דוחות מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור

דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 | 76א ת ק צ י ר י ם תוכן העניינים דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 | 76א ת ק צ י ר י ם משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור | ירושלים מס' קטלוגי A-004 - 2025 ISSN 0334-9713 דוח זה מובא גם באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה www.mevaker.gov.il עיצוב גרפי: צוות אי.אר דיזיין דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 תוכן העניינים ת ק צ י ר י ם פתח דבר 7 ﻟﻤﻘﺪﻣﺔا 13 Foreword 146 פרק ראשון | נושאים מערכתיים הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום 21 פרק שני | משרדי הממשלה משרד האוצר רשות המיסים בישראל מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל 37 משרד הכלכלה והתעשייה 57 היבטים בטיפול הממשלה ביבוא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 77 בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים 93 קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב פרק שלישי | מוסדות המדינה, חברות ממשלתיות ותאגידים המועצה להשכלה גבוהה 121 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה תוכן העניינים דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 פתח דבר דוח הביקורת השנתי המונח היום על שולחן הכנסת עוסק ברובו בביקורת בתחומי הכלכלה והתשתיות הלאומיות, שיש להם השפעה רבה על חיי היום-יום של אזרחי המדינה ועל פיתוח המשק בשנים הבאות. להלן סקירה של כמה מפרקי הביקורת הכלולים בדוח זה: היבטים בטיפול הממשלה ביבוא • סוגיית יוקר המחיה בישראל משפיעה על כל משקי הבית ועל רמת החיים של האזרחים. על כן, הטיפול בה הוא בעל חשיבות מרובה. אחת הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה היא פתיחה של השוק המקומי לתחרות בין היתר על ידי הגדלת היבוא. חלק נרחב מהמוצרים הנצרכים במדינת ישראל אינם מיוצרים בה ונדרש לייבאם ממדינות אחרות, אלא שהסחר עםשכנותיהמוגבלולכןכלכלתישראלמאופיינתכ"כלכלתאי".בשנת2023 יובאולמדינת ישראלסחורותבהיקףכספישלכ- 90 מיליארדדולרובהן:חומריגלם,מוצריצריכה,מוצרי השקעה,חומריאנרגייהויהלומים.ההיקףהכספישליבואמוצריצריכההואכ- 22 מיליארד דולר - ורובו נעשה בקטגוריות האלה: ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים )20% (, מזון ומשקאות ) 17% (, כלי תחבורה )16% ( והלבשה והנעלה )13% (. שיעור היבוא מהתמ"ג בישראל עמד בשנת2023 על26.9% -נמוךבמידהניכרתמממוצעמדינותה- OECD באותהשנה- 51.9% . בבדיקת משרד מבקר המדינה שנערכה בנובמבר 2024 נמצאו פערי מחירים של כ- 4.8% - 226% ביןמוצריםשמקורםביבואמקביללביןמוצריםזהיםשמקורםביבואישירוהםהיקרים יותר.לצדיבואמקביל,יבואאישיגםהואדרךלהתמודדעםיוקרהמחיה,ובאמצעותוהצרכן רוכשמוצריםישירותמחו"לבמחיריםתחרותיים.גםבנושאזה,בבדיקתמשרדמבקרהמדינה שנערכה בפברואר 2025 נמצאו פערי מחירים בין מוצרים שמקורם ביבוא אישי ובין מוצרים זהיםשמקורםביבואמסחרי והםיקריםיותרבכ- 20.6% - 130.3% . ביולי2024 נכנסהלתוקף רפורמת"לאעוצריםבנמל",שמטרתהלשנותאתשיטתהיבואכךשטוביןהמיובאיםבקבוצת יבוא2 ו- 3 ,המקילותיותר,לאיתעכבובשעריהנמלוייכנסולשוקהישראליעלבסיסהצהרה של היבואן בלבד. כהשלמה לרפורמה, בינואר 2025 נכנסה לתוקף רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שמשמעותה אימוץ אסדרה אירופית ויבוא של מוצרים המשוּוקים באירופה או עומדים בתקן אירופי על בסיס הוכחת שיווק באירופה, ללא החזקת תיק מוצר, דבר העשוי להגדיל גם את היקף היבוא המקביל לישראל. מומלץ לשר הכלכלה לבחון את יישום הרפורמות "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לישראל טוב לאירופה" תוך יישוב הסתירות בין החוק הישראלי לדרישות האסדרה האירופית נוסף עלכךמומלץ לבחון אתהרחבתהרפורמהליבואממדינותנוספות, כדוגמתארצותהברית. ההוצאה על כלי רכב היא מהוצאות הצריכה הגדולות של משקי הבית בישראל. ארבעת יבואני הרכב הישירים מייבאים יחד כ- 60.3% מסך הרכבים המיובאים )שמונת היבואנים הישירים הגדולים מייבאים יחד כ- 87.7% (. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנת | 7 | פתח דבר 2022 הייתה עלייה ברווחי היבואנים על אף עלייה בעלויות שלהם וקיטון במספר הרכבים שנמכרו. מומלץ למשרד התחבורה ולרשות התחרות לנצל את ההזדמנות שנוצרה בשוק הרכב-נוכחהשינוייםהמשמעותייםבענףועקבמהפכתכליהרכבהחשמליים-כדילפעול להגברת התחרות. מומלץ לשרת התחבורה לפעול לצמצום הריכוזיות בענף הרכב תוך ניצול ההזדמנות שנוצרה בעקבות שינויים שחלו בענף הרכב וכניסה של יצרנים חדשים באמצעות כניסה של יבואנים חדשים או קטנים לענף. בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים • משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ממונה על קביעתה וניהול יישומה של מדיניות ענף התחבורה ועל שירותי מערכות התחבורה בים, באוויר וביבשה. בין היתר המשרד אחראי לתכנון, לפיתוח ולהסדרה של תשתיות ומערכות תחבורתיות משולבות אשר מקדמות את הניידות והלוגיסטיקה של אזרחי ישראל והבאים בשעריה ושל המשק הישראלי על כל מרכיביו. בנק ישראל מצא בשנת 2019 כי שיעור ההשקעה בתשתיות תחבורה בישראל הוא כ- 1% מהתוצר, בדומה לשיעור ההשקעה הממוצע במדינות ה- OECD , אך שיעור זה אינו מספק בשל הריבוי הטבעי הגבוה בישראל ובשל מצאי התשתיות המצומצם יחסית. עלותה המוערכת של הפגיעה בכלכלת ישראל בשל הגודש בדרכים על פי אומדן משרד האוצר משנת 2024 ואומדן ארגון ה- OECD משנת 2023 היא 24 - 48 מיליארד ש"ח. דוח ביקורת זה עוסק בפרויקטים של תחבורה יבשתית, הממומנים במרביתם מתקציב המדינה. בשנים 2020 - 2023 מימן משרד התחבורה פרויקטים תחבורתיים בעלות של כ- 20 מיליארד ש"ח בשנה בממוצע - שיעור של כ- 4% מכל תקציב המדינה. זהו תקציב ההשקעה האזרחי הגבוה ביותר מכלל תקציבי ההשקעה של משרדי הממשלה. מפאת חשיבותם של פרויקטים כאלה לתפקוד המשק, לצמצום הפערים החברתיים ולהפחתת עלויות הגודש המושתות על תושבי המדינה, וכן בשל מורכבותם והשפעתם על תקציב המדינה, חיוני כי הקמת הפרויקטים תתבצע לאחר תהליך בחירה קפדני, תוך בדיקת כדאיותם הכלכלית למשק, ובכלל זה בחינה של עלויות הקמת הפרויקט והתועלות שהוא יניב לציבור, וזאת כדי לבחור את הפרויקטים המועילים ביותר בתוך מסגרת התקציב הנתונה. בביקורתנמצאכי אףשתהליךתכנון פרויקטיםתחבורתייםכפי שנקבעבנוהלפר"ת)נוהל "פרויקטים תחבורתיים", המשמש המדריך הרשמי לביצוע בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים( כולל הנחיה לביצוע שתי בדיקות כדאיות בשלבי התכנון של הפרויקט, בפועל מבוצעת עבור מרבית הפרויקטים בדיקת כדאיות אחת בלבד, ואף היא אינה מבוצעת בהכרח בצמתים מרכזיים שבהם נקבע אם לאשר את המשך הפרויקט, ואם כן - באיזו תצורה. עוד עלה בביקורת כי נוהל פר"ת מוגדר נוהל מחייב המתייחס לכל סוגי הפרויקטים של תשתית תחבורתית יבשתית, אולם בפועל נמצא כי משרדי התחבורה והאוצר אינם מבצעים כלל בדיקת כדאיות עבור חלק ניכר מהפרויקטים. כמו כן נמצא שהמתודולוגיה הקבועה בנוהל פר"ת מיועדת לבדוק בעיקר תועלות בתחום הכבישים אך אינה מותאמת במלואה לבדיקת תועלות של פרויקטים בתחום הסעות ההמונים, ובהם נתיבי תחבורה ציבורית, רכבות קלות ומערכות מטרו. יתרה מזו, לא הוגדר בנוהל איזה רף כלכלימחייבביצועשלבדיקתכדאיותכלכלית,ומיקומהוכוחהשלהבדיקהבמארגקבלת ההחלטות אינם ברורים דיים. | 8 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 כמו כן נמצא כי משרד התחבורה סובל ממחסור במהנדסים, מתחלופה גבוהה של מנהלים ומחוסר איוש של תפקידים בכירים במינהל התשתיות, האחראי לתכנון ולביצוע של הפרויקטים התחבורתיים. נוסף על כך נמצא כי משרד התחבורה נעדר תשתית מידע על פרויקטיתחבורהשבוצעוומבוצעים,והמידעהקייםבידיומנוהלבאופןידני.לפיכך,דיבמעבר תפקיד של כמה עובדים כדי לגרום לאובדן ידע ולפגיעה בהמשכיות העסקית, שכן ארגון המידע נסמך במידה רבה על זיכרונו של עובד ספציפי ועל התמצאותו בחומרי העבודה. יישום ההמלצות השזורות בפרקי הדוח עשוי לשפר את תהליכי תכנון תשתיות התחבורה בישראל, תוך הגברת השקיפות של תהליכי קבלת ההחלטות לגבי אישור פרויקטים ותיעדופם, התאמה טובה יותר של התכנון התחבורתי לצורכי הציבור וניצול יעיל יותר של המשאב הציבורי. מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל • שוק הנדל"ן בישראל הוא אחד הגורמים החשובים ביותר לכלכלת ישראל, והשפעותיו ניכרות במגוון תחומים, ובהם: כלכלה, חברה, תעסוקה ופוליטיקה. עסקאות בתחום המקרקעין הן החשובות,המשמעותיותוהיקרותביותרבחייושלאדם.בעשורהאחרוןחלהעלייהמשמעותית במחירי הדיור בישראל, הנובעת בין היתר ממחסור בהיצע הדירות, מסביבת הריבית בישראל משנת 2008 ומהשפעות של משברים כלכליים עולמיים. מדד מחיר הדירות עלה ב- 77.5% מינואר2014 עדדצמבר2024 ,ואילומדדהמחיריםלצרכןעלהבתקופהזובכ- 15.3% . בשנים2018 - 2020 ההכנסותממיסוי מקרקעין היו בממוצעכ- 11.37 מיליארדש"ח- כ- 7% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגובה רשות המיסים; בשנים 2021 - 2022 גדל סך ההכנסות ממיסוי מקרקעין לכ- 23 מיליארד ש"ח בממוצע - כ- 9% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגובה הרשות; ואילו בשנת 2023 ירד שיעור זה, בין היתר בשל מלחמת חרבות ברזל, וסך ההכנסות ממיסוי מקרקעין היה 14.41 מיליארדי ש"ח - כ- 6% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגובה הרשות. בביקורת זו הועלו ליקויים בתחום פעולת מיסוי מקרקעין. נמצא כי עובדי השומה במשרדי מיסוי מקרקעין האזוריים אינם מטפלים בשומות באופן אחיד ועקבי, אין מסגרת זמנים ברורהלמענהעלבקשותלתיקונישומה,ובקשותרבותמטופלותבאיחורניכר,דברשעלול לגרור עלויות נוספות לנישומים. נמצא גם כי קיימים עיכובים בביצוע תיקוני שבח בשומות מסהכנסה-חלקםעוליםעלשלוששנים-דברשמקשהאתגבייתהמסהמתחייבמתיקון השומה, ואין אומדן של סך החובות שנגבו או של ההחזרים שלא שולמו לנישומים. עוד נמצאכישיתוףהפעולהביןמערכיהמסהשוניםלקוי,והשימושבמערכתשנועדהלפעילות זו מועט. כמו כן נמצא כי שומות רבות מטופלות סמוך למועד ההתיישנות, דבר שעשוי להעיד על היעדר בדיקה מיטבית של השומות או על אי-מתן זמן מספק לנישומים להשמיע את טענותיהם. נמצא גם כי שומות רבות נקבעות לפי מיטב שפיטה לאחר התיישנות השומה, בניגוד לחוק. בנושאשירותהלקוחותבמיסוימקרקעיןנמצאוליקויים;ביןהיתראיןנוהלעבודהלמערכת שירות הלקוחות העיקרית, לא נקבעו בנוהל משכי זמן מענה נדרשים לטיפול בפניות, אין בקרה ממוחשבת על איכות המענה ואף על משך זמן המענה, ויש עיכובים בטיפול בפניות בנושאים שונים. המענה הטלפוני של הרשות כמעט אינו זמין כלל. | 9 | פתח דבר בדוח זה הועלו גם ליקויים בתחום איסוף נתוני עסקאות הנדל"ן הנאגרים בקובץ המכונה "הכרמ"ן" והפצתם לגופים ממשלתיים ולציבור. נמצא כי יישום המלצות הוועדה ומעבר לדיווח מקוון על ידי המייצגים לא תרמו משמעותית לשיפור איכות נתוני קובץ הכרמ"ן, והקובץ המועבר למרכז למיפוי ישראל )מפ"י( לצורך טיובו אינו תקין וחסר. נכסים רבים אינם מופיעים בקובץ; נכסים רבים מופיעים עם נתונים שגויים; לא נאספים נתונים משמעותיים היכולים לסייע בחישוב מדד מחירי הדיור, בפעולות רשות המיסים ובהצגת מידע לאזרחים; לא נעשה טיוב חוזר של הקובץ על ידי המשתמשים בו; אישור מצבת הנכסים שמסופק לאזרח הוא חסר ובמקרים רבים שגוי; והעברת המידע בין הגופים הממשלתיים מוגבלת בהיעדר מזהה חד-חד-ערכי לנכסים. כמו כן נמצאו הבדלים משמעותיים בין המידע על נדל"ן המוצג במאגר המידע שמפרסמת לציבור רשות המיסים ובין המידע המוצג במאגר שמפרסמת מפ"י. על רשות המיסים לשפר את השירות לציבור תוך חתירה ליעילות, מתן שירות יעיל ואפקטיבי ומיצוי זכויות הנישומים למול גביית מס אמת. על משרד ראש הממשלה לבחון ולקבוע את זהות הגוף אשר יהיה אחראי ליצירת תשתית מידע לאומית בתחום הנכסים אשר תכיל מידע ממספר רב של מקורות. גוף זה יהיה אחראי בין היתר לקבלת המידע, בדיקת איכותו, טיובו והפצתו, בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד המשפטים, משרד הפנים, מינהל התכנון, רשות המיסים, משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל ומפ"י. כמו כן מומלץ כי משרד ראש הממשלה יסדיר את מתן הסמכויות לגוף האחראי לצורך פעילות זו. תשתית מידע כאמור תטייב את פעילות הממשלה ותשפר את מתן השירות לאזרחים בתחום נכסי המקרקעין. הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום • "ביטחון המזון" הוא מצב שבו לכל האנשים, בכל זמן, יש נגישות סבירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם ולצורכיהם התזונתיים והתרבותיים ומאפשר חיים פעילים ובריאים. אספקת מזון סדירה חשובה בעיתות שגרה, והיאקריטיתבמצבחירוםכיווןשהיאמרכיבמכריעביכולתההישרדותשלאנשיםבשלבים הראשונים שלו. במצב חירום אספקת מזון מספק ומאוזן היא אתגר משמעותי. ישראל כ"מדינתאי",במובןשליכולתמצומצמתלהישעןעלמדינותשכנות,מחויבתלדאוגלמלאי מזון מספק לתקופות ארוכות. הבטחת אספקת מזון לטווח ארוך בעיתות שגרה ובעיתות חירום דורשת היערכות ותכנון מראש באמצעות גיבוש אסטרטגיה לניהול מזון ונקיטת פעולות ליישומה בטרם יתממשו תרחישי הייחוס. הביקורת הנוכחית העלתה כי ממשלת ישראל אינה נערכה כנדרש כדי להבטיח רציפות תפקודית בתחום אספקת המזון בעת חירום; כי בישראל לא קיימת מסגרת ממשלתית מתכללת האמונה על היערכות מדינת ישראל לעת חירום, אשר בידיה סמכויות ואחריות כוללת לנושא; וכי אין גוף מתכלל שרואה את התמונה בתחום המזון בכללותה, הן בעת שגרה והן בעת חירום. כמו כן למדינת ישראל אין אסטרטגיה כוללת ארוכת טווח לביטחון המזון. בהיעדר גוף מתכלל ותכנון ארוך טווח, הלכה למעשה כל משרד ממשלתי הנושא באחריות לתחום מתחומי ביטחון המזון מנהל את התחום שעליו הוא אחראי בשגרה ובחירום בהתאם לראייתו ועושה כראות עיניו. עקב כך קיים מחסור בחלק מהמוצרים שמאוחסנים במחסני החירום, לא מתקיים פיקוח נאות על המפעלים החיוניים בתחום המזון, | 10 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ואלו אינם ערוכים כנדרש למצבי חירום. למשרדי הכלכלה והחקלאות חסרים כלי אכיפה או עידוד שיבטיחו את השלמת הפערים, וניכר כי אין תמונת מצב של מוכנות המפעלים לחירום שתאפשר לגבש תוכנית לסגירת הפערים. גם ענף החקלאות הישראלית, שהוא הבסיס להבטחת ביטחון המזון, נמצא בקיפאון, והיקף הייצור המקומי נמצא במגמת ירידה, זאת בין היתר לנוכח מדיניות ממשלתית המעודדת את הענף דרך תמיכות עקיפות שיוצרות עיוותים. מומלץ כי עד לגיבוש חקיקה בתחום מוכנות העורף לחירום, המל"ל, רח"ל, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האוצר ישלבו ידיים, יפעלו לאלתר לתכלול ולתכנון של מדיניות המזון של מדינת ישראל בשגרה ובחירום וינקטו את הצעדים הדרושים להבטחת אספקת מזון סדירה בחירום. עליהם גם לפעול להכנת הגופים השונים בתחום המזון לחירום, למפות את הפערים ולפעול לסגירתם. ביקורת המעקב היא כלי חשוב לחיזוק השפעתה של ביקורת המדינה, להנעת הגוף המבוקר לתיקון הליקויים שהעלתה הביקורת ולמניעת הישנותם. דוח זה כולל ביקורות מעקב בנושא קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה. דוח זה כולל גם את תוצאות הביקורת בנושא איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה. לסיום ברצוני להודות לעובדי משרד מבקר המדינה בחטיבה לביקורת תחומי הכלכלה והתשתיות הלאומיות, בחטיבה לביקורת חברה ורווחה ובחטיבת המטה על עבודתם המאומצת לביצוע תהליכי בדיקה וביקורת בצורה יסודית, מקצועית והוגנת ולפרסומם של דוחות ביקורת ברורים, אפקטיביים ורלוונטיים. לא נעלם מעיניי כי בגופים המבוקרים נעשות פעולות חיוביות, והבולטות שבהן קיבלו ביטוי בפרקי הביקורת כנדרש בחוק מבקר המדינה. לצד זאת, מחובתם של גופים אלה לתקן את הליקויים שצוינו בדוח זה כדי לטייב את פעילותם וכדי לשפר את השירות לציבור בישראל. נמשיך להתפלל ולייחל לניצחון צה"ל ומערכת הביטחון, לחזרת החטופים לבתיהם, לרפואת הפצועים ולימים שקטים ושלווים. מתניהו אנגלמן מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ירושלים, תשרי התשפ"ו, אוקטובר 2025 | 11 | פתח דבר | 12 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ﻟﻤﻘﺪﻣﺔا ﻟﺮﻗﺎﺑﺔا لﻋﻤﺎأ لﺣﻮ ﻣﻌﻈﻤﻪ ﻓﻲ ﻟﻜﻨﯿﺴﺖا ﻟﺔوﺎط ﻋﻠﻰ مﻟﯿﻮا وضﻟﻤﻌﺮا يﻟﺴﻨﻮا ﻟﺮﻗﺎﺑﺔا ﺗﻘﺮﻳﺮ رﻳﺘﻤﺤﻮ ﻟﺔوﻟﺪا ﻨﻲاطﻟﻤﻮ ﻟﯿﻮﻣﯿﺔا ةﻟﺤﯿﺎا ﻋﻠﻰ ﻛﺒﯿﺮ ﺗﺄﺛﯿﺮ ﻟﮫﺎ ﻟﺘﻲا ،ﻨﯿﺔطﻟﻮا ﻟﺘﺤﺘﯿﺔا ﻟﺒﻨﻰوا دﻻﻗﺘﺼﺎا تﻣﺠﺎﻻ ﻓﻲ ﻣﺔ.دﻟﻘﺎا اتﻟﺴﻨﻮا ﻓﻲ دﻻﻗﺘﺼﺎا ﺗﻨﻤﯿﺔ ﻋﻠﻰو ﻟﺘﻘﺮﻳﺮ:ا اﺬھ ﻓﻲ اردةﻟﻮا ﻟﺮﻗﺎﺑﺔا لﻓﺼﻮ ﺑﻌﺾ ﻋﻠﻰ ﻋﺎﻣﺔ ةﻧﻈﺮ ﻳﻠﻲ ﻓﯿﻤﺎ ادﻻﺳﺘﯿﺮا عﻟﻤﻮﺿﻮ ﻟﺤﻜﻮﻣﺔا ﻟﻤﻌﺎﻟﺠﺔ ﻧﺐاﺟﻮ • ﻨﯿﻦ.اطﻟﻤﻮا ﻣﻌﯿﺸﺔ ىﻣﺴﺘﻮ ﻋﻠﻰو ﻷﺳﺮا ﺟﻤﯿﻊ ﻋﻠﻰ ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﻓﻲ ﻟﻤﻌﯿﺸﺔا ءﻏﻼ ﻣﺴﺄﻟﺔ ﺗﺆﺛﺮ قﻟﺴﻮا ﻓﺘﺢ ﻟﻤﻌﯿﺸﺔا ءﻏﻼ ﻣﻊ ﻟﻠﺘﻌﺎﻣﻞ قﻟﻄﺮا ﺑﯿﻦ ﻣﻦو ﻤﯿﺔ.ھﻷا ﺑﺎﻟﻎ ﻣﺮأ ﻣﻌﺎﻟﺠﺘﮫﺎ نﻓﺈ ،ﻟﺬﻟﻚو ﻓﻲ ﻟﻤﺴﺘﮫﻠﻜﺔا تﻟﻤﻨﺘﺠﺎا ﻣﻦ ﻛﺒﯿﺮ ءﺟﺰ .ادﻻﺳﺘﯿﺮا دةﻳﺎز لﺧﻼ ﻣﻦ ﻳﻀﺎأ ،ﻟﻠﻤﻨﺎﻓﺴﺔ ﻟﻤﺤﻠﯿﺔا ورةﻟﻤﺠﺎا ولﻟﺪا ﻣﻊ رةﻟﺘﺠﺎا ﻟﻜﻦو ى،ﺧﺮأ دول ﻣﻦ ﺎادھﺳﺘﯿﺮا ﻳﺠﺐو ﻓﯿﮫﺎ ﻨﺘﺞﺗ ﻻ ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﻟﺔدو 2023 مﻋﺎ ﻓﻲ ".ةﺟﺰﻳﺮ دﻗﺘﺼﺎا" ﺑﻜﻮﻧﻪ ﺋﯿﻞاﺳﺮإ دﻗﺘﺼﺎا ﻳﺘﻤﯿﺰ ﻟﺬﻟﻚو ودة،ﻣﺤﺪ ﺑﻀﺎﺋﻊ ادﺳﺘﯿﺮا ﺗﻢ ، 90 ﻟﻲاﺣﻮ ﺗﺒﻠﻎ ﻣﺎﻟﯿﺔ ﺑﻘﯿﻤﺔ ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﻟﺔدو ﻟﻰإ م،ﻟﺨﺎا ادﻟﻤﻮا ﻟﺒﻀﺎﺋﻊ:ا هﺬھ ﺷﻤﻠﺖو ر،ﻻدو رﻣﻠﯿﺎ ارداتﻟﻮ ﻟﻤﺎﻟﯿﺔا ﻟﻘﯿﻤﺔا ﺗﺒﻠﻎ .سﻟﻤﺎوا ﻟﻄﺎﻗﺔا ادﻣﻮو ،ﻳﺔرﻻﺳﺘﺜﻤﺎا ﻟﺴﻠﻊا ،ﻻﺳﺘﮫﻼﻛﯿﺔا ﻟﺴﻠﻊا 22 ﻟﻲاﺣﻮ ﻻﺳﺘﮫﻼﻛﯿﺔا ﻟﺴﻠﻊا ةﻷﺟﮫﺰوا ثﻷﺛﺎا ﻟﺘﺎﻟﯿﺔ:ا تﻟﻔﺌﺎا ﻓﻲ ﻣﻌﻈﻤﮫﺎ ر،ﻻدو رﻣﻠﯿﺎ )20 ﻟﻤﻨﺰﻟﯿﺔا ﻟﻜﮫﺮﺑﺎﺋﯿﺔا ٪ )17 تﺑﺎوﻟﻤﺸﺮوا ﻷﻏﺬﻳﺔا ،( ٪ )16 تﺻﻼاﻟﻤﻮا ﺳﺎﺋﻞو ،( ٪ ﻟﻤﻼﺑﺲوا ،( )13 ﻷﺣﺬﻳﺔوا ٪ 2023 مﻋﺎ ﻓﻲ ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﻓﻲ ﻹﺟﻤﺎﻟﻲا ﻟﻤﺤﻠﻲا ﻟﻨﺎﺗﺞا ﻣﻦ ارداتﻟﻮا ﻧﺴﺒﺔ ﺑﻠﻐﺖ (. 26.9 ﻟﻲاﺣﻮ ٪ OECD ـﻟا دول ﻣﺘﻮﺳﻂ ﻣﻦ ﺑﻜﺜﯿﺮ ﻗﻞأ ﻧﺴﺒﺔ ﻲوھ - - ﻟﺴﻨﺔا ﻧﻔﺲ ﻓﻲ 51.9 ٪ . 2024 ﻧﻮﻓﻤﺒﺮ ﻓﻲ ﻟﺔوﻟﺪا ﻗﺐاﻣﺮ ﻣﻜﺘﺐ اهﺟﺮأ ﻓﺤﺺ ﻓﻲ ﺑﻨﺴﺒﺔ رﻷﺳﻌﺎا ﻓﻲ ارقﻓﻮ دﺟﻮو ﻦﺗﺒﯿ ، 4.8 ٪ - 226 ٪ ﺑﺸﻜﻞ ردةﻟﻤﺴﺘﻮا ﻟﻤﻤﺎﺛﻠﺔا تﻟﻤﻨﺘﺠﺎوا ازٍﻣﻮ ﺑﺸﻜﻞ ردةﻟﻤﺴﺘﻮا تﻟﻤﻨﺘﺠﺎا ﺑﯿﻦ ﺳﯿﻠﺔو ﺎﻳﻀأ ﻟﺸﺨﺼﻲا ادﻻﺳﺘﯿﺮا ﻳﻌﺪ ازي،ﻟﻤﻮا ادﻻﺳﺘﯿﺮا ﺟﺎﻧﺐ ﻟﻰإ ﺗﻜﻠﻔﺔ. ﻷﻛﺜﺮوا ﻣﺒﺎﺷﺮ رجﻟﺨﺎا ﻣﻦ ةﻣﺒﺎﺷﺮ تﻟﻤﻨﺘﺠﺎا ﺧﻼﻟﻪ ﻣﻦ ﻟﻤﺴﺘﮫﻠﻚا يﻳﺸﺘﺮ ﺣﯿﺚ ،ﻟﻤﻌﯿﺸﺔا ءﻏﻼ ﻣﻊ ﻟﻠﺘﻌﺎﻣﻞ ﻳﺮاﻓﺒﺮﻓﻲﻟﺔوﻟﺪاﻗﺐاﻣﺮﻣﻜﺘﺐﺎاھﺟﺮأﻟﺘﻲاﻟﺮﻗﺎﺑﺔاتﺟﺪو،ﺎﻳﻀأدﻟﺼﺪااﺬھﻓﻲﺗﻨﺎﻓﺴﯿﺔ.رﺑﺄﺳﻌﺎ 2025 ﻟﻤﻤﺎﺛﻠﺔا تﻟﻤﻨﺘﺠﺎوا ﺷﺨﺼﻲ ﺑﺸﻜﻞ ردةﻟﻤﺴﺘﻮا تﻟﻤﻨﺘﺠﺎا ﺑﯿﻦ رﻷﺳﻌﺎا ﻓﻲ ارقﻓﻮ 20.6 ﺑﯿﻦ اوحﺗﺘﺮ ﺑﻨﺴﺒﺔ ﻏﻠﻰأ نﺗﻜﻮ ﻟﺘﻲوا ريﺗﺠﺎ ﺑﺸﻜﻞ ردةﻟﻤﺴﺘﻮا ٪ 130.3و ٪ ﻳﻮﻟﯿﻮ ﻓﻲ . 2024 ﺮﻳﻘﺔط ﺗﻐﯿﯿﺮ ﻟﻰإ فﺗﮫﺪ ﻟﺘﻲوا ،ﻟﺘﻨﻔﯿﺬا ﺣﯿﺰ "ءﻟﻤﯿﻨﺎا ﻓﻲ ﺗﺘﻮﻗﻒ "ﻻ تﺻﻼﺣﺎإ ﺧﻠﺖد ، 2 ادﻻﺳﺘﯿﺮا ﻣﺠﻤﻮﻋﺘﻲ ﻓﻲ ردةﻟﻤﺴﺘﻮا ﻟﺒﻀﺎﺋﻊا ﺗﺘﺄﺧﺮ ﻻ ﺑﺤﯿﺚ ادﻻﺳﺘﯿﺮا 3و ً،ﻼھﺗﺴﺎ ﻷﻛﺜﺮا ، ﻟﻺﺻﻼﻟﻤﻌﺎﻳﯿﺮا دﻋﺘﻤﺎا ﺗﻌﻨﻲ ﻟﺘﻲوا ،ﺋﯿﻞ"اﻹﺳﺮ ﺟﯿﺪ ﺑﺎوروﻷ ﺟﯿﺪ ﻮھ "ﻣﺎ تﺻﻼﺣﺎإ ﺧﻠﺖد ح، ﺳﺘﻜﻤﺎﻻا ﻓﻘﻂ. ردﻟﻤﺴﺘﻮا ﺗﺼﺮﻳﺢ ﻋﻠﻰ ءًﺑﻨﺎ ﺋﯿﻠﯿﺔاﻹﺳﺮا قﻟﺴﻮا ﺗﺪﺧﻞو ءﻟﻤﯿﻨﺎا تﺑﺎاﺑﻮ ﻋﻨﺪ ﺑﯿﺔوروﻷا ﻟﻤﻌﺎﻳﯿﺮا ﻣﻊ ﻓﻖاﺗﺘﻮ ﻟﺘﻲا أو ﺑﺎأورو ﻓﻲ ﺗﺴﻮﻳﻘﮫﺎ ﻳﺘﻢ ﻟﺘﻲا تﻟﻤﻨﺘﺠﺎا ادﺳﺘﯿﺮوا ﺑﯿﺔوروﻷا ﻟﻰإ ديﻳﺆ ﻗﺪ ﻣﻤﺎ ،ﻨﺘﺞﻟﻤا ﻣﻠﻒ زةﺣﯿﺎ ﻟﻰإ ﻟﺤﺎﺟﺔا دون ،ﺑﺎأورو ﻓﻲ ﻟﺘﺴﻮﻳﻖا تﺛﺒﺎإ سﺳﺎأ ﻋﻠﻰ ﺋﯿﻞ.اﺳﺮإ ﻟﻰإ ازيﻟﻤﻮا ادﻻﺳﺘﯿﺮا ﺣﺠﻢ دةﻳﺎز ﺟﯿﺪ ﺋﯿﻞاﻹﺳﺮ ﺟﯿﺪ ﻮھ "ﻣﺎو "ءﻟﻤﯿﻨﺎا ﻓﻲ ﺗﺘﻮﻗﻒ "ﻻ تﺻﻼﺣﺎإ ﺗﻄﺒﯿﻖ ﺳﺔراﺑﺪ دﻻﻗﺘﺼﺎا ﻳﺮوز ﻮﺻﻰﻳ ﻟﻰإﺑﺎﻹﺿﺎﻓﺔ ﺑﻲ.وروﻷاﻟﺘﻨﻈﯿﻢاتﻣﺘﻄﻠﺒﺎوﺋﯿﻠﻲاﻹﺳﺮانﻟﻘﺎﻧﻮاﺑﯿﻦتﻟﺘﻨﺎﻗﻀﺎا ﻣﻌﺎﻟﺠﺔ ﻣﻊ ﺑﺎ"وروﻷ | 13 | פתח דבר تﻟﻮﻻﻳﺎا ﻣﺜﻞ ى،ﺧﺮأ دول ﻣﻦ ادﻻﺳﺘﯿﺮا ﻟﯿﺸﻤﻞ حﻹﺻﻼا قﻧﻄﺎ ﺗﻮﺳﯿﻊ ﺳﺔراﺑﺪ ﻳﻮﺻﻰ ،ﻟﻚذ .ةﻟﻤﺘﺤﺪا ردﻳﺴﺘﻮ ﺋﯿﻞ.اﺳﺮإ ﻓﻲ ﻟﻸﺳﺮ كﻻﺳﺘﮫﻼا تﻧﻔﻘﺎ ﻛﺒﺮأ ﻣﻦ راتﻟﺴﯿﺎا ﻋﻠﻰ تﻟﻨﻔﻘﺎا ﺗﻌﺪ 60.3 ﻟﻲاﺣﻮ ﻣﺠﺘﻤﻌﯿﻦ راتﻟﻠﺴﯿﺎ ونﻟﻤﺒﺎﺷﺮا ﺑﻌﺔرﻷا ردونﻟﻤﺴﺘﻮا ٪ راتﻟﺴﯿﺎا ﺟﻤﺎﻟﻲإ ﻣﻦ 87.7 ﻟﻲاﺣﻮ ﻣﺠﺘﻤﻌﯿﻦ رﻟﻜﺒﺎا ﻟﺜﻤﺎﻧﯿﺔا ردونﻟﻤﺴﺘﻮا رد)ﻳﺴﺘﻮ ردةﻟﻤﺴﺘﻮا ٪ ﻣﻜﺘﺐ ﻓﺤﺺ ﮫﺮأظ (. 2022 مﻋﺎ ﻓﻲ ﺗﻔﻌﺖار ﻳﻦردﻟﻤﺴﺘﻮا حﺑﺎأر أن ﻟﺔوﻟﺪا ﻗﺐاﻣﺮ ﺗﻜﺎﻟﯿﻔﮫﻢ عﺗﻔﺎار ﻣﻦ ﻟﺮﻏﻢا ﻋﻠﻰ ﻟﻔﺮﺻﺔا ﻟﻤﻨﺎﻓﺴﺔا ﺳﻠﻄﺔوتﺻﻼاﻟﻤﻮا وزارةﺗﺴﺘﻐﻞنﺑﺄﻳﻮﺻﻰ ﻟﻤﺒﺎﻋﺔ.اراتﻟﺴﯿﺎا دﻋﺪضﻧﺨﻔﺎوا رةﺛﻮ ﺑﺴﺒﺐو عﻟﻘﻄﺎا اﺬھ ﻓﻲ ﻟﮫﺎﻣﺔا اتﻟﺘﻐﯿﺮا ءﺿﻮ ﻓﻲ راتﻟﺴﯿﺎا قﺳﻮ ﻓﻲ ﺗﯿﺤﺖأ ﻟﺘﻲا ﺗﻘﻠﯿﻞ ﻋﻠﻰ تﺻﻼاﻟﻤﻮا ةﻳﺮوز ﺗﻌﻤﻞ نﺑﺄ ﻳﻮﺻﻰ ﻟﻤﻨﺎﻓﺴﺔ.ا دةﻳﺎز ﺟﻞأ ﻣﻦ ﻟﻜﮫﺮﺑﺎﺋﯿﺔا راتﻟﺴﯿﺎا أتﺮطﻟﺘﻲااتﻟﻠﺘﻐﯿﺮﻧﺘﯿﺠﺔﺳﻨﺤﺖﻟﺘﻲاﻟﻔﺮﺻﺔاﻣﻦدةﻻﺳﺘﻔﺎاﻣﻊراتﻟﺴﯿﺎاعﻗﻄﺎﻓﻲﻟﻤﺮﻛﺰﻳﺔا اﺬھ ﻟﻰإ رﺻﻐﺎ أو دﺟﺪ ﻳﻦردﻣﺴﺘﻮ لﺧﻮد لﺧﻼ ﻣﻦ دﺟﺪ ﻣﺼﻨﻌﯿﻦ لﺧﻮود راتﻟﺴﯿﺎا عﻗﻄﺎ ﻋﻠﻰ .لﻟﻤﺠﺎا تﺻﻼاﻟﻤﻮا ﻳﻊرﻟﻤﺸﺎ ﻳﺔدﻻﻗﺘﺼﺎا وىﻟﺠﺪا تﻓﺤﻮﺻﺎ • عﻗﻄﺎ ﺳﯿﺎﺳﺔ ﺗﻨﻔﯿﺬ وإدارة ﺗﺤﺪﻳﺪ ﻋﻦ ﻟﺔوﻣﺴﺆ قﻟﻄﺮا ﻋﻠﻰ ﻟﺴﻼﻣﺔوا تﺻﻼاﻟﻤﻮا وزارة ﺗﺘﻮﻟﻰ ى،ﺧﺮأ رﻣﻮأ ﺑﯿﻦ ﻣﻦو ﻟﺒﺮﻳﺔ.وا ﻟﺠﻮﻳﺔوا ﻟﺒﺤﺮﻳﺔا تﺻﻼاﻟﻤﻮا ﻧﻈﻤﺔأ تﺧﺪﻣﺎو تﺻﻼاﻟﻤﻮا زﺗﻌﺰ ﻟﺘﻲا ﻟﻤﺘﻜﺎﻣﻠﺔا تﺻﻼاﻟﻤﻮا ﻧﻈﻤﺔوأ ﻟﺘﺤﺘﯿﺔا ﻟﺒﻨﻰا ﺗﻨﻈﯿﻢو ﺗﻄﻮﻳﺮو ﺗﺨﻄﯿﻂ ﻟﯿﺔوﻣﺴﺆ زارةﻟﻮا ﺋﯿﻠﻲاﻹﺳﺮا دﻻﻗﺘﺼﺎوا دﻟﺒﻼا ﻟﻰإ ﻣﯿﻦدﻟﻘﺎا وارﻟﺰوا ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﻨﻲاطﻟﻤﻮ ﻟﺤﺮﻛﺔوا ﻟﺘﻨﻘﻞا ﻋﻠﻰ رةﻟﻘﺪا ﻣﻜﻮﻧﺎﺗﻪ. ﺑﺠﻤﯿﻊ 2019 مﻋﺎ ﻓﻲ ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﺑﻨﻚ ﺟﺪو ﺗﺒﻠﻎ ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﻓﻲ تﺻﻼاﻟﻠﻤﻮ ﻟﺒﻨﯿﺔا ﻓﻲ رﻻﺳﺘﺜﻤﺎا ﻧﺴﺒﺔ أن 1 ﻟﻲاﺣﻮ ٪ ﻓﻲ رﻻﺳﺘﺜﻤﺎا ﻧﺴﺒﺔ ﻟﻤﺘﻮﺳﻂ ﻣﻤﺎﺛﻠﺔ ﻧﺴﺒﺔ ﻲوھ ،ﻹﺟﻤﺎﻟﻲا ﻟﻤﺤﻠﻲا ﻟﻨﺎﺗﺞا ﻣﻦ OECD) ﻟﺘﻨﻤﯿﺔوا ديﻻﻗﺘﺼﺎا ونﻟﺘﻌﺎا ﻣﻨﻈﻤﺔ دول ﻟﻨﻤﻮا ﺑﺴﺒﺐ ﻛﺎﻓﯿﺔ ﻏﯿﺮ ﻟﻨﺴﺒﺔا هﺬھ ﻟﻜﻦو ،( ﻳﻠﺤﻖ يﻟﺬا رﻟﻀﺮا ﺗﻜﻠﻔﺔ رﺗﻘﺪ ﺎ.ﻧﺴﺒﯿ ﻟﺘﺤﺘﯿﺔا ﻟﺒﻨﯿﺔا ﻳﺔودﻣﺤﺪو ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﻓﻲ ﻟﻤﺮﺗﻔﻊا ﻟﺴﻜﺎﻧﻲا 2024 مﻟﻌﺎ ﻟﻤﺎﻟﯿﺔا وزارة اتﻟﺘﻘﺪﻳﺮ ﺎﻓﻘو ق،ﻟﻄﺮا مﺣﺎازد ﺑﺴﺒﺐ ﺋﯿﻞاﺳﺮإ دﺑﺎﻗﺘﺼﺎ ـﻟا اتﺗﻘﺪﻳﺮو OECD 2023 مﻟﻌﺎ 24 ﺑﯿﻦ اوحﻳﺘﺮ ﺑﻤﺎ ، 48و ﺷﯿﻜﻞ. رﻣﻠﯿﺎ ﻧﯿﺔاﻣﯿﺰ ﻣﻦ ﻣﻌﻈﻤﮫﺎ ﺗﻤﻮﻳﻞ ﻳﺘﻢ ﻟﺘﻲا ،ﻟﺒﺮﻳﺔا تﺻﻼاﻟﻤﻮا ﻳﻊرﻣﺸﺎ اﺬھ ﺟﻌﺔاﻟﻤﺮا ﺗﻘﺮﻳﺮ ولﻳﺘﻨﺎ 2020 امﻷﻋﻮا ﻓﻲ ﻟﺔ.وﻟﺪا - 2023 20 ﻟﻲاﺣﻮ ﺑﺘﻜﻠﻔﺔ تﺻﻼاﻣﻮ ﻳﻊرﻣﺸﺎ تﺻﻼاﻟﻤﻮا وزارة ﻣﻮﻟﺖ ، 4 ﻟﻲاﺣﻮ أي - لﺑﺎﻟﻤﻌﺪ ﺎﺳﻨﻮﻳ ﺷﯿﻜﻞ رﻣﻠﯿﺎ ٪ رﺳﺘﺜﻤﺎا ﻧﯿﺔاﻣﯿﺰ ﻋﻠﻰأ هﺬوھ ﻟﺔ.وﻟﺪا ﻧﯿﺔاﻣﯿﺰ ﻣﻦ د،ﻟﻼﻗﺘﺼﺎﺑﺎﻟﻨﺴﺒﺔﻳﻊرﻟﻤﺸﺎاﻣﺜﻞﻤﯿﺔھﻷاًﻧﻈﺮ.زاراتﻟﻠﻮرﻻﺳﺘﺜﻤﺎاتﻧﯿﺎاﻣﯿﺰﺟﻤﯿﻊﺑﯿﻦﻣﻦﻣﺪﻧﯿﺔ ،ﻟﺔوﻟﺪا نﺳﻜﺎ ﻳﺘﺤﻤﻠﮫﺎ ﻟﺘﻲا وريﻟﻤﺮا مﺣﺎزدﻻا ﺗﻜﺎﻟﯿﻒ ﺗﺨﻔﯿﺾو ﻻﺟﺘﻤﺎﻋﯿﺔا اتﻟﻔﺠﻮا ﻟﺘﻘﻠﯿﺺو ﻳﻊرﻟﻤﺸﺎا هﺬھ ﺗﻨﻔﯿﺬ ﻳﺘﻢ أن وريﻟﻀﺮا ﻣﻦ ،ﻟﺔوﻟﺪا ﻧﯿﺔاﻣﯿﺰ ﻋﻠﻰ ﺎھﺗﺄﺛﯿﺮو ﺎھﻟﺘﻌﻘﯿﺪ اًﻧﻈﺮ ﻛﺬﻟﻚو ءﻧﺸﺎإ ﺗﻜﺎﻟﯿﻒ ﻓﺤﺺ ﻟﻚذ ﻓﻲ ﺑﻤﺎ ،ﻳﺔدﻻﻗﺘﺼﺎا ﺎواھﺟﺪ ﻓﺤﺺ ﻣﻊ ،ﻗﯿﻘﺔد رﺧﺘﯿﺎا ﻋﻤﻠﯿﺔ ﺑﻌﺪ ﻓﻲ ةﻓﺎﺋﺪ ﻷﻛﺜﺮا ﻳﻊرﻟﻤﺸﺎا رﺧﺘﯿﺎا ﺟﻞأ ﻣﻦ ﻟﻚوذ ر،ﻟﻠﺠﻤﮫﻮ ﺳﯿﺤﻘﻘﮫﺎ ﻟﺘﻲا ﺋﺪاﻟﻔﻮوا وعﻟﻤﺸﺮا .دةﻟﻤﺤﺪا ﻧﯿﺔاﻟﻤﯿﺰا رﺎإط ﻮھ ﻛﻤﺎ تﺻﻼاﻟﻤﻮا ﻳﻊرﻣﺸﺎ ﺗﺨﻄﯿﻂ ﻋﻤﻠﯿﺔ أن ﻣﻦ ﻟﺮﻏﻢا ﻋﻠﻰ ﻧﻪأ ﻟﺮﻗﺎﺑﺔا لﻋﻤﺎأ ﻓﻲ ﻦﺗﺒﯿ ﻗﺪو تﻓﺤﻮﺻﺎ اءﻹﺟﺮ ﺳﻤﻲر ﻛﺪﻟﯿﻞ مﺗﺴﺘﺨﺪ ﻟﺘﻲا اءاتﻹﺟﺮا) "تﺻﻼاﻟﻤﻮا ﻳﻊر"ﻣﺸﺎ اءﺟﺮإ ﻓﻲ دﻣﺤﺪ ﺣﻞاﻣﺮ ﻓﻲ وىﻟﻠﺠﺪ ﻓﺤﺼﯿﻦ اءﺑﺈﺟﺮ تﺗﻮﺟﯿﮫﺎ ﺗﺘﻀﻤﻦ (تﺻﻼاﻟﻤﻮا ﻳﻊرﻟﻤﺸﺎ ﻳﺔدﻻﻗﺘﺼﺎا وىﻟﺠﺪا ﻻو ،ﻳﻊرﻟﻤﺸﺎا ﻟﻤﻌﻈﻢ ﻓﻘﻂ ةﺣﺪوا وىﺟﺪ ﺳﺔدرا اءﺟﺮإ ﻳﺘﻢ ﻗﻊاﻟﻮا ﻓﻲ ﻧﻪأ ﻻإ وع،ﻟﻤﺸﺮا ﺗﺨﻄﯿﻂ | 14 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 وع،ﻟﻤﺸﺮا ﺻﻠﺔاﻣﻮ ﻋﻠﻰ ﻓﻘﺔاﻟﻤﻮا ﻓﯿﮫﺎ رﻳﺘﻘﺮ ﻟﺘﻲا ﻟﺤﺎﺳﻤﺔا ﺣﻞاﻟﻤﺮا ﻓﻲ ورةﺑﺎﻟﻀﺮ ﺎاؤھﺟﺮإ ﻳﺘﻢ تﺻﻼاﻟﻤﻮا ﻳﻊرﻣﺸﺎ اءﺟﺮإ نﺑﺄ ﻟﺮﻗﺎﺑﺔا لﻋﻤﺎأ ﻣﻦ ﺗﺒﯿﻦ ﻛﻤﺎ ﺷﻜﻞ. يﻓﺒﺄ ،ﻛﺬﻟﻚ ﻷﻣﺮا نﻛﺎ وإذا ،ﻟﺒﺮﻳﺔا تﺻﻼاﻟﻠﻤﻮ ﻟﺘﺤﺘﯿﺔا ﻟﺒﻨﯿﺔا ﻳﻊرﻣﺸﺎ اعﻧﻮأ ﺟﻤﯿﻊ ﻋﻠﻰ ﻳﻨﻄﺒﻖ ﻣﻲاﻟﺰإ اءﺟﺮإ ﻧﻪأ ﻋﻠﻰ ّفﻌﺮﻣ ﻛﺒﯿﺮ ءﻟﺠﺰ ديﻗﺘﺼﺎا ﺗﻘﯿﯿﻢ أي نﺗﺠﺮﻳﺎ ﻻ ﻟﻤﺎﻟﯿﺔوا تﺻﻼاﻟﻤﻮا ﺗﻲوزار أن ﺗﺒﯿﻦ ،ﻗﻊاﻟﻮا ﻓﻲ ﻟﻜﻦو ﺑﺸﻜﻞ فﺗﮫﺪ "تﺻﻼاﻟﻤﻮا ﻳﻊر"ﻣﺸﺎ اءﺟﺮإ ﻓﻲ دةﻟﻤﺤﺪا ﻟﻤﻨﮫﺠﯿﺔا أن ﺗﺒﯿﻦ ﻛﻤﺎ ﻳﻊ.رﻟﻤﺸﺎا ﻣﻦ ﻳﻊرﻟﻤﺸﺎا ﺋﺪاﻓﻮﻟﻔﺤﺺ ﺎﺗﻤﺎﻣ ﻣﻼﺋﻤﺔ ﻏﯿﺮ ﻟﻜﻨﮫﺎو ارع،ﻟﺸﻮا لﻣﺠﺎﻓﻲ ﺋﺪاﻟﻔﻮاﻓﺤﺺﻟﻰإﺳﺎﺳﻲأ ﻧﻈﻤﺔوأﻟﺨﻔﯿﻒارﻟﻘﻄﺎواﻟﻌﺎﻣﺔاتﺻﻼاﻟﻤﻮاراتﻣﺴﺎﻟﻚذﻓﻲﺑﻤﺎ،ﻟﺠﻤﺎﻋﯿﺔاتﺻﻼاﻟﻤﻮالﻣﺠﺎﻓﻲ وىﺟﺪ ﺳﺔدرا اءﺟﺮإ ﻳﺘﻄﻠﺐ ﻧﻰأد ديﻗﺘﺼﺎا ﺣﺪ أي ﺗﺤﺪﻳﺪ ﻳﺘﻢ ﻟﻢ ،ﻟﻚذ ﻋﻠﻰ وةﻋﻼ .وﻟﻤﺘﺮا ﻓﯿﻪ ﺑﻤﺎ ﺿﺤﺔوا ﻏﯿﺮ ارﻟﻘﺮا ﺻﻨﻊ راتﻋﺘﺒﺎا ﻣﺠﻤﻞ ﻓﻲ ﻗﻮﺗﮫﺎو ﺳﺔراﻟﺪا ﻣﻜﺎﻧﺔ أن ﻛﻤﺎ ،ﻳﺔدﻗﺘﺼﺎا ﻟﻜﻔﺎﻳﺔ.ا ﻔﯿﻦظﻟﻤﻮا ﺗﺒﺪﻳﻞ لﻣﻌﺪ عﺗﻔﺎوار ،ﻟﻤﮫﻨﺪﺳﯿﻦا ﻓﻲ ﻧﻘﺺ ﻣﻦ ﺗﻌﺎﻧﻲ تﺻﻼاﻟﻤﻮا وزارة أن ﺗﺒﯿﻦ ﻛﻤﺎ ﺗﺨﻄﯿﻂ ﻋﻦ ﻟﺔوﻟﻤﺴﺆا ،ﻟﺘﺤﺘﯿﺔا ﻟﺒﻨﻰا ﻣﺪﻳﺮﻳﺔ ﻓﻲ ﻟﻌﻠﯿﺎا ﻟﻤﻨﺎﺻﺐا ﺷﻐﻞ ﻓﻲ ﻧﻘﺺو ،ﻳﯿﻦدارﻹا ﺗﺤﺘﯿﺔ ﺑﻨﯿﺔ ﻟﻰإ ﺗﻔﺘﻘﺮ تﺻﻼاﻟﻤﻮا وزارة أن ﺗﺒﯿﻦ ،ﻟﻚذ ﻟﻰإ ﺑﺎﻹﺿﺎﻓﺔ .تﺻﻼاﻟﻤﻮا ﻳﻊرﻣﺸﺎ ﺗﻨﻔﯿﺬو تﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎا وأن ،ﺎھﺗﻨﻔﯿﺬ يﻳﺠﺮ ﻟﺘﻲوا ﺎھﺗﻨﻔﯿﺬ ﺗﻢ ﻟﺘﻲا تﺻﻼاﻟﻤﻮا ﻳﻊرﻣﺸﺎ لﺣﻮ تﻟﻠﻤﻌﻠﻮﻣﺎ انﻟﻔﻘﺪ ﺎﺋﻔﮫﻢوظ ﻣﻦ ﻔﯿﻦظﻟﻤﻮا ﻣﻦ ﻗﻠﯿﻞ دﻋﺪ لﻧﺘﻘﺎا ﻳﻜﻔﻲ ،ﺑﺎﻟﺘﺎﻟﻲو ﺎ.ﻳوﻳﺪ ارﺗﺪ ﻟﺪﻳﮫﺎ ةﻟﻤﺘﻮﻓﺮا ﻛﺒﯿﺮ ﺣﺪ ﻟﻰإ ﻳﻌﺘﻤﺪ تﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎا ﺗﻨﻈﯿﻢ أن ﺣﯿﺚ ،ﻟﻌﻤﻞا ﻳﺔارﺑﺎﺳﺘﻤﺮ ارﻹﺿﺮوا ﻟﻤﻌﺮﻓﺔوا اتﻟﺨﺒﺮا ﻟﻌﻤﻞ.ا ادﺑﻤﻮ ﻟﻤﺎﻣﻪوإ ﻣﻌﯿﻦ ﻒظﻣﻮ ةﻛﺮذا ﻋﻠﻰ تﺻﻼاﻟﻠﻤﻮ ﻟﺘﺤﺘﯿﺔا ﻟﺒﻨﯿﺔا ﺗﺨﻄﯿﻂ تﻋﻤﻠﯿﺎ ﻳﺤﺴﻦ ﻗﺪ ﻟﺘﻘﺮﻳﺮا لﻓﺼﻮ ﻓﻲ اردةﻟﻮا تﻟﺘﻮﺻﯿﺎا ﺗﻄﺒﯿﻖ ﺗﺮﺗﯿﺐو ﻳﻊرﻟﻤﺸﺎا ﻋﻠﻰ ﻓﻘﺔاﻟﻤﻮا نﺑﺸﺄ اراتﻟﻘﺮا ذﺗﺨﺎا تﻋﻤﻠﯿﺎ ﺷﻔﺎﻓﯿﺔ دةﻳﺎز ﻣﻊ ،ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﻓﻲ اردﻟﻠﻤﻮ لﻟﻔﻌﺎا امﻻﺳﺘﺨﺪوا ر،ﻟﺠﻤﮫﻮا تﻻﺣﺘﯿﺎﺟﺎ تﺻﻼاﻟﻤﻮا ﺗﺨﻄﯿﻂ ﻣﺔءﻣﻼ ﺗﺤﺴﯿﻦو ،ﻟﻮﻳﺎﺗﮫﺎأو ﻟﻌﺎﻣﺔ.ا ﻓﻲ ﻳﺔرﻟﻌﻘﺎا تﻟﻠﻤﻌﻠﻮﻣﺎ ﻟﺘﺤﺘﯿﺔا ﻟﺒﻨﯿﺔوا ﺿﻲراﻷا ﺋﺐاﺿﺮ • ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﺿﺤﺔواﺗﻪاﺗﺄﺛﯿﺮو،ﺋﯿﻠﻲاﻹﺳﺮادﻟﻼﻗﺘﺼﺎﻤﯿﺔأھﻷﻛﺜﺮاﻣﻞاﻟﻌﻮاﺣﺪأﻮھﺋﯿﻞاﺳﺮإﻓﻲراتﻟﻌﻘﺎاقﺳﻮ لﻣﺠﺎ ﻓﻲ تﻟﺼﻔﻘﺎا ﻟﺴﯿﺎﺳﺔ.وا ﯿﻒظﻟﺘﻮوا ﻟﻤﺠﺘﻤﻊوا دﻻﻗﺘﺼﺎا ﻣﻨﮫﺎ: ،ﻣﺘﻨﻮﻋﺔ تﻣﺠﺎﻻ ﻓﻲ رﺳﻌﺎأ تﺷﮫﺪ ،ﻷﺧﯿﺮا ﻟﻌﻘﺪا ﻓﻲ .نﻹﻧﺴﺎا ةﺣﯿﺎ ﻓﻲ تﻟﺼﻔﻘﺎا ﻏﻠﻰوأ ﻢأھ ﻲھ ﺿﻲراﻷا ﻣﻦ وضﻟﻤﻌﺮا ﻧﻘﺺ ﻣﻨﮫﺎ ،ﻣﻞاﻋﻮ ةﻋﺪ ﻟﻰإ ﻟﻚذ ﻳﺮﺟﻊو ًا،ﻛﺒﯿﺮ ﺎﺗﻔﺎﻋار ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﻓﻲ ﻟﻤﺴﺎﻛﻦا 2008 مﻋﺎ ﻣﻨﺬ ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﻓﻲ ةﻟﻔﺎﺋﺪا تﻣﺴﺘﻮﻳﺎ ،ﻟﺸﻘﻖا ﻟﻌﺎﻟﻤﯿﺔ.ا ﻳﺔدﻻﻗﺘﺼﺎا تﻣﺎزﻷا اتﺗﺄﺛﯿﺮو ، 77.5 ﺑﻨﺴﺒﺔ ﻟﺸﻘﻖا رﺳﻌﺎأ ﻣﺆﺷﺮ ﺗﻔﻊار ٪ 2014 ﻳﻨﺎﻳﺮ ﻣﻦ 2024 ﻳﺴﻤﺒﺮد ﻟﻰإ ﻣﺆﺷﺮ ﺗﻔﻊار ﺑﯿﻨﻤﺎ ، 15.3 ﺑﻨﺤﻮ ةﻟﻔﺘﺮا هﺬھ لﺧﻼ ﻟﻤﺴﺘﮫﻠﻚا رﺳﻌﺎأ ٪ . 2018 ةﻟﻔﺘﺮا ﻓﻲ - 2020 11.37 ﻟﻲاﺣﻮ ﻳﺔرﻟﻌﻘﺎا ﺋﺐاﻟﻀﺮا ﻣﻦ اداتﻹﻳﺮا ﻣﺘﻮﺳﻂ ﺑﻠﻎ ، ﺷﯿﻜﻞ رﻣﻠﯿﺎ 7 ﻟﻲاﺣﻮ - ٪ ﻓﻲ ؛ﺋﺐاﻟﻀﺮا ﺳﻠﻄﺔ ﺗﺠﻤﻌﮫﺎ ﻟﺘﻲا ةﻟﻤﺒﺎﺷﺮا ﺋﺐاﻟﻀﺮا ﻣﻦ اداتﻹﻳﺮا ﺟﻤﺎﻟﻲإ ﻣﻦ 2021 ﻣﻦ ةﻟﻔﺘﺮا 2022 ﻟﻰإ 23 ﻟﻲاﺣﻮ ﻟﻰإ ﻳﺔرﻟﻌﻘﺎا ﺋﺐاﻟﻀﺮا ﻣﻦ اداتﻹﻳﺮا ﺟﻤﺎﻟﻲإ ﺗﻔﻊار ، رﻣﻠﯿﺎ 9 ﻟﻲاﺣﻮ - ﻟﻤﺘﻮﺳﻂا ﻓﻲ ﺷﯿﻜﻞ ٪ ﺗﺠﻤﻌﮫﺎ ﻟﺘﻲا ةﻟﻤﺒﺎﺷﺮا ﺋﺐاﻟﻀﺮا ﻣﻦ اداتﻹﻳﺮا ﺟﻤﺎﻟﻲإ ﻣﻦ 2023 مﻋﺎ ﻓﻲ ﺑﯿﻨﻤﺎ ؛ﻟﺴﻠﻄﺔا ﺎھﻏﯿﺮو ﻟﺤﺪﻳﺪﻳﺔ"ا فﻟﺴﯿﻮا" بﺣﺮ ﺑﺴﺒﺐ ل،ﻟﻤﻌﺪا اﺬھ ﻧﺨﻔﺾا 14.41 ﻳﺔرﻟﻌﻘﺎا ﺋﺐاﻟﻀﺮا ﻣﻦ اداتﻹﻳﺮا ﺟﻤﺎﻟﻲإ ﺑﻠﻎو ب،ﻷﺳﺒﺎا ﻣﻦ 6 ﻟﻲاﺣﻮ - ﺷﯿﻜﻞ رﻣﻠﯿﺎ ٪ ﻣﻦ ﻟﺴﻠﻄﺔ.ا ﺗﺠﻤﻌﮫﺎ ﻟﺘﻲا ةﻟﻤﺒﺎﺷﺮا ﺋﺐاﻟﻀﺮا ﻣﻦ اداتﻹﻳﺮا ﺟﻤﺎﻟﻲإ | 15 | פתח דבר ﻟﺘﻘﺪﻳﺮا ﻔﻲظﻣﻮ أن ﺗﺒﯿﻦ ﻗﺪو ﻳﺔ.رﻟﻌﻘﺎا ﺋﺐاﻟﻀﺮا لﻣﺠﺎ ﻓﻲ رﻗﺼﻮ دﺟﻮو ﻟﻰإ ﻟﺮﻗﺎﺑﺔا رتﺷﺎأ ،ﻣﻨﺘﻈﻤﺔو ةﻣﻮﺣﺪ ﺑﻄﺮﻳﻘﺔ اتﻟﺘﻘﺪﻳﺮا نﻳﻌﺎﻟﺠﻮ ﻻ ﻹﻗﻠﯿﻤﯿﺔا ﻳﺔرﻟﻌﻘﺎا ﺋﺐاﻟﻀﺮا ﻣﻜﺎﺗﺐ ﻓﻲ ﻟﻀﺮﻳﺒﻲا ﻣﻦ ﻟﻌﺪﻳﺪا ﻣﻊ ﻟﺘﻌﺎﻣﻞا ﻳﺘﻢو ات،ﻟﺘﻘﺪﻳﺮا ﺗﻌﺪﻳﻞ تﻠﺒﺎط ﻋﻠﻰ دﻟﻠﺮ ﺿﺢوا ﻣﻨﻲز رﺎإط ﻳﻮﺟﺪ ﻻو كﻨﺎھ أن ﺗﺒﯿﻦ ﻛﻤﺎ ﺋﺐ.اﻟﻀﺮا ﻓﻌﻲدا ﻋﻠﻰ ﺿﺎﻓﯿﺔإ ﺗﻜﺎﻟﯿﻒ ﻟﻰإ ديﻳﺆ ﻗﺪ ﻣﻤﺎ ،ﻛﺒﯿﺮ ﺑﺘﺄﺧﯿﺮ تﻟﻄﻠﺒﺎا ﻳﺠﻌﻞ ﻣﻤﺎ - اتﺳﻨﻮ ثﺛﻼ وزﻳﺘﺠﺎ ﺑﻌﻀﮫﺎ - ﻟﺪﺧﻞا ﺿﺮﻳﺒﺔ اتﺗﻘﺪﻳﺮﻋﻠﻰ تﺗﻌﺪﻳﻼ ﺗﻨﻔﯿﺬﻓﻲ اتﺗﺄﺧﯿﺮ ﻟﺘﻲا نﻟﺪﻳﻮا عﻟﻤﺠﻤﻮ ﺗﻘﺪﻳﺮ ﻳﻮﺟﺪ ﻻو ،ﻟﺘﻘﺪﻳﺮا ﺗﻌﺪﻳﻞ ﻣﻦ ﻟﻤﺴﺘﺤﻘﺔا ﻟﻀﺮﻳﺒﺔا ﺗﺤﺼﯿﻞ ﻟﺼﻌﺐا ﻣﻦ ﻣﺨﺘﻠﻒ ﺑﯿﻦ ونﻟﺘﻌﺎا أن ﻦﺗﺒﯿ ﻛﻤﺎ ﻟﻠﻤﻜﻠﻔﯿﻦ. ﺗﺪﻓﻊ ﻟﻢ ﻟﺘﻲا دةﻟﻤﺴﺘﺮا ﻟﻤﺒﺎﻟﻎا أو ﺗﺤﺼﯿﻠﮫﺎ ﺗﻢ أن ﺗﺒﯿﻦ ﻛﻤﺎ .ودﻣﺤﺪ ﻷﻧﺸﻄﺔا هﻟﮫﺬ ﻟﻤﺨﺼﺺا مﻟﻨﻈﺎا امﺳﺘﺨﺪا وأن ،ﺿﻌﯿﻒ ﺋﺐاﻟﻀﺮا ةﺟﮫﺰأ ﻗﺪ ﻣﻤﺎ ،ﻟﻘﺎﻧﻮﻧﻲا دمﻟﺘﻘﺎا نﺳﺮﻳﺎ ﻣﻮﻋﺪ ﻣﻦ ﻗﺮﻳﺒﺔ ةﺑﻔﺘﺮ ﻣﻌﮫﺎ ﻟﺘﻌﺎﻣﻞا ﻳﺘﻢ اتﻟﺘﻘﺪﻳﺮا ﻣﻦ ﻟﻌﺪﻳﺪا ﻟﺘﻘﺪﻳﻢ ﻟﻠﻤﻜﻠﻔﯿﻦ ﻟﻜﺎﻓﻲا ﻟﻮﻗﺖا ءﻋﻄﺎإ مﻋﺪ أو اتﻟﻠﺘﻘﺪﻳﺮ ﺟﯿﺪ ﻓﺤﺺ اءﺟﺮإ مﻋﺪ ﻟﻰإ ﻳﺸﯿﺮ ةﻓﺘﺮ ءﻧﺘﮫﺎا ﺑﻌﺪ ﺗﻘﺪﻳﺮ ﻷﻓﻀﻞ ﺎﻓﻘو ﺎھﺗﺤﺪﻳﺪ ﻳﺘﻢ اتﻟﺘﻘﺪﻳﺮا ﻣﻦ ﻟﻌﺪﻳﺪا أن ﺗﺒﯿﻦ ﻛﻤﺎ ﺣﺠﺠﮫﻢ. .نﻟﻘﺎﻧﻮا ﻳﺨﺎﻟﻒ ﻣﺮأ اﺬوھ ،ﻟﻀﺮﻳﺒﻲا ﻟﺘﻘﺪﻳﺮا مﻋﺪ ﺑﯿﻨﮫﺎ ﻣﻦ ر؛ﻗﺼﻮ ﺟﻪأو ةﻋﺪ تﺟﺪو ،ﻳﺔرﻟﻌﻘﺎا ﺋﺐاﻟﻀﺮا لﻣﺠﺎ ﻓﻲ ﻟﺰﺑﺎﺋﻦا ﺑﺨﺪﻣﺔ ﻳﺘﻌﻠﻖ ﻓﯿﻤﺎ ﻋﻠﻰ دﻟﻠﺮ ﻣﺔزﻟﻼا ﻟﺰﻣﻨﯿﺔا ةﻟﻤﺪا ﺗﺤﺪﻳﺪ مﻋﺪو ،ﻟﺮﺋﯿﺴﻲا ﻟﺰﺑﺎﺋﻦا ﺧﺪﻣﺔ مﻟﻨﻈﺎ ﻋﻤﻞ اءاتﺟﺮإ دﺟﻮو ةﻣﺪ ﻋﻠﻰ ﺣﺘﻰ أو دودﻟﺮا دةﺟﻮ ﻋﻠﻰ ﺣﺎﺳﻮﺑﯿﺔ ﻗﺎﺑﺔر دﺟﻮو مﻋﺪو اءات،ﻹﺟﺮا ﻓﻲ راتﻻﺳﺘﻔﺴﺎا تﻟﻤﻜﺎﻟﻤﺎا ﻋﻠﻰ دﻟﺮا ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ. ﺿﯿﻊاﺑﻤﻮ ﻟﻤﺘﻌﻠﻘﺔا راتﻻﺳﺘﻔﺴﺎا ﻣﻌﺎﻟﺠﺔ ﻓﻲ ﺗﺄﺧﯿﺮ دﺟﻮوو د،ﻟﺮا ﺎ.ﺗﻘﺮﻳﺒ حﻣﺘﺎ ﻏﯿﺮ ﻟﻠﺴﻠﻄﺔ ﻟﮫﺎﺗﻔﯿﺔا ﻓﻲ ﺗﺠﻤﻊ ﻟﺘﻲا راتﻟﻌﻘﺎا تﻣﻌﺎﻣﻼ تﺑﯿﺎﻧﺎ ﺟﻤﻊ لﻣﺠﺎ ﻓﻲ رﻗﺼﻮ ﺟﻪأو ﻟﻰإ ﻳﻀﺎأ ﻟﺘﻘﺮﻳﺮا اﺬھ رﺷﺎأ ﻣﻠﻒ "اﺳﻌﺎر اﻟﻌﻘﺎرات" )קובץ הכרמ"ן( وﺗﻮزﻳﻌﮫﺎ ﻋﻠﻰ اﻟﮫﯿﺌﺎت اﻟﺤﻜﻮﻣﯿﺔ واﻟﺠﻤﮫﻮر. وﻗﺪ ﺗﺒﯿﻦ ﺑﺸﻜﻞ ﻳﺴﮫﻤﺎ ﻟﻢ ﻟﻤﻤﺜﻠﯿﻦا ﻗﺒﻞ ﻣﻦ ﻹﻧﺘﺮﻧﺖا ﻋﺒﺮ غﻹﺑﻼا ﻟﻰإ لﻻﻧﺘﻘﺎوا ﻟﻠﺠﻨﺔا تﺗﻮﺻﯿﺎ ﺗﻨﻔﯿﺬ أن ﻣﺮﻛﺰ ﻟﻰإ ﺳﺎﻟﻪإر ﻳﺘﻢ يﻟﺬا ﻟﻤﻠﻒا وأن رات،ﻟﻌﻘﺎا رﺳﻌﺎأ ﻣﻠﻒ تﺑﯿﺎﻧﺎ دةﺟﻮ ﺗﺤﺴﯿﻦ ﻓﻲ ﻛﺒﯿﺮ ﺗﻈﮫﺮ ﻻ راتﻟﻌﻘﺎا ﻣﻦ ﻟﻌﺪﻳﺪا ﻧﺎﻗﺺ.و ﺻﺤﯿﺢ ﻏﯿﺮ ﻟﺘﺤﺴﯿﻨﻪ )"ﻣﺎﺑﻲ"( ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﺋﻂاﺧﺮو ﻟﻤﺴﺎﺣﺔا ﻳﻤﻜﻦ ﻟﺘﻲا ﻟﮫﺎﻣﺔا تﻟﺒﯿﺎﻧﺎا ﺟﻤﻊ ﻳﺘﻢ ﻻو ؛ﺌﺔطﺧﺎ تﺑﺒﯿﺎﻧﺎ ﺗﻈﮫﺮ راتﻟﻌﻘﺎا ﻣﻦ ﻟﻌﺪﻳﺪوا ؛ﻟﻤﻠﻒا ﻓﻲ ضﻋﺮ ﻓﻲو ،ﺋﺐاﻟﻀﺮا ﻣﺼﻠﺤﺔ اءاتﺟﺮإ ﻓﻲو ،ﻟﻤﺴﺎﻛﻦا رﺳﻌﺎأ ﻣﺆﺷﺮ بﺣﺴﺎ ﻓﻲ ﺗﺴﺎﻋﺪ أن ﻟﺘﺼﺪﻳﻖا ؛ﻣﺴﺘﺨﺪﻣﯿﻪ ﻗﺒﻞ ﻣﻦ رﻣﺘﻜﺮ ﺑﺸﻜﻞ ﻟﻤﻠﻒا ﺗﺤﺴﯿﻦ ﻳﺘﻢ ﻻو ؛ﻨﯿﻦاطﻟﻤﻮا ﻋﻠﻰ تﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎا تﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎا ﻧﻘﻞو ؛ﺻﺤﯿﺢ ﻏﯿﺮ نﻷﺣﯿﺎا ﻣﻦ ﻛﺜﯿﺮ ﻓﻲو ﻧﺎﻗﺺ ﻦاطﻟﻠﻤﻮ مﻟﻤﻘﺪا لﻷﺻﻮا ﻗﺎﺋﻤﺔ ﻋﻠﻰ ارقﻓﻮ ﻋﻠﻰ رﻟﻌﺜﻮا ﺗﻢ ﻛﻤﺎ .لﻟﻸﺻﻮ دﻣﺤﺪ ّفﻣﻌﺮ دﺟﻮو مﻋﺪ ﺑﺴﺒﺐ ودﻣﺤﺪ ﻟﺤﻜﻮﻣﯿﺔا تﻟﮫﯿﺌﺎا ﺑﯿﻦ تﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎوا ﺋﺐاﻟﻀﺮا ﺳﻠﻄﺔ ﻗﺒﻞ ﻣﻦ رﻟﻠﺠﻤﮫﻮ رةﻟﻤﻨﺸﻮا راتﻟﻌﻘﺎا ﻋﻦ تﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎا ﻓﻲ ﺑﯿﻦ ةﻛﺒﯿﺮ ﻣﺎﺑﻲ. ﻗﺒﻞ ﻣﻦ رةﻟﻤﻨﺸﻮا ﺗﻘﺪﻳﻢو ءةﻟﻜﻔﺎا ﻟﺘﺤﻘﯿﻖ ﻟﺴﻌﻲا ﻣﻊ رﻟﻠﺠﻤﮫﻮ ﻟﻤﻘﺪﻣﺔا ﻟﺨﺪﻣﺔا ﺗﺤﺴﯿﻦ ﺋﺐاﻟﻀﺮا ﺳﻠﻄﺔ ﻋﻠﻰ ﻋﻠﻰ ﻟﺤﻘﯿﻘﯿﺔ.ا ﺋﺐاﻟﻀﺮا ﺗﺤﺼﯿﻞ ﻣﻘﺎﺑﻞ ﺋﺐاﻟﻀﺮا ﻓﻌﻲدا قﺣﻘﻮ لﺳﺘﻐﻼوا ﻓﻌﺎﻟﺔو ﻧﺎﺟﻌﺔ ﺧﺪﻣﺔ ﺗﺤﺘﯿﺔ ﺑﻨﯿﺔ ءﻧﺸﺎإ ﻋﻦ ﻟﺔوﻣﺴﺆ نﺳﺘﻜﻮ ﻟﺘﻲا ﻟﮫﯿﺌﺔا ﻮﻳﺔھ ﺗﺤﺪﻳﺪو ﺳﺔدرا زراءﻟﻮا ﺋﯿﺲر ﻣﻜﺘﺐ .درﻟﻤﺼﺎا ﻣﻦ ﻛﺒﯿﺮ دﻋﺪ ﻣﻦ تﻣﻌﻠﻮﻣﺎ ﻋﻠﻰ يﺳﺘﺤﺘﻮ ﻟﺘﻲوا لﻷﺻﻮا لﻣﺠﺎ ﻓﻲ تﻟﻠﻤﻌﻠﻮﻣﺎ ﻨﯿﺔوط هﺬھ دةﺟﻮ ﻓﺤﺺو تﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎا ﺗﻠﻘﻲ ﻋﻦ ى،ﺧﺮأ رﻣﻮأ ﺑﯿﻦ ﻣﻦ ً،ﻻوﻣﺴﺆ زﻟﺠﮫﺎا اﺬھ نﺳﯿﻜﻮو ،ﻨﻲطﻟﻮا لﻟﺪﻳﺠﯿﺘﺎا مﻧﻈﺎو ،ﻟﻤﺮﻛﺰﻳﺔا ءﻹﺣﺼﺎا ةﺋﺮدا ﻣﻊ ونﺑﺎﻟﺘﻌﺎ ،ﺎھﻧﺸﺮو ﺗﺤﺴﯿﻨﮫﺎو تﻟﻤﻌﻠﻮﻣﺎا ﺳﻠﻄﺔو ن،ﻹﺳﻜﺎا ووزارة ،ﺋﺐاﻟﻀﺮا ﺳﻠﻄﺔو ،ﻟﺘﺨﻄﯿﻂا وإدارة ،ﺧﻠﯿﺔاﻟﺪا ووزارة ل،ﻟﻌﺪا ووزارة تﻟﺼﻼﺣﯿﺎا ﻣﻨﺢ ﺑﺘﻨﻈﯿﻢ زراءﻟﻮا ﺋﯿﺲر ﻣﻜﺘﺐ مﻳﻘﻮ نﺑﺄ ﻳﻮﺻﻰ ﻛﻤﺎ ﺋﻂ.اﻟﺨﺮا ﻣﺮﻛﺰو ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﺿﻲأرا ﻋﻤﻞ ﺗﺤﺴﯿﻦ ﻋﻠﻰ رةﻟﻤﺬﻛﻮا تﻟﺒﯿﺎﻧﺎا ةﻗﺎﻋﺪ ﺳﺘﻌﻤﻞو ﻟﻤﮫﻤﺔ.ا هﺬھ ﻋﻦ ﻟﺔوﻟﻤﺴﺆا ﻟﻠﮫﯿﺌﺔ .راتﻟﻌﻘﺎوا ﺿﻲراﻷا لﻣﺠﺎ ﻓﻲ ﻨﯿﻦاطﻟﻠﻤﻮ ﻟﻤﻘﺪﻣﺔا تﻟﺨﺪﻣﺎا ﺗﺤﺴﯿﻦو ﻟﺤﻜﻮﻣﺔا | 16 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 ارئﻟﻄﻮا تﺣﺎﻻ ﻓﻲ ﺋﯿﺔاﻟﻐﺬا ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﻟﺔدو تﺣﺘﯿﺎﺟﺎا نﺿﻤﺎ • لﻟﻮﺻﻮا ﺑﺈﻣﻜﺎﻧﯿﺔ ت،ﻗﺎوﻷا ﺟﻤﯿﻊ ﻓﻲ ص،ﻷﺷﺨﺎا ﺟﻤﯿﻊ ﻓﯿﮫﺎ ﻳﺘﻤﺘﻊ ﺣﺎﻟﺔ ﻮھ ﺋﻲ"اﻟﻐﺬا ﻷﻣﻦا" ﻣﻊ ﻳﺘﻨﺎﺳﺐ يﻟﺬا ي،ﻟﻤﻐﺬوا ﻟﺼﺤﻲا اءﻟﻐﺬا ﻣﻦ ﻛﺎﻓﯿﺔ ﻛﻤﯿﺔ ﻟﻰإ ،ﻣﺎﻟﯿﺎوﻓﻌﻠﯿﺎ ل،ﻟﻤﻌﻘﻮا اءﻟﻐﺬا ﺗﻮﻓﯿﺮ إن ﺻﺤﯿﺔ.و ﻧﺸﻄﺔ ةﺣﯿﺎ ﻟﮫﻢ ﻳﺘﯿﺢو ،ﻟﺜﻘﺎﻓﯿﺔوا ﺋﯿﺔاﻟﻐﺬا ﺣﺘﯿﺎﺟﺎﺗﮫﻢوا ﺗﻔﻀﯿﻼﺗﮫﻢ ﺣﺎﺳﻢ ﻋﻨﺼﺮﻷﻧﻪارئﻟﻄﻮاتﺣﺎﻻﻓﻲﻤﯿﺔھﻷاﺑﺎﻟﻎ ﻣﺮأ ﻮوھ ،ﻳﺔدﻟﻌﺎاتﻗﺎوﻷاﻓﻲﻣﮫﻢ ﻣﺮأمﺑﺎﻧﺘﻈﺎ اءﻏﺬ ﺗﻮﻓﯿﺮ ﻳﻤﺜﻞ ارئ،ﻟﻄﻮا تﺣﺎﻻ ﻓﻲ ﻣﻨﮫﺎ. ﻟﻰوﻷا ﺣﻞاﻟﻤﺮا ﻓﻲ دﻟﺼﻤﻮا ﻋﻠﻰ سﻟﻨﺎا رةﻗﺪ ﻓﻲ ﻋﻠﻰ ودةﻟﻤﺤﺪا ﺗﮫﺎرﻗﺪ ﺣﯿﺚ ﻣﻦ "ةﺟﺰﻳﺮ ﻟﺔدو" ﺎرھﺑﺎﻋﺘﺒﺎ ،ﺋﯿﻞاﺳﺮإ .ًاﻛﺒﯿﺮ ﺎﺗﺤﺪﻳ ازنﻣﺘﻮو فٍﻛﺎ ﻮﻳﻠﺔ.ط اتﻟﻔﺘﺮ فٍﻛﺎ ﺋﻲاﻏﺬ ونﻣﺨﺰ ﺑﺘﻮﻓﯿﺮ ﻣﻠﺰﻣﺔ ورة،ﻟﻤﺠﺎا ولﻟﺪا ﻋﻠﻰ دﻻﻋﺘﻤﺎا ارئﻟﻄﻮا تﺣﺎﻻو ﻳﺔدﻟﻌﺎا تﻗﺎوﻷا ﻓﻲ ﻟﻄﻮﻳﻞا ىﻟﻤﺪا ﻋﻠﻰ ﺋﻲاﻟﻐﺬا ادﻹﻣﺪا نﺿﻤﺎ ﻳﻘﺘﻀﻲ ﺎھﻟﺘﻨﻔﯿﺬاءاتﺟﺮإذﺗﺨﺎواﻷﻏﺬﻳﺔادارةﻹﺗﯿﺠﯿﺔاﺳﺘﺮاﺿﻊولﺧﻼﻣﻦﻟﻤﺴﺒﻖاﻟﺘﺨﻄﯿﻂواادﻻﺳﺘﻌﺪا ﺗﺴﺘﻌﺪ ﻟﻢ ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﺣﻜﻮﻣﺔ أن ﻟﺤﺎﻟﯿﺔا ﻟﺮﻗﺎﺑﺔا تﮫﺮأظ ﻟﻤﺮﺟﻌﯿﺔ.ا تﺎھﻳﻮرﻟﺴﯿﻨﺎا وثﺣﺪ ﻗﺒﻞ ارئ؛ﻟﻄﻮا تﺣﺎﻻ ﻓﻲ اءﻟﻐﺬا ﺗﻮﻓﯿﺮ لﻣﺠﺎ ﻓﻲ ﯿﻔﻲظﻟﻮا داءﻷا ﻳﺔارﺳﺘﻤﺮا نﻟﻀﻤﺎ بﻟﻤﻄﻠﻮا ﺑﺎﻟﺸﻜﻞ تﻟﺤﺎﻻ ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﻟﺔدو ﺰﻳﺔھﺟﺎ ﻋﻦ ولﻣﺴﺆ ﺷﺎﻣﻞ ﺣﻜﻮﻣﻲ رﺎإط ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﻓﻲ ﻳﻮﺟﺪ ﻻ ﻧﻪوأ ﺷﺎﻣﻞ زﺟﮫﺎ ﻳﻮﺟﺪ ﻻ ﻧﻪوأ ل؛ﻟﻤﺠﺎا اﺬھ ﻓﻲ ﻟﺸﺎﻣﻠﺔا ﻟﯿﺔوﻟﻤﺴﺆوا تﺑﺎﻟﺴﻠﻄﺎ ﻳﺘﻤﺘﻊ ارئ،ﻟﻄﻮا أن ﻛﻤﺎ .ارئﻟﻄﻮا تﺣﺎﻻ ﻓﻲ أو ﻳﺔدﻟﻌﺎا تﻗﺎوﻷا ﻓﻲ اءﺳﻮ اء،ﻟﻐﺬا لﻣﺠﺎ ﻓﻲ ﻟﻜﺎﻣﻠﺔا رةﻟﺼﻮا ىﻳﺮ ﺷﺎﻣﻠﺔ ﯿﺌﺔھ بﻏﯿﺎ ﻓﻲو ﺋﻲ.اﻟﻐﺬا ﻟﻸﻣﻦ ﻷﻣﺪا ﻮﻳﻠﺔط ﺷﺎﻣﻠﺔ ﺗﯿﺠﯿﺔاﺳﺘﺮا ﺗﻤﺘﻠﻚ ﻻ ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﻟﺔدو لﻟﻤﺠﺎا ﺗﺪﻳﺮﺋﻲاﻟﻐﺬاﻷﻣﻦا تﻣﺠﺎﻻ ﺣﺪأ ﻋﻦ ﻟﺔوﻣﺴﺆ ﺣﻜﻮﻣﯿﺔ وزارة ﻛﻞ نﻓﺈ ،ﻷﻣﺪا ﻮﻳﻞط ﺗﺨﻄﯿﻂو اهﺗﺮ ﺑﻤﺎ مﺗﻘﻮو ﻳﺘﮫﺎؤﻟﺮﻓﻘﺎو ارئﻟﻄﻮا تﺣﺎﻻو ﻳﺔدﻟﻌﺎا الﻷﺣﻮا ﻓﻲ ﻟﯿﺘﮫﺎوﻣﺴﺆ ﻋﻠﯿﻪ ﺗﻘﻊ يﻟﺬا ﻻو ارئ،ﻟﻄﻮا تﻋﺎدﻣﺴﺘﻮ ﻓﻲ ﻟﻤﺨﺰﻧﺔا تﻟﻤﻨﺘﺠﺎا ﺑﻌﺾ ﻓﻲ ﻧﻘﺺ كﻨﺎھ ،ﻟﺬﻟﻚ ﻧﺘﯿﺠﺔو .ﻣﻨﺎﺳﺒﺎ ﻳﻨﺒﻐﻲﻛﻤﺎةﻣﺠﮫﺰﻏﯿﺮﻟﻤﺼﺎﻧﻊاهﺬوھ،ﻷﻏﺬﻳﺔالﻣﺠﺎﻓﻲﻟﺤﯿﻮﻳﺔاﻟﻤﺼﺎﻧﻊاﻋﻠﻰﻛﺎﻓﯿﺔﻗﺎﺑﺔرﺗﻮﺟﺪ ﺳﺪ ﺗﻀﻤﻦ ﻟﺘﻲا ﻟﺘﺸﺠﯿﻊا أو ذﻹﻧﻔﺎا أدوات ﻟﻰإ ﻋﺔراﻟﺰوا دﻻﻗﺘﺼﺎا ﺗﺎوزار ﺗﻔﺘﻘﺮ .ارئﻟﻄﻮا تﻟﺤﺎﻻ ارئﻟﻄﻮا تﻟﺤﺎﻻ ﻟﻤﺼﺎﻧﻊا ادﺳﺘﻌﺪا ىﻣﺪ ﻋﻦ ﺿﺤﺔوا رةﺻﻮ ﺗﻮﺟﺪ ﻻ ﻧﻪأ ﺿﺢاﻟﻮا ﻣﻦو ات،ﻟﺜﻐﺮا نﺿﻤﺎ سﺳﺎأ ﻳﺸﻜﻞ يﻟﺬا ،ﺋﯿﻠﻲاﻹﺳﺮا ﻋﺔراﻟﺰا عﻗﻄﺎ أن ﻛﻤﺎ .اتﻟﺜﻐﺮا ﻟﺴﺪ ﺧﻄﺔ ﺑﻮﺿﻊ ﺗﺴﻤﺢ ﺳﯿﺎﺳﺔ ﺑﺴﺒﺐ ﻟﻚوذ ض،ﻧﺨﻔﺎا ﻓﻲ ﻟﻤﺤﻠﻲا جﻹﻧﺘﺎا ﺣﺠﻢو د،ﻛﻮر ﻣﻦ ﻳﻌﺎﻧﻲ ،ﺋﻲاﻟﻐﺬا ﻷﻣﻦا .تﺧﻔﺎﻗﺎوإ بﻋﯿﻮ ءﻧﺸﻮ ﻟﻰإ ديﻳﺆ ﻣﺒﺎﺷﺮ ﻏﯿﺮ ﻋﻢد لﺧﻼ ﻣﻦ عﻟﻘﻄﺎا اﺬھ ﺗﺸﺠﻊ ﻟﺘﻲا ﻟﺤﻜﻮﻣﺔا مﻳﻘﻮ أن ﻳﻮﺻﻰ ،ﺧﻠﯿﺔاﻟﺪا ﻟﺠﺒﮫﺔا ﻓﻲ ارئﻟﻠﻄﻮ ادﻻﺳﺘﻌﺪا لﻣﺠﺎ ﻓﻲ ﺗﺸﺮﻳﻊ ﺿﻊو ﻳﺘﻢ أن ﻟﻰإ ووزارة د،ﻻﻗﺘﺼﺎا ووزارة ،ﻋﺔراﻟﺰا ووزارة ،ﻨﯿﺔطﻟﻮا ارئﻟﻄﻮا ﺳﻠﻄﺔو ﻟﻘﻮﻣﻲا ﻷﻣﻦا ﻣﺠﻠﺲ ﻣﻦ ﻛﻞ ﺋﯿﻞاﺳﺮإ ﻟﺔدو ﻓﻲ اءﻟﻐﺬا ﺳﯿﺎﺳﺔ ﺗﺨﻄﯿﻂو ﺗﻮﺣﯿﺪ ﺟﻞأ ﻣﻦ راًﻓﻮ ونﺑﺎﻟﺘﻌﺎ ،ﻟﻤﺎﻟﯿﺔا ووزارة ،ﻟﺼﺤﺔا ﺋﯿﺔاﻏﺬاداتﻣﺪإﺗﻮﻓﯿﺮنﻟﻀﻤﺎﻣﺔزﻟﻼااتﻟﺨﻄﻮاﺗﺘﺨﺬوأنارئ،ﻟﻄﻮاتﺣﺎﻻﻓﻲوﻳﺔدﻟﻌﺎاتﻗﺎوﻷاﻓﻲ لﺑﻤﺠﺎﻟﻤﻌﻨﯿﺔاتﻟﮫﯿﺌﺎاﻣﺨﺘﻠﻒادﻋﺪإﻋﻠﻰﻟﻌﻤﻞاﻋﻠﯿﮫﻢﻳﺘﻌﯿﻦﻛﻤﺎ.ارئﻟﻄﻮاتﺣﺎﻻﻓﻲﻣﻨﺘﻈﻤﺔ ﺎ.ھﺳﺪ ﻋﻠﻰ ﻟﻌﻤﻞوا اتﻟﺜﻐﺮا ﺗﺤﺪﻳﺪو ارئ،ﻟﻄﻮا تﺣﺎﻻ ﻓﻲ اءﻟﻐﺬا ﻋﻠﻰ ﻟﻠﺮﻗﺎﺑﺔ ﻟﺨﺎﺿﻌﺔا ﻟﺠﮫﺔا ﻟﺤﺚو ،ﻟﺔوﻟﺪا ﻗﺐاﻣﺮ ﻋﻤﻞ ﺗﺄﺛﯿﺮ ﻟﺘﻌﺰﻳﺰ ﻣﮫﻤﺔ أداة ﻮھ ﻟﻤﺘﺎﺑﻌﺔا ﻓﺤﺺ تﻓﺤﻮﺻﺎ ﻟﺘﻘﺮﻳﺮا اﺬھ ﻳﺘﻀﻤﻦ ﺎ.ارھﺗﻜﺮ ﻣﻨﻊو ﻟﺮﻗﺎﺑﺔا لﻋﻤﺎأ ﻟﯿﮫﺎإ رتﺷﺎأ ﻟﺘﻲا رﻟﻘﺼﻮا ﺟﻪأو ﺗﺼﺤﯿﺢ ﺣﯿﻔﺎ. ﺑﻮﻟﯿﻦوﻣﺘﺮ ﻓﻲ ﻟﻌﺎﻣﺔا تﺻﻼاﻟﻤﻮا ﺗﻄﻮﻳﺮ عﻣﻮﺿﻮ لﺣﻮ ﻣﺘﺎﺑﻌﺔ ﻟﺘﻌﻠﯿﻢا تﻣﺆﺳﺴﺎ ﻓﻲ ﻟﺘﻌﻠﯿﻢا دةﺑﺠﻮ ﻟﻤﺘﻌﻠﻘﺔا ﻟﺮﻗﺎﺑﺔا لﻋﻤﺎأ ﻧﺘﺎﺋﺞ ﺎﻳﻀأ ﻟﺘﻘﺮﻳﺮا اﺬھ ﻳﺸﻤﻞ ﻟﻌﺎﻟﻲ.ا | 17 | פתח דבר ﻟﺘﺤﺘﯿﺔاﻟﺒﻨﻰوادﻻﻗﺘﺼﺎاﻋﻠﻰﻟﺮﻗﺎﺑﺔاﻗﺴﻢﻣﻦ،ﻟﺔوﻟﺪاﻗﺐاﻣﺮﻣﻜﺘﺐﻔﻲظﻣﻮﺷﻜﺮأأنأودم،ﻟﺨﺘﺎاﻓﻲ ﻋﻠﻰ ،ﻟﺮﺋﯿﺴﻲا ﻟﻤﻜﺘﺐا ﻓﻲ ﻔﯿﻦظﻟﻠﻤﻮو ﯿﺔھﻟﺮﻓﺎوا ﻟﻤﺠﺘﻤﻊا ونﺷﺆ ﻋﻠﻰ ﻟﺮﻗﺎﺑﺔا ﻗﺴﻢ ﻣﻦو ﻨﯿﺔطﻟﻮا ﻳﺮرﺗﻘﺎ ﻧﺸﺮ ﻋﻠﻰو ،ﻧﺰﻳﻪو ﻣﮫﻨﻲو ﺷﺎﻣﻞ ﺑﺸﻜﻞ ﻟﺮﻗﺎﺑﺔوا ﻟﻔﺤﺺا تﻋﻤﻠﯿﺎ اءﺟﺮإ ﻓﻲ ؤوبﻟﺪا ﻋﻤﻠﮫﻢ .ةﻣﻔﯿﺪو ﻓﻌﺎﻟﺔو ﺿﺤﺔوا ﻗﺎﺑﺔر لﻓﺼﻮ ﻓﻲ ﻤﮫﺎأھ ﻋﻦ ﻟﺘﻌﺒﯿﺮا ﺗﻢ ﺣﯿﻮﻳﺔ لﺑﺄﻋﻤﺎ مﺗﻘﻮ ﻟﻠﺮﻗﺎﺑﺔ ﺧﻀﻌﺖ ﻟﺘﻲا تﻟﮫﯿﺌﺎا أن ﺑﺎﻟﻲ ﻋﻦ ﻳﻐﺐ ﻟﻢ بﻟﻌﯿﻮا ﺗﺼﺤﯿﺢ تﻟﮫﯿﺌﺎا هﺬھ ﺟﺐوا ﻣﻦ ،ﻟﻚذ ﺟﺎﻧﺐ ﻟﻰإ ﻟﺔ.وﻟﺪا ﻗﺐاﻣﺮ نﻗﺎﻧﻮ ﻳﺘﻄﻠﺐ ﻛﻤﺎ ﻟﺮﻗﺎﺑﺔا ﺗﻘﺮﻳﺮ ﺋﯿﻞ.اﺳﺮإ ﻓﻲ رﻟﻠﺠﻤﮫﻮ ﻟﻤﻘﺪﻣﺔا ﻟﺨﺪﻣﺔا ﺗﺤﺴﯿﻦو ﮫﺎطﻧﺸﺎ ﺗﺤﺴﯿﻦ ﺟﻞأ ﻣﻦ ﻟﺘﻘﺮﻳﺮا اﺬھ ﻓﻲ رةﻟﻤﺬﻛﻮا ،ﻢرھﻳﺎد ﻟﻰإ ﻟﻤﺨﺘﻄﻔﯿﻦا دةﻋﻮو ،ﻷﻣﻦا زﺟﮫﺎو ﺋﯿﻠﻲاﻹﺳﺮا ﻟﺠﯿﺶا رﺑﺎﻧﺘﺼﺎ ﻟﺘﻤﻨﻲوا ءﻟﺪﻋﺎا ﺻﻞاﺳﻨﻮ ﺒﯿﻌﯿﺔ.وط ﺋﺔدﺎھ مﻷﻳﺎو ،ﻟﺠﺮﺣﻰا ءﺷﻔﺎو ﻧﺠﻠﻤﻦا ﻮھﻣﺘﻨﯿﺎ ﻟﺔوﻟﺪا ﻗﺐاﻣﺮ رﻟﺠﻤﮫﻮا وىﺷﻜﺎ ضﻣﻔﻮو 2025 أول ﺗﺸﺮﻳﻦ ,سﻟﻘﺪا ﺷﻠﯿﻢأور | 18 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 פרק ראשון נושאים מערכתיים דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 נושאים מערכתיים הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום טקסט | 2 | |התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום "ביטחון מזון" הוא מצב שבו לכל האנשים, בכל זמן, יש נגישות סבירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם ולצורכיהם התזונתיים והתרבותיים ומאפשרחייםפעיליםובריאים1.הבטחתאספקתמזוןנכונהלעיתותשגרהוהיאקריטיתבעיתות חירום כיוון שאספקת מזון סדירה היא מרכיב מכריע ביכולת השרידות של אנשים בשלבים הראשוניםשלמצבהחירום.בעתחירוםאספקתמזוןמספקומאוזןהיאאתגרמשמעותי.ישראל כ"מדינת אי", במובן של יכולת מצומצמת להישען על מדינות שכנות, מחויבת לדאוג לקיום של מלאי מזון מספק לתקופות ארוכות2. אספקת מזון בחירום יכולה להגיע מכמה מקורות: שמירת מלאי לאומי של מזון לצורך הבטחת אספקתו הרציפה לציבור, הבטחת יכולת יבוא, יצור ושינוע של מזון וכן תוצרת חקלאית טרייה ומוצרי מזון מתוצרת מקומית. הבטחת הרציפות התפקודית לאורך כל שרשרת אספקת המזון3 חיונית, והיא המפתח להבטחת גישה למזון. האחריות לתיאום אספקת מוצרי המזון לסוגיו בשעת חירום נחלקת בין גופים ממשלתיים שונים. המרכזייםשבהםהםרשותהחירוםהלאומיתבמשרדהביטחון)רח"ל(-המשמשתגוףמטהליד שר הביטחון, שמטרתו לסייע בידיו לממש את אחריות העל לטיפול בעורף במצבי חירום, באמצעות תכנון, תיאום, הנחיה, הכוונה ובקרה של הגופים העוסקים במוכנות והכנת המרחב האזרחי למצבי חירום; משרד הבריאות - שאחראי לקביעת המינון והאיכות של סל מוצרי המזון החיוניים לחירום; הרשות העליונה למזון במשרד הכלכלה והתעשייה )משרד הכלכלה( - הנושאת באחריות לתיאום אספקת מוצרי מזון יבש וטרי שמשרד הבריאות הגדיר כמזון חיוני מהיצרן, היבואן או המלאי האסטרטגי ועד למדפי רשתות השיווק והמרכולים; משרד החקלאות וביטחוןהמזון)משרדהחקלאות(-שאחראילתפקודשרשרתהאספקהשלמוצריהמזוןהטריים במשק ולאספקת חומרי גלם לתעשיית המזון. ביוםשמחתתורההתשפ"ד,שבעהבאוקטובר2023 ,תקףארגוןהטרורחמאסאתמדינתישראל באמצעותירי שלאלפי טיליםוחדירהשלאלפי מחבליםלבסיסי צה"ל, לעריםוליישוביםבנגב. מלחמת חרבות ברזל )להלן גם - המלחמה(, שפרצה בעקבות מתקפת הטרור, מתאפיינת בירי של אלפי רקטות לעבר יישובי ישראל, בחשש מעימות רב-זירתי ובמשך ארוך לעומת מלחמות 1 הגדרת ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, דוח פסגת המזון העולמית, רומא, 1996 . 2 בהתאם לתרחישי הייחוס שנקבעו. 3 החל בשלב היבוא או הייצור של חומרי הגלם הבסיסיים, דרך ייצור המזון, העברתו לרשתות ואספקתו לצרכנים, וכן צריכה ישירה של תוצרת חקלאית טרייה באמצעות יבוא או הפקה של תוצרת חקלאית מקומית, שינועה והפצתה לצרכנים. | 23 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום ישראל האחרונות. מתקפת הטרור של השבעה באוקטובר השפיעה עמוקות על כלכלת מדינת ישראל - בפרט בחודשים הראשונים שלה, והם השפיעו גם על חיי היומיום של אזרחי המדינה. הפגיעה בעורף במהלך המלחמה והתמשכותה מחייבים היערכות מתאימה של גורמי הממשלה לספק שירותים שיאפשרו את הרציפות התפקודית של המשק ויביאו למזעור השפעות המלחמה על הציבור. 16% 1.3% - 93% 3 6 מתוך שיעור הגידול שיעור השינוי מהדגנים שנצרכו ספקי המזון הגדולים באספקת המזון בפריון ענף בישראל בשנת,2022 נשלטים בידי המבוססת על יבוא החקלאות בין היו מיובאים. בשנת תאגידים בבעלות בשנת 2021 לעומת השנים 2011 - 2020 97% מהדגנים זרה, בלי שנבחנה 2011 . זאת לעומת 2021 , השיעור שנצרכו בישראל היו השפעת הדבר על גידול של 1.5% הנמוך מבין מיובאים. ישראל ביטחון המזון ועל באספקת המזון מדינות ה- OECD , הייתה ממוקמת הביטחון הלאומי של מייצור מקומי באותה למעט קוסטה- במקום 149 מתוך מדינת ישראל התקופה. דבר ריקה 169 מדינות בדירוג המעיד על הגדלת התלות ביבוא דגנים התלות בייבוא מזון בשנת 2020 3 מחסורב- 50% - 100,000 מוצרים 23% 100% כ- דונם חיוניים כמותם של 3 מוצרים שיעור המפעלים הפער בין הכמות היקף השטחים חיוניים במחסני החיוניים בתחום הנדרשת במרכיבים החקלאיים בהם החירום הלאומיים המזון שמוכנים השונים של המספוא אותרו נזקים כתוצאה שבאחריות משרד לחירום באופן לבין הכמות ממלחמת חרבות הכלכלה נמוכה חלקי בלבד הנדרשת לפי תרחיש ברזל, נכון ליולי מהכמות הנדרשת בתחום כוח הייחוס 2024 , כ- 8.5% מסך על פי תרחיש האדם. ב- 12.3% השטחים החקלאיים הייחוס. מחסור שנע מהמפעלים במדינת ישראל ביולי 2024 בין החיוניים אין מיגון 12.2% ל- 56.8% תקני במוצרים השונים | 24 | |הבטחתצורכיהמזוןשלמדינתישראלבחירוםהתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 פעולות הביקורת בחודשים ינואר עד אוקטובר 2024 בדק משרד מבקר המדינה את ההיערכות והמוכנות של גופי הממשלה השונים להבטחת אספקת מזון בשעת חירום. הביקורת נעשתה ברשות החירום הלאומית, במשרד הכלכלה, במשרד החקלאות, במשרד הבריאות וברשות הספנות )רספ"ן(. בדיקות השלמה נעשו במשרד העבודה, באגף התקציבים ובאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ובמטה לביטחון לאומי )המל"ל(. סיורים נערכו בכמה מפעלים חיוניים, במחסני חירום וב"סניף ברזל"4 שבאחריות משרדי הכלכלה והחקלאות. תמונת המצב העולה מן הביקורת ביזור האחריות הממשלתית על ביטחון המזון במדינת ישראל - במדינת ישראל האחריות והסמכות בתחום המזון בשגרה מפוזרות בין מספר רב של גופים, בהם משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ועוד, ולעניין היערכות לחירום פועלת בנוסף לגופים אלה גם רח"ל. בניגוד למדינות אחרות כמו יפן, סינגפור, שווייץ, ובריטניה, אשר חוקקו חוקים ומינו גוף מתכלל לטיפול בנושא המזון, תחום המזון בישראל, שהוא גם יעד לאומי בהיערכות העורף לחירום, אינו מוסדר ולא קיימת מסגרת ממשלתית מתכללת האמונה עליו ובעלת סמכויות להבטחת היערכותו. כפועל יוצא מכך, כל משרד ממשלתי העוסק במזון מנהל את ההיערכות לשעת חירום בתחום עליו הוא אחראי באופן עצמאי, ולעיתים ללא תיאום עם המשרדים האחרים. בהיעדר גוף מתכלל האמון על היערכות העורףובעלסמכויותאכיפהשלהנחיותיו,ובהיעדרגוףמתכללבשגרהובחירוםלהבטחת ביטחון המזון, קיים חשש כי ההיערכות הפרטנית של כל גוף בתחום ביטחון המזון תיתן מענה חלקי בלבד ובלתי מתואם, וכפועל יוצא מכך לא יהיה מענה הולם לצורכי המשק בעת חירום, והדבר אף יוביל לניצול לא יעיל של משאבים. היעדר אסטרטגיה לביטחון מזון - בניגוד למדינות רבות בעולם כגון אירלנד, טייוואן, איחוד האמירויות ושווייץ אשר גיבשו מדיניות בתחום המזון, הכינו תוכניות ופעלו לבניית אסטרטגיה ארוכת טווח בנושא ביטחון המזון, ובניגוד להמלצת הוועדה להיערכות מערכת המזון לשינויי האקלים, מדינת ישראל והגופים האמונים מטעמה על תחום המזון, בהם משרד הכלכלה, משרד החקלאות, ומשרד הבריאות טרם גיבשו תכנית אסטרטגית לביטחון מזון. תכנית שכזו הכרחית נוכח המאפיינים של מדינת ישראל ובכלל זה היותה "מדינת אי", המתמודדת עם איומים ביטחוניים וגיאו-פוליטיים משמעותיים, צפיפות ומיעוט שטחים חקלאיים, שיעור גידול אוכלוסייה מהגבוהים בעולם ומיקומה בנקודה פגיעה מבחינת שינויי אקלים. 4 סניף של רשת שיווק, אשר יוכלו לפעול במצב חירום, בכפוף למדיניות פיקוד העורף. | 25 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום גיבוש תוכנית אסטרטגית לביטחון מזון על ידי משרד החקלאות במהלך מלחמת חרבות ברזל - בעיקרי תוכנית העבודה של הממשלה לשנת 2022 קבע משרד החקלאות יעד של פיתוח תפיסת ביטחון המזון של מדינת ישראל, שייושם באמצעות גיבוש מסמך מדיניות בעניין ביטחון מזון עד דצמבר 2022 , אולם יעד זה לא הושג. היעד הופיע גם בתוכנית העבודה של הממשלה לשנת 2023 , שבה קבע משרד החקלאות בין המטרות והיעדים שלו את "פיתוח תפיסת ביטחון המזון הבריא של מדינת ישראל". לשם כך קבע המשרד כי הוא יגבש עד דצמבר 2023 תוכנית למדיניות ביטחון מזון בישראל. במרץ 2024 פרסם משרד החקלאות כי שר החקלאות מתכוון להגיש "בימים הקרובים" הצעה להצבעה בממשלה בנושא תוכנית לאומית בנושא ביטחון המזון בהובלת משרד החקלאות ובשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים, שתגובש ותובא לאישור הממשלה בתוך 180 יום. אולם גם במועד זה המשרד לא עמד, והכנת תוכנית טרם הושלמה גם לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. מחסורבמוצריםחיונייםהמוחזקיםבמלאיהחירוםשלמשרדהכלכלה-עלפינוהל משותף של רח"ל ומשרד הכלכלה משנת 2020 )"קונטרס המזון"(, המזון שיש לספק לאוכלוסייה בשעת חירום כולל מוצרים הנמצאים באחריות משרד החקלאות - בשר טרי, דגים טריים, ביצים, ירקות ופירות - וכן מוצרי מזון מוכנים וארוזים כגון אורז, סוכר, מזון לתינוקות ולחם הנמצאים בתחום אחריותה של רשות המזון במשרד הכלכלה. בביקורת עלה כי מתוך עשרת המוצרים החיוניים שבאחריות משרד הכלכלה, לגבי שני מוצרים לא נכרתו הסכמי התקשרות מול הזכיינים בהיקפים הנדרשים בהתאם לתרחיש הייחוס, ונכון ליולי 2024 קיים מחסור בהתקשרויות בשני מוצרים חיוניים אלה בהיקף של 12.2% ו- 44% , לעומת הנדרש על פי תרחיש הייחוס. עוד נמצא כי במוצר חיוני נוסף כמות המלאי הקיימת במחסניםנמוכהמהכמותשנקבעה, והלכהלמעשהנכוןליולי2024 קייםמחסורבמוצרזה בהיקף של כ- 15.9% . בחלוף עשרה חודשים מעדכון התרחיש, ונוכח תקופת החירום והאפשרות להחמרתה, ניתן היה לצפות שהפערים במוצרים החיוניים יסגרו, אולם המחסור במוצרים המתוארים אינו זניח. מחסור במוצרים חיוניים הוא חמור, ובעת חירום יכול להביא לפגיעה בתפקודם של התושבים ושל המשק. השלמת פערים אלו היא בעלת דחיפות גבוהה לאור הפוטנציאל להימשכות מלחמת חרבות ברזל והאפשרות להתרחבותה. גיבוש צורכי המזון של האוכלוסייה בחירום • משרד הכלכלה לא קבע מהם מקורות האספקה של כל המוצרים הנדרשים שבאחריותו ומהן הכמויות הנדרשות בהתאם לקצב התפתחות האוכלוסייה ולכמות המומלצת של מוצרים אלו לנפש. למעט מספר מוצרים שמלאים שלהם מאוחסנים במחסני החירום, מדינת ישראל נשענת על מלאי תפעולי הנמצא במשק, אך מלאי זה אינומנוהל-לאהוגדרוהכמויותשנדרששיהיובמשקבכלרגענתון,ומשרדיהכלכלה והחקלאותאינםמנהליםמעקבשוטףאחרכמותהמלאיהתפעולישקייםבמשקמכל מוצר ומוצר. • בניגוד לנהלים שקבעה רח"ל, הלכה למעשה למשרד הכלכלה ולמשרד החקלאות יש תמונת מצב מעודכנת של מלאי החירום הקיים במחסני החירום בלבד, ואין להם תמונת מצב כוללת של מלאי המזון התפעולי של המוצרים החיוניים במשק, אף על פי שאספקתם לציבור נשענת על מלאי תפעולי זה. בהיעדר נתונים קשה לאתר פערים | 26 | |הבטחתצורכיהמזוןשלמדינתישראלבחירוםהתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 בין הביקוש למוצרי מזון וחומרי גלם לבין ההיצע שלהם במשק ובהתאם לפעול להשלמתם. פריסה גיאוגרפית מוגבלת של מוצרים חיוניים המאוחסנים במחסני החירום - ארבעה מוצרים מתוך עשרת המוצרים הנכללים במחסני החירום שבאחריות משרד הכלכלה ממוקמים באזור גיאוגרפי אחד, וארבעה מוצרים נוספים מאוחסנים בשני אזורים בלבד.כלהיתרמפוזריםבשלושהאזורים.משמעותהדברהיאכיהפריסההגיאוגרפיתשל המחסנים אינה מיטבית, והדבר מעלה את הסיכון לכך שבמקרה של שיבושים ביכולות השינועוההובלהלאיהיהניתןלספקאתהמוצרים,אושלאיהיהניתןלספקםבאופןסדיר, לאזורים הגיאוגרפים השונים. הפיקוחעלמלאיהחיטהומפגעיםבחיטההמאוחסנתבמחסניהחירוםשבאחריות משרדהחקלאות-מדוחותביקורתשערךמשרדהחקלאותבעשרהאתריאחסוןבתקופה שבין ינואר 2023 ואוגוסט 2024 . עלה כי למעט אתר אחד שבו צוינו לטובה רמת הניקיון הגבוהה וטיפולי ההדברה שמתבצעים כנדרש, בכל יתר האתרים שבהם נערכו ביקורות - חלק מהמחסנים שבהם מאוחסנת חיטה לא עמדה בתנאים הנדרשים. בין היתר היה חלק מן החיטה נגוע בחרקים, בעש ובפסולת יונים; חלקה הוחזק בטמפרטורה חמה ולפיכך נמצא כ"מעופש"; וחלקה היה נגוע באבק. עוד עלה כי על אף שכמות החיטה המצויה במחסני החירום עומדת בכמות הנדרשת לחירום, למשרד החקלאות אין למעשה תמונת מצבשלההיקףוהכמותשלהחיטההפגומהבמחסנים.כפועליוצאמכך,משרדהחקלאות נסמך על מלאי חיטה שאומנם קיים במחסנים אך אינו שמיש בטווח הזמן המיידי ואינו יכול לשמש מקור לאספקה לציבור בעיתות חירום. היקף תופעה זו אינו ידוע ורמת המוכנות של המשק לאספקת חיטה בחירום לוקה בחסר. מחסורבמספואבמחסניהחירום- אף שמספוא משמשמאכל לבעלי חיים, המשמשים מקור לאספקת צורכי המזון של תושבי מדינת ישראל, נמצא כי עוד בטרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל היה קיים פער ניכר של כ- 50% בין היקף מלאי המספוא במחסנים למלאי הנדרש בהתאם לתרחיש הייחוס. פער זה הלך והעמיק לאחר עדכון תרחיש הייחוס של רח"ל בעקבות מלחמת חרבות ברזל, כך שנדרש להגדיל את הכמויות הקיימות בשיעור גבוה ביותר- 300% , כדי להשיג את הכמות הנדרשת. כמו כן, המלאי אינו כולל מרכיבים חיוניים שבלעדיהם לא ניתן להשתמש במספוא, כגון שמנים נוזליים ומוצקים וויטמינים הדרושים לשמירה על בריאות בעלי החיים. הבטחת יבוא מוצרי מזון וחומרי גלם • בשנת 2021 הייתה אספקת המזון שמקורה ביבוא )4,570 אלף טונות( גבוהה בכ- 16% מזו שבשנת 2011 ) 3,955 אלף טונות(. לעומת זאת, באותה תקופה גדלה אספקת המזוןמייצורמקומיבכ- 1.5% בלבד)מ- 6,038 אלףטונותל- 6,129 אלףטונות(.משרדי הכלכלה והחקלאות לא ערכו סקר סיכונים מקיף לבחינת השפעות התלות ביבוא מזון, בייחוד של מוצרים חיוניים. סקר סיכונים כאמור היה מסייע בזיהוי מוצרים חיוניים שראוי לקבוע לגביהם יעדים לייצור מקומי, בדומה למדינות אחרות בעולם, כדי להבטיח את קיומם בעת חירום. בכלל זה, משרד החקלאות לא בחן מה הם מקורות האספקה של המוצרים השונים שבאחריותו, מה הן כמויות האספקה המגיעות מכל | 27 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום מדינה ועוד. משרדי הכלכלה והחקלאות גם לא הכינו תוכניות עבודה ולא גיבשו פתרונות שיצמצמו את הסיכונים הכרוכים בתלות במדינות זרות. • נמצא כי עצמאות המזון של ישראל בתחומים עוף והודו, חלב ומוצריו וגידולים של תפוחי אדמה, ירקות ופירות היא יחסית גבוהה, כלומר מרבית הצריכה של מוצרים אלה מבוססת על תוצרת מקומית, ואחוזים בודדים מקורם ביבוא, ולעומת זאת העצמאות בתחומי הקטניות, השמנים והשומנים, הדגים והסוכר היא יחסית נמוכה, ומדינת ישראל מסתמכת בעיקר על יבוא של מוצרים אלה. מידת התלות של ישראל ביבוא של דגנים ומוצריהם גבוהה במידה ניכרת מזו של מדינות אחרות כגון ארה"ב, יוון, איטליה, ספרד וצרפת. כאשר מעל ל- 97% מהדגנים הנצרכים בישראל מיובאים. על פי נתוני ה- FAO 5, רק 29 מדינות )17% ממדינות העולם( תלויות באופן קיצוני כל כך ביבוא דגנים. ישראל ממוקמת במקום 149 מתוך 169 בדירוג התלות ביבוא דגנים. בנוסף נמצא כי ייבוא החיטה מקורו בעיקר בשלוש מדינות רוסיה, אוקראינה ורומניה, שחלקן מצויות באזור שבו קיימת אי יציבות. משמעות הדבר, שיבוא רציף של חיטה עלול להיות בסיכון. היחלשות ענף החקלאות - ענף החקלאות נמצא במגמת היחלשות מאז תחילת העשור הקודם. היחלשות ענף החקלאות באה לידי ביטוי בירידה בפריון )ירידה שנתית ממוצעת של1.3% בשנים2011 - 2020 (, בקיפאון בייצור המקומי )עליה של0.96% בין השנים2015 - 2021 בלבד( עלאףהגידולבאוכלוסייהובהגדלתהיבואשלתוצרתטרייה. היחלשותענף החקלאות פוגעת בביטחון המזון של מדינת ישראל שכן היא מגדילה את התלות בייבוא של תוצרת חקלאית - החשוף לסיכונים. שיעור גבוה של תמיכות עקיפות בענף החקלאות - מתחילת שנות ה- 2000 ועד שנת 2007 הלךוירדהיקףהתמיכותבענףהחקלאות)בכ- 75% ,מכ- 2.17 מיליארדדולרלכ- 550 מיליון דולר(; כמו גם שיעורן של התמיכות העקיפות מכלל התמיכות. בתקופה זו ההיקף הכספי שלהתמיכותהישירות, שיכולותלשמשכלי מרכזי לייעולהענף, ירד אףהוא. אולם משנת 2008 היקף התמיכות לענף החקלאות גדל כמו גם שיעור התמיכות העקיפות מסך כל התמיכות לענף, ואלה הגיעו ל- 89% מסך התמיכות בשנת 2022 , לעומת 44% בממוצע במדינות ה- OECD . היקף התמיכות הישירות בתקופה זו נותר נמוך ביחס לרמה הממוצעת בשנים2007-2000 . הצעדים שנקטה הממשלה החל במרץ 2022 למעבר לצמצום התמיכות העקיפותבענףהחקלאותלאלוו בהגדלהשלהתמיכותהישירותאשרעשויותלהגדילאת כדאיות הייצור החקלאי המקומי, לשפר את היעילות בענף החקלאות המקומית ולהגביר אתכושרהתחרותיותשלענףזהמולהיבוא.בכך,הצעדיםשננקטוהובילולתוצאההפוכה מהמיוחל, כפי שבא לידי ביטוי בהאצת מגמת הירידה בייצור המקומי בשנתיים האחרונות והעלייה ביבוא. כל אלו הביאו בסופו של דבר לכך שעל אף הגברת היבוא, מחירי התוצרת החקלאית לא ירדו. 5 Food and Agriculture Organization of the United Nations . הארגון מפרסם מאז שנת 2000 חבילת מדדים לביטחון מזון - Suite of Food Security Indicators - ב- 200 מדינות ובהן ישראל. | 28 | |הבטחתצורכיהמזוןשלמדינתישראלבחירוםהתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 רציפות תפקודית של תעשיית המזון בחירום • נמצאכיאףעלפישהחלטתממשלה1716 משנת1986 והחלטתממשלה2017 משנת 2016 הסמיכו משרדי ממשלה ורשויות שונות בהם רח"ל, משרד הכלכלה ומשרד החקלאות להכין את המשק לחירום בתחומים שעליהם הם מופקדים לרבות בתחום המזון,איןבידיהםכליאכיפהבענייןאויכולתלתתתמריציםמספיקים.עלאףהערות דוחות מבקר המדינה6 והצעות שהועלו בעשור הקודם לאסדרת תחום המוכנות לחירום, התחום טרם אוסדר כהלכה. בהיעדר אסדרה חוקית מתאימה בנושא מוכנות המשק, או למצער בנושא היערכות המפעלים החיוניים, לשעת חירום, הכוללת כלים להבטחת היערכות מתאימה, הדבר תלוי ברצונם וביכולתם של המפעלים החיוניים לקיים את ההנחיות הניתנות להם. • אף שהחלטות הממשלה הסמיכו את משרדי הממשלה להכין את המשק בנושאים שבאחריותם לשעת חירום, בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי משרד הכלכלה ומשרד החקלאות, האמונים על תחום המזון בחירום, נסמכים על פעילות מפעלים חיוניים שאין ברשותם כלל אמצעים הדרושים לפעילותם התקינה בשעת חירום. עוד נמצא כי חלק מהמפעלים אושרו כמפעלים חיוניים בלי שהיו להם מלוא המשאבים הנדרשיםלהפעלתםבתרחישחירום. בהיעדרמנגנון המחייבאו מעודדאתהמפעלים החיוניים לעמוד בתנאים הנדרשים להפעלתם בשעת חירום, לא ניתן להבטיח את מוכנותם של המפעלים החיוניים לחירום ובהתאם את קבלת השירותים או המוצרים מהם בעיתות חירום. יתרה מכך, אישור מפעל כחיוני או כמפעל למתן שירותים קיומיים7 מאפשר למשרד העבודה להוציא צווי קריאה לשירות עבודה לעובדי המפעל בעת חירום, לרתק ציוד ועוד. זאת, מבלי שיש ודאות כי המפעל יוכל לעבוד ולספק את התפוקות בעת חירום, דבר אשר עשוי להביא לבזבוז משאבים בעת חירום. פיקוח על רציפות תפקודית של מפעלים חיוניים שבאחריות משרד החקלאות - על אףאחריותושלמשרדהחקלאותלהכנתהמפעליםהחיונייםבענףהחקלאותלחירוםמטה משרד החקלאות לא עוקב אחר ביצוע הביקורות במפעלים החיוניים על ידי המחוזות, אין למשרדהחקלאותתמונתמצבמעודכנתומלאהבאשרלתדירותביצועהביקורותולתוצאות הביקורות המבוצעות במחוזות. למשרד החקלאות גם אין נתונים על תשומות בסיסיות הנדרשות לחירום בחלק גדול מהמפעלים החיוניים שנבדקו על ידו, לכ- 13% - 21% מהמפעלים שנבדקו אין גנרציה, איגום מים, תיק חירום ורשימת ספקים. כפועל יוצא מכך, למשרד החקלאות אין מיפוי של מוכנות המפעלים החיוניים ברמה המצרפית, המאפשר לזהות פערים ובעיות שורש במוכנות המפעלים החיוניים, ולגבש בהתאם פתרונות לפערים 6 ראו למשל מבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד ) 2021 (, "ההיערכות לשיטפונות וההגנה מפניהם"; וכן קובץ דוחות ביקורתבנושאההיערכותוהמוכנותלשעתחירום) 2015 (,"ההיערכותהלאומיתלטיפולבאירועיחירוםבעורף". 7 עלפיהסדרבחוקשירותעבודהבשעת-חירום,התשכ"ז- 1967 ,שרהעבודהמוסמךלאשרבצו"מפעללמתןשירותים קיומיים", לצורך מצב מיוחד בעורף או אירוע חירום אזרחי. שירות קיומי הוא אחד אלה: אספקת מים, מזון, חשמל, שירותי בריאות ואשפוז, שירותי תברואה ושירותי תקשורת ודואר; שירות שיש לספקו לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסייה או בשטח שעליו חלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף או על אירוע חירום אזרחי; שירות שלדעת השר הוא חיוני לקיום או לטיפול באוכלוסייה או שהפסקתו עלולה, בנסיבות העניין, לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו. | 29 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום אלה ככל שהם קיימים. גם לגבי מפעלים שכן בוצעו בהן ביקורות נמצאו פערים משמעותיים בתשומות הבסיסיות הקיימות. פיקוח על המפעלים החיוניים - הפיקוח של הרשויות הייעודיות על המפעלים החיוניים בתחום המזון לוקה בחסר, הרשויות הייעודיות )משרד העבודה8, משרד הכלכלה ומשרד החקלאות( אינן מבצעות את הביקורות בתדירות הנדרשת, או כאשר מתגלים פערים הן אינן עומדות על כך שאלה יתוקנו. הרשויות הייעודיות לא ערכו ביקורות בכלל המפעלים החיונייםותמונתהמצבשבידיהןהיאחלקיתבלבד,ורח"למצידהלאביצעהביקורותבאופן תדיר ברשויות הייעודיות, כך שגם הפיקוח של רח"ל על הרשויות הייעודיות לוקה בחסר, ואין לה תמונת מצב כוללת לגבי מוכנות המפעלים החיוניים לחירום. הלכה למעשה עולה תמונת מצב מדאיגה של מוכנותם של המפעלים החיוניים לחירום. אי-עמידה בתנאים הנדרשים להמשך הרציפות התפקודית, אי-קיום של תשומות נדרשות ואי-הקפדה על מילוי תקני כוח אדם, קיום מרחבים מוגנים וכד' לא יאפשרו את פעילותם של המפעלים החיוניים במצב חירום. הכנתהאוכלוסייהלעיתותחירום-עלאףיעדיהשירותשקבעהרח"ל,ולפיהםהעברת מידע חיוני, הסברה והנחיה של הציבור הם בין היעדים להבטחת הרציפות התפקודית של המשקבשעתחירוםולשיפורהיכולתלהתמודדעםמצביחירום,לפניפרוץמלחמתחרבות ברזל לא ניתנו הנחיות ולא נעשתה הסברה לאוכלוסייה לצורך היערכות להתממשות של אירועיחירום,והשפעתםהפוטנציאליתעלהזמינותהשוטפתשלהמזון.עודנמצאכימשרד הבריאות הכין כבר ביולי 2022 מסמכים הכוללים הנחיות בדבר "סל מזון לציבור בקהילה לשעת חירום ולמצבים שאינם בשגרה". אולם מסמכים אלה לא פורסמו לציבור זאת אף על פי שפוטנציאל הסיכונים הוא גדול וכולל אירועים ביטחוניים, רעידות אדמה וכו' שעלולים להתממש בהתרעה קצרה או ללא התרעה כלל. משרד הבריאות לא העביר את ההנחיות אל פקע"ר, ומשכך גם פקע"ר לא פרסמן. גם ההנחיות המעודכנות של משרד הבריאות מאפריל 2024 לא פורסמו, לדברי משרד הבריאות, כדי לא לזרוע בהלה בציבור. הכנת הציבור בעוד מועד, קרי בעת שגרה, לאירועי חירום היא הכרחית ויכולה לסייע רבות לשיפור החוסן של הציבור, להגברת מוכנותו לאירוע החירום, לשמירה על הסדר הציבורי ולמניעתבהלהבקרבהציבורולאפשרויסותנכוןוטוביותרשלמוצרימזוןלרשתותהשיווק. תוכנית "סניפי ברזל" - משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את יוזמת משרד הכלכלה, בשיתוף רח"ל ורשתות השיווק, להקמת תוכנית לאומית הכוללת מארג של 555 "סניפי ברזל"9 אשר מיועדים לתת שירות גם בעיתות לחימה קשה, וכן את הגדרת התנאים הנדרשים מאותם סניפים ואת עריכת הביקורות ויצירת תמונת המצב של קיום אותם התנאים. 8 יצוין כי משרד העבודה אחראי להבטחת רציפות הפעילות של המפעלים החיוניים בהיבט של כוח אדם, וגם בהיבט זה התגלו פערים, והפיקוח והמעקב של המשרד לא היו שלמים. 9 סניף של רשת שיווק, אשר יוכלו לפעול במצב חירום, בכפוף למדיניות פיקוד העורף. | 30 | |הבטחתצורכיהמזוןשלמדינתישראלבחירוםהתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 עיקרי המלצות הביקורת היעדר אסדרה חקיקתית בעניין מוכנות העורף לחירום והעדר גוף מתכלל לנושא החירום בכלל והמזון בפרט מחדדים את הצורך כי המטה לביטחון לאומי יערוך ביחד עם רח"ל עבודת מטה שבמסגרתה יבחן קביעת גורם מתכלל אשר יוקנו לו הסמכויות בתחום המזון בחירום ויציגו אותה לממשלה לצורך קבלת החלטות. מומלץ כי גוף זה יהיה בעל ראייה אסטרטגית אשר תאפשר לו לקבוע מדיניות ארוכת טווח להיערכות למצבי חירום בתחום המזון וסמכויות להביא ליישומה. מומלץ כי משרד החקלאות, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, ובהם המל"ל, רח"ל, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האוצר, ובהתייעצות עם פקע"ר, יסיים את גיבוש התוכנית הלאומית לביטחון המזון ויפעל לאישורה בממשלה. מומלץ כי התוכנית תתבסס על ניתוח סיכונים, ותכלול קביעת יעדים לטווח הארוך. בין היתר, תגדיר התוכנית מוצרים בסיסייםשיעמדובבסיסתפיסתביטחוןהמזון,תמהילרצוישלייצורמקומימוליבוא,ניתוח סיכונים לאספקה ותוכניות פעולה בתחומים השונים של חקלאות, תעשיית המזון ומלאי חירום של מוצרי מזון. לצד זאת מומלץ כי בעת מינוי גוף האמון על יישום התוכנית, יקבעו תקציבים ומקורות למימון התוכנית ויקבעו מדדים לבחינת העמידה בתוכנית והאפקטיביות שלה. על משרד הכלכלה להשלים ללא דיחוי את המלאים החסרים במחסני החירום. על משרד החקלאות לוודא כי בכל זמן נתון החיטה מאוחסנת באופן ראוי ועומדת בדרישות האיכות ולפעול ללא דיחוי לשיפור איכותה או החלפתה במידת הצורך. כן מומלץ כי משרד החקלאות יוודא בהקדם את השלמת מלאי המספוא במחסנים על כלל מרכיביו. מומלץכימשרדהחקלאותומשרדהכלכלהיבחנובמסגרתהתוכניתהאסטרטגיתלביטחון המזון את הסיכונים הכרוכים בתלות הגבוהה של מדינת ישראל ביבוא, בעיקר של מוצרים שמשרד הבריאות מזהה כמוצרים חיוניים, ויגבשו צעדים למזעור הסיכונים הללו או השלכותיהם. על משרד החקלאות בשיתוף עם משרד האוצר, כחלק מאסטרטגיה לביטחון מזון, להגדיר דרכים לחיזוק מעמדה של החקלאות ולשמירה על החקלאות כענף אסטרטגי שעליו נשען ביטחון המזון של מדינת ישראל, ואשר לו תועלות רבות בשמירה על קרקעות המדינה ובהגנה על גבולותיה, לצד תועלות נופיות, סביבתיות ואחרות. מומלץ כי משרד החקלאות יקבע יעדים לענף החקלאות, ובהתאם להם ובשיתוף משרד האוצר תיקבע אסטרטגיה שתביא לצמצום העיוותים, להגברת היעילות בענף ולשימורו כענף אסטרטגי בעל תפקיד משמעותי בשמירה על חוסנה של המדינה, בעיתות חירום כמו גם בעיתות שגרה. על הרשויות הייעודיות במשרד הכלכלה ובמשרד החקלאות לפעול, בשיתוף פעולה עם רח"ל ומשרד העבודה, לגבש תמונת מצב מלאה, מפורטת ועדכנית של מוכנות המפעלים החיונייםלמצביחירום,לזהותאתהפעריםבהיערכותם,ולפעוללסגירתםבכליםהעומדים לרשותם. מומלץ כי הרשויות הייעודיות, יכינו ביחד עם המפעלים תוכניות לסגירת הפערים כנדרש בנהלי רח"ל ויעמדו על יישום התוכניות הללו. נוכח קיומם של חסמים בשל היעדר סמכויות, חוסר בכלי אכיפה או בתמריצים מספיקים או בשל חסמים תקציביים ואחרים, | 31 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום על הרשויות הייעודיות לפעול ביחד עם המל"ל ומשרד האוצר למציאת פתרונות לרבות על דרך חקיקה, כדי להבטיח את פעילותם של מפעלים אלה בעת חירום. יחס התלות של מדינת ישראל ביבוא מוצרי מזון עיקריים, 2022 על פי נתוני הלמ"ס, הודעה לתקשורת, מאזן אספקת מזון לשנת 2022 , מרץ 2024 , בעיבוד משרד מבקר המדינה. * המדד מתאר את היחס בין הכמות המיובאת של מוצר מסוים לסך ההיצע של אותו מוצר )הכמות המיוצרת במדינה והכמות המיובאת בניכוי הכמות המיוצאת(. אם מדד התלות ביבוא גבוה מ- 100% , פירושו של דבר שהיצוא תלוי ביבוא.מקריםכאלהמתרחשים,בדרךכלל,אםמרכיבמסויםבמצרךליצואמיובא.לדוגמה,יצואהריבותתלויביבוא של סוכר גולמי המשמש לייצורן. * * נערכה הפרדה בין תפוחי אדמה לירקות בשל שוני בערכים התזונתיים. | 32 | |הבטחתצורכיהמזוןשלמדינתישראלבחירוםהתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 יחס התלות ביבוא מוצרים נבחרים בישראל ובמדינות נבחרות, 2020 על פי נתוני הלמ"ס, מאזן אספקת המזון 1950 - 2021 , מאי 2023 , בעיבוד משרד מבקר המדינה. * המדד מתאר את היחס בין הכמות המיובאת של מוצר מסוים לסך ההיצע של אותו מוצר )הכמות המיוצרת במדינה והכמות המיובאת בניכוי הכמות המיוצאת(. | 33 | הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום סיכום הבטחת אספקת מזון לטווח הארוך בשגרה ובעיתות חירום דורשת היערכות ותכנון מראש באמצעות גיבוש אסטרטגיה לניהול מזון ופעולות ליישומה בטרם יתממשו תרחישי הייחוס. הביקורת הנוכחית העלתה כי ממשלת ישראל לא נערכה כנדרש כדי להבטיח רציפות תפקודית באספקתמזוןבעתחירום.כך,נמצאכיבישראללאקיימתמסגרתממשלתיתמתכללתהאמונה על היערכות מדינת ישראל לחירום, אשר בידיה סמכויות ואחריות כוללת לנושא, וכי אין גוף מתכללשרואהאתהתמונהבתחוםהמזוןבכללותה,הןבשגרהוהןבעתחירום.ולמדינתישראל אין אסטרטגיה כוללת ארוכת טווח לביטחון מזון. בהיעדר גוף מתכלל ותכנון ארוך טווח, הלכה למעשה כל משרד ממשלתי הנושא באחריות לתחום מתחומי ביטחון המזון מנהל את התחום עליו הוא אחראי בשגרה ובחירום בהתאם לראייתו ועושה כראות עיניו בתחום המוכנות לחירום. ובהתאם קיים מחסור בחלק מהמוצרים שמאוחסנים במחסני החירום, לא מתקיים פיקוח נאות על המפעלים החיוניים בתחום המזון, ואלו לא ערוכים כנדרש למצבי חירום. למשרדי הכלכלה והחקלאות חסרים כלי אכיפה או עידוד שיבטיחו את השלמת הפערים, וניכר כי אין תמונת מצב של מוכנות המפעלים לחירום שתאפשר לגבש תוכנית לסגירת הפערים. גם ענף החקלאות הישראלית, שהוא הבסיס להבטחת ביטחון המזון, נמצא בקיפאון, והיקף הייצור המקומי נמצא במגמת ירידה, זאת בין היתר לאור מדיניות ממשלתית המעודדת את הענף דרך תמיכות עקיפות שיוצרות עיוותים. מומלץ כי עד לגיבוש חקיקה בתחום מוכנות העורף לחירום, המל"ל, רח"ל, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האוצר ישלבו ידיים, יפעלו לאלתר לתכלול ולתכנון של מדיניות המזון של מדינת ישראל בשגרה ובחירום וינקטו את הצעדים הדרושים להבטחת אספקהסדירהבחירום.עליהםלפעוללהכנתהגופיםהשוניםבתחוםהמזוןלחירום,למפותאת הפערים ולפעול לסגירתם. | 34 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 פרק שני משרדי ממשלה דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 רשות המיסים בישראל מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל טקסט | 2 | |התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל בישראל קיימות 2.96 מיליון דירות ויחידות דיור למגורים, נכון ליולי 2024 , על פי נתוני הלשכה המרכזיתלסטטיסטיקה)למ"ס(.בעשורהאחרוןחלהעלייהמשמעותיתבמחיריהדיורבישראל, הנובעת בין היתר משילוב בין מחסור בהיצע של דירות, סביבת הריבית בישראל משנת 2008 והשפעותשלמשבריםכלכלייםעולמיים.מדדמחירהדירותעלהמינואר2014 ועדדצמבר2024 בכ- 77.5% , ואילו מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה זו בכ- 15.3% . גורמי הממשלה יכולים להשפיע על מחירי הדיור הן על ידי התערבות בצד ההיצע, הן על ידי התערבות בצד הביקוש. משנת 2008 חיפשה הממשלה פתרונות למשבר הדיור שהולך ומחריף עם השנים. לממשלה כלים מגוונים שיש בהם כדי להשפיע על מחירי הדיור, בין היתר מיסוי על עסקאות מקרקעין והגברת שקיפות העסקאות, ובכך לתרום לתחרותיות בשוק הנדל"ן. רשות המיסים היא גורם חשוב בשוק זה. הרשות עורכת שומות לעסקאות הנדל"ן וגובה את המיסים1 עבורן. הרשות קולטת ומתחזקת את קובץ עסקאות הנדל"ן, המכיל את פרטי עסקאות הנדל"ןואתכרטסתמחיריהנדל"ן)שניהםיחד-קובץהכרמ"ן(.קובץהכרמ"ןמשמשאתהגופים בממשלהלצורךחישובמדדמחיריהדיורולצורכימחקר.הרשותמפרסמתבאינטרנט)מרשתת( את מאגר מידע הנדל"ן, המאפשר לציבור לקבל מידע עדכני על עסקאות הנדל"ן במשק. 1 מס שבח המוטל על השבח במכירת זכות במקרקעין, ומס רכישה המוטל על הרוכש בעת רכישת זכות במקרקעין. | 39 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל 903,858 60.5 18.5 דירות 44 מיליארדי מיליארדי בבתים ש"ח ש"ח משותפים השגות סך ההכנסות ממיסוי חובות למיסוי אינן מופיעות בקובץ שהטיפול בהן מקרקעין בשנים מקרקעין נכון הכרמ"ן, מבין הסתיים לאחר מועד 2021 - 2023 )מס ל- 31.12.24 , 1,837,382 דירות ההתיישנות שבח ומס רכישה(, בהתאם לדוחות בבתים משותפים שהם 8.4% מסך הכספיים של הרשומות בטאבו. ההכנסות ממיסים מדינת ישראל אי-שלמות קובץ הכרמ"ן יוצרת קושי ישירים בשנים אלו בהסתמכות עליו לצורך מאגר נדל"ן 4,783 1,192 פניותשל בקשות עובדים 923 256 לתיקוני לבחינה תיקונישבח עסקאות2 שומה מחודשת שטרם תוקנו במס שבהן שודרה טרם טופלו למרות בנושא שלילת מענק הכנסה אף שחלפו שומה לפי מיטב שחלפה יותר משנה עבודה בשל מצבת מעל שבע שנים מיום השפיטה לאחר מיום הגשת הבקשה נכסים נמצאו תיקון השבח )נכון חלוף מועד )נכון ל- 12.1.25 ( מוצדקות )כ- 84% ל- 16.2.25 (. התוצאה ההתיישנות. מסך הפניות בנושא היא שהרשות לא מדובר בפעולה זה( תוכל לגבות יתרות שאינה בהתאם חובה שנוצרו מתיקוני לחוק, ואם לא שומה, ואם מדובר שודרה השומה בתיקוני שומה העצמית של היוצרים יתרות זכות הנישום, יש בה ייתכן כי ההחזר לא לפגוע כלכלית יוחזר לנישום בנישום ואף בזכויותיו 2 מבין 8,821 עסקאות שנבחנו על ידי צוות הביקורת וטופלו בתקופה שבין ינואר 2024 לינואר 2025 . | 40 | מיסוימקרקעיןותשתיתהמידעעלנדל"ןבישראל|התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 פעולות הביקורת בחודשיםאוגוסט2024 עדמרץ2025 בדקמשרדמבקרהמדינהאתתפקודרשותהמיסים, ובעיקראתמערךמיסויהמקרקעין,בכלהקשורלמיסויעסקאותמקרקעין.עודבדקמשרד מבקרהמדינהאתשלמותםודיוקםשלנתוניהנדל"ןועסקאותהמקרקעיןהמדווחיםלרשות המיסים, המידע שמתפרסם לציבור והשימוש שנעשה במידע זה על ידי משרדי ממשלה נוספים.הביקורתנעשתהברשותהמיסים-במערךמיסוימקרקעיןוביחידתשירותעיבודים ממוכנים. בדיקות השלמה נעשו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במרכז מיפוי ישראל ובמערך הדיגיטל הלאומי. תמונת המצב העולה מן הביקורת שער ראשון: טיפול בשומות בתחום המקרקעין פעילות מיסוי מקרקעין - בשנים 2018 - 2020 סך ההכנסות ממיסוי מקרקעין היה בממוצע כ- 11.37 מיליארדי ש"ח, כ- 7% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגבתה רשות המיסים. בשנים 2021 - 2022 עלה סך ההכנסות ממיסוי מקרקעין לכ- 23 מיליארדי ש"ח בממוצע, כ- 9% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגבתה רשות המיסים, ואילו בשנת 2023 ירד סך ההכנסות ממיסוי מקרקעין ל- 14.41 מיליארדי ש"ח, כ- 6% מסך ההכנסות ממיסים ישיריםשגבתהרשותהמיסים3. סךהעסקאותשדווחו למשרדי מיסוי מקרקעין בשנת2022 היה178,005 ,בשנת2023 היה130,854 ,ובשנת2024 היה167,538 .מרביתהעסקאותדווחו במשרדי מיסוי מקרקעין חיפה, באר שבע, רחובות ומרכז )בסך הכול בממוצע שנתי כ- 86,400 עסקאות, שהן בממוצע כ- 54% מממוצע כלל העסקאות בשנה(. נמצא כי אין אחידות בכמות השומות המטופלות בידי עובדי השומה במשרדי מיסוי מקרקעין האזוריים. קיימים משרדי מיסוי מקרקעין אזוריים שבהם קיים פער בין כמות העובדים היחסית לבין סך העסקאות המדווחות באופן יחסי, בהשוואה לכלל משרדי מיסוי המקרקעין האזוריים. אומדן חובות למיסוי מקרקעין - בדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנים 2020 - 2024 ישפילוחשלחובותמיסיםבהתאםלסוגהמס-למשלבדוחותהכספייםלשנת2024 נכללו חובות למיסוי מקרקעין בסך18.5 מיליארדי ש"ח; אך רואה החשבון המבקר הסתייג מכיוון שמערכות המידע של רשות המיסים אינן עונות, בחלק ממערכי המס, על מכלול הצרכים החשבונאיים, וקיים קושי בהפרדת הנתונים למרכיבים הנדרשים לצורך הצגה חשבונאית נאותה )כגון הרכב הנכסים, מועד התהוותם ורישום הפרשה לחובות מסופקים(. גם לרשות המיסים אין מידע בדבר התפלגות החוב בין סוגי החובות השונים: מס רכוש, מס שבח ומס רכישה, ואין מידע בדבר גיול של חובות אלו. כמו כן ישנם הפרשים בסך כ- 3 בין היתר בשל מתקפת הטרור שהתרחשה ב- 7 באוקטובר 2023 . | 41 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל 18.7 , כ- 18.8 וכ- 18.4 מיליארדי ש"ח בשנים 2022 , 2023 ו- 2024 , בהתאמה, בין החובות המוצגים בדוחות הכספיים לבין החובות שהוצגו על ידי מיסוי מקרקעין. ממצאים אלו מעלים קושי בגביית חובות או בהכרה בחובות אבודים או מסופקים. זאת ועוד, הממצאים מעלים תהייה אם החובות המוצגים בדוחות הכספיים מבוססים על נתונים נכונים. מסגרתזמןלטיפולבתיקונישומה-בחוק מיסוי מקרקעין לא הוגדר באופן פרטני משך זמןלמענהעלתיקוניהשומה,ואיןהנחיהאוהוראהפנימיתלזמןהמוקצבלטיפולבבקשה. על אף מאמץ מצד הנהלת מיסוי מקרקעין לצמצם את כמויות הבקשות לתיקוני שומה שנבחנועלידיצוותהביקורת4שטרםטופלובתקופההעולהעלשנה,73% מתיקוניהשומה ) 4,850 מבין6,602 (מטופליםלאחרשעברהיותרמשנהמיוםהגשתם.כמוכן,ישנןבקשות לתיקוני שומה שהוגשו ב- 2019 וטרם נענו. במהלך הביקורת נמצאו 1,192 בקשות לתיקוני שומה שטרם נענו אף שחלפה שנה מאז הוגשו. עוד נמצא כי לא קיימת אחידות בזמני הטיפול בתיקוני שומה בין המשרדים השונים, באופן היכול להצביע על הקצאת כוח אדם לא מיטבית למשרדי מיסוי מקרקעין. כ- 84% מכלל הבקשות לתיקוני שומה שחלפו מעל שנתיים מהגשתן וטרם טופלו שייכות לשני משרדי מיסוי מקרקעין אזוריים: רחובות ומרכז. עיכוב במתן תשובה על בקשות לתיקוני שומה יוצר אי-ודאות אצל הנישומים, ועלול ליצור למדינה או לנישום הוצאה נוספת בגין הפרשי הצמדה וריבית במקרה של החזר או חוב בעקבות תיקון השומה. סגירת תיקים לפני התיישנות - בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין, המוכר זכות במקרקעין, הרוכש זכות במקרקעין או באיגוד מקרקעין או העושה פעולה באיגוד מקרקעין, ימסור הצהרה לרשות המיסים תוך 30 ימים מיום המכירה, הרכישה או עשיית הפעולה. לאחר קבלת ההצהרה, מפקחי מיסוי מקרקעין אמונים על עריכת שומת שבח להצהרה זו תוך שמונהחודשיםמיוםמסירתה. שומהכאמוריכולהלהיותאישורהשומההעצמית, או שומה לפימיטבשפיטהאםקיימיםטעמיםסביריםלהניחכי ההצהרהאינהנכונה. בהתאםלחוק מיסוי מקרקעין, יש לתת למוכר, לעושה הפעולה באיגוד מקרקעין או לרוכש הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו בטרם תיעשה שומה לפי מיטב השפיטה. לאחר שמונה חודשים, אם לא נקבעה שומה אחרת על ידי מיסוי מקרקעין, השומה העצמית מאושרת. מייצגים במיסוי מקרקעין טענו בפני צוות הביקורת כי בחלק ממשרדי מיסוי מקרקעין ישנה תופעה שלפנייהלמייצגיםלקיוםדיונישומהקרובלמועדהתיישנותהשומה,ללאהזדמנותאמיתית להשמיע טענות. להלן ממצאי הביקורת בנושא זה5: • אישור שומה עצמית - מבין 18,297 עסקאות שנבחנו על ידי צוות הביקורת והטיפול בהן הסתיים בין ינואר 2024 לינואר 2025 , 2,301 עסקאות )כ- 13% ( טופלו והשומה העצמית אושרה בחודש שלפני מועד ההתיישנות )כלומר, קרוב למועד ההתיישנות(; ו- 586 עסקאות )כ- 3% ( טופלו והשומה העצמית אושרה לאחר מועד ההתיישנות על פי החוק. עוד עולה כי 372 מהשומות העצמיות )63.5% ( שאושרו לאחר התיישנות השומה שייכות לשלושה משרדי מיסוי מקרקעין אזוריים: תל אביב, ירושלים ורחובות, שסך השומותהעצמיות שאושרו בהם הוא רק32.3% מסך השומות העצמיות שאושרו בכלל משרדי מיסוי מקרקעין. 4 על סמך נתונים חלקיים שהתקבלו מרשות המיסים. 5 על סמך נתונים חלקיים שהתקבלו מרשות המיסים. | 42 | מיסוימקרקעיןותשתיתהמידעעלנדל"ןבישראל|התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 • שומה לפי מיטב השפיטה - מבין 8,821 עסקאות שטופלו בין ינואר 2024 לינואר 2025 ונבחנו על ידי צוות הביקורת, 2,403 עסקאות )כ- 27% ( טופלו ונקבעה שומה לפי מיטב השפיטה בחודש שלפני מועד ההתיישנות )כלומר, קרוב למועד ההתיישנות(. כמו כן, 256 עסקאות )כ- 3% ( טופלו ונקבעה שומה לפי מיטב השפיטה לאחר מועד ההתיישנות כפי שנקבע בחוק. מדובר בפעולה שאינה בהתאם לחוק, ואם לא שודרה השומה העצמית של הנישום, יש בה לפגוע כלכלית בנישום ואף בזכויותיו. התפלגות השומות לפי מיטב שפיטה שנקבעו לאחר מועד ההתיישנות אינה אחידה: במשרדים האזוריים רחובות, טבריה, תל אביב וירושלים שיעור השומות לפי מיטב שפיטה שאושרו לאחר מועד ההתיישנות, מבין סך שומות אלה בארץ, )19.1% , 7% , 21.5% ו- 13.7% בהתאמה( גבוה משיעור השומות לפי מיטב שפיטה במשרד מכלל שומות אלו ) 12.3% , 4% , 17% ו- 9.1% בהתאמה(. ואילו במשרדים האזוריים באר שבע, מרכז, חדרה ונצרת המצב הפוך )0.8% , 3.5% , 1.2% ו- 2.3% לעומת 6.5% , 13.5% , 20.4% , 5.6% ו- 4.6% בהתאמה(. • השגה על שומה לפי מיטב השפיטה - בחוק מיסוי מקרקעין נקבע כי אדם החולק על השומה שנקבעה לו רשאי להשיג על השומה תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעת השומה, ויש להמציא לנישום החלטה מנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שמסר את הודעת ההשגה6. אם לא נתן המנהל החלטתו למשיג בתקופה האמורה, לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. נמצא כי מבין 1,446 השגות שהוגשו בין ינואר 2024 לינואר 2025 ונבחנו על ידי צוות הביקורת, 841 השגות )כ- 58% ( טופלו ונקבעה החלטה בהשגה בחודש שלפני מועד ההתיישנות )כלומר, קרוב למועד ההתיישנות(, דבר היכול להעיד על התחלה מאוחרת באופן יחסי של הטיפול בעסקה זו, ועל משך זמן קצר באופן יחסי שניתן לנישום להשמיע טענותיו. כמו כן, 42 השגות )כ- 3% ( טופלו ונקבעה החלטה בהן לאחר שחלף מועד ההתיישנות, ו- 4 מהן אף טופלו לאחר שחלפה שנה מיום הגשת ההשגה. תיקוני שומת מס הכנסה בעקבות שינויים בשומת מס שבח - נמצא כי קיימים 1,456 תיקוני שבח שתוקנו במיסוי מקרקעין וטרם בוצע תיקון השומה לגביהם במס הכנסה אף שחלפו מעל שלוש שנים ממועד התיקון במס שבח. מבין אלה, ב- 533 תיקוני שבח )כ- 36.6% (חלפויותרמשלוששניםמיוםתיקוןהשבחאךפחותמשבעשנים;וב- 923 תיקוני שבח )כ- 63.4% ( חלפו יותר משבע שנים מהיום שבו בוצע תיקון השבח וטרם תוקנה שומת מס ההכנסה. שלושת פקידי השומה גוש דן, נתניה וחדרה אחראים ליותר מ- 75% מתיקוני השבח שלא תוקנו במס הכנסה בחלוף מעל שלוש שנים מתיקון השבח. עיכוב בתיקון שומת מס ההכנסה בעקבות שומת מס שבח יותר משלוש שנים אינו סביר וחורג מהנחיית סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת וכן מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. יתרה מכך, בתיקוני שומה אשר תוצאתם היא יתרות חובה של נישומים ישנו קושי לגבות את החוב לאחר שלוש שנים, ונדרשות הנמקה מיוחדת לכך והוכחת יכולת פירעון. עוד נמצא כי אין לרשות המיסים אומדן לסכום החובות שלא נגבו או להחזרים שלא שולמו בעקבות תיקוני שבח. בתחילת שנת 2023 החלה יחידת שע"ם ברשות המיסים בפיתוח תוכנה שאמורה לבצע את תיקון השבח באופן אוטומטי בשומות מס הכנסה, אך עד מועד סיום הביקורת לאהושלםפיתוחה,והמשךהפיתוחאףלאנכללבתוכניתהעבודהשלשע"םלשנת2025 . 6 מטעמים מיוחדים רשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה. | 43 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל דיווח לרשות על עסקאות שמבצעת רשות מקרקעי ישראל - מאז המעבר של כל מרחב ברשות מקרקעי ישראל )רמ"י( למערכת החדשה לדיווח באופן מקוון )בשנים 2020 - 2023 (, כלל לא דווחו למיסוי מקרקעין עסקאות המקרקעין באותו המרחב, בשל היעדר פיתוחושלממשקמתאיםביןמערכותהמידעשלרמ"ילמערכותהמידעשלרשותהמיסים. עד 14.1.25 נמצאו 114,633 עסקאות שלא דווחו על ידי רמ"י למיסוי מקרקעין. בכך מופרת חובת ההצהרה החלה על רמ"י, ונוצר קושי למיסוי מקרקעין לבצע בקרה על עסקאות שמדווחות על ידי הנישומים או לאתר עסקאות לא מדווחות, ונפגעת שלמות המידע בקובץ הכרמ"ן. אף שכללי הדיווח המקוון מאפשרים לרמ"י להקל על הרוכשים ולחסוך במקרים מסוימים עלויות ייצוג על ידי דיווח באמצעותה למיסוי מקרקעין, עד מועד סיום הביקורת רמ"י לא איפשרה זאת לרוכשים. העברת מידע בין מערכי המס השונים - באמצע שנת 2022 פרסמה סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת הנחיה להעברת מידע באמצעות מערכת קשר מיסוי מקרקעין, מס הכנסה ומע"ם. בהתאם להנחיה יש להעביר את המידע הרלוונטי באמצעות מערכת הקשר בלבד. נמצא כי בתאריכים 1.11.23 - 20.11.24 הועברו במערכת הקשר בין מערכי המס השונים רק חמש פניות ממיסוי מקרקעין למס הכנסה ותשע פניות ממיסוי מקרקעין למע"ם. נתונים אלו מעידים על שימוש מועט במערכת הקשר בין מערכי המס ועל אי-מימוש הנחיית סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת משנת 2020 . היעדר שיתוף הפעולה בין מערכי המס השונים, כפי שבא לידי ביטוי באי-שימוש ממשי במערכת הקשר, פוגע ביכולת ההרתעה המסייעת בגביית מס אמת ובתהליכי העבודה הפנימיים ברשות. שירות לקוחות במיסוי מקרקעין • הוראות הפעלה ושימוש במערכת קשרי לקוחות CRM - נמצא כי אף שמערכת CRM הושקה כבר בשנת2021 , ואף שמדובר בערוץ התקשורתהעיקרי של הרשות עם הציבור בתחום מיסוי מקרקעין, במועד סיום הביקורת לא היה קיים נוהל עבודה למערכת. • איכותהטיפולבפניותבמערכתקשרילקוחותCRM -בשנת2024 נסגרו176,549 פניות במערכת קשרי לקוחות CRM , מהן נפתחה לפחות התכתבות אחת ל- 44,013 פניות )כ- 25% (, דבר שעלול להצביע על כך שכרבע מהלקוחות שפונים למיסוי מקרקעין דרך מערכת קשרי הלקוחות CRM לא מקבלים מענה מספק בפנייתם הראשונה, ועל כן נאלצים לפנות פעמים נוספות דרך אותה פנייה במערכת עד קבלת שירות מספק. עוד נמצא כי אין בקרה איכותית ממוחשבת או שימוש בכלי AI המאפשרים את בחינת האיכות והמקצועיות של המענה הניתן ללקוחות נתונים אלה. • משך הטיפול בפניות - בבקרות הקיימות למערכת קשרי הלקוחות CRM לא ניתן למדוד את משך הזמן מרגע פתיחת הפנייה הראשונית ועד סיום הטיפול בפנייה האחרונה, כך שקשה לבצע בקרה על משך הטיפול בפניות. צוות הביקורת בחן את משך הטיפול בפניות בנושאים הקטנת מקדמות, מצבת נכסים, עדכון פרטי חשבון בנקלהחזר,נושאיגבייה)בירורמצבחשבון,מידעעלתשלומיםובירורסטטוסהחזר( ותיקון שומה עצמית פתוחה, ומצא כי פניות רבות נענו לאחר המועדים שנקבעו בהמלצתמיסוימקרקעיןל- SLA ) 23% , 40% , 22% , 9% , 27% , 30% ו- 36% בהתאמה(. | 44 | מיסוימקרקעיןותשתיתהמידעעלנדל"ןבישראל|התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 • מענה טלפוני במשרדי מיסוי מקרקעין - נמצא כי אף שהמענה הטלפוני הוא המענה המהיר המקצועי היחיד שלא דרך מערכת קשרי הלקוחות CRM , במשרדים מרכז, תל אביב, חדרה, נצרת, נתניה, רחובותובאר שבע לאהתקבל מענהבאףאחד מניסיונות ההתקשרות של צוות הביקורת. במשרדי מיסוי מקרקעין טבריה וירושלים השיחה דרך המוקד כלל לא נותבה למשרדים ונותקה. היעדר קבלת קהל במשרדי מיסוי מקרקעין האזוריים, בשילוב חוסר המענה הטלפוני במשרדים אלו, מותיר לנישומים והמייצגים יכולת לפנות בנושאי מיסוי מקרקעין רק באמצעות מערכת קשרי הלקוחות CRM , שכאמור לא מספקת מענה מהיר ובמרבית המקרים גם לא מספקת מענה מקצועי דיו. שער שני: מאגר נתוני נדל"ן בישראל נכסים שלא מופיעים בקובץ הכרמ"ן • הזנתנתוניםלאסבירים-מאמצעשנת2024 ,בעקבותשינוישערכהרשותהמיסים במערכת דיווח העסקאות למיסוי מקרקעין, המערכת מציגה הודעת אזהרה כאשר מוזנים נתונים לא סבירים בערכים הבאים: "קומה"7, "חנייה"8, "מחסן"9 ו"מרפסת"10 . עם זאת, גם אם הערך הלא-סביר לא תוקן על ידי המזין המערכת תאשר אותו, ולא נערכת בקרה נוספת במקרים אלו. עוד נמצא כי בדיווח העסקאות לרשות המיסים קיימות בקרות על מספר קומה של נכס )שווה למספר הקומות בבניין או קטן ממנו(, שטחנטוקטןמשטחברוטוומגבלהעלדיווחשנתבנייהמשנת1900 ועדהיום-אולם גם במקרים אלה ניתן לדווח כל ערך, גם אם אינו סביר, והערך נקלט עם אישור הדיווח.האפשרותלהזנתנתוניםלאסביריםלמאגרהנדל"ןפוגעתבאיכות,במהימנות ובשלמות של המאגר והמדדים המתפרסמים על ידי הלמ"ס. הדבר מוביל, בין היתר, לפגיעה במיסוי הנישומים על ידי המערכים השונים ברשות המיסים, וביכולת השימוש של האזרחים וגופי הממשלה השונים במידע, כפי שיובא להלן. • העברת מידע למערכות חיצוניות - נמצא כי המידע הקיים בקובצי רשות המיסים לא עובר בשלמותו כאשר הוא מועבר ממערכות המידע של רשות המיסים למערכות חיצוניות או לאתר הרשות. קיים פער משמעותי בהיקף של מאות אלפי רשומות בין המידע הקיים באתר מידע נדל"ן של הרשות והקובץ שהועבר למרכז מיפוי ישראל )מפ"י( לבין המידע הקיים בקובץ הכרמ"ן. כלומר, כאשר הנתונים מועברים ממערכות המידע המאובטחות של רשות המיסים למפ"י ולאתר מידע נדל"ן של רשות המיסים, חלק מהנתונים נשמטים או מקבלים את הערך אפס, ולכן מאות אלפי רשומות מועברות באופן שגוי. בבדיקות שביצע משרד מבקר המדינה )שנת בנייה אפס, שטח דירה אפס, מספר קומות אפס, מספר חדרים קטן ביחס למטר( עלו עשרות אלפי ממצאים בכל בדיקה על הקובץ שהועבר למפ"י ומשמש את אתר מידע נדל"ן של רשות המיסים, ואילו באותן בדיקות בקובץ הכרמ"ן של הרשות עלו רק אלפי ממצאים 7 ערך גדול מ- 30 . 8 ערך גדול מ- 4 . 9 ערך גדול מ- 200 מ"ר. 10 ערך גדול מ- 200 מ"ר. | 45 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל בכל בדיקה. עד מועד סיום הביקורת לא קיבל צוות הביקורת הסבר על היקף הליקוי ומהותו, ואף מרשות המיסים נמסר כי טרם הצליחו לפענח תקלה זו. קובץ הכרמ"ן הואבסיסהמידעהיחידלמאגרמידענדל"ןשלרשותהמיסים,המשמשגםאתאזרחי ישראל במגוון דרכים, בין היתר להשוואת מחירי הדיור כבסיס לקבלת החלטה מושכלת בדבר רכישה חדשה. נתונים חסרים פוגמים באיכות, במהימנות ובשימושיות של אתר מידע נדל"ן. • נכסיםהיסטוריים-מבין1,837,382 דירותבבתיםמשותפיםהרשומותבטאבו,נמצא כי 903,858 דירות לא קיימות בקובץ הכרמ"ן. כלומר, קיימים נכסים שהוסדר רישומם בטאבו אך לא מופיעים במאגר הנדל"ן המסתמך על קובץ הכרמ"ן. ככל הנראה קיימים נכסים נוספים שאינם רשומים בכרמ"ן, שכן לא כל נכסי המקרקעין רשומים בטאבו. אי-שלמות קובץ הכרמ"ן יוצרת קושי בהסתמכות עליו כמאגר נדל"ן. כמו כן, חוסר במידע שלם עלול להוביל לחישוב מס באופן שגוי, לטעויות במצבת הנכסים של אזרחים ולקושי באיתור נכסים ובעלי נכסים. • נכסים שעברו איחוד וחלוקה מחדש - כאשר מתבצעים איחוד וחלוקה מחדש של נכסיםנעשהעדכוןברישוםבטאבו,במפ"יוברמ"י,אולםלאמבוצעכללרישוםבקובץ הכרמ"ן, שכן לא מדובר בעסקה החייבת בדיווח לפי חוק מיסוי מקרקעין. נמצא כי קיימות649,636 עסקאותאשרהגושוהחלקהשדווחובהןלאקיימיםברשימתהגושים והחלקות המוסדרים בטאבו, זאת מבין 2,967,691 עסקאות המופיעות בכרמ"ן אשר לא נמכרו בחלקים11 ; כלומר, קיימים 649,636 נכסים בקובץ הכרמ"ן עם גוש וחלקה ששונו ולא קיימים עוד. נכסים שהתרחשה לגביהם מכירה אחת לפחות, הרשומים בקובץ הכרמ"ן ושעברו איחוד וחלוקה מחדש - יישארו על שם הבעלים המקוריים גם לאחר מכירתם, נוכח אי-היכולת לבצע קישור בין מספרי גוש, חלקה ותת-חלקה לפני האיחודוהחלוקהמחדשואחריהם. במצבזהמופיעיםנכסיםעםפרטיםישניםבקובצי מיסוי מקרקעין ויוצרים מצג שגוי הן ביחס למלאי הנכסים בישראל, הן ביחס למצבת הנכסים האישית של האזרחים. עוד נמצא כי מפ"י העביר לרשות המיסים אחת לשנה ועד שנת 2022 את קובץ השינויים של הפרצלציה שנאסף בו, אולם רשות המיסים לא הזינה שינויים אלו למערכות ולא טייבה בעזרתם את קובצי העסקאות הקיימים במיסוי מקרקעין באופן הקושרנכסיםלפניפרצלציהואחריה.כמוכן,לאהתבקשקובץשינוייםכאמורלשנים שלאחר 2022 . שימוש בקבצים אלה יכול לסייע לקשור בין נכסים לפני פרצלציה ואחריה, וכך למנוע מצבים שבהם נכסים רשומים בבעלותם של נישומים אף שנמכרו. • קרקעותשבנועליהןנכס- נמצא כי מיום ששיעור המס על קרקעות12 הפךלשיעור מס אפס, ובשל היעדר חבות המס, רשות המיסים לא אוכפת את חובת הדיווח לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים על שינויים שנעשים בקרקעות. היעדר דיווח על ביצוע שינויים בקרקעות עלול להוביל לכך שלא תהיה לרשות המיסים תמונה מהימנה בקשר לנכסיו של אדם. בקובץ הכרמ"ן לא יעודכנו נתונים על אדם שהפך לבעלים של קרקע או חדל מלהיות בעלים של קרקע בדרך שאינה עסקה החייבת בדיווח לפי 11 כאשר 100% מהנכס נמכר על ידי מוכר אחד בלבד. 12 סעיף 17 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א- 1961 . | 46 | מיסוימקרקעיןותשתיתהמידעעלנדל"ןבישראל|התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 חוק מיסוי מקרקעין; וכלל הקרקעות שעליהן בנו והבנייה לא נעשתה על ידי מי שזהו עסקו, ימשיכו להופיע כקרקע בלבד בקובץ הכרמ"ן, גם אם הנכס נמכר. מצב זה עלול להוביל לחוסר מהימנות של מאגר הנדל"ן המפורסם לציבור, למיסוי שגוי של נישומים, לטיפול שגוי בבקשות של נישומים כגון במענקי עבודה ובהשתתפות במחיר למשתכן,ולפגיעהבתמונתהנכסיםשלנישומיםהמשמשתאתרשותהמיסיםלצורכי גבייה. כמו כן נתון זה פוגע במדדים השונים שמפרסמת הלמ"ס. הזנת נתונים שגויים לקובץ הכרמ"ן - משנת 1991 דווחו לרשות המיסים 4,021,108 עסקאות. בהשמטת עסקאות שבהן נמכרו חלקים מנכס על ידי מוכרים שונים, מספר העסקאותהוא2,967,691 -כלומר,גםאםישכמהמוכריםלנכס,המכירהתיחשבכעסקה אחת. צוות הביקורת בחן את הנתונים הבאים שהוזנו לקובץ הכרמ"ן: • שנתבנייה-לפחותב- 53,963 עסקאותבבתיםמשותפיםבקובץהכרמ"ןשנתהבנייה שנרשמה שגויה או לא ידועה13 . )לפני 1900 ; שהרי אין מבנים כאלה בישראל(. מדובר בכ- 4.2% מהעסקאות המדווחות בקובץ הכרמ"ן בבתים משותפים וכ- 1.8% מכלל העסקאות המדווחות בקובץ הכרמ"ן, בהשמטת נכסים אשר נמכרו בחלקים. עוד נמצא כי קיימת מגמת החמרה בהזנת שגיאה זו מאז נהפכו דיווחי המייצגים למקוונים: משנת 2018 היו כ- 4.7% מדיווחי שנות הבנייה שגויים או לא ידועים, לעומת 3.9% עד אז. עוד נמצא כי לאותו נכס מדווחות שנות בנייה שונות. לדוגמה, לגבי מבנה עסקי שהוקם ב- 1975 ושדווחו בו 96 עסקאות מאז נבנה קובץ הכרמ"ן, היו 21 דיווחים שונים על השנה שבה הוקם הבניין, בין השנים 1900 ל- 1990 . • מספר קומות בבניין - נמצא כי קיימות 452,678 עסקאות בבתים משותפים בקובץ הכרמ"ןשבהןמספרהקומותבבנייןשדווחולמיסוימקרקעיןהואאפס,ולמעשהשגוי. דיווחי עסקאות אלו משקפים כ- 35% מהעסקאות המדווחות בקובץ הכרמ"ן בבתים משותפים וכ- 15.3% מכלל העסקאות המדווחות בקובץ הכרמ"ן, וכיוון שמדובר רק בעסקאות שבהן נמכר 100% מהנכס על ידי נישום יחיד, שיעור הדיווח השגוי צפוי להיות גדול יותר בהתחשב בנכסים אשר נמכרו בחלקים. • שטח דירה - ב- 80,556 עסקאות שבהן נמכר 100% מהנכס לנישום יחיד בבתים משותפים,ואותונכסנמכרלפחותפעםנוספת,קייםהפרששללפחות20 מ"רבשטח הדירה שדווח בדיווחים השונים. צוות הביקורת מצא כי בהשמטת עסקאות שנעשו בבניינים שעברו שינוי לפי תוכניות להתחדשות עירונית - פינוי בינוי או תמ"א 38 )אז ייתכן שהתווסף שטח לאותה הדירה(, קיימות 47,414 עסקאות בבתים משותפים עם הפרשי דיווח כאמור, המטילים ספק באיכות הנתונים ובדיוק הדיווחים. • מספר דירות בבניין - נמצא כי קיימות 578,561 עסקאות בבתים משותפים בקובץ הכרמ"ן שבהן נמכר 100% מהנכס לנישום יחיד, ומספר הדירות בבניין שדווח למיסוי מקרקעין הוא אפס. מדובר בכ- 47% מהעסקאות המדווחות בקובץ הכרמ"ן בבתים משותפים וכ- 19.5% מכלל העסקאות המדווחות בקובץ. נתון זה גדול יותר בפועל, בהתחשב בעסקאות שבהן הנכס נמכר בחלקים. 13 בדיווח עסקה קיימת אפשרות לבחור בשנת הבנייה "המאה ה- 19 " ואז יוזן הערך "1800 " בשנת הבנייה, וזאת לצורך סימון מבנים ישנים שלא ידועה שנת הבנייה שלהם. | 47 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל נמצאו נתונים שגויים גם בהזנת הערכים "כתובת דירה" ו"מספר חדרים". עוד נמצא כי בעסקאותשישבהןיותרממוכראחד,כלדיווחשלאחוזנמכריופיעבמערכתכעסקה נפרדת.עסקהאחת-לרובהעסקהשבההאחוזהגדולביותרשנמכר-תכילאתכלל המידע, ואילו יתר העסקאות יכילו מידע חלקי בלבד. הדבר מקשה על המשתמשים לפענח את המידע המוצג, וכן מקשה על ביצוע סטטיסטיקות וחיתוכי מידע על ידי גופים כמו הלמ"ס ומפ"י. השימוש בקובץ הכרמ"ן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - נוסחת החישוב של מדד מחירי הדירות כוללת אינדקסים רבים הנלקחים מקובץ הכרמ"ן. נוכח היעדר נתונים מהותיים בקובץ ומהימנותו המוטלת בספק רב, המליצה הוועדה המייעצת14 בדוח הביניים על העשרת המידע השוטף המתקבל מרשות המיסים וטיובו, ועל ביצוע בקרות לוגיות על המידע המדווח לרשות המיסים בזמן אמת עם המעבר לדיווח המקוון. ממצאי דוחזההעלוכילאחלשיפורמשמעותיבעקבותיישוםהמלצותהוועדה,וכיעסקאותרבות עדיין מדווחות לרשות באופן חסר או שגוי, אך נתוניהן מהווים חלק מנוסחת החישוב ומשפיעים על מדד מחירי הדירות באופן העלול ליצור מצג שגוי של השוק ולהשפיע על התנהגות הצרכנים. להלן שתי דוגמאות לצורך הקיים בלמ"ס באיסוף נתונים שאינם מדווחים כיום לרשות על מגמות אלה, לצורך מדידת השפעתם על מדד מחירי הדירות: • מבצעיקבלנים-לאורךשנת2024 הציגההלמ"סעלייהשנתיתבמדדמחיריהדירות של 7.3% . במסגרת חישוב נתון זה לא הובא בחשבון מתן הטבות שונות מקבלנים, ובפרטמבצעיהמימוןעלדירותוהנחותבגובהההצמדותוהריביותשעתידותלהצטבר עדהתשלוםבעתהאכלוס,אונתנהלהםביטויבדרךאחרת.זאת,בשלחוסרבנתונים בנושא זה בזמן אמת והצורך לקבלם מרשות המיסים. יצוין כי בתאריך ה- 14.3.25 פרסמה הלמ"ס כנספח את ממצאי ההשפעה של ההטבות המימון ביחס לתקופה שבה הטבות אלו לא היו חלק מהמבצעים שהיצעו הקבלנים לרכשי הדירות ונמצא כי ההשפעה המצטברת הינה כ- 1.3 אחוזים. בפורום שווי הוגן באוניברסיטת רייכמן הוצג בדצמבר 2024 חישוב של שווי ההטבה הגלומה במבצעי המימון. מרכיב ההנחה הגלום בעסקה שבה יתרת התמורה בשיעור של 80% משולמת בעת מסירת הדירה, ביחס לעסקה שלפיה התשלומים מתבצעים על פי קצב התקדמות הבנייה, נע בין 5.3% ל- 7% ממחיר המחירון של הדירה )תלוי בעיתוי הרכישה(. בעסקאות שבהן יתרת התמורה בשיעור של 90% משולמת בעת מסירת הדירה, מרכיב ההנחה יהיה בשיעור גבוה יותר ממחיר המחירון של הדירה. צוות הביקורת חישב כי כשניתנת הטבת מימון בשיעור של 80% תמורה המשולמת במסירת הדירה, מדובר בהנחה שבין כ- 153,500 ש"ח לבין כ- 202,700 ש"ח ממחיר דירה ממוצעת15 . • ממ"ד- בעקבות מלחמת חרבות ברזל הביקוש לדירות עם ממ"ד עלה, ולכך השפעה על מחירן. ביוני 2024 התווסף לטופס הדיווח המקוון בעסקאות יד שנייה, לבקשת 14 הועדה הציבורית המייעצת בנושא בינוי, דיור ונדל"ן מונתה מטעם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה ופעלה בתקופה שבין יולי 2016 לדצמבר 2020 . 15 בהתאם לנתוני הלמ"ס, 2,896,000 ש"ח - המחיר הממוצע של דירות חדשות, ללא דירות שנמכרו במסגרת מבצעי משרד הבינוי והשיכון ורמ"י, בחודשים דצמבר 2024 עד ינואר 2025 . | 48 | מיסוימקרקעיןותשתיתהמידעעלנדל"ןבישראל|התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 הלמ"ס, נתון של קיום ממ"ד. נמצא כי הדרישה להזנת נתון של ממ"ד בטופס דיווח העסקאות נפתחת רק בעסקאות שבהן שנת הבנייה של הנכס לפני 1991 )דירות ישנות(, אך נוכח הממצאים לעיל בדבר היקף הזנה שגויה של שנת הבנייה של הנכס הנמכר,ספקאםהנתוניםהנוגעיםלמכירתנכסיםהכולליםממ"דאכןמשקפיםכיאות קיומו של ממ"ד בנכס. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת הלמ"ס טרם הכניסה את הנתונים על ממ"ד בדירות ישנות לנוסחת החישוב של מדד מחירי הדירות או נתנה להם ביטוי בדרך אחרת, וזאת אף שיש חשיבות למשך הזמן שחולף ולעיתוי, שכן נתונים אלה מושפעים מהתקופה והנסיבות. להכללת נתונים אלו עלולה להיות השפעה על מדד מחירי הדירות. יצוין כי במרץ2025 הלמ"סקיבלהמרשותהמיסיםנתוניםבדברקיומושלממ"דבדירותישנות וביצעה בדיקה לגבי השפעת נתוני עסקאות. בבדיקה נמצא כי ההשפעה של נתוני העסקאות שהתקבלו מרשות המיסים היא זניחה. הלמ"ס אף הודיעה ב- 14.3.25 כי "המשתנה 'ממ"ד' יכנס באופן שוטף לחישוב מדד מחירי הדירות, זאת בשל אפשרות עתידית שהשפעתו על מדד מחירי הדירות תתכן ותעלה במידה והתופעה של הוספת ממ"ד לדירות ישנות תהיה דרמטית". מצבת נכסים לאדם - מצבת נכסים לאדם היא רשימת כלל נכסיו של אדם. אזרחים וגופים ממשלתיים יכולים להנפיק באתר של רשות המיסים אישורי מצבת נכסים. בין היתר האישור ניתן לצורך קבלתמענק עבודהממסהכנסה, השתתפותבהגרלותמחיר למשתכן של משרד הבינוי והשיכון, קבלת סיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון, קבלת השתתפות בשכר דירה מהביטוח הלאומי ובדיקת נכסיו של חייב לפני פשיטת רגל לצורך קבלת הפטר. אישור מצבת הנכסים שמונפק על ידי מיסוי מקרקעין מסתמך על נתוני קובץ הכרמ"ן. קייםקושיבהצגתמצבתנכסיםנכונה.כךלמשל,בקובץהכרמ"ןלאיופיעוביןהיתרנכסים היסטוריים שלא בוצעה בהם מכירה, נכסים שהתקבלו בירושה ודירות שנבנו באופן פרטי על קרקעות. מנגד נכסים שנרכשו, עברו פרצלציה ונמכרו לאחר הפרצלציה והעברת נכסים אגב גירושין יופיעו באישור מצבת הנכסים של אדם אף שאלו אינם בבעלותו. • אישור מצבת נכסים לצורך מענק עבודה - מענק עבודה משולם מכוח חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים )מענק עבודה(, התשס"ח- 2007 . מענק עבודה הוא תוספת הכנסה המשולמת לשכירים ולעצמאים מגיל 21 ומעלה שיש להם ילדים או שגילם 55 ומעלה ללא ילדים והכנסתם נמוכה ותואמת לקריטריונים הקבועים בחוק, ככלי לתמרוץ השתתפות עובדים בשוק העבודה. בשל הליקויים שהועלו לגבי קובץ הכרמ"ן ייתכנו מקרים שבהם עובדים יקבלו מענק עבודה אף שבבעלותם נכסי מקרקעין נוספים מלבד דירה יחידה, וייתכנו מקריםשבהםלאיאושרמענקעבודהלעובדיםבשלרישוםבעלותעלנכסיםנוספים, שבפועל אינם בחזקתם. עוד הועלה כי בשנים 2021 - 2023 הוגשו 804 , 5,700 ו- 945 פניותלבחינהמחודשתשלשלילתמענקעבודהבשלמצבתנכסים)בהתאמה(,ומהן 585 ) 72.8% (, 4,783 ) 83.9% ( ו- 812 ) 85.9% ( התבררו כנכונות )בהתאמה(. כלומר, בשיעורניכרמהפניותמצבתהנכסיםלאתאמהאתמצבהנכסיםהאמיתישלהעובד. | 49 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל כןנמצאכיקיימותפניותשלאזרחיםשלאחרבירורהפנייהנמצאוזכאיםלמענקאולם לא נמצאה סיבה הגיונית לבעיה במצבת הנכסים שלהם, ובין היתר לא היו ברשותם נכס שעבר פרצלציה, נכס שעבר אגב גירושים או קרקע שבנו עליה. עוד נמצא כי במשך תקופה לא ידועה בדיקת מצבת הנכסים, אשר לה כאמור השפעה על מיצוי זכותם של אזרחים לקבלת מענק עבודה, מתבססת על קבצים לא תקינים ובעקבות זאת רישום נכסים לא מדויק, ובפועל חלות שגיאות רבות במצבת הנכסים )84% מהערעורים נמצאו מוצדקים(. הדבר גורם לצורך בפניות של אזרחים לתיקון ועלול לגרום לחסרון כיס לאזרחים שלא פנו לבחינה מחודשת של הבקשה. תשתיתמידעלאומיתבתחוםהנדל"ן- בשנת2024 החלההלמ"ס, בשיתוףפעולהעם מערךהדיגיטלהלאומי,ביצירתמערכתלזיהוינכסיםשבבסיסהמאגרדירותומבנים,ולכל דירה זיהוי חד-חד-ערכי. במסגרת העבודה המשותפת הועלה כי במדינות שונות בעולם, למשל בשבדיה ואירלנד, הצליחו ליצור מרשם נכסים המזהה כל נכס במדינה ומרשם עסקים המזהה כל עסק במדינה, וקשרו שני מרשמים אלו למרשם האוכלוסין המזהה כל פרט באוכלוסייה. בבריטניה חברה ממשלתית מספקת את מרשם הנכסים והרחובות על ידי ערך זיהוי ייחודי לנכסים. גם בקנדה הקימו מרשם המזהה כל נכס לפי מספר ייחודי ואף פעלו לרישום נכסי טבע. עוד הועלה כי בישראל ישנו צורך בתשתית מידע לאומית בתחום הנכסים,וכיהאתגרהמרכזיבנושאזההואהיעדרמספרזיהוילנכסוהיעדרשפהמשותפת בין משרדי הממשלה. במצב הקיים כיום, גופים ציבוריים הזקוקים למספר מזהה נכס מוצאים לעצמם דרך לזיהוי הנכסים, כל אחד מהם בדרך שונה ובהתאם לצורך. הגופים שלהם עניין במספר מזהה לנכסים הם, בין היתר, מינהל התכנון, משרד הבינוי והשיכון, רשות המיסים, אגף רישום והסדרה מקרקעין, בנק ישראל, רמ"י, קרן קיימת לישראל, גופי דיורציבורי,רשויותמקומיות,ועדותתכנון,רשותהחשמל,תאגידימים,הלמ"ס,מפ"יופיקוד העורף. נמצא כי המספרים המזהים של נדל"ן אינם זהים בין הגופים הציבוריים השונים וגורמים לחוסר אחידות, חוסר אינטגרציה בין מערכות שונות וקושי בהעברת מידע בין הגופים. למשל, מזהה הנכס הבודד, שהוא תת-חלקה, מוקצה בשלב הרישום של הנכס בטאבו, אולם כבר בשלבים מוקדמים יותר יש לגופי ממשלה שונים צורך במספר מזהה - בין היתר בדיווח עסקה לרשות המיסים, אז תת-החלקה לא נרשמת ויש קושי בזיהוי מדויק של הנכס. נכון למועד סיום הביקורת, יצירת המערכת לזיהוי חד-חד-ערכי של נכסים נמצאת בשלב התחלתי. המערכת לזיהוי נכסי מקרקעין המוצעת על ידי הלמ"ס ומערך הדיגיטלהלאומיאינהכוללתחיבורלכללגופיהממשלה,שלהםמידע,ביןהיתר,עלפרטי הבעלים בנכס, ולא נקבע מי הגוף שיהיה אמון על איכות הנתונים המוזנים. פערים במידע הכלול בשני מאגרי מידע ממשלתיים בנושא נדל"ן - לציבור מוצגים שני מאגרי מידע בשני אתרים ממשלתיים: "מאגר מידע נדל"ן", המנוהל על ידי רשות המיסים, ו"אתר הנדל"ן הממשלתי", המנוהל על ידי מפ"י. נמצא כי בשני האתרים הממשלתיים מתקבלות תוצאות שונות משמעותית )כגון מספר עסקאות שונה, עסקאות שונות, אופן הצגה לא אחיד(, באופן היכול להכשיל את הציבור בבואו לקבל החלטות על בסיס מידע זה. | 50 | מיסוימקרקעיןותשתיתהמידעעלנדל"ןבישראל|התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 יישום המלצות הוועדה הציבורית המייעצת בנושאי בינוי, דיור ונדל"ן - הוועדה המליצה על העשרת המידע השוטף המתקבל מרשות המיסים וטיובו, לרבות הגדרת שדות קומה, מעלית, חניה, מחסן ומרפסת כשדות חובה, במסגרת המעבר לדיווח מקוון. כמו כן המליצה הוועדה על ביצוע בקרות לוגיות על המידע המדווח לרשות המיסים בזמן אמת עם המעבר לדיווח המקוון. רשות המיסים יישמה את מרבית המלצות הוועדה. עם זאת עלה כאמור כי על אף הבקרות הלוגיות ניתן להזין נתונים לא סבירים למערכת. מבצעי קבלנים - משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולת הלמ"ס בסיום הביקורת לפרסום מידע בדבר ההשפעה של הטבות המימון על מחירי הדירות לצד מדד מחירי הדירות וממליץ כי דבר זה ייעשה באופן עיתי. עיקרי המלצות הביקורת על רשות המיסים לפעול לניהול החייבים באופן שיאפשר יכולת גבייה אופטימלית, יכולת בקרה והתחקות אחר החייבים ויכולת הצגה נאותה בדוחות הכספיים של מדינת ישראל בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, ואף לפעול לגביית חובות אלו, וזאת במטרה למנוע הפסד כספי לאוצר המדינה. אי-גביית חובות אף פוגעת בשוויון בפני החוק. כמו כן על רשות המיסים לבצע את הדרוש כדי שהנתונים בדבר החובות למיסוי מקרקעין יוצגו בדוחות הכספיים ובמערכות מיסוי מקרקעין באופן אמין ונאות. על רשות המיסים לפעול בהתאם להוראות החוק ולבדוק את כלל העסקאות המדווחות למיסוי מקרקעין בטרם חולף מועד ההתיישנות, תוך מתן זמן סביר לנישומים להציג טענותיהםולהמציאאסמכתאותנדרשות.כמוכןעלרשותהמיסיםלקבועבקרותעלמועד התחלת הטיפול בשומות ושמיעת טענות הנישומים. כמו כן, על הרשות לקבוע כללים ברורים בנושא. יתרה מכך, על הרשות לפעול למניעת שידור שומות לאחר המועד הקבוע בחוק,ביןהיתרתוךאי-מתןאפשרותטכניתלשידורשומותכאמוראולחלופיןשידורשומה עצמית אוטומטית לאחר המועדים הקבועים בחוק. על הרשות לבחון בדיעבד שומות ששודרו באופן זה ואם נדרש לקבל את השומה העצמית או את ההשגה של הנישום. עלרשותהמיסיםלבצעאתתיקוניהשבחבשומותמסההכנסהסמוךככלהאפשרלתיקון השבח, לצורך גביית מס אמת והבטחת טיפול שוויוני מול נישומיה, וכן לבצע בקרה על המשרדים השונים בנושא זה. על רשות המיסים ורמ"י לפעול בהתאם לדרישות החוק והתקנות מכוחו לדיווח העסקאות שלא דווחו מיום המעבר למערכת החדשה בכל מרחב ועד מועד סיום הביקורת, ולדיווח שוטף על עסקאות חדשות. על רשות המיסים לשפר את השירות שניתן ללקוחות מיסוי מקרקעין, בין היתר באמצעות שדרוג המערכת הממוחשבת, וזאת במיוחד נוכח ביטול השירות של קבלת קהל. כן עליה לבחון מחדש מדיניותה בנושא, תוך חתירה לשירות מקצועי, מהיר ויעיל וליצירת אמון אצל | 51 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל הלקוחות, בהתאם למטרת-העל שרשות המיסים קבעה לעצמה, והיא הענקת שירות המעמיד את הלקוח במרכז. על רשות המיסים לתקן את התקלה המונעת העברת בסיס המידע של קובץ הכרמ"ן בשלמותו מהמערכות המאובטחות של רשות המיסים למערכות חיצוניות ואף לאתר מידע נדל"ן של רשות המיסים, לאמוד את היקפה ועומקה של התקלה ולפעול לתיקונה כך שהקבצים שיועברו יהיו שלמים ותקינים. כמו כן על רשות המיסים לשפר את היכולות הממוחשבותלקבלתחיתוכימידעמקובץהכרמ"ן,וזאתכדילאפשרשימושחכםוטכנולוגי יותר בקובץ זה לצורכי העבודה השוטפת והבקרה עליה. על רשות המיסים לבחון אפשרות שלהטמעתכליםמתקדמיםדוגמתAI כדילסייעלעבודתמפקחימיסוימקרקעיןבהצלבת נתונים ובחינת סבירות נתונים. על רשות המיסים לבצע מעקב על שינויים בגין פרצלציות תוך שיתוף פעולה עם הטאבו ועםמפ"י,ולשקולדרישתדיווחבעתמכירתהנכסעלתאריךרכישתואועלהשינוישנעשה בגוש והחלקה, וזאת כדי שתהיה יכולת לקשור בין הנכסים. כל זאת כדי שקובץ הכרמ"ן יהיה מהימן ועדכני יותר, ומצבת הנכסים של האזרחים תוביל למיסוי וטיפול נכונים על ידי רשות המיסים. על רשות המיסים לבצע בחינה מחודשת, על בסיס מערכת מצבת נכסים עדכנית ונכונה, של כלל הבקשות למענק עבודה שנשללו, ולפעול למיצוי זכויות כלל האזרחים שזכאותם למענק עבודה נשללה שלא כדין. כמו כן עליה לתקן את רישום הנכסים הלא-מדויק במערכת. מומלץ על יצירת תשתית מידע לאומית בתחום הנכסים אשר תכיל ותרכז מידע ממספר רב של מקורות. על משרד ראש הממשלה לבצע עבודת מטה ולקבוע את זהות הגוף אשר יהיה אחראי לתשתית זו. גוף זה יהיה אחראי בין היתר לקבלת המידע, איכותו, טיובו והפצתו, וזאת בשיתוף הלמ"ס, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד המשפטים, משרד הפנים, מינהל התכנון, רשות המיסים, משרד הבינוי והשיכון, רמ"י ומפ"י. כמו כן מומלץ כי משרד ראש הממשלה יסדיר את מתן הסמכויות לגוף האחראי לצורך פעילות זו. תשתית מידע כאמור תטייב את פעילות גורמי הממשלה ואת מתן השירות לאזרחים בתחום נכסי המקרקעין. | 52 | מיסוימקרקעיןותשתיתהמידעעלנדל"ןבישראל|התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 מבנה עסקי שהוקם בשנת 1975 ושדווחו בו 96 עסקאות, ובהן דווחו 21 שנים שונות כשנה שבה הוקם הבניין צולם על ידי צוות הביקורת ב- 27.5.25 . | 53 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל השפעת הפערים שעלו בדוח על האזרח | 54 | מיסוימקרקעיןותשתיתהמידעעלנדל"ןבישראל|התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 סיכום שוק הנדל"ן בישראל הוא מהגורמים החשובים ביותר לכלכלת ישראל, והשפעותיו הן בתחומים מגוונים: בין היתר בתחום הכלכלי, בתחום החברתי, בתעסוקה ובפוליטיקה. עסקאות בתחום המקרקעין הן החשובות, המשמעותיות והיקרות ביותר בחייו של אדם. בעשור האחרון חלה עלייה משמעותית במחירי הדיור בישראל, הנובעת בין היתר משילוב של מחסור בהיצע של דירות,סביבתהריביתבישראלמשנת2008 והשפעותשלמשבריםכלכלייםעולמיים.מדדמחיר הדירות עלה מינואר 2014 ועד דצמבר 2024 בכ- 77.5% , ואילו מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה זו בכ- 15.3% . בשנים2018 - 2020 ההכנסותממיסוימקרקעיןהיובממוצעכ- 11.37 מיליארדי ש"ח, כ- 7% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגובה רשות המיסים. בשנים 2021 - 2022 עלה סך ההכנסות ממיסוי מקרקעין לכ- 23 מיליארדי ש"ח בממוצע, כ- 9% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגובה הרשות, ואילוב- 2023 שיעורזהירד,ביןהיתרבשלמלחמתחרבותברזל:סךההכנסותממיסוימקרקעין היה 14.41 מיליארדי ש"ח, כ- 6% מסך ההכנסות ממיסים ישירים שגובה רשות המיסים. מיסוי מקרקעין, בבואו למסות עסקאות נדל"ן, נדרש לתפקד כגוף האמון על דיווחי העסקאות, בדיקתן וקביעת תשלום המס בגינן, ונדרש לפעול באופן היעיל והאפקטיבי ביותר כדי לספק שירות יעיל ומהיר לאזרחים וגביית מס אפקטיבית למדינה. ממצאי דוח זה העלו ליקויים בתחום פעולת מיסוי מקרקעין. נמצא כי אין אחידות בטיפול בשומות על ידי עובדי השומה במשרדי מיסוי מקרקעין האזוריים, אין מסגרת זמנים ברורה למענה לבקשות לתיקוני שומה, ובקשות רבות מטופלות באיחור ניכר, דבר אשר יכול לגרור עלויות נוספות לנישומים. נמצא כי ישנם עיכובים בביצוע תיקוני שבח בשומות מס הכנסה - חלקם עולים על שלוש שנים - כך שישנו קושי לגבות את המס המתחייב מתיקון השומה, ואין אומדן לסך החובות שנגבו או להחזרים שלא שולמו לנישומים. עוד נמצא כי שיתוף הפעולה בין מערכי המס השונים הוא לקוי, וכי יש שימוש מועט במערכת שנועדה לפעילות זו. נמצאכישומותרבותמטופלותלקראתמועדההתיישנות,דברשיכוללהצביעעלהיעדרבדיקה מיטבית של השומות או לחלופין אי-מתן זמן מספק לנישומים להשמיע טענותיהם. עוד נמצא כי שומות רבות נקבעות לפי מיטב שפיטה לאחר ההתיישנות השומה, וזאת שלא בהתאם לחוק. בנושאשירותהלקוחותבמיסוימקרקעיןנמצאוליקוייםרבים.ביןהיתראיןנוהלעבודהלמערכת שירות הלקוחות העיקרית, לא נקבעו בנוהל משכי זמן מענה נדרשים לטיפול בפניות, אין בקרה ממוחשבת על איכות המענה ואף על משך זמן המענה, ויש עיכובים בטיפול בפניות בנושאים שונים. המענה הטלפוני של הרשות כמעט אינו זמין כלל. ממצאי דוח זה העלו ליקויים רבים בתחום איסוף נתוני עסקאות הנדל"ן לקובץ הכרמ"ן והפצתם לגופיםממשלתייםולציבור.נמצאכייישוםהמלצותהוועדהומעברלדיווחמקווןעלידיהמייצגים לאתרמומשמעותיתלשיפוראיכותנתוניקובץהכרמ"ן,והקובץהמועברלמפ"ילצורךטיובואינו תקין וחסר. נכסים רבים אינם מופיעים בקובץ; נכסים רבים מופיעים עם נתונים שגויים; לא נאספים נתונים משמעותיים היכולים לסייע בחישוב מדד מחירי הדיור, בפעולות רשות המיסים ובהצגת מידע לאזרחים; לא נעשה טיוב חוזר של הקובץ על ידי המשתמשים בו; אישור מצבת הנכסיםשמסופקלאזרחהואחסרובמקריםרביםשגוי;העברתהמידעביןהגופיםהממשלתיים | 55 | מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל"ן בישראל מוגבלת בהיעדר מזהה חד-חד-ערכי לנכסים. כמו כן נמצאו פערים משמעותיים בהצגת מידע על נדל"ן בין מאגרי המידע המפורסמים לציבור על ידי רשות המיסים ומפ"י. על רשות המיסים לשפר את השירות לציבור תוך חתירה ליעילות, מתן שירות יעיל ואפקטיבי ומיצוי זכויות הנישומים למול גביית מס אמת. על משרד ראש הממשלה לבחון ולקבוע את זהות הגוף אשר יהיה אחראי ליצירת תשתית מידע לאומית בתחום הנכסים אשר תכיל מידע ממספר רב של מקורות. גוף זה יהיה אחראי בין היתר לקבלת המידע, איכותו, טיובו והפצתו, בשיתוף הלמ"ס, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד המשפטים, משרד הפנים, מינהל התכנון, רשות המיסים, משרד הבינוי והשיכון, רמ"י ומפ"י. כמו כן מומלץ כי משרד ראש הממשלה יסדיר את מתן הסמכויות לגוף האחראי לצורך פעילות זו. תשתית מידע כאמור תטייב את פעילות הממשלה ותשפר את מתן השירות לאזרחים בתחום נכסי המקרקעין. | 56 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 משרד הכלכלה והתעשייה היבטים בטיפול הממשלה ביבוא טקסט | 2 | |התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 היבטים בטיפול הממשלה ביבוא סוגיית יוקר המחיה בישראל משפיעה על כל משקי הבית ועל רמת החיים של האזרחים. על כן, הטיפול בה הוא בעל חשיבות מרובה. אחת הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה היא פתיחה של השוק המקומי לתחרות בין היתר על ידי הגדלת היבוא. חלק נרחב מהמוצרים הנצרכים לשימוש במדינת ישראל אינם מיוצרים בה ונדרש לייבאם ממדינות אחרות, אלא שהסחר עם שכנותיה מוגבל ולכן כלכלת ישראל מאופיינת כ"כלכלת אי". המדינה מייבאת מוצרים רבים ממגוון תחומים - אנרגייה, חומרי גלם, יהלומים, מוצרי השקעה1 ומוצרי צריכה2 להם השפעה ישירה על הצרכן שכן מדובר במוצרים מוגמרים המיועדים למכירה ושימוש מידי. קיום סחר מול מדינות אחרות משפיע על הפריון ורמת המחירים, שכן ככל שמידת החשיפה ליבוא גבוהה יותר, כך היא תורמת להגברת התחרות בשוק המקומי ולהתייעלות מקומית. עם זאת, חשיפה גבוהה ליבוא עלולה להביא לפגיעה באינטרסים הלאומיים ובהם - אינטרסים ביטחוניים, הגנה על ייצור מקומי בהיותו מקור פרנסה, ביטחון תזונתי של אזרחי המדינה ושמירה על בטיחות ובריאות הציבור, ועל כן בישראל נהוגה מדיניות של חסמי אסדרה וחסמים מכסיים המגבילים את החשיפה של המשק הישראלי ליבוא. בשנת 2014 הוקמה ועדת לנג3 )ועדת לנג( שמטרתה הייתה לבדוק את חסמי היבוא בישראל ולהציע דרכים להגברת התחרותיות וצמצום פערי המחירים של מוצרי צריכה ביחס למדינות ה- OECD . הוועדה ציינה מספר חסמים המשפיעים על יוקר המחיה וביניהם: פתיחת השוק ליבוא; פיקוח הדוק לפני שחרור מהמכס וחסמים בירוקרטיים וזמני המתנה ארוכים לשחרור סחורות מהנמל. בהתאם לחסמים, הוועדה המליצה על גיבוש ויישום מדיניות יבוא חדשה שעיקריה הם: התאמת המדיניות לסטנדרטים בין לאומיים - מעבר מפיקוח טרום השחרור מהמכס לפיקוח בשווקים, הרחבת אחריות היבואן והתבססות על הצהרה, הגברת האכיפה והחמרת הענישה; התאמת דרישות חוקיות היבוא בישראל לנהוג במדינות מפותחות; מנגנון יישום למדיניות יבוא חדשה; מניעת פרקטיקות אנטי תחרותיות - מניעת הסדרים מגבילים בין יצרנים זרים לבין יבואן 1 מוצרי השקעה הם מכונות, ציוד רפואי, גנרטורים, כלי תחבורה לצרכים עסקיים וכיו"ב. 2 מוצרי צריכה הם מוצרים ושירותים שנרכשו על ידי הצרכן הסופי לשימוש אישי או ביתי. מוצרים אלה נועדו לענות על צרכים יומיומיים והם מתחלקים לקטגוריות הבאות: 1 . מוצרים בני קיימה - מוצרים שאורך חיים ארוך והם נרכשים לשימוש מתמשך כגון רהיטים, מכשירי חשמל ורכבים. 2 . מוצרים מתכלים )FMCG 2 ( - מוצרים שנצרכים במהירות כגון מזון, משקאות ומוצרי היגיינה אישית. 3 הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים בתחום הייבוא, נובמבר 2014 בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה דאז, מר עמית לנג. המלצות הוועדה אומצו בהחלטת הממשלה מס' 2318 , "הגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום היבוא" )11.12.14 (. | 59 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא ישיר4 שמטרתם פגיעה בתחרות; שקיפות והנגשת מידע לציבור הרחב, יבואנים ומאסדרים )רגולטורים(. כמו כן, ועדת לנג מצאה כי תחומים מרכזיים במקטע היבוא בישראל מאופיינים בריכוזיות גבוהה ובמספרמצומצםשליבואניםבלעדייםהמייבאיםאתהמוצריםשלהיצרניםהבין-לאומיים.ועדת לנג ציינה את התרומה המשמעותית שעשויה להיות ליבוא מקביל בקידום תחרות תוך-מותגית. דוח ועדת לנג ובהמשך גם דוחות מבקר המדינה שעסקו בנושא וביניהם הדוח שפורסם בשנת 2024 5 ועסק בהתמודדות המדינה עם ריכוזיות בענף המזון ומוצרי הצריכה ציינו כי בישראל שוררת ריכוזיות גבוהה בתחומי מזון ומוצרי צריכה. על כן, מיוחסת חשיבות לחשיפה מוגברת יותר לתחרות מצד יבוא של מוצרי צריכה שתוכל להביא לצמצום הריכוזיות באמצעות גידול במגוון, הגברת התחרות בין היבואנים והיצרנים המקומיים ולבסוף לירידה במחיר לצרכן ולהפחתת יוקר המחיה. דוחשלה- OECD משנת2025 6 שסקראתהכלכלההישראליתהתייחס,ביןהיתר,לחסמיהסחר הנהוגיםבישראלוצייןכיחסמיהסחר,הבירוקרטיהוהיעדרתחרותמספקתמביאלרמתמחירים גבוהה. עוד צוין בדוח כי ככל שיצומצמו חסמי הסחר על ידי יישום הרפורמות החדשות, אפשר שהתחרות תגדל ורמת המחירים תרד. עוד נכתב כי מדיניות של פתיחת השוק המקומי עשויה להביא גם לגידול בפריון ולירידה באופן מתמשך ברמת המחירים. 4 על פי חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח- 1988 יבואן ישיר הוא אדם שמתקיים לגביו אחד מאלה: ) 1 ( הוא מייבא לישראל טובין או מפיץ טובין שיובאו לישראל, בהתאם להסדר עם יצרן הטובין במדינת חוץ; ) 2 ( הוא מייצר טובין בישראל, מכוח הסדר עם אדם במדינת חוץ. 5 מבקר המדינה, דוח שנתי 75א ) 2024 (, "התמודדות המדינה עם הריכוזיות והמונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה". 6 OECD Economic surveys: Israel 2025 . | 60 | |היבטיםבטיפולהממשלהביבואהתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 4% - 20% - 26.9% 222 226% 130% בלבד שיעור היבוא מספר הקטגוריות פער המחירים פער המחירים מהתמ"ג בישראל של מוצרים שנמצא בהשוואה שנמצא בהשוואה לשנת 2023 , נמוך המיובאים לישראל שנעשתה בנובמבר שנעשתה בפברואר משמעותית ממוצע בשנת 2023 2024 בין מדגם 2025 בין מדגם מדינות ה- OECD בהשוואה ל- 245 מוצרים שמקורם מוצרים שמקורם העומד על 51.9% . בממוצע, במדינות ביבוא מקביל ביבוא אישי למוצרים היקף יבוא הסחורות ה- OECD למוצרים זהים זהים בשוק המקומי בשנת 2023 עמד על שמקורם ביבוא ישיר שמקורם ביבוא והם כ- 90.4 מיליארד והם יקרים יותר יקרים יותר דולר7 תת-איוש עלייהפי 2% 2.9% שליותר 3.15 50% בלבד מ- בלבד עלייה מכ- 16.7 מיליון שיעור הגבייה נכון לנובמבר 2024 , נתח השוק של יבוא חבילות בשנת 2020 מהעיצומים 9 מ- 16 המשרות מקביל בענף הרכב לכ- 52.8 חבילות הכספיים שהטיל בזרוע האכיפה שמתמקד בעיקר בשנת 2024 שיובאו הממונה על במינהל התקינה של ברכבי יוקרה לשנת ביבוא אישי בערך התקינה בשנת בקרה על יבוא, אינן 2023 של עד 75 דולר 2024 8 )כ- 3,000 9 מאוישות עם כניסת ש"ח מתוך 4.2 הרפורמה לתוקף מיליון ש"ח( וכן 7 מ- 32 המשרות בזרוע האכיפה לפיקוח בשווקים אינן מאוישות 7 שיעור היבוא הכספי של מוצרי צריכה בשנת 2023 היה 25% מכלל יבוא הסחורות, בהיקף כספי של 22.7 מיליארד דולר. 8 לפני נקיטת צעדים משפטיים נוספים על ידי רשות האכיפה והגבייה. | 61 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא 14 עלייהשל כ- 60% 35% 21 כ- מיליארדש״ח הכנסות המדינה נתח השוק של גידול ריאלי ברווח מותגי רכב מיוצגים ממס קנייה מרכב ארבעת היבואנים של 12 היבואנים על ידי שמונת בשנת 2023 . ערך הגדולים בענף הישירים הגדולים היבואנים הישירים יבוא הרכב עמד על הרכב בענף הרכב בשנת הגדולים באמצעות 2022 בהשוואה רישיונות יבוא, ותוקף כ- 30 מיליארד ש"ח לשנת 2021 . רווח הרישיונות ליבוא 10 בהיקף כספי כולל מהם יפוג בשנים של 5 מיליארד ש"ח 2025 - 2026 בשנת 2022 לעומת 3.7 מיליארד ש"ח בשנת 2021 . פעולות הביקורת בחודשים אוגוסט 2024 עד אפריל 2025 )מועד סיום הביקורת( בדק משרד מבקר המדינה את פעולות משרדי הממשלה להסרת החסמים ביבוא וביבוא מקביל, ובכלל זה נבדקו הנושאים האלה: יישום הרפורמות ביבוא; קיום הוראות סעיפי החוקים הרלוונטיים לרפורמות; השוואה בין-לאומית; בחינה של זרוע האכיפה בתקינה; פעולות הממשלה להסרת חסמים ביבוא מקביל; החסמים והתחרותיות בענף הרכב. הביקורת נעשתה במשרדהכלכלהוהתעשייה)משרדהכלכלה(,ברשותהתחרות,במשרדהבריאות,לרבות שירות המזון הארצי ומחלקת תמרוקים, במשרד האנרגייה והתשתיות )משרד האנרגייה(, במשרד התקשורת, ברשות המיסים בישראל )רשות המיסים( ובמכון התקנים הישראלי )מכון התקנים(. פגישות השלמה נערכו עם רשות האסדרה במשרד ראש הממשלה ועם בעלי עניין כמו סוכני מכס, יבואנים בענפי מוצרי הצריכה, קמעונאים ואיגוד לשכת המסחר )בעלי עניין(. תמונת המצב העולה מן הביקורת בשנת 2023 יובאו למדינת ישראל סחורות בהיקף כספי של כ- 90 מיליארד דולר בהתפלגות הבאה: 43% יבוא של חומרי גלם )כ- 39 מיליארד דולר(; 25% יבוא של מוצרי צריכה )כ- 22 מיליארד דולר(; 16% יבוא של מוצרי השקעה )כ- 14 מיליארד דולר(; 12% יבוא של חומרי אנרגייה )כ- 11 מיליארד דולר( ו- 4% יבוא של יהלומים )כ- 4 מיליארד דולר(. מתוךיבואבהיקףשלכ- 22 מיליארדדולרבגיןמוצריצריכה-רובהיבואנעשהעבורהקטגוריות הבאות:ריהוטומוצריחשמלביתיים)20% (,מזוןומשקאות)17% (,כליתחבורה)16% (והלבשה והנעלה )13% (. | 62 | |היבטיםבטיפולהממשלהביבואהתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 שיעור היבוא מהתמ"ג בישראל, שעמד בשנת 2023 על 26.9% , נמוך במידה ניכרת מממוצע מדינות ה- OECD , שעמד על 51.9% בשנה זו. היישום של הרפורמות ביבוא רפורמה בתקינה )"קסיס דה דיז'ון"( משנת 2022 • כדי לפשט את תהליך היבוא ולהוזיל את עלויותיו החליטה הממשלה על קידום רפורמת התקינה )"קסיס דה דיז'ון"(. עד כניסת רפורמת התקינה לתוקף ביוני 2022 השתייכו מרבית המוצרים שיובאו לישראל )כ- 80% ( לקבוצה 1 מתוך 3 קבוצות, המחמירה ביותר, מה שהשפיע באופן מובהק על התחרות ועל יוקר המחיה בישראל, שכן עבור המוצרים הנכללים בקבוצה זו הליך היבוא הוא הארוך והבירוקרטי ביותר ויש לו עלויות גבוהות המתגלגלות לצרכן הסופי. • רפורמת התקינה כללה תיקון לחוק התקנים שהביא לשינויים הבאים: )א( העברת מאות תקנים מקבוצת יבוא 1 לקבוצות יבוא 2 ו- 3 בעלות משטר אסדרה מקל, שמשמעו הסרת הדרישה לבדיקת מעבדה לכ- 80% ממוצרי הצריכה המיובאים; )ב( הוספת מסלול קסיס - מסלול שבאמצעותו אפשר לייבא טובין לישראל על בסיס הצהרת התאמה לתקינה בין-לאומית, וכן קביעת כלל שלפיו תקן רשמי חדש יסווג אוטומטית במסלול קסיס. בביקורת עלה כי יישום הרפורמה על ידי משרד הכלכלה והמסלולים הרבים שהתלוו לה )ירוק, זהב, יהלום, אלפא ורשתות זרות( גרמו לבלבול בקרב סוכני המכס והיבואנים, ובמבחן התוצאה לא השיגו את מלוא פוטנציאל החיסכון ליבוא טובין לישראל בהפחתת האסדרה ולהפחתת יוקר המחיה. כך למשל, עלה קושי ליישם את מסלול ההצהרה על מוצרי תינוקות וילדים, אופניים ומוצרי פארם מסוימים בגלל דרישות ייחודיות לישראל, ובהן התאמות נדרשות לשוק המקומי לפי תקנות וחוקים שונים, או משום שהיצרן אינו עומד בדרישות המעבדה המורשית בחו"ל ועל כן אין ברשותו האסמכתה הנדרשת לשימוש במסלול הצהרה. לדוגמה במוצר "נוזל כלים" לא נצפה כל חיסכון בעלויות היבוא בגלל דרישות ייחודיות לישראל. בנוסף, הרפורמה לא קידמה את התחרות מצד היבוא המקביל, שלגביו נותרו החסמים כפי שהיו, ובהם הקושי בהצגת אסמכתאות מהיצרן בחו"ל בהתאם לחובת הצהרה על התאמה לתקן. רפורמת "לא עוצרים בנמל" משנת 2024 • בינואר 2024 התקבל תיקון לפקודת היבוא והיצוא )מס' 6 (, התשפ"ד- 2024 , שנועד להסירחסמיםביבואטוביןשחלעליהםתקןרשמיכדילהפחיתעלויותליבואן.משרד הכלכלההעריךעלויותאלהבכ- 9% מערךהיבוא,ואלההיועשויותלהתגלגללהוזלת המחיר לצרכן. • משמעות התיקון בפועל היא ניתוק הקשר בין היבואן למעבדות הבדיקה ושחרור הטובין בקבוצות יבוא 2 ו- 3 ללא המתנה בשערי הנמל באמצעות הגשת הצהרת יבוא | 63 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא שהמוצר עומד בתקן הנדרש - ישראלי או אירופי. הכוונה הייתה לאפשר יבוא חופשי ללא עיכובים בנמלים ובמעבדות לצורך בדיקות ואישורים של אלפי מוצרים כדוגמת בקבוקים לתינוקות, צעצועים לילדים מגיל שלוש, ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים ועוד. נמצא כי ציבור היבואנים וסוכני המכס נתקלים בקשיים בקיום הרפורמה עקב מידע שחסר בידםבדברפעילותהממונהעלהתקינהבענייןתהליכייבואוהיעדרמידעמספקעלאודות הרפורמה. כך למשל, עלו פערים ובכללם - חוסר בהירות בנוגע להוראות אחסנה לפני דיגום ואי-שיקוף המידע בדבר הקלות ביבוא והנגשת אישורים ונספחים. כמו כן, במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה לא היה מוקד זמין ומקצועי של הממונה על התקינה שיכול היה לתת מענה לשאלות ולפניות של הציבור. "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ינואר 2025 • הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנכנסה לתוקף בינואר 2025 , היא השלבהשניברפורמההכוללתשהחלהביולי2024 ,ומטרתהלאפשריבואשלמוצרים שנמכרים באירופה או שעומדים באסדרה האירופית לישראל בלי חובת בדיקה במכון בדיקה.רףההוכחההנדרשמהיבואןליבואטוביןפוחתמאוד,והדרישהבקבוצותיבוא 2 ו- 3 מתבססת בעיקר על הצהרה על תקינות המוצר. מטרת הרפורמה היא להפחית חסמים ובירוקרטיה, לשפר את היעילות העסקית ולהוזיל את המחירים לצרכן. להערכת משרד הכלכלה, הרפורמה כוללת כ- 90% ממוצרי הצריכה הנמכרים בשוק הישראלי, והיא תביא לחיסכון של 8% - 16% בעלות היבוא, ואף תוזיל את מחירי המוצרים בכ- 6,000 ש"ח בשנה למשפחה. יצוין כי הרפורמה מיושמת בשמונה פעימות: בחודשים ינואר עד יולי 2025 נכנסו לתוקףחמשפעימותלמוצריםכגוןמוצריחשמל,מוצריתינוקות,מוצריםשבאיםבמגע עם מזון, מוצרי רפואה ובריאות. שלוש פעימות נוספות ייכנסו לתוקף החל מיולי 2026 ועד ינואר 2028 . בביקורת עלה כי על פי נתוני משרד הכלכלה הרפורמה הביאה לעליה של כ- 44% ביבוא מוצרי צריכה בקטגוריות שונות, ואף הביאה לירידת מחירים לצרכן של מעל ל- 30% )לדוגמה, ביבוא אופניים(. נוסף על כך, חל גידול במספר היבואנים בקטגוריות השונות וכן הצטרפות של יבואנים חדשים לרשימת עשרת היבואנים המובילים בכמה קטגוריות. עם זאת, נמצא כי ציבור היבואנים אינו מצוי בתהליכי היבוא, וכי הממונה על התקינה במשרד הכלכלה לא פרסם מסמך המפרט את מדיניות האכיפה שלו. אי-ודאות כאמור עלולה לפגוע במטרת הרפורמה ולהפחית את מספר היבואנים ואת היקף היבוא ולגרום לעיכובים במשלוחים. נוסף על כך, הגם שבמסגרת הדיווח לוועדת הכלכלה משרד הכלכלה אמור לדווח על השפעת החוקים על עלויות היבוא, בכל הנוגע להשפעה על רמת המחירים והתחרות הבדיקה היא מדגמית בלבד. תחום התקינה כוח אדם במינהל התקינה במשרד הכלכלה • זרוע פיקוח ואכיפה במינהל התקינה עוסקת באכיפתם של תקנים בישראל. האכיפה נעשית הן במישור הפלילי והן במינהלי באמצעות 62 מפקחים, בקרים ומנהלי תחום. | 64 | |היבטיםבטיפולהממשלהביבואהתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 • במסגרת רפורמת התקינה "קסיס דה דיז'ון" )מסלול הצהרה(, ומתוך הכרה בחשיבות של מערך אכיפה יעיל לצד ההקלות שניתנו ליבואנים, תוגבר מערך זרוע האכיפה במינהל התקינה כדי לבצע פעולות אכיפה בשווקים. כדי לשפר את האכיפה וכהכנה לרפורמות "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", הוחלט על בקרה נוספת של הממונה על התקינה בשערי הנמל למניעת כניסה של מוצרים שאינם עומדים בדרישות המאסדר. זרוע האכיפה במינהל התקינה הייתה חסרה בכוח אדם עוד טרם כניסת הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". כ- 22% ) 7 מתוך 32 ( ממשרות העובדים שאמורים לעסוק בפיקוחבשווקיםאינןמאוישות,ויותרמ- 50% ) 9 מתוך16 (ממשרותהבקריםאינןמאוישות, נוסף על 3 משרות מנהלי תחום בזרוע האכיפה ו- 4 משרות מקצועיות שאינן מאוישות. נוסף על 3 מנהלי תחום בזרוע האכיפה ו- 4 משרות מקצועיות שאינם מאוישים. הפער בתקינה ובאכיפה מתחדד על רקע ממצאי פעולות אכיפה בשווקים מ- 1.6.23 עד 1.6.24 . במסגרתן, נדגמו 424 מוצרים, ומרביתם )כ- 57% ( נמצאו לא מתאימים לדרישות התקן הרשמי; במסגרת פעולות בקרה בנמלים נמצא כי 39% מתיקי המוצר שנבדקו אינם עומדים בדרישות הממונה על התקינה; וב- 36% מבדיקות המשלוחים בשערי הנמל והתאמתם לתקן נמצאו ליקויים. כשירות מעבדות בדיקה לצורכי אכיפה • אכיפה בשווקים נעשית באמצעות נטילת מוצר ממדף בחנות קמעונאית והעברתו לבדיקה במעבדה מוכרת. נכון למועד סיום הביקורת ישנן 61 מעבדות מאושרות שקיבלוהכרהמהממונהעלהתקינהעלפיסעיף2י'לפקודתהיבואוהיצוא.לכלאחת מהמעבדות ישנה התמחות ספציפית לתקנים מסוימים, כך שלא כל מעבדה יכולה לבחון התאמה של מוצר לתקן. • עוד נמצא כי סעיף 10ה לחוק התקנים קובע שבדיקת התאמה לדרישות האסדרה האירופית תיעשה בדרך של עמידה בדרישות התקן האירופי התואם. עם זאת, מינהל התקינהבמשרדהכלכלהלאביצעמיפוימלאשליכולותהבדיקהבמעבדותבישראל בהתאם לאסדרה האירופית, כך שייתכן שהמעבדות בישראל, שפועלות בהתאם להוראות חוק התקנים, אינן בעלות היכולות הדרושות לבדיקת העמידה בדרישות התקן האירופי. עוד נמצא כי שלושה חודשים לאחר תחילת הרפורמה "לא עוצרים בנמל" משרד הכלכלה הפסיק להעביר מוצרים לבדיקות במעבדות למשך 60 ימים עקב אי חידוש של החוזה של משרד הכלכלה עם המעבדות. וכן במשך כחצי שנה בשנת 2024 הועברו 10 מוצרים בלבד לבדיקת מכון התקנים לבקרה של המשלוחים בשערי הנמל. אמצעי אכיפה של הממונה על התקינה • חוק התקנים מפרט את אמצעי האכיפה המינהליים שעל הממונה על התקינה להשתמש בהם בביצוע אכיפה. כלי חשוב לאכיפה יעילה המובא בחוק התקנים הוא עיצום כספי למפירים בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנת 2024 זרוע האכיפה של הממונה על התקינה פתחה 618 תיקי אכיפה שההליכים בהם נמצאים בשלבי טיפול שונים. עם זאת, ב- 2024 הוטלו עיצומים כספיים ונשלחו התראות | 65 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא מינהליות רק ב- 47 תיקי אכיפה )שחלקם נפתחו עוד לפני 2024 (, והיקף העיצומים הכספיים באותם תיקים היה 4.2 מיליון ש"ח )לא חלוט(. • בכל הנוגע לנתוני גבייה - נמצא כי ב- 2024 הוטלו עיצומים כספיים בסך 4.2 מיליון ש"חלפניהפחתותשניתנולמפיריםב- 47 תיקיאכיפה,שחלקםנפתחועודלפני2024 . שיעור הגבייה מהעיצומים הכספיים שהוטלו היה כ- 2% )כ- 93,000 ש"ח(. משרד הכלכלה ציין כי בשל מגבלות כוח אדם בזרוע עיצומים והיקפי vעבודה, הטיפול בבחינת הטיעונים וקבלת ההחלטה לוקח זמן ממושך. נוסף על כך, לאור מצב המלחמה השורר בישראל מאוקטובר 2023 מפירים רבים דיווחו על קושי ממשי להגיב במסגרת זכות השימוע. בשנת 2024 הועברו למרכז לגביית קנסות עיצומים כספיים חלוטים בסכום של כ- 83,000 ש"ח, והסכום שנגבה היה כ- 69,000 ש"ח. בשנת 2025 הועברו עיצומים כספיים חלוטים בסכום של494,000 ש"ח ועד אוגוסט2025 נגבו 756 ש"ח. יבוא אישי מקוון • יבוא אישי הוא יבוא של טובין שלא באמצעות עוסק, הטובין אינם מיועדים לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים, והם מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של היחיד המייבא. בעקבות החלטת ממשלה מ- 2011 , במסגרת יישום המלצות ועדת טרכטנברג, הוכן ברשות המיסים צו הפוטר מתשלום מכס ביבוא אישי של טובין בתנאים מסוימים. על פי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע"ב- 2012 , משלוח המכיל סחורות שערכן הכולל עד 75 דולר פטור לחלוטין ממיסי יבוא )מע"ם, מס קנייה ומכס(9. אם שווי החבילה 75 - 500 דולר ישולמו בגינה מע"ם ומס קנייה )ללא מכס(. אם שווייה גבוה מ- 500 דולר ישולמו בגינה מע"ם, מס קנייה ומכס בהתאם לדין. • על אף הגידול המשמעותי בסחר המקוון, מכ- 16 מיליון חבילות בערך של עד 75$ בשנת2020 לכ- 52 מילוןחבילותבשנת2024 )פי3.25 (,והחשיבותשלולצרכניםבשל הפטור ממס על רכישות עד 75 דולר, במגזרים רבים ומשמעותיים של מוצרי הצריכה לא חלו ירידות משמעותיות במחירים לצרכן, ובפרט בתחומים שבהם קיימים יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוק ניכר. היבוא בתחום המזון ובתחום התמרוקים יבוא מזון רגיש • ביום 24.7.24 אושרה בכנסת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ובמסגרתה נעשו גם תיקונים לחוק בריאות הציבור: על פי תיקון מספר 10 , במסגרת הרפורמה אומצו44 אסדרותאירופיות,לרבותלענייןמזונותרגישיםמסוימים,כמושמןזית,דבש, שוקולד ועוד; סעיף 3א לחוק בריאות הציבור תוקן כך שהליכי ההטמעה והעדכון של השינויים בחקיקה המאומצת המקורית שנעשים באירופה יבוצעו באופן מהיר ופשוט בחקיקההישראלית,כדישהחקיקהתהיהעדכניתומסונכרנתעםהעדכוניםבאסדרה 9 הפטור אינו חל על מוצרים שהם מוצרי טבק, כוהל או מוצרים משכרים. | 66 | |היבטיםבטיפולהממשלהביבואהתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 האירופית במידת האפשר. מטרת אימוץ האסדרה האירופית היא הקלה על יבואנים ביבוא מוצרי מזון לישראל ללא צורך בהתאמה לאסדרה המקומית. • נמצא ששירות המזון במשרד הבריאות במועד כניסת הרפורמה לתוקף, בינואר 2025 , לאתרגםולאפרסםלציבור40 אסדרותאירופיותמתוך44 שאומצו במסגרתרפורמת "מהשטובלאירופהטובלישראל"כנדרשעלפי תיקוןסעיף3אלחוקבריאותהציבור במסגרת תיקון מספר 10 לחוק לצורך הקלה על יבואנים ביבוא מזון לישראל. דבר זה עלול להקשות על היבואנים להבין את הדרישות, את התכונות ואת האפיונים שבהם על המזון הרגיש לעמוד. עוד נמצא כי שירות המזון טרם ערך מדריכים לתעשייה בתחומי הרפורמה. אכיפה בשווקים בענף המזון • אכיפה בשווקים בענף מזון היא חלק בלתי נפרד מן הרפורמה, שכן יבוא במסלול הירוק כפי שתואר לעיל מגדיל את החשיפה לסיכונים הטמונים במוצרי מזון, רגיל או רגיש, שאינם עומדים בדרישות האסדרה ויכולים לחשוף את ציבור הצרכנים למוצרים אלה. פרקים ט', י' וי״א לחוק בריאות הציבור עוסקים באכיפת הוראות החוק. הפרקים הותאמו לאכיפה בשווקים והורחבו בתיקון מס' 10 לחוק. בין היתר, הפרקים עוסקים בדרך הסמכת מפקחים, בסמכויותיהם ובתהליכי האכיפה במישור הפלילי והמינהלי, לרבות סמכות להטלת עיצומים כספיים, שליחת התראות מינהליות, התניית רישיונות יבוא, הכרזה על יבואן "מפר אמון" ועוד. • שירות המזון הארצי במשרד הבריאות פרסם מדיניות ונוהלי אכיפה בענף המזון. עם זאת, במועד כניסת הרפורמה לתוקף, בינואר 2025 , משרד הבריאות לא סיים את הקמת מערך אכיפה ליישום הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", לרבות מערכת ממוחשבת ייעודיות, ולא החלה אכיפה בפועל. כניסת הרפורמה לתוקף והשינוי הטמון בה ללא מערך אכיפה שיבחן את הטובין בשווקים באופן יעיל עלולים לפגוע בבריאות הציבור ובהרחבתה של הרפורמה בתחום. יבוא תמרוקים • תמרוקים10 כוללים בין השאר מוצרים כגון צבעי שיער, תכשירי הגנה מפני קרינת השמש ומשחות שיניים. בנובמבר 2021 , במסגרת חוק התוכנית הכלכלית, אישרה הכנסת את רפורמת התקינה בתחום היבוא, שכללה תנאים שונים ליבוא תמרוקים. רפורמת זו יצרה שני מסלולי יבוא: מסלול הודעה בדבר שיווק )נוטיפיקציה( בסיסי )המסלול הבסיסי( ומסלול יבוא מקביל של תמרוק על בסיס אישור התאמה לתמרוק הייחוס )מסלול יבוא לפי תמרוק ייחוס(. ברפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנכנסה לתוקף ביום 1.1.2025 , נוסף מסלול יבוא חדש, וכן נקבעו כמה תיקונים למסלולי היבוא הקודמים )המסלול הבסיסי ומסלול יבוא על בסיס תמרוק הייחוס(. 10 תמרוק הוא "כל חומר או תערובת חומרים המיועדים לבוא במגע עם חלקים חיצוניים של גוף האדם, במטרה עיקרית או בלעדית לנקותו, לבשמו, לשנות את מראהו, להגן או לשמור עליו או לשפר את ריחות הגוף, למעט תכשיר, ציוד רפואי,סבוןמוצק אובושם;לענייןזה,'חלק חיצונישל גוף האדם'- שכבת העור החיצונית,שיער,ציפורניים,שפתיים, שיניים, ריריות חלל הפה ואיברי המין החיצוניים". | 67 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא • עם זאת, נמצא כי, נכון לשנת 2021 , חלקן של חמש החברות הגדולות בשוק התמרוקיםהיהכ- 53% ,וחלקןשלתשעהחברותהגדולות-כ- 67% משוקהתמרוקים, משמע שוק התמרוקים בישראל נותר ריכוזי. אכיפה בשווקים בענף התמרוקים • אכיפה בשווקים בענף התמרוקים היא חלק בלתי נפרד מן הרפורמה, שכן יבוא של מוצרים המבוסס על הצהרה והוכחת שיווק בלבד יכול לחשוף את ציבור הצרכנים למוצרים שבטיחותם מוטלת בספק. לדברי נציגי משרד הבריאות, היו מקרים שבהם שווקו תמרוקים באירופה שלא בהתאם לתקנים האירופיים. • נמצא כי משרד הבריאות, במועד כניסת הרפורמה לתוקף, בינואר 2025 , טרם החל בהקמת מערך אכיפה ליישום הליך הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", לרבות מערך עובדים ייעודיים, נהלים להטלת עיצומים כספיים ולשליחת התראות מינהליות והקמת מערכת ממוחשבת ייעודית לשימוש גורמי אכיפה. כניסת הרפורמה לתוקף והשינוי הטמון בה, ובעיקר האפשרות לייבא מוצרים על בסיס הצהרה בלבד, ללא מערך אכיפה שיבחן את הטובין בשווקים באופן נאות, עלולים לפגוע בבריאות הציבור. יבוא מקביל של מוצרי צריכה פעולות רשות התחרות לעידוד יבוא מקביל - בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי ישנם פערי מחירים משמעותיים בהשוואה בין יבוא מקביל ליבוא ישיר שנעו בין 4.8% ל- 226% ,ובפועלהפערמציגחיסכוןשיכוללהגיעלמאותשקליםבזכותתחרותביןמוצרים שמייבאיבואןישירלביןמוצריםביבואמקביל.עודעלהבבדיקהכימאזנכנסלתוקףתיקון 23 לחוקהתחרותהכלכליתביוני2023 רשותהתחרותנקטהפעולותיזומותלמניעתחסימה של יבוא מקביל11 ופנתה ל- 13 יבואנים הפועלים בענף המזון, התמרוקים וחשמל ואלקטרוניקה בדרישה רחבה לנתונים ומידע לאיתור הפרות לאחר תיקון23 לחוק התחרות הכלכלית.לצדזאת,מהטענותשהעלויבואניםמקביליםלפניצוותהביקורתעולהכימספר הפניות לרשות התחרות מצד יבואנים מקבילים בשנים 2022 - 2024 היה מצומצם )13 בלבד(,וזאתביחסלהיקףתופעתהחסימותשתיארוגורמיםבענף.נתוןזהעשוילהעידעל מודעות חלקית בקרב יבואנים מקבילים לשינויים שחלו בחוק ולזכותם לפנות לרשות התחרותבנושא.ממצאיההפרותשעלועדכהבבדיקתרשותהתחרות,שמשמעותןחסימה ופגיעהשליבואניםישיריםביבואמקבילבניגודלחוקלרבותפנייהליצרןבחו"לעםפרטים על המוצרים הנמכרים בשוק המקומי במטרה לחסום את מקור האספקה של היבוא המקביל, שהוביל במקרה אחד עד כה להטלה של עיצום כספי, גם לאחר יותר משנה מאז כניסתתיקוניהחקיקהלתוקף,עלוליםלהצביעעלהרתעהחלקיתמולהיבואניםהישירים. 11 ביוני 2023 התקבל תיקון מס' 23 לחוק התחרות הכלכלית מס' 23 שתכליתו העיקרית היא מניעת סיכול או צמצום של התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי על ידי יבואן ישיר. בנוסף, יזמה רשות התחרות את תיקון כללי התחרות הכלכלית )פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית( )הוראת שעה( )תיקון(, התשפ"ג- 2023 )פטור הפצה בלעדית(. מטרת התיקון היא למנוע מצב שבו ספק )יצרן( ומפיץ זרים יסכימו ביניהם שהמפיץ יסרב לבקשת יבואן מקביל למכור לו מוצרים על מנת להפיצם בישראל, ובכך ימנעו יבוא מקביל של מוצרים. | 68 | |היבטיםבטיפולהממשלהביבואהתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 מבנה השוק המקומי כחסם בפני יבוא מקביל - רמת הריכוזיות, יכולות שיווק והפצה והמבנה של ענפים מסוימים בשוק המקומי, הכולל אינטגרציות מלאות או חלקיות )למשל בענף החשמל והאלקטרוניקה, שבו יבואן עשוי להחזיק גם ברשת חנויות קמעונאיות(, עלולים לפגוע בפוטנציאל ההשפעה של הרפורמות "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לישראל טוב לאירופה" על היבוא המקביל. היבוא של כלי רכב פרטיים תחרות בין יבואני הרכב • חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו- 2016 )חוק שירותי רכב(, נועד, בין השאר, לקדם את התחרות בענף הרכב. לצורך כך נקבעו בחוק הוראות ותנאים שיצרו שינוי במבנה הענף בתחום היבוא. החוק מגדיר את סוגי היבואנים ואת היקף הפעילות שלהם. נוסף על כך, ניתנו ליבואנים העקיפים, הזעירים והאישיים הקלות ופטורים למיניהם, כגון בתנאים למתן רישיון יבוא רכב, דרישות הון, חובות במתן שירותי תיקון ואספקת חלפים )ראו סימן ג' לחוק שירותי רכב, חבות יבואן מסחרי( ואף מתן אפשרות לייבא רכב משומש עד חלוף שנתיים מיום ייצורו ביבוא אישי. • נמצא כי כשמונה שנים מכניסת חוק שירותי רכב לתוקף, למרות ההקלות שניתנו ליבואנים עקיפים, זעירים וליבוא אישי במסגרת החוק, לא התפתחה תחרות של ממש בין יבואנים אלה ליבואנים הישירים. כך, בשנת 2023 החזיקו היבואנים הישירים בנתח שוק של כ- 97.4% מיבוא כלי הרכב הפרטיים )סך ערך היבוא של כלל כלי הרכב הסתכם בשנת 2022 ב- 27.4 מיליארד ש"ח, ובשנת 2023 - בכ- 30 מיליארד ש"ח שמהווה עלייה ריאלית של 5.2% (. עוד נמצא ששיעור כלי הרכב שיובאו ביבוא עקיף מכניסת חוק שירותי רכב לתוקף ועד 2023 הוא כ- 3% בלבד בממוצע מכלל היבוא. הדבר מעמיד בסימן שאלה את יכולת חוק שירותי רכב להרחיב עוד את היקף היבוא המקביל של כלי רכב. יבוא כלי רכב מיצרני רכב שטרם יוצגו בישראל • בשנים האחרונות מתרחשת בעולם הרכב בעולם מהפכה שעיקרה מעבר לכלי רכב חשמליים. גם בישראל חלו שינויים מהותיים בשוק הרכב בשנים האחרונות שעיקרם מעבר לכלי רכב חשמליים המונעים באמצעות סוללות נטענות, ויש להם יתרונות על פניכלירכבהמונעיםבאמצעותבעירהפנימית)בנזיןודיזל(.השינוייםהאמוריםהביאו לכניסה של יצרני רכב חדשים לישראל המציעים מותגים של כלי רכב שטרם פעלו בישראל, דבר שמהווה הזדמנות בלתי שכיחה ובלתי חוזרת להביא לשינויים משמעותיים במבנה שוק יבוא הרכבים הפרטיים בישראל ואף להפחתה ברמת הריכוזיות בשוק באמצעות מתן רישיונות יבוא של קונצרנים חדשים ליבואנים קטנים או ליבואנים שאינם פועלים בענף כיום. • נמצא כי שישה יבואני רכב ישירים גדולים קיבלו ממשרד התחבורה רישיון יבוא כיבואניםישיריםליצרנירכבחדשים.בשיםלבלכךשנתחהשוקשלרכביםחשמליים עלה משמעותית משנת 2020 ) 1% ( ל- 2024 ) 24.8% ( שהם כ- 67,000 רכבים, מרביתם הנם ממותגים סיניים חדשים )46,000 (, והפך להיות השני בגודלו בענף הרכב, מה | 69 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא שיכול להעיד על תחליפיות גבוהה בעיני הצרכן בין רכבי בנזין ודיזל לרכבי חשמלי. הרי שמתן הרישיונות ליבואנים הגדולים עלול להגביר את הריכוזיות של יבואני הרכב הישירים הגדולים ולהקטין את התחרותיות בתחום, וזאת, במקום לנצל את ההזדמנות שנוצרה עקב השינויים בשוק וכניסה של יצרנים חדשים המייצרים רכבים חשמליים להגברת התחרותיות בשוק הרכב. רווחיות יבואני רכב ישירים - הרווח של 12 היבואנים הגדולים לפני מס נסק לרמה הגבוההביותרשמדדאגףהכלכלןהראשיב- 20 השניםהאחרונות.בשנת2022 הגיעהרווח המצרפי של 12 היבואנים הישירים הגדולים ל- 5 מיליארד ש"ח - גידול ריאלי בשיעור של 35% בהשוואה לשנת 2021 . בד בבד בשנת 2022 שיעור הרווח לפני מס ביחס למחזור המכירות )מנוכה מס קנייה( של 12 היבואנים הגדולים עלה בשיעור חד והגיע ל- 16.3% - גידול של 5.5 נקודות אחוז בהשוואה לשנת 2021 . חסמים ביבוא כלי רכב • יבואנים מקבילים אינם רוכשים את כלי הרכב ישירות מיצרן רכב, אלא רוכשים אותם בשוק המשני - מסוחרי רכב וזכיינים. לעיתים מנגנון היבוא העקיף מאפשר לנצל הזדמנויות של קנייה במדינות שבהן המוצר זול יותר או מסוחרי רכב היוצאים במבצעי מכירות מסיבות שונות, לרבות רצון להפנות הון עצמי לרכישת כלי רכב משנת הדגם הבאה. מבצעים כגון אלו נעשים לקראת תום השנה הקלנדרית. • עולה שלעיתים נמנעת מהצרכן בישראל רכישת כלי רכב שיבואנים מקבילים קונים במבצעי מכירות של סוכנויות רכב בחו"ל מפני שהיבואנים המקבילים, ובעיקר הזעירים, מתקשים לעמוד בלוחות הזמנים להובלת כלי רכב אלו ומכירתם לפני שחלפה שנה ממועד ייצורם. אם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של רכב בלי שנעשה שינוי רישום בעלות על שם הלקוח, הוא יירשם על שם היבואן. ממועד זה "נרשמת יד" כמחזיקהברכבלראשונה,וכךמישירכושאתאותוהרכבמהיבואןייחשבל"ידשנייה" אף על פי שהרכב לרוב חדש לחלוטין. חסם היקף יבוא ליבואן זעיר - על רישיון יבואן זעיר חלה מגבלת יבוא של עד 20 כלי רכב בשנה )מגבלת היקף(. יבוא של 20 כלי רכב אינו מאפשר כלכלה בקנה מידה שיכול לכסות הוצאות תפעול ושיווק אפילו של עסק זעיר. מגבלת היקף זו היא בגדר מכשול לפיתוח עסקיהם, ומבחינה כלכלית מסיטה את היבואנים הזעירים ליבוא של רכבי יוקרה ולא מעודדת את התחרות במותגי רכב אחרים. חסם רישום כלי רכב מיבוא עקיף - בנובמבר 2024 עבר משרד התחבורה לרשום כלי רכב שייבאו יבואנים עקיפים לפי מועד רישומם הטכני על ידי סוכנות הרכב בחו"ל. בשל הצעד שנוקט משרד התחבורה נוצרו פערים ברישום כלי רכב חדשים בין כלי רכב שמייבאים יבואנים ישירים לכלי רכב שמייבאים יבואנים עקיפים, כך שכדאיות היבוא של היבואנים העקיפים פחתה בין השאר עקב ירידת ערך לרכב הנרכש ביבוא עקיף לעומת אותו הרכב הנרכש מיבואן ישיר, שכן למועד עלייתו לכביש יש השפעה ישירה על ערכו. עוד עלה כי על אף המלצת הוועדה להגברת התחרותיות הקודמת משנת 2012 לביטול רישום היד הנוספת ברכבי אפס ק"מ, לא יושמו ההמלצות ורכבי "יד ראשונה 0 קילומטר" נמכרים גם במועד סיום הביקורת כיד שנייה. | 70 | |היבטיםבטיפולהממשלהביבואהתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 החלת הרפורמות "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לישראל טוב לאירופה" - שר הכלכלה ומשרד הכלכלה פעלו להחלת הרפורמות, לרבות שינוי שיטת היבוא ועיקרון של אימוץ רגולציהאירופיתומעבר ליבואשלמוצריםהמשווקיםבאירופהאו עומדיםבסטנדרט אירופי על בסיס הוכחת שיווק במטרה להביא לפתיחת השוק המקומי לתחרות ולהפחתה ביוקר המחיה. פעולותיזומותשנקטהרשותהתחרותלעידוד יבואמקביל - רשות התחרות העבירה תיקון לחוקהתחרותהכלכלית)מס'23 ( וכן פרסמהאתגילוי דעת2/23 , שבו היאמבהירה את משמעות התיקון, שתכליתו העיקרית היא מניעת סיכול או צמצום של התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי על ידי יבואן ישיר; וכן פעלה לתיקון כללי התחרות הכלכלית )פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית( כדי למנוע מצב שבו ספק )יצרן( ומפיץ זרים יסכימו ביניהם שהמפיץ יסרב לבקשת יבואן מקביל למכור לו מוצרים על מנת להפיצם בישראל, ובכךימנעויבואמקבילשלמוצרים.פעולותאלה,מטרתןגידולהתחרותמצדיבואמקביל. עיקרי המלצות הביקורת מומלץ למשרד הכלכלה, במסגרת הדיווח לוועדת הכלכלה, להרחיב את הבדיקה ולמדוד אתהשפעתהרפורמות"לאעוצריםבנמל"ו"מהשטובלישראלטובלאירופה"עלהתחרות ועל רמת המחירים בשווקים נבחרים בשיתוף רשות התחרות. כמו כן, מומלץ לממונה על התקינה במשרד הכלכלה להנגיש את המידע בדבר הרפורמות לציבור היבואנים, להגביר את התיאום עם יבואנים וסוכני מכס לגישור על הפערים הקיימים ולוודא כי כל החומר הנדרש בתהליך היבוא מפורסם באתר מינהל התקינה, חומר שהיה מצופה כי יהיה נגיש זה מכבר, עם כניסת הרפורמה לתוקף, לציבור היבואנים. עלמשרדהכלכלהלפעוללגיוסכוחאדםלמשרותשאינןמאוישותבזרועהאכיפהבמינהל התקינה כדי לאפשר את קיום הרפורמה במלואה תוך שמירה על בטיחות הציבור, כמו כן עליו לשמור על רציפות תפקודית מול מעבדות בדיקה ולבחון את הליכי הפיקוח והאכיפה כדילייעלאותםולקצרלוחותזמניםבבחינתהטיעוניםובקבלתההחלטות,וכןעליולעקוב אחר יישום בפועל של גביית עיצומים כספיים לשמירה על הרתעה. על משרד הבריאות לפעול בהקדם להשלמת הקמת מערך אכיפה אחוד לשמירה על בריאות הציבור, שהוא נדבך חשוב להרתעת יבואנים שאינם מקיימים את הוראות המחוקק ומשווקים מוצרים שאינם עומדים בדרישות לצורך שמירה על בריאות הציבור. מומלץ לכלל המשרדים הרלוונטיים לרפורמה "מה שטוב לישראל טוב לאירופה" - משרד הבריאות,משרדהכלכלהומשרדהאנרגייהבשיתוףמשרדהאוצרובשיתוףרשותהתחרות -לבחוןאתיישוםהרפורמהבתחומיםהשוניםוהשפעתהעלהתחרותועלהמחיריםלצרכן וכן לבחון את השפעת הרפורמות על יבוא מקביל ולהסיר חסמים ככל ויוותרו. בנוסף, מומלץ לבחון את הרחבת הרפורמה גם לשווקים נוספים עם חשיפה משמעותית ליבוא | 71 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא כדוגמת ארה"ב - המדינה השלישית בגודלה מבחינת היקף יבוא סחורות לישראל, 32 מיליארד ש"ח בשנת 2024 ) 12% (. מומלץ לרשות התחרות לבחון את השפעת הרפורמות "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לאירופה טוב לישראל" על היבוא המקביל, לרבות על היקף היבוא המקביל והתפוצה של מוצרים שמקורם ביבוא מקביל ברשתות המזון הגדולות ובשווקים, ואם יידרש לנקוט ביחד עם משרד הכלכלה פעולות אקטיביות, כל אחד בתחומו, לעידוד הפצה ושיווק של מוצרים שמקורם ביבוא מקביל. מומלץכימשרדהכלכלהומשרדהאוצר,בהתייעצותעםרשותהתחרות,יבחנואתהגדלת הפטור ממס ביבוא מקוון למוצרים ולתחומים שבהם יש כשל שוק או ניצול לרעה וגביית מחירים מופרזים של מונופולים או יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוק ניכר, וזאת מתוך איזון עם הצורך להגן על חלקים מסוימים במגזר הקמעונאי הישראלי ולמנוע הסטת פעילות כלכלית לחו"ל. מומלץ למשרד התחבורה, בשיתוף עם רשות התחרות, למפות את החסמים שמונעים את כניסתם של יבואנים מקבילים נוספים והרחבת פעילותם של הקיימים ולתת אף הקלות ככל האפשר כגון בהרחבת האפשרות ליבוא רכב משומש או באמצעים אחרים שיסייעו להגדיל את שיעור כלי הרכב המיובאים באמצעות יבואנים מקבילים. יבוא מקביל עשוי להגדיל את מגוון הספקים למותגים מסוימים ולאפשר תחרות תוך-מותגית מסוימת וריסון העלאות מחירים של היבואנים הישירים. מומלץלמשרדהתחבורהבשיתוףרשותהתחרותלבחוןאתהאפשרותלהגדילאתמגבלת ההיקף החלה על היבואנים הזעירים או לקובעה בהתאם לסוגי הרכב כדי שתהיה להם כדאיות כלכלית בפיתוח עסקם כמחוללי תחרות, על מנת לעודד יבוא כלי רכב שאינם רכבי יוקרה ולהגביר את התחרות גם בקטגוריות רכב נוספות. מומלץלמשרדהתחבורהבשיתוףרשותהתחרותלנצלאתההזדמנותשנוצרהבשוקהרכב נוכח השינויים המשמעותיים בענף ועקב מהפכת כלי הרכב החשמליים, ולפעול בהתאם לסמכותם על פי חוק לקידום התחרותיות לצורך כניסתם של יבואנים חדשים לשוק הרכב באופן שיצמצם את הריכוזיות הקיימת כפי שנדרש בהוראות חוק שירותי רכב; ובתוך כך גם לפעול להקצאת עשרת רישיונות היבוא שיפוג תוקפם ב- 2025 ליבואנים חדשים או קטניםובכךלהקטיןאתהריכוזיות,תוךמעקבאחרההתנהגותשלהיבואניםעקבהשינויים באסדרה ובכך להגביר את התחרות בענף הרכב. | 72 | |היבטיםבטיפולהממשלהביבואהתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 פערי מחירים שנמצאו בין יבוא מקביל ליבוא ישיר במוצרים נבחרים * באמצעות בדיקת עובדי משרד מבקר המדינה בחנויות ובאתר ZAP להשוואת מחירים, נכון לנובמבר 2024 . מוצרי פארם נבחנו בחנויות ייעודיות. לא הובאו בחשבון מחירי מבצע. נתוני מוצרי החשמל נדגמו מאתרי המרשתת עם המחירים הזולים ביותר המוצגים באתר ZAP , הן של יבוא מקביל והן של יבוא ישיר. ייתכן כי ישנם הבדלים מסוימים בין השירותים הנלווים המוצעים בין יבואן ישיר ליבוא מקביל. | 73 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא סיכום סוגיית יוקר המחיה בישראל משפיעה על כל משק בית. על כן הטיפול בה הוא בעל חשיבות מרובה. אחת הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה בטווח הקצר היא פתיחתו של השוק המקומי לתחרותמיבוא, שכן לסוגייתהיבואהשפעהשלממשעלרמתהמחיריםוישלהתרומהקריטית לתחרות ולרווחת הצרכן. היבוא המקביל תורם גם לתחרות תוך-מותגית ומאפשר לצרכן לרכוש בשוק המקומי מוצרים זהים במחירים נמוכים במידה ניכרת; מבדיקת משרד מבקר המדינה שנערכה בנובמבר 2024 נמצאו פערי מחירים בין מוצרים שמקורם ביבוא מקביל לבין מוצרים זהים שמקורם ביבוא ישיר ויקרים יותר בכ- 4.8% - 226% . לצד יבוא מקביל, יבוא אישי גם הוא דרך להתמודד עם יוקר המחיה, ובאמצעותו הצרכן רוכש מוצרים ישירות מחו"ל במחירים תחרותיים. גם במקרה זה בבדיקת משרד מבקר המדינה שנערכה בפברואר 2025 נמצאו פערי מחירים בין מוצרים שמקורם ביבוא אישי לבין מוצרים זהים שמקורם ביבוא מסחרי והם יקרים יותר בכ- 20.6% - 130.3% . ביולי 2024 נכנסה לתוקף רפורמת "לא עוצרים בנמל" שמטרתה לשנות את שיטת היבוא כך שטובין המיובאים בקבוצת יבוא 2 ו- 3 , המקילות יותר, לא יתעכבו בשערי הנמל וייכנסו לשוק הישראלי על בסיס הצהרה של היבואן בלבד. כהשלמה לרפורמה, בינואר 2025 נכנסה לתוקף רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שמשמעותה אימוץ אסדרה אירופית ויבוא של מוצרים המשוּוקים באירופה או עומדים בתקן אירופי על בסיס הוכחת שיווק באירופה וללא החזקת תיק מוצר, מה שעשוי להגדיל גם את היקף היבוא המקביל לישראל. מומלץ לשר הכלכלה לבחון את יישום הרפורמות "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לישראל טוב לאירופה" תוך יישוב הסתירות בין החוק הישראלי לדרישות האסדרה האירופית וככל שיידרש להשתמש בסמכות של השר בחוק התקנים להעביר חקיקת משנה ליישוב הסתירות. כמו כן, מומלץ לשר הכלכלה לוודא את השלמת היערכות הממונה על התקינה וזרוע האכיפה להחלת הרפורמה בצורה מיטבית ולבחון בשיתוף רשות התחרות את השפעת הרפורמות על השווקים והיבוא המקביל וככל שיידרש לבצע התאמות להסרת חסמים אם ייוותרו. נוסף על כך, מומלץ לבחון את הרחבת הרפורמה ליבוא ממדינות נוספות, כדוגמת ארה"ב. מומלץלשרהבריאותלוודאכיכללהמערכיםהנדרשיםלקיוםהרפורמהיוקמוויושלמובמלואם, ובפרט מערך אכיפה. נוסף על כך, מומלץ לבחון את יישום הרפורמה וככל שיידרש לבצע התאמות על מנת להסיר חסמים שנותרו. ההוצאה על כלי רכב היא מהוצאות הצריכה הגדולות של משקי הבית בישראל. ארבעת יבואני הרכב הישירים מייבאים יחד כ- 60.3% מסך הרכבים המיובאים )שמונת היבואנים הישירים הגדולים מייבאים יחד כ- 87.7% (. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנת 2022 נצפתה עלייה ברווחי היבואנים על אף עלייה בעלויות היבואנים וקיטון במספר הרכבים שנמכרו. בנובמבר 2024 הוגשו לשרת התחבורה ולשר הכלכלה המלצות הוועדה להגברת התחרותיות בענף הרכב שמטרתן לעודד את התחרות בענף הרכב. בשנים האחרונות מתרחשת בעולם הרכב בעולם מהפכה שעיקרה מעבר לכלי רכב חשמליים. השינויים האמורים הביאו לכניסה של יצרני רכב חדשים לישראל המציעים מותגים של כלי רכב שטרם פעלו בישראל, דבר שמהווה הזדמנות בלתי שכיחה ובלתי חוזרת להביא לשינויים משמעותיים במבנה שוק יבוא הרכבים הפרטיים בישראל ואף להפחתה ברמת הריכוזיות בשוק באמצעות מתן רישיונות יבוא | 74 | |היבטיםבטיפולהממשלהביבואהתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 של קונצרנים חדשים ליבואנים קטנים או ליבואנים שאינם פועלים בענף כיום. שינויים אלה היו יכולים להביא להגברת התחרות בענף ואף לירידת מחירים ולשיפור בתנאי הרכישה. מומלץ למשרד התחבורה ולרשות התחרות לנצל את ההזדמנות שנוצרה בשוק הרכב נוכח השינויים המשמעותיים בענף ועקב מהפכת כלי הרכב החשמליים, ולפעול בהתאם לסמכותם על פי חוק לקידום התחרותיות לצורך כניסתם של יבואנים חדשים לשוק הרכב באופן שיצמצם אתהריכוזיותהקיימת,תוךמעקבובחינהאחרההתנהגותשלהיבואניםעקבהשינוייםבאסדרה; ובתוך כך גם לפעול להקצאת עשרת רישיונות היבוא שיפוג תוקפם ב- 2025 ליבואנים חדשים או קטנים ובכך להקטין את הריכוזיות ולהגביר את התחרות בענף הרכב. מומלץלשרתהתחבורהלוודאכיהמלצותהוועדהלהגברתהתחרותיותבענףהרכבמשנת2024 ייושמו במלואן, וככל שיידרש להורות על ביצוע התאמות כדי להסיר חסמים שייוותרו תוך מתן דגש על עידוד יבוא מקביל. כמו כן, מומלץ לשרת התחבורה לפעול לצמצום הריכוזיות בענף הרכב תוך ניצול ההזדמנות שנוצרה בעקבות שינויים שחלו בענף הרכב וכניסה של יצרנים חדשים באמצעות כניסה של יבואנים חדשים או קטנים לענף. | 75 | היבטים בטיפול הממשלה ביבוא | 76 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים טקסט | 2 | |התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים משרד התחבורה והבטיחות בדרכים )משרד התחבורה( ממונה על ניהולה וקביעתה של מדיניות ענף התחבורה ועל שירותי מערכות התחבורה בים, באוויר וביבשה. בין היתר, המשרד אחראי לתכנון, לפיתוח ולהסדרה של תשתיות ומערכות תחבורתיות משולבות אשר מקדמות את הניידות והלוגיסטיקה של אזרחי ישראל והבאים בשעריה ושל המשק הישראלי על כל מרכיביו. דוח ביקורת זה עוסק בפרויקטים של תחבורה יבשתית, הממומנים במרביתם מתקציב המדינה. בשנים2020 - 2023 מימןמשרדהתחבורהפרויקטיםתחבורתייםבעלותשלכ- 20 מיליארדש"ח בשנה בממוצע - שיעור של כ- 4% מכל תקציב המדינה. זהו תקציב ההשקעה )"תקציב פיתוח"( האזרחי הגבוה ביותר מכלל תקציבי ההשקעה של משרדי הממשלה. לנוכח זאת, היקף ההשקעה השנתי הממוצע בתשתיות כבישים הסתכם בתקופה זו ב- 8.6 מיליארד ש"ח, כלומר בכ- 43% מתקציב הפיתוח, והיקף ההשקעה השנתי הממוצע בתשתיות הרכבת הכבדה הסתכם ב- 4.3 מיליארד ש"ח לשנה, כלומר בכ- 22% מתקציב הפיתוח. מינהל תכנון ופיתוח תשתיות1 )מינהל תשתיות( שבמשרד התחבורה עוסק בהיבט הביצועי של כלל תשתיות התחבורה היבשתית על מרכיביהן השונים: רכבות כבדות, מערכות להסעת המונים במטרופולינים, תשתיות תחבורה ציבורית, כבישים בין-עירוניים וכבישים עירוניים2. המינהל אחראי בין היתר לגיבוש תוכניות רב-שנתיות לפרויקטי הפיתוח בתשתיות תחבורה, לתיאום ולסנכרון בין כלל מרכיבי תשתיות התחבורה היבשתית וכן לגיבוש ולביצוע של תקציב הפיתוח של המשרד. הפרויקטים מקודמים באמצעות חברות תשתית ממשלתיות ועירוניות3 )חברות התשתית(, האחראיות לביצוע ההליך התכנוני, ולאחריו מבצעות את הפרויקט באמצעות קבלן ביצוע פרטי. מתוקףתפקידומינהלהתשתיותאחראיגםלוודאכיהתקציביםמנוהליםביעילותוכןעוקבאחר ביצוע הפרויקטים בהתאם לתקציב וללוחות הזמנים שנקבעו. אגף מחקר ועיצוב מדיניות כלכלית )אגף מחקר כלכלי(, השייך לחטיבת כלכלה, תקציבים ואסטרטגיה במשרד התחבורה, עוסק בבדיקת הכדאיות הכלכלית של פרויקטים, בהתבסס על שימוש במודלים תחבורתיים, וכן הוא עוסק בביצוע מחקרים שונים בנושא תשתיות תחבורה 1 הצעת תקציב לשנות הכספים 2021 - 2022 . 2 משרד התחבורה גם משתתף במימון, בתכנון ובהקמה של פרויקטי תחבורה באזורים העירוניים, ופרויקטים אלו מבוצעים על ידי רשויות מקומיות וחברות התשתית. 3 חברות התשתית הלאומיות: )א( נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ; )ב( חברת רכבת ישראל בע"מ; )ג( חברת נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים; )ד( חברת נתיבי איילון בע"מ; )ה( חברת כביש חוצה ישראל בע"מ; )ו( מוריה - חברה לפיתוח ירושלים בע"מ. | 79 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים בהיבטים כלכליים ואחרים, לרבות בעדכון נוהל בדיקת פרויקטים תחבורתיים )נוהל פר"ת(4. בדיקת הכדאיות נועדה לבחון אם התועלת הנובעת מהפרויקט גבוהה מעלות הקמתו ותחזוקתו. בשל הריבוי הטבעי הגבוה בישראל, רמת הצפיפות במדינה - שהיא גבוהה כבר כיום - צפויה לעלותעודבעתיד.לנוכחהמחסורהקייםבתשתיותתחבורה,ההשקעהבענףזהחיוניתלהמשך ההתפתחות הכלכלית והחברתית של המדינה. מפאת חשיבותם לתפקוד המשק, לצמצום הפערים החברתיים ולהורדת עלויות הגודש המושתות על תושבי המדינה, וכן בשל מורכבותם והשפעתם על תקציב המדינה, חיוני כי הקמת פרויקטים של תשתית תחבורתית תתבצע לאחר תהליך בחירה קפדני, ובתכנון ארוך טווח, תוך בחינה של עלויות הפרויקט, אופן הקמתו והתועלות שהוא יניב לציבור, כדי לבחור את הפרויקטים המועילים ביותר למשק בתוך מסגרת התקציב הנתונה. 4 משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, נוהל בדיקת פרויקטים תחבורתיים )פר"ת( )2021 (. זהו הנוהל הרביעי במניין הנהלים, והוא מחליף את גרסה 2012 . גרסת הנוהל הראשונה פורסמה בתחילת שנת 1997 ועודכנה בשנת 2006 . | 80 | בדיקותכדאיותכלכליתשלפרויקטיםתחבורתיים|התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 24 - 48 39.6% 1% 120 כ- מיליארד עד שנת 2050 מהתוצר ש"ח חודשים שיעור הגידול הצפוי שיעור ההשקעה עלותה המוערכת זמן ההוצאה לפועל באוכלוסייה בישראל בתשתיות תחבורה של הפגיעה של פרויקט בשנים 2024 - 2050 על בישראל - בדומה בכלכלת ישראל תחבורתי טיפוסי. פי תחזית האו"ם - לעומת לממוצע מדינות בשל הגודש מזה: אורכו של הממוצע העולמי של ה- OECD . שיעור זה בדרכים על פי ההליך התכנוני 18.7% אינו מספק בשל אומדן משרד נאמד בכ- 76 הריבוי הטבעי האוצר משנת חודשים, ועלותו הגבוה בישראל 2024 ואומדן נאמדת בכ- 13% ובשל מצאי ארגון ה- OECD מעלות הפרויקט התשתיות משנת 2023 המצומצם יחסית 317 מהנדס 15,681 2.45 אחד בדיקות נוסעים מיליארד כדאיות בלבד בלבד ש"ח בוצעו בשנים 2015 - במינהל התשתיות עברו בתחנת הפער בין עלות 2024 על ידי משרד עוסק באישור הרכבת דימונה ההשקעה הצפויה התחבורה. בדיקת דרישות התשלום בחודשים ינואר - בקו הרכבת הקלה כדאיות כלכלית מבוצעת של חברות נובמבר 2024 – "נופית" השקולה ל- במסגרת תהליך התכנון התשתית אשר כ- 1.6% מהאומדן 8.2 מיליארד ש"ח כדי לבחון אם התועלת מקימות, של 965,000 במחירי סוף 2024 מהפרויקט גבוהה באמצעות קבלן נוסעים מדי שנה לבין אומדן העלויות מעלותו. מתוך כך, 37% פרטי, את תשתיות בתחנה זו הראשוני משנת מהבדיקות נערכו עבור התחבורה 2010 השקול ל- 5.75 פרויקטים המבוצעים על הלאומיות. אין מיליארד ש"ח ידי חברות התשתית מהנדסים נוספים במחירי סוף 2024 והיתר עבור פרויקטים העוסקים באישור עירוניים בעלות נמוכה. פרויקטים ובבקרה ואולם, כמעט תמיד על ניהולם נבדקת החלופה הנבחרת בלבד שאותה בוחרת בדרך כלל חברת התשתית בלי ששאר החלופות מובאות לעיון משרד התחבורה, ומכאן שהבחירה בין החלופות השונות מתבצעת ללא בדיקת כדאיותן הכלכלית | 81 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים פעולות הביקורת משרד מבקר המדינה בדק בחודשים אוגוסט 2024 עד מרץ 2025 את התהליכים לאישור פרויקטים תחבורתיים במיקוד על בדיקות הכדאיות הכלכלית הנעשות במהלך תהליך זה. בין היתר נבחנו תהליכים של הכנת תוכניות אסטרטגיות ותוכניות חומש; בדיקות כדאיות כלכליתשלפרויקטיםתחבורתייםשבוצעואוהמבוצעיםבמשרדהתחבורהבהתאםלנוהל ״פרויקטים תחבורתיים״ )נוהל פר"ת(, לרבות אופן יצירת אומדני העלות ותחזית התועלות, הדיוק שלהם והמשקל שניתן להן בתהליכי קבלת ההחלטות. הביקורת בוצעה ביחידות השונות של משרד התחבורה, ובפרט במינהל תכנון ופיתוח התשתיות ובאגף מחקר ועיצוב מדיניות כלכלית. בדיקות נוספות בוצעו באגף התקציבים שבמשרד האוצר וכן בחברות התשתית הממשלתיות חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ )חברת נתיבי ישראל או נת"י(, חברת רכבת ישראל בע"מ )חברת רכבת ישראל או רכבת ישראל( חברת חוצה ישראל בע"מ )חברת חוצה ישראל( וחברת נתיבי איילון בע"מ )חברת נתיבי איילון(. תמונת המצב העולה מן הביקורת הצפיפות בישראל וההשקעה בתשתיות התחבורה תוך השוואה בין-לאומית - בשנים 2020 - 2023 מימן משרד התחבורה פרויקטים תחבורתיים בעלות של כ- 20 מיליארד ש"ח בשנה בממוצע )מתוך כך, היקף ההשקעה השנתי הממוצע בכבישים בלבד הסתכם בתקופה זו ב- 8.6 מיליארד ש"ח(, שהיו כ- 4% מכלל תקציב המדינה בכל שנה לעומת עלות שנתית ממוצעת של 10.7 מיליארד ש"ח )כ- 3.2% מכלל תקציב המדינה( בשנים 2014 - 2017 . זהו תקציב הפיתוח האזרחי הגבוה ביותר ביחס למשרדי הממשלה האחרים. שיעור הגידול הצפוי באוכלוסייה בישראל בשנים2024 - 2050 צפוי להיות39.6% לעומת ממוצע עולמי של 18.7% )מקום 163 מתוך 222 מדינות וטריטוריות5(, כך שהאוכלוסייה במדינה תמנה 13 מיליוןתושבים.זוהיתחזיתמתונהביחסלתחזיתהלמ"סהצופהבתקופהזוצמיחהשל56.5% שתביאלאוכלוסייהבהיקףשל15.7 מיליוןתושבים.בהתאם,עולהמנתוניהאו"םכיבשנת2050 צפויה ישראל להיות אחת המדינות הצפופות בעולם )מקום 204 מתוך 222 מדינות וטריטוריות( עם 604.9 נפשות לקמ"ר לעומת ממוצע עולמי של 74.1 נפשות לקמ"ר. 5 מדינת ישראל נמצאת במקום ה- 223 מתוך 293 המדינות, הטריטוריות ו"קבוצות המדינות". | 82 | בדיקותכדאיותכלכליתשלפרויקטיםתחבורתיים|התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 בנק ישראל מצא בשנת 2019 6 כי שיעור ההשקעה בתשתיות תחבורה בישראל הוא כ- 1% מהתוצר, בדומה לשיעור ההשקעה הממוצע במדינות ה- OECD , אך שיעור זה אינו מספק משני טעמים: )א( האוכלוסייה בישראל גְדֵלָה במהירות, ולכן ההשקעה הנדרשת לשמירה על רמת הון לנפשקבועהצריכהלהיותגבוההיחסית; )ב( כיוון שמצאי תשתיותהתחבורהבישראלנמוך ביחסל- OECD ,אנונדרשיםלשיעורהשקעהגבוהיותרכדילסגוראתהפער7.גםארגוןה- OECD העריך8 כי היקף ההשקעות הציבוריות בתשתיות בישראל אינו מדביק את קצב גידול האוכלוסייה. בשל הריבוי הטבעי הגבוה בישראל ורמת הצפיפות הקיימת והצפויה, ההשקעה בתשתית תחבורתית, ובעיקר ההשקעה במערכות להסעת המונים, חיונית להמשך ההתפתחות הכלכלית והחברתית של המדינה. המחסור הקיים בתשתיות תחבורתיות, המתבטא במצאי תשתיות כבישים נמוך ב- 35% מהממוצע במדינות ה- OECD ומצאי מסילות רכבת נמוך ב- 15% בהשוואה לממוצע מדינות ה- OECD והחלופות השונות להשקעה מחייבים ניצול מושכל של התקציבים המושקעים בתשתיות תחבורה לבחירה של הפרויקטים הכדאיים ביותר במונחי עלות-תועלת למשק. תהליך אישור פרויקטים תחבורתיים - תהליך אישורם של פרויקטים תחבורתיים הוא תהליךמורכבוארוךהכרוךבאישורשלתוכניותלטווחארוך,בינוניוקצרבאישורסטטוטורי של תוכניות )הנדרש כדי לקבוע את ייעודי הקרקע המתאימים בשטח הפרויקט( וקביעת סדר עדיפויות שלפיו הפרויקטים יתוכננו, יתוקצבו ויבוצעו בהתאם לשיקולים הנוגעים בין היתר להיבטים תכנוניים, לתרומת הפרויקטים לפיתוח המדינה ולכדאיותם הכלכלית. בביקורת עלה כי אף שתכנון רשת התחבורה צריך להסתמך על תוכנית מתאר ארצית מאושרת, ואף שהכנתה של תמ"א 42 - תוכנית ארצית משולבת לתשתית תחבורה יבשתית - הותנעה בשנת 2007 , ואישורה אמור היה להסתיים עד לסוף שנת 2011 , במועד סיום הביקורת,כ- 18 שניםלאחרמכן,הממשלהטרםאישרהאתהתמ"אהחדשהבשלמחלוקת בין משרדי התחבורה והאוצר, והיא לא נכנסה לתוקף. פרויקטים תחבורתיים - מקרי בוחן - משרד מבקר המדינה בחן בדיקות כדאיות של שלושה פרויקטים והעלה כדלהלן: • קוהרכבתהקלהחיפה-נצרת)פרויקט"נופית" (- עלות הקמת קו הרכבת הקלה "נופית" עלתה מכ- 5.75 מיליארד ש"ח )כפי שהוערכה בשנת 2010 ובהצמדה למחירי 2024 ( לעלות מוערכת של 8.2 מיליארד ש"ח )כולל מע"ם, בשנת 2024 ( אך משרד התחבורה לא ביקש לערוך בדיקת כדאיות חדשה לפרויקט ולבחון האם הוא עדיין מציג כדאיות כלכלית. 6 בנק ישראל, דוח מיוחד של חטיבת המחקר: העלאת רמת החיים בישראל באמצעות הגדלת פריון העבודה )אוגוסט 2019 (. 7 עלפיבנקישראל,"גידולאוכלוסייהשוחקלאורךזמןאתגודלושלמלאיהוןהתשתיותלנפש,שכןהשקעהבתשתית המבוצעות היום צריכה לשרת יותר אוכלוסייה בעתיד. ככל שקצב גידול האוכלוסייה מהיר יותר קצב שחיקה זה משמעותי יותר. על כן, בכדי לשמר רמה נתונה של מלאי הון תשתיות לנפש )או מלאי הון תשתיות ביחס לתוצר(, יש לקיים שיעור השקעה גבוה יותר ככל שקצב גידל האוכלוסייה גבוה יותר". 8 OECD Economic Surveys: Israel 2023 , אפריל 2023 . | 83 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים • תחנת הרכבת בדימונה - בבדיקת הכדאיות הכלכלית שנערכה עבור הקמת תחנת הרכבת בדימונה נאמד מספר הנוסעים העתידי בכ- 965,000 נוסעים בעוד שבפועל בחודשים אוקטובר - נובמבר 2024 עברו בתחנת הרכבת 3,063 נוסעים המייצגים קצב שנתישל18,378 נוסעים)ללאהתחשבותבעונתיות(שהם1.9% בלבדביחסלתחזית. • פרויקטמסילתהרכבת"קשתמודיעין"- בפרויקטחיבורמסילתמודיעין למסילת הקוהמהירלירושליםנמצאפערביןהתחזיתעבורתוספתהנוסעיםהיומיתבכלאחת משלושהתחנותהממוקמותבפרויקטובסיכוםהפעריםמספרהנוסעיםנמוךבכ- 10% ביחס לתחזית תוספת הנוסעים. בניית בסיס ידע מקצועי בפרויקטים תחבורתיים - העסקת מהנדסים - פרויקטי תחבורה מתאפיינים בתקציבים בהיקף משמעותי, בצורך בתכנון ארוך טווח, במורכבות טכנית וניהולית גבוהה, בזמן הקמה שעשוי להתארך וכן בהשקעה בהיקף כספי משמעותי הנאמד בכ- 20 מיליארד ש"ח לשנה המשמשים למימון פרויקטים רבים המבוצעים על ידי גופים רבים. ניהול הגופים הרבים, שמירת השליטה בסכומים הגבוהים והצורך בפתרון בעיות תחבורתיות מחייבים תשתית ידע מקצועי איתנה באמצעות אנשי מקצוע ומערכות מידע מתאימות. בביקורת עלה כי למרות הערות מבקר המדינה מהשנים 2017 ו- 2022 והערות הביקורת הפנימית במשרד התחבורה בשנת 2023 , ואף שמשרד התחבורה נערך להקמת תשתיות רבות להסעת המונים )כגון המטרו וקווים רבים של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב(, חלה בארבע השנים האחרונות ירידה במספר המהנדסים המועסקים במינהל תשתיות )מ- 18 מהנדסים בשנת 2020 ל- 14 מהנדסים בשנת 2025 , ירידה של 4 מועסקים(. עוד עולה כי תקן המהנדסים אינו מאויש במלואו ושיעור האיוש עומדעל82% המבטאחוסרבשלושהמהנדסיםבאגףבכירתכנוןתעבורתיותשתיות.נכון למועד סיום הביקורת, מועסק במינהל התשתיות מהנדס אחד בלבד העוסק באישור דרישות התשלום של חברות התשתית ואין מהנדסים נוספים העוסקים באישור פרויקטים ובבקרה על ניהולם. תוכניות לטווח ארוך - תוכניות אסטרטגיות - תוכניות ארוכות טווח - כדוגמת תוכניות אסטרטגיות ותוכניות אב - אמורות להתוות את החזון התחבורתי של מדינת ישראל ולפרוט את תמונת התחבורה שמשרד התחבורה מכוון להשיגה בטווח הארוך. תוכנית אסטרטגית בוחנתאתצורכיהתחבורהבמשק,אתהתמורותהטכנולוגיותוהמגה-מגמותהצפויותבארץ ובעולם ומציבה חזון, מטרות, יעדים מדדי תוצאה, כיווני פעולה, ועקרונות תכנון9. חלק מהתוכניות האסטרטגיות כוללות רשימה של פרויקטים מועדפים לביצוע, בהתאם לתרומתם למשק בהיבטים תחבורתיים, כלכליים וחברתיים. בביקורת עלה כי חלק מהתוכניות האסטרטגיות לתחומי התחבורה השונים נהגו לפני יותר מעשור ומשרד התחבורה ומשרד האוצר לא עדכנו אותן בחלוף הזמן; כך, התוכנית לפיתוח התחבורה הציבורית פורסמה בשנת 2012 ותוכניות התחבורה למטרופולינים חיפה )טיוטה( ותל אביב פורסמו בשנים 2015 - 2016 . נוסף על כך, עלה כי משרד התחבורה לא הכין תוכנית תחבורה אסטרטגית למטרופולין באר-שבע וכי הוא לא השלים את התוכנית האסטרטגית למטרופולין חיפה וזו נותרה בגדר טיוטה. 9 משרד התחבורה, תוכנית אסטרטגית כוללת לתחבורה עד לשנת 2050 , סדנת חשיבה )פברואר 2025 (. | 84 | בדיקותכדאיותכלכליתשלפרויקטיםתחבורתיים|התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 תוכניותלטווחבינוני-תוכניותחומש-תוכניתלטווחבינוניהיאתוכניתעבודההמתווה את פעילות חברת התשתית ואת יעדיה לטווח של כמה שנים קדימה, לרוב חמש שנים. בהתאםלתוכניתהחומש,משרדהאוצרומשרדהתחבורהמסכמיםאתתקצובהפרויקטים, ובהתאםלכךחברותהתשתיתמוציאותמדי שנהבשנהפרויקטיםלתהליךתכנוני ולביצוע. בביקורתעלהכימביןחברותהתשתיתלחברתנתיביישראלולחברתרכבתישראלקיימות תוכניותחומש,אולםמשרדהתחבורהלאאישרלחברתנתיביאיילוןולחברתחוצהישראל תוכניות חומש, כך שפעילותן מבוצעת ללא תוכנית סדורה לטווח ביניים, מה שעלול ליצור לחברה חוסר ודאות. תהליך תכנון פרויקטים תחבורתיים - תהליך התכנון מורכב מכמה שלבים מרכזיים: תכנון ראשוני, תכנון סטטוטורי, תכנון מוקדם ותכנון מפורט. בסיום כל שלב מתכנסת "ועדת שיפוט", שהיא ועדה פנימית המורכבת מאנשי מקצוע בחברת התשתית, והיא בוחנת אתנתוניהפרויקטומחליטהאםלהמשיךלקדםאתהפרויקטאולעצוראתקידומו.הוועדה היא למעשה הגורם שמשפיע בצורה מהותית על תוואי הדרך שנבחר, ותצורתו במסגרת העקרונות שנקבעו בתוכנית האסטרטגית. נמצא כי משרד התחבורה, שמתפקידו לשמש "המתכנן הלאומי" של תשתיות התחבורה, מקבל את תוצאות החלטות ועדת השיפוט של חברות התשתית, מבלי שמוגשות לו החלופות השונות לפרויקט- על עלויותיהן ותועלותיהן - ועל כן יכולתו להשפיע על הפרויקט בהתאם לשיקוליו המקצועיים והלאומיים מוגבלת. ביצוע בדיקת כדאיות עבור סוגי פרויקטים שונים - נתונים שהתקבלו מאגף מחקר כלכלי מעלים כי בין השנים 2015 - 2024 האגף ביצע 317 בדיקות כדאיות אשר בוצעו בשלבים שונים של הליך התכנון. בדיקות הכדאיות הכלכלית מבוצעות לרוב בהתאם לנוהלבדיקתפרויקטיםתחבורתיים)נוהלפר"ת(10 :זהוהספרהרשמישלמשרדהתחבורה ומשרד האוצר הקובע מתודולוגיה סדורה לבדיקת כדאיות של פרויקטים תחבורתיים יבשתיים, ובכלל זה מיפוי וכימות עלויות הקמת הפרויקט ותחזוקתו, ומנגד מיפוי וכימות התועלות שיניב לציבור, ובראשן החיסכון בזמן נסיעה. בביקורת עלה כי נוהל פר"ת מוגדר כ"מתייחס לכל סוגי הפרויקטים של תשתית תחבורתית יבשתית: כבישים ומסילות, תחבורה עירונית ובין עירונית, תחבורה ציבורית וכללית, פרויקטים קטנים וגדולים..." וכי הוא "מסמך מחייב, לצורך הכנת בדיקות כדאיות של פרויקטים בענף התחבורה היבשתית בישראל".בפועלנמצאכימשרדיהתחבורהוהאוצרכלללאמבצעיםבדיקתכדאיותעבור חלק משמעותי מהפרויקטים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה ומשרד האוצר כי הם לא קבעו ולא הגדירו באופן ברור קריטריונים ואמות מידה לפיהם ייקבע עבור אילו פרויקטים יש לבצע בדיקות כדאיות והדבר נתון להחלטה פרטנית של גורמים במשרדים אלה. כך למשל: התועלת מפרויקטים מסילתיים נבדקת עבור רשת המסילות ולא עבור מסילה ספציפית, פרויקטים המחברים שכונות חדשות מוחרגים מהצורך בבדיקת כדאיות, פרויקטים בתווך עירוני נבחרים על סמך מודלי תיעדוף אחרים ולא נערכת עבורם בדיקת כדאיות, ומרבית קווי המתע"ן )מערכת תחבורה עתירת נוסעים דוגמת רכבות קלות וקווי BRT ( לא נבדקו. זאת ועוד, "מגה פרויקט" דוגמת המטרו בגוש דן שעלותו, על פי הערכות ראשוניות,נאמדתבכ- 150 מיליארדש"ח,לאנבדקבאמצעותאגףמחקרכלכליאלאנבדק באופן פרטני באמצעות חברה בין-לאומית ללא מעורבות האגף, תוך שנעשה שימוש 10 משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, נוהל בדיקת פרויקטים תחבורתיים )פר"ת( ) 2021 (. זהו הנוהל הרביעי במניין הנהלים והוא מחליף את גרסה 2012 . גרסת הנוהל הראשונה פורסמה בתחילת שנת 1997 ועודכנה בשנת 2006 . | 85 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים במתודולוגיה מעט שונה מזו המוצגת בנוהל פר"ת. יוצא אפוא כי בפועל, בדיקת כדאיות כלכלית על פי נוהל פר"ת מבוצעת כמעט אך ורק עבור פרויקטים של כבישים בין-עירוניים ועבור פרויקטים המבוצעים על ידי רשויות מקומיות. בדיקות כדאיות לפרויקטים של תחבורה ציבורית - בשנים האחרונות הולך וגדל מספרם של הפרויקטים המיועדים לתחבורה ציבורית, בהתאם למדיניות משרד התחבורה ומשרד האוצר להפחית את השימוש ברכב הפרטי ולהגביר את השימוש בתחבורה הציבורית.בביקורתעלהכינוהלפר"תאינוממצהכראויאתהתועלותהנובעותמפרויקטים אלה. מנתונים של בדיקות כדאיות שנעשו על ידי אגף מחקר כלכלי11 עולה כי כבישים )עירוניים ובין-עירוניים( מציגים יחס תועלת-עלות ממוצע העומד על כ- 2.6 הגבוה ביחס לאמצעי תחבורה ציבורית המניבים בממוצע יחס תועלת-עלות העומד על1.28 בלבד. מצב שכזהעשוילהצביעעלכךשהתועלתמסלילתכבישיםעולהלכאורהעלהתועלתהנובעת מבניית פרויקטים של תחבורה ציבורית אף שהדבר אינו בהכרח נכון. שלבביצועבדיקתהכדאיותבתהליךתכנוןואישורפרויקט-בביקורתעלהכיבניגוד להנחיות נוהל פר"ת לפיהן יש לבצע את בדיקת הכדאיות פעמיים לאורך שלבי התכנון של פרויקט,כדישהבדיקהתשמשתשומהלתהליכיקבלתההחלטותעםהתקדמותהפרויקט, בפועל כמעט תמיד מבצע משרד התחבורה בדיקת כדאיות אחת באמצעות אגף מחקר כלכלי,וזומבוצעתבשלביםשוניםשלתהליךהתכנון,ולאבהכרחבצמתיםמרכזייםשבהם מתקבלות החלטות אם לאשר את המשך ובאיזו תצורה )כביש, גשר, מנהרה(. בביקורת. נמצא כי בפועל אין עיקרון המנחה באיזה שלב בתכנון הפרויקט יש לבצע בדיקת כדאיות, כך לדוגמה בשנים 2015 – 2024 בוצעו באגף מחקר כלכלי 317 בדיקות כדאיות: מתוכן 29% בשלב התכנון המוקדם, 22% בשלב התכנון המפורט 18% בשלב התכנון הראשוני והיתר בשלבים שונים. עוד נמצא כי הבדיקה מבוצעת כמעט תמיד על החלופה הנבחרת בלבדשאותהבוחרתבדרךכללחברתהתשתיתבליששארהחלופותמובאותלעיוןמשרד התחבורה, כך שההחלטה בין החלופות מתבצעת ללא בדיקת כדאיותן הכלכלית של החלופותהשונות.בדרךזולאניתןלבצעתעדוףביןהחלופותעלבסיסהעלויותוהתועלות שיניבו. משקלה של בדיקת הכדאיות הכלכלית בתהליך קבלת ההחלטות לאישור פרויקטים - בדיקת הכדאיות מעניקה למקבלי ההחלטות מידע בדבר העלויות הצפויות של הפרויקט ותועלתו הצפויה על סמך בדיקה שיטתית ואחידה, ובביקורת אף עלה כי קיימתהסכמהרחבהבקרבבעליתפקידיםבדברחשיבותה.למרותזאת,מיקומהומשקלה של בדיקת הכדאיות במערכת קבלת ההחלטות הקשורה בהקמת פרויקט תחבורתי אינם ברוריםואינםמוסדריםדייםשכן הבדיקהלפרויקטנערכתלרוב רקלאחר שהפרויקטכבר נבחר לתכנון ואף לביצוע ולא בשלבי גיבוש תוכניות המתאר, התוכניות האסטרטגיות ותוכניות החומש. נוסף על כך, בדיקת הכדאיות הכלכלית מבוצעת בשלבים שונים של תכנון הפרויקט ולא בהכרח בצמתים חשובים בתהליך קבלת ההחלטות ואף אינה מבוצעת על כל החלופות אלא על החלופה שכבר נבחרה כך שהבדיקה אינה מהווה כלי תומך החלטה. ולבסוף, בשל התארכות ההליכים הסטטוטוריים, עולה כי זמינותה של קרקע 11 ריכוז נתונים שהתקבל מאגף מחקר כלכלי. בסיס הנתונים כולל 425 בדיקות כדאיות שנערכו לכבישים )עירוניים ובין-עירוניים( ו- 11 בדיקות של אמצעי תחבורה ציבורית: קו רכבת )2 בדיקות(, תחנת רכבת )3 (, BRT ) 3 (, רכבת קלה ) 3 (. | 86 | בדיקותכדאיותכלכליתשלפרויקטיםתחבורתיים|התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 מהווהתמריץחזקלקידוםהפרויקטגםאםכדאיותונופלתמזהשלפרויקטיםאחריםשאינם זמינים לעבודה. מודלים תחבורתיים - למודלים מעודכנים חשיבות ביכולת חיזוי התנהגות הציבור והם משמשים לצורך התכנון התחבורתי לטווח קצר, בינוני וארוך וכן לביצוע בדיקות הכדאיות. הביקורת מצאה כי קיימים עיכובים במשרד התחבורה בהשלמת העבודה על המודלים התחבורתייםהחדשיםביחסלתאריךהסיוםהמקורי,ובפרטבמודלהארצישלאתוחזקולא עודכן באופן שוטף כך שהוא עדיין מתבסס על סקרים ישנים אף כי הוא בעל חשיבות מרכזית בהיותו רכיב מרכזי במערכת התחבורה. כמו כן נמצא כי היום אין מודלים תחבורתיים עבור מטרופולין חיפה והצפון ועבור מטרופולין באר שבע. המודלים התחבורתיים מתבססים על סקרי הרגלי נסיעה )שמטרתם לבטא את העדפות הציבור(. סקר הרגלי הנסיעה הארצי האחרון נערך בשנת 1996 ומאז למעשה כלי עבודה זה היה חסרוהוחלףבסקריםאזורייםבלבד.ואולם,גםהמודליםשמשרדהתחבורהמשתמשבהם כעת מבוססים על סקרי הרגלי נסיעה ישנים שבוצעו בשנים 2011 - 2019 . בקרה על עבודת היועצים החיצוניים - האגף למחקר כלכלי משתמש בשירותיהם של יועצים חיצוניים כדי לבצע את בדיקות הכדאיות לפרויקטים וכן בודק את שלמות הבדיקה. לשם כך הוא מעביר ליועץ את אומדן העלויות של הפרויקט, כפי שמתקבל מחברת התשתית, והיועץ ממפה את התועלות הצפויות מהפרויקט ומכמת אותה, כדי שניתן יהיה לחשב את יחס התועלת/עלות של הפרויקט. אף שדוח בדיקת הכדאיות אמור לשמש את מקבלי ההחלטות לצורך אישור פרויקטים מתקציב המדינה בסכומים גדולים, נמצא בביקורת כי משרד התחבורה אינו בוחן את בדיקת הכדאיות המוגשת על ידי היועצים החיצוניים באמצעות מומחה מטעמו. ריבית ההיוון - לשיעור ההיוון של זרם התשלומים והתועלות מפרויקט השפעה רבה על כדאיותההשקעהבו.אףשחלושינוייםשלממשבסביבתהריביתבמשקבשלושיםהשנים האחרונות, והיא ירדה מרמה של 13.7% בשנת 2006 )השנה שבה פורסם לראשונה נוהל פר"ת( לרמהאפסיתבחלקמהשניםובהמשךעלתהלרמהשל4.75% באמצעשנת2023 , שיעור ההיוון המשמש לביצוע בדיקות הכדאיות נותר זהה )7% (. ב- 2021 הוסיף משרד התחבורה בנוהל פר"ת הנחיה לכלול בדיקות רגישות ביחס לריבית ההיוון, אולם צוות הביקורת מצא כי הנחיה זו אינה מיושמת במלואה שכן בחלק מבדיקות הכדאיות בדיקת רגישות בשיעור היוון 4% כלל אינה מופיעה נוסף על הבדיקה המרכזית בשיעור היוון 7% . עוד נמצא כי בדיקת הכדאיות מציגה את המסקנות בהתאם לבדיקה הראשית, ובדיקת הרגישות מצורפת כנספח בשולי הבדיקה, כך שמקבל ההחלטות אינו חשוף באופן ברור לשתי תוצאות שביניהן עשוי להיות פער לא קטן. נוסף על כך, אין הגדרה ברורה כיצד לקבוע אםפרויקט כדאי כלכליתבמצב שבו תוצאותבדיקתהרגישותהופכתאתהמסקנה של בדיקת הכדאיות. הצגתתחזיותהנוסעים- בדיקת הכדאיות היא מסמך המפרט את אופי הפרויקט, ובכלל זה תחזית הנסיעה הצפויה, שהיא מרכיב מרכזי בחיזוי התועלות הנובעות מהקמתו. אף שהמוטיבציה העיקרית לביצוע פרויקט קשורה למספר הנוסעים בו, הנתונים הנוגעים לפרמטר זה אינם מצוינים באופן ברור ושקוף בדוח בדיקת הכדאיות. מסמך הבדיקה אינו מציין במפורש את תחזית השימוש הצפויה לפרויקט במונחי נוסעים ביום ממוצע אלא במונחי "שעת שיא בוקר ממוצעת"; ואינו מציין את מספר כלי הרכב הצפויים לעבור | 87 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים בפרויקט, אלא במונחי "יחידת כלי רכב"12 או "שעות נוסע". אף שהצגת הנתונים עולה בקנה אחד עם נוהל פר"ת, קריאתה של בדיקת הכדאיות אינה פשוטה ועשויה להיות בלתי נגישה לקורא הסביר שאינו בעל מקצוע בתחום התחבורה. כמו כן הנתונים בדבר מספר הנוסעים עשויים להיות בלתי אפשריים להשוואה לנתוני האמת לאחר פתיחת הפרויקט. שכן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת נתונים על נפחי תנועה בקטעי כביש באמצעים שונים, מקצתם מבוטאים במונחי כלי רכב ומקצתם במונחי "יחידת רכב מושווה". נוסף על כך, מפעילי כבישים אוספים נתונים באמצעות מצלמות או רדארים, וגם אלו נספרים על פי כלי רכב. שינויים ארגוניים ותחלופת בכירים במינהל תכנון ופיתוח תשתיות במשרד התחבורה- תפקידיו של מינהל התשתיות כוללים פעילויות ליבה רבות, ובהן תכנון מערך התחבורההארצי, תהליך תיעדוף פרויקטיםבהיקף של כ- 20 מיליארד ש"ח בשנה ואישורם תקצובם, ופיקוח ובקרה על ביצועם. לכך יש להוסיף את העלייה בפעילות הקמת תשתיות התחבורה והצפי להמשך פעילות הקמת תשתיות בשנים הבאות, בהתאם לתוכנית האסטרטגית לשנת 2050 . משכך, קיימת חשיבות רבה לאלמנט ההנדסי ולקיומו של בסיס ידע מקצועי ורחב במינהל. בביקורת עלה כי בין השנים 2020 - 2025 בוצעו חמישה מינויים לתפקיד ראש מינהל תכנון ופיתוח תשתיות; מהם מינוי אחד לממלא מקום זמני בסוף שנת 2020 למשך 5 חודשים, וכן נכון לחודש אוגוסט 2025 מכהן בתפקיד ממלא מקום זמני. נוסף על כך, עזבו בתקופה זו את תפקידם שלושה ראשי אגפים, ובתוך כך מאז יולי 2024 לא אוישה משרת מנהל אגף תכנון מערכתי הפועל תחת אגף בכיר תכנון תחבורתי. כמו כן סגנית ראש המינהל עזבה במרץ 2025 וכן חלו שינויים תכופים במבנה המינהל, מנהלים ועובדים התחלפו ואגפים הוקמו, בוטלו ופוצלו. התחלופה התדירה וחוסר איוש תפקידים בכירים במינהל תכנון ופיתוח תשתיות אינם מאפשרים המשכיות ניהולית, חושפים את המערכת לאובדן ידע רב ואף עלולים לפגוע בהתקדמות הפרויקטים. מערכות מידע במינהל התשתיות - אף שמינהל תכנון ופיתוח תשתיות אחראי לבצע פיקוח ובקרה על ביצוע הפרויקטים והתקדמותם, במינהל לא מופעלת מערכת מידע המרכזת את נתוני הפרויקטים. זאת, למרות שמשרד מבקר המדינה העיר על כך כמה פעמים,עודמשנת2017 .בפועל,רישוםהמידעעלאודותפרויקטיהתחבורה,מבוצעבאופן ידני בתוך תיקיות ממוחשבות אישיות ועל גבי גיליונות אלקטרוניים. בין היתר נמצא כי אומדני העלות המקוריים ולוחות הזמנים מתעדכנים בדיעבד כך שלא ניתן להתחקות אחר חריגות בהם. בהיעדר מערכת מידע מתאימה, די במעבר תפקיד של עובדים אחדים באגפים אלו כדי לגרום לאובדן ידע ולפגיעה בהמשכיות העסקית, ביכולת לבצע מעקב אחר כדאיותו של פרויקט ספציפי וביכולת לקבל תמונה כוללת של הפרויקטים. הדבר מקבל משנה תוקף במצב בו קיימת תחלופה רבה של מנהלים ועובדים מקצועיים. היעדר מידע וזיכרון ארגוני עלול להקשות על מינהל תכנון ופיתוח תשתיות ועל משרד האוצר לפעול לשיפור מתמיד ועקבי בהשקעת כספי ציבור, שכן בהיעדר תיעוד לא קיים נתיב המאפשרלבצעבקרהאיכותיתעלביצועהפרויקטים.בנוסף,בהיעדרבסיסנתוניםהכולל רישום מסודר של מידע על פרויקטים, קיים קושי בבדיקת איכות מודלי התמחור ובצורך 12 המונח יר"מ )יחידת רכב מושווה( משמש לצורך סטנדרטיזציה של כמה כלי רכב מסוגים שונים במונחי רכב פרטי. לדוגמה: רכב פרטי, מסחרי ומונית הם 1 יר"מ, אוטובוסים ומשאית קלה הם 1.8 יר"מ ומשאית כבדה היא 2.2 יחידות רכב מושווה. | 88 | בדיקותכדאיותכלכליתשלפרויקטיםתחבורתיים|התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 בטיובם שכן לא ניתן לרכז ולהשוות את כלל האומדנים מול כלל עלויות הביצוע על פני מספר שנים. בהיעדר תשתית מידע היסטורית על פרויקטי התחבורה שבוצעו במשרד התחבורה ובחברות התשתית ולנוכח הניהול הידני של המידע, משרד מבקר המדינה נתקל בקושי בקבלתנתונים,כךשלאניתןלנתחאתביצועיהעברולאניתןלהסיקמסקנותלגביהעלות הסופית של ביצוע הפרויקטים והתועלות שנבעו מהם ביחס לתחזית ולאומדנים הכלכליים שניתנו בשלבי התכנון. עיקרי המלצות הביקורת מומלץ למשרד התחבורה, בהינתן המצב הקיים, שבו מינהל תשתיות נשען במידה רבה לצורך מילוי חלק ניכר מפעילויות הליבה על יועצים חיצוניים ועליו לקיים בקרה אפקטיבית עלפעילותם,לאיישבאופןמלאאתתקניהמהנדסיםולהתאיםביןהיקףהמשימותלמספר התקנים והאיוש. כמו כן מומלץ למשרד התחבורה לאייש את התפקידים הבכירים במינהל התשתיות באנשי מקצוע מתאימים ולהבטיח את קיומו של רצף ניהולי הנדרש במיוחד ביחידות האמונות על ייזום, על ביצוע ועל פיקוח על פרויקטים ארוכי טווח, בעלי השלכות משקיות ובעלות תקציבית גבוהה. מומלץ למינהל תכנון ופיתוח תשתיות שבמשרד התחבורה לארגן ולהנגישאת המידע הרב שברשותו לעובדי המינהל ולבעלי עניין נוספים באמצעות הטמעת מערכות מידע בכל חברות התשתית, אשר יתממשקו באופן אוטומטי למערכת מידע של משרד התחבורה, באופןשתהיהתאימותבנתונים.באופןזה,נתוניהפרויקטיםיישאבוישירותמהמערכותשל חברות התשתית וישמשו את כלל היחידות העוסקות בתכנון ובתקצוב הפרויקטים ובפיקוח ובקרה עליהם. עוד מומלץ למשרד התחבורה לוודא כי מערכת המידע תציג בצורה בהירה נתונים מלאים, מדידים ובני השוואה על אודות הפרויקטים ולהטמיע מק"ט )מספר קטלוגי( אחידאשרילווהכלפרויקטבקרבבעליהענייןהשונים.מומלץכיהמערכתתציגגםנתונים מקוריים דוגמת אומדני העלות בשלבי התכנון השונים, במטרה לאפשר חקירה של התפתחות עלויות של פרויקטים תחבורתיים. מומלץ למשרד התחבורה ולמשרד האוצר להתאים את נוהל פר"ת לסוגים שונים של פרויקטי תחבורה ולהסדיר את נושא הביצוע של בדיקות הכדאיות הכלכלית ואת השימוש בנוהל פר"ת כדי שיהיה ברור באילו מקרים נדרשת הבדיקה, באיזו מתכונת עליה להתבצע ועל פי אילו הנחיות. בפרט נכונים הדברים בנוגע לפרויקטים שכיום מוחרגים, בפועל, מהנוהל, דוגמת מגה-פרויקטים, חלק מקווי הרכבות הכבדות וכבישים לדיור. עוד מומלץ למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לעדכן את נוהל פר"ת כך שניתן יהיה לכמת באופן אמין ומדוייק את התועלות הנובעות מפרויקטים של תחבורה ציבורית, כמו נתיבי תחבורה ציבורית, נתיבים רבי תפוסה, רכבות כבדות ומערכות מתע"ן )דוגמת רכבות קלות וקווי BRT (. עוד מומלץ למשרד התחבורה ליצור מדרג אחיד בין פרויקטים תחבורתיים מעולמות שונים שיאפשר השוואה ותעדוף בין פרויקטים שונים, ובכך יאפשר לבחון אלטרנטיבות תחבורתיות בהתאם לתועלות המשקיות הנובעות מהן. | 89 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים מומלץ למשרד התחבורה, בכובעו כ"מתכנן הלאומי", למשרד האוצר המאשר את מימון הפרויקטים מתקציב המדינה, ולחברות התשתית לעגן את מקומה של בדיקת הכדאיות הכלכלית במארג קבלת ההחלטות בבואם להכריע בדבר קידום פרויקטי תחבורה. עיגון שכזה עשוי להתבצע באמצעות הגדרת כוחה של הבדיקה כ"מסמך תומך החלטה" אשר ביחד עם שיקולים אחרים יכריע את הכף בדבר אישור ביצועם של פרויקטים. אם משרד התחבורה או משרד האוצר סבורים כי בפרויקטים מסוימים קיימים שיקולים הגוברים על בדיקת הכדאיות הכלכלית )דוגמת שיקולים מדיניים, חברתיים, ביטחוניים, תחבורתיים ואחרים( עליהם לציין את הנסיבות הללו באופן שקוף, מסודר ומתודולוגי במסמכי אישור הפרויקט.נוסףעלכך,עלמשרדיהתחבורהוהאוצרלהקפידעלכךשיתבצעושתיבדיקות כדאיותבשלביםשוניםשלהפרויקטים,כפישמופיעבנוהלפר"תאולחילופיןלשקולביצוע של"בדיקהמתגלגלת"אשרתבטיחכימתקיימתכדאיותכלכליתלפרויקטיםברמתפירוט ההולכתועולהעםהתקדמותהפרויקטבשלביהתכנוןהשונים,כךשהבדיקהתוכללשמש תשומה למקבלי ההחלטות בצומתי החלטה חשובים. כמו כן מומלץ לעגן בנוהלי העבודה השוטפת את ביצוע בדיקות הכדאיות בשלבים קבועים בפרויקט. מומלץ למשרד התחבורה לעקוב באופן שוטף אחר התועלות שנבעו לציבור מהקמת פרויקטיםתחבורתייםלאחרהפעלתםולהשוותאתהממצאיםלבדיקתהכדאיותהכלכלית ולתחזיות שהוצגו טרם הקמתם. אם יתגלו פערים משמעותיים בין התועלות שנאמדו לבין התועלות שהתקבלו בפועל, מומלץ למשרד התחבורה לעדכן ולטייב את בדיקות הכדאיות ואת המודלים לאמידת התועלות כדי לוודא כי פרויקטים תחבורתיים מוקמים ומתועדפים בהתאםלתועלתהאמיתיתהנובעתלציבורמהקמתם.כמוכן,משרדמבקרהמדינהממליץ למשרדהתחבורהלבדוקבאופן שוטףגםאתהעלויותהסופיותשלהפרויקטיםולהשוותם לאומדני העלויות השונים, ובפרט לאומדני העלויות ששימשו עבור ביצוע בדיקת הכדאיות ולהפיק מכך לקחים לגבי אופן תמחור פרויקטי תחבורה. משרדמבקרהמדינהממליץלמשרדהתחבורהלהטמיעמערכתמידעשתתעדאתבדיקות הכדאיותבאופןמרוכז,ביןהיתרכדישניתןיהיהלבחוןלאחרהשלמתהפרויקטאתאיכותן של בדיקות הכדאיות. נוסף על כך, מומלץ לחבר מערכת מידע זו למערכת מידע משרדית לניהול הפרויקטים כדי שניתן יהיה לבחון רוחבית את רמת דיוקן של בדיקות הכדאיות וכן לבצע מעקב אחר עמידת הפרויקטים בתחזיות ולהפיק מכך לקחים. עד להקמת מאגרי מידע סדורים, מומלץ כי משרד התחבורה יבחן ניתוח חומרי העבודה באמצעות מערכת בינה מלאכותית שתותאם לצורכי המשרד, לרבות בהיבטי אבטחת המידע. | 90 | בדיקותכדאיותכלכליתשלפרויקטיםתחבורתיים|התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 תקציב הפיתוח של משרד התחבורה בחלוקה לתחומים, ביצוע במיליארדי ש"ח ושיעורו מתקציב המדינה בשנים 2014 - 2023 על פי אתר משרד האוצר, קובצי "פיסקאלי דיגיטלי": פירוט הוצאות על פי סעיפי תקציב המדינה, בעיבוד משרד מבקר המדינה. * ללא סעיף תמיכות בתחבורה ציבורית המיועד לתשלום סובסידיות הנדרשות לכיסוי עלויות הפעלת אוטובוסים, רכבות כבדות ורכבות קלות, שאינן מכוסות באמצעות הפדיון מהנוסעים. * * תקציב המטרו בתקופה זו זניח. | 91 | בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים סיכום בשנים2020 - 2023 מימןמשרדהתחבורהפרויקטיםתחבורתייםבעלותשלכ- 20 מיליארדש"ח בשנה בממוצע, ששיעורם היה כ- 4% מכל תקציב המדינה. זהו תקציב ההשקעה )"תקציב פיתוח"( האזרחי הגבוה ביותר מכלל תקציבי ההשקעה של משרדי הממשלה. מפאת חשיבותם לתפקוד המשק, לצמצום הפערים החברתיים ולהפחתת עלויות הגודש המושתות על תושבי המדינה, וכן בשל מורכבותם והשפעתם על תקציב המדינה, חיוני כי הקמת פרויקטים שכאלה תתבצעלאחרתהליךבחירהקפדני,תוךבדיקתכדאיותםהכלכליתלמשק,הכוללתבחינהשל עלויות הקמת הפרויקט והתועלות שהוא יניב לציבור, וזאת כדי לבחור את הפרויקטים המועילים ביותר בתוך מסגרת התקציב הנתונה. בביקורת נמצא כי אף שתהליך תכנון פרויקטים תחבורתיים כפי שנקבע בנוהל פר"ת )נוהל "פרויקטיםתחבורתיים",המשמשהמדריךהרשמילביצועבדיקותכדאיותכלכליתשלפרויקטים תחבורתיים( כולל הנחיה לביצוע שתי בדיקות כדאיות בשלבי התכנון של הפרויקט, בפועל מבוצעת עבור מרבית הפרויקטים בדיקת כדאיות אחת בלבד, ואף היא אינה מבוצעת בהכרח בצמתים מרכזיים שבהם נקבע אם לאשר את המשך הפרויקט, ואם כן - באיזו תצורה. עוד עלה כינוהלפר"תמוגדרנוהלמחייבהמתייחסלכלסוגיהפרויקטיםשלתשתיתתחבורתיתיבשתית אולם בפועל נמצא כי משרדי התחבורה והאוצר כלל לא מבצעים בדיקת כדאיות עבור חלק משמעותי מהפרויקטים. כמו כן נמצא שהמתודולוגיה הקבועה בנוהל פר"ת מיועדת לבדוק בעיקר תועלות בתחום הכבישים אך אינה מותאמת במלואה לבדיקת תועלות מפרויקטים של הסעות המונים, ובהם נת"צים, רכבות קלות ומערכות מטרו. יתרה מכך, לא הוגדר בנוהל מאיזה רף כלכלי יש לבצע בדיקת כדאיות כלכלית, ומיקומה וכוחה במארג קבלת ההחלטות אינו ברור דיו. כמו כן נמצא כי משרד התחבורה סובל ממחסור במהנדסים, מתחלופה ניהולית גבוהה ומחוסר איוש תפקידים בכירים במינהל התשתיות, האחראי לתכנון ולביצוע של הפרויקטים התחבורתיים. נוסף על כך נמצא כי משרד התחבורה נעדר תשתית מידע על פרויקטי תחבורה שבוצעו ומבוצעים, והמידע מנוהל באופן ידני. על כן, די במעבר תפקיד של עובדים יחידים כדי לגרום לאובדן ידע ולפגיעה בהמשכיות העסקית, שכן ארגון המידע נסמך במידה רבה על זיכרונו והתמצאותו של עובד ספציפי בחומרי העבודה. יישום ההמלצות השזורות בפרקי הדוח עשוי לשפר את תהליכי תכנון תשתיות התחבורה בישראל, תוך הגברת השקיפות של תהליכי קבלת החלטות לגבי אישור פרויקטים ותיעדופם, התאמה טובה יותר של התכנון התחבורתי לצורכי הציבור וניצול יעיל יותר של המשאב הציבורי. | 92 | דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 משרד התחבורה והבטיחות בדרכים קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב טקסט | 2 | |התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מערכת תחבורה ציבורית )תח"ץ( ענפה, יעילה ומשוכללת היא מרכיב הכרחי בצמיחה כלכלית, ומצופה ממנה להציע יתרונות חברתיים, סביבתיים ובטיחותיים ופתרון הולם לבעיות התחבורה במטרופולינים. מדינת ישראל נמצאת בפיגור רב לעומת המדינות המפותחות בכל הקשור בפיתוח תשתיות לתח"ץ, מה שאף מביא להעצמת הפערים בין הפריפריה למרכז הארץ. משרדהתחבורהוהבטיחותבדרכים)משרדהתחבורה(חילקאתמרחבמטרופוליןחיפהלשלוש טבעות: • הטבעתהפנימית,"הגלעין",כוללתאתהעירחיפה,גושעריהקריות,העירנשרוהעירטירת כרמל. • הטבעתהתיכונהמקיפהאתהגלעין, וכלוליםבהיישוביםהפזוריםבמרחב, וביניהםשטחים נרחבים פתוחים. העיר עכו היא היישוב העירוני הגדול בטבעת זאת. • הטבעת החיצונית כוללת מספר יישובים עירוניים שעליהם נשענים כפרים יהודיים וערביים. נצרת, נוף הגליל, נהרייה, כרמיאל ומגדל העמק הן בין הערים הבולטות בטבעת זאת. יצוין כי יישובי הטבעת החיצונית גדולים מהיישובים הנכללים בטבעת התיכונה. על פי התוכנית האסטרטגית של משרד התחבורה ומשרד האוצר משנת 2015 )התוכנית האסטרטגית מ- 2015 (, בשנים 2016 - 2045 - במשך שלושה עשורים - מתוכננים במטרופולין חיפה פרויקטי תחבורה בהיקף תקציבי בסך של כ- 23.06 מיליארד ש"ח ובהם: )א( הרכבת הכבדה )הכפלת מסילות החוף(; )ב( הרכבת הקלה חיפה-נצרת )הרק"ל(; )ג( הרחבת קווי המטרונית בחיפה ובקריות, מטרונית לטירת הכרמל, מטרונית לעכו ועוד )ראו גם בפרק "התוכנית האסטרטגית לפיתוח התח"ץ במטרופולין חיפה"(. | 95 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב 6 קווים פעילים1 23.06 4 ו- קווים 2.8 18 - 28 כ- מיליארד מתוכננים ש"ח מיליון נוספים שנים ההיקף התקציבי, המספר הכולל 6 קווי מטרונית פרק הזמן המשוער של משרד של הנסיעות פועלים במטרופולין מתחילת התכנון ועד התחבורה, היומיות החזויות, חיפה, נכון למועד סיום ביצועם של שני בפרויקטי התחבורה בתח"ץ ובאמצעי סיום ביקורת המעקב פרויקטי התחבורה במטרופולין חיפה, התחבורה )מרץ 2025 (. קווים במטרופולין חיפה2 בשנים 2016 - 2045 , האחרים, אלה עוברים בין העיר שנבדקו במהלך בהתאם לתוכנית במטרופולין חיפה, חיפה ובין ערי הקריות תקופת ביקורת האסטרטגית מ- לפי תחזית לשנת השונות )קריית אתא, המעקב 2015 2040 קריית מוצקין וקריית ביאליק(; כמו כן מתוכננים 4 קווי מטרונית נוספים במטרופולין חיפה עלותנוספת שלכ- 19% )כ- 300 1.3 מיליארד 0 78 מיליוןש"ח ש"ח( מספר הצמתים אומדן ההפסד העלות הנוספת מספר הישיבות )כ- 65% ( שבהם שנגרם לתקציב לאומדן עלות פרויקט שבהן כונסה ועדת ישנה העדפה המדינה, בכל שנה הרק"ל נצרת חיפה, השרים לתשתיות ברמזורים למטרונית ושנה, בעקבות נכון לסוף שנת 2024 , לאומיות מאז במטרופולין חיפה ההשתמטות לעומת אומדן העלות הקמתה ביולי 2023 )כולל העיר חיפה( מתשלום עבור שאושר בהחלטת )נכון למועד סיום לעומת התכנון כלל הנסיעות ממשלה משנת 2016 ביקורת המעקב, האמור עד שנת בתח"ץ, שמשרד )כ- 8.2 מיליארד ש"ח מרץ 2025 ( 2020 )כ- 120 האוצר העריך לעומת כ- 6.9 צמתים( אותו בכ- 300 מיליארד ש"ח, מיליון ש"ח כבר בערכים ריאליים בשנת 2021 לסוף שנת 2024 ( 1 נכון למועד סיום ביקורת המעקב, מרץ 2025 , אלה קווי המטרונית הפעילים במטרופולין חיפה: 1 , 2 , 3 , 4 , 5 , ו- 5א - שישה קווי מטרונית בסך הכול. 2 פרויקט הרק"ל חיפה-נצרת ופרויקט הכפלת המסילות בקו תל אביב-חיפה. | 96 | קידוםופיתוחשלהתחבורההציבוריתבמטרופוליןחיפה|ביקורתמעקבה-תקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 פעולות הביקורת במרץ 2019 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד: "משבר התחבורה הציבורית", ובמסגרתו פורסם פרק בנושא "קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה" )דוח הביקורתהקודםאוהביקורתהקודמת(3.בחודשיםאוגוסט2024 עדמרץ2025 ביצעמשרד מבקר המדינה ביקורת מעקב )ביקורת המעקב או הביקורת( בעניין תיקון עיקרי הליקויים שהועלו בדוח הביקורת הקודם. הבדיקה העיקרית נעשתה במשרד התחבורה, ובדיקות השלמה נעשו בוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון שבמשרד הפנים )הוות"ל(; בעיריית חיפה; בחברת רכבת ישראל בע"מ )חברת רכבת ישראל(; בחברת נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ )להלן - חברת נתיבי ישראל(; ובחברת חוצה ישראל בע"מ )חברת חוצה ישראל(. תמונת המצב העולה מן הביקורת חתימה על הסכם ארוך טווח בין משרד התחבורה לחברת יפה נוף - בביקורת הקודמת עלה כי מאז סיום הסכם המסגרת בשנת 2015 עם חברת יפה נוף ועד מועד סיום הביקורת הקודמת )פברואר 2018 ( לא נחתם בינה ובין משרד התחבורה הסכם ארוך טווח המסדיר את ההתקשרות ביניהם לביצוע הפרויקטים. תחת זאת, הוארך מדי פעם בפעם ההסכם הקיים לתקופה קצובה של כמה חודשים בכל הארכה. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה חלקית. עלה כי בהתאם להחלטת ממשלה 421 מאוקטובר 2020 , הסתיימה ההתקשרות עם חברת יפה נוף, וכל הפרויקטים במטרופולין שהיו בתחום אחריותה הועברו לחברות תשתית ממשלתיות אחרות. המצב החדש, שבו כמה חברות ממשלתיות נכנסו לתחום הפרויקטים שבעבר היה מצוי בידיה של חברה אחת בלבד, יצר קושי מסוים בתיאום בין משרד התחבורה ובין עיריית חיפה ובין אותן חברות ממשלתיות. עוד עלה בביקורת המעקב כי חברת חוצה ישראל פועלת ללא הסכם מסגרת ארוך טווח חתום עם המדינה, והסכם המסגרת של חברת נתיבי ישראל הסתיים בסוף שנת 2024 והוארךעדיוני2025 עםאפשרותלהארכתועדסוףאותהשנה,עדלחתימתהסכםמסגרת חדש ארוך טווח עם המדינה. נוסף על כך, חברת נתיבי ישראל נמצאת, נכון למועד סיום ביקורת המעקב )מרץ 2025 (, במשא ומתן מתקדם עם משרדי האוצר והתחבורה לצורך חתימה על הסכם מסגרת חדש ארוך טווח עם המדינה. התוכנית האסטרטגית לפיתוח התח"ץ במטרופולין חיפה - בביקורת הקודמת עלה כי בתוכנית האסטרטגית למטרופולין חיפה לא נקבע שקיצור זמן ההגעה "מדלת לדלת" הוא אחד מיעדיה המרכזיים, וממילא לא נקבע בה גם מדד לזמן ההגעה ''מדלת לדלת''. 3 מבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד על משבר התחבורה הציבורית ) 2019 (, "קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה", עמ' 385 - 475 . | 97 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב זאתאףעלפישמדוברבאחדההיבטיםהחשוביםבשירותשניתןלציבורובאחדהמרכיבים העיקריים שעליהם מתבסס שיקול דעתם של הנוסעים לעניין השימוש בתח"ץ. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: עלה כי בפרויקטים שהוצגו בתוכנית האסטרטגיתמ- 2015 אחדהמשתניםשעלפיודורגוונבחרוהפרויקטיםלשנים2016 - 2045 הוא מדד "הפחתת זמן נסיעה בתח"ץ". עם זאת, מדד זה קיבל משקל משתנה משוקלל של 5% בבחירת הפרויקטים האלו והוא עדיין לא יעד מרכזי שעל פיו הם נבחרו בתוכנית. עוד עלה בביקורת המעקב כי התוכנית האסטרטגית האחרונה שהוכנה עבור מטרופולין חיפה היא משנת 2015 , והגם שבמועד סיום ביקורת המעקב )מרץ 2025 ( חלפו כבר כעשר שנים מאז הכנתה, היא טרם עודכנה. תכנון קווי המטרונית - בביקורת הקודמת עלה כי במסגרת התוכנית האסטרטגית למטרופולין חיפה מ- 2015 לא בוצעה השוואה סדורה מנומקת ומתועדת בין חלופות טכנולוגיות שונות. כמו כן, לא בוצעה בדיקת עלות ותועלת בין אופציית הקמתם של קווים נוספים למטרונית ובין אמצעי תחבורה חלופיים, כגון הגברת השירות הקיים באוטובוסים במידהניכרת,הקמתרכבתקלהאורכבתתחתיתוכןהקמהשלדרגנועיםכאמצעימשלים במקריםמסוימים.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקויתוקןבמידהמועטה:עלהכיבמועד סיום ביקורת המעקב, מרץ 2025 , קיימים שישה קווי מטרונית פעילים ברוב שעות היממה, מתוכם קו מטרונית שפעיל לאורך כל שעות היממה )קו 1 (. יצוין כי קווים אלה עוברים בין העיר חיפה לבין ערי הקריות השונות )קריית אתא, קריית מוצקין, וקריית ביאליק(. עוד יצוין כי תדירות קווי המטרונית האלה גבוהה יחסית לאמצעי תחבורה אחרים, כגון קווי אוטובוסים. עוד יצוין כי מתוכננים ארבעה פרויקטים נוספים הקשורים לקווי המטרונית החדשים, אשר יקדמו ויפתחו את התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה, ואשר מטרתם לספקלציבורהרחבחלופותנוספותלחלופותהקיימותולעודדאותו להשתמשבתח"ץ. עם זאת, נמצא במסגרת ביקורת המעקב כי לא בוצעו בדיקות כדאיות מעודכנות לפי נוהל פר"ת4 בעניין ארבעת הפרויקטים העתידיים בקווי המטרונית שיפעלו במטרופולין חיפה. כמו כן, לא בוצעה בדיקת עלות ותועלת בין אופציית הקמת הקווים האלה לבין אמצעי תחבורה חלופיים, כגון הגברת תדירות השירות הקיים באוטובוסים, הקמת רכבת קלה או רכבת תחתית וכן הקמת דרגנועים כאמצעי משלים במקרים מסוימים. הבקרהעלהנוסעיםבתחבורההציבורית-בביקורתהקודמתעלהכיהסכםההפעלה קבעשעלהמפעילהקודםלבצעבקרתתשלום,אולםבפועללאהוקנולפקחיםהאמצעים שיאפשרו להם לפקח על תשלום דמי הנסיעה. בביקור בשטח שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה באוקטובר 2018 ציינו פקחי המפעיל הקודם כי אין להם יכולת אכיפה, וכי נוסעים שלא שילמו התעלמו מדרישתם להזדהות. רק בתחילת שנת 2017 פנתה הרשות הארצית לתח"ץ ליועץ המשפטי של משרד התחבורה כדי להסדיר בחקיקה הקניית סמכויות פיקוח אפקטיביות לפקחי המפעיל. במרץ 2018 פורסמה הצעת תזכיר חוק בעניין סמכויות פיקוח בתח"ץ, ובסוף נובמבר 2018 קיימה הכנסת דיון ראשון בנושא הצעת החוק. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: בביקורת עלה כי המפקח על התעבורה קבע הנחיות, שעוסקות בנושא הפיקוח על תשלום דמי נסיעה בקו שירות באוטובוס. ההנחיות הן בתוקף החל ביוני 2025 ומטרתן, בין היתר, לקבוע כללים להסמכת בקר )או 4 נוהל פר"ת הוא הוא מתווה מסגרת מחייבת של תהליך לבדיקת כדאיות של פרויקטים תחבורתיים, שהכין משרד התחבורה ומשרד האוצר במשותף. | 98 | קידוםופיתוחשלהתחבורההציבוריתבמטרופוליןחיפה|ביקורתמעקבה-תקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 פקח(עלידיהמפקחעלהתעבורה,ולקבועאתמדיניותהמפקחעלהתעבורהבנוגעלאופן ביצוע הבקרה. עם זאת, במועד סיומה של ביקורת המעקב )מרץ 2025 ( טרם הסתיימה אסדרתןהחקיקתיתשלסמכויותהפיקוחוהאכיפהבתח"ץבכלהנוגעלנסיעהללאתשלום או תיקוף כרטיס. האסדרה נחוצה, במיוחד, לנוכח אומדן ההפסד שנגרם לתקציב המדינה בכל שנה בעקבות ההשתמטות מתשלום עבור הנסיעות בכלל התח"ץ )אשר נאמדת בכ- 20% בממוצע מכלל הנסיעות בתח"ץ(, וההפסד שנגרם בשל כך לקופת המדינה נאמד על ידי משרד האוצר בשנת 2021 בכ- 300 מיליון ש"ח5. יצוין כי הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה)מס'126 ()פיקוחעלתשלוםדמינסיעהבאוטובוסים(,התשע"ט- 2018 ,פורסמה לראשונה כבר באוקטובר 2018 מטעם הממשלה אך הליך החקיקה שלה לא הושלם. הכפלת מסילות הרכבת בקו תל אביב-חיפה • קידום הפרויקט - בביקורת הקודמת עלה כי על פי מסמכי חברת רכבת ישראל, בשנת 2012 היא החלה לקדם את תוכנית הכפלת המסילות שתאפשר להגדיל את קיבולת הרכבות וגם להעלות את מהירות הנסיעה. התוכנית הוכרזה כתת"ל ביולי 2014 )תת"ל 65 (. פרויקט זה הוא פרויקט ארוך טווח בעל חשיבות גבוהה לפיתוח ולקידום של התח"ץ במטרופולין ובעיר חיפה וכן לפיתוח הרשת המסילתית הרכבתית הארצית, ולפיכך קידומו היה אמור להתבצע במהירות. למרות זאת, רק במרץ 2018 וכשש שנים מתחילת תכנונו וארבע שנים מיום הכרזתו כתת"ל, התקבלה החלטת הוות"ל לפרסם בעיתונות הודעה על הכנת התוכנית. מלבד ההפסד התועלתי למשתמשי התח"ץ, לעיכובים בפרויקט זה, שנועד לפתור כשלים הקיימים במערכת התחבורה בישראל, יש מחיר כבד. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה חלקית: עלה כי התכנון הסטטוטורי של תת"ל 65א הסתיים בשלמותו במוסדות התכנון, והתוכנית אף אושרה בממשלה בדצמבר 2023 . אשר לתת"ל 65ב, התכנון הסטטוטורי שלה הסתיים באופן חלקי בלבד, במוסדות התכנון. הוות"ל אישרה באוקטובר 2023 לפרסם את דבר הכנת התוכנית, וקבעה תנאים למתן היתרי הבנייה לפי סעיפים 77 ו- 78 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965 . נכון למועד סיום הביקורת)מרץ2025 ( הצפי לסיוםפרויקטתת"ל65אהואבשנת2034 , ואילו לפרויקט תת"ל 65ב אין אפילו צפי לסיום. עוד עלה בביקורת המעקב כי בהחלטת ממשלה 1231 ממרץ 2022 נקבע כי התנאי לקידום וביצוע תת"ל 65ב הוא השלמת פרויקט חשמול המסילות במטרופולין חיפה, עד לתחנת הרכבת מרכזית המפרץ; כן נקבע כי יש להשלימו, לאחר אישור המסמכים המפורטים, עד סוף שנת 2024 . עם זאת, בביקורת נמצא כי הצפי לסיום פרויקט חשמול המסילות במטרופולין חיפה הוא עד סוףמרץ2027 ,ואומדןעלותוהואכ- 4.7 מיליארדש"ח.כמוכן,התבררכיבמועדסיום ביקורת המעקב )מרץ 2025 ( עיריית חיפה התנגדה לביצוע שיקוע ומנהור המסילות בתחומה ולחשמול עילי של מסילות הרכבת הקיימות, ללא קידום וביצוע תת"ל 65ב במקביל. יצוין, כי במקביל להליכי התכנון של תת"ל 65ב שעודם מתנהלים במוסדות התכנון, הגישה עיריית חיפה בשנת 2024 תביעה6 לביהמ"ש המחוזי בחיפה כנגד 5 ראו גם מבקר המדינה, דוח שנתי 72א - חלק שני ) 2021 (, "התחבורה הציבורית - שימוש בכרטיס רב-קו )מעקב( וביישומוני תשלום", עמ' 858 - 859 . 6 ת"א )חיפה( 59047-10-24 עיריית חיפה נ' רכבת ישראל בע"מ ואח'. | 99 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב רכבת ישראל וצדדים נוספים. בתביעתה היא עתרה למתן צו עשה שיורה לרכבת ישראל לשקע מקטעים מסוימים של המסילה בתחומי העיר חיפה, ולמתן צו מניעה קבוע האוסר על ביצוע עבודות חשמול המסילה באותם מקטעים. בהחלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה במרץ 2025 הצדיים הופנו לגישור. עוד יצוין כי התמשכות פרויקט הכפלת המסילות בקו תל אביב-חיפה אחרי שנת 2030 עלול לפגוע בעמידה של חברת רכבת ישראל ביעדי תוכנית הפיתוח האסטרטגית של החברה לשנת 2040 . נוסף על כך, העיכוב עלול להגדיל גם את הסיכון לסטייה מאומדן עלות הפרויקט שנקבע עוד בשלב תכנונו ועלול לפגוע בעמידה ביעדי הפרויקט ובהשגת המטרות שלו, אשר כוללות, בין היתר: הגדלת קיבולת הרכבות והעלאת מהירות הנסיעה7. • ביצוע בדיקות כדאיות כלכלית לחלופות שהוצעו - בביקורת הקודמת עלה כי בפרויקט הכפלת המסילות לא בוצעו בדיקות כדאיות כלכלית לחלופות שנבחנו. הנתונים שעל בסיסם התקבלה ההחלטה אם לאשר או לדחות את החלופות נבחנו בראייה הנדסית, סביבתית ואורבנית של תוואי המסילות בלבד, ולא בבדיקה כלכלית מעמיקה של העלות והתועלת הגלומות בחלופות. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה חלקית. בביקורת עלה כי באפריל 2022 ובמאי 2024 משרד התחבורה ביצעבדיקתכדאיותכלכליתלפינוהלפר"תרקלפרויקטתת"ל65ב)המקטעהצפוני של תת"ל 65 (; ואילו לפרויקט תת"ל 65א )המקטע הדרומי של תת"ל 65 ( לא בוצעה בדיקת כדאיות כלכלית על ידי אף גורם מוסמך, לפי נוהל פר"ת, ואף לא בוצעה בדיקת כדאיות כלכלית על פי נוהל אחר או מודל כלכלי מוסכם אחר. קידום פרויקטי תחבורה במטרופולין חיפה - בביקורת הקודמת עלה כי אף על פי שפרויקטי תחבורה, כגון הרכבל, הרק"ל והכפלת המסילות, הוגדרו על ידי משרד התחבורהכאמצעילפתרוןבעיותהתחבורהבמטרופוליןחיפה,ואףעלפישפרויקטיםאלה הוגדרועלידיהממשלהכתת"ל-ולפיכךקידומםהיהאמורלהתבצעבהליךמקוצר,קידום הפרויקטים עוכב הן בוות"ל והן בגופים שאמורים לקדמם, בין היתר על ידי משרד התחבורה. עוד העלתה הביקורת הקודמת כי לא היה גורם מתכלל לכל פרויקטי התת"ל שיכולהיהלקדםולזרזאתהליכיקבלתההחלטותבהם.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקוי תוקן במידה מועטה. בביקורת עלה כי ראש הממשלה כיו"ר הוועדה לא כינס את ועדת שרים לתשתיות לאומיות שהוקמה בהחלטת ממשלה 851 מיולי 2023 . אי-כינוסה של הוועדה מונע קביעת מדיניות בנושא תשתיתיות לאומיות, הסרת חסמים לקידום פרויקטים תשתיתיים וביצוע ליווי, בקרה ומעקב עליהם. כמו כן נמצא כי לא נקבעו לוחות זמנים ואבני דרך לתוכניות תת"ל 56 )על כל מרכיביה( ותת"ל 65 לאחר פיצולה. זאת, אף על פי שתוכניות אלה הוגדרו מראש, כאמור, כתוכניות תשתית לאומית )תת"ל( אשר גם נידונו בוות"ל בשל מעמדן וקיבלו את אישורה )תת"ל65א ותת"ל56 (. עוד עלה בביקורת המעקב כילשניהפרויקטיםשנבדקובביקורתהקודמת,וגםבמהלךביקורתהמעקב:פרויקטרק"ל חיפה-נצרתופרויקטהכפלתהמסילותהרכבתבקו תלאביב-חיפה, הזמן המשוערשיחלוף מתחילת תכנונם ועד סיום ביצועם ינוע בין 18 ל- 28 שנים. עם זאת, יצוין כי שלב התכנון במוסדות התכנון לגבי תת"ל 56 )על כל מרכיביה( ולגבי תת"ל 65א )המקטע הדרומי של תת"ל 65 ( כבר הסתיים. 7 לאחר הכפלת המסילות, הרכבות יוכלו לנסוע במסילות החדשות במהירות של עד 250 קמ"ש. | 100 | קידוםופיתוחשלהתחבורההציבוריתבמטרופוליןחיפה|ביקורתמעקבה-תקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 הקמתרשויותתחבורהמטרופוליניות- בביקורת הקודמת עלה כי לא היה בהתקשרות בין עירייתחיפהלחברתיפהנוףכדי לפתוראתהקושי הנובעמכךשחברתיפהנוף, שהיא תאגיד עירוני של עיריית חיפה, נעדרת סמכויות וכלים שיאפשרו לה לקדם פרויקטים תחבורתיים מול רשויות מקומיות נוספות במטרופולין. בהיעדר סמכויות כאמור, לא הייתה החברה יכולה לפעול מול רשויות התכנון ומול רשויות מקומיות במטרופולין ללא אישור משרד התחבורה. הדבר פגע בקידום הפרויקט וגרם נזקים למשתמשי התחבורה הציבורית ולפיתוח הכלכלי שהיה יכול לנבוע מקיומה של מערכת תחבורה ציבורית יעילה. נוסף על כך נקבע בביקורת הקודמת כי הקמת רשות מטרופולינית בעלת סמכויות נרחבות בתחום התחבורה עשויה לייעל תהליכים בקידום פרויקטים תחבורתיים; ומשרד מבקר המדינה המליץ בדוח הביקורת הקודם כי על משרד התחבורה לקיים את החלטות הממשלה על הקמתרשותמטרופולינית.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקוילאתוקן:עלהכינכוןלמועד סיום ביקורת המעקב, מרץ 2025 , משרד התחבורה ושרת התחבורה לא הקימו רשויות תחבורה מטרופוליניות )ולחילופין רשויות מרחביות לתחבורה( בכלל המטרופולינים הקיימות )גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע(, ובמטרופולין חיפה בפרט. מבקר המדינה מעיר לשרת התחבורה ולמשרד התחבורה כי עברו כ- 14 שנה מהחלטת הממשלה )בשנת 2011 (בענייןגיבושתזכירהחוקלהקמתרשויותהתחבורההמטרופוליניותולמתןהסמכויות הדרושות לפעילותן, אך נכון למועד סיום ביקורת המעקב )מרץ 2025 ( לא הושלם הכנת תזכיר חוק זה. תפעול קווי המטרונית - בביקורת הקודמת עלה כי החל ברבעון הרביעי של שנת 2013 ועדלרבעוןהשנישלשנת2016 חרגזמןהנסיעההממוצעבשעותהשיאשלאחרהצוהריים מזמן הנסיעה התקני שנקבע בהסכם עם המפעיל הקודם. יודגש כי בהסכם נקבעה חריגה רק לשעות השיא של הבוקר. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה. בביקורת המעקב עלה כי מדד "אי-ביצוע"8 של מפעיל קווי המטרונית הנוכחי נע בין0.45% ל- 1.58% בשנים 2022 - 2024 ועמד על מתחת לשיעור של 2.1% ; שיעור גדול ממנו מוגדר כ"רמת שירות מינימלית" בהסכם ההפעלה. העדפהברמזוריםלמטרונית - בביקורת הקודמת עלה כי בניגוד להסכם עם חברת יפה נוף, שבו נקבע כי יותקנו מנגנוני העדפה ברמזורים בכ- 140 צמתים עוד לפני הפעלת המטרונית, לא דאג משרד התחבורה לתכנון מנגנוני ההעדפה בכל הרמזורים הנדרשים, למעט 19 הרמזורים שנכללו בתקציב התכנון וההקמה של המטרונית. עוד עלה בביקורת הקודמת כי במועד סיומה )פברואר 2018 ( לא הסתיים פרויקט ההעדפה ברמזורים. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה: בביקורת המעקב עלה כי עד שנת 2020 מתוכנן היה כי למטרונית תהיה זכות קדימה בכ- 120 צמתים, וכתוצאה מכך תהיה 8 מדד "אי-ביצוע" בדוחות בקרה חצי שנתיים של משרד התחבורה מוגדר כ"נסיעה שתופיע במערכת הטכנולוגית כיציאה מתחנת מוצא, או נסיעה שתופיע במערכת הטכנולוגית כיציאה מתחנת מוצא באיחור שמעל 20 דקות, או נסיעה שתופיע במערכת האלקטרונית כיציאה מתחנת המוצא בהקדמה של 10 דקות ומעלה, או נסיעה שתופיע במערכת האלקטרונית כיציאה כאשר הגיע זמן היציאה מתחנת מוצא של הנסיעה העוקבת ברישיון ]של הקו[" )ההדגשות במקור(. | 101 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב למטרונית נסיעה רציפה בקווי שירות 1 , 2 ו- 3 , ובשלב הראשון יוצבו גלאים בכ- 60 צמתים מרומזרים. עוד עלה בביקורת המעקב כי בפועל, ישנה העדפה למטרונית בכ- 78 צמתים במטרופולין חיפה )כולל העיר חיפה( המהווים כ- 65% ממספר הצמתים שהיו מתוכננים עד שנת 2020 ) 120 במספר(. ביצוע פרויקט הרכבת הקלה )רק"ל( בקו חיפה-נצרת - בביקורת הקודמת עלה כי תכנון פרויקט הרק"ל חיפה-נצרת החל בשנת 2005 . הפרויקט הוכרז כתוכנית תשתית לאומית בשנת 2011 , ותקציבו אושר בממשלה רק באוגוסט 2016 ובוות"ל - באפריל 2017 . רקכשנהלאחרמכן-באפריל2018 -הועברהתוכניתהפרויקטלאישורהממשלה.במועד סיום הביקורת הקודמת, כ- 13 שנה מתחילת תכנון הפרויקט, הוא טרם אושר סופית בממשלה, וממילא לא הוחל בביצועו. עוד עלה בביקורת הקודמת כי המחלוקות בין עיריית קריית אתא למשרד התחבורה על מאפייני תוואי הרק"ל באזור קריית אתא עיכבו את הפרויקט במשך כשש שנים - מהצגת התוכנית לציבור ולבעלי עניין בשנת 2012 ועד העברתהתוכניתלהערותהממשלהבאפריל2018 .בביקורתהמעקבנמצאכיהליקויתוקן במידה רבה. עלה כי התוכניות הקשורות לפרויקט הרק"ל )תת"ל 56 9 על כל שלביה השונים( אושרו על ידי הממשלה בשנים 2018 - 2023 )כולל(. עוד עלה בביקורת המעקב כי ביצוע פרויקט הרק"ל החל במקטעיו השונים, כי הצפי לסיומו הוא עד שנת 2029 . עם זאת, בביקורת המעקב גם עלה כי אומדן עלות הפרויקט )נכון לסוף שנת 2024 ( הוא כ- 8.2 מיליארד ש"ח, כלומר גבוה בכ- 19% בערכים ריאליים מהנתון שהוצג בהחלטת הממשלה משנת 2016 . בחירת חלופה מיטבית לפרויקט הכפלת המסילות בקו הרכבת תל אביב-חיפה )תת"ל 65 ( - בביקורת הקודמת עלה כי בשנת 2012 החלה חברת רכבת ישראל בקידום בחירת החלופות לתוואי הרכבת באזור חיפה, כחלק מפרויקט הכפלת המסילות שהוכרז כתת"ל בשנת 2014 . במועד סיום הביקורת הקודמת )פברואר 2018 ( טרם נבחרה חלופה מיטבית לפרויקט. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה. באפריל 2023 אישרה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה )באישור הות"ל מדצמבר 2022 ( את החלופה המועדפת )חלופה 102 ( לפרויקט הכפלת מסילות הרכבת בקו תל אביב-חיפה )או הכפלת מסילות החוף(. בסיכום של השוואת החלופות צוין, בין השאר,כיחלופה102 )אוחלופה102 A (היאהחלופההמועדפתלעומתהחלופותהאחרות, ויש לה יתרונות בהיבטים הבאים, ובין היתר: עדיפות בתפעול מערך הרכבות המהיר והפרברי; תדירות רכבות גדולה יותר; פשטות התפעול; עדיפות בביצוע שלביות עבודות ההקמהומיעוטקונפליקטיםעםתשתיותקיימות;התאמהלתכנוןהסטטוטוריברמהארצית ומחוזית; שירות רכבתי מהיר ללב מטרופולין חיפה ומתן קישוריות מרבית ונגישות עבור משתמשי רכבת בתוך המטרופולין חיפה ומחוצה לו; ופוטנציאל למפגעי רעש ואיכות אוויר של חלופה זו נמוך בהשוואה לחלופות האחרות. פיצול הליך התכנון הלאומי של פרויקט הכפלת המסילות בקו הרכבת תל אביב- חיפה )תת"ל 65 ( - בביקורת הקודמת עלה כי פרויקט הכפלת המסילות חשוב לעורק המרכזי של תנועת הרכבות הארצית. בפועל הושגו הסכמות על רוב המקטע, וחילוקי הדעות המהותיים נסובו רק על תוואי המסילות באזור חיפה. הפיצול הסטטוטורי של 9 ביולי 2011 הוכרז הפרויקט כ"פרויקט תשתית בעל חשיבות לאומית" )תוכנית תשתית לאומית או בקיצור תת"ל(. פרויקט הרק"ל נקרא במוסדות התכנון - תת"ל 56 . | 102 | קידוםופיתוחשלהתחבורההציבוריתבמטרופוליןחיפה|ביקורתמעקבה-תקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 הפרויקט בשלב מוקדם של התכנון היה עשוי לקדם ביצוע של חלקים ממנו, מה שהיה מגדיל את הסיכוי לעמוד ביעדי הביניים של התוכנית האסטרטגית לשנת 2030 . נוכח העובדה שפרויקטי תשתית מסוג זה נמשכים שנים ארוכות וטומנים בחובם פוטנציאל עיכובים, הרי אם ישנן מחלוקות בחלק מהם, אפשר ורצוי לקדם חלקים אחרים בלי לפגוע בתוכנית המלאה, ובפרט אם יש תועלת ישירה שאינה תלויה בהשלמת הפרויקט כולו. בביקורתהמעקבנמצאכיהליקויתוקןבאופןמלא.כןעלהכיביוני2019 החליטההוות"ל לפצל את תת"ל 65 לשתי תוכניות, ולקדם בראשונה את תת"ל 65א, אשר בשלה יותר מהבחינההתכנונית. תת"ל65 פוצלהאפואלשתי תוכניות: )א( תת"ל65א)שדרוג והרחבת מסילת החוף בין תחנת חוף הכרמל לשפיים או המקטע הדרומי של תת"ל 65 (; )ב( תת"ל 65ב )מסילות החוף בקטע סדנאות אפרים - חוף הכרמל או המקטע הצפוני של תת"ל 65 (. עיקרי המלצות הביקורת על ראש הממשלה כיו"ר הוועדה לפעול לכינוס ועדת השרים לענייני תשתיות לאומיות, אשר נועדה מעצם הקמתה לקדם פרויקטי תשתית לאומית, בהתאם ללוחות זמנים ואבני דרך מרכזיות אשר ייקבעו לכל פרויקט תשתית לאומית. כמו כן, כינוס של הוועדה יתרום לביצוע פיקוח, בקרה ומעקב בנוגע למשרדי הממשלה אשר אחראים על פרויקטים אלה. מומלץ כי משרד התחבורה יעדכן את התוכנית האסטרטגית במטרופולין חיפה משנת מ- 2015 , ויקבע בה מדד שירות "מדלת לדלת" וגם את ערכו )בפרקי זמן שונים(, בהתאם לאזורי השירות השונים, מכיוון שלמדד זה ישנה חשיבות רבה בעיני הציבור בבואו לבחור בחלופהשלשימושבאמצעיהתח"ץהשוניםאובחלופהשלשימושברכבפרטי.עודמומלץ כי משרד התחבורה יעניק למדד שירות "מדלת לדלת" )או לחלופין למדד "הפחתת זמן נסיעה בתח"ץ"( משקל משוקלל גבוה יותר מ- 5% כבר בשלב של בחירת הפרויקטים התחבורתיים לביצוע. מומלץ כי משרד התחבורה יבצע את כל הבדיקות הנדרשות, בהתאם לנהליו, לפני שהוא בוחר בפרויקטי תחבורה תשתיתיים, שכן מטבע הדברים עלותם גבוהה מאוד והקמתם אורכת זמן רב, לפעמים אפילו עשרות שנים. מיותר לציין כי בדיקות כאלה נדרשות כדי להקצות בצורה נכונה את המשאבים המוגבלים של המדינה ולהשקיע אותם בפרויקטים שתועלתםחיובית,מתוךהבנהשלאחרהקמתםקייםקושירבלהחזיראתהמצבלקדמותו. מומלץ כי משרד התחבורה ועיריית חיפה ימשיכו ויקדמו את ההעדפה ברמזורים למטרונית בכל הצמתים הקיימים במטרופולין )כ- 120 במספר(, וזאת כדי לקצר את ההגעה "מדלת לדלת" של משתמשי התח"ץ ולשפר את אמינות השירות כתוצאה מכך. נוסף על כך, דבר זהיעודדנוסעיםנוספיםאשרעדיין אינםמשתמשיםבתח"ץלעבורמחלופהשלרכבפרטי לחלופה של שימוש בתח"ץ. כפי שכבר המליץ משרד מבקר המדינה בעבר, מומלץ כי משרד התחבורה ומשרד האוצר יפעלו להשלמתה של אסדרת סמכויות הפיקוח והאכיפה של הפקחים בתחבורה הציבורית;זאתבייחודלנוכחהמצבשבוכלמשתמשיהתח"ץרשאיםלעלותמכלהדלתות; וכןלנוכחאומדןההפסדשנגרםלתקציבהמדינהבכלשנהבעקבותההשתמטותמתשלום עבור הנסיעות בכלל התח"ץ, אשר משרד האוצר כבר העריך אותו בשנת 2021 בכ- 300 | 103 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מיליון ש"ח10 . עוד ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד התחבורה לפעול ליישום ההנחיות של המפקח על התעבורה אשר עוסקות בפיקוח על תשלום דמי נסיעה בקו שירות באוטובוס, ואשר בתוקף החל מיוני 2025 . על משרד התחבורה, ומשרד האוצר, להמשיך ולקדם את הטיפול בפרויקט הכפלת מסילות הרכבת בקו תל אביב-חיפה. זאת, כדי לקדם פרויקטי תחבורה תשתיתיים, ארוכי טווח, בעלי חשיבות גבוהה לפיתוח ולקידום של התח"ץ במטרופולין חיפה, בעיר חיפה, ולפיתוח רשת הרכבות הארצית. נוסף על כך, פיתוח זה נועד גם לאפשר לתושבי הצפון להגיע מביתם לאזור המרכז בפרק זמן מיטבי. מומלץ כי משרדהתחבורהיקבעככלהאפשרלוחותזמניםואבני דרךלפרויקטי התחבורה במטרופולין חיפה; זאת כדי לקדם אותם בהקדם, בראייה כוללת ובאופן מיטבי. אלה נדרשים גם כדי לבצע פיקוח ובקרה על הפרויקטים שתקופת הקמתם משלב התכנון ועד שלב סיום הביצוע אורכת לא מעט שנים. יצוין כי הפרויקטים האלה הם בעלי חשיבות מכרעת לקידומה ולפיתוחה של התח"ץ במטרופולין חיפה, והם נועדו לשפר במידה ניכרת את שירותי התח"ץ במטרופולין ולשמש אלטרנטיבה ראויה עבור הנוסעים ברכב הפרטי. על משרד התחבורה ושרת התחבורה להשלים בהקדם את פעילותם להקמתן של רשויות תחבורה מטרופוליניות )ולחלופין להקים רשויות מרחביות לתחבורה(, כפי שנקבע בהחלטות ממשלה שונות בין השנים 2011 ל- 2024 . יצוין כי פעמים רבות, בדוחות קודמים שפרסם בעבר, כבר העיר משרד מבקר המדינה על חשיבות הקמתן של רשויות תחבורה אלו. 10 ראו גם מבקר המדינה, דוח שנתי 72א - חלק שני ) 2021 (, "התחבורה הציבורית - שימוש בכרטיס רב-קו )מעקב( וביישומוני תשלום", עמ' 858 - 859 . | 104 | קידוםופיתוחשלהתחבורההציבוריתבמטרופוליןחיפה|ביקורתמעקבה-תקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 חלק מהאזורים והיישובים הנכללים בשלוש הטבעות של מרחב מטרופולין חיפה המקור: התוכנית האסטרטגית מ- 2015 , ומבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד על משבר התחבורה הציבורית ) 2019 (, "קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה", עמ' 399 . | 105 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב סיכום פרויקטי התחבורה הציבורית המקודמים במטרופולין חיפה הינם בעלי חשיבות לאומית, והם נועדו להביא לשיפור איכות החיים של תושבי המטרופולין. במסגרת התוכניות לקידום הפריפריה, המדינה משקיעה משאבים רבים בפרויקטים אלה. פרויקטי התחבורה התשתיתיים מצריכים תכנון, פיקוח ובקרה מעמיקים כדי להבטיח את מילוי צרכיה של מערכת התחבורה באופן אפקטיבי וכן הקצאת משאבים יעילה. ביקורת המעקב בדוח זה התמקדה במידת תיקונם של 13 ליקויים שעלו בדוח הביקורת הקודם: ליקוי אחד לא תוקן כלל: אי-הקמתה של רשות מטרופולינית במטרופולין חיפה; ארבעה ליקויים נוספים תוקנו במידה מועטה: פיתוח התח"ץ במטרופולין חיפה, תכנון קווי המטרונית, הבקרה על הנוסעים וקידום פרויקטי תחבורה במטרופולין חיפה; ארבעה ליקויים נוספים תוקנו במידה רבה: תפעול קווי המטרונית במטרופולין חיפה, אי-מתן זכות קדימה למטרונית בכלל הצמתים בתוואי הנסיעה שלה, ביצוע הפרויקט תת"ל 56 )רק"ל חיפה-נצרת( ובחירת חלופה מיטבית לתת"ל 65א )המקטע הדרומי של פרויקט הכפלת מסילות החוף מתחנת חוף הכרמל ועד שפיים(; שלושה ליקויים נוספים תוקנו במידה חלקית: קידום פרויקטי תח"ץ מטרופוליניים על ידי חברה עירונית )כיום על ידי חברות ממשלתיות(, קידום תת"ל 65א ותת"ל 65ב )שתיהן יחדיו - הכפלת מסילת החוף בקו תל אביב-חיפה( וביצוע בדיקות כדאיות כלכלית לפרויקטי תחבורה; וליקוי אחד נוסף תוקן באופן מלא - פיצול פרויקט תת"ל 65 )הכפלת מסילת החוף בקו תל אביב-חיפה(. על משרד התחבורה להמשיך ולתקן את הליקויים שנמצאו בביקורת המעקב ולא תוקנו כלל, תוקנו במידה מועטה או תוקנו במידה חלקית. על משרד התחבורה, משרד האוצר להמשיך ולקדם את פרויקט תת"ל65ב )המקטע הצפוני של תת"ל 65 (, אשר נמצא בתחום העיר חיפה, כדי שאפשר יהיה להשלים את פרויקט הכפלת מסילות הרכת בקו תל אביב-חיפה )תת"ל 65 (. השלמת פרויקט זה תתרום גם לקיצור זמן הנסיעה של הנוסעים בקו תל אביב-חיפה בכמעט מחצית מזמן הנסיעה הנוכחי )נכון למועד סיום ביקורת המעקב - מרץ 2025 (. כמו כן, על שרת התחבורה, משרד התחבורה ומשרד האוצר לקדם את הקמת הרשות המטרופוליניתאוהרשותהמרחביתלתחבורהבמטרופוליןחיפה,וכןבמטרופוליניםאחרות)גוש דן,ירושליםובארשבע(,אשרבעזרתןניתןיהיהלקדםולפתחאתהתח"ץבצורהמיטביתולקדם פרויקטים תחבורתיים בפרקי זמן מיטביים במטרופולין חיפה. צעדים אלה נדרשים גם לאור המדיניות של משרד התחבורה לשנע את המשתמשים בתח"ץ מאזור הצפון )הפריפריה( אל המרכזדרךמטרופוליןחיפה-כלאלהבפרקיזמןקצריםיותר,שישפרואתשירותהתח"ץלטובת תושבי הצפון ותושבי מטרופולין חיפה. בביקורתהמעקבעלהכיהקמתחלקמפרויקטיםתחבורתייםבמטרופוליןחיפה,כגוןקוהרכבת הקלה חיפה-נצרת )תת"ל56 ( והכפלת המסילות בקו תל אביב-חיפה )תת"ל 65 (, יימשך עשרות שנים; הזמן המשוער שיחלוף מתחילת תכנונם ועד סיום ביצועם ינוע בין 18 ל- 28 שנים. על אף משכי הזמן הארוכים של הקמת שני הפרויקטים והמשאבים המרובים המושקעים בהם, נמצא כי לא כונסה ועדת שרים לתשתיות לאומיות אשר הוקמה בהחלטת הממשלה 851 מיולי 2023 . | 106 | קידוםופיתוחשלהתחבורההציבוריתבמטרופוליןחיפה|ביקורתמעקבה-תקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 על ראש הממשלה כיו"ר הוועדה לפעול לכינוס ועדת השרים לתשתיות לאומיות, אשר נועדה מעצםהקמתהלקדםפרויקטיתשתיתלאומית,בהתאםללוחותזמניםולאבנידרךמרכזיותאשר ייקבעו לכל פרויקט תשתית לאומית. כמו כן, כינוסה של הוועדה יתרום לביצוע פיקוח, בקרה ומעקב בנוגע למשרדי הממשלה אשר אחראים על פרויקטים אלה. אי כינוס הוועדה, מקשה על ביצוע פיקוח ובקרה עליהם, על אף השקעה כספית גבוהה בסדר גודל של מיליארדי ש"ח ואף עשרות מיליארדי ש"ח. התמשכות פרויקטים אלו על פני תקופה כה ארוכה, עלול לגרום אף לנזקים כספיים )כגון סטייהמאומדן עלותהפרויקטהמקורי( ולנזקיםאחריםכתוצאהמכך, כיוון שישנם פרויקטים אחרים בהתהוותם אשר תלויים בסיום חלק מפרויקטים אלו, כמו למשל פרויקטי התחדשות עירונית ותוספת יחידות דיור בתוואי קו החוף של עיריית חיפה. | 107 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מידת תיקון עיקרי הליקויים שעלו בדוח הקודם מידת תיקון הליקוי כפי שעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקוי בדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורת הקודם מועטה חלקית רבה מלא חתימה על משרד בביקורת הקודמת הסכם ארוך התחבורה עלה כי מאז סיום טווח בין הסכם המסגרת משרד בשנת 2015 עם חברת התחבורה יפה נוף ועד מועד לחברת יפה סיום הביקורת נוף הקודמת )פברואר 2018 ( לא נחתם בינה ובין משרד התחבורה הסכם ארוך טווח המסדיר את ההתקשרות ביניהם לביצוע הפרויקטים. תחת זאת, הוארך מדי פעם בפעם ההסכם הקיים לתקופה קצובה של כמה חודשים בכל הארכה. התוכנית משרד בביקורת הקודמת האסטרטגית התחבורה עלה כי בתוכנית לפיתוח האסטרטגית התח"ץ למטרופולין חיפה לא במטרופולין נקבע שקיצור זמן חיפה ההגעה "מדלת לדלת" הוא אחד מיעדיה המרכזיים, וממילא לא נקבע בה גם מדד לזמן ההגעה 'מדלת לדלת'. זאת אף על פי שמדובר באחד ההיבטים החשובים בשירות שניתן לציבור ובאחד המרכיבים העיקריים שעליהם מתבסס שיקול דעתם של הנוסעים לעניין השימוש בתח"ץ. | 108 | קידוםופיתוחשלהתחבורההציבוריתבמטרופוליןחיפה|ביקורתמעקבה-תקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 מידת תיקון הליקוי כפי שעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקוי בדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורת הקודם מועטה חלקית רבה מלא תכנון קווי משרד בביקורת הקודמת עלה כי במסגרת המטרונית התחבורה התוכנית האסטרטגית למטרופולין חיפה מ- 2015 , לא בוצעה השוואה סדורה מנומקת ומתועדת בין חלופות טכנולוגיות שונות. כמו כן, לא בוצעה בדיקת עלות ותועלת בין אופציית הקמתם של קווים נוספים למטרונית לבין אמצעי תחבורה חלופיים, כגון הגברת השירות הקיים באוטובוסים במידה ניכרת, הקמת רכבת קלה או רכבת תחתית וכן הקמה של דרגנועים כאמצעי משלים במקרים מסוימים. תפעול קווי משרד בביקורת הקודמת המטרונית התחבורה עלה כי החל ברבעון הרביעי של שנת 2013 ועד לרבעון השני של שנת 2016 חרג זמן הנסיעה הממוצע בשעות השיא של אחר הצוהריים מזמן הנסיעה התקני שנקבע בהסכם עם המפעיל הקודם. יודגש כי בהסכם נקבעה חריגה רק לשעות השיא של הבוקר. | 109 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מידת תיקון הליקוי כפי שעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקוי בדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורת הקודם מועטה חלקית רבה מלא העדפה משרד בביקורת הקודמת עלה כי בניגוד ברמזורים התחבורה להסכם עם חברת יפה נוף, שבו נקבע כי יותקנו מנגנוני העדפה ברמזורים בכ- 140 צמתים עוד לפני הפעלת המטרונית, לא דאג משרד התחבורה לתכנון מנגנוני ההעדפה בכל הרמזורים הנדרשים, למעט 19 הרמזורים שנכללו בתקציב התכנון וההקמה של המטרונית. עוד עלה בביקורת הקודמת כי במועד סיומה )פברואר 2018 ( לא הסתיים פרויקט ההעדפה ברמזורים. | 110 | קידוםופיתוחשלהתחבורההציבוריתבמטרופוליןחיפה|ביקורתמעקבה-תקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 מידת תיקון הליקוי כפי שעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקוי בדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורת הקודם מועטה חלקית רבה מלא הבקרה על משרד בביקורת הקודמת התחבורה, עלה כי הסכם הנוסעים משרד ההפעלה קבע שעל המפעיל הקודם לבצע האוצר בקרת תשלום, אולם בפועל לא הוקנו לפקחים האמצעים שיאפשרו להם לפקח על תשלום דמי הנסיעה. בביקור בשטח שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה באוקטובר 2018 ציינו פקחי המפעיל הקודם כי אין להם יכולת אכיפה, וכי נוסעים שלא שילמו התעלמו מדרישתם להזדהות; ורק בתחילת שנת 2017 פנתה הרשות הארצית לתח"ץ ליועץ המשפטי של משרד התחבורה כדי להסדיר בחקיקה הקניית סמכויות פיקוח אפקטיביות לפקחי המפעיל. במרץ 2018 פורסמה הצעת תזכיר חוק בעניין סמכויות פיקוח בתח"ץ, ורק בסוף נובמבר 2018 קיימה הכנסת דיון ראשון בנושא הצעת החוק. | 111 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מידת תיקון הליקוי כפי שעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקוי בדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורת הקודם מועטה חלקית רבה מלא ביצוע משרד בביקורת הקודמת פרויקט קו עלה כי תכנון פרויקט התחבורה הרכבת הרק"ל חיפה-נצרת הקלה החל בשנת 2005 . חיפה-נצרת הפרויקט הוכרז כתוכנית תשתית )תת"ל 56 ( לאומית בשנת 2011 , ותקציבו אושר בממשלה רק באוגוסט 2016 ובוות"ל - באפריל 2017 . רק כשנה לאחר מכן - באפריל 2018 - הועברה תוכנית הפרויקט לאישור הממשלה. במועד סיום הביקורת הקודמת, כ- 13 שנה מתחילת תכנון הפרויקט, הוא טרם אושר סופית בממשלה, וממילא לא הוחל בביצועו. עוד עלה בביקורת הקודמת כי המחלוקות בין עיריית קריית אתא למשרד התחבורה על מאפייני תוואי הרק"ל באזור קריית אתא עיכבו את הפרויקט במשך כשש שנים - מהצגת התוכנית לציבור ולבעלי עניין בשנת 2012 ועד העברת התוכנית להערות הממשלה באפריל 2018 . | 112 | קידוםופיתוחשלהתחבורההציבוריתבמטרופוליןחיפה|ביקורתמעקבה-תקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 מידת תיקון הליקוי כפי שעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקוי בדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורת הקודם מועטה חלקית רבה מלא פיצול משרד בביקורת הקודמת פרויקט התחבורה, עלה כי פרויקט הכפלת ות"ל הכפלת המסילות המסילות חשוב לעורק המרכזי בקו הרכבת של תנועת הרכבות תל אביב- הארצית. בפועל חיפה )תת"ל הושגו הסכמות על רוב המקטע, וחילוקי 65 ( הדעות המהותיים נסובו רק על תוואי המסילות באזור חיפה. הפיצול הסטטוטורי של הפרויקט בשלב מוקדם של התכנון היה עשוי לקדם ביצוע של חלקים ממנו, מה שהיה מגדיל את הסיכוי לעמוד ביעדי הביניים של התוכנית האסטרטגית לשנת 2030 . נוכח העובדה שפרויקטי תשתית מסוג זה נמשכים שנים ארוכות וטומנים בחובם פוטנציאל עיכובים, הרי אם ישנן מחלוקות בחלק מהם, אפשר ורצוי לקדם חלקים אחרים בלי לפגוע בתוכנית המלאה, ובפרט אם יש תועלת ישירה שאינה תלויה בהשלמת הפרויקט כולו. | 113 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מידת תיקון הליקוי כפי שעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקוי בדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורת הקודם מועטה חלקית רבה מלא קידום משרד בביקורת הקודמת פרויקט התחבורה, עלה כי על פי מסמכי הכפלת משרד חברת רכבת ישראל, המסילות האוצר, בשנת 2012 היא בקו הרכבת ות"ל החלה לקדם את תל אביב- תוכנית הכפלת חיפה )תת"ל המסילות שתאפשר להגדיל את קיבולת 65 ( הרכבות וגם להעלות את מהירות הנסיעה. התוכנית הוכרזה כתת"ל ביולי 2014 )תת"ל 65 (. פרויקט זה הוא פרויקט ארוך טווח, בעל חשיבות גבוהה לפיתוח ולקידום של התח"ץ במטרופולין ובעיר חיפה וכן לפיתוח הרשת המסילתית הרכבתית הארצית, ולפיכך קידומו היה אמור להתבצע במהירות. למרות זאת, רק במרץ 2018 וכשש שנים מתחילת תכנונו וארבע שנים מיום הכרזתו כתת"ל, התקבלה החלטת הוות"ל לפרסם בעיתונות הודעה על הכנת התוכנית. מלבד ההפסד התועלתי למשתמשי התח"ץ, לעיכובים בפרויקט זה, שנועד לפתור כשלים הקיימים במערכת התחבורה בישראל, יש מחיר כבד. | 114 | קידוםופיתוחשלהתחבורההציבוריתבמטרופוליןחיפה|ביקורתמעקבה-תקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 מידת תיקון הליקוי כפי שעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקוי בדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורת הקודם מועטה חלקית רבה מלא בחירת משרד בביקורת הקודמת חלופה התחבורה, עלה כי בשנת 2012 מיטבית ות"ל החלה חברת רכבת לפרויקט ישראל בקידום בחירת הכפלת החלופות לתוואי המסילות הרכבת באזור חיפה, בקו הרכבת כחלק מפרויקט תל אביב- הכפלת המסילות חיפה )תת"ל שהוכרז כתת"ל בשנת 2014 . במועד סיום 65 ( הביקורת הקודמת )פברואר 2018 ( טרם נבחרה חלופה מיטבית לפרויקט. ביצוע משרד בביקורת הקודמת בדיקות התחבורה, עלה כי בפרויקט כדאיות משרד הכפלת המסילות לא כלכלית בוצעו בדיקות כדאיות האוצר לחלופות כלכלית לחלופות שהוצעו שנבחנו. הנתונים שעל בפרויקט בסיסם התקבלה הכפלת ההחלטה אם לאשר המסילות או לדחות את בקו הרכבת החלופות נבחנו תל אביב- בראייה הנדסית, חיפה )תת"ל סביבתית ואורבנית 65 ( של תוואי המסילות בלבד, ולא בבדיקה כלכלית מעמיקה של העלות והתועלת הגלומות בחלופות. | 115 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב מידת תיקון הליקוי כפי שעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקוי בדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורת הקודם מועטה חלקית רבה מלא קידום משרד בביקורת הקודמת פרויקטי עלה כי אף על פי התחבורה תחבורה שפרויקטי תחבורה במטרופולין כגון הרכבל, הרק"ל חיפה והכפלת המסילות, הוגדרו על ידי משרד התחבורה כאמצעי לפתרון בעיות התחבורה במטרופולין חיפה, ואף על פי שפרויקטים אלה הוגדרו על ידי הממשלה כתת"ל - ולפיכך קידומם היה אמור להתבצע במהירות, קידום הפרויקטים עוכב הן בוות"ל והן בגופים שאמורים לקדמם, בין היתר על ידי משרד התחבורה. עוד העלתה הביקורת הקודמת כי לא היה גורם מתכלל לכל פרויקטי התת"ל, שיכול היה לקדם ולזרז את הליכי קבלת ההחלטות בהם. | 116 | קידוםופיתוחשלהתחבורההציבוריתבמטרופוליןחיפה|ביקורתמעקבה-תקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 מידת תיקון הליקוי כפי שעלה בביקורת המעקב לא תוקן תוקן תוקן תוקן פרק הגוף הליקוי בדוח תוקן במידה במידה במידה באופן הביקורת המבוקר הביקורת הקודם מועטה חלקית רבה מלא הקמת משרד בביקורת הקודמת רשויות עלה כי לא היה התחבורה תחבורה בהתקשרות בין עיריית חיפה לחברת מטרופוליניות יפה נוף כדי לפתור את הקושי הנובע מכך שחברת יפה נוף, שהיא תאגיד עירוני של עיריית חיפה, נעדרת סמכויות וכלים שיאפשרו לה לקדם פרויקטים תחבורתיים מול רשויות מקומיות נוספות במטרופולין. בהיעדר סמכויות כאמור, לא הייתה החברה יכולה לפעול מול רשויות התכנון ומול רשויות מקומיות במטרופולין ללא אישור משרד התחבורה. הדבר פגע בקידום הפרויקט וגרם נזקים למשתמשי התחבורה הציבורית ולפיתוח הכלכלי האפשרי מקיומה של מערכת תחבורה ציבורית יעילה. כמו כן נקבע בביקורת הקודמת כי הקמת רשות מטרופולינית בעלת סמכויות נרחבות בתחום התחבורה עשויה לייעל תהליכים בקידום פרויקטים תחבורתיים; ומשרד מבקר המדינה המליץ בדוח הביקורת הקודם כי על משרד התחבורה לקיים את החלטות הממשלה על הקמת רשות מטרופולינית. | 117 | קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב עיקרי הליקויים שעלו בדוח הקודם, לפי מידת תיקונם | 118 | דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ"ה | אוקטובר 2025 פרק שלישי מוסדות המדינה, חברות ממשלתיות ותאגידים דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ"ה | אוקטובר 2025 המועצה להשכלה גבוהה איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה טקסט | 2 | |התקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה מערכת ההשכלה הגבוהה עוסקת בשתי משימות עיקריות: הוראה אקדמית ומחקר אקדמי, והמשאביםהמוקציםלהמחולקיםביןהשקעהבהוראהאיכותיתשמקנהלסטודנטיםאתהכלים והמיומנויות הדרושים להם, ובין הצורך לקדם ולהבטיח מחקר איכותי1. המועצה להשכלה גבוהה )מל"ג( היא הגוף המאסדר את פעילות המוסדות להשכלה גבוהה ומפקח עליהם. הוועדה לתכנון ותקצוב )ות"ת(, ועדת משנה של המל"ג, מקצה את תקציב המדינה למערכת ההשכלה הגבוהה. עיקר התקציב השנתי של מערכת ההשכלה הגבוהה, "ההשתתפותהישירה")ההשתתפותהישירה(שלות"תבמוסדותהאקדמייםהמתוקצביםעלידי המדינה )כ- 70% מהתקציב(, מוקצה בהתאם למודל תקצוב שקבעה ות"ת. ההשתתפות הישירה כוללת שני מרכיבים מרכזיים: מרכיב המחקר, המשולם רק לאוניברסיטאות, ומרכיב ההוראה, המשולם לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות. נוסף על ההשתתפות הישירה, תקציב ות"ת כולל השתתפות בהוצאות פנסייה של המוסדות - שני סעיפים קבועים אלו מהווים כ- 76% מהתקציב. את יתרת התקציב )כ- 24% מתקציב ההשכלה הגבוהה( מקצה ות"ת בהתאם לסדרי העדיפויות המשתנים של מל"ג-ות"ת כמפורט בתוכניות העבודה הרב-שנתיות שלהן )תקציב ות"ת הגמיש(. דוח זה מתמקד באיכות ההוראה האקדמית במוסדות המתוקצבים על ידי המדינה באמצעות ות"ת )המוסדות(2: 8 אוניברסיטאות - מוסדות מחקר ולימוד המעניקים תארים אקדמיים במגוון גדול של תחומי לימוד, ו- 20 מכללות אקדמיות )מכללות( - אשר תפקידן המרכזי הוא הוראה אקדמית. 1 לצד המחקר וההוראה משימה נוספת של מערכת ההשכלה הגבוהה נוגעת למעורבות חברתית ולתרומה לקהילה. 2 הדוח מתמקד בלימודי תואר ראשון ואינו עוסק במוסדות פרטיים שאינם מתוקצבים על ידי המדינה ובמכללות אקדמיות לחינוך, אלא אם כן נאמר אחרת. | 123 | איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה לפי דוח הוועדה להערכת איכות ההוראה משנת 2014 3, "הוראה איכותית" משמעותה לגבי המרצים במוסדות להשכלה גבוהה4, היא השימוש בשיטות הוראה וכלים מתקדמים ומותאמים לתחום הלימוד, מידת נגישות המרצים, רלוונטיות תוכני ההוראה ועוד; מבחינת המוסדות להשכלה גבוהה, "הוראה איכותית" מתייחסת לקיומו של מערך הכשרה והדרכה להוראה, נקיטת פעולות לשיפור ההוראה של המרצים ואיסוף נתונים לגיבוש תמונת מצב של איכות ההוראה במוסד כבסיס לקביעת מטרות ויעדים מוסדיים; מבחינת האסדרה המדינתית, "הוראה איכותית" מתייחסת לקביעת יעדים לשיפור ההוראה ואיסוף נתונים לצורך גיבוש תמונת מצב ההוראה במוסדות, ביצוע מעקב ופיקוח בנוגע לפעולות המוסדות בתחום ותקצובן על פי נוסחה המתבססת על מדדים אחידים. בעשורים האחרונים מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עברה שינויים רבים, ובהם: גידול במספר הסטודנטים והקמת המכללות, מיקוד רב יותר בתחומי ידע הדרושים לשוק העבודה המשתנה ומתן דגש על התמורה המופקת מהלימודים. בעולם שבו הידע האנושי רב, נגיש ומתעדכן באופן תדיר, וביתר שאת מאז פריצתה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית היוצרת ) Generative Artificial Intelligence (, שמסוגלת לסכם, להציג, לנתח ולהעריך מידע, יש פחות חשיבות להוראה המבוססת על הקניית ידע, שינון ושליפה ויותר חשיבות להקניית יכולת למידה עצמאיתולפיתוחמיומנויות"רכות"דוגמתחשיבהביקורתית,ניהולמידע,פתרוןבעיות,תקשורת בין-אישית, התנסחות בכתב ובעל פה, קבלת החלטות ויכולת לעבוד בצוות )מיומנויות המאה ה- 21 (; נוסף על כך, ריבוי התהליכים והמשימות שהפכו למבוססי טכנולוגיה, ניתוח נתונים ותקשורת בעולם הדיגיטלי מחייב הקניית אוריינות טכנולוגית, כמותית ודיגיטלית. תהליכים ושינויים אלו מצריכים הפניית תשומת לב ארגונית ומשאבים לנושא ההוראה האקדמית וכן מצריכים השקעה מתמדת בפיתוח וביישום של תפיסות הוראה חדשות ואימוץ של פדגוגיה דינמית, גמישה ורלוונטית, המיישמת שימוש במגוון שיטות הוראה. 3 ראו את דוח הוועדה להערכת איכות ההוראה מל"ג-ות"ת )נובמבר 2014 (, עמ' 11 , 13 . מל"ג מינתה את הוועדה ב- 2013 כדי לבחון מה הם המנגנונים שעל המוסדות והמל"ג להפעיל כדי להעריך את איכות ההוראה ולשפרה ולהמליץ על דרכי הקצאת תקציב למוסדות המבוססות בין היתר על איכות ההוראה, כדי לתמרץ השקעה בתחום )הוועדה לאיכות ההוראה(. 4 המוסדות להשכלה גבוהה מעסיקים אנשי סגל אקדמי )מרצים( משלושה סוגים, וסוג המשרה קובע את תנאי העסקתם: סגל בכיר - בדרגות מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין - הם בעלי תקן אקדמי במוסד וחברי סגל קבוע במחלקותיהם )סגל בכיר(; מרצים מן החוץ )או סגל עמית(: מרצים, בדרך כלל בעלי תואר דוקטור, שאינם שייכים לסגל ההוראה הקבוע של המוסד, או שהם חברי סגל במוסד אקדמי אחר, או שהם מומחים שעיקר עיסוקם אינו באקדמיה. הם מועסקים בחוזה קצר כמרצים במסגרת קורס יחיד )מרצים מן החוץ(; סגל זוטר: חברי הסגל הזוטר הם בעלי תואר ראשון ושני המשמשים עוזרי הוראה או מתרגלים, פעמים רבות במקביל ללימודי תואר מתקדם )סגל זוטר(. | 124 | |איכותההוראהבמוסדותלהשכלהגבוהההתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 כ- 0.5% 188,000 בלבד 53% כ- סטודנטים מתקציב לתואר מהנשיאים ות"תהגמיש ראשוןוכ- 5 69% כ- וכ- בשנים 33,000 מיליארד התשע"ז- מהמרצים מרצים ש"ח התשפ"ד במכללות ב- 28 המוסדות הסכום שהקצתה שיעור התקציב השיבו בסקר ששלח המתוקצבים על ידי ות"ת למוסדות שהקצתה ות"ת משרד מבקר ות"ת בשנת התשפ"ג בשנת התשפ"ב למוסדות במסגרת המדינה לנשיאי עבור "מרכיב קולות קוראים המוסדות ולמרצים ההוראה" - כ- 40% לטובת קידום איכות שבתהליך קבלת מתקציב מערכת ההוראה מתוך ההחלטה על קידום ההשכלה הגבוהה תקציב ות"ת הגמיש הסגל הבכיר באותה שנה; העומד לרשותה במוסדותיהם ניתן סכום זה אינו ) 107 מיליון ש"ח משקל גבוה יותר, משקף מרכיבים בלבד מתוך כ- 23 באופן משמעותי, מרכזיים של מיליארד ש"ח לאיכויות המועמד הוראה איכותית, במצטבר משנת בתחום המחקר על זאת בשונה התשע"ז )2016 - פני איכות ההוראה, ממרכיב המחקר 2017 ( ועד שנת זאת אף שתפקידן המחושב על בסיס התשפ"ד )2023 - המרכזי של תפוקות המחקר 2024 (. נוסף על כך, המכללות הוא של אוניברסיטה 34% מהתקציב הוראה אקדמית ואיכותם על פי שהוקצה למוסדות )וזאת לעומת כ- 83% מדדים לא נוצל על ידם מהנשיאים ו- 91% אובייקטיביים מהמרצים באוניברסיטאות( | 125 | איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה 0 החלטות 41% כ- מליאת 30% כ- מהמרצים המל"ג ) 1,275 מהמרצים משנת 2020 3 מתוך ) 932 מתוך עדאוגוסט פעמים 3,147 ( 3,147 ( בלבד 2023 השיבו בסקר ששלח השיבו בסקר דיווחו המוסדות בנושא הצורך להם משרד מבקר ששלח להם למל"ג על עמידתם בשיפור ועדכון המדינה כי הם לא משרד מבקר בדרישות סף ההוראה והלמידה השתתפו בהדרכות המדינה כי הם הנוגעות באיכות במערכת ההשכלה בתחום ההוראה מסכימים עם ההוראה שהגדירה הגבוהה מטעם הפקולטות ההיגד "המוסד המל"ג בשנת 2015 . בשנתיים שקדמו מתמרץ ומתגמל משנת 2020 הפסיקו לשאלון, וכשליש פעולות לקידום מל"ג-ות"ת לדרוש מהם לא השתתפו איכות ההוראה" מהמוסדות לדווח על בהכשרות כאלה במידה מועטה או יישום המודל מטעם המרכז בכלל לא לקידום הוראה פעולות הביקורת בחודשים יולי 2022 עד אוקטובר 2023 בדק משרד מבקר המדינה כמה היבטים הקשורים לאיכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, ופעולות להשלמת הבדיקה נעשו בסוף שנת 2024 ובתחילת שנת 2025 . הביקורת נעשתה במל"ג-ות"ת, בשמונה האוניברסיטאות המתוקצבות5 ובכל 20 המכללות המתוקצבות6. במל"ג-ות"ת נבדקו, בין היתר, מודל התקצוב ולפיו מקצה ות"ת תקציבי מדינה למוסדות )מודל התקצוב( והשימוש בקולות קוראים לתמרוץ המוסדות להשקיע בקידום איכות ההוראה; המודל שקבעה מל"ג לקידום איכותההוראה-מרכיביו,אופןיישומובמוסדותוהשפעתועלקידוםאיכותההוראה;ופיקוח המל"ג על איכות ההוראה במוסדות. במוסדות נבדקו קידום איכות ההוראה - בהנהלת המוסדות, בפקולטות או המחלקות ובמרכזים לקידום הוראה, גוף ייעודי לקידום ההוראה 5 שמונה האוניברסיטאות המתוקצבות: אריאל, בן-גוריון בנגב, בר-אילן, חיפה, תל אביב, העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה והטכניון. לא נכללו בבדיקה מכון ויצמן )מאחר שאינו מעניק תואר ראשון( והאוניברסיטה הפרטית אוניברסיטת רייכמן )לשעבר המרכז הבינתחומי הרצליה(. 6 20 המכללות המתוקצבות: המכללה האקדמית תל-חי, המרכז האקדמי רופין, המכללה האקדמית ספיר, המכללה האקדמית תל אביב-יפו, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון SCE , מכון טכנולוגי חולון, המכללה האקדמית הדסה ירושלים, המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן, המכללה האקדמית אשקלון, המרכז האקדמי לב, אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות, המכללה האקדמית צפת, המכללה האקדמית אחוה, המכללה האקדמית גליל מערבי, בצלאל - אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ירושלים, האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. לא נבדקו המכללות הפרטיות והמכללות האקדמיות לחינוך. | 126 | |איכותההוראהבמוסדותלהשכלהגבוהההתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 הפועלבכלמוסד)המרכזיםלקידוםהוראהאו המרכזים(. מתודולוגיה: צוותהביקורתאסף מסמכיםרלוונטיים,עייןבהםונפגשעםנושאיתפקידיםבמל"ג-ות"תובמוסדות;קייםארבע קבוצות מיקוד עם סטודנטים ומרצים בשני מוסדות ושלח ביולי 2023 שאלונים לנשיאי המוסדות )סקר הנשיאים(, לראשי המרכזים במוסדות )סקר המרכזים( ולמרצים במוסדות - הסגל הבכיר, הסגל הזוטר ומרצים מן החוץ )סקר המרצים(. כמו כן התקיימו פגישות עם התאחדות הסטודנטים והפורום לקידום ההוראה והלמידה בישראל. תמונת המצב העולה מן הביקורת קידום איכות ההוראה באמצעות מרכיב ההוראה במודל התקצוב של ות"ת • מודל התקצוב של ות"ת מגדיר כיצד יחולק תקציב ההשכלה הגבוהה בין המוסדות השונים. זהו הכלי המרכזי העומד לרשות ות"ת כדי להשפיע על סדרי העדיפויות התקציביים של המוסדות. רוב התקציב השנתי שמקצה ות"ת למוסדות )כ- 70% ( משולם במסגרת ההשתתפות הישירה במודל התקצוב, הכוללת שני מרכיבים מרכזיים: מרכיב המחקר ומרכיב ההוראה. מרכיב המחקר מחושב על בסיס תפוקות המחקרשלאוניברסיטהואיכותהמחקרעלפימדדיםאובייקטיביים7,ומרכיבההוראה מחושב לכל מוסד על בסיס מספר הסטודנטים הלומדים בו, שיעור המסיימים את התוארבזמןהתקניוהיחסביןמספרהסטודנטיםבמוסדלמספרחבריהסגלהאקדמי הבכיר המועסקים בו )יחס סטודנטים-לסגל(. נוסף על ההשתתפות הישירה, תקציב ות"ת כולל השתתפות בהוצאות הפנסייה של המוסדות - שני סעיפים קבועים אלו )ההשתתפותהישירהוהוצאותהפנסייה(מהוויםכ- 76% מהתקציב.אתיתרתהתקציב )כ- 24% מתקציב ההשכלה הגבוהה( מקצה ות"ת בהתאם לסדרי העדיפויות המשתנים של מל"ג-ות"ת כמפורט בתוכניות העבודה הרב-שנתיות שלהן - תקציב ות"ת הגמיש. • מרכיב ההוראה מהווה כ- 40% מתקציב ההשכלה הגבוהה. בשנת התשפ"ב ) 2021 - 2022 ( לדוגמה ות"ת הקצתה 5 מיליארד ש"ח למרכיב ההוראה באוניברסיטאות ובמכללות מתוך תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה שעמד על 12.5 מיליארד ש"ח. מחקריםמראיםכיקייםיחסהפוךביןגודלהכיתהוביןמידתשביעותהרצוןוההישגים של הסטודנטים, זאת בין היתר מאחר שכיתה קטנה יותר מאפשרת למידה פעילה יותר, אינטראקציה עם המרצה והעמיתים וסביבת למידה תומכת. בהשכלה הגבוהה מקובל להשתמש ביחס הסטודנטים-לסגל כאינדיקציה לגודל הכיתות. אולם לפי הגדרתות"תיחסזהאינוכוללסגלזוטרומרציםמןהחוץ,שהםכ- 41% מכללהמרצים 7 זכייה במענקים מקרנות מחקר תחרותיות וממקורות אחרים ופרסומים מדעיים - המעידים על האיכות המחקרית המיוחסת למרצי המוסד על ידי גורמי מקצוע חיצוניים. | 127 | איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה באוניברסיטאות וכ- 54% במכללות. מכאן שמדד זה אינו מעיד בהכרח על גודל הכיתות. • בביקורת עלה כי בשונה מחישוב מרכיב המחקר במודל התקצוב המחושב על בסיס תפוקות המחקר של אוניברסיטה ואיכות המחקר על פי מדדים אובייקטיביים, מרכיב ההוראה לא חושב על פי איכות ההוראה המיוחסת למרצים במוסד או התשומות שהמוסדות השקיעו בקידום איכות ההוראה במוסד, ולמעשה לא קשר בין איכות ההוראהבמוסדוביןתקצובועלידיות"ת,למעטהשימושבמדדיחססטודנטים-לסגל שגם לגביו יש תהיות אם הוא משקף נאמנה את איכות ההוראה, כפי שגם סברה הוועדה להערכת איכות ההוראה שמינתה המל"ג ב- 2013 , בראשות פרופ' אלישע באב"ד )הוועדה לאיכות ההוראה(. • עודעלהבביקורתכימשנת2014 ועדלמועדסיוםהביקורתלאבחנהות"תאתסוגיית הכללת איכות ההוראה בתקצוב מרכיב ההוראה. בכך ות"ת לא ניצלה כלי תקצוב משמעותי שבידיה כדי להשפיע על סדרי העדיפויות ועל מוקדי תשומת הלב של המוסדות לטובת קידום איכות ההוראה. יש לציין כי ות"ת קבעה מודל תקצוב ייחודי לאוניברסיטה הפתוחה, הכולל תמריצים כספיים עבור פיתוח ועדכון של קורסים ועידוד שילוב טכנולוגיות למידה מתקדמות. קידום איכות ההוראה באמצעות קולות קוראים - נוסף על התקציב שוות"ת הקצתה למוסדות במסגרת מודל התקצוב כמפורט לעיל, ות"ת הקצתה תקציבים למוסדות מתוך תקציב ות"ת הגמיש לצורך קידום איכות ההוראה באמצעות פרסום של קולות קוראים8. בביקורת עלה כי תקציב זה היה זעום ביחס לתקציב ות"ת הגמיש - כ- 0.5% - 107 מיליון ש"ח בלבד )מהם הועברו בפועל למוסדות כ- 71 מיליון ש"ח( - מתוך כ- 23 מיליארד ש"ח במצטבר משנת התשע"ז )2016 - 2017 ( עד שנת התשפ"ד )2023 - 2024 (. הקצאת תקציב זניחאינהמתגמלתמצוינותוחדשנותבהוראהלאורךזמןואינהמעודדתאתהמוסדותלשים אתאיכותההוראהבמוקדפעילותם.יתרהמכך,מנגנוןהקולותהקוראיםאינומייצרמדיניות מערכתית שיטתית לקידום איכות ההוראה בשל היעדר ודאות ורציפות תקציבית המובנים בשיטה.נוסףעלכך,בביקורתעלהשכ- 34% מהתקציבשהקצתהות"תלמוסדותבמסגרת הקולות הקוראים בשנים התשע"ז-התשפ"ד )2016 - 2024 ( לא נוצל. יצוין כי לאחר סיום הביקורת,באפריל2024 ,פרסמהמל"גקולקוראלתוכנית"אקדמיה360 "שמטרתהלעודד את המוסדות המתוקצבים לפתח אסטרטגיה לעדכון תוכניות הלימוד לתואר ראשון על מנת לשמר את הרלבנטיות של השכלה אקדמית. יישום מודל מל"ג-ות"ת לקידום איכות ההוראה - בעקבות המלצות הוועדה לאיכות ההוראה גיבשו מל"ג-ות"ת בנובמבר 2015 את מודל איכות ההוראה, ועדכנו אותו בשנת 2017 .המודלכוללרשימתתנאיסףלהטמעתאיכותההוראהשעמידהבהםמזכהבתקצוב ות"ת. רשימת תנאי הסף כוללת ארבע קבוצות של דרישות: הקמת מרכז לקידום הוראה - גוף ייעודי שמטרתו לרכז את נושא איכות ההוראה במוסד; הפצה של שאלון סטודנטים - סקר שביעות רצון אנונימי מהקורסים הנלמדים במוסד ומהמרצים; נקיטת פעולות כלל- 8 קולות קוראים יכולים להיות תחרותיים - ות"ת בוחרת מבין ההצעות שהוגשו זוכים לפי החלטת ועדת שיפוט; או לא תחרותיים - כל מוסד המעוניין ועומד בקריטריונים הכלליים משתתף. מוסדות העומדים בדרישות הסף ומעוניינים להשקיע בנושא משאבים יכולים לבחור להשתתף בקול הקורא, ואולם אין חובה לעשות כן. | 128 | |איכותההוראהבמוסדותלהשכלהגבוהההתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 מוסדיות לטובת קידום איכות ההוראה, למשל פיתוח מקצועי למרצים בתחום ההוראה; ונקיטת פעולות לטובת שיפור איכות ההוראה ברמת המחלקה או הפקולטה, למשל, בניית מנגנונים לעדכון תוכניות הלימוד והסילבוסים )תנאי הסף(. נוסף על כך, המודל כולל מנגנון קולות קוראים לתקצוב איכות ההוראה בפרויקטים ייעודיים. בביקורת עלה כי המל"ג-ות"ת לא תרגמו את מודל איכות ההוראה לתוכנית פעולה ארוכת טווח המגדירה למוסדות יעדים ומדדים לביצוע לפי לוחות זמנים קבועים, ובכך לא יצרו תמריץ לשיפור ולקידום של איכות ההוראה מלבד העמידה בתנאי הסף. כמו כן, מאז הפעילו מל"ג-ות"ת את מודל איכות ההוראה הן אספו מהמוסדות דיווח על הפעלתו רק שלוש פעמים - בשנת 2017 )לפני עדכון המודל(, בשנת 2018 ובשנת 2020 ; הדיווחים לא שימשו לבחינה מחודשת של המודל ותרומתו לשיפור איכות ההוראה. משנת 2020 הפסיקו מל"ג-ות"ת לדרוש מהמוסדות דיווח על יישום המודל, ולמעשה אין להן מידע עדכני על יישומו, על מידת יעילותו ועל הרלוונטיות שלו לקידום איכות ההוראה. יישום תנאי הסף המרכזיים של מודל איכות ההוראה על ידי המוסדות - עולה כי חלקמהמוסדותלאיישמומרכיביםמרכזייםשלמודלאיכותההוראהאויישמואותםבאופן חלקי בלבד. להלן כמה דוגמאות: • הפעלת מרכזים לקידום הוראה - כאמור, תנאי הסף של מוסד להשכלה גבוהה לקבלת תקצוב ות"ת על פי מודל איכות ההוראה הוא שהמוסד יפעיל מרכז לקידום הוראה, שמטרתו לרכז את נושא איכות ההוראה, להקנות למרצים ידע, מיומנויות, עמדות וערכים הנדרשים לשיפור איכות ההוראה, ולהעלות את המודעות של המרצים לחשיבות שילוב שיטות הוראה חדשניות. בביקורת עלה כי מרכז כאמור פעל בכל המוסדות המתוקצבים. עם זאת, היות שהמל"ג לא קבעה את המאפיינים של המרכזים )מלבד החובה לאייש כמה תפקידים(, וות"ת לא הקצתה מימון ייעודי למשרות הנדרשות לשם הפעלת המרכז או מימון התשתיות הדרושות לפעילותו, היקף פעילות המרכז ואיכות הפעילות בו היתה תלוייה בהחלטה של הנהלת כל מוסד, והיתה שונות בין המוסדות שהשפיעה על יכולתםלתתמענהלמרציםבמוסד.נוסףעלכך,בסקרששלחמשרדמבקרהמדינה לראשי המרכזיםלקידוםהוראהעלהכי תנאי הסףבנוגעלבעלי התפקידיםהדרושים במרכזים לא יושמו - באף אחד מהמרכזים לא היה נציג סטודנטים; במחצית המרכזים ) 13 מתוך 26 ( לא היה ממונה על למידה דיגיטלית; בכמחצית המרכזים )54% , 14 מתוך26 ( לאהיה טכנו-פדגוג; ולרוב המרכזים)85% , 22 מתוך26 ( לאהיה ממונה על שאלוני סטודנטים. בהקשר זה ציינו ראשי המרכזים לקידום הוראה בסקר האמור כי האתגרהמרכזישעמדבפניהםהואהמחסורבמשאביםלצורךהגשמתמטרותהמרכז )כ- 67% מהמשיבים(, וכ- 52% מראשי המרכזים ציינו כי האתגר המשמעותי הוא מחסור בכוח אדם בעל מומחיות פדגוגית. עוד עלה כי רוב ראשי המרכזים )כ- 77% ( סברושהמערכותהממוחשבותששימשואתהמרכזתמכובצרכיוברמהבינוניתומטה. כמו כן, כמחצית המרכזים )46% ( לא הפיצו למרצים מידע על פעילותם באופן קבוע, וביותרממחציתהמרכזים)58% (אתרהאינטרנטשלהמרכזלאשימשכתובתעדכנית ומלאה למידע. כל אלה מצביעים על הצורך בשיפור יכולתם של המרכזים לקידום הוראה לממש את מטרתם, על הצורך בהגברת התמיכה והחיזוק מצד הנהלות | 129 | איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה המוסדות להבטחת האפקטיביות של המרכזים ועל הצורך בשיפור "יחסי הציבור" של המרכזים לגבי הרלוונטיות שלהם לעבודת המרצים. • ביצוע הכשרה מקצועית למרצים בתחום ההוראה - על פי מדיניות המוסדות, המרצים בישראל אינם נדרשים להכשרה סדורה ומקיפה בתחום ההוראה והפדגוגיה כתנאי להעסקתם במוסד. הכשרתם תלויה בכלים שהמוסדות מעמידים לרשותם ובדרישות שהמוסדות מציבים להם לגבי השתתפות בהכשרות מקצועיות בתחום. מודל איכות ההוראה קבע תנאי סף להכשרה בתחום ההוראה לכלל המרצים במוסד וכן הכשרות לשתי אוכלוסיות ספציפיות: מרצים חדשים ומרצים שקיבלו ציון נמוך בשאלוןהסטודנטים.תנאיהסףקובעכיהיקףההכשרהלמרציםחדשיםיהיהלפחות 20 שעות בשנה הראשונה לעבודה במוסד, לכל חבר סגל חדש, לרבות מרצים מן החוץ וסגל זוטר. כמו כן, על המוסד להבטיח השתתפות של כל מרצה בשמונה שעות הכשרה לפחות, אחת לשלוש שנים, בנושא איכות ההוראה. לגבי מרצים שקיבלו ציונים נמוכים בשאלון הסטודנטים באופן עקבי, תנאי הסף קובע כי על מוסד לקיים עבורם פעילות הדרכה פדגוגית, כגון מפגשים אישיים, ליווי, חניכה, סדנאות ייעודיות, תצפיות בשיעורים, תצפית עמיתים וכיו"ב. כמו כן על ראש היחידה האקדמית הרלוונטית )דקאן, ראש בית ספר וכד'( לקיים עימם אחת לשנה לפחות, מפגש משוב פרטני. בביקורת עלה כי הפיתוח המקצועי של המרצים בתחום ההוראה האקדמית במוסדות לא עמד בדרישות הסף: לפי סקר המרכזים, בכרבע מהמוסדות לא הייתה הכשרה למרצים חדשים, ומתוך המוסדות שקיימו הכשרה כאמור - רק ארבעה מוסדות דיווחו עלהכשרהבהיקףשנקבעבתנאי הסף. כ- 41% מהמרציםציינו בסקרהמרציםכי הם לא השתתפו בהדרכות בתחום ההוראה מטעם הפקולטות בשנים התשפ"ב-התשפ"ג ) 2021 - 2023 (, וכשליש מהם לא השתתפו בהכשרות כאלה מטעם המרכז לקידום הוראה. אשר למרצים שקיבלו באופן עקבי ציון נמוך בשאלון הסטודנטים, כ- 80% מראשיהמרכזיםהשיבובסקרכילכלהיותרמחציתמהםהשתתפובהדרכהמקצועית או פדגוגית בתחום בשנת התשפ"ג )2022 - 2023 (. בנסיבות אלה הידע הפדגוגי של המרצים והחשיפה שלהם לשיטות הוראה מתקדמות ולכלים חדשניים אינם מספקים, ואיכות ההוראה האקדמית אינה מיטבית. • כלים להערכת איכות ההוראה של המרצים - כדי לבחון את איכות ההוראה של מרצים ולפעול לשיפורה נדרש להעריכה באמצעות כלים מהימנים המספקים תמונת מצב כוללת של הוראתם. תנאי סף במודל איכות ההוראה קובע שכל המוסדות יפיצו שאלון סטודנטים- סקרשביעותרצוןאנונימי מהקורסיםהנלמדיםבמוסדומהמרצים. הוועדה לאיכות ההוראה ציינה בשנת 2014 כי השימוש בשאלוני הסטודנטים ככלי להערכת הוראת המרצים בעייתי, בוודאי ככלי יחיד, מכמה סיבות: )א( השאלון מודד שביעות רצון, אך לא בהכרח משקף את איכות ההוראה על מרכיביה ואת העשייה החינוכית הכוללת בקורס; )ב( השאלון אינו משקף הערכה מעצבת המאפשרת למרצים ללמוד ולהשתפר; )ג( למרצים אין אמון בשיפוטי תלמידיהם; )ד( גם כאשר שאלון הסטודנטים מעיד על מרכיבים באיכות ההוראה ברמה הפרטנית, לא ניתן להעריך באמצעותו בצורה תקפה את איכות ההוראה ברמה המוסדית או העל- מוסדית. | 130 | |איכותההוראהבמוסדותלהשכלהגבוהההתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 מהסקר ששלח משרד מבקר המדינה לנשיאים של המוסדות עלה כי כל המוסדות עשושימושבשאלוןהסטודנטים,וכיהואהכליהנפוץביותרבמוסדותלהערכתאיכות ההוראה של המרצים לעומת כלי הערכה אחרים9. עם זאת, נשיאי המוסדות, ראשי המרכזים והמרצים השיבו בסקרים כי שאלון הסטודנטים הוא הכלי הכי פחות מועיל במדידת איכות ההוראה - כ- 43% מהנשיאים, כ- 33% מהמרצים וכ- 19% מראשי המרכזים ציינו שכלי זה מודד את איכות ההוראה במידה רבה או רבה מאוד. לדעת רוב הנשיאים הכלי המתאים ביותר למדידת איכות ההוראה של מרצים הוא הערכה של מומחה פדגוגי )83% מהנשיאים ציינו שכלי זה מודד את איכות ההוראה במידה רבה או רבה מאוד(, אך רק נשיא מוסד אחד מתוך 23 ) 4% ( ציין כי הוא משמש במרבית הקורסים. הסתייגויות מהאפקטיביות של שאלון הסטודנטים ככלי להערכת איכות הוראה עלו גם בפגישות שקיים צוות הביקורת עם נציגי סטודנטים במוסדות. נציגי הסטודנטים בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ציינו )יולי 2022 ( כי לסטודנטים במוסדישתחושהשהמוסדאינומשתמשבתוצאותשאלוניהסטודנטיםלקידוםאיכות ההוראה בו, ולכן היענותם למילוי השאלון נמוכה; סטודנטים במכללה האקדמית רופין)נובמבר2022 (ציינושלדעתםסטודנטיםרביםאינםממלאיםאתהשאלוןמאחר שהם אינם מרגישים שהוא משפיע, וציינו שאינו דרך אפקטיבית להעריך את המרצה. מכל האמור לעיל עולה כי כלי הערכת איכות ההוראה של המרצים שבשימוש המוסדות אינם מספקים להם משוב מהימן ואיכותי על איכות ההוראה של המרצים שיכול היה לשמש בסיס לנקיטת הפעולות הדרושות לשיפור איכות ההוראה ברמה הפרטנית והמערכתית. כל עוד כלי ההערכה המשמשים נתפסים כלא-מהימנים קשה לרתום את הסטודנטים לשתף פעולה עם מילוי שאלון סטודנטים, והמרצים מתקשים להפיק תועלת מתוצאות השאלון לגבי איכות הוראתם. • המשקל שניתן לאיכות ההוראה של המרצים בהחלטות על קידום בדרגה - ככלל,מוסדאקדמימוכרמוסמךלקבועאתדרךהמינויים,הקידומיםוהענקתהדרגות האקדמיות של המרצים שהוא מעסיק. אולם, הענקת תואר פרופסור, הדרגה הבכירה ביותר, היא בסמכות המל"ג, אלא אם כן המועמד לקידום מועסק במוסדות העומדים בדרישות שקבעה המל"ג להסמכה למינוי פרופסור )בין היתר מספר הפרופסורים במוסד ובתחום הלימוד(. בפועל, לנוכח הדרישות שקבעה המל"ג, האוניברסיטאות מוסמכות להעניק תוארי פרופסור בכל התחומים, אך במכללות במרבית המקרים הענקת דרגת פרופסור דורשת החלטת מל"ג. מודל איכות ההוראה קובע שיש להתייחס לאיכות ההוראה של המועמד לקידום במסגרת קבלת ההחלטות בנוגע לקידומו. בביקורת עלה מסקר הנשיאים וסקר המרצים כי הנשיאים והמרצים במכללות הצביעו על כך שבשיקולי הקידום ניתן משקל גבוה יותר לאיכויות המועמד בתחום המחקר על פני איכויות המועמד בתחום ההוראה )כ- 53% מ- 17 הנשיאים וכ- 69% מ- 534 המרצים שהשיבו על השאלה(; זאת אף שתפקידן המרכזי של המכללות הוא הוראה אקדמית. גם במקרים שבהם המל"ג היא הגורם המוסמך להחליט על קידום מרצים לדרגת פרופסור תמונת המצב דומה - בדיקת20 תיקי מועמדים לקידום שנדונו במל"ג 9 הערכת מרצה על ידי עמיתים, ממונה או מומחה פדגוגי שצופה בשיעור; בחינת רמת הידע או המיומנויות של הסטודנטים בסוף הקורס כמדד להצלחת המרצה להעביר להם את הנדרש בקורס; הפצת סקר לבוגרים; ושאלון לסטודנטים שבונה מרצה, המותאם לקורס שלו, להבדיל משאלון אחיד לכלל הקורסים במוסד. | 131 | איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה העלתה שהדיון בהם התמקד בתחומים הנוגעים לפעילות המחקרית של המועמדים. נושא ההוראה לא נדון כלל בתשעה תיקים )45% (. גם כאשר המידע לגבי ציוני המועמד מתוך שאלוני הסטודנטים שצורפו לתיק היה חלקי, או הציג איכות הוראה בעייתית,בסופושלדבראושרקידוםהמועמד.כאשרקידוםהמרצים-שלבמשמעותי בקריירה האקדמית - נקבע בעיקר, אם לא באופן מלא, על סמך הישגים בתחום המחקר, היענות המרצים להפנות מזמנם וממרצם להוראה, על פני המחקר, תהיה מוגבלת ובכך עלולה להיפגע איכות ההוראה לסטודנטים. כלי תגמול ותמרוץ למרצים במסגרת תנאי העסקתם במוסד - המוסדות יכולים לתגמל מרצים כדי לעודד שיפור באיכות ההוראה באמצעות תגמול כספי עבור השקעה יוצאת דופן10 , ובמכללות ניתן לתגמל אותם גם באמצעות הפחתת שעות הוראה כדי להגדיל את פניות המרצים להשקיע בשיפור איכות הוראה. בביקורת עלה שהמוסדות לא השתמשו בכלי התגמול שברשותם באופן אפקטיבי, אם משום שהם ניתנו לרוב הסגל באופן שאינו מהווה תמריץ להשקעה יוצאת דופן )בכ- 87% מהמכללות ובכל האוניברסיטאות מחצית המרצים או יותר קיבלו תגמול כספי(, ואם משום שניתן היה לקבלם עבור הצטיינות במחקר או עבור השקעה יוצאת דופן במשימות אחרות במוסד, ללא קשר להוראה )כשני שלישים מנשיאי המכללות לא ציינו כי איכות ההוראה היא השיקול המרכזי בהענקת תגמול כספי(. כמו כן עלה כי המכללות לא ניצלו באופן מלא את האפשרות להפחית שעות הוראה כדי להגדיל את פניות המרצים להשקיע בהוראתם )כשליש מהנשיאים במכללות מסרו שאינם מנצלים כלל אפשרות זו(. לגבי מרצים השייכים לסגל זוטר ומרצים מן החוץ לא נבנו כלי תגמול כלל. מהאמור לעיל עולה כי לא היו תמריצים מספקים למרצים להפנות ממרצם ומזמנם לשיפור איכות ההוראה על פני משימותיהם האחרות. הוראה אקדמית של סטודנטים הלומדים לתואר דוקטור - מוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל מעסיקים סטודנטים לתואר דוקטור כסגל הוראה במוסד ומעודדים אותם להשתתף בהכשרה בהוראה אקדמית המזכה בתעודה - ובהם מוסדות מובילים בארה"ב כמו אוניברסיטת סטנפורד, המכון הטכנולוגי מסצ'וסטס )MIT ( ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי, וכן אוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. באופן זה מוסדות אלו מנחילים לבוגריהם, המיועדים להיות מרצים בעתיד, ידע ומיומנויות הדרושים להוראה איכותית ומעודדים אותם ללמד במוסד תוך כדי לימודיהם לתואר דוקטור. בביקורת עלה כי האוניברסיטאות בישראל אומנם מעסיקות חלק מהסטודנטים לתואר דוקטור כסגל הוראה במוסד )עד 50% מהם הועסקו בשנת התשפ"ד, 2023 - 2024 (, אך חמש אוניברסיטאות מתוך שמונה )כ- 60% ( לא סיפקו לסטודנטים אלו הכשרה ייעודית בהוראה אקדמית. הערכת איכות ההוראה בתוכניות הלימוד במוסדות - הבטחת רמה אקדמית נאותה ואיכותית היא אחד האתגרים החשובים של הנהלת המוסדות ושל המל"ג כמאסדרת תחום ההשכלה הגבוהה. במסגרת זו המל"ג בוחנת מפעם לפעם את איכות תוכניות הלימוד הקיימות, לרבות איכות ההוראה בהן, באמצעות ועדות בין-לאומיות להערכת איכות 10 במכללות מכונה התגמול הכספי "גמול הצטיינות" ובאוניברסיטאות "מענק קריטריונים". | 132 | |איכותההוראהבמוסדותלהשכלהגבוהההתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 שהמל"ג ממנה לצורך כך. עלה שלמרות שבאופן חוזר ונשנה הוועדות הבין-לאומיות המליצו על בחינה ועדכון של שיטות ההוראה והלמידה, באופן המצביע על כך שמדובר בעניין רוחבי חוצה מוסדות ותחומי לימוד - המל"ג לא קיבלה החלטות לעניין הצורך העקרוני בשיפור ובעדכון של ההוראה והלמידה ברמה המערכתית משנת2020 עד1.9.23 . נוסף על כך, המל"ג לא מיפתה את האתגרים שהתגלו בתחום ההוראה המאפיינים את המערכת או במוסדות מסוימים או תחומי לימוד ספציפיים, לא בחנה את הסיבות לקשיים שהעלו הוועדות הבין-לאומיות בתחום ההוראה ולא דנה בדרכי פעולה אפשריות לטיוב איכות ההוראה ולהסרת החסמים בתחום. היעדרגורםמתכללבמל"גלנושאאיכותההוראה - ככלל, מינוי בעל תפקיד לקידום תחום פעילות בגוף המאסדר מאפשר עדכון עיתי בתמונת המצב והצרכים בנושא, איתור חסמים והפקת לקחים ברמה המערכתית. הדבר נכון גם לגבי קידום איכות ההוראה האקדמית.כך,באנגליה,הגוףהמאסדראתההשכלההגבוההמפוצללשניגופיםנפרדים: גוף העוסק במחקר אקדמי וגוף האחראי לנושאי הלימוד וההוראה11 . עולה כי מל"ג לא מינתה בעל תפקיד שיהיה אחראי לנושא איכות ההוראה ברמה הכוללת - יתעדכן בתמונת המצב והצרכים בנושא, יאתר חסמים, יפיק לקחים וינהל את התהליכים והפעולות הנדרשים, ובכלל זה הקצאת תקציבים בהיקפים התואמים את חשיבות הנושא, בראייה אסטרטגיתארוכתטווח,בהתחשבבשינוייםבשוקהעבודהובטכנולוגיה.כפועליוצאמכך, אין טיפול שיטתי והוליסטי בתחום ההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה. תוכניות מל"ג לעידוד חדשנות בהוראה ויישום מיומנויות המאה ה- 21 בהוראה - יש לציין לחיוב את הקמת פורום הלמידה הדיגיטלית, אשר משמש פלטפורמה לסיעור מוחות,למידתעמיתיםופתרוןבעיות.הקמהוביסוסשלתשתיותלקידוםולפיתוחאסטרטגי שללמידהדיגיטליתבמוסדותלהשכלהגבוההתרמוליכולתלשלבלמידהמרחוקבעיתות חירום - במגפת הקורונה ובמלחמת חרבות ברזל. עיקרי המלצות הביקורת מומלץ כי ות"ת תיזום בחינה נוספת של חישוב מרכיב ההוראה במודל התקצוב, כך שהוא ישקף את איכות ההוראה במוסדות על רבדיה ואת התשומות שהשקיעו המוסדות בקידום איכות ההוראה על בסיס מדדים אובייקטיביים. במסגרת בחינה זאת מומלץ לבחון שילוב היבטים ממודל התקצוב הייחודי של האוניברסיטה הפתוחה, הכולל תמריצים עבור פיתוח ועדכון של קורסים ועידוד שילוב טכנולוגיות למידה מתקדמות. 11 כחלק מתחומי אחריותו גוף זה מקיים הערכת איכות של המוסדות על בסיס קריטריונים של הוראה ולמידה; עוקב אחר עמידתם של המוסדות האקדמיים באנגליה בתנאי סף הנוגעים להוראה ולמידה; ומפרסם דירוג של המוסדות על בסיס מצוינות בהוראה, אשר מאפשר לסטודנטים פוטנציאליים, למעסיקים ולבעלי עניין אחרים לקבל החלטות מושכלות לגבי מוסדות הלימוד. | 133 | איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה מומלץ כי מל"ג-ות"ת יבחנו את מידת היעילות והאפקטיביות של שיטת הקולות הקוראים לצורךקידוםאיכותההוראה,ובפרטלנוכחהתקציבהשולישהוקצהלנושאביחסלתקציב ות"ת הגמיש ובכלל, ובין היתר, המידה שבה הם מניעים את המוסדות למצוינות וחדשנות בהוראה שיובילו לשיפור ההוראה האקדמית והתאמתה לצרכי הלומד. מומלץ כי מל"ג- ות"ת יבחנו דרכים למימוש התקציב שהקצו במסגרת הקולות הקוראים אולם אינו מועבר בפועל למוסדות. מומלץ כי המל"ג תבחן את הרלוונטיות של מרכיבי מודל איכות ההוראה שקבעה בשנת 2017 לקידום ולשיפור איכות ההוראה והלמידה, וזאת בדגש על תנאי הסף הנוגעים למרכזים לקידום הוראה, הכשרת מרצים בתחום ההוראה, מתן משקל לקריטריונים הנוגעיםלאיכותההוראהבקידוםשלמרציםושימושבכליםאפקטיבייםומהימניםלהערכת איכותההוראהשל המרצים. עוד מומלץ שמל"ג תעדכן בהתאםלממצאי הבחינהאתתנאי הסף כך שיניעו את המוסדות לשפר את איכות ההוראה. מומלץ עוד כי מל"ג תקבע יעדים ושגרת דיווח, מעקב ובקרה בנוגע לעמידה בהם במוסדות ותפיק לקחים מערכתיים לגבי צרכים וחסמים. מומלץ כי נשיאי המוסדות יפעלו ליישום תנאי הסף של מודל איכות ההוראה ובכלל זה: יבחנו את התשתיות, המשאבים ותקני כוח האדם שהוקצו למרכזים לקידום הוראה, כדי להבטיח שיהיה בידיהם כל מה שדרוש לפעילותם בהתאם לצורכי המרצים במוסד, ושפעילותם תוטמע בכל הפקולטות ובקרב כלל המרצים; מומלץ כי המרכזים לקידום הוראה ימפו את מערך ההכשרות הקיים במוסד ואת התאמתו לצרכים ואת הסיבות להיקף ההשתתפות החלקי של מרצים בהכשרות בתחום ההוראה. בהתאם למסקנות המיפוי ישקיעו המוסדות מאמצים ומשאבים בהגברת המוטיבציה של המרצים להשתתף בהכשרות אלה - באמצעות תגמול על השתתפות בהכשרות, שיתופם בקביעת תוכני ההכשרה כדי לוודא כי הם רלוונטיים לצורכיהם וכיו"ב - וזאת בין היתר באמצעות רתימת דיקני הפקולטות וראשי המחלקות האחראים לקידום איכות ההוראה של המרצים. נוסף על כך, מומלץ כי נשיאי המוסדות, בשיתוף המרכזים, יאמצו מגוון כלים אפקטיביים ומהימנים להערכת איכות ההוראה של המרצים במוסדם, באופן שייצר תמונה מלאה של כישורי ההוראה באופן פרטני ובאופן כלל-מוסדי, יאפשר הערכה בונה ויגביר את האמון ביןהגורמיםהרלוונטייםואתשיתוףהפעולהביניהם;מומלץכיהמוסדותיוודאוכיבמסגרת שיקולי קידום של מועמדים במוסד תיבחן הצטיינותם בהוראה, לצד הצטיינותם במחקר, ויגדירו קריטריונים ברורים לבחינת איכות ההוראה במסגרת זו. מומלץ כי המוסדות יתמרצו את המרצים להשקעה יוצאת דופן ומשמעותית בהוראה. זאת כדי להבטיח שיהיה ללימודים אקדמיים ערך מוסף להציע לסטודנטים, ובכלל זה רכישת מיומנויות הדרושות להם להשתלבות בשוק התעסוקה במאה ה- 21 . זאת בפרט לנוכח ממצאי הסקרים ולפיהם היעדר התגמול מהווה חסם מרכזי לשיפור נושא ההוראה על ידי המרצים,והפעולותהאפקטיביותלקידוםהשקעהבאיכותהוראההןפעולותתגמולוהכרה בהשקעה בהוראה והפחתת עומס שעות ההוראה כדי להגדיל את פניות המרצים להשקיע בנושא. מומלץ כי האוניברסיטאות יציעו הכשרה ייעודית להוראה אקדמית עבור סטודנטים לתואר דוקטור כדי לשפר את הידע והמיומנויות שלהם בתחום, כפי שנעשה במוסדות מובילים בחו"ל. מומלץ כי ההכשרה תיבנה בתיאום בין-מוסדי כך שהיא תוכר על ידי כל המוסדות | 134 | |איכותההוראהבמוסדותלהשכלהגבוהההתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 בישראל. עוד מומלץ כי המוסדות יבחנו שילוב של ההכשרה הייעודית בהוראה אקדמית כתנאי לקבלת תואר דוקטור. מומלץ כי מל"ג תפנה תשומת לב ארגונית לנושא איכות ההוראה, ובדומה למצב באנגליה - תרכז את הנושא בידי גורם ארגוני ייעודי. מומלץ כי גורם כאמור יהיה אחראי לתכלל את תחוםההוראה,לגבשתוכניותפעולהשיפרטואתהמשימותוהפעולותהמערכתיותלקידום מטרות שייקבעו, לקבוע מדדים עדכניים כדי להעריך את קידום איכות ההוראה במוסדות ולאסוףמהמוסדותמידעעלהקשייםוהחסמיםשבהםהםנתקליםבקידוםאיכותההוראה. כמו כן מומלץ כי מל"ג וות"ת יפתחו כלים המאפשרים לתמוך דווקא במוסדות המתקשים בכך. | 135 | איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה מספר המוסדות להשכלה גבוהה, הסטודנטים וחברי סגל ההוראה, לפי סוג מוסד, התשפ"ג )2022 - 2023 ( על פי נתוני המל"ג והלמ"ס, בעיבוד משרד מבקר המדינה * תרשים מוסדות: אוניברסיטאות כולל את האוניברסיטה הפתוחה ולא כולל את מכון ויצמן. תרשים סטודנטים: האוניברסיטה הפתוחה מוצגת בנפרד מאחר שלא כל הרשומים ללימודים לומדים לתואר אקדמי, לכן מספרי הסטודנטים אינם בני השוואה למספרם במוסדות אחרים. | 136 | |איכותההוראהבמוסדותלהשכלהגבוהההתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 שיעור התקציב שהוקצה לקידום איכות ההוראה במסגרת קולות קוראים ולמרכיב ההוראה בשנים התשע"ז-התשפ"ד ) 2016 - 2024 ( מתוך תקציב ות"ת הכולל בשנים אלה על פי נתוני ות"ת, בעיבוד משרד מבקר המדינה. | 137 | איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה עמדות מרצים שעלו במסגרת סקר משרד מבקר המדינה המשקפות את הפערים בנושא איכות ההוראה | 138 | |איכותההוראהבמוסדותלהשכלהגבוהההתקציר דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025 סיכום הוראהאקדמיתאיכותיתורלוונטיתהיאקריטיתלהכשרתדורהעתידולהקנייתהידע,המיומנויות והכלים הדרושים לו להשתלבות בשוק העבודה במאה ה- 21 . בביקורת עלה כי בכל רמות מערכת ההשכלה הגבוהה - המל"ג-ות"ת, הנהלות המוסדות והמרצים, באוניברסיטאות ובמכללות - אין מפנים די קשב ארגוני, זמן ומשאבים באופן מובנה ושיטתי להשקעה בקידום ובשיפור של איכות ההוראה. כפועל יוצא מכך, תהליכי ההוראה והלמידה אינם מיטביים. בביקורתעלהכימודלהתקצובשלות"ת,הכוללאתמרכיבההוראהואתמרכיבהמחקר,ואשר על פיו מוקצה מרבית התקציב למוסדות )כ- 70% (, אינו קושר בין איכות ההוראה ובין תקצוב המוסד-למעטהשימושבמדדיחססטודנטים-לסגלשגםלגביוישתהיותאםהואמשקףנאמנה את איכות ההוראה - וזאת בשונה ממרכיב המחקר במודל, אשר קושר בין האיכות המחקרית לתקצוב.יתרהמכך,התקציבשהוקצהלאיכותההוראהמשנתהתשע"ז)2016 - 2017 (ועדשנת התשפ"ד )2023 - 2024 ( בשיטת קולות קוראים היה זעום ביחס לתקציב ות"ת הגמיש בשנים אלו ) 0.5% - כ- 107 מיליון ש"ח מתוך כ- 23 מיליארד ש"ח במצטבר בשנים התשע"ז-התשפ"ד( ולא תרם להטמעת מדיניות או להפניית זרקור לתחום איכות ההוראה באופן רוחבי. עוד עלה כי מרכיבים מרכזיים שקבעה מל"ג בתנאי הסף במודל איכות ההוראה שלה כתנאי לתקצוב )דרישות להכשרת מרצים בתחום ההוראה, קריטריונים לקידום מרצים, עדכון תוכניות לימוד וסילבוסים ועוד( לא יושמו על ידי חלק מהמוסדות או יושמו באופן חלקי בלבד. מל"ג לא עקבה אחר העמידה בתנאי הסף ולא הייתה בידיה תמונת מצב עדכנית של פעילות המוסדות בנושא. גם בצמתים מרכזיים שבהם מל"ג יכולה הייתה להשפיע על פעילותם של המוסדות )קידום מרצים לדרגת פרופסור שבסמכותה והערכת איכות על ידי ועדות בין-לאומיות(, היא לא מינפה את מעורבותה בתהליכים להנחלת סטנדרטים לקידום איכות ההוראה. לנוכח האמור לעיל, המל"ג והמוסדות נדרשים לשינוי תפיסתי - עליהם למקד את תשומת הלב של מערכת ההשכלה הגבוהה גם בהוראה האקדמית ולאמץ הזדמנויות לחדשנות בהוראה, ולא לראותבקידוםאיכותההוראהמשניתבחשיבותהלקידוםהמחקרהאקדמי.הדברחשובבמיוחד לנוכחהשינוייםבתפקידיהשלמערכתההשכלההגבוהה-ממערכתשתפקידההעיקריהעברת ידע לסטודנטים, למערכת שתפקידה גם להקנות להם מיומנויות רלוונטיות ולהעצים אותם לקראת הצלחה בעולם שיוסיף וישתנה על ידי טכנולוגיות חדשות. מומלץ כי השינוי התפיסתי האמור יבוא לידי ביטוי ברמת המל"ג-ות"ת בתקציבים המוקצים לקידום הנושא, ובאופן מעשי בממשקי המל"ג מול המוסדות, לרבות מינוי גורם מתכלל לנושא במל"ג, קביעת סטנדרטים מעודכנים ורלוונטיים בתחום איכות ההוראה ומעקב אחר יישומם. ברמת המוסדות על השינוי לבוא לידי ביטוי בהשקעה במרכזים לקידום הוראה; בנקיטת פעולה למתן מעטפתתומכתבתחוםההוראהלמרציםובנייתתהליכי פיתוחמקצועי מותאמיםורציפים; בתגמול אפקטיבי של המרצים עבור ההשקעה הנדרשת בשינוי שיטות ההוראה המוכרות להם ובעדכון תוכניות הלימוד להבטחת הרלוונטיות שלהן לצורכי הלומדים; ובהצבת ההצטיינות בהוראה כמרכיב מרכזי בשיקולי קידומם בדרגה, לצד המחקר, בפרט במכללות. כמו כן מומלץ כי נשיאי המוסדות, בשיתוף המרכזים, יאמצו מגוון כלים אפקטיביים ומהימנים להערכת איכות ההוראהשלהמרציםבמוסדם,באופןשייצרתמונתמצבמלאהשלכישוריההוראהשלהמרצים ויגביר את האמון ואת שיתוף הפעולה של כל הגורמים הרלוונטיים. | 139 | Report of the State Comptroller of Israel | October 2025 preventing their recurrence. This report includes follow-up audits pertaining to the promotion anddevelopmentofpublictransportationwithintheHaifametropolitanarea. This report also includes the audit findings on the quality of teaching in institutions of highereducation. In conclusion, I wish to thank the employees of the Office of the State Comptroller, in the Economics and National Infrastructure Audit Division, the Social and Welfare Audit Division and the Headquarters Division, for their hard work in carrying out inspection and audit processes with the highest standards of thoroughness, professionalism and integrity and in publishing clear, effective and relevant audit reports. It has not escaped my attention that positive actions are taken in the audited bodies, the most prominent of which were described in the audit chapters as required by the State Comptroller Law. At the same time, it is the duty of these bodies to rectify the deficiencies noted in this report in order to better their activities and to improve service to the public in Israel. WecontinuetoprayandexpressourhopesforthetriumphoftheIDFandthesecurityagencies, for the return of all hostages, for the recovery of the wounded, and for peaceful and quiet days ahead. Matanyahu Englman State Comptroller and Ombudsman of Israel Jerusalem, October 2025 | IX | Foreword capacity to depend on neighboring nations, bears the responsibility of ensuring the availability of sufficient food supplies over extended periods. Ensuring a sustainable food supply during both routine and emergency situations necessitates advance preparation and planning through the formulation of a food managementstrategyandtheimplementationofactionspriortotheemergenceofrelevant scenarios. The current audit indicated that the Israeli government lacks sufficient preparedness to sustain functional continuity in food supply during emergencies. It was determined that Israel does not possess an integrating governmental framework responsible for the State of Israel's emergency preparedness, which encompasses overall authority and responsibility for the matter. Furthermore, there is no integrating entity that oversees the food sector comprehensively, addressing both routine operations and emergencies. Additionally, the State of Israel lacks a long-term strategy for food security. Intheabsenceofanintegratingbodyandlong-termplanning,inpracticeeachgovernment ministry responsible for aspects of food security manages its designated area in both routineandemergencycontextsatitsowndiscretion.Consequently,therearedeficiencies in the inventory of certain products stored in emergency warehouses, there is inadequate supervision of essential food production facilities, and insufficient preparedness of these facilities for emergency situations. The Ministries of Economy and Agriculture are bereft of thenecessaryenforcementmechanismsorincentivestoensuretherectificationofexisting gaps and clearly lack a comprehensive overview of the preparedness of food facilities for the purpose of formulating an actionable plan to address these deficiencies. Additionally, the Israeli agricultural sector, which serves as the foundation for food security, remains stagnant, with local production exhibiting a downward trend, partially attributable to governmental policies that incentivize the sector through indirect support, which creates distortions. Itisrecommendedthat,pendingtheformulationoflegislativemeasurespertainingtohome front emergency preparedness, the National Security Council, NEMA (National Emergency Management Authority), the Ministry of Agriculture, the Ministry of Economy, the Ministry of Health, and the Ministry of Finance collaborate to immediately integrate and strategize Israel's food policy for both routine and emergency contexts, and undertake necessary actionstosecureregularfoodsuppliesduringemergencies,preparevariousentitieswithin thefoodsectorforpotentialcrises,identifyexistinggaps,andtakemeasurestoclosethem. Follow-up audits serve as an important instrument for enhancing the impact of state audits, motivating the audited entity to rectify the deficiencies identified during the audit, and | VIII | Report of the State Comptroller of Israel | October 2025 responsequalityandresponsetime.Delaysinaddressinginquiriesonvariousissuesremain prevalent, and service via the Authority's phone response system is nearly nonexistent. This report also highlighted numerous shortcomings in the collection of real estate transaction data stored in the Real Estate Price Registry and its dissemination to governmental entities and the public. It was found that the implementation of the Committeerecommendationsandthetransitiontoonlinereportingbyrepresentativeshave not substantially enhanced the quality of the Real Estate Price Registry data. The file transmittedtoSurveyofIsrael(SOI)fordatacleansinghasbeenfoundtobebothunfitting and incomplete. Many properties are absent from the file; numerous properties are inaccurately represented; essential data that could assist in calculating the housing price index, supporting Tax Authority operations and providing information to citizens, is not collected; repeated data cleansing of the file by its users is lacking; the confirmation of property status provided to citizens is lacking and often incorrect; and the exchange of information among governmental bodies is hindered by the lack of a unique identifier for properties.Significantdiscrepancieshavealsobeenfoundbetweenrealestateinformation presented in databases publicly released by the Tax Authority and the information presented in the database of SOI. The Tax Authority should enhance its public service, aiming for efficiency and providing effective service while maximizing taxpayers' rights concerning the collection of actual tax. The Prime Minister's Office should examine and define the entity responsible for establishing a national information infrastructure in the property sector, which would compileinformationfromamultitudeofsources.Thisentitywouldbeaccountable,among otherthings,forinformationacquisition,qualityassurance,datacleansing,anddistribution, in collaboration with the Central Bureau of Statistics, the National Digital Agency, the Ministry of Justice, the Ministry of Interior, the Planning Administration, the Tax Authority, the Ministry of Construction and Housing, the Israel Land Authority, and Survey of Israel. Furthermore, it is recommended that the Prime Minister's Office formalize the delegation of powers to the entity overseeing this initiative. Establishing such an information infrastructure will enhance governmental operations and improve the delivery of services to citizens concerning real estate matters. Ensuring the State of Israel's Food Security in an • Emergency "FoodSecurity"referstoaconditionwhereinallindividuals,atalltimes,possessreasonable physical and economic access to adequate, safe, and nutritious food that satisfies their dietary and cultural preferences, thereby enabling them to lead active and healthy lives. The assurance of a sufficient food supply is important during routine times, and is critical in emergency situations, as a consistent food supply is integral to survival in the initial stages of a crisis. During emergencies, the provision of an adequate and balanced food supply poses substantial challenges. Israel, as an "island state" in the sense of its limited | VII | Foreword prioritization,improvingthealignmentoftransportationplanningwithpublicrequirements, and facilitating a more efficient utilization of public resources. Real Estate Taxation and the Real Estate Information • Infrastructure in Israel The real estate market in Israel constitutes a critical component of the Israeli economy, with its ramifications observed across various domains, including economic, social, employment,andpoliticalspheres.Realestatetransactionsareamongthemostsignificant and financially substantial undertakings in an individual's life. Over the past decade, there has been a notable escalation in housing prices in Israel, attributed, in part, to a deficit in housing supply, the prevailing interest rates since 2008, and the ramifications of global economiccrises.Thehousingpriceindexsurgedby77.5%fromJanuary2014toDecember 2024, while the consumer price index experienced an approximate increase of 15.3% during the same time period. Between 2018 and 2020, revenues from real estate taxation averaged approximately NIS 11.37 billion, representing about 7% of total direct tax revenues collected by the Tax Authority. In the years 2021-2022, total revenues from real estate taxation rose to an averageofapproximatelyNIS23billion,constitutingabout9%oftotaldirecttaxrevenues collected by the Authority. However, in 2023, this percentage declined, partly due to the Swords of Iron War, with total revenue from real estate taxation amounting to NIS 14.41 billion, approximately 6% of total direct tax revenues collected by the Authority. This audit identified deficiencies within the realm of real estate taxation operations. It was found that assessment personnel in regional real estate taxation offices do not execute assessments uniformly or consistently. There is an absence of a defined timeframe for respondingtorequestsforassessmentcorrections,andmanyrequestsarehandledaftera considerable delay, which may lead to additional costs for taxpayers. Delays in implementing capital gain corrections in income tax assessments have also been noted, with some exceeding three years, complicating the collection of taxes due from these corrections,alongsidealackofestimatesregardingtotaldebtscollectedorrefundsunpaid to taxpayers. Furthermore, cooperation among various tax systems is deficient, and the utilization of the designated system for this activity is limited. Many assessments are processed near the limitation period, suggesting inadequate scrutiny of the assessments or insufficient time allocation for taxpayers to present their claims. Additionally, numerous assessmentsaredeterminedaccordingtobestjudgmentaftertheassessmenthasbecome statute-barred, in contravention of the law. Deficiencies were identified in customer service within real estate taxation, including the absence of a work procedure for the main customer service system, a lack of defined response times for handling inquiries, and an absence of computerized oversight over | VI | Report of the State Comptroller of Israel | October 2025 for transportation projects at an average expenditure of approximately NIS 20 billion annually, representing about 4% of the total state budget. This amount constitutes the highestcivilianinvestmentbudget,amongallgovernmentalministries’investmentbudgets. Given the importance of these projects for economic functionality, the reduction of social disparities, and the alleviation of congestion costs borne by residents, as well as their complexityandbudgetaryimplications,itisimperativethattheconstructionoftheprojects be undertaken following a rigorous selection process, while examining their economic viability, involving a comprehensive examination of project costs and the anticipated benefits to the public, with the objective of identifying the most advantageous projects within the established budgetary framework. The audit revealed that although the planning process for transportation projects as outlinedintheTransportationProjectsProcedure(whichservesastheofficialguidelinefor assessingtheeconomicfeasibilityoflandtransportationprojects),includesamandatethat two feasibility studies be conducted during the project's planning stages, in practice, only a single feasibility study is conducted for the majority of projects. Furthermore, this study is not necessarily executed at critical junctions where the decision to proceed with the projectisdetermined,andifapproved,inwhatconfiguration.Theauditalsodisclosedthat the Transportation Projects Procedure is mandated for all types of land transportation infrastructureprojects;however,inpracticeasignificantportionoftheseprojectsdoesnot undergo a feasibility study at all by the Ministries of Transport and Finance. Additionally, the methodology delineated in the Transportation Projects Procedure predominantly evaluates benefits within the domain of road infrastructure and is not fully adapted for the assessment of mass transportation projects, which include public transport routes, light rail, and metro systems. Furthermore, the Procedure lacks a defined economic threshold for conducting an economic feasibility analysis, and its status and influence within the decision-making matrix remain inadequately articulated. The audit also identified that the Ministry of Transport experiences a deficiency in engineering personnel, an elevated managerial turnover, and a lack of staffing for senior roles within the Infrastructure Administration, which is tasked with the planning and execution of transportation projects. Additionally, the Ministry lacks an information infrastructure concerning both completed and ongoing transportation projects, with the management of existing information being conducted manually. Consequently, the transition of several individual employees can result in knowledge erosion and the jeopardizing of business continuity, as the management of information largely depends on the memory of specific employees and their familiarity with operational materials. The implementation of the recommendations embedded within the report's chapters has thepotentialtoenhancetheplanningprocessesfortransportationinfrastructuresinIsrael, thereby increasing transparency in decision-making regarding project approval and | V | Foreword contingentuponproofofmarketinginEuropeandwithoutnecessitatingaproductportfolio, which may also lead to an increase in the volume of parallel imports into Israel. It is recommended that the Minister of Economy conduct an examination of the implementation of the "No Stopping at the Port" and "What's Good for Europe is Good for Israel" reforms, while addressing the inconsistencies between Israeli law and the stipulations of European regulation. Furthermore, it is recommended to investigate the expansion of the reform to encompass imports from additional countries, such as the United States. Expenditure on vehicles represents one of the most significant categories of consumer spending among households in Israel. The four principal direct car importers account for approximately 60.3% of the total vehicle imports (the eight largest direct importers collectively constitute around 87.7% of the market). An analysis conducted by the Office of the State Comptroller revealed that in 2022, there was an increase in the profits of importers, despite rising costs and a decline in the volume of vehicle sales. It is advisable that the Ministry of Transport and the Competition Authority leverage the opportunities presented in the automotive market - in light of the significant transformations within the industry and the electric vehicle revolution - so as to enhance competition. The Minister of Transport is advised to take measures for reducing concentration in the automotive sector, capitalizing on the opportunities arising from the changes that have taken place within the sector and the entry of new manufacturers, by facilitating the entry of new or small importers to the sector. Economic Feasibility Studies of Transportation Projects • TheMinistryofTransportandRoadSafetyistaskedwithmanagingandestablishingpolicy within the transportation sector, as well as providing services for maritime, aerial, and terrestrial transportation systems. Among its responsibilities, the Ministry engages in the planning, development, and regulation of integrated transportation infrastructures and systems that facilitate mobility and logistics for both Israeli citizens and visitors, as well as various components of the Israeli economy. A 2019 analysis conducted by the Bank of Israel found that Israel's investment in transportationinfrastructureaccountsforapproximately1%ofitsGrossDomesticProduct, comparable to the average investment rate among OECD countries. However, this rate is deemed inadequate due to the rapid growth of Israel's population and given the relative scarcity of infrastructures in Israel. The estimated cost of damage to the Israeli economy due to road congestion, according to the Ministry of Finance estimate from 2024, and the OECD estimate from 2023, is NIS 24-48 billion. This audit report focuses onlandtransportationprojects, themajorityof whicharefunded throughthestatebudget.From2020to2023,theMinistryofTransportallocatedfinancing | IV | Report of the State Comptroller of Israel | October 2025 Foreword The annual audit report presented to the Knesset (Parliament of Israel) today primarily addresses the auditing of the economy and national infrastructure, both of which significantly influence the daily lives of the country's citizens and the prospective development of the economy in the years to come. The following is an overview of select chapters fromthis report: Aspects of the Government's Handling of Imports • The issue of the cost of living in Israel has an impact on all households and the standard of living of its citizens. Consequently, addressing this issue is of paramount importance. One approach to dealing with the cost of living is to open the domestic market to competitionincludingbyincreasingimport.Asubstantialportionoftheproductsconsumed in the State of Israel is not produced domestically and must be imported from other countries; however, trade with neighboring countries is constrained, resulting in the characterization of the Israeli economy as an "island economy". In 2023, goods valued at approximately $90 billion were imported to the State of Israel, including: raw materials, consumer goods, investment goods, energy materials and diamonds. The financial scope of imported consumer goods stands at approximately $22 billion, predominantly in the following categories: furniture and household electrical appliances (20%), food and beverages (17%), vehicles (16%), and clothing and footwear (13%). The import-to-GDP ratioofIsrael,whichwas26.9%in2023,isnotablylowerthantheOECDaverageof51.9% for the same year An examination conducted by the Office of the State Comptroller in November 2024 revealed price discrepancies between products fromparallel imports and those fromdirect imports,withthelatterbeingapproximately4.8%to226%moreexpensive.Inadditionto parallel imports, personal imports represent another mechanism to reduce the cost of living, whereby consumers procure products directly from abroad at competitive prices. A subsequent examination by the Office of the State Comptroller in February 2025 identified pricedifferentialsbetweenproductsobtainedthroughpersonalimportsandthoseacquired via commercial imports, with the latter being approximately 20.6% to 130.3% more expensive. In July 2024, the "No Stopping at the Port" reform was implemented, intended tomodifytheimportsystemsothatgoodscategorizedunderImportGroups2and3,which are subject to less stringent regulations, will not experience delays at port gates and will gain entry into the Israeli market based solely on a declaration by the importer. Supplementing this reform, the "What's Good for Europe is Good for Israel" reform came into effect in January 2025, entailing the adoption of European regulations and the importation of products marketed in Europe or compliant with European standards, | III | Foreword | 170 | State of Israel State Comptroller Report 7 6 A | O c t o b e r 2 0 2 5 Office of the State Comptroller | Jerusalem | 179 |