דברי הכנסת

דברי הכנסת ו' / מושב רביעי / ישיבה של"ה / ד'–ו' בכסלו התשפ"ו / 24–26 בנובמבר 2025 / 6 חוברת ו' ישיבה של"ה הישיבה השלוש-מאות-ושלושים-וחמש של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ד' בכסלו התשפ"ו (24 בנובמבר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי, העבודה, חד''ש-תע''ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 7 1. רצון העם בהקמת ועדת חקירה ממלכתית; 7 2. אובדן המשילות, אלימות משתוללת, שיא במקרי רצח, אובדן הביטחון האישי, פרוטקשן, אוזלת יד מוחלטת; 7 3. מדיניות פושעת של הממשלה המפקירה את החברה הערבית בכל תחום 7 יאיר לפיד (יש עתיד): 8 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 11 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 13 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 15 נאור שירי (יש עתיד): 27 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 28 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 29 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 29 סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): 30 נעמה לזימי (העבודה): 31 אבי מעוז (נעם): 33 שינוי בחלוקת תפקידים בממשלה 35 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 36 סימון דוידסון (יש עתיד): 38 מירב כהן (יש עתיד): 39 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 42 מאיר כהן (יש עתיד): 44 משה טור פז (יש עתיד): 45 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 47 נאור שירי (יש עתיד): 48 טלי גוטליב (הליכוד): 50 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 53 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 54 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 56 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 57 רון כץ (יש עתיד): 59 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 62 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 64 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 67 יסמין פרידמן (יש עתיד): 69 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 74 מיקי לוי (יש עתיד): 79 אבי מעוז (נעם): 80 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 81 אלעזר שטרן (יש עתיד): 82 מירב בן ארי (יש עתיד): 83 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 86 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 87 שרון ניר (ישראל ביתנו): 89 רם בן ברק (יש עתיד): 91 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 92 גלעד קריב (העבודה): 95 צגה מלקו (הליכוד): 97 עודד פורר (ישראל ביתנו): 102 דבי ביטון (יש עתיד): 104 אושר שקלים (הליכוד): 105 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 106 ירון לוי (יש עתיד): 107 עדי עזוז (יש עתיד): 109 נעמה לזימי (העבודה): 112 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 118 שלי טל מירון (יש עתיד): 124 משה סעדה (הליכוד): 126 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 130 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 134 אכרם חסון (הימין הממלכתי): 135 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 138 אפרת רייטן מרום (העבודה): 140 עמית הלוי (הליכוד): 144 אופיר כץ (הליכוד): 146 שר התקשורת שלמה קרעי: 154 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה 161 שר התיירות חיים כץ: 162 אלעזר שטרן (יש עתיד): 164 מאיר כהן (יש עתיד): 169 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 173 מירב בן ארי (יש עתיד): 175 משה טור פז (יש עתיד): 178 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 180 מירב כהן (יש עתיד): 191 טלי גוטליב (הליכוד): 192 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 195 נאור שירי (יש עתיד): 196 רון כץ (יש עתיד): 201 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 204 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 205 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 208 עודד פורר (ישראל ביתנו): 210 עודד פורר (ישראל ביתנו): 211 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 219 סימון דוידסון (יש עתיד): 220 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 222 שרון ניר (ישראל ביתנו): 224 רם בן ברק (יש עתיד): 225 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 227 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 235 יסמין פרידמן (יש עתיד): 239 מיקי לוי (יש עתיד): 242 גלעד קריב (העבודה): 246 דבי ביטון (יש עתיד): 248 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 251 ירון לוי (יש עתיד): 253 עדי עזוז (יש עתיד): 256 שלי טל מירון (יש עתיד): 263 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 265 מרב מיכאלי (העבודה): 267 ינון אזולאי (ש"ס): 269 שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: 271 הודעת ועדת הכנסת 274 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 274 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לאורחינו ביציע ממכינת גליל עליון. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת, שלום לכם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ד' בכסלו התשפ"ו, 24 בנובמבר 2025. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/25/6298 וכלה בהצעת חוק פ/25/6321: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מעונות סטודנטים), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת סמיר בן סעיד ואחמד טיבי; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שירות מקוון ללקוח), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון – הסרת מגבלות והרחבת אפשרות יבוא כלי רכב), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פנייה לנציב קבילות הציבור), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה (תיקון – תגמול הסתגלות כלכלית), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק וקארין אלהרר; הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול העבירה על העלבת עובד ציבור), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פטור מהיטל השבחה למוסד ללא כוונות רווח), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת אלי דלל, נאור שירי, ולדימיר בליאק ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הפקדה עצמאית לקרן השתלמות), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק להנצחת תרומתה של עליית מרכז ומזרח אירופה, התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025 , מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון – קביעת מחירים וחישוב עלויות ייצור חלב), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת ששון ששי גואטה, רם בן ברק, אלון שוסטר, מטי צרפתי הרכבי, משה גפני וינון אזולאי; הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – תמרוץ הקמת מתקני מיון פסולת להגדלת המחזור), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עורך דין), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות זיוף עמוק), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – שלילת זכות הצבעה מאסירים), מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק השבות (תיקון – הוספת המילה כהלכה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר), מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי ריבית על משכנתה וסיוע ברכישת דירה), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון – כשירות למינוי קאדי מד'הב), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת עפיף עבד ואכרם חסון; הצעת חוק העדפה מתקנת למשרתים בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת משה סעדה; הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (אי-הכרה בלימודי רפואה שנערכו במדינות עוינות או ברשות הפלסטינית), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת משה סעדה ודן אילוז; הצעת חוק כליאתם והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (איסור טיפול רפואי באסירים ביטחוניים בבתי חולים ציבוריים), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר. עוד הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 19), התשפ"ו–2025. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי, העבודה, חד''ש-תע''ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. רצון העם בהקמת ועדת חקירה ממלכתית; << נושא >> << נושא >> 2. אובדן המשילות, אלימות משתוללת, שיא במקרי רצח, אובדן הביטחון האישי, פרוטקשן, אוזלת יד מוחלטת; << נושא >> << נושא >> 3. מדיניות פושעת של הממשלה המפקירה את החברה הערבית בכל תחום << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - - << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אם אתה רוצה תשובה, אז אל תברח. תישאר לשמוע תשובה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפעמים יש גם - - - << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא, לא, אתה מציע אי-אמון ובורח. אז אם אתה רוצה להיות מנומס, אתה תשמע – תישאר לשמוע תשובה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר אמסלם, אין לי ספק שאתה האדם המתאים ללמוד ממנו נימוסים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה רק מטנף את כל מי שנמצא מסביבך. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל את עצמי ממי אני רוצה לקבל שיעורים בנימוסים והליכות – אתה הדמות הראשונה שקופצת לראש. הראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני אתחיל את עשר הדקות עכשיו. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מושג האחריות במדינת ישראל מת. הוא לא קיים. הוא בוטל, זה נגמר. יש עוד טיפה ניסיונות בצבא לקחת אחריות, אבל ממשלת ישראל מודיעה, לא בתדהמה, שהיא לא אחראית לכלום. ביום שבו ראש הממשלה סירב לקחת אחריות על 7 באוקטובר – זה נגמר. אם המערכת כולה קורסת והאדם שעומד בראש המערכת לא לוקח אחריות אז אין יותר אחריות. הפתרון של הממשלה הזו אומר: אל תיקח אחריות, תמצא אשמים. כל פשלה, כל אסון, לא משנה באיזה סדר גודל, לא משנה כמה זה נורא וגדול ומדמם – תמצא מישהו אחר להאשים. לעולם אל תיקח אחריות. כמובן, לעולם אל תתפטר. תאשים את מי שהיה לפניך; תאשים את מי שכפוף לך; תאשים אויבים דמיוניים שהמצאת; תאשים את הצבא – מפני שלקצינים אסור לענות לך; תאשים שמאלנים – שלא היו בשלטון כבר 200 שנה; תאשים את בית המשפט – מפני ששופטים לא מתראיינים. יריב לוין לא לוקח אחריות על התפוררות מערכת המשפט; השר אמסלם לא לוקח אחריות על ההסתה; בן גביר לא לוקח אחריות על נתוני הפשיעה; מירי רגב לא לוקחת אחריות על תאונות דרכים; סמוטריץ' לא לוקח אחריות על המחירים בסופר. זו תפיסת עולם שלמה. היא אומרת: אנחנו לא קשורים לענייני משרדנו. זה לא נוגע אלינו. אנחנו מופיעים רק כשזה הולך טוב. אם קורה אסון, אנחנו מנסים להיעלם. אם מוצאים אותנו אנחנו אומרים: גלי בהרב מיארה. אם זה לא עובד, אנחנו אומרים: שקמה ברסלר. זה פשוט, זה יעיל, וזה נורא. אם זה טוב, זה בזכותם; אם זה רע, מישהו אחר אשם. אם האמת קשה, משקרים; אם מישהו מתעקש מולם על האמת, אומרים עליו שהוא מסית ומפלג. היה להם כמובן ממי ללמוד. נתניהו הוא מייסד השיטה. ועדת מירון קובעת שהוא אחראי לאסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות המדינה – הוא לא שמע על זה; ועדת הצוללות קובעת שהוא סיכן את ביטחון המדינה – הוא קובר אותה. מדינת ישראל עוד לא קברה את מתיה אחרי אסון 7 באוקטובר – הוא כבר כינס את נאמניו כדי להודיע להם: אנחנו לא לוקחים אחריות על כלום. תרחיקו את זה ממני, תמצאו מישהו אחר להאשים, תמציאו איזו תיאוריית קונספירציה ותדאגו שבערוץ 14 יפמפמו אותה עוד ועוד ועוד. הם גילו מזמן ששקרים גדולים הרבה יותר אפקטיביים משקרים קטנים, ותיאוריות קונספירציה מופרכות ומופרעות תופסות הרבה יותר מהר מהסברים רציונליים שמבוססים על עובדות, והכול מותר, העיקר – לא לקחת אחריות. השבוע הם הגיעו לשיא. אין דבר מופרך יותר, אין עלבון וביזוי נורא יותר לנופלים ולנרצחים מאשר הכאילו-ועדה שהם הקימו בממשלה כדי למרוח את הציבור ולמנוע ועדת חקירה ממלכתית. ההרכב אומר הכול. בראש הוועדה – השר שהוביל את ההפיכה המשטרית, שאין גורם מודיעיני שלא הצביע עליה כאירוע ששכנע את חמאס שזה הזמן לתקוף את ישראל; בוועדה – השר שהציע לזרוק פצצת אטום על עזה, השר אמר שזה צודק ומוסרי להרעיב ילדים, השרה שאמרה שאנחנו בתקופה של נס, השר שעלה להר הבית רק בשביל להצית את המזרח התיכון, השר שהיה אחראי על ההסברה כשהיא קרסה, וכמובן, היום הוסיפו את השרה הממונה על האופורטוניזם, כדי לוודא שאף אחד לא יעז לחשוב בשביל עצמו בוועדה הזאת. למה לטרוח? למה להעמיד פנים? במקום לעשות ישיבות, תוציאו הודעה קצרה, פשוטה. תכתבו: אזרחי ישראל, אנחנו לא לוקחים אחריות על כלום, כי לא בא לנו. לא בא לנו לקחת אחריות מפני שאנחנו לא סופרים אתכם ממטר; מפני שיש לנו לשכה ונהג ולכם אין; מפני שאנחנו רוצים להמשיך לטוס לחו"ל על חשבונכם ולבלות; מפני שאנחנו ניקח כל מה שאנחנו יכולים, חוץ מדבר אחד: לא ניקח אחריות. אני מודיע מפה, האופוזיציה לא תשתף פעולה עם הוועדה הזו. בחודש הראשון של הממשלה הבאה נקים ועדת חקירה ממלכתית אמיתית ונחזיר למדינת ישראל את המוסד הקרוי אחריות לאומית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. רבותיי, זה לא מסוג האירועים שאנחנו עושים את זה. ההצעה הבאה להציע אי-אמון בממשלה היא של חבר הכנסת יבגני סובה, מטעם סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת סובה אל הדוכן. בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה אחריו, והשר יענה במשולב. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אני דווקא שמח שאתה תשיב להצעת האי-אמון, כי יש לי מספיק זמן. אני דווקא רוצה להמשיך לדבר על ועדת חקירה ממלכתית, אבל לדבר בסגנון שמוכר לך. אתה מדי פעם עולה כאן לדוכן הכנסת ואתה אומר שהאופוזיציה מתנהגת כמו בולשביקית. נכון? זו מילה אהובה עליך, בולשביקים. אתה מאשים את האופוזיציה במדינת ישראל בכך שהם שמאל ובולשביקים. אני נולדתי בברית המועצות, כידוע, ועליתי כשהייתי בן 17. אגב, אני חוויתי את התפרקותה של ברית המועצות, אז אני גם ילד של ברית המועצות של פעם וגם ילד של אחרי התפרקותה של ברית המועצות. בברית המועצות, בשביל להסתיר את האמת המדינה הפעילה מכונה שלמה, וזה לא סוד. קודם כול – פרופגנדה, מילה שאנחנו משתמשים בה. מה זה פרופגנדה? כאשר המדינה מקדמת את סדר-יומה שטוב לה, לממשלה, ומסתירה את הדברים והבעיות שקיימים בחברה ובציבור. אתה לא רוצה לדבר על שחיתות? דבר על בלט. אתה לא רוצה לדבר על פשע ברחובות? דבר על ההישגים בספורט. אתה לא רוצה לדבר על כל מה שקורה בחברות הממשלתיות? דבר על ציור, דבר על תערוכות. השלב הבא של השליטה של המדינה, זה הצנזורה. אם אתה עורך בעיתון, ואתה רוצה לדבר על משהו שמעניין את הציבור, אתה הולך לצנזור. הצנזור מתקשר למזכיר המפלגה ואומרים לו: אוי ואבוי, אם אתה תעלה סוגיה שמעניינת את הציבור. אתה תכתוב על תערוכת ציור שנפתחה אתמול, שכולם יבואו לראות. אתה תדבר על דברים טובים. אני שומע היום שמנסים להסתיר את האמת מהציבור בזה שמקימים גוף שבעיניי לא קיים – יש חוק לוועדת חקירה ממלכתית, על פי החוק הממשלה צריכה להתכנס, לקבל החלטה. אתם רוצים? תואילו ותשנו את החוק, אם אתם כל כך רוצים לשנות, אבל החוק קיים. בניגוד לחוק, אתם, הממשלה, מקימים גוף שהוא לא ברור לי, וכל יום מוסיפים אליו שרים שהם אלה שיעצבו את המנדט של החקירה שהולכת לקום. בלאו הכי – אם הייתם אומרים: בואו נקים ועדת חקירה ממלכתית ונקים צוות מצומצם של שרים שיעבדו בשיתוף פעולה. לא, אתם לא אומרים את זה. אתם אומרים: אנחנו נקים ועדה, ובורחים מהמילה "ממלכתית" – אני לא יודע מה המילה הזאת עשתה לכם – בורחים מהמילה הזאת, ופשוט יורקים בפרצופו של הציבור בזה שכל פעם אתם מוסיפים שרים שאין להם שום קשר לא למושג אחריות וגם לא למושג חיים ציבוריים. כשאני רואה שרים שעברו מצד לצד לפני שלוש שנים הם הגנו על הממשלה הקודמת, והיום הם בממשלה הזאת. איזה אמון יש בשרים האלה, אדוני השר? אתה רוצה שהוועדה הזאת תקבל את אמון הציבור, ולא אתה אישית, אבל מישהו מחליט שם בממשלה, לקחת שרה שהאמון בא הוא הכי נמוך, ואז אתה אחר כך שואל למה הציבור לא מאמין לוועדת חקירה ממלכתית, כשאתם במו ידיכם פוגעים באמון הציבור? החוק אומר דבר פשוט: יש נשיא בית המשפט העליון. אתם אוהבים אותו, לא אוהבים אותו, קוראים לו נשיא, לא קוראים לו נשיא, זה לא משנה – זה חוק. הוא נבחר על פי ועדה שקיימת, לא הצלחתם לשנות את הרכב הוועדה. הוא נשיא בית המשפט העליון, והוא אמור לקבוע. הוא לא יהיה בוועדה הזאת. לא נתתם אפילו צ'אנס לקבוע את הרכב הוועדה, ואתם כבר מנסים לעשות לה דה-לגיטימציה. אז בחזרה לברית המועצות – מלבד פרופגנדה וצנזורה היה עוד נושא חשוב. קראו לזה אידיאולוגיה של הממשלה. בכל מפעל – אני מקווה שאני מגלה פה דברים מעניינים, כי כאלה דברים וכאלה סימנים קורים במדינת ישראל של ימינו. כל מה שאני מספר קורה במדינת ישראל של ימינו. בתוך חברות ממשלתיות, יש אנשים שמוודאים שהאידיאולוגיה של אותה החברה תתאים לאידיאולוגיה של הממשלה. בלי לפגוע בעבודה מאוגדת, קוראים לזה "ועדי עובדים". ואני בעד שיהיו זכויות של העובדים, אבל תסתכלו מה קורה היום – אוי ואבוי אם אתה סוטה מהקו האידיאולוגי של הממשלה, כי אז תהיה בעיה לאותה חברה, לאותו מפעל. אתם הבולשביקים, אדוני השר. אתם יצרתם פה מערכת בולשביקית בזה שאתם מתחמקים מהאחריות. יש פה קהל. אדוני היושב-ראש, מגיע קהל צעיר, תיכוניסטים. איזה שיעור אנחנו נותנים להם, אנחנו, כחברי כנסת, קואליציה ואופוזיציה? הם יחזרו לשיעורי אזרחות, ילמדו בשיעורי אזרחות שהכנסת היא ליבה של הדמוקרטיה, אבל גם ליבה של האחריות. כאן, בשולחנות האלה, בכיסאות האלה, ישבו גדולי האומה, ישבו ראשי ממשלות, ישבו שרים שלקחו אחריות. איזה שיעור אנחנו נותנים לדור הצעיר? איזה שיעור אנחנו נותנים – אנחנו, חברי הכנסת – לילדים שלנו? הם לומדים היסטוריה ואזרחות בספרים ואנחנו מיישמים הפוך לגמרי. אני אומר בכוונה "אנחנו", כי אני חושב שעל כולנו מוטלת אחריות. אני חושב שאנחנו חצינו את הקווים, ובשלוש השנים האחרונות הממשלה חצתה את כל הקווים ופגעה באמון הציבור כלפי מוסדות. דרך אגב, לא פלא שהכנסת נמצאת כמעט במקום האחרון בין כל המוסדות, אחרי הצבא, אחרי שירותי הביטחון, בג"ץ מקבל אמון הרבה יותר גבוה מהכנסת. ואז אחר כך, אתם בממשלה ובכנסת מתפלאים למה אין אמון בכנסת – כי בשביל ליצור אמון בכנסת צריך לפעול לפי החוק וצריך לדעת לעמוד כאן ולהגיד: כן, זאת האחריות שלנו. אני שומע את חבריי מהקואליציה, כאילו הם עכשיו טוקבקיסטים בכל מיני ערוצים. יש אנשים בבית הזה שבשיא הרצינות אומרים שאת תוכנית ההתנתקות ביצעה מפלגת קדימה. חבר'ה, קצת אינטליגנציה, לפחות תיכנסו לוויקיפדיה, תבדקו מתי קמה מפלגת קדימה. מה, אתם לא זוכרים שראש ממשלת 7 באוקטובר בנימין נתניהו הצביע ארבע פעמים בעד ההתנתקות? לא, מפלגת קדימה ביצעה את תוכנית ההתנתקות. עוד מעט תגידו שהממשלה שלנו הייתה ב-7 באוקטובר. איזו ממשלה הייתה ב-7 באוקטובר? זאת הייתה המשמרת שלכם, אתם הייתם ב-7 באוקטובר. ו"המשמרת שלכם", הכוונה לאחריות שלכם. אפשר לחקור, חובה לחקור. כולם צריכים להתייצב בפני הוועדה, כל ראש ממשלה שקשור לאירוע. אגב, אני חושב שהחל מ-2007, מאז שהחמאס השתלט על רצועת עזה – היה אהוד אולמרט, אחר כך נתניהו, אחר כך עוד שני ראשי ממשלה, בנט ולפיד – כולם צריכים להתייצב, כמו שכל שרי הביטחון שהיו החל משנת 2007 צריכים להתייצב בפני הוועדה. זאת תהיה הבעת האמון הכי גדולה שיכולה להיות. ככה צריך לבנות את אמון הציבור כלפי הוועדה, כאשר אתם, הממשלה, מקימים ועדה וכולם כאחד מתייצבים בפני הוועדה הזאת. נכון, חלק מהדברים לא יהיו חשופים לציבור. אדוני יודע מתי נחשפו פרוטוקולים של ועדת אגרנט? ב-2014, 40 שנה אחרי, זכינו לראות חלק מהפרוטוקולים של ועדת אגרנט, שהתייחסה לממשלה, הראשונה מאז ההתקפה ב-6 באוקטובר 1973. למה הסתירו 40 שנה את הפרוטוקולים? כי היה שם הלם. בישיבת הממשלה היה הלם טוטאלי, לא רצו לדעת שהממשלה הייתה בהלם. לצערי אנחנו יודעים שהממשלה הייתה בהלם ב-7 באוקטובר. אנחנו ראינו את זה גם בהמשך, חודשים רבים אחרי מתקפת 7 באוקטובר הממשלה הייתה בהלם, ורק העם, הציבור, תפקד, בניגוד לממשלה. ולכן, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר אמסלם, אין מנוס מלהקים ועדת חקירה ממלכתית, שתחקור, שתזמן את כולם ושתהיה לה סמכות גם להצביע על אנשים באופן אישי. כך נוכל לשקם את אמון הציבור כלפי הבית הזה, כנסת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת, את הצעת האי-אמון האחרונה יציג חבר הכנסת אחמד טיבי, מטעם סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, הנושא הוא: מדיניות פושעת של הממשלה המפקירה את החברה הערבית בכל תחום. גם את החברה היהודית. יש אין-סוף סיבות להביע אי-אמון בממשלה הזאת. ממשלה כהניסטית מסוכנת, אין שום סיבה לאמון בה. ממשלת הבקלאוות לא מסתפקת בלבכות על המתים, לא די לה בשפיכות דמים, דם שנשפך, היא מתענגת עליו, כמעט מתגאה בזה; ממשלה שידיה מגואלות בדם של ישראלים ופלסטינים כאחד, רבים מדי. ממשלה שבינה לבין הביטחון האישי של כל אזרח ואזרח אין דבר, שום קשר. הפקרה מוחלטת. מי שמינה עבריין למשרד שאחראי לביטחון האישי של הציבור ולא מפטר אותו, אחראי באופן ישיר למציאות המדממת שלנו. הוא הראש – הוא אשם. החברה הערבית מצויה במשבר עמוק ומסוכן שרק מעמיק ומתרחב, ואין מי שיעצור אותו, כי ארגוני הפשיעה נוהגים כאילו הם השליט, אוטונומיים מעל המשטרה. אין הרתעה, אין חוק, יש פרוטקשן, יש נשק משתולל, ודם נשפך ברחובות. רק הבוקר בעקבות ההודעה על מותו של מהדי מחאמיד, בן 21 שנורה באום אל-פחם – 232 ערבים לפי יוזמות אברהם קיפחו את חייהם, נרצחו מאז תחילת שנת 2025, מתוכם 21 נשים. המדיניות הפושעת מאפשרת לארגוני הפשיעה לפרוח, לשגשג על חשבון הביטחון האישי של כלל הציבור הערבי. הפשיעה גואה בחברה הערבית, והיא עולה גם בחברה היהודית. משילות? לא משילות ולא בטיח. הכנסת הנוכחית והממשלה הזאת הן גן עדן לעבריינים, וראשי ארגוני הפשיעה הגדולים והמוכרים חוגגים. הם מביעים אמון בממשלה הזאת – הם, יותר מאשר כל אדם אחר וכל ארגון אחר. העולם התחתון מתפרץ בדלת הראשית, החיילים של ארגוני הפשיעה מצלמים את עצמם מבצעים עבירות ומשדרים בטיקטוק עם מוזיקת רקע, מטילים אימה – והכול בגאווה ובפנים גלויות בלי פחד, בידיעה ברורה שאין אכיפה. ממשלה שנולדה בחטא לא ראויה לאמון הציבור; ממשלה שכשלה עמוקות באופן יום-יומי לטפל בפשיעה הגואה גם בחברה הערבית ובציבור כולו תוך כישלון מוחלט בהגנה על חיי האזרחים – גברים, נשים וטף. דווקא בתקופה הזאת, בשיא הפשיעה, בשיא הקריסה של החברה הערבית, מגיעה השרה מאי גולן ועושה עסקה – עסקה עם שר הבקלאוות, שר המשטרה, ועם ראש השב"כ זיני – אתה תיקח מיליארד שקל, אתה תיקח 2 מיליארד שקל – והיא לוקחת את זה. והם, אם יסכימו, לוקחים את זה מבריאות, מחינוך, מתשתיות, מהתחומים הבסיסיים שאנחנו כל כך נואשים. ממתי לשב"כ יש מחסור בתקציבים? מישהו שמע פעם שהשב"כ סובל ממחסור בתקציבים? חוץ מזה, לטיפול בפשיעה הוא לא צריך עוד 2 מיליארד או 3 מיליארד שקל למשטרה, הוא צריך החלטה. בן גביר, כשערבי נהרג, הוא לא מרגיש שהוא נכשל; בשבילו ערבי רצח ערבי. הרי הבן שלו, הסיסמה שלו היא "מוות לערבים", ופה ערבים רוצחים ערבים – זה מוות לערבים. יכול להיות שהוא מחייך בכל פעם שהמספר עולה, הוא לא מרגיש שהוא נכשל. לכן אני אומר שגם בן גביר וגם זיני גוזלים את כבשת הרש של החברה הערבית, וגוזלים את התקציבים שלה בתחומים החיוניים, ומעל לכל אלה המנצח על התזמורת הכהניסטית הוא בנימין נתניהו עצמו, שהממשלה שלו הפכה להיות כהניסטית. בכנסת הזאת יש יותר כהניסטים מאשר בעוצמה יהודית, והדם ממשיך להישפך. אתמול, חבר הכנסת סגלוביץ', כוחות משטרה, מודיעין, פרצו לתיאטרון אל-חכוואתי בהצגה של ילדים. עשו טרור נגד הילדים בהצגה. אמר להם איזה שוטר חצוף: חמש דקות, כולכם צריכים להסתלק מפה. ילדים עם ההורים שלהם בתיאטרון. טוב, מה זה לפזר הצגה של ילדים מול 20,000 ילדים הרוגים? זה כלום, אבל זו הפעלת טרור נגד ילדים בעת הצגה. הכול בהוראות שר הבקלאוות, שלפני יומיים הגיע ללקיה שוב, אחרי שהמשטרה שמה בטונדות, קוביות בטון בכניסה, סגרה את היישוב, ועשתה מין עוצר לא מוכרז. למה? כי יש יישוב יהודי שכן שהתלונן. מתברר שהשיטה של לסגור כניסות ויציאות של יישובים ערביים היא לא חדשה בלקיה, לפני חודש הם עשו את זה בפרידיס. הכי קל לסגור את היישוב הערבי. מילא, אתה חושד במישהו, באיזה עבריין, אתה שם מחסום – אבל לא מעניש יישוב שלם. יש ביטוי לדבר הזה כשיש חוק לסוג מסוים של אוכלוסייה, ויש חוק לסוג אחר של אוכלוסייה. זה נקרא חוק מפלה, חוק הפרדה. מה, אני עדיין זוכר את בנימין נתניהו מגיע אליי לוועדה ומבטיח לגברת סיהאם הייקל שימצאו את הרוצחים של בעלה והילדים. לאחר כמה שנים היא אמרה שהיא כבר לא סומכת עליו. סיהאם הגיעה לאותה מסקנה שכמעט כל הבית הזה יודע: בנימין נתניהו הוא שקרן, מבטיח ולא מקיים. אגב, הוא גם הבטיח לנו בישיבת הסיעה איתו בתחילת הקדנציה, אמר: כמו שמיגרנו את הפשיעה בנתניה, נמגר אותה בחברה הערבית. אז אמר. ואתמול הוא זורק רמיזות ואיומים לעבר רע"מ. הוא לא טיפש, את זה אי-אפשר לקחת ממנו. הוא יודע לעשות פה הערה, שם עקיצה, צעד אחר צעד דה-לגיטימציה, כי הוא יודע שהרשימה המשותפת תשיג בין 15 ל-17 מנדטים, והוא הולך הביתה, ואחרי שהוא הולך הביתה – הוא הולך לעוד מקום. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אני מזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם להשיב במשולב על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. בבקשה. אני רק החלפתי את היו"ר לכמה דקות, כי אני אמור להיכנס מ-17:00, אז אני לא אוכל להשיב לדברים שאמרתי מהדוכן. ככה זה, זו הממלכתיות של הכנסת. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> קודם כול, חבר הכנסת סובה, כבוד הוא לי שאתה יושב על כיסא היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זו לא פעם ראשונה. תודה רבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כבוד לי גם עכשיו ותמיד. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כפי שאמרתי, חבר הכנסת לפיד תמיד נוהג לבוא לכאן כל יום שני, מטיח בממשלה האשמות, שקרים, גידופים – וישר נעלם מפה. אפילו תשובה לא רוצה לקבל, בגלל שהוא באמת באמת לא יודע איך להתמודד עם התשובות ובכלל עם המציאות והעובדות. תראה, בעצם גם אתה, חבר הכנסת סובה, וגם לפיד דיברתם על ועדת חקירה ממלכתית. אז אני רוצה לתקן אותך, קודם כול, ברשותך: הממשלה על פי החוק היא הגוף שמחליט האם להקים ועדת חקירה ממלכתית, כן או לא. יותר מזה גם – הממשלה קובעת גם את המנדט של הוועדה. זה החוק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. ואתה שאלת: מדוע הממשלה הקימה ועדת שרים לעניין? בגלל שהממשלה יותר רצינית מאשר אתה חושב, לכן היא המליצה לוועדה – הקימה ועדה קצת יותר מצומצמת שתדון בזה ותביא את המלצותיה בפני הממשלה. בממשלה לפחות יהיה מסמך או מצע לדיון. לכן אני רואה את זה – דרך אגב, הלוואי שבכל נושא ככה זה היה עובד תמיד, בנושאים מורכבים וקשים. אז זה שאתה אומר שהממשלה לא עובדת על פי החוק, אין לי מושג על מה אתה מדבר. עכשיו, אני רוצה לומר לך משהו. אתה דיברת על בולשביקים, זה נכון שאתה באת ממדינה שבעצם הקימה את הבולשביזם. בנתה אותו, נשענה עליו. איך אמרת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין, המרקס הזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איך אמרת? אני גדלתי בברית המועצות לשעבר - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נולדתי. בשבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - נולדתי, הייתי בדיוק בשבר. 1990 כנראה נולדת, או קצת אחרי זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 1980. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הנפילה של ברית המועצות הייתה ב-1991. לכן, דרך אגב, כידוע בברית המועצות, בכלל בכל המשטרים, וגם כשבאנו לארץ ככה היה במפא"י – בוודאי, יש מה שנקרא צנזורה של המשטר. איך אמרת? הוא מתקשר למזכיר הממשלה, והוא אומר לו: תגיד, אני יכול להוציא כותרת כזאת? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מזכיר המפלגה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מזכיר המפלגה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש מזכיר מפלגה בכל מפעל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון, בכל מפעל ומפעל. דרך אגב, ככה קמה המדינה. במדינת ישראל, המפא"יניקים ככה היו עובדים באמת. כל עיתון לא היה מפרסם כמעט שום דבר בלי אישור הממשלה - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם שואפים להיות כאלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - וכל המפעלים היו בסוף של ההסתדרות במדינה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא רואה קווים מקבילים למה שאתם עושים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה תן לי, תן לי רק שנייה, תן לי. ככה אני גדלתי, במציאות הזאת. כשהליכוד עלה לשלטון אחרי הרבה מאוד שנים, אנחנו שינינו ופתחנו בעצם את הדמוקרטיה למדינת ישראל, הלכה למעשה. עכשיו, אתה נתת איזושהי דוגמה, לכאורה, בזה שיש ועדי עובדים בחברות הממשלתיות. אני אספר לך, אתה יודע מי שונא בעיקר את ועדי העובדים? אני אגיד לך מי, בעלי ההון. תמיד, תמיד, תמיד האצילים לא אהבו את ההתארגנות של העובדים, של הפועלים. למה? בגלל שאתה מבין את המשוואה? כשהעובדים דואגים לזכויותיהם ולמשכורתם, אז בוודאי ובוודאי זה בא על חשבון אותו בעל מפעל. במקום שירוויח רק מיליארד שקל, הוא רוצה להרוויח מיליארד וחצי. אני אומר לך שאם לא היו ועדי עובדים במדינת ישראל, אנחנו היינו עולם שלישי. הייתה פה אוכלוסייה צרה מאוד, אולי האלפיון העליון, שהיה אוחז את כל המדינה – לא שהיום הוא לא אוחז, אבל הוא היה עשיר פי מאה – ורוב העם היו אנשים עניים שהיו מתעסקים לא במשטר ולא במפעל; הם היו רצים, מתעסקים איך להביא אוכל הביתה. לא היה להם זמן לחשוב על כלום, חוץ מאיך הם מגדלים את המשפחה ומביאים אוכל. דרך אגב, אני זוכר את הימים האלה. אני הייתי ילד, ככה זה עבד. אז לכן אני פרו ועדי עובדים, תמיד הייתי - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אמרתי שאני לא נגד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. - - למרות שהרבה אנשים מהמפלגה שלי הם נגד. בגלל שאני יודע, אמרתי, שוב פעם, אם לא היו ועדי עובדים – דרך אגב, רוב העובדים במדינת ישראל, רוב הציבור במדינת ישראל, הם עובדים, הם עובדים במעמד הבינוני ומטה, 80% מהמדינה הם שם. אז לכן, מבחינת תפיסתי והבנתי אתה קצת טעית, טיפה. אני, כשר שממונה על החברות, אני אגיד לך יותר מזה: אני שמח שיש ועדי עובדים שמייצגים את העובדים ודואגים לזכויות העובדים. אני אגיד לך יותר מזה, חבר הכנסת סובה: יש גם כמעט בכל דירקטוריון נציגי עובדים שהתפקיד שלהם זה לדאוג לעובדים בתוך הדירקטוריון, וזה האיזון הנכון. עכשיו לגבי הנושא של ועדת החקירה. תראו, אין ספק, חבר הכנסת שירי, ואין מחלוקת בבית הזה, לדעתי – בין כולם – שבוודאי צריכה לקום ועדת חקירה, אין שאלה. דרך אגב, זה גם צורך חיוני מאוד למדינת ישראל ולביטחונה העתידי. קרה לנו אסון איום ונורא, ובוודאי אנחנו צריכים לבחון כל אבן בו, לבדוק כל תקלה שקרתה, גם בעבר – דרך אגב, זה לא רק 7 באוקטובר, זה גם מה שהיה לפני, גם מה שהיה ב-7 לאוקטובר וגם מה שהיה אחרי – כדי שחס ושלום לא נגיע לאירוע דומה לזה בעתיד. אמר חבר הכנסת לפיד – כהרגלו בקודש, אדוני היושב-ראש, הוא תמיד בא, מטנף, זורק סיסמאות והולך – שהממשלה הזאת לא לוקחת אחריות. והוא לא מבין בכלל מה זה אחריות. בהגדרה, דרך אגב, הממשלה, מהיום הראשון שהיא נשבעה, היא אחראית על מה שקורה במדינה. זו בכלל לא שאלה, זו ההגדרה של מהי ממשלה. זה לא משנה איזו ממשלה זו בכלל. לכן זו לא השאלה. בוודאי שיש לנו אחריות על מה שהיה, מה השאלה בכלל? אבל אנחנו רוצים להקים ועדת חקירה שבעצם משקפת את האמון של רוב העם. היום רוב העם במדינת ישראל, בוודאי בצד הימני של המפה, לא סומך על בית המשפט העליון, בדגש על אותו אחד שקורא לעצמו נשיא. דרך אגב, אני רוצה להזכיר לסובה: נשיא בית המשפט העליון נבחר, ובעצם יש איזו פרוצדורה על פי חוק איך הוא נהיה נשיא. אם שר המשפטים לא חתם, הוא לא נשיא, אין מה לעשות, אני אמרתי את זה גם על הכנסת. גם אם חבר כנסת נבחר, אדוני היושב-ראש, נבחר על ידי הציבור לכנסת ולא עלה לכאן להישבע, הוא לא חבר כנסת. הוא לא מקבל משכורת, הוא לא יכול להצביע, בגלל שבסוף יש לכל הליך תום הליך, עד הסוף. נשיא בית המשפט העליון לקח לעצמו את התפקיד, ואתם יודעים את האמת. אתם יודעים שבאופן מעשי – אם מישהו אחר היה עותר, חבר הכנסת אחמד טיבי, אם זה לא היה הוא, ומישהו אחר היה עותר על דבר כזה, היו אומרים: צודק, תקשיב, ההליך לא הסתיים. אם אני כשר בסוף לא חותם על הדירקטוריון, גם אם הוא עבר את הכול, הוא לא חבר, אין מה לעשות, זה החוק, חוץ מלבן אדם אחד, נשיא בית המשפט, אותו אחד שקורא לעצמו נשיא בית המשפט העליון, מר עמית. זה דבר שאין לו אח ורע במדינת ישראל. לא היה דבר כזה, אירוע כזה, מעולם. אנחנו רואים אותו ואנחנו רואים איך בית המשפט נוהג, ועוד מעט ניכנס לסוגיה שפשוט אני לא מאמין, אני צובט את עצמי, אדוני היושב-ראש, להאמין שהיא אמיתית, היא קרתה אתמול או שלשום - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה זוכר שהגשתי בקשה על הפשיעה בחברה הערבית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, אני אענה לך, אני אענה לך. אחמד, אתה יודע שאני מכבד אותך מאוד, ואני מתכוון לענות לך בשיא הרצינות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז רק שנייה אחת, אם כבר עשיתם הפוגה, אני מבקש לברך את תלמידות ותלמידי בית הספר סריסי מירכא, שנמצאים איתנו כאן ביציע, ביניהם גם בתו של חבר הכנסת עפיף עבד, אלין, ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ברוכים הבאים, באמת שיעור חשוב בדמוקרטיה, בעיקר לחבר'ה צעירים. אני רוצה לומר לך, תראה, למה בעצם, הרי אם אתם בוחנים מה קרה במדינת ישראל – מספיק, דרך אגב, בחמש השנים האחרונות, בדגש על שלוש השנים האחרונות – כל הכאוס במדינת ישראל, האנרכיה ברחובות, הסרבנות שהייתה, האלימות, הפגיעה ברכוש, כל זה היה בחסות של בית המשפט העליון, באמצעות שלוחתו, גב' מיארה. מה זאת אומרת? זה לא בא בחלל ריק. חבר'ה, איך אמרתי, חבר הכנסת אחמד טיבי? בוועדת חקירה שתקום, בעזרת השם, הפרק הראשון – עוד לפני 7 באוקטובר, היה משהו מקדים, שהביא אותנו לשם; קודם כול בפרק הראשון, צריכים להיחקר שופטי בית המשפט העליון, חלקם, שהיו בפסיקות, וגב' מיארה, שאמרה: אין מחאה אפקטיבית בלי הפרות סדר. לא שמעתי בדיחה כזאת מעולם באף מקום בעולם. איך אמרתי: כל אחד מחליט מה זה הפרות סדר – אחד יורה, אחד שובר, אחד שורף מכונית, אחד שורף פחי אשפה. היא אמרה – מותר. כל דאלים גבר. אנחנו הולכים פה באלימות. פעם ראשונה, דרך אגב, אני מאמין שאין משטר דמוקרטי בעולם, או אין בית משפט בעולם או יועץ משפטי כזה או אחר שמעז להוציא משפט כזה מהפה שלו. ומאז המדינה נכנסה להידרדרות של אלימות ברחובות ושנאת חינם שקרתה, איך אמרתי פעם – זו לא שנאת חינם, אדוני. שילמו להם הרבה כסף, לכל אחד, לכן אני רגוע יותר. שנאת חינם היא דבר קשה, אבל אם אתה בא לעבודה ואתה צריך לבוא ולהפגין ולצרוח ולצעוק – משלמים לך, אז זה פחות חמור. ונדליזם – דרך אגב, הם הזדעזעו, חבר הכנסת טיבי, שהיה איזה גרפיטי נגד ערוץ 13 – אני נגד כל אלימות, אני לא אוהב גרפיטי. הייתי בעירייה, הייתי צריך לנקות את זה כל הזמן ואת הנזק הציבורי, אבל לא חשוב. אבל הגרפיטי שהם עשו במשך שלוש שנים נגד הממשלה – מכבישים – אני ראיתי איילון, איילון – "בוגד", "נתניהו בוגד", "אתם בוגדים" – דברים איומים ונוראיים על כבישים שלמים, על קירות, על מסכים. הוצאו כאן מאות מיליוני שקלים על כל מיני שלטי רחוב. הזדעזעו – אני שונא צבועים. זה לא שאני חושב שזה בסדר. אבל אני טוען, אדוני, אתם עשיתם עשרות אלפים – לא דיברתם מילה. דווקא את זה? טלו קורה מבין עיניכם. למה? בדיוק כמו גיא פלג. אני לא בעד מה שעושים לו. אבל הוא עושה את זה כל היום, כל הזמן, הוא וחבריו, לכל האנשים כולל לנו – כל היום. פתאום זה כואב לך. פתאום כשצובטים אותך – אתה עסוק כל היום בלצבוט אנשים, אבל פעם אחת נתנו לך צביטה קטנה – פתאום זה כואב. אתה מרגיש פתאום – באמת? שמע, זה כואב. אז תלמד מה אנשים אחרים מרגישים כשאתה עושה להם את זה. וכשאתם עושים פרעות ברחובות וחוסמים אנשים, ויום אחד – יש בחור אחד, בא, חסם אותם כמה פעמים לבד, הוא והטלפון. הזדעזעה המדינה. אחד – לא יגיד לך, באו אלפים. סיפרתי לך, יום אחד אני מגיע מנתניה. אני עומד באמצע הבוקר – בבוקר, 11:00. אני רואה, אני עומד בפקק, אדוני היושב-ראש. אתה מחכה חצי שעה, שעה, לא מבין מה קורה פה. אומר לנהג, רק שנייה, אני רוצה לצאת, לראות מה קורה. אני מסתכל למטה, אני רואה שהפקק מתחיל 300 מטר קדימה. אמרתי, בוא נלך, נראה מה זה, מתי ישתחרר, חשבתי אולי תמונה. אני צועד את ה-300 מטר, מה אני רואה? שישה קפלניסטים, שישה – ספרתי אותם – עומדים עם שלט ארוך, יש איזה 15 שוטרים בצדדים, ואנחנו עומדים ככה. מתי ניסע? כשהם יחליטו שכואבות להם קצת הרגליים. וזה היה לפני שנתיים וחצי, שלוש שנים. אז לכן אני מסביר, מי יכול לסמוך על אנשים כאלה שהם נשיא – עמית, הוא ימנה את הזה – אני כבר יודע מה התוצאה, אני כבר יכול לכתוב אני את הדוח. לכן כל מערכת המשפט, מהרגע שהוא הגיע, היא קיבלה דרדור לתהום בצורה קיצונית. זה לא שעד היום היא הייתה נקייה וטהורה. אבל אצלו זה מהמקפצה. דרך אגב, לא מעניין אותו אף אחד מה הוא חושב. בואו נראה מה קרה אתמול. הרי מה קרה, אדוני היושב-ראש? סיפור הפצ"רית, דיברנו על זה; סיפור היועמ"שית – דיברנו. בא בית המשפט העליון, ישב עם הרכב מכובד. מי קבע את ההרכב, דרך אגב? עמית עצמו. לא אני קובע, הוא עצמו קובע. והוא קובע שישבו שם השופטת וילנר, השופט שטיין והשופטת כנפי-שטייניץ. אתה שומע, חבר הכנסת אחמד טיבי? החבר'ה יושבים על המדוכה, עושים שני דיונים. ביקשו להתפשר, לא אלאה אותך. כל המדינה במתח שבועיים. לא משנה שהחקירה כבר מהחג, כבר חודשים אף אחד לא עושה כלום. ואז בית המשפט העליון מקבל החלטה, מגדיר אותה. אומר לשר המשפטים, קודם כול, אומר ליועמ"שית: לא רק את בניגוד עניינים – כל הפרקליטות בניגוד עניינים. לכן לא שייך שמישהו שם יטפל בזה, כן, לא רק את ופרקליט המדינה. דבר שני, אמר, נתן – אמר שהסמכות של שר המשפטים למנות, וגם נתן לו קריטריונים את מי למנות. תקשיב טוב, אחמד טיבי, שר המשפטים הפך את הכול. אף שופט – כל השופטים פחדו לבוא, לא תאמין. יש פחד במערכת. תבוא, תבדוק, כולה תלווה חקירה פלילית. תבין טוב, שופטים במדינת ישראל רועדים. למה? יפתחו חקירה כנראה גם נגדם. האריה הזה שיצא משליטה, שקוראים לו פרקליטות, אוכל את כל מה שזז. שופטים, תבין טוב, אתה בא לשופט בית המשפט המחוזי, אתה אומר לו: תשמע, זו הפסיקה של בית המשפט העליון, לא שלי. אנחנו רוצים שאתה תלווה את – אומר לו, לא, אדוני, תעשה לי טובה, לא אני. ושר המשפטים עבר הרבה מאוד שופטים. בסוף הגענו לשופט בדימוס, למה – השופטים המכהנים, אף אחד לא רוצה, מפחדים. ואז הגיע השופט יוסף בן חמו. עכשיו, היות שבית המשפט אמר שהוא צריך להיות עובד מדינה, אז גייסנו אותו להיות עובד מדינה. הרי זה משהו פורמלי. זה שופט, דרך אגב, שהיה בבית המשפט, שפט 24 שנה. הוא היה גם נשיא בית המשפט השלום, והיה שופט הרבה שנים בבית המשפט המחוזי, איש משכמו ומעלה. אני מבין, בן אדם שישב על כס השיפוט 24 שנים. לא הבנתי, יש לכם בעיה איתו? למה, בגלל שקוראים לו בן חמו? למה, בגלל שהוא הולך עם כיפה? לא הבנתי. שופט זה שופט, לא? הרי אם הוא לא שופט טוב, והוא שופט מושחת – הרי הוא עבד 24 שנים, בוא ניקח את כל פסקי הדין שלו – נפסול אותם. אני, מבחינתי, כל שופט במדינת ישראל שיצא, הוא איש הגון, אלא אם כן יסתבר אחרת. אבל לא הבנתי, בסוף הגענו לאיזו מציאות – שופטים לא רוצים לבוא. עובדי מדינה, אף אחד לא רוצה להיות – אז מצאו שופט בדימוס, שקוראים לו בן חמו – אוי ואבוי, בן חמו. עם כיפה – זה עוד יותר גרוע. רואה את זה עמית, כמעט הורג את עצמו. אז מה עושה עמית, אדוני? מזמין כרגיל איזו עתירה. ומה עושה להם? מלאים את האירוע. זה כבר פסק דין חלוט. לוקח את האירוע אליו, וקובע הרכב חדש. הוא אומר: חבר'ה, אלה הביאו לי תוצאה לא מתאימה. אנחנו נביא את כבוב, הוא איתי, אנחנו שניים נגד אחד, נשאיר את וילנר, למה לא נעים, ונעשה להם את האיפּוֹן. אני לא ראיתי חוצפה כזאת בחיים שלי. קודם כול, אני שואל את שטיין, את השופטת וילנר, כנפי-שטייניץ, מינץ – תגידו, אתם לא רואים שהוא בז לכם? אתם מבינים שהוא מזלזל בכם? אתם מבינים שכל הציבור מבין את האירוע כל הזמן, וזו לא הפעם הראשונה? אתם מבינים שהוא רואה אתכם כמעט כאויבי האומה? אתם מבינים איך הוא משפיל אתכם בבמה המרכזית? הוא, לא אכפת לו, דרך אגב. אתם מבחינתו – זה לא חשוב כל כך. אני מציע לכם, אם אני הייתי שופט בית המשפט העליון, לא הייתי מסכים להתנהגות כזאת מולי – או שאני שופט או שאני לא שופט. אז אם אני שופט, מכבדים אותי כמו כל שופט. אני לא פחות – גברת שטייניץ לא פחות טובה מהגברת דפנה ארז ברק. אני אומר לך, עמית, אתה לא מגיע לקרסוליים של שטייניץ, גם בהשכלה. אתה מבזה אותם ככה ברבים? איזה שופט בבית המשפט העליון אי פעם עשה דבר כזה? אלה החברים שלך, זה כבר לא אנחנו. מילא את הכנסת אתה מבזה, מילא כל חוק אתה מבטל. עכשיו ביטלת או עצרת – קיבלת גם את העתירה של לשכת עורכי הדין, למה? בגלל שהם מאנשינו, מה לעשות, הרי הכול ידוע. מר יצחק עמית, אני אומר לך, כל אזרח במדינת ישראל יודע – תגיד לי מה הסוגיה, תגיד לי מה הרכב השופטים – ואכתוב לך את התוצאה. זה נראה לך בית משפט? זאת חמארה בשוק מתנהלת ככה, ככה משחקים משחקי שש בש. הרי מה קרה, אם אני עושה אנלוגיה לעולם הכדור-רגל, כבר השופט – אדוני היושב-ראש, בית"ר נגד מכבי, בית"ר ניצחה שלוש–אפס, לא מתאים לשופט – השופט כבר שרק לסיום המשחק. פתאום יש שופט-על בצד, אומר: לא, לא, לא מתאימה לי התוצאה. אני עכשיו קובע משחק אחר, ואני מחליף גם את השחקנים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה ההבדל? שבכדורגל היום יש VAR. תשמע, זה לא מה שהיה בשנות השמונים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה ששר המשפטים לא קיים את הצו - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני עכשיו רוצה – עזוב, סימון, אני, אתה יודע - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בוא נכניס VAR לכנסת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הסיפור הזה הוא – הסיפור באמת – אני אגיד לך איפה הטעות שלכם. הסיפור הוא לא – יש פה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני, אגב, יש לי תכונה מיוחדת – דודי, שנייה. אני יודע את התוצאה של כל משחק עוד לפני שהוא התחיל. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> באמת? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה יודע מהי? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> נו? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 0:0. עוד לפני שהוא התחיל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, זה יפה. אבל עכשיו אני רוצה להגיד לכם, יש פה איזה משהו עמוק. הרי אתם יודעים את האמת. הציבור, דרך אגב – לא שלנו ולא שלכם – לא סומך על בית המשפט. הינה, הייתה פסיקה כזאת, בעיתון הארץ כבר כתבו וקיללו את השופטים האלה. השאלה היא רק לפי פסק – אני אומר לך, אני מכבד כל פסק דין כל עוד האנשים, השופטים, באים ביושר ובהגינות, אני מקבל את זה, גם אם אני לא אוהב את זה. אבל פה אתם רואים הלכה למעשה מקרה שקורה פה, חמור ביותר – חמור ביותר. יצחק עמית דורך על החברים שלו, מבזה אותם ברבים, בפרהסיה. פוסל פסק דין שלהם כאילו הם כלום, הם אבק ואפר. זה לא נתפס לי. אני אומר, זאת חוצפה עם נועזות, יהירות ורוע. זה לא יכול להיות אחרת. לא אכפת לך מהחברים שלך? מילא לכנסת הזאת, עזוב את הממשלה, לא חשוב, תבזה את כולם – החברים שלך? אם היו עושים לי כזה דבר, הייתי מתפטר מבית המשפט העליון באותו הרגע. הייתי אומר לו: אדוני, נגמר המשחק. אתה לא תתנהג אלינו ככה יותר. אנחנו שופטים לא פחות ממך ולא פחות טובים ממך. אתה תכבד אותנו במינימום כמו שמכבדים כל עובד רגיל, אפילו פקח בעירייה. אתה לא תבזה אותנו בפרהסיה. לכן, זה הבן אדם שאתם רוצים שיקים – ניתן לו את המושכות להקים ועדת חקירה ממלכתית, שהוא עצמו יודע שיחקרו גם אותו, ולכן הוא ישים בדיוק את מי שמתאים לו. לכן, אדוני, אנחנו מציעים והצענו גם בממשלה – אנחנו רוצים להקים ועדת חקירה לאומית, ואנחנו מתעקשים על כך שהיא תהיה בעצם – סימון, באמת, תייצג את כל עמדות הציבור. אני לא מצליח להבין למה זה - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה ראית מי השרים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עזוב, עזוב את זה. עזוב, זה לא חשוב. אני שואל שאלה, לפעמים בהגינות, בהגינות – הרי תמיד כשאנחנו אומרים, בואו נעשה איזה משהו, בואו נקים ועדה שתייצג את רוב הציבור, אנחנו במחלוקת – תמיד אנחנו מסכימים, בוודאי, בואו נעשה. אנחנו כממשלה יכולנו לעשות מה שאנחנו רוצים, זה החוק. אנחנו יכולים לא להקים ועדה, אנחנו יכולים להקים ועדת חקירה ממשלתית – דרך אגב, מה שאהוד אולמרט עשה בוועדת וינוגרד. אבל לא, אנחנו רצינו ביחד, למה חשוב לנו האמון של הציבור כולו, לא רק החלק שלנו, לא רק אנשי הימין. לא הבנתי למה אתם מתנהגים – זה רעיון נפלא. ממשלה בעצם מפקיעה אפילו את כוחה שיש לה, ואומרת: חברה, בואו נעשה משהו ביחד. לא הצלחתי להבין למה אתם מתנגדים, בבסיס, מה יש לכם בראש? אנחנו באמת חושבים שנוצר פה כאב עצום שאנחנו רוצים לפתור אותו ולהביא אותו לאיזשהו כיוון שכולנו נסכים עליו, שכולנו נלך ביחד. לכן העמדה שלכם היא פוזיציה פוליטית בלבד. הרי אתם לא באמת רוצים לחקור את האמת, ולא מעניין אתכם שלא תקום ועדה. מה שמעניין אתכם הוא שתיפול הממשלה, אדוני היושב-ראש, זה מה שמעניין אותם. לכן זה עצוב לי, בגלל שזה נושא שהוא מעל ממשלות. זה נושא באמת מטורף שקרה לנו. אחמד, תישאר כאן, אני רוצה לענות לך. לכן אני חושב, דווקא בנקודה הזאת אני לא מצליח להבין את האופוזיציה, לפעמים צריך לשים את החשבונות בצד - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא, כי אותך מה זה מבינים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - וללכת עם האמת. תראה אחמד, אני רוצה לענות לך משהו ברצינות. אני מסכים איתך, אני חושב שהבעיה במגזר הערבי, הפרוטקשן – אני אישית מאמין שהפרוטקשן והנגזרות שלו הם הדבר הכי חמור שיכול לקרות בחברה. למה? זה מפורר את הכול. הרי מדובר באנשים ובארגונים עצומים עם אלפי חיילים, הם צריכים להתפרנס כל הזמן, ולכן הם כל הזמן צריכים לייצר עוד כסף, עוד כסף זה עוד סחיטה, עוד סחיטה וכן הלאה וכן הלאה – ובסוף אל מי הם באים? בן אדם שקם בבוקר, פותח את החנות שלו, עובד קשה כדי להביא את משכורתו לילדים שלו. הבסיס של מדינה זה לתת קודם כול את ההגנה הבסיסית הזאת לכל אזרח. אני חושב שברגע שאין דבר כזה, זה הופך להיות המערב הפרוע. זה הופך להיות – כל דאלים גבר. ואז בעצם העבריינים, הארגונים האלו, הם מנהלים את הכול כי כולם מפחדים מהם, אמיתי. גם אני, אם היה לי ביישוב שלי ארגון פשיעה שהייתי מבין שהמדינה לא יודעת להתמודד איתו, אז אני מניח שרוב היישוב היה אומר: תשמע, או שיהרגו אותנו, או שנשלם. לכן אני רואה את זה כהתפוררות של מדינה, חברה ומדינה ביחד. אני כל הזמן דיברתי על זה – בארגוני פשיעה צריך להילחם בכללים אחרים לגמרי. זה בדיוק כמו טרור, אני טוען – יותר חמור מטרור, בגלל שהוא גם הורג וגם סוחט. הטרוריסט לרוב רק הורג. לכן העליתי את זה כמה פעמים. אנחנו רצינו לתת למשטרה כלים של מלחמה בטרור שאינם נמצאים בידה. בגלל שזה לא קשור לכל אזרח רגיל שעושה איזה פשע כזה או אחר, אלא לארגונים, לתוך עולם הפשיעה הזה. היועצת המשפטית לממשלה לא הסכימה, היא התנתה את זה בעוד תנאים שכנראה גם עלינו יעשו את אותם הכללים, שגם אני ואתה, ישימו עלינו רוגלות וכל זה. מה זה קשור? אז לכן זה נמנע. אבל הייתה החלטה, וזה עלה בקבינט האחרון, ואני שמח פעם ראשונה – דרך אגב, השב"כ מעולם לא רצה להיכנס לזה – פעם ראשונה שזיני הסכים להיכנס לזה, הסכים להכניס את הארגון, הארגון לא רצה אף פעם. אני חשבתי שזה יותר גרוע מטרור, ורק הם צריכים לטפל בזה, בעיקר הם. הוא אמר: חברה, אני צריך אמצעים. שב"כ וכל ארגון במדינת ישראל, הם פתוחים היום עד הקצה גם באמצעים. אני אומר, האמצעים חשובים כאן יותר מכול. זה שנרצח ישראלי – זה לא משנה אם זה ערבי או יהודי, אני אמרתי לך, אזרח זה אזרח, מגיעה לו הגנה במדינה בדיוק כמו שמגיעה לבן שלי. זה לא יכול להיות שילדים נהרגים פה, זה הכי חמור, ונשים. לכן אני אומר לך, אמיתי, אני מתחבר לזה בכל נשמתי ומאודי. אני טוען, אמרתי, זה גולש – דרך אגב, הם גובים פרוטקשן לא רק מערבים, זה כבר מזמן אצל היהודים. זה נמצא בבאר שבע, בראשון לציון, כבר הגיע לתל אביב. אני רואה את זה כאסון איום ונורא, יותר גרוע מטרור, אמיתי. המדינה הזאת תתפרק מאליה אם זה לא יטופל. לכן אני אומר, צריך לקחת מן הגורן ומן היקב. קודם כול, לקחת משאבים עכשיו ולהזרים לשם, להביא כוחות ולהביא טכנולוגיות, כדי שהאנשים האלה ייעצרו. דרך אגב, למה לא עוצרים אותם במעצרים מינהליים? תעצור 2,000 מהם, 3,000, תשתמש נגדם בכלים של טרוריסטים – אבל היועצת המשפטית שנים לא נותנת לנו לעשות את זה. אז לכן אני שמח, עזוב אחרי זה מאיפה מביאים את הכסף, יכול להיות שכרגע זה המקור הכי זמין והכי מהיר, נפצה על זה אחרי זה. אבל אני טוען: קודם כול, חבר'ה, תתחילו לטפל באנשים האלה, למה הם הורגים אנשים כל יום. כל יום הורגים אנשים. זה הדבר הכי חמור שקורה פה. ואני איתך, אני תמיד איתך בעניין הזה. אתה יודע שעשיתי הרבה דיונים בנושא הזה. זה כואב לי מאוד מאוד. ואני אומר: מדינה שלא מטפלת בדבר כזה, סופה שהחברה שלה תתפורר, וכל המדינה תתפורר איתה ביחד. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לשר אמסלם. חברי כנסת, אנחנו נעבור לדיון סיעתי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת נאור שירי. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע, אולי זה רק אני, אבל כאילו יש לי הרגשה שאתם בממשלה באמת חושבים שכולנו אהבלים, אחרת אין סיכוי בעולם שאתם יושבים בישיבת הממשלה ומכריזים על זה שאתם עכשיו מקימים ועדה שאתם תמנו אותה. ומה שאני אוהב זה שאומרים בראיונות רדיו: מה, אנחנו לא ממנים אותה, אנחנו רק מגדירים מי יהיה זה שיהיה בוועדה, ואז הוא יגיד לנו מה הבעיה. אין לתאר את זה. עד היום אני מודה שהייתי משוכנע שאני נגד האירוע הזה, אבל היום בבוקר קמתי, ואני בטוח כמו חבריי חברי הכנסת וגם היושבים בקהל – וגיליתי שסילמן וקרעי הצטרפו לוועדה. אני חייב להגיד לך, חבר הכנסת סימון – ואללה, אמרתי, טוב. אם סילמן שם, יש מצב שאני משנה את דעתי. הרי יכולת קבלת ההחלטות שלה אל מול המציאות היא מעולה, ואולי אני קצת סומך עליה. אבל אני רוצה לקצר את הביורוקרטיה ואת העבודה הקשה שוועדה צריכה להיות, כי באמת, אם אתם הופכים את זה לאירוע קומי, שבו סילמן וקרעי ודודי אמסלם ובן גביר ואליהו הם אלה שיקבעו, אז בואו נזרום עם הקומדיה, כי החיים שלנו באמת הפכו פה לקומדיה אם השר שאמון על הביטחון האישי שלנו הוא אנרכיסט משתמט, מורשע. אז בואו נצחק עד הסוף. אני רוצה לסכם מי אשם: קודם כול, חבריי חברי הכנסת, לוי אשכול ורבין. הם אבי אבות הקונספציה, הם אשמים בטח במובן המדיני. אני גם רוצה לומר שבמובן הביטחוני אני אישית הייתי מאשים שני אנשים: האחד, אהוד ברק – למה? כי קל לנו להאשים אותו; השני שאשם הוא מנכ"ל פייבוקס העולמי, כי הוא יצר את הפלטפורמה שבה ב-2018 בנימין נתניהו הזין את חמאס. אז אדוני, אתה אשם. בפיגוע ההסברתי או בהסברה שלא קיימת הייתי מאשים את נועה תשבי, על אף כמעט מיליון עוקביה והעבודה המדהימה שהיא עושה. ואללה, היא לא הצליחה. ההסברה שלנו לא טובה. אני חושב שהיא אשמה. כל האירוע המשפטי הוא בכלל קונספירציה של הלוני טונס ובאגס באני, אחרת אין שום סיכוי בעולם שמישהו אחר היה מעלה על דעתו שקונטיינרים שלמים של סיגרים ושמפניות יגיעו, וזו קונספירציה. זו פשוט קונספירציה. עכשיו אני רוצה לומר עוד משהו: לא תהיה שום ועדה שטותית שאתם במו עצמכם יוצרים. אתם מסתלבטים על העם. אתם מוכרים לנו לקרדות. זה פשוט לא ייתכן. איך יכול להיות שאתם יושבים ואשכרה חושבים שאנחנו נזרום עם האירוע הזה? אתה תמנה את זה, אני אמנה את זה – בואו, בואו נוותר על האירוע הזה. למה? אני רוצה להגיד את השורה התחתונה של הוועדה במשפט אחרון: היחיד שראוי וזכה לציון לשבח הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא הראשון שראה, זיהה, סיכל, רץ – וכן העירו אותו, אתם סתם מלינים עליו וסתם אומרים שהוא לא התעורר ולא העירו אותו. אני ממליץ עליו לפרס נובל לשלום של הגלקסיה. אל תסתפקו פה ביקום הזה – גם ביקום הבא. הוא גדול הדור שלנו, באמת. הייתי אומר תודה רבה, אבל סליחה מעם ישראל שזו הממשלה הנוראית שלנו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת נאור שירי. הדובר הבא – חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. יש לנו מדינה מאוימת. אימה בערים הערביות, אימה נוראית, אימת מוות. בכפרים וברשויות המקומיות של המגזר הלא-יהודי בישראל יש לנו אווירה שאנחנו לא מאחלים לאויבינו, והשכנים שלנו, דוברי הערבית כשפת אם, הם אינם אויבינו, הם שותפים שלנו, הם שכנים שלנו. יש לנו מציאות של פוגרומים חוזרים ונשנים ביישובים, בכפרים, בערים ביהודה ושומרון – פלסטינים נפגעים, רכוש פלסטיני נשרף, נבזז, נפגע, נהרס, והמשילות הישראלית לא קיימת גם שם; יש לנו תופעות של בריונות – יהודים כלפי יהודים, כלפי מפגינים, כלפי עיתונאים, כלפי תלמידים, תלמידי בית ספר, כלפי מרצים באקדמיה. ברשותכם, אני רוצה לספר לכם על מסרון שקיבלתי מקרובת משפחה שאני מכיר מיום לידתה. כמו שאני חנון – אז היא חנון מדגם אישה. היא השתתפה בהפגנה, בהפגנה בתל אביב, הפגנה שבה משתתפים רבים רבים. היא אומרת ככה: הייתי עם דגל ישראל. בחזרה קרו לנו שני אירועים – שימו לב, אירועים פשוטים לכאורה, אבל צאו וחשבו, אם זה מה שקורה באירועים פשוטים, מה קורה באירועים החמורים שהזכרתי – ליד מגדלי עזריאלי קבוצה של בני נוער, אנשים צעירים, הלכה מאחורינו. אחד מהם צילם אותנו ממש מקרוב ושאל: איך זה להיות שמאלני בישראל? אחד הגיח פתאום מאחוריי כשהוא דוחף אותי. היה מאוד לא נעים. אירוע שני כמה רחובות משם, בדרך למכונית: הלכנו ברחוב לקראת צומת כדי לחצות את הכביש, מרחק של כ-80-60 מטר ראינו קבוצה של כעשרה נערים. הם עצרו את התנועה ולא נתנו למכוניות לנסוע. אולי זיהו במכוניות מפגינים. היה ברור שהם מחפשים אקשן, היה ברור שלא יהיה נעים לחצות עם הדגל, עם דגל ישראל. חצינו לפני הרמזור כדי להימנע מזה. כשחצינו, ראינו מולנו שלושה מבוגרים. כשהם הבחינו בנו, הם צעקו לנערים בצומת: "הינה, פה יש כמה", תוך שהם מצביעים עלינו. התרחקנו במהירות. אדוני היושב-ראש, האלימות מחלחלת, לאלימות אין גבולות, לא של טריטוריה, לא של מגזר ולא של שפת אם. תמוגר האלימות מישראל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אלון שוסטר. הדובר הבא – חבר הכנסת חמד עמאר. בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – בן גביר, תתעורר: 232 נרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה, איבוד משילות לגמרי. אתמול שלחו לי סרטון באחד היישובים הערביים. באמצע היום חוסמים את הכביש משני צדדים, יורדים עם נשק ארוך, יורים יותר מדקה וחצי – והם מצלמים את עצמם. יותר מדקה וחצי יורים – שום משטרה, אף אחד לא מגיע. האזרחים עומדים בהלם. יורים על עסקים, הורסים להם את העסק שלהם, ושום דבר לא קורה. אחרי זה מתניעים את המכוניות שלהם ונוסעים משם. ניצב לשעבר במשטרת ישראל, מיקי לוי, כמה אתה חושב שנעצרו אחרי אירוע כזה? אפס מעצרים. אפס פיענוחים. כלום. ואני שומע את השר בן גביר מתגאה: הרסתי 500 בתים מאז שנכנסתי לתפקיד. אם זה התפקיד של השר, להרוס בתים ולהתגאות בזה, אז מה כל הממשלה הזאת עושה? תלכו להרוס בתים ותתגאו. תפקידה של ממשלה הוא לבנות. תפקידו של שר הוא לתכנן. תפקידו של שר הוא להוביל. אבל אני לא רואה את זה כאן בממשלה הזאת. נהפוך הוא. נהפוך הוא. שמעתי את השר מדבר על הנושא של פרוטקשן, שגם לחברה היהודית זה הגיע. השר, זה בכל עסק במדינת ישראל, זה לא קשור אם הוא מהחברה הערבית, מהחברה היהודית. כל בעל עסק היום במדינת ישראל נדרש לשלם, כי בעלי הבית היום הם ארגוני הפשע. הם יותר חזקים מכולם. ואם הממשלה לא עושה שום דבר – אני שומע שרוצים להכניס את השב"כ לתמונה. אני אומר לכם, תקימו מטה חירום לאומי – משטרה, שב"כ, פרקליטות, מס הכנסה – אולי נוכל להשתלט על המצב היום במדינת ישראל. אבל גם עם מטה חירום לאומי, אם לא תהיה נקיטת צעדים, ונקיטת צעדים דרסטיים, נגד אותם עבריינים, וגם מעצרים מינהליים, אנחנו לא נשתלט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת ווליד טאהא, הדובר הבא, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שלטון החוק הוא לא מושג נזיל. הוא לא מושג שמשתמשים בו לצורך סיסמאות, לצורך הפקת סרטונים ולצורך פנייה לבייס הספציפי של השר הספציפי. שלטון החוק הוא דבר שצריך לחייב את כולם – תחילה ראש המדינה, ראש הממשלה, ועד אחרון האזרחים באותה מדינה. אבל מה שקורה, אדוני היושב-ראש, שיש לנו ראש ממשלה מסית, מסית נגד 20% מאוכלוסיית המדינה. יש לנו שר לביזיון לאומי שאף הוא מסית, מסית נגד האוכלוסייה הערבית במדינה. באחריותו למגר את הפשיעה, אבל במקום לעשות זאת, הוא עושה הצגות בכניסות של היישובים הערביים, מתגרה באוכלוסייה המקומית, כולל בראשי היישובים, עורך את הסרטונים הפרובוקטיביים שלו ועובר הלאה, ליום הבא. במקום שהחיים של האזרחים שעליהם הוא מופקד יעניינו אותו, הוא עסוק בהפקת סרטונים – הוא עסוק בהפקת סרטונים לטיקטוק, לפייסבוק. וזה המצב של החברה הערבית במדינת ישראל: ראש ממשלה מסית, שר לביזיון לאומי מסית, ומספר הנרצחים עולה בכל יום. ואני כבר מתבייש לדבר על הסוגיה בשפת המספרים, כי זה כבר מזעזע לעשות את זה. במקום לעשות את העבודה שלהם – לשמור על החיים של האזרחים שהם מופקדים עליהם – דמם של האזרחים הערבים אינו מעניין אותם. וכאן אני רוצה לומר, דמם של הנרצחים בפשיעה בחברה הערבית הוא על ידיהם של ראש הממשלה ושל השר לביזיון לאומי. אחרת הם צריכים לצאת עם תוכניות למיגור הפשיעה, למניעת מכירת נשק. רק לפני כמה ימים, היושב-ראש, נתפסה חוליה של חמישה חיילים שעסקה במכירת נשק לכנופיות בחברה הערבית. כל הזמן טענו שהנשק מגיע לידיים של האזרחים באמצעות חיילים, באמצעות שוטרים. צריך לעשות את העבודה, וצריך לשמור על חייהם של האזרחים הערבים במדינה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת סמיר בן סעיד, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, למה אנחנו כועסים בחברה הערבית? הממשלה הזו, עם כל מעשיה הפזיזים, מנטרלת ומרחיקה את הציבור הערבי והבדואי. ראינו את בן גביר אתמול בלקיה, כאילו היה גנב בחצות. ראינו הצהרות גזענות חוזרות ונשנות מצד דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, ואחרים. ראינו קיצוצי תקציבים עצומים שמהווים פגיעה דרמטית בחברה הערבית ומגדילים את הפערים בין החברות. מפה אני אומר לדנילוביץ': תלמד מראש עיריית רהט, טלאל אל-קרינאווי, על שיתוף פעולה קהילתי ודו-קיום אמיתי. להבדיל מראשי רשויות בנגב המסיתים נגד האוכלוסייה הערבית הבדואית, במקום לפעול למען הכלל ולחיזוק חוסן קהילתי בתקופה שבה יש אתגרים, אל-חאג' טלאל אל-קרינאווי, אבו אל-אמיר, מוביל את העיר ביד רמה ובחזון ברור, מקדם פרויקטים חינוכיים וחברתיים ומעצים את תושבי העיר. זה לא סכסוך פוליטי בינינו או קלישאה. מדובר בזכויות בסיסיות, בשוויון, בכבוד ובחינוך ילדים. מדובר בחברה שנמצאת תחת לחץ מתמיד, שאינה מקבלת את המשאבים המגיעים לה, שהיא צריכה, בעוד הממשלה מעדיפה להטיל אשמה ולהסית, במקום להשקיע בחינוך, בביטחון האישי שלנו ובתשתיות. אנחנו אומרים לממשלה הזו: די עם ההזנחה. די עם ההסתה. הציבור הערבי והבדואי אינו אויב, הוא חלק מהחברה הישראלית. הגיע הזמן שמדיניות הממשלה תתאים למציאות ותשקיע במקומות ובאנשים שצריכים אותה באמת. תודה לך, אדוני היו"ר. תודה לכם. (אומר בערבית: בערבית, אינשאללה, כאשר טלי גוטליב תהיה, כדי שהיא תשמע ותיהנה.) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת סמיר בן סעיד. חברת הכנסת נעמה לזימי, הדוברת הבאה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי השר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר המקשר דוד אמסלם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, יבגני, תחכה לי, אני נמוכה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> טנטרום ביזארי כזה לא ראיתי הרבה זמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה. אנחנו לומדים יותר ויותר שכשראש הממשלה מושחת ונאשם בפלילים כל המערכת הופכת לרקובה. יחד עם השר האמון על מערכת אכיפת החוק, שהוא עבריין סדרתי, אפשר לומר שהכנסת, ובפרט הקואליציה הזו, הפכה לעיר מקלט לעבריינים. אני רוצה לספר לכם שהמועמד למינוי לסגן ניצב במינהלת לגיוס חרדים שפורסם עליו ביום רביעי ב-i24 הוא גלעד קליינר, שמקורב מאוד לעוצמה יהודית. אבא שלו זה מיכאל קליינר, מקורב לליכוד, שרץ בבחירות עם ברוך מרזל. תשמחו בטח לדעת – בציניות, כן? – שגלעד קליינר הזה נקנס לאחר ששמח על רצח שירה בנקי בירושלים ב-2015, והביע תקווה למעשים דומים. בן אדם שהביע תקווה שימשיכו לרצוח אזרחים במצעדי גאווה רק בגלל נטייתם המינית. מאוד מאוד הולם לשר בן גביר, ככל הנראה. זה האיש שהוא רוצה שיגן על ציבור. שיהיה בתוך מערכת אכיפת החוק, כן? מטורף. אז אני רק רוצה להזכיר כאן כמה מספרים. ככה זה בכנסת של עבריינים ומושחתים. הרוגים בחברה הערבית, שנת 2025, נכון להיום – 232 אזרחים; הרוגים בכבישים – מעל 400; מספר הנרצחים בפיגועים בשנת 2025 – מעל 22; רצח נשים על רקע אלימות מגדרית, שנת 2025 – שנת שיא, 34 נשים. מחר נציין פה את היום המיוחד למיגור רצח נשים - - - << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא נציין פה, כי אין במליאה – הוא סירב להכניס את זה, יושב-ראש הכנסת סירב להכניס את זה למליאה, לסדר-היום. אז לא נציין. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני כבר לא מופתעת מירב, אני כבר לא מופתעת. ככה זה, מוחקים את האירועים ואז הם לא קיימים. אני רוצה להגיד את הנתונים הללו כי זו לא גזירת גורל, זו הפקרות מכוונת. אני כן רוצה לציין כאן שני אנשים: יוסף אבו רקייק, רק בן שמונה, נרצח בירי לעבר שיירת חתונה בתל שבע. בן שמונה, השנה; דוקטור עבדאללה עווד נורה למוות במרפאה בגליל. רופא שנרצח לעיני מטופליו. זאת משילות, בן גביר? זה הביטחון שלך? זאת המשמעות, שנותנים לבן אדם שרואה ברצח אזרחים בחברה הערבית דבר טוב. אני אומרת את זה חד-משמעית, יש סיבה לעלייה ברצח בחברה הערבית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיים בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בממשלה שלנו הורדנו את אחוזי הפשיעה והרצח בכ-20%. נמצא פה גם סגן השר שהיה בתקופתנו, יואב סגלוביץ'. זה אפשרי להוריד רצח ופשיעה, אם עושים עבודה. אבל כשרוצים ברצח ופשיעה המגמה עולה. זאת המשמעות של ממשלה של מושחתים ונאשמים בפלילים שרואים בעבריינות נכס במקום מיגור הפשיעה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת נעמה לזימי. אחרון הדוברים, חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. שלום גברתי השרה. שלוש דקות, אדוני. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, לפני 60 שנה נשיא צרפת שארל דה-גול, שרצה לשמור על העצמאות הלאומית, הריבונית והצבאית של צרפת ולא היה מוכן להיות מדינת חסות של אמריקה, הוביל את ארצו לפרוש מהפיקוד המשותף של נאט"ו, ודרש את פינוי בסיסי הצבא האמריקאי, מה שהוביל לסיום הנוכחות הצבאית האמריקאית בצרפת. ומה איתנו? בנסיבות המזעזעות של הטבח בדרום יכולנו לתקן את מעשה האיוולת והפשע של החרבת גוש קטיף, ולהחזיר את האחריות הריבונית והצבאית לידיים שלנו. היה לנו מלוא הלגיטימציה המוסרית לעשות זאת, על פי הצדק האלוקי והצדק האנושי הפשוט, אבל במקום זאת בחרנו שלא להכריע ולא לתקן, ואני מאוד מקווה שרק לעת עתה. ומה כן עשינו? אפשרנו לאמריקאים להקים בסיס בקרית גת, לנהל משם את מה שקורה ברצועה ולתכנן את הבסיסים הבאים שיקימו; אפשרנו להפוך את חבל עזה, חלק מנחלת שבט יהודה, לפיסת נדל"ן שזרים סוחרים בה ומחליטים עליה ועושים עליה עסקאות; אפשרנו באופן עקרוני לצבאות זרים לקחת אחריות על הביטחון שלנו, דבר שכל בר דעת מבין שלא יביא לנו שום ביטחון. ככה לא שומרים על עצמאות לאומית, ריבונית וצבאית. עם כל הקושי והאי-נעימות, היינו צריכים לומר לידידינו האמריקאים: מאוד מעריכים את תמיכתכם ועזרתכם ומאוד מוקירים לכם תודה על כך, אבל האחריות על ביטחוננו, על ריבונותנו ועל ארצנו תהיה שלנו ורק שלנו. אנחנו לא מדינת חסות, ואף אחד לא יסכן את עצמו ויהיה מוכן למסור את נפשו למען עם ישראל ומדינתו מלבדנו. ברוח חג החנוכה הקרב ובא כדאי להזכיר שוב את דבריו של שמעון בן מתתיהו החשמונאי: "לא ארץ נוכרייה לקחנו ולא ברכוש נוכרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו, כאשר הייתה לנו עת, השיבונו את נחלת אבותינו". עד כאן, סוף ציטוט. כרגע אין באפשרותנו לעשות את מעשה צרפת ודה-גול ולבטל את שהות הצבא האמריקאי כאן, אדוני השר, אבל את הצעת החוק שלי להחלת ריבונות על יהודה ושומרון יש באפשרותנו לקדם באופן מיידי לקריאה ראשונה בוועדת החוץ והביטחון. ולאלה שמציעים להתחשב בלחץ האמריקאי ולהסתפק בריבונות דה פקטו, אני מציע לזכור שגם בגוש קטיף ובחבל עזה הייתה ריבונות דה פקטו. אני מסיים בשאלה לממשלת הימין: עד מתי ממשלת הימין תעצור את קידום החלת הריבונות? תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. השר אמסלם, אתה רוצה לסכם, או שנעבור להצבעות? אוקיי. טוב, חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו נעבור להצבעות על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. קודם כול תתיישבו בבקשה. ההצבעות יהיו אלקטרוניות. אנחנו קודם כול נצביע על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 42 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 42, אפס מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה, מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה – 38 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 38, אפס מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה, מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ, הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה – 39 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 39, אפס מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה, מאחר שגם היא לא קיבלה את הרוב הדרוש. << נושא >> שינוי בחלוקת תפקידים בממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הודעה מטעם הממשלה בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, בעניין מינויו של השר חיים כץ לתפקיד שר הבריאות ושר הרווחה והביטחון החברתי, נוסף על תפקידיו כשר התיירות ושר הבינוי והשיכון, ובעניין מינויו של השר יריב לוין לתפקיד שר העבודה והשר לשירותי דת ושר ירושלים ומסורת ישראל, נוסף על תפקידו כשר המשפטים. אני מזמין את השר אמסלם למסור את ההודעה מטעם הממשלה, ולאחר מכן נקיים דיון אישי משולב, שבמסגרתו יינתנו ארבע דקות לכל דובר. מי שרוצה להירשם ולא נרשם, בבקשה להירשם אצל המזכירות. השר אמסלם, בבקשה. השר, המזכיר רק מוודא שאלו ההודעות הנכונות. במינוי שרים, כן? תשאל אותו. תבדוק. חיים כץ ויריב לוין. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> יש לי שתי הודעות. וגם לגבי יריב, כן. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, החליטה הממשלה למנות את השר חיים כץ לתפקיד שר הבריאות ושר הרווחה והביטחון החברתי, וזאת נוסף על תפקידיו כשר התיירות ושר הבינוי והשיכון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גם אותי זה מצחיק. מה לעשות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דודי, כמה שרים יש - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד לא ספרתי. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר לספור. זה יותר מדי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בהתאם לחוק-היסוד האמור מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. עכשיו, הצבעה שנייה שאני מבקש. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתבקש להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, למנות את השר יריב לוין לתפקיד – תקשיבו טוב – שר העבודה, השר לשירותי דת ושר ירושלים ומסורת ישראל, נוסף על תפקידו כשר המשפטים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל העבודה הכל-כך טובה שלו, בואו ניתן לו - - - סוף-סוף המסורת. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> בלי המשרד הזה, וואי, וואי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בהתאם לסעיף האמור בחוק-היסוד מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה. תודה רבה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> איפה אמסלם בתמונה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לשר אמסלם. חברים, לכל אחד יהיו ארבע דקות לדבר. תוכלו להביע את עמדתכם. חברי הכנסת, אנחנו נעבור לדיון אישי משולב על הודעות הממשלה, במסגרת של עד ארבע דקות, אני מדגיש, ארבע דקות לכל דובר. חבר הכנסת קריב, אתה מפריע. בסוף הדיון אנחנו נקיים שתי הצבעות. ראשון הדוברים, מה שרשום אצלי – חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח ולדבר על אישה שהייתה יקרה לי מאוד, חברה אמיתית, אשת ברזל עם נשמה, שעשתה כל כך הרבה לעיר האהובה שלי, העיר נתניה. אני רוצה לדבר על מרים פיירברג איכר – לצערי, אני צריך להוסיף את האותיות ז"ל – ראש העיר שלנו במשך 27 שנים. אין מדהימה ממנה. דמות מנהיגה, חזקה, ובעיקר – אישה שאהבה את נתניה, אהבה אמת, ופעלה ללא הפסקה כדי להפוך אותה לעיר שאנחנו כל כך אוהבים וגאים בה כיום. מרים הייתה חברה אמיתית. מי שהכיר אותה יודע שהיה כיף לשבת איתה, לצחוק, לאכול, לדבר. היא ידעה פוליטיקה יותר מכל אחד בבניין הזה. היא ידעה לעבוד עם כל סיעות הבית. מרים הובילה מהפכה אמיתית בעיר נתניה. נגעה באין-ספור תושבים. השאירה אחריה מורשת שאין דומה לה. מיגרה את הפשע הכל כך גדול שהיה בעיר. מרים, מפה אני רוצה להגיד לך, קודם כול, תודה על כל מה שעשית. אני משתתף בצער המשפחה – הילדים צפי וטל, הבעל רוני, הנכדים המקסימים. נתניה עבורי זה לא סתם מקום. נתניה זה הבית. בשנת 1972 עלינו לארץ מליטא ישר לעיר נתניה, עיר מיוחדת של חום, של קהילה, של אנשים טובים שיודעים להתגייס אחד בשביל השני. הייתם צריכים לראות את העיר הזאת לאחר 7 באוקטובר – עיר שלמה שהתגייסה עבור המפונים שהגיעו לבתי המלון בעיר. גדלתי בעיר, ואת כל חיי עד היום העברתי בעיר הזאת. לשמחתי, אני גם זוכה לייצג את התושבים ואת העיר בכנסת. בכל מקום שאני הולך – וחבריי עדים – אני אומר שנתניה זו העיר מספר אחת. אני אומר את זה בארץ ובעולם. בעיר נתניה יש תמהיל מיוחד מאוד של תושבים, ומרים ידעה איך לחיות איתם. זה הייחוד של העיר הזאת. יש בה גם את צ'צ'ו ואת חיים בויה "ידיים" בשוק, אבל יש לה גם את הברסרי של בר איטליה ונישי, מאפיות מיוחדות, אזורי קניות ואזורי תעשייה שוקקי חיים – ואת כל אלו בנתה מרים מאפס. מי האמין שאיקאה תגיע לעיר נתניה? אבל היא עשתה את זה. העיר שקלטה עלייה, אני חושב, יותר מכל עיר אחרת: מברית המועצות, מאתיופיה, מצרפת כמובן, מלוב – עיר מלאה בטריפוליטאים, ממרוקו ואפילו מליטא. עיר שהמאבקים הפנימיים והשיח בה לא מפלגים – מדברים, לא רבים. הקהילות המגוונות בעיר נתניה עושות את המיוחד שבה. עיר שהשתנתה והתפתחה במשך השנים. מי שהיה בשנות השבעים בנתניה ומגיע היום לנתניה – לא מזהה את העיר. כסגן יושב-ראש הכנסת, חבר כנסת, תושב העיר, אני מבטיח לך, מרים, שאנחנו נשמור על המורשת שלך. נעשה הכול כדי לשמור על העיר המדהימה שאת הקמת במו ידייך, בפיך, בפגישות שהיו לך. אנחנו צריכים לשמור על המורשת של מרים. בנושא החינוך – לחזק את החינוך, זה היה חשוב לה; לחזק את הספורט – במתקנים, בתשתיות, לחזק את אגודות הספורט; למגר את הסמים והפשע, כפי שנאבקת במשך השנים; לדאוג לשכונות המוחלשות; לדאוג לצעירים שיוכלו לבלות בעיר יותר ויותר ושלא יצטרכו לנסוע לתל אביב. להיות בעיר נתניה. להמשיך להיות מאוחדים, התושבים. ולא לשכוח את המשפט המפורסם של מרדכי שפיגלר משנות השמונים: "נתניה ועוד 15" – מכבי נתניה שלנו. מרים, אנחנו נשמור על העיר שבנית ועשית כל כך הרבה. באמת, שיהיה זכרך ברוך לעד. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אמן. יהי זכרה ברוך. תודה לחבר הכנסת סימון דוידסון. חברת הכנסת מירב כהן, ארבע דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, הקואליציה הזו וחברי הממשלה מביאים לכאן יום-יום עבריינים ונותנים להם כבוד של מלכים. באמת, חוץ מלפרוס שטיח אדום עושים פה הכול. אדם שהצית אוטובוס, שחוסם רכב של עיתונאי, של חבר כנסת – חברת הכנסת גוטליב אמרה שהיא הייתה מתחתנת איתו. אלוהים ישמור, גוטליב, מה זה? יש פה אדם שהואשם, שהורשע בהסתה לטרור. יום-יום מסתובב כאן, בכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - את קראת למנסור עבאס ציוני. אין דבר כזה. חברת כנסת בישראל שאמרה שמנסור עבאס ציוני - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדם שמסתובב ברחובות ישראל עם שלט: שמאלנים בוגדים. אין יום שאני לא צריכה לאכול לצידו במזנון הכנסת ארוחת צוהריים. לדעתי כבר יש לו אישור קבוע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - משה מירון. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. כל חברי הכנסת, כל נבחרי הציבור, שפורסים שטיח אדום לאותם מסיתים, לאותם אנשים אלימים, לאותם עבריינים, מחר יתכחשו לקשר שלהם לרצח הפוליטי הבא. ואם נמשיך בהתנהגות הזו ולא נתעורר, זה יקרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבל, חבל, שאת מזלזלת בזה. זה ייגמר בשפיכות דמים. ויש לך אחריות, את חברת כנסת בכנסת ישראל. יש לך אחריות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> להגיד שאת רוצה להתחתן עם בן אדם כזה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את פופוליסטית. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה פופוליסטית? את אומרת את זה, אז בואי תחזרי בך. בואי תתנצלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא אכפת לי. ככה - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה לעודד אלימות - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה לעודד כזאת אלימות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איתך לא הייתי מסתובבת. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לעבור למה שקורה בוועדת החוקה של הכנסת, תהליך שצריך להטריד כל אדם במדינת ישראל. אני רואה בוועדת החוקה שיושב-ראש הוועדה עושה הכול כדי להתקדם כמה שיותר מהר עם המשימה הכי דחופה של הקואליציה הזו: להיפטר מהיועצת המשפטית לממשלה. זו המשימה המרכזית של הקואליציה הזו כרגע. לא האויבים שלנו, לא גיוס שוויוני – להיפטר מהיועצת המשפטית לממשלה. או שילבישו עליה חקירה באזהרה או שיפצלו את תפקידה או שיגררו אותה לאיזו ועדת שימוע שהמציאו אד הוק, שהיא בכלל פוליטית. בינתיים נועלים לה את הלשכה כדי שהיא תבין את המסר, כמו במאפיה: כדאי לך לבטל את משפט נתניהו. אין לכם קווים אדומים, אתם תעשו הכול כדי לבטל את משפטו הפלילי של ראש הממשלה. תתביישו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, שקלים, תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מירב - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום בוועדת חוקה, ראינו - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אל תפריע. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - את ההתנגשות בין הליכוד המפואר של פעם לבין מה שנהיה מהליכוד היום. מצד אחד דן מרידור, שר המשפטים לשעבר, בן אדם שהיה שר האוצר, היה מזכיר של ראש הממשלה בגין, בא ונלחם בשם הערכים של הדמוקרטיה, בשם עצמאות המשפט. מצד שני חבר הכנסת ואטורי, שכאן, מעל הבמה הזו, אמר: כהנא צדק. אז אני לא יודעת אם אתם מודעים לזה, אבל בגין, שהיה המנהיג הגדול ביותר של הליכוד, הוא הוציא מעצר מינהלי נגד מאיר כהנא. והיום ממשיכי הדרך בליכוד, כמו ניסים ואטורי, אומרים כאן: כהנא צדק. ואולי זה מתמצת את הסיפור כולו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת מירב כהן. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אמש, בלילה, הגיע בן גביר, הגיע ליישוב לקיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, חברים – מי שרוצה לדבר, אפשר גם בפרסה. לא חייבים לעשות חילופי דברים, זה מפריע. שבו, שתו שם קפה. יש פה עוד כמה שעות דיונים, הכול בסדר. בבקשה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הגיע אמש השר בן גביר ללקיה על מנת להתגרות בתושבי המקום, באזרחי המדינה. הרי הוא הגיע מוקדם יותר לכרמית, ישב עם התושבים, עם ראש המועצה, עם צמרת הפיקוד בדרום, וביקש פתרונות לתושבים של כרמית, עומר ובאר שבע, ובצדק. ומצד שני הוא מגיע ללקיה על מנת להתגרות בתושבים. לא הגיע עם תוכנית עבודה, לא הגיע על מנת להשכין סדר ביישוב, אלא הגיע על מנת לקחת כמה תמונות וללכת הביתה. אמרנו בצורה ברורה, אדוני היושב-ראש, שאנחנו בעד סדר ביישוב, בעד סדר ומשילות בנגב, אבל לצערנו בן גביר לא מביא לא סדר ולא משילות לנגב – הוא מביא אנרכיה לנגב, בלגן לנגב. אנחנו לא צריכים את זה ולא רוצים את זה, אנחנו כל הזמן דורשים לטפל בפשיעה ברחובות שלנו, אבל הבן אדם לא רוצה לטפל בנושא הזה. מה שנמצא על סדר-היום שלו זה התקשורת. מה הוא מצייץ? איך אני אצא מלקיה, לאן אני נוסע? האם אני יכול לעשות סיבוב בתל שבע? תגיע לתל שבע ותשב עם ראש הרשות. תגיע ללקיה ותשב עם ראש הרשות. לא יכול להיות שאתה מגיע לכרמית ומתאם את הפגישה שלך, ולרשויות שלנו אתה לא מתאם, אתה מגיע כמו עבריין – והוא באמת עבריין – מגיע באמצע הלילה על מנת להציץ, להלהיט את הרוחות ביישוב. ולכן, בן גביר נכשל בתפקיד שלו והוא לא יכול להמשיך, וטוב יעשה ראש הממשלה אם הוא יפטר אותו. אבל הוא כבול, הוא לא יכול לקבל החלטות בלי בן גביר, הוא מחושק מהצד הימני שלו בממשלה, ולכן התוצאות הן בהתאם. ראשי רשויות בנגב – לנושא הזה אני רוצה להתייחס בקצרה. אמש ישבו ראשי רשויות יהודיות בנגב והתעלמו מראשי רשויות בדואיות בנגב ומראש הפורום טלאל אל-קרינאווי. תגידו, אתם נפלתם על הראש? שליש מתושבי הנגב הם בדואים. למה אתם לא מזמינים אותם? איפה המנהיגות שלכם? איפה האומץ? למה לא מנהלים ישיבות ביחד לכלל תושבי הנגב? מה, נסחפתם אחרי בן גביר? נסחפתם אחרי סמוטריץ'? אחרי אלמוג כהן וצבי סוכות? גם אתה, דנילוביץ'? הגיע הזמן להתעשת ולחשוב בצורה שונה. הדבר האחרון – אני רוצה לדבר על ההצהרה אתמול של ראש הממשלה בעניין של מפלגת רע"מ. אני זוכר, ב-2019 ישבתי בעמדה ההיא שם, והגיעו שליחיו של ראש הממשלה על מנת לבקש את הסיוע של מפלגת רע"מ. אחר כך היו ישיבות עם מפלגת רע"מ; ישיבות בחדרים סגורים וישיבות בכנסת כאן. לא יכול להיות שעכשיו, בגלל שהמפה הפוליטית הולכת להשתנות, הוא רוצה לפסול את רע"מ. אם הוא מחליט ללכת בצעד הזה עד הסוף, הוא פוסל את החברה הערבית, 20% מכלל אזרחי המדינה. לכן, אנחנו רואים בצורה ברורה, אדוני היושב-ראש, שהצעד הזה שמוביל ראש הממשלה, הוא צעד פוליטי, על מנת לשנות את סדרי השלטון במדינה, וזה מסוכן מאוד לדמוקרטיה במדינה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חברת הכנסת, מי שם? טלי גוטליב. היום בצוהריים חברי טור פז, כאקט של מחאה, קיים מול ועדת החינוך כנס או ועדת חינוך אלטרנטיבית, נכון? אני רוצה להגיד לכם, ואני אומר גם לך, אופיר – אמרתי לך את זה היום, ואתה התחייבת ואני מקווה שכך יהיה: כבר כמה שבועות, טלי, אין ועדת חינוך. אין ועדת חינוך בכנסת. אין ועדת חינוך מתפקדת – אין דיונים, אין פיקוח, אין בקרה, אין סדר-יום מקצועי. מה כן יש? יש ממשלה וכנסת שמרשות לעצמן לשתק את הוועדה החשובה ביותר בכנסת ישראל. זאת בעיני הוועדה החשובה ביותר בכנסת ישראל. וחשבתי שתצאו מגדרכם כן למצוא תחליף ליושב-ראש הוועדה. הילדים שלנו הפכו להיות לקורבן של הסיפורים הקואליציוניים ושל המלחמות בתוך הקואליציה. במקום להילחם יום-יום בוועדה על מעמד המורה ועל הצפיפות בכיתות, על הפערים האדירים בין המרכז לפריפריה, על איכות ההוראה, על האלימות הגואה בבתי הספר – מה מעניין ובמה עסוקים? בפלונטרים פוליטיים. אני אומר לכם, חברים, אין לזה אך ורע שאין ועדת חינוך. אני פה 14 שנים, וגם בתקופות מעבר דאגנו שהוועדה הזאת תפעל כל הזמן, כי אחרת אנשים מגיעים לכנסת עם כל כך הרבה בעיות. אנחנו כחברי כנסת מקבלים מאות פניות. תלמידים פונים אלינו, מורים פונים אלינו, ואין איפה לברר את העניינים. הילדים, ההורים, המורים, הם לא נספרים אצלכם. עכשיו, אלו לא ההורים של מפלגה זו או אחרת, אלו לא התלמידים של מפלגה זו או אחרת, אלו לא המורים של מפלגה זו או אחרת. זה של כולם – בתי הספר הממלכתיים, הממלכתי-דתי, בתי הספר החרדיים – כולם, כולם מלאים באנשים שרוצים תשובות מכנסת ישראל. מדינה לא יכולה להרשות לעצמה שיום אחד, אחד, מערכת החינוך שלה לא תהיה מפוקחת על ידי כנסת ישראל. אין מי שידרוש תשובות ממשרד החינוך, אין מי שיבדוק יישום של תוכניות, אין מי שיבחן את מעט הרפורמות שמדברים עליהן, שום מנגנון שמזכיר אחריות ציבורית לא קיים כרגע. ולכן אני אומר, ואני פונה אליך, אופיר, חבל שאתה מדבר בטלפון – אני יודע שיש לכם מחר יום עמוס, ואני מאחל לך הצלחה, אבל באמת חבל, כי אני פונה אליך, אתה יושב-ראש הקואליציה: חייבים לעשות הכול כדי שבימים הקרובים תמצאו פלונטר לזה, וועדת החינוך תפתח את שעריה, אחרת – ואנחנו נותנים גיבוי מלא לטור פז, והוא פועל נכון – טור פז, כל יום תצטרך לעשות את הוועדה האלטרנטיבית ולהביא את ההורים ולהביא את האנשים ולנסות לתת להם תשובות. זה מביש, אדוני היושב-ראש, זה מביש שבכנסת ישראל ועדה כזאת חשובה, שמטפלת בילדים שלנו – אנחנו שומעים מה קורה בבתי הספר, אנחנו שומעים מה קורה בחצרות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק אתמול שמענו על מקרה שמוסיף למערכת האובדנות, שהולכת ומתפתחת למגינת ליבנו, וכולנו עצובים סביב זה. אז אני מקווה שהדברים שלי לא ייפלו על אוזניים ערלות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה, ארבע דקות לרשותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תודה לך, חבר הכנסת מאיר כהן, אני רוצה להמשיך מדבריך. חבר הכנסת אמיר אוחנה, מה קורה איתך? אתה יושב על תקן יושב-ראש הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא על תקן, הוא יושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יושב-ראש הכנסת, אבל בזמן האחרון הכנסת בראשותך נראית כמו קרקס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה להזכיר לך ולחברת הכנסת גוטליב שגם לקרקס יש שעות פעילות, ולקרקס נבו כץ יש מנהל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה המנהל? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שאל את יאיר לפיד, הוא בקטע של קרקס. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכנסת בראשותך לא מנוהלת. לא ועדת חינוך, לא ועדת בריאות. לא נעים, לא לעניין. זה זלזול, טלי, באזרחים, בתלמידים, במורים. מילא, התרגלנו למופעי בידור בוועדות, לאופרת סבון כאן במליאה, לפעלולים גמישים מסביב לתקנון, לפחות הכנסת תעבוד ככה, אבל כשזה לא קורה – אמיר אוחנה, בתפקידך כיושב-ראש הכנסת, הכנסת לא מנוהלת, ככה פשוט. אז כן, היום אני בלית ברירה, כאיש חינוך, כחבר אופוזיציה, החלטתי לשים סוף לזלזול הזה באזרחים, כי גם לקרקס יש שעות פעילות. אז מה עשית, אמיר אוחנה? הקפצת את המנכ"ל, את המזכיר, את היועמ"שית, את צוות ועדת החינוך, את המשמר, את כולם כולם, כדי לחסום – את מי? אותנו, בגלל שהחלטנו להחזיר את העבודה האמיתית לכנסת ישראל. 50 איש עמדו מחוץ לחדר הוועדה, 50 איש, בתוכם אנשים נכים שבאו במיוחד לייצג את הורי החינוך המיוחד בכנסת, כי מי ייצג אותם, אתם? כמה עלוב זה, אוחנה, להשתמש בכוח שלך, שימוש בכוח לרעה. אבל הכנסת לא של אבא שלך, ובמלוא הכבוד, גם אתה לא הסיפור. אני פונה כאן לכל חברי הקואליציה: כולנו משרתי ציבור. אתם, אנחנו, כולם משרתי ציבור. טובת הציבור היא שיהיה לו מקום בבית הזה. כשוועדת החינוך סגורה, כשוועדת הבריאות סגורה, אנחנו לא עושים את העבודה שלנו. להזכיר לכם, כל אחד מכם ומאיתנו עמד פה ואמר: מתחייב אני. על מה התחייבנו, על זה? על כנסת שמחלטרת את ימיה, על ועדות שסגורות, על פרלמנט שלא עושה עבודה פרלמנטרית? ככה ישנים טוב בלילה, ככה קמים בבוקר ואומרים: זו עבודה, כשהוועדות סגורות? יש ועדות יותר חשובות בכנסת מוועדת הבריאות וועדת החינוך? תגידו לי, יש מקום עבודה שלא היה מעיף בבעיטה את העובדים שלו אם הם לא היו מגיעים לעבודה כי לא בא להם? אז ועדות הכנסת סגורות, וכמה זה נמוך לרדת – כשכבר מישהו רוצה לפתוח את ועדת החינוך, אז נועלים לו את הדלת כמו איזה גנבים בלילה. אף אחד לא היה בחדר הזה. אני אגלה לכם סוד, גם בחדר ליד לא, גם בחדר לידו לא. אבל ועדת החינוך תהיה סגורה, כי אתם לא תעשו פה דיון בלעדינו. חברים יקרים, אם אתם לא תכנסו את ועדת הבריאות ואת ועדת החינוך, כן, נעשה דיון בלעדיכם. המדינה צריכה להמשיך לחיות, אנשים מחכים להכרעות, טלי, ילדים צריכים מענה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפחות מבקשות עזרה, ואתם עושים שביתות כאן עם סנקציות, סוגרים את המוסדות שצריכים לשרת את הציבור. הציבור לא קנה מינוי לקרקס שלכם, תחזירו את הכנסת לעבודה או תפזרו אותה, תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת משה טור פז. הדובר הבא, חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, בנאום הקודם שלי דיברתי על כך ששלטון חוק הוא לא דבר נזיל, הוא דבר שמחייב ראש ממשלה, מחייב שר, מחייב אזרח, מחייב תושב. הוא דבר שווה, הוא אמור להיות שווה לכולם. לא יכול להיות שמצד אחד יש לנו שר לביזיון לאומי, שמסתובב כדי לערוך סרטונים ביישובים הערביים, כדי לפנות לבייס שלו, לעשות אבו עלי, והאבו-עלי הריק מתוכן הזה עסוק בהפקת סרטונים ולא מטפל במהות של הפשיעה, של איסוף נשק, של פירוק ארגוני פשיעה, של מניעת פרוטקשן, של העבודה המוטלת עליו באמת כשר מופקד על חייהם וביטחונם של האזרחים. במקביל להפקת הסרטונים ולהצגות שלו, שהוא עושה בתוך יישובים ערביים, אותו שר משחרר את הרסן לחלוטין – שותפים לו עוד שרים, וגם ראש הממשלה עצמו, שמשחררים את הרסן לחלוטין לקבוצות מיליציות של טרוריסטים יהודים, שנכנסים ליישובים פלסטיניים ומתנכלים לפלסטינים בתוך היישובים שלהם: שורפים להם בתים, שורפים להם רכבים, משחיתים להם רכוש, תוקפים אותם פיזית, פוצעים אותם, לעיתים הורגים אותם. והתופעה הזו מתרחשת כאילו דבר לא קורה. כל העולם מביט ומסתכל על הדבר הזה, ואף אחד לא יכול להבין כיצד מרשה מדינה לעצמה אנרכיזם שכזה. כיצד מדינה מרשה לעצמה להתיר רסן למיליציות חמושות של טרוריסטים, שמתנכלות לאוכלוסייה אזרחית ופוגעות בהם ובפרנסה שלהם ובזכות שלהם להתנייד בין יישוב ליישוב, בזכות שלהם להיכנס לאדמות שלהם, בזכות שלהם לעסוק במסיק הזיתים ובכל מה שהם רוצים, והתופעה עוברת כאילו דבר לא קורה? אז איפה שלטון חוק כשמדברים על תופעה כזו? איך אפשר שמדינה שותקת אל מול המעשים האלה? אנחנו לא רואים שעוצרים אותם, לא רואים שמכניסים אותם לכלא, לא רואים שמעמידים אותם למשפט, לא רואים שמרתיעים אותם בכלל, ועל כן הם קיבלו אומץ, והתופעה חוזרת כל יום. אני מדבר על תופעה שמתרחשת כל יום. התופעה הזו מעידה קודם כול על התפרקות של המדינה. מדינה שבאמת מכבדת את עצמה לא הייתה מאפשרת למיליציות חמושות של טרוריסטים מתנחלים לערוך פוגרומים באוכלוסייה הפלסטינית באופן שיטתי. והדבר מתועד, וכל העולם רואה את זה, וכל העולם עוקב אחרי זה, ורק ממשלת העיוורון של נתניהו, בן גביר וסמוטריץ' איננה רואה את זה. האזרחים הפלסטינים התמימים ממשיכים לשלם את המחיר של המתפרעים הטרוריסטים שמשתוללים בשטחים הכבושים מזה זמן רב, ללא שמישהו עושה דבר כדי לטפל בסוגיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת טאהא. חבר הכנסת נאור שירי – הדובר הבא, ואחריו – חברת הכנסת טלי גוטליב. ארבע דקות לרשותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת וגם הקהל שיושב, מפה אתם נראים לי אחלה. מה המצב? מה שלומכם? תראו, אני לא יודע אם אתם הייתם פה בתחילת הדיון, אבל הדיון הוא דיון שבו ממשלת ישראל חושבת שהיא בשוק בבנגקוק, מחלקת מלא משרדים לשר המשפטים, שעשה כמובן עבודה כל כך טובה לציבור הישראלי. באמת, היום אתם נכנסים למשפט, אם פעם היינו מסיימים אותו אחרי ארבע שנים, היום – אחרי 40 שנה. בקטנה. באמת עשה עבודה מדהימה בחברה הישראלית. אז אמרו: היית כל כך טוב, כמו סילמן, וניתן לך את שר העבודה, תיק שולי; שירות הדת, שהוא אולי באמת שולי; ירושלים; מסורת ישראל המדהימה, שבאמת איך הסתדרנו בכל השנים האלה בלי שר מסורת. וחיים כץ, שהוא שר התיירות, אמרו לו: קח איזה משרד שולי – משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הבריאות, הבינוי והשיכון. מה הבן אדם עושה? איך בן אדם יכול להיות שר בריאות, שר רווחה, שר תיירות, שר שיכון, ואז תגידו לי שהמדינה הזו מנוהלת? הזיית ההזיות. אבל כמו שאמרתי, זה שוק, זה בזאר טורקי. כמו איזו חצר ביזנטית אתם מחלקים את זה, ועוד מסתלבטים. עומד פה השר אמסלם וצוחק, כי הוא באמת לא יודע מה להגיד. אבל מה שנקרא, הכול תופס בממשלת הבושה. אבל מה בושה? אני רוצה לדבר איתכם על עוד נושא. אני מה שנקרא הייתי עד ונפגע עבירה לפיגוע הסברתי שמעט דיברנו עליו. יושב או עומד או לא יודע מה עושה ראש הממשלה, ובחשבון הטוויטר שלו, על אלפי ומאות אלפי הבוטים מאיראן, הודו, פקיסטן ואפגניסטן, משתף את העיתון – כאילו, באמת, אתם קראתם? אני מניח שקראתם, נכון, חבר הכנסת גינזבורג? קראתם את הזיית ההזיות שהבן אדם הזה משתף? עיתון אנטישמי, שאני רוצה להקריא לכם כמה ציטוטים: "ההרס של ישראל בעזה תואם במידה רבה רציחות עם היסטוריות"; "איך הצליחה ישראל לנהל מסע של רצח עם בעזה במשך שנתיים"? "רצח העם בעזה ייזכר כרגע מכריע בקריסת הליברליזם"; "המעורבות האמריקנית ברצח העם חורגת הרבה מעבר למימון וחימוש ישראל"; "רטוריקה ג'נוסיידית שליוותה את המערכה בישראל הייתה גלויה, נרחבת מההתחלה". יש עוד ועוד. תגידו, ראש ממשלת ישראל, שמתלונן כל היום על הפיגוע ההסברתי הגדול ביותר שעשתה הפצ"רית, מדבר ומשתף את האירוע הזה, וכלום. תגידו, אבל מישהו מכם ראה שיתוף אחד, על כל אלפי הבוטים שלכם, כולל קואליציית המושטים הקפואים פה, על ההטרדות והפגיעות המיניות שגיא גלבוע דלאל חווה בשבי? אה, מר אמסלם, אתה דיברת עליו? דיברת על מה שגיא גלבוע דלאל חווה בשבי? אתם משתפים חשבונות אנטישמיים. אתם איבדתם קשר עם המציאות. ואתה עולה לפה, ואהבתי במיוחד שאמרת: השופט בן חמו, בגלל שהוא מזרחי, אנחנו לא רוצים אותו, אני לא רוצה אותו – כאילו אני קובע – ובטח עם כובע. תגיד, השר אמסלם, אתה שמעת שקוראים לתלמידות מזרחיות בירושלים – איפה שהיית חבר מועצה או ראש אגף שפ"ע, שאמרת שניקית גרפיטי – תגיד, אתה שמעת שקוראים להן "כושיות"? שקוראים להם "כושים"? שמדירים ועושים אשכרה סגרגציה במערכת החינוך בירושלים, בממשלה שלך? אתה דיברת על זה? כל 38,000 השרים שלכם, הוצאתם על זה מילה? אתה מדבר איתי על גזענות? אתם יושבים במערכת חינוך, מממנים אותה, שקוראים "כושים" למזרחים כמוני. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר כנסת נאור שירי. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> שירי, קראת לנו "מושטים קפואים". יפה, אני פעם ראשונה שומע את המונח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני מודה. אתה יכול לגמרי לקחת את זה אליך. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> חביב. חביב. לא, אהבתי. תראה, אני - - - בהומור, הכול בסדר. רק אצלכם יש כאלה נעלבים לי באופן מלאכותי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מאחר שאנחנו בדיון משולב, יש לך ארבע דקות ולא שלוש. בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רציתי למסור ד"ש למיארה, ליועמ"שית. מה אתה אומר, אדוני השר? רציתי לשאול אותך שאלה: תגידי לי, גב' יועמ"שית, מה את חושבת, שכל החוכמה נמצאת בידיים שלך? מה את חושבת, שתצליחי לשקר ולשקר ולקחת סביבך אנשים שיישכבו על הגדר בשבילך? בוא אני אדגים לך במה את חשודה, גב' יועמ"שית: עומדת בראש מערך התביעה הפלילית בישראל ומקיימת יחסי שוחד גם עם הפצ"רית וגם עם החוקרת שלה. קבלי, גב' מיארה, אני מדברת אלייך, בואי, קבלי: הפצ"רית – באת ושיקרת לבית משפט, את זוכרת? את אמרת לבית משפט, גב' מיארה, שאין עוד פעולות חקירה לביצוע, וזאת בעקבות בג"ץ שהוגש והורה לכם לחקור. אני אומרת לשופטת דפנה ברק ארז: משקרים לך, גברתי, הם לא ביצעו שום פעולת חקירה. עכשיו, תראי, מיארה, יש משהו אחד שיש לי עליונות עלייך, מה לעשות? לא גיל, ואני לא יועמ"שית, אבל אני פליליסטית. התייצב אצלנו בוועדת החוץ והביטחון בחודש אפריל 2025 גל עשהאל, סגן הפצ"רית, שהיה במעצר בית בתיק הזה, גב' יועמ"שית, והוא אמר לנו: אנחנו עושים בדיקה. בדיקה. שאלתי אותו: אתה עושה בדיקת חמץ? כי בדיקה, אדון גל עשהאל, זאת לא חקירה פלילית. ובבדיקה, אדון גל עשהאל, אתה לא חקרת את הפצ"רית, לא חקרת את הצוות שלה, לא הוצאת צו חדירה לפלאפון שלה, לא למחשבים שלה, ולא הוצאת צו חדירה לתפוסים ולא עשית כלום. אתה עובד עלינו. הוא לא עונה לי. ספינקס. עכשיו, לי זה היה ברור, כי בדיקה זאת לא חקירה. באפריל 2025 מתייצבת אחר כך מיארה בבית משפט, נציגיה אומרים: אנחנו מבצעים חקירה. אני אומרת: לא מבצעים שום חקירה. ואז לפני חודשיים וחצי מגישה הודעה: אין עוד פעולת חקירה לביצוע. משקרת. אומנם יש מצב שהיא תגיד – הגב' מיארה, הרי כולם נשכבים עבורה על הגדר – יש מצב שמיארה תגיד: הונו אותי, הפרקליטות הצבאית שיקרה לי, לא ידעתי. תגידי, גב' מיארה, בואי, בואי, אתם הגשתם לבג"ץ מסמך שהייתה ישיבה, שאת היית בה, המשנה לפרקליט המדינה אלון אלטמן היה, כל הבכירים היו, ודיברתם על מה היה, מה לא היה. אז לא הבנתי, לא בדקתם, לא שאלתם, כלום? כולכם באיזה רפיון שכלי ושיתוק מוחלט? הרי ברור ששאלתם. אז מה קורה פה? אני אגיד לך מה קורה פה, גב' מיארה, בואי, קבלי: בואי נשמע, הבן שלך היה חשוד בגנבת אפוד קרמי, נכון? עם מחסניות? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, עשית פעם קו? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, הוא גנב את האפוד הקרמי כשהוא היה מושעה מהצבא – רציתי רק להעיר פה הערת ביניים – והפלא ופלא, הוא לא הועמד לדין, כי מי שייצג אותו זה יוסי בנקל, החבר שלך, שאמר בשיחה מוקלטת שהוא קשור אלייך, ואתם יודעים לפתור כל מיני בעיות. והפצ"רית לא הגישה כתב אישום נגד הבן שלך. איך את תורמת בתמורה? מה את תורמת לה בתמורה? מה טובת ההנאה? פשוט מאוד, היא לא חוקרת אותך ומשקרת. וזה לא נגמר בזה. תראו כמה אנשים נשכבים על הגדר בשביל מיארה, גם פה מהאופוזיציה, בלי שהם מבינים מה הם עושים. רפ"ק רינת סבן, החוקרת מס' שתיים בצוות הצח"מ שהוקם כדי לחקור את פרשיית הפצ"רית-יועמ"שית. הגב' רינת סבן לא קודמה – באמת הייתה מאוד עצובה – הגישה עתירה מינהלית נגד האי-מינוי שלה. תחזיקו את הכיסא: מי בשבוע שעבר מגישה לתוך תיק התביעה מכתב שמחזק את טענות רינת סבן כנגד המשטרה? מיארה. זה פשוט מדהים. יד רוחצת יד. טובת הנאה שוחדית לגמרי. רינת סבן מחזקת את מיארה בכך שהיא לא מזמנת אותה לחקירה, ומיארה מחזירה לה כשהיא מחזקת את התביעה שלה. תגידו לי, עם ישראל – הם באמת חושבים שכולכם מטומטמים, שכולנו מטומטמים. ובכן, ממש, אבל ממש לא. ואני לא ארפה מזה ואני לא אעזוב את זה. שמעתי שקרן בר-מנחם, ראשת מח"ש, התפטרה. הינה עוד אחת שנשכבת על הגדר. אנחנו פה עד שהיועמ"שית תיחקר. אנחנו לא רודפים אותה, אנחנו רודפים את טובת עם ישראל. ככה פשוט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, הדובר הבא, בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> היא לא התפטרה. היא סיימה קדנציה של שמונה שנים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, היא פרשה לפני. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש כן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדיוס - - - אדיוס. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדיוס. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> היכולת שלכם לספר לעצמכם סיפורים היא מדהימה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> Au Revoir. לך לנאווה רוזוליו, שתרים לך איזו כותרת. בהצלחה שיהיה לך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש לך ארבע דקות. בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני עד עכשיו הסתדרתי לא רע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בהצלחה. בדיוק - - - << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר המקשר דודי אמסלם, שמעתי אותך לפני שבוע, ובא לי לרענן את זיכרונך. דיברת על זה שהליכוד מעולם לא פינה יישובים יהודיים. רק הליכוד פינה יישובים יהודיים, אף אחד אחר לא. אני רוצה להזכיר לך, אותה עיר באמת פורחת בסיני, ימית. אתה זוכר? אתה זוכר את ימית ואת כל היישובים? מעניין, מי פינה אותם? רק הליכוד. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> נכון. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואתה זוכר - - - << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אבל לא אמרתי את זה בשבוע שעבר. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאמרת – שלא פיניתם. רק הליכוד. ב-1996, עיר האבות חברון, מי מעביר אותה לערפאת? בנימין נתניהו. ואני יכול לספר לך, אני הייתי שם באותם דיונים. מי שמעביר את עיר האבות לערפאת זה היה בנימין נתניהו. ומה קרה עם כל גוש קטיף? מי פינה את כל יישובי גוש קטיף? רק הליכוד יכול. אתה יודע, פעם ראשונה, כבר אחרי כל ההסכמים וכל הדברים, מי מעביר חלק מיהודה ושומרון לערפאת – לא, סליחה, כבר היה אבו מאזן, או עדיין ערפאת, אחרי ואי פלנטיישן, ערפאת – בנימין נתניהו. אותן שיחות עם קלינטון, ערפאת ונתניהו בוואי פלנטיישן, שלוש פעימות. מי מעביר חלק מיו"ש? כמובן, בנימין נתניהו. עכשיו, שמעתי שהייתה החלטה באו"ם. שמעת? אותו הסכם טראמפ. אתם תיכנסו להיסטוריה כמי שהקימו מדינה פלסטינית. ההסכם הוא ברור מאוד. הוא ברור מאוד, ואין לו שום משמעות אלא שאתם חתמתם על הקמת מדינה פלסטינית. כל מי שהוא בר דעת, כל מי שלמד לימודי ליבה ומינימום של אנגלית – הניסוח הוא ברור מאוד. הרי זה לא במקרה שנתניהו בירך על ההסכם רק באנגלית. מה פתאום, הוא שכח עברית? למה הוא לא טרח לברך על אותו הסכם בעברית? כי הוא יודע מה המשמעות. הוא בירך רק באנגלית כי הוא יודע שזאת הקמת מדינה פלסטינית. ואגב, שמעתי שאמרת: בליכוד לא ייתנו יד. אני רוצה להזכיר לך גם את נאום בר-אילן. גם בנאום בר-אילן נאמר מפורשות: מדינה פלסטינית. אז תפסיקו לבלבל את המוח. אתם פיניתם את רוב היישובים שרק פונו במדינת ישראל, אתם, ואתם מקימים מדינה פלסטינית ושום דבר אחר. גם הפגיעה בביטחון – מה שאתם עושים הוא פשוט הרס הביטחון, מערכת הביטחון, במדינת ישראל. דיברתם על ניצחון מוחלט. אחרי שנתיים יש לנו כל החזיתות פתוחות – בלבנון החזית פתוחה וחיזבאללה משתקם; אותו הדבר ברצועת עזה. כל יום דיווח – אתה היית בישיבת הקבינט שצה"ל דיווח שכל יום שעובר חמאס מתעצם יותר ויותר. חמאס מחזיר לעצמו גם שליטה אזרחית. זה דיווח שאתה קיבלת בקבינט; וכמובן, יש לנו חזית מול איראן ויש לנו חזית מול החות'ים. וכל האויבים האלה, כל אחד מהם הוא חיה פצועה. לא גמרתם את העבודה בשום מקום. אבל יתרה מזאת, פתחתם חזית חמישית, חזית נוספת, בין הרמטכ"ל לשר הביטחון. מי מינה את הרמטכ"ל? האופוזיציה? היועצת המשפטית? נשיא בית המשפט העליון? זה מינוי שלכם. מה זה צריך להיות המלחמה הזאת? ממש מלחמה בין שר הביטחון לרמטכ"ל. היו חילוקי דעות בין שרי ביטחון לרמטכ"לים בעבר, מעולם לא היה הביזיון הזה. מה שאתם עושים – אתם פוגעים בצבא, אתם פוגעים באלופים, בקציני צה"ל. זאת התוצאה. כשאתה מסתכל על כמות האנשים שמבקשים כרגע לסיים את הקבע שלהם – זאת התוצאה. אז אתם הורסים את מערכת הביטחון, אתם מקימים מדינה פלסטינית ואתם פיניתם את כל היישובים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אביגדור ליברמן. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שמת לב? אני נותן לכולם חצי דקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כי אנשים לא – גם לחברת הכנסת גוטליב נתתי כמעט חצי דקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא חצי דקה. חצי מילה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא. נתתי לך חצי דקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חוץ מזה, אי-אפשר להשוות - - - << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> טלי, ממתי נותנים לך? את בדרך כלל לוקחת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, ברגע שנתתי אנשים שכחו. זהו, זה הלך. ברגע שנתתי זה הלך. ארבע דקות, בבקשה. תקפידו על הזמנים. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני יומיים אני השתתפתי באסיפה של בעלי הקרקעות משפרעם, מאעבלין, מטמרה, מאבו סנאן, מכפר יאסיף ומירכא – אדמות שמופקעות להרחבת כביש 6 לכיוון צפון. בעלי הקרקעות אמרו בצורה מאוד ברורה: אנחנו לא נגד פיתוח, לא נגד הרחבת כביש 6. אנחנו בעד. אבל הממשלה ומשרד התחבורה צריכים להסתכל לנו בעיניים. האדמות שלנו, מעל 4,000 דונם שאמורים להפקיע אותם, שהופקעו בעצם לטובת כביש 6 – אבל אותם בעלי קרקעות מבקשים מהרשויות האחראיות על ההרחבה, אם זה משרד התחבורה ואם זה חוצה ישראל ואם זה נתיבי ישראל, לפחות לכבד את האנשים, את בעלי הקרקעות, לשבת איתם ולדבר איתם על פיצוי הולם. לא יכול להיות שמפקיעים מהם את אדמותיהם ובסוף מזלזלים בהם, לא יושבים איתם. גם מזלזלים בכל נושא הפיצוי. המינימום שהם מבקשים – כמו שהיה תקדים לכל אורך הפיתוח של כביש 6 – אדמה תמורת אדמה. מגיע להם. לוקחים להם את האדמה שלהם, אדמה שגם שימשה לחלק גדול מהמשפחות כמקור לפרנסה, מגיע להם גם פיצוי הולם – אדמה מול אדמה, דונם מול דונם. זה המינימום הדרוש לאותם תושבים. אני פונה כאן בערבית לאותם בעלי קרקעות: (אומר דברים בשפה הערבית:) תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאסר חוג'יראת. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה, ארבע דקות לרשותך. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה. אני רוצה לנצל את הנאום הזה כדי לתת תשובה לרב סתיו. הרב סתיו יצא נגד החוק שלי על זהות יהודית במרחב הציבורי. הרב סתיו טען שכפייה דתית היא דבר איום ונורא. כמו כן, הוא טען שעם ישראל רוצה להיות יהודי. ובכן, אני מסכימה עם הרב סתיו, למרבה הפלא, בשני הסעיפים האלה. רוב עם ישראל אכן רוצה להיות יהודי; ובאשר לרעיון הכפייה, אני מציעה לרב סתיו ולכל הפייקרים שמילאו את הרשתות ואת ערוצי הטלוויזיה בפייק מוחלט על החוק הזה, כי זה נורא מתאים לדמות הבלתי-ממלכתית של חברת כנסת מהליכוד לכפות דברים, כי יש פריימריז, וכי אני פופוליסטית, או השד יודע מה – אז אני רוצה לומר באופן חד וברור לכל מי שאוזניו שומעות כרגע, בתוך המליאה ומחוצה לה: כפייה דתית עומדת בניגוד חזיתי לתפיסה הליברלית שלי את האנושות ואת בני האדם. אבל לא זו הבעיה שלי. הבעיה שלי היא שכפייה דתית היא לא עלבון עבורי, היא עלבון עבור הקדוש ברוך הוא. היהדות היא יהלום. אתה לא כופה על אף אחד יהלום. ולכן הייתי מציעה לרב סתיו להאזין עכשיו לטיעונים שלי, כי החוק שלי הוא לא בעד כפייה, החוק שלי לחיזוק הזהות היהודית במרחב הציבורי בישראל הוא בעד חופש, החופש להיות יהודי בארצנו. אני רוצה לשאול את הרב סתיו: מה דעתך על רופא בכיר מרמב"ם שרודף, עם סכין שלופה, אחרי נער ברחוב, כי הנער הזה העז להניח תפילין? ובדרך כלל במקרים האלה יגיע פקח, אבל הפקח יבוא לנער, לא למי שתוקף; מה דעתך, הרב סתיו, על זה שבן אדם מניח תפילין במכון ויצמן, לתומו, לבד, בלי פרובוקציה, לא דוכן חב"ד, לא משדל ילדים, עומד ומניח תפילין, ושקמה ברסלר עוצרת את הרכב שלה בחרקה, כי אוי ואבוי, סממן יהודי, ואומרת לו: הדברים האלה – על התפילין, על התפילין – הדברים האלה לא שייכים לכאן, אין לך זכות. האם זו כפייה לאפשר לבן אדם הזה להניח תפילין? לא, זה לא. זה חופש. החופש לפולחן יהודי במדינה היהודית היחידה בעולם, בחלקת האלוהים היחידה שנותרה לנו כשהווירוס העולמי האנטישמי הרים את הראש המכוער שלו שוב. גם פה אסור לנו? אני רוצה לשאול את הרב סתיו: תלמידות מהאוניברסיטה העברית שמסיימות את התואר במשפטים ומבקשות מחיצה קטנטנה כדי שהן תוכלנה לחגוג ולרקוד בחופשיות – לא אישרו להן. זו לא כפייה דתית, כבוד הרב סתיו, זוהי כפייה חילונית. כי אישה עם כיסוי ראש, דתייה, שלא רוצה לרקוד לצד גברים מטעמי אמונה – מותר לה. ואת זה אני לא אומרת מהטעם הדתי, את זה אני אומרת מהטעם הפמיניסטי. אני רוצה לשאול את הרב סתיו: קבוצה של נערים, אחרי טבח 7 באוקטובר, רוכשים מכספם, אוספים כסף כדי לקנות תפילין, כדי להניח תפילין לזכר נטבחי 7 באוקטובר, האם כשמגיע מנהל בית הספר ומחרים להם את התפילין האלה, זה חופש או כפייה? איפה הכפייה הדתית פה? איפה החופש שלהם לבצע את הפולחן היהודי הראשון במעלה? למה אסור להם? בוא תסביר לי, כבוד הרב סתיו, למה אסור להם. ועוד דבר אני מבקשת. תן לי הסבר הגיוני לזה שמדינה שלמה עוצרת את נשימתה כל פעם לפני חגי תשרי, כי מי יודע מה יעשה ראש עיר אחד, הקיסר הגדול של המדינה – אגודל למעלה או אגודל למטה? הפעם ירשו ליהודים להתפלל כמו שהם רוצים? הפעם לא ירשו לנו להתפלל כמו שאנחנו רוצים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אותה עיר שבה יש התחשבות מלאה במנהגים מוסלמיים, מלאה – בעיר הזו רדפו יהודים. מה שאנחנו ראינו ביום כיפור ב-2023 לא יקרה עוד. החופש להיות יהודי לא אמור להיות בחקיקה, אבל הגענו למצב שבו הכפייה החילונית של מיעוט שלא נותן לעם היהודי להביע את עצמו ואת דתו הגיעה למצב שהוא מפרק אותנו לרסיסים. ולכן החוק הזה יעבור. הוא לא פופוליסטי, הוא לא נועד לפריימריז, הוא נועד לקיים את המשפט הפשוט: עם חופשי בארצו. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חבר הכנסת רוץ כץ, הדובר הבא, בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל איזה חוק, גלית? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שאם בן אדם מניח תפילין, אף אחד לא יכול - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אה, אני בעד. אני עושה את זה בעצמי כל יום. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד, כל הכבוד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ארבע דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, היום אני אנסה – אנחנו רגילים לדבר למליאה ריקה, אולי נעשה את זה קצת יותר מעניין. אדוני היו"ר, אתה חובב ספורט מוטורי? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מכיר את הבעיה, אבל - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זו לא בעיה. אני אספר לך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אין לי רישיון לאופנוע או - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, אז אני אספר לך. אתמול ישבתי עם חבר שאוהב את התחום, הוא משתתף במרוצים של אופנועים, והוא סיפר לי משהו שלא ידעתי. מסתבר שרגע לפני שאתה עושה את המרוץ האמיתי, איך הם מכינים את עצמם? הם עושים סיבוב סביב אותו מרוץ בזווית הכי נמוכה, עד שבסוף אתה נופל. עכשיו, אתה עושה את זה במהירות של 5 קמ"ש, אתה לא מרגיש את הנפילה. המטרה היא בעצם לראות איפה הזווית התחתונה שאתה תיפול בה בסוף. אני רוצה לשאול את הממשלה הזו – אין כל כך את מי לשאול, כי אף אחד לא נמצא פה, כי מחר יש פריימריז חשוב בליכוד. אבל אני רוצה לשאול את הממשלה הזו, איפה הנקודה הכי נמוכה שתובילו אליה את מדינת ישראל? בשסע האדיר שהבאתם עלינו? במצב הכלכלי שהבאתם עלינו? במצב הביטחוני שהבאתם עלינו? אולי בעובדה שאתם מנסים לפטור חצי מהציבור, להשתמט מצה"ל, בזמן ש-50% מהציבור שאתם מתיימרים לייצג כורע תחת נטל המילואים? אולי בשלב הזה זאת הנקודה שבה אתם תיפלו. אני באמת רוצה לשאול אתכם, איפה הנקודה הזו? ינון אזולאי, אולי אני אשאל אותך גם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם אפשר – הודעה אישית. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה. אני אתחיל מההתחלה, ינון, אתה לא שמעת את ההתחלה. אתה מקשיב? אני מקדיש לך פה ארבע שניות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הוא יכול להירשם, עוד לא סגרתי את הרשימה. חבר הכנסת אזולאי, אתה יכול להירשם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אל תדאגי. ינון, תקשיב, אתמול ישבתי עם חבר שעוסק בספורט מוטורי, הוא עושה מרוצים של אופנועים. והוא לימד אותי שלפני שעושים את המרוץ מגיעים לזווית הכי נמוכה עם האופנוע עד שבסוף אתה נופל, ב-5 קמ"ש, אתה לא מרגיש את הנפילה אבל אתה יודע איפה הזווית הכי בעייתית. ופתאום קלטתי. זאת בדיוק השאלה לנתניהו. איפה הזווית הכי נמוכה שתביא אליה את מדינת ישראל? הבאת אותנו למצב הכלכלי הכי גרוע שהיה פה, למצב הביטחוני הכי גרוע שהיה פה, לבידוד בין-לאומי - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני שואל – אבל רגע, אני רוצה לומר לך את הנקודה שבגללה עצרתי כי אתה נכנסת. עכשיו מטרת-העל של נתניהו, חוץ מלשרוד עוד שעה בכיסא – גם ככה אין לו ממשלה, לפני דקה הוא העביר לעצמו ארבעה תיקים, ולחיים כץ, מסכן, כבר יש לו שמונה משרדים. רק אלוהים יודע, בווייז אין מספיק מקומות בשביל לשים את מקומות העבודה שלו. ועכשיו אני רוצה לשאול. אני חושב שנקודת השפל של נתניהו היא בלנסות לפטור חבר'ה צעירים, בריאים וטובים, שיכולים להתגייס לצבא, ולהעדיף אותם על חבר'ה שיושבים, נגיד, בצד הזה. אני חושב שזו נקודת השבירה שלו. ואני רוצה לשאול אתכם, חבריי חברי הכנסת במחלקת הדגים הקפואים בליכוד, אתם לא אמורים לייצג את חיילי צה"ל? כל היום אתם עולים לפה ומסבירים לנו כמה אתם אוהבים את חיילי צה"ל, כמה אתם דואגים לחיילי צה"ל, אבל אז אתם שותקים כשמוכרים פה חוק השתמטות. אין נציג אחד, אחד, שיגיד: לא, את זה אנחנו לא מקבלים. יש תדרוכים, יש כל מיני בלבולי מוח, אבל בפועל, האמת – מקדמים לכם על הראש חוק השתמטות שכתבו נציגים שראו את הבקו"ם בתמונות. ואתם, מבחינתכם זה בסדר. אחרי זה, טלי גוטליב, את תעמדי פה ותגידי שאת מייצגת לוחמים, או כל אחד אחר שעומד פה ומדבר על הלוחמים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לכם, אתם לא מייצגים אף לוחם בצה"ל. אם יש קונסנזוס אחד במדינת ישראל הוא שכולם צריכים להתגייס לצבא, כולם צריכים לשרת, כולם צריכים לתרום. אין לאף אחד תירוץ לא לקחת חלק במאבק הלאומי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כץ. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. אז יש לך רישיון לאופנוע או לא, רון? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כי הסברת דברים – לי אין רישיון, למרות שאני קצת מבין במרוצים מהטלוויזיה, אבל הסברת את זה כאילו אתה נוהג כל שבת או כל שישי בבוקר. לך יש רישיון על אופנוע? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. לא ממליץ. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אזולאי, אתה מתנייד באופנוע או באוטו? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, אני, אין לי אופנוע, אני יש לך רק - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, בגלל שאתה מתנדב, אז לכן - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מתנדב באיחוד הצלה, אבל לא באופנוע, לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> באיחוד הצלה – לא על אופנוע, באוטו. כי יש פה סוגיה של הזווית, שהיא מאוד מעניינת. צריך לבדוק עם מישהו שהוא באמת נהג מרוצים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הבן אדם לא נופל, בסוף הוא יודע להתרומם. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סיימו את הדיון על האופנועים, אבל אני אומר לכם, אני לא ממליץ - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> החוכמה היא להסביר משהו בצורה כזאת שמתחיל ויכוח ושאלות. בבקשה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, הבנתי. יפה. ארבע דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום התקיים דיון בוועדת חוץ וביטחון בנושא הטבח של הדרוזים בסוריה. חלק היה פתוח, חלק היה חסוי. אני רוצה להגיד לכם, אני עד עכשיו לא יודע מה המדיניות של ממשלת ישראל לגבי הדרוזים בסוריה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כץ, לפני כל האירועים שהיו עם הדרוזים בסוריה יצאו בהצהרה: לא נאפשר לפגוע בדרוזים בסוריה. אבל מאז נהרגו, נרצחו, נשחטו, קרוב ל-5,000 דרוזים בסוריה. הצהרות לחוד, מעשים לחוד. אתם יודעים שעד היום 38 יישובים דרוזיים מוחזקים על ידי דאעש – ג'בהת א-נוסרה, השלטון הטרוריסטי של ג'ולאני. אין אף תושב שם. מי שהרגו – הרגו, מי שברח – ברח, אבל יש קרוב ל-150,000 פליטים – הם פליטים עכשיו – בתוך סווידא. הבטחות לחוד, מעשים לחוד. הדרוזים במצור כבר קרוב לחצי שנה. אין נכנס, אין יוצא. מי שמנסה לצאת, נתפס, נרצח במקום. נשים נאנסות ונרצחות. מים, חשמל, תרופות, שירות רפואי, דלקים – אין; מזון – אין. הובטח מעבר בטוח – עד עכשיו לא ראינו כלום, כלום. אני רוצה להגיד לכם, חבריי חברי הכנסת, ולשר אמסלם, שגם משתתף בדיוני קבינט: מה שהיה ב-7 באוקטובר והאסון הגדול של מדינת ישראל מאז השואה, שנכנסו טרוריסטים שפלים שהרגו ורצחו ואנסו, אבל נכנסו על טויוטות ועם נשק קל, RPG וכל מיני דברים – ואם אנחנו מדברים על פירוז דרום סוריה מנשק כבד, חברי הכנסת, חברת הכנסת טלי – פירוז זה בלי טנקים, בלי תותחים, חיל האוויר לא יכול לעלות משם, אבל פירוז – יש טויוטות, יש נשק קל, ויש נשק לא כבד כבד, אבל יכול לירות אוטומט – מא"גים, דברים שיכולים להרוג – אם נכנסו דרך עזה 2,000, 3,000, 5,000, 7,000, 10,000 טרוריסטים שפלים – מדרום סוריה ייכנסו מאות אלפים – מאות אלפים – ויגיעו עד המרכז עם הטויוטות אם לא נתעורר. אני אומר לך, ממשלת ישראל חייבת להתעורר. בגבולנו הצפוני יושב טרוריסט שהשתלט על המדינה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. הדובר הבא – חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. נראה לי שאני אסגור את הרשימה. בבקשה, תסגרו את הרשימה. ארבע דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, יש משפט שאומר: תגיד לי מי הם חבריך, ואומר לך מי אתה. אבל אני חושב שיותר מחברים, מה שבאמת מאפיין אדם הוא הגיבורים שלו, האנשים שאותם הוא מעריץ או מעלה אותם על נס. אני מסתכל על חבריי בקואליציה, אני מסתכל עליכם – אתם מראים לנו מי הגיבורים שלכם, וזה מסביר מי אתם. ומי הגיבורים שלכם? לא שורדי השבי, חס וחלילה – גיא גלבוע דלל, שסיפר השבוע את סיפור ההישרדות ההרואי שלו, איך הוא שרד התעללות מינית וסבל מהמחבלים בשבי יותר משנתיים – ראש הממשלה, אגב, אפילו לא הזמין אותם אליו, בניגוד לטראמפ; לא לוחמי צה"ל הגיבורים, חס וחלילה – אלפים מהם נכנסו לעזה, סיכנו את חייהם כדי להגן על המולדת, חלקם לא חזר; לא מילואימניקים, חס וחלילה, שעצרו הכול – סגרו עסקים, עזבו משפחות והלכו להגן על המדינה, ועל הגב שלהם אתם מקדמים חוק השתמטות. אלו לא האנשים שאתם בוחרים להאדיר. מי כן הגיבורים שלכם? איזה עבריין מורשע שחוסם רכבים של חברי כנסת ואנשי תקשורת - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת עמאר, מוחמד, חבר הכנסת עמאר, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ומי באמת יכול להאדיר את שקמה ברסלר, אבי אבות המסיתות, המסוכנת, שקראה לסרבנות ואי-ציות? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז מי כן הגיבורים שלכם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יאיר גולן. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איזה עברין מורשע שחוסם רכבים של חברי כנסת ואנשי תקשורת ודוחף להם טלפונים לפנים. למה? רק כדי לתקוע איזה אצבע בעין של שמאלנים כי הוא יכול להיות אלים ולא יעשו לו כלום, כי אתם מגבים אותו - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם נגבה אותו. כי בעקבות המעשים הבריוניים האלה אתם הבאתם אותו לכאן, לכנסת, לבית הנבחרים של מדינת ישראל, ונתתם לו מקום של כבוד בוועדה לביטחון הפנים. הגנתם עליו כמעט בגופכם. זה הפרצוף של הכנסת ה-25. וזה לא רק אותו בחור. בן אוליאל, רוצח ושורף ילדים – גיבור; מי שמקלל ומגדף, רומס את כבוד המוסדות – אלוף, תותח - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה אומר את זה? למה אתה אומר שאנחנו - - - למה אתה אומר דבר כזה? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - מי שלא מתייצב לחקירות ומפר את החוק – כל הכבוד לו; מי שפורץ לבסיסי צה"ל ומפוצץ שיעורים באוניברסיטאות – יופי, כך מגיע להם, לשמאלנים האלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לי, לי. אני אישה, אני נקבה - - - אני בחורה. אני אישה - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מי שמקבל כסף מקטר, מי שהדליף מסמכים רגישים לעיתון גרמני, פוגע בביטחון המדינה ובסיכויי החטופים לחזור הביתה – הוא בכלל ציוני נלהב. ועכשיו אתם תגידו, כרגיל, כמו שאמרה כאן חברת הכנסת גוטליב: אבל גם אתם, ומה עם ההוא? ומה עם ההיא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הבעיה? מתי אמרתי מה עם ההוא ומה עם ההיא? מתי אמרתי מה עם ההוא ומה עם ההיא? מה זה המשפט הזה, מה עם ההוא ומה עם ההיא? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז בואו, בואו אני אסביר לכם מה ההבדל בינינו: לי אין בעיה לגנות את הפצ"רית ולקרוא להעמיד אותה לדין על הדלפה בזויה – אבל אתם הגנתם על פלדשטיין ואוריך, כי הם הגיבורים שלכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואין לי בעיה לבקר את היועצת המשפטית או פסק דין של בית המשפט שנוגד את הערכים שאני מאמין בהם. אבל אתם אפילו לא מוכנים להכיר בתפקידו ולקרוא בשמו של נשיא בית המשפט העליון. ואתם ביקרתם כהוגן את המשטרה על פיגועים בממשלה הקודמת – 144 נרצחים ישראלים – ושותקים כשפי שניים ישראלים נרצחים בממשלה שלכם, אפילו בלי לספור את קורבנות 7 באוקטובר. אתם תומכים בשר מורשע בטרור, שהפעילות שלו וההתבטאויות שלו פוגעות בחטופים, אבל באים בטענות ליועמ"שית כשהפשיעה עולה או שהיא לא מאפשרת לנצח; אתם מנהלים משא ומתן עם מנסור עבאס להקמת קואליציה, מזמנים אותו לבלפור ולרב דרוקמן – ואז קוראים לו מחבל ומתכננים לפסול אותו מלהתמודד בבחירות. זה בדיוק ההבדל בינינו: צד אחד עם עקרונות מוסריים, וצד אחר שמקדש את תרבות פשע, עבריינות, שחיתות, צביעות – את כל חוליי החברה שלנו – רק כי זה משרת אתכם פוליטית. הגיע הזמן, חברי הכנסת, שנתמקד כולנו בטוב הישראלי, באינטרס הציבורי הרחב, כי מגיע למדינת ישראל הרבה יותר טוב מזה. מגיעה לישראל הנהגה טובה יותר – והיא תגיע, אדוני היושב-ראש, היא תגיע. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת גינזבורג. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, ארבע דקות לרשותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, האמת היא שלא מאוד רציתי לדבר על זה, אבל אני נאלץ לדבר על זה, כי היום בכנסת ישראל נחצה עוד קו. זה כבר לא סתם עסקני הליכוד שזורקים הערות מתריסות לחברי האופוזיציה במזנון – זה כבר נורמל פה מזמן; קרה משהו מעבר. אני רוצה לפנות ליושב-ראש הכנסת: אתה יושב-ראש הכנסת של כל חברי הכנסת, גם של חברי האופוזיציה. מעולם, מעולם האווירה במשכן לא הייתה עכורה ומסוכנת כל כך. למען הסר ספק, כל הבריונים והעבריינים שמסתובבים פה, אם בהזמנה של ניסים ואטורי ואם בהזמנה של צביקה פוגל, אם מדובר במשה מירון או במרדכי דוד – הם לא ירתיעו אותנו. אנחנו לא סופרים אותם. אנחנו לא מפחדים מהם. אנחנו נמשיך לייצג כאן את הציבור המשרת, ולהילחם כל יום, כל יום למען ישראל יהודית דמוקרטית וליברלית. אבל לא רחוק היום שבו חברי הכנסת מהאופוזיציה יותקפו פיזית – פיזית – כאן במסדרונות המשכן. הגיע הזמן שגם יושב-ראש הכנסת וגם משמר הכנסת יתעוררו. עכשיו אני רוצה לדבר על חבר הכנסת יריב לוין. כידוע, חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד גר במודיעין מכבים-רעות – גם אני. עד לפני כמה שנים אפילו היינו שכנים, עכשיו כבר לא. מודיעין מכבים-רעות היא עיר של מעמד הביניים הישראלי, עיר שבה כל הזרמים והדעות בחברה הישראלית חיים בשכנות טובה, עיר עובדת, עיר משרתת, עיר לוחמת; עיר שאיבדה קרוב ל-40 מבניה ובנותיה במלחמת 7 באוקטובר. חבר הכנסת יריב לוין – שלא במקרה אני קורא לו חבר הכנסת, כי אני לא מכיר בו כשר המשפטים – צפוי להתמנות לשר העבודה, שר הדתות ושר ירושלים והמסורת. שלושת המשרדים הללו – לא במקרה – הם בשליטה של ש"ס ויהדות התורה. היו ונשארו. המטרה היחידה הערב של מינוי חבר הכנסת לוין היא המשך העסקה של מאות עסקנים חרדיים במשרדים הללו. הם ימשיכו להתקמבן, לסדר ג'ובים, להמציא ג'ובים חדשים בשירות הציבורי ולבזוז כספי ציבור בחסותו של חבר הכנסת יריב לוין. כל זה – כל זה – על חשבון מעמד הביניים הישראלי, גם של תושבי מודיעין מכבים-רעות, עיר מגוריו של חבר הכנסת לוין. אני באמת באמת לא יודע את מי יריב לוין מייצג; אני כן יודע – היום זה חבר הכנסת לוין והליכוד ועסקני ש"ס ויהדות התורה נגד ישראל משרתת, עובדת ומשלמת מיסים. על זה אנחנו מצביעים הערב. מי שמצביע בעד מינויו של חבר הכנסת לוין פוגע בביטחון, פוגע בכלכלה, פוגע בעתיד המדינה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת בליאק. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה, ארבע דקות לרשותך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. יש לי כל כך הרבה על מה לדבר. אני לא יודעת במה להתחיל. אבל אני בכל זאת אנצל את זה, כי השר אמסלם סוף-סוף כאן. בדרך כלל כשאני מדברת אתה כבר לא כאן. אז אני רוצה לנצל את זה, כי כשהייתי במשרד, אתה עלית ודיברת על כמה שאתה שונא צבועים. אני באמת השתנקתי אל מול המסך, כי האם לא אתה זה שדיברת והצבעת עלינו וכל הזמן אמרת שאנחנו עם הרולקסים והמרצדס? אז אדוני, אין לי שעון, מעולם לא ענדתי שעון, ורולקס מעולם לא ראיתי אפילו מקרוב, שלא נדבר על ההורים שלי – בזמן שאתה עומד כאן ועונד שעון סופר יקר. האם לא אתה זה שעמדת כאן, דיברת על הפצ"רית ועל היועמ"שית ללא הפסקה, אבל מעולם לא דיברת על קטרגייט, שבמקום הכי הכי סטרילי, יש לכם שני מרגלים? מעולם לא הצגת את זה. והכי נורא בעיניי הוא שאתה אפילו לא מספר לאזרחי מדינת ישראל את האמת, מדוע אתה מפרק את נבחרת הדירקטורים – וזה לא בגלל שאין שם אנשים מהפריפריה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, איזה מרגלים? על איזה מרגלים את מדברת? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, אל תפריעי לי רגע, גם לי יש סיבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אמרת מרגלים, יכול להיות שהתבלבלת. איזה מרגלים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, רגע. תעצרי שנייה, רגע. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, את מפריעה לי, וזה מעצבן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה מרגלים - - - אבל את סתם התבלבלת. לא מתאים לך. איזה מרגלים? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא צריכה - - - ואני גם לא רוצה לפנות אלייך - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, שנייה, חברת הכנסת פרידמן. חברת הכנסת גוטליב, הערת ביניים זאת הערת ביניים. זו לא הפרעה תמידית, בסדר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הפרעתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, את מפריעה. את מדברת תוך כדי שמדבר בן אדם שנואם, וזו לא פעם ראשונה. אז אי-אפשר ככה, אי-אפשר. אני אעצור את הזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תעצור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אאפשר לה לדבר, וככה נמשיך. לא, כי את מדברת תוך כדי שמישהו נואם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא פשוט טעתה. היא אמרה שיש מרגלים בסביבת ראש הממשלה. היא טעתה - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, זו לא פעם ראשונה – מילה-שתיים לזרוק – אני מבין. אבל אי-אפשר להפריע ככה במשך דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא טעתה. כי היא לא יודעת - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, לא נאה לך לשמוע מה אני אומרת, תצאי החוצה. זה זמן הדיבור שלי, ואני אגיד מה שאני רוצה. די כבר. אי-אפשר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גם עכשיו. תודה. לא צריך לצאת החוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה את מתעצבנת? מה את מתעצבנת? אני תמיד מקשיבה לך. מה עולים לך הטורים? מה עולים לך הטורים? מה קרה? עולים לך הטורים בגללי? פעם לא הקשבתי לך? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל את מפריעה. את מפריעה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. אוקיי, זהו. סיימנו את הביקורת. אפשר להמשיך? תודה. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מקשיבה לך יותר מהחברים - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אבל אי-אפשר, גם לי זה מפריע לשמוע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מרגלים בסביבת ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, גם לי זה מפריע לשמוע עד כדי כך. ואני באמת לא רוצה לקרוא לסדר. אני לא קראתי אף אחד לסדר היום. בבקשה, בבקשה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> את כן בלחץ לקראת הפריימריז, לא אנחנו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא צריך לפנות לחברי כנסת. אם את פונה לחברי כנסת, הם מגיבים. תדברי, בבקשה. לא צריך לפנות לחברי הכנסת. בבקשה, בבקשה. זהו. תודה. תודה. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לא פקודים ולא דילים. תשדלי לא להגיד את זה, שלא יצא באמת משהו מאוד משונה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. אני אוסיף לך חצי דקה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר להמשיך? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. אז כשאתה מדבר על נבחרת הדירקטורים, אני מקווה שאתה מספר לאזרחי מדינת ישראל שלפני נבחרת הדירקטורים המקצועית, שהוקמה ב-2013 על ידי שר האוצר דאז יאיר לפיד, אז החברות הממשלתיות היו במינוס של 600 מיליון שקלים, לדעתי אפילו 700 מיליון שקלים. ובשנה הראשונה שבה יש נבחרת מקצועית, זה עלה 700 מיליון. בא השר, רוצה לפרק את נבחרת הדירקטורים באיזו עילה שאין שם מספיק אנשים מהפריפריה, למרות שהוא לא עושה כלום כדי שיהיו שם יותר אנשים מהפריפריה. ביטלתם את תוכניות המצוינות למתמטיקה. ביטלתם דברים שיכולים לעזור לאנשים מהפריפריה להגיע לדירקטורים. אבל זה לא מעניין אותו. הוא מדבר עכשיו עם החברים שלו. אבל אתה יודע, אני מצד אחד אומרת, לא הכניסו אותו לוועדת טיוח, לא קיבל עוד משרת שרים כמו כולם, כדי שיהיה לו יותר מהר וקל לפרק את נבחרת הדירקטורים, שבה אפשר לשים עוד אנשים בג'ובים. אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר, אני מקווה שהוספת לי זמן. אני רוצה לדבר על הוועדות ומה שקורה כאן עם יושבי-ראש הוועדות, שהפכו להיות סניף של בריונות לשמה, במיוחד שמחה רוטמן. היום שמחה רוטמן הוציא בלי שום סיבה את חברת הכנסת קארין אלהרר. כנראה שלשמחה רוטמן מאוד נוח עם אנשים שלא יכולים להרים את הקול שלהם יותר מדי. חבל שהוא לא מתמודד איתי, אני יודעת לצעוק חזק מאוד. עכשיו, זה לא רק זה, זה מה שמתנהל שם בבריונות. יש סרטון מתועד שבו הוא מאיים על היועץ המשפטי של הוועדה. עכשיו אני אומרת, סליחה, איפה היועצת המשפטית של הכנסת? איפה את להגן על כל היועצים המשפטיים? איך יכול להיות שיושב-ראש ועדה מאיים על היועץ המשפטי – ועולם כמנהגו נוהג? אני לא מצליחה להבין את זה. עד איפה נרד? כמה נמוך? מה עוד ננרמל? עבריינים בכנסת. כוכב נולד של המפלגה של בן גביר. מי שיותר אלים, מדבר בצורה בוטה – יש לו סיכוי להגיע למפלגה של בן גביר. באמת יום מתסכל, קשה, נוראי, אם מורידים את הכנסת הזאת כזה נמוך, שכל העובדים של הכנסת פה מדברים על זה שמעולם, מעולם לא היה פה דבר כזה. אפילו אתה, אמסלם, לא זוכר כנסת כזאת קשה, נוראית, נמוכה. ואתה יודע בדיוק, בדיוק מה הסיבה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה, יש לך ארבע דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול בערב בלב באר שבע נדקרה אישה צעירה רק כי היא טרנסית. אתמול היא נאבקה על חייה כל הלילה בבית החולים סורוקה ביחידה לטיפול נמרץ, רק כי היא טרנסית. היא נדקרה בגלל מי שהיא. איפה חבר הכנסת אמיר אוחנה, שרק היום דחה שתי שאילתות דחופות בנוגע לאלימות נגד להט"בים? רק היום הוא דחה שתי שאילתות דחופות בנוגע לאלימות נגד להט"בים. איפה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שבמקום להתעסק באלימות כלפינו הוא עסוק בלקדם הומופובים לתפקידי פיקוד בכיר, לתפקידי פיקוד בכיר במשטרת ישראל? אנשים שקראו לדקור צועדים במצעד הגאווה הוא מקדם לתפקידי פיקוד בכיר במשטרת ישראל. איפה השר בן גביר? איפה כל אותם אנשים שאמרו שבמשמרת שלהם להט"בים לא יהיו תחת סכנה, שהם לא יידקרו ברחובות, שהעסקים שלהם לא יישרפו, שהם לא יחטפו מכות בבית הספר? איפה כל אותם אנשים שעמדו והתחייבו ואמרו שזה לא יקרה במשמרת של ממשלת הימין מלא מלא מלא הזאת? מלא מלא הומופובים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תשאל את ווליד טאהא, השותף שלכם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל אתכם, כי אתם מנהלים את המדינה. אושר שקלים, שב בשקט כשאני מדבר על הומופוביה, תפסיק להצדיק את ההומופוביה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תשאל את ווליד טאהא. עשית איתו שותפות בממשלה שלכם, כשהוא רצה לזרוק אחד כמוך מהגגות. הבנת? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת שקלים, תודה. הערתך נרשמה, תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תגנה את השותפים שלך לקואליציה הקודמת ולקואליציה הבאה שאתה מתכנן לעשות עכשיו. אתה לא תבוא אלינו בטענות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, דברים חשובים, הם נרשמו. בבקשה לא להפריע. תמשיך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אם זה היה תלוי בווליד טאהא, הוא היה זורק אותך מהגגות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אתה רוצה שאני אקרא אותך לסדר? אושר, תודה. אני אוסיף לך דקה, אל תדאג. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אבי מעוז, אני רואה שאתה במליאה – סוכן הכאוס, מפיץ הפחד והשנאה כלפי כל מי שנראה וחושב אחרת ממך. אני לא יודע אם אתם יודעים, חברות וחברי הכנסת, למרות שהם לא 0.1% מהאוכלוסייה הישראלית, כמות האנרגיה והמשאבים שמוקדשים כדי לקעקע את הדמות שלהם, כדי לדחוק אותם, כדי להוקיע אותם מתוך החברה הישראלית, היא בלתי נסבלת. השרים וחברי הכנסת שמעל הדוכן הזה, מסיתים נגד טרנסים וטרנסיות מתוך התפקידים הבכירים שלהם בתוך הממשלה. זאת התרת דם בראש חוצות. התוצאה של האלימות המזעזעת כלפי טרנסים וטרנסיות, כלפי להט"בים במדינת ישראל, היא פועל יוצא של ההסתה שלכם, של הפעילות שלכם כאן נגד בני אדם רק בגלל מי שהם. 47% מהתקריות הלהט"בופוביות הן נגד טרנסים וטרנסיות בגלל ההסתה שמגיעה מתוך הדוכן הזה, מתוך הממשלה הזאת. ההומופוביה, אושר שקלים, חברי הליכוד, מגיעה מתוך מסדרונות הממשלה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אתה בקריאה ראשונה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שיתנצל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר כנסת שקלים, אושר, אתה רוצה לדבר? תירשם, בבקשה, ותדבר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני רשום. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אתה מפריע. אתה בקריאה שנייה, ואני אוציא אותך. עוד שנייה אני אוציא אותך החוצה. אם אתה תמשיך להפריע, אני אוציא אותך החוצה. אני מבקש לא להפריע, בבקשה. לא, זה לא דיאלוג, ואתה לא תפריע. אתה כבר בשתי קריאות, תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אישה, אישה צעירה, כמעט שילמה בחייה בגלל הסתה שיוצאת מהבית הזה, מהקואליציה הזאת. במקום לשמוע את חברי הליכוד נעמדים לצידנו בהוקעת ההומופוביה, בהוקעת האלימות כלפי בני אדם באשר הם, אתה זועק לי כל מיני שטויות על כל מיני חברי כנסת שוליים שדיברו על הומופוביה. אני אומר לך מכאן: אני מוקיע ומגנה הומופוביה מכל חלקי הבית. אני מתנגד להומופוביה מכל המפלגות, מכל חלקי החברה. אני לא שומע את חברי הליכוד, חבר הכנסת שקלים, אני לא שומע את אמיר אוחנה, אני לא שומע את השרים. לא שמעתי אף אחד מהממשלה מגנה את העובדה שאתמול בלב העיר באר שבע, השר כץ, נדקרה אישה צעירה רק בגלל הזהות המגדרית שלה. אף אחד מקואליציית ה-68 לא בחר להקדיש מילה אחת לאישה צעירה שכמעט נגמרו החיים שלה בגלל ההסתה הפרועה שיוצאת מתוך כותלי הממשלה שלכם, מהספסלים שמקיפים אותך, השר כץ, אותך, אושר שקלים, אותך, אופיר כץ. אז אתם יכולים לצקצק כלפיי מה שתרצו, אני תמיד אעמוד בעוז ואגנה הומופוביה, אגנה גזענות, אגנה אלימות כלפי אנשים באשר הם. אתם לא יכולים לעשות את זה, כי אתם טבולים בהומופוביה, זה חלק מהדנ"א של הממשלה הזאת, זאת אומרת הממשלה הכי הומופובית בתולדות המדינה. ועלה התאנה - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני החזקתי את הבת שלך בידיים. חיבקנו אותה, נישקנו אותה. איך אתה לא מתבייש לבוא ולהגיד את זה עליי ברמה האישית? אחרי שאנחנו כל הזמן באים ומשתפים פעולה ביחד, איך אתה לא מתבייש ברמה הבסיסית לבוא ולהגיד כאלה דברים, כאלה טענות? קודם כול, תחזור בך ותבקש סליחה, זה דבר אחד; דבר שני, אנחנו גם מנסים לשתף פה פעולה בהרבה דברים אחרים. אתה מטיח פה כל מיני האשמות, כאשר אתה זה ששיתפת פעולה עם ווליד טאהא, שאם זה היה תלוי בו, הוא היה זורק אותך מהגג. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אושר שקלים, כשמדובר - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. משפט והתגובה, ובזה אנחנו מסיימים. לא, נתתי לך כבר דקה וחצי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאפשר לי רק להשלים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט לסיכום, בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אז אל תאשים, קודם כול. תבקש סליחה ותחזור בך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט לסיכום. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה. חבר הכנסת שקלים, יש לך ארבע דקות, תוכל לעלות ולדבר. ואתה, משפט לסיכום, ובזה נגמר העניין. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תחזור בך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברי הליכוד, כשמדובר בהומופוביה שמגיעה מתוך הספסלים שלכם, משום מה אתם לא מסוגלים לאזור את העוז ולגנות אותה, לומר שדברים מתועבים שנאמרים כלפי טרנסים וטרנסיות, כלפי קהילה שלמה של בני אדם, הם לא נסבלים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואתה לא עושה את זה. במקום לומר לי להתבייש ולבקש סליחה, תסתכל אתה, תסתכלו אתם במראה, ותתנצלו בפני האנשים שלכם, שאתם מפקירים למותם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת להב הרצנו. חבר הכנסת שקלים, אושר, אתה רשום, תוכל לעלות. ארבע דקות, ותגיב. אין פה מקום לדיאלוגים ביניכם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יש לי משהו - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, תוכל להגיב ארבע דקות. ומי שישב פה, אני או מישהו שיחליף אותי, ישמור על זכות הדיבור שלך. הדובר הבא – חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הממשלה הזו החליטה להקים ועדת חקירה בלתי תלויה. המצאת המאה, לא מופיעה בחוק, יחוקקו חוק חדש. ועדת חקירה בלתי תלויה, הנחקרים ממנים את החוקרים. אחלה, נהדר. לא יקום ולא יהיה. כל תרגיל בזוי של הממשלה הזו, של חקיקת חוק למנות ועדת חקירה כלשהי – לא נשתף איתו פעולה. כשנשיא המדינה בא והציע שהמשנה לנשיא בית המשפט העליון ימנה את האנשים, לקח לליכוד 20 דקות להגיד לא. אפילו לא בדקתם. אני מוכן שכל שופט בית משפט עליון באשר הוא – לא מעניינות אותי דעותיו, לא מעניינים אותי השיקולים שלו – מעניין אותי שהוא יהיה שופט בית משפט עליון. סמוך ובטוח אני כי פסיקותיו וההכוונה של הוועדה יהיו הכוונה של יושרה. אבל אתם ממשלה פחדנית שלא לוקחת אחריות. ראש ממשלה שלא מסוגל להגיד כבר שנתיים: אני מקבל אחריות – אני לא אומר אפילו "אשמה", אני אומר: תקבל אחריות. הטבח הנורא מאז קום המדינה קרה במשמרת שלכם. ילדים נרצחו במיטותיהם, נשים נאנסו, גברים וזקנים נרצחו בדם קר. 1,200 איש ביום אחד. האסון הגדול ביותר – במשמרת שלכם. אלה הן העובדות, ואין פוצה פה ואין מצפצף. תקימו ועדת חקירה ממלכתית; היא תמצא אתכם לא אשמים – אין שום בעיה. אבל רגליו של ראש הממשלה רועדות מפחד. ועדת החקירה לענייני הצוללות שלחה לו מכתב: פגע בביטחון מדינת ישראל. זו הייתה כותרת המכתב. ועדה בלתי תלויה, שופט, אלופים בצה"ל – זו האמירה במכתב שנשלח לראש הממשלה. ההיסטוריה תשפוט אתכם, את כל מי שהרים יד מהצד הזה לוועדת חקירה שהיא איננה ועדת חקירה ממלכתית. ההיסטוריה תשפוט את ראש הממשלה. הוא לא יוכל לברוח ממשפט ההיסטוריה לאורך שנים. יום בהיר אחד הוא ילך הביתה. לא יעזרו ספרים שהוא כותב במעמד צד אחד. מאות ספרים ייכתבו על המלחמה הזו, על המלחמה הנוראה, על האסון הכבד שקרה למדינת ישראל, אזרחי מדינת ישראל ועם ישראל – במשמרת שלכם. כל ההורים השכולים, כמעט כולם – אני נזהר בלשוני – רוצים לדעת מה האמת, מה קרה ליקיריהם. רוב העם, על פי הסקרים שנעשו עד עתה, 72%, תומכים בוועדת חקירה ממלכתית. אבל אתם – כאילו כלום ושום דבר. זה לא עניינכם. זה לא על אחריותכם. ההיסטוריה תשפוט כל אחד מכם שירים יד להקמת ועדת חקירה שאיננה ועדת חקירה ממלכתית. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. ארבע דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מרן הרב קוק, זצ"ל, מסביר שישנו הבדל מהותי בין הקשר של כל עם לארצו לבין הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל. קשר רגיל בין עם לארצו נוצר באופן טבעי, התפתחותי, על ידי התקבצות של קבוצת אנשים גדולה למקום אחד וישיבה שם במשך שנים רבות, כך שנוצרים להם עם הזמן היסטוריה משותפת וזיכרון ציבורי משותף, עד שמתהווים חיבה וקשר נפשי בין אותו עם לאותה ארץ. אצל עם ישראל מדובר במציאות שונה בתכלית. הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל התהווה עוד לפני שנהיינו לעם, ואפילו עוד לפני שרגלי אבותינו דרכו בה. הקשר הזה נוצר ללא שום רקע טבעי, אלא כיצירה אלוקית, שהתגלתה בפסוק הראשון של פרשת לך לך: "ויאמר השם אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". ומאז ועד היום מדובר בקשר חי ונושם, שבו פועמים ביחד הלב של העם והלב של הארץ. כשעם ישראל מפוזר בגלות כעצמות יבשות, כפי שמתואר בנבואת יחזקאל, גם ארץ ישראל שוממה ואף אחד לא מצליח ליישב אותה, וכפי שהובטחנו בתורה: "והשמותי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה". וכשעם ישראל קם לתחייה וחוזר לארצו, גם הארץ מתעוררת לתחייה. וכפי שהתנבא הנביא יחזקאל: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא". וכפי שהגדירו חז"ל בעקבות כך, שאין לך סימן, או קץ בלשונם, יותר מגולה מזה, שבו ארץ ישראל נותנת פרייה בעין יפה לעם ישראל ששב אליה. ארץ ישראל היא החיים שלנו. היא לא פיסת נדל"ן לעשיית עסקים בין-לאומיים, ועל ארץ ישראל לא עושים עסקאות. כדי לקבע את התודעה הזאת, צריך לקדם באופן מיידי את הצעת החוק שלי להחלת ריבונות לקריאה ראשונה. אני כבר שומע שהנרטיב המתהווה בקרב חוגים מסוימים הוא שדווקא בגלל שאנחנו לוחצים לקידום חוק הריבונות, בסופו של דבר לא תהיה ריבונות, ומצד שני נאבד גם את תמיכת הממשל האמריקאי. כבר חמש-שש שנים, מאז שעסקת המאה של ממשל טראמפ הקודם לא יצאה אל הפועל, ישנו הנרטיב הזה, כאילו זה קרה בגלל הימין שמימין לימין. אבל זהו נרטיב שקרי, בדיוק כפי שראש הממשלה מתאר בביוגרפיה שלו בעמ' 564. ממשל טראמפ הוא זה שחזר בו מההסכמה להכרזה על ריבונות ב-30% משטח יהודה ושומרון. גם כעת נראה שהנרטיב יהיה להאשים את הימין שמימין לימין, כמו בעבר, וגם הפעם זה יהיה שקר. מכיוון שכיום אני היחיד בכנסת שאפשר להגדיר אותו כאופוזיציה שמימין לימין, אני מודיע מכאן שלא ארפה. כדי לקיים את דבר השם לאברהם "לזרעך אתן את הארץ הזאת", כדי לסכל את עסקאות הנדל"ן שמנסים לעשות בחבלי הארץ, וכדי לסכל את האפשרות של הקמת מדינת טרור בלב הארץ, שעלולה, חלילה, להביא עלינו נהרות של דם עוד יותר ממה שהיה בשמחת תורת תשפ"ד, חובה עלינו לאשר בהקדם את הצעת החוק שלי ולהחיל ריבונות של מדינת ישראל ביהודה ושומרון. ואני מסיים בשאלה לממשלת הימין: עד מתי ממשלת הימין תעצור את קידום החלת הריבונות? תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אבי מעוז. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. ארבע דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, נתניהו אתמול התחיל להגיד שהוא השלים את המהלך להוצאת תנועת האחים המוסלמים מחוץ לחוק. מתי תוציא את אנשי קטר מהלשכה שלך? אנשי קטר מהלשכה שלך הם חלק מהאחים המוסלמים. אתמול היה דיון משפטי, שלא זכה אולי לכותרות. היה מרתק לשמוע, בבקשה שהייתה לגבי הקלת תנאי המעצר של פלדשטיין, את השיח ואת הווטסאפים שהיו שם בין אוריך לפלדשטיין, ועל ידיעתו של ראש הממשלה נתניהו את מה שקורה. הוא יודע הכול, הכול זה מפיו, ומפיו אנשים שלו בלשכה שלו קיבלו כסף מקטר. אפרופו להוציא את האחים המוסלמים – שיוציא את מי שיש לו קשר לאחים המוסלמים מהלשכה שלו. אבל לא, לא, לא, נתניהו נשכב על הגדר. הוא עושה מאמץ שאוריך יחזור לעבוד איתו. מדוע הוא לא מרחיק אותו? הרי אין שאלה שהוא קיבל כסף מקטר, זאת לא השאלה. מדוע הוא לא מרחיק אותו? האם זה קשור לעובדה שהוא דואג, אולי, שכמו שהיו אחרים – שכחנו אותם; פילבר וניר חפץ, מה הם היו? אתם יודעים בסוף מה הם היו? עדי מדינה. אולי זאת הסיבה? האם נתניהו מוכר את כולנו? האם נתניהו מוכר את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל? התשובה היא חד-משמעית כן. הוא מוכר לכל המרבה במחיר. מה שנתניהו עושה עכשיו, או מתחיל לעשות עכשיו, אפרופו סיפורי האחים המוסלמים – הוא מתחיל לפזר עננת רעל כנגד ערביי ישראל. וזה לא משנה מה הוא יעשה בסוף, משנה איזו אווירה הוא מתחיל לייצר. אווירה של שנאה, אווירה של פילוג, אווירה של שנאת ערבים. לא, לא, לא, הוא ליברל. הוא שולח את אנשיו; הוא רק מסמן את הכיוון, שם את אדי הרעל ואדי הדלק. נתניהו נפגש עם מנסור עבאס בבלפור, יותר מפעם אחת. היה במשא ומתן הדוק איתו טרם הקמת ממשלת השינוי. דקה אחרי זה לא הפריע לו להשתלח, לשקץ, לשקר, לנאץ ולשלוח את אנשיו לעשות את הדבר הזה. קוראים לזה "מכונת הרעל"; לא מתווכח, אבל בעיקרון זה בעיקר מכונת השקר. נתניהו מפעיל מכונת שקר, שקריו אומנותו. אני מניח שיגיע היום שהקלטות של נתניהו, כמו שתמיד קורה, יצאו החוצה מאותו משא ומתן, מאותו מסע כיבושין שהוא חיזר אחרי מנסור עבאס. יהיה מעניין לראות את אנשי הליכוד, מה הם יגידו אז, כל אותם שמשתלחים, מנאצים, מקללים, עושים את זה כל הזמן ומפיצים שנאה. נתניהו יודע שהוא מפסיד, ורק גזענות והסתה יכולים לגרום לחשש, לפחד, למניעת הצבעה, לסיכול של הצבעה. נתניהו, אתה עברת את נקודת האל-חזור. ככול שאתה מתלהם יותר, ככול שאנשיך גזעניים יותר, כהניסטים יותר, כך ברורה יותר וצלולה המטרה להפוך את ישראל למקום אחר – מקום בו שנאה ופילוג זה לא תפיסת עולם של ממשלה; מקום שבו עבריינים לא יושבים על כיסא השר לביטחון פנים; מקום שגזענים לא יושבים כשרים במשרד הביטחון; שערכים בסיסיים של אחריות, יושרה וניקיון כפיים יחליפו ויהוו דוגמה אל מול תקופה של קומבינות, כבוד, כסף, והם מרכז העשייה של אנשיך ושלך. גם התקופה שלכם תעבור. תהיה פה התחלה חדשה, בלעדיכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה. ארבע דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נראה לי שלא הייתי אמור לעלות לכאן לדבר על הדברים האלה. עליתי לכאן להודות לרמטכ"ל זמיר, שמגלה לטובת כולנו מנהיגות, מקצועיות, דבקות בערכי צה"ל, שזה הולך ונהיה קשה מיום ליום, במיוחד למי שצריך להצדיע למערכת הפוליטית, או ליתר דיוק, לממשלת ישראל. בפתח הדברים אני רוצה להגיד לצמאי הדם לסוגיהם, כאלה שלא מספיק להם מה שעשו לרמטכ"ל, כאילו הם היו במה שהרמטכ"ל החליט לעשות לאלופים, למפקדים, כאילו הם בכלל מבינים על מה הם מדברים. אתן לכם דוגמה. כשהיינו בקווי הסתערות, ממש לפעמים קרה שמישהו פחד ולא קם להסתער. ואז אמרו: אוקיי, בואו נוקיע אותו. אמרנו: תראו, בסוף הוא הגיע למקום ש-99% מהאוכלוסייה בכלל לא מתקרבים למקומות האלה, שבשביל להגיע למקומות האלה צריך ערכים, מוכנות, מחויבות, ושם הוא כשל. אז עכשיו מה אתם רוצים לעשות? כן, תוציאו אותו מהיחידה, יותר הוא לא יגיע לקו הסתערות. אבל מה אתה רוצה לעשות לו? מה שאני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שאלופי צה"ל, אלה שקיבלו הערות, אלה שאמרו להם: יותר לא תעשו מילואים, בוא נגיד את האמת, רובם לקחו אחריות ומימשו אותה. אנחנו הסתובבנו כאן ב-8 באוקטובר, ראינו ראש ממשלה לא מתפקד, צהוב; ראינו שר משפטים שלקח על עצמו – הבין את האחריות שלו, את האשמה שלו בלאן הגענו – לא מתפקד; הח"כים של הקואליציה, הקואליציה של ממשלת החורבן, דיברו על זה שהם לא יוכלו להמשיך, דיברו על זה שבוודאי שצריך ועדת חקירה ממלכתית. מה הם עשו מאז? הפכו את הצבא לכלי ניגוח. אלה מיטב האנשים שיש לנו. כואב, הם כשלו כישלון חמור. להבדיל מהדרג הפוליטי של ממשלת החורבן, הם לקחו אחריות. מה רוצים, שיירו בהם? אני שומע פה שיורידו להם את הדרגות, ייקחו להם את הפנסיות. זה רק חמדני ממון, כמו השרים בממשלה הזאת והח"כים שלה, חושבים שמה שצריך לעשות זה לקחת כסף, שכסף זה הכול. יש דברים שהם יותר מכסף. זה מיטב הנוער שלנו. אני רוצה לגלות לכם עוד משהו: הרמטכ"ל גם צריך לנצח במלחמות. נכון, הוא צריך לפעול לפי רוח צה"ל, והוא פועל, והוא גם צריך לנצח במלחמות. לפעמים, אם אתה לוקח את הדברים כולם לקצה, בכישלון כמו שהיה פה, הרי אנחנו יודעים, תסתכלו כמה תעצומות נפש היה צריך אלוף פיקוד דרום לגלות, איזו רמה ערכית, בשביל להגיד: תודה, שלום, ממילא כשלתי, אני הולך הביתה, תנו לנוח, נהיה עם המשפחה. כמה זמן הוא לא רואה את המשפחה שלו ומה לא מספיק. אותו דבר הרמטכ"ל הרצי הלוי. ייצבו את המצב, נלחמו כמו שלא נלחמו פה מעולם, ולקחו אחריות. אני מקווה ששר הביטחון – אני מסיים – בואו לא נתבלבל, הוא חבר כבוד מתמשך בקבינט של 7 באוקטובר. הלוואי שגם הוא ייקח אחריות. אתם יודעים מה, שיתחיל בלהקים ועדה שתתחקר גם את עצמו. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שטרן. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, גברתי, ארבע דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני. טוב, אין לי מה לעסוק בהעברת הסמכויות של הקומבינות על הקומבינות על הקומבינות. אני אתעלם. יש לי דברים יותר חשובים לדבר עליהם. קומבינות יש לנו מספיק. אני רוצה לדבר על שרת התחבורה מירי רגב. מירי טסה ביום ראשון שעבר לדובאי ונשארה שם כמובן גם בסוף השבוע. מה יש למהר? מה, זה על חשבונה? לא, זה על חשבוננו. אם כבר נוסעים לדובאי, אז ניסע לכל השבוע, כולל סוף שבוע. לא נורא שהייתה ישיבת קבינט מדיני-ביטחוני ביום חמישי. לא נורא שהייתה ישיבת ממשלה ביום ראשון. אם כבר נוסעים, אז שיהיה בכיף, שבוע שלם. אני רק רוצה להזכיר שזו אותה מירי שבמרץ 2023 אמרה במהלך כנס של רשות מקרקעי ישראל: הייתי בדובאי לא מזמן, לא אחזור לשם. לא אהבתי את המקום. זה ציטוט מדויק. ובכל זאת, מירי, כמו מירי, לא עומדת במילה של עצמה, וחזרה לדובאי. מירי לא טסה לבד. הצטרפו אליה חמישה אנשים מהלשכה שלה. שימי לב, זו הנסיעה ה-14 של השרה רגב לחו"ל במהלך כהונה של שלוש שנים. 100 ימים היא הייתה בחו"ל, כולל הנסיעה הנוכחית. אם אנחנו סופרים את 13 הנסיעות הקודמות שלה – יותר מ-3 מיליון שקל, בלי העלות של האבטחה. במשך כל השבוע הזה ניסו כתבים להבין, ביניהם יפעת ראובן ואורי משגב מדה-מרקר, מה היא עושה בחו"ל. אין תשובה, לא מהדובר שלה ולא ממשרד התחבורה. אחרי שבוע של אפס תגובה, יצאה היום כתבה ב-ynet שמירי נסעה לעשות פגישה ארוכה עם שר התחבורה של איחוד האמירויות, ואני מצטטת מתוך הכתבה ב-ynet: שעות ארוכות לקחה הפגישה. אני אומרת לעצמי, כאילו, באיזה עולם - - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה היה על גמל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, כל הכבוד, מירי, עשית פגישה עם שר התחבורה האמירתי על מסילת השלום, פרויקט חשוב מאוד. מה נסעת לשבוע, כולל סוף שבוע, כדי לעשות פגישה עם שר התחבורה האמירתי? אני לא מצליחה להבין, מה, זה הכסף של אבא שלך? זה כסף שלנו. זה כסף ציבורי. איזה מין דבר זה? באיזו חוצפה טסים לשבוע שלם בשביל פגישה עם שר התחבורה? כמה פעמים אתה נוסע, חוזר, נוסע, חוזר, באותו יום? נכון? שבוע פלוס סוף שבוע. אגב, צריך לומר שאם מירי שלנו לא הייתה שרת תחבורה, תדע לך שהיא הייתה יכולה להיות גם ראש מוסד לא רעה. אתה יודע למה? אל תגיד לי, אני אגיד לך – כי כל השבוע היא שמרה על עמימות. ביום שישי, בעודה מטיילת כנראה בקניון בדובאי – אני לא נכנסת לפרטים – היא העלתה פוסט, כמובן של פרשת השבוע, כשהיא עם כיסוי ראש בבית הכנסת בכפר שלם. אחלה פעולת הסוואה, לא? תחשוב על זה. אל תחייך אליי, אני אחייך לשם. לא נעים לי, כי אתה חביב עליי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי חייך? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אתה באמת חביב עליי. היא ביום שישי מעלה פוסט של פרשת שבוע – זה יותר מדגים ויותר מחלות, לדעתי, שובר את הדגים והחלות – עם כיסוי ראש בבית כנסת בכפר שלם כשהיא בכלל בדובאי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מקצוענות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין. חביבי, אם מירי לא שרת התחבורה, בטוח היא יכולה להיות ראשת המוסד. אני לא אוהבת את המילה ראשת; ראש המוסד. זה איבר, אפשר להגיד זכר, נקבה. מילה אחרונה, מירי: אין לי ספק שהייתה לך פגישה חשובה. שר התחבורה האמירתי הוא חשוב, להחזיר את אמירייטס לארץ זה חשוב. אבל למה שבוע? ולמה שבעה נוסעים איתך, לא כולל מאבטחים? ולמה, באמת, למה בתקופה הכי קטלנית למדינת ישראל בכבישים מזה 20 שנה? אני מסיימת. 406 הרוגים על הכבישים. הבטחת 350 מיליון שקל להגנה עלינו בכבישים – השארת רק 50 מיליון. בתקופה הכי קשה למדינת ישראל בכבישים את צריכה להיות פה, לא בדובאי. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נשמה, אני מתבוננת. הכול נתונים, מבוסס, כי עקבתי אחרי הפייסבוק שלה, ובפייסבוק היא הולכת לבית כנסת, היא בבית כנסת בכפר שלם, בתמונה עם כיסוי ראש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ארבע דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני היום, ברשותכם, לא רוצה לדבר על הממשלה שלנו, כי שום דבר טוב לא יוצא מזה והדוברים הקודמים דיברו לא מעט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> דיברתם - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אבל אנשים מדברים, ואני יכולה רק להוסיף, להוסיף, להוסיף. יש לי מלא דברים להוסיף, אבל אני רוצה לדבר עלינו, על נשים בפוליטיקה הישראלית. ואני רוצה לדבר על אחת שלצערי הלכה לעולמה, על מרים פיירברג, ראשת העיר נתניה, על התרומה שלה לעיר נתניה, על התרומה שלה לפוליטיקה הישראלית, על התרומה שלה למעמד האישה במרחב הציבורי שלנו. למה בחרתי את זה? אנחנו, נשים בפוליטיקה, אנחנו צריכות להתנהל במגרש הגברי, באגו שלכם, בוויכוחים שלכם, בסדר-היום שלכם. להיות אישה בפוליטיקה הישראלית זה מאוד מאוד מאוד לא פשוט, במיוחד שזה מקום עם יוהרה. אם אתה לא היית אלוף אז אתה לא נחשב, אם לא היית בתפקיד כזה או אחר אז מה אתה מבין. כל אישה שעברה את הדרך בפוליטיקה הישראלית זוכרת מצוין איך זה התחיל – שבי בשקט, שבי יפה, מי שואל אותך ומה את בכלל מבינה. ככה זה מתנהל. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תהיי יפה ותשתקי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תשבי יפה, בדיוק, ובשקט. מרים בעצם שברה את הזכוכית הזאת. אני לא יודעת מי מכם בכלל מבין מה זה להיות ראשת העיר. זה להכניס ידיים לביוב, פשוטו כמשמעו. נכון, גם את היית שם. אני לא הגעתי לראשות העיר, אבל הייתי חברת מועצה. זה ללכת לרחוב וכולם עוצרים אותך – למה הפח לא פונה, הילד לא מסודר בגן, היתרי הבנייה. בנתניה, עם כל המיתוסים שיש על העיר הזאת, עם כל משפחות הפשע, לעמוד שם מול הגברים החזקים והאגרסיביים, ואינטרסים, הרבה מאוד כסף, זה לא פשוט. גם לעבור את הליכוד, הליכוד של פעם, עם כל המלחמות הפנימיות שם, זה לא פשוט. אתם יודעים, כששני גברים פה בכנסת רבים הם עצבניים. הוא עצבני – הוא כועס. נכון? הוא כועס. הוא צועק אז הוא כועס. מלביצקי צועק אז הוא כועס. כשאני כועסת – אני אישה היסטרית. ככה זה. היום כבר לא. אני את הקילומטרז' שלי עשיתי ואת השם שלי הרווחתי, והכול בסדר, וגם אותם גברים שפעם הסתכלו, שבי יפה ובשקט – כבר לא מדברים ככה. אבל זה העולם. היכולת לתמרן, היכולת להתמודד, היכולת להגיע להסכמות – זה העולם שלנו, הנשים. ואנחנו הרבה יותר מוצלחות, היינו ונהיה, כי אנחנו יודעות לאחסן את האגו שלנו ולהגיע לתוצאות. מה שמרים פיירברג עשתה במשך 27 שנים בנתניה זו דוגמה לכך. היא בעצם פרצה תקרת זכוכית להרבה מאוד נשים, ויכולה להיות דוגמה לדורות הבאים. כן, נשים בישראל לא יהיו מודרות מהמרחב הציבורי. נשים בישראל יהיו בכל מגרש ובכל מקום, גם במגרש הפוליטי. ואם מישהו חושב שזה לא יקרה או שזה לא בסדר, הדוגמה לכך היא מרים פיירברג, זיכרונה לברכה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. יישר כוח שלכך בחרת להקדיש את רשות הדיבור שלך. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, היות שלאחרונה אנחנו מדברים הרבה על תחבורה ציבורית, אני רוצה לספר לך ולכנסת על מקרה שאירע לפני כמה ימים. סטודנטית ערבייה מהכפרים הזועביים שלומדת רפואת שיניים כאן באוניברסיטת אל-קודס נסעה באוטובוס שיוצא מירושלים לקצרין, 966. וכשהיא נכנסה לאוטובוס הנהג שאל אותה: איפה את יורדת? והיא אמרה לו איפה היא יורדת. בדרך, לקראת הגעה למחסום בקעה, היא דיברה עם ההורים בערבית, ואז הנהג, נהג האוטובוס, חברת אגד, פנה לתחנת דלק, עצר את האוטובוס, פתח את הדלתות ואמר להם: הפסקה, תרדו, וסגר את האוטובוס. עשר דקות, רבע שעה, 20 דקות. הנוסעים אמרו לו: יאללה, רוצים להגיע הביתה. חצי שעה, ופתאום ניידת משטרה עם צ'קלקה הגיעה למקום, והוא הצביע עליה. הגיע שוטר, שאל אותה: מה שמך? מאיפה את? תביאי תעודה. נתנה לו תעודה, והשוטר אמר לה: סליחה על ההטרדה, ועזב. בינתיים מי גם עזב בלעדיה? האוטובוס על כל נוסעיו. חברת אגד, אם לא יהיו סנקציות על הנהג הגזען הזה, אתם נושאים באחריות לגזענות הזאת. ואני מציע לסטודנטית הזאת לתבוע את חברת אגד, אם הדבר הזה לא ייעשה. יש אחריות לחברה על ההתנהגות הגזענית של הנהג הזה. עוד נושא. אתמול בתיאטרון אל-חכוואתי, חבר הכנסת קריב, תיאטרון ילדים, הצגת ילדים, פתאום נכנסים אנשי מודיעין ממשטרת ירושלים. ילדים, ילדים. וצועק הקצין החצוף הזה, הבריון, אומר להם: חמש דקות – כולכם צריכים לצאת הביתה. בצעקה, על הילדים, על המשפחה. תיאטרון ילדים. אני מבין שלשר הבקלאוות אין הישגים, אין כלום, ולכן מדי פעם הוא צריך דברים כאלה. לבקר בלקיה באמצע הלילה – לבקר, יעני לפרוץ; להתגרות בתושבים ערבים בדואים בנגב; לחבק איזה עבריין יהודי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא הביאו אף עצור מלקיה מהמבצע להארכת מעצר – יש מבצע. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ראית לפני שבועיים איך נכנסו למשפחה בלוד ואמרו להם להשתטח עם הפנים? צילמו, משילות, אחרי שהוא עזב כולם שוחררו. מה זה הדבר הזה? מה זה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זה סמרטוט רצפה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה ממשלה של סמרטוטים גזענים. ככה נוהגים באנשים? עוצרים אותם בשביל הצילום, לעבריין הזה? אתם יודעים שבתקופה של איטליה הפשיסטית הייתה צנזורה על הצגות ילדים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> על הצגות ילדים הייתה צנזורה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תתכנס בבקשה לסיום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בקרוב גם הזמן שלכם יעבור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הזמן שלנו יעבור? הזמן שלנו יעבור, הוא אומר. הזמן של אחותך יעבור. מה זה הזמן שלנו יעבור? מה זה הזמן שלנו יעבור? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> את כבר מספר אחת בפריימריז - - - קיבלת את מה שרצית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה שרציתי? אני "הבוטח בה' חסד יסובבנו", נשמה. זה משפט שאתה לא יכול לשמוע, זה משיחי. "הבוטח בה'", "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום". הינה - - - שם ה' יהיה שגור בפי. שלא תהיה לך צמרמורת של משיחיות, חס וחלילה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, תודה רבה. תודה. חברת הכנסת ניר, ארבע דקות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת בועז ביסמוט שכח שהמשימה שלו זה ביטחון ולא השתמטות. בימים אלה הוא חורש את הארץ לאורכה ולרוחבה, מבקר בחצרות של רבנים במקום במוצבים של חיילים. במקום לבקר את המילואימניקים, שעושים שליש ימים מהשנה בשטח, הוא עסוק בלרצות את המשתמטים. חברי הכנסת מהליכוד שכחו, לצערי, מה זה יהדות, מה זה ערבות הדדית, מה זה ציונות. איך אתם עומדים מנגד כאשר הציבור שלכם נשלח למאות ימי מילואים בחזית? אחרי שנתיים של מלחמה עקובה מדם, כשברור לכול שהמלחמה הזו לא הסתיימה, לא בניצחון מוחלט ולא בבבל"ת, וכל בר דעת מבין שהעשור הקרוב הוא עתיר אתגרים ביטחוניים, חוק ההשתמטות מקבל את ברכת הדרך מהרבנים. השבוע פורסם שחוק ההשתמטות עולה הילוך לקראת חקיקה, למרות שחברי הוועדה – ואני בתוכם – לא ראו אותו בכלל. אז אני אומרת, אנחנו, חברי ועדת החוץ והביטחון, שפעם אחר פעם נחשפים לפערי כוח האדם בצה"ל, למחסור ב-12,000 חיילים, לעזיבה של מאות אנשי קבע, לזעקת השבר של אנשי המילואים ומשפחותיהם ולאתגרים העצומים שמונחים לפתחו של הצבא, אנחנו לא נעמוד מנגד. חברי הוועדה עוד לא ראו את החוק, אבל המשתמטים בירכו עליו. כל זה קורה אחרי מלחמה של שבע חזיתות, 2,000 הרוגים ו-255 חטופים. האבסורד של הממשלה הזו זועק לשמיים. אפס הפקת לקחים. במקום לעשות סבב מוצבים, לשמוע את קולם של החיילים, את אותם אנשי מילואים שנמצאים מאות ימים במוצבים, אתם עסוקים בלרצות את מנהיגי הציבור החרדי. משרתי המילואים בימים אלה מקבלים עוד צו ועוד צו, וכל איש מילואים עושה 115 ימי מילואים בשנה, שליש מהשנה הוא במילואים. ברור לכולם שהחוק על פי מתווה אטיאס לא יביא לגיוס חרדים, אלא רק לגיוס של ש"ס ויהדות התורה חזרה לקואליציה. אני שואלת את חברי הליכוד: איפה הרוח הבית"רית שלכם? פעם הייתם מפלגה ציונית, לאומית. ז'בוטינסקי, שהיה מנהיג האצ"ל, מתבונן עליכם מלמעלה. הוא ראה בחזונו צבא יהודי עצמאי בארץ ישראל, ואתם נותנים הכשר להשתמטות מאותו צבא שנבנה לעם היהודי בארצו. הגיע הזמן לחוק גיוס אחד לכולם, עם אחד – גיוס אחד. בזמן שנותר לי, אני רוצה לשאול את שר הביטחון: מה אתה עושה? מה אתה עושה? די כבר עם הפוליטיזציה של צה"ל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הופך את צה"ל למרכז הליכוד. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא ייאמן שהרמטכ"ל עושה כל שלאל ידו – הרמטכ"ל שאתה מינית, אתה מינית, על דעתך, ועכשיו אתה לא נותן לו למנות אנשים כדי לקדם את הצבא. לא את מפקד חיל האוויר, לא את מפקד חיל הים, לא את נספח צה"ל בוושינגטון. איזה אתגרים יש לנו, גם בממד החיצוני, בוושינגטון. מפקד חיל האוויר – כולם יודעים שהמלאכה באיראן עוד לא תמה. אז אני אומרת, לצערי שר הביטחון משבש את פועלו של הצבא, מביא אותנו לפוליטיזציה שמעולם לא הייתה כמוה. שר הביטחון, כדאי מהר מאוד שתחזור בך ותאפשר לצבא לפעול, אחרת אנחנו באמת לא נדע את ימינו פה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמיר בן סעיד. חבר הכנסת רם בן ברק. תשתדלו בבקשה לשמור על השקט מהיציעים. לא נעים. בבקשה, אדוני, ארבע דקות לרשותך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ארבע. ואו, מה הרווחתי? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ארבע דקות. פתח פיך ויאירו דבריך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה אני אגיד לכם? אני מסתובב בתחושה מאוד קשה בזמן האחרון. אני רואה לנגד עיניי איך חברי הקואליציה החליטו לחסל גם את צה"ל. אחרי שהם פגעו במשטרה בזמן שהם חקרו את נתניהו, השמיצו אותה וגרמו להחלשתה; ואחרי שהם פגעו בפרקליטות וערערו את אמון הציבור בפרקליטות; אחרי שהם תוקפים חזור ותקוף את היועצת המשפטית לממשלה ואת כל המעמד של היועץ המשפטי לממשלה; אחרי שפגעו במעמד בתי המשפט ובמעמד נשיא בית המשפט העליון; אחרי שפגעו בשב"כ, ולא דאגו להכחיש את הקונספירציה על זה שיש בוגד בקרבו, ועד היום אף אחד לא הכחיש את זה – לא ראש השב"כ החדש, לא ראש הממשלה – כולם מהדהדים, או לא מהדהדים ולפחות שותקים אל מול השקר הזה, וככה נותנים לקונספירציה הזאת להמשיך להדהד – הם הגיעו לצבא. אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים בקמפיין "הצבא אשם". אשם בלעדי. הצבא, שעושה תחקירים; שמקדיש אלוף בצה"ל לשעבר שחוקר את זה, חוקר את התחקירים לראות שהם בסדר; אחרי שמגיעות התוצאות של התחקיר; אחרי שהרמטכ"ל קורא אליו את האלופים, חלקם נענשים בצורה כזאת או אחרת, אחרי כל זה שר הביטחון אומר: לא, זה עוד לא מקובל עליי, צריך לעשות יותר, לא עשיתם פחות. מי? הדרג המדיני, שלא נתן לאף אחד לחקור אותו, שכל כולו יושב סביב השולחן הזה, הגדול מדי, של שרים מיותרים מדי, ומי שלא מיותר לא עושה את עבודתו כמו שצריך. חבורה של שלומיאלים שלא מסוגלים לשלוט במדינה הזאת ולא להשליט כאן סדר, אותם לא צריך לחקור. הם ממש היו בסדר. הם מעל החוק, הם מעל הכול. לשר הביטחון אין אחריות, לבנימין נתניהו אין אחריות, יריב לוין – בכלל, טלית שכולה תכלית, ובצלאל סמוטריץ' הוא הפיה. וזה לא רק זה, עניין התחקירים. אתה נמצא בוועדת החוץ והביטחון ואתה רואה את העליהום על צה"ל. אתה רואה את העליהום עכשיו, לדוגמה, בכל העניין הזה של הארכת השירות לצורך גמלאות. היה מה שהיה, צה"ל ומשרד האוצר הגיעו להסכם – הם לא מאשרים את ההסכם. לא, מה פתאום שקצינים בצה"ל יקבלו פנסיה? לקצינים בצה"ל לא מגיע שום דבר. הצבא המושחת הזה, הצבא שאחראי לכישלון, מה פתאום שהם ייהנו מפנסיה? אנחנו, האנשים ששירתו 35, 40 שנה בשירות, אנחנו כלום, לא מגיע לנו שום דבר. מי אתם חושבים שיהיה בצבא הזה? מי, החרדים? הלוואי. גייסו אותם. מי רוצה להישאר בצבא הזה? מי רוצה להיות במקום שהממשלה פועלת נגדו? מי רוצה להיות להסתכן בחייו כל יום, ובסוף לצאת בגיל 45, 50, לחיים האזרחיים ולא לקבל שום דבר? אתם הורסים את התשתית שעליה אנחנו חיים, וללא בושה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. הינה חלפו להן ארבע דקות. ראית? חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, ארבע דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים, בדרך כלל במליאה יש שר תורן. לא תמיד יושב בשולחן הממשלה, אבל יש שר תורן. היום התברכנו בארבעה שרים תורנים: אחד – שר התיירות, הלוא הוא השר חיים כץ; שני – שר הבינוי והשיכון, הלוא הוא השר חיים כץ; שלישי – שר הבריאות, הלוא הוא השר חיים כץ; ואדוני שר הרווחה, הלוא הוא אדון חיים כץ. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> עוד לא, עוד לא. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר כץ כל כך כל כך מוכשר, באמת, שכל תפקיד כזה הוא צריך לעשות ברבע משרה. 25% זה מספיק, יום ורבע הוא עוסק בתיירות, הוא עוסק בבינוי ושיכון – כי בבינוי ושיכון כבר אין מצוקת דיור במדינת ישראל; גם תיירות – נכנסים מיליונים, אין בעיה; רווחה – הרי, מה, אין פה בכלל, אין ילדים מתחת לקו העוני, אין - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני עוצר פה, ברשותך. עצרתי את השעון. אני לא נוהג לקטוע את חבריי כשהם נואמים. צריך להיצמד לעובדות, ברשותך. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא עוד לא, הוא עדיין לא השר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בפרק הזמן הבלתי-סביר שחיים כץ מכהן כשר הבינוי והשיכון הוא הספיק לחתום על הסכמי גג עם תוכן ולבצע מהלכים שיש שרים שלוקח להם קדנציה שלמה כדי למלא אותם, אז גם צריך - - - << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאחלת לנו שיהיו הרבה שרים ביכולות של השר כץ, שהוא איש עבודה, ובכל זאת – ארבעה משרדים. דרך אגב, יש 31 משרדים, 31 משרדי ממשלה. מה שנחמד זה שבאמת השר חיים כץ יהיה - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> - - - עלויות. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממש חיסכון. - - יהיה ארבעה שרים. דרך אגב, גם שר המשפטים – כבר פתרנו את כל משבר המשפטים במשפט בארץ, כבר מינינו את כל השופטים הנדרשים – הוא יהיה עכשיו גם שר העבודה והוא גם יהיה שר הדתות והוא יהיה שר ירושלים והמסורת. גם פה, רבע משרה לכל תפקיד. מאוחר יותר אנחנו גם נצביע על כך שראש הממשלה יקבל סמכויות משר הפנים, כי אין גם שר פנים במדינת ישראל. מה האבסורד? למה אני אומרת שזה ישראבלוף? זה נקרא בצבא, נדמה לי, נע"ת, נכון? נוסף על תפקידו. בדיוק. אז על מה אני מלינה? מדובר כאן במשרדים הכי חברתיים שיש. רווחה, בריאות, נכון? שיכון, עבודה. ובתקופה הזאת, אנחנו בסוף נובמבר, זאת התקופה שכל שר עמל על תוכניות העבודה של משרדו, עושים לילות כימים, עמל על התקציב. אין לי ספק, אדוני, שתעשה עבודה טובה. אבל, באמת, אתם לא יכולים לעבוד עלינו, האזרחים. די. המשרדים האלה לא מאוישים מיולי. מיולי הם לא מאוישים. שלא נדבר שכאילו יהדות התורה וש"ס פרשו ביולי. נכון, ש"ס המשיכו לנהל ככה עם האנשים שלהם במשרדים והמשיכו לנהל את הוועדות. לאחרונה הם גם עזבו את הוועדות שיש, אז עכשיו יש גם ועדות בכנסת ישראל, שאמורה לפקח על עבודת הממשלה – אז הוועדות שאמורות לפקח על עבודת הממשלה גם הן לא ממש מאוישות. כי אין ועדת בריאות – מה צריך, הרי? אדוני השר, איזה דיונים תביא לוועדת הבריאות בכנסת ישראל? כי היא לא קיימת; אין ועדת חינוך, כי באמת אנחנו עומדים בכל המבחנים הבין-לאומיים, וילדי ישראל לומדים מקצועות ליבה, כל הילדים, מכיתה א' עד י"ב, יש להם הישגים נהדרים בבגרות; גם אין ועדה לפניות הציבור, כי כל כך טוב לנו כאן, מה זה טוב לנו כאן. לא צריך ועדה לפניות הציבור בכנסת ישראל. וגם, דרך אגב, חברת הכנסת ניר, הידעת שאין ועדה מיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה? ואת יודעת למה? כי נתניהו ביטל את הפריפריה, הוא כבר עשרים שנה מבטל את הפריפריה – אנחנו נבטל את הפריפריה – אז הינה, ביטלנו את הפריפריה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הוא ביטל אותה. הוא ביטל אותה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי רק משפט סופי? טוב, זה לנאום הבא. תודה רבה, אדוני. אז הכול טוב פה, במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת יבגני סובה; חבר הכנסת בועז טופורובסקי. חבר הכנסת גלעד קריב. גלעד קריב, אתה נרשמת? בבקשה. ארבע דקות לרשותך החל מרגע זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר, אפתח ואומר, אדוני השר, שאני בסוג של דילמה. מצד אחד, אני חושב שגם אדם ברוך כישרונות כמוך לא צריך להחזיק במקביל בארבעה-חמישה משרדים, ארבעה משרדים ממשלתיים. יש לי תחושה פנימית שגם אתה חושב כך. שזה לא בריא שאדם, מוכשר ככל שיהיה, עתיר ניסיון ככל שיהיה, יפקח על ארבעה משרדים חשובים. מן הצד השני, אני יודע שהיום שבו אתה תתבקש להחזיר חלק מן המשרדים זה היום שבו המפלגה שלך החליטה למכור על מלא מלא את המשרתים בסדיר ובמילואים. ולכן אני בדילמה, לא יודע מה יותר גרוע – שאותו אדם יטפל בארבעה משרדים חיוניים במקביל, יום אחד בשבוע בעבור כל משרד, או שנחזור למצב שבו אתם, על מנת להרוויח עוד כמה חודשים של כהונה, תמכרו על מלא מלא את צבא ההגנה לישראל ואת עתיד הביטחון הלאומי. אחרי שאמרתי את זה, אדוני, אני מבקש להתייחס למה שקרה היום בוועדה לביטחון לאומי, בראשותו של חבר הכנסת צביקה פוגל. סיעת חולשה יהודית היא זו שדרשה ועמדה על כך שהם יקבלו גם את תפקיד השר לביטחון לאומי וגם את ראשות הוועדה לביטחון לאומי. דהיינו, אין שום דרך בעולם לפטור את החבורה הזו מאחריות למה שקורה היום ברחובות ישראל. אדוני היושב-ראש, אתה יודע כמה אזרחים ישראלים איבדו את חייהם בשבוע האחרון באירועים פליליים? חמישה. אתה יודע שב-48 השעות האחרונות היו אירועים פליליים שכוללים ירי, בשעון ביפו, באוניברסיטת תל אביב, בסח'נין, בנצרת, בלוד? ומה עושה השר המוקיון? קמפיינים בלקיה, שלא מובילים למעצר של אדם אחד. שולח קצינים לפזר הצגת ילדים במזרח ירושלים. ומה עושה יו"ר הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת? מזמין עבריין צעצוע מהלשכה שלו. הוא הזמין את אותו עבריין לדיון ועדה שעוסק בהתנכלויות לעיתונאים כדי לעשות קרקס מהכנסת ומהוועדה שלו. יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, שמהלשכה שלו יוצאת ההזמנה לעבריין, עבריין שכדרך אגב חסם את הרכב שלי לפני ארבעה ימים, יש לו תנאים מגבילים, אבל תעזוב את זה. אני לא מתרגש מעבריין הצעצוע הזה, אבל שיו"ר הוועדה לביטחון לאומי יזמין עבריין ויהפוך אותו לאורח הכבוד אצלו בוועדה, בשעה שאזרחי ישראל נהרגים ונפצעים בעשרות אירועים פליליים בכל שבוע? זו ועדה לביטחון לאומי? זה מה שיש לתת-אלוף במילואים צביקה פוגל לעשות? להסתחבק עם עבריינים עלובים במצוות אדוניו, השר איתמר בן גביר? צביקה פוגל, תתבייש לך. ואנחנו עוד נדבר היום על מה נאמר אצלך לוועדה על לשלוח אותנו לחפש את הילדים שלנו במחנה שורה. אתה שומע, אדוני? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי אמר דבר כזה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> היום בוועדה לביטחון לאומי אב שכול – ולכן אני לא תוקף את האב, כי הוא דיבר מתוך כאבו, אבל היום בוועדה אמר אדם לכל חברי האופוזיציה: אנחנו ננקום בכם ונשלח אתכם לחפש את הילדים שלכם במחנה שורה – וצביקה פוגל שתק. שתק, אחרי שבאותה ישיבה כמה דקות קודם לכן שפי פז קראה לחברי האופוזיציה בוגדים. אז אני תמיד ארכין את ראשי לפני הורים שכולים, אבל שיו"ר ועדה ישמע באוזניים שלו שאומרים לחברי אופוזיציה: אנחנו נשלח אתכם לחפש את הילדים שלכם במחנה שורה, ולא עוצר את הדיון ולא בא אחרי זה לחברי האופוזיציה ומתנצל על האירוע? צביקה פוגל, תתבייש לך. אתה יושב-ראש ועדה כושל. אתה חרפה לבית הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו – עד שהיא מגיעה, חבר הכנסת קריב, להבא אני לא אסבול הגדרות בלתי הולמות כלפי חברי ממשלה. יכולה להיות לך מחלוקת איתם – לא מגדירים שר מוקיון, בטח לא על בימת הכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה זה כתוב בתקנון? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני אומר לך שבלתי מתקבל - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני יסביר לי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני אסביר לך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> המילה "מוקיון" לא אפשרית לאמירה פה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. לא, היא לא אפשרית, היא מילת גנאי. אתה אומר את זה בקונוטציה של גנאי, והשיח הרעיל הזה חייב להסתיים. תודה. בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני, באיזו קונוטציה אתה רוצה שאני אגיד מוקיון, בקונוטציה פורימית? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת צגה מלקו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כל הצעקות שאני שומעת – הלוואי, הלוואי שהייתם עושים את זה לילדה שנחטפה, להיימנוט קסאו. באמת, זה פשוט לא יאומן. אתמול יצאנו לחפש את הילדה היימנוט קסאו ביוזמה של חברי הכנסת נאור שירי, צביקה פוגל, יצחק קרויזר ואנוכי. אזרחים טובים הצטרפו אלינו, יחידת חילוץ של רמת הגולן, הכלבנים, חילוץ יחידת שומרון, בני נוער מקסימים. חבריי חברי הכנסת, תגידו, כבר שנה ועשרה חודשים – כמה מכם באמת חשבתם על היימנוט, דיברתם עליה חוץ מאשר בוועדות? אני יכולה להגיד, הינה, יושב פה יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה לשעבר חבר הכנסת פורר – קיימת תשעה דיונים. תגידו, מה אתם מרגישים? אני אומרת, אם הייתם משקיעים ממש אחוז אחד מהאנרגיה השלילית שאתם משקיעים בה, לחפש את הילדה הזאת או לדבר עליה או לחפש אותה, הדברים היו נראים אחרת. אבל מה, היא לא מהקבוצה הכי אטרקטיבית, היא לא ממשפחה עשירה, היא לא ממשפחה שיכולה להקים מטה, להרעיד את מדינת ישראל, לפתוח את מהדורת החדשות. אבל נציגי ציבור יושבים בכנסת ישראל – ילדה בת תשע, בלעה אותה האדמה. באמת חשבתם על זה? אני אומרת להם את זה – תקשיבו: היא יכולה להיות הבת שלכם, במשפחה, הנכדה. הילדה הזאת, המקרה שלה טרגי. ההורים שלה לא יודעים מה לעשות. כשהיינו אתמול בחיפוש, מרכז הקליטה ריק, דממה, רק המשפחה נשארה. למה? המשפחה חוששת שאולי לילה אחד היא תגיע למרכז קליטה ולא תמצא אותם. חשבתם על זה? תגידו, כמה מכם שיש להם אחיינית או נכדה בת תשע, חשבתם על זה? איך הייתם מרגישים אפילו לכמה דקות אם תצא מהבית, או תאבדו אותה בקניון? אבל חבריי חברי הכנסת, אני חושבת שזאת מראה אמיתית של מדינת ישראל, המראה של נציגי ציבור. לא ראיתי אתכם מתגייסים, לא ראיתי שממש אכפת לכם. כמה צביעות, כמה צביעות. עד מתי? אני אומרת לכם את זה היום – כשאני שומעת כל אחד, איך אחד מנגח את השני, המילים שיוצאות מהפה שלנו, תאמינו לי, בואו נשקיע אותן בדברים חיוביים, בואו בפעם הבאה נחפש את היימנוט ביחד. תתגייסו. תצאו מהמקום הנוח הזה. לא יכול להיות שאזרחית מדינת ישראל במדינה כל כך קטנה, לא יודעים איפה היא. האמת, לא רק היא, היה גם משה בן 14 לפני ארבע שנים, אם אני לא טועה. איך זה יכול להיות? תגידו לי. אני מותחת ביקורת על נציגי הציבור שלנו בכל מקום שאתם ממש משמיעים דברים שלפעמים אפילו אין צורך בהם, אבל איפה שצריך – איפה אתם? איפה אתם? איפה אתם על הילדה הזאת? איפה כל אחד? תחשבו על זה. האמת, זו בושה לבית הזה. אף אחד לא חשב, אפילו אתמול התגייסו ארבעה אנשים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני יכולה לומר לך משהו? למה לא מקימים צוות חקירה מיוחד? למה לא מקימים צוות חקירה מיוחד לילדה הזאת? למה לא עושים את זה? << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> זו בדיוק הנקודה, הנקודה שאתם מעלים, לזרוק על מישהו. בתור חברי כנסת, בתור נציגי ציבור, מה אתם עושים כל אחד? מה כל אחד עושה? זאת הנקודה. תאמיני לי, אם זו הייתה ילדה של מישהי אחרת, אם היו נושאים אחרים, אני מבטיחה לך שאת היית מגיעה הראשונה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - אני אענה לך. צגה, אני עונה לך. בשבוע שעבר שלחתי הצעה לסדר-יום שלא קיבלו אותה, שלחתי שאילתות למשרדים גם השבוע, גם לפני כמה חודשים, וגם את הדיון שיזמתי בזמנו, היית בו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כיושב-ראש ועדה ביקשתי משר העלייה בכתב להקים ועדת בדיקה ממשלתית, זה בסמכותו. הוא לא עשה את זה. הוא אפילו לא ענה - - - << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> קיימנו דיונים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא היה צריך לבדוק מה שקרה שם. לא עשו את זה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> צגה, למה המשטרה לא הקימה צוות מיוחד לחקור? הילדה נחטפה. למה לא הקימו צוות חקירה מיוחד? << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי, הנקודה, מה שאתם מעלים, אפשר לבוא ולהעלות. זה לא יכול להיות, חבר'ה, אני אומרת להם את זה: אני מתביישת. אני פה. אני שומעת. אני נואמת כל רגע על הילדה הזאת, המשפחה מגיעה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני לא אמרתי את דעתי - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה השר לביטחון פנים? איפה השר לעלייה וקליטה - - - << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת פורר, אתה קיימת דיון, כמה דיונים על היימנוט. מה יוצא? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - מה את רוצה מהאופוזיציה? << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> נציגי ציבור – תגיד לי, אתמול – תשמע, אתמול - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שלחתי לפני שבוע, למה עדיין לא הקימו צוות חקירה מיוחד? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם לא עונים על השאלות האלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> צגה, למה אוחנה לא אישר את ההצעה שלי לסדר-יום לפני שבוע - - - על היימנוט? למה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תמשיכו בבקשה את הדיון הפורה הזה לא בזמן רשות הדיבור של אחרים. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> למה - - - כל יום. הילדה נחטפה, למה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה דיון חשוב מאוד. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איפה הממשלה - - - כאילו הילדה נעלמה מעל פני האדמה, והיא אומרת לאופוזיציה, למה אתם לא נואמים? זה לא אמיתי. זה לא אמיתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת צגה, דיברת מדם ליבך, את צודקת לחלוטין. נדגיש שהיימנוט חגגה שני ימי הולדת שלא במקום הטבעי, החופשי והמשוחרר שלה. מחובתנו לשים אותה על סדר-היום. תודה רבה לך. חבר הכנסת עודד פורר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איפה המשטרה עם צוות חקירה מיוחד? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אין להם כסף להקים מטה. למשפחה אין כסף להקים מטה. למשפחה אין כלום, היא לא בצבע הנכון. היא לא בצבע הנכון, תאמיני לי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא המשפחה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> צגה, את צודקת, היא לא שונה, אבל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בלתי מתקבל על הדעת שיתנהל ויכוח, או אפילו לא אווירת ויכוח על נושא שאין עליו מחלוקת. תודה רבה. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אתם מתווכחים איתי על ילדה בת תשע כבר יותר משנתיים? באמת, על זה אתם מתווכחים איתי? באמת. יש גבול לכל ויכוח. זה מחוץ לפוליטיקה, חבר'ה. אם אתם מבינים את זה, זה מחוץ לפוליטיקה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> גם לי יש הצעות לסדר צוות חקירה מיוחד - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא מתווכחים איתך, לא מתווכחים איתך, להפך. רק שהטענות צריכות להיות מופנות למי שאחראי על הדברים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - אני אומרת לך - - - שלחנו שאילתה - - - ואיפה הממשלה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. ארבע דקות לרשותך, חבר הכנסת פורר. חברת הכנסת לזימי, חבר הכנסת עודד פורר ברשות דיבור. בבקשה, איפסתי לך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כואב הלב. כואב הלב. זאת ילדה שנחטפה - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אנחנו נמצאים עכשיו בחודש נובמבר 2025. אני רוצה לרענן את זיכרונכם מה קרה בחודש נובמבר 2018. בחודש נובמבר 2018 הוביל ראש הממשלה נתניהו החלטת קבינט שמשמעה המילה המכובסת "הסדרה", שהיא מכבסת המילים להעברת הכסף לחמאס. הוא הביא החלטת קבינט שיועברו אז 15 מיליון דולר במזומן במזוודות לארגון חמאס בעזה כדי לקנות את השקט לטווח הקצר. לימים זה גדל ל-30 מיליון דולר בחודש. החלטת הקבינט הזאת הובילה להתפטרותו של שר הביטחון ליברמן. אז עמד כאן בכנסת במסיבת עיתונאים ואמר: מה שעושה ממשלת ישראל היום, היא קונה שקט לטווח הקצר תוך שהיא מקריבה את ביטחון ישראל לטווח הארוך. לדעתי אתה היית אז חבר ממשלה, השר כץ, זה מה שהיה. נתניהו נלחם על הכסף הקטרי לחמאס כאילו אני לא יודע על מה הוא נאבק פה. הוא אמר, כל מערכת הביטחון עומדת לימיני בעניין הזה. ואכן מערכת הביטחון אמרה: אנחנו נצליח לעקוב אם הכסף מגיע באמת לחולים והנדכאים, או שהוא מגיע לזרוע הצבאית של החמאס. אביגדור ליברמן מתפטר ממשרד הביטחון, נכנס ראש הממשלה נתניהו כממלא מקום שר הביטחון, וב-2019 מונחת בפניו הערכה של השב"כ, שאומר לו: תשמע, 40% מהכסף הזה שהקטרים מזרימים בעידוד מדינת ישראל לעזה עובר לזרוע הצבאית של החמאס. אנחנו ממליצים לך לעצור את זה. מה עשה ראש הממשלה נתניהו אז? החליט ההפך; החליט שהוא לא עוצר את הזרמת הכסף לחמאס, החליט שהוא לא מתחיל בסיכולים ממוקדים, החליט שהוא לא פותח במערכת מנע על ההתעצמות של חמאס, ולימים, לצערי, כולנו משלמים את המחיר. לצערי, ב-7 באוקטובר 2023 שילמה מדינת ישראל את המחיר על עצימת העיניים הזו, על טמינת הראש בחול, על העובדה שהתעלמו מכל האזהרות והמשיכו להזרים את הכסף הזה. והיום, השר כץ, אתם, שרי ממשלת ישראל, שמנסים לקדם ועדת מריחה, כדי שחס וחלילה לא תפתח ועדת חקירה ממלכתית את הפרוטוקולים האלה שעליהם אני מדבר כאן – אתם שוכחים את האמת הפשוטה. והאמת הפשוטה היא שהמשימה העיקרית והחשובה שלכם כממשלה, וגם אתה כשר שנושא באחריות המשותפת – המשימה המרכזית שלכם היא לשמור על ביטחון תושבי ישראל ואזרחיה. במשימה הזאת כשלה הממשלה ב-7 באוקטובר 2023. ואתם יכולים לספר לי על בית המשפט ועל היועמ"שית ועל הטלוויזיה ועל ערוץ 12 ועל ההוא ועל ההיא – זה לא יעזור. אתם כממשלה נבחרת, שהייתם בשלטון ב-7 באוקטובר 2023, כשלתם בהגנה על אזרחי מדינת ישראל. ובמקום לחקור את זה, במקום לבדוק איפה היה הכשל, מה היו הבעיות, אילו החלטות התקבלו שלא כדין, אילו החלטות שגויות התקבלו, כמו ההחלטה לממן את חמאס, אתם עסוקים מאז רק בדבר אחד – בלמרוח ולברוח מוועדת החקירה האמיתית. אני אומר לך, ובזה אני אסיים – זה לא יעזור לכם. ועדת החקירה הממלכתית קום תקום, והפרוטוקולים האלה ייפתחו, והאמת תיחשף לעיני כל הציבור, כי זה מה שמגיע לציבור הישראלי אחרי שהופקר ב-7 באוקטובר 2023 על ידי אלה שלא נמצאים פה מסביב לשולחן הממשלה, אבל גם לא היו אז ב-7 באוקטובר כי הם פשוט נעלמו והפקירו את הציבור הישראלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, ארבע דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, תתחדש. יש רגעים שבהם אין צורך בפרשנויות, הרגעים שבהם המציאות מדברת בעוצמה כל כך חזקה, שמספיק רק להביט בה כדי להבין עד כמה הממשלה הזו איבדה את הכיוון. תכף נצביע נגד ממשלה שממנה בייביסיטר למדינה שלמה – לא שר אחד לכל משרד, אלא בייביסיטר; לא ניהול, אלא קומבינה; לא הנהגה, אלא סידור עבודה. אני מדברת על תיקי ממשלה – אלו לא מעטפות ולא שקיות מהסופר ולא ציוד משרדי. תיקי משרדי ממשלה הם באחריות כבדה על החיים של אזרחי מדינת ישראל. אבל מי אמר שאכפת לממשלה הזו מאזרחי המדינה? בואו נדבר על זה בלי מסכות. השר חיים כץ – שר תיירות, שר הבינוי והשיכון, ועכשיו אתה מתחדש בעוד תיקים קטנטנים – משרד הרווחה, משרד הבריאות; ארבעה תיקים – שר אחד. תקשיבו טוב: ארבעה תיקים – שר אחד. כאילו שמדובר באיזו תיקיית גוגל, ולא בחיים של אנשים, של עובדים, של משפחות, של ילדות בסיכון, קשישים, נכים, המשפחות שנלחמות בכל יום על הקיום הבסיסי שלהן. ומה הם אומרים? אנחנו מנסים לשמור על הקואליציה, תתמודדו. ומה? בואו תשמעו את הפאנץ'. אז קבלו עכשיו את השר יריב לוין, שר המשפטים, מי שמקדיש את כל-כולו למהפכה המשפטית. מה הוא מקבל עכשיו? את תיק המורשת, תיק הדת והמסורת. ואני שואלת: מה הקשר? מה הקשר של השר לוין למסורת? אני רוצה להבין, המשרדים האלה כל כך מיותרים, למה שלא תעמדו כאן ותגידו, אתם יודעים מה, אין שרים, בואו נסגור אותם? מי צריך את משרד ירושלים ומשרד המסורת? ולמי אתם מעבירים, שאני אקלוט? אבל כמו שכולנו יודעים, אלו תיקים שנולדו רק מסיבה אחת: כיסא, תפקיד, קואליציה. אז לא רק שאתם לא סוגרים אותם, אתם מוסיפים תיקים לשרים שכבר לא עומדים בעומס. מדינה מתנהלת? לא. קואליציה מתנהלת? כנראה שכן. אבל יש משהו שלא תוכלו להעביר כמו תיק – את האחריות, את האחריות על הכישלון – סליחה, אפשר שקט? לא אחריות על הבלגן, לא אחריות על היעדר הנהגה, אחריות על כך שבמקום מדינה מתפקדת יש ממשלה שמחלקת את עצמה בין עצמה. ולכן אני אומרת כאן בקול ברור: אזרחי ישראל לא צריכים בייביסיטר, המדינה צריכה הנהגה. אנחנו נמשיך להיאבק, נמשיך לחשוף, נמשיך לשמור על האמת, ולא ניתן להם או לכם להפוך את המדינה ללוח פוליטי. אתם תלכו – אנחנו נתקן. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, ארבע דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, בזמן האחרון מדברים אנשי האופוזיציה והטוענים לכתר מטעם עצמם על האפשרות של גנבת הבחירות. להלן כמה ציטוטים: נתחיל מהנוכל הפוליטי בנט, בספטמבר השנה אומר – ציטוט: לא ניתן לאף אחד לדחות או לשבש את הבחירות. אין-ספור אנשים שאלו אותי אם בכלל יתקיימו הבחירות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נכון. כולם - - - << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> נעבור לראש האופוזיציה לפיד, זה שמגרד את אחוז החסימה – אומר ב-9 בנובמבר, ציטוט: אני באמת חושב שהם ינסו לרמות ולגנוב את הבחירות. היום אומר השותף שלהם, מנסור עבאס – ציטוט: לנתניהו יש מטרה לנסות לגנוב את הבחירות ולקבוע את תוצאותיהן מראש. במקורותינו נאמר: אין אדם רואה נגעי עצמו, אדוני היושב-ראש. אבל אצלנו בשכונה אמרו גם: על ראש הגנב בוער הכובע. אז הינה, אנחנו רואים את קואליציית השמאל המתהווה במטרה לרמות שוב את הציבור. אם זה מה שיוצא מגרונם של ראשי ממשלת ההונאה והשנאה שהוקמה ב-2021, לא תהיה להם שום בעיה להקים אותה שוב ב-2026. אתמול עוד הפליג בדמיונו בנט ואמר שאם הוא לא יקבל מספיק מנדטים, הוא יצטרך להתפשר. המשמעות של ההתפשרות שלו תהיה קואליציה שתחבר גם הפעם את שונאי ישראל ותומכי הטרור, כגון איימן עודה ואחמד טיבי. שאלה לי לבנט: האם כדי להתפשר, מבחינתך, תמנה את יועצו של הרוצח ערפאת, אחמד טיבי, ליו"ר הכנסת? או האם תמנה את עופר כסיף, זה שקורא לחיילינו פושעי מלחמה, לשר בממשלה? אולי שר ההסברה? או האם יאיר גולן, זה שהעליל על חיילינו והוציא דיבתם רעה, יתמנה חלילה לשר הביטחון? עד כמה תוכל להתפשר, מר בנט? הרי ראינו שאין לך שום עכבות בדרך לקיים את שאיפותיך האישיות והמגלומניות. אז לסיכום, מי שמדבר על הונאת בחירות, כנראה מתכוון לעשות זאת בעצמו. אנחנו בעזרת השם נבקש את אמון העם, ומאמינים שנזכה בו כדת וכדין באופן חוקי, דמוקרטי, שקוף ואמין, ואתם, חבריי לאופוזיציה, תחזרו שוב לבנות אופוזיציה כושלת כפי שאתם כעת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, ארבע דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים עכשיו על מינוי שר בריאות זמני, לאחר שמעל חודשיים היינו בכלל ללא שר בריאות. גם לפני כן, במשך חודשיים, היה לנו שר בריאות זמני. אני רוצה לנצל את הבמה עכשיו ולהציג כמה דברים ממש מהותיים מתחום הבריאות שעשיתי בחודש האחרון, מתחילת המושב, בזמן שלא היה לנו שר בפועל. פניתי לראש הממשלה בעקבות העיכוב במינוי ועדת סל הבריאות והחשש מפני קיצוץ של 100 מיליון שקלים בתקציבה, ובעקבות הלחץ הציבורי והפרלמנטרי שיזמתי יחד עם העמותות והארגונים – כמו ארגון רופאי המדינה, חלאסרטן, האגודה למלחמה בסרטן, האגודה לזכויות החולה, חברים לרפואה ועוד – התקציב לא קוצץ והוועדה כונסה, אם כי באיחור של חודש ימים. הגשתי הצעת חוק יחד עם חברים גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה בבקשה להסדיר את מעמדה של ועדת הסל ולדאוג לתקציב קבוע עם אישור עלייה קבוע ככה שוועדת הסל לא תהיה תלויה בשיקולים פוליטיים. נתניהו עצמו הודיע בחגיגיות בהחלטת ממשלה לפני שש שנים כי הוא דורש מנגנון עדכון קבוע לסל הבריאות, אבל עד עכשיו לא קודם כלום. עוד דברים: דרשתי, לנוכח העלייה בשיעור הפניות למוקדי חירום וגל אובדנות שפקד את ישראל בחודשים האחרונים, להגדיל את התקציב של התוכנית הלאומית למניעת אובדנות. בתוכנית המקורית, שיזמה שרת הבריאות יעל גרמן בשנת 2013, תקצוב התוכנית היה אמור להגיע תוך שלוש שנים ל-27 מיליון. אתם יודעים מה התקציב של היום? היום הגענו בקושי ל-17 מיליון. ההחלטה לא יושמה, התוכנית עדיין בתת-תקצוב, ואנחנו עדים לתופעה נוראית של מקרי אובדנות, גם בקרב חיילים ומילואימניקים וגם בקרב אזרחים וילדים. אתם יודעים, הגיע לאוזניי כי ראש הממשלה עצמו, נתניהו, הופתע, ממש הופתע כאשר שמע שהתקצוב של התוכנית למניעת אובדנות כל כך נמוך. אפשר למנוע מקרי אובדנות. המדינה חייבת לפעול לשם כך ולא סתם לאפשר לתופעה להתמשך. בעקבות הלחץ הציבורי שהפעלתי, לפני שנה מונתה לראשונה במדינה בקרית אובדנות במשרד הבריאות, שתפקידה הוא לפעול לרישום סטטיסטיקה ומעקב אחר מקרי אובדנות. עד לפני שנה, לא תאמינו, אף אחד במשרד הבריאות לא עסק בזה. אלא ששנה אחרי הבקרית עובדת לבד, בלי מערך נלווה, והיא לא מתוקצבת כראוי. פניתי למשרד הבריאות בבקשה לקבל נתונים על היקף פועלה של הבקרית ומה התקציב שלה. אתם חושבים שקיבלתי מענה? לא קיבלתי. פעלתי בעוד נושאים רבים, כמו פערים באיוש מנהל מחלקה לרפואה תעסוקתית וקידום מודעות לחיסונים, וכל זה מתוך אמונה שתחום הבריאות הוא תחום כל כך חשוב, כל כך חשוב לחברה שלנו. היום אנחנו נאלצים לעמוד כאן ולראות כיצד ממשלת ישראל מפקירה את בריאות הציבור בכך שהיא ממנה שר בריאות זמני, ברבע משרה, שיתפקד בפועל בסך הכול כמורשה חתימה. מאוד חבל לי, השר חיים כץ, ממש חבל לי שיכולת להיות במשרה מלאה ולפעול לטובת הציבור, ולא תהיה שר. לא יכול להיות שלשר ברבע משרה תהיה מדיניות, יהיה חזון מובהק. הוא לא יספיק לעשות את זה. שר בריאות ברבע משרה לא יצליח לעשות אפילו רבע מהדברים שעשיתי מהאופוזיציה בתוך חודש אחד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, ארבע דקות לרשותך. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, מהיום הראשון שהגעתי למקום החשוב הזה בחרתי לעסוק ולקדם את נושא בריאות הנפש. חשבתי אז ואני חושב גם היום שהחוסן הנפשי של הילדים שלנו ושלנו זה אחד הדברים החשובים ביותר, לפני המלחמה וגם אחרי המלחמה. כולנו מסכימים שזה נושא חשוב, אבל עדיין הנושא לא מטופל. מערכת בריאות הנפש בשירות הציבורי, בקופות החולים, חייבת לקבל את קדמת הבמה. משרד הבריאות הציג את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש בתחילת המלחמה. חשבנו שמדובר בהצלחה גדולה, אבל שנתיים אחרי הצגת התוכנית אני יכול להגיד, לצערי, שלא מדובר בהצלחה. לא מדובר בהצלחה כי אם אחד מאיתנו או מהילדים שלנו יצטרך לפגוש פסיכולוג באחת מקופות החולים, הוא יצטרך להמתין למעלה משנה. ילד שצריך לראות פסיכולוג לא יכול לחכות למעלה משנה. ילד שסובל מחרדה, או כל אדם, לא יכול לחכות. בחודש מרץ נחתמו הסכמי השכר. אם אני לא טועה, גם אתה היית השר שחתם על זה? יכול להיות? הסכמי השכר של הפסיכולוגים, נראה לי שזה היה – לא, בוסו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בחודש מרץ נחתמו הסכמי השכר שמעלים ב-40% את שכר הפסיכולוגים במטרה להחזיר לשירות הציבורי פסיכולוגים מהמגזר הפרטי. בירכתי על המהלך, אבל באותה נשימה אמרתי שאם לא יפתחו תקנים חדשים, אנחנו לא נוכל לראות בשורה, לא נוכל לקצר את התורים. כי אם יש קרוב ל-600 פסיכולוגים בשירות הציבורי ולא יהיו תקנים חדשים, אז כל הכסף הזה של הסכמי השכר לא שווה כלום, כי לא יהיה למי להעביר את הכסף. כולנו ידענו בשנתיים האלה מה ההשלכות הרגשיות שיש למלחמה. לא היה צריך להיות מומחה גדול כדי לחזות את העתיד. משרד הבריאות חתם על הסכמי שכר לפסיכולוגים. יש כסף להחזיר את הפסיכולוגים לשירות הציבורי, אבל אין מספיק תקנים בקופות החולים, ואם אין תקנים ואין מטפלים חדשים, יש עדיין תורים. אתמול התפרסם סקר של פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית שפרסמה הכתבת אור הדר בידיעות אחרונות. הוא מציג לנו נתונים עגומים על זמני המתנה ארוכים ועל המחסור בתקנים. זמן המתנה ממוצע באחת מקופות החולים לפגוש פסיכולוג: שנה וחצי. מהנתונים של הסקר עולה שקופות החולים זקוקות ללמעלה מ-2,000 מטפלים. 2,000 מטפלים חסרים במערכת. הדבר הכי עצוב שהסקר מראה הוא שקרוב ל-40% מהפסיכולוגים שרוצים לחזור לשירות הציבורי נענים בתשובה שלילית, כי אין תקנים. אז אין את מי לקלוט. אז עוד פעם אני חוזר לזה שהסכמי השכר הם לא רלוונטיים. עכשיו אני רוצה לנצל את זה שאתה, השר, הולך להיות שר הבריאות. במקום להטיל אשמות ולחגוג על חוסר הסדר שיש כאן, אני רוצה לפגוש אותך, ואני רוצה שאת הסכמי השכר האלה אנחנו נוכל לנצל ולפתוח תקנים בקופות החולים. כי הבריאות, הבריאות של הילדים שלנו, והחוסן הנפשי במדינת ישראל, זה לא עניין של ימין ושמאל. זה משותף לכולנו. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> קודם כול, קיבלת - - - << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה לנצל את הימים שאתה תהיה גם שר. אפשר לתקן את זה, ואפשר לעשות את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת ירון לוי. עושה רושם שדבריך לא נפלו על אוזניים ערלות. הינה, הוזמנת ישר לפגישת עבודה. חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה. גברתי, ארבע דקות לרשותך. אני ממתין. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מחר יציינו בכל העולם את יום המאבק באלימות כלפי נשים. מתחילת השנה נרצחו 40 נשים באלימות במשפחה, והממשלה, במילים פשוטות, לא סופרת אותן. הממשלה לא סופרת את היקף התופעה, את היקף הנשים שמוכות, מושפלות ועוברות מסכת עינויים עד לרצח הארור. 40% מהנשים שנרצחו פנו לפני כן למשרד הרווחה או למשטרה, וזה לא עזר להן. דוח מבקר המדינה מיולי האחרון הצביע על כשלים מחפירים בהתנהלות הוועדה הבין- משרדית שהוקמה לטיפול באלימות במשפחה. הוועדה התכנסה פעם אחת בלבד ב-2023, ועוד פעם אחת ב-2024. על 2025 עדיין אין נתונים. מישהו באמת יכול להתפלא שנשים נרצחות כאן בסיטונאות? נשות ישראל מכל המעמדות והעדות אוכלות את הדייסה המורעלת שממשלת הדמים הזאת מבשלת להן כל בוקר, ועכשיו הממשלה מבקשת למנות את השר חיים כץ לשר קבוע במשרד הרווחה. והוא עוד עמד פה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה רע בזה? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת, השר כץ – אני עבדתי איתו כשהייתי באלו"ט, והוא היה שר רווחה מצוין. הוא הביא גם 300 מיליון שקל לבסיס התקציב לאוטיסטים באותו זמן. אבל ב-25% גם השר כץ לא יכול באמת לנהל את המשרד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תתפלאי. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> - - - מרגי, הוא ייתן עוד 75%. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> את זה אפשר לקבל. אני באמת שואלת, כי אמסלם עמד פה וצחק, וזה באמת היה קצת כואב לשמוע שצוחקים על ה-25% משרה הזו. כי מה, הכול זה משחק כיסאות או איזה פריימריז? לא. בסוף יש ציבור שצריך לקבל מענים. והביטחון החברתי במדינת ישראל מתפורר לנגד עינינו, ונראה שלממשלה פשוט לא אכפת. זה אפילו מצחיק אותו. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אותי? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, את אמסלם. הוא עמד פה ופשוט צחק. הוא אמר: שר הבינוי והשיכון, שר התיירות, שר הרווחה. << קריאה >> שר משרד הרווחה והביטחון החברתי חיים כץ: << קריאה >> רווחה - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודעת, כי אני ברווחה. << קריאה >> שר משרד הרווחה והביטחון החברתי חיים כץ: << קריאה >> רווחה זה התעסקות, ואללה, זה - - - זה הכול חוץ מפריימריז. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בשבילך, את לא נדרשת לפריימריז. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא. כרגע - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני אגיד לך משהו, אדוני השר. הבוקר, לפני שהגעתי לפה, נסעתי לדרום תל אביב לעמותת סלעית. אתה בטוח מכיר אותם. הן מפעילות דירות חירום לצעירות במעגל הזנות. הלכתי והבאתי להן כל מיני דברים. ובאמת, האתגרים כל כך גדולים. הם סיפרו לי גם על החדרים האקוטיים, שגם את זה אתה בטח מכיר, תכף כשר בריאות. יש חדרים אקוטיים, וקיבלתי המון פניות ללשכה שלי על האתגרים והמענים בתוך החדרים. אני אנצל גם את ההזדמנות שאתה פה, אדוני השר – הבוקר הנחתי את הצעת החוק הראשונה שלי. אני חברת כנסת צעירה. זו הצעת החוק הראשונה שאני מגישה, והיא למיסוד החדרים האקוטיים, סטנדרטיזציה בהם ודיווח של שר הבריאות אחת לשנה לוועדת הבריאות. לא תכננתי להגיד לך את זה, זה גם לא כתוב פה, אבל אם אפשר לסייע לצעירות נפגעות אלימות מינית, ובטח כשמחר זה גם היום הבין-לאומי למודעות לאלימות כלפי נשים, נשמח לתמיכתך גם ב-25% משרה, כי זה באמת באמת באמת, אני אומרת - - - << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> לפי מה שאת אומרת - - - שעתיים ביום - - - זה מה שאת אומרת. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> שעתיים ביום. אני יכולה לעזור לך. הצעת החוק כתובה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תזמין את - - - אליך. זה פגישת עבודה כאן. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת, כתבתי הרבה. לא אקריא את הכול. אני אגיד באמת, השר, אם אתה נכנס למשרד ואפשר ב-25% משרה לעזור לאלפי נפגעות תקיפה מינית בישראל, אני אשמח שתתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת עזוז, ובהצלחה. חברת הכנסת נעמה לזימי, ארבע דקות לרשותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. אתמול בלקיה השר העבריין והכהניסט בן גביר החליט בבריונות לומר: אני בעל הבית, תוך כדי שהוא מנפנף חבר כנסת. אז אני רוצה להגיד לך, בן גביר: אתה בעל בית אלים וסדיסט. ככה זה, זה מה שאתה. מתחילת השנה, מספר הנרצחים בחברה הערבית – 232; הרוגים בכבישים – מעל 400; נרצחים בפיגועים – מעל 22; אלימות ורצח נשים מתחילת השנה – 34. כן, בעל הבית בן גביר, לא טוב אתה עושה לבית הזה. לא טוב אתה עושה לביטחון של האזרחים שחיים בו. לא טוב אתה עושה לציבור. עובדה, עובדה ולא נרטיב, לא דף מסרים, עובדה שהוא שר כושל, שמדדי הפשיעה, הרצח והאלימות עלו בכל פרמטר – עלייה חדה בפשיעה, בתאונות הדרכים, בהיעדר ביטחון אישי, באלימות במשפחה. בעל הבית הזה עושה נזק. בעל הבית הזה פוגע, אלים, סדיסט, מגזלט. אבל יש פה נאשם בפלילים שהוא במקרה גם ראש הממשלה, שלא יכול לעשות דבר. הוא צריך לשרוד פוליטית, הוא צריך לחמוק ממשפט, אז הוא משאיר פה את בעל הבית המתעלל. הוא נותן למדינה שלמה לסבול, לפשע להשתולל, לאלימות ברחובות. אזרחים בחברה הערבית לא יוצאים מהבית מ-19:00. אבות לא יכולים לצאת לקנות פיצה לילדים שלהם, אומרים לי את זה. אין, כדורים, מערב פרוע. עלק משילות. איזה משילות, איזה ריבונות. מערב פרוע, וכלום פה לא מתפקד. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אתמול ליד הבית שלי, באוניברסיטת תל אביב. מטורף. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בבקשה. ואני רוצה לומר משהו למי שקוראים לעצמם אנשי מפלגת הליכוד, אבל בעצם הם כבר בזמן חברים בארגון פשע. בוא נגיד לכם רגע, כשהחנופה לביבי היא הדרייב, זה מה שקורה פה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת לזימי, חזרי בך, בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> החנופה לביבי היא הדרייב, הכול משתבש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת לזימי, חזרי בך, בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ואני גם רוצה להגיד לך למה, אלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש ממך שתחזרי בך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא אחזור בי משום דבר, כי בכול אמת דיברתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אני לא אוכל לאפשר לך. אמת דיברת? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה, לא? כל הקודים של ארגון פשיעה. תגיד לי אם אני טועה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, לא דיברת על קודים, הגדרת כהגדרה את תנועת הליכוד כארגון פשע. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> איך אתה מגדיר את התנועה הזו, שכולם שם עבריינים, מכסים אחד על השני? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כתנועה ליברלית לאומית דמוקרטית. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. זוהי הגדרתה וזהו פועלה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן? במקום שבו לשכת ראש הממשלה עובדת כולה במדינת אויב, קטר, כדי להרוויח כסף בזמן מלחמה וכולכם שותקים – לא קודים של ארגון פשיעה? תגיד לי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת לזימי, חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מאי גולן נתפסה, נתפסה בקלקלתה בתחקיר מטורף של יוסי מזרחי – אחד פה לא מדבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני עומד על כך, חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא קודים של ארגון פשיעה? תגיד לי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת לזימי. חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתם הולכים לבית המשפט לגבות עבריין ראש ממשלה נאשם בפלילים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תקשיבי, אני עומד על כך שתשלימי את דברייך, אבל תוכלי לעשות את זה רק אחרי שתחזרי בך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אחד אחרי השני, שרים בממשלה הולכים להיות שם - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תורידו אותה בבקשה מהדוכן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> על מה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, תורידו אותה. אסביר לך אחרי זה. כשאני דיברתי, את לא הקשבת לי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> על מה? לא, לא. יו"ר הכנסת אוחנה - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תורידו אותה בבקשה מהדוכן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - הולך לבית המשפט לגבות את הנאשם נתניהו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תורידו אותה בבקשה מהדוכן, אמרתי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה לא ארגון פשע? ארגון פשע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לסגור בבקשה את המיקרופון. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> גם מה שאתה עושה זה ארגון פשע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני קורא לך לסדר פעם ראשונה ושנייה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואני קורא לך לסדר פעם שלישית. יש גבול, יש גבול לזילות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש גבול. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - אתם חבורה של בכיינים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אפשרתי לך במשך דקה שלמה לחזור בך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לאיזו עוד תחתית את עוד רוצה להוליך את הבית הזה? תוציאו אותה מפה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - ארגון פשע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חוצפה. תוציאו אותה מפה. (חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש גבול. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לאן הגענו? אני לא מבין את זה. בבקשה, גברתי, ארבע דקות לרשותך. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני חייבת להגיד שלרגע חשבתי שהגענו לימות המשיח – שרי הממשלה מהליכוד משוועים לקיזוזים. איפה אופיר כץ? ממש משוועים לקיזוזים כדי שהם יוכלו לצאת מהכנסת עכשיו, ולרגע ממש האמנתי שאולי הם רוצים לעשות את העבודה שלהם, לסייר בשטח, אולי לראות איך אזרחי ישראל קורסים. אז זהו, שלא. הם לא עסוקים בעניינים של המשרדים שלהם או בוועדת חקירה לטבח או בקריסה מדינית או ב-F-35 לסעודיה. עם כל הכבוד לזוטות האלה, יש את החיים עצמם, וזה עניין של חיים ומוות, מסתבר, שלא לעסוק בזה, ואני כמובן מדברת על הבחירות לוועידת הליכוד מחר. הממשלה משותקת. כמעט אין חקיקה. אבל על מה, על מה הקואליציה כן הולכת להתעקש היום? רק כדי שתבינו עד כמה הבדיחה הזאת היא על חשבוננו: על אישור מינוי של חיים כץ – תקשיבו טוב; רגע, חיים, אני לוקחת אוויר – לשר הבריאות, שר הרווחה והביטחון החברתי, שר התיירות, שר הבינוי ושר השיכון. אני מכירה אותך, חיים, הרבה מאוד זמן, אני יודעת שאתה בן אדם שיודע לעשות הרבה מאוד דברים, אבל בינינו, זה נראה לי קצת יותר מדי. אבל חכו, זה עוד כלום, כי מולו יש את יריב לוין, שר המשפטים, וגם הוא ימונה היום – לשר העבודה, לשר לשירותי דת, לשר לענייני ירושלים ומסורת ישראל. אבל מעל כולם יש את ביבי, ראש הממשלה שלנו, שכל היום הוא מסביר לנו איך אין לו זמן גם להיות ראש ממשלה וגם להיות נאשם שצריך להעיד ולהיחקר בבית המשפט. אז לאיש "הממש-ממש" עסוק הזה, היום מעבירים את הסמכויות שניתנות לשר הפנים, כלומר הוא לא יהיה שר, אלא רק בעל הסמכויות. ראש ממשלת ישראל ובעל סמכויות הפנים, ללא קשר למשרד הפנים, שהוא בכלל נשאר בלי שר, וכל זאת הודות להתפטרויות של שרי ש"ס שהתפטרו. אני חייבת להודות שכבר ממש יש לי סחרחורת. ככה זה. כששלושת הכ"פים – כוח, כסף וכבוד – של מרכז הליכוד חשובים יותר מחמשת המ"מים של ז'בוטינסקי, כי אז מותר בשעת מלחמה, כשהמדינה מפורקת ופצועה, להיות שר של חמישה משרדי ממשלה ולא להבין את הנזק. אין מערכת בריאות מתפקדת. אין מערכת רווחה שהיא מתפקדת. הכלכלה קורסת. משרד החינוך לא מתפקד, אבל הי, דודי אמסלם לפחות יכול להגיד שהוא סגר היום את הדיל בסניף ירושלים. ממשלת ישראל הפכה להיות סוכנת כאוס, זאת עובדה. אבל מולם אנחנו מציעים שרים שיעבדו למען הציבור ולא למען המפלגה, לא למען הג'ובים. אלטרנטיבה, אלטרנטיבה של ערכים מול קואליציה של משתמטים וקומבינטורים, כי זה מה שזה. אבל יותר מכול, אנחנו נציע תקווה מול הווה שכל-כולו נזק ויריקות בפרצוף של אזרחי מדינת ישראל. יש להם רק עוד כמה חודשים, רק עוד כמה חודשים של עשיית נזק, ואז, אז אנחנו נחליף אותם ונתחיל לתקן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך, גברתי חברת הכנסת. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע. אגב, אדוני היושב-ראש, אתה יודע שאני מאוד מכבדת אותך. פה על הדוכן הזה מותר לחברי הכנסת לדבר, ויש ביטויים פרלמנטריים שאסור לצנזר. זו לא הפעם הראשונה שמדברים בצורה כזאת או משתמשים בביטויים האלה. אני חייבת להגיד, לא כל מה שמפריע ליושב-ראש צריך לצנזר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הקשבתי לה בקשב רב. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש ביטויים פרלמנטריים שהם בסדר, ולא צריך לצנזר חברי כנסת כאן על הדוכן. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת שיר סגמן, הקשבתי לך בקשב רב. לכל הפחות את ראויה להתייחסות בתשובה. אם הייתי מעיר ומרחיק על כל מה שאני שומע ולא נוח ולא מתאים לי, כנראה שהייתי נמצא לבד באולם הזה. אני לא נוהג לעשות את זה. אף פעם לא עשיתי את זה, כמעט גם לא באף ועדה שניהלתי עד היום, ועשיתי זאת מהיום הראשון שהושבעתי. להגדיר מפלגה דמוקרטית, שאגב, מחר חוגגת חגיגה דמוקרטית לבחירות לוועדה שלה – מי כמוך מכירה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא קרה 14 שנה. אימא שלי הייתה חברת מרכז ליכוד, היא עדיין הייתה בחיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואי שנייה, ברשותך. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד 14 שנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני נבחרתי בבחירות האלה לפני 14 שנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז מרעננים שורות. מרעננים שורות. לגופו של עניין, בלתי מתקבל על הדעת להכתים מפלגה דמוקרטית ולהגדיר אותה ארגון פשיעה. א. זו פגיעה - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מותר בכנסת ישראל להתווכח בביטויים פרלמנטריים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא לא לא, זה לא פרלמנטרי, זה בדיוק העניין. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מותר לומר פה על הדוכן גם דברים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא פרלמנטרי. אני אפשרתי לה לחזור בה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, אפשר לבוא ולהתווכח על ועדת חקירה פרלמנטרית כן או לא או על ביטויים, אבל אסור לבוא ולאבחן איזושהי סיטואציה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לקבוע – תראי - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה, אני לא מצליחה להבין את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> - - בימים אלו - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אי-אפשר לצנזר חברי כנסת כאן על הדוכן. אי-אפשר לצנזר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> - - שבהם אנחנו נאבקים בארגוני פשיעה ובמשפחות פשיעה, לבוא ולהגדיר תנועה דמוקרטית כארגון פשיעה, זוהי זילות. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אי-אפשר לצנזר חברי כנסת על דוכן הכנסת. אי-אפשר ואסור לצנזר חברי כנסת על דוכן הכנסת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא. בוודאי ובוודאי כשהם חורגים מקודים אלמנטריים. תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - - קו שאסור. ושים לב שאני אפילו לא נכנסת לתוכן, אני רק אומרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אי-אפשר שלא. אי-אפשר שלא – היא היד הנותנת. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יכולה, אני גם לא אגיד לך את זה. אבל אני עדיין אומרת: זה לא רלוונטי. על דוכן הכנסת מותר לחברי הכנסת להתבטא ולומר את שעל ליבם, ומותר לך להתווכח על זה – לא בכיסא הזה; שם כן, פה לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא מקבל את זה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש קווים שאסור לחצות אותם, ויש כאן ותיקים שיכולים לבוא ולהגיד לך את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ומה לעשות שיש כאן ייעוץ משפטי שגם מבין שיש אמרות והאשמות - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה אמרות והאשמות? על הדוכן הזה חשפו סודות מדינה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> - - שגם תחת חופש הביטוי - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סודות מדינה חשפו פה. עמדו כאן חברי כנסת שאמרו כאן דברים - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי שישב בדיון ואפשר את זה, זה עניין שלו. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - איומים ונוראיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך, אשמח להמשיך איתך את הדיון. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה דוכן של אזרחי מדינת ישראל, ויש אזרחי מדינת ישראל שמאמינים באמירות האלה, ולכן אסור לצנזר. זה הכול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הערת הערה, כיבדתי אותך והגבתי. טוב, יש גם אחריות ממלכתית ופרלמנטרית לאיזו רמה עוד ניתן להוריד את השיח הציבורי בתוך בית העם. בבקשה, חברת הכנסת שלי טל מירון. ארבע דקות לרשותך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת – אדוני השר, אתה יודע מה קרה היום לפני שנתיים בדיוק? רגע, אני פונה לשר, חברת הכנסת גוטליב, אני בדיוק פניתי אליו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אה, אני מפריעה לו, אני מוציאה אותו מריכוז. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק רציתי לשאול – יש לך נטייה להוציא אנשים מריכוז, יש לך נטייה כזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ומשלווה. אבל אני לא רוצה להפריע לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם. אבל אני חס ושלום לא שופטת, אני רק אומרת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מפריעה, זזה אחורה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רציתי לשאול אותך, אדוני השר, אם אתה יודע מה קרה היום לפני שנתיים בדיוק. האמת היא שעם כל המשרדים שיש תחתיך, העומס המחשבתי הוא בטח כבד, יש הרבה החלטות לפתחך, אז אזכיר לך: ב-24 בנובמבר, לפני שנתיים, הייתה עסקת החטופים הראשונה. היא נחתמה, ו-105 אחים ואחיות שלנו הושבו אלינו. לצערנו, חלקם חזרו לבתים מאוד שבורים, חסרים, מפורקים, שאיבדו בני משפחות. חלקם חזרו למשפחות חסרות, כי חלק מבני המשפחה עוד נותרו בשבי. ואני רוצה להזכיר לכולנו שהיום לפני שנתיים היה איזה רגע של איזו תקווה עילאית, הרגשנו קצת חמצן, נכנס לנו אחרי אירועי 7 באוקטובר, ומתוך – בפעימה הראשונה ממש לפני שנתיים, שיצאה לפועל באותו הלילה, מתוך 24 חטופים ששוחררו, 13 היו ישראלים, הרי היו לנו גם הרבה חטופים זרים. ביניהם הייתה משפחת מונדר, משפחת אשר, אם אתם זוכרים, האימא דורון ושתי הבנות רז ואביב – משפחת אלוני – דניאל ובתה אמיליה, יפה אדר, חנה קציר, חנה פרי, עדינה משה, מרגלית מוזס, ולא ציינתי את קרן ואוהד מונדר, דיברתי על המשפחה. אני זוכרת את הרגעים האלה שצפינו בהם חוזרים אלינו, באמת שאלו היו רגעים שהרגשתי קצת, קצת, קצת הקלה, כי הייתה לנו פה בבית הזה, אני זוכרת, כולנו התהלכנו עם המועקה הכבדה הזאת בלב על מה שקרה לנו, ואנחנו שנתיים אחרי היום. ואתם יודעים, חלק מהמשפחות רק עכשיו מתחילות באמת בתהליך השיקום, גם בגלל שחלקן עוד חיכו לבני משפחותיהם ששבו רק עכשיו, אבות של משפחות ששבו רק עכשיו. וחלק מהמשפחות האלה שהיו מפורקות, עכשיו מתחילות איזשהו תהליך של איחוי, ודרך ארוכה לפניהן, אבל אני חייבת להגיד שהמענים שניתנים לחטופים עצמם ולבני משפחותיהם, למעגלים שמסביבם, עדיין לא מספיק טובים. כן, המדינה עשתה, כן, המדינה הקימה את מינהלת החטופים, עסקנו בחקיקה, ניסינו לעזור בכל מיני דברים, אבל עדיין יש לנו משפחות וחטופים ששבו שמגייסים תרומות, זה כואב בלב לראות את הדבר הזה, והמענה הטיפולי עבורם לא מספיק, הוא לא מספיק. הביורוקרטיה מאוד מאוד קשה ומסורבלת, והרבה מאוד מהמינהלות שאמורות להיות קלות יותר בזכות המינהלת – זה עושה תהליך הפוך, הביורוקרטיה הופכת להיות יותר מסובכת. אני רוצה לציין את משפחות החללים החטופים, שדווקא הן לא מקבלות כלום. בשנייה שמגיע החלל החטוף חזרה לארץ והוא נקבר – פונקט, נקודה, נגמר האירוע, הם לא מקבלים יותר סיוע. וכאילו, מה שהם עברו, המסע המטורף הזה, השנתיים האלה של הסבל, כאילו זה הסתיים, נגמר, באבחה אחת נגמר, אבל זאת לא המציאות. המציאות היא שיש פה משפחות מפורקות לחלוטין, אני אתן דוגמה את משפחת היימן. חנה היימן, דודתה של ענבר היימן, זיכרונה לברכה, הם ממש לא מזמן קיבלו את ענבר שלנו לקבורה ראויה בישראל, וההורים מפורקים, מפורקים לחלוטין ונאבקים באחוזי נכות בביטוח לאומי, ובעצם זהו, נגמר הסיוע, אבל המשפחות האלה גמורות. ואני רוצה להזכיר – סליחה שאני לוקחת עוד כמה שניות, כבוד היושב-ראש, כי זה באמת נושא שהוא חשוב ולא פוליטי – פניתי ב-9 באוקטובר במכתב ליושב-ראש הכנסת בבקשה להקים ועדה מיוחדת בכנסת שתטפל בחטופים השבים ובבני משפחותיהם. אני כיו"רית השדולה למען החטופים רצה בין ועדות, לפעמים הוועדות הן כפולות, לפעמים מדברים על אותם נושאים, הרבה לקונות בחקיקה, המון דברים פרטניים שצריך לטפל בהם. צריך גורם מתכלל בכנסת שיטפל במשפחות האלה. קודם כול, זה מגיע להן. זו חובתנו אחרי מה שהמשפחות האלה עברו, וזה אירוע שהולך ללכת איתנו שנים קדימה. ייקח לנו שנים להחזיר את המשפחות האלה למסלול – ילדים קטנים, מבוגרים, הורים – אירוע קולוסלי שלא היה לנו במדינת ישראל. המינימום שמגיע להם, שבית המחוקקים יטפל בהם במה שמגיע להם לקבל. אני קוראת מפה ליושב-ראש הכנסת שוב – כי טרם קיבלתי אפילו תגובה למכתב שלי, שהוא לא מכתב פוליטי – צריכה לקום פה ועדה בכנסת שתתכלל את הנושא הזה, שתפתור בצורה זריזה את הלקונות בחקיקה, שתיתן להם את המענים, שתלווה אותם, ובמינימום שתפצה אותם על מה שהמשפחות האלה עברו. הם זקוקים לזה, זו חובתנו, וזה די ירד מסדר-היום הציבורי, וזה לא הוגן כלפיהם. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שלי טל מירון. חבר הכנסת משה סעדה, ארבע דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> ברשות חבריי חברי הכנסת, ברשות היושב בראש, ביום שישי האחרון, ערב שבת בין השמשות, הנר דלק במחלקת בג"צים – לא בשביל להגן על המדינה, לא בשביל להגן על חיילי צה"ל, ערך הרבה יותר נשגב והרבה יותר גדול – להגן על הממלכה, טלי, ולהגן על המלכה. והם כותבים לבית משפט, בג"ץ, שחייבים לפסול את המועמד של יריב לוין, והם בחרו לצטט - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. ואת מי בחרו לצטט? אותי, אותי, הקטן. הם אומרים, משה סעדה אומר שחייבים להדיח את היועמ"שית ולחקור אותה חקירה תחת אזהרה כחשודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומר, ברור. מה, מה חשבתם, כשאני צעקתי, וגם טלי, ואמרנו, תקשיבו, סגן הפצ"רית משקר, הוא לא חוקר, זה ישראבלוף. אמרו: לא, לא באמת. אני צועק עליו בוועדת החוקה, זה לא יכול להיות. כשאמרנו שברור שהפצ"רית הדליפה – לא, כולם החרישו, לא הסכימו להקשיב. לאחר מכן, אחרי שהתברר שלא היה פיקוח, שאפילו לא היה פיקוח על הדבר הזה, אמרו, לא, מה פתאום, היועמ"שית דאגה, היה פיקוח משמעותי, בצורה יסודית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> ואז מתברר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק אני ואתה, משה - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרנו, שנינו היחידים, ואז מתברר, מרימים מסך, מתברר שהפצ"רייה כולה כמו ארגון פשיעה הדליפו קלטת, שיבשו חקירה, תיאמו גרסאות. נודע לכולם, היועמ"שית יודעת שהיא בניגוד עניינים מובנה כי היא מכרה של הפצ"רית, היא המנחה המקצועית שלה, היא הייתה אמורה לפקח. מה עושים כולם? אתם חושבים שהיא תמשוך ידה מהחקירה? ממש לא. היא נאחזת בקרנות המזבח כדי להגן על עצמה, ולא מוותרת. היום בבוקר – תקשיב, השר, היום בבוקר – לא עסקתי בבחירות לליכוד הבוקר, אתה יודע, 07:30, 07:00 – רמקולים מול הבית, משה סעדה עם שלט ענק: "תסיר ידיך מהיועמ"שית". ואני אומר – התבלבלתם. לא, לא, לא רק שאני לא אסיר, אני אתן לכם רשימה של כל האנשים שייחקרו ויודחו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בול. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> כל מי שהיה בישיבה ב-15 בינואר בשנה שעברה, שישב עם סגן פצ"ר – ותקשיבו מה הסיכום של הישיבה: בדקנו – אין להטיל דופי בחקירה של סגן הפצ"ר, אותו עבריין שנחקר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> משקר אותנו. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אין להטיל דופי בחקירה שלו. החקירה שלו עצמאית. תבינו, סגן פצ"ר - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שהוא לא עשה כלום. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שחוקר את הפצ"רית - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא חוקר - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> זה כמו שסגן ראש להב יחקור את ראש להב. היא עצמאית. עכשיו, מי חתום על זה, מי חתום? המשנה הבין-לאומי, המשנה לייעוץ וחקיקה של היועמ"שית, המשנה לפרקליט המדינה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> - - עמית איסמן, היועצת המשפטית לממשלה ועוד – כתוב במכתב – ועוד גורמים נוספים חשובים. כל האנשים הללו שהיו חלק מהטיוח מהשיבוש, מהזיהום, לא יהיו בפרקליטות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדיוס. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> ומה שאתם רואים כרגע, שאנשים מבינים שהממלכה, המבצר קורס, ומנסים להציל את עצמם. לא ניתן להם, לא ניתן להם לצופף שורות, זה לא יקרה. מה שהיה לא יהיה, האנשים האלו לא יישארו במערכת. אנחנו נבדוק, אחד-אחד ייחקר, אחד-אחד, כל השמות שאמרתי. אותה רעידת אדמה שהייתה בפצ"רייה, שכולם מבינים, אומרים לי, ברור שזה ארגון פשיעה – כשטלי ואני אמרנו, אמרו, איך אתם מדברים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אנחנו מדברים. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יכול להיות, איך אתם אומרים על המערכת? לפני שלוש שנים אמרתי אצל עמית סגל שאלו עבריינים בשירות החוק, זו מערכת שסטתה ממסלולה. אנחנו רואים עכשיו את הריקבון של הדיפ-סטייט. עכשיו, אני שאלתי את עצמי, תגידו, בכל הפרקליטות, 1,200 איש – אין צדיק בסדום שאומר, המלכה חטאה, המלך הוא עירום? אחד, אחד שיגיד. כי בטלפונים האישיים אומרים לי, משה, תקשיב, רעידת אדמה, קו 300, אבל בכל המערכת – קול דממה דקה. זה לא יעזור לכם – המסך הורם. יש דין ויש דיין, וכולם כולל כולם ישלמו את המחיר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עד שיגיע חבר הכנסת אלון שוסטר, אני רק אחדד את דבריך, מכובדי ואחי. גודל התסכול – 11 חודשים לקח ליועצת המשפטית לממשלה להורות למשטרת ישראל להשיב לי שהיא לא מאפשרת לחקור את חבר הכנסת לשעבר בוגי יעלון על דברי בלע שהוציא כנגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל בתלונה שהגשתי נגדו. התשובה הייתה: לא. אבל להגן על מי שחשודים בחשדות כל כך כבדים בערב שבת, בין השמשות, ודאי שכן. אבוי לבושה. הוא הגיע. אבוי לבושה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל חוץ ממני וממשה סעדה, בזמן אמת אף אחד לא עשה כאן כלום. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תקשיב, עובדי מדינה בדרך כלל לא עובדים בימי שישי. אתה יודע, בשביל עבודה ביום שישי צריך אישור חריג. עכשיו, רק לציין, לא אמרתי, אחד האנשים שהיה שם זה מנהל מחלקת בג"צים, והוא שולח את האנשים שלו – בסוף, על מי להגן? על עצמו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בושה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הוא היה באותו ישיבה, הוא היה באותו החטא. וכל האנשים, כולל מנהל מחלקת הבג"צים, לא יהיו במערכת. לא נאפשר את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבוי לבושה. בבקשה, אדוני, ארבע דקות לרשותך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תצעקו עד מחר, אין לכם כוח. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, ראשית, עם כל הכבוד, אני חושב שהדברים ששמענו כרגע על מוסד ממלכתי, לא פוליטי, שהוא ארגון פשיעה, פעם אחר פעם, הם בלתי מקובלים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הפצ"רייה - - - << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הפצ"רייה, הפצ"רייה – אי-אפשר - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תקשיב, הפצ"רייה, ששיבשה חקירה, כי - - - אתה יכול להגיד שזה לא ארגון פשיעה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר, הערת – הוא יגיב. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני ברשות דיבור, משה, בחייך. אני חושב שהפער בין לסלק חברת כנסת שאמרה אותו דבר לבין לקבל את הדברים ואפילו להסתחבק איתך אחר כך – בלתי הגיוני. לא הגיוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא אמרה אותו דבר. לא, לא אמרה אותו דבר. אני אגיב בסוף דבריך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל זה מה שהם עשו. אבל הם הודו בזה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אמרת שהארגון הוא ארגון פשיעה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אני לא רוצה לעורר - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הפצ"רייה היא ארגון פשיעה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, הפצ"רייה אינה ארגון פשיעה. יש בחינה של עבירות שלכאורה קיימות שם. והפצ"רייה אינה ארגון פשיעה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - מה שהם התנהלו - - - תסתכל: שיבשו חקירה, הדליפו קלטת, תיאמו. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מציע לך לשנות את הטרמינולוגיה. אני לא מוכן לקבל את האמירה הזאת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> על מי אתה מגן? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, תודה רבה, חבר הכנסת סעדה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא מוכן. אל תהרוס את הממלכתיות. אל תהרוס את מוסדות המדינה. משה, עם כל הכבוד, לא מוכן לקבל. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> על מי אתה מגן? אתה צריך להגיד: האנשים האלה חטאו – לא להגן עליהם. תגן על חיילי ישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, תודה רבה, חבר הכנסת סעדה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מוסדות המשפט בישראל ידעו לטפל בכל עניין, כולל בעבירות לכאורה בפצ"רייה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הם הודו כבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה עוד צריך שיהיה פה? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, לגעת באירוע יפה שהיה היום בכנסת, אירוע שהראה שאנחנו מסוגלים להתאחד, מעוצמה יהודית, דרך יהדות התורה, דרך מפלגות האופוזיציה, שר מהליכוד ועוד חברי כנסת מהליכוד, חברים מש"ס, כדי להתמודד כנגד הצעת הרפורמה, שהיא בעצם הצעה להרס ענף החלב. המהלך הזה יוביל לצמצום הענף, להגדלת רווחי היבואנים ורשתות השיווק, לפגיעה בתחרות ההוגנת. במדינות רבות, אדוני היושב-ראש, התמיכה הממשלתית מגיעה לעשרות אחוזים מההכנסות. אם רוצים לבצע יבוא כזה, הוא צריך לבוא תוך השוואת תנאים, ולא עולה על דעת האוצר לעשות את זה. בארץ יש רגולציות נרחבות באיכות סביבה, וזה בסדר, על איכות החלב, רווחת בעלי החיים, מע"מ, שבעיקרו לא קיים במדינות אחרות, כשרות, שאנחנו מעוניינים. כל זה עולה כסף. אז כשמדברים על עלויות צריך לזכור את הדבר הזה, בוודאי כאשר המקטע של הייצור של החלב הוא לא זה שגורם לעיקר העלויות. הענף הזה תורם לפריפריה, הענף הזה תורם להתיישבות בגבולות, עוגן תעסוקתי בפריפריה, ביטחון המזון. יש הצדקה ברורה למעורבות ממשלתית בכל העולם, מארצות הברית וממדינות אחרות שאנחנו משווים את עצמנו אליהן. לחקלאות יש משימה לאומית: ביטחון המזון – אינטרס ציבורי – מוצרי חלב – רכיבים בסיסיים – חייבים להיות נגישים לכל אדם. אנחנו במדינת אי. יש לנו חובה לייצר יתירות במצבי משבר עולמי, בתחלואה בפרות, חס וחלילה, במגפה עולמית, באמברגו מדיני. אי-אפשר לשכוח את זה. ההתעלמות מתכנון ענף החלב היא כזאת שלכאורה רק אצלנו ובקנדה יש תכנון ממשלתי. בכל המדינות הרציניות יש תכנון, או דרך המגדלים או דרך המחלבות. הביטול של מכסות היבוא – פיקוח מחירים יוביל לקריסת הרפתות הקטנות, מאות מהן, ולעליית מחירים. ולא לשכוח שאנחנו בריכוזיות גדולה מאוד, לא בייצור – יש המון המון, מאות רבות של רפתות – אלא בעיבוד, במחלבות. שם הריכוזיות. וכמובן, מתח הרווחים אדיר ברשתות השיווק. רפתני ישראל הם יעילים מאוד. הקושי הוא במקטע העיבוד. הזכרנו את המע"מ והכשרות. המהלך הזה יפגע ביכולת לנהל את הענף. מועצת החלב היא גוף ממלכתי, והפירוק שלה יפגע ביכולת לנהל ולאזן בין האינטרסים. כפי שאמרתי, ההשפעה של החלב על יוקר המחיה היא קטנה. ולא לחינם, לא לחינם, אדוני היושב-ראש, שתי מפלגות קואליציה, ונציגים בכירים בשתי מפלגות משמעותיות, וכמובן באופוזיציה – או לא כמובן – מתנגדים למהלך הזה. אני מקווה שהרפורמה הזאת תוסר מחוק ההסדרים בטרם יגיע לממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר. חברת הכנסת יעל רון בן משה. ארבע דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כמו בכל ישיבה, אני מתחילה באזכור שלושת החטופים החללים שעדיין נמצאים בעזה, סותטיסאק, דרור אור וגואילי. יש פרסומים בשעות האחרונות על כך שייתכן שנמצאה גופה, ראיתי את זה באמצעי התקשורת. כולנו מקווים שאכן זו גופה של חלל ישראלי, או, סליחה, של סותטיסאק, ושאחד מהם יחזור במהרה, והשניים הנוספים בקרוב. כמה דברים שעל סדר-היום. אז תושבי הצפון, הבית שלי, חזקים ומוכנים לבאות, אבל כדאי שגם בבית הזה נעצור רגע בשעת לילה מאוחרת זו ונדע שיש אזרחים שביום וחצי האחרונים נמצאים קצת יותר במתח. אני לא יודעת אם כשהם מביטים הנה הם יכולים לקבל איזושהי מידה של רגיעה או השראה או ביטחון, אבל אני יודעת שהם נושאים את מבטם לשלטון המקומי, שיש לו תפקיד מאוד מאוד משמעותי ביכולת להמשיך ולנהל שגרה, גם ביום וחצי מתוחים כאלה וגם מחר בבוקר, להמשיך ולשלוח ילדים למסגרות החינוך, כולל בהסעות, להמשיך ולצאת לעבודה, למרות שרואים את ההתרחשות הצבאית והביטחונית בשטח. אז תושבי הצפון חזקים, נחושים, וטוב שהם שם. וגם פה, בבית הזה, כדאי שנזכור שיש מאות אלפי אזרחים שהימים האלה קצת יותר קשים להם. ולבית הזה. אני כבר שבועיים מבקשת לקיים דיון בעניין שיתוק הכנסת. אנחנו פה עסוקים הערב הזה, הלילה הזה, במינוי שרים והעברת סמכויות של שרים, אבל צריך לזכור שגם בבית הזה שתי ועדות מרכזיות משותקות – אין ועדת חינוך ואין ועדת בריאות. אני מחזירה אותנו לתושבי הצפון שמסתכלים עלינו וחושבים: איך יכול להיות שבמדינת ישראל, במקום שבו צריך תקציבי חינוך, תקציבי בריאות, שיש לפעמים פערים שמתגלים, שיש בעיות, שיש אתגרים, אי-אפשר לבוא לבית הזה, למשכן הכנסת, ולדון בדברים בצורה מסודרת? לבקשה שלי לקיים דיון בנושא הזה הצטרפו ח"כים מהאופוזיציה וגם מהקואליציה; לפעמים אנחנו מסכימים. אבל משום מה, הבקשה לקיים את הדיון הזה על שיתוק שתי ועדות מרכזיות בכנסת נדחית שבוע אחר שבוע. אנחנו יכולים פה הלילה לדון עוד שעות ארוכות על פטנט ועוד קונץ פטנט ועוד פטנט לסידור הממשלה, אבל לקיים דיון על השיתוק פה בכנסת אנחנו לא מוצאים זמן או כוחות. כולנו חושבים – אני בטוחה שגם אתה, אדוני היושב-ראש – שלאזרחים מגיע יותר. מגיע שגם הבית הזה יפעל כסדרו – אלו שבצפון, אלו שבדרום, אלה שבמרכז. אין צורה לאיך שאנחנו מתנהלים בשבועות האחרונים – שומרים כיסאות אחד לשני, לא משחררים תפקידים. זה שירות לא טוב לאזרחי ישראל. וב-50 שניות שנותרו לי, לציין גם ועדה שכן עובדת – ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות חבר הכנסת יצחק קרויזר. אז קודם כול מילה טובה ליצחק, שנכנס בשבועות האחרונים לתפקיד. יצחק בא לעבוד. בכמה נושאים תהום פעורה ביני לבין יצחק, אבל הינה, בוועדת הפנים אנחנו מצליחים להיפגש דיון אחרי דיון, שבוע אחרי שבוע. לפעמים להתווכח, לפעמים להיות במחלוקת, אבל מגלים שניתן לקיים דיונים ענייניים, מקצועיים, ולהגיע להישגים לטובת אזרחי מדינת ישראל. אז גם בבית הזה אפשר להיות ענייניים ולשרת היטב את מדינת ישראל. אני מקווה שבשבוע הבא לפחות ועדת הבריאות וועדת החינוך יצליחו לחזור לעבוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך, גברתי. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – הייתה פה הרגע. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה, מכובדי. ארבע דקות לרשותך. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום החלטתי לדבר על נושא מאוד כאוב, נושא מאוד קשה. הפשע, העבריינות, הפרוטקשן, במגזר הערבי, אשר גורמים נזק לכל אזרחי מדינת ישראל. אני רק רוצה להגיד לכם, בבקשה תראו את הגרף משנת 2011, איך עלה עד עצם היום הזה. זה דבר מדאיג, דבר מסוכן מאוד. אני אתן לכם דוגמה. ב-2022 היו 109 רציחות בארץ; בשנת 2024 – 220; וכיום, אנחנו עוד לא סיימנו את שנת 2025 ויש לנו כבר 232. כמובן, יש עוד מספר רציחות במגזר היהודי, אבל כפי שמראה הגרף, אנחנו במצב מאוד מסוכן. אני רוצה להזכיר לחבריי חברי הכנסת שבכנסת העשרים אני הייתי חבר ועדת הפנים, ביחד עם השר דודי אמסלם, שהיה יושב-ראש ועדת הפנים, וטיפלנו בנושא הזה. כמעט כל חודש הייתה ישיבה עם המפכ"ל אלשיך, עם ראש אגף החקירות ועם כל מי שעסק בנושא, ובזמנו היה ניצב גם חכרוש, שהוביל את הנושא הזה. ההמלצות, אדוני היושב-ראש, היו להקים עשר תחנות משטרה ולתת 900 תקנים. כמובן שהתחנות קמו והתקנים ניתנו. ובסופו של דבר, אנחנו רואים – הגרף רק עולה. אז אני אמרתי, כדי לטפל בתופעה קודם כול צריך לטפל בגני הילדים, בתחום החינוך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נא לשמור על שקט ביציע. בבקשה. << דובר_המשך >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה צריך לחנך את הילדים לערכים, לכבוד האדם וחירותו, שערך האדם הוא ערך עליון והחיים זה דבר מקודש. לצערי הרב, לא השקיעו גם במערכת החינוך. מצד שני, אחרי ששמענו ש-400 כלי נשק נמצאים במגזר הערבי ללא רישיונות, אמרתי, מי שחושב שהנשק בטייבה או בקלנסווה או בטירה לא יזלוג ולא יגיע לכפר סבא או להרצליה או לנתניה או לתל אביב, הוא טועה. אותו דבר – הנשק מגיע גם לחיפה ומגיע לנהריה ומגיע לעכו ומגיע לכרמיאל ולכל הערים היהודיות במדינת ישראל. לעבריינים האלה אין הבדל, הם לא מסתכלים על ערבי או יהודי. איפה שיש כסף הם הולכים לבקש פרוטקשן, הם הולכים לסכן את החברה הישראלית, וזה סרטן שהתפשט כמעט בכל יישוב. גם לכפרים הדרוזיים הגיע, גם לכפרים הערביים הגיע, גם לכפרים הבדואיים הגיע, גם למגזר היהודי הגיע, והיום הרבה קבלנים משלמים פרוטקשן. חלק מהם סוגרים את החברות. אני שמעתי פקידים בכירים בנציבות שירות המדינה שמפחדים לטפל בתיקי עבריינים. העבריינים האלה מאיימים גם על אנשי משטרה. ולכן, כששאלתי מה קורה היום, אמרו שלא משתפים פעולה. הלכתי ודיברתי עם השר בן גביר, והוא אמר לי: תראה, שונאים אותי, לא רוצים לשתף איתי פעולה. אז עם מי נשתף פעולה? אנחנו באנו לכנסת, לכאן, כדי לעבוד, כדי להיות קרובים להחלטות ולתקציבים וכדי לפתור את בעיות התושבים ולייצג אותם נאמנה, להקריב למען האוכלוסייה ולא רק לדבר וסיסמאות ואחרי זה נשים וי ונגמר הסיפור. לכן אני הולך להציע שאנחנו נקים, כמה חברי כנסת – קודם כול, שלא פוחדים, שמוכנים לקחת את האתגר הזה ולהציל את החברה בישראל ולעבוד עם השר וללכת עד הסוף בקטע הזה – כי אם אנחנו לא נכניס את השב"כ ולא ניתן אמון בקציני המשטרה הטובים שיש לנו ובשוטרים שעושים עבודת קודש בשטח ולא ניתן להם יותר תקציבים, אנחנו לא יכולים לעמוד עוד על הבמות ולדבר נגד הפשע, נגד העבריינות ונגד הפרוטקשן. לכן אני מבקש, חבריי חברי הכנסת, בואו הפעם ניתן הזדמנות, נלך ביחד ונקטול את התופעה המסוכנת הזאת, אשר, כפי שאמרתי, היא מהווה סרטן קשה מאוד. ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אכרם חסון. אני מבקש רגע רק לחדד, הואיל וזה אחד מנושאי הליבה שאני עוסק בהם, בהיותי בן העיר לוד ואחיו של ראש עיריית לוד שצועק את הצעקה הזאת למעלה מעשר שנים. הפשיעה בחברה הערבית אינה מגפה, אינה מכת גורל, היא לא גזירת גורל, בידינו לטפל בזה, מחד. מאידך, אני שמח לעדכן אותך ואת הצופים שאחרי אין-ספור המתנות ראש הממשלה ניאות לאשר לי להיפגש עם ראש השב"כ בסוגיה הזאת. << קריאה >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << קריאה >> כל הכבוד. אני אשמח - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מרים את הכפפה, ואשמח להצטרף לכל חבורה שבאמת, גם אין לה חשש וגם דואגת למדינה, כדי להציל אותה מפני הפשיעה במגזר בחברה הערבית. << קריאה >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ארבע דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש ושר הרווחה לשעבר. כנסת נכבדה, אדוני היושב בראש, אתה תשמח לשמוע על הנושא שעליו אני הולכת לדבר, וגם מי שנמצא כאן – כדאי להקשיב. אתמול נקבעה החלטת ממשלה כל כך חשובה ומרגשת על העלאתם של בני המנשה. על העלאתם הראשונית של 1,200 מבני המנשה, שממתינים שנים ארוכות בצפון מזרח הודו, אחינו ואחיותינו היקרים, שזה שלוש שנים – אפילו יותר, בשנת 2020 אני הבאתי אותם כשרת העלייה והקליטה, ומאז היה צריך לעבור תהליך שמכניס בתוכו גם את הסוכנות היהודית וגם את הרבנות. ואני אגיד לך, אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת יוני מישרקי. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יוני, תקשיב, זה על בני המנשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו שטה מברכת את הממשלה, ואתה לא מקשיב. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> לא יכול להיות. לא מאמין שזה יכול להיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו נוסיף עוד כמה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נוסיף לך, אל תדאגי. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומר, אתמול נקבעה החלטה חשובה בממשלת ישראל על העלאתם של בני ובנות המנשה. זה חמש שנים לא הביאו את האחים והאחיות שלנו ארצה, וסוף סוף זה קורה. הייתה לי הזכות, השר כץ, כשהייתי שרה, להעלות מאות מהם לארץ. איזו קהילה מופלאה, מרגשת, ששמרה דורי דורות על היהדות, עם הצניעות, הענווה והניצוץ היהודי - - << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מסכים איתך. הייתי בגונדר. מסכים איתך. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - עם הניצוץ היהודי המדהים. אבל, קהילה – אנחנו צריכים לומר, מצד אחד אני כן רוצה לברך, ומצד שני אני מצרה על כך שנשארו 5,800 בסך הכול, החליטו להביא 1,200. ואתה יודע עד מתי החליטו להביא אותם? אמרו, עד שנת 2030 נביא את כל היתר. למה, ריבונו של עולם? תביאו את כולם כבר מחר הביתה, את כל 5,800 הממתינים והממתינות, שהמשפחות שלהם כאן. כ-10,000 מבני הקהילה ממתינים להם. נכון, אין להם לובי חזק בכנסת, ולא במקומות אחרים, אדוני היושב בראש. אני אספר לך שהקמנו את השדולה בפעם הראשונה למען בני המנשה כאן בכנסת. זו זכות גדולה, זכות גדולה. ומה גילינו? כשאני הייתי שרת העלייה והקליטה גיליתי שלא רק שהם לא קיבלו את הסיוע וההטבות כמו עולים מאתיופיה ועולים מברית המועצות לשעבר ועולים אחרים – הם לא קיבלו את הסיוע הזה, אפילו את הדבר הבסיסי. וברוך השם, גם כשהייתי שרה וגם עכשיו, מתחילים להשוות להם את התנאים ולתת להם סיוע ולעזור להם בהשכלה ולעזור להם בכלכלה. וזו גם הזדמנות מבחינתי להזכיר אדם - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צריך להפנות אותם לרשויות חזקות. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון. וזו גם הזדמנות מבחינתי להזכיר אדם מאוד מאוד יקר, ראש עיריית נוף הגליל רונן פלוט, שלולא המאמצים הכבירים שלו העלייה הזאת לא הייתה יוצאת לדרך. הוא הפעיל את כובד משקלו, הוא קלט את העולים שאני הבאתי בזמנו, בשנת 2020. ואני אגיד לך, אדוני היושב בראש, יש אנשים שעושים בשקט, והאיש הזה, רונן פלוט, עושה בשקט – גם קולט אותם, גם דוחף, מתוך אחריות של ישראל אחד כלפי השני – כי כמו שאמרתי, לובי חזק אין להם. ואני אסיים ואני אזכיר, ברגעים האלה שאני מדברת על בני המנשה ובנות המנשה, אני רוצה להזכיר את הנער יואל להנגהל, זכרו לברכה, שנרצח באכזריות בעודו בן 17, תלמיד ישיבה בקריית שמונה, בידי בני עוולה שדקרו אותו למוות, ועד היום לא נעשה הצדק. אני עומדת בקשר צמוד עם חברתו דאז, הדסה היקרה, ואני אומרת לך – אתה יודע מה גזר הדין הראשוני שהוטל על אחד הדוקרים? ארבע וחצי שנים. זה לא צדק, והדם שלהם לא הפקר. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה. תעלה ותבוא חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. בבקשה, גברתי. ולאחריה – חבר הכנסת עמית לוי. עד ארבע דקות לרשותך, גברתי. בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות מכאן לכבוד השופטים רבקה פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם. לשופטים הנכבדים שלום, אני ראיתי שאמש הוגשה לכם בקשת ראש הממשלה נתניהו, על ידי עורכי דינו, באי כוחו, לקיצור יום הדיונים, המשך החקירה הנגדית שלו היום, בגלל הצורך בנוכחותו במליאה – כך נכתב בצורה מפורשת בהודעה לבית המשפט על ידי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> יקירה שלי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא יודעת באיזה - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אה, אוקיי. אם את לא יודעת, אז בואי נגיד מה כתוב שם, ואז תוכלי לדעת ותוכלי לענות לי, ולא סתם להגיד דברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אבל אני ראיתי את ההחלטה. אני לא יודעת מי שלח לך את זה. ראיתי את ההחלטה. ההחלטה זה לאפשר לו פגישה בענייני ביטחון. די, באמת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> ובכן, אני אקריא כאן לחברת הכנסת גוטליב, עורכת דין 22 שנים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה את מקריאה? מי מביא לך את זה? מי מביא לך את זה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, טלי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> בית המשפט מתבקש לקצר את מועד הדיון הקבוע ל-24 בנובמבר, כך שיום הדיון יסתיים לכל המאוחר בשעה 12:00, וזאת בשל פגישה מדינית שקבועה לראש הממשלה בשעה 13:00. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. מה אמרתי? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> סעיף 1. אבל אני בדרך כלל גם ממשיכה לסעיף 2. ובסעיף 2, טלי, כתוב: יצוין כי נבחנה האפשרות לבקש הפסקה בדיון בין השעות 12:00 ל-16:30, כך שהדיון יחודש בשעות אחר הצוהריים, החל מהשעה 16:30. אולם, אך, אבל, נמסר לחתום מטה כי ביום 24 בנובמבר אחר הצוהריים – עכשיו אנחנו כבר בערב, וראש הממשלה עדיין לא כאן – ראש הממשלה נדרש להתייצב במליאת הכנסת - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> - - ולכן הדבר אינו אפשרי. אני מסתכלת ובוחנת כאן את שולחן הממשלה ואת כיסא ראש הממשלה, ואני רואה שהוא ריק. לא רק במליאה לא נמצא ראש הממשלה, אלא גם לא נמצא בכלל במשכן. הסתכלנו ועקבנו ואמרנו: היכן ראש הממשלה? הייתכן שביבי – ביבי שלנו, הוא שיקר לבית המשפט? הוא כתב, עם עורכי דינו, הוא כתב שהוא צריך להיות במליאה, ולא הגיע? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל את לא מתביישת? את לא מתביישת? הוצאתם הודעה, הוצאתם הודעה. איך את לא מתביישת? הוצאת הודעה - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לא הגיע. לבית המשפט. אחרי שהוא כתב שהוא צריך להגיע. באמת, אני לא מבינה. ולכן אני מבקשת לומר לשופטים הנכבדים, פעם אחר פעם אתם נופלים בפח. אתם, בעצם – וגם כולנו, למעשה. הרי חיכינו שמונה שנים, כך אמר ראש הממשלה, התחנן, דרש, הפציר, ביקש, תנו לי את הרגע שלי, את יומי בבית המשפט, שאוכל להראות לכם שהתיקים מתפוררים והתיקים קורסים, וכל התיק הזה תפור והכול שם קשקוש ושום דבר. ובכן, תנו לו, לראש הממשלה, שלוש פעמים בשבוע לומר ולתת את גרסתו. והינה, משום מה הוא מתחמק פעם אחר פעם. לראיה, מאז חודש יוני היו למעלה מ-40 חקירות נגדיות לראש הממשלה, ועם זאת, בוטלו למעלה מ-20, קוצרו כעשרה דיונים, עשר ישיבות קוצרו. ואני מסתכלת על זה, מסתכלת על בית המשפט, איך הוא עושה מכם ממש קרקס, חוכא ואטלולא, כמו שאומרים. האירוע הזה לא מנוהל ולא מתנהל כמו שצריך. למה לא פוטרים אותנו כבר מעונשו של זה? כל מדינת ישראל הייתה כבר שמחה לסיים בצורה רשמית וסופית עם כל האירוע הזה שנקרא ראש ממשלה מואשם בעבירות של שחיתות, עבירות כבדות משקל מהתחום הפלילי. למה אנחנו נגררנו במשך כל כך הרבה שנים – ואני נזכרת ב-11:0, שבו, גם אז, בית המשפט הולך שולל, היה אופטימי ונאיבי, וחשב שטרם בשלה העת לבחון את השאלות האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. תם הזמן, תודה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מילה אחרונה, ברשותך. זה תמיד מדהים אותי איך המבנה החוקתי – בית המשפט בא ואומר שלנאשם בפלילים אסור לנהל בית ספר וגם לא לחלק רישיונות דיג, אבל מותר לו לכהן כראש ממשלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה מזל יש לנו שהוא ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ולאחריו – חבר הכנסת ינון אזולאי, אם יהיה נוכח. עד ארבע דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אני הקשבתי בקשב רב אתמול לנאומו של הרמטכ"ל אייל זמיר, וכמוני הקשיבו רבים שציפו לנאום הזה – משפחות שכולות, פצועי המלחמה, משפחות חטופים, אזרחי ישראל. אני אומר לך, אדוני הרמטכ"ל, מצד אחד אמרת אמירות נוקבות, אמירות נוקבות וחשובות. "צה"ל מחויב לתחקור יסודי, מקצועי ומעמיק, של כל מה שאירע באותו יום נורא". הזכרת את הכישלון ככישלון "מהדהד, מערכתי, שנוגע להחלטות, להתנהלות". הלקחים החשובים – אני מצטט מנאומך כאן – אמרת שאם לא נידרש ללקחים האלו, ייתכן שנידרש למלחמה, ואנחנו צריכים לחדד – כמו שאמרת – את האחריות הפיקודית, אחרת האמון יישחק; ועוד הפלגת בפסוק: "הולך תמים ופֹעל צדק ודֹבר אמת בלבבו". ואחרי כל אלו, מבחינה מעשית, מה המסקנות? אז מהי אותה אחריות פיקודית? היא מסתיימת בהערה פיקודית? היא מסתיימת בהדחה כביכול ממילואים? את מי מזמינים למילואים? אלופים בצה"ל? כמה אלופים בצה"ל הזמינו למילואים? לא את האלופים שכשלו, שהזמינו אותם להיות יועצי הרמטכ"ל ב-8 באוקטובר. את מי מזמינים למילואים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רון כץ. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אחרי המילים הגדולות והחשובות, בפועל, אדוני היושב בראש, התייחסות שאי-אפשר להגדיר אותה אחרת אלא מגוחכת, עם עונשים כביכול מגוחכים. ועל זה, אדוני הרמטכ"ל, אתה אומר: לא נהיה "ארץ אוכלת מפקדיה"? על זה? על הניסיון לצאת ידי חובה בעונשים מהסוג הזה? זאת זריית חול בעיני הציבור, בעיני המשפחות, בעיני כל מי שנפגע במלחמה הזאת, בעיני כל מי שהשקיע מאז המלחמה הזאת, בעיני כל מי שיודע – וזה כולנו – שהכישלונות לא היו כישלונות מבצעיים, לא היה פה אירוע מבצעי, לא היה פה אדם מסוים, לא הייתה פה תקלה מבצעית של יחידה מסוימת, אלא כישלון גדול. הסטנדרט הזה שקבע אתמול הרמטכ"ל הוא לא – במקום ארץ אוכלת מפקדיה, הוא מפקדיה אוכלים ארץ, אוכלים את הסטנדרט. ואני אומר את זה, כי זה ממשיך את ההתנהלות שהייתה פה לאורך השנתיים האחרונות. כשעומד אלוף משנה חזי נחמה ומבקר ביקורת עניינית, בדם ליבו, כמי שהיה בח'אן יונס, כמי שנלחם בעזה, ואומר: בואו נתקן. אז מה עושים, השר לשעבר מרגי? מעיפים אותו מצה"ל. כשבא תת-אלוף גיא חזות, מנהל מערך הלמידה, שמינה אותו הרמטכ"ל הקודם והמשיך אותו זה, ואומר: רבותיי, יש בעיה במרכבות גדעון, תתקנו, ככה לא לוחמים מול לוחמת גרילה. מה עושים? קוראים לו למוחרת בבוקר, כופים עליו להתנצל באופן פומבי. זה לא תיקון, זה לא ארץ אוכלת מפקדיה, זה מפקדים שלא דואגים לסטנדרט הנכון והבסיסי של אחריות. זו לא אחריות פיקודית, זו הערה פיקודית. אני אומר את זה כיוון שאנחנו אוהבים את צה"ל, וכיוון שאנחנו מעריכים מאוד את העבודה של החיילים, של מפקדי השדה. ואנחנו רוצים תיקון. זה לא תיקון. וזה התפקיד שלנו, אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, בוודאי חברי ועדת החוץ והביטחון, לעמוד על כך. לא תחקירים כאילו, לא אחריות כאילו, לא הערות פיקודיות, לא אנשים שקיבלו הערה וממשיכים לעבוד בגוף ביטחוני אחר, כאילו עזבו את צה"ל. כל הדברים האלו צריכים להיות מאחורינו אם אנחנו רוצים צבא שייערך לבאות. והאתגרים הבאים לפנינו – אנחנו לא אולי נידרש ללחימה, אדוני הרמטכ"ל, אנחנו נידרש ללחימה. וכדי שנידרש והפעם נגיע ונצליח, ולא נהיה בשוק מ-06:30 עד 14:30 או עד 12:30, צריך לתקן. זו לא הדרך לתיקון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה, אדוני. מוותר. אתה רשום. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה רוצה שעליזה תעלה או אני אעלה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה שאתה תאמר לי אם אתה רוצה לדבר. בבקשה, אדוני. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מוותר. לא הופתעתי. חבר הכנסת יאיר לפיד, אף הוא איננו. חבר הכנסת אופיר כץ – בבקשה, אדוני. איך הצלחתם - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> האמת, אם הייתי נזכר, הייתי עולה להגיד לתמוך באופיר כץ מחר בסניף. מה אני אעשה, שכחתי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני לא. יש לי בחירות מחר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - תגיד ברוך השם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ברוך השם, בעזרת השם. אדוני היושב-ראש, אני שומע כל היום את זעקות השבר של האופוזיציה על מה עשה מרדכי דוד ברחוב, מה הוא עשה בכנסת, מה הוא עושה פה, מה הוא עושה שם, הוא הצמיד לנו מצלמה לפנים, איך הוא עשה לנו את זה, הוא חסם לנו את הרכב, איך הוא מעז לעשות את זה. איך אומרים אצלכם או אצלנו? אוי, אוי, אוי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הוא קרא לי בת זונה. הוא קרא לי בת זונה. זה מה שהוא קרא לי. הוא תקף אותי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז יש לי כמה שאלות. יש לי כמה שאלות, מטי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תענה למטי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עונה למטי. אני עונה למטי, אני עונה לכולכם. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני אמרתי פעם למישהו כזאת מילה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה הייתם כשתקפו את הרכב של שמחה רוטמן כשהוא בתוכו ושמו לו מגפון בתוך האוזן? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אמרנו שזה לא בסדר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה הייתם כשרדפו אחרי הילדים של עמיחי שיקלי וקיללו? איפה הייתם כשחסמו לחברת הכנסת גוטליב את היציאה מהבית כשהבת שלה הייתה בחדר בשעת בוקר מוקדמת? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, אז אתה אומר שזה בסדר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל למה זה מפריע לכם? תנו לו לומר, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה הייתם כשקיללו את הילדים של בועז ביסמוט ברחוב? איפה הייתם כשדיכטר קיבל מקל בראש? איפה הייתם כשעשו מצור על שרה נתניהו? איפה הייתם כשחסמו את הרכב של שר המשפטים יריב לוין? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> כשאיימו על אשתי - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה הייתם כשאיימו על אשתו של השר וסרלאוף? איפה הייתם כשפרצו למשרדים של קהלת באלימות? איפה הייתם כשמפגין ירק עליי ואיים לרצוח אותי? איפה הייתם כל התקופה הזאת? איפה היה הגינוי שלכם? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איפה הייתם כששמו אותנו במעברות? מה, אנחנו חוזרים אחורה? תתקדמו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת. רגע, אופיר, רגע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה פשוט מוציא דיבתנו רעה. זה פשוט לא נכון. שאל את טלי מה אני אמרתי כשעשו לבת שלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת של יש עתיד, אל תמחקו את ההישגים האופוזיציוניים שלכם מהר כל כך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל פשוט אי-אפשר לעמוד שם ולהגיד דברי שקר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא סך הכול מזכיר לכם, למה אתם – בבקשה, אדוני. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> גם אם הוא מזכיר, מה, הוא נותן יד לזה? לא צריך לחקות התנהגות שלילית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, הפוך, הוא רק מזכיר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה היה הגינוי שלכם כשמפגין ניפץ שמשה, ניפץ שמשה של מכונית של אימא כשהילדים בתוך המכונית והם בוכים, צורחים מהבהלה? איפה הייתם? אלה היו המפגינים שביחד איתכם נגד הרפורמה, אתם זוכרים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גינינו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה הייתם כשהציתו פחים, רכבים, חסמו כבישים, כמעט שרפו בתים? איפה הייתם? הפגנות שלמות - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> די - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא הכנסנו עבריינים לכנסת. אתה מכניס עבריינים לכנסת. זה מה שאתה עושה. אתה מכניס עבריינים לכנסת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> - - הפגנות שלמות עם חבלי תלייה, גיליוטינות, השוואה להיטלר, השוואה לארדואן – ואתם שותקים כל התקופה. שלוש שנים שתקתם. וההפך, נהניתם מכל רגע. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> איפה הייתם ב-7 באוקטובר? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מזדעקים על תקיפות התקשורת. שנים על גבי שנים כתבי ערוץ 14 חוטפים מכות, חסימות, הפרעות לשידורים מהמפגינים האנרכיסטים. עמית סגל - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ערוץ הרעל, רחמנות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, בבקשה, ערוץ הרעל. הינה, בבקשה, מצדיקים את מה שאני אומר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אוי אוי אוי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> עמית סגל נחסם ביציאה מנווה אילן רק בגלל שהדעות שלו לא מתאימות לכל האנרכיסטים שלכם, המטורפים האלה. אבישי בן חיים קיבל מכות בהפגנה שהוא הלך לסקר – מילה לא אמרתם. מילה לא אמרתם. ההפך, בערוצים מסוימים אפילו גיחכו על זה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא ייאמן - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> את כל הרשימה הארוכה הזו של הגועל אתם גיביתם, בטח ובטח שלא גיניתם. אתם יחד עם ערוץ 12 וערוץ 13 נרמלתם ערב אחר ערב, ערב אחר ערב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שקר. שקר. אתה משקר, אופיר. אתה משקר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הם ישבו באולפנים, התסיסו, הצדיקו, הרימו. לפעמים אני תוהה - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, יאללה, לפחות לא הפקירו 200,000 ישראלים - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לפעמים אני תוהה אם אתם מסתלבטים עלינו, או שאתם באמת רואים כך את המציאות. רק כשזה מגיע אליכם, אז זה אסור וזה לא בסדר, אנשי האליטה - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לפחות לא הכנסנו עבריינים לכנסת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אנשי האליטה, מי אתם חושבים שאתם, שאתם יותר טובים מאיתנו, שלכם מותר הכול? במה אתם שונים מאיתנו? ואני אגיד לכם, אתם, שהפכתם את נאווה רוזוליו, פעילת המחץ נגד חיילי צה"ל, הפכתם אותה למלכת המחנה שלכם - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי זה אתם? מי זה אתם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. הפכתם אותה - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי זה אתם? מי זה אתם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תנו לו לסיים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם. כולכם מצטלמים איתה סלפי, מי שישמע, נאווה רוזוליו כל היום נגד חיילי צה"ל, ואתם עושים איתה סלפי, מתגאים בה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא מכניסים עבריינים לכנסת. אתה מבלבל את המוח. אלה דברי הבל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב שיש את מרדכי דוד - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> טוב שיש עבריינים בשירות הליכוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תם הזמן. נא לסיים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב שיש את מרדכי דוד, ששם לכם את המראה הכי נקייה וברורה, המראה הכי נקייה וברורה מול הפרצוף הצבוע שלכם. עכשיו תאכלו את הדייסה שבישלתם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברי הכנסת, אני מזמין את השר. מי השר המסכם? חבר הכנסת שלמה קרעי, השר שלמה קרעי. בבקשה, אדוני. תשמרו כוח לסיכום של השר קרעי, בבקשה. בבקשה, אדוני. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט ולשבת במקומותיכם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מה שאופיר, יושב-ראש הקואליציה, עשה לכם כאן, אנחנו נקרא בפרשה: "ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא". מה זה "כי אחי אביה וכי בן רבקה"? הוא אמר לו: אם הוא בא איתי ברמאות, שידע שאני יכול לרמות כמוהו. "עם נבר תתברר", כי אחי אביה הוא, כמו לבן. ואם הוא יבוא אליי בטוב, וכי בן רבקה הוא – אני יודע גם להיות טוב כי אני הבן של רבקה. את הצביעות, את הצביעות ואת המוסר הכפול ואת הניסיונות שלכם לנסות לעשות קמפיין פוליטי על סוגיות כל כך חשובות שאנחנו מנסים לקדם, מנסים לבוא בדברים בהסכמה - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - מה אתה מנסה לקדם? עוד השתמטות? מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - את המוסר הכפול שלכם אנחנו גם יודעים לעשות. "כי אחי אביה הוא" – אם אתם באים ברמאות, אנחנו יודעים לרמות לא פחות טוב מכם - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה נכון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - ואם אתם באים במוסר כפול, גם אנחנו יודעים להשתמש במוסר כפול. ואם כשאנחנו באים בטוב - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בייחוד ראש הממשלה, הוא שקרן מדופלם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אם אני שם נומרטור על קריאות הביניים שלך, ניצלת את כל הקדנציה כבר. תשאיר לאחרים משהו. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו בסך הכול לומדים מיעקב אבינו, שידע להתנהל. עם רמאים הוא ידע להתנהל ברמאות ועם אנשים טובים, ישרים, מתנהלים ביושר. כשאנחנו באים אליכם ומציעים לכם, למשל, בואו נקים ועדת חקירה משותפת, חצי-חצי - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ועדת טיוח. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כשאנחנו היינו באופוזיציה, אפילו לא העזנו לבקש ועדת חקירה משותפת. אמרנו לכם: תקימו אתם ועדת חקירה שלכם - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על אסון מירון - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גלעד קריב, אני לא רוצה לקרוא לסדר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אמרנו לכם: תקימו אתם ועדת חקירה שאתם תקבעו, אתם והחברים שלכם בבית המשפט. לא העזנו לבקש בכלל ועדה שוויונית. היום אנחנו באים אליכם עם יד מושטת, בואו תשימו חצי-חצי, חבר הכנסת גנץ, חלק מהקואליציה, חלק מהאופוזיציה. זה לא אירוע שיש כאן מישהו נקי באחת המערכות שלא צריך לחקור אותו. גם יצחק עמית, גם החברים שלו, גם היועמ"שית המודחת – כולם צריכים להיבדק. אז אין כאן מישהו נקי כפיים שיכול לבוא לומר: אני אקבע ואני אמנה. לכן, בואו נביא משני הצדדים. יש דברים שאצלנו יבדקו טוב, ויש דברים שמהצד שלכם יבדקו. מה אתם כל כך מפחדים מוועדה שתבדוק דברים כמו שצריך משני הצדדים? למה אתם מפחדים? וכשאתם מפחדים, זה מראה שכל מה שאתם מנסים לעשות כאן זה פוליטיקה. לא באמת מעניין אתכם שתקום כאן ועדה, כמו שלא באמת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר'ה, איפה כולם - - - מה נסגר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני קוראת לסדר. לא רוצה להפריע לשר, אבל אנשים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רואה, אני גם שומע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ועכשיו, אחרי שסיכמנו את העניין הזה ואת דברי התוכחה שנתן לכם כאן יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, אני רוצה לומר לכם שאנחנו נמצאים בימים מאוד משמעותיים למדינת ישראל – מאוד חשובים, ימים מאתגרים למדינת ישראל, שבהם סוגיות שאתם הזנחתם, ואתם ויתרתם ואתם נתתם דפים ריקים לכל מי שרוצה, רק בואו תחתמו ותיכנסו יחד איתנו – אנחנו פותרים דברים ומביאים. קראת לזה חוק השתמטות, חבר הכנסת קריב, ואתה יודע שאת ההשתמטות אתם רוצים לשמר. אתם מעדיפים לראות גם כאלו שאין תורתם אומנותם, שימשיכו להיות מגויסים לקמפיין שלכם, לקמפיין הבחירות שלכם, כי בלי הקמפיין הזה מה תוכלו להציע? מה יאיר לפיד יציע לבוחרים שלו? והדבר הזה, אנחנו באים עם אחריות לאומית – עם אחריות מצד אחד כלפי צורכי הביטחון של הצבא, ומצד שני הכרה בערך של אלה שתורתם אומנותם. את שני הדברים האלה אתם לא מסוגלים להבין, לא את ההכרה בערך לומדי התורה ולא את ההכרה בצורכי הביטחון, כי זה לא באמת מעניין אתכם, וטוב שיש כאן ממשלה שהיא ממשלה עם אחריות לאומית, ממשלה שמוכנה ויכלה לאתגרים בשנתיים האחרונות, שלא עמדו בפני אף ממשלה מקום המדינה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה הזיה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, דיברו קודם כ-40 חברי כנסת מהאופוזיציה, יכלו לומר כל שעל ליבם. תאפשר ואל תפריע לו, בבקשה, אדוני. וקצת, קצת סף רגישות והכלה. מה קרה? בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. קרה אסון נורא לפני שנתיים, ואנחנו, כמו שאמרתי, רוצים - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני פשוט - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אגלה לך סוד: לא שומעים, לא מבינים אותך. שומעים אדם צועק, לא מבינים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו, כמו שאמרתי, רוצים להקים ועדת חקירה משותפת יחד איתכם, אבל אתם לא רוצים לדעת את האמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא מעוניינים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ולעומת זאת, לעומת זאת, בשנתיים האחרונות קמנו מבירא עמיקתא לאיגרא רמא. החזרנו, ראש הממשלה נתניהו, ההנהגה הביטחונית של מדינת ישראל - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה היה נתניהו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני דואג לבריאות שלך, חבר הכנסת גלעד קריב. אני מתחיל לקרוא אותך לסדר מטעמי בריאות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - לוחמינו הגיבורים בחזית שמחרפים את נפשם למען עם ישראל – כל זה הרים אותנו מבירא עמיקתא לאיגרא רמא. החזרנו את כוח ההרתעה של מדינת ישראל. היום כולם מבינים, כולם מבינים, "כי לא ייטוש השם עמו ונחלתו לא יעזוב". עם ישראל "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא", ויכולנו בכל החזיתות לכל הקמים עלינו לכלותינו, למרות שאולי היו חלקים שרצו לראות אותנו נכשלים פעם אחר פעם. אבל הצלחנו. מדינת ישראל קמה, התנערה מעפר. והממשלה הזו, בראשות ראש הממשלה נתניהו, שיכול לכל האתגרים האלה מבית ומחוץ, תמשיך ותמלא את ימיה. אני חושב שלפיד כבר החליף שלושה או ארבעה פתקים: לפיד 2024, לפיד 2025, עכשיו עברנו ללפיד 2026. מה שאמרנו מתחילת הדרך – הממשלה הזו תמלא את ימיה. קיבלנו את המנדט מעם ישראל, ואנחנו לא מוכנים לוותר עליו ולא מוכנים לבזבז את הזמן בללכת לבחירות. הרי גם אתם לא רוצים את זה, חברת הכנסת בן ארי. אתם לא באמת רוצים בחירות. הרי שני שלישים מכם לא יהיו כאן כנראה בכנסת הבאה. אתם מעדיפים להמשיך לקבל משכורת עוד כמה חודשים על חשבון הבוחר לפני שמקבלים את מענק הפרישה של הכנסת. אז מה שאנחנו עושים ונמשיך לעשות הוא להמשיך להוביל את מדינת ישראל לפסגות כלכליות, ביטחוניות. יש לנו הזדמנויות היסטוריות, הזדמנויות להרים את קרנה של ישראל באזור כולו, עם שלום מתוך עוצמה, כמו שעשה ראש הממשלה בכמה הסכמי שלום ועוד יעשה, בעזרת השם. אתם יודעים, הציבור לפעמים עדיין מאמין לכם. אתם יודעים למה? כי מדברים כאן על רפורמת תקשורת שרוצה לקחת את מדינת ישראל, להפוך אותה לצפון קוריאה. זה מה שמשדרים. יום-יום הם מדברים על הפרדה מבנית. אבל יש הנחיה מההנהלה של קשת לתוכניות בקשת ולחברת החדשות לתקוף את הרפורמה. איפה ההפרדה המבנית? רביב דרוקר ומתן חודרוב מדברים על: אוי ואבוי, חופש הביטוי ייפגע, מהימנות החדשות תיפגע, אם נבטל את ההפרדה המבנית. מה עשו רביב דרוקר, מתן חודרוב ואודי סגל בשנה שעברה? טסו לבלווטניק, שהוא הבעלים של הערוץ, כדי ללחוץ עליו לפטר את מנכ"לית החדשות. אז איפה ההפרדה המבנית? ותגידו לי אתם, פעם התייחסתם לידיעה ששודרה בעיתונות הכתובה, באתרי החדשות או בערוץ שנמצא ללא פיקוח, i24, כמהימנה פחות מאשר ידיעה ששודרה בערוץ 13? הרי לא דובים ולא יער, אולי להפך. לכן אותם ערוצים שמדברים על כך שהרפורמה תיקח אותנו לצפון קוריאה, הם כמובן משקרים על הציבור, כי בדיוק להפך. הרי ברפורמה אנחנו מסירים את ידי הממשלה מהתוכן, פותחים את השוק לתחרות. אבל למה הם אומרים צפון קוריאה? כי רק בצפון קוריאה הערוצים יכולים לשקר לציבור במצח נחושה ולא לפחד מהאמת, כי אין בצפון קוריאה מי שיאמר את האמת. אותו דבר מתנהגים ערוץ 12 וערוץ 13: הם משקרים במצח נחושה, מסרבים לתת לי להגיע לאולפן ולענות ולהתמודד ולהתעמת עם השקרים שלהם. גורמים לי לנפץ את השקרים שלהם באמצעות סרטונים שאני מתפרץ לאולפן, כביכול. והם ממשיכים לשקר את הציבור, לשקר לציבור, במצח נחושה כאילו הם ערוץ של השלטון בצפון קוריאה. ואת הדבר הזה הם מוכיחים לציבור – עד כמה, עד כמה שרפורמה נדרשת בשוק התקשורת, עד כמה שצריך לפרק את המונופול הזה, את מונופול התודעה, את המונופול שיש להם גם על התודעה וגם על הכיס של הצרכן. כי הרפורמה הזו בתקשורת היא גם רפורמה שמשחררת את הציבור. הם יוכלו להמשיך לשקר. אנחנו לא נפריע להם. אפילו לא תהיה רשות שנייה שתפקח על התוכן. אבל מה כן? לציבור תהיה אפשרות לא לשמוע אותם. לציבור יהיה מגוון רחב של ערוצים שיוכל להאזין, לצפות, להקשיב. אנחנו מתחילים להגשים את חזון ישעיה, "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", גם בתשתיות תקשורת וגם במגוון רחב של ערוצים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, קריב, יהיו גם ערוצים שיאמרו, שיגשימו את חזון ישעיה. אני יודע שאתה רוצה ערוצים נגד המורשת ונגד התרבות ונגד מדינת ישראל, ושאתם בכלל מחקתם לפני מאה שנה מסידור התפילה שלכם את "ותחזינה עינינו בשובך לציון", מחקתם את כל זה מסידורי התפילה שלכם. אנחנו כאן מחזירים את הכוח לעם, העם, שרוצה יותר שורשים, יותר מורשת, יותר מסורת, ורוצה לשמוע את זה במגוון רחב של הערוצים, שתהיה לו האפשרות הזו. מה אתם מתנגדים? אתם מתנגדים שקולות נוספים יישמעו? למה? מה אתם מפחדים כל כך מהאמת? אתם מפחדים שנתוני הצפייה האמיתיים ישוקפו לציבור? ויש את השופט מלצר, שמסתובב ואומר: שר התקשורת יקים בחוק את הוועדה שתקבע את הרייטינג החדש. תשאלו אותם, את כל השקרנים האלה: איזה סעיף בחוק אומר את זה? באיזה סעיף בחוק זה כתוב, חברת הכנסת טל מירון? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כי הוא שקרן. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא שקרן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוא שקרן. הוא מסתובב באולפנים ואומר שבחוק התקשורת אני מקים ועדת מדרוג. לא היה ולא נברא. שקיפות של נתוני הצפייה לציבור. אל תפחדו מהאמת. הציבור יקבל את מה שהוא רוצה בקרוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשר קרעי. חברים, חברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה בעניין מינויו של השר חיים כץ לתפקיד שר הבריאות ושר הרווחה והביטחון החברתי, נוסף על תפקידיו כשר התיירות ושר הבינוי והשיכון. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד הודעת הממשלה – 48 נגד – 42 נמנעים – אין הודעת הממשלה בדבר מינויו של השר חיים כץ לתפקיד שר הבריאות ולתפקיד שר הרווחה והביטחון החברתי נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 48 בעד, נגד 42. אי לכך, אני קובע כי הודעת הממשלה אושרה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31 (א) לחוק-יסוד: הממשלה בעניין מינויו של השר יריב לוין לתפקיד שר העבודה, השר לשירותי דת ושר ירושלים ומסורת ישראל, נוסף על תפקידו כשר המשפטים. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד הודעת הממשלה – 48 נגד – 42 נמנעים – אין הודעת הממשלה בדבר מינוי של השר יריב לוין לתפקיד שר העבודה, השר לשירותי דת ושר ירושלים ומסורת ישראל נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, 48 בעד, נגד 42. אני קובע כי הודעת הממשלה אושרה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה<<נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי כמה חוקים. מי השר שמוסר את ההודעה, אופיר? חיים כץ. בבקשה, אדוני, השר חיים כץ. רון כץ, אתה מעכב את השר מלמסור הודעה דרמטית. בלי עין הרע, בן פורת יוסף, יכול יוכל להם. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> לא צריך, זה יהיה הרבה פחות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין לי ספק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> חיים, בתור מה אתה עולה? << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> איזה אתה רוצה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת רוטמן וגלעד קריב. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> בתור שר תורן. העברת סמכויות הנתונות לפי חוק משר הפנים לראש הממשלה בנושאים דחופים. אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, לנוכח היעדר שר הפנים ועל מנת להבטיח מענה לצרכים דחופים וחיוניים בתחומי משרד הפנים, ובהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי החוקים שלהלן ובעניינים המפורטים לצדם, וזאת עד למינוי שר פנים: 1. סעיף 1יא לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991; 2. סעיף 9(ב)(2) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–1992 – לעניין בקשה לאישור חריג להטיל ארנונה שלא בהתאם לאמור ברישא של הסעיף; 3. סעיף 9ב לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–1992, לעניין הטלה ראשונה של ארנונה על ידי ועד מקומי; 4. הגדרת "בקרת ביצוע" ו"בקרת תכן" בסעיף 1 ובסעיפים 145(ב3), 157ג, 158כג(ב), (ג), (ו), 158כד(א), 158כו(א), 158כט, 158לא1(ג) ו-(ד) - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת בראשי. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> - - ו-265 לחוק התכנון והבנייה – לעניין התקנת תקנון התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשפ"ו–2025; 5. סעיף 2 לחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024 – לעניין התקנת צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קצת ריכוז בספסלי הליכוד. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אני אקרא את הסעיף מההתחלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עונש. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> 5. סעיף 2 לחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024 – לעניין התקנת צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 – הוראת שעה) (הארכת התקופה האמורה בסעיף 1 לחוק), התשפ"ו–2025. מובהר כי הסמכויות יוחזרו באופן אוטומטי לשר הפנים מייד לכשימונה, ללא צורך בהעברה נוספת. בהתאם לסעיף 31ב לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשר חיים כץ. נעבור כרגע לדיון על הודעת הממשלה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה, אדוני. אלעזר שטרן, מוותר? אתה גם עם טלפון באוזן וגם מעכב את כולנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, לשאלתך, התנתקתי מהמזוכיזם מזמן. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> א. כחבר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני רוצה לשתף אותך, אדוני היושב-ראש, במתח. אני לא יודע מי מחליט על הכינוס – יושב-ראש הוועדה, הרב לנדאו, הגאון הרב הירש, שר הבינוי לשעבר אטיאס. אני רק יודע דבר אחד – שיושב-ראש הוועדה בועז ביסמוט, הוא לא מחליט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם נהנים, מה אתם רוצים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מכל מילה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> העולם מצחיק. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, אדוני - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני נהנה כשאתם נהנים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - בכל הארץ. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, בגלל שאני אגיד את האמת. ונאום - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מעדיף את הנאומים האלה שלו מנאומי הזעם, אז בואו, תשאירו אותו, תנו לו ליהנות. נאומי הזעם שלו הם לא - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה נאום מבוזבז. דוגרי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יהיו לך הרבה הזדמנויות. אל תתחרט, אל תצטער. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה זה נאום מבוזבז? למה לא חידשתי שום דבר לאף אחד. גם הלהקה של המצביעים של הליכוד, אלה שקוראים לכם: תבואו, תצביעו, כשאתם לא יודעים על מה, אז גם הם לא יודעים מתי. חבר הכנסת מרגי, אתה סגן יושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכבוד הוא לי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> פעם זה היה כבוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם היום. לי זה לכבוד הוא לי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא אפגע בבית הזה כל עוד רוחי באפי ונשמתי בי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם היית מסתובב היום ורואה את האלימות בוועדות - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכן לא הסתובבתי, אני ישבתי לעבוד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לא היית אומר "לכבוד הוא לי". נצטרך לעבוד קשה, גם אתה, כדי להחזיר את הכנסת באמת למקום שראוי לה. עד כדי כך – תשמע, אני אקח אותך למקום אחר, בסדר? בגלל שאין ועדת החוץ והביטחון והיושב-ראש, אמרנו, לא יודע עכשיו באיזו ישיבה הוא נמצא, ואנחנו, כחברי ועדה, לא יודעים מתי היא תתכנס. אנחנו רק יודעים שמה שיש זה חוק שאומר שגם מה שנסכם – תדע, בשורות, אם אחרי שנתיים לא יעמדו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תכנס את ועדת המשנה. תכנס את ועדת המשנה. יש הרבה נושאים חשובים, מעניינים. אני דווקא נהנה לקרוא לעיתים הודעות של ועדת המשנה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו. באמת, דוגרי, אני מתבייש. אם היית רואה איך חברי הכנסת האלה כאן, של הקואליציה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא הייתי עושה לחברי כנסת ככה. אני לא הייתי עושה להם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כן עושה, אני כן עושה. אני אגיד לך למה אני עושה ככה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אמרתי לך, לכבוד הוא לי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה אני עושה ככה - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בגלל שמי שמדבר אל קציני צה"ל יכול להיות שלומד את זה – כל משתמט מפריע לי פה לדבר. אזולאי, שתוק קצת, מה אתה – נו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. חיסלת את זמנך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה הוא צועק משם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, נא לסיים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איש קטן ושחצן גדול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. ינון אזולאי, תודה. תן לו לסיים. בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אבי-אבות המשתמטים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הינה הדקה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא פעם היה בא לוועדות. אזולאי, יש לו כאילו מתק שפתיים יפה, אבל בסוף הוא והילדים שלו והנכדים שלו, הוא ניתק אותם מטלפונים כדי שלא ידעו שחיילים נהרגים. לכן אין לו טלפון מחובר, כדי שלא ישמעו, חס וחלילה, שבנצח יהודה נהרגו גם חיילים חרדים. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, תודה. חשבתי שבנאום אחד לא תזכיר דם ודם. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה אדוני. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איש קטן ושחצן גדול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ינון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, רגע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לך תתגייס. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ינון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לך תתגייס. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה לא רוצה להגביל אותם מעל - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איך שהילדים שלך התגייסו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת שטרן, תודה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא אומר לו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אומר לו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרת דברים נוקבים, קצת מבזים ועם תנועה מגונה, למה שאגן? שלוש דקות לרשותך, מאיר כהן, חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אני רוצה לדבר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נרגיש בהבדל, אז למה לצעוק. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קטי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מרגישים בהבדל כבר עכשיו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קטי, (אומר דברים במרוקאית.) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תסביר אחר כך לקצרניות מה אמרת. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראו, הרוחות לוהטות, ואנחנו עולים לכאן ומכסחים אחד את השני. אבל בואו רגע נעזוב את המתחם הנכבד הזה ונצא החוצה. ננסה לנסוע על כבישי הארץ. בואו נצא החוצה ונדבר עם ההורים שמספרים לי שהם מלווים את הילדים שלהם לבית הספר. בואו נלך ליישוב הערבי שהרופא החבר שלי מספר לי שהוא בנה חומה סביב הבית שלו והילדים לא יוצאים אחרי חמש כי הוא מפחד שהם ייפגעו מיריות. בואו נדבר על האלימות שנמצאת בכל מקום. ואני אומר לכם, לכולם, פרצופה של הכנסת מתבטאת באלימות הזאת, ובמקום זה אנחנו מקבלים קשקושים על גבי קשקושים. אני רוצה שתבינו שהמצב, טלי, במדינת ישראל, מבחינת האלימות, הגיעה לשיא-השיאים. נרצחים – הפך להיות לעניין שבשגרה; יריות ברחובות ודקירות – עניין שבשגרה. הרחוב הערבי מדמם, ואם מישהו חושב שזה לא יגיע אלינו, הוא טועה. ובמקום שכולנו נעלה שאילתות, ויעמוד כאן השר לביטחון פנים וייתן תשובות – לא על הר הבית ולא על יהודה ושומרון, על תפקידו העיקרי – ביטחון פנים – ותזכרו, זה יגיע אלינו. ותזכרו שבמקום שלא אוספים נשקים, הנשקים האלה יופנו אלינו. ותזכרו שאם אני נסעתי בשבוע שעבר לדימונה, ובדרך ארבע מכוניות עוקפות בצד ימין ומסכנות את כל התנועה, ואני מתקשר למשטרה, מזדהה, והם ענו לי במהירות והם היו מאוד בסדר, אבל הבנתי מהם – מרגי, אתה נוסע לשם – הבנתי מהם שזה עניין שבשגרה. ואנחנו עולים לכאן לצבות אחד את השני? יש מדינה בוערת. יש אלימות בבתי הספר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מודיע שרשימת הדוברים נעולה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש יריות, נשים נרצחות, אז קצת תפתחו את הראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה, אדוני. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכולכם, קואליציה ואופוזיציה, בשבוע הבא – רק שאילתות לשר לביטחון פנים: אדוני, מה אתה עושה? תן לנו תוכנית עבודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם רואים? אפשר לנהל דיון מעמיק בנושאים, בסוגיות. חבר הכנסת חמד עמאר. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אביגדור ליברמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> במקום. חבל שלא אמרתם קודם. אין בעיה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מסתכל על הממשלה, שלא יודעת לנהל כלום. פשוט התחושה היא שאין ניהול, זה לא מעניין אף אחד. כל מה שמעניין זה שרידות. הניהול האלמנטרי לא קיים. הביטחון לא קיים. אני מסתכל על התייחסות לאותם אנשים שבאמת תורמים, אותם אנשים שמשרתים גם בסדיר וגם במילואים. איך יכול להיות? אני רואה הכנות לתקציב. אדוני יודע על מה מדובר, תקציב הביטחון בשנה הבאה? השנה הוא היה כ-136 מיליארד שקל; בשנה הבאה זה לפחות 150 מיליארד שקל. אי-אפשר לתת פחות מ-150 מיליארד שקל. מה זה 150 מיליארד שקל? זה 20% מתקציב המדינה. איך בדיוק מתכוונים להסתדר? אני רואה את שר האוצר – יש לנו שר נדיב מאוד, פזרן, מפזר כספים על שמאל ועל ימין. אני רוצה רק להזכיר שרק הריבית שמדינת ישראל משלמת על החוב של המדינה הוא 53 מיליארד שקלים. איך בדיוק מתכוונים לנהל פה את העסק? אנשי מילואים – אדוני ראה מה מתכנן צה"ל לגבי העומס על אנשי מילואים בשנה הבאה? מתוכננים בממוצע 115 ימים, כלומר שליש מהחיים אותם מילואימניקים, שכבר עשו מילואים, באותן שנתיים, הם עבדו קשה, גם בשנת 2026 שליש מהשנה הם יצטרכו לבלות במילואים. איך זה יכול להיות? ובמקביל הממשלה מקדמת את חוק המשתמטים. איפה הצדק החברתי? איפה השוויון? אנחנו רוצים לדבר על החברה, על אחדות. אחדות זה קודם כול ערכים משותפים. איזה ערכים משותפים יש עם אלה שאומרים: בשלטון הכופרים איננו מאמינים, בלשכות שלהם אנחנו לא מתייצבים? אבל לקופת הכספים אנחנו מכניסים לא יד אחת – שתי ידיים. כל מה שאפשר לסחוט, כל מה שאפשר לקבל, מקבלים, במקום אותם אנשים שבאמת עובדים קשה. האם אדוני יודע כמה משלמים על מעון יום? למשל ברשת אל המעיין, מה המחיר של מעון יום לילד? אתה יודע, אדוני, כמה זה עולה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בדיוק כמו כל מקום אחר. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בדיוק כמו בכל מקום? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 5,000 שקל? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בדיוק כמו בכל מקום אחר. אני אומר לך על מעונות יום. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר לך על מעונות יום – פחות או יותר 20%. 20%. בתל אביב זה מגיע עד 6,000 שקל לילד, 6,000 שקל לילד, ואין לו הסעה, ועוד משלמים על ארוחה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תם הזמן. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אדוני, כשמדברים על הצדק ועל האחדות, בואו נדבר קודם על ערכים משותפים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חמש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. ביום שישי האחרון שיתף נתניהו בחשבון הטוויטר שלו מאמר ממגזין אנטישמי ואנטי-ישראלי שנקרא ג׳קובין. נכון לרגע זה, למי שפספס, 5.1 מיליון איש צפו בשיתוף של נתניהו. הפצ"רית – היא עשתה את הפיגוע ההסברתי הגדול מאז בריאת העולם, נכון? אז מסתבר שהפיגוע ההסברתי הכי גדול קרה מראש הממשלה נתניהו, שהעדיף את האינטרסים האישיים שלו על פני האינטרסים של המדינה. עכשיו אני רוצה להגיד לכם מה בעצם הציוץ הזה אומר, למי שלא מבין. הוא בעצם אומר שהפדופיל ג'פרי אפשטיין היה סוכן של המוסד הישראלי. זה מה שראש ממשלת ישראל שיתף בחשבון הטוויטר האישי שלו. אלפי שיתופים, אלפי שיתופים מחשבון הטוויטר של ראש הממשלה, שהעדיף את האינטרסים שלו, בגלל שזה שנוא נפשו אהוד ברק, על פני הביטחון חיילי צה"ל, על פני הביטחון של לוחמי המוסד, של יהודים בכל העולם. השתיקה הפתטית הזאת, המגוחכת הזאת – הפצ"רית, הפצ"רית. מה לא עשו כאן? זה פיגוע ההסברה הכי גדול. ראש ממשלת ישראל מפיץ ידיעת כזב מעיתון אנטישמי. אגב, למי שפספס, העיתון הזה מפיץ שישראל עושה רצח עם, והוא מפיץ שישראל עושה אפרטהייד, והוא מפיץ שישראל רוצחת בכל יום המוני ילדים. את האתר הזה, הנבזי הזה, ראש ממשלת ישראל שיתף. עכשיו, אני חייבת להגיד: אני מייצגת את ישראל במועצת אירופה וכל היום אני נלחמת בקונספירציות. זה מה שאני עושה כל היום. בסוף, מי מפיץ את הקונספירציה הכי גדולה? ראש ממשלת ישראל. וכל זה למה? כי כנראה הבן, בכל זאת שישי בצוהריים, חטף את הקריזה. לא היה שבוע מי יודע מה, ואמר לו: אבא, צריך להילחם באהוד ברק, וכתוצאה מזה, הציוץ התפוצץ. אני רוצה להגיד לכם, אולי אנחנו יכולים לחייך על זה שבן משתלט על חשבון ראש הממשלה, אבל אנטישמים בכל העולם שיתפו את הציוץ. אנטישמים. אנשים ששונאים את המדינה הזאת, שחושבים שאנחנו בכל יום רוצחים עזתים. במקום שראש הממשלה ימחק, יתנצל - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - אף אחד מהם לא אמר מילה - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תכף אני אגיד עליהם משהו. עד עכשיו הוא לא מחק, אבל לא היה כאן אחד שלא אמר על הפצ"רית, שלא שיתף בחשבון שלו, שאמר על הפצ"רית שהיא פיגוע ההסברה הכי גדול. השתיקה שלכם פשוט מביכה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. העובדה שהממשלה הזאת – ואמרתי את זה לנתניהו – היא כמו מחלה אוטואימונית, אתה יודע מה זה, נכון? ראש הממשלה מפיץ תיאוריות קונספירציה ושר הביטחון מחסל את צה"ל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה, אדוני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רק לדבר על הפצ"רית, הפצ"רית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> פיגוע ההסברה הכי גדול זה הפצ"רית. 5.1 מיליון - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עד עכשיו אף אחד לא דיבר – כמו דגים קפואים בסופר. אם מישהו יגיד משהו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, מירב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ברור שזה מטריד אותי. אתה יודע איזה אתר זה? זה אתר שמפיץ - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. נא לאפשר לחבר הכנסת טור פז להתחיל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הפצ"רית, כן. הפצ"רית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. מירב, אני אקרא אותך לסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הפצ"רית, הפצ"רית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> די. בבקשה, אדוני. תתחיל לדבר, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול בערב בישרו הכותרות שהרמטכ"ל קרא לכמה קצינים והודיע על הדחה. להיות מודח משירות קבע זה לא נעים, אבל את עיני צדה דווקא הכותרת שבעבור חלק מהקצינים זו הדחה ממילואים. קראתי איזה כתב היום – תנחשו לבד מאיזה מגזר, מיקי – ששאל מה זה להדיח ממילואים. מה זה, זה עונש? הרי מילואים זה ממילא התנדבות. אז כתב יקר, בוא אסביר לך משהו על מילואים. נכון, מילואים זה סוג של התנדבות, אבל בנורמות שאנחנו גדלנו עליהן, בחברה ציונית תורמת, להדיח אדם ממילואים זו מכה; זו מכה כואבת; זה כואב לבן אדם. למי שלא מבין, נאמר את זה בשפת פרשת השבוע: המילואים זה "סֻלָם מֻצָב ארצָה וראשו מגיע הַשָמָיְמָה", ומי שמשרת בו זה מלאכי אלוהים שעולים ויורדים. אלה המילואים. אז זה כן, כתב יקר, להדיח בן אדם ממילואים, זה כואב. דרך אגב, אני חושב שזה נכון. נכון עשה הרמטכ"ל שאלה שכבר פרשו, הופרשו, עזבו, לא יוכלו לשרת במילואים. למרות שמילואים זו התנדבות, הדחה ממילואים זה כואב. שירתי במילואים, יצא לי להדיח אנשים ממילואים – חלקם אנשים טובים מאוד. תאמינו לי, זה כואב להם עד היום. אין מה לעשות, מי שמתנדב, מי שמשרת – להדיח אותו מההתנדבות, זו פגיעה. אי-אפשר שלא לראות פה את ההנגדה, אדוני היושב-ראש, אנשים שכשלו ב-7 באוקטובר ולהדיח אותם זה עונש בשבילם. זה באמת כואב להם, כי מדיחים אותם מלהתנדב. אחרי שהם עזבו את צה"ל, אחרי שהם יצאו לפנסיה, הם עזבו את כל מה שזה אומר להיות מפקד, ועכשיו מדיחים אותם מההתנדבות, והם רוצים להתנדב. לעומת זאת, חבר הכנסת לשעבר פינדרוס אמר אתמול ביושרתו האופיינית: יש אנשים שרק מחכים לחוק פטור מגיוס. יש פה מגזר שלם, שלא מדיחים אותו מהתנדבות – לגיוס חובה הוא לא מגיע. אז חברים יקרים, אני רוצה לומר לכם: יהי חלקי עם המודחים ממילואים ולא עם המשתמטים מהחובות; יהי חלקי מאה פעם עם אלה שכואב להם להיות מודחים ממילואים, ולא עם אלה שמנסים להכשיר שוב ושוב את שרץ הפטור מגיוס. אל יהי חלקי עמהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת ווליד טאהא. בבקשה, אדוני. מירב, תעזרי לי קצת להרגיע שם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את הפצ"רית? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, את עמדת היועצים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה אומר פצ"רית, אני - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, עניינית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - היושב-ראש, אני חושב שכל חברי הכנסת, לא משנה אופוזיציה, קואליציה, צריכים להתנגד להצעה להעביר סמכויות לראש הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תחזיר אותי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אתן לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> העם נבון. איזה מזל שעם ישראל נבון. נבון וחכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הינה, איפסתי, שלוש דקות לרשותך, ואל תפסיק לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת. מירב, את רוצה לקרוא קריאות ביניים? בישיבה. את רוצה לקרוא קריאות ביניים? בישיבה. טלי, תודה. טלי, תודה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - עשית מאמץ לא לחזור - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עודד, תודה. תודה. עודד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם שכחתם את הצד השני שלי, שאני - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עודד פורר. עודד, אני אקרא אותך לסדר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ורק היא לא - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אגיע אליה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אגיע אליה. אני אגיע אליה. כן, כן, אל תענה לה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשאני מעיר לה, היא שותקת. יש הבדל - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לך. לך, לי לא. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - היא לא שותקת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר כנסת שלא יקשיב ליושב-ראש שמדבר איתו, הוא יינזף יותר בחומרה. מה לעשות. מירב, פעם ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> על זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, על זה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מרגע זה, כן. יאללה, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר, לא אכפת לי. מותר לי. טלי, פעם ראשונה. פעם ראשונה. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קיבלתי - - - בבקשה, נרגעתי. זה לא עוזר - - - ילדים, נרגעתם - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קדימה. טלי. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך, נא לדבר, לא להפסיק. אם תפסיק, זה על חשבונך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אמרתי שעניינית כל חברי הכנסת צריכים להתנגד להצעה להעביר סמכויות לראש הממשלה, מסיבות ענייניות. הרי ראש הממשלה מגיש בקשה, שבועית כמעט, לבית המשפט, שבה הוא דורש לפטור אותו מיום של דיונים בבית המשפט, כי אין לו זמן - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נפצה אותו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - הוא עסוק. אז אתם באים עכשיו להעמיס עליו עוד עומס? עוד סמכויות? גם ככה אין לו זמן להתייצב בבית המשפט. אז תניחו לו, תניחו לו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, לא חייב להגיב על כל דבר. לא חייב להגיב. שישקר. מותר לו. מותר לו. לא כתוב - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עודד, פעם ראשונה, עודד. עודד, פעם ראשונה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתם יודעים, לעיתים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - זה לא יפה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה גם רוצה, נראה לי. אתה פגוע מזה. בבקשה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לעתים תוקפת אותי ההרגשה שכל כך בושה להיות חבר הכנסת בתקופה הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> המקום שלך לא פה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בושה שכמותך. יושבים פה. כל היום גוערת. כל היום גוערת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בושה - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> את לא סותמת את הפה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה בושה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא מסתדר בלעדיכם. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כל היום גוערת. תסתמי כבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תגיד לי - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תסתמי כבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם תפנה אליה ישירות, אני לא אקרא אותה לסדר. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תגיד לי תסתמי. לא תגיד לי תסתמי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, נא לשבת. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תראו את האלימות, תראו את האלימות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנשים צופים בנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, פעם שנייה. אני קורא אותך לסדר. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> את אישה אלימה. את אישה אלימה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיד לאחותך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> את אישה אלימה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אבל תגיד לאחותך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> את אישה אלימה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחותך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אל תאיימי, אל תעשי לי עם האצבעות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחותך. אחותך. אחותך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לכי תשבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחותך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לכי תשבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחותך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אין לך את - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תעזרי לי. הסגנון הזה מקובל עלייך? איפה הרגישות שלך? איפה הרגישות שלך לאישה? איפה הרגישות שלך לאישה פתאום נעלמה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תשתקי, הוא אמר לה תשתקי. הרגישות שלי קיימת - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אמרתי לך משהו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן, הערת לי. נתת לי עצות איך לנהל את הישיבה. אל תתנו לי עצות איך לנהל את הישיבה. אם אני לא מנהל את הישיבה, יש ועדת אתיקה, יש יושב-ראש. בבקשה. סיים, בבקשה, את דבריך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אפשר לקבל את הזכות שלנו לדבר, היושב-ראש? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קיבלת מעל ומעבר, עם איפוק. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> קיבלתי מעל ומעבר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עם איפוק. איפסתי לך פעמיים. איפסתי לך פעמיים והייתי צריך להפסיק אותך מהנאום שלך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, תם הזמן. חברת הכנסת מירב כהן. בבקשה, גברתי. חברים, כשאתם מטיפים, תזכרו שהווישר הולך לשני צדדים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היושב-ראש, אתה ער לכל מה שהיה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי. הר מלך. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, בספר דברים בפרק המתחיל במילים "כי תצא למלחמה", נקבע: "ומי האיש אשר נטע כרם ולא חִלְלוֹ" – כלומר, לא זכה עדיין לאכול מהפירות של הכרם שלו או ליהנות מהיין שהפיק מהכרם – "ילך וישֹׁב לביתו". בנקודה המערבית ביותר של המדינה יש כרם: כרם שלום. אנשי כרם שלום לא יצאו אל המלחמה, המלחמה הגיעה אליהם הביתה. קיבוץ קטן בקצה הארץ, במשולש הגבולות שבין ישראל, מצרים ועזה. פגשתי שם השבוע קהילה שעשויה מברזל, מברזל והרבה מאוד ערכים, קהילה שבאין מושיע פשוט הצילה את עצמה. כרם שלום לא נפל בשבת השחורה, לא כי האיום היה קטן, אלא כי האנשים היו גדולים. במשך למעלה מ-30 שעות ברציפות הרבש"ץ, יחד עם כיתת הכוננות, חיילי הנח"ל וקורס מ"כים, והכוחות הנוספים שלבסוף הצליחו להגיע ולעזור, הדפו את נחשולי המחבלים שהתרסקו על גדרות ושבילי הקיבוץ היפהפה הזה. גל רדף גל ונשבר. מי שעצרו את הרוע היו בעיקר אנשים מהיישוב, תרתי משמע: חקלאים, צוותי חינוך והוראה, נשות חירום והצלה, אנשים שבכלל ביום-יום שלהם עושים חשמל מהשמש. כולם הפכו ברגע אחד לגוף אחד. הפכו לחומה. שניים מחברי הקיבוץ וכיתת הכוננות נפלו על המשמר, לצד עוד ארבעה חיילים גיבורים. האנשים האלה הצילו את הקיבוץ. כשנוח יוצא מהתיבה, הוא נוטע כרם חדש, כרם – כתקווה, כעתיד. בכרם שלום גם היום זה מה שיש; קהילה שפשוט לא מוכנה לוותר על ביתה; אנשים שהפכו את הכאב שלהם לדלק ואת הגבורה למצפן. קולות 7 באוקטובר עוד מהדהדים שם, וגם בכרם שלום מהדהדים: לא האימה תגדיר אותנו, לא האלימות תסמן את דרכנו. כרם שלום הוא הסמל לבית שנלחם ובחר להמשיך לחיות. סמל של תקומה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב כהן. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, גברתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - לא לעלות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני מאוד מכבדת את עליזה, אבל זה חשוב מדי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחותך. אחותך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מנהלת הסיעה היקרה שלי, עליזה בראשי המדהימה, אני לא יכולה, חייבת. סליחה. אני פונה פה ומוסרת ד"ש, אדוני, היו"ר. למי אני מוסרת ד"ש? ליו"ר לשכת עורכי הדין, עמית בכר. ד"ש חמה, עמית. אני רוצה לבקש ממך כמה הסברים. אומנם אני השעיתי את חברותי בלשכה, כדי שאני אהיה חברת הכנסת עם שקט על הראש, אבל אני חייבת לשאול אותך שאלה: איך יכול להיות? איך יכול להיות שחברת פרסום גיתם - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עליזה, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> איך יכול להיות שחברת הפרסום גיתם נותנת לך ייעוץ כשאתה רץ ללשכת עורכי הדין – היא הגורם המייעץ שלך – ואז כשאתה נבחר לראשות הלשכה, אתה הולך ליועמ"שית של הלשכה ואומר לה לפטור ממכרז את התפקיד של הפרסום, ולאשר לחברת גיתם לקבל מאות אלפי שקלים – אני מקווה שאני לא טועה בסכום – בלי מכרז, על יסוד המילה שלך. ואז זה מתפרסם ואומרת היועצת המשפטית של לשכת עורכי הדין שאתה לא סיפרת לה בגילוי נאות שגיתם הייתה היועצת שלך בזמן הבחירות. תגידו לי – תגיד לי, אדוני יו"ר הלשכה, אומנם אתה לא פליליסט, אבל אי-ידיעת הדין אינה פוטרת. זה שוחד קלאסי. קיבלת ייעוץ ונתת תמורה לחברת פרסום שקיבלה לפרסם את הלשכה בלי מכרז, בפטור ממכרז, ולא חשפת את זה בפני היועצת המשפטית של לשכת עורכי הדין. עורכת הדין כנרת בראשי פנתה לעמית איסמן, לייעוץ המשפטי לממשלה, ליועצת המשפטית, שיחקרו אותך. למה אתה זוכה ליחס מלטף? אני אגיד לך מה אתה מחזיר ליועמ"שית. מה אתה מחזיר ליועמ"שית? עוד לא מחקתם אותי מהאתר של הלשכה, מהפרסומים. ראיתי שפרסמת, אדוני יו"ר הלשכה, שאתה מתעתד להגיש עתירה נגד ההחלטה של יריב לוין למנות שופט במקומה של היועמ"שית מנוגדת העניינים. הלכת והשתמשת בכספים של הלשכה, במה שיש ללשכה, בכלים שיש ללשכה, הגשת נגד זה בג"ץ. מה קורה פה? אני חייבת לשאול אותך עוד משהו, עורך דין בכר, ראש הלשכה: יו"ר ההסתדרות היה במעצר, חשוד, באמת בעבירות שחיתות חמורות ביותר. גם אשתו. והינה מסתבר שאשתו גם היא קיבלה תנאי העסקה באיזה חוזה של 20,000 שקל – אולי אני טועה בסכום – מדי חודש, גם בלי מכרז. מה הולך פה? חברתי, עליזה בראשי, מה הולך פה? למה אנחנו שומרים על ניקיון כפיים ויו"ר הלשכה לא נחקר בדבר? תקשיבו טוב, זה שוחד שזועק לשמיים, אבל מלטפים אותו ומאתרגים אותו כי הוא-הוא שומר גם שומר על היועמ"שית מיארה. הוא מגיש את הבג"צים בשם הלשכה, והפך את הלשכה לגוף פוליטי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, תם הזמן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו רואים את זה. תם הזמן. אנחנו רואים את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> א. תם הזמן, ואני מצדיע לחברים שאף אחד לא הפריע לך. הם לא גמלו לך על מה שאת עושה להם כל הזמן. כל הכבוד, יפה. בקריאות ביניים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש לקרוא לי קריאות ביניים? כולם בהלם מהסיפור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל באמת. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, אדוני. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> היא פשוט שכנעה אותי כל כך טוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אומר לך, הסתכלתי והיא ריתקה אתכם. האמת צריכה להיאמר: ריתקה אתכם. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> היה מדהים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא הקשבתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ריתקה אתכם. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> היה מרתק, מדהים, מרגש, מחכים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה שוחד? זה כולה בובת באגס באני. שוחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, את צריכה להיגמל מזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מתאים לך, אתה וה-IQ שלך מבוזבזים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, עכשיו קיבלו מחמאות, טלי, מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רק אומרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות. טלי, את בשתיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מהדיון. לא מחקתי. שתיים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תיתן לי בסוף עוד קצת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפסתי לך. מעכשיו שלוש, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול ועדת הנגב והגליל בראשותו של חבר הכנסת עודד פורר, קיימה ישיבות ביישובים הדרוזיים. התחלנו בעוספיא, המשכנו לדאלית אל-כרמל, ולבית ג'אן. אבל אני אתן לכם קצת נתונים על היישוב עוספיא וקצת על תוכנית החומש שראש הממשלה התגאה בה. הציג לנו ראש המועצה – אופיר כץ, חשוב שתשמע. אמרת לי: יהיה ועוד יהיה החוק של החשמל. יש לו 4,300 בתים ביישוב עוספיא. תוכנית מתאר אחרונה שאושרה לו הייתה ב-1978. מתוך 4,350 בתים, 2,500 בתים ללא חיבור חשמל תקין, לא מחוברים לרשת החשמל, ואין להם היתרים. אז אתה שואל אותו: איך אתה מתקדם בתכנון? ומתברר שבתוכנית שהתגאו בה בממשלה – תוכנית החומש של העדה הדרוזית ושל היישובים הדרוזיים – תקצבו לשנה לתכנון ל-20 יישובים 13.5 מיליון שקל. מי שנתן לי את הנתון הם משרדי הממשלה שיושבים איתנו בוועדה. אז אני שואל את ראש המועצה: כמה אתה צריך בשביל התכנון לשנה? הוא צריך 13 מיליון שקל לשנה. לתכנון. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לתוכנית מתאר? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לתוכניות של היישוב, כי היישוב שלו לא מתוכנן. אז אתה שואל את משרדי הממשלה, ואומר להם: איך אתם מתקצבים 13.5 מיליון שקל לשנה לתכנון, כאשר ביישוב עוספיא ראש הרשות אומר שהוא צריך 13 מיליון? רק ליישוב הזה ואנחנו מדברים על 20 יישובים. אין להם תשובה. מה שהוא עונה לי עוד יותר מצחיק. נציג משרד ראש הממשלה אומר לי: אלה הצרכים שהציגו לנו ראשי הרשויות. ואז ראש הרשות קופץ, הוא אומר לו: מי הציג לך את הנתונים האלה? מי רימה אותך ואמר לך שאנחנו צריכים 13.5 מיליון שקל לשנה לתכנון לכל היישובים הדרוזיים? אז, ראש הממשלה, אל תתגאה בתוכנית שעשית לחברה הדרוזית וליישובים הדרוזים, כי אתה מחזיר אותם 50 שנה אחורה. זה מה שאתה עושה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. זו הוכחה שאפשר לעמוד בשלוש דקות, לומר את כל מה שרוצים. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא רציתי להתחיל, כי לא הפעלת לי את הזמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלוש דקות לרשותך, אתה יכול להתחיל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול אותך שאלה אמיתית – לא, לא, בסדר, טלי, את יכולה לדבר, זה לא מפריע לי – נניח שהייתי קורא למצביעי ש"ס בבונים, מה אתה חושב שהיה פה קורה במליאה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קראו גם קראו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד פעם קראו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ד"ש למיקי לוין. תמסור לה ד"ש. ד"ש למיקי לוין, העיתונאית. ד"ש מהנחותים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי? אין, אי-אפשר, לא נצא מזה. לא נצא מזה. קראו. אני קראתי בבונים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אבל עיתונאי במדינת ישראל לגמרי יכול לקרוא למצביעי יש עתיד בבונים. לא שמעתי אף אחד מכם מדבר על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי קרא? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי קרא – שאלה נהדרת מהקהל. מי קרא למצביע יש עתיד בבונים? אותו אחד – עוד רמז מַטְרים – שקרא לרסס עיתונאים במאג. הוא קרא לזה נָגָה נָגָה, אבל נגה נגה זה נגב. לא משנה, אני לא נכנס עכשיו לפק"ל של כל אחד בצבא. אבל הוא קרא לרסס עיתונאים וקרא למצביעי יש עתיד בבונים. העיתונאי הזה – קוראים לו עיתונאי, הוא עצמו כבר לא מגדיר את עצמו עיתונאי – קוראים לו ינון מגל. עכשיו, אני רוצה – כי זה לא באמת ישנה, הוא אמר. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה הוא אמר? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמצביעי יש עתיד הם בבונים והוא קורא – הוא אמר, אני לא מבין את האיפוק כלפי עיתונאי השמאל. והוא קורא – אני חושב שהוא דיבר על נתניהו, הוא אמר לו, הייתי מזמן מרסס אותם במאג. ככה, בשידור. אף אחד לא אמר מילה. אבל אני שם את זה בצד. בינואר 2025 אני שלחתי מכתב בעקבות פרשה שחשף יואלי ברים מחדשות 13 בנוגע לגזענות והפרדה ואפליה של תלמידות מזרחיות בסמינרים החרדיים בירושלים. אני מניח שיש לך מושג על מה אני מדבר. אפילו תשובה לא קיבלתי. תקשיבו לכינויים שהוא חשף: כושים, ספרדייה טובה, ספרדי כבד, מנטלית של אשכנזייה, מהממת ספרדייה, חצי אימא ספרדייה, לא מסודרת – ספרדייה. ישראל 2025, אני ביקשתי והתחננתי שמישהו יטפל בזה – עיריית ירושלים, שר החינוך, מישהו מהקואליציה, שירים את הכפפה ויטפל בזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היית צריך לפנות לבריאות הנפש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זו מערכת שמתוקצבת על ידי המדינה. בישראל 2025, אופיר כץ, בגדול אני יודע - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דניאל, תרגיעי את בראשי קצת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה הבעיה, עליזה, מה? יש בעיה עם מה שאני אומר? לא, תעדכני. אופיר, ישראל 2025, אני ואתה במקרה באנו מאותו, מה שנקרא, אור כשדים, ככה מדברים על ספרדיות במדינה שלנו, ואנחנו משלמים על זה. ואף אחד לא שם להם ברקס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל הפוסל במומו פוסל ותם זמן. תודה, אדוני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה פוסל? באיזה מומו פוסל? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא אתה, על אלה - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל מה זה אלה? מה זה, צחוק? אתה יודע, זה לא משחק קלפים. זה נשים שיושבות בבית ולא מקבלים אותן בגלל שהן מזרחיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אומר עליהם, כל פוסל במומו פוסל. עליהם, לא עליך. זעקתך נשמעה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יודע, אני לא הייתי מתייחס לזה בכזה – תודה רבה שנתת לי להשמיע את הערתי, מה שנקרא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זעקתך נשמעה. תודה. חבר הכנסת רון כץ. איך יכול להיות? בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין לך מנוחה, רון. אתה דווקא - - - לדבר היום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פעם שנייה, עליזה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מרגי, נראה לי שאתה נהנה מזה יותר מלהיות שר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תדע לך שעליזה היא אחת בדור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> באבחנה שלי, כשהייתי ילד, מכל דבר אני יודע ליהנות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מתנה גדולה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נכון. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל ממה אתה הכי נהנה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכל עבודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מרגי, אתה מה זה גבר. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אני מזמין אותך אישית לוועדת חוקה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם שם אני אדע ליהנות. טוב, חברים, שעת לילה מאוחרת, תנו לדוברים לדבר. בבקשה, אדוני. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אנחנו עדים לדרמה לילית שעדיין לא תפסה מספיק כותרות במליאה הזו. נתניהו מזמין לשיחת בירור את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון שמתקוטטים ביניהם. עכשיו, למה זה קרה? כי הרמטכ"ל אשכרה עשה בדיקה פנימית בתוך צה"ל, חקר והסיק מסקנות. שומו שמיים, הבית הזה לא יכול להכיל את האירוע המופרע הזה. מישהו רוצה לדעת מה קרה ב-7 באוקטובר, איך הגענו לאסון החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל. מגיע רמטכ"ל רציני, שעשה בדיקה רצינית ומינה אנשים רציניים להציג בפניו מסקנות. הוא קיבל את המסקנות וקיבל החלטות קשות מול פקודים שלו. הוא רוצה לבצע את אותן מסקנות מתבקשות, ואז מה קורה? מגיע שר הביטחון ואומר, לא, לא, לא, רגע, קודם כול אני צריך לבדוק עם הבייס אם זה בסדר. אני צריך לבדוק אם הקבוצות בליכוד מאשרות את זה. עזבו ביטחון ישראל, עזבו מוכנות צה"ל, עזבו שאנחנו רוצים שהצבא יהיה במצב הכי טוב שיכול להיות, הכי חזק שיכול להיות, אנחנו פתוחים בכל כך הרבה זירות. לא. נעצור הכול ונתעסק בפוליטיקה הקטנה. עכשיו אני שמח שיושב פה שר שנמצא בתוך הקבינט. אדוני השר, אני רוצה לשאול אותך - - - << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא בקבינט? אז אני רוצה לשאול אותך בתור שר בממשלת ישראל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא בקבינט של ועדת החקירה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, בקבינט של ועדת החקירה. אני רוצה לשאול אותך, בתור מי שהיה איש חינוך, בתור שר במדינת ישראל, האם נראה לך ראוי שאחרי שהרמטכ"ל בדק את הצבא, חקר, הציגו לו מסקנות, הוא קיבל את המסקנות וקיבל את ההחלטות על סמך אותן מסקנות, יבוא שר ביטחון שאין לו מושג על מה מדובר, ולא יקרא לרמטכ"ל אליו, לא ינסה לעשות סדר – יצא לתקשורת ויטנף על הרמטכ"ל? האם נראה לך שזה יכול לקרות במדינה מתוקנת בעולם? כן, לא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השר חושב - - - לענות לך << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אף פעם אין תשובות, ותמיד טוב שתהיה סנגוריה בקהל. את יודעת, טלי, מתי הסנגורים תמיד קופצים? כשמישהו אשם. אני לא האשמתי את השר, אני שאלתי אותו אם זה נראה טבעי, נורמלי, שפוי, במדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא טבעי, זה לא שפוי, זה לא נורמלי במדינת ישראל. נקודת השבר של מדינת ישראל הייתה ב-7 באוקטובר. הגיע רמטכ"ל שרוצה לדעת מה קרה שם. צריך להיות גם ראש ממשלה עם טיפה אומץ, שיגיד: אני מקבל את המלצות הרמטכ"ל ורוצה לבדוק בעצמי מה קרה ב-7 באוקטובר. הרמטכ"ל הקודם הלך, ראש השב"כ הקודם הלך, שר הביטחון הקודם הלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וגם הזמן הלך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולם הלכו, רק ראש הממשלה לא אשם בכלום. תודה למחלקת הדגים הקפואים ולכל המושטים בסופר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה - - - עם דגים קפואים? כולם אמרו היום ביש עתיד על דגים קפואים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, תעשי שמיעה סלקטיבית. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - יש עתיד קיבלו הוראה לדבר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת שקלים, תודה. שלום, מה שלומך? תודה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שנים כאן בבית הזה היו חברי כנסת, ואתה יותר ותיק ממני, אתה תיזכר אולי שאמרו פה משפטים לפנתיאון. מה ההבדל בין שר למשהו לשר המשהו? שר הביטחון, שר החינוך – זה חשוב. כשאומרים שר לענייני משהו, כנראה שהשר הזה הוא לא חשוב. אז אני באמת ניסיתי להיזכר, לא זוכר מי אמר את זה, נדמה לי, אולי בני בגין, משהו - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אורי אורבך. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אה, אורי אורבך? יכול להיות. אז אני מתנצל, ובאמת, אבל אני - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא באמת אמר דברים לפנתיאון. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - אני איבדתי כבר מזמן את הרצף של השרים, של התיקים שהם אחראים עליהם, ואני מנסה להבין, אתם בקואליציה, אם יש לכם בעיה ומישהו פונה אליכם, אתם בכלל יודעים לאיזה שר לפנות? איזה שר מחזיק באיזה תיק? כי הסמכויות חוזרות לראש הממשלה, שלא יכול להחזיק בגלל שהוא נשפט כרגע, ואז חוזר ומחלקים – הסמכויות חוזרות ומתחלקות בין השרים. אני לא מצליח להבין איך שר מתפקד. יש פה שרים שלא מתפקדים במשרדים שהם קיבלו לפני שלוש שנים, עכשיו נותנים להם עוד משרדים שגם ככה הם לא יתפקדו, שזה מביא אותי לעוד משפט מפורסם: כששאלו, כששר בלי תיק מקבל שר בלי תיק, אומרים, מה שחשוב זה לא שר בלי תיק, זה שר בלי איזה תיק. אז לכן זה המצב, אנחנו מסתכלים היום על הדבר המצחיק הזה, שהוא ממש לא מצחיק, כי הציבור מסתכל עלינו ואומר: רגע, ריבונו של עולם, זאת הממשלה? מה זה? מה זה הדבר הזה? לא מספיק שאתם מנופחים, לא מספיק שאתם לא מתפקדים, אז עכשיו עשיתם גם סלט ובלבול שאף אחד לא מצליח להבין מה הסמכויות, מה התיקים? אגב, אומנם אתה כרגע מנהל ישיבה, אדוני היושב-ראש, אבל אתה שייך לסיעה שגם בלבלה. עזבתם ועדות, לא מונו אנשים לוועדות, ועדת החינוך לא מתפקדת, יש מלא נושאים, ואתה היית יושב-ראש ועדת חינוך. ועדת חינוך לא קמה בכנסת בגלל הגחמות של הקואליציה. יושב-ראש הקואליציה לא מסוגל לקבל החלטה, לבוא ולהגיד: אוקיי, התפטרתם, חברי סיעת ש"ס התפטרו משתי ועדות, בריאות וחינוך, אין בעיה – לוקח לעצמי כיו"ר קואליציה, ממנה יושבי-ראש של הקואליציה. אם אתם תחליטו יום אחד לחזור לממשלה – אין בעיה, תשבו, תסכמו שוב את החלוקה הקואליציונית שלכם, אבל זו בושה לכנסת, זו בושה שאין ועדת בריאות, זו בושה שאין ועדת חינוך. יש מלא מקרים, מקרים קשים מאוד שחייבים לטפל, מקרים של התאבדויות, הילד המסכן הזה בנוף הגליל שהתאבד. יש מלא נושאים שקשורים לעולים. חבר'ה, זה משהו שאתם פשוט פוגעים, פוגעים בציבור בזה שאתם ככה מנהלים את הכנסת וככה מנהלים את הממשלה. בפעם הבאה, בנאום הבא, אני אעשה בוחן, ואני רוצה לראות שחברי הקואליציה מסוגלים להגיד על מה אחראי כל שר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה, גברתי. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קר פה ברמות מטורפות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אף פעם לא הבנתי את זה. שלוש דקות, לרשותך. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. השעה עכשיו 22:30. כדי להגיע לכאן היום לדיונים בוועדות בשעה 09:00 יצאתי ב-05:00 מהבית בגעתון, ליד נהריה. כמה זמן לוקח בנסיעה להגיע לירושלים מאזור נהריה בכביש 6 ללא עצירה? << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> באיזו שעה? << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני יצאתי ב-05:00. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> שעתיים בערך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, יותר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא שואלת בלי עצירה, אם לא היו פקקים. << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> ב-05:00, כשאת צריכה להגיע ב-07:00, 07:20. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טוב, אז נעשה תרגיל: מחר בבוקר כל אחד יבדוק ב-05:00 כשהוא שם מנהריה לירושלים. אז ב-09:00 עוד לא הייתי בוועדה, בלי עצירה. עכשיו, תגידו, טוב, זה חריג – לא, זה לא חריג, אני יודעת שאני צריכה לצאת ב-05:00 כדי להגיע ב-09:00. היום הגעתי ב-09:10 בלי עצירה. ממחלף עין תות ועד החיבור של כביש 6 לכביש 1 היה פקק, כביש אגרה. זה הרגיל, כן? אם יש לי מזל, אז זה לוקח שלוש וחצי שעות. אם לא, אז זה לוקח ארבע שעות, אבל אני מילא. אני מילא, אבל יש פה עוד הרבה מאוד עובדים במשק שנוסעים, אז אולי לא מנהריה לירושלים כל יום, אבל בהחלט מנהריה למרכזים כלכליים אחרים או משלומי או ממעלות או מכל מקום אחר בגליל או בדרך. כמה עולה הנסיעה בכביש 6 למנוי וידאו מהצפון לירושלים או למרכז? יש גם מקטעים שזה לפי שעות עומס, וזה נגיד בערך 40 שקלים, 41 שקלים, לא זול. כמה עולה להגיע מהדרום? במרחקים דומים של 145 קילומטר בערך מקריית גת – סליחה, לא, מדימונה לירושלים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מחיר, זה לפי - - - << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה צודק, נכון. נכון, אז זה יוצא בערך 20 שקלים, בערך 50%. למה זה ככה בעצם? למה תושבי הצפון צריכים לשלם 200%? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הייתי מוכן לגור ליד חוף הים בנהריה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה צודק, זה באמת מקום מקסים לגור, אבל התשובה היא כנראה במקום אחר – כי לא נשאר מספיק תקציב. עכשיו, היום בוועדת הכלכלה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אני אגלה לך לעשות על חשבוני: הייתי חבר כנסת צעיר, איך שסללו את כביש 6 דרום, וניהלנו פה מאבק יחד עם ראשי הרשות – הם רצו לגבות. רצו לגבות בקטע הדרומי, לא אפשרנו זאת. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הכנסת הייתה משמעותית והשפיעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תמיד, תמיד היא משמעותית - - - << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מי ייתן ותחזור להיות – אוקיי, אנחנו יכולים לפתח את זה, אבל כנראה לא ב-20 שניות הקרובות. בכל אופן, היום התקיים דיון בוועדת הכלכלה על תעריפים ותקנות בכביש 6 בצפון, בקטע החדש, מסומך לבית העין, שיופי שהוא מתקדם. התכוננתי, דיברתי עם ראשי רשויות. כמה הולכים לגבות בקטע הזה? 1.13 שקלים. תגידו, אי-אפשר לסדר את זה כדי שלפחות קטע אחד בצפון יהיה חינמי, גם אם זה יעלה מיליארד שקלים שפרוסים ל-25 שנים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נתתי עצה עכשיו, איך עושים את זה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז הינה, יש פה עוד – יו"ר הקואליציה הוא מהצפון, הצטרף. חבר הכנסת, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי מהצפון, 1.13 שקלים במקטע החדש של כביש 6 בצפון. מיליארד שקלים שצריך לחלק על 25 שנה כדי שלפחות המקטע הזה יהיה חינמי בצפון. אני חושבת שאנחנו יכולים ביחד לנסות לראות איך מבטלים את הדבר הזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. הינה, הכנסת משמעותית. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני יושב-הראש, חבריי חברי הכנסת, האמת, היום היה יום קשה במיוחד בכנסת ישראל, יום עצוב. נראה לי שככה כולנו היינו נסערים ממה שקרה בוועדה לביטחון לאומי. התפקיד של הבית הזה הוא לפקח על עבודת הממשלה, ובדיונים, בהרבה מאוד מהדיונים, משרדי הממשלה פשוט לא מגיעים, ואם הם מגיעים, אז הם מסיטים את הדיון לדיון פוליטי במקום לדיון ענייני על ענייני משרדם. הבית הזה, הכנסת הזאת – הינה, יום שני – לא מחוקקת. כבר חודשים שיש כאן אווירת סוף קורס. אין כאן חקיקה מהותית. משרדי הממשלה לא מדווחים לוועדות הכנסת השונות מה שהם נדרשים לדווח – שוב, כחלק מהעבודה הפרלמנטרית שלנו. אנחנו שולחים שאילתות לשרים, שלא עונים, וכשאנחנו מבקשים סעד, לוקח הרבה זמן עד שאנחנו מקבלים התייחסות. תרבות השיח, יש כאן באמת – אנשים צועקים אחד על השני, משתמשים במילים קשות. סביבת העבודה הזאת לא נוחה לי. אני לא רגילה. לא רגילה שמדברים ככה, לא רגילה שמשפילים אותי, לא רגילה שמדברים אליי בזלזול, לא רגילה שאני מרגישה abused. מרגישה שאני נמצאת במקום שכל הזמן משתלחים בי, שכל הזמן מתייחסים אליי בחוסר כבוד, כשאני באמת משתדלת מאוד לא להחזיר. זה קורה בוועדות, זה קורה פה, זה קורה, זה קורה בכל מקום. הבית הזה ירד מנכסיו. מה שקרה כאן בשלוש השנים האחרונות הוא זילות של המקום הזה. יש כאן אדם אחד שיכול וצריך היה לשנות את התמונה הזאת, וזה יושב-ראש הכנסת. יושב-ראש הכנסת צריך לשמור על כבוד הכנסת, והמעמד שלנו בשפל. לא רק אנחנו אומרים – אומרים את זה אזרחים רבים. אני נמנעת מלהיכנס למזנון הח"כים. יש ימים שאני מציצה פנימה, מזנון הח"כים כל כך הומה, יש שם דיוני – ממש יש לי תחושה של מרכז ליכוד, פעילים נכנסים ויוצאים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דניאל, טייבי, זה מפריע פה לחברי הכנסת. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש כאן אירועי שיא, אורחים מכובדים – אני מסתכלת ביציע, אני רואה רק מקורבים, מקורבים לשמנת, או לגביר. וחמור מכול, הזכרנו כאן שאין כאן ועדות, ועדות קריטיות, ועדות שהן חלק מהעבודה שלנו, מהציווי שלנו כלפי האזרחים. אמרנו – בריאות, אמרנו – חינוך, אמרנו – פניות הציבור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תם הזמן. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. הוועדה המיוחדת לצמצום פערים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הקשבת? היא אמרה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תלוי איך אומרים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ויושב-ראש הכנסת לא מוודא שהוועדות האלה יתכנסו. אז היה היום באמת יום עצוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, אדוני. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> מטי, אני חושב שזה לא מכובד שאת מדברת על השיח ובאותה נשימה את מתגוללת על חברי מרכז הליכוד שיושבים במזנון. זה לא מכובד. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> תנסה למצוא מקום - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה זה לא מכובד? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא התגוללתי. לא התגוללתי, אמרתי שלא נוח לי. תנסה למצוא מקום. בשעה מסוימת במזנון אין מקום לשבת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לאפשר לעודד פורר לדבר. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> הסכמתי איתך בכל מילה עד לעניין הזה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא התגוללתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. בבקשה, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תכננתי לדבר קצת על נושאי דיומא, אבל אני רוצה להתייחס לדברים של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. עומדת כאן חברת כנסת ואומרת: אני מרגישה כל היום מותקפת ברמה האישית. ויגידו את זה אולי גם אחרים מהצד השני. ואני חייב לומר, אתה יושב פה, אתה רואה את השיח. הוא בלתי נסבל. הוא בלתי נסבל כשהוא יורד לרמה האישית. יש לי ביקורת נוקבת על הממשלה ועל חבריה, יש לי ביקורת נוקבת על התנהלות הקואליציה, אבל היכולת של שרים – עמד פה השר קרעי קודם והשתלח בצורה בוטה, באופן אישי, אחד-אחד. עוברים, מה שנקרא, אחד-אחד. אני מציע אולי לשר קרעי ולאחרים, מהאופוזיציה ומהקואליציה, בשבת יקראו את פרשת ויצא. בפרשה הזו מסופר על יעקב אבינו ורחל ולאה, ויש שם קטע מאוד מאוד משמעותי, שבו יעקב נכנס לחופה, הוא מצפה להתחתן עם רחל, והוא קם בבוקר והינה – לאה. הסיפור הזה פוגש אותנו אחר כך באירוע אחר לגמרי, בנבואה של ירמיהו, כשרחל מבכה על בניה. אומרים: מה זה מבכה על בניה? היא רואה את היציאה לגלות והיא מבכה על בניה. ואז הפסוק - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - מתקשר לפרשת חיי שרה, ארבע נשים שמקום קבורתן נודע בתנ"ך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אפשר פעם אחת, פעם אחת לדבר בלי שתיכנסי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם מביאים פה איזה ציטוט מפרשת השבוע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, שלוש דקות נתנו לך, נתנו לו שלוש דקות חלקות. תאפשרי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מרגי, תזכיר להם למה היא נקברה בדרך אפרתה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. תאפשרי, תאפשרי להם. במיוחד שהוא נותן לנו קצת להתרפק על - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל בחייך, מספרים משהו לא נכון ולא בצורה הנכונה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, עודד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואז יש את הפסוק בנבואת ירמיהו: "מנעי קולך מבכי, ועינַיִך מדמעה, כי יש שכר לפעֻלתך - - - ושבו בנים לגבולם". ואז נשאלת השאלה, מהי הפעולה הזאת שיש שכר של רחל, שבזכות אותה פעולה אנחנו רואים את שיבת ציון, "ושבו בנים לגבולם"? ואני אחזור - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בזכות מה שהיא עשתה - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. זה בלתי אפשרי. זה פשוט בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תני לו. תני לו, בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. חברת הכנסת טלי גוטליב, בואי תסיימי את הנאום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תמשיך, תמשיך. חבל. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, באמת, אני לא מצליח להבין את זה. אני מדבר, ברמה הכי בסיסית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על מה? למה אתה מתרגז? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה להפריע לו? למה לתקן? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - על התנהגות בין בני אדם. אז תקשיבי לפחות לסיום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> על מה? על מה? על דבר אחד, שנקרא צניעות - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ריבונו של עולם. אני לא צריך אישור ממך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שהיא נתנה ללאה את הסימנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, הוא מבקש. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא צריך את אישורך. אני לא צריך את אישורך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתקדם, תתקדם. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שהיא נתנה לאחותה ולא ביישה אותה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, טלי גוטליב. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא נתנה לה את הסימנים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני פשוט לא מבין, אדוני היושב-ראש, איך היא עדיין יושבת באולם. איך היא עדיין יושבת באולם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא נתנה לה סימנים. זה הסיפור הכי מרגש בתנ"ך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קריאות ביניים במידת הסבירות הן אפשריות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את מידת הענווה למדנו מרחל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה, גברתי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה בלתי אפשרי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נורא. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בושה וחרפה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה שהזכרתי את מידת הענווה של רחל אימנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתביישי לך - - - על ההתנהגות שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני הולכת להתבייש. אני עכשיו הולכת להתבייש. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> על הבוטות שלך, על הגסות שלך ועל האלימות שלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם אשמים. אם הייתם מראים לה פעם כמה קשה לדבר, אולי – בבקשה, גברתי. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אפילו עוד לא הגעתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תדאגי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי ייתן ונהיה כולנו ענווים כמו רחל אימנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. תודה. טלי, אני מבקש לאפשר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבקשת, מה שנקרא, זמן נקי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הינה, נטו. נטו, נקי. תסתכלי. יופי, קדימה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כמו בכדורסל, בלי הפסקות, בלי שריקות ובלי צעקות מהקהל. בסדר? מה שנקרא, הזמן שלי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לדבר בבקשה על הסיפור של ועדת החקירה. עכשיו כולנו רואים את הפרשה של הפצ"רית, וברור לכולנו – ואני חושבת שאין על זה אפילו מחלוקת מאף אחד בבית הזה וגם בציבור – שהפרשה הזאת היא חמורה, שצריך לחקור אותה, שצריך להגיע לחקר האמת ולבדוק את השתלשלות העניינים. גם לי ברור באופן אישי, ואני, כשראיתי את החלטת בג"ץ הרגשתי שזה מה שנכון, שמי שצריך לחקור זה גוף ניטרלי, כדי להסיר כל ספק, כל טיפה של ספק, מכל האירוע הזה. אגב, אני לא חושבת שהיועמ"שית של הממשלה ידעה על הזיוף. אני חושבת שהסיפור התחיל ונגמר שם בתוך הפצ"רייה, כמו שנוח להגיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתוך יוהרה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מתוך יוהרה, מתוך חוסר גבולות. אגב, זה גם מאפיין היום את הממשלה – יוהרה וחוסר גבולות. קיבלנו את החלטת בג"ץ שמי שיחקור את הפרשה הזאת ויפקח על הפרשה הזאת זה גורם בלתי תלוי, גורם שלא קשור למערכת, וטוב שכך. זה היופי בבג"ץ, לפעמים אתה מקבל פסיקה שאתה אוהב, לפעמים אתה מקבל פסיקה שאתה לא אוהב. תכל'ס – מכבדים. במקרה הזה חשבתי שזה נכון. ואז באה הממשלה ואומרת: ברור לכולנו שצריך לחקור את אירועי 7 באוקטובר. ברור, נכון? זה אפילו סדר גודל שאי-אפשר להשוות, זה שונה, זה ענק, זה גדול, זה אחר. ואז אותם אנשים שצעקו ואמרו שהיועמ"שית בניגוד עניינים, כי היא לכאורה קשורה לאירוע, כולל פרקליטות המדינה, והיא לא יכולה לחקור ולפקח על הפצ"רייה, אותם אנשים ואותם שרים מספרים לי שהם אלו שימנו את ועדת החקירה שתחקור אותם. חבר'ה, זה לא מוסר כפול, זה חוסר מוסר. לכן מי שצריך למנות את ועדת החקירה הממלכתית זה מה שכתוב כרגע בחוק, לפי המנדט של הממשלה, בדיוק כפי שכתוב בחוק. הממשלה צריכה לבנות את המנדט, אבל המינויים צריכים להיות בלתי תלויים, על ידי גורם אחר. בדיוק כפי שבפרשת הפצ"רית אנחנו לא רוצים שיהיה צל של ספק בחקירה, ברור שבעתיים שאנחנו לא רוצים שיהיה צל של ספק בחקירה ובבדיקת האמת באירועי 7 באוקטובר וכל מה שקדם להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – איננו; חבר הכנסת אבי מעוז – אף הוא איננו; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, מחר יצוין פה בכנסת יום המאבק הבין-לאומי באלימות כנגד נשים. אני אתן לכם שני נתונים: אנחנו ב-74% עלייה ברצח נשים בשנה הזאת. זה הנתון. עם הנתון הזה הממשלה צריכה להתמודד, המדינה צריכה להתמודד. הממשלה, לצערי, לא מתמודדת בצורה רצינית, ואפשר הרבה יותר. מחר יהיו דיונים בכמה ועדות. עצוב מאוד, כי זה פשוט לא מעניין, זה לא נושא. לפני שעה קלה נרצחה אישה בג'ת. זה לא רצח על רקע מגדרי. האישה נרצחה בזמן שהיא הלכה לעשות קניות בסופר. האירוע הוא אירוע של סחיטת דמי חסות, ממה שאני יודע. נפצעה גם הקופאית שם. וגם זה לא יהיה נושא. זה לא נושא בבית הזה, כי בזמן שאנחנו מדברים על פשיעה – ואנחנו הגענו היום ל-230 נרצחים בחברה הערבית, נכון להיום. עוד לא הסתיים חודש נובמבר. השנה הכי גרועה שהייתה אי פעם הייתה שנת 2023, היו 244 נרצחים – וזה לא נושא. כי אתמול בלילה נסע השר לביטחון פנים ללקיה לעשות סרטון שיעלה אותו לטיק-טוק, איך הוא רב עם ראש המועצה של לקיה. למה הוא הגיע ללקיה? כי כמה ימים קודם, הקבוצות שהוא חבר בקבוצות ווטסאפ שלהן באזור, כל אלה שהוא הבטיח להם משילות ומאבק בפשיעה, עשו לו רעש. אז הוא נסע אליהם והבטיח להם, אז היום הוא עשה מבצע תודעה שם בלקיה. האם הוא התקשר לאשרף חנדקלו, ראש מועצת ג'ת? אני אומר לך, כנראה שלא. כי דיברתי עם כל ראשי המועצות כמעט, אף פעם לא מתקשרים אליהם. אף אחד בממשלה לא מתקשר אליהם. היה רצח בכפר קרע של ילד בתוך בית ספר, בית ספר של ברנקו וייס – דרך אגב, מנהלת מדהימה. מי שהגיע לשם היה מנכ"ל משרד החינוך. הוא הגיע לבית הספר בכפר קרע. הרוצח והנרצח גרים בכלל בערערה, לא משנה, אבל הוא היחיד שהגיע. אף שר בממשלה – רצח בבית ספר, בתוך בית ספר. זו תמונת המצב. זו תמונת המצב במדינת ישראל 2025. ואתה שומע את האמירה פה בכנסת מכל השרים. נתחיל בבן גביר – אני בעל הבית, הוא אומר אתמול. בעל הבית על מה? שר האוצר – בעל הבית. בעל הבית על מה? שר התקשורת – בעל הבית על מה? המונח בעל בית, מי שרוצה להשתמש בו, זה אומר אחריות, אכפתיות ואהבה. אין לא אחריות, לא אכפתיות ולא אהבה. וראש וראשון, ראשון בין שווים – ראש הממשלה אומר שהוא בעל הבית על הביטחון. צורה לו וצורה לביטחון. 7 באוקטובר על ראשו והוא בעל הבית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, תראו, משהו רע מאוד קורה בבניין הזה. אדוני היושב-ראש, אם בניין הכנסת הופך להיות מקום לא מוגן לחברי הכנסת, אנחנו יכולים לקפל, לסגור, לזרוק את המפתחות ולא לבוא לפה יותר. לא ייתכן שבכנסת ישראל, בוועדות, יגדפו ויקללו חברי כנסת ואף אחד לא יגן עליהם. לא ייתכן שאני אגיע לחדר אוכל בכנסת ישראל שכתוב עליו חדר אוכל ח"כים, חבר הכנסת בוארון, אני כבר לא מדבר על זה שזה הפך להיות חדר האוכל של חברי המרכז, אולי עכשיו, אחרי הוועידה מחר, מהשבוע הבא יהיה יותר מקום. אבל היום היה מקרה שהוא מעבר לזה שאין מקום בחדר האוכל. אני נכנס לחדר האוכל, אחריי פתאום נכנסים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע, אני 20 שנה מביא אוכל מהבית, כמו פועל בניין. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, אז נביא אוכל מהבית. ממחר, חבר'ה, על פי הוראת היושב-ראש, לא להגיע לחדר האוכל. להביא אוכל מהבית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא, לא, שום הוראה. רק אומר לך. למה אתה לא לוקח את זה למקום שאתה רצית? כי לא נעים. לא נעים לפעמים לאכול - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יבגני סובה יביא קרפלך מהבית, פלמני מהבית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בפעם הבאה אני לא אתן לך עצות טובות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אני נכנס לחדר האוכל, ולפניי אני רואה גוורדייה של ארבעה, חמישה חבר'ה. ארבעה, חמישה חבר'ה שנכנסים, חבר'ה צעירים. קלטתי מייד שאין להם קשר, הם בטוח לא חברי כנסת, בטוח לא יועצים. אני מסתכל ורואה את זה עם הכובע, איך קוראים לו? זה שצרח היום על מירב בן ארי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מרדכי דוד או דוד מרדכי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> דוד מרדכי. אני רואה את דוד מרדכי, איש הטיקטוק של הליכוד, בחדר האוכל עם עוד ארבעה חבר'ה צעירים. חשבתי שאוהדי לה-פמיליה נכנסו לחדר האוכל. לא, דוד מרדכי. אני אומר לו: תגיד לי, מה אתה עושה פה? מה, אני בא לאכול, מה זה? אמרתי לו, מה זה בא לאכול? מה, זה חדר אוכל שלך? כתוב פה חדר אוכל ח"כים. קפץ עליי פתאום איזה בחור, אומר לי, אני יועץ של חבר כנסת, לא זוכר מי, מותר לי להכניס אותו. וצועק עליי. צועק עליי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה עשית? יותר חשוב, מה עשית? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי לו: תקשיב טוב, אתה על פי החוק לא יכול להכניס אף אחד. היחיד שיכול להכניס הוא חבר כנסת. הוא מתחיל להתווכח איתי. ואז בא זה עם הקפוצ'ון, מרדכי, וגם כן צועק עליי, מתקרב אליי ככה. אם זה היה בנתניה בשנות השמונים – היה מקבל הפוכה, נדבק לקיר. אבל אני חבר כנסת, אני לא יכול. אז הוא מתחיל לריב איתי. ואז מתחילים עם מצלמות – שלזינגר, שמזינגר, כולם עם מצלמות. והוא ממשיך לריב איתי. ואז אני קורא לשומר, אני אומר לו: תקשיב, רק חבר כנסת יכול להכניס. אה, נכון. כן, נכון. הוציא אותו. יצא מרדכי דוד-דוד מרדכי-מרדכי דוד-דוד מרדכי, יצא החוצה עם כל לה-פמיליה, יצאו החוצה וחיכו, ופתאום הגיעה המושיעה – גברת קואליציוש, עידית סילמן. המושיעה הגיעה להכניס את דוד מרדכי-מרדכי דוד, והיא מבסוטית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמה שזה נעים ונחמד, תם הזמן. תודה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא מבסוטית. משה נכנס לישראל. והוא מבסוט, והוא נהנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, תם הזמן. תודה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בקיצור, מרדכי דוד-דוד מרדכי נכנס לחדר האוכל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – איננה; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אף היא איננה. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. חברי הכנסת, נא לאפשר לחבר הכנסת איתן גינזבורג, שבהתמדה לא מפריע לאף אחד. בבקשה, אדוני. נאפס, שלוש דקות. הוא בעייתי שהוא לא מפריע. בבקשה, אדוני. חברים. זה בא מהבית, זה מהבית, זו החממה שאתה גדלת בה, ככה זה יהיה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, היום הממשלה מבקשת להעביר סמכויות ממשרד הפנים לראש הממשלה. ובעצם למה? כי אין שר פנים. ולמה אין שר פנים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני יושב, היושב-ראש. אולי נעביר לבן של ראש הממשלה? הבן של ראש הממשלה, הוא טוב בטוויטר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברוך הבא. ברוך הבא. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, אין שר פנים כי שרי ש"ס התפטרו מתפקידיהם לפני למעלה משלושה חודשים, והממשלה הזאת לא מסוגלת למנות להם מחליפים. אגב, שרים מצוינים, כל אחד בתפקידיו, לרבות היושב-ראש. באמת מצוינים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לשעבר, לשעבר. תיזהר. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> באמת מצוינים הייתם. אבל מה עושים כשאין שר? ביום רגיל החוק ברור. ראש הממשלה או שר אחר ממלא זמנית את תפקידו של השר שחדל מלכהן. ואנחנו כבר רגילים משנים קודמות שראש הממשלה החזיק אפילו בשבעה תיקים. זו הייתה ההתנהלות העקומה של ממשלות נתניהו השונות, קומבינה ישראלית במיטבה. רק בעיה אחת קטנה, הפעם ראש הממשלה מנוע מלשמש כשר כי הוא הוא עם כתבי אישום שמתבררים בבתי משפט. אבל מה זה משנה, החוק, העקרונות, הנורמות – כשאי-אפשר – עוקפים. וזה נשמע כל כך טכני, אבל בואו נדבר על מה שקורה כאן באמת. משרד הפנים הוא כבר ללא שר חודשים בגלל מהלך פוליטי של מפלגת ש"ס, ומבחירה פוליטית וביזיונית של הממשלה, שהחליטה להשאיר אותו ריק. הממשלה בחרה להפקיר את אחד המשרדים החשובים ביותר, משרד הפנים. משרד שאמור לטפל ברשויות המקומיות, בתושבים שזקוקים לשירותים בסיסיים, פשוט השאירו אותו נטוש, ככה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה השאיר. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רק השבוע שמעתי ברדיו אחות שכולה של לוחם שנפל בעזה, שאימא שלה הגיעה מאתיופיה לאחר שבנה נפל, והמשפחה נאבקת שהיא תקבל כאן אזרחות. היא מיררה בבכי בשידור ברשת ב' מחוסר אונים. המשפחה השכולה הזאת, שחרב עליה עולמה, שהקריבה את היקר ביותר לטובת המדינה, מחכה לכבוד שר הפנים שיאשר את בקשת האזרחות של אותה אימא – אבל אין שר, אז אין אזרחות. והיא תקועה. אין להם למי לפנות וגם מחר לא יהיה להם למי לפנות, כי הסמכות הספציפית לא עברה לראש הממשלה במסגרת ההחלטה הזאת שלכם היום. אבל זה רק קצה הקרחון. רשויות מקומיות שחייבות את המשרד וזועקות לעזרה ויחס, כל כך הרבה דברים תקועים, אבל – קיפאון. ואם באמת היה אכפת לכם מהשלטון המקומי לא הייתם מעבירים סמכויות לראש הממשלה, הייתם מעבירים סמכויות לרשויות עצמן. תבזרו סמכויות, במקום לרכז אותן אצל אדם אחד. ממנים פה שרים עם חמישה, ארבעה תיקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה התפקיד של היועצת המשפטית. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם ראש הממשלה יכול להתפנות כדי לטפל בענייני אזרחים באופן פרטני בסוגיות מקומיות של עיריות – אין לו זמן להיות בבית המשפט, איך יהיה לו זמן לטפל בשלטון המקומי, בתוכניות בנייה? מי שעוזר לכם זה ראש הרשות, זו מועצת הרשות, האנשים שאתם רואים אותם. אז במקום להעביר סמכויות ממשרד הפנים לראש הממשלה, שמחלק את זמנו בין ניהול המדינה לביטחון למדיניות הפנים, שיתעסק בהעברת סמכויות לשלטון המקומי – מהממשלה לעירייה. כשאנחנו נהיה בשלטון אנחנו נעשה את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר כנסת איימן עודה – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. גברתי, שלוש דקות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. עבר יותר מחודש מאז הסכם הפסקת האש, במסגרת תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, וכדאי לממשלה לעשות סוג של סיכום עד כאן. בימים אלו ממש חמאס משקם את כוחו ברצועה באין-מפריע – גם צבאית וגם אזרחית; חמאס משתלט על כל המשאיות שמועברות לו מדי שבוע; שלושה חטופים עדיין נמצאים ברצועת עזה. ומי קובע עלינו? כל פעולה צבאית של מדינת ישראל כפופה למפקדה אמריקאית בקריית גת, כאילו הפכנו להיות הכוכב ה-51 על הדגל האמריקאי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - כבר עדיף להיות כוכב. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נתניהו, איך יכול להיות שקשרנו את ידי הצבא? איפה הניצחון המוחלט? איך הפכנו ממדינה ריבונית עצמאית למדינת חסות? לאן נעלם יעד-העל של פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו? ההצבעה במועצת הביטחון היא הוכחה לכך שאתם, ממשלת ימין מלא על מלא – בלוף על מלא – סוללים במו ידיכם את הדרך למדינה פלסטינית. לא סתם נתניהו התייחס להצבעה באו"ם רק באנגלית. כוח הייצוב הרב-לאומי, ה-ISF, שמתגבש בימים אלו עם הטורקים ועם הקטרים, לא ייקח על עצמו, לא את פירוק חמאס ולא את פירוז הרצועה. איך הסכמתם לתת לחתול לשמור על השמנת? כמה פעמים אמרנו מעל הבמה הזאת, שחייבים לנקוט מדיניות של אכיפה מחמירה ביום שאחרי? אנחנו עוד נבכה בכי מרורים על מדיניות ההכלה וההבלגה שאתם משיתים עלינו עכשיו. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות קולוניה של ארצות הברית, כי שעון החול ל-7 באוקטובר הבא כבר התחיל לתקתק. האידיאולוגיה החמאסית לא השתנתה, ולא תשתנה. כל עוד חמאס מחזיק במושכות, 7 באוקטובר הבא הוא רק עניין של זמן. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יעלה ויבוא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> במלוא קומתו והדרו. הרמת להנחתה, המשכתי. אדוני, שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע, לא לכל יושב-ראש אני נהנה להגיד: אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אני מקווה שזה יהיה לכולם. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני גם מאוד מעריך את התמיכה שלך בחקלאות הישראלית, כפי שהיא באה לידי ביטוי היום בכנס. אני באמת מאוד מעריך את זה. אבל היום אני רוצה לדבר על ידידינו בן גביר. ראיתי את הסרטון שלו בלקיה, או איפה שהוא היה שם, אצל הבדואים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בעל הבית. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. מוקף באיזה 200 שוטרים. הוא בא לעשות סדר, וצועק: אני בעל הבית, אני בעל הבית. תגיד לי, ראית פעם בעל הבית שצועק: אני בעל הבית, אני בעל הבית. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> - - - למשטרה - - - << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה היה כל כך מביך לראות שר בישראל – הבוס של סון הר מלך – שהולך וצועק: אני בעל הבית, אני בעל הבית. ואני שואל את עצמי: מה יש לשר בן גביר נגד הבדואים? באמת שאלה שמאוד מטרידה אותי. מה הוא נטפל לבדואים? הרי הבדואים זה המגזר הערבי, שחלקו מתגייסים גם לצבא. לא מעט אנשים שנהרגו גם ב-7 באוקטובר, נהרגים לנו בעזה. חיילים נאמנים למדינה. מה יש לו מהבדואים? עד שפגשתי איזשהו בחור בדואי – אני לא אגיד איפה, כי השר בן גביר עלול לרוץ אל הכפר שלהם – פגשתי בחור בדואי ששירת במג"ב. הוא אמר לי: מה, אתה מתפלא למה הוא לא אוהב אותנו? כי היינו במג"ב והוא עוד לא היה שר. הוא היה שם, במערת המכפלה. מדי פעם היינו תופסים אותו ונותנים לו מכות, כשהיה מתפרע. זה הסיפור. הוא, יש לו חשבון עם הבדואים. הם היו אוכפים את – פעם הייתה משילות במדינת ישראל. אם איזה יהודי היה מתפרע באזור מערת המכפלה, היו תופסים אותו. שמים אותו במעצר. ומאז בן גביר לא אוהב את מג"ב, כי הם פעם תפסו אותו והרביצו לו מכות כנראה. אז הוא הולך וצועק: אני בעל הבית, אני בעל הבית. מי שבנה את עצמו כסמרטוט, כנראה יישאר סמרטוט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שלום אדוני. מרגי, באתי לשאול אותך שאלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא בדיוק קרא לי לחזור מייד, כי הוא כבר בשיא. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אדוני היושב-ראש הקודם, אמרת שהבאת אוכל מהבית. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני מביא בכל יום. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מביא כל יום. אתה מבשל או רעייתך? <<קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> גם אני. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אתה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא גם עשה צבא. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה הבאת איתך? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אתה רוצה לדעת? אני היום - - - תבוא, בארבע עיניים אני אגיד לך מה הבאתי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, תגיד לי. סתם מעניין אותי לדעת לשם מה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא הביא דגים - - - << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> - - - מכובד. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תבשיל מכובד, מבוסס עגבניות? אדוני, קודם כול, אתה בר מזל, כי אתה יודע לבשל ורעייתך מבשלת לך. אני לא יודע לבשל, וצפריר – מאחר שהוא התחיל עבודה חדשה, סיים דוקטורט בפיזיקה, אין לו זמן לבשל לי. אז אתה בר-מזל. הסיבה שאני שואל מה הבאת לאכול היא כי נכנסתי לסופר וחשכו עיניי. ב-15 לכל חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד המחירים לצרכן. אני רוצה לעבור איתך על כמה מהמוצרים, שאני בטוח שהיו במה שהבאת איתך לאכול היום בכנסת. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אתה יודע בכמה אני קונה עגבניות ברמי לוי בפארק נועם? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> בכמה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> ב-1.90 שקלים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז רסק עגבניות – מאז שעליתם לשלטון, רסק עגבניות בפחית או בזה עלה ב-46%. קישואים עלו ב-45%. ריבה עלתה ב-31%. קפה שחור, מאז שעליתם לשלטון, עלה ב-27%. שימורי תירס – אני מאוד אוהב לקלף ולאכול כשמשעמם לי, מאנצ' כזה – שימורי תירס עלו ב-23% מאז שעליתם לשלטון. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - אתה יודע כמה עלה באמת? מה המחיר - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמנת חמוצה, אושר שקלים, עלתה ב-21%. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, תודה. תן לו לדבר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תגיד מחיר. היית פעם בסופר? היית פעם במיני מרקט? היית? מתי היית? מתי היית באיזה סופר? או שאתה מקריא מאיזה אקסל ששלחו לך? מתי היית באיזה סופר או מיני מרקט? אל תקריא לי מאקסלים. היית באיזה סופר לאחרונה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה יכול לשאול. תשאל אותו - - - תודה. חבר הכנסת אושר שקלים, תודה. ההערה ברורה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה עולה - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני האחראי לקניות בבית שלי. הייתי בפעם האחרונה בסופר ביום שישי. אני קונה באושר עד, בסניף שלהם בדרום תל אביב. אגב, גם השר וסרלאוף קונה שם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מתי היית באיזה סופר? מתי? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא, אם אתה חושב שהמחירים נמוכים, אז אתה כנראה מנותק ולא חי במדינת ישראל. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני לא אמרתי את זה. יש יוקר מחיה, אני מסכים. אין שום בעיה. אל תקריא לי אקסלים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק תאפשר לי להשלים את הרשימה כי אני לא מצליח כי הוא מפריע לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> פתחת דיון. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא פתחתי דיון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה פנית אליהם, אז - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאז שעליתם לשלטון, הפסטה הרגילה עלתה ב-20%. הפסטרמה עלתה ב-19%. יוגורט בסיסי עלה ב-18%. למען האמת, למען הבסיס, לבן עלה ב-18%. גבינה לבנה – 18%. החלב הרגיל עלה ב-17%, הביצים עלו ב-16%, טחינה גולמית ב-13%. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כמה עולה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, זה ברור. השאלה ברורה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאז שעליתם לשלטון, הקוטג' עלה ב-12%. בירה ישראלית רגילה עלתה ב-11%. החומוס עלה ב-10%. דבש ב-7%. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. תם הזמן. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברי הליכוד, אתם יודעים מה מתסכל אותי? שבמקום לומר: נכון, אנחנו על זה, אתם אומרים לי: אתה מקריא מאיזשהו אקסל. האקסל שאני מקריא ממנו - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - זו המציאות הישראלית, שמאז שעליתם לשלטון הפכה לבלתי אפשרית עבור אנשים עובדים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת יוראי, תודה רבה. תם הזמן. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנשים עובדים לא מסיימים את החודש תחת הממשלה שלכם, וזה אפילו לא מטריד אתכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. חבל, אני לא רוצה להוריד אותך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> השרים שלכם עסוקים בלטוס לחו"ל ולא לטפל ביוקר המחיה - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא להוריד אותו, בבקשה. חבל שהוא מדבר כך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואחרי זה אתם מאשימים את האופוזיציה שהיא קוראת מאקסלים. אקסלים שבמציאות הבלתי-נסבלת - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, תכבד את המליאה. תכבד את המליאה. אני מבין את הכעס שלך אבל אתה לא מכבד וחבל. חבל. אתה לקחת דקה יותר, אני מבקש ממך להפסיק ואתה לא מסיים וחבל. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תכנס לסופר ואז תראה - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> המחירים עלו בגללכם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> הוא לא דקה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כמה עולות ביצים, אתה יודע? כמה עולות ביצים? כמה עולה גבינה? כמה עולה חלב? אתה יודע? אתה לא יודע. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה 14 שקלים, מה אתה מדבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, תבואו לוועדת הכלכלה, שם נבדוק כמה עולה כל מוצר. הרעיון - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - הגיע הזמן - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הרעיון - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> משה, לא יקר בישראל. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא, אני אומר שכן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אושר שקלים, אני לא רוצה לקרוא אותך. מספיק. ההערה שלך ברורה, בסדר גמור. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אושר אומר שלא יקר בישראל. מהיום זה אושר דולרים, לא אושר שקלים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. שעת לילה מאוחרת וכולם עם אנרגיות טובות ורציניות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - זה אושר עד, הוא - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אושר ליד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. תודה רבה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - אני יודע. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אי-אפשר ככה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לכן לא התחלתי לך את הזמן. בבקשה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא כהרגלי רוצה לפרגן לשר שיקלי, שמכבד את המעמד ויושב ליד שולחן הממשלה. זה מחזה די נדיר בימינו. יש היום בשורה בתחום הכלכלי – אני חושב שגם אתה תסכים איתי וגם חבר הכנסת אזולאי – נגיד בנק ישראל הוריד את הריבית במשק ברבע אחוז אחרי שנתיים. שר האוצר שלנו כמובן רץ לנכס לעצמו את ההישג. עכשיו מה מצחיק? חבר הכנסת אזולאי, הרי כל מי שקצת מכיר את המטריה, מבין שהתנאים להורדת הריבית נוצרו בזכות עסקת החטופים ובזכות הפסקת המלחמה בעזה – בניגוד מוחלט לתוכניות, להצבעות ולרצונות של שר האוצר. אבל האיש, אץ רץ לנכס לעצמו את ההישג. אז אדוני שר האוצר, אין לך שום חלק בהורדת הריבית. אם זה היה תלוי בך, הריבית לא הייתה יורדת עוד חמש שנים. זה דבר אחד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> וכשעולה הריבית, מה אתה אומר? יש לו חלק או אין לו חלק? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו עצמאות בנק ישראל. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשהריבית עולה, זו עצמאות של בנק ישראל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אני רק אומר. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה אגב מה ששר האוצר לא מבין כשהוא תוקף את הנגיד. אבל זה גם מעבר לזה. שר האוצר שלנו אחרי שלוש שנים פתאום נזכר שהוא ליברל. אחרי שלוש שנים, אחרי שהוא מימן במשך שלוש שנים 15 משרדים מיותרים וחילק 15 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים, חבר הכנסת קריב, עכשיו הוא נזכר שהוא ליברל, ורוצה לקדם את הרפורמה בשוק החלב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה ליברלי בלסגור רפתות בגבול הצפון? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> למען הגילוי הנאות, אני בעד הרפורמה – לא במתכונת ששר האוצר מציע, אבל עקרונית אני בעד הרפורמה, כי אני חושב שמבנה שוק החלב במדינת ישראל לא מתאים לשנת 2025. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל - - - הגיע עם רצון - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל מה מצחיק? הוא לא באמת ליברל; הוא לא באמת מתכוון להעביר את הרפורמה. הבעיה שלו היא לא האופוזיציה, הבעיה שלו זה הקואליציה. אלה לוביסטים של יוקר המחייה בקואליציה שלו. לכן, זה הכול פייק. שר אוצר שהוא פייק. הוא היה פייק בתחילת הקדנציה, הוא היה פייק באמצע הקדנציה והוא פייק בסוף הקדנציה. לא היה שר אוצר כושל כזה מקום המדינה. בצלאל סמוטריץ', תתפטר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן. בבקשה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, אומרים: כשם שמברכים על הטובה, מברכים על הרעה. אתה לא יכול מצד אחד לטעון שהוא עכשיו מתגאה בזה שהריבית ירדה, ומצד שני כשהיא עולה, אתה טוען הפוך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זו אותה טענה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כי אין קשר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. אם זה שייך לו, אז גם הדברים האחרים שייכים לו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מתי טענתי הפוך? למדיניות הריבית אין קשר לשר האוצר. אין קשר לשר האוצר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז זה נכון גם בצד ההפוך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין קשר לשר האוצר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אין בעיה, רק שאני שמעתי אותך פה טוען טענה הפוכה בעבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא. שר האוצר לפני חודשיים התחנן, התחנן שהנגיד יוריד את הריבית. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - אז תמצא. תמצא לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בוודאי, תמיד, כמו שאתה מכיר אותי. אני אמצא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תודה לך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אדבר על משהו, אני מניחה שחברת הכנסת פה תרצה להגיב, ואני מקווה שהיא תחכה. אחר כך שהיא תעלה ותגיד מה שהיא רוצה. כי באמת היה פה – אתה יודע, כל הזמן נשברים פה שיאים של טרללת – אבל בשבוע שעבר, עם כל אירועי היום, כל הבלגן, עם כל הזה, מתכנסת לה השדולה של עד החתונה – וזה לא תוכנית חתונמי. השדולה דנה בכמה נשים צריכות לשמור על עצמן עד החתונה. לא גברים; זו לא אחריות של אף אחד – אחריות שלנו. עכשיו במגזר שלכם ובמגזר החרדי, זה נהוג, ואני בכלל לא מתערבת. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תדברי איתי על בניין, זה בכלל מטריף אותי. כי גם השלכת את הביטחון הלאומי על זה, אוקיי? גם ביטחון לאומי. במגזר החרדי ובמגזר שלכם, או whatever, זה נהוג – בסדר גמור, אין שום בעיה. אז בעצם מה את אומרת? אני צריכה לחנך נשים חילוניות איך לשמור על עצמן. ומה שיותר - - - << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שמשתמע. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה לא מה שהתכוונו. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומה שיותר גרוע בעיניי היא ההתנשאות שהמערכת הזוגית שלכם יותר טובה מהמערכת הזוגית שלנו. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - איך - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אנחנו לא נוהגים לשמור על - - << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> את היית? את ראית מה היה שם? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שהשתמע מהדברים שלך. נקודה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, זה מה שהשתמע מהתקשורת. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שמעתי, הקשבתי קשב רב לנאום הפתיחה שלך. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> יסמין, על מה דיברתי? אני דיברתי על הקשר הזוגי - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> את רוצה להגיב – אני אסיים, תעלי תגיבי. אבל תני לי לסיים רגע. זאת הייתה התחושה שלי, ולא רק שלי אלא של רבות אחרות. אני חושבת שראית את התגובות. עזבי את זה שהנושא, באמת – לדון בו? מה זה עניינה של ממשלת ישראל? מה זה עניינה של המדינה מה אנחנו עושים בחדרי חדרים? את מי זה מעניין? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אנחנו דיברנו על - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה המדינה צריכה להתערב לי? עכשיו מזל שאני התחתנתי, וברוך ה' יש לי זוגיות טובה באופן מפתיע. זה 1. באמת כאילו, אני אומרת, לפחות להתאים את הנושאים למציאות היום-יומית שלנו. הדבר השני, היה פה הרגע שר הרווחה לשעבר, דווקא היה לי חשוב לשמוע. השר חיים כץ – לא יודעת, אני ארבע שנים וחצי כאן, והוא אפילו שלום לא אומר לי, אבל כנראה שהוא סופר-מוכשר, כי אם הוא קיבל עכשיו גם תיירות, גם שיכון, גם רווחה, גם בריאות – ואללה, צריך להיות מדובר באדם סופר-סופר-מוכשר, סוג של סופרמן. אני אומרת, אולי עכשיו כשיש לנו שר עם ארבעה תיקים, אולי תושבי הנגב לא ימותו ארבע שנים קודם בגלל חוסר נגישות למערכת הבריאות. אני אומרת, אם הוא כל כך מוכשר שבמקום תיק אחד יש לו ארבעה תיקים, אולי – מרגי, השר לשעבר, אולי הוא ידע לעשות דברים שאתה לא עשית. אחרת לא ברור לי איך הוא יכול לנהל ארבעה משרדים גדולים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. הינה הוא מגיע. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, הוויכוח על המצב הכלכלי במדינת ישראל כאן הכריח אותי לעלות ולתת לך נתונים מדויקים, מה לעשות? לא סיסמאות ריקות מתוכן. אני אומר לך שחוב–תוצר על פי הערכת הכלכלנים מגיע ל-70%. 70% חוב–תוצר, זה טירוף. נכון שיש להם מדינות שיותר – כבר היינו ב-62%, היינו ב-60.5%. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> גם היינו ב-100, והיינו ב-80. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הו, אתה מזכיר לי נשכחות, לפני 20 שנה, אני מדבר על כמה שנים אחרונות. לכן, אני אומר לך שהמצב הכלכלי לא טוב. מדינת ישראל במקום השני ביוקר המחייה ב-OECD. מקום שני. אתה יודע מי לפנינו? שווייץ. ואתה יודע מה ההבדל ביננו לבין שווייץ? שבשווייץ התוצר לנפש כמעט 102,000 דולר, ואצלנו ירד ל-42,000 דולר מ-53,000 דולר. שתבין מה קורה. תוצר לנפש, זו השנה השלישית שהוא יורד, ברציפות. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> הדברים שאתה אומר לא נכונים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה יורד ברציפות. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר נתון לא נכון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשהתוצר לנפש יורד ברציפות שלוש שנים - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> התוצר לנפש אצלנו עלה, לא נכון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בממשלה שלכם, רמת החיים ירדה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> התוצר לנפש עלה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן – אני מדבר איתך במספרים, לא בסיסמאות. שלוש שנים - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - המלחמה - - - המלחמה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלוש שנים התוצר לנפש יורד. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא, זה עלה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה אומר שרמת החיים של אזרחי מדינת ישראל יורדת. ואני אומר לך, אני לא אומר את השם שלך כדי שלא תצטרך לעלות, ועכשיו - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> התוצר לנפש עלה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי, לא, אל תפריע לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת שקלים, תודה. אפשר הערות ביניים, אבל לא שיח. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קיבלתם בערך 700 מיליארד שקלים חוב חיצוני, 702, ציבורי. אתה יודע כמה היום? 1.2 טריליון. 1.25 טריליון. אלוהים ישמור – בני הנינים שלנו. תראו מה עשיתם לקופה הציבורית, הרגתם אותה, הרגתם את אזרחי מדינת ישראל. אי-אפשר להיכנס לסופר. העיקר שראש הממשלה נראה מתדלק את האוטו שלו בכאילו והולך לקנות חלב בכאילו, הכול בכאילו במדינה הזו. הרסתם את האזרחים, הם לא מסוגלים להיכנס לסופר. הכול בגללכם, בנוסף לאסון שהבאתם עלינו, אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> - - - לסופר, מה אתה - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שהיה סל קניות ב-800 שקלים בממוצע - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מתי עשית קניות בפעם האחרונה - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - היום ב-1,200 שקלים. אי-אפשר לחיות. וראש הממשלה, אני רוצה לראות אותו מתדלק וקונה חלב בסופר. אתם לא מתביישים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יקר כאן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הביתה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> רק אושר שקלים קונה בסופר. רק אושר שקלים קונה בסופר. אנחנו מקבלים את האוכל - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לאפשר לחבר הכנסת גלעד קריב לומר את דברו. תודה רבה. בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת שקלים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, זה נושא כאוב, חשוב, משמעותי. נדון עליו. עכשיו לאפשר לחבר הכנסת קריב לדבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה סבור שחופן שקלים קונה לך הרבה בסופר היום. זה שקר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, מכובדי השר, תודה שאתה כאן סביב שולחן הממשלה. אני מנצל את ההזדמנות כדי לבקש ממך לבוא לבקר מדי פעם בוועדת התפוצות של הכנסת ולעמוד בהוראות התקנון. כל הניסיונות שלנו ליצור קשר עם הצוות שלך עולים בתוהו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין קשר עם התפוצות, אבד הקשר עם התפוצות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני אשמח אם בין מפגש עם פוליטיקאי אנטישמי כזה לפוליטיקאי לאומן אחר תמצא גם הזדמנות לבוא ולפקוד את ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, כמתחייב מהתקנון. עכשיו, אני רוצה להודות לעמיתי חבר הכנסת סגלוביץ', שניצל את הדברים שלו כדי לעדכן את יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי שעוד אישה נרצחה, וכפי שאמרת, היא נרצחה ארבעה חודשים לאחר חתונתה, רק מכיוון שהיא נקלעה לרגע שבו מבקש דמי החסות לא מצא את בעל המקום, אז הוא פתח וריסס את הרחוב בג'ת שבשרון, בדיוק כמו שקרה בסח'נין. אבל לצביקה פוגל יש זמן. לצביקה פוגל יש זמן לשחק עם עברייני צעצוע, להתבדח עם שפי פז. זה מה שיש לתת-אלוף צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, לעשות. את הדקה וחצי שנותרה לי, אדוני, אני מבקש לנצל לטובת ענייני צה"ל. שלשום אויבי ישראל קיבלו באמת מכה ניצחת – חוסל הרמטכ"ל החדש של חיזבאללה. כל הכבוד לצה"ל, כל הכבוד למי שקיבל גם את ההחלטה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה היה אתמול. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עברו 24 שעות, ואויבי ישראל כבר יושבים ומוחאים כפיים. כי עוד פעם ממשלת ישראל, בדיוק כמו לפני 7 באוקטובר, עסוקה בלדרוך על הפיקוד הבכיר של צה"ל. כמה חודשים לפני 7 באוקטובר הגיעו לכאן שלושה אלופים מן המטכ"ל, דפקו על דלת לשכתו של ראש הממשלה. הם ביקשו להתריע בפניו על השחיקה בהרתעה של מדינת ישראל לאור המחלוקת הפנימית. הוא טרק להם את הדלת, לא הסכים לשמוע אותם. היום אנחנו גם יודעים שהונחו על שולחנו עוד ועוד התראות. זה לא עזר, הבאתם עלינו, ביוהרה של נתניהו, את 7 באוקטובר. שנתיים עברו, כלום לא למדתם, כלום לא למדתם. יושב ראש ממשלה היום בערב ועסוק בלפשר, בלהרגיע את שר הביטחון הבריון, שחושב שהמטכ"ל וכל המינויים בצה"ל זה מרכז הליכוד. הרסתם את צה"ל ואת החברה הישראלית לפני 7 באוקטובר, והיום אתם הורסים את זאת שוב - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - ואז תאמרו שלא התריעו בפניכם. אז הינה ההתראה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ישראל כץ מוביל את מדינת ישראל לאסון ביטחוני, הכתובת על הקיר, אל תאמרו שלא הזהירו אתכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה, תם הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נתניהו וכץ מובילים אותנו לעוד 7 באוקטובר. תרשמו את הדברים. האזהרה ניתנת לכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן, חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עליזה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בברכה חמה לראש הממשלה. מזל טוב, ראש הממשלה, אתה מקבל תיק חדש. לא, לא, רגע, רעייתי, לא להתרגש, זה לא תיק של לואי ויטון וזה לא תיק שאנל, זה תיק משרד הפנים. תיק משרד הפנים. הוא גם יוקרתי, הוא לא רע בכלל. כן, אדוני ראש הממשלה, תתחדש. עוד תיק קטן, תצרף לאוסף המרשים שכבר צברת. אבל בואו נדבר ברצינות. וגם קצת באירוניה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא לא מונה לשר הפנים. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא מתחיל. גם קצת באירוניה, כי אי-אפשר אחרת. אדוני ראש הממשלה, מתי יש לך זמן? יש לך משפט לנהל, יש מצב ביטחוני נפיץ, יש משפחות חטופים שממתינות לנס, יש משפחות שממתינות לוועדת חקירה, כולל אני, ממלכתית, יש משק מקרטע, יש רשויות קורסות, יש אזרחים שמבקשים הגנה – במצב הזה, בדיוק עכשיו עכשיו, דווקא עכשיו, ראש הממשלה, אתה לוקח על עצמך את הסמכויות של משרד הפנים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רק אומרים לך שזה יריב לוין, זה לא הוא. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, סליחה. למה? תקרא, אתה לא יודע על מה אנחנו מצביעים עכשיו? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אמרת שהוא קיבל תיק נוסף. הוא לא מונה לשר הפנים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא לא מונה לשר הפנים. סמכויות, לא מונה לשר הפנים. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יודעת, סמכויות, מה זה משנה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זהו, שאין שר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את צודקת, אתם צודקים שהוא לא שר הוא רק קיבל את הסמכויות. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם הוא לוקח את הסמכויות, הוא אמור לנהל את המשרד הזה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא - - - << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מה הוא אמר לעשות? לשמור על שר הפנים עד שיגיע השר הרשמי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גם סגן יושב-ראש הכנסת - - - בשבוע הבא. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, זה באמת הופך להיות פרודיה. כשזה נוגע למשפחות חטופים – המצב מורכב, כשזה נוגע לחקירות – זה תזמון בעייתי. אבל כשזה נוגע לפוליטיקה, כשזה נוגע לסידור קואליציוני, כשזה קשור לשימור הכיסא, פתאום לוח השנה נפתח כמו ים סוף. ופה חייבים לומר את האמת שאי-אפשר להתחמק ממנה: זה לא מקצועי, זה לא ממלכתי וזה לא לטובת הציבור. זה פשוט פוליטי, כך זה נראה. במקום לחזק את משרד הפנים, מפרקים אותו, במקום לתת שירות, מרכזים כוח, ובכל הזמן, הכול בזמן שמדינת ישראל זקוקה לדבר אחד, ממשלה שעובדת בשביל הציבור, לא בשביל עצמה. אז תתחדש, תתחדש בסמכויות החדשות, אדוני ראש הממשלה. אבל אזרחי מדינת ישראל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תתחילי. אזרחי מדינת ישראל ראויים להרבה יותר מ-accessory פוליטי. אדוני ראש הממשלה, אתה תלך, אנחנו נתקן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> משה סולומון, אל תדאג, הוא גם מחליף אותך בתור סגן יושב-ראש. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מטעם הציונות הדתית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מוכן. אני מוכן. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אירע בכנסת אירוע מטורלל, שאסור לנו לעבור עליו לסדר-היום. לדיון בוועדה לביטחון לאומי, תחת הכותרת "היעדר אכיפה נגד מטרידי עיתונאים ומפגינים סדרתיים", שהיה אמור לעסוק בהגנה על עיתונאים ועל חופש העיתונות, הגיע מטריד סדרתי, מי שמטריד עיתונאים, מרדכי דוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די - - - << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודעת שאני לא הראשונה שמדברת על המקרה הזה היום. מרדכי לא הגיע לשם משום מקום, הוא הוזמן לוועדה על ידי חבר כנסת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות, הכנסתם עבריינים לכנסת. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אותו מרדכי, שיש נגדו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, לאפשר. תודה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אותו מרדכי, שיש נגדו צו הרחקה מחבר הכנסת גלעד קריב, בגלל שהטריד אותו, נכנס לדיון בוועדה בבית הנבחרים. מדובר באדם שבחודשים האחרונים משתמש ברשתות החברתיות על מנת לחרחר ריב ומדון בישראל, שגם ככה היא משוסעת ומפולגת, חוסם עיתונאים ופוליטיקאים, ופועל בצורה פשוט לא חוקית. אבל הינה, למרות זאת, הוא מוזמן לכנסת לפגוש ח"כים מהקואליציה, מתראיין בערוץ 14 ומגיע לדיונים בוועדות כאילו הכול תקין. הרבתה לעשות היום גם שרה מהממשלה, שהעניקה למרדכי דוד יחס VIP, והזמינה אותו לאכול איתנו, עם כל חברי הכנסת, במזנון של הח"כים. אסור שאדם כזה, שמקלל חברי כנסת בדרך קבע ויש לו צו הרחקה מחבר כנסת, יקבל אישור להיכנס למתחם הזה. זה פשוט אבסורד שיש חברי כנסת ושרים שמאפשרים לתת במה למטרידים סדרתיים. אני מבינה שאנחנו נמצאים עכשיו בשנת בחירות, ואנחנו הולכים לראות כאן הרבה פרובוקציות פופוליסטיות זולות בתקופה הקרובה, אבל אני מצפה שאנחנו כולנו נדע איפה לשים קו אדום. אסור לנו לנרמל אנשים שפועלים בבריונות, שמרשים לעצמם להסתובב כאן ולקרוא לחברת כנסת "ממורמרת ועבריינית", כפי שמרדכי דוד קרא לחברת הכנסת נעמה לזימי. אני, לאורך ארבע וחצי שנים שאני נמצאת כאן בכנסת, תמיד פעלתי בממלכתיות, שמרתי על תרבות הדיון, וגם אמשיך לפעול ככה. ואני מאמינה שאנחנו, נבחרי הציבור, חברי הכנסת, צריכים להוות דוגמה לציבור. ואני קוראת לכל חברי הכנסת לדעת לשים גבולות, ולא להכניס לכאן אנשים כמו מרדכי דוד, שרק מעודדים שנאה ופילוג בעם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על הדברים שלא על סדר-היום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מעולה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי כולם מדברים על הכול. חברת הכנסת לימור, תקשיבי – כן, זה נוגע גם לך, גם לטלי. ב-1 בחודש הייתה אמורה להיכנס הרפורמה בהתפתחות הילד, ואני שמח שאחרי מכתבים ופניות למשרד הבריאות הצלחתי – פעם ראשונה, פעם ראשונה אני יכול להגיד בכנסת ישראל: אני, ירון לוי מבת ים, הקטן, נמוך הקומה, הצלחתי לעצור את הרפורמה בהתפתחות הילד. עכשיו – גם בן-גוריון היה נמוך, זה בסדר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, אף אחד פה לא אמר שזה לא בסדר. מה זאת אומרת? << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מזדהה איתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה זאת אומרת? הינה, חבר הכנסת שוסטר - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> רגע, יש פה פרגון. שקט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - ג'ודוקה, לוחם, שהביא פה לכנסת, קודם כול, אני אומרת לכם, את ההעלאה הכי גדולה של המודעות בכל מה שקשור למתמודדי הנפש. מה שהוא עשה בוועדת הבריאות לא ראיתי, אני אומרת לכם, לא ראיתי דבר כזה בכל - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תפרוש בשיא. תפרוש בשיא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ועוד מאבק שלו זה להביא את תרבות הלחימה בג'ודו לתוך תרבות השיח. זה תותח-על. זה הכול. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> טלי, יש לך רגעים שאת פלא. קטנים, אבל יש לך. אבל בפנים הכול נשמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה נוגע בו – אתה נוגע בסלע. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראו, אמרתי לכם, באתי מעיריית בת ים, הייתי סגן ראש עיר, אין הרבה פעמים – לא תשמעו ממני שאני אומר: אני עשיתי, אנחנו עשינו. כשמגיעים מרשות מקומית יש ראש עיר, יש שותפים, אבל כאן אני אומר לכם: פעילות שלי ושל הצוות המופלא שלי בלשכה, הצלחנו לדחות את הרפורמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במשפט, מה הרפורמה הזאת אומרת? שהורים יפסיקו לקבל החזרים כספיים על טיפולים פארה-רפואיים – קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק. עכשיו, למה משרד הבריאות היה צריך לעצור את הרפורמה? כי אני הצמדתי לו את החלטת בג"ץ על הרפורמה לבריאות הנפש. אם משרד הבריאות לא יכול להחליט ולהגדיר מה זה תור סביר, הוא לא יכול למדוד תורים; הוא לא קבע מפתח תקינה לכמות מטפלים בקופות החולים; הוא לא הוכיח לנו שהוא הקים מרכזים חדשים שאפשר לטפל בהם, כי בילדים מטפלים בחדר עם ציוד מתאים – אז אמרתי למשרד הבריאות: בוא תסביר לי, תציג את הנתונים. הם אמרו שהם צריכים לאסוף את הנתונים. אז אמרתי: כשיהיו לכם הנתונים אולי נצא לרפורמה. ואני שמח שהיא נדחתה לתחילת השנה. אבל אני לא מחכה לתחילת השנה, אני כבר עכשיו אומר: עדיין לא צורפו מטפלים ומטפלות, עדיין אין מבנים חדשים כדי לקלוט ילדים, ותורי המתנה למעלה משנה וחצי להתפתחות הילד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. משפט סיכום. תודה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. אז אם יש משהו שעשיתי במקום הזה, הוא לא זכה כל כך לפרסום, כי זה לא כזה מעניין, אז אני שמח להגיד: אני עשיתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אשריך. תודה רבה. חברת הכנסת עדי עִזוז או עָזוז? נראה לי עִזוז יותר חזק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עִזוז. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יישר כוח. ראית איזה חברי כנסת יש ביש עתיד? אפילו עליזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת עדי עִזוז. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> טלי, אני לא בטוחה שאני אגרוף ממך מחמאות, אבל, אדוני יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, הבוקר, לפני שעליתי לירושלים לדיונים בוועדות, אני גרה ביפו, הגעתי לדרום תל אביב, לעמותת סלעית. עמותת סלעית מפעילה הלנת חירום לנשים במעגל הזנות, והיקף הנערות והנערים שהצטרפו השנה למעגל הזנות הוא חסר תקדים. בנאום הקודם שלי קודם ציינתי שהשנה 40 נשים נרצחו מאלימות במשפחה. ויש לי שאלה, אולי חברות וחברי הכנסת יודעים כמה נשים מתו השנה מנזקי הזנות. אין נתונים. אף אחד לא יודע. הן היו שקופות בחייהן והן שקופות גם במותן לממשלה הזאת. להגיד: אני גדלתי עם זונות ונרקומנים – זה נחמד לכותרות - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש נתונים מהעבר? מהעבר יש נתונים? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא נאספו אף פעם נתונים על נשים שמתות במעגל הזנות. בשנתיים האחרונות ספציפית, יודעת פה גם חברת הכנסת לימור סון הר מלך, אנחנו לא מצליחים לקבל נתונים מהמשרד לביטחון לאומי בכלל על נושאים של אלימות נגד נשים, בוועדות. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, כל השנים לא היה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, יש נתונים, אבל הם לא מוצגים. המשרד לא משחרר אותם. אז אני רוצה להגיד שלהגיד: אני גדלתי עם זונות ונרקומנים – זה נחמד לכותרות וללייקים. לזכור שיש לנו חובה גם לנשים בזנות, לדרי הרחוב ובהתמכרויות, זה קצת פחות זוהר. הבוקר, יחד עם חבריי לסיעה, כינסנו את ועדת החינוך. סימון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבוקר, יחד עם חבריי לסיעה, כינסנו את ועדת החינוך האלטרנטיבית. הרי ועדת החינוך של הכנסת משותקת כבר מעל חודש, ופניות ציבור נערמות על שולחננו, ואין, אין איך לעזור, אין איך לענות להם. הפניות הקשות ביותר שהגיעו היו מהורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים, ולכן בזה היום הוועדה הייתה אמורה לעסוק. רק מה? אתה יודע מה קרה, אדוני היושב-ראש? חדר הוועדה ננעל. נעלו את הדלת, אי-אפשר היה להיכנס. הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, ארגוני מורים, הורים, ילדים בעצמם, הגיעו ולא היה אפשר לקיים את הדיון. עמדנו בחוץ ודיברנו ושמענו אותם. לא, זה לא תקין - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל זה בניגוד לפרוטוקול. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בניגוד לפרוטוקול? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את צודקת שזה לא טוב שאין ועדת חינוך, בהחלט. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מצד שני, לא עושים משהו שהוא אלטרנטיבי בתוך כנסת ישראל, בניגוד לפרוטוקול. זה העניין. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושבת שצריך להקים ממשלת צללים לממשלה הזאת. היא לא עובדת, אין ועדת בריאות, אין ועדת חינוך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מסכים עם העובדה שיש וועדות חשובות שלא פועלות. זה דבר לא תקין. אני רק אומר, זה שזה נסגר היום בניגוד לפרוטוקול זה דבר שהוא נכון. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני חושבת שחובתנו כאופוזיציה זה לספק מענים להורים לילדים עם צרכים מיוחדים, שיש להם קושי עם הזנה, עם הסעות, עם סייעות, עם פרא-רפואי, ואין, מול שוקת שבורה כלום פה לא עובד. השעה 23:40, כספי ציבור נשפכים על המקום הזה, וההורים עומדים מול דלת סגורה, ולא יכולים להיכנס. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, אני רק רוצה להגיד דבר אחרון, לסיכום, שאנחנו נמשיך לקיים את הוועדות האלה. הסגירה של הדלת זה היה אקט בריוני כלפי המשפחות האלה. ודבר אחרון, אני רוצה להגיד שהדבר שהכי חסר - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הפריעו לי תוך כדי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט. נא לסכם. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אגיד במשפט שהדבר שהכי חסר לממשלה הזאת להנהיג זה אהבת העם, אכפתיות וחמלה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. בהחלט נושא חשוב מאוד מאוד ותודה לך. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. היא פה? היא פה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הבית הזה שייך לכולם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> משה, הבית הזה הוא לא של אמיר אוחנה בטאבו. הוא שייך לכל חברי הכנסת. ולכן, לסגור את חדרי הדיונים שאנחנו נוכל לדון בהם זה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה – מוותרת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רוצה לדעת, שלי טל מירון – אבל היא פה. היא פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא צריך להתחנן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא מתחנן, אבל היא פה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חדרי הדיונים הם לא של אמיר אוחנה בטאבו, הם של חברי הכנסת. וכשאין ועדת חינוך, וחברי כנסת רוצים לדון - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. אתה צודק, זה של חברי הכנסת, זה של העם, אבל בסוף יש ועדת חינוך וכרגע היא לא מתכנסת - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין. אין. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> אין ועדת חינוך - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> סליחה, יש הרבה נושאים שהם אצלי. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> קטי, עם כל הכבוד, זה לא מספיק - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, אני מסביר. אני אומר, לבוא ולהשתמש בחדר הוועדה בניגוד לפרוטוקול זה דבר שהוא אסור. זה אסור, אלא אם כן אתה מבקש אותו לצורך איזשהו דיון אחר, אבל לא כהתרסה לעובדה שאין ועדת חינוך. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> זו לא התרסה, זאת העבודה שלנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני לא מדבר על זה – חברת הכנסת עדי, אני מסכים איתך לחלוטין. הנושא חשוב, אבל אני לא מדבר על זה. אני רק אומר, העובדה שעושים איזושהי ועדה אלטרנטיבית, ומתריסים בזה שרוצים לעשות את זה דווקא בוועדת חינוך, זה דבר שהוא לא נכון. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה זה התרסה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יותר טוב שנעשה אותה במסדרון? נעשה אותה במסדרון, בעיניים של מי שלא נתן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון. אנחנו נעשה שקט באולם. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע, עמדו שם אנשים עם אוטיזם מחוץ לדלת, עם דלת סגורה. זה לא תקין. ילד עם אוטיזם עומד מחוץ לחדר, רוצה שישמעו אותו, יש לו קשיים בבית ספר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה הזמנת אותו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תשים שעון. שעון - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היא לא התחילה, אז לא הפעלתי שעון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה הזמנתם אותו כשידעתם שאין ועדה? איזה אכזריות זו. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מצטערים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אולי אני אתן לך את תפקיד היושב-ראש? בבקשה, לרשותך שלוש דקות. בבקשה, תתחילי, אני לא רוצה להוציא אנשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא - - - אתם הזמנתם הורים לילדים אוטיסטים - - - << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> טלי, סליחה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ידעתם שאין ועדה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אגע בדברים שלשמם עליתי לפה לנאום, אני רק אגיד שבעיניי, זניח להתעסק רגע בפרוטוקולים ובהליך התקין, בעוד שחודש שלם אתם מצפצפים על עם ישראל, בזה שיש פה ועדות סופר-חשובות שלא מתכנסות - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ארבעה חודשים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שלא עושות את עבודתן, שפוגעות בציבור. זה שלא היו כאן שרים במשך תקופה כל כך ארוכה זה לצפצף על הציבור הישראלי, שמשלם לכל אחת ואחד כאן את המשכורת שלו. זאת הבושה, לא זה שמכנסים פה ועדה חלופית. ועכשיו אני אדבר על הדברים שאני רוצה לדבר עליהם. אז אני לא יודעת אם אתם יודעים, חבריי, אבל היו 204 תקיפות עיתונאים בחמש השנים האחרונות בישראל. הווילה בג'ונגל אני קוראת לזה, אומת הסטארט אפ, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אבל עם קצר עמוק בתקשורת. מתוך 204 תקיפות, 64 הותקפו על ידי שוטרים. מתוך 204 מקרים, רק ארבע הרשעות. לא ממצים את הדין עם התוקפים – וכשאין דין, התקיפות ממשיכות. ואני שואלת: איפה אותו השר שמכנה את עצמו השר לביטחון לאומי, שעסוק בעיקר בפיתות ובתזונה של האסירים ובתוכנית אבו חטוב, כשמערכות האכיפה מתהפכות, מקצינות ואין שומר בשער? השומר שבר את השער ומכניס פנימה אסון, ומכריח את כולם לשלם. אבל השאלה היותר גדולה היא: איפה האדון שמכנה את עצמו שר התקשורת – אני מכנה אותו צאר התקשורת – אליל הגיוון, מר תחרות, הכוח עובר לצרכן. איפה השר הזה? אולי יצא לכם לראות, חבריי חברי הכנסת, בשבועיים האחרונים מצטלם בסרטונים מאוד מתוחכמים ומתקדמים – קוקו מהצד, קוקו מהצד השני, קוקו מלמעלה, מסתכל על העיתונאים מערוץ 12, עושה להם קוקו מכל מיני זוויות, ועושה כל מיני סרטונים. הוא חושב שבזה הוא מורח את הציבור בישראל, כשהוא מוכר להם שקרים, אחד אחרי השני, במה שהוא קורא רפורמת השידורים. זאת לא רפורמת שידורים, זה חוק מחורר, כושל, עם בעיות משפטיות, עם חוסרים, עם בלבולים, ובעיקר בעיקר, עם הפיכה שמשתלטת על התקשורת הישראלית, תוך שהוא מוכר שקרים לציבור. שני השרים האלה מדירים את רגליהם מכל דיון שעוסק בשמירה על העיתונאים וביטחונם באופן סיסטמתי. עם כל הכבוד, כדי שתתקיים פה דמוקרטיה אמיתית, אנחנו צריכים עיתונאים שלא חוששים לסקר; שיכולים להגיד את מה שהם רוצים; את מה שבא להם לסקר; שיחשפו פה שחיתויות; שיגידו את האמת לציבור בעיניים. אבל במקום זה, השרים שאמורים להגן עליהם, בעצם מסיתים כנגדם. אתה שומע שרים עומדים פה וקוראים לערוץ תקשורת בישראל ערוץ אל-ג'זירה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש יותר התרת דמם של העיתונאים מזה? בושה וחרפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה שעון בן חיל - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> דווקא היא סיימה בזמן, עליזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אציע למנות אותך. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הודעה מטעם ראש המטה הכללי, רב-אלוף אייל זמיר. הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, עודכן הבוקר מהתקשורת על התהליכים אותם מתכנן לבצע שר הביטחון ביחס לצוות הבדיקה, שהקים עם כניסתו לתפקיד, בזמן שהרמטכ"ל נמצא בתרגיל פתע מטכ"לי בגזרת רמת הגולן. דוח צוות תורג'מן הוגדר מלכתחילה לשימושו של הרמטכ"ל, לבחינת איכות התחקירים והפקת לקחים אינטגרטיבית בצה"ל, ולא לשימוש פוליטי. ההחלטה להטיל דופי בדוח שנכתב במשך שבעה חודשים, על ידי 12 אלופים ותתי-אלופים, שסוכם על ידי מפקד הצבא ושהוצג לשר באופן אישי, מעוררת תמיהה. הוועדה שמעה למעלה ממאות עדויות, בחנה, העמיקה וביצעה תהליך מקצועי. בחינה חלופית של 30 ימים על ידי מבקר מערכת הביטחון, מבלי לפגוע בכבודו, אינה עניינית. בנוסף, השר כבר עודכן כי אחת ההחלטות הראשונות של הרמטכ"ל בעקבות הדוח היא לתחקר את תוכנית חומת יריחו באופן מעמיק, לאור חשיבותה. צה"ל הוא הגוף היחידי במדינה שתיחקר את עצמו לעומק – לעומק מחדליו – ולקח עליהם אחריות. אם נדרשת בחינה כלשהי להשלמת התמונה, עליה להיות בדמות ועדה חיצונית לצה"ל, אובייקטיבית ובלתי תלויה, אשר תבחן את התהליכים הבין-ארגוניים והרב-מדרגיים, שקדמו למחדל 7 באוקטובר, ובכלל זה הממשק בין הדרג הצבאי למדיני. באשר למסקנות האישיות, מדובר בצעדים פיקודיים פנימיים בצה"ל, שאינם נדרשים לאישור. הרמיזה כאילו הקריטריונים, שנבחנו בחרדת קודש, אינם שוויוניים, אינה ראויה, בייחוד לאור כמות הזמן וההתלבטויות שהשקיע הרמטכ"ל באופן אישי בהחלטה ביחס לכל קצין וקצין. עצירת המינויים בצה"ל ל-30 ימים פוגעת בכושרו של צה"ל, ובתהליך המוכנות שלו לאתגרים הקרובים. הרמטכ"ל ימשיך לקיים דיוני שיבוצים, על פי תכנון בהתאם לסמכויותיו, ויעבירם לאישור השר כנדרש. אנו ממשיכים לפעול ביתר שאת בכל הזירות. הרמטכ"ל ממשיך להוביל את צה"ל אל מול האתגרים המבצעיים הקיימים בגזרות. זה מכבר, שרי הממשלה וחברי הכנסת – ואלו דבריי – עסוקים בביזוי שומרי הסף. שר הביטחון פותח מרחב חדש: ביזוי שומרי ישראל, והעם תמה על ההתנהלות – ההתנהלות של השר הבכיר – תמה ונבוך, נבוך ומצטער, מצטער ומתעצב, מתעצב וכועס. שר הביטחון, אל תשלח ידך אל הקצין והג'נטלמן. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוי, סליחה. בבקשה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> לא - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאיר לפיד – בבקשה; מוותר; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – מוותרת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חברת הכנסת שרן מרים השכל - - - << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הינה, עכשיו את נוכחת. עכשיו את כן. בבקשה. לא ראיתי אותך. נכנסת הרגע, לא? לא, לא, זה חלק מהרשימה. בבקשה, לרשותך, שלוש דקות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> השעה עכשיו היא 23:51. מה שאומר שבעוד תשע דקות מתחיל 25 בנובמבר למניינם; מתחלף היום ויתחיל 25 בנובמבר, שהוא היום הבין-לאומי למאבק באלימות כלפי נשים. כן, כן, הדבר הזה, אלימות כלפי נשים, הדבר הזה שנהיה שגרה, נהיה ממש סבבה. בעודי יושבת עכשיו לאסוף את הנתונים לקראת הטקסט הזה, נרצחה עוד אישה. לפני שעתיים היו 34 נרצחות מתחילת השנה, ועכשיו כבר יש 35. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה היה פשע. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> זה לא קשור כמובן. מה קשור פשע לאלימות כלפי נשים? מה קשור פשע לשר המשטרה? מה קשור פשע לשר לרצח נשים וערבים? מה קשור? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - נתונים לא נכונים. את מערבבת אותם. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> זה פשע. הם פשוט עוברים על החוק. השר הזה הוא עבריין, הוא עובר על חוקים אחרים, הוא עובר על חוקים שיותר קשורים לסיוע לטרור, פחות לפשע פרופר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> השר לרצח נשים וערבים, יש לו הישגים אדירים – אדירים - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יש פה חבר כנסת ערבי שדיבר באלימות כלפי מישהי מהימין. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> - - בתחום רצח נשים. קודם כול, 35 נשים מאז תחילת השנה הזאת. לסבר את אוזנך, אדוני היושב-ראש, בשנת 2022, כשמפלגת העבודה החזיקה במשרד לביטחון פנים, היו הרבה פחות, חצי ממספר הנרצחות – 19. העלייה מאז היא ל-28, ל-29, אבל עכשיו אנחנו מגיעות למספרים האמיתיים. השבוע גם הגישו מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית את הדוח השנתי שלהם בוועדה לקידום מעמד האישה. אתה יודע, אדוני, שהן היו צריכות ללכת לבתי משפט כדי לקבל ממשרדי הממשלה המתפקדת, המצוינת הזאת – שאומנם אין בה שרים, אבל יש בה דרג מקצועי שעובד כל כך טוב; אבל הדרג המקצועי הזה לא הסכים למסור להם נתונים שהם חייבים לתת לפי החוק. לא הסכים. היו צריכים ללכת לבתי המשפט שעדיין, עוד איכשהו – סוג של – פועלים במסגרת ההפיכה המשטרית שאתם מארגנים להם. גם שם, תשמחו ודאי לשמוע, שההצלחה של שר המשטרה מסחררת. היו השנה 51,118 פניות לקווי הסיוע. אני לא אכנס פה לפירוט: איזה אחוז עצום נפגעו בילדות; איזה אחוז עצום נפגעו בכל הסביבה הקרובה שלהם; כמה מהן לא מקבלות ומקבלים תשובה על ידי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני יודעת שנשים זה סוג ב'. אצלכם בעיקר משקיעים את המשאבים - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> רק לסיים את המשפט. - - בלשכנע נשים חילוניות לא לקיים יחסי מין עד החתונה. אז יש לי חדשות בשבילכם: אונס הוא לא מין, הוא אלימות - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תודה, תודה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> ואולי הגיע הזמן להתחיל למגר אותה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת שרן מרים השכל – מוותרת. חבר הכנסת ינון אזולאי – לא מוותר ועולה לומר את דברו. אתה לא מקשיב לעליזה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות מלאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת. יש לך במפלגה, יאיר, איש קטן ושחצן גדול. לא אתה. לא אתה. אתה בסדר. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> אתה גונב לי את התואר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> איש קטן ושחצן גדול. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> לא נתערב לכם במריבות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא יכול לעמוד פה ולדבר ולבלבל. אבל אתה יודע? אני לא כועס עליו, אני בסך הכול מרחם עליו. אדם שמחפש את מקומו בקדנציה הבאה ומשוטט בקבוצות של גדי איזנקוט, אני סך הכול מרחם עליו. אני לא כועס. אדם משועמם. אין עליו כלום, מסכן, אין לו מה לעשות. הוא קורא לי משתמט. אז רק שידע, אני לא משתמט. אגב, עשיתי שירות אזרחי. אז קודם כול, על פי חוק אני לא משתמט. מי שיושב ולומד תורה הוא לא משתמט, הוא יותר טוב גם ממני, לומד תורה יותר טוב גם ממני. אבל עוד נתון חשוב שתדעו, אני גם מתנדב באיחוד הצלה שנים. בצוק איתן ניהלתי את מרחב לכיש באיחוד הצלה. כן, עשיתי גם התנדבויות בחינם. לא קיבלתי על זה כסף, ומתגאה בזה. אבל רגע אחד לגדי איזנקוט, לפני שאתה חושב לקחת אותו, כדאי שתדע קצת נתונים על הכנסת הזאת. אלעזר שטרן נמצא מ-2013 עד היום. כמה חוקים הוא קידם? ארבעה. ינון אזולאי – עשרה רק מ-2018. כמה בקנה יש לו? אפס. לינון אזולאי יש עוד 11 חוקים בקנה, שממתינים – ויעברו, בעזרת השם. מ-16 בנובמבר 2022 ועד היום, לינון אזולאי יש 5,343 שעות נוכחות ו-954 הופעות. אלעזר שטרן? יש לו סך הכול 2,558 שעות ו-291 הופעות. אז אתה משתמט מעבודה, ורק להגיד לך שלא רק משתמט מהעבודה, אתה גם אוכל חינם, וחבל על הכסף שאתה מבזבז למדינה כשאתה פה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> ינון, ינון - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. השר עמיחי שיקלי, בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את כמה הדקות שיש לי כאן כדי לדבר על הנושא של ועדת החקירה לאירועי 7 באוקטובר. יש סביב העניין הזה ויכוח ציבורי, ואני מתקשה להבין מאיפה נובעת ההתנגדות למודל הפריטטי, שלא טוען שהממשלה צריכה למנות, אבל גם לא מקבל את התזה שאומרת שנשיא בית המשפט העליון – שהוא באופן אישי נמצא במחלוקת עמוקה מאוד, וכל המוסד הזה נמצא במחלוקת עמוקה. מה בדיוק הבעיה לקבוע הרכב שיש בו משקל שווה לאופוזיציה ולקואליציה, עם נציג בית המשפט העליון, וככה להגיע לעמק השווה, להתקדם ולא לאבד זמן יקר. נבוא ונעשה סדר בדברים. באים בטענות גם על זה שהממשלה קיבלה מנדט והקימה צוות כדי להגדיר את המנדט הזה. גם על זה באים בטענות. זה קבוע במפורש בלשון החוק. מה הבעיה בדיוק? על מה הטרוניה? אני באמת מקווה מאוד שיקום מישהו באופוזיציה – כפי שידעו אנשים בחדרים הסגורים גם לתמוך ברעיון הזה – ויסייע לקדם את המודל הזה בצורה משותפת, אופוזיציה וקואליציה, וביחד לקבוע את הצוות שיקיים את הוועדה הזאת. את האירועים האלה – אף אחד לא חולק על זה שיש צורך לחקור ולחקור באופן נוקב. אז זה לעניין ועדת החקירה. אגב, יש לציין שבארצות הברית, כשהתמודדו עם אירוע קשה מאוד - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, נא לשמור על שקט, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> הפיגועים בבנייני התאומים – הייתה אחרי זה, בואו נאמר, סערה ציבורית, גם שם. זה לקח להם חודשים ארוכים, ובסוך הגיעו לאותו רעיון: חמישה מחברי ועדת החקירה לחקר הפיגועים בבנייני התאומים התמנו על ידי הדמוקרטים, חמישה התמנו על ידי הרפובליקנים ובא לציון גואל כך הם הקימו את הוועדה. לא הצלחתי למצוא טענה אחת הגונה מה הבעיה במודל הפריטטי. למה שנחכה לבחירות עם הקמת צוות ועדת חקירה? למה לאבד עוד זמן יקר? למה אין פה גבר אחד, או גברת, שיקום - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שנתיים - - - << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> הייתה לך מלחמה, אתה יודע? נכון, שנתיים מלחמה. נכון, שנתיים מלחמה. אגב, לי אין בעיה שזה היה מוקם קודם, אבל אני מקבל את הטענה שאומרת שזה לא רלוונטי לזמן רמטכ"ל באמצע מלחמה ולהתחיל לחקור אותו. יש בזה היגיון. יש בזה היגיון, אבל עכשיו, כפי שידעתם בחדרים הסגורים לבוא ולהסכים לדברים האלה, הגיע הזמן גם להסכים לזה ציבורית. שיקום אחד נורמלי, יגיד: כן, מקבלים מודל. יש שופט עליון, נציג אופוזיציה, נציג קואליציה, עוד מומחה, וזהו, ושלום על ישראל. יקבעו את הצוות. שבעה, שמונה חברי ועדה ואנשים איכותיים. נביא אנשים רציניים ונתקדם עם הדבר הזה. אין טענות רציניות, אין טענות רציניות נגד. פשוט מאבדים זמן יקר. איפה אופיר? אופיר, להמשיך לדבר? תמיד מצחיק. טוב, אני אגיד עוד דבר לחברים באופוזיציה: תראו, אני לא מחסידי עין תחת עין – לא מחסידי עין תחת עין. אני נגד לחסום מכוניות, תמיד נגד, נגד להיצמד לאנשים עם טלפון. תמיד נגד – אבל איפה הייתם? איפה הייתם? איפה הייתם כשחסמו את נתיבי איילון? איפה הייתם כשאני יוצא בצהריים, אני יוצא בצהריים, יום שישי, לוקח ילדים, לוקח את הילדים - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה זוכר מה עשו לסילמן? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - לוקח את הילדים, ביום שישי, שעה 15:00, לוקח את הילדים לסרט בקריות. הלכנו לראות מואנה – קראו לזה מואנה, מין יצורה חביבה כזו בהוואי – ובדרך – מה זה בדרך? מתחת לבית, מפגינים. אני בא לעבור והם מתנפלים על האוטו וחוסמים את הרכב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עשו מחוץ לבית של ניר אורבך? מה עשו מחוץ לבית של אילת שקד? זה המחנה שלך - - - << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> מישהו מכם בא ואמר: זה לא בסדר, מספיק? איפה נזכרתם? איפה נזכרתם? איפה נזכרתם? אני לא תמכתי בזה גם אז. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עשו מחוץ לבית של אילת שקד? אולפנה פתחו שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה בכיין. מילא לא לקזז - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עמיחי - - - << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אבל לא תמכתי בזה גם אז. לא תמכתי. לא תמכתי בזה. חברים, תם זמננו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי מספר חוקים. אנא, תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד הודעת הממשלה – 47 נגד – 41 נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 47 בעד, 40 נגד. אני קובע כי הודעת הממשלה אושרה. יש הודעה אישית. להוסיף את חברת הכנסת קארין אלהרר. מה רצית, חברת הכנסת קארין אלהרר? בעד או נגד? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נגד. להוסיף נגד. כלומר, 47 בעד, 41 נגד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> רביזיה. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה, היו"ר. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה כי ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעות חוק בנושא הפסקת פעילות אונר"א מ/1896, פ/6169/25, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ו-פ/6536/25, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, חברי הכנסת, תם סדר-היום. דן, המזכיר, סיימנו? מי שרצה לא נמצא כאן. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, את רוצה הודעה אישית? מוותרת. ביקשת קודם, פשוט. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> יושב-ראש ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא הודיע כבר, הוא סיים. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> אין הודעות אישיות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מי שרצה לא נמצא כאן. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, את רוצה הודעה אישית? מוותרת. ביקשת קודם פשוט. אם כן, חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי ה' בכסלו התשפ"ו, 25 בנובמבר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:05. << סיום >>