קטע מדברי הכנסת

9. אי-העברת תקציבים לחברת "call יכול" דוד צור (התנועה): פורסם בתקשורת כי התקציב שהובטח לחברת call" יכול" על-ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, לא הועבר. רצוני לשאול: 1. מדוע לא הועבר התקציב? 2. מה ייעשה בעניין? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: קודם כול, בראשית דברי לחבר הכנסת דוד צור, אני חייב לציין שלא מעט חברי כנסת נוספים פנו אלי. חלקם קיבלו תשובה בכתב, החל מחבר הכנסת יצחק הרצוג, חבר הכנסת פירון, חבר הכנסת קורין אלאל, חבר הכנסת מיקי רוזנטל. מאיר כהן (יש עתיד): קארין אלהרר. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: קארין אלהרר. אני צריך ללמוד לאט-לאט. אני לא יודע אם אספיק, אבל אני אנסה. בכל מקרה, הקרדיט מגיע גם להם – זאת הייתה הכוונה. 1–2. במענה לשאילתה הדחופה שהעברת להתייחסותי בנושא אי-העברת תקציבים לחברת "call יכול", הריני להשיבך ולציין כי אני רואה בנושא העסקת בעלי המוגבלויות נושא חשוב ביותר שעל סדר-יומו של משרד התמ"ת, ואנו עוסקים כל העת בניסיון לקדם נושא זה. עניינה של חברת "call יכול" ניצב על שולחני ועל שולחן משרד התמ"ת מזה זמן רב, ואנו מלווים את החברה מקרוב, תוך שילוב כמה יחידות של המשרד במאמץ לסייע לחברה. המשרד פעל בשילוב עם משרדי הבריאות והרווחה על מנת למקסם את המאמץ הממשלתי בנושא. מעל הכול, חברי הכנסת הנכבדים, ברצוני להציב בפניכם את הבעיה שעמה מתמודדת חברת "call יכול". המדיניות הממשלתית בנושא שילוב אוכלוסיות, אנשים עם מוגבלויות בשוק התעסוקה הנה של שילוב מוגבלים בדרך של שילוב עם אוכלוסייה ללא מוגבלויות; זו, לדעת הממשלה, הדרך הנכונה ביותר לשילוב אנשים עם מוגבלויות, וכל כלי הסיוע שלה מותאמים למצב זה. עם זאת, חברת "call יכול" מאמינה כי יש ליצור מרכזי תעסוקה נפרדים ואך רק למוגבלים. בעשותה כן קורים שני דברים: האחד, העלויות אשר היא נושאת בהן בגין שיטה זו הן גבוהות יותר מהעלויות אשר נושאים בהן מרכזים אחרים; הדבר השני הוא שהתמיכה התקציבית של הממשלה לא מכירה בנושא. בדיון האחרון שקיימנו אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר הראל לוקר, בחנו את מכלול הבעיה. בהקשר של דברי, מר לוקר החליט על מינוי צוות ממשלתי בראשות המשנה שלו, אודי פראוור, ראש האגף למדיניות במשרד ראש הממשלה, ויחד עם משרדי האוצר, הרווחה והתמ"ת, שיבחן את מדיניות הממשלה הראויה במקרה הזה. על הממשלה לאמץ את המסקנות העתידיות ולפעול גם במישור התקציבי. לעניין "call יכול" ואפשרויות הסיוע הקיימות: משרד התמ"ת יכול לסייע לחברה באמצעות המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות ובאמצעות מרכז ההשקעות. לעניין המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות, מייד כשהנושא הובא לידיעתי כינסתי דיון בנושא, ובתומו הנחיתי את הגורמים במשרד לנסות לפעול לסייע לחברה ביתר שאת; כמובן, בהתאם לכלים העומדים לרשותנו על-פי דין. בהמשך לדיון זה, נערכה בדיקה מקצועית ומשפטית אם ניתן לאשר לחברה סכומים נוספים בגין התאמות שהיא ביצעה עבור עובדיה. הנושא נבדק, והוחלט על פרשנות מרחיבה להוראות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (השתתפות המדינה במימון התאמות), באופן המוסיף לסכומים שכבר הועברו לחברה עוד כ-300,000 שקל. אני מקווה שזה נושא שלא יגיע לשולחנו של מבקר המדינה, כיוון שהמנכ"ל שלי הרחיב את הפרשנות שלו ואפשר מתן סיוע נוסף. החלטה זו הועברה לידיעת הפרקליטות, המטפלת בתביעה שהגישה החברה נגד החלטת משרד התמ"ת, והנושא היה בדיונים בין הפרקליטות לחברה. בנוסף, לגבי הנגשת המקום לבעלי כיסאות גלגלים – העברנו את הבקשה לאישור חוות דעת מורשי הנגישות למשרד המשפטים – נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, ואנו מחכים לתשובתם, האמורה להינתן עוד השבוע. לאור טענת החברה כי תזרים המזומנים שלה בשלב זה הוא בעייתי, מנכ"ל המשרד הנחה להעביר את 330,000 השקלים באופן מיידי, ולא להמתין עד לסיומה של התביעה המשפטית שהגישה החברה נגד המשרד. נערכה פנייה למשרד המשפטים לנסות לזרז, ככל הניתן, את תשובתם בנושא. הם הבטיחו לעשות כן. סכום זה מצטרף לסכום של 1.4 מיליון שקל שהועבר לחברה בשנתיים האחרונות. לעניין מרכז ההשקעות – עד היום הועברו לחברה כ-900,000 שקלים חדשים בשל העובדה שאין תקציב למרכז ההשקעות, לא תקציב בסיס רגיל ולא תוספתי. בהיעדר תקציב כיום, שתי בקשות נוספות של החברה בסך 1.3 מיליון שקל ממתינות לאישור תקציב המדינה. עם קבלת תקציב המדינה אנו נפעל להביא את בקשות החברה לדיון במינהלת מרכז ההשקעות, והיא תחליט לגביהן. אני מאוד מקווה שהיא תחליט בחיוב. בסוף דברי אבקש לסכם: משרד התמ"ת עשה רבות למען החברה, יש להדגיש, תוך שמירה על כללי שוויון, מכרזים ושאר חוקים מקובלים במחוזותינו. אין ספק שסיפורה של "call יכול" נוגע ללב, אך יש לזכור שהשמיכה קצרה מדי ולא מספיקה תמיד לכול. דבר שני, ממשלת ישראל תבחן באמצעות הצוות את נושא שילוב האנשים עם המוגבלויות – האם בצורה של בידוד או בצורה הקיימת, יחד עם אנשים ללא מוגבלויות. במידה שהצוות יחליט לשנות את המדיניות, אני קורא כאן למשרד האוצר לתמוך בנושא תקציבית, בעיקר בשביל חברות דוגמת "call יכול". אני רוצה להוסיף שביום חמישי החולף חבר הכנסת חיים כץ, שאיננו כאן, הגיע למשרדי יחד עם הבעלים של חברת "call יכול", ולמרות ההתנגדות של המחלקה המשפטית – כיוון שעניינו נמצא בהליך משפטי מול משרד התמ"ת – אני פגשתי גם את חבר הכנסת וגם את הבעלים של "call יכול" והודעתי לו על מינוי הצוות. אני מקווה שהצוות יעשה את עבודתו מהר, כדי שאני אוכל להביא החלטת ממשלה שתאפשר לי אולי לשלם סכומים נוספים, אם זו תהיה ההחלטה של אודי פראוור. בבקשה. היו"ר בנימין בן-אליעזר: בטרם ישאל חבר הכנסת דוד צור שאלה נוספת, אני רוצה לקבל בברכה את עובדי חברת "call יכול". אני רוצה שתדעו לפחות שאתם זוכים פה לאהבה מכל חברי הבית הזה, חוצה כל המפלגות. חבר הכנסת דוד צור, בבקשה. דוד צור (התנועה): תודה ליושב-ראש, תודה לשר על התשובה המפורטת. אני חייב לומר ששמעתי פה גם הרבה מאוד רצון. אני שמח על הגישה. יחד עם זאת גם שמעתי הרבה מאוד: מדיניות, תקנות, נהלים, ועדה – כל מה שאנחנו מכירים מהעשייה הציבורית שלנו – ביורוקרטיה שבסופו של דבר, עד שהיא תסתיים - - - מיקי רוזנטל (העבודה): בסוף יסגרו את החברה - - - דוד צור (התנועה): עד שהיא תסתיים, החברה - - - מיקי רוזנטל (העבודה): - - - דוד צור (התנועה): החברה כנראה - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: חבר הכנסת מיקי רוזנטל, תצטרפו לקואליציה, תהיה קואליציה יותר מהר, יהיה אפשר להביא את זה כמה שיותר מהר. מיקי רוזנטל (העבודה): אתם שולחים 200 אנשים הביתה. תתביישו לכם. תתביישו. דוד צור (התנועה): השר, מה שברצוני לומר, היו לי שיחות גם עם משרדך וקיבלתי בסך הכול תשובות ומענה ורצון של אנשים באמת להתקדם בסוגיה הזאת. יש פה שני דברים שלדעתי הם דברים מרכזיים – ואני לא אאריך כי אני רוצה לתת גם לחברי להתבטא בעניין. האחד, זה נושא המדיניות. המדיניות הזאת שמעודדת שילובם במקומות, מה שנקרא "רגילים", היא מדיניות ברוכה. היא לא צריכה לעמוד בסתירה למקום שהרים פה באופן פרטי יוזמה. צריך לבקר במקום – אני חושב שאדוני היושב-ראש היה במקום בהיותו שר בקדנציה הקודמת – ולראות את האנשים שם בשמחת יצירה, חדווה, נוסעים שלוש שעות וחצי בכל כיוון. זוג אחים עיוורים מטורעאן בא כל בוקר, מרוצה ומחייך כל יום בעשייה. הפסקת עבודתם של האנשים האלה תהיה עול ונטל הן על תקציב המדינה מכיס אחר, קרי הקצבות, ביטוח לאומי, השלמות הכנסה וכן הלאה, שלא לדבר על המעמסה הנפשית והפיזית שתהיה למשפחות שלהם. ולכן, אני חושב שהמדיניות הזאת צריכה להשתנות. הדבר השני זו האמירה שהלשכה המשפטית מונעת בעצם כל עשייה, כיוון שהנושא נמצא בדיון משפטי. אני בא מהעולם של אכיפת החוק, השר - אלפי עסקות טיעון מתבצעות כל יום מחוץ לכותלי בית-המשפט. עם כל הכבוד, ניתן להגיע – לא לעסקת טיעון – קודם כול להליכה לקראת המקום הזה, ולסיים את הפרשה הזאת. אתה בעצמך אומר שהיא נמשכת כבר איזה ארבע-חמש שנים. זה דבר בלתי נתפס. מיקי רוזנטל (העבודה): תזמין אותם לפגישה. דוד צור (התנועה): ולכן השאלה שלי - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: פגשתי אותם. דוד צור (התנועה): - - מה בטווח המיידי, מעבר ל-300,000 שקל, שהם ברוכים, שהועברו – אני שמח שחבר הכנסת גפני, שאני לא רואה אותו פה – כי לפחות שתי ועדות מתפקדות בינתיים, בגלל הקיפאון הזה. ואגב, אני מצטרף לבקשה שלך לחבר הכנסת גילאון, שאני מסכים אתו בכל מה שקשור ל"call יכול", אבל לא בהתעקשות על אי-כניסה לקואליציה - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: זה היה מיקי רוזנטל. דוד צור (התנועה): מיקי, אוה, נכון, נכון, סליחה. ובעניין של ועדת הכספים שמתכנסת בנושא הזה, כי ועדת הכספים כן מתפקדת, יכול להיות שמשם יבוא הפתרון להעברת הכספים כדי שהחברה הזאת תמשיך לפעול. האם יש משהו מיידי, בטרם צאתך את המשרד אחרי עשייה מבורכת של שנים ארוכות במשרד? האם זה ניתן לסיום מבלי להותיר את הדבר הזה ככתם עלינו כאנשי ציבור, ש-200 איש ילכו הביתה מחר? היו"ר בנימין בן-אליעזר: תודה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: בשורה התחתונה, אני חושב שהבנת את הדברים שלי. אני מאוד בעד "call יכול", אבל יחד עם זאת אני גם בעד כללי מינהל תקין. צריך לזכור שחברת "call יכול" פועלת באופן ייחודי, בשונה מחברות אחרות שעוסקות בתחום הזה. הנושא של ההתאמות הרגשיות, שדורשות שילוב אנשים עם מוגבלויות על-ידי פסיכולוגים ובעלי מקצועות חברתיים נוספים, צריך להיכנס במסגרת החדשה של תקנות חדשות שיהיו בתחום הזה. כל עוד אין תקנות, אני לא יכול להנחות אף גורם מקצועי במשרד לפעול בניגוד לתקנות הקיימות. אני מאמין, אם הצוות בראשותו של אודי פראוור ימליץ על-פי בקשתנו להחיל את הכלים הנוספים שיאפשרו לתת כלי סיוע נוספים לחברת "call יכול" ולאחרים, אני משוכנע לחלוטין שחבר הכנסת גפני יסכים לקבל את החלטת הממשלה החדשה, אם היא תהיה בימים הקרובים, במהירות לדיון בוועדת הכספים, כדי לאשר את הכללים וכדי לתקצב אותם. כל עוד אין הכללים האלו, גם אם אני מאוד רוצה אני לא יכול. זה דבר אחד, במישור העקרוני. במישור השני, גם אני קצת מכיר אותך, לא מעט שנים, וגם אתה יודע שכדי שתהיה עסקת טיעון צריכה להיות עסקת טיעון. אני הצעתי לבעלים של "call יכול" ביום חמישי האחרון, בנוכחותו של חבר הכנסת חיים כץ, ללכת לפרקליטות ולהציע להם להגיע לעסקת טיעון שתאפשר לנו לעשות גם דברים נוספים, ואולי להגיע אתו לפשרה על סכומים שמלפני חמש שנים, כשלא רק שאני לא הייתי במשרד הזה, גם אדוני יושב-ראש הכנסת בפועל, השר בן-אליעזר, גם הוא לא היה במשרד הזה. זו פרשה שהתחילה עוד טרם תקופתנו. ובכל זאת, אני מאוד בעד לעזור. אני מאוד בעד לעזור, אבל אני רוצה לעזור לפי הכללים. ותאמין לי, יש לי עניין לצאת מהפוליטיקה על הרגליים; אין לי עניין לצאת בדרך אחרת, ואני לא אעשה שום דבר שהוא בניגוד לכללים האמורים. יחד עם זאת אני גם רוצה לומר משהו לבעלים של "call יכול". אני מאוד בעד שילוב אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה. אלה שלוש הרגליים המרכזיות של עולם העבודה בשנים הבאות: האחת היא החרדים, השנייה – נשים מקרב בני המיעוטים, והשלישית – אנשים עם מוגבלויות. אלו שלוש הרגליים המרכזיות לעולם העבודה בשנים הבאות. יש בארץ כ-800,000 מוגבלים; מה לעשות - היו פה מלחמות. ולכן, מטבע הדברים, ככל שנשלב אותם יותר בעולם העבודה, זה יהיה לטובת כולנו. ובכל זאת, אני רוצה שגם אתם – אל תציגו את העניין הזה באופן חד-צדדי. אין איזה פקידים רשעים במשרד התמ"ת שלא מעוניינים לתת; יש פקידים טובים שמעוניינים לתת. ובכל זאת, גם לפעילות של חברת "Call יכול" צריך להיות מודל כלכלי מוצדק. הממשלה בסופו של דבר לא יכולה לתת כסף לגופים בלי לבדוק אותם. ובמסגרת הזאת, אני באופן אישי נפגשתי שלוש פעמים עם הבעלים של "Call יכול" והצעתי לו, בין היתר, להצמיד לו על חשבון משרד התמ"ת יועץ כלכלי שילווה את המודל הכלכלי שלו כדי שהוא לא ייכנס לבְּרוֹך, כי אל תטעה – אם אנחנו רק ניתן כסף, בעוד שנה תהיה לך הצעה דחופה לסדר-היום פעם נוספת. היו"ר בנימין בן-אליעזר: תודה רבה. שאלה נוספת לחברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. קארין אלהרר (יש עתיד): תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, אני שומעת את הדברים ואני קצת מתקשה לשמוע אותם ולהאמין שהדברים אכן נאמרים בכנסת ישראל. אנחנו לא צריכים לשכוח שכנסת ישראל היא שחוקקה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, החוק שקובע שילוב של אנשים לא רק, אבל גם בתעסוקה. כשאדוני אומר שאנחנו רוצים לשלב אותם בשוק העבודה הרגיל, תן לי להבטיחך שגם 200 העובדים של "Call יכול" היו מאוד שמחים להשתלב בשוק התעסוקה הרגיל. אם אדוני היה שומע את הדברים שנאמרו בפגישה שהתקיימה חצי שעה לפני מועד המליאה – יושבים אנשים עם תארים מתקדמים ואומרים: לא מעסיקים אותי בשום מקום אחר. יש פה איזו יוזמה פרטית של אדם שבא ואומר: אנחנו כן נעשה את זה. אנחנו כן נשלב. אני חושבת שבסיטואציה שכזאת, משרד התמ"ת צריך לעשות כל מה שהוא יכול – ויש דברים שניתן לעשות – על מנת שבאמת השילוב הזה יצליח. שילוב לא אומר בהכרח רק בית-עסק רגיל, פרטי, שאין לו תמיכות. הלוואי שנגיע למקום הזה. אנחנו בכלל לא שם. יש לנו עוד כברת דרך ארוכה לעבור בעניין. ואני חושבת שעם כל הכבוד, צריך גם שיהיה רצף של בתי-עסק שמעסיקים אנשים עם מוגבלויות. ואני באמת מבקשת, אם אדוני יודע – כמה אנשים עם מוגבלויות מועסקים בשוק הפרטי? ואני מדברת על אנשים עם מוגבלויות מורכבות. כמעט שאין, ואדוני מכיר את המספרים. למה במצב הזה – 300,000 השקל שאדוני מדבר עליהם זה סכום פעוט, שלא יספיק אפילו לסיים את החודש הזה, ואנחנו נמצא את עצמנו בעוד פחות מחודש עם חברה סגורה ו-200 חברים בבית. מה אדוני בכל זאת יכול לעשות בשלב הזה? אני יודעת שיש תיק תלוי ועומד. זה לא מונע – אני באה מעולם המשפטים – אין שום מניעה שאדוני ישב בצורה מסודרת לדבר עם חברת "Call יכול" והעומדים בראשה. תודה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: תודה. א. אני מתנצל על העיוות של השם, אבל - - - קארין אלהרר (יש עתיד): לא נורא, זה בסדר. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אני ממש מבקש סליחה, אבל הכוונה שלי הייתה טובה. לעצם העניין, חברת הכנסת אלהרר, אני לא חושב שיש ויכוח ביני לביניכם. אני באמת - - - קריאה: יש, יש. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: לא, אין ויכוח. אין ויכוח, כי אני באמת מאמין בשילוב אנשים עם מוגבלויות בעולם העבודה בכל המודלים האפשריים. אני רק רוצה שאתם תדעו – ואתם תלמדו את זה עם הזמן, אני אומר זאת בעיקר לחברי הכנסת החדשים – שאני צריך כלי עבודה כדי ליישם אותם. במסגרת הזאת, מקסימום הדחיפה שיכולתי לתת כרגע זה הקמת הצוות בראשותו של אודי פראוור במשרד ראש הממשלה, כדי להביא החלטת ממשלה קרובה. ככל שאודי יסיים את העבודה שלו – אם הוא יסיים אותה היום, אני מתחייב ביום ראשון להביא החלטת ממשלה. אבל אין לי אותה כרגע. זה לא שאני יכול להמציא כלים נוספים שאסור לי ליישם או לבצע אותם. אמרתי, מעבר לדבר הזה, אני מאוד בעד מודל העבודה של חברת "Call יכול". ובכל זאת – ובכל זאת – זה לא בור ללא תחתית, וצריך שהוא יהיה מפוקח, מבוקר ציבורית, ושהכסף יינתן בהתאם לכללים; ואני בעד לתת אותו. היו"ר בנימין בן-אליעזר: שאלה נוספת לחבר הכנסת בוז'י הרצוג. יצחק הרצוג (העבודה): אדוני השר, אכן אנחנו שוחחנו בעניין "Call יכול" לא מעט פעמים. בוא ננסה למקד את זה בשתי נקודות שלדעתי מאפשרות התקדמות. הנושא הראשון – אני לא מתלהב מצוות אצל אודי פראוור או משרד ראש הממשלה. למה? כי בסוף הבעיה המיידית נמצאת בתמ"ת. כלומר, פתרון רב-מערכתי למפעלים מהסוג הזה זה טוב ויפה, אבל הממשלה החליטה, כמו שאמרת, לעודד שילוב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה. היום פחות מ-10% מהאנשים עם מוגבלויות עובדים. אלה שמקבלים קצבאות נכות – בעקבות חקיקת חוק לרון, תיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי, שאני העברתי כאן במליאה, יכול אדם עם מוגבלות לקבל גם שכר וגם קצבה ולצאת ממעגל העוני. ולכן מפעל "Call יכול" הוא דוגמה קלאסית להוצאת 200 איש ממעגל העוני, על כל המשתמע ברמה היקפית לכל הנושא הזה. לכן יש פה אינטרס ממשלתי. וזה אומר שני דברים: א. התקנות. הטענה היא שכבר שנתיים – או שלוש שנים – המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה לא מקיים את הנחיית השר, השר הקודם, ואתה - - - קריאה: חמש שנים. חמש. יצחק הרצוג (העבודה): חמש - - - ולא קידם תקנות. זה דבר אחד. והשאלה היא אם התקנות האלה תקועות במשרד אחר או במשרד התמ"ת; זו שאלה אחת. השאלה השנייה היא היכולת לשבת מול האנשים ולעבור אתם סעיף-סעיף. נוצר פה מחסום פסיכולוגי ומתח בין המפעל לבין המטה, ובגלל זה אין תקשורת. ואז אנחנו מגיעים לעברי פי פחת כשאולי, באמת – ואני לא חושב, עם כל הכבוד ליועצים המשפטיים, שהם יכולים להגיד למשרד: אל תיפגשו אתם, יש תיק בבית-משפט. אני חושב, ואני אומר לך, כל המליאה מגבה אותך והכול מוקלט ומתועד. אתה יכול לתת למבקר המדינה ולכל היועצים המשפטיים שלך את האמירה שכל המליאה מלוכדת בצורך - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - יצחק הרצוג (העבודה): - - - בצורך לנסות להזרים חמצן למפעל, אם זה אפשרי. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: איזה כיף זה להגיד את הדברים כשאתה כבר לא שר, בוז'י. זה משהו. יצחק הרצוג (העבודה): בסדר, בתור שר אני פתרתי הרבה בעיות, ואני יודע שאתה יודע לפתור הרבה בעיות, אדוני השר שמחון. זה לא סוד, אתה באמת יודע. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אז קודם כול, בוא נגיד שאת הבעיה הזאת העברת לי ממשרד הרווחה. בסדר, למה לך - - - יצחק הרצוג (העבודה): לא נכון. משרד הרווחה והביטוח הלאומי נתנו הכול, את כל מה שצריך - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: למה לך? הרי אני לוקח את - - - יצחק הרצוג (העבודה): - - ועזרו מהיום הראשון. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אני הרי לוקח את הביקורת שלכם ממקום טוב. גם אתה יודע שיש כרגע ממשלת מעבר. יש כרגע מצב שאין תקציב מדינה. גם אם אני רוצה - גם אם אני רוצה להביא את "Call יכול" לדיון במרכז ההשקעות כדי לאפשר לו לקבל עוד 1.3 מיליון שקל, זה לא רלוונטי. התקציב הזה הוא על אפס. הבסיס שלו, שהוא אפס, כיוון שרק החלטה של מרכז ההשקעות מפעילה את התקציב, בהנחה שיש תקציב מאושר. ומאחר - - - יצחק הרצוג (העבודה): מה עם קרן לסיוע למפעלים במצוקה - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: רגע, שנייה. שנייה. יצחק הרצוג (העבודה): - - כמו עם "פרי הגליל"? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: בוז'י, "פרי הגליל" – גם אתה יודע – הוא ניתן במסגרת שבה כיהנה כנסת פעילה, עם ועדות. היה ניתן להביא את זה לאישור גם בוועדת הכלכלה וגם בוועדת הכספים. היה עם מי לעבוד. היה תקציב מדינה. נכון לעכשיו, אין ממשלה, אין כנסת – יש כנסת כמובן, אבל אין ועדות - - - מיקי רוזנטל (העבודה): - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אין ועדות פעילות של הכנסת ואין תקציב - - - מיקי רוזנטל (העבודה): יש ועדת כספים. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: - - - ואין תקציב מאושר. כדי שיהיה אפשר להפעיל את ועדת הכספים, חבר הכנסת רוזנטל, צריך שתהיה החלטת ממשלה, כדי שיהיה מה להביא לוועדת הכספים. כדי שזה יהיה אפשרי צריך להכין תקנות. כדי שאפשר יהיה להכין - - - מיקי רוזנטל (העבודה): יש ממשלה. אין ממשלה לישראל - - דוד רותם (הליכוד ביתנו): איזו ממשלה? מיקי רוזנטל (העבודה): - - איזה מין אמירה זאת? יש ממשלה בישראל. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: די, למה אתה מתלוצץ? קריאה: - - - מיקי רוזנטל (העבודה): - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: תעשה לי טובה, אל תהיה ליצן חצר, כי זה לא עושה עלי שום רושם. אני אומר בדיוק מהם הכללים. אל תהיה גיבור גדול. בעברך אתה חקרת לא מעט דברים מהסוג הזה והבאת אותם למדיה בהרבה מאוד חוסר צדק, אז לי אל תטיף מוסר. אני לא אעשה שום דבר בניגוד לכללי החוק. אל תתבלבל, זה לא יקרה. אין מצב כזה. כדי שזה יקרה, תהיה החלטת ממשלה, היא תובא לכנסת, הכנסת תאשר אותה, והפקידים במשרד האוצר יוכלו לעשות אותה - - - יצחק הרצוג (העבודה): בסדר, אבל משא-ומתן מחוץ לכותלי בית-המשפט, כבוד השר, שהיה מאפשר לצדדים להגיע אפילו לסכום מוסכם לתשלום – אני לא חושב שיש בעיה עם זה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: למה, יקיר, יקיר שלי? אתה הרי פרקליט ידוע. יצחק הרצוג (העבודה): - - - מה אתה רוצה? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אתה יודע איך זה עובד. אם היית הפרקליט של "Call יכול" - - - יצחק הרצוג (העבודה): אני לא פרקליט ידוע, עם כל הכבוד. אני פה משרת ציבור. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: - - - שלח אותו למשרד - - - יצחק הרצוג (העבודה): שלום, עם כל הכבוד - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: שלח אותו למשרד המשפטים שיגיע להסכם; מה אתה רוצה ממני? יצחק הרצוג (העבודה): לא, השאלה היא אם היועץ המשפטי של משרדך מוכן לגבות את זה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: היועץ המשפטי של משרדי יקיים כל דבר שיוחלט עם הפרקליטות ומשרד המשפטים. אגב, אני גם הצעתי לו: רד מזה. למה לך? אתה סתם מתעכב. נדמה לך שמגיע לך, ובסופו של דבר אתה לא מקבל דבר. תאמינו לי שהדבר המרכזי בדיון הזה הוא העובדה שכנסת ישראל חושבת - - יצחק הרצוג (העבודה): נכון. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: - - שצריך להמשיך את המהלך הגדול של שילוב אנשים עם מוגבלויות בעולם העבודה. יצחק הרצוג (העבודה): נכון. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: כל היתר, הפעולה על-פי החוק, התקנות וכן הלאה – יש פקידים מסורים, גם במשרד הבריאות, גם במשרד הרווחה ובוודאי במשרד התמ"ת - - יצחק הרצוג (העבודה): אין חולק על כך. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: - - שישמחו לעשות את זה. זה לא עניין שאני לא רוצה. אני מאוד מעוניין. אבל אני צריך כלים כדי לעשות את זה. היו"ר בנימין בן-אליעזר: תודה רבה לך. חבר הכנסת מיקי רוזנטל, בבקשה. מיקי רוזנטל (העבודה): כבוד השר, בוא נתחיל טוב, בסדר? לא ענית על שאלתה של חברת הכנסת אלהרר. לפי המדיניות שלכם, אתה אומר שאתם מעדיפים לשלב אנשים עם מוגבלויות במקומות עבודה רגילים, מה שאתם מכנים. שאלה אותך חברת הכנסת אלהרר כמה אנשים כאלה שילבתם. האם אתה יכול להשיב על כך? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אין לי המספר המדויק. מיקי רוזנטל (העבודה): אין לך המספר. זה לא מקרה שאין לך המספר. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: תן לי רגע. אין לי כאן המספר המדויק, כי זה לא מה שהתבקשתי לענות עליו. אני לא סופר אותם כל יום. אני לא חושב שמדובר ברבים. תהיה סבלן. קצת סבלנות. שאלת – תן לענות. אם היה לי המספר המדויק, הייתי עונה לחברת הכנסת אלהרר מייד, כפי שגם זכרתי את מכתבה ובוודאי נתתי לה תשובה. הפעולה בקרב המוגבלים היא פעולה ארוכת טווח, היא תיקח הרבה מאוד זמן, ואנחנו נעשה מאמץ גדול כדי לקיים אותה. יחד עם זאת, צריך להבין שאתה גם לומד מניסיונך, הטוב או הרע, במהלך הדרך. המסגרת של "call יכול" היא אכן מסגרת ייחודית. אני לא אמרתי שלא צריך לקיים אותה. צריך לקיים אותה, וצריך למצוא לה פתרונות. אבל כל עוד התקנות האלו אינן מאפשרות לעשות את הפעולה ש"call יכול" מבקשת ובצדק – אני בעד, אני בא מהעולם החברתי, אני בעד שהפעולה של הליווי הרגשי תתקיים גם כן. אני לא נגדה. רק כדי לשלם עבורה צריך שזה יוסדר, זה הכול. מיקי רוזנטל (העבודה): כבוד השר, כמה זמן יש המלצה במשרדך לשנות את התקנות? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: כמה זמן יש המלצה במשרדי לשנות את התקנות? מיקי רוזנטל (העבודה): כן, לשנות את התקנות. אתה גם לא יודע. אז אני אגיד לך: חמש שנים, או ארבע. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: נו? מיקי רוזנטל (העבודה): הפקיד שלא עשה את זה – למה לא מעיפים אותו? זאת אומרת, האם 200 האנשים האלה ילכו לרחוב בגלל מחדל של המשרד שלך? אני באמת שואל אותך. זו לא פרובוקציה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: קודם כול, אני לא בטוח שהאנשים האלו ילכו לרחוב בגלל מחדל - - - מיקי רוזנטל (העבודה): הם ילכו. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: לא, לא, לא. מיקי רוזנטל (העבודה): אם אנחנו נקים עוד ועדה ועוד ועדה ועוד ועדה - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: חבר הכנסת רוזנטל, אני מציע שלא נעשה מהדבר הזה משהו שהוא חד-צדדי, כאילו זה נמצא רק בצד אחד. באה הממשלה ומציעה את מרכולתה. בא מישהו ואומר: מרכולתךְ אינה מספיקה לי, אני רוצה להוסיף מעצמי. לעניין של "להוסיף מעצמי" יש אחת משתי אפשרויות: או שהממשלה תסכים ותרחיב את הפעולה הזאת, או שהממשלה לא תסכים ולא תרחיב והוא יעשה אותה מעצמו בסופו של דבר. בוא, אני לא רוצה לרדת לרמת הפרטים, שבה אנחנו נגלה לכל העולם שלפעמים אתה לא יכול לייצר תחרות בשוק הזה של ה"call סנטר" על חשבון הממשלה. אני לא רוצה להגיע לשם. אני מאוד מעריך את עובדי "call יכול". אני מאוד מעריך את מה שהם עושים. אני לא רוצה לרדת לרמה הזאת, כי אני חושב שהנושא מספיק חשוב כדי שאני לא אתקוף את "call יכול". אז אל תגרור אותי למקום הזה. מיקי רוזנטל (העבודה): אוקיי, רק - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: תאמין לי, אני מצוי בפרטים. ישבתי אתו שלוש פעמים, מכיר את המודל שלו, לא בטוח שיש לו הצדקה כלכלית, ובכל זאת צריך לעשות את זה. מיקי רוזנטל (העבודה): יכול להיות שלא, אבל תראה: זה שאתה שולח אותו לפרקליטות זה נפלא - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אני לא שולח אותו. הוא הגיש תביעה. לא אני הגשתי תביעה. מיקי רוזנטל (העבודה): בסדר גמור. אבל בעקבות התביעה הזאת, שאולי חלקה מוצדקת ואולי חלקה מופרכת, אתם לא מדברים אתו יותר. התוצאה היא – אתה יודע, זה אבסורד. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: בחייאת, מיקי, דיברתי אתו ביום חמישי. הוא היה אצלי במשרד, נו, ביום חמישי האחרון, וזה בדיוק לפני פחות משבוע. מיקי רוזנטל (העבודה): וזה מה שהסכמתם עליו – על 330,000 השקל? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: לא. מה שהסכמנו עליו, וזה הפתרון, זה שתקום ועדה ממשלתית שתתחיל לעבוד, ואם היא תביא לי את המסקנות היום בערב, אני אומר את זה - - - מיקי רוזנטל (העבודה): יש לך תאריך סיום עבודה, יש לך תאריך סיום עבודה, שאפשר - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: שמע - - - מיקי רוזנטל (העבודה): אתה יודע, מדובר פה באמת בפרנסה של אנשים. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אני ביקשתי - - - מיקי רוזנטל (העבודה): תגיד שבתוך שבוע יהיו תשובות – אז נניח לך ונחכה שבוע. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: לא, אל תניח לי. זו העבודה שלי. אני לא רוצה שתניח לי. אני רק אומר לך שאם אני אקבל את המסקנות היום בערב, אני מבטיח לך שבאופן יוצא דופן, בניגוד לכל הכללים, ביום ראשון זה יהיה על שולחן הממשלה. מה אתה רוצה יותר מזה? זה הכי מהיר שאני יודע לעשות. מיקי רוזנטל (העבודה): אבל אתה יכול לפחות להגביל את הוועדה בזמן. זה, כן. זה בסמכותך. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: לא, זו לא ועדה שאני מיניתי. אל תטעה. אתה צריך להבין שכדי להיחלץ מהסיטואציה של משרד המשפטים והמחלקה המשפטית במשרד התמ"ת, הייתי צריך למצוא איזה פתרון. הפתרון היה שתבוא החלטת ממשלה. את זה הצעתי למנכ"ל משרד ראש הממשלה, והוא הסכים באופן מיידי, והוא גם החליט להקים את הצוות הזה, כדי להגיע לאותה החלטת ממשלה. במסגרת שלי אין לי פתרון. מה לעשות, אני לא יכול לעשות משהו שהוא מעבר לכללים. כדי שזה יוכל להגיע לכנסת ולהתגלגל, צריך החלטת ממשלה. היו"ר בנימין בן-אליעזר: אני מודה לך, חבר הכנסת מיקי רוזנטל. שאלה נוספת לאבישי ברוורמן. אבישי ברוורמן (העבודה): כבוד השר שמחון, אין ספק שאתה אחד האנשים המנוסים ביותר בכנסת מכל הכיוונים, אבל אני רוצה שתיקח מה שאמר עכשיו ניצב צור, חבר הכנסת צור. באים לפה אנשים מבחוץ ומסתכלים. אומר לך חבר הכנסת רוזנטל שמחכים חמש שנים. והתשובות: המערכת מסובכת, וכל הדברים האלה. אחד הדברים שאתה יודע הוא שהרצון באמת לבנות ממשלה אפקטיבית – לחתוך את הביורוקרטיה בצורה הזאת שכל דקה - לא יועץ משפטי א' ולא יועץ משפטי ב'. מכיוון שאתה מבין את הדברים האלה, אני פונה אליך בנושא הזה. עזוב את הכול. היה לנו היום דיון בוועדת הכספים. זה ברור לנו שבאופן כללי בכלל, במצב שישראל נמצאת, או מדינת ישראל, אנחנו דוחים כל הזמן – היה לנו להקים תקציב חדש, ויש תקופת ביניים. בתקופת ביניים מחלקים תקציב 1 חלקי 12 ולא נותנים. מכיוון שאנחנו בתקופה של אי-יציבות, התקופות האלה מאוד ארוכות, ואז אנשים נופלים בין הגלגלים ונרמסים בביורוקרטיה, ואומרים להם: יש חוק. בשביל הדבר הזה הפה שאסר הוא הפה שמתיר, ויש פה הרבה מאוד עורכי-דין. היו"ר בנימין בן-אליעזר: תודה רבה. אבישי ברוורמן (העבודה): יעקב נאמן, שהיה שר המשפטים, היה מוצא תמיד פתרון כשהיה בחוץ. אני אומר לך שבוועדת הכספים – תביא את זה מחר ובוועדת הכספים ניתן לך את הגיבוי. קח את האנשים האלה, את הפתרון הזה. לא צריך בשביל זה גאונות - בשביל לפתור את הדבר הזה. שני עורכי-דין מוכשרים יושבים ביחד, נותנים לך את התשובה, אתה מביא את זה לוועדת הכספים, ולפחות במקרה הזה יראו שלא מסבירים כל הזמן למה אי-אפשר. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: תודה, חבר הכנסת ברוורמן. אני אשתדל. היו"ר בנימין בן-אליעזר: אני מודה לך. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אדוני היושב-ראש, סיימתי? היו"ר בנימין בן-אליעזר: כן. אני מודה לך. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: תודה. היו"ר בנימין בן-אליעזר: תודה רבה לך. אני מזמין את סגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן, להשיב על שאילתה דחופה מס' 12, מאת חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה, סגן השר יצחק כהן. בבקשה, חבר הכנסת מאיר כהן.