קטע מדברי הכנסת
15. הקמת השוק הסיטונאי בצומת מסובים
יצחק הרצוג (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, השאילתה שלי עוסקת בהקמת השוק הסיטונאי החדש. הסיבה לדחיפות היא שב-2014, בעצם בתוך פחות משנה, מתפנה השוק הסיטונאי בצריפין, וקיימת החלטת ממשלה כבר מ-2010 שלא מתקדמת בכלל.
להלן השאילתה:
פקידי האוצר מעכבים הקמת שוק סיטונאי לירקות ופירות, בניגוד להחלטת הממשלה מ-2010 ובניגוד לסיכומים עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, עורך-דין הראל לוקר, מנובמבר 2012.
רצוני לשאול:
1. מדוע אין האוצר מאפשר לחברה הממשלתית להקים את השוק?
2. מדוע האוצר עומד על הקמת השוק בשיטת BOT, אף שאין לו היתכנות כלכלית?
אני כבר אומר שאם יש היתכנות זה בסדר, רק הנושא הזה תקוע בוויכוח בין שני הצדדים, ובניגוד לסיכומים אין התקדמות, לא במתווהBOT ולא במתווה תקצוב ישיר.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה רבה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תודה, חברי בוז'י הרצוג. בוז'י, לך לא מתאים לטעון טענה כזאת. הטענה שפקידי האוצר מעכבים את הקמת השוק הסיטונאי לפירות וירקות בניגוד לסיכום עם מנכ"ל ראש הממשלה, אינה נכונה. הם פועלים לקידום הפרויקט במהירות האפשרית, בשיתוף פעולה מלא עם משרד ראש הממשלה ועם משרד החקלאות. בוז'י, כדאי שתשב, התשובה ארוכה.
יצחק הרצוג (העבודה):
אוקיי, שאלות המשך - - -
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אין שום בעיה. משרד האוצר, בוז'י, רואה בהקמת השוק יעד לאומי וכלכלי חשוב, שיסייע בהפחתת יוקר המחיה בישראל ויביא לירידה במחירי הפירות והירקות הטריים.
הממשלה החליטה באוקטובר 2010 על הקמת החברה הממשלתית "שוק סיטונאי גוש דן בע"מ", אשר תפקידה יהיה לבחון את החלופות להקמת שוק סיטונאי בצומת מסובים. המדינה ראתה הצדקה להתערבותה בתחום, לאור הכשלים הקיימים בשרשרת הערך של שיווק תוצרת חקלאית טרייה. החברה בחנה את החלופות, ולאחר שהציגה אותן למשרד האוצר נעזרו אנשי אגף החשב הכללי ואגף התקציבים בנתונים שהציגה החברה וביועצים מקצועיים, וראו כי החלופה הטובה ביותר להקמת השוק היא באמצעות מכרז BOT. היתרון המרכזי בשיטת ה-BOT נעוץ בכך שהיא נסמכת על החוזקות של כל אחד מן המגזרים, הציבורי והפרטי, ובכך מאפשרת להקים את הפרויקט הטוב, היעיל והחסכוני ביותר למשלם המסים. חשוב להדגיש בהקשר זה כי השוק שיוקם יהיה בבעלותה המלאה של המדינה.
כמה יתרונות להקמת השוק בשיטת ה-BOT: א. חיסכון בעלויות הפרויקט – העובדה שהזכיין רואה את הפרויקט כמכלול שלם של תכנון, הקמה והפעלה מאפשרת לו לבצע את הפרויקט באופן אופטימלי. כך, לדוגמה, הוא יכול לתכנן את הפרויקט כך שעלויות התפעול לאורך השנים יביאו לחיסכון משמעותי; ב. סטנדרט ההפעלה – המכרז מאפשר למדינה לקבוע סטנדרט הפעלה גבוה עקב קשירת מנגנון התשלומים לרמת השירות, מה שמספק תמריץ לשיפור מתמיד של איכות השירותים; ג. חדשנות – שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי מאפשר להטמיע מרכיבים חדשניים בפרויקטים הציבוריים; ד. התמקדות ברגולציה – השיטה מאפשרת לסקטור הציבורי, אשר מותאם באופן הטוב ביותר, לפקח על אספקת השירותים להתמקד בפעילות זו; ה. להקמה והתפעול של השוק אין כדאיות כלכלית ולכן הקמתו כרוכה בהוצאה תקציבית ניכרת. השיטה מאפשרת התאמה של התוצאה לאורך חיי הפרויקט; ו. העברת מכלול סיכוני ההקמה והתפעול של השוק למגזר הפרטי, שבו קיימת התמחות בנושאים אלה, לעומת החברה הממשלתית הנעדרת כל ניסיון בכך; ז. מחקרים מראים כי פרויקטים שבוצעו בשיטת ה-PPP, שמודל ה-BOT הוא אחד מאפשרויות היישום שלה, לא חרגו מהתקציב שלהם ורק 8% חרגו ממסגרת הזמן המיועדת, ואילו פרויקטים תקציביים בארץ חרגו מהתקציב שלהם ב-64% מהמקרים, ומהלו"ז – ב-82%. תראה את ההבדל, שים לב; ח. בחירתו של זוכה במכרז תבטיח הקמה והפעלה של השוק לתקופה ארוכה ובסטנדרטים גבוהים.
מתווה הקמת השוק באמצעות מכרז BOT סוכם בין משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, משרד החקלאות והחברה ואושר על-ידי שרי האוצר והחקלאות. החברה שותפה בתהליכי המכרז והכינה את התכנון המפורט לשוק. ועדת המכרזים הבין-משרדית וצוותי המשנה שלה שותפים. כלל הגורמים האמורים שציינתי מתכנסים מדי שבוע ולעתים פעמיים בשבוע כדי לגבש את מסמכי המכרז. השלב הראשון במכרז צפוי להתפרסם, בעזרת השם, בשבועות הקרובים.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. בבקשה, רצית שאלות המשך, חבר הכנסת הרצוג.
יצחק הרצוג (העבודה):
תודה על התשובה. אני מקווה שמכובדי סגן השר והיושב-ראש רשמו לפניהם שהמכרז עומד לצאת בשבועות הקרובים. אתה יודע, בישראל "בשבועות הקרובים" זה יכול להיות הרבה מאוד זמן, וב-2014 מתפנה השוק הסיטונאי הקיים, שזה כלי דרמטי, כפי שגם ציינת, להפחתת יוקר המחיה לאזרחים שרוכשים פירות וירקות. זאת המטרה של השוק. זה נושא אחד. כלומר, לא אומרים לך מתי יצא המכרז ולא מתחייבים על תאריך.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
בוז'י, אמרתי את זה. בעזרת השם, בשבועת הקרובים.
יצחק הרצוג (העבודה):
הבעיה השנייה זה העברת הקרקע. בשאלת המשך - הייתה החלטה מפורשת של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לאור הוויכוחים, שהקרקע תועבר לרשות החברה. לפי מיטב ידיעתי, שום דבר מזה לא קורה. כלומר, הממשלה מקימה חברה ואחר כך משרד האוצר מרוקן בכל מיני דרכים את החברה מהיכולת שלה לקבל החלטות לגבי הפרויקט. כמו למשל, הדבר המרכזי זאת הקרקע, שצריכה להיות באזור צומת מסובים.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
בוז'י, נתתי לך תשובה ארוכה ומפורטת. במהלך השבוע גם אמרתי לך שיושבים כל הגופים יחד, יותר מפעם אחת בשבוע.
יצחק הרצוג (העבודה):
אני מבקש שסגן השר יבדוק את זה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
הסוגיה שאתה מדבר עליה בוודאי נדונה שם ומקבלים את ההחלטות פה-אחד. כך שאני לא מכיר שיש איזו בעיה. כפי שאמרתי לך, בשבועות הקרובים, בעזרת השם, המכרז יצא. כרגע הם שוקדים על פרטי המכרז והכנתו.
יצחק הרצוג (העבודה):
אני מבקש שבסוגיית הקרקע סגן השר ירשום לבדוק מה קורה עם הקרקע וידבר עם הנהלת החברה, או מישהו מטעמו ידבר עם הנהלת החברה בנושא הזה, מכיוון שהתחושה היא שאיפֹשהו – אומרים לנו שיש דיונים מדי שבוע, אבל אני מכיר את הביורוקרטיה. עד שמישהו לא מנחית הוראה, זה לא קורה. תודה רבה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כדי לקצר ביורוקרטיות הלכנו לשיטת ה-BOT.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה רבה לחבר הכנסת הרצוג, תודה רבה לסגן שר האוצר. שר המשפטים, בבקשה יעלה לדוכן להשיב על שאילתה של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. בבקשה, גברתי.