קטע מדברי הכנסת

35. תקצוב הערוץ האתיופי-ישראלי אברהם נגוסה (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חוק התמיכה בהפקות מקור בשפות האמהרית והטיגרית קיים משנת 2012. מטרתו לקדם, לטובת קהילת יוצאי אתיופיה, הפקת תוכניות, הכשרת כוח-אדם מיומן בתחום התקשורת ושידורים בערוץ הייעודי הזה. הערוץ לא מקבל את התקציב, את הכספים שהיה אמור לקבל. שבעה חודשים – לא קיבל עד עכשיו. אדוני השר, אני שואל: מדוע מתעכבת העברת וחלוקת הכספים לערוץ IETV? תודה. השר אופיר אקוניס: תודה לך, חבר הכנסת נגוסה. קודם כול, אני מברך אותך על העלאת הנושא. אני חושב שהנושא חשוב. פעלנו יחד כבר בעבר, בנסיבות אחרות, למען הקהילה של יוצאי אתיופיה – כזכור, בעיקר בחוק המפורסם לייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי. דברים אחרים, נוספים, שעשינו ביחד: חקיקת השמות של הנספים בדרכם לישראל על האנדרטה בהר-הרצל. את כל הדברים עשינו יחדיו, וגם בתפקיד הנוכחי אני מתכוון להסב תשומת לב רבה לקהילת עולי אתיופיה ולשירות שהממשלה מחויבת, מחויבת לתת להם במגוון נושאים. ולעניין השאילתה הספציפית: אני מבקש, חבר הכנסת נגוסה, קודם כול להבהיר שהתשובה נמסרה כמובן על-ידי המועצה לשידורי כבלים ולוויין, והיא מבוססת על החקיקה הנוכחית. אתה שאלת על תקצוב הערוץ. אם חבר הכנסת אמסלם יאפשר לי להשיב לך זה יהיה נחמד מצדו, וגם יקשיב בעצמו לתשובה כדי שידע את הפרטים. דוד אמסלם (הליכוד): בשביל זה באתי. השר אופיר אקוניס: אין לי ספק. ובכן, חבר הכנסת נגוסה וחבר הכנסת אמסלם, חברות וחברי הכנסת, לא הערוץ הוא המתוקצב, כפי שערוצים בשפות אחרות אינם מתוקצבים, אלא מדובר בכספי תמיכה המיועדים להפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרית, ולהן, להפקות הללו, אכן מגיע תקציב תמיכה. הוועדה הציבורית, חבר הכנסת נגוסה, תחליט על גובה התמיכה בשנת 2015, ואתה מתייחס לשנה הזאת. המועד האחרון להגשת המסמכים היה 8 במרס שנה זו. כל בקשה וכל הפקה נבחנת לגופה. אני מבקש לחזור, גברתי היושבת-ראש: לא הערוצים מקבלים את התמיכות, אלא הפקות מקבלות את התמיכות. שוחחתי עם יושבת-ראש מועצת הכבלים והלוויין, כמובן, גם לפני שהשבתי לך. אנחנו מקווים שבימים הקרובים תסיים הוועדה הציבורית לבחון את כל הבקשות לתמיכה, ובהן הבקשות הרבות, וטוב שכך, של הפקות בשפה האמהרית והטיגרית. ולגבי התוצאה, אינני יכול, קודם כול, להתערב, וטוב שהדרג הפוליטי איננו יכול להתערב בהחלטות הדרג המקצועי. אבל אני מעריך שתהיה תמיכה ממשלתית גם להפקות בשפות שאתם, בשפות שאתה העלית, ובעיקר בשפה האמהרית, היא שפתם של מרבית יוצאות ויוצאי אתיופיה, גברתי היושבת-ראש, במדינת ישראל. אני חושב, חבר הכנסת נגוסה, שכל שיטת התמיכות הממשלתית, כל השיטה, שהיא אותה שיטה ונכונה גם לתחומים אחרים, לא רק להפקות מקור בשפות, ראויה לבחינה מחודשת. ואני מקווה שבארבע השנים וחצי שנותרו לנו, ובוודאי בשנה הראשונה, שבה מתקבלות רוב ההחלטות המשמעותיות בממשלה, תהא אשר תהא, אנחנו נביא לרפורמה גם בתחום הזה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה לך - - השר אופיר אקוניס: תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: - - כבוד השר. יש שאלה נוספת? אברהם נגוסה (הליכוד): כן. היו"ר טלי פלוסקוב: בבקשה. אברהם נגוסה (הליכוד): תודה, כבוד השר. שאלה נוספת שלי: במסגרת הרפורמה בשידורים ובתקשורת, מה גורלו של השידור בשפה האמהרית ברדיו? זה ברק"ע. ומאוד מודאגים בקהילה שהוא לא נכלל בתוך הרפורמה. ולכן, אני רוצה לשמוע מכבוד השר מה גורלו. השר אופיר אקוניס: תודה. טוב, אתה מדבר כמובן על גורלה של הרפורמה ברשות השידור, בתאגיד השידור הציבורי. נכון לרגע זה, כולנו, כידוע, בבית הזה וגם מחוצה לו, שומרי חוק, והחוק, חבר הכנסת נגוסה, מחייב, לרגע זה של התשובה על השאילתה שלך, סגירה של רשות השידור ופירוק מתכונתה הנוכחית; סגירה מוחלטת של רשות השידור, לצערי. כמובן, אני לא אתן לזה לקרות, ואני אעשה כל מאמץ שהדבר הזה לא יקרה, משום שאני חושב שאין מדינה דמוקרטית בעולם המערבי כולו שלא מקיימת שידור ציבורי לצד השידור המסחרי. לצערי, החוק, כפי שחוקק פה בבית הזה בכנסת הקודמת, וביתר דיוק הובא לקריאה השנייה והשלישית ב-29 בחודש יולי 2014, שמחייב פתיחה של תאגיד השידור הציבורי החדש רק אחרי סגירה של רשות השידור – אני כבר אמרתי את עמדתי – כפי שחוקק, במתכונת שחוקקה – הרי כל בר-דעת יודע שהדבר הזה לא יקרה ב-1 ביולי. לא הצליחו להגיע להקמת תאגיד השידור הציבורי החדש ב-1 ביולי, ולכן בדקות הללו, בימים הללו, הרבה מאוד שעות, בדיוק כפי שהתרעתי בכנסת הקודמת, שבלתי אפשרי להקים את תאגיד השידור הציבורי החדש בזמן שניתן לו על-פי החוק, ואנחנו כולנו בבית הזה, חברת הכנסת רוזין, וגם את, שוודאי רוצה בקיומו של שידור ציבורי, צריכים לקבל החלטה. ההחלטה היא אחת משתיים, חבר הכנסת נגוסה. היא איננה נוגעת בהכרח לשידורים ברק"ע, שמשדרת גם בשפה הרוסית ובשפה האמהרית, נדמה לי שגם בצרפתית יש שם שידורים ובאנגלית – אני לא בטוח, יכול להיות שזה ברשת אחרת – כל שידורי "קול ישראל", לרגע זה, לפי חוק, יופסקו ב-30 ביוני, ואנחנו צריכים לקבל החלטה. הבית הזה, מוטלת עליו אחריות כבדה מאוד בשבוע הבא, גברתי היושבת-ראש, האם מאריכים את פעילותה של רשות השידור במתכונתה הנוכחית, כפי שמתיר החוק, כפי שהציע המחוקק בכנסת התשע-עשרה, חבר הכנסת ילין, מאריכים בעוד שלושה חודשים את פעילותה של הרשות כדי להבטיח הקמת תאגיד שידור ציבורי חדש בתחילת אוקטובר או במועד אחר שנקבע, או שהמפרק, הכנ"ר, כונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל, יפנה לבית-המשפט המחוזי בירושלים, לשופט לענייני פירוקים, והדבר יהיה בידיו בשלב הזה, והוא יחליט באופן בלעדי מה יעלה בגורלו של השידור הציבורי. אני מבקש למסור למליאת הכנסת שהמלצתי, שאמורה להתקבל – או לא להתקבל, אינני יודע – על-ידי שר התקשורת, בהסכמתו של שר האוצר ובאישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת – אם תחליט כך, כמובן, בשבוע הבא – היא להאריך בשלושה חודשים את פעילותה של רשות השידור, כדי שבזמן הזה כולנו בבית הזה נתגייס – כולנו, בלי חילוקי דעות. זה בכלל לא עניין פוליטי, זה לא עניין של אופוזיציה וקואליציה – כולנו נתגייס בחודש הקרוב או בחודשיים הקרובים, חבר הכנסת פרי, להצלתו של השידור הציבורי במדינת ישראל, שלרגע זה החוק מחייב אותו, אם לא יהיה שינוי, להיסגר ב-30 ביוני בחצות הלילה, ביום שלישי הבא. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לך, כבוד השר. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה. אני מזמינה את סגן שר הביטחון חבר הכנסת אלי בן-דהן. שאילתה מאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ.