דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת א' ישיבה שכ"ב הישיבה השלוש-מאות-ועשרים-ושתיים של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, ל' בתשרי התשפ"ו (22 באוקטובר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 5 3777. פעילות תחבורה שיתופית מקוונת בישראל (אובר) 5 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 5 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 6 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 12 אורי מקלב (יהדות התורה): 13 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים), התשפ"ה–2025 16 מירב כהן (יש עתיד): 16 שר התקשורת שלמה קרעי: 18 רון כץ (יש עתיד): 25 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 26 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 26 הצעת חוק התניית הטבות בדיור בקיום חובות לפי חוק שירות ביטחון, התשפ"ה–2025 27 מירב כהן (יש עתיד): 27 שר התקשורת שלמה קרעי: 29 מאיר כהן (יש עתיד): 33 הצעת חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לסיוע), התשפ"ה–2025 35 מירב כהן (יש עתיד): 35 שר התקשורת שלמה קרעי: 40 מיקי לוי (יש עתיד): 50 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אי-זכאות לקצבת ילדים להורה שלא שירת בשירות מזכה), התשפ"ה–2025 52 עודד פורר (ישראל ביתנו): 53 שר התקשורת שלמה קרעי: 67 עודד פורר (ישראל ביתנו): 78 הצעת חוק יידוע ודיווח על מינוי יועצים חיצוניים לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ולראש הממשלה, התשפ"ה–2025 82 נאור שירי (יש עתיד): 82 שר התקשורת שלמה קרעי: 92 הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שעת הורות בעבודה לאלמן או לאלמנה בשנת האבל הראשונה), התשפ"ה–2025 114 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 115 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הוספת זכאות לכיסאות גלגלים ממונעים הניתנים לשליטה מרחוק), התשפ"ה–2025 125 אבי מעוז (נעם): 125 הצעת חוק מינהלת מילואים, התשפ"ה–2025 129 משה טור פז (יש עתיד): 129 השר במשרד האוצר זאב אלקין: 134 סימון דוידסון (יש עתיד): 139 הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025 140 הצעת חוק החלת ריבונות על מעלה אדומים, התשפ"ה–2025 140 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 141 שר החינוך יואב קיש: 143 גלעד קריב (העבודה): 155 אבי מעוז (נעם): 157 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 159 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 166 הצעה לסדר-היום 175 הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי 7 באוקטובר 175 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 176 סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: 181 בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 185 הצעה לסדר-היום 186 פגיעה חוזרת בתקציב שנות השירות על ידי משרד החינוך 186 ירון לוי (יש עתיד): 187 שר התקשורת שלמה קרעי: 189 הצעות לסדר-היום 191 הטיפול בתסמינים פוסט-טראומטיים ומניעת מקרי אובדנות בקרב שורדי המסיבות בדרום 191 קארין אלהרר (יש עתיד): 191 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 192 יעקב מרגי (ש"ס): 194 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 195 יום הזיכרון לשר לשעבר ולחבר הכנסת לשעבר רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל 200 אמיר אוחנה (הליכוד): 200 שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: 202 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 204 הצעה לסדר-היום 205 יותר מ-600 ימים להיעלמות הילדה היימנוט קסאו 205 משה סולומון (הציונות הדתית): 206 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 208 צגה מלקו (הליכוד): 212 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 215 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 217 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 217 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום רביעי ל' בתשרי התשפ"ו, 22 באוקטובר 2025. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתה דחופה של חבר הכנסת איתן גינזבורג לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, בנושא: פעילות תחבורה שיתופית מקוונת בישראל (אובר). אני מתכבד להזמין את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב אל הדוכן. אנקדוטה, חבר הכנסת גינזבורג, בזמן שהשרה עולה לדוכן. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> היית הראשון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ב-2016 הגשתי הצעת חוק בנושא הזה. לצערי היא לא קודמה בזמנו, אבל אני שומע בשורות טובות מהשרה, שכנראה יש כן כוונה לקדם. אז בוא נשמע. בבקשה, חבר הכנסת גינזבורג. << שאילתה >> 3777. פעילות תחבורה שיתופית מקוונת בישראל (אובר) << שאילתה << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. גברתי השרה, לאחרונה הצהרת כי אובר תפעל בישראל וכי מנכ"ל משרדך מקדם את הנושא מזה זמן. ברור שתחבורה שיתופית מקוונת תשרת את הישראלים ותפחית את יוקר המחיה ועוד הרבה מאוד דברים טובים אחרים. רצוני לשאול: 1. מדוע הנושא טרם קודם למרות ההצהרה? 2. האם גובשה כבר תוכנית עבודה? 3. מהי התוכנית ומה הלו"ז לביצועה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת גינזבורג. כבוד השרה, בבקשה. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש. חברי איתן, חבר הכנסת, תודה רבה לך על השאילתה החשובה הזאת. ראשית, הלילה החזרנו עוד שתי גופות של חטופים חללים, אריה זלמנוביץ' ותמיר אדר. נמשיך לפעול עד החזרת כל החטופים הביתה, פירוק החמאס ופירוז הרצועה. אתמול הנשיא טראמפ אמר הצהרה מאוד מאוד חשובה, שאם חמאס ימשיך להפר את ההסכם אנחנו נפעל במלוא העוצמה בעזה. איתן, אני מאוד שמחה על השאילתה שלך, כי אני שמחה שהתעוררתם. זה לא קרה בקדנציה הקודמת, ובכלל לקח הרבה מאוד זמן להתעסק עם נושא האובר, ואני מאוד שמחה שאתה לוקח חלק בהחלטה הזאת, והחלטת - - - << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רק למען הדיוק ההיסטורי, גם בכנסת הקודמת הגשתי - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> הגשת, אבל לא קרה עם זה כלום. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> החוכמה היא שבסוף הדברים יקרו. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שרת התחבורה הקודמת התנגדה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> הבנתי. אז טוב שלפחות יודעים ששרת התחבורה הקודמת התנגדה. תראה, הנושא של אובר זו החלטה מאוד לא פשוטה. אני יכולה להבין למה לאורך שנים התנגדו לאובר או לדומיו, כי זה לא רק אובר, יש את בולט ויש עוד הרבה מאוד קבוצות בדמות האובר שאנחנו בודקים אותן, דרך אגב, משום שגם אנחנו כמדינה לא יכולים להגיד "אובר" בלי לצאת למכרז על כל אפליקציה שהיא דומה לאובר. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אובר זה שם קוד. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> בדיוק, זה שם קוד, או דומיו. עכשיו תראה, ברור לחלוטין שכחלק מהרצון שלנו במשרד לטפל ביוקר המחיה – ואתה רואה את זה גם בנושא התעופה, ואתה רואה את זה גם בנושא היבשה, אתה רואה את זה בעוד כמה דברים שתכף נדבר עליהם – היה ברור שצריך להתייחס לאובר או לדומיו בצורה אחרת לגמרי ממה שהתייחסו לזה עד היום. יש הרבה מאוד קבוצות לחץ, אתה מכיר אותן, קבוצות לחץ גדולות מאוד, שמתנגדות לאובר או לדומיו. יש רגולציה מאוד רחבה שצריך לטפל בה, יש את כל נושא המיסוי, יש את כל נושא הבטיחות ואת כל נושא הביטחון. כשהחלטתי ללכת על האובר, עשיתי התייעצות כמובן עם גורמי המקצוע כדי לראות שאנחנו יכולים לעמוד בזה, כי להצהיר הצהרות ולא להביא בסופו של דבר משהו אמיתי – אנחנו רוצים באמת להביא בשורה לאזרחי ישראל. כולנו נוסעים לחו"ל, כולנו מבינים שם איך משתמשים באובר, איך משתמים בבולט או בכל אפליקציה אחרת, אין שום סיבה שבמדינת ישראל זה לא יקרה. ולכן, ההחלטה הזאת היא החלטה חשובה, היא הישג גדול, ואנחנו נממש אותה. תגיע בחודשיים הקרובים הצעת חוק ממשלתית, שהצעת החוק שלך, איתן, תצטרף אל הצעת החוק הזאת, נביא את זה כמובן לדיון בכנסת. לי מאוד חשוב להסביר פה לנהגי המוניות שאין לנו שום כוונה לפגוע בכם. יש לנו כוונה לשבת – וישבנו איתכם, ונמשיך לשבת איתכם – כדי להגיע להבנות עם נהגי המוניות. אנחנו לא רוצים לפגוע בפרנסה שלהם. אנחנו יודעים שהאנשים האלה קנו מונית, שילמו הרבה מאוד כסף, אנחנו לכן יושבים כבר עם האוצר כדי לראות איך לשפות את אותם נהגי מוניות. ושתדע, איתן, שיש הרבה מאוד נהגי מוניות – אמיר, כבוד היושב-ראש – שרוצים להיות חלק מאובר. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הם רוצים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> הם אומרים חד וחלק: אנחנו נהיה גם נהגי מוניות וגם אובר, ואנחנו אכן נאפשר את זה. אותם נהגי מוניות שרוצים להיות אובר, או אפליקציה אחרת שתזכה במכרז, אנחנו נאפשר להם להיות גם אובר. אנחנו יוצאים כמובן עם הצעה לציבור, קריאה לציבור, זה חלק מכל הצעות החוק, כפי שאתה יודע. נשמע גם את הציבור, נשמע את ההתייחסות שלו, נתייחס בצורה מאוד מכובדת גם למשרד האוצר, גם לרישוי, גם לרגולציה, גם לחברי הכנסת שיהיו, מן הסתם, בוועדת הכלכלה. אנחנו נוביל את החוק הזה, ואני רוצה מאוד שהחוק הזה יאושר כבר במושב הקרוב, ואפשר לעשות את זה. אפשר לעשות דיונים מהירים, אפשר לעבור את הערות הציבור, אפשר בוועדת הכלכלה לעשות את הדיונים יום אחרי יום, יום אחרי יום, לשמוע את כולם ובסוף להביא חוק לקריאה שנייה וקריאה שלישית ולבוא עם בשורה אמיתית לציבור. מה שחשוב זה נושא הביטחון, שמטריד הרבה מאוד אזרחים שפנו אליי בעניין האובר. גם בעניין הזה אנחנו ניתן פתרון, יחד עם השב"כ וגורמי הביטחון. איתן, אני מזמינה אותך לקחת חלק בצוות שלנו במשרד התחבורה. מי שמוביל את כל עבודת המטה זה מנכ"ל המשרד מול כל הגורמים הרלוונטיים, כך שאתה יכול להיות בהחלט חלק מהעבודה, מעבודת המטה, להעיר את ההערות, להביא הצעות, כדי שביחד נוכל להביא בשורה אמיתית לאזרחי ישראל, כי הגיע הזמן לאובר או לדומיו במדינת ישראל. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת, כבוד היושב-ראש, ולהגיד שבמשרד התחבורה במהלך השנתיים האלה, למרות המלחמה ואתגרי המלחמה לשמור על רציפות תחבורתית ולשמור על שמיים פתוחים, אמיר, במהלך מלחמה, וזה אחד האתגרים הכי משמעותיים שיש במלחמה – שמרנו על שמיים פתוחים, שמרנו בעצם על רציפות תפקודית גם בים, ובמהלך השנתיים האלה עשינו רפורמות אדירות בכל מה שקשור לתחרות. הבאנו כמעט להסדרה מלאה בכל נמלי הים של תחרות בכל תחום, מה שלא היה בעבר. בעבר, כל נמל היו לו ההיבטים שהוא מביא. היום התחרות היא כמעט מלאה בכל נמלי הים. בתעופה הבאנו את אייר חיפה, וזה לא סוד שאנחנו מקדמים ואנחנו יושבים לעבודת מטה גם עם הנושא של Wizz. אל על, החל מאתמול, אחרי לחץ גדול שהפעלנו ולאחר בקשות שלי אליהם, החלו את הטיסות לאילת. זאת בשורה אדירה לתושבי אילת, זה אומר שתהיה תחרות במחיר, שתהיה תחרות בשירות, וזה חשוב שנחבר את תושבי הפריפריה, בוודאי את אילת, את תושבי אילת, למרכז הארץ. וכמובן, כל מה שקשור לצדק תחבורתי, גילאי 67 נוסעים חינם בתחבורה ציבורית, הפריפריה 50%. ואיתן, אני לא יודעת אם אתה יודע, אבל בפעם הראשונה אין עוד משרד שנותן הנחות לסוציו-אקונומי בתוך ערים חזקות. זאת אומרת, העיר תל אביב זאת עיר חזקה, אבל לקחנו את דרום תל אביב, ודרום תל אביב מקבלים 50% הנחה בתחבורה ציבורית. אותו דבר נתניה, אותו דבר ראשון ואותו דבר ירושלים, כך שאנחנו כמשרד פועלים להורדת יוקר המחיה, פועלים במהלך המלחמה הזאת לקראת היום של אחרי. אני חושבת שההצעה הזאת של אובר היא הצעה חשובה, היא בשורה טובה לאזרחי המדינה, ואני מקווה שבעזרת השם נצליח להביא אותה כבר במושב הקרוב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך לחבר הכנסת גינזבורג. לאחר מכן שאלות נוספות לחברת הכנסת יעל רון בן משה וחבר הכנסת אורי מקלב. נברך בהזדמנות הזאת את תלמידות ותלמידי עמל ליידי דייוויס מירושלים, שנמצאים איתנו כאן. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה על התשובה, גברתי השרה, ואני מודה לך גם על ההזמנה. כמובן, אשמח לקחת חלק. עוד לא הבנתי לעומק מה התוכנית; הבנתי בקווים כלליים את קווי המתאר. אומר כך: אמרת שבחודשיים הקרובים תגישי הצעת חוק ממשלתית. אני הגשתי הצעת חוק פרטית וגם עוד חבר כנסת ממפלגתך הגיש הצעת חוק פרטית. אני מציע לך שוועדת שרים תאשר לנו לקדם את זה בטרומית עד לראשונה, וכשתגיעו נמזג את זה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אין בעיה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הייתי מציע לך גם להעביר את זה לוועדה למיזמים ציבוריים, שהיא ממש לא עמוסה, ולא לוועדת הכלכלה, שהיא מאוד מאוד עמוסה ולא תוכל להתקדם בקצב שתרצי. אבל לעניין השאלה, גברתי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, אני חושב שפספסת – השרה בישרה שהיא מסכימה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> קודם כול, אין שום בעיה. אני אאשר לוועדה להעלות את זה לטרומית אבל בתנאי שלקריאה ראשונה זה יגיע, כמובן, יחד עם הצעת החוק הממשלתית. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נמזג את זה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> דרך אגב, אנחנו מכירים את עבודת הכנסת; וכשחברי כנסת רואים שמשרד מוביל הצעת חוק, אז הם רוצים להצטרף אליו, ואני מברכת על זה, זה חשוב. נעשה את זה יחד, אבל בתיאום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זאת בשורה של ממש. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זאת בשורה. והוועדה למיזמים ציבוריים באמת ריקה מעבודה. היא של הקואליציה, כמובן - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> מי מחליט לאיזו ועדה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> המליאה. ואם יש מחלוקת, ועדת הכנסת תחליט. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היא של הקואליציה, כמובן, ונציגות של שר האוצר. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אז אתה אומר שבהצעת החוק הטרומית נצטרך לקבל החלטה לאיזו ועדה זה הולך – אם זה הולך לוועדת מיזמים או לוועדת הכלכלה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נעביר אותה למיזמים. צריך לדבר עם יושב-ראש ועדת הכלכלה, שיסכים לזה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אוקיי, צריך לקבל החלטה על זה. מי עומד בראש הוועדה למיזמים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אוהד טל? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל לעניין השאילתה – סליחה, כי אני לא רוצה לחרוג מדי מהפרוטוקול – בשבועות האחרונים הופעל לחץ של נהגי המוניות, ואת הזכרת את זה, גברתי. לאחרונה חוויתי כמה פעמים –בפגרה הייתי כמה פעמים בחו"ל, וזכיתי לחזור עם מוניות – המצב בנמל התעופה בן-גוריון היה לא פחות מקטסטרופלי, גברתי. חיכיתי למעלה משעה וחצי, כמה פעמים, למונית חזרה הביתה. יש תורים אדירים שנכנסים לתוך הטרמינל משער 2 לחכות למונית. אין רכבים, אין מוניות, והצורך באובר הוא גם צורך אמיתי. אני מבין את החשש של נהגי המוניות, אבל זה לא יכול להיות על חשבון הציבור, וצריך להיות משהו משלים. וצריך לטפל בסיפור בנתב"ג, זה קטסטרופה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> איתן, אני אומרת לך חד וחלק: אובר תהיה במדינת ישראל. נקודה. לגבי נתב"ג – הייתה תקופה או כמה ימים שאכן היו בעיות עם המוניות. אני שמעתי את זה, נתנו לזה מענה. מנכ"ל רש"ת מודע לזה. אם נצטרך לצאת למכרז נוסף, נצא למכרז נוסף. אני אומרת חד וחלק - - << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גברתי, אין שום מקום בעולם שבו אדם מחכה למונית בשדה התעופה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> - - המוניות צריכות לחכות לאנשים, ולא ההפך. לכן אני אומרת לך: מצד אחד, נשמור על האיזון – לא לפגוע בנהגי מוניות. אבל מצד שני, זה נגמר – קבוצות לחץ שבגללן אנחנו לא מבצעים תהליכים כאלה ואחרים. אובר או דומיה יהיו בישראל; תהיה תחרות בישראל משום שבסופו של דבר אנחנו צריכים לדאוג לאזרחים. כן נשב עם נהגי המוניות, ננסה להגיע איתם לפתרון וכמובן לשיפוי יחד עם האוצר. אנחנו כבר בתהליכים מול האוצר. וכמובן, כל נהגי המוניות שירצו להיות אובר יוכלו לעשות את זה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יעל רון בן משה. לאחר מכן – חבר הכנסת אורי מקלב. ברשות השרה, השרה תשמע את שתי השאלות ותשיב במרוכז. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, ראיתי שגם השר אלקין, שאחראי לשיקום ופיתוח הצפון, נמצא כאן, אז אשמח שגם הוא יוכל להקשיב. אני רוצה לשאול אותך בעניין תזכיר חוק שפרסמת על מקטע חדש של כביש 6 בצפון שיבוצע ככביש אגרה, כך שמי שייסע בו, בעיקר תושבי הצפון, הם אלה שיממנו את ביצועו ותפעולו. רציתי לדעת למה בעת המורכבת הזאת לצפון ולתושביו, ובתקופה שיוקר המחיה, כמו שציינת קודם, מכביד על כלל האזרחים אבל בטח על תושבי הצפון אחרי השנתיים הללו, בחרת שהמקטע הזה יוקם ככביש אגרה. וזה בשונה מכביש 6 בדרום, שטוב שהוא חינמי לתושביו, אבל גם שונה מכבישים אחרים שאת מקדמת, כולל במרכז הארץ. למה בעת הזאת להכביד עוד על תושבי הצפון? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> האולם הזה אולי רגיל לשינויים, אבל זה שאני עומד פה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת, איך זה להיות בצד הזה? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בדיוק את זה רציתי לחדד. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה שתחזור מהר להיות כאן, שמעת? תחזור מהר להיות פה. היום אני מארחת את שר התחבורה הקפריסאי, והייתי צריכה להגיע לכאן. אני רצה אליו מפה תכף. אז אני אומרת לך, אתה צריך להיות פה ולהמשיך בתפקיד שלך. אני לא מוותרת עליך. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זהו, זה החלק הכואב שיש בזה שאנחנו עזבנו את הקואליציה. כולם יודעים שזה לא מתוך הערכה או מתוך בעיה שהייתה לי עם משרד התחבורה. להפך, עבדנו מתוך שיתוף פעולה ועשייה גדולה מאוד, ומי שרואה מקרוב רואה את העשייה הגדולה, כפי שאמרת בכמה מילים – שנתיים של מלחמה, והתחבורה הציבורית פעלה כסדרה ונתנה מענים מקצועיים, יצירתיים. רק עכשיו הייתה תקופת החגים, עם ביקור טראמפ – בתקופות הכי קשות בתחבורה הציבורית קיבלו מענה ומצאו אלטרנטיבות ועשו אפשרויות שונות. אז לכן תודה רבה לך, השרה. דברים שרואים מרחוק – היום אני לא משבח את עצמי, אני משבח אותך. בכל אופן, אני רוצה להזכיר את כל הרפורמה של צדק תחבורתי, שנשאלתי עליה רבות בבניין הזה. זה עשה מהפך במחירים, הזמינות והנגישות של אנשים לנסוע בחופשי חודשי במחירים סבירים מאוד. יש חלק אחד שכשהגעתי למשרד את טיפלת בו. אני רק רוצה – בגדר אין מזרזין אלא מזורזין – הנושא הזה שנוער מקומי, שנוסע לבית הספר הלוך וחזור, ולא מחפש חופשי חודשי כדי לנסוע בכל הארץ, שהמחיר שלו הוא כמו של מבוגר, 220 שקלים בערך. מבקשים שיהיה גם פרופיל יותר קצר ומצומצם, של 15 קילומטר, כך שהילד שנמצא במקום, במיוחד באזור גיאוגרפי מרוחק, יוכל לנסוע במחירים זולים יותר ולא במחירים של חופשי חודשי, בבית"ר, במודיעין עילית ובעוד מקומות בארץ. אבל כאן המקום לציין, ובזה אני אסיים – הצדק התחבורתי זה שאנשים יכולים לנסוע היום חינם, כמו מגיל 67, כפי שאת יודעת בעל פה, והנוער, הצעירים, המבוגרים, הנכים והחיילים. בסופו של דבר, רוב האנשים שנוסעים בתחבורה הציבורית יכולים לנסוע היום במחיר שווה לכל נפש בחופשי-חודשי בכל הארץ. תודה רבה, השרה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, השרה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> תודה רבה. יעל, תודה רבה לך על השאילתה. כפי שאת יודעת, כביש 6 צפון זה נושא אוצרי. הם התחילו עם המכרז הזה עוד לפני כניסתי לתפקיד. לכן נלחמתי על כך שכביש 6 דרום יהיה ללא עלות בכלל. אנחנו נמצאים כרגע במשא ומתן עם האוצר– להוזיל באופן משמעותי את המקטע הזה לתושבי הצפון. כי באמת לא יכול להיות מצב כזה שהם צריכים לשלם גם על רכב, גם על דלק או מס נסועה וגם על כביש 6 – להגיע למרכז. לכן אני אומרת שוב: הנושא של כביש 6 מטופל מולנו, מול האוצר. אנחנו פועלים כדי להוזיל את המקטע. את חברת הכנסת – תביאי את זה לוועדת כספים. תביאו גם את האוצר ותעזרו לנו. אני עושה כאן מלחמות אדירות לגבי הוזלת מחירים. אני אשמח מאוד שגם חברי הכנסת ייקחו חלק בעניין הזה משום שעל הדרום כבר שמנו תקציב, וזה יהיה ללא עלות. גם בצפון זה צריך להיות ללא עלות. אני אומרת לך שוב, נאבקתי על רכבת קריית שמונה–אילת בגלל הדברים האלה, כי ברגע שיש לך רכבות, ברגע שאת יכולה לנסוע מכל מקום ברכבת, אנשים ישתמשו פחות בכביש 6. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - ללא עלות, ואנחנו נעשה את זה - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> בהחלט, אשמח מאוד גם לסייע ולקחת חלק בעניין הזה. לגבי צדק תחבורתי, אורי, אני רוצה את העזרה שלך כאן מהכנסת בעניין אחד. קודם כול, הובלנו יחד – אתה היית במשרד – רפורמה מדהימה לאזרחי מדינת ישראל כדי לעודד אותם לנסוע בתחבורה ציבורית: אם זה 50% הנחה בפריפריה, אם זה נסיעות חינם לחיילים ולשירות לאומי שנה אחרי השירות, אם זה גיל 67 חינם בתחבורה ציבורית, אם זה 33% הנחה לסטודנטים - - - << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> לכל הצעירים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> לכל הצעירים. אם זה 50% הנחה לסוציו-אקונומי בתוך ערים חזקות. מי נפגע מזה? ביתר עילית. וזה לא הוגן. כי ביתר עילית זאת אוכלוסייה שנסמכת על תחבורה ציבורית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה רגע, השרה. חברת הכנסת עזוז שם? אני רואה רק את הגב. לא מצלמים וידיאו במליאה. תודה. בבקשה, השרה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> משום שהלמ"ס קובע את הסוציו – מי סוציו 1, מי 5 ומי הלאה – ביתר עילית לא נכנסה להטבות. זה לא הוגן. אני חושבת שצריך לדבר בוועדת הכספים או אני לא יודעת באיזו ועדה, לראות איך אפשר להחריג את הסוציו של בית"ר עילית ועוד כמה מקומות שצעירים נוסעים שם בתחבורה ציבורית כדי שיוכלו ליהנות מההטבה הזאת. תנצל את הזמן שלך כאן בכנסת – אני ממש קוראת לעזרה שלך בעניין הזה מול הלמ"ס – שניתן לאותם מקומות שאין להם הנחות את אותה הנחה. 1.5 מיליון איש כבר הצטרפו למועדון צדק תחבורתי. תבין מה זה אומר, זאת אומרת שאנשים חיכו להנחות האלה, משתמשים בתחבורה הציבורית. והתחבורה הציבורית זה גם רכבות קלות, גם רכבות כבדות וגם אוטובוסים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשרת התחבורה. אנחנו מודים גם לחברי הכנסת השואלים, כמובן. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5938/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב כהן) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק בדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מירב כהן. אני מזמין את חברת הכנסת כהן להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, חוק הוא דבר שכולם חייבים לקיים במדינה מסודרת, ויש חוק שנקרא חוק שירות ביטחון, שכולם חייבים לכבד, שאומר שבגיל 18 כל צעיר או צעירה מתגייסים לצבא. לצערי, במדינת ישראל ההנהגה החרדית הלא-אחראית, שחושבת כנראה שהיא מורמת מהעם, קוראת לצעיריה לא לכבד את החוק; קוראת לצעיריה לא לכבד את החוק אפילו בזמן מלחמה קשה מנשוא בשבע חזיתות. גם אז, כשאנחנו רואים את הבית המשותף שלנו עולה בלהבות, הם קוראים לצעירים החרדים לא להתגייס, ואפילו קוראים לתקוף את מי שמעז לעשות את זה. אני מבקשת לצלול לנתונים לרגע: נכון לאוגוסט 2025 מתוך 24,000 צווי גיוס שהוצאו לחרדים בשנת הגיוס הקודמת, רק 2,007 מתוכם התייצבו לצו ראשון. באחוזים מדובר ב-8.4%. אם אתם שואלים את עצמכם מה שיעור הגיוס בקרב גברים יהודים שאינם חרדים, מה הוא אותו נתון מקביל, אז זה עומד על 88%. זאת אומרת למרות כל המאמצים והמצב הביטחוני הקשה שיעור מאוד נמוך של גברים חרדים צעירים מתייצב בלשכת הגיוס, וכמובן שעוד שיעור נמוך מזה בכלל התגייס. עכשיו, תסכימו איתי שמי שעובר על החוק ואפילו לא טורח להגיע ללשכת הגיוס, בטח ובטח שלא צריך לקבל פרס ממדינת ישראל, בטח ובטח לא צריך להמשיך לקבל באוטוסטרדה שורה של הטבות מהמדינה. וכשאני אומרת הטבות זה באמת האנדרסטייטמנט של השנה, זה ממש לא כסף קטן. שימו לב לנתון הבא: אגף התקציבים של ממשלת ישראל העריך את שווי ההטבות הכלכליות לאברך ב-760,000 שקלים עד גיל 40, וזה עוד חישוב שלא לוקח בחשבון את ההטבות בתחום הדיור, שגם הן שוות מאות אלפי שקלים. זאת אומרת חישוב פשוט מלמד שזה סדר גודל של מיליון שקלים שהולך לאברך שלא טורח להתגייס. מה שעוד יותר מטריד זה שאם הוא יתגייס, ייקחו ממנו חלק מההטבות, יענישו אותו. איזו מדינה חפצת חיים בונה מנגנון כזה? אי-אפשר להשלים עם זה. על זה בדיוק מדברות הצעות החוק שאני מבקשת שתצביעו עליהן פה היום במליאה. אלו שלוש הצעות חוק נפרדות שבאות לתת מענה בדיוק לאותה הבעיה – התמריצים הכלכליים שבבסיס מפעל ההשתמטות. באמצעות תמריצים כלכליים שבנו פוליטיקאים חרדים שנים רבות, מפעל ההשתמטות שנבנה בעמל רב מנווט את הצעירים החרדים לא להתגייס. אז ההצעה הראשונה עוסקת בדמי הביטוח הלאומי המופחתים שמשלמים בני הישיבות: לפי סעיף 348 לחוק הביטוח הלאומי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה שאין לו הכנסה או שהכנסתו נמוכה, ישלם דמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת. מה זה אומר במספרים בכיס שלנו? אברך מובטל משלם 43 שקלים דמי ביטוח לאומי בחודש, בעוד אדם מובטל אחר שאינו אברך – שעשה צבא אבל אינו אברך והוא כרגע מובטל – ישלם 130 שקלים בחודש. אז הצעת החוק שלי קובעת: לא עוד. תלמיד ישיבה שלא עמד בחובה הבסיסית של חוק שירות ביטחון לא יקבל יותר את ההטבה הזו מהביטוח הלאומי. כדי לסבר את האוזן, ההטבה הזו מצטברת בסוף לעשרות אלפי שקלים, ל-25,000 שקלים לאברך עד גיל 40. זה מצטבר וזה לא הוגן. אז זו הצעת החוק הראשונה שמובאת. הנורמה שבעצם עומדת בבסיס הרעיון היא עיקרון פשוט ביותר: ישרתו – יקבלו; לא ישרתו – לא יקבלו. כך הדבר גם בהצעת החוק השנייה שמובאת היום לפניכם, שנוגעת להטבות שניתנות במסגרת החוק לסיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים – שימו לב – חוק לסיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים. לא יודעת למה כתוב שם סטודנטים נזקקים, כי לחוק אין קשר לסטודנטים. באמת בטעות שורבבה המילה "סטודנטים" לחוק, כי החוק הזה, כל-כולו נתפר כדי לאפשר למשרד החינוך להעניק מלגות בסכום של עד 1,000 שקלים בחודש, 1,000 שקלים כל חודש, לבני ישיבות שהכנסתם נמוכה. אגב, לכולם הכנסה נמוכה. למה רק לבני ישיבות ולא לסטודנטים? ככה. ככה, אז מה אם הסטודנטים עושים צבא? גם פה הצעת החוק היא מאוד פשוטה: ישרתו – יקבלו; לא ישרתו – לא יקבלו. פשוט מאוד. בן ישיבה שלא יבצע את חובתו למדינה פשוט לא יקבל הטבות יתר, לא מביטוח לאומי ולא ממשרד החינוך. הלאה להצעת החוק השלישית שמובאת לפניכם היום להצבעה: לכאורה היא ההצעה הכי מורכבת מבין השלוש, כי היא נוגעת לתחום הדיור. בתחום הדיור ההטבות לכאורה לא ניתנות על בסיס שיוך לקבוצה כזו או אחרת, אבל המציאות הרבה יותר מורכבת. שימו לב לנתונים הבאים: מבקר המדינה קבע כי שיעור ההגרלות במחיר למשתכן שיועדו לחרדים בין השנים 2015 עד 2021 היה גבוה ב-40% מחלקם באוכלוסייה. אז לא כתוב שזה מיועד רק לחרדים, אבל דה פקטו זה מגיע בשיעורים מאוד גדולים לחרדים. תחת הנהגתו של שר הבינוי והשיכון הקודם גולדקנופ – שבאמת הפך את האפליה לטובת בני הישיבות לאומנות ממש – תחת הנהגתו במשרד הבינוי והשיכון האפליה שברה שיאים עד כדי כך – שימו לב – שבהגרלה בסוף השנה שעברה 50% מהדירות יועדו לציבור החרדי, שזה גבוה ב-600% משיעור משקי הבית החרדים. אם זו לא אפליה, אני לא יודעת מה היא אפליה. לא פלא שגולדקנופ התפאר בכך – שימו לב לציטוט שלו – שגם מה שחשבו שיהיה לציבור הכללי – אז הוצאנו את זה לציבור החרדי. איזה יופי, איזו גאווה, תוך כדי מלחמה. החיילים נלחמים – ודופקים אותם אפילו בדירות. שר בממשלת ישראל אומר את זה. אין בושה, ככה מהמקפצה. אז גם בהטבות בתחום הדיור חייבים לשמור על העיקרון: ישרתו – יקבלו; לא ישרתו – לא יקבלו. כל הזרמת ההטבות הזו לכיוון של משתמטים היא קודם כול לא הוגנת, היא בושה גדולה, ולכן ראוי שזה יבוטל. אבל מעבר לזה שזה לא הוגן, זה משרת עוד מטרה. בואו נגיד את האמת – כמו שאמרנו בהתחלה, להנהגה החרדית, לפוליטיקאים החרדים, ממש לא אכפת שיהיה חוק והם לא יעמדו בו. לא אכפת להם לעבור על החוק במדינת ישראל, לא אכפת להם להפר את החוק, הם מצפצפים עליו. הדרך היחידה להביא את אותם צעירים ללשכות הגיוס היא לא באמצעות פנייה ללב שלהם, היא לא באמצעות כל מיני הסכמות מדומיינות, כי זה לא קורה כבר הרבה מאוד שנים, גם תוך כדי מלחמה מאוד קשה. הדרך היא לשנות את השיטה הכלכלית: ישרתו – יקבלו; לא ישרתו – לא יקבלו. זו הדרך היחידה – ככה, פשוט. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין את השר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני משיב תשובה בשם השר, ואז נמשיך. אני קורא לחבריי חברי הכנסת להתנגד להצעת החוק. הביטוח הלאומי הוא ביטוח סוציאלי עם מטרות סוציאליות ברורות, וזה לא נכון להפוך את המוסד הסוציאלי החשוב ביותר שקיים במדינה הזו ואולי בעולם בכלל, כקרדום לחפור בו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תבררי בגוגל. זה לא ייתכן ולא הגיוני לתבוע תשלום דמי ביטוח מלאים ממי שנעדר יכולת כלכלית, ולא משנות הנסיבות שבגינן הוא נעדר יכולת כלכלית. זה אופיו וזו תכליתו - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> סוציאליסטים קומוניסטים שפתאום לא אכפת להם מחברה. זו תכליתו של מוסד סוציאלי. אין בין זה לבין שירות צבאי ולא כלום. נכון, בהחלט צריך לתגמל משרתים, שירות צבאי הוא אחד מהערכים החשובים ביותר שעליו מושתת ביטחונה של מדינת ישראל. אבל מכאן ועד לערב את השירות הצבאי עם הסדרים סוציאליים כאלה ואחרים שנועדו לאפשר קיום סביר למעוטי יכולת, הדרך רחוקה מאוד, אולי אפילו לא קיימת. אני באמת מציע לחבריי – אני מבין את הלהט שלכם באופוזיציה לנגח את הקואליציה באחד מהנושאים הבוערים ביותר – גיוס חרדים – אבל אני רוצה לשאול אתכם, חברים: איפה הייתם אתם? שמענו כאן את לפיד, שמנסה לספר סיפורים, סיפורי עלי בבא וארבעת החברים שנשארו לו לקדנציה הבאה, שהוא בעצם זה שבכלל דאג לכל היכולת של מדינת ישראל ושל ראש הממשלה נתניהו לתקוף באיראן. הרי הייתה לכם כאן ממשלת האחים המוסלמים, יכולתם לעשות כאן כמעט כל דבר שרציתם, איפה הייתם - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> קרעי, מי היה ראש הממשלה 17 שנה? פשוט, אתה טוב במספרים. אחד ועוד אחד שווה - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איפה הייתם כשהקואליציה והממשלה היו בידיים שלכם? איפה? מה עשיתם כדי לגייס חרדים? למה החוקים האלה – הרי רמסתם אותנו בכשרות, בשבת, בתקשורת לחרדים, בכל דבר שיכולתם רמסתם. למה לא רמסתם אותנו גם עם זה? אתם יודעים למה? כי אתם, כשיש לכם סיכוי באמת טוב להעביר הצעת חוק שאתם חושבים שהיא טובה, אתם עושים. אבל אם אתם צריכים את החרדים שימשיכו להיות מגויסים לקמפיין ההסתה שלכם, אתם לא יכולים לגמור את הסיפור הזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז אתה חושב שלא צריך לגייס אותם? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בוודאי שכן. אתם לא עשיתם את זה. אנחנו עושים את זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה חושב שצריך לגייס אותם? אתה רוצה לגייס? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו מביאים חוק גיוס היסטורי חסר תקדים, מה שלא חלמתם להביא - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, שאלתם, הערתם – השר משיב. עד כאן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו מביאים חוק גיוס היסטורי, חסר תקדים, שמצד אחד מכיר בערך לימוד התורה – כמו שאמרה כאן חברת הכנסת ביטון: גם אני בעד שאלה שתורתם אומנותם ימשיכו ללמוד, אנחנו מדינה יהודית. מצד שני, כל אלו שאין תורתם אומנותם, מתגייסים בחוק הגיוס הזה. היום יש הסכמה – מה שלא היה, מה שאתם לא הצלחתם לעשות מעולם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה עם אלה שתורתם היא באוניברסיטה? לא מגיע להם להמשיך ללמוד - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם צריכים את החרדים מגויסים לקמפיין שלכם, לקמפיין של ליברמן. הרי בלי זה אין לכם זכות קיום, בלי לנגח – בלי לנגח את הממשלה, בלי לנגח את הקואליציה, בלי לבוא למצביעים שלכם עם משהו. הרי טוב לא עשיתם פה. הייתם ממשלת האחים המוסלמים. חוץ מ-53 מיליארד שקל לאחים המוסלמים לא עשיתם שום דבר. פגעתם בכל הקדוש והיקר לעם ישראל. לא סתם לא מילאתם את שנתכם. הרי הממשלה שלכם לא החזיקה שנה אחת. בדיוק בתום השנה – התחלתם בפרשת קורח וסיימתם בפרשת קורח. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - בגלל זה היא לא החזיקה. זו הייתה ממשלה טובה. זה מה שאתה מפספס. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם יודעים, אזרחי ישראל, כשהם רואים אתכם מייצרים כאן מופעי אימים וצעקות וניסיונות לפגוע, אומרים: זה הדבר היחיד שיש להם לעשות, לחבר'ה האלה באופוזיציה אין שום מטרה אחרת בחיים. קואליציה כנראה כבר לא תצליחו להרכיב, ואתם יכולים להמשיך לנגח ולקטר ולהגיש הצעות חוק מופרכות ולנסות לפגוע. כן, חברת הכנסת מיכאלי, ההצבעה שלך בעד החוק הזה – כשתצביעי בעד – זו תהיה הצבעה כדי לפגוע במעוטי יכולת, כדי להסיר את המגן הסוציאלי שיש מכאלו שהם החלשים ביותר בחברה, שאין להם הכנסה – ואתם באים כדי לפגוע בקואליציה, כדי לפגוע בראש הממשלה; אתם יחד עם מערכת המשפט שלכם, שמגינה עליכם ודואגת כל הזמן לנסות לתקוע מקלות בגלגלי הממשלה – אתם מנסים לפגוע בילדים הקטנים, אתם מונעים מעונות יום לנשים חרדיות שיוצאות לעבוד. אתם רוצים לפגוע בביטוח הלאומי של מעוטי יכולת. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, חברת הכנסת עזוז, אתם באים – מה? << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> אתם ממשלה שעוזרת לנשים? אתם עוזרים לנשים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו ממשלה שעוזרת ומגינה על החלשים מפני הצעות חוק פופוליסטיות שלכם, שנועדו לפגוע בחלשים. חברת הכנסת עזוז, אני אצביע נגד ההצעה הזאת. מה את תעשי? לך כנראה יש משמעת אופוזיציונית, את תצביעי בעד, את תצביעי בעד לפגוע בכאלו שאין להם הכנסה ולפגוע ביכולת שלהם להתקיים עם המינימום שאין להם. זה מה שאתם עושים עם הצעת החוק הזו. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> השר קרעי, ביום שהממשלה שלכם תעשה פסיק ממה שממשלת השינוי עשתה עבור נשים, אז נדבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני חושב שאזרחי ישראל בחנו אתכם בקלפי והחליטו שממשלת השינוי הזו, צריך להוסיף לה את המילים "זיכרונה לברכה", לא להביא אותה יותר לכנסת. היא פגעה בעם ישראל, היא פגעה בכל הקדוש והיקר לעם ישראל, התנהגה כמו בריונים, כמו פיל בחנות חרסינה, לא השאירה כאן אבן על אבן, ואנחנו עוד מתקנים ומסדרים את כל התקלות שעשתה ממשלת האחים המוסלמים הזו. אני רוצה לספר לכם עוד חדשות טובות: אתמול, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, הונחה על שולחן הכנסת – חברת הכנסת גוטליב, כדאי שתקשיבי – אתמול הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה. זה לא קרה עד היום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אה, קרה, אבל אחר כך. ועוד איך קרה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא קרה. תראה לי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חוק המצלמות – היה, היה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לי יש תעודה על זה. אתה קיבלת הערה שזה הוגש בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני לא יודע אם זה כתוב, אבל זה המצב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא היה, לא היה, זה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אחרי זה נדבר על זה. אבל בכל אופן אני מברך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה רבה. אני אדגיש, אני אחדד – הצעת החוק הממשלתית הראשונה בהיסטוריה שברשומות של ממשלת ישראל, הייעוץ המשפטי לממשלה תיעד את ההתנגדות שלו וכתב: ההצעה הוגשה בניגוד להנחיית היועצת המשפטית לממשלה, המודחת. זה מאבק חסר פשרות. הם חושבים שהם מביכים אותי עם הערת השוליים הזאת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אגב, בזמנו, הקמת ועדת חקירה ממשלתית למח"ש, שהבאתי לממשלה, הייתה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, וזה נכתב שם. בכל אופן, היה בעבר - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא ראיתי. לי לפחות אמרו שזה חסר תקדים. אני רוצה לומר לכם, חבריי, הם בייעוץ המשפטי לממשלה חושבים שהערת השוליים הזו מביישת אותי, מטרידה אותנו. הם לא מבינים שההערה הזו היא תעודת הצטיינות. אם עד היום שרים בממשלה היו צריכים להגיש הצעות חוק ממשלתיות בשיתוף פעולה עם חברי כנסת במסלול הפרטי – כן, כל הרפורמה המשפטית הוגשה במסלול הפרטי, כי הם היו כמו חומה בצורה כנגד כל הצעת חוק ממשלתית. היום מחומה בצורה הם הפכו בייעוץ המשפטי לממשלה להערת שוליים. לזה בדיוק אנחנו נהפוך את כל חבורת הדיקטטורה המשפטית הזו, שמנסה לשלוט כאן בכוח הזרוע, לבטל ולרמוס את רצון העם, לבטל ולרמוס את הכנסת, לבטל את הדמוקרטיה במדינת ישראל. זה לא יעזור להם. מי שמנסה לפגוע בדמוקרטיה, מנסה לרמוס את אזרחי ישראל – סופו שיהפוך להערת שוליים. פרצנו את הדרך הזאת, את החומה הזאת, בהצעת החוק הזו. קיבלנו תיעוד על זה ברשומות: ההצעה הוגשה בניגוד לעמדת ולהנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה, אבל הדבר הזה הוא תעודת כבוד עבורנו, ואנחנו נמשיך להיאבק כדי לממש את המדיניות שנשלחנו אליה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר קרעי. חברת הכנסת מירב כהן הסמיכה את חבר הכנסת רון כץ להשיב להתנגדות הממשלה בשמה, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אדוני השר – אדוני השר, אני אשמח אם גם תקשיב לדברים. אני יודע שקשה לשמוע את האמת, אבל עכשיו עמדת פה וסיפרת לנו איך היינו יכולים לעשות שונה מכם, ולמה בתקופה שלנו איראן התחזקה. אז אני רוצה לחבר אותך לעובדות. אני יודע שקשה, זה השלב שאתה בורח. ראש ממשלת ישראל ב-17 שנים האחרונות הוא בנימין נתניהו; מה לעשות; מי שבזכותו החמאס נהיה ארגון טרור כזה משמעותי וגדול הוא בנימין נתניהו; מי ששילם להם כסף הוא בנימין נתניהו; מי שהעלים עין כאשר הוכנס נשק לעזה הוא בנימין נתניהו; מי שגם היום מעביר להם סיוע הוא בנימין נתניהו; ואם נלך לצפון, מי שבנה את החיזבאללה וגם שם העלים עין, הוא בנימין נתניהו; ומי שהביא את איראן עד רגע לפני לחיצה על כפתור להשמדת ישראל הוא בנימין נתניהו. אז מה לעשות? לשים פרוספקטים יפים עם ציורים – לא עובד. אז בפעם הבאה שאתה מדבר על לפיד, לפחות תבדוק את העובדות. תבדוק מה עשו בתקופה שלנו, אבל אין לך מושג, כי אתה תעמוד פה ותסית נגד היועמ"שית ונגד הפצ"רית וגם נגד הרמטכ"ל, וכמובן אפשר לשלוח את הטייסים הגיבורים שלנו לעזאזל. אבל מה לעשות, קרעי? יש אמת והאמת מתכתבת עם הרגע הזה. הציבור לא מטומטם, הוא מבין מה קרה פה. אתם הבאתם על מדינת ישראל את 7 באוקטובר – טוב שאתה משפיל מבט – אתם עשיתם את זה; אתם הבאתם על מדינת ישראל את האסון הגדול ביותר בתולדות העם היהודי מאז השואה. לא תוכלו למחוק את זה, כמה שתנסו. אנחנו נגיע לבחירות הבאות עם ממשלת 7 באוקטובר מול כל דבר אחר. כשאתה מדבר על גיוס חרדים, אני לא יודע איך אתה לא מתבייש להסתכל למילואימניקים שנמצאים פה בחוץ עכשיו, במסדרון, אחרי שעשו שלוש שנים של מילואים, ולהגיד להם: אנחנו נפטור חצי מהציבור. אז טוב שאף אחד לא מקשיב לך, טוב שלא סופרים אותך, טוב שהצבא עושה את העבודה שלו, בהתאם לחוק, ובכל יום מתגייסים יותר ויותר אנשים שצריכים לשרת בצבא. אני רוצה לומר לכם משהו, בשמי, בשם הדור שלי, אי-אפשר להמשיך עם זה, אי-אפשר שאתם תעמדו פה ותדברו על אחדות העם ואז תעשו את מופעי ההסתה שלכם. אי-אפשר. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. כל העם ישרת אותו הדבר, יהיו לנו אותן זכויות ואותן חובות. לא תבדיל בין הדם שלי לדם שלך, שלמה קרעי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת המבקשים להצביע, אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו נצביע על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים), התשפ"ה–2025, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 38 בעד, 53 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106), התשפ"ו–2025, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התניית הטבות בדיור בקיום חובות לפי חוק שירות ביטחון, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5939/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב כהן) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק התניית הטבות בדיור בקיום חובות לפי חוק שירות ביטחון, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מירב כהן. אני מזמין את חברת הכנסת כהן אל הדוכן להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, הצעות החוק שמוגשות היום לפניכם, מטרתן בעצם לרוקן מתוכן את התמריצים הכלכליים שמעודדים השתמטות במדינת ישראל. כי למדנו, שאם אפילו תוך כדי מלחמה כל כך קשה, ההנהגה החרדית לא מגלה אחריות ולא קוראת לצעיריה להצטרף לאחיהם בקרב, אז הדרך היחידה לעשות את זה היא באמצעות שבירת המנגנון הכלכלי, שפשוט מעניש צעירים חרדים שמעיזים לצאת ולהתגייס. בנאומי הקודם הסברתי את הרציונל מאחורי כל אחת מההצעות ובזמן שנותר לי כאן, אני מבקשת להזכיר את הגיבורים שלנו, את החיילים הגיבורים שנפלו בקרב ובזכותם אנחנו כאן במדינת ישראל, מגדלים את ילדינו וישנים בלילה. בזכותם החזרנו את החטופים שלנו. חשוב לי מאוד לנצל את המעמד המכובד הזה כדי לעשות להם כבוד ולהכיר תודה למשפחות שלהם שבאמת הקריבו את היקר מכול. יוראי אליהו כהן לקח אחריות בלי להסס על המשפחה, על החברים, על המדינה; נועם אהרן, ידע שאי-אפשר לחצות את הים רק מלהסתכל עליו בעמידה. זה ציטוט שנכתב על הסטיקר של נועם אהרן מסגדיאן; עמית כהן ודני מוקנו, חברי כיתה שהפכו אחים לנשק, נפלו בהפרש של חודשיים, בעבור אותה מטרה בדיוק; נועם שמש, מפקד שכולו נתינה, שאל איך אפשר לעזור לאחרים, ואף פעם לא ביקש דבר לעצמו. פגשתי את אימא שלו, שכל הזמן שאלה: מה אני יכולה להביא לך? והוא אמר לה, אני לא צריך כלום; עומר ונגלדר, מתנדב סדרתי. הבן-אדם הזה היה מגיע הביתה, כולו עם מדים מאובקים, מוריד את המדים הירוקים ועולה מייד על מדי מד"א. פגשתי גם אימא שלו, המקסימה, הוא חלם להיות רופא, איבדנו אותו; תומר קרן, ילד רגיש, שהפך להיות לוחם, לוחם בחוד החנית. סלמן חבקה, שנתן את הלב ואת הנשמה שלו למדינה. הוא היה גר בבית, אבל הוא בקושי ביקר את הבית שלו, ככה זה כשאתה חוזר רק פעם בשבועיים מהצבא, אתה בקושי מכיר את הבית שלך; רועי ששון, הפיץ אור גם במקומות וברגעים הכי הכי חשוכים, ככה המשפחה שלו מספרת עליו; אורי ניסנוביץ', בחור צעיר שידע מאין הוא בא, לאן הוא הולך ובפני מי הוא צריך לתת דין וחשבון. פגשתי גם את משפחתו המקסימה מירושלים. הוא נולד באילת, גדל בירושלים ונפל בלבנון; אריאל רייך, גיבור ישראל, מהשכונה שלי בירושלים, שהיה כמו שמש לכל אוהביו, לא זכה להתחתן עם ארוסתו-אהובתו. זה בחור צעיר שעשה הכול נכון, אבל לא הספיק לקטוף אף פרי, כי הוא נתן את הכול למעננו; הלל אליהו עובדיה, גם את אימא שלו מירושלים פגשתי. הלל היה איש אמת, שבאמת הצליח למצוא את הדבש בכל מכה; נוה לשם, שהבין את גודל השעה והפך לדמות מאחדת, לציר מרכזי של הפלוגה שלו. החברים שלו מהפלוגה סיפרו לי, שקראו לו הסבא, זה שמגשר ושופט בכל מחלוקת שיש בין החיילים כדי להשכין שלום, ושכולם יילחמו הכי טוב שאפשר ביחד. בחור צעיר מלא בשמחת חיים עם אופנוע, שהיו לו חלומות לטייל בעוד כל כך הרבה מקומות. עידו וולוך, שבמשך שנה וחצי אכל, שתה, ישן ונלחם בטנק. הציל חיים ממש עד לרגע שבו הוא נפגע; רונן פורטנוי, ששם בצד את הלימודים ואת העבודה, שם בצד את הרצונות האישיים, ועשה למעלה מ-300 ימי מילואים, עד שנמצא בבסיס צה"ל ללא רוח חיים; אפיק טרי, מלח הארץ, תלמיד מצטיין, כוכב כדורגל. הוא הבין את הסכנות ובחר להתייצב אל הדגל, למרות שהוא ידע שזה מסוכן; שמואל הררי עלה לבד מברוקלין לישראל בגיל 17. הוא מצא אהבה פה בישראל, הקים משפחה. הוא יצא למלחמה ולא חזר; יובל שהם – פגשתי גם את אבא שלו, מוזיקאי והייטקיסט, משפחה מקסימה. יובל שהם – ציוני בכל רמ"ח איבריו, לא היה חייב להסתכן, אבל נלחם להיות קרבי. הסטיקר שלו עוד מלווה אותי עם החיוך היפה שלו והפרח. בצלאל צבי קובץ, צעיר חרדי, שלא הסכים להיות בישיבה בזמן שאחיו מגויסים לצבא ולמלחמה – היה לו חשוב להצטרף אליהם; טל דרור, עוד בחור צעיר, מקסים, מירושלים, שבכלל התעניין בתחום החלל, אבל הרגליים שלו היו נטועות חזק מאוד בקרקע. ערכי, מתוק, אוהב אדם, עם הורים מקסימים, שאפילו בשבעה שלו עשו מאמץ לחייך; דותן שמעון היה מאלה שגורמים לך לרצות להיות כמוהו. מפקד שהוא אח גדול, עם חיוך בלתי מחיק; עלים עבדאללה, איש משפחה, שלא היסס לרגע לפני שדהר אל זירת החדירה והציל נפשות. לצערי, הרשימה היא מאוד מאוד ארוכה. ניתן להמשיך ולהמשיך. זו רק רשימה חלקית של שמות של אנשים ענקים, שעל כתפיים שלהם, בזכותם, החזרנו את החטופים. בזכותם אנחנו חיים פה בביטחון במדינת ישראל. אז אני לא רוצה רק להסתפק בלומר להם ולמשפחות שלהם תודה; חשוב לי להתחייב מכאן, מעל במת הכנסת, שאנחנו נמשיך את דרכם, נשתדל, נעשה הכול כדי להיות יותר טובים. יהי זכרם ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין שוב את השר שלמה קרעי להשיב בשם הממשלה. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, לגופה של הצעת החוק, תגובת משרד הבינוי והשיכון היא שהצעת החוק מתעלמת מהמצב הקיים בשטח ומהמדיניות שכבר מיושמת: משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל כבר הגדילו באופן משמעותי את העדיפויות הניתנות לחיילי מילואים, כמו שאכן צריך, בתוכניות הדיור הממשלתיות לעד 50% מהדירות המוגרלות במסגרת מחיר מטרה לצד מהלכים נוספים של עד 100% בחלק מהיישובים. לכן, ועדת השרים לחקיקה החליטה לדחות את הצעת החוק הזו בכמה חודשים, ואם יוזמת ההצעה מתעקשת להצביע עליה היום, אני קורא לחבריי חברי הכנסת להתנגד לה. אדוני היושב-ראש, ביום פתיחת המושב, לפני יומיים, יאיר לפיד קרא לך יושב-ראש של חצי מהכנסת. אני חושב שיאיר לפיד צריך ללכת לבדוק את עצמו. אולי הוא לוקה בשכחה קלה. אנחנו זוכרים כאן את התקופה הנוראה שהייתה כאן, כשנציג מטעמו ישב כאן על דוכן יושב-ראש הכנסת, וכשחברי כנסת מטעמו הצביעו פה אחד אחרי שהוציאו את כל חברי הכנסת החוצה, ויושב-ראש הכנסת התעמת פיזית – פיזית – אתה מעולם לא התעמתָּ, אולי בנעימות ובקול רם – יושב-ראש הכנסת מטעם יאיר לפיד התעמת פיזית עם חברי כנסת כאן בחוץ בפרסה במחזות מעוררי פלצות עם צרחות וצעקות והוצאות בלי קריאות. ממש אי-אפשר לומר שהוא אפילו היה יושב-ראש של חצי מהכנסת, כי לדעתי גם חצי מהכנסת שהוא היה יושב-ראש שלהם, התביישו בדרך שבה הכנסת התנהלה תחת משטרו של יאיר לפיד והנציג מטעמו כאן. אז איך אומרים? טלו קורה מבין עיניכם. אדוני יושב-ראש הכנסת, אני גאה בך על ההתנהלות המכובדת, הממלכתית, האמיתית שלך. אתה לא נותן את הכנסת הזו למרמס בפני אלו שמנסים לרמוס אותה, בפני אלו שמנסים לרמוס את העם. זה הרי מה שהם עושים בסוף, כשהם מבטלים לנו חוקים, מבטלים חוקי-יסוד, מנסים לייצר מציאות כזו באמצעות התקשורת, אותה תקשורת שהם כל כך מתנגדים לחוק השידורים קרוב לשלוש שנים – הם לא מאפשרים – מאיימים עלינו: אם לא תשנו ואם לא תוסיפו פיקוח, החוק לא יגיע בסוף לכנסת. הם מפחדים שהקולות של אזרחי ישראל יישמעו. ואנחנו נשמיע את הקולות האלה, ונשנה את תפיסת המציאות שאותה חבורה מנסה להנחיל לאזרחי ישראל. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, גם כשהחברים שלך מפילים את זה, אנחנו אשמים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מפילים את מה? חוק השידורים לא הגיע. לא, חוק השידורים לא הגיע לכנסת. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא, לא. חוק השידורים הוא חוק ממשלתי שעדיין לא הגיע. אתה מדבר על חוקים אחרים בנושא התאגיד, בנושא הרייטינג, נכון? כאן יש בעיות אחרות, ואנחנו נתגבר גם עליהן. אבל חוק השידורים שקרוב לשלוש שנים – הוא פורסם להערות הציבור ביולי 2023, לפני שנתיים וחצי – ישב מספטמבר 2024, אחרי למעלה משנה של עבודה מאומצת. הם קוראים לזה פנימיות. יושבים איתנו שבועות שלמים נציגים של משרד המשפטים ומשרדים אחרים, מגיעים להסכמות. נשלח אליהם לנסחות בספטמבר 2024. תראה איפה אנחנו נמצאים היום – למעלה משנה אחרי שהחוק נשלח לנסחות במשרד המשפטים, ואחרי כל ההסכמות וכל הסיכומים, הם ניסו לסכל את החוק, כי החוק הזה פותח את השוק לתחרות. הוא מאפשר להקים ערוצים, לקבל מקום ברצף של ערוצי החדשות, להשמיע מגוון דעות, להפסיק את ההתערבות של הממשלה במודל העסקי. כשהחוק יעבור אתה תוכל לבחור לעצמך מהם הערוצים שאתה רוצה לשלם עליהם בלי חבילות ערוצים שכופים עליך. אין התערבות של הממשלה בתוכן, אין התערבות יותר. אין רשות שנייה. אין מועצת כבלים ולוויין. הם לא מוכנים לזה בשום פנים ואופן. הייעוץ המשפטי לממשלה עמד על רגליו האחוריות כדי שנכניס פקידים שיפקחו על תוכן השידורים. למה? כי הפקיד הזה בסוף מקשיב ליועץ המשפטי שלו. היועץ המשפטי שלו מקשיב לזרוע הארוכה של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל בג"ץ, וככה הם שולטים בשיח. אני אומר בחוק הזה: בואו נסיר את ידינו. לא אני, לא אתם – הציבור בשלט, הוא יקבע מה הרייטינג, במי צופים, מה טוב ומה לא טוב. נפתח את זה לשוק חופשי ותחרותי. זה מגיע סוף-סוף לכנסת למרות התנגדות נחרצת שלהם, ולמרות שלדעתי, שוב, זו פעם ראשונה בהיסטוריה שיש הערה ברשומות, בקובץ החוק עצמו, שהחוק הוגש בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה המודחת וחבריה שם. רצית להוסיף משהו, אדוני? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז זה בנוגע למה שהיה כאן לפני יומיים. אני רוצה מכאן לדבר לחבריי נציגי הציבור החרדי, חברי הכנסת הרב אייכלר, הרב גולדקנופ, הרב פרוש, הרב גפני; לחבריי מש"ס, מרגי, אזולאי – תראו כמה אתם מהווים כלי שרת בידיים של האופוזיציה הזו. תראו כמה הם מנסים לנגח אותנו דרככם. תראו כמה שנאה כלפי מעוטי יכולת, כלפי תינוקות של נשים עובדות, שלא יצאו לעבודה או ישלחו בסוף את התינוקות שלהן למעונות יום לא מוסדרים, בלי היגיינה, בלי פיקוח של משרד הבריאות. זה לא נקרא להזדקק לבריאות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שההורים שלהם ילכו לעבוד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זו בדיוק המטרה של מעונות היום, לעודד נשים לצאת לעבודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נשים וגברים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא נכון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נשים וגברים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא נכון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שילמדו תורה אחרי הצבא במקום אברכי כוללים של חצאי ימים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> המטרה של מעונות היום – אתה מדבר מתוך בורות, חבר הכנסת קריב. סבסוד מעונות היום נועד לאפשר לנשים לצאת לעבודה. תבדוק את זה, תשאל את ה-GPT, תשאל. דקה, תשאל – תחזור אליי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר קרעי, אתה לומד תורה? אתה בערב לומד, ואז - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה לגבי זוגות שבהם אין נשים, למשל בן זוגי ואני? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> המטרה של סבסוד מעונות היום הייתה לעודד נשים לצאת לעבודה. והייעוץ המשפטי לממשלה מנסה לפגוע בתינוקות שלכם, הרב גפני. והם כאן מנסים לפגוע במעוטי יכולת, שישלמו יותר ממה שאין להם. את כל זה הם עושים כדי לפגוע בנו, בציבור של כולנו, בממשלה, בראש הממשלה. אני אומר לכם, אנחנו השותפים הטובים ביותר. יחד איתכם אנחנו נביא גם את חוק הגיוס הטוב ביותר, שהם מתנגדים אליו תוך כדי זה שהם יודעים שהם פוגעים בביטחון המדינה כשהם מתנגדים אליו, כי אנחנו מסכימים שאלו שאין תורתם אומנותם יתגייסו, והצבא צריך אותם. ואנחנו נכיר בערך לימוד התורה. את כל החוקים שהם מביאים עכשיו הם יכלו לעשות כשהיה להם את מנסור עבאס, שהגן עליהם עם מטריית האחים המוסלמים. הם לא עשו את זה, הם עושים את זה עכשיו כי הם רוצים לפגוע בנו, הם רוצים לפגוע בכם. אבל אנחנו לא ניתן לזה לקרות. אנחנו, יחד איתכם, נביא לכאן את החוקים הטובים ביותר. נגן עליכם, למרות כל המעורבות של המשפטנים. אני אומר, ואמרתי את זה לרב בן צור בממשלה, אמרתי לו: האשמים הם אנחנו. השר נותן הוראה – אין דבר כזה שהיועצת המשפטית מחליטה פתאום לבטל את הסבסוד. אין לה סמכות כזאת, אין חוק שמאפשר לה את זה. אנחנו צריכים להיות נחושים מולם, מול הייעוץ המשפטי לממשלה, מול צווי ביניים לא חוקיים של בג"ץ, כי העם בחר בנו, אנחנו מדינה דמוקרטית. בסוף, אם יש גורם – וזה מה שרוצים החבר'ה באופוזיציה, הם רוצים גורם לא נבחר שכרגע, כרגע הוא נמצא בערך בשליטה שלהם. או שהם בשליטה שלו, אני לא יודע מי בשליטה של מי. אבל הם לא מבינים שגלגל חוזר בעולם. גם מערכת המשפט בסוף לא תהיה בידיים שלכם, וגם התקשורת לא תהיה בידיים שלכם, ואז מה תעשו? מה תעשו כשהבאתם למציאות כזו שאתם לא קובעים כלום, גם אם חלילה תהיו בקואליציה? וזה לא יקרה, כי אתם יודעים, דמוגרפית, אין לכם סיכוי. גם אם חלילה זה יקרה, יהיה לנו את בית המשפט, את התקשורת – אתם לא תוכלו לעשות כלום. לכן תהיו דמוקרטים אמיתיים ותשמרו על כבוד הבית הזה, תשמרו על שלטון החוק, ואל תיתנו להם לעשות ככל העולה על רוחם. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי (ש"ס): << יור >> תודה רבה לכבוד השר קרעי. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר כהן להשיב לעמדת הממשלה, עד שלוש דקות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, זה כל הזמן מפריע מחדש, איך עומדים כאן, וגם אתה השר קרעי עומד כאן, ורוממות האל בגרונכם, אבל תמיד החרב הזאת שמסתכלת ימינה ומחפשת מי הבוגד, מי הלא-בסדר, אתם אשמים. תגיד לי, שלוש שנים אתם בממשלה, מי הפריע לכם? היות שבכל זאת בקואליציה לא כולם בורים ועמי הארץ אלא יש בתוכם חבר'ה שחושבים, אז הם אומרים: יכול להיות שהחוק שאתם מציעים הוא לא טוב. עכשיו אני רוצה לדבר על תופעה שהייתה היום בוועדה לביקורת המדינה. הוועדה דיברה על הקמת ועדה ממלכתית שתחקור. לצערי הגדול, חלק מחברי הכנסת נהגו בוועדה הזאת כאילו היא ועדה שולית שמדברת על משהו, על עוד איזה חוק. אני מעריך חברי כנסת מהליכוד שהיו לאורך כל הדיון – אושר שקלים, תקשיב – והתווכחתי איתם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריע, אל תפריע. אבל הם היו כל הדיון. למרות שאני לא מקבל את מה שאמרת – אבל הגעת, ישבת, היה דיון. בניגוד לזה, מגיעים בדקה ה-90 חברי כנסת שלא יודעים בכלל, ולא רק שהם מצביעים נגד כי מישהו לוחש להם תצביעו נגד, אלא הם גם לא מכבדים. זה הדבר שבעטיו אני עומד כאן. יש בחברה הישראלית, ואני מאחל לכולנו שלא ניכנס למעגל הכואב הזה, משפחות שכולות. היו שם הורים שכולים שזעקו לשמיים, ולראות את הזלזול של חלק מחברי הכנסת בהם – דבר כזה, שום דבר לא יכול להיפרע. כשהאנשים האלה באים לכנסת, לא משנה מה דעתך, תכבדו אותם. אנחנו חייבים להם ולקורבנות שלהם את המקום הזה שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי (ש"ס): << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. חברים, נא לשבת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התניית הטבות בדיור וקיום חובות לפי חוק שירות ביטחון, התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התניית הטבות בדיור וקיום חובות לפי חוק שירות ביטחון, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי (ש"ס): << יור >> בעד – 40 חברי כנסת, נגד – 53, אין נמנעים, נוכח אחד. אי לכך, הצעת החוק לא עברה. אני קובע כי הצעת חוק התניית הטבות בדיור וקיום חובות לפי חוק שירות ביטחון, התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לסיוע), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5941/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב כהן) << יור >> היו"ר יעקב מרגי (ש"ס): << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים, נזקקים (תיקון – קיום הוראת חוק שירות ביטחון כתנאי לסיוע), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מירב כהן. בבקשה, גברתי. אני מזמין את חברת הכנסת מירב כהן להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות עומדות לרשותך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, זו הצעת החוק השלישית שאני מניחה היום בפניכם, עם אותו רציונל: די לתת פרס והטבות יתר רק למי שמשתמט. איזו מדינה נותנת עונש למי שמתגייס? למה לתת מלגה של 1,000 שקלים בחודש רק למי שלא מתגייס? אם התגייסת לא תקבל. לא עוד. מי שמשרת – יקבל, מי שמשתמט – לא יקבל. מכיוון שהסברתי את הרציונל של כל הצעות החוק בנאום הקודם שלי, אני כרגע רוצה לעבור לעוד נושא חשוב, והוא ועדת חקירה ממלכתית. האמת היא שכל ממשלה, כל קואליציה, עם קמצוץ של אחריות, של הגינות, של יושרה, אחרי שמסתיימת מלחמה כל כך קשה, ההחלטה הראשונה המתבקשת שהייתם צריכים לבוא ולהעביר פה היום זה להקים ועדת חקירה ממלכתית. כי למשפחות השכולות מגיעה תשובה, כי לחטופים מגיעות תשובות. לעם ישראל כולו מגיעות תשובות, ואנחנו צריכים למנוע את הטבח הבא, ואם לא נפיק לקחים, הוא יבוא. אבל כמו שיכור שחוזר לטיפה המרה, שוב אתם מביאים לנו סדר-יום של 6 באוקטובר, שוב פעם חוקים מטורללים – של הפיכה, של כפייה דתית, של שינוי הצביון של מדינת ישראל – כדי לפלג ולשסע. כאילו לא למדתם כלום. הבאתם אותנו לשפל. זימנתם עלינו את האסון הגדול מאז השואה ולא הפקתם שום לקח. עם ישראל דורש ועדת חקירה ממלכתית. לא פריטטית, לא פתטית, לא חרטא ולא ברטא. שמעתי עכשיו, קראתי בחדשות שקלנר יקים את ועדת החקירה. חבר הכנסת קלנר, בן אדם שבמשך שנים – אני אקריא ציטוט שלו, היה לו ציטוט: "יש לנו עניין אסטרטגי שחמאס ישלוט בעזה". הוא יקים לנו ועדת חקירה ובטוח שהאמת לא תטויח; בטח שככה אנחנו נפיק לקחים. מהכול תעשו עסקונה? 2,000 איש הלכו לנו. אנשים נאנסו, נשחטו, לקחו אותם בפיג'מה מהמיטות שלהם. קלנר יחקור את זה? אתם לא מתביישים? זה לא יעבור. תקום ועדת חקירה ממלכתית – לא יעזור לכם כלום. לא אתם תעשו את זה? אנחנו נעשה את זה, כי אתם לא תמנו את מי שחוקר אתכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כתוב כאן. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא יקרה. אגב, הראשון שכל הזמן דרש ועדות חקירה ממלכתיות אחרי אסונות היה בנימין נתניהו. אחרי לבנון השנייה הוא הסביר לעם ישראל למה חייבים ועדת חקירה ממלכתית. אחרי פרשות – לא מלחמות – פרשות כמו הסוהרות, הרוגלות, דברים חשובים, אבל בואו, לא 2,000 איש שנטבחו. אז הוא דרש בתוקף ועדת חקירה ממלכתית. ואני לא מדברת על היסטוריה, אני מדברת איתכם על הקדנציה הקודמת. מהכול הוא עושה עסקונה פוליטית? לא יעזור לו, האמת תצא לאור. אתם יודעים מה? אפילו אחרי עשר שנים של קמפיין על הראש של בג"ץ – מאז שנפתחו התיקים לראש הממשלה, הוא עשר שנים עושה קמפיין על הראש של המערכת המשפטית, כי הוא רוצה, כאמור, שיתנו לו חנינה – אפילו אחרי עשר שנים של קמפיין האמון במערכת המשפטית עדיין פי-ארבעה יותר גבוה מהאמון במערכת הפוליטית. וגם עכשיו, 70%–80% מהציבור בישראל דורש ועדת חקירה ממלכתית, מימין ומשמאל. וזה יקרה. אני רוצה להתייחס למה שקורה כרגע בעזה. ראו, תודה לבורא עולם ותודה לחיילים הגיבורים שלנו, באמת, חזרו לכאן גם החטופים החיים ולאט-לאט גם החללים, עד שהאחרון יגיע. אבל בואו לא נשכתב את ההיסטוריה: זה היה צריך לקרות מזמן. ראש ממשלת ישראל מסמס אין-ספור הזדמנויות לעסקאות, ובדרך הזו נפלו הרבה חיילים ונרצחו הרבה חטופים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. זה לא נכון. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נשכח את ההדלפה לבילד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - החמאס אומר את זה. את דוברת של החמאס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נשכח את ההדלפה לבילד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא ייאמן. את דוברת של חמאס. דוברת של חמאס. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נשכח את זה שהוא סירב לעבור לשלב - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קריאת ביניים. תודה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נשכח איך סמוטריץ' ובן גביר התגאו שהם ממסמסים עסקאות כי הם לוחצים על נתניהו. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> את תקועה - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נשכח איך הוא המציא את שיטת הפעימות. מי שמע על שיטת הפעימות? לשחרר את האחים שלנו בפעימות? כי איך נתניהו אמר? צריך לכווץ את הבעיה. כאילו זה בגד שצריך לכווץ את מידתו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מירב, לפיד היה עושה יותר טוב? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> האחים שלנו היו שם והוא מרח את הזמן. לא נשכח ולא נסלח ולא נשכתב את ההיסטוריה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם אנחנו לא נשכח - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסוף נשיא ארצות הברית, תודה לאל, כפה עליו להביא אותם. עמד פה מעל הבמה הזו ואמר: אמרתי לנתניהו: אתה לא יכול כל הזמן להמשיך להילחם, אתה חייב להביא אותם. נשיא של ארצות הברית, גוי, דואג להביא את האחים שלנו. בסדר, לפחות היה לנו אותו. אבל האמת, העסקה שנסגרה – בואו, שימו לב מה קורה. בגלל שנתניהו סירב לעשות דיון מדיני, כי הוא פחד שהשותפים שלו יגידו עליו שהוא שמאלני והוא לא רצה שיפרקו לו את הממשלה, אז הוא לא עשה דיון על מה יהיה ברגע שהצבא יצא מעזה. אז לא יודעים למי להעביר את המפתחות. אז תראו איזה קטע, הצבא יצא החוצה ומי משתקם? חמאס. איזו הפתעה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, קטי. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי משתלט על הסיוע ההומניטרי? חמאס. איזו הפתעה. מי מוציא להורג את כל החמולות שהצבא נתן להן נשק? חמאס. איזו הפתעה. עכשיו זה נהיה עוד יותר גרוע. הוא דאג שאיזה מדינות יהיו השותפות של חמאס? טורקיה וקטר. מדינות של האחים המוסלמים, שעשו נזק אדיר למדינת ישראל, גמרו אותנו בעולם. מדינות תומכות טרור, הן עכשיו מכניסות את הארגונים שלהן לעזה. במקום שהוא היה הולך על התוכניות שהציעו לו לאורך כל הדרך, עם המדינות המתונות, עם מצרים, עם האמירויות, עם סעודיה. הלך לשותפים של חמאס. כאילו לא למדנו כלום. שוב פעם אותה קונספציה. ברגעים אלה ארגון IHH האנטישמי של הטורקים נמצא בעזה עם הדגלים שלו, ועוזר לחמאס להשתקם. כל רגע – כרגע – בגלל שנתניהו פעל בחוסר אחריות. כרגע הישגים, שהחיילים הגיבורים שלנו שילמו עליהם בדם, נמחקים, כי יש לנו ראש ממשלה שלא עשה שיעורי בית. בסוף הוא מרח את הזמן, ברח מדיון מדיני, ברח מלהכין חלופות, יצא מהשטח. ואין ואקום – חמאס שוב משתקם. ובנוסף על כל הצרות, גם כרגיל אין הסברה. לא מסבירים כלום. לא מראים לעולם מה קורה בעזה, שחמאס טובח בבני עמו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כרגיל, גם הגזרה הזו מופקרת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם השותפים של החמאס – הייתם ונשארתם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קריאות ביניים – בישיבה. בבקשה, אדוני, בישיבה. עדיף לא לצעוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם הייתם השותפים של החמאס – ונשארתם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> החיילים האמיצים שלנו עשו את חלקם, נאבקו בגבורה, הצילו אותנו – חיילים אמיצים – אבל המדינאים שלנו לא עשו את חלקם, לא עשו את שיעורי הבית שלהם, ובזאת הם מביאים למחיקה של הישגים צבאיים חשובים, ששילמנו עליהם את המחיר היקר מכול. בושה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר שלמה קרעי, שר התקשורת, להשיב בשם הממשלה. עד עשר דקות לרשותך. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בטח, בוודאי. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> הלילה כוחות הביטחון עצרו יתום שיושב שבעה על אבא שלו בגלל שהוא לא התייצב לצו שנשלח לו - - - לאחד שיושב שבעה, הצבא הולך גם לבית? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עשר דקות לרשותך, אדוני השר. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - שיעצרו יתום? אין גבול לאטימות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. השאלה ברורה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אני חושב שהשר קרעי צריך להתייחס לדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא יענה, הוא יתייחס. אם הוא ירצה, הוא יתייחס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אתייחס. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> השר קרעי, תסביר לי, מה אני יכול להסביר למשפחה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת פרוש, זה לא זמן שאילתות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. הרב פרוש, שאלת, אענה לך. זה חמור מאוד בעיניי. זה לא צריך לקרות. צריך שתהיה רגישות למי שיושב שבעה, למי שנמצא באבל. אין פה שאלה בכלל. זה הכול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> פשוט. תשובה פשוטה. גם אם תשאל את קריב, גם הוא יגיד לך את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חשבתי שהפנמת שעושים את זה בישיבה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - אטימות. יש גבול. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הינה, המסר פה עובר, אני מדבר כאן בשידור חי. אני בטוח שהמסר יועבר גם לשר הביטחון. צריך שתהיה רגישות כאשר אדם יושב שבעה. אני לא בטוח אם כל החברים באופוזיציה מסכימים עם זה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> היה לפני איזה שבועיים חתן, באמצע - - - של חתן, באמצע השבע ברכות לקחו אותו, והוא יושב עד עכשיו במעצר. הייתי - - - להגיד לאדוני לתת ערבות שהוא ייצא? הינה התשובה. עצרו אותו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר פרוש, אנחנו באמצע הצעת חוק פרטית, תן לשר להשיב. הינה, הוא ענה לך. הוא ענה לך לפני כמה דקות כבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הרב פרוש, אני מסכים, ודאי שצריכה להיות רגישות. אני בכלל חושב שכל המעצרים – כאשר אנחנו מגיעים להבנות ומקדמים חקיקת גיוס חסרת תקדים, היסטורית, שיש עליה הסכמה רחבה – זה דבר שהוא מיותר. זה דבר שהיועצת המשפטית לממשלה לשעבר עשתה, והנחתה לעשות את זה רק כדי לתקוע מקלות בגלגלי הממשלה הזאת. שום סיבה אחרת אין כאן. הרי לא נצליח לספק כאן את צורכי הביטחון של הצבא באמצעות מלחמת קודש ובאמצעות התבצרות של כל אחד בצד שלו. ברור לנו שהם מנסים להשתמש בכם. הרב פרוש, ברור לנו שהם מנסים להשתמש בדבר הרגיש הזה, בלומדי התורה, כדי לפגוע בנו, כדי לפגוע בכם. גם כל ההצעות שמביאה כאן חברת הכנסת מירב כהן – לא הקשבתי לה לגמרי, אבל היה נראה לי שהיא מרחמת על שונאי ישראל בעזה. עליהם היא מרחמת אבל על הילדים והתינוקות של החרדים – על זה היא מביאה הצעת חוק. לפגוע בנזקקים, לפגוע בביטוח הלאומי, לפגוע בתינוקות של הציבור החרדי. עם זה אין לכם בעיה, אבל המסכנים בעזה, זה כואב לכם. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה לתת לחמאס להשתקם? למה? לא חבל, חיילים נפלו שם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> המסכנים, אף אחד לא נותן לחמאס להשתקם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת מירב, את יכולה להשיב לו. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - להכניס להם סיוע - - - למה? למה? לא חראם? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם לא חלמתם שראש הממשלה נתניהו יצליח לפרק את החמאס עד כדי פירוקו - - << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> השר, קח אחריות. קח אחריות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת מירב, את לא מתכוונת להשיב לו לאחר מכן? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - מקלפי המיקוח שלו. כל החטופים החיים חזרו הביתה והחללים חוזרים, ויחזרו עד האחרון שבהם. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה צריך לעשות ככה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה אתם הייתם עושים? יאיר לפיד אמר להיכנע להם. להיכנע - - << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה לא חייב לתת לחיילים? למה לתת עכשיו לחמאס? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - לצאת החוצה. לא לחסל את סנוואר, לא לכבוש את רפיח, לא לחסל את נסראללה, לא להפציץ באיראן. אתם רציתם - - << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> נסראללה חוסל כמעט לפני שנה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - הייתם חותמים על עוד הסכם כניעה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אז למה לא ביטלתם את ההסכם עד היום? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - - את הצפון וגם את אשקלון הייתם נותנים להם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא מבטל? שלוש שנים אתה אוכל את הראש. בטל לו את ההסכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, מירב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם, אין לכם שום ערך למורשת ישראל, לארץ ישראל. כל האידיאולוגיה שלכם זו רפיסות, זו כניעה והסתה נגד החרדים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שלוש שנים על הסכם גז הוא מדבר. אתה שר שלוש שנים, תבטל את הסכם הגז. מה אתה אוכל לי את הראש עליו? תבטל. שלוש שנים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אקרא לאמסלם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר. למה? תבטל, הינה, אני בעד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אנחנו לא צריכים לנרמל שיח - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא צריך להרים את הקול שלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה? אפשר להשיב לעניין בלי לפגוע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מודה לך על זה. אתה לא רציני. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לגופו של עניין, יש כאן תגובה של שר החינוך: הצעת - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אקרא אותך לסדר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - החוק מבקשת לתקן את חוק סיוע הכלכלי ללומדי תורה וסטודנטים נזקקים, ככה שהסיוע יותנה במילוי חובות לפי הוראות חוק שירות הביטחון. אבקש להתייחס לכך מאחר ששאלת תשלום הסיוע הזה נמצא מזה זמן בבחינה משפטית, וכי מדובר בקבוצה קטנה של כ-40 לומדי תורה, אברכים מבקשי סיוע. את שומעת, חברת הכנסת כהן? הלכת לך בפינצטה, בדקת כל מסכן שיש לו כיפה שחורה על הראש, כדי לעמוד כאן מעל הדוכן ולתקוף אותו. 40. 40 אברכים, 40 לומדי תורה שזקוקים לסיוע - - << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה עם המסכנים שעושים צבא ואין להם - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - כולם ביחד מקבלים פחות מהמשכורת שלך. את יושבת פה ולא עושה כלום. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> ומה עם המסכנים שעושים צבא ועם הילדים שלהם והאימהות. למה אתה דואג רק לילדים של החרדים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - הם לפחות לומדים תורה ומגנים על עם ישראל. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה עם המסכנים שעושים צבא - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> 40 איש, לא 40,000 איש. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה דואג רק לילדים של החרדים? רק לילדים של החרדים. יש עוד מסכנים במדינת ישראל - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא 40 מאות, לא 40 עשרות, 40 אנשים מסכנים שמבקשים סיוע. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> יש עוד מסכנים במדינת ישראל - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן? זה מה שכואב לך? את הולכת בפינצטה. אתם מלאי שנאה לציבור החרדי. אתם חושבים שככה תקבלו יותר קולות. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - רק על פוליטיקה, ולחייל שיש לו אישה בבית עם ילדים קטנים גם מגיע מעון בחינם - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת מירב, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה, את אמורה להשיב אחריו. אז מבליגים, מבליגים, מבליגים. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא פנה אליי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא עונה לך. רגע, למי הוא יפנה? הוא משיב להצעת החוק שלך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני משיב לך, נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא משיב להצעת החוק שלך. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> באמת לא ראוי להשיב לו, אדוני. אתה צודק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> 40 לומדי תורה, אברכים מבקשי סיוע. 40, הרב גולדקנופ, הולכים ומחפשים אתכם בפינצטה. אלה שמציעים לכם דף ריק, בואו, רק תיכנסו, ניתן לכם פטור ממיסים לכל החיים, ונבנה לכם ארמונות – אלה הולכים עכשיו ומחפשים אתכם בפינצטה. 40 אנשים מסכנים מבקשי סיוע, שנמצאים בבחינה משפטית, שגם ככה היא מוקפאת עוד מאפריל 2024 – כבר שנה וחצי – על זה עכשיו היא מגישה הצעת חוק. חוק אחרי חוק, מסכנים שאין להם הכנסה ומשלמים ביטוח לאומי מופחתים, 40 מבקשי סיוע שהיא אספה אותם בפינצטה ורוצה לפגוע גם בהם. אלה השותפים שתדעו איך לעולם לא להקשיב להם, להיזהר מהם. להיזהר מהבטחות השווא שלהם. הם לא מעריכים אתכם. הם בזים לכם, הם בזים למורשת, הם בזים ללימוד התורה, היזהרו מהם. אני רוצה לומר בדקות שנשארו – שמע, אדוני היושב-ראש. הכתבת דפנה ליאל תמצתה במשפט אחד – עכשיו, בפוסט שהיא העלתה לטלגרם שלה – תמצתה במשפט אחד את כל התורה, כל התורה על רגל אחת. שמע מה היא אמרה: קרעי מתגאה – הפכנו את הייעוץ המשפטי להערת שוליים. במילים אחרות – תשמע את המשפט, משפט מכונן, משפט שאני אומר אותו בכל ישיבת ממשלה ואומר אותו בכל מקום ובכל ריאיון. משפט מכונן של דפנה ליאל: מי צריך חקיקה להחלשת מעמד היועצים המשפטיים כשמיישמים את זה בפועל? זאת כל התורה על רגל אחת. לא צריך חקיקה. יועצים משפטיים הם רק יועצים. כשמם כן הם. צריך לדעת לעמוד נחושים מול היועצים המשפטיים, שמבקשים ליטול לעצמם סמכויות. לא צריך חקיקה להחלשת היועצים המשפטיים. החוק מראש מחליש אותם. בשם שלהם – יועצים משפטיים. הם יועצים ותו לא. אם אנחנו לא עוברים על החוק, אנחנו יכולים לעשות וליישם מדיניות, גם אם יועץ משפטי אומר שבעיניו זה לא עובר בג"ץ, או שבעיניו זה לא חוקתי, או שבעיניו זה לא נראה טוב. זאת כל התורה על רגל אחת. אז תודה לך, תודה לדפנה ליאל שנתנה כאן את המשפט המכונן הזה: מי צריך חקיקה להחלשת מעמד היועצים המשפטיים כשמיישמים את זה בפועל? זאת בדיוק כל התורה על רגל אחת. היא תקפה לא רק ליועצים המשפטיים, היא תקפה גם לגבי בג"ץ. מי צריך חקיקה להסדרת מעמד בג"ץ כשאפשר ליישם את זה בפועל? בג"ץ נטל לעצמו סמכויות בניגוד לחוק, וצריך לומר לו: לא. צריך לומר לו: פסק הדין הזה שלך, צו הביניים הזה שלך מנוגד לחוק. אנחנו דמוקרטיה, אנחנו לא אריסטוקרטיה, אנחנו לא שלטון מועצת חכמי המשפט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מועצת חכמי התורה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אנחנו שלטון החוק. כאשר יש רשות דמוקרטית אחת שעוברת על החוק, הרשות השנייה מאזנת אותה, בולמת אותה. מי צריך חקיקה של רפורמה משפטית כשאפשר ליישם אותה בפועל? תודה, דפנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, את מעוניינת להשיב? חברת הכנסת מירב כהן. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גברתי, לנו אין רוח הקודש, את צריכה להודיע לנו. בבקשה. סליחה, מופיע, אני מתנצל. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה אדוני היושב-ראש. ישיבת ממשלה מתכנסת כדי לשנות את שם המלחמה למלחמת התקומה. זו מלחמת התנומה, נרדמתם בשמירה, אתם לא מתביישים? ישיבת ממשלה – ממשלה בהפרעה? מלחמה התקומה? הפעם ראש הממשלה נתניהו, משחקי התודעה שלך לא יעבדו. מה הפארסה הזו, לאן אתם לוקחים אותנו שוב פעם? אתם לא מתביישים? מלחמת תקומה? אתם רציניים? זהו ניסיון עלוב, פתטי, לשנות את המציאות העצובה. זו מלחמת 7 באוקטובר – הטבח הגדול ביותר שנעשה באזרחי מדינת ישראל. אין כאן שום תקומה. מלחמת 7 באוקטובר, הטבח הנורא קרה במשמרת שלכם. לא זו בלבד, ראש הממשלה נתניהו 17 שנים בשלטון אישר הכנסת 50 מיליון דולר במזומן כל חודש. זה הכסף ששימש להתעצמות צבאית של חמאס; זה הכסף ששימש לבניית תת-הקרקע. נכשלתם. אתה, ראש הממשלה וממשלתך הפרתם את החוזה עם אזרחי מדינת ישראל; הפקרתם אותם לרצח ולאונס. אתם מנסים לשכתב את ההיסטוריה. בטיפשותכם אתם מנסים לשנות את הנרטיב. זה לעולם, לעולם תהיה מלחמת 7 באוקטובר, חרבות ברזל, לדורות הבאים. לא תשנו את ההיסטוריה. מה תעשו למורה בבית הספר שתלמד היסטוריה ותגיד מלחמת 7 באוקטובר? תעמידו אותה לדין? מה תעשו למורים? גם ככה אין חינוך. מה תעשו לראש מועצה, ראש עירייה, מרצים, עיתונאים ועמך ישראל? תעמידו את כולם לדין? שלשום, בצאת השבת החלו תגובות זעם של חלק מהמשפחות השכולות: שלא יעזו להחליף את שם המלחמה על מצבות יקיריהן; ששינוי השם לא יקרה. משרד הביטחון הבהיר: ללא הסכמת המשפחות זה לא יקרה. המהלך הזה מעורר רחמים, רחמים על ממשלה שכשלה ואיבדה את הדרך; ממשלה שהאמת והדוגמה האישית ממנה והלאה. לעולם, לעולם לדורות הבאים זו מלחמת 7 באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל, הטבח הנורא, אונס הנשים ורצח הילדים שנעשו בבני עמנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, אדוני. הזמן תם. תודה. תודה רבה. חברי הכנסת, נא לשבת. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לסיוע), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לסיוע), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תוצאות ההצבעה: בעד – 38, נגד – 55, אין נמנעים, אין נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לסיוע), לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אי-זכאות לקצבת ילדים להורה שלא שירת בשירות מזכה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5853/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אי-זכאות לקצבת ילדים להורה שלא שירת בשירות מזכה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי כנסת. בבקשה, אדוני. אני הזמנתי את חבר הכנסת עודד פורר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - אם מישהו לומד תורה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מאמין שהוא יתייחס לשאלה. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי השרים, חבר הכנסת גפני, תקשיב להצעת החוק, אולי אשכנע אותך לתמוך בה. היא מאוד מאוד פשוטה, כי היא לא קשורה – והשאלה פה היא לא אם אתה חרדי או חילוני; אגב, זה בכלל לא משנה אם אתה ערבי, יהודי, מוסלמי, נוצרי. זה בכלל לא משנה. השאלה שאנחנו צריכים לשאול אותנו היא אחת: האם אתה אזרח ישראלי? האם אתה אזרח ישראלי במדינת ישראל, ואתה חלק מהדבר הזה, מהמפעל הזה שנקרא מדינת ישראל? זה לא חוק גיוס לחרדים, זה לא חוק גיוס לחילונים – חוק גיוס לישראלים. וכדי שאנחנו לא נצטרך - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תקשיבי, אז אולי תלמדי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הגישה הזאת מרחיקה. אתה מרחיק את המטרה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה מפריע לי, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה פוגע במטרה של הגיוס. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, זה מפריע לי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה עושה הכול כדי שהם לא יתגייסו. זאת לא הדרך. זה לא יעבוד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי עד עכשיו, אני חייב לומר שעד עכשיו כל כך הצלחתם לגייס. חבל על הזמן. חבל על הזמן. כמה מתגייסים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - שנה וחצי, שנה וחצי הייתם בשלטון. למה לא גייסתם? למה לא גייסתם? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים – זה מפריע לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. קריאת ביניים, תודה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> היה לכם רוב שנה וחצי, למה לא גייסתם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, לאפשר לחבר הכנסת. בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים, אדוני היושב-ראש, כבר שנתיים במלחמה. סוף-סוף הממשלה הזאת הבינה את היקפי האיומים שמונחים לפנינו. אומר צה"ל: אני זקוק לעוד 15,000 חיילים. הגבול המזרחי פרוץ לחלוטין. נכנס נשק ליהודה ושומרון, גם ברגעים אלה. זה נשק שיופנה אלינו. כדי לסגור את הגבול המזרחי, כדי לאבטח את הדרום, את הצפון, צריך עוד חיילים. מאיפה הם יבואו? עכשיו, אנחנו מדברים על חוק גיוס לישראלים. אדוני, אני לא צריך לשלוח משטרה צבאית לבני ברק, ולא צריך לשלוח אותה גם לאום אל-פחם. אני צריך דבר אחד מאוד פשוט. במדינת ישראל אזרח בגיל 18 מגיע לבקו"ם ומתגייס. מי שיתאים לשירות צבאי יעשה שירות צבאי, ומי שלא יישללו לו כל ההטבות שמקבלים אזרחי ישראל – גם קצבאות ילדים. אין יותר קצבאות. אתה החלטת שאתה מוציא את עצמך מהכלל? אתה החלטת שאתה לא חלק מהדבר הזה שנקרא מדינת ישראל? לא תהנה ממנה גם. לא תהנה מקצבאות ילדים, לא תהנה מהנחה בדיור, לא תהנה מלעבוד בשירות המדינה, יהיה לך רישום פלילי. ועוד דבר אחד, זה חוק אחר שאנחנו נעביר אותו: אם לא תתגייס, לא תצביע. פשוט מאוד. << קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >> עודד, עודד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מניח, גולדקנופ, שאם יעבור החוק הזה, גם אתה תרוץ ללשכת הגיוס. גם אתה תרוץ ללשכת הגיוס. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הוא לא. זה בדיוק העניין, הם לא. הם לא. אתה לא יכול להיכנס בין אדם לבין אלוהיו. עד שלא יהיה אמון שום סנקציה לא תעזור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, חברת הכנסת. תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברת הכנסת דיסטל, כשלא תצעקי תוכלי גם לשמוע. כשלא תצעקי – תשב, תשב, אל תעמוד. תשב. אתה יכול לשבת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה רק מרחיק. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - זה מה שיהיה - - - זה מה שיהיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קריאות ביניים רק בישיבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל אחד - - - לא משנה מה. כל אחד - - - כל אחד - - - << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - זה מה שיהיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מה עם הערבים? מה עם הערבים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא אמר. הוא אמר: כולל כולם. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> פשוט מאוד, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו חיים - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבין את הפחד, אני מבין את הפחד של חבר הכנסת גולדקנופ וחבר הכנסת פרוש, כי הם מבינים שכשהחוק הזה יעבור, השליטה שלהם על הקהילה לא תהיה כזאת מוחלטת. הם לא יהיו תלויים בהם. הם לא יהיו תלויים בהם. אני אומר דבר מאוד פשוט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יעבור - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה מזל. את הנאום הזה - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, גלית. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אגב, זה לא רק עליו, זה גם על הבנות שלי. אם הילדים שלנו יבחרו שלא להתגייס, אין להם קצבאות, אין להם הטבות ולא יכולים להצביע. מה יותר פשוט מזה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בזכות הנאום הזה שני מנדטים – אביגדור ליברמן, בגלל הנאום הזה אתה מפסיד שני מנדטים. את הנאום הזה אני הולכת לעשות לך ויראלי בכל הרשתות החברתיות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה בלתי אפשרי. אני מצטער. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, זה מפריע לו. קריאת ביניים זה לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תן לי להגיד אותה. הוא לא נותן לי הערת ביניים. הערת הביניים שלי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה, סליחה. רגע, אני רוצה לברך תלמידים. שנייה אחת. אני רוצה לקדם בברכה את תלמידי כיתה י"ב מבית הספר התיכון על שם כאבול מהיישוב כאבול. ברוכים הבאים. בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הערת הביניים שלי הייתה - - - את הנאום הזה לוויראלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, זה נאום. זה נאום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שידעו מצביעי ליברמן שהם מסוגלים לשלול את הזכות להצביע. הזיה כזאת - - - את זה ויראלי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה נותן לי רשות דיבור, אז היא צועקת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הצעת החוק הזו נוגעת אליהם גם כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה על הנאום הזה, שיאבד לכם שני מנדטים. ד"ש ממני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. טלי, תודה. תודה – אני אוסיף לך, אני אוסיף לך. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - הם מצביעים - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה צועק? מה הוא קופץ? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תמשיך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הסיפור הוא מאוד פשוט. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת פרוש, בבקשה. תודה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא צועק? מה הוא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תצעק בבקו"ם. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אל תתרגז, פרוש. אל תתרגז. זה מאוד פשוט, מאוד מאוד פשוט. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר פרוש, חבר הכנסת פרוש, אני מבקש. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - הם מקבלים הטבות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה הוא צועק? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא רוצה לקרוא לשר לשעבר לסדר, אבל אני אעשה את זה כנראה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שים לב לצורת ההתבטאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת פרוש, חבר הכנסת פרוש. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה מפחיד אותך כל כך, פרוש? ממה אתה מפחד? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - כספים למירון - - - << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> שתוק. שתוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גלעד קריב, אני מבקש. חבר הכנסת פרוש, פעם ראשונה. חבר הכנסת פרוש, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קריב, קריב, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. זהו. גם לי, כנראה, יש רף לסבלנות. זהו, גמרנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יוני מישרקי, תודה. תודה, אתם לא עוזרים לי. אתם לא עוזרים לי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קריב, בבקשה. אנא המשך, אני אוסיף לך בסוף שתי דקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לסיכום, אדוני - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת כץ, תודה. בישיבה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הם לא נותנים לי להוציא מילה. חבל שאין לכם כזאת אנרגיה בדרך לבקו"ם. עם כזאת אנרגיה בדרך לבקו"ם, המלחמה לא הייתה שנתיים, היא הייתה שנה. במקום לבוא להילחם בשנתיים האלה, עשיתם לוליינות באוויר כדי להשתמט. << קריאה >> מאיר כהן: << קריאה >> עודד, עם הקול שלו הוא יכול להגיד שמאל-ימין. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, שמאל-ימין-שמאל. הוא יכול להיות הרס"ר של בה"ד 1. בשורה התחתונה, אדוני היושב-ראש, אני אומר שוב: החוק הזה הוא חוק לישראלים. אני לא יודע למה אתם קופצים כל כך. מי שיתגייס לשירות צבאי או שירות לאומי – יקבל את ההטבות, מי שלא יתגייס לא יצביע, לא תהיה לו קצבת ילדים, לא תהיה לו דירה בהנחה. מה קרה? מה קרה? זה הסיפור. אני רוצה לנצל – אתה צריך להוסיף לי פה עוד כמה דקות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אוסיף לך שתי דקות שלקחנו ממך. << קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, גולדקנופ. תודה. הוא רוצה לעבור לנושא אחר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת גולדקנופ, כל מי שישתמט – ולא אכפת לי אם הוא חרדי או חילוני, אם הוא יהודי, מוסלמי או נוצרי – כל מי שישתמט לא יצביע לכנסת ולא יקבל קצבת ילדים. מה יותר פשוט מזה? << קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, גולדקנופ, תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עניין אחר שאני חייב לומר שהתחיל לעלות פה בכנסת זה הניסיון של הנחקרים למנות את החוקרים. הטבח הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה אירע ב-7 באוקטובר. הדבר בסיסי ביותר הוא שתקום ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את הדבר הזה. אבל מה קרה? בא בן אדם שלפני 7 באוקטובר דאג, בעצמו, שמדי חודש יעברו עשרות מיליוני דולרים במזומן לחמאס. נלחם על זה. הוא נלחם על זה נגד שר הביטחון שלו, הוא נלחם על זה נגד הציבור. הוא אמר: זאת האג'נדה. הוא לא מוכן. חס וחלילה שתהיה ועדת חקירה ממלכתית. הוא כנראה יודע למה. מי שמנע סיכולים ממוקדים לפני 7 באוקטובר, רוצה להיות זה שימנה את החוקרים שיבדקו מה הביא לאירועי 7 באוקטובר. מי שהבליג על פיגוע של חיזבאללה במרץ 2023 בתוך מדינת ישראל, בצומת מגידו – אגב, בניגוד להמלצת מערכת הביטחון. הוא תמיד אומר שזה מערכת הביטחון המליצה. מערכת הביטחון רצתה להגיב בעוצמה, ומי שמנע את זה – מה שאותת לאויבים שלנו שיש כאן ממשלה חלשה – מנסה למנוע הקמה של ועדת חקירה ממלכתית. מי שהבליג על הקמת ההתנחלות הבלתי חוקית בהר דוב ואפשר להם לבנות שם את המאהלים שלהם, מנסה למנוע הקמה של ועדת חקירה ממלכתית, ואני יכול להמשיך עוד ועוד ועוד. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, ועדת חקירה נקבעה בחוק לא בכנסת הזאת ולא בכנסת הקודמת. קבעה כנסת ישראל איך מקימים ועדת חקירה לאירוע בסדר גודל הזה. אני רוצה להגיד עוד משהו: אותו אחד שמונע היום ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר עשה הכול כדי למנוע ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון – האסון האזרחי הגדול ביותר שהיה במדינת ישראל. הייתה צריכה לקום הממשלה שלנו כדי שהאסון הזה ייחקר, יופקו לקחים – שאגב יושמו בהילולה האחרונה מתוך רצון למנוע הישנות של האירועים האלה. התפקיד של ועדת חקירה ממלכתית הוא לא רק למצוא את האשמים ולהצביע עליהם. אני אומר לכם – האשמים פה חייבים לתת את הדין. התפקיד של ועדת חקירה ממלכתית הוא לאפשר לנו לתקן את זה. הניסיון של ראש הממשלה לבוא ולהגיד: לא נמנה ועדת חקירה ממלכתית כי יש לו ויכוח עם השופטים כנאשם – אז עכשיו הוא מחליט - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שופט - - - פנטי ושמאלני לא יכול לעמוד בראש - - - של הימין. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סליחה, אותו ראש ממשלה - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה אמור להיות ימין, למה תמיד - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גלית, תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אותו ראש ממשלה ואותם שרים, גם אלה שיושבים פה, צעקו ב-2022, עם קצף שיוצא להם מהפה, שצריך להקים ועדת חקירה ממלכתית על הרוגלות. לא לאסון הגדול ביותר שאירע למדינה – על הרוגלות הם רצו ועדת חקירה ממלכתית, כי הם הבינו שזאת הדרך לברר דבר שהוא בנפשנו. אז את הטבח הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה, על זה לא תקום ועדת חקירה ממלכתי כדי לחקור? לא. הנאשם רוצה למנות את החוקרים והשופטים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה פטנט. זה פטנט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גלעד קריב, תנוח. מיתרי הקול שלך. אני חושש למיתרי הקול שלך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גלעד, הפטנט הזה שהנאשם ימנה את השופטים והחוקרים זה כנראה רק אומת הסטארט-אפ יכולה להמציא דבר כזה. זה סטארט אפ חדשני ביותר. אני מניח שהרבה מאוד נאשמים בכל העולם ירצו לאמץ את האג'נדה הזאת. ירצו לאמץ את האג'נדה הזאת שהם אלה שיקבעו. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - לא קשור לנתניהו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רק מזמין אותך, חברת הכנסת דיסטל, לכי לראות מה אמר נתניהו ב-2022. הוא אמר: בגלל שזה נתניהו לא ממנים ועדת חקירה ממלכתית. אז הינה, יש לכם את ההזדמנות; זה קרה תחת הממשלה שלכם, הטבח, האסון הגדול ביותר שהיה לעם היהודי מאז השואה, זה קרה תחת המשמרת שלכם וצריך לחקור את זה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> וצריך לחקור את זה בוועדת חקירה ממלכתית, כי אין דרך אחרת. אין דרך אחרת לברר את האמת. תודה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גלית, תודה. ברשותכם, לפני שאזמין את השר קרעי להשיב, אני רוצה לברך את תלמידי י"ב מבית הספר שיטים דרכא מהיישוב ספיר, ברוכים הבאים, בשיא הוויכוח הדמוקרטי בתוך הפרלמנט הישראלי. פרק בשיעור אזרחות. השר קרעי, בבקשה, אדוני. השר קרעי יציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר פרוש, תאמין לי, רק בגלל זה אני ממליץ שתחזרו לממשלה, יהיה יותר קל לנהל את הישיבה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - דרכא מתגייסים לצבא? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן, כן. דרכא, כן. פייטרים, נכון? הינה, הם אמרו כן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כל בר דעת מבין שמדובר בהצעת חוק נבזית, חסרת היגיון בסיסי ורחוקה מאוד מאנושיות מינימלית. מה ההצעה הזאת אומרת, כמו כל ההצעות הקודמות של חברת הכנסת כהן? היא אומרת לשלול קצבת ילדים, להרעיב ילדים, לקחת להם את המינימום שאולי מאפשר להם לחם, חלב וביצים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 169 שקל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - את הקצבה הזעומה שנועדה לעזור להורים שלהם לתת להם אוכל, רק בגלל שההורה שלהם לא שירת בצבא. זאת אומרת, חבר הכנסת פורר, אתה רוצה שהילד הזה - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה שישרתו בצבא - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה רוצה שהילד הזה ישרת בצבא - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, רגע, חברת הכנסת, תביני את האבסורד. חבר הכנסת פורר רוצה שהילדים האלה ישרתו בצבא. אתה רוצה שהם ישרתו בצבא, וכנראה שחלקם הגדול גם ישרת בצבא, ואתה מעניש את הילדים בגלל שאבא שלהם לא שירת בצבא. איך אתה רוצה להגיע איתם להסכמות, להידברות, לשכנע אותם, להסביר להם שזה חשוב לשרת, שהשירות בצבא הוא חשוב, כשאתה מרעיב אותם כשהם ילדים? ממי אתה מנסה לשלול קצבה? אתה לא שולל מהאבא. זה בדיוק כמו היועמ"שית המודחת שלא רוצה לתת סבסוד למעונות היום ולא מאפשרת לשר לממש את המדיניות שלו לעודד נשים חרדיות שיצאו לעבוד. איך היא עושה את זה? היא פוגעת בילדים הקטנים, בתינוקות, שלא יקבלו סבסוד, כדי שאו שהאימא לא תצא לעבוד או שישלחו אותם לאיזה מעון יום לא מפוקח, לא היגייני, לא בדרישות בריאותיות מינימליות. פשוט לא יאומן. חבר הכנסת פורר, אתה יודע מה אולי אני יכול להמליץ לך? אולי נחוקק גם חוק - למה אתה לא שולל קצבת נכות? אולי נשלול קצבת נכות ממי שאבא שלו לא שירת בצבא? גם זה נמצא על שולחנכם, חבר הכנסת פורר, או על שולחנה של יש עתיד? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא אני אסביר לך משהו - - - נכות זו גזירת גורל, לא לשרת בצה"ל או בשירות לאומי זו בחירה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם להיות תינוק או ילד זו גם גזירת גורל. אתה לא אשם בהחלטות של אבא שלך, אתה ילד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ברור, למה אתה אשם - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה ילד, אתה תינוק. למה אתה מונע מהתינוק את המטרנה שלו ואת קצבת ילדים שמגיעה לאוכל שלו. זה בדיוק כמו לשלול מנכה קצבת נכות. אולי לך זה נשמע עכשיו הבדל גדול, אבל אני בטוח שחברת הכנסת מירב כהן בשבוע הבא תנסה להגיש גם הצעת חוק כזו. הרי אין לכם גבולות. אתם תשתמשו בכל כלי שיש לכם ביד כדי לנגח את החרדים, כדי לפגוע בילדים שלהם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד, למה אתה שולל מהילדים של המילואימניקים את אבא שלהם? למה אתה שולל אותו? 300 יום מילואים. 300 יום במילואים.– למה הילדים האלה לא - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה שולל אותו. אתה שולל אותו. אתה - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו מביאים חוק גיוס חסר תקדים שאתה ואתם בישראל ביתנו לא השכלתם להביא, לא כשהבוס שלך היה שר הביטחון ולא כשהייתם בממשלת יאיר לפיד ובנט. לא השכלתם להביא חוק גיוס שיגייס באמת. אנחנו מביאים חוק גיוס כדי להקל על אותם מילואימניקים. המלחמה תמיד תהיה כאן, אנחנו נהיה כאן במלחמה בחזיתות עד שנביא שלום, עד שתשקוט הארץ. כל עוד זה לא קורה, אנחנו חייבים להיאבק באתגרים הביטחוניים האלה שניצבים בפנינו. אבל אתה מנסה לפגוע בילדים הקטנים. מירב כהן מנסה לפגוע באלו שזקוקים לסיוע. היועמ"שית המודחת מנסה לפגוע בתינוקות. זו גזרת גורל שלא מעניינת אתכם, העיקר לנסות להביא כאן חוק אחר חוק אחר חוק כדי לפגוע בחרדים, כדי לשכנע אותם שאולי יהיה להם יותר טוב איתכם. אתם הרי תחתמו להם על כל מה שיבקשו, אבל הם יותר חכמים מכם. הם מבינים שלהיות איתנו זה בטוח, ולהיות איתכם זה להוביל את המדינה הזו לאבדון. לכן, חבריי, אני קורא לכם – אתה משיב גם ככה, פורר, אתה לא צריך לבקש. אתה לא צריך. גם אם לא תבקש אתה תקבל. אני אדאג לך. אנחנו לא סותמים פיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אבקש. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמו חנינה. גם חנינה צריך לבקש. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו לא סותמים פיות, אנחנו בעד מגוון דעות עד שהכול יישמע שקוף. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ראינו את זה פה ביום שני. ראינו את זה פה ביום שני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, קריב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ברוך השם, עם ישראל חכם, מבין, הן עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. אנחנו רואים שהוא חכם, רואים את זה בקלפי. זה המבחן הטוב ביותר לראות למי הוא מאמין, למי הוא מקשיב ולמי הוא יודע שאם חלילה הוא ייתן לו יותר מארבעה מנדטים בפעם הקודמת או ייתן לו סיכוי להקים עם בנט את מפלגת ישראבלוף שוב, מה יקרה כאן למדינה – עוד הסכם כניעה לחיזבאללה, עוד מיליארדים לעבאס. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין ספק. אתה מדבר על הסכם כניעה? טורקיה וקטר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה לא חייב כל פעם, ואם אתה לא עומד בזה, אז בישיבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טוב. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> קרעי, אתה באמת הזיה. אתה באמת הזיה, כבר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת לזימי. את מזמינה פורענות, למה? למה את עושה את זה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת לזימי, איפה אתם? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה עוד הוא יקמבן? מה עוד צריך שהוא ייתן - - - למה? אין לך משהו שתגיד שהוא לא תקין? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת לזימי, אין לך כמה כבישים להבעיר באיילון, בצפון, בדרום? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נשמה, אנחנו נעיף אתכם, שמעת, קרעי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ראיתי את זה מגיע, למעלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין לך מדורות להבעיר באיילון? אין לך מדורות להבעיר? אין לך כמה חוקים - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נבנה את המדינה הזאת מחדש. מילה לא אמרתם - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, לזימי. תודה, תודה. אני מקבל לאחר מכן שלל ברכות והגיגים לנייד שלי למה לא עצרתי תומכי טרור. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין לך כמה אזרחים מסכנים שרוצים להגיע הביתה ואת רוצה להפריע להם? אין לך אמבולנסים שצריכים להגיע לבתי חולים? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תדבר עם מירי רגב, השרה שנמצאת בחו"ל יותר מאשר בארץ - - - תחבורה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, חברת הכנסת לזימי. תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש לנו ממשלה להפריע לה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין לך עוד כמה אזרחים מאזרחי ישראל לעצבן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קריב, תודה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לך תדבר עם מירי רגב, בוהמת תחבורה ממש. שרת החו"ל והנהנתנות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היא לפחות לא חוסמת כבישים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אין לך בושה. אין לך בושה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היא עובדת כדי להשקיע בתשתיות, כשאת מנסה להרוס כל חלקה טובה. אני שמעתי קודם גם את חבר הכנסת לוי. אדוני היושב-ראש, ללוחמים שלנו, שחירפו את נפשם ועדיין נמצאים בשטח, הוא קורא בלי בושה: "מלחמת התנומה". הוא קורא להם "מתנמנמים", שלא עושים כלום. לא עשו כלום במשך שנתיים, מיקי לוי. לא נפלו לנו מאות לוחמים והביאו לנו את כל החטופים בחיים בחזרה, והביאו לנו את הניצחון, הביאו לנו את מה שאתם לא חלמתם שיקרה, ורציתם שניכנע מראש. לזה אתם קוראים "מלחמת התנומה"? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה אתה מקשקש? אתם אחראים לאסון הכי גדול. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ללוחמים שלנו אתם קוראים "מנמנמים"? אין לכם בושה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> איזו מלחמה? לא שמעתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רם בן ברק, בישיבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוי אמר שהמלחמה הזאת היא מלחמת התנומה – התנומה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מלחמת המחדל? איזו מלחמה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזו תקומה? מלחמת המחדל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוי, חברך למפלגה קורא ללוחמים הגיבורים שלנו, לאותם אלו שמחרפים את נפשם בשדה הקרב – הוא אומר שהם מתנמנמים בשטח. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מייצג אותם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ככה אתם מכבדים את הלוחמים שלנו? יש לנו כאן את דור העתיד של הלוחמים שלנו, שיושבים כאן ביציע. הם לא רוצים לשמוע שכשהם יוצאים לקרב אתם קוראים להם "מתנמנמים". << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הם לא רוצים לשמוע אותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הם לא רוצים ממשלה מושחתת ומופקרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. קריב, קריב, צרחת את מלאי קריאות הביניים לכל המושב, מה זה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם לא רוצים ממשלה שתמסור שטחי ארץ ישראל לחיזבאללה ותתרפס ותבקש כל הזמן למסור שטחים ולהיכנע - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - ולא להשמיד את האויב, ובואו נצא עכשיו כולנו, ואחר כך יהיה בסדר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - מלחמת תקומה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> דווקא הגישה שלנו, של ראש הממשלה נתניהו, של נחישות, של עוצמה, יחד עם רוח העם והלוחמים - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזו עוצמה? עוצמה קטרית. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רוח העם והלוחמים שלנו מחוברת יותר למורשת שלנו. בפרשת בראשית קראנו – על הדיבור הראשון על בראשית אומר רש"י: למה פתח בבראשית? למה לא פתח במצוות מעשיות? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה שלחת לעזאזל את הטייסים בחיל האוויר שיפציצו באיראן? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה יודע למה, חבר הכנסת הרצנו? רק את הרש"י הראשון בתורה כדאי שתלמד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש עשר שניות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה שלחת לעזאזל את טייסי חיל האוויר שהפציצו באיראן? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> למה פתח בבראשית? משום כוח מעשיו – היושב-ראש, נו, אי-אפשר ככה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני מבקש שתיתן לו לסיים, הוא צריך לסיים. אני אומר לך, לפעמים אני לא מבין את הרציונל של ההתנהגות של האופוזיציה. תן לו לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> למה פתח בבראשית? משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נַחֲלת גוים". לתת להם נחלת גויים, לא לתת לגויים את נחלתם, כמו שאתם רוצים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה לשר קרעי. חבר הכנסת המציע רוצה להשיב לעמדת הממשלה? בבקשה, אדוני. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השר ששלח את טייסי חיל האוויר לעזאזל, מטיף לנו מוסר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יוראי, תודה. שלוש דקות, לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> עומד כאן השר קרעי ואומר על הצעת החוק הזאת שהיא נבזית. השר שלמה קרעי, אני אגיד לך מה נבזי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 169 - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אגיד גם לך מה נבזי, חברת הכנסת גוטליב. נבזי להיות חבר בממשלה שמנהלת מלחמה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 169 שקל קצבת ילדים לשני הורים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, תני לו להשיב. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר. כמה אפשר לשבת ולשמוע קשקושים? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא יכול ככה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 169 שקל קצבת ילדים. תצביעו בעד החוק ההזוי הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא לא עוברת את קריב. היא לא עוברת את קריב. טלי, אני מבקש לאפשר לו לסיים, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 169 שקל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אבקש לאפשר לדובר לסיים. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יאללה, שידבר, טוב. ונצביע נגד. תצביע בעד לשלול מילד 169 שקל בגלל ההורים שלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אגיד לשר קרעי מה נבזי: נבזי להיות שר בממשלה שתחת כהונתה אירע הטבח הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה; שמאז 7 באוקטובר 2023 נפלו 1,154 חללי מערכות הביטחון – חיילים, שוטרים, אנשי שב"כ וסוהרים – ולהמשיך לקדם חוק השתמטות. נבזי להיות שר בממשלה ששולחת אנשים לעשות מאות ימי מילואים – מאות ימי מילואים – לעזוב את הבית, לעזוב את הילדים שלהם, לסכן את החיים שלהם, ובזמן הזה לקדם חוק השתמטות, כאילו ההשתמטות היא ערך. נבזי, השר קרעי, להיות חלק מהממשלה שהפקירה את הדרום, שהפקירה את העוטף, שתחתיה אנחנו באמת חווים פה אירוע של הרוגים, פצועים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת טיבי, אתה מפריע לדובר. מירב, את מפריעה לדובר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נבזי להיות חלק מממשלה שהפקירה את עוטף עזה, שפינתה מאות אלפי אנשים מבתיהם, ששולחת עוד ועוד צווי מילואים ובה בעת עושים את זה, עוסקים בהשתמטות. נבזי להיות חבר בממשלה שראש הממשלה שלה אומר: הזזתי את הרמטכ"ל, הזזתי את שר הביטחון, הזזתי את יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון – למה? כי הם לא אפשרו לי להעביר חוק השתמטות. להגיד שכשאנחנו מחוקקים את הדבר הבסיסי שאומר שמי שלא משרת בצה"ל או בשירות לאומי לא יקבל קצבאות – להגיד שזה נבזי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הנבזות היא שאתם לא מסתכלים לילדים האלה, שהאבא והאימא שלהם נמצאים במילואים, שהם לא בבית, שהעסק שלהם חרב - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 169 שקל. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - שנהרגו, חס וחלילה, שנפצעו – לא להסתכל להם בעיניים ולהגיד להם: אנחנו נעשה הכול – אבל הכול – כדי להוריד את הנטל מכם, כדי לחלק את זה בין כל אזרחי ישראל – כי אנחנו עם אחד שצריך לשמור על המדינה הזאת – ולא חלקים-חלקים? לא להסתכל להם בעיניים ולהגיד להם: אנחנו נעשה הכול, אבל הכול, כדי להוריד את הנטל מכם, כדי לחלק את זה בין כל אזרחי ישראל, כי אנחנו עם אחד שצריך לשמור על המדינה הזאת ולא חלקים-חלקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 169 שקל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 169 שקל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא שומע את עצמי. אני לא שומע את עצמי, חברי הכנסת. אנו עוברים להצבעה על הצעת החוק ביטוח הלאומי (תיקון – אי-זכאות לקצבת ילדים להורה שלא שירת בשירות מזכה). הצבעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 169 שקל קצבת ילדים. 169 שקל, האופוזיציה מצביעה נגד. מה זה? הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 59 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אי-זכאות לקצבת ילדים להורה שלא שירת בשירות מזכה), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת החוק הצביעו 31 חברי כנסת, נגדה – 59, אין נמנעים, אין נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אי-זכאות לקצבת ילדים להורה שלא שירת בשירות מזכה), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק יידוע ודיווח על מינוי יועצים חיצוניים לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ולראש הממשלה, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5959/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת נאור שירי) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק יידוע ודיווח על מינוי יועצים חיצוניים לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ולראש הממשלה, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת נאור שירי. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות עומדות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. חברי הכנסת, נא לשבת ולשמור קצת על שקט. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מניח שהממשלה תתנגד להצעת החוק הזאת באופן – באמת, קמתי בבוקר, לא האמנתי שזה קרה. אני רוצה לשנייה לנתק את הצעת החוק הזאת מלוח הזמנים שבו אנחנו נמצאים, ובכלל מהזמנים שאנחנו נמצאים בהם. הצעת החוק הזאת באה ואומרת: כל יועץ חיצוני או יועץ, מה שנקרא, על ה-payroll, מצהירים; אבל כל יועץ חיצוני – לשרים בקבינט, שר ביטחון, ראש ממשלה – יצטרכו השרים להצהיר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך, אני רוצה לברך. אני עוצר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תברך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה לקדם בברכה - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולנו רוצים לקבל בברכה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - קבוצה ממשרד הביטחון שבאה להשתתף ולהיחשף לדיון המעמיק והנוקב בפרלמנט הישראלי. ברוכים הבאים. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אתם עושים במשרד הביטחון? סתם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה אתה רוצה, שיענו לך דרך המסך? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל, הינה, זה איפשהו יכול להיות רלוונטי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני יכול לומר לך בוודאות שהם עושים דברים חיוניים וטובים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאיר פרוש, אתה בטוח אחד שאפשר לסמוך עליו שתדע מה הם עושים ותכיר בחשיבות שלהם במשרד הביטחון. אתה, יש לך עבר ידוע באירוע הזה. בקיצור, הצעת החוק הזאת באה ואומרת שכל יועץ חיצוני למישהו בקבינט המדיני-ביטחוני, נצטרך לדעת שהוא יועץ. היא לא באה, מה שנקרא, כשישבתי בלילה או על גדות נהר בבל ישבתי וחשבתי, אלא אחד שקוראים לו פלדשטיין ואחד שקוראים לו אוריך, וכאלה – קמנו בבוקר, הבנו שהם באקווריום הכי חשוב, באקווריום של ראש הממשלה, וגילינו פתאום שהוא פעם אחת יועץ, פעם אחת לא יועץ, פעם אחת הוא דיבר עם הבילד, פעם שנייה הוא לא דיבר עם הבילד. פעם ראשונה אנחנו מכירים אותו, פעם שנייה אנחנו לא מכירים אותו. אז היועצים האלו, מכל הסחרחורת שכבר נהייתה הבנו שהם יועצים – רק שיגידו. מה הבעיה? למה להתנגד לזה? אבל בואו נגיד ככה, אני לא מתפלא על האירוע שלא קיבלו את הצעת החוק, אבל בסדר, זה גם לא כזה משנה. בקטנה לגמרי. מדינה, מה שנקרא, מדינת אויב או יש שיגידו מדינה שהיא – איך היא אמרה? מורכבת – בסך הכול גייסה סוכנים זרים שיהיו בלשכת ראש הממשלה. אירוע זניח לחלוטין, אבל כמו כל דבר, אתם רוצים להשכיח את האירוע הזה. כי זה האירוע. בסוף מדינת ישראל או ממשלת ישראל רוצה להשכיח את כל מה שקרה ב-17 השנים האחרונות. ואני לא אומר את זה סתם, אני חושב שזה משהו שאנחנו נוכחים לדעת, גם באירוע של ועדת החקירה. חשבתי הרבה מה לומר על כל – טלי, מה את מצלמת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, אוקיי. חשבתי מה לומר על כל ניסיון ההשכחה, או האירוע שאתם רוצים שנשכח, אבל אז ראיתי מערכון של ארץ נהדרת. באמת, אתה יודע, כשיש אנשים שכותבים טוב יותר ממני, אז אני מעדיף לצטט, נכון, חברת הכנסת אלהרר? אז המערכון נקרא "ישכח עם ישראל". זוכרת אותו? "ישכח עם ישראל את מחדליי ומחדלותיי, ישכח שאמרתי שהחמאס הוא מורתע ונתתי לו כסף ובטון לבניית המנהרות. הצבי ישראל במזוודותיך דולר, איך לקחו גיבורים סיכון מחושב - - - ישכח העם מוועדת חקירה ממלכתית. מה יש לחקור? הכול עובד פיקס. גם חיסלנו את סנוואר ונסראללה. הקם להורגך, השכם להורגו באיחור של 15 שנה - - - ישכח העם את הפרשיות הביטחוניות, את גנבת המסמכים, סילוף המכתבים וזיוף הפרוטוקולים". ישכח עם ישראל – וזה משהו שאנחנו נוכחים בו. אנחנו רואים איך מנסים להשכיח את כל האירוע הזה. ביום שבו הייתה עסקה, עבר סמיטריילר בכבישי ישראל. באורח פלא, אף אחד לא נתן לו את ההוראה להוריד דגלים, להזיז את המכוניות מהנובה. חלק הורידו סיכות, חלק הכו משפחות, חלק השתיקו משפחות. אתמול גם הבנתי שצבי סוכות – איפה אתה – שלח מכתב ליו"ר הכנסת שיפסיק את הנוהג המאוד מעצבן ומוזר, שבו משפחות החטופים מדברות בתחילת כל דיון, ומנכיחות את העובדה שיש עדיין חטופים בעזה. אז תעלימו ראיות, תמציאו ועדות, תשנו את השמות, והעיקר שישכח עם ישראל. כל הכבוד לכם. אתמול, בדומה לאירוע – ממש דקה. יש לי עוד חמש דקות. אני רגיל לשלוש דקות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יכול לדבר בהילוך נמוך יותר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אנסה. אתמול, בדומה למה שקורה פה היום, שיש בתי ספר ואנחנו מכבדים אותם, ניהל חבר הכנסת סימון דוידסון את הישיבה. אתה זוכר, חברי חבר הכנסת סימון, אתה זוכר שהגיע תיכון מבית ג'ן. אתה זוכר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, אני לא מבין. לסגנים מהאופוזיציה – על חשבוני – נותנים ימים נוחים? רק הימים הטעונים, אנחנו אוכלים אותה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סומכים עליך יותר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> או שזה בגלל שהיו לי שלוש שנים איכותיות כנורבגי? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כשאני אגיע לרמה שלך ולניסיון שלך - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תזלזל, אל תזלזל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שנקרא, דברו על זה בנשיאות ביניכם. אז אתמול הגיע תיכון מבית ג'ן, וציינת את אחוז הבגרות הגבוה – 98%, ואז תיקנת את עצמך ל-98.8%. נכון? אמרת ופיארת ובאמת דיברת בשבחם של התלמידים והתלמידות הדרוזים מבית ג'ן. אתמול במקרה גם עברה שנה מאז שאחסאן דקסה נפל, אתה זוכר? אלוף משנה, גיבור ישראל, צל"ש, מח"ט 401. והשבוע, רצה הגורל או לא יודע מה – לא אני הגשתי את הצעת החוק שביקשה לתקן את חוק הלאום, ואני מציע לכולם להקשיב: חבר הכנסת אלי רביבו, לא מיש עתיד, ממפלגת הליכוד, הגיש בקשה לתיקון חוק-יסוד, חוק הלאום, שייתן מעמד מיוחד לעדה הדרוזית בישראל. למה? נוכח ההקרבה, נוכח ברית הדמים, נוכח ברית החיים, נוכח מערכת היחסים המורכבת והחשובה שיש לישראל עם העדה הדרוזית. משום מה, למרות שלא קוראים לו נאור שירי, דחו את הצעת החוק שלו או לא רצו לקדם אותה או לא העלו אותה השבוע למליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נגד, נגד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אנחנו נגד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר גמור, טלי. את נגד. אני מדבר; כשאת תעלי, את תגידי מה שאת רוצה. זאת מדינת ישראל או ממשלת ישראל, שבכל פעם שיש נופל דרוזי, יודעים להגיע ולדבר על ברית החיים ולדבר על ברית הדמים, ותמיד להזכיר את המציאות שבה אנחנו לא ניתן לשכוח את העדה הדרוזית, ואנחנו מכירים בחשיבות ובתרומה, וכמה אנחנו רוצים בחיבור הזה. ועכשיו הם יגידו וייכנסו לכל מיני נימי-נימים, ברגי-ברגים של המכונה – למה חוק הלאום הוא חשוב, ולמה המזוזות זה חשוב, והנוכחות עם שמונה או תשע מינהלות לזהות יהודית קיימות, אבל אי-אפשר לתת מעמד מיוחד לדרוזים. אבל זה בסדר גמור שהנוער הדרוזי יתגייס, ואנחנו נבקש שהם יתגייסו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש חוק - - - יש חוק - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואנחנו נבוא בלוויות או באזכרות ונעמוד על זה שהם יקבלו את המעמד המיוחד. מה אמר החוק של רביבו? זה לא חוק שלי, אני לגמרי מפרגן לו. מדינת ישראל – את יכולה לא להפריע לי, גברתי? די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, רציתי לעזור לך. לא מפריעה לך, אני אומרת לך שיש חוק של לפיד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגידו את שלכם. אין בעיה, עצור את הזמן, הכול טוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה פנית אליה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא פניתי. היא פשוט מפריעה לי. מה יש חוק? מה אכפת לי? אני מדבר. יש חוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש חוק של לפיד - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, אל תעזרי לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרנו שיש חוק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לא שאלתי אותך מה אמרנו. מישהו שאל אותך? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, שמענו את זה. שמענו את זה פעם אחת, לא צריך 200 פעם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא צריך להתעצבן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מתעצבנים, פשוט די. טלי, אפילו לי קצת קשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברגע שהדובר מבקש סעד מיו"ר הישיבה, הוא חייב לתת לו את זה. אז תפסיקו. קריאת ביניים פעם, פעמיים, שלוש. לא יותר מזה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אומר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא עשה עבודה מדהימה בנושא הזה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אווו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פיתחת רגישות באוזן? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. יש לי רגישות בתעלת האוסטכיוס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע, יש פה הדדיות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה, אין בעיה. עקרו ההדדיות. התיקון לחוק אומר: "מדינת ישראל מכירה במעמדה של העדה הדרוזית כעדה דתית, תרבותית וחברתית, ייחודית, הנוטלת חלק בהגנה ובבנייה של מדינת ישראל, ותורמת לחוסנה הלאומי". אבל אף אחד לא מוכן לעשות את זה. שנתיים שלמות. הרי אם אין דם ואם אין חייל הרוג, אז אף אחד לא מדבר על זה. אף אחד לא מדבר על זה. זה פשוט לא ייאמן. 12 חללים דרוזים נפלו. את אף אחד זה לא מעניין. אנחנו תמיד נגיע אליהם בלוויות, באזכרות, ונדגיש את החשיבות והברית ההיסטורית עם הדרוזים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מבקש לדאוג לשר תורן במליאה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש שר תורן. יש. - - אבל כשצריך לבוא ולשים, מה שנקרא, את הכסף או את השוויון במדינת ישראל בנוגע לדרוזים, אנחנו לא קיימים. וזה לא רק תמיד בהקשר הצבאי. זה בתשתיות, זה בתכנון ובנייה, זה בנגישות לחינוך, נגישות לתרבות, נגישות לבריאות, ועדות תכנון ובנייה, הקצאת קרקעות. אלף ואחד דברים שאנחנו פשוט נעלמים. אבל ככה זה, אם אין מוות, אף אחד לא זוכר. היה חשוב לי להזכיר, גם נוכח האירוע – עברה שנה מאז שהובטח. אני זוכר שהייתי בניחומים ונאמר על ידי שרים מסוימים – מי שנכח שם, שכן, יהיה תיקון. שטרן אפילו היה שם. ולמרות הכעס של האלמנה שבאה ודיברה – זאת בושה גדולה. אתה זוכר שהיא אמרה שבושה גדולה שאין עדיין התייחסות לזה? הובטח להם, וזה חוזר על עצמו בכל פעם. אז הם לוחצים ידיים, נהנים מהכיבודים, מצלמים את עצמם לפייסבוק באזכרות, בשבעות, באים לנחם, ויום אחרי זה שוכחים. וכשבא חבר כנסת מהסיעה של מפלגת השלטון ומעלה הצעת חוק כזו פשוטה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, אדוני. תם זמן הדובר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - כזו פשוטה, פשוט מתעלמים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בלי כעס. אני נבהל כשאתה כועס. יש לך הזדמנות להשיב לעמדת הממשלה. מסתמא, היא תתנגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין שר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר נמצא פה, אל תדאגי. התגעגעת לקרעי? אני אביא לך אותו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אפשר שמישהו אחר יענה במקום קרעי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מזמין את השר קרעי להציג את העמדה של הממשלה ביחס להצעת החוק. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די, אי-אפשר לשמוע אותו. אני לא ישן בלילה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר קרעי, לא מפנים גב ליושב-ראש. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> קרעי, מישהו אחר יכול לעלות במקומך? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד כדי כך אתה סובל? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, לשנות קצת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא בסמכות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע איזו מחמאה נתת לו? אתה יודע איזו מחמאה נתת לו עכשיו? בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. בתקנון יש לו עשר דקות. חבר הכנסת דוידסון, יש לו עשר דקות בתקנון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תראו מה זה, יש עתיד עולים פה להגן על כבודם של הדרוזים. לדרוזים יש הרבה כבוד, אבל למה אין דרוזים ביש עתיד? איפה הכבוד של הדרוזים כשזה נוגע לרשימה שלכם לכנסת? 24 חברי כנסת ואין דרוזי? איפה הדרוזי שלכם? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ועדיין אכפת לנו יותר מלכם. אתם שמים קישוט דרוזי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא אכפת לכם. לא אכפת לכם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתם שמים קישוט, ואתם חושבים שזה עובד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא אכפת לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, תודה, חברי הכנסת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מי מאמין לך? למילה שיוצאת לך מהפה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא אכפת לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לאורחים שלנו, וברוכים הבאים לאורחים החדשים ביציע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בהצלחה, בהצלחה לצעירים ולנוער שלנו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אל תתעלם ממי שמתייחס אליך כקישוט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יסמין, חברת הכנסת יסמין, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אם היה לכם אכפת מהדרוזים, הייתם נותנים להם ייצוג אצלכם ברשימה הדיקטטורית שלכם, אבל אכפת לכם מהדרוזים רק כשאתם רוצים לנגח את הממשלה של נתניהו. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> - - - זאת תעודת הקבלה, להיות עבריין - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן. תמיד כשאני אומר משהו שכואב לכם, אתם משתוללים. לזה כולם שמים לב, גם אלה שנמצאים כאן ביציע. דבר שני, חבר הכנסת הדרוזי שנמצא אצלנו ברשימה עמֵל על הצעת חוק בנושא, והיא תבוא ביום ראשון לוועדת שרים לחקיקה, בעזרת ה'. נכון, חברת הכנסת גוטליב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה רבה. חבר הכנסת שניסה כאן להגן על כבודם, כדאי שתדבר עם הבוס שלך, שבמקום לשריין אותך בארבעת המקומות שיהיו לכם בפעם הבאה, שישריין חבר כנסת דרוזי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך קוראים לו? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יודע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תבדוק בגוגל אם אתה לא יודע. בושה שאתה לא יודע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יודע את השם שלו? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יודע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה, שלנו? חבר הכנסת עפיף עבד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז תגיד עפיף עבד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה, אתה עושה לי מבחן פה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? למה אתם מביישים את עפיף? מה יש לכם? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז למה הוא לא אומר את השם שלו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר, אז למה אתה שואל אותו את השאלה הזאת? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר חבר הכנסת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מדבר באופן כללי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, תודה לחבר הכנסת דוידסון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מדבר על הסוגיה, אני לא מדבר עליו באופן אישי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מדבר על הסוגיה ולא עליו באופן אישי. אני יודע שקשה לכם לדון לגופו של עניין. זה קשה. אתם תמיד לפינות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת הרוסי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הצעת החוק שעולה כאן לדיון – אני לא אקרא לכם אפילו את התגובה, כי בעיניי היא כמו כל הצעות החוק שעלו כאן, הצעת חוק קנטרנית. לכן, אני קורא לחבריי חברי הכנסת להצביע נגד הצעת החוק הזאת, בלי הסבר. האמינו לי, הצעת החוק שלו – לא שווה להצביע בעדה. גם הוא כמעט לא דיבר עליה. הוא דיבר על הרבה דברים אחרים. עכשיו אני רוצה לעבור לסוגיה שהעלו כאן מספר חברי הכנסת, בנושא ועדת חקירה ממלכתית. אתה שומע, אדוני היושב-ראש, הם לא רוצים ועדת חקירה ממלכתית; הם רוצים ועדת חקירה שתאתרג את החברים שלהם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה ועדת חקירה שקאיה תעמוד בראשותה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> 777, לא להפריע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה? לא הבנתי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הרי זה לא משנה אם יצחק עמית הוא רק שופט או שהוא ממלא מקום הנשיא או שהוא חולם להיות הנשיא או גם אם הוא היה הנשיא. זה לא משנה. לא זאת הסיבה – זה שהוא עדיין לא נשיא – לא זאת הסיבה שאנחנו לא סומכים עליו להקים את ועדת החקירה הממלכתית. אנחנו לא סומכים עליו, כי הוא הפוליטיקאי הגדול ביותר שהשתחל לבית המשפט העליון. בכל פסקי הדין שלו, בכל הדברים שהוא אומר, בהתבטאויות שלו, הוא מתעב את הציבור שבחר בממשלה הזאת, ואוהד את החבורה שמוחאת לו כפיים גם כשהוא רומס אותה. ולכן, כאשר יש בית משפט כזה, שמי שמנהל אותו כיום זה אחד שהיה שותף, שהיה לו חלק אינטגרלי - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> די עם ההסתה, די עם ההסתה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - היה לו חלק משמעותי באובדן כוח ההרתעה של מדינת ישראל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה היית שר בממשלת החורבן, ואתה מדבר - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה יודע, חבר הכנסת שטרן - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, חבר הכנסת שטרן. תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - חבר הכנסת שטרן, בתחילת הקדנציה שלי כשר בממשלה, לפני כשנתיים וחצי - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בניתם את החורבן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מי שבנה את החורבן זה אתם, שעודדתם את הסרבנות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שנתיים וחצי בניתם את החורבן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם, שעודדתם את הסרבנות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה היית שר בממשלת החורבן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> שהראיתם לאויבים שלנו - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה קראת לטייסים, אמרת: לכו לעזאזל. התנצלת? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא נכון. את משקרת, את משקרת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> התנצלת עד היום? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת בן ארי, כשתרימי את הקול זה לא אומר שאת תהיי צודקת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> התנצלת בפניהם? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תחפשי בגוגל, תשאלי את GPT האם השר קרעי אמר לטייסים ללכת לעזאזל, את תגלי שאין דבר כזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בוא נגיד שלא דיברת אליהם יפה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בואי תראי לי. הינה, יש לך ארבע דקות וחצי. תמצאי הקלטה שלי או ציטוט שאני כתבתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת על נפתלי בנט שהוא נבל, שאלה ראשי התיבות שלו? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון. זה שנפתלי בנט הוא נבל, זה ידוע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קראת לו נבל? אמרת לאנשי המילואים ללכת לעזאזל? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל למה מיקי לוי צריך לתת לך להגיד את זה? נפתלי בנט הוא נבל ברשות התורה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> השווית את מחאת המילואימניקים להמן הרשע? הכינותי מראש. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תחליפו אותו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רואה שאתם נהנים, אז רק קרעי ישיב לכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. גם את זה לא הבנתם. אני יודע שהבנת הנקרא זה דבר שקשה לכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, האמת שלא קשה לי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני יודע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תתנשא עליי, זה לא מתאים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא עלייך, באופן כללי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מתאים לאנשים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, מירב, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא מתנשא. אבל זה שאת אומרת שהשוויתי אותם להמן הרשע זה שקר על שקר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאמרת. זה קרה ב-7 במרץ. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז אני אסביר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לו הזדמנות, תאפשרו לו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה קרה בפורים, תגידי את התאריך העברי. זה קרה בפורים, כשקראנו את מגילת אסתר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז חיברת את המילואימניקים להמן? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. אני אסביר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - היה בתשעה באב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אמרתי שמרדכי היהודי אמר לאסתר המלכה "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רֶוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו". << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> עם ישראל - - - לכו לעזאזל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מרדכי אמר לאחיינית שלו: אם את תשתקי עכשיו, אם את תסרבי לעשות את מה שצריך, "רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אמרתי אותו דבר לסרבנים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה מגילת אסתר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה קרה? כל פעם ששמים כיפה על איזה נושא יש פה תסיסה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> למי השוויתי אותם? לאסתר. השוויתי אותם למה שמרדכי - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> השווית אותם להמן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איפה את רואה את זה? זה מה שאמרתי: יש פה בעיה בהבנת הנקרא. יש פה בעיה בהבנת הנקרא. תקראי. תקריאי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת להם: "לסרבנים המחוצפים - - - עם ישראל יסתדר בלעדיכם ואתם תלכו לעזאזל." << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע. לא. לא. תקראי לפני. לסרבנים. לסרבנים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הסרבנים האלה קמו בבוקר עם דגל והלכו להילחם בשבילך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. מי שאמר – ובסוף זה קרה. מי שאמר ביום פקודה: אני לא אתייצב ואגן על עוטף עזה, אני לא אתייצב ואגן על מדינת ישראל, והוא לא התייצב - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הם לא מתייצבים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בזמן הזה איך אתה מדבר על טייסי חיל האוויר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל הם, הם לא הטייסים שלנו. הטייסים שלנו קיבלו רישיון מהמדינה להגן עליה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר על טייסי חיל האוויר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תקראי מה כתוב לפני כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שאלתי את ChatGPT. ביקשת שאני אשאל את ChatGPT. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא. תקראי מה כתוב לפני כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לשבת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הינה זה. רוצה ChatGPT? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שלחת, אדוני השר, את חיילי חיל האוויר לעזאזל - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אמרתי שהסרבנים - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הינה, ChatGPT. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הם הפציצו באיראן, אותם שלחת לעזאזל. ביקשת סליחה? התנצלת? הבעת חרטה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יוראי, הם מנהלים שיח מכובד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מנהלת את השיח מכובד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז למה הצעקות? למה הצעקות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אגב, גם כשהוא אמר לי: את לא מבינה הבנת הנקרא - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זו הבנת הנקרא. חברת הכנסת בן ארי, בואי תקראי את הציטוט המלא: לסרבנים המחוצפים, נאמר את מאמר מרדכי לאסתר" – לאסתר, לא להמן. לאסתר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לכו לעזאזל? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו מסכימים שהשוויתי אותם לאסתר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. נו? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מסכימים. מרדכי אמר לאסתר: "רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו". הוא אומר לאחיינית שלו: "את ובית אחיך תאבדו". מה זה תאבדו? תלכי לעזאזל. אם את תשתקי ולא תגני על עם ישראל – גם לכם אני אומר: עם ישראל יסתדר בלעדיכם ואתם תלכו לעזאזל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? תגיד לי? תגיד לי, מי קם בבוקר ב-7 באוקטובר? מי קם להגן עליך, עליי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> קודם כול, היו הרבה שלא קמו בבוקר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, ראש הממשלה שלך. נכון. הוא אמר שלא העירו אותו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני תושב עוטף עזה. באותו בוקר כמה שעות ארוכות לא היו טייסים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא היו מסוקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, מירב, מירב. תודה. מיצינו. מיצינו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עודד, תודה. אני מבקש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא מדבר איתי. הוא מדבר איתי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז קודם כול - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אז בוא נעשה ועדת חקירה ממלכתית - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נעמה, תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בוא נבדוק מי לא קם בבוקר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לקחתי בהשאלה את דברי מרדכי לאסתר ואמרתי את אותם דברים לסרבנים שאמרו: אם תהיה מתקפה על עוטף עזה, אנחנו לא נגן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הם קמו בבוקר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם לא קמו בבוקר - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הם קמו בבוקר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - והם לא הגנו. מי שבסוף הגן הוא לא חלק מהסרבנים האלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אלה חיילים שהפגינו בקפלן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני דיברתי על הסרבנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, תודה. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יכול לדבר איתי, ואז אני עונה, ואז אתה אומר לי: לא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ומי שמסרב להגן על ילדי עוטף עזה, ומי שמסרב לבצע את המחויבות שלו למדינה, כן, אין לי שיג ושיח איתו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה לשר קרעי. חברת הכנסת מירב בן ארי תשיב לעמדת הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל - - - כן? תראה איך הקשבתי לך לכל מילה כשדיברת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך הזדמנות להשיב לו אם תרצי. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא רוצה. תודה רבה, אדוני היושב בראש, אני דווקא לא רוצה - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> רק תגידי לי, למי השוויתי אותם? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. לא. לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא להפריע. לא להפריע. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה להשיב לך, אני רוצה לדבר בנחת, כי עברתי כאן, בנחת, אירוע מטלטל ביום שני, ואני רוצה להגיד משהו להרבה אנשים שאמרו. דבר ראשון נתחיל עם אלה של: למה את צועקת? למה את צועקת? דברי יפה. כי כאן יש 119 תלמידים של חנה בבלי, כל אחד מהם מדבר בנחת. הוא לא צועק, הוא לא משתלח, הוא לא קורא לאחרים "שקרנים". לא. היום אמר חבר כנסת בוועדה לביקורת ענייני המדינה, שנשיא העליון הוא עבריין. מי זה? חבר כנסת מכאן. הם בסדר. וכשדודי אמסלם צורח עלייך – למה את עונה לו? למה את יורדת לרמה שלו? שהוא ישתלח, את תדברי יפה, מירב. אז לא, אני לא אדבר יפה, ואני גם לא אשתוק. ואני רוצה להגיד עוד משהו – עכשיו אני גם רואה אתכם. דודי אמסלם הוא השר המקשר – אתה יכול לעשות טיפה שקט? אני לא מצליחה. קשה לי. והרי אמרו לי: מירב, למה את צועקת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת, אפשר לשוחח בלחישות ובישיבה. בבקשה, אדוני. השר אלקין, תודה. בלי הגב לדובר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא עצרת לי את השעון. כשהוא אומר לך: לכי לצחצח את הנעליים של לפיד, תגידי לו: אבל למה, דודי? אל תדבר אליי ככה, זה לא נעים לי. אז לא, אני אענה. ואני רוצה להגיד לכולם: דודי אמסלם הוא השר המקשר, וכשר המקשר, איתרע מזלנו, ואני צריכה לשבת במליאה. אמרו לי: למה התחלת איתו? תקשיבי, יסמין. אמרתי להם: יש לי פה עדות. איפה נטע ושפרית? התחננתי אליהן להיות בחוץ. תבין לאיזה מצב הגעתי. אני, מרכזת האופוזיציה, לא יכולה לשבת במקום שלי כשדודי אמסלם מדבר. אז ישבתי שם, אתם רואים איפה רפאת? שם. שם ישבתי, אני, מירב בן ארי, ואללה, אני לא איזה – תקשיבו, ישבתי בצד, שם בקצה של הקצה. ואז דודי אמסלם, אחרי שהוא כמובן דיבר על הנשיא עמית ועל יאיר לפיד, אמר "ולסיום". אז נטע, מנהלת הסיעה שלי, אמרה לי: מירב, תתקרבי. תבינו לאיזה מצב הגעתי. אז התקרבתי ולקחתי את הנאום שלי. ובאתי לעלות למליאה, ונפתחו עליי שערי הגיהינום. נכון, גם אני עונה, וקראתי לו "שאוויש". אוי, זה נורא. אגב, גם מירי רגב עשתה את זה לפניי. לא נורא, לא אמרתי לה כלום. אבל על מה הוא צעק עליי, אתם יודעים? על זה שהשתתפתי בכתבה שבה אמרתי שהידידה שלו ישבה כמתמחה פה בכנסת. תראו לי שר אחד, שר אחד – עזבו חברי כנסת, והוא היה חבר הכנסת אז, כשהיינו בכנסת העשרים – שר אחד שלמתמחה שלו יש אישור קבוע לשבת בפרסה. זה כל מה שאמרתי. להפך, אמרתי: אם היא אלמנה והוא אלמן, למה שלא יהיו זוג, אבל זה לא עניין שלי. זה הכול – ביקורת לגיטימית של אופוזיציה. חברים – ואני מדברת עליכם. נפתחו עליי שערי הגיהינום. דיברו אליי בבוז, בהשפלה. לא, אין סימטריה. אין סימטריה. ואתם יודעים מה, כשיאיר לפיד אמר בפודקאסט נידח על אורית סטרוק, אפילו אני, אפילו אני דיברתי; אף אחד מכם לא אמר מילה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, גלית, תקשיבי. תקשיבי, אני באתי בנועם. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבי, כשאורית סטרוק, נאמר עליה משהו, המינימום, על לבוש או משהו – לי אמרו ללכת לצחצח נעליים, לי אמרו שאני האישה הכי בזויה - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לטלי אמרו שהיא - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לאפשר לה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכשאני – עזבו אף אחד; אף אחת מכן. ולסיכום האירוע, היום הייתי בוועדה לביקורת המדינה, ואמרתי לחברי הכנסת מש"ס: למה אתם עוזרים לביבי להתנגד לוועדת ביקורת? ביקורת הכי עניינית. למה? מה עשה חבר הכנסת אבוטבול בתגובה? עמד ככה, תקשיבו טוב, עם הטלפון ככה, ואמר: יאללה, יאללה, תביאו את דודי אמסלם שירגיע את מירב בן ארי. תקשיבו, אנחנו בשפל הכי נמוך שהיה פה. אבל צדק פואטי אחד אני חייבת להגיד – מרגי, אני אתן לך – הצדק הפואטי זה כשהמרצע יצא מן השק בעניין אמסלם, ובסוף אישה מזרחית עם כבוד שתלה אותו במקום. ועם ישראל חיבק אותי, ומשפחות שכולות חיבקו אותי, ותומכי ליכוד חיבקו אותי, ואף אחת לא שתקה. ואיגוד הדירקטורים ביטל את ההשתתפות שלו, בצדק, וארגוני הנשים והנשים הגישו תלונות. לא נשתוק יותר על אלימות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, מירב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, מילה אחרונה, כי אתה היית איתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נתתי לך, מירב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מילה אחרונה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משפט. לא מילה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, כל מה שעשיתי, דיברתי על היועצת. זו הסיבה שהוא דיבר אליי בצורה כזאת בזויה. זו הסיבה שהוא אמר לנעמה לזימי: כאן זאת לא הבסטה שלך. זו הסיבה שהוא אמר לה על הבית שלה, ושאבא שלה מנהל בית ספר. ולמרות זאת, נשים מזרחיות עם כבוד - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, מירב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - השיבו לו והחזירו את הכבוד של הכנסת הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברי הכנסת, לפני שנעבור להצבעה, אני חושב שכדאי לנצל את הרגע המכונן הזה. בנימה אישית: אפשר להתווכח בצורה הכי נוקבת. בואו נשמור על רמת שיח, על רמת ויכוח, על ויכוח הוגן, לא לרדת לרמות אישיות. הלוואי שזה יהיה התיקון של הבית הזה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יידוע ודיווח על מינוי יועצים חיצוניים לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ולראש הממשלה, התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק יידוע ודיווח על מינוי יועצים חיצוניים לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ולראש הממשלה, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת החוק הצביעו 37 חברי כנסת, נגדה – 51, אין נמנעים. אין נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק יידוע ודיווח על מינוי יועצים חיצוניים לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ולראש הממשלה, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שעת הורות בעבודה לאלמן או לאלמנה בשנת האבל הראשונה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5898/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שעת הורות בעבודה לאלמן או לאלמנה בשנת האבל הראשונה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-בראש. כנסת נכבדה, לפני כמה דקות סיימתי שיחה עם שלומית קלמנזון, אשתו של אלחנן – אלמנתו של אלחנן קלמנזון – גיבור ישראל. ואני רוצה לומר לכם שאני מדברת על החוק הזה ביראת כבוד ויראת קודש. בכל מה שקשור לאלמנות ויתומים – אני מאמינה שהבית הזה יכול לרגע לשים את הוויכוחים בצד. אומנם התחלנו את השבוע בפתיחת מושב, אדוני היושב-ראש, שלא כיבדה את הבית הזה. אז אם מישהו לא רוצה לכבד אחד את השני ואת עצמנו, אתם יודעים מה? זו כבר בעיה שלנו אם אנחנו מוחלים על כבודנו. אבל אין לנו שום זכות למחול על כבודן של האלמנות, של היתומים ושל עם ישראל. 917 חיילים וחיילות נהרגו בקרבות, הגנו בגופם, בנשמתם, על ארץ ישראל ועם ישראל. מתוכם מאות אלמנות, מאות חיילים שנהרגו על קדושת הארץ הזאת. והם הותירו מאחוריהם למעלה מ-900 יתומים ויתומות, ילדים מתחת לגיל 18. אני רוצה לומר לכם, המעט שאנחנו יכולים לעשות עבורם זה לבדוק איך אנחנו בכלינו, בזכות שניתנה לנו להיות נבחרי ציבור, להיות מחוקקים, איך אנחנו עוזרים לאלמנות וליתומים. החוק שלי למתן שעת הורות לאלמנות שיש להן ילדים קטינים, יתומים קטינים, הוא חוק שנראה כביכול – אז מה, מדובר על שעה, אבל תחשבו על השעה הזאת שאותם ילדים שנמצאים בשעה הכי קשה שלהם, בשנה הכי קשה שלהם, שהם לא רואים יותר את האבא, יוכלו לפחות לזכות ליותר זמן עם אימא; עם כל האתגרים, עם בניית הבית מחדש, עם שיקום וייצוב הבית. החוק הזה מצטרף לשורה של חוקים ונושאים שהעליתי בוועדה לקידום מעמד האישה, כמו גם חוק שהצלחנו להעביר, אני וחברתי, חברת הכנסת דבי ביטון. אני וחברתי, חברת הכנסת דבי העברנו חוק שאוסר פיטורים של בני משפחה מדרגה ראשונה של לוחמים שנהרגו בקרבות, או לוחמות שנהרגו בקרבות. אני אומרת לכם, מעבר להגנה החוקית שאנחנו נותנים בחוק הזה, אנחנו מבינים גם ש-20% – 20% – מהאלמנות איבדו את העבודה שלהן, אדוני היושב-ראש. 20% מנשות הנופלים שמאבדות את העבודה שלהן זה אות קלון. זה אות קלון לחברה הישראלית. אדוני השר זאב אלקין, 20% מהאלמנות איבדו את העבודה שלהן, 40% נאלצו לצמצם את העבודה שלהן. ומבחינתי, 20% מנשות הנופלים שמפוטרות זה אות קלון לנו כמנהיגי הארץ הזאת. אין ספק שהחוק שהעברנו, אני וחברתי, חברת הכנסת דבי ביטון, נותן מעין מענה ראשוני. אבל אם אנחנו ניתן גם את השעה הזאת, שעת ההורות, לאלמנה כדי שתחזור לילדים היתומים בזמן. חלקן גם מניקות בבוקר, כי יש יתומים שזה עתה נולדו. אם אנחנו נדע להסתכל על הילדים המתוקים האלה, שלא יקבלו יותר את האבא שלהם בחזרה, או את האימא שלהם, אז היינו נותנים לא שעה אחת, היינו נותנים הרבה יותר. אספר לכם שבאחד הדיונים – טלי והשרה סטרוק, זה נושא כל כך רגיש. אספר לכן שבאחד הדיונים בוועדה שלי – ויש לי דמעות - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השרה סטרוק, לא מפנים גב לדוברת. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - והייתה חברת הכנסת קטי שטרית, שפועלת בנושא. אספר לכם שלא היו מוכנים לתת אופֵּר לאלמנות שיש להן ארבעה וחמישה ילדים. מה נסגר איתנו? אנחנו לא מסוגלים לעזור לנשים היקרות האלה? באמת, אדוני היושב-ראש, זה שובר לב שאלמנות צה"ל צריכות לבוא ולהיאבק על הדבר הבסיסי הזה. אז המעט שבמעט זה לתת להן את השעה הזאת, ואת החוק שיושב בוועדת העבודה והרווחה, לתת להן שיפוי ופיצוי על אובדן הכנסה. חברת הכנסת שטרית, גם את חתומה על החוק כי הלב שלך במקום הנכון. גם לימור סון הר מלך חתומה על החוק הזה. לא צריך לבכות מעל הדוכן הזה, ואף אלמנה לא צריכה לבכות בבית הזה בשום ועדה. אנחנו חייבים להן את זה. אנחנו חייבים לדאוג לשלומם הפיזי והנפשי של הילדים היקרים האלה. ואנחנו מסוגלים לעשות את זה. לכן, אדוני יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ, כמי שגם נפגש עם פורום האלמנות, וקידמת חלק מהחוקים, אנחנו לא יכולים להתנגד לדבר הזה, אבל בעיקר בעיקר אנחנו חייבים לקדם את זה מהר. אין להם זמן. אין להם זמן. כשבאה אשת נופל ואומרת: פיטרו אותי – 20% פוטרו, זה ביזיון, זו אות קלון. אנחנו צריכים לעשות הכול שהפרנסה של נשות הנופלים לא תיפגע. אסור שהפרנסה שלהן תיפגע, ובוודאי שהזמן עם הילדים, שהוא כל כך יקר וחשוב, אסור שהוא ייפגע. אני אספר לכם את האבסורד. תקשיבו לאבסורד. חבר הכנסת ביטון, תקשיב לאבסורד. אופיר, הוא קורא לך. אני רוצה שתקשיבו לאבסורד. אני במשך תקופה << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מבינים את זה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם, אבל תקשיבו לאבסורד. מה האבסורד? האבסורד הוא שבמשך - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת ביטון, איזה כוח השפעה יש לך על הקואליציה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה גם הרבה דברים שעושה פנינה תמנו. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה לא אבסורד, אולי אני אגיד - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הינה, החמאתי לך עכשיו. הוא אמר: תראה איזה כוח יש לך על הקואליציה. אמרתי לו: זה בגלל הרבה דברים טובים שעושה פנינה. אי-אפשר להתעלם מזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כוח השפעה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה, חברת הכנסת שטרית. לא מעט מהם גם בשיתוף פעולה אדיר בינינו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חד-משמעית. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואין מה לעשות, כל שיתוף פעולה, כל קרדיט - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סוף-סוף איזה רגע של נחת במשמרת שלי. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - לא מעניין אותי אופוזיציה וקואליציה, כל מי שרוצה לעזור לאלמנות, כל מי שרוצה לעזור ליתומים, כל מי שרוצה לעזור לנשים, כל מי שרוצה לעשות את הדברים הטובים לעם ישראל בשעה הקשה הזאת – מבורך. נעשה את זה בשיתוף פעולה, והקרדיט לא רלוונטי. אבל האבסורד בסוף, חברת הכנסת לזימי, הוא שהיום, ברוך השם, אחרי מאבק, יש לנשות המילואים שעת הורות. שעת הורות לנשות מילואים. אבל למי שהולכים לעשות – ואני אומרת את זה בכאב – מילואים כל החיים בקבר – בקושי רב אני אומרת את זה – להם אין שעת הורות? לאלמנה אין שעת הורות? בואו ניקח גם את אובדן ההכנסה לנשות מילואים. נאבקנו בוועד, הלכנו לוועדת הכספים, והצלחנו להשיג שיפוי של 10,000 שקלים בחודש אובדן הכנסה לנשות המילואים. עכשיו באות אלמנות, 20% שפוטרו – אף אחד לא משפה אותן ולא מפצה אותן. אז הלכתי למשא ומתן עם סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, והם אמרו שהם ייתנו את זה. אז זו גם קריאה להעביר את זה כמה שיותר מהר בוועדת העבודה והרווחה. אנשים יקרים, תזכרו: אולי עכשיו כולנו רואים שהמלחמה מסתיימת ונגמרת, אבל יש מי שבשבילם המלחמה היום-יומית על החיים רק מתחילה, ואלה המשפחות השכולות ומשפחות הנרצחים. לכן אני מבקשת מהקואליציה שנביא את זה, שנביא את זה הכי מהר שאפשר. אני לא רוצה להפיל את זה. אין לי עניין, אין לי עניין להפיל את זה כדי להגיד, הינה, הפילו בקואליציה. אני רוצה שנביא את זה הכי מהר, כדי שאותן נשים יקרות יקבלו את מה שמגיע להן, אדוני היושב בראש. עכשיו, אומרים: "כל אלמנה ויתום לא תענון"; אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, הפרשנות שלי היא לא לעכב את הסיוע להם. אני טועה? אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מקשיב לך. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> האם אני טועה? כשאומרים "כל אלמנה ויתום לא תענון", הפרשנות שלי, הצנועה, היא לדעת לא לעכב את הסיוע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הכול כולל, הכול כולל. כל מה שמצער אותן. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני קוראת לשר שיעלה לכאן אחריי לתמוך בחוק החשוב הזה, לתת אהבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת, סוכם על תשובה והצבעה במועד אחר. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה שיגידו לי מה הם החליטו, יו"ר הקואליציה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא הגעתם להסכמה? אופיר. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אופיר, אני רוצה שייכתב לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אופיר, מה ההסכמה פה? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עוד שבועיים נביא את זה להצבעה והסכמה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, פנינה, שיעלה שר ויגיד לפרוטוקול. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ננסה להביא לפתרון - - - << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל צריך את זה לפרוטוקול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בוודאי. שהשר יעלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מקובל, כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא אומר לך את זה לפרוטוקול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, שיעלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תשובה והצבעה במועד אחר. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, תשובה והצבעה זה לא הסכמה. להביא את זה בעוד שבועיים בהסכמה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> לא, מה זה בהסכמה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להגיע להסכמה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה נגד האלמנות, קיש? בהסכמה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> לא, זה לא עובד ככה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שיעלה לפה ויגיד לך תשובה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> הסיכומים הם שיש כוונה בקואליציה להגיע - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שיעלה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז תגיד את זה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אני אומר לך מה אני הולך להגיד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל זה מה שסגרנו. מה הבעיה? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שיגיד את זה לפרוטוקול. יש אחר כך - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה, תעלה, תגיד את זה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גם בשביל הציבור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פנינה, רגע, זו לא פעם ראשונה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא לא חייב. את לא צריכה. מרגי, תגיד את זה אתה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תנו לי רגע. יש פה הסכמה בין המציע לקואליציה לקחת שבועיים לנסות להגיע להסכמה. ככה זה נהוג. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את רוצה תשובה והצבעה במועד אחר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תעזרי לי, בבקשה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסדר, אנחנו נביא את זה בעוד שבועיים, ובעזרת השם - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעוד שבועיים, אם תהיה הסכמה, נצביע כולנו בעד; לא תהיה הסכמה – עומדת לה הזכות לקבל תשובה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טוב, אז ראשית, אני רוצה להודות על הנכונות להגיע להסכמה. בעזרת השם נביא את זה בעוד שבועיים להצבעה בעד, ואני רק אסכם במשפט אחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סיכום. מה זה, פעם ראשונה? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - לעזור להעביר את החוק הזה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז היושב-ראש אמר, ולכן זה נכנס לפרוטוקול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא משנה, אז כתוב: תשובה והצבעה במועד אחר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך, מיכאל ביטון. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רק משפט סיכום, אדוני היושב בראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, משפט סיכום. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לחבק מכאן את כל נשות הנופלים, האלמנות של צה"ל; אני רוצה לחבק מכאן את כל הילדים היתומים והיתומות, ובעזרת השם, שנהיה ראויים לכל הנופלים, ושנעשה טוב ביחד כדי שיקבלו את כל מה שמגיע להם. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אינשאללה. תודה רבה. בטרם אעבור לנושא הבא בסדר-היום, אני מברך את האורחים שלנו ביציע, תלמידי ותלמידות התיכון. אתם חווים חלק משיעור באזרחות על תהליך חקיקה פרטית בכנסת. ברוכות וברוכים הבאים. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תברך גם את נציגי "אתה משלנו" של יהודי אתיופיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נציגי "אתה משלנו", יוצאי אתיופיה, ברוכים הבאים. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תקשורת ברשת. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הוספת זכאות לכיסאות גלגלים ממונעים הניתנים לשליטה מרחוק), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5881/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותכם, חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הוספת זכאות לכיסאות גלגלים ממונעים הניתנים לשליטה מרחוק), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אבי מעוז וקבוצת חברי הכנסת. כמו כן, אני רוצה לברך את העוזרים שלו, קבוצת הורים לילדים עם מוגבלות, שמתמודדים עם הקושי היום-יומי – התמודדות יומית, התמודדות קשה, לא פשוטה, יחד עם קבוצות רבות של אנשים עם מוגבלויות. ברוכים הבאים. לא יודע מה תהיה התוצאה של ההצבעה, אבל לפחות אתם חווים חלק מהבירור והדיון הענייני בנושא הזה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה – לפני שאני מתחיל, אדוני היושב-ראש, אני הגעתי להסכמה עם יושב-ראש הקואליציה בקשר לנושא הזה, שבמהלך השבועיים הקרובים ננסה למצוא פתרון, וכל הנושא הזה יבוא על פתרונו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני יכול להביע את דעתי? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קודם כול אתפלל ואקווה שאכן נגיע להסכמה כדי להקל על ההורים האלה, על ההורים החשובים האלה, שמתמודדים יום-יום עם האתגר החשוב הזה, ולך – להודות לך ולאחל לך שתצליח באמת בשבועיים, ואם צריך את עזרתי, אני אעזור גם כן. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אני כבר מבקש את עזרתך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> על הכיסאות הממונעים לא מצביעים היום. תמר גלפנד היא אימא של שירלי בת ה-16, שיש לה מוגבלות בתנועה עם רמה קוגניטיבית נמוכה. גם שירלי נמצאת איתנו פה היום. כששירלי הייתה בת 12, כבר היה קשה לדחוף את כיסא הגלגלים שלה בעליות בשכונה הירושלמית שבה הן מתגוררות, לא הרחק מכאן. אבל שירלי זכאית רק לכיסא ידני מותאם, ולא לכיסא ממונע חזק ויציב, מכיוון שכיום אחד הקריטריונים לקבלת כיסא ממונע הוא שיש יכולת עצמית להפעיל את הכיסא בבטיחות מרבית מבחינה קוגניטיבית, קואורדינטיבית ורפואית. לשירלי אין יכולת כזאת. אבל לא רק שהיא לא הייתה זכאית לכיסא ממונע, אלא שאפילו לא אפשרו לאימה, לתמר, לשדרג על חשבונה את הכיסא הידני של שירלי. מכיוון שתמר כבר לא יכלה לדחוף את כיסא הגלגלים הידני בעצמה, היא נאלצה לרכוש מכספה כיסא ממונע. אבל הניסיון האישי והחשיפה לתופעה הזאת הביאו את תמר להילחם למען אותם ילדים ובני משפחותיהם, ואני נרתמתי למאבק בשמחה. נמצאים פה איתנו לא רק תמר ושירלי – עוד הורים גיבורים. בעזרת השם אנחנו נצליח במאבקנו זה, במאבקכם שלכם. תמר, אני מצדיע לך. חבריי חברי הכנסת, ילדים עם מוגבלות בניידות ברמה קוגניטיבית גבוהה, שיכולים לתפעל כיסא ממונע בעצמם, זכאים לכיסא שכזה במימון משרד הבריאות. לעומת זאת, ילדים ברמה קוגניטיבית נמוכה שלא יכולים לתפעל כיסא ממונע בעצמם, זכאים לכיסא ידני בלבד. המציאות הזו יוצרת קושי פיזי ומנטלי גדול מאוד על ההורים ועל שאר בני המשפחה, שנאלצים לנייד את הכיסא של הילד בכוחות עצמם, תוך הפעלת מאמץ פיזי רב. מדובר באתגר יום-יומי שמתיש את בני המשפחה. כמה אפשר לדחוף אותם בכל עלייה ברחוב? הגב והרגליים כואבים. ההורים סובלים מפריצות דיסק ומפגיעות גב. גם מתנדבים לא מצליחים לעמוד בזה, ואחרי זמן קצר הם נשברים ואומרים שזה פשוט בלתי אפשרי. וכאשר מוליכים את הכיסאות הידניים בירידה ישנה סכנה של הידרדרות של הכיסא עם הילד, במיוחד בימות החורף הקשים של ירושלים, כי קשה לשלוט בכיסא עם כזה משקל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לפזר את ההפגנה, חבר הכנסת מיכאל ביטון וקהל המעריצות, אני מבין את זה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מקבל את ההערה באהבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איך לא, גם אני הייתי מוכן לקבל - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא מדובר בפינוק, מדובר בצורך מאוד מאוד בסיסי. לתת להורים הללו, שמשקיעים את חייהם בטיפול בילדיהם – מאכילים, משחקים, מחליפים טיטולים, והכול באהבה כל כך גדולה – את הדבר הבסיסי הזה, שכל כך יקל על מציאות חייהם. ועל איזה סכום מדובר? אני מדבר כרגע על קבוצה של ילדים בני 12–18. במשרד האוצר ובמשרד הבריאות טוענים שמדובר במאות מיליוני שקלים בשנה וצריך למצוא לזה מקור תקציבי. אבל האמת אינה כזאת. על פי נתוני הביטוח הלאומי ישנם 550 ילדים בגילאים הרלוונטיים, כפי שאמרתי 12–18, שהם בעלי רמה קוגניטיבית נמוכה. כיסא ידני המותאם למצבם הבריאותי עולה כ-30,000 שקלים. כיסא ממונע חזק ויציב עולה כ-45,000 שקלים. כלומר, ההפרש הוא 15,000 שקלים לכיסא. כיסא שכזה מחליפים בממוצע כל חמש שנים. כלומר, מדובר בסכום של 8.25 מיליון שקל, שנפרס על פני תקופה של חמש שנים. כלומר, כ-1.65 מיליון שקל בשנה בלבד. רבותיי, 1.65 מיליון בשנה, זה הכול לקבוצת הילדים האלה. תקציב זעום במונחים של תקציב מדינה. האמת שגם אם העלות הייתה פי עשרה, זה עדיין היה סכום זעום יחסית. אדוני היושב-ראש, חובתנו כחברי כנסת לתת את המענה הזה, ואני מקווה שבאמת בשבועיים הקרובים נעשה עבודה יחד עם יושב-ראש ועדת הבריאות ויושב-ראש הקואליציה, שהבטיח את התערבותו, ואנחנו כולנו בכוחות משותפים נמצא את הפתרון. כיסאות גלגלים ממונעים מאפשרים למי שמרותק לכיסא גלגלים לנוע ולהתנייד במרחב הציבורי ולנהל אורח חיים תקין בנוחות רבה יותר ובאופן בטיחותי יותר. חלק גדול ממי שמרותק לכיסאות גלגלים מתמודד עם נכויות מורכבות ולעיתים אף מחובר למכשירי הנשמה ונמצא במצב סיעודי. אנשים אלה אינם יכולים להתנייד באופן עצמאי ונזקקים לסיוע מהוריהם הגיבורים או מאחרים כדי להתנייד עם הכיסא, מה שעלול ליצור מעמסה פיזית משמעותית בעקבות הקושי להניע את הכיסא. לכן, בהצעתי אני מציע לעגן בחוק את הזכאות לכיסאות ממונעים הניתנים להפעלה מרחוק גם למי שאין לו יכולת קוגניטיבית, קואורדינטיבית ורפואית להפעיל את הכיסא הממונע בעצמו, ובכך לאפשר לו להתנייד באמצעות כיסא ממונע בסיועו של אחר. הילדים הללו לא אמורים להימצא במעצר בית. בעולם טכנולוגי כמו שלנו גם הם זכאים לצאת למרחב הציבורי, לנוע, להתנייד, לנשום אוויר וליהנות מנופי הארץ שלנו בדיוק כמו כל ילד אחר. לסיום, אני מצדיע שוב להורים הגיבורים. אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת, שהתיר להם ולילדיהם להיכנס ליציע העיתונות. אנחנו נעשה את מלאכתנו, ואני מקווה שבתוך זמן קצר מאוד נוכל לבוא עם הבשורה הגדולה לכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז ולהורים הגיבורים, שמקדמים את המאבק הצודק והנכון. אני מודה לכל מי שתרם לשיח והביא את זה למצב שבעזרת השם, תשובה והצבעה יהיו במועד אחר, בתוך שבועיים. אני מקווה שיגיעו להסכמה, ונצליח להעביר את הצעת החוק או לטפל בבעיה כפי שיחליטו. << הצח >> הצעת חוק מינהלת מילואים, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5470/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה טור פז) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מינהלת מילואים, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות עומדות לרשותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת משה גפני, לפי פרסום שהופיע ביתד נאמן ואחר כך ב-Ynet, אתה התרעמת על דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר, כשהוא הצהיר שהוא יביא חוק שיגייס 10,000 בחורי ישיבה. זה נכון? ככה פורסם. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא קורא עיתונים. מה השאלה? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, השאלה אם זה אמיתי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא רק כותב אותם, הוא לא קורא אותם. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> האם זה נכון שהתרעמת? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה רוצה שיהיו לומדי תורה או שאתה לא רוצה? תגיד, אתה לא רוצה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> את האמת, את האמת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> האמת היא שאתה לא רוצה. אין לנו זכות קיום בארץ הזאת בלי לומדי תורה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש, בוודאי שיש. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה משתמט - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני למדתי שבע שנים, זה לא הפריע לי להיות לומד תורה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר ללמוד ולהילחם. התורה לימדה אותנו – אפשר ללמוד ולהילחם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גפני, למה אתה לא לומד תורה? גם אתה משתמט מלימוד תורה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני באמת לא לומד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לך תתפטר, תלך ותהיה אברך בכולל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. רגע, רגע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא מבטל תורה ככה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תן לי להסביר לך, אתה בלהט ושכחת איך מתנהלים במליאה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> סליחה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מאחל לך שתהיה סגן הסיעה שלך כסגן כשתהיו גדולים, כרגע אתם לא גדולים. כסגן תבין מה חווה סגן יושב-ראש הכנסת או מנהל ישיבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> צודק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לפי מאמר המערכת של יתד נאמן מספרם של תומכי הלחימה בישראל גדול בהרבה ממספרם של לומדי התורה ועמליה. עד כאן עובדה לא נכונה. עכשיו פרשנות, שהם, תומכי הלחימה "חשובים ביותר ותרומתם לחיילים בפרט ולעם ישראל בכלל גדול אלף מונים מתרומת הטבח הצבאי או מאיש הלוגיסטיקה". אז קודם כול מספרית זה לא נכון, ואני שמח שיש בישראל למעלה מ-170,000 אנשים שמוכרים כלומדי תורה. בניגוד לדבריו של חבר הכנסת גפני אני שמח על זה ומברך על זה; סוד גלוי, גם הייתי אחד מהם פעם, זה לא הפריע לי לשרת שלוש שנים בסדיר ו-30 שנה במילואים. אחר כך כתב יצחק רוט: "על כל חייל בשדה הקרב יש כמה וכמה תומכי לחימה הנמצאים הרחק מהחזית. אימותיהם ישנות טוב בלילה, אינן חוששת מפני דפיקה על הדלת ובשורה רעה", כך הוא המשיך. קודם כול, זה לא נכון לגבי הרבה מאוד תומכי לחימה שמסכנים את עצמם בשדה הקרב ולא מעט מהם נפלו במלחמה הזו. אני ממשיך ואומר, במאמר של ישראל רוזנר – אדוני היושב-ראש, אנחנו מגיעים לשיא האבסורד, שים לב, חבר הכנסת קריב. במאמר של ישראל רוזנר ביתד נאמן פורסם ככה: "ב-7 באוקטובר לא היה חסר כוח אדם חרדי, לא היה חסר טנק אחד ולא לוחם אחד" – עד כאן שטויות במיץ. עכשיו יש חצי משפט נכון: "היה חסר חסד אחד ועם מאוחד". בקיצור, אותה טענה. אדוני היושב-ראש, ב-7 באוקטובר היו חסרים לנו הרבה מאוד טנקים בעוטף עזה, עובדה ידועה; היו רק 12 טנקים, חלקם לא כשירים. היו חסרים הרבה מאוד לוחמים בעוטף עזה, ואילו היו מתגייסים רק חלק מאותם 100,000 אנשים בבריכה המפורסמת של הפטורים מגיוס, לא היינו מדברים עכשיו אחרי שנתיים של מלחמה. אז עד כאן מה שנקרא עובדות או שטויות מבית יתד נאמן. עכשיו בואו נדבר שנייה על מינהלת המילואים ולמה אנחנו זקוקים לה. אני מעלה כאן להצבעה, לא בפעם הראשונה בתקופת המלחמה, את הצורך של מדינת ישראל להקים מינהלת מילואים. עכשיו אני אגיד לך את האמת: אני לא מת על הקמת מינהלות. אמרתי לחבר הכנסת אלקין שבעיניי הקמת מינהלת תקומה היא היוצא מן הכלל, יוצא מן הכלל חיובי. בדרך כלל מדינת ישראל לא צריכה עוד גוף ממשלתי שיטפל במשהו. יחד עם זאת, כמו במקרה של מינהלת תקומה, גם במקרה הזה של המלחמה המדממת כבר יותר משנתיים, אנחנו למדנו על לא מעט אתגרים שהמערכות הציבוריות בישראל לא יודעות להתמודד איתם. למשל, ואולי אני אחדש לך, אדוני היושב-ראש, רוב החוקים החשובים שחוקקנו בכנסת הזו לטובת אנשי המילואים, חוקקו כהוראות שעה שיפקעו עד ה-31 בדצמבר. ידעת את זה, השר אלקין? ב-31 בדצמבר רוב זכויות אנשי המילואים הולכות לפקוע. דיברה על זה היום רע"נית מילואים באכ"א, Uהחוקים האלה כרגע לא מוכנים, אין להם המשך, רובם הולכים לפקוע. בנוסף, לא מעט מהדברים שקבענו באופן זמני בתקופת המלחמה – הסטודנטים, הצעירים ועוד שינויים שבאמת עשינו אותם – פתרנו אותם נקודתית, לא פתרנו אותם מערכתית. יעיד השר לשעבר בוסו ממפלגתך כמה בעיות של סטודנטים לרפואה במילואים הבאתי אליו לפתור, פתרנו אותן אחת אחת, יותר מ-100, אבל את הבעיה לא פתרנו. המדינה לא מטפלת כמו שצריך באנשי המילואים. יעיד פה חברי ולדימיר בליאק שבתחום העצמאים, גם היום, אחרי שנתיים של מלחמה, מדינת ישראל לא יודעת לשפות כמו שצריך חלק מאנשי המילואים שהם עצמאים, היא לא יודעת. אלה בעיות בטווח הקצר. בטווח הבינוני, שוב, נכון להיום בוועדת חוץ וביטחון, אנחנו לא יודעים כמה ימי מילואים יעשו אנשי המילואים ב-2026. חלק גדול מהם עדיין בצווים כרגע – כמעט ולא שוחררו אנשי מילואים בגלל חוסר הוודאות בעזה. האם הם יעשו 70 יום, שזה חודשיים וחצי? 85 יום, כמעט שלושה חודשים? כמה גדודי מילואים מדינת ישראל צריכה? 10, 20, 30 – בלי מלחמה בעזה, רק כדי להחזיק את הגבולות שלנו. אני אומר כאן למי שמכיר את החומר – לא מעט, לא מעט גדודי מילואים יידרשו ב-2026 על מנת להחזיק את השוטף. חוק המילואים הנוכחי לא פותר את הבעיה הזו, ובעזרת השם תסתיים המלחמה, המשאב של צו שמונה כמו שהוא היום לא יודע לתת לזה מענה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צה"ל לא יודע לנהל את מערך המילואים שלו? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. התשובה היא לא ולא. ואני אומר כאן בכנות, אדוני, חלק מהבעיות יושבות בצה"ל, חלק יושבות פה, בבית הזה. לכן, הצעת החוק שלי היא עניינית. ודרך אגב, יש לי הצעה עם חבר הכנסת אדלשטיין שמציעה תיקון עמוק לכל חוק המילואים. עבדנו עליה קרוב לשנה, וגם היא תעלה כאן בבית. אני לא יודע מה תהיה תגובתה של הקואליציה, אבל כרגע אין לקואליציה, אין לממשלה וגם אין לצבא פתרון מערכתי הולם לנושא המילואים. מהן הבעיות העיקריות? הזכרתי עצמאים, הזכרתי הוראות שעה שפוקעות ב-31 בדצמבר. בנוסף, בעיית המחויבות של צה"ל לאימון אנשי המילואים וההצטיידות שלהם לא נפתרה. כרגע כולם מאומנים, אחרי שנתיים של מלחמה; עוד חצי שנה, חלק מהכשירויות ייעלמו; בעוד שנה חלק מהציוד יישחק. מה יקרה? אנחנו נחזור לבעיות שראינו אחרי לבנון השנייה, של ציוד לא מספק, של יחידות לא מאומנות. מעבר לטווח הקצר והבינוני, אדוני היושב-ראש, יש פה בעיות לטווח ארוך. היחס בין הצבא הסדיר לצבא המילואים לא מוסדר, לא מסודר, לא מטופל; הוא תלוי פר יחידה. כמי שעשה בעצמו 30 שנה מילואים, כולל במלחמה הזו, הטיפול היום באנשי המילואים, גם בציוד, גם באימון, גם הטיפול הנפשי, גם בחזרת אנשי המילואים לעבודה – בימים אלו, אדוני היושב-ראש, ברוך השם, יש עשרות אלפי אנשי מילואים שחוזרים בפעם השלישית, הרביעית והחמישית למקום העבודה שלהם – הסיפור הזה לא מוסדר. אני אישית, יש לי בלשכה מכתב תודה מגדוד 420 במילואים, שהקימו יחידה של עורף שעוזרת להם לטפל בנושא עבודה ומשפחות. חברי הכנסת אלעזר שטרן, מאיר כהן ואני, בוגרי הגדוד הזה, טיפלנו בחלק מהבעיות האלה. זה החמ"ל האזרחי שעומד מאחורי כל יחידת מילואים. זה לא מוסדר היום, לא חוקית, לא מעשית. מה שאני מבקש כאן – הצעת החוק הזו עניינית לגמרי, במקום לבוא בקמפיינים, חבר הכנסת אלקין. עוד חצי שנה או שנה יעמוד כאן חבר הכנסת, ראש הממשלה נתניהו, ויבטיח איזו הבטחה ריקה – נגיד, כמו המינהלת לגיל הרך, חינוך חינם לגיל הרך מלידה עד שלוש, כמו שהוא עשה, הוא יבטיח לאנשי המילואים, כי זה יהיה נושא מאוד חם: תקבלו את זה, תקבלו את זה. אל תבטיחו הבטחות ריקות, אל תבטיחו כל מיני מינהלות שאתם לא תקימו. זה הזמן, עכשיו. תקימו מינהלת לגיל הרך, תתקצבו אותה ממשלתית, ובמקום שנתייחס לאנשי המילואים כפראיירים, בואו ניתן להם את הכול בדרך המלך, בצורה סדורה, בצורה עניינית, נסדיר כמה אנחנו מאמנים אותם, כמה אנחנו מציידים אותם, איך אנחנו משפים את מקומות העבודה. אין הצעת חוק יותר חברתית וראויה מזו, אני קורא לכם להתעלות מעל השיקולים האופוזיציוניים. צריך לומר, הרעיון הזה כבר עלה לפני יותר מחצי שנה, ולכן גם לדחות אותו עכשיו, אין מה לדחות אותו. כל מה שיהיה לדון בו, אפשר לדון בו בחוץ וביטחון, אחרי שהוא יתקבל בקריאה טרומית. אני קורא לכם לאשר את הצעת החוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אני קורא לשר אלקין להציג את עמדת הממשלה. אבל בטרם אתן לו את רשות הדיבור אני רוצה לקדם בברכה ולהודות לאנשי הרפואה וצוותיהם שהשקיעו בכנסת ביום מודעות למוח ולקוגניציה. אז ברוכות וברוכים הבאים, וכולי תקווה שהמחקר בנושא הזה – מי שמכיר, סוגיית המוח עברה כברת דרך ארוכה בשני העשורים האחרונים, ואני מקווה שגם בעשור הקרוב תהיה עוד התפתחות ונדע להתמודד עם האתגר הזה. אז תודה רבה לכם וברוכים הבאים למשכן הדמוקרטיה, למרות שלפעמים נראה שלא, אבל פה זה מעוז הדמוקרטיה הישראלית. ברוכים הבאים. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת משה טור פז, שהוא היוזם של הצעת החוק, אני כמובן עונה פה בשם שר הביטחון ובשם הממשלה. הצעת החוק של חבר הכנסת משה טור פז מבקשת לקבוע בחוק כי תוקם מינהלת מילואים שתפעל כתאגיד סטטוטורי בתחום של זכויות חיילי המילואים ששירתו במלחמת תקומה ובני משפחותיהם. קודם כול, חבר הכנסת טור פז, ברור שאין חולק, או לפחות הרוב המוחלט של חברי הבית הזה, לא חלוקים בשאלה שישנה חשיבות רבה מאוד בתמיכה בחיילי מילואים, הוקרה לחיילי מילואים, סיוע, שמירה על זכויותיהם של חיילי מילואים בכלל, וגם כמובן בפרט של אלה שתרמו ושירתו בצורה אולי חסרת תקדים במדינת ישראל מבחינת אורך השירות במסגרת מלחמת תקומה בשנתיים האחרונות, ולכן על זה אין לנו ויכוח. השאלה היא, והיא שאלה שהממשלה עוד לא גיבשה לגביה עמדה סופית, אם הקמת מינהלת, ועוד כתאגיד סטטוטורי, זה הפתרון הנכון לטיפול בכל הבעיות האלה שתיארת, ואני יכול להתייחס רק לדוגמה אחת. ציינת שחלק מהחוקים שהבית הזה אישר, כמובן בתמיכת הממשלה ובתמיכת הקואליציה, הולכים להיות בלי תוקף בסוף דצמבר. הרי מינהלת, זה שהיא תקום או לא תקום, זה לא יאריך את החוקים; לכאורה החוק הרלוונטי שמתבקש בהקשר הזה זה חוק שמאריך את תוקף העבודה של החוקים האלה, שאושרו כאן לעוד תקופה כזאת או אחרת, או הפיכתם לחוקי קבע. זה הליך חקיקה, אפשר ליזום אותו בממשלה, לא צריך לזה תאגיד סטטוטורי – הוא בדרך כלל דווקא מתקשה ליזום חקיקה ממשלתית – אלא המשרד הממשלתי הרלוונטי, משרד הביטחון, יכול לעשות את זה הרבה יותר בקלות. יכולים ליזום את זה חברי כנסת מהקואליציה, מהאופוזיציה, ביחד, אבל הקמת המינהלת כתהליך לא תעלה ולא תוריד, ובטח היא לא תקום לפני – גם אם הממשלה תגיד היום שהיא תומכת בהצעת החוק שלך והיא תתחיל להתקדם, זה בטח לא יפתור את הארכת החוקים שמסתיימים ב-31 בדצמבר השנה. כולנו מבינים שהחוק הזה יחוקק, גם אם יחוקק מהר, אחרי שיעבור התאריך הזה. ולכן, הפתרון לבעיה של פקיעת התוקף של החוקים הוא פשוט הארכת תוקף בצורה כזאת או אחרת, או כיוזמת חקיקה פרטית או יוזמת חקיקה ממשלתית, והמינהלת לא מעלה ולא מורידה לנושא הזה. למדינת ישראל יש היום מסגרות שתפקידן לדאוג לחיילי מילואים לזכויות שלהם, ואלה מסגרות קיימות. זה, קודם כול, לפי חוק שירות המילואים. בחוק ממונה קצין מילואים ראשי – מי כמוך מכיר את זה; אתה מלווה את הנושא הזה בכנסת שנים, ואתה מכיר אותו טוב. קצין המילואים הראשי פועל לצד גורמים אחרים בצה"ל שעוסקים בנושא של זכויות משרתי מילואים. זו פונקציה שאפילו כבר קיימת בחקיקה ראשית. כמו כן, כמו שאתה יודע כבר היטב, התקבלה החלטה ניהולית במשרד הביטחון דווקא בעקבות המלחמה הזאת, מלחמת תקומה. שר הביטחון החליט כי אגף החיילים המשוחררים במשרד הביטחון יעסוק באופן ייעודי וממוקד גם בחיילי מילואים. בהתאם לזה הוא שינה את ייעודו והפך היום לאגף לחיילים משוחררים ומילואים. אז יש אפילו לא רק קצין מילואים ראשי בצה"ל עצמו, אלא במשרד הביטחון יש היום יחידה ממשלתית מבצעית, אגף די חזק וגדול, כמו שכולנו מכירים אותו, שזה תפקידו – לעסוק בסוגיה הזאת. במסגרת השינוי הזה האגף כבר היום נותן מענה לסוגיות הנוגעות למימוש זכויות משרתי מילואים תוך שיתוף פעולה עם צה"ל ומשרדי הממשלה השונים. למעשה, האגף כבר כיום מבצע את התפקידים שאותם מוצע שמינהלת המילואים תבצע. אז במקום להעביר חקיקה ולהקים גוף חדש – עד שהוא יקום, עד שתקום לו מועצה, עד שתאשר תקנון והכול – יש היום אגף במשרד הביטחון שאמור לעשות את כל העבודה הזאת כבר היום, וכמובן, מהכנסת צריך לפקח על עבודתו ולהעיר לו כשהוא לא מבצע את תפקידו. כמובן, בלי שום קשר לסוגיה של הקמת מינהלת כן או לא, חשוב לציין שכמובן הממשלה ראתה חשיבות גדולה מאוד לפעול לטובת משרתי המילואים. במשך השנתיים האלה התקבלו שורה של החלטות ממשלה שעוסקות בהוקרת משרתי מילואים ומרחיבות באופן משמעותי את זכויות המשרתים במלחמה ואת ההטבות המוקנות להם ולבני משפחותיהם – חלקן עברו פה בבית הזה בחקיקה, כמו שציינת, ובחלקן לא היה צורך בחקיקה ראשית, אלא זה נפתר ברמה של החלטות ממשלה. אבל בהחלט יש שורה שלמה של צעדים שנעשו בשנתיים האחרונות לטובת משרתי מילואים. אגב, הינה ההוכחה – הם קרו בלי מינהלת. מינהלת היא לא תנאי הכרחי לקבלת החלטות מהסוג הזה. לכן נכון לעכשיו, לפחות, בדיון שהיה בוועדת השרים העמדה המקצועית של משרד הביטחון הייתה שהם עדיין לא השתכנעו ממך שיש צורך להקים תאגיד סטטוטורי. אני גם תכף אעיר כמה דברים. אם עוד לא שכנעתי את יו"ר הקואליציה אז יהיה לי זמן להעיר, כמה שאלות לגבי הפרטים של החקיקה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול לשאול שאלה, ואני לא שואל. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל כרגע העמדה הממשלתית לגבי החוק היא שהממשלה עוד לא גיבשה עמדה לא חיובית ולא שלילית. אגב, זאת העמדה המקצועית של משרד הביטחון, זאת לא סוגיה פוליטית. אני במקרה נכחתי בדיון הזה בוועדת השרים לחקיקה, וועדת השרים לחקיקה אימצה את העמדה של משרד הביטחון, והוא כרגע לא חושב שהוא בשל לתמוך בהצעה דווקא במתכונת כפי שהיא מוצעת כאן כרגע. לכן, כמובן, אם תתעקש להביא את זה להצבעה אז עמדת הממשלה, כמו שתמיד קורה במצבים כאלה, תהיה עמדה שמבקשת להתנגד, ואני מניח שזה גם יחפוף את עמדת הקואליציה. אדוני יו"ר הקואליציה, שכנעתי אותך, או שאתה צריך עוד כמה נימוקים? עוד לא שכנעתי אותך. אז אני אתייחס, אם כך, חבר הכנסת טור פז, לכמה סוגיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת שטרן, סגלוביץ', קריב, אתם מסתירים את קו הראייה של טור פז לדובר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו מסתירים את זה שהוא עושה סודוקו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי (ש"ס): << יור >> זה לא יפה מה שעשית עכשיו. מעשה לא חברי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא עושה סודוקו - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, רק לפני כמה דקות דיברנו על שיח מכובד - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובד, מכובד. זה עדיין מכובד. מדי פעם חיוך, לא נורא. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> בקיצור, חבר הכנסת טור פז, שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך ואת חבריך, מה שנקרא. כמה דברים לגבי המתכונת שאתה מציע. אתה מציע להקים תאגיד ממשלתי. בחיים שלי כחבר כנסת, כמחוקק וכשר הקמתי כמה תאגידים ממשלתיים. תמיד יש טעם בכך אם התאגיד פועל בתחום שמשרד ממשלתי לא בנוי, לא ערוך ולא יכול לתת לו מענה. כי תאגיד ממשלתי – יש לו יתרונות, יש לו גם המון חסרונות; הוא גוף יותר כבד, יש לו כל מיני התניות. אני אתן לך דוגמה: הקמתי את תאגיד גבעת התחמושת. זה גוף שמתקשה כבר שנים בגלל שלא ממנים למועצה שלו אנשים, כי אלה תהליכים מורכבים של מינויים, ובחלק מהתקופות הוא בכלל לא יכול לקבל החלטות כי אסור לו, כי אין לו קוורום. דוגמה. הוקם תאגיד ממשלתי אחר, מרכז שזר, יוזמה מבורכת של החברה ההיסטורית על שם זלמן שז"ר. זה הסתבך ברמות של ויכוחים על מי יהיו חברי המועצה, מה זיקתם ולמי, ונוצרו קשיים. אז אני לא נגד הקמה של תאגידים ממשלתיים, אבל בשני המקרים שהבאתי לא הייתה ברירה. אם לא היו מקימים תאגידים ממשלתיים הפעילות הזאת הייתה מופסקת, ולמשל גבעת התחמושת הייתה נסגרת. זה לא המקרה שלנו. זאת אומרת, המבנה המורכב מאוד והכבד של תאגיד ממשלתי עם הכללים שלו יכול, בנושאים מסוימים, דווקא לא להביא תועלת, כמו שאתה חושב, אלא הפוך – אגף במשרד הביטחון יוכל להיות הרבה יותר דינמי בקידום היוזמות לעומת תאגיד, שחלק מהזמן צריך להתעסק עם עצמו, עם כל הביורוקרטיה הפנימית הנובעת מזה. אגב, כאן בהצעת החוק, קראתי אותה לפרטים, אתה עקפת חלקית את הסוגיה הזאת. זאת אומרת, אתה מציע להקים מועצה לתאגיד במתכונת מסוימת, ושהיא זאת שתאשר את תקנון המרכז כפי שיהיה, כולל את הזכויות והחובות של מועצת התאגיד עצמה. אני לא בטוח שזה מבנה שיוכל להישאר בחקיקה הראשית, מהניסיון שלי. בדרך כלל הם רוצים משהו יותר ברור במבנה הארגוני - - - << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> בסדר, אני רק מעיר, לדוגמה, כמה קשיים מהלך כזה מייצר בסופו של דבר, ובעיניי זו ביורוקרטיה שתסרבל ולאו דווקא תעזור. סוף-סוף יש שר שעונה וקרא את הצעת החוק, ואתם לא מרוצים. מה זה הדבר הזה? הרי אתם בדרך כלל טוענים ששרים שעונים לא קוראים את הצעת החוק. אני קראתי במקרה הזה. אז למה אתם לא מרוצים? איפה יושב-ראש הקואליציה – אדוני יושב-ראש הקואליציה, שכנעתי אותך שזה לא נכון בעת הזאת לתמוך בחוק? שכנעתי, אוקיי. אם המציע מתעקש על הצבעה, אני קורא לכנסת לדחות את הצעת החוק בהתאם לעמדה המקצועית של משרד הביטחון. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עומד פה, ואני מושך בדש החולצה של כל אחד ואחד מכם; שלא תגידו שלא ידעתם ולא שמעתם. אני שבוע ימים מתעסק, מיום ראשון, בכפר יעבץ ועזריאל, שנמצאים סמוך סמוך סמוך לקלנסואה, טירה וטייבה. שני יישובים במועצת לב השרון שבהם הילדים לא יוצאים מהבתים, שאנשים חיים בפחד, שקליעים של ירי של משפחות פשע לא רק רוצחים בשוגג אנשים מהחברה הערבית – הקליעים מגיעים לבתים של האנשים בכפר יעבץ. האנשים בכפר יעבץ פונים כל יום למשטרה ולא מקבלים מענה – דוחים אותם מכל שיחה. אז אני אומר לכל אחד מהקואליציה, במיוחד לשרים ולראש הממשלה ולשר הכושל, השר שלא עושה דבר כדי למנוע את זה, בן גביר: יהיה פה אסון, יהיו פה הרוגים. אני חזרתי מכפר יעבץ, אלי. זה רבע שעה על השעון מנתניה; זה לא נמצא איפשהו בסוף העולם. רבע שעה מנתניה אנשים לא יוצאים מהבתים, ילדים חוששים לצאת לבית ספר. קליעים נכנסים אליהם הביתה. והשר בן גביר, שר שאתם מיניתם אותו, לא עושה שום דבר. לא עונים למכתבים, לא עונים לפניות התושבים, לא עונים לפניות של חבר כנסת. היה שם צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, שהוא תחת המשרד של בן גביר, וגם ממנו לא יצא שום דבר. אז אני מזהיר אתכם, שלא תגידו שלא ידעתם; שלא תגידו שלא שמעתם; שראש הממשלה לא יגיד שלא משכו לו בדש החולצה. יהיה אסון רבע שעה מנתניה, בכפר יעבץ ובעזריאל. עזרו לאנשים, תנו להם לחיות חיים נורמליים. תתעוררו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת נעבור להצבעה על הצעת חוק מינהלת מילואים, התשפ"ה–2025. אנא תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 47 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק מינהלת מילואים, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 37 בעד, 47 נגד. אני קובע כי הצעת חוק מינהלת מילואים, התשפ"ה–2025, לא אושרה ותוסר מסדר-היום. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לפרוטוקול – בעד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לפרוטוקול: רון כץ – בעד. תודה. << הצח >> הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5760/25; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' לו, ישיבה 193.] (הצעת חבר הכנסת אבי מעוז) << הצח >> הצעת חוק החלת ריבונות על מעלה אדומים, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5900/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק החלת ריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אבי מעוז. הצעת החוק נומקה ב-16 ביולי 2025, אך טרם נשמעה תשובת הממשלה. נעבור להצעת חוק בנושא דומה, של חבר הכנסת אביגדור ליברמן, ולאחר מכן נשמע תשובה משולבת של הממשלה ונקיים שתי הצבעות על הצעתו של חבר הכנסת אבי מעוז ועל הצעתו של חבר הכנסת אביגדור ליברמן. וכעת אני מזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן להציג - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא. קודם עולה אבי מעוז - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קודם אבי מעוז. לא. בסדר-יום מופיע אבי מעוז. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. אבי מעוז נימק – הינה, הוא פה. ההצעה של אבי מעוז כבר נומקה. כן. היא הראשונה, אבל היא כבר נומקה, וכעת ננמק את הצעתו של אביגדור ליברמן, ולאחר מכן נעשה הצבעה נפרדת על שתי ההצעות. בבקשה, אדוני. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מעלה אדומים היא עיר ואם בישראל; עיר ואם בישראל שמשקפת את כל הפסיפס של החברה הישראלית. הסתכלתי על תוצאות הבחירות האחרונות במעלה אדומים, ותתפלאו לשמוע: גם לפיד, גם גנץ, גם מרב מיכאלי גם מרצ, קיבלו כמה אלפי קולות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט במליאה, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא רק זה. תתפלא לשמוע, אפילו חד"ש קיבלו שם שמונה קולות. לכן אני אומר, קודם כול, לאנשי הקואליציה – אגב, אחד השרים הבכירים הוא גם תושב מעלה אדומים – אתם חייבים להצביע. אני מבין את הוויכוח עם מועצת יש"ע שם מבקשים להצביע אך ורק על ריבונות מלאה על כל יהודה ושומרון. ואני אומר למועצת יש"ע: חבר'ה, כתוב אצלנו במקורות, תפסת מרובה לא תפסת כלום. ולכן עדיף ללכת פה על קונסנזוס לאומי רחב ביותר; ללכת על הסכמה; ללכת על החוסן הלאומי; ללכת קודם כול על אזורים כמו מעלה אדומים ואריאל, גוש עציון ובקעת הירדן. בואו נעשה צעד ראשון. דיברתי עם הרבה ח"כים בקואליציה, וכולם אמרו לי, יש לחץ כבד מלשכת ראש הממשלה. אמרתי: מה, יש לחץ? אז מה יגידו האמריקאים? חבר'ה, אני רוצה להזכיר לכם מה ששכחתם. פעם כשהליכוד היה הליכוד וראש הממשלה היה מנחם בגין, שדאג לאינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ולא לשרידות הקואליציה ולא לכיסא, עברנו את זה. אני לא יודע מי פה זוכר את הסיפור המדהים ב-7 ביוני 1981. אנחנו השמדנו את הכור הגרעיני בעיראק. הדבר גרם למתיחות גדולה ביחסים בין ישראל לארצות הברית. האמריקאים כעסו שלא קיבלו עדכון, ושהשתמשנו במטוסים שלהם, ואז רונלד רייגן מחליט להשעות אספקת ארבעה מטוסי F-16 לחודשיים וחצי. יולי 1982, מלחמת לבנון השנייה. לאחר הפצצה כבדה שלנו על ביירות מתקיימת שיחה מתוחה וקשה בין רונלד רייגן למנחם בגין, ורונלד רייגן אומר לו שזאת שואה – שמה שעשינו זאת שואה. ובגין, בלי להתבלבל עונה לו: אדוני הנשיא, אני יודע מהי שואה. וגם שם, רונלד רייגן מחליט שהוא מפסיק, משעה למעשה אספקת פצצות אשכול לחצי שנה. וכמובן, 1 בספטמבר 1982, רונלד רייגן מציג תוכנית שלום משלו. כלומר, ברור שתוכנית שלום, תוכנית רייגן, שמבוססת על עיקרון שטחים תמורת שלום. כלומר, ישראל צריכה לוותר על כל השטחים באיו"ש בתמורה לשלום מלא. אז בגין עונה לו בצורה הכי ברורה: אני מתנגד בתוקף, אני דוחה את התוכנית הזאת על הסף; כך עונה בגין לרונלד רייגן. לא רק שהוא הכריז כדי להסיר ספק מעל כל במה, הוא גם עושה מעשה ומכריז על הקמת כמה יישובים חדשים ביהודה ושומרון. וכמובן, פעם נוספת, החלטה על השעיית אספקת מטוסים לשלושה חודשים, וכך הלאה. אבל בגין לא מצמץ. מה אני רואה לאחרונה, לפני כמה ימים, בתדהמה? אני רואה על מרקע הטלוויזיה את ארגון IHH, כלים כבדים עם דגל טורקיה, עם סמל של ארגון IHH, עובדים ברצועת עזה. אדוני השר, אם אתה לא יודע, אני מעדכן אותך: ב-2008 מדינת ישראל הכניסה את ארגון IHH לרשימת ארגוני טרור. יתירה מזאת, אתה יודע, ארגון IHH מתמחה באיסוף כספים לטובת חמאס בעיקר בשתי מדינות, בגרמניה ובהולנד, איפה שיש אוכלוסייה טורקית גדולה מאוד. בהיותי שר החוץ, אדוני השר, ב-31 במאי 2010, לצערי, אנחנו מגיעים – חיילי צה"ל – לעימות אלים וקשה עם אותם פעילי ארגון IHH על סיפון הספינה מאווי מרמרה. לאחר מכן, אני מתחיל בפעילות דיפלומטית ענפה וקודם כול, גרמניה כבר ב-2010, מכריזה על כך שארגון IHH נכנס לרשימת ארגוני הטרור בגרמניה. ב-2011 אני מקבל טלפון – גם לאחר מאמץ דיפלומטי – משר החוץ ההולנדי אורי רוזנטל ובאפריל 2011 גם הולנד מכניסה את ארגון IHH לרשימת ארגוני הטרור. כלומר, מדינת ישראל נתנה הסכמה להכניס ארגון טרור לרצועת עזה; לסייע לעוד ארגון טרור. ארגון טרור שמופיע כארגון טרור בשלוש מדינות, לא רק בישראל – בישראל, בגרמניה ובהולנד – ומדינת ישראל נותנת הוראה מדינית להכניס את הארגון הזה לעבוד. ותבינו מה זה ש-IHH עובד ברצועת עזה, הוא עוזר לחמאס לשקם את היכולות הצבאיות, עוזר לו בהתעצמות ולהחזיר שליטה על כל פיסת אדמה שאנחנו מפנים. זה ארגון IHH ומה שהוא מתעסק בו בתוך רצועת עזה עכשיו, באישור ממשלת ישראל. אחרי המרמרה באן קי-מון ממנה את ועדת פאלמר לחקור את הסיפור, בזכות שני אנשים מצוינים: יוסי צ'חנובר, ז"ל, ואיש אגף יחסים בין-לאומיים באגף המשפטי במשרד החוץ, יוסי טאוב. יש מסקנות של ועדת פאלמר, כולן לטובתנו. ואז מתחילים עוד פעם ללחוץ עלינו להתנצל, לשלם פיצויים. ואני דואג שבדצמבר 2012 מתקבלת החלטה 5253, החלטת ממשלה, שוב להכיר בארגון IHH כארגון טרור. ואחרי כל זה, הארגון הזה פועל בעזה באישור שלנו. מדובר בהתבטלות מוחלטת, בחוסר יכולת לעמוד בלחצים, אות קין שרשום על הממשלה הזאת. לכן הממשלה הזאת לא ראויה לאמון ולא ראויה להמשיך ולתפקד. ברור שהממשלה הזאת תעשה הכול שהריבונות על מעלה אדומים – וכמו שאמרתי, שיש לזה קונסנזוס לאומי רחב ביותר – שהחוק הזה לא יעבור. ואני רק יכול להגיד לכם: תתביישו. אין לי שום מילה אחרת. לכן, כשיש הנהגה, כשיש ממשלה שכל מה שמעניין אותה זה הכיסא ושרידות, זאת התוצאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר החינוך יואב קיש, להציג את עמדת הממשלה ביחס לשתי ההצעות, בבקשה. בבקשה, אדוני השר, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אשיב פה על שתי ההצעות ביחד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תסביר לנו למה הסיפוח זה רע? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם תיתנו לו אז הוא יסביר, שנייה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> למה אתה חושב שאני פה? לא הבנתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם ח'אן אל-אחמר? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ימין על מלא. ימין מלא על מלא על מלא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם ח'אן אל-אחמר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זו המטרה של השר, הוא עולה לכאן כדי להשיב על שתי ההצעות. תמתינו, תקשיבו, גם יתקבלו תשובות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אגיד, יש פה גם אירוע פרוצדורלי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תיקח אותי לפרוצדורה. אל תיקח אותנו לפרוצדורה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כבל היה אומר "פרוצדורה". צודק חבר הכנסת בליאק, אין עמדת ועדת שרים לחקיקה, אז מה עמדת הממשלה? אז אני אומר, יש פה אירוע פרוצדורלי, אבל אני רוצה רגע להתייחס ברצינות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תן לקרעי לענות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אני שר תורן. מ-14:00 אני שר תורן. שאל אותי חבר הכנסת מאיר כהן מדוע אני עולה להשיב? אמרתי לו שאני שר תורן, אז אני עולה להשיב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יואב, יש לך מספיק ניסיון לדעת שהיית יכול להחליף עם מישהי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני באמת מסיים אחרי ההצעה הזאת, ונוסע לניר יצחק להיות נציג הממשלה בלוויה של טל חיימי, השם ייקום דמו. ואני רוצה להתייחס לנושא מאוד מאוד חשוב, נושא שמלווה אותי אישית מהיום הראשון שהגעתי לכנסת, וזה החלת הריבונות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שוויון בנטל. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מאמין גדול בהחלת ריבונות. כיושב-ראש שדולת ארץ ישראל, שבעצם התחיל את התפקיד יחד עם מי שהיה אז חבר כנסת בצלאל סמוטריץ', ולאחר מכן אני חושב – השרה סטרוק, אני חושב שאת החלפת אותי בתפקיד של יושב-ראש שדולת ארץ ישראל. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> היינו עם בצלאל - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> היינו עם בצלאל, נכון. כשנהיית חברת כנסת, נהיית שותפה שלי גם כן. נושא הריבונות הוא נושא סופר משמעותי, חייב לקרות ואנחנו נחושים להוביל ריבונות. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. ועכשיו לגבי הצעת החוק של האופוזיציה, שמוגשת על ידי חבר הכנסת ליברמן וחבר הכנסת מעוז. ככה לא עושים ריבונות, נקודה. הצעת חוק של אופוזיציה - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ככה לא בונים חומה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איך עושים ריבונות? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז הינה, אני אענה לך. אני אענה לך איך עושים ריבונות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איך עושים ריבונות? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הממשלה הזאת היא הממשלה הטובה ביותר להתיישבות שהייתה במדינת ישראל מאז הקמתה. << קריאה >>קריאות: << קריאה >> אוה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מאז דוד המלך, למה מאז הקמתה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> זו עובדה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה צנועים. מאז דוד המלך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור, תודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני יכול לומר לכם, אני יכול לומר לכם - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> 1,200 ישראלים, נחטפו, נשחתו ונאנסו במשמרת שלכם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> קשה לי עם ההפרעות, חשבתי שהם רוצים תשובה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור, זה מפריע. חברי הכנסת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> 1,200 ישראלים נחטפו, נשחתו ונאנסו במשמרת שלכם. איזה בושה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני יכול לומר לכם שכשר חינוך אני פותח גנים חדשים ובתי ספר ומוסדות חינוך בהתיישבות, וההתיישבות צומחת ומשגשגת. אני יכול להזכיר לכם - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת יוראי, תודה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת עודד, תודה. חברים, אני לא רוצה לקרוא בקריאות, חבל. הוא משיב, תקשיבו עד הסוף ותעירו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> 1,200 ישראלים נשחטו, נאנסו ונחטפו במשמרת שלכם. איזה בושה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוראי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני יכול להזכיר לכם את ביקור ראש הממשלה באפרת. הוא נטע שם עץ לפני 25 שנה, ונסע לראות אותו וראה איך העץ צמח, גדל, התנשא, עם שורשים נטועים עמוק באדמה. וככה ההתיישבות. זה מסר מאוד חשוב, וזה באמת כל הסיפור. זה הסיפור של יהודה ושומרון בשנים האחרונות תחת הממשלה שלנו; סיפור של פריחה, צמיחה, פריחה של בתים, כבישים, מרכזים מסחריים, תרבות, בתי ספר וגנים, ובעיקר צמיחה של אנשים. עוד ועוד אנשים מגיעים לשם, הופכים את המקום המדהים הזה, יהודה ושומרון, לביתם החדש; המקום שבו אבותינו פסעו לפני 2,500 שנה, דיברו, כתבו והתפללו, חיו את החיים שלהם – והיום הצאצאים שלהם ממשיכים את דרכם ומגדלים שם דורות חדשים של מתיישבים ומפריחים את השממה בחידוש, בנייה והתיישבות. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תעזוב. תענה, עיר ואם בישראל. מעלה אדומים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> צריך גם לזכור עוד דבר: לאורך כל התקופה הזאת סכנה גדולה עמדה בפני ישראל, וזה רצון של חלק ממדינות העולם – וגם חלק מכם, חברי האופוזיציה – להקמת מדינה פלסטינית, שמאיימת על עצם קיומנו. בימים אלה, אומות עם מנהיגים חלשים משתמשות באג'נדה הזו ככלי לפוליטיקה פנימית. יש להן רוב מוסלמי, או בואו נגיד, לא רוב אלא מיעוט מוסלמי משמעותי ובשביל לקבל את התמיכה שלו, הם מנגחים אותנו, את מדינת ישראל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בגללכם הסכנה הגדולה, אתם הסכנה הגדולה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אבל אנחנו רחוקים מאוד מלהיכנע ללחץ הזה. כל חברי הקואליציה, כמובן אני וכל השרים וראש הממשלה, נחסום כל ניסיון להובלה למדינה פלסטינית, לא נאפשר זאת לעולם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> קידמתם את זה הכי הרבה, אף פעם לא קידמו את זה יותר מכם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם עוד דבר. ביידן היה עד לאחרונה נשיא אמריקאי – בתקופת תחילת המלחמה כל הזמן רצו לדבר על היום שאחרי. היה קמפיין: מה עם היום שאחרי? ולרבים מאלה שיושבים פה בשורות, חלקם גם היו גנרלים בעבר, הקמפיין היה לעצור את המלחמה, ללכת ליום שאחרי. לא העזתם לומר את כל האמת, אבל כולם הבינו מה אתם רוצים. כולם ידעו מה תהיה התמורה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לעצור את המלחמה, להשיב את החטופים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כולם הבינו ש"היום שאחרי" זה שם קוד למדינה פלסטינית. לא היה לכם נעים להגיד - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תהיה מדינה פלסטינית. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מה אתה אומר? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - תהיה מדינה פלסטינית. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הקמפיין הזה שניהלתם, עם הרבה יחסי ציבור ותקשורת - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אין לכם שום תוכנית, התוכנית היא לא שלכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סימון דוידסון, קריאה ראשונה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סימון דוידסון, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ביבי הוא המייסד של מדינה פלסטינית. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אנחנו בקואליציה לא הולכים למסלול הזה. ותנו לי לספר לכם את האמת, והיא הרבה יותר פשוטה. אני ממש חשבתי שצריך להיות אדם לא שפוי, הזוי, חסר כל הבנה, שגם אחרי הטבח הנורא של 7 באוקטובר לא יתעורר מהאשליות המסוכנות האלה, ויחליט לשלם מחיר מופקע של הקמת מדינת טרור בלב מדינת ישראל. מדינה פלסטינית שצריכה לחצות את ישראל לרוחבה לשתיים - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אז למה אתם לא מצביעים בעד עכשיו? למה אתה לא מצביע בעד? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - שפרוסה כמעט על כל אורכה של ישראל, שתוביל בסוף לעוד טבח – זה לא יהיה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה לנתניהו, במו ידיו הקים מדינה פלסטינית. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אנחנו לא ניתן לסכנה הזאת, לעפולה בצפון, לראש העין, לירושלים, לכפר סבא, לרעננה ומודיעין, עד קריית גת ומיתר בדרום – כמעט כל הארץ. כל עוד הליכוד בשלטון, לא נאפשר זאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם ויתרתם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חברות וחברי הכנסת, את הריבונות אנחנו יוצרים בשטח יום-יום, בבנייה, בהפרחה, בהצמחה ובמעשים – לא בדיבורים. גם החקיקה הזו, זמנה יגיע. אבל כמו שראיתם בצפון מול חיזבאללה, כמו שראיתם במערכה מול איראן, וכמו שאתם רואים בהשלמה של מטרות המלחמה גם מול עזה, החזרת כל החטופים, החיים והחללים לקבר ישראל - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הייתם פעם בבת חפר? הייתם פעם בבת חפר? הייתם פעם בבת חפר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - ולוודא שחמאס לא ישלוט בעזה ושעזה תפורז ולא תאיים על מדינת ישראל, אנחנו נחושים להשלים את היעדים האלה בעבודה נכונה ובתנאים נכונים. גם הריבונות תגיע. אנחנו עובדים היום עם האמריקאים בשיתוף פעולה חסר תקדים במספר רב של תחומים. שיתוף הפעולה ההדוק בין הנשיא טראמפ לראש הממשלה נתניהו הביא הישגים עצומים למדינת ישראל, שאף אחד לא חשב שהם אפשריים, בזירות רבות ובאתגרים רבים שניצבים מולנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - הטבח הנורא, טבח גדול. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יש לנו שרשרת ניצחונות אדירים. וגם בתחום הריבונות נוביל לתוצאות משמעותיות. לפני סיום, אני רוצה להזמין אתכם, חברי האופוזיציה – אתם יודעים מה? בואו לבקר ביהודה ושומרון. יש שם את הטבע אולי הכי יפה בארץ, נופים תנ"כיים עוצרי נשימה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תבוא לבקר בנגב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בוא לבוא לבקר בבת חפר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתרים היסטוריים, ערש הולדתו של העם היהודי. אתם תראו את המנופים. אתם תראו את ההרים. תעברו ליד המפעלים. תכירו את האנשים. אני רוצה לומר לכם, אני עושה את זה במערכת החינוך. אנחנו במערכת החינוך מקפידים על תוכנית חדשה, שמה "שורשים" – חיבור העם היהודי לזהות שלו, מאיפה העם היהודי הגיע, איפה העם היהודי פרח. סיפורי התנ"ך, חיבור למסעות ושבילי מורשת, להגיע לשילה הקדומה. כל המקומות האלה זה ערש ההיסטוריה של העם היהודי, וצריך לבקר ולהכיר אותם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תבוא לסורוקה קודם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אנחנו עשינו ונעשה את החיבור הזה – הזהות היהודית של עם ישראל לתוך מערכת החינוך. ואני מאוד מאוד מקווה שלא תלכו אחרי קמפיין ההסתה של עיתון הארץ, שקורא לשיעורי תנ"ך "הדתה". הבסיס שלנו כעם, הוא קורא לזה "הדתה". חברים, אנחנו נמשיך להצמיח. אנחנו נמשיך לחזק את אחיזתנו באדמה, ונמשיך לחזק את ביתנו ההיסטורי ביהודה ושומרון, בית של 2,500 שנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לגבי הריבונות, ואני אסיים בזה. תראו, שאלתם מה קורה בהצבעה בקואליציה. שאלתם, אני רוצה לענות לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הינה, הוא משיב לכם. הוא משיב על מה שכבר שאלו קודם לכן. זו לא השאלה שלך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא הכול זה אתה. לא הכול זה אתה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני שואל למה אתה לא מצביע על מעלה אדומים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> קודם כול, אני נורבגי, אז אני לא מצביע, אם אתה שואל עליי. אני מסיים. אני מסיים. הם הפריעו לי. אני רוצה לומר ככה. הקואליציה הזו מחויבת לריבונות והיא תוביל ריבונות. אנחנו לא נעשה את זה עם חקיקה של אופוזיציה. אנחנו לא נצביע נגד, אבל אנחנו מכבדים את השותפים שלנו האמריקאים, ואנחנו נוביל לריבונות יחד עם האמריקאים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. חבר הכנסת גלעד קריב מבקש להתנגד להצעתו של חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. הוא מתנגד להצעתו, והוא יוכל להגיב, אם ירצה. אדוני, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמעתי ששר החינוך מקדם לימודי בינה מלאכותית במערכת החינוך. אז כנראה השר המוכשר שלנו לא מבדיל בין בינה מלאכותית לבין מציאות מדומיינת. אלה שני מושגים שונים. בינה מלאכותית זה טוב. מציאות מדומיינת, לראות ניצחונות מוחלטים במקומות של כישלונות אסטרטגיים מחפירים, זו כבר בעיה רצינית, אדוני שר החינוך. אתם ממשלה של מציאות מדומיינת. קטר וטורקיה יושבות על הגבול; אתם מתפארים בחיסול הציר האיראני. הקמתם ציר של האחים המוסלמים – קטר, טורקיה, חמאס. אתם פטרוני הציר של האחים המוסלמים. ואז אתם מספרים לנו על הניצחון המוחלט. ולחבריי שהציעו את הצעת החוק: העתיד של מדינת ישראל, העתיד של המפעל הציוני הוא בהיפרדות בין מדינת ישראל לבין מיליוני פלסטינים. היפרדות לשלום, שצריכה להיעשות בצורה בטוחה ואחראית. מי שחושב שהחלת ריבונות על שטחים, שבהם בסופו של דבר חיים מיליוני פלסטינים, והתעלמות מהסכסוך הישראלי–פלסטיני זה הדבר שיבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – מי שחושב כך יביא עלינו את 7 באוקטובר הבא. שלום ותהליכים מדיניים עושים אחרי מלחמות. בדיוק כפי שארבע שנים אחרי האסון של מלחמת יום הכיפורים הגיע השלום ממצרים, כך גם אחרי האסון הנורא של 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שזהו טבח. זהו טבח. זה לא מלחמה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יש מקום לחדש את התהליך המדיני עם הגורמים המתונים. ומי שמצביע בעד ההצעה הזו מתקף את האמירות החצופות והתלושות של נתניהו: חמאסטן שווה פתחסטן. ומי שלא מדבר עם הרשות הפלסטינית, סופו שבונה מחדש את החמאס והג'יהאד האסלאמי. והגיע הזמן שהאופוזיציה תציג אלטרנטיבה לחזונות המופרעים של סמוטריץ' ושל בן גביר ולגרירת הרגליים של נתניהו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. חבר הכנסת אבי מעוז, תרצה להשיב על ההתנגדות? כן, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אחר כך. אלה שתי הצעות שונות. אתה תהיה בהצעה השנייה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רגע. מי עכשיו? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז משיב על ההתנגדות להצעתו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נראה לי שגלעד קריב הבהיר זאת חזק מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא, לא. חבר הכנסת גלעד קריב התנגד להצעתו של חבר הכנסת אבי מעוז, שנומקה בפעם הקודמת. כרגע הוא משיב על ההתנגדות. ולאחר מכן, חבר הכנסת אחמד טיבי יתנגד להצעתו של חבר הכנסת אביגדור ליברמן, לאחר מכן. בבקשה, לרשותך, שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הקואליציה וחברי האופוזיציה, היום ראש חודש, חודש טוב ומבורך ובשורות טובות לכל עם ישראל. מכל התפילות, רק בתפילת ראש חודש אנחנו אומרים ביטוי מאוד מיוחד. מוזכרת הברית: "ברית אבות לבנים תזכור". רק בתפילת ראש חודש מופיע הדבר הזה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> גם בימים נוראים. בימים נוראים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> כי ישראל מקדשים את הזמנים וקובעים את הקדושה בעולם משורש נשמתם ומהפנימיות שלהם. רש"י הראשון על התורה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בראש השנה. בראש השנה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> עלה פה שר החינוך ואמר שאנחנו בעד חינוך. ואני יודע ששר החינוך הוא בעד חינוך יהודי, בעד חינוך לזהות שלנו, למורשת שלנו. רש"י הראשון על התנ"ך, ראוי שילמד בבתי הספר, כל בתי הספר. ברש"י הראשון על התורה, רשי" מביא את זה. הקדוש ברוך הוא נתן לעם ישראל את ארץ ישראל. ואם יאמרו הגויים: ליסטים אתם שכבשתם ארצות לא לכם – הקדוש ברוך הוא מודיע, רש"י מודיע לנו, כשאנחנו פותחים את התורה בבראשית: רבותיי, ארץ ישראל שייכת לנו. הגיע הזמן להחיל את הריבונות. הריבונות היא לא עניין פרטי. הריבונות היא עניין כללי. עם ישראל וארץ ישראל זה עניין אחד. ההתיישבות בארץ ישראל היא החיבור שלנו לעצמנו כעם. ההתיישבות בארץ ישראל היא הגאולה והתחייה הלאומית. ההתיישבות בארץ ישראל כולה היא מה שמפריח אותה לאחר אלפיים שנות גלות. בהחלת הריבונות היום אנחנו מתקנים תיקון שהגיע הזמן שנתקן אותו. הבריחה מהמתנה הגדולה שקיבלנו בניצחון הגדול על אויבינו במלחמת ששת הימים ושחרור חבלי מולדתנו ביהודה ושומרון ובחבל עזה, ההתנתקות והגירוש מחבל עזה – ואני לא רוצה להרחיב מה זה עשה – היום זאת ההזדמנות להתחיל את התיקון בהחלת הריבונות על יהודה ושומרון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לצטט, ברשותך, אדוני היושב-ראש, את מה שכתבו השרים, מה שכתבו חבריי: אנו, שרים וחברי כנסת, קוראים להחיל את הריבונות והחוק הישראלי על יהודה ושומרון באופן מיידי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום, תודה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> זו העת לאשר בממשלה החלטה על החלת הריבונות, וזאת עד לסיום מושב הקיץ של הכנסת. מכיוון שהממשלה התמהמהה, תפקידנו אנו כחברי כנסת לעשות זאת. אני קורא לכולכם להצביע בעד הצעת החוק שלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי מבקש להתנגד להצעתו של חבר הכנסת ליברמן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אלה שתי הצעות שונות – הוא יכול. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני הבנתי מהייעוץ שאפשר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אהיה קצר. בשם הציבור ששלח אותנו לכנסת ובשם דמוקרטים יהודים רבים ושוחרי שלום, בשם כל חבריי, חברי הכנסת הערבים כאן, אנחנו מתנגדים להצעה הזאת של חבר הכנסת ליברמן לסיפוח מעלה אדומים וגם להצעה של אבי מעוז לסיפוח הגדה. אפילו המנהיג הנערץ עליכם, טראמפ, פתאום מתנגד לסיפוח. אין ריביירה, אין בוננזה, יש מציאות שבה בכל העולם, יותר מ-150 מדינות, מכירים בפלסטין ובמדינה פלסטינית – חוץ מכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן המציאות הזאת תנצח את הפשיזם ואת - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, זה לא יעבור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, טלי גוטליב, תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וגם אני פה כדי לומר שמה שמתרחש בגדה המערבית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא יעבור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא מתנגד, מותר לו להתנגד. תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - של מאות מתנחלים, הנתמך על ידי ממשלת ישראל ועל ידי הצבא – חייב להסתיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול - - - מה זה? מי זה האיש הזה? מי זה הבזוי הזה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האפשרות היחידה היא סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה, תודה. אנא, שבי במקומך, תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - במדינת ישראל מדבר על מדינה פלסטינית – רד, רד, אתה לא תדבר פה על מדינה פלסטינית. אתה לא תדבר פה על מדינה פלסטינית. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תדבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את בקריאה ראשונה, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תדבר על מדינה פלסטינית. לא תדבר, לא ניתן לך, לא ניתן לך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שאני אקרא לך? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא ניתן לך. לא ניתן לך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:(. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אחרי 7 באוקטובר אי-אפשר לדבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, תודה רבה, תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רד, רד, רד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אתרגם את מה שאמרתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:(. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תדבר – תראה מה הוא אומר פה. תקשיב, הוא מדבר על – הוא חותר תחת המדינה שלנו, הבן אדם חותר תחתינו. הוא מדבר, חותר תחת המדינה שלנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גברתי, תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תוריד אותו, אדוני, הוא מקלל אותנו, הוא אומר - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מותר לו לדבר בערבית, זה הנוהל בתקנון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם יש לי מה להגיד למי שרוצה לתמוך בהצעה הזאת. אם מישהו מכם תומך בהצעה, הוא מצביע עם הפשיסט הזה. אל תצביעו לסיפוח כמו המוקיון הזה, בן גביר. אני קורא לכם, לא להם, אני לא מתחשב בהם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני – אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן, תודה רבה. קיבלת, קיבלת זמן. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט אחרון. תרגיע אותם. תרגיע אותם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום, משפט סיכום, קדימה. משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי. אי-אפשר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. אתה מוכן להגיד משפט סיכום? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט סיכום, אוקיי. אז תרגיע אותם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הם רגועים, הם רגועים, דבר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני בצד הנכון של ההיסטוריה – אתם פסה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. סליחה, חבר הכנסת אביגדור ליברמן משיב להתנגדותו של חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הצעה פשוטה – ריבונות על מעלה אדומים, הקונסנזוס הרחב ביותר בחברה הישראלית. הליכוד היא המפלגה הכי גדולה. בבחירות האחרונות הליכוד קיבל 40% מכל הקולות במעלה אדומים. מה יותר פשוט? אני שומע את התשובה של הממשלה – הכול דיבורים, הכול כלאם פאדי. הרי ברור, הם לא מסוגלים לעשות כלום. אני תמיד שומע בג"ץ, מערכת המשפט – אני רוצה להזכיר, את ח'אן אל-אחמר בג"ץ אישר לפנות. מי שמנע פינוי של ח'אן אל-אחמר היה ראש ממשלת 7 באוקטובר בנימין נתניהו, לא אף אחד אחר. כשאני מסתכל על כל הדיבורי – מי גירש יהודים מגוש קטיף? ממשלת הליכוד. מי הצביע בכנסת בעד גירוש יהודים מגוש קטיף? ראש ממשלת 7 באוקטובר, בנימין נתניהו. מי הצביע בעד? שר הביטחון ישראל כץ. כאן בבניין הזה הצביעו בעד גירוש יהודים מגוש קטיף. מה אתם מספרים לנו סיפורים? בבחירות כמה פעמים נתניהו התחייב להחיל ריבונות ישראלית על בקעת הירדן? ספרתי עשרות פעמים, בכל מיני כנסים. בקולו, בקול נחוש: אנחנו נחיל ריבונות ישראלית על בקעת הירדן. מאז כבר עברו שנים מכל ההתחייבויות, כמעט ארבע שנים וחצי. נו, מה קרה? פעם אחר פעם אנחנו מעלים ריבונות על בקעת הירדן, וראש ממשלת 7 באוקטובר מטרפד את זה. זה אתם, תפסיקו לדבר שטויות. עם כל הכבוד ועם כל ההערכה לידידים הגדולים שלנו בארצות הברית, לפעמים צריך לעמוד על שלנו, צריך לפעמים להגיד לא. אני שואל עכשיו, מה זה קשור? איך נתתם אישור לארגון טרור להיכנס לרצועת עזה? IHH הוא ארגון טרור במדינת ישראל מ-2008, ארגון טרור ברשימת ארגוני הטרור בגרמניה ובהולנד. ועכשיו, בחודש האחרון, נתתם אישור לארגון טרור להיכנס לעזה, לעזור לארגון טרור אחר – חמאס. זה מה שאתם, יש דיבורים ויש מעשים. אתם לא ראויים לאמון הציבור, ובפעם הבאה אנחנו נעלה לשלטון ונתקן הכול. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, חברי הכנסת, נצביע תחילה על הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה ושומרון, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אבי מעוז. ההצבעה הזאת תהיה שמית. << נושא >> הצבעה שמית << נושא >> << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד עמיחי אליהו – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד סמיר בן סעיד – נגד יואב בן צור – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת יצחק גולדקנופ – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – אינו נוכח ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – בעד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – אינה נוכחת חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – בעד משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנא קראי שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו משתתף בהצבעה ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח משה סעדה – אינו נוכח עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – אינה נוכחת חוה אתי עטייה – אינה נוכחת משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> האם ישנם חברי כנסת באולם שטרם הצביעו? בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ולדימיר בליאק – נגד יוראי להב הרצנו – נגד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מי עוד? מי עוד? תרימו את היד כדי שנראה את מי שלא הצביע. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) מטי צרפתי הרכבי – נגד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סגלוביץ'? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חברי הכנסת) יואב סגלוביץ' – נגד נאור שירי – נגד מירב כהן – נגד רם בן ברק – נגד מאיר פרוש – בעד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש עוד? שלי טל מירון. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) שלי טל מירון – נגד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש עוד חברי כנסת שטרם הצביעו? אם כן, תמה ההצבעה. תודה רבה לתלמידים שהגיעו לבקר ולראות את הכנסת. כל הכבוד. להלן תוצאות ההצבעה: 25 בעד, 24 נגד. אני קובע כי הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אבי מעוז אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק החלת ריבונות על מעלה אדומים, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אביגדור ליברמן וקבוצת חברי כנסת. אנא תפסו מקומותיכם. ההצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – 9 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק החלת ריבונות על מעלה אדומים, התשפ"ה–2025, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 32 בעד, תשעה נגד. גם הצעת החוק החלת ריבונות על מעלה אדומים, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אביגדור ליברמן וקבוצת חברי כנסת אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. לפרוטוקול – יעקב אשר – נגד; ישראל אייכלר – נגד; משה גפני – נגד; עאידה תומא סלימאן – נגד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה, זה רק לפרוטוקול. תודה רבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי 7 באוקטובר << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעות רגילות ודחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי 7 באוקטובר. את ההצעה הגיש חבר הכנסת איתן גינזבורג. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז אני אומר שבהצעתו של חבר הכנסת אביגדור ליברמן חברת הכנסת קארין אלהרר הצביעה "נמנע", ובטעות נלחץ לה "בעד". אם כן, לפרוטוקול – היא נמנעה בהצבעה הזאת. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נתקן, בסדר גמור. תתוקן ההצבעה. תודה. חבר הכנסת גינזבורג, לרשותך עשר דקות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – אדוני היושב-ראש, לפני שתפעיל את השעון, אשמח שיהיה שקט באולם. מאוד קשה לי להתרכז בנאום כשיש כזה רעש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט באולם. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר ציינו את שמחת תורה, שנתיים מאז אותה שבת שחורה – אני מצטער, אדוני, אני לא יכול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, זה מפריע מאוד. תודה. בבקשה, תמשיך. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ב-7 באוקטובר 2023 הייתה השבת שבה מעל 1,200 בני אדם נטבחו, נשרפו ונאנסו. איש לא האמין אז ששנתיים אחרי האירוע הדרמטי הזה לא ייחקר. איך ייתכן שעברו שנתיים ועדיין אין ועדת חקירה ממלכתית? אותה שבת ארורה לא הייתה עוד פיגוע; היא הייתה אירוע מכונן בהיסטוריה שלנו כעם וכמדינה. ארגון טרור חמוש ברובים ובאופנועים כבש חלקים ממדינת ישראל הריבונית. מחבלים צמאי דם הסתובבו חופשיים בקיבוצים שלנו, בערים שלנו, במושבים שלנו. הם שרפו משפחות שלמות בחיים. הם אנסו נשים, הם ערפו ראשים, הם גררו זקנים, ילדים, נשים וגברים, חטפו אותם אל תוך מנהרות החושך בעזה, שם הם הוחזקו – וחלקם עדיין מוחזקים שם כבר יותר משנתיים. במשך שעות ארוכות, שעות שנמשכו נצח עבור מי שהיה שם, צה"ל לא הגיע. המדינה לא הייתה. הם היו שם לבד – רבים כל כך וכל כך לבד. הריבונות שלנו קרסה. איל אשל, אבא של רוני ז"ל, התצפיתנית שנשרפה למוות במוצב נחל עוז, שאל בכאב: באיזה עולם אני עצמי צריך לחקור למה הבת הבכורה שלי נשרפה למוות, ולמה לא באו להציל אותה? חברי הכנסת, זו שאלה שצריכה להטריד את כולנו. זו שאלה שמהדהדת ודורשת תשובה. וכעת, אחרי הפסקת האש, אחרי שהחטופים החיים חזרו הביתה, אין עוד תירוצים. המלחמה הסתיימה, אי אפשר להמשיך ולברוח, צריך להתמודד עם האמת. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> איתן, תתקן, לא כולם חזרו. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני, חבר הכנסת אלמוג כהן, אני מבקש שלא תפריע לי. אם היית מקשיב, היית שומע שאמרתי שהחיים חזרו הביתה. אבל במקום ועדת חקירה ממלכתית הממשלה מציעה לנו "ועדת חקירה ממשלתית". אז לפני שנופלים לספין הזה, תנו לי להזכיר לכם שבחוק הישראלי אין דבר כזה, ועדת חקירה ממשלתית. אדוני היושב-ראש, שוב אני מבקש לעצור את השעון, אני לא יכול לדבר ככה. אני מבקש את זכותי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו איתך. שומעים אותך לגמרי, אתה עם מיקרופון. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא שומע את עצמי, איך אתה שומע אותי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו שומעים אותך, זה מתנהל כך וזה לא חדש. אני מבין, אני אשתיק, אבל תמשיך, בבקשה. חברי הכנסת, אנא שמרו על שקט במליאה, זה מפריע מאוד לנואם. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה לא חברי כנסת, זה עוזרים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת ועוזרים, אני מבקש לשמור על השקט במליאה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין דבר כזה ועדת חקירה ממשלתית בחוק הישראלי, יש ועדת בדיקה ממשלתית. אבל בואו נעצור רגע ונשאל: מהי אותה ועדה? זו ועדה שלפי סעיף 8א לחוק הממשלה – וזה אפילו לא חוק-יסוד – נועדה לאפשר לשר לבדוק נושא או אירוע מסוים המצוי בתחום אחריותו. אם בראשה עומד שופט בדימוס – לא בטוח שיעמוד – אם יעמוד, אז שר המשפטים רשאי, לבקשת השר הממנה, לקבוע כי לאותה ועדת בדיקה יהיו גם סמכויות של ועדת חקירה. ירצה, יקבע – לא ירצה, לא יקבע. כלומר, השר הממנה יחליט אם תקום ועדת בדיקה ממשלתית, מה יהיה הרכבה, מה יהיו תפקידיה ומה סמכויותיה. תגידו, אתם שמדברים על אמון הציבור, לוועדה מהסוג הזה יהיה אמון ציבורי? התשובה הפשוטה והברורה היא שלא, ובצדק לא יהיה לה. מה זה אם לא לתת לגנב להנדס את חקירתו על הפריצה שהוא ביצע? מה שצריכה המדינה, מה שמבקש הציבור, בדין, הוא הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. אבל זו לא העמדה שלי או של המשפחות, של הנפגעים או של האופוזיציה, זו גם עמדתם של חברי הקואליציה. הרשו לי להזכיר לכם מה אמרו השרים אחרי 7 באוקטובר. אבי דיכטר אמר: אי-אפשר להגדיר את מה שקרה אחרת ממחדל וכישלון. אני בטוח שתוקם ועדת חקירה ממלכתית; ניר ברקת אמר שצריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית, שתבדוק הכול – את הממשלה הנוכחית, את ראש הממשלה, אותי, את כולם; מיקי זוהר: תקום ועדת חקירה ממלכתית; מירי רגב: את כל השאלות נשאל ביום שאחרי, בוועדת חקירה שתבחן את הדרג המדיני והצבאי. ועדת חקירה ממלכתית – אנחנו הראשונים, היא אומרת, אנחנו הראשונים שדיברנו על ועדת חקירה ממלכתית. אני מתכוונת לתת לוועדת החקירה לבצע את תפקידה. אנחנו לא נסתיר שום דבר, כי אני לא רוצה שהמחדל של 7 באוקטובר יחזור; גדעון סער דיבר על מחדל רב-ממדי שמחייב הקמת ועדת חקירה ממלכתית; זאב אלקין: הדבר הנכון הוא להקים ועדת חקירה ממלכתית. ויש עוד ועוד ועוד. מה קרה, רבותיי? איפה האומץ שלכם? איפה המצפון שלכם? איך אתם מסתכלים בעיניים של המשפחות השכולות? אני רוצה להזכיר במיוחד את מי שעומד בראש הממשלה היום, וגם אז, את בנימין נתניהו, שאחרי מלחמת לבנון השנייה – מלחמה שבה נהרגו 165 ישראלים – אמר: ברמה כזאת של בעיות, של סבל כזה, של ליקויים בביטחון הלאומי שלנו, אני חושב שאין מנוס מוועדת חקירה ממלכתית. הוא עמד כאן על הדוכן הזה והאשים את ראש הממשלה: המלחמה היא כישלון, והאחריות העליונה לכישלון היא של ראש הממשלה. איך אמרת לו, אדוני ראש הממשלה נתניהו: "אתה מדבר על אחריות, אבל אחריות זה לא לדבר על אחריות; אחריות זה לשאת באחריות" – זה להיות מוכן לשלם את המחיר. אז הינה, קח את האחריות, אדוני ראש הממשלה. אתה היית כל כך בטוח שהיית בסדר? תתמודד, תתייצב, תפסיק לפחד. תקים ועדת חקירה ממלכתית. אפילו על פרשת הרוגלות במשטרה דרשת ועדת חקירה ממלכתית, כי אמון הציבור – אמרת – במשטרה הוא בשפל, והיא לא יכולה לחקור את עצמה. ראש הממשלה נתניהו, אמון הציבור בך ובממשלתך הוא בשפל חסר תקדים, והמחדל של 7 באוקטובר גדול פי-אלף מכל פרשת רוגלות. 1,200 ישראלים הרוגים, אלפי פצועים, מאות חטופים, זה קצת יותר חמור מרוגלות, לא? לכן, חברי הכנסת, רק לוועדת חקירה ממלכתית יש את העצמאות המוחלטת, את הסמכות המלאה לזמן עדים, לדרוש מסמכים, לחקור תחת אזהרה. רק היא יכולה להגיע לחקר האמת. זו ועדה שנקבעה בחוק מעבר למסך הבערות. רק ועדת חקירה ממלכתית היא עצמאית לחלוטין משיקולים פוליטיים וזרים. מהרגע שהוקמה. אף פוליטיקאי, לא מהקואליציה ולא מהאופוזיציה, לא יוכל להשפיע עליה. כל מי שצריך להיחקר ייחקר – מראש הממשלה ועד אחרון החיילים; מהרמטכ"ל ועד אחרון המפקדים; מראשון השרים ועד אחרון האנשים שהיו באופוזיציה, כולל גם ראש מפלגתי. הוא הראשון להתייצב לדבר הזה. כולם. אני משמיע היום את קולן האותנטי של המשפחות שזועקות לוועדת חקירה ממלכתית. ברשותכם, אני מבקש להעביר לכם מסר מהילה אביר, אחותו של לוטן אביר, זכרו לברכה, בן 24, שנטבח ב-7 באוקטובר במסיבת הנובה, והיא עדיין לא יודעת באמת מה קרה לו. אלה דברים שהיא כתבה, והיא ביקשה שאביא את זה לאוזניכם כאן בכנסת: כבר שנתיים ואני לא יודעת מה באמת קרה לו. שנתיים. שנתיים אנחנו חיים בסיכון יום-ומי כי אף אחד לא טורח לחקור לעומק, בלי לפחד לדעת את האמת, מה קרה שם ואיך הגענו למצב של כיבוש ישראל, כדי שנוכל לתקן. אח שלי היה בדרך הביתה. רק כי הוא אזרח שומר חוק הוא לא נסע דרך המחסום המשטרתי והסתובב, ונטבח במיגונית בבארי. חבר שלו, שהיה כמה רכבים לפניו, פשוט חתך את המחסום והגיע הביתה בשעה 08:00. ב-08:00 כנראה – היא אומרת – כי אנחנו לא באמת יודעים משהו, אח שלי כבר היה מת, מת. אני רוצה לדעת את המידע שהיה למוקד 100 ולא עבר לשטח, לחיילים, לשוטרים. איך לא הוקם חפ"ק משותף? איך אתם פוטרים אותנו שוב ושוב במילים כשל ותקלה? אם לא נבין מה היו הכשלים והתקלות לעומקם, איך נמנע את האסון הבא? איך נהיה טובים? ישבנו עם כולכם. הבטחתם שכשתסתיים המלחמה תקימו ועדת חקירה. יש חוק במדינת ישראל, חוק ועדות חקירה. כל מה שאני מבקשת זה לפעול על פי חוק. נורא פשוט, זה מציל חיים. חברי הכנסת, הן יושבות פה בחוץ, אותן משפחות, משפחות שאיבדו את היקר להן מכול – הורים שקברו ילדים, ילדים שנשארו יתומים, בעלים ונשים שנשארו לבד – הם לא מבקשים נקמה, הם לא מבקשים פיצוי ואשמה. הם מבקשים דבר אחד בלבד: אמת. הסקת מסקנות, הפקת לקחים, מניעת המקרים הבאים. אנחנו עומדים היום בפני הצבעה שיכולה לבטא עמדה ברורה של הכנסת, האם הכנסת מתמודדת עם האמת או בורחת ממנה. לסיכום, אדוני היושב-ראש, אני פונה אליכם, לכל אחד ואחת מכם, מימין ומשמאל, חברי הבית הזה מהקואליציה ומהאופוזיציה, שימו שיקולים פוליטיים בצד לרגע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זו חובה מוסרית כלפי המדינה, כלפי מוסדותיה, כלפי תושביה. חשבו על המשפחות השכולות, על הפצועים, על מי שחזרו מהשבי; חשבו על העתיד של הילדים שלנו. האם אתם באמת יכולים להסתכל להם בעיניים ולהגיד: לא ניתן לחקור באמת את המחדל הגדול ביותר של המדינה? האם תוכלו להתייצב גם מול הבוחרים שלכם ולומר שמוטב לאמת להיקבר תחת שיקולים פוליטיים? כן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הגיע הזמן לאמת, והגיע הזמן לוועדת חקירה ממלכתית. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. לפני שאנחנו נקרא לסגן השר, יש כאן תיקון טעות בהצבעה הקודמת על הצעת חוק החלת ריבונות על מעלה אדומים. חלה טעות בהצבעתה של חברת הכנסת קארין אלהרר. הסדרנית הצביעה בעד במקום נמנע. על כן אני מתקן את תוצאות ההצבעה: 31 בעד, 9 נגד ואחד נמנע. זה יהיה גם לפרוטוקול. תודה רבה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, איך אפשר לתקן - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כי זו הסדרנית שטעתה. הסדרנית טעתה. סגן השר אלמוג כהן ישיב על ההצעה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, המענה של משרד ראש הממשלה על הנושא החשוב של חבר הכנסת גינזבורג: אירועי 7 באוקטובר ומלחמת התקומה אשר באה בעקבותיהם הם האירוע הקשה ביותר שעברנו כחברה בדורנו; אסון עצום שבו אויבנו הפתיעו אותנו, פגעו בנו, רצחו, אנסו וחטפו. השנתיים האלו היו קשות לנו כחברה וכעם, אך הקושי הזה מורכב גם מהמון סיפורים אישיים ואינטימיים של מיליוני אזרחים. אנחנו רוצים להגיע לחקר האמת, אך לא ייתכן שמי שיקבע לבדו את כל הרכב חברי הוועדה הוא השופט יצחק עמית, ואלה שהוא ימנה, הם יבדקו עבור כולנו. אדם שלכל הפחות לא זוכה לאמון בחלקים נרחבים של הציבור, ובעיקר בחלקים ששילמו בחיי טובי בניהם באחוזים גבוהים בהרבה משיעורם באוכלוסייה, לא יכול למנות את חברי הוועדה – לא באירוע כזה שנוגע בכל קצוות החברה. אנחנו נקים ועדה אמיתית וחסרת פשרות; ועדה שלמשפחות החטופים והחללים יהיה בה תפקיד משמעותי. הם יפקחו שדבר לא יוסתר, שאף אחד לא יינקה ושדבר לא יישאר באפלה. מי שרוצה ועדה שתחקור את האירועים רק מצד אחד ותסתיר את כל השאר; מי שרוצה ועדה שתיראה כמו מה שעושה היועמ"שית בחסות בית המשפט לחקירת מבקר המדינה; מי שרוצה ועדה שתיראה כמו מה שעושה היועמ"שית לוועדת הרוגלות – מסרסת אותה, משתקת אותה כדי שלא יגלו מה המערכת שהיא עצמה עומדת בראשה עשתה. אנחנו קוראים לכל חברי האופוזיציה. אנחנו בימים היסטוריים של כאבים לצד אושר, חופש והזדמנויות עצומות שעומדות לפנינו, להניח לרגע את הפוזיציה בצד. אני יודע שזה כבר חלק מתוכנן מהקמפיין, אבל אתם צריכים להבין את גודל השעה. אנחנו רוצים מתווה שבו נוכל לוודא כי הכול וכולם ייחקרו, ואיש לא יינקה. מתווה שייעשה בהסכמה רחבה, לוועדה חזקה, מאוזנת, שוויונית והאפקטיבית ביותר בתולדות המדינה. אנחנו חייבים את זה לנופלים, לחללים, חייבים את זה לחיילינו הקדושים, ובעיקר חייבים את זה לעם הגיבור והנפלא הזה שצמא לקצת אחדות ושקט. תודה רבה. << אחרי_כן >> עכשיו אני אומר משהו מחוץ לפרוטוקול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> לא, לא סיימתי. עכשיו פשוט אני אומר מחוץ לכתוב. אני כתושב הנגב שאיבד 49 חברים באותו יום ארור, לא מתכוון לאפשר לאיש לצאת נקי מאותו יום. אני רוצה אנשים שייכנסו לכלא; אני רוצה שאנשים ישלמו על המעשים שלהם; אני רוצה להבין איך אנחנו, שהשקענו כל כך הרבה בצבא הנפלא שלנו, במערכת הביטחון המצוינת שלנו, בשירות הביטחון הכללי הנהדר שלנו, איך אנחנו, התושבים בנגב, לא קיבלנו התרעה אפילו לא דקה לפני. היינו צריכים התרעה של עשר דקות לפני. אני חושב שכל ניסיון להביא ועדה שתהיה ברוחה ובנפשה של היועמ"שית – שלמעשה הבן שלה הוא זה שמצולם גונב אמל"ח מחברו; גונב וסט עם אמצעי לחימה מחברו ואפילו לא נחקר בנושא – האם יש לה את העוגן המוסרי להגיע לחקר האמת? לא ולא. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר בשתי מילים על רחבעם זאבי גנדי. יש דמויות בתולדות עמנו שלא נמדדות רק בתפקידים שמילאו – אני אשמח לקצת שקט במליאה, יש לי הפרעות קשב וריכוז קשות מאוד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט במליאה. סגן מסיים את דבריו, תודה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> לא, לא מסיים. מתחיל. מתחיל את דבריו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי, מתחיל את דבריו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תשובת שר בהצעות לסדר-היום לא מוגבלת בזמן. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> קודם כול, אני מברך את כל התלמידים הנפלאים ואת האנשים היקרים ביציע. ברוכים הבאים לכנסת ישראל. אנחנו אוהבים אתכם ומעריכים אתכם. תודה רבה. אני רוצה לדבר על רחבעם זאבי גנדי, השם ייקום דמו. יש דמויות בתולדות עמנו שלא נמדדות רק בתפקידים שמילאו, אלא ברוח שנשבה מהן. רחבעם זאבי, גנדי, היה מאותם אנשים שחרטו את דרכם לא לפי כותרת בעיתון, אלא לפי מצפן פנימי ברור: אהבת הארץ, נאמנות לעם ודבקות באמת גם כשהיא אינה פופולרית. היום, ל' בתשרי, אנחנו מציינים את יום הזיכרון לרחבעם זאבי, שנרצח על ידי מחבל בן עוולה. המתנקש הארור לא רצה לרצוח רק את רחבעם זאבי, ולא רק את גנדי הדמות, הוא רצה להרוג את הרוח שנשבה בו, רוח הניצחון והתקומה, רוח אהבת האדם, העם, הארץ והתורה. גנדי לא היה מהאנשים שמחפשים פשרות בכל מחיר. הוא האמין שמדינה צריכה גב; שהעם היהודי לא יכול להרשות לעצמו לוותר על זכותו לחיות כאן, באדמת אבותינו, בביטחון ובכבוד. הוא ראה את הציונות לא כפרק היסטורי, אלא כשליחות מתמשכת עד עצם היום הזה. גנדי לחם על האדמה הזאת לא רק במובן הצבאי, אלא במובן העמוק ביותר של המילה: להילחם על הקשר שבין אדם למולדתו, לדעת שכל גבעה או רגב, כל נחל, כל שביל במדינת ישראל הוא חלק מהסיפור שלנו, חלק מהדם, הזיעה והדמעות של דורות שהקימו כאן מדינה לתפארת. יש משהו מעורר השראה באדם שקם כל בוקר מתוך תחושת שליחות, אדוני היו"ר, מתוך אמונה אמיתית שהמאבק על דמותה של המדינה לא נגמר. זה לא מאבק של שנאה, אלא מאבק של אהבה עמוקה – אהבה לארץ, לעם, לזהות, אהבה בוערת כאש. גנדי היה חייל גם כשהיה שר ואיש רוח וגם כשהחזיק בנשק. הוא הבין שהכוח הצבאי לבדו לא מספיק, ושהחוסן הלאומי נבנה מערכים, ממשפחה, מאמונה בצדקת הדרך. הוא גם ידע מהי נאמנות. לא נאמנות פוליטית משתנה – לא ולא – אלא נאמנות לדרך, לעם ולעקרונות, נאמנות לאידיאולוגיה. יש אנשים שבוחרים בדרך הזאת לא מפני שהיא קלה, אלא מפני שהיא הנכונה, ולעתים גם כי היא קשה. המורשת של רחבעם זאבי מזכירה לנו שהנהגה אמיתית אינה נמדדת בפופולריות רגעית, אלא ביכולת לעמוד מול הרוח, כנגד הרוח, גם כשהיא נושבת חזק. גנדי היה אדם שהאמין שמדינת ישראל חייבת להיות מדינתו של העם היהודי, עם שורשים, עם גבולות, עם זהות ברורה. אמונה כזאת אולי נשמעת היום חריגה, אבל היא בדיוק לב-ליבה של הציונות. חובתי, כחובתם של כולנו, של כל חבריי, היא להמשיך לשאת את הלפיד שגנדי הדליק, לשמור על רוח ההתיישבות, על גאוות היחידה והעם ועל הזכות להגן על עצמנו ועל האמת שלנו. רחבעם זאבי נפל בידי אויבי ישראל, אך רעיונותיו חיים ונושמים, ממשיכים להדהד עד עצם היום הזה בכל מקום שבו יש מי שעדיין מאמין שארץ ישראל אינה סיסמה, אלא אחריות. בהמשך לדברים הללו, חבריי הנכבדים – אין לי זמן מוגבל, אלעזר, אל תמהר. זה פודקאסט. זה פודקאסט, אל תמהר. ברוח הדברים הללו אני פונה לחבריי האהובים באופוזיציה, חבריי הציונים, הנחושים, אוהבי הארץ והאדם: עם ישראל תר אחר ריפוי. שר הביטחון לשעבר גנץ, אני אשמח אם תקשיב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חי בסרט אתה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> עם ישראל מחפש אחר ריפוי, עם ישראל מחפש אחר אחדות אמיתית. היום אני מושיט לכם יד, יד שמצפה לפגוש יד אחות, יד שמגיעה מתוך עוצמה, יד שמגיעה מתוך כוח, לא יד שמגיעה מתוך חולשה, לא מתוך פחד, לא מתוך חשש, משום דבר. כשהיה צריך להוכיח שגם כשהאש בוערת אנחנו יודעים להגן על הבית; היום אני מפנה את היד שלי מושטת אליכם. עם ישראל תר אחר אחדות. עם ישראל תש כוחו מהמלחמות הפנימיות האלו. אני קורא לכם, אחיי ואחיותיי היקרים, הושיטו יד בחזרה, הושיטו יד אחות. אנחנו חייבים לרפא את העם הנפלא שלנו. אנחנו חייבים להכות באויבינו. יש לנו עוד אויבים רבים להלום בהם ולהכות בהם. אני בטוח שבעזרת ה' ובעזרת האחדות ובעזרת רוח הניצחון נוכל לכל האתגרים הרבים שעומדים לפתחנו. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. אני מבקש להדגיש שהכללים הרגילים בהצעות לסדר-היום חלים גם על ההצעה הזאת. יש שמבקשים להביע עמדה מהצד – חבר הכנסת בנימין גנץ, בבקשה. בבקשה, אדוני, לרשותך דקה. << דובר >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה על ההזדמנות להשיב. אלמוג, אני מקש להתייחס לדברים שלך בתשובה שנתת. אומרים שגם דברי בית הלל וגם דברי בית שמאי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים - - - << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ככה שומעים? חבר'ה, יש לי דקה. אמרו על הוויכוח בעם ישראל שגם דברי בית הלל וגם דברי בית שמאי הם דברי אלוקים חיים והלכה על פי בית הלל, כיוון שהשמיעו את דברי בית שמאי לפני שטענו את טענתם. אז אני מסכים איתך בכל מה שאמרת על השר רחבעם זאבי, על היושרה שלו, על האידיאולוגיה שלו, על העמידה שלו ועל הנכונות שלו להיאבק על האמת גם כשהיא קשה. אני אפילו מסכים איתך שהקריאה לאחדות היא חשובה, וכמו שאתה יודע אני נאבק עליה גם כשהעת קשה. אני רק יכול להעיר שכשקוראים לאחדות זה לא: אתה תחשוב כמוני ואז הינה האחדות, אלא נחשוב ביחד מה צריך והינה אחדות אותנטית ואמיתית. ולגופה של ועדת חקירה ממלכתית, הממשלה, ולצערי, הקואליציה, יודעת שהיא חייבת להקים ועדת חקירה ממלכתית; יודעת שטוב תעשה הוועדה הזו לו תחקור את סיבות היסוד למה שקרה ב-7 באוקטובר, ולא רק את השכבה המבצעית, שבסופה אנשים ילכו לכלא או יקרה להם מה שיקרה. הצבא כבר תחקר את עצמו ומתחקר את עצמו מחדש; שר הביטחון לא מאשר מינויים, כי יש להם חלק בתחקיר כזה או אחר; ורק אנחנו ככנסת ישראל וכממשלת ישראל, לא מסוגלים אחת ולתמיד לצאת מתוך הפוליטיקה הקטנה, להעמיד ועדת חקירה ממלכתית ולתת לה לעשות את עבודתה נאמנה. אני מסביר שם שבע שנים מתוך ה-20 ואת כל ה-20 צריכים לחקור, לא רק את 20 הדקות האחרונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. המציע חבר הכנסת איתן גינזבורג? הוא ויתר. אם כן, המציע, מה אתה תרצה לעשות? תסתפק בתשובת הממשלה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבקש לשאול אותו. אם כך, אנחנו מצביעים על הבקשה לכלול את הנושא בסדר-היום במליאה. תפסו מקומותיכם, הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 46 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 46 בעד, אין מתנגדים. הנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי 7 באוקטובר, ייכלל בסדר-היום במליאה. תודה רבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פגיעה חוזרת בתקציב שנות השירות על ידי משרד החינוך << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, ההצעה הבאה על סדר-היום היא פגיעה חוזרת בתקציב שנות השירות על ידי משרד החינוך, מס' 5691. את ההצעה הגיש חבר הכנסת ירון לוי. הוא פה? בבקשה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השר – יש שר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש. השר קרעי פה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קרעי. הנושא הזה של מכינות קדם-צבאיות, שנות השירות ובני נוער, הוא חוזר ואני חוזר עליו. אני לא משנה כל כך הרבה את הטקסט, אבל הטקסט לא משתנה ובכל פעם שאני עולה לכאן התקציב רק יורד. בימים האלה אני עדיין נפגש עם בני ובנות נוער בשטח, בסיורים, בדיונים. אני פוגש את מנהיגי המחר, הם לא מחכים שיגידו להם מה לעשות, הם מזהים בעיה ומתייצבים למען החברה. כך הם עשו ב-7 באוקטובר, לפני 7 באוקטובר וכך הם עושים עכשיו. חבר'ה צעירים שדוחים את הגיוס שלהם בשביל הקהילה, בשביל אהבת הארץ, בשביל לבנות כאן. לזה קוראים תקומה. תקומה לא מגיעה רק משם, היא מגיעה מתוכנית עבודה. החבר'ה הצעירים האלה הם הוכחה טובה לכך שהחינוך הישראלי, למרות כל האתגרים, מצליח להצמיח אנשים עם לב גדול, עם רצון ועם עשייה למען המדינה. אבל כדי שהלב הזה ימשיך לפעום, אנחנו, חברי וחברות הכנסת, שר החינוך, צריכים לוודא שיש לו את כל מה שהוא צריך ולסייע למפעל שנות השירות. אנחנו צריכים לאפשר להם לצמוח, לגדול ולא לקצץ. אלה סדרי עדיפויות של הממשלה שאנחנו רואים שלא השתנו, אותם סדרי עדיפויות של לפני 7 באוקטובר. מפעל שנות השירות לא יכול להיות תלוי בחסדי רזרבות. אם שר החינוך הצליח לגרד כסף, אז יש כסף לשנות השירות. אם הוא לא הצליח, אז אין כסף לשנות השירות. זה לא עוד פרויקט, זה אחד המפעלים החינוכיים החשובים והערכיים ביותר שיש במדינת ישראל שמקדם ילדים ובני נוער. אני רוצה לדבר גם על החינוך הבלתי-פורמלי. לא שמעתי את האמירה חינוך בלתי פורמלי הרבה מאוד חודשים במקום הזה ואני רוצה להזכיר לכם שחינוך הוא לא רק במסגרת החינוך הבית-ספרית. יש חינוך בלתי פורמלי. הוא מגיע אחרי צוהריים, פוגשים את זה במתנ"סים, בחוגים. אנחנו פוגשים את זה באגודות הספורט, בתנועות הנוער, בארגוני הנוער. אנחנו צריכים לדאוג לתקצב את הדברים החשובים הזה. אנחנו מדברים על זה שהנוער הוא עתידה של מדינת ישראל, איזה עתיד הממשלה הזאת מציגה לבני הנוער? עתיד של קיצוצים. לפני כמה שבועות נפגשתי בעיר בת ים – הזמינו אותי למעלה מ-70 בני שנות שירות, צעירים וצעירות מרחבי הארץ, לכתוב איתם ביחד עם אגף החינוך של עיריית בת ים את החזון של השנה הקרובה. הם הולכים להיכנס לתוך מערכת החינוך, והם בוחרים ללמד את הילדים שלנו בבת ים מה זו מנהיגות, איך בונים מנהיגות, מה הם ערכים. אני יושב שם והמדריך שמלווה את הקבוצה הזאת מסתכל עליי ושנינו מסתכלים אחד על השני, ואני יודע והוא יודע שיכול להיות שלא כולם יסיימו את השנה, כי חסרים 20 מיליון שקלים לשנות השירות, כי שר החינוך הבטיח שיהיה כסף, אבל הוא אמר שיש מלחמה ואין כסף. אז אני קורא ידיעה שאחרי ישיבת ממשלה, יש 35 מיליון שקלים לאיזו שרה שמקדמת נושא חשוב שלה. אני מברך. כל הכבוד שהיא יודעת להילחם, אבל אולי שר החינוך יילחם על שנות השירות וידאג ל-20 מיליון שקלים, ויאפשר לעשרות אלפי ילדים וילדות לסיים עם המדריכים שלהם שנה טובה? הילדים שלנו צריכים חיבוק ואהבה וחיבה בימים האלה. זאת הסיבה שאני מדבר, ואמשיך לדבר, על שנות השירות, על התקציב שלהן; זאת הסיבה שאני גם מאמין בחינוך הבלתי-פורמלי; זאת הסיבה שאני ממשיך לפגוש בני ובנות נוער, אני מסתכל להם בעיניים ואני רואה את העתיד של מדינת ישראל ולא כקלישאה. ביום מן הימים האנשים החשובים שנמצאים בכיסאות האלה יפנו את המקום ואנחנו צריכים להכשיר את הדור הבא. בשנה שעברה – אני חושב שכבר עברה שנה – העליתי את חוק שנות השירות, ואז שר החינוך והקואליציה התנגדו לחוק בטענה שיהיה כסף, ואם עושים קיצוצים רוחביים, שנות השירות ייפגעו. בדיוק רציתי למנוע את הסיטואציה הזאת והחוק הזה היה צריך לעבור. אם החוק הזה היה עובר, אני לא הייתי עומד ומדבר כאן על שנות השירות, על מכינות, על חינוך בלתי פורמלי, על העוגנים שיש לחברה הישראלית – שזה הנוער שלנו. אני רוצה לומר משהו לקיש, אני ראיתי אותו מקודם, אבל כנראה שהוא יצא: אם הוא היה נלחם על תקציבים כמו אורית סטרוק, הוא היה מצליח להביא את התקציבים לשנות השירות. אם היא מצליחה להביא 35 מיליון שקלים, הוא יכול להביא 20 מיליון שקלים. לפני שאני אגיד על החבר'ה הטובים שנמצאים כאן למעלה, אני רוצה לדבר על החינוך הפיננסי. אני שמעתי ששר החינוך הודיע שהחל משנה הבאה ילמדו לימודים פיננסיים במערכת החינוך. אני רוצה לברך על זה. זאת עבודה משותפת שנעשתה בשנה האחרונה ביחד עם משרד החינוך, עם המכללות, עם ראשי רשויות. פניתי ללמעלה מ-200 רשויות, ורובן השיבו שהם מעוניינים להיפגש, ואני שמח שקרה משהו טוב, שמערכת החינוך משנה הבאה תלמד את הילדים שלנו איך להתנהל מבחינה פיננסית. אז יש גם דברים טובים ואנחנו נקווה שזה יגיע. יש כאן חבר'ה למעלה ששלחו לי הודעה, זה כיף שאנשים באים לראות אותנו ואין כאן הרבה צעקות. מי שנמצא שם הם חברי המחאה שנמצאים מחוץ לכנסת: איציק סעידיאן, עומר אמסלם, גיא זקן, מיכה כץ, דוד יהודה, חגי עזרן. מה קורה, אלופים? אתם אריות. הלומי קרב שהם אריות, שמגיעים לכאן בכל יום, ישנים כבר מספר חודשים בחוץ כדי שיראו את החברים שלכם שנשארים בבית, כי אתם אומרים שאתם יודעים לטפל בעצמכם. קשה לכם, אתם נלחמים בשביל החייל הבא, שאם יש לו ספק אם יש ערך לחיים, אתם נותנים לו את התקווה. אני רוצה להקריא את מה שאתם שלחתם לי: חזרנו מהקרב, אבל משהו בנו נשאר שם. הגוף שלנו פה, אבל הנשמה שלנו תקועה ברגעים שאף אחד לא רוצה לזכור. הפציעות שלנו שקופות, לא רואים אותן, אבל הן כואבות בכל נשימה; בכל מחשבה. אנחנו מנסים לחיות, אבל מבפנים אנחנו נכבים לאט. הילדים רואים אבא שאיבד את האור. המשפחות מנסות לגעת, אבל אנחנו לא מצליחים להרגיש. אין לנו כלים, אין לנו תשובות, רק כאב ראש ושקט שאף אחד לא שומע אותו, שהוא מחריש את האוזניים. מתחילת המלחמה אנחנו עדים למקרים מצערים שאי-אפשר להתעלם מהם. אנחנו זקוקים לעזרה לא בשביל רחמים – כי בחרנו בחיים. אנחנו מבקשים מכם, חברי הכנסת, השרים שנמצאים כאן, תדברו על מה שחשוב באמת. תתעסקו בנושא הלומי קרב. שלחתם אותנו לקרב, חלקנו חזרנו מהקרב והשארנו את הלב שם. אנחנו רוצים מישהו שיחזיר איתנו את הלב בחזרה. ולכם למעלה אני רוצה להגיד: יש לכם לב שבור, אבל הוא מושלם – ואני גאה להיות חבר שלכם. גם כשאני אסיים את התפקיד ואוריד את החליפה, עדיין אנחנו ניפגש, כי בזכותכם אני יכול לגדל כאן את הילדים ולבנות כאן משפחה, בזכות אנשים כמוכם. אנחנו צריכים להיות ראויים לאנשים החיים, כי אני לא מרגיש בסתר ליבי שאני והאנשים שנמצאים כאן ראויים לאנשים המתים. אז לפחות לכם, שאתם נלחמים בשביל הגיבורים שלנו – ואתם גיבורים, אתם אריות, ואני גאה להיות שותף לכל דבר שאתם תצטרכו. תודה לכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מהשר שלמה קרעי להשיב על ההצעה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת לוי, מקריא לך את תשובתו של שר החינוך: אני מודה לחבר הכנסת ירון לוי על העלאת הנושא החשוב הזה על סדר-היום במליאת הכנסת. מפעל שנות השירות יקר מאוד לליבי כשר החינוך, ותרומתו לחברה בישראל אדירה, כל שכן, בימים שלאחר 7 באוקטובר ובמהלך מלחמת התקומה בתפקידי חינוך ובהדרכה בלתי פורמלית, בעבודה עם נוער בסיכון או נוער עולה, בסיוע לימודי, בהדרכה בבתי ספר ובפרויקטים קהילתיים. יתרה מכך, גם אתגרי הגיוס במלחמה בעצימות משתנה עמדו מול עינינו, כאשר הצלחנו כמשימה המרכזית של היחידה המקצועית במינהל חברה ונוער במשרד החינוך לשמור על מרבית המתנדבים במסגרות ההגשמה בקהילה ובכפרי הנוער. אדגיש כי מאז כניסתי לתפקיד שר החינוך בתחילת שנת 2023 הגדלתי את התקציבים לשנות השירות בתקנות התמיכה מדי שנה. משרד החינוך מעריך, מוקיר ורואה חשיבות רבה בבחירה של בני נוער, בוגרי מערכת החינוך, לדחיית גיוסם המשמעותי לצה"ל בעוד שנת התנדבות חינוכית בקהילה. כידוע לחבר הכנסת הנכבד, הקיצוצים התקציביים הרוחביים שחלו על כל משרדי הממשלה, לא פסחו גם על משרד החינוך. המלחמה מביאה עימה אתגרים מורכבים גם בהיבטים התקציביים, ועם זאת, אנו פועלים נמרצות כעת למצוא פתרונות שיצמצמו למינימום האפשרי את החוסר הקיים בתקנת התמיכה. עד כאן תגובתו של שר החינוך. אני חושב שזה בדיוק המקום שלך, חבר הכנסת, של חברי הכנסת כאן בבית הזה, להיאבק ולסייע לשר שמסכים עם כל מילה שלך ואומר: בוא, אנחנו רוצים לצמצם את הפערים, אז שיהיה בהצלחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מסכים. האמת, זה נושא מאוד משמעותי ומאוד חשוב, ולצערנו, מעת לעת התקציבים יורדים. מצטרפים להצעה הזאת. מה תרצה? האם אתה מסתפק בתשובת השר, או תרצה משהו אחר? לכלול בסדר-היום או בוועדה כלשהי? << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> בוועדת החינוך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בוועדת חינוך. אם כך, אנחנו נצביע על הבקשה להעביר את הנושא לדיון בוועדת החינוך. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ארבעה בעד, אין מתנגדים. אם כך, הנושא יעבור להמשך דיון בוועדת החינוך. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הטיפול בתסמינים פוסט-טראומטיים ומניעת מקרי אובדנות בקרב שורדי המסיבות בדרום << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: הטיפול בתסמינים פוסט-טראומטיים ומניעת מקרי אובדנות בקרב שורדי המסיבות בדרום. את ההצעה הגישו חברי הכנסת קארין אלהרר, לימור סון הר מלך ויעקב מרגי. ראשונת המנמקים – חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, שנתיים עברו מאז 7 באוקטובר. אני בטוחה שכל אחד ואחת מאיתנו זוכרים מה עשינו ואיפה היינו בדיוק באותו רגע. אנחנו זוכרים את סרטוני הזוועות, דיווחי החדשות הבלתי-פוסקים; אנחנו זוכרים שהיו אנשים צעירים שיצאו לחגוג ולרקוד במסיבות בדרום, והם נחטפו, הם נרצחו, הם עונו, הם נאנסו. 378 אנשים נרצחו, 44 נחטפו, וחלק מהם לא שרדו. מי ששרד מהמסיבות, חייו לא חזרו להיות אותם חיים. לצערי – ואני אומרת את זה בצער גדול – על אף העובדה שמשרד הרווחה לקח על עצמו את הטיפול בשורדי המסיבות, ועל אף העובדה שבאמת יש מאמצים לתת מענים, המענים עדיין לא מספקים, בלשון המעטה. אנחנו רואים אנשים שלצערי התאבדו. ב-10 באוקטובר שנה שעברה, ביום הולדתה, התאבדה שיראל חוגג; החודש הזה, לפני שבועיים התאבד רועי שלו, זכרו לברכה, בן זוגה של מפל אדם, זכרה לברכה, שורד מסיבת הנובה. אני מספרת את הסיפורים האלה גם כדי להזכיר לכולנו מה היה כאן, וגם כי לצערי, זה משקף מציאות קשה ומדאיגה. מאחורי אותם מקרים עומדים עוד מאות ואלפי מקרים. יש 4,000 אנשים שהיו במסיבות, ואותם אנשים זקוקים לטיפול נפשי אינטנסיבי, לא מוגבל בזמן, לא מוגבל בימים, לא מוגבל בשעות. המענים שניתנים להם ברובם מסלילים אותם לנכות, להיצמדות לקצבאות. בואו ניתן להם ביד רחבה. המדינה כשלה בלתת להם את הביטחון, אז לפחות לא להיכשל פעם נוספת בלתת להם את המענה. אני אומרת לכם שדווקא עכשיו, כשחזרו החטופים והסתיימה המלחמה, הפוסט-טראומה יכולה לצוץ. אם לא ניתן מענים מקיפים אנחנו נצטער על זה, כי גם אלה ששרדו את הטבח הנורא יכולים למצוא את מותם. באחריות הממשלה לדאוג ולהגיע באופן יזום לכל שורד ולכל שורדת, לספק להם מעטפת טיפולית מקיפה וראויה. המענה הטיפולי שקיים היום – אמרתי – הוא לא מספיק. המדינה חייבת לגבש תוכנית משולבת בין כל משרדי הממשלה. הייתה הבטחה של ראש הממשלה להקים מינהלת לשורדי המסיבות ולמשפחות השכולות מהמסיבות; הדבר הזה עדיין לא קרה. משרד הרווחה עושה מאמצים, ביטוח לאומי עושה עבודת קודש. זה עדיין לא מספיק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, תם הזמן. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שבוע ציינו שנתיים לטבח שמחת תורה, יום שחור שבו איבדנו את הטובים ביותר שבבנינו ובבנותינו. במסיבת הנובה לבדה נרצחו 378 צעירים וצעירות, ו-44 נחטפו לשבי. אבל יש עוד מאות ואלפים שלא נרצחו ונשארו בחיים, רק שהנפש שלהם שם, באותו בוקר נורא, ולצערנו לא חזרה משם מעולם, וטיפול – אין. אני פוגשת אותם מדי יום, שורדים ממסיבות הנובה, ניצולים מבתי הערים והקיבוצים בעוטף, לוחמים בצה"ל שחזרו מהקרבות בעזה או מלבנון. אני שומעת מהם על הלילות ללא שינה, על הפלשבקים, על האשמה, על הפחד לצאת מהבית. לפני ימים אחדים התבשרנו כולנו על מותו של רועי שלו, זיכרונו לברכה, שורד הנובה ובן זוגה של מפל אדם, השם ייקום דמה. ליבו לא עמד בכאב. לצערי הוא איננו היחיד. אנו עומדים במציאות קשה של אלפי ישראלים שממשיכים לשלם את המחיר של המלחמה הזאת מדי יום ביומו בדממה. מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להשאיר את האנשים האלה לבד, לא אחרי מה שהם עברו, ולא אחרי מה שנתנו. אנחנו מחויבים להם מוסרית, יהודית ולאומית. הם נלחמו כדי לחיות, הם הצילו חיים – ועכשיו תורנו להציל אותם. << מנהל >> (היו"ר אמיר אוחנה, 16:00) << מנהל >> דווקא עכשיו, כשהחטופים חזרו והכותרות השתנו, הטראומה נפתחת וצצה לה מחדש. אנשי טיפול רבים מספרים שהכאבים צפים שוב ועולים, שהסיוטים חוזרים. זוהי העת המסוכנת ביותר – הרגע שבו החברה מתחילה לעבור הלאה, והנפש של השורדים מתחילה לקרוס. אנחנו מחויבים להבטיח להם מעטפת טיפולית מלאה. אנחנו לא נסתפק בסדנאות חד-פעמיות, אלא נמשיך לדרוש טיפול אישי, ארוך טווח, מותאם לכל אחד ואחת. הפתרון הוא יחיד – עלינו להקים מערך חירום לאומי לטיפול בפוסט-טראומה, מערך שיחבר בין משרד הבריאות, משרד הביטחון, משרד הרווחה, משרד האוצר, ביטוח לאומי וכל רשות רלוונטית נוספת, ויפעל מתוך אחריות משותפת. המוות של רועי שלו, זיכרונו לברכה, הוא קריאת השכמה. אסור לנו לעבור עליה לסדר-היום. אם נמתין, נאבד עוד חיים; אם נפעל עכשיו – נציל חיים. אני מבקשת מכם, חבריי, תנו לשורדים לדעת שהם לא לבד, שהמדינה שלהם רואה אותם, שומעת אותם ואוהבת אותם. מפה אני שולחת תפילה לחזרתם של 13 חטופינו החללים, שנזכה לראות בשובם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. תודה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך. כעת אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. עד שלוש דקות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת היוזמים והמציעים, בגילוי נאות הצטרפתי להצעה שלכם מתוך היכרות של הנושא כשר הרווחה. שורדי הנובה חיים את הנובה. יש טיפול. משרד הרווחה מטפל, משרד הבריאות מטפל, המוסד לביטוח לאומי מטפל – אבל זה טיפול שאנחנו מכירים לפי הפרוטוקול, לפי הנוהל, וגם תוך כדי תנועה המלחמה הזאת חייבה אותנו לייצר מענים. אף אחד לא צפה, לא חזה, אבל את נושא הטראומה אנחנו מכירים היום יותר טוב מבעבר, זו לא בושה לומר. גם בתחום של יוצאי הצבא, הלומי הקרב, גם בשכול האזרחי והאסונות האזרחיים – אבל זה לא דומה לכלום. אני חושב – ואין מה לחשוש – לדחוף לכך, להקים מינהלת, מינהלת שתהיה קשובה 24/7. כפי שאמרתי, זה מטופל, לא שזה לא מטופל, אבל צריך טיפול יותר טוב, טיפול יותר אינטנסיבי. פגשתי השבוע את משפחתו של רועי שלו, הייתי אצלם בניצני עוז. פגשתי כמה שורדי נובה שפגשתי קודם בתפקידי כשר הרווחה. הקמנו "אגף חרבות ברזל", יצא לנו לפגוש. אבל מי שמכיר את שדה הטראומה והחוסן – אלה דברים שגם אם הם לא קיימים היום, וגם אם הם קיימים ברמה מסוימת, אף אחד לא יודע איך זה הולך להתפתח. אלה פצצות מתקתקות, ובפצצות מתקתקות צריך להיות עם עין פקוחה, אוזן קשובה. לכן אין מנוס, צריך לתכלל את זה על ידי גורם אחד, שזאת תהיה המשימה שלו. אפשר לקצוב את זה לחמש שנים, לעשר שנים – אבל צריך להקים. כן, אני מצטרף לקריאה להקים מינהלת. גם מכאן ומכל פלטפורמה אחרת שאני אהיה בה, אני אדחוף לשם, ויפה שעה אחת קודם, שלא נצטרך ללכת לנחם עוד בבתים של שורדי הנובה. היו ברוכים, המציעים, ושנדחוף כל מה שיוחלט כאן – דיון במליאה, דיון בוועדה ייעודית –נתמוך בכול. אני כבר מבקש, לא תומך. ברוכים תהיו. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מרגי. בבקשה, השרה סטרוק. תלמידי בית הספר שקד מעמק המעיינות, אנחנו מברכים אתכם. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. שלום לכם. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משפחת זאבי היקרה, שאני מבינה שכבר נמצאת איתנו, וכל האורחים, חודש טוב לכולם. אני מתכבדת לקרוא את תשובתו של שר הרווחה, אבל לפני כן אני רוצה להודות מכל הלב לך, קארין, על זה שהעלית את הנושא הסופר-סופר חשוב הזה, שבסוף נוגע בכל אחד מאיתנו. אין מישהו שלא מכיר נפגעי טראומה ממלחמה בכלל, אגב, לא רק מ-7 באוקטובר. באמת, זה אירוע שלא ידענו כדוגמתו, אני לא יודעת איזה מדינה ידעה כדוגמתו, וחשוב מאוד שהכנסת תעסוק בזה ולא רק במליאה. גם חשוב שהממשלה – אני אומרת את דעתי – תשנה פאזה ותרחיב מאוד. באמת יישר כוח גדול, ויישר כוח למצטרפים, לחברת הכנסת לימור וחבר הכנסת מרגי, כמובן, שהיה בעצמו שר הרווחה – אולי הוא עוד יחזור, הוא עשה עבודה מצוינת. אני אקרא את התשובה: הצעת חברת הכנסת קארין אלהרר עוסקת במצוקתם של שורדי מתקפת הטרור בדרום, צעירים וצעירות שנקלעו לזירת רצח, חטיפה וטראומה, שנושאים בגופם ובנפשם את הצלקות מאותו יום נורא. מאות נרצחו, עשרות נחטפו, ואלפים שרדו – אך רבים מהם ממשיכים להיאבק בכל יום. משרד הרווחה והביטחון החברתי אחראי על ריכוז המענה הממשלתי לשורדים במסגרת החלטת ממשלה 1459, ומשתף פעולה עם משרדי הביטחון, הבריאות, ראש הממשלה, הנגב והגליל, הביטוח הלאומי ושותפים מהחברה האזרחית. המשרד פועל בארבעה צירים מרכזיים: תיאום בין-משרדי ובין-מגזרי לגיבוש מדיניות ומענים הוליסטיים; מיזם יובלים – מערך ייחודי לשיקום וצמיחה, בשותפות עם הביטוח הלאומי וג'וינט- אשלים; מעטפת פסיכוסוציאלית במחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ; וליווי קהילתי באמצעות עמותות וארגוני חברה אזרחית. בהתייחס לנושא הראשון – טיפול בתסמינים פוסט-טראומטיים: במישור הקליני מפעיל משרד הבריאות מערך טיפולי נרחב הכולל מערך טיפול קליני מקיף ומותאם אישית לשורדים. במרכזו עומד מרכז החוסן הארצי, המספק טיפול קצר מועד ממוקד טראומה לפי נוהל "חרדה" בשיתוף הביטוח הלאומי. עד כה טופלו בו כמעט 3,000 שורדים, מתוכם 700 מטופלים כיום באופן פעיל. הטיפול ניתן ללא זמני המתנה – שיחה ראשונה מתקיימת תוך 24 שעות, והתחלת טיפול – תוך שבעה ימים. בנוסף, הוקמו 16 מרכזי טראומה קהילתיים בפריסה ארצית הצמודים לבתי חולים פסיכיאטריים ומעניקים טיפולים אינטנסיביים פרטניים, משפחתיים וקבוצתיים. לצד אלה פועל שירות פסיכיאטר חירום לשורדים, המאויש 24 שעות ביממה, 24/7, ומספק הערכה מקצועית מרחוק תוך חצי שעה מהפנייה. קארין, אני חייבת לומר, אני קוראת מהדף – אין לי בדל מושג, אני אומרת באמת. אני מקריאה מה שכתוב כאן, ואין לי בדל מושג. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> זה נשמע מדהים - - - אנשים מתאבדים. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני מסכימה, אבל חובתי לקרוא את מה שכתוב. בסוף הדברים אני אומר גם את עניות דעתי בעניין הזה, וגם איך אני חושבת שראוי להירתם. נוסף על כך, משרד הבריאות הרחיב את מערך הבתים המאוזנים, חלופה לאשפוז, מ-17 ל-48 בתים, שחלקם נותנים מענה גם לנפגעי טראומה עם תחלואה כפולה. מרפאות בריאות הנפש של קופות החולים יצרו קשר יזום עם השורדים לבניית מאגר שמי ולסיוע במיצוי זכויות רפואיות ונפשיות. בנוסף, יחידת האובדנות פועלת במינהל בריאות הנפש בשיתוף משרד הרווחה, אשר הכשירה שומרי סף מתוך קהילת השורדים ומעבירה הכשרות גם לשורדים עצמם ולהוריהם, לזיהוי מוקדם של מסוכנות. במקביל, משרד הרווחה מעניק מענה שיקומי, חברתי ותעסוקתי, רחב היקף, מתוך התפיסה כי חוסן נפשי נבנה גם מהקהילה, מהעבודה, מהשייכות ומהאפשרות לחזור לחיים פעילים ובעלי משמעות. במסגרת זו אנו מפעילים תוכניות לשיקום, צמיחה, תעסוקה, השכלה וקהילה המאפשרות לשורדים למצוא מחדש את מקומם ואת תקוותם. הפרויקטים מתוקצבים בכ-12 מיליון שקלים, בשיתוף משרדי הממשלה השונים. בנוסף, הוקצו 51 תקנים ייעודיים במחלקות לשירותים חברתיים. נכון להיום כ-3,350 שורדים קיבלו מענה ממשרד הרווחה – הן מענה ישיר, והן מענה באמצעות עמותות וארגונים שנתמכים – או בהתקשרות עם המשרד. בהתייחס לנושא השני, מניעת מקרי אובדנות – תחום מניעת האובדנות מטופל בשיתוף פעולה הדוק בין משרד הרווחה והביטחון החברתי, לבין משרד הבריאות, בשילוב עם הביטוח הלאומי, התוכנית הלאומית למניעת אובדנות וארגוני החברה האזרחית. בעקבות התאבדותו של רועי ארגנה היחידה לאובדנות באופן מיידי מפגש טיפולי קבוצתי לחברים הקרובים של רועי וגם לשורדים אשר לקחו חלק בחיפוש אחריו. במקביל, משרד הרווחה מפעיל כיום צוות פרט והתערבות במשבר המתכלל מטעם המשרד את הפניות ויוצר צוותי ליווי בעבור שורדים מורכבים, המטפל במאות מקרים; ניטור מצוקה ברשתות החברתיות בשיתוף פעולה עם ארגוני סיוע; מערך שורדים מטלפנים לאיתור ולתמיכה יזומה בשותפות עם עמותת קהילת שבט הנובה. מוקד 118 של משרד הרווחה ביצע פניות יזומות לכל השורדים, ולאחר כמה סבבי טלפונים הצלחנו ליצור קשר עם כמעט כל השורדים, למעט עשרה שורדים בלבד. גם מרכז החוסן הארצי שתחת משרד הבריאות ביצע שיחות יזומות עם כל השורדים המטופלים עכשיו ובעבר, כדי לבדוק את שלומם ואם יש צורך בסיוע נפשי. אם זה נכון, זה יפה מאוד, אני באמת מקריאה מהדף. הכשרות ייעודיות מטעם התוכנית למניעת אובדנות לכל צוותי הרווחה ויובלים, והטמעת פרוטוקול רצף טיפולי למניעת אובדנות בקרב כל בעלי התפקידים בתוכנית. נוסף על כך, עובו במשרד הרווחה המענים המיידיים: קבוצת עיבוד ומעגלי שיח בשותפות התוכנית למניעת אובדנות; פניות יזומות לשורדים בפוטנציאל סיכון גבוה, בניית מסרים מיטיבים ברשתות החברתיות של קהילת השורדים; פרסום והנגשה של קווי סיוע; קבוצת עיבוד והדרכה להורי השורדים. המשרד ממשיך בפיתוח של תוכנית התערבות רב-שלבית, שתעניק מענה הן בטווח הקצר למצבי מצוקה מיידיים, והן בטווח הארוך לבניית תשתית קבועה למניעה ולחיזוק החוסן בקרב השורדים. במסגרת זו הכשרות לעובדים סוציאליים, מטפלים וצוותי שטח כבר מתקיימות בפועל בשיתוף עם התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, במטרה להבטיח זיהוי מוקדם והתערבות מקצועית במצבי סיכון. במקביל, אנו עובדים על פיתוח קמפיין הסברה ייעודי בקרב קהילת השורדים, שמטרתו לעודד פנייה לעזרה; פיתוח וחיזוק כלים מתקדמים לניטור ואיתור מצבי מצוקה בזמן אמת, וכן פיתוח וקידום מודלים חדשניים למניעה בקהילה, הנבנים בשותפות והשתתפות של חברי קהילת השורדים ובני משפחותיהם. במאמץ משותף של משרדי הרווחה, הבריאות והביטוח הלאומי, נבנתה מעטפת רחבה לשורדים, הכוללת מענה נפשי, טיפולי ושיקום חברתי. שיתוף הפעולה הבין-משרדי מבטיח רצף טיפולי מקצועי ומותאם אישית לכל שורד ושורדת. תודה לחברת הכנסת אלהרר על העלאת הנושא החשוב הזה על סדר-יומה של הכנסת. אני אגיד כמה מילים משלי. קודם כול, יש פה הרבה מענים, שכמו שאמרת, אם הם באמת מתקיימים, אז שאפו. לא שזה פותר, אבל זה לפחות מהווה מאמץ רציני ומקצועי. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אני תמיד אמרתי שיש עבודה, היא פשוט לא מספקת. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> נכון. אני חושבת שמה שאמר קודם חבר הכנסת מרגי, ידידינו, הוא מה שחסר פה מהטקסט, משהו שמתכלל את הכול, מינהלת או משהו כזה. אני אישית חושבת, ואני מאמינה שגם את, כפרלמנטרית די ותיקה, תסכימי איתי, שהיה רצוי שבכנסת תהיה ועדה ייחודית שתעקוב אחרי הדבר הזה. לו עצתי תישמע, הייתי מעבירה את כל הנושא הזה לוועדה מתאימה, ושם, אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> החסרים ועדות אנחנו? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני אגיד לך משהו, אמיר, ידידי היושב-ראש, זו באמת בעיה לאומית קשה שאין מישהו בבית הזה שלא מכיר אותה בצורה כזאת או אחרת מקרוב, וזה בסדר גודל שלא ידענו כמותו. מן הראוי שהכנסת, שפתחה את שעריה לכל מי שיש לו מה להגיד בעניין המלחמה והחטופים וכו', תיתן מענה של מעקב ובקרה מקצועיים אחרי הטיפול הזה. נכון שאנחנו לא חסרי ועדות, אבל אם יהיה יושב-ראש ועדה רציני, שינהל דיונים רציניים עם אנשים שמבינים בזה, זה רק יעזור למשרדים שרוצים לטפל. אני חושבת שזה צעד מאוד חשוב. זאת העצה שלי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> שוב, אני לא מתערבת יותר מזה, אבל זאת עצתי. יישר כוח שהעליתם את זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. חברת הכנסת אלהרר, האם את מסתפקת או מבקשת להעביר לדיון? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> ועדת העבודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ועדת העבודה והרווחה. אם כן, אנחנו נצביע על הצעתה של חברת הכנסת אלהרר להעביר את הדיון לוועדת העבודה והרווחה כעת. בבקשה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה של חברת הכנסת אלהרר התקבלה ותועבר לוועדת העבודה והרווחה. אגב, התגובה של השרה סטרוק – אני יודע, גברתי, הקריאה מהדף את מה שהיא קיבלה. קראתי פעם בפסק דין דבר יפה – שופט כתב: סליחה שלא היה לי די זמן לקצר. נראה לי שמישהו מיהר פה מאוד. << נושא >> יום הזיכרון לשר לשעבר ולחבר הכנסת לשעבר רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל << נושא >> << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא ציון יום הזיכרון לשר לשעבר וחבר הכנסת לשעבר, רחבעם זאבי, גנדי, זכרו לברכו. שרים וחברי הכנסת, משפחת זאבי היקרה, השרה וחברת הכנסת לשעבר עומר ינקלביץ', ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, מוקירי זכרו של רחבעם זאבי וחברי המועצה להנצחתו, וכפי שאמרנו, אורחינו שביציע, היישר מעמק המעיינות, תלמידות ותלמידי בית הספר שקד, קהל נכבד. כמו בכל שנה, גם היום מליאת הכנסת תעלה את זכרו של מי שהיה לוחם, מפקד, היסטוריון, שר בממשלות ישראל וחבר הכנסת במשך שנים רבות, רחבעם זאבי, גנדי. האזכרה השנתית הזו היא לא רק תזכורת לעבר, אלא גם מבחן להווה. זו הזדמנות לשאול את עצמנו אם אנחנו יודעים לקחת מהעבר את מה שהוא מבקש ללמד אותנו. האם אנחנו יודעים לשוב ולהקשיב גם לקולות שהיו, גם לדברים שלא תמיד היו נוחים, אבל תמיד נבעו מתוך אהבת אמת לעם ולארץ הזאת. בימים האחרונים חזרתי אל ספרו של מיכאל ששר, שיחות עם רחבעם זאבי. וכמו שקורה לפעמים, דפדוף בספר ישן הופך למפגש חי. ראיתי שם לא רק את המפקד והמדינאי, אלא את האדם – אדם שנושא עמו כאב גדול, ניסיון חיים, ובעיקר אמונה עמוקה שעם ישראל אינו ככל העמים והוא נושא בחובו שליחות. באחת השיחות שם אמר גנדי את הדברים האלה: אנחנו רוצים שלום. לא רק אלה שמתהדרים ומתגנדרים בשם השלום, אלא כמעט כל הישראלים. כל ישראלי נורמלי רוצה שלום. כחייל שהלך למלחמות ישראל, אני מתעב את המלחמה ושונא אותה. אני יודע שממלחמה חוזרים בלי חברים, נושאים אלונקות גונחות ומשפילים עיניים אל היתומים, האלמנות וההורים השכולים. רק מי שקבר חברים, רק מי שפחד, ואני פחדתי הרבה פעמים, יודע עד כמה מלחמה היא דבר רע ונורא. אבל רצוני ללמד דבר אחד שקשור למלחמה ושלום: שלום, או לפחות מניעת מלחמה במזרח התיכון, אינם מושגים כתוצאה משכנוע. לא הצדק שלנו מדבר אל ליבותיהם של הערבים. מונעים מלחמה בכך שחזקים ומרתיעים אותם. הדברים האלה שנאמרו לפני עשרות שנים נשמעים כאילו נכתבו הבוקר. דווקא עכשיו, כשאנחנו אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה ועקובה מדם, דווקא עכשיו, כשאנחנו מבקשים לראות את סופה, דבריו של גנדי מצלצלים כמו פעמון, שמבקש להזכיר לנו: שלום הוא מטרה נשגבת, אך איננו מושג בקלות הנובעת מרצון טוב. הרצון בשלום הוא נחלת כולנו, ימין ושמאל, אבל כדי להביא את השלום יש להילחם בעוצמה. עוצמה לא רק של נשק, אלא של רוח ושל אמונה בצדקת הדרך, של יכולת לעמוד מול אויב ושל חוסן מוסרי ולאומי. רחבעם זאבי לא היה רק אדם של עבר, הוא היה אדם ומנהיג שפניו היו אל העתיד. הוא לא רק כתב על ההיסטוריה, הוא ביקש ללמוד ממנה. הוא האמין שבין ארץ ישראל לבין עם ישראל יש ברית, וששלמות העם תלויה בשלמות הארץ. וכך גם שלמות המדינה לא נבנית רק בכוח החרב, אלא גם בכוח הסיפור, הערך והזיכרון. לכן זה לא מקרי שהכנסת היא המקום שבו בחר לפעול, והמקום ממנו יצא אל המסע הפוליטי, שלדאבון הלב ממנו לא שב. הכנסת, על כל מחלוקותיה ועל כל רעשיה, היא עדיין המקום בו מתנהל הוויכוח הגדול של מדינת ישראל; היא עדיין הבית שבו ניתן להחליף דעות בלהט, אבל מתוך אחריות וכבוד ומתוך תחושת שותפות. כמו שהשר זאבי עצמו הדגים בחייו, אפשר להיות חלוקים עמוקות ועדיין להיות מחויבים לאותה המדינה, לאותו העם ולאותה התקווה. כמו לאורך כל ההיסטוריה היהודית, המחלוקות בבית הזה אינן בעיה, הן ברכה; לא תקלה, אלא רכיב מובנה. אבל הן מחייבות אותנו לזכור בכל יום מחדש, שכולנו חלק מאותה שרשרת. כשאנחנו רבים כאן, האויבים שלנו מאזינים; כשהכנסת מאבדת את כבודה וכוחה, החברה כולה נחלשת. לכן, חובתנו, במיוחד בימים של קיטוב ושל כאב, היא להחזיר לבית הזה את תפארתו. לזכור שהכנסת היא בית העם, כאן יושבים נבחרות ונבחרי הציבור, והיא הרשות שמקבלת את אמון הציבור כדי לעצב את דמותה של מדינת ישראל. רחבעם זאבי נרצח בידי טרוריסט ערבי, משום שייצג בכבוד מדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל. עד לרגעיו האחרונים הוא לא חדל אפילו לרגע להמשיך להילחם למען מה שהאמין בו, ולעשות זאת בתוך הכלים של מדינה דמוקרטית – בתוך המסגרת, בתוך הבית הזה. זו מורשתו, זו דרכו, וזה האתגר שהוא השאיר לנו. אנחנו נמצאים אולי בפתחה של תקופה חדשה, תקופה שדורשת מאיתנו גם תקיפות וגם תבונה; גם את היכולת להרתיע את האויב וגם את האומץ לפעול יחד בתוך הבית פנימה; גם להחזיר את החטופים החללים שעוד נותרו במנהרות החמאס וגם לבנות חזון לעתיד; גם להשיב את אמון הציבור בנבחריו, וגם להעניק לדורות הבאים תקווה של ביטחון ושגשוג. העוצמה, כמו שאמר גנדי, היא הדרך היחידה למנוע מלחמה. אבל העוצמה נובעת לא רק מכלי הנשק, אלא גם ממי שאנחנו, מהערכים שלנו, מהאחדות שלנו, ומהנכונות שלנו לראות גם את מי שלא חושב כמונו כחלק מהבית. יהי זכרו של רחבעם זאבי ברוך, ותהא מורשתו חקוקה על לוח ליבנו. אני מתכבד להזמין כעת את השר שיקלי לשאת דברים לזכרו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יישר כוח, היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משפחת זאבי, יו"ר המועצה של השומרון, חברי יוסי דגן, אנו מציינים 24 שנים להירצחו של השר רחבעם זאבי גנדי בידי מחבלים בני עוולה, ה' ייקום דמו. איש ארץ ישראל ברמ"ח איבריו, לוחם ומפקד נערץ, מנהיג לאומי פורץ דרך, איש חזון וספר, איש אמת. הוא נולד וגדל בשכונת ימין משה בירושלים, וסיפר כי צורף להגנה עוד בהיותו פעוט בן שלוש, כאשר במאורעות תרפ"ט מגיני השכונה הסתירו מתחת לכרית שלו אקדח, כאשר הבריטים סורקים את בתי השכונה ואת ביתו. בנעוריו הצטרף לפלמ"ח, שירת כקצין המודיעין של חטיבת יפתח, שפעלה בגליל בקרבות הקשים במלכיה, בצפת, ובהמשך בקרבות לכיבוש לוד ולכיבוש הנגב הנצור. בהמשך דרכו עשה מסלול מפואר בשורות צה"ל כמפקד גדוד 13 בחטיבת גולני, שם גם התמודד עם כישלון קשה בקרב תל מוטילה, ולאחר מכן בשורה של תפקידים בכירים, ובהם אלוף פיקוד המרכז, ראש אגף המבצעים במטכ"ל, ועוזרו המיוחד של הרמטכ"ל דוד אלעזר, דדו, במלחמת יום הכיפורים. כמפקד פיקוד המרכז הוביל את הלחימה כנגד מחבלי אש"ף, שחדרו מירדן אל בקעת הירדן, שזכתה באותם ימים מעצבים לכינוי "ארץ המרדפים". כאיש אשר רוח בו הבין רחבעם זאבי את חשיבות החינוך והתרבות של החיילים, והתרגשתי לגלות במהלך הכנת הנאום, כי השיר הנפלא, "האיש מן הבקעה", שאותו כתב חיים חפר, נכתב לבקשתו. בסוף השיר כתוב: "בעננים תלויה הקשת / אך עוד לוחש מכשיר הקשר / מילה או שתיים כמו משק כנפיים / ענה לי, / רות סוף, אומר האיש מן הבקעה". רוצים שלום, אבל צריכים גם, כפי שאמרת, כבוד היושב-ראש, להיות מוכנים ודרוכים למלחמה. במלאת שלוש שנים להירצחו ספד לו ראש הממשלה דאז אריאל שרון, שכתב על אהבתו הגדולה של גנדי לארץ ישראל: "גנדי היה תבנית נוף מולדתו, תבנית נופה של ארץ-ישראל. כל חייו פסע גנדי בשבילי הארץ, כשהוא עומס על שכמו את התרמיל הכבד של מורשת העם היהודי בארצו. גנדי הבין כי הקשר בין עם ישראל לארצו מעוגן בראש ובראשונה באלפי שנים של חיים יהודיים ושל יצירה יהודית בארץ ישראל. לכן, לאחר שנים של הגנה על גבולות הארץ כאיש צבא, פנה גנדי לתחום הנחלת מורשת הארץ לדורות הבאים", כמנהל מוזיאון ארץ ישראל, כמי שערך והביא לדפוס 72 ספרים על ידיעת הארץ, וכן תרגומים לעברית של סיפורי מטיילים ועולים לרגל לארץ ישראל. "גם בזירה הציבורית פעל גנדי להעמקת הקשר בין העם לארצו ומורשתו, ובמשא ומתן הקואליציוני הראשון עם הליכוד בשנת 1988 דרש לכתוב בקווי היסוד של הממשלה, כי יש להשתית את החינוך על ערכי הנצח של עם ישראל: תורת ישראל, תולדות עם ישראל ולימודי מולדת. כששאלו אותו מדוע הוא מתעקש גם על התורה, השיב גנדי, ואני מצטט" – אמר ראש הממשלה שרון – "אנחנו בעד ארץ ישראל. ומהיכן נגזרת ארץ ישראל? מתורת ישראל". עד כאן דברי שרון. הבוקר פגשתי אני את חוקר ארץ ישראל, חגי בן ארצי, שאמר עליו: הוא היה איש ארץ ישראל בכל רמ"ח חבריו, וזכורה לי האמירה שתמיד היה חוזר עליה: בכל מקום בארץ ישראל אתה דורך על פסוקי התנ"ך. רחבעם זאבי היה רחוק מאוד מאשליות השלום של שנות התשעים העליזות, ובעל ראייה מפוקחת של מציאות חיינו הקשוחה בשכונה האכזרית שבה אנחנו מתגוררים. את המלחמה בטרור האמין כי עלינו לפתור בכוח הזרוע. "אנחנו שומעים" אמר "את דוברי הממשלה והשמאל, שחוזרים ואומרים כי אי-אפשר להכריע בכוח את הסכסוך עם הפלסטינים, וכי אין פתרון צבאי, ובסופו של דבר בלאו הכי נצטרך להגיע לשולחן המשא ומתן המדיני. אומרים את זה שרים ואומרים את זה אפילו אלופים במילואים של השמאל, והאזרח הקטן מבולבל ושואל: האומנם זה כך? הקביעה הזאת", אמר, "היא אווילית וחסרת בסיס, ומטעמי נימוס אסתפק בהגדרתה כמטומטמת. הרי כל ההיסטוריה האנושית מלמדת אותנו את ההיפך מזה. האם ההשתלטות הנאצית על מחצית אירופה הודברה במשא ומתן מדיני או במלחמת בנות הברית למיגורה? האם ההתפשטות היפנית על דרום-מזרח אסיה נעצרה ונסוגה במשא ומתן מדיני, או בזכות שתי פצצות אטום שארצות הברית הטילה על הירושימה ונגסאקי?" ועוד כהנה וכהנה. "מאז סכסוך הדמים הראשון בין קין והבל ועד ימינו", אמר, רוותה ההיסטוריה האנושית במלחמות אין קץ, שתכליתן הייתה להשיג הכרעה על ידי כוח. גם הקמתה ועצמאותה של ישראל החדשה באו כתוצאה מהכרעה צבאית במלחמת השחרור בתש"ח. במשא ומתן מדיני לא היו מסכימות מדינות ערב להקמת מדינת היהודים והן פלשו אליה בכוח כדי להביסה, אלא שכוחנו עמד לנו וניצחנו גם במלחמה ההיא. נכון שלאחר המלחמה הולכים למשא ומתן מדיני, אבל השאלה, כיצד מגיעים לשולחן הזה – מנצחים או מובסים?" בנאום נבואי במליאת הכנסת, אני מניח שזה ממש במקום שבו אנו עומדים פה, הוא אמר במרץ 1993: "בכל פעם שגואה גל פיגועים וטרור באים כל מיני 'מומחים' ומציעים נסיגה חד-צדדית מעזה. אם נשמע בקולם ונשעה לעצתם, תהיה רצועת עזה קוץ ממאיר ומוקד טרור מסוכן פי אלף. מה נעשה כאשר ינחתו טילי 'קטיושה' מבית לאהיא על אשקלון ומבית חאנון על שדרות?" אם ישראל הייתה צועדת בדרכו הקשה אך המפוקחת של רחבעם זאבי לא היינו מגיעים, לא לאוסלו, לא להתנתקות ולא ל-7 באוקטובר. וכמה חבל שאריאל שרון, זכרו לברכה, לא השכיל להפנים את גודל הסכנה שהייתה תמונה בנסיגה ובהחרבת חבל ההתיישבות בעזה, שגם הוא וגם גנדי היו שותפים מרכזיים בבנייתו. מימי האינתיפאדה השנייה, ממש בסמוך להירצחו, אמר מעל בימה זו מילים שהם כעין צוואה: אי-אפשר להילחם באינתיפאדה כאשר לא מאמינים שאפשר להדביר אותה. אי-אפשר להילחם באינתיפאדה כאשר מכריזים כל הזמן שרק פתרון מדיני יסיים אותה - - - אי-אפשר להילחם באינתיפאדה כאשר מרעיפים עליה מחוות חדשות לבקרים וכאשר מתפרשות אצלם אלו המחוות כחולשה, פחד ובלבול הדעת אצלנו"; "אין לנו ארץ אחרת, ומולדת יש רק אחת - - - ארץ ישראל לעם ישראל ורק לעם ישראל. נילחם בטרור ונוכל לו! נחזק את ידי צה"ל וזרועות הביטחון וניתן להם לנצח! השם עוז לעמו יתן, השם יברך את עמו בשלום" – כך סיים רחבעם זאבי כל אחד מנאומיו. לאיש הזה עשו רצח אופי לאחר הירצחו מבלי שיכול היה להשיב לטענות כלפיו, טענות קשות מאוד. אבל דבר אחד בטוח, האיש הזה ראה את הנולד. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. אני מודה לשר עמית שיקלי, ומתכבד להזמין כעת את השרה אורית סטרוק לשאת דברים לזכרו. בבקשה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> חודש טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת ידידיי השרים, חברי ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, שלא שוכח אף פעם את גנדי, לראשונה מאז הרצח לא הגעתי היום לאזכרה בהר הרצל. בחרתי להיעדר מהאזכרה שלך, גנדי, מתוך ידיעה ברורה שאתה מסכים עם ההחלטה הזו ומאשר אותה. שכן מטרתה של היעדרותי מהר הרצל הייתה להיות נוכחת כאן במליאת הכנסת, ולעבוד באופן אינטנסיבי על מנת שההצבעה על הצעת חוקי הריבונות אכן תעבור. מזמן מזמן לא עבדתי כך, כמו שעבדתי בשנים שבהן הכרתי אותך וריכזתי את הפעילות של שדולת ארץ ישראל. אני בטוחה שאתה מאשר את זה, ואני בטוחה שאתה מאושר בתוצאה. דווקא ביום זה, בראש חודש, שבו אנחנו מתפללים בתפילת מוסף, "שתעלנו לארצנו ותיטענו בגבולנו", דווקא ביום הזה כל כך נכון לקבל החלטה על חיזוק אחיזתנו בארצנו; דווקא ביום הזה, שהוא יום האזכרה שלך, גנדי, שכל כך כל כך התאמצת כל חייך לחזק את האחיזה שלנו בארץ הזאת מתוך אהבת אמת ואמונה יוקדת בצדקת זכותנו עליה, ובמסירות אין קץ למימוש הזכות הזאת באופן מעשי גם בימים הכי הכי קשים של אוסלו, וגם כשנאלצת לפעול נגד הזרם והרבה פעמים לא ליישר קו אלא דווקא להתוות קו – דווקא ביום הזה כל כך ראוי לקבל החלטה כזו, ואני בטוחה שאתה מאשר ומאושר ממקומך בגנזי מרומים בהחלטה שהתקבלה כאן, גם אם היא רק תחילתה של דרך. גנדי, לא נפרדנו בטוב, לא נפרדנו בטוב. לגנדי ולי היה ויכוח קשה קשה על השאלה אם הוא נשאר בממשלה או יוצא מהממשלה כשהממשלה החליטה לרדת מגבעת אבו סנינה, הגבעה שמול ביתי, שממנה ירו עלינו, על כל תושבי היישוב היהודי בחברון, יום-יום וכל היום. אני התקשרתי ואמרתי לגנדי: אין לך מה לעשות עם ממשלה שמקבלת החלטה כזו שמפקירה את חיינו, אתה חייב לפרוש. חבר הכנסת ליברמן, אתה ודאי זוכר את האירוע הזה היטב היטב, אתם הייתם שותפים. אמרתי לו: גנדי, אתה הנציג שלנו שם, ואנחנו הנציגים שלך כאן, ואתה לא יכול להישאר בכזאת מציאות. וגנדי אמר שלא בטוח, שיש מה לעשות בתוך הממשלה, ושלא בטוח שזאת ההחלטה שעליה צריך לפרוש, והוא מאוד התלבט. וסיימנו בוויכוח קשה ובטריקת טלפון. אמרתי לעצמי, אנחנו חברים כאלה טובים, עוד יומיים אני איכנס אליו לכנסת ונשתה יחד קפה ונשלים. אולי הוא צדק ואולי אני צדקתי, יהיה בסדר. לא זכינו. גנדי נרצח לפני שהספקנו להשלים. זה יושב עליי שנים, קשה מאוד. היום, כשאני שרה בממשלה, אני מבינה וחווה כל כך הרבה פעמים, כולל בימים אלה, את החוויה הקשה והלא-פשוטה הזו. האם ליישר קו? האם להוביל קו? האם להישאר מבפנים? האם להשפיע מבחוץ? שאלות לא פשוטות ולא קלות. אני חושבת שגנדי התמודד איתן בגבורה, באצילות, בנאמנות גדולה, באמת מתוך אמת פנימית שכל הזמן בערה בו והובילה אותו. מדי שנה ביום האזכרה, כשאני מגיעה לקבר, אני מבקשת סליחה מגנדי על המריבה ההיא. והיום לא זכיתי להגיע, אז אני מבקשת סליחה פה במליאה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> דברים היוצאים מן הלב ונכנסים היישר אל הלב. תודה לשרה סטרוק, תודה לשר שיקלי. תודה לכל השרים וחברי הכנסת שנשארו כאן. תודה למשפחת זאבי ולכל האורחים. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> יותר מ-600 ימים להיעלמות הילדה היימנוט קסאו << הלסי >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: יותר מ-600 ימים להיעלמות הילדה היימנוט קסאו, הצעה שהגישו חברי הכנסת משה סולומון וצגה מלקו. ראשון המנמקים, חבר הכנסת משה סולומון, נמצא איתנו, בבקשה. אורית, דיברת יפה מאוד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חברי הכנסת, הצעה לסדר-היום עצובה. הצעה לסדר-היום שהלוואי ולא הייתי צריך להגיש. בראשית הדברים אציין, אנו עומדים פה השבוע ובליבנו שמחה גדולה. החטופים החיים חזרו. אנו מתפללים בכל הלב שיחזרו גם החללים כולם, בעזרת השם, בקרוב. אך לצד שמחת השחרור וההקלה יש עוד משפחה, משפחה שלא מסוקרת, משפחה שלא מדוברת, משפחה שבתה לא שבה הביתה, משפחתה של היימנוט קסאו – היימנוט קסאו, ילדה שהייתה בת תשע וכיום כמעט בת 11, תושבת צפת שנעלמה ב-25 בפברואר 2024. רבים מכם כבר שמעו על הפרשה, אבל חשוב שנזכיר אותה שוב. לא נוכל להשאיר אותה בין השורות, בין הדיווחים, כאילו היא סוג של עוד מקרה. היא לא. היא ילדה אחת, ואחות, בת, חברה, שמעבר למספרים, מעבר לפוליטיקה, לא חזרה הביתה. בחודש פברואר 2024, בסביבות השעה 19:30, היימנוט נכנסה למרכז הקליטה ברחוב צה"ל 9 בצפת, ומאז נעלמו עקבותיה. ילדה חייכנית, אוהבת חברים, חברה נלהבת. האחים שלה מספרים כי היא הייתה משחקת וכולה חיוך גדול. המשפחה עלתה לארץ בשנת 2020, והיימנוט הגיעה עם ההורים, עם האחים, מתוך תקווה, מתוך אמונה ומתוך ציונות גמורה. ואיפה המדינה שעליה סמכה? ועתה, עברו כ-605 ימים מאז היא נראתה לאחרונה, אין מידע חדש משמעותי על מצבה או על מיקומה, על אף הצעת פרס בשווי מיליון שקלים עבור מי שיספק מידע שיוביל למציאתה. מה שמטריד במיוחד בפרשה הזו זו היעלמות במקום ציבורי, בלי קצה חוט, העובדה שגם לאחר 605 ימים אין קצה חוט משמעותי, וכך גם אמרה המשטרה בעצמה, שמשפחה שבתה נעדרת לא מקבלת קול, במה או תשומת לב. משפחתה מבקשת כבר שנה כי היימנוט תוגדר כחטופה, אך לא מקבלים תשובה ברורה בנושא. זה לא עניין מקומי של היימנוט בלבד, זה עניין לאומי של ערבות הדדית, של מדינה דואגת, של מערכת שמפעילה את מלוא יכולותיה, כשהיא נשענת על ערכי יסוד. חברי הכנסת, אני מבקש לגייס את כולנו כאן, לא רק ברגשות כלפי אותה משפחה שבתה לא נמצאת, אלא ממש בפעולה. המסר שלי: אולי המלחמה נעצרה, אך המלחמה על חיפוש, על מציאת נעדרים, על שמירת הביטחון האישי של כל ילד וילדה, עוד לא הוכרעה. השבוע שמעתי על עוד סיפורים של ילדים נעדרים בארץ ישראל, ולא רק זה, על סיפורים דומים שעלולים לחזור אם לא נפעל בכל המערכת. אנחנו חייבים להעלות מודעות שגם כאשר אין רעש תקשורתי אדיר, הפרט לא יישכח, ובפרט קבוצות מוחלשות יותר. לכן אני מציע שלושה יעדים מרכזיים להצעה לסדר-היום: 1. לדרוש מהציבור ומהמשטרה לממש פעולה מוגברת מיידית. אנחנו צריכים דרישה רשמית מאורגנת שכוללת חיפושים נוספים, מידע לכלל הציבור, עריכת קמפיין נרחב שייתן לפנים של היימנוט מקום בולט בציבור, לא רק למעגל המצומצם של משפחתה והקהילה האתיופית. 2. לכנס דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת – כן, באופן חריג בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אני מבקש דווקא את ועדת החוץ והביטחון כדי להביא רעיונות חדשים, כלים חדשים, גם טכנולוגיים, גם שב"כ, יחידות מיוחדת ועוד, לאיתורה של היימנוט ולהחזרתה לחיק משפחתה – דיון מחייב, ציבורי, עם הצבת יעד, כולל שקיפות יחסית מול הציבור, כך שניתן יהיה לוודא שמערכת הביטחון, המשטרה, המדינה, לא מתעייפים או מחכים שיחלוף הזמן. 3. אחרון, להראות לציבור שהיימנוט נמצאת על סדר-היום של הכנסת ולא רק בקהילה. כלומר, לא מספיק שבשכונה או בקהילת יוצאי אתיופיה מזכירים אותה, אנחנו כחברי כנסת – אם זה בוועדות, אם זה במליאה – צריכים להעלות את שמה, להזכיר את הסיפור שלה, להבהיר, היא פה איתנו. אני רוצה לציין במיוחד את חברתי חברת הכנסת צגה מלקו, את חברתי חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, ועוד, את יושבי-הראש של ועדת העלייה והקליטה, גם הנוכחי, גם הקודם, יושבי-הראש של הוועדה לביטחון הלאומי, גם הנוכחי וגם הקודם, שכולם באמת משתדלים להנכיח, אבל כנראה שזה לא מספיק. חברות וחברי הכנסת, אני מבקש מכם להצטרף אליי ברגע זה, לא רק במחווה אלא במחויבות. דברו על היימנוט, שתפו, הדהדו ותצביעו בעד העברת הדיון לוועדת החוץ והביטחון, ובעזרת השם, נמצא קצה חוט עד למציאתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תומך בדברים שלך, ראית, לא הפרעתי לך בגלל שזה נושא מאוד רגיש. כתושב הצפון. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אמרתי לך שיש לי עשר דקות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יודע. שמתי לב, לא הפרעתי לך עדיין כי זה נושא מאוד חשוב, לא רציתי לקטוע את דבריך. תשיב השרה אורית סטרוק, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קודם השרה, אחר כך. אחר כך היא צריכה לעלות. תכף אני אקרא לכם. היום כל העדה היקרה תדבר, אל תדאגו. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> תודה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> ביום ראשון העדה האתיופית כיכבה בישיבת הממשלה, כידוע, בסיפור על איך קוראים שמות לתינוקות. שמעת על זה, צגה? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא מכירה את הסיפור? היינו בישיבת ממשלה ביום ראשון, וראש הממשלה ביקש לשנות את שמה של המלחמה, את שומעת? הוא ביקש לשנות את שמה של המלחמה, לקרוא לה "מלחמת התקומה". אז כשהגיע תורי לדבר, סיפרתי לו מה ששמעתי מחבר הכנסת סולומון, שבעדה האתיופית לא נוהגים לקרוא לתינוק בשם מייד כשהוא נולד. מסתכלים עליו, איך הוא מתנהג, מה האופי שלו וכו', ואחרי שעומדים איכשהו על קנקנו של התינוק הזה, נותנים לו שם. ככה סיפר לי משה. אני לא יודעת איך היה אצלך. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כנראה אצל המשפחה שלו - - - << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אה, גם פנינה פה, גם פנינה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אצלנו ממש לא. בברית, ולבנות מייד. אומרים שהשינוי הוא בעייתי. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> טוב, אז ככה אני שמעתי ממשה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כל התאורה בכנסת, ויש מנורה אחת על פנינה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> כמה חודשים אחרי? << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> אחרי שתוהים על קנקנו נותנים לו שם - - - << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> משה - - - << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> ככה קיבלתי את השם הכי יפה, צגה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אז ראש הממשלה אמר: אני לא מבין איך קוראים לו בינתיים. בזמן הזה איך קוראים לו? אמרתי: קוראים לו "התינוק". זה מה שלמדתי מחבר הכנסת סולומון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני חושב שזה אצל כולם. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אמרתי לו, כמו שאצלנו עד הברית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כל קהל ישראל, עד שקוראים לו בשם הברית עדיין קוראים לו "התינוק". << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> כן, אבל שם זה חודשים. אז אמרתי לראש הממשלה: אותו דבר לגבי המלחמה, עד שנדע אם באמת ניצחנו במלחמה ובאמת הסרנו את האיום מעזה, או שחלילה לא הסרנו את האיום ולא השמדנו את החמאס, או אולי הוצאנו את החמאס אבל הכנסנו את הטורקים, שזה איום אחר וכן הלאה – אז אמרתי לו: בוא נחכה בינתיים, לא ניתן שם. אני אוהבת את השם הזה "התקומה", אבל קודם נתהה על קנקנה של המלחמה. אבל נעזרתי בסיפור היפה הזה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> "מגן ישראל", הייתם קוראים. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> על כל פנים, אבל הסיפור שלפנינו הוא סיפור כאוב, הוא לא סיפור יפה ולא משמח. הוא סיפור כאוב מאוד. יישר כוח לך, משה, שהעלית את הנושא הזה כאן וגם לכל מי שמצטרף ומגיע. אז ברשותכם, אני מקריאה כאן את התשובה של השר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר, וכך הוא אומר. בהתאם לנמסר ממשטרת ישראל, להלן התשובה לנושא היעדרותה של הילדה היימנוט קסאו במבצע פני מלאך: ביום ראשון, 25 בפברואר 2024, התקבל דיווח ממוקד 100 במשטרה בשעה 22:04:54 – חשש לחיי אדם. הדיווח התקבל מעובדת שירות במרכז קליטה בצפת, אשר מוסרת כי ילדה בת תשע העונה לשם היימנוטו קסאו יצאה בשעה 18:00 ולא שבה לביתה, ולא מצליחים לאתר אותה. משטרת ישראל, מחוז צפון, מרחב כינרת ותחנת צפת, חוקרים את היעלמות הנעדרת מרגע היוודע היעלמותה. החקירה מתבצעת תוך מעורבות של שירות הביטחון הכללי, שירות בתי הסוהר, יחידת צור, ימ"ר צפון, יחידות איתור הנעדרים של צה"ל ואמ"ן צה"ל. במסגרת החקירה – אתה שומע, חבר הכנסת סולומון, פה מוזכר שגם צה"ל מעורב בחיפושים הללו – במסגרת החקירה מבוצעות פעולות – אגב, לא כתוב פה שב"כ; כן כתוב, סליחה, מעורבות של שירות הביטחון הכללי, כן כתוב. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> מעורבים הרבה מאוד גורמים ביטחוניים, אבל ההגדרה של חטופה מייצרת עוד כלים, שאינם קיימים. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אה, הבנתי את הרציונל, כן. במסגרת החקירה מבוצעות פעולות חקירה גלויות וסמויות באופן רציף מרגע היוודע דבר היעדרות הקטינה ועד היום. בין יתר הפעולות שנעשו נציין כי במהלך החקירה נגבו למעלה מ-200 הודעות, וזאת בנוסף למאות תשאולים של כל מי שיכל לשפוך אור על החקירה. הוקם צוות טכנולוגי שביצע מיפוי לכלל מצלמות האבטחה בעיר צפת ומבואותיה, הופעלו אמצעים מיוחדים, הן במישור המודיעיני והן במישור החקירתי, הוקם צוות איפכא מסתברא ופנייה לאינטרפול לבדוק היתכנות שהילדה הועברה לחו"ל. עם פתיחת החקירה נפתח חמ"ל לחיפוש וסריקות באזורים הסמוכים למקום היעלמותה של הילדה. החיפושים התבצעו על ידי כוחות רבים, ביניהם כלבנים, פרשים, כוחות מג"ב, יס"מ, מז"פ ועוד. בהמשך נערכו מבצעי חיפוש נוספים ונרחבים, האחרון שבהם התבצע בחודש ספטמבר 2025, זאת אומרת ממש לפני כחודש-חודשיים. נציין כי החודש הוקם צוות חקירה חדש ביחידת יל"פ כינרת, על מנת שיבחן מחדש את כלל הממצאים שנאספו עד כה ויוודא אם כל כיווני החקירה מוצו עד תום, והאם ניתן לפתח כיווני חקירה חדשים. פיקוד המרחב, המחוז והמשטרה מקיימים סטטוסים תכופים לגבי חקירת האירוע, וכל אינדיקציה חדשה שמתקבלת ויכולה לשפוך אור על האירוע מטופלת ללא דיחוי. משטרת ישראל מחוז צפון, מרחב כינרת ותחנת צפת מתייחסים לאירוע בכובד הראש הראוי, עשו ועושים את כלל הפעולות הנדרשות בשיתוף פעולה מלא עם גורמים נוספים, תוך ליווי ועדכון המשפחה, והכול במטרה לאתר את הנעדרת. כולנו תקווה שהילדה היקרה הזאת, היימנוט קסאו, תימצא ותוחזר למשפחתה האוהבת. אני חייבת להגיד שהלב ממש נשבר ממה שהמשפחה עוברת. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - אם עד שנתיים לא - - - מנגנונים נוספים שחשוב שיוכרו. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני, כמובן, יכולה רק להסכים עם הרעיון שלך שצריכים אולי לשנות פאזה, מה שנקרא, כדי לעלות על כיוון אחר. קשה לי להאמין שיהיה פה מישהו במליאה שיתנגד. בכל אופן זאת התשובה. יישר כוח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו מהצד, בבקשה. דקה אחת לרשותך. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, הנושא של היימנוט קסאו. גברתי השרה, אפרופו אם דיברת על השם – אצלנו, יוצאי אתיופיה, לא סתם נותנים שם. תמיד יש משמעות. היימנוט זה אמונה. אז היימנוט, זה כבר שנה ועשרה חודשים מאז שהיא נחטפה. אני אומרת "נחטפה". כאן על הדוכן עשרות נאומים נאמתי, כדי שלא נשכח אותה. אחד הדברים שאני אומרת זה שהיא לא נעדרת. המשמעות של נעדר – אדם מבוגר, הסתכסכה עם המשפחה או התאהבה במישהו והולכת. אבל פה רואים ילדה בת 9 נכנסת למרכז קליטה, לבית שלה, למקום בטוח. לכן, היימנוט נחטפה. ההגדרה הזאת קודם כול להגדיר אותה לא נעדרת אלא חטופה. קיימנו הרבה דיונים בוועדות, חברי הכנסת משה סולומון וגם פנינה – השתתפנו בוועדת העלייה והקליטה ואצל צביקה פוגל היושב-ראש בוועדה לביטחון לאומי. היה שם דיון חסוי. משטרה, כלבנים – מי לא בא לוועדה? בנקודות מסוימות גם השב"כ השתתף. אבל עדיין אין תוצאה. ברגע שאין תוצאה צריכים לעשות חשיבה מחודשת. המשפחה הזאת עולה חדשה שמתקשה בשפה, ובמרכז הקליטה היום במצב שלהם כל העולים – דרך אגב, במבנה שלהם היו רק יוצאי אתיופיה. כולם יצאו לדיור קבע, והמשפחה נשארה. למה נשארו? ב-31 באוגוסט היה חיפוש, כמו שציינת, וגם הייתה הפגנה בתל אביב. המשפחה נשארה. אני שאלתי, למה אתם לא יוצאים לדיור קבע? למה לבד? גם יש להם עוד ילדים. מה ענתה לי האימא? אולי יום אחד היא תחזור ולא תמצא אותנו. תקשיבו לזה. בתור אימא, בתור הורה מה הם מרגישים. יש הקושי של תהליך הקליטה וגם יש את השפה וגם, תקשיבו לזה, הם נשארו לבד. לכן כשמשהו לא עובד – לא מצאנו את הילדה. נעשה מיליון דיונים פה, נאומים – אם אין תוצאה צריכים לשנות. איך, מה פספסנו? אולי דרך חדשה. לכן חברי חבר הכנסת סולומון, מה שהצעת זה מבורך מאוד, וחייבים לעשות את זה - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אני תמיד אמרתי גם בוועדה – אם כמה פעמים עשינו את זה ולא הצלחנו – נכשלנו. צריך למצוא את הילדה הזאת. היא כבר בת 10.5. חבר'ה, זה פשוט לא ייאמן. לכן אני מבקש פה מכל חברי הכנסת להתגייס. זה לא עניין של יוצאי אתיופיה, ולא רק עניין של שלושה חברי הכנסת שהם יוצאי אתיופיה. היו מקרים בוועדה שהשתתפנו בהם רק יוצאי אתיופיה - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> - - מזל שיש גם חברי כנסת יוצאי אתיופיה. לכן, אדוני היושב-ראש, נכון, יש הגבלה בזמן. אני באמת מבקשת - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כבר אין לך הגבלה בזמן, את כבר - - - << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> - - קחו את העניין הרגיש הזה. המשפחה לא יכולה להתקיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> הם במרכז הקליטה בצפת לבד, ובכל המבנה רק הם נשארו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הדקה הכי ארוכה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, הדקה הכי ארוכה, והיא אמרה לי שהיא מוגבלת בזמן. את לא מוגבלת, לפי הנאום הזה. תראי את פנינה, היא תראה לך איך עושים את זה בדקה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> הילדה הזאת שווה את הזמן הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ברור, ברור. בזמן הזה היינו הולכים לחפש אותה קצת, להתנדב. אני חושב שצריך לעשות יוזמה של חברי הכנסת להגיע ביום מיוחד ולחפש. בבקשה, כמה דקות לשים לך? דקה אחת, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, היעלמותה של היימנוט קסאו צריך להדיר שינה מעיני כל עם ישראל. מסתובב בחוץ אדם פסיכופת – יכול להיות פדופיל, יכול להיות רוצח סדרתי – אבל מסתובב עבריין שחטף ילדה בת 9 – אירוע תקדימי במדינת ישראל. כפי שיעידו מי שמבינים בקרימינולוגיה, מומחים לקרימינולוגיה, זה רק עניין של זמן שאותו אדם יחטוף ילדה או ילד אחר. זה שאנחנו נמצאים במקום שלא מוצאים אותה אחרי 600 יום; זה שיש אוזלת יד בתיק הנוכחי, שהיא לא מוגדרת חטופה על אף הממצאים והראיות בשטח; זה שלא מרחיבים את צוות החקירה זה פשע; זה פשוט לעמוד על הדם של הילדה היימנוט וגם על הדם של הילד הבא. נכון, אנחנו תקופה ארוכה שרויים במלחמה. אך היא לא תהיה הקורבן שמופקר כתוצאה מהסחת הדעת, בין היא מוצדקת, ואנחנו מבקשים את המינימום שבמינימום. לצערנו, ואני לפחות יחד עם חבריי שהשתתפנו בדיונים, איבדו את 24 השעות המהותיות והקריטיות – שם לא התבצעו כל הפעולות שהיו צריכות להתבצע. אבל אנחנו כאן במדינת ישראל; עדיין אפשר לאסוף את כל המצלמות, עדיין אפשר להעמיק את המעורבות של שב"כ; צריך לנטר כל בית של כל אדם שחי בגפו; לעשות הצלבה עם מי שלא הגיע לעבודה; לפרסם ולעשות כל מה שאפשר כדי למצוא אותה. אנחנו לא יודעים אם היא בחיים או אם היא אינה בחיים. משמע נקודת המוצא צריכה להיות שהיא נמצאת כרגע – הילדה כבר כמעט בת 11 ומשוועת לעזרה. איך אנחנו – אני כאימא מתקשה לדמיין את הדבר הזה. כל אימא בישראל, כל אבא, כל הורה צריך לדמיין את הילדה הזאת. אנחנו לא יודעים אם עכשיו היא לא כפותה בידיה, יושבת בחדר חשוך ועוברת עינויים, ומבקשת ומשוועת לעזרה שלנו. אם הייתם אומרים לי שעשינו הכול, היינו הולכים, מנחמים את המשפחה, ואומרים: נעשה הכול. אבל לא נעשה הכול. אפילו הבית הזה, המליאה – שעכשיו היא ריקה – היא ביזיון למי? לנו כעם. זה אירוע תקדימי שילדה בת תשע נעלמת, נחטפת. אז, אוקיי, תגידו, חברי הכנסת יוצאי אתיופיה, ישראלים, יהודי אתיופיה גאים – אז אנחנו כאן, למעט מיכל, אופיר והשרה שהשיבה לנו. איפה כולם? זה לא מספיק ראוי? זה לא מספיק חשוב? אז אני רוצה לומר להם: אם היימנוט לא מעניינת אותם אז אף ילד וילדה בישראל לא מעניינים אותם. זה רק שאלה של זמן שאותו עבריין יכה שוב, כי בדרך כלל מדובר באנשים סדרתיים. ומוטב שנתעורר עכשיו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. האם אתם מסתפקים בתשובת השרה? << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - לוועדת חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ועדת חוץ וביטחון? למה? מה עם ביטחון לאומי? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, הנושא. אני מדבר על הנושא. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> אני דיברתי למה. אנחנו - - - ועדת ביטחון לאומי וגם השרה - - - אנחנו צריכים כלים נוספים - - - << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אבל, משה, זה יכול לחכות בתור מלא זמן. אם אתה רוצה דיון שיהיה מהר מאוד, זה פחות - - - << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - חייבים תשובות יותר רציניות - - - היינו ביותר מעשרה דיונים. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> בדקתי את זה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, הוא ידבר עם ביסמוט גם. תכניסו את זה לחוץ וביטחון. אנחנו צריכים להצביע? נצביע על העברת הדיון לוועדת החוץ והביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים. ההצעה תובא לדיון בוועדת החוץ והביטחון. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יצחק קרויזר ואלון שוסטר בנושא: מניעת הקמת מתחם לוחמה בשטח בנוי במעיין עין-פית. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ה' בחשוון התשפ"ו, 27 באוקטובר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:01. << סיום >>