קטע מדברי הכנסת
45. טיפול משרד הבריאות בנושא הקנאביס הרפואי
משה זלמן פייגלין (הליכוד ביתנו):
גברתי השרה, לפני כחודש פרסם משרדך נהלים חדשים ומחמירים המונעים מעשרות-אלפי חולים לקבל טיפול בקנאביס רפואי, שהוכח כיעיל, ופוגעים באלפי חולים שכבר אושר להם טיפול בעבר.
רצוני לשאול:
כיצד, כשרת הבריאות, את ממלאת את חובתך לאפשר לכל חולה לקבל את הטיפול הראוי לו? תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת משה פייגלין. תשיב השרה.
שרת הבריאות יעל גרמן:
אדוני היושב-ראש, סגן היושב-ראש, חברת הכנסת וחברי הכנסת הנמצאים, וכמובן חבר הכנסת פייגלין – אני רוצה לומר לך שאני שמחה על השאלה. אני חושבת שבשבועות האחרונים, במיוחד בימים האחרונים, יש כל כך הרבה דיסאינפורמציה סביב מה שהמשרד מתיר ולא מתיר, סביב נושאים של לגליזציה ומריחואנה. אני באמת שמחה שניתנה לי ההזדמנות להבהיר, ואני מתנצלת שאני קצת אאריך בתשובה, אבל אני חושבת שחשוב שכולם ידעו את העובדות.
אז בוא נתחיל קודם כול מחלוקה, בגדול, של כל הנושא שנקרא קנאביס. כשאנחנו מדברים על קנאביס, יש את אלו שרוצים לגליזציה. אני לא עוסקת בזה. יכול להיות שיום אחד זה יגיע לפה – אני יודעת שחברת הכנסת תמר זנדברג בעד, וקרוב לוודאי שהיא בוודאי תגיש חוק, וזה בסדר, לגיטימי. יבוא, תחליט הכנסת בעד – זה טוב מאוד. אבל זה לא בתחום אחריותה ואחריותי כשרת הבריאות.
יש התחום של הבריאות – הקנאביס הרפואי, מה שבשפת העם קוראים מריחואנה, שזה מריחואנה רפואית. זה התחום שבו אנחנו עוסקים כמשרד הבריאות. זה התחום שבו אנשים, שנמצא על-פי קריטריונים, שמייד אני אפרט אותם – כמו שאמרתי, קצת אאריך, אבל בהחלט ראוי שידעו. אותם אנשים שנמצא על-פי קריטריונים מסוימים שהקנאביס מביא להם מזור, יכולים לקבל רישיון לקנאביס, לצרוך אותו, ובאמת – שיהיו להם מזור והקלה של מצוקתם.
ישנו נושא שלישי, שגם בו אני לא רוצה לגעת אבל אני מציינת אותו, כי הוא חייב להיות בפני חברי הכנסת וצריך לדעת: ישנם מגדלי הקנאביס. לפני מספר שנים מדינת ישראל החליטה שהיא מתירה ונותנת רשות למגדלים פה בארץ לגדל את הצמח, צמח הקנאביס, אך ורק לצורך שימוש רפואי. ההיתר הזה עומד לפוג באוגוסט השנה. יכול להיות שהרעש סביב הנושא – כמובן לא אתה, חבר הכנסת פייגלין, אבל בכלל – יכול להיות שהוא קשור גם בצורה כזו או אחרת לחששם של מגדלי הקנאביס שמא הרישיון לא יאושר. גם בזה אני לא מתכוונת לגעת.
ועכשיו לגבי הקנאביס. קנאביס אינו תרופה. אינו רשום כתרופה. והאמת היא שעד היום אין מספיק מחקרים כדי באמת לומר מה היעילות והבטיחות שלו למטרות רפואיות; למרות שישנם מחקרים, עדיין אין מחקרים באמת תקפים, שיכולים לבוא ולומר: בזה זה עוזר, בזה זה לא עוזר.
איציק שמולי (העבודה):
אלה חברות התרופות - - -
שרת הבריאות יעל גרמן:
יחד עם זאת, אין ספק שיש עדויות לכך – ואנחנו יודעים זאת – שקנאביס עשוי לסייע לחולים שסובלים ממצבים רפואיים מסוימים, או אפילו לחולים שסובלים מכאבים. זאת אומרת, אנחנו יודעים שהוא מסייע.
על-פי הוראת פקודות הסמים המסוכנים, קנאביס הוא חומר שמוגדר כסם מסוכן, ולכן חל עליו איסור שימוש, אלא אם כן ניתן לגביו רישיון כדין, זאת אומרת, אותו רישיון שאנחנו מוציאים. הסמכות, על-פי הפקודה, לתת רישיון לשימוש בקנאביס, היא של מנכ"ל משרד הבריאות או מי שהוסמך על-ידיו, שנקרא "המנהל". בסמכות המנהל להתיר את השימוש בקנאביס למטרות רפואיות וגם למטרות מחקר, אבל זאת בהתאם להוראות הפקודה ובהתאם לתקנות שעל-פיה.
חשוב לי לציין שעל-פי האמנה היחידה שקיימת לסמים – האמנה הזאת, משנת 1961, קובעת משטר פיקוח ובקרה ייחודי לסם הזה, ובכלל זה היא קובעת ומחייבת קיומה של סוכנות ממשלתית שאחראית להסדרת הנושא. הממשלה החליטה, בהחלטתה מס' 3609, כי משרד הבריאות הוא אותה סוכנות ממשלתית שאחראית להסדרת הנושא. אי-לכך, משרד הבריאות אכן החליט להסדיר את הנושא, וקבע נוהל. ובנוהל יש תנאים שנדרשים לקבלת הרישיון לשימוש בקנאביס למטרות רפואיות. אני רק אקרא סעיף אחד: ככלל, רישיון לשימוש בקנאביס לא יינתן אלא לאחר מיצוי הטיפולים המקובלים ובהתוויה מוכרת בלבד. רשימת ההתוויות המוכרות מפורטת. זאת רשימה שתעודכן מעת לעת ככל שיצטבר מידע נוסף שיצדיק עדכון כאמור.
אני מתעכבת על זה מפני שאני רוצה לומר לכם, שמאותו רגע שהנוהל נקבע ועד היום, לא רק שלא ירדו ההתוויות, אלא שישנם היום דיונים על הרחבת ההתוויות, זאת אומרת על הרחבת השימושים והמקרים הרפואיים הנוספים שבגינם ניתן יהיה אכן לתת את הרישיון לקנאביס.
מה הן ההתוויות הקיימות כיום? יש התוויות בתחום האונקולוגיה – כל המטופלים בזמן הטיפול בכימותרפיה; יש התוויות לצורך שיכוך כאב ממקור סרטני בשלב גרורתי; יש בתחום גסטרואנטרולוגיה, למטופלים הסובלים ממחלת הקרוהן; במקרים חריגים יינתן גם למטופלים עם דלקת כיבית של המעי; בתחום הכאב – למטופלים הסובלים מכאב נוירופתי ממקור אורגני ברור המטופלים במרפאת כאב בתקופה של שנה לפחות לפני הגשת הבקשה – ניתן בהחלט להגיש בקשה; בתחום מחלות זיהומיות; בתחום הנוירולוגיה; ומטופלים סופניים שתוחלת חייהם הצפויה היא חצי שנה.
מתן הרישיון יותנה בביצוע מעקב רפואי מדי שלושה חודשים לפחות על-ידי רופא מטפל שפרטיו ייכללו ברישיון. בקשה למנהל, אותו אדם שממונה לתת את הרישיון לקנאביס, לקבלת היתר לשימוש בקנאביס למטופלים שמצבם או מחלתם אינם בין ההתוויות – כאן אני מגיעה להקלות שמעבר לנוהל – יידונו; יידונו, למרות שהן לא נמצאות בהתוויה, אבל לאחר שהרופא המליץ, ינמק, ויאמר בצורה מפורטת, בצירוף כמובן אסמכתאות רפואיות מקובלות, את הבסיס לבקשתו ולהנחה שהשימוש בקנאביס עשוי לסייע למטופל.
יתרה מכך, אני רוצה להדגיש שוב: ככלל, לא תאושר בקשה של מטופל שפנה לראשונה למרפאת כאב כלשהי רק לצורך הגשת בקשה לאישור שימוש בקנאביס, אבל חרף האמור לעיל ניתן להגיש בקשה לאישור שימוש למטופל שאינו מטופל במרפאת כאב תקופה של שנה לפחות, כפי שציינתי קודם, והיא תידון אם הבקשה נתמכת על-ידי מנהל המרפאה וכוללת כמובן נימוק מפורט של מנהל המרפאה לצורך האישור החריג.
בנוסף לכך, יש הוראות מדויקות מה נעשה כאשר באמת מקבלים בקשה לשימוש בקנאביס במינונים של 100 גרם לחודש ויותר. אני לא אפרט את הנוהל כאן, אבל יש כאן נוהל מאוד מאוד מפורט.
אני רוצה להוסיף ולומר שבנוסף לכול ניתן לערער. נאמר שביקשו, ונאמר שאפילו ביקשו התוויה מיוחדת, ונאמר שסירבו, עדיין יש בקשה לערער על ההחלטה ויש נוהל מפורט כיצד מערערים על החלטת המנהל. צריך לכלול מידע רפואי וכו' וכו' וכו'.
בנוסף לכול, ועדת ההתוויות יושבת מדי כמה שבועות ודנה בפתיחת התוויות נוספות, כלומר, בפתיחת האפשרות למתן היתר לקנאביס למחלות נוספות שאינן אמורות כאן ושלא ציינתי בנוהל. רוצה לומר – משרד הבריאות לא רק שאינו מונע, אלא הוא יצר נוהל שמאפשר מתן היתרים בצורה מסודרת; לא רק שאינו מונע, אלא שהעובדות מוכיחות שבשנים האחרונות מספר ההיתרים גדל מ-3,500 היתרים ללמעלה מ-11,000 היתרים, והוא הולך וגדל.
אני חייבת לציין, שכאשר שקלו אם להמשיך את היתר גידול הקנאביס על-ידי המגדלים המקומיים או אולי לחלופין לנסות ולייבא קנאביס, פנינו להולנד, והסתבר שהולנד אינה מסוגלת להיענות לצרכים של מדינת ישראל. הם פשוט לא הבינו על מה אנחנו מדברים. הם היו מוכנים לתת לנו 150 קילוגרם לשנה, כאשר הצריכה אצלנו – ותנו לי להסתכל, שאני לא אתבלבל, אבל אם אני לא טועה – היא בין 200 ל-300 קילוגרם לחודש. לא הבינו. מנכ"ל משרד הבריאות חזר לפני יומיים מכנס של ה-WHO, ארגון הבריאות העולמי, בז'נבה. הוא ישב שם עם עמיתו ההולנדי, ועמיתו ההולנדי שאל: תגידו לי, מה עושים בישראל עם כל כך הרבה קנאביס רפואי? נותנים מזור לחולים. אבל בהולנד לא הבינו את הכמויות האלה. יחסית ל-OECD – מחלקים קנאביס רפואי יותר מכל מדינה אחרת, כמובן יחסית למספר האנשים.
לכן, אני שמחה על ההזדמנות שניתנה לי לענות בהרחבה. זה נושא חשוב. ישנם חולים, חלקם נמצאים ליד ביתי בימים האחרונים ואני מכירה אותם כבר בשמותיהם, סובלים באמת, עם מצוקות אמיתיות, וכנראה שבאמת הקנאביס מביא מזור. בשביל אותם חולים צריך לעשות הכול, בהתאם לנהלים ברורים, כדי לתת להם את הקנאביס.
אני רוצה לסיים ולבקש שבל יהא נושא הקנאביס הרפואי בן-ערובה ואמצעי לא הוגן ללגליזציה של קנאביס, מפני שאני סבורה שביד אחת צריך להקל ככל האפשר על כל חולה שהקנאביס יכול לעזור לו, ומצד שני צריך לטפל בנושא הלגליזציה בנפרד, ולא לערבב את שני הנושאים, כי נושא אחד גורם נזק לנושא החשוב הזה ששמו רפואה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה על התשובה המקיפה של השרה. שאלה נוספת לחבר הכנסת משה זלמן פייגלין, ואחריו אני אאפשר גם לחבר הכנסת דב חנין.
משה זלמן פייגלין (הליכוד ביתנו):
גברתי השרה, אני מאוד מאוד מעריך אותך, אבל אני חייב לומר שהתשובה שלך מאכזבת בצורה בלתי רגילה, משום שהאמת היא בדיוק הפוכה מכל מה שאמרת. מדוע חולים, לעתים סופניים, שסובלים בצורה שלא תתואר – ואת יודעת את זה, כי הם מול ביתך – מדוע בנוסף למחלתם הם נאלצים לשבות רעב כשבוע מול הבית שלך? הכול נפלא, הכול הרבה יותר טוב, מה פתאום עכשיו החליטו לשבות רעב?
זה מגוחך. את אומרת שאת לא רוצה שנושא הטיפול בחולים ייהפך לבן-ערובה לצורך הכנסת הלגליזציה בדלת האחורית, אבל מה שקורה באמת הוא בדיוק הפוך. בדיוק הפוך. כדי לשמור על הקנאביס מלהגיע לציבור הרחב, מונעים אותו מהחולים. זאת בדיוק המציאות.
הסעיף שכרגע הקראת בתקנות החדשות – את הקראת אותו, אני לא צריך לחזור עליו – למטופלים בתחום הכאב, המשמעות שלו היא שקודם נרעיל אותם לפחות במשך חצי שנה בחומרים הרבה הרבה הרבה יותר קשים וממאירים וממכרים מקנאביס, ואחר כך, בשלב האחרון, כשכבר יהיו על הקרשים ממש, אם תעבור שנה, ניתן להם להשתמש בזה. ומה אם הוא הולך למות בעוד שנה וזה הדבר היחיד שיכול לאפשר לו איזשהם חיים תקינים בתקופה שנותרה?
ובכלל, מה פתאום שפקיד – ולא משנה אם הפקיד הזה - - -
היו"ר יצחק וקנין:
אני מאפשר לך להמשיך את השאלה בגלל החשיבות של הנושא, למרות שצריך לצמצם את השאלה.
שרת הבריאות יעל גרמן:
כן, שאלה יפה.
היו"ר יצחק וקנין:
אבל באמת, הנושא הוא חשוב מאוד, ולכן אני מאפשר לך את השאלה.
משה זלמן פייגלין (הליכוד ביתנו):
אני מודה לך.
ובכלל, אם רופא מקצועי שמכיר את המטופל, לא יושב במגדל השן בירושלים מאחורי סעיפים ופקידים, אלא באמת פגש את החולה ואמר וחתם: הוא צריך טיפול בקנאביס, מי אני, מי את או כל פקיד אחר שמתיימר לתת מזור? הוא משרד הבריאות, הוא נועד להבריא, לא להיות שוטר נגד חששות אחרים. הוא נועד להבריא. מי אנחנו שנאמר לא, אף שהרופא פסק: כן, החולה הזה, שאני מכיר אותו ושאני בדקתי אותו, צריך את התרופה הזאת – ואני אגיד לא?
היו"ר יצחק וקנין:
תודה.
משה זלמן פייגלין (הליכוד ביתנו):
זה משרד בריאות או משרד משטרה? מה אנחנו?
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת משה זלמן פייגלין. שאלה נוספת לחברת הכנסת תמר זנדברג, ואחריה – שאלה נוספת – אני יכול לאפשר רק לשני חברי כנסת, והשואל השני יהיה דב חנין, וכבר הודעתי על כך.
תמר זנדברג (מרצ):
גברתי השרה, לפני כחודש קיימנו פגישה במשרדך שבה הצהרת הצהרה חשובה, שהייתה שינוי ממדיניות המשרד לפנייך, ועל-פיה כל חולה שקנאביס רפואי מקל את סבלו צריך להיות מטופל בו. מאז, מה שקרה בשל החמרת הקריטריונים שתוארה על-ידי חבר הכנסת פייגלין, אנחנו כל הזמן שומעות ושומעים מסרים שסותרים את המחויבות ההצהרתית הזאת, בין היתר מפי מנכ"ל משרדך, שמתראיין תדיר בתקשורת, ובמידה מסוימת, לצערי הרב, גם מהדברים שתיארת כרגע.
מדובר בעיקר על טיפול במחלות שהן מחלות כאב, כמו פיברומיאלגיה, טורט, פרקינסון, שקנאביס הוכח כמקל סבל יעיל בהן. כיצד עומדות הצהרותייך בשורה אחת עם מציאות זו שבה החולים, כל הזמן מצמצמים את הרישיונות שלהם, מבטלים רישיונות קיימים, יש הקטנה שרירותית של המינון, דרישה לוויתור על סודיות רפואית – שעומדת בניגוד מוחלט לסיפה של דברייך בנושא ההפרדה בין לגליזציה לשימוש עצמי לבין שימוש רפואי, נושא שמוסכם, מהפגישה שזכורה לי, גם על רשויות הטיפול בסמים? אז כיצד כל הדברים האלה והדרישה לטיפול במרפאת כאב כשנה, כפי שתיאר חבר הכנסת פייגלין – כיצד כל המציאות הזאת, מציאות שאין לי אלא לתאר אותה כהתעמרות ממש בחולים, שהגיעו בייאושם עד לשביתת רעב, כפי שאת ציינת - - -
היו"ר יצחק וקנין:
נא לסיים את השאלה.
תמר זנדברג (מרצ):
משפט אחרון. כיצד זה עולה בשורה אחת עם המחויבות ההצהרתית, ומדוע סוף-סוף לא תעבור ההמלצה לטיפול בקנאביס רפואי לידיו של רופא מומחה מטפל? תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחברת הכנסת תמר זנדברג. השואל הנוסף, חבר הכנסת דב חנין, ואחריו השרה תשיב לכולם.
דב חנין (חד"ש):
תודה לך, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, אני מצטרף פעמיים לקודמי, חברי הכנסת פייגלין וזנדברג, גם בהערכה לך על עבודתך וגם על התשובה המפורטת שהבאת בפנינו. אבל לצערי הגדול אני גם במחלוקת עמוקה על הנתונים שצוות משרדך צייד אותך בהם, שסותרים – אני אומר בצער – את תמונת המציאות כפי שאני מכיר אותה מפניות ציבור שאני מקבל. אני אומר את זה בכאב. אני חושב שתמונת המציאות שחבר הכנסת פייגלין תיאר פה היא תמונה נכונה. אני אומר את זה בכאב רב, כי יש לי פה ויכוח עם אנשים מקצועיים ורציניים במשרד הבריאות, אבל הוויכוח הזה צריך להיעשות כוויכוח אמיתי ורציני.
גברתי השרה, אני לגמרי מסכים לעמדתך שצריך להפריד את הנושא הזה מסוגיית הלגליזציה ולדון בו באופן ענייני ורפואי, אבל נדמה לי שדווקא במשרד הבריאות ההפרדה הזאת לא נעשתה עד הסוף. איפה הבעיות? יש שתי בעיות עיקריות. בעיה אחת היא בעיה של שמרנות, והיא קיימת גם במערכת הרפואית. הקנאביס, כפי שהוא זמין היום, הוא לא תרופה, והוא לא יכול לעמוד בתנאים של good clinical practice שהמערכת הרפואית יודעת להתמודד אתה, ולכן צריך להתייחס אליו בצורה שהיא קצת מחוץ לקופסה. זה מתחבר לבעיה אחרת, שהיא בעיה של אינטרסים. חברות תרופות שעובדות על-פי פטנטים, אין להן שום אינטרס לקדם טיפול בדברים שהם לא פטנטים – הם צמחים שהם הרבה יותר קשים להסדרה ולהתנהלות כלכלית.
לכן התוצאה הסופית, מבחינה מעשית, יצרה נוהל – ואני אומר את זה בצער – שהוא לא הפתרון והוא לדעתי הבעיה. הנוהל הזה שמשרד הבריאות אימץ מצר מאוד את ההתוויות הקיימות ברמה המעשית, סוגר אפשרויות קיימות לאנשים שטופלו. האנשים האלה ששובתים רעב ליד ביתך לא עושים את זה מתוך סתם התנדבות. נסגרות להם אפשרויות שהיו קיימות - - -
היו"ר יצחק וקנין:
דב, אנא ממך.
דב חנין (חד"ש):
אני מסיים ומגיע לשורה האחרונה. מה ההצעה שלי, או מה התפיסה שלי? אני אומר את זה על בסיס לימוד, אבל שוב רק מתוך פניות ציבור והחומרים שהגיעו לפני. יש בעולם מודל שהוא מודל מאוד מצליח והוא עובד, והוא קיים בקנדה. המודל הזה הוא מודל שכדאי ללמוד ממנו. שם יש פיקוח על הגידול, ופיקוח כזה צריך להיות, אבל הטיפול נמסר לרופא, כי רופא הוא שמוסמך להגיד מה יכול לסייע לאדם ומה לא יכול לסייע לאדם.
בקשתי לסיום השאילתה הארוכה הזאת – גברתי השרה, אני מתנצל – היא לבקש ממך להיפגש עם רופאים שאולי הגישה שלהם בתחום הזה קצת שונה מאשר הגישה בהנהלת משרד הבריאות, כדי לראות עוד זווית של הסתכלות על השאלה הזאת, שהיא כל כך כואבת וכל כך מכאיבה מכל הבחינות להרבה אנשים. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. גברתי השרה תשיב לכל השואלים.
שרת הבריאות יעל גרמן:
קודם כול אומר גם דברי הערכה לשלושת חברי הכנסת, אני מעריכה אותם, אבל להערכתי אתם במידה רבה לא נותנים לעובדות לבלבל לכם את התיאוריה. העובדות פשוט שונות. משרד הבריאות לא מגביל; משרד הבריאות פותח. הוא נתון להגבלה על-פי החוק. הוא לא יכול לבוא ולתת לכל אדם שרוצה קנאביס או שאומר שיש לו כאב ראש והוא חושב שהקנאביס ייתן לו מזור לכאב הראש – הוא לא יכול לתת לו, מפני שהחוק לא מתיר לו.
תמר זנדברג (מרצ):
חולה פרקינסון זה כאב ראש? באמת.
שרת הבריאות יעל גרמן:
החוק מכריח, מורה ומבקש ממשרד הבריאות, שהוא לצורך העניין הסוכנות הממשלתית, לקבוע נהלים, וזה מה שמשרד הבריאות עשה.
אתם לא נותנים לעובדות לבלבל לכם את התיאוריה, ואתם מסרבים לקבל את הנתונים האמיתיים – שמספר ההיתרים עלה מ-3,500 ל-11,000. אתם לא נותנים לעובדות לבלבל לכם את התיאוריה בכך שהיום במדינת ישראל – וקראתי את הנתונים – הגענו ל-370 ק"ג לחודש, ואנחנו עומדים להגיע ל-400 ק"ג. כאמור, הולנד מוכנה לתת לנו רק 150 ק"ג לשנה. אז, חברים יקרים, לכו תלמדו את העובדות לפני שאתם מפיצים תיאוריות לא נכונות. התיאוריה שלכם מבוססת על עובדות לא נכונות. משרד הבריאות נותן התוויות. הוא לא יכול לפתוח את זה לכול. זה בלתי אפשרי. הוא חייב לקיים נהלים.
באשר לבקשתך, חבר הכנסת דב חנין, אני נפגשת. אני כל הזמן נפגשת עם רופאים שעוסקים בנושא – נפגשתי, נפגשת ואפגש. במשרד הבריאות, וגם אני בוודאי, פתוחים לקבל רעיונות נוספים, ואם יהיה רעיון יותר טוב שיעמוד בגבולות החוק והדרישה שהחוק הטיל על כתפינו – בסך הכול אנחנו ממלאים את התפקיד של סוכנות ממשלתית לצורך העניין, תפקיד שהוטל עלינו על-פי החוק. אנחנו עושים זאת כמיטב יכולתנו מתוך ראייה של טובת החולים לפנינו.
היו"ר יצחק וקנין:
גברתי השרה, סיימת את התשובות?
שרת הבריאות יעל גרמן:
כן. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
אני מודה לשרת הבריאות, השרה יעל גרמן. אני מודה לכל השואלים. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה. בהתאם להסכמה בין השואלים, אנחנו נעבור לשאילתה השלישית בסדר-היום. שר החינוך שי פירון, בבקשה לעלות לדוכן. שאילתה דחופה מס' 47, של חבר הכנסת שמעון אוחיון. חבר הכנסת שמעון אוחיון, בבקשה.