דברי הכנסת

דברי הכנסת לז / מושב שני / ישיבה קנ"ג / כ"ג באלול התשפ"ב / 19 בספטמבר 2022 / 37 חוברת ל"ז ישיבה קנ"ג הישיבה המאה-וחמישים-ושלוש של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, כ"ג באלול התשפ"ב (19 בספטמבר 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים הצהרת אמונים של חברי הכנסת 5 יום טוב חי כלפון (ימינה): 6 שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): 6 אורנה שטרקמן (ימינה): 6 הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת 8 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 9 הודעת הממשלה על העברת סמכות משר לשר 10 השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן: 10 משה גפני (דגל התורה): 11 אורי מקלב (דגל התורה): 12 יעקב אשר (דגל התורה): 13 ינון אזולאי (ש"ס): 17 משה אבוטבול (ש"ס): 19 יואב קיש (הליכוד): 20 יואב בן צור (ש"ס): 21 מיכל רוזין (מרצ): 23 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 31 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 31 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 35 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב–2022 32 איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 32 אבתיסאם מראענה (העבודה): 36 הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ב–2022 37 מאי גולן (הליכוד): 37 צבי האוזר (דרך ארץ): 43 יואב קיש (הליכוד): 49 אלון טל (כחול לבן): 51 מישל בוסקילה (תקווה חדשה): 52 יצחק פינדרוס (דגל התורה): 53 גלעד קריב (העבודה): 55 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018 (תיקון מס' 8) (הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ב–2022 58 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 58 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"א–2021 68 משה גפני (דגל התורה): 68 משה אבוטבול (ש"ס): 71 יום טוב חי כלפון (ימינה): 75 אורי מקלב (דגל התורה): 76 ענבר בזק (יש עתיד): 81 גלעד קריב (העבודה): 82 אמילי חיה מואטי (העבודה): 83 הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב–2022 85 השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן: 86 גבי לסקי (מרצ): 87 גלעד קריב (העבודה): 88 אורי מקלב (דגל התורה): 89 נירה שפק (יש עתיד): 91 יואב קיש (הליכוד): 95 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 98 הצעות לסדר-היום 100 יוקר מחיה חסר תקדים 100 יעקב טסלר (אגודת ישראל): 100 אוריאל בוסו (ש"ס): 106 השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': 108 הצעות לסדר-היום 119 משבר הדיור 119 אופיר אקוניס (הליכוד): 119 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 125 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 129 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 150 הצעות לסדר-היום 151 הקטל הגואה בכבישים 151 יעקב אשר (דגל התורה): 151 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 161 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 167 הודעה אישית של חבר הכנסת גלעד קריב 179 גלעד קריב (העבודה): 179 הודעה אישית של חברת הכנסת מיכל וולדיגר 183 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 183 הצעות לסדר-היום 184 משבר המתמחים 184 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 184 יואב קיש (הליכוד): 187 שר הבריאות ניצן הורוביץ: 192 << נושא >> הצהרת אמונים של חברי הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוקר טוב לכולם, היום יום שני, כ"ג באלול התשפ"ב, 19 בספטמבר 2022. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הסעיף הראשון – הצהרת אמונים של חברי הכנסת יום טוב כלפון, לאחר מכן של שרון רופא אופיר ולאחר מכן של אורנה שְׁטְרָקְמָן. אמרתי נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שְׁטְרָקְמָן – כך רשום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שְׁטַרְקְמָן << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, שְׁטַרְקְמָן. ברוכה הבאה. אני אקריא את הנוסח ואתם תחזרו אחריי לאחר מכן. חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותם של חברי כנסת, באו במקומם חברי הכנסת על פי הפירוט שלהלן: עם הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת עמיחי שיקלי, שנכנסה לתוקפה ביום חמישי, ט"ו בתמוז התשפ"ב, 14 ביולי 2022, בא במקומו חבר הכנסת יום טוב כלפון; במקום חבר הכנסת אלי אבידר, שהפסקת חברותו בכנסת נכנסה לתוקפה ביום רביעי, כ' באב התשפ"ב, 17 באוגוסט 2022, באה חברת הכנסת שרון רופא אופיר; במקום חברת הכנסת עידית סילמן, שהפסקת חברותה בכנסת נכנסה לתוקפה ביום שלישי, י"ז באלול התשפ"ב, 13 בספטמבר 2022, באה חברת הכנסת אורנה שטרקמן. חברי הכנסת יום טוב כלפון, שרון רופא אופיר ואורנה שטרקמן, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולפי סעיף 2 לחוק הכנסת התשנ"ד–1994, אקרא בפניכם את הצהרת האמונים של חבר הכנסת וכל אחד מכם, בהיקרא שמו, יקום ויצהיר: "מתחייבת אני" או "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. ראשון יהיה חבר הכנסת יום טוב חי כלפון, בבקשה. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> מתחייב אני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. ברוך השב. חברת הכנסת שרון רופא אופיר. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתחייבת אני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ברוכה השבה. תפסת את מקומך הקודם. חברת הכנסת החדשה אורנה שטרקמן, בבקשה. << דובר >> אורנה שטרקמן (ימינה): << דובר >> מתחייבת אני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ברוכה הבאה. בהצלחה לכולם, לשבים ולחדשים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נמשיך בסדר-היום – הודעת הממשלה על העברת סמכויות לפי סעיף 12א לחוק שירותי הדת היהודים, התשל"א–1971, משרד המשפטים, השר לענייני דת – אבל לפני כן, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש מכל חברי הכנסת שנוכחים לתפוס את מקומם. יש מערכת מחשוב חדשה שפותחה בשנה האחרונה, ואני רוצה לתרגל לפחות פעם או פעמיים, כדי שלא יהיו אי-הבנות. על פי כל מה שבדקנו, המערכת מאוד מאוד ידידותית. היא נמצאת בשלבים סופיים. השלב הבא יהיה נגיעה רק באצבע, כדי שלא תהיינה טעויות באיזו נגיעת ספר. בבקשה לשבת, אני רוצה לתרגל את המערכת החדשה. לצורך העניין כל אחד יבחר מה שהוא רוצה, או בעד או נמנע או מתנגד. אנחנו הולכים להצביע על שנה חדשה טובה למדינת ישראל. הצבעה. רק בשביל הפעם הראשונה, זה יהפוך להיות עשר שניות, כדי שלא יהיה מצב אחר. תשימו לב שגם כשהצבעתם יש חלון בצבע שחור שהולך ובא, כדי שיגיד לכם על הלוח עצמו – יבהיר מה הצבעתם. אפשר לשנות תוך כדי ההצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא לא, תכף זה ישתנה לעשר שניות, כדי שיהיה זמן להתרשם, זה הכול. אפשר להסתכל גם על הלוחות. גם הלוחות שונו, הם הרבה יותר ברורים, הרבה יותר קל לראות אותם, להבחין בהם ולצלם, למי שירצה. השלב הבא זה האורות של שמות חברי הכנסת מקדימה. הם בלתי קריאים. אלה אורות של מנורות שאבד עליהן כלח. אנחנו עובדים על אורות לד כדי שיהיה אפשר לראות ממרחק את שמותיהם של חברי הכנסת. כפי שאמרתי, השלב הבא יהיה שלב של נגיעה. הצבעה מס' 1 בעד – 19 נגד – אין נמנעים – אין << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> למה אין שמות של חברי הכנסת המצביעים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שנה שלמה אנחנו בודקים. ההערה נכונה – אין שמות של חברי כנסת. זה היה פיילוט. הינה משהו שעבר מתחת לרדאר, למרות שעשינו איזה 40, 50 ניסיונות. אנחנו נשפר ונכניס גם את הרובריקה הזאת, של הידיעה מי הצביע. יש צורך בהצבעה נוספת של עשר שניות? כן? אוקיי. לכוון לעשר שניות. תנו לנו זמן. עד שיסדירו את זה, אני רוצה להגיד כמה מילים. יש כאן אנשים שעבדו קשה מאוד על המערכת הזאת. חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אנחנו מצביעים היום בפעם הראשונה במערכת הצבעה חדשה שפותחה כאן, בתוך הבית, בשנה האחרונה. המערכת באה לתת מענה לפערים שהיו קיימים במערכת ההצבעה הקודמת במליאה. כרגע מדובר בפיילוט, ונמשיך ונפתח אותו. מליאת הכנסת היא קודש-הקודשים של הדמוקרטיה הישראלית, והצבעה במליאת הכנסת היא מבחינתי אירוע טהור ונשגב, כי היא מבטאת באופן הכי מדויק וישיר את רצון נבחרי העם בשם העם. אסור שתקלות טכניות יעמדו בדרך של רצון העם להתממש, והיו פה תקלות טכניות. אני רוצה להודות מכל ליבי לאגף המחשוב של הכנסת וחברת מלם, שפיתחו ושדרגו את המערכת הזאת כדי שתתאים לצורכי הכנסת ושתהיה מדויקת ככל שניתן. נמשיך לעמול ולפתח אותה, אותם עוסקים במלאכה. תודה רבה לכם. יש לי דקה? עשר שניות. אנחנו הולכים להצבעה נוספת ואחרונה, שתימשך עשר שניות. מי שקודם הצביע בעד אולי יצביע עכשיו משהו אחר, כדי להתרשם. הצבעה. גם על הלוח הספרות הן הרבה יותר ברורות, אפשר לראות. גם הלדים על השולחנות עצמם ישונו להרבה יותר ברור. חלק שונו; למשל אצל חבר הכנסת אורבך היה מאוד ברור החלק הירוק. אנחנו מקווים שלקראת תחילת המושב הדברים האלה יסתיימו. הצבעה מס' 2 בעד – 19 נגד – אין נמנעים – אין << נושא >> הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אורבך. בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהתאם להוראות סעיפים 59(1) ו-60 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, וסעיף 10(א) לתקנון הכנסת, אישרה ועדת הכנסת ביום י"ט באלול התשפ"ב, 15 בספטמבר 2022, שינוי בהרכב הסיעתי של הכנסת כלהלן: סיעת ימינה התפלגה, בהסכמת כל חבריה, לשתי סיעות – סיעת ימינה, אשר תמנה ארבעה חברי כנסת: נפתלי בנט, ניר אורבך, יום טוב חי כלפון ואורנה שטרקמן – – << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> יש מצב שאתה אומר את זה בלי לצחוק? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – וסיעת חופש כלכלי, אשר תמנה את חבר הכנסת אביר קארה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהתאם להוראות סעיפים 59(2) ו-60 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, וסעיף 10(א) לתקנון הכנסת, אישרה ועדת הכנסת ביום י' באלול התשפ"ב, 6 בספטמבר 2022, שינוי בהרכב הסיעתי של הכנסת כלהלן: 1. סיעת הרשימה המשותפת – חד"ש, תע"ל, בל"ד – התפלגה לשתי סיעות: סיעת הרשימה המשותפת – חד"ש, בל"ד – אשר תמנה ארבעה חברי כנסת, איימן עודה, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף, וסיעת התנועה הערבית להתחדשות – תע"ל – אשר תמנה שני חברי כנסת, אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; 2. סיעת ימינה וסיעת ביחד התמזגו לסיעה בשם ימינה אשר תמנה חמישה חברי כנסת אשר נמנו עם סיעות אלה לפני המיזוג ותייצג את מפלגת צל"ש – ציונות ליברליות ושוויון. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה ביום י' באלול התשפ"ב, 6 בספטמבר 2022, כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 146) (תקיפת עובד ציבור שהוא מטפל או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום אשפוז או בחדר מיון), התשפ"ב–2022, מ/1573. אדוני היושב-ראש, בנימה אישית אני רוצה להודות לך על הקדנציה האחרונה. זוהי ההודעה האחרונה שלי בתור יושב-ראש ועדת הכנסת, ואני מאחל לכולנו קדנציה יותר רגועה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – ועם שיח הרבה יותר מכבד בשלב הבא, בעזרת השם. תודה וכל טוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה ובהצלחה לך בדרכך החדשה. בשמי ובשם חברי הכנסת דרך צלחה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכות משר לשר << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הודעת הממשלה על העברת סמכויות לפי סעיף 12א לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971, משר המשפטים לשר לשירותי דת. תביא בשם הממשלה השרה מירב כהן, בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן: << דובר >> שלום, כבוד היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבדת להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את הסמכות לפי סעיף 12א לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971, משר המשפטים לשר לשירותי דת. העברת הסמכות כאמור לא תחול על ההליך המשמעתי נגד רב העיר צפת, שעניינו נדון בבג"ץ של המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נגד שרת המשפטים מיום 21 בספטמבר 2020. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-היסוד מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זאת. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשרה. להודעה זו נרשמו דוברים. חבר הכנסת משה גפני, ראשון הדוברים, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה. << דובר >> משה גפני (דגל התורה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, רבותיי חברי הכנסת, ראיתי את ההודעה הזאת שמעבירים סמכויות ממשרד המשפטים למשרד לשירותי דת. לא הבנתי למה צריך לעשות את זה עכשיו, ערב בחירות, לאיזה צורך זה. אני אצביע נגד ואני תכף אגיד לכם גם למה. למה זה חשוב? למה זה צריך להיות עכשיו? יש כל מיני דברים שמביאים שאני לא מבין את המשמעות שלהם, אבל כשאני ראיתי את מה ששרת החינוך יפעת שאשא ביטון עושה בנושא של החינוך, הבנתי שאני צריך להצביע נגד. מורות חרדיות שמלמדות את כל הליבה, את כל לימודי החול, גננות שאין להן הבעיה הזאת, מקבלות משכורות רעב. פעם ראשונה בהיסטוריה שאני מכיר שנחתם הסכם בין הסתדרות המורים, משרד החינוך ומשרד האוצר כדי להעלות את שכרם של המורים של המורות – החרדים לא מקבלים את זה. מורה בחינוך העצמאי שמלמדת הכול – מורה מתחילה תקבל 5,500 שקל, בעוד בחינוך הממלכתי היא מקבלת למעלה מ-10,000. למה משכורות הרעב האלה? מה עשתה שרת החינוך בעניין של המורים והמורות החרדים והחרדיות? מה היא עשתה? בוחשת בתוך מחלוקת פנימית שיש ביהדות החרדית, זה הדבר היחיד שהיא עושה. היא עשתה ועד חינוך במשרד החינוך – לראשונה אין שום נציג חרדי, לא נציג חרדי ולא נציגה חרדית, שום דבר בוועד החינוך. היה כפר בכפר חסידים לבנות חרדיות שהיה צריך לתת להן סיוע רב, מי שמכיר את העניין הזה, וביקשתי ממנה בתחילת כהונתה: תדאגי שזה יימשך. נסגר, הכפר הזה נסגר. אותן בנות חרדיות – אין להן פתרון. מה היא עשתה למען החינוך החרדי? כלום. אפס. למה? מה השנאה הזאת? רק כאשר היא ראתה והיא העריכה, אתמול, היא ראתה כנראה שהיא לא מצליחה עם כל מיני תככים שאמרו לה שהיא תעשה בתוך הציבור החרדי והיא תרוויח מזה, אז היא האריכה את זה עד 28 באוקטובר, דהיינו עד שלושה ימים לפני הבחירות. אולי היא תצליח לפגוע במורים החרדים, במורות החרדיות. למה להתנהג בצורה כזאת? למה? לראשונה יש שרת חינוך – ואגב, גם המנכ"לית, שבעבר הייתה מנכ"לית טובה, גם היא בתוך העניין. דיברתי איתה, אמרתי לה: את הולכת לעשות משהו – תדברי עם נציגי הציבור החרדי. היא עושה מה שהיא רוצה, כדי לפגוע, לפגוע, לפגוע, והיא עושה מעשה זמרי ומבקשת שכר כפינחס. היא באה אליי והיא אומרת: לא, אני אדאג. מה תדאגי? במה את נוגעת? למה את נותנת למורים ולמורות האלה לגווע ברעב? למה, בגלל שהיא חרדית? לכן לא מגיע לה שכר? ופתאום מכניסים את הליבה, כאילו שביקשנו לשנות משהו בעניין הזה. לא ביקשנו לגעת בזה, ביקשנו להתאים את המשכורת הזו למה שראוי שתהיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (דגל התורה): << דובר_המשך >> לא שמענו ממנה מילה אחת. מילה לא שמענו. פתאום היא פעילה בכל מיני דברים שנוגעים למחלוקת בתוך הציבור החרדי. אני בז לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו, בבקשה – מוותר; חבר הכנסת פרוש –­ אינו נוכח. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (דגל התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים להעביר סמכויות משר המשפטים, שר מכהן, למשרד לשירותי דת כשאין שר במשרד לשירותי דת. איפה נשמע דבר כזה, שאתה רוצה להעביר סמכויות – סמכויות שיש להן משמעויות – ואתה רוצה להעביר את זה למשרד שאין בו שר ושהוא מתנהל על ידי מנכ"ל? אני חושב שלא היה כדבר הזה. מרושמי הרשומות וממה שאני ביררתי, לא היה דבר כזה בישראל. ועכשיו צריך לשאול למה באמת אין שר. צריך ללכת קצת אחורנית, לשר שמאוד הצליח במשרד שלו, אבל החליט שהוא רוצה עכשיו לעזור לסיעת ימינה, המפורקת כיום, לשרוד בכנסת ולהתנהל בכנסת. ומה עושים בשביל כך? לוקחים את חבר הכנסת שעכשיו נבחר, חבר הכנסת כלפון, שולחים אותו הביתה וחוזרים לכנסת כדי לעזור לסיעה המפורקת. אז את ההצלחה הגדולה ראינו. אבל אדוני, הינה, אתה נמצא פה. העדת, ואנחנו מאמינים לך, שלא חשבת לבגוד, לא היו לך מעשים כאלה. אבל איך אומרים על איש עם ערכים, על מפקד טייסת? חברים זורקים? לא אכפת מחברים? לא אכפת משום דבר? חושדים באנשים ובאים ומודיעים כאן לכנסת, לפני כל עם ישראל: אני חוזר לכנסת. 24 שעות אחר כך, כשנכנס המינוי לתוקף, מבקש לחזור לכנסת – כבר לא צריך; הוא סידר את המפלגה ב-24 שעות. לאחר מכן הוא מבקש את אמון הכנסת; נהיה סגן. ראש הממשלה, ראש הסיעה שלו, מתפטר – אין לו סמכות, הוא לא מצליח להיבחר. זה עונשו, וזה הזמן לחשבון הנפש מדוע ואיך קרה דבר כזה בישראל, ששר לא מצליח להיבחר בחזרה והוא נשאר בבית. הוא היום חבר כנסת. לאחר פיזור הכנסת עבר וחיזר על הפתחים ממפלגה למפלגה מהקיימות פה בכנסת ואצל אחרים. אף אחד לא רצה את הסחורה הזאת – סחורה שבגדה בחבריה, שלא האמין בחברים, חשד בחברים, עם חטא היהירות. אבל לא רק זה – בסופו של דבר הוא נכנס למפלגה כי מישהו הכיר אותו מהצבא, והוא אומר שלאדם הזה יש באמת רקורד. הוא לא היה איתו כאן ביחד. אם הוא היה איתו כאן ביחד, הוא לא היה רוצה. ומדוע אנחנו אומרים את זה? תראו מה שקרה בחוק הכשרות, תראו איזה הצלחות גדולות. רק השבוע קראנו שמסעדה, מסעדת "אימא", אם אני לא טועה, שהייתה בכשרות צהר – שכל רפורמת הכשרות הייתה בעבורם – הוא נגוע בנגיעות אישיות. עוד ייחקר הדבר הזה, איך שצהר היו בתוך החקיקה, אנשים עם אינטרסים, עם אינטרסים, היו בחוק הרפורמה. הם היו בתוך המשרד, הוליכו את המהלך כדי שגם הם יוכלו להיות גוף כשרות, וגם להיות אלה שקובעים קריטריונים לכשרות – דבר שלא היה כמוהו בישראל. הוא הציג את זה יחד עם ישראל ביתנו: חוק כשרות ורפורמה. ומה קרה? אני שומע בשבוע שעבר – ומי שהרים פה את הידיים שיגיד – שאותה כשרות צהר, אותה מסעדה בירושלים, ביקשה לעבור לכשרות מהדרין; גם לא רבנות – מהדרין, הרבה יותר מכך. בסופו של דבר הציבור הוא שאומר את זה. אי-אפשר לזרות חול בעיני הציבור ולהגיד: רפורמה, אני רק אעשה יותר זול, אני רק איטיב עם הציבור. בסופו של דבר הציבור אומר את דברו. אותה מסעדה וכדוגמתה – יש עוד אחרות – לא מצליחים להתרומם בגלל שהכול שקר. לכן אני שואל: איך אפשר היום להעביר סמכות? לכן אני אצביע נגד, וכמו שאני מבין גם חבריי. למשרד שאין בו שר? אין בו שר, אין בו אחראי, אין בו מי שנוטל אחריות. האם ייתכן לקחת נושאים כאלה ולהעביר ממשרד המשפטים למשרד כזה? הייתכן? תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אייכלר – איננו. חבר הכנסת אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה נהיה כאן כמו התחנה המרכזית: נכנסים, יוצאים, חוזרים, מושבעים, מושבעים עוד פעם. זה מה שנקרא ממשלה בהתפרקות, קואליציה בהתפרקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> כן, כן, כן, התפרקות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אני מזכיר לך ש גם במפלגה שלך היו – – – לא מעטים – – – בכנסת הקודמת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> אני לא זוכר אף אחד שהוצבע מחדש. לא זוכר אף אחד. אצלכם היה שקט. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> לא, אתה לא זוכר. את ברוכי אתה לא זוכר? אתה לא זוכר את ברוכי? << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> ואני אומר לך שאם זה היה תלוי בי, אני הייתי נאבק שלא תהיה במקום 14. אני הייתי נאבק. אם הייתי אצלכם, הייתה דמוקרטיה יותר גדולה. אצלנו לפחות זה 18 רבנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – דוגמה ומופת – – – זכויות נשים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> אצלנו זה 18 רבנים, גדולי תורה; אצלכם זה אדם אחד או אישה אחת שקובעת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה הנשים אצלכם? חבר הכנסת אשר, איפה חברות הכנסת אצלכם? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> איפה הדמוקרטיה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דמוקרטיה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> זה לא ענייננו. לענייננו – חבר'ה, אל תוציאו את כל התסכול של הפריימריז כאן. תגן עליי, היושב-ראש. את כל הפריימריז, את כל התסכול שלהם, הם מוציאים עליי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא צריך. לא צריך הגנה, צריך דמוקרטיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, נראה לי שאתה מסתדר היטב. אתה מגרה אותם. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> מה הולך פה? איך יכול להיות שאני, אדם חסר השכלה, יכול להכניס אתכם לכזה לחץ? מה קורה פה? אדוני היושב-ראש, נתחיל מההתחלה. כולנו יודעים, כולנו מבינים בכלכלה, עם תעודות כאלה ואחרות, ואנחנו יודעים שאנחנו נמצאים במצב של מחירים מאמירים. כולנו יודעים שגם התנודות הקטנות חיות על פלסטרים. פה הורידו את המס על הבלו, אחרי שצעקנו על זה חודשים. פלסטר על זה, פלסטר על כל החברות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, כאחד שמתמצא בעניין, רק פעם אחת בהיסטוריה של מדינת ישראל הורידו את הבלו. פעם אחת. זו הייתה הפעם השנייה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> נכון, אבל מאחר שאתה היום יושב-ראש הכנסת, תסתכל בדפי הכנסת ותראה מתי הצענו לשר האוצר לעשות את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה יודע כמה פעמים הצעתי את זה כשישבתי כחבר בוועדת הכספים אצל חבר הכנסת גפני? << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> לא, אבל בתקופה הקשה שאנחנו נמצאים בה. אם היו עושים את זה קצת קודם, יכול להיות שהמדד היה נראה אחרת, ועליות הריבית והכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ב-2018 הייתה תקופה נוראית. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> אבל אדוני היושב-ראש, אנחנו יודעים דבר אחד – ואני מוקלט ומוסרט ורשום בפרוטוקול של דברי הכנסת: אחרי החגים ואחרי הבחירות הולך להיות פה גל צונאמי, וכל אלה שהחזיקו עד עכשיו את עליות המחירים יעיפו את זה לשמיים. אנחנו יודעים את זה, כולם יודעים את זה. שר האוצר מנסה לשים פלסטרים כאלה ואחרים, אחרי שהוא נזכר ואחרי כל הטעויות האפשריות שהוא עשה, השר הכושל הזה. בנושא הביטחון אנחנו במצב לא קל – לא נדבר על הגרעין, לא נדבר על מה שקורה ברחובות כל יום, שבחסדי שמיים אנחנו ניצלים – ובמה אתם מתעסקים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> ובמה המפלגה של שר האוצר הכושל עם לב האבן, שדחה את כל ההצעות שהיו פה מכל קצוות הבית, כולל שכר מינימום, כולל הכול – במה הוא מתעסק? האם אני מספיק משכיל בשבילו או אני לא משכיל בשבילו; האם להפלות את המורות רק בגלל שהן חרדיות; האם להפלות את הילדים הקטנים. להילחם בילדים קטנים – זה האומץ שיש לך. נראה אותך מול מנסור עבאס, השותף שלך, והשותף הבא שלך כנראה יהיה איימן עודה, וטיבי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> תודה לך. אני עוד אחזור היום לדוכן, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> Welcome to the club. חבר הכנסת טיבי – איננו. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה, חברי יושב-ראש הסיעה, מלכיאלי – מלכיאלי? אבל הוא לא שומע. ביקשת שאזכיר אותך, יושב-ראש הסיעה חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> מלכיאלי, תקשיב. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – כבוד יושב-ראש הכנסת – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה מגיע לך בזכות ולא בחסד, שלא יחשבו פה. האמת היא שכשאני מסתכל על בקשת הממשלה להעברת סמכויות, אז לפעמים יגידו לנו: מה אכפת לך? יעבירו את זה לשר לשירותי דת. אבל כשאנחנו מסתכלים מי היה השר לשירותי דת האחרון, אנחנו מעדיפים שזה יישאר איפה שזה – יותר גרוע מזה לא יכול להיות. אנחנו מעדיפים שזה יישאר איפה שזה כרגע. אנחנו מעדיפים שבעזרת השם תקום ממשלה אחרת, ותקום ממשלה אחרת שטובה ליהדות, שטובה למסורת. ממשלה רעה כזאת לא חווינו מעולם. כל פעם שאנחנו חושבים שהגענו לשיא – אבל השיא היה הפעם. אנחנו נמצאים בערב יום ה-30 של מר"ן ראש הישיבה חכם שלום כהן, שהיה נר לרגלינו, נשיא מועצת חכמי התורה, שהכאב על עם ישראל היה כאבו האמיתי. תמיד כשהיו מדברים איתו על כבוד, על נגיעות אישיות, הוא היה אומר: מסכן מי שיש לו את הכבוד והנגיעות האישיות. כל-כולו בשנה הזאת נלחם את מלחמתה של תורה. מהיהדות היה אכפת לו, מכל יהודי, מכל דבר שנפגע פה. היה אכפת לו מהרפורמות שרצו לעשות, ולצערנו גם הצליחו להרוס בחלקן, הרס היהדות במשרד לשירותי דת. באותו מקום שאותו אדם, שאני לא יודע למה בכלל הצניחו אותו למשרד הזה – תדברו עם העובדים הלא-דתיים שם והם יגידו לכם שהם מחכים ליום, שהם חיכו ליום שהוא ילך ומחכים ליום שתבוא השפיות בחזרה למקום הזה. הרסת את היהדות, אדון מתן כהנא. הרסת כל זכר ליהדות במקום הקדוש הזה. המדינה היהודית – היום כבר אין הבדל בין המדינה היהודית לשאר המדינות. אנחנו לא יודעים מהי מדינה יהודית ומהי אחרת. בזמן הקצר הזה הצלחת לטשטש את הזהות היהודית במדינת ישראל. אני מאחל לך שלא תיכנס לכנסת הבאה. כל דבר שטוב במדינה הזאת הרסתם. ולעם ישראל אני רוצה – – – << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> ניסיתם להרוס. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ניסיתם. גם הרסו, הם גם הרסו. אנחנו, בעזרת השם, נבוא ונתקן. ואני רוצה לאחל לעם ישראל, לכל מי שנמצא, לכלל עם ישראל, שבעזרת השם השנה הזאת תהיה לנו שנה טובה. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. תכלה הממשלה וקללותיה ותבוא ממשלת ימין וברכותיה. ולעובדי הכנסת, שאנחנו לא ניפגש כנראה עוד פעם לפני ראש השנה, תודה רבה לכם. הייתה שנה מאתגרת מאוד מבחינתכם, בשעות-לא-שעות, בזמנים-לא-זמנים. זה לא משנה אם זה עובדי תחזוקה, עובדי מטבח, סדרנים, ערוץ הכנסת, כל העובדים באשר הם – תודה רבה לכם. הייתם איתנו בכל רגע. בזכותכם אנחנו משרתים את הציבור, ואנחנו נמשיך לשרת את הציבור נאמנה. תודה ושנה טובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שנה טובה. חבר הכנסת רז, בבקשה – מוותר; חבר הכנסת ארבל, לפרוטוקול – איננו; חבר הכנסת מרגי – איננו. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, היות שבאמת אנו קרבים ונמצאים לקראת ה-30 של מר"ן נשיא מועצת חכמי התורה הגאון הגדול רבי שלום הכהן, זכר צדיק לברכה, שלצערנו לפני פחות מחודש עם ישראל נפרד ממנו, הכאב הוא מאוד גדול, כי מדובר באדם, באישיות שהחזירה את עטרת תפארת ישראל. הכהן הגדול מאחיו, מאורם של עם ישראל, גם זכה והקים ישיבות, ויש לו רבבות של תלמידים בכל הארץ ובעולם שהקימו קהילות מפוארות בכל רחבי העולם. אנחנו למדנו הרבה ממעשיו הטובים, ממדרשיו, מהעשייה התורנית שלו. אני, כיושב-ראש השדולה למען השבת, חש חובה נעימה וצורך גדול גם להודות לו על כל תרומתו הגדולה לחיזוק וביסוס השדולה למען שמירת השבת, שהוא היה בעצם המדרבן הגדול גם בנושאים הללו של לחזק את העסקים שומרי השבת ולתעדף אותם על פני עסקים שהם מחללי שבת, כמו גם את הנושא שמתקרב, כבר בקרוב, הנושא של יציאה מוקדמת לאלה שנוסעים להוריהם שמחוץ לעיר – לצאת ולהשכים בשעון החורף, לצאת מוקדם יותר כדי שלא להגיע לשבת מתוך לחץ. וכבר היו כמה פעמים שאנשים, לצערנו, נאלצו לחלל שבת. מכתבו המפורסם שנתן לשדולה, שעל המכתב הזה חתומים כל גדולי ישראל; בין היתר חתמו לצידו של מר"ן ראש הישיבה הרב שלום כהן, גם כן זכר צדיק וקדוש לברכה, והרב חיים קניבסקי, שחתם לצידו על המכתב הזה, כמו גם רבנים נוספים, מועצת חכמי התורה, וגם הראשון לציון הרב יצחק יוסף ועוד שורה של אדמו"רים גדולים ורבנים כבירי שם הצטרפו לחתימתו על השדולה למען השבת. אז ודאי שהכאב הוא גדול. אני מאוד מאוד שמח שבאמת, מאז הקמת תנועתנו, תנועת ש"ס, חכם שלום כהן ליווה את התנועה, והיה בעצם ממקימיה. כולם יודעים שהוא גם דרבן את מר"ן הרב עובדיה יוסף להקים את זה גם במישור המקומי, גם במישור הארצי. וברוך השם, הפירות – המוסדות, התלמידים, המפעלים הגדולים של מעיין החינוך התורני, בני יוסף ואל המעיין – כל הדברים האלה פזורים בכל הארץ. אנחנו חייבים לדעת שהפסדנו את אותו צדיק, ולכן באמת על זה היה דווה ליבנו, לכן אנו בוכים ומבכים את פטירתו של מר"ן, אביר הרועים, חכם שלום כהן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מקווה שעם ישראל ימצא, בעזרת השם, כל דרך להנציח את תרומתו הכבירה לעם ישראל, ובפרט שנושא השבת קרוב אליו מאוד, וקראו לו מרא דשבתא, ובפרט שהשבת הזאת היא שבת ניצבים, שזו השבת האחרונה בשנת תשפ"ב, ובה נהדר יותר, נחזק יותר את השבת. בשורות טובות. שבת שלום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קיש. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שבהתחלה לא תכננתי לעלות לדבר בהצעה הזו, אבל מכיוון שהיא נוגעת במשרד לשירותי דת, נזכרתי שהיה פה שר דתות שהתפטר מתפקידו ואמר, אפילו באיזשהו ציוץ: בשביל הערכים שלי התפטרתי מהממשלה. עכשיו, הוא התפטר באותו רגע – היום השבענו את חבר הכנסת כלפון בחזרה – אלה היו הערכים שלו, למנוע מהנורבגי יום טוב כלפון חס וחלילה להפיל את ממשלת השמאל. אז אלו הערכים של אותו שר דתות שהחליט להתפטר, ואחרי זה ניסה והתחנן לשותפים שלו לחזור ולא הצליח, וכל האירוע הזה, בואו לפחות לא נשקר ולא נייפה אותו ולא נעשה ממנו משהו שהוא לא היה. אז קראו לזה: באתי לחזק את הקואליציה מבפנים ואחרי שבוע רצינו לחזור לממשלה. אז האמת היא פשוטה: זה לא ערכים, זה כיסִיאלוגיה. איך אומרים, כיסֵּאולוגיה או כיסִיאלוגיה? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כיסְאולוגיה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כיסְאולוגיה. כיסְאולוגיה במשרד הדתות. אנחנו לא שותפים לזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בן צור, בבקשה. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, חבריי, אני חייב להזכיר שמחר ערב יום ה-30 לפטירתו של מנהיגנו נשיא מועצת חכמי התורה חכם שלום הכהן. איבדנו אישיות שהקרינה על כלל עם ישראל אהבה, חום, רגישות. אין לנו ספק שאנו חווים וכלל עם ישראל חווים חיסרון שלא יוכל להימנות, לצערנו. אנחנו מתפללים ומקווים שבעזרת השם, הקדוש ברוך הוא ייתן לנו תמורתו וחליפתו. אתמול, אדוני היושב-ראש, הלכתי לנחם בבית משפחת רב-סרן בר פלח, השם ייקום דמו, לראות את המשפחה, את השבר הגדול של האלמנה – שהיא אלמנה כבר שנים רבות – של האחים, האחות וכל מי שהיה שם. באמת, זה היה קורע לב. בחור בשיא פריחתו, בחור בשיא אונו וכוחו, הלך מאיתנו ללא עת. יהי זכרו ברוך. אני מקווה, בעזרת השם, שנשמתו נמצאת בגנזי מרומים תחת כיסא הכבוד, ובעזרת השם, הקדוש ברוך הוא ייתן לנו את תחיית המתים ונזכה לראות שוב את כל חיילינו וחללינו חוזרים איתנו. אבל אי-אפשר בלי להתייחס למציאות היום-יומית. אנחנו בעוד ימים ספורים נחוג את ראש השנה, אבל לצערנו, למשפחות רבות לא תהיה ארוחה לחג. יוקר המחיה הנורא שהממשלה הכל-כך לא טובה הזאת הביאה עלינו גורם לכך שאנשים, פשוט אין להם במה לפתוח את הקניות או הרכישות לחג, ממש כך. אנחנו שומעים מהעמותות שהן קורסות, עמותות שעוזרות למשפחות קורסות תחת הנטל של המשפחות שכל כך מבקשות סיוע. יוקר המחיה המאמיר הזה, שעושה רע לחלקים ניכרים בציבור, היה יכול להימנע לו הממשלה הזאת הייתה מקבלת את בקשתנו להמשיך, ולו לזמן קצר, לתת לאותן משפחות את תלושי המזון שיזם יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי בקדנציה הקודמת, ולו רק כדי לתת לאנשים מרחב נשימה, שיוכלו לחגוג את החג בצורה מכובדת. המצב היה לגמרי שונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> מה, יצאת מהאוב? נעלמת לכמה חודשים, לא שמענו אותך, לא ראינו אותך. מה קרה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – שמח לשמוע. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – הרפורמי – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר רק שבעזרת השם, הבטיח יושב-ראש התנועה שבממשלה החדשה שנקים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> – – בממשלה החדשה שנקים הוא ידאג לכך שבכל שנה יהיו מיליארד שקלים כדי לתת לאותן משפחות זריקות חיות כדי שיוכלו לצוף מעל פני המים, וגם ניתן פתרון כדי שהמשפחות הללו יצאו ממעגל העוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> לסיום, רק מילה אחת. אני רוצה להודות, כחבריי, ולמסור שנה טובה לכלל עובדי הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הם עושים פה עבודה נפלאה, במסירות נפש. מגיע להם הכול. שלכולם תהיה שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> לאדוני המזכיר, לכל הצוות, בטח ליושב-ראש ולכל סגניו, שנה טובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בן צור. שנה טובה. חברת הכנסת רוזין, בבקשה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת קיש, אני רוצה לפנות אליך. חבר הכנסת קיש, הוא לא שומע אותי. רציתי לברך אותו על חתונתו. רגע, רציתי לברך אותך על חתונתך ובהצלחה בזוגיות ואושר ועושר, אבל אני רוצה גם לפנות אליך, אם תרשה לי לרגע, בנושא פוליטי. החלטתם לפנות לפסילת בל"ד. אחרי שעשיתם הכול – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אם את פונה אליי אני אוכל לקבל חמש דקות להשיב? << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אין בעיה, בשמחה. אז תענה לי בחמש דקות. לדעתי בדקה אתה יכול לסכם, אבל אני אגיד בדקה שמצד אחד אתם מחבקים, באמת, את הקיצוניים שבבית הזה – את בן גביר, את מפלגת נעם, שונאי ערבים, שונאי להט"בים, שונאי נשים, פועלים באמת במקומות הכי חשוכים, אלימים ופורעים – ומצד שני, את מפלגת בל"ד, שמדברת על שוויון ועל דו-קיום – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה עם שונאי חרדים? << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – אתם רוצים לפסול. איפה ההיגיון? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אתם, אתם – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – חרדים. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> ושונאי חרדים? מי שונא חרדים? אף אחד לא שונא חרדים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> השוואה נהדרת. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אנחנו לא שונאי חרדים. אנחנו לא שונאי חרדים. אנחנו אפילו אמרנו שאנחנו רוצים לשבת איתכם בממשלה. הצענו לכם לשבת איתנו בממשלה. אתם אלה שהחרמתם אותנו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מריצות. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> החרמתם אותנו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> רגע, אני רוצה להבין, אתה הגשת בקשה לפסול את ישראל ביתנו? לא. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מריצות, במריצות. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> הגשת רק על בל"ד, כי אתם רק שונאים ערבים, כי אתם רק רוצים – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מי שונא ערבים? << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – כי אתם רק רוצים שלערבים לא יהיו נציגים לגיטימיים פה בכנסת. לאזרחי ואזרחיות מדינת ישראל מגיע ייצוג בכנסת גם אם הם לא – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – תואמים את עמדתכם. אתם מבקשים לפסול רק אותם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – אל תשנאי אף אחד. למה את שונאת את בן גביר? << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אני דיברתי אל חבר הכנסת קיש כנציג הליכוד שהגיש בקשה לפסילה, ואני אומרת פה לצד הזה, לקואליציה הבאה: תזכרו, רק שותפות אמיתית עם החברה הערבית במדינת ישראל תייצר שלום ושוויון. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת רוזין. השרה כהן, את רוצה לסכם או לגשת להצבעה? לגשת להצבעה. חבריי חברי הכנסת, בבקשה לשבת. אנחנו ניגשים להצבעה. בבקשה לתפוס את המקומות. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הודעת הממשלה – 23 נגד – 15 נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכות משר המשפטים לשר לשירותי דת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה לא בסדר? זה נחמד. נקלט, הכול בסדר. בעד – איי איי איי, חבריי למחשוב, למי לא נקלט? אוקיי, רק שנייה, אני מוציא את הרשימה. אוקיי, יש שיפור נוסף, כי זה לא מופיע על הלוח. מי לא נקלט? אני רוצה לבדוק, בבקשה. חבר הכנסת מיכאלי – סליחה, מלכיאלי, אתה צודק, אני מתנצל. מי עוד? חבר הכנסת רוטמן. חבר הכנסת פרוש. << קריאה >> מאיר פרוש (אגודת ישראל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פרוש נקלט, אני כבר אומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין חיווי על המסך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. היום זו הרצה ראשונה – לא תחת לחץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאה אחוז. << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >> שלי נקלט? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טסלר – נקלט; גפני – נקלט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו מריצים את זה. זו מערכת חדשה, יותר ידידותית; יש בה תקלות. חבר הכנסת רוטמן, אצלך בדף השני? לא. אין לי רוטמן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לרוטמן לא היה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רוטמן איננו, תוספת. מלכיאלי – אצלך? אצלי. מלכיאלי – נקלט; פרוש – נקלט. רק רוטמן לא נקלט. חבר הכנסת רוטמן, נגד? נגד. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 23, נגד – 16, עם חבר הכנסת רוטמן. לפיכך, אני קובע שהצעת הממשלה עברה. אני עובר להמשך סדר-היום. הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, רגע. פתאום אני רואה שכתוב לי "ביטן". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כי אתה יושב במקום של דוד ביטן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני יושב במקום שלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אתה יושב במקום של דוד ביטן. אתה שכחת. חבר הכנסת קיש, אתה כבר פה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ביטן לא היה יושב פה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> בגלל שהיו שינויים – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איזה שינויים? הליכוד לא עשה שינויים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> למה שינו? חבר הכנסת קיש, ברגע שטלי פלוסקוב – נמסרה הודעה למזכירת הסיעה שלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> טוב, אז אני בטעות הצבעתי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאה אחוז. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט. נא להחליף את ההצבעה של חבר הכנסת קיש בחבר הכנסת ביטן – להחזיר אותו חזרה להצבעה שלו. הכול נוצר בגלל שחברת הכנסת פלוסקוב נכנסה, אז יש שינוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> קיש ביקש לעבור לשבת ליד אבוטבול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נמסרה הודעה. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, זה בסדר. זו לא אשמתו של חבר הכנסת קיש. אני קובע כי לא נמסרה הודעה, והצבעתו נכללה כהצבעה אישית. נגמר. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לאביר קארה הוצאתם את המיץ – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> כן, זה בול אותו דבר, מתן. זה בול אותו דבר. בול שהוא מצביע בעד והוא יושב במקום הלא-נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, נראה לי שאני מסתדר – לא? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, אני סתם התגעגעתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזמן לא – – – << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, חברים, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אבקש להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 132) (בתי משפט שלום לעניינים מינהליים), התשפ"ב–2022; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 147) (תחולת הדין הישראלי על עבירות חוץ שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל), התשפ"ב–2022; הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב–2022; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 132), התשפ"ב–2022. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ב–2022, של חברי הכנסת מאי גולן וצבי האוזר. כמו כן, על פי סעיף 96 (ד) לתקנון הכנסת, משחדלה חברת הכנסת עידית סילמן לכהן בכנסת בי"ז באלול התשפ"ב, 13 בספטמבר 2022, נמחק שמה מהצעות חוק שהייתה שותפה להן עם מציעים אחרים. הצעות חוק שהוגשו מטעמה כמציעה יחידה הוסרו מסדר-היום. כמו כן, הונחה היום על שולחן הכנסת הודעתה של השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג על מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אלון טל, אמילי מואטי, מוסי רז ופטין מולא בנושא: היערכות לאומית להתמודדות עם אסונות אקולוגיים ימיים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 35 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב–2022 << הצח >> [מס' מ/1556; דברי הכנסת, חוב' ל"ג, ישיבה 148; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ובכן, המשך סדר-היום – סעיף 5: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 35 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב–2022, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. מציג חבר הכנסת איתן גינזבורג, בשם יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אין דוברים. זו קריאה שנייה ושלישית. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 35 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדשה). ההצעה מובאת בפניכם לפני הקריאה השנייה והשלישית. סעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל מסמיך את שר הפנים להאריך את שהותם בישראל של עובדי סיעוד זרים מעבר לתקופות המרביות הקבועות בחוק מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים המתקיימים במטופל הסיעודי. בקשות הארכה אלה עשויות להידחות בין השאר בשל אי-עמידה בתנאי הסף שבסעיף או בשל טעמים מהותיים שנמצאו לאחר שקוים דיון בבקשה בוועדה המייעצת שהוקמה לפי סעיף זה. בעקבות התפשטות נגיף הקורונה והמגפה שנוצרה בעקבותיה – צריך להגיד: בעקבותיו. נגיף. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אה, נגיף הוא נקבה? נעים מאוד. אני יודע שבעברית נגיף זה זכר. לא צריך כל דבר להביא לקצה גם בעיוות המציאות והעובדות. לא, נקבה – נקבה. בעקבות התפשטות נגיף הקורונה והמגפה שנוצרה בעקבותיו הוטלו בעולם כולו, ובישראל בפרט, הגבלות שונות על האוכלוסייה במטרה למנוע את התפשטות המגפה, לרבות הגבלות על כניסה למדינות ויציאה מהן. בעקבות זאת הצטמצם בתקופת ההגבלות גם מספרם של עובדי סיעוד זרים חדשים שנכנסו לישראל. צמצום מספרם של עובדי הסיעוד הזרים החדשים בשל מגפת הקורונה כאמור יצר צורך חריג ובלתי צפוי לתת פתרונות זמניים לטיפול באוכלוסיות של המטופלים הסיעודיים בישראל המחזיקים בהיתר להעסקת עובד זר לסיעוד לפי חוק עובדים זרים. בעקבות האמור, בחודש מרץ 2020, שהוא המועד שבו החל עיקר ההגבלות, הודיעה רשות האוכלוסין וההגירה כי החליטה על מתן תקופת היערכות ליציאתם של עובדי סיעוד זרים מישראל שבקשות ההארכה לגביהם נדחו כאמור, ובה לא תיאכף הדרישה ליציאתם מישראל. הודעות על תקופת היערכות ליציאה מישראל כאמור ניתנו גם לגבי עובדי סיעוד זרים שהחלטה סופית של ערכאה שיפוטית שקבעה כי עליהם לצאת מישראל ניתנה בחודש מרץ 2020 או אחריו. מזמן לזמן פרסמה הרשות הודעות המאריכות את תקופת ההיערכות. בשנת 2021, עקב ירידת התחלואה בישראל והגדלת מספר הטיסות הנכנסות למדינה, ניתנה הודעה על הפסקת תקופת ההיערכות ליציאה מישראל של עובדי הסיעוד הזרים האמורים, ונמסר כי עליהם לצאת מישראל עד 30 ביוני 2021. עם זאת, בשל פניות רבות ממטופלים סיעודיים ומבני משפחותיהם שלפיהן נוצר קשר טיפולי משמעותי בין עובדי סיעוד זרים שלגביהם ניתנה תקופת היערכות ארוכה לבין המטופלים הסיעודיים שבהם הם טיפלו בתקופה זו, ועל מנת למנוע ניתוק קשר טיפולי ארוך טווח זה, נחקקה לפני כשנה הוראת שעה שהייתה תקפה למשך ארבעה חודשים ואפשרה באופן חריג בחינה מחדש ואישור של בקשות ההארכה שנדחו בתקופת מגפת הקורונה. זאת, כאשר הקשר הטיפולי בין המטופל לעובד הזר נמשך מעל לחצי שנה, בשל ההסתמכות על תקופת ההיערכות הארוכה שניתנה בעקבות מגפת הקורונה, ובלבד שבעת הגשת הבקשה העובד הזר לא שהה בישראל מעל 13 שנה. עם זאת, בשל התפרצויות נוספות של מגפת הקורונה, אשר גרמו שוב לקשיים והגבלות בקשר לכניסה ויציאה מישראל, ניתנו גם לאחר פקיעת הוראת השעה תקופות היערכות נוספות ליציאה מישראל של עובדי הסיעוד הזרים שבקשות בעניינם נדחו במהלך התקופה. לאור האמור, מוצע בהצעת חוק זו, שהיא מיזוג של הצעת חוק ממשלתית ושל הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, לקבוע הוראת שעה נוספת לתקופה של ארבעה חודשים, שבה יהיה ניתן לבחון מחדש ולאשר בקשות של מטופלים שנדחו בתקופת מגפת הקורונה באופן חריג, במקרים שבהם הקשר הטיפולי בין המטופל המבקש לעובד הזר נמשך מעל שלושה חודשים, בהסתמך על תקופות ההיערכות שניתנו, ובלבד שבתחילת התקופה הקובעת העובד הזר לא שהה בישראל מעל 13 שנים. הצעת חוק זו מוגשת ללא הסתייגויות וללא בקשות דיבור, ולכן אבקש כי הכנסת תתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע מטעם הוועדה. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גינזבורג. מכיוון שאנחנו בקריאה שנייה ושלישית, אין סדר דוברים. נא לשבת, בבקשה. אין הסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה, ולאחר מכן – בקריאה השלישית. בבקשה לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיף 1 – 22 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 22, אין מתנגדים, נוכח אחד. לפי התאורה, זה חבר הכנסת רוטמן שלחץ "נוכח". עכשיו האורות יותר בולטים, אז אני רואה. לפיכך, הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. חבר הכנסת האוזר לא נקלט? נוסיף את חבר הכנסת האוזר. לפיכך, אנחנו ניגשים להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 23 נגד – אין נמנעים – אין חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 35 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב–2022, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 23, אין מתנגדים, אין נמנעים, שניים נוכחים. לפיכך, הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 35 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב–2022, עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. ממשיכים בסדר-היום. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> רגע – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אה, שכחתי. אני מתנצל. בבקשה, מגיע לך על פי התקנון. רוצה לברך – בבקשה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> כמה זמן – – – מה לא עשיתי בשביל זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מתנצל. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, כמה זמן זה? רק שנדע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני מזכיר הכנסת, סגניות נכבדות, חברות וחברים שלי, חברות כנסת, אני מברכת על כניסתה של הוראת השעה שיזמתי ביחד עם משרד הפנים ונכנסה לספר החוקים. אחרי שנה של מאמצים, הוראת השעה תאפשר הסדרת קבע של עבודתם של מטפלות ומטפלים סיעודיים שנקלטו אצל מטופלים בתקופת הקורונה – מרץ 2020 עד יוני 2022 – והבקשה להסדרת עבודתם נדחתה מטעמים שונים. בשל המחסור החריף בעובדים שנוצר בתקופת הקורונה, הרבה בלגן קרה, והרבה אנשים, מטופלות ומטופלים, שאותם עובדים זרים טיפלו בהם ונוצר ביניהם קשר כל כך טוב, היינו צריכים להגיע, אחרי שנה של עבודה מאומצת בתוך הוועדה וכמובן עם משרד הפנים – הגענו למצב שצריך להסדיר את קליטתם באופן קבוע. חוסר הוודאות והיציבות שנבעו ממדיניות זו יצרו קושי, קושי רב, ומתח נפשי עצום למטופלים ולמטופלות יחד. הוראת השעה שהכנסנו היום לספר החוקים של מדינת ישראל תאפשר לסיים את עידן הקורונה – ביי ביי קורונה – תוך שאנו עושות ועושים צדק עם המשפחות ועם העובדים והעובדות הזרות ולא נביא לגירוש שלהם, לגירוש של מי שמטפל במסירות בהורים שלנו, בסבים ובסבתות שלנו, בחברים שלנו, באנשים הסיעודיים שכל כך צריכים, בטח ובטח בתקופה כל כך קשה עבורם. כיושבת-הראש של הוועדה לעובדות ועובדים זרים בכנסת חזרתי והדגשתי את הצורך האקוטי לתת מענה למטופלים סיעודיים ובני משפחותיהם שנקלעו למשבר החריף הזה בתקופת הקורונה. הוראת השעה שאושרה היום היא תוצר של אין-ספור שיחות ופגישות עם מטופלים, עם עובדים ועם משפחותיהם שמודאגות. קיימתי כעשרה דיונים שיזמתי בוועדה בראשותי על מנת לתת להם במה ואפשרות להשמיע את קולם ואת ומצוקתם. אני ממש רוצה להודות לשרת הפנים אילת שקד ולרשות האוכלוסין, שנעתרו לקריאה הזאת והיו שותפות ושותפים לחקיקה של הוראת השעה. תודה לענבל משאש, ראש מינהל עובדים זרים, ותודה לשרי גבאי מהייעוץ המשפטי של רשות האוכלוסין וההגירה; כמובן, תודה רבה למנהלת הוועדה של עובדות ועובדים זרים מיכל דיבנר כרמל על העבודה המדהימה שהיא עשתה כל השנה הזאת, וכמובן ליועצת שלי לענייני הוועדה יעל אורבך. אני גם רוצה להגיד תודה בהזדמנות הזאת, לפני הבחירות שיבואו עלינו בברכה, לסדרניות ולסדרנים המסורים, המדהימים והמדהימות, שהיו איתנו לאורך כל הדרך בתוך הוועדות, שלפעמים היו סוערות ולפעמים פחות, אבל אין ספק שעשו עבודה מדהימה ונתנו לנו את האפשרות לקיים את הדיונים בצורה הכי טובה שיש. אז תודה רבה ומזל טוב לזכויות האדם, למטופלים הסיעודיים ולבנות משפחותיהם. אכן עשינו היסטוריה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך על היוזמה. אני מברך אותך. << הצח >> הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/940)]. (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני ממשיך בסדר-היום. הסעיף השישי בסדר-היום – הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת מאי גולן וצבי האוזר, לקריאה ראשונה. חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אני אתנצל מראש לפני שנתחיל. אין לי עשר? הבנתי שיש לי עשר דקות מטעם הסיעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חמש את וחמש האוזר. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לי עשר? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אתם שני מציעים, חילקו ביניכם את הזמן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הבנתי שבלי קשר אליי יש לו חמש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> זה לא שתי הצעות, זו הצעת חוק אחת, חילקו ביניכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מאפס ואתחיל מההתחלה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז רק לפני שאני אתחיל, שנייה, רק לציין משהו – אם אני משתעלת, אני מתנצלת. עם החולי – בגלל זה גם לא הייתי בוועדה. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, או איך שאני מכנה את ההצעה הזאת "חוק ההמשכיות", הכל-כך מרגש. אני לא יכולה לתאר, משפחות שכולות יקרות, כמה אני מתרגשת היום לעמוד פה, לעמוד במעמד הזה שאני מרגישה שהוא משול לילד שנולד בכאבים קשים ובצירים קשים, אבל אנחנו מצפים כולנו ליילוד שיביא אושר, שיביא שמחה למקום שיש בו כאב, ימלא את החלל הריק הזה. אדוני היושב-ראש, אני לא יודעת אם אתה מבין כמה קדוש החוק הזה, קדוש ממש, לא רק למשפחות השכולות אלא לכל המהות שלנו כעם היהודי, לעם ישראל. כמה אני מתרגשת לדבר עליו. אני רוצה להגיד לכם שכשהבשורה הגיעה השבוע – אני לא הייתי בוועדות אבל עקבתי אחרי כל דבר, כי הייתי באמת חולה כמה שבועות; ברוך השם, אני פה – אבל כשהבשורה על כך שהצעת החוק תגיע למליאת הכנסת היום הגיעה, זה היה בצורה מצמררת וכואבת בדיוק, אבל בדיוק, באותו יום שאיבדנו עוד פרח נדיר, קצין הנח"ל בר פלח, השם ייקום דמו. בדיוק באותו יום הבנו שהחוק הזה מגיע לקריאה ראשונה. וכשאני רואה אתכן, את המשפחות השכולות הכל-כך יקרות שיושבות פה ביציע, אני יודעת שממש לא תכננתם לשבת פה. לא חלמתם, לא רציתם, זה לא היה שום דבר שקשור אליכם כשהבאתם לעולם את הילד היקר שלכם, אבל אתם פה, אתם נגררים בעל כורחכם למסע הקשה הזה, שאיזה מסע הוא? מסע לחיים, לדבר היקר והיפה ביותר שקיים. אני רוצה לספר לכם שאני נחשפתי למאבק הזה עוד לפני שאיבדנו את הבנים היקרים שלכם, כשראיתי את המסע הקשה של אשר ועירית שחר, ההורים של סרן עומרי שחר, כשראיתי את המאבק הקשה שלהם להוכיח – את מה? את זה שהם ראויים להיות הורים. זוג הורים שגידלו כאן לתפארת מדינת ישראל משפחה, ילדים, נכדים, צריכים לצאת למסע של שנים ארוכות בארץ ובעולם כדי להוכיח מה? שהם ראויים להיות הורים, ההורים הנפלאים שהם. ולמי? לכאלה שתבעו לעצמם את זכות הווטו – היא מפריעה לי. סליחה, זה מאוד מפריע לי. חברת הכנסת לסקי, זה מאוד מפריע לי. היא לא שומעת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין, חבר הכנסת רז, אתם מפריעים לה. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> למי אתם צריכים להוכיח? להוכיח לאלה שתבעו לעצמם את זכות הווטו להחליט מי אחראי לבריאה, מי אחראי להמשכיות, מי אחראי לחיים. באיזו זכות? מי שמכם להחליט דבר כזה? הרי יש רק אחד שיושב שם במרומים שמחליט מי לוקח ומי נותן, לא אף אחד אחר. ואחריכם, לצערנו, בסבל בל יתואר, הצטרפו משפחות שכולות נוספות למאבק לזכות לחיים: ניצה, אימו של סמל ראשון בראל חדריה שמואלי, השם יקום דמו; ברוך, אביו של סמל ראשון עמית בן יגאל, השם יקום דמו; האחות והאימא של רב טוראי שאול ויצמן, זיכרונו לברכה. חברים, אנחנו עם מוקף אויבים. למרות שאני מקווה מאוד שלא לנצח נחיה על חרבנו, כרגע הפתרון אינו באופק, ואנחנו חייבים להם את זה ברמה המוסרית, הערכית, הבסיסית, להם ולפרחים המדהימים שנקטפו בדמי ימיהם. גם להם. ואגב, זה לא רק הנחמה של המשפחות השכולות, זאת גם הנחמה שלנו כאן, של הבית הזה, של חברי הכנסת. זו הנחמה של כלל אזרחי מדינת ישראל שמחשיבים את עצמם פטריוטים, ציונים, אלו שכואבים איתכם את הכאב הזה. יש רבים רבים כאלה. זו גם הנחמה שלהם. אני לא אכחיש ואומר שנתקלתי באין-ספור חומות פוליטיות כשהגשתי את הצעת החוק הזאת. באמת הרגשתי שמסתכלים עליי כאילו בעין עקומה דווקא בבית הזה ושהחוק הזה הוא מופרך. בכנות, לא הופתעתי כשהגיע מישהו מהמחנה הנכון והצליח להעביר את החוק. זה בסדר, זה לא העניין עכשיו. אני מברכת על זה, כי זה לא העניין, אבל אני רוצה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה חלק מהעניין. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה קצת חלק מהעניין, נכון, אדוני היושב-ראש. זה נכון מה שאתה אומר. אבל אני אומרת שזה לא משנה, כי אני אישה מאמינה, באמת מאמינה, והכול מאיתו יתברך והכול בהשגחה, ולכן לא משנה כמה סירבו לתת הסכמה, אדוני היושב-ראש, להצעת החוק הזו, הגשתי אותה שוב ושוב ושוב, כי ידעתי שהיא תעבור. אתה עד לכך, נכון? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון? אפילו דיברנו על זה כאן מעל הבמה. ולכן אני אומרת בלב שלם – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא ביקשה עשר. את רוצה עוד כמה דקות? << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה, אדוני היושב-ראש, זה ממש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קיבלת. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. תודה. זה באמת חשוב לי. אני רוצה להגיד לכם שלא משנה, הורים שכולים, משפחות שכולות, ואזרחי מדינת ישראל, אני עומדת כאן ומבטיחה לכם ביום הזה שלא משנה מה יקרה – בממשלה הזו או בממשלה הבאה – אני מתחייבת שהחוק החשוב הזה יעבור גם בקריאה השנייה וגם בשלישית ויירשם בעזרת השם בספר החוקים של מדינת ישראל. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר לך משהו קטן. כשנכנסתי לכנסת הזו, עכשיו, באמת ידעתי שבגלל האילוצים, ענייני קואליציה ואופוזיציה, אני לא אוכל להעביר הרבה חוקים, מה לעשות, אבל אני מאמינה בהשתדלות. כשעושים השתדלות מלאה בסוף משהו קורה. אמרתי לעצמי, ביני לבין עצמי, באמת, את המשפט הבא: גם אם אני אצליח רק את החוק הזה, רק את החוק הזה להעביר, אני יודעת שכל המסע שעשיתי לכנסת ישראל ובכנסת ישראל היה שווה. למה? כי זה מגיע לא רק לכם אלא לעם ישראל, בזכות ולא בחסד. אני מסיימת בזה שאני רוצה להודות גם לחבר הכנסת לשעבר עוזי דיין על כל העזרה שהוא נתן לי עוד לפני שנתיים וחצי תמימות בקידום החוק הזה. תודה ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה אפרת רייטן. זה לא היה פשוט, כל העבודה נמרצת מול היועצים המשפטיים על כל סעיף וסעיף. אני מברכת על מיזוג ההצעות עם חבר הכנסת האוזר. תודה גם לחברת הכנסת סילמן, ואני מברכת על כך שהייתה פה הסכמה רוחבית בנושא, בלי ענייני שמאל וימין, בלי ענייני קואליציה ואופוזיציה. שאפו. כל הכבוד. כשמגיע אז מגיע. למה? כי אתן, משפחות יקרות, אתן מעל הכול. אני אוסיף ואומר גם, אדוני היושב-ראש, שאני מברכת על כינוס המליאה בזמן הפגרה. זה גם היה דבר לא פשוט. נקווה, בעזרת השם, ונתפלל מכל הלב ומכל הנשמה שבעזרת השם לא יצטרפו עוד משפחות שכולות למדינה הזאת, לעם הזה, לארץ הזו. באמת, שנזכה להביא את הילדים האלה לאושר ולשמחה, ושבעזרת השם בזכות השנה הטובה הזאת שבאה עלינו לטובה נזכה לאושר, לבריאות, להצלחה לעם ישראל ולהגנה על חיילינו ועל החיילות שלנו ועל כלל כוחות הביטחון בישראל. שנה טובה, חתימה טובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת האוזר. בדרכך למטה אני אגיד: אני הייתי עד לכך שהגשת את זה פעם אחר פעם, חברת הכנסת, ולא הבנתי למה זה לא עבר בכנסות שאת היית חברה בהן והממשלה הייתה שלך. לכן, אחרי שפנתה אליי עירית מ"זר למשפחות" – ואני ממשפחה שכולה – וחככתי בדעתי איך אני יכול לסייע, אמרתי שהפתרון היחיד הוא לזמן מישהו מהקואליציה אליי למשרד, ששר המשפטים – ואני אומר את זה על השולחן – הוא מסיעתו. בחרתי בחבר הכנסת האוזר, ואחרי הסברים ושיחה וחשיבה מחוץ לקופסה, העברתי את החוק אליו. זה הצ'אנס שהיה להעביר אותו. דווקא בגלל הרגישות שלי כבן – אני לא הייתי מודע לזה. אני עד לכך שהגשת את זה פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. אני מאוד שמח ומברך שזה עבר, והמשפחות שפנו אליי לכינוס הוועדה ולכינוס המליאה, לא היה צורך, כי אני minded לעניין, הייתי בן ברית סמוי, מה שנקרא, אז בהצלחה לכם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני רק אומר שאני מודה לך על מה שאמרת. אני לא גאה בזה שבממשלה שלי לא יכולנו להעביר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל זה לא חשוב, העיקר שזה עבר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל כן יש פה עניין עצוב, ואתה מודה בזה, שיש שיקולים קואליציוניים ואופוזיציוניים גם בחוקים כאלה שצריכים להיות מעל הכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם אני הולך אחורה, נדמה לי שזה לא עבר שלוש פעמים? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הגיע הזמן שנשתנה, שנת 2022. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שלוש פעמים? ספרתי נכון? << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, שלוש פעמים זה לא עבר. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת האוזר, גם לך יש זכויות רבות בעניין. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משפחות שכולות יקרות ואהובות, אני נרגש ושמח להניח לקריאה ראשונה הצעת חוק שימוש בזרע נפטר לשם הולדה. זאת חקיקה פורצת דרך הן ברמה הלאומית והן ברמה הבין-לאומית, שמטרתה להסדיר שימוש בזרעו של אדם שנפטר לשם הולדה אחרי פטירתו ובהתאם לרצונו המפורש והמוצהר. חבר הכנסת קריב. חבריי חברי הכנסת, אני מציע לקרוא בעיון את הצעת החוק, כי היא באמת פורצת דרך. זה הסדר שצופה פני עתיד, אך משולב: גם מתקין הסדר הומניטרי אנושי, שכולנו חבים, וחייבים לעשותו לאותם אלה שהגורל היכה בהם בעבר, ובעצם כבר ביצעו את ההליך. חבריי חברי הכנסת, בחודשים האחרונים נעשתה כאן, בבית הזה, וגם מחוצה לו, עבודה מאומצת, שיטתית, יסודית, מעמיקה, שמאפשרת בלב שלם את העברת החוק היום בקריאה ראשונה, עשרות שעות של דיונים מרתקים. אני מציע לכל אחד ואחד מכם – ומי ששומע אותי – לעיין בפרוטוקול. יש שם דברים חשובים, תראו את ההתייחסויות שם – דיונים שהציגו ועימתו תפיסות תרבותיות, עמדות דתיות, אמונות, עירבו טכנולוגיה, אתיקה, משפט ושכול. כל אלה התגבשו לכלל הסדר שמשקף בצורה ראויה, מדודה ומאוזנת את האינטרס הציבורי בנושא מורכב, חדשני ופורץ דרך. אדוני היושב-ראש, לא היססנו להתעמת ולמצוא את הדרך הנכונה, כן, גם אם זה לעיתים היה קשה. לא היססנו לנווט ולהכריע בין אותן סוגיות מורכבות וקשות; בראשיתיות, הייתי אומר. חבריי חברי הכנסת, יש עוד עבודה לעשות לקריאה השנייה והשלישית, אבל בנושאים המרכזיים דנו, ואנחנו מציגים הסדר ראוי ונאות. אם אפשר לומר, את האבנים הגדולות סידרנו והסדרנו בדיון לפני הקריאה הראשונה, והשארנו לקריאה השנייה את האבנים הקטנות, שאני מניח שיושלמו. לחוק שמונח בפניכם יש משמעות דרמטית הן לפרט והן לכלל. אנחנו, חבריי חברי הכנסת, מעצבים נורמה חברתית שלראשונה מאפשרת בצורה מסודרת המשכיות למי שנתן דעתו על כך וחפץ בכך. אנחנו חיים בעידן שיש בו את היכולת הטכנולוגית שמאפשרת המשכיות; אנחנו חיים בעידן שבו לרבים מאיתנו כפרטים יש גמירות הדעת ורצון להמשכיות, ואנחנו ניכנס לעידן שבו הכלל יכבד את רצון הפרט על ידי קביעת הסדר חוקי שיאפשר לכל אחד מאיתנו, ולאלה שיבואו אחרינו, לממש את רצונם המפורש – רצון שלחלקנו הוא עקרוני, הוא קריטי, אולי אפשר לכנותו בראשיתי ואולי אפשר לכנותו בבחינת תמצית החיים, והוא המשכיותו של כל אחד ואחד. מי שאיננו נמצא בתפיסת עולם זו או בראייה אישית זו, ראוי שיכבד את אלה שכן חושבים כך, יכבד את רצונם של אנשים, גם אם בגיל 18, גיל שבו קבענו את הבגירות. רצונו של אדם כבודו, ומדינה שמכבדת את כבוד האדם, ראוי שתסדיר זאת, ובזה אנחנו פורצים דרך. בחקיקה הזו אנחנו נותנים גם אור, אור בעיניהן של משפחות רבות. חברים, ההערכה שניתנה במסגרת דיוני הוועדה – ואני אומר דבר מאוד קשה, אדוני היושב-ראש – היא שכ-70 משפחות בישראל מתמודדות היום עם הסוגיה הזאת. כל מקרה הוא עולם ומלואו. משפחות ביצעו את ההליך הרפואי הנדרש ונאבקות היום רובן בהליכים משפטיים מתישים קורעי לב. ניתן להעריך כי מחצית מאותן משפחות הן משפחות של חללי צה"ל. יש לנו כאן בבית הזה חובה מוסרית מיוחדת כלפי אלה שמצאו את מותם בשירות הכלל, שהכלל הכניס אותם למצב שבו, לצערנו כולנו, הם איבדו את חייהם, ולכן לנו יש חובה בראש ובראשונה להגשים את אותה תפיסה או את אותו רעיון של המשכיות. למען אלה שעוקבים אחרי הליך החקיקה המרתק הזה – לא רבים, אבל מי שכן עוקב לא יכול להסיר את עיניו בארץ – ואדוני היושב-ראש, אני אומר לך כאן, בעולם כולו מסתכלים על הבית הזה, על ההצעה בכחול הזאת, שהיא לא נמצאת איתי כאן, היא מונחת בפניכם ­– למען כל אלה שעוקבים, למען ההיסטוריה החקיקתית של הבית הזה, למען המשך הדיון, אני אפרט בקצרה מה עשינו, לאן התקדמנו, היכן פרצנו דרך והיכן ניפצנו את תקרת הזכוכית. וכן, חברים, אנחנו מנפצים תקרת זכוכית. ראשית, ההסדר הקיים היום מאפשר רק לבנות זוג של אדם שנפטר לממש את המשכיותו, גם אם האדם עצמו, אגב, לא נתן דעתו לכך, שכן ההנחה המוסרית הנוהגת אצלנו היא שאדם נשוי או אדם בזוגיות מעוניין בהמשכיות. זה ההסדר הקיים, והוא עוגן ב-2003 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. אבל ההמשכיות הזאת, היא כרוכה בתהליך ארוך, מייגע ויקר. זה ההסדר כלפי בת הזוג. עכשיו, מההורים של מי שנפטר נמנע הדבר, אלא אם כן הייתה פה אמירה, הנחיה מפורשת של הנפטר, וגם אז כל מקרה ומקרה מגיע לבית משפט, נדון בהרכב אחר, עם תוצאה אחרת, מתמשך לאורך שנים, כרוך בהוצאות רבות, בעוגמת נפש רבה. מעל הכול, אדוני היושב-ראש, מרחפת כיום עננה שאי-אפשר לחיות איתה, שרק משפחה שמודעת לאפשרות להמשכיות, אלה שבקרות האירוע היה מי שלחש לאוזנם, הם שיכולים להיכנס לאותו מסלול ארוך ומפותל. כאן טמון עיוות מוסרי, אפליה דוקרת את העין ודוקרת את הלב שאי-אפשר להשלים איתה. אז מה עשינו בחקיקה? ראשית, קבענו שרצונו של הנפטר בעודו בחייו הוא שיקבע, בחזקת האוטונומיה של האדם. לא עוד הנחה משוערת באשר לרצונו כי אם אמירה ברורה שמניחה תשתית מוסרית ואתית איתנה לתהליך; שנית, מתן אפשרות להורים שכולים, ולא רק לבת זוג, לממש את רצון ההמשכיות ולאפשר כניסת מעט האור אל מול הרבה מן החושך שבו הם שרויים. בנוסף, הסדרנו לראשונה רעיון שמכונה לעיתים בתקשורת ובעגה המקצועית "צוואה ביולוגית", לא רק לחללי צה"ל, אדוני היושב-ראש, אלא באופן כללי לציבור כולו, וזה פורץ דרך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> צביקה, אם הנפטר לא נתן הנחיות וההורים רוצים, החוק יאפשר? << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> החוק לא יאפשר, למעט המקרים שהיו, אנחנו עושים הסדרה הומניטרית. מעתה ואילך לא, יעבור מעתה ואילך רק ברצון מפורש של הנפטר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> צביקה, אבל צריך לשים לב שהחוק כרגע לא מנוסח כך. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> החוק מנוסח כך, אינך קורא נכון את החוק, אבל תנו לי בבקשה לסיים, חברים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אין לך את המעודכן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הניסוח של החוק לא כרגע על השולחן. יש לנו קריאה שנייה ושלישית, אנחנו נשפר אותו בוועדה עצמה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה לא מעודכן – – – לפני חצי שעה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> מנוסח כך אחד לאחד. אתה רשאי לפנות ליועצת המשפטית של הוועדה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> צביקה, מה שחשוב זה כוונת מציעי החוק – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> גם הניסוח. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה לא המעודכן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הכוונה חשובה מאוד, חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> עכשיו, חברים, קבענו הסדר מפורט לכל אותם מקרים שעד היום טופלו בצורה אקראית והיו תלויים בפרשנות בית המשפט – אמר, לא אמר, כיוון דעתו וכו' – ומעל הכול יצרנו שוויון באחד הנושאים הרגישים בחברת בני אדם. מחקנו, בכל הקשור לחיילי צה"ל, את הפער הבלתי-נתפס בין אלה שיד המקרה הייתה בעזרם לבין אלה שלא; בין המשפחות שנודע להן שאפשר ובין המשפחות שלא זכו לשמוע ברגע הקשה מכול והצטערו על כך עד סוף ימיהן. צה"ל, חברים – מעתה ואילך, משיוסדר החוק, כמובן – יחויב לעדכן כל מתגייס באפשרות לקבוע את עמדתו באשר להמשכיות. כן, יקבע את עמדתו אותו בגיר שבזמן חירום גם שולחים אותו למלחמה ועלול למצוא את מותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> והוא יהיה חייב להיות בטופס הבקו"ם. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם לא יהיה בטופס הבקו"ם, החיילים לא יבינו שהם יכולים. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אז חיילים יבינו, ייתנו דעתם בגמירות דעת. צה"ל ינהל מאגר מסודר באשר לרצון של כל מתגייס כך שבקרות הרע מכול, יוכל להודיע או יודיע לכל משפחה את החלטת הנופל, וזאת כחלק ממעטפת התמך שצבא נותן בעת נפילתו של חייל. לא עוד לחישות באוזן אלא הסדרה של כל התהליך, מהחלטתו של אדם בהכרה מלאה ועד הריונה של האם המיועדת. חבריי חברי הכנסת – ובזה אני אסיים – על חקיקה שכזאת נאמר "כי מציון תצא תורה". זוהי פריצת דרך עולמית. כשנשלים את ההליך רבים ילכו בדרך זו, רבים מהפרלמנטים יאמצו הסדר חקיקה דומה. ואני אגיד משהו יותר חשוב ויותר עמוק: רבים ייוולדו, ויביאו אחריהם צאצאים עד קץ הדורות. אני רוצה להודות לכל מי שנטל חלק בהליך החשוב הזה: אני רוצה להודות לעמותת אור למשפחות השכולות ולעומדת בראשה, סא"ל במילואים עירית אורן גונדרס, שעושה לילות כימים למען המשפחות. אדוני היושב-ראש, אתה יודע שהיא שגייסה אותי לטובת החוק, ואתה יודע שאני במבט ראשון אמרתי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרת לי: רגע, על מה מדובר בכלל? נבהלת, אמרת: תן לי ללמוד. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אמרתי: אינני מאמץ זאת, אינני בטוח שזה הדבר הנכון. אני לא רוצה לאכזב אתכם, יכול להיות שתשובתי תהיה שלילית. אני מבקש ממכם – אני יודע שקשה לבקש זאת ממשפחות שכולות – לא לתת תשובה מיידית אלא ללמוד ולאפשר את האופציה להגיד לא. ואני אומר לך, למדתי, וכל יום שאני חושב על זה ועובר את זה אני אומר כן בצורה יותר מובהקת, הגם שהבטן מתהפכת, והדבר איננו טריוויאלי ואיננו פשוט. אני רוצה להודות לצוות הוועדה, לכל המומחים שליוו אותנו; אני רוצה להודות תודה מיוחדת לשופט העליון בדימוס חנן מלצר ולשופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין. היו פה חברי כנסת שחושבים שהחקיקה הזאת הייתה כלאחר יד, היו פה חברי כנסת שהם מחשיבים עצמם ליברלים, פורצי דרך – אינני רואה אותם כאן בהצבעה – וזה יירשם כהערת שוליים להיסטוריה באשר למהי מהות הדברים. אני באמת רוצה להודות לשופטים העליונים על תרומתם. ואני רוצה – ובזה אני מסיים – לומר תודה מיוחדת ליושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת אפרת רייטן על העבודה המאומצת, המקצועית והרצינית, ולך, אדוני יושב-ראש הכנסת, שבדרכך, דרכי נועם, ובתוקף תפקידך – הגם שעם ההגבלות והגבולות – ליווית את הדברים, ואני יודע מה ליבך אמר. מעל הכול, תודה גדולה למשפחות השכולות שליוו אותנו בכל השעות הרבות בכנסת ומחוץ לכנסת: לניצה ויוסי, ההורים של בראל, לברוך, אבא של עמית, לבת אל ודורית, המשפחה של שאולי, לאירית ואשר שחר, המשפחה של עומרי ולעוד משפחות רבות. אנחנו, משפחות שכולות, אנחנו רק השליחים בתהליך. אתם הקרבתם את היקר מכול. אין על כך נחמה. אדוני היושב-ראש, מילה אחת אישית בכל זאת. זה נאומי האחרון בכנסת הזאת. לא אהיה בכנסת הבאה. אני מודה לך, לחבריי ולציבור על ההזדמנות לשרת את הציבור קרוב לארבע השנים האחרונות בבית הזה. אני מאחל ומייחל שתעשו ותמשיכו במלאכת חקיקה כמלאכת מחשבת רצינית ומכובדת, תראו את האינטרס הציבורי בכללותו, ויתקיים בנו בבית הזה כנאמר בתהילים: אל תלכו בעצת רשעים, אל תעמדו בדרך חטאים, אדוני היושב-ראש, ואל תשבו במושב לצים. שנה טובה וימים טובים לכולנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. לא נהוג, למרות שהייתי רוצה לתת לכם. אני מבקש. תודה רבה לכם. נרשמו דוברים. הרשימה סגורה. חברת הכנסת רוזין, בבקשה, ראשונת הדוברים – איננה; חברת הכנסת לזימי – איננה. חבר הכנסת קיש, ראשון הדוברים, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שהרגע הזה הוא באמת מרגש מאוד. משפחות שכולות, אני פגשתי את ניצה, אימא של בראל, בבית החולים. אלה היו רגעים מאוד קשים. בראל נלחם על חייו, וכולנו היינו בתפילה שהוא יצליח להתגבר במאבק הזה. לצערי, כמו שאנחנו יודעים כולנו, הוא לא הצליח לנצח בקרב הזה. אני זוכר שאמרתי לעצמי באותו רגע שבמה שאוכל לעזור לך, ניצה, ולכל המשפחה, אני אעשה בכל הכוח. החוק הזה – באמת אפשר לומר תודה קודם כול למאי גולן, שהובילה אותו שנים ארוכות. היא יזמה והעלתה את הנושא למודעות הציבורית. היושב-ראש, אני לא הכרתי את הסיפור שתיארת עכשיו, שחיברת את צביקה האוזר, שלקח את הלפיד והמשיך עם הלפיד. גם לך מגיעה תודה בעניין – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו לא צריכים. כולנו נציגי ציבור. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וגם כמובן לך, צביקה. אבל אני רוצה להגיד נקודה שהיא פינה שלי באירוע. יושב פה בועז. כשהכנסת התפזרה כל מפלגה ממפלגות האופוזיציה יכלה לבחור חוק פרטי אחד שאותו היא מקדמת להבשלה לקריאה ראשונה. זה נעשה באופוזיציה וגם בקואליציה, ואני אומר לכם כנציג הליכוד, החוק של מאי גולן – וגם חברת הכנסת עידית סילמן הובילה נוסח – אנחנו אמרנו דבר אחד: אם יש חוק אחד שהליכוד מתייצב מאחוריו ורוצה שיעבור בקריאה ראשונה זה החוק הזה. עם כל המורכבות – ואתם ראיתם כמה מורכבות הייתה – זאת הייתה המשימה שאני נשלחתי אליה. אני מאוד גאה ושמחף כמו שאתה היית, צביקה, בצדק. אני גם אומר לך, אני גאה מאוד ושמח שאולי הדבר האחרון בכנסת הזאת שאנחנו עושים זה להעביר את החוק הזה בקריאה ראשונה. הינה, אני אומר לך, ניצה, ולכל המשפחות: אני אהיה שליח הציבור שלכם, וגם מאי, כמובן. בכנסת הבאה אנחנו נשלים את המלאכה. הדבר הזה הוא שליחות, ואני שם על מלא איתכם. אני רוצה באמת לחזק את כל אלה שעזרו בחקיקה. נמצא פה גם בועז טופורובסקי, שאני מודה שברגע שאמרתי לו שיש בעיה – משהו פה ומשהו שם – מייד העסק תיקתק, וההתחייבות שהייתה לכם מולנו שהחוק הזה יעבור בקריאה ראשונה בכנסת הזאת מתמלאת ברגעים אלה. באמת היה פה שיתוף פעולה עם כנסת שהתפזרה עם הרבה מאוד אמוציות קשות בתוך הכנסת הזאת, עם ביקורת מאוד קשה. אני לא מתייחס לאירוע שעברנו כולנו פה, אבל חד-משמעית באירוע של החוק הזה אני יכול לומר לכן, משפחות, שהחוק הזה איחד את הבית הזה. זאת זכות גדולה של כולנו. אני רואה פה את חברת הכנסת עידית סילמן; קודם הזכרתי את שמך, לא ראיתי אותך. היא יוזמת החוק ועשתה רבות, אגב, למצוא את הפתרון ההלכתי הנכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לשעבר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לשעבר. בעזרת השם, לעתיד הקרוב. כולם אומרים לי: מה הציוץ? אני אומר להם: היא הפילה את הממשלה הנוראית הזאת. אני סלחתי, מה אתם כל כך מתרגשים? שימו פאוזה מאחורינו. אני חוזר לנושא. ניצה וההורים, יש פה גם פתרון הלכתי, כדי לוודא שגם ילד ממשפחות יהודיות – דרך אגב, זה יכול לפגוש גם משפחות לא יהודיות, יש גם לא יהודים שמשרתים בצה"ל, אבל למשפחות יהודיות יהיה הפתרון הנכון בשביל ההמשכיות. עשיתם את העבודה הנכונה, התחברתם, הבנתם איך הכנסת עובדת. אני זוכר את השיחות המורכבות שהיו לנו. אני רוצה לסיים ולומר שוב תודה לכל הגורמים שהיו שותפים למהלך הזה. אני גאה מאוד ברגע הזה. זו זכות גדולה שיצא לי להיות שותף לעניין הזה. זו זכות גדולה של מפלגת הליכוד, שנעמדה כחומה בצורה כדי שהדבר הזה יקרה. בעזרת השם בכנסת הבאה נשלים את החקיקה. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יואב קיש, אז למה שלוש פעמים זה לא עבר? סתם, אתה יודע, יש משפטים מיותרים שטוב היה אילולא היו נכנסים לפרוטוקול הכנסת, אבל לא יכולת להימנע מההערה הזאת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה, את ההערות העוקצניות מהמקום הזה – בכנסת הבאה לא תהיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, אתה יודע, יש גבול. חבר הכנסת טל, בבקשה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה, ברשותכם, לדבר קצת על המושג "נזק בלתי הפיך", מה שנקרא "רברסביליות". הרי אנחנו עוסקים בהצעת חוק חשובה שמנסה להנציח חומר גנטי ולהבטיח, למרות נסיבות מאוד קשות, איזושהי המשכיות של השם והמורשת של בן אדם, לכן אני תומך בהצעת החוק לשימוש בזרע של נפטר. אנו הולכים בימים הקרובים לחגוג את ראש השנה, שזה בעצם יום ההולדת של כדור הארץ. האם נוכל ליישם את אותם עקרונות לכדור הארץ? למרבה הצער, אינני רואה מצב שמערכת אקולוגית שנהרסת יכולה להשתקם באמצעות חוק. אותם מינים רבים – והאו"ם מדבר על מיליון מינים על פני כדור הארץ שנמצאים בסכנת הכחדה – לא יקומו. בינתיים פארק היורה נשאר כמדע דמיוני. גם הקיץ הנוכחי מזכיר לנו שלכדור הארץ אין הרבה מה לחגוג. הרי היה מדובר בקיץ החם ביותר באירופה בכל תולדות העולם שנרשמו. אנחנו רואים גם בישראל את הסימנים של אירועי מזג אוויר קיצוניים: עליית מפלס הים, שרפות וכו'. בעוד כחודשיים נעבור את 8 מיליארד בני אדם בעולם. כדור הארץ הופך להיות יותר ויותר צפוף, ומי שמשלם את המחיר זה הטבע. לכן אנחנו צריכים לחשוב איזו שנה אנחנו רוצים שתהיה תשפ"ג. לשמחתי – אני רוצה לסיים את הנאום שלי בבשורה חיובית, כי בכל זאת אפשר גם לראות שיש פתרונות – רק לפני שבוע נחתם הסכם חשוב ביותר בין משרד הביטחון לבין עיריית ראשון לציון. באותו הסכם, אותו שטח של 9,000 דונם לאורך החוף בין ראשון לציון ועד חוף פלמחים אמור לעבור בהדרגה מצה"ל לציבור, כדי שיהיה רצף חוף פתוח. למעלה מ-90% ממנו יהיה לטובת הציבור. ולכן אני רוצה לבקש, אדוני היושב-ראש, כשאנחנו מסתכלים על השנה החדשה, שנהיה מחויבים יותר מתמיד. וגם, אם תרשה לי, אדוני היושב-ראש, להודות לך על היחס שגילית אליי השנה, ולהזכיר לך שב-6 בנובמבר יש התכנסות של כל מדינות העולם בשארם א-שייח' כדי להציל את כדור הארץ. מן הראוי שיהיה נציג של הכנסת שם, אם אנחנו נהיה חלק מהפתרון, כדי להחזיר את ההרמוניה בין האדם לכדור הארץ, בין עם ישראל לארץ ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בהצלחה לך בהמשך הדרך. חבר הכנסת בוסקילה, אני מתכבד להזמין אותך בפעם הראשונה. << דובר >> מישל בוסקילה (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, אני נרגש להיות פה היום עם ההורים השכולים, עם האחים השכולים, עם המשפחות שתרמו למדינה את יקיריהם. אני רק יכול לומר לכם שלא ידעתי שבנאום הראשון שלי אני אדבר על החוק הצודק כל כך הזה, הנכון כל כך הזה. אני יכול לומר לכן, משפחות שכולות, כאח שכול לשני אחים בצבא, מקסים ויצחק, זיכרונם לברכה, שקיפחו את חייהם – מקסים היה בין אלה ששחררו את מוצב החרמון והקריב למען המדינה – כשאני רואה אתכם היום, על מה אתם נלחמים, אני גאה בכם. אני גאה בכם. אתם בעצם עושים היסטוריה, היסטוריה, מתקנים עוול גדול מאוד. הייתי שמח מאוד אם הוריי, זיכרונם לברכה, דוד ומרים, היו יושבים פה היום, והייתי יכול לבשר להם שהבן שלהם, בפעם הראשונה שבה הוא נמצא במשכן מכובד זה, בעצם מצביע בעבור חוק שהוא כל כך צודק, הוא כל כך נכון לכן, המשפחות השכולות. אדוני היושב-ראש, לא ידעתי שזה יהיה הנאום הראשון שלי. הייתה לי ציפייה בעצם, בנאום הראשון, לספר קצת מעבר למה שהייתי צריך לספר, על כל העשייה. אבל אני חושב שאם זה הנאום שהייתי צריך לפתוח בו, אני יכול לומר לכם שאני מאוד שמח. אני יכול לומר למשפחות השכולות, לאחים השכולים: אנחנו איתכם, אני איתכם, והמקום המיוחד הזה בעצם גם בא להסדיר דברים מהסוג הזה. אני רוצה לומר לכל באי הכנסת, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לאחל לכולם שנה טובה, של שלווה, הצלחה, אחדות. כן, כן, אנחנו צריכים להיות מאוחדים, לראות את השונה. בואו נפסיק לחשוב על עצמנו. בוא נחשוב עליהם. בואו נחשוב על העם המדהים הזה. בואו נחשוב על האזרחים המדהימים שלנו, כי מתוך מחלוקת אי-אפשר לבנות בית, רק מתוך ויתור ומתוך אהבה ומתוך להעריך את הדעה השונה של האחר. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך, גם על הנאום המרגש הראשון, ואנחנו מאחלים לך הצלחה. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המשפחות החשובות, א. ידידי צבי האוזר, חבר הכנסת צביקה האוזר, אתה סיבכת אותי, כי הבאת את הפסוק "ובמושב לצים לא ישב", ואני נשארתי להתמודד לכנסת הבאה, אז אני, לצערי הרב, בהיתר מהרבנים, אצטרך לעבור על הפסוק שציטטת קודם ולהיות פה במושב לצים. אני רוצה לומר על החוק הזה כמה דברים. קודם כול, החוק הזה הוא חוק מורכב והוא בעייתי. הוא חוק בעייתי ומורכב גם מבחינה הלכתית, ולאלה שפחות מודעים לבחינה ההלכתית – גם מבחינה אתית. מה המשמעויות של ילד שגדל בלי אבא? מה המשמעויות של ילד שגדל לאימא בצורה כזאת או אחרת? יש לזה הרבה הרבה השלכות. מקוצר הזמן ומהלחץ של הליכוד, של יואב, היה די קשה בכנסת מושבתת לנהל דיון, יחד עם הרבנות הראשית, יחד עם מועצת גדולי התורה, יחד עם הרבנים, בנושא הזה. לכן, השתדלנו, במסגרת סד הזמנים ובלחץ הליכוד, לעמוד בזמן הזה ולסיים את העבודה בוועדה לקריאה ראשונה. אבל כמו שאמרתי בוועדה, והיה לי חשוב לומר את זה גם היום – אני אומר לך את זה, למאי וליואב; בדיון לקראת הקריאה השנייה נצטרך לקבל את דעתם של מועצת גדולי התורה, לקבל את דעתה של הרבנות הראשית לישראל, להבין את המשמעויות ההלכתיות, האתיות, של הנושא הזה, כי החוק הזה הוא סופר-סופר-מורכב. זה שבאים בעידן של "בין השמשות" הפוליטי ובלחץ ציבורי, זה בסדר. הנושא של המשפחות חשוב מאוד – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> רק הערה קטנה. קודם כול, שומרים על זה הלכתית מכל צד וצד. דבר שני – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר_המשך >> תאמיני לי, הייתי 20 שעות בוועדה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> עוד משפט. היינו גם. עוד משפט – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר_המשך >> מכיר, ואני אומר לך – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה נדון כבר מעל שנתיים. זה לא לחוץ וזה לא רק עכשיו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר_המשך >> אני לא מדבר על שתי משפחות מסוימות. כשאת מחוקקת חוק, המשמעות היא לא רק שתי משפחות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. ממש לא. ממש לא. אל תגזים. אני אומנם נחשפתי לנושא דרכן, אבל אלו לא רק שתי משפחות, זה הרבה מעבר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר_המשך >> אז אני אומר שוב, הנושא הזה מורכב, סופר-מורכב, על אף 20 השעות שהייתי בוועדה יחד עם האוזר ועם היושבת-ראש, וההערות שנכנסו. אני אומר לך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מורכב מאוד. ברור. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר_המשך >> אז גם מועצת הרבנות, גם הדיינים וגם גדולי ישראל – כל השאלות האתיות המשמעותיות יצטרכו להיות נדונות לקראת הקריאה השנייה בוועדה. נעשה על זה עבודה ביחד בשביל לפתור את כל הדברים האלה. תודה רבה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בעזרת השם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קריב, בבקשה. אחרון הדוברים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, סליחה שאני מפריעה. סליחה. אנחנו חיים בכנסת, באמת, וגם במדינה שהיא לא דמוקרטיה, זו ארץ הביורוקרטיה. כל דבר מכל מקום צריך להערים קשיים. יש דבר שהוא טבעי, שהוא מהותי – אינני מבינה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, נעשה מאמץ שזה יעבור. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> סליחה, אני מדברת מכעס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תתרגזי. השקיעו בזה הרבה מאוד, אנשים רבים. בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הבית הנכבדים, ביקשתי לעלות לדוכן רק בשביל לומר את הדברים הקצרים הבאים. ראשית, כמובן, להישיר מבט למשפחות השכולות ולהשתתף בכאבן, ולאחל להן שתהליך החקיקה הזה – הוא לא יביא מזור לאובדן, אבל יעניק סוג מסוים של נחמה ותחושת המשכיות. החקיקה היא אכן חקיקה מאוד מורכבת, ואני מבקש לומר בהקשרה רק שני דברים. האחד – כיום במדינת ישראל חיים עשרות אלפי ילדים שגדלים להורים יחידניים. הילדים הללו הם לא פחות מאושרים, הם לא פחות אהובים, הם לא פחות מחובקים – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הינה, אני בת לאם יחידנית. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – והגיע הזמן, הגיע הזמן, להשאיר את עולם הנימוקים הזה בצד. הוא לא מתכתב עם המציאות, ואין לי ספק שכשהחוק הזה יאושר, תוך שינויים, הילדים שייוולדו בזכותו יהיו מחובקים ואהובים לא פחות מכל ילד אחר, שנולד לזוג הורים. דבר שני שאני מבקש לומר, וברור לי שאנחנו נמצאים בקריאה ראשונה אבל חשוב שהדברים ייאמרו לפרוטוקול – יש פערים גדולים בין נוסח החוק שהונח על שולחן הכנסת לבין העקרונות שהוצגו על ידי מציעי החוק. יש כאן משימה מאוד מאוד גדולה לוועדת העבודה והרווחה בראשותה של חברתי אפרת רייטן לוודא עיקרון אחד יסודי: מרגע העברת החוק ובמבט צופה פני עתיד – ואני לא מדבר על אותם מקרים הומניטריים – מרגע העברת החוק, העיקרון צריך להיות ברור: הדבר תלוי ברצונו המוקדם של האדם. אדם יצטרך לגלות את רצונו בצורה אקטיבית שהוא מעוניין שאחרי מותו תבוצע אותה פרוצדורה של קצירת זרע ושתבוצע הפרייה עתידית, בהינתן התנאים ובהינתן אישור בית המשפט. החוק לא יכול לאפשר, לטעמי – ואני מקווה שזאת תהיה התוצאה הסופית – שמאן דהו, גם אם מדובר בבת זוג או בהורה – אני אומר שמדובר מעכשיו להבא – יוכלו לקבל את ההחלטה על קצירה ועל הפרייה ללא גילוי דעת מוקדם. בוודאי שבהקשר של הצבא, מבחינה ביורוקרטית יותר קל לפתור את זה, כי הצבא הרי פוגש כל חייל בשרשרת החיול, אבל גם לגבי אזרחים ובסיטואציות של מוות, לצערנו, שלא בנסיבות צבאיות, המהלך הזה – שהוא באמת פורץ דרך, הוא לא פשוט מבחינות שונות – הוא חייב להיות מותנה בגילוי דעת מרצון. צריך לסמוך על הציבור שאם יש בקרבנו גברים שמעוניינים בדבר הזה הם יידעו להביע את רצונם, כפי שהיום אנחנו מתקדמים לעניין שבו אנשים משאירים ייפויי כוח בלתי חוזרים, צוואות בחיים והוראות לגבי קצירת איברים אחרים. אני מאוד מאוד מקווה שנוסח החוק יתוקן כך שהעיקרון היסודי הזה יבוא בו לידי ביטוי ברור. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני יכול ברשותך להוסיף דברים. שלטונות הצבא יהיו חייבים להביא בצורה ברורה לידיעת אותם חיילים מתגייסים לי קל ונוח לדבר על העניין הזה, אני שייך לחבורה הזאת. בפירוש, כמו שאותו חייל אומר למי לתת את כספי הפיצויים שלו – זה חייב יהיה לבוא בצורה ברורה. אחרת המשפחות השכולות – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם האזרחים, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם האזרחים. אחרת המשפחות השכולות ייתקלו בקיר אטום שלא יוכלו לעבור אותו. אני סומך על חבריי שבוועדה ועל חברת הכנסת רייטן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני, וגם יהיה מצב של מחלוקות בקרב בני המשפחות השכולות באזרחות ובצבא, וזה דבר שצריך להימנע ממנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לכן על החוק להבהיר את זה הבהרה ברורה, מהו רצונו של הנפטר, של ההולך לעולמו. קשה לדבר על זה אבל מה נעשה? אנחנו נמתין שחבר הכנסת קריב יגיע למקומו, כי אני רוצה לגשת להצבעה. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. חבר הכנסת קיש, להזכיר לך ששינית את מקום מושבך; שינינו, ליתר דיוק. בבקשה לתפוס את המקומות. אנחנו ניגשים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 20, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה. אני מברך על כך. שיהיה לכולנו בהצלחה לקראת הקריאה השנייה והשלישית והעבודה על החוק הזה בוועדה עצמה. אני מברך את כל העוסקים במלאכה, את שני חברי הכנסת, גולן והאוזר. ברוכים תהיו. שיהיה בהצלחה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תודה, אדוני היושב-ראש. << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018 (תיקון מס' 8) (הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/912).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> המשך סדר-היום – סעיף מס' 7: הצעת חוק התייעלות כלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 8) (הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת אלכס קושניר. לכבוד הוא לנו. בבקשה, לקריאה ראשונה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול, התגעגעתי. כיף לראות אתכם, את כולם, באמת. אנחנו רצים בכל מיני קרבות רחוב בבחירות, וזה כיף לראות את האנשים. אבל לפני שאני מתחיל לדבר לגופו של החוק, אני רוצה להעלות איזו סוגיה שכנראה לא מספיק מחלחלת לתודעה של הציבור. אני מדבר כמובן על לימודי ליבה במוסדות חרדיים. אז בעולם נורמלי הענקת השכלה בסיסית לילדים היא דבר שהיא מובן מאליו, אבל רק אצלנו, במדינת ישראל, כרגיל, הנושא הזה הופך להיות נושא פוליטי. בעיקר, הוא עניינם של הרבה מאוד עסקנים שמה שמעניין אותם זה כסף. כן, חברים, מדובר כאן בהרבה מאוד כסף. כל סיפורי האידיאולוגיה הם תכסיס למטרה האמיתית: כסף ושליטה. אבל לפני שצוללים פנימה, בואו נבין רגע מה זה לימודי ליבה. על מה אנחנו מדברים? הרי בסך הכול אנחנו מדברים על השכלה בסיסית שמוענקת לילד בבית ספר, והכוונה היא למקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית ומחשב. << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >> איך בן-גוריון – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> השאלה היא, איך זה בכלל אמור להפריע ללימודי תורה? כאן בדיוק נמצא הסוד, כי כולנו מבינים שבלי המקצועות האלה, או לפחות הידע הבסיסי בהם, לילד אין שום סיכוי בעתיד להשתלב בשוק התעסוקה. גם אם הוא כן ישתלב, הוא בהכרח יקבל שכר הרבה יותר נמוך מחבריו. מה בדיוק העסקנים רוצים? << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >> מורות ישראליות שמלמדות – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הם רוצים שבחור חרדי יישאר תלוי בהם לאורך כל החיים, חבר הכנסת גפני. << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן – – – << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >> סתם? אידיאולוגיה? הכול כסף. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, העסקונה מצליחה בגדול. << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היום עשרות אלפי ילדים במדינת ישראל לא מקבלים שום כלי פרקטי לעתיד, והם נידונים לעוני ולתלות בקצבאות המדינה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> העוני זה בגלל שר האוצר שלך, שהוא מעלה לכולם מיסים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולמה זה אמור להטריד אותנו, תגידו? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אל תבלבל את המוח. אל תקשקש. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם. הסיבה היא מאוד מאוד פשוטה: גם היום המשק הישראלי נמצא במחסור של ידיים עובדות כמעט בכל תחום. מי שכן עובד, נאלץ לממן, באמצעות המיסים שהוא משלם, המון המון קצבאות שנועדו לתמוך באלה שהחליטו למנוע מהילדים שלהם עתיד כלכלי טוב. אם תציצו בדוחות דמוגרפיים תבינו שהתופעה הולכת להתגבר בשנים הקרובות, כי שיעור הילודה בקרב הציבור החרדי הוא הרבה יותר גבוה מאשר בשאר האוכלוסייה. מערכת החינוך במגזר החרדי הפכה להיות כלי שליטה אבסולוטי של עסקנים בציבור – – << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> אתה שפוט של השר שלך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – המקור לכסף רב שמתקבל מהמדינה ללא שום פיקוח. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם, חבר'ה, יש לי פתרון. אתם לא רוצים שנתערב לכם? אין בעיה. אל תדרשו תקציבים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם אתם רוצים כסף מהמדינה, אז תקבלו את הפיקוח של המדינה. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> מפלגה אנטישמית. אנטישמית. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לך לקרמלין, הקרמלין מחכה לך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תאמינו לי שאנחנו המדינה היחידה בעולם שמממנת סוג כזה של השכלה – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לך לקרמלין, לקרמלין, שם יאהבו את זה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אשר. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – או יותר נכון, היעדר השכלה. מה שמטריד אותי מאוד, חברים – – – << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אשר, זאת תפילת נעילה של הכנסת הזאת. ברוגע, ברוגע. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אשר. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> אתה שפוט של שר האוצר. אין לך עצמאות בגרוש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אשר. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אשר, אתה יודע למה אני לא מתרגש ממה שאתה אומר? מסיבה אחת מאוד מאוד פשוטה – כי אין לך טיעונים לגופו של עניין, אז אתה תוקף לגופו של אדם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זה מה שיש לך, אכזרי שכמוך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברים, מה שמטריד אותי באמת זה ההבטחה שניתנה על ידי נתניהו למפלגות החרדיות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> 53 מיליארד לחרדים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי ההבטחה הזאת בעצם הפכה להיות – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> 53 מיליארד לחרדים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – תנאי מינימום. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> 53 מיליארד לחרדים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הדבר הזה ידבר כל הזמן או שאפשר להשתיק אותו? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זה מה שהובטח לנו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש לכבד את הדובר. אנחנו ברגעים אחרונים – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> 53 מיליארד לחרדים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו ברגעים אחרונים, בתפילת הנעילה של הכנסת הזאת. תכבד. תכבדו את הדובר. תודה רבה. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז ככה – אמרתי ואני אחזור על זה: מה שמטריד אותי עוד יותר זה ההבטחה של נתניהו שניתנה למפלגות החרדיות, שבעצם הפכה להיות תנאי מינימום לכניסה של המפלגות החרדיות לתוך הקואליציה. לצערי, יש לי יסוד סביר להניח שגם חבריי לגוש השינוי, גם גנץ וגם לפיד, יהיו מוכנים לשלם את המחיר הזה. היום מדינת ישראל מפסידה כל שנה כ-20 מיליארד שקלים בשל היעדר השתתפות של גברים חרדים בשוק התעסוקה. << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >> לא הייתה שום הבטחה. אתה סתם מבלבל. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה, בלי לחשב את הקצבאות, התמיכות והסובסידיות שמשולמות למשפחות שבהן הגבר החליט שהוא פתור מלעבוד. אבל האמת היא שאני לא בא בטענות לבחור חרדי כזה או אחר. הטענות שלי הן לעסקנים ולפוליטיקאים שבמשך שנים יצרו כאן תמריצים שליליים לאותם בחורים לצאת ולהשתלב בשוק התעסוקה רק במטרה אחת: להשאיר אותם תלויים בחסדים שלהם. ולא פלא שמה שמעניין בעיקר אותך, חבר הכנסת גפני, ואת דרעי ואת גולדקנופ, זה כלכלה סוציאל-פופוליסטית של תלושי מזון, קצבאות ילדים ותחזוק קבוצות אינטרסים. כל אלה מביאים הלכה למעשה להגדלת ההוצאה הציבורית, לעיוותים במשק ולמעמסה על אלה שמשלמים מס במדינה הזאת. התופעה הזאת מעכבת את ההתקדמות של המשק כולו. בשנה האחרונה שר האוצר ליברמן עשה מהפכה והציע 6,000 שקל בשנה לתלמיד במוסד חרדי שילמד לימודי ליבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> נתן 53 מיליארד, עשה מהפכה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> והתלמידים ייבחנו במבחנים חיצוניים של מערכת החינוך, של משרד החינוך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אצל הערבים יש ליבה? חתיכת שקרן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת משה אבוטבול, אני לא רוצה להוציא אותך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אבל הוא משקר ואתה שותק. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש לכבד את הדובר כפי שאתה מצפה שיכבדו אותך, זה הכול. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז הרפורמה, חברים, עשתה מפץ בתוך הפוליטיקה החרדית, ואנחנו ראינו את הקרב בין דגל התורה, בתוך יהדות התורה. אז היה קרב מאוד מאוד קשה בתוך יהדות התורה. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> מה בין מנסור עבאס לווליד טאהא? << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >> מנסור עבאס היה הדתי היחיד בקואליציה הקודמת. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תגיד את זה לחבר הכנסת אשר, לא לי. אני רק אומר דבר אחד – שזה יצר המון המון מתח בקרב – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לזה נקרא המחנה האמוני. ראיתי שהוא חלק מהמחנה האמוני, נכון? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה יצר המון המון מתח בפנים וכמעט גרם לפיצוץ, ואז גם ראינו איך זרם גדול בתוך החברה החרדית – חסידות בעלז – היה מוכן לשים את טובת הילדים של המדינה לפני טובת העסקנות הזולה ולהיכנס לפרויקט. וכמובן חבר הכנסת גפני, וחברך דרעי, וגולדקנופ, שעכשיו הפך להיות חבר שלך – עשיתם הכול על מנת למנוע את זה. ואז הגיע נתניהו וברוב נדיבותו נעץ את המסמר האחרון בסיכוי של הילדים החרדים לעתיד טוב יותר; אגב, גם כנראה לעתיד טוב יותר לילדים שלנו, שלא יוכלו לעמוד בעומס הכלכלי שיוטל עליהם בעוד שנים קדימה. אבל עדיין יש דרך למנוע את האסון הזה וזה להקים ממשלה ללא ש"ס, ללא יהדות התורה, וכמובן ללא בנימין נתניהו. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> ומה עם מנסור עבאס? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה עם אחוז החסימה? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ורק אנחנו – מפלגת ישראל ביתנו היא הערובה היחידה לכך שתוקם ממשלה כזאת. אני פונה מהבמה הזאת גם לחבריי ביש עתיד וגם לחבריי במחנה הממלכתי להגיד בצורה מפורשת שאנחנו נקים ממשלה ליברלית ציונית בכנסת הזאת ולא ניתן לעסקנים למנוע עתיד טוב יותר לילדים של המדינה הזאת, גם כאלה שהם חרדים וגם כאלה שהם לא חרדים. מילה אחת לגופו של החוק – דיברתי עליו הרבה. אנחנו באים לתקן פה עוול שהיה בחוק הקודם, שבו צוינו במפורש הרשויות המקומיות שהיו אמורות לקבל סיוע מתוך הכסף שמוקצה לפיצויים בעקבות הקרבה שלהן לשדה התעופה בן-גוריון. אנחנו נעביר את החוק בקריאה ראשונה. אני רק מצפה ממשרד הפנים לעשות את התיקונים הנכונים בתקנות על מנת שרק הרשויות שבאמת נפגעות וסובלות מהקרבה לשדה יקבלו את הסיוע, ולא הקומבינות שהיו לפני כן. תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מכאן לקרמלין, שם יאהבו את זה. יאהבו את זה שם בקרמלין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> במקום חרדים – לקרמלין. יאללה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, חבר הכנסת משה אבוטבול, שלום לך. אם אתה רוצה לדבר עם מישהו, אנא תקום ממושבך, תתקרב אליו, אבל אל תצעק ממושבך. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/399/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה גפני) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> להצעת חוק זו הוצמדה הצעת חוק של חבר הכנסת משה גפני. אני מזמין את חבר הכנסת משה גפני להציג את הצעת החוק – הצעת חוק התייעלות כלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון). בבקשה, אדוני. << דובר >> משה גפני (דגל התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, באתי להציג את החוק, אבל מכיוון שחבר הכנסת קושניר אמר נאום שאי-אפשר שלא להתייחס אליו, אני רוצה רק לשאול אותו, כיושב-ראש ועדת הכספים: אושר ההסכם בין המורים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי לבין משרד החינוך ומשרד האוצר. המורים והמורות יקבלו משכורות יותר גבוהות. עכשיו, יש בחינוך החרדי – רוב המורים והמורות מלמדים את כל הליבה, מלמדים את כל מקצועות החול, והם נשארו עם חצי שכר. למה אתה, כיושב-ראש ועדת הכספים, לא דאגת לעניין הזה? למה הגננות החרדיות, רק בגלל שהן חרדיות – לא קשור לליבה – מקבלות חצי שכר ממה שמקבלת הגננת בממלכתי? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ולמה אתה לא דאגת לזה? << דובר_המשך >> משה גפני (דגל התורה): << דובר_המשך >> אם כנים דבריך – אני מדבר על ההסכם האחרון שנעשה. אם כנים דבריך ואתה מאוד דואג למדינה ואתה מאוד דואג לילדים החרדים, מאוד, ואתה דואג למורים החרדים ואתה רוצה שהם ישתלבו בתוך העניין, למה זה לא מעניין אותך שמורה חרדית – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מאוד מעניין אותי. << דובר_המשך >> משה גפני (דגל התורה): << דובר_המשך >> לא מעניין אותך בכלל. על מה דיברת? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שאלת – אני עונה לך: מאוד מעניין אותי. << דובר_המשך >> משה גפני (דגל התורה): << דובר_המשך >> אני מכיר את ההתנהגות הזאת. למה הצבעת נגד החוק שבו ביקשנו לשלב חרדים שהם אקדמאים, שיש להם את כל התעודות, במשרדי הממשלה? למה הצבעת נגד? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יודע איך הצבעתי. לא הצבעתי נגד. << דובר_המשך >> משה גפני (דגל התורה): << דובר_המשך >> לא מעניין אותך. מעניין אותך מה שנשיא התנועה שלך אומר לך לדבר ומה שהוא אומר לך לעשות. זה פעם ראשונה שיש יושב-ראש ועדת כספים שנתון למרמס בידיו של שר האוצר. אתה לא יכול לעשות כלום בלעדיו. אפילו הדיבורים שלך כאן זה בגללו, ואני לא מתכוון להתייחס לזה. אדוני היושב-ראש, בהיותי יושב-ראש ועדת כספים, העברנו את החוק הזה שבו הרשויות, היישובים והתושבים שנמצאים בסמיכות לנמל התעופה בן-גוריון – בגלל הרעש והנזק שנגרמו להם כתוצאה מהמציאות הזאת, הם זכאים לפיצוי, והם אמורים, וקיבלו פיצוי. התברר, לאחר הדיון שקיימנו בוועדת הכספים – ואנחנו הסתמכנו על מה שהממשלה קבעה לגבי מי הרשויות שעוטפות את בן-גוריון – שהשמיטו שני יישובים שנמצאים באותה קטגוריה אבל לא נכללו בתוך הרשויות שזכאיות לכך. וכשהגיעו לוועדה, הם לא הגיעו לוועדה ולא הביעו את עמדתם, ולאחר מכן עתרו לבג"ץ. אנחנו סברנו שגם היום – אלכס קושניר, מתברר שיש דברים שאנחנו יכולים לעשות ביחד. אם איווט ליברמן לא מסתכל עליך, אנחנו יכולים לעבוד יחד. אני מתנצל שבערב ראש השנה אני אומר בדיחות, אבל זאת האמת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זה בסדר. << דובר_המשך >> משה גפני (דגל התורה): << דובר_המשך >> ואז התברר, אדוני היושב-ראש, שהרשויות הללו לא הגיעו לוועדה – אני לא נכנס עכשיו ללמה זה קרה, אבל זאת הייתה התוצאה – והם עתרו לבג"ץ. אנחנו סברנו, הלשכה המשפטית – הינה, נמצאת פה היועצת המשפטית – שהם באמת צודקים, ולא רצינו שבית המשפט – לפי דעתי גם בית המשפט לא רצה – יתערב בחלוקת הכסף לרשויות המקומיות. זו צריכה להיות עמדת הכנסת. בעצם בית המשפט אומר: תחוקקו חוק. אם אתם סבורים, בצורה הזאת, שצריך לעשות את זה כך – תחוקקו את זה. אני מסיים. אלכס קושניר הגיש את זה היום ואני הגשתי את זה יחד איתו והוצמדתי להצעת החוק שלו. אנחנו מבקשים שהחוק הזה יעבור בקריאה ראשונה. זה מה שיעצור את התהליך, שלא יצא כל הדיון הזה מהכנסת ויעבור לערכאות אחרות שאנחנו לא מעוניינים שזה יהיה שם. המקום הראוי זה כאן, בוועדת הכספים. אנחנו רוצים את הדיון כאן, ואנחנו רוצים שהנושא הזה יתנהל כפי שצריך. הכנסת לא אשמה במה שקרה. מה שקרה זה שהם לא היו, כפי שאמרתי, ואז בית המשפט אמר: תעבירו את זה לפחות בקריאה ראשונה, לכן החשיבות הגדולה שזה יעבור לפני שהכנסת מתפזרת, שזה יעבור כאן בקריאה ראשונה, ויוכלו להמשיך את התהליך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (דגל התורה): << דובר_המשך >> אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על הסבלנות שלך, ואני אומר לך שאם לא הייתי מדבר על החוק אלא על הנושא של ישראל ביתנו, הייתי אומר עוד כמה דברים מעניינים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני. הדובר הבא, חבר הכנסת פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אחד הדברים המבזים ביותר שנעשו לאחרונה על ידי משרד האוצר ומשרד החינוך זה אותה אפליית מורים ומורות חרדיות בבני יוסף, בחינוך העצמאי ועוד, באותם הסכמי שכר אחרונים שנכרתו בין המדינה לבין המורים, שמוסרים נפש בכל המגזרים למען ילדי ישראל. זוהי בושה מאוד גדולה, כי מצד אחד דורשים מאיתנו: אנחנו רוצים להיכנס פנימה לתוך התכנים של הלימודים שלכם; אנחנו רוצים לראות מה אתם מלמדים. מתעניינים מאוד מאוד מה קורה אצלנו במערכות. הם מוכנים להיכנס פנימה לתוך התקנים, אבל לא להיכנס לתוך הכיס או להכניס את הידיים לתוך הכיס כדי לעזור למורים האלה, שחיים עם משכורות מאוד נמוכות. בעיקר הכאב הוא – שהרי באים כל אלה שמדברים – כולל הדובר הקודם, שלא אזכיר את שמו – מדבר על כך שצריכים להוציא את החרדים לשוק העבודה. הרי זו בורות ואכזריות במידה אחת שווה, שלו ושל הבוס שלו, שר האוצר איווט ליברמן. כי הרי אנחנו רואים פה שאותם אלה שכן נמצאים בשוק העבודה, אותם מורים ומורות, אותן גננות, אותם אלה שנמצאים בצוותי ההוראה, נמצאים בשוק העבודה, אבל כשזה מגיע ללשפר את מעמדם, שם הממשלה בורחת ונסה. איך אמר אחד מזקני השבט, עיתונאי ותיק, יעקב ריבלין: שר האוצר איווט ליברמן יגדע את ידו הימנית ולא יחתום על העלאת שכר למורים החרדים. זהו, ככה זה נראה. אותו דבר אנחנו רואים אצלו גם במעונות. בכל דבר ודבר הוא מוכן להילחם בחרדים, ואחרי זה הוא שולח לפה את שליחיו לבוא ולהטיף מוסר. כך גם בתוכנית שלו ב-2023 למחוק את הארנונה מתוך ספר התקציב. אנחנו, בעזרת השם, כמובן, כשנחזור לממשלה, ובקרוב, בעזרת השם, נחזיר את כל הדברים הקשים הללו, כולל את ההבטחה שהבטיח יושב-ראש התנועה שלנו הרב אריה דרעי להחזיר את כרטיסי המזון לאותן משפחות שהדבר הזה נעשק מהן, אותן משפחות מכל המגזרים – דתיים, חרדים, חילונים, עולים מרוסיה, עולים מאתיופיה, ערבים ורעבים. כולם נהנו מאותם כרטיסי מזון. לכן, באמת, אנחנו יודעים כמה שנאה יש לאותם אנשים שנמצאים בממשלה. בואו נחליף אותה. אני קורא מכאן לאזרחים לממש את זכותם ולהצביע בבחירות הקרובות לגוש הימין, להצביע לתנועת ש"ס, כדי שנוכל להזיז אותה ממקומה, את הממשלה הזאת, ולהקים ממשלה שמתחשבת, שמרחמת, לא אחת שנלחמת בדת, ביהדות, ביוקר המחיה, שמצירה את צעדיהן של אותן משפחות שאפילו אין להן לחג, אין להן לחג. ראינו היום בעיתונות שאין להן איך לארח בחג, מה לאכול בחג. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני קורא מכאן לכל האזרחים: אל תהססו, אל תשבו בבית. תכריעו בבחירות הללו. תלכו, תצביעו לגוש הימין, תצביעו עבור תנועת ש"ס, כדי שנוכל, בעזרת השם, להחזיר עטרה ליושנה ולהביא לממשלה שמתחשבת בנושאים התורניים, בנושאים הדתיים – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. נגמר לך הזמן, חבר הכנסת אבוטבול. תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – וגם נלחמת ביוקר המחיה ששר האוצר האכזרי עשה במדינה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבוטבול. הדובר הבא, חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח. איפה הוא? סליחה, סליחה, קבל התנצלותי. אתה רוצה לדבר? << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> אני אגיד לך את האמת, אם היה נשאר קושניר, הייתי מדבר, אבל אם אני אדבר זה יהיה מכוון אליך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת אשר, ממתי הפריעה לך היעדרותו של חבר הכנסת קושניר? אתה יכול לדבר. אתה לא רוצה? אל תדבר. זאת זכותך. אני שואל אותך, אתה מוותר או לא מוותר? << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> – – – המפלגה האנטישמית הזאת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה מוותר או לא מוותר? << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> לכבודך אני מוותר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז אתה מוותר. אוקיי. חברת הכנסת נעמה לזימי. קודם כול, קושניר נוכח באולם. לא הבנתי. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל אתה ויתרת כבר. חברת הכנסת נעמה לזימי. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> – – – אני עולה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ויתרת, אמרת שאתה מוותר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הוא היה בדו-שיח איתך. מה קרה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אתן לך בסוף הרשימה, בסדר? חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> לא צריך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> למה? אמרתי לך, אני נותן לך בסוף הרשימה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אנחנו מבינים איפה סותמים פיות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת יום טוב כלפון, אתה רוצה לדבר? בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מוכר, איפה סותמים פיות. גם אתה סותם פיות? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מאחר שחבר הכנסת יעקב אשר הוא סגן יושב-ראש הכנסת, הוא יודע שאם ויתרת, תחכה לסוף התור. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כן, כן. הוא ניהל איתך דיבור, הוא לא ויתר. א << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש עוד שלושה לפניך. אם אתה רוצה, אני אתן לך לדבר, אבל אם אתה יוצא מהאולם, אני לא אקרא בשמך. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> לא צריך לדבר. יואב קיש יסדר לי. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, קודם כול, אני שמח להיות פה. התגעגענו. ברשותכם, אני דווקא אפתח במילים לזכרו של אליקים העצני, שממש בשעה זו מובא למנוחות בבית העלמין בחברון. אליקים העצני היה מגדלור ערכי. הוא מהדמויות המשמעותיות והמשפיעות ביותר על ההתיישבות בחבלי מולדתנו ועל תחיית ארץ ישראל. בזמן שמעטים בציבוריות הישראלית הבינו את משמעות חזון ארץ ישראל השלמה, אליקים העצני כבר התחיל ליישם את החזון. היה ממייסדי תנועת ארץ ישראל השלמה, ממייסדי ההתיישבות ביהודה ושומרון. הוא היה, כמובן, גם חבר כנסת בבית זה, במפלגת התחייה, לכן חשוב לי דווקא לפתוח במילים לזכרו. אני שולח מכאן, כמובן, את תנחומיי למשפחת העצני המפוארת, בשם כל חברי הבית. ואם כבר מדברים על חזון ארץ ישראל ועל המציאות ביהודה ושומרון, לצערי הרב, אתמול במהדורות החדשות דיברו על הדר מוכתר, על הבולען באיילון ועל עוד כל מיני דברים שיכול להיות שהם חשובים, אבל המציאות היום-יומית של פיגועים ביהודה ושומרון – אתמול היה פיגוע בציר חווארה, הפיגוע השני באותו שבוע; לצערי הרב, זה לא פותח את מהדורות החדשות. אחינו בהתיישבות סובלים בתקופה האחרונה מהידרדרות בביטחונם יום-יום. אני קורא מכאן לשר הביטחון בני גנץ לפעול. אנחנו רואים אותו, הוא היה בניו יורק, הוא דיבר באריכות בסוף השבוע על שלום עם הפלסטינים. לפני שפונים לשלום עם הפלסטינים, קודם כול שיהיה ביטחון ליהודים ביהודה ושומרון. הוא אמון על ביטחונם של אזרחי ישראל, קודם כול. המציאות בתקופה האחרונה היא שיש ממש הידרדרות במצב הביטחוני ביהודה ושומרון, וחייבים לפעול בעניין הזה. אני כאן כדי להיות פה עבור המתיישבים. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> לכן, אני קורא מכאן לשר הביטחון בני גנץ, לראש המפלגה שלך, שיפעל. אנחנו שומעים יותר מדי דברים על אפשרויות לפינויים ואפשרויות לכל מיני, אני יודע מה – מניעת מדינה דו-לאומית, דברים כאלה. קודם כול, שיהיה מקום למתיישבים. זו ארצנו, אלה מתיישבים שלנו, ולא ייתכן שאנשים שחוזרים הביתה ליישובים בלב השומרון ועוברים בציר חווארה – יש שם קילומטר בתוך כפר ערבי – יהיו במצב של איום ממשי לחייהם. הרי זה המנדט שלו, קודם כול לדאוג לביטחון ישראל, ולכן אני קורא לו מכאן, ובכלל לכולם, להתעשת בדבר הזה ולהבטיח ביטחון לתושבי יהודה ושומרון. ואני אסיים, ברשותכם, במילים טובות: לקראת ראש השנה נאחל שנה טובה, שנה בטוחה, לכל עם ישראל, וגם יש לי תמיד פינה שמורה בלב לעולים החדשים; אני משער שגם לך, אדוני היושב-ראש. אז נאחל גם שנה טובה לעולים החדשים שעלו השנה מאוקראינה, מרוסיה ומכל התפוצות. אני אגיד את זה גם בצרפתית: bonne année. שנה טובה ושיהיה רק טוב לכל עם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יום טוב כלפון. אכן שנה טובה. הדובר הבא – חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לאדוני, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (דגל התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לא ראיתי את השרה קודם. השרה נמצאת. חבריי חברי הכנסת, אי-אפשר להתעלם מהדברים שאמר כאן חבר הכנסת קושניר, יושב-ראש ועדת הכספים. הוא עלה להציג חוק של ועדת הכספים, שעמלו ופעלו בה הרבה, ויש לזה משמעויות. כל הנאום שלו היה – נאום שניתן לך ללא הגבלת זמן כיושב-ראש ועדת הכספים, ומה שעשית זה נאום שנאה והסתה של ישראל ביתנו, שמוכתב לך, והקראת אותו, וזה לא קשור לחוק הזה – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (דגל התורה): << דובר_המשך >> אתה חייב לתת לציבור תשובות על יוקר המחיה, ואתה לא עונה. למה אתה לא עונה לאנשים על יוקר המחיה, שאין עתיד? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (דגל התורה): << דובר_המשך >> את זה תעלה ותגיד פה. תספר על מחירי הדיור, על זה תדבר – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (דגל התורה): << דובר_המשך >> תדבר על מחירי השכירות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קושניר, תוכל לסכם. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אלכס. << דובר_המשך >> אורי מקלב (דגל התורה): << דובר_המשך >> יכול להיות. תדבר על מחירי השכירות, תיתנו תשובות לאנשים. שר האוצר הבטיח גן עדן של תקציב – האנשים נאנקים. זה שהוא מהמפלגה שלך – עדיין אתה צריך לשמור על זכותי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה מדבר אליו, אז אתה מקבל תגובה. אם אתה לא תדבר אליו תוכל להמשיך. << דובר_המשך >> אורי מקלב (דגל התורה): << דובר_המשך >> אני לא דיברתי אליו, אני דיברתי על הנאום שלו – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה. חבר הכנסת קושניר, תוכל לסכם את הצעת החוק שלך. << דובר_המשך >> אורי מקלב (דגל התורה): << דובר_המשך >> מותר לי לדבר על נאום השנאה והשטנה וההסתה שהוא אמר כאן לפני כמה דקות, ולזה אני מתייחס. תעמולה של ישראל ביתנו. במקום להתבייש שאתם מדברים על כלכלת מדינת ישראל, להתבייש במה שהמפלגה שלך – שאנשים מרכזיים יושבים בכלא בגלל חשדות חמורים מאוד והאשמות קשות מאוד על לקיחת הכסף הציבורי – על זה אתה לא עונה. שר האוצר, כמה אפשר, בנאומים של שנאה והסתה, לכסות על כשלים כאלה גדולים, על חשדות כאלה חמורים, שלא היה שר בישראל – חשדות שכל הזמן מתנערים מהם והם עולים בחזרה. על זה אתה לא צריך לתת דין וחשבון? יש לך את מה שאתה צריך, מה שגורם לכלכלת מדינת ישראל לכשל הגדול: החרדים – על זה שלא לומדים ליבה. על החלק הזה – איך אתה יכול לבוא ולהגיד בצביעות? הרי אתה יודע את התוכנית הכלכלית שאתה הגשת פה, אתם הגשתם, ישראל ביתנו. שר האוצר הגיש כאן תוכנית כלכלית, את חוק ההסדרים ל-2023. מוסדות שלומדים 100% ליבה – אדוני היושב-ראש, אתה מכיר אותם מקרוב, מוסדות שאתה מכיר מקרוב, ואני לא אפרט, שלומדים 100% ליבה בהצלחה גדולה מאוד. חברי ישראל ביתנו שולחים למוסדות האלה. אתם – אתה ביקשת שחור על גבי לבן לקצץ בתקציב שלהם, לקצץ 25% מהתקציב ולשנות את החוק כדי לפגוע בהם? הרי הם לומדים ליבה, לטענתך. איפה המוסדות האלה? הכול משנאה, הכול שקר. הכול באמת רק זריית חול בעיני הציבור. אתה, אתם, ביקשתם לקצץ בתקציב – הרי שם לומדים ליבה – כדי לפגוע בליבה. מה עשיתם עם המעונות? לא באתם לפגוע בנשים שרוצות לעבוד, שמביאות שכר, שמפרנסות משפחות, שהן לא יוכלו לעבוד? אתה צריך לעמוד על כך ששכר המטפלות נמוך באמת, על כך שאין היום מסגרות, לא מעונות ולא משפחתונים, בגלל האטימות והניכור שיש לכם סביב הציבור הזה. אתה עולה לכאן ואתה מסביר לציבור בסיכום, זה מה שאתה מסביר לציבור, מדוע כלכלת מדינת ישראל היא – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (דגל התורה): << דובר_המשך >> – – כושלת? זה מה שקרה. הרי הבטחת לאנשים: אני רק אפגע בחרדים, בתקציבים הרבים, ולאזרחי מדינת ישראל יהיה טוב. מה שקורה זה שלא צריך את נתוני העוני הקשים שהתפרסמו היום, שמיליון ילדים נמצאים בתת-תזונה, ומתוכם 600,000 ילדים, 20%, נמצאים בתת-תזונה חמורה ומחפירה. שני מיליון משפחות לא יכולות להתפרנס במדינה הזאת בכבוד. כבר לא צריך את הנתונים האלה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיים, בבקשה. הזמן נגמר. << דובר_המשך >> אורי מקלב (דגל התורה): << דובר_המשך >> אנחנו יודעים. אנחנו הולכים לסופרמרקטים. כל מי שנמצא במעמד הביניים ומטה יודע בדיוק את הקושי. צריך נתונים? וכאן אתם מסיתים שוב, ושוב תמשיכו להסית, ושוב תמשיכו, על הכישלונות הרבים שלכם, על החשדות הרבים שיש לכם. הכול בגלל שנאה לציבור החרדי. הציבור בישראל – ואני קורא כאן לאזרחי מדינת ישראל, אני לא עושה תעמולה למפלגה שלי. יש מפלגות שכל-כולן צביעות; פעם הוא מדבר נגד הערבים, אחרי זה – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת מקלב, כבר הוספתי לך שתי דקות מעבר לזמן. הזמן הסתיים. בבקשה – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (דגל התורה): << דובר_המשך >> – – נגד החרדים, 53 מיליארד. אני מסיים. 53 מיליארד לעבאס, למערכות חינוך – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (דגל התורה): << דובר_המשך >> – – אנטי מדינת ישראל, זה בסדר, אבל לחרדים לא. אתה מכיר את מוסדות הליבה שאתם רציתם – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תראה, אם אתה רוצה לנהל דיון, אני אנהל דיון. הרבה דברים לא מדויקים בדבריך. מאחר שאני כרגע בכיסא של יושב-ראש הכנסת, אז אני לא אנהל איתך דיון, אבל הרבה דברים שאמרת פשוט לא מדויקים. אני מכבד את זכותך להגיד, אבל בגלל שאני מנהל את הישיבה ואתה פנית אליי, אמרתי לך את – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (דגל התורה): << דובר_המשך >> האם בחוק ההסדרים, רשתות החינוך, חינוך עצמאי – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נשאיר את זה לדיון בוועדות המתאימות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (דגל התורה): << דובר_המשך >> – – לא היו עם קיצוץ של 25%? במה אתם פוגעים? בילדים שצריכים ללמוד. לא כולם מצביעים ליהדות התורה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת מקלב, קודם כול תודה רבה על דבריך. יש פה כנראה שינוי בתפיסה. לימודי ליבה זה דבר הכרחי. מפה מתחיל הוויכוח. אני נועל את רשימת הדוברים – – – << קריאה >> ענבר בזק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני נועל – זה לא אומר שאת לא מופיעה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת ענבר בזק, בבקשה. לאחר מכן אמילי מואטי, ובזה סיימנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה לא רואה אופק? רק שרים רואים אופק? שלוש דקות, גברתי, בבקשה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולדבר איתכם על אירוע שמתקיים השבוע בכל הארץ – צעדת השוויון. מדינת ישראל הקטנה והצפופה הפכה לשיאנית הפערים החברתיים. הילדים שלנו בנגב ובגליל מקבלים פחות הזדמנויות בחינוך. ההורים שלנו מקבלים שירותי בריאות דלים, וגם התשתיות, התחבורה הציבורית, תשתיות התעסוקה והדיור אינם מספקים. במקום שמדינת ישראל תזהה את הנגב והגליל כהזדמנות לפיזור האוכלוסייה, לצמצום עלויות המחיה, לפזר את הצעירים ולתת להם דיור בר-השגה, המדינה ממשיכה להזניח את הפריפריה, הפערים גדלים והפריפריה נמצאת בהגירה שלילית. צעדת השוויון מאורגנת על ידי קואליציה של ארגונים חברתיים, על ידי תנועות הנוער, תנועת הקיבוצים, תנועת הפריפריות ועוד. אתמול הצטרפתי אליהם וצעדתי איתם ביחד מקיבוץ כפר גלעדי ועד קריית שמונה. הלכתי ביחד עם מאות בני נוער, מדריכים וחניכים בתנועות הנוער, תלמידי מכינות – מכינת הגליל, ואני רוצה קודם כול להגיד לכם שיש לנו נוער נהדר, מקסים, אידיאליסטי, אנשים ממרכז הארץ שהלכו ובחרו לשרת שנת שירות בפריפריה, בגליל, מתוך אמונה אמיתית שהפריפריה חשובה וצריך להשקיע בהם. אני קוראת פה – אני מנצלת שוב את הבמה החשובה שניתנה לי פה לקרוא כאן למקבלי ההחלטות, לחברי הכנסת, לשרים, לראש הממשלה: בואו נמשיך לפעול. הממשלה הזאת פעלה, ונמשיך לפעול, לצמצום פערים בין הפריפריה למרכז. הצעדה הזאת – זאת מטרתה: להעלות למרכז סדר-היום הציבורי את הנושא הזה, כי מדינה ששואפת להוגנות, לצדק, לצדק חלוקתי, להוגנות בחלוקת המשאבים, היא מדינה שבה לכל ילד וילדה יש הזדמנות שווה לצמיחה ולהגשמה עצמית, בין שהוא נולד בשלומי ובין שבמעלות, בקריית שמונה, ברהט, בדימונה, בנהריה או בקצרין. אני מזמינה את כולכם להצטרף. צעדת השוויון נמשכת. היום הם נמצאים בסח'נין ומחר הם יהיו בטבריה, בבית שמש מוחרתיים, והם יסיימו פה, בירושלים. אני מזמינה את כל מי שכאן, חברי וחברות הכנסת, שרים: הצטרפו אליהם, דברו איתם ובעיקר – בואו נמשיך לפעול כאן, מכנסת ישראל, כדי לצמצם את הפערים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ענבל בזק. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גם אני מבקש להתייחס לסוגיית לימודי הליבה, ואין לי ספק שחברי הכנסת החרדים שיצאו עם עלייתי לדוכן יצפו בדברים בפרסה או יקבלו עליהם דיווח נאמן. ראשית, שמעתי את הקינה של חבר הכנסת גפני על ענין ההסכמים עם המורים, וכאן יש לי פתרון פשוט: אני מציע לכל המורים והמורות במוסדות החינוך החרדיים להצטרף להסתדרות המורים. בדקתי את חוקת הסתדרות המורים, וההסתדרות מאפשרת למורים במוסדות חינוך מוכרים, גם אם הם לא רשמיים, להצטרף להסתדרות המורים. אז יתנהל משא ומתן קיבוצי עם ההנהלות של הרשתות החרדיות וניתן יהיה לשפר את תנאי המורים והמורות. אבל יש לנו בעיה: הרשתות החרדיות לא רוצות שהמורים והמורות יתאגדו בארגוני עובדים והן מסרבות לנהל משא ומתן קיבוצי. בהקשר הזה אולי כדאי להזכיר שיושב-ראש הרשימה החדש של יהדות התורה, חבר הכנסת שהחליף, חבר הכנסת גולדקנופ, עמד בראש רשת של מוסדות חינוך חרדיים, והוא ידוע ברבים כמי שסירב לנהל משא ומתן קיבוצי על שיפור זכויות המורים והמורות. אז הינה, פתרנו במהירות את בעיות תנאי ההוראה בחינוך החרדי: תצטרפו להסתדרות המורים, נהלו משא ומתן קיבוצי, ואני בטוח שניתן יהיה לפתור את העניין הזה. אבל בעניין לימודי הליבה צריך לעמוד על נקודה אחת יותר חשובה. שמענו את זעקות השבר בעניין של לימודי הליבה: מדוע אתם מתערבים לנו? מדוע אתם כופים עלינו? מן הראוי בבית הזה להזכיר שבשנת 2008, מתוך דיאלוג עם המפלגות החרדיות, הושגה פשרה בעניין לימודי הליבה שעוגנה בחוק. על פי הפשרה, מוסדות הלימוד העל-תיכוניים החרדיים לבנים, הישיבות הקטנות, פטורות מלימודי ליבה ומתוקצבות ב-60%. בתמורה, במסגרת הפשרה, כל יתר מוסדות הלימוד החרדים, שמקבלים 100% תקציב מהמדינה, המוסדות לבנות והמוסדות לבנים עד כיתה ט', חייבים ב-100% לימודי ליבה. הדרישה הזאת רחוקה מלהתקיים. רק לאחרונה פורסם דוח של מבקר המדינה שמדבר על מצב לימודי הליבה בחינוך החרדי. די לקרוא את התקציר בשביל להבין איזה פערים אדירים קיימים באותם מוסדות בין תוכנית לימודי הליבה לבין מה שמתרחש בפועל. שוב, לא מדובר על הישיבות אלא מדובר על אותם מוסדות חינוך שלגביהם יש הוראה ישירה של החוק, והדבר הושג במסגרת פשרה, והחוק מחייב לימודי ליבה של 100%. ועומד אדם שהיה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ואומר: מדוע שנעמוד בהוראות החוק? אל תתערבו לנו. אז חברי הכנסת החרדים, יש לי בשבילכם בשורה: מדינת ישראל אחראית גם לילדים שלכם. אתם לא חיים באוטונומיה ואתם לא מנהלים את ועד ארבע הארצות של פולין במאה ה-16. אתם חלק ממדינת ישראל, וחוקי מדינת ישראל שנקבעו בבית הזה חלים גם עליכם. כאשר אתם תלמדו 100% ליבה באותם מוסדות שמתוקצבים ב-100% מימון על ידי מדינת ישראל, נמשיך את השיחה על מה שקורה בישיבות הקטנות. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. הדוברת הבאה והאחרונה – חברת הכנסת אמילי מואטי, בבקשה. גברתי, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים האחרונים אני, כמו רובנו, מסתובבת בבתי ספר, ונוכחתי שמשהו בשיח של כאן הלך והשתרש בקרב התלמידים. מכיוון שלימודי האזרחות זה כבר לא מה שהיה, אז ברצוני לחדד כמה נקודות שנוגעות למשטר הפרלמנטרי בישראל, לשיטת הממשל שלנו. אז ככה: השיטה מבוססת על איזון בין גורמי היסוד הבאים: ציבור הבוחרים – העם; המפלגות – הפרלמנט; הממשלה. בדגם זה הממשלה או העומד בראשה זקוקים לאמון הפרלמנט, או ליתר דיוק הרוב בפרלמנט, שנבחר על ידי העם. נעשה סדר: הציבור, ציבור הבוחרים, בוחר פרלמנט, בוחר כנסת, והכנסת בוחרת את הממשלה. בניגוד לשיטה הנשיאותית, הכנסת יכולה למנוע מראש הממשלה לכונן ממשלה או להדיח ראש ממשלה מתפקידו בהצבעת אי-אמון. מה שאני מנסה להגיד זה שהסיפור כאן הוא לא מחרימים ומוחרמים, כמו שכמה חברי כנסת אוהבים להגיד, ולצערי זה חוזר אלינו מתלמידים בבתי ספר: החרמתם; מחרימים אתכם; האם תחרימו? לא. הסיפור כאן הוא מאוד פשוט, הרב גפני: בסוף יש קואליציה ויש אופוזיציה, יחדה ונגדה. לאחר הבחירות מסתדרים כך שיש קואליציה, שחלקים ממנה הם חברים בממשלה, ואופוזיציה. זו גאווה עצומה לשרת את הציבור גם מכאן וגם מכאן. אין שום פחיתות כבוד בלהיות חבר כנסת באופוזיציה בשום צורה. המחנה הציוני היו באופוזיציה בין 2015 ל-2019. בחיים לא שמעתי את יצחק בוז'י הרצוג, היום נשיא המדינה, טוען שהחרימו אותו. אין כאן שום חרמות. בסך הכול יש בחירות, הציבור בוחר, הכנסת בוחרת ממשלה וכן הלאה. אם תצטרכו הרחבות, אנא פנו אליי, אבל בבקשה, השיח על מחרימים ומוחרמים – בחייאת, בואו נעזור לתלמידים לקבל מושג באזרחות, מושגי יסוד, ולא נהרוס להם את מה שגם ככה נהרס בשנים האחרונות. תודה רבה. שנה טובה. תהיו בריאים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אמילי מואטי, כמעט הוספתי: אלה היו 60 שניות על המשטר הפרלמנטרי בישראל. אוקיי, חבר הכנסת קושניר, אתה רוצה לסכם? אתה לא רוצה. אוקיי. אם כך, אז אנחנו נעבור להצבעה. יהיו שתי הצבעות אלקטרוניות. נא להתיישב במקום. אנחנו נצביע קודם כול על ההצעה הראשונה, הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2018-2017 (תיקון מס' 8) (הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון(, התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת אלכס קושניר. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2018-2017 (תיקון מס' 8) (הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון(, התשפ"ב–2022, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 16, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעה זו עברה בקריאה ראשונה ותועבר להמשך דיון בוועדת הכספים. אנחנו נעבור להצבעה השנייה, על הצעת חוק שהוצמדה להצעת החוק הזאת – אין טעם לחזור על השם, זה אותו דבר – של חבר הכנסת משה גפני. מצמידים את זה בוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2018-2017 (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון(, התשפ"א–2021, לוועדת כספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 15, אפס מתנגדים. אני קובע כי גם ההצעה הזאת תועבר להמשך דיון בוועדת הכספים, ותוצמד להצעתו של חבר הכנסת אלכס קושניר. << הצח >> הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1581).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – סעיף 9, נכון, אדוני המזכיר? הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. מי שתציג את הצעת החוק היא השרה מירב כהן, בשם שר המשפטים. אני מקווה שזו לא הייתה הפתעה בשבילך. רגע, מי מגיע? שר המשפטים מגיע? השר אלקין רצה להציג את הצעת החוק? תחליטו. אם השר אלקין מגיע ורוצה להציג את זה, אני מניח שהשרה תוותר על זכות הדיבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז הוא יעלה לסיכום. את מוכנה להציג את ההצעה? אז אני מבקש שתציגי, ומקסימום השר אלקין ייתן דברי סיכום לפני ההצבעה, יסכם, בסדר? בבקשה, גברתי השרה. << דובר >>השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא לפניכם היום הצעה מאוד חשובה, הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב–2022. ישנה חשיבות מיוחדת להתחיל בהליכי חקיקה של החוק שלפניכם, מכיוון שחקיקת החוק כלולה בתהליך כניסתה של ישראל לתוכנית ה-VWP, תוכנית הפטור מוויזות לארצות הברית. במסגרת ההליך לקבלת הפטור מוויזות נעשתה התחייבות לממשל האמריקאי על לוחות זמנים לקידום ההליך מצד ישראל. הממשל האמריקאי מצפה שחוק זה יעבור בהקדם בקריאה הראשונה לצורך הוכחת המחויבות להליך כדי שגם הם ימשיכו לפעול במרץ לקידום ההליך מצידם. לכן, על אף העובדה שאנחנו נמצאים כרגע בפגרת בחירות, ראה שר המשפטים דחיפות רבה להביא את ההצעה לאישור הכנסת בהזדמנות הראשונה שהתאפשרה, ועל זה אני גם רוצה להודות לשר המשפטים – על זה שהוא מקדם בעת הזאת חקיקה מאוד מאוד חשובה ודחופה. מדינת ישראל לא יכולה להחמיץ את ההזדמנות הזאת להשלים את תוכנית הפטור מוויזות, אשר תקל באופן משמעותי על אזרחי המדינה ותוביל להידוק נוסף בקשר עם הידידה הכי גדולה שלנו, ארצות הברית. הצעת החוק מבקשת להקים מרכז לאומי לאבחון נתוני נוסעים ולהסמיכו לאסוף את נתוני הנוסעים ממובילי נוסעים. מעת שייאסף המידע, ניתן יהיה לאגור ולשמור אותו לתקופות הקבועות בחוק, וכן ניתן יהיה לעבד ולנתח אותו לצורך אחת מן המטרות שמפורטות בחוק. מדובר בבשורה מאוד מאוד חשובה. זה גם יסייע במאבק בטרור, במאבק בפשיעה החמורה, במאבק בהגירה הבלתי-חוקית, באבטחת התעופה האזרחית לישראל, וגם בהגנה על בריאות הציבור. עיבוד המידע יאפשר לזהות נוסעים שיש בהם איזה סיכון ביחס למטרות האלה שזה עתה פירטתי, וזה ייתן כלי אפקטיבי בידי הרשויות שמוזכרות בחוק ומקבלות כלי עבודה מטעם החוק לאתר את אותם סיכונים מבעוד מועד ולהתמודד איתם בצורה טובה יותר. בנוסף, שימוש במערכות האלה להערכת סיכונים יוביל לחיסכון תקציבי וייעול עבודת הביטחון בנתב"ג. הוא ישפר את האכיפה בשדה התעופה, יביא להליכי בידוק מדויקים יותר, יקל את העומסים בנתב"ג – שזה מאוד חשוב ודחוף בימים אלו – וישפר את השירות. בכך תתאפשר זרימה מהירה ומבוקרת של נוסעים תוך התמקדות בנוסעים חשודים בלבד, דבר שיביא לשיפור חוויית הנוסע. חוק זה יעמיד את ישראל בשורה אחת עם עשרות רבות של מדינות האוספות ומנתחות את נתוני הנוסעים המגיעים או עוזבים את השטח שלהן לצורך הערכת הסיכונים שהם עלולים להקים. בכלל זה, בין המדינות שאוספות את הנתונים של הנוסעים אציין את כל המדינות באיחוד האירופי, בריטניה, ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ועוד רבות אחרות. החוק המוצע גם יאפשר לישראל להחליף ולשתף נתוני נוסעים ממדינות אחרות לצורך המטרות הקבועות בחוק. לכן, לצורך קידום התכלית של החוק הכל-כך דחוף והחשוב הזה, וכדי להאיץ את תוכנית הפטור מוויזות, אני מבקשת מכם לתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה הראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, גברתי השרה. להצעה הזאת הוגשו כמה בקשות דיבור. נתחיל מחברת הכנסת נעמה לזימי. היא נוכחת? היא ביקשה לדבר. חברת הכנסת גבי לסקי, יש לך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השרה, כנסת נכבדה, אני רוצה להתייחס בכמה מילים לעובדה שראש האופוזיציה, ראש הממשלה לשעבר, החליט לפני כמה ימים להיפגש עם הרב טאו – אחד הרבנים אולי הקיצוניים ביותר שישנם היום: רב שאומר שהלהט"בים הם סוטים וחייבים לעבור טיפולי המרה; רב שאומר שמקומן של נשים בבית; רב שאומר שאסור לנשים להתגייס לצבא. איתו הוא בחר להיפגש, כדי לפתור את הפלונטר ברשימה הקיצונית ביותר בכנסת, כדי למנוע שמפלגת נעם, אותה מפלגה אנטי-להט"בית, אנטי-נשית, גזענית – כדי שהם יהיו חלק מהרשימה הקיצונית והכהניסטית בכנסת, כדי שיהיה לו רוב שיוכל לאחר מכן להבטיח לו את ביטול משפטו. חבריי חברי הכנסת, אנחנו טעינו, חייבים לומר זאת, כשאנחנו לא השכלנו בתחילת הקדנציה להעביר את חוק הנאשם. אילו היינו מעבירים את חוק הנאשם, היינו מנקים את הכנסת, את החברה הישראלית, מהעובדה שאדם שנאשם בפלילים בעבירות שהן לב-ליבן של תפקידו כאיש ציבור, הוא לא היה מרחף מעל הכנסת, והיינו יכולים להמשיך, אולי בקואליציות אחרות, אבל העובדה שלא עשינו את זה בעצם נותנת יד לנאשם בפלילים להמשיך ולהתמודד לתפקיד הרם במדינה הזאת. אני קוראת מכאן שלאחר הבחירות כל קואליציה, כל מפלגה שרוצה להיכנס לקואליציה, תכניס כתנאי מוקדם את העברת חוק הנאשם, כדי למנוע מהילדים שלנו לחיות במדינה שבה ראש הממשלה בפוטנציה הוא נאשם בפלילים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת גבי לסקי. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, טוב שוועדת ההסכמות נתנה אור ירוק להבאת הצעת החוק הזאת, שמקדמת אותנו צעד חשוב אל עבר ההסכם עם הידידה הגדולה ביותר שלנו, ארצות הברית, בכל הנוגע להסדר הוויזות. אבל בשעה שאנחנו עוסקים ביכולת הכניסה המהירה של אזרחי ישראל לארצות הברית, ראוי לזכור שאותה ועדת ההסכמות, או למעשה נציגות האופוזיציה בוועדת ההסכמות, עדיין מסרבת להביא להצבעה כאן בכנסת את חוק המטרו, אותו חוק שאמור לסייע לישראלים להגיע לא לארצות הברית אלא למקום עבודתם, לביקור קרובים, ליציאה לפעילות פנאי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ג'ובים למרב מיכאלי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יש לתמוה מדוע מטעמים פוליטיים צרים וציניים האופוזיציה מסרבת לקדם את חוק המטרו, כשברור שכל יום שאנחנו מעכבים אותו לא רק עולה או יעלה למשק ממון רב, אלא יעלה לכולנו גם בחיי אדם. העיקרון הזה של פיקוח נפש, לנוכח כל מה שמתרחש בכבישי ישראל, היה צריך להביא את האופוזיציה, ובראשה את סיעת הליכוד ואת נציגה בוועדת ההסכמות, חברנו יואב קיש, שנמצא איתנו במליאה – היה צריך להביא את חבר הכנסת קיש ואת סיעות האופוזיציה – העיקרון הזה של פיקוח נפש היה צריך להביא אתכם לא לעכב חקיקה שעוסקת בפתרון המצוקה שיש לנו עם התנועה בכבישי ישראל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב, נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> וידעו אזרחי ישראל שמטעמים פוליטיים, ציניים, צרים וקטנים, אתם מעכבים את פתרון המצוקה בכבישים. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. הדובר הבא – חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. חבר הכנסת קיש, אם – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ג'ובים למרב מיכאלי, אפשר לחשוב. הדאגה הגדולה שלה – הדאגה הגדולה לג'ובים של מרב מיכאלי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קיש, אם שמת לב, אני נותן תוספת לכל אחד. כנראה יש געגועים פה לניהול הישיבה, אז אני נותן עוד דקה, אבל אני מבקש בכל זאת לעמוד בזמנים. שלוש דקות זה שלוש דקות. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. בבקשה, תעמדו בזמנים. הינה, קיבלת 20 שניות בונוס. << דובר >> אורי מקלב (דגל התורה): << דובר >> אני מסדר את הפודיום. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו בעוד שבוע, בעוד שבוע לעת הזו, ממש בשעה הזו, יש כאלה שיהיו כבר אחרי זה, נהיה באמצע תפילות ראש השנה, ושם אנחנו נגיד, בין השאר: "וכל מאמינים שהוא ואין בלתו הממליך מלכים ולו המלוכה". מזה התובנה שאנחנו צריכים ללמוד שיש מי שמנהל את העולם, יש מי שמנהל את הבירה. העולם הוא לא הפקר, ולא מנהלים אותו שרים, ולא ראשי ממשלה, ולא התקשורת, ולא יועצים, ולא פרשנים, ולא מעצבי דעת קהל. יש מי שמנהל את זה. אנחנו נמצאים בשעות של חשבון נפש, ומי שיעקוב אחרי כל המהלך של השנה אחרונה יראה דברים שלא מתכננים. הדברים קרו על ידי אנשים, אבל זה דבר שאולץ, דבר שנדחף, דבר שנעשה במקום. לא תכנון. אף אחד, אף אחד לא יכול להגיד שכל האירועים שקרו פה – ואני מדבר עכשיו על המישור הפוליטי – הם אירועים שמישהו תכנן אותם, הם תוצאה של מישהו שמוליך אותם. אנחנו צריכים ללמוד את הדברים, איזו תובנה אנחנו יכולים ללמוד מזה. אז אם אנחנו נגיד אחר כך בתוך התפילה: "ותזכור כל הנשכחות ותפתח את ספר הזיכרונות, וחותם כל יד אדם בו" – האדם עושה את הדברים. ולכן, אנחנו חוששים גם מי יישלו ומי יתייסר, מי ישפל ומי ירום, ואני אגיד: מי יישאר ומי יעוף. הרבה אנשים חשים את זה, אני אומר, בעלי תפקידים בכירים; ודאי שראש הממשלה בנט ודאי מרגיש את זה, ודאי שהשר כהנא וודאי שהשר ניצן הורוביץ ותמר זנדברג ועמר בר לב ואבידר ואביר קארה, ועוד הרבה אחרים מרגישים את הדברים האלה. אבל אני רוצה, אדוני היושב-ראש, להתמקד ממש בקצרה דווקא בשר התקשורת, שהוא גמר עכשיו את הפעילות הפוליטית שלו לעת הזו והוא נאלץ להתפטר. אנחנו רוצים לסכם את השנה שלו ולהגיד: האם יש חשבונו של עולם? האם אין בעל הבית? האם האדם לא רק לעצמו צריך לעשות את החשבון אלא גם אנחנו צריכים לראות? פעילות שר התקשורת – אנחנו מסיימים תקופה קשה מאוד של כשל בכל הסלולר. אנשים עם קשיי קליטה. אנשים שמשלמים מכיסם – למאות אלפי אנשים אין קליטה בביתם. הם צריכים לשלם 6,000 שקל עבור מגבירי קליטה, וגם זה לא עוזר, כי אם זה לא מגיע למכשיר אז זה לא עוזר לך. ואני נתקלתי באנשים כאלה. וכל השירות שנמצא בחוות הסלולר – מדינת ישראל נמצאת במקום ה-60 בעולם מבחינת מהירות הרשת וטיב הרשת הסלולרית שיש לה. במה התעסק שר התקשורת? בקומה הכשרה. זה כבר לא ליבה, זו כבר שאלה של דת. זו כבר לא שאלה שמישהו מפריע לשני ושכל אחד יעשה מה שהוא רוצה; להיכנס לתוך הבתים של אנשים ולהגיד להם: אני אקבע לכם איך תתנהגו. הסכם מרצון בין חברות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. נא לסיים. משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (דגל התורה): << דובר_המשך >> האדם התעסק עם כל הדבר הזה, על זה הניח את כל משקלו, פגע בדרך באנשים, ברבנים, במשפחות, פגע, צרכנית ולא צרכנית, גרם לאנשים עוגמת נפש וחששות רבים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת מקלב, משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (דגל התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. עם הדבר הזה עמד פה ביהירות גדולה מאוד והיה בטוח שהוא ימשיך לעשות את זה. הוא הכריז: אני אעשה את זה, אני אמשיך לעשות את זה. אדם צריך לחשוב פעמיים לפני שהוא מכריז ולפני שהוא חושב שהוא מוליך את הדברים. זו התובנה, זו המסקנה שאני לוקח לעצמי, וגם בהתנהלות בעקבות כך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב. אני כרגע נועל את רשימת הדוברים. הדוברת הבאה – חברת הכנסת נירה שפק, בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> נירה, איזה מקום את ברשימה של יש עתיד? << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה עכשיו לדבר על זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוי, באמת – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לפיד הרי מעודד את הכוח הנשי. שתספר לנו איך לפיד מעודד את הכוח הנשי. לפיד לא מעריך את העבודה שלה. << קריאה >> אורי מקלב (דגל התורה): << קריאה >> לפיד לא מודע לעבודה שלה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קיש, אתם יכולים – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, רק שנייה, רק שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – תזכיר לנו כמה נשים – – – תזכיר לנו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גלעד, גלעד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הינה – – – לפיד לא מעריך אותה. << קריאה >> אורי מקלב (דגל התורה): << קריאה >> – – – יש פריימריז. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מודה לכל אלה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, רק שנייה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> את מיכל שיר – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – בושה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב וחבר הכנסת קיש, תמשיכו את הדיון הזה בפרסה. אתם מפריעים. תודה. שלוש דקות, גברתי, בבקשה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה. לפני שלוש הדקות, אני רק רוצה להודות לכל אלה שמדברים בשמי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גלעד, תודה. תודה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> גלעד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תנו לה להגיד. הינה, שאלת שאלה – היא משיבה לך, קיש. נכון? שלוש דקות. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד תודה לכל אלה שעונים בשמי. אני יודעת לענות לבד. אני רוצה לומר שהמישור המוניציפלי לא פחות מאתגר מישיבה על הכיסא פה. אנחנו ניפגש, ואני אעשה ביקורת על מה שקורה פה מהמקום שאליו אני הולכת, ואני מקווה שניפגש במקומות טובים. אני מקווה שבזה סיימתי לענות לך, ואני מקווה שאמרת זאת באמת מתוך רצון לדעת ולא – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני מאוד מעריך את חברת הכנסת נירה שפק. מפריעה לי הצביעות של לפיד, זה הכול. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מזה אני אתעלם, ואנחנו נמשיך. אני בחרתי לדבר היום – סליחה שלא התחלתי כמו שצריך, על פי הפרוטוקול: כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. נחזור להיות כנסת שאמורה להוות דוגמה ומופת. אני רציתי דווקא לדבר על מה בין בולענים לימי תשובה, ואולי זה מתחבר גם למה שנאמר כאן. ב-26 בספטמבר מתחילים לספור את עשרת ימי תשובה, וכולנו מדברים על הצורך בחשבון נפש. אני מציעה – ובטח פה, שאמורים לטפל בדברים – לעשות את זה קודם, ובחרתי לבקש פה, דווקא בכנסת, לעשות את חשבון הנפש של בואו לא נזרום ללייק הבא, כי בכנסת הזו, בעבודה הפרלמנטרית הזו, אנחנו מחויבים לעשייה. לפני כמה ימים כולנו צייצנו, שיתפנו, ראינו את הבולען. הבולען הזה מסמל בעיניי יותר מכול את הסכנה שבחוסר תפקוד המוסדות, וביניהם גם הכנסת פה. הבולען, בעיניי, סימן את שיטת הפלסטר. הצורך שלנו פה בכנסת הוא לבדוק לעומק, לקרוא פרוטוקולים, להכיר את דוחות מבקר מערכת הביטחון. לנו, חברי וחברות הכנסת, ניתנים כל הכלים כדי לדאוג שנפתח כאן את המדינה שלנו ושנגרום לכמה שפחות נזק ואובדן חיי אדם. ב-30 ביוני 2021 יצא דוח מבקר המדינה שנושאו היה הגנה מפני נזקי שיטפונות. הוא בדק את ההיערכות וההתמודדות עם בעיות הניקוז והתוכנית להקמת המסילה הרביעית באיילון. הוא גם דיבר על היערכות רשות הניקוז והשלטון המקומי למתן מענה לבעיית העיור, לפערי הבקרה בוועדות התכנון וחוסר תשומת הלב לפערים שיש ופגיעה בתשתיות הניקוז והנגר העילי. הבולען היה אזהרה נוספת. הבולען, אני אומרת שוב, היה אזהרה נוספת. נאמר: בואו נבדוק את מה שקורה בהיערכות רמ"י, בואו נבדוק מה קורה בשטחים החקלאיים: פטורים ניתנים לגופים מהגשת תוכנית השפעה על נגר עילי, הצפות ומי תהום, בלי שרשות הניקוז תטפל בזה. תסתכלו – אני מסתכלת עליכם – כולה ניקוז; בואו נדבר על דברים אחרים, בואו נראה – ואני כאן פונה לחבריי וחברותיי, לעמיתים שלי, לבוא ולהגיד: אם לא נטפל בזה עכשיו, גם אם זה לא סקסי, אנחנו כנראה נטפל באוטו הבא או בבן אדם הבא או בהצפה הבאה, כשזוג יהיה באיזה מקלט, או בנהריה, או בבולען בכביש. ואם נמשיך להתעסק בלייקים, פייסבוק, אינסטגרם, טיק-טוק וכל הדברים האלה, אנחנו נמעל בעיקר שבו אנחנו צריכים להתעסק. אני קוראת לכולנו: בואו ננצל את הזמן הזה של הבחירות לא רק לרוץ ממקום למקום וללקק את עצמנו לדעת, אלא גם לקרוא קצת מהחומרים ששלחו לנו במהלך השנה וחצי ולהחליט במה אנו מטפלים בכנסת הבאה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת נירה שפק. אני מצטרף, וקודם כול אני מאחל לך – נירה, נירה, אני רוצה לאחל לך הצלחה. כבר לא ניפגש בכנסת הבאה, אבל את יודעת כמה אני מעריך אותך. תודה רבה. חבר הכנסת יואב קיש הוא הדובר הבא, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, תרבות הפייק של הממשלה הזו כנראה נמשכת ולא עוצרת גם בתקופת הבחירות. החוק הזה הוא אחד משלושה חוקים שנדרשים בשביל לקבל את הסיכום עם ארצות הברית על פטור מוויזה – מה שכל אזרח במדינת ישראל רוצה. כמובן, השרה שקד, בפייק מוחלט, מאשימה את הליכוד, את האופוזיציה, שכאילו אנחנו עוצרים את האירוע. אז הינה, אתם רואים, החוק הזה מגיע עכשיו לקריאה ראשונה. עדיין, רק אתמול או היום הגיע ה"כחול". שום דבר, אף אחד לא מעכב, הוא עובר, ויש עוד חוק אחד שהממשלה הזו אפילו עוד לא התחילה איתו, ועד שהחוק השלישי לא יגיע, כל המהלכים לא רלוונטיים. לכן, הדבר המרכזי פה, האמת הברורה היא שלצערי, בואו נגיד את האמת, לא ניתן להשיג פטור מוויזה בחודשים הקרובים. הכנסת הבאה תהיה חייבת להשלים את החקיקה, וכל הפייק תרבות של השרה שקד – די, נמאס, מספיק לשקר לציבור. וגם אתה, חבר הכנסת קריב, חוק המטרו – כל מה שיש בחוק המטרו זה חלוקת ג'ובים של מרב מיכאלי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שטות מוחלטת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> המטרו יצא לדרך, תוקצב, עובד. הכול קשקוש. אתה אפילו לא היית בוועדה, אתה לא מכיר את האירועים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שטות מוחלטת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה פשוט חייל של השרה מרב מיכאלי, ממשיך עם השקר – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מכיר טוב-טוב את האירועים, ואתם פשוט, בציניות, משאירים את כולנו בפקקים. מה לעשות, קריאות ביניים מותרות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני, כשאתה, את הפייק – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הזכרת את שמו, הוא ענה לך, אבל נא לא להפריע, חבר הכנסת קריב. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה לעשות, קריאות ביניים מותרות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק, בדיוק, הזכרת את שמי, ואני רואה את זה כהודעה אישית, ועליתי בשביל לומר שתרבות הפייק שלכם נגמרה. הציבור רואה. האמת ברורה לכולם. ב-1 בנובמבר נחליף אתכם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמו שעשיתם בארבע הפעמים הקודמות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תבוא לפה ממשלת ימין, מדיניות ימין של עשייה, לא של שקרים, לא של פייק, לא של צביעות. נחזיר למחנה הלאומי את הכבוד, נחזיר את הביטחון, נוריד את יוקר המחיה, נטפל בכל הכשלים והמכשולים שאתם עשיתם בשנה אחת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמה שנים לא היה תקציב? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הרגתם את מדינת ישראל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה תלמד – – – אתה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כל דבר עולה היום הרבה יותר. מה עם המחירים? איפה? שכחתם, אתם רק רוצים מיסים על החרדים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את יוקר המחיה אתה תוריד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רק לסמן, רק קוראים לנו מכונת רעל. זה מה שאתם רוצים לעשות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא עשיתם כלום – – – מה תעשו? מה תעשו? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני חייב לומר לכם שהציבור רואה אתכם, רואה את השקרים שלכם, רואה את הפייק שלכם, והציבור איתנו. עם ישראל מתחזק, עם ישראל יצא להצביע, וב-1 בנובמבר אתם הולכים הביתה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן, שמענו אותך. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. הדוברת האחרונה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה תוריד את יוקר המחיה. אתה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חבר הכנסת קיש כבר ירד מהדוכן. אפשר להפסיק. תודה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. חברים, מי שרוצה להמשיך את הוויכוח, מוזמן לעשות את זה עם כוס קפה בפרסה, בשקט, לפני החג. תבקשו סליחה אחד מהשני. למה לעשות את זה כשבן אדם על הדוכן? נכון? מתקבלת ההצעה שלי או לא? כן. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי נכבדים, האמת היא שמי שצריך לצעוק פה היום זה אני, על עוול שחוזר שוב ושוב ושוב, אבל אני לא צועקת. אז אני מצטערת שאני לא צורחת, לא צועקת, כי יש דברים שהם הרבה מעבר לזה. ביום חמישי האחרון השתתפתי בהפגנה מול משרד הבריאות. התקשרו אליי כמה הורים שהגיעו עם הילדים שלהם בתוך כיסאות גלגלים. כשאני אומרת ילדים, אז ישר אנחנו חושבים על ילדים קטנים, אבל חלקם ממש לא קטנים – חלקם בני 17, 18, 24, 52. ואתם יודעים מה? נשבר לי הלב, כי אנחנו אמורים להיות מדינה רחמנית, מדינה שעוטפת. גם את אלה שהכי נזקקים לנו אנחנו זורקים. אז ככה: הילדים האלה הם ילדים שיש להם נכות בגפיים. הם לא מסוגלים לנוע. ילדים, שוב, זה לא ילדים, זה אנשים, חלקם מבוגרים, חלקם יותר צעירים. אבל חוץ מזה שהם לא יכולים לזוז, הם קיבלו עוד דברים, כולל הנמכה קוגניטיבית, כולל בעיות קואורדינציה ועוד בעיות רפואיות שלא מאפשרות להם להזיז כיסא מונע. הם לא יכולים. ולכן, למרות שאם לא הייתה להם את המגבלה הנוספת הם היו זכאים להשתתפות של המדינה ברכישה של כיסאות מונעים, בגלל שיש להם עוד צרות – מהם מונעים את זה. העניין הוא אבסורדי. נכון, הנכה הספציפי לא יכול לשלוט באותו שלט שמניע את הכיסא האלקטרוני המונע, החשמלי, אבל המלווים שלו, ההורים שלו, יכולים. אז לא די שצנחו עליהם שתי צרות – המדינה אומרת: בוא נעשה להם את המצב יותר קשה. בוא נכלא את האנשים הכי מסכנים בתוך הבית שלהם, כי הם לא יכולים לצאת החוצה, כי ההורים שלהם קורסים תחת הנטל. משקל של כיסא גלגלים רגיל הוא 20 קילו. האדם שיושב בתוכו שוקל גם הוא, וככל שהוא עולה בגיל, הוא שוקל הרבה יותר. אי-אפשר לסחוב כזה כיסא, אי-אפשר, לא במעלה ההר ולא בירידה גדולה. הם פשוט נכלאים בביתם, או לחלופין ההורים או המלווים שלהם, הם בעצמם הופכים לנכים ; יש להם בעיות בגב. הם הראו לי, הראו לי נכויות שהם קיבלו ממשרד הבריאות. תראו את האבסורד: הילדים שלהם נכים, וכדי לעזור להם צריך לתת להם כיסא גלגלים מונע, אבל לא נותנים להם כי הם נכים מאוד קשים, ואז מה שקורה הוא שההורים עצמם נהיים נכים, או לפחות, אם לא נכים אז עם בעיות רפואיות מאוד מאוד קשות. הציבור הזה הוא ציבור שצריך לעזור לו, והאפליה הזו צריכה להיפסק. לא יעלה על הדעת, פשוט לא יעלה על הדעת, שבן אדם שאם הייתה לו רק נכות אחת הוא היה מקבל כיסא גלגלים מונע, אבל עכשיו בגלל שיש לו עוד נכות ויותר קשה להורים – אז לא ניתן לו את הכיסא המונע. ריבונו של עולם, באיזו מדינת חלם אנחנו חיים? אני מקווה מאוד שאנחנו נשכיל לעשות טוב יותר, שמשרד הבריאות יתחשב יותר באנשים האלה, לפחות ייפגש איתם. אבל גם להיפגש איתם הוא לא מוכן. בושה לנו, פשוט בושה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר. אם כך, אנחנו – בעצם אין לנו. השר אלקין רצה לסכם ולדבר, אבל אנחנו לא נסכם ונעבור ישר להצבעה. אני רק מבקש להתיישב במקומות. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב–2022, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 19, אפס מתנגדים. ההצעה עברה בקריאה ראשונה ותועבר להכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> יוקר מחיה חסר תקדים << הלסי >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום, הצעות לסדר-היום. נתחיל מההצעות הראשונות לסדר-היום: יוקר מחיה חסר תקדים, מס' 3058 ו-3059, של יעקב טסלר ואוריאל בוסו. בבקשה, חבר הכנסת טסלר. יש לך עשר דקות להציג את ההצעה. << דובר >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים לפני מערכת בחירות, ורבים מקרב הציבור מתלבטים למי להצביע. אבל אתם יודעים, עבור מיליון ו-800,000 אזרחים הבחירה הרבה יותר קשה: האם לקנות לחם או לרכוש תרופות? לפי נתונים שפורסמו היום, מאות אלפי משפחות יישארו רעבות בראש השנה. כ-20% מהמשפחות בישראל נמצאות באי-ביטחון תזונתי חמור, ובמספרים: 1,084,251 ילדים נמצאים באי-ביטחון תזונתי, ומתוכם 601,058 נמצאים באי-ביטחון תזונתי חמור. בסך הכול, כשני מיליון נפשות חיות באי-ביטחון תזונתי בשנת 2022. 67% מהמשפחות נתמכות הסיוע נאלצו לוותר על רכישת תרופות או על טיפול רפואי נחוץ כי לא יכלו לשלם עבורם. למעלה מ-40% מנתמכי הסיוע חוו בשנה האחרונה פעולות ניתוק מחשמל או מים כיוון שלא הצליחו לשלם את החשבונות. אלה רק חלק מהנתונים המפחידים של מדינה שאמורה לדאוג לביטחון תזונתי-בריאותי לאזרחיה. אדוני היושב-ראש, אני עומד כאן בנאום פגרה מיוחד ונזכר בהקמת הממשלה הרעה הזו, באופוריה שפיזרתם כאן, בנט, לפיד, ליברמן ומיכאלי: אנחנו נעסוק רק למען האזרחים, נעסוק רק בחיים עצמם; לא בשלום, לא באיראן ולא בפלסטינים אלא רק בצורכי העם בישראל. אני שואל אתכם: ומה עשיתם? איפה שנגעתם – הרסתם, פגעתם בחיים עצמם. הכול התייקר, וכולנו משלמים מחיר יקר, תרתי משמע, על ההרפתקה המטורפת שהובלתם את המדינה לתוכה, עד שהצלחנו להפיל אתכם, אבל לצערנו הספקתם להרוס ולפגוע בכל תחום ועניין, ערכית ומסורתית. אני רוצה כאן לדבר ולזעוק את דברי חז"ל במשנה, ואני מצטט: "בעקבתא דמשיחא" – לקראת ביאת משיח – "חוצפא יסגא, ויוקר יאמיר". בהמשך המשנה כתוב: "והמלכות תיהפך למינות, ואין תוכחה – – – והאמת תהא נעדרת – – – ועל מי יש לנו להישען? על אבינו שבשמיים". אדוני היושב-ראש, יוקר המחיה אינו תופעה, זה מגפה; קשישים שנדרשים לבחור בין פסטה לתרופות זה מגפה; הורים שנדרשים להכריע בין חלב לספר לימוד זה מגפה; זוג צעיר שצריך לבחור בין בגד לחג או שכר דירה זה מגפה. כאן, על הדוכן, עמד וצעק רק לפני תקופה לא ארוכה מישהו חליפי, ראש ממשישה; סליחה, בקושי ארבעה. אתם זוכרים מה הוא צעק? מה אתם עושים? אתם השתגעתם? תתפסו את עצמכם בידיים, יש לנו עם שהולך ומת. זה פיקוח נפש. אנשים מתים, ושלא תעזו להאשים אף אחד. כך צרח בנט בהיסטריה. עם כל הצער, עם כל הכאב, זה הסיפור של המדינה. משפחות שלמות, ילדים, קשישים, מכל המגזרים והאוכלוסיות, לצערי הרב, הגיעו בחודשים האחרונים למצב של פת לחם. ולא רק – התחבורה, הדלק, החשמל, החד-פעמי, פירות וירקות, מוצרי בסיס, דירות, מים, לחם, מעונות יום, שתייה מתוקה, השכירות, המשכנתאות – הכול עולה ועולה ועולה, חוץ מאמון הציבור בממשלה הרעה, שיורד. המציאות היום-יומית שאיתה מתמודדים רבבות מאזרחי ישראל קשה ויקרה. אנשים עובדים, ששכרם נשחק בגל ההתייקרות ששטף את ישראל, ניסו לספוג בדומייה את ההתייקרות, אבל מה לעשות? הגיעו לפת לחם. חבריי חברי הכנסת, המצב הזה לא יכול להימשך, לכן הגשתי בקשה דחופה לקיים את דיון הפגרה על יוקר המחיה, כי יש נושאים שבהם צריכה להיות אחדות. העוני בישראל, ילדים שמגיעים לפת לחם – אלו קשיים שבקונסנזוס. אין מגזר שניצל מהגזרות הללו. למרות הבחירות, ואולי דווקא לכן, הזעקה חייבת להישמע. גל ההתייקרות אינו רק מספר בסטטיסטיקה בעיתונים הכלכליים. לרבבות משפחות זהו הקו האדום המפריד בין אם יצליחו להביא אוכל הביתה או לא; אם הילדים ילכו לבית הספר עם כריך בתיק או לא. לא מדובר פה בבודדים, מדובר בעשרות אלפי משפחות ישראליות. לדעתי, אין אף אחד מאיתנו שלא מכיר אישית לפחות משפחה אחת שהגיע למצב הנורא הזה. ושלא יספרו לנו סיפורים – המצב אינו רק תוצאה מאינפלציה עולמית או המלחמה באוקראינה. עם התירוצים הללו אי-אפשר לקנות במכולת. זו אשמתה הישירה של הממשלה המנופחת, המנותקת והיהירה. לפני קצת יותר מחודש – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה. חברת הכנסת רוזין וחבר הכנסת יום טוב כלפון, אני שומע מפה את השיחה שלכם ולא שומע את טסלר. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אבל אנחנו צודקים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, תכבדו אותו, בכל זאת. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << דובר_המשך >> הן לא מפריעות לי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אוסיף לך זמן. אני נמנע מלהתערב בדברים, ויש לי מה להגיד – לגבי הדלק שירד ולגבי כל הדברים שנאמרו על הממשלה הזאת – אבל אתם לא שומעים אותו, אפילו את זה לא עושים, כנציגים של הממשלה, נכון? בבקשה, אדוני, תמשיך. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << דובר_המשך >> אשמח לשמוע בהמשך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תראה – – – << דובר_המשך >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << דובר_המשך >> על הדלק – אני איתך. בוא, תענה לי על שאר הדברים, על שאר הדברים תענה לי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת טסלר, אם אתה רוצה, אני יכול לנהל איתך דיון בעניין. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << דובר_המשך >> תמיד כיף לי לנהל איתך דיון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ברור, אני יודע, אבל הזכרת דלק, ועלה לי בראש שלא עדכנת את הנאום שלך, כי דווקא הדלק הגיע לרמה של שפל מזה שנתיים, נכון, אדוני השר? << דובר_המשך >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << דובר_המשך >> אתה רוצה לענות במקום השר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא לא לא, אני רק אומר, אמרתי שאני נמנע מלהתערב, בתור אחד שמנהל את הישיבה, אבל דווקא את הדלק תוציא מפה, ויש עוד כמה דברים. גם המדד של החודש האחרון ירד, אבל על זה אדוני השר ישיב. אני בטוח שהוא הכין את התשובה על ההצעה לסדר-היום. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << דובר_המשך >> אשמח, אכן, לשמוע תשובות אמיתיות איך מגיעים לראש השנה עם ארוחה לכל אותם אלפי ילדים. תודה. עם התירוצים הללו של אינפלציה עולמית, מה לעשות, אי-אפשר לקנות במכולת. זו אשמתם הישירה – ואני חוזר על זה שוב – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, רק שנייה. זאת לא הייתה המלצה, חברים. אם אני מבקש לא לדבר ולא להפריע זה לא המלצה. חברת הכנסת בזק, שומעים. אתם מדברים, וזה מפריע לחבר הכנסת טסלר. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << דובר_המשך >> זה שאתם לא שומעים אותי לא אכפת לי, אבל את היושב-ראש – תכבדו את היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << דובר_המשך >> אנחנו זוכרים כולנו, לפני קצת יותר מחודש דֻּווח כי בצל גל ההתייקרות מדווחות הרשתות על החמרה במספר הגנבות של מוצרי מזון לתינוקות. הכותרת שם הייתה: לחלק מהאימהות אין ברירה. בעקבות זאת יש מי שהחליטו להעביר את המוצרים האלה למדפים סגורים מאחורי הקופות. אפשר לחשוב מה יכניסו שם, מאחורי הקופות. במקביל העמותות מקבלות עוד פניות מהורים שמצויים במצוקה כלכלית. אני בכנות רוצה לשאול אתכם: אדוני היושב-ראש, איך אנחנו יכולים לעמוד מנגד מול אם שנאלצת לגנוב מטרנה? אני לא זוכר מקרה כזה. מתי היה מקרה כזה? המציאות שבשנת 2022 הגענו למקרה הזה – איך אנחנו מסוגלים להביט בפרצופים של ילדים שאין להם אוכל? איך אנחנו לא משפילים מבט מול אבא שלראשונה בחייו נאלץ ללכת לבית תמחוי לקחת איזה מזון, ארוחה חמה לילדים? אני לא יודע מה התשובה, אבל זו המציאות בשטח. חבריי חברי הכנסת, רק על השאלות האלה מתקיימות הבחירות האלה. את הציבור לא מעניין יותר – חבר הכנסת ידידי מוסי רז, בבחירות הפעם לא מעניין כן ביבי, לא ביבי. נגמר הסיפור הזה. צריכים להוציא את זה מהלקסיקון. זה לא הסיפור. את אזרחי ישראל מעניין כמה – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> תלכו עם מישהו שהוא לא ביבי? << דובר_המשך >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << דובר_המשך >> – – ישלמו מחר על הלחם, על החלב, על הפסטה, על הטונה – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> לכן כל החרדים יצביעו – – – << דובר_המשך >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << דובר_המשך >> – – על העוף. איך אנחנו יכולים עכשיו, לקראת החג? איך? זו השאלה, ועל זה הבחירות מתקיימות – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << דובר_המשך >> – – ולא על משהו אחר. סליחה? << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> תצביעו למרצ. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> בגלל מה שאתה אומר אני בטוח שהפעם כל החרדים יצביעו למרצ. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << דובר_המשך >> כולנו במרץ – אסור לעשות קמפיין. מותר לעשות? כולנו נצביע במרץ ליהדות התורה, המפלגה שתיתן מענה לזה, בעזרת השם. מעניין אותם כמה תעלה להם התחבורה הציבורית, אם תהיה להם קורת גג או לא, אם יצליחו להתפרנס ולחיות כאן בכבוד או לא. זה מה שמעסיק את הציבור. רק לזה הממשלה נדרשת לתת מענה, לא לשום דבר אחר, ובזה הממשלה נכשלה כישלון חרוץ. בעזרת השם, אחרי הבחירות נתקן את כל מה שהרסה הממשלה בימי חייה הקצרים. המשבר הכלכלי העולמי, לדעתי, הוא הזדמנות לבצע שינויים בשוק הישראלי כדי להוריד את יוקר המחיה: הקלות ברגולציה, הטבות במיסוי ומתן תמריצים ליצרנים וליבואנים כדי להוריד את המחירים. אותו דבר בשוק הדיור: הצפה של השוק במלאי דירות חדשות לצד הוזלת חומרי הבניין והסטת המשקיעים מנדל"ן לאפיקים האחרים. יש מה לעשות; יוקר המחיה אינו גזרת גורל שלא ניתן להתמודד מולו. יש פתרונות, ואנחנו בעזרת השם נידרש ליישם אותם. בקרוב מאוד נחליף, בעזרת השם, את הממשלה המנותקת הזו בממשלה חברתית המחוברת לכל שכבות העם ולא רק לטייקונים. נדאג, בעזרת השם, לכל אחד ואחד מאזרחי ישראל שלא יישאר רעב. זה יהיה התנאי המרכזי שלנו לכל ממשלה: לא להשאיר אף אחד מאחור, לא להשאיר אף אחד רעב בישראל. לסיום, אדוני היושב-ראש, לקראת ראש השנה, אבקש לאחל שנה טובה ומתוקה. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב טסלר. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. אני פשוט אתן לחברת הכנסת אמילי מואטי לנהל את הישיבה. היא סגנית יושב-ראש הכנסת, אז אני מתנצל בפניך, אבל אתה יודע, פתח תקווה זה תמיד פתח תקווה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> למרות שפתח תקווה – – – אבל לאמילי אנחנו מפרגנים. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת אוריאל בוסו. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, לא בכדי מתכנסת המליאה הזאת ממש פחות משבוע מראש השנה. כמובן שהשנה היהודית, שנת תשפ"ב, מסתיימת, ונכנסים לתשפ"ג. אם לכולם ברור שתפוח בדבש זה דבר טריוויאלי, אני רוצה לעדכן אתכם שזה ממש ממש לא כך. כמו שאמר חברי חבר הכנסת הרב טסלר, בכל בחירות אנחנו מתמודדים ומתלבטים – המתלבטים החדשים. המתלבטים של הבחירות הללו זה קשישים שמתלבטים בין תרופות לבין להדליק את המזגן בבית; זוגות צעירים מתלבטים בסופר בין לקנות מטרנה נוספת לבין לצאת ולקנות משהו אחר – גרביים לחג. אלו המתלבטים החדשים של השנה הנוכחית. מי היה מאמין? במדינת ישראל של 2022 עם זה אנחנו צריכים להתמודד? אלו הבעיות הקשות – בין מוצרי בסיס לבין עוגת דבש פשוטה? יוקר המחיה האמיר, וזה תופס כל משפחה. אם בעבר היינו מסתכלים על השכבות היותר-נמוכות בחברה, מאות אחוזים של משפחות נכנסו למעגלי העוני, לפי הנתונים שפורסמו לפני שבועיים ושלושה שבועות. 2.6 מיליון אזרחים שעובדים, שני ההורים עובדים, לא מצליחים לא לגמור את החודש – לא מגיעים לאמצע החודש. היום כולנו התעוררנו לכותרות: למעלה ממיליון ילדים נמצאים באי-ביטחון תזונתי ולמעלה מ-600,000 ילדים נמצאים באי-ביטחון תזונתי קשה. מה אתם חושבים? כל מיליון הילדים הללו הם חרדים או ערבים? בואו תסתובבו במרכזי הערים, בפתח תקווה, בתל אביב, ברמת השרון ובהרצליה – אנשים עם מקררים ריקים. אין מקום שזה פוסח עליו. מתי לאחרונה התכנס הקבינט הכלכלי-חברתי? אנחנו במצב של מלחמה. שמעתם על הכינוס הזה בכלל? מה פתאום? צריך להתעסק בדברים אחרים, שיתפסו כותרות צהובות. אנשים, אין להם מה לאכול. תצאו לרחובות. בואו נסגור את המליאה ונצא ביחד פה, חנות-חנות, בכל השכונות שאתם רוצים, בכל הערים. לפי הנתונים של מרכזי הסיוע, השנה יש גידול של פי שלושה במבקשים סיוע, אבל מעבר לכך העמותות מדווחות על הקשיים העצומים בגיוס כספים. 500% בקשות נוספות של אנשים שצורכים אוכל. יושב-ראש ש"ס הרב אריה דרעי אמר בקולו בצורה ברורה, אבל מספיק שהוא אמר את זה: אם הייתם יודעים כמה אנשים באים לסופרים עם הכרטיסים שחולקו על ידי משרד הפנים ואומרים: יש בזה כסף? אפשר לקנות בזה? אנשים תולים בזה תקוות. אין ממשלה שתקום, שום תקציב לא יעבור, בלי מיליארד שקל להזין את כל הכרטיסים הללו, לתת קודם כול טיפול נמרץ לאותם 350,000 משפחות, לצד הקמת רשות למלחמה בעוני, עם כלל המשרדים שיתכללו את הנושא, אבל קודם כול תיתנו לאנשים לאכול. כשנפתחה השנה, הכותרות זעקו: 50,000 ילדים עולים לכיתה א' כשהם נמצאים במרחב של רעב. אין להם סנדוויץ'. 50,000 ילדים. זה לא אנחנו כתבנו, זה לא כתוב בעיתונות החרדית. אלה מרכזי הסיוע, שלוקחים את העבודה שהממשלה צריכה לעשות, לוקחים על עצמם את מה שהמדינה צריכה לעשות. אבל מישהו מדבר עליהם? המפלגה החברתית היחידה שנשארה על המפה, לצערנו, זו תנועת ש"ס, שמובילה את הנושא הזה. איפה כל הקמפיינים בנושא יוקר המחיה? זה לא נוח לכם לדבר על זה? זה כואב? זה מציק? אין ספק שזה לא נוח. אבל לא לקחתם את האנשים הללו, חלילה, וזרקתם אותם לים. הם קיימים. הם נמצאים איתנו כאן, הילדים הללו, המשפחות הללו, המבוגרים והקשישים. קראתי היום כותרת נפלאה ממש: השרה לשוויון חברתי ושר הרווחה – איזו תוכנית נפלאה באמת לקשישים. רק בסוף יש למטה איזושהי שורה: אם לא היינו במערכת בחירות, היינו מעבירים את זה. באמת, זה הדבר היחיד שחסר, כי זו בדיוק הנקודה. תלכו לעם, תבקשו את אמון הציבור ותפעלו לפי אמון הציבור ולא לפי האג'נדות שלכם וכלכלת בחירות אמיתיות. שרת התחבורה עושה כל מיני רפורמות על הראש של האזרחים, נאבקת על אחוז החסימה על חשבון אזרחי מדינת ישראל ועל חשבון השבת. זה מה שעושים עכשיו חברי הכנסת של הקואליציה: כלכלת בחירות וקמפיין בחירות נטול כל תמיכה ציבורית. אנחנו בש"ס, בשונה מכם, שאתם רוצים לרדת לשטח, אנחנו לא יורדים לשטח – אנחנו נמצאים בשטח, יום-יום, שעה-שעה, בכל המרכזים. לא יהיה יותר ילד שילך לבית הספר רעב בלי סנדוויץ'; לא תהיה יותר אימא שתתבייש שאין לה במה להאכיל את הילדים שלה; לא תהיה קשישה שתצטרך להתלבט אם להדליק את האור בבית ושיישאר כסף לתרופות. הסיפור הזה נגמר. אזרחי מדינת ישראל יגידו את דברם. נכשלתם. השארתם נזק אדיר לעם ולמדינה. לכו, תנו לנו לתקן את מה שקלקלתם. תגידו: טעינו. שלחנו מתחת לגלגלי הכלכלה רבים מאזרחי מדינת ישראל. עשינו את זה מצוין בעבר ונעשה את זה שוב בעתיד. תכלה שנה וקללותיה. תודה רבה ושנה טובה. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אוריאל בוסו. בבקשה, אדוני השר עיסאווי פריג'. << קריאה >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << קריאה >> חזק וברוך. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי הח"כים המכובדים, חבר הכנסת טסלר וחבר הכנסת בוסו, אני עונה בשם משרד האוצר על ההצעה לסדר-היום, ויש לי תשובה. כתבו לי, ואני רואה ואני מסכים. << קריאה >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << קריאה >> אני רוצה לשמוע תשובה ממך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> כן, כן, אני אענה לך. << קריאה >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << קריאה >> את האמת, את האמת שלך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אבל עכשיו אגיד לך את האמת. אני במקצועי רואה חשבון, כלכלן, פחות או יותר מבין במספרים פה ושם. באוצר הכינו לי דוח על מצבנו, על הצמיחה ועל הצעדים שעשו, ואני מבין אותם והכול טוב ויפה, אבל אני עכשיו רוצה לדבר איתך פנים אל פנים. אם אנחנו מסתכלים ברמת המקרו על תהליך יוקר המחיה אצלנו בארץ, התשובות מאוד פשוטות. אנחנו מדינה עם קצב גידול דמוגרפי אדיר, 2% בשנה, דהיינו כל צמיחה של פחות מ-2% מתקזזת – אם הצמיחה היא 2%, היא מתקזזת עם הגידול הדמוגרפי. היקף ההון השחור: מיליארדים של מע"מ הון שחור קיים במדינה בצורה בלתי נתפסת. התהליך הזה קיים עשרות שנים. כשאני שואל את עצמי את השאלות האלה, אני מגיע לעוד נקודה: פריון העבודה אצלנו במדינה הוא מהנמוכים, אם לא הנמוך ביותר, בכל מדינות ה-OECD. למה? כי נכון, נשים ערביות לא משתתפות הרבה במעגל העבודה, וגם אתם, עם כל הכבוד, השתתפות החרדים בשוק העבודה נמוכה. אז איך אתה תייצר? אם אני אביא לך בשורה שאנחנו נוכל לעמוד מול גל יוקר המחיה, אני אשקר לך. << קריאה >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << קריאה >> ערבים וחרדים הם הבעיה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא. אני מדבר איתך ברמת המקרו. עכשיו אני אחזור לרמה הממשלתית. בגלובל, בעולם, בשנה-שנתיים האחרונות היו התפתחויות, ואנחנו נקודה בעולם, וכל מה שקורה בעולם משפיע. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> גם החד-פעמי קשור לעולם או יוזמה שלכם? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> נכון, משפיע על כל העולם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא לא, זו יוזמה שלכם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> היו שני אירועים שאני רוצה שנזכיר אותם: אירוע הקורונה והשלכותיה והשפעותיה – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה היה גם אצל ביבי, ואז לא העלו מיסים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא לא, לא היה אצל – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הקורונה הייתה גם אצל ביבי. לא העלו מיסים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אין דבר כזה הוקוס-פוקוס. הכול עניין של תהליך והכול התחיל דרככם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כי הכול התנקז אצל ליברמן. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> האירוע השני, שהוא לא סוד: המלחמה באוקראינה. כן, היא משפיעה, מה לעשות. אוקראינה, יש לה – היא נמצאת בצומת עולמי; חולשת על שוק חיטה אדיר, וזה משליך, מה לעשות; ומחירי התובלה בעולם, שעלו בשנה-שנתיים האחרונות, משליכים על התהליך. אבל כדי שאני אבדוק מה עשיתי במלחמתי ביוקר המחיה, אני לוקח את עצמי ומשווה את עצמי גם למדינות אחרות. מה האינפלציה שהייתה בארץ בשנה האחרונה? 5.2%. קחו את מדינות המערב, שאנחנו תמיד משווים אליהם, עושים את ההקבלה איתן: בארצות הברית – 8.3%, לאחר שכבר חצתה את ה-10% בחודשים האחרונים; 8.6% בבריטניה; 9.8% בגוש היורו. לעומת זה, הצמיחה הזו, עם כל מה שהצגנו, היא דבר שראוי לציון – המשק צמח ב-8.2%. עכשיו לגבי הצעדים. אני כממשלה, אני כשר אוצר, לכל השינויים המקרו-כלכליים שקורים באזור, אני רוצה לעצור את יוקר המחיה, אני משלם. אני מודה: יש יוקר מחיה. יש בעיה. אני מודה, מה אני יכול לעשות? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה עשיתם – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יפה. מה עשינו? בחודשים האחרונים, חברים – – – << קריאה >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << קריאה >> זה אנחנו נעשה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה היית ולא עשית. << קריאה >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << קריאה >> לא עשיתם עד היום, ומפה לא תצטרכו לעשות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> היית ולא עשית. בחודשים האחרונים – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הייתה קורונה בתקופה שלו ולא העלו מיסים. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, אנא. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בחודשים האחרונים קידם שר האוצר תוכנית כלכלית רחבה להפחתת יוקר המחיה, בעלות של מיליארדי שקלים. התוכנית כוללת שורה של צעדים לשנת 2022 שיגדילו את ההכנסה הפנויה ויעודדו תעסוקה בקרב מעמד הביניים, משפחות, צעירים והעובדים בשכר נמוך. << קריאה >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << קריאה >> כשזרק את המשפחות שעובדות ממעונות יום? איך? איך? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> נקודת זיכוי נוספת להורים, הגדלת הסבסוד לצהרונים, הגדלת מענק עבודה לעובדים בשכר נמוך – כל אלו צעדים שנעשו. אלו, ברמת המיקרו, נעשו. << קריאה >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << קריאה >> אז איך אתה מסביר – – – היום? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אנחנו חתמנו – – – << קריאה >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << קריאה >> אתה סותר את עצמך. אז איך אתה מסביר שמעל מיליון ילדים, אין להם מה לאכול? איך זה נותן, המספרים האלה? זאת המציאות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הכול עניין של תהליכים. אתם התעקשתם לא לתת לנו להשלים את התהליך. מה לעשות, כואב לכם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מתנצלים, מתנצלים, הייתה טעות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – לעזור לכם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה שהטעות שעשיתם תתוקן במערכת הבחירות הזאת. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> היא תתוקן בבחירות, בעזרת השם. כן. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הפחתת הבלו על הדלק, הפחתה של מכסים ועוד, לצד צעדים רבים שנעשו – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> העליתם ב-2 שקל, הורדתם 0.5. << קריאה >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << קריאה >> מיכאלי, לקראת הבחירות מעלים, כן. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לפני כן אמרו: זה לא קשור אלינו. << קריאה >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << קריאה >> מורידים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> העליתם ב-2 שקל, הורדתם 0.5. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> עיסאווי, למה אתה עוזב את הפוליטיקה אם אתם כל כך טובים? << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> חברים, אנא – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תני להם, זה בסדר. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> – – אנא תנו לשר עיסאווי פריג' לסיים את דבריו. תודה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת מש"ס, חברי הכנסת מש"ס – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אולי זה הנאום האחרון שלו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – אתם ישבתם על השיבר של התקציב עשרות שנים – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> נכון, לכן לא היה תקציב כזה רע. נכון. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> שנייה. – – וישבתם על תקציב הרווחה, על כל העזרה וכל הדברים. בתקופה שישבתם שם, לעומת התקופה שאנחנו ישבנו, קצב הצמיחה שונה, ואנחנו כל הזמן אומרים לכם: תעבדו על פריון העבודה, שיהיה נטל שווה לכולם. בכל זאת, בחודש יוני נכנסה לתוקף – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> זה מה שהשמיעו לך באוצר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – הפעימה – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> תגיד את זה לציבור שלך, הערבי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני אומר את זה גם לציבור שלי. אני רוצה שהציבור שלי, הערבי, ייקח חלק בפריון, שיצאו לעבוד, כמוך בדיוק. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אין בעיה, אין בעיה. תן להם דגים וחכה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כמוני? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בדיוק. אין איפה ואיפה, אני אומר את זה לכולם. אני אומר את זה לכולם ובכל מקום. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לכן קיצצתם לחרדים, בגלל שזה לכולם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> כמו כן, בחודש יוני נכנסה לתוקף הפעימה הראשונה ברפורמת היבוא שאושרה בתקציב 2022-2021. בנוסף, משרד האוצר מקדם בחודשים האחרונים רפורמה להפחתת הריכוזיות בשוק המזון. לצד זאת, בחודשים האחרונים נחתמו כמה הסכמים היסטוריים עם החקלאים בענפי החלב, הביצים והבקר. חברים, הכול עניין של תהליך, וצריכים להיות בשיתוף פעולה. גם לצרכנים יש חלק – צריכים גם לשתף פעולה בכל סוגיית התחרות והמונופולים. זו תשובתו של משרד האוצר. תודה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> עכשיו הצרכנים אשמים? << קריאה >> יעקב טסלר (אגודת ישראל): << קריאה >> עכשיו קיבלנו תשובה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הצרכנים אשמים. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> תודה רבה, השר עיסאווי פריג'. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> דיון בוועדת הרווחה. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> חברים, האם תשובת השר מספקת אתכם? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא לא. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מה הוא נתן? נאום בחירות. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> התשובה אמורה להיות כן או לא, ואז לחשוב מה עושים קדימה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לוועדה, ודאי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ועדה, ועדה. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> אז לאחר ההצבעה נחליט גם לאיזו ועדה זה עובר. בבקשה, אני עוברת להצבעה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> כולם יושבים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל מי שפה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> מה המלצת השר? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> ועדת הכלכלה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ועדת הכספים. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: שבעה חברי כנסת בעד, נגד – אין, אין נמנעים. הדיון יעבור לוועדת כספים? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כלכלה. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> ועדת הכלכלה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני ביקשתי כספים. אם לא, אז לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> הדיון יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> משבר הדיור << הלסי >> << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: משבר הדיור, מס' 3064 ו-3065. ינמקו חברי הכנסת אופיר אקוניס ומיכאל מלכיאלי. ישיב השר זאב אלקין. בבקשה, חבר הכנסת אופיר אקוניס. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברות וחברי הכנסת, בכל מה שנגעה ממשלת המעבר – הממשלה היוצאת – ישראל ירדה. בכל מה שעשתה הממשלה היוצאת היא הורידה את ישראל; הלכה והורידה, הלכה והורידה ליגון שאולה. חוץ מדבר אחד, גברתי היושבת-ראש, דבר אחד שבו ישראל לא ירדה, היא עלתה: עליית המחירים, עליית המיסים והעלייה ביוקר המחיה, ובראשן – ואני שואל את עצמי היכן הוא שר הבינוי. הינה, הוא הגיע. יפה. מצוין. השר אלקין, בראשן – זו גם אחריות קולקטיבית וגם אחריות מיניסטריאלית – בראש עליות המחירים יש עלייה של כמעט 18% במחירי הדיור, 17.9%, ליתר דיוק. כפי שכתב העורך הכלכלי המוערך של ידיעות אחרונות גד ליאור, "מחירי הדירות ממשיכים לעלות לגבהים שלא נראו כאן 12 שנה". הביטוי האהוב עליכם, חברת הכנסת רוזין, עליכם ועל תומכיכם. שום טיעון לא קיים. יש להם "מה עשיתם 12 שנה?" ובכן, אומר גד ליאור בעצמו – לא מתומכי הליכוד המובהקים, למרות שאינני יודע למי הצביע: "עליות לגבהים", כך הוא כתב, "שלא נראו כאן 12 שנה", 12 השנים המפורסמות שלכם. ההתייקרות השנתית היא, כך הוא אומר וכפי שאמרתי, 17.9%. ובכן, השר אלקין, בכול הורדתם את ישראל: בכבוד הלאומי, בביטחון, ביחסי החוץ – אילו יחסי חוץ? לא יודעים לנהל כלום, יחסי חוץ הם מנהלים – אבל את מחירי הדיור הזנקתם. ומה עשיתם 16 חודשים? מה עשה השר אלקין? מה עשה איווט ליברמן? מה עשה יאיר לפיד, ההוא מ"איפה הכסף", כן? איפה הכסף? הוא בטח לא בידי הציבור. ובכן, עליית מחירים כוללת של 4.5%, ואני מפרט: מים – 6%; מזון – 5.5%; דלק – 7%; חשמל – 12%, וכדי לבלום, הריבית עולה. המשמעות היא שההוצאה השנתית על משכנתה, השר אלקין, עלתה בכ-5,000 שקלים בשנה לבעלי משכנתאות שלקחו מעל מיליון שקלים, שהם הרוב. ממשלה יציבה בראשותנו, ממשלה שתחליף אתכם, בעזרת השם, בעוד כחודשיים או כחודשיים וחצי, תשנה מן היסוד את חוסר המעש שלכם, קודם כול בהפחתת מיסים. אני מפנה אותך, השר אלקין, לדיון בינינו, בינך לביני, נדמה לי שבחודש יולי 2021, שבו אני אומר: התקציב שאתם תביאו יביא לזינוק ביוקר המחיה, כי עיקרו של התקציב שכל כך התגאיתם בו – התקציב, העברנו תקציב, הינה הישג שלנו, העברנו תקציב, יש יציבות, תהיה ממשלה לארבע שנים, כך פנטזתם, כן? התפרקתם תוך כמה חודשים – ובכן, התקציב הזה התבסס על העלאת מיסים שלא הייתה כדוגמתה בישראל ב-30 השנים האחרונות. אז קודם כול הפחתת מיסים, ביטול מכסים, ביטול אגרות. עשינו את זה בעבר, ייצבנו את הכלכלה, הצלנו את ישראל, ואתם הרסתם הכול במחי יד של 16 חודש. גם זה דבר, גברתי היושבת-ראש, שהוא בשיא בין-לאומי. עכשיו אנחנו כמובן במצב חירום. ישראל במצב חירום, בעניין הכלכלי ודאי, ובעוד הרבה עניינים. אנחנו עוסקים כעת במשבר הדיור. כדי לייצב את שוק הדיור ואת שוק הנדל"ן, בעצם כדי להוריד את המחירים, נדרשת קודם כול, בראש ובראשונה, גברתי, ממשלה רצינית, ממשלה יציבה, שתקבל החלטות ולא תחכה להחלטות מועצת השורא המגיעות מכפר קאסם. זה בדיוק מה שקרה כאן, כולם יודעים את זה. בראש ובראשונה – וגם את זה יודע השר אלקין – הגדלת ההיצע. השנה, ב-2022, ככל הנראה ישווקו קרוב ל-70,000 יחידות דיור. זה אסון. ישראל היא מדינה שהגידול השנתי שבה הוא 2% בשנה. אגב, מן המדינות ב-OECD – אני לא מדבר על מדינות אחרות שאינן מפותחות – אנחנו צריכים לקצר. כך נעשה כאשר נקבל מנדט מן הציבור, לא מנדט מקרי, חברת הכנסת רוזין, לא מנדט בגנבה, לא מנדט בגנבת דעת. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – את כל השקרים שאתם אומרים. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> עד הרגע הזה לא נאמר שום שקר. אגב, זה חלק מן התעמולה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> לא נאמר שקר. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, זה לא אומר שזו אמת. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> התעמולה הזאת של השמאל – כשלא מסוגלים, חבר הכנסת מלכיאלי, לעמוד בנתון, בעובדה, מה הם עושים? מייד משליכים בוץ ביריב. שיטה באמת ידועה של השמאל. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> לא, כי להגיד מועצת השורא, שחיכינו להחלטות שלה, זה לא באמת לזרוק בוץ. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי שחיכינו. נכון, נכון, נכון, חיכינו להחלטות של מועצת השורא. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> די כבר עם ההסתה הזאת, מספיק. עוד מעט תסיימו עם יוקר המחיה ותתחילו כבר – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל חברת הכנסת רוזין, חברת הכנסת רוזין. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – נגד ערבים ולהסית נגד ערבים – – – כמה מנדטים, זה מה שתעשו. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> באמת, אני הולך – תקשיבי, אני אפתיע, אני הולך להפתיע אותך. יושב כאן אחד מן הסממנים הימניים לכאורה, לכאורה, של הליכוד שאתם התרעתם מפניו עם התכנסה של הכנסת השמונה-עשרה, שבה נבחרתי לחבר כנסת, ובה עשה זאב אלקין את דרכו מקדימה – זכרה לא לברכה, עוד קוניונקטורה פוליטית אומללה בתולדות הפוליטיקה הישראלית – למפלגת הליכוד. והתריעו שהשר אלקין, חבר הכנסת אז, הוא מהסממנים הימנים ביותר, הקיצוניים ביותר, הנתמך על ידי המתנחלים. לא על ידי מתיישבי יהודה ושומרון, כן? והינה הוא – מילא את עם מועצת השורא, מרצ כבר הוציאה את המילה ציונות – – – << קריאה >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << קריאה >> מתנחלים, אבל לא מתיישבים. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, זה מה שאמרו היריבים. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> השר אלקין, זה מה שאומרים היריבים, לא? זאת לא הדיאלקטיקה שלי. אני מעולם לא השתמשתי בביטוי מתנחלים, אלא מתיישבים ביהודה ושומרון, כמו המתיישבים בתל אביב, בגליל. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> בגליל אני יודע. זה גם נכון, אבל ברור לך שחלק מתעמולת השמאל, שלצערי עכשיו אתה חלק ממנה; כל השנים באופן מובהק אתה חלק ממנה, ועכשיו אתה גם במפלגה המכנה את עצמה המחנה הממלכתי, והיא בכלל מפלגת שמאל מובהקת, עם איזנקוט, גברתי היושבת-ראש, שאומר אתמול בגוש עציון – ככה אני קורא היום באחד העיתונים – מהלל את הסכמי אוסלו. אתה מהלל את הסכמי אוסלו? אתה מחכה למועצת השורא? אז חיכינו כאן למועצת השורא. אז לא הייתה ממשלה יציבה, לא הייתה ממשלה חזקה, לא הייתה קואליציה, לא היה כלום. אז לא יכלו לעשות, לא יכלו להגדיל את ההיצע, נכון? השר אלקין. כך היה. משרד הבינוי והשיכון בראשותך לא היה יכול, הוא לא היה יכול לקצר משמעותית את הזמן לקבלת היתרי בנייה, את הורדת מחירי הקרקע. אגב, זה בערך אולי הדבר העיקרי ביותר שאנחנו צריכים. אגב, זה צריך להיות חוצה מפלגות, גברתי היושבת-ראש. לא כל דבר הוא פוליטי ולא כל דבר הוא מפלגתי, כי האדם הצעיר הרוצה דירה, הזוגות הצעירים – וגם הזוגות הפחות-צעירים – שרוצים דירה, הם מצביעים גם למפלגת העבודה, הם מצביעים לליכוד. אני לא יודע כבר למי הם מצביעים, מיהו האלקטורט של המפלגה הזאת שאלקין היום חבר בה, אבל נגיד שיש להם לפי הסקרים עד 12 מושבים בכנסת הבאה – זה יהיה פחות לטעמי, אבל עוד נראה – ולא מעניין אותם הוויכוח הפוליטי. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> אמת. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> הם רוצים שהשלטון, שהבית הזה, ייתן להם מענה. הוא לא היה יכול לתת להם מענה, כי לא הייתה יציבות פוליטית. וגם את זה השר אלקין לא קבע יחד עם הממשלה היוצאת – קביעת יעד של 100,000 התחלות בנייה. היום כבר חסרות 200,000. וכל הדבר הזה מתדלק את העליות. עכשיו אני אומר לשר אלקין ולחברים בקואליציה: אתם לא תעשו זאת, כי לא עשיתם את זה. לא הייתה לכם היכולת. עשיתם נזקים, הסבתם נזקים, עשיתם עוד נזקים, העליתם עוד מיסים, והעם כורע תחת יוקר המחיה והזינוק הענק במחירי הדיור. את זה אנחנו נעשה כאשר נקבל אמון מן הציבור. לאחר מכן, גברתי, מן הבית הזה, כפי שמחייב משטר פרלמנטרי – לא של שישה מושבים אקראיים. לא של שישה. ב-1992 היו יותר קולות לימין בקלפיות אבל יותר מנדטים לשמאל בחלוקת המנדטים, ויצחק רבין קיבל מן הבית הזה מנדט עם 44 מושבים לנהל את המדינה, השר אלקין, לא עם שישה מושבים, ובתמיכת הדמוקרטים הגדולים, לפיד, כן, הדמוקרט הגדול. הרשימה נקבעה בצורה דמוקרטית, כמו אצלכם, השר אלקין, כמו אצלכם, וכמובן כמו בישראל ביתנו. אני רוצה לסיים, גברתי. אנחנו בעניין אחר, בשיא השפל של השיח הציבורי בישראל שכדוגמתו אינני זוכר. לא זוכר כדבר הזה, לא משחר ילדותי ולא משחר נעוריי. היו ויכוחים, ויכוחים יסודיים בין שתי התנועות שאת ואני חברים וחברות בה, בין הליכוד והזרם השמרני, אם תרצי, הרביזיוניסטי, המחנה הלאומי, לבין מפלגת העבודה ומפלגות השמאל. כרמה הזאת לא הייתה. קיבלנו, חבר הכנסת מלכיאלי, דוגמה רק לפני שעה קלה מיושב-ראש ועדת הכספים, תלמידו של שר האוצר, שמשווה את ראש הממשלה לשעבר, ובעזרת השם בקרוב מאוד לעתיד, בנימין נתניהו, לגדולי צוררי ישראל. ואני לא מדבר על סטלין צורר ישראל, אני מדבר על הרייך השלישי, על גרמניה הנאצית. קודם הוא זרק את החרדים למזבלה במריצה, לא בעברית הטובה שלי, אבל בעברית הרעה שלו. זו בושה וחרפה. ובכלל, כל יהודי, וגם לא יהודים, אבל ביתר שאת יהודים, שמשווים מישהו למפלגה הנאצית ולרייך השלישי, יימח שמם וזכרם של כולם שם, זאת חרפה. זאת פשוט חרפה – אגב, גם על המצביעים. גם מי שמצביע לתופעות הנקלות הללו, גם כן, גם זאת חרפה גדולה. ובכן, גברתי, נדרשת הכרעה, וכדי להכריע – ובזה אני מסיים – אני קורא מכאן לאילת שקד לפרוש מן המרוץ, לא לבזבז קולות לגוש הימין, לא לבזבז קולות למחנה הלאומי, ולאפשר לבית הזה לתת אמון בממשלה לאומית, ציונית, ימנית, חדשה, יציבה, שתציל את ישראל. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אופיר אקוניס. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה לך, גברתי היושבת-ראש, וכמובן, תכלה שנה וקללותיה – – << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – תחל שנה וברכותיה. שנה וחתימה טובה לך ולכל עם ישראל בארץ ובתפוצות. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אקוניס. בבקשה, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, עשר דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שהנושא שלשמו התכנסנו זה נושא משבר הדיור, ואין לי ספק שתשובת הממשלה תהיה שמשבר הדיור לא התחיל בממשלה הזאת וגם לא הסתיים בממשלה הזאת. אבל אני רוצה לשאול אותך, אדוני השר: כשאנחנו באים לדבר על משבר הדיור, אפשר להסתכל על הנושא הזה כמשבר באמת בעייתי, שנמצאת בו כל מדינת ישראל. בסופו של דבר יש ציבורים שלמים שמשבר הדיור לא פסח עליהם אלא ההפך הגמור – משבר הדיור היכה אצלם פי כמה מכל מקום אחר. אני רוצה לשאול אותך, אדוני השר: במשך חמש שנים שר הפנים הקודם אריה דרעי התעקש שמינהל התכנון יהיה במשרד האוצר, במקומו הטבעי. יחד עם כל גורמי המקצוע – במועצה הארצית, בוותמ"ל כשהיה צריך, מול הרשויות המקומיות – הלכו וניסו לפתור. הביאו פתרון טוב של העיר החרדית החדשה במערב קריית גת. אגב, חשוב לציין, בתקופתו של אריה דרעי, כשהוא היה אחראי למינהל התכנון, מאות אלפי יחידות דיור שווקו, לאו דווקא לציבור חרדי, לכל מי שהיה צריך. אני שואל אותך, השר אלקין, איך לא רעדה היד שלך, עם שרת הפנים שקד, שבעזרת השם לא תהיה פה, לשנות בהחלטה אחת החלטה שעבדו עליה חמש שנים כל גורמי המקצוע על 45,000 יחידות דיור למגזר החרדי, שבמשך שנים קופח, כי ראשי רשויות לא רצו את הציבור החרדי אצלם; אמרו: זה גורם למתיחות, וערים מעורבות עם הרגישות שלהן, והלכו ופתרו את הבעיה על ידי יצירה של בניית 45,000 יחידות דיור. בשבוע שעבר הייתי בדיון בוותמ"ל וקראתי את הפרוטוקולים של הדיונים במועצה הארצית – כמה דברי הבל נכתבו שם, בלחץ ישיר של משרד השיכון ומשרד הפנים, לומר: אנחנו לא נחליט היום אלא בהמשך לאיזה מגזר זה יהיה שייך. הרי אתה אדם פיקח, אדוני השר, ואתה יודע שבינוי ותכנון של עיר חרדית שונים במהותם משל עיר לא חרדית. גם על פי התוכנית שלכם, עיר כללית, זה מחושב פחות או יותר ל-3 ילדים פר יחידת דיור; עיר חרדית – 5.6. איך אפשר לדחות את הדברים האלה לאחר זמן? הרי הליקויים בערים המעורבות, של מחסור בגנים, בתי ספר, מקוואות, בתי כנסת – אנחנו רואים את זה בכל עיר שלא תוכננה כעיר חרדית. בעזרת השם, אחת מההחלטות הראשונות של הממשלה הבאה תהיה להחזיר את ההחלטה של אריה דרעי במערב קריית גת לציבור החרדי, כי מגיע לו, כי לא בנו לו, כי תכננו לו עיר פעם ראשונה בצורה מקצועית ואחראית. גברתי היושבת-ראש, הרבה מדברים לאחרונה, ושומעים את זה מכל קצוות הציבור – קואליציה, גם מהאופוזיציה – על הקמפיין המוצלח של תנועת ש"ס, על הנגיעה האמיתית בכיס של האנשים, במה שבאמת מפריע להם ביום-יום. אין לי ספק שגם את, כחברת כנסת, כפעילה, פוגשת את האנשים שנכנסים לסופר. אתה רואה שהוא מוציא דברים מהעגלה כי אין לו יכולת לממן את זה. חבר הכנסת אקוניס, אתה בוודאי פוגש את האנשים ביום-יום. אנחנו חיים עם האנשים. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אתמול הייתי בסופר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתמול היית בסופר, פגשת את האנשים האלה. כל דבר עלה יותר. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> עיסאווי פריג', אני לא מבין למה הוא התנדב לבוא לסנגר על ליברמן. הוא מגיע לפה ומספר לנו על משהו כלל-עולמי. הרי מה שהאזרחים החלשים חטפו מהממשלה האחרונה, לא היה דבר כזה. במקום לעזור להם, הכבידו עליהם במיסים נוספים. ש"ס, בקמפיין שלה בחודש האחרון, לא עושה קמפיין פוליטי, היא מציבה מראה בפני שר האוצר: זה המצב שאזרחי ישראל נמצאים בו. אלפי ילדים מורעבים הולכים לבית הספר, ותראי מה זה – ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות. במקום להגיד לאריה דרעי שאפו ושאתה תדאג שהאנשים החלשים יקבלו כרטיס מוטען, הממשלה הרעה הזאת רוקנה את ההטענה. אריה דרעי, בממשלה הקודמת לקודמת, הטעין לכל משפחה נזקקת 2,500 שקל – בא ליברמן, ובשנייה אחת מחק את זה. האנשים עוד מסתובבים עם הכרטיס, כי הם מחכים שיטעינו להם אותו. הם חיכו שהממשלה הזאת תיפול, כי ידעו שבממשלה הבאה אריה דרעי ידאג שלא יהיה תקציב בלי מיליארד שקל בתקציב הקואליציוני לאותן משפחות מוחלשות, שיוכלו לקנות אוכל. מה אומרים אותם אנשים? איפה החכות? הנצחת העוני. לכו תסבירו את זה לאנשים רעבים בפריפריה, שהשבתתם אותם במשרד הפריפריה, שרוקנתם אותו מתוכן, אותו שר חקלאות, שרוקן את משרד הפריפריה. לכו תגידו לאותם אנשים חלשים בקריית שמונה, בירוחם, שהכרטיס הזה מיותר כי נקנה לכם חכות ומשלים על דגים. אין להם במה להאכיל את הילדים שלהם. הם הולכים לסופר עם העגלה וחוזרים עם עגלה ריקה כי אין להם כסף לממן את זה. נכון, גם לחכות צריך לדאוג, וש"ס מתחייבת להקמת רשות למלחמה בעוני ושיתכללו את כל משרדי הממשלה בנושא הזה. כמה ועדות היו כאן במדינה, וכמה תוצאות יצאו משם? כמה יישמו המלצות של ועדות שהמדינה מימנה וקידמה אותן? אני רוצה להגיד עוד משהו. קודם עלה פה יו"ר ועדת הכספים קושניר ותקף את נתניהו על הבטחה, כביכול, שידאג לחינוך של הילדים או לא ידאג. תתבייש לך. היית חבר בממשלה שעל הצבעה אחת קיבלה פה חברת כנסת 200 מיליון שקלים לכל רשות ערבית שהיו חפצים ביקרה. ליברמן שלך העביר 50 מיליארד שקל לאחים המוסלמים, לכל מיני צרכים שלהם, בצורה כל כך חפוזה, חלקה, עם אפס ביקורת – ציבורית, ודאי. אתה בא להגיד שנתניהו לא בא לדאוג לילדי ישראל? אתה מדבר על ליבה? ילדי רשת החינוך התורני של ש"ס לומדים ליבה ולא קיבלו את מה שאתם חילקתם לאחרונה. זה הפריע לך? זה הטריד אותך? הלכת לישון טוב בלילה? ילדי רשת החינוך התורנית, קיצצו להם עכשיו. ליברמן שלך, שרצה לשלוח אותנו במריצות למזבלה, במקום שתברח ממנו, לאור המיקום המוצלח שהוא שם אותך ברשימה, אתה עדיין מעז להגן עליו? אני רוצה לסיים ובדקות שנשארו לי להקריא פוסט באמת חשוב, נצרך, בימי הרחמים והסליחות. הלוואי שכל אחד מאזרחי ישראל, ודאי החברים כאן שעתידים להגיע לאופוזיציה, בעזרת השם, יקרא מה שי גוֹלדָן – באמת עיתונאי מוכשר – – – << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> גוֹלדֶן. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> גולדין. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> צירה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> גולדן, מערוץ 14. אני רוצה להקריא מה הוא אמר: אני קצת אובססיבי לעניין הזה של שנאת החרדים, כי נמאס לי, אמר גולדן. כחילוני נמאס לי. כיהודי נמאס לי. כישראלי נמאס לי. פשוט נמאס לי מההיטפלות השיטתית והעקבית לקהילה האדירה הזאת, שסך זכויותיה ותרומתה וחשיבותה לסיפור היהודי והישראלי ההיסטורי דרמטי ומשמעותי וגדול בהרבה מסך כל בעיותיה. ונמאס לי, פשוט נמאס לי, שהחרדים הם שק החבטות הלאומי של כל בור ונבער ואטום, אשר משליך עליהם את כל צרות וחוליי המדינה הזאת. אני רוצה לומר לך, שי, קראתי את כל הפוסט שלך. הזמן שלי פה הוא קצוב, אני לא יכול לקרוא הכול. ממליץ לכל אדם לקרוא דברים שיצאו – באמת דברים שיוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. מגיע לך הרבה שאפו על המילים החשובות באמת שלך. אבל הדברים שלו, הם נאמרים כלפי כל פוליטיקאי זוטר שמתחיל לגרד את אחוז החסימה, ופתאום נזכר בציבור שקל לחבוט בו, הציבור החרדי. איווט ליברמן, שר אוצר כושל על פי כל הדעות – תראו את הביקורת של החברים שלו בקואליציה, לא שלנו – מצא את הציבור שהכי קל לחבוט בו, את הציבור החרדי. אתה מדבר על המימון של החינוך החרדי? הרי אם החרדים היו רומזים לך, רק רומזים לך שהם מוכנים לעזוב את נתניהו, היית חותם להם על פי שלושה ממה שנתניהו התחייב. מי קונה את השטויות שלך? מרב מיכאלי, פשוט כלי ריק שבמשך קדנציה שלמה הייתה עסוקה בתמרורות, והייתה עסוקה במזגן של הרכבת, מעולם לא הבינה מה זה פקקים, לא הבינה את משרד התחבורה, לא הבינה מה התפקיד שלה, פתאום נזכרה בשבת. כשהיא מתרסקת בסקרים וכולם מספרים לה שהיא לוקחת על עצמה אחריות של הגוש ומה יהיה עם מרצ – נזכרה פתאום בשבת. ההחלטה שלה לא חוקית, פריצה של הסטטוס קוו. אותו נוכל שעמד כאן ואמר: אני אשמור על הצרכים של הדת במדינת ישראל – קואליציה שלמה הלכה אחריו. איפה פתאום כל השמירה? נעלמה? פתאום ליברמן קורא לנתניהו חלאת המין האנושי. תחשבו לכם שנתניהו היה אומר את זה, אתם יודעים על מי? על העוזר של ליברמן. השמיים היו נופלים פה. אדם אלים, אדם שכל מי שבסביבה שלו יודע כמה כלי ריק הוא, וכשמגיעים לאחוז החסימה פתאום הכול מותר כלפי הציבור הזה. אני רוצה לומר לך, השרה מיכאלי, שאני חושב שההשתלחות שלכם בציבור החרדי לא תעזור לכם באחוז החסימה. אנחנו בעזרת השם נחזור לממשלה ונתקן את הטעויות שלכם, נתקן את העיוותים שלכם, ובעזרת השם נעשה ונצליח, כי עם ישראל רוצה כאן מדינה יהודית ורוצה מדינה שתדאג לשכבות החלשות. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה, ישיב לו שר השיכון והבינוי זאב אלקין. << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, גברתי יושבת-ראש הישיבה. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מקיימים את הדיון החשוב הזה בתקופת בחירות, לכן, מטבע הדברים, לצערי, כמו שקורה בבית הזה, במקום לעסוק בגופה של תופעה שהיא מאוד חשובה – ואני דווקא מקבל את הקריאה של חבר הכנסת אקוניס בסוף דבריו שהנושא הזה צריך להיות מוחרג מהוויכוח הפוליטי וצריך לנהל עליו דיון ענייני, כי בסופו של דבר הוא מטריד את אזרחי מדינת ישראל מכל הקשת הפוליטית, לא משנה מה הם מצביעים ולא משנה מה דעותיהם – במקום זה שמענו פה הרבה אמירות פוליטיות, כמו שקורה הרבה בתקופה הזאת. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תרשו לי אם אני בכל זאת אנסה לחרוג ממנהג התקופה ולהתייחס למספרים ולנתונים. באותה הזדמנות אענה על השאלה, אולי רטורית, בעיניו, ששאל חבר הכנסת אקוניס: מה עשיתם בכל השנה הזאת? אז אני אשמח לשתף אתכם במה שעשינו וגם להגיד מה אני חושב לקראת העתיד. קודם כול, בצדק פתח חבר הכנסת אקוניס ואמר שהפתרון העיקרי לבעיית עליית מחירי הדיור זה הגדלת ההיצע. על זה שנינו מסכימים. ואז, חבר הכנסת אקוניס, ציינת בדבריך את הנתון המספרי היחיד שהבאת – אמרת שהתוכנית של השיווקים לשנת 2022 זה 70,000 יחידות דיור משווקות בשנה, וזה אסון, כי זה מספר נמוך שלא נותן מענה להגדלת ההיצע. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> עד 70,000. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> עד 70,000. א. המספר לא נכון – תכף תשמע מה המספר הנכון – אבל אני קודם רוצה לשאול אותך: האם עיינת מה היה המספר הכי גבוה – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מכירים, מכירים את המספרים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – מה היה מספר השיווקים הכי גבוה בתקופה שבנימין נתניהו היה ראש ממשלה, מ-2009 עד שנת 2021, עד שהוקמה הממשלה הזאת, בשנה? אתה יודע מה היה מספר שיא? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז אני אשתף אותך: 70,000. המספר שציינת אותו כאסון היה ההישג הכי גבוה בשנה אחת – בשנת 2018 – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא הייתה עליית מחירים של 18%. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תכף נדבר גם על עליית המחירים. תכף אני אשתף אותך בעוד מספרים. אמרתי – באתי לפה לדבר מספרים, לא באתי לפה לדבר פוליטיקה. המספר הכי גבוה היה בשנת 2018. אגב, צריך לתת קרדיט על המספר הזה. הוא לא מספר אסוני, הוא מספר יפה מאוד, בזכות מאמצים גדולים של שר האוצר דאז משה כחלון, שלקח את הנושא הזה כדגל גדול, ומגיע לו יישר כוח גדול. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> בממשלתנו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בוודאי, אמרנו, בממשלה בראשות בנימין נתניהו. נתתי קרדיט. לקח לו שלוש שנים להגיע למספר הזה, 70,000, כי הוא התחיל מהרבה יותר נמוך. בשנת 2018 הוא הגיע למספר שיא מדויק, 70,687 יחידות דיור ששווקו בקרקעות מדינה. לכן, קודם כול זה בוודאי לא מספר אסוני. כמו שאדוני מבין, זה היה מספר שיא של כל הזמנים. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אל תקטע את המשפט שלי. אמרתי שנדרשות הרבה יותר מ-100,000 יחידות דיור. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני אומר שב-12 שנה של כהונת בנימין נתניהו כראש ממשלה רק שנה אחת הגיעו למספר הזה. אם זה מה שנדרש למערכת אז, כנראה הייתה בעיה במשך כל 12 השנים האלה. אני דווקא חושב שאם כל שנה היו מגיעים למספר 70,000 לא היינו במחסור. הבעיה היא שכפי שאמרתי, זה היה מספר שיא – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אגב, חשוב מה שאתה אומר. בדקת כמה קיבלנו ב-2009? עשרות אלפים בודדים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא עשרות אלפים בודדים, אבל – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> הרבה יותר, לפי דעתי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – פחות מ-70,000. אני יכול לבדוק לאדוני. זה פחות מ-70,000. לכן, דווקא אם היינו מתמידים במספר של 70,000, מצבנו היה הרבה יותר טוב. אבל אני רוצה לשתף – הרי הכהונה של בנימין נתניהו כראש ממשלה לא הסתיימה ב-2018, וכידוע, ב-2019 משה כחלון עזב את משרד האוצר. אתה יודע, אדוני, מה היה מספר השיווקים בשנתיים האחרונות של ממשלת ישראל, 2020-2019? אני אשתף אותך יחד עם הציבור: ב-2019, מ-70,600 זה ירד ל-56,000, ירידה דרמטית; בשנת 2020 זה עוד ירד לפחות מזה – 50,600. זה מספר השיווקים. זה מה שקיבלנו. זאת אומרת שבמשך שנתיים מספר השיווקים במדינת ישראל, מהשיא שאליו הביא אותו משה כחלון בכהונתו כשר האוצר – במשך שנתיים זה נחתך – בואו נעשה חישוב גס: 20,000 מתוך 70,000 זה כמעט שליש. אדוני מבין מה המשמעות לשוק שבמשך שנתיים מורידים דרמטית, כמעט בשליש, את מספר השיווקים? לא צריך להיות גאון בכלכלה או במתמטיקה כדי להבין שאם במשך שנתיים משווקים 50,000 במקום 70,000, תהיה פה עלייה מטורפת של מחירי הדיור. הכתובת הייתה על הקיר. ואני מזכיר לאדוני שזה השנים 2020-2019. אני אשתף אותך בעוד נתון, בשמחה. שאלת מה עשינו. אתה יודע מה היה הנתון של מספרי השיווקים בשנת 2021? זאת כבר כהונה של הממשלה הזאת. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> 2021 – חצי–חצי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תאמין לי, אתה לא רוצה לדעת איך זה התחלק בין שני החצאים. אני מציע לאדוני שלא לבחון, כי הפער מאוד מאוד בולט בין שתי הממשלות. בשנת 2021 סיימנו את השנה עם 101,595 יחידות דיור משווקות בקרקעות מדינה. זה פי שניים – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> זה המספר שנדרש. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – מהמספר בשנה שלפני כן ופי אחת וחצי מהשיא שהיה בשנת השיא של בנימין נתניהו ב-12 שנה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> וכל זה היה מ-14 ביוני? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כמעט הכול. רוב – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> – – – אין דבר כזה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מציע לאדוני לבדוק. ברור שלא הכול, אבל הרוב המוחלט של יחידות הדיור האלה היו אחרי 11 ביוני, לכן אני מציע לאדוני שלא להשוות. אם אדוני רוצה לקחת שנה שבה כיהנו שתי ממשלות ולראות כמה במחצית הראשונה עשתה ממשלת נתניהו האחרונה וכמה במחצית השנה השנייה, הראשונה לכהונתה, עשתה הממשלה שלנו, תאמין לי, ההשוואה תהיה עוד יותר חריפה בפרופורציות ובאחוזים. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> עכשיו תחשוף את המספרים. אשמח לראות. מ-14 ביוני עד 21 בדצמבר – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אלה המספרים: בשנת 2021 הגענו ליותר מ-100,000, במקום 50,000 שהיו בשנה שלפני כן. בשנת 2022 אדוני יודע כמה שווק עד עכשיו? ואנחנו נמצאים – עוד הרבה לפנינו. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז שתדע שהיעד לשנה הזאת הוא בין 85,000 ל-100,000 יחידות דיור, ואנחנו כבר הגענו כמעט ל-60,000 יחידות משווקות. דווקא המאמץ הגדול – תמיד יש דחיפה בסוף השנה – עוד לפנינו. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אז ההערכה שלי נכונה – נגיע ל-70,000. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא. נגיע להרבה יותר. אם עכשיו אנחנו כבר עכשיו, בתאריך – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> הסתיימה השנה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אה, הסתיימה השנה? אני יודע – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השנה העברית הסתיימה אולי, אבל השנה הקלנדרית, שלפיה בודקים, כנראה עוד לא הסתיימה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> – – – מדבר על העברית בוודאות. אגב, אתה תצטרך לתת לנו קרדיט, כיוון שבתחילת דצמבר יש בכוונתנו להקים ממשלה – כנראה, סביר להניח, חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> נצטרך לדבר על הקרדיט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> תכניס את זה גם כן. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בסוף דבריי אדבר על הקרדיט. כרגע אני מדבר על המספרים. אז תאמין לי שעד 1 בינואר, אם עכשיו אנחנו קרובים ל-60,000 – אגב, המספר שרשום פה לא כולל למשל את השיווק שנסגר היום בהצלחה של 1,600 יחידות דיור בקצרין. אתה יודע מה זה? זה תוספת של 50% במכה אחת לקצרין. לא היה גידול כזה ברמת הגולן במהלך אחד מעולם. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא תמצא אותי מתנגד לזה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בוודאי, אבל אני אשמח לשמוע אותך מברך על זה. אמרנו שהנושא הזה הוא מחוץ לפוליטיקה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא תמצא אותי מתנגד לזה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ו-3,000 יחידות דיור שנסגרו היום בהצלחה באופקים ועוד ועוד ועוד – אלפי יחידות דיור דווקא היום, ביום שבחרתם, ותאמינו לי, לא תזמנתי סגירת מכרזים, זה לא בידיי. דווקא ביום שבחרתם, למספר הזה שהוא קרוב ל-60,000 שנקבתי בו והיה רשום לי פה בבוקר התווספו עוד אלפי יחידות דיור, לכן כבר עברנו את ה-60,000 בהרבה היום, רק היום. עד 1 בינואר היד נטויה. לכן זה לא יהיה 70,000, זה יהיה קרוב ל-100,000 יחידות דיור, שוב, כמו בשנת 2021, חבר הכנסת אקוניס. אבל זה לא רק בנתונים של השיווקים שציינו אותם. אני רוצה לשתף את אדוני בנתונים של התחלות בנייה. בשנת 2018 – 55,500 התחלות בנייה בשנה; בשנת 2019 – 56,500 התחלות בנייה בשנה; בשנת 2020 – 55,900 התחלות בנייה בשנה. בערך אותו מספר, בין 55,000 ל-56,000, זאת התנודה. שנת 2021 – 63,300 יחידות, התחלות בנייה, בשנה, קפיצה דרמטית, כפי שאדוני יכול לראות. ואתה יודע מה הנתונים של המחצית הראשונה של שנת 2022? 40,000 התחלות בנייה בשנה. זה אומר שאם זה ממשיך בקצב הזה, אנחנו ב-80,000 התחלות בנייה בשנה. בפעם נאחרונה במדינת ישראל זה היה בתקופה של אריק שרון כשר השיכון, כשאני עליתי לישראל, בתחילת שנות התשעים. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> – – – בתקופתו זה היה 100,000, נדמה לי, זה היה, ולמדינה יותר קטנה, דרך אגב. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא בשנה אחת 100,000, אבל 80,000 – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> במדינה הרבה יותר קטנה. היינו חצי מהאוכלוסייה, זאב, ארבעה מיליון. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אקוניס, ב-12 שנים של כהונת ממשלת נתניהו לא הייתה שנה אחת שבה הגיעו ל-80,000 התחלות בנייה, ואפילו לא קרוב לזה. גם המספר 63,000 התחלות בנייה, שזה היה בשנת 2021, הוא כבר היה מספר שיא. בואו נעבור לעוד נתון. באתי עם נתונים, כפי שאתה רואה. עכשיו בואו נדבר על סוגיית ההגרלות, יכולת לזוגות צעירים לקנות דירה במחיר של מאות אלפי שקלים בהנחה על חשבון המדינה – מסורת שהתחיל אותה, ובצדק, השר כחלון. המספרים היו כאלה: שנת 2018 הייתה שנת השיא, 19,654; כמעט 20,000; שנת 2019, אחרי שכחלון עזב את התפקיד, 8,000 – ירידה ביותר מחצי. שנת 2020 – 3,380, זה הכול. מ-20,000 ירדו ל-3,380. אתה יודע, אדוני, כמה הוגרלו כבר עכשיו? כבר עכשיו, בשתי הגרלות של אמצע השנה, אנחנו עברנו כבר 15,500 יחידות דיור למשפחות שקיבלו יכולת לקנות דירה בהנחה גדולה. עכשיו הולכת להיות עוד הגרלה אחת גדולה, של יותר מ-3,500 יחידות דיור. נגיע לקרוב ל-20,000, כבר נעזוב את השיא של כחלון, של שנת 2018, ועד סוף השנה נגיע קרוב ל-30,000 – מספר שיא של מספר הדירות בהנחה לזוגות צעירים בשנה אחת, אני כבר לא זוכר כמה שנים אחורה, בטח ובטח בהשוואה ל-12 השנים שקדמו לזה. הבאתי פה רק כמה דוגמאות למספרים בפרמטרים הכי בסיסיים שיש: שיווקים, התחלות בנייה, דירות בהנחה לזוגות צעירים. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אז רק תסביר את המספר 17.9%. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני חושב שהסברתי אותו היטב, כי אם מ-60,000 – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא. אם הכול כל כך טוב, למה הכול כל כך רע? ומתי אתה צופה ירידה – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כי בסופו של דבר, חבר הכנסת אקוניס, כשבמקום 70,000 בשנה משווקים במשך שנתיים 50,000 בשנה – אתה מבין בכלכלה דבר אחד או שניים, ולכן לא צריך להסביר לך שכשאתה מוריד שיווקים במשך שנתיים, אל תתפלא אם במשך שנה, שנתיים אחרי זה תהיה עלייה דרמטית במחיר הדיור. אבל שאלת, שאלת שאלה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל אני קיבלתי תשובה. בסדר. קיבלנו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> שאלת שאלה: מה הממשלה עשתה להגדלת ההיצע – קיבלת תשובה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> נתת תשובות. ואני שואל אותך איך כל הטוב הזה מסתכם ברע של גד ליאור, שציטטתי אותו. אגב, זה נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – מגיעים ל-17.9%. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הסברתי, הסברתי לאדוני. כששנתיים מורידים דרמטית שיווקים ולא עושים את תפקידם, זה מה שיוצא. אני נשאלתי פה גם על הסוגיה של בנייה לציבור החרדי – שאל אותי חבר הכנסת מלכיאלי. נדמה לי שהוא עזב אותנו בינתיים, אז אני לא יודע אם אני פטור מלענות על ההצעה שלו. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אם מישהו היה מציע ואני הייתי עונה והוא לא היה נמצא – אני באופן אישי לא הייתי עונה, אגב, אבל זה כי אתה שואל שאלה רטורית. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז אני בכל זאת אענה, לשם הפרוטוקול. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לפרוטוקול, בדיוק. כי לי ענית, ואני מודה לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בכל זאת, לדברי ימיה של הכנסת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כי דיבר כאן חבר הכנסת מלכיאלי על הירידה הקשה והפגיעה בציבור החרדי ועל כך שלא נבנו דירות לציבור החרדי. אני אציין רק שלוש עובדות. 1. באותה מתכונת כפי שהשבתי לחבר הכנסת אקוניס, נתונים. בשנת 2020 – שר השיכון יעקב ליצמן לא חשוד בחוסר רצון לשווק לציבור החרדי – שווקו 2,311 יחידות דיור; בשנת 2021, הממשלה שלנו, שווקו 4,010 יחידות דיור, כמעט פי שניים, לציבור החרדי. נתון אחר – הגרלות. כבר ציינתי, הגרלות זה לא סתם משפט. הגרלות זה יכולת של זוג צעיר לקנות דירה בהנחה של מאות אלפי שקלים. שנת 2020 – דיברתי כבר על ירידה דרמטית במספרי ההגרלות. לכל הציבור היה קצת יותר מ-3,000 יחידות דיור. לכל הציבור קצת יותר מ-3,000 יחידות דיור. בשנת 2022, השנה הזאת, מתוך כ-30,000 יחידות דיור בהנחה, 3,854 דירות הולכות להיות בשכונות החרדיות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עייפת את אקוניס עם כל המספרים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> מה לעשות? אלה העובדות. יש כאלה שלא עומדים בלחץ של העובדות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מלכיאלי כנראה מכיר את העובדות, אז הוא העדיף לצאת קודם, עוד לפני שהגעתי למספרים, אבל אלה הם הנתונים. משפחות חרדיות קיבלו יכולת לקנות דירה, זוגות צעירים, בהנחה משמעותית, על חשבון המדינה, פי כמה וכמה מאשר בתקופה של יעקב ליצמן. אני חוויתי מזה חוויה מעניינת ממש לאחרונה. אני מסתובב הרבה, כמו כולנו עכשיו, ברחבי הארץ. עצרתי פעם בתחנת דלק בכביש 6, ניגשו אליי קבוצה של צעירים חרדים ואמרו: תקשיב, יהיה אסון אם יחזור עוד פעם מישהו חרדי למשרד השיכון, כי אנחנו קיבלנו הרבה יותר דירות בהנחה, ואנחנו מתמודדים במכרזים האלה וזוכים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רואים את זה גם במשרד החינוך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אגב, אפרופו רדיפה של הציבור החרדי, ספרתי אחוזים – 13% מכלל הדירות שיצאו להגרלה הגיעו לציבור החרדי, כחלקו באוכלוסייה, כפי שצריך להיות. אז אלה המספרים. דיבר פה חבר הכנסת מלכיאלי גם על האגדה הזאת של עיר חרדית בקריית גת מערב שהשר דרעי אישר ואני ביטלתי. גם אגדה מרתקת. אין עיר ולא בטיח. הייתה שכונה בקריית גת שאושרה תכנונית ב-2014 של 10,000 יחידות דיור, ובמקום לקדם אותה לציבור, שמו אותה מתחת לשולחן ואמרו: לא, הולכים לשנות את התוכנית לטובת הציבור החרדי. שבע שנים היו, שבע שנים היו לגזול מהציבור הכללי 10,000 יחידות דיור ולעשות אותן רק לציבור אחד. שר הפנים חרדי, שר השיכון בשנתיים האחרונות חרדי – מה אתם חושבים, ששינו? קדחת. לא שינו. היה בתהליך. כשנכנסתי לתפקיד, אמרו לי: עוד שנה וחצי נמשיך, ותקבל אישור תכנוני לשכונה חרדית. אמרתי: סליחה, מ-2014, שבע שנים, זה מחכה, וחסרות לנו יחידות דיור. לא. אנחנו נשווק אותה לציבור; אגב, בלי שום קשר לקידום תוכנית שלא קודמה דווקא בימי שר שיכון חרדי, להקמת שתי ערים חרדיות, לא אחת: האחת, שפיר, ליד קריית גת, אבל עיר חרדית, והשנייה, כסיף, בדרום, שמתקדמת, אגב, בקצב מאוד מאוד מהיר. יש כבר ראש מינהלת – חרדי, אגב – שמונה. מי שהקים את בית"ר עלית בזמנו מונה לראש מינהלת להקמת כסיף, ויש ביקוש, ותקום – – – << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> אתה בטוח רוצה להגיד את כל הדברים האלה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת – – – << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> למה? למה אתה מרמה? למה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אשר – – – << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> אני שותק. אתה – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני הבאתי מספרים. הבאתי מספרים. מה אתה יכול לעשות עם מספרים? << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> אתה מרמה. אתה לקחת את העיר הזאת מהחרדים וזרקת אותם לכסייפה. למה אתה מרמה? לפחות תשתוק. ערב ראש השנה – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אשר, יש עובדות. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מביא בפני הבית הזה עובדות. את הפרשנות של העובדות כבר כל אחד יעשה – – << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> זה לא עובדות. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – בעצמו. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> אתה משקר. אתה מרמה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני הבאתי מספרים. מה לעשות? זה סטטיסטיקה, חבר הכנסת אשר. ליצמן שיווק 2,300 יחידות דיור – – << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> אתה לקחת את העיר קריית גת מערב ושפיר והדרת את החרדים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – אין מה לעשות, זה מה שעשה לציבור החרדי, וממשלת הכופרים הזאת שאתם כל כך תקפתם אותה שיווקה פי שניים. מה לעשות? << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> הדרת, הדרת את החרדים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> וליצמן כמעט לא הביא דירות בהנחה לציבור החרדי, וממשלת הכופרים הזאת הביאה כמעט 4,000 יחידות דיור, כחלקם באוכלוסייה, לכולם – – << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> ליצמן; נתניהו. מזמן לא אמרת ביבי. מזמן לא אמרת ביבי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – לכולם, כי מגיע לכולם. זה הקו שהובלנו – – << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> אתה משקר, זה הכול. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – וזה הקו שנמשיך להוביל. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> השר אלקין, לצערי, אתה גם טועה וגם מטעה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אה, חזרת. גם לא שמעת את מה שאמרתי וגם – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> שמעתי את כל דבריך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חיפשו אותך. לא היית כאן. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אני יכול לחזור. שמעתי אותך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא היית כאן, חבר הכנסת מלכיאלי. הוא רצה להשיב לך על השאלה ששאלת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ואפילו השבתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> והוא השיב, אף שלא היית. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> יש ערוץ הכנסת. ברוך השם, יש ערוץ הכנסת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז בפעם הבאה אני גם אענה דרך ערוץ הכנסת. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> קודם כול, אפשרי, אבל – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מלכיאלי, יש הרי כבוד מינימלי במוסד פרלמנטרי להצעה לסדר-היום. אותי, כשהייתי חבר כנסת צעיר בבניין הזה, לימדו שכשאתה מציע הצעה לסדר-היום – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כן, אבל שר השיכון לא צריך לענות מה שלא אמת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – אתה בדרך כלל מקשיב גם לתשובה, כי בשביל זה אתה מעלה את הנושא לסדר-היום. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הקשבתי, הקשבתי, ואני אומר שהשר דרעי לא קבר את זה שבע שנים. זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל כנראה שאנחנו בעידן אחר היום, והכול מתנהל דרך ערוץ הכנסת. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> עובדתית זה לא נכון. עובדתית זה לא נכון, השר אלקין. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז בפעם הבאה, אדוני, במקום להעלות מעל הדוכן הצעה לסדר-היום, תעלה בערוץ הכנסת, ואני אענה לאדוני בערוץ הכנסת. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> 45,000 יחידות דיור זה כמו עיר חדשה, ואתם קברתם את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מציע לאדוני לעיין בנתונים שהבאתי כאן. הם נמצאים ורשומים בפרוטוקול של דברי הכנסת. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה, 3,000 דירות בהגרלה בשומרון. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תמצא שם את התשובה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אבל 45,000 זה לא 3,000. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> היות שלא טרחת כאן להיות בתשובה, מה לעשות? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> למה כל כך הפריע לכם לאשר את העיר הזאת? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני חושב שבזה סיימתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת מלכיאלי, אני לא יודע אם שמת לב, אבל ה-3,000 שציינת שֻׁווקו בזמנו של השר ליצמן. הוא דיבר על כך שבתקופתו שֻׁווקו 15,500 בהגרלה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אבל מה הפריע לו ולשקד עיר חרדית חדשה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז ה-3,000 זה לא היה הוא, זה היה ליצמן. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה היה לחץ פוליטי להכריח את החרדים להיכנס לממשלה וזה לא קרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני טועה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה הכול נכון. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> גם לחרדים מותר – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, חלקתי איתכם את המספרים. הם שקופים, הם ברורים, הם ידועים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אבל זה לא נכון, זה לא נכון. שלחתם אותם לכסייפה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אפשר לבדוק אותם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> שלחתם אותנו לדרום, למטה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אפשר לבדוק אותם. מול המספרים האלה אפשר להמשיך להפריח סיסמאות באוויר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> איזה סיסמאות? עיר חרדית גדולה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> מי שרוצה לעשות את זה, יעשה את זה. מי שרוצה להפוך את הנושא החשוב הזה של הדיור לפוליטיקה, יעשה את זה. רק דבר אחרון אני אגיד. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אתם עושים פוליטיקה. הענשתם אלפי משפחות חרדיות כי לא רצינו להיכנס לקואליציה שלכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת מלכיאלי, קיבלת את זמנך. העלית הצעה חשובה לסדר-היום, הגיע השר, פינה את כל לוח הזמנים שלו כדי לבוא ולהשיב לאדוני. אני בטוח שאתה מעוניין בתשובתו, והינה, הוא נמצא בעיצומה של תשובה. אני מציע שתאפשר לו לסיים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> שאלת הבהרה, שאלת הבהרה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, אנחנו לא בשעת שאלות. חבר הכנסת מלכיאלי, אגב, לו היית מכבד את המוסד הפרלמנטרי של הצעה לסדר-היום והיית נשאר להקשיב לתשובה אחרי הצעה שהעלית, אז יכול להיות שהייתי נכנס לדו-שיח. אבל אני חושב שברמה כזאת, שלא פגשתי אותה הרבה פעמים, שמי שהציע הצעה לסדר-היום יצא ולא הקשיב לתשובה, אז אני חושב שמיציתי בחלק הזה. אני רק אגיד דבר אחרון, אדוני היושב-ראש, ובזה אני אסיים. אני מאוד מאוד מקווה שלכל המספרים האלה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא דיברת על הקרדיט. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמרת שתגיד משהו בעניין הקרדיט. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> על הקרדיט? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אמרת לפני אקוניס, אמרת שתגיד בסוף מילה על הקרדיט. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> על מי שהביא 45,000 יחידות דיור ואתה ושקד הרסתם את זה. כן, מילה טובה. חמש שנים, כל גורמי המקצוע – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כן, כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת מלכיאלי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כן, שמתי לב במספרים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> השורה התחתונה, אדוני היושב-ראש: המספרים שהבאתי כאן נותנים תשובה מאוד מאוד ברורה על מה הממשלה הזאת עשתה, אבל הם גם מעלים דאגה. ראינו איך במחי יד, מ-70,000 שיווקים בשנה יורדים ל-50,000 ומ-19,000 הגרלות בשנה יורדים ל-3,000. אפשר להרוס את כל זה. לכן אני מאוד מאוד מקווה – כי זה מה שקרה ברגע שכחלון עזב את משרד האוצר וליצמן נכנס למשרד השיכון, אז אפשר להרוס את כל זה. אני מאוד מאוד מקווה – אני לא יודע איך יסתיימו תוצאות הבחירות. אני מאוד מקווה שבסופו של דבר נוכל להמשיך בעשייה, ואני גם מאוד אשמח להמשיך בתפקיד במשרד השיכון, אבל מה שלא יקרה מבחינה פוליטית, אני מאוד מאוד מקווה שלא נחווה עוד פעם דרמה אחת כזאת שכל התנופה הזאת של המספרים – שאי-אפשר להתווכח עליה – ייכנס מישהו ומשיקול צר כזה או אחר יעצור את הכול ויזרוק עוד פעם את מדינת ישראל אחורה – – << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מה שאתם עשיתם – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לעוד תקופה שאחר כך ייקח הרבה זמן לצאת ולטפל בתוצאות של זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר זאב אלקין, שר הבינוי והשיכון. אנחנו נצביע. אדוני חבר הכנסת מלכיאלי, האם אתה מסתפק בעמדת השר? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה דיון בוועדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה רוצה דיון בוועדה? מאה אחוז, אז אנחנו נצביע. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אם השר יגיד שהוא מחזיר את ההחלטה של אריה דרעי ל-45,000 יחידות דיור – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, לאור העובדה שביקשת להעביר את הנושא לוועדה וחבר הכנסת אינו נוכח, אז אנחנו נראה אותך כמציע בלעדי בהקשר הזה. על כן, אנחנו נצביע. נצביע על העברת הנושא לדיון בוועדת הכלכלה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ועדת הכספים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> תמיד מבקשים כספים, זאת הבעיה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אפשר חוקה, אין בעיה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – חמישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה תועבר לדיון בוועדה שתקבע ועדת הכנסת. בכך תם הדיון בנושא החשוב הזה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הקטל הגואה בכבישים << הלסי >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות לסדר-היום בנושא: הקטל הגואה בכבישים, מס' 3060 ו-3061. ינמק חבר הכנסת יעקב אשר. בצלאל סמוטריץ' אינו נוכח, אז חבר הכנסת אשר. בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בטרם אגיע לנושא הדיון – גברתי סגנית יושב-ראש הכנסת חברת הכנסת מואטי, זה קצת מפריע לי. אני אשמח שתקשיבי לי. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אנחנו מדברות על דמוקרטיה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> אני אשמח. לפני שאני אגיע לנושא הדיון, או יותר נכון ליושבת-ראש המפלגה, אני אדבר קודם כול אל חבר אחר במפלגה, שהוא יושב-ראש ועדת חוקה. הוא עמד פה לפני חצי שעה, אדוני היושב-ראש, ותינה באוזני הח"כים שהיו כאן איך יכול להיות שיושב-ראש ועדת חוקה לשעבר עובר על החוק כשהוא אומר – לא נוהג לפי החוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, זה לא מה שאמרתי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> בערך. אז אני אגיד לך מה אני אומר ואחר כך תגיד לי אם זה נכון, מה שאתה אמרת. אז אני רק רוצה לצטט לך שמוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי שאינם שייכים לרשתות הגדולות מתוקצבים לפי סעיף 9 בתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ג, שבו נכתב: "השתתפות המדינה בתקציביהם תהיה בשיעור 75% מתקציבי שעות הלימוד של מוסד חינוך רשמי דומה", בגלל שהם לומדים פחות ליבה. זאת הייתה ההסכמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא על זה דיברתי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> רגע. כל בקשתנו הייתה והיא כיום שה-75% האלה – אני לא למדתי ליבה, אבל 75%, הם יוצאים 44%, הם לא 75%. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> אותו דבר במוסדות הפטור, אדוני יושב-ראש ועדת חוקה. כדאי שתקרא את החוק. מוסדות הפטור מתוקצבים 55% – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל לא על זה דיברנו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> – – כי למדו פחות. כן, אתה דיברת על זה. אמרת: איך הוא בא ואומר – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. כדי לחסוך הודעה אישית – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> אז תבקש אחר כך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא יגזול – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> לא, אבל יש לי עוד נושא. אבל אני רוצה רק לומר ליושב-ראש ועדת החוקה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> אנחנו מבקשים את עזרת יושב-ראש ועדת החוקה שהמדינה והאוצר ישלמו לפי החוק שקיים כרגע. אתם רוצים לשנות? תשנו מה שאתם רוצים. כרגע זה החוק. תשלמו ואל תגנבו את המשכורות של המורות שלנו, זה הכול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ברשתות מוכנים לעשות הסכם קיבוצי? << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> אל תסדר לי את הרשתות. תדאג להם ל-60 מיליון שקל מהתקציב של זה. טוב, אדוני היושב-ראש. אם אתה תוכל לאפס לי את זה מעכשיו, אני אשמח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש לך הרבה זמן, שמונה דקות, אני בטוח שתוכל להגיד כל מה שאתה רוצה לאומה ולשרה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> אני ביקשתי את הדיון הזה, גברתי השרה – אדוני שר הבריאות, שתהיה בריא. אני ביקשתי את הדיון הזה, גברתי השרה, כדי לדון בדברים האמיתיים, לא במסיבות העיתונאים הלא-אמיתיות. אני אתחיל בציטוט מעיתון גלובס, שכתב רק אתמול, ואני מצטט: בתום עוד סוף שבוע מדמם בכבישים, הושקה תוכנית חומש לבטיחות בדרכים – מזל טוב – רק לאחר שהיינו עדים למספר תאונות קשות בארץ. אלא שהתוכנית הזאת, מדובר בה לכל היותר בכותרות שמותירות יותר מדי שאלות פתוחות. אני מצטט, ולא מיתד נאמן. לאחר סוף שבוע מדמם בכבישים, בבוקר יום ראשון הטלפון זמזם ועל הצג הודעה המבשרת על חשיפת תוכנית החומש הלאומית לבטיחות בדרכים. התוכנית עצמה, למותר לציין, לא פורסמה לציבור ולא פורטו מקורותיה התקציביים, בסך מיליארד שקל לכל שנה במשך חמש שנים – נגיע לזה תכף – זאת, למעט אמירה של שרת התחבורה מרב מיכאלי שלפיה היא תדון בנושא עם משרד האוצר כדי שכבר השנה, אם יסכים שר האוצר, יוסטו תקציבים כדי שיוכלו להתחיל את התוכנית וכי היא תכתוב הצעת מחליטים לממשלה. אנחנו יודעים שאנחנו נמצאים בזמן של בחירות. יש ממשלה – אין כל כך ממשלה, אין כנסת, אין שום דבר. גם עיתוי הפרסום – אומר אותו כתב מכובד בגלובס – במהלך תקופת הבחירות ולאחר סוף שבוע מדמם והצגתה החפוזה מעלים לכל הפחות תמיהות. ואני אוסיף ואומר שמישהו כנראה ידע שהולכים לדון את הדיון הזה שאני ביקשתי כאן במליאת הכנסת, וביום ראשון בבוקר, במהירות, בלי הכנה מוקדמת, הוציאו לאור את תוכנית החומש – לא אפויה, לא ברורה, לא נגישה ואפילו לא מתוקצבת. אז בואו נלך לעובדות. שרת התחבורה נכנסה למשרד כשעל המדף עדיין – זה ציטוט – הייתה תוכנית לאומית מוכנה שעבדו עליה כל גורמי המקצוע בקדנציה האחרונה, אדוני היושב-ראש; בקדנציה האחרונה, כשהייתם ביחד איתנו בממשלה, עבדו על זה כל גורמי המקצוע וכל משרדי הממשלה, אבל השרה העדיפה להמתין שנה ולהגיש עכשיו, ביום ראשון האחרון, דקה לפני הבחירות, תוכנית חדשה, שהעקרונות בה – אומר אותו כתב – מזכירים חלק גדול מהתוכנית ששכבה על המדף, ואני הוספתי את האבק. התוכנית מציבה יעד של הורדת מספר ההרוגים והנפגעים בתאונות הדרכים ל-50% בתוך חמש שנים, ובתוכנית הקודמת – ופה יש שינוי מדהים – שהייתה על המדף, היה מדובר על הורדה של 50% בעשר שנים. כל הכבוד. רק מה שחסר בתוכנית זה הפירוט של יעדי הביניים. כשבונים תוכנית חומש יש יעדי ביניים – לכמה רוצים להגיע שנה אחר כך, לכמה שנתיים אחר כך; לא קופצים ישר ב-50%. הלוואי שזה יהיה, הלוואי, 50% הרוגים פחות. אין מישהו בבניין הזה שלא רוצה שזה יקרה, אבל אף אחד לא מספר לנו איך תגיעו לזה, אם בכלל. מוזכרים בתוכנית כל מיני דברים חשובים מאוד – שוב, בלי פירוט – אבל הבשורה הגדולה: 5 מיליארד שקל לחמש שנים; זה תג מחיר נמוך למימושה. מי שמנסה לבדוק איך לממש אותה – אין שום היתכנות. אבל מי שמדבר על מימושה ועל ההישגים שלה – אז אתם יודעים מה? יש הישג אחד. הייתה מסיבת עיתונאים, הכריזו; אם יעשו או לא יעשו, זה סיפור אחר. אני יודע שאחרי שאני ארד מהדוכן תשיב לי השרה המכובדת שמאז ימי שרון כראש ממשלה לא נאבקה שום ממשלה בתאונות דרכים כמו שהיא מתכוונת להילחם. אז אני שמח שיזמתי את הדיון בכנסת, גברתי השרה, ולכן באמת מיהרתם לבוא ולהוציא את ההצהרה הזאת והמחזור הזה. אני אומר: זה יופי של מחזור, וזה מה שמוכרים כרגע לציבור. אבל לא רק הודעות לתוכנית למלחמה בתאונות הדרכים ממוחזרות – גם תוכנית החומש שהוצגה עכשיו תוקצבה בעיקר בסכומים שכבר תוקצבו בעבר. עשו איגום משאבים של חמש שנים, פחות או יותר – אני לא יכול להיכנס לרזולוציות עד הסוף. התקציבים גם הם ממוחזרים – לא רק מסיבות העיתונאים – בעיקר משנים קודמות: 1.3 מיליארד שקל בשנה לתחזוקה שוטפת של כבישים, מיליארד שקל להפרדות מפלסיות, טיפול במוקדי סיכון יתוקצב ב-230 מיליון שקל ועוד 200. זה פחות או יותר הסכומים שהיו גם בשנים הקודמות. כדי לרענן את זיכרונו של הציבור – כי הרי עובדים פה הרבה מאוד על זיכרונו הרעוע של הציבור – אזכיר כי יושב-ראש ועדת הכלכלה ניסה בזמנו לקיים דיון בחודש נובמבר בנושא בטיחות הדרכים בישראל, מי אחראי ובאילו תקציבים. שרת התחבורה הוזמנה, אבל לא טרחה להגיע; כן, אותה שרה נכבדה שנמצאת כאן ותכף תבוא ותגיד שמעולם לא היה כל כך טוב כמו עכשיו. בממשלה הקודמת דיברנו, הייתה תוכנית, היא ישבה על המדף, והחליטו לא להשתמש בה. אבל אני רואה שזה מתחיל להיות – מסיבות העיתונאים הפנטסטיות האלה – רעיון חדש לבחירות, מתוך כס השרה. אז אני רוצה לספר סיפור אישי. לפני עשרה חודשים, אחרי עבודה של חודשים, כאן במליאת הכנסת, עברה הצעת חוק שלי, שבסופו של דבר קיבלה את ברכת שרת התחבורה ומשרד התחבורה, שמדברת על לוחיות זיהוי באופניים. אדוני היושב-ראש ודאי מכיר את זה, כי לך הייתה הצעה מקבילה, בשביל לתת סמכות לפקחים. ואני אמרתי: איזה יופי, ההצעה שלך וההצעה שלי משתלבות, כי הזיהוי של הכלים החשמליים הוא קריטי לאכיפה, הוא קריטי לכך שהורים ייקחו אחריות על הכלים שרשומים על שמם, הוא קריטי לכולם. אממה, במשך עשרה חודשים לא קידמו את זה. ישבתי בישיבות במשרד התחבורה, בלשכת השרה – יש לה עוזרים נהדרים, נחמדים – אמרו: כן כן כן. אבל אני אספר לכם עוד סוד, כי היום כבר מותר להגיד: שבועיים-שלושה לפני שנפלה הממשלה, או כבר אחרי שנפלה הממשלה, כשהיינו בוועדות הסכמות, ולמרות שלא הביאו את החוק שלי, כשהיה אפשר כבר להעביר אותו – לא כחוק, אגב; הסכמתי שהוא יהיה כתקנות, זה יכול היה לעבור בוועדת הכלכלה כבר מזמן – הגיעו אליי שליחים מטעם השרה ואמרו: תקשיב, אם תתמוך במטרו, עכשיו אנחנו מוציאים את זה מהבוידעם, את התקנות שלך, ומעבירים את זה. יופי, יופי, אחווה במפלגת העבודה. אבל מה קרה? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אז מה, אנחנו עושים את זה כל הזמן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> אבל את יודעת מה קרה עכשיו? אוה, בשבוע שעבר אני מקבל דיווחים מהעוזרים שלי שהולכת להיות הודעה אדירה של שרת התחבורה. מה ההודעה? תוכנית חדשה של השרה. עזבי את הקרדיט. עזוב, בגילי, קרדיט לא כל כך משפיע. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> ממש לא משפיע. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> כנראה שלא. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> ממש לא. שמענו עליך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> אבל יצאו בתוכנית חדשה, שכולם יודעים שלהעביר אותה היום זה בלתי אפשרי – את התקנות האלה אי-אפשר להעביר היום בוועדה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> כי זה דיונים ארוכים, היושב-ראש. אבל למה היום? למה לא לפני ארבעה חודשים? כמה פעמים ניגשתי אלייך כאן במליאה? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> אל תפריעי לי. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אתה מדבר שטויות. אנחנו כל הזמן ממשיכות לעבוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבתיסאם מראענה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> אל תפריעי לי, את פשוט לא מבינה בזה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אני מאוד מבינה בזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מראענה, קריאת ביניים, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> תוכנית וכותרות וכו' שכולם יודעים – פייק, אי-אפשר לעשות מזה כלום. לכן אני אומר לך, גברתי שרת התחבורה, אנחנו רוצים ורוצות להגיד לך: תפסיקי לעבוד על הציבור בעיניים. האנשים והנשים שיושבים ויושבות בבית לא מטומטמים ואף לא מטומטמות. את הפכת להיות במקום שרת התחבורה, שרת התחביר. הכול מילים. כן, אני יודע מה זה תחביר; לא למדתי ליבה – אני יודע מה זה תחביר. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> תתבייש לך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תראה איזו מסירות יש שם. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> כנראה שיש שם הבטחה לנורבגי. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> אני אומר את זה בכאב. את יודעת למה? כי אני השקעתי שעות בתוכנית הזאת, ודחו את זה בקש כאן. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> מה אתה רוצה, קרדיט? << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> לא. זה דם של ילדים ואנשים שהולכים ברחובות. זה דם של ילדים שמתים. כל יום מת מישהו אחר מקורקינט. מאיפה את יודעת את זה בכלל? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז למה אתה לא מבקש מיואב קיש שיעלה את זה בוועדה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> יושבת שרה שמטפלת – במה היא מטפלת? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> במה היא מטפלת? << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> באוטובוס אחד בבית שמש? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חבר הכנסת אשר לקראת סיום, וכל הפרעה כזאת רק מוסיפה לו זמן דיבור, אז אנא תאפשרו לו לסיים את דבריו, כי הוא סיים את דבריו, וההפרעות האלה לא מוסיפות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך, גברתי, ואני אומר את זה בצער ובכאב גדול – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (דגל התורה): << דובר_המשך >> – – כי גם בתאונות הדרכים – את יכולה לפתוח את הפרוטוקולים של ועדות הכלכלה לדורותיהן; אני שימשתי גם כסגן יושב-ראש ועדת המשנה, וניהלנו 30 דיונים בקדנציה של שנתיים, כשאיתן כבל ממפלגת העבודה הוליך את השינוע המפורסם והגדול, ובעקבותיו גם הכינו תוכנית, והיא בסוף לא יצאה לפועל, כי רצית את התוכנית שלך, והיום הוצאת אותה לאור, חודש לפני הבחירות. אני אומר, את שרת התחבורה, ויש דברים בוערים לטפל בהם; לא בדברים הקטנים שאת מתעסקת איתם פה ושם, על איזה אוטובוס אחד בבית שמש, על המיזוג ברכבת ועל דברים נוספים, ועכשיו שבת. מעניין אותך הכול חוץ מתחבורה. הפכת להיות שרת התחביר, דיבורים, פייק, למכור לציבור. לא על הציבור שלי את עובדת – על הציבור שלך את עובדת, וזה מה שמרגיז יותר מכול. תודה רבה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> גם הדיבורים זה פייק. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> דיבורים יכולים להיות פייק, זה בסדר. מעשים לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אשר. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, אני שמחה לראות פה את שר הבריאות וחברי כנסת נכבדים, אז לפני שניכנס לעניין שלשמו עליתי, שתי הקדמות: הראשונה – לומר לחבר הכנסת רם בן ברק בקשר לריאיון שלו ברדיו צפון: תתבייש. הוא ישמע את זה – תתבייש. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> חלאס כבר עם – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תתבייש. את רוצה גם את להתבייש? תתביישי גם את. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מראענה, מה קרה היום? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם את יכולה להתבייש, הכול בסדר. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אל תגיד לי מה קרה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מראענה, היא עוד לא התחילה את הנאום. מה קרה? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אחרי ששמעתי את המילה "תתבייש" – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את לא חייבת. את רוצה שאני אעזור לך? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז תני לי לעזור לך. את לא חייבת להיות כאן, אבל היא עכשיו מדברת וזכות הדיבור שלה. די. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה נחמד, קריאות ביניים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מותר לקרוא קריאות ביניים ואפשרתי. די. תמשיכי. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יופי. גם אתם יכולים להתבייש, אבל זה לא אליכם, זה מופנה לרם בן ברק – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – מה קרה, אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – רם בן ברק, שמדבר על ממשלת שינוי ועל ממשלת איחוד. כן, גם אתם מדברים על ממשלת איחוד ושינוי, אבל מה שאתם עושים זה לשסע, להפריד, לחרחר ריב ומדון. אז כן, אני גאה בזה שאני חובשת כיסוי ראש; כן, אני גאה בזה שאני דתייה. כן, אני גאה בזה, ואף אחד – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – גם לא את וגם לא אתם וגם לא רם בן ברק יגרמו לי להתבייש בזה. אז מי שצריך להתבייש זה אתם. תודה. הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו זה מה שאמרתי בנאום הקודם שלי ולא הספקתי כי עמדו לרשותי רק שלוש דקות, וזה על הנוהל המפלה, כבוד השר, על נכים שהם בעצם נכים בגפיים, אבל נוסף לגפיים יש להם גם נכות קוגניטיבית או קורדינלית. הם לא יכולים להניע בעצמם כיסא גלגלים ממונע, ולכן נמנע מהם המימון לכיסא גלגלים ממונע. לא מדובר במיליארדים, מדובר בסכום לא רציני. לא יכול להיות שהאנשים האלה, שמסכנים, לא עלינו יש להם כמה נכויות – למנוע מהם את ה"פריבילגיה". אני רוצה לקרוא החלטת ועדה שקיבל אחד ההורים, והוא לא מסוגל יותר להניע את הכיסא של ילדו ללא המנוע, ולכן הם נאלצים כל היום להיות בבית. אז הבקשה נדחתה מאחר שכיסא מונע ניתן רק כאשר קיימת יכולת עצמית להפעיל את הכיסא הממונע בבטיחות וכו' וכו'. על פי המידע שהועבר לוועדה, לא קיימת יכולת הנעה עצמית של הכיסא, ולכן, משרד הבריאות אינו מספק כיסא ממונע כדי לעזור לזה שמלווה את הנכה. אבל העזרה היא לא למלווה, העזרה היא לנכה עצמו, שלא יכול להיות כלוא בבית, כי אף אחד לא מסוגל להניע אותו. זה משהו שצריך לתקן. השר, אני מפנה את זה אליך כמשהו שנראה לי רציני, ולפחות להיפגש עם ההורים, כי גם לזה הם לא זכו. ועכשיו לדבר שרציתי לדבר עליו. לא מדובר פה בכלל בתקציב ושוב מדובר באפליה. אתם יודעים, אני בכנסת האחרונה דיברתי רבות על מתמודדי הנפש ועל זה שהם מופלים לרעה. נקודה. אבל גם דיברנו על סטיגמה, סטיגמה על מתמודדי הנפש שהיא כל כך חזקה, עד שהיא טבועה עמוק גם אצל מקבלי ההחלטות וכותבי החוזרים למיניהם. יש נוהל, כבוד השר, שהוא 30802, שמדבר על נוהל בידוק של כלי רכב ואמבולנסים. הוא הוצא ביום 1 בינואר 2015. הוא מתייחס לכניסת כלי רכב לבתי החולים ולמתקני משרד הבריאות. המטרה של הנוהל הזה, ממש ככתבו, היא כך: להגדיר עקרונות של סינון ובידוק ביטחוני של צוות האבטחה לצורך מניעה וסיכול אפשרות לפיגוע במתקן באמצעות כלי רכב במתווים השונים. כלומר, המטרה של הנוהל היא למנוע פיגוע, ואין כאן שום דבר אחר; כדי למנוע פיגוע באמצעות כלי רכב. על פי הנוהל הזה, כבוד השר, ישנן הוראות שונות לכלי רכב שונים, לדוגמה, רכב של עובד, רכב של ספק, אמבולנסים ועוד. זה כולל גם רכב פרטי של מבקר. רכב של מבקר – הכוונה היא בין שהוא בא בעצמו לקבל טיפול ובין שהוא בא לבקר מישהו מאושפז. בכל מקרה, ההוראה קובעת כי יש לבדוק את תא המטען, את תא הנהג ולתשאל על כבודה של הנוסעים, כלומר, לפני שהרכב נכנס לשטח של בית החולים על המאבטח לבדוק את הרכב. כאמור, הכול כדי למנוע פיגוע באמצעות כלי רכב. אז תשאלו אותי מה אני רוצה – אני אומר לכם: אחרי הפירוט של ההוראות השונות ביחס לכלי הרכב, הייתי מצפה שהנוהל יבוא על סיומו, אבל לא, הוא לא בא על סיומו. יש סעיף קטן בין שני תתי-סעיפים שמתייחסים קונקרטית למרכזי בריאות הנפש. למה? ככה. ומה אומרים הסעיפים הקטנים הללו? האם בבתי החולים הפסיכיאטריים יש סכנה גדולה יותר למעשה חבלני? האם בבתי החולים הפסיכיאטריים יש יותר סכנה שמישהו ייכנס אליהם עם רכב כדי לבצע פיגוע? לא ולא. תסכימו איתי כולם שאין לזה שום קשר. אז מה ההוראה הזאת באה לומר? היא נוגדת את חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות, היא נוגדת כל היגיון שהוא, אבל צריך – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – אחד – – – ילד אחד – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל צריך – תודה, אני רוצה לסיים. לא די שנפגעי הנפש לא יכולים לבחור – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חברת הכנסת מראענה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא די שמתמודדי הנפש לא יכולים לבחור את בית החולים שבו הם רוצים לקבל שירות, וזה כשלעצמו דורש שינוי מיידי, הם מופלים גם פה. אם הם משויכים לתל השומר, נניח, כי הם גרים באזור, אזי זה בית חולים כללי, ולכן הם יכולים להגיע עם הרכב לתוך בית החולים עד המחלקה שהם צריכים להיות מטופלים בה. אבל אם הם משויכים חלילה לשער מנשה, שזה בית חולים פסיכיאטרי ולא בית חולים כללי, הם לא יכולים להיכנס, למרות שהוא גדול פי כמה וכמה מתל השומר – הם לא יכולים להיכנס עם הרכב לתוך בית החולים. הם חייבים להשאיר את הרכב שלהם מחוץ לבית החולים, ואז במקרה הטוב להיכנס רגלית לבית החולים, לחכות לשאטל, שלפעמים זה כמה דקות ולפעמים זה הרבה יותר, ולנסוע בתוך רחבי בית החולים עד שהם מגיעים למחלקה שבה הם צריכים לקבל טיפול. ואני שואלת אתכם: מתמודדי נפש שצריכים לקבל טיפול, לפעמים מצבם לא טוב, הם צריכים את הרכב שלהם או רכב של בן משפחה שלהם שייכנס עד המחלקה, ולא שהם ייכנסו רגלית ויצטרכו לחכות בתחנת אוטובוס בתוך בית החולים כדי לעלות יחד עם עוד אנשים. יכול להיות שיש בהם חרדה, יש להם כל מיני התקפות כאלה ואחרות – למה שיחכו לאוטובוס? למה שיפלו אותם? למה הם לא יכולים להיכנס עם הרכב שלהם לתוך בית החולים? אין שום סיבה בעולם שהדבר הזה יקרה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שום סיבה שבעולם. ולכן, הנוהל הזה הוא נוהל גרוע וצריך לתקן אותו, צריך לתקן אותו מיידית. פניתי לשר – לא קיבלתי שום תשובה, כבוד השר. גם אם תדבר עם השרה האחרת, אני יודעת שאתה מקשיב, וחבל שאתה לא מקשיב לי, אבל לא קיבלתי שום תגובה. כן פניתי למנכ"ל פרופסור נחמן אש, שכן חזר אליי ואמר שמקימים ועדה, שולחן עגול. על מה שולחן עגול? למה צריך להפריד בין בית חולים פסיכיאטרי לבין בית חולים כללי? למה? בעניין שהוא עניין ביטחוני, בגלל חשש לפיגוע, אין לי שמץ של מושג למה צריך את ההפרדה הזאת. אם רוצים לתקן את הנהלים, אם רוצים לשפר את הנוהל בכללותו, שבו, דברו על הנוהל הזה, אין שום בעיה. אבל כרגע, בכל רגע נתון, גם בני משפחה לא יכולים לבקר חולים שמאושפזים בבתי החולים הפסיכיאטריים, שחלקם מאושפזים בכפייה ואין להם שום יכולת בחירה, וגם כשהם לא בכפייה, אי-אפשר לבקר אותם. בדרך כלל זה אשפוזים ארוכים יותר מהרגיל. הם לא יכולים לבקר אותם מתי שמתחשק להם, או הם יכולים כי בעבודה פינו להם זמן. הם חייבים להגיע על פי זמנים, הם חייבים להשאיר את הרכב שלהם בחוץ ולהתחיל להיטרטר באוטובוסים בתוך בתי החולים הגדולים. לכן, צריך לאלתר לבטל את אותו סעיף מפלה, ויפה שעה אחת קודם. צועקת פה כל הזמן חברת הכנסת לגבי הילד מגבעת שמואל. אז את יכולה לצעוק עד מחר. אני מכירה את המקרה ואני יודעת בדיוק מה קורה שם, מה שאת לא יודעת. אף אחד לא הפגין נגד הילד הזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה שאנחנו רצינו לומר, שיש כאן עוד זכויות לעוד אנשים ולעוד ילדים, ולא רק לילד הזה – שצריך לשמור עליו וצריך להגן עליו מכול משמר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> צריך להגן על הילד הזה, אבל צריך להגן גם על הילדים האחרים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ולתת זכות בחירה להורים לבחור למה לחשוף את הילדים שלהם ולמה לא. אם הם לא רוצים לחשוף את הילדים שלהם בגיל כל כך צעיר לנושא של מגדר, אתם לא תכריעו בשבילם מה לעשות ומה לא לעשות. אז תצעקו עד מחר, תצעקו ותצעקו, כי אתם רק צועקים. לא אכפת לכם שום דבר חוץ מלצעוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז תמשיכו לצעוק, ואני אמשיך לעשות את שלי בשקט ובשלווה למען מתמודדי הנפש, למען המשפחות שלהם, למען מדינת ישראל, למען כל ילדי ישראל, כולל הילדים כולם, לא כמוכם, שאתם רק פופוליסטים ושום דבר אחר לא. תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – טיפולי המרה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר. תודה רבה, חבר הכנסת. חברי הכנסת, די. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא היית שם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת וולדיגר, חברת הכנסת מראענה, די, מספיק. יש גבול. די. חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת גלעד קריב, תודה. אני מתכבד להזמין את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים השרה מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> תודה, אדוני. האזנתי לחברת הכנסת וולדיגר. מי ששומעת אותה מדברת על מתמודדות ומתמודדי הנפש יכלה להתרשם שמדובר באיזו נפש רחומה, שבאמת רוצה להושיט יד לחלש, לשונה ולדאוג לזכויותיו. אבל ילד בן שמונה, ילד בן שמונה, שכל חטאו שנולד נקבה וחש את עצמו זכר, זה כל חטאו; לא הלך להמיר אף אחד, לא הלך לעשות מזה הפגנה, לא הלך לעשות מזה אידיאולוגיה, לא הוא, לא הוריו, לא סביבתו – אף אחד. רצה לחיות את החיים הפרטיים הקטנים שלו, להיות מוגן. מה עשתה חברת הכנסת מיכל וולדיגר? הוציאה והוקיעה – הוקיעה אותו, את ההורים שלו, את העיקרון, את המגדר, את הפרוגרסיביות, את מי לא? על הגב של ילד בן שמונה. אין מעשה נבלה מטונף מזה. אין מעשה נבלה מכוער יותר מהדבר הזה – לעמוד בראש חוצות, ללכת לתקשורת, לארגן הפגנות נגד חיים של ילד בן שמונה, חיים פרטיים ממדרגה ראשונה. בסוף בסוף אנחנו מתחלקות ומתחלקים בכנסת הזאת בין אנשים שמאמינות ומאמינים בשוויון בין בנות ובני האדם באשר הם, כי בצלם ברא אותם אלוהים, לבין מי שלא מוכנים לקבל את העיקרון של שוויון בין בנות ובני אדם. הם לא סתם לא פועלים בעדו; הם לא מוכנים לקבל אותו בכלל כעיקרון – לא שוויון לנשים, לא שוויון לקהילה הגאה, לא שוויון למי שלא יהודי במדינת ישראל. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> איזה קשקוש. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> בהרבה מהמוסדות של חברי הכנסת פה לא מוכנים לקבל סתם אנשים שנולדו ומוצאם ממדינות אחרות, יהודים. לא מוכנים להכיר ביהודים שהרבנות לא מכירה בהם. העיקר – לא שוויון. יש שווה לפי מה שהם קובעים שהוא שווה, ויש מי שהם יקבעו כמה הוא שווה, אם בכלל. והדבר הזה התגלם בצורה המכוערת והאלימה ביותר על גבו של ילד בן שמונה. על גבו של ילד בן שמונה. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> את לא רוצה לענות לי על הנושא – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> היא לא יכולה לדבר על תחבורה, כי שם היא כישלון, אז היא מדברת על שוויון. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת, אנא. אני לא שמעתי שמישהו הפריע לך, אדוני חבר הכנסת אשר, כשאמרת דברים שלא קשורים בהתחלה לתחבורה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> למה, הפריעו לו. אבתיסאם הפריעה לו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא ביקש כמה דקות לפני שהוא דיבר על הקטל בדרכים. גם חברת הכנסת וולדיגר לא בדיוק דיברה בתחילת דבריה על נושא התחבורה, אלא הפנתה שאילתות לא קשורות לשר הבריאות. לכן, הייתי מציע לכולכם להקשיב לשרת התחבורה, לתשובתה המלאה ובאופן שבו היא רוצה להציג את דבריה, ולא להפריע. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> רק לסיום הנושא הזה, אני אגיד, אנחנו נלחמות ונלחמים על שוויון במדינת ישראל. זה מה שהבטחנו לעצמנו במגילת העצמאות שלנו: מדינה לעם היהודי, בית לעם היהודי עם שוויון זכויות מדיני וחברתי גמור. אנחנו נלחמות ונלחמים על האמת שלנו, על המדינה שלנו, על החברה שלנו, שלא תיכון בלי שיהיה פה שוויון אמיתי כמו שצריך להיות. חבר הכנסת יעקב אשר, לפני 27 שנים נהרג בני רן בתאונת דרכים – את המשפט הזה כתב לי לכבוד התשובה הזאת היום אבי נאור, יושב-ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> תקשיב, תקשיב – – – << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> – – – אני הייתי בטוח, ולרגע שכחתי – אין לך בן בן 35 שנה. אני פתאום קיבלתי דפיקת לב כזאת – ואו, אוי ואבוי – – – ועם כל הביקורת, לא הייתי אומר לך מילה. תגידי לי, באיזו מקצוע את עובדת, ברצינות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת אשר. תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> הבאתי את מכתבו. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> את רוצה להסריט את זה עוד פעם? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת אשר. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אשר, לפני 27 שנים נהרג בני רן בתאונת דרכים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, שעת החינוך הסתיימה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כמה אפשר לשקר לציבור? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת קיש. תודה. חבר הכנסת אשר, תודה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מראענה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> נו, באמת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> באמת באמת. אני מעיר לך כבר לאורך שלושה נואמים. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> מה לעשות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה לעשות? להתאפק. כרגע עומדת על הדוכן השרה, שהיא במקרה גם יושבת-ראש מפלגתך. אנא, כבדי אותה לפחות. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> לא, לא, היא לא במקרה יושבת-ראש המפלגה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אנא, כבדי אותה. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> בחרנו בה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> נגמרו הפריימריז שלכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> מאז אני פועל למיגור הנגע הזה, פעילות שבה אני מאמין בכל לב. זאת לא פעילות של הנצחה; זאת פעילות שלוקחת דוגמה מהצלחותיהן של מדינות אחרות, ומטרתה להגיע לשיעור ההצלחה של הטובות במדינות העולם. לפני שבעה חודשים הייתה לי זכות למנות את אבי נאור, שהקדיש את חייו – – << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> מינוי מצוין, אגב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אשר. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – שהקדיש את חייו למאבק בתאונות הדרכים. אין איש בישראל שאסף יותר ידע ממנו בתחום הזה. הוא עשה את זה על חשבון זמנו, על חשבון כספו ומתוך עמקי נשמתו. לפני שבעה חודשים מיניתי אותו אחרי שנתיים – אגב, צריך להגיד את זה – שנתיים שלא היה יושב-ראש. ממשלות קודמות לא מינו יושב-ראש לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים; שנה וחצי לא היה מנכ"ל. היה מינוי בפועל, אבל לא היה מנכ"ל ממונה. מועצת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הייתה ריקה מאדם. היו שם שני חברות וחברים, ואני מיניתי את כולה באנשי ונשות מקצוע מהמעלה הראשונה. שבעה חודשים מאז שמיניתי אותו לתפקיד, והוא וועדת האיתור מינו את המנכ"ל, ד"ר ארז קיטה, שגם הוא הגיע מהתמחות בתחום הזה. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> אור ירוק. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> הם הגישו לי את התוכנית שלשמחתי ולגאוותי אישרנו אתמול בממשלה, תוכנית חמש שנתית שמטרתה להוריד בחמש שנים – ולא בעשר, חד-משמעית, משום שכל יום שעובר קובע, ואי-אפשר לחכות – מטרתה היא להפחית בתוך חמש שנים ב-50% את מספר הנפגעות והנפגעים בתאונות הדרכים ולהביא את ישראל לאותו מקום שבו נמצאות שאר המדינות הדמוקרטיות המפותחות בעולם המערבי. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> מתי מוכנה התוכנית? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> היום, אחרי כל השנים האלה של ממשלות קודמות, אנחנו במצב שיש בישראל כפול ממספר הנפגעות והנפגעים בעולם המערבי. כפול. אין השנה בישראל יותר תאונות ויותר נפגעים, ברוך השם. ברוך השם. גם לא פחות, לצערי הרב, עדיין, עדיין, אבל זה כפול ממה שיש במדינות אחרות בעולם המערבי, וישראל לא יכולה להרשות לעצמה את זה. ולכן הוגשה התוכנית הזאת, והיא באה עם מימון לפיילוט, משום שכרגע, לצערי – אדוני ודאי שותף לצער שלי בעניין הזה – אנחנו לא יכולות להעביר תקציב במצב הנוכחי. אבל כן גייסנו, גירדנו אספנו ואיגמנו 80 מיליון שקלים לפיילוט שיתחיל עכשיו ומייד, בשיטה שאותה הביאו בתוכנית החדשה הזאת. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> לא, אתה לא מקשיב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, תגידו, חברי הכנסת, מה קרה לכם היום? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> זה מותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש פחות מעשרה אנשים במליאה ומתנהגים – אני לא יודע, מה קרה לכם? חברת הכנסת וולדיגר, תודה. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> – – – מישהו שלף אותה במהירות, בלי לבדוק את ההיתכנות, בלי לבדוק שום דבר. לא התקיימו דיונים באוצר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת אשר. אתה אמרת את כל הדברים האלה בנאומך. בוא נשמע מה אומרת השרה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אני מבינה ששקר זה האמת החדשה בצד הזה של המליאה, אבל זה סתם, אלה מילים שאתה אומר, מילים מילים מילים. הסיבה שחלף כחודש ממתי שהוצגה לי התוכנית ואני הצגתי אותה לציבור יחד עם אבי נאור וארז קיטה, הסיבה שעבר חודש מאז עד שהיא הגיעה לאישור הממשלה, היא בדיוק בגלל שהיו ישיבות עם האוצר ונעשה מאמץ אדיר לגייס תקציב לפיילוט. רק כשהשגנו את הכסף הזה הבאנו את זה לאישור הממשלה. לא רציתי להביא את התוכנית לאישור הממשלה בלי שיש לה איזשהו תקציב כדי להתחיל את העבודה. זאת בדיוק הסיבה, אם אתה כל כך מתעניין בלוחות הזמנים. אגב שקרים, הייתי במשך השנה האחרונה בחמש ישיבות בוועדת הכלכלה בנושא בטיחות בדרכים, שכן, אכן אתה צודק, יושב-ראש ועדת הכלכלה אכן קיים – זה נושא שמאוד מאוד קרוב לליבו, כשם שהוא קרוב לליבי וכשם שהוא קרוב לליבה של מנכ"לית משרד התחבורה, שגם היא, לצערי, נמנית עם המשפחה הענקית והעצובה הזאת, משפחת השכול מתאונות הדרכים. הייתי בכל כך הרבה ישיבות, כאמור, חמש ישיבות בוועדת הכלכלה שעסקו בנושא בטיחות בדרכים, ואני עניתי שם תמיד על כל שאלותיו ופניותיו של יושב-ראש הוועדה, וגם של חברות וחברי הוועדה האחרים. אני גם רוצה להודות לחבר הכנסת טופורובסקי, שהצליח להביא תקציב ישר בתחילת הקדנציה הזאת שאפשר לנו לפעול למען החלפת גדרות ההפרדה שהיו מסוכנות לאופנועים, מהלך שעשינו אותו ועוד הרחבנו אותו והוספנו עליו כסף, נוסף ע לדברים נוספים שעשינו, כמו למשל השקעה של 2 מיליארד שקל בתקציב אחזקה ושדרוג בטיחותי, בשונה מהנתונים שאינני זוכרת אותם אבל השגויים שנתת פה על הדוכן. מוקדי סיכון, מוקדי סיכון יצאו השנה לביצוע אחרי שנתיים של הזנחה מוחלטת, ואכן, לי יש מאבק מול האוצר להמשיך ולתקצב. ככל שזה היה תלוי בי, הם היו מתוקצבים כבר כולם בשנה הקרובה. צר לי שייקח זמן עד שנעביר בממשלה הבאה את תקציב 2023, ושם הם ייכללו. אבל אני באמת יכולה להכביר פה עוד כל מיני דברים, וחשוב לי להתייחס גם לפרויקט האישי שלך, שאכן, כמו שציינת, בצדק, שמחתי להעביר יחד איתך את הצעת החוק שלך להסדרת הרישום של הכלים הקלים המכונים "מיקרו-מוביליטי". הסיבה, חבר הכנסת אשר, שלקח זמן עד – אגב, כשפרסמנו, פרסמנו כבר תקנות להערות הציבור. יש 21 יום להערות הציבור, ואין שום מניעה שוועדת הכלכלה תתכנס ממש אחרי החגים ותאשר את התקנות האלה והן תיכנסנה לתוקף, כי צריך גם – – – << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> נראה לי שאין שום מניעה, כאמור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נמצא פה חבר הכנסת קיש. אם ירצה – יאשר זאת. אגב, אפשר גם לפני החגים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להגיד בכל זאת, אני בכל זאת רוצה להתייחס למציאות, כי בסוף יש מציאות. חוץ מכל דברי הבלע והשקרים יש גם מציאות, ובמציאות, בשביל לגרום למשהו כזה לקרות, צריך לעשות עבודה יחד עם הרשויות המקומיות, יחד עם חברות הכלים הקלים השיתופיים, יחד עם המשטרה והמשרד לביטחון פנים, יחד עם השלטון המקומי כולו, לעשות משהו בשביל שהוא באמת יקרה ולא יהיה בבחינת הצהרה. ואתה צודק, אני מודה באשמה, אני מאוד רציתי לסיים את זה לפני הבחירות האלה, כדי לא להשאיר את זה תלוי באוויר למקרה שחס וחלילה לא יודעת מה יקרה. אכן, אתה צודק, אני מודה באשמה, לא רציתי להשאיר את זה פתוח, רציתי לוודא שאנחנו מספיקות להסדיר את התחום הזה. אבל צריך להגיד עוד משהו, יעקב אשר: הצעד של הרישום שאנחנו מביאות עכשיו בתקנות הוא הצעד הרביעי והאחרון בהסדרה הזאת, כי אנחנו כבר השקענו 2 מיליארד שקל בשבילי אופניים, פלוס הכסף שמושקע באופנידן ובמטרופן – 2 מיליארד שקל בחומש לעומת 180 מיליון שקל שהושקעו בשלוש השנים לפניי. אחר כך, הצעד השני שלנו היה לקבוע עבירות חדשות על כל הכלים האלה וקנסות בצידן, שכבר עברו בוועדת הכלכלה, ולדעתי אדוני פה אפילו ישב בראש הישיבה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ישיבות. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – הישיבות הרבות שעסקו בזה, סליחה ותודה. הצעד הבא היה לתת את הסמכות לפקחי ופקחיות העיריות לאכוף את העבירות האלה. רק בסוף באנו ואמרנו: עכשיו אתם מחויבים, תהיו ברישום – רק אחרי שהסדרנו את כל התשתית, גם הפיזית וגם החוקית, בשביל לייצר את זה, ככה שאיך לומר? << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> – – – מישהו קבע את הסדר הזה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> מישהו קבע את הסדר הזה בצורה אחראית, בצורה מקצועית, בשיקול דעת. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> גררתם רגליים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> לא זו בלבד שלא גררנו רגליים – הבאנו תוצאות, ותוצאות מלאות. עכשיו, אני רוצה להגיד לסיום, כי אנחנו בכל זאת לא נהיה כאן כל הלילה – לא, עוד לפני הסיום אני רוצה להגיד: כביש 90, אחד הכבישים המסוכנים ביותר במדינה, יחד עם שר האוצר הבאנו תקציב של 300 מיליון שקל כאן ועכשיו, שכבר יצא המכרז, ולדעתי כבר זכו בו. 20 קילומטר מתוך הכביש הזה כבר יוצאים לתכנון וביצוע תכף ומייד. אנחנו התחייבנו, על כל 120 הקילומטרים מצומת הערבה לצומת קטורה, שישודרגו לארבעה נתיבים עם הפרדה, עם תאורה, אבל בינתיים, חבר הכנסת אשר, שאני מבינה שאתה לא פנוי בדיוק – – << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> – – – התקנות לציבור, אני בודק. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – אבל בינתיים – באותו יום שהודענו הן פורסמו להערות הציבור. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> אז אני בודק. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אבל בכל מקרה, בינתיים בכביש 90 אנחנו עשינו, בראשותו של אבי נאור, שעשה צוות בין-משרדי במהירות באמת מעוררת השתאות, בין-משרדי ובין-גופי, תוכנית שהשקענו עוד 110 מיליון שקלים, שבינתיים עד שיסללו את כל ה-120 – כי אי-אפשר לעשות את כל ה-120 בבת אחת – יש תוכנית למפרצי חניה, לנתיבי עקיפה, לתאורה חלקית, למצלמות שתהיינה, כל מה שמותר באכיפה אבל גם מה שלא – למדידה ולהכוונת התנהגות, ומשאבים נוספים לאכיפת יתר בכביש 90, ככה שנעשים כל הזמן דברים בעניין הבטיחות בדרכים. אבל בוא נזכיר פה קודם כול לאזרחיות ואזרחי ישראל שהדבר החשוב מס' אחת כדי שבאמת לא להיקלע לתאונות זה לא לגעת בפלאפון בזמן הנהיגה, והדבר מס' אחת אחת שבאמת יחסוך לנו תאונות דרכים הוא לעבור מכלי הרכב הפרטי שלנו לתחבורה ציבורית. אנחנו יודעות ויודעים עד כמה מי שבאמת מעורבות הם כלים כבדים מסוג רכב פרטי עם הולכות והולכי רגל, שהם הפגיעות והפגיעים ביותר, וכלים קלים. אנחנו יודעות שככל שנוריד יותר כלים פרטיים מהכביש ונעבור לתחבורה הציבורית, כך אנחנו נחסוך חיים, ואנחנו נלחמות ונלחמים על הבטיחות ועל החיים. בשביל שהתחבורה הציבורית תהיה יעילה ותוכל לקחת למשל צעירות וצעירים בקווי לילה, כדי שהם יוכלו לצאת לבלות ולשתות כשהם באים מהצבא למשל בסוף השבוע, והם יוכלו לשתות ולא יצטרכו לנהוג ולא יצטרכו להעמיד אחד מהם להיות זה שלא יכול לשתות ולבלות, אנחנו צריכות להפעיל את קווי הלילה האלה. וקווי הלילה האלה לדוגמה צריכים לפעול כל סוף השבוע, משום שאנחנו לא יכולות להגביל את החיילות והחיילים שלנו לבלות רק בלילה בין חמישי לשישי ולא בלילה בין שישי לשבת, למשל. וכדי שהציבור שלנו תוכל באמת לסמוך על זה שיש לה איך להגיע והיא לא צריכה להחזיק רכב פרטי, אז היא צריכה לדעת שיש לו או לה איך להגיע למשפחה שלה גם בשבת ובסוף השבוע ולא רק באמצע השבוע. אז כן, אדוני, בשביל לחסוך חיים – ואנחנו נלחמות ונלחמים ביחד, מבחינתי, על החיים ועל הבטיחות – אנחנו חייבות וחייבים לבנות כאן מערכת של תחבורה ציבורית איכותית, אמינה, טובה, שפועלת בכל עת, כי אני לא רוצה לחשוף את החיילות והחיילים שלנו בסוף השבוע לסיכונים שנובעים מזה שהם צריכים לנהוג. הדבר הזה ראוי שייפתר, ויפה שעה אחת קודם. יש לנו עכשיו בממשלה הזאת חלון הזדמנויות היסטורי להעביר את הדבר הזה. היסטורי. רוב בעם יש לנו שנים אין-ספור. אגב, שותפים לרוב הזה חובשות וחובשי כיפות רבים מהרבה צבעים וסוגים, ואני מכירה רבות ורבים שגרים ביהודה ושומרון, חובשי כיפות, שאומרים לי: אילו הייתה לנו תחבורה ציבורית בשבת היינו נוסעים בה, כי היום אנחנו תקועות ותקועים. לכן אנחנו חייבות להשתמש ברוב הזה, שבא במקרה – וכאן באמת בסוג של מקרה – ברוב נדיר בממשלה עצמה. כל מה שלא דורש חקיקה, אפשר לעשות עכשיו, וזאת חובתנו לעשות עכשיו. חובתנו לעשות עכשיו, לא לבזבז את החלון ההיסטורי הזה, ולהציל הרבה מאוד חיים. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים השרה מרב מיכאלי. האם חברי הכנסת מסתפקים בהודעת השרה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מסתפקים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. אם כך – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, תני לי לנהל את הישיבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> על פי עמדת חברי הכנסת המציעים הם קיבלו את עמדת השרה, ובכך תם הדיון בנושא הזה על סדר-היום. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת גלעד קריב << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הודעה אישית לחבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> תמסרו לשרה שלכם שלא הופץ תזכיר לציבור. עומדת כאן ומרמה במליאת הכנסת. לא הופץ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז נבדוק. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> – – – להגיב על החוק בתור יושב-ראש ועדת החוקה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בהמשך להתייחסותו של חבר הכנסת אשר, אני מבקש לומר לכבודו שאני לא עמדתי כאן על הדוכן ולו לרגע וטענתי שאתה מפר חוק, אלא טענתי שבתוך הדיון הער סביב סוגיית לימודי הליבה הוצגו מצגות שלא מתכתבות עם הוראות החוק. אני אקדים ואומר שלשיטתי, כאשר החוק והתקנות מכוחו קובעים שמוסד פטור צריך לקבל 55% תקצוב, צריך לעמוד על כך שהוא יקבל 55% – – – << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> זהו. זה מה שביקשנו, זה הכול. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> צריך באותה נשימה גם לעמוד על כך שהוא ילמד 55% ליבה – מה שמוסדות הפטור לא עושים, על פי דוח מבקר המדינה. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> את זה אמרת על הדוכן? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> רגע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא מבהיר את דבריו עכשיו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שנייה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני עוזר לך. חלק מהסיפור של הודעה אישית זה גם להבהיר דברים שלא הובנו כראוי. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> את זה הוא לא אמר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז הוא מבהיר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אשר, מייד. מה שבטח לא נאמר – אני לא האשמתי אותך בהפרת חוק. אני בעד לעמוד במדרגות התקצוב, ואם הייתה שחיקה – לתקן את השחיקה, אבל בכפוף למילוי התנאי שמופיע בחוק, והוא לימוד לימודי הליבה. מכאן נגיע לנקודה המרכזית. הרי על מה היה הדיון סביב ההצטרפות – – – << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> אני חייב לצאת. איפה אנחנו עודדנו אי-שמירה על החוק? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בוא, אני אומר. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> תגיד, במשפט אחד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני אומר. אם בסופו של דבר החינוך העצמאי איננו מוכן לקבל את המוסדות של חסידות בעלז, וההסבר לאי-קבלתם של המוסדות והעברתם מ-55% תקצוב ל-100% תקצוב, זו העובדה שהם מלמדים לימודי ליבה, הרי אתם מעודדים בסופו של דבר אי-עמידה בחובת לימודי הליבה. << קריאה >> יעקב אשר (דגל התורה): << קריאה >> מה זה קשור? זה לא קשור. קשקשן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לאורך כל היום שמענו את חברי הכנסת החרדים מלינים על הפגיעה בתנאי עובדי ההוראה ברשתות החרדיות, אז אנא, תפתחו את דוח מבקר המדינה רק מלפני שנה וחצי, שמציג כיצד הבעלויות החרדיות לא מקפידות על זכויות של עובדי ההוראה במגזר החרדי. על מי אתם מלינים? הרי יש נתונים ברורים שמלמדים שמי שפוגע בראש ובראשונה בתנאי עובדות ועובדי ההוראה במוסדות החרדיים אלו הבעלויות החרדיות. אם בתי הספר הללו היו בתי ספר ממלכתיים במסגרת הזרם החרדי-הממלכתי הצומח, הייתה נחסכת כל הפגיעה הזאת. ומשפט אחרון בעקבות דבריו של חבר הכנסת אשר, ואני מצטער על כך שחבר הכנסת קיש, נציג האופוזיציה בוועדת ההסכמות, לא נמצא כאן. עומד חבר הכנסת אשר ומדבר על כך שהיעדר מספרי הרישוי לרכבים הדו-גלגליים זה ממש עניין של פיקוח נפש, ואומר: לא ניתן להכניס את הרפורמה הזאת לפעולה ללא אישור התקנות בוועדות. אז אם באמת מדובר בפיקוח נפש, יתכבד חבר הכנסת אשר, יפנה לחבר הכנסת קיש, ויסכמו שבשבועות הקרובים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בשבוע הבא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – הוועדה תתכנס ותתקין את התקנות. הרי אם מדובר בפיקוח נפש, אז פיקוח נפש דוחה פוליטיקה ופיקוח נפש דוחה שיקולים של קמפיין בחירות. לא יכול לעמוד אחד מחברי האופוזיציה הבכירים כאן על הדוכן ולזעוק: פיקוח נפש, פיקוח נפש, לרדת ולשתף פעולה עם ההתנהלות של ועדת ההסכמות מצד האופוזיציה. אני קורא לחבר הכנסת אשר ולחבר הכנסת קיש להודיע ממש בשעה הקרובה שהם ייתנו את הסכמתם לקידום כל התקנות, כל הדיונים וכל צעדי החקיקה שקשורים לבטיחות בדרכים, וניתן להעביר אותם עד הבחירות הקרובות. אם אתם לא מוכנים, אל תעמדו כאן ותטיפו לנו על פיקוח נפש. נו, באמת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מיכל וולדיגר << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת מיכל וולדיגר להודיע הודעה אישית. בבקשה, גברתי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי הנכבדים, אין מעשה מנוול יותר – כבוד השרה שברחה מפה – מאשר להשתמש במקרה כל כך מורכב ולהפוך אותו קרדום לחפור בו. השרה לא טרחה לשמוע את תגובתי. זהו בדיוק – הפוסלת במומה פוסלת. צעקה, אמרה וברחה. אני לא מוכנה לעשות שימוש בדבר הזה. אני לא איכנס לפרטי המקרה. אני גרה בגבעת שמואל, אני מכירה – לא הכול, אבל אני מכירה הרבה, יותר מאשר רובכם מכירים פה. אז אני, בניגוד אליכם, הצווחנים, שלא נתתם לי לדבר, שהתעסקתי בתחום של בריאות הנפש, שזה נוגע לכולם – ולא משנה אם בנושא כזה או אחר אתם לא מסכימים. אבל זה לא מעניין אתכם. אתם צועקים וצועקים, כי כן, יש פה איזה נושא של טרנסג'נדרית, והוא מאוד כואב לי. כואב לי על הילדה הזאת וכואב לי על הזכויות של האימא. בהחלט יש כאן זכויות, וצריך לשמור עליה מכל משמר. אבל רגע, חברים, יש כאן עוד זכויות, יש כאן עוד ילדים, יש כאן עוד הורים. כמו שאמרתם, לאימא יש זכות על הילדה שלה, ורק היא תחליט מה לעשות איתה. אותו הדבר – יש עוד הורים ועוד ילדים, וגם להם יש זכויות. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> מיכל – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אסיים ואשמע אותך אחר כך. אם תרצי, יש לך כל הזמן שבעולם לגשת אליי. תפסיקו להיות צבועים. יש לכם אג'נדה, ולא אכפת לכם מי חושב אחרת. בכל הכוח, ב-180 קמ"ש להיכנס. אף אחד לא הפגין נגד הילד הזה ואף אחד לא רץ לעיתונות. מי שרץ לעיתונות זה חברותא, שבאו וצעקו צווחות אימה. תפתרו את זה בשקט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ולכן, חברי היקר וחברותיי היקרות, תפסיקו לקרוא לעצמכם לוחמי זכויות, כי אתם ממש לא שם. וכבוד השרה, אין מעשה מנוול יותר ממה שעשית. אני מאחלת לכולנו שתהיה לנו שנה טובה, שתהיה לנו שנה מצוינת. ומה אני אומר? שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני בוחר לא להגיב. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> משבר המתמחים << הלסי >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני עובר לנושא הבא על סדר-היום – משבר המתמחים, הצעות לסדר-היום מס' 3062 ו-3063. ינמק את ההצעות לסדר-היום חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שבגלל שאני פה, לא יכולתי להשתתף בהלווייתו של חבר הכנסת לשעבר אליקים העצני, שהתקיימה בזמן המליאה היום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זו ההזדמנות שלי, בשם הכנסת, להביע את תנחומינו על פטירתו של חבר הכנסת לשעבר אליקים העצני ולשלוח תנחומים למשפחה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס בפתח דבריי דווקא למפגש האחרון שהיה לי איתו פנים אל פנים. זה היה ממש לפני הקורונה. זו הייתה הפעם האחרונה שיצא לי לשבת ולהיפגש איתו. דנו אז בשאלות, היסטוריה ישנה – מי זוכר? שעורר מתווה טראמפ, תוכנית המאה: האם הוא טוב או לא טוב? האם הוא מביא להקמה והכרה במדינה פלסטינית? האם עדיף לקבל את היתרונות שלו למרות חסרונותיו? הדיון היה דיון אידיאולוגי בקבוצה גדולה. הרבה מאוד פעמים אנשים שהם בשדה של העשייה הפוליטית בוחרים להסתכל על האנשים שמחוץ לשדה הפוליטי באותו זמן – בייחוד אם מדובר באנשים שהם מדברים מאידיאולוגיה, שבאים ונותנים את הדגשים שלהם – כאל: טוב, נו, הם מנותקים, הם טהרנים. מה הם מבינים? אנחנו נמצאים פה, אנחנו צריכים להתמודד עם הפיליבסטר, ועם הקריאה הראשונה, ועם גיוס הרוב, ועם המתחים הקואליציוניים, ועם המשמעת הסיעתית והמשמעת הקואליציונית, ועם השיקולים של התקשורת המיידית, ואז את הקריאות האידיאולוגיות הרבה מאוד פעמים שמים בצד, מניחים בצד. זו הטעות הגדולה ביותר שאיש ציבור, אנשי ציבור ומפלגה יכולים לעשות. האידיאולוגיה היא הבסיס לעשייה הפוליטית. מי שזונח אותה – כל העשייה הפוליטית נועדה לצבור כוח, כן, פוליטי, כן. גם כאשר אדם הולך ויושב עם ראשי סניפים ועושה דילים בפריימריז, הכול בסופו של דבר נועד בשביל לקדם את האידיאולוגיה שבשמה הוא בא לכנסת. מי שזונח את האידיאולוגיה נשאר רק עם הכוחנות, רק עם החלקים הפחות יפים של הפוליטיקה. יש לזה איזה ביטוי שהוא פחות יפה – אני, כשאני שומע אותו אני מאוד כועס: צריך להישאר על הגלגל. גברתי היושבת-ראש, האם שמעת את הביטוי: צריך להישאר על הגלגל? << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> ממש. אני כל כך מסכימה איתך בנקודה הזו. באמת – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז מי שזונח את האידיאולוגיה נשאר רק עם הכוח, רק עם האופורטוניזם; הוא רק נשאר על הגלגל. אליקים העצני, זיכרונו לברכה, שנקבר היום, הוא לא נשאר על הגלגל. הוא היה חבר כנסת תקופה די קצרה – הוא נכנס והוא היה חבר כנסת במשך שנתיים – אבל אותו, את פעולותיו, יזכרו הרבה אחרי שנשכח את האנשים שנשארו באותו זמן על הגלגל עד שהגלגל התהפך עליהם. ארץ ישראל איבדה אתמול את אחד מגדולי הלוחמים עליה ולמענה. תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. והאמת היא שכשחשבתי על מה שאומר היום, חשבתי לדבר על דברים אחרים, אבל לזכרו אני רוצה להתייחס לאחד מהדברים שבהם המורשת של אליקים העצני – ושל מפלגת התחייה בכלל, שהוא היה נציגה כאן בכנסת – זוכים, ניתן לומר, לאמת אלטרנטיבית, נקרא לזה כך, או היסטוריה חלופית. הרבה מאוד פעמים אומרים – וזה דווקא בא, לצערי, מאזורי הליכוד – אומרים: בואו לא נחזור על השטות שעשה הימין האידיאולוגי ב-1992. הוא הפיל את שמיר, שהיה ראש ממשלה ימני, והביא לעלייה של רבין, בגלל שכמה מפלגות ימין לא עברו את אחוז החסימה. יש כמה נתונים לא נכונים סביב האירוע הזה. האחד מהם הוא שאובדן הקולות – ובעיקר מפלגת התחייה לא עברה אז את אחוז החסימה, שהוגדל בדיוק באותו זמן – אובדן הקולות הזה – משפט מאוד נפוץ שאומרים בעניין הזה הוא שב-1992 הימין קיבל יותר קולות מהשמאל. זה לא נכון. בשנת 1992 הליכוד קיבל 651,229 קולות, המערך קיבל 906,810; המערך קיבל 44 מנדטים, הליכוד קיבל 32 מנדטים. הליכוד ירד מ-40 מנדטים בבחירות שלפני ל-32 מנדטים. המערך, שקראו לו אז "העבודה", עלה מ-39 מנדטים ל-44 מנדטים. נוצר אז בלוק חוסם. הבלוק החוסם נעשה תוך שימוש בקולות המפלגות הערביות, ואכן היה 61 עם הבלוק החוסם. אבל לא כך הוקמה הממשלה. הממשלה הוקמה על ידי מפלגה כמו ש"ס, שהצטרפה אליה בהתחלה. אחר כך הצטרפו עריקים ממפלגת צומת. אם יש לקח שצריך ללמוד מ-1992 הוא שצריך להסתכל מה שקרה בשנת 1988. בשנת 1988 הליכוד יכול היה להקים ממשלת ימין. היה לו רוב, היה לו 65 מנדטים, והוא יכול היה להקים איתם ממשלת ימין על מלא, כמו שאומרים. אבל במקום להקים ממשלת ימין על מלא הוא בחר לפנות למפלגת העבודה, להשאיר גם חלק מהמפלגות החרדיות, גם חלק ממפלגות הימין, באופוזיציה, ובחר בממשלת שיתוק לאומית. אז בניגוד לפייק שהיה עכשיו, כשקראו לזה ממשלת אחדות אבל כל מה שהיה שם זה ההיפך מאחדות – הדרה, ממשלה צרה שנשענת על 61 מנדטים של מפלגות שאין ביניהן דבר משותף מלבד שנאה והדרה, כפי שהזכיר לנו היום רם בן ברק בביטויים הכמעט-אנטישמיים שלו כנגד הציונות הדתית – אותה ממשלה הייתה באמת ממשלת אחדות, אבל היא הייתה ממשלת אחדות שבה הליכוד, שהיה יכול להקים ממשלת ימין על מלא, בחר לזנוח את האידיאולוגיה שלו; לדאוג אולי לשלטון, אבל לא לדאוג לאידיאולוגיה. התוצאה של הדבר הזה: גם זה לא החזיק. כולנו זוכרים את התרגיל המסריח, שגרם להחלפת השלטון הזה אחרי שנתיים, וגם לכך שהברית, הברית החזקה שבגין הצליח והתחיל לייצר אותה בין הימין האידיאולוגי לבין הציבור כולו, לבין המפלגות הדתיות, הברית הזו – – – << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, נשארו לך שתי דקות לדבר על המתמחים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר. הברית הזו נזנחה. הברית הזו נזנחה, והתוצאה הייתה שבבחירות בשנת 1992 גם הליכוד איבד מכוחו. כי בשנייה שזונחים את האידיאולוגיה – כמו שאמרתי לגבי חבר הכנסת לשעבר אליקים העצני, זיכרונו לברכה – בשנייה שזונחים את האידיאולוגיה, צצות כל התופעות המכוערות של הפוליטיקה. מה שהלך בתוך הליכוד זה תופעות מכוערות של שחיתות. אגב, רבים מאותם אנשים שהיום מבקרים את הליכוד כמושחת הם אלו שהליכוד זרק מתוכו. דוחות המבקר אז היו על דווקא על האנשים שעומדים היום מבחוץ וזורקים אבנים על המחנה הלאומי. אנחנו מדברים על הפרסונות. אבל כן, בשנייה שזונחים את האידיאולוגיה, האנשים האלה הם שמקבלים את עיקר הכוח. תאמינו או לא, אבל שרון, שעשה את ההתנתקות, היה חישוקאי של שמיר. הוא טען בשם הכוחנות והפוליטיקה שהוא שישמור על שמיר מימין. הליכוד התמוסס והתרסק, ומי שנתן את האבחנה הטובה ביותר מדוע הפסידו בבחירות ב-1992 – לא הפסידו בבחירות ב-1992 בגלל שהתחייה לא עברה את אחוז החסימה. אמר אז חבר כנסת יחסית צעיר, בנימין נתניהו, מייד אחרי שקיבל את תוצאות המדגם: אם הייתה נטישה של הליכוד, היא נבעה מליקויים חמורים בתפקוד המפלגה. הוא הבין בזמן אמת שהבעיה בכלל לא הייתה הנושא של מחנה הימין, התחייה שלא עברה את אחוז החסימה, אלא הוא הבין שהבעיה הייתה שמפלגת השלטון המרכזית של הציבור הלאומי נטשה את האידיאולוגיה והתחילה להתעסק במריבות ובוויכוחים פנימיים. אני מכאן רוצה להזכיר לכולנו: אסור שהטרגדיה של 1992 תחזור, אבל בעיקר אסור שהטרגדיה של 1988 תחזור. אסור שייווצר מצב שהימין יקבל יותר קולות בקלפי אבל לאחר הבחירות תוקם ממשלה שמשאירה את הימין בחוץ לטובת שלטון נטול אידיאולוגיה. אשאיר לחברי להתייחס להצעה לסדר-היום, אבל ביום הזה, ולו רק כדי להזכיר שמפלגת התחייה וחבר הכנסת לשעבר אליקים העצני, שהיום הייתה הלווייתו – להזכיר שהוא היה המצפן האידיאולוגי ששמר על הימין, ובמידה מסוימת עודנו שומר על הימין ועל כולנו ועכשיו ממקום אחר. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. בבקשה, חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, החתן הצעיר, חבר הכנסת. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, נראה לי, שר הבריאות הורוביץ, שאנחנו נישאר פה לבד. ככה זה נראה. אני הולך לדבר על נושא משבר המתמחים ועל הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה היום. אני חושב, השר הורוביץ – לצערי אתה נמצא פה; אני חושב שהיה חשוב שליברמן יהיה פה יותר ממך בעניין הזה. משרד הבריאות – בסך הכול גם את התקציב, אני יודע שאת חלקו הוא כבר מוכן להקצות, 37 מיליון שקלים, אם אני לא טועה. חסרים כ-30 מיליון שהאוצר משום מה משתהה ולא מעביר. אבל נשמע את תשובתך. מן הסתם תייצג את הממשלה בעניין, למרות שכל כך הרבה דעות בממשלה אחת הרבה זמן לא שמעתי. אמרתי, עוד פעם: דווקא לגבי משרד הבריאות, אני חושב שפועלים נכון באירוע, אבל יש פה ממשלה שפועלת בחוסר אחריות כקולקטיב. בסך הכול, הנושא הזה מלווה אותנו שנים רבות. התחלנו לפעול בתקופה שאני הייתי סגן שר. הוקמה ועדה בעניין, והמסקנות באמת הושלמו בתקופת הממשלה הנוכחית, והייתה החלטה ויצאו לדרך. כולם היו שמחים ומאושרים שהכיוון הוא טוב, ויש תקצוב, ויש תוכנית, ועכשיו נשאר רק לבצע. אבל מה לעשות? אין ביצוע. בסוף בסוף, בשורה תחתונה – גרירת רגליים מכוונת של האוצר בשביל לסכל את האירוע הזה, ואנחנו מוצאים את עצמנו כשהעניין עוד לא התחיל. זו האמת. זה שחייבים לקצר – יש הסכמה, יש תוכנית, אבל זה לא קורה. יש פה שלושה גורמים בממשלה, ואני הולך לעבור על כל אחד ואחד מהם, וראשית, משרד האוצר וליברמן. הינה אני אומר פה מעל הבמה הזו – אני גם בקשר כמובן עם ארגוני המתמחים ועם הר"י ועם כולם, אנחנו מדברים שיחות ארוכות – האשם המרכזי בחידלון של הממשלה הזו זה שר האוצר ליברמן, נקודה, שהחליט בצורה מודעת לסכל את מתווה המתמחים ומוביל לכך שהדבר לא קורה. יש תסכול עמוק בקרב המתמחים, ובצדק. את הדבר הזה צריך לפתור. לא אני זה שצריך לפתור את זה, אבל אני זה שמרים את הדגל ואומר: הגיע הזמן להפסיק להתעלל במתמחים. יכול להיות, שר הבריאות, שתיקחו אתם את התקציב שיש לכם, שהוא חלקי, ותתחילו איתו בפריפריה. תיתנו אותו כבר, את מה שיש. אולי תחליט אפילו על חמישה בתי חולים. אני נותן פה הצעה. << קריאה >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << קריאה >> – – – תקנים, תקנים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תיקח. אתה חייב את האוצר לתקנים? אבל לתקנים לרופאי חוץ – את זה יש להם. זאת אומרת, תורני חוץ, עובדי קבלן – אין בעיה, אבל להשתמש בכסף ולהוביל תהליך שלפיד הכשיר לך – הרי מה לפיד אמר עם אורנה ברביבאי? תתחילו, יש אישור. אז תעשו, תעשו. ליברמן הוא האשם המרכזי, אבל אתם יכולים לעשות. אתה יודע, המתמחים היו פה, חלקם, בבוקר, והם לא היו יכולים להישאר כל היום וגם היו צריכים לחזור. אני מקווה שצופים בנו לפחות בטלוויזיה. הגיע הזמן שאת הבעיה הזו תפתרו. ההתעללות של השר ליברמן במתווה וגרירת הרגליים חייבות להיפסק. ועכשיו אני רוצה להתייחס לראש הממשלה לפיד, ראש הממשלה לפיד, שאמר גם דרך אורנה ברביבאי: המתווה צריך לצאת לדרך, ושיצא לדרך עכשיו. מצוין, בא לציון גואל, לא? רק שלא. מה הוא עשה בזה? נתן לבתי החולים במרכז להתחיל לקחת. אבל איפה התקנים שם? שם אין בעיה של תקנים? שם אפשר לשים? אז כסף אולי הם לא צריכים, הם יודעים להסתדר, אז הם מסתדרים גם עם תקנים. ופתאום, איפה הבעיה? אמרת: תקנים, תקנים – כנראה במרכז אין בעיה. אז אורנה ברביבאי פוגעת בפריפריה; לפיד עם הפופוליזם שלו פוגע בפריפריה. הוא רק רצה לא להתעמת עם ליברמן, הבסטי שלו בבחירות האלה. איך הוא יכול לפגוע בליברמן? ממשלה שכל אחד מנהל ועושה מה שהוא רוצה, יצור כלאים מוזר שפגע בישראל בכל דבר ודבר: פגע במתמחים, פגע בבריאות, פגע ביוקר המחיה, פגע בביטחון האישי. זו ממשלה שכולה כשל אחד גדול, והינה אנחנו רואים את זה פה – הכול מתנקז למשבר המתמחים. ואתה יודע מה? גם הר"י אומרים, הר"י אומרים לך: תתחילו בפריפריה. ובצדק, בצדק. למה אתה אומר לא? << קריאה >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << קריאה >> הר"י לא אומרים את זה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אומרים את זה? << קריאה >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << קריאה >> לצערי, הם יחד עם שר האוצר במה שאתה מתאר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הר"י – – – << קריאה >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << קריאה >> מה שכן – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הר"י לא אומרים להתחיל בפריפריה? << קריאה >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << קריאה >> לא, לא, הם נגד המתווה. הם נגד המתווה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הם נגד המתווה ולא אומרים להתחיל בפריפריה. << קריאה >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תראה, אני יכול – – – << קריאה >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << קריאה >> כי המתמחים מיוצגים על ידי ארגון אחר. בתשובתי אני – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. א. אני שמח שאתה עונה. אני גם מניח שאתה תתייחס בתשובתך. אני פשוט רוצה להקריא לך חלק מהודעה שקיבלתי מציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, של הר"י, כמובן, שאומר בצורה מאוד ברורה, מבהיר את העמדות של הר"י. יכול להיות שיש פה פוליטיקה וככה, אבל אני אומר לך עמדה רשמית של הר"י, אני מקריא לך את מה שהוא שלח לי: תהליך הקיצור חייב להתחיל בעשרה בתי חולים בפריפריה. אם מה שלפיד מציע זה להתחיל במרכז, זה – – – << קריאה >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << קריאה >> הוא לא מציע להתחיל במרכז. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שהוא עושה. מה זה לא? אל תיתמם. אל תיתמם. << קריאה >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << קריאה >> לא, לא נכון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ההחלטה היא מאוד פשוטה. ההחלטה שלו היא מאוד פשוטה – להתחיל, ואז רק במרכז יעשו, כי שם נותנים להם את התקנים ואת הכסף. תפסיקו להפלות את הפריפריה. תן להם את הכסף, תאשר להם תקנים. תגיד לשר האוצר – – << קריאה >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << קריאה >> עד עכשיו היית בסדר, עכשיו – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שיפסיק להיות דון קישוט שעושה נזק עצום, עצום, על הגב שלהם. למה? בגלל תפיסות מיושנות של האוצר. הגיע הזמן להילחם בהם. זה לא רק בזה, זה גם ברישיונות MRI ובאלף דברים אחרים. אתה כשר בריאות צריך להגיד לשר האוצר: עד כאן, מספיק להתעלל. מתווה המתמחים יצא לדרך, הוסכם. יש החלטה של כל הממשלה וראש הממשלה. הינה, אני ממשיך: מה שעושה לפיד זה גזר דין מוות לרפואה בפריפריה. לא אומר את זה יואב קיש, אומר את זה ראש הר"י. אני אומר לך בצורה הכי ברורה: הוא מתחמק מעימות מול ליברמן. אין לו את הכוח הפוליטי. תראו באיזו מציאות הזויה אנחנו נמצאים. אנחנו בתקופת בחירות כאשר יש שתי ממשלות אפשריות על הפרק: ממשלת ימין יציבה, שתביא לשלטון של ארבע שנים, שתטפל ביוקר המחיה, תוריד את מחירי הדיור, תטפל בבעיות של המתמחים ובמשרד הבריאות, ומהצד השני יש את לפיד, שמוביל עכשיו ממשלה כושלת, שאפילו בתפקידו הנוכחי לא מסוגל להעביר החלטה שכבר הממשלה לקחה, כי כל שר עושה מה שהוא רוצה. אתה, כשר בריאות, במקום הזה חייב לדאוג שהמתווה יצא לפועל. בסוף האחריות הכוללת היא עליך, במשרדך. אתה כושל פה בתפקידך. אתה צריך לכופף את ליברמן, ואתה לא מסוגל לעשות את זה. ליברמן עושה מה שהוא רוצה. אני לא יודע אם זה ליברמן או אידלמן, תבחר איזה שם שאתה רוצה, אבל בסופו של דבר הכישלון הזה על הראש של כולכם – לפיד, שעכשיו במו ידיו גוזר גזר דין מוות על הנושא של המתמחים בפריפריה, ואתם שמשתפים איתו פעולה. לכן אני אומר בצורה מאוד פשוטה, אסכם את נושא המשבר של המתמחים: המתווה קיים – הינה, אגיד גם מילה טובה: מתווה חשוב וטוב שצריך היה לצאת לדרך. ההחלטה להוציא אותו הייתה נכונה. כולנו יודעים. הביצוע – של ממשלה כושלת: של ראש ממשלה, של לפיד, שפוגע במתמחים בהחלטה שלו, מפחד להתעמת עם שר האוצר, שבכלל מונע מאינטרסים זרים, ששם לך בלוק, שר הבריאות, ושאתה, אין לך אפילו את הכוח להזיז את זה. זו ממשלת ישראל, מתמחים יקרים, חבורה של אנשים כושלים, חסרי יכולת. אנחנו נגיע, אנחנו ננצח, בעזרת השם, בבחירות הבאות, נוביל לממשלת ימין יציבה, שתטפל גם במשבר של המתמחים, תטפל במשבר במשרד הבריאות ותשנה את סדרי העדיפויות. לא כל שר יילחם אחד בשני ויעשה כטוב בעיניו. יהיה שיתוף פעולה. ממשלה שתפעל למען אזרחי ישראל, למען הביטחון, למען הגאווה הלאומית, להורדת יוקר המחיה – כל זה יקרה אחרי 1 בנובמבר. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יואב קיש. ישיב השר ניצן הורוביץ, שר הבריאות, בבקשה. << דובר >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר >> גבירתי היושבת-ראש, חברי יואב קיש, אני דווקא שמח על ההצעה לסדר-היום, כי היא נותנת הזדמנות להסביר בצורה מסודרת. אני עומד להגיד דברים מאוד ברורים, גלויים. אני הולך פה לעשות חשבונות. ככה: לפני כמעט שנה, באוקטובר 2021, סיכמנו שר האוצר, שרת הכלכלה ואני שמשך התורנות של רופאים מתמחים בבתי החולים יקוצר מ-26 שעות ל-16 פלוס 2 לכל היותר. סיכמנו שמתווה הקיצור יתחיל באפריל 2022 בעשרה בתי חולים בפריפריה ובהמשך יורחב לשאר הארץ. למה התחלנו בפריפריה? כדי לתת להם יתרון, כי במרכז יותר קל ובפריפריה יותר קשה; לתת להם בהתחלה את הפור הזה. לטובת תוספת התקנים הנדרשת לשם מימוש המתווה – למה צריך תקנים? כי אם המתמחים עובדים פחות, אז בשעות האלה צריך להביא מישהו אחר, צריך לסדר את המשמרות בצורה אחרת, צריך עוד תקנים; לא המון, אבל צריך – שר האוצר – והיה סיכום מפורש על זה – הסכים וגם הנחה להעביר למשרד הבריאות תקציב נוסף של 30 מיליון שקל נוסף על 36 מיליון שקלים שסוכמו, 36 מיליון שהיו בתקציב, תקציב המדינה, בחוק התקציב. לאחר דיונים מאוד ממושכים – אני לא חושב שהיה נושא שהקדשנו לו כל כך הרבה מאמץ, חוץ מהקורונה, כמובן, וגם אני אישית, כמו הנושא הזה של המתמחים – הוצאנו לדרך מהלך היסטורי, הכרחי למען בריאות הציבור. אני לא אומר אפילו למען המתמחים; אני אומר, קודם כול למען בריאות הציבור. שרת הכלכלה חתמה על היתר שמעגן את כללי העבודה החדשים והוא צו שלטוני. לצערי, ברבעון הראשון של 2022, שאז היינו צריכים להיערך לקיצור התורנויות, ולמרות שעשינו עבודת מטה מאוד מעמיקה במשרד הבריאות, אגף התקציבים באוצר התנער מהמחויבות של שר האוצר ולא העביר למשרד הבריאות את התקציב שהובטח לתוספת התקנים. וזה לא רק תקציב, זה גם אישור לתקנים, זאת אומרת, גם אם יש בידי את התקציב או את חלקו, אין לי אישור לממש את התקנים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל יש לך אישור ממשלה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא, לא, אין לי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> יש לך. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אין לי. אין לי. אין לי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא לא לא. לצערי, לא. בדקתי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה לא האוצר – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לצערי, לא. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אז תטפל בזה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לצערי, לא, אני לא יכול, זה בדיוק העניין. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני לא מסכים לזה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> המאמצים באמת הכבירים של משרדי הכלכלה והבריאות להגיע להסכמות עם האוצר שיאפשרו את מימוש ההחלטה – החלטת השלטון, כן, החלטת המדינה – במועדה וקיום ההיתר של שרת הכלכלה נתקלו בהתנגדות. לכן, בחודש אפריל, שאז היה צריך להתחיל ביישום, התעוררו המתמחים לאותה מציאות של תנאי העסקה בלתי סבירים ולאכזבה מכך שלמרות שבפעם הראשונה הממשלה שלנו, משרד הבריאות לקח את העניין הזה ונתן את התשובה וגם הביא את התקציב, ההסדר לא מומש. היציאה לבחירות מוקדמות הצרה את מרחב הפעולה, ובהנחיית היועצת המשפטית לממשלה שרת הכלכלה דחתה את מועד הכניסה לתוקף לעוד שנה. אבל אני רוצה כאן להגיד: ליציאה לבחירות לא היה באמת קשר לזה. העניין הזה היה צריך להתבצע עוד לפני הבחירות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> האם מדובר בכשל שלטוני? כן. לדעתי מדובר בכשל שלטוני. היות שבסוף מדובר בעניין חשוב ביותר, מה שאנחנו אומרים ומה שאמר גם ראש הממשלה – שצריך להתחיל בהיערכות באופן מיידי, והקצאת התקנים לבתי החולים היא צעד ראשון והכרחי, בתי החולים בפריפריה, לפי המתווה. כן, הכדור נמצא בידי האוצר. הכדור נמצא בידי האוצר. בהיעדר הסכמה לבצע את מה שהוחלט, היועצת המשפטית לממשלה חייבת להתערב, ואני מקווה שזה יקרה. רק שיהיה ברור, משרד הבריאות מוכן וערוך לצאת לדרך. אני אומר את זה כאן, מעל דוכן הכנסת: אין לאוצר שום זכות ושום סיבה להחזיק בכסף ולהחזיק את המתמחים ערים על הרגליים במשך 26 שעות ברציפות. אני לא יודע, גברתי היושבת-ראש, אני, כשמגיע 22:00, אחרי יום עסוק, אני עייף. גם אם היו מבקשים ממני לא להמשיך לעבוד, להישאר ער, לשבת על כיסא ולהישאר ער, אני לא הייתי יכול להישאר ער עד למוחרת. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> מובן לגמרי. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אני הייתי פשוט נרדם. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> למה? עשינו את זה בכנסת הרבה לילות. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> גם כאן לפעמים, אתה יודע, אתה נרדם. אבל תחשוב שבאותו זמן צריך לטפל בחולה, לפענח איזה צילום. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> היה לך נורבגי, אז לא היית פה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא, אני זוכר, היו לילות, אבל לילות נדירים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אולי צריך מתמחים נורבגים. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> אהבתי את "היו לילות" – "אני אותם זוכרת". << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> זה לא כל תורנות שזה ככה. אני אומר פה לכל אלה שמנסים לסכל את המהלך – פוליטיקאים, פקידים בכירים באוצר וגם גורמים חזקים ובתיקים במערכת הבריאות, ותכף אני אתייחס להסתדרות הרפואית: תיזהרו לא לנצח יותר מדי. כן, הצליחו לתקוע את המתווה שהיה אמור להתחיל באפריל, עכשיו אנחנו בספטמבר, אבל לא תוכלו למנוע את זה לאורך זמן. הרכבת הזאת יצאה מהתחנה. העולם משתנה. לא יקבלו יותר, אנשים לא יסכימו לעבוד 26 שעות ברצף. עכשיו, גם בהתחלה אני ידעתי את זה. לפני יותר משנה אמרתי שזה מאבק קשה, מסובך. לא פלא ששרי בריאות לפניי לא רצו להיכנס לזה. יש פה שני ארגונים: המתמחים – ארגון "מרשם", שמוביל את המאבק, הוא לא הארגון היציג, וההסתדרות הרפואית היא הארגון היציג, אבל היא מתנגדת ל"מרשם", ובגלל המאבק הארגוני הזה כל מה שזה יגיד אז השני יגיד לא. הרי כשהודענו על המתווה הראשונים לברך היו הר"י, אבל ברגע ש"מרשם" אמרו: ניצחנו, אז הר"י אמרו: לא, זה אסון נורא, קטסטרופה, בושה וחרפה, ומאז, לצערי, ההסתדרות הרפואית – אני אומר את זה בצער, כי היא הארגון היציג, היא אמורה לייצג את המתמחים, רוב המתמחים הם עדיין חברים בהר"י, אבל הר"י, את המאבק הזה רק מנסה לתקוע, יחד עם האוצר. עכשיו, אני אומר להר"י, ובעיקר למשרד האוצר: קיבלנו החלטה, יש סיכומים, יש תקציב ויש מעל הכול מתווה מאוזן ומקצועי ובר-יישום. למרות כל המקלות בגלגלים, אני נחוש לא להרפות מהעניין הזה, קודם כול לטובת המטופלים, שמי שמטפל בהם באמצע הלילה יהיה בן אדם שלא ממוטט והעיניים שלו ככה נסגרת מעצמן, והמתמחים, שיעבדו בעבודה נורמלית, לטובת כל מערכת הבריאות. עכשיו, אני שומע כל מיני שאומרים שמתווה הקיצור יפגע במערכת באופן קשה. מה שיפגע במערכת באופן קשה זה שרופאים יסרבו לעשות את ההתמחויות הקשות האלה וילכו לעבוד בתפקידים אחרים. היום השוק – שוק הביו-טק, שוק התרופות, חברות הסטרטאפ בנושאים רפואיים משגשגות. זה ה"בום" העולמי. יש הרבה ביקוש לרופאים בחברות האלה, עם שכר יותר גבוה ממה שאנחנו נותנים להם במערכת הציבורית. יש להם אופציות. הם לא ימשיכו לעבוד בצורת העסקה כזאת. כל מי שעובד במערכת הבריאות ובבתי החולים מכיר את בעיית השחיקה החריפה של צוותים רפואיים, במיוחד עכשיו – אנחנו אחרי כמעט שלוש שנים בקורונה, התורנויות האלה. והמתמחים הם השחוקים ביותר לפי סקרי השחיקה שעשינו במשרד הבריאות. רופאים שעושים תורנות זה לא רק אקסלים ולספור שעות, זה אנשים שהקדישו שנים מחייהם לשיפור ודאגה לבריאות של הישראלים, והם חלק מהמערכת שלנו. במקום שאנחנו נחבק אותם, אז א. הארגון היציג שלהם, בגלל שיקולים פנים-ארגוניים מול ארגון אחר, בועט בכל הסיפור הזה ומנהל נגדי כבר שנה שלמה מלחמת הכפשות, למרות שהמתווה שאנחנו אימצנו במשרד הבריאות הוא המתווה של הוועדה של הר"י, והר"י גם בירכו על זה. אותו ציון חגי, שציטטת אותו – אני אראה לך את הווידיאו: יום למוחרת, כשפרסמנו את המתווה במסיבת עיתונאים, הוא במו קולו ופיו שיבח אותי ואותנו, אבל גם "מרשם" לקחו על זה קרדיט, ואז, פתאום זה נהיה חרפה, בושה, הרס ומכת מוות לרפואה. נו, באמת. אני מוכן להתווכח – ובמהלך השנה הזאת התווכחנו הרבה ודנו המון בנושא הזה – כשהטענה עניינית, כשאני רואה שהבן אדם בא בטיעון ענייני. כשהבן אדם הופך את העמדה שלו מיום אחד ליום השני רק בגלל שארגון אחר אמר משהו, אז אני לא – אז זה לא התייחסות עניינית. לצערי, במקום שאנחנו נחבק את המתמחים, הרופאים והרופאות הללו מרגישים שמערכת הבריאות נוטשת אותם; נוטשת גם את הבריאות הנפשית והפיזית שלהם. אני שומע יותר ויותר שהשילוב בין שעות עבודה כאלה לעומס והלחץ מאיץ עזיבה של המקצוע. כמו שאמרתי, יש לרופאים האלה חלופות. אלה אנשים מאוד משכילים וברמה גבוהה מאוד, ואנחנו צריכים לשמור עליהם. אני רוצה להגיד – אגב, בהתייחסות למרכז, בדיוק כדי שזה לא יהיה קודם במרכז, נתנו את המתווה בפריפריה, אלא שגם בהיתר המקורי – ואגב, זה הכלל ביחסי עבודה, שאם מעסיק רוצה להעסיק באיזשהו מקום פחות מהשעות, הרי ההיתר הוא המקסימום, אז הוא יכול לעשות את זה. גם עכשיו, לפני שבכלל לפיד כתב ולפני שבכלל שאני דיברתי פה, גם בבית חולים במרכז, אם רצו, יכלו לקצר. אין לזה שום מניעה. לקצר אפשר; להאריך מעבר אי-אפשר. הם לא רצו ולכן הם לא קיצרו. אנחנו עומדים עכשיו בפני אתגר, ואני מסכים איתך. זו לא מציאות שלטונית שנראית תקינה. זה לא סביר שממשלה, רשות שלטונית, מוציאה מתווה, מוציאה הוראה, היתר – ואני מזכיר שההיתר של שרת הכלכלה הוא כמו חוק, צו – ובא משרד אחר ואומר: אני לא מסכים לזה ואני לא הולך איתכם. זה דבר שהוא באמת – אני אומר את זה – גם פוגע באמון הציבור. לו היו אומרים לי ומשכנעים אותי שבאמת זה בסדר שבן אדם יעבוד 26 שעות ברצף – אבל אף אחד הרי גם לא אומר את זה. כולם מבינים שצריך לקצר. אז למה לא עושים את זה? מסיבות שחלקן לא ענייניות, חלקן אגו, חלקן התעקשות, וחלקן מי יכופף למי את היד ו"אתם לא תגידו לי מה לעשות", לא מסיבות ענייניות. כן, יש לנו מחסור ברופאים, זה נכון, ובפריפריה עוד יותר. אז אנשים אומרים: איך תביא רופאים לקיצור? אז אני רוצה להסביר. מתווה הקיצור בעשרה בתי חולים, כמו שאנחנו קבענו, זה משהו כמו 180 תקנים. 180 תקנים – יש רופאים לאייש אותם. מעבר לזה, בגלל זה בדיוק אנחנו עושים תהליך הדרגתי. נכון שמחר בבוקר, אם נרצה לקצר בכל בתי החולים בארץ בכל המחלקות ולכולם, מחר בבוקר לא יהיה לנו מספיק, אבל בתוך כמה שנים יהיה. הרי אנחנו מגדילים במקביל את מספר הסטודנטים לרפואה. אנשים לומדים גם בחו"ל. אנחנו משנים את פני המקצוע. אנשים יבואו. זה תהליך הדרגתי. אז באים כל מיני דמגוגים ופופוליסטים: אבל אין לכם רופאים. נו, בטיעון הזה, אז למה רק משמרת של 26 שעות? שיעבדו 40 שעות. אם אין, שרופא אחד יעבוד שבעה ימים בשבוע 24 שעות ביממה. יש רופאים שממתינים לתקן התמחות, ולפעמים ממתינים הרבה זמן, ואותם ניתן לגייס לצורך איוש המתווה הזה בפריפריה די מהר. בגלל זה, אנחנו רוצים להתחיל בהיערכות. לגבי השלבים הבאים, כמו שכתוב בהיתר, אנחנו מתקדמים בהדרגה. חבל לי שכשהגענו, אחרי שנה של מאמץ, למצב כזה שבו תקציב – שהוא תקציב זעום, מספר קטן מאוד של תקנים, יחסית – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא תקציב, אתה אומר. אני אומר עוד פעם: אתה רגע אומר שהיועצת המשפטית תפתור לך את התקינה. בבתי חולים במרכז יש תקנים? אז מה – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא שיש להם. הם יכולים – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אז הגיע הזמן שתעשה את זה. לא צריך – תקשיב. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא, אבל תקשיב, זה לא שאני מחלק תקנים מהכיס שלי. יש מערכת, יש משרד האוצר, יש נציבות שירות המדינה. זה לא אני קובע כמה תקנים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> יש החלטת ממשלה, מה? << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אין החלטת ממשלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה לפיד אמר – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא, אין החלטת ממשלה, וייתכן בהחלט שתידרש החלטת ממשלה ברורה – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תעשה את זה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> – – כדי ליישם את זה. אני אומר ואני אמרתי כאן: אני אומר דברים גלויים. אני לא מנסה לטשטש פה ולנסות לצבוע את זה באיזשהם צבעים. יש פה כשל, בעיניי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> זה היה צריך להתחיל כבר באפריל. לא הייתה שום סיבה לגרור את זה, אלא שמדברים ומסיבות לא ענייניות – לא ענייניות, אני אומר את זה באחריות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לפחות זו האמת. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> זאת האמת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אם הייתי חושב שיש באמת בעיה מהותית, שיש פה איזה נזק מהותי, שייגרם איזה כשל – אני, באחריות שלי, ובמשרד הבריאות יש אנשים אחראיים, ואתה גם יודע את זה – לא היינו נותנים לדברים לא אחראיים לקרות. בדקנו את זה, סיכמנו, גיבשנו, כולם יודעים את זה, ומי שמצוי בעניין גם יודע למה זה הגיע למצב כזה – מסיבות לא ענייניות: אגו, מאבקי כוח וכל מיני פרינציפים, ובסוף המטופלים סובלים. אני מקווה – אני אומר כאן: אני לא מתכוון לוותר, וגם לא משרד הבריאות. אנחנו מתכוונים להתעקש על זה. אני שמח שראש הממשלה התערב. אנחנו נעמוד על כך שהתקציבים והתקנים יועברו בדיוק כפי שסוכם, ואנחנו נצא לדרך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> תודה רבה לשר ניצן הורוביץ. חבר הכנסת קיש, האם – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני אסתפק בהחלטת ממשלה. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> אני מאוד מודה לך. חברות וחברים, כנסת נכבדה, לפני שתם סדר-היום, אני מבקשת לאחל, בשם כנסת ישראל, שנה טובה, ו"שיר הלל" מאת לאה גולדברג: "למדני אלוהיי, ברך והתפלל / על סוד עלה קמל, על נוגה פרי בשל / על החירות הזאת: לראות, לחוש, לנשום, / לדעת, לייחל, // למד את שפתותי ברכה ושיר הלל / בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל ,/ לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום. / לבל יהי עליי יומי הרגל". שנה טובה לכל בית ישראל. << קריאה >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> תם סדר-היום. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:58. << סיום >>