קטע מדברי הכנסת
237. משבר הביוב בעזה
מרב מיכאלי (המחנה הציוני):
בוקר טוב, אדוני. בוקר טוב. סגן השר.
בעזה אין טיפול בשפכים, בגלל מחסור בחשמל, ולכן הביוב מוזרם לישראל.
רצוני לשאול:
1. מדוע לא מובל חשמל אל מתקן השפכים בעזה?
2. האם תפעל להקמת קו-מתח ייעודי מישראל למתקן הסמוך לגבול?
3. מה נעשה לשמירת בריאות הציבור בעניין הזה?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, גברתי. בבקשה, אדוני סגן השר.
סגן שר הביטחון אלי בן-דהן:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, להלן התייחסותנו לשאילתה של חבר הכנסת מרב מיכאלי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברת הכנסת מרב מיכאלי.
סגן שר הביטחון אלי בן-דהן:
חברת הכנסת, כן.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
דווקא אתה תטעה?
סגן שר הביטחון אלי בן-דהן:
לא. לא, רציתי לומר משפט אחר. זכיתי אתמול לסיים את הדיון ב-23:30 בלילה עם שאילתה של חברת הכנסת מיכאלי, ועכשיו אני מתחיל את היום עם חברת הכנסת מיכאלי.
לגופו של עניין: מתקן טיהור השפכים בצפון הרצועה,NGEST, מצוי עדיין בבנייה ואיננו בשל לחיבור חשמל. בניית שלב א' של המתקן תושלם רק בשנת 2017. שלב ב' של המתקן טרם החל, והשלמתו המשוערת צפויה בשנת 2019. צורכי האנרגיה לשלב א' הם בין 3 ל-5 מגה-וואט. ישראל אישרה שלושה פתרונות שונים ומקבילים לצורכי החשמל של המתקן. פתרונות אלה נבחנים כעת על-ידי הרש"פ והקהילה הבין-לאומית, שהיא הקהילה המממנת את בניית מתקן טיהור השפכים.
הפתרון הראשון: תוספת חשמל מישראל על בסיס קווי החשמל הקיימים – תוספת, כפי שאמרתי, של 6 מגה-וואט. הפתרון הזה הוא הקל ביותר. משך הכנת התשתית הוא עד שלושה חודשים והעלות היא קטנה. התשתית תמומן על חשבון הבנק הבין-לאומי. הפתרון הזה -הבנק העולמי חושש ממנו, כיוון שהוא חושש שמא החשמל שמדינת ישראל תזרים יוסט למקום אחר.
הפתרון השני הוא הקמת חווה סולרית, גם הוא בהיקף שבין 5 ל-6 מגה-וואט. ההרחבה אושרה לרשות. עדיין הפנלים לא נרכשו. כפי שאמרתי, זה גם אחד הפתרונות שהקהילה הבין-לאומית והבנק העולמי עדיין לא החליטו אם ללכת עליו.
הפתרון השלישי: אושרה הקמת קו חשמל ייעודי ישראלי למתקן. אושרה. העניין דורש בחינה טכנית של הרשות הפלסטינית, לאור הצורך בתשתית מקבילה בצד הפלסטיני. עלותו המוערכת של קו כזה הוא בין 21 ל-23 מיליון שקלים, וייקח כשנה וחצי להשלמתו. הקו, כמובן, אמין מאוד. כרגע, מבחינתנו, הבנק העולמי, שמימן את הקמת מתקן טיהור השפכים, צריך להחליט באיזו משלוש החלופות הוא בוחר.
לשאלתך האחרונה, למיטב ידיעתנו, על-פי נתוני הגורמים המוסמכים שהוצגו לגורמים האזרחיים במינהל האזרחי, רמת הזיהום הקיימת עומדת בתקנים המותרים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לסגן השר. שאלה נוספת לחברת הכנסת מיכאלי. שאלה נוספת גם לחבר הכנסת דב חנין.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני):
בוא נתחיל מהסוף. תודה רבה, אדוני השר. בוא נתחיל מתשובתך האחרונה. קודם כול, מתקן ההתפלה בדרום נסגר - - -
סגן שר הביטחון אלי בן-דהן:
לא התפלה, ניקוז שפכים.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני):
אני עונה לך. מתקן ההתפלה נסגר משום שהיה זיהום שהגיע מהביוב מעזה באופן שלא אפשר את הפעלת מתקן ההתפלה, כך שרמת הזיהום לעתים כבר עכשיו מסכנת את הציבור בישראל ברמה של סכנה של התפרצות של מחלות כמו כולרה – שבמקומותינו כאילו עברו מהעולם. אני לא יודעת מי מסר לך את הדבר הזה, אבל העובדה היא שזה לא נכון, כי מתקן ההתפלה נסגר לדעתי כבר פעמיים, בדיוק בגלל סכנת הזיהום הזאת, שכבר נוכחת.
בהמשך לזה אני אגיד שכל התיאורים שנתת – איך אני אנסח את זה? נשמעים נינוחים, כשהבעיה היא מאוד מאוד דחופה. אדוני ודאי מכיר את דוח האו"ם על עזה 2020, שמנבא או חושש, מעלה את החשש ממשבר הומניטרי חריף מאוד ב-2020, ככה שאני לא יודעת אם כשיושלם ב-2017, אם זה בכלל יספיק. העניין הוא שהמשבר ההומניטרי הזה יתפוצץ לנו בפנים.
החלק הנוסף של זה, לסיום, ברשותך – יש בנוסף גם בעיה של מי שתייה בעזה. כבר היום יש שם חלק לא מבוטל מהציבור שאין לו או לה גישה למי שתייה. ישראל יכולה להעביר לעזה עוד מי שתייה, מים מותפלים, שלמיטב ידיעתי יש היום עודפים שנשפכים לים. יש יכולת עצומה בישראל שלא בהכרח מנוצלת, ויש ביכולתנו להעביר לשם מים, כי שוב – מחסור של מי שתייה בעזה הוא דבר שישליך ישירות על מדינת ישראל, אם ברמת אנשים שיבואו לגדר עם ג'ריקנים ואם ברמת בעיות בריאותיות מאוד חמורות.
האם משרדך מבין את דחיפות העניין ומקצה לזה לא רק משאבים כלכליים – שהעולם משלם – אלא את כוח-האדם והנכונות להתמודד עם הבעיה?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת מיכאלי. דב חנין, ואז נשמע את התייחסות השר.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, בהמשך לשאלותיה החשובות של חברת הכנסת מיכאלי, משבר הביוב בעזה הגיע לרמה ממש מסוכנת ומסכנת אדם. אנחנו מדברים על סכנות ממשיות לבריאות; אנחנו מדברים על פגיעה רצינית מאוד באקוויפר; אנחנו מדברים על משבר – הזכירה את זה גם חברת הכנסת מיכאלי - - -
סגן שר הביטחון אלי בן-דהן:
סכנה – התכוונת למי?
דב חנין (הרשימה המשותפת):
אני מייד אומר. האקוויפר הוא אותו אקוויפר, אדוני סגן השר. הסביבה היא אותה סביבה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת):
הזיהום מסוכן לכולם. מה זאת השאלה הזאת?
דב חנין (הרשימה המשותפת):
כאשר האקוויפר בעזה מזדהם, זה אותו אקוויפר של מישור החוף הדרומי של מדינת ישראל. הסכנה הזאת היא סכנה מאוד מאוד גדולה.
הוזכר כאן משבר מי השתייה בעזה. בעזה שותים מים מזוהמים. לדבר הזה יש השלכות בריאותיות. יש השלכות בריאותיות קשות במיוחד על ילדים. כמובן, יש השלכות גם על ישראל, בהמשך להערתך, אדוני סגן השר. אם תפרוץ מחלת כולרה בעזה, היא תגיע לישראל בזמן קצר מאוד. אין בסביבה גבולות שיודעים להבחין כאשר אנחנו מדברים על מרחקים כל כך קצרים.
עוד היבט אחד של פגיעה סביבתית מאוד קשה, שגם היא מורגשת אצלנו, היא כתוצאה מהעובדה שאין להם טיפול ראוי בשפכים ואין להם מערכת שתטפל בביוב – זה זיהום ים. אנחנו רואים מגמה מאוד משמעותית של עלייה בזיהום ים שמקורו ברצועת-עזה. כמו שאדוני יודע, הזרימה בים התיכון היא בדרך כלל מדרום לצפון, ולכן, כאשר הים בעזה מזוהם, אנחנו מרגישים את זה באשדוד, באשקלון, אבל גם בגוש-דן וצפונה.
לכן חיוני ודחוף להתמודד עם משבר הביוב בעזה, גם מכיוון שמדובר בבני-אדם, גם מכיוון שמדובר בשכנים שלנו, אבל גם מכיוון שמדור בסופו של דבר בפגיעה שתהיה פגיעה ישירה בישראל עצמה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. בבקשה, סגן שר הביטחון.
סגן שר הביטחון אלי בן-דהן:
לפני שאני אענה, אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת: רבותי, אל תתבלבלו. עשר שנים ומעלה שולט ה"חמאס" בעזה ולא מדינת ישראל. עם כל הכבוד, מדינת ישראל מכניסה לרצועת עזה 1,000 משאיות ביום. מדינת ישראל מסייעת לרצועת-עזה במים, בחשמל, בכל מה שנדרש, למרות שאיננו שם. איננו אחראים, הם לא תחת שלטוננו. אל תתבלבלו. עם כל הכבוד, בראש ובראשונה מי שאשם – תגידו את האמת – זה שלטון ה"מאס", שלוקחים את הכסף מהפלסטינים רק לטובת טרור ולא משקיעים אגורה אחת לטובת האזרחים. זאת הבעיה האמיתית, ואת זה אף אחד מכם לא מעז לומר. אני אומר את זה כאן: זאת הבעיה האמיתית. ה"חמאס", לא מעניין אותו אזרחים מעזה; לא אכפת לו שהם שותים מים מזוהמים; לא אכפת לו שיש שפכים שזורמים. מה שמטריד אותו – איך לבצע פעולות טרור נגד מדינת ישראל.
רק אתמול ציינו פה 11 שנים לגירוש מגוש-קטיף. תזכרו איזה תיאורים תיארתם בפנינו מה יקרה בעזה. סינגפור, אמרו לנו, תהיה כאן; סינגפור תקום בעזה. תקום פה רשות, מקום נפלא ואדיר.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
- - -
סגן שר הביטחון אלי בן-דהן:
אני לא הפרעתי לך. תקשיב בסבלנות.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
- - -
סגן שר הביטחון אלי בן-דהן:
חבר הכנסת חנין, האמת לא נעימה, האמת לא נוחה לך. העובדות לא מבלבלות אותך, אני יודע, אבל תשמע בסבלנות ותקשיב.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
- - -
סגן שר הביטחון אלי בן-דהן:
תקשיב טוב, זאת האמת. בעזה קיים שלטון טרור שלא אכפת לו מאזרחיו. לא מעניין אותו שהאזרחים שותים מים מזוהמים. לא מעניין אותו שהשפכים זורמים ברחובות. על מי אתם מתלוננים? על מדינת ישראל, שעושה את כל המאמצים? מדינת ישראל, שהקציבה מיליונים – שהם לא משלמים, לא על החשמל ולא על המים שהם צורכים. התשלום היחיד הוא רק על-ידי קיזוז המסים שמעבירים אליהם. הם לא מוכנים לשלם על מה שהם מקבלים מאתנו ביד רחבה.
לגופו של עניין, מדינת ישראל נתנה שלושה פתרונות טובים ויעילים לרשות הפלסטינית או ל"חמאס" וגם לבנק העולמי. לא לחינם הבנק העולמי מהסס בבחירת הפתרון; הבנק העולמי יודע שברגע שיוזרם חשמל נוסף לרצועת-עזה, הוא יוסט מהמתקן לטיהור שפכים לצרכים אחרים שקיימים ברצועת-עזה; לא ישתמשו בו לטובת מתקן טיהור שפכים. לכן הם עדיין מהססים. הם השקיעו שם מאות מיליוני דולרים, ולצערנו התוצאה היא כמעט ללא שינוי.
אני חושב שמדינת ישראל עושה את מרב המאמצים שתלויים בה, נותנת את הפתרונות הטובים והיעילים והמהירים לטובת אזרחי עזה – מה שלצערי הרב, השלטון שם לא עושה כך. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לסגן שר הביטחון, שנשאר אתנו על מנת להשיב גם לשאילתה מס' 238 מאת חבר הכנסת יוסף ג'בארין. הנושא: האסיר שובת הרעב בסכנת חיים. בבקשה, אדוני.