דברי הכנסת

דברי הכנסת לט / מושב שלישי / ישיבה שט"ו / י"ד וי"ז באלול התשפ"ה / 7 ו-10 בספטמבר 2025 / 39 חוברת ל"ט ישיבה שט"ו כנס מיוחד הישיבה השלוש-מאות וחמש-עשרה של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, י"ז באלול התשפ"ה (10 בספטמבר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 הודעת הממשלה על מילוי מקומו של שר 6 שר התיירות חיים כץ: 7 הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 29), התשפ"ה–2025 7 שר התיירות חיים כץ: 7 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 9 נאור שירי (יש עתיד): 10 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 11 מירב כהן (יש עתיד): 13 טלי גוטליב (הליכוד): 15 עדי עזוז (יש עתיד): 17 אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 18 שרון ניר (ישראל ביתנו): 20 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 21 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 23 סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): 26 סימון דוידסון (יש עתיד): 28 גלעד קריב (העבודה): 30 דבי ביטון (יש עתיד): 32 מיקי לוי (יש עתיד): 33 שלי טל מירון (יש עתיד): 34 יסמין פרידמן (יש עתיד): 36 יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): 38 מירב בן ארי (יש עתיד): 40 אלעזר שטרן (יש עתיד): 45 צגה מלקו (הליכוד): 46 עודד פורר (ישראל ביתנו): 47 רון כץ (יש עתיד): 48 אבי מעוז (נעם): 49 אפרת רייטן מרום (העבודה): 50 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 63 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 71 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 72 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 76 אריאל קלנר (הליכוד): 79 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 80 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 80 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 82 מאיר כהן (יש עתיד): 84 משה טור פז (יש עתיד): 87 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 89 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 90 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 92 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 94 אושר שקלים (הליכוד): 96 עמית הלוי (הליכוד): 97 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 101 מרב מיכאלי (העבודה): 104 רם בן ברק (יש עתיד): 111 שר התקשורת שלמה קרעי: 113 אופיר כץ (הליכוד): 115 גלעד קריב (העבודה): 115 הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2025, התשפ"ה–2025 119 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 120 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 121 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 122 מירב בן ארי (יש עתיד): 128 נאור שירי (יש עתיד): 133 רם בן ברק (יש עתיד): 140 מאיר כהן (יש עתיד): 144 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 146 עודד פורר (ישראל ביתנו): 147 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 148 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 148 אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 150 אלעזר שטרן (יש עתיד): 151 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 153 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 154 רון כץ (יש עתיד): 161 אבי מעוז (נעם): 163 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 167 אריאל קלנר (הליכוד): 168 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 179 אופיר כץ (הליכוד): 181 עמית הלוי (הליכוד): 190 מרב מיכאלי (העבודה): 200 עדי עזוז (יש עתיד): 201 טלי גוטליב (הליכוד): 204 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 204 גלעד קריב (העבודה): 212 אופיר כץ (הליכוד): 213 הצעות לסדר-היום 215 התנהלות הממשלה המובילה לסכנה ממשית לחיי החטופים 215 משה טור פז (יש עתיד): 215 נאור שירי (יש עתיד): 220 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 220 הצעה לסדר-היום 223 השבת החטופים בקידום עסקה מיידית 223 שלי טל מירון (יש עתיד): 224 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 228 הצעות לסדר-היום 231 התנהלות הממשלה המדרדרת את מדינת ישראל למפולת מדינית וביטחונית 231 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 231 הצעות לסדר-היום 234 הפגיעה החמורה שספג בית החולים סורוקה במהלך מבצע עם כלביא 234 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 234 יסמין פרידמן (יש עתיד): 239 הודעות ועדת הכנסת 246 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 246 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום רביעי י"ז באלול התשפ"ה, 10 בספטמבר 2025. היום הוא היום ה-705 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-48 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל – לאור שיפוצים שינינו את המיקום – עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. לפני שאתן למזכיר הכנסת למסור את הודעתו, אני אציין בפניכם שמערכת ההגברה שאתם רואים כרגע במליאה היא זמנית, כי אנחנו מחליפים את מערכת ההגברה הקבועה למערכת טובה, משוכללת ואמינה יותר, אז לא להיבהל מהרמקולים הגדולים שמוצבים כאן. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – דוח מיוחד של מבקר המדינה בנושא תלונות הציבור במבצע עם כלביא. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת משה טור פז, אלון שוסטר, יבגני סובה, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן וגלעד קריב בנושא היערכות מערכת החינוך בצל המלחמה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> הודעת הממשלה על מילוי מקומו של שר << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הודעת הממשלה על מילוי מקום של שר. אני מתכבד להזמין את השר חיים כץ למסור את ההודעה מטעם הממשלה. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 9(א)(7) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 24(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, לקבוע כי השר יריב לוין ימלא את מקום שר ירושלים ומסורת ישראל נוסף על תפקידיו כשר המשפטים, כממלא מקום שר הפנים, כממלא מקום שר העבודה וכממלא מקום השר לשירותי דת. תקופת מילוי המקום על ידי השר לוין תסתיים לכל המאוחר ביום 17 באוקטובר 2025, בהתאם לסעיף 24(ג) לחוק יסוד: הממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר כץ. << הצח >> הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 29), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/ 1891).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מתכבד להזמין אותך להישאר על הדוכן, כי הנושא הבא שעל סדר-היום הוא הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 29), התשפ"ה–2025, לקריאה הראשונה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אני אביא את זה מהשולחן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז, תביא את זה מהשולחן. כאמור, גם את הנושא הזה יציג כבוד השר חיים כץ. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> ושוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 29), חוברת מס' 1891. כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי כנסת נכבדים, במדינת ישראל יש כמה כללים פיסקליים בתוקף המכתיבים את היקף הוצאות הממשלה. העיקריים שבהם לעניין קביעת המסגרות התקציביות הם מגבלת ההוצאה ותקרת הגירעון. מגבלת ההוצאה היא תקרת הוצאות הממשלה לתקציב לשנה מסוימת, בעוד תקרת הגירעון מהווה הגירעון המתוכנן של הממשלה בעת הנחת הצעת התקציב על שולחן הכנסת. הכללים הללו מכתיבים את מסגרות ההוצאה הממשלתית בשנה נתונה ומייצרים ודאות לשווקים המקומיים והבין-לאומיים לגבי היקף הוצאות הממשלה ונטל הגירעון הנגזר מהן. חוק התקציב לשנת 2025 אושר בחודש מרץ 2025. מאז פתחה ישראל בשני מבצעים צבאיים בעלי חשיבות קריטית לעיצוב המציאות הביטחונית. ראשית, מבצע מרכבות גדעון ברצועת עזה, שבמסגרתו גדל היקף גיוס המילואים מעבר לצפוי וגרר הוצאות לחימה; שנית, מבצע עם כלביא נגד איראן, אשר כלל תקיפות משמעותיות של מערכת הביטחון בשלל אמצעים באיראן. תקיפות אלה אף גררו תקיפות נגד של איראן בישראל ומאמצי הגנה משמעותיים של כוחות הביטחון. כמו כן, ההוצאה הנוספת לשנת 2025 משליכה על היקף גיוס החוב לשנה הנוכחית, ובהתאם – גם על תשלומי הריבית שתידרש הממשלה להחזיר כבר בשנה הזאת ובשנים הבאות. בהתאם לכך, הצרכים שלהם נדרש תקציב המדינה לתת מענה גדלו מעבר לקיבולת של מסגרות התקציב שהוסרו במרץ 2025. הן הצרכים הצבאיים והן הצרכים האזרחיים הנובעים מהמלחמה חצו את התרחישים שהונחו בבסיס התקציב, ואף על פי שהממשלה נקטה גישה אחראית ושינתה את סדרי העדיפויות התקציביים שלה וביצעה התאמות כואבות לצורך מימון הוצאות הביטחון הגדלות, נדרש תיקון של המסגרת עצמה גם במגבלת ההוצאה וגם בתקרת הגירעון. הממשלה רואה חשיבות גדולה בשמירה על המסגרות הפיסקליות שלה. כאמור, הממשלה התאמצה לצמצם למינימום את הצורך בעדכון המסגרות. משהתברר כי הצרכים גדולים בצורה שאינה מאפשרת התכנסות למסגרת המקורית, הביאה הממשלה תיקון חקיקה להסדרת הגדלת התקציב לטובת מתן ודאות לגופי הממשלה, לגופים המקומיים הנסמכים עליה וכן לכלל הגופים המקומיים והבין-לאומיים אשר בוחנים את מדיניותה הפיסקלית. עדכון זה של מסגרות התקציב מובא תוך שימת לב משמעותית להשלכותיו על המשתנים הכלכליים. כדי לאפשר את חקיקתו של חוק התקציב הנוסף לשנת 2025, אשר הונח במקביל להצעת החוק הזאת, יש צורך בהגדלת מגבלת ההוצאה ותקרת הגירעון לשנת 2025 שקבועה בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. בהתאם לכך מוצע להגדיל את מגבלת ההוצאה בסכום של כ-30 מיליארד שקל לצורך מימון ההוצאות שלא נצפו בעת אישור חוק התקציב לשנת 2025. הגדלת מגבלת ההוצאה צפויה להביא לגידול בהיקף זהה בגירעון. עם זאת, תחזית ההכנסות עודכנה כלפי מעלה ביחס לתחזית בעת גיבוש התקציב לשנת 2025 בסכום של כ-20 מיליארד שקל. על כן, תיקון תקרת הגירעון, שעומדת כיום על 4.9% מהתמ"ג, משקף את יתרת הגידול בהוצאות, כך שתקרת הגירעון העדכנית תעמוד על 5.2% מהתמ"ג. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר חיים כץ. כעת נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רק רוצה שתשימו לב שבניגוד למה שכתוב על המסך, הצעת חוק הפחתת הגירעון היא בעצם חוק הגדלת הגירעון, והגבלת ההוצאה זה בעצם הגדלת ההוצאה – רק שנשים את הדברים על השולחן. את כל מה שקורה היום עם תקציב המדינה אנחנו ביש עתיד חזינו כבר לפני חצי שנה כי רק עלינו אפשר לסמוך באמת. אמרנו כי הממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון, והינה, מה שהתחיל מ-4.3% הופך היום באופן רשמי ל-5.2%; אמרנו כי תחזית הצמיחה בתקציב אינה ריאלית, והיום היא כבר נפתחה מספר פעמים, ואנו בדרך לצמיחה שלילית לנפש שנה שלישית ברציפות; אמרנו כי הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה יסתכם לפחות ב-5%, והינה, במצטבר הקיצוץ בחינוך, בבריאות, ברווחה, בתשתיות, בשירותים הכי חיוניים לאזרחי המדינה, בעיקר לשכבות החלשות, פרץ את התקרה של 5% וכבר גולש לשנת 2026. היום אני בוחר, אדוני היושב-ראש, להזהיר את חברי הכנסת ואת הציבור הישראלי: גם התקציב הזה הוא פיקציה. הוא כולל את ההוצאות למבצעים מרכבות גדעון א' ועם כלביא, והוא אינו מתייחס כלל וכלל להוצאות על מרכבות גדעון ב', ולכן הממשלה תיאלץ, עד סוף השנה, עד סוף 2025, לפתוח את התקציב פעם נוספת ולהגדיל את הגירעון ל-6.5% או 7% לפחות, ומדובר בכישלון מחפיר. דבר נוסף, אם המלחמה תימשך ואיתה המדיניות הפיסקלית המופקרת של ראש הממשלה ושר האוצר, הממשלה תיאלץ להעלות מיסים על מעמד הביניים הישראלי גם בשנת 2026. והאמת, אדוני היושב-ראש, רציתי לשאול היום את שר האוצר מדוע שוב ושוב הוא בוחר להטיל את כל הנטל על הציבור המשרת, במקום לבטל את הכספים הקואליציוניים ולסגור לפחות 15 משרדים מיותרים. אבל מסתבר היום כי שר אוצר – היום, בעת אישור תקציב המדינה ותקציב נוסף שהוא תקציב המדינה לכל דבר ועניין – שר האוצר מבלה בחו"ל. מצד שני, כאן המקום לפרגן לצוותו של שר האוצר, שהצליח לאתר ברחבי הגלובוס מדינה שעדיין מוכנה להכניס את בצלאל סמוטריץ' לשטחה. בזה הסתיימו ההישגים של משרד האוצר בכהונתו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק, וכעת אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת נאור שירי לשאת את דבריו. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. זה תמיד מצחיק אותי, הפחתת הגירעון, ואתה יודע, שאלה יהיו הצרות שלנו. מעמיקים את הגירעון, אבל חבר הכנסת בליאק, אמרת את זה, יש קטע מאוד מצחיק בהודעה הקודמת. שר המשפטים, שזה תפקיד, מה שנקרא, קטן במדינת ישראל, הוא גם שר הפנים, ועכשיו מינו אותו גם למה? שר העבודה או שר הבריאות, שעכשיו הוא גם שר התיירות, והשר לירושלים. תגידו, זו מדינה שמתנהלת בצורה – והוא גם שר השיכון, כבר שלושה חודשים שר השיכון ושר התיירות, שר העבודה ושר הרווחה. כאילו אין פה מספיק כיסאות, אתם מחפשים לצמצם כיסאות? אבל זה תמיד מצחיק אותי איך המדינה הזו מתנהלת, כי כשאנחנו מחר נתחיל לדון בהעברות הכספים, תראה איזה מדהים זה, כמה גירעון – איך מגדילים את הגירעון, אבל בו בזמן מוציאים כספים על דברים שאני בקושי יודע לקרוא אותם, לא בגלל שאני לא יודע לקרוא בעברית, אלא אני לא מצליח להבין מה זה. האם מישהו מחבריי חברי הכנסת פה – חידון – יודע מה זה 10 מיליון שקלים למשרד המורשת, שהוא כמובן משרד מאוד קרדינלי במדינת ישראל, למורשת בלתי מוחשית? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמו המשרד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 10 מיליון שקלים. 10 מיליון שקלים. והפטנט הזה של בתי ספר של החופש הגדול, האם שמעת על זה, חבר הכנסת סגלוביץ'? חבר הכנסת סגלוביץ', 20 מיליון שקלים לבתי ספר של החופש הגדול, של החרדים, כמובן, בעוד שהם בכלל לא בחופש הגדול. זו המצאה, זה סטרט-אפ, אנחנו מדינת סטרט-אפ באיך אנחנו עובדים על עצמנו, מגלגלים כולנו את הבלוף. כמובן, סטרוק – מחר סטרוק מקבלת 90 מיליון שקלים, היוניקורן שלנו. איך התגעגענו ליכולת גיוס הכספים שלך. 15 מיליון שקלים, 10 מיליון שקלים למעיין החינוך החרדי, עוד 10 מיליון שקלים לגפני, לרשת החינוך הפרטית שלו. איזה כיף. תאמינו לי, כל מי שנמצא עכשיו בבית, מה שאתם צריכים לעשות על מנת להתפרנס בצורה הוגנת ולהיות אחלה מיליונר, זה פשוט תפתחו רשת חינוך פרטית חרדית, כי אז צינור העברת הכספים – יעבור אליכם בצורה מדהימה, מדהימה. הנשים, הסייעות שלנו, בחינוך הממלכתי של הילדים שלי, הן לא זכאיות. אבל מחר יעבירו 39 מיליון שקלים להעלאה בשכר הסייעות בחינוך הפרטי החרדי, בגן שאין בו אפילו את דגל המדינה, אין בו אפילו תמונה של יושב-ראש הכנסת או ראש הממשלה, לשם מעבירה ממשלת ישראל כספים. ואז בגיל 18 אנחנו מגלים, לפתע פתאום, אזרחים שלא רוצים להתגייס. הם בכלל לא יודעים מה זה המדינה, מה זה סמל המדינה, מה זה צבא. אנחנו כולנו כופרים, ובעודנו משלמים על זה, עוד מחייכים ומגדילים את הגירעון. ואגב, רק תיקון, משפט אחרון לשר הבריאות, התיירות, הרווחה, העבודה – לא הממשלה תשלם על הגירעון, אנחנו נשלם על הגירעון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אין תמונה של יושב-ראש הכנסת, זה באמת חמור מאוד. חמור מאוד, חמור מאוד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פרגנתי לך בתמונה. << יור >>היו"ר אמיר אוחנה:<< יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, Read my lips, אמר בצלאל סמוטריץ' יותר מפעם אחת, איים לפרוש מהממשלה, Read my lips: לא ייכנס גרגר לעזה, לא תיכנס קופסה של טונה מקולקלת לעזה. אבל אחרי שהוא גמר את מה שנקרא Read my lips, הוא לקח את העט וחתם על 700 מיליון שקל. הפער בין דיבורים גבוהים למעשים קטנים זה ה- Read my lipsשל בצלאל סמוטריץ'. 1.6 מיליארד שקל הוקצו לצרכים אזרחיים של הצבא, שמשוריינים בחלקם לסיוע הומניטרי לעזה. Read my lips, אמר בצלאל סמוטריץ'. ותגובות השרים הנועזים, האמיצים, הלוחמים – הלוחם הראשון, איתמר בן גביר, תקף; אם נלך לשיטתך, למה להעדיף את ילדי עזה? זה אסון לקצץ בתקציבי הרווחה – וממשיך וממשיך. וכמובן שר החינוך יואב קיש, שהאשים את סמוטריץ'. בסוף הממשלה כולה חתמה על הדבר הזה שהם מתנגדים לו. Read my lips, אתם חבורה של שקרנים. תגידו את האמת. גם האמת היא אופציה. גם לכם אני אומר את זה וגם לראש הממשלה. אתמול חיל האוויר, במצוות הדרג המדיני והצבא, תקף בקטאר. א. אני שמח שאוריך ואיינהורן ופלדשטיין לא היו שם. אין נפגעים לכוחותינו. המדינה שאותה תקף אתמול חיל האוויר, בהוראת נתניהו, היא אותה מדינה ששילמה כסף לאנשים בלשכתו של נתניהו. כן, וחבורת השתקנים יושבת שם, תדבר, אבל הם יושבים בלשכתו של נתניהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ידעתי שתקפצו, אתם אוהבים לקפוץ, אבל האמת היא שחבורה של אנשים קיבלה כסף, קיבלה כסף ממדינה שאתמול חיל האוויר תקף. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה אפשר להיות - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> בא ראש ממשלת ישראל ואמר שקטר היא מדינה מורכבת. קטאר היא לא מדינה מורכבת, היא מדינה שמאחסנת ומשכנת בתוכה את הטרוריסטים תקופה ארוכה, ומדינת ישראל, במצוות נתניהו – הפך אותה למתווכת במשא ומתן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתמול תקפנו אותה. מדינת קטאר איננה מדינה מורכבת. לשכת נתניהו מורכבת, היא מורכבת מאנשים שלוקחים כסף ממדינת אויב. מדינת ישראל מדינה טובה, לשכת נתניהו מורכבת ורקובה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, לפני השינה אני אוהבת להקריא לילדים שלי את סיפורי התנ"ך. אלה רגעים שחשובים לי, רגעים משפחתיים של חסד, של התבוננות על ההווה לאור הטקסטים המכוננים של עם ישראל. יש שתי תמונות מהמקרא שחוזרות ועולות לנגד עיניי בימים האלו. האחת, אברהם אבינו מתחנן בפני האל, "האף תספה צדיק עם רשע", ומקשה: ומה אם יימצאו עשרה צדיקים בסדום? ואלוקים עונה לו: "לא אשחית בעבור העשרה". אברהם בעצם מלמד אותנו שגם בשעת זעם, וגם כשאתה צודק מוסרית, עדיין מוטלת עלינו החובה לעצור ולשאול: האם ייפגעו חפים מפשע? האם יימחקו יחד עם הרשעים גם הצדיקים, התמימים או אלה שאין להם חלק בחטא הזה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אלה שיושבים יחד עם ח'אלד משעל - - - בטח. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> והתמונה השנייה שונה בתכלית. יקירתי, התמימים הם החטופים והחיילים. די, די לרצות לקבור אותם מתחת לאדמה, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אי-אפשר לשמוע אתכם - - - די. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> התמונה השנייה, שאיתה אולי חברת הכנסת גוטליב יותר תזדהה, זה שמשון הגיבור; נזיר, לוחם שניחן בכוחות-על אבל גם בחולשות, וברגע של השפלה וייאוש הוא בחר לקרוס יחד עם אויביו: "תמות נפשי עם פלשתים". "תמות נפשי עם פלשתים". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאתם עושים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> המעשה של הנקמה המוחלטת, מעשה של הרג אויבינו במחיר של אובדן עצמנו. שתי הדמויות הללו מציבות בפנינו מראה נוקבת בשעה הזו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי שהכין לך את הנאום טעה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבל שאת לא מקשיבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי שהכין לך את הנאום טעה, "תמות נפשי עם פלשתים" - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש מי שמתעקשים לכבוש את עזה. יש מי שמוכנים לסכן את חיי הצדיקים – הצדיקים שלנו הם החטופים, הם החיילים; יש מי שמוכנים לסכן אותם בשם הרעיון הזה של הכרעה צבאית טוטלית, בשם אותו ניצחון מוחלט. כאילו באמת אנחנו יכולים לחסל את אחרון הנוח'בות; כאילו לא למדנו כבר שרעיון אי-אפשר לנצח רק בכוח הזרוע. ואולי מה שצריך לעמוד לנגד עינינו זה לא ברירת שמשון, אלא שאלת אברהם: האם נהרוג צדיק עם רשע? האם נסכן את החיים של האחים שלנו והאחיות שלנו בשם יצר הנקמה או בשם איזשהו כבוד לאומי או חלילה בשם אינטרס פוליטי קואליציוני, אינטרס צר, זמני והרסני? אני קוראת מעל במה זו: בואו נחפש את הדרך להציל חיים ולא להחריב. בואו נלך בדרכו של אברהם ולא בדרכו של שמשון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. וכעת חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> באיזה עוד מדינה הזויה, אחרי שיש אתמול פעילות הירואית בכל קנה מידה, של תקיפה בלתי רגילה באדמת קטר, של חיסול צמרת הנהגת חמאס המרצחת, האכזרית, נורא דחוף לשופטים בישראל לשמוע את המשך עדותו של ראש הממשלה? אני רציתי לומר לראש הממשלה: אדוני ראש הממשלה, אל תתייצב. באמת, אל תתייצב. בשם החסינות שלך, בסעיף 1 לחוק החסינות כתוב שחבר הכנסת יהיה חסין מפני כל פעולה משפטית, שזה אומר שאי-אפשר להוציא צווי הבאה, אם זה במסגרת ולמען מילוי תפקידו. ולמה? כי חשבתי שההתייצבות של ראש הממשלה היום בבית המשפט, אחרי הפעולה האדירה אתמול, פוגעת בחוסנה של המדינה ובנראותה של המדינה בעיני הגויים ובעיני אומות העולם. אבל איזה מזל שראש הממשלה לא הקשיב לי. איזה מזל שראש הממשלה נתניהו הלך לבית המשפט. אתם יודעים למה? בואו אני אספר לכם למה. כי לא הייתם יודעים שראש הממשלה, עזר לאלוף ישראל זיו. מסתבר היום במשפט – הרי נורא מפריע לתובע תדמור שראש הממשלה ניסה לעזור למילצ'ן להשיג ויזה. זאת הטענה. עכשיו, מילצ'ן, כידוע, לפי הפרסומים היה כדאי מאוד לישראל לשמור עליו, והוא היה סייען גדול לעם ישראל. אני אומרת את זה בכותרת הזאת. וראש הממשלה, רחמנא ליצלן, געוואלד, ניסה להשיג, לעזור להוציא ויזה למילצ'ן. אומר היום ראש הממשלה, בעדות שלו: זה היה ממש למנוע פרשיית פולארד שתיים, והמבין יבין. והמבין והזוכר יזכור מה התחייבה מדינת ישראל לאחר מעצרו של פולארד לארצות הברית: מה לא יופעל בארצות הברית – לא תהיה הפעלת סוכנים, מוסד וכו'. שימו את כל זה בצד. אבל לא זה מה שהייתם מפספסים. ישראל זיו, אהלן, שלום לך, האלוף ישראל זיו, אני רוצה להזכיר לך: כשהיית צריך, פנית לראש הממשלה. ביקשת מראש הממשלה שיעזור לך מול ארצות הברית. אתה היית ברשימה שחורה בארצות הברית, היית תחת חשדות כבדים בארצות הברית, ישראל זיו, האלוף ישראל זיו. פנית לראש הממשלה וביקשת ממנו. והפלא ופלא, ראש הממשלה עוזר למי שפונה אליו, במנותק מכל דבר, כן. כי ראש הממשלה, האלוף ישראל זיו, לא כפוי טובה כמוך. לא, לא, לא, לא כפוי טובה כמוך. ביקשת את עזרת ראש הממשלה בלי להתבלבל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא חשב שהוא סנטה קלאוס - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אז בואו נסיים, בואו נזכיר לאלוף ישראל זיו: ישראל זיו, בכל הכבוד לך, אני, בשונה מראש הממשלה, לא הייתי עוזרת לך, מהסיבה הפשוטה שאתה שקרן ואתה תמרנת את עם ישראל ב-8 באוקטובר כשאמרת וסיפרת שלא היה כוח צבאי בדרום כי הייתה תזוזת כוחות של כוח צבאי לסוכה בחווארה, בכביש 60 בשומרון. חודשיים לקח לדובר צה"ל לומר שאתה שקרן. ואתה שיקרת בכוונת מכוון כדי להשחיר את מתיישבי יהודה ושומרון. אז אדוני ראש הממשלה, נסיים בטוב. נצדיע לך, להנהגתך ולאומץ שלך לאשר פעולה כל כך הירואית, היסטורית ורבת-חשיבות. נודה לכל העוסקים במלאכה, וברכת השם ללוחמינו. ובעזרת השם, זו הדרך – בהרמת הראש – להכניע את אויבינו ולהשיב את חטופינו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת חברת הכנסת עדי עזוז. אם אינני טועה, זאת הפעם הראשונה שגברתי מקבלת את זכות הדיבור? פעם ראשונה. בהצלחה. עד שלוש דקות, גברתי, לרשותך. חברי הכנסת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עדי מזוז, פעם ראשונה. בהצלחה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שכחת להודות לגלי בהרב מיארה, לפרקליטות, לפצ"רית, לשב"כ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני, בשונה ממך, לא צפויה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד שלוש דקות, גברתי, לרשותך. חברי הכנסת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עדי מזוז, פעם ראשונה. בהצלחה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, היום הממשלה מבקשת להגדיל את הגירעון בסכום של עד 30.8 מיליארדי שקלים. אני חברת כנסת חדשה, הלכתי לבדוק – מה התוכנית שלה? התשובה היא שאין. אין לממשלה הזאת תוכנית, ובינתיים, הכול פה מתפרק. רק השבוע נרצחו שישה אזרחים יקרים וארבעה חיילים נפלו בעזה, והלב של העם, שלא עומד בזה יותר, לומד שאין סוף לכמות הפעמים שהלב שלנו יכול להישבר. והממשלה, מה היא עושה? מגדילה את הגירעון. בשביל מה, בשביל מי? בשביל תקציבים עבור שיקום החטופים, שלא יצטרכו לעשות מימון המונים? בשביל מעטפת מעובה וליווי למשפחות של אביתר, ענבר ועוד 46 משפחות שמחכות ליקיריהן, מי לשיקום ומי לקבורה ראויה? בשביל הלומי הקרב הרבים שהמלחמה הזאת מייצרת מדי יום? בשביל נשות הלומי הקרב, שזאת אוכלוסייה שבכלל שקופה עבור הממשלה הזאת? לא. הגדלת הגירעון שמתבקשת כאן היא עבור עוד מלחמה בתוך מלחמה שאחרי המלחמה ושוב מלחמה. אתמול התפרסם מדד ה-OECD, ואף אחד כאן לא יכול להיות מופתע. בממשלה שהשר שלה מאמין בכלכלת בעזרת השם, ושר החינוך עסוק כל היום בלהלך אימים על צוותי הוראה, אין פלא. ועוד הוכחה למצבנו העגום בחינוך – אתם קוראים גם כאן להצעת החוק "הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית"; בפועל אתם מבקשים בדיוק להפך – זה גם אפס בניהול וגם אפס בהבנת הנקרא, ממש תצוגת תכלית למצבנו בדוח ה-OECD. אני מסיימת בימים אלה את תפקידי כמנכ"לית עמותת החצר הנשית לנערות וצעירות בסיכון. חלק דומיננטי בפעילות החצרות זה חינוך פיננסי. למה? כי אחד הכלים החשובים לאדם בוגר הוא לדעת איך לנהל את הכסף שלו כדי לצאת ממעגל הסיכון והמצוקה. יושב פה שר הרווחה לשעבר, הוא מכיר את זה היטב. בממשלה הזאת, כבר הבנו, הכול הפוך. במקום שתביאו תוכנית להפחתת הגירעון ולהנחת תשתיות לשיקום של עם שלם שנמצא בפוסט-טראומה, אתם בעצמכם ממשלה בסיכון. אתם צריכים לעבור סדנה בחצר הנשית, אולי, איך מנהלים ניהול פיננסי נכון. הבאתם מנכ"ל עם תואר ראשון בארכיאולוגיה לנהל את משרד האוצר. ולא ניכנס לזה עכשיו שנשים ראויות לשום משרד לא מצאתם, אבל מנכ"ל למשרד האוצר עם תואר בארכיאולוגיה, ברוך השם, את זה הצלחתם למצוא. ואתם יודעים מה, זה הנאום הראשון שלי פה על הפודיום, ואני עומדת ומתרגשת, אבל לא מתבלבלת לרגע. אני יודעת באופן ברור שהפודיום הזה הוא אמצעי להמשך העשייה עבור הציבור. חברי הממשלה הזאת, אתם הפכתם את הפודיום הזה ואת הכיסאות שלכם למטרה. שכחתם שזה האמצעי. זנחתם את טובת עם ישראל, את הערכים הכי בסיסיים שלנו, של ערבות הדדית ותקווה, אפילו את המצוות שלנו ובראשן מצוות פדיון שבויים, אפילו את זה שכחתם. ולכן אני יודעת שזמנכם קצר. הילדות והילדים שלנו, ראויים לנבחרי ציבור הרבה יותר טובים מכם. ואנחנו נתקן, ונזכור תמיד מה המטרה ומה האמצעי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עזוז, וברכות על הנאום הראשון. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. זה עֱזוז, נכון? << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> כבוד היושב-ראש אומר נכון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוב אנחנו בפתיחה של התקציב. היום נצביע בקריאה הראשונה על עוד הצעת חוק תקציב לשנת הכספים 2025, עוד הצעת חוק הפחתת גירעון והגבלת הוצאה תקציבית לשנת 2025. בעצם אנחנו מעמיקים את הבור של המדינה, של כולנו, בעוד 31 מיליארד שקלים בגין הוצאות ביטחון – עם כלביא, קצת מרכבות גדעון; תשלומי קצבאות, תשלומי ריבית. מגדילים את הגירעון ב-0.3%, כלומר בעוד כמעט 6.5 מיליארד שקלים, כשבכל היתר, עד 30 מיליארד שקלים, אנחנו צפויים לקיצוצים – בשירותים שלנו, בחינוך, בבריאות. מהשנה הבאה. עוד לא התחלנו וכבר מקצצים. אני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש, שלוש נקודות שקשורות לתקציב הזה. אנחנו כבר ממש מכונת תקציבים בוועדת הכספים, ואני רוצה להגיד דבר אחד, דבר אחד. אני רוצה לדבר על החובבנות והקלות שבה התקציב הזה כבר נפרץ. היום אנחנו מתחילים תהליך של פריצה חמישית של תקציב שלישי בתוך שנתיים. של ממשלה אחת. אני רוצה לומר שהפריצה הזו, החמישית, היא לא גזרת גורל. פשוט פעם אחרי פעם אנחנו מקבלים תקציב שמנותק מן המציאות, שתרחישי היסוד שלו והנחות היסוד שלו לא מדברים עם המציאות. אני רוצה לתת לכם דוגמה – בואו נדבר על הגירעון. שר האוצר התרברב, עשה מסיבת עיתונאים, התחיל, והודיע ששנת 2024 תהיה עם גירעון של 4% – שמאז רק מעמיק. עם אישור התקציב – בסוף סיימנו, במרץ 2025, ב-4.7%. אחרי זה ב-4.9%. והינה הגענו עכשיו למספר המלבלב של 5.2% גירעון. התקציב הזה הפך באמת לבדיחה והפך למסך עשן, ובעיניי הוא מבטא רשלנות מקצועית כי הוא מנותק מהמציאות. אני רוצה לתת לכם דוגמה לעד כמה התקציב הזה מנותק מהמציאות. האם ידעתם שבעוד שאנחנו מאשרים עכשיו את פריצת התקציב, לא כלולות בו עלויות הלחימה בעזה? המלחמה והממשל הצבאי שאולי עוד צפוי בעזה אינם כלולים בפתיחת התקציב הזה. אנחנו יודעים שעד שלושה חודשים עולים בין 30 ל-40 מיליארד שקלים: שיקום עזה – 10 מיליארד שקלים לשירותים אזרחיים לאזרחי עזה או לתושבי עזה; הקמת ממשל צבאי – 20 מיליארד שקלים בשנה, העלות של המילואימניקים בהיעדר חוק גיוס ועוד ועוד. איך ייתכן שעל הדבר הזה לא יתקיים דיון כלכלי בממשלה? איך ייתכן שהדבר הזה לא מגיע לידי ביטוי בתקציב הזה? נקודה נוספת: נדבר קצת על הפוליטיקה שעומדת מאחורי הדיון בתקציב הזה. מחר בוועדת הכספים נאשר, לצד פריצת התקציב, עוד 80 מיליון שקלים למשרד לענייני דתות שבשליטה עקיפה של ש"ס ועוד כספים ליהדות התורה. בשביל מה? בשביל עוד מועצות דתיות חדשות – עכשיו כשחוק הג'ובים עבר, חוק הרבנים עבר, אפשר להתחיל לחגוג – ובשביל להתחיל לעשות פעולות שקשורות לחוק להנצחת מרן עובדיה יוסף. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה חברת הכנסת, בזמנך. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים ולומר: באמת איך ייתכן שהממשלה הזו מקוששת את התמיכה של ש"ס לפריצה חמישית ואת ההימנעות של יהדות התורה לפריצה חמישית של תקציב מנותק מן המציאות, באמצעות זה שרק נותנים עוד ועוד כספים פוליטיים בימים של מלחמה? אני כמובן קוראת להתנגד להצעה הזו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת הבאה ברשימת הדוברים, חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני לא רגיל לראות אותך שם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתרגלים. תודה רבה. שלוש דקות לרשותך, חברת הכנסת שרון, ברוכה הבאה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול, איחולי הצלחה בתפקיד, בתפקיד סגן היושב-ראש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל ניצבת בפני איומים ביטחוניים עצימים שלא ידענו כמותם בעבר. זירת יהודה ושומרון היא זירה בוערת, והמוטיבציה של ארגון חמאס הרצחני המתועב ביהודה ושומרון לבצע פיגועים ולפגוע בישראלים היא מוטיבציה הולכת וגדלה. יהודה ושומרון הפכה להיות סיר רותח. רמאללה, ג'נין, נור א-שמס, שכם – כולם הפכו להיות מוקדי טרור מתגבר, חמוש ומסוכן. צריך להכיר את זה ולדעת שבאמת יש פעילות שיטתית וחשובה מאוד של פיקוד המרכז ושב"כ. לילה-לילה, צה"ל ושב"כ פועלים ביסודיות ובעקביות על מנת להיאבק בטרור שמרים את ראשו. אבל צריך להבין, אין פה הרמטיות. מערכת הביטחון עובדת מסביב לשעון על מנת לבלום מתקפות ופיגועים כמו זה שאירע בצומת רמות השבוע, שבו חדרו טרוריסטים ללב ליבה של ירושלים. השבוע הזה נגמר באסון, ושישה אזרחים קיפחו את חייהם. אבל הכתובת על הקיר, גזרת יהודה ושומרון היא חבית חומר נפץ, חבית חומר נפץ של טרור רצחני שחובתנו למגר ביד קשה על מנת למנוע את הפיגוע הבא. תופעת השב"חים שאני רוצה לדבר עליה הפכה להיות אחת הסכנות הממשיות והמוחשיות לביטחון הלאומי של כולנו. אלפי פלסטינים בלתי חוקיים נכנסים לשטחנו ואסור שאזרחי ישראל יהיו מופקרים. אבל אני שואלת את עצמי, איפה השר לביטחון לאומי? השבוע היה שיא השיאים. איך יכול להיות שבמקום לאכוף את הסדר ולשמור על הפתחים, השר לביטחון לאומי מגיע, רץ ואץ לזירת האירוע, ועוד פעם מספר לנו שהפיגוע הוא בגלל היועמ"שית, בגלל בג"ץ? איך זה יכול להיות? יש את זה ביותר מוגזם? לא יכול להיות שהוא לא מתחיל לעבוד. תכף סוף הקדנציה. הפשיעה בחברה הערבית גואה, הפיגוע בלב ירושלים – לאן פנינו? מה הממשלה הזאת עושה? יושב-ראש הכנסת, אני רוצה לומר שיהודה ושומרון היא חזית פעילה ומסוכנת בדיוק כמו בעזה, בדגש על חמאס. צריך להבין, יש פה שיתוף פעולה בין חמאס עזה לחמאס יו"ש. ככל שיש יותר לחץ על גזרת עזה, יש יותר לחץ בגזרת יהודה ושומרון. וגם ביהודה ושומרון צה"ל זקוק ליותר ויותר לוחמים כדי להגן על הגזרה. ואדוני, אני רוצה לסיים בכך שאנשי המילואים, 60,000 אנשי מילואים במספר, שמזומנים כבר ליום ה-300, ומגיעים ליהודה ושומרון, מגיעים לעזה, מגיעים לסוריה, מגיעים ללבנון – האתגרים מרובים והצרכים גדולים. מדינה חפצת חיים חייבת לעבות את הכוחות הלוחמים, בדגש היום על גזרת יהודה ושומרון. וחייבים, חייבים כבר לגייס את כולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה לך. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, ברוכה הבאה. שלוש דקות לרשותך. כל דבר שבא בטוב, מבורך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אמרת - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את כזאת. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום 705 ימים ל-7 באוקטובר, ו-48 אזרחים שלנו, אזרחים ישראלים, עדיין בשבי הנורא, 47 גברים וענבר הימן אחת. אתמול קיימנו בוועדת הבריאות דיון דחוף בעקבות הכוונה לקצץ את תקציב סל הבריאות וסל התרופות לשנת 2026. הדיון הזה התקיים ביוזמתי, לאחר שפנו אליי ארגונים לזכויות החולים, האגודה לזכויות החולה ועשרות עמותות שנאבקות לזכויות אנשים חולים בישראל. אתם יודעים, הגיעו לדיון גם אנשים עם עדויות אישיות, עדויות קורעות לב של חולים ובני המשפחות שלהם, אנשים אמיצים שנאבקים יום-יום כדי להמשיך לחיות. הם באו ואמרו לנו בפנים: קיצוץ כזה משמעותו פחות תרופות, פחות טכנולוגיות שמצילות חיים, פחות סיכוי לחיים עבור אלפי אנשים, אלפי חולים. המצב הוא אבסורדי. האבסורד הוא שאין בישראל שר בריאות קבוע. האם שר שעובד ברבע משרה יילחם על בריאות אזרחי מדינת ישראל? מי יעצור את הקיצוץ הנורא הזה? הבריאות של כולנו תלויה ביציבות של קואליציה פוליטית במקום שהיא תהיה תלויה בצרכים רפואיים של האזרחים. המדיניות של ממשלת ישראל – פוליטיקה לפני בריאות. כבר היום סל הבריאות מתוקצב בחסר בהשוואה למדינות המפותחות, ובמקום להבטיח מנגנון קבוע שמעדכן את התקציב בהתאם לצרכים, אנחנו נגררים כל שנה מחדש למאבק על חיי אדם. בזמן שביד אחת הממשלה מתכננת לקצץ כספים מסל התרופות ומטיפולים שיכולים להציל חיים, ביד שנייה היא מוציאה תקציבים לממן טיסות לחרדים משתמטים לאומן. אתם יודעים, ב-1999 התכנסה ועדת הסל והמליצה שבמדינת ישראל יהיה מנגנון קבוע שיגדיל את סל התרופות כל שנה ב-2%, כמו שבדרך כלל נעשה במדינות ה-OECD, אבל זה לא נעשה עד היום. הבריאות היא לא קלף מיקוח פוליטי, היא זכות בסיסית של כל אדם ואדם במדינה הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום אנחנו צריכים להצביע על הגדלת גירעון בשל צורכי משרד הביטחון. אדוני היושב-ראש, הבריאות שלנו לא פחות חשובה מהביטחון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, ברוך הבא. שלוש דקות לרשותך. חברת הכנסת שלי טל מירון, אם אפשר בבקשה לשמור על השקט, וגם מאחור בעמדת הסיעות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום הממשלה מבקשת מהכנסת לפרוץ את תקציב המדינה ולהוסיף 30 מיליארד שקל לתוך התקציב, 30 מיליארד שקל חדשים. אתמול לוחם מילואים בן 31 שם קץ לחייו ביום החתונה שלו. אתם מבקשים עכשיו להוסיף 30 מיליארד שקל. כמה מתוך 30 המיליארד הולך להלומי קרב ולטיפול בפוסט-טראומה? כמה? כמה, אדוני היושב-ראש? כמה מתוך 30 המיליארד הולך להלומי קרב ולפוסט-טראומטיים? אפס; כמה הולך לשיקום נכי צה"ל? אפס; כמה הולך לשיקום בית החולים סורוקה, שנפגע לפני שלושה חודשים במלחמה עם איראן? כמה כסף הולך לשקם אותו? אפס; כמה כסף הולך לשקם את מכון ויצמן, שנפגע גם הוא במלחמה עם איראן? אפס. אפס, אפס, אפס. זה משקף, אדוני היושב-ראש, את סדר העדיפויות המעוות, המושחת, הרקוב, של ממשלת ישראל. עכשיו, זו לא רק העובדה ש-30 מיליארד שקל חדשים נכנסו לתקציב ושום דבר לא הולך להלומי קרב. 18 לוחמים שמו קץ לחיים שלהם מאז תחילת השנה – 18. אף אחד לא מדבר על זה. רק אתמול שם קץ חייו לוחם מילואים, שנייה לפני החתונה שלו. היום, היום אתם מוסיפים 30 מיליארד. אפס שקלים נוספים לטיפול בהלומי קרב, לפוסט-טראומטיים. איזה סדר עדיפויות מקולקל. עכשיו, זה לא רק זה. היום מקצצים 30 מיליון שקל מההשכלה הגבוהה, מחר אתם תעבירו 30 מיליון שקל למועצות דתיות חדשות; היום אתם מקצצים 26 מיליון שקל ממשרד הרווחה, ומחר אתם תעבירו 33 מיליון שקל לשיפוץ אתרים קדושים ולמימון הילולות; היום אתם מקצצים 37 מיליון שקל ממשרד החינוך, ומחר אתם תעבירו 40 מיליון שקל לרשת החינוך הפרטית של ש"ס. איזה סדר עדיפויות מעוות. איך אין לכם בושה? איך אין לכם בושה? 30 מיליארד שקל? ריבונו של עולם. תנו לנכי צה"ל, תנו להלומי הקרב, תשקמו את בית החולים היחיד שקיים בנגב, שמשרת מאות אלפי אזרחים. איך אין לכם בושה? בדקה האחרונה שנותרה לי, אני רוצה לפנות מכאן לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן. עידית, ריבונו של עולם, איפה את? ביום ראשון ישיבת הממשלה התכנסה בשביל לאשר קריאה בשדה בריר. המשמעות הישירה – מוות מוקדם של בין ארבעה לחמישה אנשים בערד ובפזורה, והגברה, בוודאות, של מחלות כמו סרטן ומחלות נשימתיות. איפה את? המשרד להגנת הסביבה לא שלח חוות דעת לשרים. יושב פה השר חיים כץ, שאמר ואישר שהוא לא קיבל נייר עמדה מהמשרד להגנת הסביבה, כי סירבת לאפשר לגורמים המקצועיים לתדרך את השרים. ואיפה את היית בהצבעה הזאת? הצבעה שהמשמעות שלה זה הרס סביבתי ופגיעה בבריאות הציבור. איפה הייתה השרה סילמן? לא ברור, אבל היא נמנעה בהצבעה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אם השרה להגנת הסביבה לא דואגת לסביבה, מי דואג לסביבה בממשלה הזאת? עוד החלטה פושעת, הרסנית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק אסיים. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> - - - עכשיו, לפני שעתיים - - - ביטול החלטת הממשלה בנושא אתר כרייה בשדה בריר. יצא מכתב - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלך, שלך. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> שלי. שאלת - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה מזל ששר התיירות מגלה אחריות ומגן על בריאות הציבור ועל הסביבה. עוד החלטה הרסנית, פושעת, פוגענית, שעשו – על הראש על עידית סילמן. איזה מזל, השר חיים כץ, שיש שרים שמבינים את האחריות הציבורית שלהם ולא בורחים כמו עידית סילמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי, אתה נגעת בדברים חשובים, רגישים וכאובים. כמי שמלווה, מכיר ומבקר את מייצגי הלומי הקרב וסובלי הפוסט-טראומה, אני אומר לך שהתקציב זה לא השיח. צריך להכין פרוגרמה מתאימה, שתדע להכיל ולהבין את הצרכים האמיתיים שלהם ושל בני משפחותיהם, וזה יוכל לבוא לידי ביטוי אם אנחנו נעלה את זה על סדר-היום הציבורי, נבקר אותם, נלווה אותם, נקשיב להם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה מסכים איתי שיש איזשהו טעם לפגם שאתמול שם קץ לחייו לוחם מילואים, והיום מעבירים 30 מיליארד שקל ואין שום אמירה שקשורה להלומי הקרב? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זו טרגדיה. לא, לא, אבל אין קשר. אל תקשור בין דבר לדבר. רק אל תקשור בין דבר לדבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - נדרשים בשביל לטפל בהם ולמנוע את ההתאבדויות האלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת סמיר בן סעיד, ברוך הבא. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, ביום הראשון ללימודים, ב-1 בספטמבר, התחיל גל הריסות חדש אצלנו בנגב. הרסו 22 בתים מזרחית לשגב שלום. התלמידים חזרו לבתים שלהם – אין בתים בכלל, אין קורת גג, אין שום דבר. היום בבוקר הרסו אצל משפחת אבו נאסיר, אתמול הרסו אצל משפחת דבארי. אני אומר, ההריסות הן לא פתרון בכלל. לא פתרון. הריסות כאלה לא פותרות דבר, אלא מעמיקות את חוסר האמון והפער בין האזרחים למדינה. גם בערבית אני אומר לכם (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בן סעיד, הייתי מצפה ממך שתאמר גם בערבית, בלשון צחה כמו שאתה מתבטא יפה, שכמו שהריסה היא לא פתרון, גם בנייה בלתי חוקית כשמציעים פתרונות הוא לא הפתרון. תודה רבה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מעדיף לפתוח שיח עם האנשים, עם התושבים. אתם חייבים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אומר לך, אני ביקרתי במקום כמו - - - << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב – חבר הכנסת דוידסון, ברוך הבא. עד שהוא יגיע, אני אומר לך שאני ביקרתי במקומות שהוצעה הסדרה, הוצעה הסדרה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בני ברק? בני ברק - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, אני מדבר על אזור המגזר. אני מדבר על אזור המגזר. הוצעה הסדרה, יש תוכניות, מסרבים לבנות. ברוך הבא, חבר הכנסת דוידסון. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להוסיף דבר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה יש שטח - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוא, אני אקח אותך. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בכביש 25 אצלנו בין באר שבע לדימונה יש 70,000 תושבים בדואים, אבל בתוכנית האחרונה, בוועדת התכנון האחרונה, הכירו והקימו חמישה כפרים יהודיים ושום כפר ערבי בכל הרחוב הזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה זאת אומרת? פינו כבר בדואי כדי להקים יישוב יהודי חדש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברוך הבא, חבר הכנסת דוידסון. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין שום יישוב, גם בדואי, עם 70,000 תושבים ברחוב הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני עניתי לחבר הכנסת בן סעיד שכמובן, כשרוצים לומר שההריסות הן לא הפתרון, אז בוודאי שגם בנייה בלתי חוקית היא לא המענה. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בוא איתי לבני ברק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, אני מאחל לך הצלחה, אדוני סגן היושב-ראש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצלחה גדולה. זה תפקיד שבסוף צריך לשמוע את כולם ולהיות ניטרלי, וזה הדבר הכי חשוב. בדקות שיש לי אני רוצה לדבר על נושא שאני בטוח שהוא כואב לכל מי שיושב במליאה הזאת ומי שצופה בנו. משפחת וסרשטיין מנתניה איבדה את היקר מכול, את הילד המדהים שלהם רועי וסרשטיין, ב-31 ביולי. רועי וסרשטיין, 1.95 מטר ו-120 קילוגרם של שרירים, ילד מדהים שעשה מעל 300 ימי מילואים כחובש קרבי; ראה את הזוועות הכי נוראיות שיכולות להיות – הרים גופות, חלקי גופות, פצועים – ולאחר שסיים את המילואים שלו נכנס לדיכאון קשה, הפסיק כמעט לדבר עם הסביבה ושם קץ לחייו. בבית, בחדר שלו, שם קץ לחייו. אני הבטחתי למשפחה היקרה, לדינה ורוני ההורים וארבעת האחים הלוחמים הגיבורים שלו, שאני לא אפסיק לדבר עד שיכירו ברועי וסרשטיין כחלל צה"ל. הרי זה לא ייתכן – אני בטוח, אדוני היושב-ראש, שאתה תסכים איתי שאנחנו שולחים את מיטב בנינו להילחם למען מדינת ישראל, וברגע שהאסון הזה נופל בביתם, המדינה לא איתם, הצבא לא איתם. אתה יודע שאפילו ההלוויה, ההלוויה של רועי, נעשתה אחרי מאבקים - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - כהלוויה אזרחית עם סממנים קלים של הצבא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה נאבקת על זה מהרגע הראשון. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, הכאב של המשפחה הוא כל כך גדול. הייתי אצלם לפני שלושה ימים. אנחנו חייבים, חברי הכנסת, להתאחד בקריאה אחת – אני הוצאתי מכתב, גם אתה חתום עליו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, אני איתך. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> 50 חברי כנסת, חצי מהכנסת חתמה על המכתב הזה. הצבא חייב להכיר לא רק ברועי וסרשטיין – בכל החיילים הגיבורים שלנו שיצאו מהמילואים עם פציעה קשה בנשמה ושמו קץ לחייהם. חייבים להכיר בהם כחללי צה"ל. זה מה שהמשפחה רוצה. זה מה שחשוב להם. זה הדבר היחיד שמשאיר להם את הכבוד. לא ייתכן שהמדינה תדרוש ותדרוש ותדרוש, והמשפחות האלה יישארו ללא האפשרות בכלל לקבור את הילדים שלהם כחייל צה"ל. אז אני מבקש גם ממך, אדוני היושב-ראש, אתה יושב בקואליציה: אסור לנו להוריד את הרגל מהגז. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין קשר לקואליציה ואופוזיציה, אני איתך. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה צודק לחלוטין. אתה עושה את זה באופן ערכי, עקבי, אין צל של ספק. חבר הכנסת גלעד קריב, ברוך הבא. שלוש דקות לרשותך. סליחה, רק רגע. סליחה, סליחה. תקשיבו, עובדי הסיעות וחברי הכנסת. סליחה. אני מבקש מכם לשמור על שקט, אתם לא נמצאים פה באצטדיון כדורגל. מי שרוצה לדבר שיעשה את זה בפרסה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טלי בפרסה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אל תדבר פרסונלית, חבר הכנסת קריב. אני מאוד רגיש לעניין הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה צודק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא לעניין, מה זה? בבקשה, חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר, אנחנו עוד לא יודעים מהן תוצאות התקיפה של צה"ל שכוונה נגד הנהגת ארגון המרצחים הברברי בדוחה, בירת קטר. נמתין. אבל ישנו דבר אחד שאנחנו כן יודעים: 705 ימים עברו ו-48 אחים ואחות עודם חטופים. כאן התוצאה ידועה. היום הזה, אדוני, הוא יום ראוי לציון, כי היום שלושה מאחינו החטופים מציינים את יום הולדתם. יוסף חיים אוחנה והתאומים, בני כפר עזה, גלי וזיווי ברמן. שלושה חטופים מתוך ה-48 מציינים היום את יום הולדתם. בלתי ניתן לתאר בכלל מה התחושות בקרב ההורים, האחים, הדודים והדודות, בני הדודים. אנחנו פוגשים את חלקם כאן כאשר הם מגיעים להשמיע את זעקתם. איך הורה יכול בכלל להימצא בסיטואציה הזו, שיום ההולדת של ילדו מגיע והילד 705 ימים בידי אותם מרצחים? אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, שכבר יש בידינו מספיק עדויות של אנשים נאמנים עלינו, של בכירים במערכת הביטחון, של אנשים שכיהנו כחברים בקבינט אחרי 7 באוקטובר, שאומרים – לא בחדרי חדרים, קבל עם ועדה – שהיו הזדמנויות שהוחמצו, ולא הוחמצו מתוך רשלנות, אלא בשל שיקולים זרים. אז כשעומד ראש הממשלה במסיבת העיתונאים וכולו דברי שחץ שדם יהודי לא יהיה הפקר אחרי 7 באוקטובר, אז צריך כאן לומר: דם יהודי הוא הפקר גם הפקר אחרי 7 באוקטובר, דמם של אחינו החטופים. דמם של האחים החטופים הוא הפקר כי ראש הממשלה קיבל החלטות אקטיביות למסמס עסקאות שהיו על השולחן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סיימנו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לכן אדוני, אומר רק במשפט אחד: עם כל הכבוד לסגירת החשבון עם הנהגת ארגון המרצחים, יש משימה הרבה יותר חשובה, הרבה יותר דחופה, והיא זו שמחייבת אותנו יותר מכל משימה אחרת – לסיים את ההפקרה ולתת לזיווי וגלי ברמן וליוסף חיים אוחנה את הזכות לחגוג עוד הרבה ימי הולדת עם משפחותיהם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> די להפקרה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קריב. חברת הכנסת דבי ביטון, ברוכה הבאה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תודה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה, ברוכה הבאה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, כבוד השר – בהצלחה - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אני אמשיך מדבריו של חברי קריב. היום יום ההולדת ה-28 של גלי וזיו. הוא ציין גם את אוחנה, אבל גלי וזיו הם חברי קיבוץ כפר עזה, קיבוץ שקרוב לליבי. בתי חברת קיבוץ כפר עזה והנכדה שלי, הילי בת העשר, אמרה לי: סבתא, את חברת כנסת, למה את לא מחזירה אותם? תחשוב על המבוכה הזו, שהיא חושבת שכנסת ישראל, והיא כנראה גם יודעת, שיש את הכוח הממשי של המקום הזה, של הממשלה הזו, להשיב אותם. אני יכולה לומר לך שכששואלת אותי ילדה בת עשר את השאלה הזו, אני מרגישה נבוכה; כי נכון, אני נציגת ציבור ואין לי פתרון איך מחזירים להם את גלי וזיו, וכמובן את שאר החטופים והחטופה שלנו. אנחנו כמעט שנתיים מהאירוע הזה. אמש בתי הקטנה השתתפה בלווייתו של סגן מתן אברמוביץ'. מתן סיים איתה את הקורס בבה"ד 1. זה עוד שברון לב. שברון לב שאתה רואה את הצעירים המעולים שלנו, שבעצם מחרפים את נפשם במלחמה. מלחמה שיצאנו אליה צודקים, אבל אני לא בטוחה שזה נכון היום להמשיך אותה במתכונת שלה. זו מלחמה רעה. היא מסוכנת ומסכנת לנו את החיילים, שלא נדבר שכאן בוחרים – כן גיוס, לא גיוס. פשוט מביך, מביך, כי הם עולים יום-יום, נכנסים, לחאן יונס וג'באליה והאזורים האלה. ואני שומעת מקרוב: אנחנו משתדלים לראות בחושך מה זה בשביל צלף לפגוע בנו. אני רוצה לומר לך, כבוד היושב-ראש, אני לא ישנה בלילות. אני לא ישנה. אמרתי לה שתמיד אמרתי: איזה כיף שאין לי בן. אני לא צריכה לדאוג, אני לא צריכה לדאוג. אמרתי, בן, צבא – אין לי. ותודה לבורא עולם ששלח לי ילדה פי כמה וכמה, שעושה לוחמה אמיתית, ובכלל לרגע לא עלה בדעתה שאולי היא לא צריכה לעשות כי היא בת. יכול להיות שהיא צריכה לעשות משהו פחות קשה או פחות מסובך. אבל לא – בחזית. ההכרה, הזכות הזאת של פדיון שבויים תקועה לה כאן בלב. תקועה בלב. היא אומרת: אנחנו קמים בבוקר ויוצאים לשטח ורוצים דבר אחד, את האפשרות להציל את החטופים שלנו. אני קוראת כאן לממשלת ישראל ולראש הממשלה במיוחד: די, די, די, די. כמעט שנתיים אנחנו בסרט הרע הזה. לילות זה לא לילות, ימים לא ימים. הותר לפרסום. כבר היה לנו איזה שקט, ולחשוב שעוד פעם הותר לפרסום עולה על הזה. ושוב פיגוע. חייב, חייב, לסיים את סאגת 7 באוקטובר. מגיע לנו לסיים את סאגת 7 באוקטובר. והסאגה תיגמר כשאנחנו נוציא את החטופים שלנו בעסקה כוללת, שנפסיק את המלחמה, שנעשה פרימטר שישמור עלינו, על יישובי העוטף ושדרות, ואני חלק מהם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל תמיד תמיד תדעו, יש לנו אפשרות לטפל גם כשאנחנו בחוץ. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת מיקי לוי, ברוך הבא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. שמעתם על פרויקטור במשרד ראש הממשלה? פרויקטור למאבק בפשיעה הערבית. שמו רואי כחלון. אני ממש לא מבין מה הוא עושה. למה צריך פרויקטור למאבק בפשיעה הערבית? איזה סמכויות יש לו? מה, הוא נותן הוראות לוועדה לביטחון פנים? הוא נותן הוראות למפכ"ל? מה הוא בדיוק עושה? אני אגיד לכם בדיוק מה הוא עושה. על פי התקשורת, כמיטב המסורת בממשלה הגרועה הזאת, היועצת המשפטית אשמה בכול. וכך הוא כותב, הגאון הזה, ליועצת המשפטית. על פי התקשורת, אני מדגיש: מצב הפשיעה וההתמודדות עם מצב החירום נתונים לאחריותך הבלעדית. כאילו היועצת המשפטית מסתובבת ברחובות ומחפשת רוצחים וגנבים. הגאון עוד כותב ומוסיף – אני לא מבין איך ראש הממשלה לא נותן לו איזו בעיטה ומעיף אותו – אין לממשלה סמכויות אכיפה. שמעת, אדוני היושב-ראש, את הבדיחה? אין לממשלה סמכויות אכיפה נדרשות. המשך הקונספציה, כך הוא כותב, מחליש את ההרתעה ופוגע בשלטון החוק. זאת הרוח. כל כישלון של הממשלה – מי אשם? היועצת המשפטית. תראו, פקיד בכיר ברמה קצת יותר נמוכה, הייתי אומר, מהיועצת המשפטית, משתלח ביועצת המשפטית. איזו בושה. שלשום – פיגוע קשה בצומת רמות בירושלים. מרצחים מארגון חמאס רצחו שישה אזרחים ופצעו חמישה. מגיע השר לביטחון ושום דבר, בן גביר – וזה מאוד מאוד מכובד, אני אומר את זה ברצינות. מגיע ראש הממשלה – ראוי לציון. השר לכלום ושום דבר – לא ביטחון, לא לחימה בפשיעה – אומר שמי שאשם בנושא מנות האוכל למחבלי הנוח'בות הוא בית המשפט העליון בפסיקתו. ומה באמת אמר בית המשפט העליון? הוא לא התערב, רק ביקש שיוודאו שהאוכל ניתן בהתאם לתקנות. זה לא מפריע לראש הממשלה להיגרר אחרי זב חוטם כזה, שקוראים לו השר לביטחון כלום ושום דבר, ולהגיד: הו, בית המשפט, ראוי שהוא יצטרף למאמצים שלנו. איזו בושה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. הבאה בתור – חברת הכנסת שלי טל מירון. אני מבטיח שאני לא אאפשר לאחרים להרעיש ולדבר בזמן שאת נואמת, כמו שאת מקפידה לעשות מעת לעת לחברייך. ברוכה הבאה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש, ובהצלחה רבה בתפקיד המאוד-חשוב, ממלכתי וראוי הזה. אתמול, אחרי ששמענו על התקיפה ועל החיסול – אנחנו מקווים, כמובן, שהחיסול הזה הצליח. אני מעריכה שכל ישראלי מברך על חיסולם של מנהיגי החמאס, ואין ישראלי אחד שמתחרט או לא תומך בדבר. אין בכלל צל של ספק. מדובר במפלצות, אלה לא בני אנוש, וכולנו מייחלים שהחיסול הזה אכן הצליח. אבל שנייה אחרי, רגע אחרי שהבנתי את האירוע, מייד עלתה בראשי השאלה שאני שואלת כל כך הרבה פעמים וכל כך הרבה זמן: אבל מה עם החטופים? אבל מה עם החטופים? הרי שמענו שהתכנסה שם ההנהגה לדון במשא ומתן על החטופים. אז אני שואלת את עצמי: אוקיי, החלטתם לעשות את המהלך המאוד יוצא דופן הזה, אבל ידעתם שעושים שם משא ומתן על החטופים, אז מה המשמעות של הדבר? הייתי מצפה שראש הממשלה וההנהגה שלנו יצאו לעם, בוודאי ובוודאי למשפחות החטופים, ויסבירו להם מה הייתה כוונתם ואיך זה הולך להשפיע על המשא ומתן להשבת החטופים. זה גרם לי לחשוב עם עצמי על ערך החיים, מה קרה לערך החיים במדינת ישראל. זה מתקשר, כמובן, לחטופים שלנו – שהם עדיין שם, 48, ואחת מהם, כמובן, ענבר הימן, זיכרונה לברכה. וזה מתקשר לנו, כמובן, לחללי צה"ל. וזה מתקשר לנו, לצערי, לחיילים ולחיילי מילואים שלוקחים את חייהם. שמעתי פה את חבר הכנסת סימון דוידסון מדבר על רועי וסרשטיין, זיכרונו לברכה, והלב שלי נקרע. וחשבתי מייד על אסף דגן, זיכרונו לברכה, נווט הקרב שאני בקשר מאוד צמוד עם משפחתו. תמיד כשאני מדברת איתם הם מציינים בפניי שאצלם אין ספירה, אין 705 ימים, כי הספירה היא נצחית, היא לעולם לא תסתיים. היא ספירה לתמיד. חשבתי עליהם וחשבתי על הלומי הקרב שלנו, על ערך החיים שלהם, וחשבתי על מה שקרה לערך החיים. אתה יודע, באותו היום שבו קברנו עשרה מבני עמנו, גם חללי צה"ל וגם, לצערנו, אזרחים שנרצחו בפיגוע הטרור, באותו ערב, ממש באחד האולפנים, פתחו בקבוק שמפנייה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תתכנסי בבקשה לסיכום. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולנו, כולנו, רוצים שעם ישראל יהיה בשמחה, וכולנו שמחים כשמחסלים את ראשי החמאס, אין שאלה. אבל מה קרה לערך החיים כשאנחנו מסוגלים, ביום שאנחנו קוברים עשרה מבני עמנו, לפתוח בקבוקי שמפניה? איפה, איפה הנתק? מה קרה לנו? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומפה אני רק רוצה להגיד משפט סיום למשפחות החטופים. אני יודעת שהם היו ברעד ובפחד איום אחרי הבשורה הזאת אתמול. להגיד להן שהן לא לבד, שאנחנו איתן ועם ישראל איתן ואנחנו לא שוכחים אותם. ולא נפסיק עד שהם יחזרו הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. הדוברת הבאה – חברת הכנסת יסמין פרידמן. ברוכה הבאה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש, ובהצלחה בתפקיד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, תודה רבה, יסמין. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> פעם ראשונה שאני רואה אותך פה. דווקא מעניינת אותי באיזשהו מקום הדעה שלך בנושא, כי אני כן מחשיבה אותך כאדם הגון וישר. אני רוצה לדבר על אומן. אני רוצה לספר לך שגם בעלי נסע לאומן פעם, ואני סופר-פרגנתי לו. הוא נסע עם חברים שלו, יש לנו המון חברים שהם דתיים, והוא נסע עם החברים שלו, ופרגנו. שילמנו על הכרטיסים, וסידרנו את כל מה שצריך לסדר. אני מנסה להבין איך יכול להיות שנסיעה פרטית – זו לא נסיעה מצילת חיים, זו לא חובה – נסיעה פרטית הפכה להיות משהו שהמדינה צריכה לממן, גם אם זה רק שדה תעופה, גם אם זה רק סידורי ביטחון. אני לא אסע למקום שיש בו איזושהי סכנה, לא אסע. כשאומרים לא לנסוע לסיני, אני לא אסע לסיני. ובטח שאנשים שנוסעים לסיני לא מצפים שיהיו שם סידורי ביטחון. אני בטח ובטח לא אסע למדינה שמתנהלת בה מלחמה. מה, זה עלייה לרגל? אני לא מצליחה להבין. מצד אחד, אני לא מאשימה אף אחד מחבריי הדתיים. ואללה, נותנים להם, למה שהם לא ייקחו? אני מאשימה את הממשלה. איך יכול להיות? מילא היינו במצב שהמדינה בסיטואציה שאין בור תקציבי כזה מטורלל ומטורף ומיליארדים של גירעון. אנחנו נלחמים על כל שקל. איך יכול להיות שבזמן שאני נלחמת על שקלים לסורוקה אני שומעת שמממנים ב-20 מיליון שקלים נסיעות פרטיות לאומן? לא אכפת לי מה הצרכים. איך אני אמורה להרגיש עם זה כתושבת הנגב? אני מצפה מהממשלה הזאת שלא תיכנע לכל דרישה. זה פשוט לא נתפס. מחר יבואו החילונים, ידרשו לנסוע לפסטיבל לא יודעת איפה, ושיממנו להם. מישהו שמע על זה? זה נשמע למישהו הגיוני? לא, זה לא הגיוני, זה לא הוגן, סדר העדיפויות לא נתפס לי. ואין לי שום ביקורת על זה, מי שרוצה לנסוע לאומן, שייסע. אין לי שום בעיה עם זה. אני בביקורת על כך שאין שום סיבה בעולם שהממשלה תממן נסיעה פרטית אישית של אנשים. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. הואיל ונשארו 13 שניות עד שיעלה הדובר הבא, הרב יצחק גולדקנופ, אני אשיב לך בתמצות בלי שנעשה פינג-פונג פה, שדרישת הנוסעים לאומן הייתה שהממשלה תאפשר להם להגיע. לא ביקשו מימון. כפי שמשלמים עשרות אלפי שקלים, עוד 100, 200, 300 שקל זה לא הסיפור. אני התבטאתי בשלל ראיונות בתקשורת שבעיניי הגון לחלוטין שאם יש הוצאה לצורך הכשרת שדה תעופה, אנחנו הנוסעים צריכים לשלם. שאלת ואני עניתי, אין הגבלה של נשים. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מעדיף לא לנהל את הפינג-פונג של דברי האיוולת האלה. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין פינג-פונג. את פתחת נושא, חברת הכנסת עזוז, וקיבלת תשובה. המצאות לא אצלי, בסדר? המצאות לא אצלי, גם אם את רוצה שיכירו אותך. בבקשה, ברוך הבא. ברוך הבא, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כנסת נכבדה, שבוע קשה. מחזות מזעזעים חוזרים לתוככי השכונות. המקרה הטרגי שקרה השבוע בצומת רמות, המראות הללו מזכירים לנו את הטבח של המחבלים מ-7 באוקטובר. הם נכנסים אלינו לשכונות, הם מנסים לטבוח באנשים חפים מפשע. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה כי יש ממשלה חלשה. << דובר_המשך >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכן אנחנו צריכים לאזור כוח. ויחד עם זה, נפילתם של ארבעה חיילים באותה תקופה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שיתפללו יותר. << דובר_המשך >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו חייבים לשגר מכאן ניחומים למשפחות הללו. המקום ינחם אתכם בתוך אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאבה עוד. יהי זכרם ברוך. הקדוש ברוך הוא ינקום את דמם, וארץ, אל תכסי דמם. הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו הוא החלטה חפוזה שממשלת ישראל קיבלה השבוע בנושא הדרום. אנחנו מנסים כל הזמן לעבות את הדרום, לתרום לדרום, לבנות את הנגב, לתת כוח לאנשים בנגב, והינה מגיעה החלטה חפוזה, חצי שעה לפני ישיבת הממשלה, ובה דנים ומחליטים על כריית פוספטים בשדה בריר, מה שמעוכב משנת 2009. אנחנו יודעים שאחד מכל שבעה אנשים – המחקר מביא את זה במפורש, מומחים הגישו את זה למשרד הבריאות – אחד מכל שבעה אנשים עלול להיות מסורטן מהנושא הזה של כריית פוספטים בשדה בריר. הדבר הזה מאז מעוכב, אבל ביום ששר השיכון החרדי עזב את משרד הבריאות ניסו להביא את הדברים הללו באופן חפוז. נפגשתי עם ידידי שר השיכון, ממלא מקום שר השיכון הנוכחי, ידידי חיים כץ. במקום שנפגשנו הוצאתָ מכתב לבטל את ההחלטה המסוכנת. אני מביע תודה לך בשם אלפי תושבי שכונות הדרום והנגב והרשויות המקומיות, שכבר שלחו מכתבים לוועדת הפנים, ואולי גם אליך, חתומים על ידי כל חברי המועצות, כל ראשי הרשויות, שיש לבטל את ההחלטה המסוכנת הזו. בנושא היום, שהוא הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית – רבותיי, אני לא יודע מי יגלה עפר מעיניכם לדעת אם אכן מדובר כאן על נושא הביטחון או נושאים אחרים נוספים, אבל דבר אחד ברור, שהכספים האלה שמפחיתים – מאיפה לוקחים אותם? מהציבור החרדי. אם עד היום חשב הציבור החרדי שיהיה אופק חדש למורות וגננות, היום זה סתימת הגולל על הנושא הזה. לא יהיה יותר אופק חדש, בגלל שעכשיו לוקחים את התקציב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גולדקנופ. << דובר_המשך >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואני חושב שאנחנו צריכים לדאוג שלא תהיה אפליה בין מורה למורה, בין גננת לגננת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תם זמן הדיבור שלך לפני שתי דקות. חבר הכנסת גולדקנופ, תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אופק חדש צריך להיות לכולם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היית צריך לאשר לא רק בבית שמש. לא רק בבית שמש היית צריך לאשר - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בכל מקום צריך לאשר. בכל מקום צריך לתת, ולכל מורה צריך לתת, ולכל יהודי צריך לתת שווה בשווה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת גולדקנופ, אני פונה אליך, שלוש דקות עברו מזמן. אני מבקש, בבקשה, שתסיים. משפט סיכום בבקשה. << דובר_המשך >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רבותיי, הדבר החשוב ביותר לציבור החרדי הוא הסדרת מעמדם של בני הישיבות, שהם יוכלו לחיות פה בארץ, ולא לשלול מהם תקציבים ולא לעשות מהם עריקים. הנושא הזה לא הוסדר עד היום הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. לא, לא, לא, חבר הכנסת גולדקנופ, תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולכן פרשנו מהממשלה, ואני אצביע היום על החוק הזה נגד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת גולדקנופ, כיבדתי אותך. תודה רבה. יאללה. תודה רבה. ברוכה הבאה, חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה קורא לי עכשיו לעלות? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. הזמנתי אותך אחר כבוד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. החליפו את המיקרופון. יש קיצוצים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה זמני. לא, אדרבה, שדרוג. הכנסת משדרגת את מערכת השמע, ולצורך כך שלפה את המערכות הישנות, ועד שיתקינו את המערכות החדשות, אנחנו נעזרים במערכת זמנית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה. אתה מכיר אותי, אני יכולה גם בלי זה. בסדר, אם זה מה שנבחר. תודה רבה, אדוני היושב בראש. תמיד נעים לי שאתה כאן לצידי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברוכה הבאה. הדדי לחלוטין. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לחדד לך, למקרה שלא שמעת עד עכשיו, שזו פריצה חמישית של תקציב מדינה, שלישי בשנתיים. לא היה דבר כזה. שוב העמקת גירעון, שוב קיצוץ של השירותים שהמדינה אמורה לספק לנו. דיבר גולדקנופ על הבעיות שלו, אבל חוץ מהבעיות שלו, כל משרדי הממשלה – רווחה, חינוך, בריאות – קיבלו פלאט לפריצה חמישית של התקציב. מה כן מעניין? שהולכים להצביע היום על תקציב ביטחון. שזה יפה, כי תקציב יהיה, ביטחון – לא. ביטחון אזרחי המדינה זה כבר אירוע אחר, וכרגע יש בעיה לספק אותו. תקציב ביטחון – כן. ביטחון – לא. עכשיו, תראו, אומנם היה המבצע הזה אתמול בדוחא, שאני מאוד מקווה שהסתיים בצורה שהמחבלים המרצחים האלה שילמו בחייהם, אבל אני רוצה דווקא לחזור ליום שני, לפיגוע הרצחני שקרה בשכונת רמות שבירושלים. אל זירת הפיגוע אץ לו רץ שר הכישלון הלאומי, הבדיחה הזו שמונתה על ידי נתניהו, וצריך לתת לו את כל הקרדיט. עכשיו, אין לו שר לצעוק עליו כי עמר בר לב כבר לא השר, עם היועמ"שית יש לו ויכוח אחר, אז את מי הוא האשים הפעם? אל תענו לי, אני אגיד לכם. את מי הוא האשים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את היועמ"שית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. את בג"ץ, שפסק יום לפני בכלל על התנאים ועל האוכל של אסירים ביטחוניים בכלא. אין שום קשר. על זה הוא האשים את בג"ץ. תראה, מילא, ממנו אין לי ציפיות. זה – לא הייתי נותנת לו לעבוד עם בני אדם. עזוב, את העבודה הכי בזויה לא הייתי נותנת לו. למה אני אומרת לך את זה? מה הכי הפתיע אותי בסיפור הזה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ביבי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין, נאור. היום אתה תלמיד מצטיין. מילא הוא. הינה, אני גם אומרת לך, רביבו, אפס ציפיות יש לי ממנו. באמת, הבן אדם היה יושב אצלי בוועדה והיה משתלח בעמר ומשתלח בסגלוביץ' ומשתלח בי, ובעד חסימת כבישים. היום הוא נגד. מילא הוא, אבל נתניהו עומד לידו ומאשים את בית המשפט. תגיד לי, מה זה? האם זה הזנב מכשכש בכלב או הכלב מכשכש בזנב? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא סתם הוא הלך לסיור - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם אפשר, בבקשה, לשמור על ביטויים קצת יותר מכובדים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה ביטויים ידועים, רביבו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ההקבלה לבעלי חיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה ביטוי ידוע, זה משפט ידוע, שאתה רוצה לדעת מי מוביל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, אבל אותך קצת פחות - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אל תיכנס לזה. זה משפט של מי מוביל. זה כמו אסקופה נדרסת. אתה יודע מה זה אסקופה נדרסת? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, כן. יודע היטב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעל חיים שנדרס על ידי בעל חיים גדול יותר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. זה שטיח כניסה, אוקיי? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אתה משתמש ב"אסקופה נדרסת" כי כאילו לא לדבר על שטיח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר, אבל עדיין. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אמרתי כאילו. אתה יודע, בהתאמה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, התעלמתי, אבל פה הסתיימו דיבורי הביניים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד משהו אחד. אני רוצה משפט אחרון, ואיתו אני מסיימת. תראה, באו השב"כ ואמרו לו, לשר לביטחון הפנים, ואת זה אני יודעת: בוא נעשה מתווה מסודר ומפוקח לאותם פלסטינאים שנכנסים. אמר להם: לא, אתם חלק מהקונספציה. האם אתה יודע מה קורה היום, אתה יודע? אתה יודע, היית יו"ר הוועדה לעובדים זרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יודע. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלפים נכנסים בלי פיקוח ובלי הכוונה, ומה שמביא אותנו לפיגוע דמים כזה. אז כן, כשאתה לא עושה כלום, כשאתה חדל אישים, כשאתה יושב במשרד שלך ומתנגד לכל יוזמה להגן על אזרחי המדינה, אז אזרחים משלמים על זה בחיים שלהם. איך אמר נתניהו ב-2022? אתה יודע מה הוא אמר? כשהטרור מריח חולשה, הוא מרים ראש. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. ועדיין צריך לציין שרוב-רובם של ניסיונות הפיגועים נחסמים על ידי כוחות הביטחון. והניסיונות היו תמיד, אז חולשה היא לא נקודתית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אסקופה זה מפתן. זה לא חיה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, זה לא חיה. אבל השתמשתי בזה בהתאמה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מכל מלמדיי השכלתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בכל מקרה, אבל העובדה שאתה שותף כאן - - - זה טוב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, ברוך הבא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה. עלה פה חבר הכנסת גולדקנופ וקונן על הגזרות התקציביות על החינוך כתוצאה מפריצת התקציב. ואני אגיד לך האמת, היושב-ראש, אני לא מבין אותו. תתפללו, תלמדו, תיפתרנה הבעיות. אם כשחסר ביטחון, אם כשנהרגים חיילים, התורה שלכם, שהמצאתם אותה, דרך אגב, היא מגינה עליכם, אז מה הבעיה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> התורה היא של כולנו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תלמדו בישיבות שלכם עוד יותר ויהיה לכם גם כסף. זה יבוא מהשמיים, כמו שהביטחון בא רק מהשמיים, בלי חיילי צה"ל, בזכות התורה שלכם. אבל יש לי גם מקורות. כמו בניהול תקציב. חסר לכם זמן, איך ללמוד יותר? אני אגיד לך. בחוק שדנים בו גם עכשיו בוועדת חוץ וביטחון, מדובר על 45 שעות לימוד בשבוע. אתם יודעים מה זה? אם מתחילים ב-08:00, ב-17:00 הולכים הביתה, כמו בגולני, כמו בגבעתי, כמו בשריון. אתה רוצה עוד מקור? חבר הכנסת שוסטר, אני רואה שאתה מקשיב, ואני אגיד לך. יש להם, לאלה שהתורה שלהם מצילה אותנו, 76 ימי חופשה בשנה, זכר לכרכרות מוולוז'ין שנתקעו בשלג ולקח זמן מבין הזמנים להגיע חזרה לישיבה בוולוז'ין. אבל אם עכשיו התורה שלכם מצילה אותנו, שתציל אתכם. מה הבעיה עם סנקציות? תלמדו יותר. נתתי לכם מקורות. תנהלו את זה. למה אני אומר "התורה שלכם"? בגלל שבתורה שלנו כשנהרגים חיילים ועושים 300 ימים בשנה, יוצאים מהישיבות – מאלון שבות, ממעלות, מירוחם, מעתניאל. זאת התורה האמיתית. לא התורה שהמצאתם לנו. הרי גם אתם יודעים שהמצאתם אותה. בגלל שגם כשמישהו חולה אצלכם, אתם הולכים להדסה או לשערי צדק, ולא למיר או לסלבודקה או לחברון או לפוניבז'. אז מה אתם מתנשאים עלינו עם התורה שלכם, שהיא זו שהגנה עלינו והיא זו שמגינה? תפסיקו עם הצביעות הזאת. חסר לכם תקציב? תלמדו יותר, זה יפתור את הבעיות. למה זה פותר רק את הבעיות של הביטחון? הכול צביעות, הכול יהדות שהמציאו לנו כאן כדי לסחוט את מדינת ישראל, שהם לא מאמינים בה, והם עוד מאיימים שהם יעזבו אותה. נראה אתכם גיבורים. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת צגה מלקו. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> ברכות על התפקיד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, אחות. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני מברכת את כוחות הביטחון על חיסול ראשי החמאס. כל העולם מתפעל איך מדינת ישראל נלחמת בטרור. זה תמיד נאמר על מדינת ישראל ועל כל המבצעים שהיא מבצעת, אבל לאחרונה, באמת, המזרח התיכון השתנה לגמרי. אבל מה שאני שומעת מכמה חברי כנסת מאופוזיציה – אפילו את זה, את החיסול, את המבצע, קשה להם לקבל, ולפרגן ולהגיד: הינה, הצלחנו, כוחות הביטחון, ממשלת ישראל, הצליחו. זה מה שמאחד. עם ישראל זקוק לאחדות. כבר כמעט שנתיים, מאז 7 באוקטובר, כולם יודעים באיזה מצב אנחנו נמצאים. אבל יש רגעים שבאמת אנחנו צריכים לחשוב מה העם רוצה מנבחרי הציבור שלו. האם העם רוצה כל פעם רק לשמוע שאחד תוקף את השני? בואו נחפש מה שמאחד אותנו. האחדות כבר הפכה באמת להיות מצרך נדיר, וזה למרות שעם ישראל מאופיין באחדות שלו ובעזרה שלו. אני במיוחד, כעולה – עליתי כנערה בלי ההורים, הוריי הצטרפו שמונה שנים אחריי –את החיבוק, ההתפעלות ואת קבלת העולים אני זוכרת בגדול. זה לא אומר שתהליך הקליטה היה פשוט, אבל הרגע הזה של שמחה במבצע משה, וגם במבצע שלמה, כשמשפחתי הגיעה – כל עם ישראל באמת התאחד ביחד ושמח. גם פה, ברגע שמחסלים את אויבינו, ראשי חמאס, אנחנו צריכים לשמוח ביחד, לתמוך אחד בשני, לפרגן לכוחות הביטחון, לפרגן להנהגה, לפרגן לממשלת ישראל. יש מקומות שאפשר לבקר; אני לא אומרת: אל תבקרו, אבל גם לכל דבר יש עיתוי, יש זמן. עם ישראל זקוק לאחדות. לכן, חבריי חברי הכנסת, בואו, ברגעים כאלה שאנחנו מחסלים את אויבינו, אנחנו צריכים להתאחד. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת צגה. חבר הכנסת עודד פורר – הדובר הבא. ברוך הבא. סיעת יש עתיד מתבקשים בבקשה לשמור על שקט. ברוך הבא. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, היום מציינים גלי וזיו ברמן מכפר עזה את יום הולדתם ה-28. יוסף חיים אוחנה מציין היום את יום הולדתו ה-25. שלושתם לא מציינים את זה בבית, מציינים את זה בשבי חמאס. כבר 705 ימים שהם נמצאים במנהרות האלה, בתופת שאי-אפשר לדמיין אותה, וכולנו אפילו לא יכולים לדמיין איך המשפחות שלהן מתמודדות ואיך הן מציינות היום את יום ההולדת העצוב הזה יחד עם עוד 45 חטופים ובני משפחותיהם. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני אומר את זה, אדוני השר: ניצחון על חמאס עובר דרך שחרור החטופים. זה משהו שחייב להיות חלק בלתי נפרד מתפיסת העולם של ממשלה, בטח של ממשלה שהפקירה אותם ב-7 באוקטובר. ועדיין, כשאני מסתכל על ההתנהלות של הממשלה הזאת בשנתיים האחרונות, ובעיקר בתקופה האחרונה, אני אומר לעצמי: ריבונו של עולם, אתם בעצמכם לא יודעים לאן אתם מכוונים. לפני יומיים אנחנו גם ספגנו פיגוע קשה מאוד כאן בירושלים בגלל חולשת הממשלה וחוסר היכולת שלה לספק ביטחון לתושביה; אנחנו אחרי השנתיים המדממות ביותר שידענו; באותו יום גם התבשרנו על ארבעה לוחמים שנהרגו ונפלו בקרב בצפון רצועת עזה, כשברור לחלוטין שהארבעה האלה שילמו בחייהם את מחיר השחיקה. מי שמכיר את פרטי המקרה יודע עד כמה האירוע הוא אירוע של שחיקה של צבא שהוא סטטי במקום, שעומד, כשאנחנו מדברים כבר על 705 ימים שהמלחמה הזאת מתנהלת, 705 ימים שאתם לא מסוגלים לקבל את ההחלטות כדי לנצח. ואתם יכולים לבוא בטענות לכל העולם, לכולם, אבל תסתכלו קצת על האחריות המינימלית שלכם כמי שמובילים את המלחמה הזאת כבר קרוב לשנתיים. אני שומע את הצהרות הרהב שלכם, ומהצד השני רואה את אלפי המשאיות נכנסות לרצועת עזה עם ציוד, עם מזון, עם דלק. למי? לחמאס, שאותו אתם מספרים לנו שאתם רוצים להשמיד. אתם מתדלקים את חמאס ביד אחת ומספרים לנו שעם היד השנייה אתם רוצים להשמיד אותו. אז אני חושב שהסימן הזה השבוע לחולשת הממשלה וחוסר היכולת שלה לספק ביטחון לתושבי ישראל, צריך להיות נורת אזהרה – כבר לא נורה, זה פרוז'קטורים שצריכים להידלק כאן, על חוסר היכולת שלכם לנהל את העסק הזה. אני אומר לכם, אם אתם לא מצליחים כבר 705 ימים להחזיר את החטופים ולנצח את חמאס, תשימו את המפתחות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. חבר הכנסת רון כץ, לרשותך שלוש דקות. ברוך הבא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. אדוני השר, כנסת נכבדה, אני חייב להגיד שאני מגיע למקום הזה – לפעמים יש פה איזו תחושה שמישהו צוחק עלינו, אז היום זה עוד אחד מהימים האלה. אנחנו מתכנסים פה עכשיו בשביל להגדיל שוב מסגרת תקציבית. לוקחים כסף מכל המשרדים – אף אחד אפילו לא שומע את השרים מדברים. נגיד שר החינוך, שהיום פרסמו שישראל היא במקום השני לפני הסוף בצפיפות בכיתות של ילדים. מעניין מישהו בבית הזה? ברור שלא. למשל את שר החוץ, שמנסה לעשות הכפלות של אגפים חדשים במשרד החוץ בשביל לייצר עוד ג'ובים. מישהו שמע על זה משהו? גם לא. יושב איתנו השר חיים כץ, שאני לא בטוח כמה משרדים הוא מחזיק עכשיו. אני רוצה להגיד לך, בפעם שעברה שהחזקת את המשרד לביטחון פנים, עשית יותר בשלושה, ארבעה חודשים שהיית שם ממה שבן גביר עושה בשלוש, ארבע שנים, אז כבר אני מוריד בפניך את הכובע, מאחל לך הצלחה במשרדים החדשים שאתה מחזיק עכשיו. אני באמת רוצה לשאול אתכם, הסיעות החרדיות, שמנסות עכשיו לעשות כיפופי ידיים גם בחוק הזה. עמד פה קודם השר לשעבר גולדקנופ ואמר: חייבים למצוא פתרון. אז אני רוצה לומר לכם משהו: יש פתרון. יש פתרון. אתם פשוט עובדים על הציבור שלכם בעיניים. אתם משחקים אותה כאילו אתם מגיעים לפה ונלחמים, אבל אתם לא נלחמים – יש דילים מאחורי הקלעים פה – כי אם באמת הייתם נלחמים לא הייתם פה, והציבור שלכם צריך לדעת את זה. הציבור שלכם צריך לדעת שלא משנה מה תעשו, לא תוכלו לעזור להם, כי יש חוק במדינת ישראל, ועריקות לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי נפתחת מהרגע שאדם מוכרז כעריק. שום חוק, שום העמדת פנים של מלחמה, שום פיליבסטר, לא ישנו את זה. אנשים שמוגדרים עריקים יכולים לסגור את העריקות שלהם בדרך אחת: להתגייס. אין דרך אחרת, לא משנה כמה תבלבלו להם את המוח. אז עכשיו אנחנו נראה את הסיעות החרדיות, הצד האשכנזי – איך גדול הדור אמר? אנחנו נימנע בהפגנתיות. חרטא. אין דבר כזה. או שאתה מצביע בעד או שאתה מצביע נגד, וש"ס מצביעים בעד. ואני רוצה לשאול אתכם, חבריי, אחים שלי בש"ס: אתם לא רואים שדופקים רק אתכם? כל המעצרים זה רק בחורים ספרדים. לא שאלתם את עצמכם למה? למה לשכונות שלכם נכנסים בכזאת קלות? למה אליכם באים ודורסים אתכם בכזאת קלות? מה קורה לכם? למה אתם לא עוצרים ואומרים: חבר'ה, מה קורה? האם יש מדיניות מכוונת שאומרת: אנחנו מפחדים מג', מגפני, או שאנחנו פשוט לא סופרים את אחינו הספרדים? זה הסיפור פה. אני אומר לכם, טיפ ממני: תוציאו את המעצרים שעשו לבחורים ותראו מאיזה מגזר כולם, ועכשיו תעשו את עצמכם כאילו אתם נלחמים עבורם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, רשות דיבור. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הזדמנות לברך אותך בהצלחה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, כבוד הרב. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, ראשית, תנחומיי למשפחות הנרצחים בפיגוע ברמות ולמשפחות ארבעת החיילים מאירוע הטנק בג'באליה. ובמעבר חד, ברכות לראש הממשלה על הגבורה העצומה, ולכל חיילי צה"ל על הביצוע המושלם של תקיפת אויבינו בלב מדינת האויב, הלא היא קטר. אני מתכוון להצביע היום נגד חוקי התקציב שמובאים בפנינו, משום שאיבדתי את אמוני בקואליציה ובסדרי העדיפויות שלה. לפני כמה חודשים ערכו בארגון "חותם" מחקר שגילה שנושא חיזוק הזהות היהודית נדחק בקואליציה הנוכחית לשולי העשייה הפרלמנטרית. חוק השבות הוא הבסיס של הבסיס של הזהות היהודית של המדינה; הוא החוק שמבטא בצורה מובהקת את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית. הצעת החוק שלי לביטול סעיף הנכד שבחוק השבות תעלה שוב להצבעה במהלך כנס החורף לאחר שהופלה כאן בקולות הקואליציה בכנס הקיץ. כשמעבירים את החקיקה של חיזוק הזהות היהודית לשולי העשייה, כפי שמראה המחקר של ארגון חותם, לא פלא שבסוף מצביעים נגד תיקון חוק השבות וביטול סעיף הנכד. השר אלקין הוא זה שמנע על ידי הטלת וטו בוועדת שרים לחקיקה את אישור הצעתי לביטול סעיף הנכד שבחוק השבות, בניגוד להסכמים הקואליציוניים שעל בסיסם קמה הממשלה הזאת. ובמקביל, השר אלקין קיבל בשבוע שעבר את הסמכות המיניסטריאלית על הארגון נתיב. ארגון נתיב הוא שער הכניסה לישראל, והוא אמון על הנפקת זכאות לעלייה עבור העולים ממדינות הגוש הסובייטי לשעבר. בשנים האחרונות, מקרב אלו שקיבלו זכאות לעלייה מאותן מדינות, אחוז היהודים עמד על פחות מ-30, ומעל 70% היו כאלה שאינם יהודים, עשרות אלפים. ביטול סעיף הנכד יביא לצמצום של כ-40% אחוז במתן אשרות עלייה לכאלה שאינם יהודים וחסרי כל זיקה ליהדות. ומה הקואליציה עושה בשתי ידיה השמאליות? היא ממנה את השר אלקין, שהיה חבר של כבוד בממשלת בנט-לפיד-עבאס, על הארגון נתיב. זו כבר לא רק הימנעות פסיבית של הקואליציה מביטול סעיף הנכד ומחיזוק הזהות היהודית של המדינה, אלא זוהי פעולה אקטיבית של אימוץ העמדות של השר אלקין בהתנגדותו לצמצום עלייתם של מי שאינם יהודים בחסות סעיף הנכד שבחוק השבות. ממשלה נכבדה, אתם בעצם מאמצים בהיבט הזה את המדיניות של ממשלת בנט-לפיד-עבאס-אלקין, שניסתה להפוך את מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. הבאה בתור – חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. ברוכה הבאה. ששש, מבינים שהגעגועים גברו, ועדיין. הינה, היא התחילה, תודה רבה. בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני. קודם כול, אוזניי ממש נצלו עכשיו, נשרפו, כששמעתי חבר קואליציה עומד כאן על הדוכן בכנסת ישראל וקורא לקטר "מדינת אויב". אויב? קטר? קטר שלנו? אותה קטר שמימנה, ככל הנראה, את יועצי נתניהו? זו מדינת האויב? כי נדמה לי שראש הממשלה קרא לה מדינה מורכבת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - לשון הרע - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מדינה מורכבת, לא מדינת אויב. תחליטו, האם היא מדינה מורכבת - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - את לא מדייקת בכלום. את אף פעם לא מדייקת. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> - - או מדינת אויב, קטי שטרית? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לפחות תדייקי. תדייקי. תדייקי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> את היית עובדת? היית עובדת עם קטר בזמן מלחמה - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את לא יכולה להתחרות עם נעמה לזימי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> - - ולא מספרת לראש הממשלה שאת מקבלת כסף כי אתם תאבי בצע? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נעמה לזימי יש רק אחת. את לא יכולה להתחרות איתה. אתם מתחרים - - - אתם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> כל מי שעובד אצלכם – מושחתים ופנאטים - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם מושחתים, אתם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> - - לאומנים דתיים קיצוניים. תראו את המדינה, איזה כאוס. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם, אתם. אתם מושחתים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> סוכני כאוס כולכם, כל אחד מהסיבות האינטרסנטיות שלו - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הגזמת. הגזמת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם - - - את המדינה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת מרום, חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> - - כמוך, קטי שטרית, שיושבת ומחממת פה כיסא סתם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מחממת? תתביישי לך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> יושבת פה ועושה פה אוונטות על סתם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש להירגע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מחממת כיסא? את מחממת כיסא. מה עשית בכלל? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> איזה מין דבר זה. מין קואליציה שגאה בשחיתות, שגאה בפנאטיות שלה - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת מרום, חברת הכנסת שטרית, בואו תירגעו. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> - - שגאה בוולגריות שלה, ובצעקות שלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את לא מסוגלת לעשות כלום. חוץ - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> זה הטיקט שלה. כנסת ישראל 2025. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לך יש צעקות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ששש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מגיבה לה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבל. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תראי איך המדינה נראית, כמו הפרצוף שלכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תתביישי לך. שום דבר לא תרמת למדינה. כלום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הזמן שעומד לרשותך מתכלה לחינם, חבל. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> המדינה שקיבלתם בצורה כל כך יפה, בלי שום גירעון, עם ביטחון, עם עתיד - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הלוואי שהיית עושה - - - עשירית ממה שעשיתי ב-1 בספטמבר - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת שטרית, היא עברה נושא, בואו נעצור. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> - - ומה שיש לכם לעשות זה רק לשבת ולצרוח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה היא עושה? היא לא תורמת כלום. אדוני היושב-ראש, חוץ מרוע ורוע - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר, אבל היא עברה נושא. זה על חשבון זמן הדיבור שלה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תראי את המדינה איך היא נראית. תראי מה עשיתם. תראי את הקרע בעם. תראו את היסודות של המדינה שאתם הורסים לאט-לאט. יודעים לשבת פה ולעשות כאלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מתי - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת שטרית, בקצב הזה אני איאלץ להוסיף לה זמן דיבור. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> כל הכבוד, לגאוות מדינת ישראל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כמה רוע? כמה אפשר? הרסתם את המדינה עם הרוע שלכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> איך אפשר לשבת פה ולהמשיך להיות מנותק? תראו את התמונות של החטופים שמו מול העיניים שלכם, הקואליציה. מול העיניים שלכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עם מי את בקשר? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אולי שכחתם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עם מי את בקשר? תני לי שם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> עם מי? איך שאת יושבת פה, חצופה אחת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תני לי שם אחד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> במקום להחזיר אותם את יושבת פה וצועקת. האחריות היא שלכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עם משפחה אחת את לא בקשר. עם אחת את לא בקשר. הם באים אלינו, לא אליכם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> האחריות היא שלכם להחזיר אותם. תסתכלי להם בעיניים. אתם לא יכולים, כי הפקרתם אותם, לפני - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא אלייך הם באים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מתי את היית בכיכר החטופים, גב' שטרית? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא לבקר חטופים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אה, זה לא. אוקיי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא לא לא, זה לא. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> נמציא לכם את הכללים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לכי לשם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את לא הולכת אל החטופים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לכו אתם. שבו בשקט. תקרעו את הדש של הבגד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שם יש טלוויזיה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, בחדרי חדרים נטפל בהם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ששש. אני לא רוצה להתחיל בקריאות. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אתם לא יודעים לעשות שום דבר בשביל להציל אנשים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מפקירים אותם עוד לפני 7 באוקטובר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את עושה קמפיין על הדם שלהם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מפקירים אותם ב-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא רוצה להתחיל בקריאות. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תסתכלי להם בעיניים, הפקרתם אותם שנתיים - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את עושה קמפיין. את מנצלת אותם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת שטרית, אני לא רוצה להתחיל בקריאות. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> הפקרתם אותם. אתם מפציצים עכשיו - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת שקלים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> - - ואולי מפציצים את עסקת החטופים. איזה חוצפנים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה לך? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את מנצלת אותם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לא רואים בעיניים, לא רוצים להסתכל בעיניים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> די. אתם מלהגים לחינם. אתם מלהגים לחינם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> רוצים להמשיך ולהחריב את המדינה. בזה אתם טובים, ממשלת הזדון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מרום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הבוס שלך יאיר גולן אמר שאנחנו שולחים חיילים לרצוח תינוקות כתחביב. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> רק לכם יש בוס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא חירב את חיילי צבא ההגנה לישראל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הדובר הבא – חבר הכנסת - - - << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תעשי את זה איתה בפרסה. תעשי את זה איתה בפרסה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> - - - לכם יש בוסים ומנהיגים, המנהיג העליון. אצלנו אין בוסים. רק אצלכם משתחווים לבוס. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה היושב-ראש שלך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תקשיבו, תקשיבו, בואו נעשה את זה פשוט, הקריאה הבאה היא בקריאה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה לך? אפרת, מה קרה לך? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אל תתחילו. אל תתחילו. תעצרו את זה פה. הבא בתור, לא משנה כמה הוא דיבר, הבא בתור הוא בקריאה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> חבל שפעם אחת לא הוצאת אותה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הינה, היא דיברה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת עבאס, ברוך הבא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוה, האחים המוסלמים. בבקשה, השריעה על הראש שלנו בקרוב, חלילה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלוש דקות לרשותך, חבר הכנסת עבאס. ברוך הבא. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בתחילת דרכה של הממשלה הזאת, ולאחר שהתמנה השר בן גביר לשר לביטחון לאומי, נאמר לנו: תנו הזדמנות, הוא יעשה סדר, הוא יחזק את המשילות, את הריבונות, את הביטחון האישי והקהילתי של כל אזרחי המדינה, ושהוא לא מבדיל. והתוצאה היא כדלקמן, אדוני היושב-ראש, עד סוף חודש אוגוסט בשנה הנוכחית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - רק תגנה את הערבים הישראלים, הנהגים שהיו מעורבים בפיגוע - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - 170 - - - << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> רגע - - - להפריע. לא נצא החוצה? איך זה? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אוקיי, אנחנו - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - שאמרו שחבל שאנחנו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר לי הערה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סיימת אותה? תודה. תמשיך. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> סיימת? תודה לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. אולי תגנה את זה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> עמדתנו לאורך כל השנים – אנחנו נגד כל סוג של אלימות, ומגנים כל סוג של אלימות, אם זה מאזרחים יהודים, אזרחים ערבים, מכל צד שהוא. עזבו אותנו מהנושא הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, דובון אכפת לי. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> התוצאות הן כדלקמן אחרי שלוש שנים, אם אנחנו עושים הקבלה של עד חודש אוגוסט מכל שנה: 176 נרצחים בחברה הערבית ב-2025 עד סוף חודש אוגוסט. אם אנחנו עושים השוואה ל-2024 ו-2023 – 154, 163, לעומת 72 ב-2022, בשנה הקודמת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה הצבעת נגד החוקים? למה הצבעת נגד החוקים שנועדו לסייע? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> השוטר שנרצח באום אל-פחם. שוטר נרצח באום אל-פחם. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בוודאי שאנחנו מנחמים את משפחתו, מגנים את הרצח הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה הערבים סוחרים בנשק? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> צריך לעמוד לצידו - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נו, באמת, חברים, תתביישו לכם קצת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נתבייש? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נלחמים בשבילכם. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תתביישו לכם, אתם לא - - - אני מדבר על נושא שאמור להיות בקונסנזוס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתבייש אתה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה ראשונה. את בקריאה ראשונה. לא יכול להיות שבן אדם לא יכול להשלים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מדבר על חיי אזרחים, תתביישו לכם. בושה. תתביישו לכם. די כבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הערת הערת ביניים. הערת הערת ביניים, כיבדתי אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר. בסדר, אני בקריאה ראשונה. טלי גוטליב בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> די כבר. אתם לא רוצים לשמוע את הנתונים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די אתה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כואב לכם לשמוע את הנתונים האלה? כואב לכם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די אתה. די אתה. אתה אשם. אתה לא עזרת לחוקק שום חוק פה. לכול התנגדת. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הממשלה הזאת נכשלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תמנעי מאיתנו את המבוכה הזאת. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אין משילות, אין ביטחון, בכל ממד שהוא. הממשלה הזאת גם הפקירה את האזרחים הערבים - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מנסור, מי היית רוצה שיהיה ראש הממשלה עכשיו? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - וגם הפקירה את האזרחים היהודים. הממשלה הזאת היא אסון למדינת ישראל. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רגע, שנייה, מי היית רוצה - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הממשלה הזאת היא אסון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> האחים המוסלמים - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הממשלה הזאת היא אסון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה? למה היא אסון? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> את יודעת למה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה? מי לקח את מי? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> את יודעת למה. חברת הכנסת קטי שטרית, תארי לעצמך - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תעצור רגע, חבר הכנסת מנסור, חבר הכנסת מנסור - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - אם 7 באוקטובר היה קורה בתקופת הממשלה הקודמת, מה הייתם עושים? מה הייתם אומרים? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היינו עוצרים את זה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> 7 באוקטובר לעוד אלף שנים יישאר רשום על השם שלכם. זה בקדנציה שלכם, במשמרת שלכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על השם של חמאס. על השם של חמאס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הפקרתם את מדינת ישראל, כולם. כולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על השם של חמאס - - - תשמור על הפה שלך - - - << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כישלון בביטחון, כישלון באזרחות. אתם כישלון אחד גדול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת, תודה רבה. תם זמן הדיבור שלך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מנסור, מי היית רוצה שיהיה ראש ממשלה עכשיו, תגיד שם אחד, שם אחד - - - אחד. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בושה. אתם בושה. תודה, תודה, אדוני היושב-ראש. אין בושה, הם לא רוצים להקשיב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואתה נסחפת. תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תראה איזה רמה של גזענות, אפילו לדעת כמה נרצחים בפשיעה בחברה הערבית אתם לא רוצים לשמוע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> גזענות בתוך הדם שלכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. עמותת 48' - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה, הדובר הבא – חבר הכנסת ואליד. תקשיבו, אני רוצה רגע לומר לכם משהו. אתם רגילים לקבל קריאות. אני אספר לכם איך אני הולך לעבוד: הערת ביניים אחת – בסדר, עוד משהו ענייני – בסדר, עוד משהו בשביל הפריים – גם בסדר. כשאתם מתחילים להגזים, כל הערת ביניים מזכה את הדובר בתוספת זמן. עכשיו אתם תחליטו אם זה משתלם לכם. בבקשה, תתחיל. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אני דווקא בוחר לא לדבר על התקציב, אבל אני רוצה לדבר על מה שקורה עכשיו בנגב. היום הרסו הרשויות בנגב עוד בתים בשכונת א-סיר, ביישוב א-סיר, יישוב לא מוכר. המדינה מנותקת מאזרחיה בנגב, לא נותנת פתרונות, לא מגיעה לדבר עם האנשים, רק הורסים בהוראה של בן גביר תחת הממשלה הקיצונית הזאת. דיברנו רבות, פנינו ללשכת ראש הממשלה על מנת שיהיו פתרונות לתושבינו בנגב, אבל לא מקשיבים ולא שומעים. נותנים את המפתחות להרוס ולדרוס עם הדחפורים שלהם בכפרים שלנו בנגב. הרסו את הכפר אום אל-חיראן והרסו את ואדי אל-ח'ליל ואום אתנאן ולאחרונה הם נכנסים למערבית לשגב שלום. בשכונת א-סיר לא השאירו לתושבים שום ברירה, רק להרוס, למרות שאנחנו מוכנים ומושיטים יד לכל הרשויות בנגב על מנת למצוא פתרונות, אבל הוא מונע מהם להיפגש עם ההנהגה הבדואית, רק להרוס. הם דוחקים אותנו לפינה. לכן אנחנו אמרנו ונמשיך לומר: אנחנו לא נעזוב את האדמות שלנו, נמשיך לגור, גם אם זה באוהלים. תסתכלו על היישוב א-זרנוג, כמו מחנה פליטים. לאן אתם מובילים את הבדואים בנגב? אנחנו רוצים שהממשלה, שראש הממשלה ייקח אחריות ויביא החלטה על הנגב, שיפסיקו את ההריסות בנגב ויכירו בכפרים הלא-מוכרים. זה בנושא של ההריסות בנגב. הדבר השני, ממנים שר לביטחון לאומי על מנת שיביא ביטחון לאזרחים, אבל מה הוא עושה? הוא מצית אש בחברה הערבית. מגיע לאום אל-פחם, דופק בדלתות ושואל את האנשים: איפה היתרי הבנייה שלכם? לאן הגענו? איך המשטרה וכוחות הביטחון נותנים לבן גביר להיכנס לאום אל-פחם? איך הוא מגיע לכלא באר שבע וליישוב א-סיר ומבקש מהרשויות לפנות תושבים? איפה הממשלה? למה הממשלה לא נותנת דין וחשבון על מה שהיא עושה? 180 נרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה. דם נשפך ברחובות, ואיפה הממשלה? מי אחראי על מה שקורה בחברה הערבית? אדוני היושב-ראש, מה שאנחנו דורשים – שהממשלה תיקח החלטות על מה שקורה בנגב מבחינת ההריסות שהיא מבצעת, ועל מה שקורה ברחובות בחברה הערבית, בכפרים וביישובים שלנו מבחינת פשיעה. אנחנו רוצים שהממשלה תחליט ותתחיל לשנות מדיניות. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, הדוברת הבאה. אני מתחייב בפנייך שבדיוק באותה מידה אני לא אאפשר לאף אחד להפריע לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הבאת רוח חדשה, אתה יודע, גם צד של חינוך, זה יפה, זה יפה. בהצלחה, אלי היקר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חברתי הטובה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, הודו להשם כי טוב, כי לעולם חסדו. בראש ובראשונה אני מבקשת לחזק את ידיו של ראש הממשלה שלנו מר בנימין נתניהו, שעומד מול לחצים בלתי אפשריים, מבית ומחוץ, בעיקר מהמערכת המשפטית המנותקת, ומצליח פעם אחר פעם להביא להכרעות היסטוריות, אי-אפשר יהיה לקחת את זה ממנו, הכרעות היסטוריות. כל המזרח התיכון משתנה לנגד עינינו, הכרעות היסטוריות שהן חסרות תקדים במזרח התיכון. עם ישראל כולו מצדיע לכוחות צה"ל, לחיל האוויר, שב"כ, המוסד, ההירואי, על התכנון המוקפד והביצוע האמיץ. מיומה הראשון של המלחמה הבהרנו לאויב: כולם על הכוונת, אין חסינות לטרוריסטים, ולא תהיה חסינות לטרוריסטים. נגמרו ערי המקלט של החמאס. את תוצאות התקיפה אנחנו עוד לא יודעים בדיוק, אבל דבר אחד בטוח – אין מפלט לאף אחד מהמרצחים. ישראל תגיע לכולם בכל מקום, בכל זמן וכל מי שעיניו בראשו ובקי בסדר הכוחות במזרח התיכון מבין היום יותר מתמיד: הסיכוי לשחרר את החטופים רק גדל מיום ליום. לא על ידי כל התבוסתנים הללו, שאומרים לנו: תחזירו את כולם, בואו תפסיקו את הלחימה, הכול יהיה בסדר. איזה קמפיין עלוב, גם ברשתות, גם באמצעי התקשורת. קמפיין של תבוסה, זה מה שליווה את המחנה הזה. כל הזמן תבוסה, כניעה, להיכנע, להיכנע לאנשים הללו, שמבינים רק שפה אחת – הם מבינים כוח ואנחנו נשיב להם בכוח. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נאפשר לאף טרוריסט, לאף טרוריסט לא נאפשר אפילו לא חמש דקות של נשימה. לא מגיע להם, לא סיוע הומניטרי, לא לתת להם עוד, אולי עוד סוג של ירקות ופירות. להשאיר אותם במינימום של המינימום. עוד לא ראינו כתב אישום אחד של הנוח'בות, כתב אישום אחד של הנוח'בות, אבל ראינו הרבה כתבי אישום נגד חיילים, נגד החיילים שלנו. טוב שיש את ארגון חוננו, שמגן עליהם בכל מקום. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> מדינת ישראל נחושה ולא מתכוונת לוותר עוד להכנעה של החמאס, עד שנוודא שעזה לא תהיה עוד איום, למען הבית של דבי ביטון, שעזה לא תהווה איום על הילדים שלה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - הרגתם חצי מהם - - - ניצולי שואה, על מה את מדברת - - - << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> היא לא רוצה, כנראה, אנחנו נדאג לילדים שלה. עזה לא תהווה איום על אף אחד, למען הדורות הבאים, למען תקומת עם ישראל בארצו. ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום. עם ישראל חי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סיום אופטימי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כמה רשעים יעלוזו? בסוף אלוהים גם אותם מעניש ואנחנו רואים את זה לאט-לאט - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את צריכה להיות שרת הביטחון - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> 17 שנה מנהל את המדינה - - - מגיע לו צל"ש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, ברוכה הבאה לעלות ולנאום. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם ראש המפלגה שלך היה ראש ממשלה, ראיתי מה הוא עשה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הלוואי שהייתם עושים רבע ממה שהוא עשה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתן יכולות להמשיך בפרסה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בלון אחד לא מסתובב, שנה וחצי - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא נתן גז לחיזבאללה. זה מה שהוא עשה – נתן גז לחיזבאללה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - שנתיים וחצי - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו השמדנו את החיזבאללה. הוא נתן מתנות לחיזבאללה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תתביישו לכם - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בלי לקבל כלום, נתן גז לחיזבאללה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בושה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, אני מבין שמשהו - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתם יושבים שם - - - ודואגים לפריפריה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני הרגע נכנסתי. תודה. לאפשר לחברת הכנסת מיכל להתחיל את דבריה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת, עם ישראל, אתמול ב-10:00 בבוקר התפרסמה ידיעה על טרגדיה נוראית: לוחם מילואים שם קץ לחייו ביום חתונתו; לפני כמה ימים קראנו ידיעה דומה: לוחם מחטיבת גולני שם קץ לחייו בבסיס בצפון הארץ; ב-14 באוגוסט – שוב: קצין בשירות מילואים פעיל התאבד ביער ליד טבריה. אני יכולה להמשיך ולמנות פה מקרי אובדנות בקרב לוחמים, אבל לא רק – גם ילדים, נשים וקשישים נמצאים שם. היום, 10 בספטמבר, מצוין ברחבי העולם היום הבין-לאומי למניעת אובדנות. יש הסוברים שאסור לדבר על הנושא מחשש לחקיינות. יש הטוענים שזאת מגפה מידבקת ועדיף לטאטא אותה מחוץ או מתחת לשטיח. אני סבורה אחרת. נכון, אסור להלל את מעשי האובדנות; אסור בתכלית האיסור לפרט את הדרך שבה בוצע המעשה; אסור להפוך את האדם שהתאבד לקדוש. אבל חובה עלינו לדבר על תופעה. שתיקה איננה מגינה – היא מסכנת. דיבור אחראי, פתוח וענייני מציל חיים. אז ברשותכם, בואו נדבר על זה קצת. בכל שנה ברחבי העולם מתאבדים כ-730,000 בני אדם, וזה רק טיפה, כי יש הרבה יותר מהמספרים הללו, אבל בתעודת המוות כותבים את זה בצורה אחרת, כי לא כל כך ברור אם זה אובדנות או לא. אבל 730,000 ברור וסגור שהם מתו מאובדנות. כל מקרה הוא טרגדיה: חיים שנקטעו, משפחה שנשברה, חברים שנפגעו, קהילה שלמה שמזדעזעת. מחקרים מראים שכל אובדנות משפיעה ישירות על 15–30 אנשים; בעקיפין זה אפילו מגיע למספרים של 135 איש – כל אובדנות. בישראל אנחנו מאבדים מדי שנה כ-600 בני אדם לאובדנות, פי 1.5 ממספר ההרוגים בתאונות הדרכים. זה נטל רגשי וערכי כבד, אבל גם נטל כלכלי של כ-2.5 מיליארד בשנה. קבוצות הסיכון ברורות: אובדנות היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב בני נוער, ואנחנו רואים עלייה מדאיגה מאוד במחשבות ובניסיונות אובדניים במיוחד בקרב חסרי מסגרת ומשתמשי בסמים; בקרב קשישים שיעורי האובדנות הם הגבוהים ביותר; עולים מהווים כשליש מהמקרים – יוצאי ברית המועצות בסיכון כפול, ועולי אתיופיה בסיכון משולש; גברים – מגמה של ירידה רבת שנים התהפכה בשנים האחרונות לעלייה; אנשים עם הפרעות נפשיות – 95% מהמקרים. שישה מכל עשרה פגשו רופא בחודש שקדם למותם, כלומר היו נקודות מפגש שבהן ניתן היה לזהות, לשאול ולמנוע. נומינלית מספר המתאבדים גדל מאז 7 באוקטובר, ובמיוחד בקרב חיילי מילואים. אבל התשובה שנותנים לי שבאחוזים אין גדילה לא מנחמת. מחקרים מלמדים שבזמן מלחמה אין בהכרח - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שבאחוזים זה לא עלה, כלומר יש יותר חיילי מילואים ולכן יש יותר במספר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לחתור לסיום. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיימת. ממש דקה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לתת לה דקה. זה מאוד - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מסכים. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מחקרים מלמדים שבזמן מלחמה אין בהכרח עלייה במספר המקרים, אבל עם דעיכת תחושת השליחות והחוסן הקולקטיבי יש חשש מוחשי לעלייה חדה, כלומר מה שאנחנו חווים היום עוד צפוי להיות כפל-כפליים. חבריי הנכבדים, המאבק באובדנות הוא מאבק שניתן לנצח בו. אולי לא נוכל למנוע כל מקרה ומקרה, אבל נוכל לצמצם למינימום. זה דורש מערכת בריאות נפש נגישה, תוכניות מניעה מותאמות לבני נוער, לקשישים, לעולים, הכשרה לצוותים רפואיים, השקעה במערך חירום טלפוני ודיגיטלי, צוותי משבר וגם שינוי תרבותי שבו כל אחד ואחד מאיתנו ירגיש מחויבות וחיבור לאחר, ישים לב, ישאל, יושיט יד, יהיה אוזן קשבת. אני מסיימת. אני מזמינה את כולכם לדיון שאני אקיים, בעזרת השם, ביום שני הקרוב בוועדה שלי, ועדת העבודה והרווחה, בנושא הזה. אני מקווה לראות את כולכם, כי יש הרבה מה לומר, ללמוד ולשפר. ביום הזה, היום הבין-לאומי למניעת אובדנות, אני קוראת מכאן הן לנו ככנסת וכממשלה והן לכל אחד ואחד לא להסתתר מאחורי שתיקה; להקדיש משאבים למניעה, לשאול, להקשיב, לדבר, כי דיבור נכון מציל חיים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. בהחלט נושא חשוב ומציל חיים. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הטירוף של המשפט ההזוי של ראש הממשלה נתניהו, ושעכשיו, אחרי שכבר קרע את העם והביא לחוסר יציבות פוליטית, אחרי שהביא לאובדן אמון מוחלט בפרקליטות ובמערכת המשפטית, אחרי שמעמיד היום את ישראל בעיני ארצות הברית ללעג וקלס, עכשיו הוא כבר פוגע פגיעה של ממש בביטחון המדינה; מטרטר את ראש ממשלת ישראל למשפט הזוי על בובות באגס-באני במקום שיתעסק במלחמה בחטופים ובפעילות מדינית קריטית – ניהול משפט נתניהו כפי שהוא מתנהל היום הוא לא רק עוול אישי, הוא פגיעה ישירה בביטחון המדינה. אין כמעט – ואולי אין בכלל – נאשם בישראל שנאלץ להעיד שלושה ימים בשבוע פרט לראש ממשלת ישראל הנבחר. ואחר כך מדברים איתנו על שוויון בפני החוק. עכשיו הם כבר רוצים ארבעה דיונים בשבוע. זה לא שוויון, זאת לא דמוקרטיה, זה בטח ובטח לא האינטרס הציבורי. זאת אפליה פוליטית בוטה נגד ראש הממשלה הנבחר – הכול על חשבון האינטרס הציבורי, וביטחון ישראל בראש. אבל מעבר לעיוות, מדובר באיום של ממש. בכל פעם שראש הממשלה מקבל הפסקה חריגה בשל ענייני ביטחון מובהקים, הדבר גלוי גם לאויבינו, על כל ההשלכות של זה. בזמן שהעם כולו נאבק על קיומו, מערכת המשפט מנהלת תיאטרון אבסורד. הצעת החוק שהגשתי השבוע באה לשים קץ לניתוק הזה. היא קובעת ששר הביטחון, האיש שנושא באחריות העליונה לביטחון ישראל, מי שחשוף לכל המידע הרגיש, יקבל את הסמכות לצמצם את מספר הדיונים לתקופה מוגבלת כאשר ניהול המשפט בקצב רגיל עלול לסכן את ביטחון המדינה. בעולם המתוקן, אדוני היושב-ראש, יש מדינות שבהן בכלל אסור לחקור את ראש המדינה המכהן. בארצות הברית, כאשר טראמפ נבחר לנשיאות, כל ההליכים נגדו נעצרו, ושם, ארצות הברית לא נתונה לאיום קיומי כמו מדינת ישראל. אצלנו, כאשר ראש הממשלה מוביל את העם במלחמת קיום, אסור שהמשפט יהפוך לכלי לנטרול תפקידו. אדוני היושב-ראש, האינטרס הציבורי האמיתי איננו ניהול משפט אבסורדי אלא ניצחון במלחמה ושמירה על ביטחון ישראל. זה הזמן להחזיר את השכל הישר. בעזרת השם, במושב הקרוב נעביר את החוק ונעמיד את האינטרס הציבורי האמיתי, שהוא ביטחון ישראל, במקום הראוי לו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, 170 נרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה. בשבוע האחרון כמעט כל יום יש רצח בחברה הערבית. הרוצחים אפילו השתדרגו והתחילו לרצוח עם בגדים של שוטרים – מגיעים ורוצחים כשוטרים מתחזים. ארגוני הפשע גם קיבלו כל כך ביטחון, שלא אכפת להם והם יורים בשוטרים, ורצחו שוטר בשבוע שעבר. ואנחנו שואלים: מה עושה השר בן גביר, השר הממונה על הביטחון הלאומי, השר האמון על הביטחון האישי של אזרחי המדינה? מה שהוא עושה – תופעה חדשה של שרים בישראל: במקום לבצע את התפקיד שלו הוא מגיע כמו אחרון הפקידים ליישובים הערביים – הוא מגיע לטובא-זנגרייה – כדי לחלק צווי הריסה יחד עם השוטרים. הוא מעסיק עשרות שוטרים בשביל לאבטח אותו. במקום שאותם שוטרים יעשו את העבודה, להילחם בתופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, הם נותנים אבטחה למר בן גביר. הוא מגיע לאום אל-פחם בשביל לחלק צווי הריסה, בשביל להתגאות ולהגיד: הינה, אני עושה משילות, אנחנו שולטים. ואז האזרחים התמימים באום אל-פחם אומרים לו: שר הטיקטוק – כי אתה מגיע לכאן לא כדי לבצע את העבודה שלך אלא כדי לצלם ולצאת עם סרטון בטיקטוק, וכדי לקבל עוד ועוד, הרבה לייקים. זה השר לביטחון לאומי, שאמור לעבוד ואמון על הביטחון האישי של כל אחד ואחד מאיתנו, גם ערבים וגם יהודים. אותו שר ואותה ממשלה – היא מפקירה את החברה הערבית. היא מפקירה את הביטחון האישי, היא מפקירה את האזרחים, גם הערבים וגם היהודים. אותו שר, לא מעניין אותו החטופים. הם מפקירים גם את החטופים. זה שר במדינת ישראל. מה שחשוב – הוא מתנגד להצעת החוק של התקציב היום. למה? בשביל לסחוט עוד ועוד תקציבים קואליציוניים לטובת המפלגה שלו. זה מה שמעניין אותו. מעניין אותו הנושא האישי, הלייקים, סרטונים בטיקטוק, ולא מעניין אותו לא ביטחון ולא שום דבר. הגיע הזמן לפטר אותו, ומייד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, השר כץ, תחילה ברצוני לשלוח תנחומים למשפחות הנרצחים בפיגוע בירושלים שלשום, וגם למשפחות הגיבורים החיילים שנפלו בקרבות בעזה. ולענייננו, אני רוצה רגע לקרוא לכם את הכותרת של החוק: "הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית". אפילו הכותרת לא תואמת את מה שהממשלה עושה. אז אנחנו מביאים פה העמקה של הגירעון, מדינת ישראל תיכנס ליותר חובות, פותחים שוב ושוב את התקציב. ההתנהלות – אין לתאר אותה. גם לא תגידו שמשתפר בזמן הזה מצבם הכלכלי של אזרחי מדינת ישראל, כי יוקר המחיה מרקיע שחקים, ואין דבר יותר רלוונטי מלהזכיר את זה עכשיו, לפני החגים, כשבעצם אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל נאלצים לעשות חישובים כלכליים – סל קניות וסל מזון שיהיה מספיק מכבד לשולחן בארוחת החג. אבל אנחנו כולנו צריכים לזכור שיהיו רבים שידם אינה משגת, ומי שעובד בימים האלה ביתר שאת זה העמותות והארגונים שהולכים ומסייעים להם, מביאים להם חבילות מזון עד פתח הבית, וגם זה לא מכסה את הכול. יש כל כך הרבה קשישים שלא יודעים איך הם יסיימו את החודש, ובטח איך הם יחגגו את החג. שלא לדבר – רבים מהם סובלים מבדידות. הרבה מאוד משפחות של אימהות חד-הוריות ומשפחות עניות, ובמקום להתעסק בזה המדינה מתעסקת בהעמקה של הגירעון והגדלת הגירעון, והאמת היא שלא ברור לאיזה צרכים. כי כל כך הרבה כספים שיכלו להיחסך והרבה מאוד כספים שלא היו אמורים ללכת ליעדים ביזאריים, ממשיכים להיות מופנים ומוסללים למקומות שלצערנו לא מסייעים ולא מועילים לאזרחי מדינת ישראל. עכשיו לנושא אחר שחשוב לי להזכיר. בשבוע שעבר הגעתי לבית חולים שיבא, לשיקום אורתופדית, פגשתי שם לא מעט פצועים. אני חייבת לומר לכם, אם אנחנו רוצים להתמקד בלעשות טוב, אסור לנו לשכוח את הפצועים שנמצאים שם ונאבקים יום-יום כדי להשתקם וכדי להחלים. אבל אני נתקלתי בכמה סיפורים. אחד מהסיפורים זה שחייל שהיה במילואים, אבא לשלושה, ששון קבדה, נפצע והוא נמצא יותר משנה בבית חולים. אשתו מעפולה, ואפילו עזרה במוניות – יש להם שלושה ילדים קטנים – אם היא יוצאת בבוקר כדי לבקר אותו, היא לא מספיקה לחזור להוציא את הילדים מהגנים ומבתי הספר. אפילו את הדבר הבסיסי הזה אנחנו לא נותנים להם ולא מספקים להם. יש כל כך הרבה צרכים שאנחנו צריכים לעזור להם בהם. פצוע אחר שפגשתי הוא בחור שהתנדב בצח"י, בכיתת כוננות. הוא נפצע ולא מוכנים להכיר בו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מערכת הביטחון לא מכירה בו מסיבה אחת פשוטה – ואני תכף מסיימת – כי הבחור הזה, כשהוא היה צעיר, לא גייסו אותו, פטרו אותו – לא הוא ביקש – בגלל שהוא היה בתת-משקל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. משפט סיכום. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני חייבת לומר, לא ברור לי איך אנחנו מפקירים אנשים כאלה. קוראים לו יוחאי. שלחתי לקבוצת חברי הכנסת, ואני קוראת לכולם: אנחנו צריכים לחתום ולבקש משר הביטחון שיכיר באדם היקר הזה, שאשתו נמצאת שם יותר משנה במסדרונות כשהוא פצוע ראש קשה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. רפואה שלמה לכולם. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, חבריי חברי הכנסת, שנת 2025 בישראל – לא צריך דוחות פיננסיים, לא צריך, ולא צריך להיות מומחה פיננסי כדי באמת להבין את המצב. מספיק ללכת לסופר. חלב, סבון, דגני בוקר – הכול מתייקר, הכול כבר מאוד יקר. והרי לכם האירוניה: בזמן שמשפחות סופרות שקלים בסופר, הממשלה הזו סופרת שרים – 39 ליתר דיוק, שיא עולמי. אגב, בדקנו את זה, התשלום לשעה זה 35 שקלים, אז אשכרה יש יותר שרים ממה שמרוויחים לשעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הנתון הזה לא מדויק. עכשיו אנחנו הרבה פחות. רק שתדעי. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בעד שכולכם תתפטרו וזה יהיה אפס. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אני רק אומר לך. הנתון שנתת כרגע הוא לא נכון. לעת הזאת הוא לא נכון. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> 39 שרים היו כאן בממשלה, שיא עולמי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תורידי לפחות שבעה שרים. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי, אין לי בעיה שכולכם תתפטרו ואז בכלל לא תהיה לי בעיה. אגב, לא רק לי, לכל אזרחי ישראל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בדוק? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדוק. ממשלת מיעוט מנופחת שחיה טוב על חשבוננו. זה נשמע לכם מוכר, לא? מנהיגים שמבזבזים כספים על חשבון ציבור מרושש ומותש, הציבור קורס והם חוגגים. במקום להקל מיסים – מחלקים ג'ובים, במקום להילחם ביוקר המחיה – הם נלחמים אחד בשני, ובמקום לדאוג לביטחון – עסוקים פשוט בהישרדות פוליטית. זה לא ניהול מדינה. זו קומבינה מתמשכת. המדינה שלנו עברה תהליך מסוכן של השחתה ושל הרעלה. ממשלת נתניהו והקיצוניים לא עוסקת בעתיד, היא עסוקה מדי בכיסוי העבר. זו לא הנהגה, זו בריחה קדימה ישר אל התהום. אבל יש לנו גם תקווה, והתקווה היא אצל הלוחמים שמתגייסים למרות ההפקרה, אצל העסקים הקטנים שממשיכים לפתוח את החנויות בכל בוקר מחדש, אצל ההורים שעוזרים אחד לשני, עם הצהרונים ובכלל ביום-יום. התקווה היא אנחנו. התקווה היא הערבות ההדדית של הציבור. ולכן, בוא נדבר דוגרי. ישראל לא תינצל בזכות הממשלה הזו, ישראל תינצל למרות הממשלה הזו, ויום אחד, יום אחד אנחנו נביט אחורה ונבין שהערבות ההדדית של אזרחי ישראל הייתה חזקה יותר מכל שחיתות, מכל קומבינה או מכל עסקת הישרדות פוליטית. והמסקנה היא פשוטה: או שנמשיך לתת ל-39 שרים לבלות על גב הציבור, או שנקים כאן ממשלה שפויה, ישרה ויעילה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הגיע הזמן להפסיק לממן את הכישלון, הגיע הזמן להפסיק לפחד, והגיע הזמן לשנות כיוון לפני שמדינת ישראל תהפוך לעוד קורבן של הממשלה שלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רק רוצה להזכיר לכולם שחלק מההשחתה של החברה הישראלית זה המשך הניסיונות להעביר את חוק ההשתמטות, הניסיון הנואל הזה להמשיך בהפרדה בין דם לדם. אני רק אומר שאני מאוד מקווה – אנחנו לא ניתן לזה, ואני מאוד מקווה שהקולות שנשמעים, גם מהציונות הדתית שאליה אתה משתייך; אני רואה את הנשים הגיבורות האלה שבאות ונלחמות איתנו כתף-אל-כתף – שחוק ההשתמטות לא יעבור. אני מאוד מקווה שברגע ההכרעה יהיה בהם האומץ להצביע נגד. זה חלק מההשחתה של החברה הישראלית. אם החוק הזה יעבור כדי לשלם אתנן לפוליטיקה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה לא יודע. עוד לא הוגשה טיוטה - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. אתה יודע כמו שאני יודע לאן פנינו מועדות. אם החוק הזה יעבור, זה באמת תהיה השחתה של החברה הישראלית. אנחנו צריכים לקבל החלטה מה אנחנו רוצים: אנחנו רוצים מדינה שמתפרקת מבחינה חברתית, גם מבחינה כלכלית? אני לא מבין למה, השר חיים כץ, אני לא מבין למה לא יושב שר האוצר, שקורא לתעשיינים, לחקלאים, עכשיו, לנסות לבנות איזו תוכנית איך אנחנו מתמודדים אם הסנקציות שמאיימים עלינו בני-הבלייעל, אפ הסנקציות האלה תיכנסנה לתוקף. אז מחכים עד לדקה התשעים. היום צריך לעשות את זה. היום צריך לעשות את זה, לבוא ולהקדים תרופה למכה. כי בסופו של דבר הם יעשו את זה, וסנקציות על חקלאים וסנקציות על התעשייה הישראלית הן מכת מוות. דיברה כאן מיכל באומץ גדול, חברת הכנסת מיכל וולדיגר. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אז אולי נבנה לנו מדינה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אז אולי נבנה לנו מדינה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעזרת השם. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> לפני 25 שנה, כשביטלו את הלביא, עמדתי על הדוכן ואמרתי: אנחנו חוגגים יום העצמאות – אין לנו לא עצמאות כלכלית ולא עצמאות ביטחונית. הגיע הזמן שתהיה לנו מדינה - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חיים, הניסיון שלך – אתה יודע, אתה לא מהמפלגה שלי. אם היו מקשיבים לניסיון שלך – ועבדתי איתך איזה שנה או שנתיים או עשר, אבל לא הקשיבו לאנשים מנוסים, אז אנחנו עכשיו אומרים את זה, ובלי שום שייכות פוליטית. יש צונאמי שמתקרב אלינו – לשבת, להתארגן, להבין מה אנחנו עושים. במקום זה מחכים שזה יקרה ואז אנחנו נצעק גוועלד. דיברה כאן מיכל – אני מבקש שתוסיף לי רק איזה חצי דקה – דיברה כאן מיכל, חברת הכנסת וולדיגר, באומץ גדול מאוד, ואני מעריך את העבודה הזאת לגבי מקרי האובדנות. אבל אתמול וכל יום אנחנו רואים, עמית, בוועדת החוץ והביטחון, אנחנו נפגשים עם הלומי קרב – גם אתה, אדוני – ואני חושב שלא מקשיבים להם. אני חושב שזה שבתוך הוועדה זועקים ורואים את המשפחות שלהם והם לא מקבלים מעטפת, זה דבר איום ונורא. אז אנחנו צריכים באמת לקבל החלטה: האם אנחנו רוצים להמשיך להיות מדינה מתקדמת, מודרנית, ליברלית, שלא מסכנת את אנשיה, שהיא חלק ממשפחת העמים, למרות כל השנאה המופגנת כלפינו, או שאנחנו רוצים להמשיך ולהוביל אותנו לפי התהום ולהפוך למדינה של העולם השלישי. ונכון אמרת, חיים: העצמאות הכלכלית הזאת ושלא נהיה תלויים באחרים – ועדיין לא מאוחר. אני רק מבקש, גם ממך, חיים – אתה היית שר הרווחה, והיית שר רווחה טוב: אנחנו מדברים על הגבלת ההוצאה התקציבית. צריך לעשות הכול - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. נתתי לך דקה וחצי יותר. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אבל צריך לסיים. צריך לסיים. תודה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> צריך לעשות הכול לא לקצץ - - - << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> תן לו את הזמן - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נתתי לו דקה וחצי יותר, הבעיה שאתה גורר אחרים שלא נותנים להם. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני אומר, צריך לא לקצץ ברווחה ולא לקצץ בחינוך ובבריאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. העניין הוא שיש נושאים חשובים, וכשאתה קצת מבליג עם אחד, השני מתלונן למה אצלו לא הבלגת. זאת הבעיה. אני מסכים איתך - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני לא התלוננתי על מיכל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה צודק. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מבחינתי, שתיתן לה עוד - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לקחת גם את שלך וגם את של האחרים. תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. אני רק אגיד, כמו שאמרת קודם, גם מתמודדי הנפש וגם הלומי הקרב, שעליהם לא רואים הרבה דברים, לא תמיד רואים עליהם, זה נושא אקוטי, חשוב מאוד מאוד, גם בהנכחה הציבורית של זה. בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, בפתח דבריי יש לי בקשה, בקשה אמיתית מכם: בואו לא נתרגל, השר כץ, בואו לא נתרגל, בואו לא ננרמל. בואו שהיום הזה השבוע לא יהיה הנורמה שלנו, לא יהיה לנו הרגל. אסור לנו להתרגל ליום שבו עשרה אנשים נופלים. אסור שזה יהיה, אפילו לא היוצא-מן-הכלל שלנו. העם הזה מורכב מגיבורים. ראינו השבוע, אדוני היושב-ראש, שחיילים, לוחמים, זה לא מצרך מיותר, זה לא דבר שאפשר לקחת אותו כמובן מאליו. כבר שנתיים של מלחמה, ואתה יודע, אדוני היושב-ראש, בימים האלה, בשבועות האלה של כאילו-פגרה, יש לנו לא מעט דיונים בוועדת החוץ והביטחון, והדיונים האלה – אני ספרתי השבוע דיון 48 על חוק הגיוס. מצד אחד זה לא מיותר, כי אין דבר יותר חשוב מזה שנפעל ונעבוד ונדייק באיך יחול חוק גיוס על כולם. ואני אפילו העזתי ואמרתי השבוע: חוק הגיוס במקורו חל גם על גברים וגם על נשים, ובאמת של החיים זאת צריכה להיות נקודת המוצא. ברור לי שזה לא אותו דבר, אבל כל בן ובת 18 בישראל מחויבים בגיוס. אתה יודע את זה, אדוני היושב-ראש? כי נדמה לי שזה נשכח. כולם חייבים, אבל יש רק ציבור אחד שזה נורמה בקרבו, וזה הציבור החילוני בישראל. בציבור החילוני בישראל 88% מהגברים ו-57% מהנשים משרתים בצה"ל, וצריך להצדיע על זה לציבור החילוני בישראל. בציבור הדתי, 83% מהגברים ו-38% מהנשים. צריך לומר שרובן, רוב הנשים, הולכות לשירות לאומי. לעומת זאת בציבורים האחרים מקבלים פטור או מקבלים מה שנקרא דחייה, ואז אנחנו נשארים במצב הנוכחי, שאנחנו 77 שנים מקום המדינה בלי חוק. אדוני היושב-ראש, כמה לוחמות יש בצה"ל, אתה יודע? זה מספר מדהים. בצבא ההגנה לישראל, השר כץ, משרתות היום, 2025, 8,000 נשים לוחמות. 8,000 זה אחד מחמישה לוחמים בצה"ל. גם במילואים אותו נתון – 60,000 ומשהו חיילות מילואים, שהן כחמישית מחיילי המילואים בצה"ל. זה המצב. נחשפנו במלחמה הזו לגיבורות מדהימות, כמו סרן עדן נימרי, זיכרונה לברכה, מפקדת צוות "רוכב שמיים", שנפלה בקרב גבורה במוצב נחל עוז. דרך אגב, נחשפנו השבוע גם ללוחם, נקרא לו ח', מחטיבת חשמונאים, חרדי, שהציל עשרות חיים בפיגוע ברמות. תארו לכם מה יקרה אם במדינת ישראל הנורמה, הנורמה שכולם מתגייסים, תופעל על כולם. כמה חיי אדם נוכל להציל? כמה עומס ממשרתי המילואים נוכל לחסוך? אדוני היושב-ראש, ראיתי, אפילו ציינו את זה הלומי הקרב, שאתה ביקרת במאהל שלהם כאן. הם אמרו: סגן יו"ר הכנסת שיחק איתנו שש-בש ודיבר איתנו שלוש שעות. אנחנו חייבים – זה שאנחנו בשנתנו ה-77, בואך 78, ושזה לא מובן מאליו, שהכנסת הזאת מתבחבשת 48 דיונים – אנחנו צריכים לייצר נורמה במדינת ישראל שהילד שלי והילדה שלך והילד שלו וכולם נושאים בעול הביטחון. זו לא רק חובה; זו גם חובה, אבל זו גם זכות. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טור פז. הדובר הבא – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. שלום, הרבה זמן לא ראיתי אותך, שיהיה בהצלחה בניהול הישיבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בתקווה שהחוק לא יעבור, אבל זה כבר סיפור אחר. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, 705 ימים שאנשים נמקים מתחת לאדמה. 705 ימים שאלה שהם שומרי חוק הולכים ומשרתים, הולכים ונלחמים ומסכנים את חייהם למען כולנו. 705 ימים שבהם יש אימהות ואבות, סבים וסבתות, שיושבים בבית ולא יודעים אם הילדים שלהם שנמצאים בצבא, מחרפים את נפשם, יחזרו. ויש כאלה שלא אכפת להם, כי הם יעשו הכול כדי שהילדים שלהם לא ישרתו. כאן הממשלה הזו, הממשלה שמנהלת את המלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל, שולחת עוד ועוד אנשים למלחמה. ובאותה יד דואגת שחלק מהאנשים לא ישרתו. זו ממשלת ישראל ששולחת אנשים להילחם במקומות הכי רחוקים שנלחמנו בהם אי-פעם, ובאותה יד מביאה תקציבים ודואגת לאלה שלא לומדים לימודי ליבה שילמדו עוד חוץ מלימודי ליבה, שלא יתגייסו, שלא ישרתו, וימשיכו לקבל כסף מאלה שהם משלמי מיסים, משלמים מיסים ומשרתים. 705 ימים שמדינת ישראל עוברת טלטלה שלא עברה מעולם, שאמרנו שממנה לא נצא אותו דבר. ועדיין חצי מהאוכלוסייה לא רואה צורך להשתתף בנטל של שמירה על כולנו, על המדינה. על כולנו. זה מצב איום ונורא, זה מצב שאנחנו לא יכולים להשלים איתו. אני לא יודע איך הבית הזה, איך חברי הקואליציה משלימים איתו, איך אתם עדיין משחקים עם הטריקים והשטיקים והכספים בשביל חיים. נראה לכם הגיוני שבכסף קונים חיים? כי זה מה שקורה כאן. בכסף קונים חיים. בכסף מקבלים את זה שיש אנשים שיוכלו לסכן את חייהם ויהיו אנשים שלא. זו אותה ממשלה שמתחילת השנה – היא יודעת, הממשלה – 323 אנשים, ילדים, תינוקות, נערים ונערות, חיילים וחיילות, סטודנטים וסטודנטיות, בני 20, בני 30, בני 40, בני 50, גם קשישים, בני 60, 70, 80 ו-90, מתו בכבישים מתחילת השנה. שנת שיא בתולדות מדינת ישראל. היא עוד לא נגמרה. אנחנו רק בספטמבר, וכבר יש יותר הרוגים משנים שלמות, מלפני כמה שנים. שנת שיא שבה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים טסה לחו"ל, מדברת על כל מיני רפורמות, אבל בהגנה ובמלחמה בתאונות הדרכים היא לא עושה דבר. יושב-ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בשנה הזאת, והוא היה גם בשנה הקודמת שהייתה גם שנת שיא, לא הצליח להביא תקציבים. הוא בא לכל ישיבה וישיבה בוועדת הכלכלה, בא ואמר איך אין תקציבים ויהיו הרוגים. הוא אמר: אני איאלץ לקחת אחריות, אתם לא נותנים לי לעבוד. ובאמת לא נתנו לרלב"ד לעבוד – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – לא נתנו לרלב"ד לעבוד. אנחנו בשנת שיא בהרוגים בתאונות הדרכים, ומה קרה ליושב-ראש, לרלב"ד? הוא עכשיו קודם. הוא הופך להיות אלוף, והולך להיות מפקד ומתאם פעולות הממשלה בשטחים. זה נראה לכם הגיוני? בן אדם שתחת אחריותו יש שיא בכמות ההרוגים מקבל קידום לאחד התפקידים החשובים והבכירים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טופורובסקי. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לי שום טענות כלפי הבן אדם עצמו. יש לי טענות כלפי המדינה והממשלה הזאת, שזה מה שהיא אומרת לאנשים. חיים נאבדים – לנו לא אכפת. חיים נאבדים – אנחנו לא עושים שום דבר. מי שאחראי לזה גם יקודם. זו ממשלת ישראל במשפט אחד. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יבגני סובה, ברוך הבא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני מברך אותך. זו פעם ראשונה שאני נואם כשאתה מנהל. התפקיד הזה מחייב ממלכתיות, ככה אנחנו משתדלים גם כסגנים, ואני משוכנע שאתה תבצע אותו נאמנה. בהצלחה לך בתפקיד סגן היושב-ראש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה דוגמה טובה למי שעושה את זה בכבוד. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התכנסנו כאן לדון בחוק שהשם שלו מטעה. זה לא הפחתת גירעון – זה הגדלת גירעון. פשוט מנסיבות היסטוריות השם הזה נשאר. אבל הממשלה באה להגדיל את הגירעון, ולא להפחית את הגירעון, ובוודאי ובוודאי לקצץ את ההוצאות, שבסופו של דבר כל אזרח ייפגע מזה. הרי כשממשלה צריכה כסף היא צריכה לקחת מאיפשהו, אז שירותי הרווחה, הבריאות – כל השירותים החיוניים ייפגעו והאזרח הפשוט יקבל פחות. אבל אני ישבתי והקשבתי לחבריי כאן בדיון וממש הרגשתי סוג של כאב כזה, כשאני שומע כשבאים כאן חבריי מהקואליציה ומתחילים לדבר על הכרעות ותוקפים את האופוזיציה ומספרים על הכרעות. אני מסתכל על הנאומים של חבריי מהקואליציה ואני שואל את עצמי שאלה: אתם באמת מנותקים מהעם? אתם באמת מנותקים ממה שקורה? אתם לא רואים ש-705 ימים אנחנו לא מצליחים להגיע להכרעה? נכון, יש הישגים לצה"ל, למערכת הביטחון, לשב"כ, למוסד. אבל מה ההכרעה שלכם כממשלה? תראו לי נתון אחד שאתם, כשתגיעו לבחירות, תוכלו לבוא לעם ולהגיד: בנתון הזה הצלחנו לעשות מה שממשלות קודמות לא עשו. אני אומר לכם, לא יהיה לכם שום נתון אחד כזה שתוכלו להציג לעם. לא מבחינה כלכלית, לא מבחינה חברתית. אני לא מדבר על הפשיעה במגזר הערבי, זה בכלל נתונים – מדברים כאילו אנשים מטומטמים. תיקחו נתונים של הממשלה הקודמת שלנו, שאנחנו תפקדנו מתוך שנה ושמונה חודשים – אפילו פחות, שנה ושישה חודשים – כמעט חצי מהתקופה ללא רוב, שמונה חודשים, עד אפריל 2022, ועדיין הצלחנו לעשות דברים שאתם לא מצליחים לעשות שלוש וחצי שנים. אני כבר לא מדבר על הכלכלה. מישהו מכם נכנס לסופר, מסתכל על המחירים הנוראים האלה? מישהו מכם בכלל רואה מה קורה במשפחות כשהבעלים מקבלים צו חמישי ושישי למלחמה, וחלקם כבר אומרים: אנחנו לא רוצים, לא רוצים להתייצב, אנחנו כבר נתנו את הכול? אבל אנחנו מסתכלים כיצד הממשלה, שאתם קוראים לעצמכם ממשלה ציונית, מעודדת אנשים שרוצים לעזוב את המדינה במקום לעודד אנשים שרוצים לתרום. אני, כמובן, מדבר על כל המשתמטים שהדאגה היחידה שלהם היא איך להימלט מנציג צה"ל בשדה התעופה לקראת ראש השנה בשביל לטוס לאומן. דרך אגב, זה די מגוחך - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סובה. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הסתיים הזמן, אז חצי משפט לסיום, חצי משפט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הסתיים הזמן ונתתי לך לסיים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חצי משפט. אני רק רוצה להגיד - - - << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסדר, סוכות, תירגע. מה קרה? בפגרה. תכף תדבר. תעלה לממשלה. אבל בחצי משפט, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד: לשלם 20 מיליון שקלים למדינה זרה בשביל סידורי אבטחה במולדובה, ברומניה, בזמן שאנחנו דנים בהגדלת הגירעון זאת בושה וחרפה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום, אדוני. ביקרתי בלוד, בעיר, בעירייה, עם עשייה. התארחתי אצל אחיך, אדוני היושב-ראש, וכבוד להתארח אצלך. ברכות על התפקיד - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - שאתה מנהל אותו, עד כה, בנועם הליכות ובהוגנות. חבריי וחברותיי, האסון שלנו הוא שחיסול ראשי החמאס בדוחה, במקום שיתבצע בקונסנזוס מלא, נתקל בחשדנות, והמעורר אותה הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה, שאמר משהו כמו: לאור מתקפות הטרור על אזרחים, על חיילים, הוריתי על פגיעה בראשי הטרור. זה מרשים, אבל מעורר חשד. זה מעורר חשד כי לראש הממשלה יש רקורד של מי שלא מנצל הזדמנויות, ואפילו אולי מכשיל אותן, להחזרת החטופים. הוא הכשיל את הצעתו שלו מסוף מאי 2024, לפני 15 חודשים. הוא הדליף, או בסביבתו הדליפו, מסמכים מסווגים לאחר רצח ששת החטופים כדי לשנות את השיח הציבורי. הוא הוביל להפרת הסכם הפסקת האש על ידי ישראל כדי להשיג עוד לחץ על חמאס, אבל זה היה במחיר שייתכן שאיבדנו את האפשרות להשיב עוד חטופים. זה היה רק לפני חצי שנה. כעת הוא מודיע שהסיכול הזה, שהיה יכול להתבצע בעבר ויכול להתבצע גם בהמשך, מתקיים בעיצומו של ניסיון נואש להציל את אהובינו ולהשיב את חללינו – בשם ההסבר, שטוב תמיד, כי הלב רותח – והוא רותח; ואנחנו זועמים – ואנחנו זועמים; ואנחנו מפחדים – ואנחנו מפחדים; ואנחנו רוצים לנקום – והרגש הזה הוא טבעי. אבל בראש ובראשונה, כמו שזה מסתמן בציבור רחב של אזרחים, שזקוקים לממשלה אמינה, המהלך הזה נעשה בשם הסטת תשומת הלב הציבורית מהאסונות הקשים של הימים הקודמים. ברור שההחלטה בעייתית, ברור שיש בה רכיב שמסכן את החטופים שלנו, אבל ברור לא פחות שממשלה הגונה, שאינה מערבת שיקולים פוליטיים בעומק דיוני הקבינט, לא הייתה נתקלת בחשדנות ובאימה מצד משפחות החטופים. לכן, אני אומר: הפוך, ביבי, הפוך. שחרר את החטופים, תרגיע את עם ישראל, תחזק את הבריתות האזוריות, ומפעם לפעם, אדוני היושב-ראש, ייעלם שונא ישראל. מתוקף צוק העיתים עלינו להשלים עם כך שחמאס לא ייעלם באירוע קסום אחד. הוא חטף כהוגן. רק בהסכם מדיני ששלוב עם עוצמה צבאית הוא יפנה את השלטון האזרחי, ובהמשך, בתמורה וכתנאי לשיקום עזה, הוא ייפרד מכלי הנשק ומהדומיננטיות הצבאית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. שלוש דקות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראיתי לפני יומיים שכמה שעות אחרי שנרצחו פה שישה יהודים, מה שזעזע כמה חברות כנסת מהאופוזיציה זה דווקא ציוץ שלי בטוויטר שהשתמש במילה "נקמה". הן טרחו אפילו להוציא כמה סרטונים מוזרים בטיקטוק, אני חייב לומר. לא מפריעים לי הסרטונים המוזרים, אבל מה שכן הפריע לי זו הטענה כאילו נקמה היא לא דבר שקשור ליהדות, כי חוץ מפחדנות, הטענה הזאת זו גם בורות. אז תרשו לי ללמד אתכם משהו. במלחמת מדין הקדוש ברוך הוא מצווה את משה: "נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים"; בפרשת האזינו אומר משה רבנו בעצמו: "הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו"; אולי משה רבנו לא מספיק יהדות בשבילכם, אז גם הנביא ישעיהו מתנבא על אדום: "כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה"; ודוד המלך בתהילים: "ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע" – כן, כן. וכשדוד המלך כותב: "האל הנותן נקמות לי", אומר רש"י, שהיה גדול פרשני המקרא: מה זה נותן נקמות לי? שדוד המלך מתפלל שהקדוש ברוך הוא ייתן לו בעצמו לנקום מהאויבים שלו; הגמרא גם אומרת שגדולה נקמה שניתנה בין שתי אותיות. בקיצור, יש עוד בלי סוף, אבל באמת כל מי שלמד פעם תורה או גמרא יודע שנקמה זה ערך משמעותי וגדול ביהדות. אבל לא עליתי לפה כדי ללמד אתכם יהדות, למרות שאולי כדאי. יש דת אחרת, שם אומרים: אהבו את אויביכם, ברכו את מקלליכם, התפללו בעד הפוגעים בכם, המכה אותך על הלחי הטה לו את הלחי השנייה. זו הדת הנוצרית. זה ציטוט מהברית החדשה. ההטפה שלכם כל היום לאהוב את האויב, לדאוג לרווחתו של האויב כל הזמן בזמן שהוא מנסה להשמיד אותנו, לכבול את ידי הלוחמים שלנו במוסר מעוות, לתת להם אוכל בבתי הכלא עוד ועוד ועוד ועוד, ובכלל תמיד להטות את הלחי השנייה, דווקא ההטפה הזו, דווקא ההטפה הזו היא שמנוגדת מכול וכול ליהדות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שזה שקר. בית המשפט - - - זה שקר. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבר הכנסת, אתה יודע טוב מאוד שהיהדות היא בדיוק הפוכה מכל הטענות האלה וההטפות האלה. כל היום: תנו להם ותביאו להם ותעזרו למסכנים שם – כי היהדות היא דת שמקדשת את החיים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היהדות שלי יקרה לא פחות משלך. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מיקי לוי, היהדות היא של כולנו, והיא דת שמקדשת את החיים. בגלל שהיא כל כך מקדשת את החיים, אין בה טיפת סבלנות למי שרוצה לרצוח אותנו, אפילו לא טיפה, כלום, אפס. זו היהדות – של כולנו. אלו המקורות. אין לנו טיפת סבלנות למי שמנסה לרצוח אותנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שם אצבע על בית המשפט העליון. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דווקא מתוך קדושת החיים יש מצווה לרדוף את האויב עד שאנחנו משמידים אותו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין לנו ויכוח. איך נכנס בית המשפט העליון לכאן? << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דווקא ביהדות יש את האמירות של "פעמיו ירחץ בדם הרשע". ככה מקדשים את החיים. לא מביאים אוכל למחבלים, לא נותנים להם עוד ועוד אוכל, לא אומרים: איך אנחנו מפרנסים אותם – בזמן שהם מנסים להשמיד אותנו. הורגים אותם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי נתן להם? << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ככה זו היהדות. זו היהדות שלנו. וכן, נקמה היא חלק מהיהדות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת צבי סוכות. חבר הכנסת אושר שקלים, ברוך הבא, חברי. שלוש דקות לרשותך, חברי הטוב. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, ברכות ויישר כוח. אתה ראוי ביותר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> זוכרים את המשפט "מי נתן את ההוראה"? אתמול עם ישראל סגר חשבון דמים ארוך עם הגרועים שבאויבינו. אני מקווה שהתוצאות יתבהרו בהמשך. צה"ל הוכיח פעם נוספת שהטרוריסטים לא ימצאו מקלט לא בעזה, לא בביירות, לא בדוחה ולא בתימן. החיסולים האלה לא קרו בחלל ריק. יש מי שעומד מאחורי התכנון, הביצוע וקבלת ההחלטות. מכאן אני רוצה לחזק את ידיהם של ראש הממשלה, שר הביטחון, הקבינט, הרמטכ"ל, צה"ל וכל כוחותינו הקדושים העוסקים בביטחון ישראל. שמעתי אתמול הרבה פרגון שמגיע לכוחותינו, אך בכל זאת היה חסר לי משהו. אני רוצה לצטט דוגמה של כמה מראשי האופוזיציה והטוענים לכתר. כותב לפיד: "מברך את חיל האוויר, צה"ל, שב"כ וכל כוחות הביטחון על פעולה יוצאת דופן לסיכול אויבינו" – יפה מאוד; ליברמן: "תודה לצה"ל ולכוחות הביטחון שהבהירו לעולם כולו: דמם של יהודים אינו הפקר" – מסכים לכל מילה; המועמד מטעם עצמו לראשות הממשלה, הנוכל הפוליטי בנט, כותב: "חזק ואמץ. ככה ייעשה למרצחי חמאס" – מסכים. אבל לא חסר לכם איזה משהו? איך זה שאתם לא מסוגלים לומר מילה אחת של פרגון על מלא? הרי אתם כאן, חבריי לאופוזיציה, אומרים על ראש הממשלה נתניהו: אתה הראש, אתה אשם. אז אם לשיטתכם נתניהו אשם בכישלונות, הוא גם הראש בהצלחות. וכאן הצביעות שלכם נחשפת. לכן מגיע לנתניהו ולדרג המדיני קרדיט מלא, אבל אתם לא מסוגלים להוציא מפיכם אפילו מילה אחת של פרגון. מה קרה? אתם מפחדים מהבייס? מפחדים מאותם קיצוניים שמייצרים כאוס ושנאה ברחובות? מעניין מה היה קורה אם חלילה המבצע הזה היה נכשל. לא רוצה לחשוב על קיתונות הבוז והביקורת והדרישה לוועדת חקירה. אז אני שוב חוזר על המשפט - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת חקירה לדבר כזה? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שוב חוזר על המשפט: "מי נתן את ההוראה"? הרי יש מי שמנחה את הצבא, יש מי שמפקח על כוחות הביטחון. מעניין שכל מי שבבית הזה שמתעלם מהחלטת הדרג המדיני לתקיפה – כמוהו כתומך בדיקטטורה, כשם שהוא בא ממפלגה דיקטטורית שבה אין בחירות חופשיות לרשימה. אז ברוח התקופה נאחל שנמשיך להכות את כל אויבינו מבית ומחוץ, ושנתברך בשנה טובה, מוצלחת ונדע לפרגן זה לזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה. הבאה בתור, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה נמצאת. חבר הכנסת עמית לוי, ברוך הבא. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, ברכות על המינוי. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, חיילי צה"ל, אני ראיתי לפני כשעה את הפרסומים על ויכוח בין הפצ"רית לבין הרמטכ"ל על פינוי העיר עזה. הפצ"רית טענה, לפי מה שפורסם, שעדיין אסור היה לפנות. למה? כי היו כמה ארגונים בין-לאומיים שטענו שצריך עוד זמן לקליטת העזתים בדרום. אני מניח לרגע את הארגונים הללו ואת השקרים הגסים שלהם, שמבוססים תמיד על מכונה ניאו-נאצית של חמאס, אבל לפי הפרסומים, וזה חידוש מרענן מאוד - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אולי כדאי שמישהו ייפגע ותהיה עילה להפסקה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אבל מה כן מרענן בפרסום הזה? זה אולי חידוש של שנים, אבל בוודאי של ה-21 חודשים האחרונים, שהרמטכ"ל אזר אומץ ואמר: אני לא מקבל את הפקודות של הפצ"רית. כן? אנחנו, כידוע – ב-21 חודשים האחרונים יש לנו רמטכ"לית בפועל, למי שפספס, יפעת תומר ירושלמי. היא נותנת פקודות, מחלקת הנחיות ליחידות צה"ל, משביתה פלוגות מילואים ביהודה ושומרון, תוך פתיחה שערורייתית בחקירות מצ"ח הזויות לחלוטין. אנשיה עוצרים, כזכור לכולם, את חיילינו הגיבורים במבצע עם מסכות לאור יום, כאילו מדובר באחרוני העבריינים. אחר כך כמובן עוד מעלילים עליהם עלילות, גם עלילות שווא, גם עלילות שגורמות לנזק אדיר לצה"ל ולישראל. כמובן, בתחום הזה הפצ"רית ומצ"ח איכשהו מתקשים לחקור. אנחנו כבר חודשים ארוכים בהמתנה פה. יש בערך חמישה אנשים שהייתה להם גישה לסרטון של שדה תימן, אבל לא הסתייע בינתיים. והיא מטילה מגבלות חמורות מאוד על חיילי צה"ל בלחימה הזאת. את אחת מהן העליתי כאן בשאילתה לשר הביטחון הקודם על אי-סיכול עזתים שהשתתפו בטבח, ברצח, במסעות הרצח של 7 באוקטובר. זה לא הוכחש. היא ניסתה לשכנע עיתונאים בכירים לרדת מזה, אבל הודתה גם בפניהם, כפי שעשה כאן שר הביטחון על בימת הכנסת: זה הדין הבין לאומי. פרשנות קיצונית מאוד, מופרכת, מופרעת, צריך לומר, של בג"ץ לסיכולים הממוקדים של ברק. אבל החמור מכול זה מה שקורה עכשיו – ולכן עליתי לכאן – והוא האיסור על הטלת מצור; מה שיפעת והיועמ"שית דרשו בישיבות הקבינט באופן נחרץ הוא להמשיך לתספק אזורי לחימה, אותם אזורים שאליהם אנחנו שולחים את חיילי צה"ל. כלומר, ביד אחת אנחנו שולחים את חיילי צה"ל לשג'אעיה, וביד השנייה אנחנו מרעננים את כוחות האויב שם, נותנים להם אוכל, מים, חשמל ודלק, כלומר חשמל לתת-קרקע. זה אפילו לא מצור, אדוני היושב בראש. זה כמו שאני אומר לך: יש פה אוכל בפרסה. אני חייב להביא לך את האוכל לכאן? לא מונע ממך את הגישה. זה מצור? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> פיזית, זה מצור בעולם? מישהו מתייחס לזה כמצור? יש מדינה נורמלית שהייתה שולחת את הטנקים שלה לתוך בניינים וסמטאות? מה השיגעון הזה? איך שולחים את החיילים שלנו לתוך הסמטאות והפירים במקום לעשות את כל מה שמדינה עושה, כל מה שמדינה נורמלית הייתה עושה – סוגרים את הציר, מכתרים. הרוצה להתפנות, יתפנה. גמרנו, נגמר הזמן של הפינוי, סוגרים את השיבר. הם היו נכנעים תוך ימים. כולם יודעים את זה. אני עליתי לכאן לומר לרמטכ"ל: זה הדין הבין-לאומי. היא אומרת שזה בניגוד לדין הבין- לאומי. זה הדין הבין-לאומי, זאת אמנת ז'נבה, זה המדריך הצבאי הבריטי, ככה האמריקאים נהגו, ככה הצרפתים, כולם. רק בישראל. אבל אני עולה לכאן ואני אומר לרמטכ"ל אייל זמיר: אייל, עשית כבר צעד אחד, אזרת אומץ, התנגדת לפצ"רית פעם ראשונה במלחמה. לך עוד צעד, לך עוד צעד קדימה, אייל זמיר. אל תשמע, לך עוד צעד קדימה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תישמע לעמדה המופרכת הזאת של הפצ"רית למנוע את הכיתור. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אין שעון? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תשלח ביד אחת את החיילים וביד שנייה תתספק את האויב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עמית. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא נורמלי. זה מה שאמר לך גיא חזות, תת-אלוף, מנהל מערך הלמידה. קח את הביקורת שלו בשתי ידיים, בשתי ידיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עמית הלוי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה לקרוא לו לשיחת השתקה? מה זה לטאטא אותו? לאכוף עליו, לכפות עליו להתנצל. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא מקבל דקות אקסטרה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, אתה הרבה זמן אחרי סיום. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים, משפט אחרון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. אבל משפט, משפט. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לכפות על תת-אלוף להתנצל? יש לקחים. ככה היא מתנהגת? זה לא חשוב לך, מרב מיכאלי? ככה מתנהגת מערכת ציבורית? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אבל מה זה קשור? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ככה את היית מתנהגת כשרה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, ניצלת כפי בחירתך את - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בא תת-אלוף, הביע ביקורת. במקום לקרוא לו, למפקדי האוגדות - - << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מה זה קשור? מה זה קשור? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> משפט לסיכום. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - לשמוע את הלקחים שלו, אז משתיקים אותו? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה קשור? זה קשור לזה שחיילים נלחמים עכשיו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביחי בוארון מתכבד להגיע. שלוש דקות לרשותך. ברוך הבא, יקירי. השם ישמור אותך. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הגיעו ימי ריבונות. כולם מרבים לדבר על ריבונות, הגיע הזמן. אנחנו רואים את צרפת, אנגליה ומדינות נוספות מדברות על הכרה במדינה פלסטינית, ואנחנו כנגדן אומרים להן: אנחנו מחילים ריבונות, וטוב שכך, אבל צריך להבין במה דברים אמורים. המילה ריבונות יכולה להיות מתעתעת. השאלה היא מה יש מתחת לאותה מילה, ריבונות, שאנחנו כל כך מחכים לה וחולמים עליה 57 שנים. אני מזכיר לכם שריבונות על רמת הגולן – המשפט, השיפוט והמינהל הוחל 14 שנים בלבד אחרי ששוחררה רמת הגולן, ופה אנחנו כבר 57 שנים מחכים לריבונות. אבל מה יש מתחת למילה הזאת "ריבונות"? אני רוצה לומר לכם, חבריי, שהשטחים הללו, יהודה ושומרון, חבלי המולדת הללו, הולכים ונשלטים על ידי הרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית בעשור האחרון הלכה והשתלטה על השטחים הפתוחים בשטחי A ו-B – חונקת את ההתיישבות הישראלית, חונקת צירי תנועה, קוטעת רצפים ישראליים, יוצרת רצפים ערביים. דוח משרד המודיעין שיצא ביוני 2021 קובע במפורש שהרשות הפלסטינית מנסה לבנות מדינה דה-פקטו, מג'נין בצפון, דרך שכם, דרך רמאללה, דרך מזרח ירושלים, עד לבית לחם ועד לחברון בדרום, ולחבר את השטח הזה – שטח אדיר, שטח שהוא בגודלו פי ארבעה, חמישה ושישה משטח רצועת עזה. לחבר אותו לשטחים בעלי רוב ערבי במדינת ישראל, קרי הגליל התחתון והפזורה הבדואית בנגב. עם זה אנחנו צריכים להתמודד. ולכן, חבריי, אנחנו צריכים להחיל ריבונות על 82% – לא 60% – של שטחיC . אם נחיל ריבונות רק על שטחי C, אנחנו גוזרים חנק על ההתיישבות הישראלית. אבל יותר מזה, אנחנו מאפשרים לרשות הפלסטינית להתבסס ב-2,200 ק"מ רבועים, פי שישה מרצועת עזה. ואז מה שיכול לקרות, חס וחלילה, זה שאופנועים, טנדרים וג'יפים יסתערו מאותם שטחים שהם בשליטה ערבית על ריכוזי אוכלוסייה ישראלית, בבטן הרכה של מדינת ישראל. פה מדינת ישראל צריכה להיכנס לשטח, לאותם שטחים פתוחים ב-A ו-B שעליהם היא מחילה ריבונות, אותם 2,200 ק"מ רבועים, ולהקים שם מאחזים ישראליים, יישובים ישראליים, חוות ישראליות, כדי לייצר שליטה אפקטיבית במרחב, וכדי למנוע, חס וחלילה, את טבח 7 באוקטובר הבא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> לא על עוטף עזה, מושבים וקיבוצים, אלא על עוטף יהודה ושומרון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת בוארון. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> ערים, עיירות, ריכוזי אוכלוסייה אדירים. שישה מיליון ישראלים, הרוב היהודי הגדול ביותר בעולם, בין גדרה לחדרה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, עוד משפט אחד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל משפט סיכום. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אם לא ננצל את ההזדמנות המדינית שנקרית לנו עכשיו כדי לפרק את האיום הזה – לא איום רחוק, לא חיזבאללה, לא איראן, לא רצועת עזה - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> - - פה בלב הארץ – אוי ואבוי לנו. את זה אנחנו צריכים לעשות, ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. יישר כוח, כל טוב. חברת הכנסת מרב מיכאלי, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מה קרה למיקרופונים של המליאה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נמצאים בשדרוג. זה תוך כדי הליך שדרוג. גם מערכת השמע, כמו שאת רואה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בשאלה כמה זה עולה לנו, הרשימה הולכת ומתארכת. המלחמה ההרסנית הזאת, האיומה, שהורסת את ישראל מבפנים, עולה לנו עכשיו לא רק 20 חטופים חיים בסכנת מוות מוחשית בכל רגע שעובר; לא רק עוד 28 חטופים וחטופה שלא ייקברו בקבר ישראל, אלא באמת בזוועה של מנהרות חמאס; לא רק 904 חיילים שכבר קיפחו את חייהם, ועוד לא דיברנו על כמה מתאבדים מקרב הלומי הקרב, והפוסט-טראומתיים, שחוזרים ממאות ימי לחימה, מאות ימי לחימה – אנשים שלא מסוגלים להמשיך בחיים שלהם, שלילדות ולילדים שלהם יש אבא אחר לגמרי, שלנשים שלהם יש בן זוג שהן לא מכירות, שלא מצליחים לחזור לעבודה, שלא מצליחים לחזור לתפקד. ואין מי שעוזר להם, כי אתם עסוקים מדי בעניינים אחרים, יש לכם דברים יותר חשובים. אתם צריכים להמשיך את המלחמה הזאת, שיהיו עוד הלומי קרב ועוד הרוגים, ועוד פצועות ופצועים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ישבנו - - - שעתיים. אז יש לנו קצת זמן בשבילם, בניגוד למה שאת אומרת. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> תשאל אותם במאהל פה מחוץ לכנסת. תשאל אותם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני הייתי איתם במאהל שמחוץ לכנסת. אני הייתי גם בוועדה וגם במאהל - - - << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> תשאל אותם. אני הייתי בוועדת חוץ וביטחון כשהם באו ודיברו, ואמרו: אתם לא באים אלינו, אתם לא שומעים אותנו, אתם לא מטפלים בנו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני הייתי במאהל שלהם. להבדיל ממך, אני העברתי חוק עכשיו שמכפיל את התקציב - - - לנכי צה"ל. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני הייתי גם אצלם, וגם בוועדה. הרבה יותר ממה שאתה מדבר עליו. הם הרבה יותר סובלים ממה שאתה מסביר לי עכשיו, שדיברתם עליהם שעתיים. תודה רבה, באמת. דיברתם עליהם שעתיים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם לא עשיתם 10% ממה שאנחנו עושים לנכי צה"ל. העברנו חוק שמכפיל את התקציב של נכי צה"ל, מה שאתם לא חשבתם לעשות בכלל. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו לא הכפלנו את התקציב של נכי צה"ל? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו הכפלנו. אנחנו, לא אתם. בתקופה שלכם לא העליתם בשקל. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה יודע כמה נכי צה"ל אתם יצרתם במלחמה המטורפת הזאת? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו הכפלנו, כן. אנחנו הכפלנו. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> איך אתה מעז, איך אתה מעז? אתה יודע כמה נכי צה"ל אתם יצרתם? תודה רבה שאתם באמת מוכנים לתת להם תקציב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה שאת אומרת עכשיו, חמאס אומר. מה שאת אומרת עכשיו, זה מה שחמאס אומר. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אחרי ששלחתם אותם, ואתם מבזבזים אותם במלחמה מיותרת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> החוצפה – הוספנו תקציב לנכי צה"ל. החוצפה המטורפת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> את דוברת של חמאס, את דוברת של חמאס. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> זה לא ייאמן. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> תכף תגידו לי שהוספתם גם תקציב לחטופים. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> את, את - - - דוברי חמאס. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> תכף תספרו לי שאתם מעבירים כסף לחמאס שיהיה לו אוכל לתת לחטופים. זה הדבר הבא. פשוט לא יתואר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה שאת אומרת עכשיו זה תעמולה של חמאס. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואו נתקדם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו יצרנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היא לא אומרת מילה על חמאס. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> 150 מיליארד שקל עלתה המלחמה - - << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> התבוסתנות שלכם יצרה, התבוסתנות שלכם יצרה את כל מה שקורה פה, התבוסתנות - - - נכים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> - - השערורייתית הזאת עד היום. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא ניכנע, ואנחנו נבטיח את הניצחון. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו אתם מביאים עוד 30 מיליארד שקל כדי שתוכלו להמשיך את המלחמה, כדי שתוכלו להמשיך ולשבת בכיסאות האלה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - 20 שנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מיכאלי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> ומעל הכול, כמובן, שקינג ביבי, שקינג ביבי יוכל להמשיך ולשמן את עצמו, ולהחמיר את מצבה של מדינת ישראל, ולעבוד נגד הביטחון שלה ונגד האינטרס שלה בכל יום שעובר. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> איזה כיף - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תתכנסי, בבקשה, למשפט סיכום. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אף פעם לא חשבנו על המדיניות - - - << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> עוד 30 מיליארד שקל כדי להשאיר את נתניהו בשלטון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> תאמינו לי, 30 מיליארד שקל, אם זה לא יעלה בעוד חיי אדם, זה לא היה אכפת לי, אבל משום שזה רק יממן עוד הרג - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עוד 7 באוקטובר - - - << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> - - עוד הלומי קרב, עוד פצועים, עוד סבל, עוד ייאוש ועוד הרס, עוד הרס הביטחון של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, תודה רבה, חברת הכנסת מיכאלי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עוד. אתם - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי. הוספתי לך עוד דקה זמן כדי שתשלימי, לא כדי שתחזרי על אותה מילה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אז באמת, 30 מיליארד שקל. מי סופרת אצלכם? הרי אצלכם אין כאבי בטן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם אתם שילמתם. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> פי שניים אתם שילמתם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - אתם תדברו - - -תתביישו - - - מתחת לשולחן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, חבר הכנסת גלעד קריב, תגיע, בבקשה, למקומך. חבר הכנסת קלנר, חבר הכנסת קלנר, חבר הכנסת קלנר. חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני יוצא החוצה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז החוצה. נו, אז אוקיי, החוצה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מהדהדים את אותם מסרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, ברוך הבא. שלוש דקות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת בוארון דיבר פה קודם על המדינה הפלסטינית. אנגליה מכירה בהם. חבר הכנסת בוארון, אתם, במו ידיכם ובמעשים שלכם, בונים את המדינה הפלסטינית. אתם לא תעשו שם שום סיפוח ושום ריבונות לא תטילו עליה, לצערי הרב. לצערי, אני אומר, אתה במו ידיך, אתה והחברים שלך, אתם בונים את המדינה הפלסטינית בהתנהלות הבלתי-אחראית שלכם והבלתי - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לא על זה רציתי לדבר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול גם להצביע בעד - - - << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר שאתם, אתה והחברים שלך, במעשים שלכם תביאו לזה שתהיה כאן מדינה פלסטינית חד-צדדית. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אמרת שלצערך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני לא מנהל איתך דיאלוג. אמרתי לך רק מה שאני אומר. אני לא מנהל איתך דיאלוג. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אני כן מנהל איתך דיאלוג. פנית אליי. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בזמן שאנחנו התכנסנו כאן בזמן הפגרה לאשר תקציב נוסף למערכת הביטחון, אני רוצה להגיד שאותה מדינה ואותם אנשים עדיין לא מוצאים כסף לטפל בהלומי הקרב. לא מוצאים כסף לטפל באנשים שהממשלה הזאת שולחת למלחמה. הם חוזרים פצועי נפש, הם חוזרים פצועים, והממשלה הזאת לא מוצאת תקציבים לטפל בהם. אני אומר לכם, אין לכם זכות מוסרית לשלוח לוחמים לקרב אם אתם לא יודעים, כשהם חוזרים, לתת להם את הטיפול הנדרש. שנים אנחנו כבר מדברים על זה, עוד הרבה לפני המלחמה. הממשלה הזאת העצימה את זה, והמדינה הזאת והממשלה הזאת לא יודעת לטפל באותם אנשים שהיא במו ידיה שולחת למלחמה. יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, שלום לך. אני חושב שאתה צריך לקחת את הנושא הזה לידיים שלך. אנחנו צריכים לדעת לטפל בהלומי הקרב; אנחנו צריכים למצוא לזה את התקציבים, ואת התקציבים האלה עכשיו, ולא רק דיבורים. מדברים על זה ומדברים על זה, ולא עושים את זה. יש המלצות, יש החלטות שלא מיושמות, וצריך לעשות את זה. לא יכול להיות שאנחנו נאשר כאן מיליארדים, מיליארדים למערכת הביטחון בשביל המלחמה הזאת, ולא יימצא הכסף בשביל לטפל בהלומי הקרב. זה פשוט לא ניתן להכלה, הדבר הזה. חלקם מתאבדים, וזה פשוט בלתי אפשרי. אני מבקש ממך להרים את הכפפה הזאת. במקום לעשות דיונים על חוקי השתמטות, תעשה דיונים איך פותרים את הבעיה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. יושב-ראש הקואליציה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, השר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש לקרוא לשר המסכם, כבוד השר ד"ר שלמה קרעי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אין צורך, אדוני, זה בסדר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש. למדת בשביל זה, עבדת בשביל זה קשה, נכון? אז ברוך הבא, ד"ר שלמה קרעי, כבוד שר התקשורת, השר המסכם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. בהצלחה בתפקיד, בעזרת השם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, אדוני, תודה רבה. השם ישמור אותך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, פרשת השבוע, פרשת כי תבוא: "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך נחלה, וירשתה וישבת בה". יש לנו מצווה לרשת את הארץ הזאת, ארץ נחלת אבותינו. ולמרות כל הקולות של הרפיסות והכניעה – בואו נוותר, ובואו ניתן, ובואו ניתן את הלחי השנייה לאויב – יש כאן ממשלה, יש כאן עם, יש כאן לוחמים עם רוח אחרת. "ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו", רוח של גבורה יהודית. הפרשה ממשיכה ומדברת על מצווה שאפשר ללמוד ממנה הרבה דברים, על מצוות ביכורים. "ולקחת מראשית כל פרי האדמה - - - ובאת אל הכהן - - - ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלהיך" – רש"י מסביר מה זה "ואמרת אליו", שאינך כפוי טובה. מצוות ביכורים מלמדת אותנו להסתכל על הצד החיובי, להסתכל על חצי הכוס המלאה. למרות שאותה פרשה מדברת על כל הקורות אותנו – היא כוללת הכול מאז היותנו לעם, את המעלות והמורדות: מאז היותנו לעם ביציאת מצרים, הירידה לגלות בעקבות הרעב, היותנו לגוי גדול, שעבוד ועינוי בבית עבדים ויציאה ביד חזקה לארץ ישראל. יש מצד אחד דברים קשים וכואבים, ומצד שני דברים גדולים כשעם ישראל נהיה לעם. והתורה מלמדת אותנו בזמן הזה להכיר טובה – ואמרת אליו שאינך כפוי טובה. המצבים הקיצוניים האלה מלווים אותנו לאורך כל דרכנו בשבילי ההיסטוריה. זו המשמעות של היותנו העם הנבחר. אין עוד עם בעולם כל כך קטן וכל כך משפיע. אין דבר כזה. משפיע על כל סביבותיו. כל העולם נושא עיניים למה שעם ישראל עושה, למה שההנהגה שלו עושה. אנחנו רואים שבוע שבו יש לנו ניצחונות כבירים שממשיכים, מלחמה של לוחמינו הגיבורים בכל החזיתות, למול אובדן קשה, למול שבר נורא, למול מחבלים נתעבים שרצחו שישה קדושים, השם יקום דמם, וארבעה לוחמים שנפלו בקרב ברצועת עזה, עם שוטר שנפל גם הוא בקרבות בתוך מדינת ישראל. יחד עם כל זה, אנחנו רואים שהעם הזה הולך ומתגבר. "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". הפרשה מלמדת אותנו, יחד עם כל מה שקורה לנו, לשמוח – "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוהיך". תמיד אנחנו צריכים להאיר פנים, לא להתלונן. שמעתי שברי משפטים של חברינו מהאופוזיציה שעולים ומלינים על התקציב ומלינים על מה שקורה, ותמיד – תמיד-תמיד – בחמיצות פנים. צריך שתהיה לכם הארת פנים, הכרת הטוב; הכרת הטוב כלפי ראש הממשלה, כלפי ההנהגה הביטחונית של מדינת ישראל, שמובילים את עם ישראל לגדולות. כל העולם נושא עיניים בתדהמה – נושא עיניים בתדהמה – כלפי ראש הממשלה, איך הוא עומד איתן מול כל החזיתות מבית ומחוץ, ורק כאן יש חמיצות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - שנדע מה אתה לוקח. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מסיים. אני רוצה לסיים ולאחל שנה טובה ומבורכת לכל בית ישראל, ולאחל גם לכם, חבריי לאופוזיציה, שנה טובה ומתוקה, שתשימו קצת סוכר בלימון, ולא רק להיות חמוצים. שנה טובה לכולם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. לפני ההצבעה יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ ביקש למסור הודעה. חבר הכנסת אופיר כץ. אנא שמרו על השקט במליאה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה למסור לכנסת, לקראת ההצבעה על הסכם עם עוצמה יהודית, המשרד לביטחון לאומי, שימי המילואים של מג"ב במלחמה לא ישולמו מכספי המשרד לביטחון לאומי, וכמובן, על הסכומים והימים ישבו גורמי המקצוע ויחליטו על כך. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, האם זה מספק אותך? לא. אז תרצה לשאול? בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכיוון שהקואליציה הודיעה על הסכם, מן הראוי שהקואליציה תכבד את הבית הזה וההצבעה תתקיים רק לאחר שפרטי ההסכם יונחו על שולחן הכנסת. התרגיל הזה של להגיע להסכם, אבל לעשות אותו בעל פה כדי לחמוק מהוראות חוק הממשלה הוא ביזוי כבודה של הכנסת והפרת רצון המחוקק. ולכן אנחנו דורשים שאחרי שהודיעו שיש הסכם, שנעצור את ההצבעה, היא לא יכולה להתקיים. ילכו, יביאו את כל הפרטים בכתב, יניחו אותם על שולחן המליאה, ורק אחרי שתהיה שקיפות וגילוי נאות, אנחנו נוכל לראות את הדברים. התרגיל הזה של להגיע להסכמים בעל פה כדי לעקוף את הוראות החוק - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הנקודה ברורה. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - זה תרגיל שדורך על הכנסת ומבזה את כבודה. השאלה השנייה: ישנה עוד סיעה, ישנם עוד חברי כנסת שהודיעו על כוונתם במקור שלא לתמוך בהצעת החוק. הם חזרו בהם מהחלטתם. מדובר בחברי סיעת דגל התורה, ואנחנו מבקשים לדעת אילו הבטחות ניתנו לסיעת דגל התורה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. לגבי השאלה הראשונה, אני מבין שנבדק עם הייעוץ המשפטי שאכן אפשר להמשיך להצבעה. לגבי השאלה השנייה - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז מה הגילוי הנאות שניתן כאן – הסכם שלא יודעים מה העלות שלו בהצבעה תקציבית? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שתי השאלות ברורות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו דורשים לדעת כמה כסף הובטח בהסכם עם עוצמה יהודית – מספר, מספר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רוצים חוות דעת של הייעוץ המשפטי, שיסביר לנו מה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שתי השאלות ברורות. הן נשאלו בייעוץ המשפטי, ואמרו שאפשר להצביע. גם לאור שתי ההערות האלה, אפשר להצביע. חלק מהדברים יתבררו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הודיעו על הסכם ולא הודיעו על פרטיו. אני לא מבין, או שיש הסכם – אז תודיעו מה כולל ההסכם, אנחנו בהצבעה תקציבית. זה לא הכסף של אבא של שר האוצר, ולא כסף של איתמר בן גביר. כמה כסף? זה הכסף שלנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין תשובה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לגבי יהדות התורה, תינתן תשובה עכשיו. חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כמובן לא מתייחס לשאלה הראשונה, כי עניתי בגילוי הנאות. לגבי השאלה השנייה, ההסכם עם יהדות התורה הוא נכונות ורצון טוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נכונות ורצון טוב באיזה נושא? אני לא מבין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> - - (תיקון מס' - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אמרו שיש הסכם על נכונות ורצון טוב. באיזו סוגיה – חוק ההשתמטות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. חבר הכנסת גלעד קריב, תודה רבה. שמענו את זה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כסף קואליציוני לרשויות החרדיות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> התשובה ניתנה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תכבדו אתנו, על מה ההסכם? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אני מבקש להוריד את המיקרופון שלו. תודה רבה, התשובה ניתנה. אם כן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאות התקציביות (תיקון מס' 29), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 נגד – 40 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאות התקציביות (תיקון מס' 29), התשפ"ה–2025, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 49 בעד, 39 נגד, נמנע אחד. אני חוזר: 48 בעד, 39 נגד, נמנע אחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אומר, מי שלא הצביע – מנסור עבאס? אנחנו בודקים את זה, אין בעיה. אנחנו נגיד. ברגע שיאשרו, אני אגיד. תכף נכריז על התוצאות המדויקות – יש תקלה. חבר הכנסת מנסור עבאס – מה התכוונת להצביע? נגד. אם כך, 48 בעד, 40 נגד, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאות התקציביות (תיקון מס' 29), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כך, זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה המתאימה, אף על פי שהדברים ברורים לחלוטין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ברור למי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הפחתת גירעון, כספים, ועדת כספים – זה ברור. אבל אני מבין - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה את ניר ברקת על התקציב. << הצח >> הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2025, התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/ 1892).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2025, התשפ"ה–2025, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר אופיר סופר, שר העלייה והקליטה, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2025. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, חוק התקציב לשנת הכספים 2025 אושר בחודש מרץ. במהלך חודש מאי 2025 החלה מדינת ישראל במבצע מרכבות גדעון, שבמסגרתו גדל היקף גיוס המילואים מעבר לצפוי וגרר הוצאות לחימה נוספות, הכוללות חימושים ומיירטים ושעות טיסה והפלגה לאור שיגורים של מאות כטב"מים וטילים בליסטיים על שטח מדינת ישראל. ביום 13 ביוני 2025 פתחה מדינת ישראל במבצע עם כלביא כנגד איראן, אשר כלל תקיפות משמעותיות של מערכת בשלל אמצעים באיראן. תקיפות אלו אף גררו תקיפות נגד של איראן בישראל ומאמצי הגנה משמעותיים של זרועות הביטחון. מתוקף כך, נדרשה, ועודנה נדרשת הממשלה להוציא סכומים ניכרים לצורך מאמצי הלחימה, לאור הגידול בהיקפם עקב המשך הלחימה העצימה, אשר עלתה על התחזיות שהונחו בעת גיבוש ואישור חוק התקציב לשנת 2025. סך הצורך בהגדלת התקציב הנובע מהימשכות הלחימה עומד על כ-30 מיליארד שקל. מהם 29 מיליארד לתקציב הביטחון, והיתרה – למימון הוצאות הריבית והוצאות נפגעי האיבה הנובעות מהמלחמה בכלל וממבצע עם כלביא בפרט. העברת התקציב הנוסף מייצרת יציבות וודאות למשרדי הממשלה השונים לטובת התנהלותם עד תום שנת הכספים. בפרט, התקציב הנוסף מייצר את התשתית הפיסקלית המאפשרת את המשך המאמצים הביטחוניים, המשך ניהול המלחמה וצמצום הפגיעה בהתנהלות התקציבית של מערכת הביטחון. אלו נדבכים קריטיים לטובת הפעולות הביטחוניות להבטחת ביטחון מדינת ישראל ולטובת התפקוד התקין של הממשלה בכלל. הממשלה רואה חשיבות גבוהה בשמירה על מסגרות התקציב כפי שהן קבועות בחוק התקציב הקיים לשנת 2025. בהתאם, לאורך השנה, ולמול מציאות המלחמה המורכבת, היא ביצעה שינויים בסדרי עדיפויות על מנת לתת מענה לצרכים העולים מהשטח, תוך הקפדה על שמירה על מסגרות התקציב, שלהן היא מחויבת. אף על פי כן, נוכח החרפת הצרכים הביטחוניים מעבר ליכולת ההכלה של המסגרת הנוכחית, מביאה הממשלה חוק זה לאישור הכנסת, תוך מודעות גבוהה למשמעויות שינוי מסגרות התקציב במהלך שנה שוטפת והשפעותיו על הסביבה הכלכלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אם כן, אנחנו עוברים כרגע לדיון האישי. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אישור התקציב הנוסף הזה, הנוסף הראשון, לשנת 2025, לא יהיה האחרון כמובן. התקציב המונח בפנינו הוא לא עוד מהלך טכני. אזרחי ישראל חייבים לדעת כי הרוב לאישור התקציב הזה הושג באמצעות שוחד פוליטי. השוחד הזה, אדוני היושב-ראש, ניתן, למיטב הבנתי, בשני אופנים: פעם אחת, לאחר החלפת יולי אדלשטיין, המפתחות לניהול הדיונים בוועדת החוץ והביטחון על חוק ההשתמטות, וכולנו עדים לכך, נמסרו על ידי ראש הממשלה לנציגי המשתמטים. פעם שנייה זה כסף, הרבה מאוד כסף. על העסקה הראשונה, אומנם, בלי פירוט ובלי סכומים, אנחנו שמענו כאן לפני כמה דקות. ומחר, כבר מחר, ועדת הכספים מתכנסת על מנת לדון בהעברת מאות מיליוני שקלים למפלגות שיעניקו היום לקואליציה את הרוב בהצבעה. 30 מיליון שקלים יעברו להקמת המועצות הדתיות החדשות, 34 מיליון שקלים להילולות, 25 מיליון שקלים לעסקנים של המפלגות החרדיות במטה של המשרד לשירותי דת. אתם רוצים עוד? כי יש לי עוד. כמעט 27 מיליון שקלים, אדוני היושב-ראש, לחשיפת ירושלים הקדומה, כי הכי הכי דחוף עכשיו לחשוף את ירושלים הקדומה. עוד 10 מיליון שקלים למשרד המורשת המיותר של השר אליהו למורשת הלא-מוחשית, כמו המשרד עצמו. ואם כבר לחגוג, אז כמובן שאי-אפשר ללא הקופה הקטנה של שר האוצר במשרד ההתיישבות, כשגם המשרד הזה יקבל מחר 80 מיליון שקלים, כי, בעצם, למה לא? אנחנו נמצאים בעיצומו של המשבר הביטחוני, המשבר הכלכלי, המשבר החברתי אולי הכי חמור מאז קום המדינה. משפחות קורסות תחת יוקר המחיה, עסקים קטנים נסגרים, הצמיחה נעלמה לחלוטין בשלוש השנים האחרונות. ומה מציעה הממשלה? עוד מיליארדים ליעדים מגזריים, עוד כספים קואליציוניים, עוד גזרות שיחנקו את מעמד הביניים הישראלי. כך, אדוני היושב-ראש, לא נראה תקציב חירום. זו תכנית להישרדות פוליטית. עוד מהלך חצוף של פוליטיקאים ציניים, שעבורם 7 באוקטובר, מעגל המוות והשכול, הם רק תירוץ להמשך ביזת כספי ציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביחי בוארון, בבקשה. זה חוב מקודם. אחריו חוזרים לסדר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם לכן עלה לפה חבר הכנסת רם בן ברק ודיבר על כך שאני וחבריי – בגללנו תקום מדינה פלסטינית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא היה במוסד. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא הבאנו את הסכמי אוסלו, אתם הבאתם את הסכמי אוסלו. אתם הפקרתם את מרכז הארץ. בגללכם קרה 7 באוקטובר, כי הבאתם את ההתנתקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בגללנו - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתם הצבעתם בעד. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם אלה שהטרלתם את מדינת ישראל במשך עשרות שנים נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון. אתם אלה שמסכנים את תושבי מרכז הארץ היום. אתם, שמתנגדים לריבונות ישראלית, מביאים את 7 באוקטובר הבא על מרכז הארץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת בן ארי, אתם, כולכם. כל השמאל המטורלל הביא עלינו את ההתנתקות ומביא עלינו את 7 באוקטובר הבא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מי עשה את ההתנתקות? מי עשה את ההתנתקות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביבי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שומע - - - על הראש. אין לך בושה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב, תאפשרי לו. הוא פנה לחבר הכנסת רם בן ברק. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> ולא נדבר על אלה שמנעו בקק"ל חימוש כיתות הכוננות ביהודה ושומרון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה - - - על הראש. אין לך בושה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> השנאה שלכם העבירה אתכם על דעתכם. אתם שונאים את כל מה שלא אתם. לכן הבאתם את אוסלו, לכן אתם כל כך שונאים את הכיפות הסרוגות. תתביישו לכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה השנאה, מה זה השנאה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> רם, אני מסתכל לך בעיניים. תתבייש לך. אתה מייצר שנאה נגד הכיפות הסרוגות, אתה מייצר שנאה נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון. תודה בזה. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא היה במוסד, מה אתה עשית? מה זה "תודה"? הוא היה במוסד - - - מה אתה מזלזל? הגן על מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> היה במוסד, היה במוסד. שנאת ישראל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה עשית? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> מה אני עשיתי? הרבה יותר ממך, מירב. תתביישו לכם - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ביבי שלך הצביע על ההתנתקות בעד שלוש פעמים. ארבע פעמים - - - אריק שרון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ארבע פעמים. יהודי לא מגרש יהודי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, תודה רבה. חבר הכנסת בוארון, תודה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בוארון, לא יפה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, מותר להביע עמדה, ואחר כך - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נכון, וגם לנו מותר. הוא פנה אלינו. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא יפה להסית. לא יפה להסית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אתן לך, אם צריך, מעל הבימה. לא עכשיו. תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - שנאה. עוד מעט יום כיפור. איפה אתה? תגיד: כולנו אחים. בואו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הינה, אתה אומר את זה. חבר הכנסת נאור שירי, כולנו אחים – אכן כך. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - הייתי בן תשע. אני - - - על התנתקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היה בן תשע בהתנתקות. הוא אשם בהתנתקות - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שרשרת הדורות. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה הוא אמר, שאנחנו הבאנו את ההתנתקות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, אתה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אריק השמאלני, וביבי הקומוניסט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, ביום ראשון פרסמו חברי ועדת החקירה לעניין הצוללות פירוט לנימוקים שהובילו אותם להוציא מכתבי אזהרה לנחקרים. משום מה לא מדברים על זה במדינת ישראל, כי יש לנו כל כך הרבה קשיים, כל כך הרבה בשורות קשות ורעות, שלא מדברים על הפרשה החמורה הזו, שהייתה בה התפתחות השבוע, אבל אנחנו לרגע נתעכב על זה, כי זה חשוב. במסקנות הביניים של הוועדה נכתב – אני מקריאה: "התנהלותו של מר נתניהו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח, ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך", כותבים חברי הוועדה, "סיכן נתניהו את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל". למי שלא מכיר את פרשת הצוללות, הסיפור הוא כזה: בשנת 2009 נתניהו הלך על הראש של מערכת הביטחון ונתן לגרמנים אור ירוק למכור צוללות גם למצרים, תוך שישראל בעצם צפויה במהלך הזה לאבד את היתרון שהיה לה בתחום הביטחוני הזה במזרח התיכון. בדוח הביניים של הוועדה נכתב: "במערכת הביטחון זיהו כי גורם ישראלי כלשהו פועל בעניין, אך לא העלו על דעתם כי מדובר במשרד ראש הממשלה". בהמשך, בשנת 2015, נתניהו נפגש עם מרקל במטרה לרכוש עוד צוללת לישראל. לצורך כך הוא מבקש ממערכת הביטחון את עמדתה באשר לצורך לרכוש צוללת שביעית. מערכת הביטחון התנגדה, בטענה שזה לא התיעדוף שלהם, זה לא מה שהמדינה צריכה. נתניהו המשיך בכל זאת בתהליך של המשא ומתן, מידר את מערכת הביטחון, ובסופו של יום גם מרח את הקבינט, את הקבינט המדיני-ביטחוני, באשר למחיר של העסקה. הוא מרח אותם באשר לכמה זה הולך לעלות לנו: הוא הציג 1.8 מיליארד אירו, ובסוף זה עלה 3 מיליארד אירו. אני חושבת שכל אחד צריך לשאול: מדוע ראש הממשלה התנהל בצורה הזו? מי הרוויח מהעסקה הזו? האם השיקולים של ראש הממשלה היו קשורים לביטחון של מדינת ישראל או שהיו לו שיקולים זרים אחרים? והשאלה אולי הכי חשובה: האם דפוסי הפעולה הזו, הפעולה הכל-כך מלוכלכת, הלא-עניינית - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - האם הם חלק מהחומר הרעיל שהמיט עלינו את אסון 7 באוקטובר? האם ההתנהלות המטונפת הזו היא בדיוק אותה התנהלות שהביאה עלינו את האסון הנורא מכול? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חברת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה אמרתי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> או-אה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אנחנו צפינו במופע אימים של חבר הכנסת אביחי בוארון. עכשיו, מילא היה משהו מאחורי הדברים שלך. אתה באמת האשמת אותנו בהתנתקות? באמת? את נאור שירי, שהיה בן תשע בהתנתקות? את מי? את רם בן ברק, שהיה לוחם במוסד? איך אתה לא מתבייש? בזמן שאתה רצת בין הגבעות, הוא נלחם למען מדינת ישראל. הוא נלחם. אני לא רוצה לספר לך – מדי פעם הוא זורק לי סיפורים, באיזה מדינות הוא היה. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב טוב. תקשיב, גם עוד מאה שנה – שומע אותי? אי-אפשר לפספס אותי. גם עוד מאה שנה מהיום לא תגיע ל-10% – למה אני מגזימה? 5% מהתרומה של רם בן ברק. עכשיו, תקשיב, מאיפה התסכולים שלך? הרי שנינו גדלנו בנתניה. למה אתה ממורמר? על מה אתה ממורמר? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, אני לא שומעת גם ככה, אני שומעת את עצמי. רגע, אני רוצה לדבר איתך, כי אנחנו שנינו מאותו הכפר. תקשיב טוב, שני גדלנו בנתניה, שנינו מזרחים, שנינו למדנו בבית ספר דתי עד כיתה י"ב. אני גם למדתי רק עם בנות. תגיד לי, למה אני, מירב בן ארי, לא ממורמרת כמו שאתה ממורמר, אם שנינו גדלנו – למה אני רואה ברם בן ברק בן אדם מדהים? למה? למה? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אני ממורמר? יש לי תחושה - - - אני לא ממורמר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תן לי רגע. אתה מה-זה ממורמר. אתה האשמת אותנו בהתנתקות, אתה, שביבי שלך הצביע ארבע פעמים בעד. למה אתה לא מאשים אותו? למה אתה לא מאשים את נתניהו? למה אתה נופל עלינו ואתה לא מסוגל להאשים את נתניהו? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את אריק שרון. מה אני קשורה לאריק שרון? מה? תסבירי לי מה אני קשורה. גם לא הצבעתי לכם אף פעם. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אני מבין שאין שום קשר לוגי בין התנתקות לבין שמאל ישראלי. אין קשר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מצליחה להבין איך אתה ואני הגענו מאותו בית גידול בנתניה, מהשכונות, מהפריפריה החברתית, ואני מסתכלת על רם בן ברק ואני אומרת לעצמי: יפה הבלורית; אני אומרת לעצמי: איזה בן אדם, כמה הוא תרם. למה הוא לא מונה לראש המוסד? רק בגלל ההתערבות של הנתניהוז, וכולם יודעים את זה. ואתה מסתכל עליו ואתה ממורמר בגללו. למה? למה? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אני בכלל לא ממורמר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תקשיב טוב, תקשיב, כל החבורה המורחבת פה לא הצביעה בעד ההתנתקות. אף אחד פה לא הצביע בעד ההתנתקות. אנחנו לא היינו חלק מהפוליטיקה הישראלית. לא, לא היינו שם. ואתה יודע מה? תקשיב טוב, אם אני הייתי בכנסת, אני גם לא יודעת מה הייתי מצביעה, אני לא יודעת. מה שבטוח, שב-2006 לא הייתי בכנסת. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 2005, ב-2006 ההחלטה יצאה. אני יודעת את זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רציני? איפה אנחנו היינו באוסלו? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, אני אומרת לך: עוד יותר טוב, אני ב-2005 הקמתי מרכז לנוער בסיכון בנתניה, בעיר שאתה ואני גדלנו בה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. הנקודה ברורה. תם הזמן. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אתם חסידי ארץ ישראל השלמה. אתם לא בעד ההתנתקות, אתם בעד ארץ ישראל השלמה, והכול טוב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב טוב, אביחי בוארון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, תם הזמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, הוא כל הזמן מפריע לי. תן לי חצי דקה, הוצאתי את הגרון, וגם ככה הקול שלי הרוס. תקשיב טוב, אביחי, הינה אני אומרת לך: תעזוב אותך מהמרמור והתסכול. מי שהביא עלינו את ההתנתקות זה הממשלה של אריק שרון. מי שהצביע בעד ההתנתקות זה נתניהו. החבורה פה, כולם – אף אחד לא קשור. וחלאס עם התסכול. תראה, תסתכל עליו, תהיה גאה בו. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת מירב בן ארי, אתם כל כך ימנים. תרימי יד בעד הריבונות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תהיה גאה בו. הבן אדם עשה מבצעים, חבל על הזמן. אי-אפשר לדבר עליהם. תרים את הראש. לא להיות ממורמר. זה לא טוב לעור הפנים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> העיקר שלמה קרעי אומר לי שאנחנו חמוצים. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - ארץ ישראל השלמה. כולכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו חמוצים? הוא ארץ ישראל השלמה. למה, איפה הוא גר, בנתניה? הוא גר בנהלל. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אתם יפי הבלורית והתואר ואנחנו גנבנו לכם את המדינה. הכיפות הסרוגות גנבו לכם את המדינה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה המרמור? מאיפה? מה זה כיפות סרוגות - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא כבר על הפודיום. בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק שנייה, אדוני, לעצור שנייה את הזמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> באיזה גיל אמרנו שהיית בהתנתקות? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הייתי בצבא. אבל הוא הגיע איתי לאוסלו. ולדי היה בכלל בסיביר, הוא אשם באוסלו. הסכם וואי וכל מה שעשיתם באוסלו זה אנחנו. שנייה. שנייה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה. שנייה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה שנייה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני רק רוצה להסביר, כי בגילוי נאות שנאמר על ידי יו"ר הקואליציה נאמר שיש הסכמה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אה, זה חלק מהדברים שלך? בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אבל סמוטריץ' עכשיו אומר – שימו לב בייעוץ המשפטי – בניגוד לנטען, משרד האוצר לא התחייב להעביר 160 מיליוני שקלים למשרד לביטחון לאומי, ובוודאי לא לפתוח סוגיות תקציב. זאת אומרת ששיקרו לנו. אין הסכמה. שר האוצר אומר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יגיע שר האוצר, יסביר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ייעוץ משפטי, שמעתם את זה? אין הסכמה, הם שיקרו. סמוטריץ' אומר את זה. אומנם הוא עכשיו עם טיקה בהודו, אני לא יודע איפה הוא, במומביי, אבל הוא אומר. הוא כנראה צופה בערוץ הכנסת. אה, התחלת לי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בוודאי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> או בומביי או - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מומביי אמרתי. חבל, קצת חברות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בחברות עשיתי זאת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוארון, אני חושב שדי מיצית את האירוע שאתם אלו שהצבעתם בעד ההתנתקות, המשכתם את אוסלו. אני לא נכנס לזה. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אתם חסידי ארץ ישראל השלמה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא נכנס לזה, בוארון. The Jewish people have suffered enough. די, מספיק. מה שמירב עשתה לך זה הרבה יותר מדי. אני רוצה להתייחס לחברת הכנסת שעשתה - - - << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די. מספיק. תשחרר. תנשום. כוס מים, יוסי. להוסיף לי 20 שניות. אני רוצה להתייחס לחברת כנסת אחרת שהייתה פה קודם ונשאה נאום לעגל הזהב סגול השיער שלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> צרצרים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה מלך הוא, ישועתו, למרות כל הלחץ שעשו לו ולמרות כל הלחצים בעולם, הוא שלח לתקוף את קטר ושלח טילים. וראיתי גם את ואטורי מחלק אתמול בקלאוות כאילו הוא בשוק בדיר אל-בלח. אבל עשרה נרצחים אתמול – אפס, שום מילה. כלום. כלום. יש להם יכולת לבדל את כל הרע בעולם, את כל הרע. עוד היא עושה נאום וקדה קידה, כאילו היא סיימה עכשיו פה מופע מחול בכיתה ט'. הזיה לחלוטין. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תגיד את השם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא אגיד את השם, היא יודעת את שמה. אבל אני כבר אומר, גב' קטי, אם את כבר אומרת תודה, את שכחת כמה מילים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אוה, נאור. נאור שירי - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה מפה למסור תודה לרח"ט איסוף המודיעין, הלוא הוא יאיר נתניהו. הזמן שלך בגולה בכלל היה מבצע הטעיה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? מה קרה? הקנאה אוכלת אותך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה אספת את המודיעין; לראש מערך הדוברות, גב' שרה נתניהו. גם אותה שכחת. את הטיס האמיץ בנימין - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ואת הנווט האמיץ בכלל, נתניהו, את פספסת. הרי אתם רק בהצלחות. כשמגיעים לזירת פיגוע - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נאור שירי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אחרי שנתיים על הדם של הנרצחים, בג"ץ, על התפוחים שעתרו באפריל 2024 – כולם אשמים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נתניהו מפריע לך - - - כי יאיר לפיד - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל כשיש הצלחות עושים פה נאומים, מחלקים בקלאוות, לא סופרים נרצחים, לא סופרים שחייל מילואים ביום חתונתו התאבד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נאור, תשתה כוס מים, נאור. תשתה כוס מים - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאתם. אתם בהצלחות, כל הכישלונות זה עלינו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הגדיל לעשות בוארון. יו"ר האופוזיציה בזמן ההתנתקות היה בכלל בנימין נתניהו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נאור, תשתה כוס מים. תירגע, נאור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור, תודה רבה. תם הזמן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו הזויים. אז קטי, פעם הבאה שאת עושה קידה, לפחות תודי גם לשרה נתניהו - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הינה, תשתה כוס מים. תשתה - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - כי היא רשמה לך את זה, וחבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. רק כדי לכבד את זכר הנרצחים והנופלים שלשום. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הבאתי לו כוס מים, שיירגע - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הם הוזכרו כאן, ואנחנו כולנו כואבים ומשתתפים בצער המשפחות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, היו פה נאומים שהזכירו אותם. אני רק אומר, יש לנו אנשים שצופים, ואנחנו יודעים שאנחנו מזכירים כאן ומכבדים את משפחות הנופלים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> סולומון, אדוני היושב-ראש, הבאתי לו כוס מים, כי אני דואגת לבריאותו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סדרנים, להוציא אותה מהמליאה, היא שותה בזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני הבאתי את זה לך, כי אני חוששת לבריאות שלך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, חברי הכנסת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני חוששת לבריאות הנפשית שלך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תוציא אותה, אין פה איפה ואיפה. תוציא את חברת הכנסת שטרית. אחד ניגש - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הבאתי לך כוס מים, שתירגע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר'ה, אנחנו בדיון באמצע פגרה. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אותך לשרה. אותך לשרה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה לא רוצה לשתות מים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני חוששת לבריאות שלך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת בוארון, אל תצא. אתה יודע, אני מתלבט איך לנהל איתך את השיח. מצד אחד אני חושב שאתה אדם אינטליגנטי, חכם. אני מכיר אותך עוד לפני שהיית חבר כנסת, היית אצלי בחדר כשהייתי יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, ניהלנו שיחות. יש לי איתך ויכוח אידיאולוגי, והוא לגיטימי – לי יש את הדעה שלי, לך יש את הדעה שלך. אתה יודע מה? זה ויכוח אידיאולוגי. אבל אתה חצית את הקווים, אני אגיד לך איפה – בעניין המוסרי והערכי, בעצם זה שאתה אמרת קודם כאן על הבמה שהרשות הפלסטינית משתלטת על יהודה ושומרון, אבל שכחת לציין שהחברים שלך, אותם נערי גבעות – שהם לא מייצגים את ההתיישבות, הם מייצגים אנשים כמוך – הולכים לילה-לילה, לילה-לילה, ושורפים ומרביצים. לילה-לילה, שורפים ודוחפים כל מיני עדרים ברשעות וברוע לב שלא ניתן לציון. ואתה נותן להם גיבוי בעצם זה שאתה לא יוצא נגד זה, לא אתה ולא כל החברים שלך. הרי אתם מפחדים להגיד מילה נגד הדבר הזה, שמא יבולע לכם במשהו. או שאתה מאמין בזה, או שאתה חושב שזאת הדרך, כמו השרה סטרוק והשר בצלאל סמוטריץ', שנותן להם גם כל מיני רכבים, שיהיה להם יותר קל להגיע ולשרוף בתים. זו הבעיה שלי איתך. לא זה שאתה חושב אחרת ממני. זה שהמוסר שלך הוא כפול – יש לך יעני מוסר יהודי לאנשים מסוימים, ואין לך שום מוסר ברגע שזה לא יהודים. זו הבעיה שלי איתך ואיתכם. עכשיו אני אגיד לך עוד משהו לגבי הכיפות הסרוגות. קודם כול, אני לא מקבל את זה שאתה אומר: אתם, אתם מלח הארץ, ובאתם ואתם חושבים שאתם אדוני הארץ – כתבת לי יום אחד. אנחנו לא אדוני הארץ. כנראה שקשה לכם לקבל את העובדה שאנחנו המתיישבים האמיתיים, שיישבו את מדינת ישראל ובנו את המדינה. וזה הכול בסדר גמור, וזה הכול בסדר גמור. גם אתם מתיישבים, גם אתם בונים מדינה, ואנחנו ביחד. אני לא מצליח להבין מה מעורר בך כזה אנטי וכזאת שנאה להתיישבות הוותיקה. מה? מה קרה? מה עשינו לכם לא טוב? מה עשינו לכם לא טוב שאתם מגיבים בצורה כזאת? אבל מה אני אעשה, זה אתה, וזה קצת מאכזב אותי, כי אני נותן לך הרבה יותר קרדיט מזה. זה יספיק להיום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, הוא הגיב על הדברים שלך, זה לא שהוא הזכיר אותך. אני שומע את הדברים שלך, בסדר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> רק תיקח בחשבון שאם הוא יזכיר את שמי, אני אעלה שוב. אם אתה נותן לו לעלות שוב, אז גם אני אעלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בעודנו כאן מתפרסם באלה המילים: המשטרה עשתה פדיחה. מה הפדיחה? קבל, אדוני היו"ר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא הקשיבה לבן גביר. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> המזכר, מזכר שלא אמור להיות מוגש לשופט – השופט הוא הנשיא מנחם מזרחי; לא אמורות להיות מוגשות לו תכתובות פנימיות כשמתנהלת חקירה, והגיע לידיעת השופט מנחם מזרחי, הנשיא, מזכר שבו כתוב שמפקד יחב"ל – לא טלי גוטליב, מפקד יחב"ל – כותב שאין עבירה בפרשת קטרגייט. מפקד יחב"ל. לא פרסום שלי, לא, לא, לא. פרסום של אבישי גרינצייג ועמית סגל, שאולי הדהד את זה, אני לא יודעת. אבישי גרינצייג – ראיתי בעיניים שלי. המשטרה עשתה פדיחה. תכתובת כזו לא אמורה להגיע לשופט. אהלן וסהלן, מקבלת, נכון, אבל היא הגיעה לשופט מזרחי. והשופט מזרחי כותב ששלושה ימים אחרי שהמזכר הזה נרשם, ומפקד יחב"ל אומר שאין עבירה, הם מגיעים לשופט מזרחי, הנשיא, ומוציאים צו מעצר נגד אוריך. אומר היום השופט מזרחי: אם אני הייתי רואה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שקט. אם אני הייתי רואה את המזכר הזה לפני שהוצאתי צו מעצר לא הייתי חותם לכם על צו המעצר. וזה הכוח הבריוני, האימתני של הגברת, הלוא היא מלכת השקר הרודפת, גב' מיארה. תגידי לי, גב' מיארה, מה את מבינה בדין הפלילי יותר ממפקד יחב"ל? מה עורכת דין, לא פרופסור למשפט פלילי, עורכת דין שהייתה בפרקליטות האזרחית, שמונתה להיות יועמ"שית כי היא לא מבינה כלום בפלילי, כדי שחלילה היא לא תתערב במשפט נתניהו – היא לא מבינה כלום בפלילי – מה היא מבינה יותר ממפקד היחב"ל? כלום. ובכל זאת היא הניעה והובילה את תיק קטרגייט. מה אמרנו על יחסים שוחדיים? יש פה יחסי שוחד, בין היועמ"שית מיארה, לכמה גורמים. יש יחסי שוחד בין מיארה לפצ"רית, זאת שומרת על הבן שלה, היא שומרת על הדלפת סרטון כוח 100. ומיארה - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש איזו קונספירציה מטורללת - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ומיארה שומרת גם על רונן בר. איך היא תשמור על רונן בר, שחייב לנו דין וחשבון על 1,200 נרצחינו? היא תהדהד את הרעיון שלו בחקירת קטרגייט. אז מה אם מפקד יחב"ל אמר שאין עבירה? מישהו סיפר לכם שמפקד יחב"ל אמר שאין עבירה? לא. זה במקרה, במקרה הגיע היום לשופט, כשהנשיא מזרחי, שמעז – רחמנא ליצלן, אדוני השופט, איך אתה מעז להכריע על יסוד הראיות שמובאות בפניך? איך העזת לבטל איסור יצירת קשר בין אוריך לבין ראש הממשלה? איך אתה לא נכנע להם? איך אתה לא בכיס שלהם, אדוני השופט? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ופה אני אומרת לכם: אנחנו רואים מה הפרקליטות עושה, ואנחנו רואים את הרדיפה הזו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רואים גם רואים. מפקד יחב"ל – אתם מצטטים פה את תיק קטרגייט; מפקד יחב"ל, לא טלי גוטליב, אמר: אין בסיס לעבירה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גם אני רוצה להתייחס למה שהיה לפני זה, ואני אומר לחבר הכנסת בוארון: שני ציטוטים אני אקריא לך, הרמב"ם. במה שעשית עכשיו, שאתה עומד כאן ומדבר ומרעיל כנגד אנשים, קורא להם שמאלנים, אתם אשמים, בגללכם 7 באוקטובר – אין בזה דבר מלבד הוצאת דיבה של אנשים טובים והרעלה של החברה הישראלית. ואתה עושה את זה? כמו שאמר רם, אני באמת מכבד אותך, לא מסכים עם דעותייך, אבל אני רואה את הרצינות. למה לעלות בערב יום הכיפורים? הרמב"ם כותב ככה: עבירות שבין אדם לחברו, או המקלל את חברו, או גוזלו וכיוצא בהן, אינו נמחל לו לעולם. אבל הוא אומר – והינה ההצעה של הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, שאמר לכן, מה שאמר הרב עובדיה יוסף: מי שחטא כלפי חברו, עליו ללכת לפייסו בעצמו ולא על ידי שליח. אז יש לך זמן עד סוף הערב הזה ללכת אל רם. ואם אם אתה לא רוצה, אז להפסיק – זה לא רק אתה – להפסיק עם ההרעלה הזו של החברה הישראלית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מאיר, זה דו-צדדי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי, קטי. אם יעמוד כאן מישהו ויטיל דופי - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מאיר, אתה אדם הכי טוב שיש בעולם. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן אני אומר, לכן אני אומר, ואני כל הזמן אומר את זה - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אין עליך, מאיר. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אי-אפשר לעמוד כאן ולפנות לאנשים – באמת, אין מה לעשות, כשאני ואתה ישנו בבטחה במיטות שלנו, האיש הזה ישב והגן עליי ועליך, על ילדיך ועל ילדיי ועל ילדינו. כשעולים כאן ויוצאים כנגד אלופים בצבא – לא משנה מה דעתם, האלופים האלה הקדישו את חייהם. לכן, ערב יום הכיפורים לא יסולח לאף אחד שלא ילך ויתעטף בטלית, כשהוא עולה לכאן וזורק כל כך הרבה רפש על אנשים שכל חטאם שהם לא חושבים כמוני, זה חטאם. מה זה השמאל והימין הזה? זה כמו שעולים לכאן כל הזמן אנשים, קטי, ואומרים: מפלגת יש עתיד, כולם אשכנזים. לא ידעתי שנולדתי בקרקוב, לא ידעתי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> סליחה, סבתא שלך דיברה אנגלית. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, נכון. לא ידעתי שנולדתי בקרקוב, לא ידעתי שמיקי נולד באוסטריה. חבל שאנחנו מתעסקים בזה. אז בכל אופן, שתהיה שנה טובה. ובאמת, מי שבאמת הגזים, זה הזמן – מה שאמר הרב עובדיה יוסף, תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בבקשה. מוותרת? << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, לא. חשוב לי לדבר על הפצועים, והחלמאות של המדינה שלנו, איך אנחנו מפקירים חיילים שנפצעו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש לך מיקרופון עוד רגע. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לא בכדי אני לא מוותרת על זכות הדיבור שלי. אני חייבת לומר, לא ייתכן מצב שאנחנו שולחים את מיטב בנינו, שמחרפים את נפשם, אנשים נפצעים פציעות בנפש ובגוף. בשבוע שעבר סיפרתי, בנאום הקודם שלי, ביקרתי בבית חולים שיבא בשיקום אורתופדית, יש שם גם פגועי ראש ופצועים בגוף, באמת, אנשים קטועי רגליים, חלקם רגל אחת, חלקם שתיים. אבל מה, אנשים עם עוז רוח, אומץ לב, ואני אומרת לכם דברים שהם בלתי מתקבלים על הדעת. התחלתי לספר קודם, לדוגמה, על בחור שהתנדב בצח"י, שזה כמו כיתות הכוננות. והבחור המקסים הזה נפצע קשה בכפר יובל, צפונית לקריית שמונה, קוראים לו יוחאי. ויוחאי לא התגייס לצבא כשהוא היה בן 19 בגלל שהצבא פטר אותו בשל תת-משקל, לא כי הוא לא רצה להתגייס. היום, כשהוא קרוב לגיל 50 והוא קיבל נשק מהצבא ועשה תורנויות והיה שותף להגנה של היישוב והגזרה, אחרי שהוא נפצע פציעת ראש קשה, המדינה אומרת: אנחנו לא מכירים בך. משרד הביטחון לא מוכן להכיר בו. החלמאות, כאשר אנחנו יודעים שחברים בכיתת כוננות ובצוותי חירום והגנה על היישוב – חבר הכנסת עודד פורר, הרי אתה פעלת בתחילת המלחמה, אתה זוכר, כולנו פעלנו ביחד עם החמ"ל, ואתה היית בצוות אמל"ח והגנה על יישובים. פשוט הפקירו אותם. הגעתי לבית החולים, אני רואה את אשתו היקרה, שאומרת: פשוט לא רואים אותנו, לא ראו אותנו, נטשו אותנו. כמו כן, אתם פוגשים הרבה מאוד חיילים שמצד אחד, מחלקת שיקום וסיוע באמת עושים לילות כימים, אבל לצד זה יש צרכים ייחודיים שבהם צריך לעזור לחיילים. למשל, חיילים שנפצעו במילואים והם נשואים ויש להם ילדים קטנים – צריך לסייע בהסעות למשפחות שיוכלו לבוא לבקר. אנחנו רואים סוגיות של בתי ספר וחינוך, סוגיות ביורוקרטיות. הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת. אני חושבת שהמינימום שאנחנו יכולים לעשות למען האנשים המדהימים האלה, למען יוחאי וששון והרבה מאוד אחרים, כמו למשל גם חיילים בשירות, גם בקבע, שנפצעים, ואם זה לא קרה בתוך הבסיס, אז גם לא מכירים בהם. אני רוצה שנרים את הכפפה, אני אביא את מלוא הפרטים בהמשך ונעשה, בעזרת השם, ביחד טוב למען מי שמקריבים עבורנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בעזרת השם. תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לחרוג אולי ממנהג חברי הכנסת כאן ולדבר דווקא על מה שהצעת החוק הזו מדברת עליו, וזה על תקציב. עכשיו, אני שמח שהשר לפיתוח הנגב והגליל נמצא כאן, כי אני מניח שאתה יודע שבית החולים סורוקה נמצא בנגב. ואני מניח שאתה יודע שבית החולים סורוקה נותן שירות ללמעלה ממיליון איש בנגב, ועוד אמור לתת שירות לכל פרויקט צה"ל לנגב, שעוד אמור להתרחב ולרדת – עוד יחידות שאמורות לרדת דרומה. בית החולים הזה נפגע לפני חודשיים במהלך המלחמה עם איראן בצורה קשה מאוד. הוא נפגע בצורה מכוונת, זה לא איזה פגז טועה, זו הייתה פגיעה מכוונת. הוא עוד לא שוקם, התקציבים עוד לא הגיעו. ומתווכחים עם משרד האוצר אם יתנו לו 40 מיליון או 50 מיליון, כשצריך 1.3 מיליארד שקל כדי שיהיה שם בית חולים ממוגן כמו שצריך להיות בית חולים ממוגן בנגב. אבל מה החליטה הממשלה בחודש אוגוסט? מה היא החליטה ב-16 באוגוסט? ממשלת ישראל החליטה להקצות 1.6 מיליארד שקל לצרכים אזרחיים של הצבא. מהם הצרכים האזרחיים של הצבא, אדוני השר לפיתוח הנגב והגליל? הצרכים האזרחיים של הצבא הם תושבי עזה. צה"ל מקצה 1.6 מיליארד שקל מהכסף של אזרחי ישראל כדי לסבסד את תושבי עזה. על זה אתם מצביעים היום, חברי הכנסת. אתם תעמדו פה ותצעקו לנו: חמאס וחמאס – גם עכשיו אתם ממשיכים לשלם להם כסף, הרי למי הכסף הזה ילך? כשאתם תתנו 1.6 מיליארד שקלים לתושבי עזה, למי הכסף הזה יגיע? בדיוק כמו שכשאתם אפשרתם, כשראש הממשלה הזה, ראש הממשלה של 7 באוקטובר, אפשר במשך שנים לעשרות מיליוני דולרים במזומן להגיע מקטר לעזה – זה היה הכסף שהגיע לחמאס ואפשר לסבסד פעילי טרור ואפשר לקנות בטון שאיתו בנו את המנהרות ושאיתו הכינו לנו את 7 באוקטובר. אז עכשיו ממשלת 7 באוקטובר לא נותנת תקציב לבית החולים סורוקה בבאר שבע בסך של 1.3 מיליארד שקל, אבל מוצאת 1.6 מיליארד שקל לתת לתושבי עזה? לזה אתם מוצאים כסף? תתביישו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים שהיום מציינים ברחבי העולם את היום הבין-לאומי למניעת אובדנות. יום קשה, כואב, ומזכיר לכולנו מציאות עגומה שמדינת ישראל עדיין לא יודעת לטפל בה באופן ראוי. בחודשים האחרונים אנחנו רואים עלייה חדה ומטרידה, אנחנו רואים עלייה במספר מקרי האובדנות בקרב משרתי צה"ל: חיילי חובה, חיילי קבע ומילואים. אתם יודעים, צעירים וצעירות נושאים על הכתפיים שלהם טראומות כבדות, מראות מזעזעים שחוו, אחריות עצומה, ולעיתים גם בדידות נפשית קשה. הממשלה חייבת לטפל בתופעת האובדנות מהשורש. אנחנו יודעים שלאחרונה המצב השתנה קצת, ובאמת החיילים שמסיימים את השירות מוזמנים למפגשים, להדרכות, להרצאות. אבל בפועל האחריות לזהות נורות אדומות נופלת על המפקדים הישירים, והם לא ממש הוכשרו לכך ואינם מסוגלים לאבחן מצוקה נפשית כמו פסיכולוג או עובד סוציאלי. לא ייתכן שחייל ימתין שבועיים, במקרה הטוב, או הרבה יותר, לפגישה עם קב"ן. בזמן הזה יכול להתרחש אסון. לא ייתכן שמילואימניק שמסיים את שירותו יישאר ללא מענה וללא טיפול. מה שקורה עכשיו זה שהוא פשוט מופנה לקופת חולים, ושם, אנחנו יודעים, ההמתנה ארוכה מאוד. יושבת-ראש השדולה למניעת אובדנות ובריאות הנפש יחד עם השותפות שלי – לפני שנתיים קידמתי הקמת רשם אובדנות במשרד הבריאות. לא היה קיים בכלל במדינת ישראל – הייתה בעיה עם המכרז. הצלחתי לקדם את זה. אבל נכון להיום אנחנו עדיין מגלים את הסטטיסטיקה ויודעים על אובדנות לא מהרשם, לא מהנתונים, אלא בעיקר מהתקשורת. ויש חשש אמיתי שהתופעה הנוראית והעצובה הזאת מתגברת, ולמדינה אין שליטה ואין אחיזה במתרחש, ואין תוכנית אמיתית לעצור את התופעה. אדוני היושב-ראש, האחריות היא על הממשלה. הנהגת המדינה צריכה לעצור את התופעה הזאת. זה נורא לקרוא למקרה אובדנות "תופעה"; זאת קטסטרופה חברתית. ואם לא נחשוב על פתרון מערכתי נראה עוד ועוד משפחות מצטרפות למעגל השכול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. עמד השר קרעי לפני כשעה או פחות על הדוכן ואמר שעמי העולם מסתכלים עלינו ומשתאים איך עם קטן ומדינה קטנה כזאת עושה את כל זה. אני הייתי מציעה לשר קרעי להוציא את הראש מתחת לחול ולהסתכל מסביב ולראות באמת איך העולם מסתכל על ממשלת ישראל ועל מה שהיא עושה. אני רק אקריא חלק מהדברים, איך שהעולם מסתכל: בהולנד נמנעה כניסת סמוטריץ' ובן גביר השרים ל-29 מדינות אירופיות. אורסולה פון דר ליין אמרה היום שמה שקורה בעזה מזעזע את המוסר של העולם, ההרעבה שנעשית בידי אדם לא יכולה להיות נשק במלחמה, והיא קוראת לכמה צעדים שכנראה יקדמו באיחוד האירופי, כולל סנקציות על שרים מכהנים, השעיה חלקית של הסכם השותפות עם ישראל ועוד ועוד. אומנם קצת ומאוחר, אבל גם ספרד החליטה על אמברגו נשק ומונעת את כניסת השרים אליה. אפילו איחוד האמירויות, השותף של מדינת ישראל בהסכמי אברהם, מנע היום השתתפות חברות של תעשייה צבאית באיזשהו כנס שמתקיים באיחוד האמירויות. אם הצלחתם להוציא את איחוד האמירויות באמירה כזאת, אז כנראה, העולם באמת מסתכל ורואה. העולם שכבר שנתיים מסתכל ורואה מה קורה פקח את העיניים סוף-סוף, והתחיל לנקוט עמדה מאוד ברורה נגד מדיניות ההרעבה וההפצצה המתמשכת. כל העיניים אתמול והיום היו על דוחה. אף אחד אפילו לא שם לב לאוהדי בית"ר ירושלים שאמרו – אם כבר רוצים להפציץ את דוחה, הם הציעו את אצטדיון הכדורגל בסכנין להפצצה. אף אחד לא גינה את זה, אף אחד לא התייחס להסתה הפרועה נגד האוכלוסייה הערבית. וכן, בעולם נוקטים עמדה כי אי-אפשר לשתוק עוד, וכי כולנו כבר מבינים מה שבמדינת ישראל מבינים: המלחמה הזאת לא מפסיקה ומתמשכת כדי להציל אדם אחד ואת כהונת השרים שסביבו, להציל את ממשלת נתניהו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להוסיף משפט אחד: כנראה ב-22 ו-29 בספטמבר אכן יתכנס האו"ם, ואכן תהיה הכרה במדינת פלסטין - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ובינתיים השרים מכניסים את הראש לחול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה – מוותר. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה הזאת כל כך מנותקת מהמציאות שבעצם היא יצרה לעצמה מציאות מדומה. לכל הצלחה היא אחראית, ובכל כישלון היא לא אשמה – אחרים אשמים. אתה יודע מה, לא אחרים אשמים – היועצת המשפטית לממשלה אשמה. שלשום קראתי ידיעה שפשוט לא האמנתי, חשבתי שזה פייק בהתחלה, אולי איזושהי אפליקציה, אולי איזה משהו זדוני. ראש הממשלה בישיבת ממשלה מאשים את היועצת המשפטית בפקקים הבלתי-נסבלים במדינה, בהשתוללות בכבישים. כלומר, הוא אמר: השרים לא מגיעים לישיבת הממשלה בגלל היועצת המשפטית לממשלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רציני? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לעזור לממשלה הזאת. אנחנו בכל זאת מתקרבים לחגים, לראש השנה, ליום כיפור; אולי באמת נבקש מהיועצת המשפטית לממשלה לעשות חשבון נפש ולבקש מאיתנו האזרחים סליחה. עשיתי רשימה של הרבה דברים שהיא צריכה להתנצל עליהם: תבקשי סליחה על שנת שיא בתאונות דרכים; היא צריכה אולי לבקש סליחה גם על זה שהגענו למספר בלתי נתפס, שיא של נרצחים בחברה הערבית – היא, כמובן, אשמה גם בזה; סליחה על זה שהרכבות בישראל עובדות יום כן, יום לא. אין שום יידוע לנוסעים, אין להם מושג מה קורה – בזה היא אשמה; תבקשי סליחה, גלי, על העברת 1.6 מיליארד שקלים ועוד 700 מיליון שקלים קודם לכן מכספי המיסים שלנו לסיוע הומניטרי לעזה – וזאת רק ההתחלה; תבקשי סליחה, גלי, על זה שצעירים לא יכולים לקנות פה דירה; סליחה שיוקר המחיה משתולל עם שיא התייקרויות של כל הזמנים. סליחה שאף משרד מיותר לא נסגר. באמת זה בושה וחרפה, כי זה באמת באשמתך. סליחה באמת על זה שהעזת לנסות לפתוח את הדלת בלשכה שלך לצידה של לשכת שר המשפטים. סליחה על הגירעון שמעמיק. סליחה על חמש פריצות של שלושה תקציבים בשנתיים. ובאמת, סליחה על זה שאין חוק גיוס ושרק המילואימניקים נושאים בנטל. תבקשי גם סליחה על זה שלא אישרת את חוק המעונות, את חוק המתנות, את חוק הנבצרות, את החוקים לפגיעה בתקשורת החופשית. תבקשי גם סליחה על זה שלא אישרת נסיעות במימון מלא לאומן, ושאנשים שנוסעים לשם, אי-אפשר יהיה גם לתת להם פטור ממעצר. זה באמת לא בסדר. כמובן, אדוני היושב-ראש, שאמרתי את כל הדברים האלה באמת בציניות. אני חושבת שלקראת החגים, או בואו נגיד, ראש השנה ויום כיפור, שבהם הדברים נשקלים ונבחנים שם למעלה, אני חושבת שהגיע הזמן שיעשו כאן חשבון נפש בממשלה הזו ובאמת ייקחו אחריות על הדברים שהם אחראים להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם יש פה שר או אין שר. לא משנה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר אופיר סופר שם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת בוארון, אני רוצה להגיד לך משהו. שמעתי שהאשמת את מי שיושב כאן ב-7 באוקטובר. אפילו ראש הממשלה לא חושב כמוך. ראש הממשלה יודע שב-7 באוקטובר היה בישראל ראש ממשלה אחד. דרך אגב, גם בפיגוע שלשום ברמות היה ראש ממשלה אחד. אם זה היינו אנחנו, הייתם אומרים לנו: משתפים פעולה עם הערבים, עם כל מה שאתה רוצה – עם ההסתה שלכם, שאין לה גבולות. אבל איך אני יודע שראש הממשלה יודע שהוא ראש ממשלת החורבן? אי-אפשר להתעלם מזה – בגלל שהוא היה ראש הממשלה ב-7 באוקטובר, ולכן הוא לא רוצה ועדת חקירה ממלכתית. אתה לא יכול להתווכח עם העובדה הזאת. אתה יודע שבנימין נתניהו היה ראש ממשלת 7 באוקטובר, שהיא ממשלת החורבן. אני אמרתי לכם את זה בערב תשעה באב קודם, שאתם מביאים חורבן. כל השרים שיושבים פה היו שרי ממשלת החורבן. זאת העובדה, על כל השאר אפשר להתווכח. דרך אגב, הכי טוב לפתור את זה עם ועדת חקירה – ממלכתית, לא ממלכתית, תעשו מה שאתם רוצים; את הדבר הזה לא תשנו. וזה עוד לפני קטר ולפני כל מה שדיברנו. ב-7 באוקטובר הייתה בישראל ממשלה אחת, זאת הממשלה הזאת, היא הממשלה שביומה הוחרב הכול. אבל אני רוצה להגיד עוד דבר. חיל האוויר תקף עכשיו בתימן, ופריצת התקציב הזה היא בגלל המלחמה של עם כלביא. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שאחד הכלים ההגנתיים הכי חשובים זה מערכת החץ. קראנו היום שיש עיכוב בחוזים ובייצור בגלל שיש מחלוקת על מינוי יושב-ראש דירקטוריון לתעשייה האווירית בין שרי ממשלת החורבן. התעשייה האווירית אומנם משלמת קנסות, זה מהכיס של כולנו. אבל אני אגיד יותר מזה – בסוף זו חברה שיש לה חוזים ל-30 מיליארד לעתיד, ואין לה יושב-ראש, וחלק מהדברים שנפגעים זה מערכות ההגנה, שאנחנו צריכים אותן היום, אולי גם הלילה, בתגובה על מה שקרה בתימן. אתה יודע למה אין יושב-ראש לתעשייה האווירית? לא בגלל קואליציה ואופוזיציה. בגלל ששרים בתוך הממשלה הזאת, ממשלת החורבן, לא למדו כלום. אם כנים דבריכם ואתם דורשים אחריות אישית, הינה, תדעו, יש אחריות אישית לראש הממשלה ולשרים, שצריכים למנות יושב-ראש לתעשייה האווירית שמייצרת את מערכות החץ ולא ממנים. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> התייאשתי מכם. אני מוותר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. אין ייאוש בעולם כלל, בעזרת השם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תכלה שנה וקללותיה, בעזרת השם, תחל שנה וברכותיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - חורבן מן הארץ. אם אתה כבר בברכות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר. חורבן, שיאבד מן הארץ. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דיברתי בנאום הקודם שלי על הניתוק של הממשלה מאזרחיה הערבים, גם בנושא ההריסות בנגב וגם בנושא הפשיעה - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> גם מהיהודים. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> וגם מחלק מהיהודים, לא כולם. אבל עכשיו אני בוחר, אדוני היושב-ראש, לדבר בערבית לבני החברה שלנו על המדיניות של הממשלה כלפיהם מאז כינון הממשלה הזאת, במיוחד בתקופה האחרונה, כאשר אנחנו רואים שהשר מנסה כל הזמן להגיע למוקדים וליישובים בחברה הערבית ולהצית אש עם האזרחים הערבים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח. חבר הכנסת אביחי בוארון, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, "באה מנוחה ליגע / ומרגוע לעמל / לילה חיוור משתרע / על שדות עמק ישראל. / טל מלמעלה ולבנה מעל / מבית אלפא עד נהלל. // אופל בהר הגלבוע / סוס דוהר מצל אל צל / קול זעקה עף גבוה / על שדות עמק ישראל. / מי ירה ומי זה שם נפל / מבית אלפא עד נהלל. // ים הדגן מתנועע / שיר העדר מצלצל / זוהי ארצי ושדותיה / זהו עמק ישראל / תבורך ארצי ותהולל / מבית אלפא עד נהלל". השיר הזה, אני מקדיש אותו לחבר הכנסת רם בן ברק. השיר הזה שגור על שפתם של אלפי בני נוער. לא נוער הקיבוץ המאוחד, לא נוער השומר הצעיר, השיר הזה שגור על שפתם של אלפי בני נוער, נוער הגבעות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> נוער של אלימות. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> כשהם עולים לגבעה נוספת ומקימים חווה חדשה, כשהם שומרים בלילה על העדר, כשהם פורצים וחורשים עוד תלם ועוד שדה, השיר הזה מושר בפיהם, השיר הזה ועוד שירים רבים אחרים. אבל לצערי הנוער הזה, הנוער המהולל הזה, הנוער שממשיך לשאת בעול הציוני של התיישבות, של הפרחת השממה, הנוער הזה זוכה לקיתונות של בוז דווקא מפי מייסדי הציונות - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, נא לשמור על שקט. אפשר לתת לו לדבר? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> - - דווקא מפי אלה, הראשונים שנשאו בעול ההתיישבות. על מה ולמה השנאה הזאת? אני לא יודע. אולי כי דווקא הנוער הזה ממשיך לשאת בעול, כשבני התנועות המייסדות – השומר הצעיר, הקיבוץ המאוחד, תנועת המושבים, ההתיישבות הוותיקה מה שנקרא – הפסיקו לשאת בעול הזה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לך לעוטף עזה, אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יודע למה - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מי ישב בניר עוז? אתה ישבת בניר עוז? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אלעזר שטרן, קריאה שנייה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> מי גירש את גוש קטיף, מי? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> נכון - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אלעזר שטרן, קריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - גוש קטיף - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אל תפריע, אל תפריע. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל השנאה הזאת כל כך עמוקה, כל כך תהומית - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת קלנר, חבר הכנסת אלעזר שטרן. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אין לנו דבר וחצי דבר נגד ההתיישבות - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת בן ברק, אני הקשבתי לך, עכשיו אתה תקשיב לי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה מקשקש - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל השנאה הזאת כל כך תהומית - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שמעת אותו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא פתח – אתה לא הקשבת לתחילת דבריו, הוא פתח בדברי שבח. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה לא הקשבת לדבריו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אתה לא הבנת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני הבנתי, ועוד איך הבנתי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנת. הוא לא יודע לשבח, לא. הוא פתח בשבח – למי? לנערים שרם בן ברק אמר: אלימים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, ממש לא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן. לא הקשבת. אני הקשבתי. תשאל אותו. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אלעזר שטרן, אולי קצת תירגע, אולי תישען אחורה, תקשיב קצת, קצת תקשיב. אל תתלהם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו בחודש אלול - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - חשבתי כמו היושב-ראש, שאתה באמת רוצה לשבח. אבל אחרי זה שמעתי שקיללת. יצא לברך ויצא מקלל. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אנא תישען אחורה ותקשיב. אפילו להקשיב אתה לא יודע. בא לברך ויצא מקלל << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, תאפשר לו לדבר, בבקשה, תודה רבה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תן לו לברך. אחרי זה תקשיב טוב למה שהוא אמר, רק לקלל הוא יודע. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תתבייש. אני לא יודע על מה השנאה הזאת, חבר הכנסת רם בן ברק. אני לא יודע מה גורם לך לעלות ביום שישי, לפני שבוע וחצי, לרדיו, ולומר ולספר: הצענו לנתניהו לזרוק את הקיצונים – בן גביר, סמוטריץ', ואפילו הקיצונים אצלו בליכוד, בוארון וחבריו. אני מזהה בזה שנאה כלפי הכיפות הסרוגות. אתה יכול לספר לי שיש לך בני משפחה, אתה יכול לומר לי הרבה דברים, אבל אני מזהה בזה – ואני אומר עכשיו משהו חמור – אני מזהה במידע שהובא לידיעתי, שאתה סירבת לסבסד כיתות כוננות ביהודה ושומרון בכספי קק"ל – אני אומר את זה, וזה דברים חמורים מאוד, אני אשמח שתעלה להכחיש את זה – אני מזהה בזה שנאה חמורה, רם בן ברק. ואתה צריך לעשות חשבון נפש, מה קורם לך לשנוא – רגע - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, אני נתתי לך עוד דקה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> מה גורם לך לשנוא את חובשי הכיפות הסרוגות? האם זה בגלל שהם לקחו לך את החזון ומיישמים אותו? האם זה בגלל שהם באו לנהל את המדינה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני אענה לך. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי לסיים, אחרי זה תענה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני הרי אמרתי לך, שמעולם לא התערבתי, מעולם לא הייתי - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, רם בן ברק, באנו לכאן לנהל את המדינה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת בוארון, נא לסיים, תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> המדינה הזאת היא שלנו, לא פחות משהיא שלך. אנחנו באנו לכאן ונישאר כאן וננהל את המדינה הזאת. ואתה וחבריך, או שתעשו את זה איתנו או שלא תעשו את זה בכלל. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מעז לאיים עלינו? אתה מאיים עלינו? מי אתה בכלל? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. תשתדלו להיות יותר רגועים ולדבר לעם. תודה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> טוב. מישהו צריך לעשות סדר בבית הזה, אני שמח שזה נפל דווקא עליי. עכשיו אני רוצה לשאול, קטי, אני רוצה לשאול, כי אני כאילו עומד פה בצד ואני במציאות מדומיינת. חבורה של משתמטים של עלובים שכמוכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה היינו עושים בלעדיך? מה היינו עושים בלעדיך? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בגללכם, אנשים עושים פה 400 ימי מילואים. על מי אתם מדברים? על לוחם בסיירת מטכ"ל, קצין מצטיין, שהפך להיות לוחם במוסד, שהיה פסע מלהיות ראש המוסד, שאלוהים יודע כמה כולנו צריכים לעמוד פה ולמחוא לו כפיים, להגיד לו מאה פעמים תודה. יש יותר נהרות באירופה שהוא שחה בהם ממה שאתם יודעים את השמות שלהם בגלובוס. ובואו נמשיך, מי עוד נמצא פה? מיקי לוי, הלוחם הכי חזק שהיה פה בירושלים, מפקד המחוז, שקיבל התקף לב בזמן פיגוע. מי עוד יושב לנו בשורה הזאת מאחור? יואב סגלוביץ', עוד קצין לוחם, עוד לוחם במשטרה. ומי נמצא מולנו בצד השני? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> עבריינים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> וואו, אולי נעבור שם-שם, נראה מה כל אחד מכם, גיבורים שלי, עשיתם למען מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בואו. לא צריך להוריד מישהו בשביל להלל מישהו אחר. אין צורך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לכם: מה עשיתם למען מדינת ישראל? אדוני היו"ר, לא ראיתי שהגנת על רם בן ברק בכזה חירוף נפש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הגנתי ועוד איך הגנתי. אל תדאג, הוא יעיד. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לך, חבר בקואליציית המשתמטים, אני רוצה לומר לך משהו. אתם הבאתם על מדינת ישראל את 7 באוקטובר. ולא משנה כמה מבצעי השפעה – או כמו שאוהבים לקרוא לזה, יח"צ – תעשו, זה לא ישנה. אתם אלה שהבאתם על הדור שלי את המחשבה, אולי פעם ראשונה בחיים, לעזוב את מדינת ישראל, כי אין פה אופק כלכלי. אתם הבאתם את זה. אתם אלה שהבאתם על מדינת ישראל אסון ביטחוני. אתם אלה שהבאתם על מדינת ישראל חרפה בין-לאומית. בגללכם כשמטיילים היום באירופה רואים שלטים: ישראלים לא רצויים פה. בתקופה שלנו הייתה גאווה להיות יהודי, הייתה גאווה להיות ישראלי. היינו בירת ההייטק של העולם. כל משקיע בעולם רצה להגיע למדינת ישראל ולהתחבר למשהו. היום אתם הבאתם אותנו לחרפה שאני לא יודע אפילו איך נתקן. אבל אני רוצה לומר לכם משהו: נתקן, וזה יהיה הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים. עם משחקי הילדים המטומטמים שלכם, שבזמן שעומד פה יו"ר הקואליציה ואומר: סגרנו הסכם, שר האוצר שלנו מהודו רואה את השידור ואומר: לא סגרנו הסכם – אז אופיר, אני רוצה להגיד לך משהו: אני מאמין לך. אני לא מאמין לו, אני מאמין לך. אני בטוח במאה אחוז שאתה תכופף אותו, כי הוא באמת לא מבין על מה הוא מדבר. והייתי יכול להמשיך פה עוד שעה ולדבר על ולדי, שייתן לו הסבר קצר בכלכלה. אבל אני מאוד מאוד מקווה שאנחנו בדרך למושב האחרון שלכם, ותהיה פה ממשלה טובה, שמדינת ישראל רוצה, שקמה בבוקר ועובדת עבור כלל הציבור, שמשרתת את כלל אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומשפט אחרון לחבר הכנסת בוארון. איתנו או בלעדינו – האיומים האלה לא עובדים עלינו, עם ישראל חזק יותר ממך ומקואליציית המשתמטים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. נראה לי שזאת המליאה האחרונה לפני ראש השנה, אז בואו מכאן ואילך נפרגן זה לזה ונמחל זה לזה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, צריך להילחם בטרור ובחמאס בלי בג"ץ. את זה לא אני אומר – את זה אמר כבר יצחק רבין במרץ 1994, בניסיון להצדיק את הסכמי אוסלו. ואני מצטט: "המשטרה הפלסטינית תילחם בחמאס בלי בצלם, בלי בג"ץ ובלי אימהות נגד שתיקה", סוף ציטוט. רבין, שהיה אז המשיח של השמאל, טעה בגדול אבל גם צדק בגדול. הוא טעה בגדול במחשבה הנאיבית כאילו המשטרה הפלסטינית תילחם בטרור. כל מי שעיניו היו בראשו ידע שמהר מאוד המשטרה הפלסטינית תיהפך להיות היא בעצמה טרור. זעקנו בכל הכוח "אל תיתנו להם רובים", אבל האוזניים היו אטומות. אבל רבין גם צדק בגדול, בסאבטקסט של אותו משפט, שאנחנו לא באמת יכולים להילחם בטרור כל עוד בג"ץ מפריע לכוחות הביטחון לעשות מלאכתם וכל עוד ארגונים כמו אימהות נגד שתיקה, בצלם והאגודה לזכויות האזרח, מגישים עתירות הזויות ובג"ץ דן באותן עתירות ומקבל על פיהן החלטות לטובת אויבינו. החלטות אלו של בג"ץ הן יישום מושלם של התפיסה שהנחיל אהרן ברק, שעל פיה אפשר וראוי לפגוע בביטחון ישראל למען שמירת הזכויות של האויב. אני מצטט: "ביטחון המדינה אינו יכול לקבל את מלוא ההגנה כאילו אין זכויות אדם - - - זהו מחיר הדמוקרטיה. זהו מחיר יקר אשר כדאי לשלמו", סוף ציטוט. מי אמר? את המשפט הזה כתב אהרן ברק. ומי שילם את המחיר היקר שהוא חשב שכדאי לשלמו? הנרצחים, הנאנסות, החטופים, משפחות הנופלים ועוד ועוד. אני מצטט: "ברק מוכן שיתפוצצו 30, 50 אנשים, אבל שיהיו זכויות אדם", סוף ציטוט. מי אמר את המשפט הזה? השופט העליון המנוח חשין. הפיגוע המזעזע שהתרחש השבוע בצומת רמות הוא תשובה ישירה של הטרור להחלטת בג"ץ הנוח'בות ביום ראשון, שעודדה טרור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כמה שטויות אתה יכול לדבר? כמה שטויות אתה יכול לדבר? זה בגלל בג"ץ? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> ככל שהמחבלים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לאפשר לדבר. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הפיגוע בגלל בג"ץ? כמה שטויות. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> תעצור את השעון, בבקשה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אני ציטטתי, ציטטתי את אהרן ברק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא ציטטת - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> ככל שהמחבלים מקבלים תנאים טובים יותר וככל ששופטי בג"ץ מעסיקים את עצמם ואת משאבי הציבור בתנאי הכליאה ובדאגה לתפריט של מי שאיבדו כל צלם אנוש באכזריותם, כך גוברת המוטיבציה של הטרור. הגיע הזמן לממש את מה שרבין בעצם אמר: צריך לנהל את המלחמה בטרור בחמאס בלי בג"ץ. כן, גם על חשבון הזכויות של האויב. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת קטי שטרית – מוותרת. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. אתה שונא את העולים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גזענים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא גזען. גם מיזוגן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ביקשתי קודם, אנחנו בחודש הרחמים והסליחות, רגע לפני ראש השנה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני לא סולח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז תוותר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא סולח, לא סולח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז אל תגידו לפחות, עכשיו. אז אל תגיד עכשיו לפחות. תודה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה לא? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כי זה לא מכובד עכשיו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא מכובד? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ולטנף עלינו זה מכובד? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> על 1.2 מיליון עולים הוא מטנף, הגזען הבזוי הזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר או השרה, חבריי חברי הכנסת, עם ישראל היקר, הייתי בבוקר בניחום אבלים אצל משפחתה של שריתה מנדלסון, השם יקום דמה, שנרצחה בפיגוע הנורא ביום שני בצומת רמות. כבר בכניסה לבית האבלים הבנתי שלהגיע לשלומי בעלה ולילדיה תהיה משימה מאתגרת, כי הבית פשוט המה אדם. חובשי כיפה סרוגה, חרדים, נטולי כיפה, צעירים, בוגרים, קשישים, המוני עם ישראל פשוט היו שם. שמעתי את בעלה מדבר על החיבורים ששריתה ידעה ליצור, על האור שהפיצה, על הטוב שפשוט נשפך ממנה. שריתה עלתה מארגנטינה בגיל שש, התייתמה מאימה בגיל 12 ולקחה על עצמה את הטיפול בבית עד גיל 16, שאז אביה נישא מחדש. שריתה יצאה ללמוד בפנימייה וחזרה הביתה רק לסופי שבוע. בשלב כלשהו עזבה את הלימודים ומצאה בית לגור בו תמורת עבודות ניקיון. כך כלכלה את עצמה בגיל מאוד מאוד מאוד צעיר. חברתה נורית אלזס סיפרה שמעולם לא שמעה משריתה שום טרוניה, שום טרוניה על החיים המאתגרים שהיו לה. היא התייחסה לחיים, כך סיפרה נורית, כאילו זכתה בפיס, ותמיד הייתה שמחה במה שיש לה. היא לא הייתה עסוקה בלחשוב עד כמה היא מסכנה. היא התנהלה בעולם באופן שקול וחסכה שקל לשקל ללימודים. היא סיימה תואר ראשון תוך כדי שדאגה לפרנסה ולבניית משפחתה. שריתה הייתה חדורת מטרה כדי ללמוד והיא המשיכה גם לתואר שני. עוד שמעתי מכל האנשים שהיו שם ודיברו עליה על החיוך שלא זז מפניה, על העין הטובה, על ההתבוננות הכל-כך מיוחדת שלה על העולם, בלי התחשבנויות, בלי רכילות, בלי טיפת רוע. שריתה הייתה סקרנית וצבעונית ואף פעם לא היה משעמם לידה. היא נגעה בכל אחד, ואי-אפשר היה להתעלם מהאור שקרן ממנה. אנשים נדבקו לאור שהפיצה. שריתה אהבה בכל מאודה את תורת ישראל, את ארץ ישראל, את עם ישראל. אבל האהבה הזו לא נשארה תלויה באוויר – הייתה לה אחיזה במציאות. היא השקיעה בבניין הארץ, היא השקיעה בבניין משפחתה, היא השקיעה באמונתה. גם במקום עבודתה, שהיה ערכי ביותר – היא עבדה בתנועת הנוער בני עקיבא, ששם גדלים טובי בנינו. שריתה, כך סיפרו עליה, הייתה כל כך צנועה וענווה. יחד עם זאת, היא אמרה את מה שהיא מאמינה בו בצורה ברורה, חדה, בלי להתבייש, בלי לגמגם. שריתה הייתה בת 57 כשנרצחה, והיא הותירה אחריה בעל, ארבעה ילדים וארבעה נכדים. אני מבקשת שכל אחד מאיתנו ייקח משהו משריתה, משהו טוב, ויהיה זה לעילוי נשמתה. ואני אקח – ואני מסיימת – משריתה את היכולת לומר את האמת בלי להתבלבל. הרוצחים הארורים הללו שרצחו אותה ועוד חמישה נוספים, ופצעו רבים, עשו זאת בדם קר. הם אינם מפגעים בודדים – אסור להתבלבל. הם גדלים בבית ייצור, בקיני מחבלים היונקים שנאה, מוות ודם מיום היוולדם. עלינו לחסל את הביצה, לא רק להרוג את היתושים. זהו המוסר האמיתי. אל לנו לרחם עליהם. עלינו לזכור את דברי חכמינו, מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על הרחמנים. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. יהי זכרם ברוך. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. כאן, אוקיי. הסתכלתי לכיוון הזה – הוא שם בדרך כלל. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. אני אאפשר לך לדבר. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כמה שעות הודיעה נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין שתפסיק את הסיוע הכלכלי לישראל בשל העובדה שמדינת היהודים לא מוכנה להפסיק את המלחמה בנאצים החדשים שקמו עליה לכלותה. אנחנו, כמובן - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקווה שאפשר לקבל קצת שקט. אנחנו, כמובן, לא נתרגש, אדוני היושב-ראש. אנחנו לא נתרגש מהלחצים של הצבועים האלה מחוץ, ולא מרוח התבוסתנות שלצערנו יש בבית. אנחנו ננצח את האויב ונבטיח את ביטחון ישראל לדורות. אני מעדיף לחיות עם הגינויים של אורסולה מאשר למות ולקבל את תמיכתה הצבועה. אבל אז ראיתי שיש כוכבית – הפסקת הסיוע לא כוללת את ארגוני החברה האזרחית בישראל. וזה לא קורה, אדוני היושב-ראש, בגלל שהאיחוד האירופי כל כך דואג לרווחה של אזרחי ישראל. האיחוד האירופי פשוט ממשיך לממן את הארגונים שמקדמים את אותה אג'נדה של אותו איחוד אירופי, רק שאותן עמותות עושות את זה ממבנים שהם תחת ההכרה החוקית, עמותה רשומה בישראל. רק לפני שלושה ימים ראינו אותן בפעולה. האגודה לזכויות האזרח וגישה, עמותות שממומנות בידי ממשלות זרות, קיבלו את הדלת הפתוחה שהן רגילות לקבל בבג"ץ, בעתירה למען תפריט המזון של אנסי אחיותינו ושוחטי אחינו, והביאו להחלטה ההזויה והבזויה לכפות על הנרצחים לפנק את הרוצחים. זו התוצאה כשהפרוגרס המטורלל של בג"ץ פוגש את העמותות במימון הפרוגרס האירופי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם משקרים, שקר. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תשמע כמה נתונים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, תודה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> 1,000 עתירות הוגשו בשמונה השנים האחרונות על ידי עמותות במימון ממשלתי זר. עתירה כל שלושה ימים. ממשלות זרות מממנות כאן עתירה כל שלושה ימים. פעם, אגב, זה לטובת מחבלים רוצחים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 1,000 זה שלוש עתירות ביום. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, עתירה כל שלושה ימים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 1,000 בשנה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, 1,000 עתירות בשמונה שנים. פעם זה לטובת מחבלים רוצחים, פעם זה בעד עלילות דם נגד מתנחלים, פעם זה לטובת מסתננים בלתי חוקיים, פעם זה נגד זהות יהודית. תמיד מימון ממשלתי זר, עתירה למערכת המשפט הישראלית, וכמובן קמפיינים מכל הכיוונים. 1.3 מיליארד ש"ח הוזרמו מאז 2012 מממשלות זרות לעמותות בישראל. אז נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי רוצה להמשיך למממן את ארגוני הדה-לגיטימציה שמתחפשים לארגוני זכויות אדם. אולי אנשים פה באופוזיציה, זה בסדר מבחינתם, אבל לנו, לרוב הגדול בעם ישראל, נמאס. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר לך שאתה מייצג את הרוב? מי אתה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כבר מזמן לא הרוב. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מגן עליהם, לא אני. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מגן עליהם, לא אני. אתה מגן עליהם, לא אני. אני הגנתי עליהם? אתה מגן עליהם. אתה מגן עליהם, לא אני. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה לא הרוב. אתה לא הרוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הרוב, ואתה תרד מהארץ. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא הרוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הרוב, ואני אעזור לך גם לארוז. אני אעזור לך גם לארוז את החפצים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא הרוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת בליאק, תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> הגיע הזמן, הגיע הזמן – אני רוצה שתיתן לי להשלים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - החברה הישראלית. אתה לא הרוב. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> הגיע הזמן להפסיק את האבסורד הזה. את חוק העמותות שיזמתי חייבים להעביר, והוא יעבור – לפגוע להם בכיס, לחתוך את הצינור של הכסף הזר ולעצור את השימוש של העמותות הבזויות האלה בבג"ץ. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - בליאק - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> קטי, אני רוצה אותך שרת הביטחון בשנה הבאה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בליאק, אני רוצה לאפשר לו לסיים. תודה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> מילה אחרונה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - הילדים שלך יעזבו את הארץ. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> מילה אחרונה, אדוני היושב-ראש, על הפרוגרס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, משפט סיכום. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> מילה אחרונה על הפרוגרס המטורלל של בג"ץ. כאן אין מה להכביר מילים פרט לכך שעלינו לוודא - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. עליזה, תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שעל הפגיעה שפגע בבוקר בג"ץ בביטחון המדינה הוא ייחקר ולא יחקור. רק ועדת חקירה שוויונית, שתמונה על ידי העם ולא על ידי הפרוגרסיבים המטורללים משביעי הנוח'בות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> בליאק, אני אבוא לעזור לך לארוז. אם אתה רוצה, אני אבוא לעזור לך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, יאללה, איפה הליכוד המטורללים האלה? את הרוב הוא מייצג. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמיר בן סעיד – לא פה; חבר הכנסת חנוך מלביצקי – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> עולה חבר כנסת מהליכוד ואומר לעולה חדש מרוסיה, שהגיע מסיביר - - - ציוני: אני עוד אעזור לך לארוז. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> הוא הציע שהוא יעזוב את הארץ, לא אני. מי שמאיים שיעזוב את הארץ, אני - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ולדימיר בליאק התראיין ואמר שהוא עוזב את הארץ. אתה התראיינת. אמרת. אמרת שאתה לא - - - ותעזוב את הארץ. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה את עושה פה שלוש שנים? תראי לי אדם שעזרת לו. רק יושבת ומבלבלת את המוח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תעזוב את הארץ. אתה אמרת. אתה אמרת. אתה אמרת, לא אני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה את עושה פה בכנסת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרת שאם נעלה לשלטון אתם לא תישארו כאן. אוי, אוי, אוי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, חבר הכנסת יואב ממתין לשאת את דברו. תודה רבה. אני לא רוצה לקרוא כאן לאנשים כאן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר את זה והוא - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חיים ומוות ביד הלשון. אתה אמרת את זה. אתה אמרת את זה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת בליאק, תודה. חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את תגידי לי? תראי לי אדם אחד שעזרת לו בחיים שלך, חוץ - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת את זה, ערוץ הכנסת. לא חוקקתי אף חוק. אתה יודע מה כן עשיתי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, אתם מפריעים, ואני קורא לכם ואתם לא מקשיבים. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> יאיר לפיד הודיע שהוא יעזוב - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש להפסיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יודע מה כן עשיתי - - - את - - - את הרמטכ"ל, את גלנט, את ראש השב"כ, את יולי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טלי גוטליב, קריאה שנייה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הרסתם את המדינה. תשתקו כבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בליאק, בליאק, תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת שתעזוב. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני לא רוצה לעזוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרת, אם נעלה לשלטון - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה נתת לה קריאה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שתי קריאות לשניכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כל היום - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מלשין? מה אתה מלשין, חברי הבכיין? לא הבנתי. ולמלשינים אל תהי תקווה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. בבקשה, לרשותך - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - לכי תעבדי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה שלישית. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להתראות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רק אופוזיציה. תודה רבה. כל הכבוד לך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. לא. אתה לא הפסקת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד לך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. אתה מסתכל על זה ככה. אתה בוחר להסתכל על זה ככה. לשניכם הייתה קריאה שנייה, ואתה דיברת עוד פעם. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מצוין. אדוני היו"ר, אתה צודק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד לך. (חבר הכנסת ולדימיר בליאק יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא צריך עמותות בזויות, כמו שאמר חבר הכנסת קלנר, בשביל לקבל כסף מטרוריסטים. יש לנו את אוריך, איינהורן, פלדשטיין. בלשכתו של ראש הממשלה מקבלים כסף מקטר. למה צריך להגיע עד העמותות, לעשות חוק עמותות? למה אתם שותקים כל הזמן? כל גיבורי החיל, כל הלוחמים יושבים ושותקים, יושבים ושותקים, בזמן שאצלכם ראש הממשלה שלכם מעסיק אנשים שמביאים כסף ממדינת טרור, שאתמול הפצצנו אותה. זה הסיפור. קלנר מספר לנו סיפורי גבורה? חבורת פחדנים. מקבלים כסף מטרוריסטים בלשכת ראש הממשלה – קוראים לזה בשם. 705 ימים מאז 7 באוקטובר, 48 חטופים עדיין בעזה. ביום שישי 5 בספטמבר, כמעט שנתיים אל תוך המלחמה, שר הביטחון של מדינת ישראל, ישראל כץ, מצייץ עם תמונה: "התחלנו" – עם סרטון של בניין קורס; יום אחרי זה, 6 בספטמבר, יום שבת בצוהריים – אני מקווה שהוא לא מרגיז את החרדים – הוא מצייץ: "ממשיכים" – עוד בניין נופל; באותו יום ב-20:00 נפתחת עצרת כמדי שבת בכיכר החטופים. זה לא מזיז לו, הוא לא מדבר על זה, זה לא מעניין אותו, הוא לא מצייץ על זה דבר; ביום שני 8 בספטמבר, 09:00: "היום תכה סופת הוריקן אדירה בשמי העיר עזה, וגגות מגדלי הטרור ירעדו". תראו, אני אגיד לכם משהו. חלקם פה צעירים, אני הייתי אומנם ילד. זה מזכיר את השידורים של אל-אהראם, הדיבור של שר הביטחון. ממש מזכיר את הדיבור שלהם. ואם אל-אהראם, אז כל הדיבורים מארץ נהדרת של הדובר של החות'ים. חבר'ה, זה שר הביטחון של מדינת ישראל. כשאתה קורא את הדברים האלה, לפחות אצלי שר הביטחון לא משרה ביטחון, הוא משרה בי חוסר ביטחון גבוה. שר ביטחון באשר הוא צריך להיזהר מדברי רהב, מלשחק משחק כאילו הוא שר הביטחון של הפריימריז של הליכוד, לא שר הביטחון של מדינת ישראל. זה לא מקרה. זה לא מקרה. הוא דואג לעצמו. בוודאי אחרי 7 באוקטובר – צניעות, ולא פחות מזה הבנת המציאות, היא כלי נדרש לשר ביטחון. לא צניעות ולא הבנת המציאות ניכרים במעשיו. מדובר במשרת פוליטי של נתניהו, והסיבה היחידה שהוא מסכים לתפקיד הזה היא העתיד הפוליטי שהוא רואה לעצמו אחרי נתניהו, להיות מועמד הליכוד לראש הממשלה. בכך הוא לא שונה מנתניהו, הוא רק פחות מוכשר. אני מציע לחבריי בקואליציה שמדברים דברי גבורה כל היום על ביטחון: תקראו את האזהרה שפירטו עוד פעם לראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא של הצוללות, שהייתה השבוע. "על יסוד התיאור המפורט לעיל, בהודעת האזהרה שנמסרה לו", לראש הממשלה, "צוין כי מר נתניהו סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים" של המדינה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא עושה את זה גם היום, ואתם עדה של שפוטים. זה מה שאתם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת סמיר בן סעיד – אינו נוכח. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, עליתי לפה כי חשוב שאזרחי ישראל ידעו על מה אנחנו בעצם הולכים להצביע, וגם להזכיר לחברי האופוזיציה על מה אנחנו מצביעים פה. אנחנו מצביעים פה על צורכי מלחמה, צורכי הצבא, בזמן שאנחנו במלחמה: עלויות לחימה של עם כלביא, כסף למילואימניקים, השלמת חוסרים של תחמושת התקפה והגנה, הגנה על אזרחי ישראל, כסף להמשך המלחמה, 200 מיליון לביטוח הלאומי לנפגעי פעולות איבה. ומה האופוזיציה מצביעה על כל מה שהקראתי? נגד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הפתעה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זו אופוזיציה למדינת ישראל, לא לקואליציה. זו אופוזיציה למדינת ישראל. מי שמצביע נגד הדבר הזה, נגד כסף לחיילים שלנו - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה להזכיר לך מה היה פה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> - - מי שמצביע נגד הדברים האלה זה לא אופוזיציה לקואליציה, זה אופוזיציה למדינת ישראל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שמענו את הבדיחה הזאת - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> סגרתם משרד אחד. משרד אחד מיותר סגרתם. משרד אחד סגרתם, אחד, אחד, אופיר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אשאל אתכם שאלה. אני אשאל אתכם שאלה, מיקי. אם היה פה נציג לחיזבאללה, הוא גם היה מצביע נגד; אם היה פה נציג לחות'ים, הוא גם היה מצביע נגד; אם היה פה נציג לחמאס, הוא גם היה מצביע נגד; איימן עודה וחבריו, כולם מצביעים נגד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה? יש פריימריז? יש פריימריז? אתה מתכונן לפריימריז? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כל הרשימה הזאת היא על מה שאתם מצביעים היום. תבינו עם איזו רשימה אתם מצביעים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ומה עם התומכים של קטר? זה אצלכם - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. תודה. אפשר הערות ביניים אבל לא נאומים. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא היה נאום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, זה לא עלייך, זה בשביל אחרים. תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> רם, אתה יודע מה עצוב? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כסף של כולם. אתה מתייחס כאילו זה כסף של הקואליציה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה כסף לחיילי צה"ל, ואתם מצביעים נגד. זה כסף לנפגעי פעולות איבה, ואתם מצביעים נגד. זה כסף לחימושים, ואתם מצביעים נגד, עם איימן עודה ואחמד טיבי. ישראל ביתנו, יש עתיד, ממלכתי – כל הגנרלים שלכם, כל הקצינים שלכם מצביעים נגד, ביחד עם הערבים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תוריד כספים קואליציוניים. זה כסף לחרדים. אתה מבלבל את המוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תסגרו משרדים מיותרים. תסגור 12 - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת יסמין, תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תעצור לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה יש לעצור? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מפריעים לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מת על זה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> משום מה זה מעצבן אתכם, אתם מפריעים לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תתייחסו לאופיר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> האמת כואבת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, מסכימים איתי. זהו, אני יכול לרדת. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תמשיך, תמשיך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תמשיך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> העצוב הוא שזו לא פעם ראשונה שאתם אופוזיציה למדינה. הרי למי ששכח, למי ששכח, רק לפני חודשיים העלינו פה חוקים נגד מחבלי הנוח'בות והם הצביעו נגד – נגד הארכת מעצר למחבלי נוח'בות, נגד לתת להם פגישה עם עורך דין. הם רצו שהנוח'בות ייפגשו עם עורכי דין. הם רצו שלא נאריך מעצר לנוח'בות. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רוצים שהם ימותו יותר ממך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, זה לא רק הנאום שלי, יש את הפלט של ההצבעות על הדברים האלה של הנוח'בות שאתם הצבעתם נגד. רציתם לתת זכויות למחבלי הנוח'בות. זו הייתה ההצבעה שלכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה הצבעת נגד טיפול - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זו הייתה ההצבעה שלכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת סימון, תודה רבה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה הצבעת נגד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> איך אתם העזתם להרים את היד? איך אתם העזתם להרים את היד בעד מחבלי נוח'בות? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - תצביעו בסוף. אתם צבועים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> איך אתם העזתם להרים את היד נגד חימושים למדינת ישראל? עכשיו, אם אנחנו היינו עושים את זה, אם אנחנו היינו עושים את זה, מה היה קורה בתקשורת? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה הצבעת נגד ערכות אונס ואתה עוד מדבר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מה היה קורה באולפנים? אם אנחנו היינו מצביעים - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה. תודה רבה. אני ממשיך לו, כי אתם מפריעים לו. תנו לו לסיים. תודה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אין לנו כאבי בטן. אתה זוכר את זה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> למה המשפט הזה מוכר? כי כל התקשורת חגגה. כשאתם מצביעים עם הנוח'בות ונגד חימושים – שקט, דני קושמרו נרדם. אם אנחנו היינו, דני קושמרו היה פותח עם המונולוג שלו באולפן שישי - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> - - נאום הסתה איך האופוזיציה הזאת מצביעה נגד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שהיה קורה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לך לערוץ 14. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מיכל פעילן הייתה עושה קריאה באולפן: תראו איך הם הצביעו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אופיר, לסיים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אילנה דיין הייתה מביאה את כל הגנרלים לשעבר - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. נתתי לו חצי דקה נוספת. תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ועושים דיון על המשמעות שהם הצביעו נגד חימושים בשעת מלחמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה גם ככה לא רואה ערוץ 12. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל כשהם עושים את זה – ואני אחזור: מצביעים בעד הנוח'בות, מצביעים נגד חימושים, וכל התקשורת: ששש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בושה. הצבעת נגד ערכות אונס של נשים, הצבעת נגד ילדים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה בסדר, זה לגיטימי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הצבעת נגד כל דבר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בושה וחרפה, ההצבעה הזאת שלכם נגד כסף לחיילים, נגד כסף לנפגעי פעולות איבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני מוכן לשים אותך - - - שקר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> פרצתם את כל - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם ממשלת הטבח של 7 באוקטובר. אין אשמה יותר גדולה מזה, ואתם תלכו הביתה, כי אתם אחראים לטבח, אתם וראש הממשלה שלכם, המושחת הזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הרשימה נעולה כעת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> היא נסגרה כבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון. אף אחד לא נרשם. אני נעלתי עכשיו, היא לא הייתה נעולה. כך נאמר לי, פשוט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בדובר השלישי לפני האחרון? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אתה צודק, אבל לשמוע. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חברותיי וחבריי לכנסת, לפני שעה פורסמה הודעת שופטי העליון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני מת שיצחק עמית יבוא וייתן לך חיבוק. די, כולכם צריכים חיבוק. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> קשה להפריז - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מחבק אף אחד. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, אני לא יודע למה עוד פעם, אבל אם דיברו על זה, ראוי לדבר על זה עוד פעם - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין מישהו מכם שעולה ולא מזכיר שופטים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ועוד פעם, והיה ראוי שאתה תעלה וחבריך לאופוזיציה יעלו וימחו כנגד פסק הדין הזה, שכל-כולו מאפשר לאזרחי ישראל הצצה לשיקול הדעת של בית המשפט העליון. אני רוצה לומר לכם, חברי האופוזיציה, ולכולנו: לא היה כדבר הזה עשרות שנים. לא היה כדבר הזה עשרות שנים - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא היה כדבר הזה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ששיקול הדעת של שופטי בית המשפט העליון, שיושבים שלושה אנשים, לכאורה מבוגרים, בבית המשפט העליון, ושיקול הדעת שלהם אומר שאל מול האתגרים הביטחוניים והלאומיים של ראש ממשלה בעת הזו, אחרי שממשלה הכריזה מלחמה, הם עומדים בכף אחת של המאזניים ובכף השנייה של המאזניים עומד משפט שהם עצמם, כלומר שופטי המחוזי בעצמם, אמרו - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר שהוא יכול להיות ראש ממשלה, מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שופטי המחוזי עצמם אמרו - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז שיתפטר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אמרו, רמזו, ביקשו מהפרקליטות להסיר את הסעיף המרכזי, סעיף השוחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תתפטר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> דנים שם על כל מיני דברים של זוטות, זה עומד מול זה. אני מדבר, מירב בן ארי, על שיקול הדעת של שופטי העליון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שיתפטר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שיקול הדעת של שופטי העליון? הייתה לך הזדמנות - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר שהוא יכול לנהל מדינה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אפשר לדבר על הנושא שלך. אני מעלה נושא אחר פה. מה דעתך על שיקול הדעת של שלושה שופטים בעליון כשעומד ביטחון המדינה – הביטחון שלך, של המשפחה שלך, של אזרחי ישראל – על הצורך של ראש ממשלה להתרכז? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תתפטר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> והם מחייבים אותו לעמוד שלושה ימים - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא אמר שהוא יכול. הוא אמר שהוא יכול. איזה צבועים אתם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, כל אחד שהיה לו עסק עם מערכת המשפט - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר שהוא יכול. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כל אחד שהיה לו ממשק קטן עם מערכת המשפט, מיקי לוי, יודע שכשפרקליט עושה אפצ'י, פרקליט של הפרקליטות, הוא מבקש דחייה והוא מקבל דחייה בחודשים. מערכת המשפט סוחבת תיקים חודשים - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר שהוא יכול לנהל משפט. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ואז באים שופטי העליון באמצע מלחמה - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> דמעות תנין. אוי אוי אוי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - כשראש הממשלה צריך להיות מרוכז באתגרים הכי חשובים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר שהוא יכול. הוא אמר שהוא יכול. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדבר על שיקול הדעת של שופטי העליון. הכול בסדר, רגע, הכול בסדר. אני לא נכנס לדיון עצמו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שיקול הדעת לא קיים, הם הסתמכו על זה שהוא אמר שהוא יכול. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה היה לפני 7 באוקטובר, הכול בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, לפני 7 באוקטובר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אפשר להתווכח על זה, אפשר להתווכח על זה, אבל עומדים שלושה שופטי בית המשפט העליון חסרי שיקול דעת לאומי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא קשור לימין ושמאל, מירב בן ארי, וחבל שאת מתנגדת לזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מתנגדת? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה קשור לשיקול דעת של בני אדם מבוגרים בארץ הזאת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים במצב מלחמה, ואכפת להם מזוטות דברים של איזה חצי סיגר - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> סליחה, אדוני. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - לעומת האחריות של ראש ממשלה - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - לביטחון הלאומי שלנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> דמעות תנין. דמעות תנין. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בושה, אבל הזדמנות לאזרחי ישראל להציץ אל מה שקורה מאחורי הקלעים בבית המשפט העליון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אוי, איזה ראש ממשלה בישראל. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אמרתי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רואה שיושב-ראש סיעת העבודה היום הפכה להיות סדרנית של לוחות הזמנים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה תפקיד חשוב, אבל אני לא מציע לך לקבל אותו עכשיו, כשאת הולכת לפנסיה מהכנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תלכי לכיוון הזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - דמעות התנין האלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה דורש פנסיה מהכנסת? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה לא? כמה אפשר לשקר? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> יהיה לה זמן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פנסיה זה זמן? קודם אסקופה זה חיה, עכשיו פנסיה זה זמן? אתם מחיים את השפה העברית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בסדר, תקשיב, את החטופים - - - אז לפחות שאת השפה העברית הם יחיו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי תמיד מעלה חיוך על הפנים של כולם. זה טוב, זה חשוב. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. כן, זה זמני, אז תגעי בו פחות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם אתם זמניים. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> כן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אופיר, אתה אמרת שאני הצבעתי עם הנוח'בות? אני שמעתי נכון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני הצבעתי לנוח'בות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם עליי הוא אמר את זה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם האופוזיציה, כן, הצבעתם לנוח'בות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם שילמתם לנוח'בות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם הצבעתם נגד פגישה עם עורך דין, הארכת מעצר - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 30 מיליון דולר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם בניתם את הנוח'בות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, חברת הכנסת מרב עומדת כאן עם זכות דיבור. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חממה של טרור בניתם. 30 מיליון דולר כל חודש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מיקי, תודה. זכותה תגן עלינו, כן. תודה רבה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 15 שנה נתניהו מטפח את חמאס. מה זה מטפח? מזבל, מדשן, משקה, גוזם, מאתרג, ממש בכל דרך אפשרית; שופך מזוודות של דולרים על חמאס. ממש, באמת טיפוח יוצא מן הכלל. ואכן, זה גם הצליח – חמאס גדל, התעצם, התחזק, קיבל יכולות, ירה עלינו, מה לא ירה עלינו? מילא בלונים, מילא שרפות – רקטות ללא הרף, חיים-לא-חיים של כל תושבות ותושבי העוטף, ילדות וילדי העוטף, שנים על גבי שנים. אבל לא לא לא לא לא לא, חמאס היו שותפים מאוד מאוד חשובים לטפח אותם. עכשיו פתאום דחוף ללכת לחסל כמה מחבלים בני מוות בקטר. לטוס את כל הדרך הזאת, להסתכן בפגיעה ביחסים עם ארצות הברית, שהיא בת-ברית של קטר, להסתכן בפגיעה, חס וחלילה, שתגרום נזק לא מתוכנן – אבל פתאום זה הדבר הדחוף, זה מה שיכריע את המלחמה ויביא את השבת החטופות והחטופים. מה אתן יודעות ויודעים? לא האמנתם, אבל שימו לב, תראו: סנוואר חוסל ב-16 באוקטובר 2024; דף חוסל ב-13 ביולי 2024; הניה חוסל ב-31 ביולי 2024; נסראללה חוסל ב-27 בספטמבר 2024. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד לבנימין נתניהו. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כל פעם הבטיחו לנו שזהו, זאת פריצת הדרך, זאת פריצת הדרך שתביא את החטופות והחטופים ותביא את הניצחון המוחלט. עכשיו הגענו עד פגיעה במדינה שנתניהו בעצמו, ראש הממשלה, אמר בשבוע שעבר שהיא לא מדינת אויב. אז מדינת ישראל מכריזה עכשיו מלחמה על מדינה שהיא לא מדינת אויב והיא בת-ברית של ארצות הברית. יש שם רק בסיס חיל האוויר האמריקאי הכי גדול מחוץ לגבולות ארצות הברית; יש שם רק בסיס ענק של סנטקום, כן? אבל פתאום, נתניהו דחוף לו לתקוף בקטר. ועוד לא דיברנו על כל הלשכה שממומנת על ידי קטר, ומי יודעת מה עוד. פתאום, פתאום, כשבית המשפט דורש שהוא יעיד ארבע פעמים בשבוע, פתאום, כשקטרגייט עולה מדרגה, פתאום, כשיש דוח של ועדת החקירה הממלכתית בעניין הצוללות ובה מתברר שנתניהו סיכן ומסכן את ביטחון ישראל, פתאום דחוף, בניגוד לכל מה שחושבים כל ראשי מערכת הביטחון, לתקוף בקטר. נתניהו מסוכן סכנת נפשות, בטח ובטח לאזרחיות ואזרחי מדינת ישראל, לחטופים, לחיילים שלנו, לקיומנו כאן. פחד מוות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח. חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה. שלום, ברוכה הבאה. שנה טובה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> שנה טובה. האמת שהיום זה היום הראשון שלי במליאה בכנסת, ובצוהריים נאמתי כבר. הכנתי נאום וכתבתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ברכות ובשעה טובה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני בעוונותיי עורכת דין. הגעתי אחרי הרבה שענים באלו"ט עם בעלי מוגבלויות והחצר הנשית לנערות וצעירות בסיכון. ישבתי, כתבתי, עשיתי את הדברים כמו שצריך. אולי חלקכם הרבה מאוד זמן פה, ואתם פשוט לא מודעים לאיך הדבר הזה נראה, וזה בושה וחרפה. למישהי שמגיעה ונמצאת כאן – ואתם בית הנבחרים ואנחנו בית הנבחרים וזה בית העם, לשמוע איך אתם מדברים על אנשים מלח הארץ, על מי שהיה סגן ראש המוסד. מה יש פה? שלושת רבעי משתמטים. קצת לדבר בכבוד. אתם מדברים פה: בג"ץ אשם בפיגוע. איפה אבי מעוז? באמת, גם מיזוגן, גם פשיסט באותו מקום. ואחר כך אני יוצאת החוצה, באמת מגישה מאוד פמיניסטית, אני צמאה, רוצה לשתות מים. חנוך מלביצקי, יושב-ראש ועדת הכספים, חשוד באונס. הבית הזה שורץ עבריינים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סליחה, סליחה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אתם לא מבינים איך הדבר הזה נשמע. זאת בושה וחרפה להאשים את בית המשפט העליון – להאשים את בית המשפט העליון בפיגוע? אדוני היושב-ראש, לשבת פה ולשמוע את הדברים האלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את עלית לכאן כדי לומר שהדברים לא טובים, אז אל תוסיפי על זה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד שלא מאשימים את בית המשפט העליון. את זה קשה לכם לשמוע? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא קשה לשמוע. הכול בסדר. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> להאשים את בית המשפט העליון בפיגוע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מותר להשמיע הכול, אבל לכבד. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - - להתיר את דמם. אז ככה אתם נשמעים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה הפרצוף שלכם. תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - מה זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. השר המסכם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה אתה נותן למי שהוא לא חבר כנסת לעלות? היא חברת כנסת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, השר וסרלאוף, לסכם את הדיון המעניין שהיה לנו כאן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יומיים היא חברת כנסת. תתביישי לך, בושה וחרפה. יש קווים אדומים שלא עוברים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, תודה רבה. תודה רבה. נא לשמור על השקט במליאה. בבקשה, אדוני השר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יומיים היא חברת כנסת - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מי זאת? << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. גם בכנסת אנחנו יכולים - - - לקחת את - - - לחשבון נפש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? מה זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, תודה רבה. הסדרנים הגיעו, בסדר גמור. כן, ביקשתי מהם שיגיעו לשם. לא צריך - - - את ברעש. לא צריך - - - ברעש. ביקשתי מהסדרנים שיגיעו ויסדרו. זה הכול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יומיים היא חברת כנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. חברי הכנסת, חברי הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש פה עבריינים, יש פה עבריינים. אני פה - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את מאיימת על חברת כנסת, ואתה משאיר אותה במליאה? היא מאיימת על חברת כנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, את מאיימת עליי? מי את בכלל? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> חבורה של עבריינים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? מה את מאיימת עליה? היא יומיים בכנסת. שבי בשקט כבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, אנא תפסו מקומותיכם. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, כמו עבריינים כאן. עבריינים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, אנחנו בשוק פה? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה בכלל לא מבין את חומרת האירוע, כנראה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת יסמין, תודה רבה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תוציא אותה. אתה צריך להוציא אותה מהמליאה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבין, אני מבין, אני מבין. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר לעבור על זה לסדר-היום. עד לאן אתם רוצים לרדת? זה לא יעבור לסדר-היום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת יסמין, תודה רבה. את בקריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> היא בקריאה ראשונה? לא העבריינית הזאת? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה על ההצעות. תודה רבה. כל המייעצים, תודה רבה. כל אחד ישמור על הפה שלו וזה יהיה בסדר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> חבורה של עבריינים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תודה. בבקשה, אדוני השר. תתחיל, יהיה בסדר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> האם אנחנו יכולים במשכן הזה, בבית הזה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את בקריאה שנייה. אני לא רוצה להוציא אותך. מספיק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה לאיים ככה על חברי הכנסת? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מירב בן ארי, תודה רבה. תודה רבה. אין צורך להמשיך. הבנו את העניין. אין צורך להמשיך עוד. זה הכול. טופל העניין. תודה רבה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תת-רמה, תת-רמה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה היא יושבת פה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא טופל. לא, לא טופל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבל, אני לא רוצה להוציא את האנשים. אנחנו רגע לפני הצבעה, וחבל. חברת הכנסת יסמין פרידמן, את בקריאה שנייה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני בקריאה שנייה? היא צריכה לצאת עכשיו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גם היא בקריאה שנייה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תוציא אותה מפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> - - - אוציא אותך עכשיו? אז לא. את בקריאה שלישית, נא לצאת. כן, תודה רבה. נא לצאת עד ההצבעה. (חברת הכנסת יסמין פרידמן יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תהיי בשקט, תהיי בשקט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור, חבר הכנסת נאור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הורדת את הכנסת הזאת לרצפה, לביוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שלישית. נא לצאת. חברת הכנסת טלי גוטליב, נא לצאת. תודה. (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אלימה אחת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זאת האישה הראשונה בליכוד? לאן הגעתם? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה רבה. חברים, תודה רבה. בבקשה, אדוני השר, אולי עכשיו יהיה רגוע יותר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בדיוק פתחתי בכך שאנחנו בחודש הרחמים והסליחות, ואולי אנחנו נזכה לראות כאן יותר רוגע, יותר חשבון נפש פרטי ולאומי במשכן הזה. עם ישראל רוצה את זה, עם ישראל מבקש את זה, עם ישראל צריך את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עם ישראל רוצה פדיון שבויים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עם ישראל מבקש קודם כול להוריד את הטונים. מה קרה פה? למה אי-אפשר לתת לציבור לכמה ימים, לחודש אחד, להיות יותר ענייניים? פחות צעקות, פחות התלהמויות. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> רוקדים על הדם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אף אחד לא צריך לראות את הדברים הללו. חסרות לנו צרות? חסרים לנו אויבים? אנחנו מתמודדים בשבע חזיתות וחצי, ואנחנו נלחמים ומכים והלוחמים שלנו הגיבורים נמצאים בשטח, ואנחנו גם סופגים אבדות, וזה קשה וזה כואב. אולי חודש אחד, חודש אלול, אני לדודי ודודי לי, אני רואה את האדם שמולי וגם האדם שמולי רואה אותי. זה לא קשור בכלל לדעות, זה לא קשור לימין ושמאל, זה לא קשור לאידיאולוגיה מסוימת. אני לא מכיר אידיאולוגיה שכל המהות שלה היא צעקות, מריבות וקללות. אפשר לעשות את זה גם אחרת, במיוחד בחודש הזה. אנחנו לא מבקשים כל השנה. זה קשה, אני יודע, אבל בחודש אלול בואו נשתדל, בואו נשתדל לעשות את זה. יש ביקורת, לכולם יש ביקורת. תאמינו לי, גם לי יש ביקורת. יש לי ביקורת לא פשוטה בכלל שביטאתי אותה גם השבוע על ההתנהלות של תקציב המשרד לנגב והגליל, והייתי צריך להתבטא כפי שלא התבטאתי מעולם, כי "כמים הפנים לפנים", שאם יש מישהו שלא סופר אותך, שלא מסתכל עליך, אז אתה זועק, כי זה לא צריך להיות ככה. זה לא צריך להיות בצורה כזאת שאנחנו קולגות פה בתוך המליאה, ויש כאלו שלא סופרים אותך, שלא מסתכלים עליך, שאתה לא מעניין אותם. אני מייצג ציבור, אני מייצג תושבים, אזרחים. כשנכנסתי לתפקידי כשר, פשטתי את גלימת המפלגה ולבשתי את הגלימה של מדינת ישראל, וכשאני בא לשרת את הציבור בנגב ובגליל ואני מקבל בלוק חוסם שמונע את התקציב של המשרד, זה כואב. זה כואב כי זה נעשה בצורה לא עניינית, ולצערי, יש פה במשכן הרבה מאוד מעשים ופעולות שלא נעשים בצורה עניינית, וזה מפריע, וזה פוגע – לא פוגע בי, בפרסונה; זה פוגע בציבור, באזרחי מדינת ישראל. ולכן אני קורא מכאן למי שצריך לעשות חשבון נפש, שיעשה חשבון נפש. גם אני עושה חשבון נפש. גם לי יש הרבה דברים שאני צריך לתקן. אבל זה לא בושה, לא בושה לחשוב על הדברים ולקבל ביקורת. והביקורת שאני אומר עכשיו היא ביקורת אמיתית, כואבת וכנה כלפי התקציב של המשרד לנגב וגליל. אני אומר לכם, זה לא יעבור בשתיקה. יש לנו שבועיים, ואנחנו ניאבק – אופוזיציה וקואליציה, קואליציה ואופוזיציה – כדי שהמשרד הזה יקבל תקציב לטובת אזרחי מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. חבר הכנסת גלעד קריב מבקש הודעה אישית מהצד. בבקשה. שאלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני ההצבעה על החוק הראשון - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שאלה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שאלה. לפני ההצבעה על החוק הראשון, הודיעו לנו שישנה הסכמה עם השר בן גביר, ישנו הסכם, וסירבו לתת לנו את פרטיו, אבל סיעת עוצמה יהודית פרסמה את פרטי ההסכם ודיברה על 160 מיליון ש"ח שהוסכם שהם יקבלו. שר האוצר פרסם ממקום שבתו בהודו את המילים הבאות: משרד האוצר לא התחייב להעביר 160 מיליון ש"ח למשרד לביטחון לאומי, ובוודאי לא לפתוח סוגיות תקציב שלא קשורות למלחמה. בסוף דבריו הוא גם אומר שהוא קורא לקואליציה לא ליצור משברים מלאכותיים ולסחוט תקציבים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אדוני - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השאלה ברורה. השאלה ברורה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> השאלה ברורה? כי אני מרגיש שעובדים עלינו, חושבים שחברי האופוזיציה והציבור הישראלי טיפשים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה מבקש הבהרה. תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אומרים שיש הסכם ושני הצדדים להסכם מפרסמים דברים שונים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, השאלה ברורה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יש הסכם? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יושב-ראש הקואליציה ישיב לך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אפשר לקבל את פרטי ההסכם? כי שני הצדדים טוענים לדברים אחרים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יש גבול לשקרים שמספרים לציבור ולחברי הכנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, אתה שואל? אתה כבר קובע. שאלת שאלה – תקבל תשובה. תודה. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת קריב, לא הקשבת לדבריי? אין סתירה בין ההודעות למה שאמרתי. אמרתי שיש הסכמה שהם לא יממנו את המילואים של חיילי מג"ב. לא נקבתי בסכום, וכנראה שהמשא ומתן כבר החל. אמרתי לפי גורמי המקצוע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז מה, איתמר בן גביר פרסם דבר שקר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, תן לו להשיב. זו לא שאלה ותשובה עכשיו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, אני שואל - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. קיבלנו תשובה. תודה. זה לא שו"ת. זה לא שו"ת. הייתה שאלה – קיבלת תשובה, גם אם היא לא - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא קיבלתי תשובה. אני שואל - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קיבלת תשובה הרגע. לא, לא, תודה. אני מצטער, קיבלת על פי התקנון. תודה. הח"כים שיצאו, חברת הכנסת יסמין וטלי גוטליב, פה? כן. תודה רבה. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2025, התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 42 נגד – 37 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2025, התשפ"ה–2025, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 42 בעד. השר ישראל כץ? בעד. 42 בעד, 37 נגד. אני קובע כי הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2025, התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כלכלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הדיון לקביעת ועדה יועבר לוועדת הכנסת. לפרוטוקול – אנחנו כותבים שהשר ישראל כץ התכוון להצביע בעד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> התנהלות הממשלה המובילה לסכנה ממשית לחיי החטופים << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא בנושא: התנהלות הממשלה המובילה לסכנה ממשית לחיי החטופים. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז לנמק את ההצעה. בבקשה. הוא פה? כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כבוד גדול נפל בחלקי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מקווה לשעות חסד, שעות חסד. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תרשה לי לברך אותך על חזרתך לפה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מרגי, המקום מקבל כבוד בחזרה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצלחתך – הצלחתנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברים, אנחנו מתרגשים תמיד מחדש. תודה רבה על הברכות ועל האיחולים. אני מקווה שתהיה קורלציה גם בהתנהגות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כמו נקודת אור בחושך הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברים, אנחנו עוברים להמשך סדר-היום – הצעות לסדר-היום. הראשונה שבהן – התנהלות הממשלה המובילה לסכנה ממשית לחיי החטופים. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אדוני יושב-הראש, תרשה לי לברך אותך על חזרתך. עשית עבודה יפה מאוד בתור שר הרווחה, ובטוחני שגם כאן תחזור ותתרום. אתה מהבודדים שהעידו פעם על כך שהכנסת יקרה להם מתפקיד השר, ואנחנו גם מאמינים. אבל אדוני היושב בראש, בחרנו כאן, אני וחבריי לאופוזיציה, להעלות את נושא – אדוני, נורא קשה לדבר ככה, ברשותך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברים, אני חושב שאת הסאה הגדשנו במשבר האחרון שהיה במליאה. עכשיו נשמור קצת על שקט, קצת מתינות, נקשיב אחד לשני. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, בחרנו להעלות לסדר-היום את נושא החטופים. אני רוצה לומר לך שקשה לומר את זה בלי לחטוא בקלישאה עד כמה היהדות מעלה על נס את קדושת החיים. ו-48 החטופים והחטופה שבעזה עכשיו, לדעתי, צריכים להיות על ראש סדר-היום של מדינת ישראל. בשבת האחרונה קראנו בתורה את פרשת כי תצא. וכך פותחת הפרשה: "כי תצא למלחמה על אֹיביך". "כי תצא" – על מי מדברת התורה? התורה מדברת, אדוני היושב-ראש, בלשון יחיד, כי אנחנו רוצים לקוות שהיוצא כאיש אחד בלב אחד זה כל עם ישראל. כשאנחנו עומדים במלחמה, כולם יוצאים. אבל האומנם זה כך? האם באמת כולם יוצאים? כי למלחמה בשבע חזיתות – אדוני, קשה. הרעש מסביב. אתה עוד לא רגיל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבריי מימין, תכבדו את הדובר. בבקשה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפני כמעט שנתיים מדינה קטנה ומוקפת אויבים, ובתוכה עם קטן, ואם תסלח לי, לפעמים קצת קשה עורף, יצאה למלחמה מול החמאס, מול החיזבאללה, מול הג'יהאד, מול החות'ים, מול האירנים, ואמרתי "כי תצא" בלשון יחיד. אתה יודע, ולדימיר חברי, אולי שוב אני חוזר על דבר התורה. למה "תצא" ולא כי תצאו למלחמה? כלב אחד באיש אחד. אתה שומע, מנסור? התורה אומרת לנו שכולם יוצאים ביחד. כשיש מלחמה, כשיוצאים נגדנו, כולם יוצאים ביחד. אבל האם זה באמת כך? האם כולם יצאו ונלחמו, אדוני היושב-ראש, או שמא היו כאלה ששאלו: "מה העבֹדה הזאת לכם, לכם ולא לו". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת ששון גואטה, גם בנחת, גם בישיבה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> משה רבנו, בכניסה לארץ ישראל, מצווה את עם ישראל, עכשיו, בחומש דברים שאנחנו נמצאים בו, במצוות שהם יחויבו עם כניסתם לארץ. עם הזכויות שהעם מקבל, מגיעות גם חובות. קיבלתם את ארץ ישראל, אתם הולכים להיכנס לארץ – יש איזה תג מחיר, יש חובות שצריך לעשות. אחרי המלחמה על הארץ, אחרי החלוקה לנחלות בין השבטים, יישארו חובות. משה רבנו מוסיף ומצווה את בני ישראל, אומר להם: אתם תיכנסו לארץ. יהיו לכם זכויות, אבל יהיו לכם חובות. ואין חובה ואין זכות, גם חובה וגם זכות גדולה יותר, מהחובה להגן על המולדת, להגן על הבית, להגן על העם. ועוד אומרת התורה: "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם". והיא ממשיכה ואומרת: "וכן תעשה לחמֹרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתָהּ לא תוכל להתעלם". לא תוכל לעמוד מנגד. על מה לא תוכל לעמוד מנגד, חבר הכנסת קרויזר? על שור, על חמור. על חמור שנדחף הצידה אסור להתעלם, נכון, אדוני השר? השר סופר, לא תוכל להתעלם. על חמור שנופל בצד אומרת התורה לא לעמוד מנגד, אז על אחים שלנו בעזה? אז על אחים שלנו בצפון ובדרום? איך אדם יכול להתעלם בשעה שעמו נרדף, כש-48 חטופיו בעזה? אם התורה אומרת לנו לא לעמוד מנגד כשהרכוש של אחינו נפגע, אז על נפשנו, על חיינו, על פרנסתנו? ואני אומר כאן לך, אדוני היושב-ראש, שיש לי תחושה שהתורה אמרה "לא תוכל להתעלם", וחלק מאחינו נוקטים פעמים שאתה מתעלם; פעמים שמסתכלים על אחינו, מסתכלים על החיילים שקורסים תחת העומס, מסתכלים על האזרחים שרק אתמול עוד היה להם צבע אדום בעוטף עזה, מסתכלים על 48 חטופים, מסתכלים על עם שקורס תחת הנטל, ויש מי שמתעלם. רק בשבת האחרונה עמדתי בבית כנסת בכפר עציון, ומסביבי, בטווח של עשרה מטרים, יותר מעשרה אנשים שזה היה היום האחרון שלהם בקיבוץ כאזרחים לפני שהם יצאו השבוע חזרה למילואים. אחד בן 53, אחד בן 56, אחד כבר נושק ל-60, האחרים צעירים יותר, לכולם משפחות, לכולם בית, לכולם עבודה, והחיים שלהם כבר שנתיים – ויש אנשים, כן, אדוני היושב-ראש, שברגעים הכי קשים של העם היהודי לא נמצאים שם. ובואו נזכור את תחילת השבוע, כי אמרתי קודם בדברים כאן: לא תוכל להתעלם. שישה מאחינו נרצחו השבוע: לוי יצחק פש, יעקב פינטו, יוסף דוד, ישראל מצנר, מרדכי שטיינציג ושרה מנדלסון. אני שולח כאן את תנחומיי למשפחותיהם. יהי זכרם ברוך. מי הציל אותם? אני מאמין, אדוני – נדמה לי שגם אתה – שתורה מגינה ומצילה. אבל התורה לא הייתה מצילה אותם אילולא ידיים של שני גיבורים שהיו שם, אברך עם נשק וחייל בחטיבת חשמונאים, שני אנשים שהיו שם ונשאו את הנטל וקיימו את פרשת השבוע, "לא תוכל להתעלם". ראינו גם נהג מונית מציל חיים של נוסעת – "לא תוכל להתעלם". ואני אגיד לך עוד משהו שכתוב בפרשתנו: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך". כשאדם בונה בית חדש, הוא חייב לשים מעקה. לא צריך להיות גאון גדול בישראל היום להבין מי זה המעקה. המעקה שלנו זה חיילי צה"ל, הסדיר והמילואים. החיילים שלנו הם המעקה לבית שלנו. מי שלא מתנדב להיות חלק מזה, לא יכול לסמוך רק על סייעתא דשמיא, לא יכול לסמוך רק על תפילה. כשאתה חי בישראל, ביטחון הוא לא פריבילגיה, הוא לא מותרות. זה מחיר החיים כאן. את המחיר כולם צריכים לשלם, ובשביל זה אנחנו צריכים את כולם, לא רק את הפראיירים, לא רק השכן שלי בן ה-56, לא רק את מי שבא לו, לא רק את מי שמתאים לו. אנחנו צריכים עוד אנשים כמו החייל בחטיבת חשמונאים, עוד לוחמות במשמר הגבול, עוד קצינות ואנשי מודיעין. אנחנו חייבים מאמץ משותף. אדוני היושב-ראש, תרשה לי להזכיר לך תנחומא לפרשת ניצבים, שזו כבר הפרשה שנגיע אליה עוד מעט: "בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים, שמא יכול לשוברם בבת אחת. ואילו נוטל אחת-אחת, אפילו תינוק יכול לשוברם. וכן אתה מוצא שאין ישראל נגאלים עד שיהיו אגודה אחת". ואני רוצה לומר לך, אם יש מילה שמעצבנת אותי בזמן האחרון, ואני שומע אותה בספסלי הקואליציה פה, זה הביטוי "שמאלנים". זה מעלה לי את הסעיף. הפרקליטים שמאלנים; הפצ"רית שמאלנית; ההוא שמאלני. אצלי ביחידה, אדוני, לא ידעתי מי ימני ומי שמאלני. ב-7 באוקטובר גם אלה וגם אלה יצאו מהבית. אבל יש גם אנשים, כולל בבית הזה, שמקטלגים את האחים שלנו לפי העמדות שלהם. הם לא באים להם טוב. אפילו בוועדת החוץ והביטחון נשמעים קולות כאלה: אתה, יש לך עמדה כזאת, אז אתה לא חלק מאיתנו. קשקוש. ברגע האמת, אלה יצאו מהבית ואלה יצאו מהבית, ומי שלא יצא מהבית הוא זה שצריך להתבייש, הוא זה שלא שותף בבניין ישראל, הוא לא חלק מהמעקה שלנו. מי שלא חלק מהדבר הזה, מי שזורע פירוד, מי שלא מתנדב להגן על עם ישראל בעת צרה – כן, כמו החייל בחשמונאים, כמו החיילים בעוטף עזה, כמו אלה שמתמרנים עכשיו בעזה – הוא זה שצריך להתבייש. הוא זה שפורש מכלל ישראל, הוא זה שלא מתנדב להגן על עם ישראל מיד צר הוא זה שנאמר עליו "לא תוכל להתעלם". הוא זה שמתעלם, הוא זה שפרש מן הציבור. כיוון שפרש מן הציבור, הוציא את עצמו מהכלל וכפר בעיקר. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ישר כוח, קינלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר לנמק את ההצעה לסדר-היום. בבקשה, אדוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בהצלחה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חלק לא קטן תלוי גם בך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני פה בשבילך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני שמח על נוכחותך כאן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הממשלה הולכת ומתפרקת, ואתה תרבה כבודו של צפון הנגב גם מהמקום המכובד הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו מצויים בעיצומה של מערכה קשה ומתמשכת, שכבר גובה מאיתנו מחירים איומים בחזית ובעורף, בחיי אזרחים וחיילים, בגופם ובנפשם. מעל כל סדר-היום שלנו עומדת חובתנו להשיב את החטופים, אזרחי ישראל, אישה וגברים, חיילים ואזרחים, שמוחזקים בידי חמאס שנתיים. אין נושא חשוב ממנו. זו החובה הראשונה שלנו כמדינה ריבונית, להשיב את בנינו ואת בתנו הביתה. כשלנו בשמירה עליהם לפני שנתיים, כעת חובתנו להחזירם. כולם. עכשיו. את חמאס הכינו מכות קשות, ובהמשך, לו ננהג בקור רוח, ביצירתיות, בסבלנות ובנחישות, נרחיק אותו משלטון אזרחי ומדומיננטיות צבאית. לנוכח מתקפות הטרור, מה שעלינו לעשות הוא פשוט את הדברים הנכונים: להחזיר את החטופים, לעצור את המלחמה בעזה, לשקם את החוסן החברתי בישראל, לרפא את הפצעים ולאפשר לאזרחי ישראל לנשום מעט אוויר אחרי שנתיים של מלחמה, חרדה, אובדן ודם. אנחנו זקוקים לממשלה שאומרת אמת לעם היושב בציון, והאמת היא שבאמצעים צבאיים בלבד לא ניתן לחסל את נגע הטרור בעזה. חמאס יורחק מעמדות שלטון אזרחיות וצבאיות רק בשילוב של עוצמה צבאית עם רכיבים מדיניים, כלכליים ואזרחיים. אלא שבממשלת ישראל הנוכחית, השריר הזה, שריר שיתוף הפעולה הבין-לאומי, שמחבר מדינות ערביות מתונות עם ידידות בעולם, הוא שריר מנוון. הממשלה משותקת בכל הקשור לעיצוב פני עזה שלאחר חמאס. אזרחי ישראל מצפים מממשלתם ליצירתיות ונחישות, לא רק באמצעים הצבאיים, אלא גם במישורים המדיניים, האזרחיים, ובשימוש בעוצמות כלכליות לטובת הקמת הנהגה ערבית מתונה בשכנות למדינת ישראל. איך תקדם ממשלה זו את הערוץ האזרחי החכם, היצירתי, שמחלץ את חיילינו מעזה ומרחיק את חמאס, אם היא נותנת פתחון פה לרעיונות חסרי אחריות של הקמת ממשל צבאי על 2 מיליון עזתים ולרעיונות מבהילים של התיישבות ישראלית בתוך רצועת עזה? מדיניות מלחמה שאין די לה, בתוספת מגמה ברורה להחלת ממשל צבאי על 2 מיליון עזתים. ובנוסף, חזיונות ההתיישבות בלב הגיהינום העזתי מסכנים בראש ובראשונה את אחינו הנמקים בעזה ומרחיקים את הסיכוי להשבת אחינו ואחותנו החללים. בנוסף לכך, מדיניות זו קורעת את העם שלנו, מדרדרת לתהומות בלתי נסבלים את מעמדנו באומות, שאנחנו זקוקים להן כלכלית, מדעית, חברתית וביטחונית. מדיניות זו, אדוני היושב-ראש, פוגעת בביטחון הקיום היהודי מחוץ לישראל. זו מדיניות שמשקיעה הון עתק בחולות עזה, במקום ברווחת הישראלים העייפים, המדממים, השחוקים. זו מדיניות שפוגעת אנושות בסיכוי לקדם אסטרטגיה אזורית כנגד איומים שעדיין קיימים מצד איראן. זו מדיניות שפוגעת ביציבות השלום ממדינות שכנות. מדיניות שכזו פוגעת בנפשם של חיילים רבים ובמוטיבציה של רבים להמשיך להילחם מלחמות צודקות, שייתכן שתידרשנה בעתיד. זו מדיניות, שגם בלי לרצות בכך, ממשיכה לפגוע באזרחים בלתי מעורבים, ובכך להגביר את מעגלי האיבה. זו מדיניות שצריך להפסיק אותה למען ישראל, למען הישראלים. לצד המאבק הזה איננו יכולים להרשות לעצמנו לפרק את יסודות הבית שבו אנו חיים, את יסודות הדמוקרטיה. היינו עדים בימים האחרונים להשתלחויות קשות מצד נתניהו ובן גביר כלפי בית המשפט העליון וכלפי מערכות הייעוץ המשפטי, בעקבות כך שבג"ץ קבע כי על שירות בתי הסוהר לספק לאסירים ביטחוניים מזון בסיסי ותנאי קיום. בספר החוקים של מדינת ישראל, שהבית הזה קבע, כתוב במפורש שאסיר זכאי למי שתייה ומזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותו. מותר לנו להעניש, מותר להטיל סנקציות, אם יש צורך בכך, אבל אסור לנו להרעיב. זו לא שאלה של רחמים – זו שאלה של מוסר ושל החוק. זה מה שמבדיל בינינו לבין ארגוני טרור. זהו הבסיס שמייצב אותנו כמדינת חוק, כשותפה לחבר העמים הנאורים. מדיניות ההרעבה, שאני שומע כאן חברי כנסת ושרים שתומכים בה, היא כמובן איום נוסף על שפיותם, בריאותם וחייהם של היקרים הנמקים בשבי חמאס. מה רוצים השר וראש הממשלה, להרעיב אסירים? אם זו המדיניות, שיגידו את זה בצורה ברורה. ראש הממשלה אומר באנגלית לתקשורת העולמית שאנחנו שומרים על הדין הבין-לאומי, ובמקביל, בעברית, הוא תוקף את שופטי בג"ץ שמעיזים, לתפיסתו, להזכיר את החוק שהכנסת חוקקה, ושקובע את אמות המידה לריסון הכעסים והפחדים. אפשר כמובן לדבר בלשון כפולה – בישראל להסית נגד בית המשפט וכלפי העולם זה להתייפייף. זו צביעות, כפל לשון, דו-פרצופיות. אם אתם רוצים לשנות את החוק, אמרו זאת בגלוי, אבל די להאשים את מערכת המשפט בכל פיגוע, בכל אסון. זו בריחה מאחריות. זו הסתה מסוכנת. ההשתלחויות השקריות הללו, במיוחד על רקע פיגועים קשים, הינן משוללות כל יסוד ומעמיקות את הקרע בתוכנו. בטרור הפלסטיני לא נלחמים דרך ביזוי השופטים ומערכת המשפט שלנו, אלא דרך חיזוק מערכות הביטחון, ובאמצעות שיפור התיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית ועם ידידים במרחב ובעולם, לא על ידי החלשתה של המערכת המשפטית. זהו הוויכוח האמיתי. חברות וחברים, הגיע הזמן לקחת אחריות. אמירת אמת היא לא מותרות – היא תנאי לקיומנו כחברה. אסור להפוך כל כאב לאירוע פוליטי. בפיגועים שהתרחשו בתקופת הממשלה הקודמת נהג נתניהו, בשבתו כיושב-ראש האופוזיציה, להאשים את הרפיסות, את החולשה שמשדרת הממשלה, ושבגללה לכאורה נפגעים אזרחים וחיילים. זה היה שקר גס. אויבינו אינם מבחינים בין ימין ושמאל, וכשנחה עליהם רוח השנאה התוקפנית הם פוגעים בנו. היום, כשנתניהו החליף תפקיד, הוא בוחר בטיעון אחר, שקרי ופסול עוד יותר. הוא מאשים את מערכת המשפט בפגיעה בביטחון המדינה ובביטחון הישראלים. זוהי חרפה, זהו שקר, זהו המשך העליהום על מערכת המשפט הפטריוטית וההוגנת מבית המדרש של ההפיכה המשטרית. בניגוד להשמצות, מערכת המשפט הינה שותפה מלאה למערכה כנגד אויבי ישראל ומחרפיה, באשר היא מעניקה לנו את כיפת הברזל של הלגיטימיות הבין-לאומית, בתקופה שבה הולכים ומתמעטים תומכינו בעולם. מערכת המשפט, שאומנם יש אפשרות לשפר בה רכיבים מסוימים, איננה הבעיה שלנו, ובוודאי לא הבעיה הביטחונית. היא לבנה משמעותית בחומת המגן של ישראל. זה הזמן, אדוני היושב-ראש, להוקיר את המעשים הגדולים שביצעו מערכות הביטחון שלנו. וזהו הזמן, גם אם הוא מאוחר, להכיר בכך שבחשבון הלאומי עלינו להשהות את המאבק הצבאי ולתעדף באופן ברור בשלב הזה את השבת החטופים, לתעדף את השבת השפיות לחברה הישראלית, את יציבות הכלכלה הישראלית ואת ההקלה על חברינו בעולם. זוהי העת לתעדף את השבת הרוח האסטרטגית המדינית על פני הדשדוש המדמם בחזית הסמוכה כל כך לביתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> השבת החטופים בקידום עסקה מיידית << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעבור להצעה בנושא: השבת החטופים בקידום עסקה מיידית, ולאחר מכן נשמע תשובה משולבת של הממשלה. אני מזמין את חבר הכנסת יבגני סובה לנמק את ההצעה. שלי? אז חברת הכנסת שלי מירון, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת מרגי, מי עונה בשם הממשלה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר סופר פה. השר התורן. בבקשה, גברתי, עשר עומדות לרשותך. עד עשר דקות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש, השר לשעבר. ברוכים השבים למעמד הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת היא שקודם, כשבאתי לדבר, התחלתי לדבר על נושא החטופים, ועל היממה הקשה שהייתה אתמול אחרי הבשורה של התקיפה, ששוב אני אומרת, כמובן שכולנו רוצים בהצלחתה. אבל מייד ככה היו לי פרפורים בלב, וחשבתי לעצמי: מה המשפחות מרגישות ברגע הזה, ברגע הזה ממש, כשהן שומעות שהמשלחת שעוסקת במשא ומתן הותקפה? ומה זה אומר על המשא ומתן? ומה זה אומר על החטופים? ומה יהיה איתם, ומה יקרה? והאם סתמנו את הגולל על השבת החטופים או לא? וכמובן שזה נושא שמטריד אותי מאוד. אתמול הייתי בירושלים באירוע של שגרירות ארצות הברית, באתי לכבד את המעמד, ומחוץ לאירוע הייתה מחאה של משפחות החטופים. ובעודי מתקרבת, אני רואה כמובן, איך לא? את חנה, דודתה של ענבר הימן, זיכרונה לברכה, שבאמת מגיעה לכל מקום. היא הגיעה עם בעלה, עם התמונה הענקית של ענבר. היא מחזיקה את השלט, ואני רואה את העיניים שלה כבויות לגמרי. כבויות. כבויות. ואני ניגשת לחבק אותה. ובדרך כלל כשאני מגיעה לדבר עם חנה, היא ככה, הרבה יותר – היא מתקשרת איתי. ואני רואה שהיא כבויה לגמרי, והיא בתחושות מאוד קשות, בתחושות מאוד קשות. ובתוך האירוע פגשתי את אביו של החייל החטוף איתי חן, רובי חן, והוא מסתובב עם עיניים כבויות. ואני מדברת עם משפחות חטופים ומתכתבת איתם, ואני מרגישה את המועקה בלב שלהם. אני מרגישה את הכבדות הזאת של האימה, באמת אימה שהם חשים ברגעים האלה, והמחשבות שעוברות להם בראש: אם חס ושלום מתנקמים בחטופים עכשיו בגלל הדבר הזה, ואם זה אומר שהם כבר לא יחזרו, ואם הממשלה שלנו ויתרה עליהם. וזו באמת תחושה מאוד מאוד מאוד קשה. והרגשתי עם עצמי גם – כי שמעתי את הקריאות של המחאה מחוץ לאירוע של שגרירות ארצות הברית – שהקריאה שלהם הייתה שהם מסתמכים על טראמפ שהוא יחזיר אותם. כל פעם מחדש כשאני מבינה שמשפחות החטופים תולות את התקוות שלהם בממשל טראמפ, אני מתחלחלת מבפנים שהם צריכים שנשיא ארצות הברית יציל את החטופים, והם לא חושבים שהממשלה שלנו, שהמנהיגות שלנו, שראש הממשלה שלהם יציל את החטופים. איזו סיטואציה מעוותת. איזו סיטואציה מטורללת, מטורפת, שאזרחי ישראל צריכים לסמוך על מנהיגים מחוץ למדינת ישראל שיצילו את החטופים. אין לי, אין לי, אין לי דרך לתאר את זה יותר טוב ממה שאמרתי. וחשבתי על זה שזה לא פשוט לעמוד מול איזו אטימות שלטונית כזאת, אטימות, מול ערלות לב. וחשבתי לעצמי שאולי אם החטופים שלנו היו חלקות נדל"ן בעזה, אז יכול להיות שהשר סמוטריץ' היה דואג מזמן לשחרר את הקרקעות האלה. אבל, לצערנו, לא מדובר בדיונות של חול, מדובר בבני אדם שמחכים שיצילו אותם או שיביאו אותם כמובן לקבורה. רציתי להגיד להם, להגיד לנו שזו לא גזרת גורל, זה לא חייב להיות ככה. זו לא גזרה שהממשלה הזאת צריכה להטיל עלינו. הפקרה של החטופים איננה גזרת גורל, זו החלטה. זה לא צו משמיים. זה מחדל, זה מחדל מנהיגותי, זה מחדל ערכי, זה מחדל מוסרי. אבל זה יכול להיות אחרת, כי ההנהגה יכולה לבחור את סדרי העדיפויות שלה. היא יכולה להחליט שהשבת החטופים היא בראש סדרי העדיפויות, ולשם צריך לחתור. וזה עוד אחד מהמחדלים שאנחנו נצטרך לחקור בוועדת החקירה הממלכתית שתקום, על פי הדין הישראלי, וכפי שנקבע בחוק כבר לפני זמן רב, וכפי שקרה בהיסטוריה של מדינת ישראל לא אחת. רק שבמקרה הזה אנחנו כבר כמעט שנתיים ועוד לא הוקמה ועדת החקירה הממשלתית. אבל אני רוצה להזכיר למשפחות החטופים, אני רוצה לחזק את ידיהן, כי אני יודעת שהן עוברות רגעים מאוד מאוד לא פשוטים, והן פשוט לא מבינות לאן ההנהגה שלנו לוקחת אותנו, לאן אנחנו הולכים, מה התוכנית, מה האסטרטגיה, מה יקרה מעכשיו והלאה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> גם הם לא יודעים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> והתשובה היא: אין אסטרטגיה, אין תוכנית. יש אירועים מתגלגלים אחד אחרי השני, אנחנו כל פעם עם איזה פלסטר, כל פעם עם איזה סקנדל חדש, תקרית חדשה, אבל אין אסטרטגיה, כפי שלא הייתה אסטרטגיה ליום שאחרי בעזה. אין אסטרטגיה, אין גוף שאמור לנהל את עזה ביום שאחרי. היום בבוקר כשפתחתי את העיניים מייד ראיתי כמובן את הידיעה שהיום זה יום הולדתם של גלי וזיווי, האחים שעודם בשבי. יום הולדת שני בשבי, תארו לעצמכם, בחורים צעירים בני 28 – רם, קרוב לגילים של הבן שלך, של הילדים שלך. בואו נדמיין את הילדים שלנו שנתיים בידי מפלצות חמאס במנהרות, מציינים יום הולדת. איזו סיטואציה מטורפת שכבר שנתיים הם מציינים יום הולדת בשבי. ואיפה האחריות של המדינה הזאת, שכשלה ב-7 באוקטובר, להשיב אותם לביתם? ומה תחשוב הבת שלי, שעכשיו בקורס קצינים, וכל כך מתאמצת ורוצה לשרת את המדינה, וגאה במדינה שלה – מה תחשוב הבת שלי אם היא לא תדע שהמדינה שלה עומדת מאחוריה, אם היא לא תדע שאם, חס ושלום, יקרה לה משהו, המדינה תעשה הכול, אבל הכול כדי להחזיר אותה הביתה? איך האתוס הציוני יתקיים? איך המדינה תמשיך הלאה? איך חיילים יתגייסו? איך מילואימניקים יבואו לשרת אם הם לא יודעים שהמדינה שלהם עומדת מאחוריהם, שהיא תגן עליהם, שהיא תהיה שם עבורם? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ממשלה אחרת תהיה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ושוב, התשובה לזה לא טמונה בממשלה הזאת. לצערי, התשובה לזה טמונה בממשלה אחרת שתקום פה, שתבוא, שתחליף, שתתקן, שתיתן תקווה, שתחזיר קצת שפיות, שלא יהיו בה סקנדלים על בסיס שעתי, שלא תהיה בה רמיסה של כל מוסדות השלטון, של הערכים הדמוקרטיים הליברליים שלנו, של כל מה שנבנה פה 77 שנים בעמל רב על ידי הדורות של ההורים והסבים שלנו, שנתנו הכול למען המדינה הזאת, ועכשיו הם רואים את הכול מתפורר להם לנגד עיניהם. אבל יש תקווה, ואנחנו נביא אותם, ואנחנו נחליף אותם, ואנחנו נתקן את כל זה, ונחזיר את השפיות. ואני מבטיחה שהממשלה הבאה תהיה בבליץ חקיקה – וביטול חקיקה – של הדברים הנורמליים, השפויים, הנכונים, שיחזירו את המדינה הזאת ואת העם הזה למסלול נורמלי, שייתנו לאנשים לחיות קצת יותר ברוגע ובשקט, בלי לדאוג שכל דקה יתפרץ פה איזה סקנדל חדש, איזו חקירה חדשה, איזו מדינת אויב שחדרה ללשכת ראש הממשלה, של אנשים שעוסקים בריגול במעגלים הכי קדושים וחשובים של מדינת ישראל; שלא יהיה פה קמפיין הסתה בלתי פוסק, בלתי פוסק, כלפי לפחות חצי מהעם הזה, כלפי משפחות חטופים – שבמה הם פשעו? בזה שהאהובים שלהם נלקחו לעזה? במה הם פשעו שמגיע להם קמפיין ההסתה הזה? מישהו פה היה רוצה להתחלף איתם? מישהו היה רוצה להרגיש את מה שהם מרגישים כבר 705 ימים? אז עם כל הכאב ועם כל הקושי שאנחנו חווים, אני רוצה להבטיח לעם ישראל שיכול להיות פה גם אחרת, ואנחנו נעשה שיהיה ככה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. אני מזמין את חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אינו נוכח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איננו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, נראה לך הגיוני שבנושא הזה אין אף חבר קואליציה אחד במליאה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה אתה אומר? השר בכבודו ובעצמו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אחד. צדיק בסדום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא מהאו"ם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נראה לך הגיוני? שניים מתוך 68. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ישיב על שתי ההצעות במשולב השר אופיר סופר, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נראה לך הגיוני – על השבת החטופים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו מכירים את המציאות הזו בהצעות לסדר-היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מציאות עצובה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הבעיה היא לא במציאות במליאה אלא במציאות בפועל, שיש חטופות וחטופים בשבי חמאס כבר למעלה מ-700 ימים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אדבר קצר. אני חושב שממשלת ישראל פועלת לעמוד בשתי מטרות המלחמה – גם בהכרעת חמאס וגם להשבת החטופים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה הסדר, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> עניתי על זה ב-20 ראיונות בגלי צה"ל, ואפילו בקצת יותר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שמעתי אותך, אבל למליאה לפרוטוקול, בבקשה. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אני חושב ששתי המטרות הן חשובות. אני חושב ששום דבר לא סותר - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא סותר אחד את השני. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> - - אחת את השנייה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> - - - את האזהרה לביבי על הצוללות, אותו דבר, ממודרים לגמרי, באים ומצביעים משהו - - - גם בקבינט - - - << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> ואני תמיד - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קיוויתי שתגיד חטופים ואחר כך הכרעת חמאס. זה הסדר שאני מאמין בו. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני אמרתי את עמדתי. אני חושב ששתי המטרות הן חשובות ואפשר להשיג את שתיהן. אנחנו מחויבים להשיג את שתיהן. תודה רבה. בשורות טובות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשר סופר. מה מציעים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> להעביר את זה למליאה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למליאה. אנחנו מצביעים בפעם הראשונה על ההצעה הראשונה לסדר-היום ולאחר מכן על ההצעה השנייה לסדר-היום. נעבור להצבעה מייד. אנחנו מצביעים על ההצעה הראשונה. אני אקריא את הכותרת, שלא יהיו אי-הבנות. ההצעה הראשונה היא בנושא: התנהלות הממשלה המובילה לסכנה ממשית לחיי החטופים. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום - 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 22 חברי כנסת בעד. אי לכך, ההצעה תעבור לדיון במליאה. אנחנו עוברים להצבעה שנייה, על ההצעה לסדר-היום בנושא: השבת החטופים בקידום עסקה מיידית. אנחנו מפעילים את ההצבעה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 22 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אי לכך ההצעה תועבר לדיון במליאה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> התנהלות הממשלה המדרדרת את מדינת ישראל למפולת מדינית וביטחונית << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים עכשיו לסעיף ג' בהצעות לסדר-היום. ההצעה הבאה היא בנושא: התנהלות הממשלה המדרדרת את מדינת ישראל למפולת מדינית וביטחונית. אני מזמין את חבר הכנסת מנסור עבאס לנמק את ההצבעה. בבקשה אדוני, עד עשר דקות עומדות לרשותך. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שנתיים מאז 7 לאוקטובר ופרוץ המלחמה, והממשלה עדיין לא לוקחת אחריות. הממשלה הייתה צריכה להתפטר מייד ולתת לממשלה אחרת לנהל את המדינה. הממשלה של נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר הפקירה את אזרחי מדינת ישראל ב-7 באוקטובר והם עדיין מפקירים את החטופים ומסכנים את חייהם של החטופים החיים. מצד שני, במשך שלוש שנים הממשלה הפקירה גם את חייהם של האזרחים הערבים לטובת ארגוני הפשע. מאז כהונת בן גביר במשרד לביטחון לאומי, הפשיעה עלתה. בהשוואה ל-2022, תקופתה של ממשלת השינוי – עלייה של 130% ב-2023 וגם ב-2024 ועלייה של 220% בשמונת החודשים הראשונים של 2025 לעומת שמונת החודשים הראשונים של 2022. מבחינה מספרית: 176 נרצחים עד סוף אוגוסט; 182 עד 10 בספטמבר, עשרה ימים. גם על הנושא הזה הממשלה הייתה צריכה להתפטר. אין משילות, אין חוק וסדר; יש רפיסות אל מול ארגוני הפשע. ממשלה חזקה על האזרחים – חלשה מול ארגוני הפשע. הממשלה הזאת היא אסון למדינת ישראל, לאזרחי מדינת ישראל וגם למזרח התיכון כולו. קל להיכנס למלחמה. קשה לצאת ממלחמה ולקדם תהליך של פיוס ושלום והסדר מדיני. לכן, במשך השנתיים האלה כמה פעמים הצעתי להקים ממשלת חירום של הפסקת המלחמה, סיום המלחמה והחזרת החטופים. ברמה האזורית, הממשלה מפספסת הזדמנות לגייס את כל המדינות באזור ולמצוא הסדר שיכלול את הפסקת המלחמה, החזרת החטופים, התנעת תהליך והסדר מדיני שיכלול שני מרכיבים: מרכיב אזורי בין ישראל למדינות ערב, מה שבדרך כלל קוראים לו נורמליזציה, ומצד שני תהליך מדיני שיביא לסיום הסכסוך ופתרון מדיני פלסטיני–ישראלי, תהליך בילטרלי. במתקפת ממשלת ישראל אתמול בקטר היא ניסתה לחבל בתהליך שהתקיים בשעות ההתקפה, כאשר היו דנים בהצעה האמריקאית, שאומרים שהיא הצעה ישראלית במקור, לשחרור החטופים והפסקת המלחמה. כנראה שהאמריקאים – ארצות הברית לא הייתה מרוצה מהמהלך הזה, ולכן פעלה כדי להכשיל אותו. מה שמוזר בעיניי, שממשלת ישראל לאורך שנים התחננה בפני מדינת קטר שתשלם 30 מיליון דולר במזומן לתנועת חמאס ברצועת עזה. שלחו להם מדי שנה מכתבים להודות להם על התשלום הזה. בכל זאת, ממשלת ישראל, במיוחד ממשלתו של בנימין נתניהו, לא לוקחת אחריות ולא מודה בטעויות ובקונספציות המוטעות. לאורך שנים רבות התעלמו מכל תהליך מדיני ולא השקיעו מאמץ אחד כדי לקדם את התהליך הזה. תמיד שאלתי את עצמי בתוך השנתיים האלה: מה אם ממשלת ישראל הייתה משקיעה את המשאבים החומריים, הנפשיים והמדיניים כדי לקדם תהליך של פיוס ושלום בין שני העמים ובין עמי האזור, במקום ההשקעה האדירה, שגובה את חייהם של רבים בתוך מדינת ישראל, אזרחים וגם באזור כולו? מה אם הייתה משקיעה חצי מהמאמץ הזה? האם היינו יכולים להשיג הסדר מדיני? אני בטוח שכן. אני חושב שממשלת ישראל עדיין מקדמת מתווה שגוי, ממשיכה במלחמה שהייתה צריכה להיפסק או לסיים אותה מזמן, ולכן גם היא מואשמת היום בהפקרת החטופים החיים וגם החטופים המתים. אנחנו שוב קוראים לחשב מסלול חדש. במשך השנתיים האלה יצאנו ביוזמה של גשרים לפיוס ושלום מתוך אמונה שאפשר למצוא דרך אחרת ואפשר לטעת תקווה בליבם של כל עמי האזור. פיוס ושלום הם שני תהליכים שצריכים לקרות בין מדינות אבל בין עמים. אנחנו, כאזרחי מדינת ישראל, ברמה האזרחית וברמה הלאומית קשורים לשני העמים, לשתי הישויות, ואנחנו רואים את עצמנו בהחלט כגשר שיכול לפייס, שיכול לקרב ושיכול לתרום, למצוא דרך אחרת שתחסוך חייהם של אנשים רבים באזור. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מנסור עבאס. השר אופיר סופר, אתה רוצה להשיב? << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> אפשר להתקדם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפשר, אתה לא חייב. מה מציע? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למליאה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למליאה. אז אנחנו נעבור להצבעה להעברת ההצעה לסדר-היום לדיון במליאה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להלן התוצאות: בעד – 15 חברי כנסת, אחד נוכח. אני קובע שההצעה לסדר-היום תועבר לדיון במליאה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הפגיעה החמורה שספג בית החולים סורוקה במהלך מבצע עם כלביא << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הסעיף הבא בסדר-היום הוא בנושא הפגיעה החמורה שספג בית החולים סורוקה במהלך מבצע עם כלביא. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי לנמק את ההצעה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש, ואני מאחל לך הצלחה, שהיא כמעט בטוחה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. בממשלה אחרת אולי, אבל לא בממשלה הזאת. כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, שבועות רבים עברו מאז הפגיעה הנפשעת בבית חולים סורוקה על ידי טילים אירניים, שהשאירו חלק גדול מבית החולים משותק, הרוס. אמרתי אז וכתבתי מאמר בעיתון הארץ שפגיעה בבתי חולים ובצוות רפואי היא דבר נפשע, נורא, בלתי מוסרי, שאסור שיקרה – בכל מקום, גם בסורוקה אבל גם בעזה. אבל אני אתרכז עכשיו בכישלון של הממשלה, ברשלנות – לנטוש בית חולים על-אזורי שמשרת כמיליון אזרחים - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אין לנו זמן. אנחנו צריכים עכשיו להביא - - - לאומן - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משימה לא קלה. אל תקל ראש, חבר הכנסת רם בן ברק. ואנחנו מתבשרים, לצערי הרב – שמעתי את מנהל בית החולים כאן בוועדה, שאומר שיש רופאים שעוזבים, אחים ואחיות שלא מגיעים לעבודה בגלל שבית החולים לא משוקם. היו הבטחות באוויר מייד אחרי הפגיעה, וההבטחות לא קוימו. עכשיו אומרים, בית החולים אמד את התקציב הדרוש ב-1.3 מיליארד שקל; משרד הבריאות אמר: מיליארד – כדי לשקם את מה שנפגע, להקים מגדל - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מגדל אשפוז חדש. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - מגדל אשפוז חדש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך, אדוני, משפט על חשבוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה רופא, אתה יכול לתרום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כתושב הנגב אני יכול לומר לך שמצבו של בית החולים סורוקה היה קשה, אובייקטיבית, עוד לפני כן, בגלל סדרי עדיפויות גם של משרד הבריאות וגם של הנהלת קופת חולים כללית. המכה היא כמעט אנושה. הטיל פגע בבית החולים סורוקה, ובימים הראשונים דובר אפילו על שני מיליארד שקל. והלוואי שזה - - - שני מיליארד שקל. הנטישה של הרופאים היא בצדק; רופאים איכותיים, רוצים לדעת שיש להם גב, שהם נותנים את השירות האיכותי והטוב ובעומסים סבירים. אני רק יכול להעריך ולהודות כתושב הנגב שהזעקה הזאת עולה היום פה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תראה במה עוסקים הח"כים הערבים בין היתר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו, תראה מה לא פועל בבית החולים מאז ההפצצה. יחידות שנסגרו: א', בניין האשפוז הכירורגי הצפוני ספג פגיעה קשה; בניין המחלקות הפנימיות נותר ללא חלונות. היחידות שנסגרו: שמונה חדרי ניתוח ומנהלת חדרי ניתוח, יחידה לטיפול נמרץ פנימי, מחלקת עור, מחלקת עיניים, מיון עיניים, מחלקת פנימית ח', אף אוזן גרון ומיון אף אוזן גרון, מחלקה אורולוגית, חטיבת הרדמה, מחלקת שיקום, מרכז לריפוי בעיסוק, מעבדה לאנדוקרינולוגיה, מעבדת מחקר של אוניברסיטת בן-גוריון בסורוקה, בית מרקחת מרכזי, חדר אוכל סגל, יחידת מטה, מניעת זיהומים, תזונה ועוד ומשרדי הוועדים. שיתוק. כמעט שיתוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חוץ ממחלקת הילדים והיולדות כמעט כל בית החולים חטף. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון. זה בית חולים אזורי שמשרת את כלל האוכלוסייה, יהודים וערבים כאחד. השארתו ככה כאשר, רם, מועברים תקציבים דומים לגברת סטרוק, למשל – תשאל את חבר הכנסת בליאק כמה כספים מועברים כל הזמן דרך ועדת הכספים למשרד של סטרוק, ששכחתי מה שמו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> 880 מיליון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מחר עוד 80 מיליון. מחר אנחנו מוזמנים לוועדת הכספים. סטרוק זה מיזם, סטרטאפ ישראלי מסוג חדש. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> סטארטאפ ניישן. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בעיצוב מיוחד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל בהבדל מסטרטאפים אחרים בהייטק, זה לא מניב פירות. אין תוצאות, זה גורם נזק. שם יש תוצאות. אבל פה – על הפנים. והחולים ממשיכים לסבול, אוכלוסייה שלמה ממשיכה לסבול. אדוני היושב-ראש, אני לא יכול שלא להתייחס להחלטתו של נתניהו להפציץ בדוחה. הוא קרא לה "מדינה מורכבת", כאשר הוא ולשכתו היו בקשר מתמיד, כמעט יום-יומי עם קטר, המשלחות הישראליות באות ויוצאות. וללא קטר, צריך לומר את זה – אף חטוף לא היה שב לישראל בלי התיווך הזה, יחד עם מצרים. כולם הודו לקטר. הודו לקטר אז – יש מכתב של צחי הנגבי, אתם זוכרים. והודו לקטר אחרי שחרור החטופים בשנתיים האלה. ומישהו החליט להפציץ את ישיבת הלשכה המדינית של חמאס שדנה בהצעה החדשה, המתווה החדש של טראמפ, העסקה החדשה. נו, מה זה? לי יש גרסה שזה לא רק כדי לטאטא את קטרגייט, אלא בגלל הסקרים. אני עדיין חושב שזה מה שמניע את בנימין נתניהו – סקרים. וזה לא מצליח לו. לכן אני מצפה שהוא יפציץ עוד, אולי בעוד מדינות. שבע מדינות לא מספיק. אגב, אני שייך לאלה שחושבים – אתם מבינים בזה יותר טוב ממני – שלא יכול להיות ש-15 מטוסי F-15 טסים מכאן בלי שהאמריקאים רואים אותם בזמן אמת. לא יודע, זה מה שאני חושב. טראמפ אומר שהצבא הודיע לו קצת לפני כן. אני רוצה להזכיר לכם: ביום האחרון של המלחמה עם איראן כ-30 מטוסי F-16 היו בדרך להפציץ עם חימוש, כמעט הגיעו, והוא התקשר ואמר לביבי: תחזיר אותם – באוקטבות גבוהות, בקול גבוה, נוזף. והוא החזיר אותם כמו ילד טוב. כשטראמפ רוצה זה קורה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא הוא החזיר אותם, זה גלי בהרב מיארה החזירה אותם. כשביבי שולח מטוסים הם מפציצים ומצליחים. גלי מפרססת את כולם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ומה עם הפצ"רית? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ראיתי עכשיו איזה פוסטר סרקסטי, שהיא הכשילה - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את המשימה בדוחה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ואהוד ברק סנוור את הטייסים על ידי לייזר ירוק. כן. זה מבצע נפשע, מטופש, כמו כל ההחלטות של בנימין נתניהו, שצריך לעשות דבר אחד: להחליט מה הוא רוצה. עסקה כוללת – אפשר, עסקה חלקית – אפשר. חמאס הסכים גם לזאת, גם לזאת, והוא לא רוצה לא כללית ולא חלקית. מה הוא רוצה? להמשיך במלחמה כדי לשמור על הקואליציה. והמלחמה הזאת, כמו שאמר שר הביטחון הדגול ביותר בהיסטוריה של המזרח התיכון – הוא אמר: למחוק את עזה. רק היום הוא אמר. מה הוא חושב, שבהאג לא מקשיבים לדברי ההבל האלה? זה נקרא טיהור אתני. וטיהור אתני הוא פשע מלחמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אני מזמין את חברת הכנסת יסמין פרידמן לנמק את ההצעה. איך לא – תושבת הנגב, באר שבע. בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא אמרת: איך לא – הוא רופא - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחמד, אמרת ארבע פעמים במה עוסקים חברי הכנסת הערבים. שיבחת. הסכמתי. אבל סולידריות תושבי באר שבע – עד עשר דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. ראשית, ברכות. אני שמחה לראות אותך על הכיסא החשוב הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בעיקר את מי שהחלפת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם רוצים לשמוע? אני יהודי מאמין. התקרית הייתה ב-21:05. אני הייתי אמור לעלות בשעה 21:00 לכאן. חיכינו שההצבעה תעבור, אז נחסכה ממני – כנראה מישהו פה דאג לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נחסכה ממך - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נחסכה ממנו - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מבוכה גדולה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> נחסכה מאיתנו. אם אתה היית, זה לא היה קורה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בכל אופן, נחסכה ממני. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני לא יכולה להתעלם ממה שקרה כאן, כי אני לפחות, בארבע השנים שלי בכנסת, זה אחד האירועים הכי חמורים שנתקלתי בהם. בתוך מליאת הכנסת מגיעה חברת כנסת בצעדים – אחוזת עמוק ומבט מאיים בעיניים, מאיימת פיזית ומילולית על חברת כנסת אחרת, והעולם לא נעצר, העולם של המליאה, אני מתכוונת. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> - - - בזה שזה קומקום, אתה מקבל רכבת. את זה ליושב-ראש אני אומר. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אז בעיניי, המליאה הייתה צריכה להיעצר באותו הרגע, ואותה מאיימת הייתה צריכה להיזרק בבעיטה – סליחה על הביטוי – מחוץ לאולם. איזה מין דבר זה? מה זה לאיים על חברת כנסת אחרת? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי זאת המאיימת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש כלי פרלמנטרי בלי בעיטה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בגלל הדברים – חבר כנסת יכול לעלות לכאן ולהגיד מה שהוא רוצה, כל עוד זה בגבולות החוק פה. הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה. מה אתם חושבים, שאנחנו נהנים לשמוע כל היום חברי כנסת עולים לכאן ומאיימים על הפצ"רית, על היועמ"שית, על הרמטכ"ל, עלינו? לא. אז מה, אני הולכת להרביץ להם? תאמינו לי שבא לי לפעמים, אבל אני מחזיקה את עצמי. אז אני מצפה גם ממנה שתחזיק את עצמה. כי היא גם מסיתה לאלימות ברשתות, כשהיא רשמה שחור על גבי לבן: אני גאה באנשים שכמעט ביצעו לינץ' בחבר כנסת אחר, ועכשיו היא פשוט באה פיזית ונהגה באלימות. אני כבר שואלת: איפה הגבול? כמה נמוך נרד? אבל צר לי לבשר לכם שככל שהפריימריז הולכים ומתקרבים, ככה הקיצוניות תלך ותגדל בצד הזה של המפה. בנוסף, אני חייבת להגיב לאופיר, שעלה לכאן ודיבר על זה שאנחנו לא מצביעים על התקציב הזה, שאנחנו אופוזיציה למדינה. אז הינה אני אומרת לאופיר – חבל שגם הוא לא כאן, כולם כנראה כבר הספיקו ללכת הביתה – שאם הם היו סוגרים שני משרדים מיותרים, היינו מצביעים איתם על התקציב. איך אנחנו? אני הייתי מצביעה. שני משרדים מיותרים תסגרו לפני שאתם מגדילים פה תקציבים. אבל זה לא יקרה. אז מה לעשות שאנחנו צריכים להצביע נגד, כי אתם לא משמשים דוגמה, לא מתנהלים באחריות, ומגדילים ומגדילים ומגדילים ומגדילים, והנכדים שלנו ישלמו את הגירעונות שאתם מכניסים אותנו אליהם במדינה הזאת. עוד דבר אחרון שקרה היום והוא קשור גם לנגב ולסרוקה, 110 מיליון שקלים קוצצו ממשרד הנגב והגליל והלכו אצו להם אל הסטרטאפ, סטרטאפ ניישן, המשרד של אורית סטרוק. שוב, הכספים האלה הוחבאו, 110 מיליון – מהנגב והגליל. האם יש אזור בארץ, אזורים בארץ, שזקוקים לתקציבים יותר מהאזורים האלה, שכבר שנתיים מתמודדים עם אתגרים בלתי הגיוניים? אז בואו נקצץ להם 110 מיליון? היד השנייה שם, בצד הזה, רוצה להכניס לתקציב הקטנצ'יק הזה של משרד הנגב והגליל עוד 13 יישובים מיהודה ושומרון. אתם חושבים ששכחתי את זה? אז לא. לא מספיק שאנחנו צריכים להיאבק על כל שקל עלוב לנגב, אז גם רוצים להוסיף לנו יישובים, ומקצצים מפה – ולמה שר האוצר עושה את זה? הוא מריח את הבחירות, הוא לא מגרד את אחוז החסימה, ועוד קצת כספים קואליציוניים – אני מבינה שמתוך זה 35 מיליונים זה כספים קואליציוניים, שיהיה להם לחלק למצביעים שלהם לכל מיני דברים שאנחנו אפילו לא מצליחים להבין מה הם – וככה העולם הזה מתנהג, ככה המדינה הזאת מתנהגת, בשחיתות מוחלטת. המצב בסורוקה, עוד לפני נפילת הטיל – ממש בקצרה, פרופורציות. 1,723 רופאים היו חסרים בדרום עוד לפני נפילת הטיל. 2.7 רופאים על 1,000 איש בדרום, לעומת 5.5 במקומות אחרים, במרכז ובחיפה למשל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך, סורוקה – מעל שנה עם חדר צנתורי לב אחד. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אזרחי הנגב נאלצים להמתין באשפוז עשרה ימים, או לחלופין לנסוע לבית החולים קפלן כדי לעשות את זה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזה היה עוד לפני הטיל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עוד לפני הטיל. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> 4.5 אחים ואחיות על כל 1,000 נפשות לעומת כמעט שמונה במרכז – כפול. 1.4 מיטות אשפוז על כל 1,000 נפשות. במקומות אחרים כפול. היום בבוקר, ב-04:00 קמתי, אמרתי, אני אנסה את מזלי, ניסיתי לקבוע תור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היית באה איתי לסליחות ב-04:00. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. ניסיתי לקבוע תור לאף-אוזן-גרון. בבאר שבע התור הכי קרוב הוא ב-25 בדצמבר או 11 בינואר; בתל אביב – תור בשבוע הבא. אורתופד בבאר שבע – אין תורים זמינים בכלל, רק בתשלום של 200 או 300 שקלים, תלוי, ובתל אביב יש לך תור בפברואר. רופא נשים, גינקולוג – לא משהו קשה – חודש, מינימום חודש אני צריכה להמתין. אם הייתי נוסעת לתל אביב היה לי תור היום. המצב בסורוקה היום, מעבר לדברים שציינת ואני לא אחזור עליהם, על כל המחלקות שנסגרו, מחלקת שיקום, מחלקת שיקום שיש בה חיילים, שיקום – אין לנו שיקום. נקודה. ועיניים, ואף-אוזן-גרון; שליש מחדרי הניתוח לא מנתחים, זאת אומרת שגם ניתוחים מצילי חיים נאלצים להידחות, או ששולחים אותם לאשקלון או ששולחים אותם למקומות אחרים. הרי גם שם יהיה פקק. אז מדובר בחיים או מוות של אנשים. אף אחד לא מבין את זה. אשפוז – 40% מיכולות האשפוז לא קיימות. זאת אומרת שאם מגיע מישהו למיון – וזה המיון הכי עמוס בארץ, הכי עמוס בארץ, הוא מקבל מעל ל-400 איש כל יום, המיון הזה – אין איפה לאשפז. מה הפלא? משחררים אנשים שהיו אמורים להתאשפז, נאלצים כנראה לשחרר אותם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> או אשפוז ביתי. יש עכשיו חלופה של אשפוז ביתי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אשפוז ביתי, משחררים – האם זה מה שמגיע לנו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בית חולים יחיד בנגב. אין לנו אופציה אחרת. הוא משרת מעל מיליון איש, הוא הקו הראשון לחזית. אתם מדברים על להרחיב את הלחימה בעזה, בלי בית חולים? אני לא מצליחה להבין את זה. מה נעשה אם יהיה אירוע רב-נפגעים נוסף? למעשה, אני רוצה להגיד לכם, אם הכסף לסורוקה לא יגיע מהר, סורוקה עלולה להיות המקרה הבא שעליו נצטרך לעשות ועדת חקירה ממלכתית. כי כשיהיה אירוע רב-נפגעים ולא יהיה איפה לטפל, וחיילים ימותו ואזרחים ימותו – מה יהיה? ועדת חקירה, איך נתנו לזה לקרות. שלושה חודשים אחרי נפילת הטיל, שקל לא הגיע לסורוקה. הגיע מס רכוש על ציוד, אבל גם, איך מודדים? איך מס רכוש מודד את הציוד? אם המכונה היא מלפני חמש שנים, אתה תקבל את העלות של מכונה בת חמש שנים. האם בחדר ניתוח חדש אני יכולה להשתמש במכונה מלפני חמש שנים? מי ייתן את הפער הזה? ואנחנו יושבים בדיונים. בחודש הראשון אמרו לי: לא, יש צוותים – משרד הבריאות, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר – יושבים, יש דיונים. לפני שבוע היה עוד דיון בסורוקה, ואני שומעת את אותם דברים: לא, יש פרויקטור, יש צוותים, יש חשיבה. חבר'ה, גם אם הכסף הזה יגיע, ייקח כמה שנים עד שסורוקה בכלל יחזור להיות במצב הגרוע שהוא היה לפני – מה אנחנו אמורים לעשות? תסבירו לי. אנחנו מתים ארבע שנים קודם עוד לפני – מה אתם רוצים, שנמות עשר שנים קודם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק להזכיר, מגדל האשפוז, הפנימיות, בנוי בצורה כזאת שחדרי המדרגות הם חיצוניים. הוא לא ממוגן בכלל. אין אזורים מוגנים. אפילו חדר המדרגות הוא חיצוני, כולו זכוכיות וחיצוני. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין. כל בית החולים לא מוגן. עכשיו בואו תסבירו לי איך יכול להיות שבית החולים היחיד בנגב – מאילת ועד קריית גת אין משהו אחר, אין – לא ממוגן. לא ממוגן. אז כל פעם שיש קצת טילים – ואנחנו בבאר שבע, מה לעשות. אתם יודעים כמה מבצעים היו? כל פעם צריך להוריד מחלקות למרתף? עד עכשיו, שלושה חודשים, יש מאושפזים במרתף, בלי חלונות, בלי מקלחות, בלי שירותים. מה הפלא שרופאים לא רוצים להמשיך לעבוד שם? רופאים מסיימים את הסטאז' שלהם, אומרים תודה רבה, להתראות. איך אני יכול לעבוד בתנאים האלה? איך אני יכול לעשות סטאז' במחלקת עיניים אם אין מחלקת עיניים, או בכל מחלקה אחרת שאיננה קיימת? ולכן אני רוצה להגיד לכם שסורוקה לא קרס בגלל טיל אחד, הוא קרס בגלל שנים של זריקת טילים, של הזנחה של ממשלות ישראל, של ממשלת ישראל, שידעו מה המצב; שהתרענו. הבעיה היא לא של מנהל בית החולים שלומי קודיש, הבעיה היא של כל תושבי הנגב. אנחנו דורשים עכשיו, עכשיו, לעצור כל תקציבים אחרים למקומות אחרים ולהעביר את התקציבים לסורוקה, בלי ויכוחים, בלי כן לשקם, לא לבנות, רק שתי קומות, רק בניינים. תנו את הכסף שמגיע לנו. מגיעים לנו שירותי בריאות כמו לכל תושב אחר במדינה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי (ש"ס): << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. הממשלה רוצה להשיב? לא. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה יש להם להשיב? << יור >> היו"ר יעקב מרגי (ש"ס): << יור >> המציעים, דיון במליאה? חבר הכנסת אחמד טיבי? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מליאה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> דיון במליאה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי (ש"ס): << יור >> אז אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חבל שלא נתת ליריב לוין להשיב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי (ש"ס): << יור >> הוא בחר שלא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא היה מאשים את בג"ץ. מערכת המשפט אשמה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי (ש"ס): << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. מי שמצביע בעד, כמאמרו של אחמד טיבי, הוא בעד להעביר את הדיון למליאה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצבעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי (ש"ס): << יור >> 20 חברי כנסת בעד, לכן ההצעה לסדר-היום תעבור לדיון במליאה. חברי הכנסת, אני מכריז על הפסקה בדיוני המליאה עד לסיום עבודתה של ועדת הכנסת. תודה רבה. ניפגש אחרי שהוועדה תסיים. תצא הודעה ונתכנס כאן. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 22:22 ונתחדשה בשעה 22:40.) << הפסקה >> << נושא >> הודעות ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אני מחדש את ישיבת הכנסת. הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכל התפקידים שעשית, אני חושב שאין כיסא שיותר הולם אותך מהכיסא הזה. לא יודע איך להסביר את זה. עשית טוב גם במשרדים שהיית, אבל הכיסא הזה, הוא נראה לי הכי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, תודה. אני אוהב את הבית הזה ומעריך אותו ויודע גם את ערכו של הבית הזה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בגלל זה, מרגישים את זה. עם זאת, כדאי שתחזור לממשלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא אלמן ישראל. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה כי ועדת הכספים תדון בהצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 29), התשפ"ה–2025, מ/1891; 2. הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2025, התשפ"ה–2025, מ/1892; נוסף על כך אבקש להודיע כי חבר הכנסת אכרם חסון יכהן כממלא מקום קבוע בוועדת הכספים במקום הפנוי לסיעת הימין הממלכתי. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ח בתשרי תשפ"ו, 20 באוקטובר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:43. << סיום >>