נוסח מהגורם המוסמך
תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – תעבורה – הסעת נוסעים), התשפ"ו-2026
___ ב________ ה'תשפ"ו
(___ ב________ 2026)
(חמ 1922 – 3 – ת1)
יריב לוין
שר המשפטים
דברי הסבר
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אמון על אכיפת עבירות המצויות בחלק ה' ו-ו' בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), באמצעות אגף החקירות ברשות לתחבורה ציבורית המורכב מחוקרים המוסמכים מכוח פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) לערוך חקירות פליליות, וכן באמצעות רשות התביעה של משרד התחבורה (יחידת התביעות הארצית) שהינה בעלת הסמכה מטעם היועץ המשפטי לממשלה ביחס לעבירות אלו.
כיום, כלל האכיפה של משרד התחבורה ביחס לעבירות המצויות בחלקים ה'-ו' לתקנות התעבורה מבוצעת באמצעות ניהול חקירות פליליות, הגשת כתבי אישום וניהול הליך פלילי מלא, ולעתים - הרשעה בפלילים.
אופי העבירות, כמו גם זיהויין הפשוט אינם מצדיקים להמשיך לאכוף אותן באמצעות ניהול ההליך הפלילי גרידא, אלא באמצעות הגדרתן כעבירות מנהליות מכוח חוק העבירות המנהליות. אכיפת העבירות באמצעות הטלת קנסות מנהליים קצובים תאפשר אכיפה מהירה ויעילה יותר, תיצור הרתעה מביצוע העבירות וכן תותיר את ההליך הפלילי כהליך שיורי המתאים למקרים חמורים ומתאימים בנסיבות כל עניין לגופו.
הפיכתן של העבירות האמורות לעבירות קנס מנהלי קצוב עומדת גם בקווים המנחים שנקבעו בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.3041 (60.004) "נוהל והנחיות להפעלת חוק העבירות המנהליות , התשמ"ו-1985" מבחינת בהירות יסודות העבירה, הצדקה במרבית המקרים להסתפקות בקנס וכיוצא באלה.
במקביל, יפעל משרד התחבורה למחיקת העבירות שמהוות גם עבירות קנס (כגון עבירות על תקנות 500
ו-507) מצו התעבורה (עבירות קנס), ה'תשס"ב-2002, ובהמשך מהתוספת לחוק הפרות תעבורה מינהליות, ה'תשפ"ד-2024, שטרם נכנס לתוקף.
תקנה 498 לתקנות התעבורה - הסעה במונית ללא רישיון או בניגוד לתנאי הרישיון
וזו לשון התקנה:
"לא יסיע אדם נוסע במונית ולא יניח בעל מונית לאחר להסיע בה אלא לפי רשיון הסעה שניתן עליה ובהתאם לתנאיו".
עבירה זו מכוונת כלפי נהגים המבצעים נסיעות ב"מונית מיוחדת" או ב"מונית שירות" כהגדרתן בתקנות התעבורה ללא רישיון או בניגוד לתנאי הרישיון. כך למשל, קו שירות המבצע נסיעה שלא במסלול הנסיעה שלו תוך הסעת נוסעים, מבצע עבירה וסוטה מתנאי הרישיון שניתן לו על ידי הרשות.
תקנה 498א לתקנות התעבורה - הפעלת זוטובוס
וזו לשון התקנה:
"לא יפעיל אדם זוטובוס אלא אם כן בידו רשיון לנסיעות שירות".
תקנה זו חלה הן על נהג המסיע נוסעים בזוטובוס ללא רישיון לנסיעות שירות, והן לגורם המפעיל את קו השירות, אולם אינו בהכרח הנהג בזוטובוס.
זוטובוס הוא רכב המיועד למספר רב של נוסעים, ולכן הסעה בכלי רכב זה מחייבת רישיון בדומה להסעה בתחבורה ציבורית. בדומה להסעה בתחבורה ציבורית ללא רשיון לנסיעות שירות, גם הסעה בזוטובוס ללא רישיון לנסיעות שירות מהווה עבירה, שכן זו טומנת בחובה פגיעה פוטנציאלית בבטחון הנוסעים לצד פגיעה ברגולציה ובסדרי התחבורה הציבורית המונהגים על ידו ברחבי הארץ.
תקנות 500(א)(1); 500(א)(2); 500(ב) - התקנת לוחית זיהוי
עניינן של עבירות אלו סימון המונית בסימני היכר וזיהוי הכוללים את מספר הרשיון להפעלת המונית, שם בעל המונית ושם נהג המונית.
מטרת החיוב לאפשר לציבור הנוסעים לזהות את הנהג ובעל המונית, על מנת שנהג מונית לא יתחמק מהדין ככל שביצע עבירות.
מוצע כי ייקבעו לעבירות אלו קנסות בסכומים נמוכים באופן יחסי המשקפים את חומרת ההפרה מחד גיסא, ואת חשיבות ההקפדה על סימון המונית מאידך גיסא.
תקנה 501(ג) - צירוף נוסע
וזו לשון התקנה:
"לא יסיע נהג המונית בנסיעה מיוחדת נוסע נוסף על מזמין הנסיעה והנלווים אליו, זולת אם ביקש זאת המזמין."
"נסיעה מיוחדת" מוגדרת בתקנה 485 לתקנות התעבורה כך: "נסיעה במונית שעומדת כולה לרשות מזמין הנסיעה".
כאשר נוסע מבצע נסיעה במונית מיוחדת ("ספיישל") היא כולה נתונה לרשותו, ונהג המונית אינו רשאי להעלות על המונית נוסע אחר זולת הנוסע, אלא בהסכמת המזמין. כאשר נהג המונית מעלה לנסיעה נוסע נוסף ללא אישור המזמין (הנוסע הקיים במונית), הוא מבצע עבירה כלכלית, שכן הוא גובה מחיר גבוה מהמחיר המפוקח. בנוסף, הוא מבצע עבירה נוספת של אי הפעלת מונה, שכן הנהג אינו מפעיל את המונה לכל אחד מהנוסעים, וכן מפר את נוחות הנוסע המתבקשת מעצם הזמנת הנסיעה כנסיעה מיוחדת במונית.
עבירות מסוג זה אינן בדרך כלל העבירות היחידות בהן מוגש כתב אישום, אלא אחת מבין עבירות נוספות.
על כן, לא נקבע מתחם ענישה מיוחד לעבירה זו, אלא במצטבר למספר עבירות המבוצעות במונית יחד.
תקנה 505ב(א) - אי התייצבות לבירור בפני הרשות
וזו לשון התקנה –
"בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו, שהוזמן כאמור, חייב להתייצב במקום ובמועד הנקובים בהזמנה אלא אם כן נתן לרשות, לפני המועד הקבוע, סיבה סבירה לאי יכולתו להתייצב."
עבירה זו עניינה אי התייצבות של בעל רישיון מונית, או מי שהמונית בשליטתו, בפני הרשות לשם בירור כל ענין הנוגע להפעלתה של המונית ולנסיבות הפעלתה (מכוח תקנה 505א לתקנות התעבורה).
אי ההתייצבות מונעת את אפשרות משרד התחבורה לקיים פיקוח ובקרה על השימוש במוניות, על העבירות המבוצעות בה לכאורה ועל מתן השירות לציבור הנוסעים.
תקנה 507(א) - הסעה במונית אשר אינה מסומנת בסימני היכר
וזו לשון התקנה –
"לא יסיע אדם נוסע במונית ולא יפעילה אלא אם כן היא מסומנת בסימני היכר כמפורט בתוספת הרביעית, או כפי שקבעה רשות הרישוי בהודעה ברשומות."
עבירות אלו עניינן סימון המונית בסימני היכר וזיהוי - קופסה על גג המונית, מדבקה על כל אחת משתי הדלתות הקדמיות של המונית מצדה החיצוני וכיו"ב.
מאחר שלא מדובר בעבירות המצדיקות ניהולו של הליך פלילי, אך ראוי לאכוף את קיומן של התקנות למען הסדר הציבורי - שציבור הנוסעים יוכל לזהות את המונית, שנהג מונית לא יתחמק מהדין ויבצע עבירות תוך שיסתיר את זהותו מפני הנוסע וכיוב' - מוצע כי ייקבעו לעבירות אלו קנס מינהלי. עוד מוצע כי קנסות אלו יהיו בסכומים נמוכים באופן יחסי.
תקנה 509(א) - עבירת הסעת נוסע במונית שלא מותקן בה מונה
וזו לשון התקנה:
"לא יסיע אדם נוסע במונית אלא אם כן הותקן בה מונה והמונה מופעל בה בהתאם לתקנות אלה."
תקנה 509(ב) - מיקום המונה
וזו לשון התקנה:
"לא יתקין אדם מונה, ולא יפעיל אדם מונית או יסיע בה נוסע, אלא אם כן המונה הותקן במרכז לוח השעונים של הרכב, באופן שלא יסתיר לנהג את שדה הראייה, וצג המונה יהיה גלוי לעיני הנוסעים במונית מכל מושביה במהלך כל הנסיעה."
תקנה 509א(א) לתקנות – עבירות במפתח המונה
וזו לשון התקנה:
"(א) לא ייצור אדם מפתח, לא יתקין בו תוכנה ולא ישנה תוכנה שהותקנה בו אלא אם כן הוסמך לכך בידי הרשות.
(ב) במפתח תותקן תוכנה הכוללת, בין השאר, פרטים אלה:
(1) שמו ומספר זהותו של נהג המונית שבה מותקן המונה ושלו ניתן המפתח;
(3) פרטים נוספים כפי שתורה הרשות."
מטרת התקנות שלעיל לאפשר את פיקוחו של הנוסע ושל משרד התחבורה על תקינות הנסיעה, מחירה והפרטים הקשורים אליה ואשר באים לידי ביטוי בסליל החשבוניות של המונה.
תקנה 510(א) - הפעלת מונה
וזו לשון התקנה:
"בנסיעה מיוחדת, הנוהג במונית יפעיל את המונה עם העמדתה לרשות הנוסע, ויפסיק את הפעלתו בסיום הנסיעה".
בכל נסיעה מיוחדת, הנהג חייב להפעיל מונה. המונה הוא האמצעי היחיד לקביעת שכר ההסעה.
משלא מפעיל נהג המונית את המונה, הדבר פוגע באוכלוסיית הנוסעים והמשתמשים בשירות המוניות. למעשה, הפרת החובה הקבועה בחוק יוצרת מצב של אי ודאות ופתח למרמה כלפי ציבור הנוסעים.
הדבר נועד אף להגנה על נהג המונית עצמו, שכן המונה משקף את מחיר הנסיעה שעליו לקבל בפועל.
תקנה 512 לתקנות התעבורה – אי גביית שכר הסעה לפי מונה
וזו לשון התקנה:
"לא ידרוש אדם ולא יגבה ולא ירשה לאחר לדרוש או לגבות –
(1) שכר הסעה יותר מכפי שיראה המונה בסיום הנסיעה;
(2א) בנסיעה לפי הסכם כאמור בתקנה 510(ב)(2) – שכר הסעה העולה על הקבוע בהסכם;
(3) כל תשלום אחר שאיננו קבוע בשכר ההסעה."
מדובר בעבירה שעניינה גביית תוספת שכר הסעה שאינה קבועה בדין. התוספות המותרות לגבייה כשכר הסעה קבועות בסעיפים 2 עד 11 לצו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במוניות)(מס' 2), התשפ"ב – 2022.
יצויין, כי לגבי חלק מהעבירות ניתן להטיל קנס גם על בעל הרכב, וזאת בשני סוגים של מקרים:
מכוח תקנה 505 לתקנות התעבורה, שלפיה "השתמש אדם במונית שלא בהתאם להוראות חלק זה, יראו את בעל המונית כאילו הרשה את השימוש בה כאמור, זולת אם הוכיח היפוכו של דבר."
בתקנה זו ניתן להשתמש כאשר יסודות העבירה כוללים נסיבות של הרשאה לאחר, כגון תקנה 498 שבה נאמר "... לא יניח בעל מונית לאחר להסיע בה אלא לפי רשיון הסעה" וגו'; או תקנה 512 הקובעת כי "...לא ירשה לאחר לדרוש או לגבות" וגו'.
(ב) במקרים שבהם לא ידוע מי נהג ברכב, שבהן ניתן להסתמך על סעיף 27ב(א) לפקודת התעבורה, שלפיו "נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה ..... זולת אם הוכיח מי נהג ברכב.... או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב...... או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו."
צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת הראשונה לחוק)(מס' 2), התשפ"ו-2026
___ ב________ התשפ"ו __________________
(___ ב________ 2026) יריב לוין שר המשפטים
(חמ 1922 – 3 – ת2)
דברי הסבר
מוצע להוסיף את פקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן – פקודת התעבורה) לתוספת הראשונה לחוק העבירות המינהליות, כדי שיהיה ניתן לקבוע כי עבירה על הוראה מהוראות תקנות התעבורה, ה'תשכ"א – 1961 תהיה עבירה מינהלית.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 (להלן – החוק), בהסכמת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
עבירה מינהלית 1. עבירה על תקנה מתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – תקנות התעבורה), כמפורט בטור א' שבתוספת, היא עבירה מינהלית.
קנס מינהלי קצוב 2. לעבירה מינהלית כאמור בתקנה 1 יהיה קנס מינהלי קצוב, כקבוע לצדה בטור ב' בתוספת.
עבירה מינהלית חוזרת הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית חוזרת כמשמעותה בסעיף 2(ג) לחוק, יהיה כפל הקנס האמור בתקנה 2, לפי העניין.
תחילה תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
תוספת
(תקנות 1 ו-2)
בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 (להלן - החוק), בהסכמת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור: בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 (להלן - החוק), בהסכמת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור: בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 (להלן - החוק), בהסכמת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:
שינוי התוספת הראשונה לחוק בתוספת הראשונה לחוק, בטבלה, בסופה יבוא: