דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ב' ישיבה שכ"א הישיבה השלוש-מאות-ועשרים-ואחת של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ו (21 באוקטובר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 3 נאומים בני דקה 3 משה סולומון (הציונות הדתית): 3 משה אבוטבול (ש"ס): 4 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 5 עמית הלוי (הליכוד): 5 אכרם חסון (הימין הממלכתי): 6 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 7 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 7 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 8 אושר שקלים (הליכוד): 9 מיקי לוי (יש עתיד): 10 יום הוקרה לשומרי אדמות הלאום 11 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 11 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 12 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 14 הצעת חוק לתמיכה בפעולות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025 20 מיכל מרים וולדיגר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 21 אופיר כץ (הליכוד): 23 שרון ניר (ישראל ביתנו): 27 חילופים בוועדות הכנסת 28 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 28 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ו, 21 באוקטובר 2025. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו–2025. דוח שנתי של מבקר המדינה – אוקטובר 2025. לוח תיקונים להצעת חוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת, התשפ"ו–2025. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. המעוניינים לנאום – הצבעה. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בשנתיים האחרונות נאמתי כאן במליאת הכנסת על גבורתם של 34 מבני הקהילה שנפלו במלחמת חרבות ברזל מאז 7 באוקטובר. היום, לצערי, אני רוצה לספר לכם על גיבור נוסף. סמ"ר צ'אלצ'או שמעון דמלאש, השם ייקום דמו, לוחם בגדוד 932 של חטיבת הנח"ל, היה בן 21 בנופלו. צ'אלה התגורר בבאר שבע, בן לששיטו ומולט, שגידלו אותו באמונה, בצניעות ובאהבת הארץ. צ'אלה, היה ילד של אמונה ושל ענווה, שתמיד הקרין חום, רעות ואומץ לב. בשנה שעברה הוא איבד את חבריו הטובים: סמל יוסף דסה, השם ייקום דמו, וסמל ארמיאס מוקריאו, השם ייקום דמו. כשביקשו מצ'אלה לרדת מהלחימה ולחזור הביתה בעקבות הנפילה של חבריו, הוא סירב ואמר: אני צריך להילחם למענם, למען זכרם. זה היה צ'אלה, לוחם, ציוני גאה, שראה בשירותו שליחות. הוא נפל כשהוא מחזיק באותה אמונה שלמד בבית הוריו, אמונה בהשם, באדם ובעם ישראל. נפילתו השאירה חלל עצום בלב משפחתו ובקרב חבריו לגדוד. יהי זכרו של צ'לצ'או שמעון דמלאש ברוך, ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים. נבסי ימחר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אביחי בוארון. בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אם ירצה השם, במוצאי שבת זו, פרשת נח, יחול יום ההילולה ה-12 של מורנו ורבנו, עטרת ראשנו, מרן מלכא, הרועה הרוחני של כולנו, הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, שעיצב בדרכו גם את המדינה, הן במשנתו החינוכית, התורנית, ההלכתית, והן במשנתו החברתית, בהקמת תנועת ש"ס. למרן היו פועלים ומפעלים רבים, שבעצם עד היום נהנים מהם: הקמת אל המעיין, הקמת מעיין החינוך התורני בני יוסף, ועוד שורה גדולה של מפעלים, כוללים, הקמת מאות ואלפי מוסדות ציבור, בתי כנסיות בכל רחבי הארץ. אני יכול רק להעיד שבעיר שאני גרתי בה, בעיר בית שמש, שבה שימשתי כראש העיר, כמה וכמה וכמה תלמודי תורה, בתי ספר ומוסדות חינוך הוקמו בעידודו ובסיוע שלו. אנחנו מבקשים מהציבור היקר – היות שבאמת גם עבר חוק מורשת מרן וישנם מאות אירועים בכל הארץ שמשתייכים למשנתו התורנית, שכבר חלים היום בבנייני האומה ובעוד מקומות בארץ – בואו והשתתפו באותם אירועים, ללמוד יותר ויותר ולהעמיק בדמותו הנפלאה של מורנו ורבנו. כמו כן, בערב שבת הדליקו נר נוסף לעילוי נשמתו. אני חייב לציין שגם אנחנו בבית שמש כעת פותחים במפעל שנקרא "דכולא בה", שזה ליקוט מתוך סוגיות הש"ס שמשליכות סוגיה על חברתה, כדרכו של מרן, שהיה סיני ועוקר הרים וטוחנם זה בזה, כדי להביא, בעזרת השם, לאיחוד כל מיני סוגיות שנקשרות לאותה מסכת, על ידי מכון שכולל אברכים רבים. כל זה גם כן לעילוי נשמתו הטהורה של מרן, הראשון לציון, מורנו ורבנו, עטרת ראשנו, הרב עובדיה יוסף, זכותו תגן עלינו, אמן ואמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אמן, תודה רבה. חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון, בבקשה. אני רק מזכיר לכם שאלה נאומים בני דקה, לא נאומים בני חמש דקות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לאחרונה יצא דוח של תנועת ירוק עכשיו, שמטפל בסוגיות של זיהום סביבה ביהודה ושומרון. אדוני היושב-ראש, הדוח מסך עשן של התנועה מציב מראה קשה מול כשל האכיפה הישראלי המתמשך. במשך שנים ארוכות המינהל האזרחי פועל בשיטת הכיסוי: כיסוי בורות פסולת, כיסוי מפגעים, ובעיקר כיסוי העיניים מהסכנה הלאומית. היום אנחנו משלמים את המחיר בדם. האמת המזעזעת היא שזיהום האוויר משרפות הפסולת האלה אחראי לכ-27% ממקרי המוות המוקדם מזיהום אוויר בישראל. אחד מכל ארבעה מקרי מוות, מקורו ביהודה ושומרון. מדובר בכ-1,300 איש שמתים מדי שנה בגין זיהום זה. זהו לא רק מצב חירום בריאותי, זו מלחמה יום-יומית נגד אזרחינו – מי שמכיר את סיפור המפחמות, ועוד. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עוד אתרים לא מוסדרים, שמייצרים 43% מהחומרים המסרטנים שמרחפים סביבנו. הגיע הזמן לעבור לשיטת הפינוי ושיטת העקירה מהשורש, טיפול שורשי. אני קורא למשרדים, משרדי הממשלה הרלוונטיים: החיסול האפקטיבי של המפגעים הללו אינו שאלה סביבתית אלא שאלה של חיים ומוות, ביטחון לאומי, ביטחון אזרחי. חייבים ליטול אחריות אכיפה מלאה בכל שטחי יהודה ושומרון ולהשתמש בכל הכלים הנדרשים לניקוי יסודי עוד היום, תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי. אחריו – חבר הכנסת אכרם חסון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. צלצלה אליי הבוקר אימא של חייל נח"ל בדמעות – אני מקווה שאלה יהיו הדמעות האחרונות, של לפני, ושלא יהיו דמעות אחרי – מאותו גדוד, אדוני, שבו שירתו ונפלו יניב ואיתי שלשום, ונקברו אתמול. היא אומרת לי שביום שישי – היא משמיעה לי את השיחה – ביום שישי מתקשר אליה הבן ואומר לה: יורים עלינו – אותה חוליה, אגב, שמסתובבת ברפיח, אותם עשרות מחבלים, שהם ברפיח – יורים עלינו והצבא לא נותן לנו להגיב. אלה האנשים שהרגו ורצחו לנו את איתי ויניב שלשום. יורים עלינו – ביום שישי יורים, ולא נותנים להגיב, הצבא. היום יש מטען, יש לנו פצועים, לא אומר איפה, פצועים קשה. מטען חדש, אומרים לי בצה"ל. חדש, לא משהו שהכירו מהתעשייה הישנה של פעם. ואני אומר כאן לשר הביטחון, גם לשרה שנמצאת כאן, גברתי השרה סטרוק: פשוט די עם ההפקרות הזאת, פשוט די עם ההפקרות. אם אתם לא רוצים להילחם, אדוני שר הביטחון, לא יכולים להילחם, תסיגו את החיילים. תסיגו אותם. תסיגו לקריית גת. שם הרי בונים, נכון? בונים את כוח השלום עכשיו בקריית גת – מטה לאמריקאים, לטורקים, אני יודע? אולי הם יגנו עליהם. או שנלחמים או שלא נלחמים. פשוט לא יעלה על הדעת שחיילים מדווחים לנו שיורים עליהם. זה עניין מבצעי לחלוטין, לא קשור למדיני-שמדיני, הפסקה-שמפסקה. ויש מח"ט בצה"ל שמעז לומר להם לא לירות בחזרה, וזה פשוט בלתי נסבל – או שר ביטחון שמורה את זה; זה בלתי נסבל וההפקרות הזאת תיפסק. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> או שתפסיקו, פשוט תיקחו את החיילים משם, או שתילחמו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון, לאחר מכן – חברת הכנסת לימון סון הר מלך. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול הלך לעולמו השופט בדימוס פארס פלאח, בן העדה הדרוזית, תושב עכו וגם יליד הכפר סמיע. השופט פלאח כיהן בתפקידים מכובדים ורבים בבית משפט השלום, גם כשופט וגם סגן נשיא במשך שנים רבות. הוא ידוע כשופט מאוד הגון, ערכי, אדם ישר, אדם שגישר על הפערים בתוך החברה הערבית ובתוך החברה הדרוזית. הוא תרם הרבה בנושאי הסולחות, וגם היה פעיל בארץ ישראל יפה וגם בתנועות למען המלחמה בתאונות דרכים והיה יושב-ראש הסניף הארצי במדינת ישראל. הוא שייך למשפחה שהיא באמת לתפארת מדינת ישראל – אחיו היה הסמנכ"ל הראשון מבני העדה הדרוזית במשרד החינוך ובנה את כל מערך החינוך הדרוזי; בנו זאיד פלאח הוא אחד השופטים הבכירים בבית המשפט המחוזי בחיפה; בנו השני, באסל פלאח, הוא מעורכי הדין הטובים. אנחנו שולחים תנחומים כנים למשפחה. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. אחריה – יעל רון בן משה, אחר כך חמד עמאר, ונסיים עם אושר שקלים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדי שבוע אני ניצבת כאן ומספרת על אירועי הטרור שהתרחשו ברחבי ישראל, בתוך הקו הירוק ומחוצה לו, אירועים שלא קיבלו תהודה תקשורתית. השבוע אני מבקשת לדבר על תופעה שמתחילה סוף-סוף להיחשף לציבור אבל רוחשת וגועשת כבר תקופה ארוכה מאוד. אני מדברת על הברחות נשק ואמצעי לחימה דרך גבול מצרים, באמצעות רחפנים ובדרכים נוספות. מאחורי ההברחות הללו עומדים גורמי טרור שפועלים מתוך שנאת ישראל ומתוך הבנה מדויקת – כל נשק שנכנס לישראל, כל כדור, כל מאג, עלולים להיות מופנים ביום פקודה כנגד העם היהודי. לצערי יש גורמים שמעוניינים שנחשוב שההברחות הללו והכנסת הנשק לתחומי ישראל עומדות בהגדרה של פשיעה פלילית. אבל כל בר דעת יודע שזו אינה פשיעה פלילית, זה טרור לאומני לכל דבר ועניין, זה טרור שמהווה סיכון קיומי למדינת ישראל. למרבה הצער, השב"כ עדיין מסרב להתייחס לתופעה הזו ככזו. הוא לא נכנס לתמונה, בוחר לא לראות את הקשר הישיר בין ההברחות הללו לבין הפיגועים שאנו פוגשים במרחבי ארצנו. חבריי, אסור לנו להמשיך להתעלם. בפעם הזו אנו חייבים ללמוד את לקחי העבר. הגבול הדרומי מוכרח להיסגר הרמטית, והשב"כ חייב להבין: יש לנו פה בעיה עם אויב. אויב שחמוש ברחפנים, באמצעים מתוחכמים ובמטרה אחת מוצהרת. תודה רבה לחבר הכנסת עמית הלוי על הצעת החוק החשובה שעוסקת בעניין הזה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, ראשית אני מברכת את בני הנוער שהגיעו לבקר וללמוד היום במשכן. ברוכים הבאים לכנסת. ויחד איתם אני מברכת גם את ההורים היקרים שלי, שנמצאים איתי היום פה. הם מלווים אותי תמיד, והיום גם נמצאים פה באופן פיזי. אני מגיעה עכשיו מדיון משותף של ועדת הבריאות והוועדה להסרת חסמים בנושא תקצוב מרכזי החוסן בצפון. אנחנו יודעים כבר הרבה שנים, וביתר שאת בשנתיים האחרונות, שחוסן זה לא רק ממ"ד או מיגונית; חוסן הוא עניין בריאותי, אישי, קהילתי, מנהיגותי. מרכזי החוסן בצפון הם כמעט כיפת הברזל האזרחית של אזרחים רבים, והבית הזה, שאנחנו שליחים של הקהילות שלנו בו, גם הבית הזה הוא חוסן לעם ישראל ולאזרחי ישראל, והאחריות שלנו היא לאפשר להם ליהנות מהחוסן שהבית הזה יכול לתת להם. ההתנהלות פה במליאה היא לעיתים ההפך מחוסן אזרחי, אבל אני בוחרת לשים דגש דווקא על שיתוף הפעולה של שני יושבי-הראש בדיון הקודם, חבר הכנסת יונתן משריקי, יו"ר ועדת הבריאות, ממפלגת ש"ס, וחברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, יו"ר הוועדה להסרת חסמים, ממפלגת כחול לבן, שבוחרים לקחת יחד נושא כמו מרכזי החוסן בצפון, שמעניין את הציבור, כואב לציבור, מדאיג את הציבור, ומנהלים ביחד דיון ענייני מקצועי, שאני מקווה שגם יביא לתוצאות. המחלוקות נשארות, על מה שצריך להיאבק ניאבק בדרך מכבדת, שתאפשר לנו להמשיך לחיות יחד, לנצח יחד ולתת חוסן לתושבי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. כל מילה. חבר כנסת חמד עמאר יברך את התלמידים הנפלאים – מהחברה הדרוזית, נכון? ברוכים הבאים לכנסת ישראל. חמד, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, קודם כול אני רוצה לברך את התלמידים מבית ספר מקיף בית ג'ן. אני פגשתי אותם עכשיו, הייתי איתם קרוב לשעה. אגיד לכם, אני התלהבתי יותר מכם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> 98% בגרות בבית ג'ן. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הציון לא מעניין אותי, מעניינים אותי האנשים שישבו מולי. ישבו מולי תלמידים מביני עניין, יודעים מה הם רוצים, יש להם ביטחון עצמי אדיר, ואני חושב שזה הנוער הדרוזי שאני רוצה לראות. אתם גאווה לעדה, אתם גאווה לחברה הישראלית ואתם גאווה לכל אחד שפוגש אתכם. תמשיכו להצליח ותגיעו רחוק. ואתם יכולים להגיע רחוק, אף אחד לא יכול לעצור אתכם. יש לכם היכולות, יש לכם כל הנתונים. תלמדו, תצליחו, והשמיים הם הגבול. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חמד, אני רק מבקש סליחה, תיקנו אותי עכשיו, זה 98.8% בגרות בבית הספר. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יפה מאוד. אז בנושא הזה – אני רוצה גם להגיד לכם, אני אעבור לנושא אחר: אתמול התביישתי להיות חבר כנסת, אחרי מה שראיתי אתמול בכנסת. זו בושה לנו, לכל אחד ואחד שיושב כאן. אנחנו לא יכולים לפנות אחד לשני בצורה הזאת. אלה דברים שלא יכולים להיות בתוך פרלמנט. ללכת לצחצח נעליים למישהו, אומרים לחבר כנסת? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברת כנסת. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> איפה נשמע דבר כזה בעולם? איפה ראיתם דבר כזה בעולם? אתם לא מתביישים? אני אומר לכם, אם אני התביישתי, כל אחד ואחד שיושב כאן צריך להתבייש. ולפעמים צריך להגיד את האמת ולהסתכל לאנשים בעיניים. יש קואליציה, יש אופוזיציה, זה מובן מאליו. יש חילוקי דעות, יש דעות שונות, אבל להגיע למצב – להשפיל חברת כנסת בכנסת ישראל, זאת בושה לכולנו, ואסור לנו להסכים לדבר כזה. ואני אומר לכם, עצם העובדה שחלק מחברי הכנסת מחא כפיים וצחק – זה גם מבייש אותו. זה לא מבייש את מי שחטף כאן, וחטף קשה, השפלה ודברים משפילים. הכנסת לא צריכה להיות כזאת, חברי כנסת לא צריכים להיות כאלה. חברי כנסת צריכים לכבד אחד את השני ולהסתכל על האזרחים. אנחנו רק עכשיו יצאנו ממלחמה. אני אומר לכם, עדיין לא יצאנו מהמלחמה. אנחנו נמצאים במזרח התיכון, ואם לא נכבד אחד את השני, לא תהיה לנו מדינה. חייבים אחדות, זו ההצלחה שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הרבה פעמים מדברים על הפעילות של השרים והח"כים אך לא מדברים על מי שנמצא מאחורי הקלעים, שהם היועצות והיועצים שלנו. כל אחד מאיתנו הרכיב מעין משפחה מקבילה, שמונו כמשרת אמון. הם אלו שנמצאים איתנו במרבית שעות היממה, במקרים רבים אפילו יותר מהמשפחה הגרעינית שלנו, והם אלו שמניעים את שליחותנו הציבורית למען עם ישראל. רבים מהם אפילו קמים לפנינו והולכים לישון אחרינו. אני אומר היום חד וברור: מגיעה להם תוספת שכר משמעותית, ועלינו כנבחרי הציבור, כמעסיקים הישירים שלהם, לעמוד מאחוריהם ולתמוך במאבקם הצודק. זהו אינטרס אישי וגם ציבורי, כיוון שאנו רוצים את הטובים ביותר שיצטרפו לשליחות שלנו, ושימלאו את תפקידם באופן היעיל ביותר למען הציבור. כאשר תנאיהם של היועצים שלנו יהיו טובים ומשופרים זה ישפר את השירות שאנחנו, הנבחרים, ניתן לציבור באופן ישיר, כך שזה מצב של win-win. אז אני פונה אליך, אדוני היושב-ראש, ואל כל חבריי חברי הכנסת, בבקשה שנפעל יחד למען שיפור תנאיהם של יועצינו. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שקלים. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני עולה לכאן כדי לתת קומפלימנטים לראש הממשלה כאיש אופוזיציה, יריב פוליטי. עלה אתמול ראש הממשלה ואמר: נשיא בית המשפט העליון עמית הוא נשיא בית המשפט העליון, זאת עובדה. אחר כך גם הוסיף ואמר – לא ברור לי: זה כמו שאני ראש הממשלה ואלה שרי ממשלתי. אף אחד לא אמר שאתה לא ראש ממשלה. מרגע שנבחרת אתה ראש ממשלה עד לבחירות הבאות. אבל החשוב הוא שראש הממשלה, בניגוד לתפיסת עולמו ולעמדתו של יושב-ראש הכנסת, שבחר להעליב את נשיא בית המשפט העליון עמית, שנבחר כדין – שמעתי חברי כנסת מתבטאים היום בתקשורת: הוא נבחר בניגוד לחוק. אז אותם חברי כנסת שהתבטאו בתקשורת – לכו, תלמדו בדיוק מה אומר החוק. ברגע שוועדה לבחירת שופטים הרימה יד וקיבלה החלטה ברוב שהוא נשיא בית המשפט העליון – זה שההצבעה לא נעמה לשר המשפטים, מה לעשות, זאת הדמוקרטיה. אני מציע גם לשר המשפטים וגם ליושב-ראש הכנסת, בעקבות ההצהרה – אני לא רואה את זה אחרת – של ראש הממשלה שהוא מכיר בנשיא עמית כנשיא בית המשפט העליון, לשוב בחזרה למסילה, להשיב את הקטר למסילה. ששר המשפטים יתחיל לעבוד מול הנשיא. לא ייתכן ששנה שלמה הכול נדחק לקרן זווית; ויושב-ראש הכנסת, הבית הזה – אני אמרתי את זה גם בתקשורת, אני אומר את זה פה – איננו שייך לו, כמו שהוא לא היה שייך לי כיושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע. הבית הזה – זה משפט שטבעתי ואמרתי – שייך לעם, זהו בית העם. יש כללים. יושבי-ראש הכנסת הם זמניים, הם הולכים. העם לעולם יהיה כאן. כל הכבוד לראש הממשלה על האמירה הנחרצת. אני מברך אותו על כך. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. << נושא >> יום הוקרה לשומרי אדמות הלאום << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברים, אנו נעבור לנושא הבא. הנושא הבא על סדר-היום: ציון יום הוקרה לשומרי אדמות הלאום. אני מזמין את חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון לפתוח את הדיון. יעלה ויבוא אביחי בוארון. חמש דקות לרשותך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אליאב ושרה – יום אחד, זמן קצר לאחר שנישאו, הגיע אליאב הביתה בשעת לילה מאוחרת, ואמר לרעייתו הצעירה: שרה, רוצים לעלות לנקודה חדשה, מחפשים זוג צעיר שיצא חלוץ. זה לא מסוכן? היא שאלה אותו. זה קצת מסוכן, הוא השיב. יש מים? היא שאלה. נחבר צינור מים, הוא אמר. וחשמל, יש חשמל? תהיה מערכת סולרית, הוא אמר לה. כביש, יש כביש להגיע לנקודה הזאת? יש שביל עפר, צריך להרחיב אותו, הוא אמר. ובית, מה יהיה עם בית? נתחיל באוהל, הוא אמר, לאט-לאט נעבור לקרוואן, בעזרת השם. כשהוא הביט בעיניה המודאגות של אשתו הוא אמר לה: יהיה בסדר, שרה. זו חובתנו לתרום את חלקנו. במקום שבו תעבור המחרשה שם יעבור הגבול, היא מלמלה, והוא השיב לה: כל מקום שבו תדרוך כף רגלך לך אתננו ולזרעך עד עולם. הסיפור הזה, הסיפור של אליאב ושרה, הוא סיפורן של יותר מ-100 משפחות, 100 זוגות צעירים שעזבו הכול, אספו את כל מיטלטליהם, את כל רכושם, את ילדיהם, שמו נפשם בכפם והלכו אל הלא-נודע, הלכו אל השממה, שלא לומר אל הישימון. כל זה במטרה להפריח את השממה, כל זה במטרה להמשיך את המפעל הציוני. זהו סיפורם של חלוצים ששינו את הארץ הזאת ב-140 השנים האחרונות, 140 שנות ציונות. זהו סיפורה של הארץ. זהו הסיפור שלנו. חברים יקרים, בשנת 1967 התגלע ויכוח בין גדולי ישראל בביטחון, השר יגאל אלון והשר משה דיין. השר משה דיין אמר: צריך ליישב את מרכז הארץ, לפרק את ההגמוניה הערבית. ומולו אמר השר יגאל אלון: צריך ליישב את הבקעה, ליצור פרוזדור כפול – אחד דמוגרפי במישור החוף והשני טריטוריאלי בבקעת הירדן. ממשלתו של אשכול אימצה את שתי האמירות האלה, את שתי הגישות האלה, ויישבה גם את הבקעה ב-21–22 יישובים וגם את גב ההר בכמה וכמה יישובים. בשנת 1977 השר אריאל שרון, שר החקלאות ויושב-ראש ועדת ההתיישבות, תבע להקים עוד פרוזדור יישובים, בשפלת ההר בואכה מישור החוף. עשרות יישובים הוקמו. זה היה כמובן לברכה. אבל מה שקרה בלב השטח – גב ההר נותר חשוף. שם לא הייתה נוכחות ישראלית. והיעדר הנוכחות הזה הוא שהביא לסכנה רבתי למדינת ישראל כולה. אדוני היושב-ראש, השר לשעבר שטייניץ, ב-1998, לפני שנכנס לפוליטיקה הישראלית, כתב מאמר שהִכה גלים: כשצבא פלסטין יסתער על ישראל – זו הייתה כותרת המאמר. כאן נכנסו החוות לתמונה. אותן 100 חוות בעצם החזיקו וחיזקו את השליטה הישראלית במרחב כולו, אותן חוות הביאו את כוחות הביטחון לעומק השטח. אבל בכך לא די. נותרו בידי האויב הפלסטיני 40% משטח יהודה ושומרון; 40%, שמהווים פי שישה משטחה של רצועת עזה. השטח הזה נותר ללא שליטה אפקטיבית, ללא נקודות התיישבות ישראליות וללא כוחות ביטחון ישראליים. וכאן אני קורא לממשלת ישראל ולשרת ההתיישבות שיושבת כאן, כמי שמייצגת את האינטרס הזה: את אותם שטחים עלינו להמיר, בראש ובראשונה, עוד לפני שאנחנו רצים אל עבר הריבונות הישראלית, להמיר אותם משטחי A ו-B לשטחי C, כדי שנוכל להקים שם חוות ישראליות, נקודות יישוב ישראליות, להמשיך את המפעל הציוני לשם, להמשיך את המפעל של החלוצים האלה, האנשים האלה, אלה שהקימו את המדינה ואלה שנושאים בעול עד היום ביהודה ושומרון, כדי שתהיה שליטה אפקטיבית במרחב, כדי שיהיה ביטחון לישראל לא רק ביהודה ושומרון אלא בכל הארץ כולה. אני תפילה, אדוני היושב-ראש, שאכן כך יהיה; שכבר בממשלה הזאת, בקדנציה הזאת, הקואליציה הזאת, אם בנסיבות כאלה ואחרות את המינימום ההכרחי של החלת ריבונות על שטחי יהודה ושומרון לא נעשה, אז פחות מכך – נאפשר התיישבות ונוכחות ישראלית של חוות, ולאחר מכן של יישובים באותם אזורים בגב ההר, ביהודה ושומרון, במולדת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שרת ההתיישבות חברת הכנסת אורית סטרוק, שומרי אדמות הלאום היקרים, ברגעים מכוננים שבהם אני ניצבת אל מול אנשי הגבעות, החוות, החלוצים של ימינו, אני מרגישה שאני פשוט חוזרת הביתה, חוזרת אל הנעורים, אל אותם ימים ראשונים שבהם היינו בונים צריפים רעועים בגבעות בנימין, נלחמים על כל אבן, על כל שביל, על כל טיפת מים. אני זוכרת לילות של רוח וגשם, כשהגג הרעוע היה נופל לפעמים באמצע השינה, והיינו רצים החוצה עטופים בשמיכות, מתפללים שיעבור בשלום. אני זוכרת את השירותים המרוחקים, את עוקב המים שהיה מתמלא רק פעם בשבוע ואת הקור שחודר לעצמות, את רדיפות הכפרים הסמוכים, את זה אני לא אשכח. אבל לצד זה אני זוכרת גם את החום האנושי, את האמונה, את הידיעה שאנחנו שומרים על הארץ האהובה שלנו. והיום, כדי להתמלא ברוח הזו אני מבקרת שם, בגבעות החדשות. אני פוגשת את אותה רוח, את אותה מסירות, את אותה נכונות לוותר על הנוחות, על חיים קלים, למען מטרה אחת גדולה – שמירה על ארצנו האהובה. ואני עומדת שם נפעמת, כי שום דבר בעצם לא השתנה מלבד הדורות. הדור החדש, העוצמתי הזה, ממשיך את הדור הוותיק. אותם צריפים, אותם עוקבי מים, אותו אור בעיניים. והתנועה הזו הולכת וגדלה, צועדת בנחישות ובאהבה ועולה מחיל אל חיל. בחג האחרון ביקרתי בגבעת נופי גדעון שליד קדומים. היא הוקמה על ידי תנועת נחלה ומועצת קדומים על שם גדעון פרי, השם ייקום דמו, שנרצח בפיגוע רצחני. זה היה ביקור מיוחד, כי הפעם, בין החלוצים, בין המשפחות שהקימו את הגבעה, ישנו הבן שלי אהוביה יאיר, אשתו מרים ונכדי עוז מרדכי. ראיתי איך מתקיים בי "מעשה אבות – סימן לבנים", איך הם חיים בתנאים הכי דלים, עם קשיים אובייקטיביים הכי חריפים, עם אנרכיסטים ופורעים ערבים שעולים ותוקפים מדי פעם את הגבעה, וגם הצריף הרעוע וגם מזג אוויר סוער לא יכולים להם, לא יכולים להוריד את הברק שלהם מהעיניים ואת ההבנה של השליחות העצומה שהם נטלו לעצמם. זה המקום להודות גם לתנועת נחלה, שמובילה מהלכי התיישבות במרחבי יהודה שומרון ובעזרת השם גם בחבל עזה. לפעמים יש מי שחושב שהגבעות והחוות הללו הן שוליים, הזויים, פורעי חוק. רק יודעי חוכמת נסתר מכירים כי הם הם הלב הפועם של הציונות, הם קו ההגנה והשמירה של העם היהודי, הם השומרים עבור כולנו בתנאים לא תנאים על מורשת עמנו וארצנו המפוארת. כשאתם יושבים על גבעה ביהודה או בבנימין או בשומרון, כשאתם מקימים חווה בין מדבר יהודה להר חברון, אתם מונעים במו ידיכם רצף טריטוריאלי למדינה פלסטינית בלב הארץ. אתם בונים את הארץ לא רק באבנים אלא באמונה. לפני 90 שנה קראו לזה חומה ומגדל. אז – בנו צריף ומגדל בלילה אחד כדי לקבוע עובדות בשטח. היום – החומה והמגדל של דורנו הם האוהלים, העוקבים, הטרקטור הישן, העדר, המשפחה שבחרה לגדל ילדים על אדמת הטרשים הקירחת. אתם, שומרי אדמות הלאום, הוכחתם שהציונות עוד חיה ומפעמת בלבבות, שהיא לא רק סיסמה, אלא מעשה. אתם הוכחתם שחלום הגאולה לא נגמר בשדות קיבוץ דגניה, אלא נמשך על כל גבעה, בכל חווה, בכל מקום שבו עוד נשמעת קריאה – עוד אחיזה אחת באדמת הקודש. כך אתם מחיים ומשמרים את חזון הנביאים עבור כולנו. בחרתם עבורכם בשליחות כפוית טובה. אין בה טעמים של נוחות, אין בה הכרה וזוהר, אין בה ביטחון ושמירה, אך יש בה אמת גדולה ומהדהדת מסוף העולם ועד סופו, אמת של עם השב אל ארצו ואל נחלת אבותיו. ובשם העם הזה אני מבקשת לומר לכם תודה. בשם כל ילד שנוסע בכבישי השומרון ובערי העוטף, בשם כל אם שיודעת שיש מי ששומר על גבולות ארצנו, בשם העם שהשם אלוקיו. אתם לא רק שומרים על האדמה, אתם שומרים על הזהות, על המורשת. ועליכם ולכם אני אומרת היום תודה. ושהאור שלכם, בעזרת השם, ימשיך לבעור בגבעות ישראל עד לגאולה השלמה. "עלֹה נעלה וירשנו אֹתה כי יכול נוכל לה". תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות חברת הכנסת סטרוק. בבקשה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי המציעים, אביחי, לימור, תודה לכם על העלאת הנושא החשוב הזה. עוד מעט חודש טוב, ונקווה שהוא באמת יתחדש על כולנו לטובה בכל מרחבי ארצנו. קראנו השבת את פרשת בראשית. הרש"י הראשון על התורה שואל: למה פתחה התורה בבראשית? התורה זה ספר מצוות וחוקים. בשביל מה צריך לספר לנו את כל הסיפור הארוך הזה על בריאת העולם והאבות וכו' וכו'? שואל רש"י, ומה הוא משיב? משיב רש"י שהתורה פתחה בבראשית כדי ללמדנו שכל הארץ כולה של הקדוש ברוך הוא. הוא בראה, ברצונו נְתָנָהּ להם וברצונו נְטָלָהּ מהם ונתנה לנו. זה הרש"י הראשון, אדוני היושב-ראש, וכל ילד, כל ילד יהודי, לאורך דורות על גבי דורות, לא חשוב באיזה מקום על הגלובוס הוא היה, למד את הרש"י הזה, שהארץ הזו היא שלנו, וברצונו הוא נטלה מהם ונתנה לנו. אנחנו זכינו לחיות בדור שבו הקדוש ברוך הוא ברצונו נטלה מהם, לקח את הארץ שלנו מהם, מהגויים ששלטו בה, ונתנה לנו. זה דור מיוחד. דורות על גבי דורות חיכו והתפללו להגיע לדור הזה. אנחנו זכינו. באמת, אדוני היושב-ראש, אני לא יודעת למה אנחנו זכינו יותר מאחרים, במה אנחנו יותר טובים, באמת שאין לי מושג. אבל זכינו. זה דור מיוחד. כל אחד מאיתנו, אם ייקח את עצמו, לא יודעת, שישה-שבעה דורות אחורה, לסבא של סבא, וישאל אם הוא היה מאמין שאתה, אדוני היושב-ראש, תשב פה בכיסא שלך בכנסת ישראל – האם סבא של סבא שלך היה מאמין לכזה דבר? ספק גדול. הוא היה ודאי גדול אמונה, אבל זה לא נראה ריאלי על פניו. והינה זה קרה. הוא רצה, התפלל, קיווה – אתה זכית. אני זכיתי, לימור זכתה, אביחי זכה, אלי זכה, מיכל. זכינו כולנו. חבר הכנסת נאור שירי, גם אתה זכית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה על הזכות. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> ברוך השם שזכינו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני יכול רגע רק לברך אותם לפני שהם הולכים? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> בוודאי, איזו שאלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> Hello, welcome to Israel, welcome to the Knesset. Thank you for helping and supporting Israel. We are not so many members of the Knesset here, but I am sure that each of us is grateful for what you are doing for Israel – your support and your help. So I hope you have a good time in Jerusalem, in Israel, and thank you so much for all you are doing. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> נכון. תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן, שמלווה. תואיל להסביר להם, בבקשה, את הרש"י הראשון על התורה שעכשיו דיברנו עליו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני אסביר בחוץ, לא לעשות - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> סליחה שהפרעתי לך. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> זה מצוין. טוב עשית, טוב עשית. אז אנחנו זכינו. אנחנו זכינו שהקדוש ברוך הוא נתנה לנו. אבל זה לא בא בחינם. זה עולה ביוקר. שלוש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, ושלושתן באות בייסורים. אחת מהן זו ארץ ישראל, והיא באה לנו בייסורים. אוי, כמה ייסורים. אנחנו יודעים ורואים. רק השבוע קברנו חללים. צריך על הארץ הזאת לשמור, ויש מי ששומר עליה במדים, ויש מי ששומר עליה ללא מדים. בין אלה ששומרים על הארץ היקרה שלנו ללא מדים אלה אנשי החוות, בכל רחבי הארץ, אדוני היושב-ראש, בנגב, בגליל, ביהודה ושומרון. הם גיבורים, האנשים האלה, הם מתמודדים עם קשיים בלתי אפשריים ויכולים להם. הם עושים את זה רק משום שהם אוהבים את הארץ. הם יכלו, כל אחד מהם, לחיות בנחת במקומות אחרים. אבל הם בוחרים לצאת אל המרחבים כדי לשמור על המרחבים. הם צריכים להתמודד עם טרור חקלאי נורא ואיום; הם צריכים להתמודד עם טרור לא חקלאי נורא ואיום; הם צריכים להתמודד עם קשיים טכניים, כפי שתיארה קודם כל כך יפה חברתנו לימור. והם עומדים בכל אלה בגבורה גדולה, מתוך אהבה מאוד מאוד גדולה. הם שומרים על מאות אלפי דונמים, החוואים האלה, ואף אחד לא יכול לקחת מהם את הזכויות שמגיעות להם כפרטים, שלקחו על עצמם בלי צו, בלי דרישה מלמעלה, מצו המצפון בלבד, לשמור לנו על הארץ. אבל בוודאי ובוודאי שאנחנו יכולים לסייע להם וצריכים לסייע להם כמדינה. ולא רק בצד הפרקטי אנחנו צריכים לסייע להם; לא רק בגלל שלמדינה יש יותר יכולות ויותר כוחות והיא יכולה לחוקק חוקים והיא יכולה לתת משאבים וכספים. לא רק בגלל זה, אלא במהות אנחנו צריכים לסייע להם כמדינה. במהות. כי כשהמדינה מסייעת לחוואים היא בעצם אומרת: אתם בחזית, אבל אתם בחזית כנציגים שלי, המדינה. זאת אמירה מאוד חשובה. ולכן הכנסת הזאת, אדוני היושב-ראש, חוקקה ברוב גדול ובהסכמה, קואליציה ואופוזיציה, את חוק הסדרת המגורים בשטחי מרעה. אני רוצה להגיד בהזדמנות הזאת תודה לכל מי שיזם את החוק הזה, שוב, קואליציה ואופוזיציה כאחת, ולחבר הכנסת יעקב אשר, שבכישרון עצום ובמסירות גדולה חוקק אותו למרות כל הקשיים. אני זוכה כשרת ההתיישבות לממש את החוק הזה, ולעזור לחוואים בגליל להסדיר את מבני המגורים שלהם, כי איכשהו במצב החוקי הקודם חשבו שאפשר לשמור על עדר בלי להיות נוכחים ליד העדר הזה יום וליל. לא, זה בלתי אפשרי. וברוך השם שזכינו לחוקק את החוק החשוב הזה. ואני זוכה כשרת ההתיישבות – ואני מאושרת מהזכות הזאת – לחזק את החוות ביהודה ושומרון. לחזק אותן במרכיבי ביטחון, לחזק אותן – כל פעם שאני מגיעה לחוואים ואני מחלקת להם את מרכיבי הביטחון, אני אומרת להם: תקשיבו, זה לא אירוע טכני, וזה לא איזה ג'וק של אורית סטרוק, שהחליטה להכניס יד לכיס כי היא שרה ולהוציא ולחלק לכם מצלמות, גדרות, ריינג'רים, רחפנים. זה לא אורית סטרוק בכלל. כל שקל עבר את הקבינט, עבר את הממשלה, עבר את הכנסת. כל שקל. מדינת ישראל מאחוריכם, מודה לכם ומחזקת אתכם. תמשיכו לשמור על הארץ. יש לזה ערך לא רק מעשי אלא ערך מהותי. עכשיו אני רוצה לומר שכשאנחנו מדברים על לשמור על הארץ, יש דברים שיכולים לעשות חוואים, ויש דברים שיכולות לעשות רק כנסת ורק ממשלה. הכנסת הזו, אדוני היושב-ראש, וגם עליזה יכולה לשמוע, הצביעה ברוב עצום, עצום – אני חושבת, אדוני היושב-ראש, שגם חלק מהמפלגה שלך תמך בהצבעה הזו, למיטב זכרוני – על כך שמדינה פלסטינית היא סכנה קיומית למדינת ישראל. לא זוכרת מה אתה אישית הצבעת, אבל אני כמעט במאה אחוז בטוחה שגם ביש עתיד היו חברי כנסת שתמכו. אני אגיד שחוץ מעופר כסיף לא היה אף חבר כנסת שהתנגד לעמדה הזאת, והכנסת קבעה שמדינה פלסטינית היא סכנה קיומית למדינת ישראל. לא פחות. זה חל, זה חל - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל חתמתם עכשיו על מדינה פלסטינית, אורית. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לכן אני מדברת על זה, חבר הכנסת שירי. לכן אני מעלה את זה. הכנסת קבעה את זה - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את חלק מהממשלה שחתמה על זה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אבל לכן אני מעלה את זה. אני שמחה שאתה תומך בדעתי, אני מודה לך על כך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא תומך בדעתך. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אם אתה לא תומך זו גם זכותך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את חלק ממי שהקים את המדינה הפלסטינית - - - << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> על כל פנים, זה מה שקבעה הכנסת. והיא קבעה את זה, אגב, לא רק ביחס ליהודה ושומרון, אלא בוודאי, על אחת כמה וכמה, ביחס לעזה. הרי מעזה למדנו על הסכנה הקיומית הזו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתם מקימים שם מדינה פלסטינית. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> והכנסת הזו גם הצביעה ברוב גדול מאוד. ושוב, אתה יכול לתמוך, להתנגד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הכנסת יכולה להצביע על להקים מדינה פלסטינית במאדים. לזה שוות ההחלטות בכנסת, זה בערך המשקל. אתם חתמתם על עסקה - - - << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אז אני מסבירה. לכן אני מעלה את זה. חבר הכנסת שירי, הרי יכולתי גם להתעלם – נכון. אז תכף נדבר על זה. אז תכף נדבר על זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, בכיף. אני רק מיישב את ההיסטוריה ביום ההוקרה לשומרי אדמות הלאום: 1. אתם החזרתם את אדמות הלאום; 2. חתמתם על הקמת מדינה פלסטינית. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> הכנסת הזו קבעה ברוב עצום שהממשלה צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון על מרחבי ההתיישבות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא יכולה להחליט גם על הירח. בואו נחליט - - - לירח. מהפרת ועד יופיטר. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> כחברת ממשלה אני חושבת שהממשלה מחויבת להחלטות הללו של הכנסת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אורית, אם יש לכם ויכוח, אז אולי אחרי? יש לנו עוד סדר-יום. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> בסדר גמור. אנחנו תכף מסיימים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני מבקש הודעה אישית. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אדרבה. אני רוצה לומר שהממשלה לא יכולה להתנער מההחלטות האלה. ואני אומרת את זה כחברת ממשלה. הממשלה מחויבת בשמירה על הארץ שלנו. הממשלה מחויבת - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בקיום החלטות. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> - - הממשלה מחויבת להוביל לסיום קיומה של הרשות הפלסטינית, שהיא זו שמנסה להוביל למדינה פלסטינית כל הזמן. אני מסכימה ב-100% עם מה שאמר חברי חבר הכנסת בוארון. אני מסכימה לחלוטין שהרשות הפלסטינית קיבלה מאיתנו את חבלי הארץ שלנו, שהקדוש ברוך הוא ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. היא קיבלה אותם לא בגלל שמישהו בבית הזה האמין שהם שייכים לערבים – רק בגלל שקיוו לקבל שלום. שלום לא קיבלנו. וחבלי הארץ האלה נשארו שלנו, ועלינו ליטול אותם בחזרה. כפי שהקדוש ברוך הוא ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו כך גם אנחנו צריכים ליטול מהם ולקחת לעצמנו את הארץ שלנו. זו הארץ שלנו. וכנ"ל לגבי החלת הריבונות – זו הארץ שלנו, ואנחנו מחויבים בשמירתה. בכך אני מסיימת, כדי להרגיע את עליזה. למרות שחבר הכנסת עמית הלוי יצא, אני רוצה להשיב לדברים שהוא אמר כאן, ואני רוצה לומר: עמית, ידידי הטוב, שאני מאוד מעריכה, עמית, זה לא המח"ט. לא המח"ט קובע מתי משיבים אש ומתי לא משיבים אש. הממשלה צריכה לוודא שלצה"ל יש חופש פעולה מבצעי מלא ברצועת עזה, לפחות כמו ביהודה ושומרון. ואני כשרה בממשלה, כמי שיושבת סביב שולחן הקבינט, מתחייבת לפעול לשם כך. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לשרה סטרוק. עליזה, את ממהרת? << הצח >> הצעת חוק לתמיכה בפעולות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025 << הצח >> [מס' כ/1145, פ/5273/25; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' ל"ד, ישיבה 309; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברים יקרים, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק לתמיכה בפעולות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, של חברי הכנסת אופיר כץ, שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין תחילה את חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק. קודם כול נברך אותך על המינוי, על התפקיד. תפקיד חשוב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש על המינוי התיישנות? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני רק יודע דבר אחד, מיכל. אני בטוח, בגלל שאני כל כך מכיר אותך, שאת תעשי את התפקיד כל כך נאמנה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זה מתאים לך כמו כפפה ליד. ואני מאחל לך המון המון הצלחה, למען כל אזרחי ישראל. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> תודה רבה. אכן, היום קיימנו דיון של למעלה מארבע שעות עם משפחות שכולות ואחר כך עם יתומים מהשכול האזרחי. כן, יש לנו הרבה הרבה עבודה, ואנחנו מוכנים לעשות זאת. הפשלנו שרוולים. אבל זה לא העניין. העניין הוא באמת חוק חשוב ביותר שאני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. זו הצעת חוק לתמיכה בפעולות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025. מדובר בהצעת חוק פרטית שיזמו, כמו שאמרת, חבר הכנסת ויושב-ראש הקואליציה אופיר כץ ויוראי להב הרצנו, ואליה מוזגה, לאחר הקריאה הראשונה, הצעת חוק שהגישה חברת הכנסת שרון ניר יחד עם חברי כנסת נוספים. אני חייבת לומר שזו הצעת חוק שאופיר ואחרים עבדו עליה קשה מאוד ולא ויתרו, למרות הכול ואף על פי, הצעת חוק מאוד מאוד מאוד חשובה. תודה לך, אופיר; תודה, שרון; תודה לכל המציעים. מדינת ישראל נאלצה להתמודד מראשית ימיה עם האתגרים הביטחוניים המורכבים כל כך ועם פעולות טרור רבות, שגבו מחיר כבד בגוף ובנפש הן מחיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון והן מאזרחים. לדאבון הלב, בשנתיים האחרונות, מאז אותה מתקפת טרור רצחנית ברצועת עזה, גדל באופן משמעותי מספרם של נפגעי פעולות האיבה ושל נכי צה"ל וכוחות הביטחון. כיום מעניק משרד הביטחון תמיכות לשם תפעול מתקני שיקום וספורט, המכונים בתי הלוחם, וקיום פעילויות בהם. משרד הרווחה והביטחון החברתי מעניק תמיכות למוסדות ציבור הפועלים לטובת נפגעי פעולות איבה ולטובת קרובי משפחתם. סכומי התמיכה הניתנים כיום תלויים מדי שנה בשנה בקביעתם מחדש בחוק התקציב, וסכומם יכול להשתנות משנה לשנה. בנוסף, נוכח הגידול המשמעותי בהיקף האוכלוסיות האמורות, נדרש להגדיל את סכומי התמיכה על מנת לתת מענה מיטבי לצרכים. אני חייבת לומר שיש כאן תיקונים רבים בחוק. אני אתרכז באמת בקצרה בכמה מהם, ואני בטוחה שאופיר יוכל להמשיך ככל שהוא ירצה וככל שהזמן יאפשר. אבל כן, מה שאנחנו מבקשים לקבוע הוא שיוקצה סכום שנתי שלא יופחת מ-150 מיליון ש"ח לתמיכה במוסדות ציבור המקיימים פעולות לטובת נכי צה"ל וכוחות הביטחון, קרי בתי הלוחם. זו הכפלה של הסכום עד היום. עד היום זה היה 75 מיליון, אז באמת זה סכום משמעותי. כמו כן מוצע כי יוקצה סכום שנתי שלא יפחת מ-10 מיליון שקלים חדשים שייועד הן לתמיכה במוסדות ציבור המקיימים פעילות כאמור לטובת נפגעי פעולות האיבה והן לתמיכה במוסדות ציבור המקיימים פעולות לטובת קרובי משפחה של מי שפגיעת איבה גרמה למותם. גם פה מדובר בהכפלה, עד היום זה היה 5 מיליון שקלים. הסכומים המינימליים האלה בעצם יעודכנו אחת לחמש שנים, החל משנת 2031, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן. הכספים האלה יחולקו לפי מבחני תמיכה של משרד הביטחון, כמובן, משרד הביטחון יקבע; לגבי פעולות האיבה יקבע השר שהמוסד לביטוח לאומי יהיה תחת משרדו, אבל בשנתיים הקרובות זה יהיה משרד הרווחה, כי שם זה היה מונח עד היום. אני בהחלט יכולה להמשיך ולהגיד, אבל אנחנו רוצים כבר להצביע. אז אני מאחלת באמת רפואה שלמה ומהירה לכל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה בגוף ובנפש, ושולחת חיזוק ונחמה למשפחות השכולות. כולי תקווה שהתיקונים האלה, שמגדילים משמעותית את סכומי התמיכות שניתנו עבור הפעילויות המשלימות לזכאויות הניתנות לפי חוקי השיקום השונים, יובילו לטיוב המענה שמקבלים נכי צה"ל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה, וכן קרובי המשפחה של מי שנפטרו כתוצאה מפעולות האיבה. אני רוצה להודות לצוות הוועדה המסור על עבודתו, ולהודות לחבר הכנסת אייכלר, שהעביר את החוק בקריאה הראשונה; כמובן, לחברי הכנסת המציעים; אני רוצה להודות כמובן לצוות שלי, וכמובן כמובן לכל הארגונים – לארגון נכי צה"ל, לארגון נפגעי פעולות איבה, OneFamily, ולכל הארגונים והעמותות שפועלים למען נכי צה"ל, כוחות הביטחון, נפגעי פעולות האיבה ומשפחות שכולות. תודה רבה. אני חייבת לציין שההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות, אך הוגשו בקשות לרשות דיבור. אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את אופיר כץ. בזמן שאתה עולה לפה, אני רוצה להגיד לך שאני באמת מתרגש מהחוק הזה. אני חושב שרוב הפעילות שלי בשנה האחרונה לקידום ספורט לאנשים עם מוגבלויות, ובמיוחד לפצועי צה"ל – אני רואה אותה בחוק הזה. ורק אגיד לך שאם תגיע לבריכה בבית הלוחם בתל אביב ותראה את הרגליים ואת הידיים שם, ותראה מה הספורט עושה להם – אחד מהמדריכים שמקבל את החבר'ה ישר מבית החולים זה האח של נאור שירי, שנמצא שם בבריכה ועושה עבודת קודש עם חבר'ה שבשבילם הספורט והבריכה זה דבר אדיר. ואני ממש ממש רוצה להגיד לכם תודה. בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש – תודה רבה על המילים החשובות, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, בסיום הוועדה בקריאה השנייה והשלישית ניגש אליי עידן קלינמן, יושב-ראש ארגון נכי צה"ל, ואמר לי: עשר שנים לא הצלחנו, תודה. התרגשתי מאוד אז – וזכיתי לעמוד פה גם היום בהתרגשות גדולה שהחוק הראשון שעובר במושב הרביעי של הכנסת העשרים-וחמש הוא החוק החשוב הזה שלי. עשרות אלפי פצועים נפצעו במלחמה האחרונה; עשרות אלפים שפתחו את העיניים וגילו שהם לא יכולים לעמוד, שהם לא יכולים להזיז את היד, שהבינו שהחיים שלהם השתנו. המורכבות הנוראית הזאת – פתאום אתה כבר לא לוחם, אתה פצוע קשה, פתאום אתה תלוי. אתה שואל את עצמך: מה עכשיו? נגמר? ככה זה יישאר? ואז מתחיל המסע. מסע של כאב, של תסכול, של למידה מחודשת של החיים עצמם. אתה לומד הכול מההתחלה: לשבת, לעבור מכיסא למיטה, להרים כוס, לסגור כפתור. כל דבר קטן הופך למשימה שדורשת ריכוז, מאמץ, כוח רצון וכאב. והתסכול שוחק, כי אתה עוד זוכר איך זה הרגיש כשהגוף היה שלך, עשה כל מה שביקשת, ופתאום הוא מסרב. כל צעד קדימה הוא כמו טיפוס על הר תלול וקר, ואתה נמצא בתחתית, מנסה להבין אם בכלל תצליח להתחיל לעלות. ויש גם כאלה שאין להם שום סימן חיצוני – הלומי הקרב. הם חוזרים מהקרב בלי תחבושת, בלי גבס, אבל עם נשמה מרוסקת. הם חוזרים הביתה, פותחים את הדלת, נכנסים לסלון המוכר, ואתה לא תדע שהם עדיין שם, בלבנון, בעזה, בסמטה ההיא. מבפנים השדה עדיין בוער. הם שומעים קולות שאחרים לא שומעים, מריחים את העשן גם אחרי שנים. הם לא איבדו איבר, הם איבדו שקט. הם קמים בלילה בבהלה, נמנעים מההמון, חוששים ממגע. הקרב הכי קשה מתחיל אחרי הקרב. הקרב הכי ארוך, הכי שקט והכי קשה – לחזור ולהיות אדם שלם. ואז הם מגיעים לבית הלוחם, ושם לראשונה הם לא לבד, לא זרים ולא חריגים. שם מתחיל מה שלא קורה בשום מקום אחר: לא רק טיפול, אלא תיקון; לא רק שיקום הגוף, אלא גם חידוש הרוח. הם לומדים מחדש ללכת, לזוז, לנשום מבלי לפחד. חדרי פיזיותרפיה, בריכות טיפוליות, מכשירים רפואיים מתקדמים, והכי חשוב – מפגש עם עוד מישהו שכואב לו באותו מקום. הם פוגשים חברים שאפשר לדבר איתם בלי מילים, מבינים שהם לא היחידים, שיש מי שרואה אותם, לא מרחם עליהם, לא מביט בהם מהצד, אלא עומד לצידם. ובתוך כל זה נוצר מרחב חדש, לא של שיקום בלבד אלא של שייכות, של זהות, של חיים שיש בהם לא רק מאבק אלא גם נשימה. ואני מספר לכם את זה כי הם סיפרו לי את זה, כשפגשתי אותם שם. הם ביקשו את העזרה, ואני זוכה לסייע. זו בשורה ענקית – הכפלה של התקציב לבתי הלוחם ולפעילות למען נכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. 160 מיליון ש"ח. התקציב הזה יאפשר להם לבנות בתי לוחם חדשים, להרחיב את הפעילות לכל הארץ, לספק שירותים טובים ומתקדמים יותר. ואני רוצה להגיד משהו ללוחמים וללוחמות היקרים שלנו, אלו שבשדה הקרב, אלו שבמחלקות השיקום, אלו שבהכשרה, בסדיר, בקבע, במילואים. אני חייל שלכם. יש לכם כתובת. יש מי שרואה את ההקרבה שלכם, ואני מבטיח לתרגם את זה לחקיקות שיסייעו לכם כל עוד אני כאן. אתם הסיבה שאנחנו כאן. אנחנו חייבים לכם הכול. אני רוצה להודות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שאיך שניגשתי אליו עם הצעת החוק, הוא אמר לי שכל סכום שזה יעלה, ההכפלה הזאת, הוא ייתן. אותו דבר שר הביטחון. כל אחד מהם נתן את החלק שלו, לא שאלו שאלות. אמרו: נכי צה"ל? תרשום כמה אנחנו צריכים לתת, והם נתנו את החלק שלהם. אז תודה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר הביטחון ישראל כץ, באמת, שנרתמו מייד. תודה ליו"ר ועדת העבודה והרווחה היוצא חבר הכנסת ישראל אייכלר, שהובלנו ביחד לא מעט חוקים חברתיים, וגם פה הוא שותף לחוק הזה, העביר אותו בקריאה הראשונה; ליושבת-ראש הוועדה הנוכחית חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שלמרות שהצטברו אצלה הרבה נושאים שהיא צריכה לחוקק, והיא עושה את זה, האמת, במרץ – היום ישבנו שעות על אלמנות ויתומים – גם את החוק הזה שמת על סדר-היום במהירות האפשרית, והעברנו אותו באמת מהר מאוד, בדיון אחד, לקראת שנייה ושלישית, אז תודה גם לך, מיכל. יו"ר ארגון נכי צה"ל עידן קלימן – באמת אלוף. איש שהוא באמת חבר טוב טוב שלי. אדם מדהים, שבאמת כל מילה שאני אגיד עליו, זה לא יספיק לתאר את האיש יוצא הדופן והיוצא מהכלל הזה, שבמסירות שלו, בדרך שלו, הוא גם אחד שהוא יודע להביא תוצאות. הוא יושב פה, והוא עושה עבודת קודש עם הפצועים בבתי הלוחם. הם בונים עכשיו בית הלוחם חדש באשדוד. תלכו ותראו את הבנייה. כמה חודשים. זה משהו באמת יוצא דופן. ואני שמח שהחוק הזה יעזור גם להם, כי הם קצת נתקעו עם הכסף. אז זה מייד יעזור להם להמשיך את הבנייה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הוא גם יעזור לבית נועם? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה יעזור לכל מה שארגון נכי צה"ל נותן היום, כלים. גם אלו שבלוויינים – כן, גם זה. חוץ מבתי הלוחם, שזה יהיה השישי, אז גם ללוויינים זה יעזור, לכל ארגון שיעמוד בקריטריונים גם מבחינת נפגעי פעולות איבה. ורק אסיים לגבי עידן – להגיד לך תודה על כל העבודה החשובה והמדהימה שאתה עושה עבור נכי צה"ל, על המלחמה שאתה ממשיך – הוא לא היה יכול להגיע. אנחנו פה, מהכנסת, מצדיעים לך. תמשיך, ויש לנו עוד הרבה מה לעשות. ליו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה אייבי מוזס – תודה. גם הוא היה שותף בכל הדיונים. גם להם אנחנו מכפילים את התקציב; לכל הארגוני שלקחו חלק, והם יוכלו להשתתף וגם ליהנות מהתקציב בהתאם לפעילות שלהם. לחבר הכנסת ינון אזולאי; לחברי הכנסת שהצטרפו אליי להצעת החוק, יוראי להב הרצנו, ולחברת הכנסת שרון ניר; לצוות הוועדה, וכמובן ליועצת המשפטית יעל סלנט, שיש לה חלק משמעותי מאוד מאוד גדול בתיקון החוק הזה; אחרונה חביבה – לראש המטה שלי נטע מולכו, שגם לה יש חלק משמעותי מאוד בניסוח והגעה להסכמות מול משרדי הממשלה ומול הארגונים, בקיצור, בכל העבודה הקשה. אז תודה גם לך, נטע. תודה לכם, חברי הכנסת. אני מבקש מכם להצביע בעד. אנחנו עושים היום משהו גדול למדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יישר כוח. תודה רבה לכל הנוגעים בדבר. אני רק חושב – איזו אידיליה עכשיו, וכמה החוק הזה נהדר והוא מחבר בין כל חלקי הבית, לעומת מה שעברנו פה אתמול בכנסת. יום קשה ושחור לכנסת ישראל, ויש יום כזה יפה כמו היום. זה באמת חוק מרגש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הייתי צריך לשבת פה אתמול. אלי, אתה צודק. שרון, את תהיי אחרי ההצבעה, בסדר? חברים, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתמיכה בפעולות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, כנוסח הוועדה. חברים, הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–3 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 14, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתמיכה בפעולות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025. הצבעה. אופיר, מה שיפה זה שאני עכשיו חותם על החוק הזה. הצבעה מס' 3 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתמיכה בפעולות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 14, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתמיכה בפעולות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. אני מזמין את חברת הכנסת שרון ניר, אחת מיוזמות החוק. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. חשוב לי מאוד. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הרבה טוענים לכתר, אבל הכול בזכותם. הכול בזכות אותם לוחמים שחירפו נפשם, ולמרבה הצער 917 מהם שילמו בחייהם ואלפים שבו עם פציעות בגוף ובנפש. מקום המדינה ועד היום יש בינינו 78,000 נכי צה"ל. מתחילת מלחמת חרבות ברזל התווספו 16,000 פצועים שנפגעו פיזית או נפשית. על פי תחזית משרד הביטחון, עד שנת 2030 צפוי היקף נכי צה"ל להגיע לכ-100,000 נכים. לצערנו המספר שלהם רק הולך וגדל. אני רוצה להודות מעמוק הלב לארגון נכי צה"ל ולעומד בראשו היושב-ראש עו"ד עידן קלימן, שמלווה 53,000 לוחמים שנפצעו בקרבות ובמלחמות ישראל; אני רוצה להודות ליושב-ראש ארגון נפגעי פעולות האיבה אייבי מוזס. אני רוצה להודות להם על מסירות הנפש ועל פעילות מגוונת, על פעילות בחמישה בתי הלוחם ברחבי הארץ, שכוללת סביבת שיקום רפואית וחברתית עבור הלוחמים שלנו. בתי הלוחם, צריך לדעת, הם מקומות שבהם נרקמת קהילה המבוססת על חוויות משותפות, ויש בה רוח של העצמה ואחווה, המסייעת ללוחמים שלנו להגיע לשיקום אמיתי ולחזור לשגרה, למעגל התעסוקה וללימודים. השיקום של נכי צה"ל זה תהליך ארוך, שכולל גם שיקום פיזי, גם שיקום נפשי וגם שיקום וריפוי חברתי. תודה לשותפים להצעת החוק החשובה הזו. תודה לאופיר כץ, תודה ליוראי להב הרצנו, ותודה מעומק לב ליושבת-ראש הוועדה מיכל וולדיגר ולכל צוות הוועדה הנכבד. העברת החוק הזה מעבירה מסר חד וברור לכל העוסקים במלאכה: גיבורי המלחמה הם עטרת ראשנו, ואסור שרוחם תיפול. יש לפעול ברוחב לב ובנפש חפצה ולהתאים חליפה לפי מידה לכל אחד מהגיבורים הללו. אני לעד אמשיך לתעדף את לוחמי צה"ל ולדאוג לרווחתם של הלוחמים ושל הנכים והפצועים. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, שרון. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הודעה ליו"ר ועדת הכנסת. אופיר, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדת החוץ והביטחון: מטעם סיעת המחנה הממלכתי, במקום חבר הכנסת בנימין גנץ, יכהן חבר הכנסת חילי טרופר; כמו כן, חברת הכנסת יעל רון בן משה תכהן כממלאת מקום קבועה בוועדה במקום חבר הכנסת חילי טרופר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מה זה המחנה הממלכתי? אין מפלגה כזו. זה צריך להיות כחול לבן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> זה מה שרשמו לי מהוועדה. כחול לבן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כחול לבן. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי ל' בתשרי התשפ"ו, 22 באוקטובר 2025, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:08. << סיום >>