קטע מדברי הכנסת

2. התקציב הדו-שנתי אראל מרגלית (העבודה): תודה רבה. לנוכח ההחטאה בתחזית הגירעון השנתי ואי-עמידה דרמטית בהכנסות, רציתי לשאול: מה ייעשה כדי לחזור לתקציב חד-שנתי על-פי חוק-יסוד: משק המדינה, התשס"ב–2002? סגן שר האוצר יצחק כהן: אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חבר הכנסת אראל – ברכות. לתקציב הדו-שנתי יתרונות פיסקליים רבים, כפי שאתה יודע. הוא הוכיח את עצמו בשנים 2009–2010 וכן בשנים 2012-2011. אני לא זוכר ממשלות, אראל, שהביאו ארבע שנות תקציב רצופות. חפש אחורה, לא תמצא את זה. נכון להיום, מבחינה חוקית, כדי להמשיך את התקציב הדו-שנתי יש ליזום הארכה של הוראת השעה. מה שאומר שזה חוזר לבית הזה. משרד האוצר בוחן בימים האלה יחד עם משרד המשפטים את האפשרות של תקציב דו-שנתי גם לשנים 2014-2013, ובכל מקרה הממשלה החדשה והכנסת יכריעו בנושא. יש היגיון רב בתקציב דו-שנתי לשנים 2014-2013, מאחר שאנחנו כבר כעת נמצאים בתוך שנת 2013. אם נשוב למתכונת חד-שנתית, אזי תקציב 2013 יאושר בחודשים הקרובים ומייד לאחר מכן תחל העבודה על תקציב 2014, וזמן רב, גם של תכנון וגם של ביצוע, ירד לטמיון, וחבל. היו"ר אופיר אקוניס: תודה. חבר הכנסת מרגלית, אם יש לך שאלת המשך, זה הזמן. אראל מרגלית (העבודה): אני רק מעיר את תשומת לבו של כבודו, שאנחנו כרגע מתנהלים על-פי תקציב 1 חלקי 12 של 2012, כלומר דה-פקטו, מכיוון שתקציב 2011 ו-2012 הוכן לפי תחזיות המקרו באמצע 2010, אז, רבותי, אנחנו מתנהלים ב-2013 על-פי תחזיות המקרו והמיקרו של 2010, וזה אבסורד מוחלט ברמה הכלכלית. סגן שר האוצר יצחק כהן: על-פי החוק, אתה יודע, כשאין תקציב מאושר אז התקציב הוא חלוקה תקציבית של 1 חלקי 12 של התקציב המאושר מהשנה הקודמת, ויש כמה דרגות, קודם כול הסכמים, אמנות בין-לאומיות, פעולות המשכיות, פעולות מיוחדות, לוועדת חריגים, זה החוק לגבי 2014-2013. אני מאוד מקווה, אישית, שזה יהיה דו-שנתי, מכיוון שזה נותן אופק תכנון למנכ"לים ולביצוע מדיד. תראה, הביצוע הוא כמעט מושלם. אראל מרגלית (העבודה): אתה יודע, במקום שממנו אני בא, כשחברה לא עומדת בתחזיות שלה בצורה כל כך דרמטית, לא נותנים לה טווח ארוך יותר לתכנון מול ביצוע, אלא טווח קצר יותר. ממשלת ישראל הגיעה לגירעון הגדול ביותר שהיא הייתה בו מעודה, בלתי מתוכנן ב-2012, ואני קורא לכם לחזור לתקציב החד-שנתי, כמו שקובע חוק-היסוד. סגן שר האוצר יצחק כהן: אני אמרתי וחוזר ואומר, בסופו של דבר הבית הזה יחליט. אבל אני גם רוצה להזכיר לך שבארבע שנות – 2009, 2010, 2011, 2012 – ישראל הגיעה לתוצאות מרשימות במקרו-כלכלה. הנתונים הכלכליים מאוד מרשימים גם בירידת יחס חוב–תוצר, גם בצמיחה, גם ביצירת מקומות עבודה. דרך אגב, הגירעון הזה נצפה כבר לפני כמה חודשים - עובדה שפרק המסים ל-2013 כבר חוקק בבית הזה ברבעון האחרון של 2012; כך שהכלכלה הישראלית מאוד הצליחה. אראל מרגלית (העבודה): הגירעון הזה לא נצפה. סגן שר האוצר יצחק כהן: אראל, הגירעון הזה נצפה. אראל מרגלית (העבודה): באמצע שנת 2012 הגיע שר האוצר יובל שטייניץ לכנסת וקיבל מהכנסת את הרשות להגיע ל-3% גירעון - - סגן שר האוצר יצחק כהן: אתה מדבר - - - אראל מרגלית (העבודה): - - ובפועל הגענו ליותר מ-4% גירעון – אנחנו רק שישה חודשים לאחר מכן. סגן שר האוצר יצחק כהן: אתה מדבר על תכנון גירעון של 2013. 2012 – ידענו שיש ירידה בהכנסות. מול כל זה יש תוצאות מאוד מרשימות לכלכלה הישראלית, אחת הכלכלות הטובות בעולם. אגב, זו הכלכלה היחידה בעולם, בעולם המערבי, שקיבלה בדירוג האשראי העלאה, מה ששאר המדינות לא. אז תסתכל על כל הנתונים, על הכול - - אראל מרגלית (העבודה): אני אסתכל על כל הנתונים, אני רק - - - סגן שר האוצר יצחק כהן: - - ובתור אחד שמבין בעניין הזה - - - היו"ר אופיר אקוניס: תודה. הערה אחרונה, בבקשה. חבר הכנסת מרגלית. אראל מרגלית (העבודה): עוד הערה אחת. מדינת ישראל היא המדינה היחידה – כי אתם אמרתם, יובל שטייניץ אמר שיבואו ללמוד פה על מה זה תקציב דו-שנתי – זאת המדינה היחידה, חוץ מבחריין. נחמן שי (העבודה): יש עוד אחת. היו"ר אופיר אקוניס: תודה. אראל מרגלית (העבודה): בחריין וישראל. זהו. תודה רבה. היו"ר אופיר אקוניס: תודה רבה, חבר הכנסת מרגלית. תן לי לתת לך עצה קטנה: תשאיר משהו – חבר הכנסת מרגלית, תשאיר משהו לנאום הבכורה, זה מתקרב, ממש כמעט הבא בתור. בבקשה. סגן שר האוצר יצחק כהן: אראל, זה לא הדבר היחידי הטוב שהנחלנו לעולם. גם זה. היו"ר אופיר אקוניס: בבקשה, אדוני הסגן, אתה רוצה להוסיף משהו? סגן שר האוצר יצחק כהן: כן. אני לאחרונה שומע יותר מדי אמירות על שוויון בנטל, שוויון בנטל, מין איחוד מאוד מעניין של נוער הנרות עם נוער הגבעות, שזה משהו שפשוט מחמם את הלב, כאשר החרדים מאחדים את שני הקצוות האלה. אבל אני אומר לבית הזה, הגיע הזמן גם לבדוק את הנטל. סתם דוגמה קטנה, כדוגמת ייחוס, בואו ניקח את הנטל שהיה 30 שנה בגוש-קטיף. אנחנו היינו נגד ההתנתקות, כן, ובסופו של דבר החיבור של ממשלת לפיד המנוח עם אפי איתם מהבית היהודי לשעבר גרם לכך שהייתה פלטפורמה להתנתקות שהייתה אחרי 30 שנה של נטל, ולא נטל – אבל הגיע הזמן לבדוק את הנטל עצמו. הרב בן-דהן, אוקיי, אתה כל בוקר אומר "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" – תחשבו על זה, אולי השלום יוריד את הנטל, מכיוון שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. תודה רבה. היו"ר אופיר אקוניס: תודה רבה, סגן שר האוצר, אני מאוד מעריך את זה, מאוד מודה לך.