דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ג' ישיבה שכ"ח הישיבה השלוש-מאות-ועשרים-ושמונה של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, י"ד בחשון התשפ"ו (5 בנובמבר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות ורגילות 6 3818. צמצום גובה הכספים לשיקום יישובי העוטף 6 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 6 השר במשרד האוצר זאב אלקין: 7 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 9 3257. גובה המענק עבור נזקי עזובה בצפון 12 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 12 השר במשרד האוצר זאב אלקין: 14 2588. סמכויות שר המינהלות 16 נאור שירי (יש עתיד): 16 השר במשרד האוצר זאב אלקין: 16 3776. שיקום בית החולים סורוקה 21 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 21 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 22 מירב בן ארי (יש עתיד): 24 עמית הלוי (הליכוד): 24 3819. עיכוב תקציבים לרשות לביטחון קהילתי 33 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 33 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 34 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 36 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 36 2678. פיקוח משרד האוצר על כספי המסחר הפרטי עם רצועת עזה 39 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 39 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 40 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי) 45 עודד פורר (ישראל ביתנו): 45 שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: 48 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 49 הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023 51 אבי מעוז (נעם): 51 הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – הוספת עבירת סחר לא חוקי בערכי טבע מוגנים), התשפ"ה–2025 55 יסמין פרידמן (יש עתיד): 56 יאיר לפיד (יש עתיד): 57 שר המשפטים יריב לוין: 58 יסמין פרידמן (יש עתיד): 61 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (זמינות קווי שירות לאוטובוסים בלילה), התשפ"ה–2025 63 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 63 שר התקשורת שלמה קרעי: 70 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 76 הודעה אישית של חבר הכנסת סימון דוידסון 79 סימון דוידסון (יש עתיד): 79 הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון) 80 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 81 שר המשפטים יריב לוין: 85 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 92 הצעה לסדר-היום 95 הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על בעיית שיטור היתר, הפרופיילינג והאלימות המשטרתית כלפי ישראלים ממוצא אתיופי 95 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 96 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 100 הצעה לסדר-היום 107 חלוקת כספי ציבור ללא בקרה לאור חוסר יעילות הפיקוח על החינוך החרדי 107 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 107 שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: 114 מאיר כהן (יש עתיד): 115 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 117 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 118 הצעה לסדר-היום 118 רפורמה משפטית בהסכמה – ותשקוט הארץ 118 בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 119 שר המשפטים יריב לוין: 123 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 128 הודעה אישית של חבר הכנסת בני גנץ 130 בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 130 הצעות לסדר-היום 132 התפרצות מחלות קטלניות בישראל והירידה בשיעורי ההתחסנות 132 רון כץ (יש עתיד): 132 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 136 שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: 142 יונתן מישרקי (ש"ס): 145 הצעות לסדר-היום 151 פגיעה בזכות לפטור מהמתנה בתור לאנשים עם מוגבלות בבתי מרקחת 151 דבי ביטון (יש עתיד): 151 שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: 152 מנסיגה דמוקרטית לנפילה חופשית – התחייבות הכנסת לדאוג לקיומן של בחירות חופשיות והוגנות 155 מירב כהן (יש עתיד): 155 מירב בן ארי (יש עתיד): 157 סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): 160 נאור שירי (יש עתיד): 167 מאיר כהן (יש עתיד): 169 טלי גוטליב (הליכוד): 172 רם בן ברק (יש עתיד): 176 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 185 יסמין פרידמן (יש עתיד): 185 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 188 מירב כהן (יש עתיד): 190 שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: 192 מירב כהן (יש עתיד): 192 << נושא >> שאילתות דחופות ורגילות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ד בחשוון התשפ"ו, 5 בנובמבר 2025. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות. אני מבקש לציין כי אנחנו ממשיכים השבוע בצעד שבו התחלנו עוד במושב הקודם, ומצמידים לשאילתות הדחופות שאילתות רגילות וישירות שלא קיבלו מענה במסגרת הזמן הקבועה בתקנון הכנסת. השבוע הוצמדו ארבע שאילתות כאלה. על שלוש תינתן תשובה במליאה ועל שאילתה נוספת תימסר תשובה בכתב בתיאום עם חבר הכנסת השואל. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת ולדימיר בליאק בנושא: צמצום גובה הכספים לשיקום יישובי העוטף. אני מתכבד להזמין את השר זאב אלקין, שר במשרד האוצר, אל הדוכן. בבקשה. חבר הכנסת בליאק, בבקשה. << שאילתה >> 3818. צמצום גובה הכספים לשיקום יישובי העוטף << שאילתה >> << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, גובה סכום הכספים לשיקום יישובי העוטף בעקבות אירועי 7 באוקטובר לא הוצמד למדד תשומות הבנייה או למדד המחירים לצרכן, ולכן ישנו פער בין השמאות בשנת 2023 ובין ההערכות שניתנות על ידי קבלנים היום. רצוני לשאול: כיצד פועל משרדך על מנת שכספי השיקום לא יצטמצמו בפועל? תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. בבקשה, השר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול, תכף אסביר שהשאלה לא רלוונטית במקרה של יישובי העוטף, אבל באופן עקרוני השאלה היא יותר על חוק מס רכוש ועל פעילות מס רכוש. אם אנחנו מדברים על הבתים הפרטיים או על עסקים פרטיים – אני מניח שעל כך עיקר השאלה – החוק של מס רכוש מחזיר את מנגנון הפיצוי, ואז מס רכוש הוא זה שעושה את השמאות, ובמסגרת הנתונים של השמאות הזאת מעביר כסף או שמבצע את הפעילות עצמה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מבני ציבור - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> גם מבני ציבור, בהנחה שהם של הרשות המקומית. מס רכוש לא מפצה את המדינה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> קיבוץ זה גורם פרטי, לצורך העניין, רק מאגד הרבה אנשים. זה כמו חברה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל לא כל מבני הציבור הם של הרשות המקומית, של המועצה האזורית. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, הם יכולים להיות של היישוב, זה אותו הדבר. מס רכוש לא מפצה על פי החוק על מה שהוא של המדינה עצמה. במקרה הספציפי של היישובים של חבל תקומה – אני מעדיף את הביטוי הזה על "עוטף עזה" – השאלה לא רלוונטית. למה? כי הם לא נאלצו להתמודד מול מס רכוש, חבר הכנסת בליאק. למעשה המדינה קיבלה פה החלטה מאוד מאוד חריגה כשהיא אמרה: אני כמדינה, דרך מינהלת תקומה, נכנסת לסוגיה של השיקום, ואני כמינהלת תקומה מתחשבנת עם מס רכוש על מה שמגיע לי מבחינת מס רכוש לפי החוק. לצורך הבנת ההיקפים, מס רכוש החזיר למינהלת תקומה בממוצע כרבע מהסכום שהמינהלת נתנה ליישובים. לכן הסוגיה של ההצמדה לא רלוונטית, כי הסכום הוא כל כך הרבה יותר גבוה ממה שמגיע לפי מס רכוש. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל בדקת שהוא הרבה יותר גבוה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> פי ארבעה. אני אומר עוד פעם, חבר הכנסת בליאק, בממוצע הוא פי ארבעה בהשוואה למה שמגיע. שום מדד תשומות הבנייה לא הגיע לגידול של פי ארבעה. לכן מראש המדיניות הייתה להשקיע הרבה מאוד כסף ביישובים, כדי לאפשר להם את התהליך הזה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם ברמת היישוב וגם ברמת הפרט? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> כן, כן, בוודאי. ולכן הסוגיה הזאת לא רלוונטית פה. בכל מקום אחר בארץ זה בוודאי רלוונטי. הפתרון לזה הוא רק במסגרת טיפול חוק של מס רכוש. זאת אומרת שאם רוצים לייצר איזושהי הצמדה בגלל שלמס רכוש לוקח זמן לתת תשובות, הדרך לעשות את זה היא כמובן בסעיף מפורש בחוק מס רכוש, כי מס רכוש הוא גוף שפועל לפי החוק שלו ולא יודע לזוז משם, לא ימינה ולא שמאלה. לגבי היישובים בחבל התקומה, האירוע מנוהל אחרת ומתנהל אחרת. בכלל, זה אירוע מאוד תקדימי שיישוב פרטני מקבל כסף מהמדינה – לא רשות מקומית ולא משרד ממשלתי, אלא כל יישוב ויישוב בנפרד הוא זה שמבצע את עבודות השיקום לחברים בו, גם אם זה קיבוץ וגם אם זה מושב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם יש שאלת המשך לחבר הכנסת בליאק, בבקשה. לאחר מכן, שאלה נוספת לחברת הכנסת יעל רון בן משה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני השר, עירוני קריית שמונה, קבוצה לגיטימית בליגת-העל בכדורגל, שגם זכתה באליפות בשנת 2012, גם היום, חודשים רבים אחרי סיום הלחימה, משחקת באצטדיון נתניה מכיוון שלמיטב הבנתי, ישנו ויכוח בין העירייה לבין המדינה על השיקום של האצטדיון בקריית שמונה על סכום שהוא בסביבות 16 מיליון שקלים בלבד. האם אתה מכיר את הסוגיה והאם אתם מתכוונים לפתור אותה היום? תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> מכיר את הסוגיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר, שנייה אחת. אנחנו לוקחים גם את השאלה הנוספת, ותענה על שתיהן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> נכון, אני אענה עליהן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן, בבקשה. השאלה הנוספת. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. הזדמנות להודות לשר אלקין, שמגיע באופן קבוע לוועדות בכנסת ומדווח על התקדמות השיקום. וכמו שאני נוהגת להגיד – פיתוח הצפון, אנחנו צריכים להגיע גם לזה. ובכל זאת, שאלה: אנחנו לא מצליחים לקבל את התוכנית לפיתוח ושיקום של שירותי הבריאות בצפון. לא הספקנו להגיע לזה גם בישיבות הקודמות בוועדה לביקורת המדינה ולא הוצג על זה שום חומר. אשמח לדעת: איפה זה עומד? איפה זה תקוע? האם זה במשרד האוצר? גם שר האוצר נמצא כאן. האם זה במשרד הבריאות? ואם אפשר – התייחסות ספציפית לנושא בתי החולים בצפון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מצטרף לשבחים לשר אלקין, שאכן משתתף בדיוני הכנסת ובוועדות, להבדיל מגורמים אחרים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה על הפרגון. לגבי השאלה של חבר הכנסת בליאק על קבוצת הכדורגל של קריית שמונה. בוודאי שהסוגיה הזאת מוכרת לנו היטב, וזה נכון שהיה ויכוח בין המדינה לראש העיר, רק שהוא היה ויכוח הפוך. כשהועברה המנה הראשונה של כספי השיקום, עוד לפני כמעט שנה, זאת הייתה החלטת הממשלה הראשונה שהעברתי – 200 מיליון שקל לרשויות המפונות כדי להתחיל בשיקום מבני ציבור. התחננתי מול ראש העיר להתחיל בשיקום של האצטדיון מתוך הכסף הזה, לתעדף אותו גבוה. ההחלטה העירונית הייתה אחרת. החלטת הממשלה הייתה בכוונה בנויה כך שסמכות ההחלטה הסופית היא בידי הרשות המקומית. אני מאוד מאמין באוטונומיה של הרשויות המקומיות, כמי שמייצגות את התושבים, בקבלת החלטות על סדרי עדיפויות. היה ויכוח בינינו – אמרתי: בואו נתחיל להתקדם לפחות עם האצטדיון, לפחות עם התכנון של השיקום. בוא נפריש כסף מהמנה הראשונה של השיקום לטובת האירוע הזה כמה שיותר מהר. אמרתי אותו דבר גם על הבריכה העירונית ועל עוד כמה נקודות שהיו. העמדה של ראש העיר הייתה שכל הכסף צריך ללכת קודם כול למוסדות חינוך, בראש ובראשונה, גם מעבר לצרכים הדחופים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש בזה היגיון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, גם מעבר לצרכים הדחופים, גם למימוש. הרי כל שיקום שאנחנו עושים, הכסף שלנו הוא מעל מס רכוש – עוד כמה ועוד כמה ועוד כמה. אני חשבתי שיש דברים שיכולים להמתין לקיץ או אפילו מעבר לזה, ושחשוב להתחיל עם האצטדיון בגלל הסמליות שבו. ראש העיר החליט אחרת. אגב, הוא הגן על עמדתו גם בדיון שהיה בוועדת הכלכלה לפני כך וכך חודשים, וזה לגיטימי. ולכן הוא קיבל את ההחלטה. היום הוקצו הרבה מאוד כספים לעיריית קריית שמונה – גם במסגרת החלטה משלימה על שיקום, שכבר כוללת את כל כספי השיקום הנדרשים, וגם במסגרת הקצאה בהחלטת ממשלה על צמודי גדר על כסף שהוקצה לטובת מבנים חדשים או שדרוג מבנים קיימים. יש מאות מיליוני שקלים שעומדים היום לרשותה של עיריית קריית שמונה לתשתיות ציבוריות ומבני ציבור. גם כאן הסוגיה היא סדרי עדיפויות, כי יש מחלוקת בין העירייה למס רכוש – מה מגיע לפי מס רכוש, מה הנזק שהמלחמה גרמה, איזה בעיות באצטדיון. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז כן יש מחלוקת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, אני מסביר. בהתחלה היה ויכוח על איפה להתחיל קודם, עכשיו יש ויכוח עם מס רכוש. בעיקרון, הכסף שהמדינה נותנת מספיק להשלים את כל העלות, אבל אז העירייה לא תבנה משהו חדש אחר שהיא חשבה לבנות. ולכן היא מעוניינת להלביש כמה שיותר כסף על מס רכוש, כדי להשתמש כמה שפחות בקופה שאנחנו יצרנו, שמאפשרת לעשות עוד ועוד פרויקטים חדשים. ויכוח מול מס רכוש זה אירוע משפטי. אליו אנחנו לא יכולים להיכנס. ולכן מה שהצענו לעירייה – ואני מקווה שהיא תקבל את הצעתנו – אמרנו: תמשיכו את הוויכוח עם מס רכוש, תסיימו אותו בכלים המקובלים, אם זה יגיע לבית משפט, יגיע לבית משפט. במקביל, אנחנו מציעים, בואו נתחיל לנוע. אנחנו נתקצב בינתיים מהתקציבים העודפים שהבאנו לעירייה, נאשר לכם תכנון. כי ממילא כששאלנו את עיריית קריית שמונה: אתם רוצים עכשיו לשדרג ולשנות כל אצטדיון – איך? מה ההחלטות? מה העלויות? האם יש תוכנית מפורטת? אין. אז כדי לא לחכות לשלב הזה, אמרנו: בואו ניקח כסף – הוא לא גבוה – לתכנון. תסיימו את מלאכת התכנון, תקבלו את כל ההחלטות, איך אתם רוצים לראות אצטדיון – כבר תהיה עלות מסודרת. במקביל, תסיימו את המחלוקת עם מס רכוש, תדעו כמה ממס רכוש וכמה מהתקציב שאני אחראי עליו. אני מאוד מאוד מקווה שהעירייה תקבל את ההצעה הזאת וסוף-סוף נוכל להתקדם באירוע הזה, כי אם לא יודעים מה רוצים לעשות, אז אי-אפשר גם לעשות. לגבי תוכנית הבריאות, אין ספק שפרק הבריאות הוא פרק מאוד מאוד חשוב במסגרת התוכנית הכוללת. יש שיח בינינו לבין משרד הבריאות על מה שרלוונטי אלינו, לקו העימות. הוא כולל השקעה מסיבית בבית חולים נהריה, בשדרוג שלו, כולל גם מהלכים משלימים של בניית פארק הייטק וביוטק גדול בתחומי רפואה וביולוגיה ליד בית החולים, שגם מתבסס על בית החולים בחלק מה-facilities שלו. ואני מאוד מקווה שנדע לסכם את הפרק הזה כמה שיותר מהר, וביחד עם שר האוצר נביא אותו לאישור הממשלה והוא יצא לדרך. בית החולים זיו לא נמצא בתוך קו העימות, ולכן הטיפול בו קשור לתוכנית המשלימה, ששם דווקא שר האוצר הוא המוביל, והוא יצטרך לקבל החלטה אם הוא ייכנס פנימה, ואם כן באיזה היקף ובאיזו דרך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בנושא: גובה המענק עבור נזקי עזובה בצפון. אתה רוצה לשאול את השאילתה? ואחר כך – שאילתה אחרונה לשר אלקין, גם היא רגילה, של חבר הכנסת נאור שירי. בבקשה. << שאילתה >> 3257. גובה המענק עבור נזקי עזובה בצפון << שאילתה >> << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני השר, האמת היא שזו שאילתה ישנה, מחודש מרץ השנה, אני מקווה שהיא רלוונטית. אני כן חושב שהיא רלוונטית. במסגרת מתווה הפיצויים לתושבי הצפון שפונו ושבו לבתיהם - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, השר, יש לנו – ראיתי את השר סמוטריץ' יוצא כרגע, אבל אני לא רואה עוד שר במליאה. יש לנו עוד שר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> סליחה, עוד לא פוטרתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אה, סליחה, סליחה, סליחה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אלא אם כן אתה יודע שפוטרתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מחפש מולי, סליחה. זה בסדר, זה בסדר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ככה זה בקואליציה הזאת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי הרבה מה לומר על זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מייד תינתן לך ההזדמנות. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> חשבתי שהוא צוחק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. בבקשה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מתחיל מחדש. במסגרת מתווה הפיצויים לתושבי הצפון שפונו ושבו לבתיהם, נפתחה אפשרות לקבלת מענק התארגנות, עזובה, עבור נזקי רכוש. גובה המענק הינו 10,000 שקלים למבוגר ו-5,000 שקלים לילד, סכום מוגדר מראש אשר אינו מותאם בהכרח לחומרת הנזק, ואינו מאפשר בחינה של כל מקרה לגופו. שאלתי: האם נבחנת האפשרות להתאים את גובה מענק העזובה לחומרת המצב? תודה רבה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> חבר הכנסת בליאק - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מודה שהשאילתה הזאת מלפני שמונה חודשים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> ברור, ברור, אבל דווקא טוב שהיא נשאלה, כי זו הזדמנות להסביר מה קרה פה. עצם זה שיש מענק עזובה הוא אירוע לא ברור מאליו, כי הוא לא היה בדרום, כי רק בצפון הייתה היעדרות כל כך ארוכה מהבית - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, כל האירוע הזה הוא לא מובן מאליו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> - - שבאמת גרמה לבעיות של עזובה ונזקי עזובה. מהרגע שנכנסתי לתפקיד ואחרי ביקורים ראשונים בשטח היה ברור לי שצריכים להציף את הבעיה הזאת. היה פה ויכוח קשה מאוד מול אגף תקציבים, ובעיקר מול המשפטנים, כי הם אמרו: אין במס רכוש דבר כזה "נזק עזובה". אתם מייצרים פה משהו חסר תקדים, ומפחדים מההשלכות של זה לעתיד. לא ויתרתי. בהתחלה אמרו לי: אין סיכוי שתקבל את זה, בגלל החשש מההשלכות. אני שמח ששר האוצר – הוא לא פה, אבל צריך לפרגן לו – תמך בעמדתי, בניגוד לעמדה של חלק מהפקידות במשרד, ולכן זה הוכרע לטובתי, לטובת הגישה שהצגתי. אנחנו הלכנו במתכונת של שני מסלולים. אתה מתייחס פה למסלול הירוק, המסלול הנורמטיבי, לפי התעריף הזה שנקבע – 10,000 שקל למבוגר, 5,000 שקל לילד. במקביל יצרנו אופציה למסלול אדום. כל אחד שהיה מוכן לוותר על המסלול הירוק היה יכול לגשת למסלול האדום ולהגיש נזקים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> נזקים פרטניים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> נזקים פרטניים. המציאות היא מאוד פשוטה, עשרות בודדות של אזרחים הלכו למסלול האדום, זה אומר שכנראה שהסכומים למסלול הירוק – שגם על זה רבתי – היו כנראה מספיק גבוהים, ולכן נתנו מענה לרוב המוחלט של המקרים. ומאלה שפנו למסלול האדום, חלקם פנו כי לא היו זכאים למסלול הירוק, וזה בעלי הנכסים שלא גרו בנכס. הם לא היו מפונים, אז לא הגיע להם המסלול הירוק, אלא הם היו צריכים לפנות למסלול הפרטני האדום. אז אם אני מוריד אותם – מהאנשים שהיו זכאים למסלול הירוק כמעט אף אחד לא פנה למסלול - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לכם את המספרים של - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> יש את זה לביטוח לאומי – הוא זה ששילם למקבלי המסלול הירוק; ולמס רכוש – הוא ניהל את המסלול האדום, אז אם אתה רוצה לדעת כמה פנו למסלול האדום הכתובת היא מס רכוש. אבל אני יודע מהם שזה עשרות בודדות, לא זוכר מספר מדויק, ובביטוח לאומי זה כמובן כל המפונים האחרים, הם קיבלו את זה אוטומטית במסלול הירוק. לכן, השורה התחתונה היא כנראה שגובה הפיצוי דווקא היה מספק, אם אף אחד לא רצה ללכת למסלול האדום ולהתעסק עם הנזקים הפרטניים. תודה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. שאילתה של חבר הכנסת נאור שירי בנושא סמכויות שר המינהלות. בבקשה. << שאילתה >> 2588. סמכויות שר המינהלות << שאילתה >> << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. האמת, אני קצת נבוך לשאול את השאלה, כי אתה יצאת בזול עם שמונה חודשים. אני – זה 320 יום. זה כאילו – אבל בסדר. עם כניסת סיעת הימין הממלכתי לממשלה מונה זאב אלקין לשר נוסף במשרד האוצר, שר המינהלות. סמכויות רבות הועברו לשר הנכנס אלקין. כמו כן, הוקצו תקציבים עבור פעילויות חלק זה במשרד. 1. מה הסמכויות הנתונות כיום בידי השר אלקין? 2. אילו מן הסמכויות נלקחו מפרויקטור הצפון והועברו לסמכותו של השר? 3. מה התקציב שהוקצה עבור פעילותו של השר? 4. כמה אנשי מקצוע ומשרות אמון מכהנים תחת השר? 5. האם יש מנכ"ל? כמה עובדים תחת השר? 6. מה ממשק המינהלות השונות לשר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> דווקא אולי זו הזדמנות טובה, כי עכשיו הדברים שיאמר השר אלקין הם לא בעלמא, אלא דברים שהוא ביצע כבר, אז הוא יכול להשיב. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן. תודה רבה, חבר הכנסת שירי. קודם כול, לגבי הסמכויות – זה מאוד מאוד פשוט. הועברו אליי סמכויות של ראש הממשלה, גם לגבי שיקום הדרום וגם לגבי שיקום הצפון, שהיו מאוגדות בהחלטות ממשלה שעברו עד אז, עד לכניסתי לתפקיד, כולל גם אחריות על מינהלת תקומה, שהייתה עד אז כפופה לראש הממשלה ודרך מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וסמכויות על מטה תנופה לצפון, שהוא גוף, מטה קטן, שהוקם לטיפול בנושא של הצפון. זה לא מינהלת, לפעמים קוראים לזה מינהלת, בפועל היו מינהלת אחת ומטה אחד. אגב, אני אעיר באותה הזדמנות, גם אין תפקיד כזה שר מינהלות – אבל אין כמו ארץ נהדרת, היא מסוגלת להטביע חותם שאחר כך נשאר לדורות, היא יותר חזקה מהחלטות ממשלה – יש שר במשרד האוצר שאחראי על שיקום הדרום והצפון, זאת הגדרת התפקיד. לגבי סמכויות שנלקחו מהפרויקטור – לא נלקחו מהפרויקטור שום סמכויות. פרויקטור הצפון, בדומה למינהלת בדרום, היה כפוף לראש הממשלה, אליי – חבר הכנסת פורר, קשה לי טיפה לענות לחבר הכנסת נאור שירי, כי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה. זה פשוט קו התשובה, נכנסת - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל הוא לא יושב במקומו, הוא לא יכול - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> פרויקטור הצפון נשאר עם כל הסמכויות שלו, פשוט במקום ראש הממשלה היה מולו שר. ברור שזה במציאות, בחיים, משנה מצב, כי לראש הממשלה יש פחות זמן להתעסק עם שיקום הצפון ולשר יש יותר – כי זה תפקידי העיקרי, ולכן נכנסתי בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית. אבל פורמלית הסמכויות לא השתנו. ברגע שהפרויקטור שכיהן אז קיבל החלטה לעזוב בסוף השנה, נכנסה במקומו ממלאת מקום, מנהלת מחוז צפון במשרד הפנים עינב פרץ, לאותן סמכויות שהיו לו, ובמשך תשעה חודשים היא כרגע ממלאת מקום ומנהלת את הזרוע הצפונית עם אותן סמכויות. מהו התקציב שהוקצה עבור פעילותו של השר? לא הוקצה תקציב אליי. בשונה משר שאחראי על משרד מסוים, אני לא יכול לקנות אפילו עיפרון, לצורך העניין, אם אני לוקח את זה לקצה. הוקצה תקציב לדרום ולצפון, בדרום הייתה החלטת ממשלה מסודרת שחילקה את התקציב הזה, חוץ מ-5 מיליארד, שהיו מוקפאים לטובת השלמת חקיקה של חוק תקומה והיה אסור להשתמש בהם בלי זה. אחרי שדאגנו להעביר בכנסת את חוק תקומה, זו הייתה אחת מהפעולות הראשונות שעשיתי. נמצא פה חבר הכנסת שוסטר, שיחד עם חבר הכנסת דוד ביטן, השקיעו רבות בהעברת החוק הזו בוועדת הכלכלה, ואז השתחררו 5 מיליארד. הסכום לדרום היה 19 מיליארד שקל, וכשנכנסתי לתפקיד 8 מיליארד מהם כבר בוצעו, אז נשארו 11 מיליארד, שמהם חמישה מוקפאים ששחררנו. מתוך הסכום הזה – למעשה בהסכמה, גם עם ראשי רשויות, גם איתנו וגם עם ועדת הכלכלה – נלקחו 1.5 מליארד, 1.3 מיליארד לטובת ההחלטה על עוטף חבל תקומה, אופקים וערים אחרות ויישובים אחרים שנפגעו ב-7 באוקטובר, ולטובת החלטת ממשלה המשכית על סמך חוות דעת ביטחונית על הטבות לתושבי חבל תקומה. נשארנו עם כל שאר התקציב, שעליו בנינו תוכנית אסטרטגית מעודכנת, שאושרה בקיץ הזה – גם אותה בנינו בשיתוף פעולה מוחלט עם הרשויות. לגבי הצפון, הסכום שמופיע בהחלטת ממשלה שהתקבלה לפניי הוא 15 מיליארד שקל לתוכנית חומש לחמש שנים. יש סיכום פנימי ביני לבין שר האוצר, שזה מתחלק 80% קו העימות –בערך עד תשעה קילומטר מהגבול – ו-20% כל השאר. מתוך הסכום הזה, מתוך ה-12 מיליארד שאני אחראי על הובלתם, 5.5 מיליארד כבר עברו החלטות ממשלה ויצאו לשטח לפעילות. למרות שלשנה תוכנן רק ארבעה הצלחנו כבר להעביר החלטות ממשלה על 5.5 – יותר ממה שתוכנן השנה – ועל 6.5 הנוספים אנחנו עובדים כדי להעביר תוכניות נוספות, בין השאר למשל תוכנית בתחום הבריאות שחברת הכנסת רון בן משה שאלה עליה. לגבי אנשי מקצוע ומשרות אמון – אנשי מקצוע במינהלת תקומה יש כ-70 תקנים, זה גודל הגוף. במטה הצפוני יש 11 תקנים, לכן הוא לא מינהלת, הוא אפילו לא זרוע ביצועית. היום, למעשה, הגענו לסיכום עם משרד האוצר – כשהייתה שאלה איך תנוהל הזרוע הצפונית כשנעבור לשלב היישום אחרי החלטות ממשלה – הגענו להסכמה שאנחנו נלך לאיגום משאבים. זאת אומרת, תקום מינהלת מאוחדת כדי שהחשבות, התקציבנות, כוח אדם, לוגיסטיקה, דוברות, לשכה משפטית, כל הדברים האלה יהיו משותפים – לא צריך פעמיים – וכל הזרוע המקצועית תישאר זרוע דרומית של תקומה, ותקום זרוע מקצועית לצפון. האוצר יקצה כ-30 תקנים נוספים לטובת הזרוע הצפונית, כדי שהיא תוכל לבצע באמת עבודה. תהיה שם גם חשבות מסודרת, שתוכל לעקוב אחרי ביצוע של התוכנית בצפון ולבצע באופן עצמי. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בעלי התפקידים במטה היישום, זה כבר לא רלוונטי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, הם ייקלטו לתוך המסגרת הזאת, באופן טבעי. לגבי משרות אמון, הלשכה שלי היא לשכה קטנה יותר מלשכה של שר רגיל; היא כוללת חמישה יועצים, אחד מהם משרת גיוון – נציג המיעוטים, שעוסק בכל הסוגיה של המיעוטים בקו עימות; יש שם לא מעט יישובים דרוזים ויש לי יועץ דרוזי שעוסק בזה, וגם יישובים נוצריים, ושלוש מזכירות. אלה משרות האמון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה, השר, שאני קוטע. נקדם בברכה את האורחים שלנו, אנשי משמר בתי המשפט, קציני הביטחון של מחוז ירושלים. ברוכים הבאים לכנסת. בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה לגבי משרות אמון. האם יש מנכ"ל? אין לי מנכ"ל, אין משרד מינהלות, בשונה ממה שחושבים. אני שר במשרד האוצר, ואני עובד מול המנהלים: מנכ"ל מינהלת תקומה ומול מטה יישום צפון. כמו שאמרתי, שתי המסגרות האלה הולכות להתאחד. כמה עובדים יש תחת השר? אני חושב שעניתי בתשובות הקודמות. מה הממשק בין המינהלות השונות לשר המינהלות? אני חושב שגם עניתי. זאת אומרת, אני השר שמופקד על מינהלת דרום ועל מטה יישום צפון, כאמור הם מתאחדים לסוג של מינהלת משותפת שכפופה אליי, כמו כל מינהלת או יחידה משרדית שכפופות לשר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קיבלת מענה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מעולה. אני מודה לשר. אתה רוצה שאלת המשך? בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם יורשה לי, זו שאלה שהיא חצי דקלרטיבית, אבל אלו בערך כל השאלות שלנו פה. השאילתה הזו נשלחה – באמת תקציב המדינה היה איך שנכנסתם. אני כבר לא זוכר איזה תקציב, לדעתי השישי. לא קיבלנו תשובות מהרפרנטים השונים, ולכן הגשתי את השאילתה. אמרתי, תוך כדי הליך התקציב – אני יודע שאתה מכיר ויודע כמה השאלות עולות ולא מקבלות מענה, אז הגשתי את השאילתה. באמת, אמרתי, כעבור 320 ימים לקבל תשובה לשאילתה, שהיא יחסית בעיניי פשוטה, אני חושב שיש בזה טעם לפגם. אבל תודה רבה ליושב-ראש ,שמעלה את זה לפחות במליאה. דווקא ממי שחשוב לו מעמד חברי הכנסת – ואני אומר את זה לא בלשון סגי נהור, אני אומר את זה בכנות – דווקא כאחד שמשתתף, בניגוד נגיד לשרים אחרים שבאים להעביר תקציב מדינה והולכים אחרי עשר דקות בלי לענות לשאלות. אני יודע שחשובה לך הכנסת, ובעיניי לענות שנה אחרי לשאילתה כזו, שהיא יחסית מאוד מאוד בפרוצדורה, רק כדי להבין ולשאול את השאלות הנכונות. יש בזה טעם לפגם. אז אם אנחנו מחפשים שאלה נוספת: למה? תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> למה זה קרה רק עכשיו? זאת השאלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה שנה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> התשובה מאוד פשוטה, אני חייב להגיד לך, חבר הכנסת נאור שירי, אני למדתי על קיומה של השאילתה הזאת אתמול, כשצירפו אותה לשאילתה הדחופה, ואני לא יודע איפה פה הייתה התקלה – אני מניח שאצלנו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אולי בפקס. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מכיר את הכנסת, זה בדרך כלל לא בצד של הכנסת, אז יכול להיות שאצלנו בצוות הייתה תקלה ואני לוקח על זה אחריות, אבל עצם זה שבכלל יש שאילתה כזאת למדתי רק עכשיו. האמת היא שאם הייתי מקבל את זה בלייב, הייתי מחזיר אותה למזכירות הכנסת, כי אין תפקיד כזה שר המינהלות – או לפחות לא אני ממלא אותו, ולכן הייתי אומר שהשאילתה לא מופנית אליי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נציגי אגף התקציבים, ככה הם כינו את המשרד שאחראי על המינהלות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> בסוף, חיפוש פשוט באינטרנט או קריאה בהחלטת ממשלה מאפשרים לדעת מה שם השר. אז כשמפנים שאלה לשר מסוים, כדאי לקרוא לו בשמו הרשמי. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשר אלקין על תשובותיו המעמיקות והמפורטות, כהרגלו, ומודה לחברי הכנסת השואלים. נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום והוא שאילתה דחופה של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי לשר האוצר, בנושא: שיקום בית החולים סורוקה. אני מתכבד להזמין את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אל הדוכן. לאט-לאט, הכול בסדר. בבקשה, אדוני. חברת הכנסת מזרסקי, אנא, שאלי את שאלתך. << שאילתה >> 3776. שיקום בית החולים סורוקה << שאילתה >> << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, השאילתה נשלחה ב-20 באוקטובר – ארבעה חודשים אחרי עם כלביא. בזמן עם כלביא נפגע בית החולים סורוקה, ושיקומו טרם החל. השאלות שלי: 1. מדוע עד כה לא התקבלה החלטת ממשלה על שיקום בית החולים? 2. האם התכנס צוות עבודה בין-משרדי וגובש מתווה ארוך-טווח לשיקום בית החולים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> תודה רבה, גברתי, על השאלה. קודם כול, כפי שאת ודאי יודעת, העברנו ביום ראשון האחרון החלטת ממשלה מאוד גדולה על הקמת בניין אשפוז חדש, בניין התקומה, למעלה ממיליארד שקלים – שליש ממשלה, שליש קופת חולים, שליש פילנתרופיה – משפחת אדמס היקרה – הרבה הרבה מעבר כמובן לשיקום; זה יביא אותנו גם ל-70% מהמיטות בבית החולים, במיגון. זה אירוע באמת דרמטי – אגב, מרכז מאוד חדשני, הטופ שבטופ של הרפואה בישראל. אבל אני אתחיל רגע מהליכי השיקום. פגע טיל במבנה מאוד ישן. על פי החוק, מס רכוש משפצים את מה שנפגע. חשבנו, יחד עם בית החולים, בצדק, שזו טעות, ובמקום לשקם את המבנה ההוא שנפגע – שהוא באמת אלטע זאכן כבר, הוא לא עומד בסטנדרטים הכי בסיסיים של איך צריך להיראות בית חולים היום – אנחנו בונים שתי קומות נוספות, שכבר נמצאות בתב"ע בתוקף, מעל בניין האשפוז הדרומי. עכשיו באופן טבעי, זה תהליך שלוקח קצת יותר זמן. יש פה שאלות של פערי תקציב שצריך לממש, כי בסוף מס רכוש על פי החוק משלם בעבור מה שנפגע. אגב, הוא העביר מייד בהתחלה. כבר בשבוע הראשון העברנו 60 מיליון שקלים לבית החולים, ולכן בית החולים מתפקד ועבד. אגב, צריך להגיד רק מילים טובות. בית החולים, מהמנכ"ל ועד אחרון העובדים – 5,700 איש, מסירות נפש אדירה, פועלים בתנאים לא תנאים. רופאים, אחיות, סניטרים, אנשי צוות, באמת, אלופי העולם. הם לא השביתו את בית החולים אפילו לא ליום אחד, אפילו לא באותו היום שבו הטיל הזה פגע. אבל מה שאני רק רוצה לומר, שוב, העבודה כאילו הכי קלה שלי, כשר אוצר, הייתה להגיד: חברים, מה שנפגע זה הבניין, הינה השמאי, הינה 80 מיליון שקל, בהצלחה. אני הייתי שם בעצמי, והיה ברור שזה לא רלוונטי. ראינו בעיניים. אבל אז, באופן טבעי, זה תהליך יותר ארוך – כי זה לא 80 מיליון, זה 200 מיליון, וצריך עוד כסף וצריך שותפים, ויושב על זה משרד הבריאות. אני אומר לכם, אני חושב שהתוצאה היא מצוינת - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לפעמים עדיף שייקח קצת יותר זמן. הלוואי שיכולתי לעשות הכול כאן ועכשיו מהר. אבל אנחנו יודעים איך עובדת ממשלה. נכון? יש ביורוקרטים, ויש יועצים משפטיים, ושוויון, ולמה מותר ותקציב, ומקור תקציבי. אני חושב שבסוף מול האתגר – התמודדנו איתו טוב. התוצאה תהיה גם שתי קומות גדולות משמעותיות בסטנדרטים הרבה הרבה יותר גבוהים, והצלחנו לאגם את זה תקציבית, חלק עם מס רכוש. שם עוד לא גמרו עד הסוף את הוויכוחים בין השמאויות השונות, ואני חייב לתת לזה להתנהל מקצועית, כי בסוף זאת לא החלטה שלי. יש את מס רכוש, את המהנדסים שלו, את הגורמים שלו. הם בסוף יצטרכו להכריע. את היתרה אנחנו נצטרך לאגם. אבל יהיו שתי קומות גדולות וחדשות. יהיה מגדל אשפוז, שכבר יצא לדרך. שם, אגב, התחייב לי ראש העיר שהוא יקדם הכי הכי מהר – ורוביק הוא גם שותף מצוין – אבל לקדם הכי מהר את התב"ע. לשתי קומות יש לנו כבר תב"ע בתוקף, כי זה משהו שבעבר כבר תכננו ליישם אותו, אז יחסית זה תהליך מאוד מהיר, ישר יוצאים לביצוע. המגדל החדש, יש בו תהליכים סטטוטוריים שצריך לעשות אותם. אני מאוד מקווה שהכול יהיה מאוד מהר. סורוקה יהיה בית חולים שיוצא מחוזק מאוד מהתהליך הזה, בהשקעה ממשלתית גדולה. ואני מזכיר לך, חברת הכנסת, שאחרי 12 שנה שהוא היה תקוע, אנחנו שחררנו גם את הקמת בית החולים הנוסף בבאר שבע. יצרנו פה שיתוף פעולה מצוין עם שיבא תל השומר, שהביא את כל היכולות הפנטסטיות של בית החולים – אני לא רוצה להעליב אחרים, אבל הוא ודאי אחד הטובים והמובילים במדינת ישראל – יחד עם קופות חולים לאומית ומאוחדת. אז גם ניצר שם גם תחרות ברפואה בקהילה, כי היום כללית שולטת ללא מצרים בכל אזור הדרום. אז שוב, יהיו שני בתי חולים טובים, מתקדמים, חדשניים. העסק הזה כבר ממש בתהליך, תוקצב, יוצא לדרך. תהיה תחרות גם ברפואה בקהילה. אני חושב שיש פה בשורות גדולות מאוד לבאר שבע, כבירת הדרום ולאזור הדרום כולו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. שאלת המשך, ולאחר מכן שאלות נוספות. אני רק אומר שביקשו ח"כים רבים, ואנחנו כמצוות התקנון נאזן קואליציה–אופוזיציה, אז לא כולם יוכלו לקבל. השאלות הנוספות תהיינה לחברת הכנסת מירב בן ארי ועמית הלוי. בבקשה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני השר. כבר בנובמבר 2023 התריע דוח מבקר המדינה – במכתב לראש הממשלה – על פערי מיגון בבתי חולים, וסורוקה היה ביניהם. בימים האחרונים אנחנו עדים להתחממות בגזרה הצפונית עם חיזבאללה. האם מקודמת החלטת הממשלה למגן כבר עכשיו את בתי החולים בצפון, כך שלא ייווצר מצב כמו שקרה עם סורוקה, שעלויות השיקום של בתי חולים תהיינה הרבה יותר גבוהות מאשר מיגון כבר עכשיו? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת בן ארי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת עמית לוי, והשר ישיב במרוכז. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אתמול במסיבת העיתונאים סירבת להתייחס לקיצוץ בכספים הקואליציוניים. נראה לי חשוב שתגיד אם בתקציב המדינה 2026 יהיה קיצוץ בכספים הקואליציוניים. הרי איך יכול להיות שהציבור יספוג את הגזרות, אבל בכספים הקואליציוניים אתה לא נוגע? אני אשמח לדעת אם אתה יכול להתייחס לנושא החשוב הזה, בטח כשאתמול הצגת את תקציב המדינה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. אני כבר אומר שבשאילתה הבאה אני אאפשר שתי שאלות נוספות לחברי הכנסת גינזבורג ויעקב מרגי, קואליציה ואופוזיציה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני פונה אליך בעצם כחבר קבינט. היום ראיתי פרסום של הרמטכ"ל, שבתמורה להדר גולדין הוא מוכן לשחרר את אותם 100 מחבלים רוצחים. אז אני רוצה רק להניח כאן בפניך ובפני הציבור – אתה יודע את זה: מאז כיבוש ציר מורג, באותם 48 קילומטרים כביכול-נצורים, שבניתם עליהם כעיר הומניטרית וכו', רצחו לנו החבורה הזאת, באל-ג'נינה, 11 חיילים. 11 חיילים. אני בטוח שהדר גולדין, כמו חממי המג"ד, כמו בן זוסמן המלאך - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חממי היה מח"ט. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - לא היו מוכנים בכלל, בשום אופן, שישחררו או ייתנו איזשהו פתח מילוט או שטיח אדום או צלב אדום, לחבורת הרוצחים הזאת. ולכן חשוב לי לדעת מה עמדתך בעניין הזה. דבר נוסף שהתברר פתאום אתמול בוועדת החוץ והביטחון – יש כטב"מים אמריקאיים, הם מטיילים בשמי המולדת שלנו. האם אתה מכיר את זה? מי נתן לזה אישור? מה הסטטוס של הבִּנאום של המרחב הזה? אני אשמח לתשובה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. כבוד השר, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רק לא מג"ד, אלא מח"ט. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כן, תיקנתי. עמית, מח"ט חממי, זיכרונו לברכה, השם ייקום דמו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> רגע, מה הוא אמר? מוועדת החוץ והביטחון הוא אמר? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חברת הכנסת מזרסקי, מיגון בתי חולים - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, איך יכול להיות שהוא מוציא דברים מוועדת החוץ והביטחון? זה לא נורמלי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דוידסון. השר ישיב כראות עיניו, בבקשה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יש פערים במיגון בתי החולים, כמו שיש פערים בהרבה מאוד דברים במדינת ישראל. הלוואי שיכולנו לגשר על כל הפערים התקציביים שיש במדינת ישראל ביום אחד. זה לא עובד ככה. יש מסגרות תקציב, יש סדרי עדיפויות שקובעת הממשלה תמיד בעולמות של תקציב מדינה. זו העבודה של תקציב מדינה, לקבוע סדר עדיפויות. אנחנו משקיעים הרבה מאוד ומתקדמים במיגון בתי חולים. סורוקה, למשל, שהזכרנו קודם, נמצא ב-23%. סורוקה היה ממוגן ב-23%, ובעזרת השם, נביא אותו עכשיו ל-70%. זה ייקח קצת זמן, אבל נביא אותו ל-70%. יש תוכנית ברורה של מיגון. היה אצלי מנכ"ל משרד הבריאות לקראת דיוני תקציב 2026, והציב מדרגה נוספת שהוא רוצה לקדם לקראת הדיונים. אני לא יודע כרגע לתת תשובה, כי את יודעת, נשים את זה בסוף מול כל הצרכים. אבל עצם העובדה שקיים פער במשהו – אני תמיד אומר שכשעסוקים בתקציב אי-אפשר לנהל רק שיח של צרכים, אלא גם שיח של סדרי עדיפויות. יש פערים בצבא ויש פערים במערכת הבריאות, יש פערים בתחבורה, יש פערים בחינוך ויש פערים ברווחה. יש פערים, ואנחנו עובדים קשה כדי לגשר עליהם, ועובדים קשה כדי לנווט את הכלכלה הישראלית כדי שהיא תצליח להיות חזקה וטובה, והתוצר יגדל, ההכנסות יגדלו והתקציב יגדל, ונוכל לעשות יותר דברים טובים. אני חושב שבסך הכול אנחנו משתדלים מאוד לעשות דברים טובים. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> - - - שנמצא ממש בגבול הצפוני. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> זיו? << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> בית החולים לגליל בנהריה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז בסדר, בית החולים בנהריה נמצא עכשיו בדיונים – זה מה שאנחנו קוראים העוטף של העוטף. השר אלקין הרי דיבר קודם על 12 מיליארד, על 3 מיליארד, ובית חולים בנהריה נמצא כאחד הפרויקטים. שוב, אני לא רוצה לקבוע מסמרות, כי עוד לא הבאנו את זה לממשלה, אבל אנחנו באמת מנסים למקד. אין לי זמן עכשיו להאריך. הרי למה לא הבאנו עדיין את ההחלטות האלה לצפון? הרי זה לא כי אנחנו – הכסף קיים, אין פה עניין של חיסכון כסף; הרי בסוף 15 מיליארד שקל, זה מה שיש בסך הכול, ל-0–9 פלוס מסביב, זה המון כסף וזה כלום כסף. זה המון כסף, 15 מיליארד שקל תוספתי, מעבר לכל מה שיש למשרדים ולתוכניות זה המון כסף. אבל זה יכול להיות טיפה בים אם נזרוק את זה קצת פה, קצת פה, קצת פה, כל מיני טיפולים קוסמטיים כאלה, נזרוק 15 מיליארד שקל ולא נייצר שינוי אמיתי. דרך הכסף הזה אנחנו רוצים לחולל שינוי אמיתי במרחב הזה, שהתחיל מנקודה מאוד נמוכה. אגב, עוטף עזה התחיל מנקודה הרבה יותר גבוהה. הוא חטף ככה את הטבח הזה, אבל בסוף השקיעו המון המון שנים בשדרות, בעוטף, בהחלטות ממשלה, בתקציבים. זה מקום חזק מאוד. אגב, הם גם חזרו הביתה הרבה יותר מהר מתושבי הצפון. יחסית, לרוב היישובים אפשרו לחזור בצורה הרבה יותר מהירה, ולכן אנחנו רואים התאוששות, ולא רק התאוששות – צמיחה אדירה אדירה בדרום כבר עכשיו. אם את שואלת אותי קדימה – עם הסכמי גג, עם הכול, נכפיל שם את האוכלוסייה. הצפון התחיל מנקודה הרבה יותר חלשה, גם אובייקטיבית, הוא הרבה יותר רחוק. בסוף שדרות–תל אביב זה שעה ורבע, שעה וחצי. הוא הרבה יותר רחוק. לא השקיעו בו מספיק. השקיעו המון שנים – צה"ל דרומה, ובנגב, ולא מספיק השקיעו בצפון. השקיעו בדברים מסוימים, לא מספיק. הוא חטף את המלחמה יותר קשה, תקופה יותר ארוכה של פינוי, ועכשיו השאלה היא איך לוקחים את הכסף הזה – ואגב, אנחנו כבר בדיונים אולי נגדיל אותו ונאריך את התוכנית, לא לחמש אלא ליותר שנים – ובאמת שמים אותו בכמה מנועי צמיחה, מחוללי צמיחה. זה מתחבר לי למה שאמרת, כי למשל בית חולים בנהריה מאוד יכול להיות מחולל צמיחה גדול, כי בסוף זה אחד החסרונות הגדולים של הפריפריה, שהם ממש מפגרים מאחור; אנחנו כמדינה מפגרים מאחור בסטנדרטים של שירותי הבריאות, וזה משמעותי לאדם שרוצה לבוא ולגור. אלה הדיונים. דמוקרטיה – אנחנו מכירים את השיטה. יש פה ראשי רשויות שכל אחד מושך לכיוון שלו, וכל אחד רוצה את זה באזור שלו, וגם בתוך, בינינו. צ'רצ'יל אמר: הדמוקרטיה היא לא השיטה הכי טובה בעולם, אבל לא מצאנו שיטה יותר טובה ממנה. הסיבה שאני עוד לא מאפשר לזה לבוא היא כי אני רוצה – הייתי בכרמיאל בשבוע שעבר, והיה לי עוד פעם דיון עם מועצת הגליל ועם הג'וינט. הרי ג'וינט אלכא נשכרו על ידי המינהלת הזאת, תנופה. היו הרבה דיונים. הם היו אצלי לפני חודש, הייתי אצלם, כמו שאמרתי, בשבוע שעבר בדיון. אנחנו מנסים כל הזמן לחפש כמה עוגנים משמעותיים שנשים בהם את הכסף והם יחוללו שינוי, הם יהיו איזה מין מנואלה כזאת שאתה מניע וזה נוסע. אני מודה שעוד אין לי פיצוח. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל שיש סכנה ממשית - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל בזה פתחתי, טטיאנה. אני מסכים. אני רק אומר, אין לי הוקוס-פוקוס. יש תוכנית מיגון לבתי חולים, עובדים, מתקצבים. כמו שאמרתי, ברסי היה אצלי, הוא רוצה תוספת. אנחנו דנים בזה בתקציב 2026. אני לא יודע לתת תשובות' כי אנחנו מגבשים עכשיו את התקציב. אני מקווה להגיע לממשלה ב-4 בדצמבר, בעזרת השם. בוודאי נתקדם. להגיד לך שנפתור את הכול בשנה – כנראה לא, כמו שעל הרבה פערים אחרים שצריך לפתור במדינת ישראל לוקח זמן לגשר. אנחנו עדיין נתקדם בסוגיה הזאת. מירב, אני גאה בזה, אנחנו מקצצים דרסטית בכל הכספים הקואליציוניים שאתם נתתם למנסור עבאס ולתנועה האסלאמית בממשלה הקודמת. אני גאה בזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם השקר הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת עמית הלוי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה? מה קשור מנסור עבאס? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> 53 מיליארד שקל כסף קואליציוני, נתנו למנסור עבאס. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה ראשונה, חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו באמת מקצצים בכספים הקואליציוניים המושחתים שלכם - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ככה אתה עונה לי? < דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו באמת מקצצים בכספים הקואליציוניים המושחתים שלכם, ומפנים את הכסף לעם ישראל, למדינת ישראל, לציונות, להתיישבות, לנגב, לגליל, לרפואה, לבריאות, למיגון בתי חולים, למלחמה. ברוך השם, החלפנו אתכם, ואנחנו קובעים סדרי עדיפויות טובים לתקציב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? תענה על השאלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת הלוי, אמרתי את עמדתי, אני אומר אותה שוב: חס וחלילה, אם מישהו יעלה בדעתו לאפשר ל-200 - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, זה נראה לך הגיוני? שאלתי שאלה על כספים קואליציוניים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, קריאה שנייה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה, באמת, אתה עוד מגבה אותו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איזה מין תשובה זאת? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נשאלתי שאלה ועניתי. שאלו אותי אם אני מקצץ - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, קריאה שלישית, נא לצאת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איזה מין תשובה זאת? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> שאלו אותי אם אני מקצץ בכספים הקואליציוניים. עניתי: כן, כל הכספים הקואליציוניים המושחתים שהעברתם לתומכי טרור אנטי-ציוניים כדי למכור להם את המדינה בממשלה הקודמת, אנחנו מקצצים ומפנים אותם לדברים טובים - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> חוצפן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> פשוט חוצפה לענות כך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה זלזול במעמד הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה שלישית, נא לצאת. (חבר הכנסת ולדימיר בליאק יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה בושה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת הלוי, זאת תהיה איוולת, שלא לומר הפניית עורף – השתמשתי בסיעה במילה "בגידה", אבל מכיוון שקיבלתי על עצמי מאז 7 באוקטובר לשמור על שיח, אז אני בורר מילים – הפניית עורף ללוחמים, למפקדים, לנופלים שציינת, למשפחותיהם, לפצועים. 200 המחבלים האלה בני מוות, צה"ל עובד מאוד קשה לסגור עליהם כבר תקופה ארוכה. אגב, הוא קרוב לזה. רצו לתת להם מעבר בטוח. אמרתי: מעבר בטוח אחד אפשר לתת להם: מעבר יבוק, רק לשם, נקודה. לא לשום מקום אחר. שוחחתי על זה עם ראש הממשלה, הודעתי את עמדתי בציבור, כרגע אני מבין שהצלחנו למנוע את זה. זה הזוי, הרי חמאס התחייב במסגרת העסקה להחזיר את כל החללים, כולל גולדין. בתוך ה-48 ישנו גם הדר גולדין, והגיע הזמן להחזיר אותו לקבר ישראל אחרי עשר שנים של אכזריות והתעללות של הנאצים האלה. בשום אופן אנחנו לא צריכים לשלם פעמיים על דבר שהיינו צריכים לקבל. אוי ואבוי אם הדבר הזה יקרה. לשאלה השנייה – אני באמת לא אתייחס כי אני לא יודע, אני לא רוצה ליפול במה מותר ומה לא מותר בתוך הקבינט. אני כן אגיד דבר פשוט: כרגע – וזה ההסכם, שהצבעתי נגדו, כידוע, אבל זה ההסכם – כרגע נותנים לנשיא טראמפ את ההזדמנות, בדרכו, לממש את מטרת המלחמה של פירוק חמאס ופירוז עזה, השמדת חמאס. אגב, הלוואי שהוא יצליח. אני מודה, אני לא חשבתי שהוא יצליח להביא את כל החטופים החיים בתנאים האלה, כשאנחנו נמצאים ב-50% מעזה. הוא הצליח. הלוואי שהוא יצליח להפתיע אותנו גם פה ולהשיג את המטרה, כמובן בלי בנאום, עם עליונות ביטחונית מבצעית שלנו. אתה שואל אותי – עמדתי ידועה. אני חושב שעזה שייכת לארץ ישראל ושצריך לספח אותה ולהקים בה התיישבות, כי לאורך זמן, איפה שאין התיישבות – אין צבא ואין ביטחון. לצערי, לא לשם לקח את זה ראש הממשלה. אבל כרגע, במסגרת ההסכם, בהחלט נתנו לאמריקאים להוביל את הניהול של האופרציה שבקצה צריכה להביא למימוש מטרת המלחמה המוצהרת והמרכזית והחשובה של פירוק חמאס ופירוז עזה, עם הבנה חד-משמעית שאם הם לא מצליחים – אני לא מתייחס לפרטים, כי עוד פעם, אני לא יודע מה מותר ומה אסור, אני לא רוצה ליפול בזה – כולל הבנה, שאם זה לא מצליח, זה קורה בדרך שלנו. ולשבחו של הנשיא ייאמר, הוא חוזר על זה כל בוקר: חמאס יושמד; אם הוא לא יעשה את זה ברצון, זה יהיה באלימות, בדרך שלנו, זהו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. השאילתה הבאה היא שאילתה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, גם היא לשר האוצר, בנושא: עיכוב תקציבים לרשות לביטחון קהילתי. חברת הכנסת סלימאן, בבקשה. << שאילתה >> 3819. עיכוב תקציבים לרשות לביטחון קהילתי << שאילתה >> << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. ברצוני לשאול את שר האוצר: בדיון בוועדה לזכויות הילד לפני שבוע מסר מנהל הרשות לביטחון קהילתי כי משרד האוצר מעכב את התקציבים לרשות מאז תחילת השנה, למרות קיצוץ משמעותי בתקציב הרשות. ראשי רשויות מממנים זמנית את הפעילות מתקציבם, והמערך כולו בסכנת קריסה. ברצוני לשאול: מדוע עוכב התקציב ומתי כן יועבר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> קביעת סדרי עדיפויות בתוך התקציב של המשרד לביטחון לאומי מסורה לשר ולאנשיו. הם קובעים לאן הולך הכסף. המשרד הזה תוקצב בתוספות עתק בשנים האחרונות, כולל 2.2 מיליארד שקל תוספתי בבסיס בתקציב האחרון. את השאלה צריך להפנות אליהם. אני כן יודע, מהבדיקה שעשיתי לקראת השאילתה, שהם הגישו בקשה עכשיו בפנייה התקציבית הקרובה, להעביר תקציב גם לרשות, וזה יעבור לוועדת הכספים בפנייה הקרובה שלהם. אבל, למה רק עכשיו? זאת שאלה שצריך להפנות אליהם. אני משתדל, כשר האוצר, לתת כמה שאני רק יכול סמכות ועצמאות למשרדים לקבוע סדרי עדיפויות. ואם לקחת כסף ממקום אחד למקום אחר, זו החלטה שלו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מבינה שכבודו אומר - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זו שאלת המשך כרגע? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. יש לי שאלת המשך – אבל רק הבהרה, אני לא הבנתי את התשובה. אפשר? אני פשוט רוצה להבין. כלומר, לא היו קודם פניות לתקצוב מהמשרד לביטחון? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> למשרד לביטחון לאומי יש תקציב, הוא ייעד אותו למטרות מסוימות ולא השאיר לזה כסף. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עוד פעם, אני לא מנהל את השר ואומר לו: זה יותר חשוב מזה. אני משתדל. היה לנו סיפור עכשיו, שהם באו ואמרו: 350 מיליון שקל לאבטחת מוסדות חינוך – אמר השר שהיה אז, חיים כץ: אני יודע להסתדר עם זה, לקח את הכסף הזה למקומות אחרים, ובסוף הוא לא הצליח להסתדר וזה הגיע לפלאט בממשלה. לכן, יש מקומות שאנחנו מתערבים כדי לוודא שלא פורצים את המסגרות התקציביות. אבל בסוף אני לא קובע סדרי עדיפויות, אני רק אומר שכרגע – למיטב ידיעתי, מה שנמסר לי אתמול כשהתכוננתי לשאילתה – הם כן מצאו לזה מקור תקציבי וזה מחכה לפנייה התקציבית הקרובה בוועדת הכספים, בעזרת השם, כשהוועדה תחזור לתפקד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלת המשך לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. ומכיוון שאני מבין שחבר הכנסת מרגי מוותר, אני אאפשר לחברת הכנסת יעל רון בן משה, שהייתה הראשונה שביקשה, ולחבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שאלה בעניין תקציב של 50 מיליון שקל לשנים 2023, 2024, 2025 – כלומר, 50 מיליון כל שנה שהאוצר היה צריך להוסיף למשרד לאיכות הסביבה, לא הועברו בשלוש השנים האלה 150 מיליון. לצערי הרב, זה פוגע בטיפול בנושאים שקשורים לאיכות הסביבה. כולנו יודעים – המשבר של האשפה - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מכוח מה הוא היה צריך להעביר את הסכום? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לפי החלטת ממשלה 550, היה צריך להעביר מקרן מסוימת 350 וכל שנה 50 מיליון ממשרד האוצר למשרד לאיכות הסביבה – שלוש שנים. כל שנה, לא הועבר הסכום. כלומר, הטיפול שהיה צריך להעביר אותו ולסבסד אותו ולתקצב אותו מהכסף הזה, לא בוצע. אפשר להבין למה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלה נוספת, חברת הכנסת יעל רון בן משה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה כפולה, אדוני היושב-ראש, ותודה לשר האוצר. רציתי לדעת מה עמדתך לגבי כביש אגרה חדש שמוקם בארץ, כביש 6 באזור הצפון. כביש האגרה היחיד שמוקם בעשר השנים האחרונות. בעצם כל מערכת הכבישים החדשה, גם בכניסה לירושלים, גם במרכז הארץ, היא איננה כבישי אגרה. כביש 6 בדרום, כל המקטעים הדרומיים – הם בחינם. וגם התבטאת פה הרבה מאוד על הצורך לשקם את הצפון, לפתח את הצפון. מדוע המקטע היחיד החדש שמוקם בצפון, שיגיע כמעט עד צומת כברי, יהיה כביש אגרה, נוסף על מקטעים אחרים בצפון, שבשונה מהדרום הם בתשלום? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר. לפני כמה חודשים, בטקס רב-רושם בירושלים, במעמד ראש הממשלה, שר התחבורה, שר החוץ – אפילו אתה היית שם עם עניבה, יושב-ראש הכנסת נכח שם בטקס – נחתם הסכם כלכלי ומזכר לפתיחת קו תעופה ישיר בין תל אביב לבואנוס איירס. דבר שיסלול דרך להרחבת קשרי המסחר והתיירות בין המדינות, וזה באמת ביטוי של סולידריות וקשר בין שתי המדינות. אנחנו יודעים היום שארגנטינה היא אחת מידידותיה הגדולות ביותר של מדינת ישראל בעולם. היא תומכת בנו, בייחוד מאז בחירתו של הנשיא חאבייר מיליי, הם תומכים בנו בכל ההצבעות באו"ם, בניגוד לעבר, הם הכריזו על ארגוני טרור, הוא ביקר פעמיים בישראל, הוא נאם פה בכנסת בטקס מאוד מרשים, בהובלת יושב-ראש הכנסת, ועוד הרבה מאוד דברים. הם מוכיחים לנו כל יום שהם חברים אמיתיים – במעשיים, לא בדיבורים. ולמרות שנחתם ההסכם, הפעלת הקו עדיין נמצאת בעלטה. התחייבתם, וכעת ממתינים לרשת ביטחון שמשרד האוצר דיבר עליה, מבחינה כלכלית, כדי שהקו הזה יהיה כלכלי ויתקיים. אבל אנחנו יודעים שגם אחרי שיכריזו עליו ייקח זמן לא מועט להקמתו, כי יש הרבה מאוד סידורים של מסלול תעופה, הקמת בסיס בבואנוס איירס, ועוד הרבה מאוד דברים אחרים. אני רוצה לשאול אותך, אדוני, מה מעכב את פתיחת הקו. למה זה לא מתועדף כאינטרס כלכלי ומדיני? ומה לוחות הזמנים לחתימה עם חברת אל על כדי לקיימו? תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג הוא יושב-ראש משותף של קבוצת הידידות ישראל–ארגנטינה, שכרגע מארחת את הקבוצה מהצד הארגנטינאי, אז אני מבין מאיפה השאלה באה, וגם מצטרף לכל השבחים לארגנטינה, להנהגה שלה ולעמדה שלה כלפי ישראל. הלוואי שתצא מפה בשורה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> טוב, אני לא מכיר 50 מיליון שהיו צריכים לעבור אל הגנת הסביבה, לכן אני לא יכול לענות. אני אגיד באופן עקרוני, 550 עשתה הממשלה הקודמת, החלטה עם המון כספים קואליציוניים בזבזניים ולא יעילים. שינינו סדרי עדיפויות, באופן עקרוני, בשביל זה אנחנו הממשלה, נבחרנו. עוד פעם, לא יודע עכשיו להגיד לגבי סכום מסוים, אבל בגדול אם רוצים, צריך להפנות את השאילתה לשרה מאי גולן. היא אחראית על 550, אבל אני מגבה אותה במאה אחוז. אנחנו מעבירים כספים ממקומות לא נכונים למקומות הנכונים. אגב, גם בתוך 550, באותם השימושים של החברה הערבית – כי אני לא חושב שלא צריך להשקיע בה; אבל להשקיע במה שמשרת את החברה הערבית ולא בכסף קואליציוני למפלגת רע"מ של מנסור עבאס. כביש 6 צפון. תראי, חברת הכנסת בן משה, הרי הממשלה הקודמת שלכם ביטלה את כל הפרויקט הזה. אני הוצאתי אותו כשהייתי שר התחבורה עוד בהתחלה – לפני שש שנים, לא זוכר מתי זה היה. מרב מיכאלי ביטלה לחלוטין את הקו הזה, במסגרת המדיניות שלכם, שהייתה להתכנס בין גדרה לחדרה במדינת תל אביב. אנחנו שחררנו אותו חזרה מייד בתחילת הקדנציה שלנו, 6 מיליארד שקל, יופי של פרויקט. אגרה או לא אגרה, זאת דילמה. עובדתית אני חושב שהרעיון של כבישי אגרה עובד מצוין, מצוין ב-PPP, אבל שנייה, אני מוכן שוב לקחת את זה לתשומת ליבי לבדיקה. אני רק אומר: זאת תוכנית שמדובר עליה כבר הרבה מאוד שנים, ההארכה הזאת של כביש 6 לצפון. כמו שאמרתי, היא נעצרה בקדנציה הקודמת, אנחנו חידשנו אותה עד כברי, ואני מקווה שעוד הרבה מעבר לזה, כמו שחידשנו את הרכבת לקריית שמונה, וכמו שאני הארכתי עכשיו את כביש 6 לדימונה – הרבה מאוד פרויקטים שאתם עצרתם לצערי, שוב. אנחנו גם עושים את המטרו, את הרק"לים ואת הכול. משקיעים הרבה מאוד תשתיות בגוש דן, כי זה מנוע צמיחה גדול, אבל ממשיכים לחבר את הפריפריה למרכז בהשקעות עתק, כולל הכביש הזה. חבר הכנסת גינצבורג, תודה רבה שאתה מעלה את זה ותודה על מה שאתה עושה באגודת הידידות. זו הייתה יוזמה של עבדך הנאמן, באמת, הקו הישיר הזה. כמו שאמרת, אנחנו צריכים כנראה – נדרשנו לתת איזושהי ערבות לחברת התעופה. אנחנו, באופן טבעי – החשב הכללי עשה עבודה מצוינת, וגם עבד מול אל על, חברת התעופה הלאומית שלנו, שהערכנו שתעשה את זה. אגב, יש גם דברים שהם נותנים שם, פטור מאגרות, כל מיני דברים שהארגנטינאים נותנים. כמעט חתמנו, ואז באו המשפטנים ואמרו: תקשיבו, אין דבר כזה, יש שוויון, מכרזים, תעשו RFI, מין מכרז כזה, לעוד חברות. זה לקח כמה חודשים, כמו שתהליך כזה לוקח. אף אחד כמובן לא ניגש, הגענו לאותה תוצאה. אדוני היושב-ראש, יש אנשים שמאוהבים בתהליכים, פחות אכפת להם התוצאות. הגענו אל אותה התוצאה, אבל משכנו אנחנו כמה וכמה חודשים. לדעתי ה-RFI נגמר, לא זוכר בדיוק, בשבועות האחרונים. אני צריך לסכם עכשיו את המקור התקציבי – זה סדר גודל של איזה 3 מיליון דולר כולו, כן, זה כל הסיפור, 10 מיליון שקל. עוד פעם, זה לא כסף שאני צריך לשלם, אני צריך לסגור אותו בצד כאיזושהי תוחלת סיכון לערבות. אני מקווה שזה עניין של ימים עד שהסיפור הזה ייגמר ונחתום מול אל על על ההסכם. אני מקווה שאל על תעשה את זה יותר מהר ממה שהיא אומרת כרגע, בסדר, זמן ההיערכות. אני כאן פותח סוגריים – עוד פעם, זה חשוב. כי כמו שאמרת קודם, התמיכה של מיליי בישראל היא, איך אומרים, אדירה. הוא פשוט האיש שהלב שלו נמצא במקום הנכון של ההיסטוריה. זה לא משנה אם זה נכון כלכלית או לא נכון כלכלית, אנחנו צריכים להיות בצד שלו. אנחנו חייבים לשדר לעולם שמי שהוא ידיד שלנו, אנחנו נוריד בשבילו את הירח. לכן אנחנו עושים את זה. כלכלית יש ויכוח, כי באים ואומרים לי: תקשיב, בסוף יש לנו מעט מאוד מטוסים רחבי גוף באל על, וכל מטוס שטס לשם זה מטוס שלא טס לצפון אמריקה. זה לא משנה. זה נכון, אנחנו עושים את זה. תמשיך לזרז אותנו, אבל אין מזרזים אלא למזורזים. אנחנו עושים את זה הכי מהר שאפשר, בסדר. זה חשוב וזה יקרה. עובר לעשייתה. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - לסגור את האירוע הזה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני צריך באגף תקציבים לסגור את המקור התקציבי שיאפשר לו לחתום. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בקיצור, אדוני השר, אתה יודע לעשות את זה לא בטור אלא במקביל. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> איתן, אתה צודק. זה חשוב, זה טור, כמו שאמרתי, יוזמה שהייתה של עבדך הנאמן ומחויבים לה. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני בודק, תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, רבותיי, חברות וחבריי הכנסת, אנא. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה והאחרונה לשר האוצר, שאילתה רגילה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – פיקוח משרד האוצר על כספי המסחר הפרטי עם רצועת עזה. בבקשה, חברת הכנסת מלינובסקי. << שאילתה >> 2678. פיקוח משרד האוצר על כספי המסחר הפרטי עם רצועת עזה << שאילתה >> << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך תודה שהעלית את השאילתה הזאת על סדר-היום. לתשומת ליבנו, השאילתה הוגשה ב-31 בדצמבר 2024, המועד לתשובה היה 21 בינואר 2025, אנחנו ב-5 בנובמבר 2025. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני מתנצל, אני מנחה את אנשי משרדי לענות הכי מהר לשאילתות. זאת תקלה גדולה, אני אברר, אני מתנצל. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זאת אומרת, בתקופה הזאת יכולתי להיכנס להיריון, להביא ילד ולסיים את חופשת הלידה – אם הייתי רוצה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קודם כול, לא רע. קודם כול, אנחנו בעד להגדיל את העם היהודי כמה שאפשר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אם היית עושה את זה, זה בוודאי היה ניצול יותר טוב של הזמן מהרבה דברים אחרים שאתם עושים באופוזיציה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טוב, זאת הייתה הערת שוליים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל אני מתנצל, זה לא תקין ואני מתנצל. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לעצם השאילתה, היא הייתה רלוונטית בזמן המלחמה, היא רלוונטית גם עכשיו ויש לי גם שאלת המשך. רצוני לשאול: 1. מהי מדיניות המשרד בנוגע להכנסת סחורות לעזה באמצעות סוחרים פרטיים? 2. מהו מנגנון הפיקוח שמפעיל המשרד על העבות כספים המתבצעות בגין עסקאות אלו? 3. כיצד מוודא המשרד שמקור הכספים הללו אינו מחמאס או מארגוני טרור אחרים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מתנגד להכנסת הסחורות של הסקטור הפרטי. התנגדתי לזה לכל אורכה של המלחמה, זעקתי מול האיוולת – אגב, זה לא רק בסקטור הפרטי, בכלל – בכך שנכנס סיוע שמגיע לחמאס והוא משתלט עליו, מרוויח מזה כסף, משמן את מכונת המלחמה שלו. אמרתי אין-ספור פעמים, אנחנו שולחים את הלוחמים שלנו למסור את נפשם ולשפוך מים על המדורה, ואז שופכים עליה גם דלק, משמרים את התלות של האוכלוסייה. בזמנו לקחתי אחריות על המחפ"זים, על פתרונות שניסינו לייצר. אבל מה לעשות, אלו החלטות של ראש הממשלה, ואני יודע, של שר הביטחון. כרגע, מבדיקה שאני עשיתי הבוקר, במסגרת הפסקת האש התחייבו להכניס 600 משאיות ביום. כדי לעמוד בזה צריך גם סקטור פרטי, יש 13 סוחרים שאושרו על ידי השב"כ. לא. אני כן, אגיד שעשינו הרבה מאוד צעדים שנועדו למנוע את כל אותו ציר קיזוז, כמו שאנחנו קוראים לו, מטורקיה. הטורקים – חמאס בטורקיה משלם לסוחר מאיו"ש, שמכניס סחורה בחינם לחמאס ודרך זה מרוויח כסף. יש כרגע סוחרים שמאושרים על ידי השב"כ, יש 13 כאלה. הוא זה שאמור לפקח על צירי הכסף וכו'. התפקיד שלי, כשר אוצר שאחראי על המכס, זה לוודא בידוק. בעניין הזה אנחנו עובדים הכי יסודי שאנחנו יכולים. כל משאית נבדקת. באופן טבעי אני לא איכנס, מסיבות של ביטחון מידע, לאיך בדיוק – מבידוק בפועל, כמובן, משיקופים וכלבים ועד לא משנה, אלגוריתמים ו-AI והערכות. אגב, תופסים לא מעט. אני מנצל את ההזדמנות, ברשותך, לומר תודה ענקית לאנשי המכס, למנהל המכס לאנשי רשות המיסים, שעובדים על זה מאוד מאוד קשה. גם כשאני מתנגד לדברים, בסוף אני אדם ממלכתי, ותפקידי כשר אוצר לממש את המדיניות שעליה מחליטים הגורמים המוסמכים. לצערי, הסמכות בעניין הזה לא אצלי. שוב, במסגרת זאת אני עושה הכול כדי שלא יכניסו שום דבר שלא צריך להיכנס. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, שאלת המשך לחברת הכנסת מלינובסקי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני השר, קודם כל, תתמקד בשאלות האלו. שאלתי על כסף. הכול בסדר, קיבלו החלטות בעיניי הן הזויות, הן לא נכונות, סוחרים בעזה קשורים, יד ביד, עם החמאס. אין שם סוחרים, הכול זה חמאס. שאלתי פה על כסף. לתשומת ליבך, אולי אתה רוצה לבדוק. רק הערת שוליים – בבנקים ברמאללה יש כ-6 מיליארד שקל ששייכים לחמאס עזה, שהם מאוד מאוד רוצים להעביר אותם חזרה לעזה. אם אתה תרצה להרחיב על זה, אני אשמח. לפני שבוע, אתה אמרת, בישיבת סיעה שלכם, שהפסקתם לממן סיוע לעזה, כל סיוע לעזה. האם אתה עומד גם עכשיו מאחורי האמירה הזאת שלך? ותחשוב טוב טוב. אני מזכירה לך, 3 מיליארד שקל אתה אישרת. תחשוב טוב טוב: האם עכשיו מדינת ישראל, אתה כממשלה, מממנת כל סיוע לעזה, מצולם ומוקלט. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יוליה, כל פעם אתם מוכיחים לי כמה אתם עושים עבודה מצוינת כשאתם באופוזיציה ולכן אתם צריכים להישאר שם. כשאתם באופוזיציה, אתם מחסלים את סנוואר תוך 48 שעות, אתם מנצחים את האיראנים תוך דקה, יושב-ראש המפלגה שלך הוא אלוף העולם בברברת אופוזיציונית. אתם יודעים מצוין תמיד לתת עצות מבחוץ. תישארו הרבה שנים בחוץ, ותמשיכו לתת עצות טובות. מדינת ישראל לא מממנת סיוע הומניטרי. אני לא אישרתי אף פעם 3 מיליארד שקלים, אני כן אישרתי תקציבים שנועדו ליצור את המנגנון החלופי להכנסת הסיוע לעזה. המנגנון הזה הוא בדיוק חלק – אני לא מימנתי, ואגב, סיוע לא מומן. אני אומר עוד פעם, מימנו את האופרציה של המחפ"זים, של החלוקה, כן, לא את הסיוע עצמו. זה בדיוק כמו לממן את מכונת המלחמה. אני מימנתי את המשך הלגיטימציה הבין-לאומית של צה"ל להמשיך את המלחמה, מכיוון שבניגוד לפופוליזם שלכם – אגב, גם של חבריי בקואליציה – אף אחד לעולם לא ייתן לנו להמשיך את המלחמה הזאת, לא נתנו לנו לעשות אותה שנתיים, אם אנחנו נמית ברעב ובצמא שני מיליון איש. לכן או שזה נכנס לחמאס בדרך הרעה והאיומה - - << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קורה עכשיו? זה כולל? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> את צועקת. שוב, בצעקות את מצוינת. - - ואני ניסיתי להילחם בזה, בחלק הצלחתי ובחלק פחות, או שמכניסים בדרך אחרת. כמו שאמרתי, זה שווה יותר מלממן עוד אוגדה מתמרנת או עוד שני מטוסים שיעבדו ברצועת עזה. לכן כרגע אנחנו לא מממנים. האמריקאים לקחו אחריות על כל הסיפור הזה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה קורה או לא קורה? מה קורה עכשיו? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו כרגע לא מממנים את הסיוע. כמו שאמרתי, גם לא מימנו. מימנו את האופרציה של החברות. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם את האופרציה אתה מממן? עכשיו אתה מממן את האופרציה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא, לא. עוד פעם, האמריקאים לקחו אחריות, במסגרת מה שהם בונים עכשיו, של כל האירוע של הסיוע ההומניטרי. אני אומר כאן, על הדוכן, כי אני לא פופוליסט: זאת ההוצאה היעילה ביותר במלחמה. לו היו שומעים בדעתי והיינו משקיעים מיליארדים, היינו חוסכים עשרות מיליארדים. כי המלחמה הזאת התמשכה והתארכה, והחטופים שלנו נמקים במנהרות, בגלל האיוולת של הכנסת הסיוע לחמאס. וכמו שאנחנו מממנים את מכונות המלחמה בטנקים, בתותחים, במטוסים, ב-JDAM, ואני יודע מה – בלוחמים, במילואימניקים – משלמים את המלחמה. לנהל נכון מאמץ הומניטרי שיאפשר לך להשמיד את האויבים שלך, אבל לעמוד בדרישות של הקהילה הבין-לאומית ולתת אוכל ותרופות לאוכלוסייה, זה הדבר הנכון ביותר, ההשקעה הנכונה ביותר. אני גאה שהייתי זה שנלחם באיוולת הזאת ועשה אותה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> התשובה היא לא. שאלת עשר פעמים, ועניתי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. שום דבר אני לא מבינה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מודה מאוד לשר האוצר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עליזה, אני יכול לרדת או ללמד דף יומי? עליזה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר, השר, זה בסדר. תודה רבה לשר האוצר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה גם לחברי הכנסת השואלים. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי) << הצח >> [הצעת חוק פ/5683/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעות חוק בדיון המוקדם. אפשר להכניס את חברי הכנסת שהוצאנו קודם. ההצעה הראשונה היא הצעתו של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי כנסת בנושא: הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי). אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת פורר אל הדוכן להציג את הצעת החוק. בבקשה. עד עשר דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני חושב שלכולם אני לא צריך לספר את זה – למרות שיש כאלה שאולי לא הבינו את זה – אבל מדינת ישראל נמצאת במלחמה כבר למעלה משנתיים. כבר שנתיים שאנחנו בחזיתות בצפון, בדרום, ממזרח. לצערי, אנחנו עם איומים, והם רק הולכים וגדלים: האיום האיראני לא הוסר, הוא מתעצם מחדש; בלבנון עדיין אנחנו נמצאים באיום, ממש על סף פריצתה של מלחמה מחדש – כך אנחנו שומעים גם בחדשות; אנחנו רואים כמובן שחמאס עדיין שולט בעזה, והברחות הנשק מכיוון ירדן ליהודה ושומרון עובדות בקצב גבוה. כדי לנהל את המלחמה הזאת, היום ובחודשים הבאים ובשנים הקרובות – אדוני השר, אגלה לך סוד, כדי לנהל מלחמה כזאת, צריך חיילים. אם יש לקח אחד שמדינת ישראל צריכה ללמוד מ-7 באוקטובר הוא שאנחנו לא יכולים להסתמך על צבא קטן וחכם. אנחנו צריכים צבא גדול, חכם, חזק וקטלני. כדי שיהיה לנו צבא כזה, אנחנו זקוקים לחיילים. במשך כל חיי הציבוריים אני נלחם על הנושא הזה: גיוס לכולם. ישראל ביתנו, מיום הקמתה, שמה את ערך הגיוס לכולם כמשהו בראש סדר העדיפויות, כחלק מהאג'נדה. זה ערך, ערך שאני חושב שהוא חשוב. אבל היום, אחרי 7 באוקטובר, נוכח השנתיים האחרונות ונוכח השנים הקרובות, אנחנו כבר לא מדברים על ערכים. גברתי היושבת בראש, אנחנו מדברים על צורך. מדינת ישראל צריכה חיילים. היא לא יכולה לעמוד בכל משימות ההגנה על העם והארץ, כשעשרות אלפים פוטרים את עצמם מהגיוס. עכשיו, אני חייב לומר – אני כל הזמן שומע גיוס חרדים, גיוס חרדים. לא מעניין אותי בכלל אם האזרח הוא חרדי, חילוני, ציוני דתי, מוסלמי, צ'רקסי, דרוזי, בדואי, זה בכלל לא משנה. השאלה היא אחת: האם אתה אזרח ישראלי? אם אתה אזרח ישראלי שרואה את עצמך זכאי לכל ההטבות שיש לאזרח. אם אתה אזרח ישראלי, לצד הזכויות שלך יש גם חובות. והחובה הראשונה, הראשונה במעלה, שלנו כאזרחים היא להגן על המדינה. מי שלא מתאים לשירות הצבאי, מכל סיבה שהיא, יש שירות לאומי. חסרים לנו כבאים בכיבוי אש; חסרים לנו שוטרים; חסרים לנו עובדים במערכת הבריאות. אי-אפשר להגיד: אתה תשרת ואני לא. אי-אפשר להמשיך ולהגיד: אני לא חלק מהעניין הזה. לכן, גיוס לכולם צריך להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה ושל הכנסת הזאת. זה צריך להיות בראש סדר העדיפויות, כי אנחנו חייבים את זה. אז מגיעה השאלה: איך נגייס את כולם? מה, עכשיו תשלח עכשיו – תיכנס לבני ברק, ותשלח את כולם לבתי הסוהר? מה, תלך עכשיו לאום אל-פחם, תתחיל לגייס ערבים מאום אל-פחם? אני אומר לכם דבר מאוד מאוד פשוט: לא צריך להכניס אף אחד לבית סוהר. צריך לקבוע דבר – כלל בסיסי. מה שנקרא, פעם אמרו: יתנו – יקבלו; לא יתנו – לא יקבלו; ישרתו – יקבלו; לא ישרתו – לא יקבלו. פשוט מאוד. אתה אזרח בגיל 18, אתה צריך להתגייס לצה"ל. ואם צה"ל מחליט שאתה לא מתאים לו מכל סיבה שהיא, אתה תעשה שירות לאומי. שירות לאומי דרך האגף החברתי-ביטחוני במשרד הביטחון; כיבוי אש, משטרת ישראל, מערכת הבריאות. החלטת שאתה מדיר את עצמך מהכלל? החלטת שאתה מורם מעם ואתה לא צריך להיות חלק מהמאמץ הזה, לשמור על מדינת ישראל? תישא באחריות. תישא באחריות. אם לא תתגייס, לא תוכל להצביע. פשוט מאוד. אם החלטת שאתה לא רוצה להתגייס, לא תוכל להצביע. עכשיו, העיקרון הוא שאם אתה משתמט משירות צבאי, אתה צריך לשבת בכלא. זה העיקרון. זה גם החוק היום, אגב, עריקים צריכים לשבת בכלא. אבל השאלה היא עכשיו – כשאנחנו כבר עוסקים פה בעשרות אלפים שרואים את עצמם עריקים, והפכו את זה לאידיאולוגיה – אתה אומר: מה, תושיב עשרות אלפים בכלא? אז אני מוותר על הכלא. אני אוותר לכם על הכלא, אבל לא תוכלו להצביע לכנסת. לא תוכלו להצביע לכנסת. לא תקבלו קצבאות. לא תוכלו לקבל את כל ההטבות שמקבל אזרח במדינת ישראל. וכן, כמו שאמרתי, לא תוכלו להצביע. ואז באים ואומרים לי: שמע, זה לא דמוקרטי; אתה פוגע בזכות יסוד דמוקרטית. עכשיו, אני בלימודיי במשפטים למדתי שיש דבר כזה שנקרא משפט משווה. בוא נלך למערכות דמוקרטיות אחרות. אמרתי: מאיזו דמוקרטיה אני יכול לשאוב את העקרונות? אז אני לא יודע כמה אתם יודעים, אבל חלק נכבד ממערכת המשפט הישראלית, וחלק נכבד מהעקרונות הדמוקרטיים שלנו, שאבנו מבריטניה. אז בדמוקרטיה הקטנה הזאת – היא לא גדולה, כמו מדינת ישראל ולא ותיקה כמונו – בבריטניה, מי שיושב בכלא לא יכול להצביע. אמרתי: טוב, בסדר. מה, נביא רק דוגמה אחת? בואו נחפש עוד דמוקרטיה, קצת יותר קטנה מבריטניה. הלכתי למדינה, לארצות הברית. אני לא יודע כמה אתם יודעים, חברי הכנסת, אבל בארצות הברית, ברוב המדינות האמריקאיות, מי שיושב בכלא לא יכול להצביע. אספר לך עוד משהו, חבר הכנסת גלעד קריב? בחלק מהמדינות, מי שיושב בכלא נשללת זכות ההצבעה שלו לצמיתות, גם אחרי שחרורו מהכלא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זכות ההצבעה - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> במדינות קטנות כאלה, כמו פלורידה, אייווה, מדינות שהן, מה שנקרא, פשיסטיות, כמו קליפורניה, ממש מדינה פשיסטית, נכון? בקליפורניה – אני חושב, האזור הכי שמאלי במפה הפוליטית האמריקאית – בקליפורניה, מי שיושב בכלא, נשללת זכות ההצבעה שלו עד לאחר ריצוי עונש המאסר ותקופת השחרור על תנאי. זאת אומרת, גם אם הוא מחוץ לכלא, הוא רק נמצא כרגע על תנאי, הוא גם לא יכול להצביע. עכשיו, אגיד לכם, בתוך הדיונים האלה על חוק ההשתמטות שהממשלה מקדמת – לקדם חוק השתמטות בזמן מלחמה זו בגידה בציבור הישראלי; זו בגידה בביטחון ישראל. להגיד שאתם דואגים לביטחון ישראל ובה בעת לפטור עשרות אלפים משירות, זו בגידה בביטחון. אתם פוגעים ביכולת של צה"ל להגן על מדינת ישראל. מי שיודע, ואתם יודעים כמה נשק נכנס ליהודה ושומרון מכיוון ירדן. אי-אפשר לעצור את זה בלי עוד חיילים. מאיפה יבואו החיילים האלה? עוד ימי מילואים? עוד משפחות שמתפרקות? עוד עסקים שקורסים מהעומס? לכן אני אומר לכם, שיהיה ברור, במקום להסתבך עם חוקים מורכבים ומכסות והורדות והעלאות – ומספרים לי על שבילי הזהב, נמצא את שביל הזהב, אולי הם יואילו בטובם לבוא להתגייס – אין שום שביל זהב. החבר'ה האלה מחפשים להשתמט שוב ושוב ושוב לאורך עשרות שנים, גם אחרי שעברנו את 7 באוקטובר, עם הטבח הגדול ביותר שחוותה מדינת ישראל, הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה. לכן אני אומר לכם את הדבר הפשוט – הינה, אני אומר לך, חבר הכנסת גולדקנופ, אני בטוח שכשהחוק הזה יעבור, גם אתה תגיע ללשכת הגיוס ותשאל: איפה נרשמים פה? איפה נרשמים, אני גם רוצה להתגייס. כי לצערי הפכו את הגיוס למסחרה פוליטית כדי לשלוט בקבוצות, שחס וחלילה לא יצטרפו לכלל החברה הישראלית. לכן אני קורא לכם, חברי הכנסת הציונים – מי שלא ציוני פה בבניין הזה אין לי שיג ושיח איתו, אני לא מצפה שאחמד טיבי ואיימן עודה יתמכו בחוק הזה, כמו שאני לא מצפה שגולדקנופ יתמוך – אבל חברי הכנסת הציונים, חברי הכנסת בליכוד – הילדים שלכם, האחים שלכם, החברים שלכם, משרתים בצבא, כורעים תחת הנטל הזה. אני מצפה מכם לתמוך בחוק הזה כי אין צודק ממנו, בעיקר בעת הזו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני מזמינה את השרה גילה גמליאל להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, שרים, חברות וחברי הכנסת, ההצעה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> סדרנים, סדרנים, אפשר לעשות שקט במליאה, בבקשה? << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> ההצעה המדוברת, פשוט אין לה מקום – חברי, חבר הכנסת עודד פורר – אין מדינה דמוקרטית אחרת בעולם שמתנה את כל היבט ההצבעה לכנסת או לפרלמנט על בסיס גיוס לצה"ל. זה פותח תיבת פנדורה שעלולה להתחיל ולחזור למה שהוצע בעבר ביוון העתיקה, שאחוז מסוים של אנשים יצביע ויקבע. אבל זו לא דרך דמוקרטית. אנחנו במדינה דמוקרטית, ועל כן ככזו אנחנו מאפשרים את זכות ההצבעה כשהיא לא מותנית. כל האזרחים וכל האזרחיות במדינת ישראל בעלי זכות הצבעה. כל התניה לגבי מה מצביעים ואיך יכולה לייצר בסופו של דבר את הפגיעה המהותית ברצון שלנו לשמר את הדמוקרטיה במדינת ישראל. על כן, לחוק הזה אין שום סיכוי מוסרי לעבור. הוא פוגע ויכול לפגוע בעתיד גם בחתכי אוכלוסייה אחרים. על כן זה לא יהיה. אני מבינה את הרצון במיוחד בתקופת מלחמה לקדם את הנושא של גיוס כל מי שניתן על מנת להקל על הנטל של חיילי המילואים שלנו, שבאמת הם והמשפחות שלהם סובלים ממש בכמות ימים לא אנושית ולעיתים גם לא הגיונית. עם כל הניסיונות שלנו לדאוג להם, גם לכל מיני היבטים שיסייעו בידם – זה עדיין מאוד מאוד נוקשה וקשה. צריך לדאוג ולוודא שיותר ויותר יתגייסו לצבא ויקלו על הנטל. כולי תקווה שכאן כבר נצליח לקדם את הנושא הזה של גיוס החרדים, על מנת שזה יקל על כולנו. תודה רבה. הממשלה כמובן שלא תומכת בחוק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. אני מזמינה את חבר הכנסת אביגדור ליברמן להשיב להתנגדות הממשלה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על החוקים הקיימים, לא על החוק החדש. אוגוסט 1977, ראש הממשלה מנחם בגין, שר הביטחון עזר ויצמן – מתקבל חוק העונשין. בהתאם לחוק העונשין מ-1977 – של הליכוד, לא מישהו אחר, הליכוד מעביר אותו פה בכנסת ישראל – כל אחד שמואשם בשידול והסתה להשתמטות מגיוס, צפוי ל-15 שנות מאסר. זה חוק של הליכוד. יש פה הסתה פרועה יום-יום, ופנינו - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שקט במליאה, בבקשה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - פנינו לשר הביטחון, לשר המשפטים, ליועצת המשפטית לממשלה, למפקח הכללי, ליועץ המשפטי של משטרת ישראל, ב-21 באפריל. החוק קיים. היועץ המשפטי של מפלגת ישראל ביתנו פנה. עד היום לא זכינו אפילו להתייחסות, לא קיבלנו אפילו הודעה קצרה: המכתב שלכם התקבל. 1986 – ראש הממשלה שמעון פרס, שר הביטחון יצחק רבין, מתקבלת גרסה אחרונה – חוק שירות ביטחון. בהתאם לאותו חוק שירות ביטחון, כולם, כל האברכים החרדים, היו אמורים להתגייס. זה לא שיש ואקום, החוק קיים, חוק של מפלגת העבודה. בהתאם לאותו החוק, היינו אמורים לראות אלפי אברכים או בשירות צבאי או בכלא. למה לא ממלאים אחרי החוק? בלי חוקים חדשים – החוקים הקיימים, שהתקבלו בלי שום הקשר פוליטי, בלי שום הקשר קואליציוני, בלי שום הקשר של האירועים של היום. חוקים של עשרות שנים, שקיבלו באמת אנשים גדולים. תסתכלו, תנסו להיזכר בשמות: בגין, ויצמן, רבין, פרס. שום כוונה מצד רשויות החוק לקיים את החוקים הקיימים. צה"ל – גם צה"ל חייב להבין: הוא לא כפוף, לא לקואליציה ואפילו לא לשר; הוא כפוף קודם כול לחוקים במדינת ישראל. זה שצה"ל מתחמק מלמלא אחרי החוק ועושה כל מיני מבצעי ראווה, עוצר אחד ושניים, ואחר כך, אחרי כמה ימים, משחרר אותם – תעודת עניות, פשיטת רגל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל מערכת המשפט לא יכולה לדרוש מכולם לקיים את החוקים ולהתחמק בעצמה ממילוי אחר חוקים. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי). הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 69 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי) לא נתקבלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעד – 27, נגד – 69, אין נמנעים. ההצעה נפלה. לפרוטוקול, חבר הכנסת איתן גינזבורג רצה להצביע נמנע, והצביע בעד. אני קובעת כי הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי) לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> ליברמן היה שר הביטחון, למה הוא לא גייס את החרדים? הוא היה בממשלה הרבה שנים, למה הוא לא העביר חוק? << הצח >> הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2881/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אבי מעוז) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אבי מעוז. אני מזמינה את חבר הכנסת אבי מעוז להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> כפי שסוכם, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, רק הצגה והנמקה היום. תשובה והצבעה במועד אחר. גברתי היושבת-ראש, הגדרת יהודי במרשם האוכלוסין על פי ההלכה המסורה מדורי דורות והחזרת סעיף הלאום לתעודת הזהות, שלא לחינם היא נקראת כך, עם מילה טעונה במשמעות כה גדולה כמו זהות, זוהי ההכרעה שאנו נדרשים אליה היום. האם מדינת ישראל היא מדינה יהודית, או שמא חלילה מדינת כל אזרחיה? מורי ורבי הרב צבי יהודה זצ"ל כתב לראש הממשלה מנחם בגין לאחר היבחרו בשנת תשל"ז כך, ואני מצטט: מיהו יהודי? מי שנולד מאת אם יהודייה ומי שהתייהד על ידי בית דין צדק יהודי מוסמך ונאמן ולא רפורמי חלילה. זאת ולא אחרת, חוק ולא יעבור, סוף ציטוט. שלוש שנים לפני כן, לאחר הצטרפות המפד"ל לממשלתה של גולדה מאיר, תוך התפשרות על אי-תיקון חוק מיהו יהודי בניגוד לדרישת הרבנות הראשית, הוא פרסם בעיתון מעריב את הדברים הבאים, ואני מצטט: לסידור האמיתי של הכנסת האדם הנלווה אל השם וישראל עמו ובא וחוסה בכנפי שכינתו, לקבלת ההגדרה המפוארת ותואר הכבוד ההיסטורי להיות יהודי, קבועה וצודקת ההלכה הישרה, ההגיונית והקדושה, הקבועה בחוקיותה המפורשת של מדינת ישראל ובמשמעותו המפורשת של חוק השבות. כל אדם ישר בתוכנו, המכונה דתי והמכונה לא דתי, יבין כי הרביי, המסדר גם נישואי תערובת, רחמנא ליצלן, והמתקן את מכוניתו בהפסקה בתפילה של יום הכיפורים, אין כל ערך לטיפולו וסידורו באדם הנלווה אל עם ישראל, אפילו אם יאמר שהוא מסדר את זה בהתאם לסדר ההלכה, סוף ציטוט. כאשר בן-גוריון שלח לרבי מלובביץ', כמו גם לרבנים נוספים, את השאלה מיהו יהודי לעניין רישום האוכלוסין, ענה לו הרבי כך, ואני מצטט: "דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להירשם בתור יהודי, ואין בכוח הצהרה זו לשנות את המציאות. על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחיה עד היום הזה, יהודי - - - הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודייה או גר שנתגייר באופן גרות מדויק, אשר פרטי סדר גרות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד לשולחן ערוך", סוף ציטוט. ובשיחותיו אמר הרבי כך, ואני מצטט: "בכוונה הושמטה מן החוק ההגדרה של גיור, שזה חייב להיות לפי ההלכה. התוצאה היא שכל אינו יהודי יכול 'להתגייר'" – במירכאות – "בכל דרך שהוא רוצה - - - עם ישראל עבר הרבה גזרות, לא עלינו, אבל מעולם לא הייתה גזירה להרוס את היסוד והמחיצה בין ישראל לעמים - - - מתי נהפך אינו יהודי ליהודי? רק כשהוא מתגייר לפי ההלכה. בתנאים אלו הוא נהפך לחבר מלא בעם ישראל, בלי שום הבדל בינו לבין יהודי אחר - - - מי מחליט גיור אמיתי מהו? רק רב מוסמך. אם הוא איננו רב, שלמד ומוסמך להורות בשאלות של הלכה, אין לו סמכות לחוות דעה בקשר לגיור. כל תהליך הגיור הוא מושג של דת. בלי העניין של דת הרי כל העניין של גיור הוא לא רלוונטי. עצם המושג 'גיור שלא כהלכה' הוא סתירה מִנֵיה וּבֵיה", סוף ציטוט. גברתי היושבת-ראש, הצעת החוק מציעה להסדיר את הגדרת המונח יהודי בחוק, כך שתתקבל משמעות אחידה בין מרשם האוכלוסין לחוק בתי הדין הרבניים לעניין נישואין וגירושין על פי ההלכה היהודית. כיוון שמדינת ישראל היא מדינה יהודית הרי שמתבקש הדבר כי הגדרת המונח יהודי תוגדר בהתאם להגדרה הלכתית מקובלת המוכרת על ידי האינסטנציות המשפטיות המוכרות במשפט הישראלי. וכמו שפתחתי – עד כאן הנמקת הצעת החוק שלי, והתשובה וההצבעה יהיו במועד אחר. ומכאן, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לדבר על המינוי של הפצ"ר החדש, שכידוע אתמול הבעתי התנגדות בגלל שהוא בוגר קרן וקסנר. חבריי חברי הימין, חבריי חברי הציונות הדתית, אתם צריכים להבין. מתנהלת מערכה על התודעה ועל בנייה וחיזוק של הדיפ-סטייט כשמאל על מלא. וזאת מדוע? מכיוון שהשמאל הרדיקלי התייאש מלנצח בבחירות, וכעת הוא מנהל מערכה – לא רק כעת, כבר עשרות שנים שהוא מנהל מערכה – לבניית דיפ-סטייט חזק מאוד. הוא בנה פלטפורמות. יש לו פלטפורמות: קרן וקסנר, מכון מנדל, תקשורת, הארץ, ynet. כולם מגויסים למערכה הזאת על התודעה ועל בניית הדיפ-סטייט. אני רוצה כמה מילים על קרן וקסנר. קרן וקסנר היא קרן אמריקאית פרטית שמנהלת תוכניות הכשרה לפקידות הבינונית והבכירה בישראל, וזאת תוך התקשרות ללא כל מכרז. מבין כלל התוכניות הנכללות בעתודות לישראל המכשירות את מערך הפקידות בארץ, תוכניות קרן וקסנר לדרג הבינוני והבכיר מפעילות את רשת הבוגרים הגדולה ביותר. מי שייסד את הקרן זה לסלי וקסנר, והוא ידוע – ידועה גם המעורבות של ג'פרי אפשטיין, פדופיל מורשע, בתוך קרן וקסנר, והוא היה נאמן של קרן וקסנר עצמה. גם – הקשר של אהוד ברק, אשר כידוע קיבל מימון על שני מחקרים, שאחד מהם הוא לא גמר, קיבל מימון עבור שני מחקרים שהוא ביצע עבור הקרן, וזאת – שאת אחד המחקרים בסופו של דבר הוא לא כתב, אבל קיבל את התשלום עליו אף על פי כן. כלומר, יש לנו פה קרן שמעורבת עמוק עמוק בתוך הפוליטיקה הישראלית, יחד עם אהוד ברק, שהוא אחד מאבות ההפגנות, המחאות הגדולות. קרן וקסנר פעלה לסיכול מינוי נציב שירות המדינה שהוצע על ידי ראש הממשלה נתניהו. בשנת 2017 ראש הממשלה נתניהו התעתד למנות את עפרה ברכה לנציבת שירות המדינה. החל קמפיין תקשורתי במטרה למנוע את מינויה, ולקמפיין התקשורתי הצטרף פורום נשות וקסנר, שמאגד פקידות בכירות בשירות הציבורי בעבר ובהווה שהינן בוגרות הקרן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבי, לא היו לה את הכישורים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> הגישו בג"ץ, כמובן, ואז, הרכב שופטי בג"ץ הוציא צו ביניים שאוסר על הוועדה למנות את נציב שירות המדינה. מי עמד בראש ההרכב, גברתי היושבת-ראש? בראש ההרכב עמד שופט העליון עוזי פוגלמן. אבל עוזי פוגלמן הוא בוגר קרן וקסנר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזה גרועים אתם. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> בהמשך פסל הרכב השופטים בראשות פוגלמן שניים מחברי הוועדה הבוחרת את נציב שירות המדינה, וקבע שהוועדה תתחיל מחדש את תהליך בדיקת המועמדים. אני רק רוצה לצטט מה קרן וקסנר עושה עם רשת הבוגרים שלה – אלפי בוגרים. היא מאפשרת, וזה ציטוט מאחת מהבוגרות: הפעילויות של הקרן מאפשרות פיתוחה של תודעה קבוצתית ורשת בין הבוגרים. אם כן, קרן וקסנר מהווה את אחד מהיסודות של מאבק השמאל כדי להפיל את שלטון הימין באמצעות הדיפ-סטייט. כשנכנסתי לממשלה, בהסכם הקואליציוני, ראש הממשלה נתניהו הבטיח לי: אחד הטיפולים הראשונים של הממשלה יהיה לבטל את שיתוף הפעולה עם קרן וקסנר – של כל מוסדות הממשלה. לצערי הרב זה לא נעשה. אפשר לעשות את זה ביום ראשון הקרוב. זה נכון, אני לא מכיר את המועמד, את איתי אופיר, עו"ד איתי אופיר. שמעתי עליו רק דברים טובים, אבל איתי אופיר היה חמישה שבועות בקרן וקסנר. אבל לא רק שהוא היה חמישה שבועות בקרן וקסנר - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מטורף. מטורף. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה היית חילוני עד לא מזמן. אז מה קרה? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> איתי אופיר היה, וקיים גם היום, ברשת הבוגרים הזאת של קרן וקסנר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אותו איתי אופיר, שאין לי כלום נגדו ואני מאחל לו הצלחה בתפקידו, אותו איתי אופיר הוא זה שחתום - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אוי ואבוי, אפילו - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> - - על חוות הדעת שאפשרה לכם, לכם השמאל, לגנוב באופן לא דמוקרטי, עשרה ימים לפני הבחירות, ולמנות את הרצי הלוי כרמטכ"ל בניגוד לכל נורמה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אני אומר שוב, הוא בוודאי מלח הארץ, אני מאחל לו הצלחה בתפקידו, אין לי שום דבר אישי נגדו, אבל הממשלה צריכה להפסיק את שיתוף הפעולה עם קרן וקסנר. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. ההצבעה והנימוק יתקיימו במועד אחר. בסיכומים בין היוזם לבין הממשלה, עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק וההצבעה יתקיימו במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – הוספת עבירת סחר לא חוקי בערכי טבע מוגנים), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/25/5779; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – הוספת עבירת סחר לא חוקי בערכי טבע מוגנים), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו. אני מזמינה את חברת הכנסת יסמין פרידמן להציג את הצעת החוק. לרשותך חמש דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת בראש. טוב להגיד "גברתי", לפחות יש אישה מדי פעם פה על הדוכן. קצר. על השולחנות שלכם מופיע פלייר עם מחירון לחיות בר. אם מישהי, חפצה נפשה בגור אריות, היא תצטרך להיפרד מ-120,000 שקלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 140,000. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> 140,000, סליחה. אם מישהו רוצה קוף קטן, זה יעלה לו 100,000 שקלים. נחש. צבוע עולה 8,000, רק שתדעו. יש מחירון לחיות בר מוגנות. בשלושה חודשים האחרונים חדרו כ-900 רחפנים למדינת ישראל. היה בהם נשק, היו בהם סמים, והיו בהם גם חיות בר. רחפנים מבריחים כלובים עם חיות בר. נמצאו קופים ברחבי הנגב, במדבר. מזל שמישהו מוצא אותם. הם נזרקים שם, וכנראה הם היו מתים מצמא או מחום. השוק הזה הוא משגשג, הוא מגלגל מיליונים, והשתלטו עליו ארגוני פשע. מעבר לצער בעלי חיים, ואתם רגילים לשמוע אותי מדברת על צער בעלי חיים, מדובר על מיליונים שמתגלגלים אבל אף אחד לא משלם מיסים. לפחות היו משלמים מיסים. גם סחר לא חוקי, גם מגלגלים מיליונים וגם אף אחד לא משלם. הצעת החוק הזאת בסך הכול באה לבקש שהחקיקה של איסור בסחר בחיות בר, הברחה של חיות בר, תהיה גם עבירה של הלבנת הון. מדוע? כי אז אפשר שהעונשים יהיו יותר קשים, גם עונשי מאסר יותר כבדים, וגם העונשים הכספיים יהיו יותר כבדים. אנחנו גם ככה נמצאים במדינה שיש לה אפס התמודדות בכל מה שקשור לרווחת בעלי חיים. אפס. אני לא יודעת מי השר שיענה לי, אני מניחה ששר המשפטים, הוא יושב כאן. התשובה הרי תהיה: ביקשו דחייה של שלושה שבועות, אבל אני חצי שנה מנסה. השרה הבטיחה לי שהיא תניח את הצעת החוק הזו, ואני אוכל להצמיד. זה לא קרה חצי שנה. אבל איזה ציפיות יכולות להיות לי, אם המשרד הזה ומשרד החקלאות לא הצליחו להחליט מי יאכוף את נושא מלכודות הדבק? מלכודות הדבק זה דבר הכי פשוט שיש. רק בגלל זה הם לא היו מוכנים להעביר את החקיקה בקריאה שלישית, כי אף משרד לא מוכן לאכוף. זה משהו חדש – לא נעביר חקיקות. זאת אומרת, תחשבי, קארין, הרי אסור לעבור באדום. מלא אנשים עוברים באדום, אף אחד לא אוכף את זה, אז בואו נתיר את זה. זה הרעיון פה. בעצם הם אומרים: מה שאני לא יכול לאכוף, אני לא אחוקק. אי-אפשר לאכוף, אז בואו נתיר הכול, כל מה שאי-אפשר לאכוף. מה לעשות שכרגע המשטרה לא מצליחה לאכוף הרבה דברים, בטח ובטח בנגב, מאיפה שאני מגיעה. וככה מתגלגלת לה רשת פשע, בפנים גלויות, בסרטונים, בכל מקום. אפשר להגיע אליהם בקלות. אגב, גם בנתב"ג, כשכבר תופסים חיות בר, ציפורים בתוך קרטוני חלב, נחשים בתיקים – כמובן שחלק מבעלי החיים מתים, אבל למי אכפת – גם כשכבר תופסים אותם, מחרימים את בעל החיים, אבל את המבריח שולחים. אין מה לעשות איתו, אין כלום, אין מה לעשות נגדו, אין, אף אחד לא יכול לאכוף את זה. אין אפילו תקנות. לא שאם היו תקנות זה היה עוזר לי, כי אני מחכה כבר חמש שנים לתקנות על חזיריות, 12 שנים לתקנות על תרנגולות. אבל למי אכפת במדינה הזאת מבעלי החיים. אז בבקשה, רק לא לענות לי שזה בתכנון שלכם, "תדחי בשלושה שבועות". לא יקרה, מצביעים היום, תתמודדו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. אני מזמינה את חבר הכנסת יאיר לפיד להציג את הצעת החוק. לרשותך חמש דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, אני רוצה להגיד לקואליציה: הבנו. הבנו שאתם עכשיו על כל דבר בעולם תגידו: פצ"רית, פצ"רית, כדי שאזרחי ישראל יחמיצו את העובדה שיש שלושה נושאים אמיתיים על השולחן: הסתדרות, השתמטות ושחיתות, שלושת מרכיבי היסוד של הריקבון שאתם מביאים לחייהם של אזרחי ישראל. כל סיפור ההסתדרות זה סיפור של מרכז הליכוד – של מכרזים ושל שחיתות ושל ח"כים ושל שרים ושל מעצרים - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - מי אתה - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ריקבון שבסוף עולה לאזרחי ישראל כסף, והם מסתכלים סביבם והם שואלים: למה כל כך יקר פה? למה? תסתכלו על פרשת ההסתדרות. תסתכלו על ההשתמטות, שעולה לנו 60 מיליארד שקל בשנה, זה מה שעולה לנו העובדה שהחרדים לא מתגייסים. ותסתכלו על שחיתות כמו קטרגייט, שזה סיפור פי אלף יותר חמור מהפצ"רית, כי זה סוכני אויב בכסף של מדינה אסלאמית בתוך לשכת ראש הממשלה בזמן מלחמה. הסתדרות, שחיתות והשתמטות, זה מה שאתם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. אני מזמינה את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> איך ויתרת על שלוש וחצי דקות של רעל? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עשר דקות לרשותך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני שר המשפטים, ארנון בר-דוד לא ממפלגת העבודה? אה, סליחה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש להתייחס להצעת החוק החשובה הזאת, חברת הכנסת פרידמן, הצעת חוק איסור הלבנת הון, שעניינה תיקון – הוספת עבירת סחר לא חוקי בערכי טבע מוגנים. צריך קודם כול לומר שהתופעה שאת היטבת לתאר כאן – תופעה קשה מאוד, חמורה מאוד, ראויה לכל גנאי, מסוכנת. היא לא מתמצה רק בפגיעה שיש בה בבעלי החיים, והיא פגיעה קשה – היא גם מסוכנת לציבור בכלל, גם לבני האדם. קופים, אריות, חיות אחרות לא אמורות להסתובב בין בני אדם, לא אמורות להיות במקומות שאינם מוסדרים. נדמה לי שהדברים האלה הם ברורים לחלוטין. התפיסה שעליה דיברת, כאילו: אי-אפשר לאכוף את זה, אז נשלים עם זה – אין דבר כזה. לא קיימת תפיסה כזאת. לא, אני אומר לך, זה לא נכון. ההפך הוא הנכון. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שקרה עם מלכודות הדבק. אף משרד לא רצה לאכוף, והחליטו לא להצביע על זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני תכף אתייחס. ההפך הוא הנכון. אני חושב שנדרשת כאן אכיפה, אף אחד לא חולק על זה. נעשית אכיפה, אולי לא מספקת, בהרבה מאוד תחומים. השמיכה לצערי היא קצרה, והדברים שנדרשים להתמודד איתם הם רבים מאוד. אבל אני חושב שהנושא עלה לסדר-היום בעיקר על רקע העובדה שהייתה אכיפה ונתפסו לא מעט מקרים כאלה, ואנשים מועמדים לדין וננקטים נגדם הליכים. אני חושב שלכל גורמי האכיפה יש מחויבות לעניין הזה. אני לא הייתי קובע קביעה כפי שאת קבעת, כי אני חושב שהיא לא נכונה. יתרה מכך, הנושא הזה חונה ונמצא לא רק לפתחה של השרה להגנת הסביבה, הוא נושא שאנחנו במשרד המשפטים עוסקים בו לא מעט, כמובן בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה ועם רשות הגנים הלאומיים, מתוך כוונה להסדיר אותו בדרך כזו שלא רחוקה בהרבה – אני חייב לומר – ממה שמוצע כאן בהצעת החוק. אבל ההסדרה, על פניו כנראה שיותר נכון לעשות אותה וגם יותר מהר וקל יהיה לעשות אותה באמצעות צו של שר המשפטים בתוך מסגרת חוק הלבנת ההון ללא צורך בהליך חקיקה, שאני לא יודע אם יגיע לפרקו ויסתיים. עבודת המטה שכבר נעשית בעניין הזה, ונעשית בצורה רצינית, מתקדמת, ואני מקווה שתבשיל בקרוב לידי גמר. על הרקע הזה, אני ביקשתי לדחות את הדיון בחוק בשלושה שבועות, כי אני חושב שעצם העלאת הנושא על ידך היא חשובה. לא פעם העובדה שמוגשת הצעת חוק פרטית גורמת לכך שהמערכות נדרשות בכל זאת לעבוד יותר מהר. אני חשבתי שלאור ההתקדמות של עבודת המטה, זה יהיה נכון לחכות שלושה שבועות לבחון את הדברים ולראות אם באמת אנחנו מצליחים להשלים את העבודה הממשלתית, ואולי ללכת ולהשלים את תיקון הצו. אני חייב לומר שלהבדיל ממקרים אחרים, כנראה שבמקרה הזה אם תתעקשי לקיים הצבעה, אני אומר לך בגילוי לב שזה לא יגרום נזק, כי אומנם החוק ייפול, אבל מכיוון שממילא אנחנו מתכוונים להסדיר אותו באמצעות צו, זה לא יפריע לנו לעשות את התהליך הזה באמצעות צו. אז אני לא יכול להגיד כאן: תשמעי, את עושה נזק. לא, אני חושב שחשוב וטוב שהבאת את זה. זו בוודאי זכותך להביא את זה להצבעה, אבל אני כן אומר לך בצורה אמיתית שכנראה שהמסלול הנכון יותר, המהיר יותר, להביא את הדבר הזה לידי גמר יהיה באמצעות צו ולא באמצעות החקיקה הזאת. ולכן אני חושב שלו היית מסכימה לחכות שלושה שבועות, זה היה הדבר הנכון לעשות. אבל שוב, זה תלוי בך, ואיך אומרים? זה לא שייגרם איזה נזק כתוצאה מזה שהדיון יתקיים. אבל ברור שבנסיבות האלה, שיש עבודה ממשלתית, יש כוונה להביא צו מסודר, אין מקום ואין יכולת לאשר את הצעת החוק כאן, בקריאה הטרומית. לכן, למרות ששוב אני אומר שבבסיס הדברים הם נכונים והם מוסכמים וגם מטופלים, עמדת ועדת השרים היא שאם לא תהיה הסכמה לדחייה של שלושה שבועות, אנחנו נבקש בשם הממשלה לדחות את הצעת החוק ולהסיר אותה מסדר-היום. אני מקווה שבכל זאת תשקלי את העניין הזה פעם נוספת. אני רוצה ברשותך לומר משהו גם בעניין שהזכיר כאן יושב-ראש האופוזיציה. אני רוצה לומר לך את זה בלי התנצחות, ודווקא להפך, באופן מאוד מאוד ענייני. אני חושב שכל חשד לעבירות פליליות ולשחיתות צריך להיחקר, וצריך להיחקר בצורה מסודרת ומלאה. אני חושב שכך זה צריך להיות. אני חושב שכאשר מדובר בפרשה כל כך חמורה, שיש לה גם משמעות ציבורית ובעיקר יש לה גם משמעות עצומה על היכולת של אנשים לתת אמון במערכות אכיפת החוק, אני הייתי מצפה שנתאחד כולנו ברצון ובעמדה שהדבר הזה צריך להיבדק ולהיחקר לעומק, בצורה אמיתית, מסודרת ונקייה לגמרי. ואני אומר את זה מבלי להטיל דופי. הדגשתי את זה פעם אחר פעם, כולל גם בריאיון שעשיתי אתמול, כולל גם מכתב ההיוועצות ששלחתי לממלא מקום נציב שירות המדינה, ואני מדגיש את זה גם פה: אני תמיד יוצא מנקודת הנחה שאנשים הם הגונים ועושים את מלאכתם כל עוד לא מוכח אחרת. אני חושב שזה לגמרי לגמרי ברור שכאשר יש – ואני אתן את זה כדוגמה – שיחה שמתפרסמת בין שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר לבין סגן הפצ"רית בשעתו, שבה נאמר כמה וכמה פעמים שהיועצת המשפטית לממשלה היא שאחראית לחקירה והיא שמפקחת עליה וכו', וכאשר בעתירה שהוגשה בשעתו לבג"ץ, חבר הכנסת לפיד, ובוודאי לא הוגשה על ידי ולא מטעמי בעניין הזה, המשיבה הראשונה בעתירה הייתה היועצת המשפטית לממשלה דאז – אני חושב שמבלי להיכנס לשום מסקנות בעניין הזה, ניקיון הדברים, ההיגיון שלהם, העובדה שבהחלט האפשרות שלפחות עדותה, ואני לא רוצה להגיד שום דבר מעבר, אבל לפחות עדותה בעניין הזה תידרש כמי שבאופן אישי נזכרת כמי שהייתה מעורבת בתהליך הזה, כולל בהגשת התשובות לבג"ץ, שהתבררו כשקריות, ושוב, מבלי לומר שהיא ידעה שזה המצב – אני חושב שברור שהיא לא יכולה לעסוק בעניין הזה. זה לא נכון שהיא תעסוק בעניין הזה. וזה, אגב, גם ברור שלא נכון שיעסוק בזה גורם שבאיזושהי דרך יש לו כפיפות לדרג פוליטי, גם לזה אני מסכים. לכן אני חושב שההצעה שהבאתי, לקחת אדם שהוא שופט בדימוס, בעל ניסיון עצום, בעל ידע בדיוק בתחומים האלה, עומד בראש מערכת שיכולה לתת לו את כל הגיבוי שצריך לתהליך הזה – אני חושב שגם אתה, אדוני יושב-ראש האופוזיציה, לא חולק לא על יושרתו ולא על בקיאותו, והעובדה שהוא גם נכון לקחת על עצמו את המשימה הזאת – אני חשוב שהיה נכון שנתאחד כולנו סביב זה. הרי לא יכולה להיות מחלוקת שהדבר הזה יבטיח שני דברים חשובים: את בירור האמת עד תומה והסכמה ציבורית וביטחון ציבורי רחב שאכן הדברים נבדקו. אני מבקש ממך באמת, אתה יודע, אני לא חושב שזה עניין פוליטי, לשקול את העמדה הזאת. אני חושב שהיה טוב שנתאחד כולנו מאחורי העניין הזה. אמר חבר הכנסת בני גנץ דברים ברורים בעניין הזה כבר לפני כמה ימים. אני חושב שבדרך הזאת נכון ללכת, ואני אומר ומדגיש שוב – מבלי שיש בזה כדי לקבוע מראש או להטיל איזשהו צל על מישהו מראש. זה לא המצב. זה לא יכול להיות המצב, אבל בירור האמת חייב להתבצע עד תומו, ואני מציע שנעמוד כולנו מאחורי המהלך שיבטיח את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. אני מזמינה את חברת הכנסת יסמין פרידמן להשיב להתנגדות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, ראשית תודה על התשובה הכנה. אני רק רוצה להגיד – אתה טענת שאין חקיקות שלא עוברות כי אין מי שיאכוף. אז אני מציעה שרגע תשאל לגבי מלכודות הדבק. נמצא פה שר החקלאות, אני מקווה שנמצאת פה השרה להגנת הסביבה. החקיקה הזאת לא עוברת בקריאה שלישית אך ורק כי המשרדים סירבו לאכוף את זה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> - - - לא אמרתי - - - במקרה הזה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקרה הזה אני מבינה. אני לא דיברתי על המקרה הזה גם בדברים שלי. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> - - - במערכות - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן אני מאוד אשמח אם יהיה צו. אני לא צריכה חקיקה, הלוואי ויהיה צו. אם אתה תאמר לי שיהיה צו עד סוף המושב הזה, אז אני מעבירה את החקיקה להצעה לסדר-היום. בבקשה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> - - - אני אומר - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אתה אומר שעוד שלושה שבועות תהיה איזושהי טיוטה? מצוין, אני מקבלת את זה. תודה. אני מבקשת להעביר את החקיקה להצעה לסדר-היום בוועדת הפנים. בואו נצביע. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק, שתעבור ותידון כהצעה לסדר-היום בוועדת הפנים. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 27 נגד – 6 נמנעים – 1 ההצעה להפוך את הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – הוספת עבירת סחר לא חוקי בערכי טבע מוגנים), התשפ"ה–2025, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעד – 27, נגד – שישה, נמנע אחד, שני נוכחים, ההצעה תעבור כהצעה לסדר-היום לוועדת הפנים. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (זמינות קווי שירות לאוטובוסים בלילה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5708/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (זמינות קווי שירות לאוטובוסים בלילה), התשפ"ה, של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמינה את חבר הכנסת יבגני סובה להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, לפני שאתייחס לתוכן החוק, אני רוצה להתייחס לכמה דברים שהם בעצם על סדר-היום, ואני רוצה להתחיל דווקא עם האירוע שהתרחש בלילה בניו יורק, העיר הגדולה ביותר, עם האוכלוסייה היהודית הגדולה בעולם. נבחר שם אדם שלא רק שהוא אנטי ישראלי, הוא גם אנטי ציוני. הוא לא חייב להיות ציוני, אבל בוודאי שהוא התבטא נגד היהודים. ג'יהאדיסט, תומך – אני לא יודע במה הוא תומך, אבל שמעתי שהוא לא מתנגד לחמאס, אז אני יוצא ומסיק מסקנה שהוא תומך בחמאס אם הוא לא מתנגד לחמאס – ששמו זוהרן ממדאני. דרך אגב, אני תוהה, האירוע הזה כבר כמה שעות ועדיין בקואליציה לא מצאו קשר ליוע"משית. איך זה שאתם לא קישרתם את הבחירה של תומך החמאס הזה ליועמ"שית, כי כל דבר אצלכם - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מבקש הודעה אישית. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - קשור ליועמ"שית. גברתי היושבת-ראש, אני חושב שהבחירה של האיש הזה, שאני מבין, לצערי, שהוא גם נתמך על ידי הקהילה היהודית האנטי-ציונית בניו יורק, שזו שאלה בפני עצמה. זה צלצול מדאיג מאוד ומסוכן, גם למדינת ישראל, גם לממשלת ישראל וגם לכל יהודי התפוצות. אם הממשלה לא תתעמק ולא תתחיל עכשיו לבדוק מה קורה עם הדבר הזה, ואם יש סכנה ליהודי אמריקה, אני חושב שהממשלה לא תפעל במדיניות הציונית. אני חושב שהבחירה של האיש הזה היא סימן רע מאוד. ולא ראיתי, חייב להגיד, שהרבה חברי קואליציה, שיודעים לצייץ על כל שטות, יצאו נגד הבחירה הזאת. אני אשמח אם תתקנו אותי ותגידו שיצאתם נגד הבחירה של האיש, שהוא תומך חמאס, אבל דווקא פה אני רואה שתיקה. יכול להיות שאתם חוששים מה יקרה לראש ממשלת 7 באוקטובר כשיגיע לעצרת האו"ם, כי הוא מאיים לעצור אותו. יכול להיות שדווקא השתיקה הזאת היא מדאיגה ואתם מפחדים לצאת. אל תפחדו, תצאו נגד האיש הזה. תצאו ותגידו ותבדקו איך קרה שהאיש הזה קיבל קולות של לא מעט יהודים שהם אנטי ציונים בניו יורק. אגב, זה מתחבר לטענה שלנו שהממשלה שלכם היא אנטי ציונית. אני הייתי מוסיף שהממשלה שלכם לא רק אנטי ציונית, היא גם אנטי ציבורית, משום שרוב הציבור בישראל, על פי כל הסקרים, תומך שמדינת ישראל תהיה מדינה ציונית, והממשלה שלכם לא ציונית; רוב הציבור בישראל תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ואתם נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אז זה אומר שאתם נגד הציבור הכללי; רוב הציבור במדינת ישראל תומך בחוק גיוס לכולם, ואתם נגד חוק גיוס לכולם; על פי הסקר, רוב הציבור גם תומך בחוק, שהפלתם כרגע, לשלילת זכות ההצבעה לאלה שמשתמטים מהשירות הצבאי. אז אם אתם נגד הציבור, אז איך אפשר לקרוא לכם ממשלה? אתם ממשלה אנטי ציבורית וממשלה אנטי ציונית. לא פלא שכך אתם פועלים במשך שלוש שנים. אני מקווה מאוד שבבחירות הבאות הציבור יעניש אתכם, כי ההחלטות שאתם מקבלים ודברים שאתם עושים, בהגדרה, לא רק שהם אנטי ציוניים, גם אנטי ציבוריים. עכשיו אני רוצה להתייחס להצעת החוק ולהסביר. הופתעתי מאוד מההתנגדות. בדרך כלל דוחים, אבל החוק שיזמתי והגשתי - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> דרך אגב, אתמול נאמתי כאן ודיברתי נגד. הקשבת לנאום שלי? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא אמרתי שכולם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני דיברתי ואמרתי דברים ברורים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא אמרתי שכולם. דווקא רציתי – ציוצים אחרים. אני חושב שאין קשר לקואליציה ולאופוזיציה. כשנבחר אדם שמאיים על מדינת ישראל, אז אני לא חושב שיש לנו פה מחלוקת. אנחנו צריכים לצאת נגד הדבר הזה, בחזית אחידה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ולקרוא להם לבוא לארץ. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> וכמו שאמרתי, צריך גם להבין ממה נובע הדבר הזה, כי גם אנחנו לפעמים, כשאנחנו מסתכלים על התנהגות של החברים שלך לקואליציה, אז אני לא רואה פה שום ציונות, בהתנהגות הזאת. אבל בסדר, בואו נעזוב את זה. אני רוצה לחזור לחוק שאני מגיש ולהסביר בכמה דקות מה המהות של החוק הזה. היום יש לנו שירותי תחבורה ציבורית שלא פועלים בשעות הלילה. הביקוש לתחבורה ציבורית בלילה הוא ביקוש גובר. שימו לב, אני לא מדבר על תחבורה ציבורית בשבת – שבוודאי שאנחנו תומכים בה. אני חושב שבמדינה שלנו אין שום בעיה להפעיל רכבת קלה בשבתות. דרך אגב, גם בלילה, כמו שזה קורה בניו יורק. בניו יורק יש רכבת תחתית בשעות הלילה. יש הבדל עצום בין מסחר, עבודה, לבין תחבורה ציבורית גם בשבתות. אני חושב שתחבורה ציבורית חייבת להיות בשבתות, כי יש לא מעט אנשים שמשתמשים; גם תיירים שמגיעים; גם אנשים שאין להם רכב פרטי. במקום שאנשים יזהמו את איכות הסביבה, יש כאלה שבשבת רוצים לעלות על הרכבת הקלה ולנסוע מפתח תקווה לחוף הים. הרכבת עוברת מתחת לבני ברק, מי שלא רוצה – שלא ישתמש; הרכבת לא מגיעה לירושלים, לא מגיעה לאלעד, לא מגיעה לביתר עילית. אין שום סיבה לא לאפשר הפעלת רכבת קלה בשבתות. אני חושב שזו הדרך, שהיא דרך נכונה, גם בסטטוס קוו וגם בדו-קיום. אבל כמו שאמרתי: ממשלה אנטי ציונית לעולם לא תעשה את זה. אבל קווי לילה זה משהו שהוא מתבקש. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> גם אתה היית בממשלה שלא עשתה את זה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, הרב גפני - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה לא עשית? למה עכשיו? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - אני אוהב את ההאשמה. אתם שלוש שנים בשלטון ואתם אומרים: למה לא עשית. אני מזכיר לך, חבר הכנסת גפני - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שאלת שאלה, אני משיב לך. אני לא שר שאמור להשיב, אני משיב לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש להם לעשות - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, אני שמח שהעלית את הנקודה הזאת, כי הנקודה שלך, כשאתה אומר: הממשלה שלך לא עשתה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, אבל תנו לי להשיב לחבר הכנסת גפני, שאלה לגיטימית ולעניין: למה לא עשינו. אני מזכיר לך, חבר הכנסת גפני, הרב גפני, שאנחנו הקמנו ממשלה ביוני 2021 וטיפלנו – אנחנו בישראל ביתנו טיפלנו בנושאים הכלכליים, וכבר בחודש מרץ, אחרי שמונה חודשים, לממשלה כבר לא היה רוב, כי אותם אנשים שהגנו על הממשלה שלנו קיבלו שוחד פוליטי וכרגע הם נמצאים בממשלה שלך. אתה לא בממשלה עכשיו, אבל הם בממשלה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> יש להם המון - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הרב גפני, שמונה חודשים. שמונה חודשים טיפלנו בכלכלה. אני מזכיר לך שמשרד התחבורה לא היה בידיים שלנו ואם זה היה תלוי בנו, אני אומר לך, חבר הכנסת גפני, שלא רק שנעשה את זה, גם נדאג להקים את הממשלה הבאה. זה מה שאנחנו נעשה, משום שהבעיות הכלכליות - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לפחות תגיד "בעזרת השם". << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - שפתר מי שיושב לצידך, לשעבר שר האוצר ליברמן, אפשרו למדינת ישראל גם לקיים את המלחמה ב-2023. חבר הכנסת גפני, היית שנים יושב-ראש ועדת הכספים - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תשמע, אפשר להתווכח על המחלוקות, אבל בכסף אתה מבין. כשאתה מסיים את הקופה עם 10 מיליארד שקל עודף, אתה תגיד לי כאחד שמבין בכסף – זה לא הישג? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא מבין בכסף. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני שואל אותך, זה לא הישג? אתה כשר האוצר לוקח קופה עם גירעון של 160 מיליארד ומסיים עם 10 מיליארד שקל – זה לא הישג? תענה לי בכנות, זה לא הישג? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השאלה היא ההוצאות, לא - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, תראה, אם חבר הכנסת גפני לא ישיב לי, אני מתחיל לפקפק במקצועיות הכספית שלך. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> המקצועיות שלו היא ביועצים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה מבין בכספים, נכון? אתה מבין בכספים. לקחת קופה – שר האוצר לשעבר שיושב לצידך לקח קופה עם מינוס 160, החזיר קופה עם פלוס 10 מיליארד. זה לא מקצועי? אני שואל אותך. אה, בסדר, אז אין לך תשובה. משפט אחד, משפט אחד, גברתי, חצי משפט לסיום. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה רוצה שאני אדבר על מה היה בזמן - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפט אחד. משפט אחד. החוק שאני מציע מדבר על הפעלת קווי תחבורה בלילה, בין 00:00 ל-06:00, על מנת שבערים הגדולות יהיה ביקוש לזה, כמו שזה קורה בכל הערים הגדולות בעולם. אני חייב להגיד שאני לא הבנתי למה – אני אשמע את התשובה - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - החוק הזה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא הבנתי למה הממשלה התנגדה לחוק הזה. סך הכול החוק הזה הוא טוב לציבור הכללי שמשתמש בתחבורה ציבורית – שאגב, עובד עד שעות הלילה המאוחרות ואין לו אפשרות לחזור. אני מקווה לשמוע תשובה של השר בשביל להבין למה הממשלה התנגדה לחוק הזה, שאין לו קשר לימין ושמאל. לפחות על זה הרב גפני יסכים איתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. אני מזמינה את השר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תראה, אני אצביע מה שאתה תצביע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> סגור. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל הוא לא מהקואליציה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא בקואליציה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה יודע מה, הרב גפני? אני אגיד להצביע מה שאתה תגיד. חבר הכנסת סובה, אני מקריא לך את תשובת השרה: מטרתה של הצעת החוק – קביעת חובה על המפקח על התעבורה להפעיל קווי שירות ליליים של אוטובוסים בכל רשות מקומית שבה מתגוררים לפחות 60,000 תושבים, בין השעות 00:00 ל-06:00 ובתדירות שלא תפחת מנסיעה אחת לשעה. הצעת החוק מתייחסת לנושא המוסדר כיום בתקנות התעבורה, המקנות גמישות למפקח על התעבורה לתת מענה מותאם לפי מגוון הצרכים ולשנותו בהתאם לשינויים בהם. כיום קווי לילה פועלים בהתאם לביקוש ב-14 מתוך 37 רשויות מקומיות שבהן מעל 60,000 תושבים וממוצע הנוסעים בהם נמוך מאוד, פחות משבעה נוסעים לנסיעה. חובה בחוק להפעלה גורפת בלי קשר לביקוש ולצרכים בפועל תכביד על התקציב, תפגע בשירות בשעות היום בשל מחסור בנהגים ותפחית את הגמישות הניהולית בתכנון השירות. יחד עם זאת, אם יתעורר ביקוש ברשויות נוספות, בסמכות המפקח על התעבורה לתת גם בהן מענה, ואין צורך בחקיקה לשם כך. לאור האמור, עמדת הממשלה היא להתנגד להצעת החוק, אשר על כן אבקש מחבריי חברי הכנסת שלא לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. חבר הכנסת סובה, אתה יודע, משהו לא ברור לי: אתם מנסים להביא חקיקה לפה, כשהאופוזיציה מחזיקה בעמדה שלכנסת אין שום תוקף – נכון, חבר הכנסת דוידסון? למה לחוקק בכלל? אנחנו בובות אצל בית המשפט העליון – הוא קובע הכול, הוא יכול לקבוע חוקים, הוא יכול לבטל חוקים - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא יעבור לך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - אז למה אתם מתאמצים בכלל? מילא אנחנו, אני מגיש חקיקה כי אני מאמין שכולנו כאן כפופים לחוק כולל בית המשפט, ואם הוא עובר על החוק, אומרים לו: אדוני, עברת על החוק, אין תוקף לצווים שלך. אבל אתם אומרים: לא, אנחנו נחוקק, אנחנו נשב פה ימים ולילות בהסתייגויות בוועדות, בחוקי-יסוד, נקבל כאן החלטות בכנסת – ומי שקובע בסוף זה בג"ץ. למה צריך פה את הכנסת בכלל? למה אתם מתאמצים, חבר הכנסת? לך לבג"ץ ישר, תגיד לבג"ץ: תכריח את שרת התחבורה לעשות קווי לילה כל שעה בכל המדינה, למה רק ברשויות עם מעל 60,000? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה את שואלת? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא רוצה בתי משפט בישראל? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רוצה בתי משפט שכפופים לחוק. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה נבחרת היום, מחר לא תהיה, אז בגלל ההחלטה שלך אתה יכול - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רוצה בתי משפט שכפופים לחוק, כמו בכל מדינה דמוקרטית. בית משפט שמבטל חוק-יסוד - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - לא מתאים לכם, שיהיו כפופים אליכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל הם לא. תסבירי לי מכוח איזה חוק בית המשפט ביטל חוק-יסוד. מכוח איזה חוק? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - מישהו שיבחן את זה. אתם לא אלוהים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אבל מי בוחן את בג"ץ? כאן, את יודעת, אנחנו הולכים להגיש חוק ליועצים המשפטיים, לקבל ייעוץ, אומרים לנו: זה לא יעבור בג"ץ, זה כן יעבור בג"ץ. שמעת פעם את יצחק עמית או שופט אחר בבג"ץ מתלבט בדיון אם זה יעבור כנסת או לא יעבור כנסת? מישהו יכול לבקר חלילה את המילה האחרונה של אדוני הארץ לפי דעתכם? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - ההרכב הזה גם שמרני, אתם לא יכולים - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז רגע, מה את טוענת? זאת אומרת את אומרת שבג"ץ מעל כולם, מעל החוק, יש לו הרכב - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - מעל כולנו, אבל הוא מאזן אותנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איך הוא מאזן? הוא מעל הכול. מאזן זה אומר שיש איזון גם מהצד השני. זאת אומרת שאם הם מבטלים חוק, אנחנו יכולים לומר להם: ביטלתם חוק שלא בצדק, אין לכם סמכות כזו. אבל אתם לא מוכנים לומר את זה, את הדבר הפשוט הזה. אז למה לחוקק כאן בכלל, חבר הכנסת סובה? למה כל זה? ושלא נדבר על כל ניגודי העניינים – איך ראיתי אתמול גורם בכיר במשרד המשפטים, מן הסתם היועמ"שית המודחת עצמה – את שמעת את זה? שמעת, חבר הכנסת דוידסון? גורם בכיר במשרד המשפטים תדרך שניגוד עניינים זה בכלל עניין סובייקטיבי. אם היועמ"שית מרגישה שהיא בניגוד עניינים, אז היא תגיד, ואם היא מרגישה שהיא לא בניגוד עניינים, אז היא לא. אז אני מודיע לכם שבניגוד העניינים הבא שיבקשו ממני בייעוץ המשפטי לממשלה לבקש, אתם יודעים מה התשובה שלי תהיה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זאת גלי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, היא כבר לא תהיה, היא כבר לא קיימת, היא לא נמצאת. אבל התשובה שלי תהיה: ניגוד עניינים זה עניין סובייקטיבי. כשיהיה לי משהו לעדכן אתכם, אני אעדכן אתכם. כרגע אני לא בניגוד עניינים. אתם מבינים ששומרי הסף האלה, שאתם קוראים להם שומרי סף, הם שומרים על הסף של עצמם? על סף הדלת שלהם? אתם רואים את היועמ"שית מפרכסת את הפצ"רית, הפצ"רית מפרכסת את – ובג"ץ מגבה את כולם – כולם מאתרגים אחד את השני ושומרים על עצמם יותר מכול. אין ניגודי עניינים, ואם לא בדיקת פוליגרף, שמישהו שם בחר לספר את מה שקרה באמת, היועמ"שית המודחת ובג"ץ היו ממשיכים לכתוב מכתבים אחד לשני, הכול טוב, לא קרה שום דבר. אותו דבר בתיקים של ראש הממשלה. ממשיכים לקחת ראש ממשלה בזמן מלחמה – הכול התפרק, הכול התנפץ להם לרסיסים, והם ממשיכים לקחת ראש ממשלה בתקופה מאתגרת לעם ישראל, בתקופת מלחמה שעדיין לא נגמרה, ולבזבז לו את הזמן על שטויות כשהם מבינים שאין להם כלום ושום דבר – כלום ושום דבר. כלום, אין שם שום דבר, הכול קורס, השופטים רומזים לתביעה, תורידו את השוחד, תבטלו את זה, אין לכם כלום, כל עד שעולה מפרק את הכול לרסיסים – אבל הם ממשיכים לבזבז את הזמן לראש הממשלה, וכל זה בחסות אותם שומרי סף כביכול שאתם מיניתם. בג"ץ ואנשים כמוכם רוצים שומרי סף עליכם, שלא ייתנו לציבור, שלא ייתנו לנבחרי הציבור לעשות את העבודה שלכם. אז יש לי חדשות בשבילכם: אנחנו הולכים לנפץ את המיתוס הזה שנקרא "שומרי הסף". שומרי הסף האמיתיים בדמוקרטיה הם לא פקידים שלא נבחרו, שלא נותנים דין וחשבון לאף אחד, ושאצלם ניגוד העניינים הוא סובייקטיבי ותלוי בהרגשה שלהם; שומרי הסף האמיתיים הם נבחרי הציבור. אתה שומע, חבר הכנסת דוידסון? שומרי הסף האמיתיים הם אתה, הם החברים שלך, למרות שיש לכם אינטרסים אחרים, אבל אתם עומדים ונותנים דין וחשבון לציבור פעם בארבע שנים. אנחנו, נבחרי הציבור, צריכים לשמור על הפקידים שלא יעשו מה שבא להם, כי הם פועלים במחשכים, ואנחנו פועלים בשקיפות. אנחנו נמצאים כאן, אנחנו נמצאים בוועדות הכנסת, הכול שקוף לציבור, ולכן מי שיכול לשמור על סף הדמוקרטיה, שלא תבוא רשות אחת ותהרוס את הדמוקרטיה כמו הרשות השופטת, ושלא יבואו פקידים שיגידו, אנחנו מעל כולם ואנחנו קובעים שגם מה שאסור בחוק לנו מותר, כי אנחנו אדוני הארץ – צריך שומרי סף כאן, בבית הזה. הבית הזה הוא שומר הסף האמיתי. ואתה יודע את זה טוב, חבר הכנסת כהן, ששומרי הסף האמיתיים הם לא פקידים שלא נותנים דין וחשבון לאף אחד, כאלו שלא רוצים לבוא לוועדת חוקה, חוק ומשפט בניגוד לתקנות, בניגוד לנהלים, מצפצפים על הציבור. אלה לא שומרי סף, אלה שומרי עצמם. שומרי הסף האמיתיים הם אנחנו. כאן מביאים את הכול בשקיפות – אם בית המשפט נותן צו לא חוקי, אומרים לו, אדוני, הצו הזה לא חוקי, לא מקיימים אותו. ככה אני עשיתי, וככה אני אמשיך לעשות. אף אחד במדינת ישראל לא מעל החוק. מי שטוען, כמו חברת הכנסת ביטון, כמו חבר הכנסת דוידסון וכמו עוד אחרים כאן, שבג"ץ הוא תמיד המילה האחרונה ואי-אפשר לאזן אותו בשום דרך, בשום צורה – הוא לא דמוקרט, הוא רוצה כאן – מה? לא שמעתי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ככה בניתם את הרשויות. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז כולם יגידו - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מי הסכים? לא, יש חוק, יש חוק. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> יש חוק. בבג"ץ לא יושב שופט אחד, יש הרכב. אז כולם מושחתים, כולם לא מלומדים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ועם כל ההרכב הזה – הייתה זכות שיבה - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר להתייחס לבג"ץ כאילו הוא - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל מה זה: אי-אפשר להתייחס? את טוענת טענות איכותיות – אי-אפשר להתייחס אליהם. מה יקרה אם בג"ץ ייתן פסק דין מנוגד לחוק, יבטל חוק-יסוד? זה קרה. מה מאזן אותו? מה מאזן אותו? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שכשהממשלה החליטה לא למגן אותנו, בג"ץ החליט שכן - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה הממשלה החליטה? לא מה? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אני אומרת עוד פעם - - - אנחנו כממשלה לא יכולים לעשות הכול. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל בדמוקרטיה יש שלוש רשויות – מחוקקת, מבצעת, שופטת. כולן צריכות לאזן אחת את השנייה. לפי השיטה שלכם, אנחנו לא דמוקרטיה, אנחנו שתי רשויות שהעם בוחר, ואחת מעליהן, שמקבלת ברוח הקודש את ההחלטות שלה. זו אינה דמוקרטיה, ואנחנו לא נאפשר לזה לקרות. זה עוד יתוקן, בעזרת השם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון. חבר הכנסת יבגני סובה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. השר קרעי, קודם כול, תודה על התשובה שהקראת. אני רוצה דווקא להתמקד בתשובה שלך. אמרת שמתוך 37 יישובים עם מעל 60,000 – בתשובה שהקראת – רק ב-14 יישובים יש תחבורה ציבורית. אני שואל אותך: למה לא בכולם? זה דבר אחד. אז אני אומר לך, כשאתה, שר בממשלה, מדבר פה, ואתה אומר שרק ב-14 יישובים לפי הצורך יש – ל-23 לא מגיע? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - אתה חושב - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע. כשאתה דיברת, הקשבתי לך בקשב רב. אל תפריע, כי לא ייתנו לי זמן. אתה אמרת ששבעה נוסעים בממוצע נוסעים. למה, הם לא אזרחים? זה היחס שנותנים לאזרחים. שבעה אנשים באוטובוס לילי זה לא אזרחים? לא מגיעה להם תחבורה בלילה? אפילו אם אחד מסיים לעבוד ב-01:00 ורוצה לחזור, מגיעה לו תחבורה ציבורית. ועכשיו אני אספר לך סיפור קצר. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תשלח לו מונית, זה יותר זול מהאוטובוס. תשלח לו מונית. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סיפור קצר. המפקח יכול למצוא פתרון, המשרד יכול למצוא פתרון, אבל אני אספר לך סיפור קצר: ביפן – מדינה שמורכבת מהרבה איים – ביפן ממשלת יפן קיבלה החלטה לבנות גשר בעלות של עשרות מיליוני דולרים רק בשביל שמאי אחד ייסעו לבית ספר מספר בודד של תלמידים. עכשיו, אתה אומר, מה, אי-אפשר לתת מעבורת, משהו? אני אומר – זו דאגה לאזרח, השר קרעי. זה מראה לך בדיוק דאגה לאזרח. אני חושב ואני משוכנע שבישראל חייבים תחבורה ציבורית בלילה. זה גם יקל על העומס, זה גם יגרום לאנשים אולי לוותר על הרכבים הפרטיים, זה גם יסייע לאנשים שעובדים ומפרנסים את המשפחות שלהם ונאלצים לקחת עבודה נוספת וגומרים בלילה. אם לפי הדברים שלך אני רואה, אדוני השר, שרק ב-14 יישובים מתוך 37 הדבר הזה מתקיים – ויש צורך, אני לא המצאתי את זה, יש צורך, אני מקבל פניות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> עצמאותו של המפקח - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ממתי אתה דוגל בעצמאותו של המפקח? אתה זה שרוצה להיות ריבון בממשלה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זו לא עצמאות. זו לא עצמאות - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך שהממשלה והכנסת יכולות לחוקק את זה. החלטתם לא לעשות את זה. אני מציע לבדוק למי מצביעים אותם שבעה נוסעים בממוצע, אולי אם הם היו מצביעים לך, היית שוקל אחרת. אבל אפילו אם אזרח אחד בממוצע משתמש – יש צורך להעניק לו את השירותים האלה, כי ככה צריכה לפעול ממשלה, כי ככה צריכה לפעול הנהגת המדינה – ולא להגיד, ב-14 מתוך 37. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> למה רק 30,000? מה עם נתיבות? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי זה הממוצע. גם נתיבות – אתה יודע מה, אני אלך איתך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה פתאום - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> למה לא 20,000? למה לא 10,000? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם אתה תגיד שאתה תומך, בוא נרד ל-20,000. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה, תם הזמן. תודה רבה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בוא נעשה את זה, נוריד. אם אתה מוכן, בוא נוריד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק תיקון פקודת התעבורה (זמינות קווי שירות לאוטובוסים בלילה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 נגד – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק תיקון פקודת התעבורה (זמינות קווי שירות לאוטובוסים בלילה), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעד – 44, נגד – 55, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק תיקון פקודת התעבורה (זמינות קווי שירות לאוטובוסים בלילה), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת סימון דוידסון << נושא >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש בקשה להודעה אישית. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כנסת נכבדה – לא שומעים אותי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לרשותך חמש דקות. שקט במליאה, בבקשה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו יושבים פה ודנים בחוקים שלדעתי אין להם שום חשיבות ביום שכזה. החייל הגיבור איתי חן, תושב נתניה, חזר בלילה הביתה לישראל; איתי חן, שנהרג ב-7 באוקטובר כשריונר גיבור שנלחם מול כל המפלצות הנאצים הצוררים, מחבלי החמאס. בשבוע הראשון לא ידעו איפה הוא. רק אחרי שלושה חודשים המשפחה הבינה שהוא חטוף, לא ידעה אם הוא בחיים או לא. אחרי שנה וחצי הבינו, ונמסר מידע שהוא חלל. במשך שנתיים רובי חן וחגית חן היו הקול הבין-לאומי של משפחות החטופים כאזרחים אמריקאים. רובי נפגש עם כל צמרת הממשל האמריקאי לא פעם, לא פעמיים ולא 20, והיה לו הטלפון האישי של ויטקוף. ויטקוף מגיע גם להלוויה. איתי חן למד בבית הספר גוטמן בנתניה, היה כדורסלן מצטיין, היה מאוד פעיל בתנועות נוער. ילד מקסים, כולם אהבו אותו. ביום הזה אני מבקש לזכור שיש עוד חטופים שצריך להחזיר אותם, וגם המשפחה אומרת את זה. אז כנתנייתי – איתי הוא שכן שלי – אני רוצה לומר תודה לכל מאות האזרחים מנתניה והסביבה שבכל שבוע הגיעו לעצרת של איתי חן – בכל שבוע – חיבקו את המשפחה, לא עזבו אותם לרגע. ואני אומר לכם מההורים ומהאחים כמה זה היה חשוב להם, וכמה זה חיזק אותם. זה עצוב מאוד, אבל נסגר מעגל, וההורים יוכלו לקבור את איתי, להתאבל עליו, יהיה להם קבר להגיע אליו. אז אנחנו פה בכנסת נזכור את איתי חן ואת המשפחה היקרה הזאת. יהי זכרו ברוך. אני באופן אישי תמיד תמיד תמיד אזכור את איתי. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון) << הצח >> [הצעת חוק פ/25/342; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אחמד טיבי) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון), של חבר הכנסת אחמד טיבי. אני מזמינה את חבר הכנסת אחמד טיבי להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות. דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד חברי הכנסת, הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו – בחוק-יסוד כבוד האדם וחירותו, אחרי סעיף 7 יבוא: כולם שווים בפני החוק, כל אדם זכאי לשוויון, ואין להפלות בין אדם לאדם מטעמי גזע, לאום, מין ודת או מכל טעם אחר. דווקא בימים נוראים אלו, כשהגזענות מרימה ראשה בגאווה מכוערת ואלימה, הגיע הזמן לעגן בחוק-יסוד את ערך השוויון. חוק-יסוד שוויון מעניק לכל צעיר וצעירה במדינה הזו את הידיעה כי עתידם אינו מוכתב על ידי מוצאם, שפתם, דתם, מינם, השקפתם או מוצא משפחתם. כי לכולם מגיעה הזדמנות שווה לחלום, להתפתח ולהצליח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - כבוד האדם וחירותו - - - בצורה מקסימלית, אתה רוצה לבטל את חוק הלאום - - - לא יעבור, לא יקרה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שוויון אינו איום על שום קבוצה. יש מי שרואים בשוויון איום על הרוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה האסלאם - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא הבטחה לכל הקבוצות, הוא החוט המחבר בין ילד בגליל לבין ילדה בנגב, בין סטודנט בירושלים לבין נהג מונית באום אל-פחם, בין קשיש בחיפה לבין אם צעירה ברהט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי - - - חוק הלאום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כולנו בני אדם, כולנו אזרחים במדינה. כולנו זכאים לכבוד, להגנה ולשוויון. לכולנו מגיעה הזדמנות שווה והמשאבים הנדרשים לכך. מדינה שמבקשת מהעולם להכיר בה כמדינה דמוקרטית חייבת להבטיח שוויון לכלל האזרחים – לא כדיבור ומס שפתיים, אלא כתשתית חוקתית מחייבת. היעדר חוק-יסוד שוויון מאפשר אפליה במערכות ציבוריות, יוצר מציאות של פערים בין קבוצות שונות בחברה ומחליש את אמון הציבור בכך שהמדינה רואה כל אזרח ואזרחית כבעל ערך שווה. זהו ערך השוויון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - ככה המדינה - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היעדר חוק-יסוד שוויון מאפשר מצב שבו מקפיאים וגוזלים תקציבים שכבר הוקצו לחינוך לטיפול בתוכניות בחברה הערבית בכל משרד ומשרד, כמו הקיצוץ בתקציב על ידי השר סמוטריץ' והשרה מאי גולן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל יש - - - אפליה מתקנת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היעדר חוק-יסוד שוויון מאפשר מציאות שבה שרי ממשלה פוגעים ביודעין בתוכניות ובתקציבים המיועדים לאזרחים רק בשל העובדים כי הם אזרחים ערבים; מסיטים תקציבים ומסיתים לאלימות וגזענות נגד אזרחי המדינה רק כי הם ערבים. בישראל של 2025 זו הנורמה המקובלת, הלא-נורמלית. אבל היא סבירה בעליל כיום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך - - - את החברים שלך - - - שחייל המילואים - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רבותיי, חוק-יסוד: שוויון מאפשר לחוקק חוקים הפוגעים ישירות בציבור הערבי, במעמדו, בזכויותיו השונות, ביניהן זכות ההצבעה, כמו שהיה בחוק שקדם להצבעה הזו על שלילת זכות הצבעה בגלל גיוס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> במדינה דמוקרטית אין מקום לאזרח סוג א' וסוג ב' וסוג ח'. חברה שאינה מגינה על השוויון מייצרת קרקע לעליונות, לגזענות, לאפליה ולהדרה, פוגעת באופן פעיל באפשרות של חיים משותפים, בטוחים וטובים לכלל הציבור. עליונות הגזע ועליונות על רקע לאום היא מהות הגזענות והפטרנליזם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם אנחנו חלוקים על הדבר הבסיסי שלפיו כולם שווים בפני החוק, כל אדם זכאי לשוויון ואין להפלות בין אדם לאדם מטעמי גזע, לאום, מין ודת או מכל טעם אחר, כלשון ההצעה לתיקון החוק, מה זה אומר לאדם המבקש להתמודד על משרה בשוק הפרטי או הציבורי, ונתקל באפליה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אפליה מתקנת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה זה אומר למי שמבקשת לשכור דירה במעונות סטודנטים או דירה ליד האוניברסיטה, ונתקלת בגזענות? זה מחזה יום-יומי. מה זה אומר לנהג האוטובוס שהותקף רק בשל היות ערבי במרחב ישראלי יהודי? איזה מסר אנחנו מעבירים לציבור אם גם החוק והמחוקקים מסרבים לעמוד לצידם, לספק הגנה על הזכויות הבסיסיות ביותר? אני למעלה מעשרים שנה, רבותיי חברי הכנסת, וזו לא הפעם הראשונה שאני מעלה את ההצעה לעגן בחקיקה חוק-יסוד ערך בסיסי, דמוקרטי, חיוני, כערך השוויון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין בי אשליה לתמיכה מהצד הזה, מצד הממשלה והקואליציה. אני מצפה מכל חברי האופוזיציה להצביע בעד הצעת החוק הצודקת והנורמלית הזו. כנסת שדוחה את ההצעה הזו, שהיא הצעה חברתית ממדרגה ראשונה, בסיסית ומהותית בדמוקרטיה, מעבירה מסר נוקב על המציאות הישראלית היום וגם על הרצוי והאפשרי פה. הממשלה האיומה הזו מוכיחה מדי יום את האוקסימורון המובנה שבהגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית, ומעדיפה את היהדות על פני הדמוקרטיה, על פני השוויון. הגיע הזמן שכל חברי האופוזיציה יתאחדו כדי להצביע בעד חוק שוויון שבו האזרחים הערבים יהיו שווים. כולם יהיו שווים בפני החוק. במקום זה אנחנו רואים נרמול של השיח והצעות לשלילת זכות הצבעה ופגיעה ביום ההצבעה ופגיעה במפלגות הערביות. לסיום, רבותיי חברי הכנסת, אי-אפשר שלא להתייחס לצירוף המקרים, שההצעה הזו עולה היום, בוקר ניצחונו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק, ניצחון שהוא מקומי אבל גלובלי בו- זמנית - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ניצחון של מחבל, ניצחון של תומך טרור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ניצחון שיש בו הזדמנות לשינוי מגמה כללית וגלובלית, ניצחון שיש בו אפשרות לאלטרנטיבה פוליטית מהותית לגל הגזעני והפשיסטי והצעקני והפופוליסטי והאלים, ששוטף אותנו בעולם וכאן. מברוכ, זוהרן ממדאני. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ניצחון הטרור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני מזמינה את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. אני רק מזכירה שהכספים של השרה מאי גולן הוסבו לפשיעה בחברה הערבית – זה האירוע. כנראה שיש מי שלא רוצה שזה יטופל. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. הזדמנות – בנאום הקודם אולי הייתה הפעם הראשונה, אבל היום זו הפעם הראשונה שאני דובר כאן כשאת מנהלת את הישיבה, אז בשעה טובה ובהצלחה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בשם הממשלה כמובן וגם באופן אישי אני מתנגד מכול וכול להצעת החוק הזו. אני רוצה לפנות אליכם, חבריי לאופוזיציה. אני חושב שחבר הכנסת אחמד טיבי התבלבל, עשה כאן טעות. הוא בטעות אמר לכם את כל האמת, אני מקווה ששמתם לב. כי מה שהוא מחפש זה לא שוויון, מה שהוא מחפש זה חיסול מדינת ישראל כמדינה יהודית – וכל האמצעים כשרים. הקישור והחיבור שהוא עשה כאן – לא במקרה – בין אנטישמי וגזען, דוגמת האדם הנורא הזה שנבחר, לצערנו, לראשות עיריית ניו יורק, לבין החוק הזה, שמדבר כביכול על שוויון, הם ההוכחה הברורה ביותר לאן הוא חותר. זה לא שוויון, זה ההפך משוויון. זו גזענות, וזה חיסול מדינת ישראל. עכשיו אני רוצה לומר גם לגופם של דברים: אמר כאן חבר הכנסת טיבי, זה נשמע הרי נהדר – סטודנטים יוכלו לקבל מעונות על פי השוויון וכו'. אז קודם כול אני רוצה לומר למליאת הכנסת: כל אזרחי ישראל שווים, יש להם שוויון זכויות אישי מלא ומוחלט. מה שרוצה חבר הכנסת אחמד טיבי, זה שוויון זכויות לאומי, וזה לא יקום ולא יהיה. אני אומר את זה בצורה גלויה וברורה: במדינת ישראל יש שוויון זכויות אישי לכולם – כל האזרחים שווים, אבל היא מדינת הלאום של העם היהודי – ושלו בלבד. כשם שארץ ישראל נקראת ארץ ישראל, כי היא שייכת לעם ישראל ולו בלבד, ואין שום דרך בעולם לשנות את העניין הזה. אבל אפילו במונחי שוויון אזרחי, אישי, ההצעה והדברים שלך, חבר הכנסת אחמד טיבי, הם בדיוק הפוכים מהשוויון, ואני אתן לך דוגמה. בגיל 18 יש מי שהולכים ומתגייסים לשירות צבאי, הם מסיימים את השירות שלהם, ומגיעים לאוניברסיטה בסביבות גיל 21, 22, במקרה המוקדם. הם מוצאים מציאות בלתי נתפסת, שבה מי שמגיע לאוניברסיטה בגיל 18 ועד גיל 21, 22, כבר משלים תואר, נמצא - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא שולח להם צווי גיוס? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, אני מדבר על הציבור שחבר הכנסת טיבי מייצג, הציבור הערבי שלא משרת. הם מוצאים מצב אבסורדי - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא שולח להם צווי גיוס? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הם מקבלים מצב אבסורדי – חבר הכנסת בן ברק, תקשיב רגע - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אדוני השר, אתה אומר - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת בן ברק, אני לא אומר כי אתה לא נותן לי להשלים את המשפט. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, אתה אומר: אתם לא מתגייסים אתה לא רוצה לשלוח להם צווי גיוס. אם תשלח להם צווי גיוס הם יתגייסו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תשמע רגע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הרי תכף לא תוכל להגיד שאני לא צודק, אז חכה עוד משפט, האמן לי, שלא תהיה במבוכה אחר כך. ואז מגיע בן 18, מקבל את המעונות במקום יוצא הצבא, שהגיע בגיל 21 או 22. איזו שערורייה זאת; איזה אבסורד זה. אבל אני אגיד לכם יותר מזה: זאת שערורייה, אפילו אם נסתכל על זה במונחים כלכליים, כי תארו לכם שבן ה-18 הזה היה הולך שלוש שנים לעבוד, והיה מרוויח 6,000 שקל בחודש – לא איזה סכום עצום – הייתה לו יכולת לשכור דירה בגיל 21 עם הכסף הזה. ואז באים ולוקחים את מי ששירת ולא מרוויח – אנחנו יודעים שלוחם מקבל באזור 2,000 שקל מקסימום. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> 3,500. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, עכשיו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו העלינו את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני יודע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא זוכר אבל אנחנו העלינו - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, אל תטעה. רוב השירות הוא מקבל 2,000 שקל מקסימום. זה רק בשלבי הסיום של השירות, האמן לי, אני יודע. נכון שאני צודק? נכון. יופי, אז אנחנו מסכימים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, לא. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> 2,647. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני יודע את זה לא מתוקף תפקידי פה. אתם יודעים מה, 3,000 בסוף השירות או 3,000 ומשהו ו-2,000 בדרך, בוא נגיד 2,500, בסדר? זה עדיין לא 6,000 שקל, נכון? עכשיו, המצב הוא, שהוא מסיים את השירות שלו, ואז אומרים לו: קח את המעט הזה ותשלם איתו שכר דירה ותתחיל ללמוד תואר ראשון בגיל 21 או 22. ולמי שהתחיל בגיל 18 אומרים לו, במקום לעבוד ולבוא בגיל 21, קבל אתה את המעונות, ותסיים את התואר עד שמי ששירת יתחיל ללמוד. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר על חרדים או על ערבים? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> איזה דבר מעוות זה, זה שוויון? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תחת שוויון זכויות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה ההפך הגמור משוויון. זה הכי לא שוויוני והכי לא צודק שיכול להיות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מעניין אם זה חל על כל האזרחים, מה שאתה אומר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואם אתם תצביעו כאן בעד החוק הזה, אתם תעשו ההפך משוויון. אתם תצביעו בעד גזענות ובעד פגיעה במי שמשרת ובעד מעונות למי שלא הולך לצבא. זו המשמעות של מה שתעשו. עכשיו אני רוצה לשאול עוד שאלה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה שר המשפטים בממשלת ההשתמטות, באמת, עולם הפוך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לשאול עוד שאלה את אותם חברי אופוזיציה, שרק לפני כמה דקות הצביעו בעד הצעת החוק של ישראל ביתנו, שנועדה לשלול מ-30% מאזרחי ישראל את זכות הבחירה. לא הבנתי, איך זה מסתדר עם שוויון? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - לא מתגייס - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> איך זה מסתדר עם זכויות אזרח אישיות? אני עוד לא מדבר על הלאומיות. אישיות, לכולם? מה זו הצביעות הזאת? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איך זה מסתדר עם זה שהם לא משרתים בצה"ל? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מה זו הצביעות הזאת? לא הבנתי. אז מה שאתם רוצים זה לקחת ביד אחת את זכות הבחירה וביד השנייה לתת להם את המעונות. מאוד הגיוני. משהו. משנה אידיאולוגית למופת. באמת, נו, כמה אפשר? עד כמה נמוך אפשר לרדת? עד כמה נמוך אפשר לרדת? רבותיי, אני אומר בצורה מפורשת, שמי שתורם צריך לקבל. ובמובן הזה אני העברתי בוועדת שרים לענייני חקיקה שורה של הצעות חוק שנועדו לתת העדפה, כולל במעונות הסטודנטים, למי שתורם למדינה ומשרת וככה זה צריך להיות. אני חייב להגיד גם עוד דבר בהקשר הזה, הרי כולם כאן מבינים מה יעשה בג"ץ אם פתאום נכניס את המילה שוויון לתוך החוק – לאן נגיע. אני אומר לכם: גם ככה כל השנים, ואתם יודעים את זה, ההטבות למשרתים נבלמו על ידי העמדה המשפטית של בג"ץ ושל היועצים המשפטיים, שאמרה שזה פוגע בשוויון – האבסורד הנורא הזה. אז עכשיו אתם רוצים לתת לבג"ץ עוד בסיס כדי שהוא יוכל לטרפד את המהלכים האלה, שנועדו לתת למי שתורם ולמי שעושה יותר. איזה היגיון יש בזה? איך זה מסתדר עם כל הנאומים שלכם על המשרתים ומה שצריך לתת להם? איך זה מסתדר? איך זה מסתדר? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - חוק משתמטים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת בליאק, איך זה מסתדר? אתה צריך להצביע עכשיו על החוק הזה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - על חוק ההשתמטות - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אם אתם רוצים להיות בשורה אחת עם ממדאני - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתה מדבר - - - די כבר עם הצביעות הזאת. די. כמה אפשר לשקר פה - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - כמו שהציג את זה כאן חבר הכנסת טיבי, בבקשה, תצביעו בעד החרפה הזאת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ממשלת נמות ולא נתגייס, נמות ולא נתגייס - - - אנטי-ציוניים - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אם אתם נגד גזענות. אם אתם בעד שוויון אמיתי ואתם בעד מדינה יהודית, תצביעו נגד הצעת החוק הרעה הזאת. תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - שונאי ישראל, עוכרי ישראל. נמות ולא נתגייס. אתה מקדם חוק השתמטות, ממשלת נמות ולא נתגייס. תתבייש לך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> להשיב להתנגדות הממשלה, חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ממשלת נמות ולא נתגייס - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד סגן ראש הממשלה עלה לכאן, ואמר בצורה המפורשת ביותר: ערך השוויון יביא לחיסולה של מדינת ישראל. השוויון הוא איום. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר "כבוד היושבת-ראש". << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, רגע, סליחה. אני מבקשת להוריד אותו מהמליאה. אתה לא אמרת "גברתי היושבת- ראש". << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אמרתי "כבוד היושבת-ראש". << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה אתם רוצים, הוא אמר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הינה, אני אומר: כבוד היושבת-ראש - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - וכבוד חברי הכנסת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה, טלי, את אומרת את זה? פעם אחת - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אדוני, אתה אומר שהאיום הוא השוויון והשוויון הוא איום. דמוקרטיה לא יכולה לחשוש מאיום. עכשיו אמרת שכולם שווים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אני יודעת למה אני אומרת את זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איך אתה אומר שכולם שווים אם יש אפליה בכל תחום מתחומי החיים? דיברת על ברית המשרתים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - הדרוזים הם שווים? אתם מפלים נגד הדרוזים, שמשרתים בכל תחום כמעט. הורסים להם בתים, מצמצמים את מרחב המחיה שלהם. הם שווים רק בבתי הקברות הצבאיים, לא באזורי התעשייה. אתה לא הפנית את הדברים האלה לחרדים. בצורה מפורשת, אתה אומר בשם ממשלת ישראל, בשם מדינת ישראל, שאסור לקבל את ערך השוויון, כי הוא איום על מדינת ישראל. איזו מדינה דמוקרטית יכולה לראות בשוויון איום? איך אתה יכול להתייחס אל השוויון כאיום? מכאן אני מסיק שלא כל האזרחים שווים – כי אין שוויון. מוחמד ויריב לא שווים, כי השוויון הוא איום. אתה, במו פיך, מבטל את כל מה שאמרת בנאום שלך. הצבת מתווה של גזענות ממלכתית, ממסדית, שבה אתה מפלה נגד סטודנטים, נגד נהגי מוניות, נגד פלאחים, נגד רופאים. חבר הכנסת יריב לוין, אדוני השר, תקשיב לי, אתה גם יודע שבכנסת הזאת, 2025, חברי הכנסת לא שווים. יש חברי כנסת יהודים ויש חברי כנסת ערבים, והאפליה הגיעה לכאן לכנסת. אין שוויון בין יהודים לערבים בפני תקנון הכנסת. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זאת מדינת היהודים, תתמודד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לשבת. קואליציה נגד. קואליציה נגד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לדברים החמורים שנאמרו פה בקשר לבחירה של ממדאני. אנטישמי אוהב אנטישמיים – עולם כמנהגו נוהג, שום דבר לא השתנה. נעבור להצבעה על הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון), הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק– 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון) לא נתקבלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> 31 בעד, 49 נגד, אין נמנעים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איפה מירב כהן, שכל הזמן מצייצת נגדנו? איפה היא? למה היא לא מצביעה? היא מצייצת נגדנו כל הזמן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אמרתי את התוצאה. אני קובעת כי הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון), לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על בעיית שיטור היתר, הפרופיילינג והאלימות המשטרתית כלפי ישראלים ממוצא אתיופי << הלסי >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, הצעה ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - היא לא באה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על בעיית שיטור היתר, הפרופיילינג והאלימות המשטרתית כלפי ישראלים ממוצא אתיופי. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שהגישה את ההצעה, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, ההצעה שעומדת בפניכם מעמידה את המליאה ואת הכנסת, בין היושבים מצד שמאל כאן מולי, בקואליציה, בין היושבים מצד ימין, אופוזיציה, כדי שתוכלו לפרוע את המילים שלכם. כל אחד פה מספר סיפורים על כמה אכפת לו מיהודי אתיופיה; כמה זה חשוב לדאוג לכל חלקי ישראל. יהודי אתיופיה, גאים, חלק מעם ישראל בלתי נפרד, אבל מה? את המציאות כולנו מכירים. את המציאות הקשה קשה לשמוע. זה למה גם שר המשטרה בן גביר תקף אותי בצורה ברוטלית. הדמעות לא היו על זה שהוא תקף אותי, הדמעות הן על הילדים שנהרסים להם החיים. הוא תקף אותי, כי את האמת קשה לשמוע. והאמת היא שחשוב לי גם בפניכם לפרוט ולספר. ב-2019 שוטר ירה בבחור בשם סלומון טקה. השוטר היה על אזרחי, ירה בו והרג אותו. יצאנו לרחובות. יצאנו לרחובות, אבל תשמעו קטע מצחיק, אבסורדי – נקרא לזה ככה, זה לא באמת מצחיק – אתם יודעים מה החברה הישראלית אמרה לנו? אתם חוסמים את הכבישים, אתם אלימים, איבדנו אתכם – כאילו אנחנו איזה ילד מאומץ או ילד חורג של החברה הישראלית. מי שהיה בשלטון זה הליכוד. ומהצד השני, אנשים בתל אביב אמרו שאנחנו ממש ממש מפריעים לסדר-היום שלהם. אותנו זה לא הרתיע, יצאנו לרחובות. ציפינו שהמעט אחרי מחאות 2015 – כשהחייל דמאס פיקדה קיבל מכות נמרצות על ידי שוטרים – ואחרי 2019 והנתונים שנחשפו באותם זמנים – כולל כלא אופק, הכלא היחיד לקטינים, שאני חשפתי ב-2014 ש-40% מהילדים שם, 40% הם ילדים ממוצא אתיופי. אחרי כל ההיסטוריה הזאת – אחרי דם יזע ודמעות, מכת"זיות, רימוני הלם, מעצרים, מעצרי מנע עד הבתים, צעירים וצעירות, גיבורות, הורים שלנו שמזילים דמעות – אחרי כל הדבר הזה ציפינו שמדינת ישראל תצליח לראות את קרנה של הקהילה הזאת. בצער אומר לכם, קרנה של הקהילה עלתה גם בגבורת החיילים והחיילות שלנו, במלחמה האחרונה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שנפלו. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל איך אומר לכם, אנחנו לא טובים רק לקרבות; אנחנו לא טובים רק בחובות; אנחנו שווי זכויות. אם זה לא בפועל, אנחנו נדאג שזה יהיה בפועל. אז עכשיו אני מביאה לכם הצעה, הצעה שנבדוק בה מה קרה. אדון בן גביר שר המשטרה, בחלק מהזמן בכהונה שלך, מ-2019, מה קרה מאז? האם יש לנו ירידה בתיקים? או שחס וחלילה שקט, את דפוקה וטיפשה, אל תספרי, אל תספרי לקהילה שלך שנפתחו קרוב ל-30,000 תיקים. אוי ואבוי אם תעזרי לשני ילדים; אני אגיד שאת מנצלת אותם. אחרי שעצרו אותם – בני 12 ו-13 – וגררו אותם לתחנת המשטרה, אחרי בית הספר הם אכלו רק ארוחת בוקר, שעות שמו אותם בתחנת המשטרה. שעות. זה מהות. זה להתעסק במה שעשו להם; זה להתעסק בזה שלא הביאו להם עורך דין; לא הכניסו את האימא, שהרסו לה את החיים של הילדים. אבל לא ניתן לאותם שוטרים. אנחנו נלווה. אני אמשיך ללוות את המשפחה. יש להם אימא לביאה וחזקה – בזמן אמת היא התקשרה אליי; היא לא פראיירית. אבל אתם יודעים מה זה לפתוח את הטלפון של הילד אחרי שעות, שעות של שיחות, כשאני מצליחה לשחרר אותו, אני אומרת לה: פתחי את המצלמה. היה לי חשוב לראות את הילד, להרגיע אותו, לדבר איתו, לספר לו שאני חברת הכנסת וזה תפקיד חזק, שלא יפחד מהמשטרה, כי הוא היה כל כך מבוהל. היא פותחת את המצלמה, וחשכו עיניי. דמעות. ילד קטן אומר: אני מפחד, אני מפחד, אני מפחד. על מה? אלפי תיקים. על מה 30% מהתיקים שנפתחו לילדים עד גיל 15. 30%, ריבונו של עולם, הם לילדים יוצאי אתיופיה. על מה? על צבע עור? מה כואב לכם הצבע? מה כואב למשטרת ישראל לראות את הקהילה הזאת חיה בשלום? מתקדמת? איזו קפיצה עשתה הקהילה שלנו. כמה פריצות דרך, לוחמים ולוחמות, בכל חזית, בכל תחום. לא, בן גביר, אתה לא תשתיק אותי – גם אם אתה לא נמצא היום במליאה. אם הייתה חשובה לך הקהילה, היית מגיע ומצביע בעד. מי שחשוב לו מיהודי אתיופיה מצביע בעד. ואני אספר לכם סיפור, אז בן גביר אמר לי: אני מעסיק, אני הכנסתי למשטרה הרבה יוצאי אתיופיה. סליחה, אני רואה כל שני וחמישי פרסומות על כך שצריך לגייס שוטרים, ובואו למשטרה, ולשב"ס. למה? עושים לנו טובה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> פשוט עד עכשיו זה לא היה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל יותר גרוע. אני קידמתי את הדרך החדשה – תוכנית ששמנו בה עשרות מיליוני שקלים, ובצער אני אומרת היום, בצער, המשטרה מקבלת כל שנה 20 מיליון שקל, צבוע ליהודי אתיופיה. אז מה הם עושים? במקום להוריד את האלימות המשטרתית, הם פשוט מעסיקים שוטרים. זה פשוט על חשבוננו, על חשבון הקהילה. מי צריך את הכסף הצבוע הזה בשביל להעסיק שוטרים יהודי אתיופיה? צריך להצדיע להם, הם טובים ותותחים ושמשטרת ישראל תגיד תודה שיש לה שוטרים מהקהילה. אני אומרת לכם, ה-30,000 תיקים שנפתחו ליוצאי אתיופיה מ-2019 הם לא רק תעודת עניות לעם ישראל - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רק תזכרי שהוא לא היה ב-2019. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אמרתי. חלק מהכהונה שלו, שלוש שנים הוא נמצא, אני אגיד - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הרבה מאוד שנים זה לא טופל, וזה לא קשור לזה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שלוש שנים הוא נמצא, הוא יכול לענות עניינית, ולהגיד לי כמה תיקים יש בשנתיים האחרונות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל הוא לא עשה שום דיון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בסדר, אבל - - - << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שנייה, גברתי היושבת-ראש, דרשתי דיונים, שיבוא, שיקרא למשטרה, שיגיד להם: כמה תיקים יש? ולמה זה ככה? למה הוא צריך לתקוף אותי כשאני עוזרת לאימא? למה הוא תוקף אותי? הוא לא ישתיק אותי והוא אמר לי: הקהילה שלך שונאת אותך. את יודעת מה זה להגיד דבר כזה, הקהילה שלך שונאת אותך? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה הוא תוקף אותך? כי הוא גזען. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא פטרון, אני לא אוותר לו, ואני אחשוף את מי שהוא: בריון אלים. אתה תספר לי אם הקהילה שלי אוהבת אותי? מי שמך, אדון בן גביר, להיות דובר יהודי אתיופיה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא תוקף אותך כי הוא גזען. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אגיד לך, אני אספר לך. בעיניי, אתה כל כך חושב שאנחנו קהילה מסכנה – כמו שאמרת על הילד, כאילו מצאת אותו במדבר: הבאתי לו פיצוחים, הבאתי לו אוכל. תירגע, אנחנו לקחנו אותו לקפיטריה לפני שפגשת אותו בבוקר. הוא אכל. הוא לא צריך את המזון שלך, הוא צריך הגנה ושתבדוק את המשטרה שלך. הבושה הגדולה היא שאתה לא מוכן להתעמת עם האמת ואתה חושב שיהודי אתיופיה הם כולם צבע אחד מבחינה פוליטית; או שאתה חושב שכולם הם כמו עדר שוטים; שאתה אומר: הם שונאים אותך, אני אעשה עלייך שיימינג. עליי? אני? אני רוצה לספר לך קצת עליי. אני נכדה של קס שאטו מהרט, נכדה ושושלת לאבא מהרי – כשהרצל היה בן שנתיים הוא עשה מסע לארץ ולא הצליח להגיע, עם אלפים של אנשים. אני צעדתי לארץ בגיל שלוש, דרך המדבריות, והגעתי לארץ בלי אימא שלי שנותרה מאחור. אני עברתי את כל מסלול החיול של החברה הישראלית, מהפנימיות, בזמן שאתה, אתה בחרת כל הזמן לאתגר את המשטרה, והיום אתה מאתרג אותה. אתה תספר לי? כעורכת דין, כעיתונאית לשעבר, בוגרת מדיניות ציבורית, בדרך כלל אני לא מספרת על עצמי, לי אתה תספר, אחרי כל מה שעברתי? ואני לא חושפת פה הרבה דברים שעברתי. אתה חצוף, ואתה לא, אתה לא תדבר בשם יהודי אתיופיה, אתה פשוט לא. אני רוצה לראות אותך מצביע נגד זה, ואני רוצה לראות מי מצביע נגד הדבר הזה, כי את התיקון הזה אנחנו חייבים לעשות. אנחנו חייבים לעשות, אז מה מפחיד? מי שמפחד, יצביע נגד. אם אין מה לפחד, תצביעו בעד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. ישיב על ההצעה השר יצחק וסרלאוף. בבקשה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני גברתי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הנדון: מענה על פניית חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. להלן מענה על פניית חברת הכנסת פנינה תמנו שטה בדבר הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על בעיית שיטור היתר של האלימות המשטרתית כלפי ישראלים ממוצא אתיופי, מיום 3 בנובמבר 2025. באשר לנתוני אכיפה העולים מדוח הממ"מ מחודש ממאי 2024, הרי שמענה לדוח הועבר על ידי המשטרה זה מכבר, ובו ניתוח והמגמות להלן – אני אקריא את הנתונים שהגיעו מהממ"מ. מעצרים: מניתוח נתונים עולה כי בשנים 2022 ו-2023, בטווח הגילים שבין 12 ל-15 וכן בין 16 ל-17, ניכרת מגמת ירידה בשיעור המעצרים של בני קהילות יוצאי אתיופיה. בטווח הגילים של 12 עד 15 - - - << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> באיזה שנים? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> 2022–2023. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> 2022–2023. כ-8% מהמעצרים הם של בני העדה האתיופית לעומת האוכלוסייה הכללית, לעומת 14% בשנת 2020 ו-10% בשנת 2021. בשנת 2021, בטווח הגילים 16–17, כ-15% מהמעצרים היו של בני העדה האתיופית, ואילו בשנים 2022 ו-2023, מעצרם של בני העדה האתיופית הם כ-7% מכלל המעצרים. בבחינת המגמות לעניין נתוני מעצרים, ניתן לשער כי הירידה בכמות המעצרים בקרב גילאי 12 עד 17 נעוצה בהליכים ובתוכניות המובילות במשטרת ישראל אל מול קהילת הנוער יוצאי הקהילה, לרבות תהליכים בוני אמון, קיום שיח, תוכניות מניעה והסברה, וכדומה. בנוסף, יש לציין את כברת הדרך שנעשית במשטרת ישראל לעניין הכשרה מותאמת וצמצום הטיות בקרב שוטרים ומפקדים בתפקידים ובדרגות השונות. מעצרים בגין עבירות מגע: סיבת המעצר העיקרית לאורך כל השנים וללא שינוי מגמה היא תקיפה והכשלת שוטר. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - 15% - - - << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אלה נתונים של הממ"מ, פנינה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. 15% - - - << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני עכשיו מקריא. תיקים: בטווח הגילים שבין 12 ל-15 וכן בין 16 ל-17, ניכרת מגמת ירידה מתונה בשיעור התיקים שנפתחו לאורך השנים. בבחינת המגמות לעניין נתוני תיקים ניתן לשער כי הירידה בכמות התיקים בקרב גילאי 12 עד 17 עולה בקנה אחד עם הירידה בכמות המעצרים בגילים האמורים. תיקים בגין עבירות מגע – שיעור התיקים שנפתחו עבור בני העדה האתיופית יחסית לאוכלוסייה כללית בגין עבירות מגע עומד על 10% מכלל תיקי עבירות המגע, ללא שינוי מגמה לאורך השנים. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אין שינוי מגמה בשוטרים שתופרים להם תיקים - - - << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זה בעניין עבירות מגע. לגבי כתבי אישום: מניתוח הנתונים עולה כי חלה ירידה בשיעור כתבי האישום בטווח הגילים של 12–15 וכן בטווח הגילים 16–17. שיעור כתבי האישום שהוגשו כנגד נאשמים בני העדה האתיופית - - - << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - ואז אומרים להם לא נגיש כתב אישום, אבל החיים שלהם והטראומה הורסת להם את החיים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> רגע, אני אסיים פה קטע. בגיל 12–15 וכן בגיל 16–17, עמד על 14% בשנת 2021, לעומת 7% ו-6% עבור טווח הגיל 12–15 ו-16–17, בהתאמה בשנת 2023. בבחינת המגמות לעניין כתבי אישום, ניתן לשער כי הירידה בכמות כתבי אישום בקרב גילאי 12–17 עולה בקנה אחד עם הירידה בכמות המעצרים והתיקים בגילאים האמורים. בנוסף, נציין כי מגמה זו מעידה על מעצרים המתבססים על ראיות אובייקטיביות ולא נסיבתיות. לגבי תיקים שנסגרו, אין שינוי מגמה בולט מלבד ירידה מתונה בשיעור התיקים שנסגרו לאורך השנים עבור טווח הגילים 12–15. תיקי מגע שנסגרו: במהלך שנת 2022, שיעור התיקים שנסגרו עבור בני העדה האתיופית לעומת האוכלוסייה הכללית בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות עמד על 17%, ובשנת 2023 עומד על 5% מהתיקים. ישנה מגמת ירידה בשיעור התיקים שנסגרו בעילה זו. באשר לאירוע עיכוב - - - << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אדוני השר - - - << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני מדבר עכשיו על אירוע - - - << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הם סוגרים, נגיד אמרו שהשנה סגרו 1,000, אבל פתחו 30,000 תיקים. ברגע שאתה כבר לקחת ילד בן 13 למעצר, הרסת לו את החיים אם הוא נמצא במעצר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> פנינה, אני מדבר פה על הנתונים כפי שהם כתובים פה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל זה של הממ"מ. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני לא הממ"מ. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז למה ממ"מ? למה משטרת ישראל לא מביאה? למה הממ"מ? למה הכנסת צריכה לספק לי - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל הממ"מ מתבסס על נתונים של משטרת ישראל. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, אבל המשטרה צריכה להביא את הנתונים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> את צודקת, שגם המשטרה צריכה להביא את הנתונים, אבל - - - << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> פנינה, תני לי, אני רוצה להתקדם פה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> באשר לאירוע עיכוב שני קטינים בגין יידוי אבנים – מזה תקופה ארוכה אנו עדים לתופעה של יידוי אבנים לעבר אוטובוסים ציבוריים בשכונות ירושלים. בנושא זה נערכו פגישות עם ועדי נהגי האוטובוסים ונציגי חברות התחבורה הציבורית וכן התקיימו דיונים בעיריית ירושלים, שבהם הועלו טענות רבות על חומרת התופעה. הטענות אשר נטענו כנגד המשטרה באשר לאירוע דנן אינן נכונות כלל. הטענות בדבר האפליה אינן משקפות את דרך פעולתה של משטרת ישראל, הפועלת בשוויון מלא וללא משוא פנים, ואין להן בסיס באירוע, אשר הובא כדוגמה בפניית חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. למעלה מן הצורך יצוין כי מאז הקמת חטיבת קהילות ומתנדבים והקמת מדור יוצאי אתיופיה באוגוסט 2021, מתקיימים תהליכים פנים-ארגוניים וחוץ-ארגוניים במשטרה ובפעילות קהילתית אל מול קהילת יוצאי אתיופיה. תהליכים אלו התעצמו בשנים האחרונות מאז הקמת ומיסוד אגף קהילת המתנדבים, מה שנקרא אק"מ – תהליכים פנים-ארגוניים כגון: הדרכות לשוטרים במכללה בדגש לאותן 25 תחנות ליבה, בנושא צמצום הטיות חשיבה, בדגש לשוטרי הסיור הבאים במגע עם האוכלוסייה. מחלקת קהילה גם בודקת נתונים של בדיקת אזרחים יוצאי אתיופיה, בדיקה שגרתית שלא הובילה לפתיחת תיקי חקירה, אך יש בה כדי להצביע על בדיקה מוטה בלא צידוק ענייני. בעקבות ממצאי הבדיקה נעשים הדרכות ושיעורים שבועיים ליחידות אלה. כמו כן, אחת לרבעון מתכנסת ועדה ארגונית בהובלת אק"מ, ובהשתתפות סגני ראשי אגפים, במסגרת הוועדה כל אגף מציג בתחומו את התוכנית שלו כלפי קהילת יוצאי אתיופיה. במסגרת זו, אגף משאבי אנוש מציג נתוני גיוס וקידום שוטרים וקצינים יוצאי אתיופיה, אגף חקירות ומודיעין מציג נתוני אכיפה – לרבות בקרה איכותנית – על פתיחת תיקי החקירה, כך גם חטיבת התביעות שמשרתים בה כיום 18 תובעים יוצאי אתיופיה. לצד האמור לעיל, חשוב לציין גם את ציון חגים ומועדים חשובים לקהילת יוצאי אתיופיה בארגון, כגון חג הסיגד, ומקיימת טקסים לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל בהשתתפות ספ"כ ארצי, וכל זאת על מנת להנכיח ולהוקיר את קהילת יוצאי אתיופיה, כדי לקרב לבבות ולהעלות את אמון הציבורי של הקהילה במשטרה. רק לסבר את האוזן, כבר בחג הסיגד הקרוב, ב-18 בנובמבר 2025, משטרת ישראל תציין את חג הסיגד בפעילות הדרכתית במרכז דוידסון, ובטקס חגיגי בכותל, בהשתתפות השר, המפכ"ל ו-600 שוטרים. תהליכים חוץ-ארגוניים: הקמה ומיסוד צוות מייעץ לראש אגף – צוות המורכב מאזרחים – שמטרתו לייעץ לראש האגף בדיוק התוכניות וכחלק מתפיסה שמאמינה שהקהילה היא חלק חשוב ומשמעותי; בדיוק וטיוב השירותים כחלק משמעותי בהתמודדות עם אתגרים העולים מהשטח. הקמה ומיסוד צוות מייעץ למפקד התחנה שבה קיים ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, וזאת לצד מש"ק קהילתי, שמבין את הצרכים והאתגרים בשכונות אלה. הצוות מקיים פגישות סדורות שבהן עולות סוגיות בנושאים המצריכים מענה משטרתי מותאם. בסיכומו של דבר, משטרת ישראל, בתקופת כהונת השר לביטחון לאומי, מציגה שיפור ניכר ביחס לקהילה היקרה הזו. אנחנו נמשיך לעקוב ולוודא שהקהילה היקרה הזו תזכה ליחס שווה. לכך נוסיף את תמיכת הממשלה, ובעיקר השר לביטחון לאומי, בחוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, משנת התשפ"ד–2024. זו התשובה המפורטת שהקראתי כאן. אלה הנתונים שהגיעו מהממ"מ. ככלל, כשר הנגב והגליל, יש קהילות רבות שנמצאות באזורי הפריפריה הללו – קהילות שזקוקות לתמיכה, להכוונה, למשאבים. אנחנו משתדלים במשאבים המוגבלים של המשרד לתת את המענים הללו. יש עוד הרבה פערים חברתיים עצומים שצריך לתקן בעדה האתיופית, ואני מקווה שאנחנו בהליך תיקון חיובי של אותם פערים שצריך לצמצם. זה בנושא קהילת יוצאי אתיופיה, ועכשיו לקהילת עם ישראל. בימים האחרונים אנחנו עדים לחשיפה של שחיתות משפטית - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אוקיי. חסכת ממני. התחלתי לדבר על משהו, אבל צריך לרדת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצבעה על ההצעה של חברת הכנסת פנינה תמנו, להקים ועדת חקירה פרלמנטרית על בעיית שיטור היתר, הפרופיילינג והאלימות המשטרתית כלפי ישראלים ממוצא אתיופי. ההצבעה היא אם להעביר את ההצעה לוועדת הכנסת או להסירה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 39 נגד – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעד – 39, נגד – 53, אין נמנעים. אני קובעת כי ההצעה של חברת הכנסת פנינה תמנו להקים ועדת חקירה פרלמנטרית על בעיית שיטור היתר, הפרופיילינג והאלימות המשטרתית כלפי ישראלים ממוצא אתיופי, לא התקבלה ותוסר מסדר-היום. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - בושה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> חלוקת כספי ציבור ללא בקרה לאור חוסר יעילות הפיקוח על החינוך החרדי << הלסי >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: חלוקת כספי ציבור ללא בקרה לאור חוסר יעילות הפיקוח על החינוך החרדי. את ההצעה הגיש חבר הכנסת ולדימיר בליאק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש ואדוני היושב-ראש, שמחליף אותה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> ולדימיר, יש לך תעודת צוללן, לא? תוכל לעזור למצוא את הפלאפון של הפצ"רית. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הדיון הזה, חבריי חברי הכנסת, הוא דיון על הבור שישראל חופרת לעצמה, שאפשר להגדיר אותו גם כפצצה מתקתקת. מערכת חינוך שלמה במדינת ישראל שמייצרת בורות והשתמטות ממוסדות, ומביאה אותנו אל פי התהום – כלכלית וחברתית. בישראל 2025 יש כ-430,000 תלמידים חרדים – כרבע מכלל התלמידים ביסודי. רובם המוחלט לומדים במסגרות פרטיות, מפלגתיות, שאינן מלמדות כלל – או אינן מלמדות כראוי – מתמטיקה, אנגלית, מדעים, מחשבים ואזרחות. בואו נאמר את האמת בלי להתחמק: ילד חרדי בישראל היום, ברוב המסגרות, לא לומד איך לחשב ריבית, איך לקרוא חוזה שכירות או איך להבין חשבון חשמל. התוצאה, בין היתר, היא בעובדה ש-51% מהגברים החרדים לא עובדים, לעומת כ-12% בלבד באוכלוסייה הכללית. כמה זה עולה לנו? לפי הערכות של אגף התקציבים במשרד האוצר, בין 25 ל-54 מיליארד שקל בשנה, חבר הכנסת לוי. השכר הממוצע של גבר חרדי הוא כ-7,000 שקל ברוטו בלבד בחודש – פחות ממחצית מהשכר הממוצע במשק. מערכת הרווחה שצריכה לממן את ההפרש, היא זו שמעמד הביניים הישראלי מממן. המשמעות המקרו-כלכלית היא קשה ביותר. אם מגמות הילודה והחינוך הנוכחיות נמשכות, תוך 25 שנה אחד מכל שלושה ילדים בישראל יהיה בוגר מערכת חינוך שלא מלמדת ליבה. על פי התחזית של משרד האוצר, זה אומר ירידה של 16% בתוצר לנפש עד 2050. בתרגום פשוט: עד 2050 מדינת ישראל הופכת ממעצמת הייטק למדינה ענייה ונחשלת. מדובר בלא-פחות מסכנה קיומית לעתיד כלכלת ישראל ולעתיד מדינת ישראל. המצב הוא ממש הזוי. המדינה מעבירה מדי שנה כ-6.5 – 6.5 – מיליארד שקלים למוסדות חינוך שאינם מלמדים ליבה; ואז אנחנו נאלצים לשלם עוד עשרות מיליארדי שקלים בקצבאות, בסבסוד הנחות במעונות יום, בדיור, במערכת הבריאות הקורסת, כדי לפצות על כך שאותם בוגרים לא מסוגלים להשתלב בכלכלה המודרנית. זו לא שנאה, זו מתמטיקה. זו המציאות. כל עוד ילד חרדי לא לומד מתמטיקה, מישהו אחר משלם את החשבון. יש כאן גם עוול מוסרי. כל ילד בישראל, חילוני, דתי או חרדי, זכאי להזדמנות אמיתית, הזדמנות שווה ללמוד לקרוא אנגלית; להבין איך פועל מחשב; לחשוב באופן ביקורתי. למנוע זאת ממנו בשם אידיאולוגיה או פוליטיקה זו התעללות חינוכית, לא אמונה. מעבר למדיניות המופקרת, יש כאן מחדלים שגובלים בשחיתות. בחוזר מנכ"ל משרד החינוך נקבע מראש כי היקף לימודי הליבה המלא שנקבע לבתי הספר החרדיים, הוא קטן מהחובה ביתר הזרמים. ישנו מחסור חמור במורים גברים חרדים למקצועות הליבה. ישנם פחות מ-100 מפקחים – היקף האכיפה הוא מצומצם מאוד. נרשמת ירידה משמעותית בהיקף הקנסות, למרות שמספר המוסדות בחינוך החרדי נמצא בעלייה. משרד החינוך הודה כי רוב הביקורות נעשות בתיאום מראש, והן בודקות את תוכנית הלימודים אבל לא את מה שנעשה בפועל. במוסדות הפטור, הנדרשים ל-55% לימודי ליבה בלבד, נמצא כי לא פחות מ-40% מהמוסדות לא עומדים אף בסף הנמוך הזה, ומרביתם לא מלמדים אנגלית בכלל. רמת הפיקוח על מוסדות הפטור היא הנמוכה ביותר גם כן. מבחני מיצ"ב מתקיימים רק בחלק קטן מבתי הספר, ובאלה שכן – הם מבוצעים במתכונת חלקית בלבד. במוסדות החינוך לבנים, מלמדים גם מי שאין להם תעודת הוראה. ישנם גם מוסדות אשר מסרבים ללמד מתוך ספרי לימוד שאושרו על ידי משרד החינוך. ישנן רשתות חינוך, שבאופן אקטיבי אינן משתפות פעולה עם משרד החינוך בעניין חומרי הלימוד הנדרשים. בחינוך העצמאי, שימו לב, שולמו מענקי פרישה שלא בהתאם לחוק ושולמו קצבאות לגמלאים שנפטרו, לאורך תקופות ממושכות. נמצאו תשלומים לעובדים שאינם גמלאים בכלל; ושולמו תשלומים לגמלאים שאינם עובדי הוראה. מדובר בבזבוז של עשרות מיליוני שקלים בכל שנה, בניגוד לחוק. היינו אולי מצפים משר החינוך, שלצערי לא נמצא כאן, להתערב ולעשות סדר, אבל שר החינוך שלנו עובד על מלא אצל המפלגות החרדיות; הורס באופן שיטתי את החינוך הממלכתי. את מה שהוא עושה מעבר לכך, ראינו אתמול היטב בתחקיר המצוין של יוסי מזרחי בערוץ 12. אז מה נדרש? אומץ, חזון, ציונות, אחריות. וחוק אחד מאוד פשוט: אין שקל מתקציב המדינה למוסד שלא מלמד לימודי ליבה: חשבון, אנגלית, מדעים, אזרחות. אני גם משוכנע שחבר הכנסת גפני מסכים איתי לחלוטין. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שרוצה לחנך אחרת, שיעשה את זה מכספו, חבר הכנסת גפני, ולא מכספי ציבור, חבר הכנסת גולדקנופ. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אין בעיה, אבל מי שמלמד ליבה - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> החינוך החרדי, חבר הכנסת בוסו, במתכונתו הנוכחית, הוא לא בעיה של החרדים בלבד, חבר הכנסת גפני, הוא הבעיה של כולנו, כי כל שקל שמושקע בבורות ובהשתמטות היום, הוא שקל שייחסר לנו בעתיד, חבר הכנסת גפני - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - במעבדה, במכון ויצמן, במפעל, בבית חולים. אני אגיד לך משהו, חבר הכנסת גפני, גם מעבר לזה, את מה שאתה יודע: הוא חסר גם היום, אם לא שמת לב – ושמת לב כי אתה יושב יחד איתי בוועדת הכספים. כבר היום הגענו למציאות שבה ישראל רושמת שלוש שנים ברציפות צמיחה שלילית לנפש וירידה ברמת החיים. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> חבר הכנסת בליאק, בוא נשמע את האמירה שלך בנוגע לשדה תימן. אמירה חשובה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברים, תודה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אי-אפשר להתווכח. זו לא רק מלחמה, זו בעיקר לא מלחמה, זה פיזור מופקר של כספים קואליציוניים, שבעיקר מדכאים את הצמיחה במשק גם לחינוך החרדי הפרטי. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן התוצאה והנזק, חבר הכנסת גפני, בהתאם. אי אפשר לברוח מהמציאות. אי אפשר לברוח מהמציאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גפני, אני יכול לתת לך עצה? גפני, לא שומעים, לא מבינים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלתך נשמעה, עכשיו לאפשר לו, תודה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חשוב לי לומר, חבר הכנסת גפני, המאבק הוא לא נגד הציבור החרדי. הוא לא נגד הציבור החרדי - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא, מה פתאום. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - המאבק הוא בעד ילדי ישראל, הוא בעד כלכלת ישראל - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברים, קריאת ביניים, כן, אבל לא נאום. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בעד עתיד של ידע, של עבודה, של טכנולוגיה ושל מדע. כל מה שהופך והפך את ישראל למדינה מתקדמת, חזקה, דמוקרטית, מעצמה אזורית. ואני אגיד לכם משהו, חבריי חברי הכנסת - - - << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> רגע, חבר הכנסת בליאק, חיילי צה"ל רוצים לשמוע את העמדה שלך, אתה פטריוט. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך, חבר הכנסת, סגן השר אלמוג כהן, שאנחנו מנסים לברר מה תחומי האחריות שלך. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> רשום באינטרנט. לא למדת ליבה? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם לא נפעל עכשיו, אם לא נשנה בשנים הקרובות את המציאות העגומה הזאת, אנחנו – בחסות הליכוד ושר החינוך הנוכחי הכושל – נרסק את עתיד ילדינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> ברור שתדפוק את חיילי צה"ל. אין פרשת שדה תימן. זה לא מעניין אותך, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אלמוג, תודה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> חיילי צה"ל בשבילו הם סוג ב'. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אין תשובת שר. אני מזמין לעמדה נוספת את חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה אדוני, דקה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין תשובת שר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין. אבל למה אתה מופתע? אתה ציינת את זה מעל הפודיום. ציינת את זה שאין שר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מופתע. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני מבקש, השרה גילה גמליאל. גילה, אני מבקש להקשיב, יש לי דקה וחצי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת ביטון, נא לפזר את ההפגנה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת נכבדים, אני מוצא חובה: אנחנו הצבענו כסיעה בעד ההצעה של אחמד טיבי. רגע, אין תגובת שר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, רגע, הייתה אי-הבנה, יש תשובת שר. טעות שלי. אנחנו קראנו לך למשהו אחר. לא ראיתי את ההערה. יש תשובת שר. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> מכיוון שעלה פה נושא: חלוקת כספי ציבור ללא בקרה, לאור חוסר יעילות הפיקוח על החינוך החרדי, שהציג חבר הכנסת ולדימיר בליאק, ומכיוון שהשר האמון על הנושא לא נמצא – הוא אומנם כתב פה דברים אבל אני לא מתכוונת להקריא אותם – אז אני מציעה שתנהלו דיון מקצועי באחת הוועדות ותלבנו את הנושא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ניסיתי אבל הוא לא הגיע, מה אני אעשה? << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> לאיזו ועדה אתם רוצים לקדם את זה, לוועדת החינוך? << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> תראה מה שעשו להם בשדה תימן, חבר הכנסת בליאק, עצוב מאוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טוב, שמענו את עמדת הממשלה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה, אדוני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - פצ"רית, לחקור את זה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, חבר הכנסת גפני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> איזה שקרים אפשר לדבר פה במליאה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אופיר, אסור שיעבור היום הזה, שמה שיוצא ממנו – בנוסף לחקיקה או לחוסר החקיקה – שעומד חבר כנסת מכנסת ישראל ומברך בהנפות ידיים על בחירתו של זוהרן ממדאני. אני רוצה שתצא הקריאה, אדוני היושב-ראש - - - << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> מאיר, מי עשה את זה? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. יודעים. אני רוצה שתבינו כולם ואני רוצה להגיד את זה לאחמד טיבי, שאם היה נבחר בחוץ לארץ יהודי שהיה גזען כנגד המוסלמים, לא הייתי מעז לעלות לכאן ולברך אותו. אני רוצה שתדעו, שזוהרן ממדאני, שנבחר, מנרמל אנטישמיות. הבוקר בניו יורק הוא בוקר שחור. אני רק רוצה להקריא לכם מעט ממה שהאיש הזה עושה: מסרב בתקיפות להכיר במדינת ישראל כמדינת היהודים; קורא להפסקת השקעות עירוניות במדינת ישראל; מטיף לנתק מוחלט ממדינת ישראל; קורא לאינתיפאדה תמידית כנגד מדינת ישראל; לא גינה פעם אחת אלימות כנגד יהודים או כנגד מדינת ישראל; הוא פוגע בביטחון ובזכויות של יהודים באשר הם – בטח בניו יורק; הוא גם מבטיח לעצור – למרות שארצות הברית לא חלק מבית המשפט בהאג, לא מכירה בו – אבל הוא יעצור שרים ואת ראש ממשלת ישראל, הוא יעצור אותם כשהם יגיעו. ההתנגדות למדינת ישראל הייתה בסיס לכל הקמפיין שלו. והאיש הזה – אגב, אני גם חושב על המטומטמים האלה שתמכו בו, כי הוא סוציאליסט גמור – כאן בכנסת ישראל, עולה חבר כנסת ומברך אותו. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> מי? מי? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כבר אמרתי מי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחמד טיבי - - - ועוד תומכי הטרור - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, לכן צריכה לצאת, אם לא קריאה – אנו תמימי דעים שהאיש הזה מלבה אנטישמיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. הדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. לכן גם השעון לא עבד כמו שצריך. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12 נגד – 20 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד – 12, 20 מתנגדים. לכן הדיון לא יהיה במליאה, אלא יעבור לוועדת החינוך. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> חינוך, כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נגד, לא, זה נגד. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש - - - מה קורה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ההצעה הוסרה. ככה זה שהולכים להיות שלוש שנים נורבגים. ההצעה הוסרה מסדר-היום. תודה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. צריך לבטל את הנורבגי, מיקי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גפני, תודה. אני אזכור לך. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - פעם הבאה - - - << קריאה >>קריאות:<< קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גפני ובליאק. חבר הכנסת גפני, תודה, תודה, תודה. חבר הכנסת בליאק, היו לך עשר דקות. מספיק. די. די. בבקשה, גברתי. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 159) (עונש מוות למחבלים) התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 160) (עונש מוות למחבלים) התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת גפני, לא שומעים את סגנית מזכיר הכנסת. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> - - וכן, הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה) התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת משה סעדה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לסגנית מזכיר הכנסת. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> רפורמה משפטית בהסכמה – ותשקוט הארץ << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. ההצעה הבאה היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: רפורמה משפטית בהסכמה – ותשקוט הארץ. את ההצעה הגיש חבר הכנסת בנימין גנץ. בבקשה, אדוני. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> חבל שלא שמענו את הקול של יש עתיד בנוגע לשדה תימן. מפלגה פטריוטית כביכול. איפה הם? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> פטריוטים עלק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש, שר המשפטים, חבריי חברי הכנסת, גם אם אני וחבריי נהיה פה לבד, נמשיך להתריע בשער שהדמוקרטיה בסכנה, שהחברה הישראלית בסכנה, שביטחון ישראל בסכנה. ישראל מתפרקת. הקיצוניות השתלטה על המציאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת גפני, זה מפריע עד לכאן. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הקיצוניות השתלטה על המציאות; אין כבר מקום לטיעונים נורמליים; כמעט שלא מתקיים שיח מכבד; פרגמטיות היא חולשה; ויתורים הם עליבות. שתלך לעזאזל המדינה, העיקר שאני צודק. שוב הפיכה משטרית שמתקדמת בשיטת הסלאמי: חוק להגבלת התקשורת; חוק לפיצול תפקיד היועמ"ש, שינוי הוועדה לבחירת שופטים. מרוב עצים לא רואים שהדמוקרטיה הישראלית נחלשת. מהצד השני, התבצרות והכרזת מלחמה על כל יוזמה. גיבוי אוטומטי לצעדים שגויים של מערכת המשפט והפרקליטות. והיום? היום הגענו למצב שחברים באופוזיציה, שמגדירים את עצמם כליברליים, מעלים הצעת חוק שמטרתה לשלול את הזכות הדמוקרטית הבסיסית ביותר: הזכות לבחור והזכות להיבחר. איבדנו את זה. אנחנו יודעים לאן זה מוביל. את 7 באוקטובר לא הביאו לנו רק מדיניות ביטחונית או מחדל מודיעיני, אלא גם התנהלות מפלגת, פנינה. שידרנו לאויב שישראל מתפרקת, שהצבא מתפרק ולא כשיר, שהחברה הישראלית חלשה. המהפכה המשפטית, עילת הסבירות כעין קונספט, הביאה עלינו את 7 באוקטובר לא פחות ממודיעין שגוי. יש אחראים - - - << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> גם הסרבנות, בני. גם הסרבנות. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה יודע שקראתי נגד סרבנות בכל פעם שמישהו התקרב לעניין הזה. חברים, יש אחראים ואשמים מודיעיניים ומבצעיים לכישלון הזה, אבל יש גם אחראים לאומיים. חברי הממשלה וחברי הקבינט הביטחוני מדיני, וראש הממשלה בראשם, נושאים באחריות עליונה, גוברת ומשמעותית למצבה של המדינה. ואתם? אתם, אנשי הממשלה וחבריי מהקואליציה, אתם ממשיכים להתעלם ממערך הייעוץ המשפטי לממשלה; אתם ממשיכים להנמיך אותם בכל מקום אפשרי. איך יש לך, שר המשפטים, ולכם בכלל, את התעוזה לעשות לנו את זה שוב? אני ראיתי מודיעין ב-7 באוקטובר, ב-8 באוקטובר, ב-9 באוקטובר. אני ראיתי שם כבר את ההתלבטויות של חמינאי ונסראללה אם להצטרף למלחמה, מתוך מטרה להשמיד את ישראל. הם התלבטו אם ישראל באמת מתפוררת, ואיך נגיב. לשם אנחנו רוצים לחזור? מה, השתגענו? ב-7 באוקטובר היו, לצערי, חברים שהעדיפו לשבת בצד ולעשות חשבונות פוליטיים, גם אם התוצאה תהיה מלחמה רב-זירתית שתסכן את קיומה של מדינת ישראל. אני נהגתי אחרת. אני אומר לכם שאין לנו את הפריבילגיה לחזור לסטטוס הזה. חבריי לאופוזיציה, מי מכם ששומע: אל תטעו, יש המון מה לשפר במערכת המשפט. אסור שביקורת שיפוטית תיעשה על בסיס שלושה שופטים בלבד – בטח לא בנושאים מהותיים. צריך לתת לשרים יותר כלים לעבוד ביחד עם הייעוץ המשפטי, וחס וחלילה לא לבטל אותו. אבל בין זה לבין מה שקורה היום אבד הקשר. בן-גוריון פחד להביא חוקה בשנותיה הראשונות של המדינה, כי הוא חשש שזה יקרע את העם. היום חייבים להביא רפורמה משפטית בהסכמה רחבה בעם – אחרת ניקרע. לא רק סכנה ביטחונית מרחפת מעלינו, אלא גם סכנה פנימית. יש אווירה – טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, בני. סליחה, חבר הכנסת גנץ. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש אווירה – זו שורה חשובה – יש אווירה. אחר כך את יכולה להמשיך, אבל השורה הזו חשובה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק, סליחה. דיברנו עליך עכשיו, שאתה מוליך מרד ממלכתי. זה הכול. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> דיברנו עליך דברים טובים. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מבקש לתת לי את 20 השניות. תראו, זה שאתם מדברים עליי דברים טובים, זה ממש מחייב אותי להפריע לכם להמשיך ככה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אוקיי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, זה טוב להם לפריימריז. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לחזור וברצינות. אני רוצה לחזור, אבל ברצינות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? למה? אני אומרת שלא תמיד צריך להגיב. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברים, יש אווירה שעלולה להוביל לרצח פוליטי נוסף במדינה. ואם נראה לנו שזה לא ישפיע על הכלכלה, על המוטיבציה להתגייס לקרבי, על מעמדנו בעולם, אנחנו חיים באימ-אימא של הסרט. אני לא יודע מאיפה יבוא האסון; אני גם לא סגור על איך הוא הולך להיראות. אני רק יודע שהוא מתקרב אלינו בצעדי ענק. ואנחנו מתנהגים כהנהגה שאדישה לעתיד המדינה וממוקדת בעתידה שלה. אלי ויזל, ז"ל, דיבר על האדישות כסכנה הגדולה ביותר לאנושות. אסור לנו להיות אדישים לכאבי העם שלנו; אסור לנו להיות אדישים למצב שאליו אנחנו מכניסים את מדינת ישראל במו ידינו. לכן אני קורא לך, השר לוין, ולכל הממשלה הזו, לעצור את כל המהלכים המשפטיים – הישירים או העקיפים. אחרי הבחירות הבאות, שיתקיימו לכל המאוחר בשנה הקרובה – ושצריך לפעול ולוודא שהן נעשות חופשיות וכולם יכולים להצביע – אחרי שאלו יתקיימו, לשבת סביב השולחן ולהביא בהסכמה רחבה רפורמה מאוזנת, שתכלול את שלוש הרשויות, בהסכמה רחבה, עם 75 חברי כנסת ציוניים שצריכים לעצור את הכאוס. לא משנה מה יהיו תוצאות הבחירות, אסור להיות זחוחים ואסור לגלות אדישות לנושא הזה. צריך לעצור לפני שיהיה מאוחר מדי. האתגרים מחוץ ממשיכים להיות מסוכנים. אף אחד לא יכול להבטיח שגם בסיבוב הבא ידינו תהיה על העליונה. הדרך היחידה להבטיח את העמידה מול האתגרים האלו, היא באחדות אמיתית, מהותית ועמוקה, שמצריכה ריסון פוליטי ולא שימוש בכוחנות פוליטית. אדוני שר המשפטים, אני קורא לך, אני קורא לממשלה, לא לקרוע שוב את מדינת ישראל. אני קורא לראש הממשלה – שממשיך להיעדר מכל הדיונים החשובים, לעצור את הטירוף – תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טלי, את יכולה להמשיך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא, היא לא יכולה. תודה רבה לחבר הכנסת בנימין גנץ. ישיב בשם הממשלה, שר המשפטים, השר לוין. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת. אני מבקש להודות לחבר הכנסת בני גנץ על העלאת הנושא החשוב הזה, שכותרתו הייתה מבטיחה ותוכנו – כפי ששמעתי בנאום – היה, לצערי, פחות שם. אבל אני כן רוצה לקחת דבר אחד מתוך מה שאתה אומר, מתוך מה שאמרת כאן, חבר הכנסת גנץ. כן, בהחלט צריך להגיע לרפורמה משפטית בהסכמה, וטוב שזאת המסקנה שאתה הגעת אליה, כי למען האמת, בדברים שאני הכנתי כאן והיה לי חשוב לקרוא אותם מהכתב, שלא כמנהגי בדרך כלל, יש לי בהחלט מסר דומה. אני רוצה לומר את הדברים הבאים: אני פונה מכאן לחברות וחברי האופוזיציה, אני פונה לראש האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, אני פונה ליו"ר המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ, אני פונה, באופן אישי, לכל אחד מחברי הכנסת של האופוזיציה: אנחנו לא אויבים, בואו נשב לדבר. אני מאמין שאפשר להגיע להבנות. אני חושב שזו חובתנו לדבר, אני חושב שזו חובתנו לנסות, אני חושב שלא משיגים שום דבר באלימות ובהצבת תנאים. אני רוצה לומר לכם, אדוני ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה, יאיר לפיד, ויו"ר המחנה הממלכתי ושר הביטחון לשעבר, בני גנץ, אתם צריכים להוביל. אי-אפשר להשאיר את ההובלה לרחוב, לאנשים קיצוניים וחסרי אחריות. מכובדיי חברי הכנסת, את הדברים האלה שהקראתי כאן עכשיו, אמרתי ב-21 בפברואר 2023 מעל הדוכן הזה. איפה הייתם? מה הייתה ההיענות לקריאה הזאת? כלום ושום דבר. חוסר מנהיגות; חוסר נכונות להגיע לפשרה; חוסר הסכמה לכלום. אחרי שעברה, בסמוך לכך, אחת מהצעות החוק באחת הקריאות, אמרתי כאן: עשינו היום צעד חשוב מאוד בתהליך תיקון מערכת המשפט. לא עוד מערכת משפט ששייכת לאליטות, לא עוד אצולה. מעתה בית המשפט יהיה של כולם. ואמרתי: אני שב וקורא לראשי האופוזיציה ולחבריה, גלו אחריות, שבו לדבר. אפשר להגיע להבנות, אבל לא ניתן למסמס את החקיקה. ב-1 במרץ 2023, עשרה ימים, בערך, אחרי הדברים שהקראתי קודם, פניתי אליך ישירות, חבר הכנסת בני גנץ, ביחד עם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת שמחה רוטמן. אמרנו לך: בוא נקבע מקום ושעה ונשב לדבר, בלי תנאים מוקדמים. ב-24 ביולי 2023 אמרתי כאן: אני יודע שרוב מוחלט של הציבור רוצה בתיקונים במערכת המשפט – אתה חזרת על הדברים האלה עכשיו – לכן אפשר לגבש הסכמה רחבה. אני מקווה שנדע לנצל את חודשי פגרת הכנסת – כן, אותם חודשים שהיו לפני 7 באוקטובר – כדי לשבת לשיחות רציניות, באופן ישיר, ללא צורך במתווכים, כדי להשיג הסכמה באשר למכלול מרכיבי הרפורמה. דלתי הייתה ונשארה פתוחה לרווחה. אמרתי אז, ב-24 ביולי 2023: אני שב וקורא לך, יושב-ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, ולך, חבר הכנסת בני גנץ, ולכל אחת ואחד מראשי סיעות האופוזיציה – כולם, בלי יוצא מן הכלל – יש בפנינו פגרה ארוכה, בואו ננצל אותה. מישהו מכם נענה לקריאה הזו? מאיפה בכלל היכולת לעשות השוואה בין ממשלה נבחרת שמקדמת חקיקה שבשמה היא נבחרה, לבין אנרכיה ברחובות, בחסות אכיפה בררנית ופושעת, שהנהיגה כאן אז היועצת המשפטית לממשלה, המודחת. שני הדברים האלה לא דומים. אל תנסה להטיל אחריות במקום שהיא איננה, ואל תנסה לטשטש את האחריות של מי שהיו אחראים להתנהגות הפושעת הזאת, שהציגה את ישראל כפי שהציגה. מי שרצו בכל העולם ואמרו: תיקחו השקעות מישראל – ואני לא אחזור על כל מה שהיה כאן. ואתם לא ידעתם להתייצב מולם. להפך, אתם התייצבתם איתם, הלכתם להפגנות האלה, נשאתם שם נאומים. אי-אפשר לבוא היום, בדיעבד, ולהגיד: כן, אנחנו רוצים רפורמה משפטית ותשקוט הארץ. היא הייתה צריכה לשקוט כבר אז. ביום 13 באוגוסט 2023, פחות מחודשיים לפני 7 באוקטובר, אמרתי לך, חבר הכנסת גנץ: בוא ניפגש. אתה מוזמן למשרדים, צריך – אבוא לאן שתרצה, אין לי משחקי כבוד, גם לראש העין. העיקר שסוף-סוף נדבר. לא עזר שום דבר. ב-15 באוגוסט, כעבור יומיים, אמרתי: חבר הכנסת בני גנץ, מכובדי, אין יותר תירוצים ואין יותר מקום לתנאים. אם אתה באמת רוצה להגיע להבנות, תענה לקריאתי ובוא נדבר, אחד על אחד, באופן ישיר ובלי מתווכים, עד שנגיע להסכם. באת? נענית? מה פתאום. שום דבר. חברות וחברי הכנסת, לפחות 37 פעמים מאז נאומי ב-4 בינואר 2023, ועד לפני 7 באוקטובר 2023, קראתי מעל הבמה הזו, בראיונות, במכתבים, לחברות וחברי האופוזיציה – כולם, עד אחרון חברי הכנסת – בואו לדבר, אני מוכן לבוא אליכם. בואו נשב באופן ישיר. אבל אתם פחדתם מההמון המוסת, ולא היה לכם אומץ לשבת איתי. לא היה לכם אומץ – זאת האמת הפשוטה. וגם היום אין לכם אומץ, כי גם היום אני אומר לכם את אותו הדבר. יש בפנינו מושב שיכול להיות מושב היסטורי. אני מוכן לדבר על הכול, אבל בואו נדבר. אל תגידו לי: בוא נדחה לקדנציה הבאה. אגב, צריך להגיד, זה בדמיון מדהים לדברים שאמרתם אז, ואני אזכיר כאן. אמרתם: תעצור את החקיקה ונדבר. החקיקה נעצרה במרץ 2023 – לדבר לא באתם אף פעם. חשבתם שזהו, ניצחתם –באלימות הזאת, בפרעות האלה, בחסימת כבישים, ואמרתי שוב – בחסות מערכת המשפט שכשלה כישלון נורא גם בעניין הזה, כי הכול מותר לה, העיקר להגן על היכולת שלה להמשיך לשלוט בחיינו באופן אנטי דמוקרטי. אבל מסתבר – ואת זה אני אומר לך, חבר הכנסת בני גנץ – האמן לי, העניין הזה הוא כבר יותר גדול גם ממך וגם ממני. אל תחיו באשליות. אחרי שהאמת הולכת ונחשפת, אף אחד לא יסכים להמשיך להשלים עם המצב הקיים שהיה פה שנים ארוכות, אחרי שאני התייצבתי וחשפתי את האמת הזאת בעוצמה גדולה, בנחישות גדולה, ואמרתי, אני לא אעשה מה שקרה כאן קודם, אגיד שהכול בסדר, אעלים את הדברים, אספר שמינינו שמרנים לציבור שלם שזכויותיו נרמסות, וייצוג אין לו. אבל היום אנשים רואים את זה, ואי-אפשר היום להחזיר את הדבר הזה אחורה. אין פה שאלה, לא של איזו ממשלה תקום, ולא מי יהיה שר המשפטים. השינוי העצום הזה יקרה, כי הציבור דורש אותו ולא יוותר עליו. אני חושב שאפשר לעשות אותו בהסכמה. אני חושב שחייבים לעשות אותו עכשיו, אין שום סיבה לחכות. למה? שנמשיך לראות עוול? שנמשיך לראות רמיסת זכויות? אני אגיד עוד דבר, שגם הוא – נכזבה ציפייתי, לצערי, בנאום שלך, חבר הכנסת גנץ, אתם יודעים, אני הצגתי רפורמה משפטית. יש כאלה שאמרו לי, למה באת ב-4 בינואר 2023 ושמת את הדברים על השולחן בצורה הזאת? אני עונה להם שתי תשובות: האחת – משום שבלי לשים את הדברים בעוצמה פעם אחת, כל מה שנחשף עכשיו לא היה קורה. כי היה צריך להראות ולשים את האמת הלא-נעימה והקשה. אבל יש לזה תשובה שנייה, שהיא לא פחות חשובה: אני שמתי הצעות שאני מאמין שהן טובות ונכונות, ועשיתי כך גם לאורך הקדנציה הזאת בחקיקה נוספת, שורה ארוכה מאוד של הצעות חוק, חלקן כאלה שגם הנחתי לפני שנים ארוכות, כשישבתי כאן כחבר הכנסת – לאורך כל הדרך. אמרתי: אלה הצעותיי, בואו נדבר. עד היום, חבר הכנסת גנץ, למעט חבר הכנסת לשעבר מתן כהנא, שכבר לא נמצא היום בכנסת, לא שמעתי מאף אחד, מכל חברי הכנסת של האופוזיציה, הסכמה למשהו אחד, כלשהו, מכל החבילה הזאת – לסעיף אחד, לשורה אחת, למרכיב קטנצ'יק באחת מהצעות החוק. כל מה שהצעתי – לא; כל פשרה שהלכתי אליה – לא. אתם יושבים פה בכנסת, כל חברי הכנסת של האופוזיציה – כל הקדנציה הזאת אחד לא הגיש הצעת חוק אחת לרפורמה הכי קטנה במערכת המשפט. חוק אחד לא הגשתם כולכם. אז על מה אתם מדברים? רפורמה בהסכמה? תביאו הצעה, תגידו למה אתם מסכימים. תגידו מה מבחינתכם עקרוני וחשוב שאתם רוצים שנוותר לכם. תגישו איזו הצעת חוק לנסות לקדם משהו בכיוון שינוי, לא רק להגיד: "כולם מסכימים שצריך שינוי". מה זה "כולם מסכימים"? למה אתם לא עושים כלום? רק דבר אחד עשיתם בצורה עקבית, כל הזמן – הצבעתם נגד הכול ודחיתם כל הצעת פשרה. ואני אגיד לכם יותר מזה. צריך אומץ ללכת לפשרות בכלל ובטח בעניין הזה, להגיע להסכמים. גם לי היה הרבה יותר קל להתבצר בעמדה, האמינו לי. מבחינת פופולריות זה כנראה היה משרת. לא הייתי מפסיד מזה, אם נאמר כך. אבל אני הוכחתי – שכשגדעון סער הצטרף לממשלה והיה מוכן ללכת להסדר שבעיניי הוא רחוק מהאופטימלי, הוא לא מה שהצעתי מההתחלה, אבל הוא שיפור גדול של המצב הקיים – להסדר שבא לענות בדיוק על הטענות שלכם שהיו על השתלטות של הממשלה וכל מיני דברים שלא היו ולא נבראו לשיטתי, אבל היה יכול להרגיע את החששות האלה – וכשהוא הלך באומץ להסדר הזה והסכים, ואנחנו הבאנו את זה לכאן ושילמנו מחירים לא פשוטים, אתם יודעים מה קרה אצלכם, בני גנץ, בסיעה שלך? היה חבר כנסת אחד, חבר הכנסת מתן כהנא, הוא רצה להצביע בעד – ואתם הטלתם עליו משמעת סיעתית להצביע נגד. אז אני מבקש, חבר הכנסת בני גנץ, בוא לא נברח. אני נענה לקריאה שלך, בוא נשב ונדבר, בוא נתקדם. תביא הצעה, תגידו למה אתם מסכימים. תגידו במה אתם תומכים. תציעו רפורמות חשובות. אני מוכן. אבל יש דבר אחד שאני לא מוכן לקבל – להגיד לנו: אתם תחכו, תשלימו עם המצב הקיים. בינתיים בית המשפט לא רק שמשאיר את המצב הנורא הקיים, אלא אני אזכיר לכם – בשיאה של המלחמה, כשאתה עשית מעשה אמיץ, וזה עומד לזכותך ויעמוד לזכותך תמיד, ונכנסת אז לממשלה – בבג"ץ היו עסוקים מהר מהר בלנצל את המלחמה כדי לבטל חוק-יסוד ולערער את כל יסודות המשטר כאן עד הסוף. זאת האמת העובדתית. אני – לא עלה בדעתי לקדם חקיקה בנושאים המשפטיים, לא ב-8 באוקטובר וגם לא בדצמבר 2023 וגם לא בינואר 2023 וגם לא אחר כך, בתקופה לא מבוטלת. אבל בג"ץ לא השאיר לנו ברירה – כי הוא ניצל את המלחמה, ניצל את מה שקרה כאן כדי לקחת מהכנסת את ריבונותה באופן מוחלט. אז אני אומר, חבר הכנסת בני גנץ, בוא נהיה כנים ואמיתיים. אם באמת באמת רוצים לדבר ובאמת רוצים לקדם דברים באופן אמיתי ולעשות שינויים, אני בעד. אני חושב שאפשר לעשות את זה – ומהר מאוד. אם רוצים למסמס ולמשוך את הזמן ולדבר על הסכמות, אבל לא להסכים לכלום ולהצביע נגד כל דבר, ולהעלים עין מכך שבית המשפט בינתיים מנצל את זה כדי לדרוס את הכנסת יותר ויותר – הינה, אני אומר לך, אני לא שם מסיבה מאוד פשוטה – כי הציבור לא מוכן לקבל את זה יותר. אני אמשיך להיאבק כאן כדי לעשות כאן צדק, כדי שתהיה כאן דמוקרטיה, על מעמד הכנסת, על מעמד הממשלה, על מעמד העם, על שוויון בין כלל הרשויות, ואני עושה את זה מתוך אחריות גדולה למדינת ישראל, כי מה לעשות, הרבה ממה שקרה לנו נובע מזה שהריקבון הזה של קבוצה שחשבה שהכול מותר לה, ותמיד רק האנשים שלה מתמנים אם הם מתאימים או לא מתאימים, ואפשר לעקם כל כלל כדי לשים אותם שם – גם לדבר הזה, חברת הכנסת בני גנץ, הייתה לצערי תרומה גדולה מאוד למציאות הביטחונית שנקלענו אליה ב-7 באוקטובר. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בנימה אישית אני רוצה לומר ככה: אני חושב שמשני הצדדים הדיון נוקב, ענייני, גם עמדת המציע. ככה הבית הזה צריך לנהוג, גם בצורה מכובדת. שמענו דברים נוקבים בצורה מכבדת ומכובדת, וזו הוכחה לאלה שמתעקשים לעשות זאת בצורה אחרת. יש רגעים שאפשר להשיג פה הנאה צרופה בבניין הזה. אני נענה לבקשת חבר הכנסת בנימין גנץ לפי סעיף - - - << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא, עדיף אחרי. הוא רוצה הבהרה, לא? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> - - - הודעה אישית אחרי הצבעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זו לא הודעה אישית. הודעה אישית? אז ניתן אחרי, בסדר. מיכאל ביטון, אתה רוצה עמדה נוספת? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. אתה רוצה עמדה נוספת? עכשיו. עמדה נוספת. לאחר מכן – הודעה אישית לחבר הכנסת. מהמיקרופון, ויש לך עד דקה, חבר הכנסת מיכאל ביטון. אל תנצל את ההערכה ההדדית והידידות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שר המשפטים, אתה יודע שהדיאלוג בינינו הרבה שנים ענייני. שלוש שנים עברו מיום שהשקת את הרפורמה המשפטית. הדבר הזה המיט אסון על החברה הישראלית, פירק אותה. החברה הישראלית הגיעה למלחמה, לאסון ביטחוני, מפורקת. אנחנו עוד אוספים את - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המיקרופון עובד, מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו הוא עובד. תודה לך. הרפורמה המשפטית פירקה את החברה הישראלית והביאה אותנו חלשים ביותר לאסון ביטחוני. עברו שלוש שנים, נשארה אולי שנה לממשלה, אולי פחות. זה אומר שבעוד שמונה חודשים הכנסת כבר לא תוכל לעבוד ולא תוכל לחוקק. לאן אתה רוצה לדהור בשמונה החודשים האלה? אתה רוצה לעצב את פני החברה הישראלית ברפורמה משפטית שלא מוסכמת? אתה רוצה להוסיף את זה לכל התבערה שתיגרם פה בבחירות, שהן גם ככה בסיס איום להתלהמות אין-סופית? חלק מהתבונה המנהיגותית זה להגיד: מה שעשינו – עשינו, ומה שלא עשינו – לא נעשה. והרוח של בני גנץ – אתה אומר דברים, עם חלקם אני מסכים ועם חלקם לא, אבל אתה תוקף אותו כשהוא בא ממקום של רוח פייסנית להסכמות. אבל בוא תשאל את השאלה: מי מכם עשה מעשה של אחדות במשך שלוש שנים? מי עשה בחמש שנים מעשה של אחדות? מישהו מהגוש של "רק ביבי" הגיע לאחדות, זז מהקואליציה שלו, זז מהבלוק החוסם? מישהו מהגוש של "רק לא ביבי" זז אליכם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. ידידי, עמדה נוספת. תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רק משפט אחרון: היחיד שזז שלוש פעמים למען אחדות, למען המדינה בקורונה, ברפורמה המשפטית בהסכמות ובמלחמה, זה בני גנץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. עכשיו לפי סעיף 34(א) אני נענה ונותן – אחרי ההצבעה? הוא רוצה הבהרה, לא? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אנחנו עוברים להצבעה. לאחר ההצבעה ניתן הודעה אישית לפי סעיף 34(א). בבקשה, הצבעה. אם מסירים את זה מסדר-היום - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מליאה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה מליאה? אם מסירים את זה מסדר-היום או דיון במליאה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד – 12 חברי כנסת, שני נוכחים. הנושא יועבר להמשך דיון במליאה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת בני גנץ << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת בני גנץ, הודעה אישית. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה לך. אני מאוד מעריך את זה, תודה רבה, גם את הדברים שאמרת לשר לוין ואליי. השר לוין, בוא נתחיל מההסכמות: אנחנו לא אויבים. כל האויבים שלנו הם מעבר לקווי הגבול ואנחנו לא אויבים. אנחנו לא נלחמים אחד בשני, אנחנו נאבקים על הדעות שלנו ואלה דברים שהם בעיניי דברים לגיטימיים בדמוקרטיה, וראוי שכך נמשיך. אני מבקש לתקן גם אותך בשני דברים שצריך היה להגיד אותם: יום למוחרת הנאום שנשאת פה, אני נתתי נאום ברייכמן, ובאותו היום קראתי לעצור את התהליך, לשבת במשך חצי שנה רצופה, להגיע להסכמות ואז לחזור ולהחליט מהי המסגרת שאנחנו רוצים להציע כמסגרת מוסכמת להסכמות, מהצד של הקואליציה בוודאי. אני הותקפתי, הותקפתי גם מהצד של האופוזיציה, ובכל זאת יצאנו למתווה הנשיא, דיונים ארוכים שנמשכו ונמשכו ונמשכו, ולא הגענו בסוף להסכמות, והחיים התקדמו קדימה. שתיים, מעולם לא שמעת אותי או מי מסיעתי תוקף את מדינת ישראל, בטח לא בחוץ. מעולם לא שמעת אותי או מי מסיעתי תומך באיזושהי צורה בסרבנות, ולא נתנו לזה שום מקום אף פעם. באותה מידה תמכנו בזכות המחאה של מדינת ישראל. חבר הכנסת חילי טרופר ואני הלכנו בגשם הראשון של ההפגנה הראשונה בתל אביב, תוך שאנחנו מדברים על זה שלא צריכות להיות הפגנות אלימות או לא חוקיות או דברים מהסוג הזה. ואני חושב שזו זכותו של הציבור להשמיע את דעתו וזכותנו לתת לציבור להשמיע את דעתו כל עוד זה נעשה במסגרת החוק, וטוב שכך, כי זה חלק מהעניין. פה אני מבקש להוסיף לך עוד דבר – ומה לעשות? החיים זה סרט וידיאו. יש מושג שלימד אותי חבר הכנסת לשעבר, מפקדי הרמטכ"ל הקודם הקודם הקודם גבי אשכנזי, מושג שהוא קרא לו "רודנותן של הנסיבות". מה, לא קרה פה 7 באוקטובר? לא קרה פה האסון הגדול ביותר מאז שהוקמה מדינת ישראל? מה אמרתי בהצהרת התקשורת הראשונה כשנכנסתי לממשלת החירום? מה אמרתי לכם כשהייתי בממשלת החירום? לא שותפות פוליטית אני מציע, אלא שותפות גורל. זה מה שמביא אותי לכאן, זה מה שהביא אותי לממשלת החירום. ואכן בשביל זה נכנסתי, ושם היינו. אבל אני לא יכול להתעלם מהעובדה ש-7 באוקטובר קרה, הדברים אכן התרחשו. ואני אומר לך: מה, לא נכון לחדש את האמון בין העם לבין נבחריו? הרי אנחנו מכירים את המציאות. המציאות שאתם נמצאים בתוכה היום היא איננה המציאות שנמצאת ברחוב, כולנו יודעים, כי קרה פה אסון גדול. אנחנו עם קרוב ל-2,000 איש פחות, במובן הטרגי של המילה. ואני לא מגן פה על בג"ץ ואני לא מגן על הקואליציה ואני גם לא מאשים את בג"ץ. מהניסיון האישי שלי כמפקד וכשר ביטחון לאורך השנים, מעולם לא הפריעו לי לממש את תפקידי, בשום מקום שבו הייתי. המערכת המשפטית אף פעם לא הפריעה לי לממש את התפקיד שלי. אבל אני לא מגן על בג"ץ וברשותך, אני גם לא מגן על האופוזיציה ועל ההחלטות שלהם. וברשותך, אני לא מגן על הקואליציה וההחלטות שלהם. אני מגן רק על דבר אחד – מבחינתי, מדינת ישראל היא באמת לפני הכול. זה לא סתם סיסמה, זה דרך חיים, זה דת ובזה אני מאמין. הממלכתיות זו הדרך שלי, זו הדת שלי. מדינת ישראל וארץ ישראל הן הדבר שאליו אני חותר. אבל זה לא שאין לי דעות. אז מה אני מציע? אני מציע שהציבור יחליט. אבל כשאני אומר "הציבור יחליט", זה לא הציבור שלך או הציבור שלי. אחרי האסון שקרה פה, היה מזמן מתבקש שהמנדט יוחזר לציבור, שיבחר מחדש את נבחריו, שיחדש את האמון שלו. או-אז, אנחנו נעשה רפורמה מוסכמת וגיוס ושירות לכול וממשלה בגודל הנכון ושירות ציבורי ראוי ומדיניות ביטחונית נכונה והשקעות לאומיות יותר מאשר השקעות סקטוריאליות. את כל זה עושים בממשלה שבה מתחדש האמון. אי-אפשר להגיד שלא קרה פה דבר – קרה פה דבר ענק ב-7 באוקטובר. ולכן יש פה מושג של רודנותן של הנסיבות, ולכן צריכים לדון בזה מחדש. הכנסת, תפקידה לעשות שלושה דברים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - ואני עושה פה אחד משלושת הדברים. היא צריכה לחוקק, והיא מחוקקת; היא צריכה לפקח – היא פחות מפקחת; היא צריכה להעלות נושאים לדיון, וזה מה שאני עושה פה עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בני בנימין גנץ. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> התפרצות מחלות קטלניות בישראל והירידה בשיעורי ההתחסנות << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעבור להצעה הבאה, הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: התפרצות מחלות קטלניות בישראל והירידה בשיעורי ההתחסנות. את ההצעה הגישו חברי הכנסת רון כץ, יצחק קרויזר וואליד אלהאושלה. ראשון המנמקים, חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה שלוש? רק שלוש אתה נותן לי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמה אתה רוצה? הינה, אני מאפס לך. שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, בימים האחרונים אנחנו רואים עלייה מדאיגה בהתפרצות מחלות קשות. רק לאחרונה ראינו דיווח של משרד הבריאות על חולי חצבת שנעו בתחבורה ציבורית, וחזרנו עוד פעם לימים שמאתרים מאיפה הם עברו ולאן. קצת חבל לי שאני מעלה את הנושא כשלמשרד החשוב הזה אין שר בריאות ולא יושב-ראש ועדת בריאות. אז בעצם מההצעה הזאת, הדברים שאני אומר עכשיו כנראה ילכו לחלל הגדול והפתוח ולא יעשו איתם כלום. כי אם הייתה ועדת בריאות – ויושב מולי יו"ר הוועדה לשעבר יוני מישרקי – כנראה שכבר היה דיון דחוף והיה מגיע מנכ"ל משרד הבריאות עם הצוות הרלוונטי והיינו פותרים את הבעיה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך תפתור את הבעיה, תכפה חיסונים? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בדיוק הנושא הבא שאני אדבר עליו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זהו, שממש לא. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הנושא הבא שאני רוצה לדבר עליו הוא בדיוק הירידה הדרסטית בחיסונים. אין מספיק מודעות לצורך הדחוף בחיסונים. טלי, לא ידעתי שאת מתנגדת לחיסונים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בין כל הדברים שלא ידעתי עלייך, לא ידעתי שאת מתנגדת לחיסונים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא לכל החיסונים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לך, טלי, חיסונים זה דבר קריטי, זה דבר חשוב, זה הדבר היחיד שממגר מחלות. אין משהו אחר שממגר מחלות. אין משהו אחר שממגר מחלות, כולל חיסוני הקורונה. טלי, גם חיסוני קורונה לא עשית? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור שלא. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> והסתובבת איתנו ככה במליאה? לא סיפרת לנו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור שלא עשיתי חיסון קורונה, והייתי חולת קורונה ועשיתי בדיקות סרולוגיות, כי המציאו לי שאני צריכה לעבור - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה עוצר לי את הזמן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברגע שאתה פונה אליה. ברגע שאתה פונה אליה - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אני לא פונה. אני חוזר לדברים. אני רוצה להגיד משהו, כיום יש במדינת ישראל שישה משרדים ללא שר וללא יו"ר ועדה. יוני, אל תהיה מזועזע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עכשיו התחלת לדבר לעניין. נו, תמשיך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק, ללא שר וללא יו"ר ועדה. אחד מהם ממלא תפקיד של סגן יושב-ראש הכנסת, משרד הרווחה, משרד הבריאות, שר במשרד – מלא משרדים שלא יכולים לתפקד. אנחנו רואים פה פניות על בסיס יומי, שאנחנו לא מצליחים להזיז, כי ועדות לא יכולות להתכנס; כי תקנות לא יכולות להיחתם; כי דברים לא יכולים לזוז; כי מדינת ישראל תקועה. כהחלטה, מאידיאולוגיה. אתם מחליטים לשתק את המדינה מצורך פוליטי אחד, והצורך הזה הוא אם לפטור חבורה של צעירים מלהתגייס או לא לפטור אותם מלהתגייס. מדינה שלמה משותקת רק על הדבר הזה. אני אנצל את 20 השניות שנשארו לי לחזק את חברי חבר הכנסת מאיר כהן שעלה לפה ואמר: לא יכול להיות שיהיה חבר כנסת במדינת ישראל שתומך במועמד שהצהיר שהוא אנטישמי כלפי יהודים בעיר ניו יורק. אני רוצה לחזק אותו ולומר: לא יכול להיות שחבר כנסת שעומד מאחוריו הדגל הזה, שמקבל שכר מאזרחי מדינת ישראל, יחזק מועמד כלשהו שפועל נגד יהודים בכל מקום בעולם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תרשה לי להצטרף גם אני לגינוי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני, ותודה על הסבלנות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. הדובר הבא, חבר הכנסת יצחק קרויזר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תתחייב, מיקי, זה לא תלוי בך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תלוי, אני כבר לא אהיה. אם הייתי יכול לשכפל את מנסור בעוד 50 - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> בקושי מתמודדים עם אחד, אתה רוצה לשכפל אותו? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה שנשים על המאזניים אחד מול אחד? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני רואה שבסיעה שלכם נורא אוהבים היום את תומכי החמאס והופכים אותם לציונים. זה לא יעבור, מלאכת ההכשרה הזאת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי עשה? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מירב כהן, קינלי. אנשים טובים ויקרים. מבולבלים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה הם אמרו? מי עשה את זה? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מנסים להכשיר את מנסור עבאס, פעיל האחים המוסלמים בכנסת ישראל, ולהפוך אותו לאיזה ציוני גדול. אתם מבולבלים לגמרי. נראה לי שהסיעה שלכם צריכה לחשב מסלול מחדש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> קרויזר, אני חייב להגיד לך משהו - - - << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני אשמח, אבל תן לי רגע. עמדת פה עכשיו והבעת מחאה על מדינה אחרת שבחרה באופן דמוקרטי ראש רשות. אני איתך, מסכים עם כל מילה שאמרת, אבל יושב לידך תומך טרור, איש האחים המוסלמים, ואנשים בסיעה שלך מנסים להכשיר אותו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסוף לא יהיה לך זמן לדבר לעניין, כי דקה כבר עברה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מדברים על מחלות, אז מחלות זה קצת מבאס. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתם בחרתם להפיל את ממשלת השינוי רק כי עשיתם דיל - - - << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני לא הייתי פה, ואם היה דיל עם תומך טרור אחר שיושב פה, זה לא אני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - המפלגה שלך. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> המפלגה שלי? המפלגה שלי עשתה דילים עם חברי כנסת ערבים? איזה דילים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה חושב שממשלת השינוי נפלה? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שאל. יש פה אנשים שהיו בכנסת הקודמת, שאל אותם. אני אשמח שתסביר לי. תעלה לפה אחר כך, תסביר. בשמחה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בוא אני אסביר לך, אותם אנשים שאתם מתלוננים נגדם - - - << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חברים, אתם יכולים להגיד שאתם מתנערים מאמירות הזויות של חברים במפלגה שלכם. זה בסדר. זה לא כזה נורא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת הזה עמד מול מצלמה ואמר: זו מדינת היהודים, אני רק רוצה שוויון זכויות. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אה, באמת? ואללה. אנחנו כבר שולחים תעודת הוקרה. בסדר גמור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, המפלגה הקיצונית שלך, המשיחית - - - << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> במפלגה שלי משרתים בצבא, נאמנים למדינה, משרתים אותה, דואגים לאזרחיה, לא כמו תומך הטרור הזה שאתם נותנים לו גיבוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קרויזר, תתנחם בזה שאתה לא נשפט בזכותו. תתנחם בזה שאתה לא מתאים למפלגה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דקה לנושא תנו לו. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מתאים, מתאים ועוד איך. תודה רבה על המחמאות. אדוני היושב-ראש, איפה השר היקר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השרה גילה גמליאל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תזכיר לי איפה איתמר בן גביר היה בצבא? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, בימים אלה מתפרסמים - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - גולדקנופ - - - << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - נתונים קשים ומדאיגים על התפרצות מחלות קשות ומדבקות בישראל, בראשן מחלת החצבת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מחלת השכחה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מאז תחילת השנה נדבקו יותר מ-1,500 בני אדם, ומהם, אדוני היושב-ראש, שמונה פעוטות, כולם מתחת לגיל 3 והם נפטרו. עכשיו אנחנו מדברים על מספרים. לפני עשור שיעור ההתחסנות בישראל עמד על קצת יותר מ-97%, היום כבר ירדנו ל-92%. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> התרעתי בפניך שהזמן יעבור. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני אנסה לדבר מהר. אולי זה נראה לנו הבדל קטן מאוד, אדוני היושב-ראש, אבל הפער הזה של האחוזים הבודדים האלה, זה הפער בין חיסון עדר, מה שנקרא, לבין זה שהמחלה הזאת מתפשטת כאש בשדה קוצים. לצערנו הרב היא מתפשטת באוכלוסיות חלשות, אוכלוסיות שניזונות מטעויות וממידע שרץ אצלם בקהילות, ומחוסר הנגשה של מידע של מערכת הבריאות לאותן קהילות. הדבר הזה הוא אסון שפושה בבתי החולים. אני מאוד מקווה שחבר הכנסת מישרקי, שהיה יושב-ראש ועדת בריאות מצוין, יחזור להיות יושב-ראש ועדת בריאות. אני יודע שאם היית היום יושב על הכיסא של יושב-ראש ועדת הבריאות, היית מטפל בנושא הזה. טיפלת בנושא הזה גם לפני שהוא עלה כאן לסדר-היום בזכות המציעים היקרים. אני קורא כאן, מעל בימת הכנסת, אדוני היושב-ראש, שגם אם כרגע אנחנו במשבר של אין שר ושל אין יושב-ראש ועדה, שימונה איזה פרויקטור במשרד ראש הממשלה ויבדוק את ההתנהלות הבריאותית של הקהילות האלה שהולכות ומסכנות את אזרחי מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. לכן נעבור לעמדה נוספת, חבר הכנסת יוני מישרקי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יוני אחריה? יוני, סליחה. לאט-לאט התאקלמות מהנורבגי - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - תהליכי אקלום לתהליכי המדבור - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני עושה עכשיו השלמת חוסרים של שלוש שנים. הייתה לי התנתקות מוחלטת מהכנסת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הרגשנו את זה. היה חסר פה - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אף פעם זה לא טוב להתנתק - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. השרה גילה גמליאל, בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> אני מסכימה עם כל מילה של חבר הכנסת רון כץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם לך התודה. << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> קודם כול, אני רוצה לברך את חברי הכנסת – את רון ואת קרויזר – על זה שהעליתם את הנושא הזה. אני אישית גם כתבתי מכתב לשר הבריאות בנושא הזה. באופן כללי, כשרואים מוות של ילדים, אין זה אלא מחדל של התפרצות מחלת החצבת. זה פשוט מחדל. על כן צריך לתת לו את המענה. ברשותכם, אני אקרא את ההתייחסות של משרד הבריאות ונבין ביחד, בסוף הדברים, אם הטיפול מקובל, ואם לא – אני אקבל כל בקשה שלכם איפה לדון, ונדון בזה. מה שנכתב: החצבת היא מחלה נגיפית נשימתית, מהמדבקות ביותר הידועות לאדם. היא מתבטאת בחום גבוה, שיעול, נזלת ופריחה אופיינית. מדובר במחלה העלולה לגרום לסיבוכים חמורים, ובהם שלשולים עדי התייבשות, דלקות ריאה עם נזקים בלתי הפיכים, דלקת מוח העלולה לגרום לנכות נוירולוגית קשה ואף לתמותה. בחודשים האחרונים נרשמו שמונה מקרי תמותה בילדים שלא חוסנו נגד חצבת – כולם ילדים בריאים, ללא רקע רפואי קודם. אלה אירועים שניתן היה למנוע באמצעות חיסון. החיסון הפעיל נגד חצבת ניתן במסגרת חיסוני ה-MMR או ה-MMRV, הוא בטוח, והוא יעיל למניעת התחלואה. עם זאת, בשנים האחרונות נרשמה ירידה בשיעורי ההתחסנות, בעיקר עקב הפצת מידע כוזב, ירידה באמון הציבור, עומסים בשירותים המקומיים וקושי בנגישות באזורים מסוימים. משרד הבריאות מתייחס לנושא בעדיפות עליונה, ופועל, לטענתו, בהתאם למשאבים העומדים לרשותו – במגוון רחב של מישורים: מקצועיים, לוגיסטיים, טכנולוגיים וקהילתיים – לשם טיפול מקיף בהתפרצות, העלאת שיעורי ההתחסנות וחיזוק האמון הציבורי. צעדים מרכזיים שננקטים על ידי משרד הבריאות, לפי הפירוט שהוא מציג לנו: עם גילוי המקרים הראשונים באביב 2025 הוחל בניטור הדוק של מקרי חום ופריחה בכלל מוסדות הבריאות, בתי חולים, תחנות טיפות החלב, שירותי בריאות לתלמיד וקופות החולים, כולל הוצאת הודעה לכלל מערכת הבריאות להעלאת מודעות לנושא וקיום ובינרים לאנשי מקצוע. הטיפול בפרט – חצבת היא מחלה מחייבת דיווח. בכל מקרה שמדווח למשרד הבריאות נערכת חקירה אפידמיולוגית על מנת לתת הנחיות לחולה ומשפחתו וכן לזיהוי מגעים ופנייה אליהם לצורך טיפול מונע בהתאם למצבם הרפואי. עם התפשטות התחלואה הוגדרו אזורי התפרצות שבהם ניתנות הנחיות מיוחדות למניעת ההתפשטות: הקדמה של מנת החיסון השנייה מגיל שש שנים ותוספת חיסון לבני שישה עד 11 חודשים כדי לאפשר הגנה מוקדם ככל שניתן. ברשויות אלו נעשתה עבודה גם עם קופות החולים להנגיש חיסונים לכלל הגילים גם במסגרת המרפאות הראשוניות של קופות החולים. כדי להכווין את הפעולות בצורה מדויקת ביותר נעשה ניטור רציף של מאמצי ההתחסנות עד לרמת הרחוב, ונבנו תוכניות פעולה ממוקדות לאיתור ולחיסון ילדים שלא חוסנו והפעלת מאמצים שונים להרחבת הנגישות ביחד עם הרשויות המקומיות ועמותות שונות בכל הרשות. הרחבת הנגשת החיסונים ומתחמי התחסנות ייעודיים – מאז תחילת ההתפרצות ניתנו למעלה מ-200,000 מנות חיסון לרבות מנות ראשונות לילדים שלא חוסנו; הקדמת מנות שניות באזורים מוכי תחלואה ומתן מנות נוספות לתינוקות בגילי שישה עד 11 חודשים באזורים בעלי סיכון מוגבר. החיסונים ניתנו בטיפות החלב, בניידת טיפות חלב, מהלך חדשני להבאת השירות עד השכונה במחוז ירושלים וכן במתחמי התחסנות ייעודיים שהוקמו בגלל ההתפרצות ברחבי הארץ, לדוגמה הר מירון בתקופת אירועי מירון בתחילת ההתפרצות. נוסף לכך, הוקם מרכז שליטה ייעודי, משל"ט, במטה משרד הבריאות. הוא פועל יחד עם לשכות הבריאות בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות לתיאום מבצעי התחסנות, מעקב אחר היענות הציבור ופתרון חסמים בזמן אמת. מטרת המשל"ט היא להוביל ליעד של 95% התחסנות בקרב ילדים בגילי שנה עד שש תוך מיקוד בפעילות בערים שבהן פרצה ההתפרצות. כדי להאיץ את קצב ההתחסנות גויסו עשרות אחיות מנוסות לתגבור צוותי טיפות החלב ואתרי החיסון הקבועים והניידים. המשרד מקדם שימוש בפנקס חיסונים דיגיטלי ארצי המשמש כמאגר מרכזי לרישום ודיווח מכלל הגורמים המחסנים. מתחילת ההתפרצות פועל המשרד ביחד עם הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי להציג נתונים ולרתום רבנים, מובילי דעת קהל, מנהיגי קהילה ונציגי ציבור, לצורך העלאת שיעורי ההתחסנות והגברת המודעות לחשיבות החיסון. המשרד פועל עם רשויות מקומיות, עמותות מובילות דעת קהל וארגונים קהילתיים לצורך חיזוק האמון הציבורי והגברת ההיענות לחיסונים. במסגרת שיתופי פעולה אלה מתקיימים כנסים, ימי הסברה ופעילויות קהילתיות בשטח תוך התאמת המסרים למאפיינים התרבותיים של כל קהילה. שיתוף הפעולה הרב-מערכתי הזה מאפשר להגיע גם לאוכלוסיות מרוחקות או חשדניות ולהסיר חסמים הקשורים לאמון, לנגישות ולתיאום המידע. משרד הבריאות מפעיל מערך הסברה מקיף במטרה להתמודד עם הפצת מידע כוזב, הסתה וירידה באמון הציבור. המדיניות המשרדית מבוססת על שקיפות מלאה והצגת נתונים רפואיים מבוססים תוך הדגשת הסיכון הבריאותי שבהיעדר חיסון לעומת בטיחותו הגבוהה של החיסון. המאמץ ההסברתי מתבצע בשיתוף כלי תקשורת, רשתות חברתיות, מוסדות חינוך, ארגונים קהילתיים ועמותות מתוך מטרה לספק מידע אמין ונגיש לציבור הרחב. בנוגע למאמצי ההסברה והאופרציה שמוביל משרד הבריאות בנושא החצבת, נמסר כי המשרד פועל באופן מתמשך, נחוש ורחב היקף לבלימת התפרצות המחלה, להגברת שיעורי ההתחסנות ולהנגשת שירותי חיסון לכלל האוכלוסייה. הפעילות מתבצעת בשני מישורים מרכזיים – מישור האופרציה בשטח ומישור ההסברה והרתימה הציבורית, תוך שיתוף פעולה עם קופות החולים, רשויות מקומיות, מערכת החינוך וגורמי קהילה ורבנות. משרד הבריאות מתכלל מערך פעולה אופרטיבי נרחב הכולל תגבור צוותי טיפות חלב והרחבת שעות פעילות במוקדים שבהם נרשמו פערים בהתחסנות; פתיחת מתחמי חיסון ייעודיים בבתי ספר, מרכזים קהילתיים וברשויות המקומיות בשיתוף קופות החולים; הפעלת ניידות חיסון נגישות בערים וביישובים שבהם קיימת גישה מוגבלת למרפאות; איתור יזום של לא מחוסנים וזימונם לחיסון באמצעות מערכות קופות החולים; הקמת חדר מצב ייעודי לניהול ותכלול כלל הפעולות, המנטר בזמן אמת נתוני תחלואה והיענות לחיסון. במקביל למאמץ האופרטיבי המשרד מוביל מהלך הסברתי רחב וממוקד שנועד להעלות את שיעורי ההתחסנות, להנגיש מידע אמין ולשמור על אמון הציבור. המאמץ כולל קמפיין תקשורתי באמצעות מוקד קול הבריאות, צוותי טיפות חלב והרשויות המקומיות; פעילות ייעודית בחברה החרדית, הכוללת פרסום, מכתבי רבנים והודעות פשקווילים בשכונות הרלוונטיות, מודעות בעיתונות חרדית, סרטונים עם רופאים והודעות קוליות בשיתוף גורמים קהילתיים; שיתוף פעולה עם קו המידע החרדי למענה לשאלות הציבור ועם ארגוני חברה אזרחית ומקדמי בריאות ברשויות המקומיות המסייעים למשרד לעודד התחסנות במוקדים שבהם נצפו פערים; פיתוח ספר מידע ייעודי, המרכז עובדות מדעיות מבוססות במטרה לסתור פרסומי פייק ניוז בנושא חיסוני החצבת, ולהנגיש לציבור הרחב מידע מהימן וברור. המשרד רואה חשיבות רבה ברתימת ההנהגה הרוחנית והקהילתית למאבק בהתפרצות החצבת. במסגרת זו מקיימים בכירי המשרד שיח רציף וישיר עם רבנים, עם מנהיגים קהילתיים ונציגי ציבור במטרה לעודד את הציבור להתחסן, ולהפריך מידע כוזב. בעידוד המשרד מכתבים הקוראים להתחסן פורסמו מטעם רבנים בכירים ויועצים רפואיים מוכרים, בהם הרבנים זילברשטיין, הירש, לנדו, שטרנבוך, הרבנים הראשיים לישראל וכן הרב פירר והרב צ'ולק, לצד מכתב של בד"ץ העדה החרדית. יש לציין כי המאמצים נושאים פרי; על פי נתוני משרד הבריאות, בשבועות האחרונים נרשמה עלייה משמעותית בשיעורי ההתחסנות בכלל האוכלוסייה ובפרט בערים שבהן נצפתה תחלואה. ההיענות לחיסון בקרב הורים וילדים עלתה בעשרות אחוזים, והמשרד ממשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים ולבצע התאמות שוטפות למוקדי הפעילות בהתאם לצורכי השטח. זה הסיכום לגבי הדברים שקבע משרד הבריאות, אם זה מספק ואם לא, אז אני אאשר לכם כל דיון בוועדה שתרצו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בטרם נשמע עמדה נוספת, אני רוצה לקדם בברכה את האורחות שלנו ממשרד ראש הממשלה, יחידת מגן, ובאותה הזדמנות גם להודות להן על עבודת הקודש, ולמשמר הכנסת, שזיכה אותנו בביקור הזה. תודה רבה. עמדה נוספת, חבר הכנסת יוני מישרקי. << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> רגע, לפני העמדה הנוספת – יישר כוח על הכוח הנשי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם מבינים? גם כשאני עושה את זה, זה לא כל כך מספיק. בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול קיימנו על זה דיונים בוועדת הבריאות, וזה נושא חשוב, אז תודה לרון ולקרויזר. לא שומעים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כנראה יש בעיה במיקרופון, תעבור למיקרופון אחר. הנטייה שלך לעבור לצד של הנגדה לא בריאה. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז קודם כול, קיימנו על זה דיונים בוועדה. אני מוכרח לומר שזה נושא סופר סופר חשוב. תודה לרון ולקרויזר על הדיון הזה. אני רוצה לומר כמה דברים בהקשר הזה. אחד, ציטטה כאן מקודם השרה את דברי משרד הבריאות בהקשר של קריאת הרבנים, דברים שנשמעו בצורה מאוד מאוד ברורה. לצערנו הרב, מדובר באוכלוסיות קצה ממש שנמנעות מהחיסונים האלה, והסיבה שביקשתי לדבר היא בגלל שנשמעו כאן מקודם קריאות נגד חיסונים. אני רוצה לומר דבר פשוט מאוד: קודם כול, מבחינה סטטיסטית, מדובר על יעילות של כמעט 100% של החיסון למקרה החצבת. זאת אומרת כל 100% התינוקות שנדבקו ונפטרו כתוצאה מהנושא הזה, זה בגלל שהם לא מחוסנים. אז יש כמעט 100% יעילות לחיסון. דבר ראשון, אוי לנו ואסור לנו להשמיע שום קריאה מהסוג הזה שמתנגד לחיסונים, זה פשוט להביא לרצח ילדים בפועל. מעבר לזה אני מוכרח לומר ולהצטרף באמת לכל דברי הרבנים, ואני אומר כאן כיושב-ראש ועדת הבריאות, כי שמענו את הדברים – חייבים, אין – הורה שלא לוקח את הילד שלו להתחסן, או כזה שמונע מההורה לקחת את הילד שלו להתחסן – גורם בפועל לרצח בידיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל אני לא מבין את תגובת משרד הבריאות, יש נרמול של תופעת הפשקווילים, הם השתמשו במושג פשקוויל. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מוכרח לומר שמדובר – תקשיב למה שגילינו בוועדה, ואני בטוח שכולכם תזדעזעו: יש גורם מחוץ לארץ שמממן קמפיין נגד חיסונים פה בתוך הארץ. שתדע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה למציעים. מה המציעים מציעים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בגלל שאין ועדה, נבקש לדון במליאה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שימנו שר בריאות. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה ועדת כנסת. אני רוצה ועדת כנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דיון במליאה אתה רוצה? אנחנו מצביעים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מליאה, אין ועדת בריאות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תהיה. רון, תהיה. רון, תהיה בקרוב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עד שתהיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה יהיה יותר מהר מאשר דיון במליאה, וגם יותר אפקטיבי. אבל מה שתחליטו, אתם המציעים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מקסימום נעשה עוד דיון בוועדה. כנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה שהכנסת תחליט, אתם יכולים רק לבקש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, דיון במליאה. מליאה, מליאה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא, מה הקשר מליאה עכשיו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה הבעת עמדה נוספת שזו ועדה - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין אצלו ועדה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תהיה, אני אומר לך שכן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לא סומך עליכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. מי שמצביע בעד – זה בעד דיון במליאה. מי שמצביע נגד – זה הסרה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אבל מה תעזור לך המליאה? רון, מה יעזור במליאה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה לשכנע אותו? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תתקדמו כבר, אני לא סומך עליכם, אין ועדה. אני רוצה להציף את הנושא של החיסונים. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> מה יעזור במליאה? אתה צריך אנשי מקצוע, מה זה רלוונטי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רון, לא נצביע נגד, מה שתרצה זה מה שיהיה, אבל אומרים לך - - - רוצה את זה - - -בוועדה, ותהיה ועדה. לא נפיל את זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מתי תהיה ועדה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה יגיע לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוועדה תהיה יותר זמינה מאשר המליאה, מניסיון אני אומר לך. הוועדה יותר זמינה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> ועדת הכנסת תשלח את זה לאן שהיא רוצה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז ועדת הבריאות. אני מפעיל הצבעה. אני מבהיר – מי שבעד, זה בעד דיון בוועדה. מי שנגד – מסיר. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד – 11 חברי כנסת. אין מתנגדים. אין נמנעים. הדיון יועבר לוועדת הבריאות של הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה, יש כמה עמדות? יש עמדה אחת. לוועדת הכנסת? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין ועדת בריאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז לוועדת הכנסת. אני מתקן לפרוטוקול. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, אני סומך עליך. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פגיעה בזכות לפטור מהמתנה בתור לאנשים עם מוגבלות בבתי מרקחת << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה, הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: פגיעה בזכות לפטור מהמתנה בתור לאנשים עם מוגבלות בבתי מרקחת. את ההצעה הגישו חברי הכנסת דבי ביטון וחבר הכנסת עבד עפיף. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. איזה כיף לנהל כנסת רגועה, בלי השמצות, בדיון ענייני. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אין ח"כים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תאמיני לי, שלי, אם רוצים לעשות פדיחות בכנסת, אפשר עם חבר כנסת אחד. בבקשה, גברתי, אני מאפס לך לשלוש דקות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כבוד השרה, יש דברים שהמדינה פשוט לא יכולה להרשות לעצמה, כי יש מי שחושב שאפשר למחוק זכות של אנשים עם מוגבלות פיזית ונפשית בשקט כאילו מדובר בהמלצה, ולא בזכות בחוק. בשבועות האחרונים אנחנו מקבלים פניות רבות על בתי מרקחת שבהם אומרים לאנשים עם מוגבלויות משפט מביש: פה אין פטור מתור, חכה. מי שאומר את זה כנראה שכח מה המשמעות של מוגבלות, של כאב, של נשימה קשה, של חרדה שמחמירה אחרי עמידה של חמש דקות מיותרות. זו לא פרשנות וזו לא אי-הבנה – זו שחיקה מכוונת, זו שחיקה של זכות הכי בסיסית, הזכות שלא להתמוטט באמצע בית מרקחת כדי להוכיח שמגיע לך כבוד. המחוקק נתן את הזכות הזו, המדינה הכירה בצורך הזה, ומי שחושב שאפשר לעקוף את זה בחיוך ובתקנה פנימית – טועה. מי שמאפשר לזה לקרות שוכח מהי מדינה. מדינה לא מודדים רק בתקציב וביטחון, מודדים אותה גם בדרך שבה היא מתייחסת לחלש. אני אומרת בצורה חדה: לא ניתן למחוק את הזכות הזו, לא נרשה לשחיקה לזחול. לא נאפשר מציאות שבה אנשים עם מוגבלות צריכים להתחנן, להתווכח, להציג תעודות ולהרגיש שהם מפריעים למערכת. חברה שלא נותנת קדימות למי שנאבק בשביל כל צעד וכל נשימה, מאבדת את המצפון המוסרי שלה. גם באווירה המפולגת שלנו הכנסת הזו חייבת להרים דגל ברור על הדבר. כבוד האדם הוא לא נושא לוויכוח, ואזרחי ישראל – עם מוגבלות, עם נכויות פיזיות ונפשיות, עם פוסט-טראומה, עם מחלות כרוניות – אתם לא שקופים. אנחנו לא נעמוד מהצד בזמן שפוגעים בכם. אנחנו נהיה שם איתכם – לא בתור, לא במאבק – ולא נשתוק. תודה. אדוני, כמי שניהל את ועדת הרווחה, שר העבודה והרווחה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שר הרווחה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו ממתינים שיהיה שר כדי שנוכל לתת את הזכות הבסיסית הזו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נקווה. תודה רבה לך. חבר הכנסת עבד עפיף – איננו נוכח. לכן, תשובת השרה גילה גמליאל – השרה גילה גמליאל תשיב על ההצעה לסדר-היום בשם הממשלה ובשם שר הבריאות. רב- תכליתית. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, קודם כול, הייתה לי הזכות לקדם את החוק של פטור מתור לאזרחים הוותיקים מגיל 80, וזה היה דבר מתבקש - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ומי אומר שאין השגחה עליונה, כשאת בדיוק תורנית? << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> כן. - - אבל בזמנו שמנו את הדגש לגבי הסוגיה הספציפית שדיברת עליה, של בתי המרקחת, ותכף גם נסביר. בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, השירות של הרוקחים הינו שירות בריאות, ולכן יש סעיף 13 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), שקובע חובת מתן שירות ללא המתנה בתור גם עבור הזכאים המוגדרים בתקנה. סעיף זה אינו חל על שירות בריאות, וגם לא התור לאזרחים הוותיקים בהקשר הזה. הוא לא חל על השירות של הרוקחים שניתן בקופות החולים ובבתי המרקחת. הוא כן ניתן בסופר פארם, כלומר בבתי עסק כמו סופר פארם, שם יש קופות רגילות שמוכרים בהן מוצרים שונים, ויש גם בית מרקחת – שם הם חייבים לממש את מתן הפטור מתור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה החריגו את זה? << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> אני אסביר. לעמדה הזו שותפה גם נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> השרה גמליאל, יש לי את הצילום של סופר-פארם שאין פטור מתור. << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> תכף ניגע בזה. הטעם לכך הוא כי הציבור שפונה לקבלת שירות בריאות הינו על פי רוב בעל צורך דחוף בקבלת הטיפול לא משום שיש לו מוגבלות קבועה, אלא אף עם מוגבלות זמנית שנובעת ממצב רפואי, ולעיתים היא מחייבת התייחסות דחופה לא פחות. מכיוון שיש פה היבט רפואי-בריאותי, הוחלט גם לגבי האזרחים הוותיקים וגם לגבי הנושא של אנשים עם מוגבלויות שתתבצע חריגה בנושא הבריאות. על מנת לתת שירות תורים יעיל קופות החולים ובתי המרקחת כן מאפשרים לקבוע תור מראש, וזה נותן את המענה לכך שלא יצטרכו להמתין בתור. כך אפשר לקצר את הזמנים, כי מי שקבע את התור מראש, יכול לבוא ולתת את המענה בעבור מי שלא רוצה לבוא ולהמתין. בסך הכול הפתרונות על פניו, גם כשחוקקתי וקידמתי את החוק הזה, נראו לנו סבירים בהחלט, ויכולים לתת מענה לכל אחד במרחב האפשרויות הקיים בעיניו לכבד את הזמן שלו סביב זה. אבל אם תרצי לקיים דיון מעבר לזה, אשרייך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין עמדות נוספות, אנחנו עוברים להצבעה. מה את מעדיפה, חברת הכנסת דבי ביטון? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה שיהיה דיון על זה. ועדת הבריאות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ועדה. ועדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועדת הבריאות. אוקיי. אין ועדת בריאות, אז זה יהיה לוועדת הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, גם ככה זה עוד כמה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברוכה הבאה, חברת הכנסת מירב בן ארי. אני מפעיל הצבעה להעברה לוועדת הכנסת להחלטה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד – עשרה חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מאשר שההצעה לסדר-היום תועבר להמשך דיון בוועדת הכנסת, שתחליט לאיזו ועדה, או שגם ועדת הכנסת יכולה לקיים דיון. << הלסי >> מנסיגה דמוקרטית לנפילה חופשית – התחייבות הכנסת לדאוג לקיומן של בחירות חופשיות והוגנות << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. חברי הכנסת, תשומת ליבכם, הנושא הבא על סדר-היום – דיון שהכנסת החליטה לכלול בסדר-היום בנושא: מנסיגה דמוקרטית לנפילה חופשית – התחייבות הכנסת לדאוג לקיומן של בחירות חופשיות והוגנות. אני מזמין את חברת הכנסת מירב כהן לפתוח את הדיון. בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת טלי גוטליב. לא, סליחה, אחרי זה – חברת הכנסת מירב בן ארי. המסך קפץ לי. בבקשה, גברתי. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה. כנסת נכבדה, אם יש משהו שלמדנו במהלך הכהונה הקשה של הממשלה הזו זה שלא צריך לקחת שום דבר כמובן מאליו. כלום. לא את הביטחון האישי בבית – אין לדעת – או הביטחון האישי במרחב הציבורי. לא את איתנות הכלכלה. לא את החיים – אנחנו לא יודעים מה יקרה מחר בבוקר – וגם לא את הדמוקרטיה. גם את הדמוקרטיה לא ניתן כבר לקחת כמובן מאליו. בשנים האחרונות הולכת וגוברת בציבור הישראלי החרדה. חרדה אמיתית שלא יהיו כאן שוב בחירות הוגנות. באמת, זו סוגיה שאני מקבלת עליה המון המון פניות מהציבור. אין לכם מושג כמה אנשים מפחדים. הפחד הוא לא שלא יהיו בחירות בכלל, תתקיימנה בחירות, אלא שהממשלה תעשה כל מה שהיא יכולה וכמיטב יכולתה, לוודא שהן לא יהיו הוגנות. הן יהיו רק לכאורה. הרי גם במדינות שאינן דמוקרטיות יש בחירות, אבל הן לא באמת משקפות את הלך הרוח בציבור והן לא באמת הוגנות. החרדה הזו לא מבוססת על הדמיון. זו ממש מתמטיקה של עוד כרסום ועוד כרסום; ערעור של עקרונות עליונות החוק; זלזול מופגן בפסיקות של בית המשפט – ממש קוראים לא לכבד ולא לקיים את פסיקות בית המשפט – ואימוץ מדיניות, שאני קוראת לה אנרכיסטית. ממש ממשלה אנרכיסטית. יש לנו מדיניות שמותווית על ידי חברי וחברות הממשלה והקואליציה, שהיא אנרכיסטית לגמרי. אין מספיק אצבעות בשתי כפות הידיים כדי למנות את חברי וחברות הקואליציה שיש נגדם כרגע חקירות או כתבי אישום פליליים: שוחד, מרמה, הפרת אמונים, התפרצות לבסיס צבאי, פרסום סודות מדינה, סירוב להתייצב לחקירה, ועוד ועוד – דברים שפעם אם היו מתארים לנו אותם, היינו אומרים לאנשים שהם מדמיינים. הרשימה הזו ארוכה, מפחידה, מסוכנת. לכן, קל להבין את הציבור, איך הוא מסתכל על הממשלה הזו ומתקשה להאמין שהם יאפשרו פה בחירות הוגנות וחופשיות. לכן, הדאגה הזו היא כל כך אמיתית. בהתאם לחשש הזה, אני מציגה היום הצעת החלטה, שלפיה הכנסת תתחייב לדאוג לקיומן של בחירת חופשיות והוגנות באמצעות הקפדה על ארבעה לאווים: 1. לא לקדם חקיקה שתפגע בהוגנות הבחירות – כמו, למשל השתלטות פוליטית על ועדת הבחירות או פגיעה בחברה האזרחית או דיכוי הצבעה בתחפושת של סדר ציבורי. אלו דברים שראינו דומים להם שכבר קורים. 2. לא להשתמש בשב"כ ככלי פוליטי. שירות הביטחון הכללי נועד להגן על המדינה ועל הדמוקרטיה ולא על קריירות. יש חשש אמיתי, לאור מה שרונן בר כבר סיפר, שישתמשו בכלים המאוד מאוד חזקים שיש לשב"כ כדי לרדוף אנשים שמתנגדים למשטר – על אחת כמה וכמה בזמן בחירות. אני מגיעה ללאו השלישי: 3. לא לעשות שימוש פסול במשטרה לצורך אכיפת יתר שתדכא מצביעים, או כאמצעי הפחדה שאמור להשפיע על אחוזי ההצבעה. 4. לא לפקפק, ולו לרגע, במנגנון הבחירות, ולא להטיל ספק בתוצאות הבחירות, יהיו אשר יהיו. אנחנו ראינו את הביקורת על מנהלת ועדת הבחירות, וזה מדאיג שמנסים כבר עכשיו לקעקע את הלגיטימציה שלה. אם לא נעצור עכשיו את הנפילה, אנחנו נקום ונגלה שביום שאחרי הדמוקרטיה, אין תחתית, אין רצפה. בחירות הוגנות הן לא מותרות, הן תנאי הקיום שלנו. אם נקלף מהדמוקרטיה את הבחירות ההוגנות, אנחנו נישאר עם הרבה מאוד רעש, הרבה מאוד חשדנות, הרבה מאוד אלימות, ומעט מאוד מדינה. בלי בחירות הוגנות אין לגיטימציה; ובלי לגיטימציה אין לנו יכולת למשול. פגיעה בכללי הבחירות, צריכה להיות חציית קו אדום ברמה הלאומית. לכן, חברי וחברות הכנסת, אני מבקשת מכם לתמוך בהצעה שמובאת לפניכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. אחריה – חבר הכנסת חמד עמאר. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, מי השר או השרה, השרות? אלפי שרים ושרות בממשלה, אבל אין אף אחד בשולחן הממשלה. יצא לי חרוז. היכן השרה או - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי, נשמה? הממשלה מלאה בשרים ושרות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא פה – גילה. היא בעמדת היועצים. היא פה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, שלום לך, גברתי השרה. אני אוהבת לברך אותך כשאני נמצאת במליאה. זה בסדר, את יכולה לעסוק בעניינייך החשובים, כי לפחות את שרה שגם עובדת. זה אירוע נדיר בכנסת הזו. תודה. מירב כהן, לפני הכול אני רוצה לברך אותך, חברתי, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה. אני בטוחה שתעלי ותצליחי. בהצלחה. זה לפני הכול. ואני גם רוצה לפני הכול להתנצל בפני עובדי רכבת ישראל. ביום שני עשיתי כאן סרטון על הרכבת ועל אייל גולן. הסרטון די פרח ברשת, ועובדי הרכבת קצת נפגעו. אני מאוד אוהבת את רכבת ישראל. אני נוסעת ברכבת. למי שלא יודע, חברי הכנסת, יש נסיעה חינם ברכבת ישראל לכל אחד. ידעת את זה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשתהיה לי רכבת מהדרום לירושלים, אני אגיע בשמחה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז לפני הכול, אני מתנצלת. תיסעו ברכבת. אני אוהבת את הרכבת. אני בעצמי נוסעת ברכבת, נוסעת באוטובוסים, נוסעת באופניים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זו עוד דוגמה לפערים בין הפריפריה למרכז. אין רכבת מהדרום לירושלים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בזה אפשר לפנות לשרת התחבורה, שעסוקה בפצ"רית, פצ"רית, פצ"רית ופחות בתחבורה תחבורה, תחבורה. ובדיוק את הנקודה הזו רציתי להגיד, כי זה בעצם מטרת הנאום שלי. אין לה זמן. היא עסוקה בפצ"רית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל היא ארגנה הסעה לאייל גולן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבי. היא הוציאה שבעה סרטונים ותגובות על הפצ"רית; לא על הרכבת, רק על הפצ"רית. על זה אני רוצה להגיד משהו, על הדבר הזה שכל הארץ נמלאה פצ"רית. לכל מקום שאת הולכת אומרים לך: מה עם הפצ"רית. אתמול אני מתקשרת לאחיין שלי להגיד לו מזל טוב ליום ההולדת, והוא אומר לי: מירב, מה עם הפצ"רית? אוקיי, אני רוצה להגיד משהו לאזרחי ישראל: יש חיים אחרי אירוע הפצ"רית. אין ממשלה, לדוגמה. אין שרים במשרדים מאוד חשובים. אדוני השר לשעבר, חמישה משרדי ממשלה מהחשובים לא מאוישים: לא בריאות, לא רווחה. אני יודעת שזה קשה לך, אבל אני רוצה להגיד לך את זה, כי כשאין שר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אני רוצה שתכירי אותי. לא קשה לי לשמוע כלום. גם כשזה קשה ופוגע, לא קשה לי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. אני יודעת. לכן, אני רוצה להגיד לך ואני רוצה להגיד לאזרחי ישראל שיש חמישה משרדים בלי שרים. וכשאין שרים, אי-אפשר לחתום על תקנות ואי-אפשר לאשר מינויים והמשרדים תקועים. ולא תאמינו, יש ממשלת מיעוט במדינת ישראל. לא תאמינו, כנסת ישראל לא עובדת מחודש מאי. כל היום פושים, פושים, פושים, על עוד חקיקה ועוד חקיקה ועוד חקיקה, וההוא לא – אבל אין חקיקה כי כל החקיקה בטרומיות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה, ברשותך, על חשבוני. אני מודיע שרשימת הדוברים נעולה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. אין כנסת. הכנסת לא מתפקדת כי אין חקיקה. אחד הדברים שאליהם נשלחתם, חברי הכנסת, וגם אני, זה לקדם חקיקה. אבל אין חקיקה. לא תאמינו, אפילו פעם הייתה גם חקיקה לאופוזיציה. היה אירוע כזה במדינת ישראל. היום גם לאופוזיציה אין חקיקה. זה לא קיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מילה אחת, הינה, אני מסכמת, אני ממש מסכמת. יש חיים אחרי הפצ"רית. בכנסת אין ממש תפקוד, בטח לא בממשלה. חשוב שאזרחי ישראל יבינו שמטרת הפצ"רית, אגב, זה מסך עשן לחוסר התפקוד. אתם יודעים, אגב – רק מילה אחרונה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, מילה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שראש הממשלה שוקל לצאת לבחירות על הפצ"רית. תבינו לאיזה מצב הגענו. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת חמד עמאר – איננו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אף היא איננה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אף הוא אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אף הוא אינו נוכח. חבר הכנסת סמיר בן סעיד, בבקשה, אדוני. שברת את הרצף. בבקשה, אדוני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אף הוא – אינו נוכח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לך על הנאום הנינוח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לדעתי צריך להקליל קצת את האווירה פה. אני מרגישה שנהיה מאוד כבד. עכשיו צריך טיפה להקליל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שמח. אני משתדל להקליל. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר קצת על מה שקרה בניו יורק. בניו יורק חיים שמונה מיליון אזרחים, ויש בה את האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר מכל עיר בעולם, כולל כל הערים אצלנו פה במדינה. יותר ממיליון וחצי יהודים חיים במדינת ניו יורק, ובמדינה הזו יש חצי מיליון מוסלמים. זוהרן ממדאני קיבל את תמיכתם של 34% מהיהודים בעיר ניו יורק. מה זה אומר? קודם כול, אלפי ברכות לזוהרן ממדאני על ניצחונו בבחירות לראשות העיר ניו יורק - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> על עמדותיו או על ניצחונו? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זוהרן ממדאני הוא אנטישמי גדול - - - אל תברכו אותו מפה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני יכול לברך כל מי שהוא. אם זה מעיד על משהו, זה מעיד על רוח של סובלנות בין הדתות - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה מעיד על זה שהוא אנטישמי שמנרמל אנטישמיות. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה מאוד חשוב לי. זה מעיד על רוח של סובלנות בין הדתות ועל - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> עולה לראשות העיר אנטישמי, אנחנו מברכים אותו? << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - כך שאין בעיה בין הדתות בכלל, בין מוסלמים ליהודים בכל מקום בעולם, וגם לנוצרים. כאן במדינה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תברך פה אנטישמי - - - << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מברך עוד פעם עוד פעם את זוהרן ממדאני - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, בישיבה, בישיבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תברך פה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - על זכייתו בראשות העיר ניו יורק - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תברך פה. תוריד אותו, שירד. רד, רד. אתה לא תברך פה, אתה לא תברך את הארכי-מחבל זוהרן ממדאני. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא נבחר כמס' 111 מראשי העיר שזכו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> טלי גוטליב. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא יורד. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - חלאס, חלאס, חלאס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תגיד לי - - - שקט שקט, שקט. תהיה בשקט. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כאן במדינה שלנו, כאן בישראל, הבעיה טמונה באנשים פרטיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק במדינת ישראל אפשר לברך אדם אנטישמי, תומך טרור, שלא מכיר בה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא מברך אדם אנטישמי. הוא לא אנטישמי. << קריאה >> היו"ר יעקב מרגי: << קריאה >> מירב כהן, אם חששת לדמוקרטיה הישראלית - - - << קריאה >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זאת הבעיה הדמוקרטית אצלנו פה בארץ. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הוא תומך BDS, הוא אנטישמי. הוא אומר לנתק את כל מה שקשור בכלכלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, אם חששת לדמוקרטיה הישראלית, הינה הדוגמה לחוזקה של הדמוקרטיה הישראלית. לבושתנו ולחרפתנו. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בדיוק, בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לבושתנו ולחרפתנו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אין לנו זכות קיום, הוא אומר - - - << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אצלנו בנגב המשטרה מחרימה רמקולים ממסגדים ומזמינה אימאמים לחקירות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המשטרה בנגב מפקירה את הנגב. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בימים האחרונים הוצאו 600 צווי הריסה חדשים בנגב. מה, לא מפריע למשטרה אצלנו בנגב עניין היריות - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מפקירה את הנגב. הורסת אחד בזמן שנבנים 100 על כל אחד. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - הנשק שמסתובב, הפשע שממשיך בנגב? הכול? בנגב הוצאו 600 צווי הריסה חדשים במסגרת תוכנית בשם "נץ 3". זוהי מדיניותם של אנשים פרטיים. אנשים אלה רוצים להרוס את מה שנותר מחיינו המשותפים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, תם הזמן. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היוצרות התהפכו נגד התוקפן. משפט אחרון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ממדאני הוא ראש העיר הצעיר ביותר בתולדות העיר - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, ידעתי. הוא אדם גזען, גזען. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - וראש העיר המוסלמי הראשון בתולדותיה של ניו יורק, ובמקביל לכך אנחנו פה כאוכלוסייה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - נאבקים ברוח של ההסתה, בגזענות ועם כל זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סיימת. אתה רוצה שאני אוריד אותך? תודה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה לא תנצל את הזמן – לא. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נשאר לי משפט. היא הפריעה לי חצי דקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, תם זמנך. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תוסיף לי זמן, מגיעה לי תוספת זמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא להוריד אותו מהדוכן. נא להוריד אותו, חצוף. נא להוריד אותו מהדוכן. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא חצוף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מנצל. תודה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו נשארים בנגב היום, מחר ומוחרתיים ובכל זמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אני אוהב את אלה שאוהבים סובלנות בין הדתות כשזה חד-סטרי. << קריאה >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה לא נתת לי זמן. לא נתת לי זמן - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סובלנות בין הדתות כשזה חד-סטרי. זאת חוזקת הדמוקרטיה הישראלית בפרלמנט הישראלי. יכול לעמוד פה חבר כנסת ולכבד ולברך אדם אנטישמי, תומך טרור שאפילו קשה לו לגנות טבח ואונס ורצח תינוקות. תודה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח, חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, אדוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רק בהתייחס למה שהיה פה לאחרונה, מעבר לזה לכל התבטאויות האנטישמיות ו-Globalize the Intifada זאת ממש לא אג'נדה, ובטח לא קריאה לשלום בין דתות. טרחתי לקרוא את המשנה הכלכלית של אותו ממדאני, באמת לא ראיתי גיבוב כזה של שטויות הרבה מאוד זמן. מה שנקרא, כל מי שבחר, בחר, אבל בסדר, שאלה יהיו הצרות שלנו. אני רוצה לומר משהו על שלטון החוק, כי לפעמים יש ניסיון לקבוע איזה נרטיב מסוים, כמו למשל שאם אנחנו לא מסכימים עם המדיניות של הממשלה אל מול עזה אז אנחנו הופכים להיות ישר הדוברים של החמאס ותומכים ב- whateverוכל הסנווארים למיניהם. אני חושב שאני מדבר בשם סיעתי, ואם לא, אז כנראה יש לכם את הזכות לבוא ולדבר, כי אני מזכיר את הסיעה: אנחנו תומכים בשלטון החוק, אני יודע שזה יכול להיות איזה פוש במלוכדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תוסיף, אנחנו לא מתנצלים על כך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ממש לא מתנצל על כך. ברור לכולם שהפרשייה שעכשיו הולכת בפרקליטות הצבאית היא גרועה קודם כול למדינת ישראל, לעם ישראל וגרועה לדמוקרטיה הישראלית. למה אנחנו צריכים לעלות ולהצדיק את המובן מאליו? זה פשוט אירוע הזוי, באמת. ותפסיקו להדביק לנו את זה, זו לא פוזיציה, אף אחד לא מבסוט ממה שקורה. אבל אני ממש שמח, היום ראיתי במקרה – לא במקרה, בדרכי לכנסת – את הדיון בין נציגי המכירות של אפל וסמסונג, הלוא הם ביסמוט את רוטמן, מנהלים דיון, וכה אמר ביסמוט לרוטמן: אתה אי פעם חשבת לזרוק את הטלפון שלך לים? ממש טים קוק וג'ון יאנג, הבעלים של סמסונג. איזה יופי שאתם מתחילים לגלות עניין בכל עולם הסלולר. קודם כול, בקומה הכשרה או לא בקומה הכשרה – אבל תגידו איפה היה העניין הגדול בטלפונים ובטכנולוגיית הענן כשסגן ניצב במשטרה שלח את אשתו לזרוק טלפון לים? איפה הייתה זק"א? איפה הייתה יחידת הצוללנים של כל ערוץ 14? ולמה לא קראו לי? אני גם צולל, הייתי אולי הולך לבדוק. איפה הייתם עם יונתן אוריך? אני מודה, אני לא עושה את זה. כשאני מחליף טלפון – אדוני, לך בטח אין אייפון, או שיש לך, לא יודע מה – אני לא מוחק את כל הטלפון שלי. איפה הייתם? זה כשר? זה סמסונג? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. זה סמסונג. אבל לא רק שזה סמסונג, זה אותו מספר מאז שהוא - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. אתה מוחק טלפון? מי מוחק טלפונים? איזו פרקטיקה פשוט נורמטיבית למדינת ישראל. מדהים, פשוט עבריינים. אבל מה מצחיק אותי? זה מופע צביעות, זה בכלל לא עניין של נציגי מכירות. אומר עכשיו ביסמוט, אנחנו הולכים לעשות סיור בפרקליטות. איזו מאפיה, זו מאפיה מאלי-אקספרס. מה תעשה בסיור, מה תעשה? פוזות, תמונות, פרצוף מאיים? מה תעשה? מה זה השטויות האלה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר משפט אחרון – באמת, אני לא אנצל אותו לאנטישמיות או משהו כזה. אני פונה אליך ולדימיר, כשזק"א מקבלים את אישור 46, ועברתי על כל מטרות סעיף 46 – זה רק באסון. טיפול וסיוע לחולים, פצועים ומשפחות חלליים, איתור והצלה של לכודים. מה זה הדבר הזה שאתם הולכים לחפש טלפון? ואם אתם מחפשים, אנא מצאו את הטלפון של סגן ניצב פולק, מפקד תחנה ששיבש ראיות בפנים של כולנו. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, נאור. חבר הכנסת מאיר כהן, במקום חברת הכנסת עדי עזוז שהייתה ברשימה, וביקש לפני כן. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף לדברים. אני רוצה לפנות לחבריי בקואליציה – סליחה, גלעד ונאור, הקשבנו לכם. אני באמת רוצה לפנות לחבר'ה בקואליציה, שיפסיקו את החגיגה המוטרפת הזאת בכל מה שקשור לפרקליטות. ההבדל בינינו – כשיש דבר שהוא באמת אירוע קשה – האירוע הזה הוא קשה, צריך לחקור אותו וצריך להעניש את מי – אנחנו לא עומדים ומחככים ידיים. אנחנו לא עוברים במזנון ומנסים לעקוץ. אנחנו לא הופכים את הכנסת הזאת לזירת התגוששות. אנחנו מסתכלים על האירוע בעיניים הכי רציניות, ומבינים שמבחינה חוקית נעשה אירוע קשה, וסומכים על מי שיחקור ויטפל בזה. זה שביסמוט עולה, כמו שאמרת, נאור, לפרקליטות, זה לבוא ולהגיד לפרקליטים - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - להגיד להם: נו, נו, נו, דיר באלכום. אני לא ראיתי שוועדת החוץ והביטחון סיירה בכל המקומות שהיא צריכה לסייר על פי חוק. ואני רוצה להגיד משהו לגבי חבר הכנסת החדש שעלה לכאן, ואני אומר את זה פעם שנייה היום: אנחנו גדולי הדמוקרטים, ואני מבין שההליך הדמוקרטי בניו יורק הוא הליך דמוקרטי. החליטו תושבי ניו יורק, זה מה שהם רוצים. אבל יש הבדל גדול, אדוני היושב-ראש, בין זה שבכנסת ישראל עולים חברי כנסת – ואני אמרתי ואני חוזר על זה – אף אחד מאיתנו לא היה מעז לעלות לכאן ולברך יהודי גזען, אם הוא היה נבחר והיה אומר על האסלאם את מה שזוהרן הזה אומר עלינו, הישראלים היהודים, אף אחד לא היה עולה לברך אותו. יש לי ביקורת על חבריי, גם על אחמד טיבי וגם על הח"כ המכובד, שעלו לכאן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> סעיד. סעיד. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואסור שמכנסת ישראל לא תצא אמירה ברורה שאומרת: אנחנו מכבדים את הדמוקרטיה – אבל האיש הזה, אסור להכיר בו כראש עיריית ניו יורק. << קריאה >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << קריאה >> לגמרי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תזכרו, הבחור הזה מנרמל אנטישמיות. הבחור הזה מאיים על מוסדות ליברליים, דמוקרטיים, אקדמיים במדינת ישראל, ואומר: אני אנתק כל קשר כלכלי איתכם. כל האג"חים של מדינת ניו יורק שמושקעים באוניברסיטאות שלנו – הוא נותן הוראה לנתק מגע. הוא לא היה מוכן לצאת כנגד האמירות של האינתיפאדה "מהים עד הירדן". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז לכן אנחנו צריכים באמת – ולא משנה, לא עושים את זה מתוך ציניות, עושים את זה מתוך ציונות – לא נהיה מוכנים שראש עיר ידבר ככה על המדינה הזאת. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; שרון ניר – איננה נוכחת; חבר הכנסת וליד אלהואשלה – אף הוא אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני במקומו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם הוא נוכח במליאה. אם לא, אתה לא יכול להחליף. הוא נמצא? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא היה קודם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל הוא נמצא פה? הוא לא. גם הוא ביקש, ואמרתי לו לא. אם הוא נמצא במליאה והוא מוותר על זכותו, אני אתן לך, או להחליף – אבל הוא לא נמצא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ככה זה עובד? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ככה זה עובד. מה זה, אני לא רוצה לעשות איפה ואיפה. אני לא מדקדק על השלוש דקות, אבל לא רוצה לעשות איפה ואיפה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, גברתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שנייה, יש לי משהו בשיניים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קחי את השנייה שלך, בבקשה. אלעזר, במקום מישהו שנמצא כאן וברשימה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> במקום טלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה תענוג צרוף. נו, טלי, אין זמן. נכריז על הפסקה עוד מעט. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר, אני יכולה לספר לך צ'יזבט? צ'יזבט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> על חשבונך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> היה היה קצין בכיר, כורש ברנור, אחראי על החקירה של ראש הממשלה נתניהו. עושה עליך רושם אמין כזה, נכון? מגיע לבית משפט, מעיד. שואל אותו עמית חדד, עורך הדין של ראש הממשלה: תגיד לי, אדון כורש ברנור, אתה הורית לחוקרת שלך לתקן את החקירה של אב הבית של פאקר – אני לא רוצה לשעמם אתכם, אני רק אגיד לכם על מה מדובר. אב הבית של פאקר סיפר שלבית של פאקר מגיע בין השאר יוסי כהן. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> טלי, דברי לאט, אני לא שומע את מה שאת אומרת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נורא, אותך העובדות לא מעניינות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> טלי, טלי, ואו, לאט, אני לא מצליח להבין. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מגיע יוסי כהן לבית של פאקר. כורש ברנור, החוקר המדופלם, אמר לחוקרת: תתקני את החקירה, תכתבי אותה מחדש ותמחקי את יוסי כהן. כשנשאל כורש ברנור בעדות שלו, הוא אמר: מה פתאום, אין דבר שאני עושה את זה. תקשיבו, גם אני לא הייתי מאמינה שיש דבר כזה, אלא שסגן ניצב חבקין – לא איזה שוטר בן שעה – סגן ניצב חבקין הגיע לעדות, וביקש מבית משפט שייתן לו את הזכות מפני הפללה עצמית, יש דבר כזה. סגן ניצב חבקין מעיד השבוע ומספר את הדבר הבא, אחרי שהוא מבקש את הזכות מפני הפללה עצמית – כורש ברנור, אכן כך היה, הגיע אב הבית של פאקר וסיפר על יוסי כהן, וכורש ברנור הורה לחוקרת: תשכתבי מחדש את ההודעה, ותמחקי את יוסי כהן, כי אחרת נצטרך לחקור את יוסי כהן, כי זה גם טובת הנאה והוא גם עובד מדינה. מה הולך פה? ואני מזכירה לכם שכורש ברנור אמר: זה לא היה. תבינו מה הולך פה, את גודל השקרים. עכשיו, למה אני מספרת לכם את זה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> למה אמרתי לך שזה צ'יזבט? נכון בסוף עושים "וואה"? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא עושים בצ'יזבט "וואה", לא עושים. תאמיני לי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אפילו "וואה" לא מבהיל כמו הדבר המחריד הזה של חבורת השקרנים הללו. ואת כל זה אני אומרת לכם פה – בחלום הכי שחור שלי לא הייתי מאמינה שמה שאני אומרת לכם פה שנה וחצי על הפצ"רית והיועמ"שית יהיה נכון. עכשיו, אני שואלת אתכם רק דבר אחד: בהינתן השקרים האלה, תגידו לי, למה, למה עד הרגע הזה שאני ואתה מדברים פה ואני נואמת פה, גל עשהאל, הסגן של הפצ"רית, הסגן שלה – שאמר לנו פה, אמר לנו פה בוועדה אנחנו בדקנו, אנחנו בדקנו, ואני אומרת לו, אתה משקר – על יסוד הדברים שלו, הגברת הגאון, מאור הגולה, מאור הגולה, מגישה תצהיר לבית המשפט ואומרת שאין עוד פעולות חקירה לביצוע. בוא נניח שתי הנחות, ובזה אני מסיימת. או שאת כזו, באמת, ברפיון שכלי, שאת שואלת את סגן הפצ"ר: ביצעת? והוא אומר לך, כן, עשיתי בדיקה, ואין לך מושג מה זה בדיקה, ואז על יסוד את זה מגישה תצהיר לבית משפט – אז בטח שאת לא צריכה להיות יועמ"שית, כי פשוט ליועמ"ש צריכה להיות תבונה מינימלית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> או? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> או שאת חלק מהדבר הזה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - כי את יודעת שבדיקה לא כוללת חקירה באזהרה, ואת יודעת שבדיקה לא כוללת תפיסת מוצגים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ולא חדירה לחומר מחשב. זו זוועת הזוועות. אין נורא כמו הגילוי המחריד הזה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שיש כאן חונטה משפטית, שלא רק שהיא מעל החוק, היא חבורה של משבשי הליכים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - קושרי קשר, ומשתמשים לרעה בכוח השררה שלהם, והכול – הכול – על גבם של לוחמינו ועל גב כולנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו נוכח. חבר הכנסת רם בן ברק. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה אומר שאת גם מאמינה שהסרטון מפוברק, טלי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הסרטון ערוך, אין שאלה בכלל - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> רציתי לראות עד איפה את מגיעה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה נמסר. זה את – בגלל שאני הולכת לבג"צים, ואת לא - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> התפקיד שלי לא ללכת לבג"צים, התפקיד שלי לחוקק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשבת. תודה. תודה, חברות הכנסת. רם בן ברק, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה את הולכת לבג"צים, את הולכת לפוצץ - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יסמין, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שני סרטונים משני תאריכים בסרטון אחד. מה את אומרת? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש – רגע, אני לא יכול ככה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה את אומרת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת טלי, תודה. עכשיו ירדת מהפודיום. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ענית לי. מספיק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יסמין, את מפריעה לחברך לסיעה. בבקשה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני אמרתי לה שהיא ענתה לי. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בזמן שאנחנו כאן נואמים ודנים בחוקים, ביהודה ושומרון מתבצעת אלימות נוראית של מתנחלים נגד פלסטינים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לך גבולות - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מספיק, די, איך קיים? איך קיים - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יסמין, קודם כול בישיבה, לא בעמידה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, חברות הכנסת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פרובוקציה של אנרכיסטים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קטי שטרית, ברוכה הבאה. קטי, תודה. אני אחזיר לך את הזמן. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנרכיסטים בוגדים שמסריטים סרטים מפוברקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קטי, תודה. תודה, תודה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. קטי, זהו, שמענו, קריאת ביניים, זהו. תנו לו. נא לאפשר לחבר הכנסת לדבר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - זה לא ייאמן, מה הם הפכו להיות, האנשים האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה זה? אתה נותן לו לחזור על הזוהמה הזאת? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בזמן שהחבורה משמאלי צועקת צעקות - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> צועקת – אנחנו לא צועקים, אנחנו - - - << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - באותו זמן בדיוק נעשים פשעים נוראיים על ידי חבורה של מתנחלים קיצוניים ביהודה ושומרון. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אוטו-אנטישמי. אוטו-אנטישמי, זה מה שאתה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש חבר כנסת מהקואליציה, אדוני, איש ימין אידיאולוגי - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זאת הסיבה שאתם מפחדים מזיני, זאת הסיבה שאתם מפחדים מזיני – שהוא יגלה את הפרצוף האמיתי שלהם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אקרא לסדר. אני לא רוצה לקרוא לסדר. אני אקרא אותך לסדר. קטי, תודה. תודה, זהו. בבקשה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש חבר כנסת מהקואליציה, איש ימין אידיאולוגי, אני מאוד מעריך אותו אפילו – לא אנקוב בשמו כי לא ביקשתי את רשותו – מדי פעם אני שולח לו סרטונים של מה שקורה בגדה המערבית. סרטונים של הסתערות ואלימות בלתי נתפסת, בלתי נתפסת, של מתנחלים - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא אתה זה שאני מעריך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יהודה ושומרון - - - << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלימות בלתי נתפסת של מתנחלים, שיש מי שקורא להם "נערי גבעות", יש מי שקורא להם "קומץ" – ואני קורא להם "טרוריסטים". << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם לא מייצגים את ההתיישבות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אקרא אתכם לסדר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם שומרים על כפר סבא, הם שומרים - - - שאתה תחיה במדינה הזאת. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם לא מייצגים את ההתיישבות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, רגע. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - ראש המחלקה האנטי-יהודית בשב"כ, לא יעזור לך ולשכמותך - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, חברות הכנסת. קטי, שקלים. תקשיבו לי, אין לי בעיה – נכון, לא נעים לשמוע את הדברים. אני הולך להוסיף לו עוד דקה, תסבלו עוד דקה יותר מזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז תקשיבו. תהיו חכמים, תתבגרו. מספיק פעם אחת - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שמענו את המחאה. שמעתי את המחאה. הוא שמע את המחאה, ואת משרתת אותו. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוי, הפריימריז, הפריימריז, משגע אותם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם לא מייצגים את ההתיישבות, אבל הם עושים דברים נוראיים, וזוכים לגיבוי שבשתיקה מהשר לביטחון לאומי ומטה. כשאני שולח את אותו סרטון לחבר הכנסת מהימין, הוא כותב לי בחזרה: לא מוכר לי. אני שולח את הסרטונים כדי שלא תוכלו להגיד "לא מוכר לי". גם לך שלחתי את הסרטון, דרך אגב. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לי שלחת? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, היום, תסתכלי. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מי הקורבן ביהודה ושומרון, המתיישבים או - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת שקלים, מספיק. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרי זה אל תגידו: לא ראינו, לא שמענו, לא ידענו. זה קורה כל יום. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לפני שעה - - - << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכשאתם לא מגנים את זה, כשאתם לא עוצרים אותם ומביאים לבתי משפט וכולאים אותם, אתם שותפים לטרור, אתם בעצמכם תומכי טרור. ובכל פעם שתהיה לי הזדמנות, אני אעלה פה על הבמה ואני אגיד לכם את זה, כי בסופו של דבר תצטרכו לתת את הדין. לא תוכלו להגיד לא ידעתי, לא שמעתי, לא ראיתי – כי זה קורה, וכשאתם לא מגנים את זה, אתם אחראים לזה. כדאי שתסתכלי טוב על הסרטון ששלחתי לך, ותביני למי את נותנת גיבוי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת - - - << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> איך אתה יודע - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, תרשי לי רגע. אני אומר בנימה אישית – יש פה א-סימטריה. אני מגנה כל אלימות מכל כיוון. אני מקבל מדי יום סרטונים והודעות על מה שמתחולל בכבישים ביהודה ושומרון עם פציעות, עם ניפוץ שמשות, עם התהפכות של מכוניות מיידוי אבנים וכל מיני דברים ביהודה ושומרון. הבית הזה אפילו לא מודע לזה, או שמודע ולא מגנה. אני מגנה אלימות מכל כיוון, אבל כדאי שתהיה סימטריה, כי החיים ביהודה ושומרון בכבישים הם בלתי אפשריים כמעט. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה נוכחת; חבר הכנסת אביחי בוארון – אף הוא אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כאן צועקים וקוראים ומדברים, ושוכחים את הדברים החשובים באמת. 761 ימים למלחמה – והיום זה עוד יום ש-1,988 משפחות של חללים ממתינים לתשובות על המחדל ועל הטבח הגדול ביותר שידענו מאז השואה, תשובות שרק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לתת, ולא שום ועדה מטעם. ממשלת 7 באוקטובר ממשיכה ובורחת מאחריות. מסקנות ועדת חקירה מאסון מירון עדיין מהדהדות, כי הם יודעים, הם בכוונה נמנעים, הם בכוונה מתעלמים. חבריי חברי הכנסת, אנחנו – אני – לא אנוח, לא אשקוט, עד שתקום ועדת חקירה ממלכתית שתחקור ותספר את הסיפור במלואו, כי ל-1,988 משפחות קדושות שאיבדו את היקר מכול, מגיעות תשובות, כדי שככה תמיד נזכור מה שחשוב. אני רוצה לשתף בטקסט שקראתי בפייסבוק, טקסט של אייל, אבא של רוני אשל, זיכרונה לברכה, תצפיתנית מנחל עוז. אני מצטטת מתוך הפוסט: "בוקר שמחת תורה. תעצרו לרגע את החיים, בבקשה. ממש בדקות האלה! 12:00, תנשמו עמוק, תעצמו עיניים, ורק תזכרו את הדקות הבאות, שבהן חמ"ל נחל עוז מתחיל לבעור. עשן שחור וסמיך ממלא את החלל, הוכרזה נטישת עמדות בחמ"ל. הבנות מתכנסות ביחד לתוך חדר צדדי, החמ"ל מתחיל לבעור. הטמפרטורה קופצת בשניות, מהחמ"ל בורחים שבעה חיילים, בהם ארבעה קצינים. שאר הבנות נשרפות למוות. זהו, תם ונשלם פרק החיים של הבנות, הבנות של אף אחד, בצבא ההגנה לישראל. חמ"ל נחל עוז יבער לתוך השעות הבאות. איש ממשפחות הבנות לא יֵדע כלום על כך בימים הבאים. חמ"ל נחל עוז, הבושה של צה"ל". זה הפוסט שכתב אייל אשל. אז ממשלת 7 באוקטובר, לא תינקו ממחדל 7 באוקטובר, המחדל הזה ימשיך לרדוף אתכם. אז לזכרם של 921 חללים ולזכרן של החיילות מחמ"ל נחל עוז – ועדת חקירה ממלכתית קום תקום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה גברתי, עד שלוש דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אחד, אני חייבת להתייחס למה שהיה כאן. אני לא מצליחה להבין למה נזעקים כל פעם שמדברים על אלימות, שמה לעשות – קיימת, אי-אפשר להתעלם ממנה. קיימת אלימות בקבוצה מאוד קיצונית אצל המתיישבים. אז מה, זה תקין? יש פה בן של שרה, שלדעתי גם הורשע, פירק במכות רועה צאן בן 14 והרג בבעיטות את הטלה שלו, שגם זה מזעזע. אז למה צריך להצדיק את זה, למה? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> איך את יודעת שזה יהודי? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בן של שרה, בן של שרה שיושבת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך את יודעת - - - << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מי? יכול להיות שאת עכשיו מביאה פייק, משחירה שם. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא הורשע. אני מנסה לומר לך, זה קיים - - << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה נורא ואיום, אבל איך את יודעת - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - זה קיים, ואני חושבת שזה ייטיב לכל מדינת ישראל אם אתם תגידו: זה לא מייצג, אבל יש מיעוט כזה, וזה לא בסדר. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, את לא יודעת - - - להאשים אותם. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אין, אין כלום. בסדר, עזבו, לא על זה רציתי לדבר, באמת, אי-אפשר, אין - - - << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> את יודעת בוודאות שזה יהודים? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזבי, בואו נדבר על יומן "שלום כיתה ב'1" של יו"ר הסיעה שלך. יו"ר הסיעה, השר לביטחון לאומי, בגלל פרצת אבטחה פרצו לו ליומן. הוא אמור לדאוג לביטחון של כולנו, אבל פרצו לו ליומן, יומן של השר לביטחון לאומי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזבו שזה היה רמה של באמת הבת שלך - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה בגלל גלי, בגלל גלי בהרב-מיארה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבת שלך, אלי, בטח יש לה – אחרי שהוא דאג לעצמו ולמשפיענים ולכולם, הוא, יש לו מה להגיד על ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', עליו הוא אמר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> למי? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לשר, לאיתמר בן גביר. הוא אמר עליו, הוא מדבר הרבה ולא עושה כלום – על רוביק דנילוביץ' – אותו שר שהיה מגיע פעמיים בשבוע לעיר, רוקד ריקודי דם על כל הטרדה הכי קטנה, הבטיח הרים וגבעות לתושבי העיר ולתושבי הנגב. ביצוע – לא, לא קורה. הוא, יש לו מה להגיד על רוביק, שהציל את העיר הזאת, שהביא תעסוקה, שהביא בנייה, שהביא כל כך הרבה דברים לעיר הזאת. הוא, יש לו מה להגיד על ראש העיר. אז הצעה אחת קטנה שלי – די. תודה שזה גדול עליך, תודה שאתה לא מסוגל, שטעית, שאין לך את היכולת, לא הניהולית, לא הכלכלית, לא כוח אדם, ש-22% מהשוטרים רוצים לעזוב, על פי סקר של המשטרה. תודה, גדול עליי, לא יכול – וזהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. חבר הכנסת אבי מעוז – איננו. אני קורא לחברת הכנסת מירב כהן לסכם את הדיון, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, רגע - - - לימור סון הר מלך - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפה? אה, נכון, כמעט ויתרתי עלייך, לימור. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, עד שאת עולה, אולי באמת תאמצי לך מנהג להגיע כל יום לכנסת, לספר מה קורה בכבישי יהודה ושומרון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני עושה את זה, יש מנהג כזה. אדוני היושב-ראש, כל יום שלישי יש פה נאום קול המושתקים, שעושה סיכום שבועי של מה שקורה – "הטרור המושתק", אנחנו קוראים לזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יפה. תודה רבה לך. שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה להתייחס לניסיון השקרי ולקמפיין שאנחנו רואים פה כדי לתת לגיטימציה למחלקה האנטי-יהודית בשב"כ. הניסיון הזה, אני אומרת לכם, לא יצלח. אז באמת, אל תתאמצו, חבל על המאמצים. שמענו כאן היום מעל לבימה זו את אחמד טיבי אומר במליאה ומברך את ראש עיריית ניו יורק הנבחר זוהרן – אני אפילו לא יודעת - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ממדאני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ממדאני. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ממדאני – שם רשעים ירקב. אני לא מופתעת. אנטישמי נשאר אנטישמי, ואנטישמי אוהב אנטישמים. הרי המשותף לשניהם הוא שהם לא מסוגלים לגנות את החמאס גם אחרי הזוועות שנעשו על ידם לנשים, לילדים ולקשישים. שניהם מתנגדים לעצם פירוק החמאס, שניהם מבקשים לפרק את מדינת ישראל, ושניהם שייכים לאותו מחנה של שנאה, של הסתה ושל תמיכה בטרור, ושניהם עושים זאת בערמומיות ובתחבולה. לא במקרה זה קורה דווקא השבוע. השבוע קראנו בפרשת לך לך על הציווי של הקדוש ברוך הוא לאברהם: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". הקדוש ברוך הוא מצווה את אברהם לעזוב את המקום המוכר, הנוח, ללכת אל ארץ חדשה, אל הארץ שבה ייבנה העם היהודי. אך אל לנו לראות בכך רק הוראה היסטורית; זו קריאה נצחית לכל יהודי באשר הוא: אל תישאר בגלות כשיש לך את ארץ ישראל. ולא במקרה בדיוק באותו שבוע שבו התורה מזכירה לנו מהיכן הכול מתחיל, עומד בכנסת ישראל חבר כנסת ערבי, ומברך מנהיג שמזוהה עם עמדות עמוסות בשנאת יהודים בחו"ל. אבל דבר אחד חבר הכנסת טיבי אינו מבין: אם אחמד טיבי חשב לראות את יהודי ניו יורק מפוחדים, נרדפים, נשלטים על ידי ראש עיר אנטישמי – הוא יקבל בדיוק את ההפך. הוא יקבל עלייה, הוא יקבל את יהודי ניו יורק שבוחרים לעזוב את הגלות ולחזור אל הארץ שהובטחה לאברהם, אל המקום שבו יהודי לא צריך להתנצל שהוא קיים, למקום הכי בטוח עבור העם היהודי – כי ארץ ישראל היא המקום של העם היהודי, כאן אנחנו נבנים, כאן אנחנו נלחמים, וכאן אנחנו מנצחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת מירב כהן לסכם את הדיון, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז אני מקריאה את הנוסח אחר כך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. בבקשה, לרשותך חמש דקות לסיכום הדיון. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה על פרשת הפצ"רית, שהיא באמת פרשה מטלטלת. אני חושבת שהיא עשתה מעשה נוראי, היא צריכה להיענש על זה, היא צריכה לשלם על זה בקריירה שלה. היא לא צריכה לשלם על זה בחייה – אבל בהחלט בקריירה שלה. ועדיין, אין מקום להסתה וקריאות לאלימות. זה דבר מיותר לחלוטין. אבל בואו רגע נתייחס לעניין עצמו: ראשית, פרשת שדה תימן צריכה להיבדק. אני לא יודעת אם הדברים נעשו או לא נעשו – אני מתפללת שהם לא נעשו – אבל הם צריכים להיבדק, וזה לא קשור לאופן התנהלותה של הפצ"רית, שצריכה להיבדק בנפרד. דבר שני, בואו, אנחנו רואים את התגובות של העוסקים במלאכה. לא מעניינת אותם הפצ"רית, לא מעניינים אותם הלוחמים, לא מעניינים אותם חיילי צה"ל, בטח שלא מעניינת אותם ההסברה, כיוון שמדי יום הם עושים פיגוע הסברתי עם סרטונים כאלה ואחרים של שרים בממשלה. היעד שלהם הוא היועצת המשפטית לממשלה. הם יעשו הכול כדי להפיל עליה את הפרשה הזו, כדי להזיז אותה מתפקידה, כי היא ראש התביעה נגד ראש הממשלה. אז רואים לכם. לא תצליחו לקחת אותנו שולל. ברור לאן אתם מכוונים. עכשיו, זה באמת נוגע ללב כשאני רואה את כל האנשים שיוצאים נגד הדלפות. הדלפות זה באמת דבר פסול. אבל לא ראיתי שיצאתם נגד הדלפה של מסמך מסווג שנגנב בזדון על ידי אדם שאתם מגינים עליו, ולאחר מכן הודלף לעיתון גרמני תוך סיכון ביטחון מדינת ישראל. לא ראיתי שיצאתם נגד ההדלפה הזו כלל וכלל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יותר מזה, אני חושבת שלהשמיד ראיות כשהדברים צריכים להיבדק על ידי מערכת אכיפת החוק, זה דבר מאוד מאוד חמור; מה שעשתה הפצ"רית חמור ביותר. אבל לא ראיתי שיצאתם נגד אוריך, יועץ ראש הממשלה, שהשמיד ראיות בטלפון שלו. זה באמת מרגש לראות איך אתם מתרגשים מזה שהפצ"רית אמרה דבר שקר לבית המשפט, שזה דבר פסול. אבל מצד שני, אתם מעריצים את האדם שיום-יום משקר לבית המשפט – ממציא תירוצים ואומר חוסר אמת לבית המשפט על בסיס יום-יומי. אז המוסר שלכם כפול. אני אומרת, חלאס עם זה, בואו נאכוף את החוק במדינת ישראל על כולם כמו שצריך – על הפצ"רית, על האנשים שהביאו לעולם את פרשת קטרגייט. ביטחון מדינת ישראל הוא לא דבר לסחור בו, הוא לא דבר לעשות עליו פוליטיקה. מי שסרח צריך לקבל את העונש. במחנה שלי, כשמישהו סרח, הוא אומר – הוא סרח. הפצ"רית סרחה. בואו גם אתם ותגידו שיועצי ראש הממשלה סרחו. קדימה, ביטחון מדינת ישראל הוא לא דבר לעשות עליו פוליטיקה. מכאן אני מבקשת לחזק את הרמטכ"ל. אנחנו סומכים עליו שהוא יטפל בפרשה הזו כמו שצריך – בחומרה, בענייניות. אנחנו סומכים עליו בעיניים עצומות, כי יש לנו רמטכ"ל אחד וצבא אחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת השרה גילה גמליאל, תציגי את עמדת הממשלה, בבקשה. בבקשה, גברתי השרה. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> אני רק רוצה לומר שני משפטים, ואני יורדת. המשפט הראשון הוא שלא צריך לסמוך בעיניים עצומות על אף אחד, ועל כן כל המערכות צריכות שתהיה להן בקרה, וברגע שתהיה בקרה, אז לא יהיו מצבים מן הסוג הזה, כמו שקיים היום. זה לגבי ההערה שנאמרה כאן. דבר שני, לגבי הנושא – יתקיימו בחירות בישראל במועדן, ולא יהיה כל חשש לאי-קיום מערכות בחירות. לא צריך להעלות נושאים שהם באמת מופרכים. אנחנו צריכים לשמור על הדמוקרטיה בישראל, והבחירות יתקיימו. זה – להרגיע פה את האווירה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להקראת הצעות הסיכום מטעם הסיעות – כעת מטעם סיעת יש עתיד. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה, מקריאה את נוסח ההצעה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז אני איצמד לנוסח הכתוב. הנדון: הצעת החלטה להצעה רגילה לסדר-היום, שמספרה 5039, בהתאם לסעיף 56ג(1) לתקנון הכנסת – הצעת החלטה מטעם סיעת יש עתיד וסיעת ישראל ביתנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט במליאה. אנחנו לא שומעים אף אחד כאן. תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שימו לב, הצעת החלטה מטעם סיעת יש עתיד וסיעת ישראל ביתנו בנושא: מנסיגה דמוקרטית לנפילה חופשית – התחייבות הכנסת לדאוג לקיומן של בחירות חופשיות והוגנות. 1. התחייבות לא לקדם חקיקה שתפגע בהוגנות הבחירות לכנסת – הכנסת מתחייבת שלא לקדם הצעות חוק שיפגעו בהוגנות הליך הבחירות לכנסת, בהן הצעות להשתלטות פוליטית על ועדת הבחירות המרכזית, הצעות שיובילו לפגיעה בחברה האזרחית, או הצעות שיגרמו לדיכוי הצבעה. אני עוברת לסעיף 2. מניעת שימוש פוליטי בשב"כ לטובת התערבות בבחירות – הכנסת קוראת לממשלה בכלל ולראש הממשלה בפרט להימנע מפנייה לשב"כ לטובת סיוע במעקב אחרי יריבים פוליטיים או פסילת מועמדים בבחירות. אני עוברת לסעיף 3. תפקוד המשטרה ביום הבחירות – הכנסת קוראת למשטרה שלא לבצע אכיפת יתר או חסר ביום הבחירות באופן שעלול להצביע או להשפיע על שיעור ההצבעה או על תוצאות הבחירות. 4. שמירה על אמון הציבור במנגנון הבחירות – הכנסת קוראת לכלל הגורמים הפוליטיים להביע בפומבי אמון מלא במנגנון הבחירות, ולהתחייב שלא להטיל ספק בתוצאות הבחירות, יהיו התוצאות אשר יהיו. הכנסת מחויבת שלא לתת יד למהלכים שעלולים להעמיק את תופעת הנסיגה הדמוקרטית בישראל, או לחבל באופן החופשי, השוויוני וההוגן של הבחירות, ברוח חוק-יסוד: הכנסת, ובהתבסס על עקרונות הדמוקרטיה הליברלית. הכנסת קוראת לממשלה להימנע מכל התערבות בלתי הוגנת בבחירות הקרובות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, נעבור להצבעות על הצעות הסיכום. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד הצעת הסיכום שהביאה חברת הכנסת מירב כהן – 31 נגד – 38 נמנעים – אין הצעת הסיכום שהביאה חברת הכנסת מירב כהן לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 31 בעד, 38 נגד – יש כאן בעיה. לפרוטוקול: השרה גילה גמליאל הצביעה במקומו של השר דיכטר. הוא אומר שהוא רצה להצביע והצביעו לפניו. אם כך, אני אומר את התוצאות: 31 בעד, 39 נגד, כאשר השר אבי דיכטר לא הצביע, והשרה גילה גמליאל הצביעה במקומו של השר אבי דיכטר. אני קובע כי הצעת הסיכום של הסיעות לא נתקבלה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ט' בחשוון התשפ"ו, 10 בנובמבר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:21. << סיום >>