דברי הכנסת
דברי הכנסת
לז / מושב שלישי / ישיבה שי"ב /
י"ט באב התשפ"ה / 13 באוגוסט 2025 / 37
חוברת ל"ז
ישיבה שי"ב
כנס מיוחד
הישיבה השלוש-מאות ושתים-עשרה של הכנסת העשרים-וחמש
יום רביעי, י"ט באב התשפ"ה (13 באוגוסט 2025)
ירושלים, הכנסת, שעה 14:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 3
הצהרת אמונים של חברת הכנסת עדי עזוז 3
עדי עזוז (יש עתיד): 4
הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025 5
בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 5
יאיר לפיד (יש עתיד): 8
מאיר כהן (יש עתיד): 10
מירב בן ארי (יש עתיד): 11
רון כץ (יש עתיד): 16
הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2025 21
יעקב מרגי (בשם ועדת הכלכלה): 21
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 24
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 25
הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 27
חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): 28
מירב בן ארי (יש עתיד): 29
גלעד קריב (העבודה): 33
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 35
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 38
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 38
הודעת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 104) (צילום בבתי המשפט), התשפ"ב–2022 39
חילופים בוועדות הכנסת 39
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 40
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ט באב התשפ"ה, 13 באוגוסט 2025. זהו הוא היום ה-677 למלחמה, שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-50 מאחינו ואחיותינו עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם.
הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.
<< דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה.
מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, חנוך דב מלביצקי, יצחק קרויזר ונעמה לזימי בנושא: פגיעה בדירוג האשראי של משרתי המילואים לאור החזרת הרשאות חיוב.
מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, איתן גינזבורג, שרון ניר, נעמה לזימי ומישל בוסקילה בנושא: חסימת תקנת החינוך לסובלנות בבתי הספר הממלכתיים. תודה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה לסגנית מזכיר הכנסת.
<< נושא >> הצהרת אמונים של חברת הכנסת עדי עזוז << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצהרת האמונים של חברת הכנסת עדי עזוז. אני מתכבד להקריא את הצהרת האמונים, ואחריה, חברת הכנסת עזוז, תקומי במקומך ותאמרי: מתחייבת אני.
אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת עידן רול, שנכנסה לתוקפה ביום רביעי – היום – י"ט באב התשפ"ה, 13 באוגוסט 2025, באה במקומו חברת הכנסת עדי עזוז.
בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, נקיים עתה את הצהרת האמונים. כאמור, חברת הכנסת עדי עזוז, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, ואת תעמדי במקומך ותשיבי: מתחייבת אני.
וזה נוסח ההצהרה: "אני מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת".
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
מתחייבת אני.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
ברכות לחברת הכנסת עזוז. בהצלחה בשליחותך הציבורית.
חברי הכנסת, נעבור עתה לנושא – ניתן עוד דקה לנישוקים וחיבוקים.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
עד שיש פה רגעים משמחים.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
חיכינו מלא זמן.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
בסדר?
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
כן.
<< הצח >> הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025 << הצח >>
[מס' מ/1888; דברי הכנסת, חוב' ל"ד, ישיבה 309; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
הנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת בועז ביסמוט, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
<< דובר >> בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
קצת חם, אם אפשר להגביר את המזגן, זה יעזור לנו. תודה.
<< קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >>
יש פה מספיק חשמל. אנחנו בקרוב נשבור את שיא הביקוש לחשמל בישראל.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
יפה. יש מספיק חשמל ויש לנו מספיק אנרגיה להמשיך פה גם בלי מזגן.
<< דובר_המשך >> בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >>
טוב, אני יכול דווקא להעיד שבחודשים – בשנים האחרונות מאוד חם כאן בכל מקרה גם עם מזגן, כך שהמזגן לא ישנה הרבה. נכון, חבריי לאופוזיציה? לא ישנה הרבה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
לא.
<< דובר_המשך >> בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >>
הינה, מירב מייד באה לאשש את דבריי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, שיזמה הממשלה. מאז מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, חלה עלייה חדה, אדוני היושב-ראש, בהיקף ובעוצמה של תקיפות סייבר נגד חברות המספקות שירותים דיגיטליים ושירותי אחסון. באמצעות תקיפת חברות אלה מנסה האויב לפגוע בתשתיות מדינה חיוניות, במשרדי ממשלה, בגופים ציבוריים, בגופים ביטחוניים ועוד, במטרה לפגוע בביטחון המדינה, בכלכלה ובתפקוד המשק הישראלי.
אדוני היושב-ראש, כדי להתמודד עם תופעה זו התקינה הממשלה תקנות לשעת חירום, שהוחלפו בהמשך בחקיקה ראשית של הכנסת שהסמיכה את מערך הסייבר הלאומי, שב"כ והממונה על הביטחון במשרד הביטחון להודיע לספק על קיומו של חשש לתקיפת סייבר נגדו, ובהמשך, במקרים מסוימים, לתת לספק הנתקף הוראות לצורך איתור התקיפה, מניעתה או בלימתה. החוק נקבע כהוראת שעה, והיא הוארכה כמה פעמים, וכיום עומדת בתוקף עד אמצע נובמבר.
ביום כ"ז בסיוון התשפ"ה, 23 ביוני 2025, בעיצומו של מבצע עם כלביא, התקינה הממשלה תקנות שעת חירום שבמסגרתן נערכו כמה תיקונים בהוראת שעה שהרחיבו את הסמכויות שניתן להפעיל מכוח החוק, וכן הטילו חובות נוספות על הספקים. בהצעת החוק שאני מציג לפניכם מוצע לעגן בהוראת השעה את ההסדרים שנקבעו בתקנות לשעת החירום בשינויים מסוימים, וכן לערוך כמה תיקונים נוספים.
ראשית, מוצע לנתק את הזיקה של הוראת השעה למלחמת חרבות ברזל, ולקבוע כי ההסדר ימשיך לחול כהוראת שעה, אך ללא תלות בפעולות הצבאיות המשמעותיות שהקבינט החליט עליהן והודיע עליהן לוועדת החוץ והביטחון עם פרוץ המלחמה. משמעות הדבר היא כי גם אם תסתיים המלחמה, ניתן יהיה להמשיך ולהשתמש בסמכויות מכוחו. הוועדה דנה ארוכות בסעיף זה, שכן דעתם של חלק מחברי הוועדה לא הייתה נוחה מכך. ואכן, היו לנו דיונים – אני חייב להגיד לך, ערים ומעניינים – שאף קיצרו ישיבות חשובות נוספות, שאנחנו כמובן נשלים. אם כן, הוועדה דנה ארוכות בסעיף זה, בגלל האינטראקציה שהייתה בוועדה – אגב, אני מברך עליה; אנו הופכים הסדר שנחקק כדי לתת מענה לצורכי המלחמה להסדר שיחול גם אחריה.
מנגד, לאחר ששמענו את גורמי הביטחון בדיון חסוי שקיימנו, השתכנענו שיש צורך בהסדרים בהצעת החוק גם ללא קשר להתמשכות הלחימה הפיזית במלחמת חרבות ברזל. משכך, החלטנו לנתק את זיקתה של הוראת השעה למלחמה, אך החלטנו גם כי הוראת השעה תוארך רק עד יום י"ג בשבט התשפ"ו, 31 בינואר 2026 – למעשה קיצרנו – ולא עד סוף חודש מרץ כפי שביקשה הממשלה. כך תוכל הוועדה לבחון את ההסדרים בעוד פרק זמן קצר יחסית, אך לאחר שייצבר כמובן עוד ניסיון.
שנית, מוצע להקנות למינהל המוסמך סמכות לדרוש מהספק להציג לו כל ידיעה או מסמך, לרבות פלט מחשב, לשם בחינת התקיימותם של התנאים להכרזה על תקיפת סייבר חמורה. כמו כן, מוצע לקבוע חובת דיווח של הספק למנהל המוסמך על תקיפת סייבר משמעותית שמתרחשת נגדו בפועל אשר יש חשש ממשי שאינה מוגבלת לספק הנתקף, או אם התקיפה עלולה לפגוע באופן משמעותי בזמינות, ברציפות או במהימנות שירותי הספק.
לצורך בחינת התנאי השני, אדוני היושב-ראש, מוצע כי הספק ישקול שיקולים שונים, ובהם את כמות או את סוג המשתמשים העלולים להיות מושפעים מהתקיפה, סוג והיקף ,הפגיעה וכן כמובן את משך הפגיעה. הספק יוכל לבחור בין שני סוגי חובות דיווח – כפי שאתה רואה, נעשתה פה עבודה בוועדה: אפשרות אחת היא לדווח באופן מיידי על פרטים בהיקף מצומצם יחסית, והאפשרות השנייה מאמצת את ההסדר שקבוע כיום בדירקטיבה האירופית, והיא כוללת כמה דיווחים – הראשון בתוך 24 שעות והאחרון למעלה מחודש לאחר מכן.
בתיקון נוסף מוצע לקבוע חובת יידוע של הספק שהותקף בתקיפת סייבר חמורה לארגונים מקושרים, שהם ארגונים שיש חיבור בין המחשבים שלהם לבין מחשבי הספק, ועל כן תקיפת סייבר חמורה שמתרחשת כנגד הספק יכולה כמובן לפגוע גם בהם.
הסדר נוסף נוגע לאפשרות של ספקים להיות פטורים ממרבית החובות המוטלות עליהם לפי חוק אם יגישו תצהיר על כך שהם עומדים בתקינה מסוימת. כיום קובע החוק רק תקן אחד אפשרי לעניין זה, ובהצעת החוק מוצע תמהיל של תקנים שהספקים יוכלו לבחור איזה מהם הם מאמצים, ובכך להקל עליהם.
בעקבות התיקונים שנעשו בחוק, מוצע להרחיב גם את חובות הדיווח לוועדת החוץ והביטחון והיועצת המשפטית לממשלה כך שיכללו גם את מספר המקרים שבהם דיווח הספק על כך שמתרחשת נגדו תקיפת סייבר ואת מספר המקרים שבהם הורה עובד מוסמך לספק שלא למסור לארגון מקושר עדכון בדבר תקיפת סייבר חמורה. במהלך הדיון בוועדה החלטנו גם להוסיף חובת דיווח נוספת, על מספר הספקים שנדרשו להציג ידיעה או מסמך למנהל המוסמך.
רבותיי, חברי הכנסת הנכבדים, במהלך הדיונים הוועדה שמעה את נציגי החברות הפרטיות, את משרדי הממשלה וגורמי הביטחון, לאור המשך ריבוי ניסיונות תקיפות הסייבר החמורות המבוצעות גם בימים אלו נגד חברות המספקות שירותים דיגיטליים ושירותי אחסון, העלולות לפגוע בביטחון המדינה, ביטחון הציבור או בקיום האספקה והשירותים החיוניים. לצד הצורך שהוצג בפני הוועדה על ידי גורמי הביטחון ומשרדי הממשלה בהרחבת הסמכויות הנתונות להם, הוועדה השתכנעה כי קיים צורך בהסדרים המוצעים בהצעת החוק. לצד זאת, ערכנו בהצעה כמה שינויים, כפי שהצגתי, לאור הערות נציגי החברות שהשתתפו בדיון. כפי שציינתי, הוראת השעה מוארכת לתקופה קצרה יחסית, עד סוף חודש ינואר, וככל שיתעורר צורך בתיקונים נוספים כתוצאה מהניסיון שיירכש עד אז, נוכל לעשות כן.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית, למרות שהמזגן לא עובד כראוי. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. כאמור, להצעת החוק הזו לא הוגשו הסתייגויות; כן הוגשו בקשות לרשות דיבור. אני אעשה את זה קל ואשאל אם מבין הנוכחים – – –
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
כן, כן. סיעת יש עתיד מבקשת רשות דיבור. אז נתחיל עם ראש האופוזיציה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
מאה אחוז. ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך, אדוני.
<< דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בזמן שהחטופים שלנו מתים לאיטם במנהרות, בזמן שחיילים נלחמים להגנת המולדת, עומד שר המשפטים ומחליף את המנעולים. זה קטן. זה ילדותי. זה נבזי. זה מיותר. מה חושב לעצמו חייל בעזה שנלחם על מדינת ישראל ומגלה שזה מה שעושה שר המשפטים בזמן שאנחנו נאבקים על חיינו? בשביל מה זה טוב? איך זה עוזר לנו? אפילו את המאבקים שהוא מאמין בהם הוא מוריד לדרגה הכי נמוכה. אבל לא על זה התכנסנו היום.
אני מניח שאתם זוכרים שפעם, לא נורא מזמן, היו פה חיים נורמליים: הייתה תיירות, הייתה תרבות, אומנים מחו"ל היו מופיעים פה, וזה לא רק שהיינו מקובלים בעולם, אלא – סליחה על הביטוי המיושן – היינו מגניבים. היה משהו מגניב בחיבור הישראלי הזה של ים ואוכל, מוזיקה וצעירים יפים. אנשים לא פחדו לדבר עברית בחוץ לארץ. היום הפכנו להיות אפגניסטן. אף אחד לא מטפל בזה; אנחנו אפילו לא יודעים מי אמור לטפל בזה.
השאלה הגדולה לגבי הצונאמי המדיני שעובר עלינו היא אם אפשר היה למנוע את זה. האם אפשר היה למנוע את זה שצרפת ובריטניה, קנדה ואוסטרליה, מכירות פתאום במדינה פלסטינית, אחרי שעשרות שנים הצלחנו למנוע את זה? האם אפשר היה למנוע את זה שגרמניה מכריזה עלינו אמברגו נשק? גרמניה, למען השם. האם אפשר למנוע את זה שנאבד את המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית? כי אנחנו מאבדים אותה. האם אפשר למנוע את הפגיעה במדע, ברפואה, בתרבות? למנוע את זה שכבר היום יש על ישראל חרם דה פקטו שפוגע בכלכלה שלנו ומעלה את יוקר המחיה ופוגע ביכולת שלנו להישאר בשפיץ של הטכנולוגיה העולמית? האם אפשר היה למנוע את זה שנתניהו וגלנט עם צווי מעצר מהאג, וכל חייל שנוסע לפסטיבל פוחד שיעצרו אותו?
התשובה היא כן. אפשר היה לעצור את זה, אפשר היה למנוע את זה, אבל בשביל זה צריך ממשלה מתפקדת, ואין לנו את זה. העולם זיהה דבר אחד נכון: לממשלה אין מטרה. הם לא הגדירו איך החטופים יחזרו, ובמשך שנה ותשעה חודשים הם לא הגדירו מה יקרה בעזה ביום שאחרי ולאן זה הולך.
בממשלה מתפקדת עמיחי אליהו לא אומר שצריך לזרוק פצצת אטום על עזה, וסמוטריץ' לא אומר שזה עשוי להיות צודק ומוסרי – זה ציטוט – להרעיב שני מיליון אדם. בסוף כל אמירה כזאת יש חייל שתכנן לעשות טיול אחרי צבא, ועכשיו הוא יאכל אותה; בסוף כל אמירה כזאת יש פגיעה בכל מה שחשוב לנו, מאספקת הנשק שלנו ועד החוסן הכלכלי שלנו. בממשלה מתפקדת ראש הממשלה היה מכנס את כל השרים והח"כים ביום הראשון ואומר להם: זה דף המסרים שלנו, וכל עוד החיילים שלנו נלחמים בחזית, אף אחד מכם לא אומר מילה שלא עברה קודם אצל ראש מערך ההסברה הלאומי. זה לא קרה. אין דף מסרים, וגם אין ראש מערך הסברה לאומי. הוא התפטר במאי 2024 – לא מאי 2025, לא מאי האחרון; במאי הקודם. מאז הם לא חשבו שצריך למנות יושב-ראש מערך הסברה לאומי ברגע שבו ההסברה הלאומית שלנו במצב הגרוע ביותר בתולדותיה.
אני לא מבין למה אנחנו מופתעים, כי בסוף או שאתה יודע לנהל מדינה או שלא. מי שלא יודע לנהל את יוקר המחיה ולא יודע לנהל את החינוך של הילדים שלנו, למה שהוא ידע לנהל את ההסברה? למה שהוא ידע לנהל את העניינים המדיניים? האם אפשר לעשות את זה אחרת? ברור שכן. עשינו את זה אחרת לפני שלוש שנים, שלוש, לא מאה. לפני שלוש שנים ישראל הייתה בטופ של העולם: הקשרים הכי טובים, תוכנית אסטרטגית לעזה יש, שרים נורמליים יש. משרד החוץ בתקופה שלי היה בשיא כוחו. אנחנו יכולים לחזור להיות מדינה מקובלת על העולם, אהובה, רצויה, וזה אפילו לא כזה מסובך. כל מה שצריך זה ממשלה שפויה ומתפקדת. את זה אין לנו עכשיו. את זה יהיה לנו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה לחבר הכנסת לפיד. אני אקריא את שמות חברי הכנסת שנרשמו ונמצאים: חבר הכנסת מאיר כהן. מי שגם נוכח וגם נרשם, אקרא בשמו.
<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, לחרוצים שבתוכנו, שמגיעים גם כשפותחים את המליאה – טוב לראות את זה. אדוני היושב-ראש, אנחנו עדים למופע חסר תקדים של ויכוחים בין שרי הממשלה לבין האנשים שכפופים אליהם, והדבר הזה מעורר תמיהות אצל התושבים ואצל האזרחים מכל המפלגות. היום בבוקר אני יוצא ממקום מסוים, עומד בחור צעיר שאומר לי שהוא לפני גיוס, אומר לי: תגיד לי, אתם בממשלה – הוא אפילו לא מזהה מה באופוזיציה או בקואליציה – אתם בממשלה, מה, אתם ילדים קטנים? מה, אתם לא מתביישים? מה זה, אתם מורידים מנעולים אחד לשני?
אני מנסה לחשוב במה חטאה היועצת המשפטית לממשלה – אני מגיע, אדוני, לתשובה אחת: צייתנות. זה מה שמאפיין היום את הממשלה או חלקים ממנה – אני לא רוצה לפגוע בכולם. מי שלא מציית, שיעוף; מי שלא מוצא חן, שיעוף; מי שמערער ולו בשאלה אחת – מה פתאום אתה מערער על דבריי? תעוף. זאת המדיניות, זאת התרבות החדשה של הפוליטיקה הישראלית. אתם לא משערים עד כמה היא מסוכנת.
אני מסתכל על הרמטכ"ל – אתם מיניתם אותו – איש ראוי, חייל מצטיין, מפקד למופת, מנהל את המלחמה הזאת כראוי. אתם נותנים לו ציונים טובים. ביום שהוא אמר בקבינט: אני מתווכח, אני מערער על זה שאנחנו צריכים לכבוש את עזה, וזה ייקח זמן – מהרגע הזה סר חינו בעיניהם של ראש הממשלה, של שר הביטחון ושל עוד הרבה שרים, שהביאו לפוליטיקה הישראלית משהו חדש, הציווי האלוהי.
אני רק רוצה להגיד לכם שבוודאי ובוודאי מותר להיות דתיים. האלוהים הפרסונלי שלנו, אני מנהל איתו שיחות לפחות עשר פעמים ביום. מרגי, נכון? מי שגדל בבית כנסת בבאר שבע, בדימונה, או לחלופין אצל נטורי קרתא, האלוהים הפרסונלי שלנו, אנחנו מנהלים איתו שיחות כל יום כמה פעמים. אבל האם ממשלה צריכה להתנהל על ידי שרים קיצוניים, שמה שהם עושים זה מנסים לשמוע איזה ציווי אלוהי? אני שומע אנשים מהימין הקיצוני ואני לא מאמין שאלוהים ציווה אותנו לכבוש את עזה ולהקים התנחלויות. מה קרה לכם?
ואני שוב פונה לאנשי הימין בתוך הליכוד, הליכוד הטוב הזה, שחלקיו הם אנשי שלום, שחלקיו התווכחו, הגנו על המדינה הזאת, אבל הבינו שצריכים לשבת ולדבר ולשמוע את כולם. ולכן, אדוני, אנחנו הולכים מדחי אל דחי, והפכנו להיות לפרסונה נון-גרטה. אתה נסעת פעם או פעמיים, ראיתי איזה נאום שלך, נאום טוב. אתם צריכים לעשות את זה כל הזמן, אדוני היושב-ראש, כל הזמן להסתער על מדיניות ההסברה. אני לא רוצה להגיד שהיא כושלת; היא לא קיימת, אלא אם כן אתה יוצא או מישהו יוצא ואומר משהו. אסור שזה יהיה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה לחבר הכנסת כהן. הדוברת הבאה, גם היא עושה עבודה נהדרת בעבודת החוץ – חברת הכנסת מירב בן ארי.
ואני מנצל את ההזדמנות כדי לברך את מי שמייד יחליף אותי כאן, סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אליהו רביבו, שזו הפעם הראשונה שהוא ישב על כיסא היושב-ראש. שתהיה לך כהונה מוצלחת ושליחות מוצלחת בהמשך החיים הציבוריים שלך. בבקשה.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
בוא, בוא. רגע, חכה, תתחלפו. תן לכבד את רביבו, לא משהו נגדך. נחכה לו.
עשית חפיפה, רביבו?
<< קריאה >> היו"ר אמיר אוחנה: << קריאה >>
כן.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אז לפני – רק מילה אחת קטנה.
ברשותכם, אדוני יושב-ראש הכנסת, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אבקש להודות בשם ובמלכות. "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
אמן.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
בתוך זה אני לבשתי, התחדשתי בחולצה חדשה, כדי שאוכל גם לעשות את זה בשם ומלכות. בבקשה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בהצלחה, רביבו. רק מי השר?
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אלי כהן הוא השר שבתורנות. הוא פה?
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אין שר, אתה יכול – – –
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
יש שר.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתה לא חייב לעשות לי זמן, שתדע, אבל אני אתחיל עד שהוא יצטרף. זה בסדר.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
– – – ו-40 שרים.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אלי כהן צייתן, הוא ייכנס.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
40 שרים; שאחד ישב במליאה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
הינה, כבוד השר הגיע.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בבקשה, הינה, הגיע. תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה – שיהיה לך בהצלחה, חבר הכנסת רביבו. אני סמוכה ובטוחה שתנהל בצורה הוגנת, ממלכתית. אני יכולה להגיד לך שהרבה פעמים אנחנו כחברי האופוזיציה מרגישים קצת חוסר הוגנות, אבל בכל מה שקשור אליך אני סומכת עליך שתדע לנהל את הבית הזה בצורה ממלכתית והוגנת.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
הלוואי אהיה ראוי לכך. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תהיה, ושיהיה בהצלחה.
תראו, לפני כמה שנים שאלו כתבים את ראש הממשלה המנוח מנחם בגין, זיכרונו לברכה, היכן הוא שהה בשעות שבהן נפגש עם בשיר ג'ומאייל. אתה יודע מה הוא ענה להם, רון?
<< קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >>
לא שואלים ג'נטלמן איפה היית בלילה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
יפה מאוד. לא שואלים ג'נטלמן איפה הוא היה בלילה. סחתיין, אבוטבול. רון לא הקשיב ואתה ענית.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
אבוטבול, אתה הפתעת אותי לטובה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
למה אני אומרת את זה? כי פעם, בלילות, בלילות, המנהיגים עבדו למען האינטרס של המדינה הזאת. זה קצת מפריע לי.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
טלי, טלי, תודה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
סליחה, דאגתי למזגן.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
כולנו דואגים. אפשר לעשות את זה בשקט.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
פעם, בלילות, המנהיגים, כמו מנחם בגין, זיכרונו לברכה – ובכוונה בחרתי אותו, כי המשפט הזה הוא משפט שכולנו זוכרים – עבדו למען האינטרס הלאומי. היום, בלילות, או מה שנקרא אתמול בלילה, שר המשפטים שלח את העוזר שלו עם מנעולן לנעול את הלשכה בקריית הממשלה בתל אביב. למה? כי יומיים לפני, השופט השמרן סולברג אמר שאסור לפגוע בסמכויות של היועמ"שית.
אני שואלת אותך, יריב לוין, אם תשמע אותי: מה השלב הבא? לפנצ'ר את הגלגלים שלה? לא נעים, אה, מרגי? לא נעים. לשלוח לה משהו מסריח בדואר הביתה? איפה זה נגמר? ואם כבר מדברים על שר המשפטים, למה שלא נדבר על מה שעשה בלילה שר הביטחון? הוא לא פתח את הדלת לרמטכ"ל. הרמטכ"ל הגיע, כמצופה ממנו, לשבת איתו על השיבוצים של אל"מים, תא"לים, אבל לשר הביטחון לא היה זמן. לחברי מרכז, לחתונות, בר-מצוות, יש זמן; לרמטכ"ל שמגיע אליך עד פתח המשרד אין זמן. זה מה שהם עשו בלילה – אחד החליף את המנעול של המשרדים, השני זרק את הרמטכ"ל מהלשכה שלו, ועל מה? על מה? על שיבוצים.
תראו, כל פעם שאני חושבת לעצמי שראיתי מצבים של פי פחת מסתבר שאפשר יותר. מסתבר שאפשר לשבת בפורום מיוחד ולהגיד שלא צריך להתגייס, ואחרי זה לשבת בקבינט ולאשר גיוס של 400,000 חיילים – שאגב, לא עבר היום בוועדה, כי לא מצאו לזה רוב. אפשר כשר תקשורת לכתוב מכתב לכל הצוות שלך ולכל עובדי המשרד ולהגיד להם לא לקיים את החלטת בג"ץ. כל פעם שאת אומרת לעצמך: ירדנו לתחתית, מגיע עוד שר עם עוד תחתית. זה מה שנקרא: את יורדת לתחתית ואז את שומעת את הנקישות מלמטה.
מה יהיה? למה הממשלה הזאת, שמכהנת אחרי האסון הכי גדול של העם היהודי מהיום שהוקמה, לא מסוגלת לתת דוגמה, לתת מנהיגות לחיילים שלנו שנמצאים עכשיו בעזה, לאותן משפחות חטופים שנאבקות להחזיר את הילדים שלהן? זה מה שהם צריכים לראות – את הרמטכ"ל נזרק מלשכת שר הביטחון, את שר המשפטים שולח עוזר עם מנעולן להחליף? שר בקבינט – אני לא יודעת, איך יושבים בקבינט אם אתה לא חבר בממשלה? מה זה, זו קומבינציה חדשה? אל תצחק. יש דברים כאלה, מרגי? לא נעים, כי הוא השר שלך. לא ייפול עליך.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
הם ממציאים הכול מחדש.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אבל מה זה הדבר הזה? או שאתה בקבינט בממשלה – איך זה עובד?
<< קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >>
תורם או לא תורם?
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תורם? אתה יודע איך הוא יתרום? ביום שהוא יגיד – אתה יודע מה, אני לא אקח אותך רחוק, לא ללומדי תורה. ביום שיבוא לפה שר אחד מש"ס או – הינה גולדקנופ – מהאגודה ומדגל, ויגיד שאלה, הבטלנים – שילכו ללמוד תורה; בטלנים. אני גם יכולה לדבר איתך על לומדי תורה.
<< קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>
אחד אמר.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אחד. מי זה? משה ארבל. בסדר, אתה יודע, אני רוצה שמישהו אחר יבוא.
ומילה אחרונה, אני מסיימת. מכיוון שאני רואה שגולדקנופ כאן מקשיב לי – אני יודעת שאתה לא שר השיכון, אבל אתה עדיין שם, הבנתי, קצת בעניינים, אני מזכירה לך, אתה חייב לי תשובה על הפרויקט בקריית גת. זוכר? בבקשה, תברר. תודה רבה, אדוני. בהצלחה שיהיה לך. בהצלחה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אני סומכת עליך, יותר מזה שהחלפת אותו, זה בטוח.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה. אנחנו נעבור לדובר הבא. יואב סגלוביץ'? רון כץ, בבקשה.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
קודם כול בשעה טובה. מברוכ.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה. לכולנו.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אנחנו פחות או יותר שלוש שנים אחרי שהממשלה הזאת קמה, ואולי זו נקודת זמן טובה לשאול מה עשיתם. מה עשיתם שלוש שנים? חוץ מהצהרות לתקשורת ומסיבות וישיבות והבטחות, מה באמת עשיתם שלוש שנים? אני רוצה לשאול כל משרד בנפרד, כי יש פה כל כך הרבה משרדים בין 38 השרים, אז אני רוצה לשאול, נגיד, את משרד הביטחון: כמה חטופים החזרתם עד היום? האם המצב בעזה טוב יותר? פחות טוב? את משרד האוצר, נגיד: מה קרה עם יוקר המחיה במדינת ישראל? על כמה משפחות הקלתם במדינת ישראל מהיום שהשר סמוטריץ' ישב על כיסא שר האוצר? ומשרד החינוך – ראיתי שהשר קיש הסתובב פה, אז אני רוצה לשאול אותו: כמה כיתות נפתחו בפריפריה? האם הציונים של התלמידים במדינת ישראל עלו או ירדו? ומשרד הבריאות, עם שר שאני באמת אוהב ונתן עבודה, אבל בסוף, כמה מיטות נוספו למשרד הבריאות? כמה האוצר תקצב את משרד הבריאות? האם הוסיפו תקציב או הפחיתו תקציב? ומשרד הרווחה, שהשר הקודם יושב פה: כמה משפחות יצאו ממעגל העוני בשלוש השנים שאתם יושבים ומכהנים כממשלה? והמשרד לביטחון לאומי ומשימות מיוחדות, שר הטיקטוק והפיתות שלנו: האם הפשיעה במדינת ישראל עלתה או ירדה? בנתונים אמיתיים, לא בסרטוני טיקטוק ובחלוקה של צווים. מה קרה מהיום שכולכם ישבתם על כיסאות הממשלה?
אז אני רוצה לומר לכם מה קרה, כי אולי אתם חיים בתוך העולם שלכם. מה שקרה במדינת ישראל בשלוש השנים האחרונות זה שיוקר המחיה הפך להיות בלתי נסבל. היום זוגות צעירים במדינת ישראל מתלבטים אם לרשום לחוג אחד או לחוג אחר. היום זוגות צעירים במדינת ישראל עושים חשבונות של פירות, מה לקנות ומה לא לקנות. זה המצב של זוגות במדינת ישראל. ועכשיו קיץ, ואנשים רוצים קצת להתרענן, אחרי שנה קשה שהייתה במדינה, שנתיים, רוצים לצאת החוצה, לעולם. אתם יודעים מה ישראלים עושים עכשיו לפני שהם יוצאים החוצה ומחפשים חופשה? הם נכנסים למטה לביטחון לאומי ובודקים איפה יש אזהרות מסע, כי כבר לא בטוח לישראלים לדבר עברית בעולם. זה מה שהובלתם אותנו, את אזרחי מדינת ישראל.
ואם תשאלו מה קרה בכלכלה, חברות ישראליות מעבירות את המשרדים שלהם לחו"ל, משקיעים לא דורכים פה, שוק הנדל"ן גמור. אין אופק כלכלי למדינת ישראל. זה מה שהובלתם אותנו. ואז אתם תגיעו לחוגי בית, אתם תגיעו לבחירות, ומה תגידו להם? אתם ממשלה שהובילה לקרע חסר תקדים בציבור הישראלי. אתם הורדתם את מעמדה של ישראל בעולם למצב הכי נמוך שיש. אתם אלו שבגללם מאריכים צווי מילואים פעם אחר פעם אחר פעם, כי אתם מסרבים לקחת חלק בנטל.
היום היה אמור להיות בוועדת החוץ והביטחון דיון של הוועדה, ורצו להאריך שוב בפעם המי-יודע-כמה צווי מילואים למילואימניקים שעשו כבר מעל 400 ימי מילואים. החבר'ה האלה שקורסים, רצו היום להאריך להם שוב את השירות. ולמה זה לא קרה? כי הקואליציה לא הצליחה לגייס רוב, כי יש עדיין כמה שכנראה עוד מסתכלים על עצמם במראה ואומרים: זה לא הגיוני. זה לא הגיוני. מי שרוצה לדעת כמה זה לא הגיוני, שילך לפארקים עכשיו, שילך למקומות הבילוי, שיראה מה זה אומר "בין הזמנים". "בין הזמנים" אומר שצעירים שיכולים להתגייס לצבא לא מתגייסים, והם לא מתגייסים לא כי הם לא יכולים, לא מתגייסים לא כי יש להם בעיה רפואית. לא. הם לא מתגייסים כי יש להם כוח פוליטי פה בכנסת שדואג שהם לא יתגייסו.
יושב מולי השר לשעבר גולדקנופ. אני מבין שאתה גם עדיין השר הנוכחי, כל הצוותים נשארו, הכול נשאר, ואתם דואגים להדיח את יו"ר ועדת החוץ והביטחון הקודם ולמנות יו"ר חדש בשביל שאתם תקבלו נוסח לחוק גיוס.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
להתקדם בבקשה לסיכום.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אז אני רוצה לומר לך מפה בשמי, בשם הדור שלי, בשם צעירי אזרחי מדינת ישראל: מי שלא לומד, שילך לצבא. את זה תגיד, פשוט תגיד את זה. למה אתם לא מסוגלים להגיד את זה?
אני רוצה לסיים בנימה אופטימית, כי הילדים שלי, ינאי ורומי, בלשכה וצופים בי, אז אני רוצה לומר להם משהו: אנחנו נתקן, אנחנו נשנה. אתם תגדלו במדינה שוויונית שכולם בה יעשו צבא בדיוק כמוכם. כמו שאתם תתרמו, גם אתם תתרמו, וכולנו יחד נחיה במדינת ישראל בשלום ובאחווה.
השר גולדקנופ, אם תרצה להגיב, אני אשמח.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
רגע, הוא רוצה להגיד משהו.
<< קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני שואל מה עושים עם מי שלא לומד.
<< קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >>
זה מה שאתה אומר.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
השר גולדקנופ, מה עושים עם מי שלא לומד? פעם אחת שיקום נציג אמיתי וחזק – כמוך, אתה ראש הרשימה – שיגיד: מי שלא לומד, שיתגייס לצבא. אתה יודע מה זה יעשה לאנשים? אתה יודע מה זה יעשה לעשרות אלפי המילואימניקים? אני לא יכול להגיד פה כמה צווים ביקשו להוציא היום, כי זה מידע חסוי. אתה לא מבין על איזה מספרים מדובר. אנשים לא ראו את הבית שלהם, את המשפחות שלהם, שנתיים.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
חבר הכנסת כץ, תודה רבה לך.
<< קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >>
– – – כל אחד, כמה שנים צריך – – – אז אנחנו נוכל לשבת ולדבר ולהגיע להסכמות – – –
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני אומר לך מה תהיה ההסכמה. לפחות תגיד: מי שלא לומד. תתחילו. הצבא צריך 10,000 לוחמים, תנו לנו משהו, זה מה שאני אומר. אבל זה לא יקרה. בגלל זה פיטרתם את יולי והבאתם את בועז, שהוא אמור להביא לכם את הסחורה. אני חושב שהוא לא יצליח. ואני לא רוצה להקשות על היו"ר החדש שלנו, אנחנו נסיים פה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה. אני אשמח ואברך על שיח שיימשך שלא מעל הפודיום. תמשיכו, תשוחחו, נגיע להבנות. הלוואי.
טוב, מבין כל מי שנרשם לרשות דיבור, יש מישהו שלא קראתי בשמו ומבקש לעלות? לא. השר מבקש להתייחס לדברים? לא. אוקיי.
חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה.
הצבעה מס' 1
בעד סעיפים 1–13 – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–13 נתקבלו.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
15 מצביעים בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אוקיי. אני מבקש להוסיף לפרוטוקול: חבר הכנסת משה אבוטבול נכח, הוא תומך, בעד. 16 תומכים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה.
חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025. הצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד החוק – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, נתקבל.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
16 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. כולם תומכים. אני קובע כי הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.
<< הצח >> הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2025 << הצח >>
[מס' מ/1847; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 284; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת, חברי וסגן יושב-ראש הכנסת יעקב מרגי, בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג את הצעת החוק. בבקשה.
<< דובר >> יעקב מרגי (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, תרשה לי תחילה לברך אותך בברכת הצלחה. שלא תצא תקלה מתחת ידיך.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה. אמן.
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >>
שתהיה לך מציאת חן, ושהחברים שלנו יקלו עליך את המלאכה ולא יקשו עליך, ומי שמבקש על חברו, נענה תחילה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
בדיוק כך. והברכות מופנות אליך כאלף פעמים.
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני מתכבד להציג את הצעת החוק בשם יו"ר ועדת הכלכלה, הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2025. חוק רישוי שירותים מקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016, שנחקק לפני כמעט עשור, יצר שינויי הסדרה משמעותיים בענף יבוא הרכב ופתח את תחום היבוא ליבואנים שאינם ישירים, כמו יבואן עקיף ויבואן זעיר. כמו כן, במטרה לעודד את התחרות בענף, החוק מחייב יבואן ישיר להעניק שירותים מסוימים לכלי הרכב מאותו תוצר שהוא מייבא גם אם הם יובאו על ידי יבואנים אחרים, ובכלל זה ביבוא אישי. השירותים שהיבואן הישיר מחויב לספק כוללים בין השאר אספקת חלקי חילוף, שירותי תחזוקה וטיפול בתקלות בטיחות סדרתיות. הטלת החובה כאמור נועדה לאפשר את פעילותם של יבואני הרכב שאינם יבואנים ישירים ושאין להם התקשרות עם יצרן הרכב, כך שיוכלו להעניק ללקוחותיהם את השירותים הנדרשים לרכב.
עם זאת, כדי להקל את ההסתגלות ליישום הוראות החוק ולאפשר לרשויות וליבואנים בענף להיערך לשינויים, נקבעו בסעיף 253 לחוק הוראות שעה לעניין יבוא הרכב. הוראות השעה נכנסו לתוקף עם תחילתו של החוק בשנת 2016 והוארכו מעת לעת. בהוראות השעה נקבעו הסדרים מיוחדים לעניין חובות היבואנים הישירים לטפל בכלי רכב שמייבאים יבואנים שאינם ישירים, וכן הוראות לעניין היבואנים הזעירים.
הצעת החוק המונחת בפניכם נועדה לקבוע הוראות שעה חדשות בעניינים אלה, בהסתמך בין היתר על הניסיון שנצבר בשנים שחלפו מאז נחקק החוק, והיא מתבססת על בחינה כלכלית שנערכה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. לפי המוצע, הוראות השעה יחולו לתקופה של ארבע שנים מיום 19 באוגוסט 2025, שכן הוראות השעה הקודמות יהיו בתוקף עד 18 באוגוסט, לפי צו שאושר בוועדת הכלכלה, כמובן.
ראשית, מוצע לקבוע כי יבואן זעיר – שהוא יבואן רכב הרשאי היום לייבא עד 20 כלי רכב – יוכל לייבא גם רכב מסוג אופנוע ורכב מסוג מכונה ניידת, נוסף על רכב מסוג רכב נוסעים ורכב מסחרי, שכבר כיום הוא רשאי לייבא. בנוסף, מוצע לקבוע כי יבואן זעיר יוכל לקבל רישיון לייבוא רכב שאינו רכב חדש כל עוד נותרו חודשיים עד למועד האחרון הקבוע בתקנות התעבורה לרישומו בישראל, ובהתאם לסוג הרכב. מדובר בשינוי מהוראת השעה הקיימת, שקבעה כי הרישיון כאמור יינתן אם טרם חלפו 12חודשים ממועד ייצור הרכב עד לרישומו בישראל. אציין כי ההגבלה המוצעת נועדה למנוע מקרים שבהם רכב שניתן לגביו רישיון יבוא הגיע לארץ אך המועד לרישומו כבר חלף.
כמו כן, מוצע להרחיב את מספר כלי הרכב שיבואן זעיר רשאי לייבא לישראל מ-20 כלי רכב בשנה קלנדרית כפי שקובע החוק היום, ל-60 כלי רכב. אני חושב שזאת בשורה. מי שמדבר על יוקר המחיה וריכוזיות – מ-20 ל-60, פי שלושה, אני חושב שזאת כמות מכובדת, כמות שתאפשר כדאיות כלכלית לעיסוק ביבוא זעיר, ענף שאינו מפותח מספיק היום. הוראה זו מוצעת כהוראת שעה, כדי לאפשר לבחון את השלכותיה על השוק וכדי לקבוע בהמשך אם להפוך הוראה זו לקבועה.
נוסף על כך מוצע לקבוע כי הוראות מסוימות מתוך הוראות השעה בסעיף 253 לחוק ימשיכו לחול רק לגבי רכב מסוג מכונה ניידת. מדובר בהוראות הפוטרות באופן זמני את היבואנים הישירים מחובותיהם לפי החוק לספק שירותי רכב לכל רכב מתוצר המיובא על ידיהם, גם אם יובא על ידי יבואנים אחרים.
לפי הוראות השעה הקיימות, חובות היבואן הישיר חלו רק לגבי רכב מסוג רכב נוסעים ורכב מסחרי. כעת מוצע להרחיב את חובותיהם של היבואנים הישירים כאמור ולהחריג את תחולת הסעיפים הנוגעים לאחריות היבואן הישיר רק לגבי רכב מסוג מכונה ניידת שהוא לא ייבא. משמעות הדבר היא שהחובות החלות לפי החוק על יבואן ישיר, יחולו גם לגבי כלי רכב מסוג אופנוע וטרקטור שיובאו על ידי יבואנים אחרים, כדי להגביר את התחרות בייבוא כלי רכב מסוג זה. הסיבה להמשך החרגתן של מכונות ניידות מהוראות חוק אלו היא העובדה שהיבואנים מצליחים לספק בעצמם את המעטפת הנדרשת לתחזוקה של רכבים מסוג מכונה ניידת שייבאו, כך שהצורך לחייב יבואן ישיר לטפל ברכבים מסוג זה מתייתר.
כפי שציינתי, ההוראות המוצעות יחולו לתקופה של ארבע שנים כהוראת שעה, לטובת המשך הסתגלות הדרגתית של כלל הגורמים לשינויים בענף, וכן לצורך המשך בחינת השפעתן על השוק ועל מידת צרכיו, ובמקביל נבחנת האפשרות להכיל חלק מההוראות באופן קבוע. לפי המוצע, שר התחבורה והבטיחות בדרכים יהיה רשאי – באישור ועדת הכלכלה של הכנסת – להאריך בצו את תוקפן של כל אחת מהוראות השעה לתקופות נוספות של שישה חודשים בכל פעם, כל עוד סך תקופות ההארכה שבכל אחת מהוראות השעה לא יעלה על ארבע שנים.
חברי הכנסת, אני מקווה שהצעת החוק המונחת בפניכם – כמובן זו לשונו של יו"ר הוועדה – המטילה חובות נוספות על היבואנים הישירים ומרחיבה את פעולתם של היבואנים הזעירים, אכן תקדם את התחרות בענף הרכב ואת ההגנה על הצרכנים בענף זה, וכך תתרום להוזלה במחירי הרכב.
אני מבקש מכם – לפני שאני אבקש, אני יכול לומר לכם, כמי שכיהן כיו"ר ועדת הכלכלה, שזה היה נושא רגיש שכמעט לא נתנו לגעת בו. אני שמח כשאני שומע ששילשו את הכמות שהיבואנים הזעירים והיבוא האישי יכולים להביא. המעטפת שניתנת – אני חושב שזו ברכה, והיד עוד נטויה. יש עוד הרבה תחומים בתחום הרכב שצריך לגעת בהם, כמו חלפים ועוד נושאים רבים. אני מבקש מכם, חברי הכנסת, להצביע בעד הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה השלישית, וכמובן, אם יש הסתייגויות, לדחות את כל ההסתייגויות.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה, מכובדי חבר הכנסת מרגי. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד והמחנה הממלכתי. קבוצת יש עתיד – אינה נוכחת. המחנה הממלכתי מבקשת להשתמש בזכותה? בבקשה, מוזמן. חבר הכנסת גינזבורג, ברוך הבא.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
ברכות, אדוני. לפני שתשים את הזמן, באמת נברך אותך שבאמת לא תצא תקלה תחת ידיך – –
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אמן. תודה רבה, איתן יקירי.
<< דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
– – כשאתה מנהל את הדיונים פה בנחת ובטוב.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה. אני אסביר. בזמנו – הוא עדיין לא היה חבר הכנסת – גדי איזנקוט היה חבר הכנסת, והוא נרשם בטעות. אני חושב שניתן לכבד את זה. אם כך, לא נרשמת לרשות דיבור.
<< דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
זאת לא קריאה ראשונה, זאת רק הצבעה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
התקנון לא מאפשר לך לדבר כרגע.
<< דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
לפחות התכבדתי לברך אותך.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
הרווחתי ברכות ממך. תודה רבה. יעל רון בן משה – גם כן לא אושרה. חבר הכנסת אלון שוסטר – רשום ונמצא. אתה מעוניין לעלות? בבקשה. חמש דקות עומדות לרשותך, בבקשה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אדוני, ברכות על מינוי לתפקיד בבית החשוב הזה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אני מבקש לנצל את ההזדמנות כדי לבקש – שקט, חברים. ג"ג, תודה. אני רוצה לבקש את תשומת הלב גם של השאר, גם של החברות והחברים שנמצאים. אנחנו נמצאים בסיטואציה משונה ביותר. אני חי בעוטף עזה כל חיי. אני רואה ומכיר היטב את הכאבים העצומים, את הפחדים, את הטראומות שחקוקות בלב ילדים והורים וקהילות. הזדמן לי לפני יומיים לשוחח שיחת עומק עם אישה בגיל הממוצע, נקרא לזה, עם ילדים. במשך 20 השנים האחרונות אני יודע את עוצמת הקושי בחיים בסביבת מלחמה, חיים בסביבה שבה יש סכנת חיים. יש קולות ומראות ותחושות של מלחמה, עד כדי כך שהיה ספק אולי גם אצלה וגם אצל אחרים אם ראוי לחזור – עד כדי כך תחושת חוסר הביטחון והמכה או האמון במוסדות הביטחון הוא עדיין גדול, שספק אם ראוי – –
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
חברת הכנסת גוטליב, תודה.
<< דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
– – אם הדבר ראוי – לחזור ולגדל ילדים ונערים ואנשים מבוגרים במקום שבו אנחנו חיים. הנקודה שאני רוצה להדגיש היא ששוחחתי איתה ושאלתי את דעתה לגבי סוגיית המשך הלחימה הנוכחית במרצחים, בטרור מעזה אל מול החזרת החטופים – בראש ובראשונה החזרת החטופים, אבל גם לנוכח המחירים העצומים. היום נכנסו בלי תיאום ארבעה, חמישה אנשים, חיילים משוחררים שמתמודדים נפשית עם פגעי המלחמה, עם מחיר המלחמה. הם לא משפחה שכולה והם לא פצועי גוף, אבל סיוטי המלחמה הם חלק מהמחירים שאנחנו משלמים כולנו. ולמדינת ישראל יש מחירים עצומים וגדולים מהתמשכות המערכה בדם ובדמים – באנשים שלנו, באנשים שחיים בעזה ואינם טרוריסטים, במעמדה של מדינת ישראל, בעייפות כללית.
חברות וחברים, לא די בסיסמאות נכונות, שאני, אגב, יכול להתחבר אליהן: בואו נעשה את זה; בואו לא נישבר. אבל יש לנו אולי צו חשוב, מרכזי, במנהיגות, בהובלה, בפיקוד. אתה חייב למצוא את המרחק הנכון בין המקום שלך כמוביל לבין איפה נמצא הציבור. בציבור שלנו, בחלקים רחבים ממנו – וזה לא מתחלק על פי דפוסי ההצבעה של אופוזיציה–קואליציה – יש צורך חיוני ודחוף להרפות. עם הנצח, אסור לו להיבהל מדירוגיות במאמץ. אנחנו יכולים, מחויבים, להישבע לאותה שבועה של 7 באוקטובר, שאנחנו נלחמים על חיינו בשנים הקרובות, ואנחנו יודעים לעשות עצירות מתודיות, גם אם קוראים להן סיום הלחימה. ידענו לעצור לפני שהקרסנו את אחרון המערכים של חיזבאללה, ואחרי שלא השמדנו את אחרונת היכולות של האיראנים בתחומי הנשק הקונבנציונלי והבלתי-קונבנציונלי, כי ידענו שלכוח יש מגבלות. נורא רצינו להשמיד את חמאס כולו בשלושה חודשים. עשינו המון. מה שאמרה לי החברה: לעצור, כן, לעצור. למרות שאני מבינה שלא כל האיום יסתלק, עכשיו הזמן לעצור.
ואני מפנה את דרישתי ותחינתי לראש הממשלה – –
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
להתכנס לסיום, בבקשה.
<< דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
– – שיהיה בך העוז לעצור בטרם פורענות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה לך, חבר הכנסת שוסטר. חבר הכנסת אבי מעוז ביקש רשות דיבור, אך הוא איננו. לפיכך נעבור – כן, כן, לא היה אפילו מי שיסיר אותן. אלון שוסטר, אתם מסירים את ההסתייגויות? ההסתייגויות מוסרות, נכון?
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אוקיי. ההסתייגויות הוסרו.
חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2025. הצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד סעיפים 1–2 – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
15 תומכים, אפס מתנגדים, אין נמנעים, אין נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה.
חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2025. הצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד החוק – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2025, נתקבל.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
14 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.
<< הצח >> הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 << הצח >>
[מס' מ/1878; דברי הכנסת, חוב' ל"ד, ישיבה 308; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
ברשותכם, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת חוה אתי עטייה להציג את הצעת החוק בשם יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה.
<< דובר >> חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר >>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, ברכות, מזל טוב לרגל תפקידך.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >>
כנסת נכבדה, אדוני השר, מכובדיי כולם, בשם יושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת מיכל וולדיגר, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, שהגישה הממשלה.
סעיף 2 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, קובע איסור פיטורים של עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע עבודה שנובעות מנסיבות הקשורות בשעת החירום המפורטות באותו סעיף. מוצע להוסיף לנסיבות אלה נסיבה של פינוי העובד מביתו שנפגע במהלך מבצע עם כלביא, דהיינו לקבוע איסור על מעסיק לפטר את עובדו בשל היעדרותו מעבודה או אי-ביצוע העבודה בשל כך שהעובד התפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה בעת מבצע עם כלביא, ובלבד שהעובד מסר למעסיק אישור על הפגיעה מהרשות המקומית שבתחומה מצוי הבית.
הצעת החוק המקורית שהגישה הממשלה קבעה כי איסור הפיטורים יחול מתחילת מבצע עם כלביא, אולם לנוכח חלוף הזמן והמידע שקיבלה הוועדה על מיעוט הפניות בנושא זה ואופיין החליטה הוועדה, לפי בקשת ארגון מעסיקים, לצמצם את הרטרואקטיביות, וקבעה כי איסור הפיטורים יחול רק מהיום שבו אושר תיקון החקיקה בוועדת העבודה והרווחה, דהיינו מ-7 באוגוסט 2025 ועד תום שלושה חודשים מהמועד שבו העובד התפנה מביתו בשל הנזק כאמור. כמובן שמוצע כי לגבי התקופה שקדמה לפרסומו של החוק המוצע לא תהיה חבות פלילית.
אני מבקשת מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה, חברת הכנסת אתי עטייה. להצעת החוק הוגשו גם הסתייגויות וגם בקשות רשות דיבור. מטעם קבוצת יש עתיד תעלה חברת הכנסת בן ארי, בבקשה.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני חייבת להתייחס במילה לדיון שהתקיים היום בוועדה לביטחון לאומי. בוועדה לביטחון לאומי נדון חוק האיזוק האלקטרוני, אותו חוק שעבר פה בדיוק לפני שנתיים, ולפני שנה ממש, תכלס, נכנס לתוקף. אלפי צווי הגנה – אגב, לפעמים גם צווי הגנה הדדיים, אבל אלפי צווי הגנה הוגשו בשנה, שנתיים האחרונות. אתה יודע כמה נשים – כבר אשאל אותך: כמה נשים קיבלו את האפשרות להגנה של איזוק אלקטרוני?
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אני מניח שעשרות.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
זה 17. היום 17 גברים אלימים מפוקחים על ידי האיזוק. מעל 9,000 צווי הגנה הוגשו בבתי המשפט, ולצערנו, לנוכח כשלים – גם של ביורוקרטיה, גם חוסר ידיעה בקרב מגישות הבקשה – – –
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תהליך למידה של המערכת.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כן, אבל כבר שנה. וזה מציל חיים. אתה יודע שלשתיים מהנרצחות בשנה האחרונה היה צו הגנה? היה להן צו הגנה, אבל הרוצח שלהן ראה בזה חתיכת נייר – נכון, פוגל? אז הוא רצח אותן. כי מה זה עוזר אם את מקבלת צו הגנה והוא בא? אף אחד לא יודע שהוא הגיע אלייך הביתה. שתי נשים נרצחו. אבל בסוף, צו הגנה – האלימות היא לא רק רצח; רצח זה הקצה. יש דינמיקה של אלימות בבית.
מאוד "שמחתי" לגלות שעל אף כישלון ההטמעה של החוק – ואגב, נמשיך לעקוב אחריו ונוודא; אני חושבת שכל דיון כזה גורם למשרדי הממשלה לעבוד יותר, לחפש עוד פתרונות. אבל מה שמחתי לגלות? שמה כן עובד? החברה האזרחית, כמובן. מה עובד? פורום מיכל סלה, הפורום האהוב עליי, באמת, הקים תוכנית מיוחדת שלו, באופן עצמאי, שנקראת "סיירת מיכל", כמובן, על שם מיכל סלה – הינה, בדיוק נכנסת, מרגי. פורום מיכל, או סיירת מיכל, הוקם על שם מיכל סלה, שנרצחה על ידי בן זוגה. הפורום הזה בעצם נותן לאותה אישה שרק פונה לרווחה – לרווחה, היא אפילו לא צריכה ללכת למשטרה – נותן לה הגנה. זאת אומרת, היא יכולה לשהות בבית, הילדים שלה יכולים לשהות בבית, ויש לה כפתור מצוקה או בבית או בטלפון. בהנחה שהוא מגיע – אם הוא מגיע ומפר את צו ההרחקה או בכלל מגיע לפגוע בה, היא לוחצת על הכפתור ומגיעים שני סיירים של חברת G1. אותם סיירים, שכמובן אין להם סמכויות, מרגיעים אותו, נותנים לו כוס מים, אומרים לו: תירגע, אתה עלול לפגוע בבת הזוג, בילדים שלך. בעצם, בזמן הזה המשטרה מגיעה. דבר מדהים.
תבין משהו אחד: אם איזוק אלקטרוני בכל השנה הזאת קיבלו 17 נשים – ב"סיירת מיכל" יש כל חודש 25 נשים חדשות. מינואר 2025, אנחנו כבר שבעה חודשים, תחשוב כמה נשים – 25 בכל חודש מקבלות הגנה. עוד פעם, בבית, בטלפון, היא יכולה ללחוץ ברגע שהוא מתקרב ועלול לפגוע בה או בילדים. אתה יודע, "סיירת מיכל" הזאת יצאה לדרך בזכות שר הרווחה לשעבר מרגי, שעשה שיתוף – אתה שומע? אני מפרגנת לך.
<< קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >>
אני לא שומע.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תשמע, כי מגיע לך. כי אמרתי לך עכשיו, שנה שלמה – 17 איזוקים. בזכות שיתוף הפעולה בין שר הרווחה לשעבר, או כרגע, אני לא יודעת איך זה עובד, אבל מבחינתי הוא שר הרווחה, מרגי, עם פורום מיכל סלה – הם יצאו במיזם משותף של 50:50, והוא מציל נשים, הוא מציל נשים ממוות, הוא מציל ילדים ממוות. אין דרך לייפות את זה יותר.
אני חייבת לומר – תשמעי, אם את שומעת, אתי: לפני שנה וחצי באתי לדיון בוועדה לביטחון לאומי. השר לביטחון לאומי אמר: אני לא ממשיך. התחננתי אליו ואמרתי לו: תקשיב, אתה חייב לקחת את פורום מיכל סלה בשתי ידיים, לחבק אותו, כי השר יצא. אז השר לביטחון לאומי יצא, שר הרווחה לקח את זה, והיום מצילים נשים, ויש לזה תקציב, וזה דבר אדיר.
ומילה אחת לשר, כי בסוף אין ברירה – לא אתה – היום למשטרת ישראל, לנוכח העובדה שהוא לקח את הכסף, אין שום תוכנית להגן על נשים מאוימות. שום תוכנית. תודה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה לך. חברת הכנסת עטייה מבקשת להתייחס להסתייגות? לא.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
לא, אני מושכת את ההסתייגויות.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אוקיי. יש בקשות רשות דיבור – השתמשת ברשות הדיבור שלך ומשכת את ההסתייגות.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
כן.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
חבר הכנסת גינזבורג מבקש לעלות לרשות דיבור בשם המחנה הממלכתי, ולאחר מכן – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
הוא השלישי?
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >>
הרגתם אותי. היום, הרגתם אותי.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
למה? אתם לא מגישים הסתייגויות. מה אתה רוצה? נשמה, אולי תגישו הסתייגויות.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >>
יש לי רשות דיבור.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אני גם רוצה להגיד לך עוד משהו כשתרד מהדוכן על הבושה היום.
למי יש הסתייגויות?
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אוקיי. חבר הכנסת קריב מוזמן לעלות ולהגיש את ההסתייגות שלו.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
זו רשות דיבור.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
רשות דיבור, רשות דיבור, זו לא הסתייגות.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
ההסתייגויות – רק של יש עתיד. נגמר.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אוקיי. היו הסתייגויות של יש עתיד, הן נמשכו. אנחנו עכשיו ברשות דיבור. חבר הכנסת קריב, ולאחר מכן – חבר הכנסת גינזבורג.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אם המזכירה תאשר, לך תדע.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
זה אושר.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >>
חכה, בוא נראה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אושר, בחפץ לב. אפילו חברת הכנסת בן משה עולה אחרי כן, אם תרצה.
<< קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >>
רון בן משה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
רון בן משה. נתרגל.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדי השר, אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אני כבר כמעט שנתיים וחצי עסוק בשאלה מה השם הראוי, מה הכותרת הראויה והמתאימה לממשלה הנוכחית, לממשלה השלושים-ושבע בראשותו של בנימין נתניהו. במוחי, במרוצת השנתיים וחצי האחרונות, חלפו לא מעט רעיונות כיצד ראוי לכנות את הממשלה חסרת התקדים הזאת. בימים האחרונים אני חושב שהשם הכי מתאים לממשלה הזו הוא הממשלה האוטואימונית. אתה יודע מה זה מחלה אוטואימונית.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
כזאת שתוקפת את – – –
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
מחלה אוטואימונית זו מחלה שבה הגוף תוקף את עצמו; לא גורם זר וחיצוני, איזה חיידק טורף שחדר אל הגוף, אלא הגוף מתקיף את עצמו. הגוף הוא האויב של מערכות החיסון הפנימיות. וממשלת ישראל השלושים-ושבע היא ממשלה אוטואימונית, מחלה אוטואימונית – ממשלה שתוקפת את אזרחיה, ממשלה שתוקפת את עמה, ממשלה שלא זקוקה לאויבים חיצוניים – וזה, כמובן, לא חסר לנו – כי היא עושה את העבודה בעצמה.
שר ביטחון בזמן מלחמה, בשעה שמכינים את פקודות הקרב לדבר המכריע החדש, כיבוש עזה, עכשיו הוא מנהל קרבות אגו עם הרמטכ"ל, לא הרמטכ"ל שהוא ירש מהממשלה הקודמת – הרמטכ"ל שהוא עצמו מינה יחד עם ראש הממשלה. תוך כמה חודשים שר הביטחון עסוק במתקפה מתוכננת ומתוזמנת על הרמטכ"ל שהוא עצמו מינה. זאת לא מחלה אוטואימונית? תאמר לי אתה.
נמשיך הלאה. השר קרעי, שר התקשורת המהולל, מכניס את עובדי ועובדות משרדו, אנשים נאמנים, עובדי ציבור מסורים – הופך אותם לפיונים בקרב המטורף שלו נגד היועצת המשפטית לממשלה. שר שמשחק בעובדי משרדו, מדיח אותם להיות עבריינים, עד שהיועצת המשפטית שלו צריכה להוציא הודעה לעובדי המשרד, זאת לא מחלה אוטואימונית? שר שתוקף את עובדי משרדו, מעמיד אותם במציאות בלתי אפשרית: תקשיבו לי, לא לפרשנית המוסמכת של החוק.
בואו נמשיך הלאה. שר החינוך, האחראי להשכלה הגבוהה. האקדמיה בישראל נמצאת באחד הרגעים הקשים בתולדותיה, לא בגלל חוסר מצוינות אקדמית או פשיטת רגל ניהולית – כי אנחנו נמצאים בעיצומו של צונאמי מדיני שמאיים גם על מעמד כל המוסדות האקדמיים. אז מה עושה שר החינוך? הינה, נמצא פה יושב-ראש ועדת החינוך. מה עושה שר החינוך? מדבר איתך איך מחזקים את האקדמיה הישראלית או מכריז עוד פעם קרב נגד ראשי האוניברסיטאות? זאת לא מחלה אוטואימונית?
ועכשיו בא השר לוין, זה שמתגאה שהסנדק שלו היה מנחם בגין, איש שלטון החוק, ומחליף את המנעולים במשרדו כדי להוציא את העין של היועצת המשפטית, אבל יותר מכך – על מנת לשלוח מסר מאיים למשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט סולברג ולומר לו: דע לך, גם אתה לא חסין מהמתקפות הפרועות שלנו. זה מה שיש לשר המשפטים לעשות בעיצומה של מלחמה?
אתה יודע שאני כיו"ר ועדת העלייה והקליטה מנהל סדרת דיונים גם בנושא חילוץ ילדי כת לב טהור מגואטמלה, גם בנושא המפונים לבתי המלון בעקבות המלחמה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת קריב.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
שום דבר משרד המשפטים לא מביא לשם בנושא הסיוע המשפטי, אבל ליריב לוין חשוב להחליף את המנעולים.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
ולכן – אני אומר לך משפט אחרון – הממשלה הזו, הממשלה של הקואליציה שלכם, היא ממשלה ששונאת את העם שלה, שונאת את אזרחיה, ממשלה אוטואימונית שיש לה רק מחלה נלווית אחת: השפעת הקטרית. תודה, אדוני.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
המשפטים שלך ארוכים מדי. תודה. חבר הכנסת גינזבורג, ברוך הבא.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אדוני היושב בראש, חברי הבית, המלחמה היא כישלון, והאחריות העליונה לכישלון היא של ראש הממשלה. אם יש משמעות למושג אחריות, ראש הממשלה גם הוא חייב ללכת. בסרבו לפנות את מקומו, ראש הממשלה בורח מאחריות. ורבותיי, לא יעזרו כל התירוצים, לא יועיל הניסיון שחזינו בו לגלגל את האחריות לעם ולאופוזיציה. ראש הממשלה, לא אנחנו ניהלנו את המלחמה, אתה ניהלת אותה; לא אנחנו ניהלנו את החטיבות, את האוגדות, את הסיוע האווירי, את גיוס המילואים או את האי-גיוס, אתה היית זה שהיה צריך לבדוק את המוכנות של הצבא, את הפעלת הצבא, את הגנת העורף.
אני חייב להגיד לכם שגלגול כזה של אחריות מצד המפקד עוד לא ראיתי בימי חיי. אנחנו נוהגים לומר שהכישלון הוא יתום, אבל לא אצלך, אדוני ראש הממשלה – אצלך לכישלון יש הרבה אבות, הרבה הרבה אבות, חוץ מאב אחד. כולם אשמים חוץ מראש הממשלה. אתה מדבר על אחריות, אבל אחריות זה לא לדבר על אחריות, אחריות זה לשאת באחריות, זה להיות מוכן לשלם את המחיר על דרך ואמונה וגם על כישלונות. אתה אינך מגלה אחריות, כי אתה אינך מוכן לשלם שום מחיר. להפך, אתה קובל על כך שמישהו אפילו מעלה על דעתו שאתה צריך לשלם מחיר כלשהו.
ידידיי, כשהכישלון במלחמה הוא כל כך רחב, כל כך יסודי, כשהמחיר כל כך יקר, הצעד ההכרחי המתבקש הוא החלפתו של ראש הממשלה שכשל. אבל יש לכישלון משמעות עמוקה יותר, הרבה יותר עמוקה מאשר גורלו של ראש הממשלה. חיי אומה אינם מסלול הישרדות אישי של ראש הממשלה.
רבותיי, מהו הדבר החשוב ביותר שראש ממשלה בישראל נדרש לו? מנהיגי העם חייבים להיות בעלי חזון המבוסס על קריאה נכונה של המציאות. נשאלת השאלה, ראש הממשלה: מה עשית שם? לא קבעת אסטרטגיה, לא התווית מדיניות, לא נתת קו מנחה, אז מה עשית שם? בצה"ל קוראים לזה דשדוש במקום, ללכת במעגלים; בשפת הלוחמים – להתברבר בשטח. איך יכולה להיות הכרעה אם אתה, שאחראי למערכה, כלל לא ידעת מה אתה עושה? "איזה הסבר אתם מציעים לציבור כשאתם נצמדים למשרדים שלכם? טובת המדינה לנגד עיניכם אתם אומרים, כשבעצם אתם מתכוונים לטובתכם אתם; יציבות שלטונית אתם אומרים, כשבעצם אתם מתכוונים ליציבות שלטונכם. שמירה על הביטחון אתם אומרים, כשבעצם אתם מתכוונים לשמירה על כיסאותיכם.
"ובכלל, על איזו יציבות ובאיזה ביטחון מדובר? חברי הכנסת, ממשלה שעוסקת יומם ולילה בהישרדות תמשיך להיטלטל בין הרפתקנות מדינית להרפתקנות צבאית. שני הקטבים הללו מסוכנים באותה מידה למדינת ישראל – – – אזרחים רבים מבקשים מנהיגות שתאמר לעם את האמת, שתציב בפניו יעדים ריאליים – – – שתוביל בבטחה". מנהיגות אמיתית – "מנהיגות שלא משנה את דרכה על פי צורכי ההישרדות שלה. שאיפה זו מאחדת" את העם, "מאחדת היום" יותר מכול "אנשים רבים בעלי דעות שונות מימין ומשמאל – – – הם כבר מאסו בתרגילים ובתכסיסים, בעולם שבו הפוליטיקה היא חזות הכול.
"כי על השיח הציבורי בישראל השתלטה לאחרונה תרבות של טשטוש, תרבות של רמייה, שאסור לנו לקבל אותה. שקר הוא אמת, רע הוא טוב, כישלון הוא הצלחה". אבל "איפה הערכים? איפה האידיאות? איפה האידיאלים? איפה הדברים שהנחו אותנו כל השנים? יכולנו לא להסכים עליהם, אבל דיברנו בשם דברים אמיתיים וערכיים".
"אדוני ראש הממשלה, לא תוכל לאורך זמן" לחמוק ממשפט ציבורי. לא תוכל "לחמוק ממשפט הציבור. הבחירות יגיעו, ושם נפגוש כולנו את רצון העם. והעם הזה, העם הזה, שהוא חפץ חיים, יחליף את הכישלון בהצלחה ואת הציניות בציונות".
אגב, אדוני היושב-ראש – – –
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
הסתיים כבר מזמן, רק – – –
<< דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אני מסיים. הנאום שקראתי עכשיו זהו נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו משנת 2008. אני הייתי ממליץ לו, וגם לכם, חבריי חברי הכנסת, להקשיב לו למילים שלו אז, וגם היום, בעיקר למילים של אז, וליישם אותן. תודה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה. יש עוד בעלת רשות דיבור. חברת הכנסת יעל רון בן משה – מוותרת. אוקיי. השר רשאי להגיב.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
– – – אפשר לעבור להצבעה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אוקיי, חברי הכנסת, ברשותכם, אנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. הצבעה.
הצבעה מס' 5
בעד סעיפים 1–2 – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
11 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה.
חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. הצבעה.
הצבעה מס' 6
בעד החוק – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה–חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, נתקבל.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
11 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
לפני שנעבור לנושא הבא, יש הודעה למזכירות הכנסת. בבקשה.
<< דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 30), התשפ"ה–2025, והצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה, גברתי.
<< נושא >> הודעת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 104) (צילום בבתי המשפט), התשפ"ב–2022 << נושא >>
[מס' כ/917; דברי הכנסת, חוב' ל"ה, ישיבה 310.]
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
חברי הכנסת, אנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 104) (צילום בבית המשפט), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת, בהמשך להודעת ועדת החוקה, חוק ומשפט מיום 21 ביולי 2025 על רצונה להחיל דין רציפות על החלת הצעת החוק. לא הוגשו התנגדויות מטעם הסיעות.
לפיכך נעבור להצבעה על החלטת הוועדה. מי שמצביע בעד הוא בעד החלטת הוועדה להחיל דין רציפות על הצעת החוק, ומי שמצביע נגד הוא נגד החלטת הוועדה. הצבעה.
הצבעה מס' 7
בעד הצעת ועדת חוקה, חוק ומשפט – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת חוקה, חוק ומשפט להחיל דין רציפות על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 104), (צילום בבית המשפט), התשפ"ב–2022, נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
שבעה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהחלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 104) (צילום בבית המשפט), התשפ"ב–2022, התקבלה. הצעת החוק תחזור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
<< נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
שנייה. לפני שנועלים את הישיבה, ליושב-ראש ועדת הכנסת יש הודעה אישית למסור – הודעות. מתכבד יושב-ראש הקואליציה. בבקשה, אדוני.
<< דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מברך אותך בישיבתך הראשונה. אין ספק שהתפקיד ממש ממש מתאים לך.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >>
כבר בשעה הראשונה זה כאילו יש לך ותק של כמה שנים, לפי איך שאתה עושה את זה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
מקווה להיות ראוי לו, בעזרת השם. תודה רבה. תודה רבה, אדוני.
<< דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >>
אתה כבר עושה רושם כזה. שיהיה בהצלחה.
אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדת הכספים: מטעם סיעת הליכוד, במקום חבר הכנסת אופיר כץ יכהן חבר הכנסת אביחי בוארון. בנוסף, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דרך מינוי מועצת תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ה–2025, פ/5389/25, של חבר הכנסת אושר שקלים. תודה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תודה רבה, אדוני יושב-ראש הקואליציה, יושב-ראש ועדת הכנסת.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, ביום שני כ"ח בתשרי התשפ"ו, שיבוא עלינו בשעה טובה ומוצלחת, 20 באוקטובר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:25. << סיום >>