אמנות בינלאומיות
דברי הסבר
הסכם שותפות כלכלית מקיף בין ממשלת מדינת ישראל (להלן: "ישראל") לבין ממשלת איחוד האמירויות הערביות (להלן: "איחוד האמירויות הערביות") (להלן "הצדדים"), נחתם בדובאי, ביום א' בסיון, התשפ"ב (31 במאי 2022) על ידי שרת הכלכלה והתעשייה הישראלית, האלופה (במיל') אורנה ברביבאי, ומקבילה עבדאללה בין טוק אל מארי, שר הכלכלה האמירתי.
יעדי ההסכם:
מטרות ההסכם הן קידום יחסי הידידות והגדלת הסחר בין הצדדים, הפחתת מחסומים בפני סחר והענקת גישה מועדפת לכל צד ביצוא מוצרים לשוק של הצד השני, כינון כללים ברורים ומועילים הדדית על מנת לטפח סביבה בת חיזוי לסחר בשטחיהם של הצדדים, קידום פיתוח כלכלי והגברת שיתוף פעולה בנושאים בהם לצדדים עניין משותף.
עיקרי ההסכם:
המשא ומתן לקראת הסכם השותפות הכלכלית המקיף בין ישראל ואיחוד האמירויות החל בחודש נובמבר 2021, וכלל 4 סבבי מו"מ.
איחוד האמירויות תהיה למדינה הערבית הראשונה עמה לישראל הסכם סחר חופשי מלא. עם כניסתו של ההסכם לתוקף, עתידות לחול הפחתות מכסים על יצוא סחורות מישראל לאיחוד האמירויות ויבוא מוצרים מאיחוד האמירויות לישראל, לצד שיפור והקלת הסחר במגוון תחומים נוספים כגון טיפול בחסמי סחר, תקינה, קניין רוחני, שירותים, השקעות ועוד.
ההסכם צפוי להעניק יתרון תחרותי ולהקל על פעילות היצואנים הישראלים בשוק איחוד האמירויות ובכך לחזק ולהגדיל את הייצוא הישראלי וכתוצאה מכך צפוי להביא גם לצמיחה במשק. להסכם צפויה גם להיות השפעה חיובית על הורדת יוקר המחייה בישראל כתוצאה מהסרת המכסים על מוצרים מיובאים מאיחוד האמירויות והוזלה שלהם לצרכנים.
עם כניסת ההסכם לתוקף, מרבית הייצוא הישראלי לאיחוד האמירויות יהיה פטור ממכס. בין המוצרים המיוצאים מישראל אשר יקבלו פטור ממכס בכניסה לאיחוד האמירויות עם כניסת ההסכם לתוקף ניתן למנות בין היתר: בחקלאות- זרעים, דבש, מיצים, מוצרי בשר ודגים, פרחים וצמחי נוי, ירקות קפואים, יין, תבלינים ופטור קבוע בירקות ופירות. במוצרי תעשיה- כימיקלים, דשנים, מוצרי קוסמטיקה, מוצרי פלסטיק, מוצרי קרמיקה, תכשיטים ויהלומים, מכונות ורכיבים אלקטרונים וציוד רפואי.
כמו כן כתוצאה מההסכם יוסרו מכסים על מוצרים המיובאים מאיחוד האמירויות לישראל. בין המוצרים אשר יקבלו הטבות בייבוא מאיחוד האמירויות לישראל עם כניסת ההסכם לתוקף ניתן למנות: פטור מלא על בשר ומוצריו, הנחות בשיעורי המכס בגבינות, פרחים וצמחי נוי, חלבה, שוקולד, אגוזים, פירות יבשים תבלינים וכן פטור הדרגתי ומלא בתרופות, מוצרי פלסטיק, קרמיקה, מכונות ורכיבים אלקטרונים, כבלים מוליכים, תכשיטים וכלי רכב.
להלן פרקי ההסכם:
1. הוראות מבוא והגדרות כלליות- Initial Provisions and General Definitions
2. סחר בסחורות –Trade in Goods
3. כללי מקור –Rules of Origin
4. נהלי מכס והקלות סחר- Customs Procedures and Trade Facilitation
5. אמצעים סניטריים ופיטוסניטריים- SPS
6. מחסומים טכניים בפני הסחר- TBT
7. תרופות סחר- Trade Remedies
8. סחר בשירותים -Trade in Services
9. סחר דיגיטלי- Digital Trade
10. רכש ממשלתי- Government Procurement
11. זכויות קניין רוחני –Rights Intellectual Properties
12. השקעות – Investment
13. עסקים קטנים ובינוניים – Small and Medium sized Enterprises
14. שיתוף פעולה כלכלי – Economic Cooperation
15. יישוב סכסוכים – Dispute Settlement
16. חריגים- Exceptions
17. ניהול ההסכם – Administration of the Agreement
18. הוראות סיום- Final Provisions
בנוסף כולל ההסכם ארבעה מכתבי צד בין הצדדים המהווים חלק מההסכם:
גישה לשווקים בשירותים – במסגרתו מתחייבים הצדדים ליתן אחד לשני יחס שוויוני במדיה ויטלו על עצמם מחויבות עתידית במסגרת הסכמי סחר, בתחומי ההובלה הימית או שירותי הבניה.
היטל גלובאלי – במסגרתו מפורט מתווה המאפשר, במקרים מסוימים, החרגת טובין מתחולת היטל גלובאלי, באם הם לא הגורם המשמעותי לנזק שנגרם לצד המבקש להטיל את ההיטל הגלובאלי.
אגרות והיטלים הקשורים בעסקאות קונסולריות בזיקה לייבוא כל פריט טובין (להלן: "עסקאות קונסולריות") - הצדדים מתחייבים להעניק זה לזה יחס לא פחות שוויוני מהיחס שניתן לכל צד שלישי.
הקלות יין - לעניין תעריף המכס על יבוא יין (ש"מ 22042100 ו-22042900) מישראל לאיחוד האמירויות, איחוד האמירויות מתחייב להעניק לישראל יחס לא פחות שוויוני מהיחס שניתן לצד שלישי כלשהו.
להלן פירוט תכני ההסכם העיקריים:
סחר בסחורות –Trade in Goods
הפרק עוסק בגישה הדדית לשווקים במוצרי תעשייה וחקלאות. כתוצאה מכניסתו של ההסכם לתוקף, מעל ל- 98% משורות המכס קבלו הטבות במכס.
הטבות ביצוא: כתוצאה מכניסתו של ההסכם לתוקף, מעל ל- 98% משורות המכס (7717) באיחוד האמירויות יקבלו הטבות מכס. 82% מפריטי המכס יקבלו פטור מיידי ממכס (6458 שורות מכס) ועוד 14% ירדו לאפס באופן הדרגתי תוך 3 שנים (283 שורות מכס) או 5 שנים (824 שורות מכס). הנחה בשיעור המכס תינתן לעוד כ- % 2 מהפריטים (152 שורות מכס). בין היתר, ירדו המכסים על כימיקלים, דשנים, מוצרי קוסמטיקה, מוצרי פלסטיק, מוצרי קרמיקה, תכשיטים ויהלומים, מכונות ורכיבים אלקטרונים וציוד רפואי וכן ירקות ופירות, מיצים, זרעים, יין, מוצרי בשר ודגים.
הטבות ביבוא: מעל ל-96% משורות המכס (8602) של ישראל קבלו הטבת מכס. 72% מפריטי המכס ירדו בפטור מיידי לאפס (6453 שורות מכס) ועוד כ-21% ירדו באופן הדרגתי לאפס תוך 3 שנים (514 שורות מכס) או 5 שנים (1345 שורות מכס). הנחות בשעורי מכס ומכסות פטורות ממכס ניתנו לעוד 3% מהפריטים (290 שורות מכס). בין המוצרים המיובאים מאיחוד האמירויות לישראל ירדו המכסים על תרופות, מוצרי פלסטיק, קרמיקה, מכונות ורכיבים אלקטרונים, כבלים מוליכים, תכשיטים, כלי רכב וכן בשר ומוצריו.
כללי מקור – Rules of Origin
פרק זה מפרט את הכללים לפיהם נקבע מקור המוצר הזכאי להטבת מכס בהסכם. בהסכם זה נקבעו כללים לכל אחד מפרקי המכס עם חריגים עבור מוצרים נבחרים בהתאם לאינטרסים הנובעים מתהליכי הייצור בישראל ובאיחוד האמירויות. מטרת הצדדים הייתה לנסות ולפשט ככל האפשר את כללי המקור כך שיצואנים משני הצדדים יוכלו להבין אותם ולהשתמש בהם לצורך קבלת הטבות המכס הכלולות בהסכם. בפרק נקבע כי מוצרים מקוריים משני הצדדים אינם חייבים להגיע אך ורק במשלוח ישיר בין המדינות ויכולים לעבור שטעון במדינה שלישית בכפוף לכך שנשארו בפיקוח המכס ונועדו מראש למשלוח למדינת היעד. כמו כן הפרק מאפשר שימוש בתעודות מקור אלקטרוניות, ומתייחס לאפשרות של חברות לפעול באזורי סחר חופשי באיחוד האמירויות, אמצעים שיפחיתו בירוקרטיה ויחזקו את הסחר ההדדי. כמו כן, הצדדים הסכימו לשאוף לפתח מערכת אלקטרונית לחילופי תעודות מקור אלקטרוניות, לייעל ולפשט עוד יותר את תנאי הסחר.
נהלי מכס והקלות סחר- Customs Procedures and Trade Facilitation
בשנים האחרונות הלוגיסטיקה כמרכיב במחיר עסקה הפכה לכבדת משקל ועיכובים לוגיסטיים מביאים לתשומות גבוהות מאוד עבור לקוחות של היצוא הישראלי. פרק זה מבטיח כי תהליכי השחרור ותהליכי המכס יהיו מקלים על מנת למנוע עיכובים של סחורה ישראלית במדינת היעד וכן כי הסחורה מאיחוד האמירויות בישראל תהנה מתהליכים מתקדמים שיוענקו על ידי המכס הישראלי. הפרק מתייחס גם להיבטים נוספים שמקדמים סביבת סחר נוחה ומיטיבה, כגון פרסום ונגישות למידע, מתן מידע מוקדם (advance ruling), פרוצדורות למשלוחים מהירים ועוד.
אמצעים סניטרים ופיטוסניטרים – Sanitary and Phytosanitary (SPS) measures
פרק ה- SPS נועד למנוע מצב בו אמצעים להגנה על בריאות של אדם, בעלי חיים או צמחים – יהיו למגבלת סחר. בפרק הצדדים מאשרים את התחייבויותיהם לפי הסכם ה- SPS עליו חתומים הצדדים במסגרת ה- WTO.
הצדדים הביעו במסגרת הפרק נכונות לשתף פעולה בנושאי SPS הן ברמה לאומית והן בפורומים רב-צדדיים ובגופים בינלאומיים. ברמה הלאומית שיתוף הפעולה וחילופי המידע יתקיימו בין הרשויות המוסמכות של כל צד (בישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד הבריאות).
ישראל ואיחוד האמירויות התחייבו להליך מהיר ויעיל, ככל הניתן, של טיפול בכל סוגיה סניטרית ופיטוסניטרית על מנת למנוע שיבוש בלתי מוצדק של הסחר בין המדינות.
מחסומים טכניים בפני סחר – Technical barriers to trade (TBT)
פרק זה חל על הכנה, אימוץ והחלה של תקנים, תקנות טכניות ונהלי הערכת התאמה של גופים ממשלתיים לאומיים אשר עשויים להשפיע על הסחר בין המדינות. הפרק מבוסס על הוראות הסכם ה- WTO בדבר חסמים טכניים לסחר (הסכם TBT) אשר שולבו בפרק והפכו לחלק מההסכם.
בפרק זה התחייבו המדינות לחזק את שיתוף הפעולה בתחומי התקנות הטכניות, התקנים, הערכות ההתאמה והמטרולוגיה, זאת על מנת להגביר את ההבנה ההדדית של מערכות הצדדים ובמטרה לפשט את הגישה לשווקים באופן הדדי.
היטלי סחר- Trade Remedies
הפרק כולל הוראות מפורטות בנוגע להפעלת אמצעי הגנה על יבוא טובין כתוצאה מגידול ביבוא הנובע מביטול המכסים בהתאם לאס"ח, במצב בו נגרם נזק או איום לנזק חמור לתעשייה המקומית של המדינה המייבאת. הפרק מאשרר את מחויבויות הצדדים במסגרת הסכמי ה- WTO להטלת היטל גלובאלי.
סחר בשירותים - Cross Border Trade in Services
פרק הסחר בשירותים מגביר את הליברליזציה בסקטור השירותים: התייחסות ההסכם לנושא שירותים מבוססת על הסכם הגאטס (GATS – General Agreement on Trade in Services) של ה- WTO, תוך התאמה שלו להקשר הבילטרלי ואימוץ אלמנטים נוספים, בפרט הרחבת המחויבויות (ה"כבילות") של כל מדינה כלפי רעותה בנוגע לגישה לשווקים ואי אפליה של ספקי שירותים זרים. בהרחבת הכבילות ההדדיות, מעבר לרמת המחויבויות של הגאטס, ההסכם מניח תשתית חשובה להגברת הסחר בשירותים בין ישראל לאיחוד האמירויות, אם באמצעות הסרת חסמים רגולטוריים לסחר ואם בהעלאת השקיפות והוודאות המשפטית בנוגע לתנאי הפעילות העסקית בשווקים הזרים.
בדומה ל- GATS, המחויבויות חלות על כל רמות הממשל (מרכזי, מקומי, גופים לא ממשלתיים הפועלים כרגולטור בשם הממשלה), למעט שירותים שהממשלה מציעה על בסיס לא מסחרי ולא בתחרות עם ספקים אחרים.
סחר דיגיטלי - Digital Commerce
בפרק זה התחייבו הצדדים שלא להטיל מכסים על מוצרים דיגיטליים המועברים באופן אלקטרוני (כגון תוכנות) וזאת בהתאם להתחייבות הקיימת ב- WTO בעניין זה, לקיים חקיקה ומנגנונים להגנת הצרכן בתחום הסחר האלקטרוני, מנגנונים להגנה על מידע אישי, וכן לחלוק מידע ולשתף פעולה בתחומי חקיקה, רגולציה ואמצעים אחרים לעידוד הסחר האלקטרוני. בנוסף, הונחה תשתית להמשך עבודה משותפת על תחומי חדשות כגון זהות דיגיטלית, תשלומים אלקטרוניים ומידע ממשלתי פתוח.
רכש ממשלתי – Government Procurement
הפרק מתייחס לרכש של סחורות ושירותים על ידי משרדי ממשלה.
הפרק מסדיר ופותח את הגישה של ספקים ישראליים למכרזים ממשלתיים מסוימים באיחוד האמירויות ולהיפך - באופן שוויוני ובלתי מפלה. הפרק כולל מחויבויות של הצדדים בנוגע לשקיפות והנגשת מידע בנושאי רכש ממשלתי ומספק אפשרות למו"מ עתידי על הרחבת מחויבויות הגישה ההדדית לשווקי הרכש הממשלתי בשתי המדינות.
קניין רוחני - Intellectual Property Rights
בפרק זה אישרו הצדדים את זכויותיהם והתחייבויותיהם על פי הסכמי קניין רוחני בינלאומיים ששני הצדדים חברים להם, כולל הסכם ה- TRIPS ב-WTO . הצדדים גם מכירים בגמישות הקיימת בהסכם ה- TRIPS לצורך הגנה על בריאות ובפרט קידום הגישה לתרופות לכל.
הצדדים הסכימו לשתף פעולה בתחום קניין רוחני ולאכוף זכויות קניין רוחני בהתאם לדין של כל צד.
על מנת לאפשר שקיפות בעניין ההגנה והאכיפה של זכויות קניין רוחני, הצדדים התחייבו לפרסם או להנגיש בדרך אחרת את החוקים, התקנות והנהלים המתייחסים לזכויות קניין רוחני.
השקעות- Investments
הפרק מאמץ את עקרונות ההגנה על משקיעים בהסכם ההגנה על השקעות הקיים בין ישראל לבין איחוד האמירויות אשר בין היתר מעגן את התנאים הבסיסיים והוודאות המשפטית הנדרשים לביצוע השקעות ישירות.
עסקים קטנים ובינוניים – Small and Medium Sized Enterprises
במסגרת הפרק הצדדים סיכמו לקדם שיתוף פעולה הכולל זיהוי של דרכים לסייע לעסקיים קטנים ובינוניים, ניצול הזדמנויות מסחריות המוענקות על ידי הסכם, החלפת ידע ודיון בניסיונות ובשיטות עבודה מומלצות של כל צד בתמיכה וסיוע ליצואנים שהם מיזמים קטנים ובינוניים
בנוסף, הצדדים התחייבו להקים או לקיים אתר אינטרנט נגיש לציבור המכיל מידע מעודכן מדויק אשר יכול להיות שימושי עבור SMEs המעוניינים בהזדמנויות שמספק הסכם זה.
פרק ישוב הסכסוכים לא יחול על פרק זה.
שיתוף פעולה כלכלי – Economic Cooperation
הפרק מקדם שיתוף פעולה כלכלי בין ישראל לאיחוד האמירויות. בין היתר, יכלול שיתוף הפעולה סמינרים, סדנאות, מפגשים, חילופי משלחות, מומחים וטכנאים לרבות תכניות הכשרה וכן יצירת שיתופי פעולה בין יזמים משני הצדדים והמגזרים הפרטיים. בנוסף, במסגרת הפרק מכירים הצדדים בחשיבות של שיתוף פעולה בתחום דיני התחרות והינם רשאים לשתף מידע בלתי מסווג ולשתף פעולה בנושא זה, בכפוף לחקיקה של כל צד ולזמינות של משאבים.
פרק ישוב הסכסוכים לא יחול על פרק זה.
יישוב סכסוכים – Dispute Settlement
הפרק מפרט את ההליכים הקשורים ליישוב סכסוכים אם נתגלעה מחלוקת הנובעת מפרשנות, החלה, קיום או אי קיום של הוראות ההסכם. הוראות הפרק מאפשרות שימוש בהליכי פיוס, גישור ובוררות, כשהליך הבוררות מבוסס בעיקרו על הליכי יישוב סכסוכים שבמסגרת ה- .WTO תנאי מקדים לפנייה להליכי בוררות הינו קיום התייעצויות בין המדינות.
פרקים מוסדיים - ניהול ההסכם והוועדה המעורבת
הפרקים המוסדיים בהסכם הסחר בין ישראל ואיחוד האמירויות כוללים את הפרקים הבאים:
הוראות מבוא והגדרות כלליות- Initial Provisions and General Definitions
ניהול ההסכם- Administration of the Agreement
חריגים- Exceptions
הוראות סיום- Final Provisions
הפרקים המוסדיים עוסקים במסגרת הכללית ובהגדרות ההסכם, ומפרטים אודות הקמת ועדה משותפת, בה חברים נציגי שתי המדינות, ומטרתה טיפול בסוגיות הנובעות מהפעלת ההסכם. הוועדה המשותפת אחראית, בין היתר, על ניהול ההסכם והפיקוח על המשך פיתוחו. כל צד ימנה מתאם הסכם סחר חופשי ואלו יפעלו במשותף, בין היתר, לערוך הכנות למפגשי הוועדה המשותפת, לקיים מעקב אחרי החלטות הוועדה המשותפת, ולסייע לוועדה המשותפת בכל עניין אחר.
לעניין החריגים, הפרק כולל חריגים מרכזיים לעקרונות הסחר החופשי בהסכם- הגנה על אינטרסים כלליים (חייהם ובריאותם של בני אדם, החי והצומח) וכן חריג בטחוני וחריג מיסוי.
הוראות הסיום כוללות את הכללים לכניסתו לתוקף של ההסכם, הוראות בדבר תיקונים להסכם, פלטפורמה להרחבת ההסכם לקבלה של מדינות נוספות, וכן הוראות במצב של סיום.
גוף ההסכם אינו כולל הגבלה על תחולה טריטוריאלית, והוראותיו קובעות כי הוא ״יחול ביחס לשטח מדינת ישראל״. עם זאת, במסגרת המו"מ על ההסכם, נדונה סוגיית התחולה הטריטוריאלית, וזאת על רקע פערים בין עמדת ממשלת איחוד האמירויות הערביות ועמדת ממשלת ישראל, בעיקר בכל הנוגע ליחס מכס מועדף למוצרים המגיעים מאזורים שהובאו תחת הממשל הישראלי משנת 1967. הצדדים הגיעו לסיכום בנושא בדומה להסדר הקיים בין ישראל לאיחוד האירופי ולדרום קוריאה, שאושר בממשלה בהקשרים אחרים בהחלטות ממשלה מס' 2104 (19.10.14), 3292 (21.12.17), 754 (5.11.21) ו - 1289 ( 17.03.2022). זאת כידוע, תוך הבהרה שאין בעמדות הצדדים ביחס לתחולה הטריטוריאלית כדי לפגוע במעמדם של האזורים הנ"ל.
הסכם זה ייכנס לתוקף 60 ימים אחרי תאריך המאוחרת מבין האיגרות הדיפלומטיות שבאמצעותן מודיעים הצדדים זה לזה כי הנהלים המשפטיים הפנימיים שלהם לכניסתו לתוקף של ההסכם הושלמו, או במועד אחר כפי שיוסכם בין הצדדים.
הסכם זה יישאר בתוקף לפרק זמן בלתי מוגבל. כל צד רשאי להביא הסכם זה לידי סיום באיגרת דיפלומטית בכתב לצד האחר. סיום כאמור ייכנס לתוקף שישה חודשים אחרי תאריך קבלת הודעה כאמור ע"י הצד האחר.