דברי הכנסת

דברי הכנסת מ / מושב שלישי / ישיבה שט"ז / כ"ד באלול התשפ"ה / 17 בספטמבר 2025 / 40 חוברת מ' ישיבה שט"ז כנס מיוחד הישיבה השלוש-מאות-ושש-עשרה של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, כ"ד באלול התשפ"ה (17 בספטמבר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 15:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה 5 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 5 נאור שירי (יש עתיד): 5 מירב בן ארי (יש עתיד): 9 רם בן ברק (יש עתיד): 11 טלי גוטליב (הליכוד): 12 אלעזר שטרן (יש עתיד): 13 רון כץ (יש עתיד): 15 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 16 דן אילוז (הליכוד): 18 עדי עזוז (יש עתיד): 19 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 22 עודד פורר (ישראל ביתנו): 24 מירב כהן (יש עתיד): 25 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 27 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 27 מיקי לוי (יש עתיד): 28 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 29 יסמין פרידמן (יש עתיד): 31 סימון דוידסון (יש עתיד): 32 משה טור פז (יש עתיד): 34 אפרת רייטן מרום (העבודה): 35 ינון אזולאי (ש"ס): 37 מרב מיכאלי (העבודה): 38 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 39 נעמה לזימי (העבודה): 40 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 42 אבי מעוז (נעם): 45 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 46 בועז ביסמוט (הליכוד): 47 אושר שקלים (הליכוד): 48 אריאל קלנר (הליכוד): 50 ששון ששי גואטה (הליכוד): 51 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 52 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 53 יאיר לפיד (יש עתיד): 55 שר התקשורת שלמה קרעי: 56 חילופים בוועדות הכנסת 62 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 62 הודעת ועדת הכנסת 63 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 63 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אנחנו מתכבדים לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ד באלול התשפ"ה, 17 בספטמבר 2025. זהו היום ה-712 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-48 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק קצבאות שאירים של משרתי וגמלאי שירות הקבע ושירות המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. דוחות מבקר המדינה בנושאים האלה: ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל; הקידום התיירותי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל. עוד אבקש להודיעכם, כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדל חבר הכנסת עידן רול לכהן בכנסת ביום י' באב התשפ"ה, 4 באוגוסט 2025, הוסרו מסדר-היום הצעות חוק שהגיש כמציע יחיד, ושמו נמחק מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מזכיר לחברי הכנסת שהרמקולים המוצבים בצדי המליאה הם זמניים בלבד, לצורך החלפת מערכת הכריזה הקבועה ושדרוגה. << נושא >> שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה. אני מתכבד להזמין את השר אופיר סופר למסור את ההודעה מטעם הממשלה, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הדוברים שלנו בחוץ וביטחון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני אאפשר להם. סיימו. גם אם יאחרו, אאפשר להם. בבקשה, כבוד השר, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, הממשלה החליטה למנות את השר חיים כץ לתפקיד שר הבינוי והשיכון, נוסף על תפקידיו כשר התיירות וכממלא מקום שר הבריאות ושר הרווחה והביטחון החברתי. בהתאם לסעיף האמור בחוק-היסוד, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת נאור שירי. בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, יש כל כך הרבה תפקידים לשר, שהוא אפילו לא נמצא במליאה – סתם, אפילו אם אתם רוצים לברך, אבל בסדר. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא – – – שתצביע בעד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, אבל הוא אפילו לא פה. גם לא הייתי אומר השר אלא השרים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו מכנים אותו השרים כץ. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> השרים כץ. זה באמת אירוע מאוד משמעותי למדינת ישראל היום ששר הבריאות, שר הרווחה, שר התיירות ועכשיו גם שר השיכון זה אותו בן אדם. זו דוגמה טובה להתייעלות. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – גם יאיר היה הרבה שרים ביחד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אבל בסדר. נראה לך עוד הרבה דברים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עכשיו קשה יותר להלין על מספר השרים הגבוה בממשלה, נכון? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. לא הלנתי על זה. אני חושב שתפקיד כמו שר הבריאות, הייתי מצפה שמישהו יעשה אותו, מה שנקרא, במשרה מלאה ולא ברבע משרה, אבל אני שם את זה בצד. אדוני היושב-ראש, במשכן הכנסת, ניהולי דיון וכו' בוועדות, יש הוראות מיוחדות לגבי הצגה של פריטים בוועדות הכנסת – להלן: תמונות, חולצות – ואם מישהו רוצה עכשיו להציג תמונה בוועדה, בדרך כלל זה באישור יושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> באישור יושב-ראש הוועדה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, יושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי. תמשיך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום התכבד אדון רוטמן להציג בוועדה שלו את התמונה של צ'רלי, ששכחתי את שמו – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קירק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – קירק, שנרצח בארצות הברית. ובאמת אני תוהה – קודם כול, זה היה בניגוד לתקנון. אני מניח שלא קיבלת על זה בקשה מיושב-ראש הוועדה. לא שחלילה יש איזשהו מישהו, אני מניח, בכל המשכן שחולק על זה שרצח, כל רצח, הוא נוראי, בטח ובטח של אדם שעם חלק מדעותיו אני יותר מסכים או פחות מסכים. למה יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת מרשה לעצמו לתלות תמונות בניגוד לתקנון הכנסת? חשבתי, ציפיתי, שלפחות תפעל לפי התקנון. אבל מילא, לא לפי התקנון. האם כל השנתיים האלה הצגת תמונה אחת של מישהו – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> יש מלא תמונות, מלא תמונות יש בוועדה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בחיים לא הצגת תמונה כזאת בצורה הזו. יש מלא תמונות של החטופים בכל כנסת ישראל. זה לא שאתה שמת אי פעם בוועדה, אבל את התמונה הזו דאגת לשים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה גורם לי לתהות על שני דברים: 1. למה אתה לא מקיים את תקנון הכנסת, בתור אחד שכל היום מלין על זה שאנחנו עוברים על תקנון הכנסת; 2. איזה קור רוח יש לך, ושמא נאמר בכלל ניכור מוחלט למציאות, עם כל כך הרבה נרצחים בישראל, שאף אחד מהם לא זכה להיות מוצג בוועדת החוקה, חוק ומשפט כמו ששמת היום. אני תוהה אם מספר הנרצחים שהיה במדינת ישראל בשנתיים האחרונה לא זיכה ולו מישהו אחד שתציג ככה תמונות. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> היו מלא תמונות. אתה טועה. היו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא שמת – ועברתי על זה – ולו תמונה אחת כזאת. תמונה אחת כזאת לא הייתה. אני שם את זה בצד. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה פשוט טועה. היה בוועדה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, תם הזמן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תם הזמן? לא ראיתי בכלל שעון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> היה, אולי לא הסתכלת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, השבוע החל מבצע מרכבות גדעון ב'. לאור ההצלחה המסחררת של א', המשכנו לב'. העם לא רוצה את המלחמה, רק נתניהו. אין ממשלה, לא קבינט, לא מל"ל. האמת, למי אכפת מה חושבים הדרגים המקצועיים? יש שליט והוא מקבל את ההחלטה. איך יכול להיות שמהמלחמה הצודקת ביותר, החשובה ביותר, עברו שנתיים? מעל 900 לוחמים נפלו, והנזק לישראל הרבה יותר גדול מהתועלת. מה אפשר להשיג שלא השגנו במשך שנתיים? הרי כבר היום יודעים שמעל 300,000 עזתים כבר עזבו את עזה. חמאס רוצה שהם יישארו, הוא רוצה שהאזרחים שלו יהפכו למגן אנושי. רק חמאס אשם, אין ספק, אבל הכישלון המדיני, הבין-לאומי, ידוע מראש. איך מר ליגה אחרת הביא אותנו מהמקום הצודק ביותר למקום המצורע ביותר? איך זה שהוא מודה שהפכנו לסופר-ספרטה? מה שמדהים זה שהוא בן של היסטוריון. לא? נכד של היסטוריון? מה, אתה לא יודע מה קרה לספרטה בסוף? אתה לא יודע שהיא מתה על חרבה? זה מה שאתה רוצה לעשות מהמדינה שלנו? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בן של היסטוריון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בן של היסטוריון. מה, רק מלחמה? אף תוכנית לא טובה לך? אפילו תוכניות שהוא יזם בעצמו לא טובות לו? הפעולה בקטר לא נכשלה, הוא אמר. לא נכשלה. רציתי להעביר מסר. תקשיב, הסתכלתי על זה ואמרתי לעצמי: איזה מסר אתה מעביר? מה, שידה של ישראל יכולה להגיע לכל מקום? אנחנו הגענו לדעתי לקומה חמישית בביירות, הגענו לצנעא, הגענו לטהראן. איזה מסר רצית להעביר, שאתה יכול להגיע לקטר? וואו, לא עשית את זה עכשיו. לסוריה הוא הגיע, לדמשק, לאיראן – לכל מקום אנחנו יכולים להגיע. מה המסר? אתה יודע מה המסר? שהוא פשוט חיסל את עסקת החטופים, זה המסר, אין מסר אחר. והינה, אני אומרת לך, אני לא יודעת אם תראה. בטח לא תראה את הנאום שלי, אתה עסוק כרגע במלחמה הזו. אתה כבר לא אומר ליגה אחרת, אתה מוביל את ישראל לתהום. קראת לנו ספרטה – אוי ואבוי; קראת לנו משק אוטרקי – פליטת פה. מה היו עושים ללפיד אם הוא היה אומר משק אוטרקי, הרי ערוץ השופרות היה עושה סרטונים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זו הייתה פליטת פה כתובה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כתובה, כן. הכול היה כתוב אצלו. ואני רוצה להגיד לך מילה אחרונה – אתה בטח לא תשמע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, גברתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. קטר צריכה לשלוח לך זר פרחים. הצלחת להביא את המדינות שהכי שונאות אותנו לשבת ביחד עם מדינות שעשו הסכמי שלום. באמת, אין ספק, ליגה אחרת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני ממש הייתי רוצה לדעת מה עבר לראש הממשלה בראש כשהוא נתן את ההנחיה לתקוף בקטר. על מה הוא חשב? מה הוא חשב שיקרה? הייתי רוצה לדעת גם עם מי הוא התייעץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא לא התייעץ עם אף אחד. הוא לא כינס את הקבינט, לא היה דיון בוועדת חוץ וביטחון. אני אגלה לכם סוד: גם בוועדות המשנה לא היה דיון. זאת אומרת, ההחלטה של ראש ממשלת ישראל לתקוף מדינה שאינה במצב מלחמה איתנו במטוסים ועם טילים, וילה בתוך העיר העתיקה שלה, התקבלה על ידו ועל ידו בלבד, ללא שום התייעצות, למעט עם הגורמים הביטחוניים – שהתנגדו לתקיפה. אז מה, איזו מדינה מתנהלת בצורה כזאת? איזו מדינה? או מה התואר שנותנים למדינה שבה השליט לא מדבר עם הממשלה, לא מכנס את הקבינט, מקבל את ההחלטה לבד, בניגוד לעמדת מערכת הביטחון? ואת התוצאה אנחנו יודעים. עכשיו אני אגיד לכם, אנחנו לפני 7 באוקטובר היינו ערב חתימה על הסכם נורמליזציה עם סעודיה וברית אזורית כנגד האסלאם הקיצוני וכנגד איראן. יש מי שאומר שהמתקפה ב-7 באוקטובר הייתה גם בגלל הסיבה הזאת – הם רצו לסכל את זה. מספר חודשים מועט אחרי התקיפה, אחרי 7 באוקטובר, אותו טבח מתועב של החמאס – כמה חודשים אחרי זה הייתה כאן משלחת אמריקאית עם אותה הצעה, ללכת לעסקה גדולה; לא לעסקה, להתארגנות אזורית גדולה של כל המדינות המתונות בברית כנגד האסלאם הקיצוני וכנגד איראן. ראש הממשלה לא רצה את זה. הוא ביטל את זה. מה קיבלנו בעקבות התקיפה באיראן, אדוני היושב-ראש? ברית אזורית ערבית נגדנו. זו התוצאה של התנהלות טיפשית וקבלת החלטות בלתי אחראית של ראש ממשלה שאיבד את זה מזמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למען ההיסטוריה, אני רוצה לנאום לכבודה של הגב' מיארה. כשכבר חשבתי שראיתי הכול ושמעתי ממך הכול, אז גיליתי את תפארת השקר המכוער הבא שלה, בתור מי שליוותה את הבדיקה שאמורה היועמ"שית לעשות בעניין הדלפת סרטון כוח 100. אנחנו הרי אמרנו כל הזמן – אמר לנו התובע הצבאי הראשי בוועדת חוץ וביטחון שמרגע ה"פְּרוץ", מרגע מעצרם של לוחמי כוח 100, כל הסרטונים נמצאים בידי מצ"ח והפצ"רית. עוד אמר לנו התובע הצבאי הראשי שלא זזים בתיק ואין תג בתיק בלי אישור של הפצ"רית. ואז מודלף הסרטון כשעוד אין כתב אישום – אדוני היה סנגור כמוני – זה לא נמצא בידי ההגנה, זה נמצא בידיהם, כך אמר התובע הצבאי הראשי, ואנחנו לא יודעים מי הדליף, נכון? לי זה ברור שזאת הפצ"רית או מישהו מהצוות שלה. זה לא משנה. באים לבג"ץ – הוגש בג"ץ לפתוח בחקירה. עומדת נציגת היועצת המשפטית לממשלה ואומרת: אנחנו לוקחים על עצמנו את החקירה הזאת. בסדר גמור. חשבנו, תהיה חקירה. רק התחלנו. מגיעים נציגי היועצת המשפטית לממשלה לוועדת החוץ והביטחון. הם אומרים לנו: יש בדיקה. כל מי שהיה פליליסט בן שעה מבין את ההבדל בין חקירה לבין בדיקה. בבדיקה לא עושים כלום, כי לא יכולים להוציא צווי חדירה לחומר מחשב ולא יכולים לחקור באזהרה אף אחד מהפצ"רית או סביבתה, זאת אומרת שאף אחד לא לקח את הפלאפון של מי מהם ובדק תקשורת עם גיא פלג, אותו כתב שפרסם את הסרטון. מתפרסם אתמול בלילה שלשיטת היועמ"שית, ההדלפה של הסרטון לא פגעה בביטחון המדינה, רק בכל העולם מראים את הסרטון הזה שוב ושוב ופוגעים ביוקרת לוחמינו, וקוראים ללוחמים שלנו אנסים, מצטטים את זה בעצרת באו"ם פעם אחר פעם, וזה לא פוגע בביטחון המדינה, זה בסדר. אבל מה מדהים? אין לנו עוד פעולות חקירה לבצע. ובכן, גב' יועמ"שית, אני קצתי בשקרייך, ואני מזמינה אותך לומר לי את הדבר הבא. בואי רק תאמרי לי אם ביצעת – קיבלת צווים לחדור לפלאפונים של הפצ"רית וצוות מצ"ח? לא. חקרת מישהו מהם באזהרה? לא. אז איזו פעולת חקירה כן עשית? הרי כל הבדיקה הזאת וכל המילה המכובסת הזאת זה כדי לא לבדוק וכדי לא לחקור, וזה מה שכל כך נורא. מה שעוד יותר נורא זה התחושה של יד רוחצת יד, כי הפצ"רית – שאני מאשימה אותה בהדלפת הסרטון – אם ידייך נקיות – היא הגיעה לוועדת חוץ וביטחון, אמרתי לה: את או מי מטעמך הדלפתם את הסרטון, ואם ידייך נקיות תראי את הפלאפון שלך, בואי תראי. אני, אם אתה תחשוד בי שאני עשיתי מרמה כלשהי, קח את הפלאפון שלי ובדוק, למרות הפרטיות שלי ולמרות כל הזכויות שלי. אני אומרת את זה בפה מלא. יולי הוציא אותי מאותה ועדה ישר, אני מזכירה לכם, כי העזתי לומר לפצ"רית את הדברים הללו. והינה, אנחנו מגיעים למצב אבסורדי, אדוני היו"ר. יוצאת הודעה לבית משפט, היום גם לבג"ץ: אנחנו מבקשים למחוק את הבג"ץ כי אין יותר מה לחקור. לא חקרנו כלום, שיקרנו, נמשיך לשקר ולהתל בכם. ובכן, אדוני היו"ר, אין יותר ימים שבהם יושבים פה אנשים שלא מבינים מה החונטה המשפטית, היועצים המשפטיים יאמרו, כשאנחנו לא נדע לנגח את זה ולהתמודד עם זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, בדקות או בשניות שהצלחתי להסתכל אתמול על ראש הממשלה שלנו, שמעתי שהוא מסביר לנו איזה עולם נהדר יש לנו מאז שחיסלנו את נסראללה ופגענו באיראן – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ופגענו בחמאס. כשהייתי מפקד בה"ד 1 אז אמרתי: מה המדד של הגדרות של ביטחון לאומי? אמרתי, המדד הוא מהירות ההתחברות של האימא הישראלית לכרית: כמה זמן את שמה את הראש כשאת הולכת לישון – כמה זמן לוקח לך להירדם. זה נכון גם לגבי אבא – כשאתה שם את הראש, על מה אתה חושב. אתה חושב, נגיד, כן, על מערכת הבריאות, אם חס וחלילה תהיה חולה; אתה חושב על מערכת החינוך, אילו גננות, אילו סייעות יש לילדים שלך; אתה חושב איזו רמה של ביטחון פיזי יש לך; אולי אתה גם חושב על הילד שלך עכשיו בעזה, או אולי אתה חושב שאתה שולח את הילד של החברים שלך לעזה. ואתה אומר: לא מצליח לשים את הראש ישר, מתהפך עוד פעם, ועוד פעם חושב. אבל יש ראש ממשלה שחי בללה-לנד, והוא כמו כל החברים שלו פה, מתנשאים ומנסים לפרק כל מוסד של המדינה – העיקר שלא תדבק בהם האשמה שמרוחה על הפרצוף של ראש הממשלה ושל כל ממשלת החורבן הזו. אז הוא כאילו מתנשא על הרמטכ"ל. יש הרבה הבדלים בין ראש הממשלה לרמטכ"ל. אתם יודעים מה ההבדל הראשון? מה ההבדל הכי גדול? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה איפה הילדים שלו ואיפה הילדים שלו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שטרן – – – הגשת מכתב התפטרות – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכשהרמטכ"ל מדבר על כן להיכנס לעזה, לא להיכנס, הוא חושב על החטופים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – לאיזה מפלגה אתה הולך – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והוא חושב גם על הילדים שלו – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לאיזה מפלגה אתה עכשיו הולך? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וראש הממשלה משוחרר מהמחשבות האלה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לאיזה מפלגה אתה – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא חושב שהוא יבוא לאלה ויגיד להם: תראו מה עשינו באיראן, מה עשינו בלבנון, אז יאללה, בואו ניכנס גם למלחמה שאף אחד לא יודע מתי תיגמר בעזה. כאילו, יש לו שיטה איך אם אוגדה 36 או 98 נכנסות לרצועה, איך באמת יוצאים החטופים. אין לו, אבל פשוט גם לא אכפת לו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, איתנו? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> היא יצאה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. אם כן, חבר הכנסת רון כץ איתנו. שלום וברכה. בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, יוני, טוב לראות אותך פה. טוב, אז אחרי שסיימנו את סאגת ספרטה ואת הניסיון של ראש הממשלה נתניהו להסביר למה המצב שלנו הוא כל כך קשה – ויום אחרי זה הוא הסביר לנו למה המצב שלנו הוא כל כך טוב, בשביל שמחר הוא עוד פעם יסביר לנו שהמצב שלנו הוא קשה – בוא נדבר רגע על נתונים, לא על סיסמאות שאף אחד לא מבין את המהות שלהן. נתונים אמיתיים. היום פורסם שמראש השנה שעברה עזבו את מדינת ישראל 80,000 איש. 80,000 איש החליטו שהם לא רואים עתיד במדינת ישראל. הם לא רואים עתיד במדינת ישראל כי הכלכלה פה הפכה להיות בלתי נסבלת; יוקר המחיה פה הוא כל כך גבוה, שאנשים חושבים פעמיים לפני כל פעולה הכי שגרתית שיש. המצב שלנו בעולם מעולם לא היה גרוע יותר – יהודים, ישראלים, הולכים היום בעולם ורואים שלטים: ישראלים לא רצויים פה. בפשיעה – בדיוק נכנס יואב סגלוביץ', והוא כל פעם מזכיר לי את זה – המצב של משטרת ישראל מעולם לא היה גרוע יותר. אני מאלה ששונאים לדבר על פרשיות לפני שהן מתבררות, אבל גם בבית הזה, תראו מה קורה פה. הפשיעה במדינת ישראל הפכה להיות נורמה. היום זה נורמלי, זה בסדר. כל עוד לא תפסו אותך, עשה מה שאתה רוצה. מהיום שהממשלה הזו נבחרה אין פרמטר אחד שבאמת השתפר עבור אזרחי מדינת ישראל. בסוף, האנשים ששלחו את כולם לבית הזה מצפים לדבר אחד פשוט: שיקומו בבוקר לעבודה, יגיעו לכנסת ישראל, לממשלת ישראל, ויעבדו בשבילם. והם צריכים לתת דין וחשבון לאזרחי מדינת ישראל. לא יכול להיות שבמשך שלוש שנים הממשלה הזאת נכשלת בכל תחום. הממשלה הזאת משולה לחברה עם דירקטוריון שנכשל, למנכ"ל שאיבד את הבלמים, את כל השליטה, וממשיכים הלאה ואומרים: עזוב, סמכו עלינו. אבל אף אחד לא סומך עליכם – לא במדינת ישראל, לא בעולם. אין יותר עם מי לעבוד, אין יותר עם מי לדבר. זה מה שקרה למדינה הזאת. אני רוצה לנצל את 40 השניות האחרונות שנותרו לי – כי אני לא יודע כמה מכם ראיתם – למצב בסיסי צה"ל, לתחלואה ולאוכל בבסיסים הצבאיים. היום פורסם שוב שללוחמים שלנו, למילואימניקים שלנו ולסדירים שלנו אין תנאי מחיה בסיסיים, לא במקלחות, לא באוכל, לא בסניטריה. חיילים מגיעים לבסיסים וצריכים להסתדר עם מים מלוכלכים, עם חוסר במזון, עם תנאי מחיה ירודים. למה זה קורה? למה יש מיליארדים להעביר לשוחד פוליטי בשביל למנות עוד שר שלא צריך ואין כסף לחיילים שלנו, ששומרים על כולנו? תודה רבה, אדוני, ותודה על הסבלנות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חבר הכנסת וליד אלהואשלה איתנו? לא איתנו. חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון, בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לחדד איזושהי נקודה שקשורה לעם ישראל, לא לשמאל או ימין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> ריבונות, אתה צודק, גם קשור לא לשמאל ולא לימין, קשור לעם ישראל ולחזון הנביאים, אבל אני רוצה לגעת בנקודה אחרת. חיילינו עכשיו נכנסים לעזה, וצריך לחדד לעצמנו מה הוא ומי הוא האויב העזתי. נאמר אצלנו במקורות, בפרשת כי תצא: "זכור את אשר עשה לך עמלק – – – לא תשכח". מה, למה לא לשכוח? מי הוא עמלק שהוא אויב מיוחס? מה שמיוחד בעמלק זה שהוא מוכן לפגוע בעצמו כדי לפגוע בך. המוטיבציות שלו להרוס אותך יותר גדולות מהמוטיבציות שלו לשמור על עצמו, וככזה, הוא לא שואל את עצמו מה מחיר ההפסד. מבחינתו, אין מחיר הפסד, יש רק מחיר אחד: אד'בח אל-יהוד, לפגוע ביהודים, לפגוע בעם ישראל, לזנב בך, "כל הנחשלים אחריך", לחטוף אותם, לפגוע בהם. גם אם הוא הורס בכך את הפוטנציאל שלו למימוש עצמי, לקיום של מדינה, לבנייה עצמית, לפיתוח, לשגשוג, הוא יעדיף לפגוע בך ולהרוג בך יותר מאשר לפתח את עצמו. העמלקיות הזאת הולכת מדור לדור, ומחליפה בכל פעם עם אחר. בכל דור ודור קמו עלינו לכלותינו כאלה אויבים שמוכנים להקריב את עצמם כדי לפגוע בנו. לכן "לא תשכח". לא תשכח, כיוון שמהר מאוד אתה יכול לחזור לאותם דפוסים מוכרים לך, דפוסי חשיבה שהם הדפוסים שלך, שבהם אתה מקדש את החיים, שבהם אתה מקדש את הפיתוח והשגשוג, וברגע אחד של שכחה אתה יכול להחיל את אותם דפוסים בריאים, את אותם דפוסי חשיבה טבעיים, את אותן כוונות טובות, אתה יכול לייחס גם לאויב שעומד מולך. יהיה מי שיגיד עכשיו: איך אנחנו גורמים עכשיו למאות אלפים לעזוב את בתיהם ולרדת דרומה? איך אנחנו מסוגלים עכשיו לגרום צרות צרורות לאוכלוסייה כביכול בלתי מעורבת? פה אומר לנו הקדוש ברוך הוא, אומרים לנו חכמים, אומרת לנו התורה והמקורות שלנו: אל תשכח. אל תשכח עם יש לך עסק; אל תשכח שהוא יעשה הכול כדי לפגוע בך אם רק תהיה לו את ההזדמנות; אל תשכח שהוא יחפש תמיד את המסילות לפגוע בך יותר מאשר לבנות אותו. את העיקרון הזה, את העיקרון של מישהו שחושב אחרת ממך, את זה, אל תשכח. זכור ואל תשכח. בעזרת השם, שיהיה לנו כוח להביא לניצחון, ניצחון מוחלט, ניצחון מלא על אויבינו, כדי שכל אויבינו מסביב יראו ולא יעזו שוב לפגוע באזרחי ישראל, במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת בוארון. אגב, אמרה על כך ראש הממשלה הרביעית של ישראל: השלום יבוא כשהערבים יאהבו את ילדיהם יותר ממה שהם שונאים אותנו. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> הלוואי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נמתין. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> נמתין. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני רוצה לברך על ההצעה הזאת של השר חיים כץ. אני חושב שהוא היה שר זמני קודם כול, ממלא מקום – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כולנו, אגב, זמניים. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> זה נכון. אבל בחודשים המעטים שהוא היה בתפקיד הוא כבר עשה מהפכות וכבר הביא הרבה הישגים, באמת, הרבה יותר ממה שקודמו עשה. אני שמח שהוא מביא הישגים למען הציבור המשרת, למען המילואימניקים. טוב שאנחנו לא חוזרים אחורה ושאנחנו הופכים את זה למינוי קבוע, ואני מברך על כך. אנחנו נחגוג את ראש השנה בשבוע הבא, ואני זוכר שבשנה שעברה, כשאמרנו את הפיוט "אחות קטנה" בפתיחת החג, ראש השנה, ובסוף כל פסקה אומרים "תכלה שנה וקללותיה", זה הרגיש מוחשי מאוד. אחרי שנה נוראית, שבה 7 באוקטובר קרה, האחים שלנו היו עדיין חטופים במספרים הרבה יותר גדולים מהיום –וכמובן שאנחנו חושבים על כל אחד ואחד עד האחרון, אבל אז זה היה מספרים הרבה יותר גבוהים, ואנחנו באמת הרגשנו שזו אמירה שאנחנו מתכוונים אליה מאוד. ואז אמרנו גם "תחל שנה וברכותיה". אני מסתכל אחורה על השנה האחרונה, ואני חייב להגיד שמה שאנחנו ראינו זה פשוט שנה מלאה בברכות. אפשר להגיד את כל הדברים שקרו, גם הרבה מאוד חטופים שחזרו הביתה – לא מספיק, עד האחרון, כן, אבל הרבה שחזרו הביתה – אנחנו זוכרים את הביפרים, את נסראללה, את איראן, את השלטון בסוריה שהתחלף, את תימן ואת מה שקרה עם הממשלה שם ואת כל הדברים הגדולים שהשגנו בשנה הזאת. באמת באמת ראינו ברכה מאוד גדולה. וכמובן שזה קודם כול ולפני הכול בזכות הקדוש ברוך הוא, אבל כאן אני רוצה להגיד שזה גם בזכות העובדה שיש פה במדינת ישראל הנהגה שלא הרימה ידיים. בזמן שלפני שנה אנחנו כבר שמענו קולות שאמרו לנו לעצור, לעצור הרבה לפני הניצחון, הרבה לפני ההישגים האלה; בזמן שהרבה מאוד קולות אמרו לנו: זהו, בואו נרים ידיים – לא אמרו במילים כאלה, כן, אמרו במילים אחרות, אבל המשמעות של זה היא בואו נרים ידיים – אז יש מי שאמר אחרת. קודם כול, ראש הממשלה וגם כן תנועת הליכוד וכל הקואליציה הזאת, סירבנו לוותר, סירבנו להרים ידיים. הבאנו הישגים היסטוריים. ואני חושב שהשנה, כשאנחנו נגיע לראש השנה, אנחנו נגיע עם תפיסה אחרת, עם הרבה יותר תחושה של עוצמה, למרות כל מה שמספרים לכם בתקשורת על איזה משפט שיצא מהקשרו כשראש הממשלה דיבר על נשקים, ובכלל הם הוציאו את זה מהקשרו. יש עוצמה אדירה שיוצאת ממדינת ישראל כרגע, מקרינה לכל העולם. ואנחנו שוב נגיד את הקללות שנשארו: "תכלה שנה וקללותיה", יש עוד דברים שצריכים לתקן, ובעזרת השם, "תחל שנה וברכותיה", שנראה עוד הרבה מאוד הישגים למדינת ישראל בשנה הקרובה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה. חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בפתח הדברים אני רוצה לציין שהיום נרצחה וופא אבו גאנם, בת 26, האישה ה-29 שנרצחת מתחילת השנה והאישה השנייה שנרצחה בתוך פחות משבוע. הודיה פדידה, גם היא בת 26, נרצחה בשישי האחרון בידי הגרוש שלה כשהיא בחודש השלישי להריונה לעיני בעלה. הלכתי לניחום אבלים אצל משפחתה של הודיה. בכניסה על המדרגות פגשתי את אחותה. היא הייתה רועדת כולה, והיא אמרה לי: הוא אמר לי שאני הבאה בתור. בן זוגה לשעבר איים עליה ברצח בשבעה של אחותה הנרצחת. זה בלתי נתפס. רצח נשים זה לא גזרת גורל. הקבינט המדיני-ביטחוני חייב להתכנס בנושא העלייה המבהילה ברצח נשים בבית בעקבות המלחמה המתמשכת. אנחנו נכנסים לתקופת חגי תשרי, ורצח האישה הבאה, לצערי, מעבר לפינה ובמרחק כמה ימים. כל שמונה ימים נרצחת אישה בישראל. הסטטיסטיקה האכזרית של החגים ידועה לכולנו. אפשר וצריך למנוע את רצח האישה הבאה. זה הדם שלהן, של האחיות שלנו, במשמרת שלכם. ועוד במשמרת שלכם, בהמשך ישיר ליחס הממשלה כלפי אוכלוסיות מוחלשות – המליאה כונסה לאיחוד תיקים. הרי מה המשמעות של ארבעה תיקים לשר אחד? אני אעזור, כי אני הבנתי שהרבה חסרים לימודי ליבה. במתמטיקה של זה זה אומר 25% משרת שר לכל משרד. משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד הבריאות הוא – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אלה שלא לומדים ליבה הם הכי חרוצים בכנסת פה. זה סתם – – – << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אשמח לשמוע. פשוט הגירעון התקציבי מלמד שיש בעיה עם המתמטיקה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גם את זה אנחנו נלמד אותך, אם את רוצה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תלמד אותי, תלמד את האוצר. משרד הרווחה והביטחון החברתי וגם משרד הבריאות הם ממש מעמודי התווך של המדינה. 25% משרה – אני לא יודעת איפה השר כץ, אבל השר כץ היה שר הרווחה, והאמת, הוא אפילו היה שר טוב. אני בעצמי, אני זוכרת, עם יו"ר האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, ביחד העלינו 300 מיליון שקל לבסיס התקציב לילדים עם מוגבלויות. אין יכולת למשרד לתפקד עם אחוזי משרה כל כך נמוכים. השר כץ יודע את זה יותר טוב מכולם, והוא שותק. יש תקנות לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות שמאות אלפי אנשים ובני משפחותיהם מחכים שהן יעברו. התקנות האלה הן תוצר של חקיקה פורצת דרך בממשלת השינוי, של 2.2 מיליארד ש"ח למשפחות ולאנשים עם מוגבלויות. כן, עד לא מזמן הייתה פה ממשלה של אנשים שמבינים במתמטיקה, באנגלית, ביחסים בין-לאומיים, ברווחה, בבריאות, בחינוך, ואפילו הייתה פה ממשלה שאף אחד מחברותיה וחבריה לא היה תחת חקירה פלילית. ממש תקופה של נס. שורה תחתונה: 25% משרת שר, זה אומר שאין שר – אין שר רווחה, אין שר בריאות, אין שר תיירות ואין שר בינוי ושיכון. ניהול המדינה גדול עליכם. לעם הזה מגיעים נבחרי ציבור הרבה יותר טובים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי איתנו? לא איתנו; חברת הכנסת שרון ניר – לא איתנו. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שלום, מטי, מה שלומך? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אם הייתי חברת מרכז הייתי מצביעה לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. איזה כיף. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא מאוחר מדי. יש בחירות לוועידה או-טו-טו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה נכון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר לך שכל המתפקדים של נתניה יצביעו לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חיים שלי בלב, חיים שלי. נתניה לא נתנה לי בפעם הקודמת. דוידסון, אין עליך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> קטי, דברי אותו בצרפתית. הוא חזר מפריז – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> באמת, דוידסון? לא פגשת שם אנטישמיות? לא כלום? הכול טוב? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רק השעון כבר רץ, כן? השעון כבר רץ. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אוקיי. אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש היקר, חבריי חברי הכנסת, שימו לב למשפט הבא: יש שנאה שאי-אפשר לנהל איתה דין ודברים. מי אמר זאת? טיילור רובינסון, הרוצח של צ'רלי קירק, בניסיון להצדיק את מעשיו הנפשעים. מאז אותו יום ארור – גינויים רפים, שספק מנסים להצדיק את הרצח, וקונספירציות מרושעות שמתיימרות להקטין את גודל הזוועה, שורצים בכל פינה. כך גם לפעמים בקרב הבית הזה. חבריי חברי הכנסת, הרצח הזה הוא קריאת השכמה חשובה קודם כול עבורנו. הוא עדות ישרה וישירה לכך שהפרוגרס הרדיקלי לא מסוגל לשמוע את האמת, הוא רוצח אותה. וכשאין טיעון שיכול לשמש כקונטרה ולגבור על בן השיח, כדור הרובה זו האופציה היחידה בעיניו. השתיקה הרועמת של חלקים רבים מדי בפוליטיקה הישראלית אל מול הרצח של קירק – איך שמעתי? מעטים מכירים אותו, שמעתי את זה מאחד – היא רק פרומו מבהיל לאופי של התגובה העתידית של השמאל לאחר שיירצח כאן פוליטיקאי מהימין, חס וחלילה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חס ושלום. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם הרי תגידו שאנחנו הזמנו, תגידו את זה: אתם הזמנתם את זה על עצמכם. אתם שותקים יום-יום, שעה-שעה, כשמכנים אותנו "בוגדים", כשזורקים עלינו חפצים, כשמכים אותנו ברחובות באין מפריע, כשמאיימים עלינו, ובעיקר – כשאנחנו נתקלים שוב ושוב באוזלת היד של מערכות האכיפה. אני לדוגמה הגשתי ארבע תלונות, ובכולן כתוב: נגנז, נגנז, נגנז. שותקים כולם בלי בושה, ומכשירים סכנות שאורבות לכל אחד ואחת מאיתנו בשם הפוליטיקה הקטנה. אם מישהו רצה הצצה למדיניות של ההשתקה האלימה שמצפה לנו בממשלת השמאל העתידית הפוטנציאלית, חס וחלילה, הוא קיבל אותה במסגרת ועידת עיתון הארץ שהתקיימה בטורונטו, שבה פירט – אותו יאיר גולן, שקרא לחיילינו רוצחי ילדים, אותו יאיר גולן אמר כך: הדבר הבא שאנחנו נעשה, הוא אומר, הוא "לשים מגבלות על הרשתות החברתיות". ככה, באופן כזה שאנחנו לא נוכל גם אפילו להשתמש ברשתות החברתיות. לעשות את זה ככה, זו בדיוק התרבות של האלימה שנמצאת בערוגות השמאל. יריבים פוליטיים הפכו לאויב – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, גברתי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסיים. והאמת שרוב העם רואה בזה תעמולה ומבין. מעל הבמה הזו יש לי מסר אחד ברור לכל מי שמאיים לחרחר לפילוג ולנסוך בתוכנו ארס: תשכחו מזה. יש כאן עם נחוש שמקדש דמוקרטיה אמיתית, לא אותה ד-מוק-רט-יה מזויפת שנהגתם להתהדר בה שוב ושוב. לא ולא. עם שמעוניין – אוי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עם שמעוניין? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> עם שמעוניין באמת לראות כאן מדינה לא משוסעת אלא אחידה – לא אחידה, אתה יודע מה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאוחדת. מאוחדת. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> מאוחדת, לא אחידה. אפשר לשמור על כל גוני החשיבה וכו' וכו', אבל בואו נשמור פה על כבוד הדדי בין איש לרעהו, במיוחד לקראת החגים שאנחנו מתקרבים אליהם, ששם צריך לתת דין וחשבון. אתה יודע, אנחנו נוהגים להתפלל ביום כיפור, בעיקר לבקש אחד מהשני סליחה. זה הזמן. אני למשל אומרת את זה כל הזמן: אם אני פגעתי במישהו, אני אבקש סליחה. אני אשמח מאוד לשמוע שזה מגיע מצד אחר של המפה הפוליטית, אבל אני חושבת שאני אתאכזב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. תודה לגברתי. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני רוצה לנצל כמה דקות דווקא, וגם את זה שאתה נמצא פה, אדוני היושב-ראש, לשאול אותך אם כבר קנית תרנגולת או פרה עם המעבר שלנו למשק אוטרקי. ראש הממשלה כנראה חושב שכל אחד צריך גם להחזיק את אמצעי הייצור אצלו בבית. רק צריך להבין, מי שאומר את זה, רק חשוב שהוא יכיר בכך שבמדינת ישראל, ש-90% מהחיטה והגרעינים שלה מיובאים, גם אם עכשיו ניקח את כל שטחי החקלאות שלנו, כולל המטעים, ונהפוך אותם לשטחי חיטה, לא נצליח לספק את התצרוכת כולל האוכל לפרות ולתרנגולות, אז זה גם לא יעזור לך אם תקנה את התרנגולת ואת הפרה. למה אני מספר את זה? כי האמירה הבלתי-נתפסת הזאת בכלל של ראש ממשלת ישראל, שאומר לנו: תתרגלו למשק אוטרקי, מצביעה עד כמה הממשלה הזאת איבדה דרך. בעצם ראש ממשלת ישראל, אולי בפליטת פה, הסיר את המסכות מעל הסיפורים שלו על הכלכלה הצומחת ואמר לאזרחי ישראל את האמת. נתניהו מוביל את מדינת ישראל למשק אוטרקי. דן אילוז, חבר הכנסת אילוז, אתה יודע איזה מדינות מנהלות משק אוטרקי? צפון קוריאה מנהלת משק אוטרקי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היחידה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ברית המועצות לשעבר ניסתה לנהל משק אוטרקי; אנחנו יודעים איך העסק הזה נגמר. זה פשוט מסוכן, ברמת סיכון לקיומה של מדינת ישראל, השלמה של הממשלה או מדיניות של ממשלה להוביל אותנו למדיניות של משק אוטרקי. את המחיר, צריך להבין, מתחילים כבר לשלם אזרחי ישראל, כי הממשלה הזאת פועלת כדי שהמשק יהיה אוטרקי. הממשלה הזאת סגרה את הרפורמה בחקלאות וביטלה אותה כדי שלא נייבא לכאן פירות וירקות. הממשלה הזאת מקדמת חקיקה שתאריך את התכנון בענף ההטלה, כדי שהיא תמשיך לשלוט ולתת היתרים – מי יכול לגדל עופות כדי להטיל ביצים או לא. התוצאה הישירה היא עליית מחירים; רק לאחרונה, חשמל – 3.5%, מים – 2%, ארנונה – למעלה מ-5%, ביטוח לאומי, מס בריאות. הכיס של אזרחי ישראל פתוח, וממשלת ישראל ושריה מכניסים את היד לכיס ולוקחים עוד ועוד ועוד כסף. עבור מה? כדי לייסד כאן מדינה עם משק אוטרקי? זה החזון של תנועת הליכוד, שהייתה פעם מפלגה לאומית וליברלית? המסקנה היא אחת: ממשלת ישראל הנוכחית איבדה את היכולת לנהל את מדינת ישראל; איבדה את היכולת להוביל את כלכלת ישראל. הפתרון למשבר הזה הוא פשוט החלפה של הממשלה הזאת, כדי שתקום כאן ממשלה שתוביל את מדינת ישראל בחזרה לפסים של מדינה חופשית עם כלכלה חופשית, שיודעת גם לנצח את כל המלחמות שלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. שלום, שלום. בבקשה, לרשותך, שלוש דקות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רואה את התחקירים והחשדות אל מול השרה מאי גולן ואנשי לשכתה ואני אומרת: זו ממשלת סדום ועמורה. מעבדות סמים; עובדת פיקטיבית שמקבלת את כספי המיסים שלכם וחופפת שערות של כלבים בזמן הזה; שרה בממשלה שהולכת לגייס כספים לעמותה פרטית שלה מממשלות אחרות. ואתם שם יושבים בשקט, חברי ממשלת 7 באוקטובר. ככה לא ניתן לנהל מדינה. לעם ישראל מגיע הרבה יותר. זה לא רק ראש ממשלה שמסובך בפלילים, זה כל החבורה שסובבת אותו. איך אנחנו רוצים שהם ינהלו מדינה? איך אנחנו רוצים שהם ינצחו במלחמה? זו חברת המופת שחלמנו עליה? לפחות 13 אנשים מהקואליציה הזו עומדים לדין פלילי או נמצאים תחת חקירה. אני הייתי במשרד לשוויון חברתי. אני יודעת כמה טוב אפשר לעשות עם התקציבים שנמצאים שם למען שורדי השואה, למען הקשישים העניים, שאנחנו העלינו להם קצבאות כשהייתה לנו את ההזדמנות לפעול מתוך הממשלה, למען קהילת הלהט"ב, למען החברה הערבית, למען הנשים. ומה עושים עם זה? סדום ועמורה. חברי הליכוד, אתם מאוד מתגאים בשיטת הפריימריז שלכם, אבל בואו נראה לאן זה מוביל. זה מכניס לכנסת אנשים עם קופות שרצים. תראו מה אנחנו מקבלים מהשיטה שלכם. ולא רק זה – אף אחד לא מגנה. לאף אחד אין פה מספיק חוליות בגב כדי לגנות ולהגיד שעוזרים עם מעבדות סמים, או לתת לאנשים משכורת בלי שהם באים בבוקר למשרד, זה לא בסדר. איפה אתם? לא שומעים אתכם. שיטת הפריימריז היא פלטפורמה לשחיתות אדירה. אנחנו רואים את זה פעם אחר פעם אחר פעם. אתם יודעים, באתר הליכוד הם כותבים על ההיסטוריה של המפלגה וכותבים: "מראשיתה מפלגת הליכוד חרתה על דגלה את ערכי השוויון החברתי, השוק החופשי והשמירה על המסורת והתרבות היהודית". איפה השוויון החברתי? השוויון החברתי הפך לזירת פשע. איפה השוק החופשי? ראש הממשלה מציע לנו משק אוטרקי. איפה השמירה על המסורת היהודית? לפי המסורת היהודית, שוחד זה דבר אסור. איבדתם את הדרך. הרסתם את המדינה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכו הביתה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. בבקשה, לרשותך, שלוש דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הבוקר נרצחה אישה צעירה ברמלה לעיני אחותה והבן שלה, בן ארבע, שנפגע באורח בינוני. זה קרה הבוקר. אתמול נתקלתי בקטע מפודקאסט שהתראיין אליו אבי מעוז, שבו הוא אמר, ואני מצטט: "אלימות נגד נשים זאת הנדסת תודעה. אין מושג כזה". אין דבר כזה אלימות נגד נשים. הפרוגרס הביא אלימות נגד נשים. הבוקר נרצחה האישה ה-29 בישראל מאז תחילת השנה על רקע מגדרי. 29 נשים נרצחו על רקע מגדרי במדינת ישראל ב-2025, ועדיין לא נגמרה השנה. בשנת 2024 רצחו 17 נשים – עלייה של 70% משנה שעברה, ועדיין לא נגמרה השנה. אבל אין אלימות נגד נשים. אז נכון, יותר גברים נרצחים בישראל מנשים. אבל רצח של נשים הוא מאוד מסוים. הוא קורה בתוך הבית שלהן. שם הוא המקום הכי מסוכן עבור נשים שנרצחות על ידי בני הזוג שלהן, שמתייחסים אליהן כאל רכוש שלהם. בכל שמונה ימים בממוצע נרצחת אישה במדינת ישראל על ידי בן זוג או על ידי בן משפחה. חברי הכנסת, תנו לזה לחלחל: כל שמונה ימים נרצחת אישה בישראל. בשנת 2021 ממשלת השינוי התחילה בתהליך של צירוף ישראל לאמנת איסטנבול. זאת אמנה בין-לאומית שהמטרה שלה היא למנוע –מאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. ההצטרפות בוטלה על ידי ממשלת ישראל הנוכחית, אדוני היושב-ראש. כשהממשלה הזאת נכנסה, היא עצרה את תהליך ההצטרפות של ישראל לאמנת איסטנבול. זה קרה בסוף 2022. ככל הנראה, מדיניות הממשלה ביחס לאלימות נגד נשים היא מדיניותו של אבי מעוז. לא צריך אמנה למאבק באלימות נגד נשים כי אין דבר כזה, נכון? תתביישו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה הכריז השבוע שקטר היא מדינת אויב. הוא אמר גם שיועציו יכולים לתת ייעוץ כי אין בכך פסול. יש דיון בבית המשפט היום, במחוזי, ערעור של המשטרה, אם אוריך יכול לחזור או לא יכול לחזור. השאלה הבסיסית היא איך נתניהו מחזיר את אוריך, בן אדם שחשוד בפלילים, בעבירות על ביטחון המדינה – נתניהו מכניס אותו בחזרה, נלחם על זה, מגבה אותו. זה ראש הממשלה. אותו ראש ממשלה מחזיק בידיו מכתב אזהרה בתיק הצוללות. כתוב שם כך: בנימין נתניהו סיכן את המדינה, פגע ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל. האזהרה שנכתבה אז מתאימה לעכשיו. נתניהו מסכן את המדינה, פוגע ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים. לא השתנה דבר. אתמול שאלו אותו לגבי מאי גולן. נתניהו אמר: "מה שאני – – – יכול להגיד זה דבר אחד, עוד מעט לא יישאר שר או שרה שהיועצת המשפטית ופרקליט המדינה לא החליטו להעמיד אותם לדין. בדקתי, בתקופה שהייתה הממשלה הקודמת, שם כלום, אפס", כולם מלאכים. קודם כול, לא נכון. נתניהו – זה לא המפגש הראשון שלו עם רשויות החוק; דרך אגב, לא רק שלו, גם של רעייתו, שכבר הורשעה. כלומר זה היה בממשלות קודמות. מה שכן, הוא צודק, כזה דבר לא היה. כזה דבר לא היה. שרים אומרים: לא נגיע לחקירה. שרה שנחקרת, או יודעים שהיא חשודה בתיק פלילי, מגיעה להארכת המעצר של אנשים שהחשד הוא שמעורבים איתה, יושבת מול פני האומה, השופטים והשוטרים ומשבשת חקירה. אני עד עכשיו לא מבין איך קצין המשטרה והשופט לא העיפו אותה החוצה. זו התנהגות עבריינית. השר שלמה קרעי, שיושב פה, הוא לא יכיר ביועצת המשפטית, וזה לא משנה, זה רק מילים. זו חבורת אנשים חסרי הבנה מינימלית, אבל בדבר אחד הם מבינים: בלעשות דה-לגיטימציה למערכות. תראו את הרשימה. נתניהו מתגאה ברשימה של אנשיו שנחקרים. הוא ראש וראשון בהם. היום היה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירת שוחד. חבריו בממשלה – אלי כהן רק נחקר השבוע, מאי גולן תיחקר. הבנתי שהוציאו צו איסור פרסום עכשיו, אבל אי-אפשר להוציא צו איסור פרסום על הבושה, על הגועל, על הטינופת שהממשלה הזאת מביאה לכאן. ממשלה רקובה עם ראש ממשלה מושחת, רקוב ומסוכן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, סופר-ספרטה. סופר-ספרטה, לא ייאמן. ראש הממשלה, מר כלכלה, סופר-ספרטה, משק אוטרקי שיקיים את עצמו. שום מדינה מערבית, אדוני ראש הממשלה, אני אגלה לך, לא מסוגלת בעולם התרבותי המערבי לקיים את עצמה. היא צריכה לקיים יחסים כלכליים עם מדינות העולם; היא צריכה לקיים יחסים תרבותיים עם מדינות העולם. סופר-ספרטה דן אותנו למוות, לעוני. אתה מסיג את מדינת ישראל למדינת עולם שלישי. אנחנו בדרך לשם. אנחנו מוקצים בעולם בגללך. אתה לא יודע לקבל החלטות. אתה מדרדר אותנו למצב הזה. אתה, למרות שהרמטכ"ל אומר: לכו תביאו הסכם, אתה הולך למלחמה. ילדינו ואחינו נמצאים שם, ואתה לא מבין את המשמעות. חמאס על הברכיים. הרי לא תוציא במהלך הזה את החטופים – אמר לך את זה הרמטכ"ל. אבל לך לא אכפת. אני אגיד לך מה אכפת לך: ההישרדות האישית שלך, מה יהיה עם משפטך, לאן אנחנו נלך. סופר-ספרטה, אדוני ראש הממשלה, אם קצת היית בודק, ואתה בנו של היסטוריון – ספרטה באמת הפכה למשק אוטרקי וניסתה לתת את הצרכים של עצמה, לייצר אותם. מה שקרה, שתושביה עזבו, היא הפכה להיות ענייה יותר ויותר, כוחה הצבאי פחת פלאים, ובסוף היא נקלטה אל תוך אתונה. זה מה שאתה רוצה עבור אזרחי מדינת ישראל? זה העתיד שאתה נותן לנו? תסתכל על התוצר לנפש. התוצר לנפש שלוש שנים בימי הממשלה שלך יורד כלפי מטה. המשמעות – רמת החיים של אזרחי מדינת ישראל יורדת פלאים. המשמעות – אתה שוחק את מעמד הביניים הישראלי, מעמד הביניים, שעובד ומשרת. הכול באשמתך. הביתה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. אני מבקש כעת לנעול את הרשימה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 712 ימים, או-טו-טו שנתיים למלחמה הארורה הזאת, ו-48 חטופים וחטופה אחת שאנחנו חייבים להציל. מיקי, אתה יודע שאני גרה במושב. אתמול החלטתי לקנות תרנגולת ועז. אני גם חקלאית, אז אני אעשה לי גינת ירק. אם כבר משק אוטרקי אז עד הסוף. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> את דוקטור. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי למה? כי שלשום בכנס של החשב הכללי נתניהו באמת בשבריר שנייה לקה באיזה פרץ של כנות – מה שלא כל כך מאפיין אותו – פרץ כנות נדיר, ואז הוא שיתף באמת מה הוא חושב על האופק הכלכלי העגום כל כך שהוא עצמו אחראי לו. והוא מצהיר: ישראל בבידוד כלכלי ומדיני, "אנחנו נצטרך להיות אתונה וסופר-ספרטה" – "סופר" זו מילה רצינית – "אין לנו ברירה". אז יש לנו ברירה, אדוני ראש הממשלה. הנהגה שאין לה אופק כלכלי ואין לה אופק מדיני עבור אזרחיה פשוט צריכה להחזיר את המנדט לעם, ככה פשוט. יש ברירה. אבל אתמול הוא כבר התעשת, הוא חזר לעצמו, ואז הוא מספר סיפורים, מנסה להסביר שהוא רק התכוון לעצמאות של התעשיות הביטחוניות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עוד פעם משקר. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בלילה לא נרדמתי. למה לא נרדמתי? כי נזכרתי מי השרים שאחראים לתעשיות הביטחוניות – כץ ואמסלם, הם השרים הממונים על החברות הממשלתיות, על התעשיות הביטחוניות. ובמה הם עסוקים, בינינו? בהקפאה של מינויים, במאבקי כוח פוליטיים בתוך עצמם. הם משחקים בביטחון של המדינה והם, ואללה, אחלה שרים. וגם נתניהו שכח. הוא מדבר על עצמאות ביטחונית. כל שנה 3.8 מיליארד דולר מארצות הברית, God Bless America. זו עצמאות ביטחונית? אז מר כלכלה שלנו – וכתוב לי בטקסט "קלקלה", בקו"ף – מר קלקלה שלנו מכנס מסיבת עיתונאים והוא עומד שם בודד– לא שר כלכלה, לא שר אוצר, לא שרים אחרים שמסייעים בכלכלה של המדינה – והוא מספר לנו שהוא מאמין בכלכלת ישראל. אז שוב לא נרדמתי – נזכרתי: דירוג האשראי, גירעון, כספים קואליציוניים, משרדים מיותרים, שרים שמכניסים לכיס, יוקר מחיה, הייטק, חרם, עוד ועוד ועוד. והוא עוד אומר: השקל יותר חזק ממה שהוא היה לפני המלחמה. באמת, פופוליזם נמוך. כי בעשור האחרון השקל היה הכי חזק בתקופה שלנו, של ממשלת השינוי. הוא הגיע ל-3.09 לדולר, ובחסות ההפיכה המשטרית הוא נסק ל-4.08. אז עכשיו, אחרי המלחמה, הוא קצת התאושש, אז זו נקודת חוזקה? די עם הסיפורים. אני יכולה משפט סיכום, אדוני? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. כן. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז, לסיכום, בקינוח, הוא לא ידע והוא לא שמע ולא העירו אותו על החשדות החמורים נגד שרה בממשלתו. הוא אומר: זה לא אומר כלום. אני יכול לתת עדות אישית. הוא ייתן עדות אישית ועוד בערך עשרה שרים וחברי כנסת מהקואליציה שלו יכולים לתת עדות אישית. ושוב היה לו פרץ כנות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, לסיכום. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. ושוב היה לו פרץ כנות. הוא אומר: בדקתי, בתקופה שהייתה ממשלה קודמת – שם כלום, אפס, כולם מלאכים, כולם נקיי כפיים, אין רבב. אצלנו – עשרות. ואללה, מה שנכון נכון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. רק בשעה האחרונה התפניתי לפתוח את הטלפון ולהסתכל קצת על הדברים שקורים, ומצעד האיוולת מטריף אותי. באמת, אני לא מצליחה לקלוט את זה. אבי מעוז טוען שאין אלימות מגדרית. 29 נשים נרצחו רק מתחילת שנה. עוד לא סיימנו את השנה. לא זכור לי – לפחות אני לא יודעת – על אישה שרצחה גבר השנה באלימות משפחתית או בגלל דברים אחרים. לא, אז אין אלימות מגדרית. זה יעזור אם נטאטא מתחת לשטיח? אם נתעלם? אם נכניס איזושהי אג'נדה בדיונית לתוך הדברים הפוליטיים שלנו? לא מצליחה לקלוט את זה. מדוע? אחר כך אני רואה שבוועדת החוץ והביטחון עמרי רונן, שסבתא שלו נרצחה בכפר עזה, שעשה מאות ימי מילואים ושבמו ידיו, חודשים שלמים, עזב הכול ובנה בלאטה אחרי בלאטה את שכונת הרצפות הירוקות בכפר עזה – איפה שהמדינה לא הייתה הוא והחברים שלו היו – לו לא נותנים לדבר. למה? כי הוא מאחים לנשק, שהתגייסו ב-150%. אבל את מי זה מעניין? כי יש אג'נדה להאשים אותם. הרי צריך לשנות פה את הנרטיב, צריך לשנות פה את ההיסטוריה. איך נעשה את זה אם לא נמציא המצאות? הוא? הוא המשתמט? הוא הסרבן? באמת, אני לא מצליחה לקלוט את זה. זה הדיון. זה הדיון. אתה יושב בדיון, אדוני יושב-ראש הוועדה בועז ביסמוט, אתה יושב בדיון שבו אתם מכשירים השתמטות. על מה אתם מדברים? ודבר אחרון – קטי שטרית. שמעתי אותה מטיפה מוסר פה לפני דקות ספורות על האלימות, והאלימות, והשמאל שלא מגנה אלימות, ויהיה רצח ויהיה רצח. עד כה הרציחות הפוליטיות היחידות לא היו על ידי הצד השמאלי של המפה, אוקיי? הם היו הנרצחים. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום התנפצו לי כמה נושאים שעליהם חשבתי אחרת, חשבתי שיש נתונים אחרים. חבר הכנסת וסרלאוף, תקשיב, היום אצל חבר הכנסת מיקי לוי, בוועדה לביקורת המדינה, הגיע ראש אכ"א דדו בר כליפא. אני כל הזמן חשבתי שכל מה שאומרים – שהצבא יכול לקלוט x חיילים, והשנה רק 4,800, ואחרי זה 6,000, ואחרי זה זה יגדל – כל זה התנפץ לי מול העיניים היום. היום ישב ראש אכ"א דדו בר כליפא ואמר חד-משמעית שמשנת 2026 הצבא יכול לקלוט כל מספר. רק תבקשו, רק תגידו שיגיעו החיילים – אנחנו נקלוט כל מספר. אז הסיפור הזה שמספרים לציבור שהצבא עוצר את זה, והצבא לא יכול לקלוט, ויש לו מספר מסוים של חיילים שהוא יכול לקלוט – זה בולשיט אחד גדול. חבל מאוד שלא הגעתם לדיון, חברי הקואליציה, לשבת מול ראש אכ"א, שהגיע בכבודו ובעצמו לתת את הנתונים אמיתיים. אז הנתונים הם כאלה: צה"ל זקוק עכשיו בדחיפות ל-12,000 חיילים, 12,000 חיילים, שמהם 6,000 לוחמים. זה מה שהוא צריך עכשיו. ככל שלא מתגייסים, המספר הזה רק גדל. כל הזמן גדל המספר הזה. ואני חוזר שוב על המשפט שהוא אמר: צה"ל יכול לגייס את כולם. דבר נוסף שהיינו קצת בשוק מהדברים של ראש אכ"א הוא שמשרד החינוך לא מעביר לצבא את הנתונים על התלמידים של החברה החרדית. השר קיש לא מעביר נתונים מי לומד במגזר החרדי, ולכן הצבא לא יודע כמה חיילים יכולים להגיע מהמגזר החרדי. נתון שכולם צריכים להבין – יש במדינת ישראל צבא של עורכי דין ופסיכיאטרים שעושים בעבור כסף דבר מאוד מאוד פשוט: הם מוציאים פטורים ברמאות למשתמטים מהצבא. צבא של עורכי דין ושל פסיכיאטרים, נותנים להם כסף ומקבלים פטור. ככה יש משתמטים במדינת ישראל, בזמן שהלוחמים שלנו נלחמים יותר ויותר בעזה, המילואימניקים. הנושא האחרון שחשוב שתדעו אותו – היום, בימים הקשים האלה, כשנלחמים מיטב לוחמינו, אנשי קבע ומילואים, יש פתאום איזו תחושה והרגשה בצבא שרוצים להעביר ולעצור את הפנסיות לאנשי הקבע, וכבר מגיעים אל ראש אכ"א דרישות של מג"דים להפסיק את הקבע שלהם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הייתה הגדלה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתה הגדלה, טלי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זו רק ההגדלה. זה משהו שאנחנו צריכים לחשוב עליו. זה לא כזה פשוט. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא עכשיו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה הגדלות רמטכ"ל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה לא קשור אליהם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא קשור לפנסיה. מה קשור לפנסיה? זו לא הפנסיה, סימון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תכף חבר הכנסת משה טור פז יוכל להסביר את זה יותר טוב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מיקי, זה לא הפנסיה התקציבית? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא לא לא, זו ההגדלה בלבד, רק ההגדלה, לחלק קטן מהאנשים. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. חבריי, תודה רבה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתלונן על קואליציה – שאתה חלק ממנה – שבפועל מייסדת פה שתי מדינות לשני עמים. כן, במקום קשקושים על ריבונות – שתי מדינות לשני עמים, זה מה שעושים פה. את שומעת, מירב? את צריכה להיות מרוצה, הקואליציה של נתניהו בונה שתי מדינות לשני עמים. במדינה אחת יש 100,000 משתמטים, אדוני היושב-ראש, משתמטים חרדים; במדינה השנייה, הבן שלי, אדוני היושב-ראש, מחר מתחתן. חתונה קטנה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מזל טוב. מזל טוב. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. הילד באמת יקר, עוד מעט בן 27. אתה יודע, פעם חנן פורת, זיכרונו לברכה, ניסה להעביר פה בכנסת חוק, הוא קרא לו "נקי יהיה לביתו שנה אחת" – שחייל שמתחתן מקבל שנה של שחרור. הבן שלי, החייל – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא בצו 8? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא בצו 8. – – הבן שלי החייל גם חודש לא יקבל. את שומעת, שרון? הוא יתחתן, קצת זמן עם אשתו, והוא יחזור לשרת. זה שתי מדינות לשני עמים. מדינה אחת – הקואליציה שאתה חלק ממנה רבה על נסיעות לאומן, עסוקה בלטפל במולדובה ואיך לא עוצרים עריקים משתמטים בנמל התעופה בן-גוריון. זו מדינה אחת; במדינה השנייה – אדוני היושב-ראש, אתמול בערב יצאתי לטייל עם הכלבה שלי, אני רואה את השכן שלי עוצר ופורק דברים מהרכב שלו, קניות. השכן על מדים, בדרגת רב-סרן; אני מכיר אותו, דוד, הוא בן 40. אני אומר לו: מה קורה, דוד? הוא אומר לי: אני במילואים, אני רגע עשיתי קניות לכבוד שבת ואני חוזר למילואים. בגיל 40. אני אומר לו: לאן אתה הולך? הוא אומר לי: אני הולך לתמרון בעזה. אתה מבין? אלו שתי מדינות לשני עמים. מדינה אחת עסוקה בלטוס לאומן לראש השנה, במדינה אחרת אורזים מצרכים רגע לפני כניסה לעזה; במדינה אחת מביאים לוועדת החוץ והביטחון בראשות בועז ביסמוט את חוק ההשתמטות מלפני ארבע שנים – החוק של גנץ, מלפני 7 באוקטובר – וכל משתמט, אדוני היושב-ראש, כל זב חוטם, כל נציג פלג ירושלמי, כל חבר כנסת שפתח לשכה למשתמטים בכניסה ללשכת היועמ"שית, כולם מדברים. אבל בן אדם שעשה 613, תרי"ג ימי מילואים – תרי"ג ימי מילואים – לו לא נותנים לדבר כי הוא מאחים לנשק. כן, אלה שהתגייסו ב-150% ב-7 באוקטובר – לא, הוא לא ידבר. אדוני, במבחן התוצאה, מה שהקואליציה הזאת עושה, במקום לדבר כל מיני קשקושים, היא עושה שתי מדינות לשני עמים בתוכנו – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אלה שתורמים, ואלה שלא עושים שום דבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. שוב, חבר הכנסת קינלי, מזל טוב על נישואי הבן. שיבנו בית נאמן בישראל, בעזרת השם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ממש. מזל טוב, קינלי. תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, כמה משרדי ממשלה יש עכשיו? מתי עבדה הממשלה הזאת כדי לפרק את הביורוקרטיה? וכמה פעמים התכנסה הוועדה שאמורה להילחם ביוקר המחיה, שנתניהו הקים כבר בשנת 2023? אז אתם יודעים את התשובה. התשובות הן עגומות. כלומר, כשאין דוגמה אישית של הממשלה כדי לעשות פה תיקונים עבור אזרחי מדינת ישראל – בכל זאת ראש הממשלה, בקול הבריטון שלו וביכולת הרטוריקה המופלאה שלו, מבטיח הבטחות סרק למדינת ישראל שהכול יהיה בסדר ושהוא רק הובן לא נכון, אבל בתכלס, האמת יצאה ממנו. הוא הבטיח את ספרטה. ספרטה הוא הבטיח לכולנו. אחרי שהגענו לגדולות במדינת ישראל, ושמה יצא למרחוק, סטרטאפ ניישן, ויכולנו לעשות דברים נפלאים כששמנו הלך לפנינו בכל העולם, במדיניות גלובלית וכלכלה גלובלית ויבוא וכל הדברים שהוא האמין בהם כל החיים, פתאום – הבטיח לנו את ספרטה; לא סתם ספרטה, את סופר-ספרטה. אבל באמת, הוא לא הבטיח את זה. הוא בעצם רוצה להגיד לנו: קצת צנע, קצת תצמצמו עכשיו את החגורה, כי כולנו ביחד ננצח, כי אנחנו במלחמה. אבל מה הוא לא רצה שנראה? הוא לא רצה שנראה את ההתמוטטות של האימפריה. והוא, כבן של היסטוריון, יודע בדיוק איך אימפריות נופלות. הן נופלות בדיוק ככה, בדיוק כמו מה שקורה היום במדינת ישראל, עם שחיתות שלטונית, עם בזבוז של כספי ציבור, עם התפוררות פנימית, עם חוסר יציבות שלטונית, עם מינוי מקורבים, עם העדפת אינטרסים אישיים על פני האינטרסים של הציבור, עם החלשת הצבא, עם למנות אנשים לפי הקשרים שלהם ולא לפי הכישורים שלהם. זאת האמת האמיתית. את זה הוא יודע ואת זה הוא מסתיר בגלל שהוא לא רוצה שתדעו את המצב האמיתי. אז הוא דורש מהציבור לשלם את המחיר שהוא עצמו לא מוכן לשלם, שהממשלה שלו לא מוכנה לשלם. הוא רוצה שאנחנו נשלם את זה, שאנחנו נהדק את החגורה, שאנחנו נגיד: איזה גיבורים אנחנו, ספרטנים, איזה טובים אנחנו. לא, אנחנו לא מוכנים להיות ספרטנים, ואנחנו לא מוכנים לראות את האימפריה שלנו – את מדינת ישראל המדהימה הזאת – יורדת ככה מגדולתה. ועם הידיים שלו, כמו שהוא אומר פעם אחר פעם, הידיים שלו על ההגה. זו אחריותו, זו המשמרת שלו, זו אחריותו היחידה והמרכזית. הוא מנהל את המדינה מאז שנת 2022. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> זה שלו, זה עליו. לא תהיה כאן ספרטה. גם לא תהיה כאן רומא בנפילתה. תהיה כאן מדינת ישראל היהודית – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – הדמוקרטית, הציונית והליברלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, האמת, אנחנו נמצאים כמה ימים לפני יום הדין, ראש השנה. זה לא בדיוק חג. ראש השנה זה יום שדנים אותנו איך תיראה השנה שלנו. ואנחנו צריכים כולנו לקוות ולהתפלל שהשנה שלנו תהיה יותר טובה ממה שעברנו, יותר טובה מהשנתיים האחרונות שעברנו, כי כשאנחנו מסתכלים על שנה כזאת, כשעדיין חטופינו נמצאים במנהרות החמאס ועדיין אנחנו צריכים להילחם על מקומנו הטבעי בארצנו הקדושה, אז אתה אומר שאנחנו בצרה. על הפצועים והמלחמות, על נכים שנשארו. אנחנו רואים פה כל יום בכנסת את הלומי הקרב שמגיעים. זה פצע נפשי, זו פציעה שקופה כביכול. ואני אומר: הקדוש ברוך הוא, עד מתי? עד מתי? לפעמים אנחנו צריכים גם לעשות בעצמנו הפסקה, חשבון נפש, כל אחד: מה עשיתי היום למען עם ישראל? מה עשיתי למען אותו אזרח? מה תיקנתי בעצמי? לכל אחד מאיתנו – ואני מדבר על עצמי – יש מה לתקן. אני חושב שדווקא ברגע זה – זה לא משהו שאפשר לדבר על השר חיים כץ בתפקיד שר הבינוי, מינוי קבוע או פחות קבוע – זה פחות מעניין. יותר מעניין שנביט לאזרחי ישראל בעיניים ולהגיד להם קודם כול סליחה. סליחה לאזרחי ישראל, סליחה לחטופים, סליחה לכלל עם ישראל, במי שפגענו, ושהחטופים עדיין לא איתנו פה. זו סליחה שצריכה להיות, ובשביל לקבל תשובה צריך גם להתחרט וגם כוונה לעתיד. אז הכוונה לעתיד שלנו צריכה להיות שהשנה הזאת נעשה הכול, כי אין זמן, כי הזמן הולך ואוזל. כמו שהשנה מסתיימת לה, הזמן שלהם הולך ואוזל, ובכל דקה שהם שם, החיים שלהם בסכנה. החיים שלהם נמצאים תחת סכנה במעמקי המנהרות שם, אצל אותם אכזרים. תפילתנו שבעזרת השם נזכה לחבק אותם במהרה. וגם החללים הם חטופים, הם חטופים שצריכים לזכות בקבורה שלהם, בקבורת ישראל. זה אחד מהיסודות של האמונה היהודית, הדת היהודית. כבוד האדם זה לא רק כשהוא חי, זה גם כבוד המת. החסד של המת לא סתם נקרא "חסד של אמת", צריך לכבד אותו כי אין לו מה להחזיר לך אבל לנו יש את המחויבות אליו. ולכן, חבריי חברי הכנסת, זאת הזדמנות לומר לכם תודה רבה וסליחה אם פגעתי במישהו מכם. זה הזמן שאנחנו צריכים גם לכבד ולקחת על עצמנו איך נשנה את עצמנו ונחשוב דקה לפני. יכול להיות שעוד דקה עוד פעם מישהו יבוא ויכעס, אבל לחשוב רגע לפני. ולכל עובדי הכנסת, על השנה הזאת – הטרחנו אתכם הרבה, הרבה מאוד, את כל עובדי הכנסת, לא משנה אם זה מהמשמר והסדרנים והפרוטוקולים והמזכירות ולשכת מנכ"ל, לשכת היושב-ראש – כל העובדים. שפיר, המזנון, כולם כולם. כל אחד עשה פה את העבודה שלו כדי שלנו יהיה הכי טוב שיש. לפעמים דיברנו לעובדי הכנסת לא בכבוד, אז זה הזמן להסתכל להם בעיניים ולהגיד להם שאנחנו מקווים שהשנה תהיה יותר טובה. אז תודה רבה לכם, חבריי חברי הכנסת. שתהיה לנו שנה טובה, שתכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן – אינו נוכח. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. תראו, זה נורא נחמד לעמוד במסיבת עיתונאים – או בעצם זה היה בנאום כלכלי – ולהגיד את הכי גרוע: אנחנו נהיה סופר-ספרטה, אנחנו נהפוך להיות משק אוטרקי. אף אחד לא רוצה אותנו, אבל אנחנו נסתדר לבד. אנחנו נייצר לבד את הנשק שלנו, אנחנו נעשה הכול לעצמנו, נקנה ונמכור בעצמנו. נורא נורא נחמד. אבל המשמעות של זה היא שאירופה כבר ממש הודיעה שהיא ממליצה להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל. אירופה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של מדינת ישראל. אם זה יקרה, מה שנדמה לכם היום בתור יוקר מחיה – חכו-חכו, מה שנקרא. חכו-חכו. אגב, ארצות הברית שותקת. לא נשמעו קולות מצד הממשל האמריקני שאומר לאירופה: לא, לא, אל תשעו את הסכם הסחר עם ישראל. לא, לא. שקט. הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות נשק מישראל, זה קורה כאן ועכשיו; האיחוד האירופי גם ימליץ על מכסים – זה חלק מהדבר הזה – מכסים גבוהים על סחורה מישראל; סנקציות נגד שרים; ספרד ביטלה עסקת נשק גדולה עם אלביט – עוד מדינה שלא תקנה נשק ממדינת ישראל. אז אם נתניהו בנה על זה שהמילים סופר-ספרטה יישמעו לכם סתם כמו איזה משהו מגניב, כי סופר-ספרטה זה יופי של סלוגן, זה כמו חמוצים – זאת המשמעות, וזאת רק ההתחלה של ההתחלה. אז היה נורא דחוף לחשוף איזו טכנולוגיית תקיפה מאוד מאוד חשאית ומשוכללת בשביל ללכת לתקוף במדינה שלא ברור – כן אויב, לא אויב, אי-אפשר לעקוב. קטר – אויב או לא אויב? אויב או אוהב? אויב הוא שותף עסקי לענייני חמאס. מה שברור – לא שותף עסקי לענייני חטופים. אם יש מחיר שהולך ועולה במדינה הזאת הוא מחיר ההפקרה הנורא של החטופים, של החיילים ושל כל אחד ואחת מאיתנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית אטבריאן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. ארבעה ראשי שב"כ לשעבר פנו היום בבקשה לא למנות את דוד זיני לראש השב"כ הבא, ומה שמאוד מעניין זה הנימוקים שהם נתנו, כפי שעמית סגל בחוכמתו הרבה שם לב אליהם. האחד טוען שדוד זיני הוא מינוי לא מקצועי. למותר לציין שאותו אחד, במשמרת שלו נרצח ראש הממשלה רבין, והוא נותן לנו טיפים על מקצועיות. השני טוען שהמינוי הוא פוליטי, רק שראש השב"כ הספציפי הזה עבר למפלגת שמאל מייד אחרי שהוא סיים את השירות שלו, אבל הוא לא אוהב מינויים פוליטיים, שזה באמת מופת של חוסר מודעות, אבל מה אפשר כבר לצפות מאליטה מנותקת עם יותר מדי כוח. השלישי הוא הכי מעניין – נדב ארגמן. הטיעון של נדב ארגמן, ראש השב"כ לשעבר, לכך שדוד זיני פשוט לא יכול לכהן כראש שב"כ, הוא כי הוא משיחי. אני רוצה לומר לנדב ארגמן: איפה אתה חי? איפה אתה חי? תסתכל על החיילים שמשרתים כרגע בעזה, על המילואימניקים שכולנו כל כך אוהבים ושאתה מדבר בעדם. מה נראה לך שהם? במה נראה לך שהחיילים המסורתיים מהפריפריה מאמינים? אני אתן לך טיפ: במשיח. במה נראה לך שהחיילים עם הכיפות הסרוגות מאמינים? הינה עוד טיפ: במשיח. אני רוצה לשאול את נדב ארגמן ואת כל אלה שהפכו את המילה "משיחי" לקללה: באיזה עולם אתם חיים? כמה אתם מנותקים מהעם הזה, שהרוחניות שלו מאז 7 באוקטובר הגיעה לגבהים שהעם היהודי לא ידע מעולם? רק השבוע כל כך הרבה חיילים בטיקטוק, באינסטגרם, מעלים את עצמם עם שופרות, עם ציציות, מתפללים לקראת הקרב. אם הם מספיק טובים למות בעד ארצנו, למה הם לא מספיק טובים להגיע לעמדות בכירות? אם כבר, מר נדב ארגמן, אתה מדבר על משיחיים, בוא נדבר על משיח השקר שלך – על משיח אוסלו, על משיח ההתנתקות, על משיח 7 באוקטובר, הכשל הגדול ביותר של השב"כ מאז קום המדינה. המשיח שלכם הוביל אותנו למצב שאנחנו נמצאים פה היום – המשיח שסיפר לכם שזה רק הכיבוש; המשיח שסיפר לכם שאם רק נהיה טובים וניתן להם, הם לחלוטין יורידו את החרב, יפסיקו להתאבד ויושיטו לנו יד לשלום; משיח השקר שלכם שסיפר לכם שאם רק תחלקו את הארץ עוד ועוד ועוד, לא משנה כמה פעמים ניסינו, לא משנה שהגענו כמעט ל-100% מהדרישות שלהם. קלינטון הנשיא הדמוקרטי אמר לא מזמן: על הכול ערפאת אמר לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> משיח השקר שלכם הוא המסוכן, והמשיח של דוד זיני הוא המשיח הנצחי של העם היהודי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפתוח דווקא בירדן מן הגיבורה, שזוכתה היום במשפט. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גיבורה? למה גיבורה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, כן. נלחמה על האמת שלה בגלל רדיפה פוליטית. נרדפה פוליטית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רדיפה? היא – – – את עידית סילמן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד שהשרה שקיבלה שוחד, עידית סילמן, ראתה רגע מה זה מערכת משפט תפקודית. היא לא חשבה שיש עדיין כזאת. אבל אני גם רוצה להגיד תודה גדולה למערך עוטף עצורים, מערך עוטף עצורים, שביום שאחרי עוד יקבלו פרס ישראל. אבל לעניין עצמו. בואו נדבר רגע על הנהנתן, ההדוניסט, שחי חיי רהב מכספי ציבור עד השקל האחרון, ובעוד הוא נהנתן, נהנה מכספי ציבור, הוא רוצה ציבור ספרטני. אבל אני רוצה להגיד לנתניהו: ישראל לא ספרטה ולא תהיה ספרטה. הרעיון הזה שלך הוא חתירה תחת הציונות, תחת מדינת ישראל. החזון הציוני הוא הקמת מדינה שתהיה חברה במשפחת העמים, שתשמש בית בטוח ליושביה, לא משק אוטרקי, שלא יכול להתקיים בכלכלה קטנה כמו ישראל. אני רוצה להגיד שבידוד בין-לאומי הוא לא גזרת גורל; הוא כישלון מדיני מהדהד. הוא מכוון. בן אדם שלא יכול להציע לעמו שום דבר חוץ מחיים ספרטניים, שלנצח יחיו על החרב ועם לבדד ישכון, לא ראוי לעם הזה, לא ראוי לישראל, לא ראוי להיות שליח ציבור. אני גם רוצה להגיד מה המשמעות של משק אוטרקי – משמעות של מי שהחליט להמשיך את ההפיכה המשטרית גם בכלכלה, הסתגרות כלכלית כאמצעי לדיכוי הדמוקרטיה, שמחלישה את כל הגורמים בישראל שאמונים על קשר פתוח עם העולם החופשי והמודרני. אני רוצה להגיד למי שחושב שנהיה מדינה מבודדת ודורסנית כלפי חלשים, שמקדשת את הכוח ואת הנאמנות השלטונית, שהוא טועה; שהוא לא מבין מה זה עם שקם והתחיל ללכת, עם שלא ייתן לרודן להחריב את מה שבנינו כאן, לדכא את הנס הזה שנקרא ישראל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בפתחה של השנה החדשה אני רוצה לומר שאני מאחלת שנדע ימים טובים יותר, שנראה במהרה את הימים האחרים, שנשיב אלינו את כל החטופים, את 48 החטופים והחטופה, שנסיים את המלחמה ונשקם. זה לא יקרה איתכם, זה יקרה כשנחליף אתכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מאחלת לנו שנה של שגשוג, של בשורה, של תקומה, של ניקוי המשכן הזה ממבקשי רעתנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי יהודה סוכות, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, עכשיו באתי בשביל משהו משמח. אתה יודע, אדוני, שבתלמוד הבבלי יש הכול, מהלכות ואגדות ועד סיפורים, השקפות עולם וגם פילוסופיה. על פי הרמב"ם, התלמוד הבבלי הוא המסמך האחרון שעליו הסכימו היהודים כולם, ומי כמונו, חברי הכנסת, יודע כמה קשה שכולם יסכימו על משהו, בטח להביא את כל היהודים. עליתי לכאן, אדוני, לרגל סיום סדר נזיקין בדף היומי והתחלת סדר קודשים. זה רק דף אחד ביום. כל אחד יכול, זה באמת באמת לא קשה. יש לא מעט מחברי הכנסת שמצליחים, וגם הרבה מאוד אנשים. זה באמת קל, באמת אפשרי, באמת שווה כל דקה. ברשותך, אדוני, אסיים כאן על הדוכן את מסכת הוריות ואת סדר נזיקין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בכבוד. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הגמרא מסיימת כך: "איבעיא להו רבי זירא ורבה בר רב מתנה: הי מנייהו עדיף? רבי זירא חריף ומקשה ורבה בר רב מתנה מתון ומסיר, מאי? תיקו". מה זה הדבר הזה? אומרת הגמרא דבר כזה: יושבי בית המדרש התלבטו: מי עדיף? האם ר' זירא, שהיה חריף ומקשה ותמיד יודע לאתגר את המערכת כדי לחדד אותה, או דווקא תלמיד חכם אחר, שקראו רבה בר רב מתנה, שהיה מתון ומסיק? הוא תמיד היה יודע להביא את התוצאות, להביא בצורה מסודרת את התוצאות בצורה מתונה. בתוך האיזון הזה, בין הצורך של תלמיד חכם אחד שתמיד יודע לחדד ולאתגר מול תלמיד חכם אחר שתמיד יודע להביא את המסקנות בצורה מתונה, הגמרא מסיימת כך את סדר נזיקין, בסוג של תיקו. היא לא מכריעה. הגמרא אומרת: זה תיקו. כך מסתיים סדר נזיקין ומסכת הוריות. "הדרן עלך מסכת הוריות וסדר נזיקין. הדרן עלן. דעתך עלן. מסכת הוריות וסדר נזיקין ודעתך עלן. לא נתנשי מינך מסכת הוריות וסדר נזיקין ולא תתנשי מינן, לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי. הדרן עלך מסכת הוריות וסדר נזיקין. הדרן עלן. דעתך עלן. מסכת הוריות וסדר נזיקין ודעתך עלן. לא נתנשי מינך מסכת הוריות וסדר נזיקין ולא תתנשי מינן, לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי. הדרן עלך מסכת הוריות וסדר נזיקין. הדרן עלן. דעתך עלן. מסכת הוריות וסדר נזיקין ודעתך עלן. לא נתנשי מינך מסכת הוריות וסדר נזיקין ולא תתנשי מינן, לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי. "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתהא תורתך אומנותנו בעולם הזה ותהא עמנו לעולם הבא. חנינא בר פפא, רמי בר פפא, אחאי בר פפא, אבא בר פפא, רפרם בר פפא, רכיש בר פפא, סורחב בר פפא, אדא בר פפא, דרו בר פפא. הערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו ופיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך, מאויבי תחכמני מצוותיך כי לעולם היא לי. יהי ליבי תמים בחוקיך למען לא אבוש לעולם ולא אשכח פיקודיך. כי בם חייתני. ברוך אתה ה' למדני חוקיך. אמן אמן סלה ועד. מודים אנחנו לך לפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקינו מיושבי קרנות. שאנו משכימים והם משכימים. אנו משכימים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים. אנו עמלים והם עמלים. אנו עמלים ומקבלים שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר. אנו רצים והם רצים. אנו רצים לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת. שנאמר: ואתה אלוקים תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה, לא יחצו ימיהם, ואני אבטח בך. "יהי רצון מלפניך ה' אלוקי, כשם שעזרתני לסיים מסכת הוריות וסדר נזיקין כן תעזרני להתחיל מסכתות וספרים אחרים ולסיימם, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, וזכות כל התנאים ואמוראים ותלמידי חכמים יעמוד לי ולזרעי שלא תמוש התורה מפי ומפי זרעי עד עולם. ויתקיים בי בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות, היא תשיחך כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים, אורך ימים בימינה, בשמאלה, עושר וכבוד. ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום". ברשותך, את הקדיש נעשה בחוץ. רק לחברי הכנסת, אני אחזור על הטיפ: הדף היומי והתלמוד הבבלי, הוא הספר האחרון, כמו שאמרתי בהתחלה, הוא הספר האחרון שכל היהודים הסכימו עליו. כך אומר הרמב"ם. זה היה אירוע מסובך שכל היהודים יסכימו על משהו אחד. הפרויקט הזה של דף אחד ביום הוא אירוע שהוא אפשרי, באמת אפשרי. יש שם הכול, הכול, הכול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש אפילו מוקלט. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. תעשו בגוגל הדף היומי. יש בכל מקום. ממש הכול – גם הלכות, גם סיפורים, גם אגדות. כל מה שיש ליהדות להציע. זה נמצא שם. זה פרויקט של דף ביום. אני חושב שלומדים אותו יותר מ-100,000 יהודים בכל העולם. לוקח שבע שנים לסיים את כל הש"ס בבלי, אבל זה מקצה לקצה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אשריך, חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. יישר כוח גדול בזה שזיכית אותנו. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. אני מציין שזו פעם שנייה שהוא מסיים מסכת כאן, שאני זוכר, במליאת הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבי, תן בראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראש השנה, קצת פיוס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני בטוח שנשמע דברים, שנחכים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עוד סיום מסכת? בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא הולך לתת בראש לפני ראש השנה. אני רוצה להגיד קצת דבר תורה בנימה מפויסת. מעניין שכל שנה שלוש הפרשיות האחרונות בשנה שאנחנו קוראים מסמלות את התהליך שעם ישראל עובר פחות או יותר ב-100 השנים האחרונות. הפרשיות הן לפי הסדר: כי תצא, כי תבוא, והשבת – השבת האחרונה – נקרא את ניצבים. מה זה מסמל? אני רוצה להגיד שזה מסמל גם את הצד הלאומי של עם ישראל. כי תצא – כי תצא מהגלות; כי תבוא אל הארץ – תהליך שאנחנו בו כבר 150 שנה. בהתחלה, 200 שנה, יצאנו כיחידים, אבל עכשיו אנחנו יוצאים כאומה מהגלות; באנו אל הארץ כיחידים, אבל בתוך הארץ – ניצבים. ניצבנו – הקמנו מדינה עם זקיפות קומה יהודית. זה תהליך שמסמל את סיום השנה – חשבון הנפש שאנחנו עושים לקראת השנה החדשה. זה במישור הלאומי. עד עכשיו פירשתי את זה במישור הלאומי, הגופני-לאומי. אבל יש את המישור הפנימי, המישור הנשמתי, המישור של הזהות היהודית. כי תצא – אתה צריך להשתחרר מכל האג'נדות של הגלויות, של הגלות, אג'נדות שהן זרות לך. אתה צריך להגיע ל"כי תבוא"; אתה צריך להגיע אל הפנימיות המתאימה לך בארץ ישראל. איפה הפנימיות המתאימה לך מתגלה? בארץ ישראל. שם, אחרי שתבוא לארץ ותגלה את הפנימיות המהותית שלך, השורשית שלך, אז אתה מגיע לניצבים, ההתייצבות עם הזקיפות קומה היהודית, כמו שתיארה את זה חברת הכנסת גלית דיסטל, את כל התמונות וכל מה שמעלים בטיקטוק וברשתות, את החיילים תוקעים בשופר ואת הכמיהה ללבוש את המדים הישראליים; אלו הציצית והתפילין והתפילה לפני היציאה לקרב – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> וגם מדי צה"ל. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> – – של עם הנצח. זקיפות הקומה הזאת, ההתיישרות לפי הנשמה הפנימית שלך, שהיא כל כך מתאימה לך, זו ההכנה הכי טובה שלנו לקראת ראש השנה. אנחנו עכשיו לקראת ראש השנה. חז"ל אומרים שלא נפרדים איש מחברו אלא בדברי תורה. אנחנו נפרדים, ונתראה פה בשנה הבאה, אחרי ראש השנה. אז אני מאחל שנה טובה לכל בית ישראל, כמובן שלכל חבריי – גם באופוזיציה, לכולם – ושנה טובה ומתוקה. כל טוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, בשעה מוקדמת הבוקר שוב פרצו ופלשו כוחות משטרה ליישוב ששמו א-סר בנגב והרסו שכונה שלמה. השאירו אנשים ללא קורת גג, נהגו באלימות בכל מי שהיה שם, בעיקר במשפחות, כולל אנשים עם מוגבלויות. א-סר נפגעה מגורל של מקומות אחרים שהמשטרה פשטה עליהם עם שחר כדי להשאיר אותם ללא קורת גג ולפגוע בכבודם האנושי. צריך לדבר אל האזרחים הערבים בכלל, ובעיקר לאזרחים בנגב, בשפה של תכנון – זכות שווה בתכנון, מגורים, הקצאות שוויוניות של קרקע. אני שוחחתי לפני שעה קלה עם חברי חבר הכנסת סמיר בן סעיד, שהיה בבוקר. הוא, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה ועשרות אנשים, ח"כים לשעבר, פעילים, משפחות, סיפרו לי על האלימות, גם של המשטרה. סמיר בן סעיד היה גם בבית המשפט, סיפר לי, יחד עם העצורים. השר הממונה על ההריסות האלה מתגאה. זאת העשייה שלו. הוא נכשל בטיפול בארגוני הפשיעה, ברציחות. רק היום נרצחה אישה ברמלה. מאז תחילת השנה 19 נשים ערביות נהרגו, 28 נשים בכלל בארץ נרצחו, ו-180 אזרחים ערבים נרצחו מתחילת השנה. במה עסוק השר הזה? במבצעים חשודים ואכזריים בנגב נגד התושבים הערבים בנגב, ולעשות סיור באום אל-פחם, לחלק צווי הריסה לאנשים שיש להם בתים, שיש להם רישיונות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. משפט סיום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש רבים שאומרים שזה כישלון של השר, אבל כנראה השר חושב שלהרוס לאנשים ולהשאיר אותם ללא קורת גג זה הצלחה. חשוב להזיז את האנשים האלה והמדיניות הזאת. יש בידינו לעשות זאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת בועז ביסמוט, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי הכנסת, איך אני אגיד? התפקיד החדש שלי מחייב השתתפות בהרבה דיונים, אבל תודה לאל, גם הדיונים הארוכים והחשובים האלה שאנחנו מקיימים לא מנתקים אותי מהמציאות. רוצה לומר, איש החדשות שהייתי והעורך שהייתי מחייב אותי, או גורם לי, תמיד להיות קשוב למה שקורה. בזמן שהיינו בדיון, אני מבין שישנם לשעברים שהגישו התנגדות למינויו של דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ. הם פנו לוועדת גרוניס, וכידוע לך, בהם ראשי שב"כ כמו נדב ארגמן; ולא רק הוא, גם כרמי גילון לפי דעתי נמצא שם, ואחרים. לא נתחיל למנות את כולם. הייתי אומר שני דברים: קודם כול, לפני שאני אתייחס לאותם אלה שפנו לוועדת גרוניס ואותם אלה שמתנגדים למינוי שלו, אני אגיד רק ברמה האישית – מה לעשות, אנחנו כעת מחוקקים חוק גיוס בוועדת חוץ וביטחון, ודוד זיני, כידוע לך, האלוף דוד זיני, ממקימי חטיבת החשמונאים. בשעתו הלכנו לבקר בבסיס תבץ. אני כמובן נפגשתי איתו וראיתי אדם שאין קשר, אבל אין קשר, בין מי שראיתי, מי שפגשתי, לבין הדרך שמציגים אותו. עכשיו, אני מבין שיש קמפיין, אבל לפני שנדבר על הקמפיין עצמו, נגיד שזה איש לא ראוי, אלא סופר-ראוי. אדם איכותי ברמות, אדם עם עומק, ציוני, פטריוט, אוהב את המדינה, אבל עם מטען, עם מטען מטורף. זאת אומרת, בודדים האנשים שאני נפגשתי איתם והותירו בי רושם שכזה. אבל במקביל אתה פתאום רואה שאנחנו באמת בקמפיין. עכשיו, מה לעשות? ואני הייתי עורך עיתון, אדוני היושב-ראש. אתה רואה שער שכזה – אסור לי, אז אני לא אראה, אני לא אראה, אני עושה רק מה שמותר – ואתה מבין שיש פה קמפיין מתוזמר היטב. עכשיו, צריך להבין דבר אחד: עם כל הכבוד, כולנו פה, מה שמוביל אותנו זה הגנה על המדינה הנפלאה הזו ועל הדגל הזה. צריך להבין שמינוי ראש שב"כ הוא הכרעה ביטחונית מהמעלה הראשונה. האחריות לאותם מינויים צריכה להיות בידי הדרג הנבחר, שנושא גם באחריות מול הציבור, לא בבג"ץ. צריך להבין דבר אחד, שתבינו לאן אנחנו הולכים: אם פוסלים את המינוי הזה, אתם רק מעמיקים עוד יותר את חוסר האמון במערכת. זה מה שתרוויחו. גם נפסיד – לא נפסיד, כי זיני יהיה ראש השב"כ, אבל גם נפסיד ראש שב"כ מצוין וגם נגרום לחוסר אמון במערכת. כפי שאמרתי, יצא לי לראות אותו. יצא לי לראות אדם מקצועי, אדם ערכי, אדם לאומי. עכשיו, לגבי הלשעברים שמתנגדים למינוי, בואו נחשוב ביחד. אתה יודע, אני חושב למשל על נדב ארגמן. קשה היום לבוא, גם לכם, חבריי לאופוזיציה, ולהגיד לי שנדב ארגמן הוא לא חלק מאותו קמפיין נגד זיני, כי מה לעשות? הוא כבר מזמן מזמן הפך להיות אדם פוליטי. זה לא לשעבר תמים. יותר מזה, אני אומר לנדב ארגמן: אתה ראש שב"כ לשעבר, אני אמור – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לחתור לסיכום. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה היית מינוי מצוין. זיני לא ראוי. אני לא חושב שאני אשמע מדוד זיני למשל טענה או טיעון שהרשות הפלסטינית לא מעודדת טרור, לא יודע למה. אז איזה מצחיק זה שנדב ארגמן, שאמר את הקשקוש ואת השקר ואת הדבר המסוכן הזה, כן, הוא ראוי והוא היה בתפקיד – אדם שגם איים, אגב, לחשוף פרטים על ראש הממשלה אם הוא לא מתחבר למדיניות – אבל דוד זיני הוא לא ראוי. כמה צביעות יכולה להיות. העניין של מינויו של דוד זיני זה לא עניין פופוליטי, זה עניין לאומי. האיש לא ראוי – האיש מעולה, ובעזרת השם, דוד זיני, ראש השב"כ הבא של מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מכובדי ראש האופוזיציה, חלק מהנאום הוא גם בשבילך. דיברו פה קודם על משיחיות, אז אני רוצה להתחיל בציטוט: "אני יהודי תחילה ורק אחר כך ישראלי – – – המדינה, לפי הכרתי, נוצרה למען העם היהודי כולו ובזכותו. הדבר שקיים את העם היהודי בכל הדורות והביא ליצירת המדינה היה החזון המשיחי של נביאי ישראל, חזון גאולה יהודית ואנושית. מדינת ישראל היא עכשיו מכשיר הגשמה של חזון משיחי זה". את הדברים האלו נשא כבוד ראש ממשלת ישראל לשעבר דוד בן-גוריון בשנת 1957. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> חותם על כל מילה. חותם על כל מילה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> האם בימים אלו – לקחת לי את השאלה – מישהו מראשי השמאל שמגדיר את עצמו ציוני יכול לאמץ את הטקסט הזה? אני שמח שראש האופוזיציה קפץ על המציאה ומאמץ את הטקסט הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, אבל אתה עשית כל כך הרבה דברים של פוסט-ציונות, כמו זה שהושבת את עופר כסיף פה בכנסת ישראל, שלא לדבר על איימן עודה. אתה אומר ככה ועושה ככה. לא ניכנס ללפיד והיפוכו עכשיו, אבל לא משנה. אחר כך, יאיר. האם אתם יכולים להזדהות עם הדברים שמדינת ישראל היא חזון הגשמה משיחי? הרי כאשר השמאל רוצה לנגח אותנו, מה אתם אומרים? ממשלה משיחית, אתם קיצוניים, אתם מדברים על הגאולה. לצערי, השמאל הלך לקיצוניות הזויה, פוסט-ציונית, עד שאפילו חלקים ממפלגת העבודה לא מוכנים להגדיר את עצמם כציונים. היו פה כמה חברי כנסת ממפלגת העבודה שלא הגדירו את עצמם כציונים, אבתיסאם מראענה לצורך העניין, למשל, והרשימה עוד ארוכה. אז איפה השמאל של היום ואיפה השמאל הציוני של בן-גוריון, גולדה, אשכול ואפילו רבין? על מנת להגשים את חזונו של בן-גוריון אנחנו נצטרך להכריע בקרוב מאוד ולהחיל את הריבונות בכל שטחי יהודה שומרון ובקעת הירדן. הגיע הזמן שלמדינת ישראל יהיו גבולות קבע מוכרים, ויש לנו הזדמנות היסטורית חסרת תקדים לקבל גיבוי בין-לאומי למהלך זה, שיוכיח את נוכחותה של ישראל כמעצמה אזורית במזרח התיכון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> חצי דקה, ברשותך. ממש חצי דקה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. נתתי לך לפני כן. אני לא יכול להוסיף. משפט סיכום. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> חשוב מאוד שגם אחינו המתיישבים, המגינים עלינו באחיזתם בקרקע, יהיו תושבים שווי זכויות. ואסיים בברכת שנה טובה. שבאמת הבית הזה יוביל לכך שתהיה פה באמת שנה מאושרת, שנה עם הרבה מאוד אושר, אושר בריבוע, לאו דווקא בגלל שזה השם שלי, אלא באמת אהבה ואחווה, שלום ורעות וריבונות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעזרת השם, בשבוע הבא יתמנה האלוף דוד זיני לראש השב"כ, והשמאל באקסטזה. כל אלה שמסבירים לנו שאנחנו צריכים להצדיע ללשעברים, ובפרט לשומרי הסף, פתאום אומרים על אדם שכל חייו לא התבטא פוליטית, שדווקא הוא יהיה פוליטי. לכאורה, לא ברור למה. הרי דוד זיני הגיע לדרגת אלוף, הוא לא מאתמול בצבא, ואין ברקורד שלו אף אירוע שנוי במחלוקת. לא זו בלבד אלא שחצי שנה לפני הטבח הוא התריע על 7 באוקטובר. זה אדם שצריך לקדם, לתת לו עוד תחומי אחריות. אז חבריי לקואליציה ואזרחי ישראל, אני מדבר אליכם עכשיו. חשוב להבין את הדרך שבה פועל השמאל – תמיד, תמיד באותה שיטה: תאשים את הימין – אותנו – במה שהוא. הוא מאשים אותנו במה שהוא אשם בעצמו. כשהם אומרים שאנחנו אויבי הדמוקרטיה, זה כי הם רוצים פה מדינה לא דמוקרטית. אין דבר שהם מתנגדים לו יותר מאשר שלטון העם. כשמאשימים אותנו במשיחיות, כלומר בזה שהאמונה הלא-רציונלית מנחה אותנו ולא העובדות, זה בגלל שהאמונה המטורפת שלהם בחלוקת הארץ היא אמונה מיסטית לחלוטין, מנוגדת לכל עובדה ולכל היגיון ומתפוצצת בפרצוף של כולנו פעם אחר פעם. כשמאשימים אותנו בפגיעה בחופש הביטוי, זה בגלל שהם לא מוכנים שיהיה אפילו כלי תקשורת אחד שיביע דעה אחרת. עד היום רק השמאל סגר וניסה לסגור ערוצי תקשורת. גם היום ערוץ 14 והרשתות החברתיות על הכוונת של יאיר גולן וחבריו הבולשביקים. כשהם מדברים בדאגה על שוויון בפני החוק, הם מתכוונים שכשהם חוסמים כבישים, מגיע להם פרס הנשיא, וכשהימין עושה את זה, אז 20 שנה בכלא. "אנשים אחרים בזמנים אחרים", הם קוראים לזה. אפשר להמשיך עוד ועוד. הכלל ברור: האשם את הימין במה שהשמאל אשם בו. ועכשיו לגבי דוד זיני. הם לא מפחדים, חבריי, שדוד זיני יהיה פוליטי. הם מפחדים מזה שהוא לא יהיה פוליטי, שלא יהיה מי שיענה לשיחות שיגיעו מאזור חיוג קפלן. הם מפחדים שדוד זיני יילחם באויב הג'יהאדיסטי ולא במתנגדים הפוליטיים שלהם. אבל עם ישראל צריך ראש שירות ביטחון כללי, ושראש השירות הביטחון הכללי שלו קודם כל יילחם באויב, יזהה את האויב, יכיר את האויב ויהיה מחויב בראש ובראשונה לביטחונה של ישראל. בעזרת השם, בשבוע הבא ימונה דוד זיני לראש השב"כ על אפם ועל חמתם של כל המתנגדים. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. שנה טובה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת ששון ששי גואטה, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברים, בימים אלה מתנהלים מגעים ליבוא עופות מברזיל. אנו שומעים התבטאויות חמורות מצד נשיא ברזיל, שמשווה את ישראל לשואה – כאילו היא עושה שואה – ומגנה אותנו באופן חד-צדדי, ומתעלם לחלוטין מטרור חמאס. חברים, תקשיבו, אני רוצה לדבר איתכם על החקלאות הישראלית. אני רוצה שתדעו שני דברים: קודם כול, בנושא של החקלאות הישראלית, החקלאות נמצאת בפריפריה. גם המשחטות נמצאות בפריפריה. זה אומר שאם אנחנו פוגעים בחקלאות, אם נייבא עופות מברזיל, אנחנו נסגור את המשחטות ונייצר אבטלה. אנחנו נפגע באנשים הכי חלשים במשק, באנשים הכי חלשים במשק. תקשיבי, לימור, מאיפה הם רוצים לייבא עופות? לא מספיק להם מה שעברנו ב-7 באוקטובר? הרי כל היבוא שלנו היה תלוי בחקלאות מטורקיה, ואז טורקיה פתאום החליטה שהיא לא רוצה לתת לנו כלום. עכשיו מקדמים לעשות את היבוא עופות מברזיל, זו שלא רוצה שיהיה לנו שגריר ישראלי שם, מי שהצטרפה לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל, שאומרת שאנחנו עושים פשעי מלחמה. אלה הברזילאים שמבקשים. אין לי בעיה לעשות עסקים עם מי שאוהב אותנו, עם מי שמגבה אותנו באו"ם, עם מי שתומך בנו ואיתנו בכל הרצח שעשו לנו. אני חושב שאסור לנו לקדם שום עסקים עם כל מדינה שהולכת נגד מדינת ישראל וקוראת לנו רוצחים וקוראת לנו אנסים ואומרת שאנחנו עושים שואה. אז אני רוצה לקרוא מפה לשרים מהימין שיושבים, לשר הכלכלה ניר ברקת, לשר האוצר סמוטריץ', לשר החקלאות ולכל החבר'ה האלה שיושבים בוועדה של יוקר המחיה: אנחנו בעד טיפול ביוקר המחיה ואנחנו בעד הכול, אבל לפני הכול, אתם באים מממשלה שהיא ימין על מלא. אם אתם תקדמו יבוא ועסקים עם ברזיל, אז אתם לא ימין על מלא. ואני רוצה שתוכיחו לנו מה זה ימין על מלא. כל מדינה שהיא טובה איתנו, אין בעיה לבוא ולפרגן ולעשות איתה עסקים. מי שחושב שאנחנו פושעים, מי שחושב שאנחנו נאצים ואנחנו עושים פשעי מלחמה – אנחנו לא עובדים איתו. זה הזמן שלכם, כל שרי הממשלה, של כל מי שיושב בוועדה, להצביע נגד ולא לשתף פעולה. לעצור כל תהליך שמתקיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, היום 713 ימים ל-7 באוקטובר. למה האזרחים הישראלים עדיין בשבי נורא? למה הם עדיין שבויים בעזה? יש עוד המון שאלות, ואני מקווה מאוד שנקבל את כל התשובות כשנקים ועדת חקירה ממלכתית. ובינתיים היום מצביעים על עוד מהלך פוליטי מאכזב. חיים כץ, שהוא גם שר הבריאות, ממלא מקום של שר הבריאות – ולכן אני אתייחס אל מערכת הבריאות במדינת ישראל, שנמצאת כבר היום בסכנה אמיתית – ואני רצינית – לא בגלל מחסור ברופאים או מחסור באחיות אלא בגלל שאין מנהיגות שנלחמת בעבורם במוקדי קבלת ההחלטות. במשרד הבריאות יושב היום שר זמני, שבעצם גם היום מקבל עוד תיק נוסף, תיק של משרד השיכון והבינוי, נוסף לתיקים שכבר יש לו. הוא מכהן גם כשר התיירות, שר הרווחה והביטחון החברתי, והוא בעצמו יודע שזה זמני. הוא רק ממלא מקום, וכולם יודעים שזה זמני. אתם יודעים, הציבור מרגיש שזה זמני. במצב כזה, במצב של היום, מי ישמיע קול אמיתי למען הציבור? למען בריאות הציבור? מי יילחם כדי למנוע קיצוץ תקציב של סל התרופות, כאשר השר מכהן רק כממלא מקום ומקדיש זמן רק של רבע משרה בתחום הבריאות? מי פועל עכשיו להרחבת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, דווקא עכשיו, כשמספרי הלוחמים שחוזרים עם פוסט-טראומה והלם קרב הולכים ועולים? יש מאות נושאים נוספים שנזנחים ולא מטופלים, כי אין שר שמטפל, שזה באמת חשוב לו. זו בושה וזה אסון. מערכת הבריאות ממש לא יכולה להרשות לעצמה להיות ללא הנהגה אמיתית. אין לנו פריבילגיה כזאת שבריאות האזרחים תהיה תלויה בתפקיד פוליטי זמני. אולי זה גם הזמן לשאול למה אנחנו בכלל צריכים משרדי ממשלה פוליטיים בנושאים כל כך קריטיים שכאלה. אולי הגיע הזמן פשוט להקים רשויות מקצועיות, ייעודיות, ממוקדות, יציבות, שלא יהיו תלויות בגחמות פוליטיות של אדם זה או אחר. כך נוכל גם לחסוך מיליונים בתקציב בהוצאות על תפקידים פוליטיים מיותרים, וכך נציל חיי אדם. כשתהיה לנו ממשלה אחרת, נחזיר את השפיות, נשנה את השיטה, נבטל את המינויים הפוליטיים המיותרים, כי הבריאות שלנו חשובה, והיא לפני ג'ובים פוליטיים. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, כמו בכל שנה, לקראת ראש השנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים, ורובנו, ככה, עוברים ומדלגים על זה בלי להתייחס לתוכן. מלבד הנתון שאנחנו כבר חצינו את הרף של עשרה מיליון אזרחים במדינה, יש כמה דברים שאני הייתי מציע לחבריי בקואליציה להתעמק בהם במספרים, משום שחלקכם, בשנה הבאה, כשתקראו את הדוח הזה, כבר לא תהיו חברי כנסת; תהיו חברי כנסת לשעבר, כי אנחנו ננצח בבחירות הקרובות, והן יהיו בשנה הקרובה. לכן אני מציע לכם לקרוא את הנתונים היום, כל עוד אתם חברי כנסת, כך שתוכלו לפחות להתייחס. הנתון הכי מדאיג בעיניי הוא שבשנה החולפת 79,000 מאזרחי המדינה עזבו את מדינת ישראל. אתם שומעים טוב? 79,000 איש לקחו את הדברים שלהם ועזבו את המדינה. לא נסעו לשבוע או לחודש; ירדו מהמדינה. שנה לפני זה זה היה כמעט 82,000 איש. אתם חושבים שמי שעוזב את המדינה זה אנשים שהם נטל על המדינה? ממש לא. רוב האנשים האלה הם נכס למדינה, אבל בגלל הממשלה שלכם, בגלל המדיניות שלכם, האנשים האלה עזבו את המדינה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לקחו את סל הקליטה והלכו. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> 25,000 עולים עלו למדינת ישראל בשנה החולפת. לפי הסקרים שנעשו במדינות רבות שבהן יש קהילות יהודיות, יהודי העולם כבר פחות ופחות רואים את מדינת ישראל כבית הלאומי שלהם. זה אומר שיהודי העולם כבר לא בוחרים במדינת ישראל כמקום לחיות בו, בגלל הממשלה שלכם ובגלל המדיניות שלכם כלפי יהודי העולם והתפוצות. אתם פשוט עושים הכול בשביל לגרום ליהודי העולם לא לעלות למדינת ישראל. אתם כאילו משקיעים, אתם כאילו מעודדים, אבל התוצאה – אנשים לא עולים ואנשים יורדים מהמדינה. ואני כבר לא מדבר על הנתונים הכלכליים, שמאוד מדאיגים. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – זה לא נכון. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה זה לא נכון? זה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מה לא נכון? בועז, למה אתה אומר לי לא נכון? << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> כי זה לא נכון. תראה את האנשים – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה זה לא נכון? אתה אומר לי לא נכון בגלל שבא לך להגיד לא נכון? בגלל שרוב יהודי העולם מתייחסים פחות טוב למדינת ישראל. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – זה לא אני אומר. תסתכל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא נכון. חבר הכנסת ביסמוט, תיקח את הנתונים, תעשה פילוח, ואתה תגלה שמדינת ישראל בשנה החולפת נהייתה פחות אטרקטיבית ליהודי העולם, ומי כמוך יודע. דווקא אתה, זה שנוסע וזה שמבקר, אמור לדעת שאלה הנתונים וזו המציאות העגומה. זה מה שאמור להדליק את כל האורות האדומים היום, כשאנחנו מסתכלים על העתיד של מדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ – מוותר. חבר הכנסת יאיר לפיד, אחרון הדוברים, בבקשה. כל מי שפנה – הרשימה ננעלה, וכולם רוצים. יש כאן פרוטוקול, ואני אומר על פי התקנון. תודה רבה. אדוני, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול בנאומו המכונן של ראש הממשלה, שמטרתו הייתה לסתור את נאומו המכונן הקודם של ראש הממשלה, הייתה לו הצהרה חגיגית. הוא אמר: נגלח את הביורוקרטיה. נגלח. הוא המגלח. האדם שהקים ממשלה עם 33 שרים וחמישה סגני שרים, או שישה, אני לא סגור על עצמי עד הסוף מה מעמדו כרגע של אלמוג כהן – המגלח, כן? האיש שממנה שני שרים במשרד הביטחון, שני שרים במשרד הרווחה ושני שרים במשרד החינוך. רק השר הנוסף במשרד החינוך, שזה השר ביטון – ולזכותו ייאמר שהוא מספיק מתבייש בזה בשביל לא להבליט את היותו השר הנוסף במשרד החינוך – עולה 7 מיליון שקל בשנה. זה כסף שיורד ישירות מהחינוך של הילדים שלנו. אני כמובן גם לא עד הסוף סגור לגבי מעמדו הנוכחי של השר אמסלם במשרד המשפטים – האם הוא עדיין שר נוסף במשרד, הוא לא שר נוסף במשרד, או שמא, כדברי יריב לוין, הוא מתפקד שם כעציץ נוסף. נגלח, אומר האיש שמילא בעסקנים ובקרובי משפחה כל חברה ממשלתית, מרשות שדות התעופה, דרך רכבת ישראל, נמל חיפה, נמל אשדוד – תבחרו; שכבות על שכבות על שכבות של עסקנים ואנשי ליכוד שמטרתם היחידה היא לסדר ג'ובים. הם אלה שרוצים לגלח את הביורוקרטיה. המגלח – הבן אדם שמוביל עכשיו את המהלך לביטול נבחרת הדירקטורים, נבחרת הדירקטורים, זו שהוציאה את המינויים הפוליטיים והעבירה את החברות הממשלתיות מהפסד לרווח. הם היו מפסידים 600 מיליון שקל בשנה – עכשיו הם מרוויחים 2 מיליארד שקל בשנה. הם רוצים, המגלחים, לבטל את המהלך כולו כדי לסדר עוד כמה ג'ובים לחבר'ה. נגלח את הביורוקרטיה – אני תוהה אם זה כולל את הצוות המיוחד שהוקם לטיפול בכנף ציון, המטוס ההכרחי של ראש הממשלה. נגלח את הבירוקרטיה ונייצר בעצמנו את מה שדרוש למערכת הביטחון, הוא אמר אתמול. זה האיש שיותר משנה כבר לא ממנה יושב-ראש לדירקטוריון התעשייה האווירית כי יש איזה ויכוח בין ישראל כץ לגלעד ארדן. נגלח את הבירוקרטיה עד שיהיו לנו את כל הג'ובים האפשריים. אתה רוצה לגלח את הביורוקרטיה? לך לאמבטיה, שים קצף, תסתכל בראי ותגלח את הביורוקרטיה. כולה על שמך. 19 שנה אתת ראש הממשלה. אם יש פה ביורוקרטיה, היא שלך. את מי שצריך לגלח זה אותך ואת הממשלה שלך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור > תודה רבה. אני מזמין את השר שלמה קרעי לסכם את הדיון. השר שלמה קרעי? בבקשה, אדוני השר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להחליף את שלמה קרעי? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, אתה שמעת את סימון דוידסון כשהוא עלה כאן לדבר וכשהוא דיבר על כנופיית שלטון החוק שהתגלתה אתמול במערומיה? שמעת מישהו מהאופוזיציה שרוממות הדמוקרטיה והצדק בגרונם מדבר על מה שחשף אתמול אבישי גרינצייג על כנופיית שלטון החוק? שופטת בדימוס שמצהירה הצהרת שקר, יועצת משפטית של המשרד, גיל לימון, השופט עמית, שקרא לה לריאיון, לסוג של שימוע, ואמר שהכול בסדר, והינה, מתגלות הקלטות נוראיות, איך כל החבורה הזו, שגלגלה עיניים לשמיים ואמרה: הכול בסדר, שר התקשורת מבלבל את המוח – איך שומעים בהקלטות את אותה שופטת מדברת על הייעוץ המשפטי, מקללת אותם, אומרת שבא להקיא מהם, שהם מטומטמים, ועוד כל מיני מילים שהיא משתמשת בהן. ואף אחד מהאופוזיציה לא עולה כאן ואומר: וואו, יש לנו כאן דיפ-סטייט. יש כאן כנופיית שלטון חוק שמנסה לסכל מדיניות של שר, וכולם לוחצים ידיים, עומדים כתף-אל-כתף, מונעים ממנו להעביר את החוק שלו, בשקרים – שקרים על השופט עמית; שקרים על כל אזרחי ישראל. אבל הם לא יגידו את זה, כי מבחינתם הדיפ-סטייט הזה משרת אותם, אדוני היושב-ראש. הוא משרת אותם. הם רוצים שימשיכו לשקר לנו, שימשיכו לשקר לאזרחי ישראל, שימשיכו למנוע מאיתנו לקדם מדיניות. אבל לא לעולם חוסן. הציבור חכם והציבור כבר מבין את זה. אני רואה שכבר מתארגנים כאן להצבעה. אגב, לפני כן אני ממליץ לכם, חבריי באופוזיציה, ללכת ולהקשיב לכתבה של אבישי גרינצייג שפורסמה אתמול בערוץ i24 – הערוץ שהיום לפי החוק הקומוניסטי כאן עדיין לא יכול לשדר בכבלים ובלוויין, אבל בקרוב בקרוב הוא יוכל לשדר בכל מקום; יקומו כאן עוד ערוצים, עם עוד מגוון דעות, ויהיה כאן טוב ואיכותי לאזרחי ישראל. הערב, ערב ראש השנה, לוחמינו הגיבורים נמצאים בשערי עזה. חלק מהם כבר בתוך עזה. אני רוצה לאחל להם שביום הדין המתקרב יגזרו את הדין על כל אותם מחבלי חמאס, על כל אותם מרצחים, ויביאו עליהם את סופם; שיחזרו עטורים בכתר ישועה ובעטרת ניצחון מהקרב יחד עם חטופינו, יקירינו שנמצאים בשבי, שישיגו את הניצחון המוחלט ואת מטרות המלחמה, ושתשפ"ו תהא שנת פדיון ותקומה, פדיון שבויים ותקומת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הודעת הממשלה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הודעת הממשלה – 42 נגד – 27 נמנעים – אין הודעת הממשלה בדבר מינויו של השר חיים כץ לתפקיד שר הבינוי והשיכון נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 41 בעד, 28 נגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תכף אנחנו נגיד. אני קובע כי הודעת הממשלה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, אני אכריז. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בפעם הבאה – – – חמש דקות לאנשים להיכנס. מה קרה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, היה שר מסכם. אנחנו צלצלנו, כן, כן. אני אתן שנייה. אני קובע כי הודעת הממשלה התקבלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לפרוטוקול, אנחנו מוסיפים: חבר הכנסת גפני – בעד, חבר הכנסת יצחק – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נגד. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מאיר פורש – נגד, לפרוטוקול, כן? מקלב – נגד; בוארון – בעד. חבר הכנסת מיקי לוי – נגד; חבר הכנסת יאיר לפיד – נגד; מאיר כהן – נגד. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמרתי. חבר הכנסת יצחק גולדקנופ – נגד. אוקיי. כל זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. הודעת הממשלה התקבלה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> רשמת את – – – נגד? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן. נרשם, אם תרצה – – – נעבור לנושא הבא על סדר-היום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, יבדקו אם היו כאן תקלות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נרשם, נרשם, כן. אנחנו נבדוק אם היו כאן תקלות מבחינת ההצבעה האלקטרונית, אבל אין זה משנה את תוצאות ההצבעה הנוכחית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שתי דקות אפילו – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נתנו עשר דקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא ירד ואחרי פחות מדקה עברת להצבעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר סיכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנשים היו כאן. אני, מרכזת האופוזיציה, אפילו לא שמעתי אותך. אנשים באו במיוחד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כששר מסכם אז כולם נכנסים פנימה. אני נתתי כמה שניות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כמה זמן עבר מהרגע ששלמה קרעי ירד עד שעברת להצבעה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני לא בודק את זה, אבל אני אומר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תסביר לי את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר מסכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנשים באו כולם במיוחד מהפגרה, תן שתי דקות. כמה זמן עבר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו הודענו עשר דקות לפני כן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, אנחנו עובדים על פי הנוהל. היה צלצול עשר דקות לפני כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היה שר מסכם, היה אפשר להיכנס תוך כדי. אני מבין שלא כולם הספיקו, אבל מי שלא הספיק, נרשם לפרוטוקול. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – החלטת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעה דחופה לסדר- היום מוועדה לוועדה. אני מזמין את חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני כבר אמרתי את זאת כמה פעמים, חבר הכנסת גפני. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת, להציג את החלטת הוועדה. בבקשה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> שאלתי – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת גפני, אמרתי שלוש פעמים שכן. עניתי לך. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> גפני, הצבעתך נגד נרשמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבין שהוא רוצה שזה יהיה חקוק. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יש לי הודעה ואחרי זה הודעה שמחייבת הצבעה. אני אתחיל בהודעה הרגילה. אבקש להודיע על הוספת ממלאי מקום קבועים בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים לתקציב הביטחון. מטעם ועדת הכספים, חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי יכהן כממלא מקום קבוע של חבר הכנסת ינון אזולאי, וחבר הכנסת נאור שירי יכהן כממלא מקום קבוע של חבר הכנסת ולדימיר בליאק. מטעם ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת מאיר כהן יכהן כממלא מקום קבוע של חבר הכנסת רם בן ברק. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> ביום י"ג בתמוז התשפ"ה, 9 ביולי 2025, החליטה הכנסת להעביר את הצעתם לסדר-היום של חברי הכנסת יצחק קרויזר ואלון שוסטר בנושא: מניעת הקמת מתחם לוחמה בשטח בנוי במעיין עין-פית, לדיון בוועדת החוץ והביטחון. ועדת הכנסת החליטה להמליץ לכנסת להעביר את ההצעה האמורה לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על העברת הצעתם לסדר-היום של חברי הכנסת יצחק קרויזר ואלון שוסטר, בנושא: מניעת הקמת מתחם לוחמה בשטח בנוי במעיין עין-פית, מוועדת החוץ והביטחון לוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת ועדת הכנסת – 35 נגד – אין נמנעים – 1 הצעת ועדת הכנסת להעביר את ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא: מניעת הקמת מתחם לוחמה בשטח בנוי במעיין עין-פית מוועדת החוץ והביטחון לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 35 בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע, שישה נוכחים. אני קובע כי החלטת ועדת הכנסת התקבלה. אם כן, חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ח בתשרי התשפ"ו, 20 באוקטובר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:17. << סיום >>