הצעותיה וסיכומיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה

הכנסת ה25- מושב שלישי - כנסי חורף וקיץ מושב רביעי – כנס חורף חשוון תשפ"ו – נובמבר 2025 סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות חבר הכנסת מיקי לוי עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת הכנסת ה25- מושב שלישי - כנסי חורף וקיץ, מושב רביעי – כנס חורף חשוון תשפ"ו – נובמבר 2025 1 דברי יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה חבר הכנסת מיקי לוי בהתאם להוראות סעיף 18 א( לחוק מבקר המדינה, התשי"ח1958–) ]נוסח משולב[, אני מתכבד להגיש בזאת את סיכומי הדיונים של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של כנסי החורף והקיץ של המושב השלישי ושל תחילת כנס החורף של המושב הרביעי בכנסת העשרים-וחמש. עם הנחת ספר סיכום פעילות זה, אני מסיים את כהונתי כיושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה. עמדתי בראש הוועדה קרוב לשלוש שנים. עם כניסתי לתפקיד, שמתי לי למטרה להחזיר את הוועדה למסלול עבודתה הטבעי, מסלול של פיקוח, ביקורת, הפקת לקחים ויישום מסקנות, לאחר תקופה ארוכה שבה פעילות זו נזנחה. במהלך כהונתי כיושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע, עקב אי-הקמתה של ועדה חיונית זו, נערמו על שולחן הכנסת ועל שולחני דוחות ביקורת רבים. ראיתי חובה לעצמי, עם סיום תפקידי כיושב-ראש הכנסת והמעבר לספסלי האופוזיציה, להמשיך ולשמר בקנאות את אחד מתפקידיה המרכזיים של הכנסת, הוא הפיקוח על עבודת הממשלה. החודש מלאו שנתיים למלחמת "חרבות ברזל", אשר פרצה ביום 7 באוקטובר, היום הארור בחג שמחת תורה שבו התרחשה הטרגדיה הגדולה ביותר שידענו מאז השואה; היום שבו נרצחו באכזריות 1,200 אזרחים, נחטפו 251 אזרחים והחלה המלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל. ברוך השם, זכינו לראות בשובם של החטופים החיים, ואנו מוסיפים לקוות ולפעול לשובם של כל החטופים החללים לקבורה בישראל. בשנתיים האחרונות נהגתי לפתוח כל דיון בוועדה בציון מספר החטופים בשבי החמאס ומספר הנופלים במלחמה, ובהם אזרחים, חיילים ולוחמי כוחות הביטחון. בכל דיון נהגתי לתת ביטוי לקולן של המשפחות השכולות ומשפחות החטופים, והן קיבלו זכות דיבור בפתח כל ישיבה כדי להביע את אשר על ליבן. לצערי, אני מסיים את כהונתי כאשר המשימה עדיין לא הושלמה במלואה. לצד זוועות הטבח בעוטף והשלכותיו, העורף הישראלי בכל רחבי הארץ, ובפרט בחזיתות הצפון והדרום, ספג מתקפה נרחבת של ירי טילים ורקטות, שהובילה לכך שמאות אלפי תושבים נאלצו לעזוב את בתיהם בעשרות יישובים לתקופה ממושכת. כניסתה של מדינת ישראל למצב מלחמה הובילה לגיוס מילואים המוני, לפגיעות בגוף ובנפש ולניתוק ממערכות החינוך הקבועות, משירותי בריאות, משירותים קהילתיים ועוד. לכל התרחישים האלה הייתה המדינה אמורה להיערך מראש ולספק מענה מיידי באמצעות תוכניות מגירה מוכנות ומעודכנות לכל תרחיש ייחוס, אולם לא כך היה. בעוד צה"ל וכוחות הביטחון עשו חיל, הניהול האזרחי של המדינה כשל. 2 עם פרוץ המלחמה, החלה הוועדה להתכנס מייד לדיונים בנושאי ניהול תקציב המלחמה והסיוע לעסקים, לעצמאים ולמשרתי המילואים. ישיבות רבות עסקו בסיוע למפונים בצפון ובדרום, והוועדה אף יצאה לסיורים בגבול הצפון בזמן המלחמה. כמו כן עסקה הוועדה בטיפול בפגועי הנפש והלומי הקרב, בטיפול בשורדי המסיבות ובמשפחותיהם וגם בהיערכות המדינה על מערכותיה לחזרתם של השבויים ארצה. במושב האחרון, שסיכומו מונח כאן לפניכם, טיפלנו במגוון רחב של נושאים אזרחיים, כלכליים, חברתיים וביטחוניים. אין תחום שלא עלה על סדר-יומה של הוועדה ונידון לעומקו. דוח מבקר המדינה בנושא ההיערכות לרעידות אדמה הטריד אותי במיוחד והדיר שינה מעיניי. דנתי בנושא פעמים מספר, ואני שב ומתריע כי מדינת ישראל אינה ערוכה לרעידות אדמה. אם תתרחש רעידת אדמה חזקה, צפוי שיהיו אלפי נפגעים וייגרם נזק עצום, ופעולות ההצלה יתנהלו בעצלתיים היות שההיערכות הלאומית לוקה בחסר. בין כלל הנושאים שעמדו על סדר-יומה של הוועדה דנו כאמור במצבם של פצועי צה"ל ובטיפול הניתן להם באגף שיקום נכי צה"ל, וכן בסוגיות במערכת הבריאות, ובהן הצורך בסיוע לקדם הסכם קיבוצי חדש בין המדינה להסתדרות הרופאים. דיונים אלו הובילו בסופו של דבר לחתימת ההסכם ולהעלאת שכר הרופאים במערכת הביטחון. דנו לא אחת בנושא החשוב של שירות חרדים בצה"ל ושילובם המיטבי במסגרות הצבא על פי צורכי המערכת הצבאית ולמען השוויון בנטל בחברה הישראלית. עסקנו רבות בסוגיות הנוגעות ליוקר המחיה, ובהן החשיבות שבפיקוח על הריביות הגבוהות של הבנקים. עסקנו במשברים במערכת החינוך העל-יסודית וגם במעקב הדוק ונחוש אחר הפיקוח על החינוך החרדי וההעברות התקציביות הבלתי-חוקיות לרשתות החינוך החרדיות, העברות בהיקף של מיליוני שקלים שבוצעו ללא דיווח, ללא בקרה ופיקוח ובלי שמתקיימים לימודי ליבה כנדרש. קיימתי בנושא זה דיונים תכופים, אחת לשבועיים, ואני גאה לציין כי בזכות עבודה עקבית ונחושה זו החלו להופיע ניצנים ראשונים של שקיפות, דיווח ובקרה, וכיום כלל הגופים המעורבים מבינים היטב שמה שהיה, לא יהיה עוד. מעל הכול, אני רואה את הישגיה העיקריים של הוועדה בשמירה על מעמדה של הכנסת כמוסד המפקח העליון על פעולות הממשלה. כמעט מייד עם פרוץ המלחמה סברתי כי על מבקר המדינה להתחיל לחקור את המחדלים ולפרסם דוחות ביקורת כדי שהוועדה תוכל להפעיל את סמכותה ולהצביע על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. הובלתי את הקו הזה מכיוון שאני סבור שבאירוע כה גורלי, יש לבחון את כל האחראים בכל ההיבטים באמצעות ועדת חקירה ממלכתית. עד לסיום תפקידי פרסם מבקר המדינה כמה דוחות הנוגעים למלחמה, אך כולם בהיבט האזרחי. לצערי, לא הצלחתי במשימתי להוביל באמצעות הוועדה לענייני ביקורת המדינה להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לחקר האסון. עם זאת, אני מקווה כי הוועדה תוקם בעתיד הקרוב, ובכוונתי להמשיך ולהיאבק למען מטרה זו. יש לבדוק את המחדלים ויש להצביע על האחראים והאשמים. בלעדי זאת, המדינה והחברה הישראלית לא יוכלו להמשיך הלאה. בנימה אישית, 3 העיסוק בעבודת הוועדה ובנושאי הביקורת היה עבורי שליחות של ממש, וכך ראיתי את תפקידי. ברצוני להביע את תודתי והערכתי העמוקה לצוות הוועדה לענייני ביקורת המדינה. למנהלת הוועדה פלורינה הלמן לוין, לסגניתה מיטל אליהו, לרכזות הוועדה יפעת בן שטרית וליאת מאירי, לדובר הוועדה יעקב אליאך וליועצים המשפטיים של הוועדה עורכי הדין תומר רוזנר וגלעד קרן. בלעדיכם לא הייתי מצליח למלא את שליחותי הציבורית. בברכה, חבר הכנסת מיקי לוי יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה 4 הרכב הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת ה25- חה"כ מיקי לוי – יושב-ראש הוועדה (יש עתיד) – מכהן כיושב-ראש מ9- בינואר 2023 חה"כ מירב בן ארי (ישעתיד)–מכהנתכחברתועדהמ10-בינואר2023 חה"כ ואליד אלהואשלה )רע"מ(–מכהןכחברועדהמ9-בינואר2023 חה"כ טלי גוטליב )הליכוד(–מכהנתכחברתועדהמ9-בינואר2023 חה"כ משה סעדה )הליכוד(–מכהןכחברועדהמ9-בינואר2023 חה"כ אושר שקלים )הליכוד(–מכהןכחברועדהמ20-בפברואר2023 חה"כ אורית פרקש הכהן (המחנההממלכתי)–מכהנתכחברתועדהמ16-באוקטובר2023 חה"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד)–מכהנתכחברתועדהמ12-בפברואר2024 חה"כ יעקב טסלר )יהדותהתורה(–מכהןכחברועדהמ23-ביולי2025 חה"כ יעקב מרגי )ש"ס(–מכהןכחברועדהמ4-באוגוסט2025 חה"כ מטי הרכבי צרפתי)ישעתיד( -ממלאתמקוםקבועהיו"רהוועדהמ4-בפברואר2025 חילופי גברי חה"כ משה שמעון רוט (יהדותהתורה)–כיהןכחברועדהמ30-בינואר2023עד17ביולי2025 חה"כ אברהם בצלאל (ש"ס)–כיהןכחברועדהמ6–בנובמבר2023עד20ביולי2025 5 תוכן העניינים פרק ראשון: "חרבות ברזל" השירותים הרפואיים לנכי צה"ל .......................................................................... 10 רפורמת "נפש אחת" – טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון ..................... 13 השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב .................................. 16 השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב .................................. 18 הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי 7 באוקטובר 2023 – דוח ביניים מיוחד ..................................................................... 20 תהליכי קבלת החלטות בקבינט )דוח מיוחד 2017 – צוק איתן( ..................................... 25 המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל ................ 30 "הצגת תקציב המינהלת לשיקום הצפן והיערכות לשיבה הביתה", בהשתתפות השר במשרד האוצר, חה"כ זאב אלקין .................................................................................... 34 דוח מיוחד בנושא מתקפת הטרור ב7- באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה )בריאות הנפש( ............................................................................... 36 מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה, פרק 3 44 .................................................................................................................... מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה )פרק (3 – המשך דיון ................................................................................................... 49 הפעלת מרכזי החוסן ביישובי קווי העימות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל )דוח מיוחד 2025 – הטיפול באוכלוסייה( ........................................................................................ 54 מצב מערך המילואים והסדיר נוכח המלחמה המתמשכת )דוח שנתי 65ב ודוח שנתי (2023 . 60 סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא: דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל ................ 63 סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל – המשך דיון 67 ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב ........................................................................................... 72 ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב: מיגון יישובי הפזורה הבדואית .................................................. 77 ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעיתות חירום, דוח הביקורת על השלטון המקומי 80 .................................................................................................. 2011 הגנה על בתי חולים מפני אירוע רב-נפגעים, דוח 70ג ודוח שנתי 2024 – המשך דיון .......... 87 טיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל – המישור האזרחי-כלכלי, דוח מיוחד 2025 ..................................................................................................... 92 6 התמודדות מערך החוץ וההסברה של מדינת ישראל עם הבידוד המדיני בזמן המלחמה והשלכותיו על מעמדה של ישראל בעתיד לאור הפסקת המלחמה )דוח שנתי 66ג ודוח שנתי 70ב( 95 .............................................................................................................. 1. דוח מבקר המדינה על הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל 2. החלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף 14)ב( לחוק מבקר המדינה בנושא הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל .............................. 98 פרק שני: חברתי הסדרת ההכשרה הקלינית של רופאים בין מערכת הבריאות ובין האקדמיה .................. 101 הצעה להעמדה לביקורת מבקר המדינה בעלי רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוסים לפי פקודת התעבורה – לפי סעיף 6)9( לחוק מבקר המדינה ............................................. 105 הסדרת הביטוחים הסיעודיים, דוח שנתי 68א – ישיבת מעקב ................................... 106 בטיחות העובדים בענף הבנייה, דוח שנתי 2022 ...................................................... 108 השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ, דוח שנתי ...............................2023 111 הפריה חוץ-גופית בישראל – היבטי הסדרה ופיקוח – דוח מיוחד, 2024 ....................... 115 הסדרת הביטוחים הסיעודיים, דוח שנתי 68א – ישיבת מעקב ................................... 120 אי- מיצוי של זכויות חברתיות – ביקורת מעקב, דוח שנתי 72א ................................... 123 רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי )ביקורת מעקב 2024( – ישיבת מעקב .............. 128 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב ...................................... 133 מניעת אלימות בספורט, דוח שנתי 71ג ................................................................. 135 לימודי אנגלית במערכת החינוך, דוח שנתי 2024 ..................................................... 141 זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון ...................... 145 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב − ישיבת מעקב ...................................... 149 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב − ישיבת מעקב ...................................... 152 אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים − דוח המבקר בנושא השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ − ישיבת מעקב ................................................................................... 155 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב − ישיבת מעקב ...................................... 158 מינוי דיינים וקביעת מקום כהונתם, דוח שנתי 50ב ................................................. 161 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב ...................................... 163 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב ...................................... 167 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב ...................................... 170 7 פרק שלישי:כלכלי – תשתיות התמודדות המדינה עם ריכוזיות והמונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה ...................... 171 משבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי − ניהול החוב הממשלתי והתחייבות הממשלה, דוח שנתי 66א − דיון מעקב ..................................................................................... 177 פערים ביישום של דוח מעקב ליקויים על ענף הדיג − פיקוח יעיל על ספינות דיג מכמורת באמצעות מכשירי איכון )דוח שנתי 67א...............................................................( 179 תכנון וקידום של התחבורה הציבורית, ביקורת מעקב – 2024 ..................................... 182 ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, דוח מיוחד 2024 ............................... 186 היבטים בהתמודדות עם יוקר המחיה, דוח שנתי 2024 ............................................. 190 היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי, דוח שנתי 2024 ................................. 194 גביית תמלוגים ושימוש במשאבי טבע – משרד האוצר, דוח שנתי 64א ......................... 198 תכנון משק המים וניהולו, דוח שנתי 69א .............................................................. 202 סוגיות בהגנה על הצרכן, דוח שנתי 2022 ............................................................... 208 מוכנות המדינה לרעידת אדמה – תשתיות לאומיות ומבנים, דוח שנתי 2024 .................. 209 ענף נמלי הים בישראל והיבטי תפעול ושירות בנמל אשדוד – דוח שנתי 2024 ................. 216 בטיחות בדרכים, דוח מיוחד 2024 – ישיבת מעקב ................................................... 221 ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו – היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין ................. 225 התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, דוח שנתי 2022 ........................................ 232 סוגיות בהגנה על הצרכן, דוח שנתי 2022 – המשך דיון ............................................. 234 פיתוח ותחזוקה של שדות תעופה פנים-ארציים ומנחתים, דוח שנתי 66א ..................... 241 הפיקוח של רשות שוק ההון על הגופים המוסדיים המנהלים חיסכון ארוך טווח, דוח שנתי 245 ............................................................................................................ 2024 היערכות המדינה לבצורת – דוח שנתי 69א ודוח שנתי 2024 ....................................... 250 פרק רביעי: ביטחוני-מדיני מסקנות דיון מהיר – בנושא: מעקב בנושא הפטורים הנפשיים בצה"ל ......................... 257 שירות חרדים בצה"ל – דוח ביקורת שנתי 62 ......................................................... 259 בניין הכוח של משטרת ישראל, דוח שנתי 32 ......................................................... 263 הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל ................................................................... 266 הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, דוח שנתי 68ג ............................................... 269 כוננות חירום ברשות הארצית לכבאות והצלה לתרחישי ייחוס ותרחישי קיצון 2021 ....... 270 8 הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, דוח שנתי 68ג ............................................... 275 הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, דוח שנתי 68ג – ישיבת מעקב ........................... 276 שירות חרדים בצה"ל, דוח ביקורת שנתי 62 – דיון מעקב .......................................... 279 שירות חרדים בצה"ל: דוח ביקורת שנתי 62 – דיון מעקב .......................................... 283 פרק חמישי: דיונים לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה טיפול המדינה בשבים לישראל לאחר שנחטפו על ידי ארגון הטרור חמאס – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה .................................................................. 286 בדיקת הטענות לאפליה על רקע עדתי בסמינרים במגזר החרדי – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה ..................................................................................... 292 זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה ......................................................................................... 294 בדיקת הטענות לאפליה על רקע עדתי בסמינרים במגזר החרדי – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה – המשך דיון ................................................................... 296 טיפול הרשויות בחסרי המעמד בחברה הבדואית – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה ................................................................................................ 297 זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה – המשך דיון ....................................................................... 299 פעולות הפיקוח על הבנקים בנושא מתן הלוואות למשכנתאות – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה ..................................................................................... 301 טיפול המדינה במניעת אספקת מודיעין איכותי לאויב בזמן מלחמה על ידי אזרחים – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה ......................................................... 306 אסדרה ופיקוח על הבנקים וחברות הביטוח בעניין מתן הלוואות דיור לנפגעי נפש כתוצאה מהמלחמה – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה ............................... 309 בדיקת פעילות וניצול תקציבים במשרד לשוויון חברתי - בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה ................................................................................................ 312 פרק שישי: מבקר המדינה מינוי מנהלת נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה בהתאם להוראות סעיף 32)א( לחוק מבקר המדינה, התשי"ח1958– ]נוסח משולב[ ................................................ 316 בקשת מבקר המדינה להענקת סמכויות על פי סעיף 26 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח1958– נוסח משולב.................................................................................................[] 317 9 פרק ראשון: "חרבות ברזל" השירותים הרפואיים לנכי צה"ל הקדמה ביום כ"ז בתשרי התשפ"ה, 29 באוקטובר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא השירותים הרפואיים לנכי צה"ל )דוח מיוחד 2024( – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל, משרד האוצר, משרד הבריאות, הר"י – ההסתדרות הרפואית בישראל, קופות החולים, משרד המשפטים, המוסד לביטוח לאומי ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה משרד מבקר המדינה פרסם שני דוחות בנושא, בשנת 2020 ובסוף שנת 2023. הדוחות הוצגו בפירוט בכמה דיונים קודמים. בביקורות עלה מחסור ניכר ברופאים מחוזיים ועומס רב שמוטל עליהם, עד כדי פגיעה ברמת השירות שניתן למטופלים. ציינו כי ההסכם הקיבוצי עם הסתדרות הרפואית ועם ארגון הרופאים עדיין לא נחתם. התרענו על התקן הנמוך של רופאים, שבתקופת הביקורת שירת כ- 57,000 נכים. היום מדובר על יותר מ73,000- נכים והתקן עדיין לא עודכן. סיכומי הוועדה - מ"מ יו"ר ארגון נכי צה"ל אמר בדיון בוועדה כי הארגון התריע עוד לפני פרוץ המלחמה על חוסר משווע של רופאים לטיפול בנכי צה"ל, וכבר התווספו עוד כ12,000- נכים המקבלים טיפול באגף השיקום. המחסור ברופאים הוא גדול יותר ממה שהיה בתקינה הקודמת, ונוסף על כך, אגף השיקום לא מצליח לגייס רופא ראשי חדש. עוד נאמר כי הסתדרות הרופאים חתמה הסכם עם הרופאים הציבוריים של קופות החולים, ולמרות ההבטחה שניתנה, הוציאו את הרופאים של אגף השיקום מהסכם השכר. יש לאוצר כיווני דרך להכשיל את הרפואה באגף השיקום כדי שזה יקרוס ופצועי צה"ל יועברו לטיפול בקופות החולים, דבר שהארגון יתנגד לו בכל תוקף. ארגון נכי צה"ל השקיע משאבים, מיליוני שקלים, לטובת הפצועים החדשים אף על פי שהם עדיין לא חברי הארגון, כדי להחזיר אותם למעגל החיים. - הוועדה שמעה ממשרד הביטחון כי מאז פרוץ המלחמה, באגף השיקום מתאמצים לתת את המענים לכל הפצועים. בזכות חילוץ טוב יותר בשדה הקרב מגיעים יותר פצועים עם פגיעות מורכבות מאוד. העמדה של האגף היא שצריך שיהיו בו רופאים טובים, והם יגיעו כשיהיו להם הצעות טובות. הרופאים של משרד הביטחון הם הראשונים שפוגשים את הפצועים ואמורים ללוות ואת משפחותיהם, הם רופאי שיקום לנכי צה"ל. האגף משלב קצינות נפגעים ומקשרות, אבל הן לא תחליף לרופא. יעברו שנים עד שכל הנושא יסתיים, צריך להכניס עכשיו את התמריץ לשכר כדי להעלות את שכר הרופאים. יש תקן ל27- רופאים 19– מאוישים בתקן ושמונה מאוישים כיועצים, כי לא הצלחנו למצוא רופאים בתקן. כולם ב100%- משרה. היועצים מועסקים בחשבונית. תשעה מהרופאים בתקן אחרי גיל פרישה או קרובים אליו. 10 -ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה וסגן יו"ר הר"י, אמר בדיון כי ברפורמת נפש אחת הייתה המלצה להוריד את היחס בין רופא מטפל לנכים )מ4,000- ל- 1,500(, זה מחייב הגדלה ניכרת של מספר הרופאים והעלאת שכר כדי למשוך את הרופאים להגיע. ד"ר פלדמן אמר עוד כי הם לא מצליחים לאייש את מספר התקנים הקטן שיש היום באגף השיקום. נעשה לאחרונה הסכם קיבוצי לתקופת ביניים, שמטרתו לחזק מקצועות שעוסקים בטיפול בנפגעי המלחמה, רופאי שיקום, פסיכיאטרים וכו'. רופאי משרד הביטחון אינם מחוץ להסכם, הם יקבלו את כל התוספות שכלל רופאי ישראל יקבלו, ונוסף על כך יקבלו תוספת ייחודית, תוספת משימה לאומית. בימים אלו תיחתם החלטת ועדת מעקב עם הממונה על השכר, ולפיה יוענק לכל רופא במשרד הביטחון סכום של 6000 ש"ח לחודש. החלטת ועדת מעקב זו היא חלק מהסכם 2024, התקציב לתוספת זו הוא מסעיף תיקון עיוותים של רופאי המדינה. רופאי משרד הביטחון אינם מוחרגים. לא בטוח שההסכם יביא אותם לרף השכר המבוקש, אם לא ייעשו צעדים נוספים בנושא השכר. בארגון מטפלים בבעיה והציעו פתרונות, לאורך השנים היה רצון להשוות את השכר לשכר רופאי הביטוח הלאומי, באמצעות מענק – פתרון שהציע האוצר. זה לא הוכיח את עצמו ולא הצליחו לגייס רופאים. הרצון של הארגון הוא שהשכר יהיה תחרותי, הארגון מזדהה עם הצורך להשוות שכר. ההסכם הקיבוצי נחתם, חלק ממנו הוא החלטות ועדת מעקב ותוקפן יהיה כתוקף הסכם קיבוצי. ד"ר פלדמן מסר התחייבות בוועדה כי אם המשקל שהתווסף עכשיו לא יספיק, הוא לא ירפה מהנושא, וכן, צריך להשוות את שכר רופאי בתי החולים לשכר רופאי קופות החולים. - פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר לוועדה כי ההסתדרות רואה בתפקיד רופאי השיקום של משרד הביטחון משימה לאומית, לאור מספרם הרב של הפצועים. בימים אלו הר"י יושבים יחד עם משרד האוצר ודנים בסוגיה של שכר רופאי משרד הביטחון. יש לזה תקציב וצריכים להגיע להבנות בשבועות הקרובים. מנהלים משא ומתן עם האוצר כדי ללכת לקראת הרופאים של משרד הביטחון. הרף הראשוני של שכר רופאי משרד הביטחון הוא נמוך מראש כבר המון שנים, וצריך לתקן את העוול הזה ולשפר את השכר כדי שיהיה אטרקטיבי לרופאים לעבוד במשרד הביטחון. - הוועדה שמעה מנציג נכי צה"ל כי תנאי משרה זה לא רק השכר, רופא לא רוצה להגיע למקום עבודה שידרוש ממנו להגיע תכופות לבתי משפט בשל טענות לחוות דעת מוטעות כיוון שלא הוקם עדיין גוף מפקח על הרופאים באגף השיקום, כפי שהובטח. יש 70,000 פצועים מלפני המלחמה, נוסף על הפצועים מתחילת המלחמה, והתוצאות הן צמצום הטיפולים שמגיעים לנכי צה"ל, כגון פסיכיאטרייה ופיזיותרפיה. לדבריו, הרופאים שכן עובדים לא יכולים לעשות שום דבר בלי נוהל של משרד הביטחון. - היועץ המשפטי של ארגון נכי צה"ל אמר לוועדה כי בדיון הראשון בנושא אמרו נציגי אגף השיקום במשרד הביטחון שהאגף מוכן לשלם את השכר לרופאים. זאת לא סוגיה תקציבית, אין פה בעיה של כסף. זה מחזיר אותנו ל2019-, עוד לפני רפורמת נפש אחת, וזה חוזר שוב – האוצר לא צריך לנהל הליכי שיקום, הוא צריך לתקצב. לאוצר אסור להתערב בתהליך השיקום של הפצועים. משרד האוצר רוצה להוביל תהליכי התייעלות בעולם הרפואה של אגף השיקום. הרופאים היו בתוך ההסכם הקיבוצי והוציאו אותם במשא ומתן. צריך לעשות משהו קיצוני כדי להחיות את התפקיד הזה, ואחר כך לדאוג לשמר. 11 - הוועדה שמעה מנציגת משרד האוצר כי ההסכם שנחתם בספטמבר חל גם על רופאי משרד הביטחון, על 27 רופאי אגף השיקום, והם יקבלו את השכר והתוספות שהוסכמו בהסכם. השכר הוא לא אחיד אצל כל הרופאים. לשכר בקהילה יש ורסיות שונות והבדלים בהתאם לשלל מאפיינים, יתר על כן, בקופות החולים הרופאים הם עצמאים ולא שכירים, וגם שם צריך להסדיר זאת. אצל הרופאים שכר היסוד הוא שיעור נמוך משכר הברוטו, ושכר היסוד של רופאי משרד הביטחון לא שונה משאר הרופאים. לפני שנים אחדות עלתה דרישה ממשרד הביטחון להשוות את השכר של רופאי משרד הביטחון לשכר רופאי הביטוח הלאומי, וניתנו מענקי גיוס ושימור בסך אלפי שקלים בשנה. זה לא הביא לתוצאה הרצויה, אבל ביקשו להאריך את זה כדי לשמר רופאים. היום רואים שזה לא מספיק, והמשרד רוצה לכנס עוד ועדת מעקב שתיתן תוספת משימה לאומית. בסוף השכר הוא לא חזות הכל, תמיד יש הצעות גבוהות יותר בשוק הרפואה. נציגת האוצר אמרה כי משרדה מסכים לעשות הסכם נפרד לרופאי משרד הביטחון, ותיקבע פגישה ייעודית לכך בימים הקרובים. - אירית ואלי אבוטבול, הורים לשני נכי צה"ל, אמרו בדיון כי במהלך הטיפול הוחלפו לבנם שלושה פסיכיאטרים, כי הם מתפטרים. הרופאים המבוגרים באגף השיקום הם בני –80 90. מחכים שלוש שנים לוועדות למחלות נלוות ואין פתרונות. מנכ"ל משרד הביטחון הבטיח שיוקם גוף מתכלל לכל הלומי הקרב, וגם זה לא קורה כבר שנים. - נציג משרד המשפטים סיפר בדיון על התקדמות בנושא הענקת סיוע משפטי חינם לפצועי צה"ל, המשרד נמצא בישורת האחרונה. יש עדיין הידברות לגבי תוספת תקנים והנושא עדיין בטיפול. החלטותיה והצעותיה של הוועדה -הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לשבת יחד עם משרד הביטחון, הר"י וארגון נכי צה"ל בשבוע הקרוב, ולבנות הסכם נפרד ל27- רופאי משרד הביטחון, כפי שהתחייבו, למצוא פתרון מוסכם ולהציג אותו בדיון הבא. -הוועדה מבקשת לקבל ממשרד האוצר העתק של ההסכם הקיבוצי החתום. -הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים תשובה לשאלה מדוע עדיין לא מוענק סיוע משפטי חינם לפצועי צה"ל, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. - הוועדה תקיים דיון נוסף בעוד שבועיים, ויוזמן אליו הממונה על השכר. 12 רפורמת "נפש אחת" – טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון הקדמה ביום כ"ד בחשוון התשפ"ה, 25 בנובמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון משותף עם הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, בנושא: רפורמת "נפש אחת" – טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון )דוח מיוחד 2024 – ישיבת מעקב.( הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל, ארגון נפגעי פעולות איבה, משרד האוצר, משרד המשפטים, לשכת עורכי הדין בישראל, משרד הבריאות, קופות החולים, פורום יהלומי קרב, עמותת בית חם לכל חייל, דוגסקול – המרכז לכלבנות מתקדמת ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הדוח עסק במימוש רפורמת נפש אחת, והנושאים שנבדקו הם: תקציב ולוח זמנים – מימוש הרפורמה בשנים 2022–2021 בהיבטי ניצול התקציב בחלוקה לתחומים; בחינת העמידה בלוחות הזמנים למימוש רכיבי הרפורמה. היבטים במימוש רכיבי הרפורמה בתחומים שונים – "שער הכניסה" לאגף השיקום; המענה למתמודדים עם פוסט-טראומה; עיגון הטבות בחקיקה; מערכות התקשוב והשירות הדיגיטלי; הגדלת מצבת כוח האדם באגף שיקום נכים. שביעות הרצון משירות אגף השיקום – בחינת שביעות הרצון של נכי צה"ל משירותי אגף שיקום נכים, על פי מדדים שונים. בביקורת עלה כי משרד הביטחון התגייס לעשייה והצליח לבצע שינויים רבים במגוון תחומים – חלקם לפי לוחות הזמנים שנקבעו וחלקם בוצעו בשלב מאוחר יותר. יש לציין לחיוב את טיפולו של אגף שיקום נכים בכ10,000- תיקים ישנים של בקשות להכרה בנכות ואת השלמת הרוב המכריע של המשימות בתחום המענה למתמודדים עם פוסט-טראומה. בד בבד, בחלוף יותר משנתיים מאז יצאה לדרך רפורמת נפש אחת, המשרד לא השלים את כל מרכיבי הרפורמה. חלק מרכיבי הרפורמה שלא הושלמו, שמטרתם להביא לשיפור משמעותי בטיפול, בשיקום ובאיכות השירות הניתנים לנכי צה"ל, הם בתחומי ליבה. אי-יישום כלל מרכיבי הרפורמה עלול לפגוע במענה השלם הניתן לנכי צה"ל. סיכומי הוועדה - יו"ר ארגון נכי צה"ל אמר בדיון כי 12,700 איש מוכרים כנכי צה"ל, 47% כבר דיווחו על פוסט-טראומה; אין שום פיילוט עם קופות החולים; יש לארגון מטרה אחת בלבד, והיא להשוות את שכר רופאי אגף השיקום לשכר רופאי קופות החולים, לעבות את המערך הרפואי ולהגדיר את הסמכויות; ממשלת ישראל קיבלה החלטה בשנת 2021 לתת סיוע משפטי חינם לנכי צה"ל, אולם ההחלטה לא מומשה. בימים האחרונים הוצע למשרד הביטחון מודל שיאפשר את המהלך; הסיוע המשפטי צריך להינתן גם לפגועי גוף ולא רק לפגועי נפש; משרדי הממשלה האחרים מונעים מתן תקציב להגדלת מספר המטפלים השיקומיים; משרד הביטחון מבקש להקצות מהמשאבים שלו לנכי צה"ל, אולם משרד הבריאות בולם זאת; יש לזרז את הטיפול בסטטוס ארבעת הפרקים הפסיכו-סוציאליים 13 של רפורמת נפש אחת, החשובים לכלל נכי צה"ל; חובה לבטל את החלטה 4088 של הממשלה ה32-, שבגללה נכי צה"ל רבים לא מקבלים את הזכאויות במסגרת הרפורמה; המחלות הנלוות לפוסט-טראומה – הוקמה ועדה בראשות השופטת הלר, ובמאי 2025 היא עתידה להגיש את מסקנותיה; ארגון נכי צה"ל נכנס מתחת לאלונקה, פתח שתי חוות חוסן ושיש חוות למניעת פוסט-טראומה, והכניס קליניקות למתחמים בשיתוף שיבא, ומגוון תוכניות שעלותן עשרות מיליוני ש"ח. -הוודעה שמעה ממרצה לשיקום בתל השומר ונכה צה"ל שלמרות ההבטחות שפוזרו בנושא תעסוקה להלומי הקרב הוותיקים, נודע כי אם אדם מוגדר הלום קרב נצרך לא רקנמנע ממנו לקבל שיקום תעסוקתי, אף חסומה בפניו האפשרות להיכנס לפרויקט המנטורים להלומי קרב חדשים לצורך שיקום תעסוקתי. - נציגי משרד הביטחון אמרו בדיון כי יש עלייה במספר הפוסט-טראומטים, והמשרד עסוק ביצירת מענים שיקומיים: נפתחו שלושה בתים מאזנים, וטופלו בהם 243 נכים פוסט- טראומטיים; בבית הבראה מטופלים 27 נכים; בית בטוח בתל השומר; וכעת – לקראת מכרז חדש להקמת קבוצות טיפוליות; קו סיוע של נפש אחת מקבל עשרות שיחות בשנה; צוותי מתן – אנשי מקצוע שמגיעים לבית הפצוע או הנכה בעת משבר; עשר חוות שיקומיות נפתחו עם פתיחת המלחמה. המשימות לביצוע: הרחבה של המענים הטיפוליים; גיוס אנשי טיפול )גוייסו 711 מטפלים ונדרשים 1,000 מטפלים נוספים, באמצעות יצירת קשר עם מכונים ואקדמיה(; והרחבת סל הקריטריונים למטפלים. המורכבות העיקרית היא התקינה והתקציב הנדרש ממשרד המשפטים כדי להוציא לפועל את התכנון. ההחלטה קבעה שהשירות יינתן בהנחיית משרד המשפטים, באמצעות מחלקת סיוע משפטי. בימים אלה עובד משרד הביטחון עם משרד המשפטים וארגון נכי צה"ל כדי להציג מודל שיפעיל את הסיוע המשפטי. כאשר תהיה הסכמה על המודל תוצג למשרד האוצר הערכה תקציבית. - ממשרד המשפטים נמסר לוועדה כי משרד הביטחון, האמון על יישום רפורמת נפש אחת, מוביל את מתן הסיוע המשפטי. הסיוע יינתן באמצעות משרד המשפטים, אך סגירת הקצוות, ובכל לזה תקנים ותקציב, היא בהובלת משרד הביטחון. אגף ייעוץ וחקיקה במשרד יסייעו בכל הנדרש לקידום החקיקה. -נציג משרד האוצר אמר בדיון כי התקציב לסיוע משפטי הוא 40 מיליון ש"ח לשנה, והוא נכלל בתקציב רפורמת נפש אחת, שתוקצב בבסיס תקציב משרד הביטחון. אם יועמדו דרישות נוספות הן ייבחנו. משרד האוצר לא יודעים לנקוב סכום מדויק לסיוע משפטי בתקציב לשנת .2025 - יו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה אמר בדיון כי אין התייחסות לאזרחים שנפגעים, ויש ילדים עם פוסט-טראומה. הוא מקבל שיחות רבות מהורים של נפגעי הנובה שאינם יוצאים לעבודה מחשש שילדיהם יפגעו בעצמם. הטיפול צריך להיות בהמשכיות, על ידי אנשי מקצוע. המוסד לביטוח לאומי צריך לסייע לנפגעים. - נציג משרד הבריאות סיפר בדיון על סדרת פגישות עם צוות משרד הביטחון. עלו כמה רעיונות לסייע באמצעות הרופאים במערך קופות החולים. במשרד סבורים שיש אנשים רבים שזקוקים לסיוע נפשי, והטיפול צריך להיות במסגרת ציבורית שנתונה לפיקוח ובקרה. במערך הציבורי מרחיבים את תחום בריאות הנפש גם עבור נכי צה"ל ולא רק למטופלים בקהילה. זמן מתן הטיפול נקבע בהתאם למצב הקליני. 14 - נציגת ארגון נפגעי פעולות איבה אמרה כי לאחר פרוץ המלחמה ביקשו הקליניקות לתת שירות באמצעות מערך אחר. - מקופת חולים מאוחדת נמסר כי הצרכים במדינה גדלו ויש לתת להם מענה. בתוכנית בריאות הנפש של משרד הבריאות ראוי להוסיף מטפלים שלא היו במערכת )תומכי ברא"ן(. הם סבורים שיצטרכו לרדד את הסטנדרטים כדי לאפשר מתן טיפול על ידי מטפלים רבים יותר. - משירותי בריאות כללית נמסר כי מפרוץ המלחמה נתנה קופת החולים תורים ייעודיים לנפגעים וקלטה עובדים במשרות חדשות. אם יש כוונה לתת שירותים נוספים בתוך המערכת לנפגעי צה"ל תהיה בעיה מבחינת זמינות התורים. - נציגת לשכת עורכי הדין אמרה בדיון כי הלשכה תומכת בסיוע משפטי חינם. - מנכ"לית עמותת בית חם לכל חייל אמרה כי שומעים שהנושא מתגלגל בין משרדי הממשלה ואין שורה תחתונה. לנכי צה"ל אין זמן ושום דבר לא מתקדם. - יו"ר פורום יהלומי קרב אמר בדיון שהם צופים שירבו פגועי הנפש והגוף, והטיפול נופל בסופו של דבר על המגזר השלישי. אין חקיקה מסודרת להלומי הקרב, ובפרט – סיוע משפטי, ונוצר מצב שהפורום מגיע לוועדות עם חיילים שאין להם ייצוג משפטי. - נציג משרד הביטחון אמר בדיון שהם מתמודדים עם יותר מ70,000- פצועים. יש 27 תקנים של רופאים באגף השיקום, אך רק 19 תקנים מאוישים. על משרד האוצר למצוא את הדרך הפשוטה להכיר ברופאים באגף השיקום כמקצוע בעדיפות לאומית ולתת להם תוספת שכר. שוק הבריאות הוא שוק במחסור. יש קבוצות גדולות יותר שהוכרו, ומדובר במשימה שעלותה זעירה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - חברי הכנסת מירב בן ארי ומיכאל ביטון יפנו במכתב לשר העבודה בעניין מתן אפשרות להלום קרב נצרך להיכנס לפרויקט המנטורים להלומי קרב חדשים לצורך שיקום תעסוקתי. - יושבי ראש הוועדות יגישו יחד עם חברי קואליציה הצעת חוק פרטית לקידום נושא הסיוע המשפטי. - משרד האוצר ימסור לוועדה עד יום ראשון מה סכום התקציב שמיועד לשנת 2025 לסיוע משפטי. - הוועדה לענייני ביקורת המדינה תקיים ישיבה משותפת עם ועדת החוץ והביטחון בדבר ההתחייבות המפורשת שניתנה למימוש וביצוע מלא של הסיוע המשפטי. בתחנה הבאה של עדכון התקציב תוגש בקשה לעצירת האישורים עד לביצוע פעולות בנוגע לסיוע משפטי. - הוועדות ימשיכו לעקוב אחר שילוב הלומי קרב משוקמים בליווי הלומי קרב חדשים. 15 השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב הקדמה ביום ט"ז בכסלו התשפ"ה, 17 בדצמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל, משרד האוצר, משרד הבריאות, אר"מ – ארגון הרופאים עובדי המדינה. סיכומי הוועדה - ממשרד האוצר נמסר שיש התקדמות משמעותית, ויש בהסכם רובד נוסף עבור רופאי משרד הביטחון, שנדון פה בוועדה. המתווה מקובל על כל הגורמים הרלוונטיים ונמצאים לפני חתימה על הסכם. התוספת תינתן לרופאים גם החודש ואינה קשורה להסכם החדש, שלפיו תהיה תוספת נוספת. מכירים כי הנוסח מוסכם, החתימה היא עניין של ימים ספורים. - יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה אמר בדיון כי יש הסכמה על הנוסח שהעביר משרד האוצר והחתימה היא עניין טכני. לפי ההסכם רופאי משרד הביטחון הם קבוצה ייחודית. המקצועות האחרים שקיבלו תוספת משימה לאומית נחשבים מקצועות, ואילו רופאי משרד הביטחון מטפלים בנכי צה"ל, שהם בראש מעיינינו. הם יוצבו באותה השורה של מקצועות שמקבלים קדימות )פסיכיאטרים, שיקום ועוד( ויהיה שינוי גדול בשכר. הוא מעוניין לבחון אם מנוף השיפור בשכר רופאי משרד הביטחון יוביל לגידול במספר הרופאים וישפיע על מספר המטופלים לרופא מטפל. - סמנכ"לית וראשת אגף במשרד הביטחון אמרה בדיון כי בקרב הפצועים ממלחמת חרבות ברזל יש עלייה בשיעור המלינים על מצב נפשי קשה, מ25%- לכ43%-. הם צריכים טיפול פסיכיאטרי, ואין זמינות של רופאים בתחום. נוסף על כך, יש מאות נפגעי ראש שהצרכים שלהם שונים לחלוטין, ומבקשים מרופא שיקומי הכוונה לטיפול הטוב ביותר. אדם עם פוסט- טראומה אינו יכול להתמודד עם מסירת קבלות לקבלת ההחזרים שמגיעים לו לפי חוק, ולכן מיצוי הזכויות נמוך. ראוי לשנות את השיטה – אם ידוע שהפצוע זכאי להחזר שמעוגן בחוק יש לתת לו זאת בדחיפה. משרד הביטחון יחד עם ארגון נכי צה"ל ניסח הצעת חוק בנושא לפני המלחמה ופרסם אותה להערות הציבור, אולם בגלל המלחמה הופיעו צרכים שלא צפו אותם קודם לכן. המשרד יביא את ארבעת הפרקים בהצעה, אולם בכל יום מתעוררים צרכים שלא צפו אותם. הרופאים המילואימניקים מגויסים לשירות פעיל ורוב רופאי הנפש הם מילואימניקים שהשתחררו. היום עורכי דין שמלווים את הפצועים יכולים לגבות שכר טרחה בכל סכום, לעומת המוסד לביטוח לאומי שיש בו הגבלה. ברפורמת נפש אחת הוקצה סיוע משפטי ממומן על ידי המדינה. משרד הביטחון הציע לקבל תקציב ייעודי בסך 100 מלש"ח שיהיה צבוע, אולם משרד המשפטים דורש ממשרד האוצר מספר תקנים מוגדר לניהול התחום. מאיישי התקנים יהיו אחראים להפעלת הגופים החיצוניים. אנשים עם פוסט-טראומה לא ממהרים לממש זכויות ולכן מיצוי הזכויות נמוך, כמו בסיוע בגנים או טיפולים אלטרנטיביים. אגף השיקום לא מקיים ועדות רפואיות בשלב זה. 16 - מ"מ יו"ר ארגון נכי צה"ל ציין כי בדיון הקודם הובטח שיושווה שכר הרופאים באגף השיקום לשכר רופאים בקהילה ותוספת של 6,000 ש"ח. הם רואים עין בעין את העבודה לטובת האנשים בקצה, מה שלא היה בשנים עברו. נכי צה"ל בוכים וזועקים, ואין יכולת לתת להם מענה להפניות, טיפולים ושירותים חיצוניים. נכה צה"ל ממתין לטיפול פסיכיאטרי ארבעה חודשים, בזמן הרב הזה עלולים לאבד את המטופל, ויש לטפל בנושא. הם מעוניינים לראות את ההסכם שעתיד להיחתם בין משרד האוצר לבין ארגון הרופאים עובדי המדינה, משום שהארגון מחויב לנכי צה"ל. הוא מבקש להלין על עורכי דין שעושקים ניצולי נובה ופצועים. - הרופא הראשי של משרד הביטחון אמר בדיון כי המשרד ניסה לגייס רופאים מבוגרים, שעובדים ברפואת משפחה בקופות החולים, לסיוע באגף השיקום יום בשבוע, אולם התקבלה על כך תשובה שלילית מצה"ל. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה סבורה כי 27 רופאים באגף השיקום אינם מספיקים בשל הגידול הרב במספר נכי צה"ל מפרוץ המלחמה. הוועדה דורשת ממשרד הביטחון, לאחר החתימה על ההסכם על שכר הרופאים באגף השיקום, לקיים חשיבה על הגדלת מספר התקנים ולהעביר את חוות דעתה למשרד האוצר. - הוועדה שמחה לשמוע כי חלה התקדמות במשא ומתן בין ארגון הרופאים עובדי המדינה לבין משרד האוצר, אך אין זה מספק אותה עד חתימה של הצדדים על הסכם להסדרת שכרם של רופאי אגף השיקום. - הוועדה תקיים דיון מעקב בנושא הייצוג המשפטי לנכי צה"ל וההתאמות לסיטואציה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, בהשתתפות נציגי המשרדים הרלוונטיים וארגון נכי צה"ל. - הוועדה תקיים ביום שלישי בשבוע הבא דיון בנושא הישיבה וסיכום האירוע. 17 השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב הקדמה ביום כ"ג בכסלו התשפ"ה, 24 בדצמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד הבריאות, אר"מ – ארגון הרופאים עובדי המדינה, תנועת אימהות בחזית. סיכומי הוועדה - יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה ביקש להודות לכל השותפים מסביב לשולחן, ואמר כי כולם באותו צד ולמען אותה מטרה. הוא ציין כי התוספת לרופאים באגף השיקום היא 9,000 ש"ח, ושאל אם זה מנוף שיעורר שינוי. יש עדיין תקנים פנויים והמערכת צריכה להתחייב שאם 27 התקנים לרופאים יאוישו, הרופאים הנוספים לא ימתינו לתקן משום שיהיו תקנים נוספים לצורך טיפול בנכי צה"ל. הארגון ימשיך לעקוב אחר התהליך וידרוש שינוי לפי ההתפתחויות. - סמנכ"לית וראש אגף שיקום במשרד הביטחון ציינה כי מעקב הוועדה סייע מאוד בקידום הנושא, וביקשה שהוועדה תמשיך לעקוב אחר סוגיית הסיוע המשפטי, שהיא חלק מרפורמת נפש אחת. - יו"ר ארגון נכי צה"ל אמר כי מעורבות הוועדה הביאה לצמצום פערי השכר לטובת רופאי אגף השיקום. פער השכר בין רופא מחוזי לרופא של קופת חולים הוא יותר מ20,000- ש"ח. רופא משפחה רואה בממוצע 22 חולים ביום ומטפל בחולה 9 דקות בממוצע. גם בקופות החולים יש מחסור ברופאים. במציאות כיום מדינת ישראל שולחת את בניה ובנותיה להגן על המדינה והיא נכשלת בטיפול בפצועים. המחסור החמור ברופאים באגף השיקום הוא מחדל מוסרי. יותר משנה הארגון מזהיר על קריסת המערך הרפואי ושום צעד לא נעשה בנושא. מאז הישיבה הקודמת התפטרו מתפקידם רופא מרחבי ושני רופאים מחוזיים. במשך חצי שנה אין רופא ראשי בזמן מלחמה. פצועי צה"ל ותיקים וחדשים נדרשים לחכות חודשים רבים לטיפול, ונתקלים במערכת שאין לה משאבים הראויים להם. המחסור בכוח אדם אינו רק ברפואה אלא גם במיצוי זכויות לפי חוק בתחומים נוספים: אישור והנפקת הפניות, החלפת רכב רפואי אחת ל3- שנים ועוד. יש חובה שכל פצוע יקבל טיפול מהיר, אנושי ויעיל ביותר. במסגרת יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה שהיה אתמול ביקש הארגון לקיים דיון בוועדת החוץ והביטחון כדי לדרוש ממשרד האוצר, ממשרד הבריאות וממשרד הביטחון לגייס באופן מיידי רופאים מחוזיים נוספים ולספק להם את כל המשאבים הנדרשים, ליישם תוך 30 יום תוכנית חירום שתביא לשינוי מהותי בטיפול בפצועים ולהקים מנגנון פיקוח שיבטיח את קיום התהליך כדי שהפצועים לא יישארו מאחור. - נציג משרד האוצר אמר כי ההתרשמות היא שהמערכת נותנת מענה יפה לפצועי צה"ל. מדובר בתוספת שכר של 9,000 ש"ח לרופא ומניחים שהתוספת תקדם את איוש התקנים. נוסף על כך הרופאים יקבלו מכוח ההסכם סכום נוסף, כ3,000- ש"ח. 18 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - אם המתווה הנוכחי לא יספק, הוועדה תתכנס שוב כדי לחשוב על פתרונות מחוץ לקופסה. - הוועדה מבקשת מאגף השיקום במשרד הביטחון, מארגון הרופאים עובדי המדינה ומארגון נכי צה"ל להכין עבודת מטה בעניין תוספת תקנים לרופאים מקצועיים בתוך שירות הביטחון, והוועדה תקיים ישיבה עם סיומה. - הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון יחד עם ארגון נכי צה"ל להכין מצע לדיון בנושא מתן סיוע משפטי לנכי צה"ל. - הוועדה תציע לוועדת החוץ והביטחון לקיים דיון משותף לקידום הנושאים מתוך מחויבות חברתית ודאגה לפצועי צה"ל. - הוועדה תיצור קשר בעוד 30 יום עם אגף השיקום כדי לקבל דיווח על סטטוס קליטת הרופאים. 19 הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי 7 באוקטובר 2023 – דוח ביניים מיוחד הקדמה ביום י"ז באדר התשפ"ה, 17 במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה ישיבת ועדה משותפת עם הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בנושא הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי 7 באוקטובר, דוח ביניים מיוחד. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, מינהלת תקומה, החטיבה להתיישבות, משרד האוצר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, נתיבי ישראל, משרד הבינוי והשיכון, משרד המשפטים, הסיוע המשפטי, משרד התיירות, מועצה אזורית אשכול, עתיד לעוטף – התנועה האזרחית לשיקום העוטף, פורום ארלוזורוב, מועצת התלמידים והנוער הארצית, תנועת אימהות בחזית, מרכז השלטון המקומי, ארגון נפגעי פעולות איבה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מבקר המדינה פרסם דוח ביניים בנושא לקראת דוח שיפורסם בסוף שנת .2025 מטרת הביקורת: לבחון בזמן אמת את התקדמות הליכי השיקום הפיזי והקהילתי של יישובי הנגב המערבי מאירועי 7 באוקטובר 2023. הנושאים העיקריים שנבדקו: העברת תקציבי הפיתוח ליישובי חבל התקומה, מינוי ראש למינהלת תקומה, מעבר תושבי בארי, חולית וכפר עזה ליישובים הזמניים, קידום ההנצחה של נרצחי אירועי 7 באוקטובר 2023 ועיכוב במתן פתרונות ליישובים הסמוכים לחבל התקומה. נתוני מפתח: 5 מיליארד ש"ח המיועדים לפיתוח חבל התקומה טרם אושרו למימוש. מינהלת תקומה פעלה ללא מנהל קבוע שמקום מושבו במשרדי המינהלת במשך כשישה חודשים ( אוגוסט 2024 עד פברואר 2025(. ל14- היישובים שנפגעו קשה באירועי 7 באוקטובר 2023 גובשו פתרונות דיור זמניים, אך במועד סיום הביקורת – 16 חודשים לאחר פרוץ המלחמה – טרם הושלמה הקמתם של כלל המבנים והתשתיות בעבור תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה. ליקויים והמלצות: עיכוב בתקצוב פרויקטים לפיתוח בחבל תקומה – עיכוב משרדי הממשלה בהסדרת גבולות חבל תקומה במשך חודשים ארוכים גרם לעיכוב בקידום מיזמי הפיתוח בחבל בהיקף של 5 מיליארד ש"ח. יכולתה של מינהלת תקומה לממש את היעדים לפיתוח החבל לשם השיקום המהיר שלו, של תושביו ושל קהילותיו הוגבלה, בעוד מרבית תושבי החבל כבר חזרו לבתיהם. מענה ליישובים הסמוכים לחבל תקומה − למרות שבהחלטת הממשלה מאוקטובר 2024 נקבע כי גבולות חבל התקומה ייוותרו בטווח של עד שבעה ק"מ מגבול רצועת עזה וכי בתוך 60 יום יביא ראש הממשלה לאישור הממשלה אזורים נוספים שנפגעו ממתקפת הטרור בדרום הארץ, שיינתנו להם פתרונות בהתאם לצורכיהם. גם בחלוף 60 יום, בתום שנת 2024 טרם ניתן פתרון לתושבי עיריית אופקים. מעבר של תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה למגורי הביניים − רק בפברואר 2025, יותר משנה לאחר 7 באוקטובר 2023 ואף שמינהלת תקומה השקיעה כ-, 1.3 מיליארד ש"ח ומאמצים רבים 20 במעבר של תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה ליישובי הביניים, המעבר עומד בפני סיום. 21 המעברים לוו בקשיים בירוקרטיים וביצועיים רבים: במבני המגורים התגלו ליקויים רבים, התשתיות סביב הבתים ובמרחב הציבורי טרם הושלמו, הדרכים בקיבוץ אינן סלולות במלואן ומבני הציבור החיוניים לשמירת חיי הקהילה טרם הושלמו.לממשלה לא הייתה מדיניות באשר למגורי ביניים בעת אסון. היא קיבלה החלטה לגבי מגורים מיידיים ומגורים לטווח אורך. בכל הקשור למגורי ביניים הסמיכה הממשלה את השר זאב אלקין לקבוע מדיניות. היעדר הסדרה של אתרי ההנצחה לאורך כביש 232 ובאופקים – בביקורת נמצא כי מיזמי הנצחה פרטיים עלולים לעורר תחושות קשות בקרב חלק ממשתמשי הדרך, רבים מהם בני משפחות שכולות וניצולים שחוזרים בימים אלו לביתם או ליישובי הביניים. עוד נמצא כי השימוש במיגוניות כמיזמי הנצחה מקשה על התושבים ועל עוברי אורח להשתמש בהן בהישמע אזעקות. במועד סיום הביקורת, 16 חודשים לאחר אירועי 7 באוקטובר, משרד ראש הממשלה טרם הקים תאגיד הנצחה ולא גיבש מדיניות בתחום ההנצחה הזמנית והקבועה. ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה שנושא הסדרת הנצחה בטיפול. בביקורת נמצא כי עיריית אופקים מתקשה במתן שירותים סוציאליים לתושביה אחרי אירועי 7 באוקטובר. על אף מעורבותם של משרדי הממשלה הרלוונטיים בנושא, ועל אף הסתייעותה בגופים פילנתרופיים, תושבי העיר לא זכו לסיוע מהיר ומעמיק לצורכיהם. כאמור לעיל, באוקטובר 2024 הוחלט כי בתוך 60 יום יביא ראש הממשלה לאישור הממשלה מתווה סיוע לאזורים נוספים שנפגעו ממתקפת הטרור בדרום הארץ, בהתאם לצורכיהם. עוד החליטה הממשלה לבחון את האפשרות לגרוע כספי פיתוח מתקציב מינהלת תקומה ולהעבירם לצורכי רשויות סמוכות, ובהן אופקים ונתיבות. גם בחלוף 60 יום בתום שנת 2024 טרם ניתן פתרון לתושבי עיריית אופקים. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה מהשר במשרד האוצר זאב אלקין, האחראי על שיקום הצפון והדרום, את הדברים הללו: כל ראש רשות החליט האם הוא מעוניין לקבל תקציב ולבצע שיקום או שהשיקום ייעשה על ידי המדינה. המדינה העבירה תקציב לשיקום התשתיות למועצת מטולה על פי בקשתו של ראש הרשות, ולכן קצב הביצוע הוא בידי הרשות. בשלומי ובקריית שמונה הוחזרו התשתיות לשימוש בהיקף גדול. נוסף על כך, המדינה אפשרה לכל תושבי הצפון להישאר בבתי המלון עד תחילת חודש יולי או לחלופין לחזור ליישובים. לדבריו, אין זה ראוי שהרשות תכריז שהיא לא תעניק שירותים לתושבים אם הם ישובו לבתיהם. דוח מבקר המדינה מועיל לעבודתנו ואפשר להפיק ממנו תובנות לפעולות שונות. הדוח התייחס לכמה סוגיות: גבולות החבל – החלטת הממשלה התבססה על מסגרת של יישובים 0 עד 7 ק"מ מגבול ישראל. עם זאת, הממשלה החליטה ב31- באוקטובר 2024 שתתקבל החלטה באשר ל"עוטף של העוטף", כולל סיוע לרשויות שאינן חלק מחבל תקומה ונפגעו במלחמה. יתרה מזאת, הוחלט להקצות בעבור היישובים חלק מתקציב תקומה בסך 1.3 מיליארד ש"ח למשימה הזו. ההחלטה באשר לעוטף של העוטף היא באחריות ראש הממשלה, ועד היום לא התקבלה החלטת ממשלה בנושא. מינהלת תקומה אינה מטפלת ביישובים שבמרחק של יותר מ7- ק"מ. בעקבות הקצאת הכסף, אנו מבצעים תכנון תקציבי מחדש, כדי לתעדף משימות יחד עם צוות מינהלת תקומה. הצפי לסיום התהליך הוא חג פסח ואנו מקווים שעד אז תהיה תמונה תקציבית ברורה. מונה ראש מינהלת תקומה במינוי קבוע. עיכוב בהקמת אתרי ביניים – זהו אירוע מורכב כי המדינה לא הייתה מוכנה לאירוע מסוג 22 זה. אני מערער על ההמלצה שמבקר המדינה נתן. אני מנהל ישיבות סטטוס מעת לעת עם הגורמים הרלוונטיים כי יש קשיים שטרם נפתרו בהקמת אתרי ביניים. יש עניין שהמדינה טרם פתרה: היערכות לאירועים דומים בעתיד. - ראש מינהלת תקומה אביעד פרידמן אמר לוועדה כי תקציב מינהלת תקומה אינו 19 מיליארד ש"ח אלא 17.7 מיליארד ש"ח, שכן יש תקציב בסך 1.3 המיועד לעוטף של העוטף (אשקלון, נתיבות, אופקים, חוף אשקלון, שדות נגב ועוד). מינהלת תקומה מופקדת רק על יישובים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מגבול המדינה. יש הצעת החוק שנמצאת בהכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית למתן פתרונות. בנושא מגורים זמניים: מוקם אתר זמני למפוני בארי בקיבוץ חצרים. ייעשו מאמצים כדי שבקיץ 2026 תושבי בארי יחזרו לבתיהם. יש עדכון סטטוס קבוע אצל השר בנושא המגורים עם החטיבה להתיישבות. הקיבוץ היחיד שטרם נסגרה השיבה אליו הוא ניר עוז, בשל סיבות פנימיות וקיבוציות. רק 18 תושבים פנו למסלול של מס רכוש. מחסור בעובדי בניין היא תקלה גדולה שתשפיע על כל מדינת ישראל. - סמנכ"ל החטיבה להתיישבות ציין בדיון כי היום מעבירים מפתח לעשר המשפחות האחרונות ביישוב רוחמה, ובזה החטיבה מסיימת את המשימות שהוטלו עליה על ידי מינהלת תקומה. עובדי החטיבה להתיישבות מכל הדרגים התגייסו למשימה ופעלו יום ולילה כדי לעמוד ביעדים. פינוי המתחמים והמבנים הם דברים המובאים בחשבון והחטיבה תעמוד בכל משימה שתידרש אליה במסגרת הפרויקט. - ממינהלת תקומה נמסר גם כי עם תחילת המלחמה, תוך כדי פינוי התושבים, הבינו שיש יישובים שהחזרה אליהם תהיה ארוכה יותר, ולכן הועמדו אתרי ביניים קהילתיים בתיאום עם הרשויות המקומיות. ל14- ישובים מכלל יישובי החבל הוצע פתרון באתר זמני (דירות שכורות, מרכזי חוסן, מזכירות, גני ילדים). משרד הבינוי ועמידר שכרו לשם כך דירות ומתחמים מקבלנים ומאנשים שונים. נוסף על כך, יש פתרונות דיור כפריים, אולם הם יקרים יותר ומשך ההקמה שלהם ארוך יותר. הדברים שוקפו לקיבוצים. נבנו 300 יחידות בחצרים בעבור קהילת בארי, 188 יחידות ברוחמה בעבור קהילת כפר עזה, 80 יחידות בעומר בעבור קהילת כיסופים ו60- יחידות ברביבים בעבור קהילת חולית. כל האתרים נבנו במקביל (כ- 800 מבנים) כולל מבני ציבור, תוך כדי המלחמה ועם מחסור בפועלים ובחומר. בחלק מהמקרים הפיתוח נעשה על ידי משרד הבינוי והשיכון ובחלק מהמקרים על ידי החטיבה להתיישבות. כלל המבנים נרכשו על ידי החטיבה להתיישבות מספקים שונים על ידי שימוש במכרזים קיימים, והיא ביצעה את ההצבה והתחזוקה שלהם. הבניה הסתיימה בכלל המבנים. חשוב להדגיש כי האתרים הם זמניים ולא נועדו להישאר, למעט היחידות שהקהילות הקולטות קונות, ולכל אחת מהן יש לו"ז פינוי. יש עשרה יישובים בעוטף שיש בהם נזק כבד, ואנשי החטיבה מובילים את העבודות. המסלול הרגיל בעת פגיעה ברכוש הוא באמצעות מס רכוש: לתבוע, לקבל שמאות ולהביא קבלן לביצוע העבודות. כל אדם רשאי להשתמש במסלול זה. נוסף על כך, המינהלת הכינה מודל שיקום ייחודי שהיישוב מוביל, ומקבל פי-ארבעה מאומדן נזק, פטור מתכנון והיתר ופטור מחובת מכרזים כי ההתקשרות היא דרך היישוב. בתשעה יישובים אושרו תוכניות שיקום. בתוכניות שיקום וצמיחה אין פרק המתייחס להחלפת ממ"דים. בעבר התקציב הועבר על ידי משרד הביטחון וכך התוכנית אושרה. 23 - נציגת משרד האוצר אמרה בדיון כי משרד ראש הממשלה מתכלל מענה מתוך תקציבי הצמיחה של המינהל, וניתן מענה לעוטף של העוטף. תקציבי הצמיחה המיועדים לשנת 2025 כלולים בתקציב השנתי שעתיד לעבור בכנסת, ועם זאת יש קושי משפטי במימושם. - ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים נמסר לוועדה כי בחודש נובמבר 2023 פותחה תוכנית לדירוג ולשיקום הנגב המערבי, שהיקפה 28.5 מיליארד ש"ח. כ5- מיליארד ש"ח הועברו למינהלת תקומה בעבור חבל תקומה. עם אישור החוק צפויים לקבל 850 מיליון ש"ח. במסגרת תקציב 2024 קיבלו 200 מיליון ש"ח עבור פרויקטים של בטיחות, הסדרת צמתים, שיקום נזקים ותשתיות כבישים. בסוף השנה יועברו כל ההתחייבות בחמש רשויות הכלולות במרחב 0 עד שבעה ק"מ. אשר לחניון רעים, לאחר מתן ההתחייבות, בחודש פברואר החלו בעבודות והן עתידות להסתיים בחודש יוני השנה. כביש 232 הוא פרויקט עתיר השקעות, והוא לא חלק ממסגרת אישור החוק. אם מינהלת תקומה תוכל להקצות יותר תקציב, המשרד יוכל לבצע את העבודות. -נציג חברת נתיבי ישראל מסר לוועדה כי יש עבודה שוטפת מול משרד הביטחון, וכי בחברה ממתינים לסל של שנת 2025 כדי לרוץ קדימה. - נציג משרד התיירות אמר בדיון כי יש מעט מאוד אנשים במתקני אירוח ובבתי המלון. המשרד מעניק להם מעטפת, ובהחלטת ממשלה שהתקבלה אושרה אורכה עד 30 באפריל .2025 - נציג המועצה אזורית אשכול סיפר בדיון על עבודה שוטפת וטובה עם מינהלת תקומה. המינהלת הוקמה כדי לקצר מנגנונים בירוקרטיים, היא ממלאת את תפקידה אך הבירוקרטיה עדיין מקשה בכל הקשור למועצה ולליווי היישובים. אנשי המועצה מקבלים פניות מיישובים שתקציב השיקום שלהם פרוס לחמש שנים, והוא משפיע על יוקר הפיתוח. טרם נמצא פתרון לממ"דים בהיבט התקציבי ומבחינת פיקוד העורף, שאחראי על התקינה בהתאם לאיום העדכני. - נציגת עתיד לעוטף – התנועה האזרחית לשיקום העוטף אמרה לוועדה כי 60 יתומים מקיבוצים שונים אינם מקבלים שום תגמול מהמדינה לאחר שהוריהם נרצחו ב7- באוקטובר. לפני עשר שנים התקבל תיקון בחוק תגמולים פעולות איבה המזכה את היתומים בקצבה, ללא קשר לגיל היתום. אולם נפער בור והמעגל הראשון )הילדים( מאירועי 7 באוקטובר אינו מטופל על ידי גופי המדינה. -נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית ציינה כי בדוח מבקר המדינה אין התייחסות לשיקום הנוער, למעט אזכור קצר של הנוער בשכונת מישור הגפן באופקים. בדוח מצוין שמספר הפניות לקבלת סיוע נפשי גדל פי-שלושה, ולמעשה אין מספיק יועצות שיכולות לטפל בפניות. התלמידים זקוקים לסיוע לימודי, ומשרד החינוך קיצץ 70% בשעות לימוד בשנה שעברה. יש פער לימודי עצום וכמויות רבות של חומר, ויש לצמצמן. במסגרת ציון יום המעשים הטובים מועצת התלמידים והנוער יזמה הזמנת אוטובוסים לנסיעה לצפון כדי לסייע בשיקום. - נציגת תנועת אימהות בחזית אמרה כי לטיפול קבוצתי אין ערך ויש לשים לב לזה. יש תוכנית להקים מרפאה גדולה באזור הנגב המערבי. מאז אירועי 7 באוקטובר 2023 אצל אנשים רבים התגלו תופעות רפואיות, אך הם אינם מטופלים על ידי מרכזי הרפואה מכיוון שאין להם רופאים קבועים. 24 - מפורום ארלוזורוב נמסר לוועדה כי יש חשיבות גדולה שהמדינה תשקיע בתעשייה יצרנית בעוטף עם הסתכלות לטווח ארוך, שכן כרגע אין מספיק תעסוקה זמינה באזור, והשכר והפריון נמוכים. החלטותיהן והצעותיהן של הוועדות - הוועדות מודות לשר זאב אלקין האחראי על שיקום הצפון והדרום, ולכל המשתתפים בדיון. - הוועדות מאחלות ברכת הצלחה לראש מינהלת תקומה הנכנס, מר אביעד פרידמן. - הוועדות התרשמו לטובה מתכנון הזמנים ומן השיקום המהיר של הקיבוצים. - הוועדות יקיימו דיון בהקדם, בהשתתפות ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, באשר לאחריות משרד ראש הממשלה על הסדרת מעמד יישובי ה"עוטף של העוטף" )יישובים שהם שרחוקים מגבול המדינה יותר מ7- ק"מ ותקצובן בסך 1.3 מליארד ש"ח( והסדרה של אתרי ההנצחה לאורך כביש 232 ובאופקים. - הוועדות מבקשות ממשרד המשפטים לדווח לוועדה על הבעיות המשפטיות הקשורות לתקציב בסך 1.3 מליארד ש"ח. - הוועדות מבקשות ממשרד מבקר המדינה ליצור קשר עם תנועת עתיד לעוטף – התנועה האזרחית לשיקום העוטף, ולכתוב דוח ביניים קצר על תפקיד המדינה בטיפול במשפחות שהתייתמו מהוריהן באירועי 7 באוקטובר. - הוועדות ישלחו למנכ"ל משרד החינוך מכתב בדבר צורכיהם של תלמידי יישובי הנגב המערבי. - הוועדות סבורות שיש לשקול להקים חדרי מיון קדמיים במקומות שבהם אי-אפשר לקבל טיפול רפואי מספק. - הוועדות יקיימו ישיבת מעקב ובקרה בהשתתפות השר זאב אלקין, האחראי על שיקום הצפון והדרום והחטיבה להתיישבות. 25 תהליכי קבלת החלטות בקבינט )דוח מיוחד 2017 – צוק איתן( הקדמה ביום א' בכסלו תשפ"ה, 2 בדצמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא תהליכי קבלת החלטות בקבינט )דוח מיוחד 2017 – צוק איתן(. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המטה לביטחון לאומי )מל"ל(, משרד הביטחון, צה"ל, ועדת החקירה האזרחית לאסון 7 באוקטובר, ארגון מועצת אוקטובר, המכון הישראלי לדמוקרטיה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מבקר המדינה החל לעשות ביקורת על הקבינט הביטחוני וטרם סיים את הדוח. מטרת הביקורת היא לבחון כיצד באו לידי ביטוי בתהליכי קבלת ההחלטות בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי )הקבינט( יישום ההמלצות של ועדת וינוגרד ושל צוות ליפקין-שחק, שהממשלה אימצה, ולבחון את השפעת המטה לביטחון לאומי )המל"ל( על תהליך קבלת ההחלטות האמור. בביקורת לא נבחן טיב ההחלטות שקיבל הקבינט, ולא נבחנו ניהולו של מבצע צוק איתן ותוצאותיו. הנושאים העיקריים שנבדקו: ▪סמכויות הקבינט – הממשלה במליאתה לא מסוגלת לעסוק באלפי נושאים הטעונים החלטה, ולכן ועדות השרים פועלות כזרועה הארוכה. ▪ למל"ל יש תפקיד חשוב וייחודי המעוגן בחוק המל"ל, המאפשר לו לתכלל את תחום הביטחון הלאומי. הקבינט הוא הזרוע הארוכה של הממשלה, ולפי חוק-▪יסוד: הצבא הוא נתון למרותה. משכך, הצבא מושפע מהחלטות שמקבל הקבינט בנושאים הרי גורל. ליקויים מרכזיים: סמכויות הקבינט, לרבות השאלה אילו נושאים נתונים להחלטתו, אינן מוסדרות ומעוגנות בכתובים. עובדה זו גורמת לכך שאפילו שרי הקבינט אינם יודעים אם הקבינט הוא פורום מחליט או מייעץ בלבד ובאילו נסיבות חובה לכנס אותו. במהלך הביקורת הגיעו שרי הקבינט לדיון בלי שקיבלו חומרים לפני כן ובלי שקראו אותם. המל"ל לא הציע לקיים דיונים בקבינט בנושאים שבהם ראוי היה למקד את תשומת ליבם של שרי הקבינט, כמו המנהרות. רק בחלק מדיוני הקבינט הציג המל"ל חלופות לתוכניות ולהצעות שהציע צה"ל או העלה פערים ובעיות שהיו בתוכניות אלו. בביקורת ראינו שלא היה מי שיאתגר את התוכניות בתוך הקבינט – מה שמציג צה"ל זה מה שמסוכם. ההמלצה היא שראש המל"ל יוודא שבמקרה הצורך המל"ל יציג לקבינט חלופות לדברים שמציגה מערכת הביטחון. על ראש הממשלה לשקול להטיל על המל"ל את האחריות למימוש מתווה העמקת הידע לשרי הקבינט, כדי לחזק את חשיבות הידע שלהם בנושאים המובאים לפתחם. על שרי הקבינט להיערך כראוי לקראת דיוני הקבינט וליזום קבלת מידע. מכינונו של הקבינט של הממשלה ה33- ובמשך כשנה, עד 23 במרץ 2014, לא התקיימו בו דיונים לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לעזה. התוכניות האופרטיביות לרצועת עזה הוצגו לשרי הקבינט לפני 26 שהקבינט קבע את היעדים האסטרטגיים. כפועל יוצא מכך הדרג הצבאי נאלץ להתוות בעצמו את היעדים האסטרטגיים כדי לתכנן לאורם את הפעילות הצבאית. ההמלצה היא שהמל"ל, בשיתוף צה"ל וגורמים רלוונטיים נוספים, ירכז את גיבוש ההמלצות בנוגע ליעדים האסטרטגיים בגזרות השונות ויציע לראש הממשלה לקיים בקבינט מפעם לפעם ובהתאם לצורך דיונים אסטרטגיים לגבי כל גזרה וכל נושא שיש לקבוע בו יעדים, ועל הדרג המדיני לקבוע אותם. בתקופה שלפני מבצע צוק איתן מערכת הביטחון לא הציגה לשרי הקבינט חלק מהמידע המשמעותי בנוגע לרצועת עזה, אשר היה עלול להביא לשינוי המצב לרעה ולהסלמה מעזה. ראש הממשלה עסק באיום המנהרות פעמים רבות במסגרת דיונים פנימיים עם מערכת הביטחון, והללו הגדירו את האיום כמשמעותי ואף אסטרטגי. עם זאת, גם אם לא הייתה כוונת הסתרה, ראש הממשלה, שר הביטחון לשעבר, הרמטכ"ל לשעבר וראש אמ"ן לשעבר לא הציגו לקבינט את איום המנהרות במפורט, על מלוא התפתחותו, היקפו והפערים שהיו לגביו. ב16- בפברואר 2014 התקיים בקבינט דיון שנקבע מראש להצגת התוכניות המבצעיות לגזרת עזה. במועד זה היה ידוע בצה"ל על היקף איום המנהרות, ואולם בתוכניות המבצעיות לא נכלל מענה מבצעי למצב שבו יידרשו הכוחות לתמרן ברצועה במרחב רווי מנהרות. יש חשיבות מכרעת לפורום הקבינט, מתוך כך שהקבינט עוסק בענייני הביטחון ומדיניות החוץ של מדינת ישראל, וכחלק מהשיטה הדמוקרטית הנוהגת במדינה הוא אמור להיות גורם משמעותי בקרב הגורמים המקבלים החלטות. מטרת ההסדרה של סמכויות הקבינט היא להבטיח שהחלטות תתקבלנה בהתאם לעקרונותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. למל"ל מוקנה תפקיד חשוב, הכרחי וייחודי המעוגן בחוק המל"ל, המאפשר לו ראייה כוללת ורב- מערכתית ותכלול תחום הביטחון הלאומי. כחלק מתפקידיו עליו להציג לדרג המדיני חלופות שהן חשובות ביותר לתמיכה בקבלת החלטות בנושאים הרי גורל. ראוי כי ראש הממשלה והקבינט יקיימו דיון אסטרטגי בשאלת היעדים האסטרטגיים בגזרות השונות בהתאם לצורך, וכי הצורך בקיומם של דיונים אלו יעוגן במסגרת אותה תשתית נורמטיבית להסדרת סמכויות הקבינט, הנדרשת לדעת מבקר המדינה. נכון יהיה שבתחילה הקבינט יקבע את היעדים האסטרטגיים, ועל בסיסם צה"ל יכין את התוכניות המבצעיות להשגתם. המידע על איום המנהרות ההתקפיות היה משמעותי והכרחי בתהליך קבלת ההחלטות של שרי הקבינט. אילו איום זה היה מוצג בפירוט לשרי הקבינט כבר בסוף 2013, המועד שבו כבר לא היה ספק בדבר חומרת האיום, הייתה עומדת בפניהם כבר אז האפשרות לדרוש לקיים דיון בדבר אפשרויות הטיפול באיום ולשקול מבעוד מועד את הסיכויים והסיכונים. ראוי לציין שעד לשבוע שעבר בג"ץ עצר אותנו מלהיפגש עם קציני צה"ל ואנשי שב"כ לצורך כתיבת דוח מבקר על אירועי פרוץ המלחמה. אין בכוחנו להציג תמונה חצויה. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה מראש אגף מודיעין וועדות שרים במל"ל על כך שבעקבות מבצע צוק איתן הוקמה ועדת עמידרור, שסידרה בצורה טובה יותר, על בסיס הפקת לקחים, את תפקידי הקבינט, המשימות, התפקוד ומחויבות המל"ל לדיוני הקבינט. הוועדה עשתה עבודה מסודרת, וכבר כמה שנים פועלים על פי המלצותיה, על פי חוק המל"ל והחלטות הממשלה. כאשר מוקמת ממשלה חדשה, יש החלטה ברורה לגבי הקבינט. המל"ל אחראי על דיוני הקבינט, סיוע לרה"מ בהכנסת הדיונים ותכלול עבודת המטה. בעקבות הדוח תוקן סעיף 40 בחוק-יסוד: 27 הממשלה, שלפיו הממשלה מאצילה לקבינט את הסמכות לפתוח במלחמה בתנאי שרה"מ חושב שזה הדבר הנכון לעשות, וכך נעשה גם במלחמת חרבות ברזל. המל"ל אחראי גם על העשרתם והכשרתם של שרי הקבינט באמצעות קבלת מידע אונליין. המל"ל מציג תוכנית סדורה של דיונים בכל זירה ברמה אסטרטגית. - הוועדה שמעה מחברי ועדת החקירה האזרחית כי לכישלון החמור ביותר בתולדות המדינה יש הורים: ממשלת ישראל ומערכת הביטחון כשלו כישלון נורא במשימה שלשמה הוקמה המדינה – ביטחון לאזרחי המדינה באשר הם. מסקנות דוח הוועדה תהליכי קבלת ההחלטות רדודים מאוד ברמה הלאומית. רה"מ מוביל התיישרות והימנעות מחיכוך עם גורמים מקצועיים, דוגמת חיזוק חמאס באמצעות העברת כספים. המוסד ניהל מערכה כלכלית נגד החמאס באמצעות יחידת צילצל, אולם רה"מ העביר לחמאס מיליוני דולרים מדי שנה. בשלב מסוים יחידת צילצל פורקה מחוסר רלוונטיות. יחס של יהירות וזלזול באויב – החמאס הוצג כחלש, ומפקדים בצה"ל לא האמינו שאירוע כפי שחווינו יכול לקרות. אין מענה למצבים של טעייה בהערכת מצב, וזה נכון בפרט במצב של הגנה. אין דיוני עומק והתמודדות עם חלופות מאותגרות קונספציה בהובלת מל"ל. המודיעין כשל קשות בהערכת המצב, החל מהתוכנית שנמצאת במודיעין, דרך תרגילים שעולים מהשטח ועד ללילה של 7 באוקטובר, שלא העירו בו לפעולה יזומה. תפיסת ההגנה מוטית טכנולוגיה – הטכנולוגיה בתוצאה מייצרת תוכנית הגנה כושלת מרמת הדרג הצבאי עד לרמת החיילים בשטח. תרבות המוכנות והכוננות הולכת ופוחתת. הסד"כ לא התאים בשום דרך לתרחיש המסוכן שהיה ידוע בקרב גורמי המודיעין. מפקד חיל האוויר לא הכיר את תוכנית "חומת יריחו". תפיסת ההגנה הבסיסית, שהגנה תמיד יכולה להתפרץ, לא באה לידי ביטוי בתוכנית הביצוע. המרחק הקצר בין הגבול ליישובים – אין עתודות לכוח. מחנות בקרבת הגדר לא היו מוכנים ומתורגלים לפשיטה במצב חירום. לתצפיתניות לא ניתן נשק, וכמובן שהן לא היו מוכנות לפשיטה. מחבלי חמאס זיהו את האמצעים הטכנולוגיים כבר בתחילת המערכה והשמידו אותם. חטיבות ואוגדה יושבות באותו מחנה, והמחנה הותקף. הכוחות שהגיעו לשטח לא היו מוכוונים על פי תוכנית וסדר עדיפות כי לא היה פיקוד ושליטה, ולכן היו יישובים שלא הגיעו אליהם חיילים. אנשים גיבורים הגיעו והסתערו לאן שצריך ללא הכוונה. אין שום הסבר סביר למה שקרה במטה הכללי בלילה שבין 6 ל7- באוקטובר. אף אחד לא העיר את השטח, ושום יישוב לא קיבל התרעה או כוחות. צה"ל מתחקר את הנושא. כיתות הכוננות לא היו מוכנות לביצוע המשימות, הנשקים היו בנשקייה. ביישובי הצפון רוב הנשקים היו בחטיבה המרחבית. המערך הפיקודי היה אמור לשמור על כוחות הכוננות האזרחי, והוא פורק. סוגיית מיגון התושבים – הייתה החלטת ממשלה בסך 5 מיליארד ש"ח למיגון הצפון, אך ראינו כעת שאזרחים מסתתרים בחדרי המדרגות. המלצות דוח הוועדה אימוץ מחדש של תרבות לקיחת אחריות – המשמעות היא ועדת חקירה ממלכתית. הקמה מחדש של מערך בקרה מאתגר תהליכי חשיבה ומנהיגות שתדרוש את האתגר 28 וחשיבה אחרת מגורמים מקצועיים. מוכנות תוך מתן מענה למצבי הפתעה. בניין כוח צה"לי אחר, בניית צבא חזק, גדול וחכם תואם מציאות עכשווית ועתידית. בניית מערך הגנה אזרחית מותאם למשימותיו בהיבט של הכשרת לוחמים ואספקת ציוד. נדרשת כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי מעודכנת, שלפיה לא תהיה הכלה והתעלמות מהפרת הסכמים והתעצמות של גורמי טרור. ברמה האישית, רה"מ אחראי לפגיעה ברדידות בכל המוקדים, הוא אחראי ישיר לקונספציית הכסף לחמאס והשתקת הקולות. הוא התעלם מכלל ההתראות שקיבל על כך שאויבינו מנצלים את המצב שאנו נמצאים בתקופה חלשה )עקב הרפורמה המשפטית(. גם שר הביטחון, ראש השב"כ, הרמטכ"ל ובכירים נוספים חייבים לשלם את מחיר האסון על ההתעלמות מכל נורות האזהרה והיעדר מענה ביטחוני ראוי. יש התייחסות גם לאחריות של ראשי הממשלה הקודמים, בנט ולפיד, שלא שינו את הקונספציה. פיקוד הדרום ואוגדת עזה כשלו באופן חמור עד לידי קריסת מערכות ההגנה שלהם. היישובים הישראליים והחיילים הופקרו לגורלם. שרי הממשלה אחראים לקריסת המערך הממשלתי ב7- באוקטובר ולחוסר המענה למשפחות החטופים והנעדרים לכל אורך הדרך. חברי הוועדה מבקשים להביע הערכה גדולה לצה"ל – הוא התאושש ועשה עבודה טובה בלחימה. ולפני הכול, החזרת החטופים היא ערך עליון, לא משאירים פצועים מאחור. האתגר הוא להשיב את האמון בקרב האזרחים, ויש עוד הרבה עבודה בנושא. אזרחי המדינה נטלו יוזמה והקימו ארגונים אזרחיים להקמת ועדת חקירה אזרחית. היו שבחרו להציג את הוועדה כוועדה פוליטית, אולם חברי הוועדה מגיעים ממגוון הקשת הפוליטית. רוצים לקבל את התחקיר של נחל עוז, כדי למנוע את האסון הבא. אייל אשל, אביה של רוני אשל ז"ל, ממקימי הוועדה האזרחית, אמר בדיון שהוא רוצה להציב את האמת כפי שהייתה ולספר את הסיפור האישי האיום והנורא של נחל עוז, כי זו הבושה של צה"ל היום. התרבות הארגונית של צה"ל היא כושלת, ולכן העם רוצה לייעץ. צה"ל כל הזמן עסוק בבלימה, כי בעיניו הוא הכי טוב ואין לו צורך בייעוץ. - נציג צה"ל אמר בדיון כי לצה"ל יש חובה ערכית ומוסרית לתקן את הכשלים ולשקם את האמון מול הציבור. היו אנשים שתיקנו וגילו גבורה, והיו שכשלו. בסופו של דבר יש המלצות שהן גם אישיות. עושים את מלאכת התחקיר במציאות שבה פועלים בכל הזירות. בשבועות האחרונים הם מאיצים את התחקירים באופן משמעותי ועובדים על כך שעות רבות. עבודת צה"ל בקבינט – צה"ל הוא צבא המדינה וכפוף לשר הביטחון. המל"ל אחראי לרכז את עבודת הקבינט, וצה"ל מסייע במילוי תפקידו ומשתף אותו בכל דבר ועניין כדי שהעבודה תהיה איכותית. צה"ל רואה חשיבות בכך שהקבינט יחזיק את המידע הנדרש לחברי הקבינט. מדי פעם קציני צה"ל נקראים לפגישות מעמיקות עם חברי הקבינט כדי להסביר להם את המידע. המידע משותף לחברי הקבינט, מל"ל, המזכירות הצבאית ורה"מ. בדיוני הקבינט צה"ל מחזיק את ההערכות על פי נושא הדיון שנקבע על ידי הדרג המדיני והמל"ל. מזהים מול המל"ל והדרג המדיני תהליכים סדורים. - נציג אחים לנשק ציין שהחוק קובע שעל המבקר להיות בקשר מתמיד עם הוועדה לענייני ביקורת המדינה ולהציג לה דוח. הוועדה צריכה לדרוש ממבקר המדינה להגיש דוח על אירועי 7 באוקטובר. 29 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודה לחברי ועדת החקירה האזרחית על עבודתה. - דוח ועדת החקירה האזרחית ישמש אבן הראשה לדורות הבאים ולהיסטוריה של מדינת ישראל. - הוועדה התרשמה שנמשכת המגמה להטיל את האחריות על כולם מלבד על הדרג המדיני. המדינה והעם מחכים להקמת ועדת חקירה ממלכתית. 30 המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל הקדמה ביום כ"ח בטבת תשפ"ה, 28 בינואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה ישיבת מעקב בנושא המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל (דוח שנתי 66ג.) הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החוץ, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, מערך ומטה ההסברה הלאומי, המטה לביטוחן לאומי – המל"ל, המשרד לעניינים אסטרטגיים, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, מערך הסייבר הלאומי, הליגה נגד השמצה – ADL, ההסתדרות הלאומית ציונית, הר"י – ההסתדרות הרפואית בישראל, ור"ה – ועד ראשי האוניברסיטאות, מרכז השלטון המקומי ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה לעיסוק בנושא זה, ובמיוחד בעת הזו, חשיבות עליונה. אנו נמצאים בשלבים אחרונים של כתיבת דוח בנושא. אלמלא עיכוב שדרש השלמה של דובר צה"ל, הדוח כבר היה מתפרסם. יש עיסוק משמעותי בתפקוד מערך ההסברה במשרד רה"מ, בשאלות כיצד הממשלה נערכה ותפקדה בתחום ערב המלחמה ולאחר פרוץ המלחמה, כולל עיסוק במעגלים מהותיים, כמו כניסה לרשתות החברתיות, החברה האזרחית ועוד. ידוע היום שיש שינויים תקציביים בנושא כתוצאה מתקציב נוסף שאמור לקבל משרד החוץ. מה הסטטוס התפקודי של מערך ההסברה הלאומי? האם חל שינוי במערך הארגוני? מדי יום אנו שומעים על המציאות של חיילי צה"ל בעולם. יש שאלות רבות שנמצאות בחזית הנושאים, והן דורשות מעקב וטיפול. משרד רה"מ צריך לתת תשובות לכל הפערים שקיימים. הייתה תפיסה ממשלתית שלמה, שסוכמה גם בהחלטת ממשלה, וביסודה עומד גוף ששמו מערך ההסברה הלאומי. כיום אין ראש מערך הסברה לאומי, וגם מינהל המטה אינו מאויש. יש שבעה תחומים במערך, ומהם מאוישים רק שניים-שלושה תקנים. התפיסה הארגונית כיום חלולה לחלוטין, וכדי לשפר את המצב יש גורמים שצריכים לומר לאן הם מתכוונים לכוון את הספינה בהמשך הדרך. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת על כך שהחלטת הממשלה משנת 2007 התייחסה להקמת מערך ההסברה, אולם היא אינה מעודכנת ולא עונה על הצרכים הנוכחיים של ההסברה בהיבט הטכנולוגי, הואיל ויש כיום ניו-מדיה ואתר אינטרנט שאינו רלוונטי. בהחלטה יש התייחסות גם למאגר מתדרכים ומדיה מסורתית )טלוויזיה(. אוכלוסייה גדולה אינה צופה בטלוויזיה, ופלח גדול ממנה נמצא בקמפוסים. יש ליצור סינרגיה של המדיה המסורתית עם ניו-מדיה. ראוי לחשוב על התמודדות עם אלגוריתמים שונים. גופים שמתעסקים בהסברה מנסים לפרוץ לקהלים שאינם בהכרח תומכי מדינת ישראל. בתחילת המלחמה הייתה פעילות ענפה של החברה האזרחית, אולם היא הלכה ודעכה במהלך החודשים שלאחר מכן. יש לחשוב על כלים להפעלת מערך זה במידת הצורך, בניהולו של משרד ההסברה. 31 תופעת הפייק-ניוז היא תופעה דרמטית שנוגעת לתחומים רבים, וחלק ממנה מופעל על ידי מדינות זרות. 32 -נציגת ההסתדרות הציונית העולמית ציינה כי בדיון הקודם דווח שנרצחו שישה יהודים מחוץ לגבולות ישראל בגלל אירועי אנטישמיות, וכיום המספר עלה לעשרה אנשים. ברשתות החברתיות אין רגולציה, והשפה יוצרת מציאות. התבטאויות פוליטיות שהיינו מכילים בעבר הופכות כיום לאירועים אנטישמיים )קריאה לרצח יהודים ושלילת מדינת ישראל כמדינה יהודית(, וההיסטוריה חוזרת על עצמה בנוגע לגלי האנטישמיות בקמפוסים. לכן ראוי לחקור את האירועים ברמה אקדמית. ראוי לתכלל את העבודה בהיבט החינוכי, הכלכלי והרגולטורי. יש צורך באיסוף מידע ולהקדים את ארגוני הטרור. חברות ישראליות יודעות לעשות בדיקה על אירועי הטרור, אך אין קשב לכך. - הוועדה שמעה ממשרד החוץ לראשונה על תקציב גדול ומשמעותי בסך 545 מיליון ש"ח לשנה שניתן לענייני הסברה, והוא יאפשר מתן כלים והדרכה. במשרד מחויבים להחלטת ממשלה, ולפיה המשרד שמטפל בדה-לגיטימציה ובאנטישמיות הוא משרד התפוצות, וסגנית שר החוץ שרן השכל עוסקת בנושא האקדמיות. מתקיימים מפגשים עם חברות טכנולוגיות ומשפיענים, וכל ארגון קיבל הזדמנות לפנות עם הצעות לפעילות כדי לשתף כמה שיותר גורמים אזרחיים. יש 109 נציגויות ברחבי העולם, ונעשה מאמץ גדול בכל התחומים. הסברה היא כלי להגיע ליעדים מדיניים, ויש מאמץ אדיר בדיגיטל. חל שיפור משמעותי בשת"פ בין משרדי הממשלה האחרים. עובדים עם קבוצות שלמות של שגרירים צעירים. יש עבודה מתמשכת עם ארגונים בין-לאומיים רבים שישראל קרובה אליהם, כדי לשקף את המסרים ברמה המקומית ומחוצה לה. אין יבשת בעולם שלא מתקיים בה טקס לזכר השואה. הקב"טים בנציגויות בקשר שוטף עם גורמי האכיפה. - נציגת משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות סיפרה כי המשרד הקים משל"ט לאומי לניטור אירועי אנטישמיות ברשתות החברתיות, דה-לגיטימציה ותנועות חרם ברחבי העולם. בשנה האחרונה אותרו 1,300 אירועים. למשרד התפוצות אין רגל מבצעית, ולכן המידע מועבר לגופי ביטחון, לשותפים ולמשרדים כדי לנסות למנוע חלק מהמקרים. המשרד אינו גדול, והוא חולש על נושאים רבים בזירה. בשבוע השני למלחמה הוקם אתר הסברה לאומי באנגלית. אחד מהאתגרים היה מול הפלטפורמות, מאחר שהקמפיינים יורדים מהאוויר בגלל שהם עוסקים בנושאים רגישים כמו הסברה. במשרד משקיעים תקציבים רבים בקידום ממומן כדי להתגבר על הקושי. בתקופת המלחמה המשרד העביר סיוע בסך כ30- מיליון ש"ח לארגוני חברה אזרחית בתחומי ההסברה ותדמית מדינת ישראל כדי להרחיב את הפעולות של היוזמות האזרחיות. למשרד יש נפח של תקציב שאינו צבוע לתפוצות ולדה-לגיטימציה, והוא אפשר גמישות במלחמה והסטת תקציבים מאוד משמעותיים תוך זמן קצר. - נציג מערך ההסברה הלאומי ציין כי תופעת האנטישמיות היא רחבה, והפעולות שמדינת ישראל עושה הן בגדר פלסטר. ראוי שכל המשרדים יפעלו תחת ראש המערך, ומשרד החוץ, משרד התפוצות והמל"ל ימשיכו להיות שותפים. ללא ראש מערך – אנשים לא נותנים מענה. למערך ההסברה יש ארבעה וחצי תקנים. המערך מוציא קמפיינים באופן עצמאי ועובד עם משפיענים רבים ברשת. ראוי שיהיה דובר מטעם המדינה שידבר לאזרחים ויעדכנם. פועלים מול קהלים למימוש מטרות המלחמה. מערך ההסברה הוא הגוף המתכלל בסופו של דבר. 33 -נציגת המל"ל אמרה כי הם פועלים עם המשרדים האמונים על הנושא )משרד החוץ ומשרד התפוצות( לצורך טיפול ותכלול מסרים ומידע שמועבר. -מנכ"לית הליגה נגד השמצה אמרה בדיון שהם מזהים עלייה רציפה במשך כמה שנים בתופעת האנטישמיות. רצח יהודים הוא אינדיקטור לכך שאנו בבעיה גדולה. 46% מאוכלוסיית העולם מחזיקים בעמדות אנטישמיות משמעותיות, סטריאוטיפים שקיימים במדינות ובחברות, והמצב הוחמר מ7- באוקטובר. פחות מ48%- מאוכלוסיית העולם מכירים באמיתות ההיסטורית של השואה, ו57%- מאוכלוסיית העולם מאמינים שאנטישמיות היא בעיה רצינית שיש לטפל בה. יש אמצעים חדשניים שאפשר להשתמש בהם כדי לטפל בתופעה: פעילות מסיבית של דיגיטל וסייבר. צריכים את גורם אכיפת החוק שיהיה קשוב לקהילה היהודית: הנגשה תרבותית, דיבור על אנטישמיות ופשעי שנאה. - נציג הסוכנות היהודית אמר לוועדה שהסוכנות פועלת באמצעות השליחים בשטח אבל לא משמשת כגוף הסברה. מאחר שהסוכנות לא מוגדרת כagent- foreign בארצות הברית, יש מגבלות על פעילותה לעומת משרד החוץ. העשייה של הסוכנות היא בקהלים היהודיים בחו"ל ומול משרדים ממשלתיים, גופים וארגונים. עיקר המאבק באנטישמיות נעשה על ידי השליחים – בחזית הקשה של הקמפוסים ומול ארגון הלל. רואים ושומעים את הקולות של הסטודנטים היהודים והישראלים, וגם את חוסר הסימטריה בין כמות הפעילות של הסוכנות לכמות הפעילות הנגדית. פועלים בעיקר בארצות הברית, בקנדה, במערב אירופה ובדרום אפריקה. בשנה שעברה דווחו בצפון אמריקה 227 מקרים של אלימות או איום באלימות, ואילו השנה אנחנו כבר עם 285 מקרים, והיא עוד לא הסתיימה. השליחים הקהילתיים של הסוכנות יחד עם ADL מעבירים לקבילות היהודיות הכשרות, תוכניות הדרכה וכלים להתמודדות עם התופעה. לסוכנות יש מרכז ידע שיתופי שהוקם בשנים האחרונות בעקבות הקורונה שנקרא JReady, והוא כולל מאגר משתתפים אדיר שרק הולך וגדל. קרן ביטחון הקהילות פועלת למיגון ואבטחה של מוסדות יהודיים במימון הסוכנות. - נציגת מערך הסייבר הלאומי אמרה בדיון כי המנדט של המערך הוא כלפי האוכלוסייה האזרחית במדינת ישראל, ברמת המודעות לסכנות ברשת. בחודש הבא עתיד לעלות קמפיין הסברה נרחב בנושא הפייק-ניוז. מדינות זרות מנסות להשפיע על אזרחים באמצעות כלים של פייק ניוז, דיפ-פייק וזריעת בהלה ופחד ברשתות החברתיות. בנוסף לכך יש תוכניות חינוך לתלמידים וסטודנטים באותם עולמות. - מנכ"ל בצלמו ציין בדיון כ החל מ7- באוקטובר יש נרמול של רצח יהודים בעולם. יש לעצור זאת מייד כדי שמספר הנרצחים היהודים על רקע אנטישמי לא יגדל. משרדי הממשלה לא צריכים להתערב בכל מקרה, אולם אין גוף במדינה שאפשר לפנות אליו. ראוי שיהיה שולחן עגול לפניות של יהודים ושאינם יהודים מכל העולם לדווח על אירועי הסתה אנטישמיים, שיורכב מנציגים של כמה משרדי ממשלה. הוא ייתן מענה מסודר וממוסד וידווח לוועדה בכל רבעון על הפניות שהתקבלו ועל הפעולות שנעשו. כל הארגונים החוץ-פרלמנטריים וכל הארגונים האנטישמיים כמעט שלא מקבלים מענה מסודר וממוסד. בכל משרד ממשלתי יש ממונה על המאבק בגזענות, אבל יש חשיבות גדולה יותר למינוי ממונה על המאבק באנטישמיות. 34 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה הזדעזעה לשמוע כי עשרה יהודים נרצחו ואלפים הותקפו בשנה החולפת בגלל אירועים אנטישמיים. - הוועדה ממליצה כי עד שימונה ראש מערך ההסברה הלאומי, התכלול ייעשה על ידי משרד החוץ. -הוועדה מחייבת את משרד החוץ, משרד התפוצות, מטה ההסברה הלאומי והסוכנות היהודית לקיים שולחן עגול ולקבוע דיונים שוטפים אחת לחודש. - הוועדה תוציא מכתב לרה"מ ולמנכ"ל משרדו על כך שהמאבק באנטישמיות אמור להיות מתוכלל על ידי מערך ההסברה על פי החלטת ממשלה, ויש לאייש את התפקידים במערך. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא. 35 הכנסת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 24 בפברואר 2025 לכבוד: חה"כ זאב אלקין מר בצלאל סמוטריץ מר יואב קיש שר במשרד האוצר שר האוצר שר החינוך שלום רב, הנדון: החלטות מדיון הוועדה "הצגת תקציב המינהלת לשיקום הצפן והיערכות לשיבה הביתה", בהשתתפות השר במשרד האוצר, חה"כ זאב אלקין הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל והוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימו בכ"ו בשבט התשפ"ה, 24 בפברואר 2025, דיון משותף בנושא הצגת תקציב המינהלת לשיקום הצפון והיערכות לשיבה הביתה, בהשתתפות השר במשרד האוצר חה"כ זאב אלקין. בדיון השתתפו חברי כנסת, נציגי משרדי ממשלה, ראשי רשויות, נציגי יישובים, נציגי ארגוני החברה האזרחית ואחרים. החלטות יו"ר הוועדות כפי שהובאו במעמד סיכום הדיון הוועדות מודות לשר במשרד האוצר חה"כ זאב אלקין על השתתפותו בדיון ועל הסקירה שהביא .1 בפניהן ומודות ולנציגי משרדי הממשלה, לראשי הרשויות המקומיות והאזוריות ולנציגי הארגונים החברתיים על השתתפותם בדיון. הוועדות סבורות כי החלטות הממשלה שהתקבלו במהלך המלחמה ונוגעות לשיקום הצפון אינן תואמות .2 את המציאות בשטח. הוועדות סבורות כי החלטת הממשלה על החזרת התושבים ליישוביהם ב1- במרץ 2025, באמצע שנת .3 הלימודים, מנוגדת לצורכי התלמידים והוריהם. יתרה מזו, יש יישובים, למשל מטולה ומנרה, שהנזק הרב 36 שנגרם לתשתיות ולמוסדות החינוך שלהם במלחמה אינו מאפשר כלל את שיבת התושבים לבתיהם ואת פתיחת מוסדות החינוך. 37 הוועדות מבקשות מהשר במשרד האוצר .4 א. לפעול לעדכון החלטות הממשלה כך שיתאימו למציאות בשטח. ב. לראות במטולה ומנרה מקרים מיוחדים, בשל היקף הנזקים והצרכים הייחודיים שמאפיינים את היישובים. כל אחד מהם זקוק לטיפול מותאם אישית, ובכלל זה הקצאת תקציבים ייעודית, הקצאת משאבים מוגברת ומתן עדיפות לצרכים המקומיים. ג. לבחון את בקשתו של ראש מועצת מטולה לדחות את שיבת התושבים והתלמידים, שנקבעה ל1- במרץ 2025, ולקיים תהליך שיקום תשתיות עד יולי 2025. יש לאפשר לרשות להיערך לשיבת התושבים כדי שיחזרו לסביבת מגורים נאותה, ולא להחזירם ליישוב שנזקי המלחמה ניכרים בו ואי-אפשר לקיים בו שגרת חיים ראויה. ד. לעדכן את הוועדות בדבר לוח הזמנים לפרסום חוות הדעת המשפטית הנדרשת לשחרור תקציבים. ה. לקבל עדכון לגבי מועד פרסום תזכיר החוק להטבות מס לעיר נהריה. ו. לפעול לחיוב 15 מיליארד השקלים המיועדים לשיקום הצפון בתוכנית אסטרטגית לחמש השנים הבאות. ז. לקיים שולחן עגול עם כל הגורמים המקומיים, ראשי הרשויות ונציגי "קיבוצי השמינייה", ולשתפם בכל ההחלטות הנוגעות ליישובים שלהם. הוועדות סבורות כי שיתוף זה חיוני להצלחת התהליך ויבטיח כי כל צעד שיינקט יהיה מותאם לצורכי התושבים. ח. לכלול בתוכנית החמש-שנתית תקציב ייעודי להיערכות לרעידות אדמה. הוועדות מבקשות ממשרד החינוך .5 לבחון את בקשת ראש מועצת מטולה לדחות את חזרת התלמידים לבתיהם ולבתי הספר מ1- במרץ 2025 ליולי 2025 – המועד המשוער של גמר שיקום התשתיות. הוועדות מבקשות ממשרד האוצר .6 לקבל לעיונן בתוך שבועיים את פרוטוקול הצוות לבחינת מסלול ייחודי לתושבי הצפון, וכן לקבל הבהרות בדבר מועד גיבושו והקריטריונים שהצוות הסתמך עליהם בהחלטתו. הוועדות יעקבו אחר ההתקדמות בנושאים הללו ויקיימו דיוני מעקב. נודה על תשובתכם. בברכה, בברכה, חה"כ מיקי לוי חה"כ עודד פורר יושב- ראש הוועדה יושב- ראש הוועדה המיוחדת לענייני ביקורת המדינה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 38 דוח מיוחד בנושא מתקפת הטרור ב7- באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה )בריאות הנפש( הקדמה ביום ג' באדר תשפ"ה, 3 במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הדוח מיוחד בנושא מתקפת הטרור ב7- באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה – פרק 1. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות, הר"י – ההסתדרות הרפואית בישראל, קופות החולים, זק"א – איתור, חילוץ והצלה, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, המרכז לבריאות הנפש שלוותה, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, משרד ראש הממשלה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, שורדי פסטיבל הנובה, מועצות מקומיות, ארגון נפגעי פעולות איבה, תנועות, עמותות, איגודים, ארגונים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מבקר המדינה מר מתניהו אנגלמן סקר את הנושא: עם פרוץ המלחמה קבע המבקר שהביקורת תכלול את כל הדרגים, וככל שתקום ועדת חקירה ממלכתית, גבולות הגזרה יתואמו איתה; אין סתירה בין ועדת חקירה ממלכתית לבין ביקורת. עם תחילת הביקורת נרשמה התנגדות מצד צה"ל לשתף פעולה עם משרד מבקר המדינה, והוגש בג"ץ בנושא. התנהלות זו גרמה לסחבת במשך חודשים רבים. בינתיים במשרד המבקר לא שוקטים על השמרים, וכ200- עובדים במשרד עוסקים ב60- סוגיות הקשורות למלחמה. המשרד החל בפרסום דוחות אזרחיים חשובים בכל הקשור לטיפול באוכלוסייה. בין היתר, עלתה מהתחקירים ההבנה שכל גוף )צה"ל ושב"כ( מתחקר את עצמו, ואין תמונה מלאה של אירועי 7 באוקטובר. משרד מבקר המדינה הוא הגוף היחיד שיבצע סנכרון בביקורת בין כל הדרגים. לפני כחודשיים החל המשרד בבדיקת הדרג המדיני והמוסד, ונותרה הבדיקה בצה"ל ובשב"כ. הציפיה מהגופים היא לעמוד בחוק מבקר המדינה ולשתף פעולה עם הבדיקה. חוק מבקר המדינה קובע במפורש שהביקורת עומדת בפני עצמה, ואין בסיס לטענה שהיא מזהמת תהליכים אחרים של בדיקה. המבקר הוסיף שאחרי הכנת הדוח מטעמו הוועדה תוכל להתכנס ולדון בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. לדברי המבקר, הדוח המוצג בדיון נוגע למאות אלפי אזרחי ישראל. מעגלי הפגיעה בחברה הישראלית הם רבים. הציפיה ממשרד הבריאות, כמבוקר הראשי, ומהמשרדים האחרים היא לעסוק בתיקון הליקויים בשלב ההיערכות, ויפה שעת אחת קודם. מערכת בריאות הנפש אינה עומדת, במשך שנים, בחובה לתת לאזרחי ישראל טיפול נפשי במענה מהיר על ידי קופות החולים. במהלך הבדיקה היו אנשים שהתפנו לבתי המלון וקיבלו שירות ממתנדבים (למשל אנשי ארגון זק"א). יש צורך במערכת סדורה שתפעל במקרי אסון. הדוח עסק גם במתן רישיונות נשק. הבקרה והפיקוח על מקבלי רישיונות נשק אינם מספקים, וכך גם הממשקים בין משרד הבריאות למשרד לביטחון לאומי. ב15- בנובמבר 2023 שלח המבקר מכתב לראש הממשלה בנושא בריאות הנפש, ומנכ"ל משרד הבריאות גיבש תוכנית בנושא, עם הקצאת תקציב. התוכנית היא ללא מדידת זמני ההמתנה ויש מקום לשפרה בעניין זה. ברור כי יש פער עצום בין פעילות המערכת הציבורית לצורכי האוכלוסייה, ועל משרד הבריאות לבדוק איך לטפל בצרכים של האזרחים בעת הזו. נדרשות כאן הפקת לקחים והתייחסות להיערכות 39 לאירועי חירום. המבקר ציין לחיוב את בתי החולים שהתגייסו וטיפלו במפונים. מתנדבים רבים עסקו בבריאות הנפש, אולם מתנדבים אינם אמורים להחליף את המערכת הממשלתית. נציגי משרד מבקר המדינה מסרו את הנתונים האלה: מטרת הביקורת היא בחינת פעילות מערך בריאות הנפש בסמוך לאירועי 7 באוקטובר ובחודשים שאחריהם, ובדיקת התארגנות המערך למתן טיפול לזקוקים לו מקרב האוכלוסייה כולה, לרבות זו שפונתה, בדגש על מי שיש להם תסמינים של טראומה נפשית, חרדה ודיכאון. הנושאים העיקריים שנבדקו: היערכות משרד הבריאות למתן שירותי בריאות הנפש בחירום; ▪ הטיפול הנפשי באנשים מאוכלוסיות בסיכון (מפונים בבתי המלון, ניצולי ▪ המסיבות ומתנדבי זק"א;) מתן וחידוש של רישיונות נשק לאנשים עם תסמינים נפשיים; ▪ תקצוב תחום בריאות הנפש; ▪ היקף האוכלוסייה שנפגעה; ▪ הטיפול באוכלוסייה שנפגעה. ▪ נתוני מפתח: סקר משרד מבקר המדינה מעריך בכ900,000- את מספר האנשים הסובלים מתסמיני פוסט- טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם ברמה בינונית או חמורה ולא פנו לטיפול מאז 7 באוקטובר אך מתכוונים לפנות לטיפול במסגרת טיפולית כלשהי. 38% מהמשיבים על הסקר דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה )דיכאון וחרדה(, ופחות מ1%- מן הפונים לעזרה קיבלו סיוע. הסיבה העיקרית לאי-קבלת הטיפול היא חוסר אמון במערכת, חוסר זמינות של התורים וחוסר ידיעה על האפשרות לקבל טיפול. על פי הערכת משרד הבריאות, כ- 80,000 אנשים יזדקקו למענה במערך בריאות הנפש הציבורי. לעומת נתון זה של 38% פחות מ1%-, מאוכלוסיית ישראל פנו לקבל טיפול וגם קיבלו אותו מאז 7 באוקטובר )כ60,000- מתוך 9.5 מיליון,( בהשוואה לשיעור המדווחים על תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם ברמה בינונית או חמורה בכלל האוכלוסייה, לפי סקר מבקר המדינה. 11% מהמפונים קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן שפעלו בחצי השנה שלאחר 7 באוקטובר 23,000( מתוך 210,000). רק 4% מילדי שדרות המפונים (כ440- מתוך 10,500) קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן בתקופה זו. רק 24% מניצולי המסיבות שחוו טראומה נפשית קשה קיבלו טיפול והשלימו אותו במרכזי החוסן ובקופות החולים )כ890- מתוך כ3,700-(. לאחר 7 באוקטובר, מתוך כלל הבקשות לקבלת רישיון להחזקת נשק וחידושו העביר המשרד לביטחון לאומי למשרד הבריאות 3% בלבד מהצהרות הבריאות לשם בחינת הכשירות הנפשית של המבקש. שיעורי הצהרות הבריאות שהועברו בשנים שקדמו לכך היו .10%–4% ליקויים: משרד הבריאות לא נערך מראש למתן שירותי בריאות הנפש לאוכלוסיות מפונות ומתפנות. מומלץ כי משרד הבריאות יגבש מדיניות למתן שירותי בריאות הנפש בעיתות חירום, בפרט לאוכלוסייה מפונה, ויכין תרחיש ייחוס עדכני למערכת הבריאות. עליו גם לגבש תוכנית עבודה לעיתות חירום ולקבוע את השיטה למתן שירותי בריאות הנפש במצבים אלה, וכן לדון אחת לזמן מה בהיערכות 40 למתן שירותי בריאות הנפש בעיתות חירום על כלל היבטיה. בשבוע הראשון של המלחמה טיפולי בריאות הנפש ניתנו בעיקר על ידי מתנדבים. מומלץ כי משרד הבריאות יתייחס בהנחיותיו לשעת חירום לצורך לנהל מאגרי מתנדבים בתחום בריאות הנפש, וינחה בהתאם לכך את קופות החולים ואת מרכזי החוסן. בתי החולים הפסיכיאטריים וצוותיהם התגייסו במהירות ונתנו מענה למפונים רבים. אולם למטפלים שטיפלו במפונים בבתי המלון מטעם בתי החולים הפסיכיאטריים לא הייתה על פי רוב גישה לתיקים הרפואיים של המפונים. במקרים רבים לא ניהלו בתי החולים הפסיכיאטריים תיעוד של מידע שעלה מהאבחון ומהטיפול עצמו, ובכללו טיפול תרופתי, והדבר עלול לפגוע ברצף הטיפולי במטופלים אלו בהמשך. מומלץ כי משרד הבריאות יערוך תהליך הפקת לקחים סדור בעקבות אופן ניהול שירותי בריאות הנפש למפונים בבתי המלון, יקבע בנוהל את הגורמים המופקדים על מתן מענה בשעת חירום בכלל ובמצבים של פינוי אוכלוסייה בפרט, ויפרט את הדרישות מהגורמים המטפלים. בחצי השנה שלאחר 7 באוקטובר רק כ11%- מכלל המפונים מיישובי הדרום והצפון קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן. במשרד מבקר המדינה יש חשש שהפער בין המדווחים על תסמינים לבין מי שקיבלו טיפול בפועל גדול. המשמעות היא שאנשים רבים נותרו ללא טיפול. הנתונים התקבלו מהמוסד לביטוח לאומי על סמך נתוני המטופלים שהמוסד לביטוח לאומי שילם בעד הטיפול שניתן להם. על פי נתונים אלו, שולם טיפול עבור 440 ילדים. אשר לניצולי המסיבות, משרד הבריאות וקופות החולים לא פנו באופן יזום לחמישית מהניצולים לפחות ולא יצרו עימם קשר לצורך מתן סיוע נפשי; הם לא איתרו ניצולים אלה, ואינם יודעים מה מצבם. 24% בלבד מהניצולים התחילו טיפול בקופות החולים ובמרכזי החוסן והשלימו אותו. מומלץ כי משרד הבריאות יפעל לאתר את מי שעדיין זקוקים לטיפול, תוך קביעת סדרי עדיפויות ומתן קדימות לאוכלוסייה בסיכון. על פי סקר משרד מבקר המדינה (מאפריל 2024 כשליש ממשתתפי הסקר דיווחו על תסמיני פוסט-) טראומה 34%() או דיכאון 32%() ברמה בינונית או חמורה, וכחמישית 21%() דיווחו על תסמיני חרדה. 38% מהמשתתפים דיווחו על תסמינים מסוג אחד לפחות ברמה בינונית או חמורה. אם מחילים את הממצאים על כלל האוכלוסייה האומדן הוא שכ3- מיליון איש סובלים מתסמינים ברמה בינונית או חמורה. מומלץ כי משרד הבריאות יערוך בעצמו סקרים וכן ינחה גם את קופות החולים בעניין זה, כדי שיגובש בסיס נתונים לתכנון מתאים של שירותי בריאות הנפש שהוא מציע. הדבר חשוב בפרט לגבי אוכלוסיות מיוחדות, למשל משפחות החטופים, מפונים ומשפחות משרתי המילואים והסדיר. בחצי השנה שלאחר אירועי 7 באוקטובר נתנו קופות החולים ומרכזי החוסן טיפול נפשי לפחות מ- 0.6% מאוכלוסיית ישראל. על פי נתוני קופות החולים, בחודשים מרץ ואפריל 2024 משך ההמתנה הממוצע לקבלת טיפול בקופות היה כשישה חודשים וחצי. העיכוב בטיפול במקרים שמחייבים טיפול עלול להוביל להתקבעות התסמינים הנפשיים, להמשך מצוקה נפשית ואף לפגיעה מתמשכת וקשה בתפקוד החברתי, המשפחתי והתעסוקתי. הסיכום התקציבי בין משרד הבריאות למשרד האוצר: המשרדים סיכמו על תוספת תקציבית של 2.3 מיליארד ש"ח לשם טיפול בצורכי בריאות הנפש בעקבות אירועי 7 באוקטובר, שיפור איכות 41 השירותים וקיצור התורים. משרדי הבריאות והאוצר לא כללו חובת דיווח של קופות החולים על זמני ההמתנה בתחום בריאות הנפש ולא קבעו יעדים ומדדים לקיצור משך ההמתנה. מומלץ כי משרד הבריאות וקופות החולים יוודאו כי פעולותיהם מביאות לקיצור משך ההמתנה לטיפול בתחום בריאות הנפש כבר בטווח הקצר והבינוני ואף יוודאו את התאמת התוכנית הלאומית לבריאות הנפש לעלייה בצרכים בנושא זה, תוך הבטחת מתן טיפול בהיקפים נרחבים ובפרקי זמן ראויים, וקביעת יעדים מדידים וסדרי עדיפויות למתן טיפול בדגש על אוכלוסיות המצויות בסיכון מוגבר. עוד מומלץ כי משרד האוצר ומשרד הבריאות יפעלו בהקדם לגיבוש ההסכם על שכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי. בנושא מתן אישור לרישיונות נשק ציינו נציגי משרד מבקר המדינה כי אף שחלה עלייה במספר הבקשות לרישיון להחזקת נשק לאחר 7 באוקטובר, שיעור הצהרות הבריאות שנשלחו לשם בחינת הכשירות הנפשית של מבקשי הרישיון ירד מכ10%- ב2020- ל3%- בלבד בשנים 2024–2023, ועולה חשש לתת-דיווח. המשרד לביטחון לאומי ומשרד הבריאות לא ביצעו את ההתאמות הנדרשות לחיזוק הבקרה והפיקוח אחר מתן הרישיונות. על המשרד לביטחון לאומי ומשרד הבריאות לפעול לקידום השימוש בהצהרת בריאות מעודכנת בהליך קבלת הרישיון, לערוך בדיקה של הסיבות לירידה בשיעור הדיווחים על מצבם הנפשי החריג של מבקשי הרישיון, ולפעול לחיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה על כשירותם הנפשית של המחזיקים ברישיון נשק. סיכומי הוועדה - משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, אמר בדיון כי הכסף שהתקבל צבוע אך ורק לנושא בריאות הנפש, כדי להגדיל מספר התורים. הוא הוסיף כי 3,000 מילדי שדרות קיבלו טיפול. המנכ"ל הדגיש כי בריאות הנפש היא משימה מרכזית מאוד של משרד הבריאות, לפני המלחמה ולאחריה, והמשרד אינו תופס אותה כחלק מ"החצר האחורית". הוא הדגיש שהמערכת צריכה לשרת את האזרחים בשגרה וגם בעיתות חירום, וגם אם מערכת הבריאות הישראלית נתפסת כמצטיינת, יש להודות שיש עוד הרבה מה לשפר. לדבריו, משרד הבריאות מעריך את מוסד מבקר המדינה, אך לצד זה יש לו ביקורת יסודית על חלקים מהדוח. במלחמת חרבות ברזל מערכת הבריאות על כלל עובדיה נפרסה בשטח וביצעה שינויים כדי להתאים את עצמה לצרכים בהרבה תחומים וזירות: פעילות במחנה שורה; ▪ טיפול קהילתי; ▪ טיפול בכ24,000- מטופלים בבתי החולים מתחילת המלחמה; ▪ טיפול בחטופים, בשבים ובבני משפחותיהם; ▪ ▪ קיום 1,765 תהליכי זיהוי במכון לרפואה משפטית וקביעת מוות וסיבות מוות; הקצאת 400 מיליון ש"ח לשיפור המוכנות לחירום תוך כדי המלחמה. ▪ אירועי 7 באוקטובר העצימו את אתגרי הבסיס של המשרד. המערכת פעלה במסירות יוצאת דופן ואנשים עבדו ללא הפסקה כדי לתת מענה איכותי לכמה שיותר נפגעים. בתחום בריאות הנפש ניתן מענה חסר תקדים, אך לא מושלם. לא היה תרחיש ייחוס שלאורו הונחו הגופים, 42 ועם זאת, בתוך מספר ימים נפרסו בתי החולים לבריאות הנפש בכל המרכזים שהיו בהם עקורים ומפונים, וניתן מענה מהיר למסה גדולה של אוכלוסייה שהייתה זקוקה לטיפול. המענה במעגל הראשון: ▪ הגדלת תקציב מרכזי החוסן פי 5 מתקציב השגרה; טיפול ב44,033-▪ איש במרכזי החוסן של העוטף והצפון ובנפגעי המעגל הראשון בשנה הראשונה למלחמה; ▪ מתן 411,419 מגעים פסיכותרפיים (פרטניים) בשנה הראשונה למלחמה במרכזי החוסן; ▪ הפעלת 945 מטפלים ומתנדבים במסגרת המרכזים לבריאות הנפש; יצירת 362 נקודות שירות של המרכזים לבריאות הנפש בריכוזי המפונים; קיום 1,370 שעות טיפול יומיות החל מהשבוע השני לפריסת המרכזים ▪ ▪ לבריאות הנפש. ▪ יצירת קשר יזום עם 30,000 נפגעי המעגל הראשון כדי שיקבלו טיפול תוך 45 ימים, כמענה מיידי. מתוך נפגעים אלו,▪ 6,000 איש קיבלו טיפול ביוזמת המשרד באמצעות המוקד הארצי. ▪ מתן מענה על 35,000 שיחות לקווי הסיוע של קופות החולים בשנה אחרי המלחמה עבור זק"א ומגיבים ראשונים. במקביל המשרד החל בגיבוש תוכנית לאומית לבריאות הנפש. עקרונות התוכנית: שיפור שכר המטפלים – הסכמי שכר עם רופאים בדגש על פסיכיאטרים,▪ פסיכולוגים, עו"סים ועובדים במקצועות הבריאות. למרבה הצער, רק חלק מההסכמים נחתמו, ובמועד מאוחר; הגדלת מספר המטפלים בפסיכיאטריה ובמקצועות אחרים;▪ ▪ יצירת רצף מענים – כל אדם יקבל את הטיפול המותאם לו. המשרד פותח 16 מרפאות ממוקדות טראומה; חיזוק מערכי האשפוז והשיקום;▪ חיזוק בריאות נפשית בקהילה.▪ הפעילות שנעשתה עד כה: ▪ הרחבת שירותים במרפאות – נוספו מעל 350 תקני מטפלים חדשים, תוספת של 350,000 מגעים בשנה; הוספת מתמחים בפסיכולוגיה – תוספת של כ1,000-▪ מתמחים בפסיכולוגיה כל שנה )קלינית, שיקומית, התפתחותית ורפואית(, והקצאת 90 מיליון ש"ח עבור מלגות; ▪ בימי הפעילות בשנת 2024 לעומת שנת30%גידול באשפוזי בית – גידול של ;2023 43 יש צפי להכפלת הפעילות בשנת ;2025 במספר ימי השהייה משנת90%▪פעילותם של בתים מאזנים – גידול של 2023 לשנת 2024 והכפלת התקציב ב;2025- הטמעת טכנולוגיות חדשות לתמיכה בטיפול, לטיפול עצמי ולמדידה;▪ פיתוח רבדים חדשים של מענים, הפועלים למען מגוון קהלים של מטופלים ▪ טריאז': תומכי ברה"ן )מאמני חוסן(; סיעוד ורפואה ראשונית למתמודדים עם SMI, התערבויות של רופאי משפחה וילדים. צפי הפעילות בחומש הקרוב: הגדלת תקצוב קופות החולים – למעלה מ3- מיליארד ש"ח להרחבת ▪ השירותים הקהילתיים; הגדלת תקצוב בתי החולים – למעלה מ1.5- מיליארד ש"ח לשיפור הטיפול ▪ והתשתיות, מודל תקצוב ומדדי איכות; הקצאת למעלה מ1- מיליארד ש"ח עבור מוקדי תמיכה טלפוניים, ▪ מלגות למתמחים בפסיכולוגיה, הסכם שכר לפסיכולוגים, הכשרות ופיתוח כוח אדם מערכתי; תוספת תקנים בהיקף של כ0.5- מיליארד ש"ח למימון תקנים תוספתיים ▪ לשיפור הסטנדרט. העלאת מס הבריאות לאזרחים כדי לסייע בתקצוב התוכנית הלאומית. המנכ"ל תיאר את הסביבה שבה פועלת המערכת: הביקוש לשירותי בריאות בישראל עולה לעומת המצב במדינות בעולם. בכל חמש שנים האוכלוסייה בישראל גדלה במיליון אנשים. כמו כן, האוכלוסייה במדינת ישראל מבוגרת יותר מבעבר, ובעשור הקרוב בני ה75- ויותר יכפילו את מספרם. יש עלייה בתחלואה הכרונית, וגוברת המודעות והדרישה הצרכנית לבריאות. בישראל היקף ההוצאה הציבורית הוא 40% מהתוצר, ומתוך סכום זה יש הוצאות על ביטחון ותשלומי ריבית. המשמעות היא שנותרת הוצאה חברתית דלה, ומערכת הבריאות נלחמת עליה לצד אחרים. השותפים של מערכת הבריאות הם המוסד לביטוח לאומי, שאחראי על נפגעי פעולות איבה, משרד הביטחון וצה"ל )משפחות שכולות ופצועים(. לגופים אלו יש עליונות על משרד הבריאות משום שהם משלמים יותר כסף למטפלים. פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות עוד טרם המלחמה בנוגע למתן מענה בתחום בריאות הנפש בעת חירום. הטענה היא שאנשים רבים יותר טופלו מכפי שצוין בדוח מבקר המדינה. הנתונים מועברים אונליין ממרכזי החוסן ומקופות החולים. עם זאת, המשרד מכיר בכך שיש אנשים שלא קיבלו מענה. - מנהל האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות תהה אם האמירות שנכתבו בדוח מבקר המדינה ופורסמו בתקשורת מתבססות על חוות דעת מקצועית. לדבריו, הכלים שבחרו אנשי מבקר המדינה להשתמש בהם גורמים נזק לציבור. מטפלים בבתי החולים, בקופות החולים ובמרכזי החוסן נרתמו עד כמה שאפשר לתת טיפול מקצועי בכל כוחותיהם. בתוך שבוע מפרוץ המלחמה היו צוותים בבתי המלון בערבה, בים המלח ובאילת כדי להציע טיפול מדויק 44 לאנשים שנפגעו. הציבור צריך קהילות חזקות ומענים קהילתיים ורשותיים. בתוך עשרה ימים מפרוץ המלחמה הוקם קו טלפוני יזום לתושבי העוטף ולשורדי המסיבות על פי רשימות המשתתפים, ובמקביל נפתח מרכז חוסן ארצי לטיפול גם בשורדי הנובה. - רעות אדרי, אימו של עידו אדרי ז"ל ונציגת פורום משפחות נרצחי מסיבות הדרום, סיפרה לוועדה שהיא מתמודדת באופן יום-יומי עם פניות של משפחות שכולות. יש ניתוק עצום בין המשרדים לבין המשפחות השכולות. האחים והאחיות של הנרצחים אינם מקבלים טיפול כלל, הם לא עובדים ולא לומדים, ולמעשה המשפחות מטפלות בעצמן ללא קבלת סיוע מצד המדינה. הטיפולים האלטרנטיביים הם על פי חוק משנות השבעים ואינם מותאמים לצרכים בשנת 2025. יש להכיר במשפחות כחריגות בחוק נפגעי פעולות איבה. - נציג משרד הבריאות הוסיף ואמר כי מערכת בריאות הנפש הוזנחה במשך שנים ונכנסה למלחמה מנקודת מוצא נמוכה בשל תהליכים ארוכים. עם זאת, אי-אפשר להתכונן לאירוע בסדר גודל של 7 באוקטובר. למרות הקושי, משרד הבריאות התעשת ופעל, וראוי לציין כי המשרד החל לטפל בסוגיית בריאות הנפש ולתקן אותה עוד טרם המלחמה, בין היתר במסגרת רפורמת נפש אחת עם אגף השיקום במשרד הביטחון. נציג המשרד טען שלא היה נכון להעביר את השאלון של משרד מבקר המדינה במועד שבו הועבר, ולמעשה בשלב זה כולנו מזדהים עם השאלות שהועלו בו. גם הגדרת הטיפול בו אינה נכונה – 36 טיפולים אינם מתאימים לטיפול באדם עם פוסט-טראומה; הטיפול הקלאסי והמתוקף לפוסט טראומה הוא 12–8 טיפולים. יש צורך בארגון אחר של הטיפול. המדינה מתמודדת עם אירוע טראומתי מתמשך ועם פציעה שהיא אינה מורגלת בהם, והבעיה חורגת מתחומו של משרד הבריאות. יש להקים רשות לאומית בין-משרדית. - מנהל המרכז לבריאות הנפש שלוותה סיפר לוועדה כי כמה ימים לאחר תחילת הלחימה משרד הבריאות אימץ שלוש החלטות יצירתיות ואמיצות, והן אינן באות לידי ביטוי באופן מדויק בדוח. החלטה הראשונה – להעביר את הטיפול עד לכניסת כלל הגופים האזרחיים הרגילים לבתי החולים הפסיכיאטריים. ההחלטה שנייה – מתן עצמאות לבתי החולים בניהולם. החלטה שלישית – לא יהיה תיעוד של המגעים האלה. זו החלטה מוכוונת של מנכ"ל משרד הבריאות, כדי למנוע בלימה של בקשת עזרה. במרבית המקרים שבהם לא נעשו הרישומים הדבר נעשה לבקשת האזרחים. - רכז קהילת השורדים בעמותת קהילת שבט הנובה אמר בדיון כי הקו הטלפוני שנפתח עשרה ימים לאחר אירועי 7 באוקטובר היה מצוין, אולם כיום הבעיה הגדולה ביותר היא החשש לחיי אדם. יש להיות ערניים לנורות אדומות שנדלקות, מחשש שאנשים שהיום במצב קשה ייקחו את חייהם בידיהם. העמותה מקבלת בכל שבוע 5–2 קריאות חירום, ומנסה להעבירן לכמה גורמים. הפניות עוברות מגורם לגורם, נתקלות במבוי סתום ולבסוף הן חוזרות בחזרה לעמותה, שאינה גוף מטפל. - נציגת עמותת סלונס טרייב אמרה בדיון כי טיפול נפשי אינו הפתרון היחיד עבור שורדי הנובה, ויש להבין שיש מעגל שלם של התמודדות. יש שורדים שנמצאים בהישרדות כלכלית ונדרשים להוכיח נכות ופגיעה, וכך אינם יכולים להשתקם. - נציג ארגון זק"א – איתור, חילוץ והצלה עדכן כי הארגון פתח אגף חוסן מתוך הבנה שיש חשיבות לחוסן הקהילתי והפרטי כיום, בזמן מלחמה. המוסד לביטוח לאומי סייע לארגון והעביר לו תקציב בסך מיליון 700,000 ש"ח כדי לסייע בהקמת האגף. 45 - נציגת המועצה האזורית אשכול אמרה בדיון כי מספר שעות הטיפול בחודש במרכז החוסן במועצה האזורית גדל מ500- ל7,000-. לדבריה, חשוב לחזק את הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות ולתת להן משילות. הנציגה הסכימה עם משרד הבריאות כי לא כל תושבי המדינה הם פוסט-טראומטיים, ויש לטפל רק במי שזקוקים לטיפול. היא הדגישה כי החוסן של הקהילות הוא הדבר החשוב ביותר. אשר לתמריצים לעובדים סוציאליים, לדבריה חשוב להבין שהבאת עובדים סוציאליים לאזור הנגב המערבי הוא תהליך שאורך זמן. היא הדגישה שתוכניות תקומה צריכות להיות בגרף תקציבי עולה, כי בעוד כשנתיים המצב יהיה מורכב יותר. כאשר השבים יוצאים מבתי החולים, הם עוברים לטיפולם של האגפים לשירותים חברתיים במועצות, ויש לבנות את מדיניות הטיפול הזה בשנים הבאות. - נציג המוסד לביטוח לאומי אמר כי מדובר באירוע מתגלגל שהמוסד לביטוח לאומי והמדינה לומדים אותו תוך כדי תנועה. נציגי המוסד נכחו בבתי המלון, וכל מנהל סניף אימץ קהילה. בביטוח הלאומי הבינו מייד ששורדי המסיבות הם קבוצה ייחודית שצריך לתת לה מענה ספציפי. לאחר כמה ימים הוקם יחד עם משרד הבריאות והקואליציה הישראלית לטראומה מרכז חוסן ארצי טיפולי, שאפשר לתת מענים טיפוליים של נוהל חרדה במקומות שאין בהם מרכזי חוסן גם באמצעות מדיה )זום(. בנוסף הורחב סל הטיפולים מ12- ל36- טיפולים מתוך הבנה שההתמודדות היא עם טראומה שונה, נמשכת ומורכבת; כעבור כמה חודשים נוסף סל טיפולים של רפואה אלטרנטיבית. הביטוח הלאומי פועל בשותפות מלאה עם משרד הבריאות ומשרד הרווחה; הגופים נפגשים מדי שבוע, לומדים את האירוע ומטפלים בשורדים באופן פרטני. המוסד לביטוח לאומי, כמו יתר משרדי הממשלה, סבור כי יש למסד את הנושא ולבנות צוות חירום שיטפל באופן פרטני בשורדים. התובנה הועלתה בפני משרד ראש הממשלה. לאחר סיורים בקיבוצים מתגברת ההבנה שיש מצוקות נוספות, ויש להתאים את המענים לאירוע. - מנכ"לית עמותת לב בטוח שמחה לשמוע את דברי המוסד לביטוח לאומי בדבר הצורך להקצות צוות למקרי קצה, ואמרה שיש לתקצבו הואיל ומדובר בחיי אדם. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מברכת על פועלו של המוסד לביטוח לאומי. - הוועדה התרשמה שיש הבדלים בנתונים שהציגו נציגי משרד מבקר המדינה לבין הנתונים של משרד הבריאות. הוועדה מבקשת לקיים שולחן עגול כדי לגבש סיכום והמלצות מקצועיות לעתיד לבוא בהיבטים של מתן תשובות למטופלים, היערכות לעתיד ומערכת טיפולית יעילה. - הוועדה מבקשת לשקול לתכלל את פעילות משרד הביטחון וצה"ל. לא ראוי שכל גוף מושך לכיוונו. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לפעול במהרה לקידום הסכם השכר של העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים כדי לקיים מערך טיפולי, ולהעביר דיווח על כך לוועדה בישיבת המעקב. 46 - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להציג בישיבת המעקב מידע על גישור הפערים הקיימים בין הגופים השונים ולהשיב אם יש תוכנית להטבות בשכר נוכח המורכבות, המרחק והשכר שאינו הולם את מידת האחריות. - הוועדה ממליצה למשרד הבריאות להכין סקר עומק כדי להבחין בין האוכלוסיות, ומבקשת שהתובנות יוצגו בישיבת מעקב. - הוועדה קוראת לממשלת ישראל ולעומד בראשה להקים רשות לטיפול בטראומה כתוצאה מאירועי 7 באוקטובר. - הוועדה מבקשת את התייחסות משרד ראש הממשלה לתכלול מערך בריאות הנפש והטיפול בטראומה כתוצאה מאירועי 7 באוקטובר. מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה, פרק 3 הקדמה ביום י' באדר תשפ"ה, 10 במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה, פרק 3. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, משרד המשפטים, הסיוע המשפטי, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד ראש הממשלה, עיריית אופקים, מועצה אזורית אשכול, ארגון נפגעי פעולות איבה, שורדי פסטיבל הנובה, עמותת קהילת שבט הנובה, עמותת נט"ל – נפגעי טראומה על רקע לאומי, עמותת לב בטוח – תמיכה נפשית לנפגעי המסיבות, הקואליציה הישראלית לטראומה, נעמת – תנועת הנשים של ישראל, הקרייה האקדמית אונו, עמותת רופאי חלום ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה חוק התגמולים לנפגעי איבה מעניק זכויות מקבילות לנכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. תהליך ההכרה הוא דו-שלבי: הכרה של הרשות המאשרת במשרד הביטחון והתנאים הבסיסים להכרה: פגיעה, קשר סיבתי בין הפגיעה לאירוע האיבה ונוכחות פיזית באירוע. במידה ויש הכרה של הרשות – הטיפול מועבר לביטוח לאומי. ישנה זכאות בטווח הקצר לתט"ר )תגמול טיפול רפואי( ולטווח ארוך – ניתן לפנות לוועדות רפואיות של ביטוח לאומי לקבלת דרגת נכות מתאימה. יש הבחנה בין 2 מעגלי פגיעה במתקפת הטרור ב7- באוקטובר: מעגל ראשון – נפגעים שהרשות המאשרת הכירה בהם, ומעגל שני – מי שנחשפו לאירועי 7 באוקטובר ונפגעו לטענתם, אולם אינם עומדים בתנאים הבסיסיים לקבלת התגמול )נוכחות פיזית באירוע(. ישנו קשר ברור בין דוח זה לבין הדוח שעוסק בבריאות הנפש, ככל שהטיפול הנפשי יהיה טוב יותר למעגל השני, הסיכוי שאנשים יגיעו למערכת הביטוח הלאומי יהיה קטן יותר. מטרת הביקורת: בחינת המשמעויות הכלכליות ארוכות הטווח ביחס לקופת המדינה ואת הצורך בהסדרת מענה נורמטיבי לאלפי נפגעי הנפש שאינם נחשבים על פי דין נפגעי פעולות איבה כהגדרתם בחוק התגמולים. תקופת הביקורת: דצמבר 2023–מרץ .2024 47 הנושאים העיקריים שנבדקו: ▪ מתן מענה ראשוני לנפגעי פעולות איבה שבמעגל הראשון באירועי 7 באוקטובר. המשמעות הכלכלית ארוכת הטווח של הגידול בהיקף נפגעי האיבה בעקבות אירועי 7 ▪ באוקטובר, במסגרת הדין הקיים. התאמת הדין הקיים למתן מענה לנפגעי המעגל השני, אשר לא נכחו פיזית באירועי 7 ▪ באוקטובר. שכר טרחה למייצגים בטיפול במימוש זכויות נפגעי פעולות איבה לתגמולים מביטוח ▪ לאומי. נתוני מפתח: הרשות המאשרת אישרה כ61,000- תביעות להכרה כנפגעי פעולות איבה מאירועי 7 באוקטובר עד מרץ 2024 )מהן כ59,000- בשנת 2023(; זאת לעומת ממוצע שנתי של 450 תביעות שהיא אישרה בשנים .2022–2009 טווח האומדן של משרד מבקר המדינה לתוספת התגמולים השנתית הקבועה בעקבות הגידול במספר נפגעי פעולות האיבה )הכולל את נפגעי אירועי שבעה באוקטובר שכבר הוכרו( הוא בין מיליארד ל1.17- מיליארד ש"ח. שיעור מקבלי דרגת נכות של 20% ומעלה, המזכה בקצבה חודשית, אחרי אירועי 7 באוקטובר היה 84% מכלל התביעות לקביעת דרגת נכות לנפגעי פעולות איבה שהוגשו לוועדות הרפואיות של בט"ל לאחר אירועי 7 באוקטובר, לעומת 55% ב2022- – עלייה של .29% סך התגמולים השנתיים ששולמו בשנת 2022 לנפגעי פעולות איבה שהוכרו לפני אירועי 7 באוקטובר היה 525 מיליון ש"ח. סך המקדמות והמענקים ששילם בט"ל לנפגעי פעולות איבה מאירועי 7 באוקטובר על החודשים אוקטובר ונובמבר 2023 היה 806 מיליון ש"ח. לפי הערכת משרד מבקר המדינה מאפריל 2024, מספר הבוגרים שנכחו באירועי 7 באוקטובר או שאדם קרוב להם נכח באירועים ואישר שהם חווים תסמינים נפשיים – פוסט-טראומה, חרדה או דיכאון או שילוב שלהם ברמה חמורה – כ180,000- איש. מאחר שחלקם כבר הוכרו כנפגעי פעולות איבה, אומדן הסף העליון של מספרם הוא כ138,000- איש. נכון לסיום מועד הביקורת, אין הגבלת שכר טרחה. כלומר שכר הטרחה שמייצגים רשאים לגבות בגין ייצוג נפגעי פעולות איבה לפי חוק התגמולים אינו מוגבל, וזאת בשונה מהגבלת שכר טרחה הקיימת למשל בתביעות בחוק נכי רדיפות הנאצים ובחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולות איבה. על הגופים הרלוונטיים – משרד האוצר, משרד הבריאות, בט"ל ומשרד המשפטים – לגבש מענה לנפגעי 7 באוקטובר לטווח הבינוני ולטווח הארוך. בפרט יש להסדיר את המעטפת השיקומית הנדרשת לאותם נפגעים. מומלץ לעשות זאת בין השאר באמצעות התאמת חוק התגמולים למציאות שנוצרה, או לחלופין באמצעות קידום הסדר אחר שבמסגרתו תוענק לאוכלוסייה מוגדרת המעטפת הטיפולית-שיקומית הנדרשת לאורך זמן, כך שתאפשר לאלה הזקוקים לכך חזרה לשגרת חייהם. אם המדיניות שתיקבע תרחיב את מעגל הזכאים לסיוע מהמדינה לנפגעי המעגל השני, יהיו לכך משמעויות תקציביות שיש להביא בחשבון, וזאת נוסף על אומדן עלויות הסיוע לנפגעי האיבה מ7- באוקטובר במעגל הראשון. סיכומי הוועדה 48 - הוועדה שמעה את הילה אביר אשר אחיה נרצח בפסטיבל הנובה מספרת כי 17 חודשים לאחר האירוע המשפחות השכולות עדיין נזקקות. העובדות הסוציאליות אינן מודעות לגודל האירוע. דוח מבקר המדינה ודוח ועדת הכהן הצהירו שיש לקונה בחוק, ומשרד האוצר מסרב להיפגש עם המשפחות. הקימו יחד עם המוסד לביטוח לאומי מטה סיוע, אך יחד עם זאת הוא נלחם בבתי המשפט בתביעות שמוגשות על ידי המשפחות שנפגעו ב7- באוקטובר. בינתיים הזמן עובר והורים מתאבדים. - נציג משרד הביטחון ציין בדיון כי הם תומכים בהצעת מבקר המדינה, ויש להעביר את סמכויות הרשות המאשרת למוסד לביטוח לאומי היות שהוא מתעסק בהיבט האזרחי והרווחתי. חוק התגמולים קיים שנים רבות; זהו חוק שחוקק על רקע היסטורי, ומאז השתנו דברים רבים. אין יתרון נוסף בכך שהם מקבלים את התיקים מביטוח לאומי, וצריך להחזיר אותם אליו. הסוגיה של העברת הרשות המאשרת עלתה עוד טרם המלחמה, אולי כעת יימצא גורם שיסייע לתיקון החוק. במהלך אירועי 7 באוקטובר אלפים רבים חוו את מתקפת הטרור באמצעים טכנולוגיים מרחוק. קביעת בג"ץ היא שיש צורך בנוכחות פיזית בזמן האירוע. בעבר היו ארבע החלטות חריגות של הכרה בנפגעי פעולות איבה בעקבות חשיפה באמצעים טכנולוגיים. חוק התגמולים הוא באחריות משרד העבודה, ומשרד הביטחון מטפל באנשי צבא וכוחות ביטחון. ערעורים על החלטות הרשות המאשרת מוגשות לוועדת הערר. - הוועדה שמעה את דברי משפחות ניצולי נובה: יש צורך בהכרה קולקטיבית ראשונית לשלוש שנים בנפגע פעולות איבה. פוסט-טראומה אינה נפתרת בקלות, והשורדים לא רוצים להיות מוגדרים כנכים. הורים רבים לשורדים טרם שבו לעבודתם, משום שהם מטפלים בילדיהם. ההורים היו בקשר טלפוני יממה שלמה עם ילדיהם עם פרוץ האירועים, והם עדיין בטראומה. לא הגיוני שהורים שחילצו את ילדיהם לא יוכרו כנפגעי פעולות איבה. גופים רבים, שחלקם פרטיים, אינם מטפלים במשפחות. המשפחות מטפלות בילדיהן יום ולילה, ולצורך כך עוזבות מקומות עבודה, אולם לא מוכרות כנפגעות פעולות איבה. אף אחד מהמדינה ומהרשויות לא סייע, מלבד הביטוח הלאומי. ניתנו טיפולים לבני המשפחות, אולם לקח זמן עד שהם התקבלו, ובינתיים המשפחות החלו בטיפול פרטני שלא מוכר על ידי המדינה. שורדים רבים ברחו מהארץ – זהו דור ההמשך שלנו ויש לדאוג לו. לא ניתנו להורים כלים מתאימים להתמודדות עם האירוע. אם ההורים ייפלו נפשית, ילדיהם השורדים ייפלו יחד איתם. משפחות הנפגעים שקופות, ויש מקרי קצה רבים – מנותקי קשר. החיילים שורדי המסיבות מטופלים רק מרגע השחרור. יש ליצור קשר עם כל אוכלוסיית נפגעי המסיבות, ולתת לכל אחד סל כלים המתאים לו לפי מצבו. אין גוף אחד שמתכלל את האירוע. כספים ומשאבים רבים מבוזבזים. לא ייתכן שלעמותת קהילת שבט הנובה יש רשימה של כל משתתפי המסיבה, ולגופי המדינה אין את כל הפרטים. להורים רבים קשה לדבר, אין להם את הכלים או שילדיהם אינם משתפים פעולה. לפני חצי שנה הובטחו מעגלי שיח כדי להציף את הדברים, אולם הם טרם הוקמו. דורשים מעמותת קהילת שבט הנובה שקיפות מלאה בנוגע לפעילותה למען השורדים. משפחות החטופים אינן מוזכרות בדוח ואינן מוכרות כנפגעות פעולות איבה על אף הטרור הפסיכולוגי שחוו והדאגה הבלתי- 49 פוסקת. כולם היו בכל המעגלים, והלוחמה הפסיכולוגית שמופעלת על בני המשפחות תוך כדי ניהול מאבק עד רגע השחרור היא בלתי אפשרית. - נציגת המועצה אזורית אשכול אמרה לוועדה כי במועצה יש 32 יישובים, וב24- מהם יש משפחות שכולות. הם צריכים את תמיכת המדינה לאורך שנים. האגף לשירותים חברתיים במועצה מטפל ב259- משפחות של הרוגים ונרצחים מקרב התושבים. 120 חטופים הם תושבי המועצה, ו20- מהם טרם שבו. האגף לשירותים חברתיים מלווה את משפחות החטופים מרגע החטיפה, ויש להתוות מדיניות ולהקצות לכך תקציבים ומשאבים. נתקלים בפערים רבים שיש לתקן בחקיקה. במועצה יש אזרחיות ותיקות פדויות שבי שמבקשות הבטחה שהן ימשיכו להתגורר בדיור מוגן עד יומן האחרון, ואילו המדינה מסרה שהן ימשיכו לגור בדיור המוגן עד השיבה לקיבוץ ניר עוז לאחר שיקומו. - מעמותת קהילת שבט הנובה נמסר כי העמותה שיתפה פעולה עם משרד מבקר המדינה בכתיבת הדוח. העמותה עדה למקרים של אובדנות וקריסה כלכלית, ומגיעות אליה פניות בבקשה לסיוע. אנשי העמותה עובדים בצורה מסודרת מול משרד הרווחה ומשרד הבריאות, אך עדים לכך שמקרי הקצה הולכים וגדלים. יש צורך בתמונה מלאה עם תקציבים ייעודיים. - נציגת הקריה האקדמית אונו אמרה בדיון שהיה ראוי למנות גורם מתכלל לפני זמן רב ולחוקק חוק שיטפל בכל קבוצות הנפגעים. המצב המשפטי כיום הוא שכל בני המשפחות נכללים בקטגוריה שאינה קיימת בחוק – נפגעים משניים, אולם האירוע היה חריג בהיקפו מכיוון שהיה בו טרור פסיכודיגיטלי שכלל מצלמות גוף של הנוחבות ושידורים של הרצח, ובני המשפחות היו בקשר דיגיטלי שוטף עם הנפגעים. חוק נפגעי פעולות האיבה היה אמור לתת מענה-גג, אולם הוא מחריג את בני המשפחות. הצפי הוא שבני המשפחות יעלו לוועדת עררים בבית המשפט המחוזי והוא לא ידע כיצד לטפל בהם. משם הסוגיה תגיע לבג"ץ, וגם הוא לא ידע כיצד לנהוג, כי לא היה אירוע בסדר גודל כזה במדינה. לבסוף יוגשו תביעות נזק, הדיונים בהן יארכו שנים, ומדינת ישראל תקבל פסקי דין בעלות של מיליוני ש"ח. - נציגת עיריית אופקים ציינה כי דוח המבקר מתייחס למעגל הראשון ולמעגל השני. האירוע בעיר אופקים התרכז בשכונת מישור הגפן, שאין בה מקלטים. מעבר לטרור הפסיכודיגיטלי באותו יום, מסוק חג ברחבי העיר והודיע לתושבים שיש להישאר במקלטים. כל תושבי העיר יצאו מבתיהם כדי להגיע לשכונת מישור הגפן ולהילחם במחבלים. ביטוח לאומי והרשות המאשרת פירשו את צמד המילים "במקום האירוע" באופן מצומצם. ההכרה בתושבי אופקים כנפגעים ניתנת רק למי שראה את המחבלים בעיניים, בניגוד לתושבי ערים אחרות כמו שדרות. הביטוח הלאומי קיבל את ההחלטה מי יוכר כנפגע פעולת איבה, ולא הרשות המאשרת. בנוסף לכך משרד האוצר נתן מענק של 7,000 ש"ח לתושב העיר ללא בדיקה פרטנית של צרכיו. - נציגת ארגון נפגעי פעולות האיבה הביעה התנגדות להעברת סמכויות הרשות המאשרת ממשרד הביטחון למוסד לביטוח לאומי. נפגע פעולות איבה הוא חייל ללא מדים. יש לארגון נתונים על שכר טרחה של עורכי דין. מגיעים סיפורים רבים על המעגל השני, והארגון תומך בהכרת מעגל זה כנפגע פעולות איבה. 50 - מנכ"לית עמותת לב בטוח – תמיכה נפשית לנפגעי המסיבות, אמרה בדיון כי יש צורך בגורם מתכלל ובאיש קשר אחד שידבר עם משפחות השורדים. עוסקים בסיוע נפשי, ומקרי קצה הם המדאיגים ביותר, והם הולכים ומתרבים בקרב המשפחות. האוויר של המשפחות נגמר, ובטווח הארוך מדובר בדיני נפשות. 51 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להיפגש עם המשפחות השכולות. - הוועדה התרשמה שאין גורם מתכלל לאירוע. הוועדה תשלח מכתב לרה"מ בבקשה לקביעת רשות לתכלול האירוע מול המשפחות. - הוועדה תקיים בהקדם ישיבת המשך בנושא, בהשתתפות משרד רה"מ. 52 מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה )פרק 3( – המשך דיון הקדמה ביום כ"ג באדר תשפ"ה, 23 במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל – הטיפול באוכלוסייה, פרק 3 – המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד המשפטים, הסיוע המשפטי, משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד התיירות, המועצה האזורית אשכול, שורדי פסטיבל הנובה, עמותת "קהילת שבט הנובה", "עתיד לעוטף" – התנועה האזרחית לשיקום העוטף, עמותת "לב בטוח" – תמיכה נפשית לנפגעי המסיבות, הקריה האקדמית אונו, ההסתדרות הרפואית בישראל )הר"י(, ארגון נפגעי פעולות איבה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הביקורת הצביעה על ההשפעה ארוכת הטווח של הגידול במספר נפגעי האיבה על קופת המדינה ועל הצורך בהסדרת מענה נורמטיבי לאלפי נפגעי הנפש שאינם נחשבים נפגעי פעולות איבה כהגדרתם בחוק התגמולים. תקופת הביקורת: דצמבר 2023 עד מרץ .2024 הנושאים העיקריים שנבדקו: מתן מענה ראשוני לנפגעי פעולות האיבה במעגל הראשון באירועי 7 באוקטובר; ▪ ▪ המשמעות הכלכלית ארוכת הטווח של הגידול במספר נפגעי האיבה בעקבות אירועי 7 באוקטובר במסגרת הדין הקיים; ▪ התאמת הדין הקיים למתן מענה לנפגעי המעגל השני, מי שלא נכחו באירועי 7 באוקטובר; ▪ שכר טרחה למייצגים המסייעים לנפגעי פעולות איבה לממש את זכויותיהם לתגמולים מהביטוח הלאומי. המניע לביקורת היה הגידול החד במספר התביעות להכרה בנפגעי פעולות האיבה. מאז אירועי 7 באוקטובר עד מרץ 2024 אישרה הרשות המאשרת כ59,000- תביעות, לעומת ממוצע שנתי של 450 תביעות להכרה שאישרה הרשות בשנים .2022–2009 האומדן של משרד מבקר המדינה ושל אגף התקציבים במשרד האוצר לתוספת התגמולים השנתית הקבועה בשל הגידול במספר נפגעי פעולות האיבה )ובכללם נפגעי אירועי 7 באוקטובר שכבר הוכרו( הוא 1.7–1 מיליארד ש"ח. הליקויים שנמצאו: בהיעדר מענה רשמי מגורמי הביטחון )המשטרה וצה"ל( על הפניות של הביטוח הלאומי והרשות המאשרת, ההחלטה להכיר באופן מרוכז במי שנכחו ביישובי הקו הראשון ב7- באוקטובר כנפגעי פעולות איבה התקבלה על בסיס מידע חלקי של הביטוח הלאומי – גורם שאינו מוסמך לקבוע היכן הייתה לחימה או חדירת מחבלים. תהליך ההכרה המרוכזת לא היה מיטבי, שכן הרשות המאשרת לא הכירה בכל התושבים ששהו באזורים שבהם הייתה לחימה או חדירת מחבלים, בפרט בעיר אופקים. 53 לעיתים אין לרשות המאשרת במשרד הביטחון יתרון יחסי או מידע עצמאי על פגיעות איבה, כפי שאירע במלחמת חרבות ברזל. הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון חלוקים ביניהם על פתרון הקשיים בתהליך ההכרה בעת המלחמה, ובפרט בדבר הצורך בהעברת סמכויות של הרשות המאשרת ממשרד הביטחון לביטוח הלאומי, שהוא הגוף המופקד על הטיפול בנפגעי פעולות איבה. כמעט כל התביעות שהוגשו לביטוח הלאומי 95%() לאחר אירועי 7 באוקטובר הן בגין פגיעה נפשית. שיעור זה גדול יותר מפי שלושה משיעור התביעות מסוג זה שהוגשו לפני 7 באוקטובר (בשנים –2021 .)2023 הדין הקיים אינו תואם את המציאות החריגה שנוצרה, שכן הוא מסדיר את זכויותיהם של מי שנכחו באירוע האיבה ונפגעו ממנו, ואינו נותן מענה לנפגעי המעגל השני. בנסיבות אלו, אף על פי שפגיעתם הנפשית קשורה בקשר סיבתי לאירועי 7 באוקטובר, הם לא יוכרו כנפגעי פעולות איבה, והם אינם זכאים לליווי, למעטפת טיפולית ושיקומית ולסיוע כספי שהמדינה נותנת לנפגעי המעגל הראשון. כחודשיים לאחר אירועי 7 באוקטובר נדון המענה לצורכי נפגעי המעגל השני בכנסת ובדרגים המקצועיים המטפלים בנפגעי פעולות איבה, והועלה לפני שר העבודה. ואולם, במועד סיום הביקורת, מרץ 2024, סוגיית הסיוע לנפגעי המעגל השני לא הוכרעה. לאחר סיום הביקורת, באפריל 2024, הקים שר האוצר ועדה ציבורית לגיבוש מענה ייחודי לנפגעי 7 באוקטובר. בספטמבר 2024 אישרה הממשלה את המלצותיה, שכללו סיוע כספי חד-פעמי, טיפולים נפשיים ושירותי שיקום לטווח הקצר. לא נקבע שכר טרחה מרבי שמייצגים רשאים לגבות בייצוג נפגעי פעולות איבה למימוש זכויותיהם לפי חוק התגמולים, ולא הוסדר אופן גבייתו. כמו כן לא נקבע שכר הטרחה המרבי שאפשר לגבות מנפגעי צה"ל בתביעות לתגמולים ממשרד הביטחון. במהלך הביקורת, במרץ 2024, הוגשה הצעת חוק ממשלתית בנושא, אך תהליך החקיקה טרם הסתיים. סיכומי הוועדה - נציג המוסד לביטוח לאומי אמר בדיון כי עם פרוץ אירועי ה7- באוקטובר, המוסד לביטוח לאומי היה בחזית האזרחית ונתן מענה כזרוע הארוכה של המדינה. 75,000 איש מוכרים כנפגעי פעולות איבה. בזמן השגרה שלפני המלחמה פעל המנגנון בצורה טובה והיו כ400- תביעות להכרה בשנה. מצב קרה החירום מעיד על חשיבות המנגנון – הביטוח הלאומי זעק לקבל מידע ולא היה שום גורם שיכול לספק לו את המידע, גם לא הרשות המאשרת במשרד הביטחון, ולכן הוא השתמש בנתונים הקיימים כדי להתחיל לעבוד. בדיעבד, המערכת עבדה וההכרה בתוך זמן קצר מעידה שהמנגנון עבד, אולם ראוי לחשוב על מנגנון שיפעל באופן אוטומטי בעת מצב חירום לקבלה אוטומטית של מידע, כפי שהומלץ בדוח מבקר המדינה. בשיתוף משרד המשפטים נוצר מנגנון של הכרה גורפת במספר גדול של אנשים כדי שלא יצטרכו להגיש את התביעות באופן פרטני. לצד ההכרה, המענה המהיר שניתן לנפגעים היה תגמול טיפול רפואי למשך חודשיים (בחודשים אוקטובר-נובמבר) כסיוע ראשוני. כמו כן היו תיקוני חקיקה רבים הקשורים לביטוח הלאומי כדי להרחיב את מעגל הזכאים (גרושות, ארוסות, חטופים, משפחות החטופים, בני המשפחות). 54 מרכזי החוסן נותנים טיפול נפשי עד 36 מפגשים ללא שום פרוצדורה בשיתוף משרד הבריאות, ולאחר מכן יש לגשת לביטוח הלאומי להצגת המסמכים. האירועים משפיעים על התקציבים וכוח האדם, ולכן יש צורך בהגדלה נוספת. המעגל השני – כאמור, החוק תוקן לא מעט בשנה האחרונה, אולם עדיין יש מעגלים שלא נכנסו לחוק, כמו מי שנחשפו לפעולות הטרור באופן דיגיטלי. כיום החוק אינו מאפשר הכרה, נוכח היקף האוכלוסייה שנחשפה באמצעי זה. הוקצה סכום של מיליארד ש"ח וחולק לאוכלוסיית הדרום ולבני המשפחות של הנפגעים כדי לתת מענה מתוך הבנה שהם היו חשופים לאירועים, אך עדיין יש קבוצות שאינן מוכרות. בימים אלו מתנהלים לא מעט הליכים משפטיים, משום שהרשות המאשרת דחתה בקשות לתביעות, וההערכה היא שבתוך חצי שנה תתקבל החלטה משפטית אם חשיפה דיגיטלית נכנסת בלשונו של החוק. ניתן טיפול רפואי למשפחות השבים, והם פועלים באמצעות ועדת העבודה והרווחה להרחיב את הזכאות למשפחות שבן משפחתם שב בחיים. הטיפולים הרפואיים מרוכזים בבית החולים שיבא, ויש גם טיפולים אלטרנטיביים במסגרת הדין הקיים. הביטוח הלאומי יזם מהלך שבו כל הוועדות הרפואיות יהיו מוקלטות, גם ועדות שמתקיימות בזום, כדי שאף אחד לא יוכל להתחבא מאחורי פרוטוקול חלקי. כאשר אדם הוא פצוע, הזכאות של משפחתו מצומצמת. מעבר לזה בני המשפחה של הפצוע אינם מוכרים ישירות. כ4,500- שורדי המסיבות מקבלים טיפול פרטני. בהחלטת ממשלה נקבע שמשרד הרווחה יתכלל את הטיפול בשורדים. - הוועדה שמעה מהורים של שורדי נובה כי הילדים אומנם חיים בגופם אך מתים בנפשם. מי שאינו פונה, אינו לא מקבל עזרה, ופעמים רבות אין להם יכולת לפנות או שהם מנותקי קשר. יש גורמים שעובדים במקביל ואין גוף מתכלל אחד. לאחר הקמת הגוף המתכלל ראוי לחלק אותו לשלושה – למשפחות החטופים, למשפחות השכולות ולמשפחות השורדים. נוסף על כך יש להקים מאגר של כל משתתפי המסיבות ולדרוש את הנתונים ממארגני המסיבות. ההורים דורשים שקיפות של פעולות העמותות. להורים אין טענות כלפי המוסד לביטוח לאומי. טענתם היא שמלכתחילה היה צריך להתייחס לאירוע הזה אחרת, כי יש דברים שאינם יכולים להיעשות במסגרת החוק הקיים. כל הכסף שמתקבל מהביטוח הלאומי עובר לעורכי דין. יש חיילים רבים שהשתתפו במסיבות ואינם מטופלים על ידי משרד הביטחון. השורדים אינם רוצים להיות מוגדרים כנכים, ולכן ראוי לתת להם מעטפת לשלוש השנים הקרובות. - כלתה של פסי כהן ז"ל, שנרצחה במתקפת הטרור, אמרה לוועדה כי יש 60 יתומים שאיבדו באירועי 7 באוקטובר את ההורה היחיד שנותר. לפי חוק נפגעי פעולות איבה, הם זכאים לקבל רק טיפולים פסיכולוגיים. היא מבקשת לקיים על כך דיון כדי לתקן את העוול. - נציג משרד האוצר אמר בדיון כי הם קשובים לנושאים שעולים מהמוסד לביטוח לאומי. בהתאם לכך עברו כמה תיקוני חקיקה למתן מענים לקבוצות באוכלוסייה שהחוק אינו מכסה. כרגע נמצאת על השולחן הצעת חוק להכרה ביתומים ואלמנות שמרחיבה את היריעה. חוק נפגעי פעולות איבה הקיים אמור לתת מענה למי שנכח פיזית באירוע טרור. היו שתי פעימות של תוספת כוח אדם לביטוח הלאומי כדי לספק את הצרכים. - נציג משרד המשפטים עדכן כי מבקר המדינה פנה לשר המשפטים בבקשה לחוקק חוק ממשלתי שיגביל את שכר הטרחה למייצגים בחוק השיקום ובחוק התגמולים לנפגעי 55 פעולות איבה. ביוני 2024 התקיים דיון ראשון בוועדת העבודה והרווחה בנושא, ובעקבותיו ביקש יו"ר הוועדה לקיים שיח נוסף עם לשכת עורכי הדין, ארגון נכי צה"ל וארגון נפגעי פעולות איבה. בתקופה זו הם נוכחו לדעת כי יש הסכמי שכר טרחה בעייתיים מאוד, והנושא דורש טיפול. -נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי עדכן בדיון כי תוכנית "יתד" היא היחידה במשרד הרווחה שאחראית לטיפול בשורדי המסיבות מתוקף החלטת ממשלה 1459, שקבעה שמשרד הרווחה אחראי לקשר הממשלתי עם שורדי המסיבות. עמותת "קהילת שבט הנובה" ועמותת "לב בטוח" מקבלות תמיכה ממשרד הרווחה וממיזם "יובלים". הטיפול בשורדי נובה הוא לא של גורם ממשלתי אחד, ויש שיתוף פעולה רב-ממדי )משרד הבריאות, משרד הרווחה, הביטוח הלאומי וגורמים ממשלתיים נוספים(. הדברים שקופים וכל הגופים הנתמכים גלויים בפני המשפחות של שורדי המסיבות. משרד הרווחה תומך בעמותת "קהילת שבט הנובה" בשלוש דרכים: העסקת עובדת סוציאלית פרט, העסקת עובד סוציאלי קהילתי וימי קהילה. היקף ההתקשרות נמוך ומוגבל לעומת היקף ההתקשרויות במיזם "יובלים", שבמאצעותו יש התקשרות עם 22 תוכניות שיקום לשורדים ועמותות שנבחנו לפי אמות מידה מקצועיות בתחומים של השכלה, תעסוקה, שיקום והגברת החוסן האישי והקהילתי. -הוועדה שמעה מנציגת משרד ראש הממשלה שכאשר זוהתה בשלב הראשון אוכלוסיית שורדי המסיבות בדרום שאינה מקבלת מענה במסגרות אחרות של יישובי העוטף נוכח הפיזור הגאוגרפי, הוחלט לקדם בעבורה בדחיפות מענה באמצעות החלטת ממשלה 1459. בהחלטה נקבע כי משרד הרווחה יתכלל את הטיפול בשורדי המסיבות במתן מענים. בכלל זה פועלת ועדת מנכ"לים של משרד ראש הממשלה ומשרד הרווחה. החלטה 1459 עוסקת בשתי קבוצות לפי בקשת המשפחות שייקבע גורם מתכלל: שורדי המסיבות בדרום, שמטופלים על ידי משרד הרווחה, והמשפחות השכולות, שהן בטיפול משרד ראש הממשלה והמוסד לביטוח לאומי. יש כיום פורום בין-משרדי שמלווה את המוסד לביטוח לאומי במתן סיוע פרטני. - נציגי הסיוע המשפטי עדכנו שהם מייצגים את המשפחות השכולות ואת משפחות השבים מכוח החלטת ממשלה, ועובדים בשיתוף פעולה עם הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון. הסיוע המשפטי מייצג בעשרות עררים, מכוח סעיף 397 של חוק הביטוח הלאומי, משפחות שכולות ומשפחות חטופים שהיו עדים בזמן אמת בשיחות טלפון ובמדיה לזוועות של רצח יקיריהם ומבקשים הכרה כנפגעי פעולות איבה בשל נוכחות מרחוק. הייצוג ניתן ללא בחינת זכאות כלכלית בתחום הביטוח הלאומי. בדיון הקודם צוין שניתנו בעבר, ב2019-, ארבע החלטות להכרה בנפגעי פעולת איבה בשל פגיעה מרחוק. דוח מבקר החריג ואמר שבחוק הקיים יש לקונה להכרה כנפגע פעולת איבה עקב חשיפה לאירוע באמצעי דיגיטלי, אולם ארבעת האירועים שהוחרגו מעידים אחרת. - נציגת המועצה האזורית אשכול אמרה כי ראוי להבין שהתקציבים אינם יכולים להסתיים, משום שהצרכים רק עולים. הקהילות פצועות ויש עלייה בביקוש לטיפולים ולהכרה בנפגעי פעולות איבה. כל תושב במועצה האזורית אשכול נפגע. - הוועדה שמעה מהורים של שורדי הנובה שחייבת להיות שקיפות כדי להבין מה הזכויות של השורדים. יש צורך בגמישות ובהפעלת שיקול דעת. ההורים חווים לילות לבנים, ורבים מהם לא עובדים כי הם צריכים להיות לצד הילדים. הצלקות יישארו כל החיים, ויש לתת להורים ולשורדים כלים לאחות את השברים. חוסר התיאום בין המשרדים בא לידי ביטוי 56 בהנחות שהשורדים זכאים להם ואינם מקבלים, למשל בארנונה ובמים, וסיוע בשכר דירה. עמותת "קהילת שבט הנובה" ועמותות אחרות קיבלו מאות מיליוני ש"ח אך הילדים לא קיבלו דבר. -נציגת אגף השיקום במוסד לביטוח לאומי סיפרה בדיון כי האגף אמון על הטיפול במשפחות השכולות, בחטופים, בשבים ובנפגעי פעולות איבה שעברו ועדה רפואית ונקבעו להם 20% נכות. המוסד לביטוח לאומי מטפל בשלושה תחומים: טיפול נפשי, טיפול שיקומי ותחום הרווחה. הוא יוצר קשר בתוך זמן קצר עם כל מי שעבר ועדה רפואית ומזמין אותו לשיחה עם עובדת סוציאלית בביטוח הלאומי. טיפול נפשי אינו ניתן במסגרת ציבורית אלא באופן פרטי. יש מאגר של 5,000 מטפלים מהשוק הפרטי ואפשר לבחור מהם לפי אזור המגורים ושיטת הטיפול. בקרב הנפגעים יש כ30- ילדים עם אחוזי נכות, והיו צריכים ליצור עבורם תוכניות ייעודיות לסיוע לאורך חייהם )שיעורי עזר, חונכות וטיפולים ייעודיים(. בכל רגע נתון יש 30% מטופלים בטיפול נפשי. מעבר לזה מוקם כעת מרכז שישי למתן טיפול נפשי ושיקומי אינטנסיבי. המוסד לביטוח לאומי אינו גוף מטפל ואינו יכול לתת טיפול פסיכיאטרי, ומי שאמון על כך הוא משרד הבריאות. בכל שבוע מתקיים שיח על המקרים החריגים. נוסף על כך לא לכולם מתאים טיפול קונבנציונלי ויש מי שמחפשים טיפול של גוף-נפש, ולכן נפתחו 40 מתחמי טיפול ברחבי הארץ. המשרד קורא לשורדים להצטרף. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - יו"ר הוועדה יבדוק עם יו"ר ועדת העבודה והרווחה את סטטוס הצעת חוק לעניין הגבלת שכר טרחה של מייצגים. - הוועדה סבורה כי יש להרחיב את חוק נפגעי פעולות האיבה כדי לכלול בו את היתומים משני ההורים אשר אחד מהם נפטר שלא בשל פעולת איבה. - לוועדה אין יכולת לבדוק עמותה שהמשרד תומך בה, אולם לעמותה יש חובת דיווח לרשם העמותות בסוף כל שנה. - הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה כגוף מתכלל לקיים פגישות עם ההורים של שורדי המסיבות. - הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא. 57 הפעלת מרכזי החוסן ביישובי קווי העימות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל )דוח מיוחד 2025 – הטיפול באוכלוסייה( הקדמה ביום א' בניסן תשפ"ה, 30 במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הפעלת מרכזי החוסן ביישובי קווי העימות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל (דוח מיוחד 2025 – הטיפול באוכלוסייה.) הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, איגוד ערים אשכול רשויות גליל מערבי, המועצה האזורית שער הנגב, משרד הפנים, משרד העלייה והקליטה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, שירותי בריאות כללית, קופת חולים מאוחדת, הקואליציה הישראלית לטראומה, עמותת נט"ל – נפגעי טראומה על רקע לאומי, עמותת "מרכז משאבים", פורום ארלוזורוב ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מרכזי החוסן הם מהמענים המרכזיים לסיוע נפשי ורגשי לאוכלוסייה בשעת חירום. זהו הדוח השלישי של מבקר המדינה בנושא. הנושאים המרכזיים שנבדקו: תקצוב מרכזי החוסן לפני פרוץ המלחמה ובמהלכה ועיגון תקציב מרכזי החוסן ▪ בבסיס התקציב של משרד הבריאות; תפקודו של משרד הבריאות כמאסדר – הבקרה המקצועית והתקציבית על פעילות ▪ מרכזי החוסן והסדרת טיפולים מקוונים; כוח האדם במרכזי החוסן לפני המלחמה ובמהלכה, העברת מידע בין גופי הטיפול ▪ הנפשי, הפעלת מוקדי סיוע טלפוניים בזמן המלחמה ומיגון מרכזי החוסן. נתוני המפתח: בשנים 2022–2008 נפתחו 14 מרכזי חוסן ונתנו שירות לכ1.3- מיליון תושבים. לאחר פרוץ המלחמה הוקם מרכז חוסן ארצי. 15,750 איש טופלו במרכזי החוסן מ7- באוקטובר עד סוף דצמבר .2023 מרכזי החוסן נתנו 50,734 טיפולים מ7- באוקטובר עד סוף דצמבר .2023 תקציב מרכזי החוסן בשנת 2023 לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל היה 31.87 מיליון ש"ח. התקציב שאושר למרכזי החוסן לשנת 2024 )נכון לאפריל 2024( הוא 149.6 מיליון ש"ח. תוספת התקציב ברבעון האחרון של שנת 2023 למימון הפעילות המוגברת של המרכזים בשל המלחמה היא 34.66 מיליון ש"ח. התקציבים שהוקצו למשרדי ממשלה אחרים למימון פעילות מרכזי החוסן בשנת 2024 ולא עוגנו בבסיס תקציב משרד הבריאות מסתכמים ב16.48- מיליון ש"ח. ליקויים והמלצות: עיכובים בהעברת תקציבים – רבעון אחרון של 2023: תקציבים שנועדו למימון התמודדות של כל מרכזי החוסן עם מצב החירום ששרר בעקבות פרוץ המלחמה הועברו על ידי משרד הבריאות למפעילי מרכזי החוסן כמה שבועות לאחר ביצוע הפעילות, ובמקרים מסוימים חודשים לאחר מכן. 58 שנת 2024: עד אוגוסט 2024 משרד הבריאות לא חתם על הסכמים עם מפעילי מרכזי החוסן להרחבת המימון לשנת 2024, והדבר גרם לעיכובים בהעברת הכספים. משרד הבריאות התחיל להעביר את הכספים כמקדמות רק כחודשיים אחרי תחילת השנה. מומלץ למשרד הבריאות ולמשרד האוצר להבטיח ודאות תקציבית להפעלת מרכזי החוסן, בייחוד בשעת חירום. על משרד הבריאות לפעול לכך שהתקציבים יועברו אל מרכזי החוסן ללא דיחוי לשם הבטחת פעילותם הרציפה וכדי למנוע פגיעה במתן הטיפולים. עיגון תקציבי מרכזי החוסן – אגף התקציבים במשרד האוצר לא קבע מסגרת תקציבית שנתית לכל מרכזי החוסן שתעוגן בבסיס התקציב של משרד הבריאות ולא בתקציבי משרדי ממשלה אחרים, בין היתר בשל התנגדות חלק ממשרדי הממשלה. על ועדת ההיגוי העליונה ועל אגף התקציבים במשרד האוצר, בשיתוף משרד ראש הממשלה, לקבוע מסגרת תקציבית שנתית לכל מרכזי החוסן, שתעוגן בבסיס התקציב של משרד הבריאות, וכך לייעל ולשפר את תקצוב מרכזי החוסן ופעילותם. בקרה כספית ומקצועית – בשנים 2023–2021 משרד הבריאות לא קיים הליכי בקרה סדורים במרכזי החוסן במתכונת שנקבעה בנוהל הפעלת מרכזי החוסן. על משרד הבריאות לגבש מנגנוני בקרה סדורים על פעילות מרכזי החוסן כדי להבטיח מתן שירות איכותי לציבור תוך ניצול יעיל של המשאבים המוקצים למרכזים. המתנה לקבלת שירות – במרכז החוסן באשקלון המתינו בפברואר 2024 450 איש לריאיון אישי לקביעת צורכי הטיפול. זמני ההמתנה במרכז החוסן הבדואי הלכו והתארכו מיממה בשבועיים הראשונים של המלחמה ועד שבוע ימים מנובמבר ועד סוף 2023. מומלץ למשרד הבריאות לבחון את ההשפעה של זמני ההמתנה על מתן השירות ואיכותו, ולפעול לקביעת הוראות לכל מרכזי החוסן ומנגנוני בקרה שיהיה בהם כדי להבטיח מתן שירות מיטבי לאוכלוסייה בשעת חירום. הסדרת טיפולים מקוונים – משרד הבריאות לא קבע הנחיות מותאמות למרכזי החוסן למתן שירותים וטיפולים באמצעים מקוונים, ובכלל זה בנוגע לאופן השימוש ביישומים מסחריים. מומלץ למשרד הבריאות לבחון את היקף השירותים הניתנים באמצעים מקוונים ולבחון את אבטחת השיחות. עוד מומלץ כי משרד הבריאות ייתן את דעתו על הקלטת הטיפולים ועל אופן ביצוע הבקרה על מתן הטיפולים, וכן ייתן את דעתו על אופן ההגנה על קטינים המקבלים טיפולים מקוונים. העסקת כוח אדם בחירום – בנוהל הפעלת מרכזי החוסן אין התייחסות לנושא העסקת כוח אדם בשעת חירום ולהעסקת רכזים מטעם מרכזי החוסן במקרה של פינוי אוכלוסייה, ולא נקבעה הגדרת תפקידם בתקינה. מומלץ למשרד הבריאות לקבוע הנחיות להעסקת רכזים פסיכו-סוציאליים באתרים, לקבוע מפתח תקינה מותאם לשעת חירום, להגדיר תפקידים ולוודא איוש משרות או להציב שלוחות במוקדי הפינוי. העברת מידע על מטופלים – משרד הבריאות לא נערך להעברת מידע חסוי על המטופלים בין הגופים המטפלים העוסקים בבריאות הנפש, בייחוד במצבי חירום שבהם תושבים רבים מפונים מבתיהם. מומלץ למשרד הבריאות לפעול להסדרת העברת המידע על המטופלים בין הצוותים המטפלים בתחום בריאות הנפש בגופים השונים, תוך הקפדה על זכויות המטופלים והגנה על פרטיות המידע ואבטחת המידע. הפעלת מוקדים טלפוניים – למרות חשיבותם של המוקדים הטלפוניים לצורך מתן תמיכה נפשית ראשונית ומיידית בעת שגרה, ועוד יותר בשעת חירום, משרד הבריאות לא הנחה את מרכזי החוסן בדבר אופן הפעלת השירות בתחומים שונים. מומלץ למשרד הבריאות לקבוע הסדרים להפעלת מוקדי סיוע בחירום, ובכלל זה זמני הפעלה, מרכזייה לניהול שיחות, הכשרת נציגים ואמות מידה 59 למענה טלפוני. מיגון מרכזי החוסן – בחלוף כשנתיים מקבלת החלטת הממשלה למימון הקמת מבנה ממוגן למרכז החוסן באשקלון, טרם החלה הקמתו של המבנה. לשלוחות מרכז החוסן הבדואי יש מקלטים במבנים שבהם ניתן השירות, אך אין להן אישורי מיגון מפיקוד העורף. חלק מהשלוחות שבהן ניתן השירות של מרכזי החוסן גליל מערבי וגליל מזרחי ממוקמות במבנים ללא פתרונות מקלוט. על משרד הבריאות לוודא כי כל מרכזי החוסן שהוא מפעיל באמצעות ספקי השירות עומדים בדרישות המיגון של פיקוד העורף כפי שנקבע בנוהל. נקודות לחיוב: ועדת ההיגוי העליונה, שאחראית להפעלת מרכזי החוסן, התכנסה בתקופה הראשונה של המלחמה לדיונים רבים במגוון סוגיות הנוגעות לפעילות מרכזי החוסן ולאתגרים הרבים שעימם הם מתמודדים לצורך מתן פתרונות לאוכלוסיית הרשויות המקומיות שבהן הם פועלים. במרכזי החוסן אשכול ואשקלון ובמרכז החוסן הבדואי ניתנו במהלך המלחמה מענים לצוותים המטפלים כפי שנקבע בנוהל הפעלת מרכזי החוסן. במרכז החוסן גליל מערבי לא הייתה כל המתנה לטיפול מתחילת המלחמה ועד סוף סוף שנת .2023 יצוין כי בתקופה זו נתנו מרכזי החוסן גליל מערבי וגליל מזרחי 1,649 טיפולים, ובהם 1,415 טיפולים מקוונים. טיפולים קבוצתיים – מאז פרוץ המלחמה ועד סוף שנת 2023 נערכו בכל מרכזי החוסן שהשתתפו בבדיקת העומק הרצאות וסדנאות מקוונות ובלתי אמצעיות לקהלים מגוונים. בעשורים האחרונים הצטבר במדינת ישראל ידע נרחב ורב-ערך על הטיפול בנפגעי טראומה נפשית ועל חיזוק החוסן החברתי והארגוני. הידע הזה מיוצא לכל העולם ובפרט לאזורי מלחמה. בחזית הטיפול בנפגעים עומדים 14 מרכזי חוסן שהוקמו בעשורים אלו, והם ממלאים תפקיד מרכזי בעת שגרה ובשעת חירום כאחד בכך שהם נותנים לאלפי נפגעי הטראומה סיוע ראשוני מיידי וחשוב. בשל החשיבות העליונה של הצלת נפשות ופיקוח נפש, על משרד הבריאות, ועדת ההיגוי העליונה ומשרד ראש הממשלה לפעול לשילוב מרכזי החוסן בכל המערכים הארגוניים של השלטון המקומי ושל מערכות הבריאות. מתוך ראיית מקומם המרכזי של מרכזי החוסן במערך חיזוק החוסן של אוכלוסיית המדינה על כל מרכיבי פעילותם, על שר הבריאות, בשיתוף שר האוצר ומשרד ראש הממשלה ועם השותפים הנוספים החברים בוועדת ההיגוי העליונה, לקדם מסגרת שתבטיח את קיומם, חיזוקם, הרחבתם ומקצו עיּותם של מרכזי החוסן לאורך שנים לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל ולבנות מנגנון תקצוב למרכזי החוסן שיתאים לפעולות הנדרשות ממרכזי החוסן במצבי חירום. כך יובטח חוסן לאומי איתן במצבים כמו זה שעימו מתמודדת מדינת ישראל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמצבי חירום עתידיים בשנים הבאות. סיכומי הוועדה - נציג משרד האוצר אמר שמרכזי החוסן מתוקצבים בשגרה בבסיס התקציב. פינויים, חימושים, ימי מילואים וכיוצ"ב מתוקצבים אחרת בעת מלחמה ובשעת חירום. תקציב החירום מעוגן לשנה זו, וישולם למרכזי החוסן על פי הביצוע בתוך תקציב חירום. תקציב השגרה של מרכזי החוסן הוא 35 מיליון ש"ח, חלקם בתוך תקציב משרד הבריאות והיתרה 60 היא איגום של תקציבי משרדי ממשלה אחרים שמועברת במהלך השנה לתקציב משרד הבריאות כדי לשלם למרכזי החוסן. נוכח קשיים ודרישות מצד חברי הכנסת, המשרד פועל בשנה וחצי האחרונות במטרה לאגם מתחילת השנה את כלל התקציב עבור משרד הבריאות. בשנת 2024, מתוך 150 מיליון ש"ח שתוקצבו, שולמו כמקדמות כ123- מיליון ש"ח על בסיס דיווחים ואומדן היקף הפעילות. אם יהיו פערים, הם יושלמו בתקציב זה. משרד האוצר שוקל כיצד לבנות בבסיס בתקציב את תוכנית בריאות הנפש לשנת 2026 ואילך. למרכזי החוסן יש נתח נכבד ותפקיד חשוב בטיפול הפסיכותרפי לצד קופות החולים ובתי החולים. הערך מוסף של מרכזי החוסן הוא החיבור לקהילה, לרשות המקומית ולעבודה הקהילתית. -נציגי משרד הבריאות אמרו בדיון כי נוסח החוק מאפשר הוספה בצו של נותני שירותי בריאות נוספים. הסוגיה תיבדק בהיבטי פרטיות ובהיבטי סל המידע שעובר לקופות החולים. תקציב מרכזי החוסן עד שנת 2028 מעוגן בהחלטת ממשלה. כמו כן יש תוספות של משרד הבריאות ומשרד האוצר ודרישות נוספות שהמשרד מעביר למינהלת תנופה לצפון כדי לעבות את המענים. במרכזי החוסן עובדים פסיכיאטריים, ויש שירות דיגיטלי פסיכיאטרי זמין שהתווסף בשל המלחמה. המשרד עוסק בנושא ניוד המידע מקופות החולים. חוק זכויות החולה מתיר העברת מידע בין מטפלים כדי למנוע פגיעה במטופלים. משרד הבריאות עבד לילות כימים ביכולת מוגבלת בעיצומה של הסערה כדי להוציא נתונים ותוכנית תקציבית סדורה, והוא ידייק את הנתונים ככל שיידרש. ממשלת ישראל ומשרד הבריאות יצרו מודל בעזרת מרכזי החוסן למתן מענה ברמה הרשותית בשגרה ובחירום. ימים אחדים לאחר פרוץ המלחמה המשרד הקים מרכז חוסן ארצי שיזם שיחות עם כל נפגעי העוטף כדי לתת טיפול או לאתר נפגעים הזקוקים לטיפול, וכן הרחיב את מרכזי החוסן ביישובי קווי העימות פי חמישה למרות הפגיעה הפיזית בהם. פעילות מרכזי החוסן היא חלק מהתוכנית הלאומית לבריאות הנפש בישראל. כ171,000- איש בדרום ובצפון השתתפו בפעילות חוסן קהילתית ורשותית דרך מרכזי החוסן. עם התרחבות מרכזי החוסן האחריות חזרה אליהם, וכללה שעות רבות של טיפול במרכזי המפונים מדי יום. ראוי להתבונן כיצד המערכת גדלה, נותנת שכר ראוי, מכפילה את מספר המטפלים ומשפרת את רצף המענים עם שונות במדרג של הטיפולים. יש לחזק את מערכי האשפוז והשיקום, שהם חלק משמעותי בטיפול האינטנסיבי, ואת בריאות הנפש בקהילה ברמת הרשויות עם שיתוף פעולה של משרדי הממשלה. נוכח המורכבות והצורך במתן מענים לצרכים בשטח על ידי הספקים שהמשרד עובד איתם בשיתוף פעולה מלא, הוקם מנגנון ייחודי בשיתוף משרד האוצר והחשכ"ל שמטרתו לתת מקדמה צפה, כלומר העברת כספים לשטח בלי לקבל דיווח על ביצוע. בשנת 2024 היקף המקדמות ששולמו לקואליציה הישראלית לטראומה, שמפעילה את כל מרכזי החוסן, היו 103 מיליון ש"ח. כ20- מיליון ש"ח נוספים שולמו כמקדמות לאשכולות גליל מערבי וגליל מזרחי. -מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה אמרה בדיון שלפני אירועי ה7- באוקטובר היו בעוטף חמישה מרכזי חוסן, ובתוך שלושה ימים הם עברו לעבוד ב300- מרחבי פינוי ברחבי הארץ. בעוטף היו 216 מטפלים לפני המלחמה, ובמהלך המלחמה גדל מספר המטפלים ל- 1,800; כיום יש 1,236 מטפלים, מתוכם 803 מטפלים שהקואליציה הכשירה. מהנתונים עולה כי במהלך כתיבת הדוח היו 21,000 מטופלים, ובהם 8,500 ילדים. 64,000 אנשים קיבלו מענה קהילתי. מרכז החוסן הארצי שקם ב15- באוקטובר אינו מרכז סיוע אלא מרכז 61 טיפולי שטיפל עד היום ב10,000- איש )ובהם 2,500 שורדי המסיבות(. בתקופת הדוח, בחלק מהמרכזים היו 2,000 טיפולים של פסיכיאטרים. דוח מבקר המדינה אינו משקף חוסן, והמספרים בו גבוהים מאוד ומשדרים מסר של צורך בטיפול. יש להבין כי כל עוד מתרחשת מלחמה, אין שיקוף נכון, הואיל ויש החלמה טבעית, העבודה הקהילתית והארגונית מחזקת את הפרט, וחלק מהמפונים טרם שבו לבתיהם. ראוי ליצור מנגנון של בקרה מקצועית עבור המטופלים שעוברים ממרכזי החוסן לטיפול קופות החולים כדי לשמור על רצף טיפולי ולמנוע המתנה שתזיק להם. -נציגת משרד ראש הממשלה דיווחה כי הוועדה העליונה בראשות משרד הבריאות מתכנסת באופן תדיר, יוצאת לשטח, מביאה את אנשי השטח למפגשי הוועדה ומקבלת החלטות מדיניות בסוגיות מקצועיות משתנות. משרד ראש הממשלה ושאר משרדי הממשלה סייעו למשרד הבריאות בגיוס תקציב לשנת 2025, ואכן נרשמה עלייה של ממש, של מאות אחוזים. המשרד רואה חשיבות רבה בהכנסת הנושא לבסיס התקציב של כל המשרדים. נעשתה עבודה בשנים 2025–2024 ולא הושגו הסכמות בנושא. המאמצים העיקריים הושקעו בתוספת תקציבית כדי לגרום להמשך הפעילות. -מהמשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר כי השירות לעבודה קהילתית במשרד עוסק בחוסן קהילתי ומסייע לתושבים להתארגן כקהילות לשם פתרון בעיות חברתיות. לא כל טראומה הופכת לאירוע פוסט-טראומטי. יש חשיבות עצומה בבניית הכוחות ובהוצאת אנשים ממצב פסיבי למצב פרואקטיבי. הוועדה העליונה מתכנסת מתחילת המלחמה דרך קבע לפיתוח מענים. מרכזי החוסן עובדים בשיתוף פעולה פורה עם כלל התשתיות, ויש לפרוס מרכזי חוסן באזורים נוספים מלבד קווי העימות. -נציג המועצה האזורית שער הנגב אמר בדיון שמרכזי החוסן עובדים במשך שנים במודל שאין שני לו בעולם, בהובלה של צוותים בין-משרדיים ואנשי מקצוע איכותיים. מרכזי החוסן הם הגוף היחיד כמעט שמהרגע הראשון עמד בהתגייסות של מעל 100% והרחיב את שירותיו בצורה מרשימה, בגיבוי מלא של המועצות האזוריות, הקואליציה הישראלית לטראומה ומשרדי הממשלה. תושבי העוטף חיים במציאות בלתי אפשרית כבר שנה וחצי, והם בוחרים להמשיך לחיות ולעשות למען קהילתם. ב6- באוקטובר 2023 היו 28 מטפלים במועצה, וכיום יש 180 מטפלים. ביום הרביעי למלחמה הוקמו 13 שלוחות למרכז החוסן שער הנגב, והגדול שבהם היה בשפיים. הריפוי טמון בעבודה קהילתית וקבוצתית, נוסף על העבודה הטיפולית. מרכזי החוסן בעוטף פיתחו את המודל והמענה שלהם בזמן חירום. יש להגדיל את המשאבים והמענים בתחום בריאות הנפש. היקף הפניות יהיה ידוע כחודשיים לאחר סיום המלחמה, והצפי הוא לעלייה בפניות. נוהל חרדה נבנה בזמנים אחרים, ותושבי שער הנגב סובלים מחרדה יום-יומית. צריך לראות כיצד משפרים את הממשקים ושהטיפול יחזור להיות תחת הרשויות. -נציגת משרד החינוך אמרה כי משרד החינוך רואה חשיבת רבה בעבודה של מרכזי החוסן. היחידה להתמודדות בחירום שמה דגש רב על חוסן התלמידים. חיזוק הממשקים בין מרכזי החוסן והוועדה העליונה לבין משרד החינוך )באמצעות ועדות אזוריות( נועד לתת את המענים הנכונים. -נציגת משרד הפנים דיווחה לוועדה כי מתוקף החלטת ממשלה, בשנת 2024 העבירו את התקציב למשרד הבריאות. בתחילת השנה אושרה החלטה נוספת והם מחויבים אליה 62 ולהעברת התקציב. - נציגת פורום ארלוזורוב אמרה כי דוח המבקר המעיד על הזנחה. אין פסיכיאטרים באף מרכז חוסן; שירותים אזרחיים תלויים באוויר ובפרט טיפולים נפשיים בשל מצבי טראומה. אין להמשיך לסבול מצב שמדינת ישראל לא נותנת שירות איכותי בכל המרכזים שלה וממשיכה ליצור פערים. - משירותי בריאות כללית נמסר כי הם עומדים בקשר עם משרד הבריאות בניסיון ליצור תהליך עבודה עם הפניות הדדיות ביניהם לבין מרכזי החוסן. - נציגת עמותת "מרכז משאבים" סיפרה כי העמותה עובדת בשיתוף פעולה עם אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות. בעבר לא היו מטפלים וכיום 41 מטפלים נותנים מענה בכל רחבי הארץ, גם במרכזי הפינוי, והם הצטרפו לצוות של רכזים פסיכו-סוציאליים ונתנו את כל המענים של מרכז החוסן. ארבע שלוחות של מרכזי החוסן נפתחו השנה כדי לתת מענים מותאמים גאוגרפית ותרבותית, וההצלחה ניכרת בעיקר בחברה הערבית. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא. - הוועדה התרשמה שנעשתה פעילות ענפה ורחבה בכל משרדי הממשלה בניהולו של משרד הבריאות. - הוועדה מברכת על פועלם של מרכזי החוסן ברחבי הארץ. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לשקול השלמת נתונים מהמועצה האזורית שער הנגב. - הוועדה סבורה שיש מקום שמשרד מבקר המדינה יציג גם את הישגי משרד הבריאות בטיפול באנשים שנפגעו באירועי ה7- באוקטובר. האנשים שנושאים בעול שיקום בריאות הנפש הם השליחים, ולכן ראוי שיכתב דוח מנהלים קצר שיציג גם את ההכרה בפעולות לעתיד לבוא. - הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להעביר מסמך ובו פירוט פעולות המשרד בתחום בריאות הנפש, והוועדה תעבירו למשרד מבקר המדינה לצורך הכנסתו לדוח מעקב. 63 מצב מערך המילואים והסדיר נוכח המלחמה המתמשכת )דוח שנתי 65ב ודוח שנתי (2023 הקדמה ביום ז' באייר תשפ"ה, 5 במאי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא מצב מערך המילואים והסדיר נוכח המלחמה המתמשכת )דוח שנתי 65ב ודוח שנתי 2023(. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, צה"ל, משרד הביטחון, העמותה למען משרתי המילואים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, ארגונים, תנועות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה שני דוחות נדונים היום. הדוח הראשון – כשירות מערך המילואים בפרמטרים שונים – נערך בשנת 2013, וכבר אז מצא המשרד פערים במשך האימונים, בתכנים ואיכותם וגם במערך האחזקה של אוגדות המילואים. הדוח השני נערך בשנים 2022–2021, והנושא שלו הוא תנאי מחיה ותשתיות ללוחמי סדיר ומילואים. בדוח זה נמצא כי אף שגובשו תוכניות, עדיין יש מקום לשיפור במחנות הכשרה ובמחנות אימונים. לפי נתוני צה"ל וצוותי הביקורת נמצאו פערי כשירות ברמות גרוע ובינוני בתנאי מחיה באחוזים ניכרים. סיכומי הוועדה - ראש מטה זרוע היבשה בצה"ל אמר בדיון כי יש שחיקה גדולה מבחינה גופנית ומבחינה מנטלית בקרב הלוחמים, והיא נובעת מרצף ההפעלה של יחידות סדורות. הצרכים גדלו בצורה דרמטית במילואים ובסדיר. כל הסד"כ תומך הלחימה של צה"ל הופעל. חלק מהכשירות של יחידה נלחמת מתפתחת, אך לא בוצעו הכשרות לאנשי המילואים. גם המערך הסדיר ממעט לקיים הכשרות. ההכשרה הממוצעת התקצרה ל80%-70%-. יש מתח קבוע בין היקף הפעלת סד"כ המילואים לבין כשירות הסדיר – ככל שממצים את ההכשרות, כך העומס על מערך המילואים ועל מערך הסדיר גדל. מערך המילואים נמצא בעומסים גדולים מאוד. השחיקה של משרתי המילואים נובעת מאופן ההפעלה ומהצורך לשלב שירות מילואים וחיי משפחה ועבודה. יש להרחיב את היקף הסד"כ כדי לאזן את היקף מערך הסדיר בהלימה למערך המילואים. מספר המתגייסים בתחילת המלחמה היה גדול, ובאופן טבעי חלה ירידה. כיום יש מעל 75% התייצבות. תוך כדי הלחימה החל העיסוק בהקמת סד"כ. פרויקט "משיב הרוח" עוסק בהגנת היישוב, והוא מבוסס על מערך המילואים, סד"כ איסוף, חטיבת השומר וסד"כ פקע"ר לטיפול בעורף. גדודי סדיר וסד"כ חי"ר הוחלפו באנשי מילואים. סד"כ הסדיר נפגע משמעותית מהיקפי ההפעלה. מאוקטובר 2023 טופלו בעיות התשתית, אך יש לא מעט סד"כ שמגיע למחנות ומעמיס על התשתיות הקבועות. חייבת להיות תוכנית של כלים שלובים בכל הקבוצות ובכל הרבדים )מרכיבי קבע( שיש לטפל בהם – מיצוי טבעי של סד"כ לחימה ושילוב אוכלוסיות נוספות, כגון משך שירות חובה, גיוס אוכלוסייה חרדית ומיצויה, הגדלת מספר משרתי המילואים במודל ההתנדבות ובמסגרת החוק הקיים, ילדי המשרתים במערכת החינוך, אקדמאים ועוד. 64 - ראש חטיבת תכנון וכוח אדם – תומכ"א ציין כי צה"ל זקוק לכ12,000–10,000- חיילים נוספים – כ7,500- לוחמים במערך הסדיר והיתר תומכי לחימה. גם לפני המלחמה היו פערים בעולמות תומכי הלחימה, היות שיש תפקידים מורכבים שיש קושי לאייש אותם. כיום מערך המילואים ומערך הסדיר מחזיקים יד ביד את הקווים ואי-אפשר להפריד ביניהם. בתוך הגדודים הסדירים יש מערכי מילואים. בעולם המילואים הכיוון הוא הקמה של אוגדה שלמה 25) גדודי מילואים(, וחלקה כבר הוקמה. אוגדה מזרחית היא אוגדה מרחבית עם גדודי מילואים. מערך המילואים גדל בכ25%-; עשרות אלפים מתוכו הגיעו כמתנדבים, לוחמים ותומכי לחימה. 25,000 איש קיבלו פטור וביקשו מהם לשוב במסגרת צו פוקד כדי להזין את כוח האדם באופן קבוע ומתוך המאגרים. כדי לייצר מודל זה צריך להרחיב את הסד"כ הסדיר. בעשור האחרון יש עלייה דרמטית במספר הנשים הלוחמות: לפני 12 שנה התגייסו כ500- נשים ללחימה, והשנה התגייסו כ5,000- לוחמות. כמו כן יש עלעיה בגיוס נשים דתיות, מ18%- ל35%-. הצורך הביטחוני גדול ודחוף, ויש להגדיל גם את מספר אנשי המילואים כדי להקל על המשרתים ולעמוד מול התרחישים. מתחילת המלחמה צה"ל הקים לפי סדרי עדיפויות תשע פלוגות שריון סדירות, גדוד הנדסה, פלוגות איסוף חדשות וגדוד מעורב של פקע"ר. חלק מהמרכיבים הם בשימוש מודלי קבע. הסדיר הוא הפתרון המשמעותי להקלה בעומס על אנשי המילואים, ולכן יש על השולחן הצעת חוק להרחבת השירות הסדיר ל36- חודשי שירות. החרדים הם מקור כוח אדם משמעותי, וצה"ל סבור שיש להרחיב את שורות המתגייסים ולהקים יחידות. צהל ערוך ומוכן לקלוט יותר חרדים בצה"ל: בשנת הגיוס 2024 הוא מסוגל לקלוט 4,800 חרדים, ובשנת 2025 הוא מסוגל לקלוט 5,750 חרדים, ובהינתן התראה ייקלטו גם בשנת 2026. ממרץ 2024, עם פקיעת החוק, כל נער חרדי מקבל צו ראשון בגיל 16 וחצי, ומי שמגיע צריך לעשות הליך מלא ולא רק להצהיר. צה"ל מזהה אדם כחרדי רק לאחר התייצבותו בלשכת הגיוס, כאשר הוא מציג טופס על מוסד הלימודים שלו. המגע עם הציבור החרדי הוא בעצימות אחרת מבציבור הכללי. אומנם יש מגמה חיובית, אך היא רחוקה מלהיות מספקת, נוכח יכולת הקליטה שצה"ל יצר. יעד הקליטה לשנת הגיוס 2024 אינו ממלא את צורכי צה"ל. יש להסתכל על התקדמות התהליך בהתאם לפעימות הזימונים. חלוקת הצווים היא פעולה שמביאה חלק קטן לגיוס, והפעילות העיקרית נובעת מרתימה. אם אדם נעצר במסגרת צו 12, הוא מגיע להסדיר את מעמדו. מתחילת המלחמה התקבלו שתי החלטות למתן מענה וסיוע לאנשי המילואים, ובשבועות הקרובים אמורה לעבור החלטה נוספת. - הוועדה שמעה מהאלוף דן הראל, סגן הרמטכ"ל לשעבר, כי להבנתו מערך המילואים לקראת קריסה מלאה. אחוזי ההתייצבות נמוכים. לפי נתוני הביטוח הלאומי, 40% מהמשרתים עברו עבודה או איבדו אותה, ואין אפשרות להשתלט על הבעיה אף שפיטורים בשל שירות מילואים מנוגדים לחוק. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2022, שיעור הגיוס מהחינוך הממלכתי הוא 88.4%, שיעור הגיוס הכללי הוא 84%, שיעור הגיוס במערך הדתי הוא 85% והבנות מהמגזר הדתי-,לאומי הולכות לשירות הלאומי. שיעור הגיוס של דרוזים הוא 80%-70%, והחרדים מתגייסים בשיעור של 10% החרדים אינם בני-.גיוס אלא חייבי גיוס, ויש להוציא צווים לכל הנערים החרדים כדי שיהיו לוחמים חרדים. 65 - נציגת ארגון "אחים לנשק" שאלה בדיון כמה מתוך החרדים קיבלו צו ראשון, כמה לא קיבלו צו ראשון, כמה כמה קיבלו צו 12 ואם 24,000 הצווים כבר יצאו. כמו כן היא שאלה כמה חרדים שתורתם אומנותם קיבלו צווים וכמה מהם נעצרו. - נציג העמותה למען משרתי המילואים ציין כמה בעיות של משרתי המילואים: התשתיות הלא-ראויות בצבא משפיעות על הנכונות של משרתי המילואים, ויש להקים ועדה חיצונית לבדוק את הדברים בתוך הצבא; שלא כמו לוחמים, שרשאים לקבל ימי התארגנות, תומכי הלחימה אינם זכאים לימים כאלה; ההיסטוריה הרפואית של משרת מילואים אינה מוכרת לצה"ל; ילדי משרתי המילואים אינם מקבלים מענה ממשרד החינוך, ופעמיים בחודש מגיעות רשימות למנהלי בתי הספר על ילדים שהוריהם גויסו למילואים; יש נשירה של ילדים ואין הכוונה למורים כיצד לטפל בהם. - נציגת פורום "שותפות לשירות" אמרה כי אי-גיוס הציבור החרדי הוא סכנה למדינת ישראל, גם ברמת הלכידות. הדיון בנושא מתנהל כאילו אנו ביום הראשון של המלחמה. יש כתובת על הקיר: משרתי הסדיר ומשרתי המילואים נמצאים על סף קריסה. אין לנו מדינה אחרת ואנו צריכים לעשות הכול כדי לשמור עליה. יש פער מטורף בין יעד של גיוס 4,800 חרדים לבין הצורך במציאות. צבא העם הוא צבא של כל העם. - יו"ר תנועת הצעירים בישראל אמר שלוחמים נמצאים בשטח וחסר להם ציוד. מה שהורג את המילואימניקים הוא כשלים של המערכת. מתחילת המלחמה חילקו ארגוני החברה האזרחית 18,000 קסדות טקטיות כדי להגן על החיילים. - נציגת ארגון "אימהות הלוחמים" ביקשה שהמדינה תוקיר את כל משרתי המילואים ומשפחותיהם. יש לחשוב על גיוס חרדים שהם בשנות ה40–30- לחייהם, כמו שירות המילואים בציבור הכללי. - נציגת "אימהות בחזית" אמרה כי הן על סף קריסה, וכולם צריכים חילוף. יש פצועים, יש חרדים שאינם מתגייסים, ואין מוטיבציה להגיע לקבע ולשירות מילואים. כולם שווים בפני החוק, וגיוס החרדים יפתור את הבעיה הערכית. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה התרשמה שהמדינה לא תגיע ליעד הגיוס של החיילים החרדים, והפער עצום. המשימה מוטלת על הצבא ועל הדרג המדיני. מקבלי ההחלטות לא יוכלו לברוח מאחריות. - הוועדה דורשת מהממשלה לנקוט סנקציות אישיות כלפי מסרבי גיוס. - הוועדה מצדיעה למשרתי המילואים הנושאים בנטל. - הוועדה מבקשת מצה"ל לקבל את רשימת מרכיבי הקבע החסרים כדי לאפשר לאוכלוסיות שונות להתנדב למילואים. - הוועדה תשלח מכתב לשר החינוך בדבר הצורך בטיפול בילדי משרתי המילואים. 66 סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא: דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל הקדמה ביום י"ד באייר תשפ"ה, 12 במאי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא: דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, צה"ל, משרד הביטחון, העמותה למען משרתי המילואים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, ארגונים, תנועות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח משרד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור: מהרגע הראשון פעלנו במרץ לקיים ביקורת על כלל הגופים ועל כלל הדרגים. בזמן הזה היו צריכים להתפרסם דוחות על נושאי הליבה, שהיו נותנים תשובות לאזרחי ישראל על הכשלים שהובילו לטבח ה7- באוקטובר. בזמן שצו הביניים של בג"ץ עמד ולא אפשר לערוך ביקורת בצה"ל ובשב"כ, התחלנו להכין את השטח לביקורות כדי להתחיל אותן ברגע שיינתן האישור. עתה המתווה שגובש מול שב"כ וצה"ל קיבל תוקף של פסק דין, ואנו פועלים בהתאם, והדוחות יתפרסמו כשהעבודה עליהם תסתיים. לעת עתה פרסמנו חמישה דוחות אזרחיים בנושא המלחמה. בנוסף, בתקופה האחרונה סיימנו עבודה על 19 נושאים שונים. הטיוטות הופצו להתייחסות המבוקרים, ולאחר קבלתה ובמידת הצורך לאחר קיום שימוע בשל אחריות אישית, נפרסמם לציבור. מדובר בדוחות שאינם בנושאי הליבה. בשלושת חודשים הראשונים עסקנו בסיורים בשטח, נפגשנו עם האנשים ושמענו על הפערים. בחודש נובמבר 2023 הוצאתי מכתב לראש הממשלה עם פירוט הכשלים של הממשלה בעת ההיא הנוגעים לפינוי של כ- 250,000 איש מבתיהם, וביניהם: תוכניות סיוע כלכלי ליישובי קווי העימות; ניהול לאומי מרכזי של המענה האזרחי לעורף; שהות המפונים בבתי המלון; תקצוב ממשלתי בחירום ותקצוב הרשויות המקומיות, מערכת החינוך, מערכת בריאות הנפש ושירותי הבריאות בחירום; כיתות כוננות ומקלוט; הסברה לציבור. בינואר 2024 הודעתי על פתיחת ביקורת סביב כ60- נושאים הקשורים להתנהלות הדרג המדיני והצבאי ב7- באוקטובר כולל הלילה שקדם לטבח, התנהלות הקבינט המדיני- ביטחוני בכל התקופה שקדמה לאירועי ה7- באוקטובר, ההיערכות המודיעינית, ההגנה על גבול עזה, המאבק הכלכלי בחמאס, הרישוי ואבטחת המסיבות ברעים ותפיסת הביטחון הלאומית. לצד זה אנו בוחנים סוגיות אזרחיות, כלכליות ובתחום החירום, כמו פינוי הפצועים והחללים. בנוסף הוצאתי מכתב לראש הממשלה שכלל למעלה מ27- ביקורות על הדרג הצבאי ועל הדרג האזרחי. בפברואר 2024 הוגשה עתירה לבג"ץ כדי למנוע את ביקורת המדינה על כל סוגיות המלחמה. מתחילת המלחמה מבקר המדינה והצוותים עשו שורה של סיורים בשטח על מנת להעלות פערים מול גורמי הממשלה בזמן אמת, לתת סיוע מיידי וכדי שצוותי הביקורת יראו את אותם אנשים שחוו את הטבח הנורא. ב10- באוקטובר, בעת ביקורי בשדרות, הכרזתי שהביקורת תיעשה על כלל הדרגים החל מראש הממשלה, שרים, צה"ל ודרגים אזרחיים-מקצועיים. הביקורת תכלול גם סוגיות של אחריות אישית בנסיבות שמדובר בכשל משמעותי. ככל שתוקם ועדת חקירה ממלכתית, אנו נפעל לתאם את ביקורת המדינה ואת גבולותיה מולה. המחוקק נדרש לסוגיה אם יש מקום לעבודת המבקר לפני ועדת חקירה ממלכתית. לצד זה אני רואה חשיבות רבה במתן מענה פרטני לאדם שנפגע, ואכן, אנו נותנים מענה או סעד לכל פונה. 67 בחוק מבקר המדינה סעיף 10 יש סיפא. שופטי בג"ץ השיבו ליועמ"שית לממשלה ששאלת הסמכות אינה על הפרק. אני סבור שגרוע מאוד אם מישהו ינסה להגביל את מבקר המדינה. יש לו עצמאות וסמכות לבדוק את האירועים בצורה חד-משמעית היות שהוא חלק מהמארג הדמוקרטי של מדינת ישראל. ההנחיה שניתנה לכלל הצוותים היא לבדוק את כלל הדרגים ללא שום דעה קודמת. עמדתנו היא שחוק מבקר המדינה מאפשר למבקר המדינה לבדוק באופן עצמאי, וגם את העיתוי לבדיקה. המחוקק נדרש לנושא הקמת ועדה וקבע מפורשות שעל בסיס דוח מיוחד של מבקר המדינה תוכל הוועדה לענייני ביקורת המדינה למנות ועדת חקירה ממלכתית. ככל שתוקם ועדת חקירה ממלכתית, אנו נתאם עימה. אנו בעד כל בדיקה שתתקיים על ידי כל גורם. חלק מכשלי ה7- באוקטובר הם לא רק שלא הקשיבו לדוחות המבקר אלא גם חוסר הקשבה לתצפיתניות. בימים אלה המשרד נכנס לביקורת בצה"ל ובשב"כ בעקבות צו הביניים, והיא תושלם כסדרה בצורה מעמיקה. קיבלנו פנייה סדורה מהסנגורית הצבאית בנושא, וגיבשנו מענה שעומד בבג"ץ. אני סבור שהיועמ"שית לממשלה וגם הפצ"רית יכבדו את החלטת בג"ץ – מתן תוקף לביקורת המדינה. איננו באים להתעמת, ופועלים בהתאם לפסק הדין של בג"ץ ובשיתוף פעולה עם הוועדה לענייני ביקורת המדינה. דוח ביניים יוגש לוועדה ויפורסם לציבור לאחר השלמה יסודית של עבודת הביקורת על כלל הדרגים. עו"ד כרמית פנטון, מנהלת נציבות תלונות הציבור: נציבות תלונות הציבור נותנת מענה פרטני על תלונות. ב12- באוקטובר 2023 הנציבות הקימה קו חם כדי לספק לפונים מידע על זכויותיהם. הקו החם פעל 24 שעות ביממה שישה ימים בשבוע, והתקבלו 5,000 שיחות טלפון. היו ועדיין יש ביקורים בעמדות מפונים כדי לסייע להם מול גורמי המדינה. בנוסף נעשו ביקורים בריכוזים של מערכי המילואים, מגשר זיו ועד צאלים בדרום, וביישובים שפונו והתושבים חזרו אליהם בצפון ובדרום. חלק מהתלונות מקבלות מענה כבר בעת הגשתן. 2,860 תלונות הקשורות למלחמה התקבלו, וכמעט 64% מהתלונות נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן. יובל חיו, מנהל חטיבת ביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון: כחלק מהעבודה המשרדית אני עסוק ב14- מטלות ביקורות שמטרתן הייתה לבדוק את הדרג המדיני, הדרג הצבאי והדרג האזרחי. רוב מטלות הביקורת על הדרג האזרחי הסתיימו ושוגרו למבוקרים, ונכללות בהן ביקורות אישיות כלפי כלל הדרגים. עבודת ביקורת מדינה היא לא במקום ועדת חקירה ממלכתית. חובת האמון הראשונה שלי היא כלפי הציבור. בשנה וחצי האחרונים נאספו במשרד תיעוד, מסמכים, נתונים ועדויות על ידי עשרות צוותים שאף אחד לא יוכל לאסוף אותם נוכח יכולות פעולת המרחב. השופטת נאור ז"ל אמרה לגבי אסון מירון שאין מניעה שמבקר המדינה ימשיך לבדוק על אף ועדת החקירה הממלכתית, ובסופו של דבר המבקר נסוג מהמשך הבדיקה. האם ביקורת המדינה נכון להיום היא הסיבה לאי-הקמת ועדת חקירה ממלכתית? אין שום קשר בין הפעולה שנעשית היום – איסוף המסמכים – לבין החלטה ציבורית או פוליטית להקמת ועדת חקירה ממלכתית. הטיוטה בנוגע למסיבת נובה טרם יצאה. הגענו לרבדים של בחינה, תיעוד וניתוח שכל פעולה בעתיד שתידרש להיכנס תוכל להשתמש בזה כתשתית. אני נפגש עם קצינים מצה"ל לפגישות שנושאות אופי חקירתי לכל דבר ועניין, ולכן לא ניתן לדבר על מקומות של שיבוש. בפעולה שאני עושה בשנה וחצי האחרונים אני יודע כעובד ציבור ששירתי את המהלך שיוצג בעתיד. כאשר מגיעה ראיה לשינוי פרוטוקולים, למחרת היום הדבר נמצא על שולחנה של היועמ"שית לממשלה. סיפור ניהול המסמכים במשרד ראש הממשלה עלה בתחילת הדרך, ויצא מכתב אזהרה ממשרד מבקר המדינה 68 למשרד ראש הממשלה שבו נאמר שאם תהיה תזוזה במסמכים – היא בגדר עבירה. לא הגיעה לשולחננו שום ראיה לשינוי פרוטוקולים. איתן דהן, מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון: תפקיד חטיבת הביטחון הוא לבדוק את מערכת הביטחון על כלל רבדיה בעולמות הרגישים ביותר. לחטיבת הביקורת יש יכולת לבקר את מערכת הביטחון ברמה המקצועית והטובה ביותר מתוך ניסיון אישי ולשאול את השאלות הנכונות מול המבוקרים. אנו מקיימים ביקורת בכל הרמות ובודקים את התהליכים המבצעיים בשב"כ, בצה"ל, במשרד הביטחון ובדרג המדיני תוך שילוב עבודת החטיבות. אנו מייחדים ביקורת לאירועי 7–4 באוקטובר היות שהם משמעותיים. ההסתכלות שלנו תדע לתת תשובות על השאלה מה גרם לאירועי ה7- באוקטובר. סיכומי הוועדה -הוועדה שמעה מגליה חושן, אם שכולה, שיש שבר ביחס למוסדות המדינה – הם היו בעיניה ערכיים אבל לא עשו את עבודתם בתום וביושר. אפשר לשנות את חוק מבקר המדינה ולתת לו סמכויות ליישום הדוחות. למערכת המשפט יש אחריות לאירועי ה7- באוקטובר, ולכן גם היא צריכה להיבחן. צריכה לקום ועדת חקירה מיוחדת שירכיבו הקואליציה והאופוזיציה ונציגות של המשפחות השכולות כדי לשאול שאלות ולשמוע תשובות. לוועדה צריכות להיות שיניים כדי לתקן, מעבר להשגת צדק. -נציגת ארגון "צעדת האימהות" מבקשת לקבל נתונים מדויקים על הסכנות הנשקפות לחיילים בעזה. לא מדובר בסכנות שנקרות בדרכם תוך כדי לחימה אלא בסכנות ידועות מראש. שוב ושוב מכניסים חיילים לבניינים עמוסים במטענים, ומעטים האנשים שהתייחסו לכך. צה"ל אינו מתחקר את עצמו ואינו מסיק מסקנות. המחבלים כבר יודעים כיצד הלוחמים נכנסים לבניינים. מדובר בשטחים שהלוחמים כבר ניקו אותם והתמלאו שוב במלכודות. משאיות הסיוע בשטח הן פינוק; במקום משאיות סיוע, צריך למוטט את חמאס. ראוי להציב נגמ"שים שנשלטים מרחוק, ויש כאלה במלאי. - תמר גרסין, אחות של נרצח נובה, אמרה בדיון שהציבור היה חלוק עוד לפני ה7- באוקטובר בסוגיית בג"ץ, לכן לא יכול להיות שתקום ועדת חקירה שנשיא בית המשפט העליון ימנה את חבריה. - יזהר ליפשיץ, בנו של עודד ליפשיץ ז"ל, שאל אם חומרי החקירה של המבקר יועברו לוועדת החקירה שתוקם ואם בעלי תפקידים שהעידו מול מבקר המדינה יוכלו להעיד גם מול ועדת החקירה. - נציגת קיבוץ עין השלושה ציינה כי כבר 20 שנה יש סבבי מבצעים, מלחמות ופינויים. בעוטף עזה מתנהלת מלחמה, והם חיים בשדה קרב. היא רוצה שכל הגורמים מראש הממשלה ומטה ידאגו שהאזור יחזור להיות בטוח, ללא חדירות. לא מחזירים אזרחים לשדה קרב אלא רק בסיום מלחמה, עם החזרתם של החטופים. - נציג "מועצת אוקטובר" אמר כי הוא חושש שאנשים יפרשו את הדוח של המבקר כדוח של ועדה נוחה שבאה להחליף ועדת חקירה ממלכתית. בביקורת שלו מבקר המדינה סתם את הגולל על ועדת חקירה ממלכתית. הנושאים שהוא עוסק בהם אינם מראים מה היה לפני הטבח ב7- באוקטובר. אפשר למנוע את האירוע הבא רק עם הסכמה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. 69 - ולנטינה גוסק, אימה של מרגריטה ז"ל, מנרצחות הנובה, אמרה שיש קונצנזוס לאומי על החזרת החטופים ועל קבלת מידע על המתרחש באמצעות ועדת חקירה שתיתן תשובות ותהיה מקובלת על כולם. נוסף על כך יש ליזום חקיקה ייחודית לאירועי ה7- באוקטובר. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה שמעה שיש דאגה ציבורית מכך שלא הוקמה ועדת חקירה. - הוועדה שמעה ממבקר המדינה שכאשר תוקם ועדת חקירה, הוא ישתף עימה פעולה וייקבעו גבולות גזרה. - הוועדה התרשמה שהממשלה גוררת רגליים ובורחת מאחריות. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בהשתתפות היועמ"שית לממשלה ונציגי הסנגוריה הצבאית כדי לשמוע את עמדתם. 70 סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל – המשך דיון הקדמה ביום כ"א באייר תשפ"ה, 19 במאי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא: דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל – המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, הסנגוריה הצבאית הראשית, משרד ראש הממשלה – אגף הפיקוח הכללי, משרד המשפטים, "מועצת אוקטובר" ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה -אל"מ אופירה אלקבץ, הסנגורית הצבאית הראשית: הסנגוריה הצבאית היא גוף עצמאי בצה"ל שמופקד על הבטחת זכויותיהם המשפטיות של חיילי צה"ל ומפקדיו ועל קידומן. מתוקף תפקידה, הסנגוריה אמונה על מתן ייעוץ וייצוג משפטיים למשרתי צה"ל בהליכי בדיקה, חקירה ומשפט פלילי ומשמעתי. הסנגוריה גם מייצגת חיילים שנקלעו לקשיים נפשיים או סוציו- אקונומיים ונעדרו מן השירות או ביצעו עבירות אחרות על רקע זה. חובת הנאמנות של הסנגוריה הצבאית נתונה אך ורק למשרתי הצבא הנושאים בנטל הגנת המדינה ולזכויותיהם המשפטיות. לאחרונה, לנוכח האתגרים המשפטיים הגוברים בזירה הבין-לאומית, הוחלט לחזק את מנגנון ההגנה המשפטית על חיילי צה"ל, שעלולים להיחקר, להיעצר ואף להישפט בפני טריבונלים בין-לאומיים. ליווי משרתי הצבא וייצוגם בפני מבקר המדינה, ובעתיד – בפני ועדת חקירה, אשר במסגרתם בוחנים את אחריותם האישית, היא נדבך אחד בעיסוקיה של הסנגוריה הצבאית. מינואר 2024 מוביל מבקר המדינה סדרת ביקורות מקיפה בצה"ל ובה כ42- נושאי בדיקה בהיקפים חסרי תקדים, הכרוכה בדרישה של אלפי מסמכים, פגישות עם עשרות בעלי תפקידים ועוד. מדובר במהלך בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה, שנועד לחשוף פערים, לתקן ליקויים ולשפר תהליכי עבודה, הן בצה"ל והן בממשקי הפעולה בינו לבין גופים אחרים. לכל אורך הדרך המשרתים שיתפו פעולה באופן מלא עם נציגי המבקר בהליכי הביקורת, למרות היקף הדרישות והמורכבות התפקודית, מתוך הבנה של חשיבות הביקורת ככלי לביקורת עצמית ולתיקון שיטתי. לאחרונה, כשהוחלט בהסכם בין המבקר לצה"ל על הרחבת היריעה לביקורת בפועל גם על נושאים ביטחוניים קלאסיים, המכונים "נושאי הליבה" – (א) הגנת הגבול ברצ"ע; (ב) תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס, הבקרה המודיעינית ושקיפות צה"ל לאויב; (ג) מהלך האירועים ב7.10.2023- – פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ – פנתה הסנגוריה הצבאית למבקר המדינה וליועמ"שית בדרישה להימנע מהרחבה זו. מדובר בנושאי ליבה ביטחוניים ואסטרטגיים שמחייבים התייחסות מיוחדת וזהירה בחקירתם. נושאים אלו אינם בסמכותו של המבקר. בירור אירוע טראומטי כה חמור מחייב הקמת ועדת חקירה שהיא גוף עצמאי ובלתי תלוי, הפועל בשקיפות לציבור, בפומבי ובעל סמכויות רחבות וזכויות מתאימות, כפי שמקובל בשיטת המשפט בישראל. ועדת חקירה נועדה לחקור עניין שהוא "בעל חשיבות ציבורית 71 חיונית". נושאי הליבה הנוגעים לאירועי ה7- באוקטובר 2023 ומלחמת "חרבות ברזל" חורגים באופן מובהק מגדר סמכותו של המבקר. הסנגוריה הצבאית דוחה את טענת המבקר שבג"ץ הכריע בסוגיית הסמכות באמצעות אימוץ ההסדר בין צה"ל למדינה. שופטי בג"ץ לא נדרשו להכרעה משפטית מפורשת משום שהעתירות נמחקו והסוגיה לא מוצתה. עיקר הדיון בעתירות עסק בקשב וביכולת של צה״ל לעמוד בביקורת המבקר בהיקף המופרז ובדרישותיו, שהיו עלולות לסכל ממש את יכולתו של צה״ל לעמוד במשימתו המרכזית – ניצחון במלחמה. עם השינוי בעצימות המלחמה במרץ 2025, הגיעו צה"ל והמבקר להסכמה ביניהם על אופן עריכת הביקורת ודירוג הביקורות ונתנו על כך הודעה לבג"ץ, בלי שנכנסו לסוגיית הסמכות. נוכח ההסכמות הודיעו העותרות שהעתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה, אף שלא נדונו סוגיות כבדות משקל שהועלו בעתירה – סוגיית סמכות המבקר וסוגיית זכויות המשרתים. בג״ץ לא דן ולא ניתח בפסיקתו את שאלת הסמכות ולא הכריעה בה, וסוגיות הזכויות הדיוניות של המשרתים אף היא לא נדונה בכלל, ומטבע הדברים לא הוכרעה. ככל שהמבקר יעמוד על עמדתו ולא יפסיק את הביקורת בנושאי הליבה, בכוונת הסנגוריה הצבאית לעתור לבג"ץ ולבקש הכרעה מפורשת בנושא הסמכות ובנושא זכויות משרתי הצבא בחקירת נושאים אלו. המבקר מצהיר שיטיל אחריות אישית ויפרסם את שמות האחראים, אך הליכיו אינם מקנים זכויות דיוניות בסיסיות בדומה לאלו שניתנות בוועדת חקירה: אין זכות מוקנית לשימוע בעל פה או להופעה פרונטלית בפני הגוף המבקר, אין זכות עיון מלאה בחומרים ואין אפשרות לחקור עדים או זכות ייצוג מלאה. בהליכי ביקורת המדינה ניתנים למבוקרים רק חמישה ימי עבודה להתייחס לטיוטת הביקורת – פרק זמן בלתי סביר בעליל, ודאי בהתחשב באופייה של הביקורת הנוכחית ובהשלכות הדרמטיות של ממצאיה. יתרה מזו, הביקורת אינה פומבית ואין שקיפות מלאה של ההליך. אין זכות לציבור לדעת, ולמשרתים צריכה להיות הזכות, במגבלות הביטחוניות, שדבריהם יישמעו ויובאו בפני הציבור באופן מלא, מדויק וישיר ולא דרך המסננת של מבקר המדינה, שהעדויות נשמעות בפניו בחדרי- חדרים. רק ועדת חקירה תבטיח הגנה ראויה על זכויות יסוד בבדיקת אירוע לאומי טראומטי, והסנגוריה הצבאית תפקידה לוודא כי בייחוד בסיטואציה של ממצאים אישיים חמורים, לא תיפגענה הזכויות הדיוניות בהליך. עבודת המבקר תשבש באופן בלתי הפיך את פעילותה העתידית של ועדת חקירה. תהליך הביקורת הנוכחי כולל גביית עדויות, עימותים בין גרסאות, חשיפת חומרי חקירה ושיתוף טיוטות. חשיפת עדים מראש לראיות ולגרסאות אחרות תפגע באותנטיות של העדויות שיובאו בפני הוועדה ותסכל את יכולתה לבחון את הנושאים הכי ליבתיים וחשובים מנקודת מבט אותנטית, עצמאית ובלתי מוטה. לאחר שהמבקר יקבע ממצאים, הם ישפיעו על עבודת הוועדה וייצרו "אפקט עיגון" של הממצאים וניסיון לחסוך את בדיקתם מחדש באופן הראוי, ומנגד – סיכון ממשי לממצאים סותרים, שיפגעו באמון הציבור, ייצרו בלבול ויקשו על הפקת לקחים ברורים. ועדת החקירה תידרש או לאמץ את ממצאי המבקר או להתמודד עם הסתירות ולקבוע קביעות שונות – שני תרחישים בעייתיים. בחינה כפולה של שתי ערכאות את אותו נושא הוא הליך לא יעיל, מסורבל, ויוצר עומס בלתי סביר שיחייב עשרות משרתים בכל המערכת הביטחונית להתייצב לחקירות חוזרות ונשנות ולהסיט את 72 הקשב ממשימתם העיקרית. תהיה גם העמסה גדולה מבחינת חומרים ועדויות, לנוכח כפילויות משמעותיות בעדויות בכל נושא. הדבר יפגע גם במעמדו של המבקר וגם בעבודתה ובמעמדה של הוועדה. למבקר יש מספיק חומרים כדי לפרסם דוח. ראוי שהוא יביע עמדה שוועדה היא שצריכה לחקור את נושאי הליבה. - המשנה ליועמ"שית לממשלה ציינה כי יש שתי עתירות בנושא – עתירה אחת תקפה את ביקורת המדינה ועתירה שנייה עסקה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. עמדת היועמ"שית היא שיש לוודא שלגופי הביטחון יש יכולת לעמוד בחקירה. העתירה התמקדה יותר במישור המעשי – האם הצבא ויתר גופי הביטחון יכולים לעבור ביקורת מקיפה תוך כדי מלחמה, בזמן שהקשב הפיקודי צריך להיות למלחמה? עם הזמן הגופים קיבלו משקל נמוך, נוכח הירידה בעצימות המלחמה, ולכן הגיע ההסכם בין צה"ל למבקר המדינה. הממשלה טענה שהיא תידרש לסוגיה של הקמת ועדת חקירה בתום המלחמה. עמדת הייעוץ המשפטי היא כי ועדת חקירה היא הכלי הנורמטיבי לחקור את אירועי ה7- באוקטובר, בשל הכלים והסמכויות שלה. לוועדה יש סמכויות וכלים משמעותיים להגיע לחקר האמת בסוגיות של מהות, מעבר לסוגיה התהליכית. היועמ"שית לממשלה סברה שעל הממשלה להידרש לזה ולהכריע בסוגיית הקמת ועדת חקירה ממלכתית, נוכח ירידת עצימות המלחמה והזמן שחלף. כפל החקירה של ועדת חקירה ומבקר המדינה אינו טוב, והחסרונות גוברים על היתרונות. הסנגורית הצבאית פנתה ליועמ"שית בנושא, והמבקר השיב על כך אתמול. לפי החוק במסגרת הנורמטיבית, דוח מבקר מדינה הוא פלטפורמה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך הדבר נדרש באירוע בסדר גודל אחר, וכאן אין צורך בדוח המבקר להקמת ועדת חקירה ממלכתית. -נציגי הסנגוריה הצבאית הראשית הוסיפו כי לא צריך מומחיות משפטית מיוחדת כדי להבין שמבקר המדינה אינו הגוף המתאים לחקור את אירועי ה7- באוקטובר. כאשר מבקר המדינה בודק אירועים מסוג זה, המשמעות היא שהאירועים מתגמדים, משום שהגוף הבודק צנוע בהתחשב באירוע, וזו סכנה ציבורית וסכנה לנראות של הדברים, בהתחשב בהבדל בין ועדה ציבורית פתוחה בראשות שופט עליון לבין מבקר המדינה. הסמכות של גופים מינהליים נבדקת בשתי דרכים. הדרך האחת היא מתוך הסמכות עצמה מה הקונטקסט. הקונטקסט של מבקר המדינה כתוב בחוק-–יסוד: מבקר המדינה בסעיף 2 לבדוק את חוקיות הפעולות וכו' במסגרת ביקורת על המשק, הכספים, הנכסים,: ההתחייבויות והמינהל, ויש תוספת שהמבקר מסתמך עליה: וכן כל דבר אחר שימצא לנכון. את "הדבר האחר" צריך לקרוא בקונטקסט של הנאמר בסעיף. הדרך השנייה היא באמצעות השוואה לגופים אחרים. אם יש גוף שיועד לחקור סוגיה ציבורית בעלת חשיבות כמו ועדת חקירה ממלכתית, הסמכות אינה נתונה למבקר המדינה. כפל חקירה זה דבר לא רצוי. יש פסיקה של בית המשטר העליון שלפיה לנהל משפט במקביל לוועדת חקירה ממלכתית זה דבר לא רצוי אך לעיתים בלתי נמנע. מבקר המדינה ציין שאם תוקם ועדת חקירה ממלכתית, ייקבעו גבולות הגזרה. כל עוד יש סיכוי להקמת הוועדה, המבקר צריך להימנע מלחקור את האירועים. יש 38 נושאים שמבקר המדינה חוקר ומתאימים לחקירה שלו, ומבקשים להוציא רק שלושה נושאים מתוכם, שהם נושאי הליבה, כדי לא לגרום לכפל חקירה. נשאלת השאלה, איך חוקרים אירוע שיש אפשרות שתוקם לגביו ועדת חקירה? יש עתירה תלויה ועומדת בבג"ץ בנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ובג"ץ ביקש מהממשלה 73 התייחסות. הממשלה השיבה שתוקם ועדת חקירה מיוחדת, והנושא יחזור לבג"ץ. המבקר טוען שאינו רוצה להמתין לעבודת עדת חקירה, אך הוא עדיין לא חקר את נושאי הליבה, היות שהוא החל בעבודה רק לפני חודש. לאדם שמוזהר בוועדת חקירה ממלכתית יש שפע של זכויות שתואמות את הפגיעה הצפויה, שנמשכת לנצח, לכן החוק נותן לו שפע של כלים: לראות את כל החומר, זכות להצטייד בעורך דין, להביא עדים, לחקור עדים חקירה נגדית ועוד. מבקר המדינה לא יכול לתת את הכלים הדיוניים האלה לנפגעים. הזכויות שניתנות אצל מבקר המדינה מעוגנות במדריך מקצועי פנימי, שהוא מקיף אבל חלק קטן ממנו עוסק בזכויות, ועיקרו – שיקול הדעת שיש למבקר בנושא. יש נהלים חדשים שפורסמו לפני כמה ימים באתר המבקר ונקבע בהם שנחקרים צריכים להשיב בתוך חמישה ימי עבודה. יש לתת לאנשים זמן להתייחס כמו שצריך לדברים אם רוצים להגיע לחקר האמת. בסופו של דבר כל החומר מצוי ולא הולך לאיבוד והזיכרון הארגוני קיים, אך צריך לדעת להנגיש אותו. חקירה בדלתיים סגורות ובאופן שמתנהל משרד מבקר המדינה תפגע במשרתי הקבע, ולא ניתן לקבוע שהוא יגיע לחקר האמת. יש חשיבות להליך פומבי הואיל והוא מעיד על תהליך שקוף ונקי. הציבור רוצה לראות בעיניים מה קרה ואילו שאלות נשאלו. כל ועדת חקירה תוקם עם הרכב ייעודי שמונה כמה אנשים שמבינים בתחום, ואילו מבקר המדינה הוא אדם אחד שמחליט ואינו יכול להבין בכול. - אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל, דרש שהפצ"רית תיכנס בעובי הקורה ותכריז על בדיקה, היות שיש רשלנות וזה דבר פלילי. אלפי מסמכים נעלמו; קצינים השתחררו. עד היום לא תשאלו את אחרוני החיילים באוגדת עזה שנכחו באותה שבת ובימים לאחר מכן. אילו היו מתשאלים, היו מבינים שהמח"ט היה בחמ"ל באותה שבת ולא יצא ממנו להילחם עד הערב. יש קצינים בצה"ל שעדיין משרתים בתפקידים על אף האירועים ומקודמים לתפקידים בכירים. איפה הזכויות של אותם חללים שאינם איתנו היום? למה לאנשים ששירתו בבוקר ה7- באוקטובר עדיין יש זכויות? - יורם יהודאי, אביו של רון יהודאי ז"ל, אמר שהוא חושש שהמבקר מנסה להגן על מישהו. בהמשך לדבריו של יובל חיו, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה – האם הסנגוריה יכולה להבטיח שלא נעלמו פרוטוקולים ומסמכים? לא יכול להיות שבעלי תפקידים בצה"ל נשארו בתפקידם או שהם מקודמים. - נציגת פורום משפחות נרצחי מסיבות הדרום אמרה כי צה"ל הוא שם קוד לכל זרועות הביטחון והדרג המדיני שיש להם אחריות ישירה ועקיפה לאירועים. גם במשטרה היו כשלים, והמבקר לא סיים את הדוח עליה. - יועמ"ש משרד מבקר המדינה אמר כי למבקר המדינה יש סמכות מלאה לעשות ביקורת בכל נושא שהוא ימצא לנכון. דבר זה מעוגן בחוק-יסוד ובחוק מבקר המדינה, והשתרש במשך השנים. מבקרי המדינה לדורותיהם עשו ביקורות על מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע צוק איתן וכיוצא באלה. נושא זה עלה גם בדיון בבג"ץ, והשיח היה על סמכות בזמן אמת. השופטת וילנר אמרה בדיון שלא מדובר פה בעניין של סמכות, אלא בעניין של שיקול דעת. בית המשפט נתן תוקף של פסק למתווה שהוגש על הליבה. אילולא המבקר לא היה מתחיל את הביקורת, היו באים אליו בטענות לאחר מכן. יש חשיבות רבה לפעולותיו של המבקר כיום, נוכח הזמן הרב חלף – אנשים מתחלפים, אנשים שוכחים 74 דברים, וצריך לאסוף מסמכים. פומביות הפרסום תלויה בהחלטת נבחרי הציבור. בוועדות חקירה יש פומביות דיון אינהרנטית, ואילו אצל מבקר המדינה זה לא כך, משום שזה לא השתרש, אף שייתכן שהיה מקום לכך. יש לבחון את סמכויות הוועדה, כשתקום, ולאחר מכן להחליט על המשך פעולתו של המבקר. טענת הסנגוריה שאינה מייצגת אדם מסוים אלא גוף הייתה צריכה לעלות בדיון בבג"ץ. לגבי הטענה שלא ניתן מספיק זמן, נותנים לא מעט זמן לצורך שימוע. הדין המינהלי חל על משרד מבקר המדינה, והמבקר נזהר מאוד לפני הוצאת הביקורת. יש סמכות רק להוציא המלצות, ומתייחסים בכובד ראש לכל דבר שעלול לפגוע באדם. - נציג קיבוץ נחל עוז אמר בדיון כי בעשור האחרון היו הרבה סבבי לחימה, בלוני נפץ, רקטות ועוד. ועדת חקירה ממלכתית היא תנאי עבורו כדי לחזור למסלול החיים הטבעי. - ולנטינה גוסק, אימה של מרגריטה ז"ל, אמרה כי יש קבוצת הורים שכולים שאיבדו את האמון בבג"ץ ומעוניינים בהקמת ועדה שתתאים לכולם ותוציא את האמת. הם ביקשו מהמשטרה לחקור מדוע לא ניתן אישור חוקי לקיום המסיבות, ומדוע לאחר שבוע היא סגרה את התיק. על המשטרה לחקור את האירועים, אם אין רצון להקמת ועדת חקירה. - גליה חושן, אימה של הדר חושן ז"ל, אמרה כי היא דורשת ועדת חקירה, השאלה היא איזו. אף אחד לא רוצה לטייח את הדברים. היא סבורה שיש להקים ועדת חקירה מיוחדת שתהיה מקובלת, וחבריה יבחרו מתוך בנק של שמות שמקובלים על כולם. - נציג תנועת "דרכנו" אמר כי הוא דורש מממשלת ישראל ומכנסת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבטיח את חקר האמת. מבקר המדינה טרם פרסם דוח ביניים שניתן לדון בו בוועדה ולהצביע על הקמת ועדת חקירה. התנועה מיפתה 400 פרטי מידע, אספו עדויות והקימה אתר שמעביר את המידע. יש לזכור שגם המדיניות הממשלתית ארוכת השנים הביאה להתעצמות חמאס בנרמול שיטת הסבבים ובקניית שקט בכסף. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה רואה חשיבות במוסד מבקר המדינה ובעצמאותו. - הוועדה סבורה שהממשלה גוררת רגליים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית נוכח האסון הגדול ביותר שקרה ליהודים מאז קום המדינה לשם מניעת אירוע דומה בעתיד. - הוועדה שמעה ספקות בנוגע לסמכויות המבקר ולפומביות הדיון. משרד מבקר המדינה הוא גוף חשוב, והוועדה אינה יכולה להכריע בסוגיה. הדבר צריך לבוא לפתחו של בג"ץ. - הוועדה מבקשת מהיועצת המשפטית של הכנסת חוות דעת בנוגע לגבולות סמכויותיו של מבקר המדינה בבדיקת נושאים כפי שקבע המחוקק. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לקיים חשיבה מחודשת בנוגע לשלושה נושאים מתוך רשימת נושאי הבדיקה בסעיפים 31–29 ולדווח על מסקנותיו לוועדה. הנושאים שהוועדה מבקשת להוציא מהביקורת: הכוננות להגנת הגבול ברצועת עזה; המידע והתהליכים בקהילת המודיעין; בדיקת התנהלות הדרג המדיני, צה"ל והשב"כ סביב 7 באוקטובר .2023 - הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא. ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב 75 הקדמה ביום כ"ז בסיוון תשפ"ה, 23 ביוני 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, רשות החירום הלאומית (רח"ל), צה"ל, משרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה (כב"ה), משרד האוצר, בית החולים רמב"ם, רשות המיסים, המרכז הרפואי איכילוב, שירותי בריאות כללית, משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים, מינהל התכנון, הפורום להתחדשות עירונית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרכז השלטון המקומי, עיריית כפר סבא, עיריית הרצליה, המועצה האזורית גליל עליון, עיריית תל אביב-יפו, עיריית פתח תקווה, אג'יק – מכון הנגב, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, התנועה לאיכות השלטון בישראל, הפורום למאבק בעוני ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה בשנת 2020 התפרסם דוח מעקב לדוח קודם, שהתפרסם בשנת 2016 הדוח עסק בנושאים האלה:. הסדרת חלוקת הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון הפנים בטיפול בעורף, תוכניות עבודה לטיפול בעורף, פערי מיגון, מערך הגילוי וההתרעה וההיערכות לפינוי אוכלוסייה. בדוח עלה שנעשתה כברת דרך משמעותית בכל הקשור לשיפור מערך הגילוי וההתרעה מפני איום טילים ורקטות. נתוני מפתח: בביקורת האחרונה עלה כי לכ2.6- מיליון תושבים, ובהם המגזר הערבי והפזורה הבדואית בנגב, עדיין אין מיגון תקני )ממ"ד, ממ"ק או מקלט(. מציאות זו הביאה את ממשלת ישראל לקבל החלטה בשנת 2018 לגבש את תוכנית "מגן הצפון" בהיקף של 5 מיליארד ש"ח בפריסה לעשר שנים, תוכנית שמטרתה הייתה שיפור המיגון במוסדות ציבור ובבתי מגורים ביישובי הצפון מפני איום טילים, רקטות ורעידות אדמה. ככל הידוע תוכנית זו לא הגיעה לכדי השלמה. בתחילת 2019 היו בישראל 12,601 מקלטים ציבוריים, שנועדו לתת מחסה בראייה ארצית לכ- 550,000 תושבים בלבד. 2,494 מהמקלטים )כ20%-( לא היו כשירים, כלומר הם אינם מתאימים לשהות ממושכת. סוגיה זו מקבלת משנה תוקף בעת הזו, כאשר לאוכלוסייה שהולכת וגדלה אין מיגון תקני, והיא נאלצת לשהות בחניונים ובתחנות רכבת. לכ2.5- מיליון תושבים יש מיגון במקלטים פרטיים משותפים, אולם לפיקוד העורף אין כל מידע בדבר כשירותם של מקלטים אלו. לרשויות המקומיות יש סמכות, בהתבססות על חוק הג"א, לחוקק חוק עזר המקנה להן את הזכות לקיים ביקורת כדי לוודא שהמקלטים משמשים לייעודם. בסיורים רבים שערך מבקר המדינה נראה כי מקלטים רבים אינם כשירים עקב הסבתם לשימוש אחר. עוד נמצא כי למעלה מ50%- מהרשויות בצפון לא חוקקו חוק עזר. מבקר המדינה ערך סיורים בימים האחרונים, לאחר תחילת המלחמה מול איראן, ולהלן הממצאים: אין גורם מתכלל ברמה הממשלתית לטיפול באזרחים חסרי קורת גג.▪ יש צורך בהכשרת מחסות המוניים כמקלטים ציבוריים, וצפוי שהוא יתרחב ככל ▪ שהלחימה תתמשך. 76 ▪ יש לתת מענה לחסרי קורת גג בראייה עתידית שאינה מחזירה אותם למצב הקודם. ממצאים אלו מתקשרים לממצאים דומים שעלו בסיורים שערך מבקר המדינה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל: פערים שנוצרים מהיעדר ניהול לאומי מרכזי לעורף האזרחי; פערים בתקצוב וסיוע כלכלי לתושבים שפונו מבתיהם מרשויות מקומיות ומשרדי ממשלה; פערי מידע לציבור והסברה. אף שחל גידול ניכור במספר הבקשות למיגון לשם בניית מרחב מוגן, התהליך נמשך זמן רב, למרות העשייה הרבה של פקע"ר. השתלבות מכוני הבקרה בתהליך אישור מסמכי המיגון איטית, ולא נראה שהדבר עתיד להשתנות. יש חשיבות בהרחבת הסמכויות והגורמים הנדרשים )כמו אדריכלים ומהנדסים( לאישור המסמכים. מאז אוקטובר 2023, במסגרת הוראת שעה, אפשר להקים מרחב מוגן דירתי ללא צורך בהיתר בנייה של הוועדה המקומית בבנייה נמוכה של עד שתי קומות. הוראה זו נועדה לקצר הליכי רישוי כדי לקדם הקמת ממ"דים. סיכומי הוועדה -נציגת הלמ"ס אמרה בדיון כי הנתונים שברשותם הם אומדנים המבוססים על סקרים בקרב 10,000 משפחות בנוגע לממ"דים ברשויות המקומיות, ואין נתונים מעודכנים. יש ממ"ד ל- 55% ממשקי הבית בישראל, ל24%- ממשקי הבית בירושלים, ל34%- ממשקי הבית בתל אביב ול48%- ממשקי הבית בחיפה. - ראש עיריית הרצליה אמר בדיון כי העיר מטפלת כרגע ב1,100- מפונים מערים אחרות. מצב המקלטים בהרצליה היה מחפיר והיו בעיות שורשיות, ובתוך 24 שעות של טיפול המקלטים הגיעו לרמה נאותה. ל18,600- תושבים אין מקלוט. גם כעבור עשורים תוכניות פינוי-בינוי אינן מתקדמות. יש לחשוב איך לזרז את התהליכים, ובכלל זה בינוי ממ"דים תוך חצי שנה, כמו בתהליך רישוי עסקים. - ראש המועצה האזורית גליל עליון אמר בדיון כי תושבי האזור כבר 620 יום במלחמה ללא מיגון. אין מעקב אחר מימוש התוכנית שנקבעה בהחלטת הממשלה בכל אזור קו העימות בצפון עד 5 ק"מ מהגבול. צה"ל ממגן את היישובים שהם עד 1 ק"מ מהגבול, אולם הקבלנים אינם מתאימים לבניית מיגון, והאחריות עברה לתושבים. ביישובים שהם במרחק של עד 5 ק"מ האחריות למיגון מוטלת על התושבים, והם יקבלו החזר עלות. האירוע בתל אביב ממחיש את ההתנהגות המופתית של האזרחים כשיש זמן הרתעה מספיק, אולם במועצה האזורית גליל עליון זמן ההתרעה הוא אפס. בזמן אירועים לא ניתנים שירותים לאזרחים בקו העימות. יש כבר עכשיו לפתוח את מסגרת התקציב, ושתושבים ימגנו את בתיהם בהתאם ליכולתם. בפועל יישאר כסף בסוף שנה, כי לא כולם יצליחו למגן את בתיהם. לפני המלחמה הספיקו למגן את רוב בתי הספר. יש לציין כי רח"ל נחלשה מאוד במשימותיה מול הרשויות. - ראש עיריית כפר סבא אמר כי בעירו יש מקלטים ציבוריים גדולים שנותנים מענה טוב. הבעיה כרגע היא בשכונות הוותיקות, ויש קושי בגלל מעמדה הסוציו-אקונומי הגבוה של העיר )אשכול 8(, שבגללו היא מקבלת פחות תקציבים. כפר סבא נמצאת באזור מורכב ומקבלת שברי יירוט רבים, אך לא נגרם נזק רב בנפש וברכוש. על המדינה לתקצב את תוכניות המיגון העירוניות כדי לצמצם את פערי המיגון באזורים הוותיקים, בפרט מיגוניות במרחב הציבורי. -חכ"ל נירה שפק אמרה לוועדה כי יש לדבר על פתרונות בטווח המיידי. חדרי מיון, חדרי ניתוח ומחלקות אשפוז בבתי חולים צריכים להיות ממוגנים. היקף הנזק גדול, ואין מענה בבתי החולים. 77 יש לפנות למינהלת תקומה למתן מענה עבור מיגון. יש לבדוק כמה מן המפונים לטווח ארוך פונו לדיור ללא מיגון. יש משפחות מפונות שמדווחות שעברו למקומות מגורים ללא חשמל ומיזוג. נוסף על כך הדלתות המותקנות אינן תקניות, ולא ברור מי מטפל בכך. כמו כן יש לתת מענה לרפואה בקהילה באמצעות מרפאות אחודות שלפחות אחת מהן תהיה ממוגנת. - נציגי צה"ל אמרו בדיון כי כשליש מאזרחי המדינה מתגוררים במבנים שאין בהם מיגון תקני. כל בית חדש ומבנה ציבור נדרשים להיות ממוגנים מתוקף חוק. לגבי בתים קיימים, כל תוספת של 12 מ"ר ומעלה מחייבת תוספת של ממ"ד. הרגולציה וסגירת פערי המיגון עדיין אורכות זמן. פרויקטים של התחדשות עירונית הם המענה העיקרי לפערים. בשנתיים האחרונות יש מאמץ מוגבר של פקע"ר ומשרד הפנים לאמץ מסלולים מהירים. יש הוראת שעה לפטור מהיתר למיגון בבניין עד שתי קומות, ואושרו 7,500 בקשות. נוסף על כך בינואר 2024 התקבלה הוראת שעה 266ה' שלפיה יינתן פטור מהיתר למוסדות חינוך עד שתי קומות. עד היום אושרו 700 היתרים מפקע"ר, ויש להכפיל את המספר הזה פי שלושה, כי בכל בקשה יש כמה מרחבים מוגנים. יש גם מסלול של מוסדות ציבור שאושרו בפטור מהיתר, כמו בתי כנסת. רואים בשטח שהוראות השעה מביאות תועלת, ולכן פקע"ר ביקש ממינהל התכנון להאריך אותן עד סוף השנה הבאה ולשקול להפוך אותן למסלול קבע. במסגרת "מגן הצפון" הוסרו חסמים בירוקרטיים וניתנו 800 היתרים. יש מהלך של מינהל התכנון וחלה התקדמות בשנתיים האחרונות בנוגע למכוני הבקרה. פקע"ר ביצע הדרכות למתכננים כדי לצמצם את הבירוקרטיה ולקצר זמני המתנה. במסגרת ההקלות והוראות השעה יש גם בנייה רוויה, ואין כיום מענה מספיק רלוונטי לבתים משותפים. כל הרשויות המקומיות אמורות לפתוח את החניונים, אך לא כולן עושות זאת. יש פה עניין של סדר ציבורי, ולא פשוט להכניס מאות אנשים מתחת לפני הקרקע מבחינת הרשות. רוב החניונים הם בערים ולא במועצות אזוריות. מופו מעל 700 חניונים תת-קרקעיים, ואושר מספר לא מבוטל של חניונים למימוש. לא כל חניון מאושר לשהיית בני אדם, היות שיש תקרות שאינן מתאימות. פקע"ר מעדיף מראש לבנות את התווך התת-קרקעי מוגן. מינהל התכנון צריך לחייב את היזמים להכניס מבנים נוספים שיש בהם פערי המיגון כדי לאפשר לבנות חניונים תת-קרקעיים כמיגון, ולתמרץ אותם לייעד שימושים בעת חירום, כמו סופר-מרקטים. פקע"ר ממליץ על מדרג מיגון: ממ"ד, מקלט ומרחב מוגן. שליש מאזרחי המדינה חיים במבנים שנבנו לפני שנות ה70-. המיגוניות אינן תחליף למיגון תקני. יש שני סוגיות מיגוניות, ארבל ורחבעם; לארבל יש יותר יכולת ספיגה של הדף. פקע"ר עושה שיקולים מבצעיים ומקצועיים בהצבת מיגוניות. העדיפות להצבה היא באזורים פתוחים ובמקומות שרמת המיגון בהם פחותה. כמו כן מובא בחשבון השיקול של איום ותיעדוף רשויות. פקע"ר זמין לכל יוזמה, ופערי המיגון הם בראש סדר העדיפויות. יש להקים מקלטים ציבוריים במבנים ולא במרחב. יש פילוח מקומות שאין בהם מיגון מתאים. פיזור המיגוניות מותאם לאופי המבנים והאוכלוסייה. פקע"ר מחולק למחוזות, והוא מכיר את השיקולים המבצעיים. יש לעשות הכול כדי לצמצם את הפערים באמצעות תקצוב מראש או הקלות רגולטריות בשיתוף משרד הפנים ומינהל התכנון. המיגון הפרטי מתוקצב עד 5 ק"מ מגבול לבנון, ומיגון מוסדי – עד 9 ק"מ מהגבול, ועתיד להתרחב עד 45 ק"מ. מהיישובים עד 1 ק"מ מהגבול נותרו שני יישובים בתהליכי תכנון. קצב הביצוע מואץ מאז שנת 2024 כי המצב הביטחוני איפשר זאת וגם נוכח הוראת שעה 78 מאוקטובר .2023 400–300 מבנים ייוותרו ללא ממ"דים. בשנים 2023–2020 פקע"ר הפיק 522 היתרים, ומסוף 2023 עד היום – 1,800 היתרים. אי-אפשר לפרסם מכרזים כל עוד לא הוקצה התקציב הדרוש. עד נובמבר 2023 נעשתה עבודה רק בתשעה מהיישובים שעד 1 ק"מ מהגבול בגלל בעיית תקציב. במהלך שנת 2024 התקבל כל התקציב ליישובים שעד 1 ק"מ. נכון להיום פרויקט "מגן הצפון" מתוקצב ב3- מיליארד ש"ח, ומתוכם 1.9 מיליארד ש"ח מיועדים למיגון הפרטי. באפריל 2025 התחיל מתווה מיגון של יישובים עד 5 ק"מ מהגבול. העבודה מורכבת והמתווה שונה לחלוטין מקודמו – מאפשרים בניית ממ"דים באמצעות מענק לבעלי הנכסים ב29- יישובים כפריים ומבנים צמודי קרקע בקריית שמונה. הצפי הוא לבניית כ10,000- ממ"דים. בקרית שמונה הבנייה רוויה, ולכן יש לאפשר השקעת תקציב בהתחדשות עירונית. הכלל שנקבע הוא שבמבנים שמיועדים להתחדשות עירונית לא יופסק התהליך נוכח בניית מקלוט. לפני שלושה ימים התקבלה החלטה שתוקצבה לשיפוץ מקלטים ציבוריים והשמת מיגוניות ארבל מחיפה עד באר שבע, ובכלל זה בירושלים, בקצב מהיר. התעדוף נקבע לפי הקצאת המשאבים של פקע"ר לאורך השנים. -נציגת משרד האוצר אמרה כי מטרת המענק היא לתמרץ אנשים מחוסרי מיגון להתמגן בבתים שנבנו לפני שנת 1992 ואין ביכולתם לבנות ממ"דים באופן עצמאי. באוצר סבורים שהמענה לא צריך להינתן לבתים שמוגנו באופן עצמאי. היו ניסיונות להעביר את הפטור מהיתר לפני המלחמה. עד כה הוקצו 3 מיליארד ש"ח במסגרת ההחלטה 302, שתאריך הסיום שלה הוא שנת 2030. השנה הוקצו מיליארד 24 מיליון ש"ח שאפשר לממש. הדרישה שהועברה מפקע"ר היא 50 מיליון ש"ח למיגוניות ו50- מיליון ש"ח לשיפוץ מקלטים, ושר האוצר אישר זאת. הממשלה לא קבעה כיצד הכסף יחולק. - נציג משטרת ישראל ציין כי היו כמה אירועים במרחב הציבורי שנמנע בהם מהציבור להיכנס למרחבים מוגנים, אך לא מדובר בתופעה רחבת היקף. ככל שיש התקשרות עם מוקד המשטרה, המשטרה נותנת מענה. משטרת ישראל, פקע"ר, כב"ה והרשויות המקומיות פועלות כתף אל כתף להצלת חיים, והיו מקרים של הרס ופיזור אמל"ח בזירות הציבוריות. תרחיש רעידת אדמה הוא התרחיש החמור ביותר, ואם נהיה מוכנים אליו, נהיה מוכנים לתרחישים אחרים. המשטרה מסייעת לפקע"ר להפיץ הודעות מצילות חיים ולמנוע התקהלויות. המשטרה רוכשת מיגוניות ארבל כדי לתת מענה לשוטרים שמוצבים במשימות בשטח במקומות שמורחקים ממיגון, ויש עדיין פערי תקציב ויכולת של ספקים לתת מענה בטווח קצר. 79 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה התרשמה שאין גורם מתכלל לנושא. -הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבדוק אפשרות לקיצור התהליך בתוכניות פינוי- בינוי ולהגיש דוח קצר לוועדה ובו המלצות בין-משרדיות. - הוועדה תקיים דיוני המשך שייוחדו למיגון בתי חולים ובתי ספר. 80 ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב: מיגון יישובי הפזורה הבדואית הקדמה ביום כ"ז בסיוון תשפ"ה, 23 ביוני 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה ישיבת ועדה משותפת עם הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים בנושא ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, דוחות מבקר המדינה 2024 ודוח שנתי 70ג – ישיבת מעקב: מיגון יישובי הפזורה הבדואית. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, רשות החירום הלאומית )רח"ל(, צה"ל, משרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד האוצר, רשות המיסים, רשות מקרקעי ישראל, משרד הפנים, מינהל התכנון, מרכז השלטון המקומי, עיריית דימונה, עיריית רהט, המועצה המקומית תל שבע, המועצה המקומית כסייפה, המועצה המקומית ערערה בנגב, המועצה האזורית נווה מדבר, המועצה האזורית אבו בסמה, המועצה האזורית אל-קסום, מכון ריפמן, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, אג'יק – מכון הנגב, פורום דו-קיום בנגב, עמותת סיכוי-אופוק, הפורום למאבק בעוני, עמותת "איתך", הקרן החדשה לישראל, קרן רש"י, פורום ארלוזורוב, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, רופאים לזכויות אדם ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - חכ"ל יוסף עטאונה אמר בדיון כי הסיכוי של תושבי הנגב להיפגע גבוה משל כל אוכלוסייה אחרת. המלחמה נגד איראן תוכננה זמן רב, ועל המדינה היה להיערך למיגון תושבי הנגב מפני הטילים. יש אפשרות לתת מענה מיידי למיגון החברה הבדואית בנגב על ידי פקע"ר. יש לאפשר לאנשים לרכוש או לבנות באופן עצמאי אמצעי מיגון ולהרחיב את הפטור מהיתר. כמו כן מוצע להשתמש במועצות האזוריות לצורך העברת תקציב לשם מתן מענה מיגוני מיידי בנגב. יש מרכזי שירותים שיכולים להוות מקום מוגן, כמו בתי ספר, אך אין בהם מיגון. יש החלטה לאפשר הצבת מיגוניות תקניות, אך לא נעשה דבר. -ראש עיריית רהט אמר בדיון שהמצב בפזורה הבדואית קטסטרופלי. אנשים חיים בצריפים, וכשיש אזעקות, הם בורחים לכבישים. הציבור מודע לחשיבות הביטחון ורוצה מיגון. גם ברהט אין מיגון – 60,000 תושבי השכונות הוותיקות גרים במבנים צמודי קרקע ואין להם מיגון. נפתחו בתי ספר ומסגדים, אך הם אינם נותנים מענה לרוב תושבי השכונות. יש לשנות את התפיסה בנושא המיגון – הוא צריך להפוך לחובה במסגרת הבנייה. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הקצה המשרד לפיתוח הנגב והגליל כסף למיגון, ולרהט הוקצה תקציב בסך 4 מיליון ש"ח, אך הוא לא הספיק למיגון כל תושבי הפזורה. אף על פי שיש יישובים שאינם מוכרים, יש לתת ביטחון לכלל התושבים. -יו"ר מכון ריפמן אמר כי מקור הבעיה הוא הסדרה של ההתיישבות, ויש לעשות זאת בחקיקה ראשית. ראוי לייצר שורת הקלות בתמ"א 40 – תוכנית מתאר ארצית לנושא מיגון, שתגדיר באילו מקומות ניתן לייצר הגנה בהצבה עצמית ומה הדרך לפינוי. 81 - מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ציין כי האחריות למיגון היא של פקע"ר, והמשרד יסייע בעניין. הפתרון צריך להיעשות על ידי מרכזי שירותים. - מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב אמר בדיון שהם שותפים לפקע"ר בתהליכים רבים מתחילת המלחמה ב7- באוקטובר, ונרכשו 700 פתרונות מיגון. בתוך הקווים הכחולים הוצבו 500 מיגוניות, והן צמצמו את פערי המיגון. מחוץ לקווים הכחולים הם פועלים לחזק את מרכזי השירותים. בחלק מהמרכזים כבר יש מיגון, ובחלקם יוצבו אמצעי מיגון בזמן הקרוב. הפער הוא עצום, ויש לבצע עוד פעולות, וחשוב שהמענה יהיה רלוונטי ומיידי. פקע"ר הכין תשתית הסברה עם מספרי חירום למציאת פתרונות מיגון עבור התושבים. ראוי שהפתרונות הקיימים יתאמו את הצרכים. - נציג פקע"ר אמר בדיון כי "הסקו" הוא פתרון טוב לשטח פתוח והוא לא נופל ממיגונית. ניבנו עד כה 65 מבני "הסקו", והשבוע יונחו עוד 10 כמו כן הונחו מעל ל600-. מיגוניות בהנחיית פקע"ר והמשרד לפיתוח הנגב והגליל בשטחים מאוימים ובתיאום עם נווה מדבר ואל-קסום, ויונחו מיגוניות נוספות בהמשך. אמצעי המיגון מונחים לפי הצרכים ולפי האיום הנשקף. הנחת מיגוניות במקומות פרטיים היא עניין סטטורי ורגולטורי ואינו קשור לפקע"ר. נוכח המצב הקשה מביאים בחשבון את פערי המיגון ואת צפיפות האוכלוסייה ומתעדפים את המרחב הבדואי. עלות "הסקו" היא 50 אלף ש"ח ונכנסים אליו 100 איש. מיגונית תקנית עולה קצת יותר אך נכנסים בה פחות אנשים. "הסקו" ומיגונית אינם מרחב מוגן תקני לפי הוראת הג"א משום שהם אינם עומדים בפני פגיעה ישירה, וממ"ד ומקלוט עדיפים עליהם, אולם בפזורה הבדואית הם המענה המתאים ביותר. חפירת בורות עלולה לגרום להצפות בזמן גשם. שיתוף הפעולה של הרשויות המקומיות מסביב לפזורה מסייע במתן מענה. - ראש עיריית דימונה אמר כי הנושא נדון שנים רבות, והגיע הזמן לצבוע כסף ייעודי, ממשלתי, למיגון החברה הבדואית. כיום אין מיגון לבדואים והם מופקרים. דימונה וערד פתחו את בתי הספר כדי שבני החברה הבדואית יוכלו לשהות בהם. - ראש המועצה אזורית אבו בסמה ציין כי 500 מיגוניות חולקו בסך הכול. במועצה יש 70,000 תושבים והיא קיבלה רק 54 מיגוניות. כאשר מגיע טיל לאזור נווה מדבר נשאר רק להתפלל ולקוות שיהיה יירוט מוצלח. הוא מבקש לא להפקיר את החברה הבדואית. החלטותיהן והצעותיהן של הוועדות - הוועדות מוקירות ומעריכות את רשויות המדינה על פעולתן למיגון הפזורה הבדואית, אולם הפתרונות הקיימים אינם נותנים מענה מלא. "הסקו" הוא פתרון מיגון טוב אך אין לו גג, ויש לשפר אותו. - הוועדות התרשמו מהמאמץ של פקע"ר להוסיף 10 מבני "הסקו" ו30- מיגוניות מיידית, אך זה לא מספיק. הוועדות יפנו ליזמים ולגופים פילנתרופיים כדי להגדיל את מספר פתרונות המיגון. - הוועדות מבקשות מפקע"ר לבחון את האפשרות של חפירה זמנית והשמת צינורות עד שהמצב יתבהר. - הוועדות יוציאו מכתב בקשה לשר הפנים ולשר התפוצות והמאבק באנטישמיות לתת הנחיה לאפשר הנחה של מיגוניות בפזורה הבדואית במהלך המלחמה. 82 - הוועדות דורשות ממינהל התכנון, מרשות ההסדרה ומפקע"ר לאשר לאדם פרטי בפזורה הבדואית להניח מיגונית במימון עצמי בתיאום עימם וברישומה, עם התחייבות חוזית לפנות אותה בתום המלחמה ולא לבנות לצידה מבנה אחר. - הוועדות מבקשות לכנס שולחן עגול בהשתתפות חה"כ מיכאל ביטון, נציג משרד הפנים, מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ונציג פקע"ר כדי לשפר את השיח ולפעול במשותף למציאת פתרונות מיידיים. - הוועדות יוציאו מכתב לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר הביטחון בנוגע להקצאת תקציב ייעודי וצבוע לצורך מיגון הפזורה הבדואית. - הוועדות יקיימו ישיבת מעקב בנושא בשבועות הקרובים. 83 ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעיתות חירום, דוח הביקורת על השלטון המקומי 2011 הקדמה ביום ה' בתמוז תשפ"ה, 1 ביולי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעיתות חירום, דוח הביקורת על השלטון המקומי 2011. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, הצנזורה הצבאית, צה"ל, המטה לביטחון לאומי )מל"ל(, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, מערך הסייבר הלאומי, משרד המשפטים, משרד התקשורת, לשכת העיתונות הממשלתית, ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, פורום העיתונאים הדתיים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה תקופת הביקורת: אוגוסט 2010 עד מרץ 2011. הדוח פורסם בדצמבר .2011 הנושאים העיקריים שנבדקו: אופן חלוקת הסמכויות ותחומי האחריות של הגופים הממלכתיים לעניין הכנת הרשויות המקומיות לעת חירום; היערכות הרשויות לטיפול באוכלוסייה; ההקמה והארגון של המערכים התפקודיים; תרגול עובדי הרשויות והביקורות שנעשו ברשויות; מצב המקלוט והמיגון ברשויות. ליקויים: במועד סיום הביקורת, כמעט חמש שנים לאחר תום מלחמת לבנון השנייה, מקבלי ההחלטות עדיין לא הסדירו באופן מחייב וחד-משמעי את חלוקת תחומי האחריות בין משרד הפנים, פיקוד העורף ורח"ל להיערכות הרשויות המקומיות לעיתות חירום. מתעורר חשש כי בין הגופים האחראים להכנת הרשויות המקומיות לעת חירום יש מי שמנסים להתנער מאחריותם, לרבות בנוגע להקצאת משאבים כספיים וכוח האדם. עד מועד סיום הביקורת פקע"ר הכין רק תרחישי ייחוס כלליים וכמעט אחידים לכל הרשויות המקומיות. רח"ל טרם גיבשה את המדדים שלפיהם תוכל להעריך כיאות את מידת המוכנות של הרשויות המקומיות לעת חירום. בתוכנית השנתית שהכין האגף לחירום במשרד הפנים לא נקבעו הצרכים וסדרי העדיפויות שלפיהם יחולק הסיוע לרשויות המקומיות בהתבסס על מאפיינים כגון קרבת הרשות לאזורי עימות, מספר התושבים, גודל השטח ודירוג חברתי-כלכלי. בסוף שנת 2010 עדיין לא היו ל27- רשויות מקומיות מרכזי הפעלה, ומשרד הפנים עדיין לא שריין תקציב להשלמת בנייתם. לאגף לחירום גם לא היה מידע על המועדים שבהם נבנו מרכזי ההפעלה ברשויות המקומיות, על שטחם )מידע שלפיו נבחן אם יש צורך לשפצם ולחדשם או להרחיבם( ועל הציוד הנמצא בהם. משרד הפנים לא עשה בשנת 2010 ביקורות מוכנוּת לעת חירום, אף שלפי תוכנית העבודה שלו היו אמורות להתבצע ביקורות כאלה, בין היתר ב85- רשויות מקומיות. בפיקוד העורף, ברח"ל ובמשרד הפנים אין נתונים מרוכזים של כלל הרשויות המקומיות בנוגע למידת כשירותם של מקלטים ציבוריים בתחומי שיפוטן, וכן אין להם נתונים על המקלטים הפרטיים ועל המקלטים בבתים משותפים. עולה כי בפועל חסרים מקלטים ציבוריים, מקלטים פרטיים, מקלטים במוסדות חינוך ומקלטים במוסדות ציבור. עקב כך למאות אלפים מתושבי 84 הרשויות האלה אין מקלטים לעיתות חירום. הרשויות לא הכינו מחסות ציבוריים או מיגון אחר שיותאמו לבעלי מוגבלויות. הן אף לא הכינו תוכנית שתאפשר לניידם למקומות מקלט בעיתות חירום. לרשויות לא היה מידע על המחסור במקלטים לא ציבוריים בתחומי שיפוטן. חלק מבתי הספר אינם ממוגנים כנדרש. בשלוש מהרשויות אין מקלטים ברוב הגנים או בכולם. מרבית הרשויות לא הכינו, בשיתוף משרד הפנים, נוהל פינוי המגדיר את תפקידו של כל גורם בתהליך הפינוי, את הדרך שבה הרשויות המקומיות יבצעו את הפינוי, את סדרי העדיפויות לעניין הפינוי של סוגי אוכלוסייה שונים ואת הכנתו של מערך ממוחשב לניהול מעקב אחר המתפנים וליצירת קשר איתם. ברוב הרשויות עלו ליקויים מהותיים בהיערכותן להפעלת כל אחד מהמכלולים, ובכלל זה בנושא הטיפול באוכלוסייה בשעת חירום, ובעיקר לא נאסף די מידע על בעלי צרכים מיוחדים. בנושא הפעלת מכלול המידע לציבור, ההסברה והדוברות בעיתות חירום, לא הוקמו צוותי מסבירים מקומיים, ובנושא התפעול והלוגיסטיקה לא תוכנן מערך אספקת המזון. אין הסדרה של תחומי אחריות בין משרד הפנים, פקע"ר ורח"ל, ואין מערכת ממוחשבת )המערכת שהוקמה לא תפקדה(. משרד מבקר המדינה עתיד לפרסם בעוד שבועיים כמה דוחות שנוגעים למלחמה ויש להם השלכות על דוח זה. בדוח זה לא נעשתה ביקורת מעקב, אולם ראינו שעדיין יש דברים שטרם תוקנו אף שחלפו כמה שנים מאז פרסום הדוח. סיכומי הוועדה - נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג לוועדה את הנתונים האלה: עקב הפגיעות, בין 13,000 ל19,000- תושבים מ17- רשויות מקומיות נותרו ללא קורת גג ראויה. כ11,000- מהם שוכנו זמנית בכ100- בתי מלון ברחבי הארץ, והיתר מצאו ככל הנראה פתרונות מגורים באופן עצמאי. הרשויות שבהן מספר התושבים הגדול ביותר שנותרו ללא קורת גג: תל אביב, רמת גן, בני ברק, באר שבע, בת ים, חולון ופתח תקווה. עד 29 ביוני הוגשו 45,730 תביעות פיצויים למס רכוש בעקבות נזקים שנגרמו במהלך הלחימה, רובן הגדול בגין נזק למבנים. הטיפול בתושבים שבתיהם נפגעו מפגיעות טילים נעשה בכמה שלבים, בשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות לקרן הפיצויים של רשות המיסים. התהליך נעשה על פי נוהל בין-משרדי בנושא מתן מענה ראשוני של דיור חלופי זמני לתושב שביתו ניזוק ואינו ראוי למגורים בעת המלחמה. העורף ספג פגיעות, ויש נוהל שהיה קיים לפני חרבות ברזל ועודכן בחודש האחרון. בשלב הראשון, התושבים שפונו מבתיהם משוכנים זמנית במרכזי משפחות שהקימו הרשויות המקומיות. מרכזים אלו נועדו לשמש נקודת קליטה ראשונית לאוכלוסייה שפונתה עקב מצב החירום. ממרכזים אלו מועברים התושבים למלונות למשך תקופה אשר קבועה בנוהל הבין- משרדי, ובמהלך תקופה זו נדרש התושב לאתר דירה חלופית. לנוכח הנסיבות הייחודיות של מבצע "עם כלביא", גובשה ב18- ביוני החלטת ממשלה מס' 3153 שמהותה מתן מענה לתושבים שביתם ניזוק ואינו ראוי למגורים. בהחלטה נקבע כדלקמן: רח"ל תתאם את עבודת המטה הממשלתית לצורך מתן מענה כולל לתושבים; 85 יוקם צוות בין-משרדי בראשות ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות נציגים בכירים ממשרדי ממשלה רלוונטיים (אוצר, חינוך, רווחה, פנים, מערך הדיגיטל ורח"ל), שמטרתו לטפל בחסמים שיתגלו במהלך המענה לתושבים; רשות המיסים ורח"ל יעדכנו את הנוהל הבין-משרדי למתן דיור חלופי זמני בהתאם ללקחים שיופקו ממבצע "עם כלביא" בהקדם האפשרי; משרד הפנים יסייע לרשויות המקומיות במתן סכום של 1,500 ש"ח עבור כל תושב שנדרש לפינוי לשם כיסוי הוצאות ראשוניות. כמו כן יועבר סיוע ישיר של 500 ש"ח לכל תושב שפונה למימון צרכים מיידיים, ויהיה אפשר להגדיל את הסיוע בהתאם למצב הכלכלי של הרשות המקומית באישור משרד האוצר; מערך הדיגיטל הלאומי יפתח רכיב ייעודי במערכת "יחד" למעקב אחר תושבים שבתיהם ניזוקו ובו מידע מבתי המלון, נתוני סיוע, תנועת אוכלוסייה ועוד; מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יגבש בשיתוף משרד האוצר, רשות המיסים וגורמים רלוונטיים נוספים תוכנית למתן מידע ולסיוע במציאת פתרונות מגורים קבועים לנפגעים. יישום ההחלטה: מהמידע שברשותנו אפשר לומר כי רח"ל הקימה מנגנון תיאום של עבודת הממשלה לטיפול בתושבים, הוקם צוות בין-משרדי להסרת חסמים, הנוהל עודכן פעמיים וכיום לדיירים שפונו יש 30 יום )ולא 15( כדי למצוא דיור חלופי, ומערך הדיגיטל פתח רכיב ייעודי במערכת "יחד" למעקב אחר המפונים של מבצע "עם כלביא." לצד הסעיפים שיושמו בהחלטת ממשלה, עולות שלוש שאלות מרכזיות: 1. כיצד מתנהל שיתוף הפעולה בין הגורמים המרכזיים בטיפול בתושבים – מס רכוש והרשויות המקומיות? מהם הקשיים שעולים במהלכו? האם ניתנים פתרונות ייחודיים לאוכלוסיות פגיעות כגון קשישים, אנשים עם מוגבלויות ועולים חדשים? 2. האם 30 הימים שניתנו לתושבים למצוא דיור חלופי מספיקים, בהתחשב בפניות הנפשית שלהם עקב האירוע, ונוכח מצבו המאתגר של שוק השכירות ומלאי הדירות להשכרה באזורי ביקוש? השאלה מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בבעלי צרכים מיוחדים שזקוקים לדירות מונגשות. שלב החזרה לבתים, אם לדירות משוקמות ואם לדיור חלופי – אילו צעדים ננקטים כדי .3 להבטיח חזרה מהירה ויציבה? האם הופקו לקחים מהתמודדות עם אירועים דומים בעבר? - נציג רח"ל אמר בדיון כי רח"ל אינה מתכללת את האירועים הלאומיים. ועדת מזרחי קבעה חלוקת עבודה בין רח"ל לפקע"ר, ורח"ל אינה פועלת ברשויות המקומיות למעט שיתוף פעולה עם ועדת המל"ח )משק לשעת חירום( המחוזית. ההיערכות לאירועי החירום ברשויות נעשית על ידי פקע"ר. משרדי ממשלה מחוזיים עושים ביקורות מעת לעת כדי לבדוק את הרציפות התפקודית של הרשויות המקומיות ואת מוכנותן לחירום. בימים אלו הם פועלים עם מנכ"לית משרד ראש הממשלה למתן מענה לחסרי קורת גג היות שמשרד הפנים לא לקח אחריות לנושא, והוקם משל"ט לצורך זה. נוהל מס רכוש התעדכן עם פרוץ המלחמה לשם מתן מענה לרשויות מקומיות. הומלץ להקים צוות להסרת חסמים, והדבר הוא במסגרת תפקידה של מנכ"לית משרד ראש הממשלה. פקע"ר אמור לתמוך ברשויות המקומית עם משרדי הממשלה לצורך הכשרות. רח"ל אמונה על כתיבת תרחיש ייחוס לארבעה מצבי חירום לפי החלטת הממשלה: רעידת אדמה וצונאמי, מלחמה, סייבר ופנדמיה. יש לעדכן את 86 התרחיש נוכח הגידול באוכלוסייה. באפריל רח"ל עדכנה תרחיש ייחוס בנוגע לעימות חדש – מלחמה ספציפית מול איראן – ומשרדי הממשלה קיבלו אותו לצורך היערכות. בעת רעידת אדמה הצפי הוא 7,000 הרוגים. איום כימי אינו חלק מתרחישי הייחוס הקשורים לעורף. - ראש עיריית טמרה אמר לוועדה כי ארבעה אנשים נהרגו מפגיעת טיל בטמרה, 104 בתים ניזוקו ו432- תושבים פונו למשפחות קולטות. נפתח מרכז חוסן ארעי וטופלו בו כ600- איש. גלי הפגיעה מבחינה נפשית עדיין מורגשים, והטיפול בתושבים נמשך. למעל 60% מהבתים בעיר אין מרחב מוגן תקני, לכן תושבי העיר פנו לבתי הספר כדי להיכנס למרחבים ציבוריים. נוצר לחץ על העירייה לספק שירותים חברתיים כגון שמירה, מזון ואמצעי לינה. העירייה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם פקע"ר ומס רכוש. ראוי לבנות מרכז חוסן קבוע שיטפל באנשים שנפגעו מן הטיל וכן חבילת סיוע לתושבים שתינתן מיידית בעיריות שנפגעו במלחמה. מוצע גם להקים מרחבים מוגנים במבני ציבור לצורכי השגרה, וכך ייחסכו עלויות גדולות למדינה. -נציגי עיריית באר שבע אמרו כי עיקר הקושי של העיר הוא לתחזק 262 מקלטים בשגרה, שכן המקלטים פתוחים בזמן המלחמה ויש ונדליזם רב. ניתן מענה מיגוני במהלך מבצע "עם כלביא" בחניונים תת-קרקעיים בקניונים ובתי הספר. היצע הדירות לשכירות לא מספיק ויש גם עליית מחירים, והעירייה מנסה להגיע לפתרונות מול הקבלנים שהם בשלבי סיום של בניית דירות. תפיסת החוסן בשגרה משפיעה על מידת המוכנות בחירום. העיר ספגה פגיעות רבות וקשות. הראשונות להתייצב בכל הזירות היו הזרועות של הרשות המקומית, שדואגות לתושבים מהרגע הראשון. הקשר עם מס רכוש הוא מהיר ומצליח, ועל המדינה לתחזק זאת באמצעות העברת סמכויות ותקציב. עדיין שליש מתושבי ישראל חסרי מיגון, וחייבים לתת להם מענה. התחדשות עירונית אינה יכולה להישאר בידי יזמים בלבד, ועל המדינה להשתתף בתקצוב. בית החולים סורוקה קיבל ספיגה ישירה, ולא ייתכן שיש רק בית חולים אחד מרכזי באזור. מקלטים הוסבו לשימושים אחרים של כל מיני עמותות, ויש להשתמש בהם לצורך מיגון. - נציגת עיריית תל אביב אמרה כי העיר ספגה כמה פגיעות טילים ממוקדות. פקע"ר התייצב בשיא המהירות בשטח, אבל עבודתו מסתכמת בחילוץ בני אדם ובבדיקת יציבות המבנים, ויתר הדברים הם באחריות הרשות. ברשויות שהן פחות מבוססות יש לחשוב על פינוי הנזקים. הפיכת מקום למוגן היא עשייה לאומית שצריכה לבוא מהממשלה. יש רשויות שאינן מעוניינות במיגוניות כי זה פוגע להן במרחב מבחינה אסתטית, ולכן יש לשקול להעביר את המיגוניות לאזורים שאין בהן מיגון כלל, כמו באזורים של האוכלוסייה הבדואית. - נציג צה"ל אמר כי הרשויות המקומיות אחראיות למתן מענה לתושבים בכל הקשור למשק צרכני. בשנת 2014 הוגשה עתירה ושתיים נוספות הוגשו במהלך מלחמת חרבות ברזל בנוגע לסמכויות של פקע"ר מול האזרח. האחריות למיגון פרטי מוטלת על האזרח, והקמת מרחב ציבורי מוגן מוטלת על הרשות המקומית. פקע"ר מציב מיגוניות על סמך החלטות ממשלה ייעודיות כדי לתת מענה מיידי במרחב ציבורי. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל נקבעו הוראות שעה עם מינהל התכנון למתן היתרי בנייה, והאישור היחידי שנדרש הוא של פקע"ר כרשות מוסמכת. התחזוקה של המקלטים הציבוריים היא באחריות הרשויות המקומיות 87 באמצעות חוקי עזר. בשנת 2022 פקע"ר הגיש לרשויות המקומיות תרחיש ייחוס ובו מספר הנפגעים, היקף הרס והיקף האירועים. במרץ 2024 נכתב תרחיש ייחוס ברח"ל ונמסר למשרדי הממשלה, לרשויות הייעודיות ולרשויות המקומיות. מאז שנת 2016 פקע"ר מכשיר את המתנדבים ברשויות ועובד איתן בשיתוף פעולה. - נציגת עיריית בת ים אמרה לוועדה כי הרשויות המקומיות ופקע"ר הגיעו מוכנים לאירוע. מפגיעה ישירה בבניין אחד בבת ים נפגעו כ160- דונם ולמעלה מ150- מבנים ישנים משנות החמישים. קרוב ל2,000- תושבים פונו לבתי המלון ואינם מקבלים מענה. בת ים היא עיר מבוגרת ולרבים מתושביה יש פערי שפה ותרבות. אנשים מבוגרים ומשפחות עם ילדים נשארו ללא קורת גג. בתוך פחות משעה מרגע נפילת הטיל נפתח מרכז למשפחות המפונות. בת ים מובילה בהתחדשות העירונית, אך גם מי שיש לו ממ"ד בבית אין לו לאן לחזור. מדינת ישראל הגיעה לא מוכנה לתקיפה באיראן. היא לא נערכה להשלכות התקיפה והפקירה את התושבים. פקע"ר היה מעורב בתרגילים עם הרשויות המקומיות. - נציגת עיריית חיפה אמרה כי יש נקודה אחת מסודרת בכל הכאוס של הפגיעה והיא הטיפול של הרשות המקומית. באזורים רבים יש קשישים שמעדיפים להישאר בבית ולא להגיע למקלט מחשש לנפילה. הפתרון היחידי שהוצע הוא מענק ממשרד הבינוי והשיכון בסך 12 מיליון ש"ח. - נציגת עיריית רמת גן אמרה שכולם מדברים על שגרה אבל השגרה עדיין רחוקה. רמת גן היא רשות חזקה והייתה ערוכה מראש, גם בהיבט תקציבי. הרשויות המקומיות מכירות את התושבים יותר מכל גורם אחר. לרמת גן יש הגיעו מפונים מנתניה עד אשקלון, והיא קיבלה החלטה מיידית לפנות לבתי המלון. סכום של 500 ש"ח לכל תושב אינו מכסה את הצרכים. צוותי העיר ומתנדבים פועלים לא רק בשעת חירום אלא גם בראייה לעתיד. - נציג מרכז השלטון האזורי ציין כי המרכז מאגד כ1,020- מושבים וקיבוצים. דרושים תקציבים לאזורים חלשים. המועצה האזורית עובדת במכלול, ותפקידה לתת מענה רוחבי ומצרפי ברשות. לכל מועצה אזורית יש כארבעה אנשים באגף חירום. נוכח השטח הטריטוריאלי הגדול אין אפשרות להגיע לכולם במהירות, ולכן ניתן סיוע באמצעות צוותי חוסן יישובי. יש להסדיר את המעמד המשפטי של אגפי החירום. משטרת ישראל מידרה את כל מי שאינו שוטר מרשת הקשר הלאומית בחירום. - נציג משרד הפנים אמר שהמשרד תיקצב את הרשויות לצורך רכישת ציוד, מחסני חירום, מינוי קב"טים ותיווך מתן תרגילים על ידי פקע"ר לרשויות. הכסף נועד לשתי מטרות: מתן מענה ראשוני לצורך התארגנות ומענק בסך 1,500 ש"ח עבור כל תושב ליומיים עד שהטיפול עובר לקרן הפיצויים. 7,000 הרוגים בעת רעידת אדמה הוא נתון מסגרת ולא תרחיש ייחוס. יש למעלה מ2,000- מבנים שהם בסיכון וקיבלו טיפול מיוחד. מעבר לכך ניתנו תקציבים כדי לקדם מענים בערים שהן מועדות לפורענות. המשרד פועל בקו התפר, בקו עימות ובעוטף עזה. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, משרד הפנים ורח"ל פינו את תושבי הדרום והצפון פונו לבתי המלון, וב15- באוקטובר 2023 הסוגיה עברה לטיפול משרד התיירות. - נציגת עיריית נתניה אמר כי כאשר מסתיימת פעילות החילוץ וההצלה של פקע"ר, הרשות נותרת לבדה. למשל מצפים מהרשויות המקומיות לטפל בהצבת גנרטורים בעבור אנשים מוגבלים שלא יכולים להתפנות בתרחיש עלטה ולשאת בעלויות המטורפות של רכישתם. נראה כי תפקיד רח"ל הוא כתיבת תרחישי ייחוס בלבד לעת מלחמה, שיטפונות וכיוצא בזה 88 והעברתם לרשויות. בלי פקע"ר הרשות המקומית אינה יכולה להסתדר, וגם על משרדי הממשלה להיכנס לתמונה. - נציגת משרד הרווחה והביטחון החברתי אמר לוועדה כי העובדים הסוציאליים עובדים קשה גם בעת שגרה וחסרים עובדים. המכללה לאיתנות חייבת לצידה את משרדי הממשלה כדי לקיים את האימונים ברשויות. המשרד הקים משל"ט למתן מענים במלונות לאוכלוסיית היעד, וכן ניתנות תשובות למפונים על כל השאלות שעולות באמצעות מוקד 118 ושירותי מימוש זכויות בעת שהייה בבתי המלון. השר ומנכ"ל המשרד מבקרים במלונות יום-יום. פקע"ר עושה את עבודתו במתן מענה באתרי הרס, אך לא ניתן מענה בשיקום לאחר האירוע באמצעות הקמת מרכז משפחות, וחסר גוף שיתכלל את הדברים. אחד מלקחי מלחמת חרבות ברזל הוא שמתקני קליטה בבתי ספר אינם מביאים תועלת לאחר שבוע ימים. התחושה העיקרית היא שלקחי 7 באוקטובר לא נלמדו: לרבים אין להם לאן לחזור, ואין נתונים מדויקים על מיקום אנשים במלונות. - נציגת עיריית הוד השרון אמר שהאצלת סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי נעשית כל הזמן ולא רק בחירום. יש להאציל את סמכות הביקורת לרשות המקומית. - נציגת המרכז להעצמת האזרח אמרה כי יש לדון בהחייאת חוק העורף כדי להסדיר את כל המערכים ולעגן זאת בחקיקה. החלטת ממשלה מס' 675 עוסקת בביזור סמכויות לרשויות והקלה של הרגולציה. ישראל במקום האחרון במדד הריכוזיות במדינות הOECD-. אין נתונים מדויקים על המצב בשטח ועל צורכי המיגון. תפקיד הרשויות הוא להסדיר את המרחבים הקיימים, ולכן על הרשויות לערוך מיפוי בשטח באמצעות תמריצים, שכן יש מרחבים שאינם ראויים לשהייה. - נציגת עמותת "נגישות ישראל" ציינה כי העמותה הפעילה במלחמת "עם כלביא" את מיזם האפוד הסגול" לסיוע ולפינוי אנשים עם מוגבלות וקשישים על ידי מתנדבים ברכב מותאם." בסקר שנערך בשיתוף הג'וינט נמצא כי 42% מהאנשים עם מוגבלות חיים ללא מיגון בשל מוגבלותם. העמותה קוראת למדינה ליזום תוכנית לאומית למיגון אנשים עם מוגבלות וקשישים. נוסף על כך יש לדרוש שכל סוג של מיגון עתידי יהיה נגיש. - מהתנועה לאיכות השלטון בישראל נמסר לוועדה שיש תופעה של תושבים שמונעים מאחרים להיכנס למקלטים. התנועה מבקשת מהוועדה לפנות למשרד מבקר המדינה לבחון את הנושא. - נציגת הפורום למאבק בעוני אמרה בדיון שיש אנשים שהם נתמכי רווחה באופן שגרתי, וסבלו ממחסור במזון במהלך המלחמה האחרונה. ראוי שיהיה תקציב ייעודי של משרד הרווחה והרשויות לסוגיה הזו בעת חירום. - נציגת ארגון "חיים וסביבה" אמרה בדיון כי סכנות ביטחוניות הן גם סכנות סביבתיות. מפעלים מזהמים הם סכנה אסטרטגית, והראשונים להתמודד במשבר הם הרשויות המקומיות. דוח מבקר המדינה הצביע על כשלים חמורים בנושא: אין תרחישים סביבתיים, אין תרגול אפקטיבי ברשויות ואין תקשורת בין המדינה לרשות בזמן אמת. מוצע כי ועדות לאיכות הסביבה ברשויות המקומיות יהיו חלק אינטגרלי מההיערכות בחירום, שיינתנו הכשרות שוטפות לחברי מועצה בנושא סיכונים סביבתיים וניהול משברים, ותקודם חקיקה למתן סמכות בפועל. רשויות מקומיות הן לא רק קו ההגנה הראשון אלא שותף אסטרטגי לבנית עמידות סביבתית וחברתית. 89 - נציגת ארגון "אמהות בחזית" אמרה כי החלטות ממשלה מתפרסמות מעת לעת אך הן לא ממומשות. אין היערכות של העורף, ואין הנחיה לרשויות ותקציב לצידה. אין גורם מתכלל. יש מקלטים דו-תכליתיים שחלקם משמשים לבתי כנסת, ויש צורך בפינוים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לקיים דוח מעקב בנושא. -הוועדה מבקשת ממרכז המחקר והמידע להכין נייר הערות, בהמשך לדוח מקינזי, בדבר פעולות עתידיות של הממשלה להתמודדות עם אירוע אסון. -הוועדה מבקשת מרח"ל להמציא לה מסמך בדבר שיקום ארוך טווח לאחר אסון שהוגש לאישור ועדת השרים לענייני העורף, כדי להעבירו למנכ"ל משרד הביטחון למתן מענה. - הוועדה סבורה שעל השלטון המקומי ללחוץ על השלטון המרכזי לזרז תהליכי פינוי-בינוי. -הוועדה תעביר את החלטות הוועדה למשרד ראש הממשלה ולמל"ל לקביעת גורם מתכלל לטיפול באירוע רב-נפגעים. - הוועדה תוציא מכתב לשר הרווחה והשירותים החברתיים עם העתק לראש עיריית טמרה בדבר הצורך במרכז סיוע נפשי, אפילו זמני, נוכח פגיעת הטיל בעיר. - הוועדה מבקשת מאג"ת במשרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, חטיבת המחקר בבנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה לקבל דיווח במסגרת עבודת מטה אם יש תוכנית להתמודדות עם אתגרי היצע הדירות באזורים שבהם היו נפילות ופינויים בהיקף נרחב. 90 הגנה על בתי חולים מפני אירוע רב-נפגעים, דוח 70ג ודוח שנתי 2024 – המשך דיון הקדמה ביום י"ח בתמוז תשפ"ה, 14 ביולי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הגנה על בתי חולים מפני אירוע רב-נפגעים, דוח 70ג ודוח שנתי 2024 – המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות, בתי חולים כלליים ממשלתיים מרכז רפואי שמיר (אסף הרופא), המרכז הרפואי זיו, המרכז הרפואי הלל יפה, בית החולים רמב"ם,– המרכז הרפואי בני ציון, בתי חולים ציבוריים – בית החולים פוריה, בתי חולים של הכללית, בית החולים סורוקה, שירותי בריאות כללית, בתי חולים פרטיים, אסותא – רשת בתי החולים הפרטיים, ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), ארגון הרופאים עובדי המדינה (אר"מ), איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, רשות החירום הלאומית (רח"ל), המטה לביטחון לאומי (מל"ל), משרד הביטחון, צה"ל, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים, מינהל התכנון, מרכז השלטון המקומי ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - במהלך מבצע "עם כלביא" נפגע בית החולים סורוקה. לדעת משרד מבקר המדינה, אם הייתה מתרחשת רעידת אדמה, האירוע היה אחר והיו נפגעים כמה בתי חולים, ויש לתת את הדעת על כך. - מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: יש כ18,000- מיטות אשפוז בבתי החולים הכלליים, אולם רוב המיטות במערכת הבריאות אינן בהם. כמו כן יש כ26,000- מיטות בבתי חולים סיעודיים וגריאטריים וכ3,000- מיטות בתחום בריאות הנפש. מערכת הבריאות לא נועדה לשעת חירום אלא לספק שירותים לאזרחי ישראל בשגרה, ואכן, היא מתפקדת היטב בשגרה. המצוינות שלה בחירום נובעת מהמצוינות בשגרה. המערכת מנהלת סיכונים ומעדכנת את תפיסת המיגון בהתאם לתרחישי הייחוס המשתנים, ונדרשת לתעדף משאבים מוגבלים מאוד בין צרכים רבים בעולמות הטיפול ובעולמות הבינוי והפיתוח. בעקבות המלחמה המשרד מעדכן בשיתוף פקע"ר את תפיסת המיגון, שהיא דינמית. בשנים האחרונות מערכת הבריאות עברה אתגרים רבים, כגון מגפת הקורונה, מלחמת חרבות ברזל ומבצע "עם כלביא", וצלחה אותם בזכות הון אנושי מצוין במשרד ובבתי החולים. אתגרי השגרה של מערכת הבריאות הם אדירים: האוכלוסייה הקשישה מוכפלת בטווח של 15–10 שנים, חלה עלייה בתחלואה הכרונית ועוד. לפי תקנות התגוננות אזרחית, המערכת מחויבת למגן מיטות אשפוז ומערכים קריטיים, כמו חדרי ניתוח, טיפול נמרץ, יחידות טראומה, חדרי לידה ופגיות, בנק הדם, יחידות דיאליזה, תשתיות קריטיות לאספקה רציפה ועוד. כל בנייה חדשה מחייבת מיגון, ובמקביל מתבצע שדרוג מיגון למבנים קיימים. עם זאת, הפערים עדיין קיימים, והם רבים. אין דין האיום הבליסטי מאיראן לזה מעזה או לבנון. המשרד הוסיף חללים רב-שימושיים רבים כדי לאפשר את הרציפות התפקודית של בתי החולים באסותא אשדוד, ברזילי, הדסה עין כרם, פוריה ורמב"ם. יש פרויקטים שהם בבינוי: מלר"דים בהלל יפה, שמיר ולניאדו, חדרי ניתוח ופגייה בסורוקה, וכן פרויקטים עתידיים: מגדל האשפוז בשערי צדק, שני בתי חולים חדשים בנגב ובקריות, 91 רבין, איכילוב, אסותא אשדוד, שיקום סורוקה, העתקת בתי החולים הפסיכיאטריים ועוד. מה שטוב למיגון מפני טילים לא בהכרח מסייע בהגנה מפני רעידות אדמה, והן דורשות היערכות אחרת. מתחילת מלחמת חרבות ברזל התווספו למעלה מ3,500- מיטות אשפוז ממוגנות בכל המשקים וזה סייע להגיע למבצע "עם כלביא" בצורה טובה יותר. התווספו גם עוד 1,000 מיטות במהלך המבצע, וחלקן עדיין בתהליך. ההדף שנוצר מהטילים הבליסטיים מנע אשפוז בשטחים מסוימים. המשרד בעבודה להכשרת מבנים רבים שיהיו דו-שימושיים, כמו חניונים בבתי חולים או בסמיכות אליהם, מחסנים ואזורים לוגיסטיים. במקביל המשרד פועל להפחית אשפוז בחירום. במבצע "עם כלביא" נעשה רידוד מטופלים כדי למזער את הסיכון שאנשים ייפגעו בתוך בתי החולים מטיל והוגברו אשפוזי הבית. למעלה מ1,800- גנרטורים חולקו לבתים של אנשים מונשמים לתרחיש עלטה. המשרד פועל במסגרת תוכנית רב-שנתית למיגון, ובכוונתו להביא החלטת ממשלה לעניין. המשרד בקשר שוטף עם הנהלת בית החולים סורוקה. הפגיעה בו אתגרה את בתי החולים האחרים. המחויבות של המשרד היא לא רק לשקם את הבניינים שנפגעו אלא גם לבנות בניין חדש בעלות של כמיליארד ש"ח, והמשרד בשיח עם הממשלה, האוצר והפילנתרופיה לצורך גיוס הסכום. כמו הן המשרד ממשיך לייצר מלאי של מיטות דו-שימושיות. יש שיח משמעותי על רעידות אדמה. מרבית בתי החולים נבנו לפני שנים רבות, למשל אסף הרופא ושיבא. כל הפרויקטים שנבנים מותאמים לכל תרחיש. המשאבים הבסיסיים של מערכת הבריאות מוגבלים מאוד. בישראל יש הוצאות ביטחון גבוהות מאוד וזה מיתרגם להוצאות בריאות נמוכות. תכנון כוח אדם רפואי הוא במקום השני במעלה, אך עוסקים בו ועושים פעולות רבות. הצפי הוא שבעוד 10–5 שנים המצב ישתפר בתחום הואיל והסטודנטים לרפואה בארץ יסיימו את לימודיהם ותחול עלייה במספר בוגרי לימודי רפואה. כרגע יש שפל מבחינת מספר הרופאים. הסיבה למחסור היא הרצון להגנה על מקצועיות תחום הרפואה. כמו כן יש צורך למצוא דרכים ותוכניות להשמת רופאים בפריפריה. - מנהל בית החולים סורוקה אמר בדיון כי בית החולים עבר אירוע חסר תקדים שיש לו משמעויות דרמטיות. מתחילת מבצע "עם כלביא" הוא פעל עם משרד הבריאות להפחית את החשיפה של מטופלים לאפשרות של פגיעת טיל, ובכלל זה הועברו מטופלים לאתרים ממוגנים יותר. 80% מהמיטות בתפוסה, וכ200- מהמיטות באתרים שאינם ראויים לאשפוז. יש שני פרויקטים שחייבים לצאת לדרך ויש על כך קונצנזוס. האיום אינו רק טילים אלא גם רעידת אדמה. לתושבי הנגב מגיע לקבל טיפול מיטבי ולהיות ממוגנים, ולכן יש להיערך לאירועים מראש. - מנהלת בית החולים שמיר )אסף הרופא( אמרה כי הם הצליחו להגן על המטופלים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות. בבוקר מבצע "עם כלביא" הורדו כל המטופלים לבית חולים חירום שנבנה. המשמעות היא שכל צוותי בית החולים עסקו בשינוע, וזה מהלך מסוכן, כי לא ידוע מתי יפול הטיל. בקומה הממוגנת היו 200 מטופלים יחד, ולכן אין פרטיות, אין טיפול מיטבי, יש חשיפה לזיהומים, והכול נעשה תוך ניהול סיכונים. צריך לדאוג שמיטות בתי החולים יהיו ממוגנות בשגרה, כדי שבחירום לא יהיה צורך בשינוע מיטות. כיום רוב פיתוח בתי החולים נעשה מתרומות, וגיוס התרומות קשה מאוד. הגיע הזמן שהמדינה 92 תשקיע כסף בבריאות. הצוותים נשחקו, ויש להתייחס גם לכך. כמו כן יש לתת תשומת לב לבתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים. רעידת אדמה היא סיפור אחר לגמרי, וכשהיא תתרחש תהיה קטסטרופה. יש תוכנית כוללת לאירוע רב-נפגעים, כולל אשפוז במקומות שאינם ממוגנים בשל מחסור בשטחים. מיותר להשקיע עשרות מיליוני ש"ח בחניונים, וראוי להקים מבנים שישמשו את המטופלים וייתנו מענים ראויים בשגרה, כולל חדרי ניתוח. - מנהל בית החולים הלל יפה אמר לוועדה כי מערכת הבריאות היא כלים שלובים של שגרה וחירום. במרכז הרפואי יש 600 מיטות והוא משרת כ600,000- תושבים. בזמן מלחמה ובהלימה למצב חירום, בין 15% ל20%- מהמיטות ממוגנות. לכן עבדו במבצע "עם כלביא" בבניין אחד מתוך השניים ובמרתפים, ונאלצו להעביר חלק ממחלקות האשפוז לרמב"ם. שלושה חדרי ניתוח מתוך עשרה היו פעילים במרכז טראומה אזורי. כיום הם בתהליך בנייה של בניין אשפוז ממוגן שיסייע לבית החולים בשגרה וייתן מענה בחירום. - מנהל בית החולים רמב"ם אמר כי בתרחיש הנוכחי של המלחמה בית החולים היה ערוך נוכח המסקנות שהסיקה הנהלת בית החולים בעקבות מלחמת לבנון בשנת 2006. הוקם בית חולים תת-קרקעי, ויש בו 2,000 מיטות ו26- חדרי ניתוח. בכל המבנים החדשים של בית החולים, באזורים הקריטיים יש מיטות ממוגנות לחלוטין, ובסך הכול יש 2,300 מיטות. בית החולים תפקד כרגיל במהלך המבצע ושמר על מוכנות לכל תרחיש. בכל בנייה עתידית בבית החולים האזורים הקריטיים ייבנו באופן ממוגן. הבניין הראשי של בית החולים איננו עמיד בפני רעידות אדמה, ונעשית על כך חשיבה ויש תקצוב של משרד הבריאות ובית החולים. - נציגת משרד האוצר אמרה כי המשרד מייחס חשיבות רבה למיגון בתי חולים ופועל בשיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות. כל בניין חדש וכל בניין לרפואה נבנה מאז שנת 1981 בסטנדרט המותאם לרעידות אדמה. כמו כן מאז שנת 2013 כל בניין שנבנה הוא בסטנדרט המיגון הנדרש. במלחמת חרבות ברזל הוקצו מעל ל530- מיליון ש"ח לצורך מיגון מערכת הבריאות. נוסף על כך במבצע "עם כלביא" הועברו כמה מיליוני ש"ח עבור צרכים מיידיים שעלו מהשטח. בית החולים סורוקה בתהליך עבודה עם מס רכוש, והועברה מקדמה של 30 מיליון ש"ח. המשרד נכון לשמוע ולשתף פעולה בנוגע לבניין שייבנה, אך עד כה לא התקבל מידע מקצועי. תקציב הפיתוח של משרד הבריאות הרבה יותר רחב מהסכומים שצוינו. - מנהל המרכז הרפואי זיו ציין שכבר תקופה ממושכת מתרחשת מלחמה שצריך להמשיך לתת במהלכה רפואה כבשגרה. מתוך נקודת המבט של תרחיש הייחוס למלחמות ארוכות, יש לתייג את בית החולים מבחינת מיגון ולחשוב מחדש על השירותים הניתנים בו. מידת המוכנות לרעידת אדמה טעונה שיפור, בפרט נוכח מיקומו של בית החולים על קו השבר. ראוי לתת דגש על הרציפות התפקודית של בתי החולים באירוע רב-נפגעים – היא האתגר הגדול למען החוסן של המשק והחיילים. - מנכ"ל המרכז הרפואי בני ציון אמר בדיון כי בבית החולים יש מתקן אשפוז ממוגן שנפתח לפני כשנתיים ואפשר לאשפז בו כ200- מטופלים, אך הוא אינו מספיק. מעבר לבינוי חדש, יש לחשוב באופן יצירתי כיצד למגן את המבנים הקיימים ואת התשתיות הקיימות. בית החולים נמצא על הר ותחתיו יש תת-קרקע, ולכן הוצע למשרד הבריאות להכניס תשתיות בתת-קרקע כמו חדרי ניתוח וצנתורים כדי לשמור על הרציפות התפקודית. 93 - מנהל המרכז רפואי פוריה אמר בדיון כי יש פער גדול בין האיום הבליסטי לבין האיום של רעידת אדמה. רוב השירותים בבית החולים ממוגנים בשגרה, ובמהלך מבצע "עם כלביא" השירותים המשיכו לפעול במתחמים ממוגנים, אך אין ספק שהמבנים הישנים של בתי החולים לא יעמדו ברעידת אדמה. מיקומו של בית החולים והגישה אליו יהיו מאתגרים מאוד בעת רעידת אדמה. לא בטוח שתהיה אפשרות לתת מענים רפואיים, והזמן הוא סוגיה קריטית. הרשויות הן ציר משמעותי במוכנות בית החולים לרעידת אדמה. - נציגת רשת בתי החולים הפרטיים אסותא אמרה בדיון כי מאז שנת 2009 רשת אסותא בנתה בהשקעה עצמית שלושה בתי חולים ממוגנים עם כל המערך האשפוזי הנדרש. עם פתיחת מבצע "עם כלביא" אסותא העמידה מתקנים ממוגנים לצורך קבלת שירותים רפואיים. לראשונה הרשת נכנסה כשחקן שווה בין שווים ונרקם שיתוף פעולה שבו בתי החולים הגדולים הגיעו לנתח בתוך אסותא. לבקשת משרד הבריאות הוקם מוקד כירורגי בתוך שמונה שעות במתחם ממוגן, ואסותא העמידה חדרי ניתוח לרשות הצוות של בית החולים סורוקה. הגמישות אפשרה לתת את מענה, הואיל והתשתיות קיימות באסותא, ולכן הגיעה העת לבנות תוכנית מבעוד מועד לתשתיות שקיימות בהשקעה מינימלית. - נציג משרד הבריאות הוסיף כי במבצע "עם כלביא" היה שימוש בתשתיות של אסותא, והם עובדים על תוכנית לשימוש בתשתיות הקיימות של הרשת במערכת הבריאות. - נציג שירותי בריאות כללית אמר כי במצב של מלחמה, כל מרפאה נותנת שירותים גם למרפאות האחרות. בית החולים יוספטל באילת נמצא על קו השבר, והוא בית חולים ייעודי ורחוק מבתי חולים אחרים. בשנת 2011 היתה תוכנית של 250 מיליון ש"ח ל25- שנה, אך התקבלו רק שתי פעימות בסך 20 מיליון ש"ח. חלק מהכסף הוקצה למיגון יוספטל והעבודה נעשתה חלקית. יש צורך בריענון התוכנית ובתקצוב ייעודי להיערכות לרעידות אדמה. -נציגת איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל אמרה שאיגום משאבים הוא תוכנית שקיימת במדינות רבות בעולם. כל בית חולים מקושר לבתי חולים אחרים כדי לפעול יחד עם מערכות קישור של התיקים הרפואיים. בישראל רבים מבתי החולים נמצאים על קו המים ולכן עלול לקרות אסון אם יהיה צונאמי או רעידת אדמה. יש חשיבות לחילופי מידע בין הגופים. המבנים צריכים להיות יציבים, ויש צורך בתיק רפואי אחוד המאפשר קשרים עם גורמי רווחה וחינוך לצורך רצף תפקודי ותפעולי. המדינה מבודדת יבשתית, ולכן יש חשיבות גם לשיתוף פעולה עם בתי חולים שדה ממדינות אחרות. - נציג המל"ל אמר שעדיין אין הסכמות בין רח"ל למשרד האוצר בנוגע למודל התקציבי הנדרש, וניתנה לגופים הנחיה להגיע להסכמות. הוגשה בקשה שוועדת שרים למוכנות הזירה האזרחית תתכנס בנוגע לרעידות אדמה, היות שהיא לא התכנסה שבע שנים. לפני מבצע "עם כלביא" מערכת ההכנות עסקה בהגנה מפני טילים והגנה על בתי חולים. - נציג משרד הבריאות הוסיף כי חסרים תקציבים ואין עמידות מפני רעידות אדמה. אפשר לחזק ולהוסיף שטחי מיגון לחלק מהמבנים, ואכן, בתקציבים המעטים מנסים למגן מבנים. בבית החולים זיו בצפת הושלמו שלושה מודולים של המבנה המרכזי, וכעת מתכננים את המודול הרביעי ויש עוד שלב אחד. בהדסה עין כרם בוצע חיזוק במבנה העגול והוספו ממ"דים. 94 - נציג משרד הבינוי והשיכון עדכן כי המשרד משבץ מהנדסים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ופקע"ר לביצוע מיון למבנים שיפגעו בעת רעידת אדמה. במהלך השגרה מושקעים משאבים רבים באימונים ובריענון לבתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים. -נציג משרד הפנים אמר בדיון כי תפקידו של המשרד הוא לפנות ציבור למקומות קליטה במתקנים ציבוריים. אפשר ליישם את מודל הפינוי אצל חולים שאינם מונשמים בהשמתם במבנים חדשים וממוגנים עם ציוד מתאים. - ממשרד מבקר המדינה נמסר כי הם עובדים על טיוטת דוח ביקורת בנושא מיגון בתי חולים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודה למר משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, ולכל המשתתפים בדיון. - הוועדה משבחת את שר הבריאות, מנכ"ל המשרד, מנהלי בתי החולים והצוותים הרפואיים, שרואים בעבודתם שליחות ועושים עבודת קודש. - הוועדה סבורה שיש צורך בסדרי עדיפויות המתאימים לעת שגרה ולעת חירום. - הוועדה מוצאת שיש חשיבות במיגון ובחיזוק של בתי חולים הנמצאים על השבר סורי- אפריקאי מפני רעידות אדמה. - הוועדה תשלח מכתב בקשה לראש הממשלה ולשר האוצר לתת קדימות בנושא תקצוב בית החולים סורוקה ושיקומו. סדר העדיפויות הנכון הוא משרד הביטחון ואחריו משרד הבריאות. - הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להכין תוכנית לשילוב זרועות יחד עם רשת אסותא. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לבדוק מדוע התקציב עבור מיגון בית החולים יוספטל טרם הועבר. - הוועדה תוציא מכתב לשר הביטחון עם העתק לראש הממשלה בנוגע לכינוסה של ועדת שרים למוכנות הזירה האזרחית לרעידות אדמה. - הוועדה תקיים ישיבה, בהשתתפות נציגי משרד האוצר ומשרד הבריאות, בנוגע לתקצוב בתי החולים. - הוועדה תקיים דיון נוסף בעוד חצי שנה על הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה, כוח אדם – תקני הרופאים, המשך תפקוד בתי החולים בשעת חירום ותוכנית שילוב זרועות עם רשת אסותא. 95 טיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל – המישור האזרחי- כלכלי, דוח מיוחד 2025 הקדמה ביום י' באלול התשפ"ה, 3 בספטמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא טיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל – המישור האזרחי-כלכלי, דוח מיוחד .2025 הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, מינהלת תנופה לצפון, משרד האוצר, רשות המיסים, משרד ראש הממשלה, משרד הפנים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, משרד החקלאות וביטחון המזון, המוסד לביטוח לאומי, משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, המשרד לשוויון חברתי, עיריית קריית שמונה, המועצה המקומית יסוד המעלה, מועצה מקומית מגדל תפן, המועצה המקומית דיר אל-אסד, מרכז השלטון האזורי , מועצה אזורית הגליל העליון, מועצה אזורית מטה אשר, קופת חולים כללית, המרכז להעצמת האזרח, עיריית חיפה, מועצה מקומית כסרא-סמיע, פורום ארלוזורוב ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה מהשר זאב אלקין – שר במשרד האוצר האחראי לשיקום הצפון והדרום – את הדברים הבאים: עם כניסתו לתפקיד הבין השר שאין תוכניות מוכנות לשיקום ופיתוח הצפון ולחזרת התושבים, אף שהיה תקציב מוכן בסך 15 מיליארד ש"ח שמתוכו 12 מיליארד ש"ח לקו העימות. לאחר התייעצות עם ראשי רשויות התקבלה החלטה לקדם החלטות ממשלה שנועדו להבטיח את החזרה לבתים ותוכניות פיתוח ליישובי קו העימות, ובמקביל לטפל בהחלטת ממשלה גדולה ורחבה. לשנה זו הוקצה תקציב בסך 4 מיליארד ש"ח, ובעקבות שורה של החלטות ממשלה חלקיות מומש תקציב זה. החלטות הממשלה עסקו בפן האישי של המשפחות, ובתהליך חזרה הדרגתי ליישובי הצפון שהחל בחודש מרץ ונמשך עד סוף הקיץ בשל נסיבות אישיות. בשל היעדרות ארוכה מהבתים, השבים יקבלו מענק מיוחד – מענק עזובה לטיפול בבית. נוסף על כך הוקצה תקציב לצורך התארגנות לתהליך שיקום תשתיות ומבני ציבור ברשויות המקומיות (כמו גני ילדים ובתי ספר) על פי אומדן ראשוני של פרמטרים. מס רכוש משלם עבור הרכוש שהיה. בתחילה הוקצו 200 מיליון ש"ח וכעת התקבלה החלטה משלימה על 281 מיליון ש"ח נוספים. כמו כן התווסף כסף למערכת החינוך כדי שתלמידים יחזרו למסגרת האם שלהם, והושקעו תקציבים בחינוך הבלתי-פורמלי ובמוסדות על-תיכוניים (מכללות טכנולוגיות). סיוע לעסקים ופעילות כלכלית – השר תיאר: התמודדנו עם קושי מורכב בנוגע להגדרת קו העימות והיישובים הזכאים להטבה. אושרה החלטה בהיקף של 600 מיליון ש"ח. מצאנו גם שיש קושי מיוחד ביישובים צמודי גדר. היו יישובים שתושביהם חזרו אליהם בהצלחה ובמהירות, כמו שלומי, והיו יישובים שתושביהם התקשו לשוב אליהם. על פי החלטת ממשלה מוענקות קרקעות בהרחבות של היישובים, וניתן סבסוד לפיתוח קרקעות לשנתיים הקרובות, למבנים זמניים ועוד. ההערכה היא ש20%- מתושבי הצפון טרם חזרו ליישובים שפונו. על הפרק עומדות שתי החלטות ממשלה: ההחלטה הראשונה: סיוע חמש-שנתי למערכת החינוך. הכסף ניתן למשרד החינוך כדי לשמור על האפשרות לפתוח כיתות קטנות מתחת לתקן. אנו רוצים להשקיע סכומים משמעותיים כדי לקיים פעילויות חינוכיות 96 ותוכניות מצוינות, להקים שני בתי ספר למחוננים, לבנות מעבדות במרחב למידה, לחזק את החינוך הבלתי-פורמלי ואת הפנימיות. העלות הצפויה היא מיליארד ו140- מיליון ש"ח. ההחלטה השנייה היא פרטנית: סיוע בשיקום רמת הגולן וקצרין. עקרונות בסיסיים של התוכנית הרב-שנתית: צמיחה דמוגרפית, להגדיל ב100,000- את מספר תושבי החבל, מיקוד בפרויקטים אסטרטגיים ומנועי צמיחה, מיקודים בשלושה מרחבים גיאוגרפיים ומיקודים בתחומים נבחרים. -ראש מועצה אזורית הגליל העליון אמר בדיון כי בגליל המזרחי חזרו פחות מ1,500- ילדים ליישובים, ונתון זה צריך להדאיג. עדיין אין תקציב לחינוך אף שנפתחה שנת הלימודים. לא נעשה דבר בעניין קבוצת האנשים ביישובי קו העימות שלא פונו. חצי שנה אחרי השיבה עסקים נותרו סגורים. הכסף טרם עבר לטובת מטרות של צמיחה, והרשויות טרם קיבלו תקציבים, מלבד למענקי עזובה לתושבים. -נציגת מינהלת תנופה לצפון ציינה כי התקבלה החלטת ממשלה על מסלולים עבור עסקים קטנים ובינוניים. עסקים קיבלו פיצויים עבור ארנונה. - נציג משרד מבקר המדינה אמר כי הדוח מצביע על מצב שנמצא בין כשל לבין חידלון בנקודות מסוימות. הדוח עוסק בתקופה שמיום לפני פרוץ האירועים ועד שנה למלחמה. יש שורה של החלטות ממשלה שלא הצליחו להתרומם לכדי יישום. חמור הדבר שאף נציג אחד של משרד ראש הממשלה לא הגיע. הנציג אמר שאינו מבין כיצד הנציג הנוגע בדבר אינו מגיע לדיון בדוח שבו מוטלת אחריות אישית, כדי להניע את הדברים קדימה. - נציגת משרד החינוך אמרה בדיון כי שלושה בתי ספר צומצמו בהיקפם ומנגד נפתחו 11 בתי ספר חדשים. 95% מהילדים חזרו לבתיהם ביישובי העימות, וכל תלמיד משובץ באחד המוסדות. 800 ילדים טרם שבו לבתיהם, למשל בעיר מטולה. 108 מנהלים ו26,000- עובדי הוראה נקלטו במערכת. מנהלת מחוז צפון קיימה כמה מפגשי היערכות, ויש תוכנית סדורה למיגון ואבטחה. מבחינה פדגוגית נערכו מיפויים רגשיים, לימודיים וחברתיים בכל בתי הספר ובעקבותיהם נכתבו תוכניות לימודים וצמצום פערים במקצועות הליב"ה. הנציגה ציינה כי במשרד החינוך מודעים לפערי הלמידה ופועלים כדי לצמצם אותם. בשבוע הבא צפויה להתקבל תוכנית ממשלה לתמרוץ מורים שיעברו לצפון בסך 100 מיליון ש"ח. הוקמו מרכזי חוסן על-אזוריים ב31- בתי ספר באמצעות תקציב ייעודי. המרכזים נבנו בשלושה מודלים ויש ארבעה מרכזי הורות: שני מרכזים בגליל המזרחי ושניים בגליל המערבי לטובת הדרכת הורים. - נציגת המרכז להעצמת האזרח ציינה כי הם עוקבים אחר יישום החלטות ממשלה. כדי ליישם את ההחלטות נדרש עיבוי של מנגנוני היישום: עיבוי תקנים בתוך הרשות, הקמת מינהלות, גיוס כוח אדם מקצועי בתחום היישוב ברשויות מקומיות, ביזור סמכויות וצמצום ביורוקרטיה על ידי משרד הפנים. - נציג שירותי בריאות כללית אמר בדיון כי הם החזירו את כל השירותים בצפון ואף הוסיפו שירותים. כל המרפאות משופצות. כדי לפתוח שירותים נוספים בצפון הם זקוקים לתקציבים נוספים, ובלעדיהם לא יוכלו להתחיל בפעילות. הם ממתינים זמן רב לקול קורא של משרד הבריאות להרחבת שירותים. - נציג פורום ארלוזורוב אמר לוועדה כי פערים ואי-שוויון בצפון בתחומי חינוך, תשתיות ובריאות היו קיימים עוד טרם פרוץ המלחמה. החלטות ממשלה הן כמו פלסטרים, ונובעות מראייה שטחית של הדברים. יש לדרוש החלטות ממשלה ותוכניות רב-שנתיות 97 משמעותיות לשיקום הצפון. עוד אמר כי האחריות לסוגיה צריכה לעבור ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה הואיל והאינטרסים של משרד האוצר הם תקציביים. זה לא הזמן לשמרנות תקציבית. - נציג משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי אמר כי הם עסוקים בשיקום, ומשימות רבות מועברות אליהם ממינהלת תנופה. כ600- מיליון ש"ח הועברו מתקציב המשרד למען הסוגיה. הטיפול איטי אך הוא מתקדם. העיקרון הוא להיות קשובים לצורכי הרשויות ולעבוד לצידן. - נציג משרד החקלאות וביטחון המזון אמר כי מפרוץ המלחמה הם נמצאים בשטח עם החקלאים, היישובים והמועצות כדי להבין את הצרכים, לשקם ולתרום. לאחרונה התקבלו שתי החלטות ממשלה בנוגע לשדרוג עשרות לולים שנפגעו במהלך המלחמה. כמו כן פורסם נוהל תמיכה משותף יחד עם משרד הכלכלה לשדרוג בתי אריזה. ישנה תוכנית חומש שתהיה תלויה במסגרת תקציבית שתאושר. - נציג המוסד לביטוח לאומי ציין כי המוסד שילם מעל 6 מיליארד ש"ח לכ60,000- תושבי הצפון. כל החלטות הממשלה יושמו על ידי המוסד לביטוח לאומי במהירות. - נציג רשות המיסים אמר כי הם נמצאים בצפון בכמה מוקדים, ועובדים בשיתוף פעולה הדוק עם משרד הביטחון ומשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי כדי לייעל ולקצר את תהליכי השיקום. קצב חזרת התושבים הוא בפעימות אבל האופק נראה קרוב והמשימה לקראת סיום. - נציגת משרד האוצר ציינה כי 15 מיליארד ש"ח הוקצו ב31- בדצמבר 2023 בהתאם להחלטת ממשלה 2330. כדי לממש את הכסף נעשתה חלוקה לפי שנים, ויש צורך בתוכנית גדולה. המשרד עובד עם מינהלת תנופה לצפון כדי לוודא שהחלטת הממשלה מתקיימת )השנה – 4 מיליארד ש"ח(. חלק מהתקציב צריך לצאת גם בשנת 2026. - נציגת משרד הרווחה והשירותים החברתיים אמרה כי נערכו התקשרויות ונפתחו שירותים בצפון. המשרד משקיע מאמצים, פועל בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות והמחלקות לשירותים חברתיים, ומנהל שיח אינטנסיבי עם מינהלת תנופה כדי לקבל תקציבים ייעודיים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תקיים ישיבת המשך בהשתתפות השר זאב אלקין ומשרד הבריאות. - הוועדה מבקשת מראש מועצה אזורית הגליל העליון לקבל מכתב מתכלל קצר כדי להעבירו לשר אלקין. -הוועדה מבקשת משירותי בריאות כללית לשלוח דוח מנהלים קצר כדי להעבירו להתייחסות מנכ"ל משרד הבריאות. 98 התמודדות מערך החוץ וההסברה של מדינת ישראל עם הבידוד המדיני בזמן המלחמה והשלכותיו על מעמדה של ישראל בעתיד לאור הפסקת המלחמה )דוח שנתי 66ג ודוח שנתי 70ב( הקדמה ביום כ"ח בתשרי תשפ"ו, 20 באוקטובר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא התמודדות מערך החוץ וההסברה של מדינת ישראל עם הבידוד המדיני בזמן המלחמה והשלכותיו על מעמדה של ישראל בעתיד לאור הפסקת המלחמה )דוח שנתי 66ג ודוח שנתי 70ב.( הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החוץ, המטה לביטחון לאומי )מל"ל,( משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה, התאחדות התעשיינים בישראל, ועד ראשי האוניברסיטאות )ור"ה(, אוניברסיטת תל אביב ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה בחודש מאי האחרון הפצנו את טיוטת הדוח הקשורה למלחמה לשורה ארוכה של גופים כדי לקבל את התייחסותם. הדוח עוסק בדרג המדיני-ביטחוני, במערך ההסברה במשרד ראש הממשלה, במל"ל, במשרדי ממשלה ויחידות סמך ובארגוני המגזר השלישי. מדובר בדוח מקיף שעוסק בתקופה שלפני המלחמה ובמהלך המלחמה. אין ספק שהממצאים בדוח קשים. תשתית ההסברה חסרה, וכך היה עם פרוץ המלחמה. 540 מיליון ש"ח מוקצים למדיניות חוץ במסגרת הסכם קואליציוני, אך הציפייה היא שמערך ההסברה והחוץ הישראלי לא יושתת על הסכמים קואליציוניים אלא על תשתית סדורה. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה ממנכ"ל משרד החוץ כדלקמן: כותרת הדיון, "בידוד מדיני", אינה מדויקת. בשנות השבעים, בזמן מלחמת יום הכיפורים, נותקו היחסים הדיפלומטיים עם 30 מדינות. במלחמה הנוכחית ניתקו את היחסים עימנו שתי מדינות, בליז ובוליביה. בשנות האלפיים, בעת האינתיפאדה השנייה, מעמדה של ישראל היה נמוך והופעלו עליה לחצים בין- לאומיים. כיום אין בידוד מדיני והעולם אינו נגדנו. יש תופעות שליליות ומופעלים לחצים מדיניים, גם ממדינות ידידותיות. יש לחלק את אירופה לאזורים: במערב אירופה אפשר לראות שינויים, והעמדות הן שונות. יש מדינות רדיקליות, כמו ספרד ואירלנד, שמנסות להניע תהליכים מדיניים נגד ישראל. אף על פי כן בתקופה הזאת לא התקבלו החלטות, והצלחנו לשמר את קו ההגנה. נוסף על כך חלו שינויים דמוגרפיים וההרכב האנושי השתנה, כמו גם האינטרסים הפוליטיים. יש קורלציה בין מדינות שהן אנטי-ישראליות לבין בעיות פנימיות באותן מדינות (קריסת התמיכה בממשלות; בעיות אישיות של ראש הממשלה). רוב המדינות במערב אירופה עומדות באמצע ואינן נוקטות עמדה, ויש כמה מדינות שהן לצד ישראל. יש עיסוק מתמיד במשרד בהתמודדות עם הבעיות. בשל משקלן של הרשתות החברתיות והשפעתן על מקבלי ההחלטות, יש לפעול ולטפל בסוגיה. ב11- החודשים האחרונים אנו מנסים ליצור שותפות עם ישראלים. לא נמצאו שותפויות בביצוע המשימות, אסטרטגיה עדכנית (נוכח השינויים הדרמטיים שהעולם עבר) ותוכנית הפעלה. הישגי משרד החוץ: סיכול הסנקציות עד גה; 99 שימור מדינות הנורמליזציה בכל תקופת המלחמה; הצלחה בשימור הנרטיב הישראלי מבחינה מדינית למרות פעולות משמעותיות מצד לבנון, סוריה והחות'ים; ביקורים מדיניים רבים במדינת ישראל; פתיחת שגרירות בזמביה ומינוי שגריר כלכלי באפריקה. משרד החוץ בוחן את מדינות העולם במבט גאו- פוליטי, כלומר בוחן את האינטרסים הקרים של מדינת ישראל. יש שיח רציף של שר החוץ עם שרי החוץ באפריקה. מדובר בעשרות מדינות, ובחלקן יש פוטנציאל גבוה לפתיחת נציגויות נוספות בירושלים. הסברה – השר הנוכחי נכנס לתפקידו בשנה השנייה למלחמה. דעת קהל נבחנת באמצעות סקרים שנעשים במדינות זרות. יש לנתח את המציאות בצורה אופקית, נוכח הקהל הצעיר והתופעות המשתנות. יש מעצמות שהן עוינות, והתשתיות שהן פועלות איתן אינן מכוונות רק כלפי ישראל. ישראל נקלעה לדבר נוכח המלחמה, והיא אינה הסיפור כולו. ברמה האסטרטגית היינו חייבים לבצע שינויים עמוקים, כגון מעבר מהגנה למתקפה עד רמת הפרסום הבודד. יש שותפות רחבה שמתפצלת לשתיים: סיוע למשרד ההסברה, ושיח משותף עם הסוכנויות הישראליות )דובר צה"ל, מערך ההסברה, הקצין שמינה ראש אג"ת לנושא, גורמי צבא(. כדי להיות משרד חוץ מודרני עם הבנה שלדעת הקהל יש משקל גדול, יש למנף את גורמי החברה האזרחית ולסייע להם כדי שיצליחו בפעילותם. תחום הפעילות המרכזי של משרד החוץ הוא הקמת תשתית: הון אנושי, מבנים, מינוף יכולות חוץ- משרדיות של ידע ופלטפורמות כלפי דעת הקהל כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות. יש לדאוג קודם לאסטרטגיה אחרת במקום לרוץ אחרי טקטיקות. פעילות ההסברה היא הראשונית, והיא האנרגיה לפעילות המדינית. תורת הפעלה – משלחות הן מהגורמים המשפיעים ביותר, אך השיטה השתנתה: יוצאות משלחות רבות יותר, ובמקום להדהד אנו מדברים עם קהלי היעד שלנו. כל נציגות צריכה לעמוד בתנאי סף: הד ציבורי גבוה ויכולת השפעה על דעת הקהל. קמפיינים – הדיגיטל הוא העיקר. ב11- החודשים האחרונים היו 3.8 מיליארד חשיפות לתכנים של משרד החוץ ו17.3- מיליון עוקבים לעמודים של משרד החוץ. במבצע "עם כלביא" המשרד ניהל את התקשורת של מדינת ישראל, קבע את הפרסומים, וכל הגופים האחרים פעלו בשיתוף פעולה עימו. במשך 12 יום היו 1.8 מיליארד חשיפות לפרסומים בקהלי היעד הרלוונטיים, 380 מיליון חשיפות בפרסית בעולם ו340- מיליון חשיפות בפרסית בתוך איראן. המשרד איפשר מטרייה הסברתית ומדינית לכוחות הביטחון. בזמן המשטים לישראל התקבלה הוראה זהה, והצלחנו לשלוט בנרטיב. כדי לנטר בזמן אמת את הנרטיב בעולם נפתח חמ"ל תקשורת. המתודולוגיה שונתה מהיסוד – הפכנו להיות התוקפים בעת הצורך בהתאם לתוצאות חמ"ל תקשורת. להסברה הכלכלית נדרשים 29 מיליון ש"ח מסך התקציב. - נציגי התאחדות התעשיינים בישראל אמרו בדיון כי לבידוד המדיני יש השלכות על המרחב הכלכלי והמסחרי. לאחרונה יש חרמות רשמיים – מדינות מכריזות רשמית שלא ירכשו מישראל – וגם חרמות פרטיים, למשל ניסיון להדיר את ישראל מתערוכות בין-לאומיות. כמו כן יש רשימה שחורה של 158 חברות שמקיימות יחסי עבודה עם חברות בשטחים. עצם השיח מייצר רוח גבית לגורמים שמנסים להזיק לישראל. נוסף על כך יש חרם שקט. המחיר הוא פגיעה במותג של ייצור בישראל. בסקר שנערך בחודש שעבר, מחצית ממשתתפיו 100 דיווחו על ביטולים ושינויים נוכח המצב הפוליטי. הדימוי של ישראל בעולם משפיע על המצב הכלכלי. אין ספק שיש להכניס את האלמנט הכלכלי למערכת השיקולים של מדיניות, ונדרש מאמץ להפעיל הסברה כלכלית. אנו בשלב חדש לגמרי בנוגע לחרמות – תזוזה מפעילות של BDS לפעולות של ממשלות. עדיין לא הוקצו תקציבים לגופים שמוכנים לסייע בנושא. אי-חידוש הזמנות הוא דבר מדאיג, והוא נראה באופק. - נציגת משרד הכלכלה ציינה כי אין ירידה של ממש בתחום היצוא שאפשר להצביע עליה. מאז חודש אפריל יש איום מצד ארה"ב להעלות מכסים. יש אתגרים רבים שעומדים בפני חברות ישראליות, והן מתמודדות עם אירוע מתגלגל לא פשוט. משרד הכלכלה אינו ראש החוץ בהקשר של ההסברה הכלכלית, אך יש לו נספחים כלכליים שמנסים להציג את הדברים החיוביים במדינת ישראל. שר הכלכלה פונה באמצעות מכתבים למדינות שעומדות לצד ישראל ולמדינות שאינן יוצאות נגדה. בכל נסיעה של השר יש פנייה לתקשורת. - נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת שאלה אם משרד החוץ פועל לקיים מדדי השפעה לפעילותו הענפה ואם המדדים יכולים להיות שקופים בפני הכנסת. מנכ"ל משרד החוץ השיב כי הבדיקות של מידת ההשפעה של הפעולות ייעשו לאחר 12 חודשים של מאמצים, כדי לוודא שהשינויים שיימדדו משמעותיים. - נציגת משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות אמרה בדיון כי למשרד התפוצות אין סמכויות בתחום ההסברה. החברה האזרחית חשובה מאוד למשרד, ומאז פרוץ המלחמה מושקעים תקציבים גדולים עבורה. לאחרונה הוקמה פלטפורמה ייעודית בשיתוף ארגון מכבי שנועדה לתמוך ביוזמות אזרחיות בעלות 50 מיליון ש"ח. המשרד מוביל קמפיינים בין-לאומיים בעולם נגד דה-לגיטימציה, לדוגמה חשיפת מכתבו של סנוואר על תוכנית התקיפה ועיתונאים שהם פעילי טרור. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה סבורה שגורמים פוליטיים עושים נזק בדבריהם בהיבט של מדיניות חוץ. - הוועדה מברכת את משרד החוץ על שינוי מגמה בפניה לדעת קהל. - הוועדה מודאגת מההסברה הכלכלית, יש לשקול להחזיר את הקטר הכלכלי לפסים בהיבט של הזמנות לעתיד תוך ניהול סיכונים עם התנאים החדשים והפסקת המלחמה. - הוועדה מצפה בכיליון עיניים לדוח מבקר המדינה בנושא, והיא תקיים עליו דיון עם פרסומו. 101 1. דוח מבקר המדינה על הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל, דוח מיוחד 2025 3. החלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף 14)ב( לחוק מבקר המדינה בנושא הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל הקדמה ביום ל' בתשרי תשפ"ו, 22 באוקטובר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בשני נושאים: 1. דוח מבקר המדינה על הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל, דוח מיוחד ;2025 2. החלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף 14)ב( לחוק מבקר המדינה בנושא הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המטה לביטחון לאומי (מל"ל), רשות החירום הלאומית (רח"ל), פיקוד העורף, משרד הביטחון, משרד האוצר, מערך הדיגיטל הלאומי, לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), מיזם "כל זכות", המשרד לביטחון לאומי, תנועת "דרכנו", פורום ארלוזורוב, ארגון "מועצת אוקטובר", ארגון "אחים ואחיות לנשק", תנועת "אימהות בחזית", ארגון נפגעי פעולות איבה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הדוח קשה, ומוצגים בו שני כשלים יסודיים: 1. כשל היערכות מתמשך – כבר שנים משרד המבקר מתריע על שההיערכות לחירום נחלשת, וגופי החירום יכולים להעיד על כך. הם הוחלשו במרוצת השנים בכל הקשור להפעלת משאבים וקבלת החלטות, והדבר התנפץ עלינו ב7- באוקטובר. ראש רח"ל תיאר בפנינו באופן חד וברור את היחלשותה של רח"ל מבחינה ארגונית, כוח אדם, תוכניות ויכולת להנחות מערכת ממשלתית שלמה שעומדת בתשתית התפקוד ביום המבחן. הניסיון להקים את המערכת עם שר שעומד בראש הקבינט קרס. מדובר בכשל שאסור להתעלם ממנו. 2.היישום ביום המבחן – הכשלים באים לידי ביטוי במצב המפונים, שהיו זקוקים למענים בתחומי החינוך, הליווי, הבריאות, הטיפול בבתי המלון ועוד. בתקופת הקורונה המל"ל שימש כמטה והוביל את הטיפול לצד מנכ"ל משרד הבריאות, אולם במלחמה הנוכחית אנו רואים פעולה מבוזרת של משרדי הממשלה, וכל משרד פעל בתחומו. מבקר המדינה מטיל אחריות על ראש הממשלה, שר האוצר והדרג המקצועי במילים ברורות וחדות. המשרד ממשיך לקיים ביקורת על כל הדרגים – צבאי, אזרחי ומדיני. משרד ראש הממשלה מסר תגובה מפורטת על דוח זה. במסמך נשמרו עקרונות אובייקטיביים, וכך יהיה בכל עבודת הביקורת. המסמך מבוסס על עשרות מסמכים כתשתית יסודית לכל חקר שייעשה על אירועי 7 באוקטובר. התשתית העובדתית נאספה על ידי ביקורת המדינה זה שנתיים באמצעות עשרות צוותים. משרד מבקר המדינה עושה את מלאכתו לא כדי להחליף ועדת חקירה ממלכתית, אלא מתוקף סמכויותיו של מבקר המדינה על פי חוק. על המשרד נמתחת ביקורת ציבורית לא פשוטה, והוא מתמודד איתה ומתקן היכן שצריך. נחצים הרבה קווים בשיח בנושא, ויש רידוד לגיטימציה של מוסד שצריך להמשיך להתקיים. המוסד מוכן לקבל כל ביקורת, אך יש חציית קווים בהתבטאויות כלפיו. 102 עיקר הליקויים שעלו בביקורת: אין גוף אחראי לניהול הטיפול בעורף; ▪ הקבינט החברתי-כלכלי לא מילא את תפקידו בצד האזרחי; ▪ פורום המנכ"לים היה לא אפקטיבי; ▪ המשל"ט האזרחי לא מילא תפקידיו; ▪ אין תמונת מצב לאומית מלאה; ▪ ▪ יש פערים בהיערכות לחירום; הציבור התקשה לקבל מידע חיוני מהממשלה. ▪ חלפו 17 שנים ממלחמת לבנון השנייה, והממשלה לא השכילה להסדיר את תכלול העורף. המלחמה פרצה ללא תכלול. האחריות לניהול המערכה האזרחית הוטלה על הקבינט החברתי-כלכלי, אך הקבינט כמעט לא פעל, וכמוהו המשל"ט. כמו כן פורום המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לא צלח – הפורום התכנס אך לא הייתה לו תמונת מצב מלאה והוא לא קיבל החלטות. רח"ל הודרה לאורך השנים ולא יכלה לתכלל את המערכה האזרחית בחירום. פקע"ר היה בשטח אך לא נתן מענה על כל צורכי המפונים. האחריות מוטלת על ראש הממשלה, שבמשך 17 השנים האחרונות, בהיותו ראש הממשלה, יכול להניע פתרון לסוגיה של מערכה אזרחית, על שר האוצר בצלאל סמוטריץ', על שני ראשי ממשלה שכיהנו במהלך התקופה הזו, יאיר לפיד ונפתלי בנט, ועל שר הביטחון דאז יואב גלנט, שלא הסדיר את מעמדם של גופי החירום. לאורך חודשי המלחמה ראש הממשלה היה צריך להידרש לנושא כדי להניע את העגלה. אנו עדיין בעיצומו של מצב מורכב. אסור לבזבז זמן, ועל הממשלה לפעול לאלתר להקים מערך ממשלתי כדי לטפל בעורף האזרחי בעת חירום. עם פרוץ המלחמה היו עשרות מוקדי טלפונים, אבל לאזרחים לא הייתה אפשרות לנווט בין המוקדים. לשר הביטחון ולמשרד הביטחון אין סמכויות לתכלל את העורף. כשמתעוררת בעיה, הוא צריך לפנות לראש הממשלה בבקשה לכנס דיון בנושא. על פי החלטת הממשלה התקפה, מל"ל יציג את תמונת המצב הלאומית המלאה, ובכלל זה מצב החברה והכלכלה. אם המל"ל סבור שאינו יכול לעשות זאת כי אינו מצוי בעולמות החברה והכלכלה, עליו לפנות לראש הממשלה ולומר שאינו הגורם המתאים להציג את התמונה. סיכומי הוועדה - סגן ראש המל"ל למדיניות ביטחונית אמר בדיון כי המל"ל הוא גוף שעוסק בתחום המדיני והביטחוני על פי החוק, והוא שיקף לשרי הקבינט ולשרי הממשלה את תמונת המצב בתחומים הללו בישיבות הממשלה. אין לו כלים לעסוק בסוגיות חברתיות וכלכליות. ההמלצה הראשונה של המל"ל הייתה לרתום את מערך הדיגיטל הלאומי כדי ליצור תמונת מצב חברתית-כלכלית על קבלת שירותים בכל מקום. המערך עבר בין כמה משרדים, והוא נמצא כיום תחת משרד הכלכלה. על פי החלטת הממשלה לפירוק המשרד להגנת העורף, משרד הביטחון נושא באחריות להכנת העורף למצבי חירום, ורח"ל מסייעת לו בכך. יש פערים בין המשרדים במלאים, ואין לרח"ל תקציב לטפל בבעיה. המל"ל נכנס למקומות שיש בהם החלטות ממשלה שנקבעות בקבינט. הוא אינו עושה בקרה על כל החלטה שמתקבלת בישיבת ממשלה. בתקופת הקורונה הוקם קבינט ייעודי עם צוות מומחים 103 שייעצו ושיקפו את תמונת המצב. אחריה המל"ל הוביל עבודת מטה, ונבחנו שלוש חלופות למנגנון איחוד אירועי חירום אזרחיים. הדברים הוצגו לראש המל"ל הקודם, לזה נוכחי, שסיים אתמול את תפקידו, ולראש הממשלה, שסבור אחרת. ראש הממשלה אמר שהוא לא רוצה לקחת אחריות ממשרדי הממשלה אלא ליצור מנגנון לצורך אירוע חירום ממלכתי. הוא החליט להוביל ולהתוות מדיניות דומה לזו שהותוותה בתקופת הקורונה – טיפול בפערים בתחום הסמכויות והאחריות של הגופים וחיזוק מנגנונים של שגרה שפוגשת חירום. אם יוקם גוף ניהול אחוד ולמשרדי הממשלה חסרות סמכויות מול אחריות, הם לא ימלאו את משימתם. - נציג רח"ל אמר בדיון כי ברח"ל מגבשים תמונת מצב בנוגע לעורף הלאומי. הסמכות והיכולת היא להנחות את משרדי הממשלה בחירום. כיום אין לרח"ל יכולת להנחות אותם, ולכן היא מציפה פערים וליקויים בפניהם. רח"ל ופקע"ר יושבים יחד ומגבשים תמונת מצב בנוגע לעורף הלאומי, והיא מוצגת בפני הקבינט והצוותים. - הוועדה שמעה מנציג פקע"ר כי הם פעלו במסגרת סמכויות להגנה אזרחית לאורך המלחמה. הם פעלו גם בסוגיית המפונים בבתי המלון, אף שאין להם סמכות, כדי לגבש תמונת מצב מהירה ומהימנה ככל האפשר, לרבות מפקדת שליטה ארצית ומחוזית. - נציגי ארגון מועצת אוקטובר אמרו בדיון כדלקמן: רעות רכט אדרי, אם שכולה – הובטח לנו בפה מלא שתוקם ועדת חקירה ממלכתית עם תום המלחמה, והמלחמה הסתיימה בשבוע שעבר. המועצה והמשפחות השכולות לא ייתנו יד לכך שלא תוקם ועדת חקירה. מדובר פה בטבח, הפקרה ומחדל. התקומה תהיה לאחר שיוגשו מסקנותיה של ועדת חקירה ממלכתית שתוקם על פי חוק. יורם יהודאי, אב שכול – ראש הממשלה אמר שבתום המלחמה כולם יחקרו, כולל הוא, אך זה לא קרה. לפני שבועיים היתה הצהרה על סיום המלחמה והחזרת החטופים, ולכן זו העת להקים ועדת חקירה ממלכתית. בכל יום שלא מוקמת ועדה, יש פגיעה בביטחון מדינת ישראל. הילה אביר, אחות שכולה – חודש לאחר הטבח הקמנו פורום משפחות ומטה סיוע בשיתוף המוסד לביטוח לאומי כי לא קיבלנו טיפול מצד הממשלה. טרם הוקמה מינהלת למשפחות הנובה ולשורדים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה קיימה הצבעה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף 14)ב( לחוק מבקר המדינה בנושא הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל. בעד – 4 נגד – .6 הוגשה רוויזיה ע"י יו"ר הוועדה. 104 פרק שני: חברתי הסדרת ההכשרה הקלינית של רופאים בין מערכת הבריאות ובין האקדמיה הקדמה ביום כ"ח בתשרי התשפ"ה, 30 באוקטובר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הסדרת ההכשרה הקלינית של רופאים בין מערכת הבריאות ובין האקדמיה, ביקורת מעקב 2024 – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות, המל"ג – המועצה להשכלה גבוהה, משרד האוצר, משרד המשפטים, הר"י – ההסתדרות הרפואית בישראל, אר"מ – ארגון הרופאים עובדי המדינה, ור"ה – ועד ראשי האוניברסיטאות, האוניברסיטאות, בתי החולים, קופות החולים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מדובר בדוח מעקב לאחר דוח שהתפרסם ב2018-. הדוח בוחן את פעולות משרד הבריאות להגדלת מספר הרופאים במדינת ישראל נוכח הגידול במחסור ברופאים. משרד הבריאות מבצע את הפעולות שבדוח, ואת התוצאות נראה בעוד כ11- שנה )הזמן הנדרש להכשרת רופא מומחה(. בשבוע הבא נפרסם דוח מיוחד על זמני המתנה לרפואת מומחים בקהילה, ואנו מציעים פתרונות אפשריים לזמן הקצר והבינוני כדי לשמור על אותה רמת שירות שקיימת היום. נתוני מפתח: 3.3 רופאים ל1,000- נפש – היחס שהיה בישראל בשנת 2020, לעומת 3.7 רופאים ל- 1,000 נפש – היחס הממוצע במדינות OECD באותה השנה. 31% בלבד – שיעור מקבלי הרישיון לעסוק ברפואה בשנת 2023 שלמדו באוניברסיטאות בארץ 749) בוגרים( מ2,429- רישיונות שניתנו בשנה זו בסך הכול. היתר – 50% ישראלים בוגרי אוניברסיטאות בחו"ל ו19%- עולים שלמדו בחו"ל. 634 מ1,025- הרישיונות שקיבלו סטודנטים ישראלים שלמדו בחו"ל )כ62%-(, ניתנו לסטודנטים שלמדו במוסדות שלגביהם הוחלט ברפורמת יציב שמשנת 2026 לא יוכלו הסטודנטים הלומדים בהם לגשת למבחן רישוי בישראל, ולפיכך לא יוכלו לעסוק ברפואה בישראל. 24 סטודנטים בלבד ל1,000- מיטות אשפוז הוכשרו במדינת ישראל בשנת 2020, לעומת 38 סטודנטים ל1,000- מיטות אשפוז בממוצע הOECD- באותה השנה. ליקויים: תכנון כוח אדם ברפואה – המשרד לא ביצע הערכת מצב לגבי הרופאים המומחים בכל תחום והמחסור בהם, לא העריך את הצורך העתידי ברופאים ואין לו מנגנון מקצועי לתכנון אסטרטגי של כוח אדם רפואי. למשרד הבריאות אין נתונים מלאים על אלפי רופאים השוהים בחו"ל, ואין למשרד מערך או תוכנית סדורה להשבתם. הליקוי תוקן במידה מועטה. גיבוש תוכנית רב-שנתית להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל – המשרד גיבש תוכנית להגדלת מספר הסטודנטים בפקולטות לרפואה בישראל ל1,200- בשנת 2024 ו2,000- בשנת 2030. עם זאת, עלה כי חסרים בתוכנית מרכיבים מהותיים שיאפשרו את הצלחתה, כמו הגדרת יעדים ומדדים לבתי החולים ולבתי הספר לרפואה. הליקוי תוקן במידה רבה. 105 הסדרת האחריות לניהול מצאי השדות הקליניים בישראל והסדרת כללים להתקשרויות בין בתי החולים לאוניברסיטאות להפעלת השדות הקליניים – משרד הבריאות והמל"ג לא קבעו את תחומי האחריות של כל אחד מהם בנוגע לתכנון, לניהול ולהפעלה של השדות הקליניים, מל"ג-ות"ת ומשרד הבריאות לא קבעו הסכם בסיס קבוע שיסדיר את שיתוף הפעולה בין הפקולטות לרפואה ובין בתי החולים להפעלת השדות הקליניים. עומס סטודנטים בהכשרה הקלינית )גודל קבוצה( – ברוב המוחלט של המחלקות בכל בתי החולים יש לכל היותר עשרה סטודנטים – תוקן במידה רבה. המל"ג ומשרד הבריאות לא קבעו את מתכונת ההפעלה המחייבת של השדות הקליניים מבחינת גודל קבוצת הלימוד – לא תוקן. עומס סטודנטים בהכשרה הקלינית (מספר שבועות הוראה) – משרד הבריאות חישב את מספר השבועות המזערי הנדרש ללמידה בשדות הקליניים אך לא קבע תוכנית שתסדיר נושא זה – תוקן במידה חלקית. הסתמכות על בוגרי רפואה ישראלים שלמדו בחו"ל – תפקידה של רפורמת יציב להבטיח שרק בוגרי אוניברסיטאות בחו"ל שהאגף לרישוי מקצועות רפואיים הכיר בהן יוכלו לגשת לבחינת הרישוי בישראל. סטודנטים ישראלים שלומדים בחו"ל ועוברים הכשרה קלינית בבתי החולים בארץ – משרד הבריאות והמל"ג לא הסדירו במשותף את הפעלת ההכשרה הקלינית של הסטודנטים הישראלים מחו"ל שעוברים הכשרה בשדות קליניים בארץ, ובפועל הם אינם יודעים מה היקף הכשרה זו. בשנה"ל התשפ"ג 2023–2022() הוכשרו בשדות הקליניים בארץ 1,050 סטודנטים ישראלים שלמדו רפואה באוניברסיטאות בחו"ל. תמרוץ המחלקות והרופאים המכשירים סטודנטים לרפואה על ידי בתי החולים – משרד הבריאות ומל"ג בשיתוף בתי החולים לא גיבשו מודל לתמרוץ המחלקות והרופאים שמפעילים שדות קליניים. ריכוז המידע על מערך ההתמחויות של הרופאים בישראל ושקיפותו – המשרד עדכן את תקנות הרופאים בסוף 2022 ולפי התקנות המעודכנות כל מתמחה ידווח למשרד על התמחותו. עם זאת, במועד סיום הביקורת (אוגוסט 2023) למשרד הבריאות עדיין לא היו נתונים מלאים. שליש מהליקויים שנמצא בדוח הקודם לא תוקנו. הצורך בהגדלת מספר הרופאים בישראל בכלל ובחלק מתחומי המומחיות בפרט והצורך בפיזורם באזורים שונים בארץ מחייבים את משרד הבריאות והמל"ג לגבש תכנון אסטרטגי ארוך-טווח של כוח האדם הרפואי, לקבוע יעדים ברורים ולגבש תוכנית עבודה להשגת היעדים ובכלל זה הסרת החסמים להפעלת השדות הקליניים בבתי החולים ובקהילה ותקצוב מתאים. משרד הבריאות העלה על סדר יומו את נושא הגדלת מספר הרופאים בישראל והוא פועל במגוון דרכים להגדלת מספר הרופאים, אך יש להמשיך להסיר חסמים ולתקן את הליקויים. סיכומי הוועדה - מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר לוועדה כי בשנת תשפ"ד היה גידול של 25% במספר הסטודנטים שנה א'. הגידול הזה הוא פועל יוצא של פעולות משמעותיות בשנים האחרונות של מל"ג, ות"ת ומשרד הבריאות לפתיחת פקולטות חדשות, ביטול תוכניות בין-לאומיות ופעולות נוספות. יש שלוש תוכניות נוספות ללימודי רפואה שנמצאות בטיפול. אחת ההמלצות של ועדת גמזו הייתה להקים צוות לאומי לניהול השדות הקליניים בישראל. מיעדיו: להבטיח הגעה ליעד מספר הסטודנטים כפי שהגדירו משרד הבריאות ומשרד האוצר; לחלק את הסטודנטים בין הפקולטות בארץ כפי שהוגדר. צוות העבודה הוקם במאי 2024, בראשות משותפת של יו"ר ות"ת ומנכ"ל משרד הבריאות ובהשתתפות מוזמנים נוספים. נפתחו שתי תוכניות בשנת תשפ"ד: באוניברסיטת בן-גוריון תוכנית 106 ארבע-שנתית ובאוניברסיטת בר-אילן בצפת. כרגע נמצאות בבדיקה שלוש תוכניות ללימודי רפואה: מכון ויצמן, אוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת חיפה. - נציגת אוניברסיטת רייכמן אמרה בוועדה כי הם ממתינים להקמת בי"ס לרפואה באישור המל"ג. יש להגדיר תוכנית חירום לאומית כדי להגדיל את מספר הרופאים בישראל. הפתרונות המוצעים: הגדלה ניכרת של התוכניות הארבע-שנתיות שמכשירות רופאים מהר יותר במדינה; המשך תוכניות שש-שנתיות; תמרוץ כלכלי לקופות החולים ולאוניברסיטאות כדי לייצר יותר הוראה בקהילה; והחזרת סטודנטים מחו"ל. - מנהל אגף רישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות אמר בדיון כי יש יותר שדות קליניים בהשוואה לחשיבה לפני כמה שנים. דוח המבקר מראה שרוב הליקויים תוקנו, אך יחד עם זאת יש צעדים שהם תהליכיים ונדרש זמן כדי שהתוצר הסופי לא יהיה ברמה נמוכה. סימולציה היא חלק אינטגרלי של הוראה. מדובר בכלי שאפשר להשתמש בו במקצועות מסוימים, כמו טיפול נמרץ. כל מתמחה עובר קורס סימולציה טרם ההתמחות. תפקיד הצוות שמונה הוא לדאוג להסדר של ניצול השדות הקליניים הקיימים בצורה אופטימלית. עוד נמסר ממשרד הבריאות כי יש להבין את החסם העיקרי להגדלת מספר הסטודנטים, והוא השדות הקליניים. היה גידול דרמטי בניצול יעיל של השדות בקהילה ובבתי החולים. התהליך אינו קל, בפרט בבתי החולים. אין בית חולים בארץ שלא מלמד. ברגע שיהיו שדות, ההחלטה בדבר בחירת הקהל תהיה בידי האוניברסיטאות. העיקר הוא להסדיר את הבעיות המבניות. צריכים להיזהר מיוזמות של גורמים שפוגעים באינטרס הלאומי, כמו יוזמת חקיקה להקמת בית ספר בין-לאומי באילת. המשרד בעד הקמת מוסד בין-לאומי, אך שהוא לא ייגע בשדות הקליניים בהכשרה של הסטודנטים הישראלים. ההכשרה בקהילה היא אחד מהנושאים המרכזיים שדוחפים אליו. - יו"ר פורום דיקני הרפואה בוור"ה אמר בדיון כי מספר הסטודנטים בחמש השנים האחרונות עלה ב50%-. השנה מתחילים 1,140 רופאים. בוור"ה בוחנים כל דרך להעלות את מספר הסטודנטים אגב שמירה על איכות. זו טעות אופטית לומר שמסלול ארבע-שנתי מכשיר רופאים מהר יותר. סטודנט שלמד בחו"ל יכול להיכנס לתוכנית ארבע-שנתית. בעוד שלוש שנים כבר לא יהיו שתי בחינות, אלא בחינה אחודה לבוגרי הארץ ובוגרי חו"ל. נוסף על כך, מגדילים את ההוראה בקהילה. המגבלה לגביה היא הזמן – היא מחייבת לתת את הזמן הראוי לרופא בקהילה לבדוק את החולה אגב מתן הדרכה לסטודנטים. הוועדה הבין- תחומית פועלת להגברת ניצול השדות הקליניים. - מהמרכז הרפואי שיבא נמסר לוועדה כי יש אצלם רשות הוראה, והיא שמה את הסטודנט במרכז. הם פועלים כבר כמה שנים למיצוי הפוטנציאל של השדות הקליניים. עמדו ביעד גידול של 20% בכל שנה, אבל זה דורש יצירתיות. לפני כמה שנים החלו לעבוד על מודל הרחבת שעות ההוראה ביום יחד עם הרחבת הפעילות בקהילה עם סימולציות, ויש להרחיב את הפלטפורמה הזו. - נציג שירותי בריאות כללית אמר בדיון כי בקופה מפעילים מערכת מסודרת ומבוקרת שבה נותנים שדות קליניים לסטודנטים ישראליים שלומדים בחו"ל. הסכם הרופאים נתן כלי שמאפשר מתן הוראה לסטודנטים בחו"ל באופן גמיש משעות הבוקר עד שעות הערב. הסכם השכר נתן את עיקר דעתו ואת עיקר הקצאת הכסף למקצועות במצוקה, כמו פסיכיאטריה וגריאטריה. מחלקות כירורגיות אינן יכולות לקלוט בלי סוף מתמחים, משום שיש לתת איכות להתמחות. 107 - נציג מכבי שירותי בריאות אמר בדיון כי יש 500 מתמחים שמקבלים הוראה בקהילה. הוראה בקהילה היא איכותית, אך אי אפשר להכניס יותר משני סטודנטים לחדר רופא, וזה מפחית את התפוקות של הרופא ב50%-. כמו כן אי אפשר להתעלם מהעיכוב הגדול באישור בתי ספר לרפואה. אף אחד לא נתן הכשרה למה שעברה הרפואה בקהילה מ7- באוקטובר: התמודדות עם הרטבה, חרדות גוברות, השמנה, אנורקסיה, נשירת שיער, לקיחת תרופות הרגעה ועוד. הקהילות פצועות וחבולות וחסרי ישע יותר מכולם – החטופים. הם חולים מאוד, כואבים, מנותקים ומיואשים. - מההסתדרות הרפואית בישראל נמסר לוועדה כי השדות הקליניים בקהילה נראים אחרת מבתי החולים, ולכן ההיערכות צריכה להיות אחרת. הם מציעים את שירותם כדי לחשוב איך לעשות זאת בצורה נכונה כדי לשמור על האיכות ולאפשר לרופאים בקהילה להמשיך לתת שירות טוב למטופלים. בשנים האחרונות נעשה שינוי חיובי: ההבנה שהלימוד לא צריך להיות כתוספת לעבודת הרופא, אלא הוא עניין ייחודי שיש להקדיש לו את כל האמצעים. צריך להכשיר את הרופאים המלמדים, רופא טוב אינו בהכרח מורה טוב. שיתוף פעולה בין משרד הבריאות לבין המועצה המדעית הוא המפתח להצלחה כדי להגיע לתוצאות טובות יותר. - נציגת משרד האוצר אמרה בדיון כי יש עבודה מרובה על תוכניות כוח אדם לתקציב הקרוב. יש חלקים בתוכנית שדורשים משאבים. השנה אינה פשוטה, ומנסים לחשוב על פתרונות יצירתיים כדי שהתוכניות לא יוקפאו. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה רואה בנושא שליחות בעת הזו, הוא אחד הדברים החשובים. יש לשמר את ההתקדמות, ולהציב יעדים ולקבוע מדדים כדי לבנות קונסטרוקציה יציבה שתשפר את המצב בעתיד. - הוועדה תזמן את הצוות הלאומי לניהול שדות קליניים כדי לשמוע על עבודתו, בחודש פברואר .2025 - הוועדה תקיים בהמשך ישיבת מעקב. 108 הצעה להעמדה לביקורת מבקר המדינה בעלי רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוסים לפי פקודת התעבורה – לפי סעיף 6)9( לחוק מבקר המדינה הקדמה ביום ה' בחשוון התשפ"ה, 6 בנובמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הצעה להעמדה לביקורת מבקר המדינה בעלי רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוסים לפי פקודת התעבורה – לפי סעיף 6)9 לחוק מבקר המדינה.( הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד המשפטים, משרד האוצר, המועצה הישראלית לצרכנות, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות, ארגון צרכני תחבורה ציבורית לישראל, חברות האוטובוסים, החברה הכלכלית גולן, ומוזמנים נוספים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תקיים דיון המשך בנושא, ולא תתקיים הצבעה. - הוועדה רוצה שהציבור יקבל שירות מיטבי, ואם למבקר המדינה תהיה תרומה לעניין הוועדה תתמוך בכך. 109 הסדרת הביטוחים הסיעודיים, דוח שנתי 68א – ישיבת מעקב הקדמה ביום י"א בחשוון התשפ"ה, 12 בנובמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הסדרת הביטוחים הסיעודיים, דוח שנתי 68א – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד האוצר, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, משרד המשפטים, משרד הבריאות, קופות החולים, האגודה לזכויות החולה, לשכת סוכני הביטוח, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסתדרות הגמלאים, הקליניקה לזכויות ניצולי שואה וא/נשים בזקנה – אוניברסיטת תל אביב, הר"י – ההסתדרות הרפואית בישראל ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציג רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון דיווח לוועדה כי לא ניגשו חברות למכרז של שירותי בריאות כללית וכרגע מתנהל משא ומתן בין חברת ביטוח לשירותי בריאות כללית. שינוי רגולטרי יאפשר להכניס יותר חברות למכרז. מתנהל משא ומתן בין שירותי בריאות כללית לבין חברות הביטוח לגבי אפשרות של הארכת הביטוח. בהתאם להוראת הרגולציה קרן המבוטחים צריכה להמשיך להתנהל ביציבות אקטוארית. רשות שוק ההון אמורה לשמור על עניינם של המבוטחים. הפוליסה עצמה היא אחידה כדי שלא יהיה שינוי בין החברות, אבל התנאים המכרזיים נתונים לשינוי ועל כל קופת חולים לדאוג לתנאים הטובים ביותר עבור המבוטחים שלה. במסגרת המעבר תנאי ההתקשרות נשארים כפי שהם. אם יש בעיית יציבות, החברה נדרשת להציג תנאים חלופיים כדי לשמור על יציבות הקרן. - נציג משרד הבריאות אמר לוועדה כי המשרד הוזמן לדיון אחד בלבד של הוועדה ברשות שוק ההון. אף על פי שהביטוח הסיעודי לא משפיע על מתן שירותים, יש לו השפעות אחרות על פעילות הקופה. תחום הביטוח הסיעודי צריך לצאת מקופות החולים ולעבור לעולמות הפנסיוניים. מרבית הכלים נמצאים בידי רשות שוק ההון, והיא הרשות המפקחת על חברות הביטוח. - נציגת שירותי בריאות כללית דיווחה לוועדה כי הם ממתינים למסמך של רשות שוק ההון בדבר השינויים הרגולטורים שהיא שוקלת לבצע, שיסייעו לקופה מול חברות הביטוח. אתמול בבג"ץ ביקש מנכ"ל הקופה לקבל את פירוט השינויים כדי להתקדם במשא ומתן. כרגע למבוטחים תהיה פוליסה של הראל, שלפיה אין מצטרפים חדשים ותהיה הרעת תנאים. -מלשכת סוכני הביטוח נמסר לוועדה כי ככל שהמבוטחים יהפכו להיות סיעודיים במצב קשה, כך הם יקבלו פחות וישלמו יותר. שינוי התנאים הרגולטוריים ישפיע על שלוש קופות החולים האחרות לרעה. המוצר הקולקטיבי נותן במקרה הטוב 5,000 ש"ח, ועלות עובד סיעודי בבית היא 9,000 ש"ח. יש לתת פתרונות שהם שלב אחד קדימה. -נציג קופת חולים מאוחדת אמר בדיון כי הקרן של קופ"ח יציבה, אך הביטוח הסיעודי אינו אירוע ביטוחי. השאלה היא לא אם יהיה, אלא מתי יהיה מצב סיעודי. הפתרון לעתיד הרחוק הוא חיסכון ארוך-טווח. ראוי שלא יהיו פערים בין הפוליסות במחירים ובזכאויות כדי שלא תיווצר תחרות, כי ליבת העשייה של קופת החולים היא מתן שירותים רפואיים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. 110 - נציג האגודה לזכויות החולה אמר בדיון כי ביטוח סיעודי הוא לא בהכרח דבר כלכלי. בעבר רשות שוק ההון פעלה להגן על זכויות הנתבעים. הפתרון למצב הוא פשיטת רגל או השקעה של המדינה לטווח הקצר. עלות הטיפולים הסיעודיים בשנה היא כ20- מיליארד ש"ח, ומהם ביטוח סיעודי הוא 20%. לטווח הארוך יש ליצור מיזוג ופעולה משותפת של כלל הגורמים המטפלים בתחום הסיעודי: משרד הרווחה, משרד האוצר ומשרד הבריאות, שמשקיעים סכומים לא קטנים וצריך לדעת איך לנהל אותם. לשנה הקרובה יש עניין של הצלה, היות שאנשים נמצאים בחוסר אמון ובמצוקה, הם חשים שהכסף נגנב מהם. יש לדרוש מהרשות המחוקקת להציע בתוך שנה הצעה לנהל את הסכום – 20 מיליארד ש"ח – באמצעות חברות הביטוח וקופות החולים דרך הרגולציה של משרד האוצר, משרד הבריאות והכנסת. - ראש האיגוד המקצועי של הסתדרות הגמלאים אמר כי בשבוע שעבר קיבלה ועדת הבריאות הסכמה לתמיכה בחוק סיעוד ממלכתי. אין מקום לביטוח סיעודי בין חברות הביטוח, מדובר בעניין ממלכתי. אם המשא ומתן של כללית ייכשל – אפשר להוציא הוראת שעה של רשות שוק ההון או הצעת מחליטים למתן פתרון זמני. - נציג הקליניקה לזכויות ניצולי שואה אמר בדיון כי רשות שוק ההון אחראית לאירוע, יש לה חלק גדול בכך שאנו נמצאים במצב הזה. האירוע התחיל בשנת 2017 כאשר הופסקו הביטוחים הקולקטיביים. אנשים זקנים יצטרכו להיכנס למוסדות סיעודיים תחת משרד הבריאות, בהנחה שיש מקום במוסדות, והמשרד יצטרך לממן אותם בסכומים גבוהים מדי חודש. המדינה צריכה להכניס יד לכיס ולהוציא כסף, אחרת היא תצטרך לשלם הרבה יותר. הביטוח במהות שלו צופה פני עתיד, ולכן מלכתחילה הוא לא יכול להיות עניין שמנוהל רק על ידי רשות שוק ההון, משום שהיא מסתכלת בעיניים ביטוחיות בלבד. לאחר מכן ראוי לחוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי. - ממכבי שירותי בריאות נמסר כי למכבי יש 1.6 מיליון מבוטחים, והקרן יציבה לשנים רבות קדימה. הם סבורים שהתחום צריך להישאר בקופות בניהול אחראי. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודאגת מהמצב כעת שבו מבוטחים מופקרים לגורלם. המדינה לא נערכה והיא נושאת באחריות, ואלו הן התוצאות. - הוועדה סבורה שאסור לאפשר לעשות קיצוץ נוסף מכספי המבוטחים כי אחרת המשפחות יישאו בעול. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא, בהשתתפות מנכ"ל משרד האוצר ומנהל רשות שוק ההון. 111 בטיחות העובדים בענף הבנייה, דוח שנתי 2022 הקדמה ביום י"ח בחשוון התשפ"ה, 19 בנובמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא בטיחות העובדים בענף הבנייה, דוח שנתי 2022. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד העבודה, משרד הבינוי והשיכון, התאחדות הקבלנים בארץ, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, התאחדות קבלני מערכות כיבוי אש, צומת בטיחות, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות האכיפה והגבייה, מכון התקנים הישראלי, קן לעובד, מרכז השלטון המקומי ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה בביקורת נמצא שמספר ההרוגים היה 32 בשנים 2020 ו2021-. לפי נתונים עדכניים של מינהל הבטיחות, בשנת 2022 הייתה ירידה ל23- הרוגים, אולם בשנת 2023 הייתה עלייה חדה ל44-. מדובר בממוצע גבוה יותר מהממוצע באיחוד האירופי 6) ל100,000- עובדים(. בביקורת היו כ12,300- ביקורי פיקוח באתרי בנייה בשנה, ולפי הדו"ח העדכני של מינהל הבטיחות לשנים 2023–2022 הייתה ירידה במספר ביקורי הפיקוח. למרות גידול בכוח האדם במינהל הבטיחות עדיין יש חוסר – 28 משרות לא היו מאוישות נכון לאותה העת. גביית עיצומים כספיים – היו שיעורי גבייה נמוכים 5%) בשנים 2020-2018(, בנוסף היו עיכובים של טיפולי גבייה. בביקורת גם עלה כי לא הייתה יחידת ייעודית לחקירות פליליות, והייתה מגמת ירידת בהגשת כתבי אישום. דוחות של ריכוז נתונים, פרסום והפקת לקחים בנוגע לתאונות קטלניות, אך בנושא יתר התאונות לא היו דוחות אלו. ישנם תחקירים של יחידת המשטרה "פלס", אך הם לא הועברו למינהל הבטיחות כמתבקש. סיכומי הוועדה - חכ"ל איל בן ראובן, ראש מטה הבטיחות בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, אמר בדיון כי כיום הנושא נמצא יותר במודעות, וכאשר עובד נפגע האתר נסגר באופן זמני. מטה הבטיחות שהקים משותף למעסיקים ולקבלנים, וחייבים להמשיך לפעול בעניין. מטרת- העל היא שינוי התרבות בענף הבנייה. יש משולש תרבות: בראש הפירמידה, ארגון שרוצה ללמוד ולהשתפר – חברת בנייה; לאחר מכן, יכולת בקרה עצמית – ל200- חברות יש תחקירי נפגע; וחדשנות וטכנולוגיות. חברות בטוחות הן חברות טובות יותר, והן מדורגות בכוכבי בטיחות. האסטרטגיה בגוף היא שינוי תרבות באמצעות חינוך מנהלים וחינוך עובדים. יש גוף שעוסק באכיפה – מינהל הבטיחות. הוקמה תוכנית שנקראת "תוכנית כוכבי בטיחות". לכל קבלן משנה שנכנס לאתר בנייה יש אחריות, וזה צריך להיות מוגדר בחוק. פעולות נדרשות להמשך: הכנסת רכיב הבטיחות במכרזים ציבוריים מטעם המדינה, הפיכת תוכנית כוכבים לתוכנית מחייבת, מעבר לפיקוח מנחה לצד הפיקוח האוכף, הקמת רשות ממשלתית לבטיחות שתאגד את מינהל הבטיחות ואת המוס"ל )המוסד לבטיחות ולגהות( וקידום ותמיכה בטכנולוגיות מקדמות בטיחות. 112 - מנכ"ל צומת בטיחות אמר בדיון כי אכיפה היא דבר חשוב וחייבים ללכת יד ביד בתחום. מלמדים את החברות ערכים ומביאים לשינוי תרבותי בעבודה בשטח. הגורם העיקרי לתאונות הוא הגורם האנושי, והם מאמינים שאם הגורם האנושי יטופל ויחוללו בו שינוי –נראה תוצאות בשטח. תמיד יש אלמנט כספי, אבל שומעים מבעלי חברות שבטיחות אינה הוצאה אלא השקעה. הפעילות מתפרסת על יותר מ200- חברות. -ממשרד העבודה נמסר בדיון כי בשנת 2023 נפתחו 19 תיקים פליליים ובשנת 2024 נפתחו 18 תיקים. בשנת 2022 התקבלה החלטת ממשלה להקים צוות לצמצום תאונות העבודה בישראל, הוקמו שני צוותים בראשות מנכ"ל הביטוח הלאומי ומנכ"ל משרד העבודה ובהשתתפות אגף תקציבים ומשרד המשפטים. הצוותים סיימו את עבודתם, והדוח, שיש בו המלצות מפורטות וקונקרטיות, אמור לעבור לשרים ולצאת לפרסום. טרם המלחמה 44% מהעובדים היו עובדים זרים, ולאחר פרוץ המלחמה המצב הוחמר. לא אושרו תקנים למרות בקשת המשרד. במשרד מקדמים תקנות להוראת שעה להכשרה מחייבת להעסקת עובדים זרים, הן אמורות לעבור בשבועיים הקרובים למשרד המשפטים. הרשויות מכניסות מפקחים בהתאם לסד"כ שלהן. בפועל, משנת 2016 מרכז השלטון המקומי והעיריות, בגיבוי של מינהל התכנון וגורמים אחרים במשרד הפנים, לא רוצים להיכנס לנושא. סיפור התווך של הרשות המקומית הוא קריטי ואי אפשר לוותר על העניין. בנושא הכשרת עובדים ישראלים יש כשלים בניהול הבטיחות ומטפלים בהם בתקנות שהוגשו לוועדת העבודה ועוסקות במנהלי העבודה, בממוני בטיחות, באחריות מזמין העבודה. יש עלויות משקיות כבדות. - ממשרד המשפטים נמסר כי אין להם יכולת לטפל בכל תקנות הבטיחות בעבודה במקביל נוכח מחסור במשאבים. הם לא קיבלו תגובה לבקשה לתת עדיפות לתקנות. הם נמצאים בשלבי סיום טיפול במחלוקת בין משרד העבודה למשרד התחבורה בנוגע לעגורנים. הם יבחנו את פרק הזמן הדרוש לנושא פיקוח ברשויות המקומיות. - נציג משרד הבינוי והשיכון אמר בדיון כי הם פועלים בשת"פ עם מינהל הבטיחות. כל קבלן שמפר תקנה נקרא לשימוע וננקטים כלפיו צעדים. עד היום קיימו יותר מ120- שימועים, ונגד 99% מהמפירים ננקטו אמצעי משמעת. יש קבלנים שנמצאים בהליך ופועלים בהתאם למידע שמועבר ממשרד העבודה. - נציגת משטרת ישראל מסרה לוועדה כי הוגדרו יעדים ספציפיים ליחידת פל"ס, ומטפלים בתיקים מורכבים שיש להם השפעה ארצית, כמו נפילות מפיגומים, גגות שבירים ועוד. המשטרה נכנסת לאירוע בעת עבירת רשלנות שהיא קשה להוכחה. הממשק עם הפרקליטות הוא טוב, ויש רפרנטים שמייעצים איך להתקדם בתיקים ומאגר מהנדסים מומחים שנותנים אימפקט על הכשל, וכך המשטרה בונה תיק. יורדים עד לרמת הבורג הקטן ומשם עולים עד לקבלן כדי להוכיח שהיה כשל, ומוציאים אותו החוצה כתובנה. - נציג הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות אמר בדיון כי בשנת 2018 יזמה ההסתדרות שביתה במשק בעקבות ריבוי תאונות עבודה, והשביתה נפסקה עקב התערבות הממשלה: שלושה שרי ממשלה קבעו 12 קריטריונים למניעת תאונות בענף הבניין. בחלוף שש שנים העקרונות לא יושמו. ההכשרה יכולה לצמצם פעמים רבות את הפגיעה בעובד. עובדים לא מוכשרים – יש פער גדול בקרב עובדים זרים, עובדים ישראלים ועובדים פלסטינים. בעבר הסכימו השרים כי כל עובד שנכנס לאתר בנייה צריך לעבור הכשרה בסיסית. 113 - נציגת קו לעובד אמרה בדיון כי אחת ההתחייבות של משרד העבודה להסתדרות הייתה להתקין רשתות מגן לטיפול בנפילות מהגובה, והיא טרם טופלה; נכון להיום אין מאגר ממשלתי לתיעוד מספר העובדים שנפצעים בתאונות עבודה, אף על פי שהמדינה מקבלת דיווחים על נפגעים. גם הדוחות החצי-שנתיים לא תמיד מתפרסמים; נעשה מחקר משפטי בעניין כתבי אישום ופסקי דין מ15- השנים האחרונות ונמצא כי העונשים הניתנים הם קלים מאוד, ויש להכווין את שיקול הדעת כדי שהעונשים ירתיעו. משרד המשפטים והמשטרה יכולים לגבש מסמך מדיניות בנושא; כבר בשנת 2018 הייתה התחייבות שמשרד האוצר יוסיף תקנים של מפקחים למינהל הבטיחות, אולם לא הוקצו תקנים. - מרשות האכיפה והגבייה נמסר כי הם מקבלים ממשרד העבודה את העיצומים דרך ממשק מחשב. בשנים 2024–2022 נקלטו כ2,400- תיקים ונגבו כ17- מיליון ש"ח, ואלה רק 11% מכלל התיקים. נעשו צעדים לשיפור הממשק, והנתונים מצביעים על מגמת עלייה בתביעות. המספרים הם תוצאה של תיקים שהגיעו באיחור או תיקים חסרי פרטים. כרגע יש עלייה בשיעור הגבייה. - נציג מכון התקנים אמר בדיון כי המצב היום השתפר בהשוואה לכתוב בדוח מבקר המדינה. הדרישה שהפיגום יתאים לכל דרישות התקן היא דרישה ישראלית. כאשר מוצגת תעודת בדיקה ממעבדה מאושרת המכון מאמץ את הממצאים. תמונת המצב כיום היא שיש 30 דגמים מאושרים ויש כמה בקנה, ולכן יש היצע בדגמים. - מנכ"ל התאחדות קבלני מערכות כיבוי אש ואינסטלציה אמר כי ראוי שיודגש נושא השמירה על החוק. הערה זו רלוונטית עבור קבלנים שאינם מורשים, וכעוברי אורח הם נכנסים לעשות עבודות בניין ללא ידע והכשרה. קבלני משנה אינם קבלנים רשומים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תשלח מכתב לחשכ"ל במשרד האוצר בנושא שילוב רכיב הבטיחות במכרזים ציבוריים למען טובת הכלל, לאחר קבלת נייר עמדה בנושא מהקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל. - הוועדה תשלח לשר העבודה בקשה לאחד את מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה והמוס"ל. - הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים לקבל דיווח בדבר התקדמות סט התקנות לפקודת העיריות בתחום בטיחות בעבודה. - ועדת העבודה והרווחה היא המוסמכת לדון בנושא קבלני משנה. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד כמה חודשים. 114 השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ, דוח שנתי 2023 הקדמה ביום ב' בכסלו התשפ"ה, 3 בדצמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ, דוח שנתי 2023. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, הסיוע המשפטי, הנהלת בתי המשפט, משרד האוצר, עיריית לוד, עיריית אשדוד, הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, פנימיית בית טוביה, איגוד העובדים הסוציאליים, ה.ל.ב – העמותה לשוויון בהורות, קבוצת גיא – משנים מסלולי חיים, אמונה – אחוזת שרה, ארגון כוח לעובדים, ארגון בצלמו, עמותת בית חם לכל חייל ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה דוח המבקר קובע שמדיניות הבית הקבוע אינה מיושמת על ידי משרד הרווחה והשירותים האמונים על כך. לא הוטמעה התאמת המדיניות בקרב אנשי מקצוע. פעמים רבות עמדות אנשי המקצוע המלווים ילד המוצא מביתו משפיעות על סוג המסגרת שבה הוא ישובץ יותר מהעמדה המקצועית שגיבש משרד הרווחה. יש עדיפות להשמה באומנה בגיל צעיר, אולם למעשה ילדים צעירים נפגעים ארבע פעמים. אף על פי שפנימייה אינה מתאימה לילדים צעירים, 30% מהילדים מתחת לגיל 8 הושמו בפנימייה, 41% היו בני 5 ומטה. הגבלת משך השהייה באומנה – רק שליש מהילדים נמצאים באומנת חירום עד שלושה חודשים, ושיעור ניכר מהם שוהים במסגרת זאת יותר מפרק הזמן המרבי המותר בחוק – חצי שנה, 13% שוהים יותר משנה. בשנים 20162021 היה ממוצע ההשמות באומנה ובאומנת חירום ברשויות הערביות והחרדיות ,18% בעוד בחברה הכללית היה הממוצע 31%. רק רבע מהילדים ברשויות הערביות שוהים באומנת חירום עד שלושה חודשים, ויותר ממחציתם שוהים במסגרת זאת יותר מפרק הזמן המרבי המותר בחוק האומנה. מעברים בין מסגרות יוצרים אי-יציבות של השמת האומנה במסגרת החוץ-ביתית, ועלולים לפגוע בהתפתחות הילד וביכולתו ליצור התקשרות בטוחה. השמה של ילדים בסיכון במשפחות אומנה נועדה לאפשר להם להשתקם מהפגיעות ולפתח חיים נורמטיביים. כדי לתמוך בכך מלווה ההשמה בתוכניות טיפול שנועדו לקדם את הילדים. נמצא כי ב80%- מהתיקים לא נמצאו תוכניות טיפול מעודכנות. מחקר אורך בדק את ההבדלים בין ילדים שהושמו באומנה לבין מי שהושמו בפנימיות בבגרותם, ואת ההשפעה על מדדי חיים תקינים בבגרות. מדיניות הבית הקבוע קובעת כי יש לפעול לשיקום ההורים הביולוגיים של ילד שהוצא מביתו על מנת שהילד יוכל לחזור לביתו. מצאנו כי 90% מהאימהות של ילדים שהוצאו מביתם בשנת 2017 לא השתתפו בשום תוכנית במימון משרד הרווחה לפני הוצאת הילדים מהבית או אחריה. בשנים 2021–2016 ניצל משרד הרווחה פחות משני שלישים מהתקציב המיועד למתן שירותי טיפול וליווי למשפחות מאמצות. 115 סיכומי הוועדה - מנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל אמר בדיון כי אם מעמד המדריך לא יטופל פנימיות עלולות להיסגר, ותהיה לכך משמעות הרסנית עבור הילדים. למדינה זול הרבה יותר להחזיק ולהשקיע בילד בפנימייה בהשוואה להשלכות אם לא ישובץ בפנימייה. נתונים: יש שלושה סוגי פנימיות – טיפולית, פוסט-אשפוזית וקצה; בפנימיות יש כ- 3,500 מדריכים; יש 130 פנימיות רווחה ובהן כ6,500- ילדים ובני נוער (מגיל 8 עד 18). המדריך הוא חלופה הורית, דמות לחיקוי, אוזן קשבת ועוגן לילד. מאפייני העבודה של מדריך הם אינטנסיביות, שעות מרובות, שחיקה גבוהה, שכר נמוך, היעדר פרופסיה והיעדר אופק התפתחותי; כ50%- מהמדריכים נושרים בשנתם הראשונה. השפעות מלחמת חרבות ברזל: גיוס למילואים גרם מחסור בכוח אדם ועומס על הצוות שנותר; החרפת פרופיל החניכים (מצוקות רגשיות, נפשיות והתנהגותיות); קושי בקליטת כוח אדם; חלופות מתגמלות יותר – רשות חסות הנוער ומינהל מוגבלויות. הפתרון הוא שכר מתגמל (העלאת שכר בסיס ומענק התמדה). בהיעדר תגמול ראוי יהיה קשה לגייס מדריכים, ובהיעדר היכולת לגייס אותם אין אפשרות לדבר על אופק התפתחותי או נגזרות אחרות של השכר. בדו"ח של חברת BDO הוצג סכום שנתי של 75 מיליון ש"ח שהפנימיות מוציאות מכיסן – הפער בין תקצוב המדינה למדריכים לבין הסכום שהפנימיות משלמות כדי להשלים את החסר. -יו"ר קבוצת גיא – משנים מסלול אמר בדיון כי אין ספק שתפיסת הבית הבטוח היא המציאות שצריך לחתור אליה. הפנימיות זועקות נוכח קשיים כלכליים של מדריכים. חייבים אנשים טובים ויציבים כדי לייצר ביטחון. -מהפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל נמסר כי הם בדקו את הפער בין תקצוב שכר המדריכים בפנימיות הרווחה ממשרד הרווחה והביטחון החברתי והתשלום בפועל. נמצא שיש פער גדול ומרכיבים שלא נכללים בתקצוב מדריך (ארוחות, מגורים, זמן חפיפה, נסיעות ועוד). הפער בין עלות מעסיק בפועל בשנת 2023 ובין עלות מעסיק לפי התקן הוא 1,778 ש"ח לחודש. יש 30 מדריכים בפנימייה ממוצעת – 57,000 ש"ח גירעון חודשי כתוצאה מהעסקת מדריכים. נוצר גירעון שנתי בסך 683,000 ש"ח מהעסקת מדריכים. לפי תקינה של כ3,500- מדריכים בפנימיות, יש פער של 75 מיליון ש"ח בשנה, והוא מתגלגל משנה לשנה. - נציגת איגוד העובדים הסוציאליים אמרה בדיון שאין מספיק משפחות אומנה, אין מענה בקהילה ואין מספיק מסגרות. לא מעט מפעילי מסגרות מתנהלים בתת-תקצוב. היא מבקשת לדעת מהן דרכי ההתמודדות עם פתיחת מסגרות חדשות והתאמת מסגרות לילדים עם צרכים מגוונים ומה ההרחבה שניתנת לתוכניות בקהילה במסגרת התקציב. - ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר לוועדה כי לא מוכר למשרד הרווחה הנתון כי נמצאים בפנימיות יותר מ1,000- ילדים מתחת לגיל 6. בעקבות דוחות מבקר המדינה נערכו שיפורים, והמשרד נמצא עכשיו בשלהי מכרז גדול לכל הפנימיות במדינה ובו נקבע סטנדרט אחר, היקף תוספתי של 200 מיליון ש"ח ותוספת תקינה. מטרת המכרז היא להקנות מיומנויות של מוביליות, ולגרום להישארות מדריכים במערכת – הם הדמות החשובה ביותר לילדים. המשרד מבצע עבודת מטה כדי לבחון מנגנוני תמרוץ למדריכים. בשנת 2022 פורסמה חוברת נהלים שמסדירה את הנחיות המשרד לפנימיות, והמשרד עוקב אחר יישום הנהלים באמצעות 116 מפקח ייעודי לכל כמה פנימיות. עורכים ביקורי פתע בפנימיות ללא תיאום. כל השינויים שהוכנסו הם מהשנה הנוכחית, והאימפקט ייראה בשנים הבאות, בראייה לאחור. - נציגת משרד האוצר דיווחה לוועדה כי מערכת הרווחה מוציאה כ1.2- מיליארד ש"ח בשנה על פנימיות לנוער ולילדים – יותר מ15,000- ש"ח לילד בכל חודש. משרד הרווחה יודע לתעדף נושאים במסגרת עבודתו. יש אוכלוסיות נוספות שמקבלות בעקיפין שכר שממומן על ידי משרד הרווחה. לאחרונה התפרסם דוח מבקר המדינה בעניין מסגרות לאנשים עם מוגבלות, ושם עלה כי אחוזי הרווחיות של המפעילים הם יותר מ10%-, בעוד הרווח הנורמטיבי שהמדינה מקצה הוא 4%. הפער הוא כנראה על חשבון המדריכים או הילדים. - ממשרד החינוך נמסר על שיתוף פעולה עם פנימיות הרווחה, וההתקדמות יפה. - נציגי משרד המשפטים דיווחו לוועדה כי בכל רגע נתון הסיוע המשפטי מייצג כ15,000- ילדים בהליכים משפטיים, כמחציתם ילדים בסיכון וכרבע מהם נמצאים בהשמה חוץ- ביתית. המשרד התריע על הסוגיות שהועלו בדו"ח מבקר המדינה בתיקים פרטניים שבהם מיוצגים ילדים, וגם מסמכים שהוגשו לוועדות השונות של הכנסת פורסמו בתקשורת והוגשו לוועדות בין-משרדיות. בעקבות פניית האגף בנוגע למשבר האומנה בישראל הקים משרד הרווחה ועדה. במשרד המשפטים סומכים על המלצות הוועדה ומקווים שהמלצותיה ייושמו במהרה. משרד הרווחה פתח פנימייה לילדים בני 5–3 שנים מהמגזר הערבי, ומבחינת המשרד מדובר במצב חירום. יש תוכנית להקים מסגרת נוספת לילדים בגילים אלה. האגף סבור שהפתרון הוא להקצות את כל המשאבים הלאומיים להקמת מסגרות נוספות של משפחות אומנה לילדים בחברה הערבית. היעדר הסדרה משפטית לאומנה לטווח ארוך – ההתייחסות הארגונית והמשפטית לכל משפחות האומנה היא אחידה, ללא תלות במשך הזמן שילד נמצא במסגרת. הילד חווה את אותו מצב של חוסר יציבות וחוסר ידיעה בנוגע לעתידו בגיל 18. יש לכך השפעות מרחיקות לכת על רווחתם ויציבותם של הילדים בהשמה. למלחמה יש השפעה על המצב החברתי והנפשי של ילדים ומבוגרים. אי אפשר לדאוג לעתידו של ילד ללא אנשי מקצוע שיש להם תנאי עבודה ותנאי שכר נאותים. - מנכ"ל ארגון בצלמו ציין בדיון כי המדריכים והעובדים במרכז חירום בירושלים פנו למשרד הרווחה והתריעו על הבעיות. יש לטפל בשכר המדריכים. בסופו של דבר אין פיקוח על העמותות והפנימיות, ואין ביקורי פתע אלא ביקורים מתואמים. - נציג העמותה לשוויון בהורות אמר בדיון כי דוחות רבים דיברו על כישלונן של הפנימיות, ואת האחרון שבהם פרסמה אתמול סימונה שטייניץ. שומעים כי מדריכים נותנים לילדי הפנימיות תרופות על דעת עצמם, אין ביגוד, לוקחים דמי כיס מהילדים ואף מלגלגים עליהם, אוחזים בחוזקה בילדי החינוך המיוחד. התקבלו 42 פניות בנושא תזונה. לילדים אין אפשרות להתלונן. בדוח משנת 2023 נמצא ש79%- מהתלונות נמצאו מוצדקות בבדיקת נציבות תלונות הציבור במשרד הרווחה. ילדים שנמצאים יותר מארבע שנים בפנימייה – יש סיכוי של 43% שיישארו בה שמונה שנים. הבית הבטוח הפך להיות פנימייה. סיבת השהות בפנימייה של 40% מהילדים היא הרקע הכלכלי, ולכן המימון שמועבר לפנימיות יכול להיות מועבר למשפחות. יש פנימיות שמביאות פסיכיאטרים שמנוהלים על ידי המדריכים, והם עושים מניפולציות על ילדים. הפנימיות מתעשרות על חשבון הילדים והמדריכים. 117 - מיילדת בבית חולים אמרה בדיון כי על משרד הרווחה למצוא מסגרת נאותה ביתית, ולא להקים פנימיות נוספות. את המסגרות היו אמורים לאייש בבעלי מקצוע במקום אנשי המילואים שגויסו, אולם זה לא נעשה, בפרט לגבי עובדים סוציאליים. - מנכ"לית עמותת בית חם לכל חייל אמרה בדיון כי היא מסייעת במציאת משפחה מאמצת בזמן השירות הצבאי. יש 13,600 בוגרי פנימיות, ופחות מ10%- מהם מתגייסים. רבים מהם נושרים או עוברים לתפקידים שאינם משמעותיים, תפקודו של מערך הפנימיות אינו מספק. אילו הפנימיות היו מעניקות טיפול נאות לילדים לוחמים נוספים היו יכולים לשרת שירות משמעותי, ואפילו קרבי. ישראל מובילה לרעה בשיעור הילדים שמוצאים מביתם. משרד הרווחה אינו מוצא תוכנית לסייע להורים להשאיר את הילדים בבית. - מהעמותה לשוויון בהורות נאמר כי דברים רבים שאמרו נציגי משרד הרווחה תלושים מהמציאות. צווי בית משפט נסמכים על תסקירים של משרד הרווחה והורים נורמטיביים הוצגו כלא כשירים. היחס להורים שמתלוננים על עבירות המערכת הוא מבזה ומשפיל. החוק לא חל על דיווחי העובדים הסוציאליים. - מנהל פנימיית בית טוביה אמר בדיון כי חשוב לדבר על תפקיד המדריך ומהותו. המדריך עושה כל שביכולתו ומתמודד עם ילדים שמגיעים מרקעים שונים ועם מצבים רגשיים מורכבים, הבאים לידי ביטוי ברגרסיה בכלל תחומי החיים. למדריך יש כמה משימות: עמידה במבחן בכל דרך אפשרית שמציבים הילדים כדי לבחון אם הם יינטשו, התמודדות עם הורים שמאיימים על צוות המדריכים בעקבות קושי בשיתוף פעולה עם הפנימייה, איסוף 12 ילדים בזמן אזעקה, הליכה למקלט והגנה עליהם בזמן התקפי חרדה קשים. ילדים שייפלטו בסופו של דבר ממסגרות רווחה יישענו על משפחות הרווחה כל חייהם. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה אינה מקלה ראש בנושאים הנוגעים לבני נוער וילדים. - הוועדה תשלח מכתב למנכ"ל משרד הרווחה, למנכ"ל האוצר ולממונה על השכר במשרד האוצר, בצירוף הדוח של BDO, ותבקש לקיים דיונים שוטפים על הקצאת 75 מיליון ש"ח עבור ילדינו. נשירת המדריכים פוגעת בנפשם של הילדים, והם עלולים לחזור לבתים שאינם בטוחים. הוועדה מבקשת לקבל דיווח על המסקנות בתום הדיונים. - הוועדה מבקשת שמשרד הרווחה והביטחון החברתי ייפגש עם משרד מבקר המדינה בנוגע למדיניות השמת ילדים מתחת לגיל 6 בפנימיות. - הוועדה תבקש ממשרד מבקר המדינה לערוך בשנה הנוכחית בדיקת מעקב בנושא. -הוועדה מבקשת לקבל ממשרד הרווחה והביטחון החברתי דיווח על מספר הילדים שממתינים להשמה בחלוקה למגזר, גיל ואזור גיאוגרפי. -הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה והביטחון החברתי להעביר נתונים על מספר הפנימיות בחברה הערבית ומספר הילדים שנמצאים בפנימיות אלה. -הוועדה מבקשת לקבל ממשרד הרווחה והביטחון החברתי דיווח אם יש תוכניות לגבי משפחות אומנה. 118 הפריה חוץ-גופית בישראל – היבטי הסדרה ופיקוח – דוח מיוחד, 2024 הקדמה ביום ב' בכסלו התשפ"ה, 3 בדצמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הפריה חוץ-גופית בישראל – היבטי הסדרה ופיקוח – דוח מיוחד, 2024. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, בתי החולים, קופות החולים, ארגון פרי חיים, הר"י – ההסתדרות הרפואית בישראל ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הביקורת נעשתה חרף העובדה שגופים רלוונטיים רבים אינם גופים מבוקרים – בתי חולים פרטיים וחלק מהציבוריים. בקצה יש מספר אירועים נקודתיים קשים, אך קדמו להם בעיות שורש מערכתיות. יש לציין לחיוב את שורת הפעולות שביצע משרד הבריאות במהלך הביקורת ולאחר שקיבל את ממצאיה, ובכלל זה הקמת יחידה ייעודית; פרסום תקנות לתמרוץ בתי חולים בשורה של היבטים; ופרסום חוזרים אתמול והיום. עם זאת, מדובר בפעולות שתוצאותיהן ייראו לאורך זמן. מטרת הביקורת: בחינת הגידול בהיקף טיפולי ההפריה החוץ-גופית והשלכותיו, והיבטי הסדרה ופיקוח של משרד הבריאות בתחום זה. הנושאים העיקריים שנבדקו: בקרות משרד הבריאות, דיווח על אירועים חריגים, הגידול בהיקפי הפעילות, זהות נותן השירותים – יחידה ציבורית או פרטית, נהלים חסרים של משרד הבריאות, המחסור באמבריולוגים והשלכותיו, שמירת עוברים מוקפאים וביציות מוקפאות שאין להם דורש והשלמות והמהימנות של מסד הנתונים הלאומי למחזורי טיפול בהפריה חוץ-גופית. נתוני המפתח: בשנת 2021 בוצעו בישראל 61,000 מחזורי הפריה חוץ-גופית, גידול של כ60%- לעומת שנת .2011 ההוצאה על טיפולי הפריה חוץ-גופית בשנת 2023 הייתה כ450- מיליון ש"ח: 323 מיליון ש"ח מסל הבריאות וכ128- מיליון ש"ח מתוכניות השב"ן. חוסר איזון בין היחידות הפרטיות לציבוריות – בשנת ,2021 60% מהפעולות בתחום הפריה החוץ- גופית בוצעו בארבע יחידות פרטיות; ב21- היחידות הציבוריות יחד בוצעו רק 40% מהפעולות בתחום. שיעור המחסור באמבריולוגים בכלל היחידות הוא 45%, על פי הנדרש בטיוטת אמות המידה של משרד הבריאות משנת 2017. ליקויים: היעדר היערכות ברמה הלאומית לגידול בהיקף הטיפולים – משרד הבריאות ידע על הגידול אבל עד קרות האירועים החריגים הוא לא נקט צעדים להבטחת איכות הטיפול ולהתמודדות עם השלכות הגידול. המציאות התפקודית היא היעדר הלימה בין העומס שנוצר לבין כוח האדם והתשתיות במעבדות. גידול ניכר בהיקף הפעילות ביחידות הפרטיות – בשנת 2021 היה ממוצע הטיפולים ביחידות הציבוריות 1,900 טיפולים ביחידה בשנה לעומת 15,250 טיפולים בממוצע ביחידות הפרטיות. היקף 119 הפעילות ביחידות הפרטיות גדול פי שמונה מהיחידות הציבוריות. הגידול העצום עלול להביא לעומס ופגיעה במטופלים, אם אינו מלווה בגידול בכוח אדם ובתשתיות הולמות. בקרות משרד הבריאות והיעדר מעקב אחר תיקון הליקויים – משרד הבריאות ביצע פעולה משמעותית ביחידות הפוריות ואיתר ליקויים מהותיים שלחלקם יש זיקה לאירועים שקרו בשנים 2023–2022 ובהם: היעדר ידון זיהוי; אי-,רישום מספר ת"ז על צלוחיות; רישום ידני שעלול להביא לטעויות; צלחות של כמה מטופלות בתא אחד – מפגע בטיחותי; מבנה מעבדה צפוף – סכנה לתאונות עבודה. משרד הבריאות לא ערך בקרות חוזרות כדי לוודא שהליקויים תוקנו, למעט בשתי יחידות ציבוריות. דיווחים על אירועים מיוחדים – בשנים 2022–2017 היה בממוצע דיווח אחד בשנה למשרד הבריאות, ואילו מקרות האירוע )מאוקטובר 2022 ועד מאי 2024( הייתה עלייה חדה – עשרה דיווחים בשנה בממוצע. יש חשש ממשי שגם קודם לכן התרחשו אירועים חריגים ויחידות הפוריות לא דיווחו עליהם כנדרש. מחסור בכ50%- מהאמבריולוגים הנדרשים והשלכותיו – אי-נקיטה של פעולות כדי לתת מענה למחסור הגדול והיעדר נתונים עדכניים על מספר האמבריולוגים העובדים בפועל. מחסור חמור באנשי מקצוע משליך בהכרח על העומס המוטל על כתפי אנשי המקצוע שבתפקיד ומשפיע לרעה על היכולת להבטיח טיפול מיטבי ואיכותי ביחידות להפריה חוץ-גופית. שמירת ביציות ועוברים שאין להם דורש – יש כמויות אדירות של ביציות ועוברים, עוד משנות השמונים, חלקם שייכים לאנשים שכבר אינם בין החיים ולזוגות שהתגרשו. לאחסון בהיקף גדול יש עלויות נוספות בשל הצורך לרכוש מכלי אחסון. המכלים ישנים, הבקרה פחותה, הצפיפות מקשה על איתור עוברים וביציות, וכל אלה מעלים את הסיכוי לטעויות. משרד הבריאות לא קבע הנחיות בנושא. מסד הנתונים הלאומי – ניהול מערך של 26 יחידות ויותר מ60,000- מחזורי הפריה מחייב ניהול מסד נתונים. בביקורת נמצא כי מסד הנתונים אינו שלם ומהימן. חלק מהיחידות מעבירות דיווח חלקי או ידני, וחלקיות המידע משפיעה על ניתוח הנתונים שמוצגים למקבלי ההחלטות. המלצות עיקריות: לעקוב באופן שוטף אחר היקף הטיפולים כדי לוודא שהיקפם בכל יחידה תואם לכוח האדם ולתשתיות בה, באופן הנותן מענה הולם לשמירה על איכות הטיפול ובטיחותו. לוודא כי תוקנו הליקויים, ולכל הפחות החמורים שבהם. אם לא יתוקנו הליקויים החמורים עלולות להתרחש טעויות. לאסוף את יומני האירועים של המעבדות והדיווחים שהועברו ליחידות לבטיחות הטיפול ולניהול סיכונים בבתי החולים על אירועים ביחידות להפריה חוץ-גופית, הן לפני ספטמבר 2022 והן לאחר מועד זה, ולבצע בחינת עומק. בחינת התמהיל הנכון והאיזון המיטבי בין היחידות הציבוריות והיחידות הפרטיות לאור הנתונים שהוצגו. לנקוט ללא דיחוי צעדים נדרשים כדי להבטיח שמספר האמבריולוגים במעבדות ייתן מענה לנפח העבודה הקיים. להשלים את גיבוש אמות המידה להפעלת יחידות להפריה חוץ-גופית, ולוודא שהיחידות עומדות בהן. 120 סיכומי הוועדה - מנהלת מעבדת הפוריות וIVF- בבית חולים סורוקה ציינה כי הכשרת האמבריולוגים היא לבוגרי תואר שני ואף יש שסיימו כבר תואר שלישי. ההכשרה המעשית בפועל היא בתוך המעבדות, היא אורכת כשלוש שנים ונכללות בה פעולות מדויקות כמו הזרקת זרע לביצית או לקיחת ביופסיה מעוברים. בשל המחסור החל תהליך של קבלת אמבריולוגים עם תואר ראשון. היא רואה בכך חיסרון מכיוון שהם עדיין לא רכשו את הניסיון הבסיסי של החזקת כלים הנדרש לפעולות IVF. הסיבה למחסור באמבריולוגים היא ההכשרה הארוכה והתגמול הנמוך ביחידות הציבוריות. לתפקיד שממלא האמבריולוג במעבדות IVF שיש לו עומס רגשי ונפשי התגמול אינו ראוי; אסור שיישאר אותו המצב במכלים לשימור עוברים וביציות בהקפאה. כל המכלים צריכים להיות מחוברים למערכת מילוי אוטומטי 7/24 על מנת למנוע תקלות ולהתריע עליהן. נוסף על כך, תשתיות הIVF- חייבות שיפור – משטחי עבודה, אינקובטורים וכו.' - מנהלת מחלקה פריון והולדה במשרד הבריאות אמרה בדיון כי משרד הבריאות מנסה לפתור את בעיית המחסור באמבריולוגים בשתי דרכים. הדרך הראשונה – התגמול לאמבריולוגים: מתחילים לקבל אמבריולוגים עם תואר ראשון ולתת סיוע לתואר השני תוך כדי הכשרה במעבדות, ובתמורה הם מתחייבים ליחידות הציבוריות לשלוש שנים. הדרך השנייה – בחוזר אמות מידה שפורסם לאחרונה אפשרו למי שלא רוצה לעשות תואר שני לעבוד ביחידות עד רמת הכשרה מסוימת שלא מצריכה הכשרה נוספת; נושא שמירת ביציות ועוברים שאין להם דורש הוא מורכב, ומשרד הבריאות פועל בנושא. אתמול התפרסמו שני חוזרים בנושא ובהם כלים נוספים למימוש: חוזר העוסק בהפשרה של ביציות מופרות )עוברים( שאין להן דורש וחוזר העוסק בהקפאת ביציות – טפסים להחתמה ראשונית למי שרוצה להקפיא ביציות, ובהם הוראות על מספר השנים לשמירתן והתחייבות של בעלי החומר הביולוגי לעדכן את היחידה על כל שינוי בפרטיהם האישיים. מ75- מלש"ח שתקצב המשרד הוקצה תקציב לתוספת כוח אדם כדי ליצור קשר עם בעלי החומר הביולוגי. בחוזר אמות מידה שפורסם יש נספח שמתייחס לעבודת המעבדה ובו יש התייחסות ספציפית למכלים, לחנקן הנוזלי ולצורך באחזקה 7/24. - ראש חטיבת הבריאות במשרד הבריאות ציינה כי דוח הביקורת שהוגש למשרד הבריאות מטופל ברצינות ויש דיונים בנושא ברמת המשנה למנכ"ל. התקיימו שימועים מורכבים באסותא ראשון לציון ובאסותא רמת החייל, ובמעבדות שנבדקו הופחתה הפעילות במידה רבה. הליקוי שבהסטת הפעילות מהמערכת הציבורית בבתי החולים לשירות הפרטי ניכר לכול. הופחתה הפעילות במעבדות הפרטיות, הוגבל מספר האמבריולגים במעבדות הפרטיות, ומנגד בתי החולים הציבוריים תוקצבו ב75- מלש"ח למען הגדלת הפעילות ומתקצבים הגדלת כוח אדם לפעילות הפשרת הביציות. הרעיון להחריג את טיפולי הIVF- ולאפשר לקבלם גם בבתי חולים פרטיים באמצעות טופס 17 נבע מהרצון לקצר תורים ולטובת המטופלות. בתי החולים הפרטיים מקסמו את הרווחים, משכו אליהם הרבה מאוד רופאים ותגמלו אותם הרבה יותר. חלק מהתקצוב הוקצה כדי לאפשר למטופלות להמשיך טיפול אצל הרופא שהן רוצות גם בבית חולים ציבורי. מסד הנתונים הלאומי – נוכח חוק הפרטיות צריכים חקיקה כדי לקבל פרטים חסויים. 121 - מנהל היחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי קפלן אמר בדיון כי בעבר החתימו על טפסים לשמירה של ביציות או עוברים ל10–5- שנים ולאחר תום התקופה אמורים להשמידם, אולם בהנחיית יועמ"שית לשעבר במשרד הבריאות לא עושים שום פעולה ללא חתימה של שני בני הזוג. כדי ליישם את ההמלצות של משרד הבריאות זקוקים לתוספת כוח אדם ליצירת קשר עם המטופלים, לגביית התשלום ולהסברת התנאים. המרכז הרפואי קפלן שייך לשירותי בריאות כללית שהציעו את הרעיון להקים ארכיון מרכזי של עוברים, ביציות ומנות זרע. טיפול IVF הוא הטיפול היחיד שבו מטופלת הולכת עם טופס 17 לבית חולים פרטי, וזהו שורש הבעיה של הברחת רופאים ומטופלות לשירות הפרטי. בשל פערי השכר הם לא מצליחים כבר כשנתיים לגייס רופא שיעבוד ביחידה ב100%- משרה. גם להמלצות וגם להנחיות שקיבלו יש שורת מימון, ולכן משרד הבריאות צריך להסביר את מקור שורת התקציב. הוא מבקש מחברי הכנסת שיידרשו לסוגיה של שאיבת זרע מהמת, מכיוון שהמצב המשפטי בארץ בנושא IVF הורג את המשפחות. - הוועדה שמעה מנשיא ארגון פרי חיים על פועלו של הארגון בכל מעבדות הפוריות בארץ. ביציות, מנות זרע ועוברים רבים מוקפאים תחת השגחתם. הם מוכנים להירתם למאמץ, לפנות לזוגות ולשאול מה רצונם לעשות עם העוברים – להפשיר או לשמור מכל סיבה רלוונטית. החרגת טיפולי IVF עשתה טוב בעניין קיצור התורים. זמן ההמתנה לתור לטיפולי IVF במרכז רפואי ציבורי במרכז הארץ הוא כחצי שנה. מטופלים רבים נמצאים במרכז הארץ ולכן הם פונים לבתי חולים פרטיים. כדי להקל על המטופלים בבתי החולים הפרטיים נפתח סל שירותים ציבוריים בתוך בתי החולים הפרטיים. -מנהל המחלקה למדיניות רפואית בשירותי בריאות כללית ציין כי בנוהל תשתיות משרד הבריאות בתחום טיפול בגזים רפואיים אין פרק העוסק בהקפאה של עוברים במכלי האחסון עם חנקן נוזלי. בכללית יש הנחיות להקפאה עמוקה עם אספקה מרכזית ובקרים כנדרש. בוחנים בשש מעבדות בבתי חולים של כללית את הנפח הנוכחי והעתידי של האחסון. ברמת הרעיון החלופה היא חוות מקפיאים מרכזית שבה יאוחסן מה שאינו לשימוש שוטף ומיידי. יש לכך עלויות גבוהות, אך אם זה לא יקרה המשמעות היא שכל בית חולים בארץ יצטרך להרחיב את הקיבולת והתשתיות. היה מקום להזכיר בתקציר המלצות דוח מבקר המדינה את נושא תרומת הביציות. שירותי בריאות כללית נמצאים בקשר שותף עם משרד הבריאות, בוצע מיפוי תהליכים בכל היחידות, בוצעה ביקורת של מבקר הקופה בתחום הIVF- ונמצאים בשלב של יישום המלצות, כולל תקני כוח אדם. כמו כן הם פועלים בנושא ניהול סיכונים ודיווח על אירועים חריגים ובכלל זה הקמה של פורום ייעודי בשילוב מנהלי היחידות והמעבדות. לא כל אירוע מדווח למשרד הבריאות, אך אירועים חריגים צריכים להיות מדווחים. -ראש אגף רפואה ברשת אסותא מרכזיים רפואיים אמרה לוועדה כי המקרים נלמדו ונבחנו ברצינות, הלקחים הופקו, ושופרו טכנולוגיות לזיהוי מטופלות. הם נוקטים את כל הצעדים כדי לשפר תשתיות, תהליכי עבודה וכוח אדם. עובדים בשקיפות ובשיתוף פעולה מלא עם משרד הבריאות, כולל ביקורת פתע. - מנהל יחידת IVF ברמב"ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם מסר לוועדה כי נושא האמבריולוגים הוא צוואר הבקבוק. הם היו עדים לכמה סבבים של הכשרת אמבריולוגים במשך שלוש שנים, וברגע שהם סיימו את ההכשרה הם קיבלו הצעות טובות יותר ועברו 122 למגזר הפרטי. אין יכולת להתמודד עם המצב הזה. מדובר בכוח אדם אדם איכותי, חלק מהעובדים בעלי דוקטורט. בשטח לא רואים את המאמץ של משרד הבריאות בנושא. משנת 2017 בתי החולים הפרטיים פתחו מסלולי סל ושירותם התרחב לכ60%- מהטיפולים. הרופאים בבתי החולים הציבוריים לא מקבלים אפילו רבע משכר הרופאים בבתי החולים הפרטיים. ברמב"ם מקבלים מתמחים להשתלמות עמיתים שאורכת כשנתיים, חלקם נשארים וחלקם מחליטים להפחית אחוזי משרה. היתרון בעבודה בבית חולים ציבורי הוא שהמתמחים יכולים להתעסק באקדמיה ומחקר והם נחשפים למקרים מורכבים יותר, ועם זאת רוב הרופאים עובדים בקופות. המטופלות מרוויחות את הרופא שהן רוצות אך בית החולים הציבורי מפסיד מזה. בבית חולים ציבורי יש סבסוד לשאיבה לצורך שימור ביציות מגיל 14 במקרים של טיפול אונקולוגי או מחלה אחרת. - מנהלת מסד הנתונים הלאומי במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות אמרה בדיון כי מסד הנתונים הלאומי הוקם בשנת 2014 והנתונים מועברים אליו באופן וולונטרי. יש נתונים רק על 30% ממחזורי הטיפול בישראל, משום שלא מקדישים את המשאבים הנדרשים כדי ליצור ממשקי מחשב בין יחידות הIVF- לבין מסד הנתונים. מדובר בנושא פתיר, אך יש לו תשומות. - נציגת הלשכה המשפטית במשרד הבריאות ציינה כי הדיווח למסד הנתונים הלאומי הוא וולונטרי ונדרש תיקון חקיקה לשינוי המצב. הנושא נמצא בדיונים לקראת הכנסתו לתוכנית העבודה לשנה הבאה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תקיים ישיבת מעקב לקבלת דיווח בנושאים האלה: א. תנאי העסקת האמבריולוגים ב. תקרת גיל טיפולי IVF ג. תרומת ביציות בארץ ומחו"ל ד. תוצאות הפנייה לציבור בהודעות sms בנוגע לשמירה או השמדה של ביציות ומנות זרע מוקפאות. -הוועדה סבורה כי יש לתת את הדעת על שימור מעמד בתי החולים הציבוריים בתחום טיפולי ה- IVF כדי שיהיו נגישים לציבור ולא ליצור כליאה על הענף. -הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לשקול להכניס לתוכנית העבודה של המשרד את נושא החקיקה הנדרשת למסד הנתונים הלאומי, ולדווח לוועדה על התקדמות הנושא. 123 הסדרת הביטוחים הסיעודיים, דוח שנתי 68א – ישיבת מעקב הקדמה ביום כ"ד בכסלו התשפ"ה, 25 בדצמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, דוח שנתי 69ב – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר, משרד הבריאות, קופות החולים, הר"י – ההסתדרות הרפואית בישראל, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד המשפטים, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, לשכת סוכני הביטוח, לשכת עורכי הדין בישראל, בתי אבות, האגודה לזכויות החולה, הקליניקה לזכויות ניצולי שואה וא/נשים בזקנה – אוניברסיטת תל אביב, עמותת עמדא – למען חולי אלצהיימר ודמנציה בישראל ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון אמר בדיון כי הצעדים שנעשים הם לא קלים, אך המטרה היא חברתית ונמצאת גבוה ביותר בסדר העדיפויות. הפגיעה במבוטחים למען יציבות כוללת היא דבר שדורש משאבים רבים שהם גם נפשיים. הגורמים למשבר: התארכות תוחלת החיים, שיפורים טכנולוגיים ומודעות הציבור לביטוח סיעודי. יש גורמים נוספים שהם מעשי ידי אדם ותוצר של מדיניות. רואים בשש השנים האחרונות הרחבה ניכרת של זכאות לדמי ביטוח לאומי, היא מבורכת לציבור הרחב אך היא מעוררת שאלות על סדר העדיפויות. צריכים למצוא את האיזון בין טובת הפרט לבין הרווחה החברתית הכוללת. יש להפריד בין הכלים שיש לנו בתוך המוצר שנמצא בקופות החולים לבין האלטרנטיבות הרחבות יותר. נעשו הצעדים המינימליים האפשריים להארכת הפוליסות. הביטוח הלאומי כרובד מדינתי אינו צריך להתמודד עם בעיית המימון. ברמה היסודית מצבו של המבוטח בקופות החולים לא השתנה, ומערכת השיקולים שלו צריכה להיות דומה. התקבלו מגורמים שונים הערכות ששינוי התנאים ישפיע על 20%–10% מהמבוטחים ויסייע למבוטחים האחרים שזקוקים לכך. כיום יכולים לומר לציבור שבנקודה זו הביטוח הוא יציב, וצריך להמשיך להתקיים. התרחיש הסביר ביותר הוא שבעוד שנתיים יימצא פתרון אטרקטיבי ומוערך. צריכים להיערך במובן הרחב בהסדר בר- קיימה – חוזה חדש וברור של המדינה עם האזרחים בכל הקשור לביטוח סיעודי. בשלב זה אין צורך להוסיף כסף כדי לפתור את הפלונטר. המספרים בביטוח הסיעודי הם גדולים. תשלומי הקצבה בקופות החולים הם כ4- מיליארד ש"ח בשנה. תשלומי ביטוח לאומי על סיעוד הם כ19- מיליארד ש"ח לשנה. האוכלוסייה בקופות החולים צעירה בהשוואה לפרופיל מקבלי הקצבה מביטוח לאומי, ולכן צופים שהסכומים יגדלו במידה רבה בשנים הקרובות. -נציג משרד האוצר מסר כי אגף תקציבים מברך על הפתרון שמאפשר יותר זמן כדי לראות את כל השוק ולדון באופן שקוף ופתוח עם כל השחקנים )המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות ורשות שוק ההון( כדי לאתר שוק בר-קיימה שנותן מענים לאוכלוסייה הסיעודית. יש לשקול בעניין הגמלה מהביטוח הלאומי. השנתיים הקרובות מאפשרות לחשוב על פתרון שהוא טוב יותר ושאינו טלאי על טלאי. 124 - מנכ"ל שירותי בריאות כללית ציין בדיון כי 70% מהאוכלוסייה המבוגרת מבוטחת בשירותי בריאות כללית, וזה הגורם לכך שזו הקופה הראשונה שהמשבר הגיע אליה. הפתרון שהושג הוא טוב, ומותנה במה שיקרה בשנתיים הקרובות. בשנים 2023–2012 מספר הקשישים גדל ב45%- מספר הקצבאות הסיעודיות של קופ"ח גדל ב150%-., והגידול מוטט את הקרנות. בשנים 2022–2021 היה גידול בקצבאות. בדצמבר 2023 הוגש בג"ץ, שוק ההון ערך תיקונים והיו הסכמות עם חברת הראל. משרד האוצר הודיע לבג"ץ שתוקם ועדה, ואכן הוקמה ועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר. הוגשו מסקנות ביניים בשנת 2024 אך איש מהשחקנים לא מצא פתרון. - סמנכ"ל פיקוח קופות חולים ושב"ן במשרד הבריאות אמר בדיון כי הבעיה עדיין לא הגיעה לפתרונה. השוק אינו יציב והוא מייצר סיכונים לקופות החולים. המשרד לא יאפשר שהאירוע יפגע בזמינות של שירותי הבריאות, ולא יהיה מצב שיש תחרות בין קופות החולים על עולמות הסיעוד ותשלומי פרמיה. המשרד יוודא שהתחרות תתמקד בשירותי בריאות, כדי שלא יחזור המצב הקודם. משרד הבריאות מקווה להיות חלק מהצוות החדש שיוקם בתחילת השנה לגיבוש פתרון אולטימטיבי. - הוועדה שמעה מנשיא לשכת סוכני הביטוח שהוא מוטרד מהאפשרות שבמודל של כללית ייווצר תרחיש שמבוטחים בריאים יניידו את עצמם לקופות חולים אחרות, ומעמדה של שירותי בריאות כללית ייחלש. הוא שואל מה הטעם שאדם זכאי יצטרף לביטוח לשנתיים בלבד אם בעוד שנתיים יהיה מצב משברי. קופות החולים הן מסלקה באירוע של ביטוח סיעודי, ויש לעשות מעשה אחוד שיהיה תקף לכל הקופות. - יו"ר הסתדרות הגמלאים ביקש בדיון מרשות שוק ההון שיצרפו אותם לצוות המקצועי בראשות מנכ"ל משרד האוצר, משום שהם נציגי הלקוחות. ראוי שהביטוח הסיעודי יהיה ביטוח ממלכתי. ברוב מדינות הOECD- הביטוח הסיעודי הוא באחריות המדינה. הסתדרות הגמלאים אינה חושבת שהפתרון נאות. עובדים כרגע יחד עם אוניברסיטת תל אביב ועם לשכת עורכי הדין על הצעת חוק ביטוח סיעודי חובה. - נציג האגודה לזכויות החולה טען בדיון כי יש כאן עניין של פרשנות. מאחר שהעול שהוטל על הציבור הוא בעיקר שליטה על הסוגרים יש לפנות לאיגוד לרפואה גריאטרית כדי שייתן את הפרשנות לטווח הקצר. - מנהלת הקליניקה לזכויות ניצולי שואה ואנשים בזקנה אמרה בדיון כי בטיוטה הראשונה הוצע לגבות פרמיות מהילדים, והיא מבקשת לדעת מדוע הנושא ירד בטיוטה השנייה. הטיוטה משנה באופן מהותי את משמעות הביטוח הסיעודי לביטוח שמעניק תגמולים למי שמשתמש בפועל בביטוח סיעודי. השינויים הקטנים יאפשרו לחברות הביטוח לסרב לשלם למבוטח את התגמולים שהוא זכאי להם. יש הוראות תיקון ודברי הסבר שמפרטים מה יכול להיות אישור סיעודי, ואנשים אינם קוראים את דברי ההסבר. התיקון עמום – הוא משרת את חברות הביטוח ועלול לגרום לאנשים רבים להידחות. הוראות התיקון הן חשובות והביאו את הראל להישאר בפוליסה. הסיפור טמון בקרן המבוטחים, ולכן יש חשש שאנשים ירצו לעבור לקופות חולים אחרות שיש בהן קרן מבוטחים יציבה. זה התחיל לקרות ואנו רואים תופעה של מאכערים שמוכרים שירותי סיוע משפטי. מדובר בניצול של קשישים וזקנים באופן מובהק. 125 - נציג משרד האוצר אמר בדיון כי היו שינויים בין הטיוטות וההוראות הסופיות. לאורך כל התהליך המינהלי הייתה התייעצות עם גופים רבים, והטמיעו את כל מה שאפשר. הם מזמינים את נציגי הגופים להגיע ולהציג את הערותיהם. האפשרות לגבות מהילדים פרמיה במסגרת דיפרנציאלית שונה לא ירדה מהפרק, ויבחנו אותה. אפשרות זו ירדה מסיבה של ישימות. - מלשכת עורכי הדין נמסר בדיון כי מבוטח בדרגה 6 מקבל חמש שעות טיפול ביום לשירותי סיעוד )לבוש, רחצה וכו'(. הוא לא יקבל גמלת סיעוד משום שאינו מקבל סיוע ברוב שעות היום. הוגשו השגות על הטיוטה הראשונה. רשות שוק ההון נדרשת לקבל החלטות קשות, וראוי שיתוקנו סעיפים מסוימים בהסכם. בשנת 2023 נדחו 30% מהתביעות, והצפי הוא שבשנה הבאה יוכפל מספר התביעות שיידחו. יש לחשוב על פתרון מחוץ לקופסה – ביטוח סיעודי ממלכתי. - נציג מגיני בתי"ה – מגיני דיירי בתי האבות אמר בדיון כי יש מדינות רבות שחוקקו חוק ביטוח סיעוד ממלכתי, כל מדינה בדרכה שלה. המרחב של רשות שוק ההון לא נמצא בליבת הבעיה ויש להעביר את השרביט למדינה. בטיוטה האחרונה מוגדר מחדש מיהו אדם סיעודי, הטיוטה אינה עומדת במבחן בג"ץ בשום אמת מידה, והפגיעה במבוטחים קשה ומהותית. מהלך זה פוגע באמון בין האזרח למדינה )הרגולטור(. יש להקים ועדת משנה כדי לקדם חוק ביטוח בריאות סיעודי שייתן מענה ראשוני למבוטחי כללית, שהם הראשונים שיפגעו. - מלשכת סוכני הביטוח נמסר כי נראה שמקילים על חברות הביטוח. בכל פעם שיש אירוע שהן מפסידות בגינו הן מורידות את המוצר מהמדף. על המדינה לומר להן שגם אם הן אינן מרוויחות מהמוצר הוא צריך להישאר על המדף. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מברכת על ההסכם שגובש בשלב זה, אולם סבורה כי הוא אינו מספק משום שהוא תקף לשנתיים. - הוועדה התרשמה שיש גורמים רבים בעלי עניין בסוגיה, ולכן הוועדה מבקשת מרשות שוק ההון לאפשר לגורמים המבקשים להציג את הערותיהם להציגן בפני הצוות, ובכלל זה לשכת סוכני הביטוח. - הוועדה אינה מוכנה להגיע למצב המשברי שתחום הביטוח הסיעודי היה בו בשנה הנוכחית ועלול לחזור בעוד שנתיים. - הוועדה תקיים דיון מעקב בנושא בעוד שישה חודשים. -יו"ר הוועדה ישוחח עם ראש רשות שוק ההון בתחילת חודש ינואר כדי לשמוע מי מתכלל את האירוע ומתי יוקם הצוות. - הוועדה מבקשת מהקליניקה לזכויות ניצולי שואה למסור נייר עמדה על ההסכם שנחתם כדי להעבירו לרשות שוק ההון. 126 אי-מיצוי של זכויות חברתיות – ביקורת מעקב, דוח שנתי 72א הקדמה ביום י"ג בטבת התשפ"ה, 13 בינואר 2025 קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא אי-, מיצוי של זכויות חברתיות – ביקורת מעקב, דוח שנתי 72א. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הבריאות, רשות המיסים, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבינוי והשיכון, משרד העבודה, משרד העלייה והקליטה, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד הפנים, משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, המשרד לשוויון חברתי, איגוד העובדים הסוציאליים, ארגון פתחון לב, נקודת מפנה – המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית, לשכת עורכי הדין בישראל ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מטרת הביקורת: ביקורת מעקב אחר תיקון הליקויים העיקריים שהועלו בדוח הביקורת הקודם שפורסם בשנת 2015, לרבות אופן פעילותם של המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון וצה"ל למיצוי זכויותיהם של הזכאים לגמלת מילואים; פעולות בט"ל להחזר בגין תשלום דמי ביטוח לאומי ביתר ולהגדלת שיעור מיצוי הזכויות; פעולות משרד הפנים והרשויות המקומיות למתן הנחות בארנונה; פעולות הממשלה להנגשת מידע לזכאים באמצעות המרשתת. תקופת ביקורת המעקב: מאי 2020 עד ספטמבר 2020 הנושאים העיקריים שנבדקו: מיצוי זכאות לגמלת מילואים – נבדקו פעולות בט"ל, צה"ל ומשרד הביטחון למיצוי זכויותיהם של הזכאים לגמלת מילואים. מימוש זכויות של מקבלי קצבאות מבט"ל – נבדקו פעולות משרד הפנים והרשויות המקומיות למתן הנחות בארנונה. החזר דמי ביטוח לאומי שנגבו ביתר – נבדק כיצד בט"ל פועל להחזיר תשלומי דמי ביטוח לאומי שנגבו ביתר ולהגדיל את שיעור מיצוי הזכויות. הנגשת מידע על זכויות חברתיות לזכאים – נבדקו פעולות מערך הדיגיטל הלאומי להנגשת מידע לזכאים במרשתת. מרבית הליקויים תוקנו במידה רבה או באופן מלא, רק 17% מהליקויים לא תוקנו כלל. מדובר בדוח ביקורת אפקטיבי מאוד. נתוני מפתח: על פי הערכת בט"ל, כ650- מיליון ש"ח טרם שולמו למשרתי מילואים שכירים ולמעסיקיהם מתגמולי המילואים לשנים 2019–2013. יש מחלוקת בין בט"ל, צה"ל ומשרד הביטחון בדבר סכומי התגמולים לשנים .2012–2008 בגין דמי ביטוח לאומי ששולמו ביתר בשנים 2019–2018 החזיר בט"ל 42 מיליון ש"ח לשכירים המועסקים אצל כמה מעסיקים, אולם עדיין יש יתרות שבט"ל לא השיב לעובדים שכירים. 0 – מספר הרשויות המקומיות מהמגזר הערבי שהוקמו בהן תחנות שירות יעוץ לאזרח )שי"ל(. עשר רשויות מקומיות החלו בפיילוט של בט"ל לשימוש בממשק מקוון אשר עשוי לאפשר לרשויות המקומיות לצפות במידע רלוונטי למתן הנחות בארנונה לזכאים. 127 בשנת 2015 לא דרש בט"ל מהמעסיקים דיווח חודשי שוטף על כל עובד, למרות החובה המוטלת על המעסיקים בחוק ובתקנות. בעקבות ההמלצות בדוח הקודם פורסם תיקון לחוק ביטוח לאומי המחייב מעסיקים לדווח בכל חודש באופן מקוון את נתוניו של כל עובד. אנו רואים קפיצת מדרגה במיצוי זכויות של משרתי המילואים, הכסף מתקבל במהירות ובקלות. אנו מקווים שייעשה שיפור בגמלאות נוספות, משום שהמידע נמצא אצל המוסד לביטוח לאומי. תיאום דמי ביטוח – אם אדם עובד אצל שני מעסיקים ונגבו ממנו דמי ביטוח מרביים ביטוח לאומי יכול לפעול, אולם הוא אינו מצליב נתונים כדי לאתר את העובד. חלה התקדמות בהיבט של הודעה לזכאים, אולם הכסף עדיין לא מועבר באופן אוטומטי לחשבון הבנק. זכאות אפשרית של מקבלי קצבאות לקבלת סיוע בשכר דירה – הממשק הטכני והביורוקרטי בין משרד הבינוי והשיכון לבין ביטוח לאומי לא עבד, ולכן אנשים לא יודעים שיש להם זכאות. לעיתים השכבות החלשות אינן מסוגלות להתמודד עם התהליך הביורוקרטי הנדרש. הנחות בארנונה – בדוח הקודם ובדוח הנוכחי העביר המוסד לביטוח לאומי לרשויות מידע על זכאים להנחה בארנונה. רק הרשויות מעטות הביאו את המידע לידיעת הזכאים ולא נתנו הנחה באופן אוטומטי. יש לקדם את יישום הממשקים הטכניים. אתר ממשלתי אחוד – חלה התקדמות רבה, אך ההמלצה העיקרית היא שמערך הדיגיטל ישלים את הקמת מנוע הזכויות הלאומי. בשנת 2020 התחיל הביצוע של הדברים, אך האתר עדיין לא היה קיים. על הגופים המבוקרים לנקוט את כל הפעולות הנדרשות להפחתת הנטל הביורוקרטי על הציבור ולסייע לזכאים למצות את זכויותיהם. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת כי יש רבים הזכאים לזכויות חברתיות ואינם מקבלים אותן. התופעה קיימת גם במדינות אחרות. החסמים למיצוי זכויות: רמת הלקוח – אזרח צריך לדעת שזכות מסוימת מגיעה לו. ▪ ▪רמת המינהל והפקידות, המפגש בין הפקיד שמייצג את המדינה לבין האזרח – לעיתים יש תקשורת מעטה בין הצדדים, הפקיד אינו בקיא בזכויות ועוד. ▪ רמת הקצבה – כמה היא ברורה ומובנת. יש הבדל בין קצבאות אוניברסליות לקצבאות שתלויות במבחנים אישיים. סוגי הזכויות: מיצוי זכויות רגיל – מתן המידע בלבד, האחריות לתהליך היא של האזרח.▪ ▪ הנגשת מידע על זכויות באופן מותאם אישית – מנוע זכויות המציג לאזרח מהן הזכויות שהוא זכאי להן על פי תשובותיו על שאלון אישי שנמצא במנוע חיפוש של מערך הדיגיטל. מימוש זכויות באופן אוטומטי – האזרח אינו צריך לעשות פעולה אקטיבית,▪ ובקצה – מתן זכויות עקיפות הנגזרות ממצבו של האזרח. נעשתה פנייה למשרדי הממשלה כדי לבחון אילו פעולות הם נוקטים למיצוי זכויות. עולה כי הפעולות עדיין מתמקדות ברמת הלקוח, וההתמקדות בהכשרת הפקידים פחותה. הטיפול בהפחתת הנטל כיום הוא בעיקר בתחום העסקי ופחות בתחום הזכויות החברתיות. 128 -מנכ"ל ארגון פתחון לב אמר בדיון כי הארגון עוסק במיצוי זכויות מהזווית של עולמות העוני. ככל שההכנסה נמוכה יותר מיצוי הזכויות קטן הרבה יותר. מיצוי הזכויות מבוסס ברובו המוחלט על הנגשת מידע וייעוץ והכוונה אישית, ולא על ליווי אקטיבי ומימוש הזכויות בפועל. המעבר לעולם הדיגיטלי מרחיק את האוכלוסייה ממיצוי זכויות. מיצוי זכויות הוא חלק מתהליך היציאה ממעגל העוני. יש יותר מ150,000- מקבלי סיוע, והם לא מימשו לפחות זכות אחת בשנה. במלחמת חרבות ברזל הייתה הירתמות של הגופים הרלוונטיים, אולם הזכויות החברתיות משתנות חדשות לבקרים ונוצר חוסר ודאות עד כדי פגיעה ממשית בפרט. היקף צורכי השירותים גדל, ומספר הפניות הוכפל עוד ועוד. במקום שיהיה גורם מתכלל לנושא, הפעולות מפוצלות והאזרח נדרש להתנהל מול כל גוף בנפרד. פתחון לב פועל משנת 2014 בתחום מיצוי זכויות אקטיבי לכל סוגי האוכלוסייה, באמצעות מרכזים פיזיים, מערך נייד ושירות היברידי. יצירת שינוי בסוגיית אי-מיצוי הזכויות במדינת ישראל מחייבת מדידה, תקציב ויעדים. חקיקת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני תקבע אחריות טיפול, מדידה שנתית ויעדים שנתיים לחילוץ מעוני. החוק יכלול מסגרת תקציבית קבועה של 1% מתקציב המדינה. - הוועדה שמעה מאם חד-הורית שהשתתפה בדיון כי היא ממתינה שנים רבות לדיור ציבורי. היא לא הייתה פנויה נפשית למיצוי זכויותיה בשל גידול הילדים והגירושים, ולכן נשללה ממנה הזכאות והסיוע בשכר דירה. ארגון פתחון לב סייע לה במילוי טפסים לגופים השונים ועוד. - הוועדה שמעה מעו"ד המומחה במיצוי זכויות כי רק 2,200 אנשים קיבלו זכאות לסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון, אולם יותר מ100,000- אנשים זכאים לכך. יש ציפייה מהרשויות לפעול בצורה אקטיבית ולחשוב על מינוי רכז זכויות. המכתבים שנשלחים לזכאים אינם מובנים להם. המדינה צריכה לפעול בנושא מיצוי זכויות בעוצמה. למוסד לביטוח לאומי יש שירות ששמו "יד מכוונת", העוסק בייעוץ והכוונה לוועדות רפואיות. יש מיצוי זכויות ב- 92 מ259- רשויות. כדי למקסם את הטיפול בסוגיה יש לשתף את ארגוני המגזר השלישי. - מהמוסד לביטוח לאומי נמסר לוועדה כי הופקו לקחים בעקבות הדוח וכיום חיילי מילואים ומעסיקים מקבלים תשלום אוטומטי ונעשה עבורם מיצוי זכויות מול צה"ל, כולל יציאה לבסיסים. המידע שאפשר ליידע באופן אוטומטי – מועבר. יש כעת תהליך בהובלת משרד הפנים ובסיוע מערך הדיגיטל כדי שהמידע מביטוח לאומי יגיע עד אחרונת הרשויות. המידע על כל אדם שביטוח לאומי קבע לו נכות או הבטחת הכנסה יועבר למשרד הבינוי והשיכון כדי שיטפל באנשים באופן יזום. בתוכנית העבודה לשנת 2025 המוסד לביטוח לאומי יעביר למשרד הבינוי והשיכון מידע על האנשים הזכאים לזכויות. באתר המוסד לביטוח לאומי יש מחשבון שמציג אילו זכויות אפשר לקבל. המשרד מעביר מידע על כל פנייה ומיידע את הציבור על זכויות שאינן מהביטוח הלאומי. נעשות פעולות רבות בקשר למכתבים, וחלק מהקושי הוא המורכבות של החוק שמשפיעה על הנושא. יש פריסה של 24 סניפים ברחבי הארץ, ובשנתיים האחרונות יש בכל סניף נציג קהילה שתפקידו לייצר ממשקים במעגל קצר. - נציגת משרד הרווחה והביטחון החברתי דיווחה בדיון כי הוקמה ועדה בראשות מנכ"ל המשרד ומשתתפים בה 16 משרדי ממשלה ומטרתה לזהות את החסמים הגורמים לאי- מיצוי זכויות ושירותים. נערך מחקר לצורך זיהוי הנקודות שיש בהן חסמים, ופועלים יחד עם קרן רש"י 129 והג'וינט לאיסוף מידע ולהצלבתו באמצעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי לייצר מדד למיצוי זכויות בין-משרדי וייצור מעמד סטטורי ממצב וולונטרי. המשרד עשה פעולות פרו- אקטיביות לאוכלוסיות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים ובני הגיל השלישי, כדי לשפר את איכות החיים ולהגדיל את ההכנסה הפנויה. פרט לוועדה הבין- משרדית, בכל רשות שמופעלת בה התוכנית "עיר מקדמת זכויות" יש ועדה מטעם ראש הרשות להגדלת היקף הזכויות שהאזרחים ברשות יכולים למצות. נציגי הממשלה מגיעים לרשות המקומית ואוספים את הנתונים שאספה הרשות המקומית כדי להיות פרו- אקטיביים. - מרשות המיסים נמסר כי הרשות פועלת לקבלת מידע מכל הגופים האמונים על המידע ובכלל זה משרד החינוך, הרשות לזכויות ניצולי השואה, משרד העלייה והקליטה ומשרד הביטחון. כמו כן נעשות פעולות יזומות כדי שאנשים יקבלו את המגיע להם. יש מהלך גדול בנוגע למעטפות ירוקות – זכאות להחזר מס. בתחילה ההיענות הייתה נמוכה וכעת יש עלייה בבקשות, הוגשו 90,000 בקשות להחזר מס ובעקבותיהן הוחזרו יותר מ300- מיליון ש"ח. האחריות לזכויות ילדים עם מוגבלות הועברה למשלמים, והארכות תוקף נעשות באופן אוטומטי בכל שנה. - נציגת משרד העלייה והקליטה דיווחה לוועדה כי לפני שנה וחצי הוקמה במשרד חטיבת שירות שמטרתה לשפר את השירות לאזרח, ואחת הדרכים היא מיצוי זכויות. המשרד יחד עם משרד הבינוי והשיכון החלו תהליך של העברת מידע כדי למצות באופן אוטומטי זכויות של עולים המשרתים בשירות לאומי. המשרד נותן שירות בחמש שפות, גם באזור האישי, בפרסומים ובטפסים המקוונים, ומדי יום נשלח מידע לעולים. - נציג מערך הדיגיטל הלאומי אמר בדיון כי מנוע זכויות לאומי הוא מוצר שמאפשר לאזרחים לקבל מידע על כל הזכויות שרלוונטיות להם באופן אישי מכל משרדי הממשלה על בסיס שאלון. במנוע יש 324 זכויות של מגוון אוכלוסיות: אזרחים ותיקים, נפגעי פעולות איבה, חד-הוריים, לידה ומשפחה, חיילי מילואים, נפגעי עבירה, חיילים משוחררים ועוד. 100 זכויות נוספות עדיין בתהליך עבודה, ובהן זכויות של תושבים חוזרים, תעסוקה, סטודנטים, נכי צה"ל והכנסות נמוכות. כיום האתר הוא במתכונת אנונימית, הוא מנגיש מידע על זכויות אך האזרח לא מזוהה מול המערכת ואפשר למלא טופס עבור אדם אחר. בחודש פברואר עתיד לעלות אתר מזוהה, שיהיה בו אזור אישי והוא יהיה פרו-אקטיבי – להעברת מידע בין משרדים. -מנכ"ל נקודת מפנה ציין כי בהיבט של מיצוי זכויות המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה עושים עבודה מופלאה מאז תקופת הקורונה. האתר של ביטוח לאומי נגיש לציבור. יש להבין את תפקיד הממשלה בהיבט של מיצוי זכויות – יש לה שלושה תפקידים עיקריים: קביעת מדיניות, תקצוב הזכויות ברמת הביצוע ופיקוח על המבצע. יש להבחין בין מי שמגיע לבקש מיצוי זכויות ומקבל סיוע לבין מי שלא ניגש בגלל חוסר ידע, בגלל פחד או בגלל ההנחה שלא יקבל זכויות. מיצוי זכויות אקטיבי משמעותו שהממשלה נותנת את הכסף שאנשים זכאים לו, אחרת הכסף עובר להסדר חובות או חוזר למשרד האוצר. -נציג המשרד לשוויון חברתי מנה את החסמים הבאים: חסמים ברמת הפרט – מודעות נמוכה בחברה הערבית; שליטה מעטה בשפה העברית; אוריינות דיגיטלית דלה; וקושי פיזי להגיע למוקדים לקבלת שירותים. חסמים ברמת המערכת – אי-ביצוע של פער דיגיטלי; נדרשת 130 עבודה ממוקדת עבור החברה הערבית. לא ידוע כמה סניפים של ביטוח לאומי פרוסים ביישובי החברה הערבית. יש 92 נקודות של שירות ייעוץ לאזרח של משרד הרווחה, 15 מהן ברשויות ערביות. יש חשיבות עצומה לתהליך של הנגשת זכויות פרו-אקטיבית. יש קשר בין רמה סוציאלית נמוכה למיצוי זכויות, והחברה הערבית מושפעת מהפער הזה. הרצועה שבמרחק –9 20 ק"מ מגבול הצפון אינה זכאית לטיפול בכל תוכניות קווי העימות. ביישובי הרצועה הזו יש אוכלוסייה גדולה מהחברה הערבית, וניכר שם קושי גדול במיצוי זכויות. למשרד אין מנדט במיצוי זכויות, מלבד היחס לאוכלוסייה הערבית. יש לזכור ש- 21% מהאוכלוסייה הם בעשירונים האחרונים של ההכנסה, ויש להם קושי שפתי ותרבותי שמשפיע על מיצוי הזכויות. - נציג ארגון פתחון לב אמר בדיון שישראל כמדינת רווחה מקצה זכויות רבות, הבעיה היא שאם רוצים לקבל אותן – צריך לבקש אותן. יש להנגיש את הפניות למוסד לביטוח לאומי. אוכלוסיות מוחלשות אינן יודעות להתמודד עם המערכת ולכן הארגון מלווה את האנשים, ומדובר בעבודה קשה. - ממשרד המשפטים נמסר כי בבסיסו של שירות ציבורי, בפרט מיצוי זכויות באופן אוטומטי, יש העברת מידע בין גופים ציבוריים. נדרשת מסגרת משפטית שמאפשרת אותה, והם מלווים חלק מהעברות המידע. במקרים שבהם גופים נתקלים בבעיות משפטיות הם מוזמנים לפנות למשרד כדי לאפשר מיצוי זכויות. - נציגת משרד הפנים אמרה כי ראוי שהמידע הממשלתי מהמשרדים השונים יונגש לשלטון מקומי כדי שהאזרחים לא יצטרכו להמציא מסמכים. יש גורם מתכלל, והזכאים להנחות יקבלו אותן באופן אוטומטי. כרגע זה נמצא בשלבי אפיון ועבודה. - ממשרד הבריאות נמסר כי המשרד עושה עבודת מטה לעדכון המדיניות בהקשר של מיצוי זכויות. הזכות לשירותי בריאות במערכת הבריאות לא נתפסת תמיד כך, ויש לחזק אותה בקרב הגורמים בשטח ובקרב הציבור. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה התרשמה לטובה מהרצון לסייע במיצוי זכויות, אך יש לחשוב איך להפוך אותו לאפקטיבי יותר. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבחון אילו ליקויים לא יושמו ולדווח לה על כך. - הוועדה תבקש מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משר הרווחה והביטחון החברתי ומהמוסד לביטוח לאומי שימצאו דרכים לתכלול אירוע מיצוי הזכויות, ושידווחו לוועדה בעוד ארבעה חודשים על הפעולות שנעשו. 131 רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי )ביקורת מעקב 2024( – ישיבת מעקב הקדמה ביום י"ד בטבת התשפ"ה, 14 בינואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי )ביקורת מעקב 2024( – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל, משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד העלייה והקליטה, משרד האוצר, עמידר החדשה, הפורום להתחדשות עירונית, מרכז השלטון המקומי, פורום הדיור הציבורי, מרכז אדווה, אוניברסיטאות ומכללות, "נקודת מפנה-" המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית, ארגונים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה ביקורת המעקב היא אחר הממצאים שעלו בדוח הקודם בנושא, משנת 2019, בנוגע ליישום החלטות לשם הגדלת מלאי הדירות. הנושאים העיקריים שנבדקו: מלאי הדירות הציבוריות, עבודת המטה בנוגע למאגר הדירות הציבוריות, אי-רכישת דירות ציבוריות ביישובים שבהם ממתינים זכאים לדיור ציבורי ובניית דירות ציבוריות במסגרת פרויקטים של "דירה בהנחה." נתוני מפתח: בשנת 2023 היו 48,000 דירות, לעומת 54,000 דירות בשנת .2018 זמן ההמתנה הארצי הממוצע לדירה היה 35 חודשים במאי 2023 לעומת 31 חודשים בשנת 2019 עלייה של כ13%-)). משרד הבינוי והשיכון רכש בשנים 2022–2020 460 דירות ואותה התקופה נמכרו כ3,500- דירות דיור ציבורי. 0 דירות ציבוריות נכללו בשנים 2023–2021 במסגרת שיווק קרקעות מדינה בתוכניות "מחיר מופחת" ו"מחיר מטרה" לחסרי דירה. ליקויים: עבודת המטה בנושא מלאי הדירות – בביקורת הקודמת עלה כי בשנת 2018 הקימה הממשלה צוות בין-משרדי שימליץ על תוכנית פעולה להגדלת מלאי הדירות, אולם הצוות לא הגיש המלצות. בביקורת המעקב נמצא כי ב2021- החליטה הממשלה כי על משרד השיכון לגבש תוכנית רב-שנתית לטובת הזכאים. בפועל, המשרד לא גיבש תוכנית, וועדה שהקים לבחינת אמות המידה לזכאות טרם הגישה המלצותיה. ההמלצה הייתה שנוכח התארכות זמן ההמתנה לדירה, על משרד השיכון, יחד עם משרד האוצר ובשיתוף גופים נוספים לרבות רמ"י, לגבש תוכנית פעולה לאומית רב-שנתית בנוגע למענה ממשלתי מיטבי עבור הנזקקים לסיוע בדיור. אי-רכישת דירות ביישובים שבהם ממתינים זכאים – בביקורת הקודמת עלה שמשרד השיכון לא רכש דירות ביישובים שבהם לא היו דירות ציבוריות. ביישובים אלו היו גם יישובים מאשכול חברתי- כלכלי נמוך. בביקורת המעקב נמצא כי בשנת 2020 החליט משרד השיכון על רכישת דירות ביישובים שלא היו בהם דירות ציבוריות, אולם פעולותיו עם עמידר לרכש הדירות ביישובי המיעוטים לא צלחו. ההמלצה הייתה שמשרד השיכון ועמידר יגבירו את מאמצי הרכש של הדירות, לרבות פרסום בעיתונים ובאתרים מקומיים ביישובים הרלוונטיים. עוד הומלץ שהמשרד יבחן רכש דירות במסגרת שיווקי קרקע ביישובים אלה. 132 דירות ציבוריות בתוכנית "דירה בהנחה" – בביקורת המעקב נמצא כי בשנים 2018–2017 החליטה מועצת מקרקעי ישראל כי יתאפשר להקצות עד 7% מכלל הדירות בתוכניות "דירה בהנחה" לדיור ציבורי. עד אוגוסט 2019 פרסמה רמ"י מכרזים שנכללו בהם 203 דירות ציבוריות, מתוך כ58,000- דירות שנכללו במכרזים האלו (כ0.3%-(. בביקורת המעקב עלה כי עד סוף שנת 2020 שיווקה רמ"י קרקעות שבהם נכללו רק 232 דירות ציבוריות, ובשנים 2023–2021 לא שיווקה רמ"י קרקעות שבהן נכללו דירות ציבוריות, וזאת בין היתר עקב שינוי החלטת המועצה בעניין ב2021-. מומלץ כי שר השיכון יבחן קידום הקצאה של דירות ציבוריות במסגרת שיווקי הקרקעות של המדינה. טיפול בדירות ריקות – בביקורת הקודמת נמצא כי כ270- דירות ציבוריות לא היו מאוכלסות ועמדו ריקות יותר משנה, בין היתר עקב סירוב דיירים להתגורר בהן בגלל מיקומן או בשל מצבן ההנדסי. בביקורת המעקב עלה כי משרד השיכון פעל למכירת 116 דירות שלא היה להן ביקוש מצד זכאים ולהכשרת 278 דירות שלא התאימו למגורים מפאת מצבן לטובת שיכון עולים חדשים. נוכח מספרן של הדירות שעדיין נותרו פנויות בגלל מיקומן, מומלץ כי משרד השיכון יבחן כיצד עליו לפעול לגביהן, לרבות האפשרות למכור אותן. ממצאי דוח המעקב מעידים כי חלק מהליקויים שצוינו בדוח הקודם תוקנו באופן חלקי או תוקנו במידה רבה, למשל טיפול המשרד בדירות ריקות. עם זאת, ליקויים מהותיים שהועלו בביקורת הקודמת לא תוקנו או תוקנו במידה מועטה, ובכלל זה אי -גיבוש תוכנית רב-שנתית בנוגע למאגר הדיור הציבורי ואי-הכללת דיור ציבורי בפרויקטים של "דירה בהנחה." על שר הבינוי והשיכון לפעול לטיוב המענים לזכאי הדיור הציבורי, כדי שיקוצר תור הממתינים ויתקצר זמן ההמתנה לקבלת דירה ציבורית. עוד מומלץ כי בהמשך להחלטות הממשלה בעניין הארכת תוקף חוק הדיור הציבורי ובהתאם להתקדמות הליך החקיקה, יפעלו משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר לגיבוש הסכמות בנושא, ובמסגרת זו יבחנו את הקריטריונים בנוגע לזכאות לרכש דירות. סיכומי הוועדה - חוקר במרכז אדווה אמר בדיון כי הדיור הציבורי הוא מרכיב עיקרי במענה לשכבות החלשות למי שאין ידם משגת ולשכבות רחבות יותר. אפשר לראות שהרכש היה איטי יותר מהמכר, משום שיקר לקנות דירות והן עולות הרבה יותר ממה שמתקבל ממכר דירות. העלייה המסוימת שהייתה בשנת 2023 מראה שרכש הדירות להגדלת המלאי לא יכול לעבוד, משום שהמדיניות אינה יעילה ובזבזנית. האפיק המרכזי להגדלת המלאי – בנייה ישירה, כמו שהיה בשנים עברו, או בנייה באמצעות מנגנוני תכנון, כמו הקצאה של אחוזים במכרזי דירה בהנחה. העובדה שאפיק זה ננטש היא גזר דין מוות לדיור הציבורי, משום שהמלאי ילך ויצטמצם וההמתנה הולכת ומתארכת. בנוסף, תקציבי התחזוקה ממשיכים להיות נמוכים. תקציב הביצוע הוא 170 מיליון ש"ח, ולטענת עמידר הסכום נמוך. - נציגי משרד הבינוי והשיכון ציינו כי קרן הדיור הציבורי כמעט אופסה בשנת 2024, ונותרו בה פחות מ100- מיליון שקלים. יש פער בין הנתונים בדוחות הכספיים לבין המצב בפועל, משום שהתשלומים מבוצעים מאוחר יותר. ירידת מלאי הדירות – חוק הדיור הציבורי )זכויות רכישה( הביא למצב של חור בדלי בשל קצב ירידת מספר הדירות והיקף ההכנסות ממכירת הדירות לעומת היכולת לרכוש. התקבלה החלטה עקרונית לשינוי מתווה של קבלת דירות לפי קרקע. ההתחייבות של המשרד הייתה רכישת 1,700 דירות בשלוש שנים, 133 לא הייתה עמידה ביעד משום שהמזומן הגיע בשלב מאוחר של השנה, לצד עליית מחירי הדיור וההשפעות מכך. יש שני ערוצים לקבלת דיור ציבורי: משרד הבינוי והשיכון (שני שלישים מהזכאים) ומשרד העלייה והקליטה (שליש מהזכאים). יש שני סוגי פתרונות דיור: דירות שמפוזרות בקהילה בכל רחבי הארץ ובתי גיל הזהב או מקבצי דיור שמיועדים לאוכלוסיית הקשישים. בתחום השיפוצים מתעדפים את הדירות שנמצאות ברמה נמוכה וקיבלו ציון נמוך. לפי התוכנית הרב-שנתית יש להגיע למצב של טיפול רק בדירות שזקוקות לשיפוץ ברמה 2+1 כדי שהן יגיעו לרמה 5 לפי המדיניות אוכלוסיית הנכים מתועדפת, וכ-. 80% מהדירות שנרכשו הן נגישות. יש שני סוגי רכישה: רכש למלאי באמצעות חברת עמידר ורכישת דירות נ"ר )נכסי רכישה( שמיועדות לאוכלוסיית הנכים. שיתוף הפעולה עם משרד הרווחה להחזרת הדירות לזכאי הדיור הציבורי הוא ברמה נמוכה מאוד, והמשרד מנהל הליכים משפטיים כדי להשיב כ100- דירות בכל רחבי הארץ. הם מתואמים עם מנכ"ל משרד הרווחה בנושא. המשרד מנסה לסייע בכל דרך לזכאים, ובשנה האחרונה נפתח ערוץ לקבלת סיוע במימון דמי שכירות מהמדינה שלא באמצעות הדיור הציבורי. כל הממתינים מקבלים שכר דירה עד 3,990 ש"ח, והם יכולים לשכור דירה לפי בחירתם. מנסים להגדיל את היעדים ולרכוש יותר דירות ביישובים ערביים, אולם יש בעיות ואחת מהן היא חריגות בנייה, והמדינה לא יכולה לרכוש דירות מסוג זה. יש ערוץ שלם ומרכזי בזכאויות לאנשים עם מוגבלות מתוך הבנה והכרה שהם האוכלוסייה הראשונה שצריכה סיוע בדיור ציבורי נוכח הקושי באיתור דירות מותאמות בשוק החופשי. - מנכ"ל פורום הדיור הציבורי ציין כי תור הממתינים לדיור ציבורי הוא תור מטעה, מפני שיש עוד כ25,000- ממתינים באמצעות משרד הקליטה, אך מי שמנהל את מתן הזכאות הוא משרד הבינוי והשיכון. 210,000 משפחות מקבלות סיוע בשכר דירה, אולם הן לא זכאיות לדיור ציבורי מפני שהן אינן עומדות בקריטריונים לזכאות, כגון: לא לעבוד בתקופות מסוימות, או משפחות מרובות ילדים. הוקמה ועדה אך היא טרם הגישה את המלצותיה להגמשת הקריטריונים. אחת מהמלצות מבקר המדינה היא להקים תוכנית ארוכת טווח לדיור הציבורי, כלומר לייצר חשיבה משמעותית על מלאי באמצעות תכנון, בנייה, תקציבים ומנגנונים שלא קיימים כיום. - יו"ר שדולת הנכים בכנסת אמר בדיון כי נכים בקהילה בדיור הציבורי אינם מקבלים מענה ופרויקט נ"ר הוקפא. לא ניתן מענה לנכים שאין להם ממ"ד בבית. החזון הוא לתת פתרון לכל אחד ואחת בדיור הציבורי. - הוועדה שמעה מנציג משרד האוצר כי בשנים 2022–2021 נבנה מנגנון רכש משופר ותוכנית רכש משופרת יחד עם משרד הבינוי והשיכון. הפעילות של מכירת דירות הדיור הציבורי מביאה לכך שנמכרות כל הזמן דירות בהנחה ומדובר הרבה פעמים גם בדירות ישנות ולאו דווקא נגישות. מכיוון שחלק ניכר מהזכאים לדירות זקוקים לנגישות המשרד מחויב לרכוש דירות שהן יקרות יותר, וזה מעצים את הפער עם כל דירה שנמכרת. משרד הבינוי והשיכון פנה בעבר למשרד האוצר וביקש להעלות את רף תקרת הרכישה של דירה, והרף הועלה כמה פעמים. דיור ציבורי הוא פעילות פיסקלית תקציבית לגיטימית לחלוטין בסדר העדיפויות של הממשלה. מבחינת הכללים הפיסקליים וכללי החשבונאות הלאומית אי- אפשר להטיל על היזם לבנות על חשבונו ובמימונו דירות דיור ציבורי ולהעביר אותן ללא תמורה למלאי. אסור להוריד את מחיר הקרקע, משום שמדובר בהוצאה תקציבית וסדר 134 עדיפויות. מחיר מטרה היא תוכנית שנותנת דירות לזוגות צעירים והם משלמים בעבורן. בחזון לתוכנית שכירות בטוחה נכללו גם היבטים משלימים של יציאה מעוני )תוכנית נושמים לרווחה( ומנגנונים אחרים שמטרתם בסופו של דבר לתת סיוע לטווח ארוך כדי שאותם אנשים יצאו ממעגל העוני וממעגל הזכאות. לעיתים קרובות אפשר לראות שהדיור הציבורי משמר מלכודת עוני. - נציג משרד העלייה והקליטה אמר בדיון כי במשרד יש 26,000 ממתינים לדיור – 20,000 קשישים וכ6,000- שאינם קשישים. לקשישים יש פתרונות של דיור מוגן . המשרד מבצע את הרכש של דיור ציבורי באמצעות תקציב משרד השיכון, ועל פי הכללים מקבלים דירות שנרכשו ממשרד השיכון לטובת הזכאים של משרד העלייה והקליטה. יש בנוהל קבוצות זכאיות, מלבד הקשישים: חד-הוריות, נכים, חולים ומשפחות ברוכות ילדים. לקשיש יש סיוע מוגדל של 2,900 ש"ח אם הוא נמצא בהגדרת קשיש )מקבל קצבת ביטוח לאומי והשלמת הכנסה(. הממתינים מקבלים סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון. -נציגת משרד הרווחה והביטחון החברתי אמרה בדיון כי יש דירות שניתנו לעמותות ומתקיימים תהליכים משפטיים בעניינן, והיא מבקשת לקבל על כך תמונת מצב רחבה. כל השאלות מתכנסות לשאלת מדיניות דיור ממשלתית. רואים חשיבות ברכש על ידי בעלי דירה זכאים כדי לשמר את היציבות. -נציג רמ"י ציין בדיון כי חוק רשות מקרקעי ישראל קובע שתהיה הקצאת קרקעות בין היתר גם לדיור הציבורי, ובהתאם לחוק רמ"י הם סבורים שיהיה נכון לאפשר גם במכרזים של מחיר מטרה יחידות דיור שיוקצו עבור הדיור הציבורי – דירות שיירכשו על ידי משרד השיכון או דירות שהיזם יבנה. גם ההחלטה אילו דירות בפרויקט יירכשו היא החלטה של משרד הבינוי והשיכון. עמדת משרד האוצר ביחס למטלת יזם היא שאחוז מסוים מהדירות יימסר למשרד השיכון כדיור ציבורי. ראוי להקים צוות בין-משרדי כדי לקבוע תוכנית רב- שנתית לעניין. - נציגת משרד המשפטים ציינה בדיון כי הסיוע בשכר דירה הוא 90% אם הוא נמוך. אחרת,, הסיוע שמתקבל הוא בין 3,100 ל3,900- ש"ח לממתינים לדיור ציבורי. אולם שכר הדירה רק עולה, ולכן תשלום הסיוע לא באמת עוזר לממתינים והם נכנסים לחובות רבים בעקבות זה. כאשר הממתינים מעוניינים לשכור דירות – אין רצון להשכיר להם, בגלל היעדר ערבויות ותמיכה. יש ליצור מנגנון שיסייע להם גם בנושא זה. הסיוע המשפטי סבור שפרט להגדלת מלאי הדירות, יש למצוא גם פתרון חליפי בעת הזו, כמו הגדלת גובה הסיוע בשכר דירה בהתאמה לשכר הדירה בשוק, באמצעות מנגנון של ערבויות. - נציג חברת עמידר החדשה אמר בדיון כי בשנת 2022 יצא משרד הבינוי והשיכון למהלך רכש גדול ומאז רכשה חברת עמידר 1,049 דירות בכ59- יישובים ברחבי הארץ בהיקף של יותר מ2- מיליארד ש"ח. החברה מיצתה את כל התקציב שעמד לרשותה, עד השקל האחרון. ברכישת הדירות נכללו גם עלויות נלוות של כמה מיליוני שקלים לדמי תיווך. שמאים מטעם השמאי הממשלתי מפקחים על מחירי הדירות המוצעות ויש קריטריונים לגודל החריגה משומה. נוסף עך כך מובאת בחשבון חוות דעת של מהנדס על הצורך בשיפוץ הדירות. עמידר עושה מאמצים גדולים מאוד כדי לרכוש דירות איכותיות שיש להן ממ"ד ומעלית. - אזרחית המלווה אם שכולה שאיבדה את בנה לפני שלושה חודשים בעזה סיפרה בדיון כי משרד הביטחון ביקש מעמידר לסייע לה ברכישת הדירה. לפני כשבוע קיבלו הודעה מעמידר 135 שפקע תוקף החוק לרכישת דירות מהחברה לפני כשנתיים. ראוי לציין שתהליך הרכישה החל כמה חודשים לפני פקיעת תוקפו של החוק. - נציגת מרכז השלטון המקומי אמרה בדיון כי מצבן של דירות רבות הוא רעוע, הן ישנות והופכות להיות מבנים מסוכנים. אי אפשר להמשיך לתת יד למצב שבו דיירים בדיור הציבורי רוכשים דירות במצב לא טוב. אנו נמצאים בסיטואציות של סיכונים רבים: טילים, רעידות אדמה, קורוזיה של מבנים ועוד, ויש לוודא שגם הדירות שנמכרות יהיו במצב טוב. - נציגת הקריה האקדמית אונו ציינה כי אנשים שמרותקים לכיסאות גלגלים נאלצים פעמים רבות לרכוש דירות חדשות בלבד מפני שרק משנת 2009 נבנו דירות נגישות על פי החוק. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תזמין לישיבת המעקב את אביעד הכהן, יו"ר ועדת הכהן, לעדכון בהתקדמות הממצאים בדבר הזכאויות לדיור ציבורי, היעדים והמדדים, ואת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. - הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון וממשרד הרווחה והביטחון החברתי לקיים שיח בנוגע לסוגיית מלאי הדירות שהועברו למחלקות הרווחה ברשויות המקומיות ולבתי הכנסת ואינן חוזרות לטובת הדיור הציבורי. -הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לתת מענה בסוגיה שהוצגה בדיון על ידי באת כוחה של אם שכולה, ולדווח לוועדה על התוצאות. -הוועדה תעביר את נייר העמדה של הקליניקה לדיור ראוי בקריה האקדמית אונו לעיונו של משרד הבינוי והשיכון. 136 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב הקדמה ביום כ"ב בטבת התשפ"ה, 22 בינואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, משרד האוצר, רשות המיסים, משרד המשפטים, רשות התאגידים, רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, קרן ברל כצנלסון, עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, פורום קהלת, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה מסגן בכיר לחשכ"ל במשרד האוצר כי הם יצאו לתהליך עבודה בהתאם למתווה, ומתקדמים בהתאם לתכנון. הם ביצעו את הפעולות המיידיות הבאות: הבהרה שהחשבת אינה נושאת משרה, ניתוק חשבונות הבנק, פתיחת חשבונות פרטיים על ידי הרשתות, ותהליכי עבודה על פי המתווה של החשכ"ל. בתחילת השנה הבאה עתידה להיות מערכת כספית חדשה לשתי הרשתות, והן ינותקו ממרכב"ה. האגף מוביל את התהליך יחד עם הרשתות ובונה מערכות טכנולוגיות לשכר, לשיבוץ ולכוח אדם, והן יאפשרו פיקוח ובקרה כדי שהקצאת הכספים תתבצע ביעילות. כל התהליכים נעשים במקביל לניהול תהליכי הביקורת והבקרה במסגרת המשאבים הקיימים. רו"ח מלול העביר לאחרונה את הגרסה האחרונה של הדוח. יש ממצאים שמחייבים את התייחסות הרשתות לשם הכנת דו"ח סופי. ברור כי תהליך העבודה מול הרשתות בהיבט של תשלום הגמלאות צריך להשתנות. - הוועדה שמעה מהממונה על תגבור לימודי ליב"ה במשרד החינוך על כך שהרשתות כוללות 500 בתי ספר ומאות גני ילדים. בשנתיים האחרונות יש שינוי דרמטי מול הרשתות בהיבט של חלוקת הפיקוח לאזורים. בעבר הנורמה הייתה שמוסדות יכולים לנהל גמ"ח אשכולות ו"לשחק" או "ללוות" שעות מלימודי אנגלית לטובת לימודי עברית ובפועל לקצץ משמעותית ממקצוע ליב"ה אבל עדיין לקבל מימון. המפקח בודק את הנושא באופן נקודתי בכל מוסד. יש כיתות שיש להן חצי תקן והן מקבלות תקצוב בהתאם. לא נפתחות כיתות חסרות. האוצר טרם תקצב את כיתות השילוב של החינוך המיוחד לשנה זו, ולכן יש בעיית מימוש. לחינוך החרדי יש כללי משחק והוא מגדיר את כללי האוטונומיה שלו בנוגע להכשרות המורים. - נציג משרד מבקר המדינה ציין בדיון כי מבקר המדינה העלה את סוגיית גמ"ח אשכולות בדוח ולא במינוח הזה, הוא בדק את אופן הפיקוח ואילו הסדרים היו במשרד החינוך. - עו"ד המייצג מורות אמר בדיון כי הגיש כמה תובענות ייצוגיות בנוגע לחינוך העצמאי. הוא לא קיבל מענה ממשרד החינוך בעניין פעולות המשרד בגין מניעת המוסדות להעברת כספים ללימודי תארים למורים. הוגשה תביעה ייצוגית בנושא. - ממשרד האוצר נמסר כי מודל התקצוב הנורמטיבי הוא המודל היחיד שאפשר להפעיל ברשתות והם עושים עבודה מאומצת להחיל את המודל עליהן. העודף התקציבי הוא בנוגע לשעות ההוראה. מוסדות ברשויות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך מקבלים יותר תקצוב מרשויות אחרות. 137 - הוועדה שמעה מנציג רשות התאגידים כי העמותה קיבלה אישור מחודש אוקטובר עד דצמבר 2024. לשנת 2025 טרם הוגשה בקשה. אישור ניהול תקין ניתן לעמותות שמגישות את הדיווחים שלהן על פי דין, ואין לרשות שום אינדיקציה של התנהלות אחרת שמצדיקה את אי- מתן האישור. בודקים הפרות של חוק העמותות, ובמקרים קיצוניים שיש בהם התנהלות בניגוד לחוק אחר. - נציגת משרד המשפטים ציינה בדיון כי אם יש למשרד החינוך מידע הוא חייב להימסר לכנסת. סוגיית הסוביודיצה אינה רלוונטית לנושא. נוסף על כך, משרד המשפטים עוסק בתהליכים שנעשים ומעורב בהם. המשנה ליועמ"ש לממשלה כתבה חוות דעת משפטית שלפיה לא ישלמו על אופק חדש עד שיגובשו תקנות שעומדות באמות מידה משפטיות. מנגנון התקצוב הנורמטיבי – גם עליו כתבו המשנים ליועמ"ש חוות דעת, ונאמר בה שקמה חובה משפטית לשנות את הסדר מנגנון התקצוב הקיים למנגנון תקצוב נורמטיבי, כפי שקיים בחינוך הממלכתי. המדינה לא תישא באחריות כספית או אחרת כלפי הרשתות בשל ליקויים בהתנהלותן. -יועץ המנכ"ל של רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל אמר בדיון כי בשנה הקודמת פרסם משרד החינוך חוזר שלפיו אם לא יחילו את תוכנית אופק חדש – יאבדו את הרישיון. הרשת נבדקה מעבר לכל נורמה בשנה הקודמת כדי לקבל אישור ניהול תקין מרשמת העמותות, והאישור ניתן במועד מאוחר שלא באשמת הרשת. הרשת מתוקצבת בהתאם להגשת הוצאות. הפער של 50% תשלום למורות אינו נמצא בחינוך עצמאי, ולכן אין לנו אינטרס להפחית את שכר המורות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת דיווח ממשרד האוצר על ניתוק הרשתות ממערכת מרכב"ה שצפוי ב1- בינואר .2026 - הוועדה מצפה ממשרד האוצר להמציא לשולחנה את הנתונים החסרים בדו"ח מלול, תוך שלושה שבועות מיום הדיון, ואם לא ייעשה כך – הוועדה תדרוש עצירת תקציבים. - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להשיב בדיון הבא על השאלות הללו: א. כמה כיתות חסרות נסגרו בשנה זו? ב. האם המוסדות יישמו את הנורמה החדשה בנוגע להפסקת גמ"ח אשכולות? ג. כמה בתי ספר בשתי רשתות החינוך אינם מלמדים לימודי ליב"ה על פי התקן? ד. האם יש תהליך להוצאתם או תיקונם? - הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים להעביר לבדיקת היועמ"ש לממשלה את סוגיית עבירות השכר של המורים ברשתות החרדיות. - הוועדה תשלח מכתב למשרד המשפטים ותבקש חוות דעת של היועמ"ש על סוגיית גמ"ח אשכולות, שאיפשרה לרשתות לקבל מיליוני שקלים. - הדיון הבא יתמקד בנושא גמ"ח אשכולות ומעקב אחר תיקון הנורמה במוסדות. כמו כן הוועדה תדון ברישום כוזב וקבלת כספים במרמה. על כל המשתתפים להתכונן מראש להתייחס לסוגיות אלו ולהעביר לוועדה בתקופה הקרובה נתונים וטבלאות. 138 מניעת אלימות בספורט, דוח שנתי 71ג הקדמה ביום ה' בשבט התשפ"ה, 3 בפברואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה ישיבת ועדה משותפת עם ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא מניעת אלימות בספורט − דוח שנתי 71ג. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד התרבות והספורט, המשרד לביטחון לאומי, נציבות כבאות והצלה, משטרת ישראל, משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, הנהלת בתי המשפט, משרד ראש הממשלה, המועצה להסדר ההימורים בספורט, ההתאחדות לכדורגל בישראל, מינהלת הליגות לכדורגל – IPFL, מינהלת ליגת העל בכדורסל, קבוצות כדורגל בליגת העל, יוזמות אברהם, עמותות, עיתונאים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מטרת הביקורת: ביקורת המעקב נעשתה על תיקון הליקויים שנמצאו בדוח הביקורת הקודם, שפורסם באוקטובר 2015. הרחבת הביקורת נעשתה על ידי היחידה המשטרתית החדשה שהוקמה באוגוסט 2017 המערך למניעת אלימות בספורט.: הנושאים העיקריים שנבדקו: פעילות המועצה למניעת אלימות בספורט, טיפול באירועי אלימות וגזענות בספורט, פעילות משרד התרבות והספורט, המערך הייעודי שהוקם במשטרה לטיפול באלימות בספורט ותפעולו. 50% מהליקויים שהוצגו בדוח לא תוקנו. הליקויים: המועצה למניעת אלימות בספורט − בביקורת הקודמת נמצא כי המועצה לא גיבשה תוכנית מסודרת "לפעולה ולטיפול בנושא האלימות בספורט", כמתחייב מתפקידיה על פי החוק. בביקורת המעקב נמצא כי המועצה פעלה עד שנת 2017 וכי הפסיקה את פעילותה בטרם גיבשה תוכנית. תכלול המערך למניעת אלימות בספורט בידי משרד התרבות והספורט – בביקורת הקודמת נמצא כי המשרד לא השכיל להוביל ולתכלל את פעילות הגופים השונים בתחום מניעת האלימות בספורט ואת קידום הנושאים הקשורים לבנייה ולהפעלה של המערך להתמודדות עם אלימות בספורט. בביקורת המעקב נמצא כי המשרד טרם גיבש תוכנית כוללנית ליישום החוק לאיסור אלימות בספורט, שבה מוצגים יעדים, לוח זמנים להשגתם וכלי מעקב ומדידה. עוד נמצא בביקורת המעקב כי המשרד אינו מתפקד כגוף המתכלל את הגופים ואת הפעולות למניעת אלימות בספורט, באמצעות שיתוף פעולה עם הגופים הקשורים לנושא הספורט, כדי לגבש כלי אכיפה, מניעה וחינוך וכדי לבדוק אירועי אלימות בספורט. מומלץ שהגוף המתכלל של הגופים ושל הפעולות בכל הקשור למניעת אלימות בספורט יהיה משרד התרבות והספורט. שימוש בכרטיסי אוהד לזיהוי מורחקים ממגרשים − בביקורת הקודמת נמצא כי למרות המלצות ועדת צור ואישורן על ידי השרה דאז ב2015-, טרם נערך קישור בין כרטיסי האוהדים לבין המערכת הממוחשבת של המשטרה שנועדה לזהות אוהדים שהורחקו ממגרשים. בביקורת המעקב נמצא כי לא חל שינוי במצב. התקנת מצלמות זיהוי פנים באצטדיונים − בתשובת המשטרה לביקורת הקודמת נכתב כי נוסף על המצלמות המתעדות התנהגות חריגה של צופים בעת אירועי ספורט, מסוף שנת 2015 תפעיל 139 החטיבה לזיהוי פלילי באח"ם מערכת זיהוי פנים שתסייע לזהות אנשים באופן ממוחשב. בביקורת המעקב נמצא כי המשטרה לא הפעילה עדיין מערכת כזו. היעדר נתונים אמינים על שיעור המורחקים ממגרשים ועל יעילות הענישה − בביקורת הקודמת צוין כי על אח"ם לעקוב אחר האופן שבו מיישמים קציני החקירות את ההוראה לחייב מורחקים להתייצב בתחנת המשטרה, לעדכן את ההוראה או לגבש לה חלופה לפי הצורך. בביקורת המעקב נמצא כי למטה הארצי במשטרת ישראל אין נתונים על התייצבות מורחקים שהוטלה עליהם חובת התייצבות בתחנת המשטרה במועד המשחק. מומלץ כי אח"ם ואגף שיטור, אבטחה וקהילה יטפלו בהסדרת ריכוז הנתונים באשר להיקף ההתייצבות בפועל של המורחקים, וכן שביחידות אלו תנותח האפקטיביות של כלי ענישה זה, כדי לטייב את השימוש בו. הטיפול בעבירות גזענות בספורט − בביקורת הקודמת ציין מבקר המדינה כי "המיעוט הבולט של תיקי חקירה וכתבי אישום בשל התבטאויות גזעניות בכל העונות משקף חולשה מהותית ועשיה בלתי מספקת של מערך האכיפה המשטרתי". בביקורת המעקב נמצא כי בעונות המשחקים 2018−2017 ו2019−2018- פתחה המשטרה תיק חקירה אחד בלבד בנושא עבירת גזענות בספורט, וכי לא הוגש בגינו כתב אישום. מדובר בירידה ניכרת בהשוואה לעונות המשחקים הקודמות. לעומת זאת, בית הדין של ההתאחדות לכדורגל הרשיע בעבירות גזענות ב56- מקרים, ובית הדין של איגוד הכדורסל הרשיע ב15- מקרים. היקף הרשעות זה מביא לידי ביטוי עלייה ניכרת במאות אחוזים בהשוואה לשנים שנסקרו בדוח הקודם. המערך הייעודי במשטרת ישראל לטיפול באלימות בספורט – 1. משרד התרבות והספורט מימן את הקמת המערך הייעודי במשטרה לטיפול באלימות בספורט ואת ותפעולו, אך המערך שהוקם לא מיצה את מלוא הפוטנציאל לפעילות המוסכמת. משרד התרבות והספורט מימן 6.3 משרות, שבהן הועסקו עובדים במשטרה במשימות שאינן מניעת אלימות בספורט; 2. במועד סיום הביקורת, בספטמבר 2020, טרם נבחנה הפעלת שלב ב' של איוש המערך ובעקבות היעדר הסכמות בין משרד התרבות והספורט לבין המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל באשר להמשך מימון פעילות המערך החל משנת 2021 המשך הפעלת המערך מוטל בספק., סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה את דבריו של שר התרבות והספורט מיקי מכלוף זוהר. לדבריו הפתרון הבלעדי לעניין האלימות בספורט, שיוביל לשקט במגרשים, הוא מצלמות לזיהוי פנים. יש כיום טכנולוגיות שמשתמשים בהן בכל רחבי העולם המביאות ל100%- תפיסה של עבריינים. כל אוהד שיכנס למגרש, ויחליט לעשות עבירה פלילית במשחק כדורגל או כדורסל, ייתפס וייענש בהתאם. מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים מתנגדת למהלך מחשש למאגרי מידע, ואנו מבקשים למצוא לכך פתרון. אם לא נציב מצלמות לזיהוי פנים, האלימות לא תיפסק. יש שיטות רבות יצירתיות להסתרת אמל"ח ולהכנסתו למגרשים. המשטרה נאלצת לערוך בדיקות פולשניות ואוהדים נורמטיביים רבים מתנגדים לכך. בעת ביצוע העבירה שוטר יוכל להגיע לעבריין ולהעניש אותו. כיום הענישה היא קנסות מינהליים והרחקת אוהדים. סוגיית המצלמות נדונה בוועדת שרים לענייני חקיקה וכרגע היא נמצאת בדיון במשרד לביטחון לאומי. השר סבור שכל קבוצות הספורט חייבות להחליט שכל אוהד שיכנס למגרש יהיה אוהד מזוהה. נוסף על כך, הן זכאיות גם להתקין 140 מצלמות לזיהוי פנים. בסיום המשחק, המועדון יעביר למשטרה פרטים בדבר הנזקים שנגרמו במהלכו. משרד התרבות והספורט יממןאת עלויות המצלמות לזיהוי פנים ותפעול המערכת ב100%-, וזו תהיה הבשורה במגרשי הספורט. ההערכה התקציבית למשרד היא 7-6 מיליון ש"ח. המשרד תיקצב את היחידה לאלימות בספורט והיא ומספר התקנים בה יגדל. נוסף על כך, המפכ"ל החליט למנות קצין בדרגת תת-ניצב שיהיה אחראי לסוגיה. נוסף על כך, ראוי להציב שופט בבתי המשפט שיעסוק רק בתחום הספורט, יחד עם הרחבת הענישה בעבירות הללו. עניין זה הוזכר עוד בדוח מבקר המדינה לשנת 2020. עם כניסתי לתפקיד בשנת 2023 התחלתי בפעולות אקטיביות: סיום החקיקה בנושא קנסות מינהליים והרחקות ממגרשים; שתי פעימות של מתן תקציבים ליחידה למניעת אלימות בספורט; עבודה מול משרד המשפטים להקצאת שופט ייעודי בתחום הספורט ומצלמות לזיהוי פנים. הפתרון העיקרי היא יכולת המשטרה להגיע לכל פורע, והיא יכולה להתממש באמצעות מערכת מצלמות לזיהוי פנים. מדובר בכלי הרתעתי שבאמצעותו בסוף התהליך תהיה ענישה. לא יכול להיות שיהיה פושע במגרש שלא ייתפס בגלל שימוש בטכניקות לא מתאימות. ראוי שכולנו נירתם למאבק הלאומי ונחוקק את החוק להסדרת מניעת האלימות בספורט בשיתוף חברי כנסת שיזמו הגשת הצעות חוק פרטיות בנושא. - נציגת המשרד לביטחון לאומי אמרה בדיון כי מערכות צילום ביומטרי נכללו בתחילה בחוק העוסק במערכות צילום מיוחדות, אולם בשל הרגישות הממשלה החליטה להפריד בין שני החוקים. לאחרונה עברו תקנות בדבר מערכת לזיהוי לוחית הרישוי של כלי הרכב. הצעת חוק בדבר הצבת מצלמות ביומטריות לזיהוי פנים אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה, אולם הוחלט לנסות הגיע למתווה מוסכם עם הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה עוד לפני הקריאה הראשונה, ובנושא זה נערכים דיונים בין המשרדים הרלוונטיים. מדובר בנושא מורכב והוא יובא בפני השר לביטחון לאומי החדש. - נציגת משרד המשפטים דיווחה כי הצעת חוק ממשלתית בנושא מצלמות לזיהוי פנים עברה בוועדת שרים לענייני חקיקה בספטמבר 2023, בתמיכת משרד המשפטים, וכי הנושא נמצא כרגע בדיונים במשרד לביטחון לאומי. ביולי 2022 הוצע חוק מקיף למניעת אלימות, שלפיו אפשר לטפל בחלק מאוד קטן של העבריינות במגרשים בכלים פליליים, וראוי לתת למשטרה כלים אחרים )קנס( עבור עבירות שהן פחות חמורות, כמו הכנסת אביזרים אסורים. במאי 2023 ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה את רוב העבירות כעבירות מינהליות שמוטל בגינן קנס, ולאדם יש את הזכות להישפט. המודל המשולב − על עבירות קלות שרווחות בציבור, שאי-אפשר להגיש בגינן כתב אישום, הפתרון הוא קנס בהתאם לחומרת ההתנהגות, ואילו בעבירות חמורות מופעלים כלים פליליים וכך אפשר לשלוט באירועים. הכלי המינהלי הוא כלי חשוב שהכנסת הביעה בו אמון. יש להתרכז ביישום החוק ובמיצוי ההליכים טרם החשיבה על שינוי החוק. - מנכ"ל קבוצת מכבי חיפה אמר בדיון כי אירועי האלימות נעשים בידי מיעוט של פורעים, שיש לטפל בהם. לדבריו, ראוי להפריד בין פירוטכניקה לאלימות. הפתרונות שהועלו כאן נמצאים זמן רב על השולחן, ויש לתכלל את הנושא ולפעול להסרת החסמים. האלימות במגרשי ספורט באירופה קשה עשרות מונים מזו שמתרחשת בישראל. אם לא נטפל במיעוט, זו שאלה של זמן שהמצב יחמיר גם בישראל. הרגולציה חייבת להיעשות ברמת מדינה. 141 - מנכ"ל מינהלת הליגות לכדורגל אמר בדיון כי המינהלת מברכת על כך שניתן תקציב ליחידה למניעת אלימות בספורט, אך יש לחזקה. נוסף על כך, יש להעניש, להרתיע ולהוציא את הפורעים מהמגרשים. אנשי המינהלת דורשים שופט לתחום הספורט, נוסף על הקנסות המינהליים. - הוועדה שמעה מאוהד קבוצת מכבי תל אביב שההסתכלות על האוהדים צריכה להיעשות בצורה חיובית. ארגון האוהדים מפחית את הקיטוב ואת האלימות ויש לשתף אותו בשיח כדי ליצור שינוי. על פי נתוני המשטרה 0.08% מסך האוהדים נעצרים. - הוועדה שמעה מרמ"ד מניעת אלימות בספורט במשטרת ישראל כי האוהדים המורחקים מהמגרשים מחויבים להתייצב בתחנת משטרה למשך מספר שעות ואם אינם מתייצבים, הם מקבלים קנס של 2,000 שקלים הנשלח אליהם בדואר. כרטיס חכם של אוהד בשילוב זיהוי פנים מופעל כבר בכל העולם ויסייע באיתור אוהדים במקרה הצורך. המשחקים הם בניהול אזרחי, וכניסת משטרה למגרשים נעשית לפי החלטה מבצעית. הטכנולוגיות מסייעות בכל ההיבטים. בעתיד, המגנומטר יבטל את הבידוק הידני, ולשם כך נערכים ניסויי מעבדה בגרמניה. בעונה הנוכחית הוגשו 12 כתבי אישום, 34 תיקים נפתחו בגין אלימות באמצעות פירוטכניקה ושני תיקים בגין התבטאות גזענית. ענישה מחמירה היא לב הסוגיה, ויש צורך באחידות ארצית בין בתי המשפט. ראוי שהענישה תהיה מחמירה ואחידה גם מחוץ למגרשים. הנושא העיקרי הוא מחסור במודיעין ובתובע בלעדי לתחום הספורט. - נציג פרקליטות המדינה הציע בדיון שמשטרת ישראל תעביר לפרקליטות את נתוני התיקים שנפתחו וכי שם יבדקו באילו תיקים הוגשו כתבי אישום ומה הסטטוס שלהם. מצד אחד רוצים להחמיר בענישה, אולם מצד אחר העבירות הפכו לעבירות ברירת קנס, שכוללות גם עבירות כגון כניסה לשדה המשחק והכנסת אבוקות למגרש. לדבריו, יש לקונות נוספות בחוק שיש לחשוב עליהן. - מנכ"ל מינהלת ליגת העל הכדורסל אמר בדיון כי המימון של השיטור הוא על חשבון קבוצות הכדורסל, ויש קבוצות שאינן יכולות לעמוד בעלויות. מבקש שהכדורסל יושווה לכדורגל ברמת העלויות התקציבית. הוא מסר כי יש פרויקט מאושר בהסכם של הטוטו לשנים .2025−2024 -מנכ"לית עמותת ערכים בספורט אמרה בדיון כי העמותה מתכללת את התוכניות יחד עם הגופים השותפים בהובלת בית הנשיא ומשרד התרבות והספורט. התוכנית הסדורה מדברת על חינוך, על תרבות ארגונית ועל שיתוף ציבור )הורים ואוהדים(. עם פרוץ המלחמה נעצרו הדיונים ושום תקציב לא הועבר לעניין. בין השאר, משרד התרבות והספורט העביר את הכספים הרלוונטיים למחלקות הילדים והנוער ביישובי קו העימות. - מהמועצה להסדר ההימורים בספורט נמסר כי בשבוע שעבר אושרה בוועדת הכספים הצעת חוק שהובילו משרד התרבות והספורט ומשרד האוצר, ולפיה יש 70 מיליון שקלים של כספי שיווק, שמהם יועברו לפרויקטים חברתיים מינימום 7 מיליון שקלים ומקסימום 25 מיליון שקלים. המשרד הגדיר בחקיקה חמישה פרויקטים חברתיים, ובהם מניעת אלימות בספורט. - נציג קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב אמר בדיון כי הקבוצה חרתה על דגלה פעילות ענפה למען הקהילה כדי לשפר את חווית האוהד בעת הגעתו לאצטדיון. הוא הוסיף הקבוצה נמצאת 142 בקשר הדוק עם ארגון האוהדים וכי הם פועלים רבות למיגור האלימות ביציע בלומפילד. עוד אמר נציג הקבוצה כי מפרוץ המלחמה מועדוני הכדורגל נרתמו לטובת הקהילה באופן יוצא דופן. - מנכ"ל קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים אמר בדיון כי השנה חלה ירידה דרסטית בנושא הגזענות והאלימות. בקבוצה מודעים לבעיות, ומשתמשים במצלמות, אך הבעיה היא בענישה שכן הקבוצה משלמת מדי שנה מאות אלפי שקלים של קנסות בגין התהגות אוהדים. הקנסות המינהלתיים סייעו בהפחתת עבירות האלימות. הקבוצה כפופה להנחיות המשטרה בנושא. לדבריו, קשה לקבוצה "לעשות את העבודה" של שלוש רשויות. כחלק מתקנון המשמעת החדש, שבעלי הקבוצות חתמו עליו, חל איסור על קריאות גזעניות. מכירת כרטיסי חוץ היא רק לקבוצה שיש לה יותר מ5,000- מנויים. - ממשטרת ישראל נמסר כי זורקי האבוקות היו רעולי פנים, וכי הם מחליפים את בגדיהם כדי שלא יזהו אותם. - בשם התוכנית "בועטים את האלימות והגזענות מהמגרשים" נאמר בדיון כי הבעיה היא חוסר האכיפה, ויש אירועים רבים שאינם מטופלים. במסגרת התוכנית נשלחים משקיפים לכל מגרשי הכדורגל בליגת העל שמוכנים לתת מידע מהותי. - נציג יוזמות אברהם ביקש לחזק את קבוצות הספורט שפועלות מתחילת המלחמה בנושאים שונים. - הוועדה שמעה מאוהד בית"ר ירושלים על כך שנוכחות משטרה ביציעים יוצרת סוג של חיכוך לא טוב, ש"מדליק" את היצרים והכעסים. יש ענישה אחידה שחלה על כל הקהל למרות שרק מיעוט ממנו זורק חפצים. נוסף על כך, יש עונשים נוספים שההתאחדות מטילה, ובהם משחק ללא קהל. לדבריו, הקהל הרחב אינו אשם בעבירות שמבצע מיעוט. - היועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל בישראל מסר בדיון כי סעיפים שקוראים לענישה קולקטיבית )רדיוס ומשחקים ללא קהל ( בוטלו. יש עונש אחד שמוטל על קבוצה והוא שליחת קהל חוץ למשחק. - מנכ"ל משרד התרבות והספורט אמר בשיתוף עם מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי ומנכ"ל משרד משפטים ייערך דיון "שולחן עגול" כדי לקדם את הדברים ולהחליט מי מתכלל את הטיפול בנושא. 143 החלטותיהן והצעותיהן של הוועדות - הוועדות סבורות שכדורגל היא חוויה כיפית ומהנה לכלל הציבור. האוהדים הם חלק בלתי נפרד מהנעשה במגרשי הכדורגל. כלל האירועים מתנהלים בצורה שגרתית, אולם די באירוע אחד לגרימת קריסה. - הוועדות מבקשות ממשרד ראש הממשלה להעביר דיווח בתוך 60 יום בכל הקשור להצעת חוק להתקנת מצלמות חכמות לזיהוי פנים במגרשים. - הוועדות מבקשות ממשטרת ישראל להעביר נתונים בדבר מספר כתבי האישום שהוגשו בעונה הקודמת. - הוועדות התרשמו שפרקליטות המדינה אינה מבינה את חומרת הענישה הנדרשת של האוהדים העבריינים. - הוועדות מבקשות מהמועצה להסדר ההימורים בספורט לקבל דוח בדבר התוכנית למניעת אלימות במגרשים, כמה "כסף צבוע" למימונה ומי מבצע אותה. -הוועדות מבקשות ממנכ"ל המשרד לביטחון לאומי להיפגש עם מנכ"ל משרד התרבות והספורט לצורך קביעת הגורם שיתכלל את הטיפול בנושא. - הוועדות דורשות שחלק מהתקציבים יוקצו לתוכניות למניעת אלימות במגרשים, תוך חיבור עמותות שעוסקות בנושא. - הוועדות ישלחו מכתב ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לבדיקת הגורם המטפל כעת בסוגיית זיהוי פנים באמצעות מצלמות במרחב הציבורי. - במידת הצורך הוועדות ייזמו חקיקה שתסייע בפתרון המצב במגרשים. - הוועדות יקיימו ישיבות מעקב בעוד חודשיים יחד עם הוועדה לביטחון לאומי. 144 לימודי אנגלית במערכת החינוך, דוח שנתי 2024 הקדמה ביום כ"א בשבט התשפ"ה, 19 בפברואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא לימודי אנגלית במערכת החינוך − דוח שנתי 2024. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו), התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית, המועצה לחינוך ממלכתי עברי (להלן: תלמ"א), הנהגת ההורים הארצית ומועצת התלמידים והנוער הארצית. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה ביולי 2024 פורסם דוח שסקר את המדיניות והפעולות בלימודי השפה האנגלית בשנים האחרונות. ידיעת האנגלית היא כלי חשוב להשתלבות בחיים המודרניים בישראל ובעולם, ובכלל זה בשוק התעסוקה המתקדם ובלימודים גבוהים. מטרת הביקורת הייתה לבחון באיזו מידה תרמו מדיניותו של משרד החינוך ופעולותיו בשנים האחרונות להגברת שליטת התלמידים בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי בשפה האנגלית. תקופת הביקורת: פברואר 2023 עד ספטמבר .2023 הנושאים העיקריים שנבדקו: תמונת המצב של הפערים בהישגי התלמידים בלימודי האנגלית, המחסור הכמותי והאיכותי במורים לאנגלית במערכת החינוך והתוכנית הלאומית לקידום הוראת האנגלית מ2017-. נתוני מפתח: שיעור נבחני הבגרות באנגלית ברמת 5 יחידות לימוד בשנת 2022 ביישובים הנמצאים באשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים 7) עד 10( היה 66% לעומת היישובים מאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים 1) עד (3 − .26% שיעור בוגרי 5 יחידות לימוד אנגלית שקיבלו במבחן הפסיכומטרי פטור מלימודי השלמה באנגלית במוסדות להשכלה גבוהה בשנת 2022 היה 30% − ירידה לעומת השיעור בשנת 2015 שהיה 36%. מספר המורים לאנגלית החסרים במערכת החינוך לפני שנת הלימודים התשפ"ג היה 711; מספרם של המורים לאנגלית שאינם בעלי ההכשרה הדרושה להוראת המקצוע היה 3,300 26%)(. התוכנית הלאומית לאנגלית נועדה להימשך חמש שנים, אך פעלה כמסגרת מגובשת רק במשך שלוש שנים. היא הופסקה ללא החלטה רשמית וללא בחינת תרומתה. שיעורי הירידה בהיקף השעות שהוקצו לתוכנית "סולמות" )תוכנית לסיוע לתלמידים להיבחן ברמה גבוהה יותר בבגרות באנגלית( לתלמידי 4 ו5- יחידות לימוד באנגלית בשנת הלימודים התשפ"א היו 75% ו.88%- שיעור בתי הספר 327( מתוך יעד של 620 בתי ספר) שהופעלה בהם תוכנית Talk Let's (תוכנית לאנגלית דבורה בכיתות ז'), בשנת הלימודים התשפ"ג היה 53%. ליקויים: פערים גדולים ברמת האנגלית של בוגרי מערכת החינוך: רמת האנגלית של התלמידים מהאשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים גבוהה בהרבה מאשר באשכולות הנמוכים (שיעור נבחני 5 יחידות לימוד − 66% לעומת 26% בהתאמה); רמת האנגלית של תלמידי המגזר היהודי גבוהה בהרבה מאשר במגזר הערבי (שיעור נבחני 5 יחידות לימוד − 54% 145 לעומת 27% בהתאמה); רמת האנגלית של תלמידי החינוך היהודי הממלכתי והממלכתי-דתי גבוהה בהרבה מאשר בחינוך החרדי (שיעור התלמידים שלא נבחנו כלל − 6% לעומת 55% בהתאמה). מומלץ כי משרד החינוך יגבש תוכנית שתתמקד בצמצום הפערים בין הישגי התלמידים באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים לבין התלמידים באשכולות הגבוהים, בין הישגי התלמידים הערבים לבין הישגי התלמידים היהודים; נוסף על כך, מומלץ כי המשרד ישקול להכין תוכנית לימודים לאנגלית המתאימה לתלמידי המגזר החרדי, שתביא להעלאת שיעורי ההיבחנות שלהם בבחינות הבגרות. הטיפול במחסור במורים לאנגלית במסגרת התוכנית הלאומית לאנגלית: למרות שמשרד החינוך עמד ביעד לשנים התשע"ח עד התש"ף 2020−2018() של התוכנית הלאומית לגיוס מורים חדשים לאנגלית 1,000( מורים מדי שנה) נמשכת בעיית המחסור במורים לאנגלית − הן המחסור הכמותי (מחסור של 711 מורים לפני שנת הלימודים התשפ"ג 2023)() והן המחסור האיכותי )ל26%- מהמורים לאנגלית בשנת הלימודים התשפ"ג − כ3,000- מורים − חסרה ההכשרה הנדרשת להוראת האנגלית(. מומלץ כי משרד החינוך ישתמש במודל לחיזוי ההיצע והביקוש למורים שהחל לגבש לפני קרוב לעשור כדי שתהיה ברשותו תמונת מצב מהימנה, כבסיס מושכל לתכנון ארוך- טווח של כוח ההוראה ולגיבוש תוכניות להתמודדות עם המחסור במורים לאנגלית. עוד מומלץ כי משרד החינוך יקבע יעד אסטרטגי לחיזוק מעמד המורה בישראל ויפעל להשגתו בכל המעטפת הנלווית למעמד המורה − בתנאי ההעסקה ובסביבת העבודה, באיכות ההוראה ובממשקים שבין המורה למנהל בית הספר, לתלמידים ולהורים. הפעלת התוכנית הלאומית לאנגלית: אף שהתוכנית נועדה להימשך חמש שנים, היא פעלה כמסגרת מגובשת וקוהרנטית רק שלוש שנים, בשנות הלימודים התשע"ח עד התש"ף 2017( עד 2020). חלק מרכיביה לא תוקצבו לשנת הלימודים התשפ"א 2021() ולא הופעלו, או שתקצובם והיקף הפעלתם צומצמו מאוד. משרד החינוך לא קיבל החלטה רשמית על סיום התוכנית הלאומית, ולפיכך גם לא הפיק ממנה לקחים לעתיד כדי לוודא שהושגו יעדיה. מומלץ כי משרד החינוך יגבש תוכנית המשך רב-שנתית לתוכנית הלאומית שתתבסס על הפקת לקחים מקיפה מביצוע התוכנית הלאומית ומפעולות מרכזיות נוספות שנעשות לקידום השפה בבתי הספר ותלווה בהערכה בידי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (להלן: ראמ"ה). מומלץ כי יעדי תוכנית ההמשך ייקבעו בראייה כוללת של תרומתם לקידום האתגרים המערכתיים המרכזיים לשיפור הוראת האנגלית בשנים הקרובות ולשיפור שליטת התלמידים בשפה. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה ממנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני את הדברים הללו: בימים אלה אנו בונים תוכנית אסטרטגית ברמה לאומית לקידום מקצועות: מדעים, טכנולוגיה, מתמטיקה והנדסה ונקים לצורך כך אגף בכיר. התוכנית תתקיים בבתי הספר, במחוזות ובמטה. יש טיוטה להצעת החלטת ממשלה שתובא בימים הקרובים לצורך תקצוב. ישראל הולכת לפתח מערכת בינה מלאכותית ייחודית. רוב תלמידי העל-יסודי כבר עוסקים בתחום הבינה המלאכותית. מדובר בשינוי מהפכני במגוון תחומים, כגון: בקרה, הערכה, תפעול לוגיסטי, בדיקת מבחנים ועבודות, בדיקת בחינות בגרות ועוד. סוגיית האנגלית לצד לימודי השפה 146 הנוספים– המשרד פועל לפי סטנדרטים בין-לאומיים תוך חיזוק השפה הדבורה, בניית תוכניות ללימודים למסגרות ייחודיות, מיקוד באוכלוסיות המוחלשות )אשכולות 1 עד 3(, חדשנות דיגיטלית ותמיכה כספית-תקציבית. השנה ההיבט התקציבי קשה, והוא ישליך על פעולות המשרד. על משרד החינוך להיות אפקטיבי ולהתייעל תוך יצירת שיתופי פעולה עם ארגוני המגזר השלישי והרשויות המקומיות. יש לבדוק היכן מתקיימת הצריכה ובאיזו כמות. לתוכנית גפ"ן יש יתרונות רבים, שאחד מהם הוא שבסמכות מפקח לא לאשר תוכנית לבית ספר אם לא יובאו בחשבון דברים שמתבססים על הישגים נמוכים באנגלית. נוסף על כך, יש גפ"ן רשותי, שלפיו כל רשות יכולה לבחור תוכניות ולימודי אנגלית בעלות של כ5- מיליון ש"ח. המשמעות היא כ50- מיליון ש"ח בעבור תכוניות תוספתיות ללימודי אנגלית. נוסף על כך, יש תוכניות של שילוב תלמידי כיתות י' עד י"ב באקדמיה. יש אוכלוסיות שלא יהיו על המסלול אם לא ילמדו 3 יחידות לימוד באנגלית. עם זאת, אפשר לקדם תלמידים שלומדים 3 יחידות לימוד אל עבר 4 יחידות לימוד. - עוד נמסר לוועדה כי משרד החינוך מפעיל תוכניות רבות ומספק פתרונות מגוונים כדי לקדם את הוראת האנגלית בארבעה מוקדים: יותר מ1,000- מורי אנגלית מצטרפים מידי שנה, והאתגר הגדול הוא לשפר את ▪ איכות ההוראה שלהם. צמצום פערים בין האוכלוסיות השונות, כמו פיתוח מענים דיגיטליים.▪ 32 קורסים דיגיטליים ויחידות הוראה מתוקשבות ללא עלות לקידום מיומנויות השפה, שנועדו לתת מענה במקומות קצה בכל הרמות. בשנים האחרונות תוכנית גפ"ן נכנסה לפעולה ואיפשרה לבתי הספר ▪ עצמאות בהכנסת תוכניות בהתאם לפער הבית ספרי. בשנה הקודמת הושקעו בידי המנהלים במסגרת תקציב משרד החינוך 35.8 מיליון ש"ח לתוכניות באנגלית, ובשנה זו הוקצו 43.5 מיליון ש"ח. מדובר בתקציב גדול שמאפשר למנהלים להכניס תוכניות הדרכה, עידוד כיתות הגבר, יוזמות חינוכיות, שעות בודדות ועוד. יש לא מעט תוכניות לגיל הרך של שירים וסיפורים שתופסים מקום נרחב בלימוד ▪ האנגלית. - ממנכ"ל המועצה לחינוך ממלכתי-עברי נמסר לוועדה כי השפה האנגלית היא לא רק אמצעי למוביליות וכניסה לעולם התעסוקה והאקדמיה, אלא כלי חשוב בזיהוי הבוגר הישראלי. לאנגלית יש תרומה בפן הלאומי, בפן החברתי ובפן הכלכלי. לימוד 3 יחידות לימוד באנגלית מנציח את הפערים בחברה הישראלית מבחינת יכולת להיכנס לעולם האקדמיה. המועצה מציעה לשקול לבטל את האפשרת ללמוד 3 יחידות לימוד בתוך בתי הספר. סוגיית השפה הדבורה הוא אירוע מאוד חשוב. אי-אפשר לעבוד במקצועות ההייטק ללא השפה הדבורה, ועניין זה לא מושרש דיו בבתי הספר. - הוועדה שמעה ממנכ"ל תלמ"א, התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית, על כך שבכל קיץ מגיעים ארצה עמיתי הוראה עם ניסיון בחינוך ל3- שבועות ומלמדים אנגלית במגוון תוכניות במשך חמש שעות ביום בבתי הספר בפריפריה. בתוכנית הקיץ מגיעים 100 עד 200 עמיתי הוראה, וכיום מצליחים להביא רק כ40- מורים. מבקשים לשתף פעולה עם משרד החינוך ועם רשות האוכלוסין וההגירהו להגדיל את אישורי הכניסה לעמיתי הוראה שמגיעים מחוץ לארץ. 147 - יושב-ראש הנהגת ההורים הארצית אמרה בדיון כי יש פערים גדולים בין תוכניות המשרד לבין יישום התוכניות בשטח. פעמים רבות התוכניות קיימות אך לא מוקצים המשאבים הנדרשים ליישומן. בדוח צוין שהתוכניות התוספתיות צומצמו. יש ניסיון לשפר את שיטות הלמידה, אולם למידת מקצוע האנגלית חייבת להיות חווייתית. הלמידה נעשית באמצעות ספרים ויש לשקול דרכים אחרות, ובהן נסיעת משלחת תלמידים לבתי ספר יהודיים בארצות הברית. - הוועדה שמעה מתלמיד שלומד דקדוק באנגלית, אולם לדבריו זה לא מועיל ללימוד השפה. הוא סבור שראוי ללמד את השפה באמצעות האזנה לשירים וצפייה בסרטים שתלווה בשיחה על כך. - נציגת מועצת התלמידים והנוער אמרה בדיון כי המועצה מקיימת שיתוף פעולה עם משרד החינוך כדי להציף את הדברים מהשטח. יש תלמידים רבים שאינם מקבלים את הבסיס לדיבור. יש ללמד איך לשוחח עם אנשים כבר בגיל צעיר. השפה האנגלית אינה רק נחוצה בשוק העבודה אלא היא הכרחית, ואפשר ללמוד אותה למשל באמצעות צפייה בסרטים כלומר בשמיעה.() -מנכ"ל המרכז הארצי לבחינות והערכה אמר בדיון כי פוגשים את לומדי האנגלית בשער הכניסה לאקדמיה בתוצאות מבחן הפסיכומטרי או בבחינת אמיר-נט. יש פערים עצומים בין הישגי התלמידים בישראל, והם באים לידי ביטוי במבחני המיצ"ב. לא נרוויח מכך שנעביר תלמידים מ- 3 יחידות לימוד ל4- יחידות לימוד מכיוון שנפגע ביכולת ההצלחה שלהם בבגרות וברמת ההומוגניות בכיתה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מברכת את משרד החינוך על קידום השימוש בכלי בינה מלאכותית בתוך תוכנית הלימודים. - הוועדה מודאגת ממצבם של המקצועות הריאליים )מתמטיקה ומדעים.( - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לערוך ביקורת מעקב על התוכנית החדשה של משרד החינוך באנגלית, ודוח ביקורת על לימוד המקצועות הריאליים במערכת החינוך. - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להפגש עם תלמ"א לצורך תכלול סוגיית הבאת עמיתי הוראה מחוץ לארץ ללימוד מקצוע אנגלית. 148 זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון הקדמה ביום ה' באדר התשפ"ה, 5 במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא זיהום אוויר חוצה גבולות, שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון )דוח מיוחד (2024 − ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המשרד להגנת הסביבה, צה"ל, משרד הביטחון, כבאות והצלה לישראל, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי, משרד הבריאות, משרד המשפטים, עיריות מקומיות ומועצות אזוריות, איגודי ערים לאיכות הסביבה, התאחדות התעשיינים בישראל, האגודה לזכויות האזרח בישראל, אוניברסיטאות, נציגי ארגונים ועמותות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הדוח פורסם במרץ 2024 חלפה שנה ותמונת המצב הנראית כיום נשענת על התעדכנות שוטפת.. המערכת לא עלתה על מסילה שמובילה לפתרון. צוות בין-משרדי היה צריך להניח את מסקנותיו על פי החלטת ממשלה מחייבת עד ינואר 2024. נכון להיום המסקנות טרם הונחו, יש טיוטה אבל מחלוקות בין משרדי הממשלה מונעות את השלמת הפעולה. הגורמים המקצועיים צופים מצב הרבה יותר חמור בשנים הקרובות ממה שהוצג בדוח מבקר המדינה, וזה מעיד על הטיפול הדחוף בנושא. נוסף על כך, יש בעיות תקציביות: למינהל האזרחי אין מספיק תשתיות כדי לנהל את תפקידו. יש אתרים ספציפיים שאמורים לקום, ואם הם לא ייפתחו במתווה שמתוכנן ולא ייתנו את המענה, לקראת סוף 2025 יתחולל מצב משברי. יש להתייחס גם לפסולת האלקטרונית. יש אחריות של השרים להגנת הסביבה והשר במשרד הביטחון. הטיוטה מונחת חצי שנה על השולחן ולא מתקדמת בשל מחלוקת, היא כוללת עשרות סעיפים אופרטיביים. אפשר לומר שחלה נסיגה בנושא. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה ממנכ"ל ארגון אזרחים למען אוויר נקי שהארגון מנסה לטפל בשריפות הפסולת בישראל, ובפרט באזור יהודה והשומרון )להלן: איו"ש(, כבר תשע שנים, ורואה "גרירת רגליים" מצד כל משרדי הממשלה, חרף הדיונים הרבים שמתקיימים בנושא. - מנכ"ל עמותת ירוק עכשיו ביקש להציג תוכנית בשם "פינוי ללא כיסוי". השריפות לעיתים במקומות שאיננו רואים אותן. הפסולת כוללת: שמנים, חלקי כלי רכב לצורך הפקת מתכות, פסולת ביתית ופסולת של בעלי חיים. יש שני אתרים פלסטינים מאושרים שנמצאים בשטחי C, אך הפלסטינים אינם יודעים לנהל אותם. לדבריו, ללא אכיפה שום דבר לא יעבוד. - מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון אמר בדיון כי ההוצאה בשל הטיפול בשריפות היא כ70- מיליון ש"ח בשנה. הקרן לשמירת הניקיון כוללת את חשבון איו"ש והוקצו לטובת הנושא ב2023- למעלה מ50- מיליון ש"ח. יש כסף ואפשר לערוך התאמות, ולכן יש מנגנון קיזוז בדומה לטיפול בשפכים הפלסטינים. ראוי שהמדינה תיקח אחריות ולא תמתין 149 שהרשות הפלסטינית תבצע את חובותיה, שהרי היא לא מבצעת אותן. זיהום חוצה גבולות לעיתים הוא משני הצדדים, ולכן יש צורך בצעדים האלה: החלת דברי חקיקה סביבתיים, מעבר לניהול סביבתי ריכוזי על ידי המשרד להגנת הסביבה, רגולציה פיקוח ואכיפה סביבתית בשטחי C וB- ואמצעים וסמכויות לרשויות המקומיות ולאיגוד ערים – המשרד להגנת הסביבה מתקשה להגיע לאיו"ש בשל שיקולים ביטחוניים ומי שנותן את השירות הם גופים קטנים. - הוועדה שמעה ממנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה על כך שבניגוד לפסולת הביתית שנשרפת על קו התפר, מקורה של הפסולת האלקטרונית הוא מישראל, והיא מגיעה דרך המעברים לתוך יהודה ושומרון לריכוזים ספציפיים בצורה גלויה )יישובי עוטף יריחו ועוטף הר חברון(. בחוק לעניין פסולת אלקטרונית יש "חורים" והוא אינו נאכף. במעברים נבדקים בעיקר היוצאים מאזורי יהודה והשומרון לעבר ישראל והכניסה כמעט אינה מפוקחת. הפקחים הם עובדי מדינה ומסיימים לעבוד בשעה מסוימת, וכך יש פרצה בהעברת פסולת בשעות שלאחר מכן. יש למצוא את הדרך לפקח על משאיות שמובילות פסולת ומכילות חומרים רעילים. הפתרון לכך הוא העסקת חברת שמירה עם אמצעים דיגיטליים. יש ירידה של כ50%- בשיעור ההעברות כאשר המינהל האזרחי מפעיל מבצעי אכיפה באמצעות צה"ל. לדבריה, ראוי להבין שלפסולת יש ערך כלכלי והיא יוצאת דרך המעברים שמפעילה מדינת ישראל כחומר גלם שמקבלים עליו כסף. עוד אמרה המנכל"ית שמן הראוי היה שתושלם עבודתה של הוועדה הבין-משרדית שחברים בה מינהלת ההתיישבות של משרד הביטחון והמשרד להגנת הסביבה. - סגן ראש מועצה אזורית מטה בנימין הציג 3 נקודות עיקריות: ▪ סוגיית האחריות – לפני 30 המדינה הסירה אחריות והעבירה אותה לרשות הפלסטינית, אך על מדינת ישראל לקחת אחריות ולטפל בסוגיה. סוגיית התקציב – יש תקציב אך השאלה מה עושים אותו.▪ 50 מיליון מ53- מליון ש"ח לצורך פינוי פסולת לא מומשו. יש לפנות פסולת ולא לכסותה. ▪ פתרונות ארוכי טווח – יש יזמים שמעוניינים להרוויח כסף מפינוי זבל, ויש לאפשר להם לעשות זאת. ראוי שקרן הניקיון תעביר את הכסף למועצות והן יטפלו בהקמת תחנות מעבר. יש אדמות מדינה שאפשר להשתמש בהן לצורך המהלך. מבקר המדינה התריע שאנחנו הולכים לאבד 6 מיליארד ש"ח כתוצאה מהתחלואה הצפויה בשנת .2030 - הוועדה שמעה מסגן ראשת מועצה אזורית עמק חפר כי לא ניתן להעביר אחריות לרשות הפלסטינית, שכן היא אינה מסוגלת להתמודד עם הנושא. - נציגת המשרד להגנת הסביבה אמרה בדיון כי הנושא בכללותו אינו באחריות המשרד ואינו בסמכותו. המשרד מלווה את הנושא ביוזמה, בעשייה, בתכלול מאחר שאין לו סמכויות בשטחי C פעולות המשרד:. החלטת ממשלה בנושא קידום תוכנית אסטרטגית למפגעים באיו"ש.▪ ▪ המשרד מטפל בפסולת אלקטרונית בהיבט של רגולציה, הבעיה היא ביכולת המימוש והיישום של חוק הפסולת האלקטרונית. ▪ כניסת פסולת דרך המעברים – יש תסכול עמוק על כך שהושקעו משאבים רבים כדי לגבש תוכנית שעוסקת בכלל ההיבטים וכרגע היא לא ממומשת. המשרד הקים צוות עם משאבים גדולים לטיפול בנושא. נוכח דוח המבקר, מנסים לסגור את כל 150 הפערים בטיוטה. השרה דוחקת למציאת פתרונות לטווח הקצר וטווח הארוך. פינוי במקום כיסוי הוא רעיון טוב, הוא נכנס לטיוטה והמשרד יוציא התייחסות סדורה לנושא הזה. - הוועדה שמעה מסגן ראש עיריית מודיעין מכבים רעות כי דבר לא השתנה מהדיון הקודם. מאות אלפי תושבים מכלל המגזרים סובלים ממחלות בשל זיהום אוויר. - נציג משרד הביטחון וקצין המטה לנושא איכות הסביבה במשרד מתאם הפעולות בשטחים אמר בדיון כי יש מחסור באנשי מקצוע בנושא פינוי פסולת, בנושא כיבוי שריפות וכיוצא באלה. פורום של ראש המינהל האזרחי בראשות כל הרמט"קים התכנס לצורך הערכת מצב וניתנו הנחיות. המצב הביטחוני באזור יהודה ושומרון לא פשוט, ולעיתים יש מחסומים ואי אפשר להגיע לכבות את השריפות. בשנת 2024 הושקע תקציב בסך 2.7 מיליון ש"ח בכיבוי שריפות, ומתחילת שנת 2025 הושקעו כבר 300 אלף ש"ח בנושא. זליגת פסולת מישראל − יחידת דוד מונה 15 פקחים שממומנת מקרן הניקיון של איו"ש, אולם כמות הפקחים אינם מספיקה, על אף שהם עובדים במשמרות גם בלילה, הואיל וישנם מעברים רבים. בשנת 2024 נתפסו 196 משאיות וביחס לשנת 2023 מדובר בגידול של 60%. מתחילת שנת 2025 נתפסו 37 משאיות. עקב זאת נפתחו תיקים במשטרה שעברו לטיפול בבית משפט. יש תופעת נברנות של נזקקים באתרי פסולת פירטיים שמתמלאים בתושבים פלסטינים במצב סוציו-אקונומי נמוך. במכרז שפורסם להעסקת קבלנים זכו שני קבלנים, שאחד מהם תושב הרשות. כאשר יחידת הפיקוח נכנסת לאתרים, היא נדרשת לליווי צבאי אך לא תמיד זה אפשרי, ולכן מועסק קבלן פלסטיני לצורך ייעול העבודה. קרן הניקיון באיו"ש – בשנת 2023 אושרו 10 מיליון ש"ח להקמת שטחי מעבר לארבע תחנות בשטחי B. עד לרגע זה הכסף לא התקבל, מכיוון שצריך למצוא מיקום מוסכם בשטח B. הרשות הפלסטינית מסרבת לקבל את הכסף. פינוי במקום כיסוי – יש צורך בהקמת אגף שפע במינהל האזרחי. הכסף מקרן הניקיון אינו זמין ויש להוציא מכרזים לשם כך. - מהפורום לישראל ירוקה נמסר לוועדה כי הדברים שנאמרים היום בדיון כי הדבר הקריטי כעת הוא להגדיר זמן להצגת הטיוטה של הוועדה הבין-משרדית והבאתה לאישור ממשלה. - מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות ציינה כי דוח המשרד לשנת 2024 כולל שני חלקים: החלק האחד מתייחס לסקירת ספרות מדעית על ההשפעות הניכרות של שריפות פסולת אלקטרונית ופלסטיק על בריאות האוכלוסייה. שחרור החומרים האורגניים הנדיפים מוגדרים כחומרים מסרטניים והתופעות הן אקוטיות, כמו − קשיי נשימה ועד סוגי סרטן שונים. נוסף לחומרים האורגניים, ידוע גם על שחרור חומרים, כמו מתכות כבדות, שחלק גדול מהם מסרטנים. בחלק השני של הדוח יש ריכוז נתונים על חשיפת תושבי איו"ש לזיהומים, וכתוצאה מכך יש פניות למיון מסיבות נשמתיות, בעיות לב וכלי דם, התפתחות לקויה של העובר ועל תמותה מסוגים שונים של מחלות. על פי הדוח והמידע שישנו המסקנה העיקרית היא שיש לטפל בעצם הבעיה וליצור מנגנון מניעה. -נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה אמר בדיון כי הוקם מוקד בשיתוף המינהל האזרחי לטיפול בשטחי C. יש בעיה ביטחונית להיכנס לשטחי A וB- ולשם כך יש צורך בליווי הצבאי, ואין לכך משאבים מספיקים. יש צורך בכלי צמ"ה )ציוד מכני הנדסי( − דבר שהוא בגדר משאב נדיר. 151 - תושבת עיריית חריש אמרה בדיון כי כוח האדם וההון האנושי לוקים בחסר וצריך לפעול כדי להעלותם. התושבים מרגישים כאשר יש שריפות פעילות על פי מצב בריאותם. - נציג צה"ל אמר בדיון כי הפעולות שנעשות בשטח הן רחבות, אבל הן פעולות קצה שאינן פותרות את הבעיה. יש היבטים רבים הנמצאים בשיח יום-יומי, ובהם נושא התקינה. צה"ל מנסה לפעול פעולות חדשות לשם יצירת מוקדים חדשים לתחנות העברה. - ממשרד המשפטים נמסר כי המשרד אינו מקדם חקיקה באיו"ש אלא רק מלווה פעולות כאלו ככל הנדרש. - נציגת משרד הביטחון ציינה כי בשנת 2024 תחום איכות הסביבה עבר מיועמ"ש איו"ש בצה"ל לאגף הייעוץ המשפטי במשרד הביטחון. לצורך העניין הוקם צוות בין-משרדי מכוח החלטת הממשלה, והוא כולל את המשרד להגנת הסביבה. הצוות עוסק, בין היתר, בסוגיית החקיקה בתחום איכות הסביבה באופן שוטף, וכבר גובשו טיוטות ראשוניות הנמצאת בטיפול ויש המלצות. - ראש עיריית ראש העין דיבר על כך שדבר בסיסי כמו אוויר הפך להיות עניין מסובך. לדבריו, עד שתועבר חקיקה בנושא יש למצוא פתרון ביניים לשם שמירת בריאות התושבים. מוצע לספק מדחסים ומסננים לגני הילדים ובתי הספר לטובת הילדים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בהקדם, בהשתתפות: השרה להגנת הסביבה השר במשרד הביטחון האחראי על מינהלת ההתיישבות, וראש מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון. - הוועדה מבקשת מהמשרד להגנת הסביבה להעביר את הטיוטה של הצוות הבין-משרדי למשקיפים ולמשרד מבקר המדינה. - הוועדה מבקשת מהמשרד להגנת הסביבה לשקול ליישם את תוכנית "פינוי במקום כיסוי פסולת", שעניינה ניהול האחריות על העברת פסולת אלקטרונית שמגיעה מישראל, והעברת התייחסות סדורה לתוכנית שהובאה על ידי איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון. - הוועדה סבורה שיש ליצור מודל עבודה משותף בין המשרד להגנת הסביבה לבין קמ"ט איכות הסביבה במשרד הביטחון, ולהגדיר תחומי אחריות מפורשים. - הוועדה מבקשת להקים תחנות מעבר בשטחי C במקום בשטחי B כדי שיהיה מקום לפינוי הפסולת. - הוועדה מבקשת לקיים דיון משותף עם ועדת הבריאות כדי לדון בממצאי משרד הבריאות באשר להשלכות הבריאותיות בעקבות זיהום האוויר הנגרם משריפות פסולת בהשתתפות משרדי החינוך, הפנים והגנת הסביבה, כדי להביע את המורכבות ואת הפגיעה במוסדות החינוך. - הוועדה מבקשת מהרשות הארצית לכבאות והצלה לדווח בישיבת המעקב על היקף התקציבים, על מספר האירועים באיו"ש בהשוואה לאזורים אחרים, ועל פרוטוקול הטיפול בבעירות הפנימיות בשטחים ובישראל. - הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון להציג בישיבת המעקב את הסטטוס החקיקתי ואת לוחות הזמנים. 152 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב − ישיבת מעקב הקדמה ביום י"ח באדר התשפ"ה, 18 במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב − ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות התאגידים, רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל, המועצה הישראלית לדמוקרטיה, עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, הטכניון חיפה, הנהגת ההורים הארצית ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציג רשות התאגידים אמר בדיון כי הרשימה המדוברת אינה ברשות רשות התאגידים. הרשות מגבשת תגובה לעתירה שהוגשה בנושא ותתייחס לכך בבית המשפט. הטענות בדבר מתן אישור ניהול תקין, נבחנו והמסקנה היא שאין מניעה בעת הזאת לתת אישור כזה. - הפרויקטור הממונה על תגבור לימודי ליב"ה במשרד החינוך, חיים הלפרין, אמר לוועדה כי ניתן פתרון לתלמידי החינוך המיוחד ברשתות, אך המשרד אינו מחויב לפתרון זה. יש 17 מרכזים בארץ המיועדים לילדי החינוך המיוחד, והם חלק מהחינוך המוכר שאינו רשמי. המסגרת היא של 1,200 שעות והיא מיועדת לתלמידים צעירים שיש להם לקויות למידה. השנה היה הליך סדור בכל המוסדות החרדיים היסודיים, ונערכה בדיקה מעמיקה של היקף לימודי הליב"ה, שאליה רוב המוסדות נענו. יש דוח ברור בנושא, וכשיסתיים התהליך, בעוד כחודש, הוא יוצג לוועדה. נוסף על כך, השנה כללי המשחק השתנו בכל הקשור לגמ"ח אשכולות, ומכתב בנושא נשלח לגופים החרדים. - רו"ח עופר אלקלעי אמר בדיון כי לפני כשנה התבקש על ידי מר ישראל קרויזר לבחון את הדוחות הכספיים עקב גירעונות של מאות מיליוני ש"ח. מתברר שהעמותה עוסקת בכספים בהיקף של יותר מ2- מיליארד ש"ח, שהכספים מגיעים מהמדינה למטרות חינוך, ושיש לעמותה גירעונות. הדוחות מלמדים שהעמותה נמצאת במצב של חדלות פירעון וכי משנת 2022 הגירעון הלך ותפח. לעמותה אין מקורות כספיים אחרים, ויש צורך בכיסוי הגירעון בסך 400 מיליון ש"ח. התביעות הייצוגיות שהוגשו חושפות עשרות מיליוני ש"ח. היו חובות למס הכנסה בסך 59 מיליון ש"ח, והעמותה כתבה שלדעתה המדינה תשלם על כך. משרד האוצר סבור שעל הרשת לשלם 5 מיליון ש"ח, ושסכום זה אינו מצוין בדוחות הכספיים ואין לו מקור תקציבי. העמותה היא גוף עצמאי והיא צריכה לפקח על הכסף ולכן יש למנות אנשי מקצוע שיבדקו אותה, כמו כל עמותה רגילה. - עו"ד פיני קלמן אמר לוועדה כי בחינוך העצמאי יש אלפי מורות שעובדות כבר כמה שנים, וכי הומצאה שיטה שלפיה אם למורה אין תקן היא נחשבת ממלאת מקום ומקבלת שכר שעתי ללא תוספות השכר שהיא זכאית להן כמורה. הנושא לא מטופל על ידי רשת החינוך העצמאי, על אף שהיא מודעת לבעיה כבר משנת 2021. בדיון הקודם משרד החינוך התוודע לסוגיה שמורות מקבלות רק 50% מהשכר שהן זכאיות לו. 153 - נציג משרד האוצר אמר בדיון כי דוח מלול הוגש וכי הטיוטה שלו הועברה להתייחסות הרשת. הרשת מנהלת דיאלוג על הדוח עם רו"ח מלול, והמשרד פחות מעורב בו. במהלך חודש פברואר פורסם מכתב ברשת, שלפיו החל מחודש מרץ כל החלטת גמלאות תועבר לאישור הייעוץ המשפטי במשרד האוצר. כך תתפוגג העמימות שקיימת סביב הפנסיה התקציבית. - מנהל כספים ברשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל אמר לוועדה כי יש ויכוח אם הפרשנות של דוח מלול החוק היא הקובעת. דוח מלול טועה בפרשנות של חוק הגמלאות, הוא מערער על היסודות המקצועיים והפרקטיקה המקצועית, וסותר את עצמו בסתירות לוגיות. רמ"ט מנכ"ל רשת החינוך נתנאל גפני הוסיף כי מזה שנה וחצי הרשתות רשומות לאופק חדש, וצץ קמפיין שהצליח לעצור את התהליך בימים האחרונים. חלק נכבד מהסכומים המצוינים בדוח של אלקלעי מסתמכים על סכומים שמקורם בטעות חישובית. אם הרשת מעסיקה עובדים שעתידים לצאת לפנסיה בשנים הקרובות, והמדינה מתקצבת פר-הוצאה, אזי הרשת לא מקבלת כסף שיישמר בקופה בעבור אותם עובדים ובינתיים סכום זה נחשב כגירעון. הדוחות הכספיים של החינוך העצמאי משקפים את מצבו. החינוך העצמאי מחויב לדיני עובד ומעביד ובמסגרתם לחובות אקטוארים שישולמו על ידי המדינה. לא מדובר בגירעון אלא בחוב רישומי בלבד. יש בתי ספר שנלמדים בהם לימודי ליב"ה בשיעור של 99.3%, וברוב המוחלט מלמדים 100% לימודי ליב"ה. לדבריו, הוגשו תביעות ותשע מהן מבקשות להיות ייצוגיות – בינתיים רק אחת אושרה. אם וכאשר במסגרת התביעות העוסקות בפער בין ממלאות מקום של מורות לבין מורות בתקן זמני יתברר כי הרשת שילמה שלא כדין, המדינה תצטרך לשלם על כך. - הוועדה שמעה את אור רפל קרויזר על כך שבכל מדינה יש פרוצדורה מסודרת בעבור חברות ועמותות שנקלעות לגירעונות. העמותה אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה, היא נכנסת לחדלות פירעון, מכרזים עליה כפושטת רגל וממנים לה מנהל. - נציגת משרד המשפטים אמרה לוועדה כי הרשתות הן גופים פרטיים, ולכן הן נושאות באחריות על התשלום למורים, ולמדינה אין אחריות משפטית על חובות ועל הפרת דיני עבודה של הרשתות. המדינה לא תישא באחריות על ליקויים שנעשו ברשתות. - נציג ארגון אחים לנשק אמר כי אתמול פורסם שהחברה למתנ"סים תקצה לתלמידים חרדים כ1,500- חונכים חרדים, שלא למדו לימודי ליב"ה. ראוי שהכסף יושקע בחונכים שלמדו לימודי ליב"ה. עוד אמר כי הנוער החרדי אינו מבין מהי ציונות ומהי הפרדת רשויות. - מעמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון נמסר לוועדה כי לפני כשבועיים הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ, נוסף לעתירה שהוגשה על אופק חדש. בעקבות העתירות נכתבו מסמכים שונים ונמצא כי הרשתות אינן זכאיות להשתתף ברפורמת אופק חדש, מכיוון שלא נלמדים בהן לימודי ליב"ה, ואין בהן מורים מוכשרים לכך. התשלום ייעשה על פי היקף הלימוד בגיבוי של בדיקת השיעורים בפועל, הכשרת המורים וביצוע מבחני מיצ"ב. מוסדות שאינם מלמדים 100% לימודי ליב"ה אינם יכולים להיות חלק מרשימת המוסדות שמלמדים ברשת, שכן מי שאינו ברשימה מקבל מקסימום 75% תקצוב. ההורים זכאים לדעת אם המוסדות שהם מבקשים להירשם אליהם מקבלים 100% תקצוב. 154 -נציגת הנהגת ההורים הארצית ציינה כי בישיבה הקודמת עלתה הסוגיה של גמ"ח אשכולות, וטרם התקבל סטטוס הטיפול. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להעביר אליה את רשימת העמותות המספקות את שירותי החינוך המיוחד ברשתות החינוך החרדיות. - הוועדה מבקשת לשמוע בישיבה הבאה את חוות דעתו של רואה החשבון של רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל על דוח אלקלעי. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לקבל את דוח מלול, והוא יועבר לעיונו של רו"ח אלקלעי. - הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים לקבל את ההשגות של רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל ורו"ח מלול, ולקבוע פרשנות לחוק. - הוועדה מבקשת מהחשב הכללי במשרד האוצר, מרשות המיסים וממשרד המשפטים להעביר לוועדה את חוות דעתם על הדרך שבה יש לנהוג בסוגיית הגירעון המצטבר בסכום של 400 מיליון ש"ח. - הוועדה אינה מקבלת את עמדת רשת החינוך העצמאי, שלפיה המדינה צריכה לשלם את הסכומים שייקבעו במסגרת התביעות שהוגשו על ידי המורים (אם בית המשפט יפסוק לטובתם.) - הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים ליצור קשר עם החשב הכללי במשרד האוצר ולדון בעניין הגמלאות. - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להעביר לחה"כ משה טור פז את רשימת המוסדות שבהם מלמדים לימודי ליב"ה. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא, בהשתתפות סמנכ"ל מס הכנסה ברשות המיסים. בדיון תוצג תשובתו לשאלה: מדוע רשת החינוך החרדי התבקשה לשלם למס הכנסה רק 5 מיליון ש"ח בעבור הגירעון שנוצר אצלה. 155 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב − ישיבת מעקב הקדמה ביום ח' באייר התשפ"ה, 6 במאי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב − ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות התאגידים, הנהגת ההורים הארצית, הטכניון − מכון טכנולוגי לישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, המרכז הרפורמי לדת ומדינה ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה -נציג משרד האוצר עדכן את הועדה כי דוח מלול מתייחס לשנים 2014 עד 2018 עקב התשלום לרשות המיסים. במקביל מבקר מטעם המשרד מצא ליקויים תהליכיים שבעקבותיהם יצא מכתב לרשת החינוך העצמאי ונוהל העבודה שונה. כל החלטה בתחום הגמלאות שהרשת מקבלת תועבר לאישור משרד האוצר, ולשם כך המשרד רואה חשבון חיצוני. עיקר הכובד הכספי בדוח של רו"ח מלול הוא מענקי פרישה והסתגלות בסדר גודל של 6 מיליון ש"ח שהרשת קיבלה ביתר. הנוהל הנהוג במדינה, המאפשר מתן מענקי הסתגלות טרם הגעת הפורשים לגיל הפרישה, הוא תולדה של אסמכתאות שהמבקר לא הספיק לקבל טרם סגירת הדוח. עם הזמן הרשת מצאה את האסמכתאות. המשרד הבין שהתהליך של הטיפול בגמלה הוא תהליך שאינו נכון ויש לשנות אותו. הצבת חשבת מטעם החשב הכללי במשרד האוצר לא שירתה את תכליתה. כדי להבין כמה שולם ביתר, יש לבדוק בדיקה פרטנית של כל הגמלאים ולהתנהל מול המספרים המדויקים, ולשם כך יש לפתח מיומנויות. ב29- באפריל 2025 שלחה החשבת מכתב למנכ"ל הרשת, שבו קבעה כי בשל התנהלות שלא כדין מצידו, עליו לשאת בעלויות פסק דין ממקורותיה הכספיים של הרשת. נציגי משרד האוצר המטפלים בנושא מלווים על ידי הלשכה המשפטית במשרד ועל ידי משרד המשפטים בצורה הדוקה. המדינה ומשרד האוצר אינם מעורבים בדוחות הכספיים של העמותה. לדברי נציג משרד האוצר אין שום הלוואה שהמדינה העמידה לרשות רשת החינוך העצמאי. ככל הנראה מדובר ברישום שנובע מפערי עיתוי של עריכת הדוח, בצירוף העובדה שהרשת פועלת תחת מערכת מרכב"ה. הרישום יתבטל ברגע שהרשת תוסר ממערכת מרכב"ה. - הפרויקטור הממונה על תגבור לימודי ליב"ה במשרד החינוך אמר בדיון כי המשרד החל השנה במהלך רחב לבדיקת לימודי ליב"ה, לפי השיעורים המחויבים לכל סוג מוסד ובהתאם לחוזר מנכ"ל, וכי המהלך תוקף באמצעות בקרה. יש בתי ספר שבהם לומדים 100% לימודי ליב"ה ויש כאלה שפחות מכך, במינונים שונים. אם אחד מגופי הרשת לא יגיש תגובה, הוא יזומן לשימוע ורישיונו יישלל. מטרת המשרד היא שהתלמידים ילמדו כמה שיותר לימודי ליב"ה איכותיים וברמה גבוהה. - אור רפל קרויזר אמר לוועדה כי הוא חושש שההתנהלות של גורמי המדינה עלולה להביא אותנו למצב קטסטרופלי כמו זה שכבר היינו בו. נקבע שכל החלטת גמלאות תועבר לאישור אגף הגמלאות. המשמעות היא שהרשת מסירה אחריות משפטית. אם המדינה עתידה לשלם פנסיה תקציבית למורות, מדוע צריך את העמותה בתווך? האם ההפנסיה אינה 156 משולמת ישירות על ידי המדינה? בכל דוח שנתי של רשת החינוך העצמאי נכתבו סכומים של 60−20 מיליון ש"ח שהחשב הכללי נתן לה כמקדמה, ומעולם לא ראינו שהוחזרו. מכתב על כך נשלח לחשב הכללי אך לא התקבלה עליו תשובה. לדבריו, לא ייתכן, שההנהלה אינה נושאת באחריות על טעויות של הרשת. אם המדינה רוצה לאשר כל גמלה, שתיקח את האחריות ותעשה זאת בעצמה. - נציג ארגון אחים לנשק אמר כי בכל דיון מגלים נתון מדאיג נוסף על אופן ניהול החינוך החרדי. הנתונים בנושא השכלת מורים בחינוך החרדי מדאיגים מאוד – ל78%- מהמורים בחינוך היסודי אין תואר אקדמי )לשם השוואה בממ"ח רק ל37%- מהמורים אין תואר אקדמי(. על פי דוח המבקר מדובר במורים שרובם קיבלו הסמכה ללימודי מקצועות הקודש ותושב"ע בלבד. בחינוך העל-יסודי הנתונים דומים. במערכות ההכשרה האקדמיות למורים נדרשים הסטודנטים ללמוד גם ללימודי הוראה כלליים ואף עוברים הכשרה אקדמית לדיסציפלינה ספציפית שבה הם מתעתדים ללמד. רק ל7.5%- מעובדי ההוראה יש הסמכה ללמד מתמטיקה ול6.6%- יש הסמכה ללמד אנגלית. ראוי לחשוב גם על המקצוע אזרחות, שנודעת לו חשיבות מכרעת בתהליך שילובה של החברה החרדית כחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, ובייחוד מבחינת שילובם בתחומי הכלכלה הישראלית ובשירות הצבאי. יידרשו שנים להשלמת הפער האקדמי הנדרש עד שהרשתות החרדיות יוכלו לעמוד בסטנדרטים של המערכות הממלכתיות. בנושא זה המדינה תצטרך לחשוב על פתרונות "מחוץ לקופסה". - נציגת הנהגת ההורים הארצית אמרה שהם מוטרדים מהיקף המימוש של לימודי ליב"ה. לימודי ליב"ה יתרמו לתלמידים חרדים וייסעו להם להיות אזרחים פרודוקטיביים. - נציג המרכז הרפורמי לדת ומדינה עדכן בדיון כי בינואר 2024 הוגשה לבית משפט העליון עתירה בעניין מוסדות הפטור, שבה התבקש בית המשפט לחייב את שר האוצר, שר החינוך ומוסדות הפטור לפעול כדי לוודא שהתקצוב המועבר למוסדות יהיה כפוף לכך שהם מקיימים את הוראות הדין שחלות עליהם, כלומר שיילמדו בהם לימודי ליב"ה בהיקף של 55% ותקויימנה הכשרות מורים. עתירה זו הוגשה על רקע תקצוב נוסף למוסדות הפטור שאושר בהחלטת ממשלה לשנים 2024−2023 בסך של 120 מיליון ש"ח. בקשת המרכז הרפורמי לדת ומדינה הייתה לבטל את ההחלטה מכיוון ש245- מוסדות פטור מפרים את הנהלים באופן מתמשך ואינם מלמדים מקצועות ליב"ה, ובכל זאת, במקביל, מקבלים תקצוב נוסף. לשיטת המרכז הרפורמי לדת ומדינה המשמעות היא שיש אפליה כלפי מוסדות החינוך הרשמיים ותלמידיהם. המדינה הגישה תגובה לעתירה שבה נמסר ממשרד החינוך שמשנת 2019 כל כספי התמיכות למוסדות הפטור הועברו באופן בלתי חוקי, ולא היו תקנות בתוקף. עוד נאמר בתגובה, כי אין תוכנית פיקוח על מוסדות הפטור, אין מורים שמוכשרים ללמד לימודי ליב"ה, ספרי הלימוד אינם מקבלים אישור בהליך סדור ואין מתקיימים מבחני הערכה. בדיון בבית המשפט שנערך בדצמבר 2024 מתחו השופטים ביקורת קשה על התנהלות משרד החינוך ומוסדות הפטור, ואמרו שיש עקרון יסוד, שלפיו פיקוח הוא חלק עיקרי ממתן תקציב ממשלתי. המדינה השיבה כי הכינה תוכנית פיקוח חדשה, אולם בפועל מה שהוצג הן אמירות כלליות בדבר כוונה עתידית לתקן את הפגמים שהוצגו בעתירה. בית המשפט קבע שעד מרץ 2025 על המדינה להציג תוכנית פיקוח אפקטיבית, אולם למרבה הצער עד היום היא טרם התקבלה. 157 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת מהחשב הכללי במשרד האוצר להרחיב את הבדיקה על התנהלות רשתות החינוך החרדיות ל70%-, שכן דוח מלול בדק רק 5% מהממצאים. מדובר בכסף ציבורי שיש להחזירו לקופת המדינה. - הוועדה סבורה שאם בוצעו עבירות פליליות, לכאורה, הן צריכות להיבדק על ידי לה"ב. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב במהלך חודש יוני. 158 אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים − דוח המבקר בנושא השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ − ישיבת מעקב הקדמה ביום י"ד בסיוון התשפ"ה, 10 ביוני 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים − דוח המבקר בנושא השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ − ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, משרד המשפטים, האגודה למען הלהט"ב, משפחתא − קהילת האימוץ של ישראל, ארגון משפחתי − ילדי משפחות הלהט״ב, חוש״ן − ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה, עמותת תהל"ה, עמותת להט"ב זהב, הבית הפתוח, ארגון בת קול, מועצת התלמידים והנוער הארצית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה דוח המבקר נערך בשנת 2022 ולהלן עיקרי הנתונים בו: 1,149 ילדים שגילם פחות מ8- הוצאו מביתם לפנימיות במקום למשפחות אומנה. 10% מהם שבו לביתם לאחר שיקום שלהם ושל הוריהם. סיכוייו של בוגר פנימייה לשהות במעצר או במאסר בבגרותו הם פי-שמונה לעומת סיכוייו של בוגר מהאוכלוסייה הכללית, ופי2.5- מבוגר ששהה בילדותו במשפחת אומנה. סיכוייה של נערה השוהה בפנימייה ללדת לפני גיל 17 הם פי-חמישה לעומת נערה מהאוכלוסייה הכללית ופי1.5- משל נערה ששהתה במשפחת אומנה. 27% מילדי אומנה ופנימיות עוברים בכמה מסגרות בתקופה שבה הם שוהים מחוץ לביתם. משך הזמן של הליך אימוץ בממוצע הוא 26 חודשים − כפול ממשך הזמן המרבי המוגדר בדין. למשרד הרווחה יש מדיניות ומדרג שלפיהם מטופל ילד שהוצא מביתו, והמטרה היא למצוא לו בית קבוע ומיטיב. העדיפות הראשונית היא שהילד יחזור לבית הוריו לאחר שיקום של הוריו ושלו, ורק במקרים שבהם הדבר לא מתאפשר הוא יועבר למשפחה מאמצת. פנימייה ומשפחת אומנה הן שתי מסגרות זמניות. כמדיניות, משרד הרווחה מתעדף משפחת אומנה, שכן זוהי מסגרת משפחתית שאינה מוסדית. בפועל קורה ההפך מהמדיניות: מעט מהילדים מוצאים בית קבוע, 10% חוזרים לבית ההורים ופחות מ1%- מאומצים. במסגרות זמניות כשני- שלישים מקרב הילדים האלה שוהים בפנימייה וכשליש מהם שוהים אצל משפחות אומנה. אימוץ ילדים בקרב זוגות חד-מיניים: מצאנו שבתקופה של עשור נמסרו שבעה ילדים לזוגות חד- מיניים מבין 835 ילדים שאומצו במדינה. הסיכוי של זוג חד-מיני לקבל ילד בתהליך אימוץ הוא חצי מהסיכוי של זוג שאינו חד-מיני. שיעור הילדים שנמסרו לאימוץ אצל זוגות חד-מיניים לאורך תקופה הלך וירד בשנים 2013 עד 2021. אשר לדיווח על שתי הרשימות שהזכיר בדיון חה"כ להב הרצנו, הכרנו את הדיווח אבל לא מצאנו עדות לקיומן של שתי רשימות. בכל הקשור לילד המועמד לאימוץ נערך דיון המתמקד בגיל הילד ואם יש לו מוגבלות מסוימת. מכיוון שהורים מועמדים לאמץ פחות מעוניינים לאמץ ילד בוגר עם מוגבלות מה, זה מגביר את הסיכויים של הורים חד-מיניים לאמצו. נכון למועד כתיבת הדוח, גובש נוסח טיוטה באשר לצירוף "איש ואשתו" הנזכרים בחוק האימוץ, אולם טרם נחקק שינוי כזה, והנוסח איש ואשתו נותר בעינו. 159 סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה ממשרד הרווחה והביטחון החברתי על כך שבשנת 2024 לאחר החלטת בג"ץ, היו 260 פניות חדשות של בקשות לאימוץ בקרב כלל האוכלוסייה. הפניות התפלגו כך: 38 פניות של יחידים, 12 פניות מזוגות חד-מיניים, וכל יתר 211 הפניות היו של זוגות הטרוסקסואליים. בשנת 2025 התקבלו עד כה 90 פניות, מהן של שלושה יחידים, זוג אחד חד-מיני והיתר הטרוסקסואליים. אפשר לראות שדווקא בתחום הפונדקאות יש יותר נוכחות של הקהילה, אולם ציפו שבעקבות החלטת בג"ץ יהיו פניות נוספות. בשנת 2024, מבין 80 ילדים שנמסרו לאימוץ, ארבעה ילדים נמסרו לזוגות חד-מיניים. אשר לעניין הרשימות שהוזכרו קודם לכן: ישנה רשימה אחת העוסקת בעניין הדת, דהיינו ילד יהודי יימסר להורה יהודי, מוסלמי למוסלמי וכו'. בעבר הייתה העדפה שתינוקות ימסרו לזוגות חשוכי ילדים, אך כיום כולם שווים. האנשים שפונים לשירות עוברים הליך אבחון. במהלך האבחון גם הפונים לומדים את פרופיל הילדים ובוחנים עם מה הם מסוגלים להתמודד. מדי שנה ישם ילדים שלא מוצאים להם בית ולא מצליחים לגייס בעבורם משפחות מאמצות, אם בשל מצבם הרפואי ואם בשל גילם הבוגר. אי-מציאת מענה עבור ילד, יוצר אתגר גדול. יש אנשים שרוצים את הילד "סיירת מטכ"ל" ולכן הם נאלצים להמתין, ויש הורים שהם יותר גמישים. גם במשפחות אומנה יש מחסור, בעיקר בעבור ילדים שהם יותר מאתגרים. - נציגת משרד המשפטים אמרה לוועדה כי המצב המשפטי היום ברור לגמרי ושונה לאחר פסיקת בית המשפט העליון בשנת 2023 )בג"ץ גורטלר(. בית המשפט קבע שיש לפרש את סעיף 3 לחוק אימוץ ילדים, כך שבגדר התיבה "איש ואשתו", יהיו כלולים גם זוגות חד- מיניים. בהסתכלות על דוח המבקר אפשר לראות כי חל שינוי ניכר ויש להסתכל על הדברים כפי שהם היום. - נציגי האגודה למען הלהט"ב ביקשו לומר כי בזכות תקציבי המשרד התאפשר מענה פורץ דרך בכל הארץ, שמחזק את החוסן החברתי של המדינה כולה. בפגישה עם ראש המטה במשרד לשוויון חברתי, התקבלה תשובה שאין תקציב, אף על פי שהאוצר טוען בתוקף שיש תקציב. אנשי האגודה רוצים להתחיל דיאלוג עם המשרד לשוויון חברתי, כי בעוד חודשיים ייסגרו תוכניות מצילות חיים. קביעת בג"ץ התקבלה רק בשנת 2024 ולא בטוח שהקהילה הפנימה היטב את המשמעויות. לכן, על משרד הרווחה לפרסמה אקטיבית גם כדי שהאגודה וארגוני הקהילה יוכלו ליידע את הציבור שלהם. לדברי נציג האגודה, ילד צריך להיות במשפחה שתיתן לו את מלוא המעטפת ולא להיות בפנימייה. מחקרים מראים בצורה מפורשות שלחברי הקהילה הרבה פעמים יש יותר משאבים, יותר בשלות ויותר מוכנות מהורים באוכלוסייה הכללית, וגם הילדים נמצאים במדדים קוגניטיביים, חברתיים ולימודיים מעט יותר גבוהים מהאוכלוסייה הכללית. אפשר לראות שהנתונים אינם משתנים, והדרך לשינוי תהיה באמצעות מעקב באופן שוטף ופילוח של זהות הזוגות שפונים, מאפייני הזוגות, הקשיים במהלך הדרך, אילו ילדים נמסרים לאימוץ ואילו אינם מצליחים למצוא משפחה מאמצת, ועוד. הקהילה מכירה שאלו המספרים ושעמדת המשרד היא לא בהלימה עם פסיקת בג"ץ. צריך לראות אילו הם החסמים והחששות של ההורים האלה, וכיצד מגדילים את הנגישות ומוכיחים להם שיש רצון לתת להם לאמץ ילדים. 160 - נציגת ארגון משפחתי − ילדי משפחות הלהט"ב אמרה בדיון כי אמירתו של שר הרווחה היא אמירה מפלה ומנוגדת לידע המקצועי בתחום. כיום יש אפליה בוטה כלפי זוגות להט"בים שמבקשים להקים משפחה, והדבר נעשה בגלוי כלפי כל זוג להט"בי במהלך חיפושו אחר מידע נגיש באתר האינטרנט של משרד הרווחה. תחת קריטריונים לזוגות רשאים לאימוץ, מופיע קריטריון מסגרת משפחתית שלשונו: "על פי חוק האימוץ קיימת קדימות למועמדים לאמץ שהם: בני זוג שהם גבר ואישה בלבד, נשואים או ידועים בציבור החיים ביחד כשנתיים לפחות". - נציגת המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה אמרה בדיון כי בתור יחידה מקצועית עובדים במשרד על התקשרויות עם ארגוני החברה האזרחית, מיזמי הרשויות וכיוצא באלה. עוד אמרה הנציגה לא קיבלה מידע על סגירה של תוכניות וממשיכה לפעול כרגיל. - אחד העותרים לבג"ץ, ד"ר שי גרטלר, אמר לוועדה כי באנגליה נתוני האימוץ בקרב זוגות חד- מיניים עומד על 15% מתוך סך הקהילה, ואנחנו לא שם. לא נעשה צעד מתקן מצד השירות למען הילד למען קהילת הלהט"ב. נוסף על כך, יש להבחין ולהפריד בין ילדים שהגיעו מאומנה ואומצו, לבין ילדים שנמסרו ישירות מהשירות למען הילד, משום שזה השינוי שבג"ץ הביא. עכשיו האפליה שלא הייתה קיימת באומנה, כבר לא קיימת גם באימוץ. בנושא מדיניות הבית הקבוע המערכת אינה ממהרת לפעול בדרך של אימוץ קבוע. - יושב-ראש ארגון משפחתא, קהילת האימוץ של ישראל, אמר לוועדה כי הנתון המזעזע ביותר היה שעובדות סוציאליות שנשאלו מהו הסידור הביתי המועדף עליהן, פנימייה, אומנה או משפחה מאמצת, השיבו כי הן מעדיפות פנימייה, כי זה הסידור הקל והפשוט ביותר בעבורן. המחיר שהילדים משלמים הוא כבד. הסוגיה מתחילה בחינוך לנושא ויש לדבר עליה גם בפני עובדים סוציאליים ושופטים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - בהמשך לדברי הנציגה מהאגודה למען הלהט"ב, הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה והביטחון החברתי להעביר מענה בתוך 60 יום לשאלה מה בכוונת המשרד לעשות בעניין הנגשת המידע לקהילה ופרסום ההוראות שהתקבלו לאחר פסיקת בג"ץ. - בהמשך לדברי נציגת ארגון משפחתי, הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים להיות בקשר עם היועצת המשפטית של משרד הרווחה בקשר לקריטריון המופיע באתר באופן המנוגד לפסיקת בג"ץ. הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים לעדכנה בתוך 30 יום כי הוכנס השינוי. - הוועדה תפנה לראש אג"ת במשרד האוצר בבקשה להעביר את הסעיף התקציבי בסך 24 מיליון ש"ח בעבור קהילת הלהט"ב, להסביר היכן הוא בתקציב ואם הועבר למשרד לשוויון חברתי. -הדוח עסק ביישום המדיניות, ויש פער בין המדיניות ליישום בפועל בכל הקשור לכלל סדרי העדיפויות. ייתכן שבדוח הקרוב של משרד מבקר המדינה יש לבחון את מדיניות הבית הקבוע וכלל השירותים לצורך ביקורת אפקטיבית על טיפול בילד שבהשמה, ובחינה כיצד מטפלים בו לאחר שיצא מהבית. - הוועדה תקיים דיון על יישום מדיניות הפנימיות, האימוץ ומשפחות האומנה, ובתור הציר המרכזי בנושא על משרד הרווחה להיערך אליו. 161 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב − ישיבת מעקב הקדמה ביום ו' בתמוז תשפ"ה, 2 ביולי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב − ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות התאגידים, רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל, הנהגת ההורים הארצית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, המרכז הרפורמי לדת ומדינה ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה משי קלדרון, מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך, שהמטרה היא דאגה לכך שהילד החרדי שיקבל את מרב השירותים במסגרות הלימוד. המחוז עשה מהפכה בסטנדרטים המקצועיים ובשקיפות. לפני שלוש שנים יצאנו למסע של הליך מקצועי שכלל הבנת הפיקוח )כל מפקח יודע מה מצופה ומה נדרש ממנו(; שיתופי פעולה שגרתיים עם גורמי אכיפה ובקרה במשרד; בניית כלים מקצועיים ללא מרחב לשיקולי דעת וללחצים, שבאמצעותם כל מפקח יודע למדוד לימודי ליב"ה; ביקורי עומק של המפקחים מתועדים בפורטל הפיקוח במוסדות הלימוד; בניית כלים שיסייעו למפקחים לאבחן מהי ליב"ה. תפקיד המחוז הוא "לפקוח עיניים" ולתת כלים למוסדות ולרשתות. יש חובה מקצועית על כולנו לאפשר הכשרת מורים שמסוגלים ללמד לימודי ליב"ה. בשיתוף עם משרד האוצר התפרסם מכרז להוצאת ספרי לימוד בעברית ובאנגלית לציבור החרדי. עד השנה לא היו ספרי לימוד מאושרים על ידי משרד החינוך. כלי העבודה המקצועי שנבנה ככלי פנימי הפך להיות כותרת של דוח שמישהו מנסה להסתיר. במשרד החינוך אין מסתירים דבר וההישגים מרשימים. עשרות רבות של בתי ספר מלמדים לימודי ליב"ה. מערכות השיעורים יהיו שונות ללא היכר בשנת התשפ"ו. לראשונה המחוז החרדי ערך ביקורת פיקוחית מעמיקה למוסדות פטור. בשבוע שעבר נשלח מכתב התראה ל20%- מתלמודי התורה של מוסדות הפטור ונכתב בו שאם לא יקיימו את חובתם ללימודי ליב"ה, יישלל להם רישיון התקצוב. יותר מ45- מוסדות נבדקו השנה. הרוב המוחלט של הרשתות מבין את התהליך ומקבל אותו. כל בית ספר יצטרך להחליט בין שתי אפשרויות: ללמד כפי שהוא מחויב או להפוך להיות מוסד פטור. ב1- בינואר אמור להיות מצב שבו התקציב נורמטיבי, וכל מוסד יתוקצב בהתאם ללימודי ליב"ה. כל הצעדים שנוקט המחוז מגובים על ידי השרים והמנכ"ל. במשרד החינוך מכבדים דעת רבנים, אבל בסוף יש חוזר מנכ"ל וחוק מחייב. המשרד נערך לניתוק כל מוסדות הפטור מרשת החינוך העצמאי, ופתיחה של כ70- מוטבים חדשים. בבתי ספר של הבנות נלמדים לימודי ליב"ה. אשר לבתי הספר של הבנים, העמדה המקצועית היא שבמוסדות שאין עליהם עוררין בדבר לימודי ליב"ה ההמלצה היא לשקול לתת תוכנית גפן בהכנה לשנת תשפ"ו, כדי שאם יוחלט שבשנת תשפ"ו המוסדות שמלמדים 100% לימודי ליב"ה יקבלו תוכנית גפן הם יהיו ערוכים לכך. המשרד בדיאלוג יום- יומי עם רשתות המוכש"ר והפטור על כל בית ספר, כולל רשת בני יוסף. - משרד מבקר המדינה ביקש לקבל את השינוי שנעשה באופן שנבדקים לימודי ליב"ה. 162 - נציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה כי יש למכון נתונים על העשור האחרון. השאלה הגדולה היא היכולת של המשרד החינוך ועד כמה הוא שומר על הנהלים. בעשור הקודם לא היו קיזוזים במוסדות הפטור ובמוכש"ר בשל אי-התחייבות ללמד לימודי ליב"ה. למשרד החינוך יש כמה כלים להפעלה כנגד המוסדות. ב15%- ממוסדות החינוך היסודי לבנים, שהם כ6%- ממוסדות החינוך החרדיים לבנים, היו קיזוזים. סך התקציב שקוזז בשנה האחרונה ממוסדות חינוך יסודיים בחינוך החרדי בגין אי-לימוד מקצועות ליב"ה כנדרש בשנים תשע"ד עד תשפ"ד היה 15–10 מיליון ש"ח. משקל המוסדות בדרום כפול מגודלם. מבין 80 בתי ספר שהיה בהם קיזוז תקציבי, רק ב18- הוא נעשה פעם אחת. למשרד החינוך יש כלי ששמו "ביטול ההכרה", אך לא ידוע על שימוש בכלי זה בשנים האחרונות. - נציג משרד האוצר אמר כי בהמשך למתווה החשכ"ל שפורסם באוגוסט 2024 פועלים במלוא המרץ להסדיר את ההתנהלות הכספית של רשתות החינוך החרדיות לצד מודל התקצוב הנורמטיבי שמתבצע בימים אלה על ידי אג"ת. מדובר בתהליכים ארוכים ומורכבים וכבר אפשר לראות שינויים. השאיפה של אג"ת להתחיל את מודל התקצוב הנורמטיבי וניתוק הרשתות מהמערכות הכספיות עם תחילת שנת הלימודים ב1- בספטמבר מדובר בשינוי שיטת התקצוב לשתי רשתות חינוך גדולות הכוללות כ500- מוסדות. כל ההתנהלות והבקרה הכספית של משרד האוצר בתחום מבוססת על נתוני משרד החינוך. משרד האוצר אינו מודע לשינויים ניכרים שנעשו. ככל שיש שלילת תקצוב או שינוי במספר השעות, הנתונים מועברים על ידי משרד החינוך, ומשרד האוצר בודק את הבקרה. תהליך הגריעה ושינוי התקצוב לא נעשה רק ברמה הכספית אלא גם ברמת השעות מדי שבוע. נושא תוכנית גפן הוא תהליך שטרם הושלם ונמצא בבחינה משפטית וכספית. תקצוב מוסדות הפטור מתבצע בשיטה מורכבת, התשלומים עצמם מועברים ממשרד החינוך אל רשת החינוך העצמאי, מכיוון שיש תקצוב שמועבר בגין שעות הלימוד ותקציבים תוספתיים, כגון: דמי שכפול, דמי מלאכה וכו'. הדבר צוין כחריגה בדוחות הכספיים, אך המשרד בדק ואין חריגה בכספים שמועברים למוסדות הפטור. - נציג ארגון אחים לנשק אמר כי לכולם ברורה החשיבות של לימודי ליב"ה, וכי אי אפשר לעודד מסגרות שלא נותנות לימודי ליב"ה ב- .100% -נציג רשות התאגידים אמר כי המידע והפרסומים הועברו אליהם, וחלקם היו בסיס לעתירה שהוגשה נגדם. לימודי ליב"ה הוא נושא שאינו מונח לפתחם, אך הם עוקבים אחריו. בשלב זה הוחלט שאין מניעה לתת אישור ניהול תקין. לאישור מצורף מכתב נלווה, שלפיו האישור מותנה בהמשך יישום מתווה החשכ"ל. עוד מצוין בו שבהתאם לחקירות שמתנהלות בעקבות הפרסומים תיערך בדיקה של האישור. -אור רייפל קרויזר אמר לוועדה כי הייתה התחייבות שחשבת משרד האוצר תצא מהפיקוח על העמותות, אך נראה כי הדבר לא נעשה. יש עמותות שמנהלות את מוסדות הפטור ומשלמות את משכורות המורים מכסף שמועבר מהמדינה לחינוך העצמאי. נוסף על כך, יש 260 מוסדות פטור שלא ברור מי הן העמותות שמנהלות אותם ומאיזה חשבון בנק משולם למורים? - נציגת המרכז הרפורמי לדת אמרה כי אנשי המרכז מובילים עתירה נגד מוסדות לימוד באשר ללימודי ליב"ה. לפי עדכון שהתקבל בסוף חודש מאי, 60% ממוסדות הפטור לכיתות א' עד ו' מלמדים לימודי ליב"ה, וכ70%- בכיתות ז' עד ח'. בדיון שהתקיים לפני כמה 163 חודשים בג"ץ נטען שהדרך לדעת אם תלמידים למדו לימודי ליב"ה היא באמצעות מבחנים וספרי לימוד. אף מבחן לא נערך כדי לדעת מה הילדים למדו. יש מימון ללא יישום של התקציב שלשמו הוא מועבר, ומשרד החינוך מודה שאין מבחנים ואין ספרי לימוד. - משרד החינוך עדכן שהוא מעביר למוסדות פטור תוספת תקציבית נוספת של עשרות מיליוני ש"ח עבור ערך שעה למורים, אולם אין הכשרות במוסדות הפטור ואין פיקוח על ההכשרות. בתקנות מוסדות הפטור אין שום חובה לשלם למורים לפי ערך השעה שלהם. שנת הלימודים במוסדות הפטור קוצרה לטובת החופש הגדול, כלומר ניתנו פחות לימודי ליב"ה לטובת תקצוב החופש הגדול. החלטותיה והצעותיה של הוועדה -הוועדה התרשמה מסקירתו של מנהל המחוז החרדי, אולם הוועדה דורשת ממשרד החינוך לקבל את דוח פירוט לימודי הליב"ה במוסדות החינוך החרדיים עד יום שלישי בשבוע הבא. אם הנתונים לא יוגשו, יושב-ראש הוועדה ישקול להגיש עתירה לבג"ץ בעניין כנגד משרד החינוך והעומד בראשו. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה להפגש עם נציגי משרד החינוך כדי לקבל את השינויים שנעשו לבדיקת לימודי ליב"ה. - בחודש ינואר 2026 הוועדה תקיים דיון בנושא המעבר של בתי הספר לתקצוב נורמטיבי. - בישיבתה הבאה הוועדה תדון בכלי שאמור לשלול תקציב ובכלי הכרה למי שלא עמד בדרישות החוק. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לקבל דיווח כתוב בעל תהליך ניתוק הרשתות מהמערכות הכספיות של המדינה ב10- בספטמבר .2025 164 מינוי דיינים וקביעת מקום כהונתם, דוח שנתי 50ב הקדמה ביום כ' בתמוז תשפ"ה, 16 ביולי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא מינוי דיינים וקביעת מקום כהונתם – דוח שנתי 50ב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המשרד לשירותי דת, הנהלת בתי הדין הרבניים, משרד המשפטים, עמותת עתים, יד לאישה − סיוע לשחרור מסורבות גט ועגונות, המרכז ליהדות ומדינה − מכון הרטמן, עיקר − קואליציית ארגונים לזכויות העגונה ומסורבות הגט ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה את מנהל בתי הדין הרבניים, הרב אלי בן דהן, שמסר כדלהלן: היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת היא היועצת המשפטית של הוועדה למינוי דיינים. הוועדה אינה חלק מהמשרד. תהליך השגת כשירות לדיינות נמשך עשר שנים; הבחינה קשה ומקיפה חלקים גדולים משולחן ערוך. רוב הדיינים קיבלו כשירות כזו בהיותם בני 40 ויותר. יש יותר מ400- דיינים פוטנציאליים, שמהם ייבחרו 21 דיינים. הרכב ועדת המשנה למינוי דיינים: שר, חבר הכנסת, עורך דין או טוען רבני. בסופה של כל ועדה נרשם פרוטוקול מסודר, שבו נרשם ציון המועמד בכ20- פרמטרים, הערכה מילולית וציון סופי. לפני קיום הדיון נאספו המלצות על כל מועמד, נעשתה בדיקה פרטנית של רישום פלילי – ואם היה כזה המועמד היה צריך לנמק את מדוע. בעקבות בג"ץ שהוגש לפני שנתיים, הוועדה אימצה את נוהל ניגוד עניינים בדומה לוועדה לבחירת שופטים. כל הליך הבחירה לווה על ידי הייעוץ המשפטי של המשרד לשירותי דת. יתרה מזאת, השאלון האישי של כל מועמד הונח בפני כל אחד מחברי הוועדה. הדיון לבחירת הדיינים נמשך כחמש שעות. למועמד אחד בלבד היה קרוב משפחה מבין חברי הוועדה, וקרוב המשפחה יצא מהדיון. הדיין ייכנס לתפקידו בשבוע הבא לאחר פרישת דודו השבוע לגמלאות. 115 מועמדים פורסמו ברשומות וניתנו 21 יום להעיר הערות. לאחר דיון בהן, המספרים הצטמצמו בהדרגה. באופן טבעי, נראה כי נציג מפלגה פוליטית בדרך כלל דואג לנציג שלו. - נציגת משרד המשפטים עדכנה כי האירוע אינו מונח לפתחו של משרד המשפטים. אם יש שאלות משפטיות בנושא ניהול הוועדה − הן בסמכות היועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת. התקבלו פניות אחדות והן הועברו לבחינת גורמים הרלוונטיים כדי להחליט אם יש מקום לטפל בהן. - נציג עמותת עיתים אמר בדיון כי יותר מ100,000- תיקים נפתחים בבתי הדין מדי שנה. בראש המערכת יושב נשיא בית הדין הרבני הגדול. הנשיא אינו חייב להיות דיין. אחת מחברות הוועדה לבחירת רבנים קיבלה תפקיד במשרד לשירותי דת כממונה במועצה דתית. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אמר שהמינוי שלה תקין, כל עוד השר לא יעסוק בענייני המועצה שבה היא מכהנת. חברי הוועדה חתמו על נוהל ניגוד עניינים, אולם בכל זאת נבחרו דיינים מקורבים. המשמעות היא שהנוהל אינו אפקטיבי. בקרוב עתידים להיבחר שני דיינים נוספים. 165 - השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי אמר בדיון שכיושב-ראש הוועדה למינוי דיינים הנטייה הפוליטית מטבע הדברים היא להביא אנשים מקורבים. לעיתים יש מקומות שיש להתעלות בהם מעל השיקולים הפוליטיים ולייצג את עם ישראל, וזה קשה. לדבריו, הוא היה יכול להביא מינויים 100% פוליטיים והיה לו רוב לכך. בתי הדין אינם שייכים לש"ס, אלא לעם ישראל והוועדה לבחירת דיינים צריכה לייצג את כולם. החלוקה לשלישים נועדה לייצג באופן הולם את כלל הציבור. משרד הפנים רצה להחיל על הוועדה כללים משל עצמה, אבל לדעת השר דיינים אינם שונים משופטים, והוחל נוהל ניגוד העניינים הנהוג בוועדה לבחירת שופטים. השר הוסיף כי הוועדה התנהלה באופן מחמיר יותר ויושמו כללים מרחיקי לכת. יש 400 בעלי כושר דיינות המועמדים לכהן כדיינים. עד כה, מעולם לא התמנו דיינים שאינם מקורבים. לשיטת השר מטבע הדברים הבן לומד דיינות בעקבות אביו, בוועדה חברים טוענים רבניים ונציגי לשכת עורכי הדין, ומונו אליה אנשים ישרים ונקיי כפיים. - נציגות יד לאשה − סיוע לשחרור מסורבות גט ועגונות אמרו בדיון כי שליש מהדיינים, אלה הנבחרים מקרב הציונות הדתית, אינם נבחרים בחופשיות שכן יש הגבלה מאילו ישיבות הם מגיעים עד כדי הטלת וטו. הבחירה מושפעת משדלנות שנעשית מאחורי הקלעים, והנפגעים מכך הם משרתי המילואים, שדווקא להם יש לתת עדיפות. ראוי שדיינים ייבחרו לא על פי סוג הכיפה שעל ראשם אלא על פי איכותם. המינויים הם לבתי הדין האזוריים ולבית הדין הגדול. ראוי שהמבקר יבדוק את אמירתו של הרב הראשי האשכנזי. - נציג המרכז ליהדות ומדינה מכון הרטמן אמר כי ההשוואה לבתי המשפט היא חשובה. בתקופה האחרונה יש ניסיון להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים ושהם יהיו ערכאה שיפוטית בדומה לבתי המשפט. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תקיים ישיבת המשך ותוזמן אליה היועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת. - הוועדה סבורה שעקב דבריו של הרב האשכנזי הראשי על איומים, ראוי שתפתח חקירה על ידי היועצת המשפטית לממשלה לבדיקה אם נעשתה עבירה. - דוח מבקר המדינה הוא משנת 1999 ונראה כי המצב לא השתפר מאז הרבה. בעקבות הדיון, הוועדה תשלח מכתב למשרד מבקר המדינה ותבקשו להכין דוח עדכני בהקדם נוכח בחירת הדיינים לאחרונה. 166 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב הקדמה ביום ד' באב תשפ"ה, 29 ביולי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב − ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות התאגידים, הנהגת ההורים הארצית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמותת חדו"ש − לחופש דת ושוויון , המרכז הרפורמי לדת ומדינה ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה את מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך שי קלדרון, שדיווח כי הפעילות של המחוז לא עצרה לרגע בכל הקשור לבדיקת לימודי הליב"ה בשילוב אכיפה ושליחת מפקחים לכל מוסד. לצורך זה מתנהל "פינג פונג" בלתי פוסק של המפקחים והנהלת המחוז מול הבעלויות השונות כדי להגיע למצב שהבעלויות מבינות את חובתן, מדייקות את מערכות השיעורים ומקיימות את האמור בחוזר מנכ"ל. הרשתות צריכות ללמד 100% לימודי ליב"ה ולהיות מתוקצבות בהתאם: המוכש"ר 75% ומוסדות הפטור 55%. לראשונה המחוז החרדי ערך בדיקה מעמיקה על 240 מוסדות פטור והתגלו ממצאים שדורשים תיקון. נערכו ישיבות עבודה שבהן דווח כי חלק גדול מאי-הסדרים נובעים מאי-הבנה של החובות. מבין 52 מכתבי התראה שקיבלו מוסדות הפטור, 35 מוסדות שלחו תיקונים, אך יש ללוות אותם כדי לוודא שהתיקונים נעשים בצורה תקינה, ולכן הנתונים דינמיים. אין בכוונת המחוז החרדי להסתיר מידע מהוועדה, אולם יש לתת את הדעת על כך שהנתונים כל הזמן נמדדים ומשתנים. המידע הסופי יהיה בשנת התשפ"ו לאחר קבלת מידע על התיקונים שנעשו על ידי המוסדות. המחוז החרדי במשרד החינוך ימשיך לפעול בצורה מקצועית כדי לוודא שילדי ישראל ילמדו את הנדרש. בשנתיים האחרונות יש התקדמות ניכרת ומאות בתי ספר שיפרו את לימודי הליב"ה. הובהר לרשתות חד-משמעית שאין להעביר מורים ממקצוע אחד למשנהו בתוך האשכול, שכן האשכולות מאגדים את העקרונות. חוזר מנכ"ל מחייב מספר שעות שבועיות של לימוד בכל מקצוע, והן ייבחנו ויימדדו על כל מקצוע. מוסדות הפטור שונים מעט מהרשתות והמוכש"ר, שכן חוזר המנכ"ל חילק את האשכול למקצועות בצורה דיכוטומית המחוז פרסם מכרז עם קול קורא ללימוד אנגלית, והוא ייעודי להוראת ילדי פטור בשעות אחר הצוהריים. ילדים אלה ייבחנו במבחני מדידה. אכן, מאות ילדים במוסדות הפטור לומדים אנגלית בחוגים מיוחדים וייעודים והם נבחנים על כך. נוסף על כך, במאמצים רבים הועברו מורים ממוסדות פטור לחינוך הממלכתי החרדי. ב1- באוגוסט יוכל המשרד לבדוק סופית את יישום החובות של המוסדות. המחוז יערוך שיח עם הרשות המקומית למצוא פתרונות אלטרנטיביים לתלמידים שלומדים במוסדות שאינם מיישמים את חובתם בלימוד לימודי ליב"ה. הרשויות המקומיות עודכנו על המהלך ובכל המשמעויות שנגזרות ממנו. מוסדות החינוך הממלכתי החרדי התקדמו מאוד. בשנה שעברה היו 30 בתי ספר שהתפתחו במרוצת השנה בהיבטים פדגוגיים מגוונים ואף צומצמו פערים. כיום, המגמה עדיין נמשכת וכ50- גני ילדים ברחבי הארץ נפתחים במסגרת החינוך הממלכתי החרדי. בסך הכול, בשנת 167 הלימודים תשפ"ו יהיו 350 גנים ו150- בתי ספר ובכלל זה בית ספר למחוננים. מדובר בסדר גודל של 20,000 תלמידים. בהתאם להחלטת הממשלה הקודמת נקבעו תבחינים לקבלת זכאות לתוכנית גפן, שאחד מהם עמידה במבחני מיצ"ב. מי שלמד 100% לימודי ליב"ה ועומד בכללי ראמ"ה – ניתנת לו תוכנית גפן. רשת בני יוסף נבחנה במבחני מיצ"ב לאורך השנים. רשת החינוך העצמאי לא נבחנה מעולם במבחני ראמ"ה ולכן לא נשקלת האפשרות לתת לה את תוכנית גפן. - נציג משרד החינוך הוסיף כי תוקפן של תקנות מוסדות הפטור הוא עד סוף אוגוסט 2026, וכי נעשית עבודת מטה בכל מיני תחומים ובכלל זה תוכנית היסוד. במשרד בוחנים את עמידת הרשתות בתנאים כדי שהן תוכלנה להצטרף לתוכנית גפן. לדבריו, לא היה אפשר להשתתף במבחן הבין-לאומי מכיוון שהוא היה ממוחשב )ועל כן הקים מגבלה תרבותית(. - נציגת משרד המשפטים עדכנה כי טרם התקבלה תמונה מלאה מבחינת התשתית העובדתית והמקצועית, שבאמצעותה אפשר לבחון את הדברים, ולכן לא הועבר עד כה אישור משפטי להעברת התקצוב. לדבריה, טיוטת החלטת ממשלה אמורה להינתן בשבוע הבא, אם כי היא מותנת בחוות דעת משפטית. - במסגרת הדיון אמרו נציגי משרד האוצר כי ההוצאה הסופית של החשבת תתבצע כאשר הרשתות יוצאו ממערכת מרכב"ה. היעד לביצוע המהלך הוא 1 בינואר 2026 לשיטתם,. התהליך הוא ארוך ומורכב מכיוון שמצד אחד יש היבט של ניתוק ומצד אחר יש היבט של פיקוח ובקרה. עם זאת, תהליך הגברת האכיפה והבקרה לא תלוי במעבר של המערכת הכספית. לדברי נציגי משרד האוצר יש תהליך גיוס של 20 עובדי מדינה לטיפול בסוגיה, אולם מכרזים לאיוש המשרות טרם פורסמו. עד קליטת העובדים הפיקוח והבקרה נעשים באמצעות מיקור חוץ. הנציגים הוסיפו כי יש תהליכים משפטיים רבים שמתקיימים במקביל. המעבר לתקצוב נורמטיבי הוא מורכב ומתקיימים דיונים מקצועיים בשיתוף משרד החינוך ומשרד המשפטים. החלטות סופיות לביצוע הפרטים טרם נתקבלו אך הן יגובשו לפני המעבר לביצוע. דבר נוסף שנמסר הוא כי השעות שבגינן המדינה כבר שילמה הן שעות שהגיעו למורים תשלום תמורתן ואין שעות שהועלמו על ידי הרשת. במשרד פועלים להגביר את סוגיית אכיפת השעות והבקרה עליהן. בכוונת המשרד להחיל את מודל התקצוב הנורמטיבי מ1- בספטמבר, אך גיבוש התקציב עדיין בדיונים. מדובר בתהליך מורכב שיש להסדיר בו את כל רכיבי התקצוב ולאפשר לרשתות זמן תגובה ראוי. -נציג רשות התאגידים עדכן כי אישור הניהול התקין עדיין עומד בתוקפו. ככל שגוף כלשהו, כמו משרד החינוך, ישקול את הדברים הניצבים בפניו ולמשל ימסור מידע על כך שתיקונים נדרשים לא בוצעו, ההחלטה תישקל מחדש. - אור רפל קרויזר ביקש לשאול את אגף התכנון באוצר על כך שלפני חודש ניתן פסק דין בבית הדין לעבודה באשר לשעות תפילה. נציגי החינוך העצמאי התעקשו על טענתם שהחינוך העצמאי אינו מחויב לשלם בעבור שעות תפילה, ובית המשפט אכן התיר לא לשלם עבור שעות אלו, על אף שהחינוך העצמאי תוקצב גם לשעות אלו. נשאלת אפוא השאלה: מה קרה עם כ30- מיליון ש"ח שהועברו כתקציב שנתי בעבור שעות תפילה אך נעשה בו שימוש למקצוע אחר. האם בתקציב הנורמטיבי מפחיתים את שעות התפילה? המורים קיבלו שכר על שעות שאינן מתוקצבות. רשם העמותות מסר שהוא הסתמך על הביקורת שנעשתה במשרד החשב הכללי כדי לתת אישור ניהול תקין. 168 - יש גירעונות גדולים שעל פי החשב הכללי טוען שהם גירעונות רישומיים והם נובעים מהפרשות לסיום יחסי עובד-מעביד של המורות. יש לשאול אם רשם העמותות פתח את הדוחות הכספיים כדי לראות כיצד הצטבר הגירעון. על פי הדוחות הכספיים בשנים 2013 עד 2023 לא נוצר גירעון בבתי הספר היסודיים. בשנים הללו יש גירעון של 300 מיליון ש"ח, אך הוא בסעיפים אחרים. במקום אחד בדוח הכספי נרשם כי הגירעון נובע מיחסי עובד- מעביד ובמקום אחר נרשם שהוא נובע מסעיפים אחרים. יש לברר סוגיה זו. -נציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה כי לא בטוח שהפער הלימודי נמצא דווקא בלימודי אנגלית ומתמטיקה, ויש לתת על כך את הדעת. - נציגת עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון עדכנה בדיון כי יש שתי עתירות לבג"ץ ושתי עתירות לבקשות לפי חוק חופש המידע שנענו באופן חלקי ביותר. העתירה הראשונה עסקה בתקציבים שהממשלה רצתה להעמיד לצורך תוכנית אופק חדש ותוכנית גפן. המדינה הודיעה שהיא נסוגה מתקצוב אופק חדש 30) מיליארד ש"ח בכל שנה שהיו אמורים להכנס לבסיס התקציב בהסכמי עבודה(. התשובה שניתנה לבית המשפט הייתה שלא הותקנו תקנות ואם יגיע שלב זה − הוא ימשך. דורשים שסוגיה זו תרד מסדר היום לחלוטין. תוכנית גפן אינה חוקית באותה מידה כמו אופק חדש. שר החינוך הודיע לבית המשפט שמבחינתו הרשתות עומדות בתנאים של המבחנים וכי הוא הוא רוצה לתקצב רטרואקטיבית למשך שנתיים תוכניות נוספות. בשנה שעברה התלמידים ניגשו לבחינות מפני שהשר ביטל את הבחינה שהייתה אמורה להתקיים השנה במקצוע מדעים, וקבע שלא יתקיימו בחינות באנגלית ובמתמטיקה, אלא רק באחד מן המקצועות הללו. רשת בני יוסף יכולה אפוא לטעון שהיא לא התנגדה למבחן במדעים, שהרי הבחינה כלל לא התקיימה, ביוזמת השר. העתירה השנייה שהגישו מתייחסת לשנה זו. בחוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה נקבע כי השנה משרד החינוך הודה שלא היה פיקוח וכי צריך ללמד את מלוא לימודי הליב"ה. החינוך העצמאי העביר נתונים, אבל המדינה בחרה לבקש לדחות את הדיון שהיה אמור להתקיים בתחילת החודש בבית המשפט העליון, כי היא רוצה לאפשר להמשיך להעביר כסף גם בשנה הבאה. בתחילת השנה נקבע כי יש לא מעט מוסדות שנכנסו לרשתות רק כדי שיוכלו לקבל 100% מימון ומעולם לא הייתה כוונה מצידם ללמד 100% לימודי ליב"ה. אשר למוסדות אלה, המשנה ליועץ המשפטי קבעה שיש להוציא אותם מהרשתות כבר השנה. נמסר כי 43 מוסדות לא עמדו בתנאים המתנים תקציב בלימודי ליב"ה, אולם ברור כי הבדיקה לא נעשתה באופן מספק, משום שאין במאות המוסדות של החינוך העצמאי מורים הכשירים ללמד את מלוא לימודי הליב"ה. המסקנה היא כי יש לבדוק איך נערכה הבדיקה הזו. - נציג המרכז הרפורמי לדת ומדינה עדכן את הוועדה כי הוגשה עתירה בעניין תקצוב מוסדות הפטור שחייבים בלימודי ליב"ה בשיעור של 55% ואינם מלמדים על פי דין. תלמידי מוסדות הפטור נפגעים מכך, משום שהזכות הבסיסית שלהם לשוויון נפגעת באופן קשה, כמו גם מוסדות החינוך הרשמיים שאתם כן מחייבים לעמוד בדרישות החוק אחרת לא יתוקצבו כדין − ואכן הם ממלאים אחר ההוראות כדין. בתגובת המדינה נאמר כי יש צורך בתהליך רציני לגיבוש תוכנית פיקוח מפורטת. בהודעות העדכון שהמדינה מסרה בחודש מאי 169 ובחודש זה על ניתוח נתונים של מוסדות הפטור שערכה שנתונים שנמצאו בו מבהילים, למשל: 40% מהמוסדות בחינוך היסודי אינם מלמדים לימודי ליב"ה בהלימה לחוזר מנכ"ל; 38% מהמוסדות אינם מלמדים מתמטיקה ומדעים; 30% מהמוסדות אינם מלמדים לימודי שפה מלבד עברית ועוד. המדינה הגישה מערכות לימודים מעודכנות, וב- 90 מוסדות מבין 140 נמצאו ליקויים שנאמר שהם תוקנו. לא ברור מתי ייערכו הבדיקות במוסדות כדי לוודא שהם עומדים בדרישות על פי דין. ההודעות של המדינה לא עסקו במבחני הערכה ומדידה כפי שאלה מתקיימים במוסדות הרשמיים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה רואה קשר בין לימודי ליב"ה לבין גיוס חרדים לצה"ל. - הוועדה מבקשת משרד החינוך נתונים בדבר מספר המוסדות ברשת בני יוסף שבהם לא לימדו 100% לימודי ליב"ה ועל מידת עמידת מוסדות אלה בכל הכללים של מבחני ראמ"ה. - הוועדה מבקשת מהחשב הכללי במשרד האוצר תשובות על שאלותיו של מר אור רפל קרויזר. - הוועדה מבקשת להדגיש בפני משרד המשפטים והיועץ המשפטי של משרד החינוך שאסור להעביר כספים שלא בהתאם להוראת בית המשפט. - הוועדה חשה כי בהקשר של לימודי ליב"ה גוברים השיקולים הפוליטיים על שיקולים עקרוניים. לתלמידי ישראל ראוי שתסופק הרחבה בתחום לימודי ליב"ה לצורךשיפור ההזדמנויות שלהם בעתיד. על משרד החינוך מוטלת האחריות לוודא שלימודי ליב"ה נלמדים בחינוך החרדי. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא ותבקש לשמוע בה האם יש תכנון לערוך מבחני מדידה והערכה ברשתות. נוסף על כך, הוועדה מבקשת דיווח על הוצאת הרשתות בשנת הלימודים ודוח סטטוס באשר לעבודת המטה. 170 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב הקדמה ביום ח' בתשרי תשפ"ו, 30 בספטמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות התאגידים, הנהגת ההורים הארצית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, המרכז הרפורמי לדת ומדינה ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציג משרד האוצר ציין כי הנתונים שמשרד החינוך מציג בסימולציה של הקצאת שעות למוסדות הם על פי אופק חדש, אולם טרם בשלו התנאים להחלת אופק חדש ברשתות. לכן הבקשה הייתה לקבוע את היקף השעות במערכת בהתאם להסדר הישן. בנוסף, לשתי המערכות שקובעות את השעות על מנת לעשות את הביקורת על הביצוע הכמותי של השעות אין גישה ישירה למידע. עם זאת, משרד החינוך נענה לבקשת משרד האוצר, והתקבלו נתונים נקודתיים על הקצאת שעות לשתי הרשתות בהתאם להסדר הישן. נמצא כי אין פערים בכלל השעות שבוצעו ברשת החינוך העצמאי, היא לא חרגה ממה שהוקצה לה, אולם ברשת המעיין פעלו בצורה אחרת, לפי הסדר אופק חדש – עד מאי 2025 הנתונים שהופיעו במערכת הסימולציות של משרד החינוך היו של אופק חדש, וברשת המעיין התורני פעלו לפי נתונים אלה. הביצועים של הרשת היו בהתאם להקצאות משרד החינוך. - שי קלדרון, מנהל מחוז חרדי במשרד החינוך, אמר בדיון כי יש עליית מדרגה משמעותית ברמת הפיקוח: בתי ספר שכלל אינם מלמדים מקצוע יסוד, ולאחר מכן בתי ספר שלא נלמדים בהם אנגלית ומדעים. למוסד כזה הוצא מכתב התראה על ניתוק, יש לו שימוע והוא צריך לעדכן אם התחיל ללמד את המקצועות האלה. מדובר ב21- בתי ספר בשתי הרשתות. זוהי מהפכה של ממש לדאוג ליישום ברזולוציה גבוהה פר מוסד ופר מקצוע. בשלב השני יש 45 בתי ספר שבהם יש צורך בתיקונים משמעותיים. הם נמצאים בבדיקות חוזרות ונשנות מטעם פיקוח, ובזכות עבודה מאומצת עשרות בתי ספר שינו את המערכות למה שנדרש ומתוקצב. ביחס לקיזוז, בשבועות הקרובים אחרי עיבוד של כל הנתונים ביחס לשנה העוקבת, יעבירו את התיקונים לתקצוב הולם. בתשובה לבג"ץ פורטו הכלים שהיו בפני הפיקוח. מדובר בסל גדול של מבחנים, מבחני חוץ, רכזים, ספרי לימוד מורים ועוד. ההתאמות אינן הקלות ברמת הדרישות הלימודיות אלא התאמות תרבותיות. ברשת בני יוסף נערכים כלל מבחני המדידה וההערכה )מיצ"ב( בכל שכבות הגיל באנגלית, מתמטיקה, מדעים ושפה. ביחס למוסדות הפטור מקודמים ביקורי פיקוח ומחוונים ונבדקים מענים לתלמידים מתקשים ומחוננים, אקלים כיתתי ועוד. - נציג משרד החינוך הוסיף כי המשרד יכין נתונים על פי לדרישת הוועדה. הוא הדגיש כי משרד החינוך מתנהל על פי חוק פיקוח על בתי ספר או לפי תקנות חינוך ממלכתי מוסדות מוכרים, ואם בית ספר אינו מקיים את התנאים, אפשר לבטל את הרישיון שלו. אם נמצא שעמותה כלשהי עשתה שימוש לא נאות בתקציביה, יודעים לחסום אותה ולתבוע את הכספים בחזרה. 171 אם עמותה מפירה את הכללים, נעשית פנייה מצד המשרד לרשם העמותות שמפקח עליה. מודל התקצוב הנורמטיבי שנבנה מביא לידי ביטוי את חוק יסודות התקציב. יש תקופת היערכות לרשתות, באופן טבעי, והתקצוב במתווה ירד בשנתיים הקרובות. מנגנון הוראת המעבר פחות רלוונטי לחינוך הממלכתי, כי המטה הוא של משרד החינוך. - נציג רשות התאגידים אמר בדיון כי לא התקבלה פנייה בנושא מטעם משרד החינוך. אם יתקבל דוח עם ממצאים ומידע – יטפלו בו. סוגיית אישור הניהול התקין של מוסדות בחינוך העצמאי נמצאת כעת בדיון משפטי ותגובת הרשות בנושא תועבר בהמשך. - נציג משרד האוצר אמר בדיון כי בהתאם לעבודה המקצועית שנעשתה על ידי משרדי החינוך והאוצר והצהרות המדינה לבג"ץ, מודל התקצוב הנורמטיבי יצא לדרך מתחילת שנת הלימודים הנוכחית. בשנת הלימודים התשפ"ה ההתנהלות של מנגנוני התקצוב הייתה דומה להתנהלות בשנים האחרונות. משנת התשפ"ו ואילך יהיה מעבר למודל התקצוב הנורמטיבי, ומודל זה מביא בחשבון את מנגנוני התקצוב שלפי העבודה המקצועית צריכים להיות ברשתות. ככל שיחלוף הזמן יהיו נתונים נוספים בנוגע למודל ואפשר יהיה להשוות בין שנת הלימודים הנוכחית לשנים קודמות. כחלק משינוי מודל התקצוב לרשתות, מודל שהיה נהוג עשרות שנים, יש הוראת מעבר שמוגבלת לשנתיים ובמסגרתה יועברו סכומים מסוימים אם יימצא פער בין התקצוב לפי המודל הנורמטיבי לבין התקצוב שהיה נהוג בעבר. -נציג הנהגת ההורים הארצית אמר כי הנהגת ההורים מעוניינת בטובת התלמידים ובלימודי ליבה כדי שהתלמידים יהיו אזרחים פרודוקטיביים ויעילים. - נציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה לוועדה כי הסדרת של התשלומים לרשתות היתה מורכבת משני חלקים: התקצוב הנורמטיבי וניתוק הרשתות ממערכות המדינה. התאריך הקובע הוא 1 בינואר. נוכח המגבלות, היא מבקשת לדעת אם אכן השינוי יחול בתאריך זה. עוד שאלה אם יש תמונה לגבי הפיקוח על מוסדות הקצה, שיש בהם מחסור מובהק בשעות, וניתן לבדוק אותן דרך המערכות. - אור רפל קרויזר אמר בדיון כי ישנה אינדיקציה שנעשה שימוש בכספי תמיכה שלא למטרה שלהם נועדו, ללא יכולת פיקוח של החשכ"ל. בשנת הכספים הקודמת קיבלו שתי הרשתות 150 מיליון ש"ח יותר ממה שנדרש על פי התקציב הנורמטיבי. הכסף לא נדרש בחזרה ואף הוצע באג"ת לתת תוספת הסתגלות בשנתיים הקרובות. בנספח שהוגש לבג"ץ נאמר שמשרד האוצר הוציא בדיקה לרו"ח חיצוני כדי לבדוק אם המודל עובד, והתגלה פער של 80 מיליון ש"ח מול רשת מעיין החינוך התורני ו65- מיליון ש"ח מול רשת החינוך העצמאי; כהוראת מעבר ניתן חצי מהסכום בשנה שלאחר מכן וכרבע מהסכום יינתן בעוד שנתיים. - נציגת המרכז הרפורמי לדת ומדינה אמרה בדיון כי בדצמבר 2024 נשיא בית המשפט העליון עמית עמד על הבעיה המרכזית, והיא שאין מבחנים בחינוך החרדי. המנהלים שומרים על האוטונומיה של בתי הספר, והמפקחים אינם משתמשים בסמכותם לכפות לימודים של מקצועות מסוימים. 140 מבתי ספר אינם מלמדים לימודי ליבה כנדרש. 55% לימודי ליבה ולימודי אנגלית לא נלמדים בכלל. הבשורה שקיבלנו ממשרד החינוך היא שיש מיזמים ללימודי ליבה בשעות אחר הצוהריים בחלק מבתי הספר, אולם לא ידוע על אילו בתי ספר מדובר. לדברי הנציגה, הטיוב והפיקוח של משרד החינוך אינו מבשר בשורה חדשה. 172 - נציגת הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אמרה בדיון כי ישנם הורים רבים שרוצים שילדיהם ילמדו לימודי ליבה במערכת החינוך החרדית, וקולם לא נשמע. - נציגת משרד המשפטים אמרה כי המשרד פועל בשיתוף פעולה עם המשרדים כדי לייעל ולטייב את הדברים. התגובה תימסר במסגרת העתירות לבג"ץ. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה התרשמה שיש פריצת דרך במחוז החרדי, אך יש עדיין כמה כשלים. בקשות הוועדה הן כדלקמן: ממשרד החינוך – לספק את כלל המידע כפי שעלה בבקרת התקן שבוצעה בשנה האחרונה והמסקנות הנדרשות, כולל דוח מפורט של 21 בתי הספר שאינם מלמדים אנגלית ומדעים, ושל 45 בתי הספר שמלמדים לימוד חלקי, העברת כספים לרשתות והפרשות פנסיוניות שהמוסדות לא העבירו עבור המורים. על סמך הנתונים שהוצגו הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להמציא לרשות התאגידים את המסקנות בצורה ברורה. מאג"ת במשרד האוצר – לבחון מחדש את סוגיית תקצוב היתר כפי שנעשה בשנים הקודמות, ולבדוק אם נכון להמשיך את ההסדר כפי שהוגש לבג"ץ שמשמעו תהליך גמילה איטי עם המעבר לשיטת תקצוב נורמטיבי. הוועדה מבקשת לקבל דיווח על הפתרון תוך שלושה שבועות. מהחשכ"ל במשרד האוצר – לבקש ממשרד החינוך, על אף ההסדרים החדשים, לקבל גישה למערכות שלו כדי לבצע פיקוח ובקרה על יחידות אלו, שמקבלות 3.6 מיליארד ש"ח מהמדינה. מרשות התאגידים – לבחון מחדש את היתרי הניהול התקין של החינוך העצמאי ורשת בני יוסף, ולהיעזר ב11- הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה וכן בתשובות שניתנו לבג"ץ, כולל מטעם החינוך העצמאי, כדי לקבל תמונת מצב מלאה, ולקבל החלטה בנוגע לשלילת אישור ניהול תקין. ממשרד המשפטים – לבחון מול הייעוץ המשפטי של משרד האוצר, משרד החינוך ורשות התאגידים אם התהליכים ששומרי הסף צריכים לעשות כדי לשמור על הקופה הציבורית ממוצים. בחינות נדרשות הן למשל כמה שעות לימדו במוסדות, כמה כסף הועבר וכמה כסף הוחזר, אם בכלל. 173 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב הקדמה ביום ה' בחשוון תשפ"ו, 27 באוקטובר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות התאגידים, הנהגת ההורים הארצית, המועצה לחינוך ממלכתי עברי, המרכז לפלורליזם יהודי ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - חיים הלפרין, פרויקטור תגבור לימודי ליב"ה במחוז החרדי משרד החינוך אמר לוועדה כי המשרד מופקד על כך שכל המוסדות החרדיים יעמדו במחויבות שלהם כלפי המדינה. המצב ברור לרשתות והן פועלות בהתאם. חשוב שתהליך הבירור יתקיים עד תום. משרד החינוך נדרש לתהליך עבודה עם כמה עשרות מוסדות פטור כדי לתקן את הפער בין המחויבות למצוי. המוסדות שיפרו את הליקויים למעט מוסד אחד, והוא עומד לקראת שלילת רישיון. חוזר המנכ"ל מאפשר למוסדות הפטור שלא ללמד אנגלית. אחד הקשיים הוא איתור מורים. התקצוב עד ינואר 2026 הוא במערכת החשכ"ל, ואין מידע על כך. יהיה מידע עליו החל מחודש זה. כ70- מוסדות מתוך 250 מוסדות נדרשו לפתיחת מוטב חדש. - נציג משרד האוצר אמר בדיון כי אין לחשכ"ל דוח של משרד החינוך על מוסדות חריגה. היו חריגות בשיטת התקצוב שהיו מקובלות על המדינה. כדי שהתהליך יתנהל בצורה סדירה וכדי להימנע משגיאות, הוחלט על הוראת מעבר לשיטת תקצוב נורמטיבית שמקובלת על משרד החינוך, משרד האוצר ומשרד המשפטים. בשנת תשפ"ו יועברו כ56- מיליון ש"ח לרשת בני יוסף ו47- מיליון ש"ח לחינוך העצמאי, ובשנת תשפ"ז יועברו 28 מיליון ש"ח לרשת בני יוסף ו23- מיליון ש"ח לחינוך העצמאי. כרגע אין תחקיר כתוב וחתום על הפער. מודל התקצוב הנורמטיבי הוא חלק מהמענה לפער. - נציג רשות התאגידים ציין כי העמדה העקרונית של הרשות היא לתת אישור ניהול תקין לרשתות, וכרגע מתנהלים הליכים משפטיים נגד עמדה זו. תשובות הרשות המפורטות הוגשו לבית המשפט. נעשתה פנייה למשרד החינוך בבקשה לקבל את הדוח כדי לשקול אם יש צורך בהתערבות הרשות, וטרם התקבל מענה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקבל דיווח על מיצוי תום התהליך מול הרשתות. -הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לבדוק בשנית האם התקבל הדוח ממשרד החינוך בנוגע למוסדות החריגה בתקציב מחסור בשעות לימוד. - הוועדה מבקשת מהיועמ"ש של הוועדה לפנות ליועמ"ש של רשות התאגידים בבקשה לקבל את תוצאות העתירות לבית המשפט. 174 פרק שלישי:כלכלי – תשתיות התמודדות המדינה עם ריכוזיות והמונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה הקדמה ביום י' בחשוון תשפ"ה, 11 בנובמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא התמודדות המדינה עם ריכוזיות והמונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה, דוח שנתי נובמבר 2024 75)א.( הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד האוצר, רשות המיסים, משרד הכלכלה והתעשייה, רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, המועצה הישראלית לצרכנות, רשות ההסתדרות לצרכנות, התאחדות התעשיינים בישראל, איגוד לשכות המסחר, משרד החקלאות וביטחון המזון, בנק ישראל, משרד הבריאות, משרד המשפטים, הפורום למאבק בעוני, לובי 99, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התאחדות חקלאי ישראל, מכון יסודות ופורום ארלוזורוב. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה יוקר מחיה היא סוגיה כואבת וחשובה לכלל אזרחי המדינה. הוצאות על רכישת מזון הן חלק מרכזי של סל ההוצאות של המשפחה − כ20%- מכלל ההוצאות. ההוצאה על צריכה פרטית של מזון ומשקאות מסתכמת בכ138- מיליארד ש"ח בשנה. כוח הקניה של הצרכן היחיד בישראל חלש בכ- 300% לעומת מדינות אחרות. ליבואני מזון וטואלטיקה יש רווחיות חריגה, ואחת הסיבות המרכזיות לכך היא הריכוזיות הגבוהה בתחום המזון. בתקופת הדוח נבחנו 13 חברות וקבוצות מסחריות שפועלות בו-בזמן בכמה קטגוריות בתחום המזון ומוצרי צריכה. נמצא שחלקן מחזיקות בנתח שוק גדול: שלושה ספקי מזון שולטים ב85%- מנתח השוק ב20- קטגוריות של מוצרי מזון. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות התחרות להמשיך ולבחון סוגי מיזוגים חדשים בשווקים ריכוזיים בתחום המזון. עוד ממליץ המשרד להרחיב את בחינת השפעתם של הקונגלומרטים גם לאחר תהליך מיזוג בין ספקים. הכלים שיש כיום בידי רשות התחרות אינם חזקים דיים ויש צורך לחזקם. רשות התחרות היא האחראית על תחרותיות בשוק המזון, אולם הדוח מכוון גם למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה. הוועדה ממליצה לשלושת הגופים הללו לפעול באמצעות חקיקה להסדרת כלים מתאימים לטיפול בהשפעות השליליות שנובעות מכוחן של הקונגלומרטים, כאשר הם מנוצלים לרעה. נתוני מפתח: שיעור עליית מדד מחירי המזון )ללא פירות וירקות( הוא 23%; שיעור עליית מדד הפירות והירקות, הוא 37% − בהתאמה בישראל, משנת 2011 עד מאי 2024. לעומת זאת, שיעורו של מדד המחירים לצרכן עלה ב17%- בלבד. שלושה ספקי מזון שולטים ביותר מ85%- מנתח השוק ב20- קטגוריות של מוצרי מזון. במונחי שכר של שעת עבודה במוצרים שנבדקו, כוח הקנייה של הצרכן בישראל נמוך לעומת כוח הקניה של הצרכן באנגליה, בצרפת ובארה"ב בכ300%-. 175 נתח השוק הממוצע של המותג הפרטי בישראל הוא 6.9% בלבד לעומת 36.1% במדינות נבחרות באירופה. על פי בדיקת משרד הכלכלה, הרשות להגנת הצרכן והמועצה הישראלית לצרכנות, שיעור עליית מחירי המזון והצריכה בשלושת החודשים הראשונים למלחמה הוא עד 6%. פער המחירים בין מוצרי ירקות קפואים בישראל בשנת 2023 בהשוואה למדינות באירופה הוא עד .380% הגידול בהיקף הצריכה של אננס בישראל הוא פי-ארבעה. מחירו פחת בכ50%- לאחר הפחתת המכס ופתיחת מדינה נוספת ליבוא. פער המחירים המרבי של מוצרי האיפור שנדגמו בשנת 2023 בין ישראל לבין מדינות נבחרות באירופה הוא 403%. החיסכון המצרפי של משקי הבית על מוצרי טונה בעקבות הפחתת המכס הוא 38 מיליון ש"ח, לעומת 11 מיליון ש"ח אובדן הכנסות המדינה. רשות התחרות הכריזה על חברת ויסוצקי כבעלת מונופולין בשוק התה הירוק ובשוק חליטות הצמחים לאחר יותר מ20- שנים שבהם לא הכריזה רשות התחרות על גוף שיש לו מונופולין בענף המזון ויותר מ30- שנים בענף מוצרי הצריכה. במסגרת המשאבים הרבים שהשקיעה רשות התחרות בענף המזון בשלוש השנים האחרונות; היא לא בחנה בשיטתיות קטגוריות נוספות בתחום המזון ובתחום מוצרי הצריכה שיש בהן ריכוזיות גבוהה מבחינת יכולת הספקים להשפיע על התחרות ועל מחיר המוצרים. יש ריכוזיות גבוהה בקטגוריות של שמנת מתוקה ומשקאות סויה. בישראל יש לפחות 13 חברות וקבוצות מסחריות שהן קונגלומרטים בתחום המזון ומוצרי צריכה, יש להן כוח מול הקמעונאים ומקטעי ההפצה כי הן מחזיקות במוצרים רבים. הן פועלות בו-בזמן בכמה קטגוריות. חלק מהחברות אף מחזיקות בנתח שוק ניכר בקטגוריות שהן פועלות בהן. מותגים פרטיים הם דבר חיובי − כ25%- מכלל המכירות ברשתות השיווק שופרסל ורמי לוי. נתח השוק בישראל הוא 6.9% ואילו באירופה 36.1%. דבר זה מסביר את פערי המחירים. בשנים 2014 עד 2022 הייתה מגמה חיובית שאמורה להשתפר עוד עם כניסת ספקים פרטיים. ביקשנו מרשות התחרות לקדם את המחקר בנושא המותגים הפרטיים לרבות נסיבות התחזקות המותג הפרטי והשפעתו על התחרות, וכניסתם של ספקים חדשים מלבד המותג הפרטי. אם יתברר שיש צורך לתת הוראות לקמעונאי למניעת הפגיעה בתחרות כקבוע בסעיף 11 בחוק המזון. עוד מומלץ לרשות התחרות ומשרד הכלכלה לבחון את השפעתם של החוקים שעברו על המותג הפרטי והתחזקותו ותרומתו להגברת התחרות. שיעור היבוא בישראל 23.4%( ביחס לתוצר הוא נמוך לעומת הממוצע במדינות הOECD-) 47.1%(). לעומת זאת, שיעור ההכנסות ממכס בישראל ביחס לתוצר היה גבוה לעומת הממוצע במדינות ה- OECD 0.21%) לעומת 0.17% הייבוא הוא פתרון שתפקידו לאזן באמצעות הגברת תחרות.(. גם לאחר כניסתה של הרפורמה שהתירה יבוא מקביל של תמרוקים על בסיס אישור התאמה לתמרוק ייחוס לתוקף, מוצרי האיפור שנדגמו יקרים עד בכ403%- בהשוואה למדינות נבחרות באירופה. בשנה הקרובה תיבחן הרפורמה החדשה. מוצרים רבים שרווחים בשימוש יום-יומי נמכרים בשוק ריכוזי הנשלט על ידי מספר ספקים מצומצם. למשל, שוק הטיטולים נשלט כמעט לחלוטין על ידי שלושה ספקים, כך שהמגוון על המדף מצומצם ורמת המחירים צפויה להיות גבוהה. הדבר דומה גם באשר למוצרים משחות שיניים ודאודורנטים. כחלק ממדיניות הממשלה להורדת יוקר המחיה ולהפחתת הנטל הרגולטורי באוגוסט 2021 התקבלה החלטת ממשלה שעסקה בפתיחת המשק ליבוא 176 ולהפחתת יוקר המחיה. תנאי ליבוא במסלול האירופי הוא הוצאת תעודת רישום כיבואן ולאחר מכן רישום כיבואן נאות. על יבואן להציג תוכנית בקרת איכות ובטיחות שהיבואן הרשום מקיים, והתחייבות שלפיה הוא יישם את התוכנית. עם זאת, כאשר משוחחים עם היבואנים מבינים מדוע הרפורמה לא הצליחה נוכח ארבעה קשיים. החברה לירקות קפואים בשוק הקמעונאי היא ספק יחיד: סנפרוסט שבבעלות קבוצת תנובה, ולפיכך המחיר בארץ הוא יקר. ליבוא ירקות קפואים יש חסמים, ובכללם חסמים מתוקף תקנות משרד הבריאות בדבר הימצאות חיידקים )ליסטריה( − חסמים שאינם תואמים את המקובל באירופה. נוסף על כך יש חסמים בתחום המכס. החסמים תורמים להפרשי מחירים של יותר מ100%- ברוב מוצרי הירקות הקפואים. המסקנה היא כי יש להוריד מכסים, להסיר חסמים שמגבילים יבוא וכך המחיר יהיה אטרקטיבי יותר אצל הצרכן. מאז הדוח הקודם נעשו על ידי הממשלה פעולות מגוונות להורדת יוקר המחיה, אך הן לא הביאו לתוצאות הרצויות והמחירים ממשיכים לעלות. המשק בישראל עדיין מתאפיין בריכוזיות על-ענפית יתרה בהשוואה לשווקים אחרים. כוח הקנייה היחסי של השכר הממוצע בישראל נמוך מכוח הקנייה של השכר הממוצע במדינות הOECD- גם בכל הקשור לרכישת מזון ומשקאות שאינם אלכוהוליים. סיכומי הוועדה - מרשות התחרות נמסר לוועדה כי היא רשות האכיפה של חוק התחרות וחוק המזון. בשנה וחצי האחרונים החלו בהליך בדיקת אכיפה של עמידת ספקים בחוק המזון, והוטלו קנסות באומדן של 100 מיליון ש"ח. לאחרונה התקבלו החלטות חשובות, כמו: רכישת ויילר על ידי חברת שטראוס שלא כדין − על שטראוס הוטל קנס; הכרזת מונופול על חברת ויסוצקי מכיוון שלא עמדה בהגדרה של ספק גדול בחוק המזון נוכח המחזורים הכספיים שלה. נוסף על כך, נערכה חקירה פלילית ביחס לספקים וקמעונאים, וזה נמצא בסטטוס של שימוע. הוכנס איסור מיזוג בין ספקים, אך זה יפקע בסוף שנה זו. יש סמכות להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת, אך יש לפרסם זאת בשימוע ציבורי. תיקון נוסף עוסק בסידור המוצרים על ידי ספקים אצל קמעונאים. ב1- בינואר הפטור יבוטל, והם לא יוכלו לסדר אצל קמעונאים למעט אצל קמעונאים שמוכרים 55% מן המוצרים מספקים קטנים. כל מותג פרטי שמיוצר אצל ספק גדול נחשב כמוצר של ספק גדול, ולכן יש תמריץ לקדם מוצרים של ספק קטן. צעד נוסף שננקט הוא חקיקה שלפיה חוק המזון יחול גם ברשתות פארם. צמצום הפטור החקלאי חל בתחום העופות וזהו תיקון חשוב. כך גם התיקון בתחום היבוא המקביל בתחומים אחדים, לרבות תחום המזון – תחום אשר נמצא בהליך של בדיקה יזומה. - נציג משרד החקלאות וביטחון המזון אמר בדיון כי המשרד מכין יחד עם משרדי ממשלה אחרים תוכנית ביטחון מזון לתושבי ישראל שתוגש בחודש פברואר. השינויים הגאו- פוליטיים והאקלימיים משפיעים על היכולת לספק מזון. מדינת ישראל מתמודדת יפה עם משבר האקלים. מכסים הוא אמצעי הגנה על ייצור מקומי של מזון מפני תחרות לא הוגנת. ממוצע המכסים בישראל אינו גבוה 13.7)(, ובמדינות עם מאפיינים דומים לישראל הממוצע הוא קרוב. יש כמה מוצרים רגישים שצריכים הגנה, ועליהם נדרש להטיל מכס. במקומות 177 שבהם צריך לפתוח מכסות, הם ייפתחו אך צריך לעשות זאת ברגישות. למשל, בתום הזיתים, התעשייה שלנו מבוססת על יבוא מירדן, אולם הייבוא הפסיק. כעת מנסים להסדיר זאת כדי לתת גמישות מסוימת לישראל. התהליך כבר התחיל, והמשרד עובד על התוכנית באמצעות שש קבוצות עבודה משותפות למשרדי הממשלה השונים בצורה רחבה ועמוקה. לקראת סוף השנה יהיה תהליך Webinar כדי לשתף את הציבור. יעד הסיום הוא סוף חודש פברואר, אולם יכול להיות שהוא קצת יתארך. התוכנית מתבססת על המלצות משרד הבריאות לתזונה בריאה יותר. צריכת דגים מומלצת יותר מצריכת בשר אדום, ולכן יש לעודד גידול דגים במדינה. המשרד עובד בשיטה פרו-אקטיבית לפתיחת ייבוא, והוא עושה זאת בצורה שתאפשר ניהול נכון של הסיכונים. - נציג משרד האוצר אמר בדיון כי עיקר הבעיה המבנית של הסכמי סחר טופלה באופן טוב בחוק החדש שעתיד להיכנס לתוקף בינואר 2025. ברפורמה החדשה הוכנסו מגוון רחב של מוצרים בתחומים שונים. הבעיות שטרם נפתרו הן בתחום החקלאות, והן 50% מתכולת עגלת קניות בסופר. ועדת הריכוזיות מתכנסת, ומדובר בנושא שהטיפול בו נמשך זמן. - נציגי משרד הכלכלה והתעשייה מסרו לוועדה כי מבחינת אימוץ רגולציות והקלות על התהליך, הרפורמה החדשה חלה על מגוון של 90% ממוצרי הצריכה בתחום המזון. סוגיות שעלו בדוח קיבלו ברפורמה החדשה מגוון פתרונות. רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" כוללת 510 תקנים של מוצרי צריכה וכיסוי של למעלה מ90%- ממוצרי הצריכה (מדובר באלפי מוצרים). השינוי הטכני שהתאפשר בתקופת מלחמת חרבות ברזל היה במסגרת הוראת שעה. כעת נציגי משרד הכלכלה בודקים את ההיבטים השונים מבחינה מקצועית. הרפורמה החדשה שונה מהרפורמות הקודמות, משום שהיא עמוקה יותר ויסודית יותר. היא תאפשר תחרות על המדפים תוך עבודה עם עשרה ממשרדי הממשלה. המשרד חבר בוועידת ביטחון המזון ומביאים לשולחנה את סוגיית המגוון כדי לחזק את התעשייה המקומית במקומות מסוימים שהיא זקוקה לכך. במאי 2023 נשלחה פנייה לחברות גדולות בשוק וביקשו נתונים על רווחיות. החברות פנו לבג"ץ, ולאחר שנה של מאבק החברות הסירו את העתירה בשל תמיכת בג"ץ במשרד. החברות התחילו להעביר את הנתונים על רווחיות המוצרים. המדובר במידע סודי, ויש תהליכים משפטיים מול אגף מערכות מידע כדי להבטיח שלא תהיה זליגה של נתונים החוצה. לכן אין עדיין נתונים על רווחיות. כל החסמים הוסרו, ונציגי משרד הכלכלה מקווים שתוך חודשיים יהיו תוצאות. - דודי מנביץ' יושב-ראש איגוד תעשיות המזון אמר בדיון כי מחיר המזון בישראל עלה ב- 20% ללא חישוב תחום הפירות והירקות. ב14.5- השנים האחרונות מחירי המזון עלו על ידי היצרנים ב1.2%-, יש שינוי ריאלי נומינלי של המדף. המוצר הזול ביותר היה 20% זול יותר בהשוואה לארה"ב. מדובר במוצר של המונופול הכי גדול והכי דורסני (קוקה קולה). בחלב אין שום מעורבות של יצרן, יש כשל שוק, אך אין עניין לטפל בו. במדינת ישראל סך הייבוא מהתוצר הוא 23.4% כאשר במדינות הOECD- הממוצע הוא 47%. מייבוא של 100 מיליארד ש"ח המוצרים החקלאים הם 60 מיליארד ש"ח. הריכוזיות במדינה היא 53.5% − רמת עשרת הספקים הגדולים נכון לשנת 2021. הריכוזיות ירדה במקצת – נתח השוק של חמש החברות הגדולות ירד ב25%-. בישראל נתח השוק של מותגים פרטיים הוא 6%. הכשל המרכזי במדינה מתמקד במוצרים שהבסיס שלהם תשומות חקלאיות לתעשיית המזון, משום 178 שרמת התמיכה של מדינות ה- OECD בחקלאים היא פי 20. מדינת ישראל הייתה צריכה לתמוך בחקלאים בסכום של 7.5 מיליארד ש"ח. כשל נוסף הוא מע"מ על מזון: הממוצע במדינות הOECD- הוא 8%−0% ואילו בישראל הוא .17%−8% - נציגת רשות ההסתדרות לצרכנות אמרה בדיון כי הדוח מציג רמת ריכוזיות קשה ובעייתית בשוק המזון בישראל. הריכוזיות מוציאה את האיזון ביחסי הכוחות בחברה סבירה, ולכן ברשות לצרכנות מחזקים את המלצות המבקר. בשוק המזון שורר מצב יוקר קשה שיש לטפל בו מייד. בכל משק בית יש הוצאה מיותרת בסך 1,000 ש"ח בגלל יוקר המזון. לשיטתה, הפתרון הוא פיקוח על המחירים. היא ציינה כי יש מגנון שעובד טוב: עובדתית, התייקרות מוצרים הנתונים בפיקוח מוגבלת. - ממשרד האוצר נמסר בדיון כי מסוכן לראות בפיקוח על מחירים פתרון קסם. ניסיונות העבר לימדו שבשימוש במנגנון פיקוח נוצרו תוצאות הפוכות שפגעו בסופו של דבר בצרכן. ועדת המחירים בודקת כל סוגיה לגופה, וההחלטות מפורסמות באופן פומבי בוועדה. - נציגת לובי 99 אמרה בדיון כי יש ניסיון מצד התאחדות התעשיינים לגרום לנו לחשוב שאנו מדמיינים את עליות מחירי המזון. בשנה האחרונה שטראוס העלתה מחירים ב5.5%-, תנובה העלתה ב6%-. היא הוסיפה כי בחברות הללו חולקו דיבידנדים לבעלי המניות תוך כדי מלחמת חרבות ברזל. לדבריה, תקציב המדינה האחרון הוא בגדר עלבון לאזרח הקטן, שכן אין בו מילה על יוקר המחיה. בדוח המבקר מדובר בבירור על פירוק מונופולים, כדי לבזר את השוק (כמו תנובה שתחתיה נמצאת סנפרוסט). הלובי נמצא בקשר רציף עם הציבור ומקבל פניות רבות בנושא. עוד מסרה הנציגה, כי ההוצאה הגבוהה הבאה אחרי ההוצאה על תחום הדיור היא מזון. כוחו של הציבור מוגבל בשוק ריכוזי, ונדרשת אפוא התערבות מצד הממשלה. - ממכון יסודות נמסר בדיון כי מכס הוא כלי שמטרתו להוריד את המחיר לצרכן אך לא אוטומטית, ויש לעשות זאת בחכמה. אפשר לראות שלאורך השנים חלו צעדי מדיניות בעניין הריכוזיות, אבל היא תמיד הייתה ברמה גבוהה. יש חשיבות קריטית להתאמת כלי מדיניות בהתאם לניתוח השוק. הציפייה שכל הקלה בתחום היבוא תוביל להפחתת המחיר לצרכן היא ציפיה שאינה מבוססת. - נציג איגוד לשכות הסחר אמר בדיון כי היבואנים הם הגורם שיכול לחולל תחרות, ולכן יש לראות איך ממשיכים תהליכים של הפחתת מכסים במדינה. נוסף על כך, לשיטתו יש צורך בתמיכות ובסבסוד לחקלאות ובהורדת מכסים גם בתחום הפירות והירקות. עלויות הכשרות על התעשייה המקומית והקמעונאים משפיעות באופן מהותי על יוקר המחיה. יש לאפשר לייבוא לגדול יותר, גם במותג פרטי. - מבנק ישראל נמסר לוועדה שבדוח הבנק לשנת 2023 נותחו השפעות רפורמת הייבוא, ושיעור צריכת המזון זינק בהתאם. קצב אינפלציית מחירי המזון בישראל נמוך יותר מאשר במדינות אחרות בעולם, אולם רמת המחירים לא השתנתה והיא עדיין גבוהה יותר. נמצא שמחירי המותגים הפרטיים נשארו יציבים, וזה מוכיח שמגוון מחירים יכול להיות כלי לריסון עלית מחירים. במקרים מיוחדים יש לשקול פיקוח על מחירים. - נציגת משרד הבריאות אמרה כי מעבר לביטול תקני מזון שלא בוצעו, במהלך חצי שנה אומצו 44 רגולציות בתחומי משנה נוספים בתחום מזון. לדבריה, אנו נמצאים בתקופת מעבר בת שלוש שנים שבה הדין האירופי ממשיך לחיות לצד הדין הישראלי. הרגולציה תחול כדין אחד 179 על היבואנים ועל היצרנים. היא הוסיפה שהורחב המסלול האירופי של היבואן, וכיום אפשר לייבא מזון רגיש (מוצרי גבינה ושימורים) המשווק באירופה גם אם אין קשר ליצרן מזון. - מהרשות להגנת הצרכן נמסר כי להם יש נגיעה קטנה בתחום הפיקוח על מחירים. הצרכן יכול להיכנס לאינטרנט ולראות אילו מוצרים נמצאים תחת פיקוח. אם המוצר אינו בפיקוח, כל קמעונאי בוחר את המחיר, ויכול להיות אף שוני במחירים בין סניפים. הרשות עובדת על פרויקט גדול, שמבוסס על תשתית של אמזון, שיקח את הנתונים ויתעדף אותם לצורכי אכיפה ומחקר, כדי לראות את התהליך במעקב אחר מחיר ספציפי לאורך השנים. כרגע אין יכולת לעשות זאת. יש תקציב להקמת המערכת, אולם אין תקציב לתחזוקתה. חוק שקיפות המזון לא השתנה, התקבלו 650 הערות מהציבור והן מצויות בתהליך עיבוד. שר הכלכלה הנחה לעלות את רמת האכיפה בנושא תוויות מחיר בסופרים. - נציג משרד מבקר המדינה אמר כי התאחדות התעשיינים בראה יקום מקביל שאין בו מחירים גבוהים וריכוזיות גבוהה. יש נתונים בדבר יכולת הקנייה ביחס לשכר בעבור שעת עבודה, נתונים על הריכוזיות, 13 חברות וקבוצות מסחריות שהן קונגלומרטים, שלושה ספקי מזון גדולים ששולטים ב85%- מן המכירות וקטגוריות מזון רבות שיש בהן ריכוזיות ברמה גבוהה של יותר מ50%- ויותר. הציבור ישפוט בסופו של דבר. נציג משרד מבקר המדינה הוסיף כי זה דבר טוב שיש רפורמה בדרך, ואף יתר הצעדים שפורטו חשובים. מעבר לזה תמונת המצב של הריכוזיות הגבוהה לא השתנתה במיוחד באמצעות שימוש בכלי האכיפה הקיימים, ולכן בדוח מומלץ לשקול תיקוני חקיקה בדרכים אחרות, כדי להביא לתוצאות טובות בעתיד הנראה לעין. - מהתאחדות חקלאי ישראל נמסר לוועדה כי החקלאים מחרפים את נפשם מדי יום כדי לספק מזון לאזרחים, ולא חסר שום מוצר על המדף. הורדת מכסים, ייבוא ותמיכות ישירות אינם מתאימים למדינת ישראל משום שהם גרמו לייבוש החקלאות בארץ. יש ללכת לכיוון אחר: חיזוק החקלאות המקומית באמצעות הורדת מחיר המים והקצאת עובדים. - נציגת הפורום למאבק בעוני אמרה בדיון כי ביטוח לאומי מצא ש30%- מאזרחי המדינה המבוגרים מוותרים על ארוחות מפני שהם אינם מסוגלים לשלם על קניית מזון. מצב החירום הזה מחייב את משרדי הממשלה לפעול בהקדם. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בחודש פברואר שבמהלכה משרד הכלכלה והתעשייה יעביר את הדיווח על נתוני הרווחיות. - הוועדה תייחד דיון לנושא החקלאות בחודש אפריל .2025 - הוועדה סבורה שיש חוסר תיאום בנתונים בין משרד מבקר המדינה לבין איגוד תעשיות המזון, ולכן היא מבקשת ששני הגופים ההלו יפגשו כדי לצמצם את הפערים. בסיום הישיבה פנה יושב-ראש הוועדה לנציגי משרדי החקלאות בבקשה לבדוק את סוגית ניהול ענף הדיג. יש ספינות דיג שגוררות את המכמורת והדגים נלקחים. פיצויים שולמו על ידי משרד האוצר, גרטו ספינות דיג ונשארו כיום 16 ספינות. נוסף על כך, הועברו 4 מיליון ש"ח ממשרד האנרגיה כדי 180 לעקוב אחרי ספינות הדגות בשדה שאינו מוכרז. יושב-ראש הוועדה מבקש להדגיש את הסכנה הגדולה לסביבה אם יתנתק הכבל והוא יפגע בצינור גז של המדינה. יש זמנים שבהם אסור לדוג כי הדגים משריצים, ומעקב של GPS יסייע גם בכך. משבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי − ניהול החוב הממשלתי והתחייבות הממשלה, דוח שנתי 66א − דיון מעקב הקדמה ביום י"ז בחשוון תשפ"ה, 18 בנובמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא משבר הגרעון במוסד לביטוח לאומי - ניהול החוב הממשלתי והתחייבות הממשלה, דוח שנתי 66א -דיון מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המוסד לביטוח לאומי, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד האוצר, משרד המשפטים, הסתדרות הגמלאים, פורום ארלוזורוב ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה מצביקה כהן ממלא מקום מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי כי המוסד פרסם את הדוח האקטוארי נוכח חשיבות האיתנות הפיננסית של הארגון, וכדי להרים דגל שייסע להבין את המצב ולקבל החלטות. המוסד בעד הקמת ועדה ציבורית בהשתתפות מומחים, מכיוון שמדובר בסוגיה ברמה לאומית שיש לה השלכות ארוכות טווח (תוחלת חיים, גיל פרישה לפנסיה) שאינן נמצאות במגרש שלו. המוסד לביטוח לאומי מטפל בשנים האחרונות במיצוי זכויות של נכים ובאנשים סיעודיים ובשנה האחרונה גם בנפגעי המלחמה, ויש לכך מחיר. יש לכמת את הצרכים ולחשוב על דרכי השיפוי כדי לא להעמיק את הגירעון. - נציגי המוסד לביטוח לאומי מסרו כי המוסד הוקם כתאגיד סטטורי, וככזה הוא נפרד ממשרדי הממשלה, כדי להישאר עצמאי בהיבטים של משאבים והכנסות. המאזן האקטוארי שלו אינו סוד ופורסם באמצעות דוח. בשנת 2036 החסכונות של הביטוח הלאומי יסתיימו. בשנה זו ההוצאות מתחילות לעלות על ההכנסות ומתחילות לנגוס בחיסכון. המשמעות היא שהכסף יסתיים, אך אינה שהביטוח הלאומי יסגור את שעריו. כיום הציבור משלם 60% ואוצר המדינה משפה ב40%-. אם אין מענה פרטי בתחום הסיעוד, יש לתת מענה מדינתי. גמלת הסיעוד הוגדלה, וביטוח לאומי הגדיל את המענה לצד הוואקום הפרטי. נוסף על כך, הייתה הגדלה בתחום גמלת הנכות. בד בבד עם הסיוע שניתן יש לתת מענה למצב האקטוארי של הביטוח הלאומי. הכול מבינים שהגירעון בתקציב הוא גדול, ויש להגדיל את דמי ביטוח הבריאות כדי להביא בחוק ההסדרים הקרוב מיליארדי ש"ח לקופת הביטוח הלאומי לשיפור המצב הכלכלי. 48% מגמלאות הביטוח הלאומי עוברות לאוכלוסיה המבוגרת, ובעשורים הקרובים צפויה להיות עלייה. המדינה משלמת קצבאות של 130 מיליארד ש"ח. הדוח האקטוארי הוצג לנציגי החשב הכללי והם רוצים להיות שותפים מלאים בעבודת הוועדה. - נציג משרד האוצר דיבר על כך שבשנים האחרונות אנו רואים גידול בשתי קצבאות הגמלאות (סיעוד ונכות) והגירעון גדל. הגידול לא תואם את המגמות הדמוגרפיות. אנשי האוצר עובדים בשיתוף פעולה עם הדרגים המקצועיים בביטוח הלאומי כדי לדייק את הרפורמות עד 181 מציאת פתרון מרכזי לסוגיה. הקמת הוועדה תלויה במקבלי ההחלטות (שרי הממשלה), ואינה בסמכות משרד האוצר. - מהמועצה הלאומית לכלכלה נמסר לוועדה כי במצב הנוכחי אין גירעון בתשלומים. השנה היא קשה עם הוצאות רבות לביטוח הלאומי, והגירעון מסתכם ב- 2 עד 3 מיליארד ש"ח. - דובר הסתדרות הגמלאים אמר בדיון כי קצבת הזקנה בישראל היא הנמוכה ביותר מכל המדינות המפותחות. נוסף על כך, הביטוח הסיעודי היא סוגיה מטרידה נוספת. המפקח על הביטוח הציע להוריד שליש מכלל הזכאים לביטוח לסיעודי לדרגות 1 עד 3 ולא לתת להם שום סיוע. מדובר במיליון וחצי זכאי ביטוח סיעוד. המפקח רואה את טובת חברות הביטוח על פני הגמלאים. - נציגת משרד המשפטים אמרה כי לא מונחת שאלה אקטואלית בנושא. בעבר הוגשה שאלה על ביטול ההסכם בין משרד האוצר לביטוח הלאומי. העמדה המקצועית הייתה שמאחר שהעודפים של ביטוח לאומי רשומים לצד ההכנסות באוצר ולא כהלוואה, חלות עליה הוראות חוק יסודות התקציב. לכן, אם מבקשים לבטל את ההסכםאין זה מחייב שאי אפשר לקדם חקיקה שמקטינה בהדרגה את העברת העודפים. - ממשרד מבקר המדינה נמסר לוועדה כי הגירעון של הביטוח הלאומי נולד לפני שנים, והאקטוארים הצביעו על הצפוי, על הגידול בגירעון ועל תקופת איפוס הקרן. ועדה לאיתנות פיננסית )ועדת דומיניסיני( פרסמה את מסקנותיה בשנת 2012, אך ההמלצות לא נדונו ולא מומשו. בתקופה שחלפה הוקדם מועד איפוס הקרן, ולמעשה השנים חלפו ללא טיפול בבעיה. - נציג פורום ארלוזרוב אמר בדיון כי חלק מהצעדים בחוק ההסדרים הם תקציביים, אבל חלקם משנים את כללי ההתחשבנות בין ביטוח לאומי למדינה. השאלות הן: האם מטרת הצעדים העתידיים היא לשנות את ההתחשבנות? האם במסגרת הצעדים הייתה התייחסות למצבו הכלכלי של המוסד לביטוח לאומי וליכולתו לעמוד בתשלומים? האם מנגנון ההתחשבנות מבטיח את המחויבות של המדינה לאיתנות הפיננסית מתקציב המדינה? האם הצעדים שננקטים כעת משפיעים על מצב הביטוח הלאומי? החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודאגת מאוד מכך שהמוסד לביטוח לאומי נמצא לראשונה בגירעון. - הוועדה שמעה בדיון הקודם כי קופת הביטוח הלאומי תתרוקן בשנת 2044, ואילו בדיון זה דווח לוועדה כי לוח הזמנים התקצר לשנת .2036 - הוועדה תמהה על כך שהוועדה הציבורית טרם הוקמה. הוועדה סבורה שעליה לקום מייד. - הוועדה תשלח מכתב לשר האוצר עם העתק לראש הממשלה, לשר העבודה, לשר הרווחה, ליועצת המשפטית לממשלה ולראש המועצה הלאומית לכלכלה בדרישה להקמת הוועדה נוכח המצב האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי. אם לא תוקם ועדה, לא ימצאו התרופות בעבור הדור דהיום שזקוק לדמי הביטוח הלאומי. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא. 182 פערים ביישום של דוח מעקב ליקויים על ענף הדיג − פיקוח יעיל על ספינות דיג מכמורת באמצעות מכשירי איכון )דוח שנתי 67א( הקדמה ביום י"ט בחשוון תשפ"ה, 20 בנובמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא פערים ביישום של דוח מעקב ליקויים על ענף הדיג − פיקוח יעיל על ספינות דיג מכמורת באמצעות מכשירי איכון )דוח שנתי 67א.( הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החקלאות וביטחון המזון, רשות הגז הטבעי, הרשות הממשלתית למים וביוב, רשות הספנות והנמלים, איגוד הדייגים, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, ארגונים עמותות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה פורסמו שני דוחות בענף הדיג, הדוח הראשון בשנת 2011 והדוח השני משנת 2016. ליקויים עסקו בנושא האכיפה. בעקבות הדוח משנת 2011, האכיפה הועברה מיחידת הדיג ליחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות, אך לא היה שינוי ניכר בהיקף האכיפה ובהסדרה. לא נראה גם שיפור בתוכניות העבודה, ביעדים מדידים, בדגשים המקצועיים, ובנושא המעקב והדיווח. לאגף הדיג יש מחסור באמצעים מספקים ופעילות האכיפה הייתה מינורית. בשנת 2015 המשרד התקדם בנושא. דוח המעקב הראה שנפתחו מקרים בודדים של אכיפה. הקטנת צי הדיג – משרד החקלאות קיבל את ההמלצה, אך דבר לא קרה. בשנת 2016, לאחר פרסום הדוח, היה תיקון לתקנות הדיג. בעקבות נושא הגז תמ"א 36 יצרה תשתית שסייעה בהולכת הגז ומרחק השיט מצינורות הגז. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה ממשרד החקלאות וביטחון המזון על הפעולות שנעשו מפרסום דוח המבקר משנת 2010: אושרו תקנות דיג חדשות בוועדת הכלכלה, שכללו צמצום ניכר של שטחי דיג המכמורת, הרחקת דיג המכמורת מאזורי רבייה רגישים לעומק הים, דיג מעומק של 40 מטר לעומת שמונה מטרים בעבר, והגדלת חורי רשתות הדיג לשמירה על אוכלוסיות הדגים. ספינות מכמורת פעילות הוצאו מהים התיכון ונגרטו, וכך נשארו רק 16 ספינות מכמורת ברחבי המדינה. חצי משטחי הדיג בישראל נסגרו לדיג. בשנת 2017, כחלק מהחלטת משרד החקלאות להעסיק קבלן משנה, הועברה האחריות על פיקוח בתחום הדיג ממשרד החקלאות לרשות שמורות הטבע, ובאפריל 2018 הוקמה יחידת פיקוח והחלה עבודה של היחידה הימית לאכיפת חוקי הדיג בים, שכוללת חמש ספינות ו12- פקחים בים התיכון, צוותי ניהול וחוקרים. בשנת 2023 הוכנס סעיף זמני להגבלה נוספת ברישיונות הדיג של ספינות המכמרות עד לתקנה קבועה − איסור דיג בקרבת קווי הולכת הגז בים התיכון, כדי למנוע אסון. בשנת 2016 הוגשה בקשה למשרד המשפטים לשים מכשירי איכון, אך המשרד התנגד לכך בנימוק של חופש הפרטיות. במציאות של היום יש סכנה לאומית לנתיבי הגז. לתוכנית העבודה לשנת 2025 יכנסו תקנות נוספות לאיכון ספינות מכמורת באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ותיקון פקודת הדיג בנושא דיג בשטחי קווי הגז בישראל. 183 - נציג רשות הטבע והגנים אמר בדיון כי אין הרבה עבירות אבל היו כמה אירועים שנפתחו בהם תיקים )בשנת 2024 נפתחו עשרה תיקים(. הפקחים מוודאים שלספינות יש מפות של קווי הגז למניעת פגיעה בקווים. - נציגי איגוד הדייגים אמרו בדיון כי דיג מכמורת אינו עושה נזק, הוא נוגע בקרקעית במידה מועטה. עובדים רק עם דגים נודדים, ובעבר היו שרימפסים ופירות ים. בכל העולם יש דיג מכמורת שלא נסגר מלבד ישראל. רוצים לעבוד בכבוד, וזו לא המציאות כיום, נוכח מחסור בשטחים ובדגים. המשמעות של הפחתת ספינות היא פחות דגים טריים. דייגי מכמורת עברו לעודף רגולציה וגם לזה אין להם שום התנגדות. הם עצמם יזמו שיתוף פעולה עם יחידות הדיג והאכיפה ועם המכון לחקר ימים ואגמים כדי שעולם הדיג יתנהל בצורה הטובה ביותר. הדייגים אינם מתנגדים לאיכון, אולם מבקשים שכל החלטה תסתמך על מחקר ונתונים. אם צינור הגז יפגע – הדייגים יישאו בעלות כספית של 50,000 ש"ח. באירופה ניתנו פיצויים לדייגים בשל צמצום שטחי הדייג עקב צינורות הגז, ונוסף על כך, הוצבו סנסורים שמנווטים את המרחק מהצינור במכשור שאינו GPS. אם יינתן פיצוי ראוי כגון פטור ממס להמשך הדורות, כל הדייגים יסיימו את עבודתם. הדייגים מבקשים לקבל שטחי דיג נוספים. - מנהל רשות הגז הטבעי אמר בדיון כי עם פרוץ המלחמה הרשות פנתה לענף הדיג וליועצים המשפטיים במשרד המשפטים ובמשרד החקלאות בבקשה לאסור את הדיג בקרבת צינורי גז, והוחלט שיהיו תקנות משותפות של משרד החקלאות ומשרד האנרגיה. הנושא עבר במשרד המשפטים וצריך לעבור במועצת הנפט, לקבל אישור של ועדת הכלכלה, וחתימה של השרים – רק אז התקנות יתקבלו. אף כי רשות הטבע והגנים לא המשיכה לקבל תקציבים האכיפה לא נעצרה, והם פנו לאגף התכנון בבקשה למתן תקצוב חמש-שנתי לאכיפה. התקנות אינן כוללות את מרכיב האיכון והמהירות. בעקבות המלחמה נמנע מיועץ מומחה לאיכון להגיע למשרד החקלאות, וממתינים לו כדי להבין מהי הטכנולוגיה הנכונה. - נציג המשרד להגנת הסביבה אמר כי יש לא מעט פעולות בים שמתנגשות עם תחומי האחריות של המשרד, ודיג היא אחת מהן. משרד האנרגיה משקיע כסף רב לצורך מחקר וניטור, וכך גם רשות המים, כדי לקבוע מגבלות להתפלה. בשנים שעברו משרד החקלאות השקיע הרבה בתחום הדיג. הנושא השתנה בהיבט של הקמת יחידת אכיפה שעברה לרשות הטבע והגנים ובשנתיים האחרונות המשרד התחיל לבנות תוכנית לניטור ומחקר. כדי לקבוע שדיג גורם לנזק יש צורך בהצגת נתונים. ועדת הכלכלה החליטה שיש לאפשר דיג מכמורת, ותפקיד המשרד כרגולטור להציב מגבלות וליצור מסגרת כדי להפחית את הנזק. - נציג רשות הספנות והנמלים ציין כי הרשות מפקחת על כלי שיט בכלל, ובפרט על ספינות מכמורת. - מהחברה להגנת הטבע נמסר לוועדה כי התקנות שרשות הגז דיברה עליהם אינן כוללות את מרכיב האיכון. זה נושא שאינו פתור אך הוא גם לא מסובך. בכל שנה מתים מהמכמורות בישראל שני דולפינים, 1,300 צבים ואלפים של חיות מוגנות כדוגמת כרישים, אלמוגים וכדומה. חצי מהשלל נזרק לים כי אי אפשר למכור אותו. מדובר בדגים קטנים ומוגנים שבלתי אפשרי לאכול אותם. מבין המינים שנלכדים במכמורת, רק ל39%- יש ערך מסחרי. מבחינה אקלימית הפליטה של האבק בעקבות הגרירה של הרשתות פולטת גזי חממה. כל זאת בשביל 1.1% צריכה מדגת ישראל בלבד. תקנות הדיג משנת 2016 סגרו 40% משטח 184 הים, וב60%- מהשטח שנשאר יש עדיין דיג בדיג מכמורת. מינהל התכנון ריכז את העבודה באשר למדיניות הימית של ישראל, הפיץ מסמך לכל משרדי הממשלה, וקבע כבר לפני ארבע שנים כי יש להפסיק את דיג המכמורת, משום שאינו מסתדר עם שימוש בקרקע ושמירת הטבע. רשות הטבע והגנים עושה עבודה מופלאה, אולם היא לא יכולה להיות בשטח כל הזמן. אתגר הפיקוח שלה הוא איתור מכמורת הדגה בשטח אסור בלב ים, במרחק 15 ק"מ מהחוף, או איתור מכמורתן שנכנס לאזורים אסורים לדיג כמו: שמורות טבע, שטחי אש, תשתיות רגישות. הGPS- על הספינה משדר לנקודת הבקרה של המפקחים, וכך אפשר לראות את המידע. מדובר בטכנולוגיה שמקובלת בכל העולם. נציבות הדיג הים תיכוני מחייבת התקנת מכשירי איכון על גבי ספינות דיג משנת 2009, וישראל ננזפה על כך כמה פעמים. מכתב מנכ"ל משרד האנרגיה התריע על נזק סביבתי במקרה של פגיעה בצינור גז. הרגולציה הנדרשת: חובת איכון לוויני, מהירות שיט מינימלית באזורים ועונות האסורות לדיג מכמורת. - נציגת אנימלס אמרה כי העמותה תומכת באיסור דיג באמצעות מכמורות. כולם צריכים להרים את הכפפה" ולהצטרף לאיגוד הדייגים שפתוחים לשינויים." - נציג עמותת מגמה ירוקה אמר בדיון כי נכון להיום יש הפקרות מוחלטת במרחב הימי של ישראל. יש נזק אקלימי אדיר, הספינות משחררות פחמן דו-חמצני, הרשתות הכבדות חורשות את קרקעית הים ומשמידות מינים נדירים והן אף יכולות לפגוע בקווי הגז הימי. לצד כל הנזקים יש אבסורד כלכלי שזועק לשמים: 43 מיליון ש"ח שניתנו כסובסידיות מהממשלה. לשיטתו, איכון הספינות אינו מספיק וספינות מכמורת צריכות להפסיק לפעול. דגי המכמורת הם 1% בלבד מדגי המאכל בישראל. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשרד החקלאות וביטחון המזון לקבל דיווח על הנושאים הללו בתחילת חודש יוני. - הוועדה מציעה לאיגוד הדייגים ולמשרד החקלאות וביטחון המזון לפנות למשרד האוצר כדי להגיע פתרון ולשם קבלת תקציב מתאים. - הוועדה ממליצה להגדיר שדות דיג ואיכון. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד כחצי שנה לבחינת התוצרים. 185 תכנון וקידום של התחבורה הציבורית, ביקורת מעקב – 2024 הקדמה ביום כ"ה בחשוון תשפ"ה, 26 בנובמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא תכנון וקידום של התחבורה הציבורית, ביקורת מעקב – 2024. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, נתיבי ישראל, נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים, חברת נתיבי איילון, מינהל התכנון, מרכז השלטון המקומי, מועצות מקומיות ועיריות, נציבות שירות המדינה, ארגון נהגי התחבורה הציבורית בישראל, משרד האוצר, אגד – חברה לתחבורה, דן – חברה לתחבורה ציבורית, לובי 99, עמותות וארגונים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הדוח הוא מעקב על דוח שפורסם בשנת 2019. באותה תקופה לא כולם הבינו את חשיבות שיפור שירות התחבורה הציבורית לתושבים. הדוח הנוכחי לקח פרק מסוים מתוך הדוח הקודם בנושא והתמקד בתכנון וקידום של תחבורה ציבורית. הדוח פורסם בינואר 2024 והנתונים מתייחסים גם לשנת 2023. על פי האמור בו, משרד התחבורה פעל לתיקון מחצית מהליקויים שעלו בדוח הקודם. חלק מהליקויים המרכזיים טרם תוקנו או לא הוסדרו עד לרגע זה. להלן הנושאים העיקריים שעלו בדוח: הסדרת המעמד של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית – על אף החלטת ממשלה בשנת 2011 בדבר הסדרת מעמדה של הרשות כיחידת סמך, נפגעה עצמאותה וגמישותה, ובמבנה הארגוני לא אוישו כל המשרות שנקבעו בתקן בשל קיצוצים ותוכניות לעידוד פרישה. ליקוי זה תוקן במידה מועטה. בתקופה אחרונה היו פרסומים על שינויים בתחום זה, ומשרד המבקר ישמח להתעדכן ולשמוע אם יש שיפור חיובי. רשויות תחבורה מטרופוליניות שהוקמו לא צלחו – בדוח המקורי הודגשה חשיבותן של רשויות אלה, שיש להן השפעה מכרעת ביישוב חילוקי דעות בין הרשויות ובמתן פתרונות תחבורתיים יעילים על פי הצרכים מקומיים. לאחרונה נמסר למשרד המבקר שיש יוזמה להקמה מחדש של הרשויות. נושא זה לא הוסדר במשך שנים ארוכות, והוא קריטי, בפרט ברשויות גדולות. כוח אדם מקצועי באגף לתכנון תחבורתי – המבקר הצביע על מחסור בכוח אדם, דבר שמתבטא בפגיעה בייצוג של משרד התחבורה ובמוסדות התכנון הסטטוריים. התיקון תוקן במידה מועטה – מספר המשרות בתקן המאוישות בפועל נשאר ללא שינוי, ועדיין יש מחסור בכוח אדם מקצועי שיש לו היקף אחריות גדול מאוד. ההסתמכות על יועצים חיצוניים בעבודת האגף לתכנון תחבורתי נוצרה בין היתר בשל חוסר בכוח אדם מקצועי. שימוש בעובדים מקצועיים רבים שאינם אנשי השירות הציבורי והעברת פעילויות ליבה של המשרד לגורמי חוץ, מחלישים את גוף הידע המקצועי של משרד התחבורה, והסמכות והאחריות של אנשי המשרד נפגעות בכל הנוגע לתכנון תחבורתי. שימוש מוגבר ביועצים חיצוניים משפיע על תהליכים מסוימים, והם נמשכים לאורך זמן. לא תמיד היועץ מעורב בכל התהליך, אלא רק בחלקו, וכל הטיפול נפגע. ריכוז הידע המקצועי בידי גורמי חוץ יוצר תלות של המשרד בהם; ליקוי זה תוקן במידה מועטה. 186 תמ"א 42 – דוח המבקר הצביע על העובדה שאישור התוכנית וכניסתה לתוקף לא הסתיימו. הנושא לא קודם. ייצוג משרד התחבורה בוועדות המחוזיות לוקה בחוסר – המשמעות היא שנבנות יחידות דיור ללא מתן דגש על צרכים של תחבורה ציבורית. סיכומי הוועדה -הוועדה שמעה מראש מועצה מקומית אפרת כי המועצה שמה לה למטרה לקדם את התחבורה הציבורית ביישוב. מספר המשתמשים בתחבורה ציבורית גדל פי שניים וחצי, ובמקביל הוגדל מספר האוטובוסים. ראש המועצה מבקש בשנה האחרונה שיוקצה ליישוב קו פנימי, בשל ייחודו של היישוב – הבנוי לאורך עם שכונות שמרוחקות זו מזו, אך הוא נתקל בסירוב. למשרד התחבורה הוגשו הצעות שהמשמעות שלהן היא הוזלת ההוצאות הכספיות של משרד והגדלת הרווח. המטרה היא להקטין את התמיכה של המשרד כדי לתת יותר נגישות לתושבים. חשוב לתת את הכוח לרשויות. באפרת יש כ14,000- תושבים, ו- 1,600 מהם הם אזרחים בגיל השלישי ויש להם קושי לעלות את המדרגות באוטובוס הבין- עירוני, שיש בו מדרגה שאינה תקנית. - סגן ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות אמר שלמודיעין יש פוטנציאל שאינו ממומש, וההתפתחות הגדולה של העיר מתעכבת. שלוש שכונות במודיעין מנותקות מתחבורה ציבורית על אף שנעשית עבודה בשיתוף פעולה עם כלל המשרדים והמפעיל. יש ניסיונות למצוא פתרונות בתוך הבית, אך בסופו של דבר הרשות נזקקת למדינה. - נציגי מועצת התלמידים והנוער אמרו בוועדה כי לקיבוץ מגידו נכנסים ביום שלושה אוטובוסים ציבוריים בלבד שמיקומם במרחק הליכה סביר. בשאר הזמן מגיעים אוטובוסים שההגעה אליהם היא בהליכה ממושכת תוך חציית כביש ראשי סואן. זמני האוטובוסים לא אמינים ויש כל הזמן איחורים. בני הנוער נאלצים לנסוע בטרמפים כדי לנסוע למוסדות הלימוד או לחזור מהם בשל מחסור בתחבורה ציבורית, וזה עלול לגרום לאסונות. - נציגת חברת נתיבי ישראל אמרה בדיון שהחברה פועלת בכל הפרויקטים שלה בשיתוף פעולה עם הרשות לתחבורה ציבורית, מינהל תשתיות במשרד התחבורה והרשויות המקומיות כדי להתאים את התשתית כראוי לקידום התחב"צ ולמען המשתמשים. לדבריה חל שיפור משמעותי בקידום תוכניות התחבורה הציבורית. תוכניות סטטוריות לאומיות קודמו, ולכן אפשר לתכנן ולבצע מתקני תשתית בתחבורה הציבורית, שיאפשרו בעתיד שימוש באוטובוסים חשמליים בכל הרשויות. - מנת"ע – חברת נתיבי תחבורה עירוניים נמסר שהחברה פועלת מול הרשויות כדי לנסות לקדם את הפרויקטים שנמצאים באחריותה: הקו הסגול, הקו הירוק והמטרו. - נציג מינהל התכנון אמר בדיון כי כל עולם התכנון מוטה כלפי תחבורה ציבורית וזוהי אבן יסוד בעקרונות התכנון. יש ראייה מרחבית ובחינה עמוקה של רשת ההליכה, של קישור לתחבורה ציבורית, של עירוב שימושים שמייצר גיוון לשכונה ושל פעילות ותמ"ל )הוועדה למתחמים מועדפים לדיור(, שמקדמת שכונות למגורים. - נציג חברת נתיבי איילון אמר בדיון כי ישנם פרויקטים של הקמת מסופים וצירי העדפה. בסופו של דבר תחבורה ציבורית צריכה תשתיות ומקום לעמוד בסוף היום, והמסופים מאפשרים לחבר את האוטובוסים לחשמל. בשלוש שנים האחרונים קודמו 15 תכניות של מסופים והתווספו אלפי אוטובוסים חדשים. 187 - נציג חברת אגד אמר בדיון שאת שירות התחבורה הציבורית לאזרחים יש לשפר באמצעות הוספת נתיבי תחבורה ציבורית. בישראל יש מלאי עצום של תוכניות להקמת נתיבים ויש תקציב, אבל בפועל זה לא ממומש. יש 3,500 פרויקטים מתוכננים, ומתוכם 120 בלבד בביצוע. המשמעות המיידית של תוספת נתיבי תחבורה ציבורית היא נסיעה מהירה יותר של אוטובוסים. - נציג דן אמר שהחברה מתרכזת במטרופולין תל אביב ועושה מאמצים לתת את השירות הטוב ביותר. המשמעות של נתיבי העדפה היא תכנון רמזורים להעדפת אוטובוסים באזורים מסוימים, על פי ניתוח של צווארי הבקבוק, לשם יצירת יעילות מקסימלית מבחינת התחבורה. הוא מסר שהחברה צמצמה את הפער במספר הנהגים שלה, ותמשיך בכך, אך היא זקוקה לתמיכה של המדינה בנושא. יש צורך בתכלול כל צירי הנסיעה כדי לתת רציפות לשירות בקו. - מנציבות שירות המדינה נמסר כי בנציבות מייחסים חשיבות רבה לנושא התחבורה הציבורית בישראל. בשבוע שעבר הנציב חתם על אישור להקמת יחידת סמך חדשה ברשות הארצית לתחבורה ציבורית. הנימוקים העיקרים להקמת היחידה הם הצורך להתאים את המבנה הארגוני לאתגרים ההולכים וגוברים של התחבורה הציבורית עקב תקציב משמעותי מאוד שגדל לאורך השנים, ובשנה הנוכחית – כ17- מליארד ש"ח; הצורך בגמישות תפעולית מוגברת; חשיבות שיפור השירות לציבור והיעילות בתהליכי העבודה. במסגרת האישור יוקמו שבע יחידות מטה דיגיטליות של טכנולוגיות ומידע ביחידת הסמך. הנציבות עובדת בשיתוף פעולה מלא עם משרד התחבורה בהקמת המהלך. מרגע שהתקבלה הבקשה במשרד הנציבות נרתמה, והייתה שותפה למהלך, יחד עם משרד האוצר, שאישר את המבנה החדש. - נציגת לובי 99 אמרה בדיון כי בשבוע שעבר בוצע תיקון עוול של למעלה מעשור – הקמת יחידת סמך, אשר בוודאי תועיל לשיפור התחבורה הציבורית. טרם הוקמו רשויות מטרופוליטניות, וזהו המחדל הגדול ביותר. הציבור משווע לתחבורה ציבורית יעילה וזמינה. -נציגי ארגון כוח לעובדים, המייצג את נהגי התחבורה הציבורית, אמרו בדיון כי חסרים אלפי נהגים, בפרט בתקופה שקדמה למלחמה, אולם מאחר שאין תיירות בזמן מלחמה, אמור להיות עודף נהגים; עם זאת, יש צורך בתיקון תקנה 168. כיום המשרד מכשיר נהגים חדשים אך מתקשה לשמר נהגים ותיקים. הארגון מבקש שהעסקת הנהגים לא תהיה באמצעות קבלנים, משום שיש צורך בבקרה עליהם. העסקת נהגים בזמני לחץ נעשית באמצעות תשלום ב"שחור", תשלום יומי במזומן. -מארגון נתון לשינוי נמסר כי זוהי שנה הגרועה ביותר זה 20 שנה בתחום התאונות הדרכים. כל רכב שיורד מהכביש הוא מבורך, ותחבורה ציבורית יכולה להביא לשינוי כזה. יש לתת את הדעת לקשישים אשר נופלים ונפצעים בעלייה ובירידה מהאוטובוס – זו סוגיה שבשליטת חברות האוטובוסים, ויש לתת הדרכה לנהגים בנושא. אנשים רבים עוברים לשימוש באופנועים נוכח הגודש בכביש – זהו קהל יעד שצריך לגרום לו לזנוח את האופנועים ולעבור לתחב"צ. - נציגת מרכז השלטון המקומי אמרה כי המרכז נמצא בקשר עם משרד התחבורה ומשרד האוצר בנוגע להקמת רשויות מטרופוליניות, ויש עוד צורך לטייב את ההצעה. כולם מסכימים שזה 188 החזון. ממונה התחבורה הציבורית הוא הגורם שמרכז את הפניות של תושבים, מאתר את הצרכים ועובד באופן מסודר מול המפעיל. - נציגת משרד האוצר ציינה כי המשרד מקדם את הרשויות המטרופוליניות בגוש דן ובירושלים. מעבר לכך, המשרד שם את נושא התחבורה הציבורית במרכז, ותקצב תוכניות פיתוח שונות ביותר מ300- מיליארד ש"ח. - מנהלת אגף הפעלה ורישוי במשרד התחבורה אמרה לוועדה כי הקמת יחידת הסמך היא בשורה טובה. אתמול התכנסה ועדת שרים ואושרה הקמה של רשויות מטרופוליניות. הגודש בכביש מושפע גם מעבודות בכבישים. הייתה שנה ללא תקציב, ועכשיו אושר תקציב תוספתי של 250 מיליון ש"ח לכל הארץ, המטרה היא לשפר כמה שיותר את התחבורה הציבורית, כולל שיפור הנגישות לאוכלוסיות מוחלשות. יש לעסוק בתשתיות, ולשם כך מעורבות הרשויות המקומיות הכרחית. יש עדיין מצבים שנבנות שכונות והמשרד אינו עומד בקצב הדרוש. במקרים מסוימים קווי האוטובוס פועלים אולם הדרישה מהשטח היא לייצר תדירות מסוימת. רכש אוטובוסים אורך כשנה, והמשרד שותף למפעילים ולרשויות כדי לקדם את הסוגיות הללו. מתן השירות תלוי במספר המשתמשים. האוטובוסים הבין-עירוניים מונגשים – מדובר בפיילוט שהחל לפני כשנה ובימים אלה יש על כך פרסום. שירות ייעודי מותאם לתלמידים ולבני הנוער מגיע מהרשויות, ומשרד החינוך נותן תמיכה כספית לכך. לגבי האמינות – יש פיילוט עם חברת דן למודל תיעדוף של שירות לנוסעים, והמטרה היא להחיל אותו על כלל החברות. כאשר יש משהו שאינו תקין, קוראים לציבור להתלונן באתר, וזה גם מאפשר להכפיל את הקנס. לעניין היישוב אפרת, יש תוכנית של הממונה המחוזית לשיפור התחבורה בתוך היישוב. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מציעה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לשקול להפעיל קו פנימי ביישוב אפרת כפיילוט, למשך חצי שנה. לשם כך ראוי שמשרד התחבורה ייפגש עם ראש מועצת אפרת כדי להעמיק בסוגיה. - הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים להעביר התייחסות בנוגע לתוספת אוטובוסים לשלוש שכונות חדשות במודיעין. - הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקבל מענה על השאלה כמה נת"צים חדשים יצאו לפועל בשנתיים האחרונות. - הוועדה מצפה מנת"ע להעביר דיווח נרחב על פעילות הקמת קווי הרכבת השונים בהיבטים של תוכניות, לוח זמנים, תקציב, יעדים ומדדים. הוועדה תקדיש דיון לנושא זה בהשתתפות מנכ"ל החברה. - הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה להעלות את המודעות באמצעי התקשורת למושג "והדרת פני זקן", ולהקפיד לתדרך את הנהגים בנושא הרגישות הנדרשת מול אוכלוסיית הקשישים. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד כחצי שנה לקבלת דיווח על התוצרים. 189 ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, דוח מיוחד 2024 הקדמה ביום ח' בכסלו תשפ"ה, 9 בדצמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, דוח מיוחד 2024. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, רשות החדשנות, מערך הדיגיטל הלאומי, המטה לביטחון לאומי, משרד הביטחון, משרד המשפטים, משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ותקצוב, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, איגודים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה טכנולוגיה זו פרצה לחיינו בשנת 2022. משרד מבקר המדינה עוסק כעת בדוח נוסף עם מדינות באירופה הנוגע להטמעת הנושא במגזר הציבורי. מטרת הביקורת: לבחון את ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, את דירוגה הבין- לאומי של ישראל בתחום זה ואת פעולות הממשלה ומשרדי הממשלה לקידום תוכנית לאומית לבינה מלאכותית. אלו הנושאים העיקריים שנבדקו: דירוגה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית. ▪ ▪ פעולות הממשלה ומשרדי הממשלה לקידום תוכנית לאומית לבינה מלאכותית: המיזם הלאומי למערכות נבונות, ועדת בינה מלאכותית ומדע הנתונים )ועדת תל"ם) והתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. מימוש החלטות הממשלה – הפעימה הראשונה והשנייה.▪ נתוני מפתח: בישראל לא אושרו תוכנית ואסטרטגיה לאומיות בתחום הבינה המלאכותית. מומשו 40% בלבד מתקציב הפעימה הראשונה, שאושר בממשלה לשנים 2023–2021 – 220 מיליון ש"ח מתוך כ550- מיליון ש"ח. הממשלה אישרה רק מיליארד ש"ח בשתי פעימות, ומרבית הסכום טרם מומש. שיעור מימוש הפעימה הראשונה בתחום מחשוב עתיר ביצועים )מחשב-על) היה כ11%- – כ30- מיליון ש"ח מתוך 270 מיליון ש"ח שאושרו. ליקויים: אין גורם ממשלתי מתכלל, האמון על הובלת תוכנית לאומית בתחום הבינה המלאכותית. המלצות המיזם הלאומי וועדת תל"ם לא הוגשו לממשלה ולא נדונו בה, וכן לא נדונו בשום פורום ממשלתי המוסמך לקבל החלטות בנושא. הן גם לא תוקצבו ולא הבשילו לכדי מימוש. גם המלצות ועדת תל"ם, שגובשו והושלמו בדצמבר 2020 כבסיס להחלטת ממשלה, לא נדונו בממשלה במתכונתן המלאה. מימוש חלקי של הפעימה הראשונה: *נכון לתום מועד הפעימה הראשונה )דצמבר 2023 מומש בה רק כ40%-( מהסכום שאושר בממשלה. * מומשו 220 מיליון ש"ח מתוך כ550- מיליון ש"ח. * שיעור המימוש האמור מתייחס להתקשרויות שנחתמו, אך עשרות מיליוני ש"ח בהן טרם בוצעו או הושלמו בפועל. תשתיות מחשוב: שיעור מימוש – 11% תשתיות החישוב הקיימות מוגבלות ואינן מספקות לעניין קידום המחקר והתעשייה בישראל. 190 עיבוד שפה טבעית: שיעור מימוש – 76% רק ב31- בדצמבר 2023 )היום האחרון ליישום הפעימה הראשונה(; לשם מימוש פרויקט מודל שפה בעברית ובערבית חתמה מפא"ת על הסכם התקשרות שהיקפו הכספי הכולל הוא 37 מיליון ש"ח. הון אנושי: שיעור מימוש – 55%; לות"ת ולרשות החדשנות אין מידע עדכני על מספר החוקרים הקיים ועל מידת ההשפעה של חלוקת מלגות על קידום ההון האנושי בתחום הבינה המלאכותית. למרות הסיכונים בבינה המלאכותית נמצא כי הממשלה טרם אישרה את העקרונות שגובשו במסמך המדיניות, וכי ישראל נמצאת בפיגור יחסית למצב האסדרה באיחוד האירופי. בהסכמי הפעימה הראשונה והשנייה לא הובאה התייחסות לתחום אוריינות הנתונים, ומשרד החינוך לא שולב כחלק מהסכמי השותפים לקידום הבינה המלאכותית. בשנת 2023 החליטה הממשלה שתינקט פעימה שנייה, אולם רק בספטמבר 2024 נחתם הסכם השותפים של פורום תל"ם למימוש הפעימה השנייה בשנים 2027–2024. האמור משקף פער ניכר בין היתר לנוכח ההערכה כי בשנה הראשונה והשנייה מתוך הארבע שעליהן החליטה הממשלה, ימומשו במסגרת הפעימה השנייה רק כ10%- מהתקציב הכולל שנקבע בהחלטת הממשלה למימוש בשנים 2026–2023. למרות מיצוב ישראל במקום גבוה בעולם בתחום הבינה המלאכותית אנו רואים ירידה בשליש העליון בשנים 2024–2019. בדוח לא מוצג היעדר מעש, אלא פער בפיגור, והמדדים מדברים בעד עצמם. הדגש הוא על המוכנות הממשלתית, ואנו בירידה בתחום לאורך שנים. גופים רבים בממשלה עוסקים בנושא, אולם הקצב הוא איטי יחסית למדינות אחרות בעולם. אין היום תוכנית לאומית לבינה מלאכותית. אנו בפיגור של שנתיים בלו"ז שקבעה הממשלה, ואין תקצוב. אנו מקווים שמשרד החדשנות, שקיבל את האחריות, ירים את הכפפה ויוביל את התחום. יש פער בהון האנושי, ויש למצוא פתרונות כדי לגשר עליו ולאסדר את פתרונות ההסדרה. ההיערכות הלאומית טסה לאט ונמוך מדי, לכן נדרשת פעולה נמרצת של כל גופי הממשלה האמונים על כך. סיכומי הוועדה - ממשרד הביטחון נמסר לוועדה כי בסוף שנת 2023 המשרד התחיל פרויקט GPT, ובחודש אפריל יצא מודל שפה ראשון בעברית שפתוח לציבור הרחב בשיתוף פעולה עם אינטל, והוא מכיל כמה פרמטרים כמו של גוגל. כיום יש 50 מיליארד מילים בעברית ועוד 2 מיליארד מילים בערבית מדוברת. מהלך זה הצריך מאמץ אדיר, ולתוכנית הוכן המאגר הייחודי והגדול במדינת ישראל לאחר איסוף ממקורות כמו עיתונות וארכיון. - הוועדה שמעה מרשות החדשנות על תוכנית לאומית המתוקצבת במיליארד ש"ח לשש שנים; תוכנית זו נמצאת בסוף שנתה השלישית וכל יעדיה מושגים. ישראל ממוקמת במקום מצוין בעולם בנושא הבינה המלאכותית. בתחום הבינה היוצרת ישראל נמצאת במקום השלישי-רביעי. הרשות איננה מקילה ראש, ולא מקובלת עליה הטענה הבסיסית שאין מינהלת, תוכנית, ביצוע ומעקב. הצורך העולה הוא לקדם מחקרים באקדמיה ובתעשייה, לשפר את הזמינות ואת הנגישות של תשתיות גדולות כדי לאפשר את קידומו של מחקר פורץ דרך. בימים אלו עוסקים בהקמת תשתית מסוג זה שתספק מענה לרמה המקומית ותהיה נגישה. - מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אמר לוועדה כי תוכניות המשרד בתחום מתחילות בגיל גן ובפרט בקבוצה הבלתי-פורמלית. בינה מלאכותית אינה כמו סייבר, אלא מדובר בטכנולוגיות המוטמעות במגוון רחב של תחומים. 191 - עוד הוסיפו נציגי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה כי המשרד מציב את הנושא בראש סדר העדיפויות, ועל אף המלחמה והאתגרים ההישגים הם רבים. בתחום המחקר ישראל מצטיינת יחסית לשיעורה הדמוגרפי. בשנת 2023 היו מעורבים חוקרים ישראלים בפיתוח של כ4%- ממערכות למידה משמעותיות בעולם. המשרד הצליח לשמר את מעמדה של ישראל ואף לחזק רכיבים כמו תשתיות, ובמיוחד רכיבי מדיניות ממשלתית. טענת המבקר על כך שישראל התדרדרה במדדים יחסית למדד חדשנות גלובלי, משמעותה התעלמות ממספר מדדים עדכניים. ישראל שמרה על מקומה השני בנרמול ביחס לנפש, ומדובר בהישג מרשים. ישראל נמצאת בכל הפורומים הבין-לאומיים הקיימים בעולם, כמו OECD האו"ם, וGPT-,. יש סביבה רגולטורית תומכת חדשנות, ובשיתוף פעולה עם משרד המשפטים מקפידים על מניעת פגיעה בזכויות יסוד. הוקם מוקד ידע במשרד, והוא מלווה יותר מ200- רגולטורים בארץ, המתאימים את עצמם לעידן החדש. - נציג המל"ל ציין כי נפלה שגגה בדוח המבקר בנוגע ללידת תחום התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. המיזם הלאומי המוזכר רבות לא עמד בדרישות הייעוץ המשפטי, ובוטל. קביעת הייעוץ המשפטי הייתה שדינה של העבודה הוא כדין עבודה פרטית שהוגשה לממשלה כחוות דעת. סוכם עם הייעוץ המשפטי שהמל"ל יתכלל את מה שנכתב בעבודה ובעבודת פורום תלם. חרף כל המשברים ניתנה עדיפות לנושא. ההמלצות הועברו לראש המל"ל, ואחת מהן היא להטיל את הובלת הנושא על משרד המדע. מתקיים דיון דומה עם מערכת הביטחון בעולם המסווג, וכן יש בינה מלאכותית שאינה מסווגת לשימוש האזרחים. מקיימים בקרה על שתי תוכניות כדי לקיים את הסינרגיה. - הוועדה שמעה מנציג הות"ת )הוועדה לתכנון ותקצוב( כי לפני כשנתיים הוועדה יצרה קשר עם ראשי בתי הספר למדעי המחשב כדי להבין מהם החסמים לקליטת חברי סגל, והם ציינו כי אין בעיה של תקנים, אלא שהקושי הוא בהיצע מועמדים איכותיים שרוצים לשוב מחו"ל לישראל. ות"ת פועלת בתחום האנושי באופן נרחב ומשמעותי: הגדלת התוכניות פי שתיים, פתיחת תוכנית חדשה לתואר שני ועוד. ות"ת אינה שחקן יחיד בתחום, אלא בכל אוניברסיטה היום יש מרכז מחקר במדעי הנתונים, המעניק תמיכה בהון אנושי בתמיכת הות"ת. - מנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות אמרב בדיון כי המילה "תעשייה" חסרה בשיח; אי אפשר לנקוט שום מהלך ללא עירוב התעשייה, משום שבה טמון הידע על מצב הבינה המלאכותית. האתגרים היום הם אדירים, וכדי להתקדם יש לגייס את מיטב המוחות בסיוע הכנסת. ההמלצה היא לכנס את בכירי התעשייה, המכירים את המצב בשטח, כדי לרכז את האתגרים העיקריים ולגבש המלצות למציאת פתרונות. האיגוד החל במהלך חדש בשיתוף משרד החינוך, הנוגע לקידום הבינה המלאכותית בבתי הספר. - הוועדה שמעה ממשרד החינוך על בניית תוכנית המבוססת על ארבעה צירים מתוקצבים: ההון האנושי, תשתיות טכנולוגיות, רגולציה )הוקמו ועדות העוסקות ברגולציה של הבינה המלאכותית( ועולם החדשנות. להלן חלק מהפעולות הננקטות: חיבור המשרד ל100- חברות בתעשייה, חברת גוגל עתידה להכשיר את סוכני השינוי של משרד החינוך, מייקרוסופט פיצחה כלים כדי לצאת עם יעד שאפתני – 100% כשירות בזמן קצוב. צוות היגוי נפגש בכל שבוע עם מנכ"ל המשרד, וידוע מהן קבוצות הסיכון באזורים מורכבים – כל אזור מטופל בהתאם לנדרש. 192 - נציג מערך הדיגיטל הלאומי אמר בדיון כי אנשים רבים עובדים סביב השעון ומובילים להצלחה בתחום הבינה המלאכותית. פורום תל"ם הוא פורום התנדבותי, והוא נכס עבור המדינה. מרכז המצוינות מקדם את הבינה המלאכותית במשרדים. יש צורך בפרויקטים לאומיים כדי לתת מענה בין-משרדי ולאפשר הוצאת נתונים החוצה. אספקת שירותי ענן ציבורי לממשלה )פרויקט נימבוס( היא חשובה בהקשר של בינה מלאכותית, היות שהיא מאפשרת למשרדים להתקדם ולהשתמש ביעילות בכלים הנגישים להם. השאיפה היא להפחית ביורוקרטיה ואלמנטים מיותרים בחווייתו של האזרח מול המגזר הציבורי. - נציגת משרד המשפטים ציינה כי המשרד שותף לדברי מבקר המדינה בדבר קידום אסדרה עבור בינה מלאכותית מבחינת שימוש אחראי והגנה על זכויות, אולם המחלוקת היא על הדרך לעשות זאת. לאחר דיוני מדיניות הוחלט לבחור בגישה אחרת, סקטוריאלית, שבה משתמשים בכלים גמישים ולא בחקיקה נוקשה, וסוכם כי יש לבחון אותה בכל עת בהתאם להתפתחויות בעולם. ראוי לחשוב גם על האזרחים הניזונים מבינה מלאכותית, יש לדאוג לאיזון נכון בין שמירה על האינטרסים הציבוריים ועל הזכויות לבין הצורך לאפשר לטכנולוגיה להתפתח. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה סבורה שנושא הבינה המלאכותית הוא חלק מהפסיפס העתידי של מדינת ישראל. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לקיים שולחן עגול עם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ורשות החדשנות ולהעביר לוועדה את המסקנות. - הוועדה מבקשת ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה להעביר את נייר העמדה שבו כלל הפעולות שננקטו ויינקטו בעתיד, כולל מדיניות, תכנון ותקציבים. - הוועדה מבקשת מהאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות לקבל רשימה של אנשי תעשייה בכירים כדי לקיים דיון מקצועי בנוגע לכיוון העתידי הרצוי של המדינה בתחום הבינה המלאכותית. - הוועדה תקיים בהקדם ישיבה בנושא לימודי מתמטיקה ומבחני פיז"ה, בהשתתפות מנכ"ל משרד החינוך. - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להציג נייר עמדה בדבר פעולותיו בתחום הבינה המלאכותית. - הוועדה תקיים דיון סגור בנושא השימוש בבינה המלאכותית בעולם המסווג של מערכת הביטחון. - הוועדה סבורה כי יש לקבוע רגולציה חכמה – מותאמת כלפי חוץ, אולם רגישה ועדינה כלפי פנים. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא. 193 היבטים בהתמודדות עם יוקר המחיה, דוח שנתי 2024 הקדמה ביום כ"ב בכסלו תשפ"ה, 23 בדצמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא היבטים בהתמודדות עם יוקר המחיה, דוח שנתי 2024. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, משרד האנרגיה והתשתיות, רשות החשמל, הרשות הממשלתית למים וביוב, מרכז השלטון המקומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, התאחדות התעשיינים בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לובי 99 והסתדרות העובדים הכללית, נציגי ארגונים ועמותות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הדוח בנושא היערכות להתפרצות אינפלציה פורסם בינואר 2024, ובו נבחנה האינפלציה בשנת .2022 נתוני מפתח: שיעור האינפלציה בפועל בישראל בשנת 2022 הוא 5.3% )לעומת 2.8% בשנת .(2021 טווח יעד האינפלציה בישראל כפי שקבעה הממשלה משנת 2003 הוא 3%–1%. שיעור הריבית הבסיסית של בנק ישראל באפריל 2023 הוא 4.5% )לעומת 0.1% בתחילת שנת 2022(. שיעור התמסורת שבין הריבית הבסיסית של בנק ישראל לריבית על פיקדונות הציבור הוא 60% נכון לאוגוסט .2022 52% מהחוב הממשלתי )כ530- מיליארד ש"ח( צמוד למדד. עלייה של 1% במדד צפויה להגדיל את מלאי החוב בכ5.7- מיליארד ש"ח ואת הוצאות הריבית והקרן השנתיות בכ460- מיליוני ש"ח. ליקויים עיקריים: תוכנית מגירה להיערכות להתפרצות אינפלציה – הדברים נדונו באגף תקציבים ובחטיבת המחקר של בנק ישראל, ושני הצדדים ערכו מעקב, אבל אג"ת במשרד האוצר לא הכין תוכנית מגירה מתאימה לצעדים פיסקליים מול התפרצות האינפלציה באותה שנה. מנגנון ההצמדה למדד בגיבוש תקציב המדינה לאינפלציה – בשנת 2003 נקבע בהחלטת ממשלה כי תקציבי הרכש של משרדי הממשלה אינם מקודמים אוטומטית בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן. עד היום התקבלו החלטות ממשלה הקובעות כי תימשך הקפאה נומינלית של תקציב המדינה משנת 2003. לכן בשל האינפלציה וההקפאה הנומינלית לא הייתה ברירה אלא להעלות את מסגרת התקציב בכללותה, של כלל ההוצאה, ב4.4%- ולהגדיל את כלל ההוצאה במידה ניכרת ב-, 2022 לקראת 2023-2024. החשיפה הקיימת של הוצאות הממשלה למדד המחירים לצרכן – תקציבם של כשליש ממשרדי הממשלה מוצמד למדד ביותר מ50%-, ותקציבם של כרבע ממשרדי הממשלה המנהלים 24% מתקציב המדינה מוצמד למדד ביותר מ80%- כמו כן, יותר מ50%-. מהחוב הממשלתי צמוד למדד המחירים לצרכן. חשיפה זו מגלמת סיכון תקציבי לטווח הקצר ולטווח הארוך, כיוון שעלייה במדד תגדיל את הוצאות הריבית ואת החזר החוב בתקציב המדינה במאות מיליוני ש"ח, וכן תשפיע על תקציב המדינה לטווח הרחוק בגין הגדלת החוב הממשלתי. 194 פער הריבית במערכת הבנקאית בין הריבית על האשראי לבין הריבית על הפיקדונות – בשנים 2021- 2022 חל גידול ניכר בפער הריבית (הפער בין ריבית בנק ישראל לבין הריבית על הפיקדונות שהבנקים משלמים לציבור.) התמסורת שבין ריבית בנק ישראל לריבית שהבנקים משלמים על פיקדונות הציבור לזמן קצוב – המונח "תמסורת" מתייחס לשיעור מעליית ריבית בנק ישראל המגולגל אל העלייה בריבית שהבנקים משלמים על פיקדונות הציבור לזמן קצוב. העלייה בשיעור הריבית שמשלמים הבנקים על פיקדונות הציבור הייתה חלקית, ועמדה על כ60%- בלבד נכון לאוגוסט 2022. ככל שהפריים עולה – כל שיעור בפריים מגולגל מייד לאשראי, הצמוד לפריים באותו גובה. לעומת זאת, לפיקדונות הוא לא מגולגל באופן מלא. המלצות עיקריות: אגף תקציבים יבחן צעדים פיסקליים משלימים וממוקדים לצורך סיוע לחברות ולמשקי בית שנפגעו קשות מהעלייה באינפלציה, וכן יינקטו צעדים להידוק פיסקלי שימנע סחרור אינפלציוני. אגף התקציבים ינהל תהליך סדור לקביעת מקדמי מעבר לקניות ולרזרבות להתייקרויות, כדי שגם בהתרחש עליית מחירים גבוהה יהיה אפשר להצמיד את התקציב ולעמוד ביעדי הממשלה. החשב הכללי ימפה את כלל ההתקשרויות וההשתתפויות של הממשלה, ויעקוב אחר היקף ההתקשרויות הפעילות הצמודות למדד המחירים, שיטת ההצמדה של ההתקשרויות וזרם גידול התשלומים הצפויים בעקבות עלייה חדה במדדי המחירים. עוד מומלץ שהחשכ"ל יגבש מדיניות סדורה בדבר מתן מענה לסוגים השונים של ההתקשרויות וניהול הסיכונים בעקבות החשיפות התקציביות של ההתקשרויות הצמודות למדדים השונים. הפיקוח על הבנקים יימשך ויופעל להגדלת התמסורת שבין עליית ריבית בנק ישראל לבין הריבית שמשלמים הבנקים לפיקדונות הציבור, כך שפער הריביות יקטן. מיותר לציין שהרווחים של הבנקים עולים במידה ניכרת ביותר בשל העובדה שהפיקדונות אינם מוצמדים במלואם. סיכומי הוועדה - ראש המועצה הלאומית לכלכלה ציין בדיון כי על אף המלחמה הממשלה ממקמת בראש סדר העדיפויות את המאבק ליוקר המחיה, ולצורך כך הוקמה ועדת שרים בנושא, ונרשמו לה כמה הישגים חשובים. אף שהנושא נמצא במקום גבוה מאוד בסדר העדיפויות, אין די בכך; לא נרשמה הטבה באשר ליוקר המחיה. לאחרונה התפרסם דוח של הOECD- שבו מושווים המחירים בישראל למחירים במדינות הOECD-: בשנת 2022 מדינת ישראל הייתה יקרה יותר ב38%-, והסיבה לכך היא מדיניות ממשלתית. מחירי המזון בישראל בשנה זו היו גבוהים ב52%- מהממוצע – 10% לנוכח המיסים הגבוהים בישראל לעומת המיסים במדינות המפותחות. גם ברכב פרטי ישראל יקרה מכל מדינה מפותחת אחרת בעולם לנוכח המיסים הגבוהים. רה"מ הגיע כמה פעמים לדיונים של הוועדה לטיפול בדיור לנוכח החשיבות העצומה של הסוגיה. הבעיה תחריף השנה, משום שהמדינה מטילה מיסים ומעלה מע"מ בהתאם לדרישת בנק ישראל וגורמי המקצוע במשרד האוצר. ההחלטה להעלות מיסים נבעה מההוצאות הרבות של המלחמה. עלות משרד ממשלתי קטן היא 10 מיליון ש"ח. גובה הכספים הקואליציוניים הנמצאים במחלוקת מגיע למיליארדי ש"ח. סכום תקציב משרד הביטחון כעת הוא 117 מיליארד ש"ח, וטרם המלחמה הוא היה 65 מיליארד ש"ח. משרדי ממשלה נוספים קיבלו תוספות של כמה מיליארדי ש"ח בגלל 195 השלכות המלחמה )רווחה, בריאות וכו'(. שיעור האינפלציה האחרון עמד על 3.4%, ועל פי הערכות של בנק ישראל הוא צפוי לעלות לנוכח העלאות המיסים. עד שלא נגיע לשיעור של 2%, לא נראה ירידה בריביות. יש מאות אלפי משקי בית שהוצאות הריבית הגדילו את עלות המשכנתה שלהם ב1,000- ש"ח נוספים. הוועדה ליוקר המחיה בראשות רה"מ הניבה כמה תוצאות חשובות, והעיקרית שבהן היא רפורמת "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל". רפורמה זו תיכנס לתוקף בינואר 2025. הצורך להביא אישור מהיצרן נפתר. פרט לקצבאות הילדים לא הוקפאו הקצבאות ושכר המינימום, אף שהייתה דרישה כזאת. מחירי הפירות יקרים עד מאוד. - הוועדה שמעה ממנכ"לית לובי 99 כי בעיית יוקר המחיה מלווה אותנו כמה שנים, וכי היא לא התחילה בתקופת המלחמה. בתקציב החדש יש רק גזרות ומיסים, ואין התייחסות להגבלה של יבוא, פירוק מונופולים ופתרונות. מחירי החיטה, האורז, הסויה והתירס ירדו, ואילו מחירי המזון עלו. -נציג משרד האוצר ציין כי הדרך העיקרית להתמודדות עם יוקר המחיה והאינפלציה היא גיבוש תוכניות ייעול של המגזר הציבורי ושימוש בכלים לריסון פיסקלי (השנה בסך 37 מיליארד ש"ח). הצעדים שננקטו לתמיכה במשפחות החלשות כחלק מהתמודדות עם יוקר המחיה: רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", תוכנית להגדלת מענק עבודה לגברים ומתן מענק בגובה זה גם לנשים. הגדלת מענק הורים לפעוטות בגילי 3–0 והגדלת השתתפות המדינה בהוצאות מעונות היום והמשפחתונים. משרד האוצר אינו תומך מבחינה מקצועית בהגדלת מס הכנסה. המס הועלה על חברות ארנק וחברות אחזקה, כך שבעלי החברות ירגישו זאת בדיווידנדים. מדובר בהכנסה של כ10- מיליארד ש"ח לקופת המדינה בשנת 2025, ובמס יסף, המוטל בגין הכנסה הונית בלבד, לפיכך אינו חל על הכנסה מעבודה. - נציגי בנק ישראל ציינו בדיון כי הבנק בחן את יעד האינפלציה ופרסם אותה באתר האינטרנט בעברית ובאנגלית. הוא מצא כי אין מקום לשנות את יעד האינפלציה כמו שקבעה הממשלה בשנת 2000 3%–1%(). לאחר משבר הקורונה פרצה האינפלציה בכל העולם, ובישראל ניכרה פחות. בנק ישראל הבחין בעליית האינפלציה כבר באפריל 2022, והתחיל להעלות את הריבית מ0.1%- ל4.75%- אחר כך חלה ירידה פעם אחת ל4.5%-. – ובהמשך לא חלו עוד שינויים בשיעורה. בספטמבר 2023 האינפלציה הייתה צפויה להיכנס לתוך היעד. המלחמה פרצה, והוטלו מגבלות ניכרות על ההיצע: מילואים, עובדים בענף הבנייה, היכולת לפעול בחלק מהמחוזות ועוד. בשל המגבלות קשה לספק לפי הביקוש, ולכן ניכרים לחצים של האינפלציה. מחודש אוגוסט חלה התייצבות, ובהסתכלות קדימה צפויה התמתנות של קצב האינפלציה לתוך היעד. היעד העיקרי מאז פרוץ המלחמה הוא שמירה על היציבות הפיננסית. הבנק נקט כמה צעדים על מנת להביא אנשים להסיט את כספם מעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית, ולשפר את הריבית שהם מקבלים על פיקדונות. להלן כמה מהצעדים: שליחת מכתבים של המפקח על הבנקים, שליחת זימון של הנגיד והמפקח על הבנקים לראשי המערכת הבנקאית, הנגשת מידע רחב ברמת הבנק הבודד על ריביות בפיקדונות באשראי, בפלוס בעו"ש, במינוס בעו"ש וכן הוראות אסדרה. הציבור הסיט את כספיו מהעו"ש לפיקדונות ולקרנות כספיות, וערוצים אלו מניבים תשואה גבוהה יותר. 196 - נציגת הפורום למאבק בעוני ביקשה שמשרד האוצר יציג הצעות לאנשים שאינם מסוגלים לקנות מזון כעת; איך אפשר להבטיח שהציבור יוכל לרכוש סל מוצרים בסיסיים של משרד הבריאות? -נשיא הארגון "לתת" ציין כי לצד האיום הקיומי עם פרוץ המלחמה שורר גם איום קיומי חברתי משמעותי ביותר; אין טעם בהצלחה צבאית שלצידה הרס חברתי. אנו נמצאים באותו מצב במשך 30 שנה, ויותר מ1.24- מיליון ילדים חיים בעוני. עלות המחיה המינימלית היא 5,350 ש"ח לאדם, והעלות עבור ארבע נפשות היא 13,717 ש"ח. שכר מינימום למשפחה הוא 11,700 ש"ח, והוא רחוק מעלות החיים המינימלית. העליות הצפויות של המיסים הן בגדר קיר חברתי שעומד לנגד עינינו, ואם לא נפעל בנדון – האי- צדק החלוקתי יימשך. יש לשנות את התפיסה על תורת הכלכלה הישראלית, שאינה לטובת האוכלוסייה החלשה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה התרשמה כי המדינה מנציחה את העוני במדינת ישראל. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לערוך בדיקה נוספת בנוגע לרמת המחירים בישראל, והיא תקיים ישיבת מעקב בנושא בעוד כחצי שנה בהשתתפות שר הכלכלה, ראש המועצה הלאומית לכלכלה והכלכלן הראשי במשרד האוצר. - הוועדה מבקשת משר האוצר להקים צוות משרדי בראשות מנכ"ל המשרד כדי למצוא תוכנית בתוך בסיס התקציב למען מיגור העוני בישראל, ולדווח על הפעולות לוועדה. - הוועדה סבורה כי לצורך התקדמות הנושא יש להתרכז בפירוק המונופולים ובהגבלת היבוא ובביזורו. 197 היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי, דוח שנתי 2024 הקדמה ביום כ"א בטבת תשפ"ה, 21 בינואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי, דוח שנתי 2024. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מטרת הביקורת הייתה לבדוק את התפקוד, את ההתנהלות, את התפוקות מול התשומות ואת התוצרים של המשרד. בסיכומו של דבר, בראייה רב-שנתית תוצרי העבודה של המשרד הם דלים, ושיעורי ביצוע התקציב נמוכים. מכלול הממצאים העיד על ספק במימוש הייעוד של המשרד ועל היותו גורם משפיע לקידום שיתופי פעולה אזוריים, ולמעשה עלה ספק בנוגע להצדקת פעילותו. במספרים התקציביים יש רמות ביצוע, ואם הן קיצוניות בכיוון מסוים, זה מעיד על חלק מהאפקטיביות והיכולת לממש יעדים ולהשיג מטרות. שער הירדן הוא אחד התחומים הגדולים שהמשרד היה אמור לעסוק בו. חלק מהתחומים התעכבו אצל משרדים אחרים, ולכן חלו העיכובים. משרד מבקר המדינה ממליץ לראש הממשלה ולשר המכהן במשרד לבחון אם יש הצדקה להמשך קיום המשרד במתכונת הנוכחית, כגוף עצמאי; אם יוחלט להמשיך, ראוי להסדיר את האחריות, את הסמכות, את התקציב ואת תקני המשרד. מטרת הביקורת: בחינת האפקטיביות בפעילות המשרד למימוש ייעודו לקידום שיתופי פעולה אזוריים ובחינת יעילות השימוש במשאביו לצורך כך. תקופת הביקורת: אוגוסט 2023 עד ינואר .2024 הנושאים העיקריים שנבדקו: תחומי אחריותו וסמכויותיו של המשרד לצורך קידום פרויקטים להגשמת ייעודו. ▪ שיעורי הביצוע התקציבי של המשרד והבחנה בין תקציבים שיועדו לפרויקטים, ▪ לתקציבים שיועדו לתפעול המשרד. איוש כוח האדם במשרד, והבחנה בין תפקידים מקצועיים למשרות אמון בלשכות ▪ השר והמנכ"ל. יעילות המשרד במימוש תוכניות העבודה שלו ואפקטיביות הפרויקטים באחריותו ▪ לשם קידום שיתופי פעולה אזוריים. נתוני מפתח: התקציב השנתי של המשרד בשנים 2023–2018 היה 74–39 מיליון ש"ח. שיעור ביצוע תקציב המשרד בשנים 2023–2018 היה .49%–38% עד 85% ממשאבי המשרד שימשו לתשלום שכר ולהוצאות תפעול בשנים .2023–2018 58% מתקני כוח האדם במשרד יועדו לעובדים במשרות אמון בלשכות השר והמנכ"ל. 60 מיליון ש"ח הושקעו בבניית הגשר בפרויקט שער הירדן, שהקמתו נעצרה. 198 26 שנים חלפו מהמועד שבו נחתם מול ממלכת ירדן ההסכם להקמת פרויקט שער הירדן, אך הוא טרם הושלם. למשרד יש בעיה בהגדרת הסמכות והאחריות; הוא תלוי רבות במשרדי ממשלה אחרים, ואין לו הגדרה ברורה לשם קידום פרויקטים. מדובר בבעיה ניכרת לאורך השנים. התקציב בפועל אינו גבוה מדי, המשרד מבצע 49% מהתקציב המאושר שלו, ו12%- עד 41% מתקציב הפעולות. המשמעות היא שהדברים אינם נעשים, והמשרד אינו מצליח ממש לקדם את הפרויקטים במשך כמה שנים ואינו מצליח להביא לידי מימוש המטרה שלשמה הוא הוקם. בשנים מסוימות אפילו 85%–80% מהמשאבים הושקעו בפועל במנגנון, בשכר ובהוצאות תפעול. המלצנו לערוך עבודת מטה להתאמת התכנון התקציבי. מצבת כוח האדם היא 84% מהתקן. מלכתחילה התקן אינו גבוה מאוד – 34–32 עובדים, 20 מהם עובדים במשרות אמון, והאיוש חסר. הומלץ כי המשרד יבחן עם נש"מ את צורכי כוח האדם ויערוך התאמות, כדי שהוא יוכל לקדם את הפרויקטים. נבדקו שני פרויקטים עיקריים: שער הירדן וטרקליני עסקים. על הקמת פרויקט שער הירדן הוחלט ב1998-, ועד היום הוא אינו מתקדם ממש עם משרדים אחרים. יש בו פוטנציאל עצום, שמשמעותו שיתופי פעולה גדולים. מדובר בפרויקט הכולל אזור תעשייה בירדן, עורף לוגיסטי בישראל, כבישי גישה, גשר האמור להוביל סחורה ואלפי פועלים. בפועל העורף הלוגיסטי לא הוקם, אין כבישי גישה, והגשר אינו מוביל למקום מסוים. התאחדות התעשיינים, ממשלת ירדן וגופים אחרים מעוניינים בהקמתו. שני טרקליני עסקים היו אמורים לקום: האחד בשער אפרים והאחר במעבר גלבוע, והם אמורים לשמש נקודות מפגש בין אנשי עסקים ישראלים לפלסטינים להגברת שיתופי פעולה ועסקאות ביניהם. בפועל אנחנו רואים שבטרקלין שער אפרים שהוקם חלה ירידה ניכרת במפגשים, והרבה מאוד מהמפגשים משמשים בכלל למטרות אחרות, כמו כינוסים של מילואימניקים. הטרקלין במעבר גלבוע טרם הוקם, אף שהושקעו בו מיליונים. מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי נמסר שהוא תלוי במשרדים ובגופים אחרים כדי להשלים את ההיבט הביטחוני/כלכלי. המלצנו לבחון את הסיבות ואת החסמים וכן את הדרכים להעלות את מידת השימוש. לסיכום, מטרת הקמת המשרד הייתה לקדם את שיתופי הפעולה עם מדינות האזור, לייצר אינטרסים משותפים ולחזקם. ההבנה היא שברגע שיש היבטים כלכליים משמעותיים יותר ושיתופי פעולה, זה משפר גם היבטים אחרים: מדיניים, כלכליים, תרבותיים וכו'. אפשר לראות שהמשרד לא התאים את עצמו לצרכים, להתרחשויות באזור )כולל הסכמי אברהם( ולשינויים במרחב הגיאוגרפי. לכאורה יש פוטנציאל במשרד, אבל הוא לא מתממש במשך השנים. תוצרי העבודה הם דלים ביותר, שיעורי הביצוע בעיקר מתקציב הפעולות הם נמוכים, וגם אין די שיתופי פעולה. גם על פי עבודה אסטרטגית שנעשתה במשרד נראה שהוא די תקוע ואינו מתקדם בדברים חדשניים. משרד מבקר המדינה קורא לראש הממשלה ולשר לשיתוף פעולה אזורי לבחון את נחיצות המשרד; אם המסקנה היא שהמשרד נחוץ, יש להסדיר את תחומי האחריות והסמכויות, ולגבש תוכנית אסטרטגית. סיכומי הוועדה - להלן דברי מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי: על פי בחינת התקציב של המשרד, הוא הגיע ל99.4%- ביצוע בשנת 2023. ואכן, בשנה האחרונה בחינת התקציב עברה לתקציב הרשאה לאחר ההבנה כי המשרד הוא פרויקטלי ולא תשתיתי. בכל תחילת שנה תקציב הבסיס שלנו 199 עומד על אפס. המשמעות היא שאם מדובר בשנת בחירות או יש בשנה שבה התקציב עומד על 1 חלקי 12, אסור לנקוט פעולות במשרד. תקציב המשרד נע בין 10 ל30- מיליון שקלים לתקציב פעולות ועוד כ15- מיליון תקציב קבוע של שכר וכל הקשור בזה. כל הכסף נוצל בשנים 2023-2024. אנו עובדים בתכלול פרויקטים עם משרדי הממשלה האלה בין היתר: חקלאות, הגנת הסביבה, חוץ, חינוך, רשות החדשנות וביטחון. יש שני פרויקטים גדולים: שער הירדן, שעלותו הראשונה היא 60 מיליון ש"ח. מדובר בפרויקט הנדסי לא פשוט כלל החוצה את השבר הסורי-אפריקאי, ובמסגרתו היה צריך לפנות שדות מוקשים בצד הירדני ובצד הישראלי. השנה יעלו כלי D9 על השטח כדי לבצע את העבודה. כבישי גישה לגשר לא תוקצבו ולא נקבעה להם מראש ההגדרה הראשונית; אנו נדאג לקיומם. בשנה הקרובה יפעל המשרד לשיטוח השטח, לגידורו ולסלילת כביש, ויש לכך תקציב. הפרויקט הוא ייחודי בישראל – 250 דונם באזור הישראלי ו750- דונם באזור הירדני. האזור יתוחם, וכך כל צד ייכנס לאזור שלו. בצד הירדני כבר יש שלושה מפעלים, ואנו צופים שכאשר הפרויקט יצא לפועל – האזור יפרח. עם פרוץ המלחמה התחלנו לעסוק בתכנון בלבד בשל המצב הגיאו- פוליטי. ההערכה היא שההפעלה תחל תוך שלוש שנים. המשרד לשיתוף פעולה אזורי עוסק במגוון פעולות על פי החלטת הממשלה משנת 2009: תמיכה במרכזי חדשנות הפועלים מול מדינות באזור – הרעיון הוא ליצור שיתוף פעולה אזורי, קולות קוראים בתחום האקדמיה למחקרים, כנסים ופעולות כדי לשלוח את שגרירנו לאזור ועוד. השר אמסלם הוא האחראי על רשות החברות, ונערכות פגישות עם קולגות במדינות אחרות ליצירת קהילות לנושאים ספציפיים )שיתופי פעולה אזוריים(. יש תקנון של נציבות שירות המדינה הקובע את כמות האנשים הרצויה בלשכת מנכ"ל ובלשכת השר. במשרד יש 34 תקנים כולל משרות אמון, מהם 14 עובדים אינם במשרת אמון. במהלך השנה אנו נקבל את התקנים הנותרים. בנובמבר 2023 נחתכו כל התקנים, והיו כמה משרות שהדיווח עליהן לא היה מדויק, ולכן המבקר ציין שרק 29 תקנים מאוישים במקום 34 תקנים. פעולות המשרד הנדרשות: לקיים תהליכי קשרים הדוקים יותר וארוכי טווח בין אזרחי המדינה לאזרחי מדינות האזור, שיקוף שיתוף פעולה אזורי באמצעות הקמת אתר קונקטיבי מתוך חובה להנגיש את המידע לכלל אזרחי מדינת ישראל והקמת שולחנות עגולים. תוכנית העבודה לשנת 2025 מורכבת מפרויקטים בנושאי אקדמיה, חדשנות, תרבות וספורט, איכות הסביבה ועוד. הקשרים שסגל המשרד ואנשי הצוות המקצועיים במשרד יצרו במהלך השנים אינם יכולים לחול באף משרד אחר שימלא את מקומנו. אפשר להפעיל מרכזי חדשנות במסגרת עבודת משרדים אחרים, אך לא יהיו שותפות להם מדינות האזור. לסיכום, המשרד מודה על כתיבת דוח מבקר המדינה. יש מחלוקת על צורת הצגת הניצול התקציבי, היות שהמשרד נמצא ב100%- ניצול. הנתונים לא השתנו, הבעיה היא בדרך הצגתם. חסרים לנו תקנים, והלוואי שנקבל אותם באמצעות מסקנות הוועדה. פרויקט שער הירדן עתיד להתממש השנה, ובשנים הקרובות הוא יסתיים. בתי המלון מברכים על הכנסת עובדים יומיים מירדן לישראל לעבודה בבתי המלון באילת, ואנו הולכים להרחיב את התחום לעוד מקומות תעסוקה. אנו בקשרים מצוינים עם שגרירים במדינות האזור ועם ראשי הרשויות הנמצאות בסמיכות. - הוועדה שמעה ממשרד מבקר המדינה כי ההשוואה התקציבית למשרדי ממשלה אחרים בוצעה ביחס לאשכול המטה, בין היתר למשרד הנגב והגליל. 200 - נציגי המשרד לשיתוף פעולה אזורי הוסיפו כי יש בעיות מתודולוגיות בהשוואה של דוח מבקר המדינה. עם זאת, הדוח מעמיק מאוד, ומוצגות בו תוכניות של המשרד שלא הצליחו לקדם. משרדי המטה שהושוו הם משרדי ממשלה שרוב הפעילות שלהם היא פעילות שוטפת, והתקציב המוחלט יוצא מלכתחילה. למשרד לשיתוף פעולה אזורי אין פעילות שוטפת, ולכן התקציב מתקבל על סמך ביצוע. ב2023- עבר המשרד לתקנות הרשאה להתחייב, ואותן תוצאות יתקבלו בעתיד. שיתופי פעולה רבים נוצרים ביוזמת המשרד. - נציג המשרד להגנת הסביבה ציין כי המשרד שותף למרכז חדשנות אחד בבאר שבע בתחום האקלים, המדבר והגנת הסביבה. העבודה בין שני המשרדים נעשית במסגרת פרויקטים. - נציגת משרד האוצר ציינה בדיון כי התקינה וסך גובה תקציב המשרד נקבעים בהתאם לתעדוף הממשלה. בגיבוש תוכנית העבודה של המשרד לתקצוב שער הירדן הוצגה הבעיה בקידום הפרויקט לנוכח חסמים גיאופוליטיים, ולכן הוסכם בין המשרדים שידונו בהמשך קידום התכנון אם תהיה היתכנות לקידום הפרויקט, והתקציב יינתן בהתאם לכך. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה ממליצה למשרד לשיתוף פעולה אזורי לכוון ולעסוק בפרויקטים גדולים יותר, ולפעול בהתאם להחלטת הממשלה. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב לדיון בנושא פרויקט הקמת הגשר הירדני וכן להצגת תוכניות העבודה של המשרד. 201 גביית תמלוגים ושימוש במשאבי טבע – משרד האוצר, דוח שנתי 64א הקדמה ביום כ"ט בכסלו תשפ"ה, 29 בינואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא גביית תמלוגים ושימוש במשאבי טבע – משרד האוצר, דוח שנתי 64א. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד האוצר, רשות המיסים, משרד האנרגיה והתשתיות, רשות מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, משרד המשפטים, לובי 99 התנועה לאיכות השלטון בישראל, ארגונים, איגודים ומוזמנים נוספים., עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה חלפו כ13- שנה ממועד הביקורת. הבדיקה נסבה בעיקר סביב בפיקוח המדינה על מתן רישיונות וזיכיונות לניצול משאבי טבע ועל אופן גביית התמלוגים בגינם. ניהול תקבולי המדינה ממשאבי טבע וגבייתם ביעילות ובמהירות הם סוגיה עקרונית ומערכתית שיש לה השלכות כלכליות מרחיקות לכת. מדובר במיליארדי ש"ח שלמדינה חשוב לגבות ולנהל באופן תקין ונאות, ולשם כך יש להפעיל כלי בקרה ופיקוח הדוקים. בביקורת הועלו ליקויים רבים וניכרים במערכי הבקרה והפיקוח של המדינה על התמלוגים המתקבלים במשרדי הממשלה, ונמצא כי בשל היעדר גבייה של מלוא התמלוגים בגין השימוש במשאבי הטבע נגרם למדינה נזק כספי גדול מאוד. משרד מבקר המדינה סבור כי על הממשלה לפעול על מנת להבטיח שכלל האזרחים ודורות העתיד ייהנו ממשאבי הטבע המוגבלים הקיימים במדינת ישראל. לצורך כך בשיתוף כלל המשרדים הנוגעים בדבר יש לערוך בחינה מקיפה בנושא סוגיית התקבולים ממשאבי הטבע לרבות משאבי טבע שבגינם לא נגבו תמלוגים כלל, כדי לוודא כי המשאבים הללו יחולקו באופן הוגן ועל פי עקרונות של צדק חלוקתי. סיכומי הוועדה - נציג רשות המיסים ציין בדיון כי בעקבות ועדת ששינסקי הוסדרה סוגיית חלקה של המדינה בהכנסות. הרווחים מתחלקים בין היזם – החברה – לבין המדינה. שיעור רווחי המדינה נמדד בצורה חשבונאית – המכנה הוא סך כל הרווחים, והמונה הוא סך כל המיסים שהמדינה גובה, והם מתחלקים לשלושה רכיבים: תמלוגים שגובה משרד האנרגיה, תמלוגים שגובה החשכ"ל ושני מיסים מהותיים נוספים שגובה רשות המיסים: מס חברות והיטלי רווחי נפט, גז ומשאבי טבע. לעניין הנפט והגז, על פי המלצות הוועדה, חלקה של המדינה הוא 62%, וביעד הזה עומדים פחות או יותר; לעניין משאבי הטבע, המודל פחות עובד, היות שמדובר במודל חשבונאי, ויש יותר אפשרויות להצגה. לעניין חלקה של המדינה ברווחים ממאגרי הגז השונים, היטל משאבי טבע, לא נרשמה עמידה בציפיות, והוקמו ועדות לבחינת הסוגיה לאורך השנים. נוסף לכך, הוקמה ועדה לקראת זיכיון ים המלח החדש, ופועלים לשפר ולעדכן את המודל כדי להגיע בסופו של דבר לשיעורי הGT- שהותוו במסגרת ועדת ששינסקי השנייה, קרי שיעורים הנעים בין 50% ל55%- בדו"ח הביניים של הוועדה הבין-.משרדית בראשותו של סגן החשכ"ל המליצו חברי הוועדה שהזכיין החדש יפרסם את הנתונים הפיננסיים שלו כולל גביית המיסים; צוין כי יש להעביר הצעת חוק ממשלתית בנושא זיכיון ים המלח בשלוש קריאות. 202 - ממשרד האוצר נמסר כי הפוספטים הם באחריות משרד האנרגיה. המשרד עוסק בים המלח. מאז כתיבת הדוח קיימו הליך בוררות לעניין התמלוגים מול כי"ל, שהתחיל ב2014-. בדוח נקבעה המסגרת שבה מדווחים התמלוגים. נערכת ביקורת תמלוגים באופן שוטף עם הגורמים הרלוונטיים. עובדים לקראת הזיכיון העתידי, המסתיים בשנת 2030, ונמצאים בעיצומו של פרסום תזכיר חוק לציבור. מיצוי ההכנסות ממשאבי הטבע של מדינת ישראל הוא ראוי וחשוב לאוצר המדינה. - נציג משרד האנרגיה והתשתיות ציין כי ההחלטה לייצא גז היא מקצועית וחיונית; ללא יצוא תישאר ישראל עם המאגרים הקיימים שלה. כמות הגז שאנו צורכים מוגבלת. כל תחנות הכוח בישראל חתמו על הסכמים ארוכי טווח. נדרש עוד פיתוח, ולשם כך יש צורך בעוד לקוח. הפוספטים מזינים מפעלים, והפסקת הכרייה משביתה מפעלים. ראוי לזכור כי מדובר במאות משפחות החיות בנגב שזהו מקור פרנסתן, לכן לא נכון להשבית את הרציפות התפקודית של המפעלים. כעבור שנה שבה הוכיחה החברה את הרווחיות הכלכלית, ניתנה לה תעודת תגלית, והיא זכאית ליהנות מהפירות. מדובר בתהליך שקוף ושיטתי, והוא נכון למשרד מבחינה גנרית. אפשר לקיים ישיבה מסווגת שבה יוצגו הנתונים. יש מקומות שידוע שיש בהם נפט וגז, אולם בשל כדאיות כלכלית לא מפיקים מהם גרם. כיום נשארו פוספטים שהתהליכים עבורם מורכבים הרבה יותר. - הוועדה שמעה מהמשרד להגנת הסביבה כי המשרד הוא רגולטור, ואינו עוסק במיסוי. יש להבחין בין הכנסות לבין דרישות פורמליות; המשרד אינו משופה במשאבים, ומצופה כי חלק מהמשאבים שגובה המדינה יושקעו גם בהגנת הסביבה. - הוועדה שמעה ממשרד האנרגיה והתשתיות כי לנוכח פרסום דוח מבקר המדינה ננקטו פעולות בנושא המחצבים. בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה רלוונטיים הוקמה ועדת ששינסקי השנייה. בשנת 2021 הוציאו צו בתחום המחצבים, שעל פיו מוסדר חישוב התמלוגים. הצו חל רטרואקטיבית מ2016-, ותמלוגי המחצבים עלו במידה ניכרת. לעיתים נעשות פניות לקבלת הבהרות בתחום הנחיות של גז ונפט, והן נענות, אולם נושא ההנחה על הפוספטים לא הובהר, והתבססו על דוחות של כי"ל. לכי"ל יש פוספטים בעולם, ונתון ההכנסות המופיע בדוח המאוחד של ICL הוא מתוך הכנסות פוספטים בסין, ואינו רלוונטי לישראל. לרותם אמפרט יש חטיבת הסלע; הפקת משאב טבע היא סוג של הכנסה – הופכים אותו לפוספט מעושר ולאחר מכן למוצרי המשך המניבים רווח. מחיר הפוספט עלה במידה ניכרת בשלוש שנים לא רצופות בשל עליית מחירים, מלחמות ועוד. במשך שנים רבות מחיר הפוספט היה 140–60 דולר. החברה עדיין משלמת תמלוגים, אבל היא מפסידה כסף במשך שנים רבות. רשות המיסים גובה את הכסף בהתאם לרווחי החברה. אם היא אינה מגיעה ל14%- תשואה על נכסים, היא אינה משלמת. פעמיים בשנה מפרסם המשרד דו"ח ובו גרפים ונתונים על כל ההכנסות מתמלוגי הגז, הנפט והמחצבים. לשם כך המשרד מעסיק רואי חשבון המסייעים למשרד ובודקים את הנתונים לעומקם. על סמך הנתונים מופקים לעיתים מידע, תגליות או תכנונים, ומעדכנים את רשות המיסים על כך היות שזה משפיע גם עליה. פורסמו הנחיות מפורטות שבהן מוסדר נושא התמלוג על פי הבאר, ועל פיהן עובדים. ההנחיות האלו תרמו להגדלת הכנסות מתמלוגים למדינה – תוספת של אחוז ששוויו הוא 50 מיליון דולר כמעט בשנה משנת ,2013 30 שנה קדימה. 203 - נציג לובי 99 ציין בדיון כי יש בעולם מודעות מוגברת לעובדה שתחום מיסוי משאבי טבע ראוי לשקיפות גבוהה. הוא שייך לציבור, ולכן על הציבור לדעת כמה הוא מקבל מהרווחים. ישראל אינה חברה בארגונים הבין-לאומיים הרלוונטיים, ואינה מחילה את השקיפות הזו. בעניין הפוספטים, חושבים שסכום התמלוגים רחוק מ5%-, וישמחו שתהיה שקיפות. כל מי שקיבל זיכיון לכרות משאבים בישראל, יפרסם מה היו הכנסותיו, כדי שנדע כמה תמלוגים נגבו למול הכנסות. לפני כמה שנים התקיים דיון בכנסת בנושא ים המלח. נציגת רשות המיסים דיווחה על חילוקי דעות עמוקים בינה לבין כי"ל בנושא חישוב היטל רווחי היתר. נציגת כי"ל התייחסה לעניין, ואמרה שאינה רוצה לגרור את המדינה לעשור של הליכים משפטיים. ההנחה היא שמאות מיליוני שקלים היו אמורים להגיע לציבור, אך נשארו בכיסה של כי"ל. בעיית היסוד היא אי- שקיפות – התאגידים והרגולטורים מתנהלים ביניהם מאחורי דלתיים סגורות. בשל אי-השקיפות מתעוותים התמריצים, וניתן יתרון לתאגידים הגדולים. - ממשרד המשפטים נמסר כי יש עתירה תלויה ועומדת בנושא, וכי המשרד יבחן את הדברים. - נציגי משרד האוצר ציינו בדיון כי המשרד גיבש את המלצותיו בדו"ח ציבורי שיצא להערות, וכי נערך הליך שימוע. כעת נמצאים בהליך התעניינות בין-לאומי, וצפויה להתפרסם חקיקה להערות הציבור, היות שחוק הזיכיון הקודם הוא מ1961-, וכבר אינו רלוונטי. מתנהל שיתוף פעולה פורה בין כל משרדי הממשלה בהיבט הזה, רואים זאת גם בעניין הפוספט. - מנכ"ל איגוד הגז הטבעי ציין כי עבודת ועדת ששינסקי הראשונה קשורה בחברות הגז. עד היום 50% מההכנסות הכוללות של המדינה הגיעו מתמלוגים. סך הכנסות המדינה מגז טבעי בשנת 2023 היה 25 מיליארד ש"ח, וכיום הן עברו את ה30- מיליארד ש"ח. יש שלוש שכבות של מיסוי, והצפי לעשור הקרוב הוא הכנסות בסך 85 מיליארד ש"ח נוספים, כלומר קצב ההכנסות עתיד לעלות דרמטית; תחום הגז הטבעי עתיד לספק למדינה סכומי כסף גבוהים הרבה יותר. - פעיל בארגון "מדבר קיימא" ציין בדיון כי הנושאים הסביבתיים כרוכים בנושאים כלכליים. בהארכת הזיכיון בסוף שנת 2021 קיבל המשרד להגנת הסביבה ערבויות בסך 60 מיליון ש"ח, והן התגלגלו מבלי שנעשתה עבודה על ההשפעות לסביבה בנוגע לזיכיון ל20- שנה. יש מאות מיליוני טונות של חומר מסוכן שנערם, ואיש אינו יודע מה לעשות איתו; מים מזוהמים, מעיינות באזור הדרום נחרבים. גודל הנזק עובר מתחת לרדאר. בתהליך החיפוש של משרד האנרגיה היה מציע אחד בלבד, והמשמעות היא שלא נמצאו פוספטים, ואיכות העבודה עליהם נמוכה. התיקון השלישי לפקודת המכרות משנת 2023 מנוסח בצורה דו-משמעית; לא יעלה על הדעת שעל סלע פוספט מדינת ישראל מקבלת תמלוג נמוך מחצץ. מילוני טונות נכרתות מדי שנה, והמספרים אינם מסתדרים מבחינת רווחים. חברת כי"ל רותם משלמת קנסות של מיליוני שקלים על עבירותיה הסביבתיות. - לדברי נציג התנועה לאיכות השלטון, בדוח מבקר המדינה צוין כי יש צורך לפרט יותר את המונח "על פי הבאר", שלפיו ייגבו התמלוגים בסעיף 32 א( לחוק הנפט, היות שהוא עמום.) הניסוח מאפשר ליברליות רחבה יחסית להכרה בהוצאות. משרד האנרגיה הוציא הנחיות מסודרות ב2020-, ובהן מפורטות הוצאות שראוי להכיר בהן והוצאות שלא ראוי להכיר בהן, אך גם בהנחיות אלו יש סעיפים מעורפלים. הנציג ביקש לשאול שתי שאלות: 1. האם מתנהל בפועל הליך הקביעה הפרטני של ההוצאות שמכיר בהן הממונה? 2. האם נערכה ביקורת מטעם המינהל לאחרונה? מה היו מסקנותיה העיקריות? 204 - נציג רשות הטבע והגנים ציין שסביבה, חברה וכלכלה קשורים בקשר שאי אפשר לפרום. אחד הקשיים הוא שעיקר הידע על איכות הפוספט ועל כמותו אינו נמצא ביד המדינה אלא בחברות, והן בוחרות כמה מידע להעביר ומתי. - נציג רשות מקרקעי ישראל ציין כי הם עוסקים בתחום חומרי חציבה. בשנים האחרונות שינו את הדברים בעקבות דוח המבקר ועברו לשיטת המכרזים. שיטת גביית התמלוגים עודכנה. נושא המחירונים כבר אינו רלוונטי, הכול מעודכן במערכת. אין מכרז בתחום הכרייה והחציבה של חצץ ללא התייעצות עם רשות התחרות. את תחום שיקום המחצבות מנהלת הקרן לשיקום מחצבות. במסגרת תהליכי הגבייה אנו גובים סכום מסוים על כל טונה היוצאת מהמחצבה, והוא נכנס לקרן. יש נושאים נוספים שאנו מקדמים כדי להעמיק אותם ברשות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה שמעה מרשות המיסים כי חלקה של המדינה ממשאבי הטבע אינו תואם את הציפיות, ולכן היא מבקשת שהיועמ"שית לממשלה תייעץ ותאמר מה הצעד שאפשר לנקוט לאחר מתן הזיכיון לחברה. - הוועדה מבקשת מחשכ"ל, מאג"ת, מרשות המיסים וממשרד האנרגיה להתכנס יחד כדי לדון בנושא מיצוי רווחים ותמלוגים של פוספטים על ידי המדינה ורווחי יתר, ולדווח לוועדה על המסקנות בעוד חודשיים באמצעות חשכ"ל. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לערוך דוח השלמה באשר לפוספטים. - הוועדה מבקשת מרשות המיסים לבחון את נושא מיצוי הרווחים במסגרת ועדת ששינסקי השנייה. - הוועדה התרשמה שהמשרד להגנת הסביבה אינו פועל די בנושא, ולכן היא דורשת שהמשרד יהיה מעורה יותר בעניין, וידווח על תוכניותיו בישיבת המעקב. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בעוד שלושה חודשים. 205 תכנון משק המים וניהולו, דוח שנתי 69א הקדמה ביום י"ב בשבט תשפ"ה, 10 בפברואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא תכנון משק המים וניהולו, דוח שנתי 69א. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד האנרגיה והתשתיות, הרשות הממשלתית למים וביוב, משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד החקלאות וביטחון המזון, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי, מים לישראל – אגודה שיתופית, חברות ותאגידי מים, החברה להגנת הטבע והתאחדות התעשיינים בישראל ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה היום על הפרק דוח ביקורת משנת 2018, שעסק בתכנון משק המים וניהולו. חלפו כמה שנים מאז שהופק הדוח, והוא מתייחס לתמונת מצב בעת ההיא. מכיוון שהדוח עסק בתכנון ארוך טווח, עניינים מסוימים עדיין רלוונטיים. נציג גם כמה נושאים מעודכנים מדוחות ביקורת שנערכו בתקופה שחלפה, ונתייחס לנושאים האקטואליים על הפרק. תקופת הביקורת: יוני 2017 עד ינואר .2018 מטרת הביקורת: לבחון את תפקודה של רשות המים ואת פעולותיה לתכנון משק המים ולניהולו לנוכח משבר מתמשך שמשק המים נתון בו. יותר מארבעה עשורים ניצב משק זה בפני אתגרים ובהם משבר אקלים ומיעוט משקעים לצד עלייה בתדירות וברצף שנים שחונות, גידול בביקוש למים למטרות השונות ואיומים ביטחוניים. ניהול לקוי של המשק בידי רשות המים הביא להקמת ועדות חקירה ממלכתיות, האחרונה שבהן מ2010- הייתה ועדת ביין. הביקורות שנערכו בנושא בשנים קודמות: 2012 – תעריפי המים, דוח שנתי 62א; 2018 – תכנון משק המים וניהולו, דוח שנתי 69א; 2023 – השבת קולחים, איכותם והשימוש בהם, דוח מבקר המדינה ;2023 2024 – אסדרה של מתקנים להתפלת מי ים והפיקוח עליהם, דוח מבקר המדינה .2024 הנושאים העיקריים שנבדקו: ▪ קידום תוכניות במשק המים – בחינת מידת תיקון הליקויים שהצביע עליהם מבקר המדינה בכמה דוחות בדבר ההכנה והאישור של תוכניות אב ושל תוכניות פיתוח למשק המים. הביקוש למים – בחינת מגמות בצריכת המים במגזרים השונים והשלכותיהן על ▪ מצב המים באוגר; הצעדים שנקטה רשות המים לייעול צריכת המים ולגישור על הפער בין היצע המים לביקוש למים. שמירה על מקורות המים הטבעיים – יש להם תפקיד עיקרי בהגברת ביטחון המים ▪ בעיתות חירום; תפקודה של הרשות בשמירה עליהם גם לנוכח משבר האקלים. הקמת מתקני התפלה. ▪ פיתוח כלים להפקת מים. ▪ 206 תכנון ופיתוח משק הקולחים – פיתוח ותחזוקה של תשתיות הטיפול בשפכים.▪ נתוני המפתח: בשנת 2016 סיפק משק המים הישראלי 2.2 מיליארד מ"ק, ובשנת 2023 גדלה הכמות ל2.4- מיליארד מ"ק. 35% מצריכת המים השנתית סופקו בשנת 2016 ו39%, סופקו בשנת 2023 בהתאמה ממקורות טבעיים. בשנים אלו 24% סופקו ממים מותפלים. היתר סופקו ממי קולחים ואחרים. מינוס 149 מלמ"ק – נפח האוגר הניתן לניצול ביחס לקו האדום בתחילת שנת 2018. בסוף שנת 2023 נפח המים הזמינים לניצול ביחס לקו האדום היה +930. 596.4 מלמ"ק – כושר ההתפלה במשק המים. כושר זה צפוי לגדול לכ782- מלמ"ק עם כניסת מתקן שורק ב' לפעולה )צפי .(2025 55% מהקולחים בשנת 2016 טוהרו לרמה שלישונית כנדרש בתקנות. ב2021- 67% מהקולחים טוהרו לרמה שלישונית. 72.08 מלמ"ק מי קולחים הוזרמו לסביבה בשנת 2016. בשנת 2020 הוזרמו לסביבה 115.45 מלמ"ק, 87% מהם לא עמדו באיכות הנדרשת להזרמת קולחים לסביבה. התקיימו דיונים בנושאים הללו בוועדה לביקורת המדינה ב27- בנובמבר 2018 וב10-, ביולי ,2020 ובדיון הנוכחי נתמקד בהיבטים רלוונטיים להחלטה שהתקבלה במועצת רשות המים בדצמבר 2024 על בסיס דוח ביקורת זה ועל בסיס דוח הביקורת הנוסף בנושא השבת קולחים, שהוצג אף הוא בוועדה במאי .2024 עיקרי הדוח – ליקויים והמלצות: שר האנרגיה ורשות המים לא קידמו תוכניות חיוניות במשק המים לרבות תוכנית ▪ אב, תוכנית לפיתוח המערכת הארצית ותוכנית אב למשק הביוב והקולחים. בהיעדר תוכנית אב מאושרת מוּנע ניהול משק המים מאילוצי ההתמודדות עם המשבר המתפתח במקום לתכנן תוכנית לטווח הארוך שתאפשר לנקוט פעולות שקולות בעת הצורך. על רשות המים ועל שר האנרגיה להגיש לאישור הממשלה תוכנית אב כוללת ארוכת טווח ומעודכנת, שתתווה את המדיניות במשק המים לשנים הבאות. ▪אף שמשנת 2015 נרשמה מגמת עלייה בצריכת המים לנפש, רשות המים לא נקטה צעדים לעידוד החיסכון במים ולצמצום הגידול בצריכה. רשות המים גם נחפזה להגדיל את מכסות המים לחקלאות לפני שהביאה את האוגר למצב ההידרולוגי הנדרש בגבולות הקווים הירוקים. רשות המים לא אישרה תוכנית לטווח הארוך שבה ניתוח החלופות לגישור על הפער הצפוי בין הביקוש למים לבין היצע המים, הן בהיבט של ניהול ביקושים והן בהיבט של הגדלת היצע המים, לרבות באמצעות הקמת מתקני התפלה נוספים ובאמצעות טיוב וחידוש קידוחים. בעת ניהול הביקוש למים על רשות המים להביא בחשבון את מכלול הנתונים במשק על מנת לגשר על הפער בין היצע המים לביקוש למים, ועליה לנהל את המשק בצורה מושכלת. ▪ בין 2013 ל2017- אפשרה רשות המים את ניצול מאגרי המים הטבעיים, והביאה להתדלדלות מאגרים אלו עד כדי סיכון שייגרם להם נזק בלתי הפיך. הרשות גם אפשרה ירידה של מפלס הכינרת אף מתחת לקו האדום התחתון. 207 רשות המים לא קבעה קווי תפעול )קווים אדומים ואחרים( לכל אחד ממאגרי המים הטבעיים של מדינת ישראל, למעט הכינרת. על רשות המים לשמור על מקורות המים הטבעיים כמקורות מים בני-קיימה, ולמנוע מצב שבו ייגרם להם נזק בלתי הפיך. בכלל זה עליה לקבוע קווי תפעול לכל אחד ממאגרי המים, לפעול לשיקומם, להקפיד על תפעולם בגבולות הקווים המומלצים ולמנוע את ירידת מפלסיהם מתחת לקווים האדומים. כממונה על חוק המים היה על שר האנרגיה לוודא שרשות המים פועלת בהתאם להחלטות הממשלה לשמירה על מקורות המים הטבעיים. רשות המים נקטה דפוס פעולה של תפעול משק המים בראייה קצרת טווח, ▪ שהתבטאה בריקון מאגרי המים הטבעיים כל אימת שהתמלאו, מבלי שפעלה לשומרם לטווח הארוך, ולעיתים מבלי לנצל את מלוא פוטנציאל ההתפלה הקיים. למשל רשות המים קיצצה את היקף ההתפלה בכל אחת מהשנים 2013 ו2015-. בעקבות הדוח התקבלה החלטת ממשלה ביוני 2018 – תוכנית אסטרטגית להתמודדות עם תקופת בצורת במשק המים בשנים 2030–2018. עיקרי ההחלטה: הגדלת היצע המים המותפלים, צמצום הביקוש ועידוד החיסכון במים, ייעול וזירוז הליכים בפיתוח משק המים, חיבור אזורים מנותקים למערכת הארצית, תוכנית הפיתוח התלת-שנתית של מקורות – חברת המים בע"מ, תגבור אגן הכנרת, שיקום נחלים ועדכון הממשלה במצב משק המים. טיהור שפכים – 33% ממי הקולחים בשנת 2021 טוהרו לרמה שניונית או בסיסית נמוכה מהרמה השניונית הדרושה בתקנות. כמעט 40% ממי הקולחים מטוהרים במט"שים שמיצו את יכולת הספיקה שלהם, ומגיעה אליהם כמות גדולה מהכמות שהם יכולים לטהר. על פי נתוני הרשות למקרקעי ישראל, אם לא נפתח ונשדרג את המט"שים, לא נוכל לחבר סדר גודל של 116,000 יחידות דיור בשנים 2028–2024. כמו כן, חל גידול בהזרמה לסביבה, גידול זה הוא גם בשפכים, בביוב ובקולחים, רוב ההזרמה היא ללא קבלת צווים ובניגוד לתקנות. החלטות מועצת רשות המים – בדצמבר 2024 התקבלה החלטה במועצת רשות המים בעניין עדכון תעריף המים, שעיקרה צמצום עליית התעריף מ3.47%- ל2%- )ללא מע"מ( בין היתר באמצעות הצעדים האלה: ▪עדכון תחזית הצריכה יותר מהכמות המוכרת לשנת 2025 בגידול של 1% ביחס לאומדן שהובא בחשבון. משמעות כספית – הגדלת הכנסות שתביא לצמצום עליית תעריף המים ב- 0.5נקודות האחוז. ▪ לתקן את החלטת המועצה לעניין כמות המים המיועדת לרכישה ממתקני התפלת מי ים לשנת 2025, כך שתעמוד על סך 700 מלמ"ק במקום 725 מלמ"ק. משמעות כספית – הפחתת עליית תעריף המים ב0.2- נקודות האחוז. לדחות את המלצות הצוות המקצועי לעניין המשך ההפרשות לקרן הבטוחות ▪ לפיתוח מט"שים לשנת 2025 (קרן זו משמשת להשקעות לפיתוח מט"שים). משמעות ההחלטה הפחתת עליית תעריף המים ב0.5-– נקודות האחוז. החלטת מועצת רשות המים מביאה להפחתת העלייה בתעריף המים. בהחלטה זו ▪ נחסכים כ2.55- ש"ח בחודש ללא מע"מ 3.01( כולל מע"מ) למשפחה שבה ארבע נפשות. ראוי לבחון את המשמעויות של החלטה זו על משק המים והביוב. 208 סיכומי הוועדה - מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות ציין בדיון כי חלק מהתפקיד של משרד האנרגיה הוא לאתגר את הקונספציה בנוגע לקביעת תעריפי המים. תעריף המים מחולל אינפלציה, ובסופו של יום אין זה מתפקידם לשפוט את המשפחות ש10-5- ש"ח לחודש הם משמעותיים עבורם. יש למצוא את הדרך בין התפקיד המסורתי של משק המים לבין עלות משק המים ולייעל אותו עד כמה שאפשר. משרד המבקר מדבר על צמצום הצריכה ועל רכישת המים המותפלים. בתחילת שנת 2024 גבו מהאזרח מראש 150 מיליון ש"ח, ולימים גילו שמדובר בגביית יתר. הסכום הוחזר לתעריף המים. אין הזכות לעשות את זה על בסיס נבואה או הערכות, הדרך צריכה להיות הפוכה – על האזרח לשלם על מוצר שהוא באמת מקבל, ואף גוף לא אמור ליהנות מהכסף ולהחזיקו אצלו בכיס, בין שמדובר בריביות ובין שמדובר בדרך אחרת. תעריף המים מעודכן פעמיים בשנה – בתחילת השנה לאחר דיון ענייני על צורכי משק המים, ובאמצע השנה בשל עליית סל מדדים – גם זה לא מקובל. המשרד בדק גם את התזמון – מתי נכון לבוא לומר למתקני ההתפלה מתי להתפיל יותר מים, זאת על מנת שלא ייפגע משק המים. אפשר להודיע להם גם באמצע החודש. חלוקת דיווידנדים – מדובר על עשרות רבות של מיליוני ש"ח. לא הגיוני שחברה מתוערפת תעביר את הדיווידנדים לרשויות המקומיות, כלומר הם מרוויחים ממשק המים ומעבירים זאת לצרכים אחרים. השאיפה היא לצמצם את רווחיות תאגידי המים. יו"ר רשות המים מכיר את הנושא הזה היטב, והם אף העלו זאת מיוזמתם. בעזרתו של פרופ' יוג'ין קנדל היום בונים מודל אחר לניהול תאגידי המים, שבו שוקלים את נושא הדיווידנדים. מצד אחד לא ראוי לחלק אותם לרשויות, ומצד שני, בסופו של יום נדרש תאגיד מאוזן ויעיל, שירוויח גם לטובת התשתיות. פחת מים וגבייה בתאגידים – נושא זה אינו מעודכן. יש לעודד את התאגידים לצמצם את פחת המים. תעריף המים אינו צריך לממן את מי שאינו משלם מים. מי שיש לו קשיים יכול להסתייע במנגנונים ובהנחות. תודות למאמצי רשות המים הושגו הסכמות, והוחזרו יותר מ200- מיליון ש"ח לתעריף המים. - ממשרד מבקר המדינה נמסר כי לנושא הדיווידנדים של תאגידי המים התייחסו בדוח המבקר שנידון בוועדה בעבר. הם מחולקים אחרי ההשקעות בתשתיות, אך המבקר העיר כי תופעת חלוקת הדיווידנדים אינה חיובית. לזכותו של תאגיד מים אחד, מי אונו, צוין כי החזיר את הרווחים לתושבים. - מנכ"ל הרשות הממשלתית למים וביוב ציין כי רשות המים עמלה בשנתיים האחרונות על תוכנית אב לשנת 2075 מעודכנת מהתוכנית הקודמת, שנהגתה ב1975-,. המורכבויות שלה כוללות הנחות מרחיקות לכת לפי גידול האוכלוסייה בהסתכלות ל50- שנה, מדובר בהבדלים של מיליוני אנשים. כמו כן, בודקים את כמות פחיתת המשקעים. בשל שינוי האקלים מביאים בחשבון שתחול פחיתה בכמות המשקעים ובמילוי החוזר לאקוויפרים ולכינרת. היום יש כושר התפלה של 600 מיליון קוב, ותיערך התקנה נוספת של מתקני התפלה. מתקן התפלה גדול מאוד היה אמור להיכנס לפעילות לפני כשנתיים, אך בעקבות מלחמות אוקראינה וחרבות ברזל הוא ייכנס לפעילות בחודשיים הקרובים בפעילות חלקית ולא מלאה, והוא יגדיל את כושר ההתפלה ל800- מיליון קוב. מדברים על כך שבשנת 2050 יהיה כושר התפלה של 1.7 מיליארד קוב מים, וב2075- – של 2.7 מיליארד. בניית תוכנית אב לקולחים הסתיימה. משק המים הוא המשק המוביל במדינת ישראל ואחד המובילים 209 בעולם לפי דוחות הOECD- יחסית לתעריפי מדינות הOECD-. ולפי מחקר שערך מרכז מחקר והמידע בכנסת – הוא הרביעי הנמוך במדינות הOECD- בתעריפי מים לבית. -נציגי הרשות הממשלתית למים וביוב הוסיפו כי אחת הבעיות בתוכניות אב הייתה הסכמה על קביעת התעריפים. בתוכנית האב שאושרה ב2012- לאופק תכנון ל2050- הובאו בחשבון ניהול הסיכונים ושינוי האקלים לפני שהוקמה המינהלת לצורך כך. האתגר הכי גדול היום הוא נושא משק הביוב והסדרת הממון שלו. כמות הביוב גדלה בהתאמה לקצב גידול האוכלוסייה. משק המים הוא כרטיס הביקור שלנו בזכות הידע שיש למדינת ישראל, שידועה בניהול משאבים בעת מחסור. - הוועדה שמעה מיו"ר "מים לישראל" – אגודה שיתופית כי אין לרשות המים הכלים להתמודד עם האתגר של משק המים בכללותו. אנחנו לא עומדים במקום נכון ולא יודעים אם מדובר במשבר המים או במשבר ניהולי. לא הכול נובע מאיתני הטבע, אלא גם מהאדם. הפיגור בקצב ההתפלה לא התחיל היום, אלא לפני שנים רבות. במים יש שלושה רכיבים: כמות, איכות ומחיר. בכמות ובאיכות עוסקים רבות; אבל במחיר יש פשיטת רגל של הרשות. המים הם אמצעי, לא מטרה. המדינה אומרת שבטיפול בקולחים הדבר הראשון הוא הגדלת הבנייה, הדבר השני הוא מים לטבע – והמים לחקלאות רק במקום השלישי. אין גורם מתכלל למשק המים, אין עבודה ממשלתית אמיתית. יש ליצור מבנה אחר, אנחנו ביעדים של המחר שלאחר המלחמה ושל ביטחון המזון. לרשות המים נוח שאין גוף המבקר אותה, אין להם הכלים להתמודד עם החקלאות, ולכן הם קובעים מחירים המחסלים אותה. האוצר מודאג יותר מיכולת הבנייה ומקליטת האוכלוסייה הגדלה בישראל מאשר משאלת החקלאות. מבחינתם, החקלאות היא היבוא, זה אחד התלוי באחר. בלי פתרון לקולחים אין בנייה והרחבה של היישובים, וזו בעיית העיר יותר משל הכפר. - מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות הוסיף כי הטענות המוכרות והידועות של מחיר מים לחקלאות נמצאות בדיונים. אין עוררין על חשיבות החקלאות וביטחון המזון. ניסו ללא הצלחה לתת מענה לצרכים העתידיים של החקלאות הן באמצעות מי קולחים והן באמצעות מים שפירים. יש להבין שאם המחירים ירדו, מישהו יידרש לממן את זה, וזה יהיה צרכן המים הביתי, לכן יש למצוא את האיזון הנכון. - נציגת משרד האוצר ציינה בדיון כי משק המים על פי חוק הוא משק כספים סגור. התעריפים נקבעים לאחר דיונים בוועדות חקירה ממלכתיות שהוקמו לצורך זה. משרד האוצר ומועצת הרשות אינם מפקחים על מחירי הקולחים, למעט הקולחים שמספקת חברת "מקורות". - נציגת המשרד להגנת הסביבה ציינה שחייבים למצוא פתרון לנושא המשך מימון, שדרוג והרחבה של מט"שים, לא רק כחסם דיור, אלא כמקור זיהום כבד לסביבה. - נציג משרד הבריאות חיזק את דבריו של מנכ"ל רשות המים בנושא המצוקה הכלכלית, וטען שאם מסתכלים על השפד"ן, מיליוני מטר קוב של קולחים מוזרמים לנחל ומגיעים לסביבת יניקת מתקני ההתפלה – זה לא תקין, ופוגע בסביבה ובבריאות. הפתרון הוא הזרמה לנגב ושימוש לחקלאות. - נציג חברת "מקורות" דיבר על סכומי פיתוח משק המים, העומדים על מיליארד וחצי ש"ח בשנה. אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא הסטטוטוריקה – משקיעים תשומות רבות כדי לקדם פרויקטים לפיתוח משק המים ל2040–2030-. נציג משרד החקלאות וביטחון המזון 210 ביקש שהמשרד יהיה חלק מתוכנית האב. לאחרונה התקבלה החלטת ממשלה שלפיה יוגדל הייצור החקלאי ב30%. לצורך קידום החקלאות והפיקוח יש לדאוג לשלושת הדברים שהועלו פה – כמות, איכות ומחיר. - נציגת החברה להגנת הטבע אמרה שניכר גם מהדוח שהנחלים הם פתרון הקצה לכל בעיה או תקלה במערכות הביוב ובמט"שים. חווים תקלות חוזרות ונשנות, מתקנים ישנים וחדשים קורסים. לדבריה, נחלים חולים, משמעותם אנשים חולים. אם מט"ש מזהם את הים הוא משלם על כך, זה לא קורה כשמוזרם זיהום לנחלים. משרד האוצר יכול לקדם זאת עם רשות המים. - הוועדה שמעה ממרכז השלטון המקומי על קושי גדול באופן שבו הוסדר משק המים בישראל. במשק המים טיפלו הרשויות המקומיות עד לשנת 2001, ולאחר חשיבה מחודשת של המדינה בנושא הוחלט כי הטיפול במשק המים יועבר לטיפולו של רגולטור שהוקם לשם כך – רשות המים. החוק אפשר הקמת תאגידי מים בכמה תצורות, וכיום תאגידי המים הם בבעלות מלאה של הרשויות המקומיות. סבורים כי לרשויות המקומיות ולתאגידים שתשתיות המים והביוב שלהם פועלים כהלכה, יש לאפשר לפעול עצמאית. סוגיית התיאגוד האזורי היא סוגיה שנויה במחלוקת בין השלטון המקומי למרכזי. לא רואים בהכרח יתרון בגודל, ולא סבורים שנכון לאחד תאגידי מים. בשנים האחרונות חל שינוי לטובה בגישת משרדי הממשלה בנושא. סוגיית הדיווידנדים – בעלי המניות הם הרשויות המקומיות. הכסף הוא ציבורי, ומשמש למטרות ציבוריות בלבד. עובדים כל העת כדי שהכספים יגיעו במלואם לרשויות, כדי שהרשויות יוכלו להשתמש בתקציבים אלו לטובת התושבים. - מנכ"ל הרשות הממשלתית למים וביוב ציין שהטענה שאין גוף מתכלל לנושא משק המים אינה נכונה. בחקלאות המחירים אומנם יקרים, אבל נעשה פה פלא בטיפול מי הקולחים, ובכלל נרשמים הישגים אדירים לרשות המים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מקבלת את דברי מנכ"ל משרד האנרגיה, ומברכת על כך שכספים עודפים הוחזרו לאזרח. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבחון את נושא הדיווידנדים מתאגידי המים לרשויות; הוועדה סבורה כי יש להחזיר את כל הדיווידנדים למשק המים ולצרכנים. - הוועדה מברכת על כך שתוכנית האב נמצאת בשלבים סופיים, ומבקשת כי רשות המים תעדכן את הוועדה לאחר אישור מועצת רשות המים ושר האנרגיה ולאחר הגשתה לאישור הממשלה. - הוועדה מבקשת ממשרד האנרגיה ומרשות המים לקיים בהקדם שולחן עגול עם משרד מבקר המדינה, ולטייב את הנתונים שהוצגו בדוח המבקר. - הוועדה מבקשת מחכ"ל איתן ברושי, יו"ר "מים לישראל", לכתוב דוח מנהלים ולשלוח למשרד מבקר המדינה ולמנכ"ל משרד האנרגיה, ולאחר מכן לקיים שולחן עגול ולעדכן את הוועדה בהתקדמות. - הוועדה מבקשת מהחברה להגנת הטבע לשלוח למשרד מבקר המדינה ולמשרד להגנת הסביבה דוח מנהלים בנושא זיהום הנחלים. 211 סוגיות בהגנה על הצרכן, דוח שנתי 2022 הקדמה ביום י"ג בשבט תשפ"ה, 11 בפברואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא סוגיות בהגנה על הצרכן, דוח שנתי 2022. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, המועצה הישראלית לצרכנות, רשות ההסתדרות לצרכנות, משרד האוצר, בנק ישראל, משרד המשפטים, רשות החברות הממשלתיות, רשות האכיפה והגבייה, רשות התחרות, "נקודת מפנה" – המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית ולובי 99 ומוזמנים נוספים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודה למנכ"ל "נקודת מפנה" מר רן מלמד, יוזם הדיון, ולכל המשתתפים בדיון. - הוועדה אינה יכולה לקיים דיון בהיעדרות נציגי משרד הכלכלה, ולכן היא תקיים דיון נוסף בהשתתפות משרד הכלכלה. 212 מוכנות המדינה לרעידת אדמה – תשתיות לאומיות ומבנים, דוח שנתי 2024 הקדמה ביום י"ט בשבט תשפ"ה, 17 בפברואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא מוכנות המדינה לרעידת אדמה – תשתיות לאומיות ומבנים, דוח שנתי 2024 – דיון מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, רשות החירום הלאומית – רח"ל, ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, צה"ל, משרד הביטחון, המטה לביטחון לאומי )מל"ל(, משטרת ישראל, כבאות והצלה לישראל, המשרד לביטחון לאומי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רכבת ישראל, נתיבי ישראל, רשות שדות התעופה, חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, חברת קצא"א – קו צינור אירופה אסיה בע"מ, משרד האנרגיה והתשתיות, רשות החשמל, חברת החשמל לישראל, הרשות הממשלתית למים וביוב, איחוד הצלה, משרד האוצר, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד התיירות, המשרד להגנת הסביבה, המכון הגיאולוגי, משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הבינוי והשיכון, מינהל התכנון, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הפורום להתחדשות עירונית, לשכת סוכני הביטוח, ענבל – חברה לביטוח, מכון התקנים הישראלי, עיריות ומועצות, חברות הייטק, התנועה לקידום הצפון, עמותת נגישות ישראל, פורום ארלוזורוב, מרכז השלטון המקומי, תש"א – תשתיות אנרגיה בע"מ, מגן דוד אדום והמוסד לביטוח לאומי. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה בשנת 2018 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד בנושא היערכות לרעידות אדמה. בנובמבר באותה שנה התקיים דיון בנושא בוועדה לענייני ביקורת המדינה בהשתתפות ראש המל"ל מר מאיר בן שבת, ובו הוא בישר כי הקבינט החליט לגבש תוכנית רב-שנתית לעשור שעלותה הכוללת היא 5 מיליארד ש"ח, וכי הוקמה מינהלת לריכוז המאמץ לטיפול בחיזוק מבנים. כמו כן, הוא עדכן כי ניתנו סמכויות לוועדת ההיגוי, וכי סוכם לקדם החלטת ממשלה שלפיה יאומצו המלצות המבקר בנושא. מאז חלו גם תהפוכות פוליטיות; באוגוסט 2020 ובפברואר 2023 התקיימו דיונים נוספים בוועדה. בינואר 2024 פרסמנו את הדוח המורחב שהדיון הזה עוסק בו, ובפברואר באותה השנה התקיים הדיון העוסק בדוח המעקב. בראייה המערכתית ברצף של שבע שנים שחלפו מאז הדיון הראשון בנושא, לא כל הנושאים קודמו, ובעצם בוזבזו בהיבט הלאומי והמערכתי. פרט לנושאים הנקודתיים שיעלו פה, יש להביא את השינוי לידי ביטוי בשלוש דרכים: תוכנית רב-שנתית ליישום ולמימוש בנוגע להיערכות לרעידות אדמה, תקצוב רב-שנתי ומנגנון של גורם מתכלל בעל סמכויות שיכול להוציא את התוכנית לפועל. בדוח ובדיונים קודמים העלינו את סוגיות הסמכויות, יכולת האכיפה, התקציב והתקנים. בדיון הקודם הציגו נציגי משרד הביטחון רעיון טוב לשימוש בתקציב הקרן לשטחים פתוחים. שר הביטחון הוביל זאת, אך בשל חילופים פוליטיים התהליך נעצר. משרד האוצר מתנגד לשימוש בקרן הזאת מבלי לתת פתרון חלופי. כל השקעה שמדינת ישראל תשקיע בנושא המוכנות לרעידות אדמה תוחזר לאחר שתתרחש הרעידה. היום יש נכונות לפעול לשיקום הצפון והדרום. בעבר שמענו על תוכנית חיזוק הצפון ומיגונו, שהיא חלק מהתוכנית לחיזוק מבנים לקראת רעידות אדמה, אך חלק קטן ממנה הגיע לכדי מימוש. בהסתכלות עכשווית יש לכרוך את פרויקט חיזוק הצפון ומיגונו בתוכנית חיזוק ושיקום של מבנים לקראת רעידות אדמה. 213 סיכומי הוועדה - ראש עיריית טבריה ציין בוועדה כי אין התחדשות עירונית בצפון. לדבריו, תקציב להתחדשות עירונית נועד לעיר כמו טבריה, לא לערים כמו ת"א וירושלים. בוועדות המחוזיות הוחלט כי 15% מההיתרים יוקצו להתחדשות עירונית על מנת לחזק את המבנים –מחוז הצפון קיבל אפס אחוז, והוא תוהה כיצד זה ייתכן. יש 600 מבנים ו9,000- דירות – 18 מיליון ש"ח הם לעג לרש. לבניין העירייה עצמו נדרש חיזוק, ולא יתאפשר לתת מענה לתושבים. האסון הלאומי שפקד אותנו ב7- באוקטובר הוא האסון הראשון – האחריות של כולנו היא למנוע את האסון הלאומי הבא, שלפי כל המומחים – יגיע – והוא יקרה בטבריה, בצפת ובחצור. ההרס שאנחנו רואים בעזה בחלוף 15 חודשים, יקרה תוך 15 שניות בלבד אם תתרחש רעידת אדמה. - נציגי עיריית טבריה הוסיפו כי תמ"א 38 לא מומשה בקריית שמונה ובטבריה. לדבריהם, הכול מתחיל ונגמר ביכולת הכלכלית להניע יוזמה של יזמים לבצע התחדשות עירונית בערים אלו, ואי אפשר לעשות זאת כרגע. אי אפשר להצליח להניע תהליכים אלו ביוזמה עצמאית, על המדינה להכניס את היד לכיס כדי למנוע את האסון הבא. אשר ל89- מ600- המבנים שיש בטבריה, בסקר שערך הכריז פיקוד העורף כי 50% מהם יקרסו בזמן רעידת אדמה בינונית. מדובר במאות יחידות דיור שיקרסו על תושביהם. כחמישה בתי ספר מצויים בסיכון מיידי. גם בהיבט התשתיות העירוניות נדרשת התערבות המדינה, כיוון שהעיר טבריה היא עיר היסטורית הבנויה על צלע ההר, והתשתיות בה ותיקות. בשיתוף משרד השיכון מושקע מאמץ לקידום כבישים עוקפים לעיר, אך נכון לרגע זה הכבישים חוצים את תוך העיר, ובאירוע חירום תהיה בעיה גדולה להגיע למרכז העיר. העירייה מקדמת יוזמות עירוניות עם הרשות להתחדשות עירונית, עם משרד השיכון ועם יזמים פרטיים, אך זה לוקח הרבה מאוד זמן. לפי המטריות של היום, יימצאו תוכניות בנות יישום רק כשיהיה מאוחר מדי. רעידת האדמה הבאה קרובה. לא יודעים מה יהיה מצב הכינרת ברעידת אדמה, כביש 90 הוא ציר ראשי החוצה מדרום לצפון ולהפך, והוא משמעותי מאוד לכוחות הביטחון שיצטרכו להגיע. גדוד חילוץ המוקצה לעיר טבריה יודע לטפל בשלושה- ארבעה אתרי הרס כבדים, לא ביותר מזה. יהיו מאות בניינים על הקרקע. יש תוכניות בסיסיות, אך לא בנושא החילוץ והפינוי – בנושא זה יש אי-הסכמות. נושא הקמת המינהלת עלה בעבר, למינהלת נדרשות סמכויות ויכולות. אם תתרחש רעידת אדמה וייפרץ הסכר בירדנית, יייתכן שהמים ייעלמו וזה יגרום נזק עד לים המלח. - לדברי ראש מועצת, אנו חיים פה על קו שבר גיאולוגי שהוא פצצת זמן מתקתקת, ויש יכולת ופריווילגיה למנוע את זה. אנחנו כמדינה חייבים להתעשת ולחזק מבנים במסות גדולות, ולא ב18- מיליון ש"ח שהוקצו לזה. המדינה נדרשת לתקצב זאת ולעודד התחדשות עירונית. זו האופציה היחידה למנוע את הפיגוע הבא, וזה עניין של עיתוי. הפוטנציאל לנזק הוא עצום. נדרש פתרון אמיתי, כדי שלא נמצא את עצמנו בעוד אירוע שלא נערכנו אליו, כמו 7 באוקטובר. יש להיערך. על פי נתונים עדכניים, 3,000 יחידות דיור אינן עומדות בתקן. - מנהל ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידת אדמה ציין בדיון כי ועדת המנכ"לים סיימה את העבודה, וכי נוסחה הצעת מחליטים שהייתה אמורה להגיע לוועדת שרים, ונדחתה פעמיים. עובדים עם שר הביטחון על כינוס ועדה חדשה. בהצעת המחליטים נקבע 214 תקציב של 17 מיליון ש"ח, הובאה הצעה למקור חוץ-תקציבי המקובל על כולם – קרן שתיקח מתקבולי הקרקע – ומדובר בכמיליארד ש"ח לשנה. העבודה על הצעת המחליטים ארכה כשנתיים – על כולם מוסכמים המספרים הללו, למעט משרד האוצר, המתנגד לכך. בהצעת המחליטים נדונים גם תיקון למנגנון ועדת ההיגוי לרעידות אדמה, תקצוב, תוספת כ"א וכלים לבצע את העבודה. נוסף להתחדשות עירוניתהתקציב כולל גם חיזוק מבנים. אין ספק שרעידת אדמה תתרחש – עורכים מעקב אחר התנהלות ים המלח, וכך מבינים שהצטברה שם אנרגיה העלולה לגרום רעידת אדמה הדומה בעוצמתה לרעידה בטורקיה. המכון הגיאולוגי ערך מיפוי בנושא. -נציג המל"ל ציין כי הם שותפים להצעת המחליטים, ועושים כל מה שצריך כדי לקדם ועדת שרים בראשות שר הביטחון. את שנת 2023 הגדירה רח"ל כשנת רעידת אדמה. באוגוסט 2023 כונסה ועדת השרים למוכנות הזירה, ושם הוחלט על ועדת המנכ"לים, שתוכננה להתקיים בנובמבר 2023, אך לא כונסה בשל 7 באוקטובר והמלחמה. יש להביא את הצעת המחליטים לאישור, ולהתקדם לאחר מכן. -נציג המכון הגיאולוגי ציין כי כולם מכירים את הנתונים הנכונים – רעידת אדמה אינה עניין של "אם", אלא של "מתי". במכון יש תוכנה להפקת תרחישי רעידות אדמה, שייעודה ליום שבו תתרחש רעידת האדמה. הופקו 200 תרחישים כאלה. באחד התרחישים המיקום הוא קריית שמונה; אם רעידת אדמה תתרחש היום, יהיו 5,180 הרוגים, וייגרם נזק ישיר של 14 מיליארד דולר בכל אזור הצפון. בפעם השנייה הריצו את אותו התרחיש בהזנת הנתון של מבנים מחוזקים ותקינים – התוצאה ירדה ל15- הרוגים, והנזק הישיר הצטמצם ל3- מיליארד. מה שאפשר לעשות במחשב בכמה דקות ייקח שנים לביצוע, אבל המסר הוא שאנו במרוץ לרעידת אדמה. אם נקבל את הכסף לחיזוק המבנים, נציל נפש ורכוש. נושא הצונאמי וסייש נבחן בכינרת, ובים המלח לא ידוע. מושקעת חשיבה ויש כמה מודלים, אך לא ברמה של צונאמי. - נציגי משרד האוצר ציינו בדיון כי ביטוח הרכוש הממשלתי עומד במדיניות החשכ"ל במלואה. יש כיסוי של מיליארד דולר וחצי על ידי מבטחי משנה בחו"ל, והמתודולוגיה היא תרחיש קיצון של רעידת אדמה המתרחשת אחת ל1,000- שנה, והנזק הנגרם ממנה הוא מקסימלי. האוצר אינו מתנגד לכך שמדינת ישראל תעסוק אקטיבית בחיזוק מבנים ובהתחדשות עירונית; יש התייחסות מקצועית בנוגע לדרך הנכונה לעשות כן. הסיבה להתנגדות לקרן השטחים הפתוחים היא שבמשימה לאומית חשובה כזו יש להשקיע סכומים משמעותיים, והיא אמורה להיות בתקציב, ולא במעקף תקציבי. במהלך השנה האחרונה התקבלו לא מעט החלטות להשקיע מיליארדי ש"ח במיגון ובשיקום הצפון. התוכניות הללו עדיין בבנייה, ומתכוונים להקדיש סכומים גם לענייני המיגון וההתחדשות העירונית. יש לתכלל זאת לכדי ראייה כוללת של חיזוק המדינה ושל היערכותה לרעידת אדמה. את סדרי העדיפויות הפיסקליים קובעת ממשלת ישראל, והם מאושרים בכנסת במסגרת חוק התקציב. השימוש בקרן לשטחים פתוחים משמש כסבסוד תקציבי; במקום לתקצב זאת רושמת המדינה את ההכנסות בסף נמוך יותר. מדינת ישראל מחויבת לכללים הפיסקליים, כמו כל מדינה בעולם. - נציגי משרד הבינוי והשיכון ציינו בוועדה כי בתחום הדיור הציבורי הם פועלים באמצעות חברת עמידר, שהיא הזרוע הביצועית. בשנת 2020 נסגר האגף של שיקום שכונות, והתקציבים העיקריים הופנו לטובת חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, וזאת לפי כמה 215 קריטריונים: מבנים שבהם רוב הדיירים הם בדיור ציבורי, בניינים שנבנו לפני 1980 ובניינים בני שלוש קומות ויותר. מאז בוצעו עבודות חיזוק ל62- מבנים בבית שאן, בחצור, בטבריה, בקריית שמונה ובאילת, בתקציב כולל של 190 מיליון ש"ח. וכיום מבוצעות עבודות לעשרה מבנים ויש תכנון לעוד 16 מבנים. אולם צפוי כי התקציב הקיים לא יספיק להשלמת כל המבנים שנמצאים בתכנון. - בנושא הדיור הציבורי נמסר מעיריית טבריה כי במשך השנים עמידר מכרה דירות, וכן כי בטבריה מבנים רבים רעועים, ובשל כך אי אפשר לקדם בהם את הפרויקטים של חיזוק מבנים. 32 מבנים בלבד מתוך 559 נמצאים בחיזוק. - נציג הרשות הממשלתית למים וביוב מסר כי דברים התקדמו ונעשתה השלמת עתודות לחלוקת מים וסילוק ביוב ותפעול ל500,000- תושבים, מתוך הנחה ש400,000- תושבים ינותקו בזמן אירוע. בנוגע למגזר הכפרי, הוסבר כי הפיזור של היישובים שאינם מאוגדים ברשויות מקומיות מקשה על שליטה, תפעול והטמעת ההנחיות לחיזוק מבנים. ב2023- עברה חקיקת משנה על פי חוק המים המחייבת את כל הישובים הללו להתאגד בנושא חירום, תחת חברות רב-יישוביות או לחלופין תחת המועצה האזורית. פועלים מול 56 גופים להטמעת הדרישות. מקורות השלימה את העבודות שסוכמו איתה, וחלק מהמבנים – הקריטיים ביותר – ייכנסו לתוכנית העבודה ויבוצעו בהם עבודות חיזוק. כנ"ל בתאגידי המים. בנושא התקינה יש מחלוקת עם משרד מבקר המדינה בנוגע לצורך להליך תקינה מיוחד לחיזוק מים וביוב. לתהליך זה יידרשו חמש שנים וכמה מיליוני שקלים. לפי רשות המים, כניסה להליך תקינה יהיה יקר וייקח הרבה זמן, ויש לאמץ התקינה האירופית. - ממשרד מבקר המדינה נמסר כי יש חשש שבמצב הנוכחי כל תאגיד מים יעסיק מהנדס מבנים בעל רקע שונה, שיפרש את דרישות החיזוק באופן עצמאי, ולא לפי התקן, והדבר עלול לפגוע באחידות וביכולת הפיקוח והשליטה על התהליך. כוונת המשרד לא הייתה להוסיף בירוקרטיה, אלא להבטיח תהליך אחיד ומבוקר שבו לא כל תאגיד יפעל לפי שיקול דעתו בלבד. נציג משרד האנרגיה והתשתיות עדכן כי תקן למניעת דליפה מצוברי גז נמצא בשלבי קידום בצו של השר, בשיתוף שירותי כבאות והצלה, ויעד הסיום הוא אוקטובר 2025. נקבע תהליך עבודה שבמסגרתו יועבר מידע על צוברי גז בסוף כל רבעון. בנושא היערכות יצרני החשמל – יש ועדת היגוי מובילה ותוכנית עבודה רב-שנתית. נוסף על אלה, מתבצע מיפוי של כלל התשתיות הפרטיות בישראל, והקידום יתבצע בהתאם לממצאי הסקר. - ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים נמסר כי לאחר מיפוי הגשרים בידי חברת נת"י, האמונה על המרחב הצפוני, תוקנו הליקויים שהוצגו בדוח מבקר המדינה. כיום נותר פער של ארבעה גשרים ברחבי הארץ – שלושה מהם יצאו למכרז אך לא הייתה היענות מקבלנים, והם צפויים לצאת למכרז חוזר בקרוב; גשר נוסף באזור חדרה ממתין להריסה. כמו כן, הסתיים הטיפול בשתי מנהרות, והמנהרה השלישית נמצאת בשלבי ניטור לצורך בחינת הצורך בחיזוקה. יתר הפערים, בים וביבשה, נכללים בתוכניות העבודה של המשרד. נציג כבאות והצלה לישראל ציין כי בנושאי צוברי הגז משרד האנרגיה שולח נתונים באופן שוטף, אולם מדובר בנתונים חלקיים, והם נמצאים בשיח מול המשרד. הפערים הוצגו למשרד האנרגיה. כב"ה יצרה במערכת המחשוב "לפיד" שכבה של כל צוברי הגז לפי הנתונים שקיבלה. בנושא ההיערכות לרעידות אדמה נמסר כי ברשות כב"ה 28 מבנים. מתוך 21 מבנים 216 שבהם נערך סקר הנדסי, 15 נמצאו כלא עומדים בתקן ונדרשים לחיזוק, שישה מבנים כבר חוזקו ושבעה מבנים טרם נסקרו. כמו כן, נדרשת רכישת 18 רכבי "געש" ייעודיים, אך יצאו מכרזים לתשעה רכבים בלבד. טרם התקבל תקציב לרכישת ערכות חילוץ אישיות. נוסף על כך, יש מחסור של כ־442 לוחמי אש הנדרשים לספק מענה מבצעי סביר במקרה של רעידת אדמה. מנהל ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידת אדמה אמר כי בהצעת המחליטים יש כמה נושאים שבהם יש התייחסות לפערים בכוח האדם, אך זה לא הנושא המרכזי. לדבריו, מבחינה של כל הארץ, שליש מתושבי המדינה גרים במבנים שלא בתקן. - נציגת איחוד הצלה אמרה בדיון כי בארגון יש כ8,000- מתנדבים מבוססי קהילה, הפרוסים בשטח ויכולים לספק תמונת מצב בכל רגע נתון, והדבר הוא מכפיל כוח ענק. הארגון מפעיל מעל 1,300 כלי רכב המסוגלים להעניק מענה מיידי באירועים, אך אינו משולב כיום במערך כוחות הביטחון באופן רשמי ולכן נערך באופן עצמאי. נציגת הארגון הוסיפה כי איחוד הצלה השתתף במשלחות סיוע בין-לאומיות לאזורים שנפגעו מרעידות אדמה ברחבי העולם. נציגי חברת החשמל דיווחו כי לפי מבקר המדינה, החברה נערכת במסגרת ועדת היגוי בנושא זה מספר שנים רב, ויש להמשיך בעבודה הוועדה. החברה עושה זאת בצורה מסודרת עם ועדות משנה. חברת חשמל משקיעה סכומים גבוהים מדי שנה בחיזוק של מבנים וחיזוק של ציוד ללא הגבלות פיסקליות או תלות באוצר. הועברו תוכניות לטיפול בליקויים בצורה מסודרת שאושרו על ידי המנכ"ל והדירקטוריון. - מהמשרד לביטחון לאומי נמסר כי התקציבים לשנת 2023-2024 להיערכות לרעידות אדמה נצבעו. עם זאת, בשל מלחמת חרבות ברזל וסדרי עדיפויות, לא כל התקציבים הועברו בפועל והוקצו הרבה תקציבים אופרטיביים לחיזוק יכולות ואמצעי חילוץ. המשרד פועל בשיתוף ועדת ההיגוי הבין־משרדית, תוך התמקדות בעשרה אזורים בעלי סיכון גבוה, כדי לחזק את היכולות המקומיות ולסייע לאוכלוסייה בעת חירום. נציג המשרד ציין כי הם עוקבים אחר פערי ההתקדמות במבנים שבאחריותם, וכי מדובר בתקציבים בהיקף נרחב מאוד. נציג משטרת ישראל ציין כי המשטרה נכללת בהצעת המחליטים לצמצום פערי המוכנות לרעידות אדמה. כיום יש לתחזק ולחזק שבע תחנות משטרה מתוך 20 הממוקמות לאורך השבר הסורי- אפריקאי. במסגרת תקציב של 18 מיליון ש"ח שאושר, לא בוצעה הקדמה של העבודות בשל סדרי עדיפויות בתקופת המלחמה. בתוכנית התלת-שנתית של משטרת ישראל הוקצו 16 מיליון ש"ח לחיזוק מבנים. נוסף על כך, נדרש ליישם את החלטת ממשלה מס' 433 בנושא המצ'ינג. המשטרה גיבשה תוכנית אופרטיבית לאומית בשם "כלוב קיץ", ובה פקודות ייעודיות לכל תחנות המשטרה בזמן אירוע רעידת אדמה. במסגרת ההיערכות נרכשו גנרטורים לכלל המשל"טים, לרבות גנרטורים חלופיים לצורך שמירה על רציפות תפקודית. נציג צה"ל ציין כי התקבל תקציב של 155 מיליון ש"ח לחיזוק ומיגון כ- 60 מבנים בקריית שמונה, שבה יש בנייה רוויה, וכי החל תהליך התכנון. -נציג חברת נמלי ישראל אמר בדיון כי יש שיפור ניכר בנושא ההיערכות לרעידות אדמה. הנמלים החדשים נבנו לפי תקן עמידות של אחד ל500- שנה. באזור החומרים המסוכנים (חומ"ס) והפרימטר, אחד ל2,500- שנה. בד בבד, יש תוכנית פיתוח שחלקה כבר בתהליך הקמה וחלקה יוקם במהלך העשור הקרוב. 50% מהתשתיות הנמליות כבר כיום בתקן רעידות והשאר בתהליך פיתוח. 217 - מלשכת סוכני הביטוח נמסר כי פוליסות ביטוחי הדירות הקיימות בישראל (ביטוחי פרט) הן פוליסות תקניות שאושרו על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. עם זאת, יש בהן סעיפים הדורשים תיקון – לדוגמה, הדרישה להקמת מבנה חלופי בתוך 12 חודשים מיום האירוע, שהיא יעד בלתי ישים בפועל. סכומי הביטוח כיום הם בממוצע כ־7,000 ש"ח למ"ר בבניינים משותפים, חישוב המבוסס על עלות בנייה רגילה. עם זאת, במציאות הנוכחית – בייחוד בערים כמו טבריה, שבהן נדרשות שיטות בנייה חדשות – יש צורך לעדכן את ערכי הכינון ולהרחיב את סכומי הביטוח. - נציג רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ציין בדיון כי שיעור המבוטחים בישראל בפוליסת דירה הוא גבוה – 70% מבוטחים מפני נזקי רעידת אדמה. פוליסה תקנית בישראל היא פוליסה רחבה, ויש בה סעיף הקובע כי המבוטח זכאי לפיצוי בגין ערך כחדש new) as(, כך שבמקרה של הרס מוחלט הוא זכאי לשווי מלא לצורך כינון (בנייה מחדש). הפוליסה מחייבת את המבוטח להשלים את הליך הכינון בתוך 12 חודשים, אלא אם העיכוב נובע מסיבות שאינן תלויות בו. במקרים שבהם העיכוב נגרם בשל סיבות הקשורות למדינה, זכויותיו של המבוטח אינן נפגעות, גם אם תהליך הכינון נמשך זמן רב. נציג הרשות הוסיף כי אומנם קשה לקבוע יעד זמנים מדויק להשלמת השיפוץ, אך המבוטח נדרש לעדכן את חברת הביטוח על עיכוב שאינו בשליטתו, ובמקרים כאלה אין פגיעה בזכאותו לפיצוי, גם אם אין דד-ליין. כמו כן, הודגש כי בביטוח הדירה בישראל נכלל חלקו היחסי של המבוטח ברכוש המשותף של הבניין. - נציג משרד מבקר המדינה הדגיש, בהמשך לדבריו של נציג רשות שוק ההון שיש 70% מבוטחי דירה, כי אף ששיעור המבוטחים בישראל הוא כ־70%, רבים מהאזרחים סבורים בטעות כי הם מבוטחים באופן מלא במקרה של רעידת אדמה, אך בפועל המצב שונה. יש בעיות מהותיות בנוגע לערכי הכינון ולמועד הקבוע של 12 חודשים, שאינו הגיוני ואינו תואם את המציאות בשטח. כמו כן, יש פערים של ממש בגובה סכומי הביטוח, ולעיתים הסכום הנקוב בפוליסה נמוך בהרבה מהעלות האמיתית של בנייה מחדש. הרבה מהאזרחים הולכים לישון בהנחה שהם מכוסים במקרה של רעידת אדמה, והתשובה היא לא. יש בעיה בנושא הכינון ואין היגיון בקביעת פרק זמן של 12 חודשים. נוסף על כך, יש ערכים נמוכים של ביטוח. אם אדם גר בבית משותף ולדיירים אחרים אין ביטוח הוא נמצא בבעיה גדולה. נציגת מינהל התכנון מסרה כי המינהל הסדיר את הרגולציה לקידום חיזוק מבנים באופן מהיר. תוכנית תמ"א 40ג נועדה לאפשר חיזוק מבנים תוך מתן הקלות תכנוניות, כגון חריגה מקווי בניין ומתן זכויות בנייה נוספות לטובת עבודות החיזוק. נוסף על כך, פועלים במינהל לקידום חלופה לתמ"א 38 – תוכנית לרישוי מהיר המאחדת בין שלב התכנון לשלב ההיתר, כדי לפשט את התהליכים ולהאיץ את הביצוע. מנכ"ל חברת קמרו אמר בדיון כי הם מפתחים במשך שנים רבות מערכות לגילוי ואיתור ניצולים מתחת להריסות. יש דאגה גדולה שכשתתרחש רעידת אדמה, בניינים ייפלו על אנשים. יהיה זמן קצר להוציא ניצולים בחיים, ולכן יש חשיבות לאתרם במהירות ולחלצם כמה שיותר מהר. - נציג הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית אמר בדיון כי התחדשות עירונית היא הכלי המרכזי לצמצום פוטנציאל הנזק לרכוש ונפש הן בזמן רעידת אדמה והן בתרחיש של ירי רקטי. לדבריו, לתהליכי ההתחדשות העירונית יש גם תועלות כלכליות, חברתיות וסביבתיות. אזורי הביקוש להתחדשות עירונית התרחבו רבות ויש המלצות ותוכניות עבודה. נעשה מיפוי של כל מתחמי ההתחדשות העירונית בפריפריה, ובפרט באזורים בסיכון סייסמי. 218 נציג הרשות ציין כי תוכניות להתחדשות עירונית תוקצבו, אך ללא סבסוד ממשלתי לא יהיה אפשר להוציאן אל הפועל. כמו כן, הוא ציין כי במסגרת החלטת הממשלה להיערכות מפני רעידות אדמה גובשה תוכנית חומש, והם ממתינים לאישורה הסופי בידי השרים. מנגישות ישראל נמסר כי בכב"ה דיברו על נושא העזרים, אך אין להם עזרים לאנשים עם מוגבלויות. הוצע שהעמותה תיכנס לתרגולים. במסגרת פעילותה מפעילה העמותה תאי מתנדבים ומעבירה הכשרות במסגרת מודל "אפוד סגול", הפועל כיום ב14- רשויות מקומיות בצפון הארץ. נציג העמותה הזכיר כי כ־20% מתושבי מדינת ישראל הם אנשים עם מוגבלות. - מהתנועה לקידום הצפון נמסר כי התחדשות עירונית היא הפתרון העמוק לבעיה, ולכן צריך להפנות לשם כסף לתכנון. נטען כי יזם עצמאי לא יעשה זאת כי זה לא שווה לו. - נציגת פורום ארלוזורוב אמרה בדיון כי המנגנונים בנויים על תמריצים לשוק הפרטי, אך המגזר הפרטי הוא לא הפתרון. לדבריה, תמ"א 38 ופינוי בינוי הפכו לתוכניות השבחה לבעלי נכסים, ולכן מדיניות זאת נכשלה. על המדינה לקחת אחריות. היא המליצה לכלול פתרונות של בנייה ציבורית בהמלצות מבקר המדינה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת מוועדת ההיגוי הבין-משרדית לשלוח נייר עמדה בנוגע להצעת המחליטים שגובשה. - הוועדה תשלח מכתב לרוה"מ, שר הביטחון, מנכ"ל משרד הביטחון, שר האוצר, שר הפנים וראש המל"ל לקדם את הצעת המחליטים במיידית. הוועדה תציין במכתב כי לדברי משרד האוצר, על הממשלה לתעדף את הנושא ולתקצבו. - הוועדה מבקשת מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון להיפגש עם לשכת סוכני הביטוח ולדון בנושא פוליסות הביטוח בישראל, בדגש על נושא המחלוקות בנוגע לכינון, תוך 12 חודשים, ולעדכן את הוועדה. - הוועדה מבקשת מכב"ה לעדכן את השר לביטחון לאומי על פערי כוח אדם כפי שהוצגו לוועדה. - הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון לאומי, בשיתוף נציגי כב"ה ומשטרת ישראל, להיפגש עם חברת קמרו-טק ולבחון את נושא המערכות לאיתור וגילוי ניצולים. - הוועדה מבקשת מהמכון הגיאולוגי לבחון את התנהגות הכינרת וים המלח בזמן רעידת אדמה ולשלוח לוודעה את הממצאים. - הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד חמישה-שישה חודשים. 219 ענף נמלי הים בישראל והיבטי תפעול ושירות בנמל אשדוד – דוח שנתי 2024 הקדמה ביום י"ט באדר תשפ"ה, 19 במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ענף נמלי הים בישראל והיבטי תפעול ושירות בנמל אשדוד – דוח שנתי 2024. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, רשות הספנות והנמלים, חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, מספנות ישראל, איגוד לשכות המסחר, חברות ייעוץ ואסטרטגיה, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, נוימן תעשיות פלדה לבנייה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הדוח נכתב על רקע התורים שהצטברו בנמל בתקופת הקורונה. נמל אשדוד הוא הנמל הממשלתי היחיד. 99% מהמטענים מגיעים באמצעות הים. תקופת הביקורת: אוגוסט 2022 עד אפריל .2023 הנושאים העיקריים שנבדקו: זמני המתנה ושהייה של אוניות. ▪ מדדי השירות בנמלי אשדוד, חיפה ומספנות בשנים .2022–2017 ▪ ▪ בעיות תפעוליות בנמל אשדוד – יעילות של ניטול מטענים, זמינות של ציוד מתמחה והקצאת כוח אדם לניטול מטענים. נתוני מפתח: שישה נמלים מסחריים פועלים כיום בישראל. ימים הוא זמן השהייה החציוני בנמלי ישראל באוניות צובר חופנים בשנת 2021, לעומת 1.7 ימים בנמלים במדינות ההשוואה. נמל אשדוד מדורג במקום 13 מתוך 14 נמלים בעולם במדידת זמן השהייה של אוניות מכולה. 80 אוניות )מספר שיא( המתינו בנמלי ישראל במאי 2021 ומאי .2022 70% ירידה בהיענות של צוותי עבודה בתחום צובר החופנים בנמל אשדוד בשנים .2022–2017 במכולות ובמטען כללי הייתה ירידה באותן שנים של 24% ו60%- בהתאמה. אומדן הנזק ליצוא בשנת 2021 על פי בדיקת אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר ועיבוד משרד מבקר המדינה הוא 5.1 מיליון ש"ח. ליקויים: ישראל נמצאת במקום האחרון בהשוואה למדינות אחרות בממוצע זמן השהייה ▪ החציוני בנמלי המדינות עבור אוניות שנושאות צובר חופנים. ▪נמל אשדוד נמצא במקום 13 מתוך 14 נמלים שנבדקו בקטגוריה של זמן שהייה של אוניות מכולה, לעומת נמל חיפה שנמצא במקום השישי. מדדי שירות של הנמלים – יש מגמת גידול בזמן השהייה ובזמן ההמתנה הממוצע ▪ למכולות, מטען כללי וצובר חופנים. 220 ▪ בשנים 2022–2017 ירדה התפוקה לשעת עבודה במטען הכללי ובצובר החופנים בנמל אשדוד בשיעורים של 15% ו26%- בהתאמה. מדובר במגמה שנצפתה טרם הקורונה. ירידה בהקצאת "ידיים" – רוב העובדים בנמלי חיפה ואשדוד מוקצים למשמרת ▪ א', וממשמרת למשמרת שיעורם הולך ופוחת. הפסקת עבודה בנמל אשדוד עקב הגעה למלוא כמות הפרמיה: המתנה עד לגמר ▪ המשמרת ללא עבודת פריקה; המשך העבודה לא מניב לצוות העבודה כל הכנסה נוספת; הסכמי הפרמיה כוללים מרכיבים לא יעילים ולא אפקטיביים וגורמים להפסקת עבודה במקום להמשך עבודה בתפוקה מוגדלת, וזאת בניגוד לתכלית של מנגנון פרמיה בכלל, שנועד לעודד את הגדלת התפוקה והגברת היעילות. יש מגמת ירידה בתפוקה לשעת שהיית אונייה ועלייה במספר האוניות הממתינות. ירידה ביעילות התפעולית ובעיה מבנית בנמל שאינה קשורה להשפעות גלובליות. אי-זמינות של הציוד המתמחה: ▪ אי-זמינות גבוהה של משפכים ירוקים לגרעינים ולקלינקר. משפך ירוק לגרעינים – בעיקר עקב טיפול בשבר בחודשים רבים. משפך ירוק לקלינקר – גם בשל אי-זמינות מאולצת. חודשים רבים הייתה אי-זמינות מלאה 100%)( או כמעט מלאה. במשך כל התקופה שנבדקה כמעט שלא בוצעה על ידי חברת נמל אשדוד תחזוקה מונעת לסוגי המשפכים השונים. סיבות לגודש בנמל אשדוד: קשר בין התפוקה לשעת עבודה ואי-זמינות ציוד לזמן שהייה, ב–2018- 2022 – נמצא קשר שלילי בין התפוקה לשעת עבודה לבין זמן השהייה הממוצע במכולות, מטען כללי וצובר חופנים. ככל שהתפוקה לשעת עבודה ירדה, זמן השהייה של האוניות עלה. נמצא קשר חיובי בין אי-זמינות מנופי זרוע לניטול מטען כללי לבין זמן השהייה הממוצע של אוניות מטען כללי. נמצא קשר חיובי בין אי-זמינות של מנופי זרוע לניטול צובר חופנים ואי-זמינות של מדלים לבין זמן השהייה הממוצע של אוניות צובר חופנים. ככל שאי הזמינות עלתה, זמן השהייה של האוניות עלה. חוסר איזון בפריקת גרעינים בנמלים שונים: בשנת 2022 עיקר יבוא הגרעינים 84.9%)( נפרק במרחב נמל חיפה, ורק 15.1% מהיבוא נפרקו בנמל אשדוד. הייתה מגמת ירידה בשיעור פריקת גרעינים במרחב נמל אשדוד. תפוקת מסוע הגרעינים בחברת נמל אשדוד – נכון לינואר 2023 המסוע לא עבד בתפוקה מלאה – תפוקה של 600 טונה בשעה במקום 1,800 טונה לשעה בסך הכול 1200) + 600 בין היתר בשל אי-(. זמינות גבוהה של מדלים המזינים את המסוע. מחסור בנהגי משאיות, מחסור בהקצאת צוותים לפריקה, ומחסור בשינוע ברכבת מהנמלים – לא מגיעה לנמל אשדוד ולממגורות. השפעת הגודש בנמלים על יוקר המחיה ועלויות היבואנים בשנת 2021 פגיעה של כ17-: מיליון ש"ח ביצוא בממוצע ביום במונחי תוצר. פגיעה של כ13- מיליון ש"ח ביום ביבוא מוצרי השקעה ופגיעה של כ16- מיליון ש"ח ביום ביבוא מוצרי צריכה במונחי תוצר. אינפלציה – תוספת של כ0.1%- לאינפלציה בשנה מלאה. השפעות ארוכות טווח – הרעת הדירוג של ישראל במדדים בין-לאומיים, חוסר ודאות, פגיעה במוניטין, הפסקת התקשרויות ועומסי תנועה. 221 המלצות: ▪משרד התחבורה ורספ"ן יקבעו לנמלי ישראל יעדים תפעוליים לזמני השהייה ויעקבו אחר מימוש יעדים אלה. משרד התחבורה, רספ"ן וחברת נמל אשדוד יפעלו לקיצור זמני השהייה ▪ וההמתנה, להגדלת התפוקה לשעת עבודה, להגדלת שיעור ההיענות לביקוש לידיים, לייעול תהליכי העבודה, להקצאת צוותי עבודה מספיקים, לייצר גמישות תפעולית – היענות מהירה למצבי משבר, ולגיוס עובדים זמניים בהתאם לרמת הביקוש, פיתוח תשתיות וציוד ותחזוקתם. מומלץ כי שלושת הגופים האמורים יבחנו את זמן ההמתנה, את הסיבות ▪ לביצועים הנמוכים של נמל אשדוד לעומת הנמלים האחרים, יפעלו לשיפור ותיקון הביצועים של נמל אשדוד, יפעלו לשיפור מדד התפוקה לשעת עבודה בנמלים, יבחנו את הסיבות להקצאה הלא יעילה ולחלוקה הלא סימטרית של משמרות העבודה בפריקת המטענים בנמל אשדוד וייצרו תמריצים בקרב עובדי התפעול ובעלי המטענים לפריקת המטענים גם בשעות הלילה. חברת נמל אשדוד תפעל להעלאת שיעור השיבוץ של עובדי התפעול בנמל אשדוד לצורך ▪ ייעול ניטול המטענים בנמל, וכן תפעל יחד עם ועד העובדים לעדכון הסכמי הפרמיה באופן שימנע מצב שבו הסכמים אלו מעודדים הפסקת עבודה. סיכומי הוועדה - מנכ"ל נמל אשדוד אמר בדיון את הדברים שלהלן: הביקורת נעשתה בתקופת מגפת הקורונה, כאשר התרחש המשבר העולמי, ולכן הדוח נועד בעיקר לניגוח. הממשלה החליטה על הסדרה של התחום, ולכן היא פותחת את השוק לתחרות. נוסף על כך, יש השקעה רבה בתחום הרווחה לעובדי הנמל, ויש לדאוג לפעילויות גיבוש עבורם. הדוחות הכספיים האחרונים מצוינים וההכנסות גדלו בשל רצף השירות שניתן גם בתקופות המלחמה. הנמל פועל לפי כללי התור התפעולי, ויש בהם היגיון רב. עם זאת, נעשים מהלכים להגדרת רציפים ייעודיים עבור סוגי המטען השונים, כך שכל סוג של מטען ימתין בהתאם למיקומו בתור. בשנים 2024–2021 חלה ירידה דרסטית בזמן ההמתנה הממוצע לאוניות, בייחוד מבחינת שעות. בעקבות המשבר בשרשרת האספקה, אוניות לא מתמחות שימשו כחלופה. כמו כן, חל גידול ניכר בהיקף המטען שנפרק מכל אונייה, וגידול במספר האוניות הגדולות על חשבון האוניות הקטנות. בנוגע לירידה בתפוקה לשעת עבודה, בדוח הביקורת לא התייחסו להיערכות הנמל לתחרות. אולם עם סיומה של המלחמה, צפוי להיות עומס בביקושים, ולכן גויסו 85 עובדים זמניים המפחיתים את זמן ההמתנה. במשמרות ב' וג' דרוש שיפור בקצב העבודה, וחשוב לשמור על קצב אחיד במשך כל היום. הנמל פועל 24 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע, מלבד יום שבת. הבעיה העיקרית היא המחסור במשאיות, שמקשה על מתן מענה להקצאות בשעת הלילה, וגם המפעלים לא ערוכים לכך. - משרד מבקר המדינה ציין כי הדוח פורסם בינואר 2024 ומתייחס לנתונים מלפני שנתיים. יש ליקויים מערכתיים בדוח הקשורים לרגולטורים ולא רק לנמל אשדוד. בדוח הייתה התייחסות לתקופת הקורונה, אולם יש בעיות מבניות שאינן קשורות לתקופת הקורונה או למלחמה. נעשתה השוואה בין-לאומית שמעידה על רמת היעילות והתפקוד לעומת נמלים אחרים. בדוח צוינו הבעיות שיש בתור התפעולי, והומלץ למשרד התחבורה ולרשות הספנות לתקן אותן. המשרד ימשיך לעקוב אחר הנושא. 222 - יו"ר חטיבת הפלדה באיגוד לשכות המסחר אמר בדיון כי בנמל אשדוד טוענים שאין תור, ואכן זה נכון כי אף אחד לא רוצה להגיע אליו. בנוגע למטען הכללי, הנמל לא רכש מנוף חדש במשך מעל ל30- שנה, וכל המנופים תקולים ונתקעים במהלך משמרת. סוגית הפרמיות לא נפתרה, וקשה להגיע לפריקה של 1,200 טונה במשמרת. הוא הציע שיבוצע סדר עבודה בשתי משמרות, כפי שנעשה בנמל מספנות ישראל ונמל חיפה. בנמל אשדוד יש חמישה רציפים ייעודים למלט ויש צורך ברציף ייעודי לברזל. הוא ציין גם כי חסרים 5,000 נהגי משאיות. - נציג חברת נוימן תעשיות פלדה לבנייה אמר בדיון כי החברה היא אחת משלושת היבואנים הגדולים של ברזל בישראל. ישראל בונה בעיקר בבטון מזוין והוא מורכב משני רכיבים: מלט וברזל. הנתונים שהציג: הצריכה השנתית של ברזל היא 2.8 מיליון טונה, ומהם 2.3 מיליון טונה מיובאים. לגבי מלט, הייצור המקומי הוא .18% 8 מיליון טונה, 4 מיליון טונה ממנו בייצור מקומי. זמן פריקה בנמל הוא 150 טונה לשעה, ולגבי מלט – 500 טונה לשעה. יש 82 סוגי מוטות ו22- סוגי גלילים שונים. יש שבעה רציפים ייעודים למלט, אולם לברזל אין רציף ייעודי אחד ואין גם אוניות המיועדות לשינוע ברזל. הוא ציין כי יש צורך לתת עדיפות למוצר הברזל. מלט הוא המרכיב העיקרי של כל סוגי הבטון, והחוזק נקבע על פי הכמות שלו. הבעיות קיימות גם בנמלים אחרים. בשל כך יש 30,000 דירות שתקועות והסחורה עומדת במים. - מנכ"ל חברת נמלי ישראל ציין כי יש רציף אחד ייעודי למלט בנמל אשדוד המוגדר על ידי רשות הספנות. הוא הדגיש כי נמל אשדוד הוא הנמל היחיד שאינו עובד בשבתות במדינה ובעולם, ולכן יש לתת לו את המשקל הנכון בתחשיבים. בשנת 2024 נרשמה מגמת שיפור בנמל אשדוד, למעט בנושא הגרעינים, שנמצא בטיפולה של השרה. כסף רב מושקע במערכות המחשוב לצורך שדרוגן כדי לסייע לנמל. המגמה בעולם היא לעבור לאוניות ענק. אוניית פלדה יכולה להמתין זמן רב והיא עולה כסף רב למשק. אולם אין פתרון לכולם בו- זמנית, ולכן רשות הספנות עושה עבודה מושכלת בקביעת תור תפעולי. - נציג רשות הספנות והנמלים אמר כי אין אפשרות לתת רציף ייעודי לכל מטען שמגיע לארץ. כל שינוי בנוהל רציף ייעודי נעשה בתהליך חקיקה רגיל, והתיקון האחרון, שנכנס לתוקפו בפברואר 2023, נמשך שנה וחצי. שוחחנו עם יבואני הברזל, ואכן יש כמויות גדולות של סחורה שמתעכבת, אולם חסרים דברים כדי לקבוע שיש צורך ברציף ייעודי. - נציג מספנות ישראל אמר בדיון כי יש צורך בשינוי כללי התור התפעולי, כך שיינתן מענה ראוי גם לאוניות במטען הכללי. במצב הנוכחי גם כאשר אונייה מוכנה להיכנס לנמל עם עובדים וציוד, היא לא תורשה להיכנס אליו בשל קדימות לאוניות אחרות על פי הנהלים. הנתבים עובדים קשה, אך הם כפופים לנוהל שלעיתים מגביל אותם. כחלק מהניסיון להפחתת העומס בכבישים, הוקם טרמינל רכבת עם שלוש מסילות, אך כרגע הוא עובד ב- 50% יכולת. -נציג הסתדרות העובדים הכללית החדשה אמר בדיון את הדברים הללו: עם פרוץ המלחמה עובדי הנמל המשיכו לעבוד כרגיל. ההסתדרות עשתה שינוי, ויש ירידה בשיעור של 90% בסכסוכי עבודה. מתרכזים בעשייה. גויסו 85 עובדים זמניים, וההסכמים עודכנו לפני זמן רב, כך שאין הפסקות עבודה הנובעות מפרמיות. ההמלצה היא לבדוק את היקף העבודה בנמל חיפה שהופרט. נמל אילת מצוי במצור ימי במשך שנה שלמה ואינו מקבל אוניות. בזמן מלחמה יש נמל בבעלות מדינה שקורא לחרם ימי בישראל )נמל המפרץ(. בעקבות צמצום השימוש בפחם, לפי החלטת ממשלה, נשאר בנמל חדרה צוות עובדים מיומן שעלול 223 להישאר ללא תעסוקה. הסדרת הנמלים נחתמה רק לפני שבועות אחדים. - נציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אמר בדיון שנפתח מספר רב של נמלים כיוון שהשוק נכנס לתחרות. כדי לשפר את המצב חלה הסדרה ברציפי הנמלים – השוק נפתח לתחרות כדי שהתור יתקצר, ואכן זה נעשה. עובדים עם משרד האוצר על שינוי תעריפים, בתקווה שבקרוב יפורסם, כדי לייצר מנגנון של קנסות, וממתינים עם ועדת המחירים. - נציג משרד האוצר אמר בדיון כי לחוסר יעילות בנמלים יש עלויות כלכליות גבוהות מאוד למשק, וכי מצפים שהליך ההסדרה יאפשר התייעלות בקיצור התורים, בעיקר בענף המטען הכללי. - נציג איגוד לשכות המסחר ציין כי ההסדרה שהוחלט עליה היא מבורכת, אך כשהיא תגיע לביצוע צפויות להיות בעיות בתחום כוח האדם, הציוד והשירות, אשר עלולות לפגוע ביכולת לתת שירות טוב ליבואנים. ולכן יש חשיבות שמבקר המדינה והוועדה ימשיכו לעקוב. הוא הדגיש את הצורך בקביעת מדדי שירות, ושאל מדוע רק בנמל אשדוד יש בעיה של מחסור במשאיות במשמרות ב ו-ג, תופעה שלא קיימת בנמלים אחרים. - משרד מבקר המדינה הוסיף כי על פי חוק, רשות הספנות מחויבת לבצע השוואות בין- לאומיות, אך היא לא ביצעה אותן. משרד מבקר המדינה ערך השוואות בנוגע לשנת ,2021 כלומר טרם כניסת הנמלים החדשים, ולכן יש התייחסות רק לנמל חיפה ולנמל אשדוד. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה אינה יכולה להתעלם מהנזק האדיר למשק הישראלי, הנגרם בעקבות המתנה של אוניות בנמלים במשך יותר מחודש. - הוועדה התרשמה מהצגתו של מנכ"ל נמל אשדוד, נציגות העובדים ושאר הגורמים שקיימת בעיה שהם מודעים לה ושיש רצון לשפר. ראוי להביא בחשבון מדדים של שירות בין-לאומי. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה להיפגש עם מנכ"ל נמל אשדוד ואנשי צוותו ועם רשות הספנות והנמלים לצורך בדיקת תיקון הליקויים. בתום הפגישה, מבקר המדינה יעביר דיווח לוועדה על הנעשה. - הוועדה מבקשת ממנכ"ל נמל אשדוד להיפגש עם יו"ר חטיבת הפלדה מאיגוד לשכות המסחר כדי לגשר על הפערים. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבדוק את האפשרות להקמת רציף ייעודי לברזל. - הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לעדכן על סיום העבודה בעניין מנגנון הקנסות. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד כמה חודשים, לאחר עדכון הדוח, בהתאם למצב הנוכחי. 224 בטיחות בדרכים, דוח מיוחד 2024 – ישיבת מעקב הקדמה ביום ח' באייר תשפ"ה, 6 במאי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא בטיחות בדרכים, דוח מיוחד 2024 – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משטרת ישראל, נתיבי ישראל, חברת חוצה ישראל, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט, לשכת עורכי הדין בישראל, משרד האוצר, משרד הבריאות, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, משרד החינוך, בטרם – המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים, מרכז השלטון המקומי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מד"א, משרד ראש הממשלה, איגוד מכוני הרישוי, מועצת המובילים והמסיעים בישראל, עמותות ארגונים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה בשל חומרת המצב בנושא תאונות הדרכים, מבקר המדינה הכין דוח מעמיק לבחינת הסיבות למצב הנוכחי, ונמצאו ליקויים רבים. הצרכה ומאבק בתאונות הדרכים קשורים לשלושה גורמים: קיום גוף מתכלל עם סמכויות שמנתב את הפעילות, תוכנית אסטרטגית רב-שנתית מתוקצבת ומאושרת שבה נקבעת חלוקת התפקידים בין הגופים ומחויבות של כל הדרג המדיני הבכיר (רוה"מ, משרד התחבורה ובט"ל). מצאנו ששלושת הדברים הללו אינם קיימים. ליקויים: היחלשות הרלב"ד נובעת מהיעדר סמכויות, מחסור בתקציבים, משאבים וחינוך לבטיחות בדרכים החל מהגיל הרך. פעילות המשטרה אינה מספקת ואינה אפקטיבית נוכח מחסור בתקנים, ניידות וציוד אלקטרוני לאכיפה, ומסיבות משפטיות, כמו היעדר חזקת אמינות לציוד אלקטרוני. אין מאגר פסולים. מערכת המשפט עמוסה מאוד, ויש פער גדול בין מועד ביצוע העבירה לבין הענישה. המערכת אינה מצליחה להרתיע מספיק. מבחינת תשתית, יש עדיין פערים בכבישים עירוניים ובין-עירוניים, ויש כמה כבישים מסוכנים מאוד. אף שבמשך 20 השנים האחרונות נאמר שהטכוגרף הדיגיטלי ייכנס לשימוש, הוא טרם נכנס לשימוש. הנושא נמצא במעקב. סיכומי הוועדה - יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) ציין בדיון כי בשנת 2024 נהרגו 439 אנשים בתאונות דרכים (ללא פצועים ונכים), שזהו המספר הגבוה ביותר ב20- השנים האחרונות. מתחילת השנה הנוכחית נהרגו 157 בני אדם. חודש מרץ היה הקטלני ביותר בשנים האחרונות עם 53 הרוגים. לדבריו, המרכיב המרכזי הוא חוסר הרתעה לנהגים בכבישי ישראל, המתבטא בעקיפות מסוכנות, שימוש בסמים ואלכוהול, בריונות בכביש, הסחות דעת ועוד. למרות ריבוי הישיבות בנושא שום דבר לא השתנה. דוח מבקר המדינה הוא תוכנית, והוא מצביע על נקודה מדויקת מאוד. האכיפה אינה אפקטיבית, ונמצאים במקומות האחרונים באכיפה אוטומטית. יש רושם שהזמן עובר והסוגיה אינה מעניינת. יו"ר הרלב"ד הדגיש כי במתכונת הנוכחית אין צורך ברשות. 225 הפעולות הנדרשות: יש תוכנית לאומית אשר עודכנה כמה פעמים ויש בה את כל המרכיבים הנדרשים, .1 ויש להוציאה לפועל. מינוי גורם מתכלל שינהל את האירוע, ובהתאם הסדרת מעמד הרלב"ד. .2 קידום אוטומציה – הנושא נמצא בפיגור. .3 מחסור בתקציב: תקציב הרלב"ד הוא 60 מיליון ש"ח, כולל משכורות ותחזוקה, ו- .3 30% ממנו מועבר למשרד החינוך, לצורך חינוך תעבורתי, ולמשרד הבריאות עבור מרכז הטראומה, לצורך קבלת נתונים. הצפי הוא שבשלושת החודשים הקרובים ייהרגו יותר מ100- בני אדם. - מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אמר בדיון כי הרלב"ד היא הגוף המספק את הנתונים ועורך מחקרים על תאונות דרכים, ויש תיאום מלא איתה. הוא ציין כי בדיונים עם משרד האוצר שיש דרישה מצד המשרד כל הזמן לקבל תקציבים למען הצלת חיים, ובטח לא לבצע קיצוץ. משרד האוצר אינו רואה ברלב"ד גוף שאמור לתכלל את הנושא. המשרד נענה לבקשת הוועדה וכינס שולחנות עגולים. ועדת שרים התכנסה לפני יומיים וקיבלה החלטות. למרות כל הנעשה יש פער תקציבי שעדיין קיים. תקציב הרלב"ד פוזר על ידי משרד האוצר למשרדים אחרים, ומבקשים להבין לאן התקציבים עברו. כדי לצמצם את מספר הרכבים הפרטיים על הכבישים העבירו את חוק הרישוי המתייחס להנחת לוחות רישוי באופנועים וקורקינטים. - נציגי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוסיפו כי התקציב של שנת 2025 מוסב לטובת תחבורה ציבורית. ההנחה היא שככל שיותר אנשים ייסעו בתחבורה ציבורית, כך יהיו פחות תאונות דרכים. נוסף על כך, צוין כי סוגיית הטכוגרף אינה תלויה בחקיקה, ויש עוד מרכיב אחד שנמצא בדיון בוועדת הכלכלה. תהליך החקיקה יושלם במועד לתהליך המקצועי. - ראש אגף תנועה במשטרת ישראל אמר את הדברים הללו: יש חוסר של 200 ניידות במשמרת, ויש כ2,500- מתנדבים שישמחו לעלות לכבישים אם יהיו ניידות. במשאבים הקיימים עושים מיקוד, מיפוי וניתוח בכבישים האדומים, ואין אפשרות לכסות את כל הכבישים בארץ. פועלים בכבישים המסוכנים ביותר. ההשלמה צריכה להיעשות באמצעות מצלמות ומכשור אכיפה. הובילו מהלך וולונטרי יחד עם המרכז לגביית קנסות לשליחת דוח באמצעות מסרון. המשטרה אחראית לאכיפה, והמיקוד שלה כיום הוא בפעולות מסכנות חיים. מנסים לקדם את סעיף 112ב' בחוק שמשמעותו שכל אדם שיש לו 30 עבירות בחמש שנים האחרונות צריך להיפסל על ידי בית המשפט. נוסף על אלה, עושים מבצעים משולבים ומנסים לקדם תיקוני חקיקה: חוק חזקת האמינות, אוטומציה בפיענוח דוחות, המצאה מקוונת לשם שליחת דוחות בדוא"ל ורישום נהג עיקרי, היות שקשה להגיע לנהגים בחברות ליסינג. חסרים 58 בוחנים, וזאת אף על פי שנפתח קורס הכשרה בתחילת שנה. - נציגת המשרד לביטחון לאומי אמרה בדיון כי 80% מדוחות האכיפה נרשמים על ידי שוטרים ברמה ידנית, והמטרה היא להפוך את המצב כך שמרבית הדוחות יהיו דיגיטליים. במשך שנים רבות מנסים לקדם חקיקה בנושא מול משרד המשפטים, ומבקשים שהנושא יתועדף גבוה. הצעת חוק חזקת אמינות מכשירי האכיפה – נושא שמקודם כבר 20 שנה, ויש כרגע נוסח הצעה ממשלתית על ידי משרד המשפטים. בוועדת השרים שהתכנסה השבוע הוחלט על הקמת צוות לתחום החקיקה. 226 - ד"ר משה בקר אמר לוועדה כי לאחר עיון בדוח מבקר המדינה הוא סבור שדברים רבים נכונים ומחייבים טיפול. הוא טען כי כולם מפספסים את הבעיה, והאכיפה היא בראש המעלה. הגורמים העיקריים בתחום נכשלו היות שהמבנה של הרלב"ד לא נכון ולא מביא לתוצאות. המלצות : שינוי מבנה הרלב"ד ותפקודה. היא צריכה להיות בעלת הסמכויות והרפרנטית. ראוי לבנות את תוכניות העבודה בשיתוף עם המשטרה ומשרד החינוך מתוך הידע הקיים ולבצען עם גורם הביצוע. תקציב הרלב"ד צריך להיות 2 מיליארד ש"ח, והיא אמורה להיות גוף-על ולכלול את משרד התחבורה. -נציגי משרד המשפטים עדכנו כי נושא רישום נהג עיקרי הוא טרי במשרד והוגש למשרד לביטחון לאומי ולמשטרה. הצעת חוק חזקת אמינות מכשירי האכיפה – דנו בהצעת החוק שנים רבות, והיא נפלה בוועדת הכלכלה. מדובר בהצעת חוק מורכבת המעוררת שאלות רבות. המשרד לביטחון לאומי הגיש אותה שוב עם נוסח שעבר שינויים רבים וטרם הפך לתזכיר חוק, מפני שיש בו עניינים רבים שיש ללבן אותם. מנסים ללכת לתקינה אירופית במקום מכון התקנים. בשבועיים הקרובים תתקיים ישיבה במשרד בדבר הכנסת הצעת החוק ללוחות הזמנים. - נציג משרד האוצר אמר בוועדה את הדברים הללו: אין אפשרות לתקצב את כל הצרכים הרוחביים של כלל משרדי הממשלה. המשרד קיים דיון עם המשטרה בדבר התנעת תוכנית עבודה כדי להזרים כסף בהתאם. המשרד מתקצב את המשטרה כגוף, ולא ברמת המיקרו של הנושא. סדרי העדיפויות נקבעים על ידי המשרד והשר. משרד המשפטים ומשרד התחבורה צריכים להיות שותפים בטיפול בבעיה. אין גוף מתכלל, ולכן ההירתמות צריכה להיות רחבה. אפשר לפתור חלק מהנושאים באמצעות שינויי חקיקה שייעשו במהלך שנת .2025 - יו"ר מועצת המובילים דיבר על כך שכלי רכב כבדים ומשאיות הם 3% מקטגוריית הרכב, אך יש 100 הרוגים בכל שנה בכלי רכב אלה. בישראל אין לימוד נהיגה מסודר ומורי הנהיגה אינם עוברים השתלמויות. הוא הדגיש שאם ברלב"ד לא יקבלו תקציבים וסמכויות לא יימצא פתרון לנושא. - אסתר שחר שבתה נפצעה בתאונת דרכים אמרה שלא יכול להיות שנהג אוטובוס נמצא עדיין על הכביש 2.4 חודשים לאחר שגרם לתאונה – לא שמר מרחק, סטה ימינה ונכנס במשאית. היא שאלה מדוע נהג אוטובוס שיש לו אחריות על מספר רב של ילדים לא נדרש להציג עבר תעבורתי. -סמנכ"ל עמותת אור ירוק אמר כי הפתרון טמון בתוכנית לאומית רב-שנתית. כבר בקדנציה הקודמת של השרה היא ביקשה לקבל תוכנית, היא אישרה אותה אך לא היתה התקדמות. התוכנית תציל חיי אדם ותחזיר את ישראל למסלול. - נציג ארגון נתון לשינוי קרא לשרת התחבורה להעביר תקציבים ולהתייחס לנושא. הוא הוסיף כי יש המון משמעויות ליעדים, תקציבים ותוכניות, והנושא אינו נמצא כבר ברמה של אנשי המקצוע. - מנכ"ל איגוד מכוני הרישוי צופה שבשנה הקרובה יהיו 580 הרוגים בשנה, והביע דאגה מכוונת משרד התחבורה להוריד את מספר הטסטים מפעם בשנה לפעם בשנתיים ללא הגבלה, וזאת בניגוד לנאמר בדוח מבקר המדינה שלפיו יש להגביר את בדיקות הרכב, ובפרט ברכבים כבדים ורכבי ליסינג שעושים קילומטרים רבים. כמו כן, יש לתת את הדעת על ההחלטה לקצר את מספר שיעורי הנהיגה, משום שמהלך כזה יעלה את מספר ההרוגים 227 בתאונות דרכים. - נציגת הנהלת בתי המשפט אמרה בדיון כי אם המחוקק סבור שיש צורך בענישה מחמירה יותר, יש לבצע שינוי חקיקה בהתאם. -נציגת משרד החינוך עדכנה שקיבלו 12 מיליון ש"ח בלבד מרלב"ד. ההשקעה של המשרד היא הרבה מעבר לסכום שהועבר אליו. החלטותיה והצעותיה של הוועדה -הוועדה התרשמה שאף שכל הגופים פועלים, במבחן התוצאה מצטייר כישלון מהדהד בטיפול בתאונות הדרכים, שאינן גזרה משמיים. -בוועדה צוין כי יש תוכנית לאומית למאבק בתאונות הדרכים, ועל שרת התחבורה והבטיחות בדרכים להגישה לרוה"מ לביצוע היות שהוא יו"ר ועדת השרים לסוגיה. -אין גוף לאומי שמתכלל ומנהל את האירוע. הוועדה רואה את הרלב"ד כמאגד את כלל הגופים במלחמה בתאונות הדרכים, ויש לבסס את מעמדו באופן זהה למטה ללוחמה בטרור. - הוועדה סבורה שהכסף המצרפי שישראל מאבדת במשק הוא כמעט 20 מיליארד ש"ח. אילו היה ניתן 10% מכך כתקציב על ידי משרד האוצר, הייתה השפעה על מספר ההרוגים בתאונות דרכים. - זו לא פעם ראשונה שהמשרד לביטחון לאומי אינו שולח את הגורמים המקצועיים הרלוונטיים לישיבות ועדה. - הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון לאומי להעביר דיווח לוועדה על סטטוס החקיקה הנמצאת על שולחנו. - הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים לקבל דיווח על התקדמות הצעת חוק חזקת אמינות מכשירי אכיפה בישיבת המעקב. - הוועדה מבקשת מראש אגף תנועה להיפגש עם ד"ר משה בקר כדי לשתף את המידע. - הוועדה סבורה שעל משטרת ישראל להשתמש יותר במשאבים הקיימים. הוועדה ממליצה שהקצינים ייסעו עם אורות כחולים ולוחית אדומה למען ההרתעה, ומבקשת דיווח אם המלצה זו הובאה לידיעת המפכ"ל ומה הייתה תגובתו. - הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים והנהלת בתי המשפט לא ללכת לסף הנמוך במתן ענישה לאחראים להרג בכבישים. - הוועדה סבורה שהחינוך התעבורתי בבתי הספר אינו מספיק. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבצע סטטוס בדיקה מול הגופים המבוקרים על תיקון הליקויים. - הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד שלושה חודשים. 228 ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו – היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין הקדמה ביום ט"ו באייר תשפ"ה, 13 במאי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו – היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין, דוח מיוחד 2025. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד האנרגיה והתשתיות, הרשות הממשלתית למים וביוב, רשות מקרקעי ישראל, הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, מועצה אזורית תמר, חברת כי"ל – ICL, רשות ניקוז ים המלח, משרד המשפטים, היחידה האזורית לאיכות הסביבה נגב מזרחי, התאחדות התעשיינים בישראל, לובי 99, לשכת עורכי הדין בישראל, התנועה לאיכות השלטון בישראל, נקודת מפנה – המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית, ארגונים עמותות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה המשרד בדק את אופן הפעלת הסמכויות של המאסדרים השונים במשך עשרות שנים כדי לצמצם את הפגיעה במקרקעין ובסביבה הנובעת מהפעילות של מפעלי ים המלח בים המלח ובסביבתו בהתאם לדרישות הדין. מטרת הביקורת: מתן המלצות אופרטיביות, מתוך ראייה רב-מערכתית וארוכת טווח, שמטרתן להביא את הגופים המבוקרים להפעיל את מלוא סמכויותיהם לשם צמצום הפגיעה בסביבה ובמקרקעין בתקופת הזיכיון הנוכחי. וכן, גיבוש הסדר זיכיון חדש לקראת סיום הזיכיון בשנת 2030, באופן שיוודא כי הליקויים שהועלו בדוח הנוכחי לא יישנו. תקופת הביקורת: ינואר עד יוני .2024 הנושאים העיקריים שנבדקו: תנאים סביבתיים ברישיונות עסק, הפיקוח על כרייה וחציבה, פיקוח רמ"י על שימושי קרקע בתחום הזיכיון והטיפול במפגעי פסולת. נתוני מפתח: 652 קמ"ר שטח הזיכיון הנוכחי שמצוי בידי מפעלי ים המלח. מדובר בתא שטח שגודלו יותר מפי 11 משטחה המוניציפלי של עיריית תל אביב-יפו. מרץ 2023 הוא המועד שבו יסתיים הזיכיון הנוכחי שמצוי בידי מפעלי ים המלח, שעליו אחראים לפי חוק הזיכיון שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה. ליקויים: תנאים סביבתיים ייעודים ברישיון עסק – במשך עשרות שנים המשרד להגנת הסביבה לא הקפיד להפעיל את סמכותו להכללת תנאים סביבתיים ברישיונות העסק של מפעלי ים המלח לגבי תשתיות תעשייתיות רבות, שלהן פוטנציאל לזיהום סביבתי ניכר. משנת 1995 ועד למועד סיום הביקורת, התשתיות התעשייתיות של מפעלי ים המלח שנמצאות בתחום הזיכיון מחוץ לשטח המפעלים בסדום )כלומר בכ99%- משטח הזיכיון( פעלו ללא תנאים סביבתיים ייעודים ברישיון עסק מאחר שהמשרד להגנת הסביבה לא הפעיל סמכות זו בעניינן. תשתיות של מפעלי ים המלח, שלגביהן המשרד להגנת הסביבה לא קבע תנאים ברישיון העסק, גרמו במשך השנים למפגעים סביבתיים באזורים רגישים מבחינה אקולוגית וסביבתית. רק בשנת 2023 מיפה המשרד להגנת הסביבה את כל התשתיות התעשייתיות של מפעלי ים המלח, ומצא כי קיימות 230 תשתיות וכי חלקן פועלות ללא אסדרה סביבתית ברישיון העסק או במסגרת רגולטורית אחרת ההולמת את מאפייניהן, והודיע כי בכוונתו לפעול לאסדרה הנדרשת. 229 אסדרת פעילות הכרייה והחציבה – במשך עשרות שנים חצבה מפעלי ים המלח מאות אלפי מ"ק, בלא שמשרד האנרגיה ביצע פיקוח ומעקב בנוגע לכמויות וסוגי החומרים שנחצבו. משרד האנרגיה לא עמד על כך שפעילות החציבה של מפעלי ים המלח תוסדר ברישיון חציבה, וזאת בניגוד לדרישתו משאר המחצבות ברחבי הארץ, ואף שלא בחן לעומק את ההצדקות להחרגתם של מפעלי ים המלח מהדרישה. יותר מ120- מיליון ש"ח – אומדן הסכום שמשרד האנרגיה ורמ"י לא גבו ממפעלי ים המלח בגין פעילות הכרייה שהיא ביצעה בעשור האחרון, בלא שהם בחנו את ההצדקה להיעדר הגבייה )מתוכם כ- 112 מיליון ש"ח לרמ"י וכ8.5- מיליון ש"ח לקרן לשיקום מחצבות(. משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה לא דרשו ממפעלי ים המלח לבצע שיקום מלא של אתרי הכרייה שבהם הסתיימה הכרייה, ועל כן אלה נותרו כמפגע נופי וסביבתי בלב שטחים פתוחים וטבעיים בנוף הייחודי של אזור ים המלח. אסדרת השימושים בתחום הזיכיון והפיקוח עליהם – תחום הזיכיון מחולק לשלושה סוגי שטחים: קרקעות חכורות, קרקעות שמורות ושטח ים המלח. אף שבמהלך השנים במפעלי ים המלח הקימו מתקנים בשטחי קרקעות שמורות )למשל, תעלת ההזנה(, רמ"י לא פעלה לשנות את מעמדם של שטחים אלה לקרקעות חכורות כמתחייב בחוק ולא דרשה ממפעלי ים המלח תשלום בגין השימוש בהם. יתרה מזו, רמ"י לא קיימה סיורי פיקוח בקרקעות השמורות ששטחן כ240,000- דונם והיא אינה מכירה את השימושים של מפעלי ים המלח בהן. 250 קמ"ר – שטח ים המלח שהתייבש מאז חוקק חוק הזיכיון ועל חלקים ממנו הקימה מפעלי ים המלח מתקנים, שרמ"י לא בחנה את האפשרות וההצדקה לגביית תשלום בגינם. לפי הערכות משרד מבקר המדינה, רק בגין שתי תחנות שאיבה והר המלח הנמנים על מתקנים אלה, מפעלי ים המלח הייתה עשויה להידרש לשלם למעלה מ10- מיליון ש"ח דמי חכירה במצטבר עבור העשור האחרון. אף שחלק משטח הזיכיון אינו נדרש לפעילותה של מפעלי ים המלח, פרט לניסיון אחד בשנות השבעים של המאה ה20-, רמ"י לא בחנה את האפשרות לפעול לצמצום שטח הזיכיון. טיפול במפגעי פסולת – במשך עשרות שנים, המשרד להגנת הסביבה לא קבע תנאים סביבתיים ברישיון העסק של מפעלי ים המלח לטיפול במערומי פסולת תעשייתית בהיקף כולל נרחב של עשרות מיליוני טונות. מערומים אלה הם מפגע נופי הנצפה למרחוק עם השפעות סביבתיות שבהן נזקים אקולוגיים וזיהום קרקע נרחב. בין 90 ל135- מיליון ש"ח – אומדן היטל ההטמנה לשנת 2023 בגין שניים מזרמי הפסולת התעשייתית של מפעלי ים המלח, שהמשרד להגנת הסביבה לא גבה משנת 2007 )השנה שבה נכנס לתוקף התיקון לחוק שמירת הניקיון המחייב בהיטל הטמנה(, ולא בחן את האפשרות לגבות. בדוח נכללות המלצות אופרטיביות בנוגע לפעילות האסדרה והפיקוח של כל אחד מהמאסדרים בתחום פעילותו. ההמלצות בנוגע לתקופת הזיכיון הנוכחית הן בידי הגופים המבוקרים. במסגרת הסמכויות הקיימות שלהם לא נדרש לבצע שינוי בחוק הקיים, אלא רק להפעיל את הסמכויות. הליקויים שעלו בביקורת והצטברותם מלמדים שישראל נכשלה בפעילותה הרגולטורית בכל הנוגע לפיקוח על זיכיון ים המלח בהיבטי שמירה על הסביבה והמקרקעין. המדינה שאמורה להגן על הנכס הייחודי של ים המלח הפקירה אותו פעמיים: 1. אפשרה לפגוע בו שלא לצורך 2. אפשרה לעשות זאת ללא תג מחיר. על פי הערכות זהירות, הפוטנציאל יכול להגיע למאות מיליוני ש"ח. בעל הזיכיון אינו גוף מבוקר והאצבע המאשימה אינה כלפיו, אלא למדינה ולרגולטורים ובראשם שרי הגנת הסביבה, האנרגיה והאוצר, בנוגע לפעילות הממשלתית שיש לבצע בתקופת הזיכיון הנוכחי וגם לגבי גיבוש הזיכיון העתידי. החוק מדבר על שימוש בקרקעות שמורות שמחייב אסדרה על ידי 230 רמ"י היות שיש שימושים נרחבים בקרקעות שמורות שרמ"י לא יודעת עליהן ולא הופכת אותן לקרקעות חכורות שמאפשרות לה לגבות דמי חכירה. אפשר לראות מהדוח כי יש כישלון רגולטורי, בעיית משילות של המדינה, אוזלת יד ועוד. השימוש במילים אלה נעשה לאחר התעמקות ועקב העוצמה וההצטברות של הדברים המועלים באמצעי הביקורת. יש מחיר כבד מאוד לכישלון הרגולטורי בהיבט של הממון (בפרט שבימים אלה תקציב המדינה מוגבל) ובהיבט של הנזק הסביבתי – והתכליות הן לשמור על הסביבה. משרד האוצר חייב לתכלל אירוע רגולטורי כזה מורכב ולראות איך יתר המשרדים מקיימים כל אחד בתחומו את האחריות. אנו מבקשים מעורבות אישית של השרים בתיקון הפעולות ובהמשך הדרך. לא ניתן להישאר עם פערים בתחום אם נגלה תמונה דומה בעוד שנתיים. יש כאן דגל אזהרה. נקודת הזמן הנוכחית היא קריטית לצורך תיקון הדברים ולקראת המכרז העתידי והשרים הרלוונטיים אחראים לכך. יש תופעה של סוג של קרב מאסף שצריך לדעת לנהל אותו. יש פיזור פסולת בשטח הזיכיון, וגם פיזור כזה מחייב אסדרה. המשרד להגנת הסביבה לא ידע על הפיזור. הדבר הזה חייב התבוננות מקצועית ואסדרה משפטית, וכרגע זה לא קיים. החוק לא מאפשר להגיע למסקנה שעל כל הקרקעות השמורות שאינן שטח המפעלים, רמ"י לא תמלא את תפקידה על פי חוק (סיורים, פיקוח, מעקב אחר שינויים ועוד). למועצה אזורית תמר יש יחידת פיקוח שעושה את עבודתה בצורה טובה וציינו זאת לחיוב בדוח. יש מפעל שמקים תחנת כוח, הוא מוכר אנרגיה מתחנת כוח, ונכנסת כאן שאלה אם חוק הזיכיון מאפשר את הפעולה הזו. על המערכת לתקוף את הנושא ולתת מענה. אם אין מערכת חזקה, זה יתמוטט מהר מאוד מול המפעל עצמו. הדוח נכתב על אותם מקומות שהרשות המבצעת לא קיבלה החלטה בהם בהרבה סוגיות במשך 5-20 שנים. אין כאן מקרה שהמדינה סיימה הליך בחינה והציגה עמדה משפטית. יש להסתכל על תקופת התפר כתקופה בפני עצמה, ויש לטפל בה. על משרד האוצר להיות בהפעלה מול הרגולטורים האחרים ולשמור על כל האינטרסים של אזרחי המדינה. המבקר החליט להיכנס לביקורת חדשה על ירידת מפלס ים המלח. סיכומי הוועדה - נציגי משרד האוצר אמרו בדיון את הדברים שלהלן: בספטמבר 2024 פרסם המשרד דוח הערות לציבור שהוא הבסיס לחוק החדש לקראת הזיכיון הבא, ויש הלימה יחסית רחבה בין ההערות בדוח המשרד לדוח מבקר המדינה. מדובר בסמכויות של משרדי הממשלה, וכגורם מתכלל מקיימים סטטוסים שוטפים. חוק הזיכיון מתייחס לתמלוגים שנגבים מהזכיין. לא מכירים את מנגנוני הגבייה של רמ"י. רמ"י שותפים לדרך, כולל העבודה על החקיקה, אך הם לא היו חברים בצוות הוועדה הסביבתית-תכנונית ולא בצוות הכלכלי. החוק החדש צופה פני עתיד, אך יש התייחסות גם לעבר בהיבט של מי שמזהם משלם. יש התייחסות בדוח להיטל מים – שתהיה שאיבה פחות החזר לים המלח, כי חלק מהמים שנשאבים חוזרים בסופו של דבר. נמצאים בדיונים עם רשות המים והמשרד להגנת הסביבה כדי לבנות מתווה הכי טוב. לפי הדוח, יש שתי מטרות שהמנגנון עתיד להבטיח: חלקה הראוי של המדינה מהפקת משאבים ושמירה על ערכי הסביבה. האינטרס הוא לאפשר לזכיין חדש, ככל שייבחר במכרז, להיכנס לזיכיון בדף חדש מבחינת החובות שיש עליו למלא, כדי לאפשר תחרות בריאה וטובה. - נציגי המשרד להגנת הסביבה אמרו כי מדובר בדוח על שלושה זרמים: מגנזיה, הר המלח והמלח הקצור. בדוח שגובש על ידם יחד עם החשכ"ל בחודש אוקטובר הציעו לקבוע תמריץ היטל על המלח כדי לתמרץ מניעת הטמנה. בהסכם הקציר נכתב שאסור לעבור מפלס מקסימלי 231 בבריכה, ואין תאריך בהסכם הקציר להעברת המלח להטבעה. הציפייה היא שכלל המלח יעבור להטבעה, עמידה בהסכם והמפלס של הבריכות לא יעלה מעבר למפלס שהוסכם עליו. לגבי המגנזיה – הנושא נמצא בתהליך אסדרה דרך רישיון עסק. אין הטמנה במגנזיה ובוחנים עם המפעלים אפשרות לאסדרה, כולל פינוי ושיקום של האתר. המגנזיה מועברת כיום לשימוש של מילוי בולענים להגנה על תשתיות של המפעלים. לגבי הר המלח נמצא בתהליכי אסדרה תכנונית ובוחנים את נושא ההיטל והמעמד המשפטי בימים אלה,– וזה יושפע מהעתיד התכנוני של ההר. כאשר יש אתר עם פסולת מסוכנת וקרקע מזוהמת, הוא מטופל ונעשה בו שימוש מועיל, לעומת האפשרות שהוא יועבר להטמנה. כל החומר שיש במגנזיה לא צפוי להישאר. אם אין הטמנה, אי-אפשר לגבות דמי הטמנה. המפעל מפנה ומשלם על פסולות רגילות כמו כל עסק אחר. הפסולות האמורות הן ייחודיות (תמלחת שיצאה מהים, הפיקו ממנה מינרלים ומה שנותר ממנה היא פסולת ייחודית). לא היה אפשר לפנות את המלח, ולכן הוא נערם במשך השנים. יש מפעל למגנזיום, והתוצר של המגנזיה הוא היערמות במשך הזמן עד למציאת פתרון בשטח המפעל. מתחילת 2024 הופסקה ההיערמות ונמצאו לו שימושים שונים (שמגובים באנליזות), כמו חיזוק תשתיות ותמיכה בתזוזות קרקע שיש בים המלח. עד שנת 2028 המפעל צריך להוציא את כל ההיערמות שנוצרה במשך השנים. בולענים אינם זקוקים להטמנה, אלא לחיזוק תשתיות. רגולציה סביבתית – למשרד יש כלים רבים ומשמעותיים מול המפעלים: היתר הפליטה מתוקף חוק אוויר נקי והיתר הרעלים מתוקף חוק החומרים המסוכנים. המפעלים מפוקחים מאוד ויש ניטור און-ליין. תנאים ברישיון עסק הם מתוקף חוק רישוי עסקים ויש חוקים נוספים רבים בתנאי סביבה שבאמצעותם יכולים לפקח בצורה מיטבית על המפעלים למניעת מפגעים סביבתיים ולהטלת עיצומים כספיים. למפעל הברום אין אסבסט, ולכן אין טעם לתת תנאים בנושא. מעדכנים את תנאי רישיון העסק לקראת תום תקופת הזיכיון, והם נועדו להסדיר כל מיני מפגעים (כגון תחנות שאיבה ישנות). במשך השנים ההשפעה הסביבתית היא מהמפעלים בסדום, והם קיבלו את כל ההיתרים הנדרשים. הפעולות שנעשו בשנת 2023 בנוגע לפסולת המגנזיה אינן הטמנה אלא שימוש אחר שנעשה בחומר כדי לחזק תשתיות. היטל ההטמנה בהר המלח היא סוגיה מורכבת מבחינה משפטית שעדיין דורשת בחינה. כדי לגבות אותה, צריך להטמין פסולת באתר סילוק פסולת כפי שמורה החוק. האתר לא סווג ולא הוגדר כאתר פסולת בהליכי תכנון. חוק שמירת הניקיון והיטל ההטמנה נכנס לתוקף משנת 2007 ומשנה זו לא נגבים היטלים., - משרד מבקר המדינה אמר בתגובה כי הם התרשמו שאין הסדרה בנוגע לפסולת שהוגדרה זה עתה על ידי המשרד, ובמקום להעבירה לאתר, מפעלי ים המלח החלה לפזר אותה ברחבי הזיכיון. תחנת כוח שעובדת בשטח המפעלים – השומה הראשונית שרמ"י הוציאה בזמנו דיברה על אומדן של כמיליארד ש"ח. כיום תחנת הכוח עובדת ופועלת, ומעולם לא נגבה כסף עבור פעולתה. במשרד האוצר נתלים בחוו"ד משפטית של משרד המשפטים. משרד המשפטים טען שלא פנו אליו ממשרד האוצר אך הגיעה אליו פנייה מרמ"י בנושא. חוו"ד שלו בנוגע למים לא בהכרח חלה על הסוגיה הזו, ולכן הוא לא הבין את הקשר בעצמו. -נציגת רשות מקרקעי ישראל אמרה את הדברים הללו: הרשות נמצאת בקשר עם משרד האוצר ולוקחת בכובד ראש את הדברים שנרשמו בדוח. הזיכיון הנוכחי הוא בהתאם לשטר זיכיון שנכתב בשנת 1961, ולמעשה הוא קבע את המנגנון של דרכי ההפעלה של בעל הזיכיון. עשר 232 שנים לאחר שניתן הזיכיון, ייחתם הסכם חכירה מול רשות מקרקעי ישראל. הקרקעות עוגנו בזיכיון ונקבעו קרקעות שמורות וקרקעות חכורות הקשורות לשטח המפעלים בלבד, ומנגנון תשלום דמי החכירה. גובים רק דמי חכירה שמשולמים עבור המפעלים. מדובר בשטחים עצומים: הקרקעות השמורות הן בגודל של 240,000 דונם וקרקעות חכורות בגודל של 30,000 דונם. המפעלים יושבים על 1,400 דונם, ולימים השטח התרחב ל1,800- דונם. לכי"ל אין חוב בגין דמי חכירה עבור שטחי המפעל, והיא משלמת על פי החוזה. בעבור קרקעות שמורות – אין תשלום, ועל שאר הקרקעות החכורות – התשלום יבוצע לפי הצורך. מתקיימת התקשרות חוזית עם מפעלי ים המלח, והם עומדים בתנאי החוזה. רמ"י מקיימת סיורי פיקוח באזור המפעלים ובאזורים הנמצאים בהתקשרות חוזית. חלק ניכר מהקרקעות השמורות הן באזור שמורת טבע מדבר יהודה ויש קושי לשלוח לשם מפקחים. על כן, מבצעים כיום פיקוח מהאוויר. המפעלים לא אמורים לבנות מתקנים על הקרקעות השמורות. אם בונים מתקנים, עליו להיבנות בשטח החכירה בלבד. בנוגע לתחנת הכוח, מדובר בעניין של חמש השנים האחרונות, והנושא נמצאת בבדיקה מול משרד האוצר. המפעל הגיש בקשה להיתר להקמת תחנת כוח, שהיא תולדה של ניצול החום הנפלט בתהליך הייצור של מפעלי ים המלח, לשם ייצור חשמל. לפי תנאי הזיכיון, מפעלי ים המלח יכולים להקים כל מתקן המשרת את מטרת הזיכיון. המפעלים יודעים שהם יידרשו לשלם בהתאם להכרעה בנושא. מי שאמון על הזיכיון הוא משרד האוצר ונמצאים איתו בהידברות. -ראש מועצה אזורית תמר אמר בדיון כי לא ניתן לתת היתר בנייה ללא אישור מבעלי הקרקע. נושא המשאבה עבר את הוות"ל. אחד החסרונות בפרויקטים העוברים דרך הוות"ל הוא שהם לא עוברים את "תעלת הלידה" התכנונית, והמצב הזה הוא לעיתים חלק מהמחירים שכולנו משלמים על השיטה הזו. - מהוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות נמסר כי התחנה הוקמה לפי תוכנית מאושרת שעברה את כל תהליכי התכנון, כולל מעורבות של הוועדה המחוזית והמקומית. לרמ"י יש נציג בוועדה, ותוכניות שמאושרות מגיעות לאחר שעברו את כל תהליכי התכנון. יבדקו אם זה בשטח החוזי של המפעלים ויגיעו לישיבה הבאה עם תשובות. - מנכ"לית לובי 99 ציינה כי אפשר לראות את גודל המחדל. יש משיכת ידיים מוחלטת של כל הרשויות )האוצר, משרד האנרגיה, הגנת הסביבה, ות"ל, רמ"י וכו'(. רשות המים הייתה אמורה לגבות חצי מיליארד ש"ח מכי"ל עבור תשלום בגין מים, אך הנושא עדיין ממתין להכרעת בג"ץ. כמו כן, נטען כי רמ"י והמפקח על המכרות ויתרו על 120 מיליון ש"ח בגין תמלוגים ושיקום אתרי חציבה. עבור שטח של 652 ק"מ רמ"י משלמת 2.7 מיליון ש"ח בשנה. לא ניתן להתעלם מכך שבזמן שהמדינה מטילה גזרות מיסים קשות על הציבור, היא חלשה מול תאגיד חזק – כי"ל. שנת 2030 היא מעבר לפינה, וקול קורא עתיד לצאת בחודשים הקרובים. יש שינויים ועדיין צריך שיפורים. כי"ל שולטת במשאב טבע נוסף – פוספטים, שיש בו הרבה כסף. יש כמויות פסולת רדיו-אקטיביות שלא משולם עליהן דבר, ועל האוצר להגיב גם על כך. - נציגת החברה להגנת הטבע ביקשה לקבל התייחסות מארבעת הגופים בדיון הבא בנוגע לשינוי בין העבודה שנעשתה לקראת ההיערכות לסוף הזיכיון לפני כתיבת דוח המבקר ואחריו – אם המשרדים (אוצר, הגנת הסביבה, רמ"י ואנרגיה) מתכוונים להציב ערבויות כתנאי במכרז החדש. מי שלא תיקן את כל הנזקים שנעשו לא יוכל להשתתף במכרז. הרצון של הזכיין להגיע לזיכיון הבא הוא רצון גדול. היא סיכמה כי יש לתכלל את הסוגיה מחדש. 233 - נציג תנועת מגמה ירוקה אמר בדיון את הדברים הללו: בזיכיון הבא יהיה מיסוי חדש שהוא היטל שאיבה על המים. הערך הכלכלי של מי ים המלח הוא 0.92 ש"ח לקוב. בחישוב מהיר מבינים שמשרד האוצר מתוך 460 מלמ"ק שנשאבים בכל שנה מים המלח, רוצה לגבות רק על 160 מלמ"ק, כלומר יש 300 מלמ"ק שהמשרד לא רוצה לגבות עליו כסף. מדובר ברבע מיליארד ש"ח בשנה. פנו בשלושה מכתבים למשרד האוצר בשלושת החודשים האחרונים כדי להבין מדוע כל הכסף אינו נגבה. הערך של המים עולה, והכמות שנכנסת לים המלח קטנה. אם כי"ל תשלם, הציבור ירוויח מכך. במשרד האוצר מתנגדים להקצות כספים לשיקום אקולוגי של ים המלח, והמפלס חייב להתייצב. הציבור דורש את זה והסוגיה צריכה להיות חלק מחוק הזיכיון הבא. - נציג מדבר קיימא (התארגנות פעילי סביבה) אמר כי לא מדובר במחדל שנובע מחוסר התאמה בין המנגנונים השונים, אלא היעלמות המדינה כאשר יש עיסוק בכי"ל. יש תחושה שאנשים רבים אינם מבינים שמדובר במשאב ציבורי. - נציגת חברת כי"ל אמרה את הדברים הללו: מפעלי ים המלח היא אחת מהחברות המפוקחות ביותר בישראל, כאשר אין היבט סביבתי שאינו מפוקח או לא נדרש לרישיונות. כל היתר מכיל מאות תנאים. התרומה של 4.4 מיליארד ש"ח היא עוגן תעסוקתי לתושבי הדרום ופעילות תומכת בענף התיירות. פועלים בהתאם להוראות הדין מכוח החוק ובשקיפות מול הגופים המאסדרים אותנו. אם מבקשים לתקן את הזיכיון וההסכמים כיום, יש לעשות זאת בתיקון חקיקה תוך התייחסות לזיכיון העתידי. אין מתקנים ללא היתר. אין שום מתקן בקרקעות השמורות, ועיקר המתקנים בקרקעות החכורות. תחנת הכוח משרתת בעיקרה את פעילות המפעלים. -נציגת התאחדות התעשיינים מסרה לוועדה כי מדובר בזיכיון משנת 1961 וברור שחלו שינויים. חברה שחותמת על זיכיון או כל ארגון שפועל מטעם המדינה מחויבים להסכם. היא הוסיפה כי אין אפשרות לשנות רטרואקטיבית את ההסכם, היות שזה לא טוב להתנהלות המשק והמשקיעים. - נציג ארגון אקופיס שעוסק בהיבטים האזוריים של ים המלח אמר בדיון שיש השפעה על הצד הירדני מצד השת"פ. נוכח כל האמור בדבר הפערים בין המשרדים וחוסר התיאום – חוק הזיכיון הוא הזדמנות פז היסטורית לתקן דברים רבים. - נציג מדבר קיימא, התארגנות של פעילי סביבה, ציין כי הנסיגה של ים המלח גורמת לשיפוע בכבישים הסמוכים. אין אף אחד שמתכלל את אירוע הזיהום הגדול של מדבר יהודה והסוגיות הללו נופלות על תושבי האזור. 234 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודה למשרד מבקר המדינה על כתיבת דוח מקיף ויסודי. הוועדה התרשמה שמדובר באחד מהדוחות המזעזעים שהונחו על שולחן הוועדה. הכישלון הוא כישלון רוחבי של משרדי הממשלה. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לקבל לידיו את תזכיר הפרסום להערות ציבור, הואיל והוא מצוי בסוגיה, ולהתאים אותו לדברים. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה ורמ"י למצוא תקציב לצורך סריקה אווירית של השטח. - הוועדה דורשת מרמ"י לבחון ולסרוק את הקרקע מן האוויר, ולהגיש לוועדה חוו"ד קצרה בעניין. - הוועדה מבקשת מרמ"י לקבל דיווח בתוך שלושה חודשים בנוגע לגביית כסף מהמפעלים עבור הפעלת תחנת כוח בשטחם. - הוועדה מתרשמת שמחדל המשרד להגנת הסביבה נמשך כ20- שנה. - הוועדה מבקשת מנציג משרד האוצר להעביר לידיעת שר האוצר את הצורך בהקמת רשות לנכסי ים המלח. - הוועדה מבקשת מהחשכ"ל במשרד האוצר לדרוש מהזכיין לתקן את כל הנזקים בחמש השנים הקרובות. - ההזנחה ואי-האכפתיות בטיפול בנושא משמעותה אובדן הכנסות לאוצר המדינה במאות מיליוני ש"ח. הוועדה מבקשת מהיועצים המשפטיים של משרדי האנרגיה, הגנת הסביבה ומשרד האוצר לבחון מבחינה משפטית גבייה רטרואקטיבית שמגיעה מהסכמי העבר, הואיל והכסף שייך לציבור. - הוועדה מבקשת ממגמה ירוקה להעביר למשרד מבקר המדינה נייר עמדה. - הוועדה תמתין לפסיקת בית המשפט העליון בדבר החוב של כי"ל בסך חצי מליארד ש"ח עבור מים. - הוועדה סבורה שתקופת המעבר עד המכרז החדש צריכה לשמש כתקופת לימוד לשיפור ותיקון. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד שלושה חודשים, בהשתתפות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מנכ"ל משרד האנרגיה, חשכ"ל במשרד האוצר, מנכ"ל רמ"י ומנהלת מחוז דרום ומשרד המשפטים. 235 התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, דוח שנתי 2022 הקדמה ביום ט' באייר תשפ"ה, 7 במאי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, דוח שנתי 2022. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מינהל התכנון, משרד האוצר, מרכז השלטון המקומי, עיריית תל אביב-יפו, עיריית אור יהודה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה לפני עשור הבנו שיש בעיות רבות עם התחבורה ציבורית. אנו עובדים כרגע על דוח בנושא המטרו. הדוח שנכתב על הקו האדום הונח זמן קצר לפני פתיחת הקו, ולכן אין התייחסות לשירות. הקו הסגול, הירוק והמטרו נמצאים בהכנה, והבנו שנכון להציג את הליקויים כדי להשתפר. אנו ממשיכים לעקוב אחרי פרויקט הרכבת הקלה. האומדנים עולים כל הזמן כחלק מתופעה עולמית. יש קצת דחיות בלוחות הזמנים, ואני חושש שהקווים לא ייפתחו בשנה הבאה. יש עדיין עניינים של הסכמי מסגרת. חוק המטרו החדש מסייע לקדם את הפרויקט בתחומים רבים באמצעות כלים חדשים שלא היו ברשותנו. סוגיית הרשויות מקומיות עדיין לא ירדה מסדר-היום. סיכומי הוועדה - מנכ"ל נת"ע אמר בדיון את הדברים שלהלן: הפעלת הקו האדום: באוגוסט 2015 פוצץ גשר מעריב, ובאוגוסט 2023 נפתח הקו האדום. שמונה שנות עבודה הוא פרק זמן לא חריג בנוף בהשוואה לאירופה. הכנסת קו רכבת קלה היא שינוי תפיסה והרגלי נסיעה. הפתרון להקלה על העומס בכבישים הוא באמצעות נסיעה בתחבורה ציבורית, ומשרד התחבורה נרתם לסוגיה. הציבור צריך לעבור שינוי מנסיעה ברכב פרטי לנסיעה בתחבורה ציבורית. סקרים רבים נערכו כדי לבחון אם הציבור מרוצה מהמוצר, ונראה שכן. לנוסעים יש חוויה כמו בחו"ל. 93% מהנוסעים מסרו שהם מרוצים מאוד מחוויית הנסיעה, מהתדירות ומהניקיון, ונדרש שיפור בצפיפות בשעות השיא ואינטרנט. כאשר הושק הקו האדום היו 90,000 תיקופים. אולם עם פרוץ המלחמה הייתה השפעה על מספר הנוסעים בקו, ובזמני השפל היו כ17,000- נוסעים. מאז אפשר לראות צמיחה, וכיום מספר הנוסעים ליום הוא 125,000 אם קצב העלייה יימשך, התחזית היא שנגיע ל160,000-. נסיעות ליום. בתחילה התחזיות דיברו על 230,000 נוסעים. הרעיון הוא לחשוף את הכלי בפעם הראשונה לכמה יותר אנשים ו50%- מתושבי המטרופולין התנסו בו. כאשר הושק הקו האדום זמן הנסיעה מקצה לקצה (פתח תקווה עד בת ים) נמשך 96 דקות, ואילו כיום משך הזמן הוא 72 דקות. מהירות הנסיעה מוכתבת על ידי אילוצים רבים: מהירות המעבר בין הצמתים, המהירות ההנדסית הבטוחה, מהירות מעבר בתחנות תת-קרקעיות, מהירות מעבר בתחנות עיליות ובמעברי חציה, מקדמי בטיחות של מערכת האיתות, מגבלות מהירות הנובעות מסיכונים שונים (בתי ספר, גני ילדים), התנהגות הנהג ותזמון עם רמזורים. נת"ע עמלה על קיצור לוחות הזמנים בקטע הדרומי – בחלק העילי בבת ים. המטרה היא לקצר את זמן הנסיעה ל62- דקות. תקציב מול ביצוע – האומדן 236 המאושר להקמה הוא 18.8 מיליארד ש"ח, ועד סוף שנת 2024 שולמו 18.2 מיליארד ש"ח. בימים אלה עמלים מול משרד האוצר להארכת הקו האדום בכ3- ק"מ מרחוב קוממיות עד למחלף משה דיין ולקו הירוק שייפתח. כמו כן, בוחנים יחד עם משרד התחבורה שינוי מסלולי אוטובוסים כדי שיזינו את השימוש בקו האדום. חלקו הדרומי של הקו הירוק, מראשל"צ דרך חולון ועד תחנת לוינסקי, ייפתח בסוף שנת 2028, וחלקו הצפוני צפוי להיפתח באמצע שנת 2030. יש שני שלבים שלוקחים זמן: אינפרא 1 שמבוצע על ידי המדינה, ואינפרא 2 שמבוצע על ידי זכיין חיצוני. בשנת 2025 הזכיין נכנס והתחיל לבצע את עבודות אינפרא 2. הקו הסגול מתחיל מתל אביב, חיבור יהוד-מונסון, אור יהודה, קריית אונו, חבל מודיעין, פתח תקווה וגבעת שמואל עם רמת גן, גבעתיים ותל אביב. תקציב הקו הוא 11.7 מיליארד ש"ח, והוא צפוי להיפתח באמצע שנת 2028. לא תהיה שלביות בפתיחתו, אלא פתיחה מלאה. הקו הסגול הוא עילי ואורכו 27 ק"מ. שנת 2028 תהיה שנת בשורה לתושבי גוש דן משום שהקו האדום, הסגול וחלק מהירוק יפעלו. הדגמים הראשונים של הקרונות לקווים הסגול והירוק יגיעו במהלך השנה הנוכחית. פרויקט רק"ל נמצא במרכז החיים של התושבים. מצד אחד, יש רצון לרוץ עם העבודות, ומצד שני צריך להתחשב בתושבים, וזו הדילמה. ראשי הרשויות מביעים אורך רוח נוכח העבודות מפאת החשיבות להנגשת התחבורה לתושבים. מקבלים רוח גבית חזקה מעיריית תל אביב. יש גופי תשתית רבים ושונים שיש לתאם עימם את העבודות, והבעיה העיקרית היא לתכלל מולם. במהלך השנים תקציב פרויקט הקו האדום גדל מ15- מיליארד ש"ח ל- 18.5 מיליארד ש"ח. קו עילי של רק"ל עולה חצי מיליארד ש"ח לק"מ, וקו מטרו עולה מיליארד ש"ח לק"מ. -נציגת נת"ע הוסיפה על הפעלת הקו הירוק, קו שמוביל נוסעים מחולון, ראשל"צ, הרצליה דרך תל אביב: כ250,000- נוסעים ביום, 60 מיליון נוסעים בשנה. אורכו של הקו הוא 39 ק"מ – הקו הארוך ביותר בעולם. לקו יש מקטע קטן תת-קרקעי באבן גבירול. נת"ע עתידה לייצר בשנת 2028 חלופה אמיתית לתושבי ישראל עם שלושה קווים. העבודה על הצירים נעשית במקביל, והקו מחולל מסחר ואיכות חיים. בקו הירוק יש שבעה גשרים, ובהם גשר הסיירים חולון, גשר איילון, גשר הירקון, גשר פנחס רוזן ועוד. בשלב הראשון יש הקמה, בשלב השני יש הרצה של המערכים ובשלב השלישי יש מתן היתר להפעלה על ידי משרד התחבורה. שלב אינפרא 1 מורכב מקבלנים בינוניים שמתמודדים על מכרזים, ושלב אינפרא 2 מבוסס על זכיינות. יש 2 דיפו )ערי אחזקה של הקרונות( שנמצאים בהרצליה ובחולון. הזכיין כבר נכנס לעבוד ומורכב משלוש חברות. -ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים נמסר כי הם עובדים בשיתוף פעולה מלא עם חברת נת"ע. - נציג עיריית תל אביב ציין כי הם שותפים לפעילות הרכבת הקלה בד בבד עם שמירה על איכות התוצאה, איכות חווית המשתמש, שירותי פיתוח ראויים ותשתיות שמותאמות למצב החדש. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה התרשמה מהעשייה של נת"ע ומאורך הקווים הסגול והירוק. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד שנה. 237 סוגיות בהגנה על הצרכן, דוח שנתי 2022 – המשך דיון הקדמה ביום ז' בסיוון תשפ"ה, 3 ביוני 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא סוגיות בהגנה על הצרכן, דוח שנתי 2022 – המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד האוצר, רשות התחרות, המועצה הישראלית לצרכנות, רשות החברות הממשלתיות, בנק ישראל, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט, איגוד לשכות המסחר, לובי 99, נקודת מפנה – המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית, רשות האכיפה והגבייה, רשות ההסתדרות לצרכנות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מהדוח עולים שני ליקויים מרכזיים: 1 תחום האסדרה – הגופים שאמורים להגן על הצרכן;. .2 סוגיות פרטניות שאינן זוכות לטיפול ראוי. נתוני מפתח: ב2021- פתחה הרשות להגנת הצרכן 514 תיקי אכיפה – הפחתה בשיעור של 50% לעומת שנת 2018. 15 תובענות ייצוגיות הוגשו על ידי המועצה הישראלית לצרכנות בשנים 2021–2019 מתוך 1,603 מכלל התובענות הייצוגיות שהוגשו בנושא צרכנות באותן שנים. שיעור הגבייה של העיצומים שהוטלו על עסקים על ידי הרשות להגנת הצרכן בשנים 2021–2018 הוא 31% בלבד )נגבו 37 מיליון ש"ח מתוך 119 מיליון ש"ח שהוטלו(. על פי ממצאי סקר שיתוף ציבור שערך משרד מבקר המדינה, למעל ל76%- מהציבור נגרמה עוולה צרכנית בשנים 2021–2020. בסקר שיתוף ציבור שביצע משרד מבקר המדינה רמת שביעות הרצון של הפונים למועצה הישראלית לצרכנות הייתה 2.9 מתוך 5. אומדן השווי של שוברים אשר הצרכנים החברים במועדונים אינם מממשים מדי שנה הוא כ16.6- מיליון ש"ח. כ77%- מהצרכנים אינם מודעים לתנאים שבהם מותר לעצור תשלומים שנעשו בכרטיס אשראי. כ- 20% מהתלונות הפתוחות במועצה הישראלית לצרכנות נסגרו כדי להקטין את מספר התלונות הלא מטופלות בשנים .2020–2018 ליקויים והמלצות: פעולות אכיפה של הרשות להגנת הצרכן – בשנת 2021 קיימה הרשות ביקורים ב2,664- (כ)0.5%- מכלל בתי העסק שחוק הגנת הצרכן חל עליהם 600,000() ופתחה 514 תיקי אכיפה פעילים (הפחתה בשיעור של 50% במספר התיקים בשנת .)2018 היקף העיצומים ברי הגבייה שהוטל על העסקים בשנים אלו היה 119 מיליון ש"ח (לאחר הפחתה,) ושיעור הגבייה מהם הוא 31% בלבד 37( מתוך 119 מיליון ש"ח). הרשות ממעטת להשתמש בכלי האכיפה הפליליים שבידיה. נמצא כי הרשות פתחה שלושה תיקים פליליים בלבד בשנים 2021–2020. הטיפול בתלונות ברשות להגנת הצרכן: הרשות להגנת הצרכן אינה מטפלת בתלונות פרטניות של צרכנים ואינה מבצעת פעולות להשבת כספם. על פי החוק להגנת הצרכן, במסלול האכיפה הפלילי 238 ניתן לדרוש פיצויים לצרכן. הוועדה המייעצת – לפי החוק, הוועדה המייעצת צריכה לייעץ לממונה על הגנת הצרכן בתחומים הקשורים לתוכנית העבודה של הרשות. עלה כי ב2020- התכנסה הוועדה פעמיים, ובאותה השנה פקעו תוקף המנויים של חבריה. בכך הפסיקה הוועדה המייעצת את פעילותה. היעדר אסדרה של פעילות הוועדה המייעצת וסמכויותיה פגעו בפעילותה. טיפול בתלונות במועצה הישראלית לצרכנות – זמן הטיפול בתלונה הוא כ80- ימים בממוצע. המועצה פעלה לסגור תלונות מסיבת "צמצום פערים" אף שהחלה טיפול בהן. באופן זה נסגרו כ- 5,300 תלונות בשנים 2020–2018 שהן כ20%-, מהתלונות הפתוחות. אף שהמועצה קבעה שיש להשיב על בקשה לייעוץ בתוך ארבעה ימים, הבדיקה העלתה כי בשנים 2021–2019 פחות מ1%-, מבקשות הייעוץ נענו בתוך ארבעה ימים או פחות. 46% מבקשות הייעוץ נענו בתוך 30 יום. 13% מהבקשות נענו בתוך 60 יום, 8% נענו בתוך 90 יום, והיתר )כ32%-( – בפרק זמן העולה על 90 יום. כפילויות בביקורות גופי הפיקוח בשווקים: לגבי אותם מוצרים יש כמה צוותי אכיפה, כמו מוצרי מזון בפיקוח ממשלתי. מינהל אכיפה ומדידה במשרד הכלכלה בודק שהמוצר המפוקח אינו נמכר במחיר שעולה על המחיר המפוקח, והרשות בודקת שהוקצה שטח מכירה ייעודי, הוצבה רשימת מצרכי פיקוח ומחיריהם ונכתב על גבי האריזות "מחיר בפיקוח ממשלתי." משקל המוצב בבית עסק: הרשות בודקת את עצם הצבתו ואת צורת הצבתו ובודקת אם משקל האריזה נכלל במחיר המוצר, ויחידת האכיפה של משרד הכלכלה בודקת את דיוקו. מכשירי חשמל: יחידת האכיפה של משרד האנרגיה בודקת את הימצאות תווית הדירוג האנרגטי, והרשות בודקת את הימצאותם של סימונים אחרים. יחידות האכיפה בשווקים אינן מתאמות ביניהן את תוכניות הביקורת, והדבר גורם לחוסר יעילות של הפיקוח, לבזבוז משאבי היחידות המפקחות ולנטל מיותר על העוסקים. טיפול בנק ישראל בתלונות צרכנים, בהונאות ובשימוש לרעה בכרטיסי אשראי: בנק ישראל לא טיפל בתלונות שהעבירה אליו המועצה לצרכנות, ובהן מידע על הטעיה של צרכנים באמצעות כרטיסי אשראי, לרבות בדבר הונאות קשישים. בנק ישראל לא בדק בכל הנוגע לתלונות אלו את פעולות חברות כרטיסי האשראי לעצירת סליקה של עוסקים שהטעו צרכנים או ביצעו הונאות. בנק ישראל לא קבע רשימת "דגלים אדומים" וסעיפי התנהגות מדידים המאפיינים עסקים החשודים כמבצעים הונאה, ולא קבע פעולות שעל חברות האשראי לנקוט כדי לבסס חשד סביר לגביהם, כדי שיהיה אפשר להפסיק את הסליקה במידת הצורך. מועדוני צרכנות: נמצא כי מועדוני צרכנות, למעט מועדון אחד, אינם מתריעים על אורך חיי הקופונים הקצר ואינם מפרסמים בהדגשה את מועד תוקפם. יש חשש לניגוד עניינים כאשר מתפעל חיצוני מעורב, ועלול להיות לו עניין באי-הארכת תוקף הקופונים או אי-יידוע העמיתים לגבי קופונים שלא מומשו. יש מועדונים שלא נותנים חיווי בזמן אמת על מימוש שוברים, והדבר מקשה על הצרכן לדעת את הסטטוס של השוברים. מדי שנה לא ממומשים תווי קניה וקופונים בסכום של כ16.5- מיליון ש״ח על ידי עמיתי המועדונים וההיקף הכספי שנשארו בידי מתפעלים חיצוניים מבלי שהמוצרים והשירותים סופקו בפועל נאמד בכ6.32- מיליון ש"ח. פעולות המאסדר להתמודדות עם סוגיות צרכנות – התנתקות משירות: בהתאם לסקר שיתוף הציבור שערך משרד מבקר המדינה עלה כי 48% מהצרכנים אינם מודעים לזכויותיהם בנוגע להתנתקות משירות, ובכלל זאת האפשרות לקבלת סעדים ללא הוכחת נזק שבתי משפט רשאים לפסוק לטובתם. 239 "חוק הטכנאים" )איחור במתן שירות(: בסקר שיתוף ציבור שערך משרד מבקר המדינה עלה כי 62% מהצרכנים אינם מודעים לזכויותיהם לקבלת סעדים במקרה של איחור בקבלת שירות. בסקר שיתוף ציבור שערך משרד מבקר המדינה נמצא כי 65% מהנשאלים אינם מודעים לחובה לתת מענה אנושי בטלפון בתוך שש דקות. רגולציה לגבי קריאה להחזרה )ריקול( – בישראל אין נוהל קריאה להחזרה של מוצרים, כפי שהדבר נעשה בתקן 10393 הבין-לאומי. אין רגולציה המחייבת מתן סעד בעת קריאה להחזרה. במקרה של מוצרים שתקן רשמי לא חל עליהם, אין לממונה על התקינה סמכות לחייב את הספק לבצע קריאה להחזרה, והוא לא מפרסם מוצרים אלה באתר האינטרנט של משרד הכלכלה. חובת הצגת מחיר: בשנים 2020–2018 הטילה הרשות להגנת הצרכן עיצומים על 75 עוסקים, שהם כ17%- מהעוסקים שהוגשו תלונות נגדם, בהיקף כולל של כ4.5- מיליון ש״ח, וכ33%- מסכומי העיצומים לא נגבו. סימון דיגיטלי יכול לחסוך עלויות לקמעונאים, אך מומלץ שהמתכונת שתיקבע תשרת את ציבור הצרכנים וכן לוודא שהצרכן לא ייפגע. בסקר שיתוף ציבור שערך משרד מבקר המדינה נמצא כי בשנים 2021–2020 22% מהצרכנים פנו לסיוע בקשר לעוולות צרכניות שנגרמו להם. יש אי-בהירות לגבי האחריות של כל אחד מהגופים, והצרכנים נאלצים לפנות לכמה גורמים באותו העניין. היעדר שיתוף הפעולה והתיאום בין האחראים להגנה על זכויות הצרכן גורם לכך שהכלים שבידי גופים אלה אינם נותנים מענה שלם לסוגיות צרכניות, בעיקר בקרב האוכלוסיות שונות. מומלץ כי הרשות להגנת הצרכן והמועצה לצרכנות יבחנו את היעדר התיאום ושיתוף הפעולה ביניהן וכי שר הכלכלה, האמון על יישום חוק הגנת הצרכן וחוק המועצה הישראלית לצרכנות, יוודא כי שיתוף פעולה זה מתקיים. מועדוני הצרכנות המופעלים על ידי גופים ציבורים לא נוהגים באופן זהה בכל הקשור לניהול כספי החברים ולתנאים שעל פיהם החברים בהם יכולים לקבל החזרים על קופונים שרכשו. מדי שנה לא ממומשים תווי קניה וקופונים על ידי עמיתי המועדונים. חלק מהמועדונים מתפעלים את פעילותם באמצעות מתפעלים חיצוניים, מעבירים אליהם את כספי החברים ואת כספי הסבסוד ללא שיש בידיהם מידע אם החברים עשו שימוש בקופונים אלה כמה מהם פג תוקפם והכספים שנשארו בידי מתפעלים חיצוניים מבלי שהמוצרים והשירותים סופקו בפועל. על אף ההתפתחות הטכנולוגית, בעיקר בתחום כרטיסי האשראי, כ77%- מהציבור אינו מודע לזכויותיו בתחום זה, ותלונותיו מעידות כי כרטיסי אשראי מנוצלים לביצוע הטעיה, הונאה וניצול לרעה של צרכנים. באסדרות שגיבש בנק ישראל בתחום זה אין די להבטיח כי אמצעי תשלום אלה לא ינוצלו באופן שיטתי ומתמשך לפגיעה בציבור הצרכנים. אף שסוגיית הצרכנות חשובה ביותר לכל אזרח ומשפיעה על יוקר המחיה ועל הפרמיה העודפת שכל אזרח משלם, הסוגיה נשארה מוזנחת ולא טופלה מצד הממשלה. לפי דוח מבקר המדינה, סימון המחירים הדיגיטלי עשוי לחסוך עלויות לקמעונאים, וזה מקובל במדינות שונות בעולם. עם זאת, הומלץ לוודא שהמתכונת שתיקבע תשמור על אינטרס הצרכנים, ששינוי שיטת הסימון לא יוביל למניפולציות במחירים לרעת הצרכנים וכי החיסכון בעלויות יגולגל גם לצרכנים. נוסף על כך, יש לתת את הנגישות לכלל האוכלוסייה, ובפרט לאוכלוסייה מבוגרת, אוכלוסייה שאינה דוברת עברית ולאנשים עם מוגבלות. יש לוודא ששינוי שיטת סימון המחירים עומד בחוק שוויון זכויות הפרט ובכל הנוגע לנגישות של מוגבלות. 240 סיכומי הוועדה - נציג משרד הכלכלה והתעשייה ציין כי הרשות להגנת הצרכן היא רשות עצמאית הכפופה לשר הכלכלה, והיא הגוף העיקרי המבוקר בדוח הנוכחי ויוזם מהלכים חדשים. הוא הוסיף כי יוקר המחיה הוא נושא מורכב ורחב, שיש הרבה שחקנים הקשורים אליו. - הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אמר כי הרשות אחראית לאכיפה ב650,000- בתי עסק, אך פועלת עם פחות מעשרה פקחים. לדבריו, המשמעות היא שאין הרתעה, אין נוכחות בשטח, אין הסברה ומספר הבקרות בממוצע הוא פחות מ30%- הרשות נכנסת לכ-. 700 בתי עסק בשנה, ומטילה עיצומים על כ130- בתי עסק, ויתר העסקים אינם מבוקרים. המשמעות היא חוסר יעילות משווע, כיוון שהעיצומים נעשים על ידי ארבעה אנשים ורישום הדוחות נעשה על דפים היות שאין יכולת לרכוש טאבלטים ומסכים. ברשות יש 50 תקנים + 15 תקנים של סטודנטים ואזרחים ותיקים, והם אמורים לבצע את כל תחומי האחריות. על שולחן הרשות נמצאות כמה סוגיות שיכולות לחולל שינוי דרמטי, אך לשם יישומן יש צורך במשאבים נוספים. תקציב הרשות הוא פחות מ30- מיליון ש"ח. הוא הוסיף כי פועלים ליצירת מכפילי כוח, ובהם מערך מתנדבים בשטח, שימוש בסטודנטים ליצירת ממשקים עם עולם מפר החוק, שינוי שיטת הטלת הקנסות, שיפור אתר האינטרנט והקמת אפליקציה. הגבייה מגיעה למשרד האוצר, ולא לרשות. פרק הזמן לסיום התהליכים הוא שנתיים וחצי. הרשות תומכת ביוזמת משרד הכלכלה ורשות החברות לקבל את הצעת המחליטים בדבר איחוד המועצה לצרכנות עם רשות להגנת הצרכן. נמסר כי סוכם על העברת תקציב של 600,000 ש"ח לשנת 2024 ו- 600,000 ש"ח לשנת 2025 מהמשרד לשוויון חברתי לרשות, אך הכספים טרם הועברו בפועל. לדברי הממונה, כל מפקח שמופעל מייצר הכנסה למדינה הגדולה פי עשרה מעלותו, ורוב הקנסות מוטלים על חברות בבעלות עבריינים פליליים הפועלות בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות. צוין כי גם למרכז לגביית קנסות יש משאבים מוגבלים. 60% מהסחר בשוק הוא סחר מקוון, ואין מדיניות בנושא. יש הצעה מגובשת, שדנו בה עם משרד המשפטים, בנוגע לתיקון חוק הגנת הצרכן, והיא תכלול הרחבת סמכויות לרשות. לפני כמה חודשים נכנס חוק חדש להורות על הפסקת סליקה בתנאים מסוימים. - נציג משרד האוצר ציין כי מה שישנה את המציאות הוא ניהול נכון. - נציג משרד הכלכלה אמר כי בעבר נעשו מבצעים משותפים עם הרשות להגנת הצרכן ועם כניסתו של קובי לתפקיד הממונה התהדק השת"פ. יש 20 פקחים בסך הכטל במסגרת הפיקוח האוניברסלי. - נציגת בנק ישראל ציינה כי נושא ההונאות נמצא בתיעדוף גבוה ומטופל באופן שוטף. ב- 20.5.26 פרסם הבנק תיבה ייעודית בנושא, טיפל בכ200- תלונות, והשיב לצרכנים כ3.4- מיליון ש"ח כפיצוי. הבנק מיסד ממשקים עם הרשות להגנת הצרכן ועם המועצה הישראלית לצרכנות, וביצע בדיקות בקרב חברות הסליקה לשם היערכות למניעת סליקה בבתי עסק הפועלים בהטעיה ובהונאה בכרטיסי אשראי. הבדיקה העלתה שבכל חברות כרטיסי האשראי יש מנגנון מסודר, מדיניות, תהליכים וכוח אדם שעוסק בנושא. - מנכ"ל נקודת מפנה – המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית אמר לוועדה כי אמון הציבור ברשות נפגע וכמעט לא קיים כיום. התחושה היא לר רק שהרשות אינה יכולה לטפל באופן פרטני במקרים של צרכנים, אלא גם שכאשר מוגשת תלונה, שום דבר לא קורה. הוא 241 אמר כי הוא לא מקבל את הנימוק שהרשות להגנת הצרכן אינה אחראית לגבייה, אלא המרכז לגביית קנסות. בשש השנים האחרונות יש 117 מיליון ש"ח לגבייה, ונגבו מהם רק 17 מיליון ש"ח. התוצאה היא ש100- מיליון ש"ח לא נגבו, והם יכלו לעבור לשימוש. לדבריו, רואים "גידול מבהיל" במספר תלונות הצרכנים בתחומי פעילות ספציפיים, כמו הנהלה והלבשה, כושר ושיווק מרחוק. מנתוני הרשות על ביקורים בבתי עסק ומספר תיקי אכיפה שנפתחו בשש השנים האחרונות עולה כי לא הוסמכו פקחים וחוקרים של הרשות שיכלו לבצע את העבודה. כמו כן, הם הגישו הודעות על כוונות לקבוע עיצומים בהיקף של יותר מרבע מיליארד ש"ח, אך בפועל הסכומים יותר נמוכים והשאלה היא מה קרה בדרך. ככל הנראה יש תיקים שנסגרו בצורה לא כל כך תקינה. שתי מסקנות שעולות מהדיון: לעגן תקציב אמיתי קשיח במסגרת תקציב המדינה, ואיחוד הרשות להגנת הצרכן יחד עם המועצה לצרכנות במסגרת הצעת חוק. - נציגת לובי 99 אמרה כי הם קיבלו אלפי פניות במהלך התקופה האחרונה בנוגע לאי-סימון מחירים בסופרים. לדבריה, יש עלייה של 20% במחירי המזון בשנתיים האחרונות כאשר הקשב הציבורי מופנה למקומות אחרים. במבצע האכיפה האחרון, שהתקיים בחודש מרץ על ידי הרשות להגנת הצרכן עלה כי מתוך 134 סניפים של רשתות מזון שנבדקו, ב90%- מהם נמצאו הפרות. היא הדגישה כי הקנסות שמוטלים על הרשתות נמוכים. בדוח מבקר המדינה ניתנו המלצות גם למשרד הכלכלה, ולא רק לרשות להגנת הצרכן, ולכן, לדבריה, המדינה אינה יכולה להטיל אחריות רק על הרשות להגנת הצרכן. לובי 99 הציג נייר עמדה ובו הצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן, כדי להעניק לרשות כלים אפקטיביים יותר — לא רק תוספת תקציבית, אלא גם הרחבת סמכויות האכיפה של הפקחים והממונה, ובפרט האפשרות להעלות את סכומי הקנסות בגין הפרות מתמשכות, לשם יצירת הרתעה אמיתית. נציג איגוד לשכות המסחר אמר בנוגע לסימון המחירים כי יש אכיפה של משרד הכלכלה ושל רשות הגנת הצרכן בנושא. האיגוד אינו מתנגד לאכיפה ולקנסות על הפרות, אך הדגיש כי ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה נדרש סימון מחיר ידני על כל מוצר. הוא ציין כי מדובר בסימון מדויק של עשרות מיליוני מוצרים מדי יום, וכי כל טעות או היעדר סימון גוררים קנסות. לטענתו, עלויות סימון המחירים למשק מסתכמות במיליארדי שקלים בשנה, ויש לבחון ביטול של השיטה הנוכחית. נציג האיגוד הוסיף כי ממשלות ישראל בשנים האחרונות פועלות לאימוץ הרגולציה והדירקטיבה האירופית בתחומי הייבוא, התקינה והסימון, וכי הגיעה העת לאמץ את שיטת הסימון האירופית. לדבריו, באירופה חיים כ750- מיליון תושבים שאינם מתלוננים כי אינם רואים את המחירים. הוא הדגיש כי יש לקבל החלטה משותפת על הדרך הנכונה, שלא תפגע באף צרכן ובציבור הקמעונאים, כולל צרכנים מאותגרי שפה ומאותגרים טכנולוגית. - נציג הסתדרות העובדים הכללית החדשה אמר כי בעולם לא קיים חוק בנוגע לסימון מחירים, אך בישראל הוא נחקק בגלל ההפקרות בשוק. לדבריו, ההתנהגות של חלק מהעוסקים היא לא הוגנת ותוביל לפגיעה בצרכנים. הוא התריע כי הורדת סימון המחירים תוביל לעליית מחירים נוספת בגלל השימוש בטכנולוגיה, ואמר כי הציבור רוצה ששיטת הסימון הנוכחית המיושנת תמשיך כי היא מייצרת ודאות במשק וכי אין הגנה מספקת על הצרכנים בגלל מחסור בתקציבים. 242 - הוועדה שמעה מנציגת רשות האכיפה והגבייה על כך שהרשות עושה כל שביכולתה כדי לגבות חובות. בשנת 2022 נגבו מעל 5 מיליון ש"ח, ובשנת 2024 נגבו 3 מיליון ש"ח. כדי לגבות חובות תחילה מבקשים לשלוח דרישות, ולאחר מכן מתחילים בפעולות לגבייה, כמו עיקולי חשבונות בנק והגבלות. הרשות עושה הכול כדי לגבות חובות במגבלותיה. -נציג רשות החברות הממשלתיות אמר כי חלק מהליקויים נובעים מחוסר איוש דירקטורים במועצה לצרכנות. למועצה קשה לתפקד ללא דירקטוריונים. במועצה לצרכנות חסרים שני דירקטורים שצריכים להתמנות על ידי ועדה מיוחדת, והשלושה הקיימים פנו במכתב שאם לא יימצא פתרון הם יתפטרו מתפקידם. האחריות בנושא היא על שר הכלכלה והשר לשיתוף פעולה אזורי. נוסף על כך, למועצה אין מנכ"ל מאוגוסט 2024, ולכן יש קושי להתנהל בצורה סבירה. תומכים ומקדמים את המיזוג של המועצה לצרכנות עם הרשות להגנת הצרכן, ולצורך כך יש לשנות כמה חוקים. יש נוסח להצעת מחליטים בנושא, והוא נמצא בישורת האחרונה לעריכת תיקוני חקיקה על ידי משרד הכלכלה ומשרד המשפטים. - נציגת הפורום למאבק בעוני הוסיפה כי יש מעט פקחים ומעט אכיפה, ואין תוספת תקציבים הנראית לעין. מערך ההגנה על הקשישים גם אינו מתוקצב, ונראה שיש כאן חוסר מענה לאנשים. הביטוח הלאומי ערך סקר ומצא ש30%- מהציבור בישראל אינו קונה אוכל בריא (לחם מלא, קטניות וכו') בגלל עלויות המחירים. משרד הבריאות קבע סל מוצרי מזון בריאים בסיסיים לציבור, ועל סל זה להיכנס לפיקוח. יש תחושה שאין ניסיון מצד משרד הכלכלה ומשרד האוצר למצוא פתרונות. - נציגת משרד הכלכלה והתעשייה ציינה כי ממונה על התקינה העביר את התייחסותו לדברים שעלו מדוח המבקר. תקן בין-לאומי 10393 ISO העוסק בקריאה להחזרת מוצרים אומץ כתקן ישראלי ותורגם בהתאם. הוא נועד לתת קווים מנחים לגורמים העסקיים להתנהלות של מערכות הניהול במצב של ריקול. לממונה על התקינה יש סמכות לפעול במקום שיש תקינה רשמית, כלומר לחייב את העוסק לדרוש הודעה על מסוכנות מצרך (ריקול). היא סיפרה כי משנת 2019 נעשה מהפך בתחום הריקול ואזהרות לציבור, ויש פלטפורמה שמרכזת את כל הריקולים. נוסף על כך, יש תבנית קבועה שדורשים מהעוסק: מהו גורם ומהות הסיכון, מה הליקוי ומה הפעולה הנדרשת. לממונה אין סמכות לחייב את העוסק לתת פיצוי כספי, וממליצים לו לתת אפשרות להחזיר את המוצר, לתקן אותו או לתת פיצוי. ב99%- מהמקרים לא מקבלים תשובה שלילית מהעוסק. עוסק שבוחר לא לפרסם הודעה מטעמו – הממונה על התקינה מפרסם את ההודעה. הפרסום על הריקולים נעשה בעיתונות הכתובה, באתר משרד הכלכלה וברשתות החברתיות. -נציגת המועצה הישראלית לצרכנות אמרה כי המועצה מתפקדת עם חצי מהתקציב שניתן לה לשנים 2025-2026 בשווי 5.5 מיליון ש"ח, ולכן חצי מהתקנים מאוישים. בשנת 2024 טופלו כ24,000- תלונות, אך אינה יכולה לטפל מעבר לכך. נטען כי הסימון הדיגיטלי של המחירים אינו מועיל כפי שצפוי: הרשתות הפסיקו לסמן מחירים ידנית, אך המחירים לא ירדו. החיסכון לכיס עובר לקמעונאים. עליית המחירים נועדה רק להגדיל את הרווחים. יש בעיה גדולה בתחום הפיננסי. חברת הסליקה רשאית להפסיק לתת שירות אם מתקבלות תלונות מצד הצרכנים בעת חשש להטעיה. יש 400 תלונות בנושא הזה. אם מופסקים שירותי הסליקה נפתחת חברה חדשה והתהליך מתחיל שוב. - נציגת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אמרה כי הפער בין ישראל לבין ארה"ב ואירופה היה פחות מורגש לפני כ15- שנה, אך ככל שהמכר מרחוק גדל, כך גדלים המקרים של כשל 243 תמורה, מוזר מזויף, מוצר פגום ועוד. זה מוסדר יותר בחו"ל, כל שהפער יותר בולט. חברות אשראי נמצאות במקום טוב לאתר את הבעיות הללו, ולכן יש להן יתרון יחסי מובהק. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - ממשלת ישראל, שר האוצר ושר הכלכלה כשלו כישלון חרוץ בהגנה על הצרכן. המחירים משתוללים, יש הונאות צרכנים, מחסור בפקחים ומי שנותר פצוע בשטח הם אזרחי מדינת ישראל. לאזרחים קשה לחיות במדינה שבה המחירים משותללים ושני משרדי ממשלה אינם עושים את עבודתם. יש עלייה של 20% במחירי המזון, וישראל נמצאת במקום השלישי במדינות הOECD- ביוקר המחיה. - הוועדה מבקשת מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן להעביר עותק מהצעת המחליטים בדבר איחוד המועצה לצרכנות עם הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן לחה"כ שלי טל מירון. -הוועדה תפנה לאגף תקציבים במשרד האוצר בבקשה להעביר תקציב בסך 1.2 מיליון ש"ח מהמשרד לשוויון חברתי לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. -הוועדה מבקשת ממשרד האוצר ומהרשות לסחר הוגן לקיים שולחן עגול בתוך שבועיים כדי ליישב את חילוקי הדעות, ולהזמין את חה"כ שלי טל מירון להשתתף בו. הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בעוד ארבעה חודשים. -הוועדה שמעה כי המועצה הישראלית לצרכנות פועלת ללא מנכ"ל כבר עשרה חודשים וללא שני דירקטורים. - הוועדה שמעה כי הרשות להגנת הצרכן עובדת בחוסר יעילות משווע, עם תקציב של 30 מיליון ש"ח ו18- פקחים בלבד. על פי הנתונים, הסיכוי שמישהו ייתפס או יבוקר הוא כ- .0.4% המשמעות היא שאין הרתעה ואין מספיק נוכחות של פקחים בשטח. - הוועדה תוציא מכתב לשר הכלכלה עם העתק לרוה"מ בדבר תוספת של 25 תקנים והגדלת תקציב, או לחלופין לאחד את המועצה לצרכנות עם הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. - הוועדה מבקשת מלובי 99 להעביר את נוסח ההצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן שנכתבה על ידו כדי להגיע לנוסח מוסכם עם הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. הוועדה מקווה כי הצעת המחליטים בנוגע למיזוג המועצה לצרכנות עם הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן תאושר. - הוועדה סבורה כי אפשר לשנות את שיטת סימון המחירים, ובלבד שהמהלך לא יפגע בציבור הצרכנים. 244 פיתוח ותחזוקה של שדות תעופה פנים-ארציים ומנחתים, דוח שנתי 66א הקדמה ביום י"ט בתמוז תשפ"ה, 15 ביולי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא פיתוח ותחזוקה של שדות תעופה פנים-ארציים ומנחתים, דוח שנתי 66א. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, רשות שדות התעופה, רשות התעופה האזרחית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, צה"ל, משרד הביטחון, מינהל התכנון, הוועדה לתשתיות לאומיות – ות"ל, רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, מועצה אזורית מנשה, עיריית חדרה, עיריית באקה אל-גרבייה, מועצה אזורית עמק חפר, אגודת התעופה הכללית בישראל ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הדוח פורסם לפני כעשר שנים, ובשורה התחתונה נראה כי יש היחלשות של הנושא. הנושאים העיקריים בדוח: סגירת שדה דב והחלטה על סגירת שדה התעופה בהרצליה. בשנת 2009 הוחלט כי יש למצוא שדה חלופי. ניתן היתר זמני עד שנת 2017, והוא הוארך בכמה פעימות עד שנת 2025. השיח כרגע הוא על הסכם בין רמ"י למשרד התחבורה לפינוי השדה בשנת 2027. ההמלצה היא שאין לסגור את השדה בהרצליה עד שתימצא חלופה לפעילות השדה. לאחר פרסום הדוח המשכנו לעקוב אחר הנושא, ובשנת 2022 פורסם דוח בנושא בטיחות תעופה אזרחית. רת"א מסרה כי בדקה את כל החלופות ומצאה כי הקמת שדה באזור חדרה היא החלופה המתאימה ביותר, והנושא נעצר במוסדות התכנון. סיכומי הוועדה - נציגת רשות שדות התעופה עדכנה את הוועדה כי בתחילת שנת 2015 רשות שדות התעופה התחילה לקדם שתי תוכניות במקביל: 1.תוכנית מפורטת זמנית )תמ"א 15ב( לשדה התעופה בהרצליה, באזור שלפי עמדת רמ"י עתיד לשמש למגורים. נכון להיום אושרה תוכנית אחת קטנה של 1,940 יחידות דיור בשטח המזרחי של השדה; תוכנית גדולה של 15,000 יחידות דיור, שטרם אושרה. במקביל רשות שדות .2 התעופה קידמה בוות"ל את תת"ל 74 – תוכנית לשדה תעופה קבוע לתעופה הכללית. במשך שלוש שנים נבחנו יותר מ45- חלופות בבדיקות חוזרות ונשנות על פי קריטריונים אובייקטיביים רבים שקבעה ות"ל. המסקנה הייתה שחלופת חדרה מזרח היא האלטרנטיבה הטובה ביותר, והיא אושרה במליאת הוות"ל בשנת 2018. מייד לאחר מכן רשות שדות התעופה יצאה להליך של הכנת תוכנית מפורטת. התוכנית הוכנה תוך שימת לב מיוחדת לפן הסביבתי, כדי שלא יעברו מטוסים מעל בתי מגורים. מהשלב הראשון התוכנית נתקלה בקשיים ובהתנגדויות; הוגשו עתירות לבג"ץ, והן נדחו. בעקבות העתירות ות"ל ביצעה בדיקה חוזרת של אתר חדרה מזרח, והמסקנה הייתה שלא נפלה טעות וכי אזור חדרה מזרח הוא החלופה המיטבית. התוכנית הייתה אמורה לעבור לשלב הערות והשגות במליאת הוות"ל באוקטובר 2021, אך נכון להיום התוכנית לא התקדמה לשלב זה. רשות שדות התעופה שלחה עשרות מכתבים בבקשה לקדם את התוכנית, מכיוון שאי- 245 אפשר להפסיק את פעילות שדה התעופה בהרצליה בלי לפגוע ברצף פעילות התעופה הכללית. מתגבש הסכם, שטרם נחתם, להארכה זמנית של פעילות שדה התעופה בהרצליה עד אוגוסט 2027, ואולם מועד זה לא יספיק להעתקת הפעילות לשדה חלופי. לעת עתה שדה התעופה בהרצליה יעבוד ברצף עד להקמת שדה תעופה קבוע חלופי לתעופה הכללית. - ראש המועצה האזורית מנשה אמר בדיון כי ההחלטה על סגירת שדה התעופה בהרצליה נקבעה על ידי בג"ץ בעקבות תלונות הרשויות באזור על מטרד הרעש. יש כוונה להקים שדה בשטחי המועצה האזורית מנשה וחדרה – אזור שמחירי הנדל"ן בו מאמירים לשמיים. בתהליך זה היו ימים שמחים, היות שהאזור דורג בתחתית הרשימה להקמת שדה תעופה בשטחו; בשלב מסוים ראש עיריית חדרה לשעבר נתן את הסכמתו לעניין, וכך חדרה קפצה לראש הרשימה, אף שמאז הוא חזר בו. התכנון הוא להקים שדה תעופה בעיר חדרה ועל אדמת המועצה האזורית מנשה, בשטח של עצי פרי ופרדסים וסמוך לקווי חשמל. נוסף על כך לפני כשבועיים התקיים דיון על פארק נחל יצחק, נחל עירון ונחל חדרה, והתברר שיש ציפורים באזור. הוועדה המחוזית התנגדה ברוב קולות לנושא. לטענתה, יש כאן העברה של מפגע מאזור אחד לאזור אחר. בבחינת החלופות הועלו אפשרויות אחרות שאין בהן תושבים וציפורים, ויש לחפש מקומות אחרים לצורך הקמת שדה תעופה. - נציג עיריית חדרה אמר כי האירוע התחיל בין הנגב הצפוני לגליל. התבחינים שנבנו הובילו למקום אחר, וחדרה הייתה במקום ה11- ברשימה מבחינת פגיעה סביבתית ועוצמת רעש. לאורך הדרך הופסקה ההצגה של התבחינים מכיוון שהיה רצון במיקום מרכזי. הרבה מאוד מנחתים סובלים מתת-פעילות )חיפה, מגידו ועוד(, אבל הצורך מתנגש בהגדלת העיר חדרה. הבית הכי קרוב לשדה התעופה המתוכנן הוא במרחק של 300 מטר מהמסלול. התוכנית לא אושרה, ובמליאת הוות"ל טען היו"ר שיש בעיות רבות בהקמת השדה. הצורך של הטיסה קטן ביחס להתפתחות העיר חדרה. - נציג המועצה האזורית עמק חפר אמר כי הם מצטרפים לההתנגדות להקמת השדה. הדבר נעשה תוך פגיעה בתושבים רבים, בשטחים פתוחים, בחי ובצומח. אין כאן סיפור תכנוני, יש לשנות את התהליך מהיסוד ולמצוא פתרונות במקומות שרוצים בהם שדה תעופה. - נציג עיריית באקה אל-גרבייה אמר גם הוא שהעיריה מצטרפת להתנגדות של השכנים וביקש מהוועדה למצות את התהליך. לא ייתכן ש300- אנשים יכתיבו חיים של מאות אלפי תושבים. - הוועדה שמעה מיו"ר אגודת התעופה הכללית על כך שבשדה תעופה בהרצליה לומדים 80% מתלמידי הטיס במדינה ומוציאים רישיון ראשון. תלמידי הטיס זקוקים למקום אחד במרכז הארץ, ומדובר בתשתית לאומית. האגודה תומכת בכל חלופה שתאפשר לאנשים ללמוד תעופה, כמו הבונים וחרוצים, שהיו החלופה הראשונה שנבחנה, והיא המתאימה ביותר. חדרה נמצאת במקום השלישי באיתור, וגם היא מתאימה. אין שום צורך בסגירת שדה התעופה בהרצליה, ויש למצוא חלופה טרם סגירתו. בג"ץ הורה להשאירו, ובתאריך 17 ביולי 2025 המדינה צריכה למסור את תגובתה. - נציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עדכן שהמשרד פועל ככל יכולתו לקדם את ענף התעשייה בישראל. שדה התעופה בהרצליה הוא הבסיס החשוב ביותר לתעופה כללית, וחייבים שדה זמין. הנושא נמצא בדיונים משפטיים. המשרד יקדם הקמת שדה חלופי יחד עם רשות שדה התעופה. 246 - נציג המועצה האזורית מנשה אמר בדיון כי בתהליך בחירת העיר חדרה להקמת שדה תעופה נמצאו ליקויים חמורים, למשל שבמרחק 3 ק"מ מהעיר נמצא שדה תעופה עין שמר, ומסביב יש יישובים רבים עם מאות אלפי תושבים. יש חמישה תבחינים לבחירה: תבחין עלות, יתרות הארכת מסלול, תבחין הרעש, תבחין אווירי ותבחין גמישות הרחבת אתר. היישוב חרוצים היה אלטרנטיבה, אך לא נבחר. הוא במרחק 5 ק"מ מהרצליה )מרכז הארץ(, אין שדה תעופה קרוב אליו, אין צורך בהסטת נתיבי טיס של מערכת הביטחון כפי שצפוי בחדרה, הוא מתאים למכשירים, אפס נפגעי רעש, יש אפשרות להאריך את המסלול ולהרחיב את האתר, הוא נמצא קרוב לשטחי אימונים ומשמש כיום לתעופה ספורטיבית, הקרקע היא מישורית ואין מגבלות של ציפורים שעוברות וצורך בעקירת 27,000 עצי פרדס לצורך הקמת השדה. לחלופת חדרה לא הייתה זכות קיומית מלכתחילה. - נציג חיל האוויר אמר בדיון כי לחיל מגיעות לא מעט דרישות לסנכרון הפעילות האווירית הצבאית והאזרחית, והם עובדים בשת"פ עם רשות התעופה האזרחית במשרד התחבורה. חיל האוויר תומך בפיתוח של פעילות אזרחית תחת השימור של היכולת לגמישות מבצעית ושמירה על כשירותו. בוצע תיאום ראשוני עם רשות התעופה האזרחית, ויש היתכנות לסנכרן את הפעילות האווירית בין חיל האוויר שדה עין שמר לבין חדרה. עוד נדרשת עבודה לתכנון מפורט של הנתיבים, אך הדבר אפשרי. בשנת 2021 קיימו פגישה עם רשות התעופה האזרחית בהקשרי ניתוח המרחב האווירי, והיה קונפליקט בין תחום הפיקוח של המרחב האווירי בעין שמר לבין שדה תעופה חדרה מזרח. - נציג רשות התעופה האזרחית אמר בדיון כי במהלך המלחמה הרשות אפשרה יחד עם חיל האוויר פעילות של מטוסים קלים אזרחיים בשל חשיבותם הלאומית, תוך ניתוח הסיכונים. בשנה שעברה ניתנו 300 רישיונות והגדרים בתעופה הקלה. טייסים שמתקבלים לחברות תעופה גדולות צמחו בהרצליה. יש לא מעט מגבלות בשדה התעופה בהרצליה, ורואים חשיבות רבה לרציפות. הסיבה לפינוי השדה בהרצליה היא שיש לו תוכנית מתאר ארצית. הוא יפעל ככל האפשר, ובמקביל ייבנה שדה תעופה חליפי. העתירה הסתיימה וההחלטות התקבלו. כל ההשגות וההפקדות נבדקו, ויש לדון בהן בוועדה לתשתיות לאומיות אחרי שהתוכנית תופקד. תוכנית משרד התחבורה ורשות שדות התעופה היא שיוקם שדה מחליף להרצליה, ועד אז הפעילות בהרצליה תימשך ככל האפשר. מאחר שעלול להיות פער זמנים, הפעילות תתקיים בחלקה גם בנמל התעופה בחיפה. אין שדה תעופה שאין בו בעיות ואילוצים. התוכנית שהוצגה לוות"ל 74 היא טובה על אף שיהיו בה פערים וליקויים. - נציגת הוות"ל עדכנה כי התוכנית נמצאת כבר שנים רבות על שולחן הוועדה. בשנת 2018 התקיים דיון ראשון בתוכנית, ואחריו היו דיונים נוספים. הוועדה החליטה לקדם תוכנית בחלופת חדרה מזרח. צוות התכנון של היזם קידם את התוכנית, היא נבדקה כמו שאר החלופות, והם מרגישים בשלים להעביר את התוכנית להתנגדויות. בחודש אפריל השנה התקיים דיון במטרה לבחון את האפשרות להחזיר את התוכנית לדיון בוועדה כדי לקבל החלטה. סוכם כי למרות המורכבות והקונפליקטים, הוות"ל רואה עצמה כמחויבת לקידום התשתית הלאומית, אבל כדי לוודא היתכנות וישימות של התוכנית נדרשת עמדתו התומכת של משרד התחבורה, ודבר זה טרם התקבל עד היום. 247 - נציגת רשות מקרקעי ישראל אמרה שהעניין נחלק לסוגיה עסקית ולסוגיה תכנונית. בסוגיה העסקית יש הסכם עם משרד התחבורה, משרד האוצר ורמ"י להארכת הפעילות של השדה בהרצליה עד לאוגוסט 2027 נוכח המורכבות של התעופה האזרחית, ובסוגיה התכנונית מקדמים בוועדה תוכנית למתחמים מועדפים לדיור. מדובר באחת מרצועות הבינוי האחרונות שיש להרצליה )אזור מבוקש(, והיא ממשיכה את המרקם העירוני עד כביש 531. נערכים להגשת התוכנית, שמונה כ15,000- יחידות, בשבועות הקרובים לדיון להפקדה בוותמ"ל. - נציג משרד האוצר אמר בדיון כי תחום התעופה בישראל הוא תשתית לאומית, ויש שיקולי נדל"ן כדי לספק את הביקושים לצורך ריסון מחירי הדיור. יש לקבל את ההחלטות מתוך ראייה לאומית. משרד האוצר מסכים עם פינוי שדה התעופה בהרצליה בעוד שנתיים, והחלופה היא חדרה מזרח, בהתאם להמלצות של גורמי המקצוע. - נציג המשרד להגנת הסביבה מסר לוועדה כי המשרד אינו מייעץ לוות"ל, נערכת בו עבודה מקצועית ועומדים מאחורי קבלת ההחלטות. בריאות הציבור ורווחת הציבור הם מעל הכול, ואין בסיס לסתור את החלופה. - נציגת משרד הבריאות עדכנה שהמשרד היה חלק מההליך התכנוני המקצועי והמפורט שנעשה בוות"ל, והוא ידאג לשמירה על בריאות הציבור בהיבט של רעש בחלופה שנקבעה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה אינה מתנגדת להארכת הפעילות של שדה התעופה בהרצליה. - הוועדה מגלה הבנה לגבי הצרכים של שדה תעופה אזרחי. - הוועדה תמהה מדוע להקים תשתית חדשה של שדה תעופה בזמן שכבר יש תשתיות בסיסיות. הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבדוק בדחיפות מדוע החלופות הקיימות, כמו מגידו והבונים, לא יכולות לשמש כחלופות בסיסיות ויש רצון לבנות שדה חדש. הוועדה מבקשת מהמבקר להמליץ על סדר העדיפויות ולקבוע אם ההחלטות שהתקבלו על ידי משרדי הממשלה נכונות. 248 הפיקוח של רשות שוק ההון על הגופים המוסדיים המנהלים חיסכון ארוך טווח, דוח שנתי 2024 הקדמה ביום י"א באב תשפ"ה, 5 באוגוסט 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הפיקוח של רשות שוק ההון על הגופים המוסדיים המנהלים חיסכון ארוך טווח, דוח שנתי 2024. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות ניירות ערך, רשות התחרות, משטרת ישראל, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, לשכת סוכני הביטוח, איגוד חברות הביטוח, איגוד בתי השקעות, איגוד לשכות המסחר ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מעל 2 טריליון ש"ח של הציבור נמצאים בחיסכון ארוך טווח ואמורים להבטיח את עתידו. הסכום נמצא בגידול מתמיד, וזה מדגיש את חשיבות השמירה והפיקוח על הכספים הללו. ראוי לציין את העלייה בתוחלת החיים, שבעקבותיה אנשים יזדקקו לסכומים גדולים בחיסכון לאחר גיל הפרישה. 90% מכספי הציבור נמצאים בידי שמונה גופים, וראוי לטפל בריכוזיות ולהכניס תחרות נוספת בתחום. הצבענו על כמה ליקויים בדוח: הכנתו של קודקס האסדרה נמשכת כבר 12 שנים וטרם הושלמה; ביקורות ופעולות אכיפה של רשות שוק ההון בתחום הפיקוח והטלת עיצומים כספיים; פיקוח על השקעות אלטרנטיביות; פיקוח על נושאי משרה בגופים; מניעה של אירועי הונאה ופשיעה כלפי מבוטחים. מעבר להגברת הפיקוח הנדרשת, יש צורך גם בחיזוק רשות שוק ההון מבחינת סמכויות ומשאבים בהשוואה לרגולטורים פיננסיים אחרים, והרשות נמצאת בחסר גדול. התקציב המקורי שהועמד לרשות שוק ההון בשנת 2022 נמוך ביחס למאסדרים מקבילים, וזאת אף שהיקף הנכסים המפוקחים על ידה הוא הגדול ביותר ונמצא בצמיחה מתמדת. ב2022-, ביצוע התקציב של רשות שוק ההון היה 54.75 מיליון ש"ח מתוך 142.62 מיליון ש"ח )תקציב לאחר שינויים(, כלומר נוצלו 38.39% מהתקציב לאחר שינויים. גם התקציב של המחשוב לא נוצל משמעותית, ודבר זה השפיע על המערכות, שהן מיושנות ולא מאתרות מקרים מיוחדים. פערי השכר בין רשות שוק ההון למאסדרים הפיננסיים האחרים מקשים על גיוס עובדים, ובפרט עובדים בעלי מיומנות מתאימה לרשות, מה שמקשה עליה במילוי משימותיה. בשנת 2022 שיעור האיוש של כוח האדם ברשות היה 77.3% בלבד. מומלץ כי אגף התקציבים במשרד האוצר יבחן עם הרשות מהם המשאבים הנדרשים לה לשם עמידה במשימותיה, ואם יש צורך בהתאמות – יפעל להגדלת מקורות ההכנסה שלה, לרבות אגרות, ויעמיד לה תקציבים ותקני כוח אדם מתאימים. הוועדה שהוקמה מתוקף החלטת הממשלה מאוגוסט 2021 לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי, לא השלימה את פועלה ולא הגישה את המלצותיה לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל בתוך 300 יום ממועד הקמתה. לנוכח המחלוקות בין הגורמים, שר האוצר בשיתוף נגיד בנק ישראל צריך לקדם הסכמות עם המאסדרים הפיננסיים לעניין מבנה האסדרה הפיננסית. הדבר יסייע בפתרון קשיים בתחומים כגון כפל אסדרה, ארביטרז' רגולטורי, היעדר אחידות באסדרה ועוד. 249 שוק החיסכון לטווח ארוך בישראל מאופיין בדומיננטיות גדולה: שמונה גופים מוסדיים מחזיקים בכ90%- מחסכונות הציבור, שהיקפם הכספי כ2- טריליון ש"ח. הרוב המוחלט של הבקשות להעברת כספים בין קרנות פנסיה שונות ובין קופות גמל שונות הוגשו על ידי עמיתים שצורפו עד ידי סוכנים; הסוכנים מתוגמלים על צירוף לקוחות חדשים, ומשכך אין הדבר מעיד בהכרח על קיומה של תחרותיות המיטיבה עם החוסך או המבוטח. תחרות בין שחקנים שונים במוצרי ההשקעה על הכסף הפנוי של הציבור – הטבות המס המגולמות בקופת הגמל להשקעה אומנם מעניקות לה יתרון מול פוליסת החיסכון, אך תקרת ההפקדה בה מעמידה אותה בנחיתות מול הפוליסה, בסכומים שמעבר לרובד ההשקעה הראשון. מומלץ כי משרד האוצר יקים ועדת המשך ייעודית שתבחן את היקף ההחזקות הניכר של הגופים המוסדיים בחברות במשק הישראלי ואת הזהות היחסית בתמהילי ההשקעות של הגופים, בהתאם להמלצות צוות הריכוזיות, וזאת מכיוון שמדובר בכספי החיסכון לטווח ארוך של הציבור הישראלי, המנוהלים בנאמנות על ידי הגופים המוסדיים, והיקפם הכספי ניכר וממשיך לגדול מדי שנה. במועד סיום הביקורת, כ12- שנים לאחר תחילת העבודה של רשות שוק ההון על קודקס האסדרה, נמצא שהוא לא הושלם. במשך שבע שנים 2022–2015)( הוטלו ארבעה עיצומים בלבד על חברות המנהלות את כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור בגין הפרות בתחומי פנסיה וגמל. סכום העיצומים היה 4.2 מיליון ש"ח. אין בידי רשות שוק ההון תמונת מצב עדכנית של הסיכונים הגלומים בפעילותו של כל גוף מוסדי, ואין היא נוהגת לדרוש עדכונים שוטפים על תוצרי תהליך ניהול הסיכונים, בפרט מגופים מוסדיים שאינם נמנים עם קבוצת חברות הביטוח. המערכות הקיימות לניהול ידע ארגוני ברשות אינן מעודכנות, המערכות לשירות הציבור הרחב מיושנות ודורשות עדכון, ויש חוסרים במערכות לניתוח הנתונים המתקבלים מהגופים המוסדיים. לרשות אין תמונה כוללת של ביקורות שהיא מבצעת, ואין מתודולוגיה סדורה לתיעדוף של נושאי הביקורת ושל הגופים המוסדיים שיעברו ביקורת. בנוסף לכך אין ברשות מנגנון של מעקב אחר תיקון ליקויים שעלו בביקורות שהיא ערכה; מערכות המידע אינן מקושרות זו לזו ואינן מאפשרות ליחידת המודיעין (הכוללת בפועל מנהל אחד) לאתר גורמים שונים שהיא חוקרת ולהצליב מידע מכלל המערכות. על הרשות לסיים את מלאכת קודקס האסדרה, שאותה התחילה בשנת 2012. מומלץ גם לסיים את הליך הקמת חטיבת טד"ם, כדי שזו תוכל לספק לכלל יחידות הרשות את שירותי המחשוב הנדרשים לעבודת הפיקוח על הגופים המוסדיים. עוד מומלץ שהרשות תשלים את פיתוח מערכת אג"ם (מערכת רוחבית לפיקוח על כלל הביקורות ברשות). אין ברשות שוק ההון נהלים סדורים לבחינת השקעות אלטרנטיביות, וזאת על אף ששיעורן בתיק הנכסים הוכפל בעשור האחרון. תדירות בחינת תקנות ההשקעה – רשות שוק ההון לא הגדירה את הצורך בבחינה עיתית של האסדרה הקיימת אף שהתקנות הותקנו ב2012-. למרות חשיבותו של פיקוח הדוק על התנהלות הגופים המפוקחים בתחום הממשל התאגידי, נמצא כי במקרה של חברה מסוימת הליכי הבירור והביקורת עליה לא מוצו עד תום, אף על פי שהיו בה שינויים משמעותיים במהלך אותן השנים. הליך הגשת בקשות לאישור נושאי משרה בגופים המוסדיים – למרות היקפם של הגופים המוסדיים הנתונים לפיקוח הרשות )ובכלל זה הקופות הענפיות(, תהליך זה נעשה באמצעות טפסים ידניים. עד מועד סיום הביקורת הרשות לא פרסמה ולא עדכנה קווים מנחים או מסמך מדיניות לעניין העברת שליטה בגופים מוסדיים. הדבר פגע בין היתר בשמירה על כל האינטרסים שעליהם היא מופקדת. 250 סיכומי הוועדה - נשיא לשכת סוכני הביטוח ונציגיה אמרו בדיון את כי האירוע התחיל בימי הקורונה והתעצם עם הזמן. יש לא מעט פניות מהציבור, שהגיע לשוקת שבורה. פרסומים רבים משדלים את הציבור לפדות את כספיו מקרנות הפנסיה. לאחרונה פרסם הממונה על שוק ההון ש1.65- מיליארד ש"ח טרם שויכו לחשבונות האמיתיים בקרנות הפנסיה, ומתוכם כ- 575 מיליון ש"ח לא שויכו יותר משנה ועומדים להיות מוכרזים כחוב אבוד. זה מצטרף לאירוע העוקץ של אזרחי מדינת ישראל. בתחילת השנה הלשכה השקיעה 200,000 ש"ח לצורך קמפיין הסברה לציבור הרחב. כל המידע על הפנסיה של הציבור נמצא בידי גורם אחד – מסלקה פנסיונית, וזה עלול להיות חשוף לתקיפת סייבר. - בלשכה עוסקים בתכלול הנושא של פדיון כספים ועוקץ הכספים. מדובר במכת מדינה – ללא בקרה נפתחות עשרות חברות שעוסקות בשידול פדיון כספי הפנסיה ולוקחות 20% מכספי הציבור. רשות שוק ההון מטפלת בגופים מפוקחים, ואילו החברות הללו פועלות ללא שום הסדרה ואישור. במסגרת פעילותן יש הלבנת הון ופשע מאורגן. נדרשת חקיקה אגרסיבית לעצור את פעילות החברות הללו. הוגש עיצום כספי בסך 5.5 מיליון ש"ח על חברת י.פ. פיננסים, אבל זה טיפה בים. מאז הקורונה נפתחו חברות רבות כאלה. ראוי שתצא קריאה ברורה לציבור בנוגע לחברות שמשדלות למשיכת כספי פנסיה. משיכה כזו תשאיר את המושך ללא כיסוי ביטוחי והוא יהיה לנטל על המדינה. החברות פוגעות במדינת ישראל, ויש חוק מפורש שאוסר על הפעולות הללו. רשות שוק ההון פעלה מול סוכני ביטוח והוציא הערה רגולטורית שחל איסור על סוכני ביטוח לעשות את הפעולות הללו. לכן הסיכוי שסוכן ביטוח יעשה פעולה כזו היא נמוכה עד אפסית. כמו כן, צריכה להיות קורלציה בין מהות העבירה לבין העיצום הכספי שניתן בגינה. המבנה והתקצוב של רשות שוק ההון אינם מתאימים למצב כיום. אי-אפשר לבצע את הפעילות השוטפת במקביל לבניין הכוח. למעשה אין אפשרות לבנות את הרשות מחדש, משום שמעולם היא לא נבנתה בהתאם למשימותיה. 150 עובדים אינם מספיקים, וגם המערכות המחשוביות אינן מתאימות. כשאין אכיפה אין התרעה. כאשר הרשות מצומצמת, היא אינה יכולה לעסוק בהורדת מחירים ומוצרי מדף. בעקבות פרשת סלייס, הרשות החליטה להוריד את המוצר מהמדף. הגופים אינם מורתעים והציבור מאבד את האמון שלו. - נציגי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אמרו כי הדוח מלווה את הרשות בתוכניות העבודה בשנתיים האחרונות. השנה התקציב מנוצל ב100%-, ויש פעולות שמבקשים לעשותן אך הן נמנעות עקב חסר. משרד האוצר מכיר את המצב התקציבי. ברשות יש חטיבה טכנולוגית ואיוש מלא של העובדים בתחום. תחום מערכות המידע נמצא בתהליך שדרוג, וגם בו יש חוסרים תקציביים. הם נמצאים בתהליך לאיוש כלל התקנים. הוקם אגף אסטרטגיה, ותוקם בו חטיבה לחינוך פיננסי. פותחו כמה פרקים לגבי קודקס, והתהליך לא הושלם. רוצים שיהיו נהלים לאימוץ הרגולציה בתוך הרשות. מבנה האגרות כיום אינו מספק, ויש הצעה חדשה על שולחנה של ועדת הכספים. המנהל המורשה פועל לאיתור השבת כספים באמצעות בתי משפט, והתוצאה היא ש65%- מהכספים אותרו, אך לא כולם מומשו מכל מיני סיבות. עם חלק מהגורמים נחתמו הסכמי פשרה להשבת הכספים, והם החלו לזרום. מי שלא הסכים להשיב יגיע לבית המשפט. התקיימה פעילות סמויה של הרשות בנושא. 251 ברשות לא חוקרים בנושא סוגיית סלייס במישור המינהלי, והם נמצאים בקשר רציף עם המשטרה. הרשות החלה להתעסק עם גופים שאינם בעלי רישיון והיא עוקבת אחריהם. בשנת 2025 העיצומים הכספיים נגד הגופים האלה גדלו משמעותית. החלו בפעילות משותפת יחד עם רגולטורים )הרשות להגנת הצרכן והרשות להגנת הפרטיות( במטרה למצוא גורם משותף לטיפול בתופעה. עיסוק ללא רישיון זו עבירה פלילית שמוטלת בגינה סנקציה פלילית. המשאבים אינם מספיקים, אף על פי שיחידת המודיעין שילשה את עצמה. המטרה היא להגן על הצרכנים הפיננסים בישראל. בימים אלה הרשות בוחנת סמכויות אכיפה פליליות; המסקנות יוגשו לממונה, והוא יפעל בהתאם. - נציג משטרת ישראל עדכן כי המדור הוקם לפני שלוש שנים, והוא אחראי בין היתר על הפשיעה המקוונת. במשטרה לא יכולים להתייחס לפרשיית סלייס. הממשקים עם רשות שוק ההון הם טובים, אך יש מקום לשפר את העברת המידע. - נציד רשות התחרות אמר כי השימוש במונח "דומיננטיות" הוא נדיר מאוד, הואיל והצרכן רואה בשוק שמונה חברות. אין זה אומר שאין כשלים תחרותיים שצריך לטפל בהם. הרשות סבורה כי הריכוזיות במשק של הגופים המוסדיים והיחס ביניהם בתוך המשק הם נושא מורכב, ולכן הסוגיה צריכה להיות מטופלת על ידי צוות בין-משרדי שיבדוק את ההשלכות האפשריות. - עו"ד זהר גרינברג, המייצג בפרשת סלייס, אמר בדיון כי משטרת ישראל לא קיימה שום חקירה משמעותית בנושא סלייס עד לרגע זה. רוב הכסף נעלם לארה"ב. ההליך הפלילי יכול להשפיע על עבריינים להחזיר את הכסף. הצפי הוא שבעוד שלוש שנים שוק החיסכון הפיננסי יהיה מעל 3 טריליון ש"ח, הוא גדל בכל יום ומופקר. בפרשת סלייס יש כיום 7,500 איש שאינם יודעים שכספם נעלם. 900 מיליון ש"ח הועברו מבנק פועלים, וכמה מיליוני ש"ח הוחזרו כהלוואות. בתוך התהליך הזה לא נעשתה שום פעולה מצד בנק הפועלים וברשות להלבנת הון. רשות שוק ההון לא יידעה את הנפגעים שכספם נעלם. יש בורות תהומית בחברה הישראלית בכל נושא החיסכון הפנסיוני. - נציג לובי 99 אמר בדיון כי 2.6 טריליון ש"ח כספי חסכונות הציבור נמצאו בסכנה והמדינה התנערה מהכספים הללו. האשמה מוטלת על כמה גורמים: רשות שוק ההון, אג"ת )שקיצץ בתקציב הרשות(, שר האוצר, סוכני הביטוח, שמפעילים לחץ לתיקון הליקויים, ומבקר המדינה. כל השוק מעוות. הוועדה צריכה לדרוש הקמת ועדת חקירה לבדיקת פרשת סלייס. שום דבר לא תוקן מאז פיצוץ הפרשה. - מנכ"ל סוכנות ביטוח אמר בדיון כי בשנת 2022 הוא חשף את פרשת סלייס והתריע בפני הרשויות – רשות ניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון, משטרת ישראל, הפיקוח על הבנקים ולשכת סוכני הביטוח – והן לא עשו דבר. בנק ישראל אישר הלבנת הון בסך 150 מיליון ש"ח. במהלך הקורונה אנשים מהמעמד הנמוך פדו פנסיות. בנובמבר 2021 נעצרו הפדיונות באופן חוקי. פרשת סלייס התפתחה בעקבות עצירת הפדיונות. בספטמבר 2023 הועברו כמה חשבונות בנק, ועד היום המשטרה לא פנתה לארה"ב בבקשה להעברת הכספים. כל הסוכנים לא נעצרו, ולא נפתחו להם תיקים. ארגוני הפשע חדרו לתוך שוק ההון היות שהם ראו את כמויות הכספים שאפשר להשיג. אפשר לפדות את כספי הפנסיה מוקדם יותר בניכוי 35%. - נציג לשכת סוכני הביטוח אשר מייצג נפגעים בפרשת סלייס אמר כי דוח המבקר מקיף וברור ועוסק באוריינות הפיננסית לציבור הרחב. בשנת 2004 הפנסיונרים בפשרת סלייס היו בסוף 252 שנות ה40- לחייהם, ואילו הייתה להם אוריינות פיננסית, ייתכן שהפרשה הזו לא הייתה מתרחשת. צריך לחזק את הרשות באמצעות חקיקה כדי להביא פתרון תקציבי. מוצע שהמדינה תיקח אחריות היות שמדובר במעשה הונאה כלפי גמלאים. פתרון נוסף הוא הקמת קרן ייעודית למקרי הונאה, שממנה יועברו תשלומים לאזרחים שנפגעו כדי שלא ייפלו על קופת המדינה. בפרשת סלייס יש עבירות ניירות ערך שלא נחקרו ועבירות חמורות על איסור הלבנת הון. - נציגת הסתדרות העובדים הכללית החדשה אמרה בדיון כי ראוי לבטל את המוצר קופת גמל בניהול אישי. לא צריך להיות מכשיר חיסכון פנסיוני לציבור הרחב. במצב של אוריינות פיננסית נמוכה ומחסור באכיפה, כל הסיכון נופל על כתפי החוסכים, היות שמדובר במוצר סופר-מסוכן. לחוסכים ניתנות אפשרויות רבות לחיסכון בקופות גמל רגילות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בעוד שלושה חודשים, בהשתתפות נציגי בנק ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד המשפטים ומערך הסייבר הלאומי. - הוועדה מבקשת מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לקבל דיווח בעוד חודש אם התקבל תקציב נוסף לצורך הגדלת כוח אדם טכנולוגי והקמת מדור בדומה לרשות ניירות ערך. - הוועדה תקיים ישיבה חסויה כדי לקבל מענה אם נפתחה חקירה פלילית בפרשת סלייס ומה מצבה. - הוועדה מבקשת מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פרסום אגרסיבי בכלי התקשורת לסוגיהם כדי להזהיר את הציבור מפני סוכנים שפועלים ללא רישיון. - הוועדה מבקשת מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון להגיש הצעת חוק לוועדה לצורך מתן סמכויות פליליות. -הוועדה מבקשת מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לשקול להגביל את פדיון כספי הפנסיה מגיל מסוים באמצעות חקיקה במסגרת הגנות לציבור. - יו"ר הוועדה יגיע בעוד חודש לפגישת עבודה ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון כדי לדון בנושאים שעלו בישיבה ולשמוע פתרונות. 253 היערכות המדינה לבצורת – דוח שנתי 69א ודוח שנתי 2024 הקדמה ביום י"א באב התשפ"ה, 5 באוגוסט 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא היערכות המדינה לבצורת – דוח שנתי 69א ודוח שנתי 2024. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, הרשות הממשלתית למים וביוב, משרד האנרגיה והתשתיות, משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, האגודה השיתופית מים לישראל, חברת מקורות, מתקני התפלה, התאחדות חקלאי ישראל, מרכז השלטון המקומי, תאגידי מים וביוב, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, עמותת צלול ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה השנה הוכרזה שנת בצורת. מהדוחות האחרונים שעסקו בנושא המים עלו פערים אלו: הקמת מתקני התפלה – ההקמה שהחלה מתקדמת לאט בשל בעיות תשתית של המדינה, והקמת מתקנים חדשים מתמהמהת. מתקנים קיימים להשבת מי קולחים נמצאים ברמת ספיקה גבוהה מדי, מעבר לקיבולת. חיבורם של אזורים מנותקים (רמת הגולן, העמקים המזרחיים ומעלה הכינרת) למערכת המים הארצית אינו משביעת רצון. מטרת הביקורת: לבחון את פעולות רשות המים לתכנון, פיתוח וניהול משק המים והביוב נוכח משבר במשק המים הנמשך יותר מארבעה עשורים. האתגרים של משק המים הם העלייה בתדירות וברצף של שנים שחונות, גידול בביקוש למים למגוון מטרות, איומים ביטחוניים ועוד. תקופת הביקורת: בשנים 2024–2017 פרסם מבקר המדינה חמישה דוחות רלוונטיים לנושא היערכות המדינה לבצורת. הנושאים העיקריים שנבדקו: קידום תוכניות במשק המים – ההכנה והאישור של תוכניות אב ותוכניות פיתוח למשק המים; שמירה על מקורות מים טבעיים – תפקודה של רשות המים בשמירה על מקורות המים הטבעיים נוכח משבר האקלים; תכנון ופיתוח משק ההתפלה – פעולות רשות המים לקידום הקמת מתקני התפלה בהתאם ליעדים שקבעה הממשלה; חיבור אזורים מנותקים למערכת הארצית: פעולות רשות המים לקידום חיבורם של אזורים מנותקים – רמת הגולן, מעלה הכינרת והעמקים המזרחיים – למערכת המים הארצית; פיתוח כלים להפקת מים – פעולות רשות המים לשימור כלי הפקה מקידוחים ופיתוח קידוחים חדשים; תכנון ופיתוח של משק הקולחים – בחינת התכנון ארוך הטווח של משק הקולחים, פיתוח ותחזוקה של מתקני טיפול בשפכים ואיכות הטיפול בשפכים. נתוני מפתח: בשנת 2023 סיפק משק המים הישראלי 2.4 מיליארד מ"ק מים, באיכויות שונות. 35% מהם סופקו ממקורות טבעיים, 24% היו מים מותפלים, והיתר היו מי קולחים ואחרים. הפעלת מתקן ההתפלה שורק ב' התעכבה בשנתיים. היקף ההתפלה: 200 מלמ"ק. מתקן ההתפלה בגליל המערבי, בהיקף התפלה של 100 מלמ"ק, אמור להתחיל לפעול ברבעון האחרון של 2025, אולם יש עיכוב בהקמתו. מפלס הכינרת ביולי 2025 היה -0.7 מ' ביחס לקו הירוק. נתון זה משקף כמות של 111 מלמ"ק הנדרשת כדי להגיע לקו זה. 254 כושר הייצור של מים מותפלים הקבוע בהסכמי הזיכיון של ששת מתקני ההתפלה הגדולים הוא כ- 800 מלמ"ק. יחס כמות הגשם המצטבר באזורי המילוי החוזר עד חודש ינואר 2025 הוא 47%, לעומת הממוצע, שעומד על 78%. יחס כמות הגשם באזור הכינרת היה 41%, בגליל המערבי – ,58% בחוף – 57% ובירת"ן – .55% 42% ממי הקולחים טוהרו במלטשים, והם הגיעו לספיקה מלאה )מעל 100% מיכולת הטיפול(. ליקויים והמלצות שצוינו בדוחות: אישור תוכניות אב למשק המים – על פי הנתונים מינואר 2018, שר האנרגיה ורשות המים לא קידמו תוכניות חיוניות במשק המים, לרבות תוכנית אב, תוכנית לפיתוח המערכת הארצית ותוכנית אב למשק הביוב והקולחים. על רשות המים ועל שר האנרגיה להגיש לאישור הממשלה תוכנית אב כוללת, ארוכת טווח ומעודכנת, שתתווה את המדיניות במשק המים לשנים הבאות. שמירה על מקורות המים הטבעיים – רשות המים פעלה בניגוד לצו המים ואפשרה למפלס הכינרת לרדת מתחת לקו האדום התחתון בשנים 2016 ו2017-. ביולי 2025 המפלס ירד במידה ניכרת, ונמצא מתחת לקו הירוק. כמו כן, נכון לינואר 2018 רשות המים לא קבעה קווי תפעול לכל אחד ממאגרי המים הטבעיים של מדינת ישראל, למעט הכינרת, והדבר גורם לפגיעה באקוויפרים. מומלץ שרשות המים תקבע קווי תפעול לכל אחד ממאגרי המים כדי לפעול לשיקומם, להקפיד על תפעולם בגבולות הקווים המומלצים ולמנוע את ירידת מפלסיהם מתחת לקווים האדומים. מפלס הכינרת – בשנים 2018–2016 המפלס ירד, ומשנת 2019 הייתה עלייה. המפלס כיום נמצא מעט מתחת לקו הירוק. שמירה על מקורות המים הטבעיים – רשות המים נקטה דפוס פעולה של ראייה קצרת טווח, שהתבטא בריקון מאגרי המים הטבעיים כל אימת שהתמלאו, בלי לפעול לשימור המאגרים בטווח הארוך, ולעיתים בלי לנצל את מלוא פוטנציאל ההתפלה הקיים. על רשות המים לשמר את מקורות המים הטבעיים, שהם משאבים חיוניים של המדינה, ולשם כך עליה לפעול לשיקום האקוויפרים. תכנון משק ההתפלה – ביוני 2023 רשות המים הציגה למועצת הרשות את צורכי הייצור במשק ההתפלה עד שנת 2050, אולם עד מועד סיום הביקורת בשנת 2024 לא אישרה מועצת רשות המים את התוכנית האמורה. רשות המים גם לא פיתחה בשנים 2018–2013 את מתקני ההתפלה על פי לוח הזמנים שנקבע ובהתאם לצורכי משק המים, והלכה למעשה, יעד כושר ההתפלה לשנת 2020 שקבעה הממשלה – 750 מלמ"ק – הושג רק בשנת 2025. מומלץ שהמועצה תפעל לאישור תוכנית לפיתוח משק ההתפלה לטווח ארוך, לפחות עד שנת 2050, בהתאם למדיניותה, ותשקול גיבוש החלטות גם לטווח ארוך יותר. על רשות המים להתאים את קצב הקמת מתקני ההתפלה להתפתחות החזויה בביקוש למים ולתחזית היצע המים הטבעיים, וכן להתחשב במשך הזמן הדרוש להקמת מתקן התפלה. היערכות לתום תקופת הזיכיון של מתקני התפלה – אף שמועד תום תקופת הזיכיון של מתקן ההתפלה פלמחים הוא שנת 2029, ועל אף מורכבות הנושא, עד דצמבר 2023 החשכ"ל ומינהלת ההתפלה עדיין לא נקטו הליכים משמעותיים מול בעלי הקרקע ובעלי מתקן ההתפלה לגיבוש הסכמות בנושא תום תקופת הזיכיון של מתקן זה. על אגף החשכ"ל, רשות המים ומינהלת ההתפלה להיערך כבר כעת לסוף תקופת הסכם הזיכיון ולקבל החלטות מבעוד מועד. בהיעדר פתרון לתום תקופת הזיכיון מומלץ כי בתוכנית הפיתוח של משק ההתפלה, אגף התכנון ברשות המים יביא בחשבון את האפשרות שייווצר מחסור של 90 מלמ"ק מים מותפלים המופקים במתקן בפלמחים. 255 חיבור אזורים מנותקים למערכת המים הארצית – בדצמבר 2019 אספקת המים לאזורים המנותקים מהמערכת הארצית התבססה על מקורות מים מקומיים ונתקלה בקשיים הולכים וגוברים עקב הידלדלות מקורות המים, ואי-חיבור אזורים אלה למערכת הארצית. במועד סיום הביקורת, דצמבר 2019, עוד לא גובשה ברשות המים החלטה בשאלה כיצד ליישם את החלופה לחיבור מעלה הכינרת ורמת הגולן למערכת הארצית, ולא נקבע לוח זמנים לפרויקט זה. ביולי 2025 חיבור העמקים המזרחיים טרם הסתיים, ואין מועד צפוי לסיומו. בשל הימשכות ההליכים להקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי, ונוכח ההידרדרות המואצת במצבם של מקורות המים באזורים אלה בשנים האחרונות, היה על רשות המים לפעול בנחישות רבה יותר כדי למצוא – וליישם – פתרונות חלופיים לאספקת המים לאזורים המנותקים בטווח הקצר ובטווח והארוך. פיתוח כלים להפקת מים – רשות המים השתהתה עד ינואר 2018 בביצוע קידוחים חדשים ובשיקום קידוחים ישנים לשם שימור יכולת ההפקה בהיקף הנדרש, ובשנים 2023–2018 לא חל שינוי משמעותי במספר הרישיונות שניתנו לקידוחים חדשים. כמו כן, רשות המים לא יזמה עד ינואר 2018 תוכנית כוללת לטיפול בקידוחים המזוהמים באמצעות קידוחי טיוב, והותירה את היוזמה לכך בידי המפיקים הפרטיים ותאגידי המים. הלכה למעשה, מאז שנת 2019 ועד 2022 לא גדל מספרם של מתקני הטיוב וכמות ההפקה לא גדלה. על רשות המים לבצע בהקדם קידוחים חדשים ולשקם קידוחים קיימים בהיקף הנדרש על מנת להבטיח את שימור יכולת ההפקה. כמו כן, עליה לאמץ מדיניות כוללת שתעודד ביצוע טיוב לקידוחים המזוהמים במקום שבו טיוב כזה נחוץ, ולקדם תוכנית כזאת שתתבסס על ראייה כוללת של צורכי משק המים. פיתוח משק הקולחים – בשנת 2023 כ42%- מהקולחים טוהרו ב16- מט"שים, והם מיצו בכך את יכולת הספיקה שלהם )יותר מ100%-(. על רשות המים להשלים גיבוש של תוכנית מפורטת בשיתוף גורמי התכנון רמ"י ואג"ת, אשר תכלול סדרי עדיפויות ומתווה להרחבת המט"שים במקומות הנדרשים, ולעקוב אחר יישומה. משנת 2016 יש עלייה בהיקף הקולחים והשפכים המסולקים לסביבה. בשנת 2022 סולקו 119.5 מיליון מ"ק שפכים וקולחים, כמות הגבוהה ב66%- מהכמות ב- 2016. בינואר 2018 לא פעלה רשות המים כדי למצוא פתרון חלופי מלא להזרמת הקולחים לנחלים, ובכך מנעה אספקת מים זולים לחקלאים, שיכלו לשמש חלופה למים השפירים. כמו כן, נמנעה הגדלה של היצע המים הזמינים השפירים במשק. נוכח הצפי לגידול בעודפי קולחים ובייצור שפכים, ונוכח היעדר פתרונות של שימוש במלוא כמות הקולחים, אשר עשויים להיות מסולקים לסביבה ולנחלים, מומלץ כי רשות המים והמשרד להגנת הסביבה יבחנו יחד פתרונות להרחבת השימוש במי קולחים כך שהזרמת השפכים והקולחים לנחלים ולסביבה תצומצם. סיכומי הוועדה - מנכ"ל הרשות הממשלתית למים וביוב ויו"ר המועצה הגיב לנאמר: לדבריו, רובם המכריע של הליקויים טופלו ותוקנו, אולם יש עדיין מקום להשלמות. מקורות המים הם מים שפירים, מים מליחים, מי שיטפונות, שפד"ן, מי קולחים והתפלת מי ים. משנת 1998 ואילך נעשה שימוש במים שפירים, במים מליחים ובמי שיטפונות על אף הגידול בשימוש במים. החקלאות צורכת 1.2 מיליארד קוב מים, והיא עוברת ממים שפירים טבעיים למקורות מים נחותים – מי קולחים ומים מליחים. משנת 2015 צריכת המים לנפש היא קבועה 90) קוב(. הקמפיינים סייעו להורדת צריכת המים באמצעות יצירת תרבות של מניעת בזבוז, וכן הוקמו תאגידי מים. עוד אמר מנכ"ל הרשות הממשלתית למים וביוב ויו"ר המועצה כי 256 יש צניחה דרמטית בספיקות בנחלי הצפון. החורף הנוכחי התאפיין במיעוט של משקעים ופריסה לא טובה שלהם. הבצורת חריפה, והמילוי החוזר (כמות המים הנותרים בסוף החורף) עומד השנה על 25%. המשמעות היא שמשק המים "הרוויח" רבע מהכמות בשנה ממוצעת. התחזית לטווח הארוך היא פחות משקעים, וירידת משקעים בתקופות קצרות יותר. השנים 2018–2013 היו שנות בצורת ואחריהן באו שנים גשומות. אולם בחורף האחרון הייתה ירידה בכל האקוויפרים. בכינרת ירדה חצי מכמות הגשמים השנתית הממוצעת. אם החורף הקרוב יהיה ממוצע, המפלס יעמוד על כ500- מיליון קוב מתחת למפלס הסף המומלץ. עוד סיפר כי בימים אלה מושלמת תוכנית אב למשק המים לשנת 2075, והיא עברה את הליך שיתוף הציבור. אם השר ימצא שהתוכנית ראויה, הוא יביא אותה לאישור הממשלה. בתחילת העשור הבא עתיד לקום מתקן התפלה 8. יש שלושה אזורים בארץ שמנותקים מהמערכת הארצית: רמת הגולן (שעתידה להתחבר בשנתיים הקרובות), בקעת הירדן ומעלה הכינרת. בטווח זמן בינוני כל הארץ תחובר למערכת המרכזית. גל חום קיצוני מאתגר את מערכת המים הארצית מבחינה תפעולית. בחורף הנוכחי נעשתה חלוקת מחסור בגליל העליון, ובמקביל אגודות המים מקימות מאגרים שאליהם תתנקז הזרימה בחורף, ושיוכלו לשחרר את הנחלים בקיץ. יש רצון לתת ודאות לחקלאים לקראת השנה הבאה, ולכן ככל הנראה יחל קיצוץ של אספקת המים לחקלאים בשנת 2026. הוועדה מבקשת לתמרץ את המשק הישראלי ולהגדיל את ההשקעות במי קולחים. אושרה תוכנית אב לקולחים שתביא למצב רצוי של אפס קולחים בנחל. במצב כזה ינוקו הנחלים. לצורך כך עתיד להתקבל תקציב נכבד ממשרד האוצר ומקק"ל בסך 200 מיליון ש"ח, וחלקו הראשון כבר הועבר ממשרד האוצר לרשות המים. משק המים הוא משק כספי סגור וכל העלויות הנגרמות מושתות על הציבור. משרד האוצר תמך לאורך השנים בהתפלת מי קולחים. ההסכמים עם מתקני התפלה הם ארוכי טווח, ל25- שנה, והמחירים נקבעים מראש. ניתן להתפיל עוד מים במתקני ההתפלה אולם זה יקר הרבה יותר, משום שחצי מעלות המים נובעת מהאנרגיה הנדרשת. יש כיום שישה מתקני התפלה. הקמת מתקן ההתפלה שורק 2 מתעכבת בשנתיים, וחסרים 400 מיליון קוב מים. העיכוב בהקמת המתקן נבע ממשבר הקורונה, ואחר כך – מהמלחמה. השלמת העבודות הימיות לקו הזנה שני למתקן שורק 2 צפויה בחודש אוקטובר. תקופת הזיכיון תמה בשנת 2029, וכעת מתקיים משא ומתן להרחבת הפעלת מתקני ההתפלה. יש למצוא פתרון להיתר פליטה למתקן אשדוד. ברמת ההסברה, יש להעמיק את שיתוף פעולה עם משרד החינוך במתן הדרכות לתלמידים. נושא הקידוחים מתקדם, אם כי לא במידה מספקת. יש תוכנית אב לקידוחים יחד עם חברת מקורות. - נציג הרשות הממשלתית למים וביוב הוסיף כי הרשות היא הגוף היחיד שהטמיע בתוכניותיו את סוגיית שינוי האקלים. לדבריו, אין תרחיש ייחוס שמאושר על ידי הממשלה, והטמעה זו נעשתה מתוך הבנת המציאות, ובשיתוף השירות המטאורולוגי. יש משבר מים במדינות אירופה ואיננו נמצאים במצבם )אין להם מים בברזים(. מתקני ההתפלה עבדו במיצוי של 90%, ואין אמינות של 100% בהספקת מים שפירים לחקלאים. כמה מתקני התפלה התעכבו, ואילולי היו בעיות ביצוע בשרשרת האספקה, לא הייתה לחקלאים בעיה. תוכנית אב לא בוצעה, אלא תוכנית התפלה בעלות של מיליארד ו100- אלף ש"ח עד שנת 2030 משק המים ערוך לבאות, עם תוכנית ארוכת טווח לקולחים, שפכים,. מערכת מים ארצית וקידוחים. ראוי לציין כי כל הקווים הירוקים עודכנו. 257 -נציג משרד החקלאות וביטחון המזון אמר בדיון כי החקלאים בישראל נמצאים במשבר עמוק שלא היה כמוהו מעולם: ירידה משמעותית ביבולים וייבוש עשרות אלפי דונמים. המשרד מבקש תקציבים נוספים לרשות המים לצורך תשתיות קולחים. התחזיות: ירידה של כ30%- בתוצרת החקלאית בשנת 2026, עליית מחירים גדולה עקב יבוא מוגבר שיגרום לפגיעה כלכלית, ייבוש שטחים שיוביל לנטישת חקלאים וסגירת בתי אריזה, שינוי בדינמיקת השוק עקב חוזים חדשים ארוכי טווח עם ספקים מחו"ל, אובדן תשתיות וידע שיגרום קושי רב בהנעת ענפים שננטשו. היערכות לשנים 2028–2026: הגדלת מקורות מים באמצעות הגדלת כושר השאיבה, קידוחי בצורת ורכש מרבי מהתפלה, הקצאת מים שפירים לחקלאות בהתאם לשימוש בפועל בשנת 2025, תיעדוף פרויקטים הניתנים למימוש וביצוע בטווח המיידי ובטווח הארוך, תמריצים לתיעדוף גידולים וריסון הצריכה הביתית. אין קמפיינים לחיסכון במים והנפגעים היחידים מכך הם החקלאות והסביבה. החקלאות הישראלית מבוססת על ארבעה גורמי ייצור: קרקע, כוח אדם, מחקר ופיתוח, תשתיות וטכנולוגיות ומים. מים הם גורם הייצור החשוב ביותר בחקלאות הישראלית, וחוסרים במים משפיעים באופן ישיר על הייצור המקומי. לפני כמה חודשים העביר שר החקלאות החלטת ממשלה להגדלת התוצרת הצמחית בשליש עד שנת 2035. לא ניתן להגדיל את הייצור הצמחי ללא מים. - הוועדה שמעה מיו"ר האגודה השיתופית מים לישראל את הדברים האלה: המשבר אינו במשק המים אלא בניהול משק המים. 100 מיליון קוב קולחים בשנה נשפכים לים כי אין מי שייקח אותם. תיקון 31 לחוק אינו יוזמה של רשות המים, אלא יוזמה שמגיעה מלמטה. לא נעשה דבר נוכח הביקורות של מבקר המדינה. היה ראוי להקים מועצת מים. ב100- השנה האחרונות לא היה עוד מחסור כזה, ומדובר באסון טבע. ללא מים אין קיום לחי ולצומח. ראוי שתוקם ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא המים, ועל מבקר המדינה להכין דוח מעקב כדי לבדוק אילו ליקויים תוקנו. במענק של 70% אי-אפשר לכסות את כל ההוצאות, ומי קולחים צריכים להינתן במחיר מינימלי. אין גורם ברשות המים שעוסק בחקלאות. - נציגת משרד האוצר עדכנה כי אין למשרד נגיעה לעניין תקציב מקק"ל לסוגיית הקולחים. הניא הזכירה כי משק המים הוא משק סגור. לאורך שנים רבות הומלץ על סגירת המשק ועל מבנה רשות המים הקיים. המשמעות של סגירת המשק היא שאינו מתוקצב. ההמלצות יושמו וכדי לשמור על משק מים איתן, יש לשמור על המבנה הנוכחי. נחתם הסכם בעניין היקף תקציב הקולחים והפריסה. צו הבצורת נחתם בידי שר האוצר ואינו צו חלקי. הוא מתייחס למתן פיצויים לחקלאות בר שאינה מושקית. הנושא של היקף הפגיעה בחקלאות בצפון נדון בין משרד האוצר למשרד החקלאות. התקציב אושר בממשלה בשלהי הסתיו. ככל שיידרש תקציב לטיפול בעניין, הממשלה תצטרך להצביע על מקור תקציבי. ככל שיהיה מחסור בתוצרת חקלאית, צפויה להיות עליית מחירים, ולכן הפתרון הוא הגדלת היבוא. אם רשות המים קובעת את המדיניות בעניין האספקה לחקלאות, היא צריכה לספק את דרכי ההתמודדות ואת מנגנוני הפיצוי. נחתם סיכום על סוגיית מי הקולחים. הסמכות החוקית כיום היא של רשות המים. - נציג המשרד להגנת הסביבה אמר בדיון כי רשות המים מתייחסת ברצינות הראויה לכל ההמלצות של מבקר המדינה. כדי לבצע את התוכניות נדרשים תקציבים רבים, ואם לא יינתנו – התוכניות יישארו בתוך המגירה. הטבע והסביבה הם הנפגעים המיידים ממשבר האקלים. 258 בשנים 2024–2023 זרמו כ100–90- מיליון קוב מי קולחים לנחלים. מי הקולחים אינם באיכות טובה, וחשוב להשקיע בטיהור השפכים לכדי רמה טובה יותר. -מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל ציין כי יש שני לקוחות למים: הלקוח הביתי והחקלאי. החקלאות עשתה שינוי גדול של מעבר ממים שפירים למי קולחים. בשנת 1970 החקלאות צרכה מיליארד 200 קוב מים שפירים, ואילו היום היא צורכת מיליארד 270 קוב מים. ההתאחדות יזמה את תיקון 31 לחוק המים כדי לקבל תקציב לפיתוח משק הקולחים. לדבריו, המדינה צריכה לתת את החלק התקציבי שלה ללא קשר לקק"ל. החקלאות, ובפרט החקלאות בצפון, היא הנפגעת הראשית מהבצורת, ואין מנגנון פיצוי עבור מי שנייד מים. ראוי לטפל בסוגיה כמה שיותר מהר כדי שחקלאי הצפון יוכלו להתקיים, ועל משרד האנרגיה להצטרף. צריכה להיות רשת ביטחון כאשר אין עמידות אספקה. אין סיבה שיהיה יבוא של חקלאות כי לחלק הארי במדינה יש תחליף של מי קולחים. - נציגת החברה להגנת הטבע אמרה בדיון כי מעלה הכינרת הוא אזור מנותק. בהחלטת ממשלה משנת 2018 נקבע שיש לחבר אותו למערכת המים הארצית, ועד היום הדבר לא בוצע. לטענתה, יש לקבל החלטה מייד במועצת רשות המים. הנחלים בצפון הופכים להיות מדבריים, ולכן יש לתת לנושא עדיפות ראשונה במעלה. היטלי הזרמה לנחל אינם קיימים כיום, ועד היום הנחלים הם פתרון קצה לכל התקלות. לפי חוק המים הנושא נמצא בסמכות רשות המים. - נציג משרד הבריאות אמר כי מי קולחים כרוכים בסיכונים בריאותיים, וכ50%- מהמים לחקלאות הם מי קולחים בעוד שבמדינות אחרות שיעורם 2%. הנושא הקריטי הוא האיכות, ויש לטפל בשפכים כנדרש הואיל וחלק ממי הקולחים אינם באיכות מתאימה. - מנכ"ל מתקן התפלה חדרה אמר כי הצד הנגדי של משק ההתפלה הוא משק האנרגיה. הוא הסביר כי אנו צורכים אנרגיה בכמויות גדולות, וצורכים חשמל מחברת החשמל כדי לייצר מים. יש שבעה חודשים בשנה שבהם יש מניעה להפעיל את המתקן במשך שש שעות בכל יום מסיבה של אובדן כסף. ראוי לחשוב מחוץ לקופסה כדי לשחרר מים רבים. - נציגי משרד החקלאות וביטחון המזון אמרו בדיון שהיציבות במחירים ובאספקה מתבססת על ייצור מקומי של פירות וירקות. אם יחסרו מים מפני שיזרמו לים ולנחלים ולא למערכות ההשקיה, תהיה בעיה לעמוד ביעדים של ייצור מקומי. בהרבה מקרים ייבוא אינו דרך להפחתת המחיר, משום שהיצע הפירות עלול להצטמצם ומקורות אחרים לא יהיו זמינים. השר והמשרד עושים מאמצים לבסס את הייצור המקומי כדי שהתקציבים של תוכנית האב יגיעו והיא תמומש. לדבריהם, ברור שצריך להרחיב את המאגרים, להוסיף נקודות איגום ולחבר בין המתקנים הקיימים. אנו רוצים שמי הקולחים ישמשו לייצור מזון בכמות, באיכות ובמיקום המתאימים. מדיניות המשרד היא להגדיל בשליש את היצוא המקומי בעשור הקרוב באמצעות שחרור גורמי הייצור: קרקעות, עובדים זרים ומים. בעוד שלוש שנים הנזק יהיה גדול יותר, ולכן יש לתת תקציב עבור השקעות במים. - נציג הרשות הממשלתית למים וביוב עדכן כי בחמש השנים האחרונות היינו מעל הקו הירוק בשל ניהול נכון של משק המים והמהפכה של מי הקולחים. לא מדובר בשנים ברוכות של גשמים אלא בשנים ממוצעות. לדבריו, השנה הנוכחית תשפיע גם על השנה הבאה. - נציג חברת מקורות עדכן שהחברה נמצאת בתהליך מכרזי בנוגע לחיבור רמת הגולן. התקבלה החלטה ברשות המים לחבר את בקעת הירדן למערכת הארצית. משקיעים הון בקידוחים בערבה, ובסופו של דבר שומרים על כמות המים הקיימת. ההמלצה היא לחבר את הערבה 259 למערכת הארצית, ובעתיד יהיו עודפי מים לחקלאים. מוצע לא להתעכב בחיבור מעלה הכינרת ולהעביר את הטיפול בכך לחברת מקורות. תקציבי הפיתוח של מקורות יכולים לשאת את זה, והתוספת לתעריף תהיה זניחה. רשות המים העבירה את המערכת הבין-אזורית למקורות. בכך אנו נכנסים לתהליך ארוך טווח שיעמיס פחות על החקלאים ויועיל ברמה ההוליסטית לחלוקת מי הקולחים. נושא איכות המים חשוב, ולא יהיה מנוס משדרוג מי הקולחים בהתאם לדרישת הציבור והתקנים הבין-לאומיים, והשדרוג יעלה כסף. חברות ההתפלה יכולות לעשות יותר בהיבט של החוזים והגמישות התפעולית. תקציב הפיתוח של מקורות השנה הוא 1.5 מיליארד ש"ח והוא יעלה ל1.6- מיליארד ש"ח. הנציג הציע לעלות אותו ל1.8- מיליארד ש"ח, וציין שההשפעה על התעריף היא זניחה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה -הוועדה תדון בבקשה לכתוב חוות דעת על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה בנושא קק"ל, דוחות כספיים וקרקעות המדינה. - הוועדה מבקשת מרשות המים לדווח אם הועבר התקציב מקק"ל. -הוועדה סבורה שמחסור במים לדרוזים באזור הגולן אינו בעיה חקלאית אלא בעיה מדינית. - הוועדה התרשמה שבמשך שנתיים לא היה פיתוח של מי קולחים במשק המים בישראל. המדינה ומשרד האוצר חייבים לקבל אחריות על פיתוח מי קולחים. הוועדה תשלח מכתב למנכ"לים של משרד האוצר, משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרד האנרגיה והתשתיות ותזמינם לקיים דיון משותף ולמצוא פתרון ארוך טווח בנוגע לפיתוח. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד כמה חודשים. 260 פרק רביעי: ביטחוני-מדיני ה כ נ ס ת מסקנות הוועדה לענייני ביקורת המדינה בעקבות החלטה על דיון מהיר – בנושא: מעקב בנושא הפטורים הנפשיים בצה"ל מושב שלישי הכנסת העשרים-וחמש י"ב בחשוון התשפ"ה 13 בנובמבר 2024 של חברי הכנסת משה טור פז, שרון ניר, גלעד קריב ואוהד טל יו"ר הכנסת וסגניו החליטו בישיבתם מיום כ"ו בתשרי התשפ"ה, 28 באוקטובר 2024, להעביר לדיון מהיר בוועדה לענייני ביקורת המדינה את ההצעה הנ"ל. ביום י"ב בחשוון התשפ"ה, 13 בנובמבר 2024, קיימה הוועדה בראשות יו"ר הוועדה חה"כ מיקי לוי דיון בנושא. חה"כ משה טור פז, סבר שסוגיית כוח האדם בצה"ל נוגעת לכולנו. על חיילים נוספים לשאת בנטל ובזכות של שירות ביטחון. מעיון בנתונים של דוחות עבר אפשר לראות שיעור גדול יותר של פטורים נפשיים ורפואיים בחברה החרדית לעומת חברות אחרות. הוא ביקש לדעת מה היקף התופעה בכלל האוכלוסייה ומה היקף התופעה בחברה החרדית בפרט. כמו כן, מה נעשה בצה"ל כדי להקטין את תופעת הפטורים הנפשיים? חה"כ שרון ניר טענה בוועדה שסוגיית גיוס החרדים לצה"ל היא אקוטית בשל גודל השעה. פערי כוח האדם גדלים, ויש ציפייה מהגופים המקצועיים בצבא לעבודה שקופה ואמיתית בנושא. לקות נפש היא מחלה חוצת מגזרים, אך הפערים בין הציבור החרדי לשאר המגזרים הם בלתי מוסברים. חה"כ מאיר כהן הוסיף שהצבא לא עושה מספיק כדי לגייס את החרדים. היד קלה בהשגת פטורים, ולא מובן מדוע ל15%- יש פטור נפשי. הצבא צריך להעמיד את אנשי המקצוע הטובים ביותר לטיפול בנושא. הוועדה שמעה מנציגי מבקר המדינה כי במסגרת ביקורת מעקב שנעשתה לפני כארבע שנים על מערך בריאות הנפש בצה"ל, נבדק נושא מתן פטור על רקע נפשי למלשב"ים. בביקורת נמצא שהנתונים גדלו והם חוצי מגזרים. בדוח הוצגו החלטות ועבודות מטה שצה"ל לקח על עצמו כדי להקטין את התופעה. ראש אכ"א התייחס לגידול בפטורים כאירוע חירום, ויש אתגר בעמידה ביעדי הגיוס. מבקר המדינה המליץ לצה"ל לממש את ההחלטות ועבודות המטה שהוא החל לבצע כדי לצמצם את היקף הפטורים הנפשיים. עוד המליץ המבקר שאכ"א ומחלקת בריאות הנפש יבצעו בקרה על מימוש כלל הצעדים שהוחלט לנקוט. 261 הוועדה שמעה מצה"ל על עלייה בנכונות המלש"בים לגיוס לשירות קרבי ולתפקידי פיקוד וקצונה. שיעור האי-גיוס לצה"ל בשל פטור נפשי באוכלוסייה הכללית הוא כ7%- בקרב הגברים וכ3%- בקרב הנשים בשנתון הלידה 2002. מפקדת מיטב ציינה שבצו הראשון נעשות ארבע בדיקות עיקריות לנושא כישורי הפרט: מבחני דפ"ר, ריאיון פסיכוטכני לקביעת יכולת מנטלית להצליח בשירות צבאי, נתונים אישיים וכושר גופני. הבדיקה הרפואית מקיפה ומתבססת על רקע רפואי נפשי של המלש"ב. במסגרת תוכנית "תתקדמו" מאות חיילים על הרצף האוטיסטי מתגייסים. לפני כשלוש שנים, בהמשך לדוח המבקר, התקיימה עבודת מטה גדולה – "מנעד הכשירויות" )טירונות ליאור(, שמטרתה לגייס מלש"בים שהיו פטורים מסיבות נפשיות לשירות עם תנאים מקילים. מלש"בים שקיבלו פטור מסיבה נפשית ומבקשים לחזור לצה"ל צריכים להפריך טענות קודמות שבגינן קיבלו את הפטור. שיעור החרדים שלא מתגייסים עקב קבלת פטור נפשי מצריך בדיקה יסודית, כולל מוסדות הלימוד, והנתונים יועברו לוועדה לענייני ביקורת המדינה בעוד שבועות ספורים. עוד שמעה הוועדה מצה"ל כי כל מסמך רפואי שמתקבל בצה"ל נבחן בכובד ראש על ידי גורמי בריאות הנפש. במקרים מסוימים המלש"ב מוזמן לבדיקה ומבקשים עדויות נוספות, כגון אסמכתאות על הוצאת מרשמים, חוות דעת תפקודית וסיכומים של רופא המשפחה. כל סוגי האוכלוסייה מטופלים באופן דומה. במיטב יש מדור מתנדבים ומנגנון של פסיכיאטר וקב"ן לבחינה מחודשת של הפטורים הנפשיים שניתנו. תנועת ישראל חופשית טענה בוועדה שהנתון שלפיו פי 17 יותר גברים חרדים משתחררים משירות צבאי על רקע נפשי איננו מקובל. לנשים חרדיות יש מסלול פטור קל. בין חברות שונות יש פערים שאין להם הסבר מקצועי, והנושא לא מטופל על ידי הצבא. קופת חולים מכבי דיווחה לוועדה שאין הבדל בין המחוזות בנושא העברת דיווח על מצב נפשי לצה"ל. יתר על כן, בקופה נמנעים מלתת חוות דעת נפשיות חד-פעמיות למשל"בים. המידע שמועבר לצה"ל הוא על מלש"בים שהיו במעקב פסיכיאטרי מתמשך. הוועדה שמעה מתנועת אימהות בחזית על תופעה הפוכה, של מלש"בים חרדים שקיבלו פטור נפשי מבלי שביקשו ואף ללא פגישה עם הגורמים הרפואיים שנתנו את הפטור. כאשר הם רוצים להתגייס, התהליך לביטול הפטור ארוך ומורכב. בתום הישיבה הגיעה הוועדה למסקנות אלה: הוועדה מודה לח"כים המציעים ולמשתתפים בישיבה. .1 לקראת הישיבה הבאה הוועדה תעביר למשרד הביטחון ולידי צה"ל את השאלות שחברי .3 הכנסת העלו בדיון. הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון לקבל נתונים בדבר מספר הבקשות לפטורים נפשיים .3 שמתקבלות במהלך השירות הצבאי. הוועדה תקיים ישיבת מעקב חסויה בנושא. .4 הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון לדווח לה על ביצוע המסקנות תוך שלושה חודשים. .4 המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: י"ט בחשוון התשפ"ה 20 בנובמבר 2024 262 שירות חרדים בצה"ל – דוח ביקורת שנתי 62 הקדמה ביום ז' בטבת תשפ"ה, 7 בינואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון מעקב בנושא שירות חרדים בצה"ל – דוח ביקורת שנתי 62. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, צה"ל, משרד האוצר, עמותת נצח יהודה, התנועה לאיכות השלטון בישראל, המכון למחקרי ביטחון לאומי – INSS, המרכז הרפורמי לדת ומדינה ועמותות, תנועות ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה את דברי נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת: צה"ל לא מפרסם באופן מסודר ועקבי את נתוני הגיוס בחלוקה לפי אוכלוסיות. כתוצאה מכך חסרים לא מעט נתונים. ביקשנו מהלמ"ס עיבוד נתונים מיוחד ומשוכלל שבאמצעותו אנו מציגים את גודל השנתון של בחורים חרדים. מדובר במודל חדש ומדויק יותר מתחזיות קודמות. הנתונים האחרונים שצה"ל הציג בכנסת רלוונטיים לשנת 2022, ולכן הגיל הרלוונטי להיום הוא 16. יש גידול במספר הבנים החרדים בני השש – 19,538 והנתון גדול ב58%-, מבני גיל 18 התפלגות בני ה18-. לפי קבוצות האוכלוסייה: יהודים ואחרים – 57%, חרדים – 16%, מוסלמים – 14%, מיעוטים אחרים – .13% התפלגות בני השש לפי קבוצות האוכלוסייה: יהודים ואחרים – 56%, חרדים – 21%, מוסלמים – 11%, מיעוטים אחרים – 12%. ביחס לשנת 2021 צה"ל הציג שני סוגי נתונים על חרדים. בהגדרת החוק יש רשימה סגורה של מוסדות חינוך חרדי מוכרים, והקבוצה הרלוונטית היא של תלמידים שלמדו בהן שנתיים לפחות בין הגילים 18–14 )החוק פקע(. צה"ל הציג נתון נוסף שלפיו יש בקבוצה זו חרדים נוספים מעבר להגדרה הסגורה. בשנת 2022 התגייסו 1,266 חרדים לפי הגדרת החוק, בעוד מספר הבנים החרדים בני ה18- היה באותו הזמן .12,337 חרדים מקבלים מעמד "תורתו אומנותו" עד גיל 26, וצה"ל דיווח על 63,000 כאלה. בפברואר 2024 צה"ל דיווח על 66,000 חרדים. - רח"ט תומכ"א בצה"ל הציג לוועדה את הנתונים האלה: צה"ל מודד לפי שנת גיוס ולא לפי שנה קלנדרית. נתוני שנת גיוס 2023 (שהתחילה באוגוסט 2023 והסתיימה ביולי )2024 טרם פורסמו, כך שאי-אפשר עדיין לספור את המתגייסים החרדים לפי הכללים שנקבעו בעקבות מסקנות ועדת נומה (שדייקה את שיטת הספירה). בסוף שנת הגיוס מעבירים את הנתונים למשרד החינוך ולמשרד העבודה, והם מחזירים פידבקים שלפיהם צה"ל בודק את המספרים. יש עדיין פער מול משרד החינוך, משום שהוא טרם העביר לנו את כל הנתונים הנדרשים. היעד לשנת 2024 יימדד בין יולי 2024 ליוני 2025 . הדלתא נעה בין 1,200 ל- 1,800, כיוון שבהגדרת החוק יש צו השר, והוא לא עודכן משנת 2014. עדיין נפתחים מוסדות חינוך חרדיים שצה"ל בודק אותם. לא כל המלש"בים מתגייסים בגיל 18 ולכן אי-,אפשר לעשות את החלוקה והיחס בין מספר הבנים בשנתון לבין מספר המתגייסים בשנה. בשנת הגיוס 2024 צה"ל יוכל לגייס 4,800 חיילים חרדים, אף שמספר זה אינו ממלא את כל הצרכים. מספר זה נקבע לאחר ניתוח, בהנחה שצה"ל קולט חרדים ומאפשר להם לשמור על אורחות 263 חייהם במהלך השירות הצבאי. הצורך הוגדר כבר בתחילת הדרך עם הנחתן של הצעות החוק, בהתאם לבניין כוח ובהתאם למספר הנפגעים, שעומד על 10,000 חיילים, מתוכם –6,000 7,500 לוחמים. צה"ל זקוק לחיילים מכלל הציבור. לחיילי החובה יש משמעות גדולה, גם להקלה על עומס המילואים וגם בהיבט של ההכשרה. צה"ל צריך גם את חיילי המילואים, ואנו עסוקים בהקמת גדודים באופן מיידי לצורך סד"כ מילואים. כמות הנפגעים במילואים ובשירות הסדיר היא גדולה, ולא הורגלנו אליה. על פי הצרכים אנו זקוקים לעוד –10,000 12,000 חיילי חובה, ובנוסף ביקשנו חקיקה להארכת שירות החובה. הדברים הם כלים שלובים, והכלי האפקטיבי הוא הפעלת המילואים. צה"ל יודע לעלות בשנת הגיוס 2025 בעוד 20% בכמות המתגייסים 5,700(), והחל משנת הגיוס 2026 צה"ל מסוגל לקלוט ללא מגבלה. שר הביטחון הקודם אישר להוציא 3,000 צווים ראשוניים בפעימה הראשונה, ולאחר מכן בפעימה השנייה (בשלישון השני), לאחר הערכת מצב, נוספו עוד 7,000 צווים, וזה קשור ליכולות המיידיות של צה"ל. הצווים נשלחו לפי תבחין גילאי 50%( בני 20–18). צו ראשון שהושלם גורר צו גיוס. במקביל לתהליך זה, כל מלש"ב בן 16.5 מקבל זימון רגיל ומלא לצו. הפעימה הראשונה הניבה מעט התייצבויות, אך מספרן גדל אט-אט (כיום יש 470 מתייצבים). אם ההתייצבות בשלישון הזה תהיה נמוכה, ייתכן שהמספרים יגדלו. הגיל הרלוונטי ללחימה ולשירות ביחידות קצה נע בין 18 ל20-. לגיל הגיוס יש השפעה על יכולת המיצוי. כרגע יש בחוץ 10,000 צווי זימון. ההתייצבות בלשכות הגיוס היא דינמית, ומיצוי הצו אורך זמן. התגייסו כ70- חיילים חרדים. בשלישון הראשון התגייסו על פי הספירות שלנו 916 חרדים, מתוך פעולות של רתימה. העלייה במספרים נובעת ממסלול האכיפה, שהוא זהה לכל הציבורים ומשפיע על האנשים. הסנקציות אינן חזקות מספיק, ויש להטיל סנקציות משמעותיות יותר. הסנקציה הנוכחית היא איסור יציאה לחו"ל לאחר קבלת צו 12. יש משמעות כלכלית להקמת מסגרות גדולות שמותאמות לשירות חרדי. הקמת החטיבה החרדית נעשתה מתוך משאבי צה"ל. כדי לעלות ל5,700- חיילים חרדים בשנת 2025 יש לצה"ל את התקציב הדרוש, אולם לשנת 2026 הוא זקוק לתוספת. אני סבור שראוי שהסנקציות יכללו דברים שפוגשים אדם ביום-יום, ולא רק יציאה לחו"ל או מעצר על ידי המשטרה. הסנקציות צריכות להיות כלפי כל סוגי האוכלוסיה, והאכיפה שווה לכולם. עברתי על הנתונים הנדרשים לדיון בבג"ץ. צו פוקד כללי יצא, והוא משמש גיבוי למי שטוען שלא קיבל צו. שר הביטחון הוא הפוקד, והוא מאציל את סמכויותיו. אנו רוצים להגיע למצב יציב עם הסד"כ, וזה תלוי במצב המבצעי. אנו רואים את החקיקה מתייצבת על 40 ימי מילואים בשנה. - סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר האלוף דן הראל אמר לוועדה כי המתגייסים הם בעיקר יהודים. שיעור המגזר החרדי בישראל הוא כ12%- ושיעור מחזור גיוס בני ה-, 18 כיום הוא 20% ויותר. בעוד עשר שנים הם יהיו כמעט 35% מהאוכלוסייה, ויש לכך השפעה על עצם קיומה של המדינה. מבין בוגרי החינוך הממלכתי מתגייסים 88.4%, מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי מתגייסים 85% ובאוכלוסיית הדרוזים – כ80%-, מתגייסים. אין מקור נוסף לגיוס חיילים, ובפרט לוחמים. לצה"ל חסרות שלוש אוגדות. מדינת ישראל פירקה שש אוגדות ב40- שנים האחרונות בשל מחסור במשאבים, ולכן בשלב הראשון מדובר על הקמת אוגדה סדירה. עמדת צה"ל היא שנדרשים 12,000 חיילים נוספים. בשנה וחצי הקרובות צה"ל יוכל לקלוט 10,000 חיילים, ולאחר מכן את כל המחזור החרדי. צה"ל רוצה בעיקר לוחמים בני 18, לפני שיהפכו לבעלי משפחות. יש להטיל סנקציות על פי החוק הקיים, היות שהוא לא 264 יצליח לגייס חיילים. סבור שלא נחוץ חוק מיוחד, אלא שכל מחזור יקבל צווים, והגיוס ייעשה על פי היכולת. צה"ל הציג לשר הביטחון סנקציות אישיות ולא מוסדיות. אנשים עושים מעל 300 ימי מילואים ומתמוטטים, ושיעורי ההתייצבות נמוכים מאוד. יש לגייס את עתודת כוח האדם האחרונה שנשארה – החרדים. - נציג המכון למחקרי ביטחון לאומי – INSS אמר בדיון כי יש חיילים ומועמדים לשירות ביטחון שהם רלוונטיים להיות לוחמים, ואנו זקוקים להם. אכ"א צריך לעשות את חלקו בהוצאת צווים. היה ראוי לשלוח צו ראשון לבני 19–17, ולגייס 3,000 חיילים. אם הצווים היו נשלחים לכולם, היו מגיעים יותר חיילים. מועמד לגיוס שנשלח לו צו חש שהוא חרדי סוג ב.' - יו"ר התנועה לאיכות השלטון בישראל טען בדיון כי צה"ל לא מנפק נתוני אמת בכל הקשור לגיוס בני ישיבות. ב27- השנים האחרונות מאז בג"ץ רובינשטיין התנועה הביאה לביטול חוק טל וחוק שקד ולביטול החלטת ממשלה שפטרה את בני הישיבות משירות צבאי. אנו רואים בחצי שנה האחרונה איך צה"ל גורר רגליים, ואפס לוחמים גויסו. צה"ל מהנדס את התודעה של בית המשפט העליון כדי להציג מגמות שינוי בחברה החרדית. ועדת נומה דרשה, חקרה והבינה כי צה"ל לא הציג נתוני אמת. ב30- השנים האחרונות, יותר מ- 300,000 בני ישיבות היו יכולים להתגייס אך נמצאו פטורים מגיוס. בגלל לחצים פוליטיים, צה"ל נמנע מלומר מה מספרם האמיתי של הלוחמים שהוא זקוק להם. נכון לאתמול, צה"ל איבד 827 לוחמים וכ- 13,000 פצועים, והוא זקוק לגיוס אוגדה שלמה כדי לחזור למספרים שהיו טרם המלחמה. צה"ל מסר שיכולת הקליטה שלו היא 4,800 חיילים חרדים, אך זהו שקר. בנוסף לכך, 916 חיילים אינם בני ישיבות. בית המשפט העליון קבע שחוק שירות ביטחון חל על כולם, ויש צורך להוציא 80,000 צווים, ולא 3,000 צווים כפי שהוצאו. אם לא מוציאים צווים, אי- אפשר להטיל סנקציות כלכליות. - נציגת משרד האוצר אמרה כי לא נעשתה פנייה ספציפית בנושא, והיא לא מכירה חסמים שקיימים. - חכ"ל אייל בן ראובן אמר כי הדיון הוא על היכולת של מדינת ישראל לממש חוק שקיים ולגייס מגזר שלם, שכיום הוא הכרח מבצעי. הדיון הוא כלפי הממשלה, שהולכת לייצר חוק השתמטות שמשמעותו שבירת ערכים במדינת ישראל. אם המדינה לא תיתן לצבא את הכלים לגייס את כולם ולא יוטלו סנקציות משמעותיות – לא יגיעו חיילים לצה"ל. - מנכ"ל עמותת נצח יהודה אמר לוועדה שאם היה קיים גדוד חרדי אחד הוא היה מייתר שירות של 12 גדודים. דוח נומה קבע שהבעיה איננה צה"ל, אלא ממשלת ישראל שלא פיתחה מעולם תוכנית לגיוס חרדים לצה"ל. כדי לגייס חרדים צריך להביא אותם יד ביד למכינה קדם-צבאית חרדית או לשערי הבקו"ם, משום שזה לא יקרה לבד. העמותה היא גוף אזרחי, שמתוקצב על ידי משרד הביטחון בסך מיליון ש"ח. אין תקציב לגיוס חרדים לצה"ל. החטיבה מוכנה, אך התגייסו רק 54 חיילים חרדים – כלומר הצווים לא הועילו. אין שום סיבה בעולם שחרדי יעבוד ולא ישרת בצה"ל. - מנכ"ל עמותת הלל ליוצאים בשאלה, המלווה את יוצאי החברה החרדית, אמר בדיון כי מאז פרוץ המלחמה 350 אנשים שירתו יותר מ50- ימי מילואים. בעמותה מצדיעים ליוצאי החברה החרדית שמשרתים בסדיר ובמילואים, והגיע הזמן שחבריהם יצטרפו אליהם. 265 - נציגת תנועת אחים ואחיות לנשק ציינה בדיון כי לפני יותר מחצי שנה הוגש בג"ץ, ודבר לא התקדם. בשנת 2013 צה"ל הצהיר שהוא בונה תשתיות ומתקנים, אך לא ברור היכן הם היום. התנועה מבקשת מהוועדה לעקוב אחר ההתחייבויות של צה"ל בהיבטים של לוחות זמנים ותוכניות עבודה. - נציגת ארגון שותפות לשירות דיברה על כך שהמדינה קוראת בכל פעם לאותם אנשים לשירות מילואים ממושך, ובינתיים יש אנשים שאינם מתגייסים. יש לשלול מחרדים שאינם מתגייסים הטבות כמו סבסוד מעונות יום, מחיר למשתכן ועוד. ההונאה הראשונה בדיון היא השימוש בביטוי "תורתו אומנתו"; ההונאה השניה היא השיח על 50% מהמחזור השנתי שיילקחו משמונה מחזורי גיוס במקום 100%. קיבלנו 875 מתגייסים, וזה המצב כיום. גיל 26 לפטור אינו רלוונטי. איך ההסדר יכול לכלול סנקציות אישיות אם מדברים על כמות? רק סנקציות אישיות יעבדו. - נציג תנועת המילואימניקים אמר כי אם החרדים לא התגייסו ב8- באוקטובר זה גם לא יקרה עכשיו, ולכן יש לנקוט סנקציות אישיות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה שמעה כי דרישת הרמטכ"ל היא לגייס 12,000 לוחמים, ובשנת 2026 צה"ל יהיה ערוך לקלוט לגייס את כל המועמדים ללא הגבלה. - הוועדה מבינה כי גיוס האוכלוסייה החרדית לצה"ל יחסוך 30 מיליארד ש"ח לקופת המדינה. - הוועדה סבורה כי הפוקד חייב על פי חוק להוציא צווים לכלל אוכלוסיית המלש"בים. ללא סנקציות אישיות, התהליך לא יתקדם. - הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא. 266 בניין הכוח של משטרת ישראל, דוח שנתי 32 הקדמה ביום ד' באדר תשפ"ה, 4 במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא בניין הכוח של משטרת ישראל, דוח שנתי 32. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי, משרד האוצר וצה"ל. סיכומי הוועדה -נציגי מרכז המחקר והמידע של הכנסת אמרו בדיון כי רוב הנתונים נאספו ממידע שהמשטרה מפרסמת באופן פומבי, אף על פי שבקשת מידע נשלחה למשרד לביטחון לאומי כדי שיעבירה למשטרת ישראל. להלן הנתונים שהוצגו: מצבת כוח האדם במשטרה (כולל מג"ב): בשנים 2023–2010 חלה עלייה של כ28%-, שיעור דומה לשיעור הגידול האוכלוסיה 29%(). מצבת שוטרי הקבע והחובה לפי מחוזות: שוטרי הקבע הם כוח אדם קבוע, יציב ומקצועי, ואילו שוטרי החובה הם כוח אדם זמני ופחות מקצועי. בשנים 2023–2016 מספר שוטרי החובה גדל בכ29%- ואילו מספר שוטרי הקבע גדל ב11%-. שיעור משרתי הקבע מכלל המשרתים עד שנת 2020 היה 15%–14%, ולאחר מכן הייתה עלייה. בשנים 2023–2013 חל גידול של 23% בשוטרי המשטרה ה"כחולה" ושל 15% בשוטרי במג"ב. במשטרה ה"כחולה" הייתה עלייה של 26% עד שנת 2020 ולאחר מכן חלה ירידה, ובשנת 2024 הייתה עלייה של 4% במצבת; במג"ב לא חל שינוי עד שנת 2020, ומשנת 2021 עד שנת 2023 יש עליי ה גדולה, בשיעור של 16.5% )תוספת של 600 שוטרי קבע מג"ב(. בשוטרי הקבע במחוזות המשטרה ה"כחולה" חל בשנים 2023–2013 גידול של 23%, כשיעור הגידול הכללי במשטרה ה"כחולה". במחוז חוף ובמחוז צפון שיעור הגידול היה 35%–34%, ואילו במחוז תל אביב שיעור הגידול היה רק 5%. בדצמבר 2024 הגידול בשיעור הגבוה ביותר היה במחוז דרום, והוא עמד על 9%. משנת 2012 עד שנת 2023 יש שנתיים שבולטות בגידול חיובי בתוספת כוח אדם נטו – 2012 ו2017- בשנים אלו הצטרפו כ1,400-; שוטרי קבע. לעומת זאת, בשנים 2019 ו2021- תוספת הנטו הייתה הנמוכה ביותר. שיעור המתפטרים מתוך מסיימי השירות היה 57%–39% בשנים האחרונות. השאלה היא אילו פעולות המשטרה נוקטת כדי לשמר את כוח האדם הקיים. בשנתיים האחרונות יש תחלופה, ונכנס כוח אדם צעיר למשטרה. בשנים 2020–2010 הייתה עלייה מתמדת בתקני הסיירים; בשנת 2020 היא נעצרה, ומאז ועד שנת 2024 תקן הסיירים ירד מעט, אף שבשנים אלו רשויות הצטרפו לתוכנית של שיטור עירוני והתקן היה אמור לגדול. בשנים 2024–2020 הייתה ירידה של 669 סיירים במצבה של השיטור העירוני ובתחנות 84%) איוש.( התחושה שנוצרה בשנים האחרונות היא שהמשטרה משתמשת ב"פלסטרים" כדי לתת מענה על המחסור בכוח אדם, למשל הפעלת שח"מ, שוטר נוסף זמני, משמר לאומי וכו', ויש התבססות על מפקחים מסייעים ברשויות המקומיות. לא נמצאה תוכנית נוספת לטווח ארוך מעבר לתוכנית תירוש, שנכתבה בשנות השמונים. לנוכח הקושי על להתבסס כוח אדם שמגיע משירות חובה, ניתן לגייס מאגר זה לשירות קבע. 267 -נציגי משטרת ישראל אמרו בדיון כי יש שתי חטיבות העוסקות בנושא: הראשונה עוסקת בגיוס שוטרים והשנייה עוסקת בשימור השוטרים המכהנים. במסגרת המלחמה נפלו 69 שוטרים שהגנו על המדינה ונפצעו כ1,400- שוטרים. המשטרה מתמקדת בגיוס שוטרים, ובשנת 2024 גויסו כ3,480- שוטרים כולל מג"ב, ומתוכם 1,200 שוטרים לתחנות. יש להעלות את שכר השוטר, והמשטרה מקיימת משא ומתן בנושא זה. בקליטת שוטרי חובה ניתן תיעדוף לתחנות. שוטרי החובה הם פוטנציאל לגיוס, ועדיין אין הרבה שמתגייסים – התקינה היא של 1,400 שוטרי חובה, ובפועל יש 1,200 שוטרים. חוויית השירות של השוטר בארגון חשובה למפקדים ולאגף משאבי אנוש. בעבר ההכשרה ארכה 27 שבועות והתקיימה בתנאי פנימייה. חל שינוי ניכר בהיבט של החניכה בשטח. בעבר ההתמקדות הייתה בפיתוח מקצועי וכעת עוסקים גם בפיתוח אישי כדי להעצים את התפקיד. תהליך נוסף הוא השמתם של הפצועים בתפקידים שונים בארגון. בחצי שנה האחרונה התחנה היא במוקד העשייה של המפכ"ל. יש ירידה ניכרת בזמן התגובה של המשטרה לאירועים, ויש גם דגש על גיוס סיירים כדי לשפר את השירות לאזרחים, אולם יש קושי בכך, נוכח השכר. משטרת ישראל היא אחד הגופים שנתונים לאתגרים גדולים בהיבטים שונים: פשיעה, פעילות חבלנית ועוד. בחודש דצמבר הסתיים תהליך ארוך, ובסיכומו גובש מצפן לשנים הקרובות שעיקרו חיזוק התחנות. התחנות אינן נמצאות במצב טוב בהיבט של כוח אדם. אסור שלתחנה תהיה ניידת אחת שמסתובבת בשטח. לכן המפכ"ל מיקד את הקשב בחיזוק ומילוי השורות. גם מג"ב יירתם לעבודה והוא יימדד בפעולות שהוא עושה למען חיזוק תחנות המשטרה. החל תהליך של התייעלות בטווח המיידי, והוסטו 240 תקנים לתחנות. התהליך ארוך ומאתגר אך המשטרה מתמקדת בו כדי להעצים את הפעילות מול האתגרים. יש שיתופי פעולה עם גופים רבים ורשויות מקומיות. בנוסף יש דגש על מיגור הפשיעה בחברה הערבית. בניין כוח הוא תהליך מורכב. המשמר הלאומי מונה 900 שוטרים ונועד לתת מענה שוטף כתגבור. מחוז ירושלים נמצא בתת-איוש של מאות תקנים, ולכן ניתנת העדפה לאיוש במחוז זה. - הוועדה שמעה מהמשרד לביטחון לאומי כי בכהונת השר הקודם הועברו נתונים על קליטת שוטרים ועזיבתם. המבנה של אמ"ש שונה ומתמקד בשני נושאים: גיוס ושימור. השנה ניתנו מענקי גיוס ייחודיים לשוטרים. יש אוכלוסיות מסוימות, כמו אופנוענים, שיש קושי לגייס אותן. מנסים לקדם תגמול, ומוקצה תקציב לאיוש התחנות ומילוי השורות. ההתעצמות של משטרת ישראל היא בסכום של 830 מיליון ש"ח, שמתוכו 600 מיליון ש"ח הם לתוספות צה"ל. המשרד מעוניין בחוזים אישים, והמחלוקת היא סביב היעדים. - נציג משרד האוצר אמר כי תואמה פגישה עם המשרד לביטחון לאומי, המשטרה ושב"ס כדי לקדם את תוספות השכר. נתוני האיוש והגיוס מוכרים ולא כולם קשורים לעולמות השכר. ניתנו תוספות שכר משמעותיות לשוטרים מתחילים לשנים 2025–2024 )בשונה מהסקטור הציבורי( מעבר להסכם המסגרת, ותוקצבו מענקי גיוס ושימור. השכר הממוצע במשטרה בשנת 2022 היה כ20,000- ש"ח. מנגנון התגמול שניתן היום מתאים לדברים רבים אך לא לכל תפקיד. כל גופי הבט"פ קיבלו תוספת של 1.8 מיליארד ש"ח, והחלוקה טרם בוצעה. 268 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה התרשמה שאין תוכנית התעצמות של בניין הכוח במשטרת ישראל. - הוועדה תוציא מכתב למבקר המדינה בבקשה לבצע בדיקה של בניין הכוח של משטרת ישראל, שתכלול בדיקת תקנים, גודלה של חטיבת הדוברות, מחסור בכוח אדם בתחנות, במפקדות וכיו"ב. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לקבל דיווח בתוך יומיים בנוגע לחלוקה של תוספת התקציב של משטרת ישראל. - הוועדה סבורה שהמשטרה לא תתעצם אם תמתין לתוספת תקנים. ההתעצמות צריכה להיות מתוכה. 269 הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל הקדמה ביום י"ב באדר התשפ"ה, 12 במרץ 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל – דוח שנתי 68ג. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משרד המשפטים, מכון זולת, פורום ארלוזורוב, המכון הישראלי לדמוקרטיה, פורום ההייטק למען ישראל ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה דוח הביקורת משנת 2017 עסק בהליכי המינוי של קצינים בדרגות רפ"ק עד ניצב. הביקורת במשטרת ישראל נערכה באגף משאבי אנוש ובלשכת המפכ"ל. ביקורת משלימה נערכה במשרד לביטחון הפנים. המשרד עסק בסמכות למינוי קצינים בכירים, יש 800 קצינים מדרגת סגן ניצב עד ניצב. על פי פקודת המשטרה סמכות המינוי נתונה לשר לביטחון הפנים על פי הסדר שקיים במשך 50 שנה, ואנו סבורים שיש צורך בבדיקת ההסדר ושינויו. התפיסה הבסיסית של המינהל הציבורי בישראל היא שירות א- פוליטי, ממלכתי ומקצועי. עמדת ועדת צדוק משנת 1996 הייתה להפקיד את המינוי בדרגות אלו אצל המפכ"ל. הנקודות העיקריות בדוח: - חלק ניכר מהקצינים הם הליב"ה של הדרג המקצועי עד לדרג ביניים. - אופיים של התפקידים – בין התפקידים מצויים תפקידי חקירה רגישים, ועל כן מעורבות השר בנושא ראויה לבחינה נוספת. - שינוי ארגוני שחל במשטרה במשך 50 שנה מאז ההסדר המקורי. - חשיבות אמון הציבור במשטרה בגלל תפקידה המיוחד בחברה הישראלית. בתהליך התגלו שני קשיים: היעדר אמות מידה לדירוג המפקדים והיעדר הנמקות להחלטות ותיעודן. המפקדים מדרגים את המועמדים שלהם, ובשלב זה אין אמות מידה ברורות. בהמשך התהליך המינוי מגיע לוועדת דירוג גם שם חסרים שני המרכיבים הנ"ל. בשלב הבא נבנה לוח השיבוצים באגף משאבי אנוש וגם הוא צריך להיות מלווה בהנמקות ובאמות מידה להבניית שיקול הדעת. החלטות המפכ"ל מתקבלות לאחר קיום פורום באשר למינויים. גם בפורום זה נמצאו שני הקשיים הנזכרים לעיל. דוח מבקר המדינה עבר על כל התהליך וניתח אותו ברמה העקרונית תוך מתן המלצות. המלצתנו העיקרית היא בחינת ההסדר, היות שמדובר בנורמה חוקית. עמדת הוועדה היא כי יש לתקן את שתי הבעיות שהוצגו. גם אחרי ועדת צדוק ודוח מבקר המדינה לא התחולל שינוי בהסדר. לקראת הדיון ביקשנו מהמשטרה לעדכן את הוועדה היכן עומדים הדברים. יש סוגיה עקרונית שההתנהלות בה נטועה בפקודת המשטרה ואנו מבינים שאין שינוי מבחינת הטיפול בה. הליך מינוי קצינים בכירים במשטרה ימשיך להיעשות על ידי השר − כפי שמתחייב מלשון הפקודה − ובמידת הצורך ינוהל הליך מקצועי ומשותף למשטרת ישראל ולמשרד לביטחון לאומי לשם גיבוש עמדה עדכנית. 270 אף על פי כן, הוועדה מבינה שהמינויים ממשיכים להיעשות על פי עמדת השר בלבד, ונראה אפוא כי המשטרה שינתה את התנהלותה מהתהליך שהכרנו לפני שנים מספר. סוגיה זו היא מעבר לתחומי עיסוקה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. נוסף על כך, בשנים האחרונות לא עסקנו בתחום משאבי אנוש במשטרה. הוועדה תפנה למבקר המדינה ותבקש ממנו לערוך ביקורת מעקב בנושא מינוי קצינים במשטרת ישראל. סיכומי הוועדה -מנכ"לית מכון זולת אמרה בדיון כי יש צורך בבדיקה מעמיקה של מינוי קצינים מכיוון שהשר בן גביר נתן הנחיות ישירות למפקדים ועקף את המפכ"ל. 137 קצינים בדרגות ביניים רואיינו ומונו ישירות על ידי השר לשעבר בן גביר. לדבריה יש לבדוק את האופן שבו מונו קצינים בעבר וליצור מנגנון למינוי קצינים חדשים. -יועץ השר לביטחון לאומי אמר בדיון כי ב23- בינואר 2025, עם כניסתו של השר חיים כץ לתפקיד השר לביטחון לאומי, נערכו מינויים של כמה עשרות קצינים. בעת המינויים נשאלו שאלות מקצועיות, אבל לא התקיימו ראיונות והשר לא פגש את הקצינים. מינויו של השר כץ הוגבל לשלושה חודשים, ואם הממשלה תחליט להאריך את מינויו הוא יפעל פעולות נוספות. השר התגייס לעניין הסכם השכר של השוטרים ולעניין התקציב השנתי של המשטרה. בלשכת השר לא פוטר אף עובד ולא נעשו שינויים בכוח אדם, ובכלל זה גם המזכיר הביטחוני. כל שיטת המינויים נעשית על פי חוות דעת שהתקבלה לפני כעשר שנים. המסמך של מכון זולת הוא תמרור ברור, והסוגיה תוכנס לסדרי העדיפויות של השר עד סוף כהונתו הזמנית. -נציגי משרד המשפטים אמרו בדיון כי נושא מילוי מקום מושתת על עקרונות של סבירות, וכי לשר יש סמכות למנות. שר שהוא ממלא מקום אינו יכול לעסוק ברפורמות ארוכות טווח, אולם יש מקרים דחופים שבהם יש לטפל. פיקוח על מינוי קצינים מלווה על ידי הייעוץ המשפטי של המשטרה ושל המשרד לביטחון לאומי. בסבב המינויים האחרון לא נעשו פניות קונקרטיות למשרד המשפטים. - מהמכון הישראלי לדמוקרטיה נמסר לוועדה כי התערבות פסולה של השר לביטחון לאומי בפעילות המשטרה עלולה להיות לא רק בדרך של מתן הנחיות אופרטיביות פרטניות – למשטרה או לממלאי תפקידים במסווה של מדיניות – אלא גם בדרך עקיפה, למשל באמצעות שימוש לרעה בסמכותו הרחבה של השר בתחום המינויים במשטרה. במשך השנים שורה של ועדות ציבוריות, המליצו לשנות את נקודת האיזון שבין השר למשטרה בכל הקשור למינויים. זוהי גם גישתו של מבקר המדינה ואף ועדת צדוק הביעה עמדה דומה. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה יש מקום לקדם בהקדם בחקיקה הסדר שיצמצם את הסיכונים להשפעה פוליטית פסולה במינוי קציני המשטרה, ויקדם מינויים על בסיס מקצועי בלבד וללא שיקולים פוליטיים זרים. הסדר חקיקתי כזה יכול לאפשר לשר מעורבות במינויים בדרגות קצונה בכירות, במסגרת דיון מובנה ומתועד בין השר והמפכ"ל, תוך הצבת אמות מידה אשר באמצעותן אפשר להנחות את השר ולגדר את מעורבותו (למשל יכולת להתערב במקרים הקשורים לטענות סביב טוהר המידות או בקשה להתחשבות ברקע המשמעתי.) 271 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה סבורה שנציגי משטרת ישראל היו צריכים להגיע לישיבת הוועדה, אי-הגעתם היא בגדר ביזוי הוועדה. הוועדה תפנה במכתב למפכ"ל המשטרה באשר להיעדרות הקצינים. - הוועדה תשלח מכתב למבקר המדינה בבקשה לפתוח בביקורת מעקב על מינוי קצינים במשטרת ישראל. - הוועדה סבורה כי מינוי מפקד תחנה בעיר הוא תפקיד חשוב וראוי לא פחות ממפקד מחוז, וכי המינויים הללו הם מינויים דרמטיים למען ביטחון התושבים. 272 הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, דוח שנתי 68ג הקדמה ביום א' בסיוון תשפ"ה, 28 במאי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, דוח שנתי 68ג – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד המשפטים, מכון "זולת", משרד ראש הממשלה – אגף הפיקוח הכללי ומשרד ראש הממשלה. סיכומי הוועדה - חה"כ מירב בן ארי, ממלאת מקום יו"ר הוועדה, פתחה וציינה שנציגי המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל שוב אינם מכבדים את הכנסת ולא הגיעו לדיון בוועדה. אי-אפשר לקיים דיון על המשרד לביטחון לאומי ללא נציגי המשרד לביטחון לאומי וללא נציגי משטרת ישראל. הכנסת תפקידה לפקח ולבקר את עבודת הממשלה. חה"כ בן ארי הודיעה שאין בכוונתה לנהל דיון בלי נציגי המשרד והמשטרה. - מנכ"לית מכון "זולת" אמרה כי ביזוי הוועדה הוא בלתי נתפס. המכון חשף היום כי השר בן גביר היה מעורב אישית בהליכי מינוי של קצינים. פורסם כי מעבר לזיהום תהליכי הבחירה של מינוי קצינים במשטרת ישראל, רואים ירידה מסיבית של ציוני השוטרים המגויסים החדשים. יש ירידה דרסטית באיכות כוח האדם במשטרה, שנובעת מהצורך הדחוף למלא את השורות. מבקר המדינה צריך להרחיב את הבדיקה שלו מעבר לזיהום התהליכים גם לסוגיית כל תהליכי המינוי וההכשרה של השוטרים החדשים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - לנוכח הביזוי והזילזול של המשרד לביטחון לאומי, הדיון נסגר. - המשטרה אמורה להיות גוף עצמאי, וחובתה להתייצב לדיונים בכנסת. - בשל ההתנהלות המבישה, תפנה הוועדה ליו"ר הכנסת, ואם הוא אינו מעוניין לפקח על עבודת הממשלה, ראוי שיסגור את הכנסת. - הוועדה תקיים דיון נוסף בשבוע הבא ותדרוש התייצבות של מפכ"ל המשטרה וראש אגף משאבי אנוש במשטרה לפני הוועדה לפי סעיף 18א)ב( לחוק מבקר המדינה. 273 כוננות חירום ברשות הארצית לכבאות והצלה לתרחישי ייחוס ותרחישי קיצון )דוח שנתי 71ג 2021, דוח מיוחד 2018( – ישיבת מעקב הקדמה ביום כ"ב באייר תשפ"ה, 20 במאי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא סקירה ועדכון מבקר המדינה בנושא: דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל – המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המשרד לביטחון לאומי, הרשות הארצית לכבאות והצלה, משטרת ישראל, רשות החירום הלאומית (רח"ל), צה"ל, המטה לביטחון לאומי (מל"ל), משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות הטבע והגנים, משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי, עיריית חיפה, המועצה האזורית מטה יהודה, מרכז השלטון האזורי, ארגון "אזרחים למען אוויר נקי", התאחדות קבלני מערכות כיבוי אש ואינסטלציה, הפורום להתחדשות עירונית, משרד ראש הממשלה – אגף הפיקוח הכללי, "שקוף" ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נערכה ביקורת מעקב אחר הכשירות ברשות הארצית לכבאות והצלה )כב"ה(, והיא יצאה לאחרונה. כמו כן המשרד עורך דוח מעקב אחר משבר האקלים והיערכות הרשויות המקומיות לשרפות. המשרד מבקש להודיע שביוני 2024 יצא מכתב ממבקר המדינה לשר לביטחון ולנציב הכבאות שמתריע על הפערים. אנו נכנסים לאזור מאוד מסוכן בעת הזו. המשרד קיים ביקורת לאחר שתי השרפות ולמד מה קורה בכב"ה. יש שקיפות וידוע מה מצב הדברים. לאחר הסיור המבקר הוציא מכתב לראש הממשלה בנושא. למדנו כי בשרפה האחרונה שהתרחשה בפאתי ירושלים, היינו כפסע מאירוע אסוני מהמעלה הראשונה, של אובדן יותר מ100- איש. היבטים שיש לתת להם תשומת לב: קביעה שכב"ה הוא גוף חירום לאומי.▪ הבנה ששרפה בישראל היא אירוע חירום לאומי, ולא רק אירוע של כב"ה.▪ יש לבדוק אם אם איום הייחוס עדכני ורלוונטי.▪ ▪ בניין הכוח של כב"ה עומד במקום, ואין צמיחה של הארגון. חסרים 1,200 לוחמי אש, 100 רכבי כיבוי ו30- תחנות כיבוי אש. הכוח המוסט הוא מכפיל כוח.▪ חסרה תוכנית לאומית למניעת שרפות.▪ חסר מודיעין לשרפות.▪ יש בעיה של פיקוד ושליטה בניהול אירוע.▪ כל גוף מבוקר צריך להעביר את החלטותיו לשם יישום התיקונים. לפני כחודשיים וחצי הוחל בביקורת מעקב בנציבות הכבאות ובמשרד לביטחון לאומי כדי לראות אם תוקנו הליקויים, ותיעשה בדיקה של סוגיית הכוח האווירי. ראוי לזכור שהמבקר מוגבל ואינו יכול לחייב פעולה. כמות הליקויים שהמשרד מצא מתבטאת במכתבים לראש הממשלה ולשר, בדוחות מעקב ובדיונים של הוועדה. אנו מבינים שאנו בסיכון ברמה הלאומית. 274 סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת שיש פער כפול: פער בין מספר לוחמי האש שנקבע בתרחיש הייחוס לבין התקן ללוחמי אש שהוקצא לכב"ה, ופער בין התקן שהוקצה לכב"ה לבין המצבה. הפער המצטבר של שניהם הוא 43%, וההנחה היא שהפער יגדל אם תרחיש הייחוס יעודכן. ראוי להדגיש כי חלק מהמצבה לא תמיד פעיל, שכן חלק מלוחמי האש נפצעים וחלקם פורשים. אשר למערך האווירי כתשתית תומכת, לפני כמה שנים דובר על תוכנית לקניית בריכות גמישות ונעשתה עבודה של השלטון המקומי. הפנייה לכב"ה באמצעות המשרד לביטחון לאומי בנוגע לקווי החיץ בפברואר השנה עדיין לא נענתה. המסמך האחרון שנכתב במרכז המחקר והמידע על החלטת הממשלה הוא מ2023-. הפערים המרכזיים: ▪ התקנות להקמת קווי חיץ טרם אושרו בשל חוסר הסכמה בין המשרדים הרלוונטיים על תקצוב הרשויות המקומיות לצורך הקמתם. בהחלטת הממשלה משנת 2022 נקבע תקציב של 65 מיליון ש"ח לחמש שנים להקמת קווי חיץ באזורים שבהם הסכנה רבה במיוחד. מדובר בשליש מהתקציב הנדרש להקמת כל הקווים. ▪תחזוקת אזורי החיץ לא נקבעה, אין מתווה לתקצוב, והאומדן הוא 80 מיליון ש"ח בשנה. הפיילוט תוקצב ב57- מיליון ש"ח. לא ברור כיצד יחולק התקציב, כמה הוקצה בפועל, כמה נוצל וכמה יוקצה בשנים הבאות. - נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה אמר בדיון כי בשנת 2017 היחס המספרי בין האזרחים ללוחם היה 4,900/1 בעוד במדינות הOECD- היחס הוא 1,000/1. כיום היחס הוא 4,500/1. בניין הכוח צריך להיות מותאם למורכבות האירועים, משך האירועים, העוצמה והתדירות; למשל יש עלייה במספר הימים של מזג אוויר קיצוני בשנה. האתגרים של מערך הכבאות הם שינויי אקלים, התפתחות דמוגרפית והמחולל המלחמתי. מצבת כוח האדם היא 2,318 לוחמי אש, והתקן של נציבות שירות המדינה הוא 2,756 לוחמי אש. התקן של תרחיש הייחוס אמור להיות 3,365 לוחמי אש, והמשמעות היא שחסרים 1,186 לוחמי אש. התקן צריך להיות מתוקצב. תהליך הכשרת לוחם אש נמשך שנתיים. המערך צריך להתחזק, והציבור צריך לדעת שיש על מי לסמוך. חסרות 31 תחנות – מספר שנקבע לאחר בחינה בהתאם לפריסה כדי לצמצם את זמן התגובה. היום חסרות 77 כבאיות. המסוקים הם שוברי שוויון, ויש כעת תהליך מואץ לרכישת שני מסוקי בלאק הוק. הוכשרו 156 כיתות כוננות ביישובים לתת מענה ראשוני, וכעת מכשירים את החברים בהן להיות מתנדבים בוגרים במערך הכבאות. הפעולות שנעשו לתיקון הליקויים: שיתוף פעולה עם קק"ל, רת"ג, המשטרה, פקע"ר, שב"ס וצה"ל, בהנחה שאיגום המשאבים הוא כלי חשוב. יחל תהליך גיוס של 20 חרדים כבני שירות ו40- איש מהמגזר הערבי. באירוע האחרון התקשרו עם חברת כים-ניר למתן מענה, ונבחנת התקשרות עם עוד שתי חברות שמפעילות מסוקים. יש חשיבות להכרה בכב"ה כגוף ביטחוני, וראש הממשלה נתן הנחיה למנכ"ל משרדו לכנס צוות שיבחן את הסוגיה. בשנת 2023 תוקצב חפ"ק נציב, והוא עתיד להיכנס עד סוף שנת 2025, וכן נכנסו 34 רכבי פיקוד. כבישים נסגרים על ידי משטרת ישראל בהמלצת כב"ה. יש כרגע צוות בדיקה מטעם כב"ה, ואחד המוקדים שהוא מתחקר הוא כביש מס' 1 המלצת כב"ה בשרפה בפאתי ירושלים היתה לסגור את כביש מס'. 1. 275 - מהמשרד לביטחון לאומי נמסר כי מדובר באירוע לאומי, ויש להתייחס אליו בצורה מערכתית וממשלתית כוללת. בשנים האחרונות יש התעצמות הדרגתית, אולם השמיכה קצרה וחסרים משאבים נוכח הגידול בפערים. בכל שנה המשרד מוודא התעצמות ושימוש במשאבים הקיימים. מאז שנת 2023 יש גידול עקבי בתקציבים המושקעים במערך הכבאות, ובשנת 2025 הוא עלה ב238- מיליון ש"ח. בשנים 2025–2024 יש תוספת תקינה ללוחמי אש שנמצאים בשטח ולא לאנשי המטה. בסוף 2024 הוקצו 159 מיליון ש"ח לרכישת שני מסוקי בלאק הוק, והוגשה בקשה לראש הממשלה לשני מטוסים נוספים. התקציב אינו מספיק לרכישה, ונבחנים מקורות תקציביים נוספים. כיום יש 14 מטוסי כיבוי, ובשעת הצורך כב"ה נעזר בחיל האוויר. כמו כן יש התקשרויות עם חברות אזרחיות, ויש תוכנית להרחיב את החוזים עימם לעת חירום. אשר לקווי חיץ, מערך כב"ה זיהה 583 אזורים שהם בסיכון, והתקציב שהוקצה בסוף שנת 2024 אינו מספיק. הנושא מקודם, ויש חוזים שצריכים להיחתם. העיר חיפה היא פרויקט הדגל, ויש עימה ועם נשר חוזים. יש תהליך התקשרות עם שמונה רשויות נוספות, כגון דולב, מטה יהודה וטבעון. בנוגע לטכנולוגיות ויכולות השליטה והבקרה, שיתופי הפעולה בין הגופים הם ראויים לשבח, אך תשתית טכנולוגית תסייע לבצע את העבודה בצורה טובה יותר. - נציג משרד מבקר המדינה העיר כי טרם אושרו התקנות והכללים להסדרת אזורי החיץ בכניסה לרשויות המקומיות בגלל שיקולי תקציב. - נציג רשות הטבע והגנים )רט"ג( אמר כי הרשות מטפלת בהקמה ובתחזוקה של קווי חיץ בהיקף של למעלה מ10- מיליון ש"ח בשנה. התהליך החל בתקציב לשיקום הכרמל ונמשך דרך קבע, אולם כל עוד התקנות אינן נכנסות לתוקף, יש עיכובים, ועד שלא ישולבו כל הגופים שבאחריותם להקים ולתחזק קווי חיץ, יהיו פערים בהקמה. תחזוקת קווי חיץ מחייבת השקעה. - מהמשרד לביטחון לאומי נמסר כי המשרד מתעדף את מערך כב"ה, והדבר בא לידי ביטוי גם בתקציב. התקציב של כב"ה גדל בשנת 2023 ב24%- לעומת שנת 2022, ובשנת 2025 הוא גדל ב15%- תקציב הקניות גדל ב40%-. לעומת השנה הקודמת. התקציב לשנת 2025 הוא 1.8 מיליארד ש"ח, ורובו מוקצה לשכר לוחמי האש. בשנים 2024–2022 התווספו 500 מיליון ש"ח למערך הכבאות לצרכים שונים, ובעיקר להתעצמות, ויש תהליך הדרגתי של השלמה. בימים אלו שוקדים על כך, היות שתרחיש הייחוס השתנה עקב שלוש השרפות הגדולות שהיו השנה, והפערים גדלו. בשנים 2022–2021 נעשתה עבודת מטה בנוגע לרכישת מטוסי כיבוי. עם כניסתו של השר הנוכחי הנושא נבחן מחדש והחל תהליך הרכישה. רק בשנת 2024 הושג סיכום ייעודי ותקציב בסך כ150- מיליון ש"ח לרכישת שני מסוקי כיבוי. התקבלה החלטת ממשלה להקמת קווי חיץ. תפקידו של המשרד הוא לדחוף כמה שיותר את הקמת הקווים, והתחזוקה מוטלת על הרשויות המקומיות. לצורך קידום הנושא הוקצו 27.5 מיליון ש"ח. התוכנית היא רב-שנתית, ומשרדי ממשלה והקרן לשטחים פתוחים נותנים את חלקם. גובש מסמך עם נתונים על קווי חיץ, והוא יועבר למרכז המחקר והמידע. -נציג משרד האוצר אמר בדיון כי כל הצרכים שעלו מוכרים וידועים ואין חולק עליהם. עם זאת, תקציב המשרד לביטחון לאומי גדל במיליארדי שקלים מאז שנת 2023, וחלוקת התקציב היא באחריות המשרד. האומר מכיר את תוכנית ההתעצמות שגיבש המשרד לביטחון לאומי והיא כיום בדיון. 276 - נציג המל"ל ציין כי האחריות הכוללת לבניין כוח וההתעצמות היא של המשרד לביטחון לאומי. המל"ל מסייע למשרד בעבודות מטה חשובות כדי לתכלל אותן. עם זאת, על רקע האירועים האחרונים והפערים הלא-מבוטלים, ביום ראשון התקיים דיון בראשות ראש הממשלה והוצגו בפניו הפערים. הסיכום היה לא לחכות לתוכנית רב-שנתית אלא לתת מענה כבר בשנה הקרובה. ראש המשלה ביקש מהמל"ל לסייע כדי לתכלל את העבודה ולהביא תוכנית מתוקצבת. מתקיים מרתון דיונים מואץ כדי לסיים את עבודת המטה על תרחיש הייחוס ולהציג את סדרי העדיפויות לקיץ הקרוב. ראש הממשלה גם ביקש לבחון את האפשרות להרחיב את יכולות הסיוע של חיל האוויר, וסוגיה זו נדונה גם היא במסגרת עבודת המטה המאומצת. - נציג צה"ל אמר בדיון כי משימת כיבוי אוויר של מטוס שמשון היא משימה שהמהות שלה היא הטלת חומר מעכב בעירה לשם יצירת פס עצירה ומניעת התקדמות השרפה. כב"ה קובע היכן הוא רוצה את הפס ביחס לכיוון הרוח, וצה"ל עושה זאת לפני הנחיותיו. יש כמה דרגות כוננות למטוסי שמשון, ולפיהן מכינים את המטענים של חומרי הבעירה. יש אפשרות להטיל חומרי כיבוי ישירות על השרפה באמצעות מטוס הרקולס, ולצורך זה דרושה הנחיה של כב"ה. - מנכ"ל חברתם כים-ניר אמר לוועדה כי לישראל יש יכולות של כלי כיבוי שאינם מנוצלים בשל עניינים בירוקרטיים ופוליטיים. בשנים האחרונות החברה כיבתה שרפות במדינות שכנות ונתנה מענה לישראל בעיתות חירום. החברה פנתה בכמה מכתבים לשר הנוכחי ולגורמים נוספים, כמו ראש רח"ל, בנוגע למחסור בכוח אווירי. מספר המטוסים חשוב פחות מהספק התקיפה: ככל שהפריסה רחבה יותר, ההספק, קרי, כמות המים שמפוזרת בשעה, גדול יותר. הפעלה של מסוקי הבלאק הוק מרגע הזמנתם אורכת 6–5 שנים, ויש לראות מה עושים כרגע. הותקנו מכשירי קשר משטרתיים כדי לקבל תדרים משטרתיים, חומרי כיבוי נשלחו ואוחסנו באתרים, ואחת לשלושה שבועות כב"ה מקבל דיווח. חברת אלביט מחזיקה בהסכם דרקוני ולא נותנת למשרד ולכב"ה להפעיל שחקנים נוספים. - נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה ענה כי ההסכמים מנוהלים על ידי המשרד לבט"ל. - נציג המשרד לביטחון לאומי עדכן כי יש הסכם עם חברת אלביט שהיא מנהלת את טייסת אלעד תחת משטרת ישראל. בימים אלו פועלים להרחיב את ההסכם ולפנות לעוד טייסות, והנושא עתיד להתקדם בחודשיים הקרובים. - נציגת קיבוץ נחשון אמרה בדיון כי ביום השרפה הגדולה, יום הזיכרון, רבים מאנשי הקיבוץ היו בביתם, ולכן הם פונו במהירות. יש קושי גדול לעזוב את הבית עם בני המשפחה בתוך חצי שעה. ביום הפינוי ולמוחרת הם קיבלו הודעות סותרות: מצד אחד נאמר לשוב הביתה, ומצד שני המשרד להגנת הסביבה אסר לשוב בשל הרעלים שמתפזרים באוויר. - נציג "שקוף" אמר כי אין הסדרה למקצועות מתכנני תוכניות הבטיחות בישראל. 277 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מוקירה את לוחמי האש על גבורתם, אך מודאגת מהתנהלות מקבלי ההחלטות. שרפה היא איום לאומי. - הוועדה שמעה שמערך הכבאות אינו ערוך לתת מענה לשלושה אירועים גדולים בו בזמן על פי תרחיש הייחוס. - הוועדה התרשמה שאזורי החיץ אינם מקודמים ברשויות המקומיות למעט בעיר חיפה. - הוועדה תוציא מכתב לראש הממשלה ולראש המל"ל בדבר המחלוקת בין משרד הפנים למשרד לביטחון לאומי על תקצוב אזורי החיץ ברשויות המקומיות, היות שהנושא אינו מטופל כלל. - הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון לאומי לקבל את התוכנית של המשרד להקמת קווי חיץ ברשויות. - הוועדה שמעה כי בניין הכוח של כב"ה לוקה בחסר בשל מחסור בתקציב, ובשנת 2024 לא הייתה התעצמות בכב"ה. - הוועדה תוציא מכתב לשר האוצר בנוגע לתקצוב 569 תקנים של לוחמי אש ומחסור של 1,186 תקנים. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד ארבעה חודשים בהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר כדי לקבל דיווח על קידום ההכרזה על כב"ה כגוף ביטחוני. - הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל לקבל הסבר על ההחלטה לסגור את כביש מס' 1 בשרפה האחרונה ביום הזיכרון. - הוועדה דורשת מהמשרד לביטחון לאומי למסור תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע מחודש פברואר. - הוועדה מבקשת מהמשרד לבטחון לאומי לקבל דיווח על סיום תוכנית ההתעצמות של כב"ה. - הוועדה תיצור קשר עם המל"ל בעוד חודש כדי לקבל עדכון על סיום עבודת המטה. - הוועדה תבחן את סוגיית הכנסת שחקנים נוספים למערך הכיבוי האווירי. 278 הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, דוח שנתי 68ג הקדמה ביום ז' בסיוון תשפ"ה, 3 ביוני 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, דוח שנתי 68ג – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משטרת ישראל, משרד המשפטים, מכון "זולת," המכון הישראלי לדמוקרטיה ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - חה"כ מירב בן ארי, ממלאת מקום יו"ר הוועדה, פתחה ואמרה כי בדיון הקודם של הוועדה בנושא ביקשה הוועדה שמפכ"ל המשטרה וראש אגף משאבי אנוש )אמ"ש( במשטרה יגיעו לדיון וימסרו סקירה על מינוי קצינים במשטרה. הם לא הגיעו היום לדיון ובמקומם נשלחו שתי שוטרות ממשטרת ישראל, אך הן אינן מחליטות על מינוי קצינים. מי שצריכה להיות נוכחת כאן היא ראש אמ"ש. השר החליט להתערב במינויים באופן גלוי וברור. הביקורת של הוועדה היא עניינית, ותפקיד הוועדה הוא לבדוק את הליך המינויים העקום. ביום חמישי השבוע בשעה 09:00 תתקיים הצבעה על הוצאת צו הבאה למפכ"ל המשטרה וראש אמ"ש. ראש אמ"ש צריכה לתת תשובות לאזרחי ישראל ולחברי הכנסת ולהסביר איך מתמנים מפקדי מחוז ומפקדי מרחב. אם ראש אמ"ש תחליט להגיע לדיון ביום חמישי, הדיון בצו הבאה יתייתר וייקבע דיון מהותי. על ראש אמ"ש להרים את הראש ולומר שהמשטרה היא ארגון עצמאי. - חה"כ מיקי לוי, יו"ר הוועדה, מסר כי התקיימו שני דיונים בנושא ושום נציג מהמשטרה לא טרח להגיע אף שהם הוזמנו. יש ניפוח של המטות, בעוד ניידת אחת מסתובבת בלילה. תפקידה של הרשות המחוקקת היא לפקח על הרשות המבצעת, וחובת הוועדה היא לבדוק תהליכים. - נציגת משטרת ישראל אמרה כי היא אחראית להליך המינוי ויש הליך סדור. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון. - הוועדה תקיים דיון בצו הבאה למפכ"ל המשטרה וראש אמ"ש ביום חמישי 5 ביוני 2025 בשעה .09.00 279 הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, דוח שנתי 68ג – ישיבת מעקב הקדמה ביום י"א בתמוז תשפ"ה, 7 ביולי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, דוח שנתי 68ג – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי, "זולת" – לשוויון וזכויות אדם, המכון הישראלי לדמוקרטיה ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה -הוועדה שמעה מראש אגף משאבי אנוש )אמ"ש( במשטרת ישראל את הדברים האלה: במשטרת ישראל יש הליך מובנה וסדור של מינוי קצינים כדי להבטיח מינויים המתאימים ביותר לארגון. הסמכות למנות לתפקיד ולדרגת סגן ניצב ומעלה נתונה לשר לביטחון לאומי לאחר המלצת מפכ"ל. הליך הקידום והשיבוץ הוא הליך השמה מדורג של קצינים לתפקידים שתחילתו בדרגת ניצב וסיומו בהשמה של קצינים בדרגת פקד. תחילה נעשה שיבוץ לתפקידי רוחב ורק לאחר מכן נעשה שיבוץ לתפקידי קידום. התהליך מתקיים בשלבים: "דיון תנועות", שבמסגרתו נקבע לגבי כל קצין אם הוא מיועד לקידום לתפקיד רוחב או נשאר בתפקידו. לקראת היערכות לדיון שיבוצים בכל דרג בנפרד, מתפרסם מסמך לכל הארגון ובו התפקידים הפנויים והמתפנים ורשימת הקצינים הרלוונטיים שעתידים להתמודד בסבב. בהליך שיבוץ רוחב מתפרסמת רשימת התפקידים הפנויים והמתפנים וכן רשימת הקצינים שנקבעו לרוחב באותו דרג. יודגש כי הקצינים שנקבעו לרוחב ב"דיון תנועות" יודעים שהם יכולים לזוז ויכולים להיות משובצים לרוחב במסגרת דיון השיבוצים בהמשך. כמו כן, התפקיד שהם משובצים אליו פתוח להתמודדות, ומכאן שיש אפשרות שישובצו לתפקיד אחר. במסגרת המסמך מתבקשים הקצינים להגיש מועמדות עד לשלושה תפקידים. לאחר מכן הם מוזמנים לראיונות אצל המפקדים הרלוונטיים בדרגת ניצב. המפקדים מגבשים אשכול של עד שישה המועבר למפכ"ל לאישור ומפורסם טרם דיון השיבוצים. במסגרת דיון השיבוצים לתפקיד רוחב יידונו כלל הקצינים שנבחרו במסגרת האשכולות, בין שהגישו מועמדות לתפקיד ובין שאותרו באופן יזום על ידי המפקד. כמו כן ניתן לדון בקצינים נוספים שנקבעו לרוחב אך לא נכנסו לאשכול התפקיד, ככל שהדבר נדרש. לרוב ההליך מבוצע באופן תקין ללא חריגות, אך יש לציין כי בהתאם לנוהל אמ"ש, בסמכות המפכ"ל להמליץ בפני השר על קידום או מינוי של קצין בדרגת סגן ניצב ומעלה גם אם אינו עונה על הדרישות המפורטות בנוהל. סוגיית הורדת רף המתגייסים אינה מוכרת. חשוב שמי שנכנס בשערי הארגון יהיה איכותי. יש מדור ממיין במשטרה, ומי שאינו עומד בתנאי ההכשרות ובתנאי הסף יוצא מהארגון. בכל שנה יש כמה עשרות שוטרים שאינם עומדים בתנאי הסף. יש הקפדה לאורך כל התהליך על עמידה בתבחינים ובקריטריונים בתהליכי המיון הראשוניים. תהליך הקבלה למשטרה הוא ארוך, ובשנים האחרונות היה ניסיון לייעל אותו כדי שהמועמד ייכנס בתוך זמן קצר יותר. נעשו כמה מהלכים ונפתחו מסלולים דיפרנציאליים למחוז ירושלים ולמחוז תל אביב בשל מיעוט מתמודדים ומאיישים. השכר, שכר הדירה והתגמולים גבוהים יותר 280 לעומת תחנות אחרות בארץ כדי לתמרץ אנשים לשרת במחוזות האלה. בתחנות יש פער של 2,400 שוטרים, ובמחוז תל אביב חסרים כ400- שוטרים. - התהליכים שאמ"ש אמונה עליהם: שמירת איכות השוטרים ושמירה על כללי מיון וקידום. הדבר נעשה על פי אמות מידה ובחשיבה מקצועית כדי להגביר את האמון בתהליך, וכך נוצר קידום איכותי ומקצועי. כל התהליך מקצועי ושקוף ולפי הכללים עד רמת המפכ"ל. -הוועדה שמעה מנציגי משטרת ישראל כי מרבית המינויים נעשים לפי הכללים. הליך המינויים הוא סדור ויש לשבץ את האנשים הנכונים בעלי הכישורים המתאימים. בשנתיים האחרונות כמעט אין חריגות, ואין הבדל לעומת שנים קודמות מבחינה מקצועית. בסופו של דבר הארגון הוא ארגון נושם. בהליך שיבוץ רוחב יש יותר גמישות, כי אפשר לעבור בין התפקידים. לאחר "דיון תנועות" שנקבע בו אילו קצינים יכולים להתקדם מבחינת תנאי סף, יש ועדת דרג שהיושב ראש שלה הוא מהדרג המקצועי וחברים בה קצינים כדי ליצור הוגנות, שקיפות והתמודדות שווה. יש בעיה בארגון עם דרג הקצונה הצעירה לאורך שנים, ולא רק בשנתיים האחרונות. בוצעו מהלכים כדי לשפר את השכר של דרג זה בשנתיים האחרונות. פערי האיוש גדולים מאוד בשמונה השנים האחרונות. עד לפני שנה וחצי חוקרים לא רצו להיות קציני חקירות בשל השכר, ולכן יצרו תהליך מהותי של חניכה בשטח שהביא לעלייה בשכר. שוטר שיוצא לקצונה מקבל ביום הראשון של הקורס תוספת של 1,000 ש"ח ברוטו. בכל חודש ניגשים 9,000 מועמדים לשירות במשטרה, ומתגייסים 300–200 שוטרים. תנאי הסף לקבלה למשטרה לא שונו. יש צורך בגאווה ארגונית והשוטרים הוכיחו זאת באירועי ה7- באוקטובר. משטרת ישראל היא הגוף היחיד שהמיון בו נמשך עד קורס היסוד. לא משאירים שוטרים שאינם מתאימים, ומגויסים המועמדים המתאימים ביותר למגוון תפקידים. עולם העבודה משתנה ועולם המיון משתנה בהתאם. ההכשרות לא קוצרו אלא שונו ללמידה פרונטלית במכללה והכשרה בשטח. בשנת 2024 היו פחות פיטורים בשל המלחמה. קצונה ותיקה פחות מתפטרת, וניתן לה דרגה של רפ"ק מיוחד אף שהיא בדרגת פקד. ראש אמ"ש הקימה שתי חטיבות, הראשונה עוסקת בגיוס והשנייה עוסקת בשימור. קצין צעיר ידע מה הצעדים הנכונים כדי למקסם את קידומו. -מנכ"לית מכון "זולת" אמרה כי השאלה המטרידה היא אם היו המלצות למינוי קצינים בכירים שאינם מתאימים לתפקידם ובכל זאת הם מונו. ראש אמ"ש ממליצה על מינוי לתפקידים בכירים. האם השר ועוזריו הפוליטיים היו מעורבים אישית בהליכי מינוי? בסוף מרץ פורסם בכלי התקשורת שראש אמ"ש אמרה שהורדת רף הגיוס הייתה טעות. האם הדבר נכון? בדיון הראשון הועברה פנייה למשרד מבקר המדינה לפתיחת בדיקה של הליך מינוי קצינים. לא מדובר במצוקת כוח אדם רק מבחינה מספרית, משום שהייתה הורדה של תנאי הקבלה למשטרה, ההכשרות קוצרו בחצי, ורואים שגם ציוני הדפ"ר והמבחנים הפסיכוטכניים יורדים בשנתיים האחרונות. האם נעשית בקרה? ההתרשמות מהשטח היא ששוטרים ותיקים לא רוצים להישאר במשטרה ואיכות השוטרים יורדת. -ממשרד מבקר המדינה נמסר כי הם קיבלו את הפנייה ובוחנים אותה כדי לתת מענה. חלק ניכר מכוח האדם של המשרד עוסק בדוחות המלחמה. דוח המבקר בנושא פורסם בשנת .2018 פקודת המשטרה קובעת שסמכותו של השר לביטחון לאומי למנות קצינים בכירים. 281 -נציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה הדגישה כי הפיקוח הפרלמנטרי על המשטרה הוא קריטי. תהליך גיוס סדור הוא נכון ובריא, ויש התקדמות לעומת מה שהיה לפני כמה שנים. השאלה היא מה קורה בסדקים. ניכר שהקצינים איבדו אמון בתהליכים. כאשר הקצונה הבכירה והקצונה הזוטרה מאבדות את האמון, המשטרה מתפרקת מבפנים, וייקח שנים לשקם אותה. בעבר היו סקרי אקלים והיה אפשר לבדוק באמצעותם את תחושותיהם של הקצינים. המלחמה האחרונה לא הביאה לעלייה באמון הציבור במשטרה, והמשטרה נתפסת כפוליטית גם בגלל ההתערבות במינויים. ההכשרות התקצרו מאוד, ונשאלת השאלה אם המשטרה בוחנת את ההשפעה של קיצורן. -נציגת ארגון "אחים לנשק" אמרה כי לא יתגייסו אנשים איכותיים למשטרה אם הם ידעו שקידומם תלוי בנאמנותם הפוליטית. המלצות דוח מבקר המדינה לא יושמו. הצהרות השר לביטחון לאומי חד-משמעיות: מי שלא יקדם את מדיניותו, לא יקודם. נוצר מעגל הרסני שבו עמדות מפתח מאוישות לפי נאמנות פוליטית ולא לפי כישורים. מתעורר חשש ליכולת ההישרדות של המדינה. ההתנהלות כלפי המפגינים מתאפיינת באלימות לא מוצדקת, בדיכוי מחאה, בדיכוי חירויות הפרט ועוד. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודה למכון "זולת" ולמכון הישראלי לדמוקרטיה על המעקב אחר הנושא. - הוועדה מבקשת לציין כי אין לכנסת נתונים על המשטרה. - הוועדה סבורה כי הגיע העת שמשרד מבקר המדינה יערוך דוח מעקב על הנושא, ונשלח על כך מכתב בחודש מרץ. - הוועדה סבורה כי סוגיית מינוי קצינים במשטרה תלווה אותנו עוד שנים. מינויים צריכים להיעשות על פי כישורים והמלצות. - הוועדה תקיים דיון המשך כדי לשמוע על הכשרת שוטרים, תנאי המיון והקבלה וניהולם, וכן כדי לקבל דיווח על השינוי בשנים האחרונות מבחינת תנאי הקבלה. 282 שירות חרדים בצה"ל, דוח ביקורת שנתי 62 – דיון מעקב הקדמה ביום י"ט בתמוז תשפ"ה, 15 ביולי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא שירות חרדים בצה"ל, דוח ביקורת שנתי 62 – דיון מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, צה"ל, משרד האוצר, עמותת נצח יהודה, המכון למחקרי ביטחון לאומי – INSS, המרכז הרפורמי לדת ומדינה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הדוח הקודם בנושא נכתב בשנת 2012 והנושאים העיקריים בו היו מגמות בתחום גיוס חרדים,, מדיניות תוכנית שח"ר וסוגיות במימוש המדיניות. סיכומי הוועדה -ראש חטיבת תכנון וכוח אדם בצה"ל, תא"ל שי טייב, הציג לוועדה את פעילות צה"ל על פי החוק והנחיות הייעוץ המשפטי בכל הנוגע להוצאת זימונים: בשנת הגיוס 2024 הוצאו 24,000 צווים, ונוסף על כך הוצאו צווים לכ2,000- אנשים שהספיקו טרם פקיעת החוק את כל התהליכים. מעבר לכך, נותרו 54,000 מלש"בים שאמורים להיקרא כדי להשלים צו ראשון. 54,000 הצווים נשלחים מדי יום ותאריכי ההתייצבות הם לכל אורך שנת הגיוס 2025. חלק גדול מהם כבר יצאו. תהליך האכיפה כולל קריאה לצו שלוש פעמים, פקודת מעצר וצו .12 נעשו פעולות אכיפה מוגברות לצורך קיצור התהליך. האכיפה היא כלפי כל מלש"ב, ללא קשר להשתייכותו למגזר מסוים. בחודש ספטמבר יתאפשר לחלק מהאנשים שהגיעו למעמד של משתמטים להתחיל מחדש את התהליך ולהתחייל. יש אנשים רבים שרצו להתחייל לאחר הערכת קב"ן. יובהר שאם אדם קיבל הערכת קב"ן, יש משמעות לזמן ההצהרה. עד היום התייצבו לצו ראשון כ1,200- מלש"בים מתוך 24,000 מלש"בים לשנת הגיוס 2024. בפעימה הראשונה ההתייצבות גדולה יותר – 738 מתייצבים; בפעימה השנייה התייצבו 582 מתייצבים, ובפעימה השלישית – 219 מתייצבים. גויסו 422 אנשים, 98 מהם לוחמים. מאז פקיעת החוק, בני 16.5 מקבלים זימון ללשכה ונדרשים לבצע תהליכים רגילים. קודם לכן אפשר היה לבקש דיחוי, וזו הסיבה שנוצר עומס. מתוך 24,000 צווים, 3,732 איש הם תחת צו 12 וכ1,300- הם משתמטים. עד היום, אחרי שלושת הזימונים הראשונים היה צורך בבדיקת מודעות ובדיקות מחייבות נוספות כדי להתקדם; לאחר מכן נשלח מכתב התראה – פקודת מעצר, ולפני הוצאת צו 12 נעשתה שוב בדיקת מודעות. בתהליך הנוכחי, לפני שליחת הצו הראשון נעשית בדיקה של הנתונים העדכניים מול משרד הפנים, ושלושת הצווים ופקודת המעצר נשלחים באופן אוטומטי. צו 12 יוצא בדואר רשום עם קריאה טלפונית, ומשם מתקדמים להכרזה על השתמטות. לגבי חלק מהאנשים ייתכן שלא תושג ההוכחה לאחר הכרזה על השתמטות, למשל אם מלש"ב יטען שהחליף כתובת. צה"ל מודע לכך שיש צורך בהגברת הקצב, ושהגברת הקצב תלויה בתהליכים, ולכן גובש תהליך שמוריד חלק גדול מהדרישות להשגת המלש"ב. סעיף 20 לחוק עוסק בתקפות – עד מתי ניתן לגייס אדם, אולם בג"ץ הקפיא אותו. המטרה היא לייצר פוטנציאל מספק של 283 מלש"בים שיוכלו להיות לוחמים ותומכי לחימה. בחלוקה לקבוצות גיל, בשנת 2024 היו בני 20–18 היו 50%; בני 23–20 – 40%; מעל גיל 24 – 10% החלוקה לקבוצות גיל ב24,000-. הצווים: בני 18.5–17.5 – 1,192 איש; בני 19.5–18.5 – 3,670 איש; בני 20.5–19.5 – 4,926 איש; בני 21.5–20.5 – 3,350 איש; בני 25.5 ומעלה – 1,200 איש. היעד של הצבא הוא לוחמים ותומכי לחימה ביחידות הקצה. שיבוץ של אדם שהוא בעל התחייבויות משפחתיות הוא מוגבל יותר. יודגש כי הצרכים של צה"ל מחייבים גם כוח אדם במגוון רחב של בסיסים עורפיים )ימ"חים, אבטחה, את"ל.( מספר האנשים שאינם משתפים פעולה גדל, ולכן נוצר עומס ניכר על התהליך. נקבעו תהליכים למיצוי הדין עבור אדם שקיבל צו ולא מילא את חובתו. לצד האכיפה יש פעילות לעידוד גיוס באמצעות פתיחת מסלולים ייחודיים. כעת יש מספיק פלטפורמות מתאימות – קודקוד, חשמונאים ועוד. כמו כן, הצבא עוסקים בהסברה, שינוי מבחן דפ"ר לחרדים ופעולות נוספות כדי לייצר את האמון ולהוריד את החומות. אשר למבצע "מתחילים מחדש" – מטרתו היא גיוס ולא הזדמנות הגשת מסמכים לקבלת פטור. עבירת השתמטות היא עבירה חמורה ויש למגר אותה, ומי שיגיע למבצע זה לא יהיה פטור מעונש – הוא יעמוד לדין וייקבע לו עונש על-תנאי. המשטרה הצבאית עוסקת גם בעריקים ולא רק במשתמטים. מבצעי המשתמטים חודשו בחודש אוגוסט האחרון, והצבא משקיע משאבים כדי להגביר את יכולות המשטרה הצבאית. יש הידברות עם רשות האוכלוסין ועם המשטרה כדי שחלק מהפעולות ייעשו בשיתוף פעולה במרחב האזרחי. בגילאי 20–18 כ3,700- אנשים עברו את מדרג הזימונים עד צו 12 ו9,200-, אנשים עתידים לקבל צו 12 נוכח השינויים בתהליך יש סדר גודל של כ-. 4,000 אנשים עד גיל 21 שעתידים לקבל צו 12. - נציגת צה"ל סיפרה לוועדה כי בימים האחרונים סוכמה תוכנית להגברה משמעותית של האכיפה בנתב"ג וביתר מעברי הגבול ולהגברת זמינות הצוותים של המשטרה הצבאית, ואף הסתיים תיאום משלים עם המשטרה. מי שיעלה כעריק במסוף יעוכב על ידי המשטרה וצוותים של המשטרה הצבאית יישלחו למקום, ואכן מגיעים לכלא משתמטים שעוכבו בשדה התעופה. יש ניסיון לבנות שכבה נוספת של אכיפה חכמה, מעבר לאכיפה הרגילה. המהלך המשלים לפעולות האכיפה הוא הגדלת מקומות הכליאה בכלא הצבאי. עד כה המשטרה הצבאית היתה מתוחה נוכח המלחמה. עם זאת, האכיפה הצבאית היא טיפה בים, ולכן סנקציות אזרחיות הן דרמטיות בהקשר זה. - אלוף )במיל'( דן הראל, סגן הרמטכ"ל לשעבר, טען שבמחזורים הראשונים יש צורך להוציא צווים רק לצעירים, לנוכח המחסור בלוחמים. הוא הדגיש שהצבא קטן מדי בהשוואה לבעיות הביטחון של המדינה: בשנת 1974 היו 3.3 מיליון תושבים, וכיום האוכלוסייה מונה 9.5 מיליון תושבים. לדבריו, יש לייצר עוד שלוש אוגדות לשתי חזיתות בו-זמנית, שאחת מהן תהיה סדירה ותזין עוד שתי אוגדות מילואים. לחירום נדרשים 15,000 חיילים סדירים, ובשגרה יש צורך בכוחות רבים לאורך הגבולות )סוריה, מצרים, ירדן(, אך אין חיילים. 88% מבוגרי החינוך הממלכתי מתגייסים לצה"ל, והיתר נפסלים על ידי אגף כוח אדם. בחינוך המממלכתי-דתי מתגייסים 84% מהגברים ו86%- מהנשים, כאשר 60% מהן משרתות בשירות לאומי. הוא הוסיף כי עד היום נהרגו כ900- חיילים ויש עשרות אלפי פצועים בגוף ובנפש. כל הכשרות הבסיס קוצצו, אין אימונים סדירים, ויש ירידה אתית 284 בקרב אנשי המילואים. משפחות המילואים נהרסות נוכח ריבוי ימי הלחימה. לדברי אלוף )במיל'( הראל, צה"ל לא יעמוד בבעיות הביטחון של ישראל בשנים הבאות אם לא יקבל חיזוק של לוחמים. במחזור חרדי נמצאים 25% מהנוער הישראלי שאינו מגויס, ובעוד עשר שנים הנתון יגיע ליותר מ30%-. זוהי הזדמנות אחרונה לשינוי. על פי ההערכות, הסכום שנגרע מהתל"ג בגין אי-התגייסות ותשלום חליפי כולל למי שמשרתים במילואים במקום לעבוד מגיע ל150–100- מיליארד ש"ח. - נציג הארגון אחים ואחיות לנשק טען כי אכ"א נכשל בכוונה במשימתו – חילוף לוחמים. הוא מוליך שולל את הציבור במספרים שהוא מציין. משמעות הוצאת צו ראשון, צו שאינו מחייב, לאדם בעוד שנה, היא שאדם זה יחליף את החייל הלוחם בעוד שנתיים או שנתיים וחצי; אולם ניתן להוציא מייד צו 12 לכמה אלפי צעירים בני 18, על פי חוק, כדי שיהיו לוחמים בעוד חצי שנה. - נציגת תנועת אמא ערה עדכנה כי התנועה הגישה עתירה לבג"ץ בנוגע להארכת שירות ללא חופשת שחרור. מדובר בחיילים שחלקם נמצאים שנה וחצי בתוך לוחמה, ומוחזרים לעזה לעוד ארבעה חודשים. המאגר הזמין וההכרחי של חיילים הוא המגזר החרדי, אך צה"ל הגיע לגבול היכולת שלו מבחינת הוצאת צווים. לדבריה, צה"ל משתף פעולה עם הממשלה בכך שהוא אינו משקף לה שאין לו לוחמים או שהלוחמים שחוקים. הדרג המדיני אינו קובע סנקציות אישיות. - נציגת נשות המילואימניקים אמרה בדיון כי כיום, בזמנים שבהם עתיד המדינה תלוי בחיילים, 20% מנשות המילואימניקים בישראל שקלו לפגוע בעצמן כי החיים הפכו להיות בלתי אפשריים. היא הוסיפה שילדי המילואימניקים נאלצים לקבל מענה משירותי הרווחה. - נציגת עמותת אל הדגל, שהיא אם לשני חיילים בוגרי ישיבות גבוהות של הציבור הדתי שצריכים כעת חילוף, אמרה שאין שום סתירה בין לימוד תורה לבין שירות צבאי במלחמת מצווה. - נציגת אימהות בחזית אמרה כי חלפה שנה מאז פסיקת בג"ץ, אולם נמסר כי רק כעת צווי הגיוס נשלחים. היא הדגישה כי החיילים חייבים חילוף וכי יש 20,000 פגועים בגוף ובנפש. - נציג הארגון דור במיל' ביקש לדעת כמה בני 19–18 קיבלו צווי 12 ומה הצפי לעוד חודשיים. לטענתו הקצב אינו מתקבל על הדעת. הוא ביקש לדעת אילו פעולות ננקטו באכ"א לשם התמודדות עם מי שמתעלמים מן הצווים והדגיש כי חלפו שנתיים מאז פרוץ המלחמה וכי 24,000 צווים יצאו מזמן. - נציג תנועת המילואימניקים אמר בדיון כי ברור ששירות המילואים קורס ויש צורך במענה אפקטיבי ככל האפשר. הוא ביקש לדעת כיצד המדינה מתכוונת להתמודד עם המנהיגים הרוחניים, שרומסים את התורה הקדושה ויוצרים פילוג בעם. הוא תהה מה יהיה הצפי מבחינת סד"כ בעוד שנה. - נציגת הפורום שותפות לשירות אמרה כי הדברים שנאמרו אינם תואמים את מה שקורה בשטח: מערך הסדיר ומערך המילואים קורס, והחיילים, שהם ילדינו, משלמים בחייהם. לדבריה, ללא גיוס מהיר של לוחמים נוספים צה"ל והמדינה יקרסו. 285 -נציג משרד האוצר הסביר שמשרתי מילואים מתאפיינים בשכר גבוה במשק. העלות הכלכלית של משרת מילואים עומדת על כ50,000- ש"ח בחודש. ככל שיהיו יותר חיילי חובה, אפשר יהיה לשחרר יותר חיילי מילואים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תשמח שראש אכ"א יגיע לדיוני הוועדה הבאים בנושא; הוועדה אף תתאים את עצמה ללוח הזמנים שלו. - דיון זה הוא זעקה אל מקבלי ההחלטות: אם יתקבל חוק ההשתמטות, לא יהיה עתיד למדינה. שחיקת החיילים שנושאים בנטל היא עצומה, והצבא זקוק לחיילים חדשים. מצוות ההגנה על הארץ קודמת ללימוד התורה. - הוועדה התרשמה שיש בצה"ל עשייה בתחום, אך היא אינה מספקת. יש לגייס את הצעירים בני ה18- משום שהם מי שירכיבו את הגדודים והחטיבות בעוד כחצי שנה, לאחר הכשרות מאומצות; יש לתת עדיפות לצו .12 - הוועדה מבקשת לקבל עדכון מצה"ל בעוד כחודש על מספר החרדים בני 20–18 שגויסו ועל מספי צווי 12 שהוצאו. 286 שירות חרדים בצה"ל: דוח ביקורת שנתי 62 – דיון מעקב הקדמה ביום כ"ד באלול התשפ"ה, 17 בספטמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא שירות חרדים בצה"ל – דוח ביקורת שנתי 62 – דיון מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, צה"ל, משרד הביטחון, עמותת נצח יהודה, המכון למחקרי ביטחון לאומי – INSS, פורום נשות המילואימניקים ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה מהאלוף דדו בר כליפא, ראש אגף כוח אדם בצה"ל, את הדברים הבאים: הצורך המבצעי עלה ל12,000- חיילים, מהם 7,000 לוחמים והיתר בתפקידים טכנולוגיים ותומכי לחימה. דרושה היערכות כדי לגייס בהצלחה חרדים, לדאוג להתאמת התנאים עבורם, ולשביעות רצון של החיילים בתום השירות. על בסיס התשתיות הקיימות, יעד הגיוס בשנה הראשונה הוא 4,800 חיילים, ואפשר להגדילו ל5,760-. מכאן ולהבא צה"ל ייערך בהתאם למספר שייקבע בחוק הגיוס. מבחינת תשתיות צה"ל מסוגל לקלוט חיילים נוספים, אולם אי- אפשר לקלוט 80,000 חיילים בהצלחה ובלא התרשלות. למעשה הגיעו רק 3,000 חיילים מתוך המכסה של שני השנתונים, אולם אין זה מספיק. אנשי קבע )נגדים( מבקשים בימים אלה לפרוש מצה"ל, ועלינו להיות מוטרדים מכך. עוד ציין ראש אכ"א כי צה"ל נוקט צעדים שלא ננקטו מעולם. בבסיס שקולט את חטיבת חשמונאים יש הפרדה מגדרית. כל בני 16.5 מקבלים צווי גיוס, ללא יוצא מן הכלל. לא כל השותפים במערכת עושים את חלקם: טרם הועברו נתונים ממשרד החינוך על מוסדות הלימוד של בני הנוער, ולכן אנו קובעים את המספרים של כל שנתון על פי הערכות. השנה יש עלייה גדולה במספר המלש"בים שהגיעו. האלוף שיתף כי הוא סבור שהאדמה זזה ויש תנועה. עצימות ההפגנות לוקחת כוחות רבים מצה"ל ומהמשטרה. המשטרה ביקשה לגייס שבע פלוגות מג"ב לצורך תגבור ההפגנות. לדבריו, נעשו מעצרים ביציאה מהארץ, והמספרים גדלים. כדי להגדיל את מספר המתגייסים קיימנו מבצע בן יומיים ושמו "מתחילים מחדש", ובו גייסנו 110 חיילים מתוך 200 משתמטים. המושג "חרדי" כולל מנעד רחב של עולמות ואופני הקפדה, ויש ליצור תנאים שיאפשרו גיוס של כל הקבוצות. מסלול חשמונאים אינו המסלול היחיד למגזר החרדי; פתחנו מגוון מסלולים כגון קודקוד, חיל האוויר, לוחמים )חץ וצנחנים, תומר בגבעתי, נצח יהודה(. התחייבנו שתהיה פקודת מטכ"ל ויועץ לענייני חרדים כדי להפחית את החששות. הרמטכ"ל אישר את פקודת המטכ"ל והיא תצא בקרוב. הרמטכ"ל הנחה לשלוח את כל צווי הגיוס בשנת הגיוס הנוכחית. בשנה שעברה נשלחו 24,000 צווים: שליש מהם נשלחו עם תבחינים, השליש השני נשלח בחלקו עם תבחינים והשליש השלישי נשלח ללא תבחינים. למעשה כל 80,000 הצווים כבר בחוץ. במקבל לתהליך של שליחת הזימונים ביצענו עבודת מטה כדי להתייעל בפרק הזמן שבין הצו הראשון לבין הכרזה על מלש"ב כמשתמט. עוד אמר ראש אכ"א כי מספר המשתמטים הולך וגדל ועלינו להיות מוטרדים מכך שהדבר הופך לנורמה. צה"ל מבצע אכיפה על פי דין כלפי המסרבים להתגייס. לצורך הגברת האכיפה נדרשים תיאומים בין משרדים שונים וגופים שונים. בשגרה אנו נמצאים במעברי הגבולות ובכבישים וכן מגיעים 287 לבתים. כעבור 540 ימי השתמטות המלש"ב נעצר ונשפט, ועלול להיכנס לכלא לכמה חודשים. לעומת זאת כאשר נעצר אדם שאינו משתמט, הוא יישפט על ידי קצין בדין משמעתי ויקבל עונש של עד 20 ימי מעצר ולא יוכל להמשיך את שירותו. האכיפה היא רכיב אחד ממכלול, ובסופו של דבר נדרש טיפול בעניינים שקשורים לפרט, כמו נסיעה לאומן, מעבר בגבולות ועוד. המטרה היא שאנשים יפגשו שירות, התנדבות, סנקציה. צה"ל פועל רק משיקולים ממלכתיים ואינו רוצה לפגוש ציבור, אלא אדם. 17,451 איש מוכרזים כמשתמטים. היועצת המשפטית לממשלה הנחתה את משרד החינוך להעביר נתונים על מוסדות הלימוד של המועמדים החרדים לגיוס. עוד סיפר ראש אכ"א: ניסינו במשך זמן רב רתימה, אך אי-אפשר להישען עליה בלבד. נדרש סל של כלים. אדם אינו יכול להיות עורך דין, לעבוד בשירות המדינה או לקבל רישיון נהיגה אם אינו ממלא את החוק. מ54,000- הצווים, כ24,000- נשלחו לצעירים. העניין אינו הגיל אלא עצם ההגעה. אנו עמלים על מוביליות חברתית בפריפריה. בארה"ב וצרפת יש בערך 100,000 איש בני גיוס מהמגזר האורתודוקסי. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם הסוכנות כדי שהם יעלו לארץ לצורך שירות צבאי. מדובר באנשים עם מוחות וידע וטכנולוגי וזה לא סותר את הפעולות שנעשות כאן. יש כעת בסיס חד-מגדרי שבו משרתים רק גברים החל משרשרת החיול. נעשית למידה של עניינים כגון חיכוך וגבולות, כצבא העם, שהוא צבא ממלכתי. יש כיום 5,000 לוחמות ואילו לפני עשר שנים היו חמש לוחמות בלבד. 40% מהבנות במגזר הדתי מתגייסות לצה"ל. מתחילת המלחמה גדל מספר משרתי המילואים ב113,000- איש, שהיו כשירים בעת שחרורם. איננו משחררים כיום אנשים מחיל הים, תצפיתניות בהגנת גבולות ועוד. אנו חושבים ומשתפרים במתן מענה לילדי אנשי קבע ואנשי מילואים כמו גם לנשותיהם. נמשיך להרחיב את השורות בעוד אנשי מילואים. - חכ"ל אורנה ברביבאי אמרה בדיון כי היא מתרשמת שהרצון להתגמש, להירתם ולייצר תנאים – לא עובד. האמירה שצריכה להיאמר היא: אנו נבטיח את מלוא התנאים לכל חרדי שיתגייס כדי שהוא יישאר חרדי. - דן הראל, סגן הרמטכ"ל לשעבר, אמר כי יש להקדים את גיוס הצעירים לחודשים אוקטובר–דצמבר 2025 כדי שיהיו לוחמים בחודשים מרץ–אפריל 2026. לדבריו, אזלו עתודות כוח האדם בארץ במגזר הממלכתי, ובמגזר הדתי ונשארו רק החרדים. - מייסדת פורום נשות המילואימניקים אמרה בדיון כי יש כ90,000- חרדים שאינם פטורי גיוס ו15,000- חיילי מילואים שעדיין לא נקראו. הבעלים מתמרנים בקו ראשון אף שהם אמורים להיות המעטפת. זו זכות לשרת אבל לא לשרת מותשים. יש להביא עוד לוחמים שלא נקראו. אחרי 700 ימי שירות בשלה העת להחלפה, אך לא ניכר המאמץ לגייס עוד חיילים. הגיע הזמן שמשרד מבקר המדינה יפעל בעניין. נשות הפורום דורשות אכיפה וסנקציות משמעותיות על כל המשתמטים ופתרון להרחבת השירות. ראוי שכל העם ישרת במדינה. - מנכ"ל עמותת נצח יהודה אמר בדיון כי חרף המלחמה, אתגר גיוס החרדים לא נעשה קל, אלא דווקא קשה מאוד. תהיה השקעה רבה בהבאת חרדים לשירות בצה"ל. הפתרון הוא תהליך חינוכי: להתמקד בעולם החינוך החרדי )ישיבות הסדר חרדיות ומכינות קדם- צבאיות חרדיות( כי שם תחול המהפכה. 288 - נציגת פורום שותפות לשירות אמרה בדיון כי התקווה היא חטיבת חשמונאים, וכי תוכנית זו מראה שגיוס חרדים הוא עובדה קיימת, ואסור להפריע לה. היא הוסיפה שכל החיילים בחטיבה מדווחים על התחזקות באמונה שלהם, שלצידה הוסיפו עוד קומה במחויבות למדינת ישראל, וכי יש לצאת בקריאה לחרדים להגיע באלפים, בדחיפות ובמהירות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודה לאלוף דדו בר כליפא, ראש אכ"א, ולכל המשתתפים בדיון. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא. 289 פרק חמישי: דיונים לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה טיפול המדינה בשבים לישראל לאחר שנחטפו על ידי ארגון הטרור חמאס – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה ביום ו' בטבת תשפ"ה, 6 בינואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא טיפול המדינה בשבים לישראל לאחר שנחטפו על ידי ארגון הטרור חמאס – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, המועצה לשלום הילד, משרד המשפטים, משרד החוץ, המוסד לביטוח לאומי, ארגון נפגעי פעולות איבה, הר"י – ההסתדרות הרפואית בישראל, מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה את דבריה של מירב טל, אשר הייתה חטופה במשך 53 ימים בשבי עם שני ילדיו של בן זוגה, שנרצח בשבי וטרם הובא לקבורה מכובדת בארץ. היא סיפרה כי השהות בשבי כוללת התעללות נפשית ופיזית וחרדה אין-סופית, וכי המחבלים יושבים מול השבוי לאורך כל היום עם נשקים שלופים, והגוף רועד ללא הפסקה. היא ציינה כי החטופים אומרים בסרטונים את מה שמכתיבים להם להגיד. לדבריה, אף אחד מחברי כנסת לא הגיע לשאול לשלום המשפחה. היא סיפרה שהיא אינה מצליחה להשתקם ואינה מסוגלת לצאת מהבית לבד, בארץ או בחו"ל. המשפחה כולה עדיין אינה מתפקדת, וילדיה מלווים אותה במשך שנה ולא עובדים. בני המשפחה של השבים חלו במחלות קשות כתוצאה מהסטרס שחוו. היא ציינה כי השבים זוכים ליחס טוב מצד מינהלת החטופים במשרד ראש הממשלה, והדגישה בדבריה: "הגיעה העת להחזיר את כולם הביתה. כל עוד הם לא שבים, איננו יכולים להשתקם". - ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות הביעה התנצלות בשם משרד הבריאות ובשמה על השגיאות שנעשו בעניין הדוח. היא ציינה כי הדוח נכתב ונערך על ידי גורמים במשרד הבריאות, לבקשת משרד המשפטים, בכוונה להעבירו לאו"ם ובמסגרת זו ליידע את האו"ם על מצבם של השבים לארץ במונחים רפואיים )סבל פיזי ונפשי(. לא הייתה כוונה לפגוע באיש, והדבר נעשה למטרה טובה. היו שגיאות בנושא זה, לרבות פגיעה במשפחות של שבים וחטופים, פגיעה במי שעוסקים בנושא, פגיעה בקשר בין המשפחות והשבים לבין הגורמים המטפלים ואי-פרסום הדוח למשפחות מבעוד מועד. ראש חטיבת הרפואה ציינה שנכון היה לבוא מבעוד מועד למשפחות ולעדכן אותן בדבר פרסום הדוח, כדי שייערכו בהתאם, והדגישה כי המשרד מפיק לקחים בעניין זה במטרה לתקן את השגיאות. המשרד משך את הדוח מהמקומות שבהם פורסם. - יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה, אב ובעל שכול, סיפר שילדיו שנפצעו ונותרו בחיים עדיין מטופלים, בפרט החל מפרוץ המלחמה, שהציפה את האירוע האישי שחוו. המוסד לביטוח לאומי הרים את הכפפה וטיפל בקשיים. הוא ביקש להוסיף את הארגון כחלק מהגופים הפועלים מול מינהלת החטופים במשרד ראש הממשלה. 290 - פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה המשפחות, הדגיש כי דוח משרד הבריאות שפורסם לא חידש פרטים וכי התיאורים הם בדיוק מה שמתרחש בשבי דקה אחר דקה. הוא הביע דרישה שראש הממשלה יאפשר למומחי משרד הבריאות להציג את הדוח בישיבת הממשלה, משום שעל שרי הממשלה לדעת את העובדות ולהבין את אחריותם למתרחש. הכלים והחוקים הקיימים במדינה לא נועדו לתת מענה בריאותי לאירוע זה. בנובמבר 2023 הועבר מסר למשרד הבריאות כי מחובת המשרד להקים מרכז בריאותי ייעודי לטיפול בנפגעי הטבח, כולל משפחות הנפגעים, שיכלול כוח אדם ייעודי מקצועי ותקציב. יש חובה מקצועית לחקור את ההשפעות הנפשיות, הפיזיות, הבריאותיות והסוציאליות על שורדי השבי, המשפחות והקהילות שנפגעו, ולא באמצעות גופים עצמאיים. הוא הדגיש כי לא ניתן לטפל בשבים ללא טיפול בבני המשפחות. יש גם בני משפחות שאינם שורדים ונמצאים בסכנת מוות. לנוכח האמור, הגישה חייבת להיות אקטיבית וייעודית, ויש להגיע למשפחות ללא פנייה מצידן )גם בהקשר של מיצוי זכויות(. ההמלצה היא שמבקר המדינה יבדוק אילו צעדים מערכתיים אפשר לשפר. ראוי שיצא חוזר של מנכ"ל משרד הבריאות למתן מענה ארוך טווח לשבים ולבני משפחותיהם מטעם בתי החולים וקופות החולים. לדברי פרופ' לוין, ההחלטה לקבוע לשבים 50% נכות מאלצת אותם להוכיח שהם פגועים יותר מזה, ומדובר בצעד שאינו נכון מקצועית. יש להכיר ב100%- נכות במצב החריג. פרופ' לוין גם ביקש כי בוועדת ההיגוי תהיה נציגות למשפחות החטופים. - נציג משרד ראש הממשלה הבהיר לעניין הדוח כי לפני כחודשיים המדינה התבקשה להעביר נתונים לאו"ם באמצעות דוח של משרד המשפטים. אשר לפעילות מינהלת החטופים והשבים, המינהלת נותנת מענה ומעטפת למעגל הראשון של משפחות החטופים, וניתנים מענים מסוימים למעגלים נוספים. אין הבדל בין משפחת חטוף שאינו בחיים לבין חטוף שיש לגביו אות חיים או חוסר ודאות, והחוק שווה בין המשפחות. המינהלת הוקמה בהחלטת ממשלה, ושני תפקידיה הם ריכוז הקשר עם משפחות החטופים, הנעדרים והשבים וליווי שוטף למשפחות ולשבים בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. לפיכך, היא פועלת לריכוז המענים שניתנים למשפחות החטופים, הנעדרים והשבים ארצה, ובכלל זה סנכרון בין כלל הגורמים העוסקים בתחום, מיפוי פערים וגיבוש פתרונות בהיבטים רגשיים, פסיכו-סוציאליים, כלכליים, חינוכיים ועוד. זהו תכלול של הפעילות האזרחית הנגזרת מהמערכה להשבתם ארצה של החטופים והנעדרים, תוך אחריות כוללת על הקשר עם המשפחות ועם השבים ארצה, לרבות ריכוז מענים (מיפוי פערים וגיבוש פתרונות), פתרונות חקיקה, תמונת מצב (ניהול ועדכון מאגר המידע), הסברה לאומית ובין-לאומית ותיעוד והנצחה. נציג משרד ראש הממשלה ציין כי על פי רפורמת נפש אחת חוק פדויי שבי מאפשר מתן טיפול נפשי לבני המשפחות אך לא לילדים ואחים של שב שגילם מעל 30. הוועדה הציבורית פועלת להשלמת הפער ולמציאת מעטפת משמעותית יחד עם משרד הביטחון, המוסד לביטוח לאומי ומשרד האוצר. החלטות הממשלה שנוגעות למשפחות החטופים הן החלטות מס' ,1089 ,1183 ,1122 ,1682 .2185 ,2214 291 במערך הטיפול בשב מתבסס קשר אינטימי ושוטף עם המשפחה, ההיכרות היא ברמה האישית, ובטיפול משולבים תהליכים יוזמים ומגיבים מול המשפחה. המערך כולל אזרח מלווה, עורך דין, עובד סוציאלי לשיקום, אחות מלווה, נציג משרד החינוך, עו"ס רווחה, קצין קשר ומנהל תיק משפחה. לכל משפחה מוצמד עורך דין מהסיוע המשפטי אם עולה הצורך בכך. הטיפול בשב כולל קליטה בבית החולים, ליווי אישי, מפגשי מולקולה, ועדות חוסן, טיפול פיזי ונפשי במסגרת פרטנית או קבוצתית ושיקום תעסוקתי. נציג משרד ראש הממשלה ציין כי לאחרונה הוקמה ועדת היגוי באופן רשמי. חבריה הם מומחים מתחומים שונים ובראשה עומדת תא"ל במיל' ורדה פומרנץ. מטרת הוועדה היא לקבוע את המענה המקצועי, המקיף והמיטבי שיש להעניק לשבים במסגרת אחריות המדינה בטווח הקצר והארוך. הוועדה מחולקת לצוותי עבודה. במרפאות השבים בבתי החולים ניתן פתרון הוליסטי בכלל הדיסציפלינות, וכל העת מתבצע מיצוי זכויות בכלל המשרדים. כל הפעילות היא על פי כללי הפרטיות, כולל העברת המידע בין המשרדים. לעניין האזרחים הזרים השבים, בפעימה ראשונה שוחררו 23 אזרחים תאילנדים ואזרח פיליפיני אחד. מטרת-העל היתה לטפל בשבים הזרים בשוויון מלא בהשוואה למשפחות הישראליות. המשרד הביא בחשבון את ריבוי התרבויות והשפות, והצליח לארגן בזמן קצר טיפול ומיצוי של זכויות כלכליות באמצעות השגרירויות. נציג משרד ראש הממשלה ציין לטובה את פועלו של משרד החוץ בעניין זה. כמה מהשובים הזרים נמצאים בטיפול פסיכולוגי מרחוק, וחלק קטן מהם נמצא בטיפול מקרוב. יש להביא בחשבון את ההבדלים בין ישראל למזרח הרחוק בגישה בתחום בריאות הנפש. עוד יש להביא בחשבון את המעסיקים המקומיים של העובדים, שחוו אירוע קשה, וגם הם נמצאים בתוך המעטפת של המשפחות שממתינות לקרוביהם. תמונת מצב השבים כיום: 144 אזרחים שבו, מתוכם 115 בחיים. 11 שבו מכוחות הביטחון, מתוכם 1 בחיים. - נציג המוסד לביטוח לאומי הדגיש בדיון עד כמה אירועי 7 באוקטובר היו יוצאי דופן בהיקפם ועוצמתם מבחינת הציבור בישראל. המוסד לביטוח לאומי ממצה זכויות ומלווה את המשפחות, ובין היתר יש לשבים זכויות בתחומים ניידות, דיור, טיפול נפשי, כלב שירות, מועדונים, מתחמי טיפול. מה שניתן לתת בדחיפה ניתן מייד. הדגש הוא על פעולה ברגישות ובצניעות. בשנה האחרונה השבים עדיין אינם נמצאים בתהליכי שיקום, חלקם עדיין חשים כבתוך השבי וחלקם מרגישים שלא ניתן לחזור לחיים נורמטיביים ללא השבת כל החטופים. המוסד מנסה לסייע להם להתקדם צעד אחד קדימה ומוצעות להם אפשרויות רבות – השכלה גבוהה, טיפולים אלטרנטיביים ועוד. הוא ציין כי 50% נכות הם אומנם מחצית מהקצבה המלאה מבחינת הסכום, אך הם מקנים את מרב הזכויות בתחומים רבים. - נציגת משרד הבריאות הסבירה כי המשרד אחראי לרצף הטיפול בשבים משלב ההיערכות לקליטתם בבתי החולים ואילך. ההיערכות כוללת סימולציות והכנת הצוותים הרפואיים לקליטה מיטבית, והצוותים הסוציאליים והרפואיים נותנים מעטפת רחבה ומקיפה לבני המשפחות. לקראת שחרור השב מבית החולים, ניתנת לו מעטפת טיפול של כלל משרדי הממשלה. תפקידי נציגי הבריאות במינהלת הם ללוות את השב ואת משפחתו בהיבטים 292 רפואיים ובריאותיים, ואחות מגיעה לבית ומתכללת את הטיפול האישי. המשרד עושה את המיטב כדי לתת את המענים הנכונים והמעטפת הראויה. - נציגת משרד החינוך ציינה כי 33 ילדים שבו מהשבי. 30 מהם לומדים במסגרות חינוך, וההתמודדות שלהם עם הקושי היא יום-יומית. המשרד מלווה את הילדים תוך כדי תנועה ונותן להם את המענים הנדרשים. לכל ילד ששב יש גורם חינוכי המלווה אותו, וכן ניתנים ליווי של סייעת, הסעות, שעות פרטניות לתגבור לימודי והתאמות בדרכי היבחנות. החיבורים עם משרדי הממשלה הם משמעותיים, וכך נתפרת חליפה אישית לכל ילד. נוסף על כך, המשרד מטפל בכ1,900- ילדים במעגלים שונים. באפריל יצא חוזר מנכ"ל לליווי ארוך טווח, והצוות מקבל הדרכה והכשרה תוך כדי תנועה. - נציגת משרד הרווחה והביטחון החברתי סיפרה כי בעקבות בקשה של חלק מהקהילות בעוטף עזה, נפגשו נציגי המשרד עם הנציגים הבלתי-פורמליים כדי לתת להם כלים להתמודדות במסגרת הקהילה. בתחילת הדרך המשרד הקצה עו"ס מתכללת שמלווה את המשפחה בקהילה ברשות המקומית, והעבודה נעשית בסנכרון עם כל הנציגים הרלוונטיים. עם זאת, זוהה הצורך במענים למעגל השני והמעגל השלישי של החטופים נוכח הקושי הנפשי, ומענה בעבורם נבנה בימים אלה בשיתוף פעולה עם הקרנות של הביטוח לאומי; התוכנית נבחנת אצל החשכ"ל ותפורסם בימים הקרובים. במשרד יצרו גם קהילה לשבים ונערכים להרחיבה. במסגרת ההיערכות לפעימה נוספת של שבים הוצגו מתווים לעובדים הסוציאליים. - נציגת משרד המשפטים הבהירה כי הדוח יצא לדווחית לעניין בני הערובה באו"ם. היא ציינה כי הסיוע המשפטי במשרד מייצג את משפחות החטופים וגם את רוב השבים. תפקידי הסיוע המשפטי הם מיצוי זכויות, הסרת חסמים למיצוי זכויות וייצוג בהליכים משפטיים בעת הצורך. הסיוע המשפטי מייצג גם עררים של בני המשפחות בבית הדין לעבודה לצורך הכרה. יש מגוון של הליכים משפטיים, וגויסו 150 עורכי דין, אשר לומדים כל הזמן את החקיקה. הפעילות היא בשיתוף עם המינהלת והמענים מתעדכנים כל הזמן. - נציג מטה משפחות החטופים אמר בדיון כי מחודש נובמבר 2023 יש פגיעות חוזרות ונשנות של גורמי מדינה – מסירת פרטים של השבויים ומשפחותיהם מבלי שניתנה הסכמתם לכך. לפני כמה ימים פורסם דוח של משרד הבריאות שמתאר את ההתעללות והעינויים של החטופים ששבו, כולל ילדים, ומהתיאורים ניתן לזהות במי מדובר מבין השבים. לא ניתנה הסכמה לשימוש בחומר האמור ולפרסומו, והפרסום נעשה אף על פי שאנשי הטיפול הבטיחו חיסיון רפואי מלא. מדובר בפגיעה חמורה בצנעת הפרט, ומדובר בנפגעים שנמצאים בשעתם הקשה ביותר. הוא הדגיש כי השבים אינם בגדר רכוש הציבור, וכל מידע עליהם שייך להם בלבד. מטה המשפחות מבקש לפעול בכמה מישורים: קביעת נוהל לקבלת הסכמה מדעת מהשב או השבה לאיסוף החומר ושימוש בו; שיפור אבטחת המידע וחסימת גישה למידע למי שאינו מטפל ישירות בשבים; פתיחת חקירה יסודית עקב כל חשד להפרת חוק, כולל כניסה לתיקים הממוחשבים; הנחיית משרדי הממשלה לשמור על כללי האתיקה בנוגע לפרטיות. - מהמועצה לשלום הילד נמסר כי פרטיותם של קטינים ששבו מהשבי צריכה להישמר ביתר שאת. יש דרכים להגן על הפרטיות ויחד עם זאת להעלות למודעות סוגיות קשות לצורכי הסברה. הטיפול ההוליסטי צריך להינתן על ידי המדינה ולכלול גם את ילדי ההורים השבים, 293 ילדי החטופים וילדי החללים, לרבות אלה שטרם הובאו לקבורה. הם זקוקים לתמיכה רגשית אינטנסיבית ותמיכה כלכלית. - נציגת משרד הביטחון דיווחה על פעילות המשרד בתחום: אגף השיקום נערך יחד עם היחידה לתגובות קרב לטיפול כבר בשלב הראשוני, עוד טרם הגעת השבים לארץ, ויש פרוטוקול ברור ומוכן בעניין זה. בתחום הרווחה ניתן סל שלם: שיקום תעסוקתי, רכב, לימודים ועוד. גם בני המשפחות זכאים לטיפולים נפשיים על פי הצורך. כל השבים מקבלים נכות מיידית, ללא צורך עמידה בוועדה רפואית, כדי לאפשר להתמקד בשיקום. המשרד נעזר במחוזות המטפלים. - נציגת משפחות חטופים אמרה כי חסרה התייחסות מעמיקה יותר לקהילות מבחינת משאבים וגיוס אנשי מקצוע. מדובר במשאב שיקומי לטובת קליטת השבים. -אסתר בוכשטב, אימו של יגב ז"ל, אשר נרצח בשבי והובא לקבורה, אמרה בדיון כי יש שיתוף פעולה עם המינהלת, אולם השבים והמשפחות מרגישים פערים, ויש לעשות הכול כדי לסגור אותם. האירוע אינו נגמר עם החזרה מהשבי; הוא יסתיים עם שובם של כל החטופים ושיקומם. פער נוסף שקיים הוא בנוגע למשפחות. בעניין זה יש תקופה ארוכה של חוסר אונים. המענק שהמשפחות קיבלו הוא למען השבת בן משפחתם, והם לא מקבלים תמיכה מספקת. כאשר בן המשפחה שב לקבורה, המשפחות הופכות למשפחות נפגעי פעולות איבה, אך האירוע אינו מסתיים. בהחלטה הראשונה של המינהלת נקבע כי לאחר שלושה חודשים מיום השבת חטוף מת לקבורה, המינהלת נפרדת מהמשפחה. ראוי שישתלבו נציגי משפחות בצוות ההיגוי. - נציגת ההסתדרות הרפואית ציינה כי הסוגיה של פרסום פרטים של אדם יחיד לשם טובת הכלל היא סוגיה אתית שאינה פתורה. תפקיד הגורם המקצועי הוא לטפל ולתת חיסיון מבלי לפגוע באמון. יש להשתמש בעדויות בחרדת קודש ולהיזהר משחזורי פגיעה. יש לתת טיפול למשפחות, להתייחס לחיסיון הרפואי ולשמור על מי שנתנו את אמונם במטפלים. - ממשרד מבקר המדינה נמסר כי במסגרת הביקורת על התוכנית הלאומית לנפגעי חרדה ופוסט-טראומה במגוון אוכלוסיות, נבדק הטיפול בשבים ובמשפחות החטופים במינהלת. המשרד התמקד ברצף הטיפולי משחרור השב מבית החולים ועד הקליטה בקהילה, כלומר הטיפול בקופות החולים. הבדיקה היתה ראשונית, והיא לא מוצתה מפאת רגישות, החיסיון בעניין השבים והכבוד למשפחות. מתחילת המלחמה המשרד כתב 56 דוחות על המלחמה, ו12- דוחות הועברו למשרדים. המבקר שמע את הקולות, ואף שהנושא בוער, הוא החליט להיכנס לנושא בהיבטים רחבים בשנת 2025, במסגרת דוח מיוחד, כדי שיהיה ניתן לתקן להבא דברים שנאמרו כאן. 294 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודה למשרד הבריאות על קבלת האחריות, ההתנצלות והפקת הלקחים. - הוועדה התרשמה שהמינהלת מתכללת את האירוע יחד עם כלל משרדי הממשלה, ומברכת על עבודתה. - הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה וממשרד הבריאות להעביר את הבקשה להציג בפני שרי הממשלה את דוח משרד הבריאות בנוגע למצבם של השבים, בישיבת ממשלה. - הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה וממשרד הבריאות לשקול הקמת מרכז ייעודי טיפולי לטיפול בנפגעי הטבח ובמשפחותיהם שיכלול כוח אדם ייעודי ותקציב. - הוועדה התרשמה שהחקיקה הקיימת בנוגע לחוק הפרטיות ברורה. עם זאת, הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים להוציא נוהל רענון למשרדי הממשלה. - הוועדה מבקשת מהמינהלת במשרד ראש הממשלה לצרף את ארגון נפגעי פעולות האיבה ומטה משפחות החטופים לדיונים הרלוונטים המתקיימים במסגרת עבודתה. 295 בדיקת הטענות לאפליה על רקע עדתי בסמינרים במגזר החרדי – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה ביום כ' בטבת התשפ"ה, 20 בינואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא בדיקת הטענות לאפליה על רקע עדתי בסמינרים במגזר החרדי – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, משרד המשפטים, עמותת נוער כהלכה, מרכז השלטון המקומי, עיריית ירושלים, עיריית אלעד, המועצה הלאומית לשלום הילד, עמותות ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה -פרויקטור המחוז החרדי במשרד החינוך מסר כי על פי החוק, הרישום והשיבוץ של תלמידות הם באחריות הרשות המקומית, והיא יכולה לשבץ את תלמידיה במקום תלמידי רשות אחרת. עיריית ירושלים משבצת את תלמידי העיר בהתאם לקבלה למוסד לימודי. הרשות מתערבת כאשר התלמיד אינו מתקבל, ומוצאת לו את המקום המתאים עבורו. המשרד מקפיד שהרשות המקומית תנהל את התהליך כמו שצריך. במקביל המשרד מנהל שלושה הליכים לפתרון בעיות: 1. ועדת ערר – תהליך מוסדר שבמסגרתו נעשית פנייה למשרד אם לא התקיים תהליך מוסדר; מספר הפניות בעניין זה גדל נוכח הפרסום האינטנסיבי של המשרד; 2. ועדת ערר על הרשות המקומית – אם נעשה הליך לא ראוי, הפנייה מוגשת למחוז, וראש המחוז מחזיר את הפנייה לרשות המקומית, משום שהנושא בסמכותה; 3. התערבות המשרד במקרי קיצון, למשל סילוק תלמיד שהמוסד אינו מעוניין בו והמשרד אינו מאשר את הרחקתו. אם יתברר שרשות חרגה מסמכותה, המשרד יכול למנוע תקציב מהמוסד ולשלול את רישיונו. -נציג עיריית ירושלים ציין כי נוצר כאן מצג שווא. קובץ האקסל שפורסם בנוגע לתיאורים על תלמידות המבקשות להתקבל לסמינרים אינו מוכר לו, ולדבריו, במשך שנה שלמה עיריית ירושלים פועלת לשבץ את בנות העיר ירושלים לסמינרים על פי התאמה אישית. העירייה משקיעה לא מעט משאבים כספיים כדי לסייע לתלמידות חלשות בלימודים. נערכה בדיקה בנושא, והעובדת שיצרה את הקובץ ננזפה. זוהי אינה הדרך המקובלת. קיים קובץ שמכיל 3,000 תלמידות עם אפיון של כל תלמידה. בעירייה רואים חשיבות בכך שכל תלמידה תלמד במקום המתאים לה. -מנכ"ל עמותת נוער כהלכה אמר בדיון כי מעולם לא מונה מנהל מחוז חרדי ממוצא ספרדי בעיריית ירושלים. יש מוסדות שמשרד החינוך נתן להם רישיון להפעלת בית ספר אולם בפועל יש בתוך המבנה כמה בתי ספר, והמדינה והרשויות אינן יכולות לומר שהן אינן מכירות את הנושא. נושא המכסות התחיל לפני שנים רבות, ויש לו ביטוי משפטי. בעיית המכסות אינה בירושלים בלבד; יש לבדוק את הסוגיה גם ברשויות נוספות, וכן יש לבחון את החינוך מיוחד, ואת הסיווג של חינוך מיוחד משולב 07)(. היועץ המשפטי של העמותה הוסיף כי הביטויים הנכללים בקובץ אינם נאמרים לתלמידות, הם רשומים בעמודה של תכתובות בעירייה. לתלמידות נאמר שאין מקום במוסדות, אולם הדברים מחלחלים. הוא ציין כי בית המשפט הטיל צו איסור פרסום על שמות הבנות. 296 - יו"ר הוועדה לקידום הילד והנוער בעיריית אלעד אמר בדיון כי העיר מסרבת לשלוח נתונים בדבר שיבוץ תלמידי הרשות לחברי המועצה. חברי המועצה מבקשים לקדם דברים ולפעול, ומקבלים סירוב. - נציגת משרד המשפטים סיפרה בדיון כי ב31- ביולי, עם פרסום הכתבה, המשרד פנה למשרד החינוך ולעיריית ירושלים וביקש לברר כיצד הדברים יטופלו נוכח חומרתם. מענה התקבל ממשרד החינוך ב22- בספטמבר בנוגע למנגנונים הקיימים לפיקוח בעקבות תלונה או הגשת ערר. עוד נמסר שאין מידע קונקרטי על אחד מהמוסדות. המשרד פנה שוב ב10- באוקטובר בשאלה אם ניתן לפעול באופן יזום כדי לברר את הדברים, והתשובה שניתנה היא שלא ניתן לעשות זאת נוכח קשיים טכניים, מקצועיים וראייתיים. עם זאת, הגורמים הרלוונטיים בעירייה כונסו כדי לחדד בפניהם את הנהלים. לאחר מכן הוגשה תובענה ייצוגית נגד עיריית ירושלים. - הוועדה שמעה מאם לתלמידה כי האנשים שקשורים לכל התהליכים אינם נמצאים בדיון. יש 33 בנות משכונת רמות בירושלים שהן ללא שיבוץ. האם סיפרה כי בתה תלמידה מצטיינת ומובילה חברתית, והאגף לחינוך חרדי החליט לעשות עסקה – היא תלך לסמינר מסוים ובתמורה הסמינר יקבל עוד חמש בנות נוספות. הסמינרים הספרדים הם קטנים וחדשים; לדבריה, יש לחזק סמינר באמצעות הרמה הלימודית ולא באמצעות שיבוץ תלמידות חזקות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה סבורה שהנושא אינו פוליטי, אלא ערכי. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבדוק את הנושאים האלה: א. פיקוח הרשויות המקומיות ומשרד החינוך על הליך השיבוץ נוכח הנתונים המצביעים לכאורה על רקע עדתי. ב. בחינת הליכי המיון לסמינרים במגזר החרדי והפיקוח עליהם. ג. חינוך מיוחד משולב .(07) - הוועדה מבקשת מעיריית ירושלים להעביר לה את קובץ שיבוץ התלמידות. - הוועדה תקיים ישיבת המשך והצבעה בשבוע הבא. 297 זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה ביום כ' בטבת התשפ"ה, 20 בינואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה ישיבת ועדה משותפת עם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, משרד העלייה והקליטה, לשכת הקשר נתיב, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ארגונים, עמותות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה משרד מבקר המדינה קיבל תלונות בנושא ושמע ממשרד החינוך על הצעדים שננקטים, לרבות תוספת כוח אדם, כדי לפתור את הסוגיה. הבירור המערכתי עדיין בעיצומו, ומדי פעם מתקבלים דיווחים במשרד מבקר המדינה. הבעיה טרם נפתרה' ואלפי בקשות עדיין ממתינות. התקבלו 16 תלונות על האגף להערכת תארים. ראוי לשמוע ממשרד החינוך את ההסברים שהוא העביר למבקר בנושא זה, ולא להתעלם מהסקטור הפרטי. מרבית האנשים שמבקשים לקבל הכרה בתואר מתמודדים למכרזים ותפקידים, ויש מסלול מקוצר לצורך כך. סיכומי הוועדה - ראש האגף הקונסולרי בלשכת הקשר נתיב אמר בדיון כי בשנת 2022 הארגון נענה בחיוב לבקשת משרד החינוך לסייע בנושא באזורים שבהם יש פעילות שלו. היתרוונת הם שהאגף אינו זקוק לתרגום, ויש לו גישה לרוב מוסדות החינוך. הארגון יוכל לסייע ולבדוק את המסמכים בשטח ואף לבדוק אם המוסדות האקדמיים קיימים. -ממשרד החינוך נמסר כי אגף קשרי חוץ מבצע שקילת תואר שניתן בחו"ל ביחס לתואר מישראל )לא מבחינה אקדמית(. העולים אינם חייבים בשקילת תואר אם אינם מתמודדים על העסקה במגזר הציבורי. בהקשר של השירות הציבורי יש גם הסכמים קיבוציים ועבודה מול משרד האוצר ונש"מ, והמשרד אף חתום על אמנות בין-לאומיות בנושא. בספטמבר המתינו כ11,000- בקשות לאישור שקילות, ומאז התווספו עוד 2,600 בקשות. כיום ממתינות 10,400 בקשות – כ700- הן של עולים חדשים, והיתר הן של אזרחים חוזרים. יש 11,000 מוסדות בעולם לכל מקצוע רשמי. האגף נותן אישור לפונה שאכן המוסד לגיטימי והתואר רלוונטי, ואם העולה זקוק לאישור שקילות מלא עליו להגיש בקשה נוספת. במסלול הכללי הכירו ב1,000- תארים. המשרד אינו מבקש תרגומים נוטריוניים למסמכים בשפות רוסית, אנגלית ואוקראינית. העברת המענה הטלפוני לאגף השירות לציבור לא נעשתה באופן שרירותי, אלא לאחר שניתנו כל הכלים בכמה וכמה שפות. כל עובדת משלימה 15 שעות עבודה בשבוע באגף. על פי החלטת הממשלה מחודש אוגוסט, לא יתקבלו בקשות חדשות מעולים. התחום היחיד שאין בו חוק רישוי הוא תחום ההוראה, אולם יש צורך בתואר מוכר ותעודת הוראה בתחום החינוך. מורים עולים מגישים בקשות למשרד החינוך לאישור תואר בהוראה, והבקשה מטופלת בתוך שבועיים על ידי המשרד ומינהל עובדי הוראה. 298 - נציגת משרד העלייה והקליטה אמרה בדיון שכרגע אין תקנים המוקצים לנושא, והמשרד נמצא בתהליך מכרזי לגיוס מיקור חוץ. מלכתחילה המשרד נכנס לאירוע כדי להקל על העולים ברישוי מקצועות – העולים המקצועיים חייבים בשקילת תואר. לקראת החלטת הממשלה שהתקבלה בחודש אוגוסט התקיים שולחן עגול בנושא. בינואר 2025 הפורטל נפתח, אך טרם נקלטו בקשות חדשות. משרד העלייה יטפל בבקשות של עולים בלבד, לא של אזרחים חוזרים. לדברי הנציגה, ראוי להקל בתחום ולפעול בצורה יעילה, בעזרת כלים חכמים ובאופן דיגיטלי. לאחרונה נפגשו נציגי המשרד עם האוניברסיטאות, והן עושות את תהליך השקילה. המשרד מלווה, ונותן מעטפת לעולה החל מעלייתו על הטיסה ארצה וכלה באישור התואר. - נציגת ארגון קעליטה, ארגון הגג של עולי צרפת בישראל, סיפרה שהארגון נמצא בקשר יום- יומי עם משרד החינוך ועובד עימו בשיתוף פעולה. עולי צרפת מתמודדים עם חסמים מסוימים: חיוב בתרגום מסמכים על חשבונו של העולה, קושי בקבלת מענה אנושי בטלפון ובדוא"ל, והשירות החדש של משרד העלייה עדיין לא עלה לאוויר. הבקשה היא שלא יהיה צורך בתרגום נוטריוני, וכך העולים לא יצטרכו לשלם 3,000 ש"ח בגין שירות זה. יש עולים שהחמיצו משרות כי לא היה בידם אישור לתואר. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדות ממליצות לשקול שימוש בבינה מלאכותית כדי לזרז את הטיפול בבקשות, ולוותר על הקמת אגף נוסף. - הוועדות מבקשות ממשרד החינוך למסור עדכון חודשי על מספר האישורים שניתנו. - הוועדות התרשמו שאין גורם מתכלל לנושא, והן דורשות לקיים שולחן עגול בהשתתפות משרד העלייה, הקליטה והתפוצות ומשרד החינוך. - הוועדות יפנו בכתב לשר החינוך ולשר העלייה והקליטה בבקשה לשקול לאשר תארים שאינם קשורים לרישוי, תוך אזהרת הפונים מפני זיוף תארים. - הוועדות מבקשות שכל הבקשות שיוגשו למשרד החינוך ימוינו על פי דחיפותן. - הוועדות מבקשות דיווח לעניין הטיפול בבקשות שהגיעו למשרד חינוך מ1- בינואר :2025 כיצד הן יטופלו? האם וכיצד יועברו למשרד העלייה והקליטה, אם טרם החלה פעילות האגף שם וטרם גויסו עובדים יעודיים לטיפול בבקשות? - הוועדות יקיימו דיון מעקב בנושא בעוד חודשיים. 299 בדיקת הטענות לאפליה על רקע עדתי בסמינרים במגזר החרדי – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה – המשך דיון הקדמה ביום כ"ז בטבת התשפ"ה, 27 בינואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא בדיקת הטענות לאפליה על רקע עדתי בסמינרים במגזר החרדי – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה – המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, משרד האוצר, משרד המשפטים, עמותת נוער כהלכה, מרכז השלטון המקומי, עיריית ירושלים, עיריית אלעד, עיריית בית שמש ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציג עמותת נוער כהלכה אמר בדיון כי יש בידי העמותה קובץ של עיריית ירושלים שמעיד על כל הדברים שהיא הכחישה בעבר. עוד נמסר כי התנועה לאיכות השלטון הגישה תלונה בנושא, וחה"כ משה טור פז פנה ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה. לדבריו, המבקר אינו צריך קריאה של הוועדה כדי לחקור את הנושא, יש לו די נתונים לפתוח בחקירה. הצבעה בוועדה תחזק את התביעה הייצוגית שהעמותה הגישה. נציג העמותה סיכם: אימהות חוששות להגיע, ואני מגיע במקומן ואומר: "אני מאשים". - אם לתלמידה מהמגזר החרדי אמרה בדיון כי השאלה אינה עד כמה האפליה קיימת אלא עד כמה היא פלילית. - נציג משרד המשפטים מסר כי אין מחלוקת בדבר קיומן של גזענות והדרה של תלמידות. הוא ציין כי על פי החלטת ממשלה 1958, שהתקבלה בעקבות דוח פלמור, חובה למנות ממוני גזענות בכל משרד ממשלתי ויחידת סמך, והוא מציע שהדבר ייעשה גם ברשויות המקומיות באופן וולונטרי. אפשר להגיש עתירות מינהליות ותביעות על איסור אפליה ללא בדיקת זכאות כלכלית. המשרד פעל במקרים כאלה והגיש עתירות בנושא. - מהיועץ משפטי של הוועדה לענייני ביקורת המדינה נמסר כי ההצבעה בנושא תתקיים בהתאם לנוסח שהקריא יושב-ראש הוועדה בדיון הקודם: מבקר המדינה יכין חוות דעת בעניין הטענות לאפליה על רקע עדתי בסמינרים במגזר החרדי, לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, ובה יתבקש לבדוק את פיקוח הרשויות המקומיות ומשרד החינוך על הליך השיבוץ לאור הנתונים המצביעים על אפליה לכאורה על רקע עדתי, ואת בחינת הליכי המיון לסמינרים והפיקוח עליהם. - נציגת רדיו כאן מורשת אמרה בדיון כי מדובר ביום עצוב, שכן האמירה שיוצאת מהדיון כלפי הנערה הספרדית היא שהיא נמצאת בתחתית שרשרת המזון. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה קיימה הצבעה שמית על הצעתה. תוצאות ההצבעה: שלושה בעד, חמישה נגד. - הוועדה דורשת לקבל פתרון כולל לסוגיה. -הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לתקף את התוצאות החדשות באמצעות כתיבת דוח מעקב על בסיס הדוח הקודם בנושא משנת 2011 בתוך שלושה חודשים., 300 טיפול הרשויות בחסרי המעמד בחברה הבדואית – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה ביום כ' בשבט התשפ"ה, 18 בפברואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא טיפול הרשויות בחסרי המעמד בחברה הבדואית – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משטרת ישראל, המועצה המקומית ערערה, המועצה האזורית לכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, האגודה לזכויות האזרח ביש"ע, עמותת עתיד במדבר, האגודה לזכויות האזרח בישראל וארגון שתיל – הקרן החדשה לישראל. סיכומי הוועדה - רכזת עמותת עתיד במדבר אמרה לוועדה כי התושבים הם חסרי מסמכים ואינם יכולים להתנהל במדינה אלא מתחת לרדאר. חלק מהאימהות נולדו באוהלים, וכשלהורים אין מסמכים, גם לילדים אין. גם כאשר הנשים יולדות בבית החולים, הן מקבלות טופס שנרשם בו "יילוד חדש", ללא מספר זהות. אנשים אלה אינם יכולים לפתוח חשבון בנק, כיוון שהם אינם רשומים; הם אינם יכולים לקבל קצבאות, לעבוד או לקבל חבילה בדואר – הם פשוט לא קיימים. לבקשת רשות ההסדרה הפנתה העמותה לרשות אנשים שיש בידיהם מסמכים מסוימים, ועדיין בסוף התהליך מתקבלת הודעה שלא ניתן לזהות אותם. זה מלכוד. - נציג הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב אמר בדיון כי הנושא הוא קריטי. לדבריו, מתעסקים בנושא הסדרת ההתיישבות, אך אם אין מעמד והמגורים מתקיימים בצורה לא חוקית, לא ניתן להקצות קרקע. הוא ציין שבאוגוסט בשנה שעברה התקיימה בנושא ישיבה עם משרד הפנים, וסוכם שם שאחד המבחנים לקביעת מעמד ואזרחות הוא מרכז החיים – ואולם מדובר באוכלוסייה שאינה מוסדרת, וקשה לקבוע את מרכז החיים שלה. עוד נמסר כי מאחר שהרשות מכירה את השטח, היא יכולה להעביר אינדיקציה למשרד הפנים בדבר מרכז החיים של האנשים. נציג הרשות מסר כי גם מצבו של אזרח ישראלי בדואי שנשוי לחסר מעמד מעורר קושי – רמ"י אינה מאפשרת לתת זכות קנייה במגרש חוקי אם אחד מבני הזוג חסר מעמד והאחר הוא אזרח ישראל. לסיום נמסר כי הרשות הועברה ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, וכיום היא נמצאת במשרד התפוצות. - מנהלת מרחב דרום ברשות ההגירה והאוכלוסין דיברה על חסרי המעמד בני שבט אל- עזאזמה, נושא שעלה בשנת 2018. היא המשיכה וציינה כי אדם חסר זהות אינו יכול להגיש בקשה, וכל המסמכים שהוגשו אינם יכולים לסייע בזיהוי ובבקשה של האדם. מי שנולד בבית חולים ישראלי ואין לאימו אזרחות – אין לו זיהוי ותיעוד. חסר מעמד גם אינו יכול להתגייס לצבא, היות שאין לו מספר זהות. לתושב ארעי או לתושב קבע יש קריטריונים לקבלת אזרחות, אולם קבוצה זו, חסרי המעמד, מחויבת להציג זיהוי, ואין להם מסמכים להצגה. זיהוי לא נעושה על פי תצהיר. 301 - מהמוסד לביטוח לאומי נמסר כי הביטוח הלאומי נכנס לתמונה רק לאחר שלאדם יש תעודת זהות ואשרה שמקנה תושבות. הקביעה מיהו תושב ישראל אינה נוגעת רק לחוק הביטוח הלאומי – חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי רק מי שהביטוח הלאומי מכיר בו כתושב ישראל יכול להיות חבר באחת מארבע קופות החולים. כל עוד אין לאוכלוסייה זו תעודות זהות ותושבות, אי-אפשר להתחיל בתהליכים אלו. כל אדם שיימצא בסכנת חיים יקבל טיפול רפואי, אולם נדרש תשלום ממי שאינו חבר בקופת חולים ואינו יכול להמציא התחייבות. - ממשטרת ישראל נמסר כי אין למשטרה מגבלה אכיפתית מול אדם שאין לו מעמד. ככל שתידרש חוות דעת דעת בהיבט הפלילי, היא תינתן כחלק מההליך. נציג המשטרה מסר כי המשטרה מכירה את שבט אל-עזאזמה ואת כל השבטים הבדואיים, והבעיה הנדונה קיימת בעיקר שם. - מהמועצה האזורית לכפרים הבלתי-מוכרים בנגב נמסר כי נושא התצהירים משפיע על רבדים ושטחים רבים, לרבות מקרקעין וענייני אישות. האנשים יכולים לעמוד בפני בית הדין השרעי או כל מוסד אחר שהם שייכים אליו ולקבל תצהיר בעניין שמם, המקום והשנה שבה נולדו או נכנסו לארץ. רשות ההסדרה והמועצות האזוריות יוכלו לאשר זאת. אנשים אלה חיים בעוני ואינם יכולים להיות חברים בקופות החולים או ליהנות מביטוח בריאות ממלכתי, והם אמורים לשלם ביטוח בריאות פרטי, שעלותו גבוהה הרבה יותר מביטוח לאזרחים בעלי מעמד. עוד נטען כי סעיף 56 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי נותן לשר הבריאות שיקול דעת בסוגיה בדבר ההיקף והתנאים, ויש אפשרות למצוא פתרון ביניים. - מארגון שתיל – הקרן החדשה נמסר לוודעה כי הנתונים שהועלו בדיון הנוכחי הוצגו לפני כחמש שנים לוועדת הפנים של הכנסת. איש לא טען שיש סיכון בטחוני למדינה, אלא להפך אנשים אמרו שיש כאן סיפור שאינו בעייתי אלא ביורוקרטי.– - נציגת האגודה לזכויות האזרח ביש"ע אמרה בדיון כי 107 האנשים מתחלקים לקבוצות: אנשים שהיו כאן לפני קום המדינה ולא פקדו אותם, בין היתר כי רשות האוכלוסין לא הגיעה אליהם פיזית בשל נתוני השטח; אנשים שמשתייכים לחלק מסוים של השבט, והם נולדו פה אך גורשו בשנות החמישים כעונש על רציחתו של קצין צה"ל בידי אדם שהשתייך לקבוצה זו, וחזרו למדינה לאחר כיבוש סיני ב1967-; אנשים שנפקדו בעת מרשם המינהל האזרחי בצבא כשסיני הייתה תחת כיבוש ישראלי, ומאחר שבהסכמי אוסלו הרשות הפלסטינית ירשה את מרשם האוכלוסין הזה, הם רשומים כיום כפלסטינים תושבי עזה בשל הוראת השעה. אין דרך לטפל בהם. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תפנה במכתב לרשות מקרקעי ישראל ותבקש תשובה לעניין זכות הקניין של זוגות נשואים שרק אחד מהם בעל תעודת זהות כחולה. הוועדה תזמין את רשות מקרקעי ישראל לדיון המעקב בנושא. -הוועדה תפנה במכתב לשר הפנים ולשר התפוצות ותבקש שיוקם צוות שיתכלל את הנושא וידון בו. הוועדה תבקש לקבל בהמשך עדכונים בנושא. - הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד שלושה חודשים. 302 זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה – המשך דיון הקדמה ביום כ"ג באייר תשפ"ה, 21 במאי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה ישיבת ועדה משותפת עם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה – המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, משרד העלייה והקליטה, לשכת הקשר נתיב, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, עמותת קעליטה – ארגון הגג של עולי צרפת בישראל, מועצת ארגוני העולים בישראל, משרד ראש הממשלה – אגף הפיקוח הכללי ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציגת משרד החינוך, מנהלת אגף בכיר קשרי חוץ, עדכנה את הוועדה כי היו 11,350 פניות בדצמבר 2024, ואליהן התווספו בכל חודש 600–100 פניות. על פי החלטת הממשלה, מ1- בינואר 2025 לא מתקבלות פניות חדשות של עולים חדשים, אלא יש לשלוח אותן למשרד העלייה והקליטה. ההערכה היא ש30%–25%- מהפניות הן של תושבים חוזרים והיתר הן של עולים חדשים. 16,000 פניות היו בהמתנה, לרבות פניות בתהליך עבודה מחודש דצמבר, ונעשו כמה מהלכים שהביאו לצמצום הפניות. האישור של משרד החינוך ניתן לצורך העסקה ודירוג שכר בשירות הציבורי, והפנייה מטופלת במסלול מהיר, בתוך שבועיים, גם לגבי עובדי הוראה. כדי להמשיך במסלול האקדמי ולעבוד במגזר הפרטי או במגזר השלישי הבקשה מטופלת במסלול הכללי, ומתקבל אישור כללי. אישור השקילות של משרד החינוך לצורכי העסקה של מרצים הוא מסמך נדרש מבחינת האקדמיה, וניתן מהר יחסית. אישור תואר שלישי נעשה במסלול אחר לחלוטין, ואין בו עיכובים משמעותיים. הצפי הוא שעד סוף יולי המשרד יגיע למצב נורמטיבי של 2,500 בקשות המופנות אליו, והטיפול בהן יימשך עד 45 ימי עבודה. לעולים מחבר העמים בלבד יש עיכוב במתן אישור כללי, לא שקילת תואר. כדי לצמצם את הפערים נעשתה עבודה פנימית בתוך המשרד: התקבל סיוע של עובדות והן טיפלו במענה הטלפוני הרב-שפתי, וכך התפנו שעות עבודה לעובדות שעוסקות בשקילת תארים. האישור הכללי שניתן אינו מצריך תרגום, אלא רק הגשת בקשה. לשם שקילת תואר יש צורך בתרגום של מסמכים בצרפתית ובספרדית – אין במשרד עובדים בשפות שאינן אנגלית, רוסית ואוקראינית אשר יכולים לקרוא את המסמכים ולתרגם אותם. השימוש באתרי הממשל בישראל אינו תמיד נגיש מחו"ל בשל בעיות סייבר, ועם זאת, משרד החינוך פתח פורטל להגשת בקשה לעבודה מחו"ל, בפרט לתושבים חוזרים. - נציגת משרד העלייה והקליטה אמרה בדיון כי מתחילת השנה עלו 7,000 עולים לישראל, ורובם הגיעו לפני 1 בינואר 2025. מחודש ינואר התקבלו 71 פניות לשקילת תארים מעולים חדשים שעלו מתחילת השנה. בתאריך 25 במאי 2025 נסגרת התיבה להגשת הצעות במסגרת המכרז שהמשרד פרסם, וייבחר ספק. המכרז יהיה תקף לחמש שנים, ובתוך חודש הספק אמור להתחיל את עבודתו. המשרד מבקש להוסיף הגשת בקשות בצרפתית ובספרדית ואפשרות לשפות נוספות, אם יש צורך בכך. עולים שירצו לגשת למכרזים במגזר 303 הציבורי יצטרכו לפנות למשרד החינוך. בשקילת תארים ההתחייבות היא לזמן טיפול של 35 ימים. אחת לחודש מועברת הסברה בעניין הגשת הבקשות, בהנחה שעם הגעתו של העולה יש צורך בשקילה נציבותית, כדי למנוע ממנו הגעה חוזרת למסלול זה בעוד שנים מספר. - נציגת העמותה קעליטה – ארגון הגג של עולי צרפת בישראל אמרה כי עולה שזקוק לאישור באופן דחוף מקבל אותו תוך כמה ימים. עוד ציינה נציגת העמותה כי עולה שמביא אישור על תואר ראשון ומגיש בקשה לקבלת דמי אבטלה נמצא במסלול שונה. האתר ידידותי כעת למשתמש ופועל בכמה שפות, והעולה מתבקש לבחור אם הוא צריך אישור כללי או אחר. העמותה ביקשה ממשרד העלייה והקליטה להוסיף סעיף במכרז לעניין הגשת בקשות בשפות מסוימות, אך כרגע הוא אינו קיים. העמותה מבקשת שגם העולים מצרפת יטופלו במסלול הקיים לגבי העולים האחרים ויתאפשר פטור מתרגום המסמך, כלומר שבמשרד העלייה והקליטה יסתפקו בהעתק נאמן למקור. - מנכ"ל עמותת יד לעולים ציין כי עולים מכל רחבי העולם רואים את הנושא כאתגר ואינם רוצים לעבור את המסלול, אף על פי שחל שיפור בנושא. הוא אף ביקש מהוועדה לבחון איך המשרד נערך לגל הפניות מהעולים שצפוי להגיע בקיץ. - נציג לשכת הקשר נתיב וראש אגף קונסולרי אמר כי יש לשקול יצירת דף הנחיות ובניית מסלול עבור עולים שקיבלו אשרה כדי שיתחילו להגיש את המסמכים עוד טרם עלייתם לארץ. בעניין זה מדובר בשיתוף פעולה עם משרד העלייה והקליטה. - נציגת משרד החינוך הבהירה כי יש שני סוגים של תרגום נוטריוני: הראשון, תרגום של נוטריון שיודע את השפה; השני, אישור של נוטריון על כך שהמתרגם הופיע לפניו והצהיר שהתרגום אמין. - מנכ"ל מועצת ארגוני העולים בישראל אמר כי עובדים במחוזות של משרד הקליטה הדוברים שפות שונות מקבלים מסמכים לאימות. יש לשקול את האפשרות שהם אלה שייתנו את ההצהרה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדות מברכות את משרד החינוך על הטיפול בבקשות ועל הירידה במספרן מכ11,000- לכ4,100- בקשות. - הוועדות מבקשות מהמל"ג לקבל תשובה מוסמכת בשאלה אם אישור משרד החינוך מספק לצורך לימודי תואר שני ושלישי. - הוועדות מבקשות ממשרד העלייה והקליטה לשקול הגשת בקשה להכרה בתואר במדינת האם טרם העלייה לארץ, בתהליך ייעשה בשיתוף פעולה עם נתיב; כיום ניתן להגיש בקשה טרם העלייה רק לעניין מקצועות הרישוי. - הוועדות התרשמו שאישור נוטריוני לתרגום שנעשה אינו מהווה תרומה לתהליך, והן מבקשות ממשרד החינוך לשקול לבטלו. -הוועדות מבקשות ממשרד העלייה והקליטה להמיר את האישור הנוטריוני בתצהיר של עובדי משרד הקליטה דוברי השפה הרלוונטית במחוזות. -הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד חודש כדי לשמוע על תוצאות המכרז ועל התקדמות עבודת משרד העלייה והקליטה. 304 פעולות הפיקוח על הבנקים בנושא מתן הלוואות למשכנתאות – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה ביום י"ג בסיוון תשפ"ה, 9 ביוני 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא פעילות הפיקוח על הבנקים בנושא מתן הלוואות למשכנתאות – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, בנק ישראל, משרד האוצר, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות ניירות ערך, רשות התחרות, משרד המשפטים, רשת ייעוץ משכנתאות – דרכנו, התאחדות יועצי המשכנתאות ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה -נציגי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסרו סקירה בנושא: בשנים האחרונות חל גידול ניכר בהיקפי לקיחת משכנתאות – בשנת 2022 נלקחו משכנתאות חדשות, בשווי 118 מיליארד ש"ח, ובשנת 2024 משכנתה ממוצעת היא בסכום של כמיליון ש"ח. יש עלייה של 71% במחירי הדירות בעשור האחרון. גם ריבית בנק ישראל על כל סוגיה עלתה, ולכן חל שינוי בתמהיל המשכנתאות שהציבור לוקח – הפחתה מ40%- בשנת 2022 ל10%- בשנת 2024. משום כך הייתה עלייה ממוצעת של 1,400–800 ש"ח בהחזר החודשי של לוקחי משכנתה בשנת 2021. במשכנתאות באישור מימון גבוה היתה עלייה בארבע השנים האחרונות בשיעור של 7% שיעור ההחזר מתוך ההכנסה הפנויה עלה ב4-. נקודות האחוז. שיעור המשכנתאות בסיכון גבוה עלה ב13- נקודות האחוז. הלוואת בלון הגיעה לשיא של 23% מכלל המשכנתאות החדשות בשנת 2024. בהלוואה מסוג זה הרוכשים לוקחים הלוואה בסכום מסוים, מחזירים במהלך תקופת ההלוואה רק את הריבית ובסוף, כאשר הם נדרשים להמיר את הסכום למשכנתה, היא מוחלפת בהלוואת משכנתה. תופעה נוספת היא מבצעי קבלנים – תשלום של 10% בתחילת הפרויקט, והשלמת היתרה לקבלן עם מסירת הדירה, עם מימון הריבית. יש בכך סיכון הן לרוכשים והן לקבלנים: ייתכן שלאחר כמה שנים הרוכשים לא יוכלו לעמוד בעסקה, ואילו הקבלנים עלולים להישאר עם מלאי של דירות ולהיכנס לכשל אשראי. בסוג זה של הלוואה שיעורי הפיגור נמוכים מאוד ביחס לסוגי אשראי אחרים, והסיכון הוא לא יציב בעיקר לרוכשים. אשר לאשראי לבינוי ונדל"ן )אשראי שהקבלנים לוקחים כדי לממן את הפרויקטים(, ניתן לראות עלייה בסיכוני האשראי: 40% מסך האשראי העסקי ו20%- מסך כל האשראי הבנקאי; סיכוני האשראי עשויים להשפיע על הסיכון המערכתי. עוד נמסר כי לאחר פרסום הדוח של מרכז המחקר והמידע פרסם בנק ישראל הנחיות והגבלות לעניין הלוואות בלון ועל שיעורן מסך המשכנתאות ולעניין הגדלה על הקצאת ההון. כמו כן, פורסם דוח של המועצה הלאומית לכלכלה שמצביע על קשר בין המערכת הבנקאית למחירי הדיור, כלומר בין הבנקים לקבלנים, כדי שאלה לא יוכלו להוריד את מחירי הדיור, ולכן נעשו מבצעים לעקוף זאת. הוקם צוות ממשלתי לנושא. הגדלת התחרות תוביל לפיזור הרווחים ותיטיב עם הציבור. 305 - מנציגי בנק ישראל נמסר שהוקם צוות ממשלתי, בראשות המפקח על הבנקים וראש אג"ת במשרד האוצר, כדי לבדוק את השפעת חוזי המימון של הבנקים עם היזמים על המחירים. מחירי הדירות גבוהים וגוררים משכנתאות גבוהות והחזרים גבוהים. אפשר לראות שעד כה הבעיה אינה נובעת מהסעיפים בחוזה – הבנקים פועלים כדי שהפרויקט יתקדם. תיקון לחוק המכר הגיע בעקבות איבוד בתים וכספים של הציבור, נקבע בו מנגנון פיקוח והוא נועד להגן על הרוכשים והבנקים מהנפקת ערבויות כנגד הכספים שהרוכשים מעבירים לקבלנים; אם יחול שינוי במנגנון, הרוכשים ייפגעו מכך. הבנקים מנהלים סיכונים בעת פיקוח על פרויקטים, ויש להם אינטרס שהאשראי שהעמידו לרשות היזמים יחזור אליהם. עמדת בנק ישראל היא שיש לבחון בראייה רחבה את הגורמים שמביאים לעלייה במחירי הדירות, שכן מדובר בשוק מורכב בעל אינטרסים שונים. בתחום המשכנתאות הפיקוח על הבנקים מקיים מעקב אחרי כל הסיכונים היציבותיים והפיננסיים ואחרי ההוגנות כלפי הלקוחות. בעשר השנים האחרונות ננקטו עשרות צעדים בעניין, ואף יותר מזה. מגבלת הנדל"ן היא דוגמה לסיכון, ולכן הוגבלה הלוואת הבלון ל10%-, ומבצעי הקבלן מסוג –20% 80% הוגבלו ל25%-. בעת הגשת בקשה למשכנתה מתקבלת הצעת מחיר מהבנקים – אישור עקרוני שסגור לתקופה של 21 ימים. בסוף העניין הוא היצע: אם יהיה מספיק היצע, המחירים ירדו. בנק ישראל מסתכל בצורה הוליסטית על הדברים, ולפני כל החלטה על קביעת גובה הריבית נערכים עשרות דיונים. מעל 60% מהמשכנתאות שנלקחות הן בליווי של יועצי משכנתאות. בנק ישראל תומך באסדרת המקצוע יועץ משכנתאות, אך לבנק ישראל אין ניסיון בפיקוח על יחידים, ולכן כרגע הנטייה היא לא לפקח על היועצים. מקורות הבנקים מתבססים על כספי המפקידים, ולא על מקורות בנק ישראל. חלק מהרווחיות העודפת בשנים האחרונות נובעת גם מעליית הריבית. בהסתכלות לעומק התרחשו מהלכים רבים במערכת הבנקאית בשנים האחרונות, כמו הדיגיטציה, ויש לזה חלק בגידול ברווחיות. שיעורי הרווחיות שרואים כיום אינם המצב האופטימלי. דרך המלך היא לפעול באמצעות הגדלת התחרות ולא באמצעות התערבות במחירים על ידי הרגולטור או על ידי המחוקק, שכן ההשפעות עלולות להיות הרסניות. בימים אלה הצוות הממשלתי פועל כדי לעודד את התחרות במגזר הקמעונאי במערכת הבנקאית. מוצע להוריד את דרישות הרגולציה ולייצר מתווה חדש לגופים חדשים ולגופים קיימים לקבלת רישיון בנקאי כדי שיוכלו לתת הצעות ללקוחות. הצוות מתכנס בתדירות שבועית, והוא יפרסם את הדוח בשבועות הקרובים. עמדת בנק ישראל היא כי השינוי יכניס שחקנים נוספים. הבנקים מוציאים כסף מהכיס וצריכים לעמוד בסל שהוגדר. הפיקוח על הבנקים הוא בעל ראייה רחבה, עוקב אחר המגמות והנתונים ומנסה לזהות את הסיכונים ואת יכולת הבנקים לעמוד בזעזועים לא צפויים. ההחזר החודשי עלה, אך לא נראה ששיעור ההפסדים גבוה, והדבר מעיד על עמידות הלווים והבנקים. יש כמה סיבות לרווחי הבנקים הגבוהים, והם גם מסתכנים בפגיעה במוניטין ובאמון – ולעניין זה השפעה רבה. הפיקוח פועל בעולם המשכנתאות כדי לחזק את כוח הלקוח ולהגביר את התחרות באמצעות הצעדים האלה: הגברת שקיפות המידע ויכולת ההשוואה )רפורמת הסלים האחידים, מאגר נתוני אשראי, נתונים וכלי השוואה(, הסרת חסמי מעבר בין בנקים והסרת חסמי כניסה לשחקנים חדשים. 306 באתר הבנק ניתן לראות את דשבורד הריביות, וכך כל לקוח יכול לפנות בצורה מתאימה לבנק. הרפורמה במשכנתאות כוללת תהליך דיגיטלי מלא, שלושה סלים אחידים וסל רביעי המותאם לצרכי הלקוח, אישור עקרוני במבנה אחיד, קיצור לוח הזמנים לקבלת אישור עקרוני )לרוב חמישה ימים( והנגשת מידע ומחשבונים באתרי הבנקים במטרה לסייע ללקוחות לבחון את כדאיות ההצעה. בעקבות הצעדים האלה חל שינוי משמעותי, ופחות לווים הלכו לכיוון של ריבית פריים. בעקבות שיח עם הנגיד והמפקח על הבנקים ננקטו צעדי סיוע והקלות מצד הבנקים במהלך שנת 2023, טרם פרוץ המלחמה: ספיגת העלאות הריבית, זיכוי לחשבון לקוחות בעלי משכנתאות, הקפאה מלאה או חלקית של תשלומי המשכנתה לתקופות שונות (עם/ללא גביית ריבית(, פריסה מחדש וסיוע במחזור הלוואה (שינוי תמהיל/תקופת הלוואה או מחזור בבנק אחר.( עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל גיבש בנק ישראל מתווה, והוא פורסם באוקטובר 2023 והותאם והורחב בשנים 2025–2024 לנוכח הצרכים שעלו מהשטח בדגש על מפונים ומילואימניקים. 130,000 הלוואות משכנתה נדחו, וצעד זה סייע לאותם לווים. שיעור הפיגורים אינו עולה, על אף זעזוע המלחמה. מתווה להקלות כספיות פועל מאפריל 2025 ומטרתו לאפשר הקלות כספיות ללקוחות המערכת הבנקאית. המתווה כולל מתן ריבית או הטבות בתחום יתרות הזכות בחשבון העו"ש, הפחתת שיעורי הריבית על יתרות החובה, מתן פטור מעמלות או הנחה משמעותית לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, מתן פטור חלקי או מלא לתקופה קצובה מתשלום ההחזר החודשי או הפחתת שיעור הריבית הנגבית באשראי קיים. המילואימניקים קיבלו הקלות לאורך כל הדרך (הגדלת מסגרת, החזרים כספיים, פטור מתשלום עמלות, הטבה בעמלת ניירות ערך, דחיית תשלומים.) המתווים תרמו לכך ששיעור האשראי לדיור שאינו נושא ריבית או בפיגור הוא יציב ונמוך. על אף שיעור הפיגורים הנמוך, ה"כריות" לספיגת הפסדים גבוהות ונאותות – הבנקים מצליחים לסייע ללקוחות בפריסה והלקוחות מצליחים לשלם את ההלוואות. הפיקוח על הבנקים עושה שימוש במגוון כלים ופועל מתוך אחריות כפולה: למען יציבות הבנקים ולשם קידום ההגינות של הבנקים כלפי הלקוחות. השמרנות הוכיחה את עצמה בשנים האחרונות נוכח האירועים שפקדו את ישראל. המגבלות באשראי בדיור נועדו להגן על הצרכן – הצרכן צריך להשאיר חלק מהכנסתו לצרכים אחרים ולא להעבירה במלואה לדיור. - נציג משרד האוצר הדגיש כי הפיקוח על הבנקים עצמאי לחלוטין ונעשה על ידי בנק ישראל. במשרד האוצר מוציאים סקירת נדל"ן אחת לחודש, עוקבים אחרי אירועי המס שהתרחשו ומבצעי המימון ומנסים לתווך אותם בסקירות. הסקירה האחרונה על עסקאות שנעשו בחודש מרץ התפרסמה כחודש לפני הדיון. - נציג רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אמר לוועדה כי תחום האשראי לדיור הוא בסדר גודל של 7 מיליארד ש"ח. מרבית ההלוואות שהרשות נותנת הן הלוואות גישור או השלמת פער של הון עצמי. הרשות פרסמה כמה חוזרים שנועדו לשמור על הלווים בהקשר של גילוי נאות, כדי שנותן העסקה ימסור את כל פרטיה טרם ביצועה; יש הוראות גם בנוגע לפניות ציבור ולפירעון הלוואה. המידע יועלה במלואו לאתר האינטרנט. התחום מתפתח והמטרה 307 היא להרחיב את התחרות בין הבנקים. בתחום הנדל"ן נמצא כ50%- מהאשראי החוץ- בנקאי שניתן ליזמים. - נציג רשות התחרות מסר שהממונה ורשות התחרות משקיעים מאמצים רבים בתחום ולא רואים תיאומים בין הבנקים. הממונה שוקלת לקבוע, לאחר שימועים, כי חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות הן קבוצת ריכוז בסל השירותים הבנקאיים ללקוחות קמעונאיים. הרשות אף שוקלת לתת הוראות בתחום הפיקדונות, היות שהריבית אינה מגולגלת ללקוחות במידה מספקת. במחקר של הרשות נמצא כי רוב האנשים אינם מבצעים סקר שוק בבנקים. עם זאת, אסדרה בתחרות יכולה להוות חסם כניסה, ויש לעשות זאת בצורה טובה ובזהירות. - נציג הרשות לניירות ערך ציין ש230- מיליארד ש"ח נמצאים בעו"ש של אזרחים, והרשות מוטרדת מכך. היא תומכת בתחרות בפיקדונות בנקאיים, וניתן לראות זאת דרך הקרנות הכספיות שמפוקחות על ידה, שהן זמינות לכולם ונמצאות ברמת סיכון נמוכה. ניתן לראות שבזכות סיוע משרד האוצר הציבור קשוב לנושא, ויותר מ100- מיליון ש"ח עברו לקרנות הכספיות בשנתיים האחרונות. ככל שחברת הבנייה תקבל אשראי במחיר טוב יותר בשוק, כך היא תמכור לציבור דירות במחירים אטרקטיביים יותר. - מנכ"ל רשת ייעוץ משכנתאות אמר כי רוכשים שרוצים לקנות בית מתייעצים טרם הרכישה עם יועצי משכנתה, ולפעמים מדובר בגורמים שאינם מקצועיים בעליל, אשר מכניסים אותם לעסקה מסוכנת. - נציגי התאחדות יועצי המשכנתאות ציינו בדיון כי 62% מנוטלי המשכנתאות נעזרים ביועצי משכנתאות. יש הסדר שמחייב את הבנקים לעבוד עם כל יועצי המשכנתאות, היות שהם מחוללי התחרות בשוק. כבר חצי שנה ממתינה בוועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק לאסדרת המקצוע, של חברי הכנסת יעקב אשר וולדימיר בליאק. במשרד המשפטים יש מערך שמפקח על כמה מקצועות יחידים, כמו שמאות מקרקעין, מתווכים ועוד, ולכן ראוי שמשרד המשפטים יפקח גם על יועצי משכנתאות. חוק הבנקאות הפתוחה, שעתיד להיכנס לתוקף באוקטובר 2025, מאפשר קבלת תגמול לגורמים פיננסיים, כולל יועצי משכנתאות. אפשרות זו עלולה להיות אסון, כי כאשר יועץ פיננסי יקבל תגמול בגין העמדת הלוואה, ההלוואה תינתן מתוך אינטרס, והשוק יוצף בהלוואות מיותרות. ולכן אסור שיועץ משכנתאות יקבל תגמול משום גוף מימון. - נציג משרד המשפטים אמר בדיון כי אסדרת מקצוע יועצי המשכנתאות אינה בתחום האחריות של משרד המשפטים, אך יש הצעה להעביר את הנושא אל המשרד. בנושא הצעת החוק התקיימו שתי ישיבות עם מנכ"ל המשרד לגיבוש עמדה בנושא. למשרד אין התנגדות לעניין אסדרת תחום יועצי המשכנתאות ברובד המשפטי וברובד המדיניות, אולם מבדיקה ראשונית שנעשתה למציאת הגורם המתאים לטיפול עולה שבמדינות אחרות הנושא מוסדר על ידי רגולטורים פיננסיים ולא על ידי משרד המשפטים. רוב העבודה היא מול הגופים הפיננסיים, ולכן עמדת המשרד כרגע היא שיש לקדם את הסוגיה על ידי אחד מהרגולטורים הפיננסיים. - מנכ"ל נקודת מפנה – המרכז לקידום מדיניות של רווחה ציין כי הכשל החמור שקיים בנושא המשכנתאות אינו בא לידי ביטוי בדברי הגופים המשתתפים בדיון. לדבריו ייתכן שהבעיה אינה רק בהיצע אלא גם בביקוש. הצעתו היא כי מרכז המחקר והמידע יכין דוח על הבעיות, הכשלים והפתרונות המוצעים. 308 - ממשרד מבקר המדינה נמסר כי המשרד התחיל במטלת ביקורת בנושא, והנקודות שעלו בדיון ייכללו בביקורת. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מביעה את מורת רוחה מאי-הגעתו של המפקח על הבנקים לישיבה. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא כדי לשמוע על התקדמות עבודת הצוות, בהשתתפות הגורמים הממשלתיים: המפקח על הבנקים בבנק ישראל, הכלכלן הראשי וראש אג"ת במשרד האוצר, רשות התחרות, הלמ"ס, משרד המשפטים והמועצה הלאומית לכלכלה. - הוועדה סבורה שבנק ישראל שמרן מדי, ועליו לפעול מתוך ראייה הוליסטית. הצעדים שנקט אינם מספיקים: כאשר הריבית במשק עולה, רווחיות הבנקים עולה על חשבון האזרח הישראלי. הציבור עושה מאמצים לעמוד בהתחייבות המשכנתה, ולכן הוא מצמצם בהוצאות אחרות. רווחי הבנקים נובעים מהריבית הגבוהה כמו גם מחלוקת הדבידנדים. על בנק ישראל למצוא את המכשירים המתאימים כדי להחזיר את הכסף לציבור ולתת איתנות כלכלית לבנקים כך שלא יתמוטטו. - הוועדה סבורה שמשרד המשפטים צריך להיות הגורם המאסדר את הכשרת יועצי המשכנתאות. הוועדה פונה לשר המשפטים ומבקשת את התערבותו המיידית בקידום הצעת החוק של חברי הכנסת יעקב אשר וולדימיר בליאק לאסדרת תחום יועצי המשכנתאות. - הוועדה סבורה שראוי שהמדינה תשנה את מדיניותה בנוגע להעסקת פועלים; הבאת פועלי בניין מחו"ל גורמת למחירים גבוהים מאוד. - הוועדה קיימה הצבעה על הבקשה לכתיבת חוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, בנושא פעולות הפיקוח על הבנקים בנושא מתן הלוואות למשכנתאות, לרבות הפיקוח על חלוקת הרווחים, הדבידנדים והטיפול בריביות. הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה דוח ביניים בתוך שלושה חודשים, עד לכתיבת הדוח הסופי. 309 טיפול המדינה במניעת אספקת מודיעין איכותי לאויב בזמן מלחמה על ידי אזרחים – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה ביום כ"ט בסיוון תשפ"ה, 25 ביוני 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא טיפול המדינה במניעת אספקת מודיעין איכותי לאויב בזמן מלחמה על ידי אזרחים – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, הצנזורה הצבאית, צה"ל, המטה לביטחון לאומי )מל"ל(, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, מערך הסייבר הלאומי, משרד המשפטים, משרד התקשורת, לשכת העיתונות הממשלתית, ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, פורום העיתונאים הדתיים ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה מסגן הצנזור הראשי לעניינים אסטרטגיים על הסמכות החוקית של הצנזורה ועל פעילותה: הצנזורה הצבאית פועלת מכוח סמכות בחוק – תקנות הגנה מתקופת המנדט הבריטי וצו משנת 1988. סמכויות הצנזורה הן לפי תקנות הגנה )שעת חירום(, פסיקות בימ"ש בשבתו כבג"ץ והחלטות הצנזורה. אשר ליידוע משפחות החללים, פעולה קדושה ויקרה, מי שעוסקים בכך הם דובר צה"ל ומחלקת נפגעים, בהתאם לסיכום שנקבע לפני שנים רבות בין הצנזור הראשי לדובר צה"ל. הצנזורה מתערבת במקומות שבהם יש נגישות לאויב, או שהמידע עלול להוביל למסקנות שנוגעות לביטחון המדינה. הצנזורה עובדת מול כלי התקשורת, מפרסמים זרים וישראלים ולא מול חברות פרטיות. במלחמת עם כלביא הצנזורה הייתה אחראית לרוב המכריע של ידיעות שפרסומן נמנע. המידע הרלוונטי המרכזי היה מיקומי נפילות, והצנזור בחר, מכוח סמכותו, להוציא צו ייעודי לעניין חובת הגשה, כלומר כלי התקשורת הישראליים והזרים היו מנועים מלפרסם ידיעות ללא הסכמת הצנזורה. בעניין זה ניתן סיוע רב בהפצת החומר מלע"מ. הרוב המכריע של כלי התקשורת מכבדים את הצו. בצנזורה עובדים גם עם קבוצות טלגרם. ככל שהעבירה חמורה יותר, וכן הפגיעה בחיי אדם, כך הצעדים שהצנזורה נוקטת אגרסיביים יותר. אין חוק צנזורה מוסדר שחוקק בכנסת. הנציג הציע כי לדיון הבא, המסווג, יוזמן יועץ משפטי בצה"ל כדי להסביר את התשתית החוקית שהעמידה המדינה לרשות הצנזורה. - נציג המשרד לביטחון לאומי הבהיר כי החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים קובע את מדרג הסמכויות במשרדי הממשלה, כולל יחידות הסמך, בנושאים של אבטחת מידע, התאמה תעסוקתית, אבטחה פיזית ואבטחת המערכות הממוחשבות. משרדי הממשלה מונחים על ידי שב"כ, משרד הביטחון, משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה. גופים נוספים, שמפורטים בחוק, מונחים ברמה מסוימת על ידי שב"כ בנושאי אבטחת מידע והתאמה תעסוקתית. בכל משרד ממשלתי אופי העבודה משתנה על פי רמות הסיווג הנדרשות. - נציג המל"ל הסביר כי למל"ל אין הרבה סמכויות ויכולת. השנה עלו בעיות שסיכנו חיילים במקומות רבים. יש צורך במודעות וקשב, ויש צורך בטיפול ברשתות החברתיות – לבדוק את קבוצות הטלגרם כאשר הן מפרסמות פרטים על לחימה של חיילי צה"ל. - מנהל לשכת העיתונות הממשלתית אמר כי יש כלי התמודדות מול כלי התקשורת הממוסדים, כולל הגופים הזרים, וכי הצנזור עושה עבודה מדהימה. הרוב המכריע של 310 התקשורת הישראלית והזרה נשמע להנחיות הצנזורה ועושה הבחנה בין פרסום בשידור חי על מיקומי נפילות רקטות לבין שידור שם הרחוב שהייתה בו נפילה. עם זאת, יש חריגים, ומטפלים בהם. הכוח הגדול ביותר שיש ללע"מ מול עיתונאים זרים הוא שלילת תעודת העיתונאי. למעשה העיתונאים הם שב"חים, ואסור להם להשאר בישראל; עם זאת, לעיתונאים שהם חלק מכלי תקשורת מאורגנים מוענקת תעודת לע"מ מטעם מדינת ישראל, ורשות האוכלוסין וההגירה מאשרת להכניס אותם באחד המעברים. אולם כיום כל עובר אורח שיש לו סמארטפון יכול לשדר. הנציג ציין עוד כי עצם המודעות צמצמה פגיעות חלק מהמקרים. - נציגי משטרת ישראל אמרו בדיון כי מערכת הצנזורה, וגם גופים אחרים, על פי הנדרש, צריכים לפקח על הנעשה בתקשורת. ככל שיש חשד לביצוע עבירה, תיפתח חקירה. החוקים הרלוונטיים הם הצזורה הצבאית ותקנות הגנה לשעת חירום, ואם מדובר בעבירות חמורות גם חוק העונשין. אין גורם ייעודי שאליו מועברים דיווחים על עבירות של אבטחת מידע,– וכל דיווח שמגיע על חשד לעבירה נבדק. במשטרה מטפלים באזרחים פרטיים שהעלו בחוסר אחריות תמונות לרשתות וחשפו מיקומים. המשטרה אוכפת את החוק הפלילי, היא מוגבלת מבחינת חוק העונשין לאכיפת עבירות פליליות; הגוף האמון על עבירות של ביטחון המדינה הוא שב"כ. בחוק העונשין, בסעיף 111, מפורטת בין היתר עבירה של העברת מידע ברשלנות. זהו עניין מורכב, שכן גבולות העבירה אינם ברורים, ולכן עמדת המשטרה היא שנושא ההסברה הוא קריטי וכן נדרשת מניעה על ידי גופי ביטחון. בתיקים שיש בהם חומרה מיוחדת ותשתית לחשד שהפרסום אינו תמים, המקרים נבחנים ונפתחות חקירות; אם יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, הגורמים הביטחוניים האחרים הם המופקדים על האכיפה בתחום זה. התיקים שנפתחו השנה מכוח סעיף 111 הם לא סביב אירוע של פרסום מיקומים, אלא נוגעים להעברת ידיעות לאויב ביודעין או ברשלנות. המשטרה טיפלה בגופי השידור שמשדרים תוך כדי המלחמה ולא נפתחו תיקים לעניין אזרחים פרטיים. - נציגת מערך הסייבר הלאומי הבהירה כי מערך הסייבר אמון על הגנה מפני תקיפות סייבר ולא על מידע גלוי. - מנכ"ל חברת סימפלקס 3D חברה המספקת מודלים תלת-,ממדיים ברזולוציות גבוהות לרשויות, לגופים פרטיים, למשרדי הממשלה ולגופי הביטחון, הציג את החשש מהיכולת להגיע למידע סודי או למידע שנותן יתרון או ערך )מיפוי תלת-ממדי, בהקשר זה(. המערכת האמורה היא סגורה, ויש לה הגנות סייבר רבות. מערך הסייבר קבע שיש גורמים עוינים שמנסים לגשת למידע התלת-ממדי כדי לקבל מידע על המתרחש בשטח. ואולם, המדינה מאפשרת גישה למודלים התלת-ממדיים בצורה חופשית באתרי העיריות, גם של ערים שהיו בהן טילים. מפ"י יצאו ביוזמה חדשה: לפתח, באמצעות האתר הממשלתי, מודלים תלת- ממדיים ברזולוציה גבוהה של כל השטח הבנוי במדינה. יש אזורים רגישים שמצונזרים, ואלה מוגשים במידה פחותה ולא בתלת-ממד. האזורים החיוניים הם כל האזור הבנוי, והמידע שמתקבל מהמערכת הוא עצום. בעניין זה אין תקנות למיפוי מלבד התקנות של החוק האמריקאי, שדורשות שלא יתפרסם מידע ברזולוציות גבוהות, אולם המדינה מפרסמת מידע ברזולוציה טובה הרבה יותר בהשוואה למצב בארצות הברית. הארגון יזם פניה לעיריות לצורך סגירת המערכות, ורק עיריית ירושלים הגיבה עליה. מדובר בסכנה גדולה, ויש למנוע אותה. 311 - נציגת משרד התקשורת אמרה בדיון כי הסמכויות שיש למשרד הן רק אלו הקבועות בחוק, ואין לו סמכויות כלפי כתבים. המשרד אינו הזרוע הארוכה של הצנזורה בנוגע להפרת הוראות הצנזורה. תקנת מניעת פגיעה בביטחון המדינה על ידי גוף שירותים זר היא הוראת שעה שנחקקה בשנה שעברה במסגרת תקנות שעת חירום, והדבר מאפשרת לשר התקשורת לתת הוראות ביחס לגוף שידורים זר. החוק קובע מנגנון מסועף בעניין זה, ויש צורך בחוות דעת מצד גופי הביטחון הקובעות כי התכנים פוגעים בביטחון המדינה. - נציגת משרד המשפטים ציינה כי השאלה לגבי סמכויות קשורה לסוג העבירה – אם היא פלילית או אחרת. יש לבסס את התשתית מבחינת גופי הביטחון: האם עצם פרסום המפות מהווה סכנה? כל גופי המדינה כפופים לרעיון הכולל של מניעת פגיעה בביטחון המדינה, אך אם אין משהו קונקרטי שמוסדר בחוק, מפרסם המידע הוא המחויב לוודא שאין פגיעה מובהקת בביטחון המדינה, בפרט בתקופה של מערכה צבאית. - אזרחים אשר נכחו בדיון אמרו כי אפשר לראות שבזמן פעילות של כוחות בשטח, כל המידע דולף לרשת בזמן אמת. כוחות נפגעים בשטח כתוצאה מפרסום מידע, ולכן יש לאסור פרסום מידע בזמן אמת. נטען כי הצנזורה כושלת פעם אחר פעם כאשר היא מפנה לדובר צה"ל בעת התרחשות אירועים, והאויב מקבל "מתנה" – פירוט של האתרים שנפגעו. הבקשה היא כי הוועדה תעצור את הגורמים בקבוצות שמפיצים מידע שמסייע לאויב. - היועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה ציין כי המשרד עוסק רבות בביטחון מידע וכי שקיפות צה"ל לאויב היא אחד מנושאי הליבה שנבדקים. לדבריו יש חשיבות בקביעת הוועדה שעל המשרד לבדוק את הדברים. הבדיקה של משרד המבקר היתה עד 7 באוקטובר, והיא תתרחב בשל אירועים שקרו מאז. לדברי היועץ המשפטי, יש לקיים ישיבה חסויה עם גורמי הביטחון בנוגע למנב"טים, ובפרט עם שב"כ. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת את התייחסותה של מפ"י בנוגע למודלים תלת-ממדיים ומפות החושפות מידע רגיש לציבור. - הוועדה תקיים דיון חסוי בשבועות הקרובים, בהשתתפות הצנזורה הצבאית ושב"כ, לשם בחינת סוגיית מניעת פגיעה בביטחון המדינה. - הוועדה תקיים פגישה חיצונית עם מנהלי הטלגרם לשם קידום שיתוף פעולה נוכח הוואקום הקיים בסוגיית מניעת הפגיעה עקב חשיפת מידע. - הוועדה קוראת לגופי הביטחון לשתף פעולה עם מבקר המדינה בבדיקתו. - הוועדה סבורה שיש לקיים חשיבה ולבחון אם קב"טים במשרדי הממשלה מבינים את כלל ההשלכות של פעולות ומידע שמפורסמים וזורמים לאויב. - הוועדה קוראת לציבור שלא למסור מידע לאויב; פעולות אלו מסכנות חיים ופוגעות במשפחות שלמות בשל אובדן חייים. 312 אסדרה ופיקוח על הבנקים וחברות הביטוח בעניין מתן הלוואות דיור לנפגעי נפש כתוצאה מהמלחמה – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה ביום ד' באב תשפ"ה, 29 ביולי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא אסדרה ופיקוח על הבנקים וחברות הביטוח בעניין מתן הלוואות דיור לנפגעי נפש כתוצאה מהמלחמה – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד האוצר, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בנק ישראל, משרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לשכת סוכני הביטוח, איגוד חברות הביטוח, ארגון נכי צה"ל, פורום נשות המילואימניקים, יוזמות אברהם ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציגות פורום נשות המילואימניקים הציגו את הקושי בקבלת הלוואות: בשנתיים האחרונות נקראו מאות אלפי משרתי מילואים לשרת את המדינה. הם שמו את הנשים, הילדים, העסקים והבתים בצד, לטובת לחימה. המדינה עדיין בתוך הלחימה, המילואימניקים לא פשטו את המדים, אך הם חשים שאין להם מענה – הארגון קיבל עשרות פניות מנשים שקיבלו סירוב מחברות הביטוח. המדינה מחויבת למשרתיה לא רק בתקופת השירות, אלא גם כשהם שבים לבתיהם, ויש לעגן את המחויבות בעניין הזה. - נציג ארגון נכי צה"ל אמר שהארגון מלווה את הנושא למעלה מעשור, גם בכל הנוגע למשרדי הממשלה. לוחמים נתקלים בסירוב מוחלט מחברות הביטוח כאשר הם נדרשים לעשות ביטוח משכנתה. גם חיילי צה"ל בחובה שעקב פציעתם שוחררו מוקדם יותר, נתקלים בסירוב משום שלא השלימו שנות שירות מלאות, וחובה על המדינה לסייע בנושא. בחוק הנכים יש תקנה משנות החמישים בדבר ערבויות מלווה לנכים במקרה שנכה לא יכול להציג את הערבויות המתאימות. יש להתאים אותה לזמננו כדי לסייע לנכי צה"ל שמבקשים לרכוש דירה בישראל. -נציג איגוד חברות הביטוח אמר בדיון כי מתחילת המלחמה ענף הביטוח נרתם לסייע לנפגעים, ובאיגוד לא נתקלו בתופעה האמורה. אגף השיקום במשרד הביטחון הוא המופקד על הטיפול באוכלוסייה זו. בשולחן העגול שהתקיים בעקבות הדיון בוועדת הכלכלה בנושא, נאמר שהמכרז לחברי ארגון נכי צה"ל נמצא בשלבים מתקדמים. בנוסף עלתה הצעה של לשכת סוכני הביטוח שחברת הביטוח הממשלתית תיקח על עצמה את הדלתא, ושתי חברות ביטוח גילו התעניינות בנוגע לתשלום על תקופה זו. - נשיא לשכת סוכני הביטוח אמר בדיון כי זוהי בעיה כואבת – במקום להתייחס לאוכלוסייה הזו כאל אוכלוסייה מעל הנורמה והממוצע, היא נחשבת לאוכלוסייה סוג ב', ונמנע ממנה צורך בסיסי, רכישת דירה. הלשכה גיבשה הצעה סופית הנשענת על מהירות היישום. לפי ההצעה, הפצועים יקבלו ביטוח לצורכי משכנתה ללא צורך בחיתום רפואי, והמדינה תיקח אחריות על ההלוואה במשך שלוש שנים. עד לפני כמה שנים ניתן ביטוח ללא צורך בחיתום רפואי עם פרמיה גבוהה יותר, אולם אין רצון שהלוחמים ישלמו פרמיה גבוהה. יש במדינה לא מעט מסורבי ביטוח חובה, ולצורך כך הוקם פול שנותן עבורם מענה קולקטיבי; יש לשקול מענה דומה למסורבי ביטוח משכנתה. 313 נציגי לשכת סוכני הביטוח הוסיפו כי בשנתיים האחרונות סייעו למשפחות של חללים, חטופים ופצועים במיצוי זכויות מול חברות הביטוח, והנציגים נותנים סיוע איכותי ומהיר כדי להנגיש את המידע מונגד למשפחות, אך נכי צה"ל מקבלים סירוב מצד חברות הביטוח לבטח אותם בביטוח משכנתה. על פי נתוני בנק ישראל, משכנתה ממוצעת עומדת על 980,000 ש"ח. הצפי הוא שיהיו 30,000 נפגעי פוסט-טראומה עד שנת 2030 – נתון גבוה – ויש להיערך לכך. 90% מהבקשות שהגיעו לחברות הביטוח מטעם משרתי מילואים נדחו. חברות הביטוח אינן נכנסות מתחת לאלונקה אלא מקשות על משרתי המילואים. החובה המוסרית היא לפעול למען כולם במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בפגישות עם רופאים מקצועיים נטען שהסיכון לגבי אדם פוסט-טראומטי הוא כשנתיים לאחר האירוע; אם כך, יש מקום לקבוע החרגה לשנתיים. לטענת הנציגים, עד המלחמה חברות הביטוח קיבלו מבוטחים עם סכיזופרניה ופוסט-טראומה, וכל מה שקורה כעת נובע מבהלה. - נציג רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אמר בדיון כי המחוקק אוסר אפליה בתחום הביטוח, ואפליה כזאת, אם קיימת, מטופלת באכיפה. אסור להפלות אדם פוסט-טראומטי על רקע שירות צבאי. טרם הדיון נבדק אם חברות הביטוח שואלות בנוגע לשירות מילואים. הנציג הדגיש כי פוסט-טראומה והלם קרב אינם דברים שצריך להתבייש בהם, אך חשוב להצהיר עליהם ברכישת ביטוח במהלך החיתום. פוסט-טראומה יכולה להיגרם לא רק בעקבות שירות צבאי. העסק הליבתי של חברת ביטוח הוא לאמוד את הסיכון ולתמחר אותו. מכיוון שהמטרה היא שהבנקים וחברות הביטוח יהיו יציבים, הסיכון מתומחר באמצעות שאלון רפואי. ברשות עובדים על פתרונות לבעיה הקיימת, שכן האוכלוסייה שמשרתת את המדינה צריכה לקבל פתרון. אגף השיקום מוכן לפתוח את הכיס ולשלם על הדלתא כדי לוודא שאוכלוסיית משרתי המילואים לא תיפגע בעת תשלום לביטוח. החלופות שנבחנות במסגרת השולחן העגול הן בין היתר ויתור של הבנקים על ביטוח בתקופת הביניים, שבה המצב אינו יציב, או ערבות המדינה לתקופה ספציפית אם יתממש מקרה ביטוח. חברות הביטוח מחזיקות בנתונים סטטיסטיים אקטואריים, ולכן הן יודעות לומר אם יש קיצור של תוחלת חיים במקרים כאלה. אם אין קיצור תוחלת חיים בהתאם לקבוע בחוק, אותם אנשים לא ייכנסו תחת מוגבלות מקצרת חיים. יש פוסט-טראומטיים שמתקבלים ללא תוספת עלות רפואית מאחר שהם במצב פוסט-טראומטי יציב ומנהלים שגרת חיים רגילה. עוד נמסר כי ברשות יבחנו את הטופס לחיתום של חברות הביטוח, ויטילו עיצומים על פי הצורך; על פניו הטופס מותאם. - נציגת בנק ישראל הבהירה בדיון כי הבנקים רשאים לדרוש ביטוח בעת רכישת משכנתה. ביטוח חיים נועד לכסות את החוב במקרה שאחד הלווים נפטר או שלווה יחיד נפטר כדי להגן על הלקוחות. - נציג משרד האוצר אמר כי יש לבדוק אם הבעיה היא ספציפית ואם יש אפליה שאינה חוקית כלפי משרתי מילואים. בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קבועים מנגנונים רלוונטיים, והמשרד ינסה להעמיק בהם ולהבין מדוע הם אינם נותנים מענה. היו תחומים נוספים בעולם הפיננסי שצצו במהלך המלחמה בהקשר של משרתי המילואים, וניתנו לכך מענים, למשל מתווה דחיית הלוואות. - נציגת משרד המשפטים אמרה כי יש לברר בבדיקה פרטנית אם יש גוף שמפר את החוק. 314 - מנכ"ל ארגון נקודת מפנה ציין את הצורך להבחין בין הטווח הארוך לטווח הקצר. לדבריו מהלך זה יביא בסופו של דבר לקיצור חיים של המשרתים, משום שנמנע מהם לרכוש דירה. הפתרון המיידי הוא הקמת קרן כספית במשרד הביטחון שתממן את הביטוחים לאותה אוכלוסייה, ובמקביל יש לקדם חקיקה והוראות שעה. - נציג משרד מבקר המדינה אמר כי המידע החשוב שנאמר בישיבה יובא לפני מבקר המדינה. בנושא המשכנתאות עתידה להתפרסם מטלה במאי 2026, ויש בה פרק שעוסק במסורבי משכנתאות; המשרד יבדוק אם אפשר לכלול נושא זה בפרק הנ"ל. בנציבות תלונות הציבור לא התקבלו תלונות בנושא הישיבה, וחשוב שהציבור יפנה אליה במקרים כאלה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - מדינת ישראל מחויבת למשרתי המילואים ולחיילים הסדירים. - הוועדה תעביר את הצעתה של לשכת סוכני הביטוח לממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ובעוד חודש יקיים יו"ר הוועדה שיחה בנושא עם הממונה על הרשות. - הוועדה דורשת מהממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון להורות לחברות הביטוח להוריד את הסעיף לעניין מצב נפשי – טראומה/ פוסט-טראומה מטופס החיתום לקבלת משכנתה. - הוועדה מבקשת ממנכ"ל משרד האוצר וראש אג"ת להיכנס לאירוע, הואיל ומדובר בסוגיה כספית שנוגעת למשרד האוצר ולמשרד הביטחון. - הוועדה מבקשת לקיים שולחן עגול, בהשתתפות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ארגון נכי צה"ל ומשרד הביטחון בנושא תקנות הנכים, כדי למצוא פתרון, ולדווח על כך לוועדה. 315 בדיקת פעילות וניצול תקציבים במשרד לשוויון חברתי בתחומי איוש תפקידים בכירים, העברת תמיכות לטובת פרויקטים בקהילת הלהט"ב ובקרב שורדי השואה, פעילות וניצול תקציבי בתוכנית החומש בחברה הערבית – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה ביום ט"ו באלול התשפ"ה, 8 בספטמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא בדיקת פעילות וניצול תקציבים במשרד לשוויון חברתי בתחומי איוש תפקידים בכירים, העברת תמיכות לטובת פרויקטים בקהילת הלהט"ב ובקרב שורדי השואה, פעילות וניצול תקציבי בתוכנית החומש בחברה הערבית – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד האוצר, התנועה לחופש המידע, מרכז השלטון המקומי, עיריית תל אביב-יפו, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, הרשות לזכויות ניצולי השואה, מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש )איל"ר(, האגודה למען הלהט"ב, קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל, חברותא – להט"בים דתיים, עמותת מעברים לקשת הטרנסית, המרכז להעצמת האזרח, יוזמות אברהם, עמותת איתך, מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, ארגון אמון הציבור, רופאים לזכויות אדם, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, איגוד העובדים הסוציאליים, ארגון שב"ל – חינוך לסובלנות בציבור הדתי ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - מנכ"לית האגודה למען הלהט"ב ציינה בדיון כי משרד האוצר אמר כי הועבר התקציב לקהילת הלהט"ב )בסך 24 מיליון ש"ח( אולם לא ברור היכן הוא נמצא. בדוח של שנת 2024 מצוין כי 88% מאוכלוסיית הלהט"ב בישראל חוו מקרי אלימות קשה ברחוב, במוסדות הלימודים ובתחבורה הציבורית. האגודה נאלצה לסגור בסוף יולי תוכניות לגיל השלישי ובעלי מוגבלויות, עובדים פוטרו ומאות אלפי אנשים מאוכלוסיות מוחלשות נשארו בלי מענה. - הוועדה שמעה מעומר אוחנה, מייסד שגיא לשוויון ובן זוגו של רס"ן שגיא גולן ז"ל, על כך שפנה לשרה לשוויון חברתי באופן אישי וביקש ממנה לסייע בפעילויות מצילות חיים של הארגונים, ולאחר שהוסכם על סט ערכים, עבד מול הרכזים בארגונים לצורך מיפוי הפעילויות של המשרד לשוויון חברתי. אולם מאז השרה לא ענתה וכל חודשי העבודה ירדו לטמיון. התחושה היא שאין שוויון. - יו"ר איגוד הלהט"ב ברשויות המקומיות אמר בדיון כי בעקבות התגובה של המשרד לשוויון חברתי אל הוועדה לקידום מעמד האישה בנוגע לטענה המרכזית של חוסר מיצוי, התגלה להם נתון כי המשרד מימש 33% מהתקציב שלו, ולא ברור איך נעשה צמצום מ70- רשויות ל30- רשויות. לא התקבל מענה על פניותיהם משום גורם מהמשרד לשוויון חברתי. - נציג עיריית תל אביב-יפו אמר כי כל הסימנים מעידים שיש מלחמת התשה שקופה מצד השרה וצוותה, והיא מתבטאת בשטח בפיטורי רכזים ובכך שהרשויות אינן מעבירות תקציבים. לדרג המקצועי במשרד נאמר להתיישר עם עמדת השרה. הנציג אמר כי הם דורשים בהירות והסכמים מתוקף ממשי כדי לפעול ברציפות ובלא חרדה כלכלית. 316 - נציגת איגוד העובדים הסוציאליים אמרה בדיון כי בעבר היה שיתוף פעולה עם המשרד לשוויון חברתי והתקציבים שהופנו לתחום הלהט"ב היו מצילי חיים. כדי לתת את המענה הרחב כעו"ס לנזקקים נדרשת עבודת תשתית ועבודה קהילתית כפי שעשו הארגונים השונים ורכזי הלהט"ב ברשויות. בעבר נעשו הכשרות מתאימות לצוותים המטפלים, אולם הן הופסקו כי אין תקציבים לכך. לפחות שמונה רשויות כבר פרשו מהתוכנית. הנציגה אמרה: לא ניתן להמשיך להחליש את החלשים. כל רצח בחברה הערבית גורר אחריו מעגלים שלמים של ילדים ומשפחות בטראומה. מצב זה מצריך תקציבים ומשאבים על מנת למנוע את המקרים הבאים, אך התקציבים לא עוברים מהמשרד לשוויון חברתי לאגפי הרווחה ברשויות. - נציגת המשרד לשוויון חברתי אמרה בדיון כי המשרד אישר לפני כמה שבועות קול קורא לרשויות המקומיות בעלות של 25 מיליון ש"ח לתקופה של שנה. נוסף על כך, הוא אישר שתי התקשרויות עם העמותות בעלות של מיליון ש"ח, והועברו 1.7 מיליון ש"ח למשרד הבריאות למען פעילות מצילת חיים. התקיימו שיחות עם הארגונים על כך שיש תת-מימוש של הרשויות, שכן התגלו יתרות תקציביות גדולות מאוד. נעשתה פנייה לארגונים בבקשה לסיוע מול הרשויות המקומיות כדי לקיים פעילויות למען האוכלוסייה. לדברי הנציגה, יש עוד שתי החלטות ממשלה שלפיהן יועברו למשרד עוד 150 מילון ש"ח, והסוגיה תקועה כעת באגף תקציבים במשרד האוצר. המשרד נמצא בשיח עימם לצורך בירור מועד העברת התקציב. כדי לסגור את הפער ולמנוע פיטורים של רכזים ביקש המשרד מרשות מקומית שיש לה יתרת תקציב להמשיך להעסיק את הרכז. בשנת 2024 ההקצאה הייתה מלאה וניתנו 8 מיליון ש"ח לקול קורא מתקציב 2025, כלומר 17 מילון ש"ח הועברו לרשויות. נציגת המשרד תעביר לוועדה מסמך דיווח בנוגע לניצול התקציב בכל רשות מקומית. בנושא ניצולי השואה, מבחני התמיכה הם על פי נוהל שר האוצר. המשרד רשאי לתת מקדמות על פי דוחות ביצוע שנבדקים על ידי משרד רואי חשבון חיצוני, ואם הם מאושרים – הכספים משוחררים. החשב הכללי ביקש שלא להעביר השנה מקדמה למרכז הארגונים בשל כשלים וליקויים בדוח הביצוע שלו, ולמרות בקשתו של החשב התכנסה ועדה שהחליטה על העברת מקדמה בסך 1.3 מיליון ש"ח לשנת 2024 כדי לא לפגוע בפעילות של המרכז. מאגר "אל תתקשר אליי" – התקיימו דיונים פנימיים עם הרשות להגנת הצרכן יחד עם המנמ"ר ומנכ"ל הרשות והושגו הבנות בדבר העברת נתונים מהמשרד למאגר ולהפך. תואמה פגישה על מנת לסכם את הממשקים ולהעביר את הכסף. נושא האיוש ומינוי משרות הבכירים – ממלאת מקום מנכ"ל המשרד גב' מירב שטרן כיהנה בתפקיד עד לא מזמן. עתה השרה מבקשת למנות אישה לתפקיד, אך הנציבות לא אישרה את המועמדת שהיא הציעה, ולכן היא ממשיכה באיתור מועמדת אחרת. תוכניות החומש לחברה הערבית – עם עזיבתו של ראש הרשות לפיתוח כלכלי פורסמה ועדת איתור. הנציבות לא פרסמה את המשרה בשפה הערבית, ולכן המועד האחרון להגשה יידחה בשבוע נוסף. בשבועות הקרובים המשרד יפיץ תוכנית אסטרטגית חדשה לתוכנית החומש. השרה ביקשה לכנס את הועדה המתמדת ולקבל את נתוני ההקצאה של השנים 2023–2022 ואת נתוני הביצוע של אותן שנים על מנת לקבל החלטה מושכלת לגבי שנת .2024 317 -נציג משרד האוצר ציין בדיון כי רוב הכסף נמצא בבסיס התקציב מתחילת השנה, וחלקו יועבר במהלך השנה במסגרת החלטות ממשלה. הכסף מתעכב כיוון שרואים שיעור ביצוע מאוד נמוך של המשרד לשוויון חברתי. בנושא ניצולי השואה הנציג לא יכול לתת מידע ספציפי על תקציבים. יש קשיים מסוימים בביצוע תוכניות החומש לחברה הערבית. מדובר בתוכנית מורכבת והנציג יחזיר לוועדה תשובה בנוגע למימושה. הוא סבור כי בדיון זה צריכה להשתתף הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים. -מנכ"ל הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש )איל"ר( – אשר עוסק בנושא השבת רכוש יהודי מתקופת השואה ועוקב אחר פעילות המשרד לשוויון חברתי, שאמון על הנושא – אמר בדיון כי בדוח מבקר המדינה משנת 2022 הובא פירוט של פעילות המשרד לשוויון חברתי, והנושא של השבת הרכוש אינו מטופל כלל. לדבריו, המשרד לא הפעיל את ועדת מנכ"לים לנושא זה. - נציג הרשות לזכויות ניצולי השואה ציין כי הרשות היא גוף במשרד ראש הממשלה שמשלם תמיכות לעמותות ולמטרות אחרות כגון הנגשה וטיפולים במסגרת מבחני תמיכה. - מנכ"ל ארגון אמון הציבור אמר בדיון כי תפקידו של משרד ממשלתי הוא בין היתר לבדוק שלא נעשה שימוש לא ראוי בכספי ציבור. המשרד לשוויון חברתי העלה חשש, לפני מימוש תקציב 2024, מול הרשות להגנת הצרכן, שאחראית לאכיפת חוק הגנת הצרכן, בנוגע למאגר "אל תתקשר אליי". משנת 2024 ועד עכשיו המשרד לא הצליח לסגור את פערי המידע ולא הועבר תקציב, ויש חשש שנעשה שימוש לא ראוי בכספים. - נציג הסתדרות העובדים הכללית החדשה אמר בדיון כי לנושא האזרחים הוותיקים אין שר מתכלל וגורם מתכלל. סעיפים 7–4 לחוק אזרחים ותיקים עוסקים בחובה להקים מועצת אזרחים ותיקים שיש לה מטלות ומשימות נוכח העלייה במקרי ההונאה נגד קשישים. המאגר הוא אחד מהאמצעים היעילים להפחתת מספרם של מקרי ההונאה. -נציג הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ציין כי מאגר "אל תתקשר אליי" פעל משנת 2023 ביעילות ובשקיפות, ונתן מענה ל2,000- חברות ולחצי מיליון אזרחים. המידע היה שקוף גם למשרד לשוויון חברתי. משנת 2024 התקציבים לא הגיעו, המאגר פעל עד חודש אוגוסט בלבד ונסגר. כעת הרשות בחוב של 1,240 מיליון ש"ח. -נציגת משרד הכלכלה והתעשייה אמרה כי ברגע שהמשרד לשוויון חברתי יעביר את הכסף לרשות להגנת הצרכן גם משרד הכלכלה יעביר את התקציב הנדרש. - נציג ארגון יוזמות אברהם אמר בדיון כי השרה אינה משוחחת עם ראשי הרשויות וכי יש בקרב הציבור תחושה של חוסר קשב. הוועדה המתמדת, שתפקידה לייעל את הפעילות ולהקצות תקציבים בהתאם להחלטות הממשלה, עובדת בלא שקיפות בשנתיים האחרונות. הוחלט להגיש בג"צ בנוגע למשרה של ראש הרשות לפיתוח כלכלי היות שהיא לא פורסמה ברשתות החברתיות של המשרד לשוויון חברתי וגם לא באמצעות דוברות המשרד. כמו כן, האגף לגיוון תעסוקתי בנציבות שירות המדינה לא קיבל את ההודעה ולא פרסם אותה לפי הנחיות נציב שירות המדינה. לדבריו, מדובר במחדל שמגביל את ההזדמנות השווה ומעלה שאלות לגבי שקיפות ההליך. נוסף על כך, למשרד אין מנכ"ל קבוע, והדבר עשוי להביא למעורבות ישירה של השרה ולאופי פוליטי של המשרד. -נציגת עמותת איתך אמרה בדיון כי העתירות המינהליות תקועות, וזה מעיד על חוסר שקיפות, שאף התעצם עם הקפאת הוועדה המתמדת בשנת 2024. שר האוצר החליט 318 להקפיא את מענקי האיזון שמחזיקים את הרשויות המקומיות הערביות מפני קריסה. התקציבים לחברה הערבית מועברים בהחלטות ממשלה במקום לכלול אותם בחוקי המדינה ובתקציבה. השרה החליטה לקצץ 15% מהחלטת ממשלה מס' 550. נוסף על קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, שמשפיע על כולם, ישנה גם הסתה תקציבית בסך 70 מיליון ש"ח, ומתוכה כ42- מיליון ש"ח עבור תקציב הדיור לחברה הערבית, שסובלת ממצוקה ארוכת שנים. - נציג התנועה לחופש המידע ציין כי התנועה חשפה מסמך בנושא מימוש חלקי של תוכנית החומש ועצירת תקציבים. המידע אמור להיות נגיש לכל המשרדים ובכלל זה המשרד לשוויון חברתי. יש צורך במעקב הדוק של מזכירות הממשלה אחרי יישום של החלטות ממשלה והגעת תקציבים ליעדם. - נציג מרכז השלטון המקומי אמר בדיון כי יש קיצוצים של 30% לחברה הערבית. המשרד לשוויון חברתי היה אמור לכנס את הוועדה המתמדת לפני כשנה וחצי אך היא טרם התכנסה. כינוס הוועדה חשוב לצורך ניצול התקציבים לשכבות המוחלשות בחברה הערבית. הנציג ציין כי תוכנית חומש חדשה תחל בעוד כשנה, ומרכז השלטון המקומי מבקש להזרים כספים לרשויות המקומיות. -נציג משרד מבקר המדינה אמר שבשנים 2025–2020 המשרד ערך 19 דוחות שנוגעים למשרד לשוויון חברתי, וכעת מכין דוח נוסף בנושא מיגון ומקלוט ברשויות הערביות. לבקשת הוועדה, לדוח זה יוכנס הנושא של סגירת מוקד החירום לחברה הערבית. אם תחליט הוועדה לבקש חוות דעת על הנושאים הרחבים שנידונו פה, חוות הדעת תוכנס לתוכניות העבודה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת מהמשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה לדון עם הרשויות המקומיות בעניין מתן תקציבים למען ארגוני הלהט"ב. - הוועדה מבקשת מהמשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה להעביר לוועדה את הנתון בדבר מספר המועמדות שהוגשו לוועדת האיתור לתפקיד מנכ"לית המשרד. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להעביר לוועדה דיווח בנוגע למימוש התקציב בתוכנית .550 הוועדה התרשמה שהמימוש נמוך מאוד ואולי אף שואף לאפס. - הוועדה תשקול לקיים דיון מעקב בעניין נכסי נספי השואה כדי לבדוק את יישום המסקנות. - הוועדה תקיים דיון מעקב ומבקשת את השתתפותם של ראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי ושל נציגות משרד ראש הממשלה. - בהתאם לסעיף 21 לחוק מבקר המדינה, הוועדה קיימה הצבעה על כתיבת חוות דעת בנושא. בעד: 2 נגד: 3 319 פרק שישי: מבקר המדינה מינוי מנהלת נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה בהתאם להוראות סעיף 32 א( לחוק מבקר המדינה, התשי"ח1958–) ]נוסח משולב[ הקדמה ביום י"ז בחשוון תשפ"ה, 18 בדצמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא מינוי מנהלת נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה בהתאם להוראות סעיף 32)א( לחוק מבקר המדינה, התשי"ח1958– ]נוסח משולב.[ הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה ולובי .99 סיכומי הוועדה לכבוד מר מתניהו אנגלמן מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור אני מתכבד להודיעך כי בישיבתה מיום י"ז בכסלו התשפ"ה 18( בדצמבר 2024), החליטה הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בהתאם לסעיף 32(א) לחוק מבקר המדינה, לאשר את מינויה של המועמדת עו"ד כרמית פנטון לתפקיד מנהלת נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. הוועדה הצביעה בעד מינויה של עו"ד פנטון לתפקיד האמור לתקופה של 7 שנים, כמבוקש בפנייתך. בכבוד רב, לוי מיקי ח"כ יו"ר הוועדה 320 בקשת מבקר המדינה להענקת סמכויות על פי סעיף 26 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח1958– ]נוסח משולב[ הקדמה ביום ז' בשבט תשפ"ה, 5 בפברואר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא בקשת מבקר המדינה להענקת סמכויות על פי סעיף 26 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה. סיכומי הוועדה - חה"כ מיקי לוי, יו"ר הוועדה, שאל מדוע יש לתת סמכויות חקירה דווקא לבעלי התפקידים שהוצגו בבקשה, ומדוע צריך לקשור את ידיו של מבקר המדינה הבא ושל יו"ר הוועדה הבא בשל מתן אישור לכל החיים. הוא ציין שהשאלה היא גם על דעת ח"כ טלי גוטליב. ח"כ לוי ביקש לבדוק אם אפשר להגביל את האישור לקדנציה הנוכחית של מבקר המדינה; אם בעל התפקיד ימשיך בתפקידו לאחר פרישת מבקר המדינה, כמובן לא יהיה צורך לאשר אותו שנית. -רו"ח מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, הגיב לדברים והבהיר כי מתבקש אישור למינוי הגורמים הבאים במשרד מבקר המדינה לעניין סמכויות חקירה: מנכ"ל משרד מבקר המדינה, מר ישי וקנין; לצידו היועץ המשפטי של המשרד; מנהלת נציבות תלונות הציבור; סגן בכיר ליועץ המשפטי. הוא ציין כי בעבר הוועדה אישרה גורמים דומים. הפנייה היא על רקע חילופי תפקידים במשרד מבקר המדינה. הוא הבהיר כי אין מדובר בכלי שיש בו שימוש באופן תדיר, אלא הוא נועד למקרים חריגים, ועד כה לא נעשה בו שימוש במהלך כהונתו כמבקר המדינה. כמו כן הודגדש כי הסמכויות האמורות מוקנות גם למבקר עצמו. לבד מכהונת המנכ"ל, כהונת שלושת בעלי התפקידים אינה בזיקה לכהונת מבקר המדינה, והוועדה אישרה בעבר למנכ"ל הקודם את הסמכויות הנ"ל בהמשך לבקשת המבקר הקודם, לאחר שהבהיר את מנעד התפקידים. המנכ"ל הנוכחי עוסק בסוגיות רבות של ביקורת, ויש לו רקע צבאי שתורם למשרד בהיבט המקצועי, בפרט בעולם הביטחוני. אומנם מדובר במשרת אמון, אך יש לה רובד נוסף וחשוב, והיא מאושרת על ידי ועדת הכספים. המבקר הדגיש שהמשרד מחיל על עצמו את המנגנון, כולל התקנות שהכנסת הסדירה, בכל הנוגע לבחינה של כשירות וניגוד עניינים, ועוד היבטים כאלה ואחרים, ובסופו של דבר הוועדה היא שמאשרת את מינוי המנכ"ל. -עו"ד גלעד קרן, היועץ המשפטי לוועדה, הבהיר שיש קושי במתן הסמכויות למנכ"ל המשרד מר ישי וקנין, משום שהוא במשרת אמון ולא נבחר באמצעות מכרז; ההצבעה לגביו תהיה באופן שמי לכל תקופת כהונתו. לגבי שלושת בעלי התפקידים האחרים – היועץ המשפטי למשרד מבקר המדינה, מנהלת נציבות תלונות הציבור וסגן בכיר ליועץ משפטי – בתוך תקופת כהונתו של המבקר הנוכחי, כל בעלי התפקידים הללו, גם אם יתחלפו, יקבלו את הסמכויות באופן אוטומטי מכוח סעיף 26 לחוק מבקר המדינה. אם המבקר יתחלף, סמכויותיו של אחד מבעלי התפקידים הרשומים יישארו עימו עד סיום כהונתו. - עו"ד יואל הדר, היועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה, הבהיר שהסמכות היא בעצם של האדם, אבל הוא לא יוכל להפעיל אותה ללא אישור של המבקר, משום שהוא נתון למרות המבקר. הסמכויות הן אלה האמורות בסעיפים 8 עד ,11 27 ב) ו27-((ד) לחוק ועדות חקירה, 321 בשינויים המחויבים: זימון עדים, כפיית התייצבות, גביית עדות בחוץ לארץ, הטלת קנס או סנקציה למי שלא התייצב או הציג מידע, וקביעה כי מדובר בעבירה פלילית ופסיקת הוצאות לעדים. יש שתי סמכויות בלבד שיש לוועדת חקירה ואינן רלוונטיות למשרד המבקר: התייצבות של יועץ, ואפשרות שגורם אחד שיחקור את השני תוך כדי הדיון. רוב הסמכויות נתונות כיום למבקר המדינה, והוא מבקש שגם גורמים אחרים, כפי שהגדיר, יהיו בעלי סמכויות אלה. גורמים נוספים שיש להם סמכויות כאלה הם נציב קבילות שוטרים, רשם ההקדשות ונציב תלונות הציבור של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה קיימה הצבעה, והבקשה להענקת סמכויות על פי סעיף 26 לחוק מבקר המדינה התקבלה. 322