קטע מדברי הכנסת

36. מימון הקמת ממ"דים ביישובי קו העימות בצפון אייל בן ראובן (המחנה הציוני): כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, אנחנו מדברים, לצערי, כמעט יום-יום על איום תלול-מסלול הפעיל, לצערנו, בדרום. לשמחתי, אנחנו מדברים הרבה פחות על האיום בצפון, אבל המציאות היום היא שאנחנו נמצאים עם למעלה מ-100,000 רקטות וטילים כש-70,000 מהם מכוונים לצפון. שאלתי היא כך: היום רק 30% מתושבי קו העימות בצפון, יש להם יכולת התגוננות מפני ירי טילים ורקטות. הסיבה היא העלות הגבוהה של הממ"דים באזורים אלו, והסיוע לכך לא מספיק עד כדי לא רלוונטי. השאלה היא: מה בכוונתכם, מה בכוונתך, לעשות כדי לקדם את בניית הממ"דים ביישובים האלה, ביישובי הצפון? סגן שר האוצר יצחק כהן: תודה, גברתי היושבת-ראש. כשאתה מדבר על 80% – גם אני אחד מה-80% כתושב אשקלון. על כל פנים, על-פי נתוני פיקוד העורף, 80% מהאוכלוסייה ביישובי קו העימות הנמצאים במרחק של עד 4 קילומטרים מהגבול, לרשותם אמצעי מיגון כגון ממ"ד או מקלט כזה או אחר. אייל בן ראובן (המחנה הציוני): זה לא מדויק. מיכל רוזין (מרצ): זה לא מדויק בכלל. אייל בן ראובן (המחנה הציוני): 80%. מיכל רוזין (מרצ): - - - לשטח. סגן שר האוצר יצחק כהן: זה על-פי – 80%. כנראה, 20% לא. קריאה: 100% זה כל אחד שייפגע. אייל בן ראובן (המחנה הציוני): המקלוט היום, ב-15 שניות של איום - - - סגן שר האוצר יצחק כהן: חבר הכנסת אייל בן ראובן, אין לי מה להגיד על נתונים של פיקוד העורף. אתה אומר שזה לא מדויק, אני אבדוק את זה מולם שוב. אייל בן ראובן (המחנה הציוני): טוב. גם לי יש נתונים מפיקוד העורף מהרמה הכי גבוהה, והנתונים האלה הם נתונים מדויקים מאוד. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת בן ראובן, יהיה לך זמן לשאול שאלות נוספות. תן, בבקשה, לסגן השר להשיב. סגן שר האוצר יצחק כהן: אם הם הטעו אותי אז הם עשו דבר חמור. אוקיי? אייל בן ראובן (המחנה הציוני): - - - סגן שר האוצר יצחק כהן: על כל פנים, בימים אלה בוחן משרד הביטחון את הצורך במתן פתרון מקלוט רחב יותר לכלל האוכלוסייה ביישובי העימות בגבול הצפון. יש לציין שמדינת ישראל מתמודדת עם איום הטילים לא רק בשימוש באמצעי מקלוט; מדינת ישראל משקיעה מיליארדי שקלים בחיזוק יכולת ההרתעה של צה"ל ובפיתוח מערכות מתוחכמות ליירוט טילים. אשמח לשאלה נוספת, גברתי. היו"ר טלי פלוסקוב: יש לך שאלה נוספת, חבר הכנסת בן ראובן? בבקשה. אייל בן ראובן (המחנה הציוני): כבוד סגן השר, השאלה היא מה הולכים לעשות. אני רוצה להסביר: הנתונים שהצגת הם נתונים שקיבלת – אני רק רוצה להסביר: היום צריך לעשות את ההבחנה המאוד-בהירה על בסיס מה באמת האיומים. מקלט שנותנים היום ביישובי הצפון הוא לא רלוונטי לאיום הקונקרטי. אנחנו מכירים את זה מצוין מהדרום, את עניין 15 השניות, 30 השניות, ולכן אי-אפשר לבוא כאן ולהסביר ש-80% מתושבי הצפון ממוגנים. הנתון הזה לא נכון, הוא לא רלוונטי לאיום. לכן, יש לזה פתרונות. היום צריך לדעת: ממ"ד באותה גזרה שדיברת עליה בצפון יקר הרבה יותר מהממ"דים באזור תל-אביב. ממ"ד עולה לתושב הצפון 120,000 שקל, ואתם נותנים היום 10,000 שקל מענק, שזה לא רלוונטי. מדינת ישראל, כדי שלא נצטרך להסביר לעצמנו הסברים בבוא היום – ואתה מכיר היטב את האיום מצפון – מוכרחה לתת לזה מענה, ולא בדמות "יש לנו 80% הגנה על התושבים". זו פשוט תשובה לא רלוונטית. היו"ר טלי פלוסקוב: אדוני סגן השר, יש לנו עוד שני שואלים נוספים, ואז אני אתן לך להשיב. סגן שר האוצר יצחק כהן: רק המזכיר מגביל אותי בזמן. היו"ר טלי פלוסקוב: כן, זה בסדר. שואל נוסף – חבר הכנסת חיים ילין. חיים ילין (יש עתיד): סגן שר האוצר, יש שאלה אבל קודם כול פתיח קטן. עד 2008 בעוטף-עזה לא הצלחנו לקלוט משפחות. לא היה מיגון. אם אתה תיקח היום את הסקר של פיקוד העורף ומשרד ראש הממשלה, שמימן את המיגון, אנחנו מוצאים את עצמנו בצמיחה, מ-2008 עד היום, של בין 30% ל-45%. זאת אומרת, זה משהו אדיר. למה? כי קבענו בזמננו שאנחנו נבנה את המועצה או את האזור הכי בטוח שיש במדינת ישראל. כל מה שיתפוצץ שם יהיה בטוח, וכל מה שלא – כנראה יעבור מעלינו. זהו. זה מה שאנחנו אמרנו. עכשיו תראו, אולמרט צדק כשהוא אמר, לא נמגן את עצמנו לדעת, כי בסוף אתה צריך גם לקבל החלטות נאותות. אבל – ופה בא אבל – יש אפשרויות שונות: לא רק שהמדינה תממן את הכול, אלא גם ללכת לכיווני משכנתה, גם לבוא ולהגיד לתושבים: ב-300 שקל לחודש, בהלוואות, אנחנו פורסים לכם את זה, וללכת למקום – עד 1992 לא היה חוק המיגון במדינת ישראל, ומ-1992 הוא חל. לכן זאת אפשרות אחת. הנושא האחרון הוא, וזאת השאלה, האם אנחנו מבינים – וזה חשוב מאוד שגם פיקוד העורף יבין – שכלי הנשק הולכים ומשתבחים, לצערי ככה זה, והמקלוט שנבנה לפני 20 שנה אין לו תוקף, הוא בעצם לא שווה שום דבר. אם אתה תוכל לענות על השאלה הזאת או לפחות לעשות שעורי-בית על הנושא הזה, אני מאוד אשמח. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת חיים ילין. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שואלת נוספת, ואז סגן השר ישיב. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): אדוני סגן השר, היושבת-ראש, אני באמת רוצה לשים כאן על השולחן כמה דברים. בעבר מדינת ישראל הייתה מודעת לאחריות שלה, ואפילו מימנה בבנייה – גם תוך כדי כך שהיא מסבסדת משכנתאות – ממ"דים, מחיר הממ"דים, מחיר חדרי הביטחון הללו. מי שנמצא בקו עימות, ותאמינו לי, אני יודעת, אני בונה עכשיו, יש דרישה. בלי זה אין לך היתר בנייה. המדינה מחייבת אותם לבנות. החדרים האלה עולים עשרות-אלפי שקלים. בעבר המדינה סבסדה את זה דרך המשכנתאות, כי היא חייבה את האנשים; אין להם אופציה להגיד: אני מוותר. היום זו מעמסה נוספת על הגב של הצעירים האלה, שאין להם בכלל יכולת מימון של חלק מההון העצמי כדי לבנות בית. מכריחים אותם לשים את החדרים האלה ואף אחד לא מממן. מה המדיניות שלכם? למה לא תעשו כמו בעבר, שביישובי קו עימות, גם כדי לשמר את התושבים – בתוך חמש שנים זה יהיה חלק מהסבסוד, יקבלו אותו בחזרה, דרך המשכנתה או דרך צינורות אחרים, כדי להראות שאנשים עדיין גרים במקומות האלה וגם כדי לעודד את האוכלוסייה. לא להגיע רק למדינת גוש-דן–תל-אביב אלא להגיע גם לפריפריה. המדינה מכריחה את התושבים להתמגן כי היא לא יכולה לספק להם את המיגון? בבקשה, שתישא בחלק מההוצאות. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. בבקשה, כבוד סגן השר. סגן שר האוצר יצחק כהן: תודה, גברתי היושבת-ראש. אני חושב שחבר הכנסת אייל בן ראובן, חבר הכנסת חיים ילין וחברת הכנסת אורלי אבקסיס העלו נושאים שהם מאוד חשובים, והם לא ייפתרו בתשובה על שאילתה מעל הדוכן הזה. מה שאני מציע לחברים, אולי באמת לקיים דיון יותר מעמיק עם הגורמים הרלוונטיים בעניין הזה, ונמשיך את העניין לא מעל הדוכן אלא באחד החדרים בדיון מקצועי. מקובל עליכם? אורלי? קריאות: כן. היו"ר טלי פלוסקוב: מקובל מאוד. אורלי, מקובל? תודה רבה לכבוד סגן השר חבר הכנסת יצחק כהן. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה. אני מזמינה את חבר הכנסת יוסף ג'בארין לשאילתה. רבותי, יש לנו כבר שני שואלים נוספים, ולכן אני לא אוכל להוסיף.