפורמה הרבה אנשים הפיצו פייק, טענו שאנחנו לא רוצים בית משפט. אמרו: אתם לא רוצים בכלל בית משפט. אתם רוצים שהרשות המבצעת תוכל לעשות מה שהיא רוצה בלי שום מעצורים, בלי איזונים, בלי בלמים. זה מה שאתם רוצים.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אגב, אם אתה רוצה שאני אשתתף בדיון - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
לכבוד ולעונג הוא לי.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
כן, תודה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
גם את יכולה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
שאלה באמת של מידה. אנחנו כאן בכנסת העשרים-וחמש, נכון? בואו נוציא כמה כנסות שהיו בזמן מערכות בחירות בשש השנים האחרונות. סדר גודל של 20,000 חוקים חוקקו ב-77 שנים מאז קום המדינה. כמה בערך?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
נניח.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
משהו כזה. סביב, נניח, בממוצע 1,000 ומשהו חוקים בכנסת. אני זוכר שבכנסת הקודמת, שתפקדה קצת יותר משנה וחצי, היו בערך 1,000 חוקים, משהו כזה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
כן. למרות שאתה יודע, מספר החוקים זה - - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
בוא ניקח ממוצע של 1,000 חוקים. אני הולך עם התזה שלך, וניקח אפילו 20 כנסות, לא 25 כנסות. אנחנו מגיעים לסדר גודל של 20,000 חוקים. בכמה חוקים המערכת המשפטית התערבה ב-77 שנה של מדינת ישראל? 28? 26? משהו כזה, נכון?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אתה יודע שזו לא חוכמה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אני רק רוצה לדייק את העובדה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני אגיד לך את האמת?
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
מה הייתה ההתערבות בשנות השבעים והשמונים?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
בשנות השבעים והשמונים הייתה מעט מאוד התערבות.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא נכון, הייתה התערבות, אבל החוק היה חוזר לכנסת, כלומר השופטים היו אומרים: אנחנו מציעים לכם, לפני שאנחנו נוציא - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
לא, לא, לא.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
בטח שהיה שיתוף פעולה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני אתן לך - - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אני גם יכול לתת לך דוגמאות.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אז תן לי.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
זה כל העניין. כשבית המשפט רואה חשיבות, כמו שאתה אומר, אתה בא ומלין על משהו – שוב, אני לא מגן על המערכת המשפטית, רק לצורך הדיון אני שואל אותך ומאתגר אותך.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אגב, אתה יודע שיש הצעת חוק, אז אני אענה לך - - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
שנייה, אני רק מאתגר אותך. כשאתה בא ואומר שאתה רוצה שהמערכת המשפטית תשקיע יותר באזרח, השאלה, אולי – מי שלומד משפטים ומכיר את כל הפסיקות, ואתה בוגר הפקולטה למשפטים - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
שתיים.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
שתיים. אז לפחות תדייק מבחינה עובדתית, שמתוך פסיקות רבות שחוקקו במערכת המשפט – לאו דווקא בבית המשפט העליון, גם בבית המשפט המחוזי – אני מעריך שהיו פסיקות ששינו את פני החברה הישראלית. אז 27, 28, תקן אותי אם אני טועה, בערך עד 30 התערבויות, לדעתי, כמה זה באחוזים?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני אגיד לך את העניין. א. להסתכל על כל השנים – פחות רלוונטי. למה?
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אוקיי, אז תסתכל משנת 1992, מאז שהשופט אהרן ברק התמנה לבית המשפט - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
כנשיא. ב-1995 הוא התמנה לנשיא.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא התמנה לבית המשפט, התמנה לנשיא, 1995, אוקיי.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
בערך ביולי – כמו עכשיו – 1995 הוא התמנה לנשיא.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אני מבין את התזה שלך, לכן אני אומר.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני אענה לך, אני חושב שהשאלה שלך במקומה. קודם כול, מהרגע שבית המשפט הכריז שביכולתו לבטל חוקים, בהתחלה זו הייתה הכרזה ריקה, הוא לא עשה עם זה שום דבר. מה הבעיה? הבעיה היא שהקצב הלך והתגבר ככל שעבר הזמן. בהתחלה לא היה כלום. 1995 – לא ביטל אף חוק; 1996 – לא ביטל אף חוק; 1997 – לדעתי, ביטל איזשהו חוק, שדווקא לדעתי זה היה מחוק-יסוד: חופש העיסוק, שמעורר פחות בעיות בהקשר הזה, כי הוא מתייחס ספציפית לאפשרות שיבטלו חוק מכוחו בדרך כזאת או אחרת, לפחות בהשתמעות. אחר כך עוד ב-1999 איזה חוק, ב-2000 איזה חוק.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
חבר הכנסת רוטמן, כשאתה מדבר למשל על המס על דירה שלישית, שבית המשפט התערב, אז ההתערבות לא הייתה מהותית שם, נכון? הייתה יותר התערבות כי הכנסת לא חוקקה את החוק הזה כפי שצריך, הייתה שם התערבות יותר טכנית. אז אתה מכניס גם את זה כהתערבות של המערכת המשפטית? כאשר היה חוק להטיל מס על דירה שלישית, אתה מחשיב גם את ההתערבות הזאת?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
שנייה. אופיר, הם אמרו שהם יגישו שמית.
אני אגיד לך, ההתערבות על מס על דירה שלישית, שים אותה שנייה בצד, אתייחס אליה עוד שנייה, אני אתייחס אליה עוד שנייה.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אבל זה בתוך ה-30 האלה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
שים אותה שניה בצד, נתייחס אליה תכף. אני חושב שיש הבדל מאוד גדול בין התערבות פרוצדורלית להתערבות מהותית, אבל אני מדבר על משהו אחר לחלוטין. חלק גדול מהעתירות שדיברתי עליהן, שבאו במימון מדינות זרות, לא היו על ביטול חוקים. דיברנו על 1,000 עתירות בשלוש שנים – זה לא קשור לביטול חוקים.
איזו עתירה פסלה – אתה יודע שבנושא ההגירה, דווקא העשייה שלך והעשייה שלי, למרות שכביכול אנחנו כביכול בשני צידי המתרס, אתם תמכתם בחוק-יסוד: ההגירה. אנחנו רואים אותו. יולי הגיע היום לוועדה. אנחנו כמובן אמרנו שהחוק לא נוגע בעולם של חוק השבות - - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
לא חוק השבות, בחוק השבות אין בעיה. יש לי בעיה עם איחוד משפחות, זו הבעיה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
שנייה, היא דיברה על הנקודה שמטרידה אותה באיחוד משפחות, שגם בה אני לא חושב שהחוק – זה לא עיקרו, זה לא הנושא המרכזי שלו, אלא אם כן מדובר על איחוד משפחות עם פלסטינים, שזה אירוע שלדעתי אתם איתנו בו עוד מקודם.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אבל בשביל זה יש חוק נפרד.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
לא, הבעיה היא שצריך לעשות את זה בחוק-יסוד, כי בית המשפט כל הזמן מתערב בחוק הזה. הינה, החוק הנפרד שאמרת – דוגמה מצוינת, בוא נתעסק בה, בסדר? זו דוגמה מצוינת. בכנסת הקודמת, כמו שאתה יודע, החלפנו תפקידים – אתה היית קואליציה ואני הייתי אופוזיציה. אני הגשתי הצעת חוק מטעם עצמי, אבל למעשה פעלתי בשליחות כל חברי האופוזיציה דאז, למעט הסיעות הערביות, כמובן, שצריך לתקן את חוק האזרחות. לא ניכנס עכשיו לסיבות. את הוויכוח הפוליטי על הכנסת הקודמת והממשלה הקודמת, אם באמת ייגמרו לנו נושאי השיחה בפיליבסטר הזה, נתחיל, אבל אנחנו עכשיו במהות.
הצעת החוק הזאת, על חוק האזרחות – אגב, אתה יודע שממנה ההקלטה המפורסמת של ראש מפלגתך, של: אני לא מכיר את שמחה רוטמן. זה כשהוא התייחס להצעת החוק שלי אז, כשהייתי ח"כ חדש יחסית, והוא באמת לא הכיר אותי, לזכותו ייאמר. אז הבאתי את ההצעה הזאת. עיבדנו אותה כאן, בכנסת. זה היה בוועדה של רם בן ברק, ועדה שהוחזקה על ידי יש עתיד. הבאנו עליה הסכמה חוצה גבולות פוליטיים וחוצה קואליציה ואופוזיציה. תמכו בהצעת החוק הזאת מסיעת הציונות הדתית, הסיעה שהייתי חלק ממנה, עד יש עתיד; מפלגת העבודה נמנעה, מרצ והסיעות הערביות התנגדו – קונסנזוס מאוד מאוד רחב בכנסת. למעלה מ-90 חברי כנסת תמכו בה.
העובדה שאנחנו הגענו להסכמה כאן, בכנסת – זה דרש הרבה מאוד איזונים. ועל כל סעיף בחוק – אני לא זוכר מי היה הנציג שלכם בוועדת חוץ וביטחון?
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
בכנסת הקודמת?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
חבר הכנסת שיין, יוסי שיין.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
נכון, אז יוסי שיין ישב בכל הדיונים, ואתה יודע, יש לו תפיסות קצת יותר – הוא לא בדיוק היה - - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אגב, גם אני ישבתי כממלא מקום קבוע שם. אני זוכר חלק מהדיונים.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
נכון. אז ישבנו בדיונים - - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
הכנסת הקודמת לא הייתה דוגמה בעיניי, כי גם הטלתם חרם למעשה על כל - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
בנושא הזה, עם החרם ובלי החרם, הצלחנו להגיע להסכמות. אני מודה, ברור. אנחנו כאופוזיציה היינו יותר מאוחדים בנושא הזה מאשר אתם כקואליציה, זה נכון, כי אצלכם היו את רע"מ ואת מרצ, שלא אהבו את החוק הזה. אבל אנחנו הצלחנו להגיע למסקנה משותפת מה צריך להיות החוק. אני ויתרתי, אתם ויתרתם, אילת שקד, שהייתה אז שרת הפנים, ויתרה, רם בן ברק, שהיה יושב-ראש הוועדה, ויתר, והגענו לאיזשהו הסדר שכולנו יכולים לחיות איתו.
הינה, החוק עדיין לא בוטל. אתה יכול להגיד: הינה, שמחה, מה אתה מתלונן? החוק לא בוטל. אבל אם אתה זוכר, ואתה ישבת בחלק מהדיונים, כמו שאמרת, חלק מהדיונים היו על הגיל. אתה זוכר שהיו דיונים על זה? זה היה אחד הנושאים שהיה מאוד מאוד קשה להגיע להסכמה עליהם – הנושא של הגיל שממנו אפשר יהיה לעשות את איחודי המשפחות. אנחנו סגרנו על גיל, סגרנו על גיל 50.
הצעת החוק עברה בכנסת, מייד הגישו בג"ץ נגדה, והיועצת המשפטית לממשלה יחד עם בג"ץ באו ואמרו: נכון, כתוב 50 – אנחנו נעשה 40, בהסכמה, בהסכמה. אז אני שואל אותך: מה שווה הכנסת כמחוקק? עכשיו אתה אומר: ביטלו את החוק? רשמית לא, החוק עדיין בספר החוקים, אבל את מה שאנחנו התווכחנו עליו, והגענו להסכמה רחבה מאוד עליו, שחקו.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אני לא זוכר מה היה הנימוק, אבל לא ניכנס - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
לא משנה, לא ניכנס לפרטים. אבל לכן, כשאתה אומר אם אני סופר את זה כביטול – אף אחת מהסטטיסטיקות לא סופרת את זה כביטול. אני סופר את זה כביטול החוק, ואני חושב שהטיעון שלי הוא לגיטימי ומחזיק מים. אני סופר את זה כביטול חוק. אני אתן לך עוד דוגמה. אני רוצה בכוונה - - -
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אגב, יש מקרים שהחוק חזר לכנסת אחרי שבבית המשפט היו עתירות. אגב, זה לא בושה גם לחוקק משהו שאמור להיות – אני לא אומר מתואם, אי-אפשר לתאם מול כולם, אבל שיהיה משהו. אין לנו חוקה במדינה, בניגוד לארצות הברית, שאתה מכיר היטב את המדינה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אבל אני אומר, הינה, דווקא דוגמה – תראה את האירוע, תראה את האירוע.
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
בסדר, אבל אין לך חוקה, אז מי יפרשן את הדברים?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אבל אנחנו הגענו להסכמה של 90 ח"כים – בא בית המשפט, על בסיס חוק-יסוד שעבר ב-32 ח"כים, שכתוב בו, ומראש הוציאו ממנו את האפשרות לבטל חוקים, ואומר: אני אתערב לכם בחוק. איפה הדמוקרטיה בסיפור הזה?
עכשיו אני רוצה לתת עוד דוגמה, גם חוק שעבר 80–90 ח"כים, גם חוק שסיעתך וסיעתי מסכימים עליו. שוב, אני חייב לומר בנושא הזה, אני לא בדיוק מחזיק באותו קו, אפשר לדבר על זה. אבל למשל סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת – חוק-יסוד עכשיו, לא חוק רגיל – סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת אומר שסיעה, רשימה, מפלגה, שיש במעשיה, במטרותיה, במפורש, במשתמע, במישרין או בעקיפין, שלילת זהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל, או תמיכה בטרור, או תמיכה במדינת אויב – אתה מכיר את החוק הזה, גם הסיעה שלכם הגישה לו תיקון לא מזמן. החוק הזה עבר בכנסת ברוב אדיר, גם 80, 90 ח"כים, חוק-יסוד. בית המשפט ביטל אותו? על פניו לא. דה פקטו כן. דה פקטו, על בסיס החוק הזה, למרות שהחוק הוא מאוד מאוד מאוד ברור, נכנסו לכנסת איימן עודה ועופר כסיף ובל"ד וגם רע"מ. סיעות שהן תומכות בטרור נכנסו. חברי כנסת שהם תומכי טרור נכנסו. מה בית המשפט עשה? לקח את החוק, שעבר פה בכנסת ברוב גדול, קיפל אותו, זרק אותו לפח. נרשם לך כביטול חוק? לא נרשם. אני סופר את זה כביטול חוק. כשלוקחים חוק והופכים אותו לאות מתה באמצעים פרשניים, אני סופר את זה כביטול חוק.
עוד דוגמה, שגם שם אתה מסכים איתי, ואגב, מה שנקרא, אני יכול לעשות את זה מעכשיו – למה, אתה יודע במה זכיתי לכבוד שאני עושה את הפיליבסטר עכשיו?
<< יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >>
אני עוד מעט מוחלף על ידי חבר הכנסת מלביצקי.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
כי אני יכול מעכשיו שלושה ימים ברצף לתת לך דוגמאות לחוקים שבוטלו על ידי בג"ץ. אבל עכשיו אתה יודע מה הבעיה, חבר הכנסת מלביצקי, שעכשיו, עוד שנייה – הינה, הינה – נהיה יושב-ראש ממש? עכשיו הוא יושב-ראש.
<< קריאה >> יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית): << קריאה >>
לא, בוועדת חוץ וביטחון.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
זה ביום רביעי. אני מדבר על זה שהוא עכשיו יושב-ראש המליאה, היושב בראש. אתה יודע מה הבעיה, אבל, שאתה החלפת עכשיו - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שתצטרך לחזור על הכול.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
עכשיו מההתחלה. לא, אבל אני פשוט לא אוכל לתת דוגמאות כמו שהבאתי קודם, של דברים שבהם ישראל ביתנו ואנחנו מסכימים. הליכוד ואנחנו זה לא חוכמה, כאילו, מה שנקרא, אנחנו בסופו של דבר בתוך, במגרש הביתי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
על אונר"א הסכמנו.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
עוד הרבה. עכשיו, הייתי באמצע לתת לו דוגמאות. הוא שאל כמה חוקים כבר בג"ץ ביטל. אמרתי לו: הספירה לא שווה כלום, והבאתי לו כמה דוגמאות, התחלתי להביא לו. כדוגמה ראשונה הבאתי לו את חוק האזרחות, שהעברתי בכנסת הקודמת, חוק שלי, שהסכמנו – מעל 90 ח"כים העברנו אותו, העברנו אותו, והוא הפך - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש הדוח של התנועה למשילות ודמוקרטיה, אני חושב.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
כן. זה – היינו שמרנים. אתה יודע, אנחנו שמרנים. אנחנו ספרנו רק ביטולים, כשבית המשפט אמר: אני מבטל את החוק. אבל דברים שהם ביטול למעשה אבל לא להלכה, שלא כתבו "ביטלנו" אבל הם למעשה הרגו את החוק, לא ספרנו, כי אמרנו: יתחילו להתווכח איתנו. אנחנו רוצים רק הארד קור. אז הבאתי דוגמה של חוק האזרחות, שבג"ץ ביטל ככה; הבאתי לו את הדוגמה של סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת – גם דבר שבו ישראל ביתנו ואנחנו מסכימים, שלתומכי טרור אין מקום בכנסת. נראה לי שגם אתה מסכים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש סברה כזאת.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
יש סברה כזאת. וגם אותו בית המשפט הפך לאות מתה – הכניס לנו פה את איימן עודה ואת עופר כסיף ואת כל הגוורדיה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לכן תיקנו את החוק בנושא של הרשויות המקומיות, וזה ממתין לקריאה שנייה ושלישית, כאשר נפתור את המשבר עם אחינו החרדים והם יחזרו להצביע עם הקואליציה. יש גם חוק של אופיר כץ, שמדבר על הבחירות הארציות, שגם הוא כאילו עובד על אותו עיקרון, גם הוא איפשהו נמצא.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
העניין הוא שאני חייב לומר לך שבית המשפט – יש חוק אחד שעוד לא הצלחנו לחוקק, אתה יודע, וכנראה גם לא נצליח.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
סמכות שיפוטית.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
לא. החוק שאומר שצריך לקיים את החוק. כי אנחנו מחוקקים את החוק, אבל בית המשפט קורא את החוק ומחליט לעשות לו ביטול דה פקטו. אז הבאתי דוגמה. אמרנו חוק האזרחות, אמרנו סעיף 7א.
אני רוצה לתת עוד דוגמה, גם נושא שעליו יש הסכמה וקונסנזוס רחב מאוד בכנסת, וזה גם קשור לחוק-יסוד: ההגירה שעלה על השולחן ועדת החוקה היום. יש חוק שאומר שלשר הפנים יש סמכות – גם אתה מכיר את זה – יש סמכות לגרש ממדינת ישראל, לשלול את האזרחות ואת התושבות למישהו שעשה מעשה של הפרת אמונים למדינת ישראל. חוק קיים. שרי פנים מכל המפלגות ב-20 השנה האחרונות, מכל המפלגות, אמרו דבר מאוד פשוט: יש אנשים שהם טרוריסטים על מלא, חברי פרלמנט ברשות הפלסטינית מטעם החמאס, שהם מחזיקי תעודת זהות כחולה; בואו נשלול להם את התושבות. מה יותר פשוט יותר? באמת אני שואל, מה צריך יותר? אתה אומר בחוק: מישהו שעשה מעשה של הפרת אמונים כלפי מדינת ישראל, אם הוא חבר פרלמנט ברשות הפלסטינית מטעם החמאס – מה עוד הוא צריך לעשות כדי לשכנע אותך?
עכשיו, חלקם, כדי שתהיה רגוע, לא הסתפקו בזה; חלקם היו במעצר מינהלי בגלל מעורבות אישית בארגון טרור, לא ליד, לא כמעט. מה צריך יותר? באמת. בן אדם יעמוד, יגיד: הינה, אני מפר אמונים. מה אתה צריך יותר? שרי פנים מכל המפלגות, מכולן – מקדימה ומזה – כולם כולם כולם כולם באו לשלול להם את התושבות. מי אתה חושב אמר להם שזה לא סביר והחזיר את התושבות? בג"ץ. עכשיו אני שואל אותך: החוק בוטל או לא בוטל?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא בוטל.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
הוא לא בוטל, אבל דה פקטו הוא בוטל, דה פקטו הוא אות מתה. דה פקטו אנחנו יושבים, וגם אתה שם יושב איתנו, נכון? בוועדת הכנסת, ותולשים – לא יודע למי יש יותר שערות לתלוש, לך או לי, אבל תולשים את מעט את השערות שנותרו לנו, ושואלים את עצמנו למה אנחנו לא מצליחים לשלול אזרחות או תושבות מאנשים שהם מחבלים; שוב, מחבלים ממש, מחבלים מורשעים. למה אנחנו לא מצליחים לשלול מהם את התושבות? אומרים לנו: אנחנו רוצים לבוא לבית המשפט הכי חזקים שאנחנו יכולים. מה זה אומר? מה יותר חזק מטרוריסט? מה יותר חזק מהחוק? אבל לא, החוק לא רלוונטי. כתוב בחוק? אז מה אם כתוב בחוק? עכשיו, גם אלו נושאים.
אני בטוח שתהיה לי הזדמנות – אני מקווה שלא, אדוני יושב-ראש הקואליציה – להמשיך גם אחר כך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, חבריי חברי הכנסת. אבקש לתמוך בהצעת החוק.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה.
אנחנו נעבור להצבעה. יש מסתייגים? מכיוון שהמסתייגים לא נמצאים פה, ההסתייגויות מוסרות, ואנחנו נעבור להצבעה על החוק. לבקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה שמית. הצבעה על החוק בקריאה השנייה, בבקשה.
הצבעה שמית
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – בעד
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
אמיר אוחנה – אינו נוכח
ינון אזולאי – בעד
ישראל אייכלר – אינו נוכח
דן אילוז – בעד
ואליד אלהואשלה – נגד
קארין אלהרר – אינה נוכחת
עמיחי אליהו – בעד
זאב אלקין – בעד
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר – אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון – בעד
אוריאל בוסו – בעד
מישל בוסקילה – בעד
דבי ביטון – אינה נוכחת
חיים ביטון – בעד
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
דוד ביטן – בעד
בועז ביסמוט – אינו נוכח
ולדימיר בליאק – אינו נוכח
מירב בן ארי – אינה נוכחת
רם בן ברק – אינו נוכח
איתמר בן גביר – אינו נוכח
יעל רון בן משה – אינה נוכחת
סמיר בן סעיד – אינו נוכח
יואב בן צור – אינו נוכח
ניר ברקת – בעד
ששון ששי גואטה – בעד
טלי גוטליב – בעד
יצחק גולדקנופ – אינו נוכח
מאי גולן – בעד
איתן גינזבורג – אינו נוכח
גילה גמליאל – בעד
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – אינו נוכח
אבי דיכטר – בעד
גלית דיסטל אטבריאן – בעד
אלי דלל – בעד
שלום דנינו – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – בעד
שרן מרים השכל – בעד
ניסים ואטורי – בעד
מיכל מרים וולדיגר – בעד
יצחק שמעון וסרלאוף – בעד
יאסר חוג'יראת – נגד
אימאן ח'טיב יאסין – נגד
אכרם חסון – בעד
ווליד טאהא – נגד
בועז טופורובסקי – אינו נוכח
משה טור פז – אינו נוכח
אחמד טיבי – אינו נוכח
יוסף טייב – בעד
אוהד טל – בעד
יעקב טסלר – אינו נוכח
חילי טרופר – אינו נוכח
מאיר כהן – אינו נוכח
מירב כהן – אינה נוכחת
עופר כסיף – נגד
אופיר כץ – בעד
ישראל כץ – אינו נוכח
רון כץ – אינו נוכח
יוראי להב הרצנו – נגד
ירון לוי – אינו נוכח
מיקי לוי – אינו נוכח
יריב לוין – בעד
נעמה לזימי – אינה נוכחת
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – אינה נוכחת
יונתן מישרקי – בעד
חנוך דב מלביצקי – בעד
יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי – בעד
צגה מלקו – בעד
אבי מעוז – אינו נוכח
אורי מקלב – בעד
יעקב מרגי – בעד
שרון ניר – אינה נוכחת
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – נגד
יבגני סובה – אינו נוכח
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
סליחה. סליחה. יש פה רעש באמצע ההצבעה. תודה.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
צבי ידידיה סוכות – בעד
משה סולומון – בעד
לימור סון הר מלך – בעד
אופיר סופר – אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת
משה סעדה – בעד
מנסור עבאס – נגד
עפיף עבד – אינו נוכח
איימן עודה – אינו נוכח
חוה אתי עטייה – בעד
חמד עמאר – אינו נוכח
צביקה פוגל – בעד
עודד פורר – אינו נוכח
משה פסל – בעד
יסמין פרידמן – נגד
מאיר פרוש – בעד
אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי – נגד
אריאל קלנר – בעד
יצחק קרויזר – בעד
גלעד קריב – אינו נוכח
שלמה קרעי – בעד
אליהו רביבו – בעד
שמחה רוטמן – בעד
עידן רול – אינו נוכח
אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת
אלון שוסטר – אינו נוכח
קטי קטרין שטרית – בעד
אלעזר שטרן – נגד
מיכל שיר סגמן – נגד
נאור שירי – נגד
אושר שקלים – בעד
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
- - -
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
תקנות יו"ש. אתה זוכר שהצבעת נגד? אז שב בשקט.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
את מצביעה על הנוח'בות?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברת הכנסת בן ארי, תודה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אוי, מי שמועמד - - -
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשם חברת הכנסת)
עאידה תומא סלימאן – נגד
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תקשיבי. תקשיבי. תעצרי, בבקשה. תעצרי בבקשה רגע. תעצרי, בבקשה. אני עוצר את ההצבעה. חברת הכנסת בן ארי, אני רוצה שתשמעי, ותשמעי אותי טוב. כבודי מחול, הוא שווה לאפס. אם את תמשיכי לבזות אותי כמו שאת מבזה עכשיו כשאני יושב על הכיסא הזה, את תצאי החוצה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מי מבזה אותך?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בדיוק כמו שעשית עכשיו. בסדר? אמרתי פעם אחת, תודה רבה. בבקשה, אפשר להמשיך.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשם חברת הכנסת)
פנינה תמנו – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
סבב שני, בבקשה.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
אמיר אוחנה – בעד
ישראל אייכלר – אינו נוכח
קארין אלהרר – נגד
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר – אינו נוכח
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
לשחרר את הנוח'בות? זה מה שאת רוצה?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת רוטמן.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
דבי ביטון – נגד
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
בועז ביסמוט – בעד
ולדימיר בליאק – נגד
מירב בן ארי – נגד
רם בן ברק – אינו נוכח
איתמר בן גביר – אינו נוכח
יעל רון בן משה – נגד
סמיר בן סעיד – אינו נוכח
יואב בן צור – בעד
יצחק גולדקנופ – אינו נוכח
איתן גינזבורג – נגד
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – בעד
סימון דוידסון – נגד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
בועז טופורובסקי – נגד
משה טור פז – נגד
אחמד טיבי – אינו נוכח
יעקב טסלר – בעד
חילי טרופר – נגד
מאיר כהן – נגד
מירב כהן – נגד
ישראל כץ – אינו נוכח
רון כץ – נגד
ירון לוי – נגד
מיקי לוי – נגד
נעמה לזימי – נגד
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חבר הכנסת רוטמן, זה באמצע הצבעה. סגנית מזכיר הכנסת פה מוציאה את הגרון שלה. די.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – נגד
טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת
מרב מיכאלי – נגד
שלי טל מירון – נגד
יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
אבי מעוז – אינו נוכח
שרון ניר – אינה נוכחת
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יבגני סובה – אינו נוכח
אופיר סופר – אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק – בעד
עפיף עבד – בעד
איימן עודה – אינו נוכח
חמד עמאר – אינו נוכח
עודד פורר – אינו נוכח
אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת
גלעד קריב – נגד
עידן רול – אינו נוכח
אפרת רייטן מרום – נגד
אלון שוסטר – אינו נוכח
פנינה תמנו – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש מישהו באולם שרוצה להצביע ולא קראו בשמו?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברי הכנסת, חבר הכנסת דוידסון, אנחנו באמצע הצבעה.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
הוא התחיל? אתה רוצה להעיר לו?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נו, די. מה זה "הוא התחיל"? אני רוצה להעיר למי שאני בוחר להעיר, חבר הכנסת בליאק.
<< קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
שרון ניר – נגד
יוליה מלינובסקי – נגד
יעקב אשר – בעד
ישראל אייכלר – בעד
אחמד טיבי – נגד
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תמה ההצבעה. 59 בעד, 38 נגד. אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירות ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025. הצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד החוק – 53
נגד – 35
נמנעים – אין
חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירות ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025, נתקבל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
53 בעד, 35 נגד. העמדה של ניר ברקת תיבדק, וככל שיש תקלה, אנחנו נוסיף אותו לאלו שהצביעו – בעד, נכון, אדוני? אני קובע כי הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
ישראל ביתנו - - - של ישראל ביתנו – לא יאומן.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אם את הצבעת על תקנות יו"ש, אז - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חבר הכנסת, אנא.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הודעה למזכירות הכנסת.
<< דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 139), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי; הצעת חוק יום הכרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות איבה, התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט. תודה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025 << הצח >>
[מס' מ/1881; דברי הכנסת, חוב' ל"ד, ישיבה 307; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירות ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני אנסה להקריא לאט, כי נראה לי שאולי, אם אני רוצה לעשות איזשהו לימוד זכות – למרות שאני חושב שמילא עוד בקריאה השנייה אפשר היה לדעת שחברי הכנסת של יש עתיד ומחנה ממלכתי ועבודה לא ידעו על מה מצביעים - -
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
יודעים טוב מאוד.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
- - - תקנות לשעת חירום לאיו"ש, על מה אתה מדבר?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
- - אז אולי הם לא הבינו שזה שהם מצביעים, וגם ישראל ביתנו – כן, כן, ישראל ביתנו, שבהחלט צריך לשים לב, האנשים שרק לפני שבוע, סיפורי סבתא, כאילו איזו הטרלה, בהצעת חוק טרומית, מי שלא מצביע יחד איתם זה סימן שהוא בעד הטרור, וכל מיני סיפורי סבתא, ואז מסתבר שהם התגייסו, אצו-רצו, עזבו את הבורקס, עזבו את ההמבורגר, עזבו את הפיצה מהמזנון, אצו-רצו כדי להצביע בעד מחבלי הנוח'בות. ואללה יופי. איזה מזל. ממש מדהים שזה מה שנהיה מהאופוזיציה למדינה – מצביעה בעד מחבלי הנוח'בות כדי לשחרר אותם מהכלא. אני חשבתי שאת החוק הזה אני - - -
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
יש חוק אחד שבקדנציה הקודמת הצבעת בעד? אחד?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
כן, כן.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
הצבעת נגד תקנות לשעת חירום, הצבעת נגד - - - על מה אתה מדבר?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
מיקי, הרבה מאוד חוקים.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
כלום, כלום. תקנות לשעת חירום באיו"ש. בושה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
מיקי, אני רוצה להגיד לך עוד משהו. הדבר הזה אפילו לא דומה, ואני אגיד לך למה. אתם מכירים את הביטוי האהוב עליכם: זה לא אותו דבר, אבל הדבר הזה אפילו לא דומה. אתה יודע למה? כי כאשר אנחנו אופוזיציה ואתם יושבים בקואליציה עם תומכי טרור - - -
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה, אתה - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
מיקי, תלמד להקשיב.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אני לא רוצה להקשיב לך.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אתה לא רוצה להקשיב. אוקיי.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אף אחד מהם לא אמר. אני לא מגן עליהם.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
מילא בקואליציה ישבתם עם תומכי טרור - -
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה יושב עם תומך טרור שנשפט.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
- - אמרתם: המטרה הגדולה של השלטון במדינת ישראל מצדיקה לשבת עם תומכי טרור, מה שנקרא, אולי אתה יודע, מצווה הבאה בעבירה. מצווה גדולה בספר התורה - - -
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה יושב עם תומך טרור שנשפט. אתה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, הוא לא נותן לי לדבר.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
מה לעשות, אתה פונה אלינו, מה אתה רוצה? אמרת יש עתיד - - - אל תתבכיין.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
לא, אין בעיה. אבל אמרתי לו, אם הוא רוצה להקשיב. הוא צעק שהוא לא רוצה להקשיב. ברגע שהוא אמר שהוא לא רוצה להקשיב, ניתקתי מגע.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברי הכנסת.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
לא, לא, אל תשנה. לא אמרתי את המשפט הזה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אתה רוצה להקשיב?
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
לא, אני לא רוצה להקשיב למילים האלה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אז אל תקשיב, בסדר גמור.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
מי שיושב עם תומך טרור זה אתה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה, חבר הכנסת לוי.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אז אני אפנה מפה לאותם שלושה שעדיין חושבים להצביע למפלגת יש עתיד.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
עוד פעם אתה אומר יש עתיד?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
שיש עתיד תבקש הודעה אישית. אתה לא יש עתיד.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אני יכול בשם הסיעה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אתה לא. ליש עתיד אין הודעה אישית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה. נו, חבר'ה, די.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אין - - -
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
נכון, וזה מה שאמרתי לו. אני רוצה לפנות לאותם אנשים שמשום מה עדיין חושבים שיש עתיד היא אופוזיציה לממשלה ולא אופוזיציה למדינה. לצערי, בגלל יכולות ההנהגה הגדולות של מירב בן ארי, היא הצליחה לסחוף אחריה גם סיעות אופוזיציה אחרות, אבל אני מקווה שהם יתקנו את דרכיהם בהצבעה הקרובה, כי הדבר הזה הוא הזיה. מילא לשבת בקואליציה עם תומכי טרור. זה דבר חמור מאוד, אבל אני יכול להבין למה עושים את זה – רוצים לשלוט, רוצים לקיים את המצווה הגדולה שכתובה בספר התורה, קצת אחרי עשרת הדיברות, שכתוב "רק לא ביבי", מצווה גדולה שצריך לקיים. אז אומרים: בשביל המצווה הגדולה של "רק לא ביבי" אנחנו מוכנים לבלוע את הצפרדע שנקראת לשבת עם תומכי טרור. נו, מילא – מבין. אבל לשתף פעולה באופוזיציה עם תומכי טרור ולהצביע נגד חוק, כשכל מה שהחוק הזה עושה – הוא לא מביא תקציבים, הוא לא מביא ג'ובים, כלום. זה חוק שאומר דבר אחד: מחבלי הנוח'בות ישבו בכלא עד שיירקבו. זה החוק הזה. כן, זה החוק שהצבעת נגדו בסבב הקודם, הוראת שעה שאומרת שבמקום שכל חמש דקות יביאו אותם להארכת מעצר, יהיו 45 יום, כדי ששופטי מדינת ישראל לא יהיו עסוקים כל היום בהארכות מעצר של מחבלי נוח'בה. זה חוק ביטחוני מאין כמותו, חוק חשוב מאין כמותו, חוק שאין בו מחלוקת, ומה אתם עשיתם? הצבעתם עם תומכי הטרור. אני לא מצליח להבין את ההתנהלות הזו.
עכשיו, שאל אותי מיקי מה היה בכנסת הקודמת. אני אומר לך כאן ועכשיו: בכנסת הקודמת, לעיתים, וזה קרה במקרים מאוד נדירות, אמרנו: אנחנו נדגיש לקואליציה שבלי האופוזיציה אין מי שישמור על ביטחונה של מדינת ישראל. אז מה עשינו? אמרנו להם, כמו בחוק האזרחות: אם לא תהיו איתנו בחוק האזרחות, אנחנו נצביע נגד. חשבו שאנחנו נעשה בלוף, חשבו שאנחנו ניכנע ללחץ. הצבענו נגד חוק האזרחות, ועל זה צועקים עלינו. מה קרה כתוצאה מההצבעה שלנו נגד חוק האזרחות? התעשתה הקואליציה, העבירה את חוק האזרחות שלי, שהוא עשה פתרון יותר טוב ויותר מותאם למצב. אז אנחנו אמרנו: אוקיי. אנחנו לא עשינו את זה סתם, לא עשינו את זה בשביל הצבעת מחאה. אתה עושה הצבעת מחאה שאומרת שאתה עם הצד של הנוח'בות? איזו הצבעת מחאה זאת? הרי אין ספליט בקואליציה על השאלה מי בעד ומי נגד טרור. כל הקואליציה נגד טרור. אז מה עשיתם בזה? כלום. הלכתם והצבעתם עם תומכי טרור, שבאו גם לוועדה והתנגדו לחוק הזה, הלכתם והצבעתם איתם בעד הנוח'בות. ואללה יופי, יש עתיד, תנועה מפוארת – להצביע בעד הנוח'בות; ואללה יופי, ישראל ביתנו; ואללה יופי, המחנה – מה זה היום? איתן, אני לא יודע, זה המחנה הממלכתי בעד הנוח'בות או כחול לבן בעד הנוח'בות? מה נסגר? מה אתם מצביעים נגד חוק כזה? נפלתם על הראש? נפלתם על הראש? איזה חלק פֶּלֶג אצלכם? מה זה, הפלג הדרומי, הפלג הצפוני? מה אתם עושים? מה אתם עושים?
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >>
תגיד - - - בפעם שעברה. איך הצבעת? תגיד איך הצבעת.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
נגד, נגד.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
על הנוח'בות? יש דברים שלא עושים עליהם פוליטיקות. על הנוח'בות? אני לא מבין אתכם.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >>
- - - איך הצבעת - - - תתעלם, תתעלם.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
טוב, אני רוצה להציג את החוק הבא. אני מציע שתקשיבו טוב, ואולי, אולי לא תדאגו לנוח'בות בחוק הזה. מקווה שיהיה לכם מקצה שיפורים, לא לדאוג לנוח'בות.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >>
תתעלם, תתעלם.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
אופיר, יושב-ראש הקואליציה, אנחנו נותנים להם מקצה שיפורים. אולי הם יבינו בהצבעה הזאת שלא צריך לדאוג לנוח'בות. אולי תזרח עליהם ההבנה.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >>
תזכיר לכולם איך הצבעת על חוק איו"ש. תזכיר לנו.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025. אולי המילים עצור בעבירת ביטחון ייתנו לכם קצת רמז שאתם לא רוצים להיות עם הנוח'בות.
זו הצעת חוק מטעם הממשלה שמטרתה להאריך תקנות שעת חירום שהותקנו בתחילת המלחמה ושתוקנו בחוק, שעניינן הארכה משמעותית של התקופה שבה ניתן למנוע מפגש של – איתן, שים לב – למנוע מפגש של מחבלים עצורים הקשורים לאירועי 7 באוקטובר או למלחמה בעזה עם עורכי דין. אני מקווה שתתעשתו ותדעו טוב טוב מה אתם עושים בהצבעה הזאת. התקנות קובעות תקופה מקסימלית של מניעת המפגש עם עורך דין לאותם עצורים לתקופה של עד 60 ימים, במקום התקופה של 180 ימים שנקבעו בהארכת התקש"ח בעבר ולתקופה של עד 120 יום. אי-מניעת הפגישה דרושה מטעמים של חשש לפגיעה בחיי אדם בקשר לפעולות המלחמה – הכוונה לטעמים סיכוליים הקשורים בלחימה בעזה.
ההארכה של מניעת המפגש היא לא אוטומטית, ומחייבת תחילה אישור של ממונה, עד 15 ימים, ואישור של ממונה בכיר להארכה נוספת, עד 30 ימים בסך הכול. מעבר לזה, נשיא מחוזי או סגן נשיא רשאי להאריך את מניעת המפגש בפרקי זמן של עד 20 ימים בכל פעם, עד למקסימום של 60 ימים, וזאת על פי בקשה של היועמ"שית, או עד למקסימום של 120 ימים כאמור, אם יש חשש לפגיעה בחיי אדם, לבקשת ראש אגף חקירות במשטרה או בשב"כ.
בקשה להארכת מניעת המפגש מוגשת במעמד צד אחד. יש עליה זכות ערר. נזכיר גם כי הדיונים מתקיימים בהיוועדות חזותית. תקופת מניעת המפגש ארוכה משמעותית מהמותר לחשודים פליליים רגילים ואפילו ביחס לחשודים בעבירות ביטחון – שם המקסימום הוא 21 ימים, ומגיעים לנשיא המחוזי אחרי עשרה ימים. הוועדה השתכנעה, הן בעת שהיא חוקקה את החוק להארכת התקש"ח והן בהארכות הקודמות והן בהארכה הזאת, כי למרות החריגות, ההסדר המוצע הוא חיוני – תקשיב טוב, ירון – ההסדר המוצע הוא חיוני כדי להציל חיי אדם, וכדי לאפשר לכוחות הביטחון ולרשויות החקירה למצות את החקירה ולהפיק מידע מודיעיני חיוני לפעולות הצבאיות שלנו בעזה.
הממשלה ביקשה שוב להאריך את תקנות שעת חירום כאמור, עד לסוף חודש ינואר 2026. הוועדה אישרה את החוק בנוסח שהציעה הממשלה. להצעה הוגשו הסתייגויות. למקרה שפספסתם מי הסיעה היחידה שהעזה להגיש הסתייגויות להצעת החוק הזאת, מדובר בסיעת חד"ש-תע"ל – תבינו עם מי אתם נמצאים – או אולי כמו שאמר רם בן ברק, השותף הקואליציוני העתידי, לכן לא תצביעו נגד איימן עודה.
להצעה הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית כנוסח הוועדה. ואולי כמו שאמרו בסרט ספרות זולה: I dare you, I double dare you, לעשות עכשיו הצבעה בעד הנוח'בות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת חד"ש-תע"ל. המסתייגים אינם נמצאים, ולכן ההסתייגויות מוסרות. הוגשו גם בקשות רשות דיבור. בנימין גנץ – אינו נוכח; פנינה תמנו – אינה נוכחת; חילי טרופר – אינו נוכח; מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; אורית פרקש הכהן, את מעוניינת לדבר? מוותרת; אלון שוסטר – אינו נוכח; איתן גינזבורג, אתה מעוניין לדבר? מוותר; יעל רון בן משה – אינה נוכחת; אביגדור ליברמן – אינו נוכח; עודד פורר – אינו נוכח; יבגני סובה – אינו נוכח; שרון ניר – אינה נוכחת; יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
למה אתה אומר לא נוכח?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
סליחה, אתה פה. אתה מעוניין לדבר? סליחה, חבר הכנסת פורר, לא ראיתי אותך. אתה מעוניין לדבר?
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
כן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בבקשה. חמש דקות.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני באמת לא מצליח להבין עד כמה אפשר להגיע לתהום של ניתוק כמו שאתם מגיעים בימים האלה. מדברים פה על חקיקה מצד אחד, אומרים לנו: יש לנו ענייני ביטחון, והאתגרים הביטחוניים שעומדים לפתחה של מדינת ישראל הם באמת מהחמורים שידענו בשנות קיומנו, ומדינת ישראל ידעה אתגרים ביטחוניים.
אנחנו נמצאים במצב שבו גיוסי המילואים הם כבר חסרי תקדים. צה"ל עושה שמיניות באוויר כדי למצוא את הדרך למצוא חיילים – בואו נאריך להם בשנה, בכוח נכריח אותם לחתום לעוד שנה; בואו נקדים ונבטל את דחיית שנות השירות, ונגייס את כולם כבר עכשיו; בואו כמובן נגייס עוד ועוד מילואימניקים. יש רק דבר אחד, אחד, שהממשלה הזאת לא מוכנה לעשות, וזה לגעת במשתמטים, ובשביל הנגיעה הזאת במשתמטים מוכנים לעשות את כל הסלטות באוויר, כולל לפטר את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון.
אני אומר לך, אדוני היושב-בראש, כמי שהציג את עצמו – אתה הצגת את עצמך כמועמד לראשות ועדת החוץ והביטחון – אני חושב שאין בזוי יותר, אין בזוי יותר מלקדם חוק השתמטות בשעת מלחמה. לקדם חוק השתמטות זה בזוי; לקדם חוק השתמטות בשעת מלחמה, לקדם חוק השתמטות בשעה שהחיילים שלנו מוסרים את נפשם, זה הדבר הבזוי ביותר שיכול להיות.
אני אומר לחברי הכנסת בליכוד – אני עדיין תופס מהתנועה הזאת תנועה ציונית; זה נכון שהקואליציה שלכם היא קואליציה אנטי-ציונית, זה נכון שאתם משרתים את המפלגות הלא-ציוניות שוב ושוב ושוב, אבל בכל זאת הליכוד הייתה ואני מקווה שעדיין נשארה תנועה ציונית: תנסו לחשוב על הרגע לפני שנכנסתם לכנסת. תנסו, כל אחד מחברי הכנסת בליכוד, לחשוב על הרגע שחשבתם ללכת לחיים הציבוריים. האם את כל החיים הציבוריים שלכם אתם מוכנים להקריב בשביל לדאוג למשתמטים? האם את החיים הציבוריים שלכם אתם מקריבים בשביל לשלוח את הילדים של מישהו אחר לקרב? כל זה בשביל מה – בשביל לקנות עוד חודש בשלטון, עוד חודשיים בשלטון? מה הטעם בשלטון אם זה מה שאתם צריכים לעשות? מה הטעם בשלטון אם מטרתו של השלטון היא לסייע למשתמטים בשעת מלחמה?
אני אומר לכם, האירוע הזה ייזכר לדיראון עולם, ואתם תישאו את אות הקין הזה של ההשתמטות ושל קידום ההשתמטות עוד שנים ארוכות אחר כך. ושיא-השיאים של חילול השם שאתם עושים – אתם מקדשים את ההשתמטות בשם התורה, ובאים ומספרים לנו שלמען התורה אתם דואגים להשתמטות. איך אתם מסתכלים בעיניים של בני התורה שחירפו את נפשם במלחמה הזאת? איך אתם יכולים להביט בעיניים של האימהות ששלחו את בניהן שגם למדו וגם נלחמו ועשו את קידוש השם הזה? איך אתם יכולים בשם התורה לספר שאתם דואגים למשתמטים? אין חילול השם יותר גדול מזה. אין כפירה גדולה יותר מזו. ויש דבר אחד שאתם עושים – אתם עושים פעולה אנטי-יהודית, אנטי-יהודית. ביהדות שלנו מקדשים את הלוחמים, הופכים אותם לגיבורים. מיהושע בן נון, עבור בדוד המלך ועד לבר כוכבא, כולם היו לוחמים. כולם היו לוחמים. ממתי היהדות הפכה להיות קידוש ההשתמטות? ממתי? בדיוק הפוך מהדבר הזה.
ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אם לך יהיה לך חלק בדבר, אם יהיה לך חלק בדבר, לא זו בלבד שתפנה גב לבוחריך ולחבריך שמשרתים בצה"ל, אלא אתה תפנה גב לתורת ישראל. לתורת ישראל. כשאתה תקדם השתמטות בזמן מלחמה ותעשה את זה עוד תוך חילול השם, כשאתה תעשה את זה כאילו בשם התורה – אין חילול השם גדול מזה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. יש שר שמעוניין לסכם מטעם הממשלה?
<< קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >>
כן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
השר, בבקשה.
<< דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מדבר אליך, שתלמד קצת. כשבאתי לפה שאלו אותי: כמה שרים אתה היום? אמרתי: אני לא יודע, אני שיכון ותיירות. אמרו לי: אבל שמענו בתקשורת. אמרתי: אז בתקשורת אני הרבה.
אז אני באתי לתיירות ואמרתי: אני רוצה להיות מדיד, אני רוצה לראות אם אני שובר את השיא של יריב לוין מ-2019, שזה היה 4.5 מיליון, ויצרתי מערכת שכל יום, כל יום, כולל היום, אני מקבל נתונים על מספר התיירים שנכנסים לארץ – רק תיירים, לא יהודים. יהודי שיש לו תעודת זהות והוא מגיע לבית מלון קינג דייוויד ושוהה שם שבועיים, לא נחשב תייר. אין לו פטור ממע"מ. אני מדבר על דרכונים, חותמת B2, אלה התיירים המוגדרים. ביקשתי כל יום לדעת כמה נכנסים, מאיזה מדינות, וסכימה יומית, מ-1 בינואר עד בכלל, השוואה בין 2018 ל-2019. היינו בממוצע יפה של, ואללה, כמעט 15,000 אנשים ליום.
ואז הגיע 7 באוקטובר. ב-8 באוקטובר נכנסו לארץ 26 תיירים. זה היה המספר – 26 תיירים נכנסו. התחילו הפינויים. הבנתי שלמשרד שלי אין מה לעשות, מיותר לחלוטין. יש צוות של 170 איש שאין להם מה לעשות. ראיתי את הפינויים – ראיתי שלקחו את בארי, למשל, לקחו את בארי, 1,000 איש, למלון דייוויד בים המלח. בא סוכן, לקח ושם 500 חדרים, גזר בסביבות 12%. עכשיו, לא כולם הלכו למלון; חלק נהרגו, חלק נחטפו, חלק לא רצו ללכת למלון, רצו ללכת למשפחות שלהם.
פניתי לראש הממשלה, אמרתי: תן לי לנהל את מערך הפינויים. למען האמת, זה התחיל בעוטף, ואמרו: אנחנו לא רוצים אותך. אמרו: אנחנו לא רוצים אותך. אני זוכר, יום אחד צלצל אליי גדי ירקוני הביתה בצעקות מטורפות. אמרתי לו: אני יכול להגיד משהו? אמר לי: לא. אמרתי: טוב, אז אתה תגמור לצעוק, תגיד לי כשסיימת. אני לא מנתק לך את הטלפון בפנים, ואז אני אסגור, כשתרגיע. גמר לדבר, לצעוק – אמר: מה רצית להגיד? אמרתי לו: אני רוצה לעזור לך, אני רוצה להיות הגננת שלך, כי לא נראה לי שאתה מוכשר מדי. לפי ההסכמים שעשית, לא נראה לי.
ואז קיבלנו החלטה שמ-2 בנובמבר אנחנו מפסיקים להעביר כסף עבור הדרום, ולקחנו עלינו את הדרום, והתחלנו לטפל בצפון. הפינויים בקריית שמונה היו פינויים קשים. עשינו חמ"ל בקריית שמונה, התחלנו לפנות את היישוב. היה יותר קל בקיבוצים – הם באו בקבוצה מסודרת, פינו את עצמם, הלכו לאן שהלכו, סגרו ביניהם. גם סגרו לכאורה את התשלומים. היה לנו את המדינה, שסגרה 500 שקל ליום בית מלון. בהתאחדות המלונות הקמנו חמ"ל 24/7, כ-80 איש, לתת מענה פרטני, אחד לאחד. ישבנו על המחיר, אמרתי: אני מוכרח להביא מחיר יותר זול מהמדינה. אמרתי: 475 לבן אדם מבוגר ליום. ואז לקחנו דף פוליו A4 כזה, והתחלנו לרשום את התנאים. הוא אומר: למה 475? נתנו לי 500. אמרתי: כי אתה תחליף סדין פעם בשבוע. גם בבית אני לא מחליף כל יום, פעם בשבוע. ומגבות – אחת לשלושה ימים, והארוחות הן כאלה, וזה כאלה, וסגרנו. אז הוא אומר לי: תקשיב – מאחר שזה היה הסכם כולל עם כולם – הוא אמר לי: 480. הבנתי שאני כבר ב-5% יותר זול מהמדינה. אמרתי לו: אתה רוצה 480? אני אתן לך, אבל אני רוצה להעלות את גיל הילד מ-12 ל-18. זה השלב הראשון. העלינו את גיל הילד מ-12 ל-18.
ואז אמרתי: כמה בן אדם יכול להיות במלון? כמה – חודש? חודשיים? אמרתי שאני אבנה תוכנית על עלות לחודש של זוג פלוס שניים, זה היה המדד. זוג פלוס שניים עלה לי בבית מלון 43,200 שקל לחודש, במלון חמישה כוכבים. ואמרתי: אני אתן 200 שקל למבוגר ליום, 100 שקל לילד עד גיל 18, זה 18,000 שקל. הלכנו לוועדת העבודה, העברנו בחקיקה שזה לא ייחשב שכר, ומה שקרה – ראינו תנועה, 70% מהאנשים עזבו. בשביל לסבר את האוזן, נכון להיום יש עוד אנשים מעטים במלונות. שילמנו 7.1 מיליארד למלונות. בחיסכון של המעבר בין המלונות לקהילה חסכנו 7 מיליארד, כי שילמנו 18,000 שקל לחודש במקום 42,300 – 25,300 על זוג פלוס שניים חיסכון.
ואני רוצה להגיד לך, אני מהליכוד, ויש ערוצים שלא אוהבים אותנו. ותחשוב, 130,000 איש מחוץ לבית, ואתה לא רואה הפגנות, ואתה לא רואה כתבות בתקשורת על העניין הזה. תקשיב, תחשוב, 130,000 איש מחוץ לבית. קריית שמונה – מלא, כל האזורים, הקהילות, ובדרום. ואז קיבלנו החלטות איך מחזירים אותם. אמרנו: אנחנו נחזיר אותם כשיהיו שני תנאים: 1. ביטחון; 2. חינוך. ואני זוכר את אחד מראשי הערים – אמר לי: האנשים שלי לא יחזרו. חייכתי ואמרתי לו: מאה אחוז, אני אפסיק לשלם, ואז נראה אם האנשים שלך יחזרו.
והלך התהליך הזה, ואנחנו בתיירות בסטטוס שאתמול נכנסו 3,300 איש לישראל. החרימו אותנו, שמו הרבה מאוד אזהרות מסע, חברות הפסיקו לטוס, אל על הפכה להיות מין מונופול כזה: ביזנס לניו יורק – 12,000 דולר, ושלא תתבלבל, טיסה לקפריסין – 800 דולר, 35 דקות, זה כמו טיסה לאילת.
ואז קרה מה שקרה בתקופה הזאת, וביקשו ממני – וסרלאוף, אני רואה אותו פה – אמרו: ואללה, קח את התיקים של בן גביר. לקחתי את התיקים, והדבר הראשון שעשיתי – אמרתי להם: אף אחד מהאנשים שלכם לא הולך הביתה.
<< קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >>
התקשרת אליי, היית בסין, אמרת: דבר ראשון, לא נוגע לך באנשים.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
אמרתי: לא נוגע לך באנשים. צריך, לא צריך – לא מעניין. לא נוגע לך באנשים. ושמרנו על האנשים. הוא לא ביקש ממני, הם לא ביקשו ממני, זו הייתה החלטה שלי. כמו שעכשיו היה עם בבצ'יק – אמרו לי: הוא מנהל את המשרד. הוא לא דרך במשרד, הוא לא היה מעורב בכלום, כלום. הוא עשה מה שהוא עשה, הוא לא דרך, אבל אמרתי: אני לא מפטר אותו. ולא פיטרתי אנשים.
ואז קיבלתי את השיכון לפני שלושה שבועות. קיבלתי את השיכון וראיתי שיש מחלוקות קשות בין היועצת המשפטית של משרד השיכון, היועצים המשפטיים של רמ"י והיועצת המשפטית של המדינה, של הממשלה. אמרתי: אוקיי. הבאתי את כולם, קבעתי פגישה, הכנסתי אותם לחדר, אמרתי להם: תקבלו איזו החלטה שאתם רוצים, איזו החלטה שאתם רוצים. לא מעניין אותי מה אתם מחליטים, לא מעניין אותי, אני מתיישר לפי ההחלטה שלכם – ויצאתי מהחדר. לקח שלוש שעות והם קיבלו החלטה. הלכתי עם ההחלטה הזאת ומילאתי הסכמי גג, הסכמי גג שעשו מסיבות, אבל לא היה כיסוי. זה כאילו אתה בא לחתונה ואתה צריך לתת צ'ק, אבל אתה נותן צ'ק לא חתום והחתן אומר לך: למה אתה נותן לי לא חתום? אתה אומר לו: אני תורם בעילום שם, אני לא רוצה שידעו.
אז העברנו וסגרנו ארבעה הסכמי גג, אחד בירוחם, אחד בצפת, אחד בנהריה ואחד ברמת השרון, שלא יגידו שהייתה אפליה. ואז בגדול, העבודה הייתה לעשות סולחות. המשכתי לעשות סולחות בין הגופים הפעילים, ובסולחות האלה עשינו כמה דברים: קודם כול, בהחלטת מועצת רמ"י שהתכנסה הקצינו 9,000 מגרשים לחיילי מילואים ונכי צה"ל מהמלחמה האחרונה. נתנו לדרוזים ולצ'רקסים בבנה ביתך זכות של בלעדיות מוחלטת באותו יישוב, כי הדרוזים לא עוברים דירה. אתה גר בדאלית אל-כרמל, אתה לא מתחתן אם אתה לא בונה לך את הבית, ואין שם עירוב שימושים שאתה מביא איזה יהודי לדאליה, וכן הלאה וכן הלאה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
או מוסלמי.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
כן. אני לא אומר לך שזה רע. זה אכבר tradition, זה אכבר מסורת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אבל הדבר הזה לא קרה למעלה משנתיים, ואתה סידרת את זה תוך – כמה זמן היית שם?
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
שלושה שבועות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
לא רק זה. למען האמת, כשבאתי למשטרה אז הייתה מחלוקת גדולה על שני דברים: 1. התקציב, 2. הסכם שכר. ואני אומר לך, אנשים שמלווים שם את השב"ס ואת המשטרה ואת הכבאות, האנשים המקצועיים – כשאני מדבר על אנשי המקצוע, אלה כלכלנים ברמה גבוהה – הבאתי אותם אליי למשרד התיירות, כל יום מ-10:00 עד 02:00 03:00, סגירת מחלוקות. אני חייב לציין כי סמוטריץ' היה נחמד – אמר לי: אני אעזור לך, וחתמנו גם על הסכם שכר וגם תקציב. נתנו להם את כל מה שהם רצו, בגדול, נתנו להם את כל מה שהם רצו, והם באו ואמרו תודה.
אני ביקשתי מבן גביר ללוות את נושא הכבאים, כי יש שם מהלך שהם נכנסים עם ראש בריא למיטה חולה, והם רוצים לקחת את הארגון, שהוא ארגון נבחר, והם רוצים לעשות אותו - - -
<< קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >>
תגיד את האמת, איפה המשרד שהכי נהנית - - -
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
על אמת?
<< קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >>
על אמת.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
ביטחון פנים.
<< קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
עזוב, אמרת על אמת. תקשיב, הייתה שם עשייה, הייתה שם יצירה. אני אומר לך, בשבילך, באתי לתדרוך השבועי, וכל אחד מספר לי מה הוא עשה: השבוע היה ככה, היה ככה, היה ככה, היה ככה – ואני יושב, מסתכל עליהם ואני רואה, מסתלבטים עליי. ואמרתי: אוקיי, הם מבינים, הם כולם צוחקים עליי.
שבוע אחרי זה אני בא – הראשון שמדבר, אני אומר: סליחה, קראתי את כל כותרות העיתונים. אני רוצה שתגיד לי מה ניסית לעשות ולא הצלחת. כל אחד, שיגיד לי מה הוא ניסה לעשות השבוע והוא נכשל בו ומה הוא עושה בשביל לתקן. זה מה שאני רוצה לדעת, לא משהו אחר. אחד-אחד. הם היו שם בשוק.
<< קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >>
הצליחו?
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
תקשיב, אתה לא מבין את האירוע. והיו שם מלחמות.
<< קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >>
ניסו להתכונן לפגישה שלך ונכשלו.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
תקשיב, אתה לא מבין מה היה שם. ואז נציג השב"כ לא רצה ללוות את האירועים, כי היו מחלוקות. הלכתי לרונן בר, ישבתי איתו, הבאתי את נציג השב"כ. ניסינו לארגן – כל המשחק הזה של המלחמות אחד בשני, אגו, הוא מטורף.
<< קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >>
לנהל את האירוע.
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
באנו לנהל את האירוע. תקשיב, זה היה אירוע שנהניתי בו. גם במחלוקות בשיכון נהניתי, אני לא יכול להגיד לך שלא – כל הסכמי הגג. נהניתי.
<< קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >>
אבל עם מי היית צריך לריב שם?
<< דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >>
עם הרבה: ינקי, האוצר, רמ"י, היועצת המשפטית לממשלה, היועצת המשפטית של משרד השיכון. כל היועצים המשפטיים, בינם לבין עצמם לא הייתה הסכמה. הבאתי אותם לחדר, אמרתי: תקבלו כל החלטה שאתם רוצים, שמוסכמת עליכם – עליכם, לא עליי – ואני אעבוד לפי ההסכמה שלכם, זה יהיה מודל העבודה, והם קיבלו החלטה. זה לקח שלוש שעות. היה שם גיל לימון, ניהל את העסק. קיבלו החלטה ואמרתי: אני עובד לפי ההחלטה הזאת, וככה זה היה. אחרי זה סגרנו ארבעה הסכמי גג. בדיון הבא אני אמשיך לך את הסיפור. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אוקיי. ביקשתם שמית.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
רגע, אני מושכת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
את מושכת את השמית? אוקיי.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025. אנא תפסו מקומותיכם. הצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד סעיף 1 – 58
נגד – 40
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
58 בעד, 40 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה.
אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025. הצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד החוק – 58
נגד – 38
נמנעים – אין
חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025, נתקבל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
58 בעד, 38 נגד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הודעה למזכירות הכנסת.
<< דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >>
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (תיקון מס' 9), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הכספים.
עוד אבקש להודיעכם כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדל חבר הכנסת מתן כהנא לכהן בכנסת ביום י"ב בתמוז התשפ"ה, 8 ביולי 2025, הורדו מסדר-היום הצעות חוק שהגיש כמציע יחיד ושמו נמחק מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. תודה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה.
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט - - -
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אדוני לא נותן לי לדבר?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אדוני, ביקשת בקשה. אני לא ראיתי על מה. אני לא ראיתי סיבה שבשבילה צריך את זה. ניהלתם דו-שיח, אתה צעקת, הוא צעק. הוא העליב אותך?
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
בעקבות הדברים שלו - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חבר הכנסת לוי, תן לי להסביר.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה צודק, אבל אתה עושה ראש קטן. אני לא רוצה - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני לא עושה ראש קטן, אני רוצה להסביר לך. ההנחיה שקיבלנו מיו"ר הכנסת היא לצמצם עד כמעט לא לאפשר הודעות אישיות, אלא אם כן מדובר במשהו שהוא חריג לחלוטין. האם להערכתך היה פה משהו כזה?
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
בוודאי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חריג ברמה הזו שמאפשר?
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
כן. אני אמרתי לו שהוא ישב עם תומכי טרור.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
די, מספיק. לא צריך לקדם את זה.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
הינה, בבקשה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדר, לשבת עם תומכי טרור – זה ברמה הזו? אתה מבין, חבר הכנסת לוי, שאם אני מאפשר לך את זה, אז עכשיו כל אחד יבקש הודעה אישית.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
- - - מסמכותך.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני לא ראיתי משהו כזה חריג. אני שואל אם פספסתי.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
שמעת אותו עכשיו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שישבת עם תומכי טרור? אני לא חושב שזה מצדיק הודעה אישית - - -
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
מה לעשות שמי שיושב עם תומכי טרור זה הוא.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
תן, תן לו. תן לו הודעה אישית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא, אני לא אתן פה. זה לא זה.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
תן לו, נכנסתי בו אישית, אמרתי לו שהוא ישב עם תומכי טרור.
<< נושא >> הודעת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 104) (צילום בבתי המשפט), התשפ"ב–2022 << נושא >>
[דברי הכנסת ה-24, מס' כ/917, מושב שני, חוב' ל"ג, ישיבה 147.]
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הודעת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 104) (צילום בבית המשפט), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, להציג את החלטת הוועדה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >>
שנייה, אדוני היושב-ראש. אני מסדר את הגובה של הדוכן, שהמיקרופון יהיה בגובה שלי. מה הכללים? מותר לי להגיד עוד דברים או שאני צריך רק להודיע? מה הנוהג?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
רק להודיע.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אני לא יכול להגיד עוד דברים ולנצל את זמן הדיבור שלי? אתה לא מאשר לי? יש לי משהו להגיד.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני לא אחסום שור בדישו, אבל לא שעה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
אז אל תחסום. לא שעה. יש לי כמה דקות להגיד לפני, ברשותך, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תתחיל עם זה ואחר כך.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
לא, הפוך.
אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה חלילה וחס למתוח ביקורת על תפקוד - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מותר למתוח ביקורת. כל עוד זה נעשה בכבוד, מותר.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
לא, לא, לא רוצה, אבל זה שאני אמרתי למיקי לוי שהוא ישב עם תומכי טרור בממשלה, אני חושב שזה היה מצדיק לתת לו איזושהי הודעה אישית. אתה יודע מה, זה שהוא ביקש, זה כבר מראה שהוא הבין שמדובר בעלבון, וזה דבר חשוב מאוד.
אבל כבר דיברתי מספיק היום. אני לא רוצה להאריך בדיבורים. אני אומר לך, היה מקום לתת למיקי על העלבון הזה שעלבתי בו, שכמובן היה מוצדק. אם הוא רוצה לעלות לפה, אם מיקי לוי רוצה לעלות לפה ולהתחרט על זה שהוא ישב עם תומכי טרור, אז זה מצוין. אני חושב שזו הזדמנות, וצריך לתת לו את ההזדמנות לעשות את זה. לצערי, הוא הצביע עכשיו עם תומכי טרור פעמיים נגד החוקים שקשורים לנוח'בות, אז כנראה שהוא לא למד את הלקח, אבל אולי הוא ירצה בכל זאת.
ברשותך, בהתאם לסעיף 97 לתקנון הכנסת החליטה ועדת החוקה, חוק ומשפט בישיבתה ביום רביעי כ' בתמוז התשפ"ה, 16 ביולי 2025, להציע לכנסת להחיל דין רציפות על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 104) (צילום בבית המשפט), התשפ"ב–2022, של חברי הכנסת איתן גינזבורג, יריב לוין, אפרת רייטן מרום, משה ארבל, מירב בן ארי, שמחה רוטמן ובועז טופורובסקי. אני אודה על העלאת הנושא על סדר-יומה של הכנסת. השלכות התקנוניות של ההכרזה הזאת – אני משאיר לכל הנוכחים פה לדעת, ואני מקווה, בעזרת השם, שאנחנו נוכל להביא את הצעת החוק החשובה הזאת לידי גמר, בעזרת השם, במהרה בימינו, אמן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025 << הצח >>
[מס' מ/1880; דברי הכנסת, חוב' ל"ב, ישיבה 303; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה. נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ, וגם יושב-ראש ועדת הכספים, להציג את הצעת החוק.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
גפני.
<< קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >>
מה?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
כל הכבוד.
<< קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>
זה מרגיש כמו - - - שמורה אחד מלמד הכול.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פעם היה כזה.
<< דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025. הצעת חוק זו נועדה לסייע לתושבים שהושפעו כתוצאה ממבצע עם כלביא באופן ישיר ועקיף, ולתת פיצוי לעסקים שנפגעו ולעובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב.
ההסדר שנקבע בהצעת החוק דומה בעיקרו להסדר שנקבע בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, אשר אושר בכנסת במהלך חודש נובמבר 2023. יחד עם זאת, במהלך הדיונים שהתקיימו בוועדת הכספים, הוחלט לתקן את המתווה המוצע בהצעת החוק ולקבוע בו פיצויים מסוגים נוספים והקלות נוספות שיסייעו בידי עוסקים כאמור.
בהתאם למתווה המוצע בהצעת החוק, עסקים בעלי מחזור עסקאות שאינו עולה על 400 מיליון שקלים, יהיו זכאים לפיצוי בגין ההוצאות הקבועות שהוציאו בגין חלק מהוצאות השכר, ככל ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלהם עולה על 25%. סכום הפיצוי שהעסק יהיה זכאי לו יחושב בהתאם לגובה מחזור עסקאותיו, תוך הבחנה בין עסקים גדולים לקטנים. בנוסף, בהצעת החוק מוצע לקבוע מסלול חדש של פיצוי נוסף על המסלול האמור, שנועד לפצות בעד נזקים עקיפים שנגרמו בשל נזק ישיר לבית העסק, אם לא ניתן היה להשתמש בעסק לתקופה של חודש לפחות.
במהלך דיוני ועדת הכספים בהצעת החוק, הוחלט להוסיף מסלול נוסף של פיצוי, שדומה במהותו לפיצוי הסוציאלי שהשתלם בתקופת הקורונה, אומיקרון, ליחיד שנגרם לו נזק ישיר בעד תקופה שבה הוא זכאי לפיצוי בעד הנזק העקיף כתוצאה מהנזק הישיר. כמו כן, בהצעת החוק נקבע מסלול פיצוי בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה כך שיחיד שבבעלותו דירה שנגרם לה נזק מלחמה, והיא הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בתקופה של שלושה חודשים שקדמו ליום קרות הנזק, יהיה זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה ששולם בעד הדירה לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בנכס.
הן בתקופת הקורונה והן בתחילת מלחמת חרבות ברזל, הופעלו הסדרים שאפשרו תשלום דמי אבטלה למי שהוצא ביוזמת מעסיקו לחופשה ללא תשלום, תוך הקלות לעומת הדרישות הכלכליות לקבלת דמי אבטלה במקרה של חל"ת. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי לגבי זכאי לדמי אבטלה שיש לו גם הכנסות כעצמאי בתקופת מבצע עם כלביא, יחושבו דמי האבטלה שלו בהתחשב בהכנסות כפי שאושרו בידי רואה חשבון או יועץ מס. מוצע כי תקופת המינימום להוצאה לחופשה ללא תשלום שתזכה בדמי אבטלה תהיה 12 ימים רצופים שהחלו בזמן מבצע עם כלביא, אולם אם העובד עבד במהלך תקופת החל"ת עד יומיים, הדבר לא יקטע את רציפות החל"ת. מוצע לקצר את תקופת האכשרה שמקימה את הזכות לדמי אבטלה כך שתהיה שישה חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו להפסקת העבודה. לגבי המפונים מהצפון, תקופת האכשרה קוצרה לחודשיים בלבד. לגבי אדם עם מוגבלות הזכאי לקצבאות מסוימות – קוצרה לשלושה חודשים, ואילו לגבי חיילים משוחררים משירות סדיר מוצע לקבוע כי בתקופת האכשרה כאמור ייכללו שלושה חודשים מהשירות הסדיר.
נוסף על כך, הסעיף בהסדר הכללי של דמי אבטלה שמחייב ניצול ימי חופשת טרם זכאות לתשלום דמי אבטלה בחל"ת, לא יחול. כמו כן, מוצע שלא תחול המגבלה על תשלום דמי אבטלה בעת חמשת הימים הראשונים בתקופה הראשונה של האבטלה. במהלך דיוני הוועדה הוספה הזכאות לקבלת דמי אבטלה בתקופת מבצע עם כלביא גם למי מקרב המפונים מהצפון ומהדרום שכבר מיצה את ימי האבטלה שהוא היה זכאי להם, וגם למי שמיצה את ימי האבטלה המופחתים בתקופת אבטלה שנייה. אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי על ההוצאות לתשלום דמי אבטלה לפי ההסדר המוצע.
מוצע לתקן את חוק עבודת נשים כך שייקבע כי תקופת החל"ת שהחלה במהלך מבצע עם כלביא ונמשכה 12 ימים לפחות, גם אם במהלכה עבדו עד יומיים, לא תבוא במניין 60 הימים שבהם אין לפטר את העובד או העובדת לאחר תום תקופת הלידה וההורות, תום תקופת החל"ת אחרי תקופת לידה והורות או תום תקופה שבה העובדת המיניקה נעדרת אחרי תקופת לידה והורות. מנגד, מוצע כי בתום 60 ימים קלנדריים אפשר יהיה לקבל היתר לפיטורים אם אינם קשורים ללידה או להיעדרות בעקבותיה.
נוסף על כך, מוצע לקבוע כי היעדרות בתקופת עם כלביא בשל נסיבות של הוראת גורם מוסמך הקשורה למצב החירום או בשל סגירת המסגרת של ילדו של העובד שטרם מלאו לו 14, לא תיחשב כפגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד או עובדת המוגנים מפני פיטורים לפי חוק עבודת נשים, למשל בתקופת היריון, תקופת לידה והורות וטיפולי הפריה חוץ-גופית. יובהר כי הוראה זו לא תחול לגבי בני משפחה של נספים וחיילי מילואים, שגם לגביהם יש הגבלה על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה, ולגביהם צריך יהיה לקבל לכך היתר.
זאת ועוד, ניתנת זכאות בתקופת החל"ת שבזמן מבצע עם כלביא למענק מיוחד בסכום שאינו עולה על 75% מההכנסה היומית או על 134 שקלים חדשים למי שעבר את גיל 67 ופוטר מעבודתו או הוצא בתקופת המבצע לחל"ת של 12 ימים לפחות, גם אם במהלך החל"ת העובד עבד עד יומיים. ואולם, מוצע כי זכאות כאמור לא תחול לגבי מי שזכאי לתשלום שניתן למפונים מיישוביהם מכוח הסכם לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי. התשלומים הראשונים של דמי האבטלה ושל המענק המיוחד ישולמו בתוך 30 ימים.
לאור האמור, אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
אני רוצה להוסיף שנכון שאני יו"ר הוועדה והקראתי כרגע – מרב מיכאלי, הכול בסדר?
<< קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >>
אני דואג לך. זה היה כזה – אוקיי.
אז אומנם אני יושב-ראש הוועדה, אבל אני חייב להגיד שלא היה לי באמת חלק ביישום – בחוק. יש חברי כנסת אחרים שעשו את זה, ובראשם יושב-ראש הוועדה בעבר ובעתיד חבר הכנסת גפני, שאני כבר לא יודע איזה מספר של תוכנית כלכלית אתה כבר מעביר כסיוע לאזרחים שצריכים את זה בזמן האמת. אתה שם בשבילם, שוב היית שם בשבילם, הצעה נוספת – היו בה לא מעט בעיות מול משרדי הממשלה, ארגונים, אבל בסוף ידעת לנווט את הספינה ולהביא את החוק הזה, שיגיע כבר היום להצבעה. זה חשוב, כי האזרחים באמת באמת מחכים לזה, ועשית את זה כפי שאתה יודע, הכי טוב שאפשר. אבל לא היית מצליח לעשות את זה בלי יד ימינך בוועדה, חבר הכנסת ינון אזולאי, שניהל חלק נכבד מהדיונים, ויש לו חלק גדול בהצלחות, בפתרון המשברים שצצו לכם בוועדה. עשיתם את זה ביחד. ינון, תודה על כל מה שעשית בוועדה במיומנות, כשטובת האזרחים לנגד עיניכם. חשוב מאוד.
אני רוצה להודות כמובן לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שבכל מה שקשור לאזרחים נתן ביד רחבה, וגם בסוף, כשהייתה מחלוקת עם חברי הכנסת, ידעו ביחד להסתדר; כמובן, ליועץ שלו ברק, שנאלץ להגיע לפה עם כאבי גב, הוא יודע לפרפר; ליועצת המשפטית שלומית, תודה שוב על חוק נוסף חשוב שיש לך חלק בו; לדובי אמיתי, שהוביל פה, באמת לקח פה צעד מנהיגותי, ובשביל ההצלחה של העברת החוק, הוא ויתר – הוא ויתר בשביל שהעובדים יקבלו יותר, באמת, זה דבר שלא רואים כל יום, יישר כוח; לממלא מקום יושב-ראש ההסתדרות רועי יעקב, שהוא גם חבר שלי, והוא היה מעורב בדיונים, היה חלק מזה, גם הוא שותף; גם לחברי הכנסת מהאופוזיציה, שישבו שעות על גבי שעות בשביל באמת להגיע למטרה, להיטיב את החוק. חבל רק שבסוף, גם כשהגיעו ההטבות שנלחמתם עליהן, בחרתם להצביע נגד. אז תודה לכולם. חוק חשוב למען אזרחי ישראל. אני מבקש את תמיכתכם. תודה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אנחנו רוצים לנמק את ההסתייגויות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
טוב. אז להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת סיעת יש עתיד: חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי; קבוצת סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי: חברי הכנסת בנימין גנץ, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, אורית פרקש הכהן, אלון שוסטר, איתן גינזבורג ויעל רון בן משה; קבוצת סיעת ישראל ביתנו: חברי הכנסת ליברמן, פורר, סובה, ניר, מלינובסקי ועמאר.
קבוצת יש עתיד וקבוצת ישראל ביתנו, הסתייגויות לסעיף 1, מי מנמק?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
ולדי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בבקשה, חבר הכנסת בליאק. מירב, גם את רוצה? לא. אוקיי.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, יושב-ראש הקואליציה, שהוא גם יושב-ראש ועדת הכספים, ידידי אופיר כץ, בחר פה לנזוף בנו על ההצבעה, אז אני לא יודע ממה להתחיל. אולי אני אתחיל מההתחלה. יושב-ראש הקואליציה פה איחל לחבר הכנסת גפני לחזור לתפקיד יושב-ראש ועדת הכספים. זה ממש לא אישי, אבל זה פשוט מוכיח עד כמה הליכוד מחויב לקידום חוק ההשתמטות, עד כמה גם היום סיעת הליכוד מחויבת באופן מוחלט לקידום חוק ההשתמטות, בניגוד מוחלט לאינטרס הביטחוני, הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל.
עכשיו בואו נדבר על המתווה. אני רוצה להזכיר שביום השני של המלחמה פניתי לשר האוצר והצעתי לו לאמץ כבסיס את המתווה לפיצויים של תחילת המלחמה, של אוקטובר 2023. אחרי, אני חושב, שמונה ימי המתנה מיותרים בעיניי, שר האוצר אימץ את הצעתי, אבל לא כבסיס. בעצם הוא התכוון להעביר את המתווה כפי שהוא אושר באוקטובר 2023. מה לעשות שהמציאות הכלכלית, המציאות של המחירים, המציאות של המדד, המציאות של יוקר המחיה בממשלה הזאת של יולי 2025 היא שונה באופן מהותי מאוקטובר 2023.
אגב, בהקשר הזה אני רוצה להזכיר שהלילה הקואליציה ביפן איבדה את הרוב בפרלמנט בגלל עלייה דרמטית במחירי האורז. בגלל עלייה דרמטית במחירי האורז. אני במקרה בדקתי היום. חברים, מחיר האורז במדינת ישראל, אגב, הוא דומה מאוד למחיר האורז ביפן, שכידוע נחשבת למדינה מאוד יקרה. מחיר האורז בתקופה של הממשלה הזאת עלה ב-25%, אז אולי גם ממשלת המיעוט הלא-לגיטימית שלכם צריכה לעוף הביתה.
אבל אני רוצה שנייה לחזור בכל זאת למתווה. אנחנו ביש עתיד הצבנו בתחילת הדרך כמה דרישות. אני חייב לציין שחלק מהדברים כן השתנו, והמתווה לא יצא כפי שהוא נכנס, אבל זה לא מספיק, זה לחלוטין לא מספיק. ההצמדה של המענקים לעסקים עם מחזור עד 300,000 שקל היא לא מספיקה. בסופו של דבר לא הצלחנו להשיג את הצמדת שנת הבסיס. זה זוכה להתנגדות מוחלטת של כל המגזר העסקי. אני חשבתי שנכון לאפשר לעסקים לבחור את שנת הבסיס בין 2023 ל-2024, וגם להעלות את שיעור ההשתתפות בשכרה עבודה מ-75% ל-85%. אבל בסופו של דבר גם אני מבין, אחרי כמעט חמש שנים בוועדת הכספים, שאי-אפשר להשיג הכול.
מה הבעיה? הבעיה היא בקמצנות יתר, קודם כול של שר האוצר. שר האוצר, אין לו שום בעיה מתחילת המלחמה להחזיק 15 משרדים מיותרים, לחלק כל שנה 5 מיליארד שקלים, הכספים הקואליציוניים; רק לפני שבועיים העברנו 140 מיליון שקלים לחינוך החרדי ו-190 מיליון שקלים למשרד של סטרוק, ואף אחד בכל הקואליציה לא שאל שום שאלה. אבל כשזה מגיע למגזר העסקי, כאן שר האוצר מתקמצן, כי הצמיחה לא מעניינת אותו.
והיום בכלל היה אירוע הזוי, ושר האוצר, שחצי שנה לפחות לא מגיע לדיוני ועדת הכספים, בחר להגיע לדיון בוועדת חוקה על חוק אנטי-דמוקרטי, חוק העמותות – חוק שנועד להשתיק את החברה האזרחית במדינת ישראל; חוק שלא יכול להתקיים במדינה דמוקרטית. אבל זה סדר העדיפויות העגום והעלוב של שר האוצר שלנו. הוא לא מגיע לוועדת הכספים, לא מתעניין בגירעון, לא עוסק בצמיחה במשק, לא מטפל בעסקים הקטנים, אבל מגיע לקדם הפיכה משטרית בכל מקום. זה לא מקובל עלינו. היקף הפיצויים לא מקובל עלינו, המתווה המצומצם לא מקובל עלינו, ולכן הצבענו נגד, בתמיכה של מאות אלפי העסקים הקטנים, וגם כאן אנחנו נצביע נגד, כי העסקים הקטנים, השכירים – זה פשוט לא מעניין אתכם. תודה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה. אחרי חבר כנסת בליאק, רון כץ? מטי צרפת הרכבי? מזרסקי? פרידמן? מישהו מיש עתיד רוצה לדבר? חבר הכנסת לוי, בבקשה.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב בראש, תודה רבה. אני עולה לכאן מתוקף מה שמגיע לי, כי לפני כן ביקשתי – וזו סמכותך, אינני אומר אחרת, לא לאפשר לי לעלות. אז עולה חבר הכנסת רוטמן, לנושא אחר לגמרי. בהתחלה אתה אומר לו: לא, אני לא מאשר לדבר על הנושא שלך. בסוף התרצית ואמרת לו: דבר בקצרה. ב"קצרה" היו כמה וכמה משפטים שבהם בערך ארבע פעמים הוא הזכיר את השם שלי. זו רק דוגמה לחוסר איזונים, אבל רק רציתי להביא את זה לתשומת ליבך.
עומד כאן על הדוכן חבר הכנסת רוטמן ומטיף לנו מוסר. אני מדגיש שאני לא מייצג אף אחד ואף סיעה בבית הזה מלבד את סיעתי. אבל חבר הכנסת רוטמן הפנה אצבע מאשימה ואמר שאנחנו ישבנו בקדנציה הקודמת עם תומכי טרור. הוא לא אמר את זה פעם אחת – הוא אמר את זה כמה פעמים. שום דבר לא הוער לו. הכול בסדר כשאומרים את זה מהצד הזה.
אני מזכיר לחבר הכנסת רוטמן: מי שיושב עם תומכי טרור זה הוא וסיעתו בממשלה הזו. בממשלה הנוכחית – עובדתית, אי-אפשר להתווכח עם העובדות – חבר הכנסת השר איתמר בן גביר הוא היחידי שיושב בבית הזה והורשע בתמיכה בטרור, עבירה שיש עימה קלון, היחידי שתומך בטרור והורשע, ושבע שנים, על פי החוק, לא יכול היה להתמודד על שום משרה וגם לא יכול היה להתמודד לכנסת. זוהי עבירה שיש עימה קלון.
אני מזכיר לחבר הכנסת רוטמן שהוא אמר: אני לא מצביע על שום חוק, אין לי כאבי בטן. חוק שמירת ערכות אונס של חברת הכנסת בן ארי – הוא הצביע נגד; חוק על אונס נשים – הוא הצביע נגד; חוק על אזיקים אלקטרוניים – הוא הצביע נגד. ומי שיושב עם תומכי טרור זה חבר הכנסת רוטמן. השר בן גביר הורשע בבית המשפט בעבירה שיש עימה קלון, בתמיכה בטרור. בקדנציה הקודמת, רוטמן ואנשי הציונות הצביעו נגד תקנות לשעת חירום ליהודה ושומרון, תקנות לשעת חירום, שהיו מסדירות את הסדר ביהודה ושומרון. הם אמרו: אין לנו כאבי בטן. אבל זה הציבור שלכם – אין לנו כאבי בטן. זה לגבי הנושא הזה.
בליכוד – זו הכותרת שאנחנו פותחים איתה – השנה חבר הכנסת יולי אדלשטיין לא יגיע לאוגוסט. זו הסיסמה: חבר הכנסת אדלשטיין לא יגיע לאוגוסט. אני מקווה שזה רק בתפקיד והוא לא מאוים בצורה אחרת. מה שקורה בבית הזה עם הדחתו של חבר הכנסת יולי אדלשטיין הוא בושה לבית הזה. אתם מדיחים אותו כדי לקדש חוק השתמטות. אתם מדיחים אותו בשביל לחוקק חוק שיגדיר ציבור שלם של אנשים שלא יישאו בנטל. כאילו לא קרה דבר ב-7 באוקטובר; כאילו להתגייס ולהגן על המדינה – זה לא חילול הקודש. זה חילול הקודש שלא מתגייסים ומגינים על המדינה, כי אם לא תגנו על המדינה ולא נגן על המדינה, לא תהיה מדינה וגם לא תוכלו ללמוד תורה. אפשר ללמוד תורה, להתגייס ולהגן על מדינת ישראל מפני האויבים שלה. חילול הקודש זה לא להתגייס, חילול הקודש זה לא לעמוד בסטנדרטים החברתיים. מי שייתן ידו, בגלל הדחתו של חבר הכנסת אדלשטיין, לחקיקת חוק השתמטות שמוציא ציבור שלם מחוץ למחנה, ההיסטוריה לא תסלח לו ותשפוט אותו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה. חבר הכנסת שירי, בבקשה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דיבר קודם חבר הכנסת בליאק על כל החורים במתווה. אני לא זוכר אם ציינת את העובדה הדי-בסיסית שאנחנו כבר כמעט בארבע, חמש שנים של משברים – מהקורונה עד המלחמות, ובטח ובטח כמעט שנתיים שהמשק נמצא בלחימה – ומשרד האוצר עדיין לא מצא לנכון לייצר נוהל הרבה יותר פשוט ומהיר כדי שנוכל להעביר את הכסף לאותם עסקים לא שלושה חודשים אחרי אלא שבועיים אחרי.
אבל את זה אני כבר שם בצד. את זה, אתם יודעים, שר – גם ציינת את זה, חבר הכנסת בליאק, על האחריות של ראש ממשלת יפן, על כמה? 18 שקלים לקילו, המחיר של האורז שעלה שם? ושם, מתוקף האחריות – מה? עוד כיסאות מביאים? לא מספיק לממשלה? אה, עכשיו צמצמתם כיסאות? כל הכבוד לך על הסחיבה – שם יש גודל אחריות. הוא פה, הוא כבר לא מראה את הפנים שלו בוועדת הכספים. אני במקום משה גפני – לא שאני במקומו, אבל אני מתבייש. למה שר האוצר נעדר ובורח מישיבת ועדת הכספים? הוא לא מראה את עצמו, עזבו לקחת אחריות.
<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>
העיקר - - - הוא מגיע.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כן. ישב, דיבר על עמותות. הוא שוכח שהוא יושב בממשלה שעושה עסקים עם קטר, שם הכול בצד. 700 גמלים לא יוכלו לתאר את שר האוצר שלא רואה את הדבשת של עצמו. מטיף לכולם על אחריות – הדרג הצבאי אחראי, המפקדים, אלוף פיקוד מרכז – אבל הוא, שר האוצר ושר במשרד הביטחון, הוא לא אחראי לשום דבר. הוא למד טוב טוב מראש הממשלה שלו את המנגנון הזה.
אני רוצה להמשיך ולברך את סיעת הליכוד. סיעת הליכוד תתכנס. מזה – אדוני היושב-ראש, אולי תוכל לתקן אותי – לדעתי, כמעט שנה שלא היו ישיבות סיעה. קודם כול, ברכות לסיעת הליכוד, תהיה ישיבת סיעה היום. ועל מה? בוחרות ובוחרי הליכוד, תשמעו על מה ישיבת הסיעה: על הבקשה של החרדים לשים קרטונים מחוץ ללשכה של יולי אדלשטיין. על זה תהיה ישיבת סיעה. פעם ראשונה השנה שיש ישיבת סיעה, מה שלרוב חברי הבית יש כל יום שני בשעה 14:30, בין 14:00 ל-15:00 – ישיבות סיעה. פעם ראשונה, על זה, תהיה ישיבת סיעה. ברכות לחברי הליכוד, באמת כל הכבוד.
אני יודע שרבות דובר על באגס באני, אני מכיר את הצחוקים. לצערי, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא הצלחתי לשים את היד על הבובה. אולי אגיע למשפט ואז ייתנו לי בובה של באגס באני.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אי-אפשר עם בובה פה, חבר הכנסת שירי.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, אז היית מוריד אותי. בסדר, אני לוקח בחשבון את התוצאות של - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני מכיר בחשיבותו של התקנון, גם כשהוא נגדי וגם כשהוא לטובתי.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
- - - הממלכתי של הבית - - -
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בסדר גמור. בבית המשפט. אגב, ראש הממשלה - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
וגם אני קורא - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חבר הכנסת קריב.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
שמעתי.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
באגס באני הפך להיות בובה לא רק כמחזיק מפתחות – חברים וחברות ביציע, שאולי מסתובבים עם זה – זה הפך להיות פק"ל קבוע של ראש הממשלה. באים אורחים מחו"ל והוא נותן להם בובה של באגס באני, ואז טופז לוק עושה להם הפתעה עם תמונה, והם נגררים כולם לקמפיין של ממשלת לוני טונס. באמת אי-אפשר לתאר את הטירוף של ממשלת הלוני טונס, שאשכרה עכשיו כל אחד – ניסים ואטורי הגיש את בקשתו להיות יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ועדה שולית, ועדה שולית לגמרי בכנסת. עכשיו זה נהיה ספורט, כולם מגישים. אני באמת לא יודע מה לעשות עם הלוני טונס.
אגב, צמצמו פה כיסאות בממשלה. הדאגה האמיתית שלי היא למשרד המסורת וירושלים. מה נעשה עם הוואקום המנהיגותי? מי ימלא את מקום השר? מי ימלא? איך אנחנו יכולים להתמודד עם האובדן של שר המסורת וירושלים? אם אני אעשה עכשיו משאל בין חברי הכנסת, אתם לא תדעו מה זה מסורת ומי זה ירושלים ומי זה מורשת. אז אני מציע את לולה באני מהלוני טונס, שהיא תמלא את מקומו, ואם לא היא אז טוויטי או דונלד דאק או אני לא יודע מה. יושבים אנשים וצוחקים – זה לא מצחיק. הממשלה שלנו עסוקה יותר בבובות של באגס באני מאשר החיים האמיתיים.
<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>
הזיה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
על האפס אמרת לי תודה רבה, למרות שהפרעת לי עם גלעד. אבל זה בסדר גמור. זה בסדר גמור. כך או כך סיימתי. מה שנקרא, שיהיה לנו בהצלחה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
קבוצת כחול לבן, המחנה הממלכתי, מישהו מכם מעוניין לדבר? חברת הכנסת פרקש, בבקשה.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
חנוך, משפט אחד יכולת לתת לי לסיים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא נכון.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
על האפס חתכת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא. עובדה, כשהסתכלת כבר לא היה שעון. זה אומר שהאפס כבר עבר כמה.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
ארז מלול היה מאפשר לי לסיים את המשפט.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
תודה. אדוני היושב-ראש, שמעתי שאתה המועמד המוביל לתפקיד יו"ר ועדת חוץ וביטחון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
להתחיל?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
לא. עכשיו.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
אולי משה גפני יהיה?
<< דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו באמת עומדים להצביע סוף-סוף על חוק מאוד חשוב לפיצוי עסקים וזכאויות לעובדים בגין מבצע עם כלביא. אני רוצה להתחיל בתודות ובדברים טובים; כשמגיע אז מגיע. אני רוצה להודות לחבר הכנסת יו"ר הוועדה לשעבר הרב גפני ולחבר הכנסת ינון אזולאי על עבודה מאוד מאומצת, שלשיא שלה הגענו אתמול בלילה עם דיון מרתוני של שעות ארוכות. ואני רוצה להגיד משהו גם לינון וגם כמובן לרב גפני – שלא היה צריך להגיע לדיון הזה. הוא באמת ראה הכול, הרבה שנים בוועדה. הוא פרש מתפקידו כיו"ר, והוא ישב לידי בדיונים אתמול עד 22:00 ולא זז עד שהחוק הזה עבר, ולכן פה אני רוצה להגיד את שבחכם בפניכם ולהגיד תודה על החוק החשוב.
כמו שדובר כבר לפני כן, מדובר על חוק עם פיצוי שינוע בסכום של בין 2 ל-4 מיליארד שקלים לציבור. אנחנו תיקנו אותו ושיפרנו אותו בוועדה באמצעות לחץ משותף פה אחד מול האוצר בכמה היבטים, למשל בהיבט החל"ת, שדאגנו לעובדים. אם עד היום חל"ת מינימלי, כדי להיות זכאים לדמי אבטלה, היה תמיד 14 יום, במלחמות האחרונות, פה בעצם פרצנו את המסגרת הזו ל-10 ימים במבצע של 12 יום, וזה היה באמת מאבק קשה וחשוב. יצרנו תקדים של מסלול נזק עקיף גם בגין פגיעה ישירה, בגין אופי המלחמה הזו, שבעצם בגלל היקף הפגיעות הישירות בעסקים, ייתנו פיצוי עקיף לחצי שנה, ולא רק על הפגיעה הישירה בנכס אלא מכסים הוצאות קבועות, שכר עובדים. וגם פה יש מענק סוציאלי, "מענק אומיקרון", קראנו לו. השווינו את הנתונים לשנת 2023 ולא 2024, שזו שנת מלחמה, וזה נועד להיטיב עם העסקים. וגם עסקים זעירים, עד 300,000 שקלים – הצמדנו גם את הסכומים שלהם למדד. יש שם עוד כל מיני תיקונים, ועד כאן התודות.
שלא כמו שאמר יו"ר הקואליציה, שהוא יו"ר הוועדה הפורמלי אך לא בפרטים, אני למשל תמכתי בוועדה ולא הצבעתי נגד, אז גם את זה צריך להגיד. אבל – וכאן אני רוצה, אדוני היושב-ראש, להגיד דברים שצריך לומר אותם בעיתוי הזה, ואני אמרתי את חלקם גם אתמול בוועדה. אנחנו בסוף יולי. מבצע עם כלביא הסתיים ב-24 ביוני, לפני כמעט חודש. הייתה לי הצעה שנתמכה על ידי ראש הוועדה, הרב גפני, שאמר לי שגם שר האוצר מסכים, אבל נעלמו עקבותיו כשהגענו לחקיקה, שהגענו כבר לכזאת מיומנות שאין סיבה שלא יהיה מה שנקרא הנוהל הכי רזה שיש, בלחיצת כפתור, לאירועים מאוד רזים שבהם הממשלה מכריזה על מלחמה, סוגרת את כלל המשק לתקופה של יותר מארבעה, חמישה ימים – אפשר להחליט – ואז נכנסים לתוקף כללים מאוד בסיסיים, שאנחנו כבר די יודעים מה הם, ויש לשר האוצר ולממשלה עשרה ימים להתייצב בפני ועדת כספים ולבקש את אישורה להתאמות מסוימות. אני חושבת שהדבר הזה יכול היה להיעשות. אנחנו יודעים שאגף התקציבים התנגד, אבל זה לא משנה את דעתי שאני חושבת שהייתה פה שוב החמצה וסתם יצירת מתח ועצבים לעובדים ולאנשים שנפגעו וחיכו באמת לפיצוי הזה, מאוחר מדי.
דבר שני, אני רוצה לומר כמה מילים על זה שכולנו הרגשנו בחדר שהפעם אגף תקציבים, ידו הייתה קפוצה. אני לא באה אליהם בטענות. הם התווכחו על כל שקל, הם דאגו לקופת המדינה, ואני רוצה להגיד שהדבר הזה חרה לי לנוכח הבזבוזים הגדולים שראינו בוועדה הזאת בתקציבי המלחמה הללו. אף משרד מיותר לא נסגר. הינה, יש לנו הזדמנות. יש לנו שיא של כל הזמנים בימים של מלחמה בכספים קואליציוניים. אם אנחנו מסתכלים על 2024–2025 – מעל ל-10.6 מיליארד שקלים תוספות כספים קואליציוניים.
ובואו נחליף כמה מילים על חוק הגיוס, או סיפור חוק ההשתמטות, שכל הכנסת הזאת כמרקחה, ורק בזה עוסקים, רק בזה עסוקים. אז יש לנו כאן אירוע כלכלי שכדאי שנכיר, אירוע שאפשר היה לחסוך ממנו, לו היינו עושים שוויון בנטל, הרבה מאוד כסף. יש לנו 400,000 חייבי גיוס בני 18 שנה; יש לנו כבר כמעט תשעה שנתונים כאלה, 90,000 חבר'ה. אנחנו יודעים שבמהלך השנים שליש מהם, לא יותר, נשארים בישיבה. גיוס של 10,000 חרדים היה חוסך למשק 6.7 מיליארד שקלים בשנה. גיוס של 10,000 חיילים יחסוך 16 גדודים קרביים. כל מילואימניק עולה למשק כמעט פי שניים, והעלות המשקית של חודש שירות מילואים, לאדם במילואים, מילואימניק, עומדת על כ-50,000 שקל. אם האוכלוסייה שנמצאת היום במעמד תורתו אומנותו הייתה מתגייסת – זה אומנם חישוב גס – ניתן היה לקצר את שירות החובה לכולם בשבעה חודשים. ובאמת, 300,000 חיילי מילואים שמשרתים בממוצע 60 ימים מביאים לאובדן ולפגיעה במשק של 30 מיליארד שקלים בשנה, ואני לא מדברת על הפגיעה העצומה שלהם ברמת הפרט.
אנחנו מדברים כאן על כסף גדול, אדוני היושב-ראש. חנוך, אני יודעת שאתה מכיר את המספרים האלה. עד שנת 2065 כולנו נצטרך להעלות את המיסים לציבור בעוד 16% כדי להמשיך לממן את הנושא הזה. בשנה הזו החברה החרדית תהיה כבר 32% מהאוכלוסייה במדינת ישראל. ולכן אני אומרת, אין כאן משהו שאפשר להמשיך לעצום עיניים. מעבר לזה, החיילים שלנו זקוקים לזה – הם תשושים והם לא יכולים יותר, ולא סתם הרמטכ"ל שלנו הודיע הבוקר שהוא הולך לצמצם את הנטל על חיילי המילואים שלנו, לא כי הצבא לא זקוק להם, אלא כי פשוט נגמר להם הכוח. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חבר הכנסת עמאר, אתה מעוניין? בבקשה, אדוני.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
חבריי חברי הכנסת וכבוד היושב-ראש, קשה לי לדבר על דברים אחרים חוץ מהטבח המתבצע עכשיו בסוריה, כי עכשיו, רק לפני שעליתי לכאן, שלחו לי סרטון של איש קשיש, נראה מעל גיל 80, בלי נשק, בלי כלום, הולך לקנות לחם, רוצחים אותו ומצטלמים איתו כאשר הפיתה על הראש שלו. זוועות כאלה קשה לתאר. או להראות לך תינוקת בת כמה חודשים – יורים לה בראש, יורים באימא שלה, באבא שלה, בסבא שלה, ומשכיבים אותם כולם אחד ליד השני, שכולם יראו את זה. ומתגאים בזה, והמעשה הזה יביא אותם לגן עדן.
אם זה מביא אותי לגן עדן, אני לא רוצה את גן עדן. אם הנושא הזה מביא אנשים לגן עדן, הרצח הזה, אני לא רוצה להיות בגן עדן. אני מוותר. ואני מאמין שכל בן אדם שפוי לא היה רוצה להיות בגן עדן עם אנשים כאלה ועם רוצחים כאלה, עם שפלים כאלה, עם אמונה כזאת.
אבל להגיד לכם את האמת, גם אני רוצה להתייחס רק בכמה משפטים לחוק, ולהודות לאנשי האופוזיציה, הקואליציה, כל מי שהשתתף. לא יצא לי להיות בדיונים האחרונים, כי הייתי עסוק מאוד בכל מה שקורה בסוריה, אבל עברתי - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתה גם היית בסוריה.
<< דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
- - עברתי קצת על החוק.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא, אתה באת להחזיר חזרה אנשים, לסייע להחזיר חזרה אנשים.
<< דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתה עשית עבודה גדולה, חבר הכנסת עמאר.
<< דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
תודה. אני רוצה לדבר קצת על החוק, ולדבר עלינו כמדינת ישראל, שאנחנו מאירוע לאירוע – מקורונה למלחמה, לעוד מלחמה, לעוד מלחמה. אנחנו חיים במזרח התיכון, ואנחנו לא יודעים מתי תיפתח עלינו עוד מלחמה. אנחנו לא צריכים כל פעם לשבת שעות, ועוד שעות ועוד שעות, ולחוקק חוקים. זה צריך להיות בלחיצת כפתור. משרד האוצר צריך להכין מתווה שפשוט צריך להתאים אותו לכל אירוע, ובלחיצת כפתור לתת את הפיצויים לאותם אנשים שמגיע להם.
אתם מבינים, כשאני נותן לעסק, אותו עסק מחזיר את הכסף. אם אותו עסק יפשוט רגל, לא יהיה לי מס הכנסה מאותו עסק, ותהיה פחות הכנסה למדינת ישראל. אבל אם אני מחזק את העסק הזה, אותו עסק יעבוד, ישמור על העובדים שלו, יתחזק, יחזיר את הכסף. וגם, אם אותם עובדים הולכים הביתה, אנחנו נצטרך לשלם להם דמי אבטלה. לכן כל שקל שיוצא כפיצוי לאותם אנשים, זה שקל שחוזר פי עשרה למדינה. אני לא מצליח להבין את משרד האוצר – מתווכחים על עשרה ימים, תשעה ימים חל"ת. ואני שאלתי את השאלה הזאת. אם נותנים עשרה ימים חל"ת – יקבל, ומי שפחות – לא יקבל. אתם יודעים כמה אנשים יצאו החוצה אם אנחנו עושים עשרה ימים? אלה שישבו בבית תשעה ימים, מה איתם? הם לא יקבלו? הם לא יקבלו כסף? כמה אנשים? אף אחד לא יכול לתת לי נתון כמה אנשים יהיו מחוץ למתווה. אם משרד האוצר לא נותן נתון, זה אומר שמשרד האוצר מחביא משהו.
אני לא מצליח להבין למה לא לתת לאותו העסק לבחור בין שנת 2024 ל-2023. הוא צריך לבחור: אם היה לו טוב ב-2023, שיבחר, ואם היה לו טוב ב-2024, שיבחר. משרד האוצר יכול היה לעשות את זה. אבל אני אומר, אנחנו חייבים לעבור הילוך, ושהכול יהיה מוכן בלחיצת כפתור, והתאמות. הציבור לא צריך לחכות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה. יש עוד מישהו מקבוצות יש עתיד, כחול לבן – המחנה הממלכתי וישראל ביתנו שמעוניין לנמק הסתייגויות?
<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>
אני אנמק.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אין לכם הסתייגויות. את בבקשות רשות דיבור. עוד לא הגענו לבקשות רשות דיבור. אנחנו נעבור לבקשות רשות דיבור. חבר הכנסת מנסור עבאס, אתה מעוניין?
<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לצערי, אחרי הפגיעה שלשום בחבר הכנסת איימן עודה, רק חבר כנסת אחד או שר אחד משורות הקואליציה יצא נגד האלימות וגינה את התופעה הזאת – השר משה ארבל או חבר הכנסת משה ארבל.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
עדיין שר.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
עדיין שר?
אדוני היושב-ראש, מה אני צריך להבין מהשתיקה הזאת? מה המשמעות של השתיקה הזאת? האם זה לגיטימי לתקוף חבר כנסת או אזרח על רקע חילוקי דעות פוליטיים, אפילו שהם חילוקי דעות קשים? וגם יש לי מחלוקת, קשה, עם חבר הכנסת איימן עודה. ובכל זאת, יש קווים אדומים, ואנחנו מצפים מכל חבר כנסת, במיוחד, לשמור על החוק, לשמור על נורמות ראויות ולסלוד ולגנות כל תופעה של אלימות, במיוחד אלימות פוליטית. השתיקה הזאת – גם חלק מחברי הכנסת – אולי שניים, אני לא רוצה להכליל, חברת הכנסת גוטליב, שאמרה שהיא גאה באנשים האלה, ועוד חבר כנסת אחד – מה המשמעות? במקום לנהל שיח וויכוח פוליטי קשה, האם אנחנו נתחיל להשתמש באלימות האחד נגד השני? האם יש לגיטימציה לדבר הזה? האם יש ויכוח על פסילת כל שימוש באלימות פוליטית?
אבל העניין כאן הוא לא רק אלימות פיזית. אנחנו חווים אלימות בתוך מליאת הכנסת, עלילות דם והאשמות שווא. אפילו אם יש לך חילוקי דעות עם חלק מחברי הכנסת הערבים, או עם כל חברי הכנסת הערבים – להגיד שהם מחבלים זאת אלימות. בעצם, אתה מתיר את דמם. מה גזר דינו של מחבל או של טרוריסט? ולכן, אני חושב שכל חבר הכנסת שמהדוכן הזה ודוכנים אחרים יצא והאשים והסית נגד חברי הכנסת, נגד אזרחי מדינת ישראל הערבים או נגד כל מגזר או כל אזרח אחר, הוא חלק מתופעת האלימות הזאת. אני כל הזמן שואל את עצמי מהו הקו האדום שבו הקואליציה הזאת תיעצר ותגיד: זה לא מותר. אנחנו ראינו במו עינינו אזרחים שמבקשים לפגוע פיזית בחבר כנסת אחר.
העניין הוא לא רק חבר הכנסת איימן עודה. אני לא רוצה להגיד שכמעט כל יום, אבל בתדירות מאוד גבוהה אנחנו רואים פגיעה באזרחי מדינת ישראל הערבים. סטודנטיות סובלות, סטודנטים סובלים, ואזרחים אחרים במקומות עבודה, באזורים ציבוריים, גם נחשפים לתופעות של אלימות וזלזול והסתה כנגדם.
אני חושב שהחברה הערבית ידעה להפגין אחריות ומחויבות אזרחית, גם למדינה, גם לחוק, גם למרקם היחסים היהודי–ערבי, בצל המלחמה הקשה ב-7 באוקטובר ואחרי 7 באוקטובר. אני לא רוצה להגיד שצלחנו את התקופה בשלום, אבל כנראה יש גורמים פוליטיים שרוצים הסלמה והידרדרות במערכת היחסים בין יהודים לערבים. נראה שזאת מטרה ראויה בעיניהם, שיכולה לשרת אותם פוליטית, ואנחנו יודעים שיש כוחות פוליטיים, מפלגות פוליטיות שצמחו על רקע אלימות, פסולה, כמובן, בין יהודים לערבים במאי 2021.
לכן אני חושב שאנחנו, כל חברי הכנסת – קודם כול, יש אחריות גדולה לחברי הכנסת מהקואליציה, כי הם נמצאים היום בשלטון, כי המושכות בידיים שלהם. מן הראוי להפגין אחריות ולקרוא לכל האזרחים, יהודים וערבים, לשמור על שקט, על איפוק, על חוק וסדר, ולשלול כל שימוש באלימות או אלימות פוליטית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חבר הכנסת טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת אלהואשלה - - -
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אני נמצא.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אה, אתה נוכח. סליחה, טעות שלי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לפי הסדר – אומרים לי שחייבים, אין מה לעשות.
חבר הכנסת עבאס, אני מאלה שמגנים אלימות תמיד, אבל כאשר אנחנו לא שומעים כלום למשל על כך שהילדים של השר שיקלי נרדפים, נרדפים כבר חודשים על ידי – אני לא רוצה לכנות את האנשים האלה – על ידי אנשים מסוימים, לא שמענו פה שום דבר סביב הדבר הזה, ועוד הרבה הרבה, אז אתה יודע, בסוף - - -
<< קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
חבר הכנסת, אני מסכים איתך, אבל זה לא מצדיק תגובה - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה ילדים, ילדים, לא חבר כנסת.
<< קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
חבר הכנסת מלביצקי, אני מסכים איתך, אבל זה לא מצדיק תגובה כזאת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא מצדיק כלום. דרך אגב, גם עליי בחיפה קפצו, כמו שקפצו לחבר הכנסת עודה על האוטו. השמשה שם נסדקה. עם מקלות, עם מקלות של דגלים נתנו לי באוטו. הכול בסדר. אבל - - -
<< קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אני מסכים איתך, בוא נציג חזית אחת - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - לחבר הכנסת עודה לא לקרוא לחיילים שלנו רוצחים - - - פשעי עם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חבר הכנסת טאהא, בבקשה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
פשוט תמליץ לו לא לקרוא לחיילים רוצחים. מה אתה אומר? שלא יקרא לחיילים רוצחים, שלא יגיד שאנחנו מבצעים פשעי עם בעזה, אז אף אחד לא ידפוק לו על הרכב. מה לעשות, אויב מבית פה בפרלמנט. פה בפרלמנט.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
להצדיק - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
פה בפרלמנט. אויב - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברת הכנסת גוטליב, אני מסכים איתך לגבי חברת הכנסת עודה, אבל אנא - - -
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
גם ברצח רבין היו לכם עצות - - - תשמרו את העצות שלהם לעצמכם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חבר הכנסת קריב, תודה רבה. חבר הכנסת קריב, אני לא רוצה לקרוא אותך פעם שנייה.
<< דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
מכובדי היושב-ראש, אני מזועזע לשמוע שיש חברי כנסת שמצדיקים פגיעה פיזית בחבר כנסת אחר על עצם העובדה שהם חלוקים איתו בדעות שלו. לא משנה כמה הדעות שלו מרגיזות אותם, לא משנה כמה הם לא אוהבים לשמוע את הדעות שלו, זכותו לומר את הדעות שלו, לומר את אשר הוא חושב ללא פחד מאיומים, לא של חברי כנסת ולא של המון משולהב או מוסת ולא של אף אחד אחר.
הרי האם זה יכול להיות שחבר כנסת, נבחר ציבור, שלא מסכים עם מדיניות כלשהי ומביע דעה נגד המדיניות הזאת, צריך להיות מותקף וצריך להיות מאוים, אולי גם מאוים על חייו, כי הוא משמיע דעה אחרת? אז אם הוא צריך להשמיע את אותה דעה של הקואליציה – למרות שהיא התפוררה, אבל היא עדיין ממשיכה לשלוט, כי לא באים לפזר את הכנסת – אז אולי תכתבו לנו כל יום בבוקר את דף המסרים שלכם, מה אנחנו הולכים לומר באותו יום ומה לומר יום למוחרת. הרי זה מגוחך. עצם השוני בין המפלגות, בין הדעות, בין חברי הכנסת, עצם השוני מעגן בתוכו גם את השוני בהבעת דעה על כל נושא ונושא.
אבל העליהום שהחברה הערבית נתונה לו, עליהום גזעני, עליהום כתוצאה מהסתה ושנאה – נוסף לתקיפה של חבר הכנסת עודה, היושב-ראש, הייתה תקרית של המון שתקף אזרחים ערבים בירושלים המזרחית – בסינמה סיטי. לא ראינו אתכם קופצים וכועסים ויוצאים נגד זה. אזרחים ערבים מותקפים כמעט על בסיס יומי; נהגי אוטובוסים מותקפים כמעט על בסיס יומי; עובדים בתחבורה ציבורית מותקפים. אז יש פה תופעה שאתם הראשונים שצריכים להתנגד לה, הראשונים שצריכים לצאת נגדה. אתם הראשונים שצריכים להתריע מפניה, לא לחכות לקורבן שיתחיל לחפש מי מכם מעניין אותו שלטון החוק. מה זה שלטון החוק אם לא לשמור על חיי האזרחים שחייהם מופקרים על ידי אנשים מוסתים? בגלל ההסתה והקריאות לשנאה אנשים מתחילים להיות מותקפים ברחובות, באוטובוסים, במקומות העבודה. כנראה שלחלק לא מבוטל מהקואליציה הזאת זה דבר טבעי, זה לא מקומם אתכם ולא מרגיז אתכם.
בדקה שנותרה לי אני רוצה לומר שאני עוקב אחרי המתרחש, אחרי מה שמשדרים בכל תחנות הלוויין העולמיות על מקרי הרעב בעזה. ילדים נופלים מרעב, אנשים נופלים מרעב. לפני כמה שניות אני דיברתי על סוגיה שמעידה על שחיקה בערכים, ודאי וודאי על התפוררות הדמוקרטיה. אבל הנושא הזה לא מעיד רק על שחיקה בערכים. הנושא הזה, של ילדים, נשים, קשישים רעבים, מעיד על אובדן מוחלט של ערכים. פשיטת רגל של ערכים. (אומר בערבית: פשיטת רגל מוחלטת של המוסר.)
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חבר הכנסת אלהואשלה, בבקשה, אדוני.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני זמן קצר פורסם ב"כל אל-ערב", אתר מרכזי בחברה הערבית, על כך שצעירה ערבייה הותקפה בחדרה, בעיר חדרה, על ידי קבוצת יהודים. אנחנו רואים שהתופעה הזאת הולכת ומתגברת בתקופה האחרונה, ללא שום גינוי מצד הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו. אנחנו עדים לכך שיש הרבה תופעות של הסתה על החברה הערבית, כמובן מצד חוליגנים ותוקפים יהודים. ראינו את זה בקו 69 של חברת סופרבוס בירושלים ליד אצטדיון טדי – תוקפים נהג ערבי. לא שמענו את מירי רגב מגנה את האירוע הזה. לא שמענו את הליצן, השר לביטחון לאומי, מוציא ציוץ על הנושא הזה. אבל כאשר יש הריסות בנגב מייד הוא מצייץ, מייד הוא מחמיא לשוטרים על כך שהם הרסו את הבתים של הבדואים בנגב. מצד שרי הממשלה אנחנו רואים שקט מוחלט, שקט מוחלט מכיוון שרי הממשלה בכל מה שקשור להסתה כלפי החברה הערבית.
ב-7 באוקטובר התמונה הייתה הפוכה – כל מי שצייץ או כתב משהו על המלחמה נעצר מייד. אבל היום אף אחד לא נעצר על הסתה. ראינו מה קרה לאיימן עודה ועופר כסיף כאשר תקפו אותם – עצרו אותם למשך שעות בודדות ושחררו אותם. אני לא יודע אם הם קיבלו הוראות מהשר בן גביר, או אם זה על סמך חקירה של המשטרה, למרות שיש תיעוד מלא נגד התוקפים. אדוני היושב-ראש, צריכה להיות אמירה חד-משמעית של הממשלה נגד התופעה הזאת, נגד ההסתה, נגד התוקפנות כלפי החברה הערבית, נגד הצעירים הערבים, נגד הנשים, נגד הנהגים של האוטובוסים. די, מספיק עם ההסתה הזאת.
לצערי הרב, יש גם שרים שמגבים את ההסתה הזאת, נותנים רוח גבית לתקוף את הערבים על מנת לעלות בכמה מנדטים בסקרים. אנחנו דורשים שזה ייפסק. אדוני היושב-ראש, דיברת – אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה להמשיך.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תמשיך, תמשיך.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
דיברת על כך שהילדים של השר עמיחי שיקלי נרדפים, וכולנו נגד הסתה ונגד רדיפה, אבל מה תגיד על כך שהשר שיקלי משאיר את הילדים של הבדואים בנגב ללא קורת גג? שכוחות המשטרה של בן גביר רודפים אותם, תוקפים אותם, כמו שהיה בביר הדאג' לפני שבוע? אז קודם כול שהשר שיקלי יפסיק לרדוף את הבדואים, יפסיק להנחית תוכניות מעל הראש של הבדואים בלי לדבר איתם, יפסיק לגבות את רשות ההריסות. בזמן שהיא הורסת בחברה הבדואית בנגב, אנחנו רוצים שהממשלה תיתן פתרונות, ולא תמשיך להרוס בגיבוי של שיקלי ובן גביר. הגיע הזמן שיסתכלו אחרת וייתנו פתרונות.
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנשינו המכובדים בנגב ובחברה הערבית, ההסתה חסרת הרסן הזאת שעושות קבוצות יהודיות כלפי בני ובנות החברה הערבית, עליה להיפסק. על ראש הממשלה לפעול ולגנות מקרים שכאלה. אל לו להסתתר כדי לעלות יותר במנדטים על חשבון החברה הערבית. כרגע החישובים שלו הם חישובים של מנדטים; להיות או לא להיות, כך הם חושבים כרגע. על הנוסחה להשתנות, וצריך שתהיה לנו השפעה בשלב הבא. עלינו לחשוב כמו שהם חושבים. הם חושבים על המנדטים בשלב הבא, ועלינו לחשוב כיצד אנחנו נשנה - -)
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
(- - גם את המנדטים, ונחליף את הממשלה הזאת באמצעות המנדטים בשלב הבא.)
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת אלהואשלה. תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מעוניינת לדבר? בבקשה, גברתי.
אנחנו מודיעים שאחרי הדיון על הערעור על העונש של חבר הכנסת כסיף, המליאה תצא להפסקה, והדיון יתחדש מחר ב-12:00.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
איזו קואליציה. איזו קואליציה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חבר הכנסת דוידסון.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
מה? תן לפרוק קצת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בוא איתי לחדר כושר, תוכל לפרוק.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
בוא, אני בא איתך.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
איזו קואליציה, כל הכבוד לכם. יישר כוח.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בבקשה, גברתי.
<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני חייבת לציין שאני כאישה ערבייה מוסלמית שעוטה חיג'אב על הראש, חוששת לחיים שלי כשאני מסתובבת בכל יישוב או תחנה שיש בה יהודים. אני יודעת שלא כל היהודים הם אויבים ושונאי ערבים. מצד שני, מה שקורה בשטח – השתיקה של הרשויות שאחראיות לנושא הזה היא מפחידה.
אני רוצה להגיד למי שאכפת מהנושא שאני מביעה כאן שזו לא רק עמדה אישית שלי, זאת כבר עמדה רווחת בקרב הנשים והסטודנטיות הערביות. בשבועיים האחרונים ראינו כמה התנפלויות על נשים, ובאופן ספציפי על סטודנטיות. זה לא במקרה. כל הערבים במדינה כבר בהרגשה של איום, וזה לא בא בחלל ריק – זה בא על רקע ההסתה, על רקע העידוד להסתה ועל רקע האנשים שאמורים להיות דוגמה אישית ומנהיגותית ואמורים להוביל דעת קהל.
לצערי הרב, אנחנו הגענו לזמנים שהשנאה והגזענות הן כבר המיינסטרים במקום הזה. גם במקום הזה – לא רק במדינה, אלא גם בתוך הכנסת עצמה. כשאנחנו שומעים שחברי כנסת גאים בזה שנותנים מכות או מתנפלים על חבר כנסת ערבי, אז המצב אומר רק דורשני, והמצב אומר שיבואו ימים במהירות שהממשלה הזאת תוחלף בתקווה שיבואו אנשים יותר שפויים, יותר אנושיים, יותר מכבדים את הערך של החיים ושל האדם.
אנחנו נמצאים במקום שהשנאה כבר מעוורת את העיניים, אוטמת את האוזניים, סוגרת את הלב ומנשלת את אותם אנשים מהערכים האנושיים. לא יודעת מה עוד אפשר להגיד במקום הזה על ההסתה – ועל ההתנפלות בכל מקום – נגד נשים, נגד גברים, נגד פלסטינים על ידי מתנחלים. הבעיה היא לא באלה שמתנפלים ונותנים מכות, וצעקות. בעיניי, זה עדיין דבר פסול, אבל הפסול - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
הפלסטינים ביהודה ושומרון נותנים מכות ליהודים - - -
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
סליחה, אפשר לבקש שקט?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
ולא רק זה, האנרכיסטים – ראיתי היום סרטון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברת הכנסת גוטליב.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אנרכיסטים הורסים ואומרים שזה יהודים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברת הכנסת גוטליב. תודה רבה. תודה רבה. כן, אני אוסיף לך את הזמן.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
הבעיה בעיניי היא באלה שאחראים לסדר. ישנו שר שמהרגע הראשון החליט לשנות את השם של המשרד – וזה המשרד שלו, כן, כי הוא מתנהל כאילו זה בבעלותו האישית – לביטחון לאומי. לאומי כי הוא שייך ללאום מסוים, רק ללאום הזה, וכולנו יודעים איזה. כבר עכשיו כשאני מדברת אנחנו שומעים את האישור של אותו צד שחושב בדיוק אותו דבר. לכן אנחנו מאמינים, ויש לנו תקווה גדולה שהשינוי עוד יבוא, כמה שירחק היום, אבל הוא יבוא, כי אנשים סבלו מספיק, ואנשים כבר מודעים לתוצרים של הממשלה הזאת. תודה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה. חבר הכנסת חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכאלי – אינה נוכחת. חברת הכנסת לזימי.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
היושב בראש, כנסת נכבדה, אני אפתח את דבריי – דווקא נוכח המציאות המטורללת באמת, שבה מפטרים עכשיו את יו"ר ועדת חוץ וביטחון, שמרח את סוגיית הגיוס קרוב לשנתיים, כדי להביא דמות שתמרח או שתמסד השתמטות באופן רשמי. סגן יו"ר הכנסת שנמצא כאן במליאה, כמוצא שלל רב, כבר הכריז: אני, אני רוצה לקבל את התפקיד. אני רוצה להגיד לכם, תתביישו לכם שבזה אתם עסוקים. תתביישו לכם. קרוב לשנתיים של מלחמה, קרוב לשנתיים, ואתם עסוקים בכוח, כסף, כבוד, שררה, הפיכה, ביזה תקציבית. זה מה שאתם עושים פה, הקומבינות שלכם.
האסון שלנו, טבח 7 באוקטובר, המלחמה הזאת – היא כאילו לא קרתה לכם, אתם לא חלק. היא הפרעה במקסימום. עבורכם כלום לא השתנה. מבחינתכם האסון שלנו הוא הזדמנות שלכם להפיכה ושררה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
הבוס שלך, הבוס שלך - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
אני רוצה להגיד, נתניהו הימר על - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
הבוס שלך גרם - - -
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
- - ארגון טרור, וזה מה שהביא את הטבח.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברת הכנסת גוטליב, תודה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
ההימור של נתניהו להשקיע בחמאס, לחזק ארגון טרור, לבנות אותו תוך עסקים מפוקפקים עם קטר, על חשבון המדינה וביטחון המדינה, הביאו לטבח. בגלל זה אתם לא רוצים ועדת חקירה ממלכתית. בגלל זה אתם פוחדים. אבל באמת, מפלגת הליכוד, עלק מחנה לאומי. איזה לאומי? אתם הדבר הכי אנטי-לאומי, אנטי-ציוני, אנטי-ישראלי, לא יהודי ולא מוסרי. זה מה שאתם.
אוה, הגיע לפה גם ואטורי, עוד אחד שרוצה את חוץ וביטחון. שמש העמים, כמובן, אין מה לומר.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לא, כי את מאור הגולה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
פשוט, אין מה - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לא, תקשיבי, אני לא ראיתי אדם חכם כמוך.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
תתביישו לכם, תתביישו. סליחה - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אני לא ראיתי אדם חכם כל כך - - -
<< קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >>
הניצחון על איראן זה האסון שלך; החזרת חטופים זה האסון שלך.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
המלאכית של האנסים, המלאכית של האנסים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברת הכנסת לזימי, חברת הכנסת לזימי.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
מייצגת אנסים - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברת הכנסת לזימי, את זה אסור לך להגיד.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
מה אסור לי להגיד?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
את מה שאמרת הרגע אסור לך להגיד.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
מה אמרתי?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני לא אחזור לך על זה. את זה אסור לך להגיד.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
אז תגיד לי מה, המלאכית של האנסים אסור לי להגיד?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בדיוק. את זה אסור לך להגיד.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
זה הכינוי של האישה הזאת - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ואם את עוד פעם אחת תדברי באופן הזה, אני אצטרך לשלול ממך את זכות הדיבור.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
הוא לא מסכים לדבר עליה ככה. כאילו זה שהיא העמידה קטינים על דוכן העדים וביזתה אותם, ונפגעות תקיפה מינית ונאנסות וביזתה אותן, זה בסדר לומר. אבל את השם, הכינוי שהיה לאישה הזאת שנים, שנים, עד שנתניהו משך אותה להיות משוריינת, זה לא - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברת הכנסת לזימי, תודה רבה. את סיימת לדבר. תודה רבה. את סיימת לדבר. תודה רבה. תודה רבה, את סיימת לדבר.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
מה קרה? מה קרה? תגיד לי על מה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
על זה שאני אמרתי - - -
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
על המלאכית של האנסים?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בדיוק. תודה רבה. נא לרדת. נא להוריד את חברת הכנסת לזימי.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
היא ייצגה אנסים, בזה היא התמחתה. זה מה שהיא עשתה, ייצגה אנסים. מסיתה, את מסיתה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
רדי, רדי למטה. רדי למטה.
<< קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >>
רדי למטה כבר. רדי. תתביישי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נא להוריד את חברת הכנסת לזימי.
<< קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >>
את בושה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לכי תשתחווי ליאיר גולן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה שאת מדברת על הסתה, זה הזוי.
<< קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>
היא הפרה את התקנון?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
גדולת המסיתות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, היא הפרה את התקנון. כן, היא הפרה את התקנון, כי היא עלבה וביזתה את הכנסת בדברים שהיא - - -
<< קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>
היא ביזתה את הכנסת?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, בדיוק, בדיוק. זה מה שאמרתי. את רשאית להגיש תלונה לאתיקה. ביי.
<< קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>
ביי? ככה - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ביי, שלום. חבר הכנסת קריב, אתה מעוניין לדבר? את מפריעה לי. את מפריעה לי ואת עומדת פה. תשבי במקום, בבקשה. שבת שלום. בבקשה, חבר הכנסת קריב.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
הייתי עורכת דין, זה תפקידי. כמו שהייתי עורכת דין מצוינת, אני אהיה פרלמנטרית מצוינת. מנטליות של שפחה, שפחה של יאיר גולן.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
סכין בגב של יולי אדלשטיין.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברת הכנסת רייטן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
<< קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>
הקואליציה ירדה מהפסים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברת הכנסת רייטן, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>
אה, הוא צריך את הקול שלה לחוץ וביטחון. אה, סליחה - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>
הוא צריך את הקול - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברת הכנסת לזימי, אני אוציא אותך.
<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>
ממש. איזה עולב. עולב העלובים אתה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת.
<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>
- - - עולב העלובים. עוד אחד.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
השפחה של יאיר גולן - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת קריב, בבקשה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, קשה להאמין, אדוני היושב-ראש, לאיזו דיוטה נמוכה ועלובה אתם הבאתם את הבית הזה. קשה להאמין. קשה להאמין איך כל יום אתם מצליחים להביא את הבית הזה לשיא נוסף של זוהמה פוליטית, של הפקרות, של שקרנות, של הפניית עורף לא רק לכל הערכים המכוננים של החברה הישראלית, אלא הפניית עורף של ממש לאזרחיה ותושביה של מדינת ישראל.
כמה סמלי, כמה סמלי שאת מקומו של סגן היושב-ראש מלביצקי תפס סגן היושב-ראש ואטורי, שני חברי הכנסת ממפלגת השלטון שבחרו להרים יד על חיילי צה"ל, על המשפחות שלהם, על כל הנושאים בנטל הביטחון במרוץ אל עבר התואר "המפקיר הלאומי של ציבור המשרתים". איזה מרוץ לתחתית. מלביצקי בצד אחד של הזירה, ואטורי בצד השני, בקרב אגרוף פוליטי מכוער: מי יצליח להנחית מכת נוק-אאוט על הציבור המשרת. איזו גאווה, איזה מחנה לאומי, איזו דוגמה אישית ומנהיגותית. מה אני אומר לך, חבר הכנסת ואטורי, אדוני היושב בראש - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
סליחה, סליחה, סליחה, אל תדבר עליי, אל תדבר עליי כשאני יושב פה, בסדר?
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אני אדבר על מי שאני רוצה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא. אתה גם ממציא שקרים.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אדוני, סליחה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא, אתה לא תדבר עליי. כשאני יושב פה בראש, אל תדבר עליי.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אדוני, אני אדבר – אדוני יאמר לי על מי? אדוני רוצה, ייתן לעצמו הודעה אישית.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני לא רוצה להתעמת איתך, אני לא רוצה לתת לעצמי הודעה אישית.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אדוני, אני אדבר על חבר הכנסת מלביצקי ואני אדבר על חבר הכנסת ואטורי, ואתה, כל עוד אני לא אומר דבר - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כשאני יושב כאן בראש, אתה לא תדבר עליי. זה הכול.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
תתפלא, אני אדבר עליך, מכיוון שאני לא מדבר עליך דברים שנוגדים את התקנון.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אחמד טיבי, איך אמרת? אני הריבון. כך אמרת, אתה זוכר?
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אדוני, מה לעשות? אני אינני מדבר - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה לא יכול לסלף דברים ולתקוף אותי על דברים לא נכונים.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אדוני, אני יכול לדבר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה משקר ואתה שקרן.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אז תאמר הודעה אישית.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא רוצה הודעה אישית. אני יושב פה בכיסא.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
ואני אחזור ואומר, בצד אחד של זירת האגרוף הפרלמנטרית חבר הכנסת ואטורי, בצד השני חבר הכנסת מלביצקי, ושניהם מתחרים מי יוריד מכת נוק-אאוט לציבור המשרת בישראל, בשעה שאתם מקדמים חוק השתמטות בזוי כדי להבטיח את המשך ההישרדות של קואליציית ההפקרה וההשתמטות.
ואחרי שדיברנו על הכיעור הזה, על מכת הנוק-אאוט שאתם תיתנו לציבור המשרתים - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מכת נוק-אאוט אתם מטילים. סליחה, רגע, אתה תחזור בך מהדברים שלך.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
- - מכת הנוק-אאוט שאתם - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת גלעד קריב, אני קורא אותך לסדר.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
על מה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה לא יכול לתקוף אותי כשאני יושב פה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אדוני היועץ המשפטי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה יכול לתקוף אותי כשאני פה?
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אני יכול.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה לא יכול.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אני לא תוקף אותך, אני אומר את דעתי על התנהגותך הלא-ראויה. אני אומר את דעתי על הפניית העורף שלך, של חבר הכנסת מלביצקי, של יתר חבריך, לציבור המשרתים. אני מבין שלא נעים לך לשמוע - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא שלא נעים לי. סליחה, אתה לא תפנה אליי.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
- - את הדברים הברורים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מבקש לרדת. תוריד אותו, בבקשה. להוריד אותו מהדוכן.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אדוני היועץ המשפטי, אבקש את הגנתך.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא, אתה תרד. לא קשור ליועץ המשפטי. קודם כול אתה תרד, אחרי זה - - - ממנו.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אדוני, אני מבקש את הגנתך.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
רד למטה, רד למטה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אדוני, אני מבקש את ההתערבות שלך.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
רד למטה. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אני דורש את ההתערבות שלך במה שקרה כאן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת אפרת רייטן – מוותרת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
תשלח לו את הפתק, תעצרו את הדיון. יש לנו זכויות כחברי כנסת בבית הזה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה לא תוקף את היושב-ראש. נקודה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
אני דורש מכם לעצור את הדיון ולאפשר לי לחזור לבמה, ואני דורש להביא את היועצת המשפטית של הכנסת.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
אתה לא דורש, אתה מבקש.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
אתה, שב בשקט, פרחח. אני מבקש את ההתערבות של הייעוץ המשפטי ושל מזכיר הכנסת. אני מבין, אדוני, שקשה עליך העובדה שלא הצלחת לקדם שום אחת מהרפורמות המעוותות שלך. קשה. אני מבקש, אדוני המזכיר - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. אני מבקש ממך לפנות את המקום. אני מבקש לזוז מפה. תודה רבה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
ואני עומד על זכותי להשלים את דבריי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חמש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כבוד היושב-ראש - - -
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
ממה אתה מפחד, מר ואטורי? אתה מפחד כי האמת נאמרת. אתה - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני לא מפחד. אני עוצר את הזמן. אני אומר דבר אחד לייעוץ המשפטי: בנשיאות הכנסת האחרונה דיברנו על הדבר הזה. לא פונים ליושב-ראש, אתה יכול לבדוק את זה. תודה רבה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
מי עונה לך? מי מדבר? אני דורש את ההתערבות שלכם. אדוני המזכיר - - -
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
מבקש.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הוא מנהל את הכנסת, אתה מבין?
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
- - - נימוס תלמד אותי אחר כך. אדוני המזכיר, אני דורש להשלים את דבריי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מבקש להירגע, טוב? קודם כול תירגע ותשב.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
אני מאוד רגוע. מי שלא רגוע זה אתה, אדוני.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה תמשיך לצעוק, תקבל גם קריאה מהמקום.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
אז אני אקבל קריאה, נו, באמת, אפשר לחשוב.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כבוד היושב-ראש, היו עכשיו שתי הוצאות והורדות מהדוכן שהן חסרות תקדים, בלתי מבוססות. הן לא מסתמכות על התקנון. אסור לדובר לתקוף את היושב-ראש, אבל מותר לו להביע דעה. כך עשתה חברת הכנסת לזימי, שלא עברה על התקנון, וכך עשה חבר הכנסת גלעד קריב. לכן אני מציע לקבל את הבקשה של חבר הכנסת גלעד קריב ולתת לו אפשרות להשלים את דבריו.
עכשיו, אני רוצה לדבר על ההתקפה האלימה נגד חבריי חבר הכנסת איימן עודה וחבר הכנסת עופר כסיף בנס ציונה. אבן שברה את הזכוכית והיא הייתה יכולה לפגוע בחבר הכנסת עודה או בנהג שלו. גם הקריאות "מוות לערבים" שהיו, הפכו להיות מקהלה ושיר לאומי ישראלי טיפוסי, בלי תגובה; גם במגרשי כדורגל; גם בסינמה סיטי, נגד עובדים ערבים שהותקפו על ידי עדר של בריונים וגזענים פשיסטים, שקראו "מוות לערבים"; גם סטודנטיות – סטודנטית ערבייה הותקפה בחדרה היום, סטודנטית מאום אל-פחם הותקפה ברכבת בירושלים לפני שבוע או יותר, שבועיים, אני שוחחתי איתה; נהגי אוטובוס מותקפים על בסיס כמעט יום-יומי בחברות האוטובוסים, לרבות באזור ירושלים; שני צעירים מטייבה הותקפו על ידי מאבטחים או מג"בניקים על לא עוול בכפם. אני אומר את כל זה, שלא לדבר על הערות גזעניות נגד רוקחים, נגד אחים ואחיות, מול משטרה שלא נוקטת שום אמצעי לעצור הן את הקריאה "מוות לערבים", שהיא קריאה ניאו-נאצית, והן את המתקפות הפיזיות והאלימות נגד צעירים וצעירות ערבים, נגד עובדים במקום העבודה, נגד נהגי אוטובוסים, מוניות וכדומה.
אם אזרח ערבי היה שם לייק על הסרטון ההוא של מוכר האייפונים שעודד הרג ושחיטה של פלסטינים הוא היה נעצר על לייק, הערבי היה נעצר על לייק, אבל יהודי יכול לומר את הדברים הנוראים האלה, גם הגזעניים, גם המסיתים לרצח, ואף אחד לא עושה כלום. וההוכחה – שהצעירים שרקדו בגלל הטילים שנפלו על טמרה, טילים איראניים, לא נעצרו ולא נחקרו למרות שזהותם ידועה. דנאל עמרם זיהה אותם ודיבר איתם, והוא נמצא בארצות הברית. איך המשטרה שנמצאת פה לא מצליחה להגיע אליהם? לכן יש כאן מדיניות של עידוד גזענות נגד ערבים, והעידוד הזה והגיבוי מגיעים גם מאמצעי התקשורת, גם מהמשטרה, גם מפוליטיקאים, גם מהממשלה, גם מחברי הכנסת וגם מטיפוסים נאלחים כאן בכנסת - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
סלידה מתומכי טרור, סלידה מתומכי טרור. לאף אחד אין בעיה עם ערבים. אולי לך יש בעיה עם ערבים.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
- - שמעודדים פגיעה בחברי כנסת ערבים שהייתה יכולה לגרום למוות. אוי לבושה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
סלידה מתומכי טרור, לא מערבים. ערבים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אין, המפלגות הערביות לא דואגות לאוכלוסייה הערבית, הערבים חייבים להבין את זה. הן עסוקות רק בתמיכה בטרור. לערבים, לאוכלוסייה הערבית – חוק אחד אתם לא יכולים להעביר. אחד. רק תמיכה בטרור - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
רק לעזה, לעזה, ולאיראן, הם דואגים לאיראן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
טלי, תודה. גם ביציע, לא לדבר.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
עליזה בזמן דיבור? עליזה בזכות דיבור עכשיו?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חמש דקות לרשותך, בבקשה.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני חושבת שהדורסנות שמתנהלים בה הדיונים והרצון העז להשתיק כל קול שהוא שונה מהקול הדומיננטי בצד הזה כנראה ימשיכו ויחמירו עם הזמן. שום דבר לא מצליח להעיר את האנשים מתרדמתם ואת הקואליציה משיכרון הכוח שהיא מובילה בתקופה האחרונה.
ביום שבת קרה משהו. אני חושבת שאם ניסיון הלינץ' שהתחולל נגד שני חבריי חברי הכנסת איימן עודה ועופר כסיף, חס וחלילה, היה רבע ממנו מתרחש נגד חבר כנסת אחר, הכנסת כולה הייתה מתרעמת על זה. היינו מבינים שיש הידרדרות אמיתית בפוליטיקה הישראלית לכיוון של אלימות פיזית חמורה. כבר ראינו את הסרט הזה לפני כמה שנים – הסתה פרועה ונאומים מעל מרפסות הובילו לרצח במדינה הזו. כנראה אותם גורמים רוצים להוביל לאותו דבר על ידי ההסתה הפרועה שמתקיימת. הפשיסטים שתקפו את חבריי ביום שבת לא פעלו באופן פזיז ולא פעלו רק לפי רגשות ובאופן ספורדי. לא, זה היה מאורגן. אלה היו הפלנגות של מסע ההסתה שמתקיים בכנסת הזאת. כבר חודשים מובילים מסע הסתה פרוע, שאין לו גבולות, נגד חבריי בסיעה ונגד כל מי שמעז לעמוד ולהגיד את עמדותיו בצורה ברורה.
אם חושבים שדרך ההסתה נגד חברי הכנסת שמתנגדים למלחמה תשתיקו את הקול הזה, אז אתם טועים, אתם טועים בגדול. אנחנו לא מפחדים מהתקפות כאלה, אבל אנחנו רוצים להגן על הציבור שלנו, שאתם מתירים את דמו ברגע שאתם מתירים את דם חברי הכנסת. הפשיסטים האלה מסתובבים ברחובות ומרביצים לצעירים שלנו. בסיטי סנטר תקפו עובדים כי אמרו להם שהדוכן כבר סגור - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
על מה את מדברת? די, את מוציאה את דיבת הלוחמים כל הזמן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב, די.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
סטודנטית – מרביצים לה ברחוב, לאחרת – ברכבת, ולשלישית – במקום אחר; תוקפים נהגים ערבים, תוקפים את כל הפועלים שהם רואים, למה?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
על מה את מדברת? פלסטינים תוקפים יהודים - - -
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כי מצד אחד שמעו את ההסתה הפרועה, שהתחילה מראש הממשלה כאשר הגדיר אותנו חזית מלחמה, ואחר כך יושב-ראש הקואליציה, יושב-ראש ועדת הכנסת, שאמר שאיימן עודה חזית שמינית. ככה הוא אמר.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
גם את, גם את. גם את חזית שמינית. גם עלייך אני אומר את זה.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני אומרת את מה שאמרת. אתה לא צריך להתקומם.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
גם עלייך אני אומר את זה.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אם אתה עומד מאחורי הדברים, על מה אתה מידיין איתי?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
די כבר. תרדי מהדוכן.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כאשר מגדירים ומסמנים אוכלוסייה כאויב, אל תתפלאו שאתם שולחים את עדר הפשיסטים שלכם לתקוף כל מי שבא מולו. אתם צריכים לא רק להתבייש - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - די כבר. תרדי מהדוכן.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
- - אתם צריכים להיענש על הגישה הזו.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
איפה? באיזו עוד מדינה ייתנו לאישה כזאת לנאום?
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אז אני אומרת לכם, אם את חושבים שנראה את התמונות שמגיעות מעזה, את ההרעבה של תינוקות, את המוות של האנשים שהולכים בדרך לחפש אוכל ונופלים ומתים בגלל - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
איפה?
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
- - מדיניות ההרעבה שמובילה מדינת ישראל, על ידי ממשלה הזויה כזאת - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
סיימת. נא לרדת.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
- - אז אנחנו אומרים לכם - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
סיימת. נא לרדת.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
- - לא נשקוט ולא תשקיטו אותנו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
להוריד אותה, נו, להוריד אותה עכשיו.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אתה לא צריך להוריד אותי. אני יורדת.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אז תרדי, די, חלאס. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
מה זה די, חלאס? תתנהג לפי המקום שאתה נמצא בו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
די. חלאס זה די, לעצור.
<< קריאה >> קריאות (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
עופר כסיף, בבקשה.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בסדר. אף אחד לא יפגע בחיילי צה"ל, בטח לא את, וכבר למדת את זה.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
אתם פוגעים בחיילי צה"ל כששולחים אותם למשימות האלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, לא להפריע לי. אמרתי לך, אם את רוצה הודעה אישית – בלי להפריע. תודה.
<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לפני כ-20 שנה כתב בעיתון הארץ פרופ' זאב שטרנהל – למי שלא מכיר את שמו, אולי גדול החוקרים של הפשיזם באקדמיה העולמית – הוא כתב את הדברים הבאים, ואני מצטט אותם מילה במילה: "הקץ בא לדמוקרטיה בגרמניה לא ביום שבו המיליציות הנאציות הרגו את המפגין השמאלני הראשון, אלא כאשר נאצי נדון לשלושה חודשי מאסר על אותה עבירה שעליה קיבל קומוניסט שלוש שנים. הדמוקרטיה מתה כשהסוציאליסט נעצר תוך שעות לאחר ביצוע העבירה, אך את הפשיסט לא הצליחו למצוא; כאשר גזרי הדין החלו להיות פונקציה של זהותו האידיאולוגית או האתנית של העבריין". סוף ציטוט.
כמה שהדברים האלה דומים למה שקורה פה. אמרו חבריי קודם, חבר הכנסת איימן, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וחבר הכנסת אחמד טיבי, הזכירו דוגמאות ממה שקורה פה עכשיו. מצד אחד, חברי כנסת שללא סוף מפריעים, צורחים, קוטעים חברי כנסת אחרים, ואפילו הערה לא מקבלים, שלא לדבר על הוצאה שלהם. מפריעים חופשי. אבל כשחברי כנסת מהצד הזה של הבית, לאו דווקא מסיעתי, אומרים משהו שהוא לחלוטין לגיטימי, מייד מורידים אותם ומוציאים אותם. זה בדיוק דוגמה למה שציטטתי משטרנהל. ואותו הדבר, כאשר יש פה חברי כנסת ושרים, כולל ראש הממשלה, שבאופן מפורש קוראים לביצוע רצח עם, במילים שלהם, כולל סגני יושב-ראש הכנסת, שמצדיקים וקוראים לעונש של אסירים. להפריד גברים מנשים וילדים, אמר אחד מסגני יושב-ראש הכנסת, ולהרוג את הגברים, וזה עובר בשקט, אבל מי שמתריע מזה עומד בפני סכנת הרחקה או הדחה או השעיה בתמיכה של חלקים שלמים מהאופוזיציה. לזה נותנים יד. תלמדו קצת היסטוריה.
והינה, יש כאן אחת, מזכירת סיעה, במלוא חוצפתה צורחת פה על חברי כנסת, מפריעה לדבר, ולה מאפשרים לדבר יותר מאשר לחברי כנסת. אין כללים.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
את כל הכללים אתם שברתם, את כל כללי המשחק. אין כללי משחק יותר, וזה חודר לכל מקום. אחר כך, כשיש ניסיון לינץ' בחברי כנסת, של פורעים שמה שהם צועקים, שני הצדדים של מטבע הצרחות שלהם - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
- - זה "מוות לערבים" ו"ביבי המלך".
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
מה שצועקים הפורעים, חלאות האדם האלה שניסו לעשות בנו לינץ', שזרקו אבנים ומקלות – אגב, גם פגעו בשוטרים – שקיללו, שירקו - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מבקש, סיעת הליכוד שלי, עליזה, לא להתערב.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
- - שירקו, שזרקו בקבוקי זכוכית, הם צעקו באותו זמן "מוות לערבים", "ביבי המלך". שני הדברים האלה לא מנותקים. מי שקורא היום "ביבי המלך", באותה נשימה קורא "מוות לערבים" ו"מוות לשמאלנים", כי זה המסר של אותו ביבי מלך. הרצח הפוליטי הוא כאן, הרצח הפוליטי הוא מעבר לפינה, וברור לגמרי מי יהיה הרוצח ומי יהיו הנרצחים, כי ככה היה מהיום הראשון של המדינה הזאת. כל הרציחות הפוליטיות שהיו במדינה מאז הקמתה היו של אנשי ימין כנגד אנשי שמאל, בין שזה יצחק רבין או בין שזה לפניו בהפגנה של שלום עכשיו – שכחתי את השם, תזכירו לי – אמיל גרינצווייג, וזה ממשיך בדיוק באותו כיוון. אנחנו רואים את האלימות גם נגד משפחות החטופים.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. הסתיים הזמן.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
ואנחנו רואים את ניסיון ההצתה - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. מבקש לרדת.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
- - של אוהל משפחות הנרצחים.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
נגמר הזמן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מה הקשר? מה הקשר? הסתיים הזמן – לרדת. זהו.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
עבר הזמן.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כך נראה פשיזם - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. מבקש לרדת.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
- - וכך ייראה הרצח הבא. הוא יהיה על ראשכם, כולכם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. מבקש לרדת. סמיר בן סעיד – אינו נוכח. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
תגיד לה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מסתדר לבד. מה אתה רוצה, שאעשה איזון?
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
- -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
ווליד, אתה היית ילד כאפות? תגיד לי, ווליד, היית ילד כאפות? תגיד לי, אתה מלשן? תגיד לי, אתה מלשן?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה. חמש דקות לרשותך.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
תראה איך היא מתנהגת. תראה. אני לא מתייחס אליה, לא סופר אותה, אבל תרחיק אותה מפה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מלשן, מלשן.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אבל תרחיק אותה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מלשן, מלשן. מלשין.
<< קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
- - -
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
למה אתה לא מוציא אותה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא שומע. יש לו בעיות שמיעה, כנראה. טלי בקריאה ראשונה.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
למה קריאה ראשונה? אתה לא רואה מה היא עושה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
קראתי אותה קריאה ראשונה. לא שמעת.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
מתי קראת?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בגלל זה יש לה קריאה ראשונה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
טירוף. אני בקריאה ראשונה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מה אתה רוצה? הוא רצה איזון, אז עשיתי קריאה אחת לך וקריאה אחת לה. תודה רבה.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
מה זה?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בלי קריאות. בלי קריאות. חברת הכנסת טלי גוטליב, את מפריעה לי.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, רגע לפני שאדבר על הסיוע הכלכלי – עומד פה לפניי אדם שקורא לעצמו יהודי אבל הוא הולך נגד היהודים, נגד חיילי צה"ל. באיזה זכות בכלל יש – פתאום הוא דואג לשוטרים שלא יכו אותם. אל תכה אותם, אל תדבר אליהם ואל תדאג להם. אל תדאג להם. תצא החוצה. תתבייש לך. תתבייש לך.
<< קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
- - - אתה פחדן - - -
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
אתה קורא לעצמך יהודי? אתה, זה שהולך נגד היהודים, אתה קורא לעצמך יהודי? בושה וחרפה. תסתלק.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
טוב מאוד.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
רק ככה תבין. וזה היה חשוב לא פחות, למען העם שלנו, שבימים אלה אנחנו צריכים להרגיש כולנו מאוחדים, עם גב חזק, שלא ייכנס מישהו מתוכנו – אני לא יודע אם מתוכנו בכלל – וידבר על חיילי צה"ל, ידבר חלילה על השוטרים, על כל אלה שמוסרים את נפשם. ואחר כך אביא לך מההיסטוריה. ההיסטוריה תשפוט – היא תשפוט אותו, היא תשפוט אותנו שהוא עדיין בכנסת.
אבל אנחנו התכנסנו פה לחוק הזה, הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי. אני חושב שאחרי עם כלביא, אחרי המבצע מול איראן, עם כלביא, הגיעה הצעת חוק הסיוע הכלכלי, ובסיוע הכלכלי הזה, אם הייתם רואים איך הוא נכנס ואיך הוא יוצא, תבינו כמה טוב הוועדה עשתה.
אדוני היושב-ראש, הרב גפני – לשעבר, בעתיד, לא משנה, אתה יודע, תמיד אתה יושב-ראש – היו כמה דברים שהיו בליבה, דיברנו עליהם. מהרגע הראשון שנכנס לוועדה, היה את הסיפור של החל"ת, עשרה ימים. היו תשעה, 11, 12, ובסוף הגענו לעשרה ימים, אחרי מלחמות מול האוצר. אני לא צריך להגיד לך. המפונים – אמרנו שגם להם מגיע; לא יכול להיות שהממשלה אמרה להם שעד 7 ביולי הם יחזרו, ממרץ ועד יולי יחזרו, ואז פתאום, כשבאים להחזיר לך: תשמע, אין לך חל"ת, הורדנו את זה. רק שתבינו, כשכתוב חודשיים – מספיק יום אחד בחודש השני. חודש אחד ויום אחד. כלומר, אנחנו דרשנו שזה יהיה חודש, וזה התקבל.
גם למעלה מגיל 67, גם שם הבאנו להם פתרון; לחיילי סדיר, הורדנו גם להם את האכשרה לשלושה חודשים; לאנשים עם מוגבלויות. הבאנו באמת חבילה נאה, אבל זה היה ביחד – זה היה ביחד עם ולדימיר, זה היה ביחד עם נאור, שישבו שעות על גבי שעות, עם אורית פרקש הכהן, ישבו עם חמד. ראינו חבר'ה שבאים ויושבים ורוצים לעשות הכול. חנוך. ישבנו יחד, ניסינו להביא דברים, באמת. אלי דלל. אני לא אזכיר את כולם, אבל זה היה מהקואליציה ומהאופוזיציה.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
זה היה על חוק הגיוס?
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
רון, זה על חוק שמסייע. אתה לא פעם פונה בעניין הזה, שנסייע לאותם עצמאים, לאותם עובדים שיש איתם בעיות. וזה אגב חוק שבא כקואליציה ואופוזיציה.
נכון, אני יודע שעכשיו תתנגדו, אבל זה בסדר, אתם לא עושים את זה בשביל ההתנגדות, אני מבין אתכם. כן, אתם אופוזיציה, מה נעשה. אבל אני אמרתי, אמרתי שהם עשו באמת עבודה – איך נאור אומר? עבודה נהדרת. אני יודע שמפה הדרך לא הכי טובה, אבל עבודה נהדרת למען - - -
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
הרסת לו את הפריימריז.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
אל תדאג, אני אתן לו עוד כמה קולות שיש לי, מיותרים.
עשינו את זה למען אותם עצמאים. ואני חייב להגיד כאן: הייתה מלחמה קשה מול האוצר, אני אומר באמת. אבל אני גם טוען תמיד שהם לא באים ממקום שהם לא רוצים להבין. התפקיד שלהם הוא לדאוג לקופה. רשות המיסים – אתה יודע, לפעמים אנחנו מכירים את השומר. רשות המיסים – אתה שומע ישר "מס הכנסה".
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
דע לך שהרב גפני מסתכל עליך כמו הילד שלו.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
אני גאה בכך.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
הוא רואה איך זה יתפתח.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
כן, כן. אני אומר לך, רון, תדע לך שבמהלך כל התקופה הזאת, במיוחד אתמול, כשהיו דיונים של 12 שעות, 12 שעות של דיונים – רשות המיסים באמת עובדת קשה מאוד. אתה יודע, הקרן שם, קרן הסיוע, עובדת מאוד קשה על מנת להביא פתרונות לאותם אלה שניזוקו בנזק ישיר, בנזק עקיף, ומגיעה להם תודה רבה על כך. מגיעה תודה רבה גם לדובי אמיתי, שהוא נשיא המגזר העסקי, שישב שעות, ובסופו של דבר הבאנו גם את הפתרון של עשרה ימים במקום שבעה למען העובד; לממלא מקום יושב-ראש ההסתדרות רועי יעקב; לירון גינדי, ללשכת יועצי המס, לרואי החשבון – לכולם.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
כפיר בטט.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
מצלאוי וגם כפיר בטט. האמת, כפיר בטט, כל רגע שאנחנו מחזיקים אותו בוועדת הכספים, זה עוזר לנו – הוא לא כותב נגדנו מכתב. אבל הוא אחלה, תדע לך. אני חייב להגיד לך, הוא אחלה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אתה יודע כמה פעמים שלומית התקשרה אליי בטעות?
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
שלומית התקשרה אליך בטעות?
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
בגלל שאני יוראי.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
בגלל שהזכרתי את השם שלה, אחר כך היא יכולה לעלות ולדבר, הודעה אישית, להגיד אם זה נכון או לא. אבל בכל אופן, שלומית, גם לך, שלומית ארליך, היועצת המשפטית, תודה רבה; למנהל הוועדה כמובן, תמיר; הצוות שלו, הצוות שעובד שם עובד בשעות-לא-שעות, מגיע להם יישר כוח; שלומית, גם לך יש צוות שעובד איתך, לא, שלומית? יש לך גם צוות שעובד איתך. מגיע גם לו יישר כוח; הרב גפני, עוד פעם תודה רבה; כמובן ליושב-ראש ועדת הכספים אופיר כץ, שאתמול הוא עזר וסייע לנו להגיע לפתרונות ביחד עם ברק. באמת תודה רבה לכולם. וחשוב להצביע בעד. האנשים מחכים לזה, העצמאים מחכים לזה, וכמובן גם העובדים מחכים לחל"ת שלהם. אבל רק דבר אחד: תפילה שיותר לא נצטרך את הפיצויים האלה, כי הפיצויים האלה באים בעקבות איזה משבר, בעקבות איזו מלחמה, קורונה, ולכן צריכים להתפלל שזה כבר לא יהיה. אז תודה רבה, ותפילתנו היא שלא נצטרך יותר פיצויים, אבל כשצריך, שתמיד יהיה למדינת ישראל בשפע. תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אופיר כץ, אתה רוצה להשיב למסתייגים?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
השר מסכם.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
כן, השר מסכם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בסדר גמור. אני מזמין את השר דודי אמסלם לסכם.
<< דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להגיד לחבר הכנסת מיקי לוי: או שתצא החוצה או שתסתובב. ככה אמרת. אני רק מזכיר לך שאני מדבר, שלא תתבלבל. אמרת באחד הראיונות שלך שכשאני מדבר, אתה מסתובב או יוצא, אז אני רוצה להזכיר לך, שלא תטעה.
רבותיי חברי הכנסת, ברשותכם, אני רוצה לגעת בכמה נושאים שעלו לסדר-היום בשבוע האחרון. אני רוצה להזכיר לעם ישראל שלפני כמה ימים – חבר הכנסת רון כץ – שמענו, קראנו, שהקונגרס האמריקאי, ועדת החוקה - - -
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
זה לא נכון. זה לא מדויק, דודי.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
זה לא נכון.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אני אומר לך מה קראתי.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
אז תקרא שוב.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
ועדת החוקה של הקונגרס האמריקאי – קרה שהממשל של ביידן, כסף אמריקאי ששילמו, מה שנקרא אזרחי ארצות הברית שילמו מיסים, הועבר לכ-1,000 עמותות בארץ, משהו בסדר גודל של 3 מיליארד שקל.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
שקר.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
לא יודע, יכול להיות שאתה מבין יותר מהם. לא יודע.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
תקרא את המסמך.
<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>
קראת?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
קראתי.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
לא קראת. לא יכול להיות שקראת.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
תן רק שנייה.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
מה כתוב במסמך?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אל תענה להם, השר. אל תענה להם. אל תענה להם.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
שירי, אנחנו עכשיו לא נמצאים בטריוויה איתך.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
בדיוק.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
דרך אגב, זה חוץ מהכספים שהגיעו מממשלות – אני מדבר רק על ממשלות, ממשלות אירופיות – לכאן.
אני רואה את זה כדבר חמור בכל נושא, לא חשוב מימין ומשמאל, חבר הכנסת כץ. אני חושב שזה דבר פסול שמדינות מהעולם מתערבות כאן אצלנו ומתדלקות עמותות על מנת שיפגעו בממשלה ושיפילו אותה.
אני רוצה לספר שראש השב"כ – בוודאי אני לא מצפה ממך – רונן בר, השב"כ במדינת ישראל אמון, אחד הדברים שהוא אמון עליו, הוא שלא תהיה חתרנות נגד מוסדות המדינה. בוודאי שזאת חתרנות של מדינות באמצעות עמותות ישראליות נגד המדינה, אין שאלה כזאת, ואני רואה את זה כדבר חמור. דרך אגב, את הכסף שאתה עכשיו בודק, פתחת חקירות שאתה אישית השתתפת בהן – אין לי מושג למה אתה כראש השב"כ אמור בכלל להיות שותף לחקירות מהסוג הזה, כאילו אתה הבן אדם היחיד בשב"כ. אבל מה, את זה חקרת, כמה כסף העבירו מקטר לפה, אבל מדינות שהציפו את מדינת ישראל במיליארדי שקלים שכל תפקידם היה לערער את הממשלה ואת חוסר היציבות בחברה, את זה אתה לא בדקת. אתה הרי יודע את הכול, אתם יודעים על כל שקל שהגיע לארץ, אבל כנראה אלה היו שקלים שהתאים לך שיגיעו לאנשים האלה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
פייק. פייק. מה עם קטרגייט? ההתערבות של קטר בלשכת ראש הממשלה זו לא התערבות זרה?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
תן לי רק שנייה. דקה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
לא להפריע לי.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
ההגעה של שגריר ארצות הברית למשפט של ביבי, זו לא התערבות זרה?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אבל חברת הכנסת טלי גוטליב - - -
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אתה סלקטיבי בהתערבות, השר אמסלם.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - אל תפריע לשר.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
רק שנייה. תן לי, יוראי.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
קטרגייט.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
תן לדבר.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אדוני השר, אנחנו מקשיבים.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אנחנו מדברים על כסף שמעולם לא היה במדינת ישראל, שהוזרם באמצעות מדינות. בהתחלה חשבתי, סיפרתם שזה 100 שקל מפה – המיליארדרים בארץ, השמאלנים, לא תורמים כלום, חבר'ה. זה לא שם. הם עושים כאילו דחקה, כן.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
מקטר?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
הגיעו לכאן לפחות 5–6 מיליארד שקל בשלוש השנים האחרונות.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
מקטר, אדוני השר? ללשכת ראש הממשלה, קטר?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יוראי, נא לא להפריע. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, נא לא להפריע.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
בוא, דבר.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אני שואל על מי אתה מדבר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא, לא. אתה לא תדבר. עכשיו זכות הדיבור של השר.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
- - - מקטר?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
קריאה ראשונה, יוראי להב הרצנו.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אנחנו הבנו שגם הג'ינג'י קיבל כמה לירות, גם זהבה גלאון, כל מיני. אבל אני אגיד לך במה התנחמתי. חברת הכנסת גוטליב, אני פתאום הבנתי. עשיתי חשבון, אמרתי: הם הביאו 4–5 מיליארד שקל והם בזבזו אותם בסדר גודל של כמעט של שלוש שנים. בהתחלה חשבתי שאנשים באים להפגנות מתוך אידיאולוגיה, ולא הבנתי איך יכול להיות שהאנשים האלה עושים כאוס במדינה, הורסים את הרכוש הציבורי, עושים עבירות, חבל על הזמן. פתאום הבנתי, וכאן ירד לי קצת הכעס, הבנתי שזו עבודה. שילמו להם. עשיתי חשבון קצר. נניח שבהפגנות שלכם בממוצע היו בין 5,000 ל-10,000 איש – כל מפגין כזה זה חצי מיליון שקל. תבינו, תחלקו את הסכום של 5 מיליארד ב-10,000 ותראו כמה תקבלו. איזה סכומי עתק נשפכו כאן.
לכן אני אומר לחבריי, אנחנו צריכים ללמד עליהם כף זכות. הם בסוף באו לעבודה. אנשים שלא הייתה להם פרנסה – אמרו להם: לכו, תחסמו רחוב, תקבלו משכורת. מסכנים, לא היה להם מה לאכול. הלכו, התפרנסו. חלקם קנו בזה רולקס, חלקם מרצדס וחלקם אוכל. אבל זה היה בכסף. כשזה בכסף אני מבין מה המוטיבציות.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
על קטר? על קטר?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
- - - מההפגנות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מבקש. קריאות ביניים – אם אתה כבר רוצה, אז בישיבה, טוב? זה לא שוק.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אני אספר לכם מה היה קורה בכל מדינה נורמלית. בכל מדינה נורמלית השב"כ היה נכנס לתמונה ובודק את כל מה שקרה פה. מדינות - - -
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
הוא בודק את אוריך, את פלדשטיין, את כל - - - ראש הממשלה מקטר. אתה לא מדבר על קטר?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
הבנתי. נדבר על קטר.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אתה מדבר על קטר?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
כן, כן. תירגע.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
זה מאוד חמור. טוב מאוד שאתה מעלה את הנושא הזה.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
נדבר, נדבר. תירגע. עכשיו, בכל מדינה נורמלית שהייתה התערבות של מדינה אחרת בכסף כדי לתדלק את הציבור על מנת שיפגע במדינה ובסדר הציבורי, השב"כ היה פועל ועוצר את אותם גורמים. זה התפקיד המובהק של השב"כ, לדאוג שמוסדות המדינה לא יתערערו.
וכשראיתי את כמויות הכסף אני פשוט נדהמתי. אגב, אז, כשעליתי, אמרתי: חבר'ה, אתם משלמים כסף לאנשים. אמרתם לי: מה פתאום? זה, מה שנקרא, אנחנו אוספים 100 שקל מזה, 500 – זה אנשים טובים שתורמים. רבותיי, אתם צודקים, זה לא אנשים טובים, זה מדינות עצומות שיש להן אינטרס להרוס את החברה הישראלית ולפגוע בחברה הישראלית. חלקכם אידיוטים שימושיים וחלקכם אנשים רעים שמה שמעניין אותם זה רק בצע כסף, וזה מה שקורה – הכסף עונה את הכול. כשהייתי רואה שלטים באיילון הייתי משתגע, הייתי שואל: מי מממן את זה? זה הרי עולה עשרות מיליוני שקלים. בסוף הסתבר לי שטעיתי, זה לא עשרות מיליוני שקלים, זה מיליארדי שקלים.
והיום, מי שעלה על זה – בוודאי שבמדינת ישראל אף אחד לא יחקור. מזל שיש את האמריקאים, מזל שטראמפ קם והקונגרס האמריקאי רוצה לבדוק על מה משלם המיסים, אותו אחד אמריקאי שעבד קשה, שילם מס הכנסה. הוא רוצה לדעת על מה הממשל שלו שילם את הכסף – לשמאלנים בארץ שיפגינו ולמשרדי פרסום בארץ שיפגינו נגד הממשלה.
עכשיו אני רוצה לעבור לנושא אחר, רבותיי - - -
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
אבל זה הופרך מכול וכול. זה - - - לא הופך את זה לאמת, אדוני השר.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
שום דבר לא הופך הכול לאמת. הכול כלום.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
קריאה ראשונה, הבנתי.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
הקונגרס האמריקאי – זה כנראה איזה עיתונאי שם, זה אנשים לא רציניים. אגב, זו ועדת החוקה של הקונגרס. הם באו לבדוק את זה מהזווית שלהם, לראות על מה משלם המיסים האמריקאי משלם את מיסיו, לאן הולכים המיסים שלהם.
עכשיו אני רוצה לעבור לנושא אחר. לא מזמן קראתי באתר סרוגים לגבי ניגודי העניינים של השופט עמית. עקבתי גם אחרי קלמן ליבסקינד. אני כמעט התעלפתי, כמעט נפלתי מהכיסא. זה לא יאומן, הסדרה. חבר'ה, אני רוצה גם להסביר. ניגודי העניינים שלו זה כמעט מתן וקבלת שוחד. חבר'ה, זה לא איזה מילה כזאת עדינה. תבינו על מה מדובר – שופט שמתערב בתיק ודן בתיק שהוא יודע שבקצה יש בן אדם שאמור להשיב לו טובת הנאה.
וזה חידד לי, השר אליהו, זה חידד לי תמיד את המקורות. זה באמת נתן לי איזה וורט קטן. כתוב בתורה: "צדק צדק תרדֹף". שאלתי את עצמי למה כתוב פעמיים צדק. הרי אין מילה מיותרת בתורה. מדוע פעמיים, צדק צדק? היה מספיק: צדק תרדוף. אלא – שמעתי רעיון יפה: לפעמים הצדק הוא לרדוף את אותו אחד שקורא לעצמו הצדק. זה הסיפור פה. אנחנו נמצאים במציאות שהדבר הכי צודק זה לרדוף את אותו אחד שקורא לעצמו הצדק. וזה יכול לקרות רק במדינת ישראל. ועל זה לא שמענו – לא פרקליט מדינה; אף אחד. לא שמענו אף אחד שבא ואומר: חבר'ה, אולי נבדוק? הרי על כל שטות שכותבים בעיתון, מהשרה מירי רגב והשר אלי כהן – ישר למר איסמן. אני רוצה להזכיר לכם מי זה מר איסמן. חבר הכנסת שלום דנינו, מר איסמן הורשע, כן? בדין משמעתי – אין לי מושג למה הוא לא היה בפלילי – בהטרדה מינית של עובדיו. אני לא רוצה לחזור על המילים האלה, בגלל שאני אומר לך שאם אני אחזור על מה שהוא אמר, כולנו פה נסמיק. וזה הבן אדם שמחליט להעמיד את כולם לדין, בוודאי את אנשי הימין.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני יכול להשתיק אותם רגע?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
סליחה, חברי הכנסת ומזכירות, בעיקר באזור ההוא. קואליציה, אני מבקש לשמור על שקט. אופוזיציה. ששון גואטה, אתה עם הגב אליו והוא מדבר. זה דודי. תודה רבה.
<< קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >>
- - - אין כמוהו בעולם.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
לכן אני אומר, בסופו של עניין אנחנו נמצאים בתקופת הסזון. מה זה הסזון? חבר הכנסת פרוש, השר פרוש – בשבילי אתה עוד שר – המילה "סזון" בצרפתית זה ציד. יש להם תקופת הציד. בצרפת המלכים היו יוצאים לציד. אני רוצה להזכיר להם, אצלם בשמאל עוד מושרש בעומק הסיפור של הסזון. ההגנה הסגירו את הלח"י והאצ"ל לבריטים. זה לא הולך ככה, לא היום הם למדו את זה, תמיד זה היה ככה, עוד מהשורשים. ולכן, היום אנחנו נמצאים בתקופת הסזון. מר איסמן, במקום שיעמוד לדין ויהיה בבית סוהר אחרי העמדה לדין, הבן אדם הזה עוד מעמיד אנשים אחרים ומגיש נגדם כתבי אישום.
זה מפריע לי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. צבי סוכות. סדרנים, אפשר לשמור על שקט, בבקשה?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
זה באמת מפריע.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן, כן. נו, רק רגע.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
עכשיו אני רוצה להגיד לך, אדוני שר המשפטים, אני רק אתמול קראתי בעיתון שמר איסמן, הצדיק הגדול – אתה יודע, בן אדם טובל כל יום שבע פעמים במקווה לפני שהוא מגיע למשרד המשפטים – הוא תפר מכרז למקורבתו, הלך והמציא איזה משהו. דרך אגב, זו בכלל מחלקה – היא אמורה להבין במשפט בין-לאומי. תפר לה הכול. איך? שינה את כללי המשחק, הוא בעצם שינה את תנאי הסף. אני רוצה לספר לך, כשאני ניסיתי לשנות את תנאי הסף ליושב-ראש רשות החברות אז מחמש שנים לארבע וחצי שנים, כולם הזדעקו ולא הסכימו – מה היא רוצה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
לא, אני אומר שלפעמים – אני, דרך אגב, בעמדה שאפשר, אם רלוונטי לשנות את תנאי הסף למכרז היום, משנים. אבל כמובן, כשזה מדובר בנו – שום דבר. אני הלכתי עם יושב-ראש רשות החברות, כחלון, רועי כחלון, הלכנו לבית הדין לעבודה שמונה חודשים, כשהפרקליטות, דרך אגב, הביאו את מה שנקרא פרקליטת המחוז בירושלים, הם באו עשרה פרקליטים. נגד מה? זה שאני רוצה למנות אותו. ולכן, מר איסמן, כמובן, מותר לו הכול – מותר לו לשקר, מותר לו לסלף, מותר לו לשנות. והנציבות? ולא אשי, הכול בסדר.
אני רוצה להתייחס למה שגם אחמד טיבי דיבר וגם תומא סלימאן דיברה לגבי הסיפור של האלימות. תראי, חברת הכנסת תומא סלימאן – לא, אי-אפשר ככה, זה רעש.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מבקש מחברי הכנסת לשמור על שקט. אחמד.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת אחמד טיבי, עלית קודם ושמעתי אותך. אני רוצה להשיב על מה שאמרת. אתה דיברת על האלימות שהופעלה נגד איימן עודה. אני רוצה לספר לך סיפור. אגב, אני, ככלל - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אפשר לעשות סיבוב שם, להשתיק אותם?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אני, ככלל, לא מקבל שום אלימות משום סוג שהוא, לא משנה למה. במדינת ישראל, אם מישהו עובר על החוק, יש משטרת ישראל, צריכים להעמיד אותו לדין, בוודאי לא ללכת ולתקוף אנשים ברחוב, זה לא משנה מאיזה צד. אבל אני רוצה להזכיר לך משהו קטן. זה מפריע לי, אדוני היושב-ראש, אני לא מסוגל.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
רק רגע, רק שנייה, שנייה רגע. חברי הכנסת, אפשר לשמור על שקט? לא תהיה הצבעה. אתם מחכים להצבעה, מקשקשים, לא שומעים כלום. אם השר לא ישלים את הדברים שלו, לא יהיה, סליחה, הגברה שם. איך קוראים לו? איפה הסדרנים? תגיד לו שיגביר.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אני רק רוצה להזכיר לך, חבר הכנסת טיבי, מה אמר איימן עודה. איימן עודה בעצם שיבח את נסראללה, שיבח את מחבלי חיזבאללה, כולל את הבן של נסראללה. להערכתי, דרך אגב, בית משפט – הוא היה צריך להיות מועמד לדין, להיכנס לבית סוהר, זאת העמדה שלי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
בוודאי, אמרתי, לא קשור למה שהיה. תקיפה זה לא קשור לעניין.
אני רוצה לקשור משהו, אני אסביר. כשמיכאל בן ארי – דרך אגב, איש כזה תומך טרור לא צריך להיות בכנסת, לטעמי. צריך להעמיד אותו לדין, לעבור דרך שופטי מדינת ישראל ולהגיע לכלא, כמו שכל בן אדם שבעצם מעודד טרור, אמורים לפעול נגדו. אני רוצה רק להזכיר לך שמיכאל בן ארי רק אמר שהאומה האסלאמית היא בעצם, נניח, דיבר משהו נגד האסלאם או נגד העמים האסלאמיים, אני כבר לא זוכר, אבל לא אפשרו לו להצביע, להיכנס לכנסת ולהיות חבר כנסת בכלל, לא אפשרו לו להתמודד לכנסת. לכן, אני רואה שהצביעות הזאת בלתי רגילה. אבל, חבר הכנסת - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אפשר לשמור על שקט, חברי הכנסת?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
- - חבר הכנסת מנסור עבאס, אתה מפריע לי. אבל אני רוצה לספר לך משהו, אחמד. לפני כשנה ומשהו עליתי לכאן, לדעתי קצת יותר, שנתיים. עליתי כאן, לבימת הכנסת, וסיפרתי שיש לי חבר, קוראים לו מאיר בלילתי, נהג מונית, מתפרנס. בטעות, עשה שגיאה חמורה מאוד, מה השגיאה? שכשהייתה הפגנה בקפלן וסגרו את איילון הוא שכח לבקש רשות והוא הגיע לשם. שברו לו את המונית, שלחו אותו לבית חולים. את זה אף אחד לא גינה. אני עליתי ודיברתי. דרך אגב, חבר כנסת מקבל שאיש מהציבור שפוגעים לו במונית ופוצעים אותו, בית חולים. לא שמעתי את איסמן, לא שמעתי יועמ"שית, לא שמעתי אתכם, אף אחד, שום דבר. הסרטון שלו רץ ברשתות. אבל פתאום איימן עודה מעניין יותר מכל אחד אחר.
אני נגד אלימות, אמרתי, מכל סוג שהוא. אלימות היא מחוץ לחוק לגבי כולם, בדגש על איש קטן ופרטי שכולה הלך ברחוב. אז לכן אני אומר. אבל אנחנו נמצאים בתקופה סלקטיבית. אם זה איש ימין, אז שטויות, זה קטן; אם זה איש שמאל, זה מקבל תהודה. אני חושב, כפי שאמרתי, כל אלימות מכל סוג שהוא היא לא נכונה.
עכשיו אני רוצה דווקא לדבר לחברים שלי מהליכוד. לחברים שלי מהליכוד. שנייה, דקה. חבר'ה, אני רוצה שתקשיבו לי.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
דודי, אין לכם ישיבת סיעה?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
למה, זה מעניין אותך אם יש לנו, או שאתה רוצה להשתתף איתנו כבר מעכשיו?
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
לא, אתה מדבר אליהם, בוא, חבל.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אני רוצה לדבר לחברים שלי מהליכוד. תראו, לפני כמה ימים אחינו החרדים החליטו לפרוש מהממשלה. למה? בגלל שהיה בקווי היסוד של הממשלה הזאת, החוק הראשון שהיינו צריכים להעביר זה חוק הגיוס. דרך אגב, זה לא חוק של חרדים, זה חוק למי שאוהב את תורת ישראל ומבין את העומק שלה, של כל היהודים. עכשיו, מה קרה? אנחנו כמעט שלוש שנים אחרי, והם החליטו לפרוש מהממשלה, לא מהקואליציה. אני פתאום רואה שלא עוברות שעתיים, אני רואה פתאום התנפלות – זה רוצה את התיק הזה, זה רוצה את התיק ההוא. אני התביישתי. זה לא חברות, זה לא לויאליות. איך אמרתי? עוד העסק פה רותח וכבר מחלקים את השלל. אז אני חושב שקודם כול, זה לא יפה, זה לא קולגיאלי ולא חברי. אבל לרמת המהות אני רוצה להיכנס.
אדוני ראש הממשלה, חוק הגיוס בא להסדיר סוגיה חברתית עמוקה מאוד במדינת ישראל. זה לא רק הסיפור של צה"ל, זה גם הסיפור הכלכלי והחברתי במדינת ישראל. יש לזה עומק עצום. ובאמת היום הלבבות מוכשרים, של כולם. אנחנו צריכים – דרך אגב, אני שמעתי שלפיד אמר שאם נחליף את יולי אדלשטיין, הם לא יבואו לוועדות. אל תבואו. מישהו אמר לכם לבוא? אתם כבר מנהלים את הליכוד, אני מבין. אני הבנתי. כמו שאמרתם אז, אם יפטרו את גלנט, אתם לא – לא הבנתי, אתם מנהלים את הליכוד? אתם מנהלים את הממשלה? באיזה כובע אתם אומרים את זה? אני רוצה להבין, מחר – רציתם לפטר מישהו, כשהייתם בממשלה מישהו אמר לכם שלא? תפטרו את מי שאתם רוצים. לא הבנתי. הרי את חוק הגיוס הזה אתם רציתם להעביר תמיד, תמיד. אתם התחננתם לחרדים.
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
דקה, מאיר, בוא נתקדם.
עכשיו אני רוצה לומר לראש הממשלה, אחינו החרדים – דרך אגב, אמרתי, אני לא רואה את זה כחוק ששייך לחרדים. החרדים, אין להם ורק להם מונופול על התורה. גם לנו יש. כן, גם אנחנו חרדים ללומדי התורה. תמיד היו לומדי תורה בעם ישראל. גם אני חרדי בעניין הזה. ולכן אנחנו צריכים להעביר את החוק הזה. ואני רוצה לומר משהו יותר עמוק, אדוני שר המשפטים. נער הייתי וגם זקנתי. אני חושב שאני ודוד ביטן האנשים כמעט הכי ותיקים בליכוד, ואני זוכר את מהפך 77'. ודרך אגב, הברית עם החרדים הייתה בשנת 77', של מנחם בגין. אני רוצה לספר לך, חבר הכנסת סעדה, עד אז המפד"לניקים הלכו עם המפא"יניקים כל הדרך, מקום המדינה, אבל קרה משהו, קרה משהו בשנת 77', והציר של המפלגות הדתיות התחיל להתחבר לליכוד. אבל אני אסביר מה קרה פה, דקה, ואני אגיד איפה המצב היום.
היום במדינת ישראל, להבנתי, המחלוקת בינינו לבין השמאל זה לא הסיפור של ארץ ישראל, אנחנו כבר לא מתווכחים שם. זה על הבסיס הכי בסיסי מהו יהודי, ואנחנו רוצים לשמור על מסורת ישראל, ואנחנו נילחם עליה ונילחם גם על לומדי התורה. אתה יודע יפה מאוד – איך אמר פה ליברמן? היה בר כוכבא. נכון, אבל היה גם רבי עקיבא באותה תקופה. כן, היה זבולון, אבל היה גם יששכר. עם ישראל בנוי ככה, שחלקם הולכים ומה שנקרא ממשיכים את הלפיד ומגדילים אותו, בגלל שאתה יודע לבד שהספרות הרוחנית הולכת – איך אמר לפיד, בלי להבין, "לא בחיל ולא בכֹח כי אם ברוחי אמר ה'" – והספרות התורנית צריכה להתפתח כל הזמן, והיא מתפתחת על ידי אלה שמקדישים את כל חייהם ללימוד התורה.
מצד שני, מי שלא לומד תורה, בוודאי שאין שום סיבה שהוא ישב ברחוב או על הברזלים ולא ילך לעבוד ולא יעשה שירות לאומי או צה"ל. אין שאלה כזאת. לכן אני רוצה להסביר דבר מאוד חשוב כאן. הברית בינינו, בקטע הימני, מקצה לקצה הבסיס שלה זה מסורת ישראל. אם אנחנו נפרק את הדבר הזה, הליכוד לא יראה יותר את הכנסת ממשקפת גם בעוד 30 שנה. צריך להבין את זה. ולכן אני חושב שכל מי שרוצה לפגוע בברית הזאת – אנחנו לא צריכים לאפשר לו את זה, לא משנה מי הוא, בגלל שהסיפור שלנו הוא קדימה, לעשורים הבאים, זה לא מה שיקרה מחר בבוקר. ולכן אני רואה חשיבות עצומה בהעברת חוק הגיוס. כפי שאמרתי, אני רואה את זה – חוק חשוב מאוד לעם ישראל. סיכמתי, הם לא רוצים את חוק הגיוס.
עכשיו תזכור תמיד, אין מעבר מאפס למאה, גם אם אני חושב ככה. יש תהליכים. התהליכים יקרו, הם יקרו מאליהם, אני אומר לך, וברגע שיהיו מסגרות מתאימות, האנשים יבואו, בגלל שמדובר באנשים שיש להם אהבת הארץ, אהבת העם. למה? בגלל שהם מצווים מהתורה, זה מדאורייתא, זה לא בגלל שבא לו. ולכן אני אומר, לנו יש חשיבות עצומה להעביר את החוק הזה כמה שיותר מהר. וכפי שאמרתי, אם יש גורם כזה או אחר שמפריע ולא יכול – יכול לזוז הצידה לבד, ואם הוא לא זז, צריך להזיז אותו, אין מה לעשות, בגלל שהנושא הזה חייב לנסוע. אז אני מבקש מראש הממשלה להתערב בעניין ולהביא את הסאגה הזאת לסיומה ולא להשפיל את אחינו החרדים. דרך אגב, מתנהלת נגדם כמעט תעמולה אנטישמית מהצד הזה.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
מה עם אחינו המילואימניקים? מה עם אחינו המילואימניקים? איתם אין ברית?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
ככל שנסיים עם זה יותר מהר, יותר טוב. יש פה אנשים שלא מעניין אותם לא גיוס ולא תורה, כלום. הכול אצלם פוליטיקה. לכן אני אומר, בואו נסיים את זה מהר, ויש לנו מספיק משימות במדינת ישראל לקדם אותן. תודה רבה.
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
לך תעשה משימות לחיילים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות של קבוצת יש עתיד, קבוצת כחול לבן וקבוצת ישראל ביתנו. איפה מירב?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אנחנו מצביעים על ההסתייגויות. בסדר? לשבת, בבקשה לשבת, אנחנו מצביעים על ההסתייגויות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מירב, על אילו הסתייגויות להצביע?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
להצביע על הסתייגות 1. בוא תתחיל, אני אגיד לך.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הסתייגות לסעיף 1, קבוצת יש עתיד וקבוצת ישראל ביתנו, הסתייגות 1, לסעיף 1. אופיר, אנחנו מצביעים על הסתייגות 1. הצבעה.
הצבעה מס' 5
בעד ההסתייגות – 43
נגד – 56
נמנעים – אין
הסתייגות 1 לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
43 בעד, 56 נגד. הסתייגות מס' 1 הוסרה.
אנחנו נצביע על הסתייגות - - -
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
8. לסעיף 1, הסתייגות 8.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מס' 8, לכן הסתייגויות 2 עד 7, לסעיף 1, מוסרות בזאת.
נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 8. הצבעה.
הצבעה מס' 6
בעד ההסתייגות – 44
נגד – 56
נמנעים – אין
הסתייגות 8 לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
44 בעד, 56 נגד. אני מודיע כי הסתייגות מס' 8 הוסרה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
10.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הסתייגות מס' 9 מוסרת בזאת.
אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 10.
הצבעה מס' 7
בעד ההסתייגות – 44
נגד – 56
נמנעים – אין
הסתייגות 10 לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
44 בעד, 56 נגד. הסתייגות מס' 10 הוסרה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
11.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
נצביע כעת על הסתייגות מס' 11. הצבעה.
הצבעה מס' 8
בעד ההסתייגות – 43
נגד – 56
נמנעים – אין
הסתייגות מס' 11 לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
43 בעד, 56 מתנגדים. הסתייגות מס' 11 הוסרה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
13.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יש עתיד הודיעו שמסירים את הסתייגות מס' 12.
ולכן נצביע על הסתייגות מס' 13. הצבעה.
הצבעה מס' 9
בעד ההסתייגות – 43
נגד – 56
נמנעים – אין
הסתייגות 13 לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
43 בעד, 56 נגד. הסתייגות מס' 13 הוסרה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
20.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הסתייגות 14 עד 19 הוסרו.
לכן נצביע על הסתייגות מס' 20. הצבעה.
הצבעה מס' 10
בעד ההסתייגות – 44
נגד – 56
נמנעים – אין
הסתייגות מס' 20 לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
44 בעד, 56 נגד. הסתייגות מס' 20 הוסרה.
נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 21. הצבעה – הסתייגות מס' 21, של סיעת כחול לבן, כמובן.
הצבעה מס' 11
בעד ההסתייגות – 43
נגד – 56
נמנעים – אין
הסתייגות 21 לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
43 בעד, 56 מתנגדים. הסתייגות מס' 21 הוסרה.
הסתייגות מס' 22, של קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי – הצבעה.
הצבעה מס' 12
בעד ההסתייגות – 44
נגד – 56
נמנעים – אין
הסתייגות 22 לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
44 בעד, 56 מתנגדים.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
23.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
נצביע על הסתייגות מס' 23, של קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת ישראל ביתנו.
הצבעה מס' 13
בעד ההסתייגות – 43
נגד – 56
נמנעים – אין
הסתייגות 23 לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
43 בעד, 56 מתנגדים. הסתייגות מס' 23 הוסרה.
לכן אנחנו נצביע כעת על סעיפים 1–3, כנוסח הוועדה. כרגע נצביע על סעיפים 1–3, כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 14
בעד סעיפים 1–3, כהצעת הוועדה – 56
נגד – 8
נמנעים – אין
סעיפים 1–3, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
56 בעד, שמונה נגד, שלושה נמנעים, 15 נוכחים. לכן סעיפים 1–3, כנוסח הוועדה, אושרו.
נעבור להצבעה על הסתייגויות לסעיף 4? מירב.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
סעיף 4 – 24.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
נצביע על הסתייגות מס' 24.
הצבעה מס' 15
בעד ההסתייגות – 43
נגד – 54
נמנעים – אין
הסתייגות 24 לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
43 בעד, 54 נגד, אחד נוכח. הסתייגות 24 הוסרה.
נצביע כעת על סעיף 4 וסעיף 5 כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 16
בעד סעיפים 4–5, כהצעת הוועדה – 54
נגד – 3
נמנעים – 1
סעיפים 4–5, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
54 בעד, שלושה מתנגדים, אחד נמנע, 26 נוכחים. לכן סעיפים 4 ו-5, כנוסח הוועדה, אושרו.
נעבור להסתייגות 25, לסעיף 6.
הצבעה מס' 17
בעד ההסתייגות – 44
נגד – 54
נמנעים – אין
הסתייגות 25 לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
44 בעד, 54 מתנגדים. הסתייגות 25 הוסרה.
לכן אנחנו נצביע על סעיפים 6 עד 10 כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 18
בעד סעיפים 6–10, כהצעת הוועדה – 55
נגד – 2
נמנעים – 1
סעיפים 6–10, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
55 בעד, שני מתנגדים, אחד נמנע, 33 נוכחים. לכן סעיפים 6 עד 10, כנוסח הוועדה, אושרו.
אחרי סעיף 10?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
26.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הסתייגות 26, אחרי סעיף 10. הצבעה על הסתייגות 26.
הצבעה מס' 19
בעד ההסתייגות – 44
נגד – 54
נמנעים – אין
הסתייגות 26 לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
44 בעד, 54 נגד, אחד נוכח. הסתייגות 26 הוסרה.
נעבור להצבעה על החוק בקריאה השלישית.
הצבעה מס' 20
בעד החוק – 55
נגד – 2
נמנעים – 1
חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025, נתקבל.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
55 בעד, שני מתנגדים, אחד נמנע, 36 נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.
<< נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הודעה אישית לחברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
ווליד טאהא, בוא, תישאר פה רגע, אני רוצה להזכיר לך משהו. בוא, בוא, ווליד טאהא, בכיין ומלשן. כל היום סופר למי קוראים קריאות. אני רוצה להסביר לך מה יש לי נגדך, אדון ווליד טאהא.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
העובדה שאתה ערבי לא מדגדגת לי את קצה הרגל, אבל אתה תומך טרור קלאסי – הלכת לבקר את מנהיג חמאס, הלכת לבקר פעילי חמאס, הלכת לנחם משפחות מחבלים, נכון? הלכת. הלכת לעזה, תמכת בעזה. הלכת ואמרת שמבחינתך שהידים זאת תפארת, מהלל שוהדה, לא פחות, והגדלת ואמרת שאל-קודס תהיה של פלסטין. ככה אתה אומר, ויושב בכנסת ישראל. אז ד"ש חם לך, כי באמת לא מטריד אותי שאתה ערבי.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
וזה שאתה מלשן, זה שאתה מלשן, זה שלך. באמת, אצלכם בתפילה, בשונה מאצלנו, לא כתוב: ולמלשינים אל תהי תקווה.
ועכשיו לגב' לזימי, זאת ההודעה האישית שלי. אני רוצה להבהיר פה משהו לנשות ישראל: יש לי חדשות בשבילכן – מעורכות דין בישראל מצופה שהן תהיינה עורכות דין מעולות ומצוינות לפחות כמו גברים. לפחות כמו גברים.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
- - - אל תשכחי - - -
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
ועוד אני אומר לכם שלגמרי יש מתלוננות שקרניות. יש נשים שאגב הליכי גירושים ממציאות כל מיני המצאות כדי להפוך את הגבר שלהן לכספומט, ממציאות כל מיני המצאות כדי לסחוט מעביד, לדוגמה, כדי להשאיר אותן במקום העבודה, והן סומכות על הפמיניזם הרדיקלי, כמוך, לזימי, שינציח את הקורבנות שלהם.
אבל את, לזימי, תמיד במנטליות של שפחה. למה את במנטליות של שפחה? את תמיד תחת גבר – את תמיד סגן יו"ר אגודת הסטודנטים, את תמיד נמצאת מתחת למישהו. אף פעם לא תעמדי לבד. תמיד תורידי את ראשך מתחת לגבר - -
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
גם את מתחת לגבר, מה ההבדל?
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
- - ואני לעולם לא אעשה זאת. ועמדת ואמרת כאן - -
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
גם את מתחת לגבר, מה ההבדל?
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
- - שאני שוריינתי. ובכן, בתור שקרנית רדיקלית טיפוסית כמוך, לזימי, אני לא מופתעת משקרייך, אבל צר לי לאכזב אותך. 10,890 איש, 10,890 איש בחרו בי לכנסת. לשמחתי, הוקפצתי למספר 25, אחרת הייתי ככל הנראה נורבגית. כך הגעתי לכנסת. צר לי להפתיע אותך, הגב' לזימי, לא שאני מאמינה בסקרים, שכבודם במקומם מונח – אין לי אפילו פקוד אחד בליכוד, אפילו לא אחד. לא רק שאין לי דילים בליכוד, אני מניחה שיהיו דילים נגדי. אבל איכשהו בסקרים, איכשהו בסקרים – העם לא מטומטם – איכשהו בסקרים בוחרי הליכוד הימנים, החכמים, אוהבי אדם וארץ, אוהבי ביטחון וחוסן, מחזקי חיילינו, דואגים לרגבי אדמותינו - -
<< קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >>
מה זה ביטחון? הם קיבלו מנתניהו ביטחון? מאז שאתם בשלטון הביטחון פה - - -
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
- - איכשהו האנשים האלה בחרו בי פעם אחת במקום שלישי בסקר האחרון, פעם אחת בחמישי בסקר לפני זה, פעם לפני זה בעשירייה הראשונה.
ובכן, רבותיי אנשי הליכוד, שימו לב, אתם אינכם מבולבלים. גם אני אינני מבולבלת. בין שתבחרו ובין שלא, צדקת הדרך כל כך ברורה לי. ומה שאתם רואים מהצד הזה של המפה הפוליטית, מהצד הזה – תמיכה בטרור, תמיכה בתומכי טרור, איבוד חזון ואובדן דרך. יאיר גולן, הבוס של מספר שתיים שלו, יאיר גולן כותב היום בטוויטר שאנחנו נהיה אלימים, שהבחירות הבאות תהיינה אלימות.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
והוא מאשים את הימין באלימות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת דבי ביטון, תודה רבה.
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
ואני אומרת לכם את הדבר הבא: העם רואה את זה. העם כל כך רואה את זה. אין מטהר כמו אור השמש. תודה, תודה רבה לנשיא טראמפ ולקונגרס האמריקאי, שחשף את מה שאמרתי כאן במהלך המלחמה ובמהלך המרי – כספים מממשל ביידן תמכו בניסיון הפלת ממשלת הימין. העובדה שאנחנו כאן זה למרות כל הסיכויים ובניגוד לכל הסיכויים. מה לא עשו פה בצד הזה של המפה הפוליטית? מסחרו בכל סיסמה אפשרית, השתמשו בחטופים, השתמשו בלוחמינו, בחיילינו, בהכול.
ובכן, רבותיי, נסיים בדבר הבא: אנחנו, אוהבי אדם וארץ, מאמינים בארץ ישראל השלמה של עם ישראל, מדינת הלאום ליהודים, מדינה שוות זכויות לכל אזרחיה. ובאף פרלמנט בעולם, ווליד טאהא, לא היית מעז לעמוד, מעז לעמוד - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
- - ולומר דברים נגד לוחמיה של אותה מדינה ונגד חייליה של אותה מדינה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
רק אצלנו, רק אצלנו בישראל יכול לעמוד כאן תומך טרור ולחתור תחתינו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
אני מבקש להודיע כי חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, הצביע בטעות בעד התוכנית לסיוע כלכלי, החוק הקודם, בקריאה השלישית, ולכן אבקש לרשום – הוא התכוון להצביע נוכח. תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 << הצח >>
[מס' מ/1877; דברי הכנסת, חוב' ל"ד, ישיבה 307; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעות החוק.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תמיד אחרי הצבעה מקבלים הודעה אישית. אי-אפשר לקבל ברצף, אחרת כל הדיון פה יהיה רק הודעה אישית. אתה תקרא לטלי והיא תקרא לך, ואז זה יהיה אחד אחרי השני. חכה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - אתה לא רוצה להלשין? למה אתה לא מלשין?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אומרים בעברית: סטאנה שווייה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אתה כל הזמן מלשין - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
טלי, את אחרי הודעה אישית. טלי, את אחרי הודעה אישית. מה, יש לך עוד משהו להגיד? חמש דקות דיברת.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לא, אני חייבת שהוא ילשין, אני חייבת שהוא יהיה עקבי בהלשנות. הוא מלשין. אז בוא תלשין.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >>
תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אדוני חבר הכנסת פוגל, סליחה שהפרעתי לך, פשוט לא הבנתי למה הוא לא מלשין. למה אתה לא מלשין?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
למה - - -
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
- - - לא להפריע. היא תמיד מפריעה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לך להלשין, לך לבכות למורה.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
היא תמיד מפריעה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לך לבכות למורה.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
הבעיה - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לך לבכות למורה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אולי תלכו החוצה רגע, תעשו הודעה אישית אחד לשני בפרסה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לך לבכות אצל המורה. לך להלשין.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב, רוצים להמשיך את הדיון, באמת, נו.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
סליחה - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מאלה בליכוד שמאוד מעריכים אותך, באמת, אבל די, לפעמים את מגזימה קצת.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
במקום להציע את ההצעה הזאת, תוציא אותה החוצה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, בבקשה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >>
הכול בסדר. אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר שיזמה הממשלה על מצב חירום כליאתי.
אדוני היושב-ראש, אני מניח שאני לא מגלה לך שום דבר – ישראל מצויה במלחמה קשה שנכפתה עלינו עם מתקפת הטרור הרצחנית של החמאס שהחלה ב-7 באוקטובר. מאז תחילת המלחמה פועלים כוחותינו באינטנסיביות בגזרות שונות. במהלך הפעילות הזו, אדוני, נתפסו פעילי טרור ומוחזקים כיום בישראל, ונערכו מעצרים רבים. בעקבות זאת, מצבת הכלואים במתקני שירות בתי הסוהר עלתה בשיעור חד. העלייה בשיעור הכלואים, אדוני היושב-ראש, הורגשה מייד עם פרוץ הלחימה ומורגשת גם היום, ובעקבותיה נחקק תיקון לפקודת בתי הסוהר (הוראת שעה – חרבות ברזל) על מצב חירום כליאתי.
לפי ההסדר, חבריי חברי הכנסת, שנקבע בהוראת השעה, השר לביטחון הלאומי, בהמלצת נציב בתי הסוהר ובהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, רשאי להכריז על מצב חירום כליאתי אם נוכח כי לנוכח המצב הביטחוני השורר במדינה, יש צורך במקומות כליאה נוספים באופן מיידי או שעל בסיס חוות דעת של גורמי ביטחון קיימת סבירות גבוהה לכך. לצורך כניסתה לתוקף, ההכרזה מחייבת את אישור הממשלה ואישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
הכרזה על מצב חירום כליאתי מאפשרת, אדוני היושב-ראש, להלין אסירים תוך חריגה מהוראות הדין לענייני שטח מחיה מינימלי, להלין עצירים מינהלים ולוחמים בלתי חוקיים עם אסירים שפוטים, וככל שנדרש, גם להלינם שלא על מיטה, בחריגה מההוראות לעניין זכאות למיטה. חריגה זו מהוראות הדין נעשית ככלל לגבי אסירים ועצירים ביטחוניים. עם זאת, ואני חייב לומר גם לצערי, מנהל בית הסוהר רשאי להפעיל את סמכותו גם לעניין תאים שמוחזקים בהם אסירים אחרים, פליליים, אם שוכנע שהחריגה מהוראות לעניין השטח, ולאחר שלא נמצאו חלופות אחרות, מחייבת לעשות את ההצפפה גם בקרב האסירים הפליליים.
כך, לפי הדיווחים שנמסרו לוועדה, חבריי חברי הכנסת, נכון לסוף חודש יוני שהו כ-10,000 אסירים ועצורים ביטחוניים וכ-4,800 אסירים ועצורים פליליים בשטח מחיה של פחות משלושה מטר מרובע לאסיר. מדובר, אדוני, בכ-94% מהאסירים הביטחוניים בתנאי צפיפות ובכ-36% מהאסירים הפליליים.
הוועדה מקיימת דיונים עיתיים בהכרזת השר ובדיווחים לפי החוק. הוועדה עומדת מקרוב על מצוקת המקום בבתי הסוהר ועל הקשיים שהצפיפות מציבה, לא רק בפני האסירים, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, אלא גם בפני לוחמי הכליאה, האמונים על אבטחת התאים ועושים מלחמה חשובה.
מהנתונים שנמסרו לוועדה עולה כי מספר הכלואים בבתי הסוהר חצה לאחרונה – תקשיב טוב, אדוני היושב-ראש – למעלה מ-24,000 אסירים ביטחוניים ופליליים כלואים, לעומת כ-16,300 שהוחזקו בבתי הסוהר ערב 7 באוקטובר. הדבר מחייב מציאת פתרונות יצירתיים בטווח הזמן המיידי ופתרונות ארוכי טווח, שכן גם כשתסתיים הלחימה, הכלואים יישארו בחזקתנו. פתרונות כאמור מוצעים בידי משרדי הממשלה, והוועדה מנהלת מעקב אחר יישומם. הוועדה גם תמשיך לקיים דיוני מעקב בנושא כדי להבטיח שהפתרונות אכן ניתנים.
הוראת השעה המונחת בפניכם, חבריי חברי הכנסת, הוארכה בעבר כבר שלוש פעמים, והפעם האחרונה הייתה בסוף חודש דצמבר האחרון. עתה במסגרת הצעת החוק מוצע להאריכה ברביעית עד יום י"ז באב התשפ"ו, 31 ביולי 2026, וכן להאריך את תוקפה של ההכרזה הנוכחית על מצב חירום כליאתי עד ליום כ"ב באלול התשפ"ה, 15 בספטמבר 2025.
גם הפעם, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מוצא לנכון להודות לצוות הנהלת הוועדה בראשות הגב' לאה גופר ולצוות הייעוץ המשפטי בהובלת עו"ד עידו בן יצחק ואסף הייזלר, וכמובן למשרד לביטחון לאומי ולקציני שירות בתי הסוהר על העבודה הנאמנה והאמינה שהם מבצעים.
להצעת החוק, אדוני היושב-ראש, הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני אתן הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אוהד טל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת חוה אתי עטייה, עודד פורר, יצחק קרויזר, מירב בן ארי, אביגדור ליברמן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים (תיקון מס' 6) (הגבלת שיווק של חומר מסכן שיש לו שימושים מותרים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הסדרת השימוש בקנביס למטרות רפואיות, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה פסל. תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 << הצח >>
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
להצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר הוגשו כמה הסתייגויות של קבוצת יש עתיד.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
רגע - - -
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה.
<< דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, למקרה שהחמצתם את תולדות היום הזה, במדינת ישראל יש ממשלת מיעוט שהפסיקה לתפקד. ביום הכי טוב שלה, לקואליציה יש 60 מנדטים, והיום הוא ללא ספק לא היום הכי טוב שלה. כבר שלושה חודשים בעצם אתם לא מצליחים להעביר שום דבר. שלא תהיה טעות, אני לא מתלונן, חלילה. זה טוב מאוד שהם לא מצליחים להעביר שום דבר, זה בסדר גמור, זה מצוין שהם לא העבירו. אבל לא העברתם כי אתם לא יכולים, ואתם לא יכולים כי אין לכם רוב.
לא העברתם את חוקי המהפכה המשטרית של יריב לוין; לא העברתם את חוקי ריסוק התקשורת המטורללים של שלמה קרעי; לא העברתם את חוקי הסיפוח של סמוטריץ'; לא העברתם את הסמכויות שרצה בן גביר; לא העברתם את חוק ההשתמטות של נתניהו ודרעי. לא העברתם כלום. אתם לא יכולים, אתם ממשלת מיעוט – לא לגיטימית, לא מתפקדת, לא עושה, לא מזיזה שום דבר במדינת ישראל.
הדבר היחיד שמציל את ממשלת המיעוט שלכם מנפילה הוא העובדה שהמושב מסתיים השבוע. אם היו לנו עוד שלושה שבועות, היינו מפילים את הממשלה והכנסת הייתה מתפזרת, כי אי-אפשר להמשיך עם ממשלה לא מתפקדת, לא לגיטימית. אגב, מה אתם חושבים, שהעולם לא מבין מה קורה פה? שהנשיא טראמפ לא ישים לב שהפכתם לממשלת מיעוט לא לגיטימית? מה אתם חושבים, שאזרחי ישראל החמיצו את העובדה שיש פה ממשלת מיעוט שלא הצליחה להעביר אף החלטה, ורק מאושרת לגלות שהמושב הסתיים סוף-סוף?
אז יש לי הצעה בשבילכם: במקום להתבזות, במקום להתלכלך ולריב ולבייש את עצמכם כל פעם מחדש, בואו נסגור עניין באופן אלגנטי. אני אשב עם ראש הממשלה, נגיע לתאריך מוסכם, נלך לבחירות. אני מוכן ללכת לקראתו, לדבר על תאריך, להיות ליברלי בנושא, העיקר שיביא גם עסקת חטופים בדרך – טוב לעם ישראל, טוב לממשלת ישראל. נגמור עניין. מה שאי-אפשר זה להמשיך ככה, בלי ממשלה, בלי חטופים, בלי ניהול כלכלי, בלי עבודה למען אזרחי ישראל. די, נגמר. הגיע הזמן שתודו שזמנכם עבר. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן – מוותר. מישהו רוצה לדבר?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
תקרא, תקרא.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לקרוא? את נהנית לשמוע אותי מדבר, הא, מירב?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אני מתה על זה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – מוותרת. אלעזר שטרן – הוא אף פעם לא מוותר.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
תעלה. תעלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
ואומרים שהוא חייל. חמש דקות לרשותך, בבקשה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
תודה, אדוני. התבשרנו היום באמת בשורה טובה, שהרמטכ"ל הודיע על קיצוץ של 30% בימי המילואים. 30% קיצוץ. אני רוצה להגיד לך, אדוני, אני יודע מי ישמח – הילדים שלנו, החתנים שלנו, הנכדים שלנו, הנשים שלהם. שומע, השר אמסלם? הם ישמחו. הם כבר עם מאות ימי מילואים.
אני רוצה להגיד לך מי לא ישמח – אני. אני חושב שכשאני שומע את השיקולים של הרמטכ"ל, אין ספק שזה פוגע בלהשיג את המשימות. הרי הוא רצה 100%, הוא לא רצה קיצוץ של 30%. מה המשמעות של 30% קיצוץ? זה פחות ביטחון לאזרחי ישראל, לתושבי העוטף, רמת הגולן, יהודה ושומרון. יכול להיות שיהיו שם עשרות גדודים פחות ממה שהם רוצים.
אבל למה זה? בגלל שאתם ממשלה – וגם אתה, אדוני השר – שמתעקשת לעשות הפרדה בין דם לדם. תגיד, דודי, אתה חושב שאני קונה את היהדות שלהם? לך תהיה יהודי כזה. למה אתה לא יהודי כזה אם זאת היהדות שהצילה אותנו? תבוא, אני מזמין אותך לכוללים של הציונות הדתית. סע לעתניאל, סע לאלון שבות, סע למעלות ותראה מה זה יהדות. אל תמכור לנו יהדות כשאתה לא מתנהג ככה.
אתה מספר לנו שהם הצילו אותנו? מתי הם הצילו אותנו, ב-1939? ב-1938? מתי הם הצילו אותנו? מה האגדות האלה, כשהרמטכ"ל עכשיו צריך לקצץ בגלל שאתה דואג לחוק השתמטות, לא לחוק גיוס, ובגלל שאתם מפרידים בין דם לדם? יש כזה דבר, קהלים שלמים, משפחות שלמות, קהילות שלמות, וכולם לומדים תורה מהבוקר עד הלילה? מה זה השקר הזה שאתה נותן לו יד? לא מתאים לך. אתה רואה את זה. לך קצת הצידה.
אז עכשיו, מה אתם רוצים? בגלל שיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון ניסה להביא חוק מאוזן – ככה הוא אמר: אני לא נהנה מהחוק הזה, אני חושב שהוא עדיין מפלה – אז מה תשחקו? תחליפו אותו? יש איזה חמישה חברי כנסת חצופים שלא יודעים מה זה חוק גיוס, שלא ישבו שם אפילו 20% מהדיונים, זו הכנסת הראשונה שלהם – הם רוצים להיות יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון? גם את זה אתם רוצים להזנות? גם את זה אתם רוצים להזנות? ועוד הכול תחת כותרת של ממשלת מיעוט. אין גבולות?
אל תחשבו שהמצביעים שלכם ושל הציונות הדתית מטומטמים. הם לא מטומטמים. הם יודעים שבשביל לשמור על 30 וכמה הכיסאות האלה שלכם, של שרים ושל סגני שרים, אתם מוכנים להבדיל בין דם לדם. אבל זה נגמר להם. דודי, זה נגמר להם. יושבת פה טלי. שתלך לשכונה, שתשאל את אבא שלה. אני מכיר אותו, היא מכירה אותו; הרבה כבוד. לכו לשאול בגבעת שמואל, לכו להתנחלויות, לכו למאחזים החוקיים והלא-חוקיים ותשאלו אם הם מקבלים את ההפרדה הזאת בין דם לדם. אני אומר לך שלא. תבוא לוועדת החוץ והביטחון פעם אחת, פעם אחת, ותראה את הרבנים, את הנשים כסויות הראש, את דברי התורה, את איך אתה מעליב כשאתה אומר שדווקא היהדות הזאת היא זאת שמצילה. אותם אתם מעליב – את ראשי הישיבות שיצאו, את התלמידים שלהם שיצאו מהכוללים שם ונהרגו. ואתה עוד אומר שהיהדות שמצילה אותנו זו היהדות שלהם? תכף גם תגיד שאתה לא הולך לרופא אלא אתה הולך להתפלל.
אני אגלה לך משהו? גם הם הולכים לרופאים. הם אומרים שלוש פעמים ביום, כמוני, אולי גם כמוך, "רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה", אבל בסוף הם הולכים למי שלמד שבע שנים רפואה ועשה התמחות במוסדות האחרים, לא במיר ולא בחברון ולא בפוניבז'. מספיק. תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר. חברת הכנסת מירב בן ארי.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני במשך כל היום לא דיברתי, כי קיבלנו החלטה של כל האופוזיציה שלא לבזבז זמן, כדי לא לאפשר עסקנות של הקואליציה עם החרדים, וטוב שכך.
הינה, הגענו להצבעה האחרונה, ולא עזר. מה לעשות, דודי, כשעושים עסקנות, בסוף זה מתפוצץ לך בפנים. אני רוצה לנצל את העובדה שאתה כאן ולהגיד לך כמה דברים שבאמת חיכיתי, כי כל פעם שאתה עולה באי-אמון, אתה מוציא כל כך הרבה רעל, ואני בהחלטה אישית החלטתי לא לענות לך, כי כל פעם שאני מרגישה שאנחנו מתחילים להתווכח, זה עולה לי בבריאות.
אבל אני רוצה להגיד לך משהו אחד. אתה הולך וכל הזמן מגיע, ואומר: כן, אבל יש גם השתמטות אצל התל אביבים, שזה שקר, ויש השתמטות בערים כאלה, שזה שקר. אתה אף פעם לא מסוגל, פעם אחת, כששואלים אותך אם הממשלה שלך נותנת יד להשתמטות חרדית, פעם אחת אתה לא מסוגל לענות על השאלה. אתה תמיד זורק את זה על ציבור שמשרת. אז אני רוצה להגיד לך אחת ולתמיד: בכל מדינת ישראל, כולל בתל אביב, יש הרבה יותר מתגייסים מכל חבורת המשתמטים החברים שלך בקואליציה. העובדה שפעם אחר פעם אתה מנצל את הבמה הזאת כדי להסית נגד ציבור פטריוטי, שתורם, שמתנדב, כל פעם שאתה עושה את זה אתה מנצל את הבמה הזאת. אני רואה שאתה רושם, אז תכתוב, תכתוב, ותתנצל על איך שאתה מסית נגד אזרחים במדינת ישראל. פעם אחת תתנצל. פעם אחת גם תקרא את הנתונים לפני שאתה מסית פה נגד אזרחים. העיר תל אביב, יש בה נופלים, ובעיר תל אביב יש מתגייסים, ובעיר תל אביב יש אנשי מילואים, ובכל פעם שאתה עולה למליאה, אתה מנצל את הבמה להסית נגד התושבים האלה.
לא שמת לי זמנים, ואטורי. לא שאכפת לי. דקה ואני מסיימת.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא, פשוט נגמר.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, לא שמת לי בכלל.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
שמתי, ספרתי.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
נראה לך? לא שמת. דיברתי שתי דקות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בסדר, הכול בסדר.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בסדר. אני רוצה, בדקה האחרונה שנותרה לי - - -
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
באמת לא שמת.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הכול בסדר. הבנו אחד את השני.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני רוצה, בדקה האחרונה שנותרה לי, להגיד משהו אחד. עלו לכאן כל מיני חברי כנסת מהקואליציה – מסכנים, עבר עליהם יום רע, יום לא טוב בעבודה, הגיעו לעוד יום שאף חוק לא עובר. ואללה, אתמול קיבלתי רשימה כאורך הגלות של חוקים – כל חוק יותר גרוע מהשני. עם ישראל ניצח, עם ישראל הרוויח.
אבל אני רוצה להגיד משהו אחד על ההתנהלות הזאת. מגיעים לפה חברי כנסת, אלה שהצביעו נגד תקנות יו"ש, אלה שהצביעו נגד החוק שלי של שמירת ערכות אונס – שמירת ערכות אונס, על הדבר הכי פשוט הצביעו נגד – ועולים לפה ונותנים לי טיפים למה אני צריכה להצביע איתם על חוקים. אז הינה, אני אומרת לכם, אומנם כבר הלכתם – תקשיבו, יש ימים שפשוט צריך לקפל וללכת הביתה. אין מה לעשות, היה לכם יום לא טוב, היה לכם כנס קטסטרופה. בשביל עם ישראל – והינה, לצופים – הרווחתם, פחות חוקים גרועים, אבל הכי הכי חשוב – אין לכם מנדט, לא בציבור, לא בממשלה. הגיע הזמן לקפל – כמה שפחות נזק למדינת ישראל. לכו. תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה. חבר הכנסת רן בן ברק – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה הזאת היא לא לגיטימית מוסרית, ערכית, אבל עכשיו היא גם ממשלת מיעוט ששולחת חיילים לקרב, שבתוכה יושבים משתמטים ששולחים אחרים לקרב. הם יושבים בתוכה. הם עולים לכאן ונואמים נאומים על פטריוטיות, ובמקביל היום פונים לאחינו החרדים: בואו, בואו, שובו אלינו, שובו אלינו, אתם חשובים לנו. חשובים למה, לחוק השתמטות? למה? במצב אחר, אם הייתי במקום אחר, הייתי שואל שאלה: ואללה, מי כותב לכם את החומר? מי כותב לכם את החומר?
היום היה לנו מופע. היום באמת היה היום אחרון של ועדות הכנסת עד היציאה לפגרה,. אז חבר הכנסת רוטמן קבע דיון ב-08:00 וב-10:00 – ב-08:00 על חוק העמותות, ובשעה 10:00 קבע מופע על חוק – האמת היא שזה היה מופע – קבע מופע על חוק-יסוד: ההגירה. מדוע אני אומר מופע? כי למופע הגיעו כל מי שצריכים להגיע למופע: המשפחה, החברים, המעודדים. זה היה המופע, מופע רוטמן משובח. הוא מסביר לכולם לא להפריע לו ולא מפסיק לדבר.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
כן, זה תמיד.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ואז מדברים על העמותות: כמה זה נורא, התערבות של ממשלות זרות. ואתה חושב בקול רם או לעצמך בשקט ואומר: ואללה, קטר, מה זה המדינה הזאת, קטר? אוריך קשור לממשלה, קשור לראש הממשלה? ומה עם איינהורן? ומה עם פלדשטיין? אז איינהורן – יהיה עוד מעט חיקור דין, הגיע הזמן; פלדשטיין – הוגש כתב אישום; אוריך – הוגש כתב אישום בכפוף לשימוע.
אני מציע לכל המצקצקים ולכל החברים שמבינים בפטריוטיות, ויש פה הרבה כאלה בצד הזה, משרתים ושאינם משרתים: תקראו את כתב האישום. מבצע תודעה המנוהל על ידי לשכת ראש הממשלה, אחרי רצח של שישה חטופים. כן כן, יש כזה דבר, חטופים – 50 חטופים ביום ה-654. ומה בחרה היום השרה אורית סטרוק לומר ועל מה לדבר? אז כן, זה בסדר לחשוב, אבל אפשר גם לא להגיד כל דבר בקול רם כשמשפחות יושבות ומחכות לכל אמירה. אז מה היא עושה? היא עושה את מה שאתם רגילים לעשות. לראש הממשלה אולי יש כאב בטן, אבל לב אין לו, כי אם היה לו גם כאב לב, הוא היה משתיק את חלק מהשרים שלו.
והיום, בשביל לעשות את האירוע הזה באמת ביזארי במיוחד, אתה שומע את השר בן גביר אומר על היועצת המשפטית: מתנהגת בדרך של מאפיה, עבריינות לשמה. אומר עבריין, יושב עבריין על כיסא השר לביטחון פנים, מדבר על עבריינים אחרים, ואין לו מראה, ואתם לא שמים לו מראה. יושב פה דיכטר כמו צנון, יושב כמו צנון, יושב מולו דיכטר, שהוא היה בדוקאי שלו, הוא יודע ואני יודע, ועל מה. והיום באותו מופע של חוק העמותות – מי הגיע לפתע? מי הגיע? שר האוצר. שר האוצר הגיע להצעת חוק פרטית, חברים. זה לא סימן לבחירות. הוא בא לעשות וי על מה שהוא עושה בכאילו גם על ראשכם, החברים שלו בקואליציה.
ואתם תמשיכו לדבר דברי כיבושין אל המפלגות החרדיות, אבל בסוף אתם רוצים לעשות חוק השתמטות. זה מה שאתם עושים, ממשלה עלק פטריוטית. טלי, חברת הכנסת גוטליב, יכולה לעלות לפה לדבר על הפטריוטיות. חבורת משתמטים נמצאים פה. חבורת המסיתים שיושבים פה, את ביניהם.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אבל למה אתה מדבר אליי?
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כי את מסיתה כל יום כשאת עולה פה לדוכן.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אני מסיתה? אני מסיתה? אתה אכול שנאה.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
והשר המקשר, אין קשר בין מה שהוא אומר לבין אמת. תודה רבה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אתה אכול שנאה, סגלוביץ'. אתה אכול שנאה. העם לא רוצה אותך יותר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
העם לא רוצה אותך יותר, סגלוביץ'. העם לא רוצה אתכם. לא רוצה אתכם.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. טלי, טלי, הודעה למזכירות הכנסת. אם את מפריע לו, הוא יכול להוציא כרטיס צהוב, את יודעת. יש לו אפשרות כזאת.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
קריאה שנייה. חבר הכנסת ואטורי, כדאי שאתה תתרגל את זה גם בצד ההוא.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
היא קיבלה קריאה, היחידה שקיבלה כאן היום.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
היחידה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
היא - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לא הבנתי, גם אתה מלשין? אתה גם בכיין וגם מלשן? בכיין ומלשן.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אה, גם אני? אני בחברה טובה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
תקרא לו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בבקשה. טלי, טלי, טלי גוטליב, עוד מעט אני בא - - -
<< דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >>
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 73), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 << הצח >>
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בבקשה, חמש דקות לרשותך.
<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני חייבת להודות שאפילו לי כבר קשה לעקוב אחר כל הקומבינות הפוליטיות של היומיים, שלושה האחרונים. חרדים ודרעי פורשים; בעיקר דרעי נלחם על הג'ובים של האנשים שלו; ביבי נלחם ביולי אדלשטיין, וכולם ביחד נלחמים כדי שהשותפים של ביבי ימשיכו להשתמט ולשלוח את האחרים אל מותם. היום ברור יותר מאי פעם: יש לנו ממשלה שלא ראויה לאמון שלנו. זו ממשלה של מיעוט, בלי סמכות, בלי לגיטימציה, ממשלה של שוחד פוליטי שכל קיומה תלוי בחוקי השתמטות.
ביטחון המדינה הוא לא רק צה"ל, הוא גם החברה שמשרתת אותו. בזמן שמאות אלפי ישראלים מוסרים את נפשם, משתמטים חרדים מקבלים מתנה של מיליונים מכספי הציבור. זה לא שותפות גורל, זה סחטנות פוליטית.
נכון, כולנו יהודים, אבל אנחנו כבר לא חיים בגלות. היהדות הביאה לציונות והציונות הקימה את מדינת ישראל. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, ציונית, ולא לחינם, מי שמסרב לשרת ולתרום למדינה הם גם אלו שאומרים שיעברו למדינות אחרות אם יעזו לדרוש מהם גם לתרום ולא רק לקחת. הם לא באמת מחוברים למדינה; עבורם היא רק כלי לקבלת הטבות. הם רק יהודים, והם יכולים להיות מבחינתם יהודים גם בשכונות ובישיבות בניו יורק. אבל אנחנו, אנחנו לא רק יהודים, אנחנו גם ציונים. אנחנו מחוברים לציון, אנחנו מחוברים למדינת ישראל, ואנחנו משרתים אותה.
החיבור הלא-קדוש בין ביביסטים ציונים לבין יהודים אנטי-ציונים הוא סכנה ברורה ומיידית לעתידה של מדינת ישראל. ולמה? כי הוא מקבע את התפיסה שבשביל שרידות פוליטית יהודים ציוניים הולכים להילחם, למות, לשלם מיסים ולהחזיק את המדינה, וכל מה שהיהודים הלא-ציונים צריכים לעשות הוא רק להחזיק את ביבי בשלטון.
השוויון בנטל הוא לא רק סיסמה, הוא מהות הקיום שלנו. מי שלא מוכן להגן על המדינה, שלא ייקח ממנה אגורה שחוקה. מדינת ישראל זקוקה להנהגה אחרת, לסדר עדיפויות חדש: השבת החטופים; סיום המלחמה; סיום חגיגת ההשתמטות; הורדת יוקר המחיה. למען מדינת ישראל, למען אזרחי ישראל, למען חיילי וחיילות צבא ההגנה לישראל, למען הציונות, ובעיקר למען הציונים, הממשלה שלכם, הממשלה הזו חייבת ללכת הביתה, ועכשיו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ואטורי, קראתי היום בחדשות שאתה מתכוון להדיח את יולי אדלשטיין ולתפוס את מקומו כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. זה נכון? למה אתה רוצה לתפוס את הכיסא של יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, של יולי אדלשטיין? אתה שותק כי אתה מתבייש? כולנו פה יודעים שראש ממשלת המיעוט בנימין נתניהו רוצה להדיח את יולי אדלשטיין מתפקיד יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון בשביל להעביר חוק השתמטות.
שיהיה ברור, זאת מכירת חיסול על מלא של הציבור שמשרת, שנלחם, שעובד. במקום להצדיע, חבר הכנסת ואטורי, לאנשים שעושים 200 ו-300 ימי מילואים, לאנשים שמוכנים להקריב את עצמם, את העסקים שלהם, את הזוגיות שלהם, את המשפחה שלהם, אתם מפקירים אותם, אתם מוכרים אותם. אתם מפלים בין דם לדם. אתם מוכרים את המילואימניקים, אתם מוכרים את הלוחמים, אתם מוכרים את האנשים שמוכנים להקריב את הכול למען המדינה הזאת, ובשביל מה, חבר הכנסת ואטורי? בשביל עוד כמה חודשים על הכיסא המזופת שלכם?
יש לי חדשות בשבילכם, חבר הכנסת ואטורי, יושב-ראש הישיבה, או יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, שאולי תהפוך להיות ליושב-ראש ועדת ההשתמטות: החרפה הזאת על גבם של המילואימניקים לא תעבור. הממשלה הזאת תיפול, ואנחנו נביא על המדינה הזאת, על העם הנפלא הזה, ימים שפויים יותר. אני מאוד מקווה בשבילך, חבר הכנסת ואטורי, שאתה לא תלך על הקומבינה הזאת, שבשביל כיסא, מכובד ככל שיהיה, אתה תמכור את הלוחמים שלנו, את המשרתים שלנו, את אלו שבאמת תורמים הכול למען המדינה ומוכנים לתרום הכול למען המדינה. אין תקיעת סכין גדולה יותר מזאת בגבם של הלוחמים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח. נוכח? סליחה. איפה הוא? תודה. חבר הכנסת רון כץ?
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
ממושמע ומוותר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מוותר. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – מוותרת; טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – מוותרת; חבר הכנסת משה טור פז – איפה הוא? פה? אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. אנחנו מצביעים על ההסתייגויות? איפה מירב?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
בקשות, תקריא.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בקשות רשות דיבור, סליחה. חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת סמיר בן סעיד – אינו נוכח; חבר הכנסת בנימין גנץ – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו? חברת הכנסת פנינה תמנו – מוותרת; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – מוותר; חבר הכנסת איתן גינזבורג – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת.
אנחנו נעבור להצבעה. לא, מה? השר מסכם. מקבלים סחרחורות מהנאומים פה.
<< דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת סובה, שמענו את לפיד לא מזמן אומר: אתם ממשלת מיעוט, ביום טוב יש לכם 60 ח"כים. דרך אגב, אתם, ביום טוב, יש לכם 42 ח"כים בלי ערבים, אז תבינו את הפערים בכלל. לכן אני מציע לכם, אל יתהלל חוגר כמפתח. כבר אמרו את זה בתנ"ך. זו הצעה.
לכן אני רואה את חברי הכנסת מטעם יש עתיד, כולם עצבנים, חבר הכנסת שוסטר. אני שואל את עצמי למה ופתאום הבנתי: הם רוצים להפיל את הממשלה, אבל הם יודעים שכולים ילכו הביתה. היום בסקרים יש להם בקושי שישה מנדטים. דרך אגב, שישה מנדטים – הכוונה היא שאתה נמצא באזור שאולי לא תהיה בכלל. הם רועדים. היום הם 23, אם אני לא טועה. הם יודעים שהם לא יהיו פה, רובם ככולם, והם עולים לכאן ואומרים: אנחנו רוצים ללכת לבחירות.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
בחירות עכשיו.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת יוראי, הצחקתם אותי. אני מכיר את התופעה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
בחירות עכשיו. בחירות עכשיו. משום מה, אתם לא רוצים.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
לכן אני אומר לכם - - -
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
משום מה, אתם לא רוצים.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
דקה, תן לי.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אתם נאחזים בכיסאות כאילו - -
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
יוראי.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
כן.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
הרי בסוף - - -
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
- - כאילו הם היו קרנות המזבח.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
הרי בסוף אני אוחז מזה שאתה בן אדם אינטליגנטי, עם שכל, באת לכנסת לא כדי ללכת הביתה. לכן, אל תצעקו את זה יותר מדי, בגלל שאתם יודעים שאתם משקרים, אתה וגם היושב-ראש שלך.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
משום מה, אתה מפחד מבחירות, לא אני. אתה מפחד מבחירות.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אנחנו לא מפחדים מכלום.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אתה נאחז בכיסא שלך כמו בקרנות המזבח.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
עכשיו, בוא נעבור לעניין.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יוראי להב הרצנו, כרגע דיברת. עכשיו תור השר.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
דקה, אני רק מסביר את ההחלטה. זה מצחיק אותי שאני יושב כאן - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תלמד ממני, אני יושב בשקט. משקרים, מדברים אחד בדברי השני. תקשיב לו.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
- - ואתם רועדים ועולים.
דרך אגב, אני רוצה להזכיר לשמאל: אתם הבאתם את הסכמי אוסלו בממשלת מיעוט. אנחנו לא ממשלת מיעוט, יש לנו תמיכה של 60 ח"כים. אם לא הייתה לנו תמיכה כזאת, סביר להניח שהממשלה לא הייתה קיימת. גם אם מתגלעים בינינו חילוקי דעות, יש, מה שנקרא, זמן להסדיר את זה. בוודאי ובוודאי זה לא נוגע לכם ובוודאי אנחנו לא ממשלת מיעוט. יש לנו ממשלה איתנה, 68 ח"כים, ובעזרת השם גם נעביר את חוק הגיוס, והממשלה הזאת תכהן עד סוף הקדנציה, בעזרת השם, בגלל שיש לה עוד הרבה דברים לעשות בשביל עם ישראל.
אני רוצה, ברשותכם – זה מפריע לי שם. רק שנייה, חברת הכנסת גוטליב, תקשיבי טוב. עלו פה כל מיני אנשים, אני לא רוצה להשיב להם, אבל אחד תפס אותי וזעזע אותי קצת, יש לו גם כיפה על הראש, קוראים לו חבר הכנסת אלעזר שטרן. מה הוא אומר? אתה קונה את היהדות שלהם? למה אתה לא יהודי כזה? אז אני רוצה לספר לך, חבר הכנסת שטרן, פה אני רוצה לספר לך, אתה יודע, תנועת ההשכלה בגרמניה התחילה בשלהי המאה ה-18. אחד מראשיה היה משה מנדלסון. אתה יודע? הוא בעצם טבע את המושג: תהיה יהודי בביתך ובחוץ תתנהל איך שאתה רוצה. כמדומני, הנכד שלו כבר התנצר או בכלל עזב את הזה. אבל אני רוצה להגיד משהו יותר עמוק מזה – חברת הכנסת גוטליב, זה מפריע לי, בגלל שהנושא הוא חשוב מאוד. תקשיבי.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אדוני השר, אנחנו מדברים בדיוק - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא משנה, עכשיו זכות הדיבור שלו.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אדוני השר, רק רצינו להגיד לך שאנחנו הזדעזענו שהוא העז לדבר אליך באופן הזה.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
דקה, אני רוצה להסביר לו. לא, לא, אני רוצה להסביר לו משהו יסודי. דרך אגב, חבר הכנסת שטרן, אתה צריך להבין, אני נמצא בחולשה, בגלל זה אני לא לומד תורה כל היום. הלוואי, אם היה לי את הכוח. אני רואה את זה כפגם בי, לא פגם במי שלומד. הפוך, לי אין את כוחות הנפש ללמוד. אם הייתי יכול ללמוד תורה כל היום, זה מה שהייתי עושה. למה? כתוב בתורה: "והגית בו יומם ולילה". יכול להיות שאתה סוג של רפורמי, שמאמין רק בחלק מהפסוקים בתורה.
אבל אני רוצה לספר לך, גם סבא שלי היה כזה וגם אבא שלי וגם סבא של סבא שלי, ובעצם כמעט כל היהודים, עד שהגיעה תנועת ההשכלה. אספר לך מה קרה. חברת הכנסת גוטליב, תקשיבי. כשתנועת ההשכלה התחילה בברלין של גרמניה, איך הם כינו את היהודים הדתיים החרדים בתוך גרמניה? אוסטיודן. הם זלזלו בהם, בזו להם. רק אתמול הייתם כמוהם. הם בזו להם, לא רצו להיראות איתם. היום האוסטיודן שלנו פה במדינת ישראל זה החרדים. מה זה אוסטיודן? היהודים המזרחים. הם משם, כולל רוסיה, כולל כולם, כל המזרח. הם בזו ליהדות, הם בזו לערכים היהודיים, הם בזו לזה שיש יהודי עם זקן וכובע ושטריימל, וזה מה שבז היום חבר הכנסת אלעזר שטרן. הוא חושב שהוא מייצג את כל זרמי היהדות. אלעזר שטרן, אנחנו לא מסכימים איתך.
מאז שהמפד"ל היו חלק מהתנועה הציונית הייתה מחלוקת, וזה בסדר. יש כאלה שעובדים ויש כאלה שלומדים ויש כאלה שגם עובדים וגם לומדים ויש כאלה שלא לומדים ולא עובדים. אבל אתה לקחת לך פתאום איזו אפוטרופסות על היהדות? אתה תוקף את לומדי התורה? הרי הבוס שלך פה עלה לא מזמן ונתן איזה שיעור. הוא אמר: בליל חג השבועות הלכתי לתת שיעור בתנ"ך – איפה? במוזיאון. הוא לא ידע שבבתי כנסת יש מה שנקרא תיקון ליל שבועות. ואיך הוא מתחיל? זה אותו אחד, מומחה לתנ"ך. הוא אומר: אני מחבב את עשו, מחבב אותו. הוא לא מבין את העומק של מה זה עשו, מה הוא מסמל ביהדות, מה זה עשו ומה זה יעקב. אבל הוא התחיל בפסוק "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר השם", והתחיל לתקוף את כל לומדי התורה. זה בדיוק הפסוק של עם ישראל, "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי". עכשיו באים כל הצבועים למיניהם ואומרים: רק שנייה, איפה היו בר כוכבא, דוד המלך, שאול המלך? בוודאי שעם ישראל לדורותיו, תמיד היה לו שלטון עצמי, אז בוודאי שיהיו אנשים לוחמים והיו אנשים שלומדים תורה.
אני רוצה להסביר בכלל לאותו מומחה בתנ"ך מר לפיד: שבט לוי כשבט, הוא בעצם עבד את עבודת השם בהגדרה. לא הייתה לו נחלה, לא היה לו כלום; הם עבדו. זה השבט שבעצם - - -
<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>
דודי, אבל יש גדרים מי זה שבט לוי – הוא צריך לעזוב את חיי היום-יום, להתעלות - - - זה לא כל אחד.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
מאז שקם עם ישראל היו אנשים שלמדו תורה והיו אנשים שעבדו. אני רוצה לשאול, הרי חבר הכנסת כהן, אתה יודע מאיפה ההורים שלנו באו. אתה יודע שבוודאי ההורים שלנו כיבדו במרוקו את כל הרבנים שלמדו תורה. להפך, היו עוזרים להם להתפרנס, רק שילמדו. חלקם גם היו בדלות. ההורים שלי גרו בכפר דל מבחינת האמצעים, אבל עדיין הרבנים שם היו הכתר שלהם, בגלל שהם הבינו שזה היסוד של עם ישראל, בלי זה אין עם ישראל. ולכן אני אומר דבר מאוד פשוט: יש כאלה שהם קוראים להם משתמטים מהצבא. לעם ישראל יש ערכים נוספים, אמרתי.
ולכן אתה יודע, כשאני שומע אותך, אלעזר שטרן, אתה בא עם כיפה, כבחור דתי, אבל תדע לך, תמיד, האנשים הכי גרועים בעם ישראל היו המומרים. מדוע? בגלל שהם הבינו את היהדות, ובאמצעות היהדות תקפו את היהודים. אלה היו יהודים מומרים. אני לא האמנתי שיהודי עם כיפה יעלה לכאן וידבר ככה, בשנאה כזאת, על לומדי התורה. דרך אגב, אני מספר לך, גם בציונות הדתית יש אנשים שלומדים תורה מבוקר עד לילה. אני מזמין אותך ללכת ולבקר בישיבת מרכז הרב, ישיבה מפוארת, שלומדים שם אנשים תורה. בלי הספרות התורנית לא יהיה עם ישראל, צריך להבין את זה.
מדברים על המימון, השר מלכיאלי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
לא חשוב, בשבילי אתה תמיד תישאר שר, אמרתי, ובעזרת השם גם בעתיד. הרי האוניברסיטאות ממומנות על ידי המדינה ב-15 מיליארד שקל כל שנה. חצי מהם לומדים ספרות סינית, היסטוריה, שירה. מה זה קשור, דרך אגב?
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
מה הסטודנטים שמסיימים את הלימודים עושים? נכנסים לשוק העבודה.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
למה צריך לממן אותם? מדינת ישראל מבינה שצריך לממן גם את העולם של הרוח, אבל לא של הרוח היהודית. זה לא. אלה שלומדים תורה זה לא רוח ישראל.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אתה יודע שהסטודנטים שמסיימים ללמוד הולכים לצבא, למילואים ולעבודה.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אני הייתי מציע – דרך אגב, תלמיד ישיבה צריך לקרוא לעצמו סטודנט ליהדות, זהו, רק סטודנט שלומד מהבוקר עד הלילה יהדות. אז הם היו אולי מסכימים. אבל להמשיך לרדוף אותם? ולא רק אותם אתם רודפים – את נשיהם, את ילדיהם, את הילדים שלהם שלומדים בכיתה א' או ב'. אין לכם רחמים בכלום. היועמ"שית הזאת וגיל לימון ושופטי בית המשפט העליון, בחלקם, יש להם אובססיה – הם רואים משהו יהודי, הם מתחרפנים.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
והפצ"רית.
<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >>
שכחת את הפצ"רית.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
שכחת את הפצ"רית. שנאה והסתה, זה כל מה שאתה. שנאה והסתה.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
זה נכון. ולכן אני רוצה להציע לכם, וגם לך – אני רוצה לספר לך גם, חבר הכנסת שטרן, לגבי מי היושב-ראש. אני מבין את הדאגה שלך. יש לו דאגה גדולה מי יהיה יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. איך הוא אומר? יש ח"כים חדשים. איזה ניסיון יש להם? הוא עכשיו מה שנקרא בא לעניין. הוא הצדיק הגדול שמחכה, מה שנקרא, ומצפה לתקינות הכנסת. חבר הכנסת מלכיאלי, אני רוצה לספר לך סיפור כדי ששטרן ישמע. הוא משחק בטלפון, אבל שישמע. אני הקשבתי לו. חבר הכנסת כהן - - -
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
דודי, יש לי חלוקת קשב, אל תדאג.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אני יודע שאתה גאון – גם קורא, גם כותב, גם אוכל, גם שומע, גם ישן. אתה בכלל, יש לי במחסן זוג כנפיים ובייגלה, מחר אני אביא לך אותם.
עכשיו בוא נעבור לעניין. חבר הכנסת כהן, אתה יודע, נבחרנו לכנסת בהתחלה, אני וביטן, הקמנו ממשלה, כל הוותיקים, תספור, עלינו במספר המנדטים, כל הוותיקים היו שרים. הבא בתור ברשימה היו אני ודוד ביטן. אני ממונה ליושב-ראש ועדת הפנים, דוד ביטן – יושב-ראש ועדת הכנסת. יומיים אחרי שנבחרנו – ריאיון עם רזי ברקאי. אתם זוכרים את הצדיק. הוא שואל אותי: תגיד לי, באיזו חוצפה אתה לוקח לעצמך להיות יושב-ראש ועדת הפנים? לא משנה שהוא לא מכיר אותי, לא יודע מה עשיתי, כלום. אמרתי לו: לא הבנתי, אתה רוצה שנביא עובדים זרים? אני הבא בתור. את מי אתה רוצה שנשים?
אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת שטרן, יש לנו חברי כנסת מצוינים, אחד-אחד. בחברי הכנסת שלכם ברובם אני לא מזלזל, ומעריך. כל אחד מהם, דרך אגב, יכול להיות שר בממשלה. אם הבוס שלך היה שר האוצר עם 12 שנות לימוד, אז כל אלה יכולים להיות בוועדת חוץ וביטחון כיושבי-ראש, אז אל תזלזל בהם וביכולות שלהם.
ואני רוצה לחזור חזרה. אמרתי, כבר בגרמניה, תנועת ההשכלה בגרמניה, קראו ליהודים הדתיים החרדים בשלהי המאה ה-18 אוסטיודן, והיום האוסטיודן שלכם זה החרדים. אתם בדיוק: נעשה גזור-הדבק. לדעתי ככה האנטישמים פעלו נגד היהודים. שאלו אותי באחד הראיונות: תגיד, איך יכול להיות? אבל הם יהודים. חלק גדול מהאנטישמים הגדולים היו יהודים, והם לא מבינים את זה. "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" זה פסוק אמיתי שקורה לנו הלכה למעשה בימינו אנו, ותמיד זה היה. להפך, אמרתי, המומרים הם הכי גרועים לעם ישראל. ולכן, זה שאתה הולך עם כיפה, להערכתי אתה לא מבין את היסוד. אתה שואל אותי אם אני רוצה? כן, אלעזר שטרן, אני, בניגוד לך, אם היו לי את כוחות הנפש והייתי מתקן את המידות היהודיות שלי, בוודאי הייתי לומד מבוקר עד לילה, והייתי לומד יהדות. אבל כנראה אתה היית בוחר לעשות דברים אחרים. זו גם זכותך, אבל לפחות אל תטיף לאנשים האחרים.
ולסיום, אני רוצה לענות בשני משפטים לחבר הכנסת סגלוביץ'. הוא מזכיר לנו איזו ממשלה אנחנו וכו' – שנייה, זה מפריע לי.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברי הכנסת, קצת יותר שקט במליאה. קצת יותר שקט במליאה. בבקשה.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
חבר'ה, אני רק רוצה להזכיר, חבר הכנסת כהן, איזו ממשלה הייתה קודם. צריך להבין. אני לא נכנס לפרסונות כאן. זאת ממשלה שמי שמינה אותה באופן מעשי זה מנסור עבאס, ראש התנועה האסלאמית במדינת ישראל. דרך אגב, ברוב מדינות ערב התנועה האסלאמית היא מחוץ לחוק. אתם שלחתם את אגף התקציבים למועצת השורא, לא אשכח. אני נעלבתי כיהודי. תאר לך שהיינו שולחים את אגף התקציבים למועצת גדולי התורה, להבדיל – הרי הארץ הייתה רועשת וגועשת. דרך אגב, נחשף בימים אלה שהם, יש להם את התנועה, תנועת 48, מה שנקרא, תנועה אסלאמית שסייעה לחמאס בעזה. ודרך אגב, זאת הזדמנות גם לראש השב"כ או השב"כ לבדוק את הנושא הזה, אם זה סיוע לטרור. והוא מטיף לנו איזו ממשלה אנחנו. הימין תמיד יהיה ממשלה של יהודים ציונים אוהבי העם והארץ, ובוודאי לא נשענים על התנועה האסלאמית. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות, אנא תפסו את מקומותיכם. אנא תפסו את מקומותיכם, אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות. חברת הכנסת בן ארי, נצביע?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אני מושכת את ההסתייגויות.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
מושכת את ההסתייגויות.
אם כך, אנחנו מצביעים על החוק בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה. הצבעה כעת. חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 21
בעד סעיפים 1–2 – 53
נגד – 41
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
53 בעד, 41 נגד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התקבלה בקריאה השנייה.
וכעת נצביע עליה בקריאה השלישית. הצבעה בקריאה השלישית.
הצבעה מס' 22
בעד החוק – 53
נגד – 41
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה –חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, נתקבל.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
53 בעד, 41 נגד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.
<< נושא >> ערעור חבר הכנסת עופר כסיף על החלטת ועדת האתיקה בהתאם לסעיף 43 לתקנון הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום – ערעור של חבר הכנסת עופר כסיף על החלטת ועדת האתיקה בעניינו מיום 9 ביולי 2025, בהתאם לסעיף 43 לתקנון הכנסת.
ברשותכם, כמה מילות הסבר על ההליך. ביום 9 ביולי 2025 פרסמה ועדת האתיקה החלטה ב-12 קובלנות שהוגשו נגד חבר הכנסת עופר כסיף, וב-11 מתוכן קבעה כי הפר את כללי האתיקה. בהתאם לכך, הורחק חבר הכנסת כסיף לתקופה של חודשיים מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה, למעט השתתפות בהצבעות, החל מתחילת המושב הבא, ונשלל שכרו לתקופה של שבועיים במהלך תקופת ההרחקה. בהתאם לסעיף 43 לתקנון הכנסת, במקרים שבהם מטילה ועדת האתיקה סנקציה כזאת רשאי חבר הכנסת הנקבל לערער על ההחלטה בפני הכנסת.
סדרי הדיון יהיו כך: אנחנו נשמע ראשית את חבר הכנסת כסיף, לאחר מכן את חברת ועדת האתיקה חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. כל אחד מהם יקבל חמש דקות. לאחר מכן נעבור במישרין להצבעה על הערעור, ללא דיון. אין זכות דיבור לדוברים נוספים ואין הצעות לסדר-היום. הצבעה בעד משמעה קבלת הערעור וביטול החלטת ועדת האתיקה, והצבעה נגד משמעה דחיית הערעור והשארת החלטת הוועדה על כנה.
אני מבקש לשמור על האופי המכובד של הדיון – כך אני אקפיד – ולהימנע מהפרעות ומקריאות לסדר.
אני מזמין את חבר הכנסת עופר כסיף אל הדוכן לשאת את דבריו. בבקשה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה. בבקשה, עד חמש דקות לרשותך.
<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
חברי הכנסת, "סימנים ומבחנים רבים לדמוקרטיה - - - עיתים קבועות לבחירות; הצבעה ללא לחץ, גלוי או נסתר, משטרתי או כלכלי; חופש ההתאגדות המדינית; בחירה שכמוה כברירה, כלומר - - - הכרעה בין תוכניות שונות - - - פרלמנט שבו תומכי הממשלה ומתנגדיה מנהלים, לעיני הציבור, מאבק בלתי פוסק על עקרונות ואמצעים וכיבוש דעת הקהל למענם; עיתונות שאין בה תכתיב הרשות ולא מוראה הטמיר ולא חותמת הצנזורה - - - מערכת שיפוט שאין בה אף צל של שמץ של תלות ברשויות השלטוניות הגלויות או הסמויות ואשר את דינה מקבלים לא רק הנשלטים אלא גם השליטים. בלי כל אלה, או כמה מהם, אין דמוקרטיה, או היא פגומה מעיקרה".
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברי הכנסת, קצת יותר שקט במליאה, בבקשה. תודה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
את הדברים הללו שציטטתי כתב מנחם בגין ביוני 1962 בעיתון חרות. עם בגין ותנועתו היה לנו ויכוח נוקב וחריף, אבל הוא היה על עקרונות ולא על עצם הצורך בדמוקרטיה כמסגרת לקיומו של ויכוח כזה בכלל ובתוך הכנסת בפרט.
תחת ממשלת הזוועות וחלקים נפסדים באופוזיציה נגמרו הימים שבהם ניתן היה לערוך כאן ויכוחים אמיתיים. בקשות ההדחה הבלתי-חוקיות וההשעיות השיטתיות של חברי סיעתי הן חלק מרכזי מאווירת הטרור והרדיפה שקיימת בבית הזה, ולמרבה הצער, גם ועדת האתיקה הפכה לכלי שרת בידי חורשי רעת הדמוקרטיה. במכתבה לחברי הכנסת הדגישה היועצת המשפטית לכנסת כי ההליכים בוועדת האתיקה, ובתוכם ערעור זה, מהווים דיון מעין-שיפוטי. הליך שיפוטי? יש שמץ של הוגנות פה, או אפילו מראית עין של כזאת? אי-משוא פנים? הרי לא ייתכן כי מה שמותר לאזרח מן השורה – ובצדק – לומר, יהיה אסור לנבחר ציבור עם חסינות.
מאז פרוץ המלחמה הורחקתי ממספר כולל של 288 ימי ישיבות הכנסת, וביחד עם חבריי לסיעת חד"ש-תע"ל עומד המספר על מעל 365 ימים. הורחקתי יותר מכל חבר כנסת אחר בבית הזה, ומהם גם אלה שהפרו פעם אחר פעם את הדין הפלילי – האתי והפלילי – וקראו למחוק את עזה, לבצע השמדה וטבח בתושביה החפים מפשע, להפריד גברים מילדים ונשים ולרוצחם. עליהם ועדת האתיקה הגנה בחירוף נפש, וקבעה למשל שהקריאות של שניים מסגני היושב-ראש לשרוף את עזה או לאנוס אסירים פלסטינים, כן מוגנות בחופש הביטוי הפרלמנטרי.
לעודד ולהסית לפשעי מלחמה – מותר, אבל לחשוף אותם, להתנגד להם ולקרוא למיצוי הדין עם הפושעים – אסור. הטרלול הזה כל כך בוהק, שבמסגרת החלטת ועדת האתיקה האחרונה הואשמתי בהחזקת שלט חוקי לחלוטין בהפגנה, בציטוט מתוך כתבות עיתונאיות שעברו צנזורה צבאית ובפרסום תיעודים של חיילים שבפיהם שלהם מודים בביצוע פשעי מלחמה. לא את כללי האתיקה הפרתי, כי אם את הצו שאתם מנסים לכפות בכוח על הציבור כולו: אסור לדבר על מה שקורה בעזה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
משפט לסיום, חבר הכנסת כסיף.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני גאה שהפרתי את האיסור לדבר על המתחולל בעזה, את הצו האנטי-מוסרי והבלתי-חוקי הזה, ושנשארתי נאמן לציוויי המוסר האוניברסלי.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
עבר הזמן. תרד. תרד כבר.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת כסיף.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני מסיים.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אז משפט לסיום.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני גאה שזעקתנו נגד שפיכות הדמים באשר היא הדהדה בין כל יושבי הארץ והפכה לצעקה גדולה שממנה איש לא יכול להתעלם.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה. תודה לחבר הכנסת כסיף. נגמר הזמן.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
מסיים. לזעקתנו שותפים רבים וטובים, יהודים וערבים, משפחות חטופים, קורבנות טבח 7 באוקטובר, גנרלים וראשי ממשלה לשעבר - -
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
- - סופרים ואנשי רוח.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
לא, לא, לא. תודה רבה. תודה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אמת מארץ תצמח, והיא תגיע גם אליכם.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה.
<< דובר >> פנינה תמנו (בשם ועדת האתיקה): << דובר >>
אדוני היושב בראש, ברשות חבריי חברי וחברות הכנסת וברשות חברי ועדת האתיקה, אופוזיציה וקואליציה, חברת הכנסת שרון ניר וחבר הכנסת אליהו רביבו וממלא המקום, ובגיבוי היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, הריני להגיב על דברי הערעור של חבר הכנסת כסיף על החלטת ועדת האתיקה.
בתחילת מלחמת חרבות ברזל ועדת האתיקה קראה לחברי הכנסת, בהחלטה עקרונית שהונחה לכולכם, והזהירה בדברים אשר יש בהם לפגוע בכבוד הכנסת, ובפרט הזהירה הוועדה כי בתקופת המלחמה תהיה לה אפס סובלנות להתבטאויות שעלולות להביא לפגיעה בביטחון מדינת ישראל, באזרחיה ובחיילי צה"ל. בכך ביקשה הוועדה לסרטט גבול – חבר הכנסת רוטמן, אתה מפריע: חופש הביטוי הוא לא חופש הביזוי, חופש הביטוי הוא לא חופש ההכפשה, והוא בוודאי לא החופש להעליל עלילות דם על חיילי צבא ההגנה לישראל המחרפים נפשם על הגנת מדינת ישראל גם ברגעים אלו ממש.
חבר הכנסת כסיף בחר שלא להיענות לאזהרות הוועדה. למעשה, נראה שהוא החליט לפעול בדיוק להפך. מההתבטאויות שלו לאחר 7 באוקטובר עולה דפוס שיטתי של האשמות, האשמות של חיילי צה"ל בביצוע פשעי מלחמה חמורים. כנגד חבר הכנסת כסיף התקבלו עשרות רבות של קובלנות, ולצד קובלנות שדחתה הוועדה, ראינו בחומרה חלק מההתבטאויות, שפוגעות בכבוד הכנסת ובאמון הציבורי, בוודאי בנו, חברי הכנסת, ובמאמצי המלחמה באופן ישיר.
בשתי ההחלטות האחרונות של הוועדה בעניינו של חבר הכנסת כסיף נדונה גם פנייתו של חבר הכנסת כסיף לבית הדין הבין-לאומי בהאג תוך הכפשת ישראל. כזכור, חבר הכנסת כסיף חתם על עצומה להעמדת מדינת ישראל לדין בבית המשפט הבין-לאומי לצדק, ובעקבות מעשה זה אף נפתח כנגדו הליך הדחה בכנסת. הליך ההדחה, אף שלא הושלם, ביטא באופן ברור את סלידתו של רוב-רובו של הבית הזה ממעשהו של חבר הכנסת כסיף.
אדוני היושב-ראש, אי-אפשר, הרעש הוא מאוד - - -
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
קצת יותר שקט במליאה. חבר הכנסת בוארון, קצת יותר שקט במליאה.
<< דובר_המשך >> פנינה תמנו (בשם ועדת האתיקה): << דובר_המשך >>
היועצת המשפטית לכנסת אף קבעה שלאחר שתהליך ההדחה נפל ההליך המתאים הוא קובלנות בוועדת האתיקה.
בנובמבר 2024 הוועדה הניחה על שולחן הכנסת החלטה שעסקה בעניין זה וב-24 התבטאויות נוספות, והטילה עליו סנקציה של הרחקה מישיבות מליאת הכנסת והוועדות לשישה חודשים ושלילת שכר של שבועיים בשל ההפרה החמורה. בהחלטתה קבעה הוועדה מפורשות שאם חבר הכנסת כסיף ישוב ויפר את כללי האתיקה באופן דומה, היא תיאלץ להשתמש בסנקציות נוספות המוקנות לה בחוק.
למרות זאת, ובעוד חבר הכנסת כסיף מורחק – חצי שנה – הוסיף חבר הכנסת להתבטא ולהתנהל באופן המפר את קביעת ועדת האתיקה, כך שקובלנות רבות כנגדו המשיכו להצטבר על שולחן הוועדה. בכך זלזל לא רק בכללי הבית הזה לשמירה על רמת השיח ועל רף ההתנהגות של נציגי הציבור, אלא גם בוועדת האתיקה ובכם, שאנחנו פועלים כשליחיכם, שליחיהם של חברי הכנסת.
בהחלטה מיום 9 ביולי 2025 דנה הוועדה בפנייתו הפומבית של חבר הכנסת כסיף בפעם השנייה לתובע בבית הדין הבין-לאומי הפלילי בהאג, הפעם בדרישה לפתוח בחקירה ולהעמיד לדין את ראש הממשלה, שר הביטחון וחברי הקבינט, תוך האשמות מדינת ישראל בביצוע פשעי מלחמה. נוסף על כך דנה הוועדה ב-11 קובלנות נוספות כנגד חבר הכנסת כסיף, ובסך הכול בעשרות התבטאויות של חבר הכנסת. רוב-רובן של ההתבטאויות עוסקות שוב בהאשמת מדינת ישראל וחיילי צה"ל ברצח נשים, תינוקות, עיתונאים, בג'נוסייד, בהתעללות ובחטיפת פלסטינים, כל זאת בעוד 50 מחטופינו נמקים במנהרות חמאס כבר קרוב לשנתיים וחיילי צה"ל נופלים בקרבות.
חלק מדבריו הקשים של כסיף, כדי לסבר את האוזן: "חיילי הכיבוש מתעללים בפלסטינים"; "ממשלת ישראל מבצעת ג'נוסייד וטיהור אתני"; את ראש הממשלה כינה "רוצח ההמונים" ואת ממשלת ישראל – "ממשלת מוות"; כן אמר שמי ששתק בזמן השואה – והביא תיאור של מי שרצח את הסבים שלו – הם אלה ששותקים כשהפלסטינים נטבחים בעזה, ועוד שלל התבטאויות.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
גברתי, משפט לסיום.
<< דובר_המשך >> פנינה תמנו (בשם ועדת האתיקה): << דובר_המשך >>
חצי שנייה, כי הפריעו לי, ברשותך. אדוני היושב-ראש, ביקורת חריפה, קשה ככל שתהיה, בוודאי כשמדינת ישראל מנהלת מלחמה קשה ועקובה מדם מול אויבינו – הדרך להשמיע אותה לא עוברת בפרסום עלילות מזוויעות על חיילי צה"ל והאשמות נגד מדינת ישראל. לכן הוועדה ראתה לנכון, כמו שאמרתי, כל החברים, אופוזיציה כקואליציה – הפרה אתית חמורה.
על כן, חברי הכנסת, אנחנו מבקשים לקבל את אמונכם כוועדת אתיקה ולהצביע נגד הערעור של חבר הכנסת כסיף. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה, גברתי. תודה.
אנחנו עוברים להצבעה. אני מזכיר: מי שמצביע בעד – מצביע בעד קבלת ערעורו של חבר הכנסת עופר כסיף. מי שמצביע נגד – מצביע נגד קבלת הערעור והותרת החלטת ועדת האתיקה על כנה. הצבעה כעת.
הצבעה מס' 23
בעד הערעור – 10
נגד – 85
נמנעים – אין
הערעור של חבר הכנסת עופר כסיף על החלטת ועדת האתיקה לא נתקבל.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
עשרה בעד, 85 נגד. אני קובע כי ערעורו של חבר הכנסת עופר כסיף על החלטת ועדת האתיקה בהתאם לסעיף 43 לתקנון הכנסת נדחה. החלטת ועדת האתיקה תישאר על כנה. נוסיף לפרוטוקול גם – לא הגעת, אז נוסיף לפרוטוקול שהתכוונת להצביע, נגד, כן? בבקשה, תוסיפו.
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא החלטת ועדת הכלכלה בדבר - - -
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
מה? להוסיף גם את חבר הכנסת בן צור למצביעים נגד. אה, הצביע? סליחה, חבר הכנסת בן צור הצביע בטעות בעד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה, אבל אנחנו רושמים זאת לפרוטוקול. בבקשה. בסדר? עד כאן.
<< נושא >> החלטת ועדת הכלכלה בדבר תיקון טעות בחוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 << נושא >>
[נספחות.]
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – החלטת ועדת הכלכלה בדבר תיקון טעות בחוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. אני מתכבד להזמין את – רק שנייה אחת, למה רשום לי פה משהו אחר? אתה הסמכת את רון כץ או משהו?
<< דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>
אבל חזרתי.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אתה. מאה אחוז. חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה – להציג את החלטת הוועדה. בבקשה.
<< דובר_המשך >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >>
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, התקבל בכנסת ביום כ' באדר התשפ"ה, 20 במרץ 2025, ופורסם ברשומות. במסגרת פרק ג' לחוק, שעניינו תשתיות ביוב, תוקנה ההגדרה "תקופת ההטבה" שבסעיף 9(2)(א1) לפקודת מס הכנסה, המתייחסת לתקופה שבה הכנסתה של רשות מקומית כבעלת מניות בתאגיד מים וביוב מדיבידנד, מרווחי התאגיד ומריבית והפרשי הצמדה שמשלם התאגיד לרשות מקומית בשל הלוואה שנתנה הרשות המקומית לתאגיד, פטורה ממס הכנסה. לפי החלטת ועדת הכלכלה בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, הוחלט שתקופת ההטבה תוארך משנת 2023 לשנת 2026, לרבות שנת 2024. ואולם, בנוסח שהובא להצבעה במליאת הכנסת נשמטה הכללתה של שנה זו מתקופת ההטבה המזכה בפטור ממס, וזאת בשל טעות טכנית. לפי סעיף 10א(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948, מוצע לתקן את הטעות.
אני מבקש מהח"כים להצביע בעד. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תודה רבה. נעבור לדיון האישי. חברת הכנסת שרון ניר. אני מזמינה חברת הכנסת שרון ניר. שלוש דקות לרשותך.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הבוקר, בזמן שהרמטכ"ל עשה שמיניות באוויר ונאלץ לרדד את כוחות המילואים ב-30% בגלל שחיקה מבצעית ועומס חסר תקדים, ביקום מקביל, הממשלה האנטי-ציונית לא מוותרת. כעת, היעד הבא הוא יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, רק כדי למסד חוק השתמטות ולפטור 80,000 חרדים צעירים ובריאים משירות צבאי. ראש ממשלה, שכבר הודה בעבר בפני הרב הירש – ושמענו את זה בקלטות מוקלטות – שהוא פיטר את שר הביטחון ופיטר את הרמטכ"ל רק כדי להסיר חסמים לחקיקת חוק השתמטות, כעת הציב את היעד הבא: הדחת יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון.
בימים האחרונים הורמו כל המסכים. נחשפה לציבור האמת המרה, שאנחנו כבר ידענו הרבה זמן. מאחורי ההפיכה המשטרית, ממשלה שהוקמה רק כדי לקדם עקרון-אב – מעמד המשתמט. הממשלה הזאת לא מתכוונת לעצור, אלא אם כן נעצור אותה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
בבקשה שקט במליאה. סליחה.
<< דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
המהלכים שהממשלה הובילה מיום היווסדה נועדו להיות האמצעי לקידום חוק השתמטות, או לשיטתו של שר המשפטים – השלייקעס. השלייקעס. שמענו את זה גם מבבצ'יק וגם מגולדקנופ. זה פעם אחת חוק-יסוד: לימוד תורה, שזה בעצם חוק שהוא מילה מכובסת לחוק השתמטות, ופעם שנייה הפיכה משטרית שנועדה רק לקדם את חוק ההשתמטות.
אז אני אומרת, במקום שהממשלה הזאת תתעורר מ-7 באוקטובר, לא מזיז לה שחיילים, עשרות אלפי חיילים, חסרים בצה"ל. לא שמעתי את הממשלה הזו מתייחסת לכך שמיום ליום אנחנו שומעים שיותר ויותר קצינים זוטרים חסרים בזרוע היבשה, וגם לא לעומס המוטל על אנשי המילואים ומשפחותיהם, שכבר קורסות תחת הנטל. לצערי, הממשלה הזאת גם לא מנסה להיכנס בנעליו של לוחם בסדיר שכבר שנתיים שלמות שורקים לו כדורים מעל הראש. למרבה הצער, השחיקה והעומס נותנים את אותותיהם, ואנחנו שומעים גם על מקרי אובדנות של לוחמים שנפשם לא יכלה לשאת זאת יותר.
לכן אני אומרת בצורה ברורה: כל ניסיון לחוקק חוק השתמטות הוא יריקה בפרצופם של המשרתים בצה"ל. מעולם לא הייתה כאן ממשלה שפגעה ביודעין בצה"ל, בביטחון המדינה ובחוסן הלאומי. אין גבול לציניות ולניתוק. תודה לך.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, היום פרסם דובר צה"ל תמונה של הרמטכ"ל אייל זמיר נכנס לרצועת עזה, פוגש את הכוחות שלנו, את החיילים הגיבורים שלנו, ונפגש עם בנו רב-סרן א'. זאת התמונה שצריכה להיות במדינה ציונית, במדינה שגאה בעצמה, במדינה שבה ההנהגה הפוליטית וההנהגה הצבאית שולחות את הבנים שלה להילחם על מדינת ישראל. זו התמונה שצריכה להיות צרובה בזיכרון של הציבור, ולא הקומבינות והמשחקים הפוליטיים של הניסיון להדיח יושב-ראש כזה או להעביר חוק אחר או לעשות חוק שימנע מעשרות אלפי צעירים להתגייס לצבא, לתרום את חלקם לביטחון המדינה ובהמשך גם לכלכלתה של מדינת ישראל. אני רוצה שהציבור יסתכל בתמונה הזאת של הרמטכ"ל עם בנו רב-סרן א' בעזה, קצין בשריון, ויסתכל על מה שקורה כאן בכנסת, ובמיוחד בצד הזה של הקואליציה – כיצד קואליציה מנסה להעביר חוק השתמטות בזמן שיש לנו מאות הרוגים, עשרות אלפי פצועים ומאות אלפים שלא ישנים בלילות וחלילה וחס מחכים לדפיקה בדלת. זאת התמונה שאתם צריכים לראות, אנשי הקואליציה, ולחשוב מחדש על המסלול שלכם: חוק גיוס לכולם – לא חוק השתמטות ולא ניסיון של קומבינות פוליטיות. אם אתם תפנימו ואולי תסתכלו על התמונה הזאת, אולי משהו ישתנה גם בלב שלכם. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, גם אני חייבת לומר שאני לא מצליחה להבין, בעיקר את אנשי הציונות הדתית, את יודעת, שאת מהם. איך אתם לא מבינים – ואני לא מדברת אישית, ספציפית עלייך, אלא בכלל על חברי הקואליציה – איך אתם לא מבינים שיולי אדלשטיין באמת ניסה לעשות חוק גיוס אמיתי? הרי אתם יודעים שחסרים 12,000 חיילים, אתם יודעים שיש מצוקה. אז איך אתם, אף אחד מכם – ראיתי שאולי שרן אמרה משהו – לא בא ואומר: תקשיבו, למה להדיח את היו"ר? אני לא מצליחה. יש לי כאן אנשים שאני מתייחסת לדעה שלהם. מה, אמרת משהו, משה? לא, יש כאן אנשים שיושבים בקואליציה ושאני מקשיבה להם ואני לא מצליחה להבין. כאילו, אתם לא מבינים? יש בעיה אמיתית, ויולי אדלשטיין ניסה למצוא פתרון. אני לא מצליחה להבין את זה. אני משתגעת. אני באמת אומרת לעצמי: איך אף אחד לא מגבה את יולי? איך אף אחד לא אומר: באמת צריך חוק גיוס? ואז מה, יביאו עכשיו לביסמוט? מה הוא חושב, שהוא יוכל להסתובב ברחוב? הרי החבר'ה שלכם יושבים פה, האימהות של אנשי המילואים יושבות פה, גם אצלכם יושבות. מה, לאף אחד לא אכפת? אני לא מצליחה להבין את זה. אני משתגעת מזה.
היום דיברתי עם האחיין שלי – שלוש שבתות רצוף. מה, מתי הוא יצא הביתה? מתי? תגידי, מה הוא עושה? בסך הכול הוא מתקן מכשירי קשר. אי-אפשר לשים מישהו שיעשה את זה במקומו. בא יולי ומנסה להביא חוק ולשחרר את הלחץ. עכשיו דיברתי איתו על זה. זה מביא לי עצבים. הוא אומר לי: אני עוד פעם נשאר שבת. הוא במילואים, והוא בכלל השתחרר לפני חצי שנה. ועד שבא חבר כנסת שמנסה לעצור את זה, אף אחד אפילו לא מגבה אותו; אף אחד לא בא ואומר: יש בעיה. כלום. יש כאן חברי כנסת שאמרו לי שהם לא ייתנו יד להדחה של יולי. אמרו לי את זה כמה חודשים. את לא שומעת אותם היום. אגב, יכול להיות שהם יעשו – אני לא יודעת אם ההצבעה תהיה חשאית. אני מקווה. אבל איך אף אחד לא אומר כלום? ממה אתם מפחדים? וגם מה תגידו לציבור כשתלכו לקלפי? מה תגידו, שנתתם השתמטות?
אני הכי לא מבינה את נתניהו. הרי מתישהו המדינה הזאת תלך לבחירות. מה תגיד? מה תגיד לאנשי המילואים? מה תגיד לאנשי הציונות הדתית, שנתת יד להשתמטות מאורגנת? ואין אף אחד, אף אחד מסביבו, שאומר לו: עזוב, ביבי, אנחנו לא יכולים לתת יד להשתמטות.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
מירב, תודה. נגמר הזמן.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
קודם כול, ינון, אתה יודע מה? אני מסיימת, זה לא משנה, אבל כאילו, אני מדברת על השתמטות. ואללה, אתה האחרון שיכול להגיד לי להיות בשקט.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
מה, להגיד לך לרדת?
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
האחרון.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
למה? הראשון. הינה, תרדי.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
האחרון. אתה יודע למה? אני מסיימת.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
מירבוש, בבקשה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני מסיימת. אני רוצה להגיד לך משפט אחרון. כשאני חזרתי – וגם לך אני אומרת – בגיל 20 עם הנשק, עם התג של גולני ועם הכומתה החומה, את יודעת מה אמרו לי בשכונה שלי? מה, את פראיירית? מה את חותמת קבע? אבל אמרתי, אני לא אהיה כמו החברים שלי. אני אעשה קבע, אני אתרום למדינה – ואתה האחרון שיכול להגיד לי שנגמר הזמן.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
בואי, אני יכול להגיד שנגמר הזמן.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתה צריך לעשות, ואתה יודע שאתה חביב עליי, אבל אתה יכול לעשות - - -
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
אני מסתכל על השעון ונגמר הזמן.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
מירב.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כן, אבל בוא, על מה אתה אומר לי שנגמר הזמן?
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
מה זה קשור? מה זה קשור?
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מילא היא, מילא היא.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
לא הבנתי.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לפחות היא גם עשתה שירות לאומי.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
גם אני תרמתי ועדיין תורם למדינה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תודה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תודה רבה.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
אני מתנדב באיחוד הצלה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תודה רבה. טוב, חבר הכנסת רון כץ.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
תגיד, עשית שירות לאומי?
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
כן.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
בתור מה?
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
אני עד היום מתנדב באיחוד הצלה. ניהלתי את מרחב לכיש ואני עד היום מתנדב.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
תגיד, פעם אמרת פה שחרדים יעשו שירות לאומי?
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
אבל כולה אמרתי לך שהסתיים הזמן שלך, תראי מה קרה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
זה עצבן אותי, כי אני עסקתי בהשתמטות.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
שקט רגע, אנחנו רוצים להתחיל. בבקשה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מה, אני לא צודקת?
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
נותן לך, שתקתי.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
חבר הכנסת כץ מבקש לדבר, בבקשה.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, גברתי היושבת בראש. חבריי חברי הכנסת – אדוני שר הפנים, תדע לך שבצרפת שר זה לכל החיים.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
אם אפשר רק לפרט מה אתה מפסיד בזה שהוא שר הפנים.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
זה אירוע לא פשוט, אבל לא נדבר על זה.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
הוא עדיין שר הפנים.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
עדיין שר הפנים, אמרתי. מה שכן נדבר עליו, ברשותכם – חברים, הגענו לסיום המושב. כמו בכל מושב, צריך לסכם מה עשינו עד היום. מה קואליציית נתניהו הצליחה להשיג במושב שהיה פה? אני רוצה לעדכן את אזרחי מדינת ישראל: לא הצלחתם להעביר כלום. לא הצלחתם לעשות שום דבר. הכול בלגן אחד גדול. ניסיתם להעביר רפורמה משפטית – נכשלתם; ניסיתם להעביר רפורמה בכלכלה – נכשלתם; מיניתם שלושה שרי חוץ – המצב מעולם לא היה קשה יותר; הבטחתם משילות, בעלי בית, הרבה מאוד מילים גדולות – המצב בביטחון הפנים במדינת ישראל מעולם לא היה ירוד וגרוע יותר.
מה כן הצלחתם לעשות? הצלחתם להביא למצב תקדימי: רוצים להדיח יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון מכהן, שעשה עבודה טובה ונלחם עבור המילואימניקים, עבור המשרתים, מסיבה אחת פשוטה: הוא לא מוכן לתת לחוק ההשתמטות לעבור. אז מה עושים כשיש אדם ערכי עם עמוד שדרה בקואליציה?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מדיחים.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מדיחים אותו – נכון, מירב. מדיחים אותו. הכי קל שיש. יושבים עסקנים חרדים בחדרים חשוכים ואומרים לראש הממשלה: תקשיב, נתניהו, ותקשיב טוב: אתה רוצה להמשיך להיות ראש ממשלה? אתה תדיח את יולי אדלשטיין. אין אופציה אחרת. ויושבים חברי קואליציה שבעבר עוד היה להם עמוד שדרה וסיבה שהם נבחרו והגיעו לבית הזה ושותקים. הם שותקים. הריב הפנימי עכשיו בליכוד הוא מי ידיח את אדלשטיין. ומה אז? מה הדבר הבא? אתם תעבירו את חוק ההשתמטות? אתם תירקו לציונות הדתית בפנים? לנו בפנים? לכל מי שעושה שירות צבאי בפנים? למאות אלפי מילואימניקים שעושים כבר שנתיים פלוס מילואים, להגן עליכם – מה תגידו להם? מה תגידו להם? תמנו עכשיו יו"ר חדש לוועדת חוץ וביטחון, ואז מה? ואז מה? את מי תביאו לנהל את האירוע המוזר הזה? מי יצביע בעד?
לסיום, אני רוצה לתת לכם גם ספוילר: גם אם תצליחו לעשות את זה בוועדה – שתהפוך ללא לגיטימית, כי לא יהיה שם אף חבר מהאופוזיציה – כשזה יגיע למליאה זה ייפול. אז אני רוצה לתת עצה טובה ליו"ר הבא של ועדת חוץ וביטחון: אל תיכנס לצרה הזאת. זה ייפול במליאה, ואתה תאכל את הדגים המסריחים.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
איזו מליאה? בוועדה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תודה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
טלי, תלכי לוועדת חוץ וביטחון.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
למה את לא מתמודדת?
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
חבר'ה, יש לי חידה.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
לא מגיע שתהיה אישה בראשות ועדת חוץ וביטחון?
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
עכשיו שקט בבקשה.
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
חברים, חידה. מי אמר את הדבר הבא: אנחנו מקבלים, מאשרים, ש-15 מיליון ש"ח יעברו מקטר לחמאס בעזה, וזה לא פרוטקשן, זה כסף עבור אדמיניסטרציה. מי אמר? מי אמר? בואו נחשוב ביחד מי אמר את זה. הלוא הוא הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, ב-2019, מתראיין ואומר את הדברים הללו, שלא מדובר בפרוטקשן. כי היו כל מיני טענות. אומר הרמטכ"ל שזה חלק מהאינטרסים של מדינת ישראל שחמאס יקבל את הכסף מקטר ולא שהרשות הפלסטינית תעביר אותו.
אנחנו שומעים פה מהאופוזיציה – אני רוצה רק לומר לכם, חברים, באמת, אני עובדת אצלכם. אני עוסקת באיסוף מידע מה אמרו הגורמים הרלוונטיים. מה אמרו שב"כ? לא הייתי בכנסת ולא הייתי בוועדת חוץ וביטחון, אז אני לא יכולה לדעת. מה אומר הרמטכ"ל בזמן אמת – את זה דווקא אני כן יכולה לדעת. וכיוון שיש נאומים שלו שנמצאים ברשת – אומנם קשה מאוד להגיע לנאומים האלה, צריך לחפור קשה מאוד, גברתי היו"ר, זה מאוד מאוד מסובך, אבל אפשר להגיע לדברים של איזנקוט. כי כשגדי איזנקוט, שעכשיו הוא כבר לא חבר כנסת, היה רמטכ"ל, הוא אחז בקונספציה ההזויה – בין השאר הוא אמר שהאיום התת-קרקעי בעזה הוא אכן איום, אבל הוא לא איום קיומי ולא איום אסטרטגי. את זה אמר הרמטכ"ל.
תחשבי, גברתי היו"ר, כשאני ואת היינו בוועדת חוץ וביטחון בתחילת ההתחלות ושמענו מהגורמים הרלוונטיים בצמרת הצבא ובצמרת הביון שחמאס מורתע בעזה - -
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
שקט במליאה, בבקשה.
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
- - שתינו חשבנו לעצמנו שזה אפס הבנת האויב והגדרת האויב, ואפילו אמרנו את זה, אבל התנהגו אלינו כאילו אין לנו מושג על מה אנחנו מדברות. אנחנו באמת לא לוחמות, אז איך אנחנו מעיזות לחשוב שאנחנו מבינות את האתוס החמאסי?
ובכן, רבותיי, אחרי שכל גורמי האופוזיציה מתעקשים שראש הממשלה העביר כספים קטריים לחמאס, יש לי חדשות בשבילכם: ראש הממשלה לא מחליט לבד. הרי איך זה עובד? וכל תינוק בן יום מבין את זה. הדרג המדיני מקבל המלצות מהדרג הצבאי והמודיעיני, והרמטכ"ל אומר בגלוי, בנאום: זה לא פרוטקשן – זה לטובת האינטרסים של מדינת ישראל להעביר כספים קטריים לחמאס. ככה הוא אומר: זה לטובת מימון אדמיניסטרציה. ובכן, רבותיי הנכבדים, אם העובדות מעניינות אתכם, אני כאן. לא אכפת לי שתיעזרו בי. אני משקיעה זמן רב מאוד בלחפש מה אמר, ועוד לא התחלתי. כשגדי איזנקוט היה רמטכ"ל והעביר את הדיביזיות של הטנקים לירדן, ועוד כל מיני אנשים פה שאחזו בתיאוריה של צבא קטן וחכם כשהאויב שלנו הוא לוחם גרילה. אז נסיים בדברים הללו. תודה, גברתי. היה לי חשוב להביא את זה לפני שהמליאה מסתיימת כדי להזכיר לכם, כדי להזכיר לכם, מי הגה את העברת הכספים לחמאס באמצעות קטר.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תודה רבה.
<< קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >>
- - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
בוא, אני אראה לך את הסרטונים, הכול אצלי.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
טלי, תתמודדי לראשות ועדת חוץ וביטחון.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
כדאי לראות. שקט, בבקשה.
אני מזמינה את יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן לסכם את הדיון, בבקשה. דוד, אתה רוצה?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
ביטן, אין צורך. אין צורך.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אנחנו עוברים להצבעה?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אפשר לעבור להצבעה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
חברי הכנסת, נעבור להצבעה על החלטת ועדת הכלכלה בדבר תיקון טעות בחוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. הצבעה.
הצבעה מס' 24
בעד ההחלטה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
החלטת ועדת הכלכלה בדבר תיקון טעות בחוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), נתקבלה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
בעד – שמונה, נגד – אפס, נמנעים – אין, נוכחים – חמישה. אני קובעת כי החלטת ועדת הכלכלה בדבר תיקון טעות בחוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, התקבלה.
חברות וחברי הכנסת, אנו נצא כעת להפסקה ונחדש את הישיבה מחר, יום שלישי כ"ו בתמוז תשפ"ה, 22 ביולי 2025, בשעה 12:00. תודה רבה.
(הישיבה נפסקה ביום שני 21 ביולי בשעה 19:51 ונתחדשה ביום רביעי 23 ביולי בשעה 11:00.)
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מחדש את ישיבת הכנסת.
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6120/25 וכלה בהצעת חוק פ/6171/25: הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הסדרת הפעלת מכת"זית ותיעוד חזותי של ההפעלה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ועדת משנה לעניין חבל תקומה) (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – החלטה בדבר הפסקת כהונה של חבר הכנסת), מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הקמת מערכת סולארית בבית משותף שהוקם במסגרת עסקת פינוי ובינוי, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – סמכויות אכיפת כניסה למקלט והטלת קנס), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – קבלת סעיף בחוק-יסוד שדרוש לביטולו או לשינויו רוב מיוחס), מאת חבר הכנסת גינזבורג; הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון – התאמה לאסירי ציון יוצאי אתיופיה ומדינות אפריקה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת צגה מלקו; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – הקצאת מקום חניה המיועד לשני רכבים מזכים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק איסור אספקת שירותים חיוניים לגורמים עוינים, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מרכזים להגנה ממפגעי מזג אוויר קיצוני ומיתקני צינון), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הוספת נציגי עובדים בדירקטוריון ובמועצת קופות החולים), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת שלום דנינו, מיכאל מרדכי ביטון, מישל בוסקילה, יצחק קרויזר, יוליה מלינובסקי וטטיאנה מזרסקי; הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – תוספת למענק לשם התארגנות לבני משפחה של חטוף שגופתו הושבה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – ביטוח חלופי לנפגעי עבירת גביית דמי חסות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק לחלוקה הוגנת של מזונות, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (דיווח לכנסת), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג מגדרי הולם למשרות ניהול כללי במשרדי הממשלה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק שוויון זכויות לבני העדה הדרוזית, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עפיף עבד, שמחה רוטמן, יונתן מישרקי, יולי יואל אדלשטיין, משה סעדה, ישראל אייכלר, יעקב אשר, אוהד טל, מיכל מרים וולדיגר, משה סולומון, לימור סון הר מלך, אליהו רביבו, מישל בוסקילה, אביחי אברהם בוארון, צביקה פוגל, דוד ביטן, אופיר כץ, דן אילוז, טלי גוטליב, משה פסל, אושר שקלים, ינון אזולאי, בועז ביסמוט, אלי דלל, אריאל קלנר, חנוך דב מלביצקי, ניסים ואטורי, יצחק קרויזר, יוסף טייב, קטי קטרין שטרית, ששון ששי גואטה, שלום דנינו, צגה מלקו, חוה אתי עטייה ועמית הלוי; הצעת חוק איסור חימוש גורם עוין, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק לעידוד התקשרות עם מפעלים מוגנים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הליכים מזורזים להקמת יישובים חדשים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עמית הלוי, חנוך דב מלביצקי, לימור סון הר מלך, מיכל מרים וולדיגר, אביחי אברהם בוארון, יצחק קרויזר, שלום דנינו, טלי גוטליב ואושר שקלים; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הטלת הגבלות על חייב משרת מילואים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – עקרון שיוריות הדין הפלילי), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – גבייה מינהלית), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת שלום דנינו, מאיר כהן, עודד פורר ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שלילת הכרה בעמותות המעודדות השתמטות משירות ביטחון), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – העדפת רכישת קרקע בפריפריה לחיילי מילואים ונכי צה"ל), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הודעת מבטח בדבר ביטול חוזה הביטוח), התשפ"ה–2025, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה) (תיקון – הוראות לעניין התיישנות), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הרחבת ההגדרה חבלת שירות), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עפיף עבד ויצחק קרויזר; הצעת חוק איות שמות רחובות, דרכים ומקומות ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך פלילי, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הגברת הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – הרחבת הייצוג והגיוון בחברות הממשלתיות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – קביעת תקציב הביטחון כשיעור מהתוצר הלאומי הגולמי והסדרה תכנונית), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (גביית ארנונה מנכסי מדינה ברשויות פריפריאליות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר), מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק המאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הכרזה על ארגון פשיעה כארגון טרור), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק התקנת מנגנון פיקוד שבת במערכת הפעלה אוטומטית ברכוש המשותף (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מכירה ישירה של תוצרת חקלאית), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – מחלקה לאלימות בספורט בבתי המשפט), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת סימון דוידסון; הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (הגברת ההגנה על עצים בוגרים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון – עיגון כהוראת קבע), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הים התיכון (איגודי ערים חופיות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – חיזוק השקיפות והפיקוח הציבורי על המועצה להשכלה גבוהה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על מתחם קבר יוסף, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – בחינת עלות תקציבית מוניציפלית), הצעת חברי הכנסת דן אילוז, אליהו רביבו, שלום דנינו, קטי קטרין שטרית, משה סעדה, עפיף עבד, אריאל קלנר, בועז ביסמוט, אביחי אברהם בוארון, ניסים ואטורי, חנוך דב מלביצקי, איתן גינזבורג, קארין אלהרר, אלון שוסטר, מטי צרפתי הרכבי, סימון דוידסון, שמחה רוטמן, צביקה פוגל, אלי דלל וחוה אתי עטייה; הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון – מעצר מינהלי של אזרח ישראלי), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל (תיקון – תפיסת חזקה בכל שטח שהוחזק בידי אונר"א), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת תחולה על עובדים עצמאים ועובדי כלכלת הפלטפורמה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – עיכוב הליכים משפטיים כנגד חברי הממשלה בידי ועדת הכנסת), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך.
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק דיווח לכנסת על הטרדות מיניות בכוחות הביטחון והטיפול בהן (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי; הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון.
נוסף על כך אני מתכבד להודיעכם כי הונח היום על שולחן הכנסת דוח שנתי של מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2025. תודה.
<< נושא >> הודעות הממשלה על הפסקת כהונתם של שרים והפסקת כהונתם של סגני שרים << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברי הכנסת, על סדר-היום: הודעות מטעם הממשלה. אני מזמין את שר התקשורת, חבר הכנסת שלמה קרעי, למסור את ההודעות מטעם מהממשלה. בבקשה, לרשותך עשר דקות.
<< דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להודיע כי חברותם בממשלה של השרים יעקב מרגי, יואב בן צור, אוריאל בוסו וחיים ביטון נפסקה ביום כ"ד בתמוז התשפ"ה, 20 ביולי 2025, בשעה 10:00, בהתאם לסעיף 22(א) לחוק-יסוד: הממשלה, ולסעיף 5ב לחוק הממשלה, התשס"א–2001.
כמו כן נפסקה חברותם בממשלה של השר מיכאל מלכיאלי – ביום כ"ד בתמוז התשפ"ה, 20 ביולי 2025, בשעה 16:05, ושל השר משה ארבל – ביום כ"ו בתמוז התשפ"ה, 22 ביולי 2025, בשעה 14:40, בהתאם לסעיף 22(א) לחוק-יסוד: הממשלה.
אני מתכבד להודיע כי גם חברותו בממשלה של שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש נפסקה ביום כ"א בתמוז התשפ"ה, 17 ביולי 2025, בשעה 00:07, בחלוף 48 שעות מהמועד שבו הודיע השר מאיר פרוש על כוונתו להתפטר מן הממשלה על ידי הגשת כתב התפטרות לראש הממשלה, בהתאם לסעיף 22(א) לחוק-יסוד: הממשלה.
אני מתכבד להודיע גם כי בהתאם לסעיף 9(א)(8) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, בהתאם לסעיף 26(1) לחוק-יסוד: הממשלה, נפסקה כהונתם של אורי מקלב – בתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה ובתפקיד סגן שר במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ביום כ' בתמוז התשפ"ה, 16 ביולי 2025, בשעה 23:56; של יעקב טסלר – בתפקיד סגן שר במשרד התרבות והספורט, ביום כ"א בתמוז התשפ"ה, 17 ביולי 2025, בשעה 13:00; של משה אבוטבול – בתפקיד סגן שר במשרד החקלאות וביטחון המזון, ביום כ"ד בתמוז התשפ"ה, 20 ביולי 2025, בשעה 10:00.
אדוני היושב-ראש, אני מקווה ומייחל לכך – ואנחנו פועלים לשם כך, כמו שאתה יודע, כבר היום בישיבת הסיעה שלנו – שההתפטרויות האלה יבוטלו וחברינו החרדים לקואליציה יחזרו לתפקידיהם בהקדם. אנחנו פועלים כדי שמי שניסה לסכל ומנסה לסכל כבר תקופה ארוכה את המאמצים של ממשלת ישראל ושל הקואליציה האחראית שלנו, הלאומית שלנו, שמנסה להביא חוק גיוס שייתן מענה אמיתי לצורכי הצבא, לצורכי הביטחון – אתה כחבר ועדת החוץ והביטחון יודע עד כמה הצבא זקוק לאותם לוחמים ועד כמה חוק הגיוס הזה נדרש, ופעם אחר פעם אחר פעם יש שינויים ויש כל מיני המצאות של הרגע האחרון כדי שחוק הגיוס הזה לא יעבור. בסופו של דבר, כשחוק הגיוס לא עובר, זה בעצם מגייס את החרדים למטרותיהם של לפיד וליברמן ושאר החבורה שיושבת כאן, שלא באמת רוצה חרדים שיגויסו לצבא, אלא חרדים שיגויסו לקמפייני הבחירות שלהם.
אז אנחנו נסכל את מחשבתם הרעה הזו, ואנחנו נגייס את החרדים בחוק הגיוס. מצד אחד, נכיר בערכם של אלו שתורתם אומנותם, כי לימוד תורה זה חלק בלתי נפרד ממורשת ישראל, ממסורת ישראל. אנחנו מכירים את המדרשים, את התורה, שאלפי שנות גלות היא זו ששמרה עלינו בגלות, ובסופו של דבר, מכוחה אנחנו דורשים את זכותנו כאן על הארץ הזו, מכוחה אנחנו נאבקים כאן על הארץ הזו. אנחנו מכירים: עומדות היו רגלינו במלחמה בזכות שערייך ירושלים שעוסקים – בתורה.
אז נכון, יש כאלה שמצליחים – וזה דבר מופלא – לשבת בבית המדרש, ומבית המדרש, מישיבת ההסדר, מהישיבה הגבוהה, לצאת לשדה הקרב למלחמת המצווה. זה דבר שאין כדוגמתו. ויש את אלה שאומרים: בואו נחלוק, אנחנו רוצים שמי שתורתם אומנותם ימשיכו להגן על עם ישראל בתורתם, וכל היתר, אלפים רבים, כאלה שעד היום לא גויסו שאין תורתם אומנותם, יגויסו באלפיהם, עד כדי כ-17,000 לוחמים חרדים שיגויסו בשלוש השנים הקרובות, ולהגיע בתוך כמה שנים לשיעור הגיוס הכללי באוכלוסייה. אדוני היושב-ראש, אתה מכיר את הפרטים? בין חמש לשבע שנים, למיטב ידיעתי. על זה עומד חוק הגיוס שאותו סיכל יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון הנוכחי. ומה שאנחנו נעשה היום בישיבת סיעת הליכוד זה נמצא מחליף, חדש, שטובת מדינת ישראל, שטובת הצבא, שטובת עם ישראל, שמלחמת הקיום הזו - - -
<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >>
- - - אתה מאשים את יולי בזה שהוא לא בעד מדינת ישראל?
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
בוודאי, בוודאי. מי שמונע מחוק גיוס כל כך טוב, כל כך היסטורי, כל כך חסר תקדים, לעבור, בזמן שהצבא כל כך משווע ללוחמים – ביטחון המדינה לא מעניין אותו.
<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה מאשים אותו שהוא לא בעד טובת מדינת ישראל?
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
מי שמוכן להפקיר את החוק ההיסטורי הזה, חסר התקדים הזה, ולא לגייס 17,000 חרדים בתוך שלוש שנים ולהגיע לשיעור הגיוס הכללי באוכלוסייה, לא לפתור את המחלוקת הזו, ש-77 שנים במדינת ישראל מפלגת את החברה - -
<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בוקר טוב, חברי הכנסת. התקנון עדיין קיים. לא להפריע.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
- - סוף-סוף אנחנו מביאים משהו שאתם לא חלמתם עליו, לא בחוק הגיוס של גנץ – אולי נקרא לזה חוק הפטור של גנץ – ולא בחוק הפטור של לפיד ולא בכל שלל החוקים שידעתם להביא, ולתת לחרדים דף נייר חלק, ולומר להם: תחתמו ותקבלו כל מה שאתם רוצים.
<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
ברור לנו למה אתם כל כך כועסים. הרי אתם מעדיפים את החרדים – גם אלו שאין תורתם אומנותם – ממשיכים לא להתגייס. להיות מגויסים לקמפיין שלכם בבחירות, להמשיך להסית נגד הימין, נגד החרדים, נגד לומדי התורה – הרי זה לחם חוקכם, בלי זה אין לכם מה לאכול לארוחת בוקר.
מה אתם מציעים למדינת ישראל? מה? כלכלה יותר טובה? לפיד היה שר האוצר הכושל ביותר בתולדות מדינת ישראל. ליברמן הבטיח אלף ואחד דברים כשהיה שר ביטחון, וחברי הכנסת שלו, כולל אותך, שרון ניר – שלשום במליאה הצבעת בעד שחרורם של מחבלי הנוח'בה ב-31 ביולי, בלי בושה - -
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
- - - חוצפן, אתה חצוף, ושקרן, משקר לציבור.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
- - בלי שום יראת כבוד ללוחמים שלנו, שמתאמצים כל כך במלחמה הזאת. אתם ישבתם כאן כולכם והצבעתם ביחד עם תומכי הטרור כדי לשחרר את מחבלי הנוח'בות.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
ואל תגידו לי, ואל תגידו לי - - -
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
הינה, כשמיקי לוי מתעורר ומתחיל לספר שקרים, זה סימן שהאמת כואבת לו.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
תתבע אותי. תתבע אותי, בוא ניפגש בבית משפט.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
אני לא תובע אותך. אף אחד לא מאמין לך.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
חצוף. שקרן.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
כשמיקי לוי ישב כאן שלשום יחד עם חברי יש עתיד - -
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
שקרן, שקרן.
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת שרון ניר, תודה רבה.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
- - ויחד עם חברי ליברמן – ליברמן לא העז לעשות את זה, הוא שלח את הפיונים שלו להצביע בעד שחרורם של מחבלי הנוח'בות ביום שני. בעד זה מירב בן ארי כתבה: אין לנו כאופוזיציה כאבי בטן, כן, אנחנו מצביעים בעד השחרור של הנוח'בות, העיקר – כדי להפיל את הממשלה.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
שקרן.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
אבל כשזה הגיע לחוק הסיוע הכלכלי, חוק חשוב מאוד שאנחנו בממשלה ובקואליציה קידמנו, פתאום כאבה לכם הבטן, פתאום לא העזתם להצביע נגד החוק. אז יש כאבי בטן ויש כאבי בטן. כשזה נוגע לדברים שאולי הציבור יכעס עליכם קצת יותר - -
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
בושה וחרפה. בושה וחרפה.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
- - כי בעלי העסקים מחכים לפיצויים האלה, לא העזתם להצביע נגד, שרון ניר, וכשזה נוגע לשחרורם של מחבלי הנוח'בות, הצבעתם בעד השחרור שלהם? אין לכם גבולות. אין לכם ערכים.
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
לראשונה בתולדות המדינה - - -
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
אין לכם לא נאמנות ולא אזרחות, לא ימין ולא מורשת. אין לכם כלום.
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת שרון ניר, תודה רבה. די. מה, את מדברת יחד איתו? תני קריאת ביניים, מילא. את לא יכולה לדבר יחד איתו. מה קורה?
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
לא ימין ולא מורשת, לא ערכים, לא תרבות ולא מוסר. הצבעתם כאן בעד שחרורם של מחבלי הנוח'בות יחד עם יאיר לפיד, יחד עם מיקי לוי - -
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
שקרן. מכונת רעל.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
- - יחד עם כל הגנרלים בדימוס שמקבלים את כל הפנסיות התקציביות עדיין ממשרד הביטחון ומצביעים בעד שחרורם של מחבלי הנוח'בות בשבוע הבא. אז את זה הציבור לא ישכח לכם. אתם מנסים – כתוב "פני הדור כפני הכלב". מה זה "פני הדור כפני הכלב"? הכלב, כשהוא מגיע לצומת, כשמובילים אותו, הוא לא יודע לאן לפנות. הוא מסתכל אחורה ומנסה לראות מה האדון שלו אומר, אם ימינה, אם שמאלה. אתם כמו שבשבת. אתם לא מסוגלים לקבל החלטות ערכיות. אתם לא מסוגלים להתגייס לטובת ביטחון המדינה ולומר: זו סוגיה שנוגעת לביטחון שלנו, ללוחמים שלנו, ואנחנו מצביעים לפי הערכים, לפי מה שאנחנו מאמינים בו. אתם לא מסוגלים לעשות את זה, והציבור רואה את זה, הציבור מבין את זה, והוא יראה לכם את זה גם בבחירות בשנה הבאה, בעזרת השם. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה, אדוני השר.
<< הצח >> הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025 << הצח >>
[מס' מ/1879; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' ל"ו, ישיבה 193; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חברת הכנסת שרון ניר, בשם יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, להציג את הצעת החוק.
<< דובר >> שרון ניר (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר >>
כמה זמן יש לי, אדוני?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
ללא הגבלה.
<< דובר_המשך >> שרון ניר (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני מתכבדת להציג בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, שיזמה הממשלה. חוק הכליאה של הלוחמים הבלתי-חוקיים נועד להסדיר את כליאתם של מי שנטלו חלק בפעולות איבה נגד ישראל או נמנו עם הכוחות המבצעים פעולות איבה נגד ישראל ואינם נופלים תחת ההגדרה "שבויי מלחמה" שבאמנת ג'נבה השלישית המסדירה את החזקתם של שבויי מלחמה. החוק קובע הליך סדור לכליאת לוחמים בלתי חוקיים, המכונים בקיצור לב"חים, ואמצעי הבקרה והביקורת השיפוטית עליהם. לצד זאת, החוק כולל מנגנון נפרד למקרים שבהם יש היקף רחב, כמו הפעם, של לוחמים בלתי חוקיים. במסגרת זו, במקרים שבהם הכריזה הממשלה על מלחמה או הודיעה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון, שעליה אני נמנית, מוסמכת להכריז על שינויים בתחולת החוק.
במהלך התקופה שבה ההכרזה בתוקף, התקופות המנויות בחוק ארוכות יותר, לכליאה, כמובן, והדרג המוסמך לקבל החלטות הוא נמוך יותר. ואולם, גם מנגנון זה לא נתן מענה מספק להיקף הלב"חים שנכלאו במהלך הלחימה. משכך, הותקנו בתחילת המלחמה תקנות שעת חירום שהרחיבו עוד יותר את התקופות המנויות בחוק והורידו עוד יותר את הדרגים המאשרים. בהמשך הוחלפו תקנות שעת חירום אלה בחקיקה ראשית כהוראת שעה שהוארכה כמה פעמים ואף נערכו בה תיקונים בהתאם לצרכים המשתנים. בין היתר, נוספו הוראות לעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית לגבי מבקרים רשמיים במתקני הכליאה.
הוראת השעה הנוכחית פוקעת בשבוע הבא, ביום ו' באב, 31 ביולי 2025. נוכח התמשכות הלחימה ברצועת עזה, מוצע כמובן להאריך את הוראת השעה כפי שהיא, ללא שינויים מהותיים, בחמישה חודשים נוספים, עד ליום י"א בטבת, 31 בדצמבר 2025. במקביל, מוצע במסגרת הצעת החוק להאריך את תוקפה של ההכרזה מכוח החוק בשלושה חודשים נוספים, עד ליום ט' בחשוון התשפ"ה, 31 באוקטובר 2025. כמו כן כוללת הצעת החוק שינוי באופן מניין הימים שבהם בית המשפט יוכל להורות על מניעת מפגש של כלוא עם עורך דין.
אני כמובן מבקשת מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק הזו בקריאה שנייה ושלישית. בנימה אישית, היות שזו הצעת החוק האחרונה שמובאת על ידי יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון חבר הכנסת יולי אדלשטיין - - -
<< קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >>
רגע, הוא עוד לא הפסיד, יש בחירות. הוא עוד לא הפסיד.
<< דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אוקיי, אתה צודק, אדוני. נכון, עד לבחירות, עד לשעה 16:00. אני מבקשת להודות, כמובן - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מרים הנביאה - - - יולי לא יהיה - - -
<< דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אני מבקשת להודות ליושב-ראש ועדת חוץ וביטחון ולצוות הוועדה הנכבד על עבודתם בהכנת הוראת השעה ועל כל החוקים החשובים שהעבירו עד כה כדי לסייע למערכת הביטחון בשעת המלחמה – בניגוד, אגב, למה שאמר פה השר קרעי, שאין לו שמץ מושג בדבר וחצי דבר ממה שקורה בוועדת חוץ וביטחון ומהעבודה המקצועית שמתרחשת בוועדת חוץ וביטחון לטובת מדינת ישראל, לטובת צה"ל, לטובת צורכי מערכת הביטחון.
ואני רוצה להדגיש דווקא ביום הזה: חבר הכנסת יולי אדלשטיין פעל לאורך כל תקופת כהונתו כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון באופן מקצועי, ולנגד עיניו עמדו בראש ובראשונה האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל וצורכי צה"ל ומערכת הביטחון. צר לי מאוד שבמערכת פוליטית צינית של ממשלה אנטי-ציונית האינטרסים האלה הופכים להיות משניים בשעת מלחמה.
ואני אומרת לכם, אתם ממשלה שלראשונה בתולדות המדינה שיקולים ביטחוניים וצורכי צה"ל נדחקים אצלכם לתחתית סדר העדיפויות. השיח על המועמדים לתפקיד יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון ועל החשאיות ועל הפומביות של ההצעה הרי נועדו להסיח את הדעת מההדחה עצמה. ההדחה הזו – וחבל שהיועצת המשפטית לכנסת אמרה את זה בחדרי-חדרים, אבל הינה, אני אגיד את זה מעל הבמה – ההדחה הזו היא אקט מסוכן שמניעיו והשלכותיו ידועים מראש. התכלית שלו היא אחת: לא צורכי המדינה, לא צורכי הביטחון, לא צורכי מערכת הביטחון – הסדרת מעמד המשתמט. זאת ממשלה אנטי-ציונית שחייבת ללכת הביתה, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה, אדוני.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
לא הוגשו הסתייגויות להצעת החוק. יש בקשות רשות דיבור. אני אקרא בשמות חברי הכנסת: חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמר – אינו נוכח. חבר הכנסת יאיר לפיד.
<< דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום תתכנס סיעת הליכוד ובהוראת נתניהו תודיע באופן רשמי שהיא סניף של החרדים. זה מה שקורה היום. הם הופכים את עצמם לסניף של החרדים, בהוראת נתניהו, כי זה מה שנוח לו פוליטית. המחנה הלאומי עלק, הימין עלק, אומר לעצמו: קיבלנו הוראה מנתניהו, שקיבל הוראה מהחרדים, להעיף את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, קודש-הקודשים של הביטחון הישראלי, כי פוליטית יש לנו איזה בלגן, ואנחנו צריכים לעודד את ההשתמטות. אז אנחנו עושים את זה בהכנעה, מכופפים את עקרונותינו, מכופפים את סדר העדיפויות שלנו, מכופפים את הזהות שלנו כמפלגה לאומית ליברלית, ואומרים לעצמנו: טוב, נהיה סניף של החרדים, כי נתניהו צריך להישאר בשלטון עוד חודשיים, שלושה.
לפחות דבר אחד אל תעשו – תפסיקו לקרוא לעצמכם "מפלגה לאומית". כי מפלגה לאומית לא מעיפה את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון באמצע מלחמה רק בשביל לעודד השתמטות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. זה כמו להגיד: אל תקראו לעצמכם "מפלגת יש עתיד". חבר הכנסת מאיר כהן. כל מפלגה - - -
<< קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >>
היושב-ראש, יש כללים - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא, לא, כל מפלגה והשם שלה. אני אומר, תקשיב, אי-אפשר להגיד לך. אתה תקרא איך שאתה רוצה.
<< קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >>
יש כללים – שהיושב-ראש לא מגיב לנאומים. באמת, יש כללים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני לא אגיב לך שוב, בסדר?
<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>
כן, רצוי להקשיב לזה. אני יושב-ראש, אני לא מסכים עם הרבה דברים ואני שותק, מחייך ומכבד.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
גם אני, הרבה פעמים. זהו, תודה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
כן ראינו איך שתקת. שתיקה זה השם השני שלך.
<< דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש – והינה, גם כאן, אדוני היושב-ראש, כבודו – חברות וחברי כנסת נכבדים, זו באמת עזות מצח לעמוד כאן ולהגיד שאנחנו מתנגדים לחוק מצוין, מתנגדים לחוק גיוס הטוב ביותר. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו אומרים את זה, השר קרעי, אבל כנראה ששני דברים קורים: אתם חיים בתוך יקום מקביל, והדבר השני – כנראה כשנכנסים ללשכות של שרים, אז אתם קצת עוטפים את עצמכם באיזה בועה ואתם לא שומעים את הרחוב. אני בא מהמקומות הכי ליכודניקיים, אני מקשיב לחבריי שהם ליכודניקים. אף אחד מהחברים שלי שהילדים שלהם נלחמים ושהם בעצמם היו 200 ו-300 ו-400 ימים – אף אחד שאומר "אני ליכודניק" לא יעמוד פה ויגיד את הדברים שאמרת. צאו לרחוב, תקשיבו לאנשי הימין, תקשיבו לציונות בהתיישבות, תקשיבו ותבינו שמה שקורה כאן הוא יקום מקביל. זה כמו לראות טלוויזיה עם שני מסכים, שני מסכים: אחד – כנסת ישראל המנותקת, ממשלת ישראל המנותקת; השני – המציאות על כל מכאוביה, על כל תחושותיה הקשות, על כל תחושות הזעם שיש. שם זה לא חוצה מפלגות, שם זה עם ישראל האמיתי, הטוב, שזועק את זעקת המשפחות השכולות, אנשי המילואים, הסדירניקים, נשות המילואים, הילדים של אנשי המילואים. ואתם באים לכאן בציניות, עולים ואומרים לאופוזיציה: אתם נגד חוק טוב. זה חוק רע.
אתם תחליטו מי יהיה היושב-ראש, אבל זה לדיראון עולם שאחד מכם, אסיר ציון, שככל שלא תסכימו איתו, לפחות הוא בא ואומר: אני לא רוצה להוציא חוק בלוף. ובשביל לרצות את החרדים – זו המהות שלכם, תגידו? אתם אנשים טובים, אתם פרלמנטרים טובים, אני מכיר את חלקכם. ומה אתם הופכים להיות? לאלה שמרצים את החרדים. כל פעם שמשהו לא בסדר, אתם קופצים ואומרים להם בהכנעה: קחו שטיח אדום. למה? אלה הילדים שלכם, אלה השכנים שלכם, אלה החברים שלכם. אנא מכם, לפחות בדיונים מהסוג הזה אל תרדו לשפל המדרגה. אל תריבו עם אלה שאומרים: צריך להתגייס לצה"ל. תתווכחו, אבל אל תריבו. אל תריבו, ותפסיקו עם השפה הנוראה הזאת, שמי שלא מדבר כמוכם הוא שמאלני או בוגד. תזכרו את החבר'ה שמסתערים עכשיו בח'אן יונס ובעזה. תזכרו. מה הם אומרים, השמאלנים פה והימנים פה? כל הילדים שלנו, כולם רצים קדימה. אני מתווכח איתך, עמית, אבל כשאני שומע שאתה אומר שצריכה להיות הכרעה ולא ברור, אני מסכים איתך. אני לא אומר לך: אתה איש ימין הזוי. אז אתם עולים לפה לקבוצה של אנשים שאומרים את האמת, ואתם קוראים להם בוגדים? מאיפה השיח הזה, תגידו לי?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב כהן.
<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>
האמת שהיום אני מרגישה שלא מתאים להגיד כנסת נכבדה, כי שום דבר במה שקורה פה היום לא נכבד. תוך כדי מלחמה מחליפים את יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון רק כי הוא סירב לעשות אפליה בין דם לדם. זה לא יעזור לכם, תחליפו כמה שרי ביטחון שאתם רוצים, תחליפו כמה יושבי- ראש ועדה שאתם רוצים – עם ישראל לא יקבל את זה ולא ישכח לכם את זה לעולם.
אתם יודעים, פעם היה קמפיין: נתניהו טוב ליהודים. היה קמפיין כזה שנתניהו הריץ. היום זה ברור: נתניהו טוב למשתמטים. הוא ממש לא טוב ליהודים, הוא טוב למשתמטים. זאת הדאגה הכי גדולה של הממשלה הזו כרגע. לא חטופים, לא משפחות שכולות, לא אנשים שנפצעו בעזה, לפני הכול – המשתמטים. הכול במדינה משותק, והכול יזוז הצידה למען המטרה הקדושה הזאת, לעזור למשתמטים.
עכשיו, ראש הממשלה והקואליציה שלו בעצם מקדמים פה מלחמת נצח, מנהיגים פה מלחמת נצח. באותה נשימה הם לא מתביישים לפטור את המקורבים לצלחת מלהשתתף בקרב ולסכן את חייהם. ואתם, החרדים, מה קרה ל"לא תעמוד על דם רעך"? מה קרה ל"לא תעמוד על דם רעך"? אנחנו במצב של 895 חללים. אם אני גם מכניסה את המשטרה, את השב"כ, את כלל כוחות הביטחון – 963 חללים. מה עוד צריך לקרות כדי שלא תהיו כל כך מנותקים?
אבל אתם יודעים מה, הניתוק הזה, הניכור הזה לעם ישראל, למדינת ישראל, מכין את הקרקע ונותן לנו את הלגיטימציה לעשות פה שינוי של כללי משחק שלא העזנו לעשות 77 שנה, שינוי טוטלי של כללי המשחק. בממשלה הבאה – אני לא מצפה לכלום מקואליציית המשתמטים הזו, אבל בממשלה הבאה תהיה פה ברית משרתים, ויהיה חוק גיוס שוויוני לכולם, וזה יקרה כאן. אנחנו נפרק את המפעל הכלכלי שנותן מיליארדי שקלים כל שנה לאנשים שלא משרתים, לא עובדים ולא משלמים מיסים, ולא רק זה, אנחנו גם נשחרר את הלפיתה של הפוליטיקה החרדית, של המפלגות החרדיות, במערכת החינוך. העובדה שהיום מפלגות חרדיות מחזיקות במערכות חינוך ומחנכות דורות על דורות על דורות להתנכר למדינה, להתנכר לצבא, לא לאהוב את המקום שבו הם חיים – אנחנו לא נאפשר את זה יותר. ואז בגיל 18 הם באמת ירצו להתגייס.
באשר לבחירות, למרוץ מי יחליף את יולי אדלשטיין, אני אגיד: לעד ייזכר ישראל כץ כשר ההשתמטות, ולעד ייזכר מי שייבחר בבחירות הבזויות האלה ליושב-ראש ועדת ההשתמטות. עצוב לראות כמה אנשים מוכנים להתבזות ולקחת על עצמם את התפקיד הזה, את אות הקלון הזה. מה שנקרא, תיהנו מהכיבודים, כי זה או-טו-טו נגמר. עם ישראל לא ייתן לכם להפלות בין דם לדם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת אלעזר שטרן.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, איפה היושב-ראש? איפה חבר הכנסת אמיר אוחנה? מתבייש?
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
לא, הוא לא מתבייש.
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מתבייש? למה הוא לא יושב פה? למה הוא לא יושב פה?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
הוא מתבייש? אין לו טיפה - - - של בושה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מי זה השר?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
שר טוב, שאת מתה עליו.
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, אם אתה שומע אותי, אם יש לך עוד אחריות למקום הזה – לא רק לבניין הזה, לערכים הכי בסיסיים של המקום הזה – שב פה עכשיו. אל תתחבא בלשכה המפוארת שלך. שב פה עכשיו ותסביר לעם ישראל למה אתה נותן יד להזניה של כנסת ישראל – אין לי מילה אחרת. יש לנו הרבה טענות אליך על בתי המשפט, על איך אתה מחלק את הזמן שלך, אבל היום אתה שובר שיאים. אתה גם פוחד לשבת פה בגלל שאתה יודע שהדבר הזה, שוועדה מוועדות הכנסת מקיימת למעלה מ-40 דיונים על הצעת חוק ממשלתית, ובאים משרדי ממשלה, מרכז המחקר של הכנסת, הורים שכולים, רבנים, אלמנות, מילואימניקים, ומנסים למצוא חוק מאוזן – ואז, מה עושה ראש הממשלה, שהוא רשות נפרדת לחלוטין? מקמב"ץ את החלפת היושב-ראש.
יש פה חברי קואליציה, שרים, שלא מבינים מה זה כנסת, הם לא יודעים מה זה הפרדת רשויות, אז אני אגיד להם בכדורגל. זה כאילו נגיד שיש קבוצה שמובילה 2:1, אז עוצרים את המשחק ואומרים: רגע, בואו נחליף את השופט. במידה מסוימת, יושבי-ראש ועדות הכנסת, כשבאות לידיהם הצעות חוק ממשלתיות, הם סוג של שופטים בין הכנסת לבין הממשלה, לצערי, והם מנסים לעשות כל מה שהם יכולים כדי לרצות את הממשלה, ויכול להיות שלדעת ראש הממשלה הולכים להפסיד במשחק, או – לא לצאת עם כל תאוותו בידו. למה? בגלל שיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין עשה עבודה רצינית. אני כנראה לא מרוצה מהתוצאות שלה, אבל אני ראיתי איך הוא מתייחס אליה. ואז ירד ירום הודו אמיר אוחנה, שעובד אצל ראש הממשלה, לא בכנסת ישראל, ונותן יד למעשה הנבלה – אין לי מילה אחרת – של החלפת יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, שבקיא, שיודע, במישהו, ולא משנה מי יהיו מועמדים. אף אחד לא ישב שם אפילו 20% מהזמן של הדיונים שהוקצו לזה.
ואנחנו צריכים להסתכל על המילואימניקים שבעזה, על אלה שהרמטכ"ל החליט אתמול לא לקרוא להם והוא שלח את אגוז ואת מגלן לעשות בט"ש של מילואים בצפון והוציא אותם מעזה, בגלל שיש גבול – גם הרמטכ"ל מבין מה אפשר לעשות עם מילואימניקים ועם המשפחות שלהם. אתם לא מבינים את זה, אתם משחקים בתפקידים: אני מועמד, הוא מועמד, היא מועמדת.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
- - - שני שלישים מהם - - - צה"ל.
<< דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
זה מה שיש להם. אתם קואליציה של – שליש לא עשו יום אחד מילואים, שליש, לא הם, גם לא הילדים שלהם, של חלק גדול מהם. מה זה, אין לכם בושה? איבדתם הכול?
אז אני יכול להגיד הכול, אבל אני פונה עוד פעם ליושב-ראש הכנסת: צא מהלשכה, צא מהמאורה שלך, בוא לכאן, תסביר איך אתה נותן יד כשהופכים את הכנסת למשל למשיסה ולשנינה, והפעם על חשבון הלוחמים שלנו ובני המשפחות שלהם. צא מהלשכה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת מיקי לוי.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב בראש, אבדה הבושה לבית הזה. אבדה הבושה לממשלה הזו. הממשלה הזו מכשירה כל טרפה ונבלה. צר לי ואני מתנצל על צמד המילים האלה, אבל אם יעבור חוק השתמטות, אלה המילים שמתאימות לו.
שמעתי את מועמד ראש הממשלה, חבר הכנסת מלביצקי, אומר בערוץ 14 – לא לא לא, אל תטעו, אני אינני צופה בערוץ 14, ראיתי את זה ברשתות החברתיות – וכך הוא אומר: אם איבחר, אם יבחרו בי, אני מחויב לראש הממשלה ולקואליציה. שמעתם את זה? הוא יעשה חוק על פי מה שהוא מחויב לראש הממשלה ולקואליציה. הוא לא מחויב לציבור, הוא לא מחויב למדינת ישראל. אם יבחרו בו, זה החוק העקום שיצא מהתנור של חבר הכנסת מלביצקי, כי הוא לא מחויב לציבור הישראלי, הוא לא מחויב למי שבחר בו. הוא מחויב למלך ולשלמות הקואליציה, לא לשלמות הארץ, לא לשלמות העם.
אתם באמצע המלחמה מעיפים את חבר הכנסת יולי אדלשטיין, יושב-ראש הוועדה, ועדת החוץ והביטחון. עולה לדוכן הזה שר שמדבר בגנותו של אסיר ציון שמעז לפעול על פי מצפונו ומנסה לחוקק חוק שיגן על מדינת ישראל ויביא לגיוס של חרדים. אותו שר מדבר בגנותו של חבר הכנסת יולי אדלשטיין, אסיר ציון שפעל לאורך כל השנים, גם בבית הזה, למען עם ישראל, אבל מכונת הרעל לא עושה חשבון, לא מבדילה.
אתם מבדילים בין דם לדם – חלק יצאו למלחמה וחלק ימשיכו ללמוד תורה. אי-אפשר לעשות את שני הדברים יחד? יש כאלה שהתגייסו והוכיחו את זה. רק השבוע שמעתי וקראתי שהתגייסו כ-14 מבחורי הקהילות החרדיות לצה"ל, עזבו את הישיבות. כי גם התורה מצווה אותנו כך. אין לכם ערכים, אין לכם דרך. אתם מכשירים את הטרפה, אתם מכשירים את ההשתמטות. איבדתם את דרך הישר.
אומר שר האוצר: זה חוק מצוין. כמה שטויות וזריית חול בעיני הציבור. איך אומר – תוך חמש שנים יגויסו 50%? כמה שקר יש בזה. ללא סנקציות אישיות כלכליות – יש חוק במדינת ישראל, חוק גיוס. מה צריך להמציא חוק חדש? אני כן מסכים שלחוק הקיים צריך להוסיף סנקציות אישיות כלכליות. אבל להמציא חוק חדש? למה צריך את זה בכלל? ללא סנקציות אישיות, לא יקרה כלום. שקר אחד גדול.
ואני מדבר אל הצבא. עשיתי דיונים כמה פעמים בוועדה לביקורת המדינה – מדברים איתי על 50,000–60,000. מי צריך 50,000–60,000? למה צריך בני 24 עכשיו כדי לעשות ערפל? תשלחו צווים בדיוק כמו שאתם שולחים לילדים שלנו, לבני 16 וחצי צו ראשון לבני 17 צו שני, כי אז, אם הוא לא מתייצב אפשר לעצור אותו; וביום הגיוס, בני 18 – לצבא. כאלה, בני 24, ששלחתם להם צו ויש להם שלושה ילדים, הם לא יתגייסו.
אתם פוגעים במדינת ישראל, בעתיד מדינת ישראל, בביטחון מדינת ישראל. צמד המילים המצמרר "הותר לפרסום" – רק השבוע, סליחה, רק אתמול הותר לפרסום – אני מסיים, אדוני – רק החודש נפלו 15 חיילים.
אם לא תתגייסו, לא יהיה עתיד. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת מירב בן ארי.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכיוון שלאור כישלונה המוחלט של הקואליציה – וטוב שכך, עם ישראל מרוויח – זה כנראה הנאום האחרון שלי, החלטתי הבוקר שלא להקדיש אותו לעוד שר כושל בממשלה כושלת, כי את זה אני עושה פה, לדעתי, מהיום שנכנסתי לכנסת. החלטתי היום – אני רואה שגם שר התקשורת פה. אתה לא מאמין, אני הולכת להקדיש - - -
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
מירב - - -
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
נראה לי שיהיה לך מעניין. יהיה, תקשיב. בוא, בוא, אתה האחרון שנותן לי טיפים. עשית פה שמיות עם עצמך לבד. ממך אני לא צריכה לקבל המלצות. אני רוצה שתקשיב לנאום שלי על התקשורת, כי אני רוצה לנצל את הנאום שלי על התקשורת הישראלית – נא לא להפריע שר התקשורת.
אני רוצה להתחיל מזה שמהיום שהגענו לאופוזיציה, לא היה יום אחד של חסד לאופוזיציה. כל הזמן: איפה האופוזיציה? איפה האופוזיציה? איפה האופוזיציה? אבל לא מראיינים חברי כנסת של האופוזיציה. לא מראיינים, נכון? בוא נתחיל, יש לי מלא סיפורים. נתחיל עם אירוע מאי גולן, שבו עלתה השרה לפה, ובמשך 15 דקות כתבה – נאום מוכן מראש – הסתה. אגב, היא עושה את זה בכל נאום שלה. אבל היא שלחה חץ מרוכז אליי. עשר דקות היא עמדה פה ואמרה שאני המסטיק של הרגל שלה, כל – אחסוך מכם את התיאורים. הסתיים הנאום שלה, אני עליתי ואמרתי משפט אחד: אני, גם אם הייתי טיפשה, לא הייתי עושה את מה שהיא עשתה.
מה עשתה התקשורת הישראלית? זה לא בסדר, מירב. למה את מגיבה לה? טל ברמן, בערוץ 99, בתוכנית הבוקר, אמר: איך שמירב. הבחורה שרה בממשלה, עלתה לפה לרבע שעה, נאום כתוב – המשפט של מירב. לפני חודש היא קיבלה הרחקה של ארבעה ימים מהמליאה. שמעתם? לא, רק חובבי הז'אנר של ועדת האתיקה – מטי מולי קראה. ארבעה ימים. לא הייתה החלטה כזאת על שר מעולם. מישהו בתקשורת דיבר על זה? לא. אבל מירב אמרה לה משפט.
הלאה, נמשיך. כל ריאיון שיבוא לפה חבר הכנסת או חברת הכנסת, אם כבר היא עלתה לשידור, זה בדרך כלל יהיה כנראה אחרי 40 דקות של שר, ותעלה חברת הכנסת או יעלה חבר הכנסת וידבר שבע דקות. 40 דקות מיקי זוהר בגלי צה"ל, ואחרי זה יעלה רם בן ברק או סגלוביץ' – שבע דקות. עוד לא דיברתי על הדרת הנשים המכוונת. אני רואה שאתה מתעניין, ואטורי.
אתם רוצים לדעת מה קורה בערוץ 14? הגיעה מאי גולן, חברה שלנו, ישבה מול ברדוגו. פרקש, את יודעת מה הוא אמר לה? מאי, שמעתי שהיה לך יום קשה במליאה. את רוצה לספר לנו? איך היה לך? תספרי לנו. אין לי ספק שכשראיינו את ולדימיר בליאק – עד שכבר קראו לו, אחד מחברי הכנסת המצוינים של המשכן, עד שכבר קראו לו לריאיון ולא בערוץ 9, מה עשו לו כל הריאיון? אבל מה עשית? למה לא היית? ומה עשית?
יש כאן קואליציה שמחודש מאי מבזבזת כספי ציבור. האם היום בידיעות אחרונות הופיעה כותרת ראשית: כישלון הקואליציה? מישהו שמע? היי, מישהו שמע? אתם נכשלתם. ממאי אתם נכשלים. ואז הכתבים – לא, לא, אל תפריע, אני רוצה שתקשיב לזה, אלעזר – ואז, מה יגידו לך הכתבים? אבל איפה אתם? מה עשיתם? למה אתם לא עושים כלום?
אני רוצה להגיד לכם משהו, אני, יש לי נאומים פצצה. יש לי נאומים – לא בקטע של זה; הינה, פרקש מהנהנת, היא שולחת לי אותם מדי פעם – ששוברים את הרשת. יש לי יותר לייקים מלביבי. אני מרכזת האופוזיציה שנתיים.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
מהודו?
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
גם מהודו.
שנתיים. אני מוצאת את עצמי – תקשיבו – מתחננת לעורכים, לעורכים של תוכניות, שיביאו אותי לשידור. אני לא צריכה את הרחמים שלכם, האינטרנט שלי שובר את הרשת. אבל מה זה? איך אתם יכולים להגיד איפה האופוזיציה ולא להשמיע את הקולות של האופוזיציה? איך זה יכול להיות? איך יכול להיות שחודשיים וחצי הקואליציה הזאת כושלת, הם לא מצליחים להעביר חוק בטרומית, וכשאתה בא לחוג בית – מה שואלים אותך קודם כול? איפה האופוזיציה? איפה אתם?
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
מה זה קשור אליכם בכלל? מה זה קשור אליכם?
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
שקט, אל תפריע לי.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
מה זה קשור אליכם?
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ומה השיא? אבל השיא, השיא הכי גדול הוא שהקואליציה הזו קוראת להם אל-ג'זירה, מסיתה נגד כתבים. כתב ערוץ 13 לא מזמן חטף מכות, מכות, ובמקום - - -
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
כתב ערוץ 14 - - -
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני לא צריכה את החיבוקים. אל תפריע לי.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
לא חיבקתי - - -
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אל תפריע לי. אני מדברת לחברים שלי פה, הם יודעים על מה אני מדברת. במקום שיבואו ויחבקו את הח"כים שנלחמים בוועדות – ויש כאן חברי כנסת שעובדים מהבוקר עד הלילה - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני מסיימת. תאמין לי, אתה שותף לזה. במקום שיחבקו אותם - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
למה אני שותף? אני אתן לך עוד עשר שניות, כדי שלא תגידי שאני קיפחתי אותך.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תן לי, תן לי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
עשר שניות תקבלי.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ואללה, לא אמרתי קיפחת. בחיים לא אמרתי שקיפחת אותי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אמרת תקשורת, אמרת שבתקשורת מקפחים אתכם.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תן לי. אני, יש לי חשבון עם התקשורת, אני רוצה לסיים אותו פה. זה גם לא קשור אליכם; זה אפילו לא קשור לשר. העובדה היא שהאופוזיציה פה, במשך שנתיים וחצי, מנהלת קרב בלימה מטורף של 52 מול 68, ימין מלא מלא מלא, וכלום הם לא מצליחים להעביר. כלום, אפס, אפס רפורמות. את אומרת להם האופוזיציה הייתה בקרב בלימה. לא, הקואליציה נכשלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. תודה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אז אני רוצה להגיד לתקשורת הישראלית: אלה האנשים שקוראים לכם אל-ג'זירה; אלה האנשים שמתירים את דמם של הכתבים שלכם; אלה האנשים שצריכים כל יום, כל יום, לעלות ולדבר על מה שהאופוזיציה עשתה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
כל מה שצריך זה לתת להם את הבמה. תודה רבה. זה הנאום האחרון שלי, הייתי חייבת להקדיש אותו לא לכם אלא להם.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
את פורשת?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
למה? היא פורשת?
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
מה זה אחרון? מה זה אחרון?
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
במליאה הזאת. ברוך השם, אין לכם שום חוק, עם ישראל הרוויח. תודה רבה. אתה רוצה, אני אעלה שוב.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
את מבקשת סיקור אוהד, מירב?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
רם בן ברק, בבקשה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אם תרצה, אני אעלה שוב. נראה לי שאתה מרוצה.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
את מבקשת סיקור אוהד?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
מה אני?
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
את מבקשת סיקור אוהד?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
לא, אני מבקשת סיקור.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
זה מה שביקשת עכשיו.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
הוגן זה אתם, הוגן זה אתם.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
זה מה שביקשת עכשיו.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
כשאני אדבר איתך – יש לך ערוץ טלוויזיה, יש לך עיתון, יש לך רדיו.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
אגב, הלייקים של ביבי, הממוצע שלו לפחות פי עשרה משלך, אם לא יותר. תבדקי רק את השבוע האחרון.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
איך היה לך בערוץ 14 היום? הלכו, ליטפו לך את הראש? ליטפו לך?
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
לפחות פי עשרה אם לא פי מאה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה, חברי הכנסת.
<< קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >>
ליטפו לך את הראש? היה לך נעים?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
הלייקים שלו, כולם מאני לא יודע מה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברי האופוזיציה, לפחות אתם, רם לא הפריע לכם כשדיברתם, לא ניתן לו?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
יא מוזרים. מה זה בכלל אל תדבר - - - בירידה בכביש 1 לתל אביב.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
טלי, משפט אחרון ודי.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
האופוזיציה אומרת - - -
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
הוא שלוש שנים שר תקשורת – שום שיחה. מה זה הדבר הזה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה, תודה רבה. נאור שיר, נאור, די. אתה מפריע לי.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
אני רוצה לדבר בטלפון – אי-אפשר. מה זה הדבר הזה? הוא מדבר איתנו בכלל?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לך אין - - - אין לך מה להגיד עם כל הגברת מגלומניה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חמש דקות לרשותך, בבקשה.
<< דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
טלי, אולי תצאו לכוס קפה בפרסה ותדברו אחד עם השני? למה בצעקות מצד לצד?
<< דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אתה יודע, אני לא רוצה לקלקל לך, כי ראיתי שאתה מועמד להחליף את יו"ר ועדת חוץ וביטחון. אבל אני זוכר לך לטובה מאוד, לטובה מאוד, שבכל הפעמים שכן הגעת לדיונים, דווקא אמרת שחייבים חוק שיגייס ואסור להתפשר בעניין הזה, ואנחנו עם המילואימניקים ואנחנו עם החיילים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
זהו, הלך עליי. לפרוש עכשיו או אחרי שאני יורד?
<< דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לכן אני מאוד מאוד מאוד מעריך את העמדה שלך, להבדיל מאחרים כאן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אפשר להגיע לחוק – אני אגיב על זה, טוב? אני יכול להגיב? אפשר להגיע לחוק שיגייס חרדים ולא לריב איתם, להגיד: בוא נסגור אותם, נשים להם טלאי צהוב.
<< דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אמרתי מה שאמרת בוועדה. מאוד הערכתי את זה אז. אני באמת חושב שהלב שלך במקום הנכון.
אחרי שעזרתי לך בפריימריז, ראו צריך להגיד את האמת, והאמת היא כואבת: ממשלת ליכוד-סמוטריץ'-בן גביר בוגדת במשרתים. נתניהו תוקע סכין בגב הלוחמים. זו ממשלה שעושה סיכול ממוקד לביטחון מדינת ישראל, ממשלה שדואגת לשרידות הממשלה ומפקירה את ביטחון תושביה. אין סליחה ואין מחילה על הדבר הזה. אנחנו לעולם לא נסלח לכם. אנחנו נבוא איתכם חשבון, הציבור יבוא איתכם חשבון.
מילה אחת אני רוצה להגיד ליושב-ראש ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין. אני לא מסכים איתו על הרבה מאוד דברים, יש לי איתו הרבה מאוד ויכוחים, אבל אף פעם לא היה לי ספק לא ביושר שלו, לא במסירות שלו ולא בזה שהוא עשה עבודה יוצאת מן הכלל. אני מעריך מאוד את עמוד השדרה שלו, שהוא מאוד מאוד לא אופייני לחבורה הרופסת שעכשיו מתחרה על התפקיד שלו.
תסתכלו מה זה בליכוד. יום אחד מחבקים אותך; למוחרת, רק רואים שאולי מתפנה מקום, כל מכונת הרעל עליך: אתה בוגד במפלגה, אתה בוגד בזה. דברים איומים ונוראים. ועל מי? על מי? על אדם שהוא חלק מהבשר שלכם, הוא היה איתכם שנים, היה שר בממשלה, הוא היה יושב-ראש הכנסת, חלק מהליכוד. תראו איך מדברים עליו היום בליכוד. איזה מין מפלגה זאת? אתם לא מתביישים? אין לכם בושה, ככה לרדת על חלק מכם, על חבר שלכם? פשוט לא יאומן. אני רוצה להגיד לך, יולי, אל תירא ואל תיחת. מכונת הרעל הזאת מתהפכת על כל מי שלא עושה את מה שנתניהו אומר.
אנחנו נמצאים בדיקטטורה על מלא. הממשלה רמסה את הכנסת. אין כנסת. יושב-ראש הכנסת, אם הוא שומע אותי עכשיו – אני רוצה להגיד לך: אתה נתת יד לדריסה מלאה של הכנסת. קודם הרסתם את בתי המשפט, הרסתם את המשטרה, הרסתם את הפרקליטות, והיום הגענו למצב שגם הכנסת היא בסך הכול בובה בידיים של הדיקטטור נתניהו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אדוני היושב בראש, באמת שיהיה לך בהצלחה, לך ולכל שאר החברים שרוצים להיות יושבי-ראש ועדת החוץ והביטחון.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אלה איחולים שלא כל כך מאמינים בהם. הוא לא רוצה שאני אצליח.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני חושב שהציניות שלך לא במקום. הציניות היא לא במקום. אני מאחל לך בהצלחה ולמדינת ישראל ולביטחון ישראל.
השבוע הזה נקרא בכנסת שבוע של ניקוי שולחן. האמת היא – שולחן נקי. הבעיה היא לא השולחן, הבעיה היא במטבח. במטבח יש בלגן, והריח – גועל נפש. גועל נפש הריח שם. ובמטבח הזה יושב טבח. בדרך כלל טבח יושב עם סו-שפים וכו'. אצלכם, באותו מטבח, יושבים עובדים זרים, יושבים עובדים זרים – זרים לכל מה שחשוב למדינת ישראל. ובמטבח הזה ראש הממשלה, ראש ממשלת החורבן, מבשל תבשילים שאתם לא אוכלים אותם, או חלקכם לא אוכלים אותם. אתם מגישים את זה לציבור. אז אין פה ניקוי שולחן בכנסת. יש פה ממשלת מיעוט מסוכנת, לאומנית, גזענית, לא ציונית, אבל שמדברת על ציונות ועל לוחמינו ועל גיבורינו. ובמה היא תתעסק? בהשתמטות.
אז היום, כל המועמדים שהגישו מועמדות להחליף את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, רכשתם לכם ביושר אות קין שאתם הדבקתם לעצמכם, על מצחכם, לבד. הגשתם מועמדות על מנת שאתם תתחרו על ליבם של משתמטים ותדברו אחר כך על לוחמים. זה מה שקורה אצלכם במטבח. במטבח הזה מתבשלים תבשילים מסוגים שונים. דבר אחד משותף להם: אף אחד לא ראוי למאכל, והריח גועל נפש.
144 נרצחים עד היום בחברה הערבית, שלושה רק ב-12 השעות האחרונות – ביפו, ליד ערערה, בלוד – ומה עושה השר לביטחון הפנים, שראש הממשלה מינה אותו למטבח שלו? עוסק במינויים במשטרה, בעוזרת של ראש אגף חקירות ומודיעין, שהייתה מהחוקרות של ראש הממשלה, של הטבח הראשי, שהריח עולה מכל מעשיו, גם בבית המשפט המחוזי. הוא חתם – שלא תבינו לא נכון, מי שהתבלבל – הוא חתם על המינוי שלה. הוא התחרט שלושה חודשים אחרי זה. בזה הוא מתעסק – מתעסק בקידום של אנשים שהקידום שלהם הוא ברור, מבחינתו, שיקדמו את האג'נדה הכהניסטית הגזענית שלו. הוא מפרק את הערכים הבסיסיים של המדינה, ואתם נותנים לו, כי אתם כמוהו, מה לעשות; כי אתם סניף בתוך אותו סניף של כהנא, בתוך הממשלה.
כן, וזה המטבח שלכם, זה המטבח שבו אתם מבשלים, שהטבח הנאשם, ראש תהליכי החורבן בנימין נתניהו, מנהל את המטבח הזה. ואתם מה? עובדים זרים. תיזהרו שבחוק הקרוב, שנמצא אצל רוטמן בוועדת החוקה, לא תיכנסו לסעיפים, שבטעות לא יגרשו אתכם. אבל כן יגרשו אתכם – יגרשו אתכם מכל תפקיד שיהיה לכם בעתיד. יגרשו אתכם מהנורמטיביות שצריכה להיות אצל נבחרי הציבור במדינת ישראל. אתם פשוט בושה להיותכם נבחרי ציבור, ללא קשר לדעתכם. התנהגותכם היא הבושה, לא דעתכם היא הבושה.
50 חטופים בעזה, 656 ימים, ואנחנו נשמע – וכנראה נשמע – את מוצא פיהם של אדון סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, שהתגאו בזה שהם סיכלו עסקאות קודמות. אני אגיד לכם מתי העסקה תהיה – ב-27 או ב-28 לחודש כנראה, כשהכנסת תתפזר. אז היא תקרה. אז אנחנו נקבל את האומץ.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ועד אז, המטבח שלכם נשאר מסריח.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
צודק.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
שלי טל מירון, בבקשה.
<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב בראש. יש לנו שר? כן. השר, חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים, הבוקר הזה, 656 ימים לתוך המלחמה, כשאנחנו שומעים שיש עסקת חטופים על הפרק והיא ממש על הקצה, ואנחנו ממתינים רגע להבין מה קורה עם החמאס וכו', אנחנו לא מדברים פה בכנסת או בממשלה על 50 החטופים שלנו שהמשפחות שלהם יושבות עכשיו רועדות מפחד. לא. למה התכנסנו כאן היום? התכנסנו כדי שממשלת המיעוט הלא-לגיטימית הזאת והקואליציוש שלנו יצאו לחופש הגדול, ולפני שהם יוצאים לחופש הגדול, חשוב מאוד לחפש את סמרטוט הרצפה הבא שיוביל את ועדת החוץ והביטחון של כנסת ישראל כדי להעביר חוק השתמטות המונית, חוק שמפלה בין דם לדם.
בשם הממלכתיות, החלטתי לנסות לעזור קצת לקואליציוש ולממשלה לבחור יו"ר חדש, והכנתי מודעת דרושים, מהן דרישות התפקיד. אז דרוש לנו יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון בכנסת ישראל. במשכן מחפשים את יו"ר ועדת החוץ והביטחון הבא, שישמש פרזנטור לניסיון העברת חוק ההשתמטות ההמונית המפלה בין דם לדם. מהם תחומי האחריות ותיאור התפקיד? הובלת דיוני הוועדה בימי שני עד רביעי; חמישי וראשון כמובן בפוטנציה. סדר-היום כבר יוכתב מלמעלה, והוא יתקבל בהמשך. היו"ר יהיה אמון על קודש-הקודשים של המפלגות החרדיות, כולל עבודה צמודה עם המשתמטים. בכל זאת, צריך איש של יחסי אנוש שיהיה מוכן למכור את ביטחון המדינה בשביל הקידום. ראיתי פה את בבצ'יק רגע, לפני דקה. הוא בטח עמוק בעניין. דבקות במטרה לעניין ביטול דעת גורמי המקצוע בצבא, במשרד הביטחון. במידה שנשמעת, חס ושלום, המילה "פצ"רית" ביום דיונים, חייבים לצעוק, ואם אפשר, לזרוק בפנים את היועמ"שית, גם זה הולך טוב. הימנעות ממניעים זרים, כמו ממלכתיות בקבלת ההחלטות, ושלא אשכח – ציפייה בעיקר לאצבע שיודעת להתכופף יפה יפה.
אז איך נראה היום-יום? לא הרבה. Lunch עם המקורבים, לדעת לשתוק ולדעת להאשים את היועמ"שית כשמבקשים, למסמס דיונים מהירים ודיוני שליש של האופוזיציה, ככה כולם מרוצים, להתחמק ממשרתי המילואים, למכור אותם. ולגבי עשייה, כמובן, להיכנע לאיומים מלמעלה. מדי פעם שיחת עדכון עם השר כץ, לוודא שהדיון הבא על חוק ההשתמטות משובץ בלו"ז.
בואו נדבר קצת על הכישורים הנדרשים מיו"ר הוועדה: חובה חובה עמוד שדרה מתקפל, חובה סולם ערכי מתקלקל, התמחות מיוחדת בלקקנות לראש הממשלה, וחשוב לא פחות: להיות הבסטי של גולדקנופ.
כמה כוכביות קטנות לגבי התפקיד: המשרה פתוח לגבר בקואליציה בלבד, שלא נתבלבל. לא נדרש ניסיון בעבודת הכנסת, זה לא רלוונטי. עבר פלילי – בקואליציה הזאת זה יתרון משמעותי. ייתכן שתתבקש לספק המלצות לפי דרישות המעסיק, אבל יכול להיות שיעלימו עין, כי נציבות שירות המדינה בכל מקרה בכיס שלהם. קורות חיים כולם יכולים לשלוח למייל @gmail.comנמות ולא נתגייס.
ואתם יודעים, הדבר האחרון שאני רוצה להגיד בזמן שנותר לי, שזאת בושה גדולה בעיניי – אחרי ששמעתי את אחותו של סמ"ר עמית כהן ז"ל מגדוד 13 בגולני, שנפל לפני יומיים, זועקת מדם ליבה ומדברת על העתיד שכבר לא יהיה לו – במקום שנעמוד פה ונדבר על הגיבורים שלנו, על הלוחמים שלנו, שמחרפים את נפשם, אנחנו עומדים פה ומעבירים חוק השתמטות המונית שמפלה בין דם לדם, שמוכר את הלוחמים שלנו, החיילים שלנו, המילואימניקים שלנו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. סליחה, חבר הכנסת נאור שירי.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בהזדמנות זו אני רוצה לאחל בריאות לראש הממשלה וגם להצטרף לאיחולים במה שנקרא "המרוץ למיליון", מי יהיה יו"ר ועדת החוץ והביטחון. אני מאחל לך המון המון הצלחה, ולשאר המועמדים - - -
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ליושב-ראש.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני לא חושב שיש עוד מועמד. אה, גם למלביצקי אני מאחל בהצלחה. גם הוא פה. אבל זה מה שנקרא "משחקי הכס מעלי אקספרס". זה על מלא. אני מתפלא איך אין עוד מועמדים. סוף-סוף יש ישיבת סיעה. טלי, אני מתפלא, איך את לא הגשת מועמדות? הרי את היית אפילו חברה בוועדת חוץ וביטחון, אז מה?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
יש פה אנשים שלא היו בוועדת המשנה, יש פה אנשים שזו הכנסת הראשונה שלהם ואפילו לא היו חברים בוועדה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אבל באמת, כל הכבוד לרביבו, לוואטורי, למלביצקי, לביסמוט, לבוארון, וכמובן ליולי אדלשטיין, שנאלץ להתמודד על התפקיד, אבל בסדר גמור.
תראו, יש קטע במפלגה שלכם שמי שלא מסכים, יש אפס טולרנטיות לדמוקרטיה או להבעת דעה. את בעצמך סבלת מזה - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הרי הוציאו אותך מאיזו ועדה?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
קיבלתי עונש - - -
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
קיבלת עונש כי מה? כי הבעת דעה. ורחמנא לצלן, הדעה שלכם לא יכולה להישמע - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
- - אין לה מקום להישמע. דעה שאמורה להיות טריוויאלית לכולם – בטח ובטח בזמן מלחמה. אבל לכם זה לא משנה. הדבר היחיד שמעניין אתכם זה אך ורק בנימין נתניהו. מה שמשרת את המשך כהונתו. זה המשחק הפוליטי.
עכשיו יולי עלה על הגריל, אבל לפניו היה גלנט, ולפני גלנט, אתם זוכרים "תהיו כחלונים"? גם אותו הוא חתך, וגלעד ארדן ודני דנון ורובי ריבלין, כשהתמודד לנשיאות. רובי ריבלין, איש בית"ר, הליכוד, התמודד לנשיאות, ומי שעבד נגדו היה ראש הממשלה שלו. ככה, כי הוא היה נגדו. ככה זה עובד פה. ובני בגין, ושטייניץ. אתם הבאים בתור. אתם רק פיונים. אתם הבאים בתור. תעזו להגיד מילה נגדו. תעזו ללכת נגדו, אני רוצה לראות אתכם – אתם תמצאו את עצמכם או בהצעה לשגרירות או באיזה מקום, אני לא יודע מה, תיק בהסתדרות. זה המקסימום שתקבלו.
אבל מה אני אוהב בליכוד, מעבר לזה ששום דבר – שהם מומחים ברימוני עשן. על מה נדבר היום שמא סדר-היום הציבורי לא יהיה רק על ועדת החוץ והביטחון? על מה נדבר? ריבונות. באמת, כבר שש שנים לא דיברתם על ריבונות. 20 שנה בשלטון, 30 שנה, אם אקח את ממשלות העבר שלכם – אין ריבונות, אבל היום תהיה ריבונות. איך תקיים ממשלת ישראל ריבונות? היא תגיש הצעה לסדר-היום בניקוי השולחן כאילו איזה פיקולו יבוא עכשיו, ינקה את השולחן הריק מלכתחילה, ועכשיו תהיה ריבונות. ב-28 בינואר 2020, ראש ממשלתי ישראל: ביום ראשון אני מביא הצעה לממשלה לסיפוח. חמש שנים. 18 שנים הוא ראש ממשלה, וכל פעם, כמו אוריך שאמר: יום ראשון סיפוח, יום שלישי סיפוח. הם לא מספחים כלום, הם רק מספחים את אני לא יודע מה, את הרימון עשן שלהם. מדברים על משילות?
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תבינו, אזרחי מדינת ישראל, כמה עובדים עליכם. הם מדברים על משילות ביהודה ושומרון? פה אין להם משילות. היום בכנסת אין ועדת כספים, אין ועדת הפנים והגנת הסביבה, אין פניות הציבור, אין עבודה ורווחה, אין צמצום פערים חברתיים. ובממשלת ישראל? אין שר פנים – שולי; אין שר בריאות – שולי; אין שיכון ובינוי, אין שר עבודה, אין שר רווחה, אין דתות, אין חקלאות. רבותיי וגבירותיי חברי הכנסת, המשרד החשוב מכולם לא מאויש, הלוא הוא מסורת ישראל וירושלים.
משילות ביהודה ושומרון? היום כל אזרחי ישראל מסתובבים בדרום ובצפון – יש משילות? בקושי יש שם אנשים. תסתכלו על הפשיעה: שמונה שעות בלילה, שלושה נרצחים. אתמול התפרסמה בערוץ 15, i24, שמפקד ימ"ר ש"י, במקום שיתעסק בפשיעה, טרור ועבריינות הוא מתעסק בארגון חתונות ו"בת מצווש" לבת של בן גביר. הוא מתעסק כל היום בזה. הוא לא יעצור, הוא הפך להיות זה שאומר מי יגיע או לא יגיע. הוא עושה חישובים אילו אורחים יגיעו לבת מצווש, שהוא לא יוכל לעצור אותם למרות שהוא צריך לעצור אותם. זה מה שנהיה מממשלת ישראל. זה מה שעשה השר בן גביר למשטרת ישראל. היום אף אחד לא יכול להגיד דבר אחד על משילות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
זו הממשלה הגרועה ביותר בהיסטוריה. ומעבר לזה, אני שוב חוזר ואומר - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הסתיים הזמן.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
משפט אחרון. - - אף אחד במדינת ישראל לא יכול לעשות שיחת טלפון מתל אביב לירושלים. משילות? הרי אין קליטה. שישה ניתוקים בדרך. שלוש שנים הוא שר תקשורת, שום חוק הוא לא מעביר, אבל מה? אל-ג'זירה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. הסתיים הזמן. תודה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
התחלפת איתו. זה לא שזזת אחד והוא נכנס, התחלפתם. גם לך יש פגישה ב-12:00?
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אין בעיה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, איפה חברת הכנסת בן ארי?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אני פה, אני באה אליך.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תראי, דיברת פה על התקשורת. אפרופו תקשורת, היום שר האוצר שלנו התראיין לאחת מתחנות הרדיו. חצי שעה הוא מבלבל את המוח על כל נושא שבעולם, משקר כמו שהוא נושם – אף מילה על הכלכלה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
על יוקר המחיה.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ואז, לקראת סיום, שימי לב, מגיעה השאלה הכלכלית מאריאל כהנא, והשאלה נשמעה ככה: אדוני השר, בניגוד לתחזיות, כלכלת ישראל במצב טוב מאוד. איך אתה מרגיש את זה?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
טוב שלא ליטף לו את הראש.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מה זה הדבר הזה? אז אני מבין שאריאל כהנא הוא לא כתב כלכלי, וכנראה שאין לו באמת מושג, אבל באמת מעניין אותי לדעת, על מה הוא ביסס את השאלה הזאת – על חמש הורדות דירוג האשראי? על צמיחה שלילית לנפש? על הגירעון של 8%? על ירידה ברמת החיים?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
על הסופר.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
על המחירים בסופר? על מה?
ואני באמת נלחם על כל שנייה באיזושהי פלטפורמה להציג אלטרנטיבה כלכלית, ואנחנו לא באמת מצליחים, כי לא רוצים אותנו שם. נותנים לו 40 דקות לבלבל את המוח על כל דבר, לשר הכושל הזה, ובסוף שואלים אותו למה כלכלת ישראל במצב טוב מאוד?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה רואה? לא תיאמנו את זה בינינו. זה פשוט מטורף בעיניי, היריקה בפרצוף של הציבור.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ממש.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
1.3 טריליון.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אז אני רוצה בכל זאת לחזור ליום האחרון של כנס הקיץ, לפני הפגרה, שזה יום שגרתי בחיי ממשלת המיעוט הכושלת והלא-מתפקדת. עכשיו, אזרחי ישראל, שימו לב: בהיעדר רוב ליכולת לאשר חוקים במליאה, חברי הקואליציה יוצרים פה מאתמול מסך עשן, מדברים על החלטה היסטורית, על החלת הריבונות. עכשיו, זו לא החלטה היסטורית. זו לא החלטה בכלל. זו לא החלטה, זו הצעה לסדר-היום של חבר כנסת שאין לה שום משמעות פרקטית. זה קצת דומה לשר קרעי, ששנתיים וחצי מדבר פה על תזכיר חוק השידורים ועדיין לא מצליח להביא אותו אפילו לקריאה ראשונה, כי אתם ממשלה כושלת שלא יודעת לעבוד. באותה צורה אתם יכולים גם להצביע על שינוי שמה של ניו יורק לרוטמן סיטי, כאות הוקרה לנוסע המתמיד, או לקבוע שבית"ר ירושלים תזכה בליגת האלופות. אתם יכולים להצביע, אבל זו פשוט בדיחה. אתם ממשלה של טרולים. ממשלה של טרולים.
מאידך גיסא יש כאן מדינה פצועה, מדממת, והציבור העובד והמשרת לא סוגר את החודש, אבל זה לא מעניין אתכם. מאז כינון הממשלה הזאת, ממשלת נתניהו-סמוטריץ', אחרי שנתניהו הסתובב בסופרים והבטיח להוריד את הארנונה ואת החלב ואת הלחם - -
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
והדלק.
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
- - והדלק, כמובן, המחירים ברשתות השיווק עלו ב-17% – פי שלושה, פי שלושה ביחס לתקופה שלפניה. חבר הכנסת לוי, ועדת השרים ליוקר המחיה לא התכנסה מיולי 2024. הוועדה המקצועית שהם הקימו, ועדת סלבין, פורקה לפני חודשיים, כי יושב-ראש הוועדה אמר לעצמו ולציבור: אין עם מי לדבר פה. זה לא מעניין אותם. זו הפקרות כלכלית, והממשלה הזאת הפקירה את אזרחי מדינת ישראל לחסדי המונופולים. אבל לפחות היא אומנם מפלה בין דם לדם, אבל היא לא מפלה בסוגיית ההפקרות – היא מפלה את המילואימניקים, ואת הלוחמים, ואת המפונים, ואת מעמד הביניים, ואת התלמידים והסטודנטים. זו ממשלת הטרולים שהפקירה את המדינה. אני מאוד מקווה שבתום הפגרה המיותרת הזאת אנחנו נצא לבחירות, והכנסת הזאת תסיים את כהונתה העגומה, ואנחנו נקים פה ממשלה, ממשלה מתפקדת, ממשלה חדשה, ממשלה שתבנה את ישראל החדשה ולא תפלה בין דם לדם. תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ. באתי להגיד: אינו נוכח. מאיפה באת?
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
למה ככה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא ראיתי אותך.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
הינני כאן. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, חברי השר - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חמש דקות, בבקשה.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תודה רבה. אנחנו היום בניקוי שולחן בכנסת ישראל. עכשיו, בואו נבין מה זה אומר. זה אומר שכל החוקים שהגיעו לקריאה שנייה ושלישית אמורים להתקדם לטובת אזרחי מדינת ישראל. ואתם שואלים את עצמכם, למה אתם לא רואים פה את הכיסאות המכובדים האלה עם חברי כנסת שיושבים עליהם? אז אני אגיד לכם למה – כי אתם לא יודעים לעבוד, כי אתם לא מצליחים להעביר חקיקה אחת. בכל פעם ששואלים איפה האופוזיציה – אני רוצה להגיד לכם איפה האופוזיציה: הינה, היא כאן, עומדת על המשמר לוודא שלא תעבירו את החקיקה ההזויה שלכם.
אני רוצה גם לומר מפה תודה רבה למירב בן ארי, מרכזת האופוזיציה שלנו, על עבודה נהדרת. עובדתית, ניקוי שולחן, שהיינו אמורים להיות פה מיום שני עד יום חמישי, לא קורה, לא קורה כי יש אופוזיציה במדינת ישראל, למרות שמנסים להעלים את זה, למרות שלא מפרגנים לזה, אבל עובדתית זה קיים. אז אני רוצה לומר תודה רבה לאופוזיציה בשם אזרחי מדינת ישראל, שהצלחתם עוד פעם להוריד את הממשלה הגרועה הזאת.
עכשיו בואו נמשיך הלאה. בואו נמשיך הלאה.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
תגלה לי את הסוד. מה עשיתם? תגלה את הסוד.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בוא אני אגיד לך מה עשינו, אני אגיד לך מה עשינו – הבאנו אתכם למצב כל כך עלוב, שאתם לא מסוגלים לקבל החלטה אפילו בתוך סיעת הליכוד.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
איך הבאתם? מה עשיתם?
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מפה אני גם רוצה לברך את חבר הכנסת ביסמוט, שייבחר ליו"ר הליכוד הבא. ולמה הוא ייבחר ליו"ר הליכוד הבא? כי לנתניהו אין שום שליטה במה שקורה בליכוד. אני מצטער לאכזב אותך, חנוך, אבל זה מה שיקרה. כי אם נתניהו תומך בך בגלוי, והגישו הצעה לבחירות חשאיות, זה קורה רק מסיבה אחת – כי לבחור השני יש רוב. זו הפוליטיקה. לא צריך להיות גאון. הוא איבד את השליטה בממשלה, הוא איבד את השליטה בכנסת. ועכשיו, היום, אנחנו נגלה שהוא איבד את השליטה בליכוד, אלא אם כן באורח פלא לא תהיה הצבעה. זה ההימור שלי, נכון להיום.
איך אנחנו מבינים שהגעתם לתחתית המדרגה? אני רוצה להקריא לכם ציוצים של חברי הליכוד אחד אחרי השני. השר אלי כהן: אני תומך בהחלטה ההיסטורית שתגיע מחר בעד ריבונות; אבי מעוז תומך בהחלטה; אבי דיכטר תומך בהחלטה; אברהם חסון – לא יודע מי – תומך בהחלטה; קטי שטרית; כל שרי הליכוד אחד אחרי השני, בתזמון מדהים, אתמול תומכים בהחלטה ההיסטורית להחלת ריבונות.
אני רוצה לשאול אתכם: אתם חושבים שהציבור מטומטם? מדובר בהצעה לסדר-היום. אזרחי מדינת ישראל, מה אומרת בעצם הצעה לסדר-היום? הצעה לסדר-היום אנחנו מגישים בשביל לקיים דיון. אנחנו מדברים פה על מסך עשן מטומטם, אפילו לא אינטליגנטי. הם מביאים לפה חברי כנסת ושרים מהליכוד להצביע על הצעה לסדר-היום שאומרת שום דבר. ואם נתעמק בזה, מה אתם רוצים, לתת לאזרחים הפלסטינים שם דרכון ישראלי ואזרחות ישראלית? תפסיקו להיות כאלה חובבנים. מספיק.
בואו נדבר על האמת ועל הפיל הגדול שבחדר הזה. מה אתם עושים למילואימניקים שלנו? מה אתם עושים לחיילי הסדיר שלנו? אתם לא מתביישים? אתם לא מתביישים? בזמן שחיילי המילואים שלנו נלחמים, בזמן שהסדירניקים נקרעים ורוצים להאריך להם את השירות הסדיר, אתם תשבו פה ותדיחו את יו"ר ועדת החוץ והביטחון כי זה עוד קלף פוליטי במשחק של המפלגות החרדיות? אתם לא מתביישים? מה לא תמכרו בשביל עוד כמה ימים בשלטון? מה לא תעשו בשביל לשבת בכיסאות האלה? מה? במקום להתעסק במה שאזרחי מדינת ישראל צריכים, במה שהם רוצים שתעשו. הם רוצים שתתעסקו ביוקר המחיה, הם רוצים שתתעסקו בביטחון האישי, הם רוצים שתתעסקו במה שקורה במעמדה של מדינת ישראל בעולם.
אני לא יודע כמה מכם יודעים – נתניהו התארח בתוכנית אירוח אמריקאית, אחת הפופולריות ביותר. אחרי שהוא יצא משם, הם קיבלו כל כך הרבה שנאה, שהם היו צריכים לעשות פליק-פלאק ולהגיד: ראיינו את היטלר המודרני. אני רוצה לומר לכם, אני לא שמח בזה, זה אסון שקוראים ככה לראש מדינת ישראל, אבל זה קורה כי אין הסברה, כי אין שר חוץ, כי אין שר שמתעסק בהסברה, כי אף אחד לא עושה את זה. וכשאף אחד לא עושה את זה, אז לא בטוח לישראלים ביוון ובקפריסין, וגם בארצות הברית נהיה קשה. וזה על הראש שלכם. אז במקום להתעסק במה שמעניין את אזרחי מדינת ישראל, אתם תמשיכו להתעסק בחוק ההשתמטות בממשלה הלא-לגיטימית שלכם, המיעוט שלכם.
בעזרת השם, זה יהיה הנאום האחרון בכנסת ישראל, בשביל שנגיד לכם: תודה רבה. שלום. תחזרו לקלפי. נראה אתכם גיבורים שם. זו שירת הברבור של בנימין נתניהו, ואני מאוד מקווה שהנאום הזה לא יעשה לו כאבי בטן.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
כבר 30 שנה אומרים את זה עליו. לא יעזור גם לך.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
צרפתי הרכבי, בבקשה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, רגע לנשום – 656 ימים למלחמה. 50 אחים ואחות שלנו נמקים בשבי חמאס. אין להם יותר זמן, והמשימה החשובה ביותר היא להחזיר את כולם. במה אנחנו מתעסקים היום? להחזיר את כולם בלי פעימות, בלי שלבים, עכשיו. הם בסכנת חיים אמיתית.
בחודשיים האחרונים, ויותר בשבועיים האחרונים, אני מבינה שתם עידן ממשלת הימין מלא על מלא. זה לא קרה ברגע, זה קרה בהדרגה, בכרסום שיטתי. ובכל זאת הם מתעקשים לאחוז בכיסא, למנות לעוד ג'ובים, עושים הכול לעוד יום של שליטה, לעוד יום של ביזת התקציב. אבל זה רשמי: לממשלה הזאת אין רוב. זו ממשלת מיעוט, ובשבוע של ניקוי שולחן, כאמור, השולחן נקי, ריק. הם לא מצליחים להעביר כאן כלום. כאמור, ממשלת מיעוט, בלי סמכות מוסרית – לממשלת מיעוט אין לגיטימציה להוביל החלטות הרות גורל לחיי מדינת ישראל, לחיי אזרחי ישראל. וראש הממשלה כדרכו מרוויח עוד קצת זמן. השבוע כואבת לו הבטן, כי אולי הוא אכל איזה פלאפל ברחוב, ירד לרחוב ואכל פלאפל. אבל אני מקווה - - -
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
- - - לצחוק עליו כשהוא חולה - - -
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני מאוד מקווה, אני מאוד מקווה - - -
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
אם אנחנו היינו אומרים ככה - - -
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
בושה וחרפה. בושה וחרפה.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
- - - לרמה של אפרת רייטן - - -
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני מאוד מקווה שחוות הדעת על כאבי בטן היא לא מאותו רופא שקבע שהוא התייבש, ובסוף זה נגמר עם קוצב לב.
אז הנאשם שחיכה שמונה שנים בקוצר רוח – "אני מחכה שמונה שנים" – יוצא לפגרה, לפגרה מעדותו, מאוד נוח לו, ועל הדרך הוא מקדם – אדוני, תעצור לי את השעון.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
- - - להגיע לקו האדום כדי לנסות לשכנע ולהשפיע ולהרשים. זה לא מרשים אף אחד.
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
- - - תרצו לגייס בוחרים - - -
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
נתניהו כדרכו מקדם קומבינות, מדלג מעל מוסדות הדמוקרטיה הישראלית, כמובן מעדיף את ההישרדות שלו על פני טובת הציבור.
לא מדובר עכשיו בתקופת מעבר פסטורלית. עכשיו זו תקופה קריטית לאזרחי ישראל, תקופה שצריך לקחת אחריות. אז המפלגות החרדיות הודיעו על התפטרות – לא בדיוק התפטרות, חצי התפטרות – אבל זה ישראבלוף, כמובן, כי הם ממשיכים להחזיק בעמדות הכוח. הם יושבים בקבינט, הם קובעים מי יקבל למשמורת את שלל התיקים והוועדות, הם בעצם אימצו את השיטה של בן גביר ועושה דברו חנמאל. אז לכולם ברור שהם לא באמת פרשו, הם בכאילו, הם פשוט עושים אחיזת עיניים.
יש זלזול במוסדות המדינה, ברשות המחוקקת, ברשות המבצעת. פשוט התרת כל רסן. ובינתיים במדינה – המדינה פשוט משותקת. האזרחים שנושאים בנטל ממשיכים להיפגע, ישיבות פה בכנסת מבוטלות, החלטות מוקפאות, כל הטיפול באזרחים נעצר. לפני שבוע גפני עזב את ראשות ועדת הכספים, כי היה צריך להיות דיון בפיצויים לנפגעי מלחמת 12 הימים, אז בוטל דיון וחזר דיון, והוא ניהל את זה בקומבינה כיו"ר ועדה. בקיצור, הוא חוזר ומדבר ומזלזל, חוזר כיושב-ראש, מגחך, מתבדח על חשבוננו, והישראבלוף הוא היושב-ראש. שרי ש"ס התפטרו, אבל האנשים שלהם במשרדים. יושבי-ראש הוועדות לא התפטרו, אז הכול מתקיים כסדרו.
אדוני ראש הממשלה, איבדת את הרוב, איבדת את הזכות להנהיג. העם ראוי לממשלה חדשה, מתפקדת, עם תמיכה מהציבור. והכי חשוב, אדוני ראש הממשלה, תסיים כבר את מלחמת הדמים הזו. תעצור את חוק ההשתמטות. די לאפליות בין דם לדם. כולם חייבים להתגייס, כי זה צו השעה. אני לא מצליחה להבין איך במלחמה הארוכה והכואבת בתולדותינו אנחנו צריכים להיאבק על הדבר הבסיסי של שוויון בנטל. המדינה מדממת, הצבא זועק לעזרה, והחיילים הגיבורים, שמקריבים הכול למען המדינה, פשוט קורסים. הם רוצים להמשיך, הם רוצים לתרום, הלוואי שהיו יכולים לשכפל את עצמם, אבל הם לא יכולים יותר. הם בני אדם, הם שחוקים.
לפני שבוע שלושה הותרו לפרסום, והשבוע – עוד שניים. איך התרגלת, אדוני ראש הממשלה, לשכול, כשהבנים, טובי הבנים שלנו, נקטפים? אתה ישן במצפון נקי, ממשיך בשגרת חייך. ומה עם פגועי הנפש, שיישאו את השבר הנפשי כל החיים? בשבועיים האחרונים ארבעה התאבדו, שמו קץ לחייהם, כי לא מצאו את כוחות הנפש להמשיך בחיים, להתמודד עם הפרידה מהחברים, השכול, המראות, הריחות.
אבל למי אתם נאבקים, ממשלת ישראל? לא למען החיילים, לא למען שוויון בנטל; הכול למען השתמטות המונים, הכול למען פטור משכול. עוד קומבינות, והיום – התירוצים להחליף את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, הוועדה שהיא קודש-הקודשים, שלא נכנסה אליה פוליטיקה מאז קום המדינה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
משפט אחרון, אדוני. החיילים שלנו ראויים ליותר, המשפחות ראויות ליותר, עם ישראל ראוי ליותר – ממשלה שתעמוד לצד חייליה.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הודעה למזכיר הכנסת.
<< דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >>
ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לוח תיקונים להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 73), התשפ"ה–2025;
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 140), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הכלכלה.
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5) (חובת מתן מענה הולם), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק חובת פרסום זהותם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יצחק קרויזר, לימור סון הר מלך וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון) (תחולה למפרע), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת צביקה פוגל, מירב בן ארי, אושר שקלים ואופיר כץ. תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה.
<< הצח >> הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025 << הצח >>
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת סימון דוידסון.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בדקות שיש לי אני רוצה להסביר לציבור וגם ליושבים פה ביציע – ברוכים הבאים לכנסת ישראל – להבין מה זה בכלל האירוע הזה של החלפת יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. זה לא סתם אירוע, זה מגה-אירוע. בכל ההיסטוריה של מדינת ישראל פוטרו רק שני יושבי-ראש של ועדות. בכל ההיסטוריה של מדינת ישראל. לפני שאני אסביר לכם מה עושים היום חברי הליכוד, חשוב מאוד שהציבור יבין על איזה ועדה מדובר, מה החשיבות שלה ומה המטרות של הוועדה. אני לא ממציא, אני קורא מהכתב, כדי שתבינו היטב מה חברי הליכוד עושים היום ב-16:00.
אני אסביר לכם: ועדת החוץ והביטחון של כנסת ישראל היא אחת מוועדות הכנסת הקבועות, ונחשבת לאחת משתי הוועדות החשובות, יחד עם ועדת הכספים. סעיף 100(4) לתקנון הכנסת קובע שתחומי עיסוקה של הוועדה הם מדיניות החוץ של מדינת ישראל, כוחותיה המזוינים וביטחונה. מתפקידה של הוועדה לבצע חקיקה בנושאי חוץ וביטחון וכן לפקח ולבקר את משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.
לפני שאני אמשיך ואסביר לכם – יושבים פה במליאה שני מועמדים, היושב-ראש, שיושב פה, מר ואטורי, וחנוך מלביצקי, והם מועמדים להיות יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של מדינת ישראל. התפקידים של הוועדה – כנראה שהם פשוט לא יודעים, או שהם לא ביררו או שלא קראו, אז אני אסביר להם מה התפקידים: הוועדה הזאת היא הגוף החוץ-ממשלתי המרכזי שמפקח על הצבא ועל זרועות הביטחון, במיוחד בהקשר של נושאי מודיעין ותפקוד מערכות נשק סודיות. בפני הוועדה ניתנות סקירות של בכירי הממשל הישראלי. ומי נותן להם סקירה? ראש הממשלה, שר החוץ, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש המטה לביטחון לאומי. חברי ועדת החוץ והביטחון מקבלים מידע רב מאנשי זרועות הביטחון.
אני רואה שוואטורי מסתכל אליי, כי כנראה שהוא פתאום בשוק: וואו, זאת הוועדה? זה מה שאני צריך לעשות? אני לא מאמין. ראש הממשלה יבוא וייתן לי סקירה, אני, אני מהצפון, שהגיע לכנסת. הוא, ראש הממשלה, ייתן לך סקירה, וראש המוסד וראש המל"ל, וכל הביטחון יהיה על הכתפיים שלך, שלך, ואטורי. אני רואה שחנוך יצא.
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
- - - אתה לא תזלזל בוואטורי.
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, לא, אני לא מזלזל בוואטורי בכלל. אני מזלזל בזה שהם בכלל לא מבינים על מה מדובר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
רגע, אני רוצה – אני יכול להגיב?
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ועדת חוץ וביטחון, חברים, על המודיעין, על המוסד, נשק סודי, צווי 8, הוראות חירום – הכול על הכתפיים שלהם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אם זה היה תלוי בכתפיים, הייתי זוכה היום. אבל אני נמצא בחוץ וביטחון כבר ארבע שנים, אני חבר ועדת החוץ והביטחון, חבר קבוע.
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
חברים יקרים, אני אקריא לכם מי היו יושבי-ראש הוועדה: זלמן ארן, מאיר ארגוב, דוד הכהן, חיים יוסף צדוק, יצחק נבון, משה ארנס, אליהו בן אלישר, אורי אור, חגי מרום, עוזי לנדאו, דוד מגן, חיים רמון, יובל שטייניץ, צחי הנגבי, שאול מופז, רוני בראון, אביגדור ליברמן, זאב אלקין, יריב לוין, צחי הנגבי, אבי דיכטר, גבי אשכנזי, צבי האוזר, אורנה ברביבאי – האלופה הראשונה בצה"ל - -
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
לא, אני אזכיר לך - - -
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
- - רם בן ברק, יואב גלנט ויולי אדלשטיין. והיום, חברים יקרים - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת אושר שקלים, נא לא להפריע.
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
חברים יקרים.
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אושר, אולי תרוץ אתה? אולי תהיה אתה יושב-ראש הוועדה, אושר?
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
שב בשקט, שב בשקט, שב בשקט. הוא מפריע לי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת אושר שקלים, אתה חייב לעשות את זה בישיבה, או שאני אתן לך קריאה ראשונה.
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
בן-גוריון היה ראש ממשלה - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת אושר שקלים, קריאה ראשונה.
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
- - וגם לפיד היה ראש ממשלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה בקריאה ראשונה.
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
עכשיו, חשוב מאוד שתבינו, חשוב מאוד שתבינו – די, נו.
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
יאיר לפיד היה ראש ממשלה - - -
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
מה הקשר?
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
הקשר הוא - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
עצרתי את הזמן. חבר הכנסת אושר שקלים, די.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ואטורי.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
נאור שירי, אתה מפריע לו בכוונה, אה? לא, הוא גם ככה הודיע שהוא לא מצביע לי, הוא הכריז על תמיכה.
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת אזולאי, יש לי הצעה בשבילך, אתה, כבכיר בוועדת כספים - - -
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
יש לי שלושה יועצים.
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתה בכיר בוועדת הכספים. יושב-ראש הוועדה מר גפני יצא, יש לי פה מועמד מדהים. רק לפי שם המשפחה שלו הוא צריך להיות יושב-ראש הוועדה. אושר שקלים יהיה יושב-ראש ועדת הכספים רק על זה.
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
הרבה יותר מזה - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מה עשה יולי בצבא?
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
מה אתה מתנשא עליי?
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, לא, הוא לא נותן לי לדבר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אושר, זה לא יעזור לך, זה לא יעזור לך אם תפרגן לי עכשיו. די, עשית את הפדיחה אתמול, זהו, נגמר, אחי, בוא נתקדם. בבקשה, אדוני, יש לך עוד עשר שניות.
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מה אתה אומר? דקה וחצי הייתה לי ולא דיברתי מילה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה דיברת, מה זה לא דיברת? אתה רוצה שאני אדקלם את מה שאמרת אולי?
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, אבל אני רוצה שהוא לא יפריע לי, זה לא עובד ככה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
קח 15 שניות, 20 שניות, דבר, נו, עכשיו.
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתה יודע, אני מגיע מהעיר נתניה. אתמול בערב דיברתי עם כמה חבר'ה פעילי ליכוד שלכם, חברים טובים שלי, ואמרו לי: מה, לא נורא, יחליפו את יולי, מה זה משנה? כולה ועדה. חבריי מנתניה, אלה שבוחרים בליכוד: החבר'ה האלה שמייצגים אתכם הם האנשים הכי הכי לא אמיתיים, רציניים, חשובים או מחשיבים את הדבר הכי חשוב בכנסת ישראל, והוא ועדת חוץ וביטחון. אני הקראתי לכם בדיוק מה האחריות שלה. טלי גוטליב, כל פעם שהייתה יוצאת מהוועדה, היא הייתה נסערת מהעוצמה של המידע, מהעוצמה של המידע שמגיע לשם. ומה שאתם עושים עכשיו - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - הייתי יוצאת נגד יולי.
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
חבל שאמרתי את השם שלה. מה שאתם עושים היום בשעה 16:00 - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
כל פעם יצאתי נגד יולי.
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
- - אתם מוזילים, מוזילים את ערכה - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
- - של הוועדה הכי חשובה במדינת ישראל, והכול יהיה על הראש שלכם.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - שיולי - - -
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתם הייתם אשמים, אתם אשמים, ותהיו אשמים בכל דבר שקורה בנושא הביטחון של מדינת ישראל.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
יולי אדלשטיין לא העז להתערב עם הפצ"רית.
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
איפה בן-גוריון ואיפה יאיר לפיד.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מבקש קודם כול לשמור על השקט, דבר ראשון. דבר שני, אתם לא מבינים, חוץ מהם, כאילו, אם הם לא משרתים בתפקיד מסוים, כולם לא ראויים. תודה רבה.
<< קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >>
יש עובדות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת דבי ביטון, אני מבקש לגשת לדוכן, בבקשה.
<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>
כבר עליתי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן, כבר הגעת - - -
<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
- - - מלא מים, הם צועקים פה הרבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתם נראים כמו משחק כדורגל. אתם רוצים למשוך זמן, אז הינה, אתה רואה, אפילו מוזגים מים, קוראים לחובש.
<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
נכון, מה קרה? מה קרה, ואטורי? אתה ועדת הבחירות?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא, לא, סימון דוידסון בקי בספורט.
<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש - - -
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, אם היה פה בכנסת VAR, אם היה VAR כמו בכדורגל, חצי מהם לא היו במליאה, חצי. חבל שאין פה VAR, צריך לעשות VAR בכנסת.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה, תודה. דוידסון, אתה לא בוחר את חברי הליכוד, אתה יודע, יש רק 140,000 מתפקדים. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תעצור את השעון.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
עצרתי כבר קודם. תודה רבה. בבקשה. בבקשה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
תוציא לו כרטיס אדום.
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אושר, אושר.
<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אושר, קריאה שנייה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אושר, די, אתה בקריאה ראשונה. אושר שקלים, קריאה שנייה.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
נאור שירי, קריאה ראשונה. די, חלאס, מה, אני גננת?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
- - - משחק - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מכבד גננות, כן, אשתי גננת, מנהלת גן, הכול בסדר. בבקשה.
<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש – טוב, אושר, יאללה, מיצינו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 49 חטופים וחטופה אחת, 656 ימים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
היא תרמה לי כליה, וקוראים לה טלי.
<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אפשר שקט? קצת כבוד, באמת. ביום האחרון קצת כבוד למקום הזה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני עוצר לך את הזמן, רגע, לא – סוף כל סוף טלי אמרה משהו נחמד ויפה. היא אמרה שאשתי תרמה לי כליה, בגלל זה עצרתי.
<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
יפה, יישר כוח.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
וקוראים לה טלי, והיא מאוד שקטה יחסית.
<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אז תשמור על הכליה הזו, היא חשובה, כנראה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אז אל תרגיזו אותי. תודה רבה. בבקשה.
<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
656 ימים, עשרות משפחות – תקווה אחת. כל בוקר אני מתפללת בשבילם ובשביל כולנו. הלב נשבר ומרוסק. אני רואה את המשפחות של החטופים עומדות בשקט מול בתי שרים, לא חוסמות כבישים, לא שורפות צמיגים, לא זועקות – רק מבקשות: תחזירו את כולם, תחזירו לי את הבת שלי, תחזירו לי את הילדים, תחזירו את הסבים, תחזירו את האבות. והתגובה? שתיקה, התעלמות, שיבוש מכוון.
באותה נשימה מגיעה השרה סטרוק, ועל פי עמדתה, המלחמה צריכה להימשך גם אם יפגעו בכמה חטופים. מה זאת אומרת, השרה סטרוק? האם חיי החטופים הם דבר שאפשר להקריב במודע, בקור רוח, על מזבח, בשביל שיקולים פוליטיים, מדיניים? האם אנחנו עם שיכול להרשות לעצמו לחשב פגיעה באחינו בעזה כהפסד נסבל? התורה מצווה אותנו: "לא תעמֹד על דם רעך" – אסור לנו לעמוד מנגד כשהדם של רעינו, של אחינו, נשפך. אבל ממשלת המיעוט הזו, לא רק שהיא עומדת על הדם אלא היא מדלגת עליו.
חוק גיוס – בואו, חברים, אני רוצה לשאול אתכם, מה זה חוק גיוס? יש חוק אחד במדינת ישראל, ותחת החוק הזה התגייסה לצה"ל גם בתי, גם אחים שלי וגם כל הסביבה הקרובה שלי. תראו מה אתם עושים היום – היום אתם רוצים להדיח את יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, את יולי אדלשטיין. ולמה? כי העז לדבר על שוויון בנטל? כי דרש חוק שלא יהיה אות מתה? כי הציע חוק לא אגרסיבי, לא איזה חוק מושלם – בואו נדבר על זה – לא איזה חוק עם סנקציות מי יודע מה, אבל חוק שמציב בסוף איזשהו סטנדרט.
והתגובה? הדחה. כי אצלכם אסור לחשוב אחרת, כי אסור לגעת במונופול. ואני שואלת אתכם: האם יש הפרדה בין דם לדם? האם הדם של בנינו ובנותינו שמשרתים פחות אדום? האם הדם של החיילים שנופלים בקרב פחות שווה מהדם של אלה שלא מתייצבים אפילו ליום אחד? "השֹׁפֵט כל הארץ לא יעשה משפט"? האם הצדק הזה שאנחנו מדברים עליו לא תקף כאן, בכנסת ישראל?
אני פוגשת הורים, משפחות, וכפי שאמרתי, גם אני אימא לחיילת לוחמת. הלילות הם לא לילות, החרדות קיימות, אבל עם הכאב הזה יש לנו גם גאווה של ביחד לשמור על המדינה שלנו. לצערי, יום אחרי יום אני רואה איך ממשלת המיעוט הזו מאשרת פטורים, איך היא יוצרת מציאות של "הם יילחמו ואתם תתפללו".
"כי תצא מחנה על אֹיְבֶיךָ ונשמרת מכל דבר רע". לכל החרדים הנהדרים, לומדי התורה, מדי פעם אני ככה קצת מנסה להזכיר לכם מה תורתנו. כשעם ישראל יוצא להילחם, כולו יוצא להילחם ולא חלקו. אין מקום להבחין בין דם לדם. המאבק על שוויון הוא לא רק חברתי, הוא לא רק ביטחוני – הוא מוסרי ויהודי, ויש חובות וזכויות לכולם.
לכן אני קוראת מכאן לראש הממשלה להפסיק להשתמש בחיי החטופים ככלי ניגוח ולהוציא לפועל עסקה מלאה כדי שכולם ישובו הביתה. תפסיקו את המלחמה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אדוני ראש הממשלה, אני מזמינה אותך לישון בשדרות כמה ימים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ולא צריך חוקים, כי ילדינו ודמנו לא שונים מדמכם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת משה טור פז.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש מפלגה אחת פה בבית, מפלגה לא קטנה, שעסוקה במנעמי השלטון, מובילה קואליציה של מיעוט, בלי עבודה עבור הציבור – כן, צר לי לומר את זה; מפלגה שהסיעה שלה לא התכנסה כבר הרבה מאוד זמן, כי דמוקרטיה זה לא כל כך טוב כשמפריעים לך בישיבות סיעה. אפילו ראש המפלגה יגיע היום עם דלקת מעיים לישיבה החשובה מכולן. עסקת חטופים? לא; הסדר מדיני אזורי? לא. הדחת יו"ר ועדה. איזו בושה.
חוק השתמטות נדון בבית הזה – אתה מכיר, אדוני היושב-ראש – כבר קרוב לשנה. בא יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין, במשך 45 ישיבות ניסה לרבע את המעגל: גם לתת לשותפים הטבעיים האהובים, החרדים, משהו שיוכלו לחיות איתו, וגם לתת לאנשי המילואים, הכורעים תחת הנטל, משהו שהם יוכלו לחיות איתו, משהו שיסייע להם לחיות. וזה לא הלך. זה לא הלך לא כי לא רצו – כי באמת אין מינימום שירצה את החרדים. סליחה, אין מקסימום שיענה לצורך האמיתי. אבל בתיאטרון האבסורד של הליכוד זה לא מספיק. הנשרים פשטו עם שחר ועטו על הגופה הפוליטית, והינה קמו להם מלביצקי וואטורי ודלל ובוארון, ויש אומרים גם ביסמוט, וכל אחד פושט את טלפיו אל ראשות הוועדה ואומר: כשר אני.
אז הקשיבו לי, עם ישראל היקר, כמו שנוהגת לומר חברת הכנסת ט' גוטליב: עם ישראל היקר, משקרים לכם, עובדים עליכם. מי שיחליף את יולי אדלשטיין לא יעשה את זה לשם שמיים, הוא בטח לא יעשה את זה לטובת המדינה; הוא כנראה יעשה את זה לטובת הפריימריז הקרבים ובאים, לטובת טובתו האישית. אני לא רוצה להיות שחקן בתיאטרון הבובות הזה, לא להיות ניצב בהצגה הכי גרועה בעיר, בארץ, בעולם. חברי ועדת החוץ והביטחון שייקחו חלק בהצגת חוק השתמטות ייזכרו לדיראון עולם. ידע עם ישראל היקר, ידעו מצביעי הליכוד.
אתה יודע, אדוני היושב-ראש, השבת נקרא את פרשות מטות-מסעי, ושם מופיעות המילים המיתולוגיות שמשה רבנו אומר לראובן, גד וחצי המנשה, בפרק ל"ב, פסוק ו' – נכון, השר קרעי? "האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה". שואל משה רבנו: האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה? גם אנחנו שואלים. ואז מה עונים ראובן, גד וחצי המנשה? הם עונים: "ואנחנו נֵחָלֵץ חֻשִׁים" – לא נעמוד מנגד, לא ניתן לכם לכבוש את הארץ בלעדינו.
איזה כיף זה להצביע על ריבונות אבל לא להצביע על חיילים שישמרו על הריבונות הזו. כמה מילים ריקות יישפכו עוד מעט בבית הזה על הצהרה חסרת תוכן כאשר עשרות אלפי חיילים חסרים לצה"ל. חז"ל עמדו ואמרו שכשרוצים ללמוד מה זה תנאי בהלכה, משתמשים בפרשה שלנו. בשפה ההלכתית קוראים לזה, טלי, "תנאי בני גד ובני ראובן". למה? כי בני גד ובני ראובן לא הסתפקו בלומר מה יקרה אם הם ייחלצו חושים ויובילו את המחנה להיכנס לארץ; הם אמרו גם מה יקרה אם לא. לכן בשפה ההלכתית התנאי היחיד שתופס הוא תנאי בני גד ובני ראובן. אתה אומר מה יקרה אם תקיים את החוזה, ואתה אומר גם מה יקרה אם לא תקיים את החוזה. כך בדיוק אנחנו מצפים מאחינו החרדים: תקיימו את החוזה הלאומי, תהיו כתף מתחת לאלונקה, כמו אותם בודדים חרדים שהודיעו השבוע שהם יוצאים מישיבת וולפסון ועוזבים את הישיבה המשתמטת לטובת ישיבת הסדר חרדית ותוכנית קודקוד.
מי שמתייצב וקם הוא חלק מהחוזה, ומי שלא, אין לו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי. איש לאוהליך ישראל. זו המשמעות של השתמטות. זו המשמעות של תנאי בני גד ובני ראובן. ואתם תיחלצו חושים לפני אחיכם, כל גיבורי החיל. תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה. חברת הכנסת יסמין פרידמן.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אני מזכירה, "מדבר שקר תרחק". אני רק אומרת.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
תודה, אדוני היושב בראש. טלי, אני רוצה לומר לך משהו, ורק תקשיבי עד הסוף לפני שאת מתפרצת.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
סליחה?
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני רוצה לומר לך משהו, ואני מבקשת שתקשיבי עד הסוף לפני שאת מתפרצת.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אני תמיד מקשיבה, גם כשאני מתפרצת.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בסדר, אני רוצה להגיד לך משהו. נורא חרה לי – מה זה חרה לי, זה השאיר אותי בהלם שאת כתבת שאת גאה בקומץ של מתפרעים שכמעט ביצעו לינץ' בחבר כנסת. עכשיו, אני מבינה – לטענתך, חבר הכנסת הזה הוא סוג של בוגד במדינה. זה היה מה שאמרת: אני גאה בהם. זה מה שכאב לי – אני גאה בהם. למה?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
גאה - - - שידע איימן עודה שהוא לא יכול להסתובב חופשי - - -
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תני לי לסיים. תני לי לסיים.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
שידע את זה תומך הטרור.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
למה זה הזוי בעיניי שחבר כנסת יגיד שהוא גאה בהם? מכיוון שיש גם אנשים במדינה שחושבים שאת בוגדת בדמוקרטיה, את פוגעת בבתי המשפט.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - אתם משקרים להם. אתם משקרים להם.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
רגע. תני לי לסיים. את נלחמת במה שאנחנו מאמינים שהוא הדמוקרטיה. ועדיין, עדיין אם חלילה מישהו היה מנסה לפגוע בך פיזית, הייתי מגינה בגופי עלייך - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אני רוצה להבהיר לך משהו, יסמין.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
- - כי זה מה שאני מצפה מחברי כנסת – שלא יעודדו אלימות כלפי אף אחד, לא אכפת לי מה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אני רוצה רק לומר לך - - -
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא אכפת לי מה. הוא – יש לו את דעתו. אני לא מסכימה עם הדעה שלו, אני חושבת שהוא פרובוקטור ענק, אבל זה לא קשור.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
הוא מסכן את המדינה שלך. רק שנייה, רק רגע.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אסור לנו לעודד אלימות.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
רק שנייה. רק רגע. אמרת לי "לפני שאת מתפרצת" - - -
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
רגע. אדוני, אז תעצור לי את הזמן.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
כן, אמרת "לפני שאת מתפרצת", אני רק רוצה להבהיר לך: אל תשימי אותי ואת איימן עודה באותו טסט. את יודעת למה זה לא אותו טסט? הוא אומנם חבר כנסת, שזו בושה וחרפה בפני עצמה, שזה עיוות השיטה בהגדרה, זה שימוש בדמוקרטיה כקרדום לחפור בה.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בעינייך.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לא בעיניי. מי שעומד פה - - -
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מה זה בעינייך? בעינייך.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לא לא לא. מי שעומד כאן וקורא לחיילים שלנו "רוצחים" לא ישב בכנסת ישראל. זה הכול.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בבקשה.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כרגע הוא יושב בכנסת ישראל, וזה המצב, ואת עודדת אלימות, זה הכול.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אני גאה - - -
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני חושבת שזה סופר-סופר-מסוכן. זהו.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אני גאה - - -
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בהמשך לזה, למה אנשים חושבים שגם את מסוכנת? אני אקריא לך שלבים איך הופכים לדיקטטורה: האחד, ניצחון של המנהיג בבחירות דמוקרטיות – זה קרה; פירוק המנגנונים המגבילים את הרשות המבצעת – אתם מנסים שיקרה; השתלטות על בית הנבחרים או הפיכת מוסד זה לבלתי רלוונטי – אתם עובדים בזה כל יום; הכפפת בתי המשפט לרשות המבצעת על ידי רפורמות או מינוי נאמנים – אתם עובדים בזה כל יום.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הצבת נאמנים בתפקידי מפתח: התובע הכללי, ועדת הבחירות המרכזית, הוועדה לבחירת שופטים וכדומה – זה קורה בכל יום.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
עוכרי הדין שמייצגים את השב"כ הם חברים של היועמ"שית. המימון מגיע מביידן. מטורפים, אתם מטורפים בשמאל הרדיקלי - - -
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
שינוי המפה התקשורתית כך שכלי תקשורת ישמשו תיבת תהודה לממשלה – מנסים שזה יקרה כל יום. למזלנו, לשר הזה זה לא עובד.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
דה-לגיטימציה והגבלת פעילות של ארגוני חברה אזרחית ומפלגות האופוזיציה – אתם עובדים בזה בכל יום, וזו הסיבה שבגינה חושבים שגם אתם בוגדים.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
ניפגש בבחירות הבאות. מה שיהיה פה - -
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני רוצה לדבר על משהו אחר. אני לא מצליחה לדבר, נורא קשה, אדוני היושב-ראש.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - 90 מנדטים - - - לא פחות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
טלי, תודה.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני רוצה שתוסיף לי זמן.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
למה? היא פנתה אליי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני לא מוסיף זמן. עצרתי.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
היום, או השבוע, הוגשה הצעת חוק של השר – הוא כבר לא שר – פרוש שיינתנו מענקים של 124,000 שקלים למי שרוכש דירה בירושלים. איזה יופי, כי אין מספיק צפיפות בירושלים. אולי ניתן מענקים לפריפריות, לחזק את הנגב, לחזק את הצפון? לא, כי אתה דואג לקהל שלך בלבד. כל מה שבנגב, אף אחד לא מעניין אותו. 35 יום עברו מאז נחת טיל בלב סורוקה. יש שתי מחלקות שאנשים מאושפזים מתחת לפני הקרקע בחניון, בלי מקלחת, בלי שירותים. איפה מצעד חברי הכנסת שבאו וטיילו לנו כל היום בסורוקה בימים הראשונים? איפה אתם? שקל לא הועבר לסורוקה. אכפת למישהו?
היום בבוקר התקשרתי לקבוע תור ל-MRI עבורי. אתה יודע למתי קיבלתי תור, יוראי? ל-4 בדצמבר ב-05:00. מה שנקרא, שיהיה לי בהצלחה עם הבעיה שיש לי. ככה זה מתנהל. אבל דירות בירושלים – לזה ניתן 124,000 שקלים. הגיוני מאוד.
בדקה שנשארה לי – כי אני מבקשת תוספת זמן – אני רוצה להגיד דברים טובים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
עצרתי את הזמן, לא צריך תוספת.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני רוצה להודות לשרים. בואו נודה להם, בסדר? אני רוצה להודות לשר אמסלם על פירוק רשות החברות, שתעלה לכולנו בכיס. הוא מפרק צוותים מקצועי לטובת מינוי מקורבים. ככה פשוט – ג'ובים, חוק הג'ובים. בן גביר הגיע עם מטרה: לא להוריד פשיעה, לא משילות – הוא רצה להיות בעלים של משטרה. מאז יש בעיקר עלייה בפשיעה, ירידה במשילות, אבל להרביץ לנשים מבוגרות בהפגנות – בזה הם דווקא טובים. לדיכטר – בזכותו פעילי בעלי החיים התייאשו לחלוטין, כי אפילו אחריות למלכודות דבק לעכברים המשרד שלו מסרב לקחת. השרה להגנת הסביבה – על פירוק ארגוני סביבה, כי אנחנו ביולי, תכף אוגוסט, והיא עדיין לא העבירה את התקציבים לארגוני הסביבה, שהם סופר-סופר-חשובים. לשר האוצר על שיאים חדשים – שיא במשכנתה, שיא בחשמל, שיא בדלק וכמובן שיא בגירעון של מדינת ישראל.
ממשלה שבה השרים מודים בפה מלא: החרדים מכרו את הדמוקרטיה עבור חוק ההשתמטות, והליכוד מכרו את הדמוקרטיה עבור דיקטטורה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
חבריי חברי הכנסת, יום עצוב בכנסת ישראל. אני מתבייש – מתבייש בכם, מתבייש בתהליך המטונף, הבזוי, השפל שקורה פה היום. משפחות שכולות יושבות גם בשעה הזאת על מות ילדיהם, והכנסת מתכנסת בשביל להדיח את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון ולחוקק חוק השתמטות. זה מה שבאתם לעשות פה היום. איך אתם לא מתביישים? איך אתם לא מתביישים לירוק בפנים של המשפחות השכולות? לרמוס את הכבוד של הנופלים? במקום להצדיע לאלה שמשרתים, אתם בועטים בהם. בועטים בהם.
אדוני היושב-ראש, אני שמעתי את אחד המועמדים המובילים להחליף את יולי אדלשטיין מתראיין בערוץ הפח והתעמולה, ואומר – חבר הכנסת ואטורי, שמעת את אחד המועמדים המובילים, מה הוא אמר בערוץ הפח והתעמולה? תפקידי לשרת את נתניהו. אני חוזר: תפקידי לשרת את נתניהו. הגעת לבניין הזה בשביל להיות משרת של נתניהו? לכן התמודדת, לכן ביקשת את אמון העם – לבוא לפה ולשרת את נתניהו? לשרת את צורכי הביטחון? לא לא לא. לשרת את עם ישראל? לא לא לא. לשרת את המילואימניקים? לא לא לא. את הלוחמים? לא לא לא. באת לשרת את נתניהו. אני בכלל לא אומר מה השם שלו, חבר הכנסת ואטורי, כי זה לא משנה. הוא מגדיר את עצמו בתור מכשיר, מכשיר לסיפוק צרכיו ומאווייו הפוליטיים של בנימין נתניהו. איש ליכוד, לא איש מש"ס, לא איש מיהדות התורה, לא מהסיעות החרדיות – מהמפלגה היעני לאומית ליברלית – תפקידו כאן בבית הזה הוא לשרת את נתניהו. איך אתם לא מתביישים?
אני רוצה לשאול את כל אותם מועמדים – יושב לידי אחד מהם, חבר הכנסת ואטורי – באמת, כשמנקים את כל הפוליטיקה המכוערת והמטונפת הזאת, תענה לי על שאלה אחת: מאיפה יגיעו הלוחמים? מאיפה יגיעו הלוחמים, ריבונו של עולם? 845 חללי צה"ל מאז תחילת הלחימה, עשרות אלפי נכי צה"ל חדשים. הרמטכ"ל אמר בקולו פה בכנסת שצריכים עוד 10,000 לוחמים בשביל להגן על הגבולות. מאיפה הם יגיעו, ריבונו של עולם? מאיפה החיילים יגיעו? אלא אם כן אתה מכיר מקור שאני לא מכיר לייצר או לייבא לוחמי גולני, לוחמי צנחנים, כפיר – מאיפה הם יגיעו? או שהם יגיעו מגיוס של צעירים בריאים וכשירים מהציבור החרדי, או שנקריס את המילואימניקים, אלו שעשו 200 ו-300 ימים. אי-אפשר לדמיין את זה. אי-אפשר לתפוס את זה. משפחות קורסות, עסקים של אנשים טובים קורסים, ואתם מתעלמים, מפנים עורף. זה לא נוגע לכם.
אני אגיד לך כך, חבר הכנסת ואטורי: הציבור הישראלי לא טיפש. הוא מבין היטב מה קורה כאן. הוא מבין שאתם, נבחרי הציבור של הליכוד, מפנים לו עורף, משרתים את החרדים ולא את מי ששלח אתכם לכאן; הופכים להיות מכשיר שרת, משרתים של נתניהו – אתם מגדירים את זה ככה. אין לכם בושה. אנשים קורסים פה, מילואימניקים שמוכנים להקריב הכול, שהמדינה הזאת צריכה להצדיע להם. בלי בושה אתם יורקים להם בפרצוף בעיצומה של המלחמה הכי קשה שלנו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח. חבר הכנסת ירון לוי, חמש דקות לרשותך, בבקשה.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עדים להתפוררות הממשלה. אין לכם יותר מה למכור, אז עוזבים אתכם. כדי שהם יחזרו, בחרתם היום למכור את הערכים שלכם, מה שנשאר מהם. אתם מנסים בכל דרך להעביר חוק שיחזיק את הקואליציה ויפרק את החברה. אין לכם בושה ואין לכם כבוד. נותרתם מיעוט, ממשלת מיעוט שאין לה שום לגיטימציה ציבורית להעביר חוק השתמטות – ואטורי, עוד מעט יש לי שאלות אליך, תהיה מרוכז. נותרתם מיעוט, ממשלת מיעוט שאין לה שום לגיטימציה ציבורית להעביר חוק השתמטות שפוגע בביטחון ישראל, חוק שמפרק את החברה. אתם ממשיכים לדהור קדימה, מתעלמים מדרישות צה"ל, מתעלמים מכל מה שחשוב ונכון ללוחמים, למדינה, בימים של מלחמה ארוכה וקשה.
למעלה מ-40 דיונים התקיימו בוועדת החוץ והביטחון בנושא חוק ההשתמטות. רציתי לשאול אתכם, חברי הקואליציה – חבר הכנסת ואטורי, אתה - - -
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
טלי, טלי, ירון לוי הוא חגורה שחורה בג'ודו, רק שתדעי, חגורה שחורה בג'ודו, אלוף ישראל.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
קודם כול, הוא גם חכם - - - אידיאליסט. אני יודעת לשים לב - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה, חברי הכנסת. אתה מאיים על טלי? גם מכת נשים וגם אלימות?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - שיהיה לו מזגן. שיהיה לו מזגן - - -
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
- - - אחד לנעמה - - -
<< דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
זכור לי משהו אחר עם מזגן, אבל שנייה - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה, טלי.
<< דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
טלי, אם כבר לקחת את תשומת הלב פעם ראשונה, בדרך כלל את לא עושה את זה – למעלה מ-40 דיונים התקיימו בנושא חוק ההשתמטות בוועדת החוץ והביטחון.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - בוקר טוב. יולי עשה - - - אמרתי לו את זה בפנים, 40 דיונים שבמסגרתם - - -
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
אסור לפנות אליה.
<< דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אז אני לא פונה לטלי. ניסים, אני פונה אליך.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יש כאלה שמדליקים אותה בכוונה כדי ליצור – אתה לא, אני מבין, אז קדימה.
<< דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
למעלה מ-40 דיונים התקיימו בוועדת החוץ והביטחון בנוגע לחוק ההשתמטות. חבר הכנסת ואטורי, מאחר שאתה הגשת מועמדות, רציתי לשאול: כמה דיונים התקיימו ברפורמת נפש אחת, החלטה 981, בוועדת החוץ והביטחון בשנתיים האחרונות? אתה יודע?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא זוכר. הייתי בדיונים, אבל אני אגיד לך למה – כי יש תמימות דעים בנושא הזה.
<< דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא זוכר. ישיבה אחת. שנתיים - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
היה קל מאוד להעביר את זה, דרך אגב. זו הייתה החלטה משותפת.
<< דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
שנתיים – פעם אחת דיברו על רפורמת נפש אחת, עם כל הבעיות והמורכבות שיש בה וחלקים שעדיין לא מיושמים. פעם אחת בשנתיים. לשלוח צווים אתם יודעים; לטפל במה שכואב, במה שצריך, בחוקים הקיימים – אתם לא יודעים. אבל למה אתם לא מתעסקים בזה? כי רפורמת נפש אחת לא תפיל ממשלה. אז חיילים לא מקבלים סיוע משפטי – כלום לא יקרה. אז חייל צריך להמתין חודשים לפגוש פסיכיאטר ולהתחיל תהליך באגף השיקום – אז שיחכה חודשים, כלום לא יקרה, הממשלה תמשיך לתפקד. זאת בושה וחרפה, מה שקורה כאן. ולמי שלא מכיר, החלטת ממשלה 981, רפורמה נפש אחת – רפורמה שכל מטרתה לשפר את המערך הנפשי של לוחמי ולוחמות צה"ל. דיון אחד בשנתיים. תתביישו. דיון אחד.
השבוע קיימנו דיון על זה לא בחוץ וביטחון – בוועדת משנה של חסמים, הסרת חסמים. עולים סיפורים של חיילים שמשלמים עשרות ומאות אלפי שקלים לייצוג של עורך דין מול אגף השיקום כדי שהם יתחילו בתהליך, כדי שהם יהיו מוכרים, שיקבלו את הזכויות שלהם. יש את הכסף, אבל לא היה לכם זמן, לא היה לכם זמן לשבת לסדר את זה, כי לשר המשפטים ושר האוצר ושר הביטחון אין זמן בשביל רפורמת נפש אחת. אולי פעם אחת בשנתיים. אבל בשביל חוק השתמטות שקורע, מפלג ומפלה בין דם לדם – 40, למעלה מ-40 דיונים. לשלוח לקרב אתם יודעים; לטפל במי שצריך, שחוזר, אתם לא יודעים. תתביישו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב, חמש דקות לרשותך, בבקשה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת – ראשית, אדוני היושב-ראש, אני רוצה שנגדיר את גבולות המותר והאסור מבחינתי, כי הרי לפני יומיים עשיתי את המעשה הבלתי-מתקבל על הדעת והבעתי את עמדתי הפוליטית על מהלכים כאלה ואחרים של חברי כנסת בליכוד בעניינו של אדלשטיין. מה לעשות שאיתרע מזלי וסגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת ואטורי ישב בראשות המליאה, ואוי ואבוי, חבר כנסת באופוזיציה העז לומר בנאומו את דעתו הפוליטית על התנהגותם של חברי הקואליציה ובתוכם גם חבר הכנסת ואטורי. אז כדי שלא נעמיד את הייעוץ המשפטי של הכנסת במבוכה, כי הם פנו אליך שלוש פעמים ולא הקשבת לאמירה שלהם, ולא נעמיד במבוכה את מזכיר הכנסת – אני רק רוצה להבין לפני, אדוני, כדי שאני לא אטעה, אם מותר לי לדבר על חבר הכנסת ואטורי מהדוכן או לא. אם תאמר לי שלא, אז לא אדבר. אני לא צריך מהומות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
גם אני לא רוצה מהומות, אבל אני רוצה להסביר לך דבר אחד: כולם פה עלו וביקרו אותי וכולם דיברו עליי. יש מישהו שפספס אותי?
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
עושים לך קמפיין - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא היה אחד שפרגן לי, זה היה על הפנים. רגע, אני עוצר לך את הזמן, שלא תגיד שלקחתי לך את הזמן. אסור לך לתקוף את יושב-ראש הישיבה במילים בוטות. הינה, יושב פה יושב-ראש לשעבר. אני חושב שזה לא ראוי.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
הבנתי, אז שנייה – טוב, אז נעלבת – אז אני מבין, לא, אז כבוד - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא נעלבתי, לא נעלבתי בכלל. כבוד הכנסת – רגע, זה הזמן שלי, עצרתי, עצרתי לך, רגע, דקה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אבל אנחנו באמצע דיון.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני אתן לך, רגע, אני עונה לך. תראה איך אני מכבד אותך.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני אומר דבר אחד: זה כבוד הכנסת, לא כבודי שלי. אני רגיל שתוקפים אותי, הכול בסדר. תקוף אותי, אני רק אצליח בחיים. בבקשה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
זאת אומרת, לשיטתך, אדוני, לומר שאתה וחבר הכנסת מלביצקי וחברי כנסת אחרים שבעצם נותנים יד להדחה השערורייתית של חברכם חבר הכנסת אדלשטיין – לומר שזה משול לשני מתאגרפים בזירה שמנחיתים מכת נוק-אאוט לא על היריב אלא על ציבור המשרתים, זה פגיעה בכבודה של הכנסת. טוב, אז אני לא אחזור על זה, אני לא אחזור על זה. אני לא אחזור על האמירה הזו, שבעצם אתם בהתגוששות פוליטית בתוך סיעת הליכוד, רק שמי שמשלם את המחיר הוא ציבור המשרתים. אני לא אחזור על זה, בסדר.
אדוני שר התקשורת, אני מאוד שמח שאתה באולם. ראיתי הבוקר שנטעאל בנדל חשף שמי שהפעיל את הסוכנים הקטרים בלשכת ראש הממשלה הוא לא אחר מאשר מנכ"ל משרד התקשורת הקטרי. עכשיו, זה דבר נהדר – אותו אדם שאחראי לנהל את אל-ג'זירה הוא גם האדם שהפעיל את אוריך. אז אדוני שר התקשורת, בתור מי שהניף פה את דגל המאבק באל-ג'זירה, האם יש לך גימטרייה מעוררת מחשבה על המצב הזה שאותו אדם שמפעיל את אל-ג'זירה, הפעיל גם את יונתן אוריך, את ישראל איינהורן ואת יתר השותפים לקנוניה הקטרית בתוך לשכתו של נתניהו?
עכשיו, למה אני מזכיר את הדבר הזה? כי יש הקבלה בין סוגיית קטר לבין עניין ההשתמטות וחוק ההשתמטות. הקואליציה שלכם מומחית, מומחית גדולה בפייק, בזיוף, במסכי עשן. אז כמו שאתם מקדמים את החוק נגד אל-ג'זירה אבל מקימים סניף אל-ג'זירה אצל נתניהו בלשכה, כך אתם גם מדברים איתנו על הניצחון המוחלט אבל עסוקים בלקדם חוק השתמטות. זה אותו דבר. נלחמים באל-ג'זירה והופכים את ישראל לווסאלית של קטר; מדברים על ניצחון מוחלט והורסים את צה"ל. אותה לוגיקה של פוליטיקאים מושחתים, של מנהיגות מזויפת. זו הדרך שלכם.
זה נכון גם למה שאתם עושים היום עם בחירת הוועדה למינוי דיינים, באמת חגיגה לזהותה היהודית של מדינת ישראל. רק שמבחינתכם פדיון שבויים הוא לא חלק מהיהדות, לא חלק מהמסורת שלנו. אתם קואליציה של זיוף אחד גדול. זיוף, זיוף, זיוף. פועלים נגד אל-ג'זירה, ונותנים לקטרים לנהל את מדינת ישראל; מנציחים את המערכה בעזה, ונותנים חוק השתמטות; מדברים גבוהה-גבוהה על היהדות ועל תורת ישראל, אבל עסוקים בריביירה בעזה במקום להציל את חיי האחים שלנו. תתביישו לכם. קואליציה אנטי-ציונית, אנטי-לאומית, אנטי-דמוקרטית, אנטי-יהודית בעליל.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. מי מסכם? לא צריך?
חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025.
הצבעה מס' 25
בעד סעיפים 1–2 – 30
נגד – 6
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
30 בעד, שישה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה.
נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025. הצבעה.
הצבעה מס' 26
בעד החוק – 30
נגד – 6
נמנעים – אין
חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, נתקבל.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
30 בעד, שישה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה.
<< נושא >> בחירת נציג הכנסת לוועדה לבחירת דיינים << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברות וחברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום הוא בחירת נציג הכנסת לוועדה לבחירת דיינים. אני אפרט מה הולך לקרות. בהתאם לסעיף 6(א) לחוק הדיינים, התשט"ו–1955, חברים בוועדה לבחירת דיינים שני חברי כנסת שייבחרו על ידיה בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי כנסת. בבחירות לנציגי הכנסת לוועדות המינויים שהתקיימו ביום רביעי כ"ג בתמוז התשפ"ג, 12 ביולי 2023, נבחר חבר הכנסת אליהו ברוכי לכהן כנציג הכנסת בוועדה לבחירת דיינים. בעקבות הפסקת כהונתו של חבר הכנסת אליהו ברוכי, שנכנסה לתוקף ביום י"ט בסיוון התשפ"ה, 15 ביוני 2025, נפסקה כהונתו כנציג הכנסת בוועדה האמורה. על כן, ובהתאם לסעיף 62(א) לתקנון הכנסת, נדרשת הכנסת לבחור נציג אחד בוועדה לבחירת דיינים במקומו של חבר הכנסת ברוכי, וזאת בתוך 60 ימים מיום שהתפנה מקומו של הנציג במהלך כהונתה של הכנסת.
הודעה על מועד הבחירות נמסרה לחברי הכנסת כנדרש על ידי מזכיר הכנסת ביום 9 ביולי 2025. בפני הכנסת נותרה מועמדותו של חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר, לאחר שיתר המועמדים הסירו את מועמדותם. מכיוון שיש רק מועמד אחד, ניתן להצביע בעד או נגד או לא להצביע כלל. עלה מספר הקולות בעד על מספר הקולות נגד – ייבחר חבר הכנסת ישראל אייכלר לנציג הכנסת; לא עלה מספר הקולות בעד על מספר הקולות נגד – יתקיימו בחירות חדשות בתוך 30 ימים.
לתשומת ליבכם – ואני מדגיש זאת כדי למנוע תקלות – אין לרשום שם או סימן מזהה כלשהו על גבי הטופס או על גבי המעטפה. סימון שיש בו כדי לזהות את הטופס או את המעטפה יביא לפסילת טופס הבחירה. לכן, אני מבקש לא לכתוב על גבי הטופס או על גבי המעטפה שום דבר מלבד סימון בחירתכם במקום המיועד לכך.
ההצבעה תתקיים באופן הבא: מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת לפי סדר האל"ף-בי"ת. כל אחת ואחד יקבלו את טופס הבחירה והמעטפה וייכנסו אל מאחורי הפרגוד, שנמצא פה לשמאלי, ושם יש לסמן על גבי הטופס את בחירתכם. לאחר מכן יש לשים את טופס הבחירה במעטפה ולהכניס את המעטפה לתיבת הקלפי. לאחר סיום ההצבעה תועבר תיבת ההצבעה בליווי חברי ועדת הקלפי, מזכיר הכנסת, היועצת המשפטית לכנסת והיועץ המשפטי למליאה אל לשכת מזכיר הכנסת לצורך ספירת הקולות. מייד עם סיום הספירה יימסרו התוצאות במליאת הכנסת.
אלה הם חברי ועדת הקלפי שמיניתי: חבר הכנסת משה פסל, שישמש כיושב-ראש הוועדה, ולצידו חברי הכנסת דבי ביטון, איתן גינזבורג ומשה סולומון. אבקש מחבר הכנסת משה פסל לבדוק כעת אם הקלפי ריקה ולנעול אותה. חבר הכנסת פסל, בבקשה.
חבר הכנסת פסל, האם הקלפי ריקה? חבר הכנסת מושיקו פסל, האם הקלפי ריקה ונעולה?
<< קריאה >> משה פסל (הליכוד): << קריאה >>
כן, ריקה ונעולה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מאה אחוז. תודה. אפשר להתחיל. חברות וחברי הכנסת, אנחנו מתחילים בהצבעה. לפני ההצבעה אני רק אודיע שמייד לאחר הדיון בנושא החלת הריבונות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן מליאת הכנסת תצא להפסקה. הישיבה תתחדש שעתיים לאחר היציאה להפסקה. בבקשה, אנחנו מתחילים בהצבעה. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – מצביע
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
אמיר אוחנה – מצביע
ינון אזולאי – מצביע
ישראל אייכלר – מצביע
דן אילוז – מצביע
ואליד אלהואשלה – מצביע
קארין אלהרר – אינה נוכחת
עמיחי אליהו – מצביע
זאב אלקין – מצביע
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר – מצביע
אביחי אברהם בוארון – מצביע
אוריאל בוסו – מצביע
מישל בוסקילה – מצביע
דבי ביטון – אינה נוכחת
חיים ביטון – אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
דוד ביטן – אינו נוכח
בועז ביסמוט – מצביע
ולדימיר בליאק – אינו נוכח
מירב בן ארי – אינה נוכחת
רם בן ברק – אינו נוכח
איתמר בן גביר – אינו נוכח
סמיר בן סעיד – מצביע
יואב בן צור – מצביע
ניר ברקת – אינו נוכח
ששון ששי גואטה – מצביע
טלי גוטליב – מצביעה
יצחק גולדקנופ – מצביע
מאי גולן – מצביעה
איתן גינזבורג – מצביע
גילה גמליאל – אינה נוכחת
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – מצביע
סימון דוידסון – אינו נוכח
אבי דיכטר – מצביע
גלית דיסטל אטבריאן – מצביעה
אלי דלל – מצביע
שלום דנינו – מצביע
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – מצביע
שרן מרים השכל – מצביעה
ניסים ואטורי – מצביע
מיכל מרים וולדיגר – מצביעה
יצחק שמעון וסרלאוף – מצביע
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
אכרם חסון – מצביע
ווליד טאהא – מצביע
בועז טופורובסקי – אינו נוכח
משה טור פז – אינו נוכח
אחמד טיבי – מצביע
יוסף טייב – אינו נוכח
אוהד טל – מצביע
יעקב טסלר – אינו נוכח
חילי טרופר – אינו נוכח
מאיר כהן – מצביע
מירב כהן – מצביעה
עופר כסיף – מצביע
אופיר כץ – מצביע
ישראל כץ – אינו נוכח
רון כץ – אינו נוכח
יוראי להב הרצנו – מצביע
ירון לוי – אינו נוכח
מיקי לוי – מצביע
יריב לוין – מצביע
נעמה לזימי – אינה נוכחת
אביגדור ליברמן – מצביע
יאיר לפיד – אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – מצביעה
יונתן מישרקי – מצביע
חנוך דב מלביצקי – מצביע
יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי – מצביע
צגה מלקו – מצביעה
אבי מעוז – אינו נוכח
אורי מקלב – אינו נוכח
יעקב מרגי – מצביע
שרון ניר – מצביעה
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – אינו נוכח
יבגני סובה – מצביע
צבי ידידיה סוכות – מצביע
משה סולומון – מצביע
לימור סון הר מלך – מצביעה
אופיר סופר – אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת
משה סעדה – אינו נוכח
מנסור עבאס – אינו נוכח
עפיף עבד – מצביע
איימן עודה – אינו נוכח
חוה אתי עטייה – מצביעה
חמד עמאר – מצביע
צביקה פוגל – מצביע
עודד פורר – מצביע
משה פסל – מצביע
מאיר פרוש – מצביע
יסמין פרידמן – מצביעה
אורית פרקש הכהן – מצביעה
מטי צרפתי הרכבי – מצביעה
אריאל קלנר – אינו נוכח
יצחק קרויזר – אינו נוכח
גלעד קריב – מצביע
שלמה קרעי – מצביע
אליהו רביבו – מצביע
שמחה רוטמן – מצביע
עידן רול – מצביע
יעל רון בן משה – מצביעה
אפרת רייטן מרום – מצביעה
אלון שוסטר – אינו נוכח
קטי קטרין שטרית – מצביעה
אלעזר שטרן – מצביע
מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת
נאור שירי – מצביע
אושר שקלים – מצביע
עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
פנינה תמנו – מצביעה
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מזכיר הכנסת, נא לקרוא בסיבוב השני להצבעה. תודה.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
קארין אלהרר – מצביעה
משה ארבל – אינו נוכח
דבי ביטון – מצביעה
חיים ביטון – מצביע
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
דוד ביטן – מצביע
ולדימיר בליאק – מצביע
מירב בן ארי – מצביעה
רם בן ברק – מצביע
איתמר בן גביר – מצביע
יואב בן צור – אינו נוכח
ניר ברקת – אינו נוכח
גילה גמליאל – מצביעה
בנימין גנץ – מצביע
סימון דוידסון – אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
יאסר חוג'יראת – מצביע
אימאן ח'טיב יאסין – מצביעה
בועז טופורובסקי – אינו נוכח
משה טור פז – מצביע
יוסף טייב – מצביע
יעקב טסלר – מצביע
חילי טרופר – מצביע
ישראל כץ – אינו נוכח
רון כץ – אינו נוכח
ירון לוי – מצביע
נעמה לזימי – מצביעה
יאיר לפיד – אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי – מצביעה
אבי מעוז – מצביע
אורי מקלב – מצביע
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – מצביע
אופיר סופר – מצביע
אורית מלכה סטרוק – מצביעה
משה סעדה – אינו נוכח
מנסור עבאס – מצביע
איימן עודה – אינו נוכח
יסמין פרידמן – מצביעה
אריאל קלנר – מצביע
יצחק קרויזר – מצביע
אלון שוסטר – מצביע
מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת
עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
האם נמצא באולם חבר כנסת שלא הצביע ומבקש לעשות כן?
<< קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >>
אני.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בבקשה.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשם חבר הכנסת)
בועז טופורובסקי – מצביע
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברת הכנסת מרב מיכאלי נמצאת? מישהו רוצה לקרוא לה? כי ביקשה להצביע. אם היא לא פה, אנחנו ניאלץ - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ארבל לא הצביע.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
השר ארבל – אה, כבר לא שר – אתה מעוניין להצביע? חבר הכנסת, אתה מצביע? בבקשה.
<< קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>
גם אני לא הצבעתי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
גם אתה לא הצבעת? אז בבקשה.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
גם אני לא.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אז תהיו פה, והוא כבר קורא לכם.
<< קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >>
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה ארבל – מצביע
סימון דוידסון – מצביע
רון כץ – מצביע
מרב מיכאלי – מצביעה
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה. תמה ההצבעה. חברי ועדת הקלפי הנכבדים, נא לגשת, בבקשה. חברי ועדת הקלפי.
<< הלסי >> החלת הריבונות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן << הלסי >>
[דברי הכנסת, חוב' כ"ז, ישיבה 291.]
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברי הכנסת, עד שיתקבלו תוצאות הבחירות, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא על סדר-היום: דיון שהכנסת החליטה לכלול בסדר-היום – החלת הריבונות הישראלית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן לפתוח את הדיון. בבקשה, חבר הכנסת רוטמן.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי כולם, לפני כמעט שנה – האמת היא שקצת יותר משנה – נפלה בחלקי ובחלקם של חבריי משדולת ארץ ישראל הזכות להוביל להחלטה היסטורית של הכנסת השוללת את הקמתה של מדינה פלסטינית בין הים לירדן.
אחרי שנים ארוכות וכואבות שבהן מדינת ישראל והעולם כולו הלכו שולל אחרי חזון תוכנית השלבים של אויבינו להשמדת מדינת ישראל והמפעל הציוני, מאז ימי הסכמי אוסלו והגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון ודרך תוכניות מתוכניות שונות שאיימו להקים מדינת טרור בלב הארץ, התעורר עם ישראל, ואתם, חבריי חברי הכנסת, התייצבתם כמעט כאיש אחד ואמרתם למלאך המשחית: הרף. שלום לחברתי לראשות השדולה ושותפתי להצעת - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה זה המוזיקה הזאת?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
שלום לחברתי להנהלת השדולה ולשותפתי להצעה לסדר-היום יחד עם חבר הכנסת דן אילוז, כמובן לימור סון הר מלך, יושבת-ראש השדולה יחד איתי. הצטרף אלינו ליזום את ההצעה החשובה הזאת גם חבר הכנסת עודד פורר מישראל ביתנו. תודה על השותפות ותודה על הדחיפה.
הסרנו את המדינה הפלסטינית מסדר-היום באמירה ערכית, חדה ונחושה של הכנסת, אולם כפי שכתב דוד המלך בתהילים, "סור מֵרע וַעֲשה טוב בקש שלום ורדפהו" – סרנו מרע לפני שנה; הגיעה העת לעשות טוב. הגיע זמן ריבונות. הגיע הזמן לבקש את השלום ולרדוף אחריו לא מתוך חולשה אלא מתוך עוצמה. באנגלית אומרים: Peace through Strength – שלום דרך כוח.
<< קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >>
Strength.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
Strength.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
Strength. לא טוב? דן, יש לך בעיה עם ההגייה שלי באנגלית? תגיד את זה אחר כך גם בצרפתית.
היום אנחנו מביאים בפני הכנסת, מעוז הדמוקרטיה הישראלית, באי כוחו של הריבון, העם בישראל, את ההחלטה הקוראת לריבונות. החלטה של הכנסת היא אמירה ערכית. יהיו כאלה שיגידו שמדובר בהחלטה הצהרתית, דקלרציה בלבד, שאין לה משמעות מעשית. אכן, החלטה של הכנסת איננה מחילה ריבונות, אכן מדובר בדקלרציה. על פי החוק הישראלי, רק הממשלה היא המוסמכת להחיל בצו את המשפט, השיפוט והמינהל הישראלי על שטחי ארץ ישראל, או הכנסת בהליך חקיקה.
אולם להצהרה הזו יש משמעות רבה. ההחלטה הזו מבטאת את הקשר שלנו לארץ ישראל ולערש התרבות של העם היהודי. ההחלטה הזאת מבטאת את השאיפה ואת הדרישה למימוש שיבת ציון. ההחלטה הזו גם קוראת לממשלת ישראל לפעול בהקדם בהתאם לסמכותה ולהפוך את החזון למציאות. ההחלטה מבקשת מידידי ישראל בעולם כולו להתייצב מאחורי הזכות ההיסטורית, החוקית, המוסרית, הדתית והתרבותית של מדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, על שטחי ארץ ישראל כולם ועל הדרישה שעם ישראל יהיה ריבון בארצו.
לפני 105 שנים, בסן רמו שבאיטליה, הכיר המשפט הבין-לאומי בזכותו הטבעית וההיסטורית של העם היהודי על ארץ ישראל. באותה ועידה ניסו לקבוע אומות העולם גם גבולות חדשים ומלאכותיים באזור. בפרספקטיבה היסטורית ניתן לראות את התגשמות דבר הנביא ישעיהו: "יבש חציר נָבֵל ציץ וּדְבַר אלהינו יקום לעולם". הגבולות המלאכותיים שניסו להקים באותה ועידה, קרסו. מדינות ללא בסיס דתי, היסטורי ותרבותי הפכו למגרש המשחקים של ציר הרשע העולמי, מקום שבו כנופיות ברבריות מהלכות אימים על הסדר והשלום. לעומת זאת, דבר אלוהים שנאמר לאברהם: "כי את כל הארץ אשר אתה רֹאֶה, לך אֶתְּנֶנָּה ולזרעך עד עולם" – דבר אלוהים זה יקום לעולם. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, אתמול, היום, מחר ולנצח.
בחודשים האחרונים ראינו איך עם ישראל קם כלביא בהתמודדות מול אויביו, כיצד גבורת לוחמינו בכל החזיתות מקרבת את עם ישראל אל הניצחון, וכיצד למרות המחלוקות הקשות הצלחנו לגייס מתוך עצמנו את העוצמות הדרושות לאחדות בין כל חלקי עם ישראל, בתפילה ובפעולה להשבת החטופים ולהכרתת הקמים עלינו להורגנו. רוח גבורה ואחדות זו המפעמת בעם ישראל מחייבת אותנו, נבחרי הציבור, להתרומם לגודל השעה, להיות ראויים לעם שנבחרנו להנהיג ולהתאחד סביב הגרעין הבסיסי המאחד את כולנו – שיבת ציון ותקומת ישראל.
בתוך ימי בן המצרים, בזוכרנו את ציון, נזכור את דברי הנביא ירמיהו, שניבא לנו לפני אלפיים שנים: "כי אעלה אֲרֻכָה לך וממכותיך ארפאך נְאֻם ה', כי נדחה קראו לך ציון, היא דֹּרֵשׁ אין לה". היום אנחנו בכנסת נגיד: ציון היא – דורש יש לה. "כה אמר ה', הנני שב שבות אָהֳלֵי יעקוב ומשכנתיו ארחם, ונבנתה עיר על תִּלָּהּ וארמון על משפטו ישב". הבנייה וההתיישבות הם רפואתה של ארץ ישראל ממכאובי הגלות. הם המפתח להחלת המשפט והריבונות. אני רואה סמליות אדירה בכך שדווקא בעת ובתקופה שבה אנחנו כאן בכנסת מתקשים להסכים אפילו על חקיקה רגילה בשל מחלוקות פוליטיות, ארץ ישראל והחלת הריבונות עליה מאחדים את כולנו, קואליציה ואופוזיציה, כל עם ישראל. למען ציון לא נחשה ולמען ירושלים לא נשקוט, ביחד, וביחד ננצח, בעזרת השם.
לפני שארד, אנצל את מעט הזמן שנותר לי כדי להגיד בראש ובראשונה תודה רבה ליושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, שבלי האומץ והשותפות שהוא גילה בתהליך הזה לא היינו יכולים להגיע ליום הזה. זה נראה פשוט, זה נראה החלטה של הכנסת – זה הליך מהמורכבים שיש כאן בבניין, שדורש שותפות ואחדות מצד כל חלקי הבית, וברוכה היא כנסת ישראל שאמיר אוחנה עומד בראשה ומצליח להביא כבר כמה וכמה החלטות. אנחנו שוברים, לדעתי, את כל שיאי הכנסת. כל הכנסות שהיו בתולדות מדינת ישראל לא קיבלו כל כך הרבה החלטות למען ארץ ישראל ולמען הריבונות של עם ישראל על ארצו. באמת מגיע לו על זה כל הכבוד והברכות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש מחסום פחד שהוסר בנושא.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
ברוך השם. תודה רבה ליושב-ראש הכנסת.
תודה רבה, כמובן, לראש הממשלה מר בנימין נתניהו וליושב-ראש הקואליציה מר אופיר כץ, חבר הכנסת – אופיר – תודה רבה על השותפות וההובלה של הדבר הזה. בלי הנחישות שלך, כמו שאמרתי, לצד יושב-ראש הכנסת וראש הממשלה, לא היינו יכולים להגיע לאירוע החשוב הזה ולחתום בו – אני מקווה שלא להרבה זמן – את פרק ההצבעות של הכנס הזה. אני מקווה שעוד נספיק בכל זאת. אני לא יודע, זה תלוי כבר בדברים אחרים.
אני רוצה לחזור ולהגיד תודה, כמו שאמרתי, לשותפיי בשדולת ארץ ישראל, שזה יולי אדלשטיין ולימור סון הר מלך, ולשותפיי להצעה לסדר-היום הזו, חבר הכנסת דן אילוז וחבר הכנסת עודד פורר, שהצטרפו כאן להחלטה הזו. לכל הסיעות ולכל מי שבעזרת השם יצביע בעד הצעת ההחלטה שתסכם את הדיון הזה, אני רוצה לומר תודה רבה. צריך לומר עוד תודה רבה מאוד ליושב-ראש מועצת יש"ע ולמנכ"ל מועצת יש"ע ולכל העוסקים איתם במלאכה, שעבדו באמת בלי הפוגה וללא לילה ולא יום כדי שההחלטה הזאת תקרום עור וגידים. בעזרת השם, נזכה שהכנסת תאמר היום את דברה בקול רם, צלול וברור. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה. רשימת הדוברים נעולה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה, גברתי.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת שמחה רוטמן, שותפי לראשות שדולת ארץ ישראל, על הובלה של בשורה עצומה ממש עבור עם ישראל, עבור מדינת ישראל, עבר ארץ ישראל. באמת מהלכים – שותפות לדרך שהיא פשוט מפעימה ומרגשת בו זמנית – וגם כמובן לחברנו יושב-ראש השדולה יולי אדלשטיין, שותפנו לכל המהלכים בדרך הזו, וכמובן לאותם חברי הכנסת שהצטרפו להצעה הדחופה הזאת, חבר הכנסת דן אילוז וחבר הכנסת עודד פורר, ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, שאמר שאולי הוא צריך לשכנע אותי להתנגד היום, בבדיחות הדעת.
מצביעים כאן היום על הצעה לסדר-יום, רק הצעה לסדר-יום. אני עומדת כאן ואומרת לכם בצורה הברורה ביותר: זה לא מספיק. כן, זו הצעה חשובה, זו אמירה עקרונית, אבל אנחנו צריכים יותר מאמירה. מדינת ישראל נואשת למעשים. ביחד עם חבריי לסיעה כבר הגשתי את החוק, החוק שמחיל ריבונות ישראלית מלאה ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן. החוק הזה ממתין להצבעה, אפשר להעלות אותו גם בפגרה, ואני בטוחה, באמת בטוחה, שרוב חברי הכנסת יתייצבו ויתגייסו כדי לאשר אותו. הרי לא מדובר במהלך צדדי או שולי – מדובר בצעד המתבקש ביותר, הצודק ביותר והנכון ביותר מבחינה מוסרית, מבחינה היסטורית, מבחינה ציונית, וזה עוד בלי לדבר על החשיבות הביטחונית.
לצד הצורך, אני מבקשת להזהיר: ההצעה הזו, חשובה ומרגשת ככל שתהיה, לא יכולה להיות אתנן, לא יכולה להיות מס שפתיים שמאחוריו, בדלת האחורית, משחילים לנו משהו דמוי מדינה פלסטינית. אני רוצה להיות ברורה: לא מדינה פלסטינית. לא עכשיו, לא אחר כך, לא בשום וריאציה, לא אוטונומיה משודרגת, לא אמירויות שכם וחברון, לא קונפדרציה, לא ישות תת-מדינית. שום דבר כזה. לא סמל, לא דגל או נאום עצמאות. כי אם חלילה ניתן להם הכרה, גם אם זו תהיה מינימלית, גם אם זו תהיה סמלית, אנחנו בעצם מעבירים את המסר המסוכן לאויבינו שאיננו בטוחים, חלילה, בשייכות שלנו לארצנו ולנחלת אבותינו, וכמובן – שטבח 7 באוקטובר היה הצלחה, חלילה; שהטבח הנורא שהם ביצעו הפך למנוף לקבלת הישגים מדיניים. לזה אנחנו לא ניתן לקרות. כי אם הם יקבלו מדינה, אפילו קונספט מכובס של מדינה - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חבר הכנסת עבאס. סליחה, חברת הכנסת סון הר מלך.
<< דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>
- - הם ינסו עוד 7 באוקטובר – בעזה, ביהודה ושומרון, בערי התפר, בערים המעורבות, בלב תל אביב. הם יבינו שהרצח משתלם. אנחנו חייבים להיות אלו שיגידו להם: לא יקרה, בשום מצב.
אנחנו רוצים ריבונות, נכון, אבל ריבונות של צדק, ריבונות מלאה, של שייכות ושל בעלות טבעית על ארץ אבותינו, לא ריבונות במסגרת עסקת חבילה מסוכנת שתכלול גם הכרה בפיקציה הלאומית של ערב רב של אנשים שמעולם לא היו עם. ריבונות היא לא סיסמה, ריבונות זו חובה – חובה היסטורית, מוסרית, לאומית, ביטחונית, דמוקרטית. אני עוד אעמוד כאן ואצביע בעזרת השם בעד החוק שלי להחלת הריבונות, ואני מאמינה שגם אתם תצביעו איתי, גם אלו שעדיין לא בטוחים, שעדיין מתלבטים. תזכרו, זה רגע המבחן של הציונות, של המחויבות שלכם – של כל אחד ואחת מכם – למדינה הזו ולעם הזה.
ומה בעצם קורה היום ביהודה ושומרון? היום יש ריבונות חלקית, ריבונות מדומה – לא יודעת איך תקראו לזה. בפועל, מי ששולט הם לא נבחרי הציבור, לא ממשלת ישראל אלא הצבא, המינהל האזרחי, מפקדים, פקידים; כל מי שלא נבחר הוא זה שבעצם קובע. כל דבר קטן צריך אישור: לבנות בית – תבוא למינהל; לרכוש קרקע – תתפלל ותמצא איזה איש קש ערבי; לסלול כביש – תעמוד בתור. אין שקיפות ואין דין ואין דיין. זה לא דמוקרטיה, זה לא ניהול תקין, וזה גם לא יכול להימשך לנצח, כי אין דבר כזה חצי מדינה או חצי אזרח. המצב שבו אזרח ישראלי ביהודה ושומרון – ובקרוב, בעזרת השם, גם בעזה – נחשב פחות ממישהו שגר בתוך הקו הירוק, הוא מצב בלתי נסבל, והמצב הזה חייב להסתיים, לא רק למען המתיישבים, אלא למען כולנו, כי בלי ריבונות אין ביטחון; בלי ריבונות אין תכנון, אין פיתוח, אין צמיחה.
עכשיו תעצמו לרגע את העיניים ותדמיינו איך זה יכול להיראות, איך נראית ריבונות אמיתית ביהודה ושומרון: לא עוד גבעות מנותקות, לא עוד יישובים מוקפי אויב, אלא ערים של ממש, ערים בגודל של נתניה, של כפר סבא, של מודיעין; שכונות שלמות, עם בתי ספר, עם מרכזי קניות, עם רכבות, עם פארקים, עם כל מה שמגיע לאזרח במדינת ישראל. כשיש ריבונות – המדינה מתכננת, המדינה משקיעה, המדינה מקצה תקציבים, ואיפה שיש פיתוח, יש הורדת מחירים. מחירי הדיור בכל הארץ צונחים, כי פתאום יש היצע, יש קרקעות זמינות, יש אנשים שמוכנים לבוא ולהקים פה את הבית שלהם בשמחה ובביטחון. כי כשהמדינה היא ששולטת, כשיש נוכחות אזרחית ולא רק צבאית, אז גם הביטחון משתפר: סוללים כביש דו-מסלולי בטוח, וכשיש נוכחות, יש הרתעה, וכשיש הרתעה, גם יש שקט. אנחנו לא רוצים רק עוד גבעה – זה חשוב מאוד כרגע, אבל אנחנו רוצים עוד עיר. לא רק עוד קרוואן עם דגל, אלא ערים עם מרכזים אקדמיים, עם קניונים, עם מרכזי תעסוקה. זה לא חלום, זה משימה לאומית, וזה אפשרי, היום יותר מתמיד.
אתמול פגשתי במסדרון חבר כנסת, דיברתי איתו על החזרה לעזה, הראיתי לו סרטון שמישהו ערך, מתחילת 2023, ממש מהימים הראשונים של הכנסת הזאת: אני עומדת כאן על הדוכן הזה ומדברת שוב ושוב על הצורך שלנו לשוב לעזה, על החשיבות של החזרה לשם, של הנוכחות, של ההתיישבות. הוא הסתכל עליי ואמר לי בכנות: אני זוכר את הנאומים שלך האלה מאז. בזמנו חשבתי שאת לא איתנו על הכדור, אבל היום אני מסכים איתך, וכולם מבינים.
אז תבינו, אני לא מדברת רק על יהודה ושומרון, אני מדברת גם על עזה, על כל עזה, על חוף הים של עזה, על השטחים החקלאיים של עזה, על נתיבי העפר שכשעזבנו אותם הפכו למסלולי מוות ועל הפיכתם מחדש לעורק חיים. רק על ידי התיישבות יהודית שתקנה לנו שליטה בכל השטח נוכל להחזיר את הבנים והבנות שלנו, השבויים והשבויה, בעזרת השם. אנחנו חייבים לשוב לשם, ליישב את עזה, לבנות בה ערים – לא רק יישובים קטנים, אלא ערים גדולות, ערים בטוחות, ערים פורחות, הריביירה של המזרח התיכון.
אני רואה את הדרך. אני הולכת בה. כן, לפעמים אני לבד. לפעמים מסתכלים עליי בעין עקומה באופוזיציה, אבל לפעמים גם בקואליציה, גם בתוך הימין, אומרים: היא קיצונית, היא חולמת, היא הזויה, היא משוגעת. אבל זה בדיוק מה שאמרתם אז, לפני שביטלנו את חוק ההתנתקות, כשדיברתי אז על עזה, וצדקתי.
עכשיו אני עומדת כאן ומבקשת מכם: אל תצביעו בעד ריבונות ביהודה ושומרון וביד השנייה תחתמו על מסמך שמקים מדינה פלסטינית ומוותר על חבל עזה. אל תוותרו על חזון ההתיישבות בעזה. יהודה ושומרון ועזה חד הם. אל תהפכו את הריבונות לכביש עוקף עזה. אל תיתנו לאויב שלנו את יום העצמאות שלנו, כי אם תעשו את זה, הוא יראה בכך ניצחון. הוא יחזור על זה שוב ושוב, בכל מקום. אל תיתנו להם את הדגל, אל תיתנו להם את הסמל, אל תיתנו להם את התקווה. תנו אותה לנו – לעם ישראל, לארץ ישראל, לאמת שלנו. זו הזדמנות חד-פעמית, כן, חד-פעמית, רגע שבו אפשר וצריך להחיל ריבונות אמיתית, ריבונות מלאה. לא עוד הצעה לסדר-יום, לא עוד הצהרות – חוק. ממשלה. הכרעה.
אני מאמינה, ואני יודעת שגם אתם מאמינים: זה הזמן לעשות את מה שנכון, לחזור באמת לנחלת אבותינו בכל מקום ובכל זמן. ריבונות אמיתית עכשיו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אילוז.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הכנסת עושה צעד היסטורי ומביעה לראשונה תמיכה רשמית בהחלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון. לא עוד ניהול זמני, לא עוד שליטה בלי הכרעה. הגיע הזמן להגיד בקול ברור: יהודה ושומרון הם לא קלף מיקוח, הם לב הארץ שלנו. הריבונות היא לא רק יעד אידיאולוגי, היא גם תמונת הניצחון. היא ההבדל בין מדינה שמתחמקת למדינה שמכריעה. אי-אפשר לנצח בעזה ובאיראן ולהשאיר את בית אל ואת קדומים בספק. כל ויתור על יהודה ושומרון הוא ויתור על הזהות, על הביטחון ועל ההכרעה. מי שמדבר על לגיטימציה בין-לאומית – ואני מסתובב הרבה בעולם – צריך לדעת: העולם לא מכבד התחמקויות, הוא מכבד עמידה איתנה וברורה על עקרונות, כי במזרח התיכון וגם בכל העולם כולו מכבדים את מי שמכבד את עצמו. יש לנו ממשלת ימין, יש ממשל אוהד בארצות הברית, ויש לנו גם אחריות היסטורית. אנחנו כאן לא רק כדי לחלום אלא גם כדי לממש: ריבונות עכשיו – בלי פחד, בלי תירוצים ובלי להתכופף בפני אף אחד.
אני רוצה להגיד תודה רבה קודם כול לשותפים להצעה לסדר-יום שמגיעה היום להצבעה, לשמחה רוטמן, שמסתובב איפשהו, ללימור סון הר מלך ולעודד פורר. תודה רבה שנתתם לי את הזכות להיות ביחד איתכם על ההצעה הזאת. תודה ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה. אני רוצה להגיד בכנות שראיתי כמה דיווחים השבוע כאילו הוא הקשה על זה שזה יגיע לפה – הפוך, הוא חלק, שותף במאה אחוז גם לערכים שלנו וגם להצעה הזאת, ואני רוצה להגיד לו תודה רבה; למועצת יש"ע, גם ליושב-ראש המועצה ישראל גנץ וגם למנכ"ל המועצה; לתנועת הריבונות. תנועת הריבונות – צריך לדעת שהם הראשונים באמת ששמו את המילה "ריבונות" על המפה. לפני זה התביישו להגיד את המילה "ריבונות", אבל אז הגיעו שתי נשים, נדיה מטר ויהודית קצובר, ופשוט התחילו לצעוק "ריבונות", ופלאי-פלאים, כמו שהרב שלי היה אומר פעם, מה שקרה זה שכולם התחילו לצעוק ביחד איתן. כשנחיל ריבונות, וזה יקרה – היום זה הצהרתי, אבל זה גם יקרה בחקיקה או בהחלטת ממשלה; אגב, מספיק החלטת ממשלה – כשזה יקרה, זה יהיה הרבה מאוד בזכות שתי הנשים האלה. אני רוצה להודות גם לשאר הארגונים שלקחו חלק ביוזמה הזאת ודחפו אותה קדימה.
אני רוצה לסיים עם כמה מילים באנגלית שמסכמות את מה שאני כבר אמרתי. אם שמחה היה פה, הייתי אומר לו שככה מדברים עם מבטא באנגלית, למרות שיש לי מבטא צרפתי, אז זה לא באמת עובד, אבל כנראה שהוא ברח, כי הוא ידע שאני - - -
<< קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >>
האנגלית שלך בסדר.
<< דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >>
האנגלית בסדר, אבל יש לי מבטא צרפתי, אין מה לעשות, זה נשאר לכל החיים, גם כשהשפה טובה. ובכל זאת, אני כן רוצה להגיד כמה מילים באנגלית:
Today, for the first time ever, the Israeli Knesset is officially expressing its support for a plank sovereignty over Judea and Samaria. Judea and Samaria are not bargaining chips, they are the very heart of our ancestral homeland, the very places where ancestors walked. Sovereignty is not merely a political stand, it represents victory, identity and lasting security. In the Middle East, and also across the world, nations respect those who stand firmly for their values. I call for sovereignty now, with pride, with resolve and without hesitation.
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה. נעבור לדיון האישי. השר קרעי נמצא? אינו נוכח; חבר הכנסת אלהואשלה – אינו נוכח. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.
<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת שקשה לבחור את המילים ולתאר את מה שקורה כאן היום, כי כמה שאוצר המילים שלי יהיה קשה, אני חושבת שלא אצליח לתאר את המהלך הזה – מהלך מעוות; מהלך שמבקש למסד תחת צל של חוקתיות ולהנציח כיבוש. כמה שתרצו - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
כיבוש זה - - -
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
- - כמה שתהיו תאוותנים - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
המילה "כיבוש" זה שטח - - - אפילו בירדן זה לא היה ככה. אפילו בירדן. כיבוש זה לא. את רוצה – את יכולה ללכת לירדן, אין בעיה.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אפשר שקט, כבוד היושב בראש?
<< קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >>
יש כאלה שרוצים שארץ ישראל תהיה חלק מהאימפריה העות'מאנית שוב.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
כן. אז אנחנו פחות בעניין, מה לעשות. את שוות זכויות לי, אבל אם את חותרת תחת הזכות הריבונית שלי, אז אני אומר לך – תלמדי היסטוריה. למדי היסטוריה.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
לא משנה כמה אנשים יצעקו כאן ויגידו דברים, זה לא ישנה את המציאות – המציאות שכל העולם יודע ומכיר, ואולי חלק שותק. אבל יום אחד יבוא, ועל האדמה הזאת, שעכשיו אתם מתכוונים להחיל עליה ריבונות, תקום מדינה פלסטינית ליד מדינת ישראל.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברי הכנסת, חברי הכנסת, זו זכותה. זכותה לדבר.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
תצעקי ותצעקו כמה שאתם רוצים – עם פלסטיני ישנו. יש לו היסטוריה ויש לו מולדת - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
- - ויש לו זכות, והוא קיים למרות כל הסבל, למרות כל הרציחות, למרות כל ההריסות. הם עדיין מחזיקים - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
איזה רציחות, לא הבנתי.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברת הכנסת גוטליב.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
הם מחזיקים בזכות האמונה השלמה שלהם בלהיות עם חופשי בארצם.
אז יום יבוא, ולא משנה כמה ירחק היום הזה, ואני אומרת את זה, זה יהיה לטובת כולנו, כי יש פה ויש גם שם אנשים שחפצים בחיים מכובדים, שחפצים בשלום, שחפצים בזכותו הבסיסית של כל אדם באשר הוא למדינה ולריבונות ולחיים מכובדים.
אז אני מתפלאת על מי שמציעה את ההצעה הזאת וקוראת ועוטפת את זה בעטיפה של צדק. הצדק הזה – אני באמת מתפלאת ואני משתאה מאוד ומשתוקקת לשמוע איך הצדיקה הזאת, שאמרה על רוצח תינוק, על שרפת תינוק בן שנה וחצי ממשפחת דוואבשה – שאמרה על הרוצח הזה שהוא צדיק, צדיק על אמת. אם זה הצדק שלך, אז אין פלא על מה שאת מציעה. אנחנו נישאר שפויים ונישאר אנושיים, ונעשה את מה שהמצפון מבקש מכל אדם באשר הוא אדם, ונצביע את מה שצריך להצביע. (אומרת בערבית: לבני החברה והעם שלנו נגיד שאנחנו לא נרתענו ולא נרתע מדרך הצדק בגלל שמעטים הולכים בה, אפילו אם האופוזיציה והקואליציה חברו יחד.)
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לא יקרה. לא יקרה. לא יקרה. לא יקרה. היא אומרת - - -
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
סליחה. (אומרת בערבית: אפילו אם חברו יחד והצביעו בעד החוק הזה, אנו נצביע לצדק ולאמת. יום יבוא, ונתפלל לאל שהוא לא יהיה רחוק, ותקום כאן מדינת פלסטין לצד מדינת ישראל. אנו מתפללים לאל שכולם יחיו בשלום ושיפחת מספר הקיצוניים והקיצוניות האלה, ושילכו למקום אשר עליהם להיות בו.) תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה. תודה, גברתי.
<< נושא >> בחירת נציג הכנסת לוועדה לבחירת דיינים << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
בטרם אזמין את הדובר הבא, אני מבקש להודיע למליאת הכנסת את תוצאות ההצבעה על הבחירות החשאיות שקיימנו קודם לבחירת נציג הכנסת לוועדה לבחירת דיינים. הצביעו 108 חברי כנסת. מספר הקולות הכשרים הוא 104, מספר הקולות הפסולים, כולל נמנעים, הוא ארבעה. בעד חבר הכנסת ישראל אייכלר – 66 חברי כנסת; נגד חבר הכנסת אייכלר – 38 קולות. לפיכך, נבחר לכהן כנציג הכנסת הנוסף בוועדה לבחירת דיינים חבר הכנסת ישראל אייכלר. ברכות על המינוי.
אני חייב גם להגיד, ואני חושב שאני אומר זאת בהסכמה רחבה של חברי הבית הזה, שגם כיושב-ראש ועדת הרווחה אדוני מילא את תפקידו בצורה נאמנה, בחריצות, למען כל הציבור, ואני מברך אותך בהרבה שנים של עשייה למען הציבור. תודה רבה.
אני גם רוצה להודות לוועדת הקלפי, שמילאה את תפקידה ביעילות ובמסירות.
<< נושא >> החלת הריבונות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אני מאפשר לחבר הכנסת שלמה קרעי, בתוארו זה, לבוא ולשאת דברים. אחריו – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה.
<< דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, אין עם בעולם שזכותו על ארצו ברורה, צודקת ונטועה עמוק בהיסטוריה יותר מזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל, ובמרכזה יהודה והשומרון ובקעת הירדן. זו קודם כול ריבונות, כי אדון העולם הנחיל לבניו את הארץ הזו – "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים". זו ריבונות היסטורית, מוסרית, יהודית, ובזכות הזאת הכירו גם אומות העולם והפכו אותה לריבונות משפטית בין-לאומית.
לכל אותם שמבלבלים בין אוהב לאויב ומהדהדים כותרות שקריות על כיבוש ואי-חוקיות, אני רוצה להזכיר: סעיף 80 למגילת האומות המאוחדות קובע חד-משמעית: כל הזכויות שהוענקו לעם היהודי במסגרת הצהרת בלפור, כתב המנדט הבריטי והחלטות חבר הלאומים, נותרו בתוקפן גם לאחר הקמת האו"ם. המשמעות ברורה: הזכות שלנו להתיישב בכל חלקי ארץ ישראל, כולל יהודה והשומרון ובקעת הירדן, היא גם זכות בין-לאומית. זה לא כיבוש אלא שיבה ותקומה. מי שמכחיש את זה לא מתנגד רק למדיניות מסוימת של הימין – הוא מתנגד לעקרון קיומנו כאן כעם חופשי בארצנו, כי ריבונות היא זהות, היא שליטה בפועל בשטח, בחוק, בתודעה. אין שטחים במחלוקת, יש שטחים שהוזנחו במשך שנים, והגיע הזמן להחזיר אותם למפת הריבונות הלכה למעשה.
איך עושים את זה? במעשים: פורסים סיבים אופטיים ותשתיות דור 5 לא רק בגוש דן אלא גם בגוש עציון, בשומרון, ביהודה ובבנימין; מקימים אתרים סלולריים ופורסים עשרות אנטנות בכל המרחב – ריבונות בפועל; מאשרים פרויקטים תקשורתיים שנדחו שנים, כי סוף-סוף יש ממשלה שלא מתביישת באמת של העם היהודי.
הדרך לא פשוטה. יש לחצים, יש ניסיונות לעצור אותנו, אבל האם נוותר? בשום אופן לא. ריבונות היא לא רק זכות, היא חובה מוסרית לדורות הבאים. זו חובה ציונית מול החלל שמתמלא ברוע, והבור ריק כי אין בו מים. כשאין התיישבות וריבונות יהודית, יש נחשים ועקרבים. זו חובה משילותית מול שונאי ישראל שמסרבים להפנים שעם ישראל חזר הביתה כדי לשלוט בגורלו.
אני מתחייב כאן: כל עוד אני בתפקידי, אמשיך לפעול ולהיאבק בממשלה, בוועדות, בתקשורת ובשיח הציבורי כדי שהריבונות תעבור מכותרות למעשים, מהצהרות לחוקים ומדיבורים לעובדות בשטח. כי רק עם שמחיל ריבונות יזכה להכרה בין-לאומית. כך פועלת אומה שמכירה בצדקת דרכה – לא מבקשת רשות אלא מממשת את זכותה.
זו ארצנו, בזכות ולא בחסד. בגאון, לא בהתנצלות. בעזרת השם נחיל ריבונות מלאה על יהודה והשומרון ובקעת הירדן, ובהמשך גם על חבל עזה, ארץ נחלת אבותינו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אלהואשלה. בגלל כל הסיפור של ההצבעה, אני פותח מחדש את רשימת הדוברים לחמש דקות. כל מי שמעוניין להירשם לדבר ולא הספיק, מוזמן לעשות את זה עכשיו. חמש דקות אחרונות. לא יהיו יותר פתיחות. תודה.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול והיום נרצחו בחברה הערבית ארבעה אנשים. כמעט כל יום אנחנו עולים לפודיום כאן ומדברים על הרציחות בחברה הערבית, אבל אני רוצה להזכיר לממשלה ולעומד בראשה בנימין נתניהו שזה התפקיד שלו לעצור את הדימום בחברה הערבית. זה מה שאנחנו דורשים. מכאן אני פונה לראש הממשלה ולשרים בממשלה שיעשו משהו עם עניין הרציחות בחברה הערבית. לא יכול להיות שהם מפקירים את הזירה לארגוני הפשיעה ואנשים נרצחים ברחובות. די עם הרציחות. הגיע הזמן שתסתכלו לאזרחים הערבים בעיניים ותקבלו החלטות. לא יכול להיות שיש מדינה, אדוני היושב-ראש, בתוך מדינה. אני לא מבין איך הממשלה מרשה לדבר כזה לקרות.
ההתייחסות שלי להצעה לסדר-היום – זו לא הצעת חוק – אני חושב שהממשלה והמנהיגים כאן צריכים להסתכל בצורה אחרת: לתת אופק לשלום, לא לקדם כאן חקיקה וכל מיני הצהרות על מנת לתקוע טריז להקמת מדינה פלסטינית. אי-אפשר להמשיך עם הכיבוש בגדה המערבית. צריך לחתוך את זה. צריך לעצור ולקיים ולתת אפשרות בעתיד להכרה במדינה פלסטינית על מנת ששני העמים יחיו בשלום. אני יודע שקשה ולא מובן מאליו שאנשים ישמעו את זה, במיוחד בתקופה הזאת, אבל אנחנו חייבים להתאמץ על מנת שנבטיח עתיד יותר טוב לאנשים באזור הזה.
אדוני היושב-ראש, בדרך כלל אני מתייחס לנושאי פנים, אבל היום אני רוצה גם להתייחס למה שקורה בעזה, לנושא ההרעבה. יותר מ-100 ילדים מתו כתוצאה מהרעבה, 1,000 נהרגו במוקדי הסיוע ברצועה, והממשלה לא עשה כלום. מצור על עזה, ויש חפים מפשע. אין מה לעשות, צריך להכניס סיוע, מזון ותרופות לאנשים. זה הצורך עכשיו במיידי להכניס סיוע לעזה ולעצור את המלחמה. זו הדרישה שלנו.
(אומר בערבית: אנשינו המכובדים, מה שעוברים חפי הפשע ברצועת עזה חייב להיפסק. הרעב ההמוני וההרעבה שהממשלה הזו רוצה בשביל לחץ פוליטי ובשביל קידום הישג בעסקה עבור ממשלת נתניהו - -)
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
(- - אסור שזה יהיה על חשבון החפים מפשע. כל ההרעבה הזאת, עליה להיפסק, וצריך שייכנס סיוע לאנשים ברצועת עזה.)
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת רול.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> עידן רול: << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, תראו, התיישבות וביטחון תמיד היו שלובים זה בזה. זו לא מוסכמה של השנים האחרונות; זה בעצם השילוב שעמד ועדיין עומד בבסיסה של הגשמת הציונות. התפיסה הזו, שהיא תפיסה בן-גוריוניסטית, תפיסה מפא"יניקית, היא תפיסה שאפשרה למדינת ישראל להתקיים, ולגבולות שלה – להישמר. ראינו את זה בקיבוץ דגניה, שעיכב את הצבא הסורי במלחמת העצמאות, וראינו את זה גם בקיבוץ יד מרדכי, שעיכב את הדיוויזיה המצרית בדרום הארץ באותה מלחמה. ראינו אין-ספור פעמים את החשיבות של יישובים יהודיים בכל מקום, כי איפה שיש יישוב, יש גם מי שיגן עליו.
האמת היא שאמר את זה בן-גוריון בהמון ציטוטים שלו על החשיבות הזאת, אבל אחד הציטוטים המפורסמים שלו היה לאחר הצהרת בלפור. בן-גוריון אמר כי ללא יישוב יהודי בכל חלקי הארץ לא תהיה קיימת מדינה יהודית. בן-גוריון למעשה רצה להזהיר שלא מספיק הסכם ולא מספיקה הצהרה של שר החוץ של בריטניה, אלא צריך נוכחות על הקרקע. עכשיו, התפיסה הזאת, שבמשך שנים הייתה ברורה לכולם, הפכה בעשורים האחרונים לנחלתו הכמעט-בלעדית של מגזר אחד – של המגזר הדתי-לאומי.
אני חושב – ואני רוצה לפנות מפה דווקא לאותם אלה שמשתייכים לצד היותר-שמאלי של המפה ולומר מה שהיה צריך להיות ברור עוד קודם וברור ביתר שאת לאחר 7 באוקטובר: גם אם אתם לא מתחברים לנימוק האמוני של ההתיישבות ביהודה ושומרון, אני חושב שמכורח המציאות – להבין את הנימוק הביטחוני. מדינת ישראל ללא התיישבות ביהודה ושומרון היא מדינת ישראל שבה גם החיים בכפר סבא ואפילו בתל אביב נראים אחרת לגמרי. מדינת ישראל שיש לה התיישבות חזקה ביהודה ושומרון זו מדינה שיש לה עומק אסטרטגי, זו מדינה שיש לה מותניים רחבים יותר, זו מדינה שיש לה מערך שלם של הגנה.
אני בעצם אומר פה שלצד הנימוק שהפך אולי לנימוק המרכזי שסביבו מתפלג השיח, הנימוק האמוני, אפשר לדבר גם על הנימוק הביטחוני. יהיה מה שיהיה, ולפי מה שאתם תחליטו, אני חושב שלאחד מהנימוקים רוב האוכלוסייה בארץ יכולה להתחבר. אנחנו חייבים להתיישב בכל מקום, ולהחזיר את נושא ההתיישבות להיות פרויקט בעל חשיבות לאומית, קונסנזוס, אבן יסוד שבנתה את המדינה שלנו ואבן יסוד שחייבים להתייחס אליי ככזאת גם היום כדי להבטיח את עתידנו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מתחילים להתגלות ממדי הטבח הנוראי שבוצע נגד בני העדה הדרוזית בסוריה. אלפי נרצחים. כשאמרתי "טיהור אתני" התכוונתי לזה. קיבלתי אתמול סרטון שחיילים של אל-ג'ולאני שואלים מישהו ברחוב: אתה דרוזי או סוני? ואז הוא עונה להם: אני סורי, סורי. אומרים לו: תענה, אתה דרוזי או סוני? והוא אומר להם: אני דרוזי – ואז אתה רואה איך יורים בו והורגים אותו בלי לשאול.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
רוצחים אותו. רוצחים אותו. לא הורגים – רוצחים. אכזריים.
<< דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
רוצחים. התוצאה היא תוצאה מזעזעת. ואני מתפלא מהאמריקאים, שהשליח שלהם אומר שאנשיו של אל-ג'ולאני לא היו מעורבים. אני רוצה להגיד לאמריקאים, להזכיר לכם שאתם בעצמכם אמרתם על אוסאמה בן-לאדן שהוא לוחם למען השלום נגד הרוסים, ומה הוא עשה אחרי זה? פגע בתאומים. האמריקאים עצמם – לפני שאל-ג'ולאני, הרוצח הזה, עלה לשלטון, היה פרס של 10 מיליון דולר על הראש שלו, ועכשיו נשיא ארצות הברית אומר: בחור נחמד, חתיך. הנחמד החתיך, הנשיא טראמפ, זה רוצח שפל. מי שמבצע את זה אלה החיילים שלו, בסיוע של השבטים הבדואיים, לא להפך. הם שמבצעים את רצח העם, את הטיהור האתני. אני רוצה להגיד לכם, לפעמים אני רואה סרטונים שמזכירים לי את המפלצת הכי גדולה בעולם שלא יכולה לעשות – עריפת ראשים, שרפת אנשים כשהם חיים. (אומר בערבית: הלולאה והעמאמה הלבנה הם סימן לטהרה על ראשו של כל שייח' בעדה הדרוזית. אף אחד לא יכול לטמא אותם. וכל שערה שאיבד השייח' היא גאווה לכל אדם ביקום הזה.)
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. אכן דברים כואבים וקשים, ואסור לנו לאפשר אותם.
חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מונחת על סדר-יומה של הכנסת הצעה להחלת ריבונות, לאחר שהכנסת כבר קיבלה החלטה שקשורה להחלטה הזאת, והיא התנגדות מוחלטת להכרה במדינה פלסטינית ולהקמת מדינה פלסטינית.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לא היינו ברורים, אז אנחנו מבהירים את זה כאן. פשוט - - -
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
לא, לא, אתם מאוד ברורים, אבל אני רוצה לשאול שאלה מתבקשת.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
בבקשה.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
בהנחה שהממשלה מקשיבה להצהרה הזאת של הכנסת ולכם, ומחליטה להחיל ריבונות – מה יהיה ביום שאחרי? למה אתם מתכוונים? מה תעשו עם חמישה מיליון פלסטינים, הן בגדה המערבית והן ברצועת עזה? האם גם תספחו אותם כאזרחי מדינת ישראל, או שיש חלומות הזויים לגרש, להשמיד?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
להשמיד – זה ארגוני טרור, זה אצלכם, לא אצלנו. אנחנו לא משמידים.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
להרוס כל בית, כמו שעושים?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
המילה "להשמיד" - - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
להרוס כל בית, כמו שעושים היום ברצועת עזה?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
ולכן, מי שמקדם את האג'נדה הזאת ומתעלם ממה שקורה ביום שאחרי, לא מציג בפני אזרחי מדינת ישראל את הסכנות.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - ב-48' - - -
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אני רוצה לדבר בצורה רציונלית ולהעלות בפני אזרחי מדינת ישראל הטיעון - -
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
יש רעב בעזה? יש רעב?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת שקלים.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
- - של החבורה הזאת, של חברי כנסת קיצוניים שמובילים את כל הכנסת להחלטה הזויה - -
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברי הכנסת, נא לאפשר לו לסיים את דבריו. תודה.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
- - לספח את הגדה המערבית - -
<< קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >>
יהודה ושומרון.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
- - ביחד עם שלושה מיליון פלסטינים בגדה המערבית ועם שני מיליון פלסטינים.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
בבקשה, במקום תנועה לאומית פלסטינית תהיה תנועה אזרחית פלסטינית שתדרוש אזרחות.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
היא יכולה לדרוש. תקבל תושבות - - - זה מה שהיא תקבל.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
יש לו 15 שניות, תנו לו לסיים.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
ואז, בפני ישראל יש שלוש אפשרויות: אפשרות ראשונה, שישראל הופכת למדינה של כל תושבי חבל הארץ הזה ואז מאבדת את הזהות הלאומית.
<< קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >>
בקיצור, מה עם 48?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - ומאז - - - כל המלחמות.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. נא לסיים. אני מוסיף לך עוד קצת.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
מה הכוונה שלך בשאלה מה עם 48?
<< קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >>
מה עם העמותות - - -
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אה, אנחנו נדון בזה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת בוארון, זה לא הדיון עכשיו. תודה רבה. חברי הכנסת, תודה רבה.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
תנו לי להשלים במשפט. זאת הצעה מופקרת. מדינה פלסטינית היא לא רק זכות פלסטינית, היא אינטרס לאומי-מדיני-ביטחוני של מדינת ישראל.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
בירדן.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
משפט סיכום.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אבל המשפט הזה – רק אנשים שפויים מבינים מה המשמעות שלו. תמשיכו להרוס.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
נגעת, נסעת. אחרי אלפי לוחמים שלנו בכמעט 80 שנות קיום, עכשיו, זהו, נוסעים אחורה? שכחנו? הציעו לכם, לא רציתם. זה לא תוכנית החלוקה. נגמר. מה הבעיה? אפשר לנסוע לירדן.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אין שר, אז לא "כבוד השר", כי אין שר. חבריי חברי הכנסת, שמעתי את דברי הפתיחה של חבר הכנסת שמחה רוטמן, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, דן אילוז. לרגע חשבתי שזהו, כבר נפל פה דבר ואנחנו מכריזים על ריבונות ביהודה ושומרון, אבל לא. ממה כל ההתלהבות? עם כל הכבוד, הצעה לסדר-היום זה כמו לומר שעצרת האו"ם קיבלה החלטה הצהרתית על משהו. ואללה, יופי, נו, ו-? שום דבר וכלום וחצי. מה שקובע זה מועצת הביטחון. אותו דבר, אנחנו יכולים לקבל פה החלטות עד מוחרתיים, החלטות דקלרטיביות חסרות כל משמעות.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
שנייה, מה ההערה שלך?
<< קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
לפי התקנון צריך להיות שר.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אני עוצר לך את הזמן. מי השר התורן?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
יש בחוץ כמה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה על ההערה. אתה צודק, צריך שיהיה שר במליאה בזמן הדיון. תכף ייכנס השר, אולי יצא לאיזה – הוא נכנס. קוראים לשר. את רוצה לחכות לו?
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
לא, נחכה כבר לשר.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
נחכה לשר. הזמן עצר, עצר מלכת. השרה מאי גולן.
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
טוב, נכבד את השר.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בבקשה, תמשיכי. גם הוא בן אנוש.
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
עם כל הכבוד להכרזות חסרות תוכן – סליחה, כן, זה ככה – שאנחנו נקבל פה, בסוף צריכה להיות החלטת ממשלה. צריכה להיות החלטה על חקיקה. רק לפני כמה חודשים היה פה חוק להחלת הריבונות על בקעת הירדן. מה הצבעתם? הצבעתם נגד. אז מה זה שווה כל ההצהרות האלה על החלת ריבונות על יהודה ושומרון ובקעת הירדן? היה פה חוק. המדינה לא עובדת לפי הצהרות, המדינה עובדת לפי חוקים או החלטות ממשלה.
דוגמה לכך – לפני 20 שנה, חלק מהממשלה הזאת הצביע בעד גירוש יהודים מגוש קטיף. מי שעכשיו ראש הממשלה, מי שעכשיו ראש המל"ל ומי שעכשיו שר הביטחון הצביעו בחקיקה על גירוש יהודים מגוש קטיף. אגב, יש לי תמונה שאני יושבת, צעירה ויפה, על הדשא של גוש קטיף ועל ידי יושב אביגדור ליברמן, או שאני על ידו, לפני 20 שנה. אנחנו היינו נגד. אקטיבית היינו נגד. שילמנו על זה מחירים, אבל היינו נגד. בסוף מה שקובע זה לא הכרזות, כנסים, מילים יפות, התלהבות ברשתות – מה שראיתי אתמול והיום – אלא חקיקה או החלטות ממשלה. ככה מדינה מתנהלת.
אז על החוק להחלת ריבונות על בקעת הירדן לפני כמה חודשים הקואליציה הצביעה נגד. השרה סטרוק אמרה שלא בשלו התנאים. אז מה זה שווה, כל ההצהרות האלה? מצד שני, יכול להיות שייפול האסימון לאחד השרים והוא יהיה מספיק עמיד כדי להעלות את הנושא הזה על סדר-היום של הממשלה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. השר הגיע לכבודך. לרשותך שלוש דקות נקיות.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני אצטט אמירה של אישה מהתושבים של עזה: (אומר בערבית: העיר עזה, היא אומרת: כל מה שחווינו במהלך המלחמה לא דומה למה שאנחנו חווים בשבוע האחרון, כאשר השגת ארוחה הפכה לחלום קשה להשגה.)
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
רגע, זה תושבי עזה?
<< דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
(- - - מדיניות הרעבה מתוכננת שמנהיגים סמוטריץ' ובן גביר.)
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מי שלח את זה? תושבי עזה?
<< דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לא שמעתי, תושבי עזה שלחו את זה?
<< דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
בעזה מתחולל לאזרחים אסון הומניטרי בקנה מידה מזעזע.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
האזרחים או החמאס? שנדע.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אנחנו לא יודעים.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
חמאס או האזרחים?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
הוא יסיים דבריו בערבית ויסביר.
<< דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
רעב המוני, ילדים מתים מהתייבשות ורעב.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
עכשיו שלחו סרטונים, הצבא שלח סרטונים.
<< דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
ילדים אוכלים חול.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב, לאפשר לו לדבר. הוא נרשם.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
די, די לשקר במליאת הכנסת.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
החמאס שלח לך את זה, העזתים שלחו לך את זה. בטח.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - איך שלחו לך את המכתב?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת טלי, את בקריאה ראשונה. אבל אי-אפשר לנהל ככה דיון.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
רציתי לשאול - - - הדואר.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
הוא נרשם כדי להביע את עמדתו ומותר לו לעשות זאת.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מותר לו, אין בעיה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אז תאפשרי לו קודם כול.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אבל הוא אמר - - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
את יכולה הערת ביניים, אבל אי-אפשר דיון איתו.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מעניין איך הוא קיבל את המכתב.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לא, אי-אפשר לנהל ככה דיון.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
איך הוא קיבל את המכתב?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
זה לא משנה, הוא לא צריך להסביר כרגע.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
הוא בקשר עם האויב?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אפשר - - -
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
הכול בסדר, תודה רבה, תודה רבה. אני מודה לך מאוד על הכלים.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
את טלי גוטליב - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - אני כבר בקריאה ראשונה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב, תאפשרי לו.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אני בקריאה ראשונה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תוכלי לעלות בזמנך ולהגיב על כך.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
- - - שתאפשר לו - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - בכייני, בכייני - - -
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
ואללה, אני הייתי מקבל עשר קריאות בדקה אחת.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לא יכול, שלוש קריאות – אתה כבר בחוץ. איך אתה תקבל עשר?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
בינם לבין האמת אין קשר - - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
דבר.
<< דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אני אתחיל בציטוט.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אין בעיה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
עצרו לך את הזמן.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
איך שאתה רוצה, אבל אני עצרתי לך את הזמן, אני אתן לך את הזמן של ההפרעות.
<< דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
טוב.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בבקשה, פשוט יש המון דוברים היום, בסדר?
<< דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
טוב, אני חוזר. כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני אומר, בעזה מתחולל אסון הומניטרי בקנה מידה מזעזע. רעב המוני, ילדים מתים מהתייבשות ורעב, ילדים אוכלים חול, אזרחים אוכלים עשב כדי לשרוד. זו אינה תוצאה של מלחמה, זו מדיניות הרעבה שיטתית, אכזרית, לא מוסרית, שמובלת על ידי שני שרים קיצוניים, סמוטריץ' ובן גביר. הטענה כאילו זה מקדם החזרת חטופים היא שקר ציני. בזמן שמשפחות החטופים מתחננות להסכם, השרים סמוטריץ' ובן גביר רואים בזה קלף פוליטי. מי שמונע מזון, מונע גם תקווה, ומי שמונע תקווה לא מביא ביטחון, לא מחזיר חטופים, לא מביא לשלום. אני קורא מעל דוכן זה להפסיק את מדיניות ההרעבה ואת המלחמה. חתרו להסכם להחזרת החטופים ולשינוי מסלול לתקווה ושלום.
אני רוצה להגיד, כבוד היושב-ראש, יש הרבה סוגיות כואבות בחברה הערבית. מספר הנרצחים נכון להיום הוא 146, עלייה של 14% בהשוואה לשנה שעברה, ואם אנחנו נשווה את זה לשנת 2022, זו עלייה של 120%. שום דבר לא נעשה בכיוון הזה.
לבסוף, אני רוצה להמליץ – כי זו הישיבה האחרונה במושב – אני רוצה להמליץ לכל חברי הכנסת: אנחנו יוצאים לפגרה. תעשו פוס וריסטרט, ואולי תחזרו עם אווירה יותר חיובית ופחות גזענית. ובסוף, מה שאמרתי כאן בערבית זה לא ציטוט ולא מכתב, זה ציטוט מריאיון שהיה ברדיו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.
אני רק אומר לך שאף אחד לא מונע מזון מאזרחים ברצועת עזה, אלא – נשק והשתלטות של חמאס על האוכל שאנחנו שולחים לשם. אבל זה לא פייר להגיד שאנחנו מונעים מזון מהאזרח. מי שמונע זה חמאס.
בבקשה, לרשותך שלוש דקות, ברגע שתתחיל.
<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
היושב-ראש, חברי הכנסת, הגדה המערבית הכבושה לעולם לא תהיה חלק מישראל הריבונית. מדובר בשטח פלסטיני כבוש, וכך הוא מוכר על ידי כל המדינות המחויבות להחלטה 242 של מועצת הביטחון מנובמבר 1967 - -
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
ממי הוא נכבש? מי כבשו את השטח?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
- - הדורשת במפורש את נסיגת ישראל מכל השטחים שכבשה ביוני 1967. לפי מחקר חדש של הממ"מ שיזמתי ופורסם השבוע, 147 מדינות מכירות בעצמאותה של המדינה הפלסטינית. בשנת 2024 לבדה הכירו בה תשע מדינות, המספר הגבוה ביותר מאז שנת 2011.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
מדינה שאיננה, אבל, שאיננה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כל המאמצים – אתה מפריע לי.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אני מעיר הערה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אז תעצור לי את הזמן.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
מדינה שאיננה, מדינה שאיננה. תמשיך.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כל המאמצים לספח בניגוד לדין הבין-לאומי ולצדק הטבעי - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
זה שטח שלא שייך לאף מדינה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
- - ולזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, ולשדוד אדמות פלסטיניות, רק משכנעים את העולם להתקדם לעבר הכרה במדינה פלסטינית.
ועל כך כבר כתב חנוך לוין במחזהו "מלכת האמבטיה" משנת 1970, ואני מצטט; לא כל המילים שם הן בדיוק פוליטיקלי קורקט, אבל זה ציטוט: "יום יבוא וכל הסיבות / וכל הכוונות הטובות והרעות / יהיו לאבק פורח. // וגם מן הנוד באשר הוא נוד / לא ייוותרו הרבה כוונות / אבל ייוותר הריח. // אך נומה ילד, אל תפחד / הרי המלכות היא שלמהץ / לרוב הדודים יש רק רגל אחת / אבל המלכות היא שלמה. / וכל הדודות מסביב לבור / מחכות לך, ילד גיבור. / אבל המלכות היא שלמה."
ואני מוסיף: 30,000 פלסטינים מגורשים רק בגדה המערבית, אבל המלכות היא שלמה; 1,500 פוגרומים של מתנחלים, אבל המלכות היא שלמה; תקציבי ביטחון נגנבים מיישובי הנגב המערבי והצפון להתנחלויות, אבל המלכות היא שלמה; חקירות נגד טרור יהודי נמנעות, אבל המלכות היא שלמה; הריסת אלפי בתים בירושלים המזרחית הכבושה, אבל המלכות היא שלמה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - להרוס כל בית של מחבל - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כן ירבו.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
החרבת כפרים שלמים במסאפר-יטה, אבל המלכות היא שלמה; בעזה מאות אלפים מורעבים ומופגזים למוות, אבל המלכות היא שלמה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כל מי שרצח יהודי או ישראלי, להרוס לו את הבית.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
בבתי הכלא מענים ומרעיבים אסירים, אבל המלכות היא שלמה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
להרוס להם את הבתים, כל מי שפגעו באזרחי המדינה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כל שבוע חיילים מתאבדים, אבל המלכות היא שלמה; סטרוק קוראת להקרבת החטופים למולך, אבל המלכות היא שלמה. תוכניות הגירוש והריכוז בעזה, סיפוח הגדה המערבית והריסות הבתים בירושלים המזרחית - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה, תם הזמן.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
רגע, הפריעו לי.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה, תודה רבה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
- - הם חלק מתוכנית שטנית אחת - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
- - תוכנית כיבוש וגירוש.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
קיבלת את הזמן הדרוש.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
- - - מרחב מחיה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
לכן אני קורא מהבית הזה לכל העולם - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
נא לסיים, אני מבקש לסיים. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
- - Stop the bloodshed. End the occupation.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אני מבקש להוריד אותו.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
Recognize Palestine.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לא ניתן לך. רד, רד.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
דברי הבל, אין בהם שום דבר.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
רד.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אתה הבל.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבל שאתה - - -
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
תוציא אותו מהמליאה, הוא לא יכול להישאר - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
הוא לא יכול להישאר כשהוא קרא לך הבל. הוא לא יקרא ליו"ר הכנסת "אתה הבל". הוא אמר לך "אתה הבל".
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
זה לא הכבוד שלך, זה הכבוד של המקום.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
הוא אמר לך "אתה הבל". הוא אמר לך. אתה מוסד של המדינה.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
להעיף את הגזען האוטו-אנטישמי הזה. להעיף אותו.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
יו"ר הכנסת, לא יגידו לך שאתה הבל, לא יעלה על הדעת. יצא מהמליאה מי שקרא ליו"ר הכנסת "אתה הבל". יצא מהמליאה. יצא מהמליאה מי שקרא ליו"ר הכנסת בשם כזה. יצא מהמליאה.
<< דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש - - -
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
זה לא הכבוד שלך. אדוני היושב-ראש, זה לא הכבוד שלך.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
זה הכבוד שלנו.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה, תודה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אתה יו"ר בכנסת ישראל.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
זה הכבוד של הכנסת.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
זה הכבוד של כנסת ישראל, לא הכבוד שלך, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
הבנתי, תודה רבה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
מכובדי היושב-ראש, פרלמנטים יכולים לחוקק חוקים או להעביר הצעות, אבל חוקים לא חוקתיים והצעות המנוגדות לחוק הבין-לאומי, גם אם הן יתקבלו בפרלמנט כלשהו, הן עדיין יישארו החלטות לא חוקיות ואנטי - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - תסביר לו. יש הבדל. לא חוקי או חוקתי זה לא אותו דבר. רק תבחר, פשוט, כי משהו יכול להיות חוקי, חוקתי זה משהו אחר.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
רציתי להסביר לו.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אין צורך להסביר לו בקולי-קולות, אפשר לקחת אותו הצידה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אין צורך - - - הצידה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
הדיון הזה שמדבר על החלת ריבונות על השטחים הפלסטיניים הכבושים - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
יהודה ושומרון.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אחמד, אני שומעת - - - תדבר בשקט.
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
- - הוא דיון על השטחים הפלסטיניים הכבושים (אומר בערבית: על האדמות הערביות הפלסטיניות הכבושות הוא דיון לא חוקי.)
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לא יקרה, אדון ווליד.
<< דובר_המשך >>ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
מנוגד לחוק הבין-לאומי (אומר בערבית: הוא מנוגד לחוק הבין-לאומי.)
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לא מנוגד.
<< דובר_המשך >>ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
ובסופו של דבר על השטחים הפלסטיניים הכבושים תקום מדינה פלסטינית, כי החלופה היא שלטון אפרטהייד, שכבר מתנהל שם.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
החלופה היא חלוקה גזעית: בכביש הזה נוסעים יהודים בלבד, בכביש ההוא נוסעים יהודים בלבד. אפרטהייד. שלטון של לבנים על שחורים. זה לא יקרה. אתם לא הלבנים והפלסטינים הם לא השחורים, והם יקבלו את החירות שלהם ויקימו את המדינה שלהם, גם אם תרצו, גם אם לא תרצו.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אז הדיון הסתמי הזה, הכל-כך סתמי הזה, המנוגד - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
שילכו. מוזמנים ללכת.
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
- - המנוגד לחוק הבין-לאומי - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
- - שכל אומות העולם וכל מוסדות אומות העולם מדברים על כך שהשטחים הפלסטיניים הם כבושים, ועתידה לקום עליהם מדינה פלסטינית, ורק קומץ של מטורפים – שמכנים שורפי בני אדם "צדיקים", "קדושים", מכנים שורפי בני אדם "צדיקים" - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
זה אתם. אתם. אתם.
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
- - אלה שרוצים לדבר על החלת ריבונות. הם בקושי מחילים ריבונות על כנופיות הפשע - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
- - כאן בתוך הארץ.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. נא לסיים.
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
היושב-ראש - - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. נא לסיים.
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
בסדר, אני אסיים. היא הפריעה לי דקה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
נתתי לך עוד זמן, כמו כולם.
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
היא הפריעה לי דקה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
משפט. משפט.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
משפט סיכום.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
בבקשה משפט, כן - - -
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
בקושי מצליחים להחיל ריבונות על כנופיות הפשע בתוך הארץ, אז שיעזבו את הדברים שבאמת הם לא יכולים לעשות.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אי-אפשר ככה. מנהלים באיפה ואיפה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
נותנים לה לצעוק כל היום - - - ואפילו את מה שהיא לקחה לנו מהזמן - - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לקרוא אותך קריאה ראשונה? לקרוא אותך קריאה ראשונה?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
לא הבנתי - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לקרוא אותך קריאה ראשונה?
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
- - אתה מאיים עליי כשאני מעיר לך?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אתה לא מעיר לי הערה. אתה כרגע מפריע למליאה.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אני מעיר לך הערה - - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לא. אתה לא מעיר לי הערה. אל תעיר לי הערה. תודה רבה.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
היא כבר שעתיים בוערת. אתה לא מוציא אותה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
קריאה ראשונה.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
על מה - - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אתה בקריאה ראשונה.
<< קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
על מה?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אתה כרגע מפריע. אתה מפריע כרגע.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
כן, אני מפריע. היא לא. בושה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
באמת בושה.
<< קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
מסחרה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אם יש משהו יותר מופרע מראש ממשלה שמחליף יו"ר ועדת חוץ וביטחון בזמן מלחמה עבור השתמטות, זה שהחרדים הם בעצם אלה שמחליפים. נראה למישהו הגיוני שהחרדים, שעובדים עבור השתמטות, הם אלה שמאשרים את המועמד להחליף את יו"ר הוועדה הנוכחי?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
נשמע למישהו הגיוני שוועדת החוץ והביטחון - - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
טלי, את בקריאה הראשונה. אני אקרא אותך קריאה שנייה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לא צריך להעיר על הכול.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
אז תעצור לי. אז תעצור את השיח, סליחה. מה זה? תוציא אותה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
"תוציא אותה".
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. תני לי להעיר. תודה רבה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
"תוציא אותה". אני פה. אני לא הולכת לשום מקום עד שהוא יקרא לי.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
את פה, ויצורת על-חלל, זה מה שאת.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
אין דברים כאלה. טרלול של הלייף.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
כן. בבקשה. בבקשה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
לא יכול להיות שיו"ר ועדת החוץ והביטחון ימונה לפי מידת מחויבותו להשתמטות ממוסדת. זאת האמת. מה עם הפצועים, תגידו לי, אלו שאף אחד לא מדבר עליהם - -
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אנחנו מבקרים אותם - - -
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
- - קטועי הגפיים, שהתעוורו? מה עם משפחות הנופלים, אלו שאתם מבזים?
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אנחנו נמצאים איתם.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
מה עם משפחות החיילים שמתחננים כאן? מה עם המילואימניקים?
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אנחנו דואגים להם.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
איך אתם לא סופרים אותם, רק את הכיסא שלכם?
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אנחנו דואגים להם.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
איך?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת קטי, די - - -
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
זה לא נתפס. המשתמטים הם שמאשרים את יו"ר הוועדה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
שנייה. אני אתן לך. חברים, אי-אפשר לנהל דיון ככה.
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אפשר הערות ביניים, אבל אי-אפשר כל הזמן כשבן אדם מדבר.
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
הם מדברים על החיילים.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בסדר.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
הם מדברים על החיילים - - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
מותר לה להביע את עמדתה בעניין הזה.
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לא יכול להיות. בבקשה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
מחוקקים השתמטות ועוד מעירים לי על החיילים. בזעת, באמת.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אבל זה חוק שלכם. זה חוק שלכם.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
בואו נדבר על הריביירה בעזה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
זה חוק שלכם.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
קטי שטרית, קריאה ראשונה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אבל זה חוק שלהם.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
על הריביירה בעזה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
את בקריאה ראשונה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
זה חוק שלהם.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
תעצור. אני לא יכולה ככה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
עוד חודש אחד הם היו מעבירים אותו, בקדנציה הקודמת.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
קטי שטרית, קריאה שנייה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
משה, תעצור. תודה. אני מנסה לדבר.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בבקשה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
אני חוזרת ואומרת: בואו נדבר על הריביירה בעזה. על חשבון מי הריביירה בעזה? על חשבון החטופים, שמעונים עכשיו בעזה? החיילים, שלא מבינים למה לא מסיימים את המלחמה הזאת ושחוקים? יש חיילים ששוברים לעצמם את הידיים ואת הרגליים כדי לנוח. זה מזיז לכם? זה מעניין אתכם?
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
לא. זה לא מעניין.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
תקשיבו כמה מופרך מה שקורה פה. כנס על הריברייה בעזה. ריבונות – אבל הם לא יוזמים כלום על הצפון והדרום. חבלי ארץ שנחבלו לחלוטין, שהוכו, לא מעניינים אתכם.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
יש החלטת ממשלה. יש החלטת ממשלה - - -
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
איזה החלטת ממשלה? ראשי עיר כבר פועלים לבד, מגייסים תרומות מפילנתרופיה, מגייסים את אחים לנשק שיעזרו להם.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
החלטת ממשלה שעברה בשבוע שעבר.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
עלק החלטת ממשלה. על מי אתם עובדים?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
- - - למה?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
חבלי ארץ שלמים אומרים: אין עם מי לדבר.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
כשם שמברכים על הרעה, צריך לברך גם על הטובה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
אין עם מי לדבר. אבל כנסים על הריביירה בעזה. שר האוצר מגיע לכאן על הריביירה בעזה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
- - - סרבנות - - -
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
לא על יוקר המחיה, לא על עלויות ההשתמטות, לא על כלום. הוא, בחזון שלו, בכלל לא שר אוצר של ישראל.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חבר הכנסת קלנר, תודה.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
בואי נדבר - - -
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
אתם החלטתם שכל עם ישראל הוא חמורו של משיח, של הטרלול המשיחי הלאומני שלכם. רק בזה אתם עוסקים.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
זה כל מה שמעניין אתכם. ואני אגיד לכם, ישראל גדולה מכם. החיילים ינצחו אתכם. לא תהיה פה השתמטות, לא יהיה פה טרלול משיחי על גב החטופים.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
נחזיר את החטופים, נתקן את המדינה, ואתם תעופו. תתביישו לכם.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אליהו רביבו – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
לפני 30 שנה מחלקה החזיקה את ג'באליה. 30 שנה – מחלקה.
<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>
תתביישו.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
תתביישי את. תומכת סרבנות. לכי.
<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>
תתבייש.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
תתביישי. את מדברת בשם החיילים? מי את בכלל - - - לכי - - -
<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>
- - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
הבוס שלך אמר שאנחנו - - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
הוא קרא גם לסרבנות.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חבריי במליאה, תודה רבה. חברת הכנסת יעל בן משה. נא לא להפריע לה, לפחות בנאומים הראשונים שלה בכנסת הזאת. אה, כבר לא. היא כבר ותיקה. בבקשה. בבקשה, יש לך שלוש דקות.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והעירומים, ועומד בסכנת נפשות". חבריי חברי הכנסת, אלו דברים שכתב הרמב"ם לפני 850 שנים, ודומה שהם נכתבו עכשיו. בכנות, חברתי חברת הכנסת, כמה מכם עסקו היום במצווה הקדושה הזו של פדיון שבויים? בכנות.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
את מדברת ברצינות?
<< דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
ברצינות לגמרי.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
עצם זה שאת עומדת פה, את מחרבת את הסיכוי להשבת החטופים - - -
<< דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
ברצינות. אני יושבת פה שעות ואני שואלת ברצינות.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין לי שום עניין להשתתף בקרקס המופרע הזה, בממשלת ימין מלא מלא - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
את. את - - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב, זו הייתה שאלה רטורית.
<< דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
- - שהייתה יכולה להביא החלטה - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
- - - דיברת על חמאס, גברתי? דיברת - - -
<< דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
- - על ריבונות, ולא הצליחה לעשות את זה שלוש שנים, ובמקום לעסוק פה בפדיון שבויים - -
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מה עשית? מה עשית? מה את עשית?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
טלי. טלי, את בקריאה שנייה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מה קורה לה?
<< דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
- - מנסה לגרור את כולנו למקום הזה. ולא ניתן.
<< קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
- - - אתה לא יכול.
<< דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
ההצעה הזו היא אות קלון על מצחכם. אתם פשוט לא מצליחים לעשות בממשלה את הדברים, אז אתם מביאים את זה לפה רגע לפני יציאה לפגרה, כשמתנהל פה דיון על יו"ר ועדת החוץ והביטחון, והכול קרקס אחד גדול.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
מה מתנהל דיון? איזה דיון?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
זה נגמר. תעדכני את הנאום שלך. תעדכני את הנאום.
<< דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
הסיבה היחידה שאני עומדת כאן היא להזכיר לכולנו שהנושא הכי חשוב לעסוק בו הוא 50 חטופים שנמקים כבר 656 בשבי – 50 חטופים 656 ימים.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
20 חיים.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
רגע, ואם תהיה הצעת חוק, את תתמכי בה? את תתמכי בה?
<< דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
50 חטופים 656 ימים – אות קלון על מצחכם.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אם תגיע הצעת חוק, את תתמכי בה? יעל, תעני לי.
<< דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
היושב-ראש, בדקה שנותרה לי אני מבקשת פשוט לעמוד פה בשקט ולחשוב דקה על החטופים, על הנרצחים, על החיילים שנפלו. מי שרוצה, שיצטרף; מי שלא – לא.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
תגידי, על מה את מדברת? אנחנו בקשר עם המשפחות.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת קטי, תאפשרי לה להביע את עמדתה. תודה רבה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אנחנו בקשר עם המשפחות. על מה היא מדברת?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
קטי, קריאה שנייה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אנחנו בקשר עם המשפחות. על מה היא מדברת?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בסדר, אין בעיה. מותר לה לדבר.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
לא איתכם המשפחות באות. איתנו. מה זה הדבר הזה? מה זה דברי השטנה האלה? להגיד שאנחנו לא בקשר עם המשפחות?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
היא ביקשה חצי דקה של שקט כדי לחשוב עליהם. את יכולה?
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אני מדברת עם המשפחות ועם ההורים, הכול.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
אין ספק שדברים מהסוג הזה מרככים את חמאס. כשחמאס שומע את זה, הוא מתרכך, הוא אומר: טוב, אני מסכים לעסקה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
זה פופוליזם.
<< דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
קטי, לא מתאים לך.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
מה לא מתאים לי?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. עכשיו תוכלי להביע את עמדתך.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אבל היא לא מכירה. היא לא יודעת שאנחנו - - -
<< קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >>
חברת הכנסת - - - שדיברתי על משפחות - - -
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
יעל, איך את יכולה להגיד שאנחנו לא בקשר עם המשפחות?
<< קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >>
לא אמרתי מילה כזאת. יש הכול בפרוטוקול.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אמרת – מה עם המשפחות, מה עם החטופים. המשפחות כל כך מחוברות אלינו - - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בבקשה, לרשותך שלוש דקות. חברת הכנסת קטי, תודה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אני טלי גוטליב, בת לשמעון ורותי רז, עומדת גאה בכנסת ישראל – גאה בכנסת ישראל – לדון ולהסביר למה אנחנו מצביעים פה ברוב מוחלט על החלת ריבונות ביהודה ושומרון. מה שאני רוצה לומר לכם כאן, שתמיכת הטרור שנמצאת פה בתוך הפרלמנט היא הפגיעה הראשונה בריבונות. לריבונות יש כמה גוונים וכמה פנים, כשבתוך הפרלמנט בישראל תחת סמל מדינת ישראל ודגלי מדינת ישראל עומדים פה תומכי טרור ומדברים על הקמת מדינה פלסטינית בשטחי ארץ ישראל.
כולם פה משחקים אותה מנומסים, ולמה אני מעירה, ולמה אני כועסת. אני נמצאת כאן שופר של עם ישראל – גם אתה, אדוני, לא רק אני – כשנמצאים כאן תומכי טרור שמשקרים את היסטוריית עם ישראל. אני רוצה להזכיר להם – הם מדברים על כיבוש ועל הדין הבין-לאומי. אין להם מושג על מה הם מדברים. יש להם אחלה סיסמאות. הם חיים בישראל, הם שווי זכויות לנו, שזה הזוי, אבל הם שווי זכויות לנו, ואני מקבלת את זה – תעודות זהות ישראליות, יושבים בפרלמנט. מה אתם עושים פה? הרי אתם בזים לפרלמנט. מה, אתם לא יכולים לעבוד ולקבל משכורת במקום אחר? מאיתנו אתם צריכים לקבל משכורת? מעם ישראל? איפה הכבוד שלכם? לא טוב לכם, תלכו. אני לא הייתי רוצה לקבל משכורת מהאויב שלי, לא. אתם רואים בי אויב. מה אתם רוצים משכורת מאיתנו? לכו. יש לכם לאן ללכת.
הרי הציעו לערבים שהיו כאן בקום המדינה – בואו נזכיר להם קצת היסטוריה: תוכנית החלוקה – משה סעדה, שלום לך. תוכנית החלוקה – הציעו להם, הם לא רצו. הוסיפו להם חלקים, הוסיפו להם עוד שטחים, כי הם נורא בכו. הם אוהבים להתבכיין פה, נכון? הם נורא בכו. הוסיפו להם עוד קצת, אבל זה לא הספיק להם. הם לא רצו. ב-1948, כשהוכרזה הקמת מדינת ישראל, בחלק הקטן של מדינת ישראל, הם פתחו עלינו מלחמה שגבתה מאיתנו מתים, את קדושי מתינו, קדושי מתינו. מאז הם לא הפסיקו, מלחמה אחרי מלחמה, והם נוחלים כישלונות אחרי כישלונות, וכלום לא טוב להם.
אני לא רוצה לומר – אנחנו נתנו אזרחות לערבים שהיו כאן, והם שווי זכויות לנו, ועדיין הם רוצים מדינה בתוך ישראל. הם יושבים כאן בפרלמנט, ואנחנו צריכים לשמוע את הדברים ההזויים האלה. הם מדברים על כיבוש – בואו אני אגיד לכם מה זה כיבוש, כיבוש: כיבוש זה לכבוש שטח ממדינה קיימת שהשטח שייך לה. זה הדין הבין-לאומי. יהודה ושומרון הם שטח שלא היה שייך לאף מדינה. את הטעויות של ירדן, שהתערבה במלחמה לא לה, ירדן יודעת. היא יודעת גם יודעת. אבל כשאנחנו השתלטנו ב-1967, האזור הזה, יהודה ושומרון, לא היה שייך לאף מדינה, ולכן זה לא כיבוש.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה. תודה. משפט סיכום.
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
נזכיר ונסיים כאן: ארץ ישראל לעם ישראל על פי מורשת ישראל בשם נופלינו הקדושים. בשם תפארת הדמוקרטיה יש כאן שוויון זכויות לכל האזרחים - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>
- - אבל מי שיחתור תחתינו או יתמוך בטרור, מוזמן ללכת. יש מספיק ארצות בערב שאולי, אולי, אולי, יסכימו לקבל אתכם. אולי.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. נוכח? סליחה. הוא עבר מקום? חיפשתיך פה.
<< קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >>
אני באופוזיציה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
כולם מתקדמים. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השבוע נפצע בעזה באופן קשה אלקנה, בנם של הרב משה ואורית לוי הגיבורים, ששני בנים נוספים שלהם, רחמים ישי, המכונה בפי כל רחיש, וידידיה, נפצעו קשה במלחמה – אחד בקרב בשמחת תורה התשפ"ד ואחד בעזה. אני רוצה לשאת תפילה לרפואתו.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברים, זה מפריע.
<< דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >>
"מי שברך אבותינו אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה, שרה, רבקה, רחל ולאה, הוא יברך וירפא את הפצוע אלקנה בן אורית בתוך שאר חולי ישראל ופצועי צה"ל רפואת הנפש ורפואת הגוף, השתא בעגלא ובזמן קריב, ונאמר אמן".
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אמן.
<< דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, הצהרה על ריבונות זה מעולה, זה טוב. אני בעד, אבל אסור להסתפק בזה. אני בטוח שהבוחרים כולם וגם מתפקדי הליכוד בבואם, לבחור את המועמדים בפריימריז, לא יסתפקו בהצהרות, בהחלטה הצהרתית, דקלרטיבית, של הכנסת, בשדולות, בכנסים או במכתב של יושב-ראש הכנסת ושרים לראש הממשלה, אלא ירצו לראות את זה בחוק או בצו של הממשלה. כנסים יש, הצהרות יש, החלטה דקלרטיבית של הכנסת תהיה היום, בעזרת השם, אבל ריבונות עדיין אין. איך מחילים ריבונות? אני מזמין את כולם לתמוך בהצעת החוק שלי, שבעזרת השם תעלה להצבעה בשבוע הראשון של המושב הבא של הכנסת.
אדוני היושב-ראש, נכון לעכשיו הממשלה לא מתפקדת. ככל הנראה בחודשים הבאים מדינת ישראל תהיה במערכת בחירות. איך הגענו למצב הזה מקואליציה של 68 חברי כנסת? אי-כיבוד הסכמים, לדוגמה, ההסכמים שנחתמו עם מפלגתי, מפלגת נעם, וכמעט כל מפלגות הקואליציה, לתמוך בביטול סעיף הנכד שבחוק השבות. לצערי, לפני כשבועיים הופלה הצעת החוק שלי לביטול סעיף הנכד על ידי הקואליציה; או למשל ההתחייבות לחוקק חוק גיוס בהסכמה.
אנחנו עומדים באמצע ימי בין המצרים. חז"ל מלמדים אותנו שכאשר נבוזראדן החריב את בית המקדש הראשון - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברי כנסת, הדיבורים האלה מפריעים.
<< דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >>
- - בשליחותו של נבוכדנצר, זחה דעתו עליו. יצאה בת קול מן השמיים ואמרה לו: אל תתגאה. עם הרוג הרגת, היכל שרוף שרפת, קמח טחון טחנת, כלומר מעשה ההחרבה היה רק הוצאה לפועל של חורבן פנימי שכבר קרה לפני כן. חברי האופוזיציה, אל תתגאו. זה לא אתם שמפילים את הממשלה, זו ממשלה נפולה מתוך עצמה שנופלת, כי כשבממשלה לא מכבדים הסכמים והתחייבויות, וכשהממשלה לא מממשת את המנדט שלה למשול אל מול הדיפ-סטייט, אז זו כבר ממשלה נפולה שנופלת.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסיים. סיימתי את נאומי, אבל לרגל סיום כנס הקיץ של מושב הכנסת של השנה הזאת אני רוצה להגיד תודה רבה: תודה רבה למנכ"ל צ'יקו אדרי, תודה רבה לסמנכ"ל היחיד והמיוחד מוחמד, למזכירות הכנסת בראשות מזכיר הכנסת, לקלדנים והקלדניות, לסדרנים, למאבטחים ולעובדי הכנסת כולם. תודה רבה ופגרה נינוחה ומועילה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. אני מצטרף לתודות לכל האנשים היקרים האלה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא מזמן ילדה צעירה, שלא אציין את שמה כדי לא לתת לה במה, הפיצה שקרים חמורים כלפי הקהילה יוצאת אתיופיה. בריאיון לערוץ התקשורת היא טענה שביחידת 8200 אתיופים נמצאים רק כמנקי שירותים – שקר, וגזעני, פוגעני. בעיקר שקרי. תנו לי לספר לכם שאותה ילדה לא סיימה שירות צבאי מלא ועשתה את התואר שלה על חשבון הצבא.
הקהילה שלנו מסורה, משרתת ביחידות קרביות, בכל היחידות. כולנו. אנחנו רואים את השותפות שלנו בשירות הצבאי במיוחד במלחמה הארורה הזאת – כמה מבני העדה יוצאי אתיופיה, אדוני היושב-ראש, בני העדה שלנו, בגאווה, נפלו. דווקא עכשיו, כשחוק הגיוס נמצא במוקד, חשוב לי להזכיר את זה, כי במקרה היום התפרסמה כתבה בג'רוזלם פוסט, מאמר דעה שמתאר כמה אנחנו גיבורים, כמה הקהילה תרמה, למרות שלא מדובר עליה, למרות שכלי התקשורת עדיין לא נותנים לזה במה. אני לא באה להתלונן על זה, אבל אנשים שמשקרים, שמפיצים בצורה גזענית, לא ניתן להם במה. זה פשוט פוגעני ומעליב. אבל גם הדור הצעיר לא שתק, הוא העביר את המסר שלו ברשתות החברתיות.
לכן, אני, אם תשאלו אותי לגבי שירות צבאי, הייתי אומרת: אין זכויות בלי חובות. כולם צריכים לשרת, אם בשירות צבאי, בשירות לאומי, כולל ערבים אזרחי מדינת ישראל; לתרום תרומה נכבדת, אם זה לקהילה שלהם או בכל מוסד שיכול להיות, כי כל אחד צריך לתת את חלקו ולהרגיש שווים. אי-אפשר לעשות אפליה, שחלק יתרמו, חלק לא, וגם – לא רק שיתרמו, אלא כשתורמים גם לא ידברו עלינו רק כעל מנקים שירותים ב-8200, ביחידת 8200. חבריי, זה פשוט כואב.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אכן כך. תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, ההצעה הזאת היא ישראבלוף, היא שום דבר, אבל האמת, היא תולדה של האווירה הימנית פשיסטית, של הטרלות של מטורללים והזויים, שהם רוב לפי הסקרים היום, אבל הם השלטון, ולכן הם מנסים להעביר – לא חוק, כי חוק הוא דבר מחייב, אלא הצעת סיכום, מין הודעה כזאת. טוז, מה זה שווה? אבל זה אומר שהכנסת הזאת, כמו שאמרנו תמיד, היא הכנסת ההזויה, הכהניסטית, המטורפת ביותר שהייתה אי פעם.
אני, ברשותך, אגיד כמה דברים בערבית ואתרגם בסוף. אני אגיד גם: מי שרוצה לספח ולהגיע עד לקצה, מכריז על מדינה אחת, זכויות שוות ובחירות. נראה מי יזכה בסוף. זאת נקראת דמוקרטיה. אלא אם כן הוא רוצה אפרטהייד, שבו יש זכות הצבעה ליהודים ואין - - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אחמד, אנחנו דואגים לך לעתיד פוליטי. דואגים לך לעתיד פוליטי טוב יותר.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
ממש תודה. כל עוד מדובר בגישה שוויונית.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
צבא אחד, משטרה אחת, המנון אחד.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
לכל איש ואישה יש קול אחד, קול שווה לכולם. אבל זה לא מה שמוצע – מוצעת העמקת האפרטהייד, עליונות יהודית והמשך הכיבוש והעמקתו. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: סיפוח האדמה לא הופך אותה רכוש של הכובש. השורשים עמוקים יותר מהחוטים ומהחומות. הכיבוש, ככל שיארך, יישאר פולש זר שאין לו שורשים באדמה הזאת. הפרצופים האלה הם ההוכחה למה שאני אומר; אלה, הפרצופים האלה. הזכות לאדמה הזאת לא מבוטלת על ידי כיבוש ולא תבוטל על ידי התיישנות. האדמה עלולה להיכבש, אולם לא ייכבש הרצון להשיג חירות. הכזב יישאר כזב ככל שיארך. ההצעה הזאת היא לעג, כמו הפרצופים המגוחכים האלה - -)
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
את כל הארץ אשר אתה רואה אדמת קודש היא.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
(- - והפשיסטים האלה - -)
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
את כל הארץ אשר אתה רואה אדמת קודש היא.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב, גם אנחנו מבינים. תודה.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
(- - שצועקים 24 שעות ביממה.)
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
כל הארץ אשר אתה רואה אדמת קודש היא.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שלישית. תודה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
למה?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
כי את היית בשנייה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אה, לא ידעתי שאני בשנייה. אני יוצאת, אני יוצאת. כל הארץ אשר אתה רואה אדמת קודש היא.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
ההתנחלויות הן פשע מלחמה, כפי שקובע החוק הבין-לאומי.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה, אבל גם לך נגמר הזמן. משפט לסיכום.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אדמת קודש היא.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
(אומר בערבית: ההצעה הזאת, אני אומר לכולם, הצעת הסיפוח היא לעג פרלמנטרי ותו לא.)
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אדמת קודש היא, אדמת קודש היא.
(חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.)
<< קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
(והלעג הזה מיוצג על ידי הפרצופים האלה שכאן.)
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
(שיהיה לכם במזל עם הלעג הזה, אך הילד הפלסטיני הכי קטן יזכה לחירות - -)
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אחמד, תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
(- - לפני שתהרגו אותו, או בכדור או בהרעבה, כי אח שלו - -)
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אתה רוצה שאני אוריד אותך?
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
(- - הילד או הילדה, ירימו את דגל פלסטין גבוה.)
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת גילה גמליאל, השרה – אינה נוכחת. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.
אחמד, נתתי לך יותר זמן, ואתה ניצלת עד תום. עוד דקה דיברת. חברי הכנסת, כולם מקבלים כאן זמן שווה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, כבוד לעמוד כאן בהצהרה הזאת על החלת הריבונות. אני רוצה להניח בפניכם ולהעיר כמה הערות. הראשונה היא שמה שאנחנו עושים כאן באופן חלקי, זו התשובה האמיתית, התשובה הניצחת, במלחמה הזאת. מי שרוצה ניצחון מוחלט, מי שמצהיר על ניצחון מוחלט – חלק מהותי מהניצחון המוחלט זה החלת ריבונות על יהודה, שומרון ועזה, כיוון שהאויב הברברי, האכזרי, שכאילו בא בשם דת, כאילו בא בשם אללה, יצא ב-7 באוקטובר קודם כול ולפני הכול כדי לערער על הזכות המוחלטת שלנו על הארץ הזאת, הזכות התנ"כית – כפי שקרא לכך בן-גוריון – על הקושאן שלנו, על התנ"ך, על הזכויות ההיסטוריות והלאומיות, שהוכרו גם במשפט העמים, גם בבלפור, גם בסן רמו. לא היה ספק, גם לא יהיה ספק, מי בעל הבית בארץ הזאת, למי שייכת הארץ הזאת מבחינה לאומית.
יש פה יחידים, יש פה קהילות, והעם שלנו מכבד, יותר ממכבד, יחידים וקהילות שלא באים להשמיד ולאבד אותו אלא מתנהגים כאזרחים ראויים בארצם. אבל הזכויות הלאומיות הן אך ורק, אך ורק של העם היהודי. ודווקא לכן – וזה נכון מבחינת התנ"ך, וגם, למוסלמים שהיו כאן, האדוקים יותר או האדוקים פחות, שהיו כאן קודם, הם היו אמורים לדעת מה כתוב אפילו בקוראן, בסורה שבע, בסורות אחרות: אדח'לו אל-ארד, אל-מוקדסה, וכו' וכו' וכו'. הארץ הקדושה. אגב, בגרסת הקוראן, אגב: שתי גדות לירדן. גם את זה צריך לומר.
ודווקא בגלל זה, אדוני היושב בראש, יש לי גם הערה אחת למנסחי הניסוח הזה – לא יודע למה נשמט חבל עזה. יושבת פה השרה סטרוק, בוודאי אני חושב שתסכימי איתי. איך יכול להיות שמהצהרת הריבונות נשמט חבל מולדת שלנו, חבל עזה? ודווקא בימים האלה לא להזכיר את חבל עזה כחלק מהצהרת הריבונות? זה נשמע לי דבר בעייתי מאוד. אנחנו מחילים ורוצים להחיל ונחושים להחיל את הריבונות על כל המולדת שלנו, ובכללה גם חבל עזה.
ההערה השנייה שלי היא שאסור לנו להסתפק בהצהרות. לא בשביל זה נבחרנו – לא בשביל לעשות הצהרות על החלת ריבונות, לא בשביל דקלרציות, אלא בשביל מעשים. ולכן הקדנציה הזאת, הקואליציה הזאת שלנו, שאני כמובן חלק ממנה ותומך בה, של מה שקרוי בעגה הישראלית "ימין מלא מלא" – אז גם ריבונות מלא מלא. וריבונות מלא מלא צריכה להיות בהחלטה פה של הכנסת. זה לא שאנחנו לא ריבוניים ביהודה ושומרון, אנחנו ריבוניים גם היום, רק שאנחנו עושים את זה דרך הכוח הצבאי, ואנחנו צריכים לעשות את זה בגאון, בגלוי. להניח את התנ"ך כיסוד הציוויליזציה שלנו, להחיל ריבונות על יהודה, שומרון וחבל עזה. תודה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. את עולה לפה כחברת כנסת, אני אקרא לך כך.
<< דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >>
ברוך השם שזכיתי גם להיות חברת כנסת. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, לא יכולתי שלא להגיב. שמעתי שעלתה לפה לפני כמה דקות זאת שמקבלת בזכותי שערים וראיונות בכל פעם שהיא אומרת את השם שלי, מירב בן ארי. באמת, באמת, אני הבטחתי לעצמי, הבטחתי לעצמי, אדוני היושב-בראש, שאני לא אתייחס אליה יותר, כי באמת היא קיבלה שערים, היא קיבלה תוכניות, היא קיבלה ראיונות. באמת, חוץ מ"אצבעוני", היא קיבלה שער בכל מקום בכל פעם שהיא מזכירה את השם שלי. באמת, מאז שאני לא מזכירה אותה, היא לא מקבלת – סליחה, חבר הכנסת סעדה, אני לא שומעת את עצמי.
<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>
ואני רוצה לשמוע אותך.
<< דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >>
תודה רבה. מאז שאני לא מזכירה אותה ולא מתייחסת אליה – שהרי בכל פעם שאני עולה ומתייחסת אליה, היא רצה ובוכה לוועדת האתיקה בבכי תמרורים, אז אני באמת משתדלת לא להתייחס לדבר הזה. ועכשיו היא עלתה לכאן – על מה היא בוכה, אדוני היושב בראש? על זה שהיא לא מקבלת מספיק תקשורת והיא צריכה להתחנן לעורכים כדי שהם יראיינו אותה.
עכשיו שלושת השבועות, ואני רציתי לעשות מצווה. אני עולה, מזכירה אותך, חברת הכנסת מירב בן ארי, כדי שמישהו מהעורכים ירחם על נשמתך, יזמין אותך לאיזה ריאיון, ידבר עלייך ככה באיזה מסך מפוצל איתי. ואני מבטיחה לך שלא משנה כמה יראיינו אתכם, את אחוז החסימה אתם לא תעברו, את וכל לול התרנגולים שלכם, שכל היום מקרקרים בלי הפסקה.
מה היה באמת בלתי נתפס בנאום הזה, אדוני היושב בראש? היא אמרה, ואני מצטטת: יש לי נאומים פצצה, יש לי יותר לייקים מביבי. עכשיו, אני מבינה שברוח המפקד המנותק, באמת, יאיר לפיד, שבכל בוקר קם באיזה דמיון אחר – אני לא יודעת באיזה עולם היא חושבת שיש לה נאומים פצצה ויותר לייקים מביבי, אבל אני מציעה לה, אולי גיא זוהר יעשה איזה fact check, איזו בדיקת עובדות, וייקח את הלייקים של ביבי, או אפילו שלי, מאי גולן, או אפילו של כל ח"כ מהקואליציה, ויבדוק אם יש לחברת הכנסת מירב בן ארי יותר לייקים ממישהו מהקואליציה. לא יודעת, קשה לי להאמין. אני חושבת שגיא זוהר פחות יתעסק בזה, נכון? הראלצ'וק, הראלצ'וק, בתחקיר.
אני כן אומר דבר שהוא יותר עצוב ממצחיק אבל מה לעשות, אנחנו בימים עצובים. תראו, התקשורת בישראל – היא התלוננה על התקשורת, אבל אני אגיד: התקשורת, שהיא הצבא של האופוזיציה ושל הקפלניסטים, נהפכה להיות כל כך חולנית. אני לא יודעת אם אתה יודע, בשבוע שעבר קמתי לגלות שאני אל-קפונה הישראלי. כן, אני ראש ארגון פשיעה. באמת לא ידעתי שאני כזאת, יש לי בכירים, יש לי מקורבים ויש לי מלא דברים.
אני אסיים – כי אני רואה שאין לי הרבה זמן – בלהודיע לכם, תקשורת ואופוזיציה ממורמרת: לא תנצחו אותנו, לא תכופפו לנו את הראש. גם אם תפתחו עוד מיליון תיקים מזויפים, גם אם תאיימו במעצרים, גם אם תאיימו בחקירות באזהרה, זה לא מפחיד אותנו. אני אישית מתכוונת ללכת עם האמת שלי כל היום ועד הסוף בלי לפחד מאף אחד, בטח לא משקרים מומצאים.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >>
ועד אז אנחנו נמתין לזה שהיועמ"שית תגיע לאחד מהשימועים שלה ויחקרו באמת את מה שקורה בדיפ-סטייט החולני והמעוות הזה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק, בבקשה.
<< דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >>
מכובדי וחברי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ימים גדולים. אני לא אדבר על חשיבות ההחלטה הזו, על הצדק שלה ועל זכותנו וחובתנו לקבל אותה. על כל זה דיברו לפניי וידברו וודאי אחריי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, אני לא יכולה לדבר ככה, באמת, אני ממש לא יכולה. חברת הכנסת שטרית, בעיניי זה נאום היסטורי.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
סליחה.
<< דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, אני מבקשת מאוד לספור לי מההתחלה. בעיניי זה נאום היסטורי, ואני מבקשת את הדקות שלי מההתחלה, ואני מבקשת לאפשר לי לדבר, זה לא יכול להיות. תתחיל מההתחלה, בבקשה, אני מאוד מבקשת.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברים, אני מבקש מכל מי שנמצאים כאן - - - בפרסה, תוכלו לדבר שם. בבקשה.
<< דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >>
חברת הכנסת לימור היקרה, אני מבקשת.
<< קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >>
אני באתי להקשיב.
<< דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >>
תודה. אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, אני לא אדבר על חשיבות ההחלטה החשובה הזו, ההיסטורית, על הצדק שלה או על זכותנו לקבל אותה או על חובתנו לקבל אותה. על כל זה דיברו וידברו גם אחריי. אני רוצה לדבר על התהליך, תהליך התשובה של העם הזה, של העם שלנו, תהליך שאנחנו חווים אותו, ואנחנו חווים עכשיו את אחד מרגעי השיא שלו. אין מקרים, חבריי חברי הכנסת. אצלנו אומרים שמקרה זה רק מהשם. אין מקרה בעולם.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
זה רק מהשם.
<< דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >>
ולכן, זה לא מקרה שאנחנו מקבלים את ההחלטה ההיסטורית הזו דווקא עכשיו, ערב שבת קודש של פרשיות מטות ומסעי, פרשת השבוע שבה כתובה לפי הרמב"ן מצוות יישוב הארץ, מצוות הורשת הארץ. "והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה" – אומר הרמב"ן: "על דעתי, זו מצות עשה היא, יצווה אותם שישבו בארץ ויירשו אותה כי הוא נתנה להם, ולא ימאסו בנחלת השם". המילים האלה, "ולא ימאסו בנחלת השם", מזכירות לנו את הפסוק מתהילים: "וימאסו בארץ חמדה".
<< קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>
- - - חודשים.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת יוליה, תודה.
<< דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >>
זה לא מקרה, חבריי, שאנחנו מקבלים את ההחלטה הזו - - -
<< קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>
כשהיה פה חוק - - -
<< דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >>
זה לא מקרה, חבריי, זה לא מקרה שאנחנו מקבלים את ההחלטה הזאת עכשיו - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. תודה.
<< דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >>
- - בימי בין המצרים, ימי החורבן, ימי חטא המרגלים.
<< קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אורית סטרוק האמיתית כנראה - - - כבר מזמן, או שהיא לא עשתה אף פעם.
<< דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >>
בגלל חטא המרגלים "וימאסו בארץ חמדה", באו עלינו כל החורבנות כולם, כל הגלויות כולן. והחטא הזה, חטא המרגלים, התרחש בימים האלה. בזמן הזה, אנחנו עכשיו בתוך 40 הימים שבהם הכינו המרגלים את החטא הנורא הזה: תכננו איך הם ישכנעו את העם, איזה דיווחים ופרשנויות מעוותות ומומצאות הם יביאו לו, איזה קמפיין בכייני הם יביאו לעם כדי להביא אותו להחלטה הנוראה הזאת של "וימאסו בארץ חמדה".
<< קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >>
וגם בימינו אנו, בימים אלה ממש, לפני 20 שנה - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת יוליה, קריאה ראשונה.
<< קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
חברת הכנסת יוליה, קריאה שנייה.
<< קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >>
- - אותה החלטה אומללה של הבריחה, הנטישה, ההפקרה, העקירה והגירוש מגוש קטיף ומצפון השומרון – מהלך נורא, שאנחנו טועמים עכשיו את פירות הבאושים שלו.
<< קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אמרת - - -
<< דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >>
תראו איזה תהליך מדהים של תשובה אנחנו עוברים: העברנו כאן בכנסת כנציגי העם את החוק לחזרה לצפון השומרון - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לחתור לסיום.
<< דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >>
- - העברנו כאן בכנסת את ההחלטה שמדינה פלסטינית היא סכנה קיומית למדינת ישראל, ועכשיו אנחנו זוכים להעביר כאן בכנסת את ההחלטה שקוראת לממשלה – ואני כחברת ממשלה אעשה הכול כדי שזה גם יתממש – להחיל ריבונות על הארץ שלנו.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >>
ואני רוצה – עוד דקה אחת, תן לי, אני רוצה לומר למציעי ההחלטה - - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לא דקה. לא דקה, משפט סיכום.
<< דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >>
למציעי ההחלטה: קחו קרדיט. גם את זה לומדים מפרשת השבוע. בפרשת השבוע כתוב: "אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ" – מופיעים כל השמות. קחו קרדיט. כל מי שהוביל את רעיון הריבונות בארץ ישראל, כל מי שדאג לו לאורך כל השנים, צריך לקחת קרדיט על המהלך החשוב הזה. בעזרת השם אנחנו נמצה אותו עד תום ואכן נחיל ריבונות על ארצנו. תודה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה. תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה.
<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>
לפני שאתה שם, אדוני היושב-ראש, אתה יודע, השבוע היה לנו כנס של ריבונות, כנס מדהים עם אולם מלא באנשים מכל הקשת הרחבה, וכולם הצדיעו לריבונות, אבל ריבונות – עכשיו. בגלל זה אני אומרת שלפני שאנחנו בכלל מדברים על ריבונות, אז יש חבל ארץ נוסף מעבר ליהודה ושומרון ובקעת הירדן – צפון הארץ. במסגרת היותי חברת כנסת אני מבקרת אצל ראשי הערים. פוגשים אותי ראשי ערים מהצפון ואומרים לי: קטי, פה תחילו ריבונות. אני מסתכלת: התבלבלתם, מה זה פה תחילו ריבונות? הוא אמר לי: תגידי, היית במשרדים הממשלתיים בתקופה האחרונה? תיכנסי למשרדים הממשלתיים בנצרת, תפתחי את הדלת, תראי – את רואה רק ממגזר אחד, פקידים בכירים רק ממגזר אחד. איפה כל החיילים שלנו? איפה כל האנשים שלנו? את לא מוצאת. וכל זה בשם מה? העדפה מתקנת.
אז, נכון, פעם באמת הייתה בעיה, שבמגזר הערבי לא מצאו, לא התקבלו ללימודי רפואה, לא סיימו בגרויות, פסיכומטרי וכו'. היום תפתחו את הטבלה של מי שמקבל תעודת בגרות – מנצחים הרבה מאוד מהמגזר, הם מקבלים את הציונים הגבוהים יותר. אז למה צריך העדפה? כשאתם נכנסים למכרז של הנציבות ואתם בודקים מי מתקבל, אתם מוצאים שמעל ל-50% מתקבלים קודם כול מהמגזר הערבי. בואו נזכור שהם לא שירתו יום אחד, לא נתנו שירות צבאי, לא – והחיילים שלנו צריכים לעבור למרכז הארץ ולדלל את האוכלוסייה ואת המוחות בפריפריה, ואנחנו מוצאים את עצמנו מתחילים להתנצל. למה? למה הם לא יכולים להיות? ובכן, ככה, אני חד-משמעית אומרת שבזמן שהחיילים והחיילות האדירים שלנו מקריבים את היקר להם מכול בעבור ההגנה על הבית, משלמים מחירים כבדים, הם לא מתקבלים לאוניברסיטאות כי אין להם ציונים מספיק גבוהים בבגרות או בפסיכומטרי, הם לא מתקבלים במכרזים למשרדים הממשלתיים כי יש העדפה לאחרים. אז אני שואלת את עצמי: מה יהיה? כל מערך הרפואה והרוקחות במדינת ישראל והמשרות הציבוריות – הילדים שלנו לא יכולים להתקבל אליהם? המוחות המבריקים האלה, אם היה להם את הצ'אנס לתקן או לתגבר את הציונים שלהם, הם היו יכולים לתרום לפריפריה. בוכה לי ראש עיר בצפון, אומר לי: קטי, הילדים שלנו עוזבים את העיר, הם הולכים למרכז הארץ, כי במרכז הארץ יש להם יותר אפשרויות, אבל בגליל, בנגב, הם לא מוצאים כלום.
אז בשנה האחרונה, אדוני היושב-ראש, אני גאה להוביל חוק העדפה מתקנת למשרתי המילואים בכניסה לאקדמיה, לשים סוף לעוול המתמשך כנגד טובי בנינו ובנותינו, חוק שיאפשר למשרתי המילואים שוויון הזדמנויות סוף-סוף. אני נלחמת מול המל"ג. רק אתמול נלחמתי כדי להכניס תלמיד סטודנט אחרי סבב רביעי, להכניס אותו ללימודי הנדסה. הוא לא הצליח להיכנס כי חסרות לו שלוש, ארבע נקודות בפסיכומטרי, תבינו איזה דבר הזוי זה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
משפט סיכום. תודה.
<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני מבהירה כאן למי שטרח, השכיל להבין מול מה אנחנו מתמודדים: אין לנו פריבילגיה להמתין עוד יום אחד עם קידום החוק. אני קוראת לוועדת החינוך לשים את הנושא הזה של העדפה מתקנת בראש סדר העדיפויות.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא ארפה עד למימוש החוק. הגיע הזמן להשיב את כבודם של חיילינו, ואני מתכוונת לעשות זאת ללא מורא, בלי להתנצל, בלי להתבלבל.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת גילה גמליאל, בבקשה. בבקשה, גברתי השרה וחברת הכנסת גילה.
<< דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברותיי וחברי הכנסת, אנחנו ניצבים היום מול הכרעה גדולה, להכריע ולקרוא בשם הכנסת להחלת הריבונות הישראלית על לב הארץ, יהודה ושומרון ובקעת הירדן. היום נקום ונאמר בקול צלול: זו הארץ שלנו כזכות; לא כחסד, אלא מתוך קניין היסטורי ומוסרי.
אני עומדת כאן היום ומביטה לאחור אל הרגע שבו נדרשתי להצביע נגד מה שכונה אז "ההתנתקות". הצבעתי אז נגד העקירה, נגד הפינוי, נגד השקר "שטחים תמורת שלום". ידעתי, כפי שידע כל מי שעיניו בראשו, שהנסיגה לא תביא שלום; היא תביא טילים, טרור ובגידה במתיישבים ששלחנו אל גבולות הארץ. ההיסטוריה, לצערנו, הוכיחה את צדקתנו. לא רק שהתנגדתי אז, אלא גם זכיתי שנים לאחר מכן לשבת בקבינט המדיני-ביטחוני ולהצביע בעד תיקון העוול. הצבענו בעד ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון, בעד חזרת הריבונות, בעד חזרת הצדק, בעד חזרת הציונות.
היום, באותו קו ישיר של ציונות ואחריות – מדובר פה באחריות היסטורית ממש – נצביע כולנו כאיש אחד בעד הריבונות, ריבונות לא רק כצעד מדיני אלא כהכרזה מוסרית. עם ישראל שב לארצו, וארץ ישראל איננה למכירה. זו לא רק הצבעה, זו אמירה – אמירה לצעירי ישראל, לאחינו בתפוצות ולעולם כולו. אנחנו עם שורשים ושייכות, עם שלא מתבייש להגיד: כן, זו הארץ שלנו. אי-אפשר להמשיך לדבר על יהודה ושומרון כעל שאלה פתוחה. מי שמדבר על החלת ריבונות, איננו מדבר על סיפוח – זוהי מציאות, היא חיה, היא תוססת. מדובר למעשה בהכרה במציאות הקיימת.
אני אצביע היום בעד הריבונות כדי להרחיב גבולות, זכות אחרי אלפיים שנות גלות. ביטחון המדינה תלוי באחיזה בשטח. שלום ייכון רק אם נעמוד על העקרונות שלנו. תנועת הליכוד – ואני כשרה מטעם תנועת הליכוד – גאה להנהיג באומץ ולהצביע היום בעד החלת הריבונות ביהודה ושומרון.
כשהייתי ילדה קטנה – כמו רבים מכם, אני מאמינה – גדלתי על ברכי השיר הידוע של לוין קיפניס, שאותו כתב בשנת 1929: "סלינו על כתפינו, / ראשינו עטורים; / מקצות הארץ באנו, / הבאנו ביכורים. / מיהודה, מיהודה ומשומרון / מן העמק, מן העמק והגליל". על שיר זה גדלתי אני וגדלו מיליוני ילדי ישראל, ועל שיר זה נמשיך ונגדל את ילדינו בעתיד. זה החזון שלנו – יהודה ושומרון לעד שלנו.
חבריי חברי הכנסת, אני קוראת לכם היום להצביע בעד החלת הריבונות. מכאן אקרא גם לממשלה: ראו את הרוב העצום, את ההסכמה הנדירה בין קואליציה לאופוזיציה, את התמיכה מקיר לקיר שיש בעם הנפלא שלנו. הבה נמשיך את המהלך הנפלא העומד כאן לדיון, ונחיל אחת ולתמיד את הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון, כפי שהובטח לאברהם אבינו בברית בין הבתרים - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >>
- - "לזרעך אתן את הארץ הזאת". היום הזה יהיה צעד נוסף בקיום ההבטחה הזאת. תודה רבה.
< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר – אינו נוכח; חבר הכנסת אוהד טל – אינו נוכח. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. אתה לא עולה עכשיו כשר.
<< דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >>
מה, אני לא שר?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
כי יש לך שלוש דקות.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני כן עולה גם כשר, אבל זה בסדר, אני גם חבר כנסת, וזה בהחלט נכון.
אנחנו נמצאים כאן כדי להגיד לכל האויבים שלנו, שלצערי יש להם גם נציגות כאן בכנסת, בתוך המשכן, שארץ ישראל כולה שלנו. כמו שתל אביב שייכת לנו, כמו שהנגב שייך לנו, כמו שחיפה שייכת לנו – בצורה הזאת גם יהודה ושומרון, נחלת אבותינו. אתם יודעים, אני גר בקריית ארבע חברון, ולהסתובב במקומות שבהם אברהם אבינו הסתובב, שדוד המלך הסתובב, ללכת להתפלל במערת המכפלה – וואו, זו החוויה הכי גדולה שיכולה להיות. נכון שלפניה יש חוויה יותר גדולה, שאנחנו מתפללים בהר הבית, שגם זה המקום הכי הכי הכי קדוש לנו.
אנחנו אומרים שההצעה המוצעת היום היא הצעה מאוד מאוד חשובה, ואדוני היושב-ראש, היא חייבת להיות מתורגמת גם למעשים – להחלת ריבונות אמיתית של מדינת ישראל על כל שטחי יהודה ושומרון. דין יהודה ושומרון כדין עזה, כדין תל אביב, כדין חיפה, כדין דימונה, כדין ירוחם, כדין מטולה, כדין נתניה. הכול שלנו. אנחנו בעלי הבית במדינה הזאת, וצריך לדעת את זה ולהבין את זה ולהפנים את זה. אנחנו חייבים לשלוט שליטה מלאה מוחלטת גם בעזה: כתישה, ריבונות, עידוד הגירה, התיישבות, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות גם ביהודה ושומרון: כתישה, ריבונות, עידוד הגירה והתיישבות. זה הבית שלנו. זה המקום שלנו.
אני פונה גם לראש הממשלה ואומר לו: בוא לא נלך לעסקאות מופקרות שיסיגו אותנו לאחור. בוא לא נלך למעשים של כניעה, של התרפסות. בוא לא נלך למעשים של הפקרות, אלא בוא נלך קדימה לניצחון המוחלט – להתיישב, לכבוש ולעודד הגירה מרצון.
לכן כמובן אני תומך בהצעה, אבל אני גם רוצה להפוך את המילים, אדוני היושב-ראש, למעשים. אם תרצו, אם נרצה, אין זו אגדה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת משה פסל – אינו נוכח; חבר הכנסת אביחי בוארון – אינו נוכח. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו שומעים פה כל כך הרבה מילים מפוצצות, "משק כנפי ההיסטוריה". אדוני, אני בכלל לא תכננתי לדבר, אבל באמת שקשה לי להתאפק. עומדים כאן במין איזה פתוס, כאילו מקבלים איזה משהו שהוא מעבר למה שכתוב בו. הכנסת קוראת לממשלה להחיל ריבונות על יהודה ושומרון. שוין. זה, כל הסיפור הזה, זה כל הבלוף. בקיצור, כרגיל, ממשלה של קשקשנים, דיוני סרק, דיבורים, דיבורים, דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. דווקא בפן המדיני, איפה שנדרשת סוף-סוף עבודה ורגל מדינית – הסכם עם איראן, הסכם עם לבנון, הסכם לגבי הסיפור בעזה – בכל המקומות האלה הממשלה לא נמצאת.
הזכיר לי כאן חבר הכנסת עודד פורר, בצדק, שהממשלה הזו, ימין מלא מלא, שאביחי בוארון הסתכל לשמיים, התפלל איך הוא זכה לממשלת ימין מלא מלא, הצביע פעמיים, לא פעם אחת, נגד הצעת החוק שלו להחלת ריבונות – בחוק, כי אז זה לא ברבור, זה משהו – על בקעת הירדן.
ולכן באמת, מה שאני רוצה לומר זה כרגיל, הממשלה הזו, מסיחת הדעת, היא עובדת בלעשות מסך עשן. מסך עשן על מה? שלא נדבר כולנו על מה שקורה במשכן הזה ביום האחרון להתפזרות הכנסת, על החרפה הגדולה הזאת, שבעצם כמה חדרים מכאן עסוק ראש הממשלה שלנו לא בעסקת חטופים, לא בטיפול באיראן – הוא עסוק באיך הוא ידיח את יולי אדלשטיין, שהכין חוק, לא עלינו, של גיוס, ולא חוק של פטור מגיוס. הם רוצים שבמקום זה נעמוד ונדבר על יהודה ושומרון. ובמה הם עסוקים? ואטורי מוציא סרטון – אתם יודעים, זה לא אישי, אבל באמת; מלביצקי סוחר בזה – הוא מועמד, ואז כפשרה הוא מקבל את ועדת כספים; ביסמוט הוא המועמד של ראש הממשלה אחרי שווידאו שהחרדים יודעים שהוא יביא להם חוק פטור מגיוס; אלי דלל אמר: ומה איתי? ומה איתי? אלי רביבו אמר: אל תעשו טעות, אני נבחרתי בפריימריז הכי גדולים בשפלה. וככה אתם נראים, משחק כיסאות.
אז כשהמדינה מתפרקת, כשהמילואימניקים לא יכולים יותר, כשאנחנו שומעים על מקרים של חיילים שכבר מנסים לשלוח יד בנפשם, כשהרמטכ"ל מתריע, כשהוא הודיע שהוא הולך להוריד ולהפחית ב-30% את הנטל על המילואימניקים – לא כי לא צריך סד"כ, כי פשוט הם לא יכולים – כשאנחנו יודעים שבעצם גדוד של חיילים לוחמים מחליף 16 גדודים של מילואים, אז אני מבקשת, אדוני היושב-ראש, שנעסוק בזה ולא במסך עשן. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת איתן גינזבורג – גם הוא אינו נוכח. חבר הכנסת סמיר בן סעיד, בבקשה וברוך הבא. לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תודה לך, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת הנכבדים, אני ניצב כאן היום כדי להביע התנגדות חריפה, חד-משמעית, בלתי מתפשרת, למהלך המסוכן של החלת הריבונות הישראלית בשטחים הכבושים ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן.
מהלך כזה איננו ריבונות, הוא סיפוח לא חוקי, לא מוסרי, לא דמוקרטי. זהו שלב נוסף במפעל ההתנחלויות, שלב שמבקש לקבוע עובדות בכוח, למחוק גבולות ולכפות מציאות של שליטה קבועה על עם אחר. המהלך הזה חותר תחת כל עיקרון של צדק. הוא מנוגד למשפט הבין-לאומי, הוא רומס כל סיכוי להסדר מדיני והוא הופך את מדינת ישראל הלכה למעשה למדינה שמנהלת אפרטהייד.
אין כאן ביטחון – יש כאן שליטה; אין כאן אחריות – יש כאן עיוורון פוליטי ומוסרי. מי שמקדם את הרעיון הזה בשם ציונות או בשם ריבונות, למעשה קובר לעומק כל סיכוי לעתיד של שלום בין שני העמים, ורק יוביל לעוד דם, לעוד סבל ולעוד דורות של שנאה.
העם הפלסטיני איננו עם שקוף, איננו עם שניתן להעלים. הוא חי כאן, הוא נאבק כאן, ויש לו זכות – זכות מלאה – למדינה, לחירות ולעצמאות. אני אומר את זה בצורה ברורה ביותר: החלת ריבונות בשטחים הכבושים היא פשע פוליטי, מוסרי והיסטורי. היא לא תעבור בשתיקה, לא בכנסת הזאת ולא ברחובות. היא תיתקל בהתנגדות עממית, משפטית ובין-לאומית.
וכמובן, אנו נגיד שוב ושוב: נא לעצור את הטירוף בעזה, את הדיכוי, את הרעב בעזה, להחזיר את כל החטופים מייד ולהפסיק את המלחמה. עכשיו בשפה הערבית כמה שניות. (אומר בערבית: כשאנחנו מדברים על הגדה המערבית, אנחנו מדברים על ירושלים. ירושלים היא הסמל של הגדה המערבית. "למענך, עיר התפילה, אני מתפלל. למענך, יפת המעונים, פרח הערים, ירושלים, עיר התפילה, אני מתפלל. עינינו נודדות אלייך בכל יום". ועל הגדה המערבית אני אומר, ועל ירושלים: ירושלים ערבית, האשמית, אסלאמית, כך הייתה, כך היא וכך תישאר.) בסופו של דבר תודה רבה לכולם. ועל ההצעה הזאת: מיליון טיז.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת.
<< קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >>
למה לא נוכחת?
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
איפה? אני לא רואה.
<< קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >>
במקום שלה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
בבקשה, חברת הכנסת מרב מיכאלי.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
לא נוכחת? תכף תראה כמה היא נוכחת.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אנחנו נאפשר לה לומר את דבריה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
חברות וחברים, ודאי שאלתם את עצמכם מה כל כך דחוף להעלות את ההצעה לסדר-היום – מי תשמע, סך הכול הצעה לסדר-היום, לא משהו שיש לו איזה כוח אמיתי בעולם – על החלת ריבונות בגדה המערבית ויהודה ושומרון בימים שבהם הקואליציה לא מצליחה להעלות אף חוק. היא לא העבירה כמעט אף חוק בכל שלושת הימים האלה. היא לא החזירה חטופות וחטופים. גם בעניין ריבונות – שלוש שנים היא ממשלת ימין על מלא מלא מלא – לא החילה ריבונות, לא עשתה עבודת מטה, לא העבירה החלטת ממשלה – לא כלום. אבל היום – דחוף ממש. לא עזרו כל הלחצים, לא עזרו כל הבקשות – והיו הרבה בקשות בקואליציה לקבוע את זה לזמן אחר – לא לא לא, זה היה מאוד דחוף.
אז תנו לי לספר לכם משהו: לפי המצב החוקי היום, אי-אפשר לתת ביהודה ושומרון הטבות מס, למשל. אבל יש כאלה בקואליציה, במקרה שר אוצר, שבמקרה גם סובל ממצוקה אלקטורלית משהו, שנורא דחוף לו לתת עוד המון המון כסף ביהודה ושומרון. מה עושים? אחרי הכול, המצוקה ביהודה ושומרון גדולה – קרקעות במתנה מגולדקנופ וסמוטריץ', המימון הכי גדול בחינוך במדינת ישראל, המימון הכי גדול ברווחה, ג'יפ מלווה לכל דורשת, תחבורה ציבורית עודפת, כבישות, כבישים, כמו שאני אוהבת להגיד, פועלים מהשטחים – במדינת ישראל לא, אבל בשטחים? שום בעיה, אפשר לקבל פועלים לעשות את העבודות – בקיצור, כל כך הרבה, אבל הטבות מס עוד אין להם. אז בואו נביא לכנסת הצהרה ריקה מתוכן על זה שצריך להחיל ריבונות, ואז נוכל לכתוב בתזכיר החוק הבא שנביא שייתן הטבות מס ביהודה ושומרון – שהינה, הכנסת תומכת במתן ריבונות, וזה כשלעצמו כבר סיבה מספיק טובה לתת עוד כסף ביהודה ושומרון.
שמעתי פה את השר לענייני רצח נשים וערבים שקורא לעצמו "ביטחון לאומי" או מה, אומר שזה הזמן להתיישבות - - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לא מכובד לומר ככה, לא מכובד לומר ככה על שר בישראל. לא מכובד. תחזרי בך.
<< דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >>
לא מכובד – אני אגיד לך מה לא מכובד - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
לא מכובד, אבל לא מכובד לומר ככה על שר בישראל.
<< דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >>
- - מה שלא מכובד זה לאפשר רצח נשים וערבים כמו - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
הדברים האלה נגרמים על ידי אנשים שנמצאים בשטח.
<< דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >>
- - חול על שפת הים. אוקיי? דם ניגר כמים.
<< קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >>
שמעתי אותו אומר שעכשיו הזמן להתיישבות ביהודה ושומרון. אז בואו אני אגיד לכם, חבריי חברי ממשלת - -
<< קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >>
- - טבח 7 באוקטובר: אולי הגיע הזמן ליישב קודם את אלה ממטולה ואת אלה מניר עוז ומבארי, שאתם עדיין מפקירים.
<< קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >>
- - -
<< דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >>
אולי הגיע הזמן להשיב חזרה את החטופות והחטופים – חטופה אחת שצריכה להיקבר כאן וחטופים חיים שמחכים שתחזירו אותם להתיישב בבתים שלכם ושלהם בתוך מדינת ישראל, מדינת ישראל שאת הקיום שלה אתם מסכנים עם המעשים שלכם, בין השאר גם עם ההצהרה הריקה מתוכן אבל המקולקלת הזאת.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה.
בזמן שהוא עולה, אנחנו מקדמים בברכה את ראשי מועצת יש"ע. נמצא כאן איתנו ראש מועצת קרני שומרון יונתן ומנכ"ל מועצת יש"ע עומר רחמים וסמנכ"לו מתניה וכל האנשים שם. אנחנו מקדמים אתכם בברכה. זאת הצבעה חשובה מאוד, ואתם נמצאים פה איתנו.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
מה זה חשובה - - -
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תכף אתה תראה לפי ההצבעות אם היא חשובה או לא. אם יהיה רוב, היא חשובה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
- - - חשובה מאוד.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, כל מועצת יש"ע, כולכם ברוכים – גם המתיישבים וגם אתם, המייצגים, וכל עם ישראל.
אני אגע גם בזה ובעוד דבר מסוים. קודם כול, ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון אמר שיש לעם ישראל קושאן. הקושאן שלו הוא התנ"ך. בתנ"ך יש גם את יישובה של ארץ ישראל ויש את המצוות של ארץ ישראל, את כלל המצוות ואת עשרת הדיברות. אז כמו שאנחנו מקבלים את דבריו שהקושאן הוא התנ"ך – בתנ"ך יש גם את לימוד התורה, ערך לימוד התורה; גם זה חשוב לא פחות מיישוב ארץ ישראל.
לכן, כשאנחנו מדברים גם על ריבונות, גם על יישוב ארץ ישראל, בל נשכח את התורה הקדושה, את בני התורה. בזה אנחנו צריכים להתגאות. זאת גאוותו של העם היהודי, ששנים רבות עומד איתן מול כל הצרות, ודווקא בגלל לומדי התורה, היהדות מעולם לא נכחדה. כמה שניסו למחוק אותנו, מעולם לא הצליחו, ובעזרת השם לא יצליחו.
עליתי לפה גם להגיד תודה רבה להרבה מעובדי הכנסת. אני לא יודע אם יצא לי עוד פעם, עד שאנחנו יוצאים לפגרה, לעלות ולהגיד פה. עברנו כנס מאוד ארוך יחסית, עם כל מה שעבר בו, וצריך להגיד תודה רבה. תודה רבה לעובדי הכנסת: עובדי הכנסת הסדרנים, עובדי הכנסת מהמשמר ומהמטבח, מהאחזקה, מפינת הקפה שמכינים לנו פה, מהמזכירות, מהייעוץ המשפטי, מהוועדות, מנהלי הוועדות. יש פה אנשים שעבדו בהרמוניה אחת, כולם יחד, כדי שכולנו נוכל לשבת בצורה נעימה, ממוזגת. אם הצורה לא הייתה נעימה זו אשמתנו, זו לא אשמתם. אנחנו גרמנו את זה. לאנשי הפרוטוקולים, שלפעמים לא שמים לב, אבל אלה האנשים השקטים שכל היום כותבים וכותבים למעננו ומקליטים – אז להגיד גם להם תודה רבה. תודה רבה לכל העוסקים. אולי שכחתי מישהו, אבל צריך להגיד לכולם תודה, כי אתם פה בשבילנו, אנחנו יודעים את זה, ואנחנו בשביל עם ישראל. ערוץ הכנסת – באמת, אני אחד החסידים שלו. אני חושב שהוא עושה עבודה טובה, אז להגיד לו גם תודה רבה – למנכ"ל ולכל הצוות התפעולי, לחשבות.
רגע אחד לפני אני רוצה להגיד שאנחנו אולי יוצאים לפגרה היום, ביום ראשון או ביום שני –לא יצאנו לפגרה, כי אני חושב ששליח ציבור צריך להמשיך לעבוד גם בפגרה. אבל יש 50 חטופים שעדיין נמצאים בעזה, במנהרות החמאס. אל לנו לשכוח אותם אף לרגע אחד; להיות איתם. זה הזמן להגיד לכולם שגם בזמן הזה שיוצאים לפגרה, מי שלא היה לו זמן להגיע לניר עוז, שייקח גם את הילדים הבוגרים שלו, שילכו לראות מה זה, מה המקומות האלה, ומה אותם אלה עוללו לנו.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
אבל אנחנו נמשיך ונעשה הכול כדי לנצח אותם. נברך את חיילינו שהקדוש ברוך הוא ישמור אותם וישובו בריאים ושלמים, ובעזרת השם בימים אלה שחרב בית המקדש, כולנו נרבה באהבת חינם לבניית בית המקדש. אהבת חינם תביא את הגאולה, בעזרת השם. תודה.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
אמן. תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית" – כך אמר דוד בן-גוריון בהכרזת העצמאות. ומהי ארץ ישראל באותם ימים אם לא חברון ושכם וירושלים? "הארץ שבה חי חיי קוממיות ממלכתית, שבה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים, והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי" – היכן הוא חי את אותם חיים נצחיים אם לא בבית אל ובשילה? "ולאחר שהוגלה מארצו בכוח הזרוע, שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ותקווה לשוב לארצו, ולחדש בתוכה את חירותו המדינית" – איפה הייתה החירות המדינית הזו אם לא ביהודה ובשומרון?
ולכן אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, אני באמת מברך על ההחלטה הזו בהצעה לסדר-היום שאנחנו מעבירים היום. אבל אני נדהם עד כמה הממשלה הזו טובה בהצעות לסדר-יום ולא מצליחה לעשות שום דבר אחר. הרי פעמיים, פעמיים הבאנו לכאן להצבעה חקיקה על החלת הריבונות על בקעת הירדן – בקעת הירדן שנתניהו הבטיח לפני חמש שנים שאו-טו-טו הוא הולך להחיל עליה ריבונות; בקעת הירדן שברור שבכל הסדר שמדברים עליו תהיה תחת ריבונות ישראלית. ועדיין אתם, שבאים היום חגיגיים, במיטב מחלצותיכם, לספר לנו על החלת הריבונות על יהודה ושומרון ובקעת הירדן – אתם לפני כמה חודשים באתם לכאן, וכשהייתה לכם ההזדמנות להחיל ריבונות, הצבעתם נגד. כל אחד ואחת מכם, מחברות וחברי הכנסת שעמדו ודיברו כאן גבוהה-גבוהה, מהשרים שבאו ודיברו על כמה חשוב להחיל ריבונות – אתם באתם, וכשהייתה לכם ההזדמנות ההיסטורית להצביע בעד החלת ריבונות, הגעתם לכאן והצבעתם נגד.
אז אני מברך את חבריי שהצטרפו להצעה הזאת שלנו לסדר-היום לקרוא לממשלה, אבל אני פשוט לא מבין את החברים שיושבים בממשלה, אני לא מבין את החברים בקואליציה. אתם הממשלה, ריבונו של עולם, תחילו ריבונות, תפסיקו להתעסק בהצהרות חוק ותתחילו להצביע בעד הצעות חוק שעוסקות בהחלת ריבונות.
אדוני היושב-ראש, אנחנו אמורים לצאת לפגרה של כמה חודשים עכשיו. ישראל ביתנו ואביגדור ליברמן – הוא יגיש הצעת חוק החלת ריבונות על מעלה אדומים מייד כשהכנסת תחזור מהפגרה, ותהיה לכם הזדמנות להצביע בעד. אני מרשה לעצמי לנחש שכרגיל, בדיבורים אתם מצביעים בעד, אבל בהזדמנות להחיל ריבונות, לצערי, גם שם כנראה תצביעו נגד.
<< יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, הייתי מן התומכים של החלת ריבונות הרבה לפני שזה נהיה פופולרי. תמיד טוב לתת קרדיט לאנשים שעמדו מאחורי זה ופעלו, אז אי-אפשר שלא להזכיר – ואני יודע שכבר הוזכרו כאן – נדיה מטר ויהודית קצובר. אני זוכר איך לפני 15, 16 שנה, כשהייתי מגיע לכנסים שלהם – והייתי אז שר – למוחרת הייתי זוכה לכותרות בסגנון "הזויים", כמעט "פסיכופתים". היום לראות שהדיון מתקיים כאן בנוכחות עשרות רבות של חברי כנסת במליאת הכנסת, והנושא הוא נושא לגיטימי לשיח – יש תומכים, יש מתנגדים – אני חושב שעברנו כברת דרך, וזה מחזה שאסור לקחת כמובן מאליו. כן, דווקא היום, בימים שבהם מיטב בנינו ובנותינו נמצאים כרגע בשדה הקרב ו-50 מאחינו עדיין נתונים בצרה ובשבייה, אין תשובה ציונית הולמת, ברורה וצודקת יותר מאשר החלת ריבונות על חלקי המולדת ההיסטורית ביהודה שומרון ובקעת הירדן.
איך שגלגל מסתובב לו. אני זוכר במה עסקה המליאה הזאת לפני 20 שנה בדיוק, 20 שנה בדיוק. כן, היא עסקה בגירוש ובתוכנית האיוולת, הגירוש מגוש קטיף ומצפון השומרון – גירוש, לא מילים מכובסות כמו התנתקות. גם אז כמו היום היו מי שניסו להדיח אותי מעמדתי; גם אז כמו היום הבטיחו לי הרים וגבעות בתמורה לאמת שלי; גם אז טענו שאני מפיל ממשלה, בוגד בערכי הליכוד ופוגע במנהיג התנועה. האמת היא ברורה: מאז ועד היום נשארתי נאמן לערכים שלי ולעקרונות שעליהם נלחמתי.
לכל אורך הדרך, עוד מימיי בברית המועצות הקומוניסטית, שילמתי מחיר על האידיאולוגיה שלי, על המלחמה שלי למען ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל. אז לא חששתי, וגם היום אינני חושש. אותה תחושת שליחות שליוותה אותי אז, מלווה אותי גם בימים אלו, כאשר לנגד עיניי נותרה אותה מטרה – להבטיח את עתיד ילדינו בארץ מולדתנו. גירושים ונסיגות לא יעזרו; החלת ריבונות כן. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה לחבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. האם יש שר מסכם? יש שר מסכם או לא? לא. אם כן, לפני שנעבור להצבעה, אנחנו עוברים להקראת הצעות הסיכום מטעם הסיעות. ההצעה הראשונה לפי גודל הסיעות תהיה ההצעה של הליכוד, ש"ס, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ישראל ביתנו, ימים ממלכתי, עידן רול ונעם. יציג אותה חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה.
<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראש הממשלה, חבריי השרים, חברי הכנסת, בשם סיעות הליכוד, ש"ס, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, הימין הממלכתי, ישראל ביתנו, נעם וחבר הכנסת עידן רול, החלטת הכנסת מיום כ"ז בתמוז התשפ"ה, 23 ביולי 2025:
המבוא להחלטה הינו חלק מההחלטה. יהודה שומרון ובקעת הירדן הם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל, מולדתו ההיסטורית, התרבותית והרוחנית של העם היהודי. מאות ואלפי שנים טרם הקמת המדינה חיו ופעלו באזורים אלו אבות האומה ונביאיה, ונקבעו בהם יסודות התרבות והאמונה היהודית. ערים כמו חברון, שכם, שילה ובית אל אינן רק אתרים היסטוריים, הן ביטוי חי לרציפות הקיום היהודי בארץ.
ריבונות ביהודה ושומרון היא חלק בלתי נפרד מהגשמת הציונות והחזון הלאומי של העם היהודי ששב למולדתו. טבח שמיני עצרת, 7 באוקטובר 2023, הוכיח כי הקמת מדינה פלסטינית היא סכנה קיומית לישראל, לאזרחיה ולאזור כולו.
בהחלטתה מיום י"ב בתמוז התשפ"ד, 18 ביולי 2024, קבעה הכנסת כי היא מתנגדת להקמת מדינה פלסטינית מערבית לירדן, ושהקמת מדינה כזאת תהווה סכנה קיומית למדינת ישראל ולאזרחיה, תנציח את הסכסוך הישראלי–פלסטיני ותערער את היציבות באזור. בכך הסירה הכנסת את רעיון המדינה הפלסטינית מסדר-היום.
ההחלטה: הכנסת קובעת כי למדינת ישראל הזכות הטבעית, ההיסטורית והחוקית על כלל שטחי ארץ ישראל, מולדתו ההיסטורית של העם היהודי. הכנסת קוראת לממשלת ישראל לפעול בהקדם להחלת הריבונות, המשפט, השיפוט והמינהל הישראלי על כלל מרחבי ההתיישבות היהודית על שלל צורותיה ביהודה, שומרון ובקעת הירדן.
פעולה זו תחזק את מדינת ישראל ואת ביטחונה ותמנע כל ערעור על זכותו הבסיסית של העם היהודי לשלום ולביטחון במולדתו. בשם העם העברי היושב בציון אנו קוראים לידידינו בעולם להתייצב לצד שיבת ציון וחזון הנביאים ולתמוך במדינת ישראל, בזכותה הטבעית, ההיסטורית והחוקית על ארץ ישראל ובהחלת הריבונות. מבקש מכולם לתמוך בהחלטה הזו.
עומר, כל הכבוד.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. בשם סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי יעלה ויבוא חבר הכנסת חילי טרופר. בבקשה.
<< דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבל שמליאת הכנסת, שמצאה זמן לדון בהצהרה זו ביום האחרון של כנס הקיץ, לא מצאה זמן לדון בחוק גיוס לכולם, בהשבת החטופים, כמובן, בהשבת התושבים לדרום ולצפון ובחוקים למען פצועי צה"ל.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת טרופר, סליחה שאני קוטע את אדוני, אבל שלב הדיונים הסתיים. בשלב זה רק מקריאים.
<< דובר_המשך >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
זו ההצהרה שלנו.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
רק מקריאים את ההצעה.
<< דובר_המשך >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אני מקריא.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אבל ההצעה מונחת לפניי, ואני לא רואה את המילים הללו.
<< דובר_המשך >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
תראה את זה, זה שם.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
בכל אופן, אנא קרא את ההצעה שעליה נצביע.
<< דובר_המשך >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
זו קואליציה שמתעסקת בהצהרות במקום במעשים - - -
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
סליחה, סליחה, אדוני, סליחה. על פי סעיף 56, אלה המילים שמופיעות לי בהצעה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אין אצלם סעיפים, הם מעל החוק.
<< דובר_המשך >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
לעצם העניין, נצביע היום בעד ההודעה שלנו, שנובעת מתפיסה לאומית אמיתית ודאגה עמוקה להתיישבות, ומבינה שהחלת ריבונות בשטחי יהודה ושומרון צריכה להיעשות עם תפיסה מדינית אחראית באמצעות ממשלת הסכמות לאומית, תוך הסדרת כלל הזכויות של התושבים, ולא דרך קרקס ראווה פיקטיבי במליאה. תושבי ההתיישבות היקרים צריכים מנהיגות אמיתית שתחזק אותם במעשים ולא בדיבורים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת טרופר. כעת – הצעת רע"מ, בבקשה. מי יעלה? חבר הכנסת מנסור עבאס.
<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
אבקש להעלות הצעת סיכום חלופית של סיעת רע"מ להצבעה במליאת הכנסת בנושא החלת הריבונות. הכנסת מאשרת את יוזמת גשרים של פיוס ושלום, שכוללת את הפסקת המלחמה והחזרת כל החטופים, קידום הסדר שלום ופתרון מדיני בין הישראלים לפלסטינים על בסיס עקרון שתי המדינות, ישראל ופלסטין, זו לצד זו בשלום, בביטחון, בשותפות ובסובלנות.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אני מודה לחבר הכנסת עבאס, ומתכבד להזמין מטעם סיעת - - -
<< קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
לא, סיעת העבודה. אין לי, לא קיבלנו. לא קיבלנו. מי יעלה מטעם סיעת העבודה? חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה. מייד זה ייבדק. אם נשלח למזכירות, אני אאפשר את זה. מייד זה ייבדק. מייד זה נבדק. בבקשה. חבר הכנסת קריב, בבקשה.
<< קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר'ה, לא לעזור. חבר הכנסת כהן היקר והנכבד, אנחנו נסתדר. לא צריך עזרה, הכול בסדר.
<< קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >>
זה לוחץ מדי.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
נראה לי שתצטרך להגן על זכותי.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אעשה זאת.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
יודע. אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת – אדוני ראש הממשלה, רציתי לאחל לך ברכת בריאות, אבל אני רואה שאתה בריא כשור.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
בלי עין הרע, בן פורת יוסף.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
עד 120.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אמן. בלי עין הרע, כן.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
עד 120.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
אמן.
<< קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >>
חמסה חמסה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
בן פורת יוסף עלי עין.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברי הכנסת, בבקשה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
ברכת בריאות, מה אתם רוצים?
אדוני היושב-ראש, להלן הצעת סיעת העבודה לסיכום הדיון: תחת לנצל את יומו האחרון של הכנס לקדם מהלכי חקיקה לטובת הציבור הישראלי בכללו ובאופן ממוקד לטובת ציבור המשרתים, המשפחות המפונות מבתיהן, בעלי העסקים הקטנים ותושבי העוטף וגבול הצפון, בוחרת קואליציית ההשתמטות וההפקרה לקדם החלטה חסרת כל חשיבות מעשית בעניין החלת הריבונות של מדינת ישראל על שטחי יהודה ושומרון, שנכבשו על ידי צבא ההגנה לישראל במלחמה ששת הימים, להבדיל ממלחמת 656 הימים.
הדיון וההחלטה המקודמת על ידי מפלגות הקואליציה הם מסך עשן למחדליה האיומים של הממשלה, להדחה המכוערת של יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, כמו גם להיות הממשלה ממשלת דמים בכל אחת מזירות החיים במדינת ישראל.
ועדיין, לנוכח הפקרתם של החטופים, גרירת המערכה בעזה משיקולים פוליטיים, ההתנכרות של הממשלה והקואליציה לצפון הארץ ולנגב, ההתעלמות ממצבה הבין-לאומי של מדינת ישראל ותמיכת הממשלה ושריה בפעילות לא חוקית בשטחי יהודה ושומרון, הגולשת לא אחת גם לאלימות ולשפיכות דמים, יש הכרח להציב אלטרנטיבה לדרך הכושלת והמושחתת של ראש הממשלה נתניהו ושותפיו, חבורה כושלת ונפשעת שבחרה במשך שנים להעצים את החמאס ולאפשר את המימון שלו וההתחמשות שלו על פני דיאלוג מדיני עם מדינות ערב המתונות והרשות הפלסטינית. זהו תפקידה של אופוזיציה אחראית, ציונית ודמוקרטית – להציב אלטרנטיבה אמיתית.
אשר על כן, יש לקבוע באופן ברור: החלת הריבונות על שטחי יהודה ושומרון, שנכבשו בשנת 67', היא סכנה ברורה ומיידית לאופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולעתיד המפעל הציוני, הגם שחבלי יהודה ושומרון הם חלק מרכזי בארץ ישראל ולעם היהודי יש זיקה היסטורית, דתית ולאומית מובהקת לחבלי הארץ האלה. עתידה של מדינת ישראל תלוי בחתירה המתמדת אל עבר פתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני ובהיפרדות לשלום ממיליוני הפלסטינים הגרים ביהודה ושומרון תוך שמירה קפדנית על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. סיפוח השטחים ללא הענקת זכויות אזרחיות מלאות למיליוני פלסטינים הוא חיסול של הדמוקרטיה הישראלית. הענקת זכות בחירה לתושבים הפלסטינים מקדמת אותנו בצעדי ענק למציאות דו-לאומית מדממת לדורות.
הסיפוח דה פקטו ביהודה ושומרון שמובילה ממשלת הדמים והקמפיין להחלת הריבונות חותרים באופן ישיר תחת המאמצים ליצירת ציר אזורי של המדינות המתונות מול הציר האיראני הג'יהאדיסטי ולהרחבת הסכמי אברהם. הצעדים הללו יעמיקו את הבידוד המדיני של ישראל, שהופך לתופעה משמעותית למרות התמיכה המתמשכת של הממשלים האמריקאיים. הצעדים האלה סותרים את הדין הבין-לאומי, וחשוב מכך – הם סותרים את ערכי היסוד של מדינת ישראל, והם קשורים בקשר הדוק למהפכה המשטרית ולסדר-היום הלאומני, הגזעני והפונדמנטליסטי.
אשר על כן, הצעתנו לכנסת ישראל לאמץ כסיכום לדיון המיותר והמניפולטיבי שהתקיים כאן דווקא את מילותיו של ראש הממשלה נתניהו מהתקופה שלפני הגשת כתבי האישום נגדו, מהתקופה שלפני שהוא בחר לממן את ארגון החמאס ולהזמין את קטר אל תוך קודש-הקודשים של מערכות השלטון בישראל. אלה הן מילותיו של בנימין נתניהו: אם נקבל ערובה זו לפירוז ולסידורי הביטחון הדרושים לישראל, ואם הפלסטינים יכירו בישראל כמדינת העם היהודי, נהיה מוכנים בהסדר שלום עתידי להגיע לפתרון של מדינה פלסטינית מפורזת לצד המדינה היהודית. הצביעו למען בנימין נתניהו.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
על מה אתה מדבר?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה. אני אאפשר לחבר הכנסת טיבי להציג הצעה מטעם סיעות חד"ש-תע"ל. בבקשה.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
לא צריך שתי הצעות נגד מדינת ישראל, מספיק אחת - - -
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, סיעת חד"ש-תע"ל מציעה בזאת את הצעת הסיכום לדיון המסחרה שהתקיים בכנסת:
1. ממשלת ישראל והכנסת מחויבות להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם שדורשות את פינוי הכוחות המזוינים הישראליים מטריטוריות שנכבשו במסגרת הסכסוך.
2. הכנסת שוללת כל ניסיון סיפוח דה יורה או דה פקטו של הגדה המערבית הכבושה, ובכלל זה מתנגדת למדיניות הטיהור האתני והגירוש של הקהילות הפלסטינית על ידי כוחות הצבא והמתנחלים.
3. הכנסת קוראת לממשלת ישראל לסיים את הכיבוש הצבאי של המדינה הפלסטינית, מדינת פלסטין, להפסיק את המלחמה בעזה במסגרת הסכם שיביא לשחרור חטופים באמצעות עסקה, ולהכיר במדינה פלסטינית בגבולות 4 ביוני 1967.
4. הכנסת קוראת להפסקת ההרעבה הנפשעת בעזה, להפסיק את המלחמה כנגד תושבי עזה ולפעול לקידום הסכם שלום ישראלי-פלסטיני המבוסס על עקרון שתי המדינות בגבולות 67', לאחר סיום הכיבוש.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
די כבר, די. שקרן, בוגד, תומך טרור.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
5. להוציא - -
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
לא, לא, אדוני.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
- - מחוץ לחוק את ארגוני הפשיעה בארץ במקום להחיל את החוק הישראלי על השטחים הכבושים.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה.
חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות. סדר ההצבעה יהיה הפוך, כלומר תחילה נצביע על הסיעות הקטנות, ונתקדם אל ההצעה שצפויה לזכות לתמיכתם של הכי הרבה חברי כנסת. אם כן, אנחנו מצביעים תחילה על ההצעה של סיעת העבודה. הצבעה כעת.
הצבעה מס' 27
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת גלעד קריב – 13
נגד – 64
נמנעים – אין
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת גלעד קריב לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
13 בעד, 64 נגד. אני קובע כי הצעתה של סיעת העבודה לא התקבלה.
כעת נצביע על הצעת סיעת חד"ש-תע"ל. הצבעה על סיעת חד"ש-תע"ל.
הצבעה מס' 28
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אחמד טיבי – 9
נגד – 77
נמנעים – אין
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אחמד טיבי לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תשעה בעד, 77 נגד, נוכח אחד. אני קובע כי גם הצעה זו, של סיעת חד"ש-תע"ל, לא התקבלה.
כעת הצבעה על הצעתה של סיעת רע"מ. הצבעה על הצעת סיעת רע"מ.
הצבעה מס' 29
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת מנסור עבאס – 9
נגד – 74
נמנעים – אין
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת מנסור עבאס לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תשעה בעד, 74 נגד. אני קובע כי גם הצעת סיעת רע"מ לא התקבלה.
כעת נצביע על הצעת סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי. הצבעה כעת.
הצבעה מס' 30
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת חילי טרופר – 9
נגד – 66
נמנעים – 1
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת חילי טרופר לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תשעה בעד, 66 נגד, נמנע אחד וחמישה נוכחים. אני קובע כי גם הצעת סיעת כחול לבן –המחנה הממלכתי לא התקבלה.
חברות וחברי הכנסת, כעת אנחנו מצביעים על ההצעה האחרונה, הצעת סיעות ליכוד, ש"ס, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ישראל ביתנו, הימין הממלכתי ועידן רול ונועם. הצבעה כעת.
הצבעה מס' 31
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אופיר כץ – 71
נגד – 13
נמנעים – אין
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אופיר כץ נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
71 בעד, 13 נגד. אני קובע כי ההצעה התקבלה.
חברות וחברי הכנסת, הכנסת קיבלה – אני מבקש עוד רגע – בשעה טובה כעת, הצהרה היסטורית התומכת בהחלת ריבונות ישראלית על חבלי המולדת יהודה ושומרון. זוהי זכות גדולה להיות יושב-ראש הכנסת שאומרת בקול ברור וברוב מוצק: זו ארצנו, זה ביתנו, ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. ב-1967 הכיבוש לא התחיל – הוא הסתיים, וחבלי המולדת שלנו הושבו לבעליהם החוקיים. חבר הכנסת כסיף, אם תפריע, אני אוציא אותך. אנחנו הילידים המקוריים הראשונים בחלקת הארץ הזאת. יהודים לא יכולים להיות הכובש בחבל ארץ שבמשך שלושת אלפים שנה נקרא יהודה. אלה אמיתות ששום נרטיב שקרי לא יוכל לשנות. זוהי האמת ההיסטורית, זוהי האמת העכשווית, זוהי האמת הפרלמנטרית, וזוהי גם הדרך האחת והיחידה להשיג שלום אמיתי מתוך עוצמה ולגדוע תקוות השווא המפעמות בליבותיהם של אויבינו שאנחנו ניעלם, נגורש או ניסוג ממולדתנו. הכנסת אמרה זאת ברוב גדול, ואנחנו כאן כדי להישאר. תודה רבה.
<< נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הודעה של יושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
ראש הממשלה, יש לך יכולת למסור הודעה אישית על החטופים. למה אתה לא - - -
<< דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >>
גלעד, גלעד, תפסיק לצעוק על ראש הממשלה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת קריב, חדל. חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה.
<< דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אבקש להודיע על איוש חברים בוועדות הבאות: מטעם סיעת יהדות התורה – בוועדת הכנסת יכהן חבר הכנסת יצחק גולדקנופ; בוועדת הכספים ובוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יכהן חבר הכנסת אורי מקלב; בוועדת החינוך, התרבות והספורט יכהן חבר הכנסת משה גפני; בוועדת הכלכלה יכהן חבר הכנסת יעקב אשר; בוועדת הבריאות, בוועדה לענייני ביקורת המדינה ובוועדה המיוחדת לזכויות הילד יכהן חבר הכנסת יעקב טסלר; בוועדת החוץ והביטחון, במקום חבר הכנסת ישראל אייכלר יכהן חבר הכנסת מאיר פרוש. כמו כן, חבר הכנסת אייכלר יכהן כממלא מקום קבוע במקום הפנוי לסיעה.
מטעם סיעת ש"ס – בוועדת הכנסת ובוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה יכהן חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; בוועדת הכספים יכהן חבר הכנסת חיים ביטון.
מטעם סיעת יש עתיד – בוועדת החינוך, התרבות והספורט יכהן חבר הכנסת ירון לוי כממלא מקום קבוע.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה לחבר הכנסת אופיר כץ.
חברות וחברי הכנסת, אנחנו לא נקיים הפסקה מכיוון שתם סדר-היום, תם המושב וגם הכנס. אנחנו מייחלים לשובם של כל 50 אחינו ואחיותינו החטופים, שכל החיילים יחזרו בשלום, ושבעזרת השם נשמע בשורות טובות וישועות גדולות.
הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ח בתשרי התשפ"ו, 20 באוקטובר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו, כנס זה, מושב זה, נעולים.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:10. << סיום >>