חומר רקע

15/1/26 טיוטתתקנותהמשטרה(המשמר האזרחי) תיקון,)(התשפ"ה- 2025 ניירעמדה רקע ​ לפי פקודת המשטרה [נוסח חדש,] תשל״א- -1791 דת ה,) רה ית יע בי רה ים מר חי כל לה רה כת ות ען רת ון פש וש ני עת עלפי ות שמרנ י,) 6199 ות ה,) בי מר חי ים ום רת רת של וע רת פי דב רה על ען רת ון פש וש ני ות יוהן של . עם דת רה רת רה יע בי רה ים מר חי גם ות רת פש וש עו ות ת.) ות רה בע כי רה ית יע מר חי ות ות שר דב על רת זו נו לו ות ים ים ים וש צר ש,) את וא על ות טר שם וע . בה תן וא לי רה ים הם נו ים ים ים ות ול פן אי לא ות גם חס ים נם ים ות כל פי ות ות ום אהשל ות ום נס די בי מר חי להרק ום מהותההצעההמוצעת ​ טיוטתהתקנותהמוצעתמבקשתלהרחיבאתסמכויותמתנדביהמשמרהאזרחיבאופן הבא: א' בתוספת ●​ הרחבת תחום הסמכות לחלוקת קנסות בתחום איכות הסביבה - התיקון מוסיף לטור הראשונה את הפעולה של "רישום והמצאה של הודעות תשלום קנס ומסירת הזמנות לדין בעבירות בתחוםהגנתהסביבהשקבעראשחטיבתהשיטורבהסכמתהמשרדלהגנת הסביבה." ●​ דרישת הכשרה - התיקון קובע כי חברי המשמר שיועסקוברישוםוהמצאהשלהודעותתשלוםומסירת הזמנותלדיןבעבירותבתחוםהגנתהסביבהיעברוהכשרהבהתאםלסוגהעבירה הנאכפת. אנומתנגדיםבתוקףלהרחבתסמכויותמתנדביהמשמרהאזרחיבתחוםאיכותהסביבהמהטעמים הבאים: 1 .​ הפרטהשלתפקידימשטרתישראל התיקון המוצע מהווה הפרטה דה-פקטו של תפקידימשטרת ישראל.העברתסמכויותאכיפהמהותיות למתנדבים, גם אם הם חלק מהמשמר האזרחי, פוגעת בעקרון הבסיסי לפיו סמכויות האכיפה המשטרתיתצריכותלהישמרבידיגוף מקצועי,מאומן ואחראי.המשטרההיאגוףציבורישכפוףלפיקוח ולביקורת ציבורית, בעוד שמתנדבי המשמר אינם מחויבים באופן מלא לתנאים ולחובות הנדרשים משוטרים. 2 .​ טשטושחלוקתהתפקידיםוהסמכויות התיקון המוצע נופל כחלק ממגמה מדאיגה של הרחבה מוגזמת של סמכויות גופי האכיפה השונים בשנתיים האחרונות. ההצעה יוצרת טשטוש מסוכן בין תפקידי הפיקוח והאכיפה המקצועיים לבין תפקידי סיוע התנדבותיים. המשמר האזרחי הוקם כגוף מסייע למשטרה, ולא כגוף אכיפה עצמאי. ההצעה מטשטשת את הגבול בין תפקיד השוטר/הפקח לבין תפקיד המתנדב, ובכך עשויה לפגוע במעמדםשלגורמיהאכיפההרשמייםובתפיסתמערכתאכיפתהחוקבקרבהציבור הרחב. 3 .​ פוטנציאללאכיפהמפלהוממוקדת קיים חשש מבוסס כי הרחבת סמכויות האכיפה של מתנדבי המשמר תוביל לאכיפה מפלה וממוקדת כנגד אוכלוסיות ספציפיות, בפרט כנגד הציבור הערבי. אנו רואים דפוס מדאיג של התמקדות באכיפה דווקא בתחומים הקשורים ישירות לחברה הערבית - רעש, פסולת, עבירות תברואה - במקום לטפל בשורש הבעיות הללו באמצעות השקעה בתשתיות, חינוך ושירותים ציבוריים. במקום לפתור את הבעיות המבניות שמובילות לעבירות אלה, הממשלה בוחרת להגביר את האכיפה, דבר שעלוללהוביל להחמרהשלהמתחים החברתיים. 4 .​ חוסרהכשרהומקצועיותמספקת למרותשההצעהכוללתדרישה להכשרה,היאאינהמפרטתאת היקפה,תכניה ומשכה.אכיפהבתחום איכות הסביבה דורשת ידע מקצועי רב בתחומי המשפט הסביבתי, הבנה של הקשרים החברתיים והתרבותיים של הקהילות השונות,ויכולתלטפלבמצבים מורכבים. מתנדבים,גםלאחרהכשרה קצרה, אינםיכוליםלהחליףפקחיםושוטריםמקצועייםבתחום זה. החשש לאכיפה בררנית נובע גם מחוסר בהכשרה נכונה. בניגוד לשוטרים, מתנדבי המשמר האזרחי לרוב לא עוברים הכשרה מעמיקה בנושאי זכויות אדם, מניעת אפליה, או התנהלות באזורים רגישים. ביישובים ערביים, חרדיים או בערים מעורבות, מתנדבים בעלי עמדות מוקדמות - גם אם בתום לב - עלולים לפרש חשד"" באופן גזעני, ולהפעיל סמכות נגד תושבים ערבים או חרדים יותר מאשר באוכלוסיות אחרות. 5 .​ פגיעהבעקרוןהשוויוןבפניהחוק ​ הענקת סמכויות אכיפה למתנדבים עלולה לפגועבעקרוןהשוויוןבפני החוק,מכיווןשמתנדביםעלולים להיות מושפעים משיקולים אישיים, קהילתיים או אידיאולוגיים באופן המשפיע על החלטותיהם בעת 2 האכיפה. שוטרים מקצועייםעובריםהכשרהמקיפהבנושאהשוויוןוהעדר אפליה,בעודשמתנדביםלא בהכרחזוכיםלהכשרה מקבילה. בנוסף לסעיפי ההתנגדות שפורטו לעיל, יש לבחוןאתהצעתהתיקוןגםלאורההקשרהחברתיוהפוליטיהרחב שבו היא מוגשת. בשנים האחרונות, גוברת הדאגה בקרב אנשי אקדמיה וגופי חברה אזרחית מפני מגמות של שימוש ברגולציה סביבתית כאמצעי לאכיפה לא שוויונית, אשר עלולה להשפיע באופן לא מידתי על קבוצות מיעוט,ובפרטעלהאוכלוסייההערבית בישראל. משכך,חשובלהבטיחכימדיניותהאכיפהתתבססעלעקרונות של שוויון בפני החוק, סבירות, מידתיות, ואי-אפליה – עקרונות המעוגנים בערכי היסוד של המשפט הישראלי. כאשר רוב המפגעים הסביבתיים, שביחס אליהם תופעל סמכות האכיפה החדשה, ממוקמים בשטחי רשויות ערביותאובסמוךלהן-כתוצאהמקידוםמדיניותמפלהוארוכת שנים,כמפורטלעיל-עולהחששכיייווצרדפוס אכיפה שממוקד באוכלוסייה מסוימת, גם אם לא מתוך כוונה מפורשת, ובכך עלולה להיפגע תחושת הצדק והאמון הציבורי. ניקח לדוגמה את סוגיית הרעש ממערכות כריזה במסגדים. סוגייה זו מעוררת את הצורך באיזון עדיןביןשמירה על איכות החיים לבין כיבוד זכויות בסיסיות, ובראשן חופש הדת וחופש הפולחן. לכן, כל פעולה רגולטורית המכוונת להגבלת תופעה זו צריכה להיבחן במשקפיים חוקתיות, ולוודא שהיא נחוצה, מידתית, ואינה יוצרת אפליה עקיפה. דוגמה לכך היא הצעת החוק משנת 2016 שנודעה כ"חוק המואזין," אשר עוררה ביקורת ציבורית ומשפטית רחבה ונבלמה.בחודש האחרון,הונחהעלשולחןהכנסתהצעתחוקמניעתרעשבלתיסביר של המואזין, התשפ"ו-2025 ,המלמדתכיהסוגיהשבה ומקודמת. באופן דומה, הנחיות שפורסמו לאחרונה לגופי האכיפה בתחום זה–לרבותהנחיותהשרלביטחוןלאומי–יצרו חשש בקרב ראשי רשויות מקומיות מעורבות, מפני פגיעה ברקמה החברתית העדינה ופוטנציאל להסלמה מיותרת. ההצהרה כי תינתן עדיפות לאכיפה בבתי תפילה מוסלמיים,גםאםמטעמייעילותאוזמינות משאבים, מעוררתשאלותכבדותמשקלמבחינתשוויוןבזכויותואחידות באכיפה. חשוב להדגיש: רגולציה סביבתית היא כלי חשוב לשמירה על איכות החיים ובריאות הציבור, אולםעוצמתהשל רגולציה כזותלויהבלגיטימיותהציבורית שלה.כדילשמרלגיטימיות זו,ישלהבטיחשהיאמופעלתבאופן שוויוני, עקבי, מקצועי ונטול שיקולים פוליטיים או מגזריים. וכמוה גם האכיפה. השימוש בכלים סביבתיים – חשוב ככל שיהיה – לאיכוללשמשכמסווהלפעולהשפוגעתבזכויותיסודאובתחושתהשייכותשלקבוצהמסוימתבמרחב הציבורי. אנו קוראים לחברי הוועדה לביטחון לאומי לשקול בכובד ראש את ההשלכות הרחבות של ההצעה ולהימנעממתןסמכויותאכיפה למתנדבים,שלאתואמותאתתפקידהמשמר האזרחי. 3