חומר רקע
-
בלמ"ס -
הראשית
הצבאית
הסנגוריה
הסצ"רית
לשכת
טלפון: 03-5691730
פקס: 03-5692193
סימוכין:
STZR-2114577650-9
04
מרץ 2026
תשפ"ו
אדר
ט"ו
שר הביטחון
מפצ"ר –
מדור חקיקה
הנדון:
הארכה
שלישית
של הכרזה עלהגבלהמכוח חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית
(עצורים, אסירים וכלואים) (הוראתשעה),התשפ"ו–
2026
סמך:
שלנו: (1)
STZR-1309681075-17589
, מיום28
בפברואר2026
(2
)
STZR-1309681075-17598
, מיום 02
במרץ 2026
של קמצ"ר: (1
עמדת קמצ"ר:) 010554-3-1542
, מיום 2
במרץ 2026
(2
מסמך משמעויות:) 010553-3-1533
, מיום 2
במרץ 2026
(3
עמדת קמצ"ר:) 010554-3-1557
, מיום4
במרץ 2024
1.
בהתאם לחוק שבנדון, ולפנייה לקבלת עמדתנו ביחס להארכה
שלישית
של ההגבלה מכוחו, תובא
להלןעמדת
י
באשרלקיוםדיוניםבהיוועדותחזותית,וזאתבשיםלבלמסמכיםשבסמך–
ובעיקר
לעמדת קמצ"ר העדכנית ולמסמך המשמעויות הנלווה לה.
2.
הסנגוריה הצבאית תתנגד
להארכה שלישית, בתנאים הקיימים,
בהתאם
לאמור להלן.
3.
עמדת הסנגוריה הצבאית שבסמך (2),
עמדה על כך
שבשי
ם לב לסמיכות בסיס הכליאה
416
(
כלא
10
)
למתחם בתי הדין, ומיעוט הדיונים המתקיימים בשל מצב החירום,
יש מקום להחריג
ולסייג
מתחולת ההכרזה
דיון מעצר ראשון
בעניינו של העצור, כך שיתקיים בנוכחות הצדדים והעצור
באופן פיזי.
4.
עמדה זו
נבעה מהאיזון שראוי שיערך,
לשיטת הח"מ,
במסגרת ההכרזה, בין הסיכון הנשקף
לעצוריםבשלהובלתםלאולםהדיונים ככללמרחקשלהליכהקצרהביותר,,
לביןהפגיעהבזכויות
העצור הנובעות
מ
קיום דיון מעצר שלא בנוכח
ותו. הח"מ סבורה שמקום שנערך דיון מעצר ראשון
בעניינו של אדם, ראוי שפגישתו בשופט ובבא כוחו תהא
בלתי אמצעי
ת. האיזון בין צורך זה, לבין
העובדהשהסיכוןהנובעמהובלהרגליתשלעצורמהבס"כ,
הליכהשל
פרקז
מ
ןקצר,הינומצומצם
ומתוחם כאשר ישנם מרחבים מוגנים בשני המתחמים. הח"מ
סברה
כי החרגת דיוני מעצר
ראשוניים מההסדר
שהוצע
הינה הפתרון שפגיעתו בזכויות העצור
פחותה.
5.
עמדה זו של הסנגוריה הצבא
ית לא התקבלה, וההכרזה הוארכה עד
ליום
5/3/2026
.
בארבעת ימי
הדיונים שהתקיימו בשבוע החולף, ייצגה הסנגוריה הצבאית מעל 50
עצורים.
בארבעה מקרים
בלבד הוגשה בקשה לקיום דיון בנוכחות העצור,
בהתאם לסמכות בית הדין הקבועה בסעיף 31
לחוק. בשני מקרים הבקשה התקבלה
, האחת
בשל
קיומו של דיון מהותי, והשניה משום שדובר
בדיון מעצר ראשון בעניינושל
עצור.
6.
בש
עות האחרונות, התקבלו שתי החלטות הדוחות את בקשת הסנגוריה. האחת, שעסקה בדיון
מעצר ראשון, כלל
לא התייחסה
למאפיינים הייחודיים ל
מערכת המשפט הצבאית, ובפרט –
לקרבת בסיס הכליאהלמתחם בית הדין;בעוד שהשנ
ייה, ש
עסקה
בדיוןמהותי,
התייחסה להיבט
זה, וקבעה כי המחוקק החליט להטיל את ההגבלה
על אף הקרבה האמורה של בסיס הכליאה
למתחם בית הדין, ועל כן, כך
משתמע מההחלטה, אין ליתן משקל לשיקול זה
בבוא בית הדין
להחליטבבקשההפרטנית.ודוק,ביתהדיןלאנימקמדועבמקרים
הנ"לנדח
והבקש
ות,בעודשתי
בקשות
דומות,
שהתבססועל
נימוקים דומים, התקבלו.
-בלמ"ס-