קטע מדברי הכנסת

219. "תספורת" לסופרי ישראל סתיו שפיר (העבודה): כבוד היושב-ראש, תודה, ותודה לך, השרה. שבוע הספר חשף בפנינו מציאות קיום עגומה של סופרי ישראל, שלא מצליחים להתפרנס בכבוד. זו עובדה ידועה שכולנו מכירים, ובוודאי את, שקידמת את חוק הספרים החשוב בעניין זה. אך כעת הוצאות הספרים נדרשו לתספורת של 30% בעקבות רכישת "סטימצקי", והן צפויות לקצץ בהתאם דווקא בתמלוגי הסופרים. שאלתי: האם ואיך משרדך פועל למניעת משבר? שרת התרבות והספורט לימור לבנת: כן, תודה רבה לך, חברת הכנסת שפיר, ותודה ליושב-ראש ולשרה יעל גרמן על השינויים בסדר-היום. אני רוצה להתנצל על האיחור, אני באה ממפגש עם סופרים בלשכתי בדיוק בעניין הזה, וזו הסיבה לאיחור הזה. גם אמרו לי שיהיו עוד – – – סתיו שפיר (העבודה): אם החדשות טובות – – – שרת התרבות והספורט לימור לבנת: סליחה? סתיו שפיר (העבודה): אם זה מביא חדשות טובות לתשובה על השאלה שלי – – – שרת התרבות והספורט לימור לבנת: לא, המפגש הוא מפגש של דיון. אני מקיימת מפגשים, שלשום נפגשתי עם המו"לים, הבוקר נפגשתי עם הסופרים, דחיתי את זה מאתמול בגלל ההלוויות, ופשוט נפגשתי אתם; לכן זה נקבע להבוקר. גם חשבתי שהיו אמורות להיות עוד שתי שאילתות, אז התאמתי את לוח הזמנים. אני מתנצלת על האיחור, זה לא ממנהגי, אני אף פעם לא מאחרת למליאה, אבל זה מה שקרה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: ההתנצלות התקבלה. שרת התרבות והספורט לימור לבנת: אני מודה לך על השאילתה; השאילתה חשובה, והנושא הוא מאוד מאוד חשוב, ואני באמת רוצה להתייחס אליו. באמת צדקת, בשעתי נלחמתי מלחמה ארוכה, שארכה כשלוש שנים, כדי לחוקק חוק מאוד מאוד חשוב, החוק להגנת הספרות והסופרים, שעבר כאן במליאה, אם אני לא טועה, פה-אחד, אבל לקח בערך שלוש שנים לחוקק אותו, כדי להגן באמת על התרבות הישראלית העברית. חברת הכנסת קלדרון הייתה בין המסייעים להשלים את החקיקה; זה לקח שתי קדנציות בערך, ואני מודה לכל מי שסייע באמת לחוקק את החוק החשוב הזה. מעשה שטן, הייתי קוראת לזה: החוק נכנס לתוקפו ב-6 בפברואר השנה, 2014, והקריסה של רשת – חבר הכנסת הורוביץ היה הראשון שהניח הצעת חוק פרטית בעניין חוק להגנת הספרות והסופרים, ואחר כך אני הגשתי את זה כהצעת חוק ממשלתית – מעשה שטן, התחלתי לומר – החוק נכנס לתוקפו ב-6 בפברואר השנה, והנה, רשת הספרים "סטימצקי", שכבר היה צפוי שתקרוס, משום שנרכשה על-ידי בעלי הון שאין להם שום קשר לתרבות בכלל, אבל הם החזיקו ברשת שכל-כולה עוסקת בתרבות, "סטימצקי". כל מה שהם רצו זה למהר ולמכור את הרשת, והם רצו לממש מזומנים, והם קיימו מבצעים חסרי אחריות לחלוטין; עשו זאת עוד קודם לכן, ולכן גם הגענו לחקיקת החוק. אבל היא קרסה בדיוק באותה העת, והדבר הזה הביא לכך שמזה חודשים אחדים – אני יכולה להגיד כבר מאפריל פחות או יותר, אפריל, מאי, ודאי ביוני – המו"לים פשוט סירבו לספק ספרים ל"סטימצקי"; אני נותנת סקירה מהירה מאוד על מצב השוק כדי להגיע למה שאת שאלת אותי עליו, חברת הכנסת שפיר. הם סירבו פשוט לספק ספרים ל"סטימצקי", ומה שקרה הוא שמחצית מהשוק פשוט נעלמה. לא היה אפשר למכור ספרים. זה גרם באמת למצב בלתי אפשרי: "סטימצקי" אילצה את המו"לים, עוד כשנחקק החוק, לתת הנחות מופקרות לחלוטין. ההנחות האלה הביאו לכך שהרווחים של המו"לים צנחו בצורה משמעותית ביותר, ולמעשה, כלכלית, הם נפגעו בצורה אנושה. אני צריכה כאן לומר שכשנחקק החוק עלתה השאלה אם לחייב בחוק גם הגבלה על גובה ההנחות שהרשתות דורשות מהמו"לים. השאלה הזאת עלתה, ובסופו של דבר הוחלט שלא להתערב. בכלל, כל החוק מנוגד להשקפת עולמי – הקפיטליסטית לגמרי – אבל כיוון שמדובר בתרבות, בסופו של דבר החלטתי כן להיכנס לזה. לאחר ש"סטימצקי" קרסה היו שאלות מי ירכוש אותה. בסופו של דבר, כפי שכולנו יודעים, היא נרכשה על-ידי קבוצה בראשותה של ג. יפית, אבל היא נרכשה ללא כסף כמעט. כמעט; בין 10 ל-20 מיליון שקל על רשת שהחובות שלה עומדים על כ-80 מיליון שקל לפי הערכות ועוד כ-20 מיליון שקל לקרן הפיצויים של העובדים, שגם היא רוקנה על-ידי "סטימצקי", דבר שהוא בכלל בגדר עבירה פלילית. הנה פה, בין 10 ל-20 מיליון שקל נכנסים – איך אפשר בכלל לבצע רכישה כזאת? מנין יבוא הכסף? הרי צריך להכניס כסף לעסקה כזאת. שאלה, תעלומה שעדיין אין עליה תשובה. מה שקרה הוא שבעקבות זה שוב "סטימצקי" התחילה להפעיל לחצים כבדים מאוד על המו"לים והציעה להם, במירכאות, כמו שנאמר ב"הסנדק", הצעה שאי-אפשר לסרב לה – תספורת של 30%. עכשיו, מה זה התספורת הזאת? זה הרי כסף שהמו"לים כבר הוציאו מכיסם. למעשה, לתפיסת משרד התרבות, זה בגדר הנחה נוספת שאינה עולה בקנה אחד עם החוק, החוק להגנת הספרות והסופרים, לפחות לגבי הספרים החדשים. ואכן, הוגשה עתירה לבית המשפט על-ידי התאחדות המו"לים נגד ההסכם הזה בין "סטימצקי" לקבוצת גרינברג, יפית גרינברג. ומשרד התרבות, היועצת המשפטית של משרד התרבות, מבקשת כרגע ממשרד המשפטים שהמדינה תצטרף לעתירה של התאחדות המו"לים בעניין הזה. אנחנו לא לבד כאן. משרד המשפטים צריך לאשר את זה. אבל היועצת המשפטית של משרד התרבות מבקשת להצטרף לעתירה בטענה שהיא נגועה באי-חוקיות מהטעם הזה בדיוק, של התספורת. סתיו שפיר (העבודה): מה העמדה של משרד המשפטים? שרת התרבות והספורט לימור לבנת: סליחה? סתיו שפיר (העבודה): מה העמדה של משרד המשפטים? שרת התרבות והספורט לימור לבנת: עדיין אין כאן עמדה סופית. אני אומרת: זו עמדת משרד התרבות. היועצת המשפטית עומדת ממש בדקות הקרובות להגיש את חוות דעתה, את עמדתה. אני קראתי אותה בדרך לכאן ואני אישרתי אותה בטלפון שנייה לפני שנכנסתי כאן לכנסת בריצה, ואנחנו נגיש אותה – היא מגישה אותה – למשרד המשפטים. אני מקווה שמשרד המשפטים אכן יאשר את זה ויסכים להצטרף לעתירה של התאחדות המו"לים. אבל אני חוזרת ואומרת: אנחנו איננו יודעים אם אכן זה יתקבל. בית-המשפט יחליט בעניין הזה. מעבר לתספורת הזאת, "סטימצקי" שוב הציעה הצעה – לא כל המו"לים, אגב, הסכימו. יש מו"לים שלא הצטרפו ולא הסכימו לתספורת. יש מו"לים שלא הצטרפו, כמו "עם עובד", כמו "מודן"; לא הסכימו. הקושי הוא שחלק מהמו"לים הסכימו, אבל זה מתוך מצוקה. זו דילמת האסיר. סתיו שפיר (העבודה): השאלה, אם במקרה – נוצר כאן מצב שזה לא – – – שרת התרבות והספורט לימור לבנת: אני לא שומעת. סתיו שפיר (העבודה): השאלה היא אם במצב שזה לא יצליח – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: יש לך שאלה נוספת, אז אולי השרה – – – שרת התרבות והספורט לימור לבנת: לי לא אכפת. אני יכולה לעמוד כאן ולדבר על זה עכשיו. יש כאן שורה ארוכה כל כך של דברים, כי באמת הנושא הוא כל כך רציני, הוא בלב התרבות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אז חברת הכנסת סתיו שפיר רוצה בשלב זה כבר לשאול שאלה נוספת שעומדת לרשותה. שרת התרבות והספורט לימור לבנת: זה תלוי בזמן שיש כאן לכנסת. אני – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא, לא, בסדר, לא צריך להגזים, אבל – – – סתיו שפיר (העבודה): ממש רק בקצרה. במקרה שזה לא מצליח, האם המשרד מתכוון לשים שם חוצץ על מנת להגן על הסופרים עצמם, שהגלגול של החובות האלה לא ילך באמת לקיצוץ בתמלוגים של הסופרים – שגם ככה אנחנו יודעות כמה הם מרוויחים – ושל עובדי – – – שרת התרבות והספורט לימור לבנת: תראי, לא מדובר כאן רק בסופרים, אני צריכה כאן להבהיר. מדובר כאן לא רק בסופרים; מדובר כאן בעורכים, מדובר כאן במתרגמים, מדובר כאן בכל שרשרת המזון של העוסקים. מדובר כאן במו"לים – הוצאות יכולות לקרוס. בעניין הזה אני אומר כך: כפי ששמעתי – אמרתי כאן קודם, שלשום ישבתי עם המו"לים, הבוקר ישבתי עם סופרים; אני לא יכולה להגיד הסופרים, ישבתי עם סופרים. ישבתי עם סופרים חשובים. היו שם חיים באר, והייתה שם רנה ורבין – כן, רנה ורבין, והייתה יהודית קציר, וחגי ליניק ושורה של סופרים; רם אורן. ישבתי עם קבוצה של סופרים הבוקר, ועוד. ישבנו ביחד, ואנחנו החלפנו בינינו באמת את כל הדברים, את כל הדעות. אנחנו עומדים לצאת, משרד התרבות עומד לצאת בקמפיין – אולי אפשר שיפסיקו להפריע? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע): את מפריעה לנו מ-48'. שרת התרבות והספורט לימור לבנת: זה נכון, אגב. סליחה, זה לא נכון, עוד קודם לכן. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע): לא – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת טיבי – – שרת התרבות והספורט לימור לבנת: הפרעות היו עוד לפני 48'. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: – – הבקשה הייתה לא להפריע במליאה, לא לפתוח בדיון מדיני. יחיאל חיליק בר (העבודה): למה? יותר מעניין. שרת התרבות והספורט לימור לבנת: אתה יודע מה, חבר הכנסת חיליק בר? זה לא יותר מעניין. זה מאוד חשוב, הנושא שאנחנו עוסקים בו. גם הנושאים האחרים חשובים, אבל גם זה מאוד חשוב. מה לעשות, אפשר גם וגם וגם. כן. יחיאל חיליק בר (העבודה): זה נכון. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בבקשה, גברתי. שרת התרבות והספורט לימור לבנת: כפי שאמרתי, אנחנו עומדים לצאת בקמפיין. משרד התרבות עומד לצאת בקמפיין שיעסוק בנושא – לא בנושא החוק אלא בעידוד הספרים החדשים. דבר מאוד מעניין, אגב, דבר מאוד מעניין – כשחוקקנו את החוק אמרו לנו – מי שהיה בוועדה זוכר את זה – אמרו לנו ככה: מחיר הספרים יעלה, מחירי הספרים יעלו, ספר חדש יעלה 100 שקל, 90 שקל, אולי יגיע ל-110 שקלים. בואו נראה כמה עולה ספר חדש היום: 60 שקלים, 65 שקלים. יש ספרים ב-50 ומשהו שקלים, יש ב-68 שקלים, לא יותר. אין ספרים – תראו, אם מדובר באיזה ספר, כן? שהוא משהו באמת מונומנטלי, אז הוא יכול להגיע גם ל-70, 80 ו-100 שקלים, אבל לא מדובר על דברים כאלה. אני מדברת על ספרות יפה. זאת אומרת, היום, אמרו, לא יקנו יותר, כי רגילים לשלושה ב-99. אז היום אדם הולך לחנות, קונה ספר – אגב, בשבוע הספר גם היו הנחות של 20%, אז זה עוד היה הרבה פחות, הרבה פחות, היה פחות. היום אדם הולך לחנות, והוא יכול לקנות ספר ב-65 שקלים, ספר חדש שהוא רוצה בו, ולקנות עוד ספר שהוא מה-ב' list, ספר שלא חלה עליו ההגנה כבר, שאותו מוכרים כבר היום ב-30 שקלים, ב-25 שקלים אולי, ולקנות בסופו של דבר ב-120 שקלים שני ספרים: אחד חדש – או שלושה: אחד חדש שהוא רוצה בו מאוד, ועוד ספר, אז הוא ישלם אולי עוד 20 שקל, אבל הוא יקנה את מה שהוא רוצה, ספר חדש ועוד ספר או שניים שהם ספרים שכבר לא חלה עליהם ההגנה. כל ההפחדות האלה, כל האיומים האלה, הילכו עלינו אימים – כל זה לא היה ולא נברא. נוסף על זה, אני רוצה כאן להדגיש שהמשרד – אנחנו ביום ראשון מפרסמים קול קורא – בשביל זה אני צריכה כבר משקפיים – אנחנו מפרסמים קול קורא, בהתאם להתחייבות שלנו בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בזמן חקיקת החוק. אנחנו מפרסמים קול קורא על הגדלת סכומי פרסים והענקת פרסים חדשים לסופרים ומשוררים בתחילת דרכם, ולמתרגמים, במסגרת החוק. יהיה פה פרס לעידוד סופרים בתחילת דרכם, עידוד סופרים כותבי עברית בתחילת דרכם; פרס למשוררים בתחילת דרכם. 25,000 שקל לכל סופר זה יהיה, ולמשוררים בתחילת דרכם, מדובר כאן ב-20,000 שקל לכל משורר, סך הכול עשרה כאלה. לעשרה סופרים שמוציאים ספרי ביכורים לאור – 25,000 שקל לעשרה כאלה. להוצאת ספרי מופת לאור, 12,000 לכל זוכה, יהיו כאלה – אני לא זוכרת כמה. עריכה ספרותית. פרס היצירה למתרגמים – 110,000 שקלים לארבעה מתרגמים, ועוד כהנה וכהנה. זה נוסף לשורה ארוכה מאוד של פרסים בתחום הספרות, אבל אלה החדשים, שאנחנו עכשיו מפרסמים בקול קורא ביום ראשון. כל הדברים האלה, כמובן, לא יוכלו לפתור את הבעיה כרגע בשוק. אנחנו ידענו שהתקופה הראשונה תהיה תקופה מסובכת, לא פשוטה. ייקח זמן עד שהשוק יתרגל, עד שהציבור יתרגל, לכן אנחנו גם יוצאים בקמפיין. קריסת "סטימצקי" בהחלט הביאה את השוק למצב יותר קשה, יותר מסובך. אנחנו עוקבים, באמת, עקב בצד אגודל, מקרוב מאוד. אני אישית עוקבת אחרי מה שקורה בשוק. אם צריך יהיה, אנחנו ננקוט צעדים ככל שנוכל. הממונה על יישום החוק במשרד הכלכלה דני טל עוקב גם הוא, עם המפקחים בתוך החנויות, ואנחנו נשוב ונבדוק בכל רגע, ואם צריך יהיה לבצע תיקונים מסוימים, אנחנו נעשה גם את זה. נדמה לי שמעבר לזה, זהו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשרה. שרת התרבות והספורט לימור לבנת: לגבי – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: רק יש שאלות נוספות. שרת התרבות והספורט לימור לבנת: בבקשה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: קודם כול, תודה רבה על התשובה המפורטת. חברי הכנסת חנין והורוביץ ביקשו להפנות שאלה נוספת בנושא. בבקשה. דב חנין (חד"ש): תודה לך, אדוני היושב-ראש, וגברתי השרה, אכן, כמו שאמרת בצדק, זה נושא חשוב. גם בימים המורכבים והקשים שאנחנו נמצאים בהם חשוב לעסוק בנושא הזה, ואני מברך גם על הגישה וגם על ההתייחסות הרצינית. גברתי, את התייחסת בהרחבה, ובצדק, למה שקרה ברשת "סטימצקי", אבל אנחנו שומעים על הרבה מאוד חששות בתחום היצירה הספרותית בישראל. יש מצוקה בתחום, גם של סופרים, גם של מו"לים, גם של משווקים, ויכול להיות שנוכח המשבר צריך להסתכל על הסוגיה במבט יותר רחב. יכול להיות שהמדינה חייבת להיכנס לתמונה באופן יותר אקטיבי כדי להגן על היצירה הספרותית בישראל. למשל, אפשר ללכת על מהלך, שבזמנו אומנם דיברנו עליו אבל הייתה התנגדות מאוד קשה באוצר, של להחליט לקבוע מע"מ בשיעור אפס על ספרים בישראל. כשאנחנו הצענו את הדברים האלה, האוצר אמר: זה רעיון טוב, אבל אנחנו מתנגדים למע"מ דיפרנציאלי. היום, כדי למשל להתמודד עם משבר הדיור, המדינה החליטה לאפשר מע"מ בשיעור אפס על דירות, אף שיש לזה משמעות כלכלית לא מבוטלת. יכול להיות שיש מקום לקדם את המהלך הזה, באמת נוכח המצוקה הקשה של תחום הספרים והספרות. אנחנו רוצים שאנשים יקראו ספרים, יקנו ספרים, יכתבו ספרים. נדמה לי שזה, אולי, המהלך שדרוש היום. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת חנין. חבר הכנסת הורוביץ, בבקשה, שאלה נוספת לשרה. ניצן הורוביץ (מרצ): תודה רבה, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אני רוצה לומר בתגובה על דברייך, את צודקת לחלוטין. החוק הוא חוק טוב, הוא חוק חשוב, ואכן ידענו שהתקופה הזאת של כמה חודשים, שהיא תקופת מעבר, תהיה מסובכת. מה שאנחנו רואים עכשיו, שאותם גורמים אינטרסנטיים, שפעלו נגד ניסיונות החקיקה לפני זה, עושים כל מאמץ עכשיו למצוא כל סדק כדי לפגוע בחוק ולפגוע במצב. אני רק רוצה לסבר את האוזן, שהמכירות במהלך שבוע הספר היו מכירות יפות. ההנחה, כפי שציינת, אפשרה לאנשים לקנות ספרים בהיקפים גדולים, ועל זה מעידים המו"לים, והכריכה של הדבר בקריסה של "סטימצקי" היא לא הוגנת. לא רק מפני שראש קרן "מרקסטון" נהרג בתאונת דרכים והיו כשלים ניהוליים ברשת, אלא דווקא המצב שהיה לפני חקיקת החוק, המבצעים המופקרים האלה, הם אלה שגרמו לקריסה של "סטימצקי", שהפסידה כתוצאה מכך, כולל כשלים ניהוליים של הרשת הזאת עצמה. מה שרציתי לשאול אותך, השרה – אני שמח לשמוע על הקמפיין לעידוד הקריאה וקנייה של ספרים חדשים, דבר מצוין וחשוב, וביחס לעוד טענה שהועלתה בימים האחרונים, גם מצד סופרים, שקשה למשוך את הנוער ואת הצעירים לספרים בגלל כל מיני תוכניות ריאליטי ודברים מהסוג הזה שקורים, זה המענה הראוי. השאלה היא, באמת, איך אפשר לקדם את אותו עניין של הגבלת יכולת הסחיטה של הרשתות מול המו"לים, מה שנקרא גובה ההנחה, שזה מה שנשאר פתוח. אני בעניין הזה, כמובן, מגויס ומחויב לקידום העניין. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת הורוביץ. בבקשה, גברתי שרת התרבות. שרת התרבות והספורט לימור לבנת: תודה. אני – בקצרה באמת – חבר הכנסת דב חנין, אני לא יכולה לענות בשם האוצר, כמו שאתה יודע, ואני גם לא יודעת מה זה בדיוק יעשה. צריך לשקול. אני לא פוסלת שום דבר. שום רעיון לא פסול בעיני; כל דבר, אפשר לבחון אותו ולבדוק אותו. לחבר הכנסת הורוביץ, שבאמת היה היוזם, יחד עם חברים, אבל היית הרוח הפעילה בכל הנושא הזה, אני מסכימה לכל מה שאמרת, כמובן. יש באמת מי שמנסים לקשור את זה ולחבר את הדברים. אין מקום לכל זה. אבל הקריסה של "סטימצקי" כן הפריעה, משום שהמו"לים לא מכרו ל"סטימצקי", ידעו שלא יקבלו כסף והם לא רצו להיקלע לבוץ עוד יותר עמוק. אגב, אני לא רוצה לחשוב בכלל מה יקרה בעוד שלושה-ארבעה חודשים למי שכן עשו עכשיו הסכמים עם "סטימצקי". הם עלולים להיקלע לבור עוד יותר עמוק. אבל ביחס למה ששאלת על ההגבלה, אם אתה מחויב לעניין הזה, אני כבר אומרת פה, אם תהיה הצעת חוק כזאת אני אשקול לתמוך בה. אני לא יכולה להתחייב ברגע זה, אבל אני בהחלט אשקול לתמוך בה. אם תהיה הצעת חוק פרטית לתיקון, אני אשקול לתמוך בה ברצינות. אני מודה לכל חברי הכנסת שעוסקים בעניין והעניין חשוב להם. כפי שאמרתי, אני עוקבת מקרוב מאוד, ממש בכל רגע, אחרי מה שקורה, ומעורה בזה; אני, כמו גם הממונה על יישום החוק דני טל – ותודה לכם. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה מאוד לשרת התרבות והספורט חברת הכנסת לימור לבנת על התשובה המפורטת, ולחברת הכנסת שפיר ושאר חברי הכנסת ששאלו את השאלות.