חומר רקע
י"א בכסלו
התשפ"ו
1 בדצמבר
2025
לכבוד
חה"כ אופיר כץ, יו"ר ועדת הכנסת
הנדון: קביעת ועדה לדיוןבהצעת חוק התקשורת (שידורים) התשפ"ו –
2025
מ/(1898
)
מכובדי,
לקראת הדיון
הבוקר
בוועדת הכנסת,
אבקש הלבהיר מספר
נקודות
, תוך התייחסות לח
וות הדעת
המשפטית של יועמ"ש הכנסת, עו"ד שגית אפיק,
מיום 30.11.25
(להלן
חוות הדעת).
1.
עלפיסעיף83
ב)((1)
לתקנוןהכנסת,מליאתהכנסתיכולהלהעבירהצעתחוקלוועדהקבועה
או מיוחדת לעניין מסויים, כלומר מדובר בהליך שגרתי ובסמכות מפורשת בתקנון. סעיף
83
ב()(2) קובע כי במקרה והיו חילוקי דעות במליאת הכנסת, ועדת הכנסת היא בעלת
הסמכות המלאה לקבוע איזו ועדה תדון בהצעת החוק.
סעיף 83
(ג) לתקנון קובע במפורש
שיש לוועדת הכנסת סמכות להעביר הצעת חוק לדיון בוועדה אחרת אפילו לאחר שעברה
ההצעה לאחת מוועדות הכנסת, וזאת בין היתר לבקשת יוזם ההצעה.
2.
מגבלות המצוינות בסעיף 10
לחוות הדעת, כגון דרישת הסכמה של יו"ר ועדת הכלכלה,
הסכמתהייעוץהמשפטילכנסתאודרישהשלנסיבותחריגותאינןמצוינותבתקנוןהכנסת,
ולאברורמהוהמקורלהתייחסותאליהןבחוותהדעת.
נראהכילכלהיותר,מדוברבהבנות
פנימיות בין גורמים שונים בכנסת בעבר, הבנות שאינן מחייבות משפטית ואינן יוצרות
נורמה מונעת. לא ניתן לייצר כלל חדש על בסיסן, וודאי שלא להחיל כלל כזה לראשונה על
רפורמה כה מהותית ומורכבת. באשר לדרישת ההסכמה מצד יו"ר ועדת הכלכלה, הרי שזו
נדרשת,בהתאםלהוראתסעיף83
ג()(2
)לתקנון,רק
במקרהבו
ועדתהכלכלההיתהמתחילה
לדון כבר בהצעת החוק, וזה כמובן אינו המצב בענייננו.
3.
נדמה כי המקור הנורמטיבי היחיד לעמדה המוצגת בחוות הדעת הוא
הערת כב' השופטת
חיותבבג"
צ
8612/15
התנועהלמעןאיכותהשלטוןבישראלנ'הכנס
ת,לפיההשימושבכלי
של הוועדות המיוחדות ראוי שיהיה מדוד, זהיר וענייני, ושיש להישמר מאוד מפני השימוש
בכליזהכאמצעי
להליךחקיקהלאתקין.הערהזורחוקהכמובןמלבססהלכה,לאכלשכן
עמדה לפיה עצם הקמתה של ועדה מיוחדת מביא לפגם בהליך החקיקה או פגם בהחלטת
ועדת הכנסת. בפועל, על אף שהוגשו עתירות בגין הקמה של ועדות מיוחדות, עתירות אלו
לא התקבלו
מעולם
על ידיבית המשפט.
4.
מעבר לכך, אציין כי העברת הדיון בהצעת החוק לוועדה שתקדיש את מירב זמנה להכנתו
לקריאהשניהושלישיתנדרשתבמקרהזהבשלהנסיבותהמיוחדותשלהצעתהחוק,ובפרט
לנוכח
הדחיפות
הרבה
בהשלמתהליךהחקיקהשל
הצעתהחוקעודבמהלךשנת2026
,כפי
שאפרט להלן.
5.
כאמורבסעיף1חלוותהדעתשליועמ"שהכנסת,
מדוברב
הצעהרחבה
ומקיפה.עלפיניסיון
העבר, לוועדה
הדנה במגוון רחב של ענ
יינים כלכליים נוספים אין את היכולת למקד את
פעילות
ה ברפורמת ענק
כשזו ולהשלים את העבודה לגביה במהלך הכנס הנוכחי. לעניין זה
נבהיר, לאור הערות שעלו בחוות הדעת, כי
הבקשה להעברת הדיון אינה נובעת מטעמים
אישיים
כאלו או אחרים, אלא מהצורך הברור לקיים דיון רציף
ויסודי
בהצעת חוק רחבת
היקף זו, באופן שיאפשר את השלמת הליך החקיקהשלה
עוד במהלך הכנס הנוכחי.
6.
אסבירבקצרהאתהסיבותלדחיפותהרבהבקידוםהצעתהחוק:קידוםחוקשידוריםחדש
עולה בקנה אחד עם המלצות שנתנו שורה ארוכה של ועדות ציבוריות. במצב החקיקה
והאסדרההעכשווייםקייםפערגדולוקשה
לגישורביןהמציאותלביןההסדריםהחוקיים.
בפרט, קיימים
פערים משמעותיים באסדרה
בין שחקנים
דומים על
בסיס אבחנות
היסטוריות שוועדות ציבוריות כבר קבעו שהן אינן בסיס מניח את הדעת לענייןזה.
7.
עיקר הפער האסדרתי נובע מכך שהאסדרה הקיימת חלה רק על שחקנים המשדרים
באמצעים מסורתיים, כבלי נחושת ושידורי לוויין, בעוד שהשוק עובר בשנים האחרונות
בקצב מהיר לשידור
טלוויזי
ה
ליניארית על גבי תשתית האינטרנט (OTT
.)
כאשר יושלם
המעבר המלא לשידורי OTT
, יתבטל למעשה כלל הפיקוח הקיים על פלטפורמות רב
ערוציות, וכמו כן,
לא תהיה עוד משמעות לרישיונות שמחזיקים ערוצי טלוויזיה כמו ערוץ
12,13,14
וכדומה.
במצבזה, שוק השידוריםבישראל ייוותר למעשהללא אסדרה, או חמור
מכך,
עםאסדרהמכבידהשתבוסס
עלתיליתיליםשלפרשנויותמשפטיותהתלויותבשערה,
דבר העלול ליצור נזק ציבורי, כלכלי ותרבותי רחב.
8.
היקף המעבר לשידורי OTT
יגיע בתקופה הקרובה לשיא חדש, ועוד במהלך שנת 2026
שידור טלוויזיה באמצעים מסורתיים צפוי להפוך לשידור בהיקף זניח. על פי אומדנים של
גורמי המקצוע במשרד התקשורת, בסוף השנה הנוכחית מעל 80%
מהמנויים בשוק יהיו
מנויי OTT
, שוק שכאמור אינו נתון לרגולציה כלל. יתרה מכך, אחת משתי הפלטפורמות
המפוקחות על ידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, חברת יס, הודיעה בדו"ח
שפורסם על ידה ביום 11.11.25
כי החל מחודש פברואר 2026
השידור הלווייני צפוי לעבור
למתכונת מצומצמת וממוקדת ללקוחות
בודדים.
9.
אחת המשמעויות הבולטות של המעבר המהיר ל-
OTT
היא השחיקה הגדולה בהיקף
התמיכהביצירהישראליתמקורית,תופעהבההכירגםביתהמשפטהעליוןבבג"ץ670/24
.
בפסקדינומיום20.2.2025
הבהירביתהמשפטלעותריםכי
הוא
אינוסבורשהחוק
הנוכחי
מאפשר פתרון לבעיה זו כך ש",
התרופה ככל הנראה היא באסדרה חקיקתית חדשה."
דהיינו, בהיבט זה, המשמעות של אי העברת החוק בתקופה הקרובה היא המשך השחיקה
המהירה בתמיכה ביצירהישראלית, עד כדי ביטולההמלא.
10
.
בחוות דעתה, ציינה
יועמ"ש הכנסת כי בכנסת הזו, ה-
25
, "נמנעה ועדת הכנסת מהקמת
ועדהלעניןמסויםבהצעתחוקמסויימת".העובדותלאמתיישבותעםאמירהחדמשמעית
זו,
שהרי, עם פתיחת הכנסת ה25
,
גם אם קודם להקמת הוועדות הקבועות, הוקמה ועדה
מיוחדת לעניין חוק מסוים, שדנה בשני חוקים, כולל תיקון חוק יסוד הממשלה (המכונים
חוקי דרעי), אשר
הח"מ עמד בראשותן בנוסף, יו"ר ועדת הכנסת דהיום,. חה"כ אופיר כץ,
עמד בראש ועדה מיוחדת לתיקון פקודת המשטרה ואף לאחר הקמת הוועדות הקבועות,,
עמדבראשהוועדההמיוחדתלתיקוןחוקיסוד:הממשלה,בשניחוקים:הנבצרותוכשירות
שרים. כמו כן
, גם ועדת הסמים והאלכ
והול, ועדה מיוחדת ולא קבועה לכל הדעות, שלא
תוכננה למיטב ידיעתי לעסוק בקידום הליכי חקיקה, קיבלה לידיה הצעת חוק בעניין
השימושבקנאביסרקביוניהאחרון.
אצייןכיכלהוועדותהנ"ל"נטלוסמכויות"מהוועדות
הקבועות, ואילו לא היו מוקמות היו נידונות בוועדותהקבועות.
11
.
יתרה מכך,
בכנסת ה-
25
יש
נו
מספר חסר תקדים של ועדות מיוחדות.
לא ברור מדוע יש
להחיל חוות דעת שכזו המשנה סדרי עולם של שנים ארוכות בכנסת,,
רק על הוועדה
ה
מיוחדת המוצעת לעניין הצעת חוק השידורים.
מכיוון שמדובר בתקדים בעל השלכות
רוחב, אם הכנסת תאמץ כל
לים חדשים אלו
, ראוי שהדבר יחול רק
מהכנסת הבאה, ולא
ישנה מסורת פרלמנטריתקיימת באופן נקודתי ביחס לחוק מסוים.
12
. אצייןכי
אפשרותנוספת
שהצעתיבעברבפניךובפניועדתהכנסת,אשרתיתןאףהיאמענה
לדחיפות הרבה בהעברת החוק, היא פיצול הנושאים שבטיפולה של ועדת
הכלכלה כך
שנושאי התקשורת בכללותם
יטופלו בנפרד בוועדה קבועה. גם באמצעי זה של פיצול ועדות
נעשה לא אחת שימוש, לרבות בכנסת האחרונה, למשל במקרה של הוועדה לביטחון לאומי
או בפיצול בין ועדת
ה
עבודה ו
הרווחה לבין ועדת הבריאות.
אפשרות זו נדחתה על הסף על
ידי יועמ"ש הכנסת.
13
.
סיכומםשלדברים,אנוסבוריםכיישלבחוןאתהליךהחקיקהבסופו,עלסמךטיבההליך
ולאעלסמךהחלטהפרוצדורליתהמצויהבבירורבתחוםהסמכותשלועדתהכנסתומליאת
הכנסת החלטה מהסוג שהכנסת, לרבות הכנסת הנוכחית, קיבלה פעמים רבות..
14
. בהקשר זה מזהירה חוותהדעת שאם המטרה היא להעביר את הצעת החוק "IS AS
,"
הרי
שיש בכך פגם משמעותי. ל
אור דברים אלו חשוב להבהיר
כי
זו
בהחלט
לא מטרתנו.
בכוונתנו לקיים הליך חקיקה מלא ותקין,
להטות קשב לגורמים השונים ובוודאי לחברי
הוועדה, לדון בחוק ולשנותו
בהתאם ל
צורך תוך ליווי מקצועי של הייעוץ המשפטי לכנסת.,
15
.
משרדהתקשורתעובדעלהאסדרההחדשה
תקופהארוכה.בשניםהאחרונותבוצעהעבודת
מטהמקצועית,מאוזנתורחבהבמיוחד.הקמתועדהמיוחדתלאנועדהלדלגעלהליךתקין
אלא לאפשר אותו במסגרת זמן המותאמת לדחיפות ולמורכבות.
יתרה מכך, אנו סבורים
שדווקא דיון רציף בוועדה שתצבור במהלך הדיונים מומחיות בתחום, יאפשר לקיים הליך
חקיקהטוביותרומקצועייותרמאשרדיוןמעתלעתבוועדהשדנהבמקבילבנושאיםרבים
אחרים.בהקשרזהאצייןכיציוןועדתהכלכלהכברירתהמחדלבהצעתהחוקמכווןלפיקוח
לאחר אישור החוק בכנסתולא להליך החקיקה הנדרש כאמור.
לסיכום:
הבקשה להקים ועדה מיוחדת נובעת מצורך מקצועי, פרלמנטרי וציבורי אמיתי. ועדה מיוחדת
לרפורמהמקיפהשכזו,
אינהפוגעתבוועדותהקבועות,אינהמנסהלעקוףשוםמנגנוןולאנועדה
להימנע מדיון מקצועי, אלא להפך: לאפשר אותו באופן מיטבי במסגרת לוחות זמנים חיוניים
לשוק התקשורת ולציבור.
ועדה מיוחדת כזו אף נדרשת לקבל את אישור מליאת הכנסת, שלה
מסורה על פי חוק סמכותהחקיקה.
למעלה מן הצורך אציין כי בטוחני שהדיון היסודי, המקיף והמקצועי שאנחנו מתכוונים לקיים
בוועדה יכסה גם על מראית העין של הפגם התהליכילכאורה שציינה יועמ"שהכנסת.
מכובדייו"רהוועדהוחבריהוועדה,אניפונהאליכם בבקשהל
תמוךב
הקמתהוועדההמיוחדת
לחוק השידורים ולאפשרלכנסת לפעול כמיטב המסורת, ביעילות ובמקצועיותהנדרשת.
בברכה,
חה"כ ד"ר שלמה קרעי
שר התקשורת
העתק:
חה"כ אמיר אוחנה, יו"רהכנסת
עוה"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת
חברי ועדת הכנסת
אלעד מקדסי, מנכ"ל משרד התקשורת