דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ו' ישיבה של"ז הישיבה השלוש-מאות-ושלושים-ושבע של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, ו' בכסלו התשפ"ו (26 בנובמבר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 שאילתות דחופות ורגילות 6 3894. עמדת מערכת הביטחון והמדיניות הממשלתית בנוגע להסכם הגבול הימי עם לבנון (הסכם הגז) 8 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 8 שר הביטחון ישראל כץ: 8 מירב בן ארי (יש עתיד): 10 גלעד קריב (העבודה): 11 3893. חזרה למדיניות 6.10 בעוטף עזה 14 עמית הלוי (הליכוד): 14 שר הביטחון ישראל כץ: 15 אבי מעוז (נעם): 18 2371. הדחת אלוף משנה משירות מילואים 21 עמית הלוי (הליכוד): 21 שר הביטחון ישראל כץ: 22 2673. פערי כוח אדם בטיפול בנכי צה"ל באגף השיקום 23 שרון ניר (ישראל ביתנו): 23 שר הביטחון ישראל כץ: 23 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 25 הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025 29 הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025 30 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 30 שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: 31 הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – החמרת ענישה על יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ה–2025 32 אבי מעוז (נעם): 33 הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הפחתת תקציב בשל אי-גיוס בוגרים), התשפ"ה–2025 37 משה טור פז (יש עתיד): 37 שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: 41 יאיר לפיד (יש עתיד): 49 הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – מניעת שידורים), התשפ"ד–2024 51 עמית הלוי (הליכוד): 52 שר התקשורת שלמה קרעי: 59 גלעד קריב (העבודה): 71 הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"ה–2024 74 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 75 שר המשפטים יריב לוין: 80 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 84 הצעת חוק מענק לחטוף ששב מן השבי או למשפחתו של חטוף שנרצח בשבי וגופתו הושבה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025 87 הצעת חוק שירותי אבטחה, התשפ"ה–2025 88 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 88 שר המורשת עמיחי אליהו: 91 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 99 ציון יום הזיכרון הממלכתי לדוד בן-גוריון ז"ל 101 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 101 בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 104 מאיר פרוש (יהדות התורה): 106 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 113 שר המורשת עמיחי אליהו: 114 עודד פורר (ישראל ביתנו): 118 אפרת רייטן מרום (העבודה): 121 אבי מעוז (נעם): 123 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 124 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 134 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 134 הצעה לסדר-היום 135 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לכישלון הממשלה במאבק ביוקר המחיה 135 עודד פורר (ישראל ביתנו): 135 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 137 הצעה לסדר-היום 152 תחזית הגירעון המדאיגה של הביטוח הלאומי 152 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 152 שר המשפטים יריב לוין: 155 הצעה לסדר-היום 158 העלאת קצבאות הזקנה 158 יעקב מרגי (ש"ס): 158 שר המשפטים יריב לוין: 163 הצעה לסדר-היום 164 השלכות אי-מינוי שר בריאות קבוע במשך למעלה מארבעה חודשים על בריאות הציבור 164 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 164 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 167 הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשפ"ו–2025 170 נעמה לזימי (העבודה): 170 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 173 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 178 אליהו רביבו (הליכוד): 180 ינון אזולאי (ש"ס): 184 מירב בן ארי (יש עתיד): 187 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 191 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 193 גלעד קריב (העבודה): 194 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 202 נאור שירי (יש עתיד): 203 טלי גוטליב (הליכוד): 220 הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2025 225 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 225 מירב בן ארי (יש עתיד): 227 חילופים בוועדות הכנסת 238 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 238 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לאורחינו ביציע. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת, היום יום רביעי ו' בכסלו התשפ"ו, 26 בנובמבר 2025. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו–2025. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << נושא >> שאילתות דחופות ורגילות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות לשר הביטחון, שאני מבין שהוא בדרכו מוועדת החוץ והביטחון. מישהו יכול לבדוק לי איפה הוא, בבקשה? תבדקו, תרימו טלפון. ועדת החוץ והביטחון סיימה את דיוניה, אז אני מניח שהוא בדרך. בינתיים אני אקדם בברכה את אורחינו שנכנסו עתה ליציע. אני אעשה זאת בשפה האנגלית, ברשותכם. Members of Knesset, I warmly welcome the delegation visiting us today from the NACL, who have come from various states across the United States of America, together with the Shomron Regional Council. We have the governor Yossi Dagan here. Welcome to Jerusalem, welcome to the Knesset. Good to have you friends with us. Thank you. Please be seated. יש תשובה היכן שר הביטחון? בדרכו. לא, לא. הוועדה הסתיימה. רבותיי, נא להודיע שהוועדה הסתיימה. המליאה התחילה, השר צריך להיות פה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי נצא להפסקה עד שהוא יבוא? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מייד נראה אם זה ייקח דקה או עשר דקות. אני מקווה שזה לא ייקח יותר משתיים, שלוש דקות. רוני, בבקשה, דבר עם יו"ר הוועדה, שישחרר אותו אם הוא מחזיק אותו שם. אוה, יש לנו את השר זוהר, אבל אנחנו עדיין נחכה בכל זאת לשר הביטחון. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא נברך אותו על הזכייה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בהחלט. השר זוהר, יישר כוח, כל הכבוד. הוא לא שומע. בירכתי אותך על ההצלחה הגדולה בקריית גת. יפה מאוד. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> היו עוד כמה מקומות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> היו עוד מקומות. מצוין. אנחנו ממתינים, השר זוהר, לשר הביטחון שישיב על שאילתות, הוא בדרכו מוועדת החוץ והביטחון. אני מקווה שזה ייקח עוד כמה שניות ולא יותר. אנחנו מקדמים בברכה את שר הביטחון, שהגיע אלינו היישר מוועדת החוץ והביטחון. אני מתכבד להזמין אותך, שר הביטחון, אל הדוכן. ברוך הבא. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בנושא עמדת מערכת הביטחון והמדיניות הממשלתית בנוגע להסכם הגבול הימי עם לבנון, הסכם הגז. חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה. << שאילתה >> 3894. עמדת מערכת הביטחון והמדיניות הממשלתית בנוגע להסכם הגבול הימי עם לבנון (הסכם הגז) << שאילתה >> << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה גם לברך אותך על זה שאישרת לי את השאילתה הזאת. אנחנו לפעמים מתווכחים, במקרה הזה – באמת, תודה רבה. אדוני שר הביטחון, ישראל, היי, שלום. אני מקריאה את השאילתה. באוקטובר 2022 – ובמליאת הכנסת פה לפני שבועיים – תקף נתניהו את הסכם הגבול הימי עם לבנון, וטען שמדובר בכניעה לחיזבאללה, וכי עם שובו לשלטון יבוטל ההסכם. ברצוני לשאול: 1. מה עמדת מערכת הביטחון ביחס להסכם? 2. מדוע השר והממשלה לא נקטו צעד כדי לבטל את ההסכם הזה כפי שהבטחתם בקמפיין ב-2022? ואתם כבר שלוש שנים בשלטון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. כבוד השר, בבקשה. << דובר >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת מלינובסקי, חברות וחברי הכנסת, מאז כניסתי לתפקיד שר הביטחון פועל צה"ל בלבנון לנוכח עיקרון מאוד חד וברור: לא נאפשר כל איום על תושבי הצפון, ואכיפת המקסימום תימשך וגם תעמיק, כפי שהוכחנו היטב גם לפני ימים אחדים בחיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה טבטבאי. לא יהיה שקט בביירות וסדר ויציבות בלבנון בלי ביטחון למדינת ישראל. לנוכח המדיניות החד-משמעית שלנו, בחודשים האחרונים אנחנו פועלים על מנת לוודא שממשלת לבנון מבצעת את מה שהיא התחייבה עליו – לסלק את ארגון הטרור חיזבאללה מדרום לבנון, לפרוק אותו מנשקו, לא לאפשר לו לייצר אמצעי לחימה וכטב"מים שיאיימו על יישובי הצפון ואזרחי ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קצת יותר שקט במליאה. << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> מתוך המחויבות שלנו לתושבי הצפון, לשלומם של תושבי הצפון, אם ממשלת לבנון לא תעשה את מה שנדרש ממנה, אנחנו נמשיך לפעול ובעוצמה רבה. בכל מקרה לא נאפשר לחזור למציאות של לפני 7 באוקטובר. באשר להסכם הגבול הימי עם לבנון שנחתם בידי ממשלת לפיד-בנט ועליו שואלת חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – נדמה לי ששר האוצר גם - - - << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא להגזים, לא להגזים. שומעים את השר היטב. << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> שר האוצר היה ליברמן, נדמה לי. ראשית, אין חולק על כך שההסכם לא הובא בשעתו לאישור הכנסת, וזוהי כשלעצמה עובדה בעייתית ומטרידה. שנית, אין חולק גם על כך שמאז חתימת ההסכם לפני שלוש שנים, שינינו בצורה משמעותית את תמונת המצב בלבנון, ומצבו של חיזבאללה גם צבאית וגם אזרחית שונה בתכלית משהיה. לנוכח שני העקרונות הללו, ובהתאם לשינויים שמתהווים באזור, נשקול גם אנחנו את עמדתנו בנוגע להסכם הגבול הימי, שיש בו, למרבה הצער, לא מעט נקודות תורפה וסוגיות בעייתיות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך, אם יש. לאחר מכן – שאלות נוספות לחברת הכנסת מירב בן ארי וחבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני השר. לצערי, התשובה הייתה מעורפלת מאוד. אנחנו נחזור לשאול בהמשך. שתשקלו. בינתיים שמעתי בדיווחים בתקשורת שחיזבאללה חזר לכוחו. אני רציתי לשאול בשלומך. האם אתה מרגיש בסדר? מה הכוונות שלך בהמשך הדרך? כי אתמול היו פרסומים שרוצים להדיח אותך מתפקיד שר הביטחון. אז מה המשרד הבא שלך? שאנחנו נדע, כי אנחנו חברים הרבה מאוד שנים, אז יש לי דאגה אישית כלפיך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד רגע, השר. שאלה נוספת – חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת גלעד קריב. הוא פה איתנו? אני לא רואה אותו. אם הוא לא יהיה, חברת הכנסת דבי ביטון תשאל. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אני כאן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן, כן, מצד ימין. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ישראל, שר הביטחון – קלטתי שאתה לא רואה אותי. שלום, בוקר טוב, אדוני השר, אדוני יושב-ראש הכנסת. כיום, לפי נתוני צה"ל, נשים מהוות כ-20% מהכוח הלוחם בצה"ל – עלייה משמעותית לעומת העבר, וזה נתון חשוב. הן משרתות ביחידות קרביות, מג"ב וכדומה. לעומת זאת, נראה שהצבא אינו ערוך לטיפול המיוחד בהלומות הקרב כאשר הן זקוקות לטיפול ספציפי הן בנושא דיכאון אחרי לידה, טיפול בתוך המשפחה, פגיעות מיניות וכדומה. מה אדוני מתכוון לעשות על מנת לסייע באופן ספציפי? בכוונה אני מחדדת לך את השאלה, כי כבר קיימנו דיון בוועדת החוץ והביטחון בנושא הלומות הקרב. אני רק אגיד לך שעשיתי מחקר משווה, ובמדינות שיש חובת גיוס לנשים יש טיפול ספציפי בהלומות הקרב. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, שאלה נוספת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני השר, בימים האחרונים ישנם פרסומים על מתיחות הולכת וגוברת בינך לבין הרמטכ"ל, דווקא בימים של מתיחות ביטחונית גוברת, ימי קרב. אני מבקש לדעת אם אדוני סירב להשתתף בישיבה משותפת בהובלת ראש הממשלה יחד עם הרמטכ"ל על מנת להביא לסיום את המתיחות הזו, שאין ספק שיש לה השפעה רעה מאוד גם על תדמית מערכת הביטחון וצה"ל וגם על ההרתעה הישראלית מול האויבים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כבוד השר, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> טוב, קודם כול, אני לא רוצה שתהיי בחרדות וחששות לגבי מה ששאלת, אז בואי נאמר שצפוי שאני - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר אל יוליה? << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> כל פעם שניפגש, כאן או במקום אחר, זה יהיה כשאני שר ביטחון ואת חברה באופוזיציה. זה המצב שצפוי להימשך לפחות עד הבחירות, עוד יש זמן, אל דאגה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> לגבי הנושא של הלומות קרב, אם הבנתי נכון, אני אשמח – להעביר לי בצורה יותר מדויקת. אנחנו נבדוק את זה, כמו שאנחנו עושים. נעדכן גם לגבי הטיפול וכל מה שאפשר לעשות. ברור שזה נושא חשוב. צריך לטפל בו. יש כאן לוחמות, יש משרתות, יש תופעה של הרבה פגועי גוף ונפש, וכמובן, צריך לטפל בדברים האלה הרבה מעל ומעבר. גם הקמנו ועדה מיוחדת לדברים. ודאי. צריך להילקח בחשבון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז אתה מזמין אותי להמשיך את השיח המקצועי עם הצוות שלך בעניין? << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> כן, כן, ודאי, ואני גם אעודכן. בהחלט, כמו שאנחנו עושים. למשל, חבר הכנסת ביטון הביא לתשומת ליבי נושא מאוד חשוב, וטיפלנו בו ביחד. אנחנו פתוחים לכל דבר. לגבי הרמטכ"ל, אנחנו עבדנו, עובדים ונעבוד ביחד בכל מה שקשור לזירות המבצעיות של מדינת ישראל בכל החזיתות. פועלים ביחד עם ראש הממשלה, עם הרמטכ"ל, עם צה"ל, ונמשיך לעבוד, ומתקיים שיח כל הזמן. קבענו מראש מחר פגישת עבודה, ואנחנו ודאי נקיים אותה. השתתפנו אתמול בדיון אצל ראש הממשלה בנושא חשוב לגבי יהודה ושומרון. אנחנו עובדים, עובדים כל הזמן. אני אומר את זה כך: יש מחלוקת מסוימת לגבי נושא התחקירים והצורך להעמיק בהתאם להמלצות ועדת תורג'מן, סמי תורג'מן. אני, גם בזמן הרמטכ"ל הקודם, בגישה עניינית, חשבתי שחשוב לקדם את התחקירים ולעשות את זה בזמן. כתוצאה מהמאמצים שלי הם קרו, וגם היו כרוכים בהם עוד דברים, שכל עוד הם לא היו, לא יכולתי – גם בנושא המילואים – לקבל החלטות מסוימות. עכשיו אנחנו בדיוק במצב דומה. זה דבר ענייני, דבר ענייני, ואני הטלתי על מבקר מערכת הביטחון, שהוא גורם מקצועי לחלוטין, עם יכולות גבוהות מאוד, עם אנשים מקצועיים, לבדוק ולהעמיק בדברים בעקבות דוח תורג'מן, על מנת שאני, כמי שמאשר מינויים בצה"ל – זה החוק, אגב, שבן-גוריון יזם, שהרמטכ"ל ממליץ ושר הביטחון מאשר – ואם אני מאשר, אני חייב לדעת את מה שניתן היום לדעת כדי לקבל החלטות. אני אומר גם יותר מזה, אין לי ספק שאני מייצג אינטרס ציבורי מאוד נרחב לדעת מה היה ב-7 באוקטובר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תקימו ועדת חקירה ממלכתית. << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> גם הציבור רוצה לדעת, גם המשפחות השכולות רוצות לדעת, גם אחרים רוצים לדעת. ולכן אני פועל כדי להשלים את זה באופן מקצועי, מתוך שיקול מקצועי. כמו שאמרתי, אנחנו נמשיך לעבוד בכל התחומים ביחד, גם אם יש חילוקי דעות מסוימים בדבר הזה. עכשיו, לגבי הערה שנשמעה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני השר, לא ענית על השאלה. אני שאלתי אם סירבת לישיבה משותפת. << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> אה, ודאי שלא. התשובה היא, טוב שאתה – עוד פעם, ודאי שלא. ראש הממשלה מזמין לישיבה, אז באים לישיבה. ראש הממשלה החליט בעצמו, משיקולים שלו, לעשות ישיבות נפרדות, והוא עשה. יחד עם זאת, אמרתי כבר, היינו אצלו אתמול בעוד ישיבות, ונהיה גם היום, וגם נהיה בעצמנו. חד-משמעית, ראש הממשלה מזמין – באים, זאת בכלל לא הנקודה. הפרסומים היו שקריים, כמו פרסומים אחרים שהיו שקריים. זה בסדר. אגב, לגבי הדבר הפופולרי הזה להגיד – אני אומר לשר זוהר, כי הוא חלק איתי את הדבר, וגם יושב-ראש הכנסת – בכל פעם שבכיר בליכוד מביע עמדה, דעה, אומרים לו: לא, בגלל הפריימריז. אני גאה שהליכוד היא מפלגה דמוקרטית, מפלגה גדולה ודמוקרטית, והיא גם תמשיך להיות. אבל זה לא קשור לאתמול. לא היו שום פריימריז, היו בחירות בסניפי הליכוד. טוב שזה קורה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הייתה חגיגה דמוקרטית. הם לא מכירים את זה. << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> לכן, אפילו באופן תיאורטי, מלבד הזלזול הזה בהליכים דמוקרטיים כשזה נוגע לליכוד ולימין, אז פשוט עובדתית - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> את זה אתה יודע - - - << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני נוקט עמדות מקצועיות, לפי השקפת עולם ולפי המידע, ואני אמשיך לעשות את זה לטובת צה"ל, לטובת הציבור הישראלי, וכך אני אמשיך גם כן לעשות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. השאילתה הבאה, אף היא שאילתה דחופה לשר הביטחון, של חבר הכנסת עמית הלוי, בנושא: חזרה למדיניות 6 באוקטובר בעוטף עזה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << שאילתה >> 3893. חזרה למדיניות 6.10 בעוטף עזה << שאילתה >> << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני השר. העוטף שב לחיים, חמאס מתעצם. חמאס בשיא כוחו מבחינת סד"כ, מנהרות וחומרי נפץ, כפי שדווח לנו. קצינים אמריקאים מסתובבים בפיקוד דרום. רצוני לשאול: 1. האם יש הגבלות בין-לאומיות כלשהן על צה"ל? 2. מה היערכות ההגנה לאור שחרור החיילים בהגנה המרחבית בעוטף? 3. מה המלצות הרמטכ"ל כנגד ההתעצמות הצבאית של חמאס? 3. כיצד תמומש החלטת הקבינט, אותה אחת מבין חמש, לשליטה ישראלית ביטחונית בכל רצועת עזה? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כבוד השר, בבקשה. << דובר >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת עמית הלוי, אני מבקש לחדד את העובדות הבאות: קודם כול, זה דבר לגיטימי וטוב שהמערכת הפרלמנטרית מקיימת בקרה, מאתגרת ומובילה לשיח בדברים האלה. לא כל החוכמה נמצאת בצד אחד, אם כי האחריות בהחלט נמצאת. במסגרת הזאת אני בהחלט פועל כשר הביטחון עם ראש הממשלה, עם הרמטכ"ל ועם צה"ל, כדי לגבש ולבצע מדיניות. לפני חודש בדיוק החלטתי לאמץ את החלטת צה"ל ולהסיר, לראשונה מאז 7 באוקטובר, את המצב המיוחד בעורף. ההחלטה הזאת, שהשפיעה בעיקר על יישובי העוטף, משקפת את המציאות הביטחונית החדשה בדרום מדינת ישראל. המציאות הזאת הושגה הודות לפעילותם הנחושה והעוצמתית לאורך השנתיים האחרונות של לוחמינו הגיבורים מול ארגון הטרור חמאס. לצד המשך המאמץ להשבת שני החללים החטופים הנותרים – היום התבשרנו על חזרת אור – אנחנו מחויבים לחלוטין למימוש כל יעדי המלחמה שהוגדרו, ובראשם פירוק חמאס מנשקו, פירוז עזה ולוודא שחמאס לא יהיה קיים כשום גורם שלטוני ואחר בתוך עזה. כחלק מהמחויבות שלנו לפעול בעוצמה ובאחריות לשמירה על ביטחון אזרחי ישראל, המבצע להריסת מנהרות הטרור של חמאס בעזה, בכל השטח שנשלט על ידי ישראל, שזה רוב השטח עד המנהרה האחרונה, מתקדם היטב, בצורה חסרת תקדים, לא דומה לעבר, באופן שיטתי. האתגר כאן הוא גדול, וגם ההישג. ההישג יהיה הישג גדול מאוד – לסכל ולהרוס תשתית חסרת תקדים בהיסטוריה העולמית שנבנתה במשך למעלה מ-20 שנה ועלתה בהרבה על כל המידע ועל כל ההערכות שהיו בידי גורם כלשהו במדינת ישראל. צה"ל פועל להרס המנהרות באמצעות פיצוצים או מילוי והזרמת בטון לתוך המנהרות בכל השטח שבשליטתו. לא אטימה שמאפשרת לבנות מעקפים; הרס המנהרות האלו בכל הממדים. רק במנהרה שנמצא הדר גולדין לפני ימים, זיכרונו לברכה – התגלתה שם מנהרה באורך 7 קילומטר עם 80 אולמות. ברפיח, שהיא תחת שליטתנו המוחלטת שמונה חודשים, אין שם הומניטרי, אין שם אזרחים, אין שם שום דבר, רק צה"ל שעמד, כתש והרס את המבנים כדי להסיר איומים וטיפל במנהרות. כלומר, האתגר הוא גדול, וזה הדבר שאנחנו עושים עכשיו. הכוח הרב-לאומי בהובלת ארצות הברית אמור להיבנות ואמור לטפל בפירוק ופירוז חמאס מנשקו בעזה הישנה. קודם כול, בכוח הזה לא יהיו טורקים ולא שום גורם שהוא עוין למדינת ישראל. אנחנו ממתינים לראות שהוא ייבנה, זאת המשימה שכלולה בתוכנית הנשיא טראמפ. הנשיא טראמפ הוא ידיד גדול של מדינת ישראל. הוא עזר מאוד לבצע את השלב הראשון, השלב הזה, שאני אומר, שהיה פרי מאמצים, קודם כול של חיילי צה"ל והלחימה בעזה. הלחימה – אתם יודעים, שחמאס פנים לחץ על אנשי המלונות בחוץ לעשות את העסקה הזאת. הוא אמר: אנחנו לא יכולים יותר מול הלחץ. אבל ראש הממשלה, בסיוע השר דרמר, פעלו מול נשיא ארצות הברית, ויצא כאן לדרך מהלך בהובלת נשיא ארצות הברית, מהלך חשוב ביותר. הוא גייס מדינות ערביות מוסלמיות ללחץ על חמאס, והתוצאה היא תוצאה שפיללנו אליה, אבל אף אחד לא היה בטוח שאפשר להשיג אותה בדרך כזאת מושלמת: החזרת כל החטופים החיים מייד בהתחלה; החזרת החטופים החללים – הינה ההתחייבות. תראו, עוד שניים, עוד אזרח ישראלי ועוד עובד זר, ואנחנו פועלים, וצה"ל נשאר בלמעלה מ-50% מעזה. אבל זה לא שחמאס מטייל בשאר השטח, אני רוצה להסביר: אסטרטגית צה"ל שולט על שאר השטח. נכון, נכון, ברצועה שהם נמצאים בה יש כשני מיליון איש. כרגע יש דבר שאף אחד לא אוהב לראות אותו, שחמאס מעורב בחלוקות מזון ובדברים. אבל הגורם הבין-לאומי – שאגב, בראשו יעמוד הנשיא טראמפ, המועצה – הכוח הבין-לאומי וכל הגופים, אמורים לקחת על אחריותם את כל הנושא ההומניטרי הזה ולוודא שזה לא יגיע לידי חמאס. הם אמורים לפרוק אותו מנשקו, לסכל את כל המנהרות והתשתית שנמצאות שם. אם הם לא יעשו את זה, אנחנו נעשה את זה בתיאום ובגיבוי של ארצות הברית. אני אומר, אדוני היושב-ראש, אם אפשר גם לפעול ולעשות מה שצריך וגם לקבל גיבוי מנשיא ארצות הברית, ודאי שזה עדיף. זה הדבר שאנחנו נמצאים בו בתוך התהליך – מאמצים אדירים של ראש הממשלה, שמקיים שיחות כמעט יומיות עם נשיא ארצות הברית. הם בעניינים, התיאום הוא גדול, וכולם מבינים. קודם כול, כל איום אנחנו פועלים מולו. אני רוצה להגיד לכם, בלבנון אנחנו עושים אכיפת מקסימום. סיכלנו קרוב ל-400 מחבלים מאז הפסקת האש. אתם יודעים, בעזה לאורך התוואי של הקו הצהוב ומול איומים, כמה סיכלנו, מאז הפסקת האש? 200 מחבלים סוכלו בעזה, כי אנחנו לא מגלים סובלנות. כלומר, צה"ל פועל להוריד איומים, אנחנו פועלים בכל השטח שבשליטתנו לסכל את כל התשתית הנוראית הזאת, ואנחנו מאפשרים לנשיא ארצות הברית ולכל הגופים לפעול בהתאם לתוכנית. במידה שהדברים לא יקרו, אז ברור שאנחנו נצטרך לפעול ונעשה את זה. בעניין הזה הדברים צריכים להיות ברורים. ההנחיה לצה"ל היא ברורה. נושא הריסת המנהרות – משימה מרכזית, לצד ההגנה על החיילים ועל היישובים – להרוס את תשתית. אנחנו מקיימים שיח עם השותפים, כמו שאני אומר, באשר למימוש התוכנית ובאשר לצעדים שהם אמורים לנקוט. אנחנו שותפים מלאים, כמו שאמרתי. אנחנו אחראים על ביטחוננו ורק אנחנו אחראים על ביטחוננו, אבל מאפשרים לנשיא ארצות הברית להוביל את התוכנית הזאת. אני אומר ומתחייב: חמאס לא ישלוט בעזה; לא אזרחית, לא בנשק, לא במנהרות. או בדרך האחת או בדרך השנייה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מייד אאפשר שאלות נוספות, אך קודם אני רוצה לברך את חברי בית המלוכה הבלגי שנמצאים פה איתנו ביציע. Members of the Knesset, I warmly welcome the delegation from the noble house of de Ligne–La Trémoïlle, and I hope I pronounced it correctly, of Belgium visiting Israel this week. Welcome to Jerusalem, welcome to the Knesset, it is an honor to have you here. Welcome. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אפשר. תודה רבה. שאלת המשך נוספת לחבר הכנסת עמית הלוי. לאחר מכן – שאלות נוספות לחברי הכנסת דבי ביטון ואבי מעוז. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני ממשיך את השאלה שלי, ואני אומר אותה בשם הרבה מתושבי העוטף. היו אצלי עשרות רבות כאלה בשבועות האחרונים שמסתכלים מציר נצרים, רואים את אל-בורייג', רואים את נוסיראת. מה שאדוני אמר על החטופים נתפס בעיניהם כהחלפת השכפ"ץ שהיה לחמאס, שכפ"ץ של 20 חטופים – שטוב שחזרו הביתה – ושכפ"ץ בין-לאומי שלא באמת מאפשר, כמו שאדוני מתאר, לפעול בצורה משמעותית בחלק שנשלט בידי החמאס, אותם 200 שנהרגו בפינצטה. גויסו מאז 400, אני חושב שאדוני מכיר את הנתונים. גם לגבי המערכת הבין-לאומית – אני חייב לומר שלא הייתי פה כשהיה פה הנשיא טראמפ, אבל את תוכנית טראמפ קראתי. סעיף 17 בתוכנית טראמפ אומר שגם אם חמאס לא יתפרק מנשקו, עדיין אותו ISF יוכל לשלוט ב-53%. ואני, בכל הכבוד למערכת הבין-לאומית, אני מכיר את הכלל שאנחנו צריכים להגן על עצמנו בעצמנו, ואני מצפה ודוחק בך, שר הביטחון, לשנות את המדיניות הזאת – לעבור למדיניות של הכרעה; לא להסתמך על כוחות בין-לאומיים, אלא לפעול לשינוי המצב. אתה יודע ואני יודע שלא יהיו boots on the ground, לא אמריקאיים, ושאף אחד לא יפרק את חמאס מנשקו, כמו שאף אחד לא מפרק את חיזבאללה מנשקו. לכן, בסופו של דבר זה תלוי בנו, ולכן השאלות האלה ששואלים אנשי העוטף הן מאוד מאוד מהותיות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחברת הכנסת דבי ביטון. לאחר מכן – לחבר הכנסת אבי מעוז. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. כבוד השר, בהמשך למה שקרה ב-7 באוקטובר, דהירת המחבלים והאזרחים דרך גדרות, מחדל האמצעים הטכנולוגיים, אני רוצה לשאול: ראשית, מה נעשה אחרי 7 באוקטובר בנושא? כי בסך הכול אפשר לראות תחקירים שלצערי עדיין אזורים שם די מסוכנים ויאפשרו כניסה. אז כמובן, מה נעשה בפועל מ-7 באוקטובר כדי להבטיח שהשיקולים הביטחוניים של יישובי העוטף ושדרות לא יידחקו? דבר נוסף שאני רוצה לשאול: האם אדוני מתחייב שכל מסקנות הדרג המקצועי ייושמו ללא שיקולים פוליטיים כדי שתושבי שדרות, העוטף ועשרות אלפי אזרחים שחיים בקו האש יקבלו הגנה? תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני שר הביטחון, ראשית, ברצוני לברך אותך על הנחרצות באי- טיוח התחקירים בצה"ל. שנית, ברצוני לשאול לקראת הדיונים על חוק הגיוס: מדוע הרמטכ"ל והמטכ"ל אינם מכניסים לפקודות מטכ"ל את כל תנאי השירות של החרדים לכשיגויסו בכמויות שאנחנו מדברים עליהן בחוק הגיוס? אני חושב שכדי להראות לציבור החרדי שצה"ל באמת רוצה אותם, חובה לעגן את כל תנאי השירות שלהם בפקודות מטכ"ל, על מנת שיהיו בטוחים שהם נכנסים חרדים וגם יוצאים חרדים מהשירות הצבאי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כבוד השר, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> לגבי חבר הכנסת הלוי – שוב, השיח עם תושבי העוטף הוא חשוב, והחששות מובנים, וקרה כאן משהו. אבל אני אומר את זה בצורה ברורה: החליפה, הניצול הנוראי – זה לא חליפה, שהחמאס ניצל את החטופים, ולמרות זאת החלטנו לכבוש את עזה, תוך הגנה על החטופים, והדבר הזה הצליח. זה לא שימש להם גם שכפ"ץ, אבל כמובן שהיינו צריכים לתמרן ולהגביל. אין שום חליפה בין-לאומית ושכפ"ץ בין-לאומי שמגינים על החמאס, חד-משמעית. חבר הכנסת הלוי, מאחר שאני מצוי בדיונים – לפעמים זה טלפון אדום באמצע הלילה עם ראש הממשלה, עם הצבא, עם השב"כ, עם המוסד, אם צריך וכו' מול איום – הם פועלים ומתקיים דיון, ואני אומר לך באופן חד-משמעי שההחלטות הן החלטות ביטחוניות לטובת ההגנה לחיילים ועל מדינת ישראל. אם צריך לסכל – מסכלים. זו הדוגמה שהבאתי במסגרת ה-200 אנשים האלה – אין שום הגבלה בדבר. מה שיש זה תוכנית נשיא ארצות הברית, שהוא מוביל את הניסיון לפרק את החמאס מכל שליטה אזרחית, מכל נשיאת נשק, מכל מנהור, וזה דבר שאנחנו תומכים ומגבים, אבל גם נערכים. שמעת גם בוועדה שצה"ל מכין תוכנית חד-משמעית להכרעת החמאס ולטיפול בכל הדברים האלה אם זה לא יקרה בדרך אחרת. אני לא אומר שנקבו כאן בזמן, אבל זה לא זמן בלתי מוגבל. אף אחד לא מתכוון לאפשר לחמאס להתנהל ולטפל בתחומים האלה לאורך זמן, אבל העובדה שנשיא ארצות הברית בונה קואליציה, ואלה היעדים שגם הם תומכים בהם – מדינות ערביות ומוסלמיות התחייבו לתמוך בפירוק החמאס מכל שלטון, בפירוק החמאס מנשק ופירוק החמאס ממנהרות ובפירוז עזה – יש משמעות לדבר הזה. אבל כמו שאני אומר, אנחנו מודעים לדברים, ומחויבים שלא לאפשר את זה. בהמשך ל-7 באוקטובר, חברת הכנסת ביטון, יש אמצעים טכנולוגיים, יש כל מיני דברים, יש מודיעין. אבל הלקח המרכזי שאנחנו הפקנו ומיישמים בעקבות אירועי 7 באוקטובר – קודם כול לפעול נגד הימצאות גורמים כאלה סמוך לגבולנו, אם זה בצפון, אם זה במזרח, אם זה בדרום. צה"ל חייב להיות חוצץ בין גופים כאלה לבין התושבים, בין הגבול לבין היישובים. בעזה אנחנו נמצאים היום הרבה יותר, אבל בכל מקרה לעולם לא תהיה מציאות שצה"ל לא יהיה בתוך עזה, במקומות שולטים, אם זה רכס השבעים או מקומות כאלה, כדי להגן על היישובים שלנו מתוך השטח שם, לא כמו שהיה. אותו דבר בלבנון – כל עוד החיזבאללה קיים; אותו דבר בסוריה – אנחנו לא יוצאים מסוריה, לא זזים מהחרמון, לא מאזור הביטחון, לא ממדיניות האכיפה. צה"ל נמצא מול האיומים בכל הגזרות ובכל הגבולות, בוודאי ובוודאי בעזה, ששם הכול התחיל, חד-משמעית. יש כל מיני אמצעים - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כבוד השר, אני רוצה לדעת - - - בשרשרת. << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> - - אבל הדבר הכי חשוב הוא שצה"ל מגן על היישובים ועל התושבים. גם היישובים נערכים באופן מיטבי, תוך הפקת לקחים וכל הדברים האחרים, אבל צה"ל נמצא בתוך השטח כדי לעמוד מול האיומים האלה. אבי מעוז, תודה על האמירה. אני אומר שלא יהיה טיוח, וזה הקו שאני מוביל. אנחנו חייבים את זה, חייבים את זה. אמרתי לתושבים, למשפחות, שחייבים לכולם - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> - - וגם ענת תורג'מן הצביעה באופן מובהק על הצורך לשנות תחקירים ולעשות תחקירים. זה מה שמבקר – מערכת הביטחון – שוב, דמות מקצועית לחלוטין, אמורה לעשות כדי לסייע לי בקבלת ההחלטות, אבל בעיקר להביא לידיעת הציבור את מכלול הדברים. אנחנו נעשה את זה בצורה ברורה. לגבי הגיוס, אני היום לא מוביל את זה, זה ועדת החוץ והביטחון. אני יכול להגיד בצורה ברורה, ואמרתי מלכתחילה: הגיוס חייב כל חוק שייעשה בהסכמה, וזו הדרך לגייס, אני לא מכיר דרך אחרת. הוא חייב מצד אחד לוודא שירות צבאי משמעותי של הציבור החרדי, לוחמים ותומכי לחימה והכול, ומנגד לשמור על עולם התורה, גם הכללי וגם של המשרתים, וזו תהיה אחריותי כשר ביטחון. זה כבר לא עניין משפטי. ברגע שאכן יהיה ויתגייסו אלפים – לוודא שהם משרתים שירות צבאי משמעותי ושיש להם מוגנות מעוגנת – אני שומע את ההערות שלך, אני אבדוק אותן – בתוך כל החוקים והכללים, כדי שידעו שהם יוכלו לשמור על אורח החיים. לשרת ולשמור, זה החזון שאנחנו רוצים לממש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. אני מבקש להזכיר לחברי הכנסת כי גם השבוע אנחנו ממשיכים ומצמידים לשאלות הדחופות שאלות רגילות שלא קיבלו מענה במסגרת הזמן הקבועה בתקנון הכנסת. השבוע הוצמדו שלוש שאילתות כאלה. אדוני השר, יש עוד שאילתות שמחכות. לא הצמדנו אותן, אבל אם השר יוכל להפעיל את כובד משקלו כדי להשיב, כי זה כבר עבר את הזמן, נודה לשר. אני מזכיר לחברי הכנסת שבהתאם לתקנון הכנסת, אין שאלות נוספות לחברי כנסת נוספים, אלא רק שאלת המשך לשואל ולו בלבד. השואל הראשון הוא חבר הכנסת עמית הלוי, בנושא הדחת אלוף משנה משירות מילואים. בבקשה. << שאילתה >> 2371. הדחת אלוף משנה משירות מילואים << שאילתה >> << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. תודה, אדוני השר. התבקשתי לא להזכיר את השם, אבל אני חושב שכל מדינת ישראל מכירה אותו. הרמטכ"ל הקודם הדיח את אותו אלוף משנה ממילואים. הוא היה מגיבורי המלחמה, לחם ב-7 באוקטובר, זיהה כשלים בתוכנית המבצעית המחייבים תיקון. לאחר שלא הצליח להשמיע ביקורת מול הרמטכ"ל, פנה אותו אלוף משנה לציבור, השמיע את התיקונים שהוא מציע להצלחת המלחמה. רצוני לשאול: 1. האם קיים נוהל בצה"ל להדחת משרתי מילואים? אם כן, מהו? 2. מה התהליך שביצע הרמטכ"ל טרם ההדחה? 3. האם הצבא אוסר על אזרחים משרתי מילואים להביע ביקורת בשעה שאינם במדים? 4. האם שר הביטחון עודכן טרם ההדחה? הדברים האלו נכונים גם לתת-אלוף גיא חזות, שבצורה מבישה נכפתה עליו חובה להתנצל פומבית על ביקורת שהוא העלה על מרכבות גדעון, במקום לקבל תיקונים ולדון בהם ברצינות. אני בטוח שאדוני השר יכול לפעול בעניין, ואני מבקש לדעת את התשובות על השאלות האלה. תודה. << דובר >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת הלוי, קודם כול, אלוף משנה במילואים חזי נחמה הוא אדם ראוי, הוא לוחם. פגשתי אותו. הוא בהחלט תרם תרומה גדולה מאוד לצה"ל, לביטחון מדינת ישראל. הייתה החלטה על הקפאת שירות המילואים שלו אחרי שהוא מתח ביקורת פומבית על הפעילות של צה"ל בעזה. זה בוצע בתקופת שר הביטחון הקודם, בהנחיית הרמטכ"ל הקודם. לא הכרתי את הדברים האלה. אני גם מייחס חשיבות רבה לקיומו של שיח פתוח ונוקב גם במערכת הביטחון, וזאת במטרה להשתפר, להתחדש ולהכריע. כמובן, השיח צריך להתקיים בצורה ראויה, תחת מגבלות החוק והפקודות. אני אומר עוד פעם: אלוף משנה במילואים חזי נחמה הוא לוחם רב-זכויות, ששירת בין היתר כמפקד של שתי חטיבות בצה"ל, אשר אומץ ליבו קיבל הוכחה נוספת רק לפני כחודשיים במישור האזרחי, לאחר שחתר למגע וחיסל את המחבל המתועב בפיגוע בגוש עציון. בצה"ל קיים נוהל לגבי הפסקה והקפאה של שירות מילואים. ניתנת סמכות לפי הנוהל למפקדים בדרגים השונים להקפיא את שירות המילואים של משרת מילואים מסיבות שונות. מדובר בהליך פיקודי שלא מחייב את אישורו של שר הביטחון כתנאי לביצוע. אם הוא מביע דעתו כשהוא לובש מדים, זה לא בסמכות צה"ל. השורה התחתונה ואולי החשובה בהקשר הזה – בחלוף שנה מאז ננקטו הצעדים נגד אלוף משנה במילואים חזי נחמה, צה"ל, גם בעידודי, בוחן בימים האלה את סוגיית החזרתו של חזי נחמה לשירות מילואים פעיל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. נעבור לשאילתה הבאה, שאילתה רגילה של חברת הכנסת שרון ניר בנושא פערי כוח אדם בטיפול בנכי צה"ל באגף השיקום. חברת הכנסת ניר, בבקשה. << שאילתה >> 2673. פערי כוח אדם בטיפול בנכי צה"ל באגף השיקום << שאילתה >> << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חיים בינינו רבבות גיבורים שנפצעו במלחמות ישראל, ואסור שהם יהיו שקופים. השאילתה שלי היא באמת על אותם גיבורים שנוספו מאז 7 באוקטובר – כשכתבתי, היו 13,200 פצועים, אבל להבנתי, כבר יש יותר פצועים, 16,000 פצועים, כפי שאני מכירה. הפערים בטיפול בהם זועקים לשמיים. לכל 4,000 פצועים יש רופא אחד, ולכל 750 פצועים יש עובד סוציאלי אחד. ברור לחלוטין שזה מפתח שפוגע באיכות הטיפול באותו פצוע. אני רוצה לשאול: 1. מהם הצעדים הננקטים לצמצום הפערים ולתוספת רופאים ועובדים סוציאליים לאגף השיקום, מתוך ידיעה שיש גם פעילות טובה באגף השיקום כולל תוספת תקציבים – אבל עדיין בסוף זה פוגש בקצה פצוע שלא מקבל את כל השירותים? 2. כיצד המשרד, משרד הביטחון, מתכנן להבטיח מענה חקיקתי הנותן מענה שיקומי מקיף לנכי צה"ל, בדגש על בני המשפחות, וזה לאחר רפורמת נפש אחת, שאנחנו מבינים שהיא כבר צריכה לעבור שדרוגים אל מול היקף הפצועים שיש בצה"ל? תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת שרון ניר, לאחר שנתיים ויותר של מערכה מורכבת ורב-זירתית, אנחנו פועלים בכל הנוגע לפצועי המלחמה לנוכח שני גורמים מרכזיים: הראשון שבהם – מחויבות ערכית עמוקה לעשות כל שניתן על מנת להקל על הפצועים ולעמוד לצידם ולצד בני המשפחות לאורך הדרך המאתגרת שהם עוברים; השני שבהם – אל מול הגידול חסר התקדים מאז קום המדינה בהיקף הנכים המטופלים – ביצוע פעילות מתמדת להרחבת היקף העובדים ויתר אנשי המקצוע הנותנים מענה לפצועים ולמשפחות. באשר להיקפי הפצועים, אגף השיקום במשרד הביטחון מטפל כיום בכ-82,000 פצועי צה"ל ומערכת הביטחון, ומתוכם, אדוני היושב-ראש, מעל 19,000 פצועים שנקלטו באגף מאז 7 באוקטובר 2023. בנוגע לפערים הקיימים, נכון לשלב זה מדובר במחסור בבעלי מקצוע מכלל הדיסציפלינות המטפלות בפצועי צה"ל: רופאים, עובדים סוציאליים, מנהלי קשרי לקוח, עובדי רווחה ועובדי שירותים רפואיים. פערי התקינה הללו הם תוצאה ישירה של הגידול המשמעותי בהיקף המטופלים, והם הוצגו על ידי אנשי אגף השיקום בוועדות הכנסת הרלוונטיות. חברת הכנסת שרון ניר שואלת באשר לצעדים שנוקט משרד הביטחון כדי להביא לצמצום הפערים הללו. בהקשר לכך אני מבקש לחדד כי משרד הביטחון פנה בבקשה לתוספת תקינה, וזאת בהתאם להמלצות ועדת נגל. כמו כן, המשרד פועל במקביל לייעול תהליכי השירות באמצעות טרנספורמציה דיגיטלית וקידום פעולות בשירות עצמי באתר האינטרנט. בנוסף, כחלק מהמאמץ לשיפור המענה למטופלי אגף השיקום, עודכן בסוף חודש דצמבר שכר הרופאים, ובמסגרתו הוכללו גם רופאי אגף השיקום. במקביל, פעל גם משרד הביטחון לגיוסם של רופאים, יועצים, על מנת לסייע בנושא. כמקובל, תוכנית העבודה ותקציב אגף השיקום לשנת 2026 יוצגו בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. נמשיך לפעול מתוך מחויבות עמוקה למען מי ששילמו בגופם ובנפשם למען ביטחונה של המדינה. נעשה הכול על מנת להעמיד לצורך כך את כלל המשאבים הנדרשים. אני מודה לחברת הכנסת שרון ניר על השאילתה בסוגיה החשובה הזאת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אין שאלת המשך? אם כן, נעבור לשאילתה - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה רק - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני רק רוצה לומר שבסוף החוסן שלנו מתבטא בחוסן החוליה החלשה. כל עוד לא נקפיד שיהיה בקצה מענה שמאפשר להם לא רק להשתקם, אלא לחזור לשגרה פעילה, לעבודה, לכל מה שצריך – זה יהיה כישלון מוחלט שלנו. לכן חייבים לראות שהנושא הזה מקבל ביטוי. וכפי שאמרת, בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון זה צריך בסוף להיות מתורגם גם לשורות תקציב. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. השאילתה הבאה - - - << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> את צודקת, החוסן הזה מתבצע גם בחוליה החלשה, אבל היא לא חלשה – אלה גיבורים וגיבורות. משרד הביטחון מחויב לעשות הכול כדי לשקם, לאפשר להם לחזור לשגרה, וכלל החברה במדינת ישראל צריכה לחבק אותם ולחזק אותם וגם לסייע להם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השאילתה הבאה והאחרונה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון בנושא זכויות בשוק הדיור לנכי צה"ל. חבר הכנסת ביטון, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני השר, קודם כול תודה על דברים חברתיים משמעותיים לאוכלוסיות מיוחדות שבטיפול המשרד. כשאתה שומע על הבעיה והיא מגיעה אליך, אז משהו זז. שמענו דבר מדהים - - - << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ביטון, כתוצאה מהיוזמה שלך עשינו ביחד דבר גדול. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון, אני אתייחס לזה בשאלת ההמשך. הכתבים גל גנות וראובן וייס הביאו לידיעתי שנכי צה"ל לא זכאים לעדיפות במכרזים של משרד השיכון. אנשי מילואים זכאים, נכי צה"ל, לא בעדיפות במכרזים של משרד השיכון. הדבר הזה הוא שערורייתי. אני שואל: האם הונחה הטיוטה לתיקון החלטת הממשלה שתכלול גם את נכי צה"ל בעדיפויות למכרזים של משרד השיכון? אני רוצה לומר שכידוע יש 100,000 נכי צה"ל – עכשיו נוספו כמעט 20,000. לחלקם כבר יש בית, אבל חייבים לכלול אותם עם אותם 400,000 אנשי מילואים. הם הגיבורים שלנו. עשינו פה יום הוקרה, אדוני השר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת ביטון, בטרם אתייחס ספציפית לשאילתה החשובה של חבר הכנסת ביטון, אני מבקש לחדד עיקרון מרכזי שמנחה את העשייה שלנו: שיקום הפצועים והפצועות של מערכת הביטחון נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד הביטחון. מתוך המענה ההולם לנכי צה"ל והטיפול בסוגיות הרווחה שלהם, מתן המענה הזה הוא מרכיב מרכזי לא רק בחוסן החברתי שלנו אלא גם בביטחון הלאומי שלנו. בדיוק משום כך, ולנוכח החשיבות העליונה של הנושא, מעמיד כיום משרד הביטחון תקציבים חסרי תקדים כדי לתת מענה לצורכיהם השונים של נכי מערכת הביטחון. באשר למענה שניתן לנכים בעולם הדיור, קיימים אפיקי הסיוע הבאים: ההשתתפות בשכר דירה – משרד הביטחון מסייע בתשלום שכר הדירה לתקופה זמנית בהתאם לאחוזי הנכות, לסוג הפגיעה ולמצב האישי של הנכה. סיוע ברכישת דירה – ניתן לקבל סיוע של מענקים והלוואות עבור רכישת דירה שתהיה מתאימה לצרכים האישיים של הנכה. בין היתר מדובר בסיוע כלכלי ברכישת דירה ראשונה, בסיוע בהחלפת דירה שבבעלות הנכה או בהלוואה לכיסוי המשכנתה. כמו כן, ניתן לקבל מענק למימון התאמתה של הדירה למצב הרפואי החדש באופן שיסייע במימון השיפוצים הנדרשים בדירת המגורים. הטבות נוספות שקיימות בתחומים אלו הן הלוואה לשיפוץ דירה, הנחות בתשלומים ומיסים – ארנונה, חשמל, מים ועוד. אציין כי קיימת גם אפשרות למגורים בשכירות בדירה בבעלות משרד הביטחון. דירות אלו ניתנות לנכי ונכות צה"ל למגורים בתנאי שכירות, ומיועדות למי שנמצא במצב כלכלי קשה ומצוקת דיור ללא כל יכולת כלכלית להשגת פתרון אחר. באשר לסוגיה שמעלה חבר הכנסת ביטון, אציין כי אגף השיקום וצה"ל מנהלים שיח שוטף מול רשות מקרקעי ישראל ומשרד האוצר, וזאת במטרה להביא להרחבת הזכאויות בתחום הדיור לנכי צה"ל. הכוונה שלנו היא בהחלט לקדם מתן עדיפות במכרזים של משרד השיכון והבינוי לנכי צה"ל – ברוח השאילתה שלך – נושא שממתין להכרעה סופית של מועצת רשות מקרקעי ישראל. אנחנו כבר פנינו. הסוגיה כבר קיבלה את ברכתו של שר האוצר, ולכן אנחנו מקווים בהחלט להביא בשורות טובות גם בעניין הזה. לצד זאת, משרד הביטחון ימשיך לפעול במגוון דרכים גם בכל הנוגע לעולמות הדיור כדי להבטיח שפצועי מערכת הביטחון, ששילמו מחיר יקר על שירותם למען המדינה, יקבלו מהמדינה את מלוא המענה והתמיכה שלהם הם ראויים וזכאיים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלת המשך, אם יש, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני השר, שני נושאים שאנחנו נאבקים עליהם כבר שנים היו בכנסת בשבועות האחרונים. אחד מהם הובא לידיעתך: ארבע שנים – 300 מיליון שקל סיוע משפטי שתוקצב לנכי צה"ל לא בוצע - - - << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> אתה הבאת לידיעתי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, ואתה טיפלת בשבוע הזה, ונציגי המשרד הודיעו לנו, לוועדה, שהם יביאו החלטת ממשלה כבר ביום ראשון שעבר - - - << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> אולי תציין במה מדובר, בסכומים גדולים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. מי טרפד? האוצר. סגן ראש את"ק שלך אומר בוועדה: יש לי את הכסף לבצע, ותקציב נכי צה"ל הוא בתקציב הביטחון, ה-15, 100% ביצוע, והאוצר לא מאפשר את אותם - - - << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> 100 מיליון שקל לשנה במשך שלוש שנים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השר, כרגע זה לא קורה. המשרד אמר שהוא יביא החלטת ממשלה ביום ראשון, והאוצר בולם. רק אתה תכריע את זה, שלראשונה נביא סיוע משפטי לנכי צה"ל. הדבר השני שעלה פה בקונסנזוס של המליאה הוא מכינות אופק של ילדים שלא קיבלו הזדמנות להיות במכינה ועושים חצי שנה. הם מתוקצבים מהמדינה ב-56 מיליון שקל. גדל מספרם ב-25%. הם עושים שינוי, גם צה"ל אומר – באופק אתה מקבל ילד בלי מוטיבציה, והוא נהיה בסוף לוחם או טייס. מתוך ה-56 המשרד נותן 10 מיליון. השר, אני מבקש ממך אישית: תן עוד 10 מיליון. הדבר הזה משתלם. אלה 10 מיליון מתוקים מדבש, תקבל את החיילים הכי טובים בצה"ל. יש פה החזר על ההשקעה. אני יודע שזה קשה, אבל כשאני הייתי שר במשרד הביטחון, התקציב החברתי של המשרד – בניגוד לצבאי, שהיה 100% ו-120% ביצוע – החברתי היה 60%–70%. נמצא את הכסף הזה להביא את מכינות אופק לרמה יציבה, כי הם מביאים את האנשים, את החיילים, את החיילות, הכי טובים למדינה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר הביטחון ישראל כץ: << דובר_המשך >> לגבי תוכנית אופק – אני התוודעתי לזה, ואני אפעל ואעשה הכול כדי לסייע שהתוכנית החשובה הזאת תימשך. לגבי הדבר הראשון, אתה מעמיד בחלקך – ואני חושב שהניסיון והידע שרכשת בתפקידיך הקודמים בהחלט אפשרו לך להיעתר ולפנות, ומייד הוריתי לבדוק, ונמצא שאתה צודק. זה יכול להיות דבר מאוד גדול. אנחנו בעד, ופועלים. אני מקווה שנצליח להסדיר גם את זה בקרוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר על המענים המפורטים והמעמיקים. תודה רבה לחברות וחברי הכנסת השואלים. << הצח >> הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5584/25; דברי הכנסת, חוב' ב', ישיבה 325.] (הצעת חברת הכנסת קארין אלהרר) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעות חוק בדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת קארין אלהרר. הצעת החוק כבר נומקה, ונשמעה בעניינה תשובת הממשלה ביום 29 באוקטובר 2025. ביקש להתנגד חבר הכנסת אלהואשלה, אבל אינני רואה אותו באולם, ולפיכך אנחנו נעבור מייד להצבעה. חברי הכנסת, אנא, שבו במקומותיכם. אנחנו מצביעים על הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת אלהרר. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 15 בעד. אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת קארין אלהרר, אושרה בקריאה הטרומית. נוסיף לפרוטוקול גם את חברי הכנסת שיאמרו למזכיר שהתכוונו להצביע בעד – שרון ניר, בועז טופורובסקי – ואם יש נוספים, אנא, למזכיר. היא תעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5933/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ינון אזולאי) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ינון אזולאי. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ביטון – אני מבין שאתה תנמק את הצעת החוק. לרשותך דקה מהמיקרופון בצד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד לנמק לחברי כנסת חברתיים שעושים בבית הזה כל היום יוזמות חברתיות, כולל חבר הכנסת ינון אזולאי. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שמובאת היום לדיון מבקשת לתקן עיוות קטן אבל משמעותי: העלאת הגיל המרבי של הורה אומנה מ-56 שנים ל-60 שנה. מדובר בתיקון פשוט, שמותאם למציאות החיים של ימינו. בשנים האחרונות השתנתה התפיסה החברתית והמשפחתית בישראל – גיל ההורות עלה, גיל הנישואים נדחה, ובני 60 רבים הם אנשים פעילים, בריאים, מבוססים ובשלים מבחינה רגשית וכלכלית המסוגלים להעניק לילד בית חם ויציב. אפשר לכלול בזה גם פורשי צה"ל ואנשי חינוך שהם בפרישה מוקדמת כבר בגיל 60, ויש להם 20 ו-30 שנה לתת הזדמנות לילד או לילדה שלא קיבלו. הצעת החוק נועדה להרחיב את מעגל המשפחות היכולות לשמש משפחות אומנה, ובכך לתת מענה לצורך ההולך וגובר במציאת בתים לילדים הזקוקים לכך. ראוי לציין כי גם כיום באומנה של קרובים משרד הרווחה מאשר השמות אצל אנשים מעל גיל 56, כך שהצעת החוק מתיישרת עם הפרקטיקה הקיימת ועם השכל הישר. בסופו של דבר כולנו חותרים לאותה מטרה: שכל ילד במדינת ישראל יזכה לבית חם ואוהב, לביטחון אישי, לתקווה וליציבות. העלאת גיל האומנה ל-60 תאפשר זאת לעוד ילדים ולעוד משפחות, כי יש תור והמתנה למשפחות. אני קורא לחבריי לתמוך בהצעת החוק. אני מודה לחברי כנסת חברתיים שתומכים בכל החוקים, ולחבר שלי ינון אזולאי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. אני מתכבד להזמין את השר מכלוף מיקי זוהר להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק אומנה לילדים כפי שנחקק בשנת 2016, מטרתו לעגן את זכויותיהם של ילדים באומנה ואת חובת המדינה להבטיח את טובתם ואת זכויותיהם, בהתאם לאמנה בדבר זכויות הילד ומתוך הכרה בפגיעותם הייחודית ובזכותם להגנה ולעזרה מיוחדת, ובלי לגרוע מאחריות הוריהם, שמחובתם ומזכותם להבטיח את טובת ילדיהם ואת זכויותיהם. בחוק הוגדרו קריטריונים שמאפשרים לאדם להיות אומן, כלומר אדם שבידו רישיון אומנה, ושקיבל כדין ילד לטיפולו למטרות אומנה, ואחד הקריטריונים הוא גיל מרבי שנקבע ל-56 שנים. בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע לתקן את סעיף 24 בחוק כך שגיל האומן המרבי יעלה מ-56 ל-60 שנים. ההצעה נועדה להרחיב את מאגר האומנים הפוטנציאליים, ולאפשר לילדים רבים יותר להיקלט אצל משפחות מתאימות באופן שיסייע למשרד הרווחה והביטחון החברתי להתמודד עם הקושי שבגיוס משפחות אומנה. אכן, העלאת גיל האומן תגדיל את מספר המשפחות שיוכלו לסייע לילדים, וניתן להניח כי במציאות החברתית הנוכחית, שבה תוחלת החיים עולה, ברוך השם, ואיתה גם איכות החיים בגילים מבוגרים יותר, גם אנשים מבוגרים יותר יוכלו לטפל בילדים הזקוקים למשפחה. בהתאם לכך, ועדת השרים לענייני חקיקה, שהתכנסה השבוע, החליטה על תמיכה בהצעת החוק בכפוף לתיאום עם משרד המשפטים ומול משרד הרווחה והביטחון החברתי, על מנת להגדיל את היצע המשפחות הקולטות ולתת מענה הולם לילדים הנזקקים למשפחות אומנה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לשר מיקי זוהר על הצגת עמדת משרד הרווחה, ותודה למציעים. עכשיו אנחנו עוברים להצבעה על אותה הצעה שעברה קודם. הצבעה, חברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> של ינון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> של ינון אזולאי, ודאי. הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל האומן), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ינון אזולאי – הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל האומן), התשפ"ה–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברים, בעד הצעת החוק – 25 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה טרומית, ותעבור להמשך דיונים בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברים, אנחנו מאמינים – אני מאמין, בכל אופן – בהשגחה עליונה. זה שאני מנהל את הישיבה כשעוברים החוקים גם של קארין אלהרר וגם של חבר הכנסת ינון אזולאי, העלאת גיל האומנה, ששר הרווחה לשעבר, עבדכם הנאמן, אישר אותה, אין דבר יותר – ואני אומר לכם שזה נדרש, נדרש למשרד, לילדים, למשפחות, ויש הרבה אומנים שיכולים לתת אור ושפע והצלחה לילדים האלה. תודה לחברי הכנסת המציעים. << הצח >> הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – החמרת ענישה על יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5460/25; דברי הכנסת, חוב' ב', ישיבה 325.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – החמרת ענישה על יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, גברתי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - אחרי ההצבעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אה, נכון. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש התנגדות של חבר הכנסת אבי מעוז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבי מעוז ביקש להתנגד? בבקשה. נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבי מתנגד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא מנצל כלי פרלמנטרי, וזכותו. הוא חייב כמובן להיות נאמן להתנגדות ולהודיע שהוא מתנגד. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתנגד. מדוע אני מתנגד? מכיוון שאני חושב שהעונשים לא מספיקים. חברת הכנסת מלינובסקי, על זריקת חפצים בלבד את קבעת בהצעת החוק רק הגדלת הקנס. אני חושב - - - << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, שלוש שנות מאסר. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> לא, זה על זריקת חפצים ופירוטכני. אבל על זריקת חפצים בלבד – רק העלאת הקנס. לכן אני חושב שצריך להיות גם עונש מאסר, של שבועות בודדים, אבל צריך להרתיע יותר. אחרי שאמרתי את זה, אני רוצה להתייחס רגע לפרשת הפצ"רית ופרשת היועמ"שית. אני מציע לחבריי בממשלה, אדוני השר - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין פרשת היועמ"שית. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איזו פרשה? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אני מציע לחבריי בממשלה, במקום להתלונן כל הזמן על כך שהשופט עמית הוא זה שמונע את מינוי החוקר השופט בן חמו, השופט בדימוס – אני מציע לממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית בראשות השופט בן חמו, ולהטיל עליו – לתת לוועדת הבדיקה הזאת סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית, ולהטיל על השופט בן חמו, להטיל עליו לבדוק את פרשת שדה תימן – הפצ"רית, היועמ"שית, השופט עמית, הקשר ההדדי ביניהם והחיפוי ההדדי ביניהם. תודה רבה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> ועדת חקירה ממלכתית, ממלכתית. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מי זה השופט בן חמו? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איזו ועדה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הפצ"רית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר על ניסן - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> והרב טאו, גם אצל הרב טאו יש מה לחקור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. לחברי הכנסת שנמצאים לימיני, אני שמח שאתם ערניים ומשתתפים בדיון, רק – רק תהיו ערניים - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק לא. רק אל תהיו ערניים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - כשקצת מעירים לכם, לעיתים, ותהיו רגישים באותה מידה גם כשאחרים מעירים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה על ההערות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. חברת הכנסת יוליה, את רוצה להשיב לו? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא – אז אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור אלימות בספורט, (תיקון – החמרת ענישה על יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – החמרת ענישה על יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ה–2025, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד – 29 חברי כנסת, אחד מתנגד. אני קובע שהצעת חוק איסור אלימות בספורט, (תיקון –החמרת ענישה על יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), תשפ"ה–2025, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועדת הכנסת? אז אנחנו מתקנים. לפרוטוקול, חברי הכנסת אחמד טיבי ואליד אלהואשלה, ביקשו, חשבו, רצו להצביע בעד – מצרפים אותם. לא היו במליאה אבל רצו – לפרוטוקול. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אין ועדת חינוך, אדוני, לכן - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הבנתי, רגע. משה אבוטבול, מה אומר? גם אתה לפרוטוקול. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מבקשת שוועדת הכנסת תקבע. היא תעבור לדיון בוועדת הכנסת, שתקבע לאיזו ועדה זה יעבור. << הצח >> הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הפחתת תקציב בשל אי-גיוס בוגרים), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5910/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה טור פז) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברים, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הפחתת תקציב בשל אי-גיוס בוגרים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה טור פז. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני אפתיע אותך, אדוני היושב-ראש. יש טענה אחת נכונה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תהיה בטוח שאתה תפתיע אותי. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב שאני אפתיע אותך, בוא נראה. יש טענה אחת נכונה של אנשים מרקע של חינוך חרדי, בוגרי החינוך החרדי, שאומרים שקשה להם להתגייס לצה"ל, טענה אחת שאני מזדהה איתה בכל כוחי. נתחיל במה לא. הטענה שלימוד תורה מציל יותר – מה אני אגיד לכם? לא קונה את זה. אם יבוא אליך חמאסניק לישיבה, למי תקרא, לחניוק שלומד 22 שעות, או לחייל ולשוטר שניצבים על המשמר? מה שנקרא – בוא נראה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע, לפעמים – ככה, בדיון פתוח, באהבה – כשאתה רוצה לשים טיעון ואתה מוסיף רק מילה אחת, אתה משבש את זה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה, החניוק? לא אהבת את החניוק? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> "יותר". המילה "יותר". גם אלה שאומרים, על "יותר" - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אתה יודע, אני שמעתי, סיפרו לי חבריי בגור שמייד אחרי 7 באוקטובר קמה כיתת הכוננות של חסידות גור, כיתה לתפארת. אמרו לי שיש מחלקות בצה"ל שלא נראות ככה. אז מסתבר שכשצריך, אתה יודע, גם בגור יודעים להתחמש בנשק ולהגן על בית המדרש. יש עוד טענה שאני לא חושב שהיא נכונה, שלימוד תורה סותר גיוס לצה"ל. אתה יודע שיש עשרות אלפי דוגמאות הפוכות, אדוני היושב-ראש? הינה, אני אחת מהן – שבע שנים בישיבה. כמה מחבריי הטובים הם ראשי ישיבות היום. לא ראיתי שלימוד התורה נפגע מזה שבן אדם שירת בצה"ל, כנראה להפך. אבל יש טענה אחת נכונה לגבי הקושי בגיוס חרדים, והיא שקשה לקחת בן אדם בגיל 18, אחרי ש-18 שנה הזריקו לו לווריד ולראש שהצבא זה רע ושירות המדינה זה שמד ושאי-אפשר להישאר חרדי בצה"ל, ובגיל 18 – היהפוך נמר חברבורותיו? זה באמת קשה, קשה לעשות שינוי דרמטי בגיל 18, ולכן צריך להתחיל הרבה יותר צעירים. חינוך לשירות משמעותי בצה"ל צריך להיות חלק מכל מערכות החינוך בישראל, מהגן, כי כמו שאומרים, וזו לא קלישאה, הכול מתחיל בחינוך. אני בטוח שאני לא היחיד שאומר את זה, אבל אני כנראה האחרון שעוד מזכיר כאן שהכול מתחיל בחינוך. אם למדינה יש מודל, יש ערכים שחשובים לה, חבר הכנסת לוי, יש ערכים שהיא רוצה לראות בדור העתיד, בחינוך הדור הבא, אותו דור שכבר היום מחליף אותנו, אז ראוי שהדבר הזה יבוא לידי ביטוי בתקצוב מערכת החינוך ומוסדות החינוך. תקצוב מוסדות חינוך צריך להיות ביטוי של הערכים שחשובים למדינה. משלמי המיסים של מדינת ישראל משלמים למוסדות החינוך באמצעות המיסים כדי שהילדים שלנו יקבלו חינוך, לא בייביסיטר, לא סתם מסגרת, לא חימום כיסאות ובטח ובטח לא ערכים שיוצאים נגד המדינה. ואחד הערכים של מדינת ישראל הוא שירות המדינה, כולל, אולי בראש, שירות צבאי. אתם יודעים, שירות צבאי הוא לא סתם סעיף בתקציב – הוא קונספט שנחוץ להישרדות של המדינה יהודית. המדינה הזו מתקיימת על כתפי האנשים שנושאים אותה עליהם צבאית. הייתה אצלי לפני כמה דקות איזושהי אישה מהמגזר השלישי שסיפרה לי ששתי הבנות שלה ובעלה והיא עצמה והילדה שאו-טו-טו מתגייסת, כולם משרתים. אז כן, ככה, כשקמים עלינו אויבינו ופורצים לנו לבית, אנחנו גם יושבים ומתפללים, אבל גם עושים השתדלות, גם נלחמים פיזית, כי רק אידיוט סומך על הנס. חז"ל אמרו: אין סומכים על הנס. וגם זה – לא בשעת סכנה. ושוב הדברים מתחברים. אז הכול מתחבר לחינוך, וחינוך זה לא רק מתמטיקה ואנגלית. שותפות, רעות, סולידריות, הם ערכים שמחזיקים את המדינה הזו. אדוני היושב-ראש, היום מדינת ישראל מממנת, לפעמים ב-100% תקצוב, מוסדות שלא רק שלא מחנכים לשירות צבאי – מתנגדים לשירות צבאי. כלומר שוב, בוא נגיד את האבסורד, כי אולי צריך להבין אותו: מדינת ישראל נותנת תקציב, ובתקציב הזה אומרים: אסור לך לשרת בצה"ל. אסור לך, זה בניגוד לאמונתנו, דתנו, דרכנו. פשוט אבסורד, מדינה מממנת מוסדות שמחנכים נגדה. ולכן, הצעת החוק שלי מציעה שיהיה קשר בין סיבה לתוצאה, בין מימון לערכי המדינה. כספי משלמי המיסים לא יממנו מוסדות שלא מחנכים למחויבות למדינה. אתה יודע, דרך אגב, אדוני היושב-ראש, אני עוקב – שמעתי שהאדמו"ר מסאטמר נמצא בארץ. אני לא יודע אם אתה עוקב, מיקי לוי, האדמו"ר מסאטמר הביא איתו 5 מיליון דולר. לחיילי המילואים? לא; לנשות המילואים? לא; ליחידות הסדירות? לא. למי הוא הביא 5 מיליון דולר? למוסדות החינוך שמלמדים לא לשרת. אבל אתה יודע מה? אין בעיה. קחו את 5 מיליון הדולר של האדמו"ר מסאטמר, אבל רבותיי, אל תיקחו שקל מהמדינה. לפחות סאטמר הם הגונים, כמו שכתב אותו גביר מסאטמר לאדמו"ר מגור לא מזמן, וציטטתי כאן, "עד מתי אתם פֹסחים על שתי הסעִפים"? אם אתם לוקחים כסף מהמדינה, אל תשתמשו בו כנגד מדינת ישראל – כי זה מה שקורה כרגע. בתי הספר מגייסים הכי הרבה. אז עכשיו אני רוצה לומר לכם משהו. המדינה משלמת, והיום, על פי חוק, אנחנו לא שואלים מה נותנים בחזרה. אנחנו רק נותנים זכויות ולא דורשים חובות. ולכן, בזמן שחלק ממדינת ישראל שולח את ילדיו לצבא – לשנים של שירות, לסיכון חיים, וחלקם לא חוזרים משם – וחלק אחר גדל במערכת חינוך שמלמדת אותו שהכול אופציונלי – המדינה תשלם, המדינה תעזור, המדינה תגן, ואתה, אתה לא חייב כלום – הצעת החוק הזו אומרת משהו מאוד פשוט. אמר פה מישהו שמגיע לפעמים לבית הזה: ייתנו – יקבלו, לא ייתנו – לא יקבלו. זו כל התורה כולה על רגל אחת. אני קורא לחבריי בקואליציה, לחבריי באופוזיציה, לתמוך בהצעת חוק שבעצם באה ואומרת: אם אתה לא גידלת ילדים לשירות משמעותי וקיבלת חובת שירות, הדבר יפגע בתקציב שלך. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, זה לא חל על מי שלא מקבל צו. לצורך העניין, מגזר או מגדר שלא מקבל צו גיוס לא ייפגע, אבל מי שמקבל צו גיוס ולא משרת, ייפגע בתקציב החינוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מחריג את הערבים. ערבים, זה מחריג אותם. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי, כל עוד הם לא מקבלים. מי שלא מקבל צו, לא מקבל. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא מקבלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה נקרא עוקף. זה כביש עוקף המגבלה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אישה חרדית לא מקבלת – לא ייפגע תקציבה; ערבים לא מקבלים – גם כן. אם מדינת ישראל תחליט כן להוציא צווים, אז זה יחול על כולם. דרך אגב, אין לי בעיה עם זה, כל עוד זה חל על כולם. כן, עאידה, איזה כיף זה שיש את החרדים, שאפשר – מה שנקרא, הם ידאגו לנו כבר. אז אני אומר כאן, ייתנו – יקבלו, לא ייתנו – לא יקבלו, גם במערכת החינוך, לא רק בתחומים אחרים. וכן, הגיע הזמן שמערכת החינוך כולה תחנך לקראת שירות משמעותי, צבאי, אזרחי. כך ראוי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה קינלי טור פז. אני מזמין את השר. מי השר המשיב? מיקי זוהר. בינתיים הוא משיב למישהו אחר, הוא לא משיב על ההצעה. עד עשר דקות לרשותך, אתה לא חייב לנצל אותן. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, דברי תשובה להצעת חוק לימוד חובה (הפחתת תקציב בשל אי-גיוס בוגרים). ההצעה היא של חבר הכנסת משה טור פז. מטרת הצעת החוק של חבר הכנסת משה טור פז היא לעודד גיוס לצה"ל ושירות לאומי-אזרחי. ההצעה מבוססת – תן להתחיל חיובי. ההצעה מבוססת על מנגנון קיזוז תקציבים מבתי הספר שלא עומדים ביעדי החוק, מתוך הנחה שכך בתי הספר יתומרצו כדי לפעול להעלאת שיעורי הגיוס. ואולם, בדיקה יסודית שנערכה על ידי גורמי המקצוע במשרד החינוך העלתה שההצעה כפי שהיא מנוסחת איננה ישימה מבחינה תקציבית וחינוכית, ויישומה עלול לגרום נזק כלכלי חמור למוסדות החינוך ולתלמידים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מי בדק את זה, השר? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> אני קורא בשם שר החינוך, יקירי. אני שר התרבות והספורט. בנושא תרבות וספורט אתם מוזמנים לשאול שאלות. תקציב משרד החינוך לבתי הספר בחטיבה העליונה מהווה את המקור העיקרי לתשלום שכר צוותי החינוך לפי הסכמי שכר. הפחתת תקציבים רטרואקטיבית, כפי שמוצע, עלולה להביא לקריסה בעלויות ולחוסר יכולת לעמוד בתשלום השכר לצוותים. חשוב לי לציין – חשוב לשר החינוך לציין – כי התקציב השנתי המועבר לבתי הספר נקבע לפי מספר התלמידים ובהתאם למאפיינים ייחודיים, לרבות מסלול הלימודים וסוג הכיתה. מהלך כזה ימנע מבתי הספר לעמוד במחויבויות שנקבעו על ידי משרד החינוך כבסיס שכל תלמיד זכאי לקבל על פי חוק. לשם ההמחשה, תקציבו השנתי של בית ספר ממוצע בחטיבה העליונה עומד על 15 מיליון ש"ח. קיזוז של 3 מיליון ש"ח בגין אי-עמידה ביעדים תשתק את פעילותו התקינה של בית הספר ותפגע ביכולתו לספק מענה חינוכי ראוי לתלמידיו. מתוך חשש לקיצוץ עתידי ייאלצו בתי הספר לצמצם מראש את שעות הלימוד. המשמעות היא פגיעה מיידית ובלתי מוצדקת באיכות החינוך של כלל תלמידי התיכון. עוד עולה כי ספק רב אם עידוד גיוס, מטרה ראויה בפני עצמה, מצדיק פגיעה בזכות לחינוך חינם במוסד חינוך. הפחתת תקציב חינוכי כמנגנון ענישה פוגעת ישירות בזכות הבסיסית לחינוך חינם עד כיתה י"ב, זכות המעוגנת בליבת העקרונות של מדינת ישראל. כמו כן, הצעת החוק יוצרת מצב שבו תלמידים הנוכחים במוסד חינוכי נענשים על מעשיהם של תלמידים אחרים, ועוד שנים לאחר שסיימו את לימודיהם. יש פה מעין חשש לענישה קולקטיבית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נטע, תעזרי לי שם. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> הצעת החוק נדונה בוועדת שרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום 23 בנובמבר, והחלטת השרים הייתה, לצערנו הרב, להתנגד להצעת החוק. לאור האמור לעיל ומהנימוקים שצוינו, אנחנו מבקשים מחברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה בהתנגדותה להצעת החוק. עכשיו אפשר לדבר על דברים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך, לפני כן, אני רוצה לקדם בברכה את כלל האורחים ביציע. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> ברוכים הבאים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם נמצאים ביום פעילות של הכנסת – יום רביעי בכנסת מיועד להצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת, ואתם באמצע הליך חקיקה של הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת. ברוכים הבאים. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> ברוכים הבאים לכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כנראה שהם רוצים שתספר להם מה היה אתמול. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> מה היה אתמול? אני לא יודע אם זה לפה. היה מעניין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מעבר לזה, מעבר. תראה, תראה איך הם מחכים בשקיקה לדעת מי ניצח ומי לא. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> רגע, יש עתיד, אתם עוד חלק מהפוליטיקה? אני לא יודע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאיר, שאלתי את כולם למטה: מי ניצח? כולם ניצחו, אף אחד לא הפסיד. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> אתמול הייתה לנו ועידת ליכוד. אני לא יודע, אני חושש, יאיר, לא להכניס אותך לאיזו סוגיה פה, שתבוא אליי בטענות אחר כך. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> ראיתי את התוצאות, מיקי. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> תוצאות לא רעות. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> חוץ מזה שהשתלטו עליכם מבחוץ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אותי יותר מעניין מה קרה אתמול בפריימריז. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> לא היה פריימריז – הייתה ועידת ליכוד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בקריית גת ביבי ניצח. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> בין השאר. היו עוד מקומות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> קריית גת זה קל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קריית גת זה אתם. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> זה הבסיס, הבייס, ספינת האם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רואה שיש עתיד מגלה עניין רב במה שקרה במרכז הליכוד. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> קריית גת הייתה של הפלישתים פעם. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> קריית גת עכשיו של התותחים. תראו, אני אגיד לכם משהו, דווקא באמת בתנועת הליכוד יש דמוקרטיה. יאיר, אדוני יו"ר האופוזיציה, בליכוד יש דמוקרטיה. אנשים מתפקדים, משלמים דמי חבר ומצביעים. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> גם ביש עתיד. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> נכון. דרך אגב, בפעם באחרונה בבחירות ראיתי אצלכם שזו דמוקרטיה אמיתית. רם בן ברק נתן פייט רציני. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך היה אצלכם בבחירות? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> רם, אני שמעתי את הסיפור, שתדע לך. אני אספר לך את הסיפור שלך ואת הסיפור שלי, זה יהיה מצחיק. לפני בערך 12 שנה התמודדתי על מזכירות הליכוד כיושב-ראש סניף קריית גת. עמדתי בכניסה לקלפי בבאר שבע ונלחמתי, הכול - - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הדמוקרטיה היא אחת ל-14 שנים, אדוני. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> הייתי אומר לאנשים: חבר'ה, אני לא רוצה להתבזות. תעזרו לי, אני לא רוצה לקבל פה תוצאה לא מכובדת. תנו לי עוד קול, עוד קול, עוד קול. בסוף נבחרתי. שמעתי שאסטרטגית, דיברת עם האנשים יפה, אמרת להם: חבר'ה, אני רוצה תוצאה סבירה. הצלחת להגיע ל-40% ומשהו. כמה? 48%. ואתה, חביבי, אמרת: הכול נראה לי מובן מאליו, ותראה מה זה. מה למדתי מזה - - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, לכם יש דמוקרטיה אחת ל-14 שנים. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> מה למדתי מזה - - - << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> עד עכשיו הם - - - << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> עזוב, זה ניתוח מדויק. אבל אני אגיד לך מה למדתי מזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שהוא שכח את - - - << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> כל קול קובע, אסור לוותר על קול. תעשה עוד טלפון ועוד טלפון, וגם אם אתה חושב שהוא איתך, תתקשר. זה חלק מרכזי ממה שלמדתי, אגב, מהסיפור הזה. עכשיו, אני אגיד לך איפה הבעיה שלכם. בפעם הבאה הוא יתקשר לכולם. לא יהיה אחד שהוא יוותר עליו. הוא יתקשר אחד-אחד, יביא אותם לפגישות אישיות. הוא כבר מתקשר. אז בקיצור, חבר'ה, הייתה הזדמנות אחת, פספסתם, ולהערכתי האירוע נגמר. סתם מבחינה פוליטית, ניתוח קר – אני יודע, ככה, מהצד. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> ניתוח התוצאות של הליכוד. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> מבחינתי הן לא רעות. ניצחתי בכל המקומות שרצתי, ברוך השם. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה הרבה יותר טוב ממה שקורה בליכוד, שיש לכם שליט יחיד. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> תקשיבי, אני אגיד לך מה הנקודה בליכוד. יש מתפקדים והם מכריעים. יש לנו 160,000 כאלה – זה מספרים מטורפים. דרך אגב, רק במנדטים – זה ארבעה מנדטים, או אפילו חמישה. אז זו תנועה חזקה ובועטת. מפלגת הליכוד היא מפלגה דמוקרטית. אגב, לדעתי, באמת, מקור השראה לאיך דמוקרטיות צריכות להיראות, באמת, בהקשר הזה. עכשיו ברשותכם, נראה לי שנדבר על ענייני המשרד. לא? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הגיע הזמן. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אלימות במגרשי הספורט. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> אוה, אוה, נושא חשוב. קודם כול יש הצעת חוק של חברת הכנסת מלינובסקי, שאנחנו תומכים בה, להחמרת ענישה. כדי לפתור את הסוגיה הזו, חלק מהעניין הוא באמת החמרת ענישה, ואנחנו תומכים בעניין הזה. אבל מעבר לזה, אני אגיד לכם עוד דבר: אני חושב שהמשטרה בזמן האחרון עושה עבודה לא רעה בכלל; היא מבהירה שאין דבר כזה זריקת חזיזים לתוך המגרש, מה שהפסיק אפילו כבר כמה משחקים. ואני חושב שהאוהדים מתחילים להבין שלזרוק חזיזים לתוך המגרש לא עובד, זה פשוט מפסיק את המשחק, הקבוצות שלהם מפסידות בהפסד טכני. אני חושב שזה כבר חצי מהעבודה, יחד עם החמרת ענישה פרטנית לגבי הפורעים. ואני מקווה למצלמות לזיהוי פנים, ואני עובד על זה קשה. ובנוסף לזה, אני מאמין שהסדרת פירוטכניקה לאוהדים גם יכולה להיות נדבך חשוב נוסף כדי להגיע לסיום הסיפור הזה שנקרא אלימות בספורט. אדוני יו"ר הקואליציה, להערכתך, מה מצב הגיוס? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> על השולחן. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> חוק הגיוס. איפה ביסמוט, שיגיד לי מה קורה עם חוק הגיוס? מה קורה? שאלתי את אופיר, מה עם הגיוס של הח"כים - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הגיוס באמת? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> - - ואז שאלו אותי מה עם חוק הגיוס, אז אמרתי אני אשאל אותך? << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> יפה מאוד, יפה מאוד. אנחנו סומכים עליך שאתה תביא לנו חוק גיוס טוב, מאוזן, כדי שבאמת הסוגיה הזאת תיפתר. סומכים עליך בעניין הזה, חבר הכנסת ביסמוט. חבר הכנסת ביטן, התאוששת מאתמול? חבר הכנסת ביטן? חבר הכנסת ביטן, התאוששת מאתמול? הוא לא עונה, אתה רואה? הוא מתעלם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם דוד? מיקי, מה עם דוד? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> שאלתי אם הוא התאושש מאתמול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה לשר מיקי זוהר, תם זמן. משה קינלי טור פז, אתה רוצה לענות? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> רגע, אבל הם רוצים שאני - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נגמר, נגמר. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> זה עניין של זמנים? אפשר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נגמר הזמן. יאיר לפיד, במקום משה קינלי טור פז, רוצה להשיב. חברי הכנסת, נא לשבת, לשמור על השקט. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. אני אתן לך עד שתוריד את הפודיום. בבקשה, אדוני. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כשאני רואה ששר הביטחון פה ושר המשפטים פה. בשבוע הבא אני מעלה בכנסת ישראל הצעה לסדר-היום - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת ולשמור על השקט. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשבוע הבא אני מעלה לכנסת ישראל הצעה לסדר-היום שבכנסת ישראל כולה, קואליציה ואופוזיציה כאחד, יאמצו את תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קטי שטרית, זה נכנס למיקרופון. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> התוכנית הזאת אומצה על ידי ראש הממשלה, אבל הוא עשה את זה רק באנגלית. ראוי שהכנסת תתייצב מאחורי נשיא אמריקאי, שהקדיש מאמץ אדיר לטובת אזרחי ישראל לסיום המלחמה ולהחזרת החטופים. ואני קורא לכל כנסת ישראל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סדרנים, אתם לא צריכים לחכות להוראה שלי. כל מי שעומד – להושיב אותו. מי שלא רוצה – להוציא אותו, גם שרים, גם חברי כנסת וגם יועצים. ומי שמדבר בטלפון בקול – גם כן. אתם מכירים את העבודה שלכם. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מעריך את זה. תודה רבה. הנשיא טראמפ עשה מאמץ אדיר, יחד עם הצוות שלו, יחד עם רוביו, מזכיר המדינה, עם סטיבן ויטקוף, עם משפחת קושנר, ג'ארד קושנר ואחרים, כדי להביא את תוכנית 20 הנקודות, שהפסיקה את המלחמה בעזה, שהחזירה את החטופים, שאפשרה למדינה הזו לחזור ולנשום. ומן הראוי שמדי פעם כנסת ישראל כולה תתנהג כאילו יש פה עם אחד שיש לו מטרות משותפות. עמד פה ראש הממשלה רק בשבוע שעבר ואמר שהגיע הזמן לחזור לאחדות. הפעם אני מצטרף אליו. אני קורא לקואליציה, לאופוזיציה, לכל סיעות הבית: בשבוע הבא תהיה לנו הזדמנות לאשרר יחד את תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ. לא עולה בדעתי שראש הממשלה לא יחייב את כל סיעות הקואליציה לתמוך בזה. מובן שכל סיעות האופוזיציה – אני אדבר איתן אחת-אחת כדי לוודא שגם הן יתמכו בזה. התוכנית של הנשיא ראויה מאיתנו לכבוד, ראויה מאיתנו להוקרה, ראויה מאיתנו לתמיכה. פעם אחת שכנסת ישראל תראה שעם ישראל עומד מאחורי הידיד הטוב ביותר שהיה אי פעם למדינת ישראל בבית הלבן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד. חברים, אנחנו עוברים להצבעה. על מה? אתם יודעים על מה עוברים להצבעה? אז בואו, תקשיבו. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הפחתת תקציב בשל אי-גיוס בוגרים), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הפחתת תקציב בשל אי-גיוס בוגרים), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת החוק הצביעו 35 חברי כנסת, נגדה – 53. אני קובע כי הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הפחתת תקציב בשל אי-גיוס בוגרים), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברים, זה בלתי נסבל, הרעש במליאה. סדרנים. אפשר לדבר, אבל לא לצעוק. אפשר לדבר בלי לצעוק. קטי, את מפריעה לי, שומעים את זה עד לכאן. << הצח >> הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – מניעת שידורים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4886/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת עמית הלוי) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – מניעת שידורים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת עמית הלוי. אני מזמין את חבר הכנסת עמית הלוי להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות עומדות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברות וחברי הכנסת, אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השרה מאי גולן. השרה מאי גולן. תודה. זה מפריע. השר ניר ברקת. עם הגב לדובר וגם מדברים בעמידה. אני מסייע למפקד הסדרנים. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. חברותיי וחבריי לכנסת, שר התקשורת, אזרחי ישראל, החוק הזה הוא למעשה אוסף של ההסתייגויות שהנחתי על החוק המקורי, המכונה חוק אל-ג'זירה; הוא לא עוסק רק באל-ג'זירה או באל-מיאדין, הוא עוסק בכל הערוצים שבמסווה של תקשורת הפכו להיות כלי מלחמה של ממש. שמענו בוועדה את המשמעות של אל-ג'זירה – היא לא משמעות דוברותית, היא לא עניין תקשורתי, היא עניין של רצח ממש של חיילי צה"ל. לא אפרט כאן את הדברים שנאמרו לנו בדיון החסוי, אבל המסקנה היא ברורה: שידורי אל-ג'זירה היו ונשארו שידורים שרוצחים חיילים, רוצחים את אזרחי ישראל, שופכים את דמם. לכן, אחרי שניסינו במשך חודשים את החוק שהוגש בעבר, חבר הכנסת קלנר, שהניח אף הוא חוק דומה לחוק הזה ואת אותן הסתייגויות אז, ואנוכי, שמבקש להצטרף אליו בחוק הזה, מבקשים לסתום את הפרצות הללו בחוק ולא לאפשר ולא להמשיך לאפשר, כמו שרצתה הצעת החוק הממשלתית ורצה שר התקשורת, ובצדק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה תמכת בהצעת החוק. אתה תמכת. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. לא, מירב, לא. אני הנחתי את אותן הסתייגויות. אני חייב לומר לך, זאת פעם שלישית שזה קורה לי בכנסת הזאת – פעם שלישית שזה קורה לי בכנסת הזאת, שמגיע חוק, הוא מגיע לוועדה, מתגלים כל החורים וכל הפרצות - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. הייתי שם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ואני מגיש את ההסתייגויות כדי שהחוק יהיה טוב ומהודק וימשיך לשמור על ביטחון ישראל, ואז באה המציאות וטופחת על פנינו, מירב, ואנחנו מגלים, גם היום, ואת יודעת את זה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אני יודעת? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> את יודעת ששידורי אל-ג'זירה נמשכים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שזה לא רק אל-ג'זירה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי, לא רק אל-ג'זירה – אל-מיאדין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה כל התקשורת הזרה. אז אל תגיד אל-ג'זירה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כל כלי תקשורת שבמסווה תקשורתי שופך את הדם של אזרחי ישראל ושל חיילי צה"ל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה לא נכון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> והדיווח בוועדה לביטחון לאומי – ונמצא פה יושב-ראש הוועדה, צביקה פוגל, הוא היה איתנו בדיון – השורה התחתונה של הדיווח, ואמרתי את זה קודם, הוא שפיכות הדם של אזרחי ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אומר דברים לא נכונים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> השידורים של אל-ג'זירה שפכו את דם החיילים. אגב, יותר מזה, לא רק את דם החיילים בעזה, אלא את דמם של אזרחי ישראל בתוך מה שמכונה הקו הירוק. ולכן אני בא כאן – ובאמת זה מביך שזה קורה לי פעם שלישית – לסתום את הפרצות הללו. אני שמח גם על החוק שהגיש חבר הכנסת קלנר, גם על ההסכמה של שר התקשורת בדיון שכבר היה, ובחוק הזה אנחנו נסתום את הפרצות. אני אציין פרצה אחת מרכזית, והיא העובדה שאל-ג'זירה, כמו הרבה תחנות אחרות, נקלטת בקרב רבים מאזרחי ישראל לא דרך האינטרנט, מירב, אלא דרך צלחות הקולטות את שידורי הלוויין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה להשתלט על כל התקשורת הזרה במדינת ישראל. זה מה שאתה עושה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היית איתי בחוק הראשון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מירב. החוק הזה זה רק אם כל גופי הביטחון אמרו – מה זה התקשורת הזרה? אם כל גופי הביטחון היו – הייתי בחוק הראשון. והמציאות לימדה אותנו: רוב גופי הביטחון – רוב גופי הביטחון מאשרים - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גופי הביטחון לא ידעו בכלל - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ואישור קבינט, ואחרי ששוכנע ראש הממשלה והקבינט, אחרי ההמלצה – בחוק המקורי, שאני מתנגד, עוד יש איזה אישור שיפוטי – ואחרי כל אלו, כשגופי הביטחון אומרים לך שכלי תקשורת מסוים מסכן את חיילי צה"ל, את רוצה שזה יישאר משהו זמני? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה אומר לי על חיילי צה"ל? מה אתה מוכר פה? אתה בא ואומר: אני הצבעתי על החוק הקודם, זה חוק - - - הצבעת בעד. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני הגשתי הסתייגויות לחוק הקודם. אני, כמו שאת יודעת - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הצבעת בעד. אופיר כץ בא לוועדה, אליך ולקלנר, ואמר לכם: אתם תצביעו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן? ומה קרה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ואתם, מה עשיתם? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, אבל הגשנו הסתייגויות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הן נפלו, כי לא הצבעת עליהן - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הן נפלו כאן. אני עליתי לפה, גברת. תחזרי לדברי הכנסת. היו הסתייגויות, לא הצלחתי לשכנע את הקואליציה, ואני מאוד שמח שגם שר התקשורת וגם חבר הכנסת קלנר, שהגיש למעשה את החוק הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם שר התקשורת אמר שהחוק שכתוב זה לא החוק שיצא. גם הוא אמר את זה. לפחות תהיו אמיתיים עם עצמכם. רק אל תגיד לי - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מירב, מירב, תשמעי, דבר אחד צריך להיות משותף לכולנו – שלא את ולא אני רוצים שמאות אלפי אזרחים במדינת ישראל יקומו בבוקר ויצפו בערוץ שלא רק מסית לרצח יהודים אלא גורם לרצח יהודים ומטווח, לא בתי"ו, בטי"ת, כן? מטווח חיילי צה"ל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל תמכנו בחוק של אל-ג'זירה. תמכנו בו. הוא יודע שתמכנו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מירב בן ארי, יש חוק ויש מציאות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אלעזר שטרן, יש חוק. אנחנו לא פה כדי לעשות חוקים – וציפיתי גם ממך, כמי שמסכימה לכאורה לעניין הזה – לא פה כדי לעשות חוקים שאחר כך במציאות הם לא משמשים חומה בצורה כנגד – ביטחונית. לא, דווקא להפך, להפך. שר התקשורת הגיע וחברי הכנסת הגיעו ואמרו: אכן, בואו נשפר. זאת מטרת החוק, וזה בסדר גמור שגם חברי כנסת וגם שרים באים ואומרים: גילינו שהמציאות לא מסתדרת, לא מיתקנת, ולכן אנחנו לא משאירים חוק עם חורים כמו גבינה שווייצרית - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה חורים? זה כל מה שהייעוץ המשפטי אמר. מבחינתך זה חורים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אלא אנחנו סותמים אותם. אני אומר לך מה החור הראשי, ואני לא חושב שזה במחלוקת כאן. החור הראשי הוא שמעל - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה החור הראשי? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסביר. מעל 90% מערביי ישראל – יש פה כמה במשכן, את יכולה לשאול אותם, וזה אני אומר לך גם מידע אישי, מכל המקומות, אני מבקר במקומות הללו – צורכים את אל-ג'זירה על ידי צלחות לוויין. ולכן, לא השתנה כלום מבחינת הרגלי הצריכה. לא השתנה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - תקשורת ערביי ישראל, באצטלה של חיילי צה"ל, << דובר_המשך >> ואתה כל הזמן עושה את זה. כל הזמן. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. יש דוח של השב"כ, יש דוח של צה"ל, יש דוח של המל"ל, מירב, על רצח, על רצח, רצח חיילים, רצח אזרחים, אגב. הינה אני אומר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק, תפסיק - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> גרמת לי לומר, אני אומר – רצח אזרחים. אל-ג'זירה רצחה פה אזרחים, ממש, ממש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה משכנע אותנו? אנחנו הצבענו בעד החוק של אל-ג'זירה. הצבענו בעד. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. ולכן הצבעת על חוק חסר, ועכשיו יש לך הזדמנות להשלים אותו. וההשלמה תהיה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, לא - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש כמה השלמות בחוק שאני הצעתי, אבל אני לא רוצה להאריך, ואני אומר לך מה הפרצה העיקרית שאותה אני סותם בהצעה הזאת, וגם חבר הכנסת קלנר בהצעתו סותם, והיא שלא יוכלו –המחוקק, הכנסת, מאפשרת לממשלת ישראל להשתמש בכל דרך כדי לסגור את הערוצים הללו ואת ההגעה שלהם, של החומר הברברי והרצחני הזה, לאזרחי ישראל. ולכן, זה לא כל כך חשוב אם זה באינטרנט או בצלחות לוויין. הדברים הטכנולוגיים גם משתכללים. היום את יכולה לאסור חלק מהשידורים, מחר יותר. אנחנו ככנסת צריכים לומר את הדבר הפשוט: במדינת ישראל או בכל שטח שבאחריותנו, לא יתקיימו שידורים גבלסיים מהסוג הזה של אל-ג'זירה. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מאוד מבקש – אמרתי גם לשר התקשורת בוועדה ואני אומר את זה גם כאן לכולנו. החוק הזה מתמזג עם אותו חוק של חבר הכנסת קלנר במטרה אחת, והיא לאפשר בישראל שידורים פתוחים, חופשיים, אבל חופש השידור הוא לא החופש לרצוח, הוא לא החופש להסית. ואת זה אנחנו עושים בסתימת החורים בחוק המקורי ונעשה את זה בצורה רצינית, יסודית, לטובת הביטחון שלכם, אזרחי ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת עמית הלוי. להצעת החוק הזו ביקשו להתנגד. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה. לפני כן, עמדת השר, נכון. אתה רואה, הלהט שלי לבוא ולרצות את חברי הכנסת. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> להתנגד למשהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, נכון. אני מזמין את שר התקשורת, השר שלמה קרעי, להציג את עמדת הממשלה להצעת החוק. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, ראשית, הצעת החוק הזו של חבר הכנסת עמית לוי היא הצעת חוק ראויה וטובה, וניסיון נוסף לסתום פרצות במציאות הקיימת. התחלנו מתקנות לשעת חירום, עברנו לחקיקה כהוראת שעה, אנחנו עוברים עכשיו בוועדה לביטחון לאומי להפוך אותה להוראת קבע. יש כמה פרצות בחוק. יש רשתות חברתיות כמו יוטיוב, שהערוץ אל-ג'זירה משודר בהן בשידור חי, ואת זה אני מקווה שכבר יסתמו בהצעת החוק שנמצאת בדיון, ובשבוע הבא אולי כבר תהיה הצבעה לקריאה שנייה ושלישית אצל חבר הכנסת פוגל בוועדה לביטחון לאומי. יש את הסוגיה של הלוויינים, שהיא סוגיה שאם אנחנו מכריחים אותה בחוק, יש התנגדות של האוצר. הסיכום היה שאנחנו מביאים את החוק, כי אנחנו כרגע נמצאים בלי חוק למעשה. להשאיר את המצב פתוח לגמרי, פרוץ לחלוטין, זה יותר חמור בעיניי, ולכן הסכמנו לבוא ולהעביר חוק, את המקסימום שנצליח להוציא ממנו בהסכמות עם האוצר ועם מי שצריך. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה בסדר. אני מסכים, אני מסכים. אמרתי, יכול להיות שזה יקרה כבר בחוק של קלנר, בשבוע הבא. אם זה דבר שהוא בלי לחייב עלות תקציבית של עשרות מיליוני שקלים, כמו שהם אמרו, אלא משהו שיינתן לשיקול דעתו של שר הביטחון – זה משהו שמבחינתי וגם מבחינת האוצר הוא בסדר גמור. צריך לסגור איתם את הדבר הזה. אם לא, אז את החוק של קלנר נעביר בקריאה שנייה ושלישית, נסתום עוד משהו, ובחוק של עמית הלוי נמשיך לדון כדי לפתור את שאר הדברים. אבל המטרה שלנו כאן בכנסת בסופו של דבר זה לטייב, לגרום לחוק טוב יותר להגיע מפעם לפעם. אנחנו עכשיו הופכים את זה להוראת קבע, הדברים האלה מאוד ברורים. אני לא מבין את הערת הביניים של חברת הכנסת בן ארי - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה לא מבין? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - שאומרת שלא מבינה את זה, למה אנחנו הופכים להוראת קבע, שלא מבינה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני חייבת להתייחס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אם יש כאן גופים שגורמי הביטחון אומרים שהם פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה, למה אנחנו צריכים בכלל להתווכח אם צריך לנסות לחסום אותם בכל דרך או לא? לא על זה הוויכוח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אסביר לך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוויכוח יכול להיות תקציבי, הוויכוח יכול להיות שמבחינה טכנית אולי אין אפשרות לעשות את הכול, אבל מבחינה מהותית, מה אתם מתנגדים לחסום את אל-ג'זירה ואל-מיאדין? הם פוגעים בחיילי צה"ל, פוגעים באזרחי ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה להסביר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה את אומרת? נשאיר את המצב כמו שהוא, שימשיכו לשדר ביוטיוב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, למה - - - אמרת לי: מירב, החוק שאת רואה זה לא החוק שיעבור? אמרת? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז הסברתי עכשיו, לא הקשבת לי. אבל אמרתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הקשבתי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הסכמנו להביא את החוק בהסכמה של משרד האוצר, ושלא יהיו העלויות התקציביות שיש בסוגיה הזאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. אמרת עוד דברים - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איזה עוד דברים? אני מסביר, אני אחזור עוד פעם. אמרתי בוועדה ככה: קודם כול, הבסיס הוא שהחוק יעבור כהוראת קבע, שלא יהיה תלוי במצב חירום מיוחד בעורף. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה, אין בעיה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יפה, זה הבסיס. מעבר לזה, כל פרצה שנצליח לסתום זה טוב. אם לא נצליח כי לא תהיה הסכמה, אז לא נעשה את זה, אז נחכה לחוק של עמית הלוי, אבל באופן מהותי - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע, אבל - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו משכנו את ההסתייגויות, ובאמת האופוזיציה תמכה, כי אף אחד לא רוצה באמת שיפגעו בחיילי צה"ל, זו הסכמה של כולם. למה היית צריך להביא את החוק הזה, שאתה יודע, יש פה בפנים דברים שהתנגדנו אליהם? תסביר לי אתה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז אני מסביר. החוק הזה הוא היכולת הטכנית שלנו להביא חוק במהירות, לסתום את המצב הקיים. אנחנו עכשיו נמצאים - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה הערות של הייעוץ המשפטי. מה זה לסתום? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע. זה בסדר שיש הערות של הייעוץ המשפטי לממשלה. הם לא קובעי מדיניות כאן, תפסיקו לחשוב - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? אנחנו מתייעצים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - שאם יש הערה של הייעוץ המשפטי לממשלה, זה קודש קודשים. זה בסדר, זה בסדר שיש - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? יש - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא, זה פשוט ההחלטה של ועדת השרים, אני אקריא את ההחלטה של ועדת השרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תקריא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אקריא, תכף. זה בסדר שיש הערות, ואפשר לקבל חלק מהן ולהסכים איתן ואפשר להתווכח על חלק. למשל, ההערה שבזמנו לא הצלחנו להכניס – לסגור את השידור החי ביוטיוב. אני לא מקבל את זה. את מתנגדת שנגיד ליוטיוב לסגור את השידור החי של אל-ג'זירה? יש סיבה מהותית להתנגד? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך איפה הבעיה שלי. הבעיה שלי היא שכל הדברים שכולנו קיבלנו, כולל קלנר ועמית הלוי, שישבו איתנו בוועדה, וקיבלו את ההערות של הייעוץ המשפטי – מה הוא הלך ועשה? הלך, כתב את כל ההערות, ועשה הפוך והביא את החוק הזה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז אני אסביר. אבל זה תהליך חקיקה שמטייב את עצמו, זאת הדמוקרטיה. בהתחלה הלכנו, אמרנו: תפסת מרובה לא תפסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מסביר. בחוק הראשון אמרנו: תפסת מרובה לא תפסת. חברת הכנסת בן ארי, בחוק הקודם אמרנו: תפסת מרובה לא תפסת. בואו נכניס צעד, רגל בדלת, נסגור את התחנות של אל-ג'זירה, נחרים להם ציוד, נוריד אותם מאתרי האינטרנט, נסגור אותם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה היה בחוק הקודם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון, זה מה שאני אומר, בחוק הראשון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מסכים, אבל לא הצלחנו להשיג בחוק הראשון, לא את הלווייני ולא את הרשתות החברתיות ולא את הסיפור הזה של ביקורת שיפוטית שקבועה בחוק, כשזה גם ככה קיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה אתה מוותר על ביקורת שיפוטית? מי יבקר אותם? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, יש ביקורת שיפוטית בכל מקרה על כל דבר במדינה. הרשות השופטת, יש לה מקום של כבוד גם בלי שתכניסי את זה לחוק הספציפי הזה. אנחנו לא רצינו שיהיה כתוב במפורש שחייב כאילו איזשהו אישור תוך שלושה ימים. זה מה שלא רצינו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה? למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> למה? כי לא יכול להיות, אני אסביר לך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה עולה להתנגד. לא? מילא, היא לא עולה להתנגד, אני מאריך אפי, אבל - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אסביר לך למה. אני אסביר לך למה, מירב. כי כאשר גורמי הביטחון מחווים את דעתם שגוף השידורים הזר הזה פוגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה, זה עבר בממשלה ובקבינט, ראש הממשלה שוכנע, עברנו את כל התהליך הזה – למה דעתו של שופט יחיד חשובה יותר מכל גורמי הביטחון במדינת ישראל? למה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז מה זכות העתירה של אותו גוף? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יש זכות עתירה לכל אחד במדינה. אבל לא צריך לקבוע שתוך שלושה ימים, בדחיפות, זה צריך להגיע לבית המשפט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני יודעת, נשמה. אבל תסביר לי, שנייה - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה הדבר שהתנגדנו לו. אבל אני אמרתי עוד דבר בוועדה, רגע. אני אמרתי עוד דבר בוועדה. גם אם אני מתנגד לדבר הזה, זאת מחלוקת אחרת, גדולה מאוד, של מאבק בין רשויות. אני יכול להתפשר על זה. והתפשרתי על זה בחוק הקודם, כי ביטחון המדינה חשוב לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז אני מסכים. לכן אני אומר גם כאן אותו דבר. בחוק של - - - אם זו תהיה הברירה – נתפשר בדבר הזה. אבל אנחנו מנסים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת משמאלי – ששון גואטה, משה סעדה, מה היה אתמול, חוויות מאתמול יש בפרסה, לא פה. גב לדובר. אילוז, גם כן. וגם ואטורי. חוויות מאתמול בפרסה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, אדוני. גם אם אני מתפשר באופן נקודתי, זה לא אומר שאני עוזב את המאבק הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתה מתפשר בחוק של עמית הלוי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אומר, אני מסכים עם כל מילה בחוק של עמית הלוי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין פשרות? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. כשנגיע לוועדה, אם נצליח להעביר אותו כמו שהוא – לא, תכף אני אקריא גם את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את רוצה לעשות פה קריאה טרומית, ראשונה, שנייה ושלישית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - הוא מעביר את הזמן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תכף אני אקריא את ההסתייגויות של ועדת השרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בוא נשמע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל ברור שמפעם לפעם אפשר לטייב דברים בחקיקה. וזה מה שאנחנו עושים כל פעם כשבאים עם תיקונים נוספים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על זה אנחנו לא מסכימים. זה לא טיוב, זאת הרעה של החוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> של מה? על איזו סוגיה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> של החוק הקודם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> על איזו סוגיה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כדי להעביר את זה להוראת קבע – מקובל. אבל העובדה שהוצאתם את הביקורת השיפוטית כשמדובר בכלי של תקשורת זרה – מה ההבדל בינינו לבין מדינה של דיקטטורה? תגיד לי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא הוצאנו את הביקורת השיפוטית. יש זכות לעתור לבית המשפט על כל החלטה, לכל אזרח. זה קבוע. מה שאנחנו מתנגדים לו זה לקבוע את הביקורת השיפוטית אוטומטית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה מה שהיה בחוק הראשון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בסדר, אבל התפשרנו על זה, ואנחנו חושבים שיש מקום לקיים דיון מחדש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז אני לא התפשרתי על זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין בעיה. יש מקום לקיים דיון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז אל תגיד לי שזה קשור לחיילי צה"ל. פשוט לא התפשרתי על זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את צודקת. הסוגיה הזאת של הביקורת - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שעמית אמר לי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הסוגיה הזאת של הביקורת השיפוטית לא קשורה לפגיעה בביטחון המדינה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את צודקת, אני מסכים. אבל יש לנו מחלוקת גם על זה. אפשר להביא את זה לדיון, מותר לדבר על זה. אני אקריא את ההחלטה של ועדת השרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תקריא, תקריא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הצעת החוק תקודם בהסכמת שר התקשורת ושר המשפטים. המל"ל יוסר מנוסח הצעת החוק. זאת אומרת, המל"ל הוא לא אחד מגורמי הביטחון שמחווים את דעתם, אלא הוא גורם מתכלל, כמו שהיה עד עכשיו. וסעיף 2(1)(א) יוסר מנוסח הצעת החוק. חבר הכנסת הלוי, מה זה סעיף 2(1)(א), שיוסר? אתה יכול להזכיר לנו? << קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >> פגיעה ממשית. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אה, פגיעה ממשית. שיישאר העניין הזה של פגיעה ממשית בביטחון המדינה כמו שהיה בחוק הקודם. אלה ההסכמות שהיו בוועדת השרים. אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, לתמוך – לתמוך בחיילי צה"ל, לתמוך באזרחי ישראל ולהגן על ביטחון המדינה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לשר התקשורת שלמה קרעי. חבר הכנסת גלעד קריב ביקש להתנגד להצעת החוק, והוא מוזמן לנמק את התנגדותו, ולהישאר נאמן להתנגדותו גם בהצבעה. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר, הצעת החוק הזאת מתאימה לצפון קוריאה, לטהראן. הצעת החוק הזאת, אחרי כל הפלפולים, תאפשר בסופו של דבר למפקחים של משרד התקשורת ולשוטרים להיכנס לבתים של אזרחי ישראל הערבים ולמנוע מהם לצפות בשידורים של ערוצים מהעולם הערבי. מה שאמרה חברת הכנסת בן ארי מדויק. הצעת החוק הזאת היא הביטוי המיטבי לתופעת המדרון החלקלק. יושבים במשך חודשים, עובדים על הצעת חוק, מגיעים לאיזונים ולבלמים נחוצים כדי להבטיח שנושא רגיש כמו חסימת שידורים במדינה דמוקרטית – שהנושא הזה יטופל במידה הנכונה, וכמה חודשים אחרי הבאת החוק הזהיר מביאים לכאן חוק קיצוני שיהפוך מאות אלפי אזרחים, בסוף, בקצה הדרך, לעבריינים, כי הם צופים בערוץ שמשודר מהעולם הערבי. הסיבה שבחוק המקורי הוכנסה ביקורת שיפוטית מקדימה היא כדי לאזן בין צורכי הביטחון לבין זכויות היסוד. זאת הסיבה מדוע נדרשת פגיעה ממשית בביטחון המדינה ולא צל-צילה של פגיעה. אבל אתם תמיד נגררים לקיצון. אתם כביכול מקדמים חוקים באחריות, אבל אז אתם נותנים לגורמים הכי קיצוניים לעצב את סדר-היום. הצעת החוק הזאת היא הצעה מסוכנת, היא הצעה שתביא לפגיעה לא מידתית בחופש הביטוי ובזכות של אזרחים במדינת ישראל לצרוך ערוצי תקשורת. אחרי שאמרנו את זה, תאמר לי, אדוני השר. שמעתי שדוברות הליכוד מתכוונת להחזיר את יונתן אוריך לעבודה מלאה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברים, מה קרה? מה קרה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברים, מה קרה? מה קרה? לא צריך לצעוק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו, אני לא מצליח להבין, אם אלג'זירה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, תן לי לעזור לך. חברי הכנסת, אם מישהו חושב שמהצדדים שומעים אתכם או מבינים מה שאתם אומרים – אתם טועים. רואים כמה חברי כנסת צורחים, לא מבינים על מה הם צורחים. לכן – קריאת ביניים. קריאת ביניים נועדה לשנייה, לא ליותר. בבקשה, תמשיך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני אחזור לעניין. אם אלג'זירה, ערוץ שידור שמשודר מדוחא ומוכוון כל-כולו על ידי השלטון הקטרי – אם הערוץ הזה הוא פגיעה חמורה בביטחון ישראל, איך תנועת הליכוד לוקחת סוכן קטרי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדם שקיבל מאותו שלטון - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמה זמן? תודה, תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - תשלומים וממון רב – איך אתם מחזירים אותו להיות עובד של מפלגת הליכוד? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה דקה אחרי הזמן. תודה. תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תחליטו, טרור או לא טרור? כמה צביעות. סוכנים קטרים בשירות הליכוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אתה יודע שהסבלנות של היושב-ראש מתאפסת, גלעד, מתאפסת, כשלא מקשיבים ליושב-ראש. והינה, אני אומר לך, זה יבוא בחשבון - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עשרים שניות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נתתי לך. ואני אומר לך די – תפסיק. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - לסיים משפט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז להבא, בדיון הבא, הגמישות תיעלם. אתה רוצה להשיב? השר לא רוצה להשיב. חברים, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – מניעת שידורים), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 נגד – 34 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – מניעת שידורים), התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא מפריעים בזמן ההצבעה. חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 47, נגדה – 34. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – מניעת שידורים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5247/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת פנינה תמנו) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברים, אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק איסור הפליה במוצרים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, מה זה? מירב, תודה. אני באמצע להקריא את סדר-היום. עם כל הכבוד, אני נלחם עם עצמי – עם מיקרופון, עם צעקות, ולא שומעים אותי. נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. אני מודה לה על היעילות, היא הייתה מוכנה והיא כבר פה. לעיתים אנו קוראים לחברי כנסת והם רק נזכרים לאסוף את הכבודה ולהגיע. פנינה, כל הכבוד. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הקומפלימנטים. כנסת נכבדה, חברי כנסת יקרים, אני אגיד לך, היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר דיכטר, מקלב. השר דיכטר, תודה. אין קול ואין עונה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל הזמן רץ, הזמן רץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת מקלב, מה זה ההתעלמות הזו? בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הזמן רץ. רק תוסיף לי, בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפסתי לך, והכול מתחיל מחדש. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק) – אני מנסה להביא לכך שהתיקון הזה יעבור, תקשיב, משנת 2018. עכשיו, יש כאלה שיגידו לי, פנינה, למה את לא מתייאשת ואת שוב ושוב מעלה את החוק להכפלת הפיצויים בגין אפליה וגזענות? התשובה שלי, כמו שהגזענים לא מתייאשים ופוגעים יום יום ומפלים יום יום אנשים ששונים מהם על רקע צבע עור, על רקע מגדר, על רקע לאום, אז גם אני לא אתייאש. ואני אומר, המאבק שלי על החוק הזה, חוק הפליה, והכפלת הפיצויים בגין אפליה וגזענות, הוא בעצם מאבק על פניה של מדינת ישראל. אל תתבלבלו, זה שהחוק שלי נופל זה לא כישלון שלי, זה כישלון של מדינת ישראל, ממשלת ישראל והקואליציה. עכשיו בואו נדבר בכנות. העלה כאן לא מזמן חברי חבר הכנסת מאיר כהן הצעת חוק שתפסיק את האפליה בסמינרים ובבתי הספר של המגזר החרדי. עכשיו יש פה חברים שאני מאוד אוהבת מהמגזר החרדי, ואני שואלת אתכם, אתם יודעים למה החוק הזה נופל? כי רוצים שילדות מזרחיות שלומדות בסמינרים רק למזרחיות ימשיכו להישאר בכוך שלהן, וחס וחלילה, גם אם אין להן מקומות לימוד ועשרות ומאות לא מוצאות מקומות לימוד, אז שהן לא יוכלו לתבוע. עכשיו תראו איך זה משליך על הכול. כי החוק שלי, שמדבר על הכפלת פיצויים – האמת, לא נעים לי להגיד, פיצויים עלובים. מ-50,000 ביקשתי להגדיל את זה ל-120,000. תחשבו מה קורה לבן אדם רק בגלל שהוא יוצא אתיופיה. מגיע למועדון, אומרים לו, אתה לא נכנס, זו מסיבה סגורה; או בא ילד, רוצה להירשם לבית ספר – ואני עכשיו אספר לך סיפור מאוד כואב. אסצ'אלו סמה, זכרו לברכה, מפתח תקווה, היה חייל שנהרג במלחמת חרבות ברזל. אני הלכתי לנחם את המשפחה, ואז האבא חיבק אותי ואמר לי, את זוכרת? את זוכרת אותו, את אסצ'אלו? אמרתי לו, מה זאת אומרת? הוא אומר לי, את היית צעירה ובהיריון, לא רצו להכניס אותו לכיתה א', לא רצו להכניס אותו לאף בית ספר, לא רצו לקבל אותו. את זוכרת שנאבקת ובסוף הוא נכנס? וכמה סיפורים כאלה יש לנו? אותם אנשים שנפגעים מאפליה וגזענות, תחשבו על זה, הם נאלצים להתמודד עם כך – הם לוקחים עורך דין, היום, עורך דין – עוד לא נשמת, בכלל לא דיברת – 50,000 שקל שכר טרחה. הלכת לבית משפט, נגררת שנה, שנתיים, שלוש, ובסוף בא השופט ואומר, הידיים שלי כבולות, ידיי כבולות, אני יכול לפצות רק עד 50,000 שקלים. עזבו שקשה לאנשים במדינה הזאת בכלל לאמוד את הנזק של אפליה וגזענות, ומה זה עושה לילד ומה זה עושה לילדה ומה זה עושה לצעיר שזה עתה השתחרר מהצבא והלך רגע למועדון ולא קיבלו אותו, או בסופר, שלא מוכנים למכור לו – כל אלה לא בדיות, זו מציאות – או נהג אוטובוס שמוריד ילדים, ואומר להם, אתם לא, לא. אתם לא עולים לאוטובוס. עכשיו, תבינו שאותם אנשים מבינים שאין להם בכלל סיבה ללכת לבית המשפט. למה ילכו לבית המשפט? בשביל שאחר כך יקבלו בממוצע 20,000 שקלים, אחרי ששילמו 50,000, 60,000 שקלים לעורך הדין? איזו מדינה אנחנו? לא מצליחים לתקן עיוותים ועוולות. שר המשפטים, אני בטוחה שאתה בעד זה. אתה מדבר על זה שצריך לתקן אפליה. אבל אפליה זה לא עסק פרטי, גזענות זה לא עסק פרטי. המדינה צריכה לבוא ולומר: המאבק באפליה וגזענות זה ערך עליון. אנשים לא אמורים להתמודד עם זה לבד. ולכן, לפני כשנה, אדוני היושב-ראש, אני חוקקתי חוק שלפחות את החלק של הנטל עם עורך הדין אנחנו נוריד, כך שעורך הדין יינתן מהסיוע המשפטי בחינם, בחינם, במקרים של אפליה וגזענות. זה היה תקדים וזה מצוין, וזה חוק סופר-משמעותי. אבל מדינת ישראל וממשלת ישראל לא יכולה להגיד מצד אחד: כן, אתם צודקים, אפליה וגזענות זה נגע רע בתוך החברה הישראלית; ומצד שני לא מוכנים לשחרר את הידיים הכבולות של שופטים. לא מוכנים לומר: אנחנו נכפיל, המחוקק יכפיל את הפיצויים בגין אפליה וגזענות. אני אומרת לך, הדבר הזה הוא נגע רע. וצריך לתת כלים לאזרחים, ולא לכבול אותם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פנינה, אולי בדקת את זה – את יודעת לומר לנו אם 50,000 הם כן נתנו? הם כן קנסו? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. זה מקרים נדירים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם זו בעיה כשלעצמה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני עשיתי את הממוצע, אבל ברגע שאתה שם להם תקרה אתה מאותת לא נכון. המחוקק צריך לאותת: אנחנו רוצים שתעלו. והאיתות הזה צריך להינתן על ידי תיקון החוק, ושהמחוקקים מהבית הזה, נבחרי הציבור, יגידו: אנחנו לא נוותר במקרים כאלה. עכשיו, אם אתה הולך למקומות אחרים בעולם הפיצויים במיליונים. במיליונים הפיצויים, לא בעשרות אלפי שקלים בודדים. שלא לדבר על זה שהרבה פעמים תעצומות הנפש – זה הטרדה נפשית. גזענות ואפליה זה הטרדה נפשית, זה ריסוק הנפש, בטח כשמדובר בגילאים צעירים. זה כובל אותם, זה מוריד אותם, זה פשוט לשים להם חסמים על גבי חסמים. אז החוק הזה הוא חוק מאוד מאוד חשוב. ותדעו לכם, כל אלה שמצביעים נגד החוק הזה, אני רק יכולה לומר לכם: תתביישו. תתביישו, כי אתם מפקירים אחים ואחיות. מי שלא מצביע בעד החוק הזה ממש לא אכפת לו מיהודי אתיופיה ולא אכפת לו משוויון בחברה הישראלית. ואל תדברו על שוויון ותביאו לנו רפורמות משפטיות, כשאתם לא מסוגלים להצביע על חוק כל כך פשוט, שבא ואומר: ממגרים ונאבקים באפליה וגזענות. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעבור להצעת החוק הבאה שלי שתעלה – מענק למשפחות חטופים ולמשפחות של חטופים ששבו חללים, אחרי שנתיים מאוד מאוד קשות. אנחנו רואים חטופים שבחיים ואני לא מצליחה להבין איך אנחנו מרשים לעצמנו, איך אנחנו מסוגלים להרשות לעצמנו שהם יושיטו יד, יבקשו נדבות מהציבור, בגלל שאנחנו דוחקים אותם למקום הזה. יש חטופים ששבו מהשבי אחרי התעללויות מיניות, אחרי מאות ימים שהם היו נידחים בחושך, באפלה, ולא מסוגלים לשרוד את היום-יום, ואנחנו מוסיפים עליהם נטל כלכלי. שלא לדבר על משפחות שלמות שהיו בטבח בעוטף עזה, ולא מסוגלים לחזור לביתם, לא מסוגלים. ומי יכול לבוא אליהם בביקורת? אבל הבית שלהם לא ברשותם, כי אין שיוך בקיבוצים שהם נמצאים בהם. לאנשים האלה אין קורת גג. אנחנו מפקירים אותם להיות נוודים ופליטים בארצם. אז הדרך היחידה לתקן את זה היא לאפשר להם מענק. מענק לכל חטוף וחטופה, מענק לכל משפחה של חטוף שנרצח והובא לקבורה, כדי שלא יהיה אות קלון על מצחן של מדינת ישראל וממשלת ישראל. תסתכלו עליהם בעיניים. לא מספיק שמחבקים אותם והולכים להזיל דמעה איתם אחרי שהם חוזרים, ומבקשים מהם שיבואו לכל העולם ויספרו מה חמאס עשה להם. בואו נשאל מה אנחנו עושים להם עכשיו. למה עמותות צריכות לגייס להם כספים? אתם יודעים שעמותת להושיט יד גייסו כספים לביבס וליהלומי? גיוס המונים. אני מתביישת. בושה ונכלמת. וכל אחד פה צריך להתבייש. ותקשיבו, התשלומים האלה שאני מציעה בחוק הם לא מעל 4 מיליארד שקלים. אני רוצה להזכיר לכם, הכספים הקואליציוניים בתקציב הקודם עמדו על 5 מיליארד שקלים. 4 מיליארד שקלים כדי למחות את אות הקלון מעלינו; 4 מיליארד שקלים כדי לעזור למי שהופקרו; 4 מיליארד שקלים כדי לעזור למשפחות לשרוד את היום-יום. ואני אגיד לכם, הגשתי עוד הצעת חוק: כל מי שנרצח ב-7 באוקטובר, מהמסיבה או מהעוטף או בשדרות או באופקים – כולם צריכים לקבל את הסיוע של המדינה. המדינה, הממשלה, תכניס ידה לכיס, כי היא ידעה לעשות את זה, היא יודעת להעמיד קופסאות קורונה, היא תדע להעמיד תקציב בשביל האנשים האלה שהופקרו לנפשם לשרוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כי כולכם צריכים לזכור את זעקות השבר, זעקות התחינה שנחלץ אותם ואת זעקות מי שנגררו והיו בתוך השבי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם אנחנו רוצים לשמור על הכבוד שלנו – אני מסיימת – אדוני היושב בראש, החוק הזה חייב לעבור היום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אני מזמין את שר המשפטים להשיב על הצעת החוק. עד שהשר יתחיל להשיב, אנחנו מקדמים תמיד את האורחים ביציע כנסת ישראל. יום עבודה פורה של חקיקה פרטית בכנסת, אתם חווים את זה בלייב. ברוכים הבאים. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת פנינה תמנו, אני מוכרח לומר, שמעתי את הדברים שלך ואני מתפלא, ממש מתפלא. את אמרת כאן מעל הדוכן שמאז שנת 2018 את מנסה לקדם את הצעת החוק, והינה באה ועדת שרים לחקיקה ואומרת לך: אנחנו רוצים לבחון את הדבר הזה לעומק בצורה רצינית, מסודרת, מבקשים שבועיים דחייה, שבועיים – ולא, ולא, ולא. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואז, אדוני היושב-ראש, התמיהה שלי אפילו גדלה עוד יותר כי אני נזכרתי – אומנם כבר עברו כמה שנים, אבל זה לא היה כל כך מזמן – זכרתי שאתה ואני ישבנו פה בספסלים האלה, ואם אני זוכר נכון, חברת הכנסת תמנו ישבה אז במעגל הזה, הפנימי, של שרי הממשלה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> העלית חיוך על פני חברי - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - של שרי הממשלה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא הייתה שרה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - והייתה שרה בממשלה. זאת אומרת, לא רק שמשנת 2018 הדבר הזה לא התקדם כי מנעו ממך, אלא שאת ישבת כאן כשרה בממשלה במשך – אומנם זה נכון שאת הממשלה הרעה שהקמתם אז הצלחנו להפיל די מהר, אבל בכל אופן הייתה לכם שנה שלמה של עבודה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני שואל: אם זה כל כך דחוף, אם זה בלתי ניתן להעלות על הדעת שאנחנו נחכה שבועיים, איך יכול להיות שלא טיפלת בזה שנה שלמה? אני גם רוצה להזכיר: הייתה לכם קואליציה, חברת הכנסת תמנו, שביום טוב נשענה על חודו של קול. זאת אומרת שהכוח שהיה לך כדי לדאוג שהדבר הזה יקרה היה כוח כמעט בלתי מוגבל. ואני שואל למה זה לא קרה. עכשיו, אני חייב לומר לזכותך, חברת הכנסת תמנו, אני חושב שאת עשית הרבה דברים טובים וחשובים, את יודעת שיש לי אלייך הערכה גדולה, לא משנה שיש בינינו חילוקי דעות, אבל יש לי אלייך באמת הערכה. ולכן מהמקום הזה אני שואל אותך, אני לא מבין, באמת לא מצליח להבין מה המטרה: לשאת כאן איזה נאום, או המטרה היא לנסות לקבל דבר ולעשות דבר נכון, ולתת פתרון לבעיה שאני לא חולק על כך שהיא נושא שצריך באמת לעסוק בו ולדון בו. ולכן אני מתפלא על כך, אבל כמובן שאם את מתעקשת – לנו אין ברירה, אנחנו זקוקים לזמן מינימלי כדי לבדוק את הדברים לעומק, ואם הדבר הזה לא מתאפשר, אז הממשלה תבקש מהכנסת להצביע נגד הצעת החוק בלית ברירה. עכשיו אני רוצה לומר עוד דבר. אני חושב שהצעת החוק הזו נוגעת בבעיה שהיא בעיה רוחבית, והיא חורגת הרבה מעבר להצעת החוק עצמה. אני חושב שהרעיון של הגדלת סכום הפיצויים בלא הוכחת נזק הוא בעיקרון רעיון נכון, ולמען האמת הוא רעיון שצריך להרחיב אותו, והוא נכון לא רק לנושא הזה. אני חושב שנוצרה מציאות שבה בגלל התמשכות ההליכים, יוקר ההליכים וכו', בשורה ארוכה מאוד של תחומים התוצאה היא שאנשים נותרים ללא הגנה וללא פתרון, כי אומנם יש להם לכאורה זכות בחוק, אבל היכולת שלהם לנהל את ההליך ולהביא אותו לידי גמר – ובסופו של עניין, כשהם כבר מגיעים לפיצוי, הפיצוי לא מכסה אפילו את עלויות ניהול המשפט ואת שכר טרחת עורך הדין שהם שכרו לצורך העניין הזה. אבל גם בהקשר הזה, אדוני היושב-ראש – ואני חייב להודות שזה אומנם היה לפני שחברת הכנסת תמנו כיהנה כאן בכנסת, ואת כאן כבר שנים ארוכות. אבל אני זוכר את הזעקות והמלחמה שנוהלה נגדי כאשר ניסיתי אז – ואדוני היה כאן, אז אתה ודאי זוכר את זה – להעביר חוק שיגדיל את הפיצויים ללא הוכחת נזק במקרה של פרסומי דיבה. הצעת החוק שהצעתי אז באה ואמרה שלא רק שנגדיל את העניין הזה, אלא שגם נקבע חובות שבאופן אוטומטי מביאות לכך שנטל ההוכחה בכלל יעבור לצד השני באופן מוחלט, אם לא אפילו קביעה מראש שהוא יהיה חייב בפיצוי. למשל, אני אתן דוגמה, במצב שבו יש פרסום ובכלל לא פנו לבן אדם וביקשו את תגובתו והתייחסותו, או במצב שביקשו את התגובה דקה וחצי לפני הפרסום, או במצב שביקשו את התגובה ולא פרסמו אותה בכלל, והדבר הזה הפך לשיטה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה לא עושים - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> יפה. אני כבר אומר לך, חבר הכנסת שטרן, אני מוכן לעבוד איתך על הדבר הזה, להביא את זה פה בהסכמה. אני חושב שזה דבר חשוב מאין כמוהו. אני אז הצלחתי להעביר את החוק בקריאה ראשונה במאמצי על ונחסמתי לפני הקריאה השנייה והשלישית. פה אני חייב להגיד, המאבק והניסיון שלי לעשות שינויים במערכת המשפט ולהביא לה יותר ודאות – ואגב, אני מקווה שנידרש כאן בקרוב לתיקון שכבר מוכן להצבעה לקריאה שנייה ושלישית, בעולמות החוזים. יש כאן צורך לייצר ודאות כדי לקצר תהליכים, לייצר קביעות שהן קביעות מאוד מאוד ברורות. הייתה לי שיחה, חבר הכנסת גינזבורג, הייתה לנו שיחה חשובה גם על הצעת חוק חשובה שלך, שנוגעת דווקא לעולם הפלילי, שנוגעת גם שם לעניין הזה של אם אפשר לערער על זיכוי או אי-אפשר, ובאיזה תנאים. ואני אומר, אפשר לקבוע כך, אפשר אחרת, זה לא איזה מדע מדויק, אבל מה שקובעים צריך להיות חד וברור. לקבוע מגבלה, אבל שבסוף אפשר לבטל אותה בשיקול דעת כזה או אחר ואז לייצר הליכים בלתי נגמרים כל הזמן – אני חושב שזה לא עובד, בטח בעומסים שהמערכות נדרשות לטפל בהם. והמציאות הזו שבה כאשר בדרך כלל מי שנמצא – בין שהוא במקום של מישהו שבאופן גזעני נמנע ממנו להיכנס למקום בידור או מי שלחלופין נאמרו עליו או נכתבו עליו דברי דיבה – ברוב המוחלט של המקרים הוא החלש, ומולו גוף חזק שאין לו בעיה לנהל תהליכים במשך זמן ארוך מאוד. ולכן אני חושב, חברת הכנסת תמנו, שגם לא במקרה ביקשנו זמן, כי אני חושב שצריך לראות ולחשוב ולגבש איזושהי הסדרה נכונה, רחבה, של העניין הזה. ולכן אני שב ואומר, אני חושב שאת נוגעת בנקודה נכונה, הנושא הוא נכון, הוא ראוי, המאבק שאת מנהלת בעניין הוא חשוב. אבל אני פשוט לא מבין – החיפזון לפעמים לא מועיל, בטח לא במקרה הזה, שכפי שאמרתי קודם, כבר שנים ארוכות ממתין להסדרה, ולא הוסדר גם בתקופה שאת ישבת סביב שולחן הממשלה. ולכן אני לא רואה שום הצדקה ושום מקום שהממשלה פשוט תסכים בלי לבדוק ובלי לראות, ובלי לעשות את ההתאמות שנדרשות בנושא הזה. אני רוצה לומר גם עוד דבר שהזכרתי אותו בהקשר של תביעות דיבה, אבל הוא נכון גם בעניין הזה. אני חושב שיש שני מרכיבים בתהליכים האלה. אחד זה הוכחת הפגיעה והשני זה הוכחת הנזק. עכשיו, אני מסכים שהגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק היא חשובה, אבל אני לא בטוח שזה מספיק, כי הבעיה העיקרית בהליכים האלה זה התמשכות ההליך סביב הפגיעה, ומה היה או לא היה וכו'. ולכן גם בדברים האלה אולי יהיה צריך לתת התייחסות ולתת אפילו הרחבה מסוימת של הצעת החוק. צריך כמובן גם לבחון את סוגיית הסכומים המתאימים והנכונים. צריך גם להגיד עוד דבר, וזו אולי הנקודה הכי מטרידה והכי קשה שמחייבת ליבון. תראי, חברת הכנסת תמנו, החקיקה שנעשתה בשעתו בעניין של תובענות ייצוגיות, בבסיסה יש בה רעיון דומה: בוא ניתן כלי יעיל ומהיר כדי למנוע הפרות ודריסות של זכויות, בדרך כלל של אדם בודד או של קבוצת אוכלוסייה שאין לה תמריץ ויכולת לנהל את ההליך. קרה מצב שהדבר הזה, שכוונתו הייתה מצוינת, הפך לכלי שמשתמשים בו כדי להוציא כסף מבעלי עסקים קטנים בהיקפים אדירים ללא שום הצדקה, בכל מיני תביעות סרק, שרובן אגב לא מגיעות לכדי דיון אלא נסגרות בזה שבעל העסק המבוהל רץ ומשלם כסף על דבר שאין לו שום הצדקה. צריך גם כאן לראות שלא מתוך הכוונה הטובה נגיע למקום אחר, שזה יהפוך למין ספורט כזה, שמגישים תביעות ללא בסיס, ללא הצדקה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, תם הזמן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - ובעלי עסקים, בעיקר בעלי עסקים קטנים, שוב מוצאים את עצמם נדרסים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ולכן אני אומר, זו סוגיה כבדה, רצינית, היא מצריכה דיון וליבון לעומק. ונוכח ההתעקשות להצביע עכשיו, בלית ברירה, נבקש מהכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת, עומדת לך הזכות להשיב גם להצעה. בבקשה, גברתי. שלוש דקות עומדות לרשותך, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שר המשפטים לוין, שמעתי בקפידה את דבריך, ואני רוצה לומר לך, אמרת שזה נושא רוחבי שצריך להסדיר אותו, אבל אתה יודע כמה מקבלים על הטרדה מינית ללא הוכחת נזק? אני אספר לך: 120,000 שקלים. אתה יודע כמה על לשון הרע? – לא מספיק, נכון, והייתי רוצה יותר. אתה יודע כמה מקבלים על לשון הרע? מעל 70,000 שקלים. עכשיו, לבוא ולצייר שדווקא במקום שמבקשים להכפיל את הפיצויים בגין אפליה וגזענות צריך לבחון את זה רוחבית – את התשובות האלה שמעתי. אתה טענת שכשהייתי שרה החוק הזה לא התקדם, אז בוא אני אספר לך – אתה זוכר את ממשלת החליפין? החוק הזה ועוד איך הגיע לכנסת, עבר בטרומית, ואתה רוצה לשמוע למה הוא נעצר? בגלל החרדים. הם לא מצמצו, הסתכלו לי בעיניים – אני לא אזכיר שמות – ואמרו לי: פנינה, זה לא יקרה. זה לא יקרה בגלל האפליה בסמינרים ובגלל האפליה במוסדות החרדיים בין מזרחיות לאשכנזיות. אתה מבין באיזו מדינה אנחנו נמצאים? במדינה שמנרמלת אפליה וגזענות. אז עכשיו להיתלות על הדבר הזה מבלי לבדוק, זה קצת מפתיע אותי. אבל בוא אני אספר לך גם מה היה בממשלה, כשהיה שר משפטים מהמפלגה שלי, אבי ניסנקורן, להזכיר לך. אני הלכתי עם אבי ניסנקורן יד ביד, ישבתי עם כל גורמי המקצוע, הם התעקשו – רבים מהם התעקשו שזה לא יקרה. לקחתי איתי את פרופ' יפעת ביטון, ואני הסברתי להם היטב מה זה גזענות. מה הבעיה העיקרית? שרוב האנשים שעוסקים בחוק בחיים לא חוו בכלל גזענות. בחיים לא סחבו אפליה. זאת הטרדה נפשית, זה ריסוק הנפש של ילדים צעירים. זה לשים עליהם שלשלאות. ואני לא אפסיק לומר גם את הנתון, שר המשפטים. שים לב לנתון שאני אומרת כבר חודש: 30,000 תיקים נפתחו מאז 2019 ליהודי אתיופיה, לקבוצה של 70,000 צעירים. אתה יודע מה זה אומר 30,000? זה לרסק קהילה שלמה, זה לתקוע אותה במקום. זה לבוא ולומר: גם הממסד יפלה אתכם, גם לא ניתן לכם מענים ונמשיך לפתוח לכם תיקים. בשונה מבעבר, שהיו מחאות – אגב, מישהו שאל אותי, אקטיביסטים חברתיים, מה השתנה מהמחאות? אתה יודע מה השתנה? מה לעשות, צריך לומר את האמת, כי אני מכירה – בתוך קהילתי אני חיה – שעכשיו הם לא מרביצים להם בתוך חדרי החקירה או בשכונות של יהודי אתיופיה, אבל מה כן? הם פותחים להם תיקים באופן סיטונאי. אז לפחות בתחום האזרחי, לא הפלילי, יש בידיך לשנות את הדבר הזה. אם הייתי ישנה, נרדמת, קופאת על השמרים, הייתי מצדיקה את מה שאתה אומר. אבל אני אומרת לך, החוק הזה עבר בטרומית, הוא כל פעם נבלם על ידי החרדים. הגיע הזמן לעשות תיקון, לכל הפחות להשוות את זה לתקדימים בחוקים אחרים. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע. אני מוכנה ללכת – אתה יודע מה, אחרי ששמעתי את התשובה שלך אני גם מוכנה להגיע להסכמה של דחייה לשבועיים, אם אתה מתכוון לבחון את זה ברצינות. שר המשפטים, אני מוכנה לדחות בשבועיים אם אתה מתכוון - - - << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה קראת לנו? כולנו פה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא שומע. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> האם אתה מוכן? אתה רוצה שאני אדחה בשבועיים – אני מוכנה. אם באמת אכפת לך מאפליה וגזענות, אני מוכנה. אתה לא רוצה לחכות שבועיים? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אני אבחן, אבל זה לא יהיה תוך שבועיים. זה לא ייקח שבועיים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מוכנה ללכת איתך על חודש שאנחנו נביא את החוק. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תראה איך היא מתפשרת. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אני רוצה הצבעה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא רוצה הצבעה. אז אל תספר לאף אחד סיפורים על רפורמה משפטית בשביל לעזור למסכנים ולנידחים. אתה פשוט הכרזת שלא אכפת לך מאפליה וגזענות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 42 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת החוק הצביעו 42 חברי כנסת, נגד הצעת החוק – 51 חברי כנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק מענק לחטוף ששב מן השבי או למשפחתו של חטוף שנרצח בשבי וגופתו הושבה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' פ/5736/25; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' ל"ג, ישיבה 306.] (הצעת חברת הכנסת פנינה תמנו) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, תשומת ליבכם, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מענק לחטוף ששב מן השבי או למשפחתו של חטוף שנרצח בשבי וגופתו הושבה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת פנינה תמנו. הצעת החוק נומקה, ונשמעה בעניינה תשובת הממשלה ביום 9 ביולי 2025. לכן נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק מענק לחטוף ששב מן השבי. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק מענק לחטוף ששב מן השבי או למשפחתו של חטוף שנרצח בשבי וגופתו הושבה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת החוק הצביעו 40, נגדה – חמישה, אי לכך, אני קובע שהצעת החוק לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק שירותי אבטחה, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5875/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואב סגלוביץ') << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שירותי אבטחה, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אני מזמין את חבר הכנסת יואב סגלוביץ' להציג את הצעת החוק. לרשותך כמובן עשר דקות, בבקשה, אדוני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, בן גביר צודק. הוא אומר: 30 שנה לא היה דבר כזה. אבל גם בזה הוא לא צודק. 77 שנה לא היה דבר כזה. מקום המדינה לא הייתה תקופה נוראה כזאת לביטחון הפנים של מדינת ישראל. 77 שנה, לא 30 שנה. הוא אומר: 30 שנה לא היה דבר כזה, מה שאני עשיתי. זה נכון, הוא עושה – לא דברים שקשורים לביטחון האישי של מי מאיתנו. ממש לא. הוא עושה דברים אחרים, פוליטיים. ביטחון אישי הוא לא מביא לשום מקום. האם היום, יום האזכרה לדוד בן-גוריון, האיש שהקים את המדינה היה מעלה על דעתו שגזען מסוכן כזה ישב על כיסא השר לביטחון פנים? האם היה יכול להיות דבר כזה שישב עבריין על כיסא השר לביטחון פנים? התוצאות בשטח נוראיות. כולם יודעים את זה, גם חבריו לקואליציה יודעים את זה ושותקים. כולם יודעים שמדובר בפרובוקטור, סוכן כאוס שביצועיו מזעזעים. 77 שנה לא היה דבר כזה. אין ביטחון אישי לאף אזרח או אזרחית במדינה. וגם אם הוא ימשיך לעשות סיבובים גזעניים וייסע ללקייה בלילה ויגיד "בארה בארה", ויריב עם כל העולם, הוא לא ישנה את המציאות. המציאות היא שהביטחון האישי של כל אחד מאיתנו, בכל רחבי מדינת ישראל, ברצפה. לא יעזרו לו גם סיבובים גזעניים על החברה הערבית. כי העובדה היא שהפחד, החשש וחוסר הביטחון נמצאים בכל יישוב בישראל. קמפיין בחירות שלם הוא עשה על אזור להב, להבים, באר שבע, כרמית, יישובים שהוא הגיע אליהם. בקמפיין הבחירות שלו הוא הבטיח שיהיה שקט, שלא יהיה ירי, שיוכלו להסתובב בכבישים בביטחון. קורה שם ההפך – מהומת אלוהים, יריות, חוסר ביטחון בכבישים. 77 שנה לא היה דבר כזה. בהרצליה – רימונים ויריות. בחדרה – מטענים, יריות, מכוניות מתפוצצות, רצח. ראש עיריית חדרה לוקח את מועצת העיר, יושבים ברחוב, ישיבת מועצת עיר על מצב הביטחון האישי המזעזע. בן גביר היה בחדרה? הוא לא מתקרב למקומות האלה. הוא מתקרב למקום שבו יש שנאה, שבו אפשר לרכוב על גלי השנאה – ברמלה, בלוד, ערים שבהן הוא עשה סיבובים פוליטיים למכביר. ראש העיר רביבו, שאחיו יושב פה כחבר כנסת, מדבר בצורה הכי ברורה. רביבו, ראש העיר לוד, שולח אתמול מכתב לתושבי שוהם, ואומר להם: תראו מה קורה. הוא לא סתם כותב להם את המכתב, כי בשוהם, ברחוב הראשי, באחד הרחובות, אדם עם קסדה, על אופנוע, יורה על בית – גומר לירות, לוקח את הרימון, פותח נצרה וזורק. כותב רביבו לתושבי שוהם: אני בוכה על הדבר הזה, תתעוררו. אני אומר לכם, חברי הכנסת של הליכוד, תתעוררו. שמתם סוכן כאוס, עבריין סדרתי, על כיסא השר – אלה התוצאות. זה לא סיפורים פוליטיים, זה תוצאות. יריות בשכונת הדר בחיפה – מי שרוצה מוזמן לבקר. דרום תל אביב – וואו, איזה סיבובים בדרום תל אביב על הזרים, על העובדים, על ההרחקה, על מה נעשה, על איך. מה שקורה בדרום תל אביב מאז שהוא שר, בשלוש השנים האחרונות, נהיה גרוע פי כמה וכמה. ומה בן גביר? מה עושה בן גביר? אין לו לאן לנסוע – לא לדרום תל אביב, לא לחיפה, לא להרצליה, לא לחדרה. הוא הולך על המוכר והידוע. קדימה, חברים, ניסע לאום אל-פחם. שם, על גלי שנאה, אפשר לעשות פוליטיקה, אפשר לעשות בחירות. שם אפשר לעשות. יפו – לפני שבועיים, בכיכר השעון, בערב, יריות. לא ברחוב ראשי – בכיכר השעון, כולם מבקרים שם. ליד בית המשפט בפתח תקווה – יש פה חברי כנסת מפתח תקווה – ליד בית משפט השלום בפתח תקווה, רוכב אופנוע. בשעות היום, קבוצת עורכי דין יוצאת משם עם אחד החשודים שהובא לשם, ורוכב אופנוע הולך ויורה. נכון, לא נפצע אף אחד. אתם יודעים איזה פחד היה שם ברחובות האלה? בן גביר היה שם? הוא לא מתקרב למקומות האלה. תלכו קדימה, תלכו צפונה, תלכו דרומה – סחיטת דמי חסות. והגרוע מכול הוא לא חוסר הביצועים, לא הגזענות, לא השנאה, לא ההסתה. יש על זה תוספת – התוספת היא שקר. היום מתראיין בן גביר באחת הרשתות ואומר: הפשיעה ירדה, הפשיעה ירדה. אתם חושבים שהפשיעה ירדה? אתם חושבים? אז תגידו לו. אבל אתם לא אומרים. במקום להגיד לראש הממשלה: קח אותו וזרוק אותו, אתם נותנים לו. עוד מעט אתם רוצים להעביר עוד תקציבים ממקום אחד למקום שני. זאת אומרת, אם הכישלון לא היה ברור כל כך, בואו נעצים אותו. אתם לא מעבירים מידע – אני אומר "אתם" כי זה הרבה שרי ממשלה – לא מעבירים מידע לוועדות הכנסת. אתם מסתירים בגלל הנתונים. לא מגיעים לוועדות – לא היה כדבר הזה – לוועדות הכנסת; לוועדה לביקורת המדינה, לוועדה לשוויון חברתי, לוועדה למעמד האישה. רוצים קצת נתונים, לשם שינוי, ולא שקרים? אתן לכם. 231 נרצחים בחברה הערבית, נכון להיום; 21% עלייה בתאונות דרכים קטלניות; 74% עלייה ברצח נשים; עלייה בפגיעות מיניות בילדים; סחיטת דמי חסות בכל הארץ, בכל מקום. אלה הנתונים. לבוא ולומר אז, הפשיעה ירדה? תגידו, אני אף פעם לא יודע מה הבעיה הגדולה יותר, זה הממונה, העבריין, או הממנה – נתניהו; הוא ידע את מי הוא שָׂם שם. האם נתניהו רוצה את הכאוס הזה? זה לא סימן שאלה – זה סימן קריאה, כן. נתניהו הוא סוכן הכאוס המרכזי. 77 שנים לא היה שר כזה, 77 שנה לא היינו בביטחון אישי כל כך נמוך. עכשיו, איך כל מה שאני אומר קשור להצעה הזאת? הרי יש פה הצעת חוק. אספר לכם סיפור. אתם תופתעו לשמוע שהצעת החוק הזו היא בכלל תזכיר חוק ממשלתי ששמנו על השולחן בממשלת השינוי. וכל מי שמדבר גבוהה-גבוהה על סחיטת דמי חסות צריך להבין: כל החוקים הפופוליסטיים שהעבירו עוצמה יהודית בוועדה של פוגל, אין בהם ממש ואין בהם שינוי. החוק הזה יכול להביא שינוי, אתם יודעים מדוע? כי אם החוק הזה יתקבל, לא יצטרכו מתלונן בעבירת סחיטה. העבירה של סחיטת דמי חסות היא עבירה מוחלטת. אתה נמצא, אתה רואה מישהו שומר, והוא שומר כשאין לו רישוי? זאת עבירה פלילית. החוק הזה – עבדו עליו שעות רבות וזמן ארוך. זו לא פעם ראשונה שאני מניח אותו פה בכנסת. הנחתי אותו בשנה הקודמת – הממשלה ביקשה חודשיים לעבודה. חבר'ה, זה תזכיר חוק ממשלתי. אני לא כתבתי את הצעת החוק, תאמינו לי, גנבתי אותה מהממשלה. הקטע היותר אבסורדי, שבן גביר עזב את הממשלה לאיזה חודשיים, ומה הוא עשה? לקח את הצעת החוק הזו - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב. - - והגיש אותה כהצעת חוק פרטית. היא הצעת חוק ממשלתית. אבל היום הוא שר בחזרה, והוא לא הגיש אותה והוא לא עושה דבר. הפשיעה משתוללת, והמצב במדינת ישראל הוא מצב קטסטרופלי. ואני אומר פה לכל החברים שחושבים שזה סיפור של ערבים – זה לא סיפור של ערבים, זה לא סיפור של יהודים; הסיפור הוא שפספסנו ואיבדנו את זה. וכל מי שגר פה, בכל מקום בארץ, יודע מה המציאות. הסחיטה היא לא בכפר כנא – הסחיטה היא בתל אביב ובחיפה ובירושלים. ואתם שותקים לממשלה הזאת ואתם לא אומרים את הנתונים. תביאו לפה את רביבו, ראש העיר לוד, שאומר עליו את המילים האלה: אין ביטחון בשום מקום ואי-אפשר לסמוך על הממשלה הזאת. והוא אומר לתושבי שוהם: אל תשבו בשקט, זה אצלכם. ואני אומר לכם, לא רק לתושבי שוהם, לכל תושבי מדינת ישראל: הממשלה הזאת הפקירה את הביטחון האישי. מעולם לא היו כל כך הרבה אנשים שמתו בתקופה הזאת. ובלי 7 באוקטובר – מתו בתאונות דרכים, מתו ברצח. זו תמונת המצב של "ישראל 2025". בן גביר הוא השר לביטחון פנים של מדינת ישראל, ונתניהו הוא הממנה, האיש הנורא שעליו דם של אנשים. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סגלוביץ'. ברשותכם, לפני שאזמין את השר, ארצה לקדם בברכה את התלמידים שנמצאים ביציע האורחים, ברוכים הבאים. וכן, את החיילים בחטיבת כפיר, גדוד דוכיפת, שמסיימים אימון מתקדם, ועם פנים קדימה למבצעים נוספים – היו ברוכים, שמרו על עצמכם, ברוכים הבאים. השר עמיחי אליהו, בבקשה, עמדת הממשלה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> מה, לספר עכשיו דברי תורה? מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד עשר דקות עומדות לרשותך. בבקשה, אדוני. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> תספר לי מי אמר את זה, ואני אגיד לך איך עושים את זה. אתה יודע שאני לא אמרתי את זה, נכון? אתה איש ישר דרך. אומנם אתה יושב במקום של מיקי לוי, אבל אתה יודע שלא אמרתי את זה מעולם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא אדבר על - - - שלך, עזוב. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אמרתי או לא אמרתי? זו השאלה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה, לא אמרת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אמרתי? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרת? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> ואם לא אמרתי? אני שואל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מרגיש לי כאילו: אמרתי, לא אמרתי. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> התשובה היא: לא אמרתי. חברים, דיברו כאן – לפני שאני מקריא את תשובת הממשלה ותשובת השר בן גביר, אני רוצה לומר דבר משמעותי. אני חושב שהיום דוד בן-גוריון – והאמן לי, יואב, אני עסוק במשנתו לא מעט - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> כן. אני עושה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה אתה תמה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, למה אתה תמה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני מציע לרבים מכם - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם אני, גם אני לומד - - - מה קרה? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני בטוח שאם היו לומדים אותה בתוך מערכת החינוך הישראלית הייתם מגלים שבן-גוריון יותר קרוב לבן גביר מאשר לשמאל הישראלי היום. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> די, די. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני מוכן לעשות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קצת הכלה, קצת יכולת לשמוע דעה שהיא - - - << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> לא רק זה, עצם ההשוואה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לא רק זה, דוד בן-גוריון במשך השנים גם מחה כנגד יהודים שאיבדו את הזהות שלהם, איבדו את הדרך שלהם, ולא מעט פעמים הזדהו עם האויבים של העם היהודי במקום לתמוך בעם היהודי. אני רק אקריא לכם פסקה קטנה שהקראתי אותה כבר השבוע: "ידוע הדבר" – כך הוא כותב, דוד בן-גוריון – "שעוד בימי הצארים לא ראו מהפכנים יהודים אוון בפרעות ביהודים". למה הם לא ראו בזה עוול? "באשר ראו בכך התקוממות האיכר הרוסי נגד בעלי הרכוש" – יעני, היו יהודים בברית המועצות, שעדיין לא הוגדרה אז ברית המועצות, שחשבו שהיהודים, שוב, הם הכובש גם בברית המועצות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מתי זה היה? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> זה היה עוד לפני 1917. "באשר ראו בכך התקוממות האיכר הרוסי נגד בעלי הרכוש, והדם היהודי היה בעיניהם שמן סיכה לגלגלי המהפכה הרוסית". << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא היה? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> "ויוזמי הרדיפות" – תקשיב טוב – "נגד הלשון העברית והתנועה הציונית", כותב דוד בן-גוריון, "היו חברי המחלקה היהודית של המפלגה הבולשביסטית, ששנאתם לציון וללשון העברית קדמה לאדיקותם הקומוניסטית". את המילים האלה כותב דוד בן-גוריון, ומי שעשה את הספר הנפלא הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קיבלתם תזכורת קטנה, לא דומה, מהבחירות המקומיות בניו יורק. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לא חסרים יהודים שהפנו את הגב לבני עמם לאורך ההיסטוריה היהודית. אני מציע לכם, אנשי האופוזיציה, לשבת וללמוד את משנתו של האיש העצום הזה, שאומנם לא היו לו מזוזות בבית אבל הוא בהחלט היה אדם משיחי. משיחי במלוא מובן המילה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> משיחי – לא במובן שלך. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> הוא משיחי במובן שלי, ובוודאי לא במובן שלך, גברתי. אין לך מושג ולא חצי מושג מהדברים שהוא כתב. את יודעת מה? בואי נקרא כאן עוד משפט שאולי ייתן לך פרופורציה - - << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אתה בוחר מה אתה רוצה. שמענו היום את הנכד שלו. הוא בז לכם, הנכד שלו - - - הקבר שלו. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - ייתן לך פרופורציה לכמה אתם היום רחוקים ממשנתו האידיאולוגית, מהרוח הגדולה שהביא האדם הזה לעם ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת רייטן. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> ואני חושב שבאמת זכינו. נכון, אני יותר קרוב במשנתי האידיאולוגית למחנה הרוויזיוניסטי, אבל התפיסה העמוקה של דוד בן-גוריון – בואו נקרא לכם עוד. "קול אלוקי", כותב דוד בן-גוריון, "מדבר לאדם בימינו כאשר דיבר לפני 3,000 שנה". כן, קול אלוקי. "יש סבורים שהקול בא מן השמיים, ויש אומרים שהוא בא מן הלב. חשוב הקול", אומר ראש הממשלה הראשון של המדינה, "ולא הוויכוח על מקום בואו". יותר מזה, הוא אומר שכל אדם מסוגל לשמוע את הקול הזה. כל אדם מסוגל, הוא רק צריך לפתוח את האוזניים. אם אני אגיד לכם איך דוד בן-גוריון ראה את לימוד התנ"ך, איך הוא התייחס ללימוד התנ"ך – הלוואי שבתוך מערכת החינוך הישראלית היה להם יחס מכבד לספר הספרים שלנו כמו ראש הממשלה הראשון. הדברים האלה צריכים להיות חקוקים על לוח ליבנו. היחס שלו, גם לאויבי ישראל, רחוק מאוד מהיחס שמתייחסים היום באופוזיציה, למרבה הצער, ואני מציע לכם להסתכל היסטורית, אולי סיפור שלא רבים מכירים אותו. אני חושב שיש רחוב בירושלים שנקרא רחוב השישה-עשר. תחפשו בגוגל, תלמדו את הסיפור של רחוב השישה-עשר, וקצת נישען על גדלותו של האיש. כמה זמן עוד יש לי? להמשיך? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ארבע דקות יש לך. אתה לא חייב לנצל אותן. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני עכשיו רוצה לענות את התשובה של המשרד לביטחון לאומי, ואני רוצה גם להזכיר לכולם, ובאמת, יואב, בלי טיפה של ציניות – כשאנחנו מסתכלים על הפשיעה הגואה במגזר הערבי, אז נכון, זה גם נושא של אכיפה, אבל הרבה יותר מזה שזה נושא של אכיפה זה נושא ערכי אידיאולוגי. גם אנחנו בשואה, אחרי השואה, בתקופות מאוד קשות, שלא הייתה אכיפה, נקרא לזה, על פשיעה – יש השיר על הגנב הראשון – לא רצחנו, לא חינכנו לרצח, לא חינכנו לשנאה, לרצח על כבוד המשפחה. הנושא של שמירת החיים ושמירת הערכים הוא לפני הכול סוגיה חינוכית ערכית. והסוגיה החינוכית הערכית הזו באה לידי ביטוי בכך שכמות הטרור בעולם שמגיעה מהאוכלוסייה הערבית המוסלמית היא מטורפת, וזו סוגיה שחייבת לבוא לידי ביטוי על ידי מנהיגים שפויים וערכיים בתוך העולם הערבי. כי הפתרון לא יבוא בזה שנשים לך בכל בית שוטר שישמור שלא ירצחו את האישה על כבוד המשפחה. זה לא יעבוד. "לא תרצח" צריך להיות חקוק שם על הלב של כל המנהיגים שם, "לא תנאף", "לא תחמוד", "לא תגנוב". אתה נוסע על כביש 6, אתה רואה את ההתפרעות ואת אחוזי הפשיעה בתוך המגזר הערבי ואתה אומר: מה זה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אילו רק היה שר לביטחון פנים. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אין אפשרות להתעלם, לעצום את העיניים ולהגיד: זה ייעלם מאליו, זה ייעלם כשנגביר אכיפה. אתה רוצה להגביר אכיפה? אתה רוצה לייצר – כמו שקורה במדינות ערב? אתה יודע מה? איך הגישה – הנתונים - - - << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> על הפנים. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> נתוני הפשיעה במגזר היהודי הולכים ויורדים. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מה מונע פשיעה בזה שיש - - - ב-200%, שיש סחיטה - - - זה אמור למנוע. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני אענה לך. כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, חברי הטוב, עניינה של הצעת החוק הפרטית שבפניכם היא לאסדר את תחום שירותי האבטחה הניתנים בישראל. ביום 23 בנובמבר 2025 הצעת החוק הזו עלתה לוועדת שרים לענייני חקיקה. במעמד הדיון בהצעת החוק החליטה ועדת השרים לדחות את הדיון בהצעת החוק בעוד כחודש וחצי. הצעת החוק היא העתק-הדבק של תזכיר החוק משנת 2022; הצעה לא טובה שלמעשה שופכת את התינוק עם המים. התנאים שהוצבו בה הם אחד משניים: או שחברות האבטחה לא יצליחו לעמוד בתנאים הנדרשים ועולם האבטחה ייפגע, או שהם יעמדו בתנאים והכלכלה תיפגע אנושות. בהקשר זה חשוב לציין שבעוד המדיניות של הממשלה הקודמת הייתה לראות בעולם האבטחה ורישוי כלי ירייה כאיום, השר רואה בעולם האבטחה והחזקת כלי הירייה על ידי אנשים נורמטיביים כמרכיב חשוב בביטחון הציבור. הממשלה הקודמת לא סמכה על העם, ואילו השר רואה בעם אנשים טובים ושותפים שצריכים הכוונה אבל לא חניקה. עם כניסת השר לביטחון לאומי לתפקידו, הוא הנחה לבחון כיצד ניתן להגשים את תכלית החוק – אסדרת עולם האבטחה לצד התמודדות עם תופעת הפרוטקשן, לצד צמצום הנטל הרגולטורי למינימום הנדרש כדי להגשים תכליות אלה. לצד חקיקתו ההיסטורית של חוק הפרוטקשן בשיתוף פעולה בין המשרד לבין חבר הכנסת יצחק קרויזר ממפלגת עוצמה יהודית, החל המשרד לפעול באינטנסיביות לגבש תזכיר חוק שירותי אבטחה כמעט מחדש. תזכיר החוק כמעט נכתב מהתחלה. כך לדוגמה הצעת החוק הישנה מבקשת לחייב כל חברת אבטחה במינוי מנהל תחום אבטחה והדרכה, בעוד התפיסה האגפית כפי שבאה לידי ביטוי בתזכיר הנוכחי של המשרד - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - מבקשת לחייב רק חברת אבטחה – במשפט וחצי – חמושה במינוי מנהל תחום אבטחה והדרכה. תזכיר החוק הממשלתי של המשרד לביטחון לאומי במתכונתו החדשה פורסם להערות הציבור ביום 4 בספטמבר 2025. מבחינת המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, התזכיר החדש מוכן, וניתן להביאו כבר בשבוע הבא לוועדת שרים לחקיקה. לצערנו הרב, שוב הייעוץ המשפטי לממשלה גורר רגליים, ואנחנו לוחצים עליהם. לאור האמור, מבוקש להתנגד להצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. עומדת לך הזכות, חבר הכנסת יואב סגלוביץ', להשיב לשר. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אני למדתי עוד דבר. אני עד היום ידעתי שבנימין נתניהו הוא צ'רצ'יל, עכשיו אני שומע גם שבן גביר הוא בן-גוריון. עולם חדש בראנו. יש לנו פה במליאת הכנסת גם צ'רצ'יל וגם בן-גוריון. שניים קמו. שניהם, כשיראו את האקזמפלרים שיושבים במקומם, להצעתכם, הם לא יתהפכו בקברם – הם יזיזו את הקבר למקום אחר. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשלב הבא תגידו – מעניין מי זה הרצל, תגיעו גם להרצל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> גם הרצל. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם הרצל. ראינו גם את הרב קוק, כבר ראינו את כולם. עכשיו לעצם העניין. התשובה של השר להצעה הזאת היא תשובה שקרית. ישבה פה השרה סטרוק בפעם הקודמת שהצעתי את אותה הצעה – אני איכנס לזה, זאת הצעה טובה, אני אבדוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, לשמור על השקט ולשבת במקומות. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם יודעים מתי זה היה? לפני שנה וחצי. סיפורי עוצמה יהודית. סיפורי קרויזר ובן גביר. זה קשקוש בלבוש. אתם חבורת שקרנים שלא מסוגלים לנהל כלום. אתה יכול לדבר על מה שאתם רוצים. הנתונים הם פשוטים: אין ביטחון אישי בכל מקום, אין ביטחון אישי בתל אביב, בחיפה, בבאר שבע, בגדרה, בהרצליה. ואתם מסתובבים על גלי שנאה לערבים, אולי זה יציל אתכם. מעולם לא היה שר שהשתמש במשטרת ישראל ככלי פוליטי לקידום רק דבר אחד – הבייס הפוליטי שלו. לא מעניין אותם האזרחים. לא מעניין התושבים. מעניינת הפוליטיקה בלבד, בזה אתם עוסקים. לכו תדברו עם ראש העיר לוד, קוראים לו רביבו, הוא איש הליכוד. תצטטו אותו, לא אותי. תשמעו אותו, מה הוא אומר עליכם. תראו איך הוא מתייחס אליכם. אתם פשוט חבורת כישלונות מהלכים. יותר מכול, הכישלון הגדול מכולם הוא מי שמינה את בן גביר. להצטלם איתו הוא לא רצה, אבל להושיב אותו על הביטחון האישי של כולנו – אותו הוא הושיב על הכיסא. ומה אתם עושים עכשיו? ומה אתם מסוגלים לעשות? הנתונים הם נתונים קשיחים. לא יעזור, גם אם הוא יעשה עוד אלף ראיונות, ויגיד שיש ירידה בפשיעה – מה לעשות, בלהב, בלהבים, ברותם, בבאר שבע, בגדרה, בהרצליה, בחדרה, בחיפה, בכרמיאל, יודעים שאתם פשוט לא מסוגלים. אתם דבר אחד מסוגלים – לגלוש על הרי שנאה. אני לא יודע עד כמה אתם יודעים לגלוש גלים. על גלי שנאה אתם יודעים, ועושים את זה גם כשהים שקט, כי כשהים שקט, אתם מרימים את הים, שתהיה מספיק שנאה שעליה תוכלו לדהור קדימה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שירותי אבטחה, התשפ"ה–2025. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שירותי אבטחה, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, להלן התוצאות: בעד הצעת החוק הצביעו 39 חברי הכנסת, נגדה – 53. אני קובע שהצעת חוק שירותי אבטחה, התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << נושא >> ציון יום הזיכרון הממלכתי לדוד בן-גוריון ז"ל << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: ציון יום הזיכרון הממלכתי לדוד בן-גוריון. הדיון יתקיים במתכונת סיעתית, לפי גודל הסיעות. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, אדוני. עד חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת – לאפשר לחבר שלכם לדבר. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. התכנסנו היום על מנת לכבד את זכרו ואת מורשתו של דוד בן-גוריון, האיש - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, יום זיכרון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי שלא רוצה, שיצא החוצה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ככה זה כשזה בדיון סיעתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - ביקשו שנקדים את הדיון, ושיהיו חברי הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה. לא צריך. בסדר, אבל הוא הציע. אבל הוא הציע וקיבלתי. בסדר. עכשיו זה מה שיש בסדר-היום. חברי הכנסת, נא לכבד את המעמד. מי שרוצה לדבר, שיצא החוצה. מי שנשאר כאן, שיכבד את המעמד ויקשיב לדובר. לא יקשיב – שישב בשקט. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. כשיש הצעות טובות, אנחנו לוקחים אותן. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שרים, התכנסנו היום על מנת לכבד את זכרו ואת מורשתו של דוד בן-גוריון, האיש שעז לחלום, ובעיקר העז להגשים. בן-גוריון לא היה מושלם, והוא עצמו אמר פעם: אין אומרים על אדם שהוא גדול, אלא אם מסוגל הוא לבצע את מה שאחרים אינם מסוגלים לבצע. באומץ ליבו ובראייתו הרחבה, ובמחויבותו העמוקה לעתידה של מדינת ישראל, הוא ביצע בדיוק את זה. בן-גוריון הבין שבניין האומה אינו אירוע חד-פעמי אלא משימה מתמדת, משימה קשה ומורכבת. הוא היה אדם של ניגודים, אידיאליסט שחי עם הרגליים הנטועות עמוק באדמה. אדם של חזון, אך גם של פרקטיקה, של רוח, וגם של אחריות. הוא ידע לשלב בין אמונה בצדקת הדרך לבין יכולת לקבל החלטות קשות בזמן אמת. לא רבים זוכרים, אבל כבר בשנת 1951, בעיצומם של קשיי בניית הארץ ובתקציב דל, בן-גוריון התעקש על השקעת משאבים בהקמת מפעל המים הארצי. רבים התנגדו, אמרו שזה יקר מדי ומוקדם מדי, וחלום רחוק מדי. אבל בן-גוריון התמיד, ובזכות אותו חזון מוקדם התאפשרה התפתחות הארץ בעשורים הבאים. הוא אמר אז: אם יהיו בארץ מים, יהיו בה אנשים, ואם יהיו אנשים, תהיה אומה. משפט אחד שמסכם את היכולת לראות עשרות שנים קדימה. בעיניי, היום הזה כאן, בכנסת ישראל, בבית הנבחרים, יום בן-גוריון, אינו רק טקס זיכרון. הוא מבחן. הוא מראה. הוא הזדמנות לשאול את עצמנו: האם הדרך שבה אנחנו מנהיגים, מדברים, פועלים, אכן עומדת בסטנדרט שבן-גוריון ודור המייסדים התוו? האם אנו מצליחים להתעלות מעל תקרת הפוליטיקה, מעל האינטרסים קצרי הטווח, מעל הפילוג והכעס, ולהביט על עתיד המדינה? בן-גוריון סבר כי גורלה של ישראל תלוי במידה רבה בהנהגה יציבה, מוסרית ודמוקרטית, במוסר המדינה, בתור גורם מרכזי לקיום המדינה. הדברים נאמרו לפני 70 שנה, אך נדמה כי הם נכתבו על המציאות שלנו ממש היום. כשאנו עדים למערכת ציבורית שסועה, להבטחות שמוחלפות בסיסמאות, לגסות רוח ולרדידות מקוממת, ואף לעיתים למנהיגים שנכנעים למציאות במקום לעצב אותה, אנו מבינים עד כמה דבריו של בן-גוריון היו מדויקים אז. אנו מרבים להתווכח כאן מהי דמוקרטיה ורצון העם. עכשיו שימו לב, ב-1954 בן-גוריון אמר: אנו מתייחסים לשיטת הבחירות כאילו שיטה זו מבטיחה שיקוף מלא, מדויק ונאמן של דעת הקהל. האמת היא שאין שום נציגות נבחרת שמסוגלת לשקף בנאמנות ובדיוק את דעת הבוחרים. כשאלפי בוחרים מצביעים בעד איש אחד או מפלגה אחת או רשימה אחת, אין פירוש הדבר שכל אלפי הבוחרים הדעות שלהם דומות בכל השאלות, וכי הדעה אינה עלולה להשתנות במשך הזמן לפני הבחירות הבאות. הנציג מביע את דעתו בפרלמנט על שאלות שבוחריו לא חשבו עליהן, או שהדעה שלהם בשאלות הללו השתנתה לאחר ההצבעה. רק במדינות לא דמוקרטיות – אמר בן-גוריון – משקפים הנציגים את דעת הבוחרים כל הזמן, ודעת הבוחרים זהה לדעתו של השליט במאה אחוז. האידיאל הזה – לא ניתן להגשים אותו במשטר דמוקרטי שבו יש חירות המחשבה לכל אזרח. ואני אוסיף – חובתנו היא לשמור על חירות המחשבה לכל אזרח. גם בתקופה של בן-גוריון היו מחלוקות עזות, ימי משבר וחילוקי דעות מאוד חריפים, אך היה גם משהו נוסף – מוכנות; מוכנות לשאת באחריות, להניח את טובת המדינה מעל לאינטרס הפוליטי. בן-גוריון לא פחד לפרוש מתפקידו כשחשב שזה נכון למדינה. הוא לא פחד לחזור כשנדרש. המבחן האמיתי של מנהיג, אמר בן-גוריון, הוא ביכולתו להסתכל קדימה, לראות את הנולד וליצור אותו. וזו קריאה עבור כולנו, חברי הכנסת והממשלה, להרים את הרף, לדבר פחות על הישרדות ויותר על אחריות לאומית; לשאול לא מה נוח לי עכשיו, אלא מה נכון לעתיד המדינה. ואם נרצה באמת לכבד את מורשתו של בן-גוריון, עלינו לשוב אל אותה רוח של תעוזה וצוותיות, אל אותה מחויבות למדינה, ומעל לכול, אל הרצון לבנות ולא רק לשרוד. יהי זכרו של דוד בן-גוריון ברוך, ודרכו – מצפן למנהיגות מאוחדת יותר וגם אמיצה יותר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת בני גנץ, בבקשה, חמש דקות לרשותך. אחריו יהיה חבר הכנסת מאיר פרוש. << דובר >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, דוד בן-גוריון, זיכרונו לברכה, לקח את המושכות בנקודה ההיסטורית המאתגרת ביותר של עמנו באלפי השנים האחרונות וקיבל החלטות והכרעות גורליות. הוא הוביל את כור ההיתוך, שהביא להישגים רבים תחת אותה מדיניות קשוחה, אבל צריך להגיד ביושר שגם נעשו בה טעויות רבות. ב-1951 אמר בן-גוריון כך: באמריקה פעל כור ההיתוך במשך 300 שנה, ותהליך ההיתוך טרם הסתיים. אבל אמריקה, כך הוא אמר, יכולה לחכות, כי השלד העיקרי שלה היה איתן וביטחונה היה רב. לא כל שכן ישראל. לנו אין זמן. גם פיתוח הארץ וטיפוח תרבותנו וגם שמירת ביטחוננו מחייבים קצב מואץ ומזורז – חברת הכנסת טלי גוטליב, את מפריעה לי שם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, אדוני השר. בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גם פיתוח הארץ וטיפוח תרבותנו וגם שמירת ביטחוננו מחייבים קצב מואץ ומזורז כי אין יודע מה ילד יום. סוף ציטוט. כדי להצליח בחיבור חברת המהגרים כשאיש לא יודע מה ילד יום לגביה, נדרש בן-גוריון גם לפשרות פוליטיות. והוא עשה אז, לנוכח הנסיבות, שלושה ויתורים שלצערי קורעים אותנו עד היום: הוא לא כונן חוקה, הוא נתן פטור משירות ל-400 אברכים והוא החליט לאפשר את הזרמים בחינוך. אנחנו נמצאים היום ברגע בן-גוריוני של דורנו. אחרי מחדל 7 באוקטובר ולנוכח הקיטוב והקרע בתוכנו, יש לנו הזדמנות ובעיקר עומדת לנו החובה לתקן. רוב העם מבין זאת, אבל אין לו הנהגה שתוביל אותו לשם. בנאום שנשא במענה לדרישה לכונן חוקה אמר בן-גוריון: "למדינת ישראל יש להבטיח קודם כול בשטח המשפטי שני דברים, בהם תלויים לדעתי קיומה ועתידה", כך אמר. האחד – שלטון החוק, השני – שלטון הדמוקרטיה. באותם ימים חשש בן-גוריון, ואפשר שבצדק חשש, שהוויכוחים יקרעו את החברה בימיה הראשונים. היום היעדר חוקה הפך לדלק של הקרע במדינה. כשבן-גוריון נתן פטור ל-400 אברכים, הוא לא שיער שזה יהפוך לסטנדרט שיסכן את מפעל חייו – צה"ל כצבא העם. לימים, אמר במענה לרב הראשי הרצוג שביקש להרחיב את הפטור, ואני מצטט: "כשפטרתי לפני עשר שנים את בחורי הישיבה משירות בצבא היה מספרם מועט - - - המצב מאז השתנה" – כך כתב – "ובמשך הזמן רבו בחורי הישיבה ומספרם הגיע לאלפים". "פה כולנו יהודים וביטחוננו תלוי אך ורק בנו", כך כתב. והוא הוסיף, חברים: זוהי שאלה מוסרית גדולה "אם ראוי הדבר שבן אימא פלונית ייהרג להגנת המולדת, ובן אימא אלמונית יושב בחדרו ולומר בבטחה". הסדק שהותיר בן-גוריון כשאפשר את השארת הזרמים בחינוך הורחב בשל אינטרסים פוליטיים. הגענו למצב שמאות אלפי תלמידים בישראל מתוקצבים מכספים פוליטיים ואינם לומדים אנגלית, מתמטיקה ואזרחות. עלינו, כמדינה, לתקצב כל מוסד חינוכי, אבל גם לחייב כל מוסד חינוכי לתת כלים שווים לכל תלמיד ותלמידה, ולדאוג שהכסף לחינוך יוזרם ממשרד החינוך ולא מכספים קואליציוניים. בן-גוריון הנהיג את המדינה בשעות המאתגרות ביותר. היום אנחנו שוב מאוימים מבחוץ, אבל בעיקר מאותגרים מבפנים. היום אנו נדרשים להתאחד ולבנות. לשם כך נדרשות שוב החלטות "בן-גוריוניות". כינון חוקה ובהסכמה רחבה, מתווה שירות לכול ובהסכמה רחבה וחינוך ממלכתי שווה לכל ילד וילדה. אי-אפשר לקבל החלטות בן-גוריוניות בזמן שמתחוללת מלחמת אחים ומחנות בתוכנו. אסור למכור לציבור פנטזיות שהתיקון יכול לבוא כשהעם חצוי. רק ממשלה שתוכל לגייס את העם, תוכל לעשות את שלושת התיקונים האלה ועוד רבים אחרים. לכן – ואני מסיים – הממשלה הבאה צריכה להיות ממשלת הסכמות ציונית רחבה, שתוכל לאתגרים ותכניס את הידיים עמוק לבעיות היסוד שירשנו, ולא תתמקד רק בשימור קואליציות. אסור שתהיה בישראל עוד ממשלה קיצונית ורעועה שתמשיך לגלגל את שק תפוחי האדמה הזה במדרון. הגיע הזמן שלנו להמשיך את חזונם של בן-גוריון ומקימי המדינה ולעצור את פירוקו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת השרה אורית סטרוק. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא הצבעתי לבן-גוריון, כך גם לא הצבעתי למפלגת העבודה. אני איש אגודת ישראל מיום היוולדי, אך אין לי ספק כי לאור ההתנהלות הפוגענית כלפי חרדים, בן-גוריון הוא אחד האנשים שראויים למילה טובה מבחינת הציבור החרדי בארץ ישראל בדורות האחרונים; הן בזכות מסמך הסטטוס קוו שעליו הוא עמל, והן בזכות הסדרת מעמד בני הישיבות, שאותו הוא ביסס ויצק בו תוכן לקיום עולם הישיבות. סבי, משה פרוש ז"ל, מראשי אגודת ישראל בארץ ישראל באותה תקופה, אמר קדיש על בן-גוריון לאחר פטירתו במשך שנה, מתוך הוקרת הזכויות הרבות המגיעות לו לשימור עולם התורה בארץ ישראל בימים שאחרי השואה האיומה. לצערנו, 75 שנים אחרי שבן-גוריון קבע מסמרות והוביל להסדרת מעמד בני הישיבות לכל אורך השנים, הגיעו משפטנים שהם לצערי מנותקים גם מכל זיק של יהדות, והם הכריזו מלחמה על עולם התורה, ובעיניי גם על מורשתו של בן-גוריון. כשבן-גוריון רצה להקים את המדינה, הוא ביקש למנוע התנגדות להקמתה על ידי אגודת ישראל, שבימים ההם היא הייתה הארגון הפוליטי שייצג את היהדות החרדית כאן בארץ, זאת, מתוך ידיעה – כך בן-גוריון ידע – שהאו"ם ייקח עמדה זו בחשבון. לצורך כך גובש מסמך הסטטוס קוו שהבטיח לשמר את כללי הבסיס היהודיים בארץ ישראל. אם היו אומרים אז לגדולי ישראל ש-77 שנים אחרי ישתלטו על המדינה חבורת משפטנים לא נבחרים, אשר יפתחו במסע רדיפה נגד עולם התורה וכל נושא הדת בארץ ישראל וימחקו את ההסכמות שקיבע בן-גוריון, איני בטוח שהעמדה של אגודת ישראל הייתה זהה לעמדה אז. אתמול שלחה היועמ"שית, שכבר הודחה מתפקידה אבל נאחזת עדיין בקרנות המזבח, מכתב לראש הממשלה - - << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> היא לא הודחה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא הודחה. אתה חי במציאות משל עצמך. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - עם דרישה לעצור עוד לומדי תורה ולגבש סנקציות כלכליות נגד משפחות אברכים קשות יום. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עוד משתמטים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. אתה חי במציאות אחרת. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם מישהו חושב שכך הוא יוכל להביא בני ישיבות לצבא – אתן יודעות, ואת יודעת, שזו טעות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז איך אתה מציע? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היועצת המשפטית לממשלה לא מסתפקת בזה - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז איך אתה מציע? איך אתה מציע? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - ומציעה לראש הממשלה לבצע מהלכים עוקפי חקיקה כדי לרדוף את בני הישיבות. כמו כן, מי שאמונה על כיבוד החוק מציעה לעקוף את הכנסת. למה? כי היא יודעת שלמרות כל המחלוקות אין רוב בבניין הזה לתוכנית שלה לרדיפה ומאסר של לומדי תורה. זו דמוקרטיה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לאחרונה שינו את שם המפלגה שהקים בן-גוריון ל"מפלגת הדמוקרטים", למרות שבן-גוריון דיבר על מדינה יהודית ודמוקרטית, כי מדינה דמוקרטית סתם אפשר להקים גם באוגנדה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אז למה אתם עושים דיקטטורה? לא הבנתי - - - << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> האם יורשיו של בן-גוריון מנסים למחוק את המורשת שלו? אני קורא מכאן לחברי מפלגת העבודה האמיתיים - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מי אתה שתקרא להם? מי אתה, מכשיר השתמטות, מי אתה? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - לכו בדרכו של בן-גוריון ופעלו להגנת מעמד בני הישיבות רק בדרך של שיח והסכמות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> של נעליך כשאתה מדבר על בן-גוריון. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כי מליברמן ולפיד אין לי ציפיות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לזימי, בבקשה, נעמה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> חוצפה. קורא למצביעים שלנו, עלק. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם בונים את עצמם מרדיפת חרדים, אבל אתם, מה לכם ולכל זה? לסיום, אני מבקש לציין עוד אנקדוטה מעניינת מאוד על בן-גוריון. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם אלה שהפכו את הניידת? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> באותם ימים של הפרחת היישוב היהודי בארץ ישראל, כל משפחה שחצתה את רף העשרה ילדים, בלי עין הרע, קיבלה מבן-גוריון 100 לירות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם אלה שהפכו את הניידת היום? תגיד עליהם? מה איתם? זה סבבה? << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - 60 מיליארד שקל בשנה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> סכום מכובד מאוד באותם ימים. כי פעם זה היה כבוד בארץ ישראל להיות בן למשפחה ברוכת ילדים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וואי, וואי, עמיחי אליהו, מה היה קורה אם שמאלנים היו הופכים ניידת? שערי גיהינום היו נפתחים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש. תודה רבה, זהו. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> המערכת הוקירה ועודדה משפחות ברוכות ילדים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שיתגייסו לצה"ל. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היום, לצערנו, עם התרבות הזרה שחדרה לאווירה בארץ ישראל, המערכת רואה, לא עלינו, בעיה במשפחות ברוכות ילדים והגיע הזמן לשנות את זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> עבודה זרה אחותך. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> העם היהודי תמיד השקיע בדור הבא וצריך להמשיך בדור הזה. כדרכו של יהודי, אני אלמד פרק משניות לעילוי נשמת דוד יוסף בן אביגדור. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש, זהו. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> המשנה במסכת אבות פרק ד', משנה י' אומרת: "רבי מאיר אומר: הווי ממעט בעסק, ועסוק בתורה. והווי שפל רוח בפני כל אדם. ואם בטלת מן התורה, יש לך בטלים הרבה כנגדך. ואם עמלת בתורה, יש לו שכר הרבה לתן לך." יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת השרה אורית מלכה סטרוק, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה התגובה לזה שהפכו היום ניידת של משטרה? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> שמעו אותך היטב, לא כולם. את הצעקות שלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה, אין מה להגיד על זה? תגיד, מה היה אם השמאלנים היו הופכים ניידת? מה היית עושה? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> שמעו אותך היטב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שערי הגיהינום היו נפתחים. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> שמעו אותך היטב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מעצר עד תום ההליכים, איזוק בידיים וברגליים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מירב, אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רק נתתי סצנריו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו. זהו. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> מה התגובה שלך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אתה לא קורא אותה בקריאה ראשונה? << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מכובדי היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אמרתם בראשית הדיון, בצדק, שזה אירוע שבו אנחנו מנסים להעלות את זכרו של ראש הממשלה הראשון שלנו. זה צריך להיות אירוע מכובד וללא צעקות, למיטב הבנתי. בשביל להעלות את זכרו ולהכיר תודה לדוד בן-גוריון, אין צורך להסכים עם כל דבר שהוא אמר, חשב או החליט, ממש אין צורך. צריך להכיר בגודל של האיש הזה, שעמס על כתפיו את ההיסטוריה של העם שלנו ברגע הנכון והיה חדור בשלושה דברים, להבנתי: הוא היה חדור בהכרת גודל הזכות להיות ברגע הזה בתוך שרשרת הדורות שבו הגענו סוף-סוף לאפשרות להקים מדינה. שנים, דורות על גבי דורות, גודל הזכות להיות ברגע הזה. חדור בהכרה הזאת, צריך להיות אמיץ לקבל את ההחלטה, שלא היה פשוט לקבל אותה באותם ימים, וצריך להיות אחראי לקבל החלטות שלטעמו ולהבנתו היו ההחלטות האחראיות והנכונות. ממש לא חייבים להסכים איתו, אבל צריך להבין מנהיגות מהי, ואני חושבת שזה לב האירוע שאנחנו נמצאים בתוכו. אני מנסה לעמוד במעט על שלוש הנקודות האלה שהנחיל לנו ראש הממשלה הראשון שלנו, לנסות לקחת לעצמנו מהן ולהמשיך בשלוש הנקודות האלה – של הבנת גודל הזכות, של האומץ לקבל החלטות ושל האחריות לקבל את מה שנראה לך באותו רגע כשאתה בעמדת מנהיגות וללכת עם זה, לא לקבל החלטות חסרות אחריות. להבין שמה שאתה מקבל היום – הזכירו את זה קודם – החלטות שונות ומשונות, ואני לא חייבת להחליט עם כולן, אבל את מה שאתה מקבל היום אתה מקדם הלאה לדורות. יש לזה השלכות הלאה לשנים רבות, לכל מי שיבוא אחריך. אתה צריך להיות מלא בהכרה הזו. אז אני, ברשותכם, מתוך הגישה הזו, אקריא חלק מהדברים שאמר דוד בן-גוריון ושמהם לדעתי עלינו ללמוד. ראשית, הוא אמר, וזאת אמרה ידועה שלו, שבארץ ישראל אדם שלא מאמין בניסים הוא אדם לא ריאלי. אני חושבת שזו התמצית של מה שאמרתי קודם, של הנס הזה שהוא מנת חלקנו, כולנו. בתוך שרשרת הדורות העצומה של העם היהודי שידע כל כך הרבה צרות וכל כך הרבה אסונות, להיות ברגע הזה שבו אפשר לקבל החלטה על הקמת מדינה, וגם אם אחר כך תהיה מלחמה עקובה מדם וגם אם אחר כך יהיו החלטות שקשה להחליט, שקורעות אותנו, אבל הרגע הזה – להכיר בגודל שלו ובעוצמה שלו ולקבל את ההחלטה הנכונה, זאת התמצית בעיניי. בן-גוריון, אגב, הבין שהוא נמצא בשלב מסוים. הוא לא זכה להקים מדינה בכל ארץ ישראל, למרות שהוא הקים בהרבה יותר ממה שהאו"ם נתן לנו ובהרבה פחות ממה שרצינו, אבל זה מה שהוא יכול היה לעשות באותה עת, להבנתו. לכן הוא הקפיד לחוקק חוקים וצווים שמאפשרים לנו היום להחיל ריבונות על יותר מהשטח הזה. למעשה, הוא חוקק את החוק שמאפשר לנו גם היום, לו נחליט – ואני כולי מקווה שנחליט ואעשה כל מאמץ שכך – להחיל ריבונות, להחיל את החוק, המשפט והמינהל הישראלי על חבלי ארץ נוספים שהם חלק מארץ ישראל המנדטורית. את הזכות הזו בן-גוריון לא זכה לממש בעצמו, אבל הוא הקפיד להעביר אותה הלאה אלינו. אני חושבת שאנחנו צריכים ללמוד מהעוצמה הזו של מנהיגות אמיתית וללכת בדרך הזו. הדבר הנוסף שאני אספיק במעט הזמן שיש לי לצטט מדוד בן-גוריון, הוא האמירה שהתנ"ך הוא המנדט שלנו על הארץ. אני חושבת שדווקא אדם שהוא לא דתי, כשהוא אומר אמירה כזו שהיא בקונסנזוס לאומי כל כך כל כך רחב, והוא אומר את זה כמי שמקים את המדינה וכמי שמוביל אותה לאורך שנים – אני חושבת שזה דבר שכולנו יכולים להסכים איתו, להטמיע אותו לעצמנו ולהמשיך איתו הלאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. אני מזמין את השר עמיחי אליהו, בבקשה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב בראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, כבר התחלתי בעיסוק החשוב בדמותו של האיש הזה, שאולי בגובהו היה 1.52 מטר, אבל רוחו הקיפה כל כך הרבה בתוך ההיסטוריה הגדולה של העם היהודי. זאת גם הזדמנות להגיד תודה לחבר הכנסת איתן גינזבורג, שמשך אותי לפני שהוא היה חבר הכנסת להעמיק במשנתו ובתורתו של בן-גוריון. אני חושב שאנחנו צריכים כולנו – זה לא קשור למחנה פוליטי – להעמיק במשנתו הגדולה של האיש. אולי הרוח הגדולה של האיש הציוני הזה יכולה לרפא את השברים שיש בחברה הישראלית. אני אומר את הדברים דווקא מתוך זה - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מתוך היותך כהניסט. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> מתוך מה? לא שמעתי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מתוך היותך כהניסט. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני בטוח שאת לא מכירה זרזיף מהדברים שבן-גוריון דיבר עליהם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> רק אתה יודע, לא אנחנו. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> כן, נכון. אולי ביום הזיכרון של דוד בן-גוריון תגידי לי מה התאריך העברי? באיזה תאריך עברי? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ו' בכסלו. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> חברים, אולי תכבדו אותו במקום לזרוק סיסמאות ריקות? סיסמאות ריקות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש שקט, חבר הכנסת קריב וחברת - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מדבר? כהניסט. קראת את מגילת העצמאות לאחרונה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת קריב, תמצא הזדמנות, תעלה ותגיד. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני בהחלט יודע מה הוא אמר עליך ועל דומיך. אבל אני רוצה להתחיל בספוילר קטן. אני חושב שאני אולי צריך להנכיח שוב את דבריו של דוד בן-גוריון ביחס למוסדות הלאומיים, ולהצטרף לקריאתו של יושב-ראש האופוזיציה שהגיע הזמן לסגור את מפעל הג'ובים הזה - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה, כי לא נתנו לכם להיכנס? כי הגנו על הערכים הציוניים? כי לא נתנו לגזענים להיכנס? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - שאיבד את תפקידו ההיסטורי. אדוני היושב בראש, אולי מפאת כבודו של דוד בן-גוריון, כדאי - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מפאת כבודו - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני לא חושב שביום לציון זכרו של מישהו צריך להתחיל בקריאות. אנא מכם, תתאפקו. קריב, אני אבקש ממך. זהו. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> "מקורה האמיתי והעמוק של התנועה הציונית", אומר דוד בן-גוריון בשנת 1954, "הוא לא בהיסטוריה של העם היהודי בחמישים השנים האחרונות, אלא במאבקו המתמיד של עמנו מאז היותו ועד היום הזה - - - הציונות שתולדותיה מתחילות בקונגרס הציוני הראשון" – כך אומר ראש הממשלה הראשון – "נשמט הקרקע מתחת רגליה עם אובדן יהדות אירופה, ונעשתה מיותרת עם הקמת המדינה". ככה אומר ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. אבל לשאלתכם בקריאות הביניים, אני רוצה לדעת אם אתם תסכימו לנאמר פה. דוד בן-גוריון מציע לעסוק בשלושה מרכיבים חשובים מאוד בזהותו של העם היהודי, וככה הוא כותב: "דרכי הפעולה המסוגלים להעמיק את הכרת הייעוד היהודי והאחדות היהודית, הם לדעתי שלושה: א. חינוך עברי, אשר במרכזו תעמוד ידיעת ספר-הספרים" – התנ"ך; "ב. הגברת הזיקה האישית למדינת ישראל בכל הצורות" – בביקורים וכו' וכו'. אני בספק אם חברים באופוזיציה היו מסכימים לחתום על המשפט הגדול הזה שהוא כותב: "העמקת הזיקה לחזון הגאולה המשיחית" - - << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אבל זה לא המשיחית - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - "זאת אומרת, חזון הגאולה היהודית והאנושית של נביאי ישראל". אחיי ורעיי חברי האופוזיציה, אל תתהדרו בכתביו של דוד בן-גוריון ובמשנתו, שאני גם חלוק עליה בהרבה מאוד מקרים, כשאנחנו לא מחנכים להעמיק בה וללכת לאורה. מדובר באדם, כמו שאמרה לפניי השרה אורית סטרוק, שראה בארץ ישראל ערך גדול, ראה בידיעת ספר הספרים, המורשת היהודית, החיבור לאתוס היהודי של 3,700 שנה, ערך מאוד מאוד גדול. היה זה דוד בן-גוריון בי"ז בכסלו בשנת 1949 של המדינה, שנגד ההחלטה של האו"ם לבנאם את ירושלים, נגד ההצבעה של כל המדינות להפוך את ירושלים לעיר בין-לאומית, נגד התפיסה של משה שרתוק, שקרא להוריד את הראש, היה זה דוד בן-גוריון שקרא והפך את ירושלים לבירת ישראל. עוצמה של בן אדם, עוצמה של מנהיג. הלוואי שכולנו נזכה ללמוד מדרכיו ומהנהגתו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. פורר. ועד שפורר יגיע, אדוני השר, היות שאני לא מעט העמקתי בדברי דוד בן-גוריון, ההבדל הקטן שעושה את ההבדל – אני מסכים איתך לגבי המרכזיות של התנ"ך, אבל הוא גם אמר שחביב אדם שנברא בצלם. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> את זה גם התורה שלנו אומרת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> השאלה אם כולנו לא רק אומרים. עזוב, אני לא איכנס איתך לוויכוח. השאלה אם גם כולנו אומרים, כל באי הכנסת הזאת וכל המפלגות, שחביב אדם שנברא בצלם. ויכולים להגיד את מה שהוא אמר – מעשה ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה. אתה מוכן לדבר איתי על זה? אני אשמח לשבת איתך. תודה. אבל בוא נקשיב לכולם באמת בכבוד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, אנחנו מתכנסים היום לציין את פטירתו של דוד בן-גוריון, מייסד המדינה, ואני רוצה להגיד מילה – קודם כול תודה לחבר הכנסת גינזבורג, ששם לב שלא מציינים את היום הזה, משום מה, בכנסת, ופנה בעניין הזה ליושב-ראש הכנסת. יישר כוח על הפנייה הזאת. אתה יודע, אולי דרכה אנחנו צריכים ללמוד קצת עד כמה חשוב לא לשכוח את האבות המייסדים של המדינה, את החזון של האבות המייסדים. דוד בן-גוריון עמד בחזית ההיסטוריה ברגעים הקריטיים ביותר של העם היהודי בעת החדשה, והוא לא היה רק ראש הממשלה הראשון או מדינאי מזהיר, הוא היה ציוני שחזונו אז, שהושתת על חזון אבות הציונות והאמונה הבלתי-מתפשרת שלו בצדקת הדרך, התחברו גם ליכולת מעשית להוביל ולהגשים את החזון הזה. אני רוצה להתמקד בשלוש החלטות של דוד בן-גוריון, עד כמה הן קריטיות לציונות. הראשונה שבהן, וזאת החלטה של דוד בן-גוריון, היא ההחלטה להכריז על מדינה; ההחלטה להגיע לה' באייר ולהגיד: הגענו לשלב, עכשיו מכריזים. היו מחלוקות והיו כאלה שאמרו: זה לא הזמן, ואנחנו לא מוכנים, ואין כאן מספיק יהודים ולא יהיו כאן מספיק יהודים. הוא קיבל את ההחלטה הדרמטית הזאת, ואני חושב שהיא הדוגמה מה זה קבלת החלטות, מה זה חזון ומה זה אמונה בצדקת הדרך. כי אם הוא היה צריך את הנתונים, זאת אומרת, אם אגף התקציבים היה צריך להמליץ באותו רגע, כנראה הוא היה ממליץ שזה לא הזמן, התקציב לא מספיק ולא יספיק, ויש לנו פה בעיה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נדחה את זה לשנה הבאה. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> לא רק תקציבים, הוא התנגד - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא ראה את החשיבות בהחלטה, על כל הקשיים שלה, והוא ידע שכשהוא מכריז את ההחלטה הזאת, הוא ידע שהוא פותח במלחמה, והוא ידע מה המשמעות שלה, אבל הוא אמר: זו העת, זו השעה. הגענו לנקודה הזאת באותו יום שישי אחר הצוהריים. הוא ויתר על דברים כדי להגיע לנקודה הזאת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא ויתר גם על ירושלים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא גם האמין, כשהוא עשה את זה, שמדינת ישראל לא תוכל להתבסס רק על מה שיש, אלא היא חייבת להיות מדינה ששואפת גם למה שראוי שיהיה. היא חייבת להיות לא רק מקלט פיזי לעם היהודי, אלא מדינה מוסרית, חינוכית, יוזמת, חלוצית, שמעצבת כאן חברה חדשה, מגובשת ובטוחה בעצמה, עם חזון של פיתוח הנגב, הפריפריה ושילוב גלי עלייה. אלו לא היו סיסמאות, אלו היו אבני יסוד בחזון שלו. ההחלטה השנייה שלו במלחמת העצמאות היא ההחלטה להילחם על ירושלים. תראו, אני יליד הארץ הזו, אבא שלי נולד כאן, סבא שלי נולד כאן. הסיפור שאני תמיד מצטמרר ממנו – שמעתי אותו מסבא שלי, שהיה ממייסדיי רחובות: במלחמת העצמאות יושבים בבית האריזה ומתחבאים מההפגזות של המצרים, הוא מספר לי. הנשק המועט שהיה ברחובות – והמצרים התקרבו מאוד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עד הלום – הם הגיעו - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, הם התקרבו מאוד, ורחובות מסרה את הנשק שלה להגנה על ירושלים. אני שואל אותו: סבא, אתם פה, איך אתם יכולים למסור את הנשק שלכם, ומי יגן עליכם? ואז הוא אומר את ההחלטה הזאת שהתקבלה, הוא אומר: בלי ירושלים אין ארץ ישראל. אין ארץ ישראל בלי ירושלים. והציטוט של דוד בן-גוריון: אם לארץ יש נשמה, הרי ירושלים היא נשמתה של ארץ ישראל. והוא נלחם עבור הנשמה הזו, גם תוך סיכון יישובים אחרים, והיישוב עצמו ידע שהוא יעמיד בסכנה יישובים אחרים כדי לשמור על ירושלים. הנושא השלישי הוא צה"ל. כמי שהקים בעצם את צה"ל, דוד בן-גוריון לא ראה בו רק גוף צבאי הוא ראה בו מוסד לאומי - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חינוכי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - בונה חברה, מחנך לערכים, משלב אוכלוסיות ומגן על עצם קיומנו, כי הוא הבין שחלק נכבד מהביטחון הלאומי שלנו הוא הסולידיות הזאת שיכולה להיווצר דווקא בצבא. הוא גם זה שנתן את הפטור לאותם 400 בני ישיבות כשבא אליו החזון איש, ואמר: תשמע, תציל את עולם הישיבות. הוא נתן את הפטור, נתן פטור ל-400 בני ישיבות. הוא לא נתן פטור גורף. אם הוא היה רואה את מה שקורה כאן היום, אם אני מנסה להבין מה היה אומר דוד בן-גוריון על ההשתמטות הגורפת הזו מצה"ל, באופן גורף, איך הוא היה מקבל את זה? הוא לא היה מקבל את זה. הוא נתן את אותו הפטור כי עולם הישיבות – בעצם בא אליו החזון איש, ואומר: עולם הישיבות בסכנה. לא נשאר כלום, אנחנו אחרי השואה עם שארית הפלטה. אנחנו נמצאים היום במצב שעולם הישיבות, ברוך השם, משגשג ופורח. הצבא הוא בוודאי לא זה שמאיים על עולם הישיבות. יותר מזה, עולם ישיבות ההסדר והלוחמים שלנו שהם בני תורה שנלחמו במלחמה האחרונה הם הדוגמה הטובה ביותר עד כמה אפשר לשלב את הדברים. ולסיכום, אני רוצה רק לענות לשר פרוש, לשר לשעבר פרוש, שציטט פה את מסכת אבות לזכרו של דוד בן-גוריון, וגם לצטט ממשניות לזכרו, את מה שכתוב במשנה באבות: "שמעיה אומר: אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות". יהי זכרו של דוד בן-גוריון ברוך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אמן. תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. ואני מקווה שאחד הדוברים הבאים ידבר על הממלכתיות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אוה, אוה. יא אללה, איך אמרת, הרמת לי כבר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> קלעתי, יפה. כיוונתי לדעת גדולים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מדהים. תודה רבה. אדוני היו"ר, אבל אני באמת חייבת קודם להתייחס לעניין הזה שישב כאן השר עמיחי אליהו ממפלגתו של בן גביר, וטען שבן גביר הוא ממשיכו של בן-גוריון. מישראל של בן-גוריון לישראל של בן גביר. אני רק רציתי להגיד לו שבן-גוריון היה אורח כבוד בכל העולם, נפרס בפניו שטיח אדום, באמת. ובן גביר פרסונה נון גרטה – אם הוא היה באמת ממשיכו של בן-גוריון. ועוד נקודה חשובה, שהוא דיבר על המשיחיות, המשיחיות של בן-גוריון, זה גם מין טיקט חדש כזה שכל הזמן משתמשים בו לאחרונה, שבן-גוריון היה משיחי בדיוק כמוהם, כמו המשיחיים שיש עכשיו. מי שמתעמק, מבין ותוהה על התרבות שממנה הגיע בן-גוריון למקום שאליו הוא הגיע – הוא מדבר על משיחיות וגאולה של מדינת ישראל. זה היסוד המשיחי במובן של קץ ההיסטוריה היהודית בגלות. זה בן-גוריון, באמת. למרבה הבושה והניתוק, שלחה היום ממשלת ישראל את איש מפלגת בן גביר, ממשיכי דרכו של כהנא, לטקס הממלכתי, לטקס הממלכתי של בן-גוריון. יש פשוט ניתוק מטורף בין מה שקורה בממשלה הזו לאיש שייסד את מדינת ישראל. יש הרבה מאוד משפטים מעוררי השראה של האיש הזה, המדהים, אני רוצה לתת אחד: "אנו צופים לעתיד – באמונה. שלושה דברים חרותים בליבנו, ולהם נוסיף להקדיש גם בעתיד את כוחנו החומרי והרוחני: פיתוח, חירות ושלום. אנחנו נוסיף לפתח את האוצרות הטבעיים, האדמה השוממה ויכולתה האינדוסטריאלית של ארצנו. נחזק ונבצר את משטרנו הדמוקרטי הבנוי על חירות האדם, ונעמוד לימין האומות שוחרות השלום ואוהבות החירות בכל מאודנו". אם יש מישהו בקהל שלא מבין את המשמעות של כל המילים הנהדרות האלה, מה הייעוד ומה המטרה, שירים יד. הרי תהום מפרידה בין שתי הישראל האלו, אין דמיון. רצית לדבר על ההגדרה "ממלכתי", ואתה צודק, אדוני היו"ר. הוא, לגמרי, בן-גוריון היה איש שתבע, שהגדיר ונתן משמעות למילה "ממלכתית", זו שממשלת ישראל נרתעת מלהשתמש בה באופן מוחלט – לא בוועדת חקירה, לא מגיעה לטקסים – ממש הלכה למעשה. מדובר בערך יסודי מאז הקמת המדינה, כך בכנסת, כך בצה"ל, כך ביחס לממשלה. עליונות האינטרס הלאומי מאינטרסים סקטוריאליים, שלא לדבר על אישיים. הממלכתיות שעוצבה על ידי בן-גוריון הדגישה את הצורך במדינה ריבונית עם מוסדות יציבים, שבה החוק ורק החוק הוא מעל כל אינטרס. הממלכתיות של ישראל של בן-גוריון משמעותה למדינה עצמה, ולעיתים אפילו ויתור על כוח פוליטי למען חיזוק מוסדות המדינה, ולא ממלכתיות מזויפת, חלילה. לא על עמידה באמצע, לא על טשטוש מחלוקות או סיסמאות. לדבר בנימוס זה לא מספיק, זה לא ממלכתי. להגיד ביחד ננצח ולא להקים ועדת חקירה למחדל של 7 באוקטובר, זה לא ממלכתי. להחליש את הצבא ואת בתי המשפט, התקשורת, הפרלמנט, לפרק את מפעל חייו של דוד בן-גוריון, ולתת את המפתח בידי מיליציות פשיסטיות שחלקן בתוך הממשלה, כל זה ההפך ממלכתי. גם אם מדברים בעברית צחה. ממשלת ישראל לא מקימה ועדת חקירה ממלכתית לאסון 7 באוקטובר כי היא לא ממלכתית. היא בעצמה לא קשורה למדינה על פי תפיסתו של בן-גוריון. היא בזה למוסדות המדינה והיא מצפצפת על האמת ועל אמון הציבור. מה שהיא עושה זה מחרבת את תפיסתו של בן-גוריון, שפעל הפוך – לבנות, לחבר, להקים יש מאין. עכשיו אנחנו הולכים על פי ה-manual של הממשלה הזו, שבה המילים המרכזיות זה נקמה, כוח הזרוע והאויבים מבית. אם אנחנו נחזור לוועדת החקירה הממלכתית, כלומר של המדינה, צריך לשוב לזכור איך בן-גוריון התנגד נחרצות להקמת ועדת בדיקה פוליטית עוד בפרשת עסק הביש. הוא קבע שאין לוועדה פוליטית שום ערך, שום סמכות לכתוב את ההיסטוריה, ושהמסקנות שלה הן פסולות. דווקא בימים האלה צריך לחזור ולזכור את זה, ולהיזכר שבגלל עסק הביש נחקק בשנת 1969 חוק ועדות חקירה, בדיוק בשביל זה. התפיסה של הממלכתיות של המדינה היא אבן יסוד גם בביטחון, גם בחינוך, גם בבריאות גם ברוח. ותוכנית העבודה של בן-גוריון הייתה תקווה, לא נקמה; תקווה כתוכנית עבודה. הוא כתב מפרט מאל"ף עד תי"ו איך הביחד, והשלום, והעוצמה והכוח – ואיך הוא חשש תמיד לביטחונה של המדינה. הוא לא היה זחוח, הוא לא היה יהיר, הוא חיפש את היוזמה. הוא ביקש לפקפק במוסכמות. תכונות נדירות במנהיגי ישראל. חייבים לבנות את ישראל מחדש. ואני מסיימת, אדוני היו"ר, אני יודעת שקצת גלשתי. אני מבקשת להזכיר שבן-גוריון דיבר על כך שלא יהיו תקומה וקיום למדינת ישראל אם לא תהיה פה דמוקרטיה. הוא אמר והשתמש במילה – לבצר את הדמוקרטיה כערך קיומי. איך אמר היום נכדו בטקס הממלכתי? אתם אצבע בעין לכל אוהבי בן-גוריון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גבירתי. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יום הזיכרון לדוד בן-גוריון, זיכרונו לברכה, ראש הממשלה הראשון, ומי שזכה על ידי ההשגחה האלוקית להיות מי שהכריז על הקמת מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. אני רוצה להביא בפניכם ציטוט מדבריו: "כלום לא היו הערבים פעם בספרד - - - ואחר כך גורשו הערבים משם - - - היש ערבי אחד בעולם כולו החולם על ספרד?" היש ילד ערבי אחד במצרים, בחיג'אז ובארצות ערב האחרות המכיר את נהרות ספרד והריה כפי שהוא מכיר את הנהרות וההרים בארצו הוא? היש ערבי אחד בעולם האוהב את ספרד? ומה היא ספרד בשבילו? האם הוא הוגה בה? ואילו היהודים שגורשו מארצם וישבו בארצות אחרות מאות בשנים, ואפילו אלפי שנה, כגון יהודי תימן, שמרו תמיד את ציון בליבם, והיו קשורים אליה וחזרו אליה בכוח האהבה. דברים רבים יכול אדם להמיר, אף את אשתו, את דתו ואת שמו, אבל את אבותיו לא יוכל להמיר באחרים. את מוצאו לא יוכל לשנות בשום אופן. לפני כ-300 שנה הפליגה לעולם החדש אונייה ושמה "מייפלאואר". היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה. אבל תאב אני לדעת אם יש אנגלי אחד היודע בדיוק אימתי הפליגה אונייה זאת. וכמה אמריקאים יודעים זאת? היודעים הם כמה אנשים היו באותה אנייה? ומה היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם? והינה, לפני יותר מ-3,300 שנה, לפני הפלגת ה"מייפלאואר", יצאו היהודים ממצרים, וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברוסיה הסובייטית, יודע בדיוק באיזה יום יצאו – ב-15 בניסן; וכולם יודעים בדיוק איזה לחם אכלו היהודים – הם אכלו מצות. ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו ב-15 בניסן, באמריקה, ברוסיה ובארצות אחרות, ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה. והם מסיימים בשני מאמרים: השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין. השתא הכא, לשנה הבאה בירושלים, בציון, בארץ ישראל. כך טיבם של יהודים. עד כאן. סוף ציטוט מדבריו. את הדברים הללו אמר דוד בן-גוריון בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לפני 80 שנה. אתמול צוין כאן יום מיוחד בנושא מכתב 18 המשפחות מגאורגיה. אמרתי כאן במליאה שהמכתב הזה חייב להילמד על ידי כל תלמיד במדינת ישראל. אותו דבר תקף ונכון לגבי דבריו אלו של דוד בן-גוריון. החינוך הוא לשתי תכליות: תכלית אחת היא להכשיר את הילד למלחמת החיים, כדי שהוא יוכל להתמודד ולהצליח בהם. לכן, בפועל, נושאי לימודי הליבה נכון להיום הם רק אלו הקשורים להתמודדות עם הכשרת התלמידים למלחמת החיים, כמו מתמטיקה, מדעים ואנגלית. התכלית השנייה היא שהילד יגדל להיות, כהגדרתו של מרן הרב קוק זצ"ל, "טוב וישר לפני אלוקים ואדם". לצערנו, עד היום, רובו של מעשה החינוך במדינת ישראל עוסק בעיקר בהכשרה למלחמת החיים, ושום מקצוע ליבה לא עוסק בפועל לא במורשתו היהודית של התלמיד, לא בתנ"ך בתור דבר השם, שמופיע אלינו על ידי נביאיו, כמקצוע ליבה, ולא בהיסטוריה היהודית כמקצוע ליבה. אני חושב שזו בושה לשרי החינוך לדורותיהם. הגיע הזמן להחזיר את האיזון ולתת משקל משמעותי לחינוך לזהות יהודית, למורשת ולהיסטוריה של עם ישראל, כי בנפשנו הדבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה לך. השר ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה, בבקשה. יסכם את הדיון. בבקשה, כבודו. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברתי השרה, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, ביום דוד בן-גוריון זה אני גאה בפועלנו, גאה בכך שאנחנו גם 78 שנים אחרי הקמת המדינה עוצרים לרגע כדי להוקיר את דמותו של מייסד המדינה. בן-גוריון הוא דמות היסטורית ומשמעותית במציאות חיינו גם היום. אדם שפעל בחשיבה גדולה, באומץ, בנחישות ובחזון. בן-גוריון לא היה רק ראש הממשלה הראשון, הוא היה אבן יסוד, המנוע הדוחף של הפיכת רעיון המדינה היהודית למציאות, מנהיג שהאמין כי עם ישראל ראוי למדינה חופשית, יהודית, ריבונית, מוסרית ובטוחה. בן-גוריון קיבל במהלך חייו החלטות כבדות משקל, לא תמיד קלות או פופולריות, לא כולן חפות מביקורת, אך תמיד מתוך הקדשה של מחשבה על עתיד הדורות הבאים ומתוך אחריות לזכותנו ההיסטורית לחיות כאן בארץ אבותינו. אחד מהציטוטים המוכרים והחשובים של בן-גוריון הוא ש"בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו". בן-גוריון הבין שהנגב הוא העתיד, שהאדמה שכבשה את ליבו והפכה לביתו היא לא שוליים – היא הפוטנציאל לגדילה, התחזקות ועוצמה. בן-גוריון ידע שהנגב הוא המרכז שעתיד לקבוע את עמידתה של המדינה, את עוצמתה ואת חוסנה. היום אנחנו ממשיכים בהגשמת חזונו, ולא מתוך נוסטלגיה בלבד אלא מתוך תחושת שליחות אמיתית. במהלך השנים האחרונות השקענו בנגב השקעות חסרות תקדים וביצענו מהלכים שלא בוצעו במשך עשורים: הסכמי גג נרחבים; הטבות מס לערים כמו אופקים, דימונה, ירוחם ועוד, שהביאו לתנופת בנייה עצומה; העברנו את עיר הבה"דים, את מרכז התקשוב; הכפלנו את מסילות הברזל ועוד היד נטויה; הארכנו את כביש 6; בנינו פארקי הייטק, הקמנו בתי חולים, והתוצאות בדמות המנופים שמבצבצים בכל פינה הם העדות החזקה ביותר לכך. אנחנו מכירים גם את הבעיות של הנגב - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> סליחה, איזה בתי חולים? איזה בתי חולים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה בתי חולים הקמתם? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בית חולים בדרך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איזה בית חולים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה? איזה בית חולים? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איזה בית חולים? מה עם סורוקה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> - - את סבל התושבים בעיקר - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה בית חולים הקמתם? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איזה בית חולים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ביקרתם בסורוקה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> - - בעיקר מבעיית חוסר משילות והפשיעה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איזה בית חולים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ביקרתם בסורוקה? אין מחלקת שיקום בסורוקה. די כבר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים. חברים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - מה זה, AI? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה זה? איזה "לחזק"? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה בתי חולים יש בנגב? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה עם סורוקה? מה עם סורוקה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> סורוקה לא - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - סורוקה זה להכפיל את התקציב שלו. מה עם סורוקה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> ואנחנו נחזק את סורוקה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה לחזק? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> ויש לנו תוכניות להקים בית חולים נוסף, אתם יודעים את זה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> בית חולים בדרך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איזה בית חולים? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> את סבל התושבים, בעיקר בבעיית חוסר משילות והפשיעה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> 20 שנה אתם בממשלה, 20 שנה. אין בית חולים אחד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעמה. נעמה, אני לא רוצה לקרוא אותך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זו החלטת ממשלה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> חוצפה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זה ציון יום לזכרו של דוד בן-גוריון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש גבול לציניות - - - רחוק מהמציאות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז אל תעשי את זה. כשאת צועקת ככה את מביישת את זכרו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כן, הצעקות הן הבעיה - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו כאן ביום זיכרון – אבל ביום זיכרון מי מגיב ככה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעמה לזימי – קריאה ראשונה, לצערי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, איזה בתי חולים הקמתם בנגב? איזה בתי חולים? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> גם אתה, יוראי. יוראי. יוראי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> החלטת ממשלה על הקמת בית חולים - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה בתי חולים הקמתם בנגב? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יוראי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - מחדש. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה בתי חולים הקמתם בנגב? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יוראי, קריאה ראשונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה מבזה את זכרו של בן-גוריון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יוראי, קריאה ראשונה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תמשיך לצעוק ביום זיכרון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תנו לי רק להגיד לכם מילה. אני מסכים עם הרבה מאוד ביקורת, והשאלות שלכם במקום, אבל היות שגדלתי - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> למה לשקר במליאה ביום זיכרון? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> - - 60 שנה גדלתי בדימונה, והייתי גם ראש עיר בדימונה, בואו נסתכל טיפה – נשאיר את הביקורת המוצדקת ונסתכל גם על חצי הכוס המלאה. אז בואו שנייה, אם הייתי יושב שם, הייתי צועק בדיוק את הצעקות שלכם, אבל בואו. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> איפה החצי, אדוני היו"ר? אולי יש פחות. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני חייב להגיד לך שאני מודה - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> - - אני מודה לחברות ולחברים, שהסכימו איתי על הכול עד עכשיו, ויסכימו איתי שאנחנו מתייחסים מאוד ברצינות לסורוקה, ויש לנו תוכנית לבנות עוד בית חולים בנגב, וזה בתהליך טוב. ואני שמח לשמוע שעד עכשיו הם כן הסכימו על הכול. את סבל התושבים, בעיקר מבעיית חוסר המשילות והפשיעה - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מציע שתשאיר אותם מאופקים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אנחנו משתדלים. אנחנו פועלים בנושא בכוחות משולבים, נחושים ומחויבים לשנות זאת, את הסבל של התושבים, שאנחנו מכירים היטב. גם בימים אלו, במבט צופה פני עתיד, הקצינו לנגב משאבים חסרי תקדים – כ-1.1 מיליארד ש"ח לפיתוח תשתיות, חינוך, תעסוקה ושירותים בבירה הדרומית בנגב. והמטרה היא לחזק את העיר באר שבע, לחזק את התעסוקה והחינוך, ולהפוך אותה ליעד אטרקטיבי לזוגות צעירים מהמרכז. כ-1.4 מיליארד שקל לפיתוח, חידוש ושיקום של אשקלון כדי לסייע לה בזינוק שהיא נמצאת בו, לשמחתי הרבה, כעיר מרכזית ומובילה בישראל, ובגוש יישובי העוטף, שנמצא בחזית הביטחון. הבאנו החלטה היסטורית על השקעה של כ-19 מיליארד שקלים לשיקום, תשתיות, פרויקטים כלכליים וחברתיים, כדי להבטיח שהחיים שם לא יהיו חיים של הישרדות, אלא חיים של חוזק, ביטחון ויציבות. כך באר שבע, אשקלון, יישובי העוטף ואזורי הדרום הופכים למוקד של צמיחה, תקווה ודוגמה לפיתוח מדיני חברתי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כדי שאני אמשיך להיות מנומס, אדוני השר, תוסיף גם את דימונה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בשמחה רבה. גם כן דימונה. וכמי שהיה ראש עיר מקביל לך, אני יודע להחמיא לראש עיר שעשה עבודה טובה מאוד. מכובדיי, דוד בן-גוריון הקים את מדינת ישראל להבטיח את קיומנו כעם היהודי בארצו, להבטיח את עצמאותנו כריבון על אדמתנו וגורלנו לדורות קדימה. גם כאן אנו מחויבים, ומקיימים את מצוותו. בשנתיים האחרונות מאז תחילת המלחמה הבהרנו כי לא מדובר רק בהגנה על הגבולות, אלא בהבטחת המשך קיומה של מדינת ישראל לדורות הבאים. ראש הממשלה הבטיח שנשנה את פני המזרח התיכון, וזה מה שקורה עכשיו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, את מפריעה לשר ניר ברקת. בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> לוחמינו, חיילות וחיילים, נלחמו על עצמאותנו, על זכותנו לחיות כאן בביטחון, על אחדותנו הלאומית, על צדקת דרכנו ותקומתנו מהיום הנורא של 7 באוקטובר. בן-גוריון אמר:" עם שאינו יודע בשעת סכנה גדולה לרכז הכול למתיחות של גבורה עליונה ושל שמירת עתידו, ואינו מוכן להקריב את כל הקיים שלו, אם על ידי כך יוכל לשמור על עתידו – עם כזה נידון לכליה פיזית או פוליטית". היום בן-גוריון מסתכל על בנינו ובנותינו בגאווה. הוא ראה שכאשר העם עומד במבחן, אנחנו עומדים איתן. אנחנו עומדים יחד, נחושים, עוצמתיים, מלאי שליחות ומאוחדים. כשאנחנו ככה, אף אחד לא יכול לנו. גם ההנהגה במלחמה הזאת קיימה את מצוותו של בן-גוריון, ולא עצרה, לא נכנעה ללחצים בין-לאומיים, לאיומים ולהפחדות. בן-גוריון הקים את המדינה. במלחמת התקומה הבטחנו את ביטחונה לדורות קדימה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מלחמת ההפקרה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> ראש הממשלה והממשלה שמו את טובת המדינה בראש, גם במחירים קשים מול האוכלוסייה הבין-לאומית. לא ויתרנו על אף מטרה. אל לנו לשכוח, למדינה האהובה שלנו, את הישגיה, את חולשותיה, חלומותיה, ועבודתה תמיד הייתה, ותמיד תהיה, פרי של בחירה, של אחריות, של הרבה דם וזיעה, אבל גם של תקווה של כל אחד ואחת מאזרחי המדינה. לכן אני פונה היום לאזרחי ישראל – הבה נהפוך את היום הזה למחויבות לפיתוח הנגב והגליל, לביטחון ישראל, לחיזוק יישובי העוטף ולאחדות בין אזרחיה. שהחזון של בן-גוריון , חזון של מדינה יהודית, דמוקרטית חזקה ומאוחדת עם עתיד יחיה בנו, ילך איתנו, ובהובלתנו יצמיח עוד דור של ניצחון, הצלחה, בנייה, ביטחון וגאווה. ובנושא בית החולים אנחנו מטפלים בהסכמה גם איתכם. יהי זכרו של בן-גוריון ברוך, ויהי רצון שנדע להמשיך את דרכו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. איתן גינזבורג, תודה רבה על היוזמה. תודה רבה לכל המשתתפים, גם אם הרגשות להטו, אבל תודה רבה על הדיון הזה. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא רוצה לחשוב מה בן-גוריון היה אומר על הדברים שהם השלימו - - - איזו מלחמת תקומה? << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעבור לנושא הבא. גברתי סגנית המזכיר – הודעה מטעם מזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשפ"ו–2025, של חברי הכנסת נעמה לזימי, ינון אזולאי, מיכאל מרדכי ביטון, קטי קטרין שטרית, אריה מכלוף דרעי, אליהו רביבו וקבוצת חברי הכנסת. החלטה בדבר תיקון טעות בחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163), התשפ"ה–2025. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לכישלון הממשלה במאבק ביוקר המחיה << הלסי >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעות דחופות ורגילות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לכישלון הממשלה במאבק ביוקר המחיה", מס' 6030. את ההצעה הגיש חבר הכנסת עודד פורר. אדוני, עשר דקות לרשותך להציג את ההצעה. בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הממשלה שלכם מצאה כל הזמן במי לתלות את האשם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, אדוני. אני נוהג לבקש מהשר לשבת בשולחן הממשלה, כך כתוב בתקנון, ולכבד את חברי הכנסת שמציעים. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הממשלה שלכם נכשלה בכל כך הרבה תחומים, שקשה לברור את המוץ מן הבר, ולהגיד שזה הכי חשוב או שזה הכי חשוב. כי ממשלה שתחת שלטונה נכבשו יישובים, תחנות משטרה, נטבחו – קשה למצוא תחרות בכישלונות. כמובן שעל הטבח צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית. אבל ישנו כישלון שקט, אדוני היושב-ראש, כישלון שלא מדברים עליו, כי כל הזמן זורקים כותרות וזורקים סאונד-בייטים של כל מיני נושאים שיעשו הרבה רעש בתקשורת. אז לא שומעים את הרעש – או יותר נכון, את השקט – של הציבור הישראלי שהולך לסופר ומתחיל לברור אם הוא יקנה ארבעה תפוחים או חמישה תפוחים; אם הוא יכול לקנות את מוצרי המזון שהוא קנה לפני שנתיים או לא. ואני אומר לך, אדוני השר, מעבר למספרים הבלתי-אפשריים היום של אזרחי ישראל שנשענים על שירותי רווחה, גם האזרחים העובדים, כששני בני הזוג עובדים, שהיו רגילים להתפרנס בכבוד ולשלם את המשכנתה כסדרה ואת הסופר כסדרו, נכנסים היום לסופר ולא יכולים למלא עגלה. מה שאנחנו קנינו בסופר לפני שלוש שנים בקנייה גדולה ב-800 או 900 שקל – לא תצא עם אותה קנייה בפחות מ-1,300 או 1,400 שקל. כל מי שעושה קניות יודע את זה. כולם מכירים את המציאות הבלתי-אפשרית הזאת של זינוק המחירים. והממשלה, בשתיקה רועמת, בחוסר טיפול משווע, בכל פעם מוציאים איזה ציוץ – גם אתה, אדוני השר, מודיע שאתה תוריד את המדבקות עם המחירים, ואתה תשים בחקיקה משהו אחר שיגיד את המחירים על המדפים. לא עשית לא את זה ולא את זה. זאת אומרת, לא הלכת עד הסוף במהלך של הורדת המדבקות, שיש לו משמעויות כלכליות, עם חיוב לשים את המחירים האחרים. נפסקה האכיפה לחלוטין. ואני אומר לך, אני עושה קונה במכולת אצלנו. אני הולך למכולת, ואני עושה גם את הקנייה באינטרנט. אגב, אני מעדיף לקנות באינטרנט, כי באינטרנט עוד יש לי את המחיר. אתה הולך היום לסופרים – אין מחיר. האזרח לא יודע בכמה הוא קונה את המוצר, וזה פשוט לא מעניין אתכם. אז גם את הרצון של האזרח, כשהוא רוצה להיות צרכן חכם – לא שיש לו יותר מדי אלטרנטיבות, כמובן, כי שוק המזון במדינת ישראל נשלט כמעט לחלוטין על ידי מספר קטן מאוד של ספקים ששולטים ביותר מ-50% משוק המזון. אתם לא עוסקים בזה בכלל. ואם כבר היה משהו שעבד, ביטלתם. אם כבר, אנחנו, מה שנקרא, הוצאנו לכם את הערמונים מהאש, והעברנו את הרפורמה בחקלאות בקדנציה הקודמת – שהחלה בהורדת מכסים על פני חמש שנים והייתה צריכה להיות מושלמת בזמן הזה, לצד תמיכה ישירה בחקלאים כדי לשמור על החקלאות הישראלית – באה הממשלה הזאת, ביטלה את התמיכה הישירה וביטלה את הורדת המכסים, ובא לציון גואל. בואו נשלם יקר יותר בסופר, איזה יופי. אדוני השר, לפני כעשור מדינת ישראל הייתה יקרה יותר ממדינות ה-OECD. היא הייתה יותר יקרה בבערך 15%. ב-2024 היא כבר הייתה יותר יקרה בלמעלה מ-40%. אנחנו נמצאים בשליש העליון של מדינות ה-OECD מבחינת רמת מחירים כוללת – מזון, דיור, שירותים מקומיים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מקום שני, נפתור לך, מקום שני. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> איפה אנחנו נמצאים במצב טוב, היושב-ראש? אנחנו נמצאים במצב טוב רק בתחומים תחרותיים – אלקטרוניקה, תקשורת. שם אנחנו יחסית במצב טוב. הלחם המלא בישראל יקר ב-82% יותר מבמדינות כמו ארצות הברית, בריטניה וספרד, גם מבחינת כוח קנייה. מחירי המזון גבוהים ב-51% בממוצע ממחירי המזון באיחוד האירופי ובכ-37% ממחירי המזון במדינות ה-OECD. עכשיו, הכול מספרים. גבוה ב-50%, גבוה ב-37% – אדוני השר, אי-אפשר להסביר את המספרים האלה לאימא שהולכת עם הילדה שלה בסופר וצריכה להוציא מוצרים מהעגלה כי אין לה כסף, כי היא לא יכולה לקנות את מה שהיא הייתה רגילה לקנות לפני שנתיים עם אותה משכורת, עם אותה הכנסה. אז באמת, מעבר לכל מיני הודעות יח"צ של כאילו רפורמות שאתם מעבירים, דה פקטו כמעט שלוש שנים שאתם יושבים על הכיסאות שלכם בממשלה, וחוץ מלהצליח באמת לשבור את כל השיאים מבחינת יכולות התעופה של השרים לחו"ל לא הצלחתם לעשות כלום בהורדת המחירים לצרכן. לא הצלחתם לעשות כהוא זה כדי שהאזרח שקם בבוקר, שעובד, שמשלם מיסים, שגם עושה מילואים, יוכל ללכת לסופר ולקנות אוכל לילדים שלו. ואת זה, כדי להבין בדיוק את הכשלים שלכם ובמה צריך לטפל ואת מה צריך לפרק, כי אתם לא עושים את זה, צריכה לעשות הכנסת. והדרך לעשות את זה, אדוני היושב-ראש, היא בהקמה של ועידת חקירה פרלמנטרית. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לאדוני. ישיב להצעה שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> שוב שלום, אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עבר הרבה זמן. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אין לי הגבלת זמן, נכון? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש. עשר דקות, אדוני, לדבר. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> חברות וחברים, זה עשרות בשנים, לא משהו חדש, שמדינת ישראל עדיין לצערי שוק ריכוזי. ובשוק הריכוזי הזה, בתוכו – אני מסכים איתך חבר הכנסת פורר – יש כמה גופים ששולטים היטב ביבוא וביצוא בישראל, קוראים להם מונופולים. והמונופולים עושקים את הציבור הישראלי עשרות בשנים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> חבל שאתה לא שר. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> למה? כי הם יכולים. והדרך להתמודד עם הדבר הזה, ואגב, אנחנו מסכימים עליו, זה תחרות, תחרות ותחרות. אני רוצה רגע לדבר על שלושה היבטים: היבט אחד, ההיצע; השני, הביקושים, והשלישי זה תשתית. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אדוני השר, סליחה. אנחנו לא צריכים הרצאה בכלכלה, יש כאן מספיק אנשים שיושבים בוועדה - - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אתה תרשה לי להגיד מה שאני רוצה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תסביר לנו מה הממשלה עושה, אתה שר הכלכלה, מה עשית בשלוש השנים האלה להוריד - - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> כשר הכלכלה אני אציג בדיוק - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת פורר, בבקשה. יש לו עשר דקות לדבר, נקשיב בסבלנות. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פורר, ברשותך אני הולך להציג מה עשינו ומה אנחנו עושים בכל אחד מהתחומים. לא תיאוריה, פרקטיקה. אז כמובן בצד של ההיצע העברנו כאן, בהסכמה רחבה מקיר לקיר, כל הכנסת תמכה ברפורמה של "מה שטוב באירופה טוב לישראל". מה הרעיון? הרעיון המרכזי שממישנו הוא לאפשר לכל מה שנמכר באירופה - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נו באמת. יש דוח מבקר המדינה, אתה לא יכול למכור לנו לוקשים. תקרא את דוח מבקר המדינה, הוא כותב את זה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מיקי. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא זה ולא "לא עוצרים בנמל", הכול נכשל. אתה מוכר לנו לוקשים. זה מעצבן, זה שקרים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מיקי, מיקי. הערה אחת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הרי הממשלה עדיין לא - - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> חברים, הרפורמה מתבצעת בהתאם לחקיקה המדויקת שהתקבלה בוועדת הכלכלה, המדויקת, לפי כל לוחות הזמנים. זה נפרס על כמה שנים בהסכמה, חלק כבר נפתח לחלוטין ואנחנו כן רואים עצירה מסוימת בגידולים במחירים. גם אני רוצה לתת לכם כמה דוגמות של תחומים שבהם הייתה ירידה משמעותית. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה? מה ירד? מה עם חלב, כלכלה - - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> למשל, מחיר הצעצועים ירד ב-34%. מכונות כביסה – 24%, כיסאות אוכל, אופניים, דברים נוספים. וגם מי שישאל ויתחקר את קרפור, שיודעת להביא מוצרים בזול מאירופה - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - כביסה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> - - לשמחתי הרבה, אנחנו רואים בתחומים שבהם הם מצליחים להביא מוצרי צריכה, כקניינים שיודעים להביא מוצרים משמעותיים מאירופה, הם יודעים למכור את המוצרים שלהם במחירים שהם בין 30% ל-60% יותר זולים. אנחנו רואים, תכלס, תזוזה מהמותגים הרגילים, הקלאסיים, הישראליים, למותגים חדשים, אירופיים, שהם לא פחות מוצלחים, באירופה. בצד של ההיצע אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים, החקיקה שקידמנו עובדת בול לפי התוכניות. עכשיו אני תמיד נותן דוגמה לכך שאם אתה שם אריה בכלוב 15 שנה, ואתה מוציא את הכלוב, לעיתים האריה חושב – הוא מתנהג כמו שהוא בכלוב. האתגר שיש לנו זה לעודד את המגזר הפרטי ללכת ואכן להביא יותר ויותר מוצרים – כי היום הם יכולים. עכשיו, אני מדבר איתם והם אומרים: אדוני השר, אנחנו צריכים למצוא קניינים אירופים, לעשות איתם הסכמים לטווח ארוך, אנחנו רוצים לעשות פיילוטים בהתחלה על מנת לוודא שאנחנו אכן מצליחים. התהליך הזה הוא תהליך עסקי שהתחיל, והוא נע רק לכיוון אחד. ומי שמחפש קיצורי דרך, פלסטרים, אין לכם שום רעיון אחר מאשר מה שהעברנו. אנחנו עכשיו נכנסים לתהליך של "מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל". גם את זה התחלנו להניע. וכל התוכניות שהעברנו בכנסת, כולן ללא יוצא מן הכלל עומדות בלוח הזמנים. זה בצד של ההיצע. עכשיו בואו נדבר על הצד של הביקושים. בצד של הביקושים אנחנו רואים עדיין שהמונופולים לא ממהרים להוריד מחירים, ואנחנו ניכנס. בקרוב נציג יוזמה חדשה של המשרד שלי, אני לא רוצה יותר מדי לפרט, שהמטרה שלה לייצר תחרות בין הקמעונאים, להביא לנו סל שירותים זול, שנוכל לקדם גם את הצד של הביקושים. היעד שלנו זה לשכנע את הציבור לתגמל את מי שנותן לו סל שירותים נמוך ככל שניתן במחיר. זה הצד של הביקושים. אז אנחנו לא מסתפקים בצד של ההיצע, אנחנו גם מתחילים לעבוד בצד של הביקושים. עכשיו בואו נדבר על מספר דברים בתחום התשתית. כשאני נכנסתי לתפקיד – יש לי כ-13 כפופים ברמת מנכ"ל. המקום שבו אני ניגשתי וביקשתי ממיכל כהן ברשות לתחרות לפנות את מקומה, זה המקום שבו מדינת ישראל חייבת לשדרג את השיניים ואת היכולת של הרשות לתחרות לפעול ולהיות גורם מאיים על עסקים שעוברים על החוק. תיאום מחירים נהיה דבר שבשגרה. תהליכים בתחום המונופולים – לצערי הרב, עם יד על הלב, שם יש לנו פער. אז אני ביקשתי להחליף אותה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה עשית? תגיד לנו מה עשית בחוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - בשביל הצעת החוק? תספר לנו. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני מייד אגיד, אני מבקש - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מוכר לנו לוקשים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה הצעת חוק קידמת - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> על הצד הפלילי, לא על יוקר המחיה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - את החברים שלך, מה עשית? אחד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו. אדוני, תמשיך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה יודע, אדוני השר, רק דבר אחד לא עולה הרבה כסף בישראל, לפטפט. דיבורים זה לא עולה כסף. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת קריב וחברת הכנסת לזימי, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פה יש היצע בלתי נגמר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת קריב, זהו. בבקשה, אדוני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין בעיית היצע - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> קריאה ראשונה, חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני לא רוצה להחזיר לך כגמולך, אבל כמי שקצת מכיר את התחום של העסקים – יש כאן אנשים שבאמת מפטפטים, אבל זה לא המשרד שלי, שעוסק בעשייה כל היום - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> - - ועוסק גם, ככל שאנחנו יכולים, בלהתמודד עם המונופולים שצריך לפרק. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> מתי היית בסופר בפעם האחרונה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> יש לי זמן, אז זה בסדר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הנושא בוער אז - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - ביטחון תזונתי - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעמה, אני מבקש, זהו, לאפשר לו לדבר. אדוני, אני אוסיף לך עוד דקה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> תודה רבה. אז אני אומר לכם, עם יד על הלב, שלנהל אני יודע. וכשיש לנו בעיית ניהול באחד המקומות החשובים ביותר בתחום האכיפה, שזו כל הזרוע החשובה ביותר של ממשלת ישראל, שלנו בכנסת – היא לא מתפקדת, היא אולי נוגעת בקצה הקרחון. וככל שתהיה לנו – כמו בארצות הברית, כמו במדינות אחרות – רשות לתחרות שהיא האימה של העסקים שמפחדים לעבור על החוק, כך אתם תראו שאכן נצליח לפרק את המונופולים במקטע הספקים ובתחומים אחרים, ולשם אנחנו צריכים זרוע חזקה. אדוני היושב-ראש, אני אגיד לך מה עוד גיליתי בתהליך הזה, ואני מקווה שחברי הכנסת, גם באופוזיציה, מסכימים איתי. היום הפקידות הבכירה במדינת ישראל לא חייבת לאף שר שום דבר. אלף אנשים שמונו, כמו מיכל כהן, באמצעות הנציבות, אלף אנשים שמונו ב-15 השנים האחרונות ואחד לא פוטר. הם לא חייבים כלום לשרים, כשאנחנו בשלטון וכשאתם הייתם בשלטון. הם לא חייבים לבוא לעבוד, הם לא מחויבים לתוצאה, והדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת ופוגע לנו ביכולת שלנו להביא הישגים לעם ישראל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את מי תמנה, חברי מרכז? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני מפציר בכם שגם בנושא הזה, שלפחות יאפשרו לנו – והיועצת המשפטית לא אפשרה לנו לקיים ועדה, אפילו אחת, בשביל לדון עניינית אם נכון או לא נכון לשלוח הביתה מישהו שלא מביא סחורה. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה רגע לתת איזשהו סיכום קצר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, יש לך עוד שתי דקות. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> לשמחתי הרבה, חבריי גם בקואליציה וגם באופוזיציה, מסכימים שהדרך הנכונה היא לטפל בהרחבת התחרות. זה מה שיביא את המונופולים להוריד מחירים, זה מה שיביא לנו יותר מגוון, יותר מנעד. והחקיקה שסיכמנו עליה ביחד – מה שטוב לאירופה טוב לישראל – עובדת לפי התוכניות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא עובדת, היא נכשלה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אתה פשוט מדבר סתם. נו, באמת, עם כל הכבוד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בבקשה, קרא את דוח מבקר המדינה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני אומר לך שהחקיקה - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מוכר לוקשים, אדוני. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> טוב. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מיקי, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> החקיקה שסיכמנו עליה מתקדמת בהתאם לסיכומים של הכנסת. והזמן שבו העסקים מאמצים אותה – זה לוקח את הזמן שלו. אנחנו לא יכולים לכפות על המגזר העסקי לעשות פעולות. אנחנו יכולים לעודד אותו לעשות פעולות, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. יבואו ויגידו לכם היבואנים, היצואנים, לשכות המסחר, התעשיינים שעובדים איתנו יד ביד, שהם מבינים שמה שאנחנו עושים זה הדבר הנכון. ואם מישהו מדבר סתם ולא לעניין, לצערי הרב, זה סתם ניסיונות הניגוח שלכם שאין להם מקום. אדוני היושב-ראש, אני באמת מציע, באמת מציע, במקום סתם לדבר, במקום סתם – אני מסכים שעדיין הסל גבוה – לא כפי שתיאר חבר הכנסת, לא כמו שהוא תיאר, המספרים הרבה יותר נמוכים, יותר קרובים ל-15% מעל הממוצע. הוא קצת הגזים במספרים שלו. אני מציע לכולנו לשנס מותניים, ואם יש כאן למישהו רעיון שלא שמעתי עליו, גאוני, חדש, שאני לא מכיר, אתם יכולים גם לפנות אליי, אבל אין לכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. אם כן, אני מבקש מכולם לשבת, גם השרים מתבקשים לשבת, כולם, כולם, קדימה, בבקשה. אנחנו רוצים לעבור להצבעה, ועל פי בקשת הממשלה, ההצבעה תהיה שמית. להזכירכם, אנחנו מצביעים על הצעת חבר הכנסת עודד פורר להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לכישלון הממשלה במאבק ביוקר המחיה. גברתי המזכירה, נא להתחיל בהצבעה. אני מבקש שקט, לא שומעים את המזכירה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – אינו נוכח מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – נגד איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד משה פסל – נגד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא ענו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – בעד עמיחי אליהו – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יצחק גולדקנופ – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח עופר כסיף – בעד ישראל כץ – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> האם יש חבר או חברת כנסת שלא קראו בשמם? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) משה ארבל – נגד << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, ההצבעה הסתיימה. בבקשה. ברוכים הבאים האורחים, אני לא יודע מאיפה אתם, אבל ברוכים הבאים. המזכירות, אנחנו יודעים מי האורחים בשעה הזאת? ובכן, בעד ההצעה – 42, נגד – 52. אני קובע כי ההצעה של חבר הכנסת עודד פורר להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לכישלון הממשלה במאבק ביוקר המחיה לא התקבלה, ותוסר מסדר-היום. האנשים שנמצאים למעלה הם גמלאים מראשון לציון, שוב, ברוכים הבאים. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> תחזית הגירעון המדאיגה של הביטוח הלאומי << הלסי >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו נעבור, ברשותכם, להצעה רגילה לסדר-היום בנושא: תחזית הגירעון המדאיגה של הביטוח הלאומי, שאותה הגיש חבר הכנסת ולדימיר בליאק. לרשותך, אדוני, עשר דקות. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רק אגיד כמה משפטים על הנאום הקודם של שר הכלכלה והתעשייה, שבינתיים יצא, או שלא? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יצא לאירופה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפני שלוש שנים בתחילת הקדנציה היינו יחד באילת באיזשהו כנס של המגזר העסקי, והייתה הרצאה על היצע וביקוש. מאז המחירים עלו ב-17% בממוצע, ושום דבר בגדול לא השתנה. כמה זמן הוא דיבר, בערך 14 דקות? ואחרי 14 דקות הוא הגיע ליועמ"שית, בטח אחרי 20 דקות הוא היה מגיע גם לפצ"רית. בואו, חבל להרחיב את הדיבור. אני כאן היום על מנת להזהיר ולהתריע שמדינת ישראל עומדת מול משבר לאומי מהחמורים ביותר בתולדות המדינה. עוד משבר, עוד כישלון של הממשלה הזאת. משבר שאיננו מתגלגל אלינו מבחוץ, אלא הוא תולדה של הפקרות פיסקלית עקבית של הממשלה, שמעדיפה להדחיק במקום לפתור ומעדיפה קומבינות ומשרדים מיותרים וכספים קואליציוניים על פני אחריות לדורות. אני מדבר על המחדל של המוסד לביטוח לאומי, על העובדה שהמוסד שאמור להבטיח את הקיום הבסיסי של אזרחי ישראל נמצא בנתיב מואץ לעבר קריסה. ומה מקור המידע הזה? זה לא אני אומר, מהאופוזיציה בוועדת הכספים, אלא מסמכים רשמיים שהונחו בפנינו אומרים זאת. לפי הנתונים שהוצגו בוועדה לביקורת המדינה, הביטוח הלאומי מטפל מאז תחילת המלחמה, מלחמת 7 באוקטובר, בכ-9,000 נפגעי פעולות איבה ובעשרות אלפי פצועי מלחמה. זה בנוסף למפונים, למענקי אכלוס – עומס אדיר על מערכת שגם ככה הייתה על סף קריסה עוד הרבה לפני המלחמה. כעת שימו לב לנתונים – הגירעון כבר עומד על 3.8 מיליארד שקל, ועד לסוף השנה הוא צפוי להגיע ל-8 מיליארד שקלים. וזה לא אתגר פיסקלי, זאת הידרדרות אקטואלית מואצת. והתחזית היא שללא שינוי מדיניות המוסד לביטוח לאומי יפשוט את הרגל, שימו לב, בשנת 2036, שמונה שנים מוקדם יותר מהתחזית הקודמת. כן, 2036, בתוך 12 שנה בלבד מהיום. חבריי חברי הכנסת, לא מדובר בתרחיש שהוא תיאורטי. כבר ב-2024 עבר המוסד לביטוח לאומי לגירעון והחל לכרסם – וזה המונח המדויק – לכרסם את העתודות שלו, אותן עתודות ששמורות באוצר ומשמשות בפועל, ואנחנו מכירים את זה, כמקור מימון לתקציב המדינה. רוצה לומר שכל שקל שהוא מושך היום כדי לשלם קצבאות זה שקל שנגרע מתקציב המדינה העתידי, ממשלם המיסים העתידי ומהילדים ומהנכדים שלנו. והינה נתון שהוא עוד יותר דרמטי. הקרן כולה עומדת על כ-200 מיליארד שקלים, בזמן שהתשלום השנתי היום עומד על כ-130 מיליארד שקלים; כלומר, יחס כיסוי של שנה וקצת בלבד. מורכב זה באמת לא מילה. ולפני שנדבר על פתרונות, בואו נדבר על כיצד הגענו למצב הזה. משבר הקורונה – כשתשלומי החל"ת הסתכמו ב-58 מיליארד שקלים, אין ספק שזה היה משבר עולמי, אבל ההתנהלות המופקרת של ממשלת נתניהו אז, בהיעדר רפורמה, הפכה את הביטוח הלאומי לקופה קטנה גדולה, וזה במקום לבנות מנגנוני תעסוקה מתוחכמים יותר, כפי שנעשה במדינות אחרות. למשל, המודל הגרמני של חל"ת – אגב, דיברנו על זה גם בזמן אמת. והתוצאה היא הוצאה חורגת של 58 מיליארד שקלים. הזדקנות האוכלוסייה. מדובר בתהליך שהוא ידוע מראש, לא משהו שהוא פתאומי. ישראל – ידוע מזה עשור כי תוחלת החיים עולה ושיחס המפרנסים יורד, אבל הממשלה לא נערכת בהתאם. רפורמת 2018 בסיעוד ובנכות – הרפורמות הללו היו מוצדקות ומוסריות, אבל הועברו ללא מקור תקציבי מספק ומתוך ההנחה המשונה כי המערכת תסתדר. והינה התוצאה: היא לא הסתדרה – היא קרסה. עלייה משמעותית במספר הילדים עם צרכים מיוחדים. גם כאן התופעה החברתית הזאת היא חשובה ודורשת משאבים. אבל איפה הראייה לטווח ארוך? איפה התקציב לשנים הבאות? אין, רק כיבוי שרפות. ובזמן שכל זה קורה, מה הממשלה עושה? מבקר המדינה הזהיר כבר ב-2015 ש-2027 תהיה נקודת מפנה שבה ההוצאות יעקפו את ההכנסות, ומאז התחזיות כפי שראינו רק הוקדמו, וכעת אנחנו מדברים על שנת 2036 כשנת ההתנגשות. וחמור מכך, למרות ההבטחות המפורשות, לא הוקמה ועדה ציבורית לחיזוק האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי. אין תוכנית, אין ראייה, אין מדיניות – יש רק דחיינות. אנחנו מכירים את זה מכל ממשלות נתניהו. המוסד לביטוח לאומי עצמו כבר התחנן, ממש התחנן – אתה בטח מכיר את זה, חבר הכנסת מאיר כהן – להקים ועדה שתציע מתווה אחראי במטרה לבלום את הגירעון. שום דבר מזה לא קרה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> האוצר התנגד לזה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. וזה הרגע שבו כולנו, קואליציה ואופוזיציה, צריכים לומר את האמת. המשבר הזה אינו גזרת גורל – הוא תוצר של מחדל מדיניות. ואם אנחנו לא נפעל עכשיו – אגב, בדיוק כמו בנושא של גיוס החרדים וההוצאה של הגברים החרדים לשוק העבודה – גמלאים, נכים, אלמנות, יתומים, נפגעי עבודה, כל אלה ימצאו את עצמם מול מערכת שלא מסוגלת לשלם להם; או במילים פשוטות: מי שהמוסד לביטוח לאומי נועד להגן עליו יישאר ללא רשת ביטחון. אז מה עושים? כי אנחנו כאן כדי לא רק לבקר, אלא גם להציע פתרונות לממשלה. יש פתרון מאוד ברור: יצירת מנגנון איזון אקטוארי חצי אוטומטי, כך שהמערכת מתחילה להתאזן באופן מתמשך, ללא צורך בהתערבות פוליטית כל פעם מחדש; מנגנון שבו דמי הביטוח הלאומי מותאמים אוטומטית לגירעון ארוך טווח, בדיוק כפי שעושות כל המדינות המפותחות והמתוקנות. זו דוגמה למתווה מקצועי אמיתי וכזה שמונע קריסה, אלא מה? על מנת לאמץ אותו, אנחנו נדרשים גם כאן לממשלה מתפקדת, ואין לנו ממשלה כזאת. הדיון הזה שיזמתי הוא לא רק סימן אזהרה, זו קריאה לפעולה – הקמת ועדה ציבורית עצמאית, בניית תוכנית רב-שנתית לאיזון אקטוארי, הצגת לוח רפורמות, כולל התאמה לגיל פרישה, מודל השקעות וניהול העתודות, התחייבות שלא להשתמש בעתודות הביטוח הלאומי כדי לכסות כל גירעון בתקציב. המוסד לביטוח לאומי הוא לא רק גוף ממשלתי, הוא לא עוד סעיף בתקציב כפי שאנחנו עוברים חדשות לבקרים בוועדת הכספים – הוא ארגון שמחזיק את החברה הישראלית ברגעים הכי קשים. אנחנו ראינו את זה בקורונה, אנחנו בוודאי ראינו את זה בשנתיים של המלחמה. הוא המשענת של כל מי שאיבד, של כל מי שנפצע, של כל מי שנולד למגבלה. מדינה שאינה יודעת להגן על החלשים ביותר מאבדת את זכותה להיקרא מדינה חברתית מתוקנת. אם הממשלה לא תתעשת, היא תישא באחריות המלאה על קריסת הרשת החברתית של מדינת ישראל. אני קורא לכל חברי הבית הזה – זהו רגע של אחריות לאומית, אחריות לדורות הבאים. חייבים להחזיר את המוסד לביטוח לאומי למסלול, חייבים להחזיר את הביטחון החברתי לאזרחי מדינת ישראל. אגב, אני מוסיף שחייבים להחזיר את מדינת ישראל למסלול. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. ישיב על ההצעה לסדר-היום השר יריב לוין. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אדוני השר, אין ספק שהנושא של המצב הכספי של הביטוח הלאומי הוא נושא חשוב מאין כמוהו, נושא מטריד, נושא שטעון טיפול. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ניסיתי להיזכר – מאחר שצריך לומר שאני עוסק באופן טבעי רוב זמני בנושאים אחרים, כך לאורך השנים האחרונות, אני זוכר שהמציע דווקא עסק בנושאים כלכליים לא מעט ובנושאים מן הסוג הזה כפי שהוא מעלה היום – ניסיתי להיזכר בפעולות שעשתה הממשלה הקודמת בסוגיה הזו, ובמאבקים שהמציע ניהל, וכמה הוא היה מוטרד מזה אז, ולא הצלחתי למצוא יותר מדי. אולי בהזדמנות הוא יאיר את עיני הציבור בפעולות החשובות שהממשלה ההיא עשתה בנושא הזה, אבל אני יכול לומר שזה בהחלט נושא - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אולי תיקחו פעם אחת אחריות - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ולאד, בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני, המציע הזה נוהג בכלל באופן רגיל בדרכים שבינן לבין הקולגיאליות שמצפים מחברי כנסת יש פער גדול, אז אני מבקש שתגן עליי. בדרך כלל אני דווקא מוכן לשמוע הערות ואפילו נוהג לענות, לא במקרה הזה. בכל מקרה, אני יכול רק לומר: הנושא הוא בהחלט נושא חשוב, ויהיה צורך להידרש אליו. צריך לומר שבגלל המלחמה וההוצאות הרבות והמצב שנלווה אליה היה מאוד מאוד קשה להידרש ולהסדיר את הנושא הזה במהלך הקדנציה הזו, אבל אני מקווה שאנחנו באמת בפתחם של ימים שקטים יותר. אני חושב שההישגים הכלכליים העצומים של הממשלה בהחלט יוצרים בסיס שיאפשר להתמודד גם עם העניין הזה ואין לי ספק שנידרש אליו וגם ננסה לקדם לו פתרונות. אין חולק שהדבר הזה דרוש והכרחי. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. המציע, האם אתה מסתפק בתשובת השר או אתה רוצה להמשיך דיון במליאה, בוועדה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אשמח להמשיך, כמובן. לא קיבלתי תשובה לשום טענה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אז מה אדוני מציע? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> במליאה או בוועדה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא כספים? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אוקיי, אז אנחנו נעשה הצבעה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כספים. אנחנו מצביעים על ההצעה להעביר את המשך הדיון לוועדת כספים. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שמונה בעד, אפס מתנגדים. אם כן, הצעתו של חבר הכנסת ולדימיר בליאק תעבור לוועדת הכספים להמשך דיון. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> העלאת קצבאות הזקנה << הלסי >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הרגילה הבאה לסדר-היום בנושא: העלאת קצבאות הזקנה. את ההצעה הגיש ויציג חבר הכנסת השר לשעבר יעקב מרגי. אדוני, יש לך עשר דקות להציג את הצעתך. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, הנושא שעל סדר-היום הוא העלאת קצבאות הזקנה. עם כניסתי לתפקיד שר הרווחה בתחילת שנת 2023 קידם את פניי ידידי היושב-ראש, שר הרווחה לשעבר, המצעד השנתי של הדוח של המוסד לביטוח לאומי של האי-ביטחון התזונתי – דוח העוני, מה שנקרא. אז אני אמרתי, צריך להפסיק לפרסם את הדוח הזה. כי מפרסמים אותו – פסטיבל יום, יומיים; פעם זה היה יומיים, הייתה רגישות. לאחרונה זה אפילו לא יום אחד, כי החדשות האחרות יותר מעניינות. ואז אמרו לי, אלא מה? נתעלם? אמרתי, לא. צריך לפרסם כל שנה דוח מחוללי העוני. מה ההחלטות, המדיניות וההתנהלות של גופים – משרדי הממשלה, החלטות של האוצר – שמחוללות את העוני. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ושל שרים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מכיר ממשלה בלי שרים. הערה מיותרת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בואי, נעמה, תודה על ההערה שלך. היא מיותרת. כשאני אומר שרים, הכוונה היא להתנהלות המשרד. המשרד כגולם הוא לא כלום. יש מדיניות – מישהו שמנהל את המשרד הזה. החלטות ממשלה וטיפול כושל של גופים כאלה ואחרים מחוללי העוני. הפערים בחברה הישראלית – מחוללי העוני. אבל בכל זאת לקחתי את הדוח, למרות שזאת דעתי, ואני עדיין אומר שצריך לטפל במחוללי העוני. רק כך תמרור האזהרה יהיה מוצע בפני כל מקבלי ההחלטות ויתריע ויאמר: החלטה כזאת וכזאת בשנה זו וזו גרמה לכך וכך אחוזים בממדי העוני. כך כולנו נהיה עם תחושה – נהיה יותר אחראים להחלטות ולמדיניות שאנחנו מקדמים ומבצעים, או לא מבצעים. למה אני אומר את זה? לקחתי את התוצאות, ועשיתי לעצמי מחקר, כי המוסד לביטוח לאומי לא רצה לעשות את זה. אמרתי, ניקח לפחות את אלה שסמוכים על שולחנו של המוסד לביטוח הלאומי ונחקור ונאמר שאם אנחנו מעדכנים – וידענו, לדוגמה, שיש אזרחים ותיקים בתוך דוח העוני, וכל שנה אנחנו אומרים, כך וכך ילדים נמצאים באי-ביטחון תזונתי. ההצעה לסדר-היום עוסקת באזרחים ותיקים, אז אנחנו מטפלים באזרחים ותיקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה לא אצלי. אני שר הרווחה, אני הפוך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, הוא התכוון - - - << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בגיל עוד לא, עוד שנתיים. ידעתי למה הוא חותר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הוא התכוון אליי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא. הוא יודע שזקן נקרא "זה שקנה חוכמה". למה אני אומר את זה? בוודאות, אם אנחנו מעדכנים ב-x שקלים את קצבת הזקנה, כלומר מצליחים להוציא מעבר לקו העוני אוכלוסייה לא מבוטלת של אזרחים ותיקים – זה בנימוק הענייני והמהותי, מאיר, ידידי היושב-ראש. מחילה, זאת רמת הקרבה. עכשיו, למה אני אומר את זה? אנחנו מדברים על אזרחים ותיקים – אנחנו המשתכרים במשכורות מכובדות, ואנחנו גם מכירים את זה מהסביבה שלנו, והשכר במקומות מסוים די מכובד. ואתה שומע: לא מצליח לגמור את החודש – יוקר המחיה, רמת החיים גבוהה במדינת ישראל. ואני אומר, כשאדם אומר את זה הוא חושב על אותן אוכלוסיות שהפנסיה שלהן נמוכה? או אם לא פנסיה – יש כאלה שאפילו פנסיה אין להם. יש להם רק קצבת זקנה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עולי ברית המועצות. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> שם עדכנו בסכום של אבטחת הכנסה, וזה גם שולי. זה שינוי שולי. מישהו חשב על זה? האם מישהו חשב כשהוא ראה בהוראת הקבע בדף החשבון של ישראכרט או ויזה את ההורדה של קופת החולים? חוץ ממס הבריאות, שהוא ממלכתי ויורד דרך ביטוח לאומי – מה שמשלמים על תרופות, על הביטוח המשלים – גובים משם לפעמים 300, 400 ו-500 בגלל ההתחייבויות. וככל שאדם מבוגר יותר, יש לו יותר התחייבויות, יותר בדיקות. מישהו חשב על אותם אזרחים ותיקים – מאיפה הם מביאים את זה, אם בכלל? על הדילמות העומדות בפניהם? אני אגיד לכם, חבריי, באו אליי חברים ויועצים חשובים ואפילו מקצוענים עם ותק רב – מה אתה מעלה הצעה רגילה? אתה הממשלה. מה אתה מעלה עכשיו הצעה רגילה, ועוד עשר דקות – העלאת קצבאות הזקנה. חלק אמרו לי: אבל אתה אחראי. אני מעדכן אותם שאני לא ממונה על הביטוח הלאומי, וגם אם הייתי ממונה על הביטוח הלאומי הייתי מציג את ההצעה הזאת. אתם יודעים למה? כי בסוף, בסוף, אני צריך את האוצר כדי שלחבר כנסת ולדימיר בליאק יהיה פחות מה לדבר על הגירעון של הביטוח הלאומי. זה אוצר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מרגי, אני יכולה להגיד משהו טוב? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> את יכולה להגיד גם לא טוב. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני רוצה להגיד טוב. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> דברי על מה שאת רוצה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתמול המשרד שלך והמנכ"ל ינון טיפלו בסוגיית היוניטף, לקחו אחריות ומימנו את המקור, מאיר, והמסגרות ניצלו. לצערי, ועדת החינוך סגורה וגם ועדת הצעירים, אבל אני אומרת לך שפעוטות ניצלו בהחלטה הזאת. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> את יודעת מה, ככל שמפרגנים למשרד הרווחה, אני שמח מצד אחד, וליבי דואב וכואב שזה נשמע נדיר ולא הולך כחוט השני לכמה משרדים שנוגעים בסוגיות החברתיות. ויש לי ביקורת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רק להוסיף לדברים של נעמה: הועבר כסף של 2025, שאתה מכיר את זה מהחלטת ממשלה שאני העברתי, וסוף-סוף מצאנו את המקור. עכשיו צריך החלטת ממשלה, ולכן אני רוצה שתחזור, בעזרת השם, למשרד, שתהיה החלטת ממשלה לחמש שנים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> (אומר במרוקאית:). אחר כך אני אגיד למתורגמן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תגיד, תגיד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כל אחד וצרותיו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני אומר: חברים, זה באמת נושא חשוב. אנחנו ערב דיוני תקציב, וכל שר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא, גברתי. אני רוצה להגיד לך שיש כבר פקידים שחושבים שהם יודעים איך ייראה תקציב 2026. אז אני אומר לך – וכולנו צריכים, אם אני אחזור למשרד או לא אחזור למשרד – כל שר יבוא וידאג למשרדו וימשוך את היריעה מכאן, וההוא ימשוך מכאן, ונחשוב כולנו על קצבאות הזקנה של האזרחים הוותיקים, שהן באמת זעומות. וגם אם לא נעדכן אותן – להצמיד אותן לשכר הממוצע במשק. לא ייתכן שאנחנו מגלים רגישות בכל דבר – בהצמדה לשכר הממוצע במשק. מה, הם מנותקים? יוקר המחיה פוסח עליהם? הם הראשונים שחוטפים את זה. לכן הדיון הזה חשוב. לכל אלה שהרימו גבה על ההצעה לסדר-היום – אין דבר יותר צודק ויותר במקום ויותר בזמן הנכון. זה תמרור אזהרה למי שמתחיל לעבוד על תקציב המדינה. אוי ואבוי לנו אם אחרי גל יוקר המחיה הזה ורמת החיים הגבוהה במדינת ישראל – היא ברכה, אבל גם ברכה מביאה איתה אתגרים. רמת החיים הגבוהה זו ברכה, אבל היא מביאה איתה אתגרים של צמצום פערים, ואתגרים להסתכל על האוכלוסיות שלא נמצאות על הרכבת הזו של הצמיחה ושל יוקר המחיה. לכן, אני מסיים באמת בקריאה שכולנו, כל חברי הבית פה, נתגייס לעדכן את קצבאות הזקנה ולהצמיד אותן לשכר הממוצע במשק. נכון שזו כרגע הצעה לסדר-היום, אבל זו זעקה שנשמעת וצריכה לבוא לידי ביטוי, ואני מקווה שעשינו את זה בזמן הנכון, שלא יהיה קצת מאוחר מדי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. יש תשובת ממשלה להצעה, אדוני? השר יריב לוין, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להודות לחבר הכנסת מרגי על העלאת הנושא הבאמת-חשוב והכואב הזה שמלווה אותנו שנים ארוכות. אתה בקי טוב ממני בהרבה מאוד פעולות חשובות שנעשו בעניין הזה לרווחתו של ציבור הקשישים, וצריך להמשיך בהן. צריך גם למצוא את הדרך להמשיך ולהתקדם בנושא העלאת קצבאות הזקנה, שהועלו אבל עדיין לא מספיק. אתה גם ער – והיטבת לתאר כאן את השמיכה התקציבית, שהיא צרה, בטח כשאנחנו נדרשים להוצאות עצומות בעולמות הביטחון, כלקח ממה שכבר קרה. בדיוני התקציב גם הדבר הזה בהחלט יהיה על השולחן, ואני מקווה שתימצא דרך לפחות להתקדם במשהו בכיוון הזה. אני בטוח שגם אתה באופן אישי וגם סיעתך כאן בכנסת – שהרי ברור לגמרי שלא ניתן להשלים את העברת התקציב בלי הסכמה גם איתכם – תהיו שותפים לדיונים האלה ולתהליך הזה, ואני מקווה שהוא גם יסתיים לפחות עם איזושהי בשורה. אנחנו נמתין ונראה מה יקרה בדיוני התקציב, אבל אני רוצה להודות לך, כי אני חושב שהנושא הזה צריך להיות כל הזמן על השולחן, בלי לפתח אשליה, ולתת לאנשים לחיות באיזו אשליה שברגע אחד נפתור את כל הבעיה, אבל בהחלט עם רצון להמשיך ולהתקדם ולטפל בו. ואני מאמין שכך יהיה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. האם אתה מסתפק בתשובת השר? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מסתפק בתשובת השר. תלמידי מקיף ב' – בית ספר חנה סנש בבאר יעקב, שלום לכם, ברוכים הבאים. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> השלכות אי-מינוי שר בריאות קבוע במשך למעלה מארבעה חודשים על בריאות הציבור << הלסי >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעבור להצעה הבאה לסדר-היום. ההצעה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: השלכות אי־מינוי שר בריאות קבוע במשך למעלה מארבעה חודשים על בריאות הציבור. את ההצעה הגישה חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך. איזה כיתות אתם? ז'-ח'-ט'? י'? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ט'? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ברוכים הבאים. בבקשה, גברתי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בהצלחה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הגשתי היום הצעה לסדר שמדברת על ההשלכות של אי-מינוי שר בריאות קבוע. מתחילת המושב אני עומדת כאן שבוע אחר שבוע ומתריעה על סכנה ועל מחדלים שונים שקורים במדינה, פשוט כי אין שר בריאות מתפקד במדינת ישראל. רק ביום שני השבוע אושר המינוי של שר הבריאות הזמני, השר חיים כץ, וזאת לאחר שמעל חודשיים לא היה במדינה שר בריאות כלל. וגם לפני כן, במשך חודשיים היה לנו את אותו שר בריאות, חיים כץ, במשרה זמנית. השר חיים כץ הוא שר לארבעה משרדים שונים בממשלה: תיירות, שיכון ובינוי, רווחה וביטחון חברתי ובריאות. שר בריאות ברבע משרה לא יכול להתוות מדיניות. שר שעובד רק רבע משרה לא יכול לקדם רפורמות חיוניות, ולא יכול לנהל משרד ממשלתי ב-25% משרה. אתם יודעים איך אני קוראת לשר הבריאות הנוכחי במצב כזה? מורשה חתימה של משרד הבריאות. זה המצב שיש לנו היום בפועל. מעבר לזה שאין לנו שר בריאות, גם אין ועדת בריאות. כבר מעל חודש שוועדת הבריאות מושבתת, לא פועלת. אין דיונים, אין פיקוח פרלמנטרי, אין חקיקה, אין תקנות שמועברות, כלום. לא ייתכן שנושא הבריאות, נושא שיש לגביו קונסנזוס רחב ושכולם מבינים את חשיבותו, יהיה מוזנח בכנסת ישראל למשך מעל חודש ימים. אני מבינה שיש משברים קואליציוניים, אני מבינה שאנחנו בשנת בחירות וכל מפלגה רוצה לרצות את הבייס שלה, אבל לא יכול להיות מצב שבריאות הציבור היא קורבן של שיקולים פוליטיים. האמת, זה לא מפתיע. ראינו איך הממשלה הנוכחית מזניחה ומפקירה את נושא הביטחון, פוגעת בעקרונות ההפרדה בין הרשויות, ועכשיו ההזנחה מתפשטת גם לתחומי החינוך והבריאות. כחברת הכנסת וחברה בוועדת הבריאות, אני רואה ביחס של הממשלה והכנסת לתחום הבריאות בחודש האחרון זלזול ופגיעה חסרת תקדים, שאני לא זוכרת שהייתה כמותה לפני כן. לכן היום, למרות התנגדות יושב-ראש הכנסת, כינסתי את ועדת הבריאות החלופית, האלטרנטיבית. גם חבר הכנסת קינלי טור פז כינס השבוע את ועדת החינוך האלטרנטיבית. אנחנו ביש עתיד החלטנו שאנחנו מכנסים את הוועדות האלטרנטיביות הללו, כי אנחנו מזהים את הצרכים מהציבור, מעמותות שונות, מארגונים שונים, ואנחנו חושבים שעל מצב ההזנחה של התחומים האלה בכנסת ובממשלה לא יכולים לעבור לסדר-היום. נושא הבריאות נמצא בראש סדר העדיפויות שלי מהרגע הראשון שנכנסתי לכנסת. אני לא מפסיקה ליזום הצעות לסדר בנושאי בריאות, אני מגישה הצעות חוק בנושאי בריאות שונים, השתדלתי להגיע כמעט לכל הדיונים של ועדת הבריאות כשעוד הייתה כזאת בכנסת, וגם במושב הזה, למרות שלא היה לנו שר בריאות ואין לנו ועדת בריאות עכשיו, לא ויתרתי ולא עצרתי, וגם לא אעצור. בחודשיים האחרונים, בהיעדר שר בריאות מתפקד, נושאים קריטיים פשוט ירדו מסדר-היום. כולנו יודעים ומודעים לכך שיש כיום גל התפרצות של מחלת החצבת. אתם יודעים שהשבוע נפטר הקורבן ה-11 של החצבת מתחילת השנה, וזה נורא. יש צורך דחוף לצאת לקמפיין לאומי שיגיע לכל קהילה, לכל בית, ויעודד להתחסן. שר הבריאות חייב לרדת לעומק הנושא הזה ולדבר על זה בקולו. ועדת בריאות במצב נורמלי חייבת גם היא לכנס דיון חירום בנושא הזה כדי לגבש מדיניות אפקטיבית, ולשמוע באופן רשמי ובשקיפות ממשרד הבריאות איך הוא פועל בנושא הזה. מקרה נוסף שאירע בחודשיים האחרונים, כשלא היה לנו שר בריאות, הוא השבתת המעבדה הארצית לבריאות הציבור. אזרחי ישראל צריכים לדעת, חייבים לדעת, שכיום אף אחד לא מבצע בדיקה למי השתייה שלהם; לא בודקים אם המים מזוהמים ומה ריכוז הכימיקלים במי השתייה. פשוט משאירים את הציבור חשוף לסכנה. אתם יודעים למה זה קרה ולמה קורה המחדל הזה? בגלל שלמעבדה שאמורה לבדוק את המים נגמר התקציב, וכבר אין להם איך לתפעל את הבדיקות שנעשו עד היום. יתרה מכך, אין צפי להפעלת המעבדה הזאת בשנת 2026. לא מדברים על זה כי יש פערים תקציביים כרגע, ולא ידוע אם יבדקו לנו את מי השתייה גם בשנה הבאה. שר בריאות מתפקד שמכיר את הפרטים, שיודע את מה שהוא צריך לעשות, יכול לפתור את הסיפור הזה בשתי שיחות טלפון, אבל לא היה לנו שר בריאות חודשיים. ועכשיו יש לנו שר בריאות ברבע משרה שאני לא יודעת אם הוא מבין את הנושא, אז בריאות הציבור מופקרת. שר בריאות אמור לטפל גם בנושא בריאות הנפש ומניעת אובדנות. יש היום במשרד הבריאות את המועצה הלאומית למניעת אובדנות, אבל התוכנית הזאת קודמה ועברה עוד ב-2013 בהחלטת הממשלה, וקידמה אותה שרת הבריאות דאז יעל גרמן. בהחלטת הממשלה קבעו כי מניעת האובדנות היא יעד לאומי. התוכנית המקורית בשנת 2013 תוקצבה ב-11 מיליון שקלים, בהחלטה שתוך שלוש שנים התקציב יגיע ל-27 מיליון שקלים לשנה. אתם יודעים מה התקציב של התוכנית הלאומית למניעת אובדנות היום? 17 מיליון, וזאת אחרי הטבח כשעברנו, אחרי מלחמה מתמשכת. התוכנית לא מתוקצבת כמו שצריך. אפילו ראש הממשלה נתניהו הופתע כשהוא שמע על התקצוב הנמוך הזה של התוכנית למניעת אובדנות כאשר שוחח עם הבכירים במשרד הבריאות. האם השתנה משהו? לא השתנה. לנוכח העלייה בשיעור הפניות למוקדי חירום וגל האובדנות שפקד את ישראל בחודשים האחרונים, פניתי לממלא מקום שר הבריאות חיים כץ עוד לפני תחילת מושב החורף וביקשתי שיפעל על מנת להגדיל ולהרחיב את התקציב של המועצה הלאומית למניעת אובדנות, ועד היום לא זכיתי לתשובה מהשר. שר בריאות מתפקד שרואה שיש עלייה במספר מקרי אובדנות, היה ישר פועל בנושא הזה, נאבק על תקציבים ומגדיל את הפעילות של המועצה. רק אתמול ציינו יום מיוחד לבריאות הנפש כאן בכנסת, ואמרתי גם אתמול שאפשר למנוע מקרי אובדנות, ושר הבריאות הוא גורם מאוד חשוב בכך. אנחנו נמצאים עכשיו לקראת דיוני תקציב. בקרוב יהיו בממשלה דיונים על התקציב, ויתקבלו החלטות מכריעות גם בתחום הבריאות. ואני רוצה לשאול היום את השר, שר הבריאות, ממלא מקום שר הבריאות: מה המדיניות שלך בתחום הבריאות ומה אתה מתכנן לנסות לקדם? מה יצליח שר הבריאות ברבע משרה לעשות למען הבריאות של אזרחי ישראל? אני לא יודעת, אבל מה שברור, שאת המחיר של ההזנחה, הציבור ישלם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. ישיב על ההצעה שר הכלכלה חבר הכנסת ניר ברקת. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. מכובדיי חברות וחברי הכנסת, כידוע, ב-24 בנובמבר השנה אישרה מליאת הכנסת את המינוי של השר חיים כץ לשר הבריאות. באשר לסוגיות שנטען לגביהן שהן מעוכבות, הרי שוועדת סל שירותי הבריאות החלה את עבודתה אפילו כבר בשבוע שעבר, אגב, והיא צפויה לעמוד בלוחות הזמנים, כמו בכל שנה. בנוגע לבדיקות איכות מי השתייה, נבהיר כי אין פגיעה ביכולת לבצע את הבדיקות החיוניות לשמירה על הבריאות, והבדיקות ממשיכות להתבצע בצורה סדירה. ההודעה שנמסרה נועדה לאפשר היערכות מקצועית של כלל הגורמים במשרד, והנושא מטופל ויוסדר תקציבית. משרד הבריאות ממשיך כל העת בעשייה למען הציבור. יש שם, אגב, צוות מקצועי, מצוין, שיודע את עבודתו, ובכלל זה המנכ"ל שלהם, חברנו היקר. אנשי המשרד פועלים לקידום תוכניות העבודה לשנת 2026 ומקיימים דיונים עם משרד האוצר לקראת אישור תקציב המדינה, לרבות החלטת ממשלה בתחום בריאות הציבור שעוסקת במיסוי לצמצום השימוש בסיגריות אלקטרוניות. השורה התחתונה – גם המשרד שלי, הצורה שבה אנחנו עובדים זה מכינים תוכניות עבודה לקראת דיוני תקציב, וברגע שדיוני התקציב יאושרו, כל התוכניות של משרד הבריאות יוצגו בצורה מסודרת בכנסת. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> למי? לאיזו ועדה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> לכנסת, לאישור, כמובן, כחלק מתוכניות העבודה, כמו כל משרדי הממשלה. כשאנחנו מכינים תוכניות עבודה, כשאנחנו בתהליך של הכנת תוכניות עבודה במשרד שלי, אנחנו מסנכרנים את הרצונות עם תקציב, וכשיש לנו סיכומים, אנחנו מציגים את תוכניות העבודה. ככה זה מתבצע. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתם מגיעים לוועדת הכלכלה, אבל למי משרד הבריאות - - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> יש משרד, יש ועדת בריאות. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אין לנו ועדה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אז אני מניח שנמצא את הדרך לאשר את זה בכנסת. אני לא יודע מה הפתרון שימציאו פה בכנסת, אבל בסוף זה צריך לעבור את אישור הכנסת, זה ברור. אני לא יודע להגיד לך בדיוק איך, אבל אני מניח שהנושא הזה יטופל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מקבלת את התשובה? << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אז לאן את רוצה להעביר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לאיזו ועדה? << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> לוועדת הבריאות, כשהיא תוקם - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא, לא - - - << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ועדת המדע. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ועדת המדע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ועדת המדע? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ועדת המדע, כולנו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מצביעים על הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת המדע והטכנולוגיה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ארבעה בעד, אין מתנגדים. הדיון יימשך – יעבור לוועדת המדע להמשך דיון, חברי ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות יאסר חוג'יראת. << הצח >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשפ"ו–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1163).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשפ"ו–2025, של חברי הכנסת נעמה לזימי, ינון אזולאי, מיכאל מרדכי ביטון, קטי קטרין שטרית, אריה מכלוף דרעי, אליהו רביבו וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי להציג את הצעת החוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כנסת נכבדה, אני רואה שיש פה מעט אורחים, אז שתדעו לכם שהרגע הזה הוא רגע היסטורי. עכשיו אין פה הרבה אנשים, אבל הולך לעבור בקריאה ראשונה אחד החוקים החברתיים ביותר שידעה הכנסת, שלצערנו בוטל בשנת 2023. אנחנו קבוצה של חברי כנסת שמחדשים את החוק הזה. אז אולי זה נשמע בקול שלי – אני מתרגשת, מתרגשת, אני לא רגילה לעמוד פה, לצערי לא רגילה, לעמוד פה ולהעביר פה משהו טוב ולשמוח שעושים פה מעשה טוב, שבית העם, המקום הזה, ממש ממלא את ייעודו. חוק זכויות הרכישה של דיירי הדיור הציבורי, מה שכולנו מכירים כחוק רן כהן, שאגב, כנראה צופה בנו עכשיו – עדכנתי אותו שהחוק הזה, מחזירים אותו עכשיו – הוא חוק חברתי מהמעלה הראשונה, לא רק כי הוא מאפשר לדיירי הדיור הציבורי, אותה אוכלוסייה בעוני, לרכוש את הבית שלהם לאחר שנים שהם גרים בו, אלא בגלל שזה גם חוק שבמהות שלו הוא מנתק עוני רב-דורי ומאפשר לילדים שלהם לצאת ממעגל העוני; הוא מאפשר להורים שלהם לא להוריש עוני בירושה, אלא להוריש נכס. יש לי צמרמורת כשאני מדברת על זה. אני חייבת להתחיל בתודות, אבל. אני רוצה, דווקא כי אני פה הראשונה שעולה, אז אני רוצה להתחיל בתודות הללו. אני רוצה בראש ובראשונה להודות לדיירי הדיור הציבורי, לפורום הדיור הציבורי ודני גיגי. תודה, תודה על המאבק, תודה שמהקושי יצרתם מאבק למען. אני רוצה להודות למרכז אדווה, גוף המחקר שתמיד יודע את הנתונים הנכונים לתת ולא לתת לאנשים לעוות את המציאות, כי צריך לטפל בעוני ואפשר לטפל בעוני. אני רוצה להודות לחברי מיכאל ביטון, חבר יקר למאבק עבור הדיור הציבורי. מיכאל, אני לא חושבת שאי פעם היה מצב שעצרו תקציב מדינה בגלל פינויים בדיור הציבורי. אנחנו עשינו את זה בממשלה שלנו. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ואטורי הוא צעיר בכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא מכיר את העבודה - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, הוא לא ראה את זה. היינו קואליציה, מיכאל - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אל תהרוס. יש מצב שבפעם הראשונה בהיסטוריה אני אתמוך בחוק של נעמה לזימי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, לא. אנחנו צריכים - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> גאווה החוק הזה. לא, בוא נגיד גם. היינו קואליציה, לא עבר תקציב שלוש שנים, הגיעו אלינו הרבה פניות ציבור על פינויים מהדיור הציבורי, אזרחים לרחוב – 1,200 צווי פינוי של אזרחים לרחוב. באמצע הלילה הלכנו לשר השיכון דאז אלקין, ואמרנו לו: או שאנחנו נתבצר עם אותה משפחה בבית ב-07:00 ולא יעבור תקציב, או שיבוטלו הפינויים, לא על סקטוריאלי, לא למקורבים, לא למצביעים שלנו – לבני אדם שראויים לחיים בכבוד. עשינו את זה ואנחנו ביחד בשותפות הזאת, שותפות שהיא באמת לשם שמיים ועבור המקום הזה שאנחנו בו, ולא עבור עצמנו. אני רוצה להודות לך, ינון אזולאי. אני מודה לך על שמאחורי הקלעים עמלת הרבה זמן עבור הרגע הזה, גם אתמול ובכלל. אז אני רוצה לומר תודה, כי אנחנו מקבלים את אותן פניות ציבור, אנחנו בוכים מפניות הציבור האלה, הצוותים שלנו בוכים מפניות הציבור האלה, ואנחנו מנסים הרבה זמן, וזה רגע ממש ממש חשוב. תודה לך. תודה לקטי ולאלי. ואני רוצה להגיד תודה ליצחק קרויזר, שהחליף את יעקב אשר בוועדה ודאג להעביר את החוק הזה לקריאה ראשונה תוך שבועיים. אמרתי ליצחק, כשהוא העביר אותו לקריאה ראשונה, שאני לא בטוחה שהוא הבין בדיוק עד כמה גדול הדבר שהוא עשה, אבל אני בטוחה שעם הזמן הוא יבין שזה אחד הדברים הכי טובים שהוא עשה בכנסת. אני אומרת את כל זה, ואני רוצה לומר שאני מקווה שהחוק הזה יגיע פה בקרוב גם לקריאה שלישית, נכון, מיכאל? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ומהר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ומהר. חייב. ואני רוצה לדבר רגע על אישה, אני רוצה לדבר על אסיה גילעדוב, היא באה לכל דיון בנושא הזה. אסיה היא יוצאת מקלט לנשים נפגעות אלימות והיא אישה בדיור הציבורי. היא בדיוק הדוגמה לזה שעוני הוא דבר מידבק, הוא תמיד גורם לעוד תחלואות. כי אנשים בעוני, קשה להם והם נהיים חולים, ואז יש נכות ומחלה ואז הוצאה לפועל ואי-אפשר לעבוד ולוקחים את הבית. ומעגל על מעגל על מעגל של סבל ודיכוי. ואז מוסיפים לזה גם אלימות. ואז היא חלתה אסיה, 100% נכות, מטופלת בכימו, והיא באה כל הזמן לוועדה ואומרת לנו: שיהיה לילדות משהו, אתם חייבים להעביר את החוק הזה, שיישאר לי לתת משהו לילדות שלי. אז הינה, אסיה, אנחנו מעבירים את החוק הזה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - תבכה גם בקריאה - - - עושה לי את זה כל פעם מחדש. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אמרתי לך שאני אבכה בכל קריאה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מראה שזה בא מהלב. זה בסדר גמור. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן. כן, סוף-סוף משהו טוב. אסיה, אני אוהבת אותך ואני אוהבת את כולכם, באמת, כל הדיירים שבאו להילחם עבור החיים בכבוד, להילחם עבור חיים טובים יותר. מיכאל, אני אתן לך לדבר על אורית, כמובן, זה חשוב מאוד. אז אני רק רוצה לומר, כי עוד יהיו מהמורות בדרך: רק 7% מהכספים של המכר עד היום חזרו לרכישת דירות. כשיגידו לכם שבגלל החוק הזה אין דירות, תזכירו שהמדינה היא שנטשה את הדיור הציבורי. לא הדיירים העניים גרמו לזה שאין דירות, לא על הגב שלהם. המדינה צריכה לבנות דירות ציבוריות. המדינה צריכה לרכוש דירות ציבוריות. המדינה צריכה לרכוש מהכסף הזה עוד דירות. אל תשסו אוכלוסייה ענייה באחרת, אל תעשו את זה. החוק הזה הוא חוק צודק. היום ציינו את מותו של בן-גוריון – לזכרו. אני רוצה לדבר על המורשת של הקמת המדינה, מדינה שהקימו מכספי תרומות ובנו דיור ממשלתי ליושבים בה. גם אם נעשו טעויות, גם אם נעשו עוולות, הייתה גישה שיש דיור ממשלתי. מדינה של 208,000 דיור ממשלתי, והיום בקושי 40,000. ממוצע ה-OECD של דיור ציבורי הוא 8%, בישראל 2% פחות. אל תאשימו את הדיירים האלה. אל תפגעו בהם. תקנו דיור ציבורי, תבנו דיור ציבורי. תעשו את המעשה, תחזירו עטרה ליושנה. תחזרו להיות המדינה הזאת, שנחזור להיות המדינה הזאת שבונה דיור ציבורי, דיור ממשלתי, דיור בר-השגה, שדואגת לקורת גג של האזרחים כזכות יסוד, זה עלינו. ואני שמחה שהחוק הזה עובר עם כל חלקי הבית. זה חוק חברתי מהמעלה הראשונה, חוק שמסמל את מה שאנחנו, את ישראל היפה והחומלת, הדואגת, ישראל של הערבות ההדדית. זה בדיוק החוק הזה. אז אני מתרגשת מאוד וגאה מאוד ברגע הזה. אני רוצה לומר תודה לכל מי שהיו שותפים להבאת הרגע הזה לכאן, שנביא אותו גם לקריאה שלישית, נעשה ונצליח. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני סוגר את רשימת הדוברים. אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם ביום הזה, לפני הכול, אני לובש חולצה של רן גואילי, שאני רוצה שהוא ישוב הביתה לקבר ישראל יחד עם העובד התאילנדי שעבד איתנו בעוטף, בחקלאות, סותטיסאק רינטלאק, ונסיים את הפרק הזה, נשיב את שניהם הביתה. אדוני היושב-ראש, זכית לשבת כאן באחד החוקים שמתקנים עוול היסטורי, שמתייחסים לנשכחים ביותר, לאנשים שיש להם זעקה והיא לא תמיד נשמעת, לאנשים שיש להם כאב ואין מי שישיב. חוק המכר מתגלגל בכנסת עשרות שנים. החוק של רן כהן, לתקן את מה שלא תוקן. אותם אנשים ששילמו עשרות שנים שכר דירה למדינה, שילדיהם שירתו בצבא, שהם עצמם עבדו והקימו את הנגב ואת הגליל ואת השכונות ואת העיירות ושילמו 40 שנה שכר דירה – רן כהן אמר, תנו להם לקנות את הבית, גם כשהוא במצב לא טוב, גם כשהוא זול, כדי שיוכלו להתחיל חיים עצמאיים. וסובבו אותו בכחש והוא נאבק. ואז פתאום, אחרי הרבה שנים, החוק הזה קיבל תוקף לשנים ספורות והופעל, והוא הוציא מקו העוני משפחות. וגם אם סבא וסבתא שגרו שם 40 שנה קנו, ומישהו קצת ציני באיזה מקום באוצר אומר: רגע, אבל הם כבר זקנים, מה הם צריכים את הבית – צרות העין הזאת. יש להם תשעה ילדים; נניח שהדירה הזאת שווה מיליון שקל, אז כל ילד יקבל 100,000 שקל וילך לקחת משכנתה בעצמו. לראשונה יש לו 100,000 שקל מההורים שלו, הוא יורש את ה-100,000 שקל האלה. לראשונה הוא יכול בכלל להגיש בקשה לקבל משכנתה. איזה צדק זה. איזה מניעה של תלות. החוק הזה התגלגל פה, והביטול של חוק המכר פגע בחלשים, ונאבקנו בו יחד קבוצה שלמה. בחוק הזה אין אופוזיציה ואין קואליציה, יש אחווה ורעות ושותפות ואהבת אדם, והיא חוצת מגזרים. כל סיעות הבית הובילו את החוק הזה, כל סיעות הבית בעד החוק הזה. הוא התעכב יתר על המידה. היה צריך פה לנצח, לנצח מדיניות שעיקרה להרוג את הדיור הציבורי. מדינה שהיו לה 300,000 ו-200,000 בתים – ענייה – בשנות השבעים, עם שלושה-ארבעה מיליון איש; עכשיו – 10 מיליון איש ורק עם 47,000 בתים. מישהו הרג את הדיור הציבורי. אבל אנחנו לא אמרנו נואש והחוק הזה קיבל תוקף. באמצע המלחמה פגשתי אישה כאן בוועדה. אומרים לי: אין לה בית, אז אני לומד את הסיפור. אישה גדולה מהחיים, אורית עבדו, אימא של נועם ישראל עבדו, לוחם בגולני, גדוד 12, שנפל בקרב בזמן שהיה בקורס מ"כים. ואורית מספרת בוועדה: הבן שלי אמר לי שהוא יקנה לי בית. ואורית, אימא נפלאה לשלושה, שילדתה נפגעה בנובה וילדה השני לוחם שעובד ונאבק על הקיום, והיא לא הצליחה לספק להם בית. קטי, היא גרה בבניין דירות, במקלט, ושכנים אירחו אותם לכל מה שצריך. ונועם ישראל אמר לה: אימא, אני אקנה לך בית. ונועם ישראל נפל בקרב. ואנחנו יזמנו בתוך החוק עכשיו סעיף שאומר: משפחה שכולה יכולה לקנות את הבית מייד, ללא תנאים, ללא התניית זמן ורכש. כלום, הם בעדיפות. אולי יש, לא יודע, בעוונותינו, 20-10 משפחות שכולות שיכולות לקנות בית בתנאים האלה בדיור הציבורי. את הסעיף הזה שתיקנו למען משפחות שכולות, בהסכמה של הוועדה, אני עושה לזכרו ולעילוי נשמתו של גיבור ישראל, נועם ישראל עבדו. ומצדיע לאימא שלו, הלביאה, המנהיגה, שבזכותה החוק הזה מקבל התייחסות מיוחדת. ואני רוצה לסיים בשני דברים אישיים – תסלח לי, היושב-ראש, אם אני לוקח עוד דקה או משהו. מסעודה ואליהו ביטון עלו לארץ ישראל, למעברה, מתוך אהבת ציון, מתוך חלום גדול, עזבו את ורזאזאת. אופיר, אני רוצה שתשמע את זה, איתי. כי אתה, גם לך יש זכויות – כל חוק שאנחנו זוכים להעביר פה בהסכמה, קואליציה ואופוזיציה, מתחיל אצלך. זה ראשית הצירים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> וזה שאני לא מפריעה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואת, נשמה גבוהה, תשבי, תקשיבי לי, טלי. טלי, תשבי, תקשיבי לי. אם היית מספרת על הבת שלך, אני הייתי מקשיב – תקשיבי לי. אני רוצה אותך איתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אני מקשיבה לך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל הקרדיט הוא לא לי – זה בכלל ינון אזולאי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חכה, אנחנו עוד ניתן לכולם את הקרדיט. אבל מסעודה ואליהו ביטון עלו למעברה ב-1963 מוורזאזאת, תמסינת, בהרי האטלס. מאהבת ציון. אבא היה צדיק, בן של רב. עזבו הכול ובאו למעברה שנתיים. בנו להם דירה בבלוק, 50 מטרים, תשעה ילדים וסבא. עד 1980 גרו ב-50 מטרים רבועים, 12 נפשות. והוא חלם להתקרב לבית הכנסת שהוא הקים, אז הוא עבר לבית של עמידר. ואז עמידר עשו להם בעיות. אימא שלי עמדה מולם בבית המשפט, ניצחה אותם בלי עורך דין. היא אמרה לשופט משהו פשוט: בוא אליי הביתה, ותראה בעיניים. השופט אמר: אני מאמין לך, תוסיפו לה חדר. בנו לה חדר מיוחד. בבית המשפט. אלה אנשים שהביאו לארץ וילדו כאן תשעה ילדים. שמונה ילדים לוחמים ואחות אחת, שהתגייסה לצבא, לשריון. ב-1976 אחותי כבר הייתה בבאלי"ש בשריון. שמונה לוחמים. מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה, ואין עדיין? מה עוד תבקשי מאיתנו מדינה, ואין עדיין? מה עוד תבקשי מאיתנו מדינה, מהעולים האלה שנתנו את הלוחמים ואיבדו את הבן שלהם בצבא? מה עוד תבקשו מאנשי הדיור הציבורי שעכשיו ממלאים את כל הקרבות בעזה? רק תנו להם את הזכות לקורת גג, להורים הנשגבים האלה שעובדים בשכר מינימום ואין להם כסף לקנות בית. תנו להם קורת גג, תנו להם את הזכות לממש את הפסוק הכל-כך חשוב. לפני שאגיד את הפסוק, אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, לקרויזר, שהאיץ את החקיקה; לחיים כץ, השר, שתמך והלך איתנו; לינון אזולאי, לנעמה – לוחמים חברתיים. איפה שיש נושא חברתי – אנחנו באתו חדר. לקטי שטרית, מיוזמי החוק, שאיתי בכל הדברים. לרביבו, שאוהב את החוק הזה והיה איתנו. אני רוצה להודות לכולכם. הנביא ישעיהו אומר "הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית, כי תראה ערם וכסיתו, ומבשרך לא תתעלם". מה שהנביא אומר לי זה אל תצומו, אל תשימו שקים? "הלוא זה צום אבחרהו", "הלוא פרס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית". מה זה להביא בית לעניים מרודים בעידן המודרני, אם לא לתת לו דיור ציבורי כהלכה, אם לא לתת לו קורת גג, אם לא להכניס אותו הביתה, אם לא לאפשר לו לראשונה קניין של קורת גג לעולמי עד? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. זה נושא חשוב, בגלל זה נתתי לך כבר שתי דקות מעבר לדקה שביקשת. אז בוא תסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני יודע. אתה כל כך נשמה. אבל עצרת את זה בשיא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה. תן את הווליום הגבוה, ותרד ותסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם שלא סיימנו. אנחנו נילחם שהחוק הזה יעבור בקריאה שנייה ושלישית. ונהיה גאים, כולנו, שעשינו מעשה גדול בכנסת הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> בדצמבר 2022 - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רציתי להתקרב, לא לצעוק את זה. אני רוצה להגיד שהוא לפניי. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> יש פה לקונה. ביקשתי את זה שלושה חודשים קודם. לכן אני גם מופיע לפני - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בגלל שאנשים מתבלבלים ביני לבינך, אני מעדיף שאתה תעלה. אבל תשמע, לפי הסדר, קטרין רשומה לי. אני לא יודע. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> כפי שאמרתי, בהיותי היוזם, כתבתי את הצעת החוק בדצמבר 2022, אוקיי? בצדק רב אני מופיע קודם, אבל חברתי נקראה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אין לי בעיה שהוא יהיה לפניי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא, קראתי לך. אתה יודע שינון ביקש להיות אחרון? להיות אחרון חביב. יש יותר רייטינג ב-16:30. בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום מליאת הכנסת עומדת בפני הזדמנות לתקן עוול היסטורי. חוק הדיור הציבורי, שעליו נצביע בעוד מספר דקות, מעבר לקריאה הראשונה, מבקש לאפשר לאלפי משפחות בישראל להגשים צורך אלמנטרי לרכוש את הבית שבו הם חיים כבר שנים ארוכות. תראה, אני באמת, באמת ובתמים, גאה להיות חתומה על החוק הזה. מיכאל, יקירי, עלית לפה וסיפרת את הסיפור האישי שלך. אני גם רוצה לספר את הסיפור האישי שלי. כשהוריי הגיעו ממרוקו לעיר לוד, שיכנו אותם במעברה, מעברת צפון. לא צפון תל אביב – מעברת צפון. וגדלנו שם עם גג דולף ושיטפונות שהיו מהנחל שהיה בקרבת הבית. אבל כשהודיעו להוריי שהם עוברים לרחוב החשמונאים 8/28 אז הייתה גאווה – הינה, יש להם בית משלהם, בית של עמידר. אין צל של ספק שהבית הזה החזיר גם חיוך להוריי, שלא התאקלמו כל כך טוב בהתחלה. הם הגיעו, בכל זאת, ממרוקו, במצב כלכלי טוב, שניהם אנשים משכילים, ואתם יודעים איזו קבלת פנים הם קיבלו. אבל הבית הזה, שפתאום הפך להיות בית, עם שירותים, עם מקלחת, עם חדרים, עם סלון, העניק להם בחזרה את הכבוד, את הביטחון. זו הייתה סוג של רשת יציבה בחיים שלהם, שפתאום הם זכאים לבית משלהם. ואבא התפנה לטפל בנו מבחנה חינוכית, חוגים – שננגן, שנלך לרקוד, נלמד בלט. הוא התפנה לזה כי פתאום ירד לו איזשהו עול מסוים מעצמו, כי הבית הזה היה עוגן של יציבות. ואני, ברמה האישית, יודעת כמה שהסיוע הזה חשוב להם. אז יקומו חבריי – יש לי חברים ליברליים בכלכלה, שמאמינים בכלכלה ליברלית, שאדם צריך לרכוש הכול בעצמו ואדם צריך לא להיעזר במדינה, אלא באמת לעשות את הדברים הכי טוב, וכמה שפחות עול על המדינה, עול כספי. אבל בתפיסה המעוותת הזו אפשר להוביל בסופו של דבר את המשפחות להיות משפחות של מצוקה, משפחות שאולי מבחינה חינוכית לא יפרצו את תקרות הזכוכית, ולקבל בסופו של דבר אנשים שיזדקקו לרווחה ויוציאו הוצאות למדינה הרבה יותר ממה שהם מוציאים היום. אז בעצם חבריי חברי הכנסת, מכל סיעות הבית, בייחוד בעת הזו עומדת לנו מחויבות חברתית עמוקה להציג חזית אחידה ולממש את המדיניות שמעניקה, באמת ובתמים, לאזרח בישראל את היכולת לעבור ממצב של הישרדות למצב של שייכות ולהוות לעצמו דרך, עתיד טוב יותר, ברור יותר. ואנחנו מחויבים לאנשים האלה, אנחנו מחויבים למספרים, למשפחות שמאחורי הטבלאות. וכן, לעיתים המדינה צריכה לדעת שכדי לעזור לאנשים האלה להגיע למצב אחר, אופטימלי יותר, עם תקווה, היא צריכה לסייע להם. לא עושים מדירת עמידר כסף, חברים. מי שחושש שברגע שמעניקים לאדם, למשפחה שצריכה את זה, דירת עמידר – לא עושים מזה כסף. חבריי פנו אליי, אמרו לי: באיזו זכות אתם נותנים את הדירות האלה אחר כך, את האפשרות לרכוש אותן? למה אחרים לא יכולים לרכוש? מי שזקוק לדירת עמידר – האמינו לי, במדינת ישראל הקריטריונים הם כל כך קשים. כמה פניות יש אליי בנושא של עמידר, אם חד-הורית עם שמונה ילדים, זוג שהוא מוגבל עם שישה ילדים ועוד ועוד דוגמאות קורעות לב. המשפחות האלה באמת זקוקות לדחיפה הכלכלית הזו שלנו, אז זה לא נורא אם אנחנו ניתן להן דחיפה כלכלית קלה ונרים אותן מעל פני המים. אנחנו נרים אותם קצת ונוכל לתת להבין שאנחנו מחויבים לראות את האנשים האלה. מחויבים. זה תיקון שממשיך דרך שעשינו, ומתווה דרך לעתיד ברור וצודק יותר. ואני באמת קוראת לכולם, לכל מי שנמצא כאן, לתמוך בחוק הזה, לתמוך במשפחות, לתמוך בביטחון, לתמוך בבית, כי מי שיש לו בית, יש לו הביטחון האישי שלו. ואומרת לכם את זה מישהי שהגיעה להיות חברת כנסת. אני ילדת מעברות, אני אומרת את זה בגאווה, וגרתי בלוד, למדתי בלוד, ולוד דאז הייתה מלאה בשיכונים כאלה ואחרים של כל מיני עולים חדשים שהגיעו מכל העולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> מכל העולם הם הגיעו לשם, ורבים מהם היו בדירות עמידר, ורבים מהם היום נמצאים במצב כלכלי טוב בזכות התקווה הזו שניתנה לנו מאותה חברת עמידר, שזכורה לי רק לטובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ידידי סגן יושב-ראש הכנסת אליהו רביבו, ידידי לשולחן. גם אם זה מאיר כהן, זה ידידי לסגנות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מכיר את ה"ידידי". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ידידי הנוסע על אופנוע. על תלת-אופן לא הייתי נותן לידיד הזה לנסוע. יריות באופקים, אבל הוא עושה את - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד קריב, יש פה הצעת חוק טובה, רצינית. די, אל תהרוס. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> סוציאליסטית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> נו, אז למה גם אותה להרוס? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. הצעה של חברתך מהמפלגה. בבקשה, חמש דקות לרשותך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> גם שלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם שלו, בסדר. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> רק להזכיר לחברתי קטי, לפני שאני אתחיל את הנאום, את הנסיבות שבעטיין את מכירה את הצעת החוק הזאת. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, חוק הדיור הציבורי, הקרוי גם חוק רן כהן, שנחקק בשנת 1988, היה מהלך היסטורי של צדק חברתי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> 1998. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> 1998, כמובן. הוא אפשר לדרי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות שבהן הם מתגוררים, ובמחירים בני-השגה, מה שהפך משפחות רבות ממחוסרות דירות לבעלות בית משלהן; ממשפחות חסרי עתיד עם דימוי עצמי נמוך למשפחות בעלות אופק. מאז נמכרו עשרות אלפי דירות, והמהלך הכניס לקופת המדינה יותר מ-2.5 מיליון שקלים בין השנים 1999 ו-2011, סכום שנועד לדיור חדש לזכאים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא מיליון, מיליארד. אמרת מיליון. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אז כמובן 2.5 מיליארד שקלים בין השנים 1999 ו-2011, סכום שנועד, כאמור, לרכישת דיור חדש לזכאים – מה שלצערי לא קרה – אך החשוב מכול – הוא שינה את חייהן של אלפי משפחות. בפברואר 2023 החוק פקע, וההודעה על הפסקת הזכאות הגיעה כמעט בלי הסברה וללא פרסום מסודר, ועשרות אלפי משפחות איבדו את ההזדמנות להגיע לבית משלהן. מדובר באנשים שעובדים קשה לפרנסתם, מנסים לייצב את חייהם, ורבים מהם פשוט לא ידעו שהאפשרות לרכישה עומדת להסתיים. לפני כמעט שלוש שנים, מעט לפני פקיעת החוק, פניתי לשר השיכון, בתיאום עם ראש הממשלה, למי שכיהן אז כשר השיכון, השר יצחק גולדקנופ, הן בפגישות יזומות, הן בכתב והן בפגישה משולשת או מרובעת שלי עם נעמה וינון, ואז הסכימה נעמה להסיר מסדר-היום את ההצבעה, רק כי היא ראתה לטובת העניין. וייאמר לזכותך שאם היית מתעקשת אז, יכול להיות שהיום לא היינו מגיעים לרגע הנכסף הזה. תודתי והערכתי שמורה לך על כך בוודאי מאז. כל מה שביקשנו זה שהזכאים יקבלו את המידע הנדרש לגבי זכויותיהם. ביקשתי שהמשרד יפרסם הנחיות, יתקשר עם הציבור וינגיש את המידע, כדי שהדיירים יוכלו לדעת מה מגיע להם. כמו כן ביקשתי להאריך את הזכאות, כדי שאלו הזכאים לא יאבדו את חלון ההזדמנויות שנפתח בפניהם, והוא כאמור לרכוש את הדירה שבה הם חיים שנים רבות. מיותר לציין, חבריי, שזכאי לרכוש דירה במסגרת הדיור הציבורי שילם בגינה שנים רבות קודם לכן וגם הכניס לקופת המדינה. מלאי הדיור הציבורי עומד היום על כ-53,000 דירות, וכל אחת מהן מאוכלסת במשפחה שיכולה פוטנציאלית לרכוש את דירתה, אך במשך השנים נוצרו מכשולים. לא תמיד היה ברור איך לממש את הזכות, ולעיתים אף נכנסו לתמונה גורמים שניסו לנצל את המצב. חברי מיכאל ביטון ושותפי, אני מבקש להסב את תשומת ליבך – חלק מהכשלים באי-חידוש המלאי נוגע באי-פיקוח נכון, אחראי, הוגן ושוויוני, כך שמצד אחד מלאי הדירות התרוקן לפעמים, ולא מעט פעמים שלא על פי צורך, ומצד שני, לאלו שבאמת היו זכאים כבר לא היה מה לתת. גם מעט הכסף שנכנס מעת לעת והצטבר לאותם מיליארדים, לא היה בו כדי לחדש את המאגר, הואיל ובעקבות אותה שחיתות מתמשכת שהייתה לאורך השנים החליט מי שהחליט להרוג את הפרויקט הכל-כך חשוב וצודק הזה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כסף שנכנס לדירות נעלם. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן, זה רק חטא על פשע. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> והכסף הממשלתי המתוקצב לרכש בוטל. היה תקצוב ממשלתי. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. אז מאכערים ובעלי עניין שונים הציעו הלוואות או מימון ראשוני תמורת מכירת הדירה במחיר נמוך מהשוק, והדיירים המוחלשים ממילא, שמחפשים פתרון מיידי, נפלו בפח והפסידו את הדירה שלהם. הצעת החוק שהגשתי, חבריי, באה לתת מענה לאותם כשלים וכוללת בתוכה כמה תיקונים מהותיים. הראשון הוא הארכת תוקף הזכאות לשלוש שנים. בנוסף, הצעת החוק שאני מגיש - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> - - מאריכה את זמן המגורים הדרוש לפני רכישת הדירה מחמש לעשר שנים, כדי לוודא שהדירה תשמש את מי שחי בה באמת. החוק גם קובע כי הדירה לא תוכל להיות מושכרת או נמכרת במשך עשר שנים מיום הרכישה, במטרה למנוע מניפולציות וניצול של החוק על ידי אותם גורמים שהזכרתי. אדוני היושב-ראש, הנאום שהכנתי ארוך הרבה יותר. אני מעדיף לקטוע אותו כדי לסכם בכמה מילים שיבטאו את אשר אני חש ורואה, ששונה מחבריי השותפים, ואת זה אני מוציא, מה שנקרא, מדם ליבי. אכן, אני מחזיק בגישה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק תחתור לסיכום. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, זה הסיכום. אני מחזיק בגישה, חבריי, קפיטליסטית, כזו שמעודדת כלכלה חופשית, אך לא כזאת שרומסת את החלשים, אלא כזאת שמושיטה יד לחלש ולמוחלש, זה שהגורל התאכזר אליו. חשוב, יחד עם זאת, חבריי השותפים, שנשים במרכז את זה שאין לנו שום כוונה לעשות העברה בין-דורית, ואנחנו לא מבקשים לייצר עידוד של בן ממשיך, אלא לעודד את מי שיכול לעמוד על רגליו להתקדם קדימה, ולא להיות נזקק. אשר על כן, בכוונתי לקדם בין הקריאה הראשונה לשנייה בוועדה, בתקווה לשיתוף פעולה פורה בינינו, כפי שהיה בעבר, שמי שירכוש יהיה זה שבאמת זכאי, זה שבאמת יש לו תוחלת חיים להמשיך ליהנות, ולא כירושה, כדי שהכסף והדירות יוכלו להיות מופנים - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> - - בצדק, לזכאים החדשים שגורלם כפה עליהם להיות כאלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, האמת, זה יום גדול. יום גדול לדיירי הדיור הציבורי, שמחכים לזה כבר שנים רבות. וכדי שאני לא אשכח גם לומר תודה, אז קודם כול תודה לבורא עולם על שהגענו ליום הזה. זה לא פשוט. נעמה, אליהו, מיכאל, קטי, כולכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם אני. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, ולדי, אתה אחר כך. בדרך כלל אנחנו בוועדה רבים, פה אנחנו במשהו של אחדות, זה לא. אבל באמת, כל הכבוד. זה פשוט כיף להיות עם חברי כנסת חברתיים, כולם יושבים פה, גם ולדימיר, אני ונאור וכולם. אלה שמובילים, זה להוביל מאבק ציבורי – בשביל מי? בשביל אותם אנשים שבנו את המדינה, שבאו כעולים חדשים, הגיעו מכל המדינות. אין איזו מדינה שלא הגיעו ממנה ולא קיבלו. הם באו לפה מתוך מסירות נפש. וכשהסתכלו עליהם, כשהם באו, נתנו להם דירה. הם לא בחרו איפה לגור. שמו אותם – אחד בעכו, בירוחם, במגדל העמק, בלוד. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> המשורר ארז ביטון אמר שאבא שלו היה אומר: "ואילו אבא שלי היה אומר: טוב חצי בית בארץ ישראל מהרבה בתים טובים ויפים בחוּסָה לָאָרֶס". << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני אומר לך שיש כאלה שהיו אומרים: טוב מטר אחד בארץ מאשר בית ופאר בחוץ לארץ. אנשים באו לפה גם בלי לדעת שיש להם דירה. הם ידעו שיש להם פה חול, אבל חול של ארץ ישראל, של קדושת ארץ ישראל. הם באו בתלאות. תשמעו את העלייה מאתיופיה, איך הגיעו, אנשים שמתו בדרך ונקברו, ומקום קברתם לא נודע, אבל הם באו במסירות כי רצו להגיע לאדמת קודש, וכשהגיעו לפה הם נישקו את האדמה. אלה הם דיירי הדיור הציבורי. אני לא חושב שיש פה מישהו שיושב, והסבתא שלו, אם לא ההורים שלו – קטי סיפרה על הבית שהיא גדלה בו. אני לא חושב שיש מישהו שאין לו את הקשר לדיור הציבורי. אנחנו לא מבקשים לאנשים האלה עושר וגם לא כבוד, כי כבוד אין בדיור הזה. כי בשביל לסדר ולסייד איזה קיר – כמה מדורי גיהינום הם עוברים עד שיאשרו להם. אנחנו לא מבקשים את זה. אנחנו מבקשים בסך הכול לתת להם מקום להניח בו את הראש, שתהיה להם מנוחה, שיהיה להם על מה לישון בלילה ולמה לקום בבוקר, שיוכלו לתת לילדים שלהם את טיפת הכבוד. אז יש מי שאומר לנו: אבל מה קרה לכם? מה, זה נועד לירושה? ואז מה? 20 שנה הוא גר שם, ובסוף זה מה שהוא יוריש. ואז מה יקרה? אז הירושה תתחלק בין עשרה ילדים, ואולי זה יהיה הכסף הראשוני למשכנתה של אותו אחד, של הילד הזה, גם לו יהיה בית. אלא מה אנחנו רוצים, להשאיר אותם במעגל העוני, חלילה? אז היה מי שאמר לנו בוועדה: רגע, אנחנו נקנה עם זה, ואתם תתקעו את הדיור הציבורי. אנחנו אלה שמחיים את הדיור הציבורי. אנחנו אלה שמצדיעים לדיירי הדיור הציבורי. אני גר באשדוד, לפעמים ב-06:30, ב-06:00, כשאני בדרך לתפילה פוגשות אותי משפחות מרבי טרפון, זה רחוב לידי. הם באים ואומרים: תשמע, תעשה טובה, יש לנו רק בקשה אחת, תעזור לנו להעביר את החוק הזה, אנחנו מתחננים. תנועת ש"ס חרתה על דגלה להילחם בעוני. בהצעת החוק הזאת ישנם כל חברי התנועה שלנו, מיושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי, שהוא רשום כראשון, וכל חברי הכנסת. הגשנו את זה מתוך הכרה והוקרה, כי אנחנו יודעים מה זה, אנחנו יודעים מה הכאב של כל אחד שהיום – הוא לא יודע אם מחר, אותם אלה אולי מחר יבואו וייקחו להם. אליהו רביבו, כמה פעמים קיבלנו טלפון? הוא אומר: תשמע, עכשיו רוצים להוציא אותי, האבא נפטר, הם רוצים תוך שבוע. כמה אז נלחמת על זה פה ודיברנו על זה? הם רצו. אבל מה קרה? אנחנו צריכים לרוץ, ואז אומרים: אי-אפשר, הדלתות סגורות. למה? כי הוא כבר נפטר. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שהוא נפטר. אנחנו רוצים להגיע למצב שהוא חי והדורות הבאים אחריו יכולים לחיות. לא לשרוד, לחיות. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> זה שלאורך השנים הסתירו מהם את הזכויות והפוטנציאל שלהם - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תפקידנו לגלות בפניהם את הזכות שלהם, זכות קיומית. התחיל את זה רן כהן, והיום אנחנו צריכים לחדש את זה כדי שיוכלו להמשיך את זה, למען הדורות הבאים, שגם להם יהיה מותר. חייבים שיהיה להם רכוש ושיהיה להם בית לגור בו, ושיהיה להם עוד רוחב. דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם. ולכן אני אומר תודה רבה לחיים כץ, השר חיים כץ, שניגשתי אליו, ועם כל זה שהמשרד התנגד, הוא אמר: ינון, יש לך מילה ויש לי מילה, אנחנו ביחד נעשה על מנת שנוכל לקדם את זה. אופיר כץ, תודה רבה. מירב בן ארי, תודה רבה. לא מובן מאליו שיש דבר כזה, כי זה כיף לכולנו שיש הסכמה. יש לכולנו. אני רוצה גם להודות כמובן לידידנו היקר דני גיגי, שנלחם למען הדיור הציבורי. מגיע לו. אני אומר לכם, הבן אדם הזה עושה את הכול למען, והוא מביא את המתנדבים שלו, ולא חושבים לרגע. הם רוצים לעשות הכול על מנת שלכל אחד שמגיע לו – זה מגיע לו, בזכות. אנחנו לא עושים להם חסד. זו זכות, ובעזרת השם שנהיה כולנו שותפים לזכות הזאת. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לכם, לכולם. תודה רבה לכל מי שבא ומצביע על חוק חשוב זה, גם אלה שבעצם לא מציעים, אבל באים להצביע. זה חוק חשוב, תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, כמובן שאני בעד החוק, גם סייעתי בקטנה, מה שנקרא, כדי להביא אותו היום, ואני מודה ליוזמים. אני חושבת שזו הצעת חוק מדהימה. אני לא אפרט על איך סבא וסבתא שלי הגיעו, אבל די דומה. אני לא יכולה שלא להתייחס, אחרי שאמרתי רק מילים טובות על החוק, לאירוע שהיה כאן במשכן. מרוב האירוע המופרך שעברתי אתמול, שבו השר לביטחון לאומי קורא לי "קשקשנית" על זה שאני מבקשת שיגיע לוועדה לתת נתונים – אני לא קשקשנית. הוא לא מעניין אותי, אין לי זמן לבזבז עליו. אני רוצה לדבר על אירוע מופרך שהיה כאן בכנסת. אומנם הוועדות לא ממש עובדות – חינוך, בריאות, פניות הציבור – וכשיש ועדות, אז רבים עם הייעוץ המשפטי או עם ארגוני החברה האזרחית – אבל יש כאן שדולה שאין לה מנוחה, וזו השדולה למען האישה הדתית והחרדית או החרדית והדתית, לא ממש משנה לי. את השדולה הזאת מובילה חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ובשבוע שעבר היא עסקה בדיון שמאוד מאוד חורה לי, ולכן אני חייבת לדבר עליו. הדיון נקרא "עד החתונה – העמקת הקשר הזוגי". שזה, במילים מכובסות, לא לעשות יחסי מין עד החתונה. על זה חברת הכנסת לימור סון הר מלך בזבזה שעתיים ורבע. מותר לבן אדם שתהיה לו תפיסה כזאת, לגיטימי. זאת לא תפיסת העולם שלי, לא של רבים פה, אבל מותר לה. אבל אם את רוצה לחנך, את מוזמנת לגשת לאולפנה הקרובה לביתך ולעשות שיעור על למה חשוב לא לעשות סקס לפני החתונה. למה את מבזבזת את משאבי הכנסת? למה את מכנסת כאן דיון? כמה מנותקת את יכולה להיות? ואני רוצה להקריא לכם ציטוטים נבחרים שלקחתי מהאירוע המופרך הזה. שימו לב: הרב ידידה ישראלי השווה את אלה ששוכבות לפני החתונה למדבקה שנתלשה ונדבקה. איכות הדבק נפגמת בצורה מאוד משמעותית, ודי לחכימא ברמיזא, אמר וכולם התפוצצו מצחוק. קורע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ממשיכה. חכו, חכו, יש לי עוד. אל תדאגו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך 30 שניות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? אם יש לי 30 שניות אז אני רוצה לדבר איתך דווקא, כי היו לנו הרבה שיחות על זה. מה עם מישהי בת 40 שלא התחתנה? זה טוב? זה רע? זה קדושה? זה טהרה? מה אם מישהי החליטה להיות עם אישה? מה עם מישהו שהחליט, רחמנא ליצלן, להיות עם גבר? זה לא מסתדר? מה עושים עם כל הקדושה והטהרה הזאת, מה עושים? אני באמת שואלת אותך? למה בחורה בת 18 צריכה לשמוע בכנס הזה שהגוף שלה הוא כמו לונה פארק, אז אי-אפשר לשחק בו. אז אני רוצה להגיד לך משהו, בכוונה אני מסתכלת עליך, כי אתה יודע למה אנחנו מדברים. תבחרי איזו זוגיות את רוצה. תבחרי אם את רוצה להתחתן. תבחרי אם את רוצה להביא ילד בהורות משותפת או עם בן זוג. תבחרי מה שאת רוצה, כי רק את מחליטה על הגוף שלך. ואף חבר ובטח חברת הכנסת לא יחנכו אותנו בשנת 2025 מה לעשות עם גופנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכי לאולפנה, תלמדי שם על שמירת נגיעה. אל תבזבזי משאבים של הכנסת. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא בכנסת. בואי, אני במקומך - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש לך? מה יש לך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי, ואני אגיד מה שאני רוצה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז גם לימור תגיד מה שהיא רוצה. את וגם לימור - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ואת לא תחנכי אף אישה מה לעשות עם הגוף שלה. ולא סתם דיברתי איתו, כי הוא יודע את זה בעצמו. מספיק כבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מירב, בסדר אבל גם לשמור נגיעה זה בסדר, מי שמחליטה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אחלה. יש אולפנה בשביל זה. לא בשביל זה עושים כנס בכנסת. אז אתה תעשה כנס בכנסת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה לא? למה לא? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתם ירדתם מהפסים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דמוקרטיה. בבקשה. אתה שומר נגיעה? שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד למי ששומרת נגיעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? היא יותר טובה ממי ששוכבת לפני? למה היא יותר טובה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור? לא כל החוכמה אצלי ולא כל החוכמה אצלך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מירב, די את גורמת לי להסמיק. בבקשה, הוא גם שומר נגיעה. הינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל אחד מה שנכון לו. כל אחד מה שטוב לו. הזכות שלך לדבר לא גוברת על הזכות של לימור לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מירב, אל תדליקי לי את טלי, בסדר? טלי יקרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתמול דיברתי עם חבר, היו אתמול בחירות, הוא אמר לי: אני מצביע רק לטלי. אמרתי לו: היום לא מצביעים לטלי. אז הוא אמר: טוב, אני אחכה לפריימריז. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הכול בעזרת השם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו בחברה הבדואית רוצים שהשרים וחברי הממשלה יגיעו לנגב ויראו את המצוקה של האזרחים. יגיעו לוואדי אל-ח'ליל, לאום אל-חיראן, יגיעו לקסר א-סיר, לרהט ושגב שלום. אבל אנחנו בחברה הבדואית לא רוצים שרים מסיתים. אנחנו לא רוצים לראות שרים שבאים לנגב על מנת לייצר פרובוקציה מול האזרחים הבדואים בנגב. לאחרונה אנחנו עדים לכך שהשר בן גביר מגיע לנגב על מנת - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על אופנוע. הוא מגיע על אופנוע. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - להלהיט את הרוחות בנגב. והיום תורה של תל שבע. במקום לדאוג לאזרחים הוא מייצר עימותים עם האזרחים שלנו. מגיע, רוכב על אופנועים של המשטרה עם הקסדה שלו, מתפרץ לרכבים של אזרחים. כל זה על מנת לשאוב את הקולות של באר שבע, לשאוב את הקולות של שדרות ונתיבות על חשבון מפלגות אחרות ועל חשבונם של הבדואים. מה אנחנו דורשים? אנחנו דורשים שיהיה סדר ביישובים שלנו. שהיריות יפסקו ביישובים שלנו. כולנו בעד החוק, אבל השר הזה לא בעד החוק. הוא מנסה לייצר אנרכיה בנגב. למרות הפניות שלנו לכלל משרדי הממשלה, עד עכשיו נותנים לו יד חופשית לזרוע הרג בנגב. מה הוא עושה בתל שבע חוץ מלהרוס בוואדי אל-חמאם, בביר אל-חמאם? ובאל-ג'רב היום הדביקו צווי הריסה, דרומית לכסייפה, ובכל היישובים הבדואים. ובן גביר חוגג בנגב על חשבון המוחלשים, על חשבון האזרחים הנורמטיביים, אזרחי המדינה. אבל איפה השרים השפויים? איפה שאר חלקי הממשלה? אנחנו לא שומעים אותם. ולכן, אדוני היושב-ראש, כל הפעילות הזאת, הפעילות המטורפת של השר בן גביר צריכה להיפסק. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי תפסיקו לבנות בנייה לא חוקית, ותגיעו להבנה עם המדינה. מה לעשות? אמרתי לכם את זה מאה פעמים. תמשיכו לבנות בנייה לא חוקית – ככה זה לא ילך. אתם יכולים להציע כמו שהצעתי – דמי שכירות עם המדינה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> (- - - ) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, זה לא האדמה שלך אם היא לא שלך. מאוד פשוט. בן גביר, בן גביר. בואו תשלמו מיסים, תגיעו להבנות עם המדינה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך משהו נגד הליכוד? לא הבנתי. מה הקשר הליכוד? לא הבנתי. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> (- - - ) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - מה, זה אדמה פרטית שלך? לא הבנתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברך ולדימיר בליאק רוצה לדבר. טלי, בבקשה, את סתם נותנת לו במה. את מוכרת. אותו לא מכירים עדיין. חכי. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, ראשית אני רוצה כמובן לברך את כל היוזמים, את נעמה ומיכאל ואת ינון ואת אתי ורביבו. אני, בתור בעל תפיסה קפיטליסטית ליברלית, טיפה חולק על הדרך. אני חושב שיש מנגנונים יותר טובים, אבל בהחלט יש מקום לדיור הציבורי, ואפשר גם בהכנה לקריאה השנייה והשלישית לדייק את החוק במידת הצורך. אז ברכות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אני איתך, אני חלילה לא פוסל. אני חושב שבעבודה משותפת אפשר להגיע למנגנון יותר יעיל, ויש לי הרבה רעיונות בהקשר הזה. אבל אני רוצה לנצל את הזמן שיש לי ולדבר על משהו אחר. לפני שעה העליתי הצעה לסדר-היום בנושא של המוסד לביטוח לאומי, שעלול להגיע לפשיטת רגל כבר ב-2036, עם כל ההשלכות החמורות הנלוות לכך. ציפיתי לתשובה עניינית מממשלת ישראל, ועלה לכאן חבר הכנסת יריב לוין, ובמקום לתת תשובה עניינית בחר לתקוף אותי באופן אישי, ופחות או יותר אמר שאני לא עבדתי בכנסת. ראשית, אני לא כל כך מבין את הטענה. האחד עולה ואומר שאני לא עבדתי בארץ, והשני עולה ואומר שאני לא עבדתי בכנסת. מה יש לכם? באופן ענייני אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת יריב לוין שלמשל בקדנציה הקודמת הייתי מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, והייתי חלק מהקואליציה שסגרה את הגירעון של 11.5% שהממשלה הקודמת השאירה לנו, והעבירה אחרי שלוש שנים וחצי את תקציב המדינה, והחזירה את אזרחי מדינת ישראל לשוק העבודה מחל"ת, אחרת המוסד לביטוח לאומי היה קורס הרבה לפני. והגדלנו את קצבת השלמת הכנסה, והחוק שלי עשה מהפכה בנושא של נקודות זיכוי לעולים. וגם בקדנציה הזאת היה לי חלק משמעותי, למשל בהגדלה של מתווה הפיצוי לעסקים הקטנים בתחילת המלחמה מ-4.5 ל-17 מיליארד שקלים. והחוק שהעברנו יחד עם חבר הכנסת קריב וחבר הכנסת קרויזר עשה מהפכה בתום התגמולים לשבים, ועוד הרבה מאוד מאבקים ומעשים, חבר הכנסת לוין. מה שלא יהיה רשום על שמי זה חורבן החברה הישראלית, שבהחלט רשום על שמך. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח. צריך לקרוא לו מבחוץ. אם אני מנהל, הוא חייב לדבר – זה תמיד קורה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר – ראשית, טוב לעלות אחרי עמיתי חבר הכנסת בליאק. אני הייתי מוסיף לכבוד השר לוין שאני מציע לו להסתכל על טבלת הנוכחות בכנסת, טבלת ההשתתפות בישיבות הוועדות, ואז נדע באיזה צד של הבית הזה עובדים יותר למען הציבור. אדוני, אני שמח מאוד על העברת החוק, ואני שמח מאוד על העברתו דווקא ביום הזה, היום שבו ציינה הכנסת את זכרו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון. לפני שעתיים, כאשר עלו הנואמים לדבר על פועלו של ראש הממשלה הראשון, באמת מניח היסודות האמיתי לבניינה של מדינת ישראל, עלה השר עמיחי אליהו ואמר שבן גביר הוא היורש של בן-גוריון. הדבר היחיד שמשותף לאיתמר בן גביר, שר הבקלאוות, הטיקטוק, ומהיום גם שר הקורקינט – הדבר היחיד שמשותף בינו, המוקיון הזה, לבין דוד בן-גוריון הוא העובדה ששם המשפחה של שניהם מתחיל באותה תיבה, בן ובן. חוץ מזה, בן-גוריון ובן גביר הם דבר והיפוכו. האחד עבריין, מסוכן, מוקיון, השר הכושל ביותר בתולדות מדינת ישראל - - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> גם ג'. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם ג'. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן, גם ג' משותף. והשני, מניח היסודות לבניינה של מדינת ישראל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בסוף אתם תמצאו הרבה דברים משותפים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אפשר באמת לתאר את מה שקרה לנו בשנים האחרונות במעבר מבן-גוריון לבן גביר. עכשיו, אדוני, לגבי החוק הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בן-גוריון בירך את התותח הקדוש ובן גביר מברך את השם. רציתי להזכיר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> טוב, טוב. טוב, גב' גוטליב, לכי תלמדי קצת על בן-גוריון, באמת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק אמרתי לך, הוא בירך את התותח הקדוש, יבורך זה התותח, וזה בירך את השם. אהבתי לעשות לך השוואות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> טוב, בסדר. בסדר, בסדר גמור. אם עוד לא הבנת, בן גביר זה חילול השם מהלך, את מבינה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אני לא מסכימה איתך, אפילו לא קצת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הוא בירך את השם? בן גביר זה חילול השם מהלך. שומעת? חילול השם מהלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי להיות רפורמי זה חילול השם? אולי להיות רפורמי זה חילול השם? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מה שהאיש הזה עושה לתורת ישראל, למוסר היהודי, לפניה של היהדות, זה חילול השם אחד גדול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך יש מונופול על מהו חילול השם? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו לגבי החוק, נותרו לי 20 שניות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 12 שניות. עשר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני רק אומר, אדוני, ברכות - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סתם, סתם. יותר אני לא מפריעה, סליחה. סליחה, אני בדרך כלל לא מפריעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בגללך אני מוסיף לו ארבע שניות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא, יותר מארבע שניות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, על הקטע הזה. קודם דיברת איתה, עכשיו לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, תחייך, מה קרה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשר שניות, קח. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> גוטליב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, תני לו עשר שניות. הוא יישאר פה לעד בסוף אם כל פעם תדברי איתו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא יישאר פה לעד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבל. אני רק אומר שחבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הכול טוב - - - העיקר שיהיה יו"ר הסיעה שלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אופיר, אתה יכול לדבר עם הסגנית שלך? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני הסגן שלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה, ממש. תכף הוא יביא לי סנקציה. אני שיאנית הסנקציות בסיעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כשהיא תסיים, תשלים את דבריך – עשר שניות, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כשהיא תסיים תשלים את דבריך. זה תקדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תקדים – לאן הלכת? חיפשתי אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתרכז. אני אגיד לך איפה היית. רצית 20 שניות - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול אחריו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לך במיוחד אני אאשר. טלי, די, חלאס, נו. טלי, נשמה, מה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רצית לפרגן לבן גביר על המבצע של מיגור הפשיעה היום בנגב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היית במילים: נשארו לי 20 שניות על החוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוא תגיד משהו בלי ללכלך על אף אחד, בוא נראה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הינה, אני עוזרת לו, מחזירה אותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, טלי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, טלי, טלי - - - נשמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, אם אני אתן לך חמש דקות לדבר מהדוכן, את לא תפריעי יותר לאף אחד? תני לו רגע, הוא רוצה לסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מפריעה, אני עוזרת. אני פשוט חשבתי שזה ישמח אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בואי נראה איך הוא נותן עשר שניות בלי ללכלך על אף אחד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, משפט אחרון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באתי לעזרת חבר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נפלט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נפלט לך, טלי? די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יאללה. אמרת, היית במשפט: נשארו לי 20 שניות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סדרנים, תביאו לטלי מים, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לי, יש לי מים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אסור לשתות במליאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש כאלה שמותר להם לפנים משורת הדין. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> רואים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אסיים ואומר כך, אדוני: החוק הזה הוא תיקון עוול היסטורי, אבל המבחן הגדול שלו הוא בהיותו מקפצה להמשך ולשיקום המפעל החשוב של הדיור הציבורי במדינת ישראל; מפעל שבלי שיקומו קשה יהיה לסלול נתיב לחברה הגונה וצודקת, כפי שאנחנו צריכים להיות לחברת מופת בהתאם לחזונו של דוד בן-גוריון. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו. טלי, נשארה לך דקת דיבור אחריה, בסדר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דקה בחזקת מה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה נותן לו לעלות, נכון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה - - - בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק מילים טובות על מי שאתה בוחר במליאה, בסדר? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - זאב ז'בוטינסקי עמד על חמשת הממים כצרכים הבסיסיים של אזרחי מדינת ישראל, שההנהגה צריכה לספקם ביתר שאת: מזון, מעון, מלבוש, מורָה ומרפא – מורֶה. אני רוצה לומר לכם, החוק הזה שיושב לפנינו, ואני חייבת קודם כול לברך את חבר מפלגתי, חבר הכנסת מיכאל ביטון; אני יודעת כמה שנים אתה נלחם על הדיור הציבורי גם בוועדות, גם בשדולות, גם בימים שאתה היית בקואליציה ואמרת: אני לא מוכן להעביר שום דבר עד שהדבר הזה לא יעבור, ואם אני לא טועה, גם חברת הכנסת לזימי הייתה שותפה למאבק הזה. כמי שגדלה – רגע, קטי – כמי שגדלה בדיור ציבורי, אני יכולה להגיד לכם, אין דבר שיותר מכבד את הבית הזה כשהחוק הזה מגיע גם בשיתוף פעולה עם הקואליציה, עם חברת הכנסת קטי שטרית, שאני יודעת שהלב שלך תמיד במקום גם בענייני נשים, ינון אזולאי ועוד רבים שחתומים על החוק הזה. שנים ארוכות – יש לציין ששנים ארוכות באנו ואמרנו לאזרחים של הדיור הציבורי: אתם אזרחים סוג ב', למרות ששנים אנשים גרים בדיור הציבורי, ואני גרתי בבית ציבורי, ואני יודעת מה זה להיות 40-30 שנה, ואז פתאום עוצרים את היכולת שלך לרכוש את הבית – המעט, כבשת הרש, כבשת הרש של האנשים האלה שהכניסו את היד לכיס ומימנו את היכולת שלהם לדיור. נכון, המדינה עזרה להם. חוק רן כהן עשה חסד ועשה נכון מבחינת לתת תקווה ועתיד להרבה מאוד משפחות וילדים ולדור של הילדים שגדלו בדיור הציבורי. אבל יותר מדי שנים, כפי שאמרתי, החוק הזה היה תקוע. והיום אתם מביאים לפה בשורה, אנחנו מביאים בשורה לעם ישראל, כדי שאותם אנשים שחיים הרבה מאוד שנים בדיור הציבורי יוכלו לרכוש את הבית שלהם, אבל לא רק; גם משפחות שכולות – לא נצטרך לבקש מהם ותק. לכן אני רוצה להודות לכם, חברת הכנסת לזימי, חבר הכנסת ביטון, קטי שטרית, וכל מי שחתום, ינון אזולאי. אני חושבת שאם אנחנו נעבוד באמת בלעזור לאנשים שצריכים אותנו, שניתן את הצרכים הבסיסיים לאזרחי מדינת ישראל, הכבוד וההדר יחזרו לבית הזה. אז יישר כוח לכם, וכמובן שכולנו נצביע בעד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. היא מסכמת את הדיון. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גם על הנחת הסלב, שפספסתי את מה - - - << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> תברך אותו על הזכייה בסניף ב-100%. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זהו, אני עדיין מתעדכן. 100%? פה חשדתי. << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> גם את אופיר פה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני 70%, אני 70%. אני דמוקרט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני גם דמוקרט, אחי, אבל הבאתי כפול קולות. היה קלפי, הצביעו. << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> יש לך פה חבורת וינרים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר שיקלי, ניצחת בסניף הליכוד בחנתון? << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> אני בעמק יזרעאל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בעמק יזרעאל גם ניצחת. << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> ניצחתי, כן. אני עם החבורה של מגי, מסתבר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הגענו להסכמה רחבה. << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> ניצחתי, התוצאה חיובית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, נגמר הזמן, רד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אז לא ניצחת, שיקלי – הגעת להסכמות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> צחוק, צחוק, אבל זה קרה לי פעם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, חבר'ה, תכף נעשה הצבעה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ואטורי, ניסים, צחוק-צחוק, אבל זה קרה לי, אתה יודע. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושב-ראש, היושב-ראש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בקדנציה הקודמת, בממשלה הקודמת, בוועדה. כולם מדברים ואז בועז טופורובסקי אומר לי: נגמר לך הזמן. ככה בדיוק זה קרה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, נאור, בבקשה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושב-ראש, כשפנינה אמרה "מורָה", זה לא בטעות, יש מורֶה ויש מורָה. זאת הוועדה למעמד האישה, הבנת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכוח הנשי. כן, בדיוק, אם לא פנינה תדאג לנשים, מי ידאג? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני שמח על הקונסנזוס בבית על הצעת חוק שהיא בהחלט מבורכת. אני רק תוהה, בשיא הכנות, גם כשיש קונסנזוס וחוקים כאלה, למה אנחנו לא יכולים להתעסק יותר בחקיקה כזאת. אבל השאלה האמיתית שלי היא אליכם, חברי הקואליציה: היום עלתה הצעת חוק בנוגע לפיצוי למשפחות חטופים. פיצוי לחטופים, לשורדי השבי, אתם מכירים את ההצעה. אני באמת מנסה להבין – יש הרבה דברים פה של קואליציה–אופוזיציה והציעו לכם הרבה מאוד דברים, אבל למה החוק הזה, כשאתם רואים שכל אחד שחוזר מהשבי מייצר גיוס המונים – חבל שאין הקשבה לאירוע הזה – מייצר גיוס המונים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תדבר אליי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אדבר אלייך. מייצרים גיוס המונים, ואנחנו מקבלים את זה כבר בסבבה. בראשון היה בסדר, בשני בסדר. כל אחד חוזר ועושה את זה. באה הצעת חוק, ואללה, היא לא מופרכת. באמת היא עושה שכל. היא לא יוצאת מאיזה גזרות תקציב או משהו מיוחד כזה, ובטח כשאנחנו רואים – חברים בוועדת הכספים, אנחנו יודעים כמה מהר ובאופן יעיל אפשר להוציא כספים. למה הייתם צריכים להתנגד להצעה הזאת? איזו בושה. באמת. אני אומר לכם ברמה האישית, עזבו קואליציה ואופוזיציה, אני אומר לכם שזאת בושה שהיום נפלה הצעה כזאת. ולמה אני אומר את זה? כי אני משתגע מההוצאות של ראש הממשלה. באמת. מילא, אם אתה אומר שמצב המשק בקריסה טוטלית ואין כסף ואין כלום, ואנחנו כולנו, מה שנקרא, עושים כלכלה מהודקת, או כמו שמשרד האוצר אוהב לומר: התייעלות – שזה מה? קיצוץ רוחבי. אבל למה ראש ממשלת ישראל מוציא ספר ב-21,000 שקל לשישה ימים? אדוני חבר הכנסת בני גנץ, אתה בטוח היית בארצות הברית, וכנראה אתה מסתפר כמוני פעם בחודש. אני בטוח שלא לקחת ספר ב-21,000 שקלים לשישה ימים. ומאפרת ב-22,000 שקלים לשישה ימים. כמה איפור אפשר לשים? כמה תספורות עושים בשישה ימים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מלא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא דיברתי אלייך, טלי, דיברתי אל בני. כמה איפור אפשר לשים בשישה ימים? כמה תספורות אפשר לעשות בשישה ימים? ואז אתה בא היום למליאה, ומגיעה הצעת חוק שנותנת מענה אמיתי, מיידי, לחטופים, שמגייסים כסף מהציבור. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לשבים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לשבים, כן, לאלה שחזרו מהשבי. וזה בסדר. הכול בסדר, הכול עובר. אתם אפילו לא מתייחסים לזה. זה non-issue כי הרבה יותר חשוב כמה קולות הביאו בקלפי, כל אחד מכם. וכל הכבוד לכם. אבל 21,000 שקל לספר? כמה תספורות ל-Jewish People, כמה?Haven't the Jewish People suffered enough – כמה תספורות אפשר לעשות? ינון, כמה? 21,000 שקל, שישה ימים. מה זה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. טלי, נשארה לך דקה, אם את רוצה להשלים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע שאתה מסתפר ביוקר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אחת ביום. כל יום שערה אחת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 21,000 שקל? << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> גם אני רוצה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה הזיה, זה הזוי. טלי לא מסתפרת בכלל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מסתפרת בכלל. איפור זה משהו אחר. רק אומרת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 22,000 שקל איפור? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם את לא מתאפרת ב-22,000 שקל בשישה ימים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי אמר לך? היא עושה קבוע כל יום. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני מניח. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, הכול טבעי. סליחה. ככה קמתי בבוקר, אדוני. יש בעיה עם האיפור שלי ולא ידעתי? ולדימיר, ג'נטלמן צריך לומר לי שככה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, מחליפים את השעון. תספרי לו על האיפור שלך תוך כדי. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, שלוש דקות בלי לדבר על הפצ"רית. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> חידה, חידה: מי זאת רינת סבן? מי זאת רינת סבן? רפ"ק רינת סבן. לא הזכרתי את היועמ"שית. רפ"ק רינת סבן. היא חקרה בתיקי נתניהו. היא גם העידה שהיא לא זוכרת כלום, לא זוכרת פה. שימו בצד, לא מעניין. היא הייתה מאוד עצובה. אתה יודע למה, אדוני, חבר הכנסת בני גנץ? למה היא הייתה מאוד עצובה? היא רצתה להתקדם ולא קידמו אותה. אז מה היא עשתה? מי לא קידם אותה? השר איתמר בן גביר. פשוט השר איתמר בן גביר החליט שמי שלא זוכרת מה היא חוקרת, לא צריכה להתקדם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - שודד הדרכים על האופנוע. די, די, די. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול תעבדי על האומגה 3 שלך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד קריב, בדרך החוצה אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מכל מקום, מכל מקום, היא הגישה בג"ץ. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, התבלבלת. אני רוצה לבוא יותר קרוב כדי שישמעו את קריאות הביניים. אני גומל לה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, הרגת אותי עכשיו עם לעצור את הזמן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> כגמולי הטוב. אז תתרכז קודם. תתרכז קודם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה את מדברת ככה על שוטרת במשטרה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תנו לה לדבר רגע. מה זה משנה? לי אמרו כיושב-ראש שזכות הדיבור מהדוכן - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שוטרת במשטרה שלא יכולה להגיב לה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה ראוי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיש בקשה, תגיש בקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שוטרת במשטרה. עומדת כאן, משמיצה שוטרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קריאה ראשונה, גלעד קריב. בבקשה, תמשיכי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רב-פקד בשבילך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רב-פקד גלעד קריב? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני, אני כבר בקריאה שנייה. כבר קראו לי. לא רשום לך? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לכי תדברי על "עד החתונה". רינת סבן רצתה להתקדם. רצתה להתקדם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה, סליחה. אז קריאה שנייה. תספור לי את הקריאות שלך, כי אני כבר התייאשתי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> היא הייתה מאוד עצובה, אז היא הגישה עתירה מינהלית. בהתחלה היא הגישה בג"ץ. הגישה עתירה מינהלית כנגד האי-קידום שלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רב-פקד בשבילך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם יודעים מי מייצג אותה לגמרי בחינם? בואו נחשוב ביחד – התנועה לאיכות השלטון, אליעד שרגא מייצג אותה לגמרי בחינם. איך שוטרת יכולה להיות מיוצגת על ידי התנועה לאיכות השלטון לגמרי בחינם? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עדיף כבר חוננו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד קריב, אתה בקריאה שנייה, כמו שאמרת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> איך אפשר ככה? אני רוצה לספר לכם, שתדעו את העובדות. כי הרי אלה, לא מעניין אותם העובדות. תקשיבו לעובדות. אליעד שרגא מייצג אותה באותה עתירה. מי מגישה מסמך שמחזק את טענותיה של רינת סבן כנגד אי-המינוי שלה? תחזיקו את הכיסא – ניחשתם נכון כי יש רק ניחוש אחד, הלוא היא היועמ"שית מיארה. זכותה של היועמ"שית מיארה לחזק את הטענות של רינת סבן, ולכתוב שהמפכ"ל אכן פעל ממניעים לא ענייניים. המפכ"ל נרעש ושלח מכתב שכל מה שמיארה כתבה לא על דעתו ולא נכון. אבל לא זה מה שמעניין. לא, לא, לא זה מה שמעניין. קבלו שוחד – שוחד, טובת הנאה, יד רוחצת יד. זה לא חייב להיות בכסף. אני אתן לך ואתה תיתן לי. מאוד פשוט. מי זאת רינת סבן? אני אגיד לכם מי זאת רינת סבן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רב-פקד רינת סבן בשבילך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לכי ל"עד החתונה". לכי תחפשי את חברות הכנסת שלך. את רק בעד נשים רק שמדברות כמוך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "לכי תחפשי"? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תחפשי את "עד החתונה". רינת סבן מונתה להיות מספר שתיים בצוות שחוקר את הפצ"רית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? מה זה? היא אמרה לי "לכי תחפשי"? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רינת סבן גומלת שוחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רב-פקד רינת סבן בשבילך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רינת סבן - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רב-פקד רינת סבן בשבילך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רינת סבן גומלת - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טלי, את מתבלבלת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רינת סבן שנותנת שוחד, ומירב בן ארי מגבה אותה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שוטרת במשטרת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא זוכר שהיא הדוברת של התנועה שלך. היא מדברת מה שהיא רוצה לדבר. אתה רוצה להקריא לה דף? תביא לה דף. עצרתי, עצרתי את הזמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מירב בן ארי שומרת על הזכות של השוטרים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, רגע, הכול בסדר. עצרתי את הזמן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא מבין מה קרה, טלי. את לא יודעת להתמודד - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד קריב, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך משהו, גלעד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תקשיב, אתה מדבר בלי מיקרופון יותר גבוה מהדוכן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> גלעד, תקשיב לי טוב. אני רוצה להגיד לך משהו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, אבל תורידי את האצבע. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מסכימה עם דעותיך, אבל אמורה להיות לך - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם האצבע? מה עם האצבע? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שקט, שקט. אמורה להיות לך הגינות. אתה גם מושחת? גם אתה מושחת, גלעד? גם אתה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מלחיץ אותה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שקט. אני מספרת לך שיש מערך יחסי שוחד בין שוטרת למיארה, עדיף שתהיה בשקט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה את מעלילה עלילות על שוטרים? למה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה? על זה שהיא מעלילה עלילות? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי שעה מדברת איתנו. אתה אשכרה אמרת לה "תסיימי"? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הכול בסדר, דברי. תעלילי עלילות דם. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מה, עומד פה מישהו מהאופוזיציה ולא ידעת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז תדברי. למה את מדברת ככה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם פה משהו אחד. את הרעש שאתם שומעים פה ברקע - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תריץ את השעון? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הרעש שאתם שומעים פה ברקע זאת מי שעמדה פה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כשתיתנו לה לדבר, אני אריץ את השעון. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא צריך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? היא לא הפריעה לי לדבר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד קריב, קריאה שלישית. נא לצאת, תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חבל, יום רביעי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא עצרת את הזמן כשהיא הפריעה לי. אז תמשיך, ואטורי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיבו טוב. רינת סבן לא מזמינה את היועמ"שית לחקירה עד עכשיו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כשהיא הפריעה לי, לא עצרת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, את כבר עשר דקות נואמת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תוציא אותה, תוציא אותה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לדעת למה הוא לא ממשיך את הזמן. יש ייעוץ משפטי? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לכי, לכי לגננת. רוצי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מירב בן ארי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רוצי, רוצי לגננת. רוצי. תגישי עליי תלונה ללשכת האתיקה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תראה איך היא מדברת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קריאה שלישית, נא לצאת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תגישי לאתיקה תלונה. ביי. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, לא. אני רוצה לדבר עם הייעוץ המשפטי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אין ייעוץ משפטי. להתראות, סלאמאת. מה זה, מפריעים פה בכוונה? מה, אנחנו ילדים קטנים? מה, אנחנו מאתמול פה? זה הכול. ברור שהוא עוצר את הזמן כשלא נותנים לי לדבר. מה, זה אלף-בית של גימל-דלת. היא בקריאה שלישית, למה היא לא יוצאת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> די, די, טלי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> למה היא לא יוצאת בקריאה שלישית? מה זה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, רגע. הסדרנים, אני מבקש להוציא אותה החוצה. זה לא לפי שיקול דעת של אף אחד, רק שלי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שלום. תודה. אני רוצה להגיד לכם, מה שאתם ראיתם פה, שימו לב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איזה שקט נהיה פה. כשהיא תדבר, אני אפעיל את השעון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שימו לב, מירב בן ארי עמדה כאן כשעצורי כוח 100 היו במעצר, והיא אמרה: אז הם במעצר, מה קרה? מירב בן ארי עמדה פה ואמרה, כשעצור חרדי נלקח משבעת אביו למעצר על עריקות: אז הוא נלקח למעצר. רעשה ונרעשת ומתעקשת שרינת סבן רפ"ק. היא לא נרעשת לרגע, מירב בן ארי, כשמדובר בחוקרת שחשודה בשוחד. לרגע היא לא נרעשת. אנחנו מעלילים עלילות. הגברת הזו ישבה פה ואמרה שאנחנו מעלילים עלילות על הפצ"רית, אמרה שזה שקר. ומה היא לא אמרה על סגן הפצ"רית, ועל מי לא? זאת מירב בן ארי, היא לא מסוגלת. מה היא כן מסוגלת? לעמוד פה ולומר פה ללימור סון הר מלך, שלא נמצאת כאן, שהעזה לעשות כנס על "עד החתונה". מבחינתכם מותר רק דעה אחת. לא, לא, לא, רבותיי. כמו שאתם לא סותמים פה ללהט"בים, אתם גם לא תסגרו פה לדתיות. וכמו שיש לכם תפיסת עולם כזו, ולי יש תפיסת עולם כזו, גם ללימור יש תפיסת עולם משלה, וזכותה לדבר על אישה עד החתונה – כן או לא. תהא דעתכם אשר תהא. ולכן אני מסיימת ואני אומרת כאן: מנסים להרעיש אותנו. אנחנו מנסים להביא את האמת לקדמת השיח. הם נורא נרעשים. הם נשכבים על הגדר עבור מיארה. לא רק הם. או-טו-טו זה בא. מים שוחקים את הסלע. גם היועמ"שית, גם היועמ"שית תיעצר. וכשהיא תיעצר, כמו שהייתם צריכים להתנצל לפניי בעניין הפצ"רית, אתם תתנצלו גם בעניין היועמ"שית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> כי מי שמעידה עדות שקר - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את מדברת עשר דקות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ומי שמשבשת הליכי משפט, ומי שמנהלת יחסי שוחד - - << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כמה זמן? כמה זמן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כמה זמן היא יכולה לדבר? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - עם רינת סבן, עם הפצ"רית, מקומה מאחורי סורג ובריח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא לעולם חוסן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> באמת לא לעולם חוסן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא לעולם חוסן, גם על הפצ"רית אמרתי. הינה זה בא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה. להכניס את מי שהוצאתי, כדי שנצביע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הינה זה בא. הינה זה בא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מישהו רוצה לסכם? את רוצה לסכם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ביקשתי להחזיר את כל מי שהוצאתי. קדימה, להחזיר את כולם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאג. אל תדאג. ההתנהלות הזאת, כאילו זה הבית של אבא שלכם. מה אמרתי? "רב-פקד". זה מה שאמרתי, "רב-פקד". לא אמרתי עליה מילה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רפ"ק. רפ"ק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תסתכלי בסרטונים, את לא צדיקה תמימה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> להסתכל בסרטונים? מה אתה חושב? שאני לא אסתכל? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין מי שיסכם. אין סיכומים, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשפ"ו–2025, הצעת חוק מטעם הכנסת, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשפ"ו–2025, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 26 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנה לקריאה השנייה והשלישית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני ביקשתי הודעה אישית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההצעה תעבור לוועדת הפנים להמשך דיון והכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש לי הודעה אישית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא רוצה בצעקות. סליחה, רגע, אני לא חייב לתת הודעה אישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מירב, זה לא בסדר, אתם עושים פה בלגן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא אמרה עשר פעמים "מירב בן ארי". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עשר פעמים היא אמרה "מירב בן ארי". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ואם אומרים עשר פעמים, המהות קובעת - - - << הצח >> הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2025 << הצח >> [מס' מ/1899; דברי הכנסת, חוב' ד', ישיבה 329; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. תודה רבה. אני מבקש מכולם לשמור על שקט. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא לפניכם את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2025, שעניינו הארכת הוראת שעה שקבעה עבירה חדשה של צריכה שיטתית ומתמשכת של פרסומים מסיתים של ארגון חמאס וארגון דאעש, שהעונש בצידה הוא שנת מאסר. הוראת השעה נחקקה ב-12 בנובמבר 2023 כהוראת שעה לשנתיים, ופקעה ב-12 בחודש נובמבר זה. לאחר שהוועדה דנה ארוכות בהצדקה לעבירה חריגה זו, השתכנעה הוועדה כי העבירה נדרשת ומוצדקת בשל הסכנה הרבה הנובעת מהתהליך הפסיכולוגי של הציבור שצורך את הפרסומים, שבסופו חלק מסוים מציבור זה עלול לעבור תהליך של אינדוקטרינציה, להפוך למסוכן ולבצע מעשה טרור. ואולם, הוועדה הייתה ערה לחריגות של העבירה, המפלילה התנהגות של אדם עוד לפני שיש לו כוונה לבצע מעשה, ועוד לפני שאפשר לבסס אפשרות שהצריכה תביא לידי ביצוע מעשה טרור. לכן הוועדה בזמנו צמצמה את תחולת העבירה למי שיש חשש מוגבר שהוא בדרך לאינדוקטרינציה זו, או שיש אינדיקציה אחרת שהוא מהווה סיכון ברמה גבוהה יותר. בנוסף, הוועדה הוסיפה חובת דיווח מפורט, שמוגש לוועדה כל חצי שנה. בתקופה מאז שנחקקה הוראת השעה, דווח לוועדה כי נפתחו כשבע חקירות בגין העבירה החדשה, הוגש כתב אישום אחד. נתונים אלה מראים כי נעשה שימוש זהיר בעבירה החדשה, ולכן השתכנעה הוועדה שיש מקום להאריך את הוראת השעה בשנתיים נוספות, כדי לאפשר פרק זמן נוסף לבחינת ההשפעה של העבירה, וכן בשל הערך החקירתי והמניעתי שיש בהתקיימות של עבירה זו. בהתאם לכך, בנוסח שאישרה הוועדה, הוראת השעה תוארך עד לסוף נובמבר 2027. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות, ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, בנוסח שהכינה הוועדה. אני גאה על עבודת ועדת החוקה בכל הנוגע למאבק בטרור, שהובילה לשינוי דרסטי בנושא הזה, להגדלה משמעותית של מספר החקירות שמוגשות בעניין ההסתה לטרור, לחוק החשוב שהעברנו בנושא ההסתה לטרור, שמוציא את ההחלטה בדבר פתיחה בחקירה מהידיים של הפרקליטות לידיים של המשטרה, הכול כדי לוודא אכיפה יעילה ומהירה של עבירות הטרור. ואני סמוך ובטוח ומקווה שבנושא החשוב הזה אנחנו לא נשמע התנגדויות ממפלגות שאינן תומכות בטרור. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות של קבוצת יש עתיד, קבוצת חד"ש-תע"ל וקבוצת העבודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מבקשים לנמק את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לקרוא בשמות או שאת רוצה לעלות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תקרא בכל השמות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', יואב טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> - - ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון, ירון לוי, עדי עזוז – מי רוצה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני. כי הרי לא נתת לי הודעה אישית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קדימה. רציתי לתת לך אחרי זה. אני רואה שיש לך פה 15 דקות עכשיו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאג, יש לי מלא זמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לה מלא זמן עכשיו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה לך. מה שהיה כאן עכשיו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה את מדברת? 15? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חמש דקות מגיע לי. מה שהיה כאן עכשיו - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה שהיה בוועדה - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו תעצור לי את הזמן כשהיא מפריעה לי, או שזה רק כשאני מפריעה לה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תמשיכי. אם היא תפריע אני אעצור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, די. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עלתה לפה חברת כנסת, שצריך לומר: מפחדים ממנה. מפחדים, זו האמת. היא משליטה פחד על כולם, מיושבי-ראש ועדה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי שמפחד מהאחד, לא מפחד מאף אחד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו תגיד לי אם אתה עוצר לי את הזמן כשהיא מפריעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי שמפחד מהאחד, לא מפחד מאף אחד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את הזכרת את השם שלי עשר פעמים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי. טלי, די. די נו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא קיבלתי הודעה אישית, זרקו אותי החוצה בקריאה שלישית כי אמרתי "רב-פקד". זה מה שאמרתי. "רב-פקד רינת סבן". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תסתכלי בסרטון. תסתכלי בסרטון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מגיע לאישה הזאת, שוטרת במשטרת - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי גוטליב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שוטרת במשטרת ישראל, לפחות שיגידו את הדרגה שלה. את יכולה לא. זה מה שאמרתי, על זה נזרקתי בקריאה שלישית. ועכשיו אני רוצה להגיד משהו אחד: לא יעזור, אני לא מפחדת ממך, אני גם לא אצעק, את שלוש שנים בכנסת - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה שתפחדי ממני? מי אני שתפחדי ממני? למה שתפחדי ממני? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לא חקיקה, לא שאילתות - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה שתפחדי ממני? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, די. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לא דיונים מהירים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רד ממני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, די. טלי, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לא הצעות לסדר-היום. אני יושבת בנשיאות. יש כאן חברי כנסת באופוזיציה שהעבירו פי שלושה חוקים ממך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מצוין. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> והינה, אני אומרת לך: לא תעזור לך האצבע, אני לא מפחדת ממך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את לא צריכה לפחד ממני. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מדברת בנחת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את לא צריכה לפחד ממני. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולא כל הרוח והצלצולים ומקום ראשון בליכוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את לא צריכה לפחד ממני - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסוף, באמת של החיים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק מאלוקים צריך לפחד. יראת אלוקים אין לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי גוטליב, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> צריך לשרת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לך יראת אלוקים, זאת הבעיה שלך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נו - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק יראת אלוקים. אסור לפחד מבן אדם. מי שמפחד מהאחד, לא מפחד מאף אחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי גוטליב, את בקריאה שנייה. את מוכנה להפסיק? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לך יראת השם. אין לך יראת השם, בגלל זה את כל כך מונעת מכוח וביזוי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי גוטליב, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יראת אלוקים תהיה עליך – החיים שלך יהיו אחרים. יראת אלוקים. רק יראת השם. אף אחד לא צריך לפחד מבן אדם. יראת אלוקים אין לך. אין לך יראת השם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לכי לשתות מים ותחזרי, ביי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לה יראת השם, ככה זה. זו התגובה. (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.). << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אגיד, קודם כול, אף אחד לא יגיד למי יש יראת השם ולמי לא. יש בורא עולם, והוא שומר על כולם. אני פשוט אמרתי שאני לא מפחדת, לא מהאצבע – ראיתם את האצבע? עשר פעמים עם האצבע. וזו האצבע לאופיר כץ, שהוא יושב-ראש ועדת הכנסת, וזו האצבע לבועז ביסמוט, שהוא יו"ר ועדת החוץ והביטחון, וזו אצבע לח"כים הערבים. ובכל פעם כשח"כ מדבר כאן בערבית, היא מתחילה לתלוש שערות. אבל אני לא בלחץ, כי בסוף הציבור שופט אותנו במעשים. שלוש שנים אני בנשיאות הכנסת, ומעולם לא ראיתי דיון מהיר, שאילתה, הצעה לסדר-היום, פניית ציבור, שהיא הביאה. אז לא, אני לא מפחדת ואני לא חוששת, והציבור צריך לדעת את האמת. חברי כנסת נבחנים בסוף לא רק בדיבורים, אלא בעשייה. וכשמדובר באישה שכל מה שהיא עושה זה מסיתה – ומה צעקתי כאן? רב-פקד רינת סבן, את הדרגה שלה. אוי ואבוי, היא העזה לחקור בתיקי נתניהו – על זה איתמר בן גביר עוצר לה את הקידום, וזו האמת. ולא תעזור מסכת העובדות האלטרנטיבית, ולא יעזרו כל הבמות והפלטפורמות בערוץ 14, ושכל חברי הכנסת מהליכוד בהיסטריה. אני לא מפחדת. אני גדלתי עם כל יראת השם. אני לא יודעת איפה היא למדה – אני למדתי 12 שנים בבית ספר דתי. ואני למדתי בשכונה, שלא פחדתי מגדולי הבריונים – הם לא מפריעים לי, הם לא מציקים לי. אני גדלתי בנתניה, הייתה לי ילדות לא פשוטה. ואני לא מפחדת – לא מהאצבע ולא מהאלימות שלה. והעובדה – ואני אומרת לך את זה – שבסך הכול הערתי "רב-פקד", והוצאת אותי החוצה, ועצרת לה את הזמן, תקשיב, זה לא הגיוני. זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עצרתי גם לך את הזמן עכשיו, והוצאתי אותה החוצה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק בשביל האיזון שלך, ואטורי, אני חייבת להגיד לך משהו. אני מבינה שיש חשש גדול מהאישה הזאת, ושבפריימריז של הליכוד היא מובילה. אני לא יכולה להבין למה, כי בסוף יש כאן חברי כנסת, עכשיו אני אגיד, מהליכוד, הרבה יותר טובים, שעובדים, שקמים בכל בוקר ועושים עשייה אמיתית. << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אל תגידי את השמות, כי את תהרסי להם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא אגיד את השמות. אני רק אגיד לך את האמת. לשבת שלוש שנים בכנסת מטעם קואליציה, ולא להעביר חוק אחד – אני רוצה להגיד לך משהו, אתי עטייה, כי את מסתכלת עליי. את יודעת מה? << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> ביקשתי שלא תגידי שמות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה להגיד לה משהו. אל תתערבו לי ביחסים עם אתי עטייה, בסדר? אתי, את מסכימה שאני אגיד לך משהו? תקשיבי, את חברת כנסת פחות מוכרת ציבורית, תסכימי איתי? << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> תסכימי איתי שבקרב המתפקדים אני מוכרת היטב? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה, דיברתי בציבור. ציבורית. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> גם בציבור. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגידי לי את, כמה חוקים העברת עד היום? כמה חוקים? בקריאה שלישית, כמה חוקים? << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> אני מתקרבת ל-20. כ-20 עוד מעט, רק בגלל השינוי של החברים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתי עטייה, עכשיו אני אומרת לכם, ממפלגת הליכוד – אני לא אפגע לה בפריימריז – העבירה יותר מ-20 חוקים, חברתיים ברובם, למען הציבור. מה עשתה הגברת כאן, חוץ מלהסית, לפלג ולשסות? << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> אני גם יושבת-ראש ועדה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> והיא יושבת-ראש ועדה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ויו"ר הוועדה לעובדים זרים. למה אתי עטייה היא לא האישה הראשונה בליכוד, אתם יודעים למה? כי עדיף הסתה ופילוג. אני הייתי בקואליציה, אתה יודע, כשהליכוד היה מפלגה חברתית. בעולם תקין – והינה, אני אומרת לך, אני מפרגנת לליכוד עכשיו, לא לי ולא לאופוזיציה – היא הייתה צריכה להוביל. אבל כשההסתה והרעל שולטים, זה מספר אחת בליכוד. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. מישהו רוצה לדבר? מירב, זהו, נכון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עשיתי לך את זה בעדינות. מגיע לך. מישהו רוצה לנמק? שלא יגידו רק אני. חד"ש-תע"ל ויש עתיד, נכון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> והעבודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> והעבודה. אין רע"מ. אין רע"מ. חד"ש-תע"ל. אני מושכת את ההסתייגויות ואפשר לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה רוצה לדבר? לא. יאסר, רוצה לדבר? יאסר, יש לך זכות דיבור, אתה רוצה? מוותר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש בקשות רשות דיבור? אז אתה יכול חמש דקות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יאסר, אני סופר עד שלוש, אם אתה לא עולה – נגמר, זהו. תודה רבה. תודה, מירב. קבוצת יש עתיד, חד"ש-תע"ל והעבודה מושכים את ההסתייגויות, ולכן הן מבוטלות. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2025. << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> הם לא משכו. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא משכנו הסתייגויות. ויתרנו על זכות דיבור. << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> הם ויתרו על דיבור. הם לא משכו את ההסתייגויות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתם רוצים להצביע על ההסתייגויות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא רוצה לדבר – אתה רוצה להצביע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש עתיד לא מצביעים על ההסתייגויות של יש עתיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש עתיד, אוקיי. אתה רוצה שנצביע? נצביע על ההסתייגויות שלכם? לא. אוקיי. חד"ש-תע"ל גם מושכים את ההסתייגויות. חברי העבודה לא נמצאים פה, ולכן ההסתייגויות שלהם מבוטלות. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד סעיף 1 – 18 נגד – 6 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 18 בעד, שישה מתנגדים, שניים נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2025, עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 19 נגד – 6 נמנעים – 1 חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 19 בעד, שישה מתנגדים, אחד נמנע, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת להקריא הודעות. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות, מטעם סיעת ש"ס: בוועדת הכספים, במקום חבר הכנסת חיים ביטון יכהן חבר הכנסת יוסף טייב. בוועדת החוקה, חוק ומשפט, במקום חבר הכנסת ביטון יכהן חבר הכנסת משה אבוטבול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני י"א בכסלו התשפ"ו, 1 בדצמבר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:38. << סיום >>