דיווח על-פי חוק

דין וחשבון שנתי תשפ״ה 2025–2024 דין וחשבון שנתי תשפ״ה 2025–2024 *לפיהחלטתמועצתהאקדמיה,הדוחהנוכחימכילדיווחעל תקופהארוכהמהרגיל–15חודשים:יוני–2024אוגוסט.2025 מוגשמטעםמועצתהאקדמיהלאספההכלליתשלהאקדמיה לפיסעיף11לחוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,תשכ״א1961– פרופ׳דודהראלנשיאהאקדמיה עריכה: נעמהשילוני,מנהלתאגףקשריציבור עריכת משנה: מיהפופר עריכת לשון: יהודית(דיתיק)ידלין עיצוב ועריכה גרפית: סטודיונאויקצמן צילום כריכה: מיכלפתאל את התצלומים הנוספים שבחוברת צילמו אלה: אינגהאבשלום־שיליאן,ראובןבןחיים,עידןגרוס,עידוכהן־אלורו, מיטללנדאו,ינוןפוקס,מיכלפתאל,אודיקצמן,עמיקםשוב, הילהשילוני,ספרייתהאוניברסיטהבקיימברידג׳,שגרירותגרמניה, BlavatnikAwards|TheNewYorkAcademyofSciences, CERN,ESRF,HelenEenmaa,NationalAcademyofSciences(NAS), FallingWallsFoundation|Photo:SebastianRau, MarkusScholz|Leopoldina,StefanWinterstet כלזכויותהתצלומיםשייכותלאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםאלאאםצויןאחרת. האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים כיכראלברטאיינשטיין,ת״ד 4040,ירושלים 9104001 טלפון: 02–5676222 דואר אלקטרוני:, [email protected] www.academy.ac.il עקבואחרינוברשתותהחברתיות 3 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תוכן העניינים מבוא 8 דברהנשיא 9 12 מועצתהאקדמיה,ִמִנהלהאקדמיה ייסודהשלהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 13 15 מטרותהאקדמיהותפקידיה נושאיתפקידיםבעברובהווה 16 חבריהאקדמיה 19 מקבליהפרסיםוציוניהכבודמקרבחבריהאקדמיה 33 1 דוחפעילות 37 39 כהונהשנייהלנשיאהאקדמיהולסגניתו 1.1 40 קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה 1.2 41 הערכהוייעוץלגורמיממשל 1.3 41 1.4 גילויידעתמטעםמועצתהאקדמיהונשיאהאקדמיה קידומווחיזוקושלהקשרעםאקדמיותזרות 1.5 42 ומעמדוהבין־לאומישלהמדעהישראלי 42 1.6 טיפוחהצעיריםבמדע 43 1.7 הנגשתהמדעלציבורוהנחלתו 4 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2 פעילותהחטיבהלמדעיהטבע 47 הוועדההלאומיתלקרינתסינכרוטרון 50 2.1 51 2.1.1 ESUO–הארגוןהאירופישלמשתמשיהסינכרוטרון 51 2.1.2 SESAME–מתקןלקרינתסינכרוטרוןבמזרחהתיכון 52 2.2 פיזיקהשלאנרגיותגבוהות—פעילותישראלב־CERN 55 2.3 פאונהופלורהשלארץישראל 2.4 פיזיקהגרעינית 57 2.5 ביטחוןתזונתי 58 2.6 הפורטלהישראלילרפואהמולקולרית 59 2.7 ביואתיקה 59 60 2.8 פורוםהצעיריםשלמדעיהטבע 62 2.9 תוכניתקאוולי 3 פעילותהחטיבהלמדעיהרוח 64 69 המפעלהמשותףעםMGH 3.1 3.2 המפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר 70 71 3.3 פורומי הצעירים של מדעי הרוח והחברה 71 3.3.1 פורוםבנושאחופשהביטויהאקדמי 73 3.3.2 פורוםהצעיריםבבלשנות 74 German–Israeli Frontiers of the Humanities — GISFOH 3.4 4 פעילותהאגףלייעוץוקשריממשל 76 4.1 ועדתדוחמצבהמדע 78 79 4.2 ועדתההיגוילהתמודדותעםמשברהאקלים 4.3 ועדתההיגוילמיפויהפגיעותלסיכוניאקלים 80 4.4 ועדתמומחיםבנושאחשיבהחישובית 80 4.5 פעילותלקידוםמדעיהרוח 82 4.6 יעדיאיכותלמסגרותלאמפוקחותלגילהרך 82 4.7 גיבוש״קודקסמיומנויות״–עיבודוהנגשהשלידעמחקרי 83 5 קשריםבין־לאומיים 85 קשרימדעעםמדינותועםאקדמיותלמדעיםבשנתתשפ״ה 87 5.1 5.2 המרכזהאקדמיהישראליבקהיר 95 95 5.3 קשריםעםמוסדותבין־לאומיים 6 פעילותההוצאהלאור 100 102 6.1 פרסומיםשראואורבשנתהדוח האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 7 מלגותופרסים 105 תוכניתמלגותבמדעיהרוחוהחברה 7.1 מיסודהשלהקרןע״שאליכסדהרוטשילד 106 107 7.2 תוכניתמלגותאדמס 7.3 תוכניתמלגותרותארנון 110 7.4 תוכניתמלגותההצטיינותשלהמועצהלהשכלהגבוהה 110 והאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםלחוקריבתר־דוקטורטמחו״ל 111 7.5 פרסכדורהארץשלפרונטירסFrontiers 7.6 פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמצטייניםבמדעיהטבעוההנדסה 111 113 7.7 תחרותLabWallsFalling 7.8 מלגותקרןפולקסבישראל 114 8 האקדמיההצעירההישראלית 117 9 פעילויותנוספותלקידוםמטרותיהשלהאקדמיה 130 131 9.1 מרכזהקשרלחוקריםישראלים 132 9.2 הקרןהלאומיתלמדע 9.3 תל״מ–הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח 134 10 הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה 138 11 תקציבהאקדמיה 147 12 ועדותהאקדמיה 150 13 נציגיהאקדמיהבגופיםובמוסדות 156 14 חבריםשהלכולעולמם 159 15 נספחים 172 173 חוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 15.1 תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 175 15.2 7 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 מבוא 8 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים דברהנשיא חברות וחברי האקדמיה, קוראות וקוראים נכבדים, שנתתשפ״ההייתהשנהשלהמשךהתמודדותעםאתגריםחסריתקדים למדע הישראלי ולנו באקדמיה למדעים. המלחמה שפרצה בעקבות הטבח הנורא ב־7 באוקטובר נמשכת זה יותר משנתיים והיא משפיעה על כל היבט בחיי המדע והמחקר בישראל. ליבנו עם משפחות החטופים שעדיין נמצאים בשבי. אנו מייחלים לחזרתם בהקדם האפשרי ועושים ככל יכולתנו לשכנע את מקבלי ההחלטות לפעול בנחישות בכיוון זה. ליבנו גם עם המשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן ועם הפצועים הרבים שעדיין מתמודדים עם פגיעותיהם. אנו גם מזועזעים מהחמרתו פרופ׳ דוד הראל של המצב ההומניטרי בעזה וממה שנראה כחוסר התוחלת של המשך נשיא האקדמיה הלחימה. השנה אופיינה בערעור חריף של מעמדו של המדע הישראלי בזירה הבין־לאומית. כנשיא האקדמיה, ובשיתוףמועצתהאקדמיהוהצוות,השקענומאמציםרביםבמאבקמתמשךוללאלאותנגדהקריאות הגוברות והביטויים המעשיים של חרם אקדמי על ישראל. בחודשים האחרונים אנו מתמודדים גם עם איום ממשי על המשך השתתפות ישראל בתוכניות המחקר של האיחוד האירופי, ובראשן תוכנית Europe Horizon החשובה מאין כמוה. בחודש מאי פרסמה מועצת האקדמיה גילוי דעת נחרץ המזהיר מפני קרע עם האיחוד האירופי, המציב את המדע הישראלי בסכנה של ממש, ואנו בקשר רציף עם עמיתינו באירופה בניסיון למנוע הטלת סנקציות בתחום המדע. בחודש יולי פרסמתי גילוי דעת בעניין מוסרי מורכב ורגיש — בלימת המשבר ההומניטרי ברצועת עזה ושחרור החטופים. המסמך קרא לממשלת ישראל לפעול בדחיפות להגנה על חיי אזרחים בעזה, לשיקום תשתיות הבריאות ולהבטחת זרימה חופשית של סיוע הומניטרי. הצהרה זו זכתה לתמיכה יוצאת דופן מצד ארגון ALLEA, המאחד את כלל האקדמיות הלאומיות למדעים באירופה, שפרסם הצהרה רשמית ובה הביע ״כבוד עמוק ותמיכה מלאה״ בגילוי הדעת. תמיכה זו של ארגון מוביל באירופה איננה מובנת מאליה בתקופה זו, והיא הישג חשוב במאבק נגד הבידוד האקדמי המתגבר. עוד תמכו בגילוי הדעת קרן אלכסנדר פון הומבולדט והשירות הגרמני לחילופי אקדמאים. בנאומים בכינוסים בין־לאומיים ובראיונות לתקשורת הבין־לאומית התאמצתי להסביר לעמיתיי המדענים ולמקבלי החלטות בתחום מסר פשוט וחשוב: המדע הוא נכס עולמי משותף, וחרמות אקדמיים פוגעים בעיקר בקידום המדע ובפתרון בעיות האנושות, ואינם תורמים לפתרון סכסוכים ֵגֵאופוליטיים. כמו כן התאמצתי לשכנע כי הטלת סנקציות על המדע וחרמות אקדמיים פוגעים בראש ובראשונה באוכלוסייה הליברלית בישראל ולכן מחלישים את ההתנגדות לפעולות הממשלה הן בניהול הלחימה והן בהקשר של מאמצי החקיקה והכרסום בדמוקרטיה הישראלית. נוסף על זה, 9 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > דבר הנשיא האקדמיה הצעירה הישראלית פרסמה דוח מקיף על תופעת החרם האקדמי, המתעד את היקפה ואת הפגיעה בחוקרים ישראלים, ובימים אלו היא עורכת סקר המשך. נוסף על האתגרים בזירה הבין־לאומית, אנו עוקבים בדאגה השנה גם אחרי השלכות הצעדים של ממשל טראמפ בארצות הברית, שהקפיא מיליארדי דולרים ממימון המחקר הפדרלי והטיל הגבלות על מיזמים בין־לאומיים. צעדים אלה לא רק שיפגעו ישירות בפיתוח הכלל־עולמי של מדע ומחקר בתחומי ידע מסוימים, אלא גם מעלים חשש לפגיעה בשיתופי הפעולה הישראליים עם חוקרים אמריקאים. חמורים לא פחות הם האיומים חסרי התקדים שהגיעו מבית. השנה התמודדנו עם יוזמות ועם צעדי ממשלה רבים שמטרתם צמצום עצמאותם של מוסדות המחקר וההשכלה הגבוהה, פגיעה בחופש האקדמי והכפפת מערכת ההשכלה הגבוהה לשיקולים פוליטיים. מועצת האקדמיה פרסמה השנה גילויי דעת נחרצים בנושאים שונים: נגד התערבות פוליטית במל״ג, נגד הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה ונגד התערבות פוליטית בהענקת פרס ישראל. הובלתי מערכה ציבורית למניעת הפגיעה בחופש האקדמי והדגשתי בעשרות ראיונות לתקשורת ובהופעות לפני ועדות כנסת כי המדע והמחקר הם עמוד השדרה של חוסנה הלאומי של ישראל, ושהפגיעה בהם פוגעת במעמדה הבין־ לאומי ובעתידה הכלכלי והטכנולוגי. כדי להתמודד עם האתגרים הללו ולחזק את תפקיד הייעוץ שלה לממשלה המשיכה השנה האקדמיה במלוא הכוח את פעילותו של האגף לייעוץ וקשרי ממשל, שארגן ימי עיון וכן פרסם דוחות בנושאים מגוונים: קיימות ואקלים, חשיבה חישובית, מצבם של מדעי הרוח ועוד. כמו כן נמשכה העבודה המאומצת על דוח מצב המדע החמישי, בהובלתה של חברת האקדמיה פרופ׳ עדי קמחי, שיתפרסם בעוד כמה חודשים. למרות הקשיים הלוגיסטיים הנובעים מהמצב הביטחוני המשכנו השנה בקיום כינוסים מדעיים בתחומים מגוונים במסגרת שתי החטיבות למדעי הטבע והרוח. הצלחנו להביא לישראל מרצים בין־ לאומיים ידועי שם להרצאות השנתיות של האקדמיה, כולל פרופ׳ מארי־קלייר קינג ופרופ׳ דיוויד נירנברג, שנשאו הרצאות חשובות בתחומי התמחותם לציבור הישראלי הרחב, וחיזקו את הקשרים האקדמיים הבין־לאומיים של ישראל בתקופה רגישה זו. בתקופת הדוח קיבלנו לשורותינו שני מחזורים של חברות וחברים מצוינים חדשים: שמונה חברים חדשים מתחומי המחקר השונים שהצטרפו בטקס חנוכה תשפ״ה, ועוד שישה חברים שיתקבלו בטקס חנוכה הקרוב. אנו גאים לברך את החברים החדשים הללו, שמביאים עימם מצוינות מדעית ופרספקטיבות חדשות לאקדמיה. בתחום הנגשת המדע לציבור המשכנו בפעילות נרחבת. השקנו השנה סדרה חדשה בשם ״הרצאות מבית״, שבה חברות וחברי האקדמיה מרצים לקהל הרחב על תחומי מחקרם. סדרת ״בשערי האקדמיה״, המתקיימת כבר עשר עונות, עסקה השנה בנושא ״אחריות״. כן המשכנו במיזם ״ראיונות החברים״ שכבר כולל יותר ממאה ראיונות אישיים עם חברות וחברי האקדמיה. עוד המשכנו בהרחבת נוכחותה הדיגיטלית ברשתות החברתיות ובערוץ היוטיוב, המכיל כעת יותר מ־2,000 הרצאות מדעיות הזמינות לציבור בחינם. 10 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > דבר הנשיא כחלק ממאמצי חיזוק הקשרים עם המוסדות להשכלה גבוהה בישראל המשכנו השנה את סבב הביקורים במוסדות מחקר והוראה ברחבי הארץ, כולל ביקורים במרכז מחקר ופיתוח מדבר וים המלח, במרכז האקדמי רופין, במכללה האקדמית לחינוך ע״ש דוד ילין, במרכז שניידר לרפואת ילדים, במכללת שנקר, במכללה האקדמית רמת גן, במרכז וולקני – מינהל המחקר החקלאי, במרכז הרפואי כרמל, בחממה אקולוגית עין שמר, במרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי אשקלון, במכללת עזריאלי להנדסה ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל על שם מקס שטרן. ביקורים אלה מאפשרים לנו להכיר מקרוב את המחקר החשוב והמגוון שמתקיים במוסדות המחקר במרכז ובפריפריה וכן לשתף את הצוותים הבכירים במקומות אלה במידע על האקדמיה ופעילויותיה. אני מבקש לציין בהערכה רבה מאוד את תרומתה הייחודית של גליה פינצי, שסיימה השנה את כהונתה כמנכ״לית האקדמיה לאחר שנים רבות של הובלה מסורה ומקצועית. גליה השאירה חותם בולט על האקדמיה, הצליחה לקדם ולפתח פעילויות רבות ולהדק את הקשרים עם המוסדות האקדמיים בישראל ובעולם. אני מברך בחום את אסתר סיוון על כניסתה לתפקיד המנכ״לית, ובטוח שתמשיך לפתח את פעילות האקדמיה בצורה מצוינת. אני מודה לחברות וחברי האקדמיה על מעורבותם הפעילה בפעילויות האקדמיה השונות, לצוות העובדים המסור שעמד איתנו בתקופה מאתגרת זו ולכל שותפינו בתוך האקדמיה ומחוצה לה. תודה מיוחדת למועצת האקדמיה על הנהגה אמיצה בתקופה שנדרש בה לקבל החלטות קשות, ולחברי האקדמיה הצעירה הישראלית על פעילותם הענפה והמצוינת גם בתקופה מורכבת זו. בישיבת האספה הכללית במאי 2024 נבחרנו אני ופרופ׳ מרגלית פינקלברג לכהונה שנייה כנשיא האקדמיה וכסגנית נשיא, בהתאמה. זכות גדולה היא לי להמשיך ולהוביל את האקדמיה בתקופה כה הרת גורל. כמו כן נבחרו במאי 2025 יושבי ראש חדשים לשתי חטיבות האקדמיה, מקרב חבריה: פרופ׳ אבנר הולצמן יעמוד בראש החטיבה למדעי הרוח, ופרופ׳ יוסף קוסט יעמוד בראש החטיבה למדעי הטבע. אני רוצה להודות עמוקות לשני יושבי הראש היוצאים, חברי האקדמיה פרופ׳ סרג׳יו הרט ופרופ׳ ידין דודאי, על שש השנים שבהן הובילו פעילות ענפה וחשובה שהפרתה את חטיבותיהם ועל תרומתם הגדולה לאקדמיה ולמדע, וכל זאת בהתנדבות. האקדמיה תמשיך לייצג את המדע הישראלי בזירה הבין־לאומית, לקדם שיתופי פעולה מדעיים ולהיאבק נגד ניסיונות לפגוע באוטונומיה האקדמית מבית ומחוץ. אנו נמשיך לפעול למען חיזוק המדע הישראלי ומעמדו בעולם, לטיפוח דור העתיד של המדענים הישראלים ולהנגשת המדע לציבור הרחב. בכוחות משותפים נמשיך להיאבק למען חברה ישראלית טובה יותר תוך כדי שמירה איתנה על ערכי החופש האקדמי, על המצוינות המדעית ועל השיתוף הבין־לאומי. פרופ׳ דוד הראל נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 11 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 11 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מועצתהאקדמיה פרופ׳דודהראל פרופ׳מרגליתפינקלברג הנשיא סגנית הנשיא ——— ——— פרופ׳ידיןדודאי פרופ׳סרג׳יוהרט יו״ר החטיבה למדעי הטבע יו״ר החטיבה למדעי הרוח ——— ——— פרופ׳ניליכהן אסתר סיוון החלמ־)1.1.2025( הנשיאה לשעבר גליה פינצי (עד )31.12.2024 מנכ״לית האקדמיה ִמִנהלהאקדמיה לשכת הנשיא ומנכ״לית האקדמיה קשרים בין־לאומיים ליאת מנדלבאום שור מנהלת ירדנה דהן ראשת לשכת נשיא ומנכ״לית ד״ר נטע פרץ מנהלת (עד ינואר )2025 ——— רות חסון מתאמת קשרים בין־לאומיים כספים ומנהל ——— יואב טאובמן סמנכ״ל פרויקטים מיוחדים ילנה יופה חשבת מאירה ברנדויין מנהלת אלה בדליאן מנהלת חשבונות בת־שבע שור מנהלת (עד ינואר )2025 ——— ——— משאבי אנוש ההוצאה לאור דגנית עזר מנהלת ליאת אושרי מנהלת ——— טלי אמיר עורכת ראשית האגף לייעוץ וקשרי ממשל דבורה גריינימן עורכת בכירה באנגלית רננה פרזנצ׳בסקי־אמיר מנהלת ריטה סילצוב אחראית שיווק והפצה ד״ר טלי פרידמן מרכזת אקדמית יהודה גרינבאום מפיק דפוס ד״ר נירית טופול מרכזת אקדמית ——— לירון דין מרכזת אקדמית האקדמיה הצעירה הישראלית חן ברקמן מרכזת אקדמית תמי פלג רכזת נוגה לוי מתאמת מנהלתית ——— שי שילה מתאמת מנהלתית תחזוקה ומשק ——— מיכאל זגורי מנהל החטיבה למדעי הטבע כוכי מימרן מתאמת תחזוקה ומשק ד״ר יעל בן־חיים מנהלת יוסי אפללו עוזר ——— גיל דיין עוזר החטיבה למדעי הרוח מיכל כהן עובדת משק סימה דניאל מנהלת אורלי דהן עובדת משק זיוה דקל מתאמת מנהלתית ——— ——— מחשוב קשרי ציבור יעקב רוטמן אחראי מחשוב יישום חוק חופש המידע ——— נעמה שילוני מנהלת ארכיון יוסי שוויג מנהל תוכן ומדיה רבקה פרדס־גבריאל ארכיונאית 12 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ייסודהשלהאקדמיההלאומית הישראליתלמדעים בראשיתשנותהחמישיםהחלולדוןבמשרדהחינוךוהתרבותעלאפשרותהקמתןשלשתיאקדמיות האחת למדעי הרוח והאחרת למדעי הטבע. בשנת 1955 הוקמה ועדה בראשותו של שר החינוך דאז פרופ׳ בן־ציון דינור ובהשתתפותם של אחדים מבכירי המדענים, והיא דנה בהצעות להקמת האקדמיות. הוועדה המליצה לפני הממשלה לפתוח בצעדים לקראת הקמתה של ״פרה־אקדמיה״. הממשלה קיבלה את ההצעה, אולם ההתנגדות שהתעוררה בכנסת הביאה לגניזתה. באותה השנה פנתה משפחת ון ליר לממשלת ישראל והציעה להקים בירושלים ״מרכז לקידום התרבות״ שישמש מקום מפגש לאנשי מדע, לאנשי רוח, להוגי דעות ולאנשי אומנות. ההצעה נדונה בממשלה בדצמבר 1955 ואושרה. בהחלטה נאמר ש״המרכז לקידום התרבות יאכסן את האקדמיה ללשון העברית ואת האקדמיות (העתידות לקום) למדעי רוח וטבע ולאומנויות״, ומטרתו תהיה ״ריכוז הישגי המחקר האקדמי הגבוה״. בעקבות ההחלטה הקצתה הממשלה את חלקת הקרקע שעליה עומדים היום האקדמיה למדעים ומכון ון ליר. ואולם, בשל ההסתייגויות שנתעוררו באותה התקופה מהקמת האקדמיה שינתה הממשלה את החלטתה, ובנוסח המתוקן של ההחלטה מ־8 במרס 1956 הושמט הסעיף הקובע כי המרכז יאכסן את האקדמיות הלאומיות. על אף נסיגתה של הממשלה מהחלטתה הראשונה נמשכו המאמצים להקים את האקדמיה. בראש היוזמים עמד פרופ׳ אהרן קציר. הוא הציג לפני דוד בן־גוריון את תוכניתו להקים שתי אקדמיות, שתפקידן יהיה בין השאר לרכז את הדגולים מקרב אנשי הרוח, המלומדים, המדענים והאומנים בישראל; להשתתף בתכנון המדעי־הלאומי של פיתוח הארץ; לייצג את ישראל בפורום המדע הבין־לאומי; לקיים מגע מתמיד עם הגופים המקבילים בחוץ לארץ; לקיים פעולות אחרות בעלות אופי אקדמי או חינוכי. דוד בן־גוריון נתן את ברכתו להצעה. לאחר פגישת הכנה של פרופ׳ אהרן קציר עם רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים ונשיא הטכניון מכון טכנולוגי לישראל, שנדונו בה הצעותיו של פרופ׳ קציר, זימן דוד בן־גוריון ב־28– בנובמבר 1957 דיון בפורום רחב כדי ללבן את הבעיות הכרוכות בייסוד האקדמיה. בדיון השתתפו גם שר החינוך והתרבות דאז זלמן ארן, שר החינוך שקדם לו פרופ׳ בן־ציון דינור ופרופסורים מן המוסדות להשכלה גבוהה. הדיון נסב על אופייה של האקדמיה ועל תפקידיה, והובאו בו נימוקים בעד ונגד הקמתה. בסיכום הדיון הוחלט על הקמת ועדה מכינה לקראת הקמת האקדמיה אף כי נשארו בעינם חילוקי הדעות וההיסוסים בקרב משתתפי הדיון באשר להקמתו של מוסד שהוא מעין אקדמיה. 13 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > ייסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביוני 1958 נתמנתה ועדה שמתפקידה היה להציע רשימת מועמדים לוועדה המכינה. ועדה זו חרגה מן התפקיד שהוטל עליה והכינה גם טיוטה של הצעת החלטה בדבר הקמת ״בית ועד״ או ״אקדמיה״. באוקטובר 1958 הגיש שר החינוך והתרבות את ההצעה לממשלה, והיא אושרה ב־9 בנובמבר .1958 לפי ההצעה ייפתה הממשלה את כוחם של ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות למנות ועד מכין להקמת ״בית ועד״ (אקדמיה) למדעי הרוח והטבע, שישבו בו אנשי המדע הדגולים במדינה. ב־17 בדצמבר 1958 פנה דוד בן־גוריון אל אנשי המדע והרוח שהוועדה המליצה עליהם והזמינם לשמש חברים בוועדה המכינה להקמת האקדמיה. אלה חברי הוועדה המכינה שאול אדלר, פרנץ אולנדורף, אפרים א׳ אורבך, יצחק ברנבלום, אריה דבורצקי, בן־ציון דינור, נפתלי ה׳ טור־סיני, ליאון מאיר, יעקב פולוצקי, ברנרד צונדק, אהרן קציר, נתן רוזן, נתן רוטנשטרייך, יואל רקח, מרכוס רינר, גרשם שלום חברי כבוד חנוך אלבק, מרטין בובר, יצחק פ׳ בער, שמואל ה׳ ברגמן, משה צ׳ סגל, יחזקאל קויפמן מתפקידה של הוועדה המכינה היה לעבד תקנון ל״בית הוועד״. ואומנם בישיבתה הראשונה של הוועדה, ב־6 בינואר 1959 נקבעה ועדה להצעת תקנון. הצעת התקנון עובדה במשך שישה חודשים, וב־12, ביולי 1959 אישרה אותה מליאת הוועדה המכינה. תקנון זה היה ״תקנון האקדמיה הלאומית למדעים״, והוא אושר בממשלה ב־13 בספטמבר 1959 כך נוסדה האקדמיה למעשה ונתאפשר לה להתחיל בפעילותה.. ב־27 בדצמבר 1959 נתכנסה הוועדה המכינה בראשותו של פרופ׳ מרטין בובר והכריזה על הקמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. חבריה הראשונים היו חברי הוועדה המכינה. ב־23 בפברואר 1960 התקיימה ישיבתה הראשונה של האספה הכללית של האקדמיה בהשתתפות ראש הממשלה דאז דוד בן־גוריון, והוא ישב בראשה. בישיבה נבחרו פרופ׳ מרטין בובר לנשיא האקדמיה ופרופ׳ אהרן קציר לסגן הנשיא. עיגון מעמדה של האקדמיה הלאומית למדעים בחוק המדינה נעשה לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה הכינה, בשיתוף חברי האקדמיה פרופ׳ אהרן קציר ופרופ׳ גרשם שלום, הצעת חוק לאקדמיה. ב־14 ביוני 1961 אישרה הכנסת את ״חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשכ״א1961–״. במרס 1962 נתפרסם ברשומות ״תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים״, לאחר שהאספה הכללית של האקדמיה אישרה אותו. 14 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מטרותהאקדמיהותפקידיה 1 לרכזבתוכהכחבריםמטוביאישיהמדעתושביישראל לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, 2 לרבות במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמת האקדמיה, ולהגיש דוחות וסקירות, וכןלייעץולתתמידעלמשרדיהממשלהלפיפנייתם לטפחולקדםפעילותמדעית,לרבותפעילותמדעיתבין־תחומיתופעילותמדעית 3 בתחומידעתחדשים 4 לקייםמגעעםגופיםמקביליםבחוץלארץ לפעולבייצוגהמדעהישראליבמוסדותובכינוסיםבין־לאומיים,מתוךתיאוםעם 5 מוסדותהמדינה 6 לפרסםכתביםשישבהםכדילקדםאתהמדע 7 לעסוקבכלפעילותאחרתשישבהכדילשמשאתהמטרותהאמורות 15 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נושאיתפקידיםבעברובהווה )1( )2( )3( )4( )5( )6( )7( )8( )9( )10( )11( נשיאי האקדמיה )1( פרופ׳ מרטין בובר ז״ל 1962–1960 )2( פרופ׳ אהרן קציר ז״ל 1968–1962 )3( פרופ׳ גרשם שלום ז״ל 1974–1968 )4( פרופ׳ אריה דבורצקי ז״ל 1980–1974 )5( פרופ׳ אפרים א׳ אורבך ז״ל 1986–1980 )6( פרופ׳ יהושע יורטנר 1995–1986 )7( פרופ׳ יעקב זיו ז״ל 2004–1995 )8( פרופ׳ מנחם יערי 2010–2004 )9( פרופ׳ רות ארנון 2015–2010 )10(פרופ׳ניליכהן 2021–2015)11(פרופ׳דודהראל –2021 16 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > נושאי תפקידים בעבר ובהווה סגני נשיא –2021 פרופ׳מרגליתפינקלברג 1993–1986 פרופ׳ נתן רוטנשטרייך ז״ל 2021–2015 פרופ׳ דוד הראל 1986–1980 פרופ׳ יהושע יורטנר 2015–2010 פרופ׳ ב״ז קדר 1980–1974 פרופ׳ אפרים א׳ אורבך ז״ל 2010–2004 פרופ׳ רות ארנון 1974–1968 פרופ׳ אריה דבורצקי ז״ל 2004–1995 פרופ׳ חיים תדמור ז״ל 1968–1962 פרופ׳ גרשם שלום ז״ל 1995–1994 פרופ׳ מנחם יערי 1962–1960 פרופ׳ אהרן קציר ז״ל יושבי ראש החטיבה למדעי הרוח 2025–2019 פרופ׳סרג׳יוהרט 1986–1983 פרופ׳ נתן רוטנשטרייך ז״ל 2019–2013 פרופ׳ יוסף קפלן 1983–1980 פרופ׳ דן פטינקין ז״ל 2013–2007 פרופ׳ יוחנן פרידמן 1980–1974 פרופ׳ נתן רוטנשטרייך ז״ל 2007–2001 פרופ׳ ב״ז קדר 1974–1969 פרופ׳ יהושע פראוור ז״ל 2001–1995 פרופ׳ שאול שקד ז״ל 1969–1963 פרופ׳ אפרים א׳ אורבך ז״ל 1995–1989 פרופ׳ יהושע בלאו ז״ל 1962–1960 פרופ׳ גרשם שלום ז״ל 1989–1986 פרופ׳ אהרן ברק יושבי ראש החטיבה למדעי הטבע 2025–2019 פרופ׳ידיןדודאי 1992–1989 פרופ׳ יצחק שטיינברגז״ל 2019–2013 פרופ׳ איתמר וילנר 1989–1986 פרופ׳ ישראל דוסטרובסקי ז״ל 2013–2007 פרופ׳ רפאל משולם ז״ל 1986–1980 פרופ׳שמשוןאברהםעמיצורז״ל פרופ׳ אלכסנדר לויצקי 2007–2004 1980–1974 פרופ׳ יגאל תלמי 2004–2001 פרופ׳ דן שכטמן 1974–1968 פרופ׳ ארנסט דוד ברגמן ז״ל 2001–1995 פרופ׳ רות ארנון 1968–1963 פרופ׳ אריה דבורצקי ז״ל 1995–1992 פרופ׳ יעקב זיוז״ל 1963–1960 פרופ׳ יואל רקח ז״ל 17 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 18 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 חברי האקדמיה 19 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 19 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים החטיבהלמדעיהטבע השנההמצוינתהיאשנתהבחירה עודדאברמסקי שמעוןאולמן פרופסור לרפואה פרופסור למתמטיקה שימושית בית הספר לרפואה של האוניברסיטה ולמדעי המחשב העבריתוהדסה בירושלים מכון ויצמן למדע תשס״ט2009/ תשע״א2011/ יקיראהרונוב משהאורן פרופסור לפיזיקה פרופסור לביולוגיה מולקולרית אוניברסיטת תל אביב מכון ויצמן למדע תש״ן1990/ תשס״ו2006/ אמנוןאהרוני מיכלאירני פרופסור לפיזיקה פרופסורית למדעי המחשב אוניברסיטת תל אביב מכון ויצמן למדע תשע״ב2012/ תשפ״ג2023/ 20 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע יונינהאלדר ינון בן־נריה פרופסור לרפואה מולקולרית פרופסורית להנדסת חשמל ואימונולוגיה מכון ויצמן למדע האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ז2017/ תשפ״א2021/ אוריאלון אשרףבריק פרופסור לביולוגיה מערכתית פרופסור לכימיה ביולוגית מכון ויצמן למדע הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל תש״ף2020/ תשפ״ד2024/ נוגהאלון יוסףברנשטיין פרופסור למתמטיקה פרופסור למתמטיקה אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת פרינסטון, ניו ג׳רזי תשנ״ז1997/ תשס״ב2002/ מיכאל(מיקי)אלעד נעמהברקאי פרופסור למדעי המחשב פרופסורית לגנטיקה מולקולרית הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל מכון ויצמן למדע תשפ״ד2024/ תשע״ח2018/ אורהאנטין־וולמן שפרירהגולדוסר פרופסורית לפיזיקה עיונית פרופסורית למדעי המחשב אוניברסיטת תל אביב מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב תשע״ה2015/ תשפ״ב2022/ רותארנון עודדגולדרייך פרופסורית לאימונולוגיה פרופסור למדעי המחשב מכון ויצמן למדע מכון ויצמן למדע תש״ן1990/ תשפ״ד2024/ צביבן־אברהם אלוןגני פרופסור לגאופיזיקה פרופסור להנדסת אווירונאוטיקה וחלל אוניברסיטת תל אביב הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל תש״ס2000/ תשפ״ה2025/ 21 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע חייםהררי יורםגרונר פרופסור־מכון לפיזיקה פרופסור לגנטיקה מולקולרית מכון ויצמן למדע מכון ויצמן למדע תשל״ח1978/ תשנ״ט1999/ אברהםהרשקו גדעוןדגן פרופסור־מחקר לביוכימיה ולרפואה פרופסור להידרולוגיה הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת תל אביב תש״ס2000/ תשס״ו2006/ ידיןדודאי איתמרוילנר פרופסור למדעי המוח פרופסור לכימיה מכון ויצמן למדע האוניברסיטה העברית בירושלים תשס״ב2002/ תשע״ד2014/ מאירוילצ׳יק תמרדיין פרופסור לביופיזיקה פרופסורית לאקולוגיה מכון ויצמן למדע אוניברסיטת תל אביב תשמ״ח1988/ תשפ״ד2024/ דניאלויס מרדכי(מוטי)הייבלום פרופסור־מחקר להנדסת פרופסור לפיזיקה אווירונאוטיקה וחלל מכון ויצמן למדע הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל תשס״ח2008/ תשע״ג2013/ דודהראל עופרזיתוני פרופסור למדעי המחשב פרופסור למתמטיקה מכון ויצמן למדע מכון ויצמן למדע תש״ע2010/ תשפ״ג2023/ אליזלדוב אהודהרושובסקי פרופסור למתמטיקה פרופסור לפיזיקה של חומר מעובה האוניברסיטה העברית בירושלים מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת אוקספורד, אנגלייה תשפ״ג2023/ תשס״ח2008/ 22 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע אלכסנדרלובוצקי אילןחת פרופסור למתמטיקה פרופסור לביוטכנולוגיה חקלאית האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ד2014/ תשנ״ח1998/ יוסילויה ישעיהו(אישי)טלמון פרופסור להנדסה כימית פרופסור לאקולוגיה הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת תל אביב תשפ״א2021/ תשס״ט2009/ רפאלדודלוין רשףטנא פרופסור לכימיה פרופסור לכימיה האוניברסיטה העברית בירושלים מכון ויצמן למדע תשנ״ב1992/ תשע״א2011/ אלכסנדרלויצקי עדהיונת פרופסור לכימיה ביולוגית פרופסורית לביולוגיה מבנית האוניברסיטה העברית בירושלים מכון ויצמן למדע תשנ״ט1999/ תש״ס2000/ לסליליזרוביץ יהושעיורטנר פרופסור לכימיה פרופסור לכימיה מכון ויצמן למדע אוניברסיטת תל אביב תשפ״ב2022/ תשל״ג1973/ אילוןלינדנשטראוס יוסףירדן פרופסור למתמטיקה פרופסור לביולוגיה מולקולרית האוניברסיטה העברית בירושלים מכון ויצמן למדע תשע״ב2012/ תשס״ז2007/ מאירלהב דודמילשטיין פרופסור לכימיה אורגנית פרופסור לכימיה מכון ויצמן למדע מכון ויצמן למדע תשע״ב2012/ תשפ״ב2022/ 23 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע אילןמרק ששוןצחייק פרופסור לכימיה אורגנית פרופסור לכימיה תאורטית הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ט2019/ תשפ״ה2025/ אהרןצ׳חנובר נעםניסן פרופסור־מחקר לביוכימיה פרופסור למדעי המחשב הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל האוניברסיטה העברית בירושלים תשס״ד2004/ תשפ״ב2022/ יוסףקוסט אברהםניצן פרופסור לכימיה פרופסור להנדסה כימית אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת בן־גוריון בנגב ואוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה תשע״ה2015/ תשס״ט2009/ חייםסידר רוג׳רד׳קורנברג פרופסורלביוכימיהולביולוגיהמולקולרית פרופסור לביולוגיה מבנית ולביוכימיה בית הספר לרפואה של האוניברסיטה האוניברסיטה העברית בירושלים העברית והדסה בירושלים ואוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה תשס״ג2003/ תשפ״ב2022/ יעקבקליין הללפורסטנברג פרופסור לפיזיקה ולכימיה פרופסור למתמטיקה פיזיקלית של חומר רך האוניברסיטה העברית בירושלים מכון ויצמן למדע תשל״ד1974/ תשע״ו2016/ גילקלעי דבפרוהמן פרופסור למתמטיקה פרופסור לפיזיקה שימושית האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ו2016/ תשנ״ב1991/ עדיקמחי יצחקפריד פרופסורלמדעיהמוח,נירוכירורגיהורפואה פרופסורית לגנטיקה מולקולרית אוניברסיטת תל אביב מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג׳לס תשע״ה2015/ תשפ״ג2023/ 24 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע מרדכי(מוטי)שגב שריתקראוס פרופסור־מחקר לפיזיקה פרופסורית למדעי המחשב הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת בר־אילן תשע״א2011/ תשפ״א2021/ דודקשדן רותםשורק פרופסור למתמטיקה פרופסור למיקרוביולוגיה ולאימונולוגיה האוניברסיטה העברית בירושלים מכון ויצמן למדע תשס״ו2006/ תשפ״ה2025/ עדיאל(עדי)שטרן אליקשת פרופסור לפיזיקה פרופסור לביולוגיה מולקולרית מכון ויצמן למדע האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ח2018/ תשע״ה2015/ יוסףשילה מיכאלרבין פרופסור לגנטיקה מולקולרית פרופסור למתמטיקה אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים תשס״ה2005/ תשמ״ב1982/ יהודהשינפלד מישלרבל פרופסור לרפואה ולאוטואימוניות פרופסור לגנטיקה מולקולרית המרכז הרפואי שיבא, תל השומר מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת רייכמן תשע״ט2019/ תשס״ה2005/ דןשכטמן יאיררייזנר פרופסור־מחקר להנדסת חומרים פרופסור לאימונולוגיה הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל מכון ויצמן למדע תשנ״ו1996/ תש״ף2020/ שהרןשלח גדעוןרכבי פרופסור לרפואה פרופסור למתמטיקה המרכז הרפואי שיבא, תל השומר האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב תשמ״ח1988/ תשע״ו2016/ 25 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע זאבתדמור שלמהשמאי פרופסור־מחקר להנדסה כימית פרופסור־מחקר להנדסת חשמל הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל תשמ״ד1984/ תשע״ב2012/ יגאלתלמי עדישמיר פרופסור לפיזיקה גרעינית פרופסור למתמטיקה שימושית מכון ויצמן למדע מכון ויצמן למדע תשכ״ג1963/ תשנ״ח1998/ מיכהשריר פרופסור למדעי המחשב אוניברסיטת תל אביב תשע״ח2018/ 26 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה החטיבהלמדעיהרוח השנההמצוינתהיאשנתהבחירה ישראלאומן שולמיתאליצור פרופסורית לספרות עברית, פרופסור למתמטיקה ולכלכלה לשירה ולפיוט בימי הביניים האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשמ״ט1989/ תשפ״ב2022/ משהאידל רחלאלתרמן פרופסור למחשבת ישראל פרופסורית לתכנון ערים ולמשפט האוניברסיטה העברית בירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל תשס״ו2006/ תשפ״ב2022/ בנימיןאיזק יצחקאנגלרד פרופסור להיסטוריה פרופסור למשפטים אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים תשנ״ו1996/ תשנ״ב1992/ 27 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח רותברמן יורםבילו פרופסורית לבלשנות פרופסור לאנתרופולוגיה פסיכולוגית אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ג2013/ תשע״ה2015/ מיכלבירן גיאבר־עוז פרופסורית להיסטוריה, פרופסור לביו־ארכאולוגיה ללימודי אסיה וללימודי האסלאם אוניברסיטת חיפה האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ד2014/ תשפ״ד2024/ אילבנבנישתי אהרןברק פרופסור למשפטים פרופסור למשפטים אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת רייכמן תשע״ז2017/ תשל״ו1976/ יואבבנימיני נעמהגורן־ענבר פרופסור לסטטיסטיקה פרופסורית לארכאולוגיה אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ה2015/ תשע״ו2016/ ישראלגרשוני מאירמיכאלבר־אשר פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון פרופסור לחקר האסלאם הקדום אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים תשפ״ג2023/ תשפ״ד2024/ משהבר־אשר אבנרדהשליט פרופסור ללשון העברית פרופסורלמדעהמדינהולמחשבהמדינית האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ד2014/ תשפ״ה2025/ ישראלברטל אבנרהולצמן פרופסור להיסטוריה של עם ישראל פרופסור לספרות עברית האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת תל אביב תשע״ו2016/ תשע״ה2015/ 28 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח סימוןהופקינס מוחמדחאג׳יחיא פרופסור לעבודה סוציאלית פרופסור לשפות שמיות האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשפ״א2021/ תשע״ח2018/ עמנואלטוב משההלברטל פרופסור למחשבת ישראל ולפילוסופיה פרופסור למקרא האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תש״ע2010/ תשע״ב2012/ אלחנןהלפמן לאונהטוקר פרופסור לכלכלה פרופסוריתלספרותאנגליתוהשוואתית אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים תשמ״ח1988/ תשפ״ג2023/ חוהטורניאנסקי דוןהנדלמן פרופסוריתלספרותיידישולתרבותאשכנז פרופסור לאנתרופולוגיה האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשס״ז2007/ תשנ״ח1998/ סרג׳יוהרט חוהיבלונקה פרופסורית לפילוסופיה של הביולוגיה, פרופסור למתמטיקה ולכלכלה לביולוגיה תאורטית, לאבולוציה ולחקר האוניברסיטה העברית בירושלים התודעה, אוניברסיטת תל אביב תשס״ו2006/ תשפ״ה2025/ מנחםיערי שולמיתוולקוב פרופסור לכלכלה פרופסורית להיסטוריה האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת תל אביב תשנ״ב1992/ תשס״ו2006/ יעקבכדורי דודוייסבורד פרופסור לקרימינולוגיה פרופסור למקרא האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בר־אילן ואוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון, וירג׳יניה תשע״ז2017/ תשפ״ד2024/ 29 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח אהרןממן ניליכהן פרופסור ללשון העברית פרופסורית למשפטים וללשונות היהודים אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים תשס״ד2004/ תשע״ט2019/ אבישימרגלית יהודהליבס פרופסור לפילוסופיה פרופסור למחשבת ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״א2011/ תשע״ט2019/ נדבנאמן נירהליברמן פרופסור להיסטוריה של עם ישראל פרופסורית לפסיכולוגיה אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת תל אביב תשע״ב2012/ תשפ״א2021/ דודנבון יונתןמאיר פרופסור לפסיכולוגיה פרופסור להיסטוריה יהודית אוניברסיטת חיפה אוניברסיטת בן־גוריון בנגב תשנ״ב1992/ תשע״ט2019/ מארןר׳ניהוף עמיחימזר פרופסורית למחשבת ישראל פרופסור לארכאולוגיה האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשפ״א2021/ תשע״ב2012/ מיכאלאדוארדסטון דןמירון פרופסור למחשבה ולספרות יהודית פרופסור לספרויות יהודיות מודרניות וללימודים ארמניים האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולומבייה, ניו יורק תש״ף2020/ תשע״ט2019/ גדליהסטרומזה בילימלמן פרופסור למדע הדתות פרופסורית להיסטוריה האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת תל אביב תשס״ח2008/ תשע״ו2016/ 30 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח ישראלפינקלשטיין שרהסטרומזה פרופסור לארכאולוגיה פרופסורית לשפה וספרות ערבית אוניברסיטת תל אביב ולמחשבת ישראל ואוניברסיטת חיפה האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ה2015/ תשפ״ג2023/ אנדרופלקס סמיסמוחה פרופסור ללימודי אסיה המזרחית פרופסור לסוציולוגיה האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת תל אביב תשפ״א2021/ תשע״ז2017/ דניאלפרידמן אדויןסרוסי פרופסור למשפטים פרופסור למוסיקולוגיה אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים תשנ״ה1995/ תשפ״ד2024/ יוחנןפרידמן שמחהעמנואל פרופסור ללימודי האסלאם פרופסור לתלמוד ולהלכה האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשנ״ט1999/ תש״ף2020/ מרדכיעקיבאפרידמן אריאלפורת פרופסור לתלמוד, לחקר הגניזה פרופסור למשפטים ולערבית־יהודית אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת תל אביב תשס״א2001/ תשע״ד2014/ נעמהפרידמן שמואלפיינר פרופסורית לנוירופסיכולוגיה של השפה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת בר־אילן תשפ״ב2022/ תשפ״ג2023/ בנימיןזאבקדר מרגליתפינקלברג פרופסור להיסטוריה פרופסורית ללימודים קלאסיים האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת תל אביב תשנ״ח1998/ תשס״ה2005/ 31 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח שלומיתרמון־קינן איתןקולברג פרופסורית לספרות אנגלית והשוואתית פרופסור לשפה ולספרות ערבית האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ג2013/ תשנ״ג1993/ יואלרק אשרקוריאט פרופסור לאבולוציה ולאנטומיה פרופסור לפסיכולוגיה אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת חיפה תשס״ח2008/ תשס״ב2002/ יגאלשוורץ יעקבקליין פרופסור לספרות עברית פרופסור לאשורולוגיה אוניברסיטת בן־גוריון בנגב אוניברסיטת בר־אילן תשפ״ה2025/ תשס״ה2005/ יוסףקפלן דודשולמן פרופסור להיסטוריה פרופסור ללימודים הודיים ולהיסטוריה של עם ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשמ״ח1988/ תשס״ד2004/ בן־עמישילוני מיכאילקרייני פרופסור למשפטים פרופסור ללימודי אסיה האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשפ״ב2022/ תשע״ב2012/ אניטהשפירא אריאלרובינשטיין פרופסורית להיסטוריה של עם ישראל פרופסור לכלכלה אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת תל אביב תש״ף2020/ תשנ״ה1995/ אריאלששה־הלוי רוניתריצ׳י פרופסורית ללימודי אינדונזיה פרופסור לבלשנות ולספרות השוואתית האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תש״ס2000/ תשפ״ב2022/ 32 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מקבליהפרסיםוציוניהכבוד מקרבחברותוחבריהאקדמיה לשנתתשפ״ה לפי סדר האל״ף־בי״ת)( פרופ׳יקיראהרונוב פרופ׳נוגהאלון נבחרלחברזרבחברההמלכותיתהבריטית פרסוולףבמתמטיקהלשנת 2024 פרופ׳משהאידל פרופ׳מיכאלאלעד נבחרלחברב־EuropaeaAcademia פרסרוטשילדלשנת 2024 בתחוםההנדסה נבחרלחברבאקדמיההלאומיתהרומניתלמדעים פרופ׳זליגאשחרז״ל פרופ׳יונינהאלדר פרס FoundationAlpertWarrenלשנת 2024 פרסישראללשנתתשפ״ה בשיתוףביתהספרלרפואהשלאוניברסיטתהרווארד בתחוםחקרההנדסה פרס VinFuture,פרסלמחדשיםבעליהישגיםיוצאידופן בתחומיםמתפתחיםלשנת 2024 מטעםקרן VinFuture פרופ׳אוריאלון פרס GillesDieterErnstלשנת 2025 מטעםאוניברסיטתשטוטגרט,גרמניה פרופ׳צביבן־אברהם נבחרלחבר מונהלנגידמייסד ב־ResearchLifespanandHealthforAcademyThe שלביתהספרלמדעיהיםע״שליאוןצ׳רני 33 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > מקבלי הפרסים וציוני הכבוד מקרב חברי האקדמיה פרופ׳יואבבנימיני פרופ׳עמיחימזר פרס StatistiquedeRousseeuwלשנת 2024 תוארדוקטורלשםכבוד מטעםקרןהמלךבודואן(בלגייה) מאוניברסיטתברןבשווייץ פרופ׳אשרףבריק פרופ׳דודמילשטיין פרס VigneaudduVincentלשנת 2025 פרס TishlerMaxלשנת 2025 מטעםהחברההאמריקאיתלפפטידיםAPS()וחברת Bachem מטעםאוניברסיטתהרווארד פרסרפופורטלחוקרבכירלשנת 2024 פרופ׳מארןר׳ניהוף פרופ׳מוטיהייבלום נבחרהלחברהב־EuropaeaAcademia פרסוולףבפיזיקהלשנת 2025 נבחרלחברבאקדמיההלאומיתלמדעים פרופ׳מיכאלאדוארדסטון שלארצותהברית המדליההנשיאותיתשלארמניהלשנת 2024 עלתרומתורבתהשנים לפיתוחתחוםלימודיארמניה פרופ׳סרג׳יוהרט נבחרלחברבין־לאומי באקדמיההלאומיתלמדעיםשלארצותהברית פרופ׳גדליהסטרומזה נבחרלחברבין־לאומיבאקדמיההבריטית פרופ׳מאירוילצ׳ק תוארדוקטורלשםכבוד פרופ׳שרהסטרומזה מאוניברסיטתאריאל נבחרהלחברהבמסדר PourleMéritefürWissenschaftenundKünste בחסותנשיאהרפובליקהשלגרמניה פרופ׳ישעיהו(אישי)טלמון פרס Grahamלשנת 2024 עלתרומהיוצאתדופןלאומיתובין־לאומית פרופ׳יצחקפריד למדעהקולואידיםמטעםהאגודההגרמניתלקולואידים פרס Winnלשנת 2025לעידודמחקרבמדעיהמוח )Kolloid-Gesellschaft( ולהכרהבמחויבותיוצאתדופןלמחקרבתחום מטעםהאגודהלנירוכירורגים)SNS( פרופ׳אלכסלובוצקי פרסהמאמרהמצטייןלשנת 2024 פרופ׳יוחנןפרידמן מטעםהאגודהלתורתהאינפורמציהשל תוארלשםכבודמהמרכזהאקדמישלם האיגודהבין־לאומילמהנדסיחשמלואלקטרוניקה)IEEE( 34 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > מקבלי הפרסים וציוני הכבוד מקרב חברי האקדמיה פרופ׳מיכאילקרייני פרופ׳יוסףשילה פרסש״זחשיןלמצוינותאקדמיתבמשפט פרסמפעלחיים לחוקרבכירלשנתתשפ״ה בהוקרהעלתרומתורבתהשנים למחקרהגנטיקהוהגנומיקהבישראל פרסהמאמרהטובביותרלשנת 2024בכתבהעת מטעםהחברהלגנטיקהבישראל InternationalJournalofConstitutionalLaw פרופ׳רותםשורק פרופ׳יהודהשינפלד פרס Gruberבגניטקהלשנת 2025 פרס AESKUלשנת 2024 מטעםהאגודההאמריקאיתלגנטיקה למפעלחייםבתחום חקרהאוטואימוניות פרס WaksmanA.Selmanבמיקרוביולוגיהלשנת 2025 מטעםהאקדמיההלאומיתלמדעיםשלארצותהברית פרס Robert Kochלשנת 2025 פרופ׳עדישמיר מטעם FoundationKochRobert פרסרוטשילדלמדעיהחייםלשנת 2024 פרסוולףבמתמטיקהלשנת 2024 נבחרלחברבין־לאומי באקדמיההלאומיתלמדעיםשלארצותהברית פרופ׳מיכהשריר פרס Donald E. Knuthלשנת 2025 פרופ׳עדי(עדיאל)שטרן המוענקבמשותףמאתהאיגודלמכשורחישובי SIGACTACM ו־TCMFשלהאיגודהבין־לאומי פרס MemorialSimonלשנת 2025 מטעםהמכוןהבריטילפיזיקה)IOP( למהנדסיחשמלואלקטרוניקה)IEEE( 35 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 35 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025–2024 36 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 1 דוח פעילות 37 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 37 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 1 דוחפעילות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מקדמת ומטפחת את הפעילות המדעית בישראל. בשנה זו המשכנו לתת ייעוץ שוטף לגורמי הממשלה בנושאי מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, באמצעות האגף לייעוץ וקשרי ממשל, והבענו את עמדותינו באמצעות גילויי דעת של מועצת האקדמיה. במהלך השנה פעלו האקדמיה ונציגיה ללא לאות בזירה הבין־לאומית תוך כדי התמודדות עם אתגרים חסרי תקדים בדמות גילויים גוברים של חרם אקדמי על ישראל ואיום על השתתפותה בתוכניות מענקי המחקר מטעם האיחוד האירופי. האקדמיה פעלה מתוך האמונה העמוקה כי המדע הוא נכס עולמי משותף, ושיתוף פעולה מדעי בין־לאומי חיוני להתמודדות עם האתגרים של העת הזו. נציגי האקדמיה, ובראשם הנשיא פרופ׳ דוד הראל, השתתפו בכינוסים בין־לאומיים רבים ובפגישות עם אנשי מדע בכירים ועם מקבלי החלטות, בעיקר באירופה. במפגשים אלה הדגישו נציגינו כי חרמות אקדמיים פוגעים בעיקר בקידום המדע ובפתרון בעיות האנושות, ואינם תורמים לפתרון סכסוכים ֵגֵאופוליטיים. האקדמיה המשיכה לקיים פעילויות עם אקדמיות עמיתות בחו״ל, ואף שחלק מן האירועים המשותפים נדחו או הועתקו למדינה אחרת, מסגרות שיתוף הפעולה הוסיפו להתקיים ואף להתחזק. 38 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות בד בבד עם האתגרים בזירה הבין־לאומית נאלצה האקדמיה השנה להתמודד גם עם איומים חסרי תקדים מבית על עצמאותה של מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל. האקדמיה מצאה עצמה נאלצת להתריע באופן חוזר ונשנה מפני פגיעות בחופש האקדמי ומפני איומים על עצמאות המוסדות והמדענים שתוצאותיהם יהיו הרות אסון למצוינות של המדע הישראלי ולמעמדו בחזית המחקר העולמי. מועצת האקדמיה פרסמה גילויי דעת נחרצים בנושאים מגוונים: החל מהתנגדות להרחבת ההפרדה המגדרית במוסדות ההשכלה הגבוהה, דרך הזהרה מפני ״חוקי ההשתקה״ המאיימים על חופש הביטוי של חברי סגל אקדמי וסטודנטים וכלה במחאה על ההתערבות הפוליטית בהענקת פרס ישראל. כל אלה מעידים על ניסיון שיטתי להכפיף את האקדמיה לאינטרסים פוליטיים קצרי טווח. נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל הוביל מערכה ציבורית נרחבת לעצירת המגמות הללו תוך כדי מתן עשרות ראיונות לתקשורת והופעות לפני ועדות כנסת. במסגרת זו הודגש שוב ושוב כי המדע והמחקר הם תשתית חיונית לחוסנה של מדינת ישראל ואחד ממנועי השיקום והצמיחה שלה, ושהפגיעה באוטונומיה האקדמית פוגעת לא רק בחוקרים עצמם אלא גם במעמדה הבין־לאומי של ישראל ובעתידה הכלכלי, הטכנולוגי והביטחוני. עוד פעלה השנה האקדמיה לטיפוח חוקרים וחוקרות צעירים והמשיכה בפעילותן של החטיבות למדעי הטבע ולמדעי הרוח ושל ההוצאה לאור. כמו כן פעלה האקדמיה להנחלתו ולהנגשתו של המדע לציבור באמצעות אירועים מדעיים המתקיימים בבית האקדמיה וכן באופן מקוון. פרק זה מציג סקירה כללית של עיקרי פעילותם של לשכת הנשיא ושל האגף לקשרי ציבור, וכן תיאור קצר של פעילויות האגף לייעוץ לממשלה, של האגף לקשרים בין־לאומיים ושל פעילויות לטיפוח מדענים צעירים. דיווחים על פעילות החטיבות למדעי הטבע והרוח, בית ההוצאה לאור, האקדמיה הצעירה הישראלית ועוד מפורטים בפרקי הדוח השונים להלן. 1.1>כהונהשנייהלנשיאהאקדמיהולסגניתו נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל וסגנית נשיא האקדמיה פרופ׳ מרגלית פינקלברג בישיבת האספה הכללית של האקדמיה ביום שלישי, י״ג באייר תשפ״ד, 21 במאי 2024, בחרו חברות וחברי האקדמיה לתפקיד נשיא האקדמיה בפרופ׳ דוד הראל, מדען פורץ דרך בתחום מדעי המחשב, זוכה פרס ישראל ממכון ויצמן למדע, ולתפקיד סגנית הנשיא – בפרופ׳ מרגלית פינקלברג, חוקרת בעלת שם עולמי מהחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב. זו כהונתם השנייה. 39 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות 1.2>קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה מימין:יו״רהחטיבהלמדעיהרוחסרג׳יוהרט,פרופ׳אדויןסרוסי,פרופ׳גיאבר־עוז,פרופ׳מיכאל(מיקי)אלעד,פרופ׳מאירמיכאלבר־אשר,יו״ר החטיבה למדעי הטבע ידין דודאי, נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל, סגנית הנשיא פרופ׳ מרגלית פינקלברג, פרופ׳ דוד וייסבורד, פרופ׳ אשרף בריק,פרופ׳תמרדייןופרופ׳עודדגולדרייךבטקסחנוכהתשפ״ה באותה הישיבה של האספה הכללית של האקדמיה נבחרו חברה ושבעה חברים אל שורותיה: פרופ׳ מיכאל (מיקי) אלעד, פרופסור למדעי המחשב, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; פרופ׳ מאיר מיכאל בר־אשר, פרופסור לחקר האסלאם הקדום, האוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ׳ אשרף בריק, פרופסור לכימיה ביולוגית, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; פרופ׳ גיא בר־עוז, פרופסור לביו־ארכאולוגיה, אוניברסיטת חיפה; פרופ׳ עודד גולדרייך, פרופסור למדעי המחשב, מכון ויצמן למדע; פרופ׳ תמר דיין, פרופסורית לאקולוגיה, אוניברסיטת תל אביב; פרופ׳ דוד וייסבורד, פרופסור לקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון, וירג׳יניה; פרופ׳ אדוין סרוסי, פרופסור למוסיקולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים. טקס קבלת החברים החדשים לאקדמיה התקיים בערב נר שישי של חנוכה תשפ״ה, 30 בדצמבר ,2024 בישיבה הפתוחה של האספה הכללית של האקדמיה שנערכה בבית האקדמיה בירושלים. הרצאות הבכורה של החברים החדשים זמינות לצפייה באתר. בתקופת הדיווח נערכו בחירות למחזור נוסף של חברות וחברים. האספה הכללית בחרה בישיבתה מיום כ״ב באייר תשפ״ה, 20 במאי 2025 חברה וחמישה חברים אל שורותיה:, פרופ׳ אלון גני, פרופסור להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; פרופ׳ אבנר דה שליט, פרופסור למדעי המדינה ולמחשבה מדינית, האוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ׳ חוה יבלונקה, פרופסורית לפילוסופיה של הביולוגיה, לביולוגיה תאורטית, לאבולוציה ולחקר התודעה, אוניברסיטת תל אביב; פרופ׳ ששון צחייק, פרופסור לכימיה תאורטית, האוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ׳ יגאל שוורץ, פרופסור לספרות עברית, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב; פרופ׳ רותם שורק, פרופסור למיקרוביולוגיה ולאימונולוגיה, מכון ויצמן למדע. טקס הקבלה לחברים אלו יתקיים בחנוכה תשפ״ו. 40 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות 1.3>הערכהוייעוץלגורמיממשל חוק האקדמיה מונה עם תפקידיה של האקדמיה ייעוץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית. פעילות הייעוץ של האקדמיה נעשית בתחומי מדיניות מדע ומדע למען מדיניות. הפעילות נועדה לקדם קבלת החלטות וגיבוש מדיניות על יסוד נתונים, עובדות וידע מדעי. לשם כך האקדמיה מעמידה את משאביה – כגוף ממלכתי, ניטרלי ועצמאי, בעל רשת ענפה של קשרים עם מדענים ועם חוקרים מובילים בכל תחומי המחקר ובעל מוניטין בין־לאומי של מצוינות מדעית – לרשות מקבלי ההחלטות והציבור הרחב. לפני שנה הקימה האקדמיה אגף ייעודי חדש אשר נועד לקדם ולהרחיב את הפעילות למתן ייעוץ המבוסס על מחקר ומדע ולחזק את הקשר שבין האקדמיה לממשל. האגף החדש מאגם את כל פעולות האקדמיה השונות למימוש תפקיד הייעוץ, ובהן ריכוזה של ועדת דוח מצב המדע התלת־שנתי וכן ועדות שונות שהוקמו כדי לתת מענה לצרכים שעלו ופרסום דוחותיהן ותוצרי פעילותן. האגף כולל כיום גם את הפעולות לקידום השימוש בידע מחקרי בתחום החינוך, שעד כה נוהלו באמצעות ״היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך״ ועומדת בראשו רננה פרזנצ׳בסקי־אמיר (למידע נוסף על האגף החדש ראו להלן בפרק 4 ״האגף לייעוץ וקשרי ממשל״.) 1.4>גילויידעתמטעםמועצתהאקדמיהונשיאהאקדמיה במהלך השנה פרסמו מועצת האקדמיה ונשיא האקדמיה גילויי דעת והביעו בהם את עמדתם בעניינים שבראש סדר היום הציבורי: > בחודש יולי 2024 פרסמה המועצה גילוי דעת בנושא ״חוק ההשתקה״. > בחודש אוגוסט 2024 פרסמו חברים במועצת האקדמיה תגובה לטיוטת התוכנית הרב־שנתית להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית. > בחודשדצמבר2024פרסמההמועצהגילוידעתבנושאהצעתהחוקלהרחבתההפרדההמגדריתבאקדמיה. > בחודש מרס 2025 פרסמה המועצה גילוי דעת בנושא התערבות שר החינוך בהענקת פרס ישראל. > בחודש מאי 2025 פרסמה המועצה גילוי דעת המזהיר מפני קרע עם האיחוד האירופי המציב את המדע הישראלי בסכנה של ממש. > בחודש יולי 2025 פרסם נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל גילוי דעת בנושא בלימת המשבר ההומניטרי ברצועת עזה ושחרור החטופים. > נוסף על אלה, בחודש נובמבר 2024 פרסמו נשיא האקדמיה פרופ׳ הראל וחברי וחברות האקדמיה מתחומי הארכאולוגיה וההיסטוריה העתיקה של ארץ ישראל מכתב הקורא לעצור את קידום ההצעה לתיקון חוק העתיקות. בהמשך לכך, הוגש בחודש פברואר 2025 לוועדת החינוך של הכנסת נייר עמדה, שנחתם בידי נשיא האקדמיה, יו״ר המועצה לארכאולוגיה ופורום ראשי המכונים לארכאולוגיה, ובו הובעה התנגדות מקצועית נחרצת להצעת החוק והודגשו השלכותיה המדעיות והבין־לאומיות. כמו כן השתתפו נציגי האקדמיה והאקדמיה הצעירה הישראלית בהזדמנויות רבות בדיונים של ועדת החינוך, התרבות והספורט ושל ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. 41 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות 1.5>קידומווחיזוקושלהקשרעםאקדמיותזרות ומעמדוהבין־לאומישלהמדעהישראלי קידום קשריה המדעיים הבין־לאומיים של ישראל הוא אחת המשימות החשובות של האקדמיה, וחשיבותו גוברת נוכח גילויי החרם האקדמי המתרבים בעקבות התמשכות הלחימה והחשש לפגיעה בהשתתפותה של ישראל בתוכניות המחקר של האיחוד האירופי, ובראשן תוכנית Europe .Horizon פניותיו ונאומיו של נשיא האקדמיה לפני עמיתים ולפני מקבלי החלטות מחו״ל וראיונות שהעניק לתקשורת הבין־לאומית זכו לתגובות תומכות ברובן, ובייחוד בלטה תמיכתם החמה של גופי המדע בגרמניה. נוסף על זה, האקדמיה וראשיה עוקבים בחשש אחר התפתחויות הנוגעות לצעדי ממשל טראמפ המקפיאים מימון פדרלי בהיקף של מיליארדי דולרים למחקר מדעי ומטילים צנזורה על נושאי מחקר כמו שינויי אקלים ומגוון. הקיצוצים בתקציבי המחקר, כולל הפחתות ניכרות לקרן הלאומית למדע NSF() ולמכון הלאומי לבריאות NIH( יוצרים אי־ודאות בדבר המשכיות של מיזמי מחקר משותפים.), ההגבלות החדשות על תמיכה במיזמים בין־לאומיים עלולות לפגוע בחוקרים ישראלים המשתתפים בקונסורציומים אמריקאיים ולהגביל את הגישה למשאבי מידע ולמאגרי נתונים חיוניים. בשל המלחמה המתמשכת ובשל צמצום הטיסות לישראל התקיימו כמה כינוסים משותפים עם אקדמיות עמיתות, על פי ההסכמים לשיתוף פעולה מדעי, מחוץ למדינה (לפירוט הפעילויות למען קידום הקשר עם אקדמיות זרות ובזירה הבין־לאומית ראו להלן בפרק 5 ״קשרים בין־לאומיים״.) 1.6>טיפוחהצעיריםבמדע האקדמיה רואה חשיבות רבה בהידוק הקשר עם דור המדענים והמדעניות הצעירים ועם המדענים לעתיד ופועלת לקידום צעירים מצטיינים במערכת ההשכלה הגבוהה. השנה המשיכו בפעילותם האקדמיה הצעירה הישראלית, תוכנית המלגות מיסודה של הקרן ע״ש אליכס דה רוטשילד לתלמידי מחקר לתואר דוקטור במדעי הרוח והחברה, תוכניות קאוולי ו־GISFOH, פרסי בלווטניק, תוכנית המלגות להבאת בתר־דוקטורנטים זרים מצטיינים לישראל, קבוצות פורום הצעירים של החטיבות למדעי הרוח והטבע, מלגות אדמס, תוכנית המלגות ע״ש נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ רות ארנון ומלגות קרן פולקס. כמוכןהובילההאקדמיה,לראשונה,אתהשתתפותישראלבתחרותפרסכדורהארץשלפרונטירסלמאמר בתחום הקיימות וכן אירחה את שלב התחרות המקומית של Lab Walls Falling, תחרות בין־לאומית של הצגות קצרות המאפשרת לסטודנטים ולסטודנטיות להציג רעיונות וגילויים חדשניים. פעילויות אלו נועדו לעודד חוקרים ישראלים צעירים ומבטיחים, למשוך חוקרים צעירים מצטיינים מרחבי העולם להשתלב במעבדות המחקר בישראל ולקדם קשר מקצועי ואישי הדוק בין מדענים מצטיינים. לפירוט הפעילות של תוכניות אלה ראו בפרקים להלן. 42 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות 1.7>הנגשתהמדעלציבורוהנחלתו בשנים האחרונות משקיעה האקדמיה מאמצים רבים בפתיחת שעריה לציבור הרחב כדי לחשוף לפניו את הישגי המדע. האקדמיה סבורה כי העמקת מעורבות הציבור בהישגי המדע היא משליחותם של אנשי ונשות המדע וצורך חיוני של המערכת האקדמית, שתיטיב לתפקד בסביבה ציבורית אוהדת. הנגשתו והנחלתו של המדע לחברה בישראל וקיום שיח נסמך־מדע בקרב הציבור חשובים לקבלת החלטות מושכלות במישור האישי והלאומי ולגיוס הדור הבא של המדענים הישראלים. גם השנה השקיעה האקדמיה משאבים רבים בקידום תכניה ופעילויותיה בעבר ובהווה במרשתת וברשתות החברתיות. אירועי האקדמיה משודרים בשידור חי ומגיעים לקהל הולך ורב בכל רחבי הארץ. סדרת״הרצאותמבית״ השנה, ביוזמת נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל, הושקה סדרת הרצאות חדשה לקהל הרחב שכותרתה היא הרצאות מבית. את הרצאות הסדרה נושאים חברי וחברות האקדמיה – כל אחד בתחום מחקרו. את ההרצאה הראשונה בסדרה נשא חבר האקדמיה פרופ׳ דן מירון בחודש יולי ,2024 ״גלגולו של גלגול, או: המטמורפוזה הבלתי גמורה״, לציון מאה שנה לפטירתו של פרנץ קפקא. את ההרצאה השנייה נשאה חברת האקדמיה פרופ׳ חוה טורניאנסקי בחודש ספטמבר :2024 ״׳נח בשבע שגיאות׳ ועוד: עברית ויידיש, שתי לשונות לחברה אחת״. את חברתהאקדמיהפרופ׳חוהטורניאנסקיוחברהאקדמיה ההרצאה השלישית נשא חבר האקדמיה פרופ׳ דניאל פרידמן פרופ׳אבנרהולצמןבהרצאה״נחבשבעשגיאות״ בחודש דצמבר :2024 ״המשבר המשפטי בדמוקרטיות ליברליות״, ואת ההרצאה הרביעית נשא חבר האקדמיה פרופ׳ אלי קשת, בחודש יוני :2025 ״יצירת כלי דם: מתובנות בסיס ליישומים רפואיים״. סדרת״בשעריהאקדמיה״ סדרת המפגשים ״בשערי האקדמיה״ נערכת זו השנה העשירית. בכל שנה מתמקדת הסדרה בנושא רב־תחומי אחר. בסדרה משתתפים חברי אקדמיה, חוקרים ואנשי רוח, ומטרתה להנגיש לציבור הרחב נושאים מדעיים כדי לחזק בחברה הישראלית את ערכי הלימוד והמצוינות ברוח משנתו של נשיאה הראשון של האקדמיה פרופ׳ מרטין בובר. בשנת תשפ״ה עסקה הסדרה בנושא ״אחריות״, והיא כללה ארבעה עדינהבר־שלוםבמפגש״אחריותחברתית״ מפגשים, בנושאים האלה: אחריות ציבורית, אחריות משפטית, אחריות אישית ואחריות חברתית. סדרת המפגשים זוכה להצלחה רבה בציבור הרחב ולאלפי שומעים מכל רחבי הארץ הן באולם והן בשידור החי, ולעיתים קרובות אף מארחת תלמידי תיכון ומכינות קדם־צבאיות. עורכי הסדרההםחבריהאקדמיהפרופ׳ידיןדודאיופרופ׳אבנרהולצמן,נשיאהאקדמיהפרופ׳דודהראלונשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן. 43 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות מיזםראיונותהחברים בשנת2016,ביוזמתהשלנשיאתהאקדמיהלשעברפרופ׳ נילי כהן, פתחה האקדמיה בצילום ראיונות עומק עם חבריה וחברותיה כדי להנגיש את הביוגרפיה האישית והמדעית שלהם לציבור הרחב, ובכך להכיר לו את הישגי המדע, וכן לצורכי תיעוד. חברי האקדמיה המרואיינים מתבקשיםלבחוראתהמראייןשלהם,משורותהאקדמיה חבר האקדמיה זוכה פרס נובל פרופ׳ דן שכטמן ונשיאת או מחוצה לה, והריאיון מתנהל כשיחה אינטימית. האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן בריאיון במסגרת המיזם ״ראיונותהחברים״ הראיונות מועלים לערוץ היוטיוב ולאתר האקדמיה, והם נגישים לקהל הרחב. עד כה הועלו למרשתת ראיונות עם כמאה חברי וחברות אקדמיה, ויש כמה המצויים בשלבי הפקה שונים. בשנה החולפת התפרסמו הראיונות עם חברי וחברות האקדמיה האלה: פרופ׳ שמואל אגמון ז״ל; מראיין: פרופ׳ אהוד דה שליט (מאי )2024 פרופ׳ שולמית אליצור; מראיין: פרופ׳ אהרן ממן (מאי )2024 פרופ׳ רחל אלתרמן; מראיינים: פרופ׳ נילי כהן ועידן אלתרמן (יוני )2024 פרופ׳ איל בנבנישתי; מראיין: פרופ׳ עמיחי כהן (יוני )2025 פרופ׳ יואב בנימיני; מראיין: פרופ׳ ידין דודאי (יולי )2024 פרופ׳ אבנר הולצמן; מראיין: פרופ׳ גדעון טיקוצקי (אוגוסט )2024 פרופ׳ סימון הופקינס; מראיינים: פרופ׳ מאיר מיכאל בר־אשר ופרופ׳ איתן קולברג (נובמבר )2024 פרופ׳ יוסי (יוסף) ירדן; מראיין: פרופ׳ יוסף שילה (יוני )2024 פרופ׳ אלכסנדר לובוצקי; מראיין: פרופ׳ גיל קלעי (אפריל )2024 פרופ׳ בילי מלמן; מראיין: פרופ׳ איתן בר־יוסף (ספטמבר )2024 פרופ׳ מארן ר׳ ניהוף; מראיינים: פרופ׳ מרגלית פינקלברג וד״ר יקיר פז (אפריל )2024 פרופ׳ אברהם ניצן; מראיין: פרופ׳ נמרוד מויסייב (יוני )2024 פרופ׳ שרה סטרומזה; מראיינים: ד״ר עודד זינגר וד״ר עומר מיכאליס (יוני )2024 פרופ׳ הלל פורסטנברג; מראיין: פרופ׳ אלכסנדר לובוצקי (מאי )2024 פרופ׳ שמואל פיינר; מראיינת: פרופ׳ איריס אידלסון־שיין (יוני )2025 פרופ׳ יצחק פריד; מראיינת: פרופ׳ ליעד מודריק (ינואר )2025 פרופ׳ דוד קשדן; מראיין: פרופ׳ אלכסנדר לובוצקי (מאי )2024 פרופ׳ יאיר רייזנר; מראיין: פרופ׳ גדעון רכבי (יולי )2024 פרופ׳ דן שכטמן; מראיינת: פרופ׳ נילי כהן (יוני )2024 פרופ׳ מיכה שריר; מראיין: פרופ׳ גיל קלעי (יוני )2024 44 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות תערוכת״׳ביתועדלחכמים׳:שישיםשנותמדעודעת״ מוצגיםבתערוכה״׳ביתועדלחכמים׳:שישיםשנותמדעודעת״,המוצגתבביתהאקדמיה מבקרים וקבוצות המשיכו לפקוד השנה את התערוכה ״׳בית ועד לחכמים׳: שישים שנות מדע ודעת״, שהוקמה לציון 60 שנה לחקיקת חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בתערוכה לוחות מידע ואלמנטים דיגיטליים המספרים באספקלריה היסטורית על מגוון פעילויותיה ומפעליה של האקדמיה, סרט תיעודי הסוקר את המהלכים שקדמו להקמת האקדמיה, מודל של קמפוס האקדמיה וכן תצוגה של ספרי ביתההוצאהלאורשלהאקדמיה.אתהקמתהתערוכהיזמהנשיאתהאקדמיהלשעברפרופ׳ניליכהן,ואצר אותה דמאון פישר־שוסטרמן. ניתן לתאם ביקורים והדרכות בתערוכה ללא עלות. האקדמיהבדיגיטל השנה המשיכה האקדמיה להשקיע משאבים בהנגשת פעילויותיה השונות במרשתת וברשתות החברתיות יוטיוב, פייסבוק, X (לשעבר טוויטר) ולינקדאין. הנהגתם של שידורים חיים מכינוסי האקדמיה הרחיבה את מעגל המאזינים והצופים מקרב הציבור הרחב, והוא כולל עתה תושבים מכל רחבי הארץ. כמו כן פתחה האקדמיה השנה קבוצות ווטסאפ שקטות לעדכונים על אירועי האקדמיה והצטרפו אליהן אלפי חברים. מספר העוקבים אחר עמודי האקדמיה גדל בהתמדה, וערוץ היוטיוב של האקדמיה מכיל יותר מ־2,000 הרצאות מדעיות, הזמינות ונגישות לציבור בחינם. רוצים להיות בעניינים? השקטה של האקדמיה הצטרפו לקבוצת ה־ לכל העדכונים על אירועי המדע הקרובים 45 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 46 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 פעילות החטיבה 2 למדעי הטבע 47 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 47 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2 פעילותהחטיבהלמדעיהטבע החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה מקבצת בתוכה מטובי המדענים והמדעניות בישראל בתחומי מדעי הטבע השונים. בשנת תשפ״ה החטיבה מונה 81 חברים, מהם 10 חברות, ובראשה עומד פרופ׳ ידין דודאי (לרשימת חברי החטיבה ולתחומי המחקר שלהם ראו לעיל בפרק ״חברי האקדמיה״). בכל שנה מצטרפים חברים חדשים, הנבחרים בבחירות על פי חוק האקדמיה. החטיבה פועלת מתוקף תפקידה של האקדמיה לפעול לקידום המחקר בישראל ועושה אפוא לקידום תחומים שונים במדעי הטבע ברמה הלאומית. פרופ׳ידיןדודאי יו״ר החטיבה לביצוע פעולותיה השונות נעזרת החטיבה בחבריה ובמומחים נוספים לפי הצורך. בשנים האחרונות מגבירה החטיבה את שיתוף הפעולה עם יוזמות שנרקמות מתוך צורכי הקהילה המחקרית בארץ bottom–up(). פעילותה של החטיבה באה לידי ביטוי בין היתר בהקמת ועדות מייעצות לאקדמיה בתחומים שונים, כגון קרינת סינכרוטרון, פיזיקה גרעינית, הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, מדעי הים וביואתיקה, וכן בהקמת ועדות מומחים לאומיות ובין־לאומיות לצורך בחינת נושאים מדעיים והגשת המלצות בעניין למועצת האקדמיה. נוסף על זה, החטיבה מקיימת כינוסים, מזמינה מרצים מהמעלה הראשונה ותומכת בכינוסים חיצוניים שונים הנערכים במעורבותה ובשיתופה. עוד מפעילה החטיבה פורום צעירים, שהשנה עסק בנושא רופא־חוקר. במסגרת פעולותיה השוטפות של החטיבה המשיכו השנה את פעילותן הוועדות האלה: הוועדה הלאומית לקרינתסינכרוטרון,בראשותושלפרופ׳שרוןשוורץ.יו״רהוועדההקודם,פרופ׳יובלגולן,סייםאתכהונתו בשנת תשפ״ה ובתום כעשור שעמד בראשה; הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות, בראשותו של פרופ׳ מרק קרלינר; הוועדה הלאומית לפיזיקה גרעינית, בראשותו של פרופ׳ אלי פיסצקי; ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, בראשותם של ד״ר מנחם גורן ופרופ׳ עוזי פליטמן. כמו כן פעלה בחטיבה ועדת אד הוק לנושאי ביטחון תזונתי, בעקבות כינוס בין־לאומי בנושא אי־ביטחון תזונתי שהתקיים בשנת 2022. הוועדה פרסמה בחודש יולי 2025 דוח מדיניות מקיף. מסקנותיו ומחבריו של הדוח מפורטים בהמשך. 48 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע השנהערכההחטיבהלמדעיהטבעכמהכינוסיםוימיעיון: את ההרצאה השנתית על שם אלברט איינשטיין, שהתקיימה בנובמבר 2024, נשאה פרופ׳ מארי־קלייר קינג, פרופסור מטעם האגודה האמריקאית לסרטן במחלקות מדעי הגנום ורפואה באוניברסיטת ושינגטון שבסיאטל. פרופ׳ קינג היא חוקרת פורצת דרך שזכתה להכרה בין־לאומית בעקבות גילוי גן ה־BRCA1 הקשור לסרטן השד. הרצאתה הייתה בנושא Rights: Human and Genetics Human פרופ׳ מארי־קלייר קינג נושאת את Developing DNA Familial Matching to Search for the הרצאתאיינשטייןהשנתית. Argentina of Grandchildren Disappeared ועסקה בשיטה שפיתחה פרופ׳ קינג לזיהוי גנטי של ילדים אשר נחטפו בתקופת המשטר הצבאי בארגנטינה, מה שאפשר לרבים מהם להתאחד עם משפחותיהם לאחר שנות פרדה רבות. את האירוע הוביל יו״ר החטיבה פרופ׳ דודאי, ושותף לארגון היה חבר האקדמיה פרופ׳ יוסי שילה. כמו כן החטיבה מופקדת על קיום ההרצאה השנתית על שם צ׳ארלס דרווין. ההרצאה הקודמת התקיימה במאי 2024 וההרצאה הבאה מתוכננת להמשך .2025 בחודש מאי 2025, במלאת 100 שנה להולדתו של חבר האקדמיה פרופ׳ יובל נאמן 2006–1925(), מחלוצי הפיזיקה התאורטית בישראל ובעולם, נערך כינוס מדעי שנשא את הכותרת מעבר לאופק ומחוץ לקופסה. את ההרצאה המרכזית נשא חתן פרס נובל בפיזיקה פרופ׳ דיוויד גרוס מאוניברסיטת קליפורניה סנטה ברברה. את ארגון האירוע הובילו פרופ׳ אליעזר רבינוביץ (יו״ר), פרופ׳ מרק קרלינר וחבר האקדמיה פרופ׳ מרדכי (מוטי) שגב. בין היתר השתתפו בכינוס חתן פרס נובל בפיזיקה פרופ׳ דיוויד גרוס נושא את ההרצאה המרכזית בכינוס לזכר תלמידיו ותלמידי תלמידיו של פרופ׳ נאמן וכן בני משפחתו. חברהאקדמיהפרופ׳יובלנאמן. במהלךהשנהערכההחטיבהכינוסיםמדעייםלציוןמלאתיובלותשניםלחבריה: בחודש ספטמבר 2024 נערך ערב עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ׳ לסלי ליזרוביץ בהגיעו לגיל 90. הערב נשא את הכותרת ״גבישים בכל הממדים״, ואת ארגון האירוע הובילו חברי האקדמיה פרופ׳ מאיר להב ופרופ׳ רשף טנא ותלמידתו לשעבר פרופ׳ חנה רפפורט מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. בחודש פברואר 2025 ערכה האקדמיה ערב עיון בנושא ״פיענוח מבנה גרעין האטום״ לכבוד חבר האקדמיה פרופ׳ יגאל תלמי לרגל יום הולדתו ה־100, ערב שנועד לציין את הישגיו המדעיים ואת מורשתו. האירוע כלל הרצאות של פיזיקאים בעלי שם, קטעי ריאיון מצולם של פרופ׳ תלמי עם חבר האקדמיה פרופ׳ מוטי הייבלום על דרכו האקדמית וכן מצגת שהציגה את תרומתו לפיתוח מודל קליפות הגרעין. את ארגון האירוע הובילו פרופ׳ אברהם גל מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ׳ עוזי סמילנסקי ממכון ויצמן למדע. 49 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.1>הוועדההלאומיתלקרינתסינכרוטרון השימוש במתקני סינכרוטרון (מאיץ חלקיקים מעגלי) ברחבי העולם הולך וגובר. המתקנים מאפשרים מחקרים מדעיים בחזית המדע אשר אינם ניתנים לביצוע במתקני מעבדה רגילים. הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון של האקדמיה עושה לקידום הפעילות המחקרית במתקני סינכרוטרון, והיא הכתובת העיקרית להפצת מידע בקרב חוקרים בישראל בתחום זה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״). בין היתר הוועדה בוחנת את פעילותן המדעית של קבוצות המחקר מישראל במתקן האירופי לקרינת סינכרוטרון ESRF Facility) Radiation Synchrotron European) בגרנובל שבצרפת, באמצעות נציגיה: יו״ר הוועדה פרופ׳ שרון שוורץ מאוניברסיטת בר־אילן, נציג ישראל במועצת ה־ESRF שהחליף את יושב הראש הקודם פרופ׳ יובל גולן, לאחר שסיים את כהונתו השנה בתום כעשור; מנכ״לית האקדמיה אסתר סיוון חברה בוועדת הִמִנהל והכספים של ה־ESRF; חוקרים ישראלים פעילים בוועדות ניהול ותכנון שונות של המתקן. מתקןESRFבגרנובלשבצרפת.באדיבותESRF מדינת ישראל חברה־עמיתה Member( Associate במתקן ה־ESRF) משנת 1999. הודות למצוינותן המדעית של הצעות המחקר שהוגשו לוועדות המדעיות של ה־ESRF הוענקו לחוקרים הישראלים זמני שימוש במתקן העולים על חלקה היחסי של ישראל בהוצאות התפעול שלו. על פי המלצת הוועדה, אישרה ות״ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) את הגדלת השתתפותה של ישראל מ־1.5% ל־1.75% מתקציב המתקן למן שנת .2021 לאתר ESRF > 50 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.1.1> ESUO– הארגון האירופי של משתמשי הסינכרוטרון לוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון קשרים עם הארגון האירופי של משתמשי סינכרוטרון ESUO User( Laser Electron Free and Synchrotron European .)Organisation הארגון הוקם לפני כשבע שנים כשייעודו הוא לשפר את יכולת הגישהשלכללהמדעניםהאירופיםהמשתמשיםבקרינתסינכרוטרון–כ־10,000מדעניםמכלתחומימדעי הטבע, מדעי החיים וההנדסה – לכל מתקני הסינכרוטרון האירופיים, בעיקר באמצעות הגדלת המשאבים הכספיים שיועמדו לרשות המשתמשים, אך גם בתור גוף מרכזי המייעץ להנהלות המתקנים בנוגע לצורכי המשתמשים. חברת הוועדה, פרופ׳ מיטל לנדאו מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, היא נציגת האקדמיה הישראלית בארגון משתמשי הסינכרוטרון וב״קבוצות עניין״ המשלבות אקדמיה עם תעשייה. בפגישת לנדאו פרופ׳ השתתפה 2024 בדצמבר ה־ESUO שהתקיימה במתקן SOLARIS שבפולין, אשר עסקה במיזם NEPHEWS PHotons( and NEutrons Science Worldwide Elevating), וביולי 2025 השתתפה בפגישת ESUO שהתקיימה בבלגייה וכללה גם סדנה בנושא: Nanoscience in Learning Machine. מלבד חשיבות ההשתתפות בקביעת מדיניות הארגון ופעילויותיו, נוכחותה פרופ׳ מיטל לנדאו וד״ר קורמק מקגינס, נשיא הארגון של ישראל בפורומים אלו היא תזכורת מוחשית לקהילה האירופישלמשתמשיהסינכרוטרוןESUO האירופית שישראל היא מדינה תורמת, משלמת ומשתתפת פעילה בתחומי המאיצים והמדע בכלל. האקדמיה הקימה באתר האינטרנט שלה עמוד מידע ייעודי למשתמשי הסינכרוטרון, שבו הוועדה מפרסמת מעת לעת עדכונים המיועדים לקהילת משתמשי הסינכרוטרון בישראל. לאתר ESUO > 2.1.2> SESAME– מתקן לקרינת סינכרוטרון במזרח התיכון הוועדה עוקבת מקרוב גם אחר הפעילות המדעית במתקן SESAME ופועלת לקידום פעילותן של קבוצות מחקר ישראליות במתקן. Synchrotron-light for Experimental Science and Applications( SESAME East Middle the in) הוא מתקן סינכרוטרון מחקרי שהוקם בירדן בהשתתפות מדינות האזור, ונחנך ב־2017. מטרת יוזמי המתקן היא לקדם את הפעילות המדעית שנעזרת בקרינת סינכרוטרון ולהגביר את שיתוף הפעולה בין מדעני האזור. בכך המתקן תורם לגישור ולהבנה בין ישראל לשכנותיה. מדינת ישראל היא אחת מן המדינות המייסדות של SESAME. המדינות החברות 51 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע SESAME — מתקן לקרינת סינכרוטרון במזרח התיכון. חווה סולריתהפועלתמאז2019ומספקתאתצרכיוהאנרגטייםשלהמתקןהפכהאותו למתקןהסינכרוטרוןהראשוןבעולםהפועלבאנרגייהסולרית.באדיבותSESAME האחרות הן איראן, טורקייה, ירדן, מצרים, פקיסטן, קפריסין והרשות הפלסטינית. מלבד המדינות החברות, מסייעים בתכנון המתקן ובהפעלתו מדינות וגופים אחדים במעמד של משקיף, ובהם האיחוד האירופי, איחוד האמירויות, איטליה, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, יוון, יפן, כווית, צרפת, רוסיה, שוודיה ו־.CERN תשלום דמי החבר של מדינת ישראל למתקן, לרבות חוב בן שלוש שנים, טרם הוסדר. פרופ׳ אליעזר רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים מכהן כנציג המדעי של ישראל במועצת SESAME ומשתתף בפגישות ובכינוסים של המועצה. לאתר SESAME > 2.2>פיזיקהשלאנרגיותגבוהות–פעילותישראלב־CERN פיזיקת החלקיקים האלמנטריים חוקרת את מרכיבי היסוד של הפרוטונים ושל הנויטרונים המרכיבים את גרעיני האטום, ואת הכוחות הפועלים ביניהם, באמצעות מאיצים בעלי אנרגיות גבוהות מאוד. המעבדה המובילה בעולם בחקר החלקיקים האלמנטריים נמצאת ב־CERN, הממוקם בז׳נווה שבשווייץ, והיא גוף בין־לאומי The( Research Nuclear for Organization European ישראל הצטרפה ל־CERN). כחברה מלאה בשנת 2014. הגוף המייצג אותה במתקן והמוביל את הפעילות המדעית הניסויית שבו הוא הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות באקדמיה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״.) פרופ׳ מרק קרלינר מאוניברסיטת תל אביב עומד בראש הוועדה, ובתוקף תפקידו הוא הנציג המדעי של ישראל במועצת CERN. את ראש הוועדה ממנים שר המדע והטכנולוגיה ונשיא האקדמיה. פרופ׳ אליעזר רבינוביץ, יו״ר הוועדה הקודם, כיהן כנשיא מועצת CERN בשנים .2025–2022 52 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע בתקופת הדיווח ייצג פרופ׳ קרלינר את ישראל בשש ישיבות של מועצת CERN. בסתיו 2024 השתתף פרופ׳ קרלינר בישיבה שכללה גם טקס חגיגי לציון 70 שנה להקמתהארגון.באוגוסט2024התקיימההישיבהברומניה והוקדשה כולה לתכנון לטווח ארוך של האסטרטגיה המדעית של CERN. ביוני 2025 התקיים בוונציה כינוס בנושא האסטרטגיה ארוכת הטווח של פיזיקת החלקיקים מימין: מר ואליד גדבאן, יועץ מדיני בנציגות ישראל ליד מוסדות האו״ם בז׳נווה, מנכ״לית CERN ד״ר פביולה באירופה. בכינוס השתתפו כ־650 נציגי המדינות החברות ג׳יאנוטי, נשיא מועצת CERN לשעבר פרופ׳ אליעזר ב־CERN וכן נציגים בכירים מארצות הברית, מיפן ומסין. רבינוביץופרופ׳מרקקרלינר פרופ׳ קרלינר עמד בראש אחת משבע קבוצות העבודה שהוקמו לצורך ארגון הכינוס, ועליה הוטל להכין המלצות בנושא קשרי מחקר של פיזיקת החלקיקים עם פיזיקה גרעינית ואסטרופיזיקה. הפעילות המחקרית של ישראל ב־CERN כוללת את תחזוקתם של הגלאים שבנו המדענים הישראלים, שתהליך השדרוג שלהם החל בשנת 2019, ניתוח תוצאות האמת הנמדדות בגלאים ותכנון ובנייה של גלאים חדשים המותאמים למאיץ. התקנתם של הרכיבים החדשים הסתיימה בחודשים הראשונים של שנת 2022, והמאיץ הופעל מחדש באפריל 2022. לשם ניתוח התוצאות נעזרים המדענים הישראלים ברשת המחשבים GRID, שישראל הצטרפה אליה בשנת 2007. מדענים ישראלים מילאו תפקיד מרכזי הן בבניית המערכת שאפשרה את גילוי החלקיק הסקלרי והן בניתוח הנתונים שהביאו למסקנה שהתגלה החלקיק החדש (הידוע בכינויו ״חלקיק היגס״.) מתקןCERNבז׳נווהשבשווייץ.באדיבותארגוןCERN 53 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע הקבוצה הישראלית למחקר ניסיוני של חלקיקים יסודיים עובדת בגלאי ״אטלס״ ומשדרגת את גלאי החלקיקים התת־אטומיים המכונים מיואונים. כמו כן הקבוצה משכללת את המערכת המכונה Trigger אשר מזהה במהירות רבה במיוחד את המאורעות המעניינים ביותר מבחינה מדעית ומפנה אותם לניתוח מעמיק יותר לאחר הניסוי. למן שנת 2017משקיעה הקבוצה הישראלית (ועימה מדענים מקנדה ומצ׳ילה) מאמצים רבים להשלמת תרומתה המדעית מבעוד מועד, לקראת השלב הבא של הניסוי. מתקן אטלס. באדיבות CERN המאמצים הללו משותפים לקבוצת החוקרים מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, לקבוצת החוקרים מאוניברסיטת תל אביב ולקבוצת החוקרים ממכון ויצמן למדע. פרופ׳ שקמה ברסלר, העומדת בראש הקבוצה ממכון ויצמן למדע, היא המובילה את מיזם השדרוג. לאחרונה סיימו הקבוצה הישראלית ושותפיה בהצלחה את בניית ״הגלגל הקטן החדש״, רכיב קריטי המותקן בשני הקצוות של הגלאי ״אטלס״. בחודש יולי 2025 ביקר בישראל פרופ׳ דייב צ׳רלטון, חבר החברה המלכותית הבריטית, אשר עמד בעבר בראש הניסוי ״אטלס״. פרופ׳ צ׳רלטון נפגש עם החוקרים הישראלים בניסוי ״אטלס״ לבדיקת פעילות המחקר שלהם בשנה האחרונה ולדיון על התוכניות לעתיד. הוא נפגש גם עם נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל ומסר לו דיווח ראשוני בעל פה. בהמשך יוגש דוח מפורט ליו״ר ות״ת ולנשיא האקדמיה. תוכנית מענקי המחקר למחקרים במיזם ״אטלס״ מיועדת למדענים העושים מחקר ניסיוני במעבדות CERN בתחום הפיזיקה הניסיונית של אנרגיות גבוהות. מטרת המענקים היא לעודד פעילות מחקרית במיזם״אטלס״ישראלוכןלבחוןהיתכנותשלמאיציםעתידיים.בעקבותהפצתהקולהקוראלשנת 2024 זכו במענקים השנה ארבע קבוצות מחקר ישראליות. ראשי הקבוצות הם פרופ׳ יאן בן חמו מאוניברסיטת תל אביב, פרופ׳ אלכסנדר מילוב ממכון ויצמן למדע, פרופ׳ ארז עציון ופרופ׳ לירון ברק מאוניברסיטת תל אביב ופרופ׳ יורם רוזן מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל. לאתר CERN > 54 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.3>פאונהופלורהשלארץישראל זוג אמנונים מקנן בעציץ (צולם באקווריום). אמנון מצוי ממין zillii Coptodon הוא מהנפוצים באמנוני ישראל, אך היחיד בהם שאינו דוגר פה. צילום: עמיקם שוב במסגרת פעילות האקדמיה לפרסום כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע היא מפרסמת כתבים בתחום הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, באמצעות ועדה מייעצת שבראשה עומדים ד״ר מנחם גורן ופרופ׳ עוזי פליטמן, אם ביוזמתם של מדענים בתחום ואם ביוזמתה של הוועדה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״.) האקדמיה פרסמה בעבר שתי סדרות ספרים מונומנטליות,PalaestinaFlora ו־Palaestina,Fauna שריכזו את המידע על כל מיני הצמחים בארץ ישראל וסביבותיה (אזור הלוונט) ועל רבים מבעלי החיים שבה. הסדרות משמשות בוטנאים וזואולוגים בישראל ובחו״ל, והן נמנות עם הפרסומים החשובים של מחלקת הפרסומים של האקדמיה. המגוון הביולוגי באזור זה עשיר ומגוון במיוחד בזכות היותו נקודת מפגש בין שלוש יבשות ובין ארבעה אזורים פיטוגאוגרפיים, בשל ההיסטוריה הפלאוגאוגרפית המורכבת שלו ובשל תנאי האקלים הנוחים בו. עם זאת הגידול המהיר באוכלוסייה, העיור, הפיתוח הכלכלי וההתחממות העולמית גרמו בעשורים האחרונים לשחיקה ולהתכווצות של בתי הגידול הטבעיים ולשינויים במגוון הביולוגי המקומי: מינים מקומיים נכחדו ואחרים נמצאים בסכנת הכחדה, ולעומתם מינים פולשים רבים משגשגים. לפיכך נוצר צורך בנתונים מעודכנים על השינויים במגוון הביולוגי לשימוש הקהילה המדעית, קובעי מדיניות, גורמי ניהול וכן ארגונים ממשלתיים ולא־ממשלתיים לשמירת הטבע. 55 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע כמענה לאתגרי המאה העשרים ואחת בתחום מחקרי המגוון הביולוגי וכדי להגדיל את נגישות המידע לחוקרים ולקהל הרחב החליטה ועדת הפאונה והפלורה להתחיל ולפרסם במרשתת רשימות מינים checklists() של קבוצות סיסטמטיות ופונקציונליות של החי והצומח בישראל ובתחומים הביוגאוגרפיים הסמוכים. הסדרה הדיגיטלית החדשה שיזמה הוועדה, ״החי והצומחשלארץישראלוסביבותיה״,תציגרשימות טקסונומיות פלוריסטיות ופאוניסטיות מדויקות מבחינה מדעית ונגישות דיגיטלית שישמשו בסיס לכל מחקר העוסק במגוון הביולוגי. רשימות אלו מיועדות לשמש חוקרי טקסונומיה, המגוון הביולוגיוהביוגאוגרפיהוכןלמחקריםבפיזיולוגיה, לבנונית הגליל galilaeus( Pseuduphoxinus), מין דג חדש למדע, ידוע כאנדמילמערכתהירדןהעליונה,כוללהכנרת.צילום:עמיקםשוב באתולוגיה, באקולוגיה ובשמירת הטבע. רשימות המינים תתקבלנה לפרסום בסדרה לאחר תהליך ביקורת עמיתים, כמקובל בפרסומים מדעיים. הרשימות תתפרסמנה באתר האקדמיה בעמוד ייעודי שהוקם לשם כך, והן תעבורנה עדכונים תקופתיים. הרשימות יהיו פתוחות לציבור החוקרים וכן לקהל הרחב בארץ וברחבי העולם. הוועדה החלה בהכנת הרשימות של קבוצות שונות של בעלי חיים וצמחים. את עדכוני הנתונים יבצעו המחברים או טקסונומים אחרים לאחר קבלתאישורמוועדתהפאונהוהפלורהשלהאקדמיה.בחודשספטמבר2025יושקעמודהמרשתתהייעודי ״החי והצומח של ארץ ישראל וסביבותיה״, ובו פורסמה רשימת המינים הראשונה של דגי המים הפנימיים בישראל. היום נמצאות בשלבי הכנה שתי רשימות נוספות: מינים זרים במרחב הימי הים־תיכוני של ישראל ופטריות הכובע בישראל. נוסף על זה, בימים אלו נכתב עוד ספר בסדרת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל בנושא זריזבוביים Tachinidae( והוא עתיד להתפרסם באופן דיגיטלי באתר האקדמיה.), שפמנון מצוי gariepinus( Clarias). השפמנון הוא הגדול בדגי ישראל. משקלו יכול להגיע עד עשרות ק״ג. הוא אוכל־כול וטורף בעלי חיים במים ובסביבתם, למשל: אפרוחי ציפורים, זוחלים ויונקים קטנים. הוא יכול לזחול מחוץ למים, ולנשום אוויר אטמוספרי. צילום: עמיקם שוב 56 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.4>פיזיקהגרעינית באקדמיה פועלת הוועדה הלאומית לפיזיקה גרעינית בראשותו של פרופ׳ אלי פיסצקי מאוניברסיטת תל אביב (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״). הוועדה הוקמה בעקבות דוח שיצא בשנת 2014 בהובלת פרופ׳ יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע, ושמסקנתו העיקרית הייתה כי יש צורך בשינוי מיידי בתחום הפיזיקה הגרעינית כדי לעצור את המגמה של הצטמצמות התחום בישראל, בשל השלכות לאומיות חמורות הצפויות בגינה. בייחוד יחסרו מדענים וחוקרים בעלי ידע הולם בתחום הפיזיקה הגרעינית שיוכלו לייעץ לגופי ממשל. בעקבות הדוח משנת 2014 קבעה מועצת האקדמיה כי היא רואה בשיקום המחקר וההוראה בפיזיקה גרעינית צורך לאומי, ולפיכך החליטה להקים את הוועדה לקידום הפיזיקה הגרעינית בישראל. בשנים האחרונות פועלת הוועדה לקידום המלצות הדוח וליישומן. כדי לחזק את תחום הפיזיקה הגרעינית בישראל פעלה הוועדה למימון מלגות ייעודיות בפיזיקה גרעינית לסטודנטים לתארים שני ושלישי, לעידוד ישראלים לצאת להשתלמויות בתר־דוקטורט בחו״ל, לקידום מלגת אלון שנתית בתחום הפיזיקה הגרעינית ולתמיכה ייעודית בקליטת חברי סגל חדשים בתחום במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. המלגאית השלישית והאחרונה שזכתה במלגת בתר־דוקטורט בתוכנית, ד״ר אילה גליק־מגיד, השלימה בחודש יוני 2025 את השתלמות בתר־הדוקטורט באוניברסיטת ושינגטון שבארצות הברית, בנושא: חיפושי פיזיקה מעבר למודל הסטנדרטי עם גרעיני אטום. הוועדה עוקבת אחרי הנעשה בתחום הפיזיקה הגרעינית ודואגת לייצוג התחום בארץ ובעולם: > הוועדה תומכת ביוזמה להפיכת מאיץ החלקיקים החדש SARAF Research( Applied Soreq Facility Accelerator), המוקם במרכז למחקר גרעיני שורק, למעבדה לאומית שתהיה פתוחה לקהילת החוקרים בישראל ובחו״ל. SARAF נכלל בפעם הראשונה בדוח של IUPAP International( The Physics Applied and Pure of Union), המכיל תיאור מקיף של מתקני מחקר בסיסי בפיזיקה גרעינית בעולם. כמו כן SARAF מוזכר בתוכנית הרב־שנתית החדשה של LRP2024 NuPECC The( .)Nuclear Physics European Collaboration Committee > קבוצה ישראלית הכוללת מדענים מהאוניברסיטאות בן־גוריון בנגב, העברית בירושלים ותל אביב התארגנה להצטרף לפרויקט הבין־לאומי שפועל לבניית הגלאי ePIC למאיץ החדש EIC Electron( Collider Ion), המוקם במעבדה הלאומית ברוקהייבן שבארצות הברית. ה־EIC הוא מאיץ ליצירת התנגשויות של גרעינים ואלקטרונים באנרגיות גבוהות, והוא הפרויקט החדש המרכזי בתחום הגרעין. בשנה האחרונה הקבוצה הישראלית התמקדה בפיתוח גלאי ייחודי בתוך ePIC (גלאי ,)B0 שהוגש לסקר תיכון ראשוני review( design preliminary) בפברואר 2024. הוועדה פועלת לקידום התמיכה בהשתתפות ישראלית בפרויקט ה־.EIC > במרס 2020 הצטרפה ישראל ל־NuPECC כחברה־עמיתה. NuPECC היא ועדת מומחים של ה־Foundation Science European, הקובעת סדרי עדיפויות בסוגיות הקשורות למחקר בפיזיקה גרעינית ומייעצת בנושא לגופים מממנים ולממשלות באירופה. מאז ינואר 2025 נציג ישראל ב־NuPECC הוא חבר הוועדה פרופ׳ ישראל מרדור מאוניברסיטת תל אביב, אשר החליף את פרופ׳ יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע. 57 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.5>ביטחוןתזונתי בעקבות כינוס בין־לאומי בנושא אי־ביטחון תזונתי שקיימה במרס 2022 המשיכה האקדמיה לעסוק בנושא ופרסמה בחודש יולי 2025 דוח מדיניות מקיף. הכינוס עסק בהיבטים השונים של ביטחון תזונתי בעת שגרה ובעת חירום, ונידונו בו האתגרים שבבניית מערכת מזון בריאה, הוגנת ובת־קיימה שתבטיח ביטחון תזונתי לאומי ואישי במדינת ישראל בהווה ולדורות הבאים. הדוח לקראת מערכות מזון בנות־קיימה בישראל: ממדע למדיניות מפרט גישה רב־תחומית ומציע תוכנית לאומית ארוכת טווח, וכן ממפה את פערי מדיניות המזון בישראל ואת האתגרים הניצבים בפניה לשם התוויית מדיניות להתמרתה של מערכת המזון בישראל למערכת עמידה יותר, שוויונית יותר ובת־קיימה, שתאפשר תזונה בריאה לכל אדם. המלצות הדוח מתבססות על מתודולוגיה מדעית המשלבת את עקרונות הביטחון התזונתי של האו״ם עם גישת ״מערכות מורכבות מסתגלות״. בטווח הקצר ממליץ הדוח על גיבוש תוכנית לאומית למערכת מזון חסינה ובת־ קיימה, שיהיה לה תקציב ייעודי, שיהיו קבועים בה תחומי התערבות ואחריות ברורים, ושיוגדרו בה סמכויות ביצוע. על התוכנית הזאת צריך להיות מופקד כוח משימה בין־משרדי, בהובלת המטה לביטחון לאומי (מל״ל) בשיתוף פעולה לקראתמערכותמזון בנות־קיימהבישראל: הדוק עם משרד החקלאות וביטחון המזון ועם משרדי הממשלה הרלוונטיים ממדעלמדיניות דוחמסכםשאושרבמועצתהאקדמיהביוםל׳באבתשפ״ד/3בספטמבר2024 האחרים. מדיניות מדע בישראל ירושליםתשפ״ה/ 2025 58 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע הדוח ממליץ על צעדים שכדאי לנקוט בטווח הקצר, הבינוני והארוך, ובהם: > קביעת דרכי פעולה לשיפור רווחת המזון, לנשיגותו ולהשלכותיו על הבריאות. > בחינה מחדש של מדיניות הסובסידיות והפיקוח על מחירי מוצרי מזון בסיסיים. > קביעת דרכי פעולה למאבק בתחלואה הקשורה לתזונה. > וידוא צריכת מזון בריאה, כולל מזון מזין בבתי ספר ובמוסדות ציבור. > מתן תמריצים חיוביים לייצור מזון בריא ובר־קיימה ותמריצים שליליים לייצור מזון אולטרה־מעובד. > עידוד החקלאות המקומית ותזונה המבוססת על דיאטה ים־תיכונית. > יצירת איזון בין יבוא מזון לישראל לבין ייצור מזון בישראל. > גיבוש התפיסה והאסטרטגיה בדבר אחריותם של המדינה, של הארגונים הלא־ממשלתיים ושל המגזר הפרטי לסיוע באספקת מזון לנזקקים. > הגברת שיתופי הפעולה בין מחקר למדיניות וליישום בתכנון דרכי פעולה, בבניית יכולות ובהשקעות בחדשנות. > כינון תוכנית מזון כוללנית שתבטיח חוסן בעיתות חירום ותאפשר ליזום מענים גם בהתאוששות ממשברים, והיערכות מערכת המזון לשינויי האקלים, לבזבוז מזון וכו׳. מחברי הדוח הם פרופ׳ אליוט בארי ופרופ׳ ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ׳ אמילי סו, לשעבר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף חבר האקדמיה פרופ׳ חיים סידר. 2.6>הפורטלהישראלילרפואהמולקולרית הפורטל הישראלי לרפואה מולקולרית הוקם בידי חבר האקדמיה פרופ׳ אלכסנדר לויצקי, וריכז מידע על פעילות מדעית בנושא בישראל וכן שימש תשתית ליצירת קשר בין חוקרים בתחום בישראל. הפורטל ריכז מידע על הצעות עבודה, על חברות ועל התעשייה בתחום בישראל וכן הפיץ מידע על אירועים מדעיים חשובים ברפואה מולקולרית בישראל ובחו״ל. בחודש אוקטובר 2024 הסתיימה תמיכת האקדמיה בפעילותו של הפורטל. 2.7>ביואתיקה ועדת הביואתיקה עוסקת בעיקר במעקב אחר פעילות המחקר בנושא בעולם ובליבון סוגיות רלוונטיות לציבור בישראל. הוועדה גם מספקת מענה לשאלות ולפניות המופנות לאקדמיה בנושאי ביואתיקה בישראל. מאז מרס 2021 עומד בראשה ראש מכון ון ליר בירושלים פרופ׳ שי לביא (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״.) 59 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.8>פורוםהצעיריםשלהחטיבהלמדעיהטבע מטרת פורום הצעירים של החטיבה היא לקבל מידע ותובנות מקבוצה של חוקרים צעירים מצטיינים ממוסדות אקדמיים בישראל בתחום ספציפי של מדעי הטבע והרפואה שלפיתוחו יש חשיבות רבה למדע בישראל לעת הזאת. את התחום בוחרים חברי החטיבה. חברי פורום הצעירים הפעילים בתחום דנים בנושא במשך כשנה עד שנתיים, ובסיום הדיונים הם מסכמים אותם ומעלים בהם הצעות אופרטיביות המועברות לחטיבה להמשך טיפול במשותף עם גופים רלוונטיים באקדמיה ובמוסדות ממשלתיים. פורומים כאלה עסקו בעבר בביוטכנולוגיה 2019–2018() ובפיזיקת קוונטים .)2020–2019( פורום הצעירים לשנים 2024–2023 עסק בנושא ״רופא־חוקר״, ומטרתו הייתה טיוב האפשרויות הפתוחות לפני רופאים העוסקים בעבודה קלינית לעסוק פורוםהצעיריםשלהחטיבהלמדעיהטבעבאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים סיווןתשפ״ה/יוני2025 מסמךעמדה האתגרים וההזדמנויות גם, במידת האפשר, במחקר רפואי מן המעלה הראשונה. חשיבותו של נושא בקידום רופאים–חוקרים במדינת ישראל זה לעתיד המחקר בישראל בכלל ולמחקר הביו־רפואי בפרט רבה ביותר. את אושרעלידימועצתהאקדמיהב־4במרס2025 פורום הצעירים של החטיבה למדעי הטבע באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מרכז למשך כשנה קבוצה של חוקרים צעירים מצטיינים מהמוסדות האקדמיים בישראל העוסקים בתחום משותף במדעי הטבע, ובראשותו חבר/ הפורום הוביל חבר האקדמיה פרופ׳ ינון בן־נריה, בסיוע ועדת היגוי שהיו חברת אקדמיה. פורום הצעירים לשנת 2024–2023 (תשפ״ג–תשפ״ד) עסק בנושא״רופא־חוקר״,כמוגדרלהלן. את הפורום הוביל חבר האקדמיה פרופ׳ ינון בן־נריה, בסיוע ועדת היגוי שהיו שותפים בה פרופ׳ אפרת לוי־להד מהמרכז הרפואי שערי צדק ופרופ׳ אלי שפרכר מהמרכז הרפואי תל אביב ע״ש סוראסקי, חברי האקדמיה הלאומית שותפים בה פרופ׳ אפרת לוי־להד מהמרכז הרפואי שערי צדק ופרופ׳ אלי הישראליתלרפואהמדעית.הרכבושלהפורוםמפורטבסיפהשלדוחזה. מסמך עמדה זה מתמצת את דיוני הפורום ונכתב בידי נציגיו. המסמך כתוב בלשוןזכרלשםהנוחותבלבדומתייחסבכללותולרופאיםולרופאותכאחד. שפרכר מהמרכז הרפואי תל־אביב ע״ש סוראסקי – איכילוב.  1 רופאים־חוקרים הם עמוד התווך של המחקר הביו־רפואי המודרני, בזכות יכולתם לשלב ידע רפואי קליני עם מחקר בסיסי, מעבדתי או תרגומי – שילוב חיוני שאינו נכלל בעבודתם של העוסקים ברפואה בלבד או במחקר ביולוגי בלבד. הכשרה משולבת זו היא המאפשרת לרופאים־חוקרים להעלות את השאלות הנדרשות ולזהות את הצרכים הקליניים מחד, ולהציע פתרונות באמצעות כלים מחקריים מעבדתיים וקליניים מאידך. נציין כי למרבה הצער, מספר הרופאים־החוקרים בישראל הולך וקטן. עם סיום עבודתו פרסם הפורום, ביוני 2025 מסמך עמדה מקיף:, האתגרים וההזדמנויות בקידום רופאים־ חוקרים במדינת ישראל. מסמך העמדה מתמקד בחסמים המערכתיים שעומדים בפני רופאים־חוקרים, ובדרכים להסרת חסמים אלה. הוא מצביע על חסמים הפוגעים בכדאיות המקצועית והכלכלית של מגזר זה: מחסור רב בתקנים ייעודיים, שכר ותגמולים נמוכים על הישגים מדעיים לעומת אלה של רופאים קליניים ושל חוקרים באקדמיה, מחסור בתקציב להקמת מעבדה ובתשתיות מחקריות מספיקות, קושי רב בהקצאת זמן שמור למחקר ואי־הכרה מוסדית מספקת ופערים בקידום. 60 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע מן ההמלצות המערכתיות שגיבש הפורום: > הכרה ברופאים־חוקרים כמגזר נפרד והשוואת תנאיו, לפחות חלקית, לאלה של חוקר במוסד אקדמי בישראל. > הקצאה הדרגתית של כ־200 תקנים חדשים שישולבו בין האוניברסיטאות והמוסדות הרפואיים. > קידום מועדף של רופאים־חוקרים למשרות ניהול בבתי חולים אקדמיים – מתוך הכרה בתרומתם למחקר, להוראה ולפיתוח קליני. > מתן תמריצים לבתי החולים לפיתוח מגזר הרופאים־חוקרים בשלבים שונים ובאמצעים שונים, בדומה למודל התמיכה באוניברסיטאות. > מתן תמריצים לרופאים־החוקרים, ובכללם תמריצים כלכליים אשר יאפשרו להם זמן שמור למחקר, ותמריצים לפעילותם המחקרית והאקדמית. > פיתוח מסלולי הכשרה ופיתוח ייעודיים לרופאים־חוקרים החל מהשלב הסטודנטיאלי, מלגות למחקר, יצירת תקני התמחות מחקרית, תמיכה לצורך הקמת מעבדות וביסוס תנאי העבודה לקריירה זו. ואלה חברי פורום הצעירים לשנת תשפ״ג–תשפ״ד: ד״ר שלמה אליאס, מרכז רפואי הדסה ד״ר יואל אנג׳ל, המרכז הרפואי תל־אביב ע״ש סוראסקי – איכילוב ד״ר דנה בילופולסקי, מרכז רפואי רבין – בילינסון והשרון ד״ר מרווה ברגמן, המרכז הרפואי שערי צדק פרופ׳ הדר גולדווסר, המרכז הרפואי שערי צדק ד״ר משה גלעדי, המרכז הרפואי תל־אביב ע״ש סוראסקי – איכילוב פרופ׳ יעל הברמן, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר ד״ר אלדר הוכמן, המרכז לבריאות הנפש גהה ד״ר ליאור הר שי, מרכז רפואי רבין – בילינסון והשרון ד״ר עודד וולובלסקי, מרכז רפואי הדסה ד״ר בחוס זאהר, המרכז הרפואי בני ציון ד״ר גיא חזן, סורוקה – מרכז רפואי אוניברסיטאי ד״ר סאמר ח׳טיב, מרכז רפואי הדסה ד״ר ענב יפת, מרכז רפואי צפון ע״ש ברוך פדה (פוריה) ד״ר אורן כספי, רמב״ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם ד״ר דניאלה לוי־ארז, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל ד״ר הדר מורן לב, בית החולים דנה־דואק לילדים ד״ר דרור עמיאל, מרכז רפואי לגליל ד״ר עינת פיירמן קליין, מרכז רפואי כרמל ד״ר אורן פליציאנו, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר ד״ר רותי פרץ, רמב״ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם ד״ר ליונה קמפל, המרכז הרפואי תל־אביב ע״ש סוראסקי – איכילוב פרופ׳ דרור שובל, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל ד״ר שחף שיבר, מרכז רפואי רבין – בילינסון והשרון 61 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.9>תוכניתקאוולי תוכנית קאוולי Science( of Frontiers Kavli) מממשת את הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בשנת 2013 בין האקדמיה לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ומביאה לידי ביטוי את הקשר המיוחד שבין שתי האקדמיות. התוכנית האמריקאית פועלת מאז 1989 בשיתוף פעולה עם מדינות רבות. לפי התוכנית מתקיימים מדי שנתיים כינוסים בין־תחומיים במדעי הטבע בהשתתפות מדענים צעירים מצטיינים מישראל ומארצות הברית. הכינוסים מתקיימים בישראל ובארצות הברית לסירוגין. הכינוס השישי, שתוכנן להתקיים בספטמבר 2024 בישראל, נדחה כמה פעמים בשל המצב הביטחוני, וכרגע הוא מתוכנן להתקיים בשנת 2026. הוועדה המארגנת בנתה את תוכנית הכינוס, ומושביו יכללו את הנושאים האלה: תבונה מלאכותית ואתיקה, תצפיות ביקום הקדמון באמצעות טלסקופ החלל ע״ש ג׳יימס ווב, הסתגלות לסביבות קיצוניות, מזג אוויר קיצוני ושינויי אקלים, אפיגנטיקה סביבתית, כיצד המוח מקודד מחשבות ורובוטים ביולוגיים רכים. חברת האקדמיה פרופ׳ יונינה אלדר היא נציגת האקדמיה הישראלית בתוכנית. חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת לכינוס קאוולי השישי הם אלה: פרופ׳ נדב אמדורסקי, הפקולטה לכימיה ע״ש שוליך, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; פרופ׳ עפרה אמיר, הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; פרופ׳ רני בודניק, המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה, מכון ויצמן למדע; פרופ׳ ארז ברג, המחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדע; פרופ׳ נעמה גבע־זטורסקי, הפקולטה לרפואה ע״ש רפפורט, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; ד״ר צחי חגי, בית הספר לביולוגיה מולקולרית של התא ולביוטכנולוגיה, אוניברסיטת תל אביב; פרופ׳ טלי מס, החוג לביולוגיה ימית, בית הספר למדעי הים ע״ש צ׳רני, אוניברסיטת חיפה; וד״ר אביעד שיינין, בית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות, אוניברסיטת חיפה. 62 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 63 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 פעילות החטיבה 3 למדעי הרוח 64 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 64 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 3 פעילותהחטיבהלמדעיהרוח החטיבה למדעי הרוח של האקדמיה מקבצת בתוכה מטובי המדענים והמדעניות בישראל בתחומי מדעי הרוח והחברה. בשנת תשפ״ה החטיבה מונה 76 חברים וחברות, ובראשה עומד פרופ׳ סרג׳יו הרט (לרשימת חברי החטיבה ותחומי המחקר שלהם ראו לעיל בפרק ״חברי האקדמיה״.) פעילות החטיבה כוללת כינוסים בין־לאומיים, ימי עיון והרצאות, תמיכה במפעלי מחקר, הפעלת פורומים של מומחים בתחומים שונים וכן פורום פרופ׳סרג׳יוהרט צעירים ובחינתם של נושאים שונים הנוגעים לתחומי מדעי הרוח והחברה. יו״ר החטיבה כמו כן מקדמת החטיבה פעילויות שונות ביוזמת חבריה. זו השנה השלישית שקיים בחטיבה פורום רב־תחומי שעוסק בשלהי העת העתיקה, בהובלת חברת האקדמיה פרופ׳ מארן ר׳ ניהוף. מטרת הפורום ליצור בישראל קהילה אקדמית תוססת בנושא שלהי העת העתיקה, על שלל הדיסציפלינות הקשורות אליו, קהילה שמשלבת חוקרים בכירים עם תלמידי מחקר מכל המוסדות האקדמיים בארץ. במסגרת הפורום מתקיימים מפגשים בין־תחומיים, כגון מפגשים המשלבים חקר טקסטים עם עיון בממצאים חומריים או מפגשים המשווים בין דתות. בשנת תשפ״ה הפורום עוסק בחוק הרומי במזרח התיכון. זו השנה השנייה לפעילותו של הפורום לחקר הדתות האברהמיות. הפורום פונה לקהילת החוקרים והחוקרות העוסקים בחקר היהדות, הנצרות והאסלאם. הפורום הוא בין־תחומי באופיו, ומטרתו העיקרית לעודד גישות חדשניות בחקר הדתות האברהמיות בהקשר רחב ככל האפשר: בעבר ובהווה, מבחינה היסטורית, השוואתית ופנומנולוגית. מטרה נוספת היא להפגיש משתתפיהפורוםלחקרהדתותהאברהמיות,תשפ״ה חוקרים מדיסציפלינות ומתחומי מחקר שונים ולעודד שיתופי פעולה מחקריים. בשנתו השנייה מתרכז הפורום במעברים בין עוינות ואלימות לחיים בצוותא ולסובלנות בין־דתית (ולהפך). בתום השנה עתידה להתקיים סדנה בין־לאומית שבה ישתתפו חברי הפורום. את פעילות הפורום מארגנים חבר האקדמיה פרופ׳ גדליה סטרומזה ופרופ׳ יובל רוטמן מאוניברסיטת תל אביב. 65 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025-2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח פורום דרכי המשי שהוקם השנה עוסק בסוגיות העקרוניות של חקר המגעים הבין־תרבותיים ארוכי הטווח ושל השפעתם על ההיסטוריה של העולם הקדם־ מודרני, למן תקופת הברונזה ועד לעת החדשה המוקדמת 3500( לפסה״נ — 1750 לסה״נ). המגוון הדיסציפלינרי והאינטלקטואלי ורוחב היריעה הכרונולוגי והאזורי – יבשת אירו־אסיה לרוחבה ולאורכה: מסין ודרום מזרח משתתפיפורוםדרכיהמשי,תשפ״ה אסיה במזרח, דרך מרכז אסיה ועולם האסלאם ועד אירופה במערב (כולל אפריקה) – מהווים בסיס לדיונים מפרים ולפיתוח תפיסות חדשות בנוגע למנגנוני המעבר של אנשים, חפצים, ידע, סחורות ורעיונות, למוטיבציות למגעים אלו ולהשפעתם על ההיסטוריה של היבשת. הפורום נועד לסיעור מוחות, להחלפת דעות ולפיתוח רעיונות למחקרים עתידיים של חברי הקבוצה, יחד או לחוד. הפורום בוחן את הביטויים הפרטיקולריים, על פי המקום והזמן, של התופעות ושל הנושאים הנדונים ועומד על הדמיון ביניהם על אף הפערים התרבותיים, הכרונולוגיים והגאוגרפיים. מובילות הפורום הן חברות האקדמיה פרופ׳ מיכל בירן ופרופ׳ רונית ריצ׳י. השנהערכההחטיבהלמדעיהרוחכמהכינוסיםוימיעיון: פרופ׳ דיוויד נירנברג, היסטוריון של דתות בימי הביניים ומנהל המכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, נשא בחודש אוגוסט 2025 את ההרצאה השנתית ע״ש מרטין בובר, in History of Powers The Islam and Christianity, Judaism,. פרופ׳ נירנברג בחן בהרצאתו את מקומה המרכזי של החשיבה ההיסטורית בעיצוב שלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות. לשיטתו, היהדות, הנצרות והאסלאם הן פרופ׳ דיוויד נירנברג נושא את ההרצאה דתות ״היסטוריות״, שפרשנות העבר ממלאת בהן תפקיד מפתח השנתיתע״שבובר. בהבניית הזהות הדתית, בתפיסת ה״אחר״ ובדמיון של ההווה והעתיד. לדבריו, תהליך זה של עיצוב משותף של ההיסטוריה של שלוש הדתות לא פסק עם עידן הנאורות ולא נעלם נוכח התעצמות תהליכי החילון בעת החדשה. להפך – גם החשיבה ההיסטורית החילונית שואבת רבות ממסורות דתיות אלו. נוסף על ההרצאה השתתף פרופ׳ נירנברג ועימו פרופ׳ קתרינה היידן מאוניברסיטת ברן בסמינר לחוקרים צעירים שאותו הוביל חבר האקדמיה פרופ׳ ישראל ברטל. בחודש מאי 2024 נערך כינוס בין־לאומי על מורשתו של חבר האקדמיה פרופ׳ שמואל נח אייזנשטדט ז״ל לציון 100 שנים להולדתו. פרופ׳ אייזנשטדט, סוציולוג בעל שם עולמי, השאיר אחריו תרומות אקדמיות יוצאות דופן למחקר הסוציולוגי ולתחומים אחרים במדעי החברה. מחקריו עזרו להבין את הטבע, את היווצרותן והתפתחותן של חברות ותרבויות, את המגוון במודרנה ואת המשחק שבין תרבות של חברה למאפייני המבנה שלה. הכינוס הסתיים בהרצאה מרגשת מפי בנו של אייזנשטדט, מיכאל אייזנשטדט. את הכינוס הובילו חברי האקדמיה פרופ׳ יורם בילו, פרופ׳ גדליה סטרומזה, פרופ׳ סמי סמוחה, וכן פרופ׳ אדריאנה קמפ מאוניברסיטת תל אביב. 66 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025-2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח בחודש יוני 2024 נערך בבית האקדמיה השני שבסדרת ימי העיון ״תשתיות במדעי הרוח״. נושא יום העיון היה מאגרי נתונים חזותיים ושמעיים, והוא הוקדש לאיתור, לאיסוף, למיון, להנגשה, לניתוח ולשיטות מחקר של חומרי אודיו ווידאו אלקטרוניים, אינטרנטיים ודיגיטליים, הממלאים כיום תפקיד חשוב ומשפיע במדעי הרוח והחברה וגם ביצירה האומנותית בישראל ובעולם. יום העיון השלישי בסדרה נערך בחודש מאי 2025, בנושא בינה מלאכותית ומחקר: שימושים, חברהאקדמיהפרופ׳ישראלברטלבכינוס תשתיותבמדעיהרוח סיכויים, סכנות. היוזמה ליצירתה של סדרת ימי העיון ״תשתיות במדעי הרוח״ באה בעקבות פרסום דוח מצב המדע של האקדמיה בשנת 2022. הסדרה נועדה לקדם שיח מדעי בנושא בין חוקרים במדעי הרוח ובמדעי החברה ולהבליט את תפקידם החיוני של מאגרים אלקטרוניים, של מחקר חישובי ושל תשתיות אינטרנטיות בקידום המחקר. את הסדרה מוביל חבר האקדמיה פרופ׳ ישראל ברטל. בחודש יוני 2024 נערך ערב עיון שהוקדש לדמותה של גליקל בת לייב האמל )1724–1645(, ילידת המבורג, לציון שלוש מאות שנה לפטירתה בעיר מץ. במוקד הערב עמד ספר זיכרונותיה האינטימיים, חיבור אוטוביוגרפי מרתק שנכתב בלשון היידיש המערבית, והוא מקור היסטורי רב ערך. ההרצאות המגוונות האירו באמצעות גליקל וספרה פרקים חשובים בתולדות היהודים בעת החדשה המוקדמת ובמאה השמונה־עשרה. את ערב העיון הובילו חברי האקדמיה פרופ׳ ישראל חבר האקדמיה פרופ׳ שמואל פיינר בכינוס גליקל בת לייב האמל ברטל, פרופ׳ חוה טורניאנסקי, פרופ׳ שמואל פיינר ופרופ׳ יוסף קפלן. בחודש ינואר 2025 התקיימה באקדמיה ובמכון הישראלי ללימודים מתקדמים סדנה בין־לאומית בת שלושה ימים בנושא אפריקה בימי הביניים. בסדנה הוצגו חידושי מחקר על החברות באפריקה של ימי הביניים ועל קשריהן עם חלקים אחרים של העולם, ונבחנו תנועת בני אדם, מרכזי תרבות חשובים, שינויים בנוף הדתי וכן השפעות של מגפות. את הסדנה ארגנו פרופ׳ פרנסואה־קסבייה פובל מהמרכז הצרפתי למחקר בירושלים, פרופ׳ יצחק חן מהמכון הישראלי ללימודים חברת האקדמיה פרופ׳ שרה סטרומזה בכינוסאפריקהבימיהביניים מתקדמים וחברת האקדמיה פרופ׳ שרה סטרומזה. 67 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025-2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח במהלךהשנהערכההחטיבהכינוסיםמדעייםלציוןמלאתיובלותשניםלחבריה: בחודש מאי 2024 נערך ערב עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ׳ יעקב קליין עם הגיעו לגיל 90. בערב זה נסקרו פועלו ותרומתו של פרופ׳ קליין לחקר המזרח הקרוב הקדום והמקרא ובתחום האשורולוגיה. את הערב הוביל פרופ׳ אורי גבאי מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בחודש נובמבר 2024 נערך ערב עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ׳ דן מירון בהגיעו לגיל 90. הערב נשא את הכותרת ״דן מירון וגדולי השירה העברית״. את הערב הובילו חבר האקדמיה פרופ׳ אבנר הולצמן ונשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן. בחודש אפריל 2025 נערך ערב עיון לכבוד נשיא האקדמיה לשעבר פרופ׳ מנחם יערי עם הגיעו לגיל .90 המרצים באירוע סיפרו על חוויותיהם מהעבודה המשותפת עם פרופ׳ יערי, פורץ דרך בחקר קבלת החלטות בתנאי אי־ודאות, שהשפיע עמוקות על תחומי הביטוח, החיסכון הפנסיוני והתאוריה הכלכלית. את הערב הוביל חבר האקדמיה פרופ׳ אריאל רובינשטיין. בחודש יוני 2025 נערך ערב עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ׳ בנימין איזק עם הגיעו לגבורות. את הערב, שעסק במחקר בתחום ההיסטוריה של העת העתיקה, הובילו סגנית נשיא האקדמיה פרופ׳ מרגלית פינקלברג ופרופ׳ יובל רוטמן מאוניברסיטת תל אביב. במהלךהשנהערכההחטיבהכינוסיםמדעייםלזכרםשלחבריהשהלכולעולמם: בחודש אוקטובר 2024 נערך ערב עיון לזכרו של חבר האקדמיה פרופ׳ מלאכי בית־אריה, במלאת שנה לפטירתו. בערב העיון נסקרה עבודתו החלוצית של פרופ׳ בית־אריה בתחומי הפלאוגראפיה והקודיקולוגיה העברית והחידושים הדיסציפלינריים שהנחיל לעולם המדע. את הערב הובילו נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן ופרופ׳ מנחם בן־ששון מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בחודש דצמבר 2024, במלאת שנה לפטירתו של חבר האקדמיה פרופ׳ שלמה אבינרי, נערך באקדמיה ערב עיון לזכרו. הערב הוקדש לתרומתו של פרופ׳ אבינרי לחקר תולדות הרעיון המדיני והציוני, והודגשה במיוחד תרומתו לחקר משנתם של הס, הרצל, ארלוזורוב ובן־גוריון מצד אחד, ושל הגל וקרל מרקס מהצד האחר. את הערב הובילו חבר האקדמיה פרופ׳ משה הלברטל ונשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן. בחודש אפריל 2025, במלאת שנה לפטירתו של חבר האקדמיה פרופ׳ אברהם גרוסמן, נערך ערב עיון לזכרו, שהוקדש לתרומתו הגדולה לחקר תולדות החברה היהודית בימי הביניים בארצות הנצרות והאסלאם. את האירוע הובילו חברי האקדמיה פרופ׳ ישראל ברטל ופרופ׳ יוסף קפלן. 68 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח 3.1> המפעלהמשותףעםMGH בשנת 2001 החליטו האקדמיה וה־MGH Historica( Germaniae )Monumenta — המוסד האירופי הבכיר לפרסום מהדורות ביקורתיות של טקסטים מימי הביניים — על פרסום משותף של סדרת חיבורים עבריים שנכתבו באשכנז. היה בכך חידוש גמור: זו הפעם הראשונה שנכללו מקורות עבריים באוסף המקורות ההיסטוריים לתולדותיה של ארץ אירופית. האקדמיה הקימה למפעל זה ועדת היגוי, ובראשה עמד במשך שנים חבר האקדמיה פרופ׳ ב״ז קדר, ומחליפה אותו בימים אלו פרופ׳ אלישבע באומגרטן, בוגרת האקדמיה הצעירה הישראלית מהאוניברסיטה העברית בירושלים (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״.) עד כה פורסמו במסגרת המפעל שלושה כרכים, והכרך הרביעי והחמישי נמצאים בעבודה. נושא הכרך הרביעי הוא שלושה נוסעים יהודים בימי הביניים: אבראהים אבן יעקוב, שאת החלק העוסק בו מכין פרופ׳ ז׳אן־שארל דוסין מ־Études Hautes des Pratique École שבפריז; בנימין מטודלה, שאת החלק העוסק בו מכינים פרופ׳ יונתן רובין ופרופ׳ פנחס רוט מאוניברסיטת בר־אילן; פתחיה מרגנסבורג, שאת החלק העוסק בו מכין ד״ר אברהם דוד מהספרייה הלאומית. העבודה על כרך זה, שהטקסטים שבו מתורגמים לאנגלית, עומדת על סף סיומה. נושא הכרך החמישי הוא שטרות מאשכנז שעוסקים בשאלות חברה וכלכלה. את הכרך מכין פרופ׳ יוסף ריבלין מאוניברסיטת בר־אילן, והוא כולל פירוש שלו ושל פרופ׳ האנס־גאורג פון מוטיוס מאוניברסיטת מינכן וכן תרגום של הטקסט העברי לגרמנית בידי פרופ׳ פון מוטיוס. ד״ר ולדיסלב (זאב) סלפוי מהאוניברסיטאות האֶלֶה וזלצבורג קיבל עליו להכין את הכרך לדפוס. חברי ועדת ההיגוי הציעו לערוך חיבורים מחדש ולהוציאם במהדורה מחודשת, כשכל חבר ילווה את העבודה עלהחיבורשהציע.ואלההחיבורים: > מהדורה ערוכה מחדש של ״ספר החשק״, בידי ד״ר נעמה בן־שחר מאוניברסיטת בר־אילן, בליוויו של חבר האקדמיה פרופ׳ משה אידל. הספר כבר נערך, ופרופ׳ אידל עובד על ההקדמה. > ״מעשה הגאונים״ נערך מחדש בידי יונתן שמידט מאוניברסיטת בר־אילן, בליוויו של יעקב גוגנהיים. > מהדורה של קורפוס הקולופונים המופיעים בכתבי היד האשכנזיים מימי הביניים מצויה בהכנה בידי יואל בינדר מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומן ה־Études Hautes des Pratique .École 69 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח 3.2> המפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר קטעמקדושתאלסדר׳ויראבלק׳(במדברכבב)לפייטןבשםיהודה. באדיבותהנהלתספרייתהאוניברסיטהבקיימברידג׳(כ״יקיימברידג׳,ספרייתהאוניברסיטה,275.67NS)T-S המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה נוסד על ידי האקדמיה בשנת 1967, והיא תמכה בו עד מאי .2025 מטרת המפעל הייתה לפענח, לזהות ולקטלג את קטעי השירה והפיוט שנשתמרו באוספי הגניזה הקהירית. אחרי כ־57 שנות עבודה הושלם ִִקטלּוג השירים ברוב האוספים הגדולים של הגניזה. במאגר המידע של המפעל רשומים קרוב ל־100,000 כותרים של פיוטים מהגניזה וכמעט 75,000 התחלות של פיוטים נדפסים. בשנת 2019 הועבר כל החומר שבמאגר לספרייה הלאומית ושולב באתר הספרייה, שם הוא נגיש לציבור באופן חופשי. המפעל נושא את שמו של פרופ׳ עזרא פליישר ז״ל, שייסדו ועמד בראשו יותר מ־39 שנים. חברת האקדמיה פרופ׳ שולמית אליצור המשיכה את דרכו של פרופ׳ פליישר בהובלת המפעל. 70 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח 3.3> פורומיהצעיריםשלמדעיהרוחוהחברה זה יותר מעשרים שנה שפועל בחטיבה פורום צעירים. בכל קבוצה בפורום משתתפים חוקרות וחוקרים צעירים ומצטיינים הנבחרים על ידי ועדה מטעם החטיבה, על פי קריטריונים של מצוינות וכישורים אקדמיים. בראש כל קבוצה עומדים חבר או חברת האקדמיה. 3.3.1>פורום בנושא חופש הביטוי האקדמי בשנת תשפ״ה פועל בחטיבה פורום בהנחיית חבר האקדמיה פרופ׳ מיכאיל קרייני. הקבוצה עוסקת בנושא ״חופש הביטוי האקדמי לעומת חופש הביטוי בכלל״. חופש הביטוי האקדמי אינו רק נושא המעניין את קהילת החוקרים והחוקרות במוסדות להשכלה גבוהה, אלא גם תחום מחקר בפני עצמו, שלא אחת מתערבב עם חופש הביטוי הכללי. הפורום דן בשאלות אם לחוקר ולחוקרת יש אותו חופש ביטוי כמו לאזרחים מהשורה, או שמא חופש הביטוי האקדמי צריך להיות מצומצם מחופש הביטוי הכללי, או אולי רחב ממנו; למה החברה בכללותה צריכה להיות בעלת עניין בחופש הביטוי האקדמי, ועוד. משתתפיפורוםהצעיריםבנושאחופשהביטויהאקדמי,תשפ״ה 71 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח ואלה חברי פורום הצעירים לשנת תשפ״ה: ד״ר רני אבנד, בית הספר לפסיכולוגיה, אוניברסיטת רייכמן ד״ר רעות איצקוביץ־מלכה, המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, האוניברסיטה הפתוחה ד״ר סער אלון־ברקת, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, ביה״ס למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה ד״ר רנא אסעיד, בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע״ש פאול ברוואלד, האוניברסיטה העברית בירושלים ד״ר איילת בכר, המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה ד״ר עפרה בלוך, הפקולטה למשפטים ע״ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב ד״ר דן ברא״ז, המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת בר־אילן ד״ר נועה דוידיאן, המחלקה ללימודי המזרח התיכון, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב ד״ר תמי הראל בן שחר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה ד״ר שלומית חדד, התוכנית לתואר שני בטכנולוגיות למידה דיגיטליות, המכללה האקדמית רמת גן ד״ר אביב כהן, בית הספר לחינוך ע״ש שלמה (סימור) פוקס, האוניברסיטה העברית בירושלים ד״ר לי מיכאל־ברגר, החוג להיסטוריה, המכללה האקדמית בית ברל ד״ר לי מרדכי, החוג להיסטוריה, האוניברסיטה העברית בירושלים ד״ר ניווין עלי־סאלח דראושה, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר־אילן ד״ר יעל רימר־כהן, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים ד״ר איתי שניר, החוג למדע המדינה, המכללה האקדמית עמק יזרעאל 72 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח 3.3.2>פורום הצעירים בבלשנות עוד פועל בשנת תשפ״ה, זו הפעם השנייה, פורום צעירים בבלשנות, בהובלתה של חברת האקדמיה פרופ׳ רות ברמן. הפורום מאגד בתוכו כתריסר חוקרים וחוקרות בראשית דרכם האקדמית המלמדים במחלקות לבלשנות וללשון העברית במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ. מטרת הפורום להפגיש בין חוקרים צעירים הבאים מרקעים אקדמיים שונים ושהם בעלי מגוון התמחויות בחקר הלשון בכלל ובשפה העברית בפרט. למוטיב המרכזי של דיוני הפורום השנה נבחר הנושא ״רבדים בלשון״, בהדגשת גורם השונּות variability( הן בתוך הלשון והן בין שפות שונות.) ואלה חברי הפורום לשנת תשפ״ה: ד״ר עארף אבו גוידר, החוג לעברית כשפה שנייה, המכללה האקדמית לחינוך ע״ש קיי; החוג ללשון עברית, המכללה האקדמית אחוה; החוג ללשון ולספרות עברית, המכללה האקדמית בית ברל ד״ר איהאב ח׳ליל אבו רביעה, התמחות בלשון העברית, המכללה האקדמית לחינוך ע״ש קיי; המרכז ללימודים קדם־אקדמיים, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב ורה אגרנובסקי, החוג ללימודי לשון עברית והחוג להוראת העברית כשפה נוספת, המכללה האקדמית לחינוך ע״ש דוד ילין איתמר ארב, החוג לבלשנות, האוניברסיטה העברית בירושלים ד״ר נעה בוטוש, התמחות בעברית כשפת אם, המכללה האקדמית לחינוך ע״ש קיי ד״ר משה בר־לב, החוג לבלשנות, אוניברסיטת תל אביב ד״ר ורד סיידון, החוג ללשון העברית, המכללה האקדמית בית ברל ד״ראנהענבר,החוגללשוןהעברית,המרכזהאקדמילוינסקי־וינגייט;החוגללשוןהעברית,אוניברסיטתחיפה ד״ר הילה שובלי־פולק, המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות, אוניברסיטת בר־אילן ד״ר לאון שור, המחלקה להוראת לשון עברית, המכללה האקדמית אחוה ד״ר רות שטרן, המדור לחקר העברית החדשה המוקדמת, האקדמיה ללשון העברית ד״ר נועה שקרג׳י, בתר־דוקטורנטית במעבדה הספרותית בחוג לספרות, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב משתתפיפורוםהצעיריםבבלשנות,תשפ״ה 73 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח German–IsraeliFrontiersoftheHumanities—GISFOH >3.4 משתתפיכינוסGISFOHהארבע־עשרה.צילום:WinterstetStefan הסכם שנחתם בשנת 2009 בין האקדמיה לקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית von( Alexander Foundation Humboldt) הוביל לכינון סדרת כינוסים דו־לאומיים רב־תחומיים במדעי הרוח והחברה, בהשתתפות כחמישים חוקרים צעירים – ישראלים וגרמנים. בכל שנה נבחרים ארבעה חוקרים ישראלים וארבעה חוקרים גרמנים מארבעה תחומים שונים במדעי הרוח והחברה, ויחד הם משמשים הוועדה המארגנת של הכינוס. הכינוס נערך בישראל ובגרמניה לסירוגין. מטרותיו הן להפגיש חוקרים צעירים מצטיינים מתחומים שונים ולאתגר אותם לחשוב ולחקור מחוץ לגבולות תחומי הדעת שלהם, לאפשר שיח וחשיבה הדדיים וליצור ערוץ לחילופי ידע אקדמי רב־תחומי. את המיזם מרכזת מטעם האקדמיה חברת האקדמיה פרופ׳ נעמה פרידמן. הכינוס הארבעה־עשר בסדרה נערך בגרמניה בחודש ספטמבר 2024. נושא הכינוס היה Challenge The Place and Body, Power, Mobilities: of. הגדרתו הרחבה של הנושא מאפשרת שיח משותף לתחומי הדעת השונים ויצירת בסיס לשיתוף פעולה ביניהם. חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת היו ד״ר לי מרדכי (האוניברסיטה העברית בירושלים), פרופ׳ אנסטסיה גורודזייסקי (אוניברסיטת תל אביב), ד״ר שירה וילקוף (הטכניון — מכון טכנולוגי לישראל) וד״ר רותם גבע (האוניברסיטה העברית בירושלים.) הכינוס החמישה־עשר בסדרה עתיד להתקיים בספטמבר 2025 בגרמניה. קרן פון הומבולדט כוננה את תוכנית Connect, המאפשרת לחוקרים שהשתתפו בכינוסי GISFOH להגיש בקשות לתמיכה במיזמים משותפים ובשיתופי פעולה עם החוקרים שפגשו בכינוס. עד כה זכו לתמיכה יותר מחמישים מיזמים משותפים. 74 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 75 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 4 פעילות האגף לייעוץ וקשרי ממשל 76 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 76 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 4 פעילותהאגףלייעוץוקשריממשל על פי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ״א1961–, אחד מתפקידי האקדמיה הוא לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, להגיש דוחות וסקירות בנושא מצבהמדעוהמחקרבישראלוכןלייעץולתתמידעלמשרדיהממשלהבנושאיםשבתחוםמטרותהאקדמיה ותפקידיה שבעניינם נדרש ידע מדעי, או בנושאים הקשורים לפיתוח המדע בישראל. בשנה שעברה הקימה האקדמיה את האגף לייעוץ וקשרי ממשל המופקד על הובלת כלל המיזמים של האקדמיה בתחום הייעוץ וטיפוח של קשרי האקדמיה עם גורמי הממשל. פעילויות בנושאי חינוך, שבהן עסקה ״היוזמה – מרכז לידע ומחקר החינוך״, צורפו לפעילות האגף החדש, שבראשו עומדת רננה פרזנצ׳בסקי־אמיר. השנה החולפת על מורכבותה הציבה אתגר לא פשוט בכל הנוגע לייעוץ לממשלה בענייני מחקר מדעי, הן מסיבות הנעוצות בתיעדוף משאבים וקשב בעיתות מלחמה והן בשל המתח הקיים לעיתים בין הממשלה לבין הממסד האקדמי. עם זאת גם בימים אלה האקדמיה הלאומית, באמצעות האגף לייעוץ וקשרי ממשל, ממשיכה לפעול למימוש תפקידה לפי חוק ולהוביל תהליכים לגיבוש ידע מחקרי והמלצות מקצועיות מבוססות בנושאים שונים שעל סדר היום הציבורי, שמשמשים כיום ואשר יוכלו לשמש בעתיד את נושאי התפקידים בממשלה וברשויות השלטון. בחודש ספטמבר 2024 ביקר מנכ״ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה באקדמיה ועימו פורום המדענים הראשיים, בהובלת המדען הראשי של המשרד פרופ׳ אבי דומב. במסגרת הביקור קיבלו האורחים סקירה על פעילות האקדמיה, בדגש על פעילות אגף הייעוץ. המדענים הראשיים אמונים מכוח תפקידם על המחקר בתחום פעילותם של משרדי הממשלה ומשמשים גם אנשי קשר בין האקדמיה למשרדי הממשלה. רבים מהמדענים הראשיים במשרדי הממשלה סיימו בשנה זו את תפקידם, ובחלק גדול מהמשרדים התפקיד עדיין אינו מאויש. השנה פעלו במסגרת האגף לייעוץ וקשרי ממשל שש ועדות מומחים וננקטו מהלכים נוספים בתחום הייעוץ. היו שני ימי עיון ועשרות מפגשי למידה וישיבות ועדות מומחים, ופורסמו שלושה דוחות מסכמים וניירות עמדה. נוסף על הפעולות הנרחבות הללו טיפל האגף בכמה פניות מצד ות״ת לייעוץ נקודתי בשאלות שונות שכרוכות בתקצוב תשתיות מחקר, ובפניות נוספות של גורמים ממשלתיים. לאחרונה הקימה האקדמיה ועדת מומחים חדשה בנושא שיטור ועתיד המשטרה, בראשות חבר האקדמיה פרופ׳ דוד וייסבורד ופרופ׳ באדי חסייסי מהאוניברסיטה העברית בירושלים. 77 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 4 > פעילות האגף לייעוץ וקשרי ממשל השנה פעלו ועדות ייעוץ מטעם האקדמיה בתחומים האלה: > ועדת דוח מצב המדע בישראל > ועדת ההיגוי להתמודדות עם משבר האקלים > ועדת ההיגוי למיפוי פגיעות לסיכוני אקלים > ועדת מומחים בנושא חשיבה חישובית וכן פעילויות שהחלו דרכן ב״היוזמה – מרכז לידע ומחקר בחינוך״ והושלמו במסגרת האגף לייעוץ וקשרי ממשל: > יעדי איכות למסגרות לא מפוקחות לגיל הרך > גיבוש ״קודקס מיומנויות״ – עיבוד והנגשה של ידע מחקרי 4.1> ועדתדוחמצבהמדע במסגרת התיקון לחוק האקדמיה משנת 2010 נקבעה החובה להגיש לממשלה ולכנסת דוח תלת־שנתי על מצב המדע בישראל. הדוח הרביעי בסדרה, דוח מצב המדע בישראל תשפ״ג2022/, זכה לפרסום ולתהודה נרחבים,הוגשלנשיאהמדינהולשרהמדעוהטכנולוגיהוכןנדוןבישיבהמיוחדתבוועדתהמדעוהטכנולוגיה של הכנסת. בשנה החולפת התבצעה עבודה מקיפה לקראת גיבושו של דוח מצב המדע החמישי, שיתפרסם בסוף 2025. העבודה נעשית במסגרת ועדת היגוי, בראשות חברת האקדמיה פרופ׳ עדי קמחי, ותחתיה הוקמו שש תתי־ועדות: > תת־ועדה בנושא מדעי הרוח, בראשות חברת האקדמיה פרופ׳ שרה סטרומזה. > תת־ועדה בנושא מדעי החברה, בראשות חברת האקדמיה פרופ׳ נירה ליברמן. > תת־ועדה בנושא מדעי החיים, בראשות חבר האקדמיה פרופ׳ ינון בן־נריה. > תת־ועדה בנושא המדעים המדויקים, בראשות בוגרת האקדמיה הצעירה הישראלית פרופ׳ מיכל פלדמן. > תת־ועדה בנושא תשתיות מחקר, בראשות פרופ׳ גדי אייזנשטיין מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל. > תת־ועדה בנושא בין־לאומיות, בראשות חבר האקדמיה פרופ׳ מרדכי (מוטי) שגב. (לרשימת חברי הוועדות ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״.) ועדת ההיגוי ותתי־הוועדות נפגשו עם עשרות נציגים מהאקדמיה ומחוצה לה כדי ללמוד ולהתרשם מן הנעשה בשדה המחקר וכדי לאסוף מידע ונתונים רלוונטיים. ועדת ההיגוי נפגשה בין השאר עם יו״ר ות״ת ואנשי משרדו, עם מנהל הקרן הלאומית למדע, עם יו״ר המולמו״פ (המועצה הלאומית למחקר ופיתוח) ועם ראש פורום תל״מ. תתי־הוועדות נפגשו עם ֵדֵקנים בתחומי המחקר השונים ממגוון מוסדות המחקר, עם נשיאי מכללות, עם קרנות פילנתרופיות בתחומים הרלוונטיים, עם סגני הנשיאים למחקר ועם מומחים מהארץ ומחו״ל. נוסף על זה קיימו תתי־הוועדות סיורים וביקורים, בין היתר ביקרו בספרייה הלאומית, בבתי חולים, במכון הוולקני, בממ״ג (המרכז למחקר גרעיני) ועוד. 78 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 4 > פעילות האגף לייעוץ וקשרי ממשל על רקע המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר החליטה ועדת ההיגוי לייחד בדוח פרק להשפעת המלחמה על המחקר. במסגרת זו התבקשו נשיאי האוניברסיטאות לתאר את ההשלכות של המלחמה על ההון האנושי שבהן – החל מסטודנטים וכלה במרצים בכירים – ואת השפעותיה על פעילות האוניברסיטה לרבות בהיבטים בין־לאומיים. כמו כן נערך מחקר איכותני שבחן את השפעות המלחמה על חוקרים בשלושה שלבים שונים בקריירה האקדמית שלהם. ממצאי המחקר האיכותני חשפו פגיעה גדולה במיוחד בחברי הסגל הצעיר לפני קביעות, ויו״ר הוועדה פרופ׳ קמחי פנתה אפוא לנשיאי האוניברסיטאות בקריאה לנקוט צעדים לצמצום הפגיעה בסגל הצעיר. 4.2> ועדתההיגוילהתמודדותעםמשברהאקלים ועדת המומחים הרב־תחומית שהקימה האקדמיה בשנת 2021 לצורך בחינת הנושא של משבר האקלים בישראל, בהובלתו של פרופ׳ דן יקיר ממכון ויצמן למדע, המשיכה השנה את פעולתה. באוקטובר 2024 פרסמה ועדת ההיגוי נייר עמדה בנושא שמירת מקורות המים הטבעיים בישראל. נייר העמדה עוסק במאגרי מי התהום הטבעיים, אשר נתונים ללחצים שונים בשל שינויי האקלים וללחצי פיתוח בשל גידול האוכלוסייה. הוועדה קראה להכיר בחשיבותם של מי התהום ולנקוט צעדים מיידיים לשיקומם, לשמירתם ולמניעת הפגיעה בכושר התחדשותם וכן למניעת פגיעה באיכות המים וביכולתם של המאגרים לשמש כלי קיבול לאצירת מי גשמים ומים מותפלים. נוסף על זה עסקה הוועדה השנה גם בנושאים האלה: > בריאות ואקלים – ועדת ההיגוי קיבלה סקירה רחבה על הקשרים שבין בריאות ואקלים, ובימים אלה עמלים חברי הוועדה על גיבוש נייר עמדה אשר יציג צעדים נחוצים בנושא זה. > משפט ואקלים – ועדת ההיגוי קיימה מפגש עם חוקרים מומחים בסוגיות משפטיות הכרוכות באסדרה (רגולציה) של נושא האקלים, ואף נפגשה בנושא עם שופטת בית המשפט העליון פרופ׳ דפנה ברק־ארז, וכעת בוחנת הוועדה את המשך פעילותה בנושא. > אנרגייה גרעינית לצרכים אזרחיים – התקיים מפגש לבחינת השימוש באנרגייה גרעינית כחלק מהפתרון למשבר האקלים. עוד פעלה הוועדה להגברת החשיפה להמלצותיה בקרב הציבור הרחב וקובעי המדיניות. בתוך כך עודכנו ניירות העמדה של הוועדה ועובדו לשם הנגשתם בגיליון הנדפס של כתב העת ״אקולוגיה וסביבה״, שמפרסמת האגודה לאקולוגיה, וכלל גם ריאיון עם יו״ר הוועדה פרופ׳ דן יקיר. לבקשת מבקר המדינה התקיימה פגישה של נציגי הוועדה עם מבקר המדינה ועם ראשי אגפים רלוונטיים, שבה ניתנה סקירה על פעילות הוועדה ונדונו שיתופי פעולה אפשריים, וכן התקיימה פגישה ראשונית של יו״ר הוועדה ופרופ׳ דוד הראל, נשיא האקדמיה, עם פרופ׳ יוסי מקורי, יו״ר ות״ת דאז, בקשר להמלצות בנושא הקמת פארק מימן. 79 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 4 > פעילות האגף לייעוץ וקשרי ממשל 4.3> ועדתההיגוילמיפויהפגיעותלסיכוניאקלים מפגש ועדת ההיגוי למיפוי הפגיעות לסיכוני אקלים ועדת ההיגוי למיפוי הפגיעות לסיכוני אקלים, בראשות פרופ׳ ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הוקמה בשנת 2023 במענה לבקשת המדענית הראשית דאז של המשרד להגנת הסביבה פרופ׳ נגה קרונפלד־שור כדי לייעץ למשרד במאמציו להקים פורטל היערכות לשינוי אקלים. הפורטל נועד לשמש כלי עבודה לקובעי מדיניות, ובעיקר לשלטון המקומי, לתכנון היערכות יעילה ולקביעת סדרי עדיפויות מבוססי־נתונים. במסגרת עבודתה פועלת הוועדה לזהות אינדיקטורים מתאימים ומקורות לנתונים מרחביים לצורך בניית אינדקסים למיפוי הפגיעות לסיכוני אקלים. הפגיעות לסיכוני אקלים מוגדרת כמפגש בין חשיפה לסיכון האקלימי לרגישות לסיכון וליכולת ההיערכות לקראת האירועים האקלימיים או להתמודדות עימם. העבודה בעניין זה נעשית באמצעות מערך רחב של דיונים ומפגשי עבודה נושאיים עם חוקרים, עם אנשי ממשל, עם מומחים ועם אנשי מקצוע ובשיתוף פעולה שוטף עם צוות המשרד להגנת הסביבה. בשנה זו התמקדה הוועדה בזיהוי אינדיקטורים לרגישות בתחומי חברה ובריאות, בתשתיות ובשטחים פתוחים ובמגוון ביולוגי, כאשר ההתקדמות הרבה ביותר הייתה בתחום הרגישות החברתית־בריאותית. גרסה ראשונה של הפורטל, אשר תכלול כמה אינדקסים, צפויה לעלות לאוויר בסוף שנת .2025 4.4> ועדתמומחיםבנושאחשיבהחישובית בתחילת 2024 הקימה האקדמיה ועדת מומחים בראשות פרופ׳ מיכל ארמוני ממכון ויצמן למדע בנושא ״לימודי חשיבה חישובית ובינה מלאכותית בבתי הספר העל־תיכוניים״. הוועדה הוקמה במענה לפניית קרן טראמפ, המקדמת מצוינות בחינוך המתמטי בישראל. במהלך עבודתה דנה הוועדה בהגדרת החשיבה החישובית וביסודותיה, באופן שילובה בתוכניות הלימודים בארץ ובעולם כיום ובפדגוגיות להוראתה, וגיבשה המלצות בנושאים אלה. לפי בקשת הקרן, ובשל פריצתה של הבינה המלאכותית לתחומי חיים רבים, נבחנה בתהליך גם השאלה אילו כישורים נדרשים לדור העתיד של מפתחי מערכות בינה מלאכותית. 80 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 4 > פעילות האגף לייעוץ וקשרי ממשל מימין: פאנל ביום העיון ״חשיבה חישובית ובינה מלאכותית בהוראה ובלמידה״; משמאל: הוועדה בעבודתה בספטמבר 2024 קיימה הוועדה יום עיון שנשא את הכותרת ״חשיבה חישובית ובינה מלאכותית בהוראה ובלמידה״. במושבים נידונו עקרונות וגישות להוראת חשיבה חישובית והקשר שבינה לבין תחומי דעת כמו מתמטיקה, מדעי המחשב או ביולוגיה, והוצגו תובנות פרקטיות של מורים בנושא. לצד זאת נדונו תוכניות לתלמידים מצטיינים בתחומי בינה מלאכותית ומדעי הנתונים, והוצגו ממצאים בנוגע לפערים מגדריים בהן וההשלכות של פערים אלה. אנשי מקצוע ממערכת החינוך, מהאקדמיה ומהתעשייה שיתפו מניסיונם, והועלו אתגרים הנוגעים ליישום, להכשרת מורים ולפיתוח תשתית מתאימה. בחודש אפריל 2025 פורסם הדוח המסכם את עבודת הוועדה, אשר דן בהגדרות החשיבה החישובית ובדרכים לשילובה במערכת החינוך הישראלית. מהמלצות הדוח: > עיגון החשיבה החישובית כמקצוע עצמאי ונפרד המבוסס על עקרונות מדעי המחשב אך מאפשר יישומים רוחביים במגוון תחומי דעת. > בחינה מחודשת של אופן השימוש בשפות תכנות בהוראת התחום. > פיתוח תוכניות הכשרה ייעודיות למורים, כשהדגש הוא על המשגה פדגוגית, ליווי שוטף וקהילות מקצועיות. > הטמעה הדרגתית של התכנים מגיל צעיר, לפי גיל הלומדים. > באשר לבינה מלאכותית הודגש כי כדי לבחון את הידע הנדרש למפתחי העתיד ראוי לקיים דיון מקדים שבו תוגדר מסגרת מושגית למונח ״בינה חשיבה חישובית ובינה מלאכותית בהוראה ובלמידה מלאכותית״, מהו תהליך פיתוחה, ומהם תחומי היישום שלה. בשלב זה סיכוםעבודתצוותהמומחים הציעה הוועדה לשלב ידע וכישורים מתחום מדעי הנתונים והתייחסה גם ירושלים תשפ״ה / 2025 לפערים המגדריים במסלולים הטכנולוגיים. לאחר פרסום הדוח פעלה הוועדה לקידום המלצותיו, ובתוך כך נפגשה עם מנהלת ִמִנהל החדשנות והטכנולוגיה במשרד החינוך ועם צוותה, שאמונים על החינוך הטכנולוגי והמדעי. 81 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 4 > פעילות האגף לייעוץ וקשרי ממשל 4.5> פעילותלקידוםמדעיהרוח מימין: ד״ר ג׳רמי פוגל, חבר האקדמיה פרופ׳ יוסף שילה, נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן ונשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל בפאנל ביום העיון ״נלחמים על הרוח״ בחודש ינואר 2025 התקיים יום עיון באקדמיה שנשא את הכותרת ״נלחמים על הרוח – איך לחולל שינוי בלימודי הרוח בישראל?״, בהמשך לעבודתן של שתי ועדות שעסקו בנושא בשנים קודמות – ועדה בראשות סגנית נשיא האקדמיה פרופ׳ מרגלית פינקלברג וצוות מומחים בראשות פרופ׳ רון מרגולין מאוניברסיטת תל אביב. יום העיון עסק בהיבטים מגוונים של הנושא: מהי חברה ללא מדעי הרוח, הקשרים ההדדיים בין האקדמיה למערכת החינוך ולעולם התעסוקה ודמות המורה למקצועות ההומניסטיקה, וכן הועלו דילמות שונות בהוראת מדעי הרוח. בהמשך להצעות שהוצגו ביום העיון ובוועדות מוסיפה האקדמיה לבחון כיצד לקדם את הנושא. 4.6> יעדיאיכותלמסגרותלאמפוקחותלגילהרך לבקשת קרן יד הנדיב הובילה האקדמיה תהליך למידה ושיח בנושא הערכה ומדידה במסגרות הלא מפוקחות לגיל הרך בישראל, לילדים מגיל לידה עד שלוש. מסגרות לא מפוקחות מוגדרות כמסגרות משפחתיות ואחרות שבהן יש עד שבעה ילדים, או מסגרות גדולות יותר שבפועל אינן מפוקחות. תהליך הלמידה כלל סקירה של ספרות אקדמית ושל ספרות מקצועית ממאגרי מידע אינטרנטיים, חילוץ ידע פרטני משיחות עם חוקרים, עם אנשי ממשל ועם מומחים אחרים בישראל ושני מפגשי שיח רחבים עם מומחים, שהתקיימו בקיץ 2024 לאחר סיום התהליך נכתב מסמך מסכם:. ״אינדיקטורים וכלים להערכת איכות והתפתחות במסגרות לא מפוקחות לגיל הרך״, שכלל את הדגשים ואת התובנות העיקריים שעלו בתהליך. 82 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 4 > פעילות האגף לייעוץ וקשרי ממשל 4.7> גיבוש״קודקסמיומנויות״–עיבודוהנגשהשלידעמחקרי השנה הושלמה העבודה על המיזם ״קודקס מיומנויות״, אשר החלה ב״היוזמה״ והסתיימה במסגרת האגף. המיזם הוקם לבקשת המדענית הראשית במשרד החינוך, והוא נועד לייצר מאגר דיגיטלי לעיבוי, להעשרה ולהנגשה של תשתית הידע העומדת בפני קובעי המדיניות והצוותים החינוכיים, בנושא מיומנויות הלמידה שבבסיס התפיסה הפדגוגית של משרד החינוך. המאגר מתבסס על ידע מחקרי עדכני הנוגע למיומנויות וליכולות ליבה עיקריות בהכוונתם של חוקרים מובילים בכל תחום. במסגרת המיזם נכתבו כ־130 מסמכים בקשר ל־13 מיומנויות למידה, ובהם סקירות של מאמרים נבחרים ומסמכים לתכלול הידע לכל אחת מ־13 המיומנויות. המסמכים עתידים לעלות לאתר ייעודי שמקים משרד החינוך בנושא ״מיומנויות דמות הבוגר והבוגרת במערכת החינוך״. 83 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 84 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 5 קשרים בין־לאומיים 85 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 85 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 5 קשריםבין־לאומיים לאקדמיה הסכמי שיתוף פעולה מדעי עם אקדמיות לאומיות ברחבי העולם. על פי ההסכמים בין האקדמיות, מתקיימים חילופי חוקרים וכינוסים משותפים. האקדמיה גם חברה בארגוני מדע בין־לאומיים, ונציגיה מייצגים את הקהילה המדעית הישראלית בארגונים אלו. שנת תשפ״ה נפתחה בצל המצב הביטחוני והמדיני המורכב שנמשך מאז אירועי ה־7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיהם ובצל צעדי הממשלה לצמצום עצמאותם של מוסדות המחקר וההשכלה הגבוהה בישראל. ההשלכות ניכרות באופן דרמטי בזירה הבין־לאומית, והן באות לידי ביטוי בקריאות ובביטויי חרם אקדמי על מדענים ועל מוסדות ישראליים, ובאתגרים גוברים בשימור שיתופי פעולה מדעיים עם מוסדות מחקר ברחבי העולם. אחת מההשלכות החמורות ביותר של התמשכות המלחמה היא הליך בחינה מחדש של ההסכם של ישראל עם האיחוד האירופי וקריאות להגביל את ישראל ואף להדיחה מתוכנית Europe Horizon למענקי מחקר. זאת, נוסף על הטלטלה שגורמים צעדי ממשל טראמפ לסוכנויות מדע אמריקאיות ולאוניברסיטאות, ובהם צמצום המענקים למחקר וכן צמצום הנגישות למשאבי הידע למדענים זרים, ובהם ישראלים. האקדמיה פועלת בנחישות לחיזוק מעמדה של הקהילה המדעית הישראלית בעולם ולהידוק הקשרים עם אקדמיות לאומיות ועם ארגוני מדע בין־לאומיים. בחודש מאי 2025 פרסמה מועצת האקדמיה גילוי דעת שבו הזהירה מפני קרע עם האיחוד האירופי בשל החשש שישראל תודח מתוכנית Horizon Europe ובשל הדיונים על סנקציות נגד ישראל בעקבות המצב בעזה. נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל ונשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן השתתפו בחודש יולי 2024 במפגש שגרירים שנערך בשגרירות גרמניה במאמץ להסביר את האתגרים העומדים בפני מוסדות המחקר ובפני המדענים הישראלים בתקופה זו. כמו כן גם השנה השקיע פרופ׳ הראל מאמצים רבים בניסיון להשפיע לטובה על דעת הקהל האקדמי בעולם, ובעיקר באירופה, בנוגע למדע הישראלי, בהשתתפות באירועי מדע, בפגישות עם ראשי מוסדות מדעיים ומקבלי החלטות, בנאומים שנשא בכינוסים חשובים ובראיונות לכלי תקשורת בין־לאומיים. למרות הקשיים המשיכה האקדמיה לקיים את האירועים המשותפים ואת ביקורי החוקרים הכלולים בהסכמי שיתוף הפעולה המדעיים עם אקדמיות עמיתות. עם זאת בשל הנסיבות נדחו כמה אירועים וכמה הותאמו מחדש. 86 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים 5.1> קשרימדעעםמדינותועםאקדמיותלמדעיםבשנתתשפ״ה איטליה ביולי 2025 ביקר באקדמיה שגריר איטליה בישראל, מר לוקה פרארי. את השגריר ליווגב׳לודוביקהלביאני,ראשתהמחלקההכלכליתבשגרירות;מרפדריקוקסטלי, ראש המטה; פרופ׳ ג׳וזפה פאליני, הנספח המדעי. המשלחת נפגשה עם נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל, עם נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן, עם מנכ״לית האקדמיה אסתר סיוון ועם ראשת האגף לקשרים בין־לאומיים ליאת מנדלבאום שור. במהלך הביקור עודכן השגריר בשיתוף הפעולה הפורה בין האקדמיה לבין האקדמיה הלאומית למדעים של איטליה – דיי לינצ׳יי Lincei( dei Nazionale Accademia) מאז חתימת ההסכם בין הגופים בשנת .2000 מימין: מנכ״לית האקדמיה אסתר סיוון, ראשת האגף לקשרים בין־לאומיים ליאת מנדלבאום שור, ראש המטה בשגרירות איטליה בישראל פרדריקו קסטלי, הנספח המדעי פרופ׳ ג׳וספה פאליני, נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל, שגריר איטליה בישראל מר לוקה פרארי, נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן וראשת המחלקה הכלכליתבשגרירותלודוביקהלביאני אלבניה בעקבות פניית שגרירות ישראל באלבניה התקיימובחודשיוניכמהשיחותופגישות זום עם צוות השגרירות ועם אנשי האקדמיות למדעים של שתי המדינות. בפגישות סוכם על חידוש ההסכם שקיים בין האקדמיה האלבנית לאקדמיה מימין: נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל, מנכ״לית הישראלית משנת 2004. לפגישה זו קדם האקדמיה אסתר סיוון, מנכ״ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי גלעד שדמון וראשת מטה המשרד מפגש, בחודש מרס 2025, ובו אירחו נשיא סוניהאישנקו האקדמיה פרופ׳ דוד הראל ומנכ״לית האקדמיה אסתר סיוון את מנכ״ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי גלעד שדמון ואת ראשת מטה המשרד סוניה אישנקו. בפגישה נידונה הרחבת שיתופי הפעולה המדעיים עם מדינות האזור והודגש במיוחד פיתוח הקשרים המחודש עם האקדמיה האלבנית. 87 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים ארצות הברית האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית NationalAcademyofSciences(NAS) השנה נערכו שני כינוסים משותפים בסדרת הכינוסים של הפורום המדעי ע״ש בלווטניק, הנערך בשיתוף האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. בכינוסים, שנערכו בוושינגטון הבירה, השתתפו חוקרים וחוקרות משתי המדינות. הם נשאו הרצאות, קיימו דיונים ובנו קשרים לטובת קידום שיתופי פעולה מדעיים עתידיים. הכינוס הראשון, שנערך בחודש ספטמבר 2024, עסק בנושא מניעת מחסור מים עולמי בעזרת התפלה ושימוש חוזר. יושבי הראש של הוועדה המארגנת היו חבר האקדמיה פרופ׳ גדעון דגן ופרופ׳ מנחם אלימלך מאוניברסיטת ייל. הכינוס שנערך בנובמבר 2024 עסק בנושא שיפור גידולים חקלאיים נוכח משבר האקלים. בראש הוועדה המארגנת של הכינוס עמדו פרופ׳ אברהם לוי ממכון ויצמן למדע ופרופ׳ אדוארד באקלר מאוניברסיטת קורנל. מפגשים עם משלחת האקדמיות הלאומיות למדעים, להנדסה ולרפואה של ארצות הברית TheU.S.NationalAcademiesofSciences,EngineeringandMedicine (NASEM) בסוף אפריל 2025 הגיעה לארץ משלחת בראשות ד״ר ווהאן טורקיאן, המנכ״ל לענייני מדיניות וקשרים עולמיים של NASEM. נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל ומנכ״לית האקדמיה אסתר סיוון נפגשו עם ד״ר טורקיאן וצוותו בבית האקדמיה בירושלים והתארחו בקבלת פנים ובשולחן עגול עם שותפים נוספים בביתה של סגנית השגריר האמריקאי לישראל גב׳ סטפני האלט. במפגשים נידונו שיתופי הפעולה המדעיים של ישראל עם ארצות הברית והושם דגש מיוחד על האפשרויות לפיתוח קשרי מדע, מחקר וחדשנות עם מדינות האזור שהן חלק מהסכמי אברהם. משתתפיהכינוס״שיפורגידוליםנוכחמשברהאקלים״.התצלוםבאדיבותהאקדמיההלאומיתלמדעיםשלארצותהברית)NAS( 88 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים בריטניה החברה המלכותית הבריטית RoyalSociety בחודש ספטמבר 2024 התקיים בלונדון כינוס משותף לאקדמיה ולחברה המלכותית הבריטית, שעסק בתהליכים תפיסתיים במוח המשלחת בראש ממוחשבים. ובמודלים הישראלית עמד נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל, ובמארגנים היו חבר האקדמיה פרופ׳ שמעון אולמן ממכון ויצמן למדע, פרופ׳ אמיר מימין: פרופ׳ אמיר עמדי, חבר האקדמיה פרופ׳ שמעון אולמן, נשיא האקדמיה פרופ׳ עמדי מאוניברסיטת רייכמן ופרופ׳ אנדרו דודהראלופרופ׳אנדרוקינג קינג מאוניברסיטת אוקספורד. במהלך הכינוס נפגש פרופ׳ הראל עם נשיא החברה המלכותית סר אדריאן סמית, עם המנכ״לית דיים ג׳ולי מקסטון ועם סגן הנשיא ומזכיר החוץ סר מארק וולפורט. בפגישה נידונו האתגרים המרובים העומדים מימין: מזכיר החוץ של החברה המלכותית בפני מדענים ישראלים בתקופה זו והמשך סר מארק וולפורט, נשיא החברה המלכותית שיתוף הפעולה ההדוק ורב השנים בין סר אדריאן סמית, נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל ומנכ״לית החברה המלכותית דיים ג׳ולי האקדמיה הישראלית לחברה המלכותית. מקסטון גרמניה אירועיםלציון60שניםלכינוןהיחסיםהדיפלומטייםביןישראללגרמניה במהלך השנה השתתפו נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל ונציגים נוספים מהאקדמיה וכן מהאקדמיה הצעירה הישראלית בכמה אירועים שנערכו בגרמניה לציון 60 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. אחד מהאירועים שפרופ׳ הראל השתתף בהם נערך בהאלה שבגרמניה, בחודש מאי 2025. האירוע החגיגי, ״מדע ותרבות בונים גשרים״,התמקדבתפקידוהמרכזישלשיתוף הפעולה המדעי בבניית היחסים בין המדינות וקיומם לאורך השנים. האירוע נערך ביוזמת נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל נושא את האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים – נאומובאירועבהאלה. לאופולדינה Nationale( Leopoldina צילם:Scholz/LeopoldinaMarkus© )Akademie der Wissenschaften ובשיתוף משרד ראש הממשלה והמשרד לענייני תרבות של מדינת המחוז סקסוניה־אנהלט. 89 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים למעלה, מימין: נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל והשר הפדרלי הגרמני לחינוך ומחקר מר צ׳ם אוזדמיר; משמאל: פרופ׳ הראל ופרופ׳ בטינה רוקנבאך,נשיאתהאקדמיההלאומיתהגרמניתלמדעים–לאופולדינה. למטה:נשיאהאקדמיהפרופ׳הראלבדיוןבפסגתהמדעWallsFalling צילם:.RauSebastian פרופ׳ הראל נשא באירוע נאום חשוב, שבו הדגיש את חשיבותו של המדע לגישור, לפיוס ולשיתוף פעולה בין־לאומי – למען טובת הכלל. על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והמשבר ההומניטרי המחמיר הזהיר פרופ׳ הראל כי המדע הישראלי נתון בסכנה ממשית להדרה מתוכניות מימון ומחקר חשובות, ובהן תוכנית Europe Horizon נאומו זכה לתהודה גדולה בגרמניה ופורסם בכמה כלי תקשורת מקומיים.. בחודש מרס 2025 השתתף פרופ׳ הראל באירוע המרכזי לציון 60 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים שנערך בברלין. את האירוע ארגן המשרד הפדרלי לחינוך ומחקר בברלין, בשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הישראלי ומוסדות מובילים נוספים. באירוע הושם דגש על עשרות שנות שיתוף פעולה מדעי פורה בין שתי המדינות תוך כדי התמקדות בהישגי העבר ובפיתוח הזדמנויות עתידיות בתחומי המחקר והחדשנות. במהלך האירוע שוחח פרופ׳ הראל עם השר הפדרלי הגרמני לחינוך ומחקר מר צ׳ם אוזדמיר. עוד במהלך ביקורו בברלין קיים פרופ׳ הראל פגישת עבודה עם פרופ׳ בטינה רוקנבאך, הנשיאה הנבחרת של האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים – לאופולדינה. בחודש דצמבר 2024 השתתף פרופ׳ הראל בסימפוזיון מדעי גרמני–ישראלי שנערך בברלין. הכינוס, שאורגן על ידי התאחדות ארגוני המדע הגרמנית בחסות אגודת הלמהולץ וחברת מקס פלנק, נועד לחזק את שיתוף הפעולה המדעי בין שתי המדינות על רקע הדאגה הגוברת מביטויי חרם אקדמי נגד חוקרים ישראלים. האירוע בן שלושת הימים כינס מדענים משתי המדינות בכל שלבי הקריירה והתחומים, החל מדוקטורנטים וכלה בזוכי פרס נובל. הדיונים עסקו בין השאר בבינה מלאכותית, בפיזיקה, בביו־רפואה ובקיימות. בחודש נובמבר 2024 השתתף פרופ׳ הראל בדיון שולחן עגול במסגרת פסגת המדע Walls Falling בשבוע המדע בברלין. הדיון עסק במנגנונים ובגישות מעשיות לחיזוק המדע העולמי בין מדינות ובתוכן, ובעיקר בתקופות של משברים בין־לאומיים. 90 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים עוד במסגרת שבוע המדע בברלין השתתפו פרופ׳ הראל ונשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן בפאנל משותף לאקדמיה הישראלית, לאקדמיה הגרמנית של ברלין־ברנדנבורג Berlin-( )Brandenburgische Akademie der Wissenschaften ולקרן גרמניה–ישראל למחקר ולפיתוח מדעי German-Israeli( GIF – Foundation) שעסק בנושא חופש אומנותי וחופש אקדמי – הרהורים על אירועים עכשוויים. כמו כן נפגש פרופ׳ הראל עם שרת הפאנלבנושא״חופש אומנותיוחופשאקדמי– החינוך והמחקר של גרמניה בטינה סטארק־ווצינגר. הרהוריםעלאירועיםעכשוויים״ הרצאתאורח:MarkschiesChristophProf. ביולי 2024 התקיימה באקדמיה הרצאה מיוחדת של נשיא האקדמיה למדעים של ברלין־ברנדנבורג מגרמניה פרופ׳ כריסטוף מרקשיס. ההרצאה, שנשאה את הכותרת Paradigms of Benefits and Risks Example an as Antiquity in Religions of History The Humanities: the in, עסקה באופן ביקורתי ומעמיק בהתפתחות הידע ההומניסטי. שלושת חלקיה – ״פרדיגמות במדעי הרוח״, ״היסטוריה של חקר הגנוסיס״ ו״מסקנות מהדיון בפרדיגמות״ – המחישו כיצד פרדיגמות אקדמיות נבנות, מתמוטטות ומתחדשות. ההרצאה שילבה הומור, עומק מחשבתי וקריאה להסתכלות מחודשת על הנחות יסוד מחקריות. את האירוע הוביל חבר האקדמיה פרופ׳ גדליה סטרומזה. תחרותLabWallsFalling זו השנה הראשונה שהאקדמיה מובילה את התחרות Lab Walls Falling בישראל, תחרות בין־לאומית של הצגות קצרות (פיצ׳ים, pitches) המאפשרת לסטודנטים ולסטודנטיות לכל התארים, מתואר בוגר ועד בתר־דוקטורט, וכן לאנשי מקצוע, להציג רעיונות וגילויים חדשניים. הזוכה מכל מדינה יציג את הרעיון שלו בגמר העולמי שייערך בברלין בחודש נובמבר 2025 התחרות הישראלית,. Israel Lab Walls Falling Academy, נערכה בחודש יולי 2025 בהובלת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובשיתוף האקדמיה הצעירה הישראלית, שירות החילופים האקדמיים של גרמניה DAAD(), שגרירות גרמניה בישראל ומרכז רובינשטיין באוניברסיטת רייכמן (לפרטים נוספים על התחרות ראו להלן בפרק 7 ״מלגות ופרסים״.) פגישהעםשגרירים בחודש יולי 2024 נשא פרופ׳ דוד הראל דברים לפני שגרירים ונציגי מדינות מרחבי העולם, במפגש חשוב שהוקדש להשלכות הקריאות הגוברות לחרם האקדמי על ישראל בעקבות המלחמה. בפגישה השתתפה גם נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ כהן. האירוע התקיים בשגרירות גרמניה בתל אביב ואורגן על ידי השגריר מר שטפן זייברט. השתתפו בו שגרירי אוסטרליה, המפגש עם השגרירים. התצלום באדיבות בולגריה, הולנד, ספרד, דנמרק וצרפת וכן נציגים משגרירויות שגרירות גרמניה ארצות הברית, איטליה, האיחוד האירופי, אוסטרייה, קוֵרֵאה הדרומית וליטא. פרופ׳ הראל ופרופ׳ כהן הדגישו בדבריהם את חשיבות קיומם של קשרי מדע בין חוקרים ממדינות שונות והסבירו את ההשלכות של הבידוד ההולך וגובר של המדע הישראלי, המשפיע על אקדמאים, על מוסדות מחקר ועל שיתופי פעולה קיימים ועתידיים. 91 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים יפן הפורום למדע וטכנולוגיה בחברה STS נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל השתתף בתחילת אוקטובר 2024 בפורום היוקרתי למדע וטכנולוגיה בחברה )STS( המתקיים מדי שנה בקיוטו שביפן., הפורום הבין־לאומי הזה נוסד בשנת 2004 והוא מאגד מנהיגים ממגזרים שונים,, ובהם קובעי מדיניות, מנהלים בכירים בתעשייה, מדענים ונציגי תקשורת, לדיון בנושאים קריטיים הקשורים להתקדמות המדע והטכנולוגיה. במהלך הכינוס השתתף פרופ׳ הראל במפגש מיוחד שעסק בתפקידו של המדע בעידן של אי־ ודאות, לצד נשיאי אקדמיות ממוסדות מדעיים מובילים ברחבי העולם, ובהם החברה המלכותית הבריטית, מועצת המדע של יפן, האקדמיה הצרפתית למדעים ועוד. בדברים שנשא במפגש, שהתקיים ב־7 באוקטובר, בדיוק ביום השנה הראשון לטבח הנורא, הביע פרופ׳ הראל דאגה מהתגברות הביטויים לחרם אקדמי נגד מדענים ומוסדות מחקר ישראליים על רקע המלחמה המתמשכת. סין בחודש אפריל 2025 השתתף נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל באירוע רשמי מטעם שגרירות סין שנערך לכבוד הגעתו לארץ של מר קין ויידונג, הנספח לענייני מדע וטכנולוגיה בשגרירות. באירוע השתתפה גם רויטל בן־אשר פרץ, היועצת של ראש עיריית תל־אביב–יפו לאומנות ותרבות. את האירוע ארגן מר וואנג צ׳יאנג, הנציג הראשי בישראל של האגודה הסינית לחילופי כוח אדם בין־לאומיים. בפגישה נידונו אפשרויות לשיתופי פעולה מדעיים ותרבותיים בין הגופים משתי המדינות. פולין בחודש יולי 2025 ביקר בבית האקדמיה שגריר פולין בישראל, מר מאצ׳יי חונייה. בפגישה עם השגריר השתתפו נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל, הנשיאה הקודמת פרופ׳ נילי כהן, יו״ר החטיבה למדעי הרוח פרופ׳ סרג׳יו הרט, יו״ר החטיבה למדעי הטבע פרופ׳ ידין דודאי וחברי אקדמיה ונציגים נוספים. בפגישה נידונו הקשרים ההדוקים בין האקדמיה לבין האקדמיה הלאומית למדעים של פולין, שהסכם שיתוף הפעולה עימה נחתם לראשונה בשנת 1990. המשתתפים הדגישו את החשיבות שבהמשך שיתופי הפעולה גם בתקופה הנוכחית תוך כדי חיזוק ערוצי המחקר והדיאלוג המדעי בין שתי המדינות. מימין: ראשת האגף לקשרים בין־לאומיים ליאת מנדלבאום שור, מנכ״לית האקדמיה אסתר סיוון, יו״ר הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות פרופ׳ מרק קרלינר, יו״ר החטיבה למדעי הרוח פרופ׳ סרג׳יו הרט, יו״ר החטיבה למדעי הטבע פרופ׳ ידין דודאי, חבר האקדמיה פרופ׳ ישראל ברטל, שגריר פולין בישראל מר מאצ׳יי חונייה, נשיאהאקדמיהפרופ׳דודהראל,חברהאקדמיהפרופ׳אבנרהולצמןונשיאתהאקדמיהלשעברפרופ׳ניליכהן 92 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים קנדה בחודש יולי 2025 ביקרה באקדמיה שגרירת קנדה בישראל, גב׳ לזלי סקלון. אל השגרירה התלווה מר ז׳אן־דני דופור, המזכיר השני והנספח לענייני מסחר בשגרירות קנדה. המשלחת נפגשה עם נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל ועם מנכ״לית האקדמיה אסתר סיוון. בפגישה נידונה האפשרות לחדש את הסכם שיתוף הפעולה הקיים בין האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לבין החברה שגרירת קנדה בישראל גב׳ לזלי סקלון ונשיא המלכותית של קנדה שנחתם בשנת .2012 האקדמיהפרופ׳דודהראל כמו כן שוחחו המשתתפים על הקשרים הצעירה האקדמיה בין המתפתחים הישראלית לבין האקדמיה הצעירה הקנדית, אשר הולכים ומתחזקים ומבטאים את הרצון המשותף לקדם את דור העתיד של המדע. רומניה האקדמיה הרומנית Romanacademy מדענים שביקרו ברומניה במהלך השנה על פי ההסכם בין האקדמיות: פרופ׳ מיכאל סופר, המחלקה לגאוגרפיה וסביבה, אוניברסיטת בר־אילן ארגון ALLEA )All European Academies( תמיכת הארגון בעמדתו של נשיא האקדמיה בנוגע למצב בעזה בחודש אוגוסט פרסם ALLEA (ארגון כל האקדמיות האירופיות) הצהרה ובה הביע תמיכה מלאה בעמדתו של נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל כפי שפורסמה בחודש יולי בעניין המצב ההומניטרי בעזה. הארגון, שחגג 30 שנים להיווסדו בשנת 2024, מקשר ומתאם בין האקדמיות הלאומיות האירופיות, והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משתתפת בו במעמד של חברה מייסדת. בהצהרתו הרשמיתהביעהארגון״כבודעמוקותמיכהמלאה״בדבריושלפרופ׳הראל,שקרא לממשלת ישראל לפעול בדחיפות להגנה על חיי אזרחים בעזה, לשיקום תשתיות הבריאות ולהבטחת זרימה חופשית של סיוע הומניטרי. בהצהרה צוין כי מהלך כזה הוא ״גם צו מוסרי וגם צורך אסטרטגי לעתיד שיתופי הפעולה המדעיים הבין־ לאומיים של ישראל״. תמיכת ALLEA בעמדתו של פרופ׳ הראל מקבלת משמעות מיוחדת על רקע המגמות המדאיגות של בידוד וחרם אקדמי כלפי מוסדות מחקר ומדענים ישראלים בזירה הבין־לאומית בכלל ובאירופה בפרט. 93 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים נוסף על זה, בחודש אוגוסט פרסמו במשותף קרן אלכסנדר פון הומבולדט Humboldt( von Alexander Foundation) והשירות הגרמני לחילופי אקדמאים DAAD() הצהרה שבה הביעו דאגה עמוקה ממצב החינוך והמדע ברצועת עזה בד בבד עם תמיכה מלאה בקהילת המדע בישראל. בהצהרתם הדגישו ראשי הארגונים את התנגדותם המוחלטת לקריאות לחרם על מדענים ומוסדות מחקר ישראליים, וקראו לשמור על שיתופי פעולה מדעיים הן עם מוסדות ישראליים והן עם מוסדות פלסטיניים, כדרך לקידום עתיד של שלום. עוד הדגישו כי הם מצטרפים לקריאתו של פרופ׳ הראל להעניק סיוע הומניטרי מקיף לאוכלוסייה בעזה ולפעול לשחרור החטופים הישראלים. מחאה נגד הפגיעה במחקר המדעי בארצות הברית בחודש פברואר 2025 הצטרפה האקדמיה לחתימה על גילוי דעת חריף שפרסם ALLEA בתגובה לצווים נשיאותיים שהוציא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, המקפיאים מימון פדרלי בהיקף של מיליארדי דולרים למחקר מדעי ומטילים צנזורה על נושאי מחקר כמו שינויי אקלים ומגדר. גילויהדעתמזהירכיצעדיםאלהמאלציםסוכנויותמחקרומוסדותמדעייםרביםבארצותהבריתלהשעות את פעילותם השוטפת. המסמך מדגיש כי הגבלות אלו על חופש המחקר – אם באמצעות קיצוצי תקציב, אם בפיקוח חקיקתי ואם בהתערבות מוסדית – פוגעות בחופש המדעי לא רק בארצות הברית אלא בעולם כולו, בשל האופי הבין־לאומי של המערכת המחקרית. האספה הכללית של ארגון ALLEAבברלין בסוף חודש מאי 2024 השתתף נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל בישיבת האספה הכללית של ALLEA בברלין. כותרת האספה הייתה Geopolitical Shifting a in Collaboration Research European Be? We Can Open How Landscape: ובמסגרתה התקיים סימפוזיון פתוח לקהל הרחב בהשתתפות נציגים מהנציבות האירופית ומ־CERN. פרופ׳ הראל נועד עם הנשיא הנכנס של הארגון פרופ׳ פאבל רווינסקי, וכן נשא דברים באספה והפציר בראשי האקדמיות העמיתות לדחות את השימוש בחרמות אקדמיים ככלי להתמודדות עם סוגיות גאופוליטיות. כינוס שנתי של ALLEA בחודש יוני 2025 השתתפה ראשת האגף לקשרים בין־לאומיים, ליאת מנדלבאום שור, בכינוס המדעי ״אירופה והארקטי: מדע ודיפלומטיה״ שנערך בקופנהגן. הכינוס, שאורגן בשיתוף CoARA ALLEA, והאקדמיה המלכותית הדנית למדעים, עסק בקידום דיפלומטיית מדע באזור הארקטי, רפורמות בהערכת מחקר ושיתופי פעולה מדעיים באירופה. בכינוס התקיימו דיונים עם נציגים ממוסדות מחקר, מגופי מימון ומאקדמיות מרחבי אירופה, והוצגו יוזמות חדשניות לשיפור איכות המחקר והערכתו. כינוס דוברים של אקדמיות אירופיות למדעים בחודש מאי 2025 השתתפה מנהלת אגף קשרי הציבור של האקדמיה, נעמה שילוני, בסדנה מיוחדת לדוברים ולאנשי דיגיטל של אקדמיות אירופיות למדעים שנערך בִוִינה. הכינוס הוא יוזמה של ארגון SAPEA Academies( European by Policy for Advice Science) הקשור לארגון ALLEA. התקיימו בכינוס סדנאות מעשיות, קליניקות לתקשורת מדע וכן פעילות היכרות לעידוד שיתופי פעולה עתידיים. 94 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים 5.2> המרכזהאקדמיהישראליבקהיר המרכז האקדמי הישראלי בקהיר הוקם בשנת 1982 על ידי האקדמיה ביוזמת המוסדות להשכלה גבוהה והחברה המזרחית הישראלית. הקמת המרכז באה בעקבות הסכם התרבות בין ישראל למצרים ממרס 1979. האקדמיה מפעילה את המרכז במימון ות״ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב). מאוקטובר 2006 מנהל את המרכז פרופ׳ גבריאל מ׳ רוזנבאום, שתחומי התמחותו הם הלשון, הספרות והתרבות של מצרים המודרנית. משימתו ההיסטורית העיקרית של המרכז האקדמי בקהיר היא להדק את הקשרים בין האוניברסיטאות שבמצרים לאלה שבישראל ובין חוקרים משתי המדינות, לסייע להם להשיג חומר מספריות ומארכיונים בנושאי מחקרם ולטפח מחקרים משותפים. מאז מהפכת 2011 במצרים, פעל המרכז האקדמי בהיקף מצומצם, ובשל המצב הבטחוני והֵגֵאופוליטי בשנים האחרונות הוקפאה למעשה פעילות המרכז. לאתר המרכז האקדמי הישראלי בקהיר > 5.3> קשריםעםמוסדותבין־לאומיים האקדמיה מייצגת את ישראל בארגוני־גג מדעיים בין־לאומיים, כגון ארגון כל האקדמיות האירופיות ALLEA( — Academies European All) והמועצה הבין־לאומית למדע Science( International ISC — Council), ובאמצעות נציגיה היא מייצגת את ישראל בוועדות תחומיות באיגודי המדע השונים של ארגוני המדע הבין־לאומיים ומשלמת את דמי החבר שלהן. המועצה הבין־לאומית למדע InternationalScienceCouncil–ISC המועצה הבין־לאומית למדע ISC() היא ארגון לא־ממשלתי כלל־ עולמי שחברים בו איגודים מדעיים בין־לאומיים ויותר מ־140 ארגונים מדעיים לאומיים ואזוריים, כולל אקדמיות ומועצות מחקר. מדענים ישראלים מכהנים בתפקידים בכירים בכמה איגודים המסונפים ל־ISC. נשיא האקדמיה מייצג את האקדמיה בכינוסי המועצה הכללית של ה־ISC וממנה נציגים לוועדות ולאיגודים המסונפים ל־ISC כאשר יש עניין בדבר מבחינת קידום המדע בישראל. הנציג מדווח לארגונים אלו על הנעשה בישראל ומעדכן את המדענים בישראל בכל הנוגע לתוכניות בין־לאומיות בתחומי מחקרם. האקדמיה תומכת בתשלום דמי החבר השנתיים הישראליים באיגודים הבין־לאומיים של .ISC 95 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים איגודיםמדעייםבין־לאומייםהמסונפיםל־ISCוהנציגיםשלישראלבהם שםהאיגוד הנציג חבר האקדמיה הלאומית פרופ׳ יצחק פריד המועצה לארגונים בין־לאומיים CIOMS למדעי הרפואה האיגוד הבין־לאומי לאסטרונומיה פרופ׳ שי צוקר IAU האיגוד הבין־לאומי לחקר המוח יו״ר החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה IBRO הלאומית פרופ׳ ידין דודאי האיגוד הבין־לאומי לגאוגרפיה פרופ׳ מיכאל סופר IGU האיגוד הבין־לאומי למתמטיקה חבר האקדמיה הלאומית פרופ׳ גיל קלעי IMU האיגוד הבין־לאומי למדעים ביולוגיים חבר האקדמיה הלאומית פרופ׳ יוסי לויה IUBS האיגוד הבין־לאומי לקריסטלוגרפיה ד״ר מיכל הראל IUCr האיגוד הבין־לאומי לגאודזיה ולגאופיזיקה פרופ׳ קולין פרייס IUGG האיגוד הבין־לאומי למדעי הגאולוגיה פרופ׳ סיגל אברמוביץ׳ IUGS האיגוד הבין־לאומי להיסטוריה ולפילוסופיה פרופ׳ אהוד לם IUHPST של המדע האיגוד הבין־לאומי לאימונולוגיה פרופ׳ מירה ברדה־סעד IUIS האיגוד הבין־לאומי למיקרוביולוגיה פרופ׳ אליאורה רון IUMS האיגוד הבין־לאומי למדעי התזונה פרופ׳ אליוט בארי IUNS האיגודהבין־לאומילביופיזיקהטהורהושימושית פרופ׳ אירית שגיא IUPAB האיגוד הבין־לאומי לכימיה טהורה ושימושית פרופ׳ אהוד קינן IUPAC האיגוד הבין־לאומי לפיזיקה טהורה ושימושית פרופ׳ ירון עוז IUPAP האיגוד הבין־לאומי לפרמקולוגיה פרופ׳ פרנצ׳סקה לוי־שפר IUPhar בסיסית וקלינית האיגוד הבין־לאומי למדעים פיזיולוגיים פרופ׳ נתן דסקל IUPS האיגודהבין־לאומילמכניקהתאורטיתושימושית פרופ׳ ראובן שגב IUTAM פרופ׳ אהוד היימן האיגוד הבין־לאומי למדעי הרדיו URSI ועדותבין־תחומיותוהנציגיםשלישראלבהן שםהוועדה הנציג הוועדה לנתונים מדעיים וטכנולוגיים פרופ׳ דפנה רבן CODATA הוועדה לחקר החלל פרופ׳ פיני גורפיל COSPAR הוועדה הבין־לאומית לחקר הרביעון פרופ׳ איתי הלוי INQUA הוועדה המדעית לבעיות איכות הסביבה חברת האקדמיה הלאומית פרופ׳ תמר דיין SCOPE הוועדה המדעית לחקר האוקיאנוגרפיה חבר האקדמיה הלאומית פרופ׳ דניאל ויס SCOR הוועדה המדעית הבין־לאומית לחקר פרופ׳ קולין פרייס SCOSTEP האינטראקצייה הפיזיקלית של השמש עם הארץ 96 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים מדעניםישראליםנושאיתפקידיםבכיריםבארגוניםהמשויכיםל־ISCאובארגונימדעבין־לאומיים שםהארגון הנציג תפקיד האיגוד הבין־לאומי למיקרוביולוגיה פרופ׳ אליאורה רון נשיאה IUMS האיגוד הבין־לאומי לכימיה טהורה פרופ׳ אהוד קינן נשיא IUPAC ושימושית IUPhar האיגוד הבין־לאומי לפרמקולוגיה פרופ׳ פרנצ׳סקה נשיאת הארגון בסיסית וקלינית לוי־שפר ומייסדת ויו״ר תחום האימונופרמקולוגיה האיגוד הבין־לאומי למכניקה פרופ׳ לסלי חברת ועדת הכינוסים IUTAM תאורטית ושימושית בנקס־סילס כלהאקדמיותהאירופיות All European Academies – ALLEA ארגון זה, שנוסד בשנת 1994, משמש גוף מקשר ומתאם בין האקדמיות. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פועלת בו במעמד של חברה מייסדת. איגודהאקדמיותהבין־לאומי Union Académique Internationale – UAI תפקידו של האיגוד לקדם שיתוף פעולה בין־לאומי בתחומי מחקר במדעי הרוח והחברה. חברות בו יותר משלושים מדינות. נציג ישראל בארגון הוא חבר האקדמיה פרופ׳ גדליה סטרומזה. רשתהאקדמיותהבין־לאומיות InterAcademy Partnership – IAP הארגון משמש רשת לא פורמלית של אקדמיות לאומיות ועושה להגברת מודעותו של הציבור לענייני מדע. אקדמיהאירופית Academia Europaea ארגון הפועל כאקדמיה כלל־אירופית. עם חבריו נמנים 28 מחברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הפורום האסטרטגי האירופי לתשתיות מחקר EuropeanStrategyForumonResearchInfrastructures–ESFRI ESFRIהוא גוף עצמאי העוסק בייעוץ ובהתוויית אסטרטגיה בנושאי תשתיות מדע אירופיות, ולאחרונה גם בהערכת ביצועים ואיתנות של תשתיות מדע קיימות. חברים בו, בזכויות שוות, נציגי מדינות האיחוד האירופי ונציבות האיחוד והמדינות הנלוות, כולל ישראל. ה״מוצר״ העיקרי, אך לא בלעדי, של ESFRI הוא ״מפת דרכים״ לתשתיות מדע אירופיות, המתפרסמת אחת לשלוש שנים. להחלטותיו ולהערכותיו 97 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים של ESFRI משקל רב בהתוויית מדיניות המדע של האיחוד האירופי ושל עוד מדינות רבות. ESFRI עוסק לא רק בתשתיות פיזיות של ״מדע גדול״, כגון מאיצים וטלסקופים גדולים, אלא גם בתשתיות כגון מאגרי מידע ואוספים ובקבוצות מחקר בין־לאומיות ממוקדות־נושא, כגון השואה, אקולוגיה ומזון. חבר האקדמיה פרופ׳ ישעיהו (אישי) טלמון הוא נציג ישראל ב־.ESFRI התאחדותהאקדמיותוהחברותהמדעיותבאסיה AssociationofAcademiesandSocietiesofSciencesinAsia–AASSA ישראל נמנית עם מייסדי התאחדות האקדמיות והחברות המדעיות באסיה, המשמשת גוף מקשר ומתאם בין האקדמיות ביבשת זו. נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ רות ארנון כיהנה בעבר כנשיאת הארגון. רשתהאקדמיותשלאירופהוהיםהתיכון European Mediterranean Academies Network (EMAN) – Inter-Academic Group for Development הרשת הוקמה ביוזמת האקדמיה הצרפתית למדעים, והאקדמיה הישראלית הצטרפה כחברה מייסדת. EMAN עוסקת בקידום שיתוף פעולה מדעי ואקדמי בין אירופה לבין מדינות ים־תיכוניות. חבר האקדמיה פרופ׳ יוחנן פרידמן מייצג את האקדמיה במועצה הכללית של הרשת. 98 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 99 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 6 פעילות ההוצאה לאור 100 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 100 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 6 פעילותההוצאהלאור חוק האקדמיה מונה עם מטרות האקדמיה ותפקידיה ״לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע״. לשם כך פועלת באקדמיה בקביעות ועדת פרסומים, וההוצאה לאור עובדת על פי החלטות ועדת הפרסומים והנחיותיה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״). בפרסומי האקדמיה פירות של תוכניות מחקר ומפעלים שהיא יזמה ואשר נועדו לשמש תשתית לפעילות מדעית, וכן חיבורים שהוצעו לאקדמיה ונמצאו מתאימים למדיניות הפרסום שלה. כמו כן יוצאים לאור קובצי מאמרים וחוברות הרצאות בעקבות הרצאות אורח, ימי עיון וסדנאות שנערכו באקדמיה או בחסותה. רוב הפרסומים בעברית הם בתחומי מדעי הרוח ויש להם זיקה אל מדעי היהדות, ואילו הפרסומים באנגלית ובשפות אחרות מקיפים את כל תחומי הדעת במדעי הרוח והחברה ובמדעי הטבע. פרסומים רבים במדעי הרוח הם מהדורות מדעיות של מקורות ושל כתבי יד בתחומים כגון תולדות עם ישראל, תולדות המחשבה והדת היהודית, הגות ימי הביניים ולשונות היהודים, ונודעת להם חשיבות בחקר התרבות למן העת העתיקה ועד לתקופה המודרנית. בסדרות ״דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים״ ו־of Academy Israel the of Proceedings Humanities and Sciences מתפרסמות הרצאות שנשאו מרצים אורחים באקדמיה. בתחום מדעי הטבע התפרסמו חיבורים בסדרות Palaestina Fauna ו־Palaestina Flora וחיבורים נלווים, הפורסים את תמונת החי והצומח בארץ ישראל ובסביבותיה. לעיתים האקדמיה מוציאה לאור פרסומים במשותף עם גופים אחרים. ההוצאה לאור מפיצה את פרסומיה באמצעות משלוח הודעות ועלונים בדואר האלקטרוני לרשימות תפוצה מיוחדות לפי נושאי הפרסומים. כמו כן היא נעזרת בשירותיהם של מפיצים מקצועיים. ספרי ההוצאה לאור נמכרים הן בפנייה ישירה אל החנות והן בחנות הספרים המקוונת. הרוכשים באתר מקבלים 10% הנחה על כל פרסום ופטֹור מדמי משלוח בדואר רגיל. החנות פעילה בשני הממשקים של אתר האקדמיה − העברי והאנגלי. 101 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025-2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> פעילות ההוצאה לאור פעמיים בשנה − בדצמבר, לכבוד החנוכה, וביוני, לכבוד חודש הספר העברי − ההוצאה לאור מכריזה על מבצע מכירות וכל הפרסומים נמכרים בהנחות גדולות. בשנת הדוח השתתפה ההוצאה לאור ביריד ספרים במכון ון ליר בירושלים. בשנת הדוח קיימה ההוצאה לאור ערב עיון לרגל צאתו לאור של הספרScience,ClimateFragility: CivilizationsofFallandRisetheandHistoryClimateמאת חבר האקדמיה פרופ׳ רוני אלנבלום ז״ל. 6.1> פרסומיםשראואורבשנתהדוח > מנדלימוכרספרים:מבטיםחדשים בעריכתישראלברטל,אבנרהולצמןויונתןמאיר תשפ״ה; 278 עמודים, כריכת בד > הגלגולשנעצרבטרםהושלם מאתדןמירון (דבריהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,כרךתשיעי,חוברת)10 תשפ״ה; 24 עמודים, חוברת > ReligiousPolemicsinJudaism,ChristianityandIslam, RELIGIOUSPOLEMICS INJUDAISM, ed.YohananFriedmannandChristophMarkschies CHRISTIANITY ANDISLAM EditedbyYohananFriedmannandChristophMarkschies יצא לאור במשותף עם האקדמיה למדעים של ברלין־ברנדנבורג ועם הוצאת Gruyter De הגרמנית. ;2025 160 עמודים, כריכה קשה ProceedingsoftheIsraelAcademyofSciencesandHumanities(Englishseries),vol.IX > הכרך התשיעי בסדרתProceedingsובו שמונה מאמרים על פי הרצאות שנישאו באקדמיה בשנים .2024–2015 ;2025 172 עמודים, כריכת בד > ChanceSeconds׳Shakespeare by Stephen Greenblatt (Proceedings of the Israel Academy of Sciences and Humanities, vol. IX, no. 8; The Martin Buber Memorial Lectures) ;2024 19 עמודים, חוברת 102 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> פעילות ההוצאה לאור ספריםבהדפסהשנייה יהושע בלאו יהושע בלאו מילון לטקסטים ערביים־יהודיים מימי הביניים اللغة قاموس اليهودية العربية في الوسطى العصور تأليف ْوْبْاَلايهوشوع כתאב אלשהאדאת ואלותאיק ביקורתיתבצירוףמבוא,תרגום,חילופינוסחמהדורהוהערות והוא ספר העדויות והשטרות עיונים בתרגום לרב סעדיה גאון רב סעדיה גאון לתורה האקדמיה ללשון העברית כרך א מאת בראשית האקדמיה הלאומית מנחם בן־ששון וירחמיאל ברודי הישראלית למדעים האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים > ה׳כרוניקה׳–תעודהלתולדותיעקבפראנקותנועתו מאתהלללוין הדפסה שנייה – תשפ״ה; 132 עמודים, כריכת בד > עיוניםבתרגוםרבסעדיהגאוןלתורה,א:בראשית מאתיהושעבלאו הדפסה שנייה – תשפ״ה; 200 עמודים, כריכה קשה > כתאבאלשהאדאתואלותאיקוהואספרהעדויותוהשטרותלרבסעדיהגאון: מהדורהביקורתיתבצירוףמבוא,תרגום,חילופינוסחוהערות מאתמנחםבן־ששוןוירחמיאלברודי הדפסה שנייה – תשפ״ה; 312 עמודים, כריכה קשה > מילוןלטקסטיםערביים־יהודייםמימיהביניים מאתיהושעבלאו יצאלאורבמשותףעםהאקדמיהללשוןהעברית הדפסה שנייה – תשפ״ה; 832 עמודים, כריכה קשה להוצאה לאור ולחנות המקוונת > 103 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 104 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 7 מלגות ופרסים 105 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 105 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 7 מלגותופרסים 7.1> תוכניתמלגותבמדעיהרוחוהחברה מיסודהשלהקרןע״שאליכסדהרוטשילד תוכנית המלגות לתלמידי מחקר לתואר דוקטור במדעי הרוח והחברה היא פרי יוזמה משותפת של הקרן ע״ש אליכס דה רוטשילד לאומנויות ומלגות לסטודנטים והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. התוכנית נוסדה בנובמבר 2023 בעקבות דוחות האקדמיה שעסקו בתוכניות לקידום המחקר במדעי הרוח והחברה ואשרהצביעועלתמיכהדלהבחוקריםובתלמידימחקרמצטייניםבתחומיםאלו.אתהמלגותמממנתהקרן ע״ש אליכס דה רוטשילד, והאקדמיה מנהלת את התוכנית. תוכנית מלגות יוקרתיות זו בחסות האקדמיה מחזקת את החוקרים והחוקרות המצטיינים במדעי הרוח והחברה ומעודדת תלמידים ותלמידות מצטיינים נוספים לפנות למחקר בתחומים אלו. הכרה רשמית במצוינות של דור העתיד במדעי הרוח והחברה פותחת לפני החוקרים אפשרויות להמשיך בעבודתם המחקרית בארץ ובעולם ומסייעת להם להגיע לחזית המחקר. המלגותמיועדותלסטודנטיםוסטודנטיותמצטיינים, תושבי ישראל הלומדים לתואר דוקטור במדעי הרוח והחברה. הן מוענקות על בסיס הצטיינות אישית בלימודים לתלמידים אשר עבודת המחקר שלהם מתקדמת כראוי לציון. מדי שנה מוענקות שתי מלגות בסכום של 15,000 דולר כל אחת. נוסף על זה, המלגאים זכאים לפטור מלא משכר לימוד מימין: נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל, הזוכה במלגה יואב גולדשטיין, הזוכה במלגה סתיו קליין, נאמנת הקרן ע״ש אליכס לשנה אקדמית אחת. את הזוכים במלגות בוחרת דה רוטשילד עו״ד פזית שלמון ברץ ונשיאת האקדמיה לשעבר ועדת שיפוט בראשות נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן פרופ׳ נילי כהן (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״). המלגאים משתתפים באירוע שנתי ובפעילויות משותפות כדי ליצור קהילת חוקרים במדעי הרוח והחברה שתעמוד בחוד החנית של המחקר בישראל ובעולם. אלההמלגאיםלשנתתשפ״ה: יואבגולדשטיין סתיוקליין אוניברסיטתתלאביב אוניברסיטתאריאלבשומרון כלכלה לימודיארץישראלוארכאולוגיה 106 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> מלגות ופרסים 7.2>תוכניתמלגותאדמס תוכנית מלגות אדמס היא פרי יוזמה משותפת של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וקרן משפחת אדמס. התוכנית נוסדה בשנת תשס״ו 2005() בידי מר מרסל אדמס ז״ל מקנדה, ומאז היא מנוהלת על ידי האקדמיה. תוכנית מלגות אדמס היוקרתיות מיועדת לתלמידי ותלמידות מחקר מצטיינים לתואר דוקטור במוסדות האקדמיים בישראל בתחומי מדעי הטבע, מדעי החיים, מתמטיקה, מדעי המחשב, מדע הנתונים והנדסה. מלגות אדמס מוענקות מדי שנה לתלמידי ותלמידות מחקר למן השנה השנייה ללימודיהם לתואר דוקטור לתקופה של עד ארבע שנים אקדמיות רצופות. תהליך הסינון הקפדני שמפעילות האוניברסיטאות וועדת ההיגוי והשיפוט של התוכנית מבטיח כי המלגאים והמלגאיות יַיַצגו את חוד החנית של חוקרי העתיד של מדינת ישראל בתחומי המחקר שבהם המלגות מוענקות. המלגאים זכאים לפטור מלא משכר הלימוד ולמלגה בסכום של 100,000 ש״ח לשנה. נוסף על אלה, התוכנית מקצה לכל מלגאי, בכל שנה, מענק נסיעות בסכום של עד 3,000 דולר לצורך השתתפות פעילה בכינוסים מדעיים ובסדנאות, לצורך שיתוף פעולה מדעי או לריאיון להכשרת בתר־דוקטורט בחו״ל. חברהאקדמיהפרופ׳משהאורןהואיו״רועדתההיגויוהשיפוטשלתוכניתהמלגות(לרשימתחבריהוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״.) אלהמלגאיאדמסלשנתתשפ״ה: מיכאלבירק יהונתןזומר הטכניון–מכוןטכנולוגילישראל הטכניון–מכוןטכנולוגילישראל ננוטכנולוגיה הנדסתחשמלומחשבים אלוןגוטפרוינד ולדימירמינדל האוניברסיטההעבריתבירושלים מכוןויצמןלמדע פיזיקה גנטיקהמולקולרית רוניגטניו דורוןפינקו אוניברסיטתתלאביב אוניברסיטתבן־גוריוןבנגב מדעיהמוח מדעיכדורהארץוהסביבה אלעדזהבי אלעדצליק אוניברסיטתבר־אילן מכוןויצמןלמדע הנדסתאלקטרו־אופטיקה מתמטיקהומדעיהמחשב 107 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> מלגות ופרסים אלהמלגאיאדמסלשנתתשפ״ו: עמיתאלעד איהמארק האוניברסיטההעבריתבירושלים אוניברסיטתחיפה רפואה,ביולוגיההתפתחותיתוחקרהסרטן ביולוגיהאבולוציונית נדירבוני אוהדסגל אוניברסיטתתלאביב הטכניון–מכוןטכנולוגילישראל נירוביולוגיה,ביוכימיהוביופיזיקה הנדסתחשמלומחשבים אלעדבלאס ירדןשפר אוניברסיטתבר־אילן מכוןויצמןלמדע כימיה פיזיקהשלחומרמעובה מעיןזיו מכוןויצמןלמדע כימיה,מדעיכדורהארץוכוכביהלכת למלגאים הישגים מרשימים – רבים מהם מתקבלים להשתלמויות בתר־דוקטורט במוסדות המובחרים בחו״ל, הם מבוקשים כחברי סגל צעירים באוניברסיטאות בארץ ובעולם, ומחקריהם מתפרסמים בכתבי עת יוקרתיים. אירועיהתוכניתהשנתיתשלמלגותאדמסלזוכיהשנהולבוגרים,מאי2024—אוגוסט:2025 סדנאותתקשורתהמדע בחודשים אוגוסט 2024 ומאי 2025 השתתפו המלגאים בסדנת תקשורת המדע כחלק מהכשרתם להשתתפותם הפעילה בכינוסים מדעיים בין־לאומיים. בסדנה הוקנו למלגאים כלים שיסייעו להם להציג את מחקרם בכינוסים מקצועיים וגם לפני הקהל הרחב. מלגאיאדמסבסדנתתקשורתהמדע 108 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> מלגות ופרסים סמינראדמס סמינר אדמס השנתי נערך בחודש ספטמבר 2024, ובו חגגה האקדמיה עשרים שנה לתוכנית המלגות בהשתתפות נציגי משפחת אדמס, מר סילבן אדמס ועו״ד לינדה אדמס־טרוי, ונשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן. הסמינר כלל את טקס הענקת המלגות לזוכי מלגת אדמס לשנת תשפ״ד ותשפ״ה ולזוכת מלגת רות ארנון לשנת תשפ״ה. המרצה האורח היה פרופ׳ אמנון שעשוע, נשיא ומנכ״ל מובילאיי ופרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים. כותרת הרצאתו הייתה in Danger and Excitement .Modern AI מימין:פרופ׳אמנוןשעשוענושאאתההרצאההמרכזיתבסמינראדמס. משמאל: מלגאי אדמס לשנת 2025–2024 לצד מר סילבן אדמס, נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ רות ארנון, נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן, חבר האקדמיה ויו״ר ועדת מלגות אדמס פרופ׳ משה אורן ורכזת מלגות אדמס לשעבר בת־שבע שור כינוסאדמס בחודש ינואר 2025 נערך כינוס אדמס השנתי, ובו הציגו מלגאי ומלגאיות אדמס מהמחזור העשרים את מחקריהםהמגוונים.בכינוסשמעוהמלגאיםהרצאה מיוחדת מפי פרופ׳ אמיר עמדי מאוניברסיטת רייכמן, שהציג את מחקרו פורץ הדרך על ההשלכות של פיתוח טכנולוגיות חדשות ונוירוסיינס על תחומי הרפואה ועל הבנתנו הבסיסית את המוח האנושי. מרצה אורח נוסף היה ד״ר ברק הירשברג, פרופסור לכימיה באוניברסיטת תל אביב ובוגר תוכנית מלגות אדמס, שנשא הרצאה שהיו בה טיפים מעשיים ועידוד נלהב לפיתוח קריירה אקדמית בישראל. מימין:פרופ׳אמירעמדינושאאתההרצאההמרכזיתבכינוסאדמס;מלגאיאדמסמהמחזורהעשריםשלהתוכניתמציגיםאתמחקריהם. 109 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> מלגות ופרסים 7.3>תוכניתמלגותרותארנון פרופ׳ רות ארנון, שכיהנה בעבר כנשיאת האקדמיה וכיו״ר הוועדה לקידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה, הקימה בשנת 2016 קרן שנועדה לעודד בוגרות מצטיינות של תוכנית מלגות אדמס לצאת להכשרת בתר־דוקטורטבחו״ל.הקרןמעניקהלבוגרותנבחרותבכלשנהמלגהבסך20,000דולר.אתהזוכותבוחרת ועדת מלגות אדמס לפי הצטיינותן במחקר. מועצת האקדמיה החליטה להמשיך ולקיים את התוכנית לכבוד פרופ׳ רות ארנון. זוכתהמלגהלשנתתשפ״ה: ד״רנעםהראל אוניברסיטתתלאביב חוקרתבתחוםביולוגיהמולקולרית עוסקתבחקרמערכתהחיסוןשלבניאדם זוכתהמלגהלשנתתשפ״ו: ד״רעינתזיידלפוזנר מימין: נציגת משפחת אדמס עו״ד לינדה אדמס־טרוי, מלגאית רות ארנון האוניברסיטההעבריתבירושלים לשנת תשפ״ה ד״ר נעם הראל ונשיאות האקדמיה לשעבר פרופ׳ רות רופאהחוקרת ארנוןופרופ׳ניליכהן עוסקתבמחקראימונולוגי 7.4> תוכניתמלגותההצטיינותשלהמועצהלהשכלהגבוהה והאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםלחוקריבתר־דוקטורטמחו״ל בשנת 2018 ייסדה האקדמיה תוכנית מלגות יוקרתית להבאת בתר־דוקטורנטים מצטיינים במדעי הטבע ובמדעים המדויקים מרחבי העולם לישראל. בזכות שותפות עם המועצה להשכלה גבוהה (מל״ג) הורחבה התוכנית, בשנת 2021, להכללת חוקרים וחוקרות ממדעי הרוח והחברה. מטרות התוכנית הן לחזק את המעבדות המובילות בישראל באמצעות חוקרים מצטיינים ולטוות קשרים מקצועיים ואישיים עם מדענים מצטיינים בתחילת דרכם בשאיפה שיובילו לשיתופי פעולה מחקריים בעתיד. בשנת תשפ״ד זכו 17 מלגאים ומלגאיות מרחבי העולם במחזור השישי והאחרון של התוכנית. את המלגאים בחרה ועדת שיפוט בראשות חבר האקדמיה פרופ׳ מרדכי (מוטי) שגב (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״). המלגות הן לתקופה של שנתיים, וסכום כל מלגה הוא 160,000 ש״ח לשנה. האקדמיה משתתפת במחצית מהסכום במדעי הטבע ובמדעים המדויקים STEM() ובשלושה רבעים מן הסכום במדעי הרוח והחברה, והאוניברסיטה המארחת משלימה את השאר. 110 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> מלגות ופרסים 7.5>פרסכדורהארץשלפרונטירסFrontiers פרס כדור הארץ של פרונטירס Prize( Planet Frontiers) נוסד בשנת 2022 בשווייץ על ידי קרן פרונטירס Foundation( Research Frontiers), והוא מוענק לחוקרים ולחוקרות מארצות שונות לאות הוקרה על מחקר שפרסמו בשנתיים הקודמות המקדם קיימות ותורם לייצוב המערכת האקולוגית של כדור הארץ. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים באמצעות ועדת פרס בראשות פרופ׳ נגה קרונפלד־שור, היא הגוף הרשמי המייצג את ישראל בתחרות היוקרתית. הוועדה הישראלית מעריכה את המועמדים ומגישה עד שלושה מהם לחבר השופטים הבין־לאומי של הקרן. תהליך השיפוט הבין־לאומי בנוי משני שלבים: בחירת זוכה ארצי מהארצות המשתתפות, ולאחר מכן בחירת שלושה זוכים עולמיים. סכום הפרס למצטיינים העולמיים הוא מיליון דולר אמריקאי שנועדו לסייע לקידום מחקרם. בשנת 2025זכהבפרסהארצישלפרונטירס: ד״ראוריהאלקולומברי האוניברסיטההעבריתבירושלים המאמר הזוכה של ד״ר אלקולומברי התפרסם בכתב העת המדעי Science ונחשף בו כי חיידקים זעירים באוקיינוס,, שגודלם כשני מיקרומטר בלבד, משחקים תפקיד מכריע בוויסות האקלים העולמי. ד״ר אוריה אלקולומברי, הזוכה הארצי של ישראל בפרסכדורהארץשלפרונטירס2025 7.6> פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםישראלים במדעיהחיים,בכימיהובמדעיהפיזיקהוההנדסה תוכנית פרסי בלווטניק למדענים צעירים הושקה בישראל בשנת 2017 בשיתוף האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, האקדמיה למדעים של ניו יורק וקרן משפחת בלווטניק. הפרסים מוענקים מדי שנה לשלושה חוקרים צעירים ומבטיחים באוניברסיטאות ישראליות, בשלושה תחומים – מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה וכימיה – לציון הישגים יוצאי דופן ולעידוד מצוינות, מקוריות וחדשנות. סכום הפרס הוא 100,000 דולר במענק לא מוגבל – אחד הפרסים הגדולים שנוסדו למען חוקרים בתחילת דרכם. ועדת הפרס, המורכבת מחברי האקדמיה וממדענים ידועי שם, בוחנת את המלצות האוניברסיטאות ובוחרת את הזוכים. 111 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> מלגות ופרסים אלהזוכיפרסיבלווטניקלחוקריםצעיריםבישראללשנת :2025 פרופ׳יונתןשטלצר|מדעיהחיים המחלקהלביולוגיהמולקולריתשלהתא,מכוןויצמןלמדע ד״רבנג׳מיןפלמר|כימיה המחלקהלכימיה,אוניברסיטתבן־גוריוןבנגב פרופ׳חייםגרפינקל|מדעיהפזיקהוההנדסה הפקולטהלמתמטיקהולמדעיהטבע,האוניברסיטההעבריתבירושלים מימין: פרופ׳ ניקולס דירקס, נשיא ומנכ״ל האקדמיה למדעים של ניו יורק, ד״ר בנג׳מין פלמר, פרופ׳ יונתן שטלצר, פרופ׳ חיים גרפינקל ופרופ׳ דוד הראל,נשיאהאקדמיה,בטקסהענקתהפרסים.SciencesofAcademyYorkNewTheAwards,BlavatnikofcourtesyPhoto בראש הוועדות המדעיות עמדו השנה חברי האקדמיה פרופ׳ נעמה ברקאי, פרופ׳ יוסף קוסט ופרופ׳ שרית קראוס. במועצה המדעית המייעצת Council( Advisory Scientific) חברים בין השאר נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל, הנשיאה לשעבר פרופ׳ נילי כהן, זוכה פרס נובל וחבר האקדמיה פרופ׳ אהרן צ׳חנובר וחברי אקדמיה נוספים. זוכי וזוכות הפרס הצטרפו לקהילת זוכי פרסי בלווטניק למדענים צעירים בארצות הברית ובבריטניה, המונה כיום יותר מ־470 זוכים. בחודש יוני 2025 התקיימו אירועי הפרס בישראל, ובכללם טקס פרסי בלווטניק, שבו מוענקים מדי שנה הפרסים לזוכים, במרכז פרס לשלום ולחדשנות בתל־אביב–יפו, וסימפוזיון המדע, שנערך בבית האקדמיה, והשתתפו בו תלמידי תיכון מצטיינים מרחבי הארץ. 112 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> מלגות ופרסים 7.7>תחרותLabWallsFalling זו השנה הראשונה שהאקדמיה מובילה את התחרות Lab Walls Falling בישראל, תחרות בין־לאומית של הצגות קצרות (פיצ׳ים, pitches) המאפשרת לסטודנטים ולסטודנטיות לכל התארים, מתואר בוגר ועד בתר־דוקטורט וכן לאנשי מקצוע להציג רעיונות וגילויים חדשניים. כל אחד מהמשתתפים מקבל שלוש דקות להציג לפני חבר שופטים וקהל פתרונות לאתגרים מדעיים, חברתיים או סביבתיים. הזוכה מכל מדינה יציג את הרעיון שלו בגמר העולמי שייערך בברלין בחודש נובמבר .2025 התחרות הישראלית, Academy Israel Lab Walls Falling, נערכה בחודש יולי 2025 בהובלת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשיתוף האקדמיה הצעירה הישראלית, שירות החילופים האקדמיים של גרמניה DAAD(), שגרירות גרמניה בישראל ומרכז רובינשטיין באוניברסיטת רייכמן. האירוע נפתח בברכות מפי שגריר גרמניה בישראל מר שטפן זייברט. הזוכהבתחרות: הדסעומר הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל כותרתההצגההייתהDiseaseCardiovascularofWalltheBreaking מלבד השתתפות בתחרות הגמר, הזוכים בתחרויות המקומיות מקבלים הזדמנות להשתתף באירוע פסגת המדע של Walls Falling, שייערך גם הוא בברלין, בנובמבר. ההשתתפות בפסגה מולידה הזדמנויות ליצירת קשרים עם מובילים בתחומי המדע, העסקים והמדיניות. למעלה,מימין:שגרירגרמניהבישראלמרשטפןזייברט,הזוכהבתחרותהדסעומרבמהלךההצגהשלה,חברהשופטים למטה:משתתפיהתחרות 113 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> מלגות ופרסים 7.8>מלגותקרןפולקסבישראל קרן פולקס, שמרכזה בלונדון, מעניקה באמצעות האקדמיה מלגות המיועדות לתלמידי ותלמידות רפואה הלומדים גם לקראת תואר שלישי במדעי החיים. המלגות מוענקות מדי שנה לתקופה של עד שלוש שנים. סכום המלגה הוא עד 2,000 לירות סטרלינג לשנה. המועמדים נבחרים בוועדה של האקדמיה, והחלטות הוועדה כפופות לאישור נאמני קרן פולקס בלונדון. יו״ר הוועדה בישראל הוא חבר האקדמיה פרופ׳ גדעון רכבי (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״.) אלההזוכיםבמלגותפולקסלשנתתשפ״ו: נדבאגם דניאלדויס האוניברסיטההעבריתבירושלים אוניברסיטתבן־גוריוןבנגב אורימוסקוביץ עמיתאלעד אוניברסיטתתלאביב האוניברסיטההעבריתבירושלים יסמיןנתנאלי איתיארליך האוניברסיטההעבריתבירושלים הטכניון–מכוןטכנולוגילישראל אלההזוכיםבמלגותפולקסלשנתתשפ״ה: דניאלאוסטרובסקי ארזברמן אוניברסיטתבן־גוריוןבנגב האוניברסיטההעבריתבירושלים ידידאלגאווי מבשרתכהן אוניברסיטתתלאביב האוניברסיטההעבריתבירושלים בנימיןאסולין אלישיבצנגן האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים אלההתלמידיםשמלגתםנמשכתמשנתתשפ״ד: מאיה זיו־אגם מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, עדי חובב (ליקסנברג) מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מיכל נבון מאוניברסיטת תל אביב, סיוון קיז׳נר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, עמית רימון מהאוניברסיטה העברית בירושלים אלההתלמידיםשמלגתםנמשכתמשנתתשפ״גומסתיימתבסוףתשפ״ה: הדר גולן־ברמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, נועם הדר מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ליאור היים מאוניברסיטת תל אביב, יהודה וקסלר מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, הדר ישראלי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אוהד רגב מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב 114 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> מלגות ופרסים פרססנטהפולקס אחת לשלוש שנים משפחת פולקס מעניקה את פרס המחקר ע״ש סנטה פולקס לאחד ממלגאי העבר של פולקס בישראל. סכום הפרס הוא עד 2,500 לירות סטרלינג, והוא מוענק ישירות מאת משפחת פולקס. הזוכהבפרססנטהפולקסלשנת :2024 ד״רמשהגלעדי המחלקהלפיזיולוגיהופרמקולוגיה הפקולטהלרפואהע״שסאקלר,אוניברסיטתתלאביב ד״ר משה גלעדי, זוכה פרס סנטה פולקס לשנת 2024 115 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 116 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הצעירה 8 הישראלית 117 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 117 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 8 האקדמיההצעירההישראלית האקדמיה הצעירה הישראלית פועלת עצמאית, בגיבויה ובסיועה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, משלהי 2012. חברי וחברות האקדמיה הצעירה הם אנשי ונשות מדע מצטיינים מהשורה הראשונה בתחומם, המחויבים למעורבות ציבורית חברתית פעילה בנושאים הקשורים לאקדמיה הישראלית. החברות והחברים החדשים נבחרים על פי תקנון מוסכם, ובבחירתם מובאת בחשבון השאיפה לשמור על איזון דיסציפלינרי ועל ייצוג הולם של הקהילה המדעית בישראל, כפוף לעקרון המצוינות כתנאי קובע. כהונת החברים והחברות היא לתקופה קצובה בת ארבע שנים. הפעילויות של חברות וחברי האקדמיה הצעירה מאורגנות לפי תחומים, אשר מכונים ״אשכולות״ לפי תשעת היעדים שלה. לכל אשכול יש ראש/ראשת אשכול המובילים את היוזמות ואת המיזמים באותו אשכול ומנהלים את הצוות הפועל בו. חברות וחברי האקדמיה הצעירה משתתפים בצוותי העבודה באשכולות כפי יכולתם ועניינם. כיום האקדמיה הצעירה פועלת על פי שבעה אשכולות פעילות: בין־ לאומיות, צעירים, בין־תחומיות, הנגשת מדע, חברה ורוח, מגוון ומדיניות מדע. חבריוחברותהאקדמיההצעירההישראלית,יוני2025 118 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8 > האקדמיה הצעירה הישראלית במהלךהשנהמקיימתהאקדמיההצעירהמפגשיםקבועיםבהשתתפותחבריהוחברותיה.חלקמהמפגשים מוקדשים לבחירת חברות וחברים חדשים לשורות האקדמיה הצעירה או לוועד המנהל. לאחרונה נוספו במפגשים הרצאות מדעיות קצרות מפי החברות והחברים, המדגימות את המצוינות ואת המגוון של תחומי המחקר שבהם הם עוסקים. בשנת תשפ״ה הובילו את פעילות האקדמיה הצעירה חברות וֲחֲבר הוועד המנהל: פרופ׳ רות שרץ־שובל (יו״ר), פרופ׳ יעל אלואיל, פרופ׳ מירי ימיני ופרופ׳ אסף שוורץ. הוועד המנהל הנבחר, שיוביל את פעילות האקדמיה הצעירה בשנת תשפ״ו, כולל את פרופ׳ מירי ימיני (יו״ר), את פרופ׳ ג׳ניפר אושר ואת פרופ׳ אסף שוורץ. יו״ר ועדת החברים, פרופ׳ איגור אוליצקי, נבחר לכהונה נוספת. אשכולבין־לאומיות תוכניתלמימוןמחקריםמשותפיםעםחוקריםמחו״ל,שכולליםחילופיסגלוסטודנטים בחודש נובמבר 2024 יזמה האקדמיה הצעירה קול קורא למימון ביקורי חוקרים וסטודנטים לקידום שיתופי פעולה מחקריים בין־לאומיים ארוכי טווח וכדי לחשוף חוקרים וחוקרות ישראלים לתחומי מחקר מגוונים באמצעות מפגשים ישירים עם חוקרים וחוקרות מובילים מרחבי העולם. תשע ההצעות הזוכות זכו למימון בסך של עד 50,000 ₪ כל אחת. במסגרת היוזמה יוזמנו חוקרים בכירים מחו״ל, בליווי כמה מחברי קבוצות המחקר שלהם, לשהות ממושכת בישראל. הביקורים, שמתוכננים לשנת 2025 עד אוקטובר 2026 ולמשך 14 ימים לפחות, יכללו אינטראקצייה הדוקה בין קבוצות המחקר המקומיות לבין החוקרים האורחים וחברי קבוצתם, חשיפה לתחום המחקר של האורחים באמצעות סמינרים בשני מוסדות אקדמיים לפחות, מפגשים ישירים עם סטודנטים וסטודנטיות, יצירת שיתופי פעולה מחקריים וחשיפת האורחים למחקר המקומי. במהלך הביקור ולאחריו ייזמו המארחים והאורחים הצעת מחקר משותפת. כינוסאקדמיותצעירותבברלין משתתפיםומשתתפותבכינוסהבין־לאומילאקדמיותצעירותשנערךברלין בחודש פברואר 2025 יזמה והובילה האקדמיה הצעירה כינוס בין־לאומי של אקדמיות צעירות. הכינוס התקיים בברלין, בשיתוף האקדמיה הצעירה הגרמנית Akademie( Junge Die). מלבד נציגי האקדמיה הצעירה הישראלית והגרמנית השתתפו בו נציגים של האקדמיות הצעירות האוסטרית, קוֵרֵאה הדרומית, ההודית, הפולנית והקנדית ונציגי האקדמיה הצעירה העולמית. מטרת הכינוס הייתה לקדם, במיוחד בעת הזאת, קשרי מחקר בין חוקרים מישראל לחוקרים מהעולם ולהציג את המדע הישראלי ואת האתגרים העומדים בפניו. במהלך הכינוס העלו המשתתפים רעיונות לשיתופי פעולה ולקידום המדע, המקודמים בימים אלו. 119 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8 > האקדמיה הצעירה הישראלית אקדמיקסישראל–גרמניה משתתפיומשתתפותכינוסאקדמיקסישראל–גרמניהבברלין בחודש מאי 2024 קיימה האקדמיה הצעירה הישראלית כינוס מיוחד בשיתוף האקדמיה הצעירה הגרמנית. הכינוס התקיים בברלין והשתתפו בו חברי וחברות האקדמיה הצעירה של שתי המדינות. המשתתפים הרצו על מחקריהם בתחומי הדעת המגוונים וקיימו מפגשים לא פורמליים הן בימי הכינוס והן בסיורים בעיר. במהלך הכינוס עלו רעיונות לשיתופי פעולה במיזמים שונים. האספההכלליתשלארגוןהמדעהבין־לאומי YASSAS בחודש יוני 2025 השתתף חבר הוועד המנהל, פרופ׳ אסף שוורץ, במפגש לנציגי אקדמיות צעירות החברות בארגון המדעי הבין־לאומי YASSAS Structure( Advice Science Academies )Young שהתקיים בברן שבשווייץ. ארגון זה מתמקד בייעוץ בענייני מדע, והאקדמיה הצעירה הישראלית הצטרפה אליו כחברה בשנת 2024. במפגש ניתן סיכום מהשנה החולפת, נערכו בחירות למועצה המנהלת, וכן התקיימו דיונים על תוכניות הארגון לשנים הבאות, על נראות ונוכחות הארגון במרשתת, על רשת הבוגרים של הארגון ועל פעולות של אקדמיות צעירות בתגובה לקיצוץ בבסיסי הנתונים המדעיים בארצות הברית. כמו כן התקיימו הצגות ודיונים הקשורים לארגון המדעי הבין־לאומי ENYA Academies( Young National European). פרופ׳ שוורץ הציג את עיקרי הפעילות של האקדמיה הצעירה הישראלית והשתתף בדיונים. משתתפיומשתתפותהאספההכלליתשלארגוןהמדעהבין־לאומי YASSASשנערכהבברן.צילום: EenmaaHelen 120 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8 > האקדמיה הצעירה הישראלית מפגשעםהאקדמיההצעירההקנדית בחודש מאי 2025 השתתפה יו״ר הוועד המנהל פרופ׳ רות שרץ־שובל במפגש מקוון עם חברי האקדמיה הצעירה הקנדית – College RSC Scholars,( New of College s׳Canada of Society Royal The Scientists and Artists, – שבו הציגה את מבנה האקדמיה הצעירה הישראלית ואת פעילויותיה,) ובעיקר פעילויות שנעשו בעקבות צעדי הממשלה לצמצום החופש האקדמי ובשל המלחמה, כשבמוקדן פעילויות בין־לאומיות. 60שנהשלקשרימדעביןישראללגרמניה בחודש מאי 2025 השתתפה יו״ר הוועד המנהל פרופ׳ רות שרץ־שובל בכינוס מיוחד שהתקיים בהאלה שבגרמניה לציון 60 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות, שהודגשו בו שיתופי הפעולה המדעיים. בכינוס השתתף גם נשיא האקדמיה הלאומית פרופ׳ דוד הראל. האירוע תרם לחיזוק היחסים הבין־ לאומיים ולשיתופי הפעולה המדעיים החיוניים בין המדינות בתקופה זו של בידוד אקדמי (לפרטים נוספים ראו לעיל בפרק 5 ״קשרים בין־לאומיים״.) תחרות LabWallsFalling בחודש יולי 2025 השתתפה האקדמיה הצעירה בארגון תחרות Lab Walls Falling, תחרות בין־ לאומית של הצגות קצרות (פיצ׳ים, pitches) של סטודנטים וסטודנטיות ושל אנשי ונשות מקצוע, המקבלים כל אחד שלוש דקות להציג לפני חבר שופטים ולפני קהל פתרונות לאתגרים מדעיים, חברתיים או סביבתיים. הזוכה מכל מדינה יציג את הרעיון שלו בגמר העולמי שייערך בברלין בחודש חברהאקדמיההצעירהפרופ׳ארזבן־יוסףנושאדבריםבתחרות. נובמבר 2025. את ארגון התחרות הישראלית הובילה האקדמיה הלאומית, בשיתוף האקדמיה הצעירה הישראלית, שירות החילופים האקדמיים של גרמניה DAAD( שגרירות גרמניה בישראל ומרכז רובינשטיין שבאוניברסיטת רייכמן.), חבר האקדמיה הצעירה פרופ׳ ארז בן־יוסף כיהן כאחד השופטים בתחרות ונשא נאום על האקדמיה הצעירה ועל החשיבות שבפיתוח שיתופי פעולה בין־לאומיים במחקר (לפרטים נוספים ראו לעיל בפרק 7 ״מלגות ופרסים״.) 121 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8 > האקדמיה הצעירה הישראלית אשכולצעירים סקרחוקריםוחוקרותצעירים 3.0 בחודש ינואר 2025 פרסמה האקדמיה הצעירה את תוצאותיו של סקר מקיף, שלישי מסוגו, בקרב חוקרות וחוקרים בראשית דרכם האקדמית בישראל. הסקר נערך בחודשים יוני–יולי 2023 והשתתפו בו 971 משיבים. אוכלוסייתהמשיביםהיאחבריוחברותסגלבכירשנקלטובאוניברסיטאות בישראל בשנים 2023–2013. הסקר עוסק בסוגיות רבות: השתלמות בתר־ דוקטורט טרם קבלת המשרה, תהליכי קליטה, תמיכה מוסדית, גיוס תלמידי ותלמידות מחקר, מענקים, תמיכה מנהלית, תשתיות, הוראה, הליכי הקידום והקביעות ועוד, וכן בסוגיות חברתיות, כגון אפליה והטרדה מינית, פערים מגדריים ודיסציפלינריים, התמודדות עם מגפת הקורונה ועוד. ניתוח תוצאות הסקר מאפשר בעיקר לעקוב אחר מגמות שעלו ואחר שינויים שחלו מאז הסקר הקודם, שנערך בשנת .2019 מטרת הסקר היא לספק תמונת מצב מפורטת וייחודית של חברי וחברות סגל בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית, לתקף את המדיניות בנושא ולזהות נקודות חוזק ונקודות הטעונות שיפור. הסקר נועד גם לשמש את האקדמיה הצעירה הישראלית עצמה בבחירת מיזמים הנוגעים לחוקרות ולחוקרים צעירים. בין החודשים נובמבר 2024 וינואר 2025 התקיימו פגישות של הוועד המנהל עם מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועם הנהלות האוניברסיטאות, ובכל אחד מהמוסדות הוצגו להנהלה התוצאות הכלליות של הסקר לצד אלו של המוסד הספציפי. לאורך השנים הובילו תוצאות הסקר לעריכת שינויים בהקשרים שונים במוסדות ולשיפור תנאיהם של החוקרות והחוקרים הצעירים. תוצאות הסקר הוצגו גם לפני יו״ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות״ת) דאז, פרופ׳ יוסי מקורי. סדרתהמפגשים״מסתגליםלאקדמיה״ האקדמיה הצעירה המשיכה גם השנה בקיום סדרת מפגשים בשם מסתגלים לאקדמיה, הפונה לסגל אקדמי בתחילת דרכו, ומטרתה להנגיש את הכלים ואת המידע הדרושים להשתלבות מוצלחת באקדמיה הישראלית. בכל אחד מהמפגשים השתתפו מאות חוקרים וחוקרות מכל תחומי הדעת. את הסדרה הוביל השנה חבר הוועד המנהל פרופ׳ אסף שוורץ. מפגש ״מסתגלים״ מקוון, בנושא בניית תיק מצטיין לקביעות, התקיים במאי 2024, ובמסגרתו הוסבר על תהליך הגשת התיק לקביעות, וניתנו טיפים והמלצות מהרקטורים באוניברסיטאות ומחברי ובוגרי האקדמיה הצעירה. מפגש מקוון נוסף בסדרה התקיים בחודש יוני 2024, והתמקד בנושא שימוש בבינה מלאכותית בעולם האקדמי. במפגש נישאו כמה הרצאות בנושא שימוש ב־AI בהוראה, בהצגת מדע ובביצוע המחקר עצמו. 122 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8 > האקדמיה הצעירה הישראלית בספטמבר 2024 התקיים מפגש במוזיאון הטבע שבאוניברסיטת תל אביב. נושא המפגש היה בניית קשרים בין־לאומיים לפני קביעות – התורה שבעל פה, והוא כלל הרצאות ודיוני שולחן עגול. במרס 2025 התקיים מפגש מקוון בנושא מורה נבוכים לתוכנית Europe Horizon של האיחוד האירופי. המפגש הוקדש להגשת בקשות למענקי מהמפגש״בנייתקשריםבין־לאומייםלפניקביעות״ Europe Horizon למחקרים רבי משתתפים, שנועדו לתמוך במיזמים של מחקר וחדשנות ולעודד שיתוף פעולה מחקרי בין גורמים מהאקדמיה, מהתעשייה ומארגונים ציבוריים ממדינות שונות, לשם הצעת פתרונות חדשניים לאתגרים חברתיים מגוונים. מפגש נוסף, בנושא עצות מועילות לבניית קבוצת מחקר ולהנחיית סטודנטים, התקיים באפריל .2025 המפגש עסק בצורות שונות של הנחיה, וניתנו בו עצות לבנייה ולניהול של קבוצת מחקר ולהנחיה אישית וקבוצתית של סטודנטים. סדרתהמפגשים״מיד־סתגליםלאקדמיה״ לאור הצלחת הסדרה הפונה לסגל אקדמי צעיר הוחלט לצאת בשנה זו בסדרה דומה המיועדת לסגל בכיר באמצע הדרך – ״מיד־סתגלים״. את הסדרה הובילה פרופ׳ נעמה גבע־זטורסקי. בינואר 2025 התקיים המפגש המקוון הראשון בסדרה זו בנושא יציאה לשבתון. במפגש נישאו הרצאות על מטרות יציאה לשבתון ועל היבטים מנהליים, והתקיימו בו פאנלים בנושא ״למה לצאת לשבתון ואיך מתחילים? והתנהלות במהלך השבתון״. ביולי 2025 התקיים מפגש בסדרה במוזיאון הטבע שבאוניברסיטת תל אביב. המפגש עסק בשחיקה וריענון באמצע הקריירה – כיוונים ומחשבות על יצירתיות, על ניהול ועל התחדשות, והשתתפו בו יותר משמונים חוקרות וחוקרים ממוסדות שונים ומתחומים מגוונים. המפגש היה מרגש ומעשיר, והביקוש הרב והעניין הגדול שהתבטאו במהלכו מעידים על הצורך הממשי בדיון בנושאים הרלוונטיים לשלב זה בקריירה האקדמית. ממפגש״שחיקהוריענוןבאמצעהקריירה״ 123 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8 > האקדמיה הצעירה הישראלית ובינרלדוקטורנטים בדצמבר 2024 התקיים ובינר לדוקטורנטים ודוקטורנטיות מכל תחומי הדעת הנמצאים בשלבי סיום הדוקטורט, בנושא להיות פוסטדוק/ית ישראלי/ת בחו״ל בזמן מלחמה, לפני מאות צופים. מטרת הוובינר הייתה להציג את ההזדמנויות ואת האתגרים הכרוכים בהשתלמות בתר־דוקטורט בחוץ לארץ, והודגשו במיוחד השלכות המלחמה והמצב הגאופוליטי הנוכחי בעולם. הוובינר כלל מפגש עם בתר־ דוקטורנטים ובתר־דוקטורנטיות ישראלים המשתלמים במדינות שונות, שתיארו את החוויות ואת האתגרים שחוו ונתנו טיפים חשובים. כן כלל המפגש פאנל בנושא בהשתתפות כמה מחברי וחברות האקדמיה הצעירה. אשכולבין־תחומיות אקדמיקסחוקרים משתתפיומשתתפותאקדמיקסחוקרים כינוסי ״אקדמיקס חוקרים״ מיועדים לחברי וחברות הסגל האקדמי הבכיר בכל תחומי הדעת מכל מוסדות המחקר בישראל. ביוני 2024 התקיים במשכנות שאננים בירושלים הכינוס השישי במספר, בהשתתפות כעשרים חוקרות וחוקרים מצוינים בתחומם, מתחומי מחקר מגוונים. מטרת הכינוסים היא קידום שיתופי פעולה בין־תחומיים, הרחבת קשרי המחקר והעבודה וגם מתן פינה שקטה לחוקרים לצורך עבודתם. את סדרת הכינוסים מובילה חברת הוועד המנהל פרופ׳ יעל אלואיל. אקדמיקסדוקטורנטיםובתר־דוקטורנטים(בשיתוףאשכולצעירים) סדרת כינוסים המיועדים לדוקטורנטים ודוקטורנטיות מצטיינים, בעיקר בשלהי הדוקטורט ולפני היציאה לבתר־דוקטורט, וכן לבתר־דוקטורנטים ובתר־דוקטורנטיות מצטיינים. מטרת הכינוסים היא לעודד חשיבה בין־תחומית מחוץ לגבולות המחקר הרגילים. האקדמיה הצעירה רואה בשכבת חוקרים וחוקרות זו את עתודת השינוי של האקדמיה הישראלית שתקדם את המחקר הרב־תחומי, והכינוסים נועדו לעורר את סקרנותם בשלב קריטי של מסלולם האקדמי. גם כאן המשתתפים באים מתחומי דעת מגוונים וממוסדות המחקר השונים בישראל. 124 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8 > האקדמיה הצעירה הישראלית בספטמבר 2024 התקיים בקיבוץ צובה כינוס אקדמיקס דוקטורנטים הראשון. בכינוס השתתפו כעשרים דוקטורנטים ובתר־דוקטורנטים. בכינוס הוקדש זמן לכתיבה ולעבודה עצמית, ונוסף על זה התקיימו סדנאות למתן כלים למשתתפים וכן נישאו הרצאות קצרות בסגנון ״טד״ מפי המשתתפים. במאי 2025 התקיים הכינוס השני בסדרה במלון יהודה בירושלים. השתתפו בו כעשרים חוקרים וחוקרות אשר נבחרו מתוך 120 מועמדים. המשתתפים דיווחו שקיבלו בכינוס כלים ומידע החשובים להמשך התפתחותם והצלחתם, ושהכינוס תרם להם למעלה מציפיותיהם. משתתפיומשתתפותאקדמיקסדוקטורנטים,מאי 2025 אשכולהנגשתמדע מדור״חוקריםפרטיים״באתר YNET במסגרת פעילותה להנגשת המדע הישראלי לקהל הרחב יזמה האקדמיה הצעירה בשנת 2017 טור מיוחד המתפרסם באתר Ynet בשם חוקרים פרטיים. את הטורים כותבים חוקרות וחוקרים ממגוון תחומי ידע מהאקדמיה הישראלית. המדור חזר לפעילות בשנה האחרונה והתפרסמו בו 15 טורים חדשים. בכל טור מספרים חוקרת או חוקר על מחקרם ומדוע בחרו להקדיש את חייהם לנושא. הטור מאפשר הזדמנות נדירה להציץ אל מאחורי הקלעים שלהמחקרהישראליהרב־תחומיוהמרתק,ולהכיראתהאנשיםואתהסיפורים שמאחורי הגילויים. פעילויותנוספותשלהאקדמיההצעירה סקרהשפעותהמלחמהעלהסגלבאוניברסיטאות אירועי ה־7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיהם השפיעו, ועודם משפיעים, דרמטית על מערכת ההשכלה הגבוהה ועל קהילת החוקרים והחוקרות הצעירים, ולפיכך גם על כיווני פעילותה של האקדמיה הצעירה. סטודנטים וסטודנטיות וכן חברי וחברות סגל גויסו למילואים, רבים אחרים פעילים במערך ההתנדבותי האזרחי, סטודנטים זרים עזבו את הארץ, שיתופי פעולה בין־לאומיים רבים מוקפאים, ובעולם נפתחה, בייחוד במוסדות אקדמיים בחו״ל, חזית נוספת בדמות אנטישמיות, חרם אקדמי והלכי רוח אנטי־ ישראליים. בשל המצב השתתפו חברי הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה בכמה דיונים של ועדות כנסת שעסקו באתגרי ההשכלה הגבוהה בתקופת המלחמה. בסוף חודש ינואר 2024 פרסמה האקדמיה הצעירה, בשיתוף אפיק באקדמיה – פורום הפרופסוריות באוניברסיטאות, סקר שמטרתו למפות את הקשיים שעימם מתמודדים חברות וחברי הסגל האקדמי הבכיר. 125 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8 > האקדמיה הצעירה הישראלית על הסקר ענו 1,015 חברות וחברי סגל. תוצאות הסקר לימדו על תחושות של פגיעה ניכרת בחיי היום־יום ובממדיםהשוניםשלהעבודההאקדמיתבאוניברסיטאותוכןעלפגיעהבקשריםהאקדמייםהבין־לאומיים. נשים, חוקרות וחוקרים ללא קביעות ובדרגות נמוכות, בעלי משפחות שבהן ילדים קטנים וכן חברי וחברות סגל במדעי החברה והרוח דיווחו על פגיעות קשות מאלה שחברי סגל אחרים דיווחו עליהן. בעקבות עריכתו של הסקר הראשון, שפורסם בינואר 2024, הופץ במהלך חודש מאי 2025 סקר שני באוניברסיטאות, גם הפעם בשיתוף אפיק באקדמיה – פורום הפרופסוריות באוניברסיטאות. על הסקר ענו 739 חברות וחברי סגל, ותוצאותיו מנותחות בימים אלו ויפורסמו בקרוב. מסמךהמלצותבנושאמודלהתקצוב בעקבות פגישה שהתקיימה בין נציגי האקדמיה הצעירה לנציגי ות״ת בנושא מודל התקצוב של מענקי מחקר של מדעני המשרדים, ובייחוד הקביעות הנוגעות לקרנות תחרותיות, הוחלט שהאקדמיה הצעירה תעביר את המלצותיה בנוגע למודל התקצוב. נבנו שלושה צוותי עבודה של חברי ובוגרי האקדמיה הצעירה, והם החלו לעמול על כתיבת מסמך המלצות מקיף. במאי 2024 התקיימה סדנה במשרדי המועצה להשכלה גבוהה בירושלים בנושא מודל התקצוב לכותבי המסמך. מטרת הסדנה הייתה לחשוף את חברי ובוגרי האקדמיה הצעירה לשיקולים שהובילו את ות״ת לבנות את מודל התקצוב הקיים ולחשוב יחד על דרכים לשיפורו. את הסדנה הובילו, מטעם ות״ת: חוה קליין אבישי, סמנכ״לית תכנון ומידע, ד״ר הילה בן טובים, ממונה בתחום סגל אקדמי ותפוקות מחקר, ומר יניב כהן־שבתאי, סמנכ״ל תקצוב. המסמך הסופי נשלח לות״ת בנובמבר 2024. המסמך מציע מנגנונים מדידים ואמינים לשיפור מודל התקצוב, בשלושה היבטים: הערכת עבודות דוקטור, הערכת פרסומים ומענקי מחקר והערכה ותמרוץ של שיתוף פעולה מחקרי. המלצותבנוגעלתוכנית״חוקרנלווה״ מעמד החוקר הנלווה הוא מרכיב מהותי במבנה המחקר האקדמי, במיוחד במדעי החיים ובמדעים המדויקים. החוקרים הנלווים הם עמוד התווך של פעילות המעבדות האקדמיות, והם נושאים באחריות העיקרית להדרכת סטודנטים, בין היתר בכתיבת בקשות למענקי מחקר ובכתיבת מאמרים מדעיים. בניגוד לסטודנטים ולבתר־דוקטורנטים, חוקרים נלווים נותרים במעבדה לאורך שנים רבות, ובכך מאפשרים רציפות ומספקים ידע מתמחה החיוניים לתפקוד יעיל של קבוצות המחקר. למרות תרומתם הרבה מעמדם המקצועי והאופק התעסוקתי שלהם נותרים לעיתים קרובות לא מוגדרים ולא מובטחים. התוכנית ״חוקר נלווה״ היא תוכניתה של ות״ת לעידוד העסקת חוקרים וחוקרות מצטיינים במעמד חוקר באוניברסיטאות המחקר אשר אינם מועסקים במסלול ״חוקר״ במוסדות. את ההעסקה מממנים יחד המוסדות והחוקרים הראשיים, במתווה של חוזה בן שנתיים לכל הפחות, הניתן לחידוש. בתחילת שנת 2025 התקבלה בקשה מות״ת למתן ייעוץ בנוגע לבחינת התוכנית. בחודש מאי 2025 התקיימה פגישה בין נציגות ות״ת לבין נציגות האקדמיה הצעירה, והומלץ בה לפרסם סקר בנושא. האקדמיה הצעירה ייעצה לות״ת בתהליך בניית הסקר שמתבצע כחלק מתהליך הערכת התוכנית ויופץ בספטמבר .2025 126 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8 > האקדמיה הצעירה הישראלית מחקרבנושאאתגרימנהיגיםומנהיגותאקדמייםבאמצעהקריירה בחודש ינואר 2025 החלה האקדמיה הצעירה במחקר בנושא ״אתגרי מנהיגים ומנהיגות אקדמיים באמצע הקריירה על רקע המשברים בישראל בשנים 2025–2023״. במסגרת המחקר נערכו ראיונות עומק עם 40 חוקרות וחוקרים מובילים מבחינה אקדמית המשתייכים לאוניברסיטאות השונות, אתגרימנהיגיםומנהיגותאקדמיים באמצעהקריירה בני 35 עד 58 אחרי קביעות, בדרגות פרופסור חבר ופרופסור מן המניין., עלרקעהמשבריםבישראל בשנים 2025–2023 מטרת המחקר הייתה למפות את האתגרים העומדים בפני אותם מנהיגים, לתאראתמגווןגורמיהמשיכהלהישארבישראלואתגורמיהדחיפהלמעבר למדינה אחרת, ועד כמה מנהיגים אלה מתקדמים בתהליך קבלת ההחלטות דוח מחקר בהקשר זה. כמו כן נועד המחקר לבחון הבדלים בין תתי־קבוצות בחוויית גורמי הדחיפה והמשיכה ולהציף פעולות מדיניות שבעיני המשתתפים הן מגבירות את גורמי המשיכה ומפחיתות את גורמי הדחיפה. המשתתפים והמשתתפות במחקר הביעו קשר רגשי חזק לישראל ושביעות רצון רבה מהחיים ומהעבודה, אך מיעוט בהם ציין כי הוא שוקל הגירה. בקרב חלק ניכר מהמדגם עלו חששות מהמצב הביטחוני, מהידרדרות הדמוקרטיה, מקשיים מקצועיים ומהתפתחויות עתידיות במדינה. הפתרונות המובילים כוללים הגדלת תקציבי מחקר, פיתוח שיתופי פעולה בין־לאומיים, יצירת קהילות תומכות, הפחתת עומס הוראה ושיפור שכר ותנאי עבודה; בקרב בעלי נטייה חזקה לעזיבה נרשמה העדפה לשיפור תנאים, לתמיכה פסיכולוגית וליצירת קהילות תומכות. נוסף על אלה נמצאו כמה הבדלים בפתרונות המועדפים לפי מגדר ולפי תחום מחקר. עיקרי הדוח הופצו למוסדות השונים ולתקשורת. בעקבות הדוח מתוכננים לצאת לפועל כמה מיזמים של האקדמיה הצעירה לטיפול בנושא. 127 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8 > האקדמיה הצעירה הישראלית חבריוחברותהאקדמיההצעירההישראלית פרופ׳ איילת אבן־עזרא, החוג להיסטוריה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ׳ איגור אוליצקי, הפקולטה לביולוגיה, מכון ויצמן למדע פרופ׳ ג׳ניפר אושר, המחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב פרופ׳ יעל אלואיל*, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל פרופ׳ אריאל אמיר, הפקולטה לפיזיקה, מכון ויצמן למדע ד״ר עדי אשכנזי, הפקולטה למדעים מדויקים, אוניברסיטת תל אביב פרופ׳ אורי בן־דוד, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב ד״ר כרמה בן יוחנן, החוג למדע הדתות, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ׳ ארז בן־יוסף, החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, אוניברסיטת תל אביב פרופ׳ צחי ברקוביץ, המחלקה לחינוך, האוניברסיטה הפתוחה פרופ׳ נטע ברק־קורן, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ׳ צביקה ברקרסקי, מדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, מכון ויצמן למדע פרופ׳ רג׳א ג׳יריס, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל אביב פרופ׳ טלי דקל, הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב, מכון ויצמן למדע פרופ׳ סיגל זלכה־מנו, בית הספר לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה ד״ר ליאור זלמנסון, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב פרופ׳ מירי ימיני, בית הספר לחינוך, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל פרופ׳ איתן יעקובי, הפקולטה למדעי המחשב, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל ד״ר מעין סודאי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה פרופ׳ דניאל סודרי, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל פרופ׳ אהרון סיגל, החוג לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ׳ עופר פירסטנברג, הפקולטה לפיזיקה, מכון ויצמן למדע פרופ׳ רינה רוזנצויג, המחלקה לביולוגיה מבנית וכימית, מכון ויצמן למדע ד״ריניברומנו,הפקולטהלמדעיהמחשבוהפקולטהלהנדסתחשמלומחשבים,הטכניון–מכוןטכנולוגילישראל פרופ׳ אלון שב, המחלקה למוזיקה, אוניברסיטת בר־אילן פרופ׳ אסף שוורץ, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל פרופ׳ שרגא שוורץ, המחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע פרופ׳ עדי שטרן, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב פרופ׳ נעם שטרן־גינוסר, המחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע פרופ׳ יואב שכטמן, הפקולטה להנדסה ביו־רפואית והנדסת חשמל ומחשבים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל פרופ׳ מני שלום, המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב פרופ׳ רות שרץ־שובל*, המחלקה למדעים ביומולקולריים, מכון ויצמן למדע * פרופ׳ יעל אלואיל, חברת הוועד המנהל, ופרופ׳ רות שרץ־שובל, יו״ר הוועד המנהל, יסיימו את כהונתן בת ארבע השנים בתחילת ספטמבר 2025 כאשר הוועד החדש יחל בתפקידו., לאתר האקדמיה הצעירה הישראלית > 128 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 129 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 פעילויות נוספות 9 לקידום מטרותיה של האקדמיה 130 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 130 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פעילויותנוספותלקידום 9 מטרותיהשלהאקדמיה 9.1>מרכזהקשרלחוקריםישראלים מרכז הקשר נועד לסייע לחוקרים וחוקרות ישראלים בארץ ובחו״ל ולמדענים ומדעניות עולים למצוא משרות מחקר באקדמיה ובתעשייה ולהשתלב בקהילה המדעית הישראלית. המרכז מטפל בחוקרים ובחוקרות מכל תחומי הדעת, ובכללם מדעי הרוח והחברה, באמצעות לוח משרות מקוון. נוסף על זה המרכז מאפשר לחוקרים וחוקרות לפנות ישירות לאקדמיה בנוגע לצורכיהם ולאתגרים שעימם הם מתמודדים. כיום רשומים במאגר מרכז הקשר כ־5,000 חוקרים וחוקרות. כ־94% מהרשומים במאגר הם תלמידים ותלמידות לתואר שלישי או בעלי ובעלות תואר דוקטור. בשנת 2024 נרשמו למרכז הקשר יותר מ־200 חוקרים וחוקרות חדשים. 43% מהחוקרים שבמאגר הם מתחומי מדעי הרוח והחברה, ו־57% הם מתחומי מדעי החיים והרפואה, המדעים המדויקים ומדעי ההנדסה. חוקריםרשומיםבמרכזהקשרלפיתחומים מדעיהרוח והחברה 1,010 20% מדעיהחיים 1,929 ורפואה סה״כ4,965 39% חוקרים 1,662 מדעים 1,604 364 34% מדויקים 34% 7% הנדסה לאתר מרכז הקשר לחוקרים ישראלים > 131 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה 9.2>הקרןהלאומיתלמדע בשנות השבעים של המאה הקודמת החליטה ממשלת ישראל להקצות כספים למחקרהבסיסיבישראלעלבסיסתחרותומצוינותמדעיתוהטילהעלהאקדמיה לפעול למימוש התוכנית. לשם כך הקימה האקדמיה את ״הזרוע למחקר בסיסי״. תקציב הזרוע החדשה שניהלה האקדמיה בא ממקורות ממשלתיים באמצעות ות״ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.) בשל הגידול הניכר בהיקף פעילותה של הקרן במשך השנים הוחלט על הפיכתה לעמותה עצמאית. במאי 1995 הוקמה הקרן הלאומית למדע ISF() כעמותה ונרשמה כחוק אצל רשם העמותות. בכך שּונה מעמדה המשפטי של הקרן, והוחל בהפעלתה כמסגרת ארגונית עצמאית אשר שואבת את סמכותה מהקהילה המדעית ופועלת לקידום המחקר המדעי הבסיסי. על אף היותה עמותה עצמאית שומרת הקרן על זיקה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ביטוי לכך ניתן לראות בין היתר בכהונת נשיא האקדמיה כיו״ר מועצת הקרן (לפי תקנונה). הקרן הלאומית למדע היא כיום הגוף המרכזי התומך במחקר בסיסי בישראל לפי מצוינות מדעית בתחומי הדעת השונים ובמגוון רחב של ערוצי תמיכה. בראש ההנהלה האקדמית של הקרן עומד פרופ׳ דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע לשעבר. מטרת הקרן היא להעריך הצעות למחקר בסיסי בכל תחומי הדעת, הכוללים את מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי החיים והרפואה והמדעים המדויקים והטכנולוגיה, ולתמוך בהצעות הנבחרות, בעיקר באמצעות מענקי מחקר. ההצעות מוערכות ונבחרות בהליך תחרותי, על סמך מצוינות ואיכות מדעית. מרבית התוכניות נשפטות בתהליך שיפוט דואלי, שכולל הקמת ועדות מקצועיות מדי שנה, לפי נושאי הבקשות המוגשות, וכן שליחת ההצעות לסיקור עמיתים, בעיקר בחו״ל. כ־94% מתקציב הקרן לשנת תשפ״ה הם הקצבת ות״ת. ששת האחוזים הנותרים באים מתרומות ישירות, מפרסים, מקרנות מיועדות ומקרנות שונות שהאקדמיה מנהלת. בשנת תשפ״ה פועלת הקרן בתקציב כולל של קרוב ל־755 מיליון ש״ח, בכל מסלולי המענקים, ובהם אלה: > תוכניות הליבה – תוכניות הממומנות מדי שנה מתקציב הליבה ופתוחות להגשה לכל תחומי הדעת ואינן ממוקדות בנושא מסוים. > תוכניות ייעודיות – תוכניות הממומנות מתקציב תוספתי ומיועדות לקהל חוקרים מסוים או לנושא מסוים, ובדרך כלל מוגבלות בזמן. במסגרת תוכניות הליבה מממנת הקרן 2,330 מענקי מחקר אישיים באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר אחרים. כמו כן תומכת הקרן במסגרת זו ברכישת ציוד מחקרי להקמת מעבדות לחברי סגל חדשים באוניברסיטאות, ברכישת ציוד לחברי סגל ב״אמצע הדרך״, בפרסום ספרים בתחומי מדעי הרוח וכן בקיום סדנאות מחקר בין־לאומיות. 132 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה נוסף על תוכניות הליבה הנזכרות לעיל מפעילה הקרן את התוכניות האלה: > תוכנית מפ״צ – מענקי מחקר פורצי דרך. > מענקי מחקר לרופאים־חוקרים בבתי החולים. > תוכנית למלגות השתלמות בתר־דוקטורט במדעי החברה. > תוכנית מבריא, בשלושה מסלולים: מענקי מחקר ביו־רפואיים, מענקי הזנק ומענקים להשתלמות בתר־ דוקטורט. > תוכנית למחקרים בתחום המדע וטכנולוגיית הקוונטים. > תוכנית תמיכה להנגשת תשתיות מחקר – במסגרת התוכנית למענקי מחקר אישיים. > תוכנית לתמיכה ברכישת ציוד לחוקרים ב״אמצע הדרך״. במחזור זה החלו לפעול שתי תוכניות חדשות: תוכנית ״בראשית״ — מטרתה של תוכנית חדשה זו היא לטפח ולעודד את קליטתם של חוקרים חדשים חוזרים/עולים לישראל באוניברסיטאות מחקר, לאחר השתלמות בתר־דוקטורט בחו״ל. במסגרת התוכנית יינתן לחוקרים החוזרים/עולים לישראל מענק מחקר רחב היקף למשך חמש שנים ומענק ציוד נכבד חד־ פעמי להקמת מעבדה, אשר יתרמו להשתלבותם בעולם המחקר ובשוק העבודה בישראל. תוכנית ״אור״ — מיועדת לתמוך בחוקרים מחו״ל המעוניינים להצטרף לחברי הסגל האקדמי הבכיר (עם קביעות) באחת מאוניברסיטאות המחקר בארץ. התוכנית פונה לחוקרים בכירים אשר בעשר השנים האחרונות הראו יכולת ומנהיגות מדעיות יוצאות דופן במחקר איכותי מקורי/יצירתי במיוחד ושהוכיחו מחויבות עמוקה ומקיפה לתחומם, תרמו תרומות מדעיות חשובות במיוחד, הפגינו מובילות בולטת בהכשרת מדענים ועיסוק בשאלות מחקר מהותיות בעלות השפעה מכרעת בתחומם. התוכנית תאפשר תמיכה במספר קטן ונבחר של חוקרים מצטיינים בהיקף נרחב ולאורך זמן. פעילות בין־לאומית לפני כמה שנים הרחיבה הקרן את פעילותה הבין־לאומית, והיא משתפת פעולה עם קרנות מחקר שונות לקידום פעילות מדעית משותפת בין חוקרים ישראלים לבין חוקרים מחו״ל. הקרנות כוללות את אלה: הקרן הלאומית למדעי הטבע בסין NSFC( – China of Foundation Science Natural National), המכון הקנדילחקרהבריאותCIHR(–ResearchHealthforInstituteCanadian),המרכזהבין־לאומילמחקר ולפיתוח בקנדה IDRC( – Center Research Development International) וקרן עזריאלי Azrieli( The Foundation בעבר שיתפה הקרן פעולה גם עם ה־UGC). Council( Grant University) בהודו, עם הקרן הלאומית למחקר בסינגפור NRF( – Foundation Research National) ועם האגודה היפנית לקידום המדע JSPS( – Science of Promotion the for Society .)Japan הקרן שותפה ב־GRC Council( Research Global והיא פעילה בהנהגה האירופית האזורית.), במחזורים האחרונים החלה הקרן שיתופי פעולה עם קרנות דומות באירופה במסגרת המודל של ״הסוכנות המובילה״ LAP( – Agency Lead). במחזור זה פועלות שתי תוכניות על פי מודל זה, עם הקרן הלאומית למדע השוויצרית SNSF() ועם הקרן הלאומית בגרמניה .)DFG( לאתר הקרן הלאומית למדע > 133 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה 9.3>תל״מ–הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח בשנת 1997 הקים נשיא האקדמיה דאז פרופ׳ יעקב זיו ז״ל את פורום תל״מ, מסגרת פעולה וולונטרית שנועדה לאגם משאבים ולתאם בין כל הגופים הלאומיים שתשתית מחקרית גדולה יכולה לשמש אותם. בראש הפורום יושב נציג האקדמיה הלאומית שמתמנה בידי נשיא האקדמיה. יושב הראש בשנים האחרונות הוא חבר האקדמיה פרופ׳ שמעון אולמן, וחברים בו יו״ר הות״ת, ראש הרשות לחדשנות, מנכ״ל משרד המדע והטכנולוגיה, ראש מפא״ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון וסגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר. את פעילות הפורום מרכז אביקם בלר. הפורום בודק הצעות להקמת תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח (מו״פ), ובשנים האחרונות גם תוכניות מו״פ לאומיות, וממליץ על דרך איגום המשאבים המתאימה מתוך התקציבים של מרכיבי הפורום ושל גופים מעונייניםאחרים.כמוכןהואממליץעלהגופיםשיהיואחראיםלביצועולבקרהבמסגרתהתקציביתשנקבעה. ערוצי התמיכה במחקר ובפיתוח שמעניקים מקורות לאומיים בישראל: 1 מחקר בסיסי איכותי המנוהל ומתוקצב על יסוד עקרונות תחרותיים.. .2מו״פהמבוססעלחדשנותטכנולוגיתלטובתפיתוחתעשייהומנוהלומתוקצבעליסודעקרונותתחרותיים.. 3.מו״פ מגזרי, מתחום החקלאות, הביטחון ועוד, המנוהל ומתוקצב על יסוד צרכים וצפי של יישומים מוגדרים. חברי תל״מ סבורים כי מלבד ערוצי תמיכה אלה יש צורך לתמוך מעת לעת גם בהקמת תשתיות מו״פ רחבות, בתחומים שונים. תשתיות המו״פ הללו מיועדות לתת מענה לצרכים של כמה גורמים בעלי עניין העוסקים כולם בפעילות מו״פ באותו התחום. בחינה מקצועית של ההצעות ושל הדרכים להקמת תשתיות לאומיות כאלה נעשית בפורום תל״מ. בעשור האחרון החליט פורום תל״מ על איגום משאבים ועל ביצוע מיזמים מדעיים וטכנולוגיים בהיקף כולל של מיליארדי ש״ח, ובהם אלה: 1.הקמת מאגר/בנק רקמות לאומי (מידג״ם) — בעלות של 36 מיליון ש״ח. 2.פוטוניקה מתקדמת — בעלות של 140 מיליון ש״ח. 3.חקר המוח — בעלות של 65 מיליון ש״ח. 4.הקמת מאגר גנום קליני במסגרת מיזם ״פסיפס״ לרפואה מותאמת אישית, בהשתתפותם של משרד הבריאות והמערך הדיגיטלי הלאומי — בעלות של 239 מיליון ש״ח. 5.מדע וטכנולוגיה קוונטיים — בעלות של 1,250 מיליון ש״ח. 6.בינה מלאכותית — בעלות של 520 מיליון ש״ח (בפעימה ראשונה). בשנה האחרונה התקבלה החלטה על פעימה נוספת, בעלות של כ־500 מיליון ש״ח, שיישומה יחל בשנה הקרובה. 7.מכון לחקר לוויינות זעירה — בעלות של 100 מיליון ש״ח. 8.תוכנית הביו־קונוורג׳נס bio-convergence( — בעלות התחלתית של כ־525) מיליון ש״ח, ונוסף על זה פעילות עצמאית של הגופים השונים בהיקף של כ־725 מיליון ש״ח. 134 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה כיום עוסק הפורום בארבע תוכניות, לפי המלצותיהן של ועדות בדיקה מקצועיות: .1תוכנית הקוונטים – ביוזמת ות״ת הוקמה ב־2018 ועדת בדיקה מקצועית, בראשות ד״ר ארנה ברי, שנועדה לבחון את הצורך באיגום משאבים להשקעה בתוכנית לאומית בטכנולוגיות קוונטים. הוועדה התבססה על עבודתה של ועדה שהוקמה בראשות פרופ׳ אורי סיון ועל דוח צרכים שהכינו מפא״ת ורשות החדשנות במשותף. על בסיס המלצות הוועדה השקיעו הגופים החברים בפורום באלה: תשתית חומרה לחישוב קוונטי באקדמיה, תשתית חישוב יישומי בתעשייה, ציוד משותף באקדמיה ובמעבדה יישומית, חישה קוונטית (מו״פ ביטחוני ודואלי), רכיבים קוונטיים לתעשייה, הכשרת הון אנושי, מחקר ישיר ושיתוף פעולה בין־לאומי. במהלך 2026 אמורה התוכנית להסתיים. לאחרונה החליט הפורום על הקמת ועדה לבדיקת תוכנית המשכית לטכנולוגיות הקוונטים, בראשות ד״ר משה שוקר מחברת רפאל. הוועדה אמורה למסור את מסקנותיה ואת המלצותיה לפורום עד דצמבר .2025 .2תוכניתלתשתיתלאומיתלהנגשתטכנולוגיותלחלל–ועדתבדיקהמקצועית,בראשותושלפרופ׳תא״ל (מיל׳) חיים אשד, נועדה לבדוק את הצורך בהקמת ״תשתית לאומית ללוויינות זעירה״. לוויינות זעירה היא אחד המייצגים המובהקים של מהפכת ״החלל החדש״. קידום התוכנית נתקל בקשיים, וב־2024 החליט הפורום, בשיתוף סוכנות החלל הישראלית, על חשיבה מחדש. לאחר בדיקות בנושא החליט הפורום על התמקדות בתשתית להנגשת טכנולוגיות לחלל שיעדה יהיה להרחיב את האפשרויות של חברות החלל הישראליות ואת הגורמים האחרים העוסקים בתחום, בסגמנט המכונה .Upstream סגמנטה־Upstreamכוללכלמוצראושירותשמועלהעלמשגרוטסלחלל.בהגדרהזונכלליםלוויינים בגדלים שונים ולצרכים שונים, משגרים, רכיבים ללוויינים – תקשורת, ניווט, תצפית ועוד. התוכנית תתמקד בחלופות שונות לגישה לחלל, לחסמים הקיימים בתחום ולהשקעה בתשתיות שונות. .3תוכנית לבינה מלאכותית – ועדת בדיקה לנושא חשוב זה, בראשותה של ד״ר ארנה ברי, בחנה את הצורך בהקמת תשתית לבינה מלאכותית ולמדעי הנתונים, את כדאיות הקמתה ואת היתכנותה. הוועדה הגישה את המלצותיה לפורום, וזה אישר את הדוח ואת התוכנית המוצעת. בשל אי־ודאות באשר לתקציב ארוך הטווח חולקה התוכנית לכמה פעימות. בשנת 2021 אושר תקציב בן 520 מיליון ש״ח לצורך התנעת המיזם וביצוע הפעימה הראשונה, שהתרכזה בנושאים של מודלי שפה בעברית ובערבית, של תשתיות חישוב לבינה מלאכותית ושל תמיכה בכוח אדם. במהלך 2024 אושרה והופעלה הפעימה השנייה בתקצוב של כ־500 מיליון ש״ח נוספים. עיקרי התוכנית עוסקים באלה: הגדלת עתודות הסגל האקדמי, הקמת מכון מחקר בסיסי ויישומי לאומי לבינה מלאכותית, תמיכה באתגרים פורצי דרך projects( moonshot) המשלבים פריצות דרך מדעיות עם יישומים בתעשייה ובמערכת הביטחון, הקמה של מוקדי מחקר פורצי דרך באוניברסיטאות מחקר, יצירת נכסי דאטה תחומיים כבסיס ליצירת חדשנות, הנגשת מידע ממשלתי לתעשייה ולאקדמיה, כלי פיתוח לאימון מודלים, הפעלת מיזמים משני מציאות, הגדלת מספר המומחים בבינה מלאכותית בתעשייה, קידום האסדרה והאתיקה, קידום ההטמעה של הבינה המלאכותית במגזר הציבורי וברשויות המקומיות ועוד. 135 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה .4תוכנית הביו־קונוורג׳נס )bio-convergence( – ועדת בדיקה מקצועית, בראשותה של פרופ׳ רבקה כרמי, עסקה בקידום נושא הביו־קונוורג׳נס, נושא בין־תחומי שהוא חיבור סינרגטי בין מדעי החיים והביולוגיה למדעי ההנדסה. הוועדה בדקה את האפשרות להקים בישראל תשתית למו״פ שתתמוך בפיתוחו ובקידומו של מחקר רב־תחומי אקדמי בסיסי, טכנולוגי־יישומי, רפואי ותעשייתי בתחום הביו־קונוורג׳נס כמנוע חדשנות טכנולוגי וכלכלי, לרבות פיתוח ידע ויכולות מו״פ וייצור להקמת חברות בישראל שיעסיקו כוח אדם איכותי ושיהיו בעלות פריון גבוה. בחודש אפריל 2022 אישרו חברי הפורום עקרונית את המלצות ועדת הבדיקה, וכן אושר תקציב ראשוני בסך 435 מיליון ש״ח. באפריל 2023 הצטרפו ות״ת ומשרד הבריאות לתוכנית עם תוכניות להשקעה בתשתיות ציוד יקרות באקדמיה, ללימוד לתארים מתקדמים ולמענקי מחקר המשרתים את תחום הביו־קונוורג׳נס, והיקף התוכנית הורחב לכ־525 מיליון ש״ח. ליד פעילות זו מקיימים הגופים השונים פעילות עצמאית בהיקף של כ־725 מיליון ש״ח. התוכנית כוללת פיתוח תשתיות מו״פ רב־תחומי, לרבות ציוד התקנים ביו־הנדסיים ועוד, הקמת מאגדים רב־תחומיים, קידום מדע ומחקר יישומי, תוכנית אתגרים פורצי דרך projects( ,)moonshot פיתוח הון אנושי רב־תחומי והשמתו בתעשייה, אסדרה חדשנית תומכת ומאפשרת ועוד. 136 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 137 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 הרצאות, כינוסים 10 ואירועים ביוזמת האקדמיה 138 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 138 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 10 הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה במסגרת תפקידה המוגדר בחוק — ״לטפח ולקדם פעילות מדעית״ — האקדמיה עורכת הרצאות, כינוסיםוימיעיון.רביםמהאירועיםפתוחיםלקהלהרחב(בפרקזהמצויניםהאירועיםשיזמההאקדמיה מיוני 2024עד סוף אוגוסט .)2025 לצפייהבהרצאותהמוקלטותישללחוץעלהקישורבשםהאירוע.* ערב נר שישי של חנוכה תשפ״ה 30(בדצמבר )2024 הישיבה הפתוחה של האספה הכללית וטקס קבלת החברות והחברים החדשים לאקדמיה ברכות פרופ׳ דוד הראל, פרופ׳ מרגלית פינקלברג משתתפים פרופ׳ ידין דודאי, פרופ׳ סרג׳יו הרט, פרופ׳ ליעד מודריק החברות והחברים החדשים פרופ׳ מיכאל (מיקי) אלעד פרופ׳ מאיר מיכאל בר־אשר פרופ׳ גיא בר־עוז פרופ׳ אשרף בריק פרופ׳ עודד גולדרייך פרופ׳ תמר דיין פרופ׳ דוד וייסבורד פרופ׳ אדוין סרוסי 139 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 10>הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה הרצאות שנתיות י״א בסיוון תשפ״ד 17( ביוני )2024 יוםהעיוןהשניבסדרתימיהעיון״תשתיותבמדעיהרוח״ י״אבמרחשווןתשפ״ה12(בנובמבר)2024 ״מאגרינתוניםחזותייםושמעיים״ ההרצאה השנתית על שם אלברט איינשטיין ברכות: פרופ׳ דוד הראל ברכות: פרופ׳ דוד הראל יו״רים: פרופ׳ ישראל ברטל, פרופ׳ ידין דודאי, פרופ׳ יו״ר: פרופ׳ ידין דודאי אהרן ממן King Mary-Claire Prof., פרופסור האגודה משתתפים:ד״רניעהארליך,ד״רתרזהבירון,פרופ׳רוני האמריקאית לסרטן במחלקות למדעי הגנום ולרפואה גרנות, ד״ר יעל אילת ון אסן, צילה חסין, פרופ׳ שרון באוניברסיטת ושינגטון שבסיאטל יערי,פרופ׳שיכהן,ד״רמיכאללוקין,ד״רסרגייקרבצוב הרצתה בנושא: Human and Genetics Human Rights: Developing DNA Familial Matching to Search for the Disappeared Grandchildren of י״ח בסיוון תשפ״ד 24( ביוני )2024 Argentina ״מתוךלבדואבמאוד״:זיכרונות,היסטוריה,משפחה ומגדר–300שנהלגליקלבתלייבהאמל)1724–1645( י׳באבתשפ״ה4(באוגוסט)2025 ברכות: פרופ׳ מרגלית פינקלברג ההרצאה השנתית על שם מרטין בובר יו״רים: פרופ׳ מירי אליאב־פלדון, פרופ׳ יוסף קפלן ברכות: פרופ׳ דוד הראל משתתפים: פרופ׳ איריס אידלסון־שיין, פרופ׳ אבריאל יו״ר: סרג׳יו הרט בר־לבב, פרופ׳ ישראל ברטל, ד״ר ימימה חובב־בנמלך, הקדמה והצגת המרצה: ישראל ברטל Nirenberg David Prof., המרכז ללימודים מתקדמים פרופ׳ חוה טורניאנסקי, ד״ר נטלי ניימרק־גולדברג, באוניברסיטתפרינסטוןשבניוג׳רזי פרופ׳ שמואל פיינר, נעמי קרן הרצה בנושא: Judaism, in History of Powers The Christianity, and Islam כינוסים וימי עיון כ״ו באייר תשפ״ד 3( ביוני )2024 סימפוזיון המדע של פרסי בלווטניק לחוקרים צעיריםבישראללשנת 2024 ברכות: ד״ר סוניה דוגאל, פרופ׳ דוד הראל פרופ׳ איריס אידלסון־שיין בכינוס ״מתוך לב דואב מאוד״ הרצאת אורח: פרופ׳ עודד רכבי הרצאות הזוכים בפרסים: ד״ר מורן שלו בן־עמי, פרופ׳ כ״ו בסיוון תשפ״ד 2(ביולי )2024 תומאס וידיק, ד״ר שרגא שוורץ ההרצאההראשונהבסדרת״הרצאותמבית״ פרופ׳ דן מירון: גלגולו של גלגול, או: המטמורפוזה הבלתיגמורה|לציוןמאהשנהלפטירתושלפרנץקפקא ברכות: פרופ׳ דוד הראל יו״ר: פרופ׳ נילי כהן משתתף: פרופ׳ דן מירון פרופ׳ עודד רכבי בסימפוזיון המדע של פרסי בלווטניק 2024 140 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 10>הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה כ״ג בתמוז תשפ״ד 29(ביולי )2024 כ״ו באלול תשפ״ד 29(בספטמבר )2024 הרצאתאורח סמינראדמסלשנת 2024 Prof.ChristophMarkschies Adams Seminar Celebrating the 20th Anniversary of Risks and Benefits of Paradigms in the Humanities: theAdamsFellowshipsInMemoryofMr.MarcelAdams The History of Religions in Antiquity as an Example ברכות: פרופ׳ משה אורן, פרופ׳ נילי כהן ברכות: פרופ׳ דוד הראל ברכות מטעם המשפחה: Troy Adams Linda ,Atty. יו״ר: פרופ׳ גיא סטרומזה Mr. Sylvan Adams משתתף: Markschies Christoph Prof. מרצה אורח: פרופ׳ אמנון שעשוע מעניקת מלגת רות ארנון: פרופ׳ רות ארנון ט׳ באלול תשפ״ד 12(בספטמבר )2024 דברי סיום: פרופ׳ משה אורן חשיבהחישוביתובינהמלאכותיתבהוראהובלמידה ברכות: פרופ׳ דוד הראל יו״רים: פרופ׳ עמירם יהודאי, פרופ׳ טלי נחליאלי, פרופ׳ רז קופרמן הרצאת פתיחה: פרופ׳ מיכל ארמוני משתתפים: אסיף אלמוזני, ענת בן־יעקב, ד״ר ארנה ברי, ד״ר דוד גינת, ד״ר יובל הרט, פרופ׳ בועז כץ, גד לידרור,אבינתן,ד״רסרגייסומקין,רותסורוז׳ון,פרופ׳ מר סילבן אדמס מברך בסמינר אדמס השנתי. אורןקורלנד,ד״ראמיררובינשטיין,ד״רעינתשפרינצק י״ט במרחשוון תשפ״ה 20(בנובמבר )2024 המפגש הראשון בסדרת המפגשים ״בשערי האקדמיה״ בנושא״אחריות״ ״אחריותציבורית״ דברי פתיחה: פרופ׳ דוד הראל יו״ר: פרופ׳ מרגלית פינקלברג משתתפים: פרופ׳ ערן ויגודה־גדות, פרופ׳ אריה נאור פרופ׳ מיכל ארמוני בכינוס ״חשיבה חישובית״ כ״א באלול תשפ״ד 24( בספטמבר )2024 ההרצאההשנייהבסדרת״הרצאותמבית״ פרופ׳ חוה טורניאנסקי: ״נח בשבע שגיאות״ ועוד: עבריתויידיש,שתילשונותלחברהאחת ברכות: פרופ׳ דוד הראל יו״ר: פרופ׳ אבנר הולצמן משתתפת: פרופ׳ חוה טורניאנסקי פרופ׳ אריה נאור במפגש ״אחריות ציבורית״ 141 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 10>הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה ב׳ בכסלו תשפ״ה 3( בדצמבר )2024 הרצאת פתיחה: Fauvelle François-Xavier ההרצאההשלישיתבסדרת״הרצאותמבית״ משתתפים: פרופ׳ חגי ארליך, פרופ׳ רות ג׳יניאו, ד״ר פרופ׳דניאלפרידמן:המשברהמשפטיבדמוקרטיות עודד זינגר, ד״ר לאונרדו כהן, פרופ׳ שרה סטרומזה, ליברליות פרופ׳ גליה צבר, פרופ׳ סטיבן קפלן, ד״ר בר קריבוס, ברכות: פרופ׳ דוד הראל פרופ׳ יובל רוטמן, ד״ר גיא רון־גלבוע, פרופ׳ לין שלר יו״ר: פרופ׳ אריאל פורת Prof.AlebachewBelayBirru,Prof.MarcoCristini, משתתף: פרופ׳ דניאל פרידמן Prof. Mehdi Ghouirgate, Prof. Samantha Kelly, Prof.DanielKumah,Prof.PhilipSlavin ט״ו בטבת תשפ״ה 15(בינואר )2025 המפגש השני בסדרת המפגשים ״בשערי האקדמיה״ בנושא״אחריות״ ״אחריותמשפטית״ יו״ר: פרופ׳ נילי כהן חבר האקדמיה פרופ׳ דניאל פרידמן נושא את ההרצאה ״המשבר משתתפים: השופט (בדימוס) פרופ׳ מנחם פינקלשטיין, המשפטי בדמוקרטיות הליברליות״. שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) אילה פרוקצ׳יה י״ב בטבת תשפ״ה 12(בינואר )2025 ״נלחמים על הרוח: איך לחולל שינוי בלימודי הרוח בישראל?״ יו״רים: פרופ׳ ישראל ברטל, פרופ׳ דוד הראל, פרופ׳ מרגלית פינקלברג, פרופ׳ שי פרוגל משתתפים: פרופ׳ ניסים אוטמזגין, יובל אוליבסטון, עמית אפק, אשר גניס, פרופ׳ דניאלה דוויק, פרופ׳ נילי כהן, אביטל מסטרמן, פרופ׳ רון מרגולין, פרופ׳ חביבה מימין: שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) אילה פרוקצ׳יה, השופט (בדימוס) פרופ׳ מנחם פינקלשטיין ונשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי פדיה, ד״ר ג׳רמי פוגל, פרופ׳ שי פרוגל, סופ רוחס כהן במפגש ״אחריות משפטית״ נאור, פרופ׳ יוסי שילה כ״ב בטבת תשפ״ה 22(בינואר )2025 י״ג–ט״ו בטבת תשפ״ה 15–13(בינואר )2025 כינוסאדמסתשפ״ה MedievalAfricaandtheGlobalWorld מנחה: פרופ׳ משה אורן מארגנים: פרופ׳ יצחק חן, פרופ׳ שרה סטרומזה, דברי פתיחה: פרופ׳ משה אורן, פרופ׳ דוד הראל Prof. François-Xavier Fauvelle המלגאים: מיכאל בירק, אלון גוטפרוינד, רוני גטניו, ברכות: פרופ׳ דוד הראל, פרופ׳ יצחק חן אלעד זהבי, יהונתן זומר, ולדימיר מינדל, דורון פינקו, יו״רים: פרופ׳ קמילה אדנג, פרופ׳ יורם בילו, פרופ׳ אלעד צליק מיכל בירן, פרופ׳ מאיר מיכאל בר־אשר, פרופ׳ שרה משתתפים: מאירה ברנדויין, ד״ר ברק הירשברג, פרופ׳ סטרומזה, פרופ׳ גליה צבר אמיר עמדי 142 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 10>הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה כ׳ בטבת תשפ״ה 20(בינואר )2025 כ״א באייר תשפ״ה 19( במאי )2025 ערב עיון לרגל צאתו לאור של הספר FRAGILITY יוםהעיוןהשלישיבסדרתימיהעיון מאתחברהאקדמיהפרופ׳רוניאלנבלוםז״ל ״תשתיותבמדעיהרוח״ דברי פתיחה: פרופ׳ דוד הראל ״בינה מלאכותית ומחקר: שימושים, סיכויים, יו״ר: פרופ׳ ב״ז קדר סכנות״ משתתפים: פרופ׳ צבי בן־אברהם, ד״ר אנה גוטרץ, ניר ברכות: פרופ׳ דוד הראל חסון, פרופ׳ גדעון שלח־לביא יו״רים: פרופ׳ יורם בילו, פרופ׳ יואב בנימיני, פרופ׳ ישראל ברטל משתתפים: פרופ׳ יונתן בן־דב, ד״ר שי גורדין, פרופ׳ יואל גרינברג, פרופ׳ מנואל טרכטנברג, ד״ר תמר מגידו, ד״ר גבי סטנובסקי, ד״ר רננה קידר, ד״ר סיני רוסינק, ד״ר גל רז ז׳ בסיוון תשפ״ה 3( ביוני )2025 עיתונאי ״הארץ״ ניר חסון בערב העיון לרגל הוצאת הספרFragility סימפוזיון המדע של פרסי בלווטניק לחוקרים כ״ו באדר תשפ״ה 26(במרס )2025 צעיריםבישראללשנת 2025 המפגש השלישי בסדרת המפגשים ״בשערי האקדמיה״ ברכות: ד״ר סוניה דוגאל, פרופ׳ דוד הראל בנושא״אחריות״ הרצאת אורח: פרופ׳ מיכל ריבלין ״אחריותאישית״ הרצאות הזוכים בפרסים: פרופ׳ חיים גרפינקל, ד״ר יו״ר: פרופ׳ נירה ליברמן בנימין פלמר, ד״ר יונתן שטלצר משתתפים: פרופ׳ מריוס אושר, פרופ׳ דוד אנוך פרופ׳ מיכל ריבלין בסימפוזיון המדע של פרסי בלווטניק 2025 פרופ׳ דוד אנוך במפגש ״אחריות אישית״ י״ד בסיוון תשפ״ה 10( ביוני )2025 ט״ז באייר תשפ״ה 14(במאי )2025 ההרצאההרביעיתבסדרת״הרצאותמבית״ המפגש הרביעי בסדרת המפגשים ״בשערי האקדמיה״ פרופ׳ אלי קשת: יצירת כלי דם: מתובנות בסיס בנושא״אחריות״ ליישומיםרפואיים ״אחריותחברתית״ ברכות: פרופ׳ דוד הראל יו״ר: פרופ׳ דוד הראל יו״ר: פרופ׳ עדי קמחי משתתפים: עדינה בר־שלום, פרופ׳ רות שרץ־שובל משתתף: פרופ׳ אלי קשת 143 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 10>הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה כ״ח בתמוז תשפ״ה 24(ביולי )2025 כ״ח באייר תשפ״ה 26(במאי )2025 תחרות AcademyIsraelLabWallsFalling יום עיון לציון 100 שנה להולדתו של חבר האקדמיה ברכות: פרופ׳ ארז בן־יוסף, פרופ׳ דוד הראל, German פרופ׳יובלנאמןז״ל Ambassador to Israel H.E. Steffen Seibert ״מעברומחוץלקופסה״ BeyondtheHorizonandOutsidetheBox הרצאת אורח: נתנאל לאופר, זוכה התחרות הישראלית הוועדה המארגנת: פרופ׳ אליעזר רבינוביץ (יו״ר,) לשנת 2024 פרופ׳ מרק קרלינר, פרופ׳ מרדכי שגב הצגות קצרות של המתחרים דברי פתיחה: פרופ׳ ידין דודאי, פרופ׳ מרק קרלינר, פרופ׳ אליעזר רבינוביץ אירועים לזכר חברי אקדמיה הרצאת אורח: Gross David Prof. משתתפים: פרופ׳ עופר אהרוני, פרופ׳ רמי ברושטיין, ז׳ בתשרי תשפ״ה 9(באוקטובר )2024 פרופ׳ שמחה ברסלר, פרופ׳ מיכאל גלר, פרופ׳ דוד ערב עיון לזכרו של חבר האקדמיה פרופ׳ מלאכי הורן, פרופ׳ חיים הררי, טדי נאמן, פרופ׳ מיכאל בית־אריהבמלאתשנהלפטירתו סמולקין, פרופ׳ ירון עוז, פרופ׳ שירה צ׳פמן, פרופ׳ דברי פתיחה: פרופ׳ מרגלית פינקלברג אנריקה קחומוביץ, פרופ׳ שלמה רזמט יו״ר: פרופ׳ יוסף קפלן משתתפים: פרופ׳ מנחם בן־ששון, ד״ר יעקב צ׳ מאיר, הרצאות לכבוד חברי האקדמיה פרופ׳ שמחה עמנואל, ד״ר נורית פסטרנק בית־אריה, פרופ׳ אלחנן ריינר ח׳ באלול תשפ״ד 11(בספטמבר )2024 ערב עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ׳ לסלי ליזרוביץ בהגיעולגיל 90 ט״ז בכסלו תשפ״ה 17(בדצמבר )2024 ״גבישיםבכלהממדים״| DimensionsAllinCrystals ערב עיון לזכרו של חבר האקדמיה פרופ׳ שלמה ברכות: פרופ׳ דוד הראל, פרופ׳ רשף טנא, פרופ׳ אבינריבמלאתשנהלפטירתו מאיר להב דברי פתיחה: פרופ׳ נילי כהן יו״רים: פרופ׳ מאיר להב, פרופ׳ חנה רפפורט יו״ר: פרופ׳ משה הלברטל משתתפים: פרופ׳ ליאה אדדי, רותם חומסקי, משתתפים: מעין אבינרי־רבהון, פרופ׳ דוד אוחנה, פרופ׳ לסלי ליזרוביץ, Almarsson Örn ,Dr. פרופ׳ אבנר דה שליט, פרופ׳ דניאל פרידמן, פרופ׳ Prof. Jens Als-Nielsen, Dr. Maria Chiara di אניטה שפירא Gregori, Dr. Jaroslaw (Jarek) Majewski ד׳ בניסן תשפ״ה 2(באפריל )2025 ערב עיון לזכרו של חבר האקדמיה פרופ׳ אברהם גרוסמןבמלאתשנהלפטירתו דברי פתיחה: פרופ׳ מרגלית פינקלברג יו״ר: פרופ׳ יוסף קפלן משתתפים: פרופ׳ אלישבע באומגרטן, פרופ׳ מנחם בן־ששון, פרופ׳ יוחנן גרוסמן, פרופ׳ שמחה עמנואל, פרופ׳ שמואל פיינר חבר האקדמיה פרופ׳ לסלי ליזרוביץ באירוע לכבוד יום הולדתו ה־90 144 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 10>הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה י״ב במרחשוון תשפ״ה 13(בנובמבר )2024 ערב עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ׳ דן מירון בהגיעולגיל 90 ״דןמירוןוגדוליהשירההעברית״ ברכות: פרופ׳ דוד הראל, פרופ׳ נילי כהן יו״ר: פרופ׳ אניטה שפירא משתתפים:פרופ׳אבנרהולצמן,פרופ׳אריאלהירשפלד, פרופ׳ תמר וולף־מונזון, פרופ׳ דן מירון נשיאהאקדמיהלשעברפרופ׳מנחםיעריבאירועלכבודיוםהולדתוה־90 ל׳ בניסן תשפ״ה 28(באפריל )2025 אירועלכבודנשיאהאקדמיהלשעבר פרופ׳מנחםיעריבהגיעולגיל 90 ברכות: פרופ׳ דוד הראל יו״ר: שולמית וולקוב משתתפים: פרופ׳ מנחם יערי, פרופ׳ אבישי מרגלית, חבר האקדמיה פרופ׳ דן מירון באירוע לכבוד הגעתו לגיל 90 פרופ׳ סרי נוסייבה, Maskin Eric Prof. ליווי מוזיקלי: ירון קולברג ו־Maskin Eric Prof. ז׳ בשבט תשפ״ה 5(בפברואר )2025 ערב עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ׳ יגאל תלמי לרגליוםהולדתוה־100 ״פענוח מבנה גרעין האטום״ Deciphering the Structure of the Atomic Nucleus דברי פתיחה וברכות: פרופ׳ דוד הראל, פרופ׳ עוזי סמילנסקי, פרופ׳ יצחק צרויה יו״רים: פרופ׳ אברהם גל, פרופ׳ עוזי סמילנסקי משתתפים: פרופ׳ אברהם גל, פרופ׳ מוטי הייבלום, פרופ׳ חיים הררי, פרופ׳ יגאל תלמי, פרופ׳ יואב תלמי, Prof. Hans-Arwed Weidenmüller חבר האקדמיה פרופ׳ בנימין איזק באירוע לכבוד הגעתו לגבורות י״ג בסיוון תשפ״ה 9(ביוני )2025 כינוסבין־לאומילכבודחברהאקדמיה פרופ׳בנימיןאיזקבהגיעולגבורות ברכות: פרופ׳ דוד הראל יו״רים: פרופ׳ מרגלית פינקלברג, פרופ׳ יובל רוטמן משתתפים: פרופ׳ בנימין איזק, פרופ׳ רבקה גרשט, פרופ׳ דניאלה דוויק, פרופ׳ מארן נ׳ ניהוף, פרופ׳ יונתן חבר האקדמיה פרופ׳ יגאל תלמי ובתו, חברת האקדמיה פרופ׳ תמר דיין, פרייס, ד״ר יובל שחר, Ameling Walter Prof. באירוע לכבוד יום הולדתו ה־100 145 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 11 תקציב האקדמיה 147 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 11 תקציבהאקדמיהלשנתתשפ״ה כלהסכומיםבאלפישקלים)( 13,500 הקצבותות״ת(הוועדהלתכנוןולתקצוב) 50 הכנסותמפרסומים 1,368 הכנסותמקרנות 850 תקורהמהקרןהלאומיתלמדע 327 תקורהמניהולפרויקטים 400 הכנסותמימוןנטו 16,495 סה״כהכנסותתקציבשוטף סה״כהכנסותמיזמיםבמימוןחיצוני 21,246 37,741 סה״כהכנסות 310 החטיבהלמדעיהטבע 720 החטיבהלמדעיהרוח 175 קידוםהמדע 630 כינוסיםמדעייםוקשריקהילה 210 פרסומים 1,200 קשריםבין־לאומיים 250 אגףייעוץוקשריממשל 150 האקדמיההצעירההישראלית 80 מלגותרותארנון 2,080 הנהלה,כלליותומשרדיות 9,910 שכרונלוות 780 פחת 16,495 סה״כהוצאותתקציבשוטף 21,246 סה״כהוצאותמיזמיםבמימוןחיצוני 37,741 סה״כהוצאות 0 עודף (גירעון) 148 דין וחשבון שנתי >תשפ״ה2025–2024 12 ועדות האקדמיה 150 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 12 ועדותהאקדמיה הוועדהמנהלשלהאקדמיההצעירההישראלית פרופ׳ רות שרץ־שובל – יו״ר, פרופ׳ יעל אלואיל, פרופ׳ מירי ימיני, פרופ׳ אסף שוורץ; תמי פלג – רכזת הוועדהבנושאחשיבהחישוביתובינהמלאכותיתבחינוךהעל־יסודי פרופ׳ מיכל ארמוני – יו״ר, ד״ר דוד גינת, פרופ׳ עמירם יהודאי, פרופ׳ טלי נחליאלי, פרופ׳ רז קופרמן, פרופ׳ אורן קורלנד, פרופ׳ שמעון שוקן; חן ברקמן – רכזת הוועדההישראליתשלפרסכדורהארץשלפרונטירסPrize(Planet)Frontiers פרופ׳ נגה קרונפלד־שור – יו״ר, פרופ׳ איתי הלוי, פרופ׳ יוסי לויה, פרופ׳ מני שלום; מאירה ברנדויין – רכזת הוועדההלאומיתלאנרגיותגבוהות פרופ׳ מרק קרלינר – יו״ר, פרופ׳ הלינה אברמוביץ, פרופ׳ שקמה ברסלר, פרופ׳ יונית הוכברג, פרופ׳ שלומית טרם, פרופ׳ ירון עוז, פרופ׳ גלעד פרז, פרופ׳ יעל שדמי; ד״ר יעל בן־חיים – רכזת הוועדההלאומיתלפיזיקהגרעינית פרופ׳ אלי פיסצקי – יו״ר, פרופ׳ עמירם לויתן, פרופ׳ ישראל מרדור, ד״ר צבי ציטרון, פרופ׳ גיא רון, פרופ׳ יגאל תלמי; ד״ר יעל בן־חיים – רכזת הוועדההלאומיתלקרינתסינכרוטרון פרופ׳ יובל גולן, פרופ׳ שרון שוורץ – יו״ר, פרופ׳ יואל הירש, פרופ׳ יואל זוסמן, פרופ׳ עודד ליבנה, פרופ׳ מיטל לנדאו, פרופ׳ בועז פוקרוי; ד״ר יעל בן־חיים – רכזת הוועדההמייעצתהישראליתלמלגותקרןפולקס פרופ׳ גדעון רכבי – יו״ר, פרופ׳ אוהד בירק, פרופ׳ יהודית ברגמן, פרופ׳ ליאור גפשטיין, פרופ׳ רביד שטראוסמן; ד״ר יעל בן־חיים – רכזת 151 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 12> ועדות האקדמיה הוועדהלאיתורמועמדיםחדשיםלחטיבהלמדעיהטבע פרופ׳ מרדכי (מוטי) שגב – יו״ר, פרופ׳ רשף טנא, פרופ׳ יוסף קוסט; ד״ר יעל בן־חיים – רכזת הוועדהלאיתורמועמדיםחדשיםלחטיבהלמדעיהרוח פרופ׳ גדליה סטרומזה – יו״ר, פרופ׳ אבנר הולצמן, פרופ׳ נירה ליברמן; סימה דניאל – רכזת המרכזהאקדמיבקהיר הנהלה: גליה פינצי, אסתר סיוון – יו״ר, פרופ׳ גבריאל מ׳ רוזנבאום, פרופ׳ יצחק רייטר, פרופ׳ שמעון שמיר ועדתביואתיקה פרופ׳ שי לביא – יו״ר, פרופ׳ ליאת איילון, ד״ר עתניאל א. דרור, פרופ׳ יעקוב חנא, פרופ׳ יוסף ירדן, פרופ׳ אפרת לוי־להד, פרופ׳ פרנצ׳סקה לוי־שפר, פרופ׳ מישל רבל, עו״ד ד״ר סיון תמיר; ד״ר יעל בן־חיים – רכזת ועדתדוחמצבהמדעבישראל 2025 פרופ׳ עדי קמחי – יו״ר, פרופ׳ גדי איזנשטיין, פרופ׳ ינון בן־נריה, פרופ׳ נירה ליברמן, פרופ׳ שרה סטרומזה, פרופ׳ מיכל פלדמן, פרופ׳ מרדכי (מוטי) שגב; לירון דין – רכזת תת־הוועדה לבין־לאומיות פרופ׳מרדכי(מוטי)שגב–יו״ר,פרופ׳אוריבנין,פרופ׳דניאלזייפמן,פרופ׳מיריימיני,פרופ׳ערןמשורר תת־הוועדה למדעי החברה פרופ׳ נירה ליברמן – יו״ר, פרופ׳ תומר בלומקין, פרופ׳ ורד ויניצקי־סרוסי, פרופ׳ מוחמד חאג׳־יחיא, פרופ׳ עמרי ידלין תת־הוועדה למדעי החיים והרפואה פרופ׳ ינון בן־נריה – יו״ר, פרופ׳ קרן אברהם, פרופ׳ יובל דור, פרופ׳ ארז לבנון, פרופ׳ ליעד מודריק תת־הוועדה למדעי הרוח פרופ׳ שרה סטרומזה – יו״ר, פרופ׳ דוד אנוך, פרופ׳ שחר גלילי, פרופ׳ גיל גמבש, פרופ׳ גליה צבר תת־הוועדה למדעים המדויקים פרופ׳ מיכל פלדמן – יו״ר, פרופ׳ חיים ביידנקופף, פרופ׳ מינה טייכר, פרופ׳ אילן מרק, פרופ׳ אבי צדוק תת־הוועדה לתשתיות מחקר פרופ׳ גדי איזנשטיין – יו״ר, פרופ׳ יובל גולן, פרופ׳ בני גיגר, פרופ׳ ניר טסלר, פרופ׳ ארז עציון ועדתהביקורת פרופ׳ מרדכי (מוטי) הייבלום, פרופ׳ יוסף קפלן; יואב טאובמן – רכז 152 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 12> ועדות האקדמיה ועדתההיגויוהשיפוטשלתוכניתמלגותאדמס פרופ׳ משה אורן – יו״ר, פרופ׳ יואב בנימיני, פרופ׳ נעמה ברקאי, פרופ׳ גדעון דגן, פרופ׳ שמריהו הוז, פרופ׳ ישעיהו (אישי) טלמון, פרופ׳ אילון לינדנשטראוס, פרופ׳ יוסף קוסט, פרופ׳ חרמונה שורק, פרופ׳ מיכה שריר; בת־שבע שור, מאירה ברנדויין - רכזות ועדתההיגוילהרצאההשנתיתעלשםאלברטאיינשטיין פרופ׳ ידין דודאי – יו״ר; ד״ר יעל בן־חיים – רכזת ועדתההיגוילהרצאההשנתיתעלשםמרטיןבובר פרופ׳ סרג׳יו הרט – יו״ר, פרופ׳ עמנואל טוב, פרופ׳ נילי כהן, פרופ׳ אבישי מרגלית; סימה דניאל – רכזת ועדתההיגוילהרצאההשנתיתעלשםצ׳ארלסדרווין פרופ׳ ידין דודאי – יו״ר, פרופ׳ יוסי לויה, פרופ׳ יואל רק ועדתההיגוילהתמודדותעםמשברהאקלים פרופ׳ דן יקיר – יו״ר, פרופ׳ צבי בן־אברהם, פרופ׳ יוסף ג׳בארין, פרופ׳ נעמה גורן־ענבר, פרופ׳ נדב דוידוביץ׳, פרופ׳ יואב יאיר, פרופ׳ יוסי לויה, פרופ׳ שלומית פז, פרופ׳ טליה פישר, פרופ׳ דני רוזנפלד, פרופ׳ איתן ששינסקי; ד״ר נירית טופול – רכזת ועדתההיגוילמיפויפגיעותלסיכוניאקלים פרופ׳ ערן פייטלסון – יו״ר, פרופ׳ תמר דיין, פרופ׳ אלון טל, פרופ׳ דן יקיר, פרופ׳ (אמריטה) נעמי כרמון, פרופ׳ דורון לביא, פרופ׳ מיה נגב, פרופ׳ ערן פרידלר, פרופ׳ דוד פרלמוטר, פרופ׳ נגה קרונפלד־שור; שגית פורת – רכזת ועדתההיגוילסדרה״בשעריהאקדמיה״ פרופ׳ ידין דודאי, פרופ׳ אבנר הולצמן, פרופ׳ דוד הראל, פרופ׳ נילי כהן; נעמה שילוני – רכזת ועדתההיגוישלמיזם MGHHistorica(Germaniae)Monumenta פרופ׳ ב״ז קדר – יו״ר, פרופ׳ משה אידל, יעקב גוגנהיים, פרופ׳ ישראל יובל, פרופ׳ שמחה עמנואל, פרופ׳ יוסף קפלן; סימה דניאל – רכזת ועדתההשקעות דן זיסקינד, גרי ליבלר, יוסי לנץ, אהוד נייגר, הרי ספיר; יואב טאובמן – רכז ועדתהכספים ירום אריאב, פרופ׳ קרנית פלוג; יואב טאובמן – רכז 153 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 12> ועדות האקדמיה ועדתהפאונהוהפלורהשלארץישראל ד״ר מנחם גורן, פרופ׳ עוזי פליטמן – יו״רים, פרופ׳ בלה גליל, פרופ׳ גדעון דגן, פרופ׳ נטע דורצ׳ין, ד״ר דניאל יואל, פרופ׳ מרדכי כסלו, ד״ר יותם ציפר־ברגר; ד״ר יעל בן־חיים – רכזת ועדתהפרסומים פרופ׳ יונתן מאיר – יו״ר, פרופ׳ רות ברמן, פרופ׳ ידין דודאי, פרופ׳ אבנר הולצמן, פרופ׳ איתן קולברג; ליאת אושרי – רכזת ועדתהשיפוטלתוכניתהמלגותלתלמידימחקרבמדעיהרוחוהחברה מיסודהשלהקרןע״שאליכסדהרוטשילד פרופ׳ נילי כהן – יו״ר, פרופ׳ איריס אידלסון־שיין, פרופ׳ יורם בילו, פרופ׳ אבנר הולצמן; מאירה ברנדויין – רכזת ועדתהתוכניותבמדעיהרוחוהחברה פרופ׳ יורם בילו – יו״ר, פרופ׳ מיכל בירן, פרופ׳ סימון הופקינס, פרופ׳ סרג׳יו הרט, פרופ׳ אהרן ממן; סימה דניאל – רכזת ועדתפורוםהדתותהאברהמיות פרופ׳ גדליה סטרומזה – יו״ר, פרופ׳ מיכל בירן, פרופ׳ יובל רוטמן, פרופ׳ רונית ריצ׳י; סימה דניאל – רכזת ועדתתוכניתמלגותהצטיינותלחוקריבתר־דוקטורטמחו״ל פרופ׳ מרדכי (מוטי) שגב – יו״ר, ד״ר גדעון אבני, פרופ׳ יונינה אלדר, פרופ׳ עמנואל בלוך, פרופ׳ אהוד בנין, פרופ׳ אשרף בריק, פרופ׳ נעמה ברקאי, פרופ׳ רג׳א ג׳יריס, פרופ׳ יונית הוכברג, פרופ׳ לירן כרמל, פרופ׳ אילן מרק, פרופ׳ מארן ר׳ ניהוף, פרופ׳ אבינועם צדוק, פרופ׳ נתן קלר, פרופ׳ שרית קראוס, פרופ׳ מיכאיל קרייני, פרופ׳ מני שלום, פרופ׳ דוד שפריצק; מאירה ברנדויין – רכזת 154 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 נציגי האקדמיה 13 בגופים ובמוסדות 156 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 13 נציגיהאקדמיהבגופיםובמוסדות הוועדה המדעית של המרכז מועצתהקרןהלאומיתלמדע פרופ׳ דוד הראל (יו״ר) למורשת יהדות אתיופיה פרופ׳ חגי ארליך, פרופ׳ גליה צבר פרופ׳ ישראל ברטל, פרופ׳ סרג׳יו הרט מועצת פרסי הארווי הוועדה לבחירת זוכי פרופ׳ נוגה אלון, פרופ׳ סרג׳יו הרט מלגות פולונסקי פרופ׳ רונית ריצ׳י פורוםתל״מ תשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח)( המועצה של מרכז זלמן שזר פרופ׳ שמעון אולמן (יו״ר) לחקר תולדות העם היהודי פרופ׳ יורם בילו, פרופ׳ ישראל ברטל פרס דן דוד (אוניברסיטת תל אביב) פרופ׳ יהושע יורטנר הקרןהדו־לאומיתלמדע קורטוריון הטכניון – ארצות־הברית–ישראל פרופ׳ אלכס לובוצקי מכון טכנולוגי לישראל פרופ׳ יוסף קוסט הקרן על שם ד״ר מינה שפירמן קרן יוספה וליאוניד אולשוונג וד״ר אוטו שפירמן ז״ל האפוטרופוס הכללי)( גליה פינצי, אסתר סיוון גליה פינצי, אסתר סיוון מועצת הספרייה הלאומית פרופ׳ דוד הראל (יו״ר) 157 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 158 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 חברים שהלכו 14 לעולמם 159 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים חבריםשהלכולעולמםבשנההחולפת(תשפ״ה) פרופ׳שמואלאגמון תרפ״ב–תשפ״ה)( בכ״א באדר הלך לעולמו פרופ׳ שמואל אגמון, זקן חברי האקדמיה הלאומית למדעים, מראשוני המורים במכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושליםומגדוליהחוקריםבעולםבתחוםהמשוואותהדיפרנציאליותהחלקיות. פרופ׳ אגמון נולד בשנת 1922 בתל אביב וגדל בירושלים. מגיל צעיר נמשך למתמטיקה, אך מצא זמן גם לשחמט (היה אלוף ירושלים לנוער) ולחברות ב״מחנות העולים״. מלחמת העולם השנייה קטעה את לימודיו והוא התנדב לארבעשניםב״בריגדה״.עםהשחרורהשליםאתלימודיובאוניברסיטההעברית והוזמןבידיפרופ׳שלוםמנדלברויטלעשותאתהדוקטורטבסורבוןשבפריז. את עבודת הדוקטור שלו, שעסקה בתחום הפונקציות המרוכבות, השלים בשנת 1949, ולאחריה קיבל משרה באוניברסיטת רייס שבטקסס. ברייס עבר לתחום המשוואות הדיפרנציאליות החלקיות, ואיתו היה מזוהה כל חייו. מפגשיו עם גדולי האנליסטים פרופ׳ פיטר לקס ופרופ׳ לואי נירנברג, ובייחוד שיתוף הפעולה והידידות שרקם עם פרופ׳ נירנברג, השפיעו עליו עמוקות ועיצבו את דרכו המקצועית. בשנת 1952 התקבל לאוניברסיטה העברית, היה חלוץ תחום המשוואות הדיפרנציאליות בארץ והעמיד תלמידים רבים. בשנת 1964 נבחר לחבר באקדמיה הלאומית למדעים. מחקריו עסקו בתורה האיכותית של משוואות דיפרנציאליות ליניאריות מטיפוס אליפטי. בשנים 1959 ו־1964 התפרסמו עבודותיו פורצות הדרך ורבות ההשפעה עם פרופ׳ אברון דאגלס ופרופ׳ נירנברג, שבהן הוכללה תורת שאודר הקלאסית, העוסקת ברגולריות של בעיות שפה אליפטיות מסדר שני, למשוואות אליפטיות מסדר גבוה ואף למערכות של משוואות מטיפוס זה. לעבודות אלו, מהמצוטטות ביותר באנליזה מתמטית, יש גם כיום השפעה רבה על התורה המודרנית של המשוואות האליפטיות הליניאריות והאי־ליניאריות. מאמצע שנות השישים עסק אגמון בתורה הספקטרלית ובתורת הפיזור של משוואות מטיפוס שרדינגר ופרסםעבודותבעלותחשיבותרבהבמתמטיקהפיזיקלית.בעיקרקיבלהערכותמדויקותעלאופןדעיכת פונקציות עצמיות של משוואת שרדינגר במונחים של מטריקה שהוא הגדיר והנקראת כיום מטריקת אגמון. עבודותיו הביאו להבנת הפיזור של פונקציית הגל עבור פוטנציאלים קצרי טווח ואף ארוכי טווח. על עבודותיו קיבל את פרס ויצמן, פרס רוטשילד, פרס ישראל ופרס א.מ.ת. ספרו על בעיות שפה של משוואות דיפרנציאליות אליפטיות, שיצא ב־1965 היה לספר יסוד בתחום., אגמון זכה להערכה רבה ברחבי העולם, ובקרב חבריו היה ידוע ברוחב אופקיו, בזיכרונו הפנומנלי, בצניעותו ובחוש ההומור שלו. הוא נישא ב־1947 לגליה ירדני, אך להוותו התאלמן ב־1968 ב־1972. נישא בשנית, לנחמה דה שליט. שמואל אגמון חווה מאורעות כבירים בחייו וזכה לאריכות ימים ולבריאות טובה. יהי זכרו ברוך! כתבו: פרופ׳ אהוד דה שליט מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ׳ יהודה פינצ׳ובר מהטכניון — מכון טכנולוגי לישראל, בסיוע חבר האקדמיה פרופ׳ אלכס לובוצקי. 160 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13> חברים שהלכו לעולמם פרופ׳זליגאשחר תש״א–תשפ״ה)( פרופ׳ זליג אשחר היה אימונולוג בעל שם עולמי בשל תגליותיו פורצות הדרך במלחמהבסרטן.הפיתוחהחדשנישלו–לימפוציטיםמסוגטיT()החמושים בקולטנים רבי עוצמה נגד התאים הסרטניים תוך כדי שימוש בהנדסה גנטית משוכללת – הוביל בעשור האחרון למהפכה בטיפול בסוגים שונים של סרטן הדם והציל חיי חולים רבים. פרופ׳ אשחר נולד בפתח תקווה ב־1941 וגדל ברחובות. בצבא שירת בנח״ל המוצנח, והיה בגרעין בקיבוץ יד מרדכי, שם עבד בענף גידול הדבורים והכיר את פרופ׳ יעקב לנסקי ז״ל, חוקר דבורים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים, היכרות שהשפיעה עליו רבות. לאחר לימודי התואר הראשון בביולוגיה והתואר השני בביוכימיה באוניברסיטה העברית החל פרופ׳ אשחר, ב־1969, את לימודי הדוקטורט במחלקה לאימונולוגיה כימית במכון ויצמן למדע בהדרכת חבר האקדמיה פרופ׳ מיכאל סלע ז״ל ופרופ׳ דוידגבעולז״ל.מחקריו,שעסקובהתגברותעלדחייתאיבריםזריםבאמצעותנוגדניםנגדתאיטי,הובילו אותו להשתלמות בהרווארד, במעבדתו של חתן פרס נובל פרופ׳ ברוך בנאסרף. לאחר מכן השתלם בנושא של הפקת נוגדנים חד־שבטיים במעבדתו של פרופ׳ ג׳ורג קלר במכון לאימונולוגיה בבאזל. ב־1976 הקים את מעבדתו במכון ויצמן למדע, שם הצליח לייצר נוגדנים חד־שבטיים לטיפול במחלות אוטואימוניות או נגד רעלים שונים. תובנותיו ממחקרים אלה והתקדמות המחקרים בעולם להבנת מנגנון תפקודם של תאי טי הובילו לרעיון פורץ הדרך ולהוכחה כי ניתן לשלב את יכולת ההרג של תאי טי עם יכולת הניווט של נוגדנים שמובילים אותם אל תאי המטרה הסרטניים. התא המהונדס מכונה ״כימרה״ (על שם היצור המיתולוגי) ומוכר בשם cell T (CAR) Receptor Antigen .Chimeric מאמרהחלוץשלובנושאהתפרסםב־1989,אולםנדרשועודשניםשלמחקריםבמודליםפרה־קלינייםעד להצלחה הקלינית ב־2009 בקבוצתו של פרופ׳ קארל ג׳ון בפילדלפיה. מחקריו של פרופ׳ אשחר היו נדבך חשוב במחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן, שם אף כיהן כראש המחלקה בשנים 1998–1995 ו־2005–2002. עם פרישתו כפרופסור אמריטוס, בשנת 2012, המשיך בעבודתו כראש המחקר האימונולוגי במרכז הרפואי סוראסקי בתל אביב. על פעילותו המחקרית זכה פרופ׳ אשחר בפרסים לאומיים ובין־לאומים רבים, כולל פרס א.מ.ת., פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים, פרס דן דוד, פרס Novartis לאימונולוגיה קלינית ו־Gairdner Canada .International Award ב־2017 נבחר לחבר באקדמיה הישראלית למדעים, וב־2024 לחבר זר באקדמיה הלאומית האמריקאית. זכיתי לשהות במחיצתו של פרופ׳ אשחר שנים רבות כעמיתים במחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן ולצפות בהוקרה רבה במאבקיו הבלתי נלאים באתגרים הרבים שעמדו בפניו במעבר מניסויים פרה־ קליניים למימוש חזונו בחולים רבים, שהעניק להם חיים חדשים. יהי זכרו ברוך! כתב: חבר האקדמיה פרופ׳ יאיר רייזנר, עמיתו של פרופ׳ אשחר 161 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13> חברים שהלכו לעולמם פרופ׳יהודהבאואר תרפ״ו–תשפ״ה)( חבר האקדמיה פרופ׳ יהודה באואר, היסטוריון פורץ דרך במחקר הבין־ לאומי של רצח עם ומגדולי חוקרי השואה ורצח עם בעולם, חתן פרס ישראל בהיסטוריה של עם ישראל וזוכה פרס א.מ.ת., הלך לעולמו בגיל .98 פרופ׳ באואר נמנה עם מייסדי התחום של חקר השואה בישראל והיה מבכירי החוקרים ביד ושם. הוא היה עמוד התווך האקדמי של המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים, ייסד את המרכז הבין־לאומי למחקר האנטישמיות על שם וידאל ששון ועמד בראש המכון הבין־לאומי לחקר השואה ביד ושם. עבודתו המחקרית המשפיעה בתחומים הללו, הוראתו האקדמית רבת השנים ופעילותו המוסדית והציבורית הניחו אבני פינה לכתיבת כמה מן הפרקים הכאובים ביותר בהיסטוריה העולמית ובתולדות העם היהודי. פרופ׳ באואר לא חדל לחקור, לכתוב ולפרסם עד ימיו האחרונים. היה לו חלק חשוב בהכנת דוח האקדמיה על מצב מחקר השואה והוראתה במוסדות ההשכלה הגבוהה. הדוח, שפורסם ב־,2020 עורר דיון אקדמי סוער שהדהד בתקשורת הישראלית. פרופ׳ באואר לא הסתגר במגדל השן האקדמי ופעל עשרות שנים בזירה הציבורית הישראלית והבין־לאומית לשמירת חירותו של מחקר תולדות השואה ולהרחקת ידיהם של עסקנים פוליטיים ויחצני מפלגות שכירים מן המרחב המדעי האקדמי הישראלי. את עמידתו האיתנה על משמר השיח המדעי החופשי מפוליטיקה ראוי לזכור בישראל .2025 במאמר עיתון ב־1982 דווח ש״יד ושם״ הסיר את חסותו מעל כנס בנושא רצח עם שכלל גם את השואה הארמנית, בגלל לחץ מצד ממשלת טורקייה ומשרד החוץ הישראלי לבטל את השתתפותם של חוקרים ארמנים. הלכו אחריו רוב המופיעים בכנס, ובהם פרופ׳ באואר, וביטלו את השתתפותם בו. ״הרי לא ייתכן דיון על הרג המוני מבלי לעסוק בהרג ההמוני השיטתי וחסר האבחנה שביצע הצבא האוסמני בבני העם הארמני״, נכתב במאמר. באומץ לב חזר באואר והתריע לאורך עשרות שנים מפני זילות השואה, אם בידי פוליטיקאים מקומיים ואם בידי מנהיגים זרים. וכך כתב: ״איני יכול לסבול עוד את הנאומים חסרי התוכן ומלאי הקלישאות של נשיאים, ראשי ממשלה, רבנים ואחרים. מה היא בעצם האמירה לעולם לא עוד, כאשר רציחות עם חוזרות ונישנות, הרי זוהי סיסמא ריקה מתוכן ומהי משמעות האמירה לעולם לא נשכח מפי יהודים ובעיקר מפי פוליטיקאים ישראלים?״ הדברים נכתבו לפני יותר מעשרים שנה! בקהילה האקדמית הישראלית והבין־לאומית ייזכר יהודה באואר כחוקר מעולה, כהיסטוריון מבריק, כאינטלקטואל מעורב, כהומניסט ישראלי גאה וכאדם אמיץ שלא חסך שבטו מאלה שעיוותו את ההיסטוריה של השואה וניצלו את זכרה למטרות לא ראויות. יהי זכרו ברוך! כתב: חבר האקדמיה פרופ׳ ישראל ברטל 162 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13> חברים שהלכו לעולמם חבריםשהלכולעולמם השנההמצוינתהיאשנתהבחירה תשע״ב2012/ פרופסור למדע המדינה, אבינרי,שלמה האוניברסיטה העברית בירושלים (תרצ״ג–תשפ״ד) תשל״ח1978/ פרופסור לתלמוד, אברמסון,שרגא האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ו–תשנ״ו) תשכ״ד1964/ פרופסור למתמטיקה, אגמון,שמואל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ב–תשפ״ה) תש״ך1959/ פרופסור לפרזיטולוגיה, אדלר,שאול האוניברסיטה העברית בירושלים (תרנ״ה–תשכ״ו) תש״ך1959/ פרופסור לאלקטרוניקה, אולנדורף,פרנץ הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (תר״ס–תשמ״ב) תש״ך1959/ פרופסור לתלמוד, אורבך,אפריםאלימלך האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ב–תשנ״א) תשכ״ה1965/ פרופסור לסוציולוגיה, אייזנשטדט,שמואלנח האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ד–תש״ע) תשכ״א1961/ פרופסור להיסטוריה של העמים המוסלמיים, איילון,דוד האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ד–תשנ״ח) תש״ך1959/ פרופסור לתלמוד, אלבק,חנוך האוניברסיטה העברית בירושלים (תר״ן–תשל״ב) תשמ״ז1987/ פרופסור לפיזיקה, אלכסנדר,שלמה מכון ויצמן למדע (תר״ץ–תשנ״ח) תשע״ז2017/ פרופסור לגאוגרפיה, אלנבלום,רוני האוניברסיטה העברית בירושלים (תשי״ב–תשפ״א) פרופסור לפיזיקה, תשס״ב2002/ אמרי,יוסף תרצ״ט–(תשע״ח) מכון ויצמן למדע 163 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13> חברים שהלכו לעולמם תשע״ז2017/ פרופסור לאימונולוגיה, אשחר,זליג מכון ויצמן למדע (תש״א–תשפ״ה) תשנ״ב1991/ פרופסור ללימודים קלאסיים, אשרי,דוד האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ה–תש״ס) תש״ס/ 2000 פרופסור לחקר השואה, באואר,יהודה האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ו–תשפ״ה) תש״ך1959/ פרופסור לפילוסופיה סוציאלית, בובר,מרדכימרטין האוניברסיטה העברית בירושלים (תרל״ח–תשכ״ה) תשמ״א1981/ פרופסור לתולדות עם ישראל, ביינארט,חיים האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ח–תש״ע) תשנ״ג1993/ פרופסור לביוכימיה חקלאית, בירק,יהודית האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ז–תשע״ג) תשס״ג2003/ פרופסור לפלאוגרפיה וקודיקולוגיה, בית־אריה,מלאכי האוניברסיטה העברית בירושלים (תרצ״ז–תשפ״ד) תשכ״ח1968/ פרופסור לשפה וספרות ערבית, בלאו,יהושע האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ט–תשפ״א) תשכ״ט1969/ פרופסור לכימיה ביולוגית, בלוך,משהרודולף אוניברסיטת בן־גוריון בנגב (תרס״ב–תשמ״ה) תשס״ז2007/ פרופסור למחשבת ישראל, בלידשטיין,יעקב אוניברסיטת בן־גוריון בנגב (תרצ״ח–תש״ף) תשמ״א1981/ פרופסור לסוציולוגיה, בן־דוד,יוסף האוניברסיטה העברית בירושלים (תר״ף–תשמ״ו) תשכ״ו1966/ פרופסור ללשון העברית, בן־חיים,זאב האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ז–תשע״ג) תש״ך1959/ פרופסור לתולדות עם ישראל, בער,יצחקפריץ האוניברסיטה העברית בירושלים (תרמ״ט–תש״ם) תשכ״ד1964/ פרופסור לדמוגרפיה ולסטטיסטיקה, בקי,רוברטו האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ט–תשנ״ו) תשנ״ז1997/ פרופסור לפיזיקה, בקנשטיין,יעקב האוניברסיטה העברית בירושלים תש״ז–(תשע״ה) תשכ״ג1963/ פרופסור ללוגיקה ולפילוסופיה של המדעים, בר־הלל,יהושע האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ה–תשל״ו) 164 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13> חברים שהלכו לעולמם תש״ך1959/ פרופסור לכימיה אורגנית, ברגמן,ארנסטדוד האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ד–תשל״ה) תשכ״ח1968/ פרופסור לפרמקולוגיה, ברגמן,פליקס בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים (תרס״ח–תשס״ב) תש״ך1959/ פרופסור לפילוסופיה, ברגמן,שמואלהוגו האוניברסיטה העברית בירושלים (תרמ״ד–תשל״ה) תשל״ו1975/ פרופסור לכלכלה, ברונו,מיכאל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרצ״ב–תשנ״ז) תשס״ח2008/ פרופסור לספרות עברית ולפילוסופיה, ברינקר,מנחם האוניברסיטה העברית בירושלים תרצ״ה–(תשע״ו) תש״ך1959/ פרופסור לביולוגיה, ברנבלום,יצחק מכון ויצמן למדע (תרמ״ד–תש״ס) תשע״ה2015/ פרופסור למשפטים, גביזון,רות האוניברסיטה העברית בירושלים (תש״ה–תש״ף) תשל״א1971/ פרופסור לסוציולוגיה, גוטמן,אליהולואיס האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ו–תשמ״ח) תשנ״ו1996/ פרופסור לבלשנות ולשפות שמיות, גולדנברג,גדעון האוניברסיטה העברית בירושלים (תר״צ–תשע״ג) תשל״ו1976/ פרופסור לכימיה, גינצבורג,דוד הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (תר״ף–תשמ״ח) תשנ״ט1999/ פרופסור לתולדות עם ישראל, גרוסמן,אברהם האוניברסיטה העברית בירושלים (תרצ״ו–תשפ״ד) תשנ״ח1998/ פרופסור לנירוביולוגיה, גרינולד,עמירם מכון ויצמן למדע (תש״ה–תשפ״ב) תשנ״ה1994/ פרופסור לבלשנות ולשפות שמיות, גרינפלד,חייםיונה האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ו–תשנ״ה) תש״ך1959/ פרופסור למתמטיקה, דבורצקי,אריה מכון ויצמן למדע (תרע״ו–תשס״ח) תשכ״ג1963/ פרופסור לפיזיקה, דה־שליט,עמוס מכון ויצמן למדע (תרפ״ז–תשכ״ט) תשמ״ב1982/ פרופסור לכימיה פיזיקלית, דוסטרובסקי,ישראל מכון ויצמן למדע (תרע״ט–תשע״א) 165 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13> חברים שהלכו לעולמם תש״ך1959/ פרופסור לתולדות עם ישראל, דינור,בן־ציון האוניברסיטה העברית בירושלים (תרמ״ד–תשל״ג) תשנ״ג1993/ פרופסור לספרות אנגלית, דלסקי,הלל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ו–תשע״א) תשכ״ו1966/ פרופסור לזואולוגיה, האז,גיאורג האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ה–תשמ״א) תשנ״ו1996/ פרופסור למקרא, הרן,מנחם האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ה–תשע״ה) תשכ״א1961/ פרופסור ללימודים קלאסיים, וירשובסקי,חיים האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ו–תשל״ז) תש״ך1959/ פרופסור לפיזיולוגיה פתולוגית, ורטהיימר,חייםארנסט בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים (תרנ״ג–תשל״ח) תש״ך1960/ פרופסור לבוטניקה, זהרי,מיכאל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרנ״ח–תשמ״ג) זיו, יעקב פרופסור־מחקר להנדסת חשמל, תשמ״א1981/ הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל תרצ״ב–(תשפ״ג) זילברברג, ירון פרופסור לפיזיקה, תשע״ג2013/ מכון ויצמן למדע תשי״א–(תשע״ט) זליגסון, אורי פרופסור לרפואה, תשס״א2001/ המרכז הרפואי שיבא, תל השומר ואוניברסיטת תל אביב תרצ״ז–(תשפ״ב) תשנ״ג1993/ זכאי, משה פרופסור להנדסת חשמל, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל תרפ״ז–(תשע״ו) תשל״ו1975/ פרופסור לביולוגיה, זקס,ליאו מכון ויצמן למדע (תרפ״ז–תשע״ד) תש״ך1959/ פרופסור למשפט אזרחי, טדסקי,גוידו(גד) האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ז–תשנ״ג) תש״ך1959/ פרופסור ללשון העברית, טור־סיני,נפתליהרץ האוניברסיטה העברית בירושלים (תרמ״ז–תשל״ד) תשכ״ח1968/ פרופסור להיסטוריה של העת החדשה, טלמון,יעקבלייב האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ו–תש״ם) תשכ״ד1964/ פרופסור לארכאולוגיה, ידין,יגֵאֵל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ז–תשמ״ד) 166 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13> חברים שהלכו לעולמם תשנ״ב1992/ פרופסור ללשון העברית, ייבין,ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ג–תשס״ט) תשכ״ד1964/ פרופסור לפיזיקה ניסויית, כהן,סוליגבריאל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״א–תשמ״ד) תשכ״ג1963/ פרופסור לאווירונאוטיקה, כוגן,אברהם הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, מכון ויצמן למדע (תרפ״א–תשס״ט) תשכ״ט1969/ פרופסור לתלמוד, ליברמן,שאול בית המדרש לרבנים באמריקה, ניו יורק (תרנ״ח–תשמ״ג) תשמ״ה1985/ פרופסור למקרא, ליכט,יעקב אוניברסיטת תל אביב (תרפ״ב–תשנ״ג) תשל״ט1979/ פרופסור לפיזיולוגיה, לינדנר,יוחנן מכון ויצמן למדע (תרפ״ט–תשמ״ג) תשמ״ה1985/ פרופסור למתמטיקה, לינדנשטראוס,יורם האוניברסיטה העברית בירושלים (תרצ״ז–תשע״ב) תשנ״ט1999/ פרופסור לכימיה פיזיקלית, ליפסון,שניאור מכון ויצמן למדע (תרע״ד–תשס״א) תש״ל1970/ פרופסור לפיזיקה, ליפקין,צבי מכון ויצמן למדע תרפ״א–(תשע״ו) תשנ״ז1997/ פרופסור ללשון העברית, מורג,שלמה האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ו–תשנ״ט) תש״ך1960/ פרופסור לארכאולוגיה ולתולדות עם ישראל, מזר,בנימין האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ו–תשנ״ה) תשכ״ח1968/ פרופסור לרפואת עיניים, מיכאלסון,יצחק בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים (תרס״ג–תשמ״ב) תשנ״ד1994/ פרופ׳ לכימיה, משולם,רפאל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרצ״א–תשפ״ג) תשכ״ו1966/ פרופסור לאסטרופיזיקה ולפיזיקה, נאמן,יובל אוניברסיטת תל אביב (תרפ״ו–תשס״ו) תשמ״ו1986/ פרופסור לספרות אנגלית, נבו,רות האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ד–תשפ״א) תשנ״ה1994/ פרופסור לאפיגרפיה ולפלאוגרפיה, נוה,יוסף האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ח–תשע״ב) 167 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13> חברים שהלכו לעולמם תשמ״ד1984/ פרופסור לקרדיולוגיה, נויפלד,הנרי אוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי שיבא, תל השומר (תרפ״ג–תשמ״ז) תש״ך1960/ פרופסור למקרא, סגל,משהצבי האוניברסיטה העברית בירושלים (תרל״ז–תשכ״ח) תשכ״ב1962/ פרופסור ללשון ולספרות יידיש, סדן,דב האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ב–תש״ן) תשל״א1971/ פרופסור לאימונולוגיה, סלע,מיכאל מכון ויצמן למדע (תרפ״ד–תשפ״ב) תשכ״ב1962/ פרופסור לפילוסופיה, סמבורסקי,שמואל האוניברסיטה העברית בירושלים (תר״ס–תש״ן) תשכ״ט1969/ פרופסור למתמטיקה, עמיצור,שמשוןאברהם האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״א–תשנ״ד) תש״ך1959/ פרופסור לבלשנות, פולוצקי,הנסיעקב האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ה–תשנ״א) תשכ״ג1963/ פרופסור לכלכלה, פטינקין,דן האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ב–תשנ״ה) תשל״ח1978/ פרופסור למתמטיקה, פיאטצקי־שפירו,איליה אוניברסיטת תל אביב (תרפ״ט–תשס״ט) תש״ך1960/ פרופסור לפילוסופיה, פינס,שלמה האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ח–תש״ן) תשכ״א1961/ פרופסור לגאולוגיה, פיקרד,יהודהליאו האוניברסיטה העברית בירושלים (תר״ס–תשנ״ז) תשל״ז1977/ פרופסור לביולוגיה של התא, פלדמן,מיכאל מכון ויצמן למדע (תרפ״ו–תשס״ה) תש״ם1980/ פרופסור למדע הדתות, פלוסר,דוד האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ז–תש״ס) תשמ״ד1984/ פרופסור לספרות עברית, פליישר,עזרא האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ט–תשס״ו) תשס״א2001/ פרופסור למתמטיקה שימושית, פנואלי,אמיר מכון ויצמן למדע (תש״א–תש״ע) תשכ״א1961/ פרופסור למתמטיקה שימושית, פקריס,חייםלייב מכון ויצמן למדע (תרס״ח–תשנ״ג) 168 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13> חברים שהלכו לעולמם תשכ״ג1963/ פרופסור להיסטוריה, פראוור,יהושע האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ז–תש״ן) תש״ך1959/ פרופסור למתמטיקה, פרנקל,אברהםהלוי האוניברסיטה העברית בירושלים (תרנ״א–תשכ״ו) תש״ך1959/ פרופסור לאובסטטריקה ולגינקולוגיה, צונדק,ברנהרד בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים (תרנ״א–תשכ״ז) תשכ״א1961/ פרופסור לרפואה, צונדק,הרמן האוניברסיטה העברית בירושלים (תרמ״ז–תשל״ט) תשס״א2001/ פרופסור לארכאולוגיה, צפריר,יורם האוניברסיטה העברית בירושלים תרצ״ח–(תשע״ו) תש״ך1960/ פרופסור למקרא, קויפמן,יחזקאל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרנ״א–תשכ״ד) תשנ״ה1994/ פרופסור להיסטוריה של רוסיה ומזרח אירופה, קונפינו,מיכאל אוניברסיטת תל אביב (תרפ״ו–תש״ע) תשל״ו1975/ פרופסור לשפה וספרות ערבית, קיסטר,מאיריעקב האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ד–תש״ע) תשי״ט1959/ פרופסור לכימיה פיזיקלית, קציר,אהרן מכון ויצמן למדע (תרע״ג–תשל״ב) תש״ך1959/ פרופסור לביופיזיקה, קציר,אפרים מכון ויצמן למדע (תרע״ו–תשס״ט) תשל״ד1974/ פרופסור לספרות אמריקאית וספרות אנגלית, קרוק־גלעד,דורותיאה האוניברסיטה העברית בירושלים (תר״ף–תש״ן) תשמ״א1981/ פרופסור לבלשנות, רוזן,חייםברוך האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ב–תש״ס) תש״ך1960/ פרופסור לפיזיקה, רוזן,נתן הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (תרס״ט–תשנ״ו) תש״ך1959/ פרופסור לפילוסופיה, רוטנשטרייך,נתן האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ד–תשנ״ד) תשס״ח2008/ פרופסור לביולוגיה מולקולרית, רזין,אהרן בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים (תרצ״ה–תשע״ט) תש״ך1959/ פרופסור למכניקה תאורטית ויישומית, רינר,מרכוס הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (תרמ״ו–תשל״ו) 169 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13> חברים שהלכו לעולמם תש״ך1959/ פרופסור לפיזיקה, רקח,יואל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ט–תשכ״ה) תש״ם1980/ פרופסור לרפואה, שטיין,יחזקאל בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים תרפ״ו–(תשע״ה) תשמ״ז1987/ שטיינברג,יצחקצבי פרופסור לכימיה פיזיקלית, תרצ״א–(תשע״ז) מכון ויצמן למדע תשנ״ה1994/ פרופסור לפיזיקה שימושית, שטריקמן,שמואל מכון ויצמן למדע (תר״ץ–תשס״ד) תשל״ח1978/ פרופסור לתולדות עם ישראל, שטרן,מנחם האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ה–תשמ״ט) פרופסור למדע המדינה, תש״ע2010/ שטרנהל,זאב האוניברסיטה העברית בירושלים (תרצ״ה–תש״ף) תשכ״ד1964/ פרופסור לספרות עברית, שירמן,חיים האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ה–תשמ״א) תש״ך1959/ פרופסור לקבלה, שלום,גרשם האוניברסיטה העברית בירושלים (תרנ״ז–תשמ״ב) תשע״ג2013/ פרופסור לכלכלה ולמתמטיקה, שמיידלר,דוד אוניברסיטת תל אביב (תרצ״ט–תשפ״ב) תשמ״ו1986/ פרופסור לספרות יידיש, שמרוק,חנא האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״א–תשנ״ז) תש״ס2000/ פרופסור לספרות עברית, שקד,גרשון האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ט–תשס״ז) תשמ״ו1986/ פרופסור ללימודים איראניים ולמדע הדתות, שקד,שאול האוניברסיטה העברית בירושלים (תרצ״ג–תשפ״ב) תשנ״ב1992/ פרופסור לביולוגיה מולקולרית, שרון,נתן מכון ויצמן למדע (תרפ״ו–תשע״א) תשמ״ה1985/ פרופסור לאשורולוגיה ולהיסטוריה של המזרח הקדום, תדמור,חיים האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ד–תשס״ו) 170 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 171 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 15 נספחים 172 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 15 נספחים 15.1 חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשכ״א*1961-> 4א פטור ממסים (תיקון מס׳ 1 התשל״ג;1973–) לענין פקודת מס הקמתהאקדמיה הכנסה, נחשבת האקדמיה כמוסד בעל אופי ציבורי לעניני 1 מוקמת בזה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (להלן – האקדמיה.) תרבות, חינוך ומדע, וכל עסקה של האקדמיה וכל נכסיה יהיו פטורים מכל אגרה, ארנונה או תשלום־חובה אחר המשתלמים למדינה או לרשות מקומית. מטרות 4ב קבלת ייעוץ ומידע מהאקדמיה (תיקון מס׳ 2 התש״ע;2010–) משרד 2 מטרות האקדמיה ותפקידיה הם 1( לרכז בתוכה כחברים מטובי אישי המדע תושבי ישראל;) ממשלתי רשאי לפנות לאקדמיה לשם קבלת ייעוץ ומידע בנושאים בתחום מטרות האקדמיה ותפקידיה, שנדרש לגביהם ידע מדעי או )2((תיקון מס׳ 2 התש״ע;2010–) לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, נושאים הקשורים לפיתוח המדע בישראל; מתן ייעוץ ומידע כאמור ימומן מסעיף התקציב של אותו משרד ממשלתי כפי הדרוש לביצועו, לרבות במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמת האקדמיה, ולהגיש דוחות וסקירות כאמור בסעיף 4ג, וכן לייעץ ולתת בכפוףלהוראותלפיחוקיסודותהתקציב;בסעיףזה– ״חוק יסודות התקציב״ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה;1985– מידע למשרדי הממשלה לפי פנייתם בהתאם להוראות סעיף 4ב; ״סעיף תקציב״ – כהגדרתו בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב. )3((תיקון מס׳ 2 התש״ע;2010–) לטפח ולקדם פעילות מדעית, לרבות פעילות מדעית בין־תחומית ופעילות מדעית בתחומי 4ג דיווח לממשלה ולכנסת (תיקון מס׳ 2 התש״ע;2010–) (א)האקדמיה תכין דוח שנתי על פעולותיה וכן סקירה תלת־שנתית דעת חדשים; 4( לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ לארץ;) עלמצבהמדעוהמחקרבישראלבהשוואהלמצבהמדעוהמחקר בעולם; סקירה כאמור יכול שתתייחס לתחומים מדעיים ובכינוסים במוסדות הישראלי המדע בייצוג 5() לפעול בין־לאומיים, מתוך תיאום עם מוסדות המדינה; מסוימיםכפישתחליטהאקדמיהאוכפישתבקשהממשלה. ב)( הדוח השנתי והסקירה התלת־שנתית כאמור בסעיף קטן (א) 6( לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע;) 7() לעסוק בכל פעילות אחרת שיש בה כדי לשמש את המטרות יוגשו לשר המדע והטכנולוגיה; ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה שקבעה הממשלה, תקיים דיון בדוח ובסקירה, סמוך האמורות. לאחר הגשת כל אחד מהמסמכים האמורים; הממשלה תקיים דיוןכאמורבתוךשנהמיוםהגשתהדוחאוהסקירה,לפיהעניין. מושבהאקדמיה 3 מושב האקדמיה יהיה בירושלים. (ג) הדוח השנתי והסקירה התלת־שנתית כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת; הוועדה תקיים דיון בדוח ובסקירה בתוך שנה מיום הגשת כל אחד האקדמיה–תאגיד מהמסמכים האמורים. 4 האקדמיההיאתאגיד,כשרלכלחובה,זכותופעולהמשפטית. 173 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 15> נספחים חבריהאקדמיה האסיפההכלליתשלהאקדמיה חברי האקדמיה יהיו חברי הועד המכין להקמת האקדמיה 5 האקדמיה תתכנס לאסיפה כללית לפי הצורך, ולפחות אחת 11 הלאומית למדעים, שנתמנו לכך בתוקף החלטת הממשלה מיום לשנה, למטרות אלה: כ״ו בחשון תשי״ט 9( בנובמבר 1958), וחברים נוספים שייבחרו 1() לעשות כל פעולה שיוחדה לאסיפה הכללית לפי חוק זה או על ידי האקדמיה באסיפה כללית. לפי התקנון; 2() להחליט בדבר אישור הדו״חות של המועצה, תכנית הפעולות של האקדמיה ומוסדותיה שתוגש על ידי המועצה, חברותוהפסקתה חבר האקדמיה יהיה חבר בה לכל ימי חייו; חברותו תיפסק 6 דו״ח רואה החשבון והצעת התקציב; באחת מאלה: )3( להחליט בכל ענין אחר שיועמד על סדר היום של האסיפה 1( אםביקשמאתנשיאהאקדמיה,בכתב,לראותאתמקומופנוי;) הכללית על ידי המועצה, או על ידי חמישה מחברי האקדמיה.. 2( אם חדל להיות תושב ישראל והוא איננו חבר־חוץ;) 3() אם הורשע בעבירה בפסק דין סופי והאקדמיה מצאה כי חבריחוץ בנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון. 12 האקדמיה רשאית לבחור באנשי מדע מובהקים תושבי חוץ־לארץ כחברי־חוץ של האקדמיה. נשיאהאקדמיהוסגנו נשיא האקדמיה יתמנה על ידי נשיא המדינה, על פי המלצת 7 ביצוע האקדמיה, מבין חבריה תושבי ישראל; נשיא האקדמיה יתמנה 13 שר החינוך והתרבות ממונה על ביצוע חוק זה. לשלוש שנים, והוא יוסיף לכהן אף לאחר מכן עד למינוי הבא של נשיא האקדמיה; סגן הנשיא ייבחר על ידי האקדמיה. תקנון 14 האקדמיה רשאית, בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות, להתקין תקנון לאקדמיה ובו ייקבעו בין היתר: החטיבות באקדמיה יהיו חטיבה למדעי הרוח וחטיבה למדעי הטבע; כל 8 1() הכללים לפיהם תבחר האקדמיה את חבריה ונושאי חטיבה תבחר ביושב ראש החטיבה. תפקידים בה, במידה שלא נקבעו בחוק זה; 2( סדרי העבודה של האקדמיה ומוסדותיה;) 3( ניהול המשק והכספים;) מועצתהאקדמיה עניני האקדמיה ינוהלו על ידי מועצת האקדמיה. 9 4( מעמדם וזכויותיהם של חברי־חוץ.) הרכבהמועצה הוראותמעבר 10 מועצת האקדמיה תהיה מורכבת מנשיא האקדמיה, סגן 15 (א)תקנון האקדמיה הלאומית למדעים שאושר על ידי הנשיא, יושב ראש החטיבה למדעי הרוח, יושב ראש החטיבה הממשלה ביום י׳ באלול תשי״ט 13( בספטמבר )1959 – למדעי הטבע והמנהל האדמיניסטרטיבי שיתמנה על ידי יתר פרט להוראותיו שנכללו בחוק זה – ובתיאומים לפי הענין, חברי המועצה; יהיהתקנוןהאקדמיה,כלעודלאשונהאוהוחלףעלפיסעיף.14 נעדר הנשיא – ימלא את מקומו סגן הנשיא; נעדרו הנשיא (ב) בחירה לאקדמיה ומינוי לתפקיד בה וכן כל פעולה לקידומה וסגנו, תבחר המועצה ממלא מקום לנשיא מבין חברי ולקידום פעולותיה, שנעשו בהתאם לתקנון האקדמיה לפני האקדמיה לתקופת העדרם של הנשיא וסגנו. תחילתו של חוק זה, שרירים מיום עשייתם. נוסח החוק: נבו הוצאה לאור בע״מ nevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי. * פורסם ס״ח תשכ״א מס׳ 348 מיום 23.6.1961 עמ׳ 193 (ה״ח תשכ״א מס׳ 452 עמ׳ .)134 תוקן ס״ח תשל״ג מס׳ 679 מיום 18.1.1973 עמ׳ 45 (ה״ח תשל״ב מס׳ 995 עמ׳ 268) – תיקון מס׳ 1; תחילתו ביום .23.6.1961 ס״ח תש״ע מס׳ 2256 מיום 29.7.2010 עמ׳ 649 (ה״ח הכנסת תש״ע מס׳ 333 עמ׳ 191) – תיקון מס׳ .2 174 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 15> נספחים 15.2 תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשס״ח2008—> בתוקף סמכותה לפי סעיף 14 לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית בחירתמועמדים למדעים, התשכ״א11961– להלן החוק), מתקינה האקדמיה,( 4 (א)מתוך רשימת המועמדים המוצעים על פי תקנה 3 א)( בהתייעצות עם שר המדע, התרבות והספורט2, תקנון זה תבחר החטיבה, בהצבעה חשאית וברוב של שני שלישים מבעלי זכות ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, את פרק ראשון חברות באקדמיה המועמדים שהיא ממליצה לבחור לאותה חטיבה לפי תקנה .2 מספרהחברים המניין החוקי של המשתתפים בהצבעה לבחירת מועמדים 1 מספר החברים בכל חטיבה לא יעלה על ארבעים, אולם חברים הוא רוב חברי החטיבה הנמצאים בארץ במועד הישיבה. שגילם שבעים וחמש שנים ומעלה וחברי חוץ לא יבואו במניין זה. המועמדים שיומלצו כאמור יבואו לבחירה סופית באספה הכללית של האקדמיה. בחירתחבריםחדשים ב)( מתוך רשימת המועמדים המוצעים על פי תקנה 3 ב)( 2 (א)מדי שנה בשנה רשאית האקדמיה לבחור עד חמישה חברים תבחר המועצה, בהצבעה חשאית ופה אחד, את המועמדים חדשים בכל חטיבה, בכפוף לאמור בתקנה .1 הנוספים שהיא ממליצה לבחור לאקדמיה. המניין החוקי של (ב) חברי האקדמיה, למעט חברי חוץ, הם אישי מדע תושבי ישראל המשתתפים בהצבעה לבחירת מועמדים לפי תקנת משנה זו כמשמעותם בסעיף 2 1() לחוק; לעניין זה – ״איש מדע״ – אדם הוא שלושה מארבעת אלה הנשיא, סגנו ושני יושבי ראש שעיקר פעילותו הוא במחקר ובקידום הידע האנושי בכלים החטיבות. המועמדים יבואו לבחירה סופית באספה הכללית מדעיים; ״תושב ישראל״ – אדם שמקום מגוריו העיקרי הוא של האקדמיה. חבר שנבחר בהליך זה יבחר את החטיבה בישראל ובשעת בחירתו פעילותו המחקרית נמנית עם מסכת שאליה ישתייך בהתייעצות עם הנשיא. העשייה המדעית הישראלית. ג) מועצתהאקדמיהמוסמכתלהחליטהחלטותהנוגעותלתקנהזו.( בחירתחברים 5 רשימת המועמדים שנבחרו כאמור בתקנה 4 תועבר לבחירה סופית באספה הכללית של האקדמיה. המניין החוקי בהצבעה הצעתמועמדים 3 (א)המועמדים לחברות בכל חטיבה יוצעו בכתב ליושב הראש שלה לבחירת חברים הוא מחצית חברי האקדמיה הנמצאים בארץ על ידי שלושה מחברי אותה חטיבה לפחות. ההצעות תוגשנה במועד הישיבה. ההצבעה תהיה על דף הצבעה אחד. הבחירה לכל המאוחר 30 יום לפני מועד ישיבת החטיבה שבה ייבחרו תהיה בהצבעה חשאית וברוב של שני שלישים מבעלי זכות המועמדים לפי תקנה 4. בכל שנה יודיע יו״ר החטיבה לחברי ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין. החטיבה, בכתב, שלושה חודשים לפחות לפני מועד ישיבת הבחירה, מהו המועד האחרון להגשת שמות המועמדים. הודעהעלהבחירה ב) מועצת האקדמיה רשאית למנות ועדה של שישה חברים,( 6 נשיא האקדמיה יודיע על בחירתם של החברים החדשים, לאחר שלושה מכל חטיבה, שמסמכותה להציע בכתב למועצת שקיבל את הסכמתם; חברותו של חבר חדש מתחילה ביום קבלת האקדמיה מועמד או מועמדים לחברות נוסף על המועמדים הסכמתו לכהן כחבר האקדמיה. המוצעים על ידי החטיבות. 1) ח׳ התשכ״א, עמ׳ 193; התשל״ג, עמ׳ .45 2) י״פ התש״ס, עמ׳ .1088 175 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 15> נספחים חבריחוץ הזמנותלישיבותהאספההכללית 7 (א)חברי חוץ ייבחרו בדרך הקבועה בתקנות 3 עד 6. בהיותם 10 הזמנות לישיבה של האספה הכללית יישלחו לחברים בדואר או בישראל יהיו רשאים להשתתף בישיבות האספה הכללית בדואר אלקטרוני בהסכמתם, 21 יום לפחות לפני מועד הישיבה, ובישיבותהחטיבהשהםמשתייכיםאליה,אךללאזכותהצבעה. ויכילו את סדר היום של הישיבה. (ב) מספר חברי החוץ לא יעלה על עשירית ממספר חברי האקדמיה שאינם חברי חוץ. בכל שנה ייבחרו בכל חטיבה לכל היותר שני ישיבותסגורותופתוחות חברי חוץ. 11 ישיבות האספה הכללית סגורות לקהל. בשנה שבה נבחרים חברים חדשים תתקיים ישיבה פתוחה ובה יוצגו הנבחרים פרק שני ישיבות האקדמיה לפני הציבור. מועצת האקדמיה רשאית לכנס ישיבות פתוחות נוספות. האספההכללית 8 (א) מליאת האקדמיה תתכנס פעמיים בשנה לפחות ותדון בעניינים הנתונים לסמכותה לפי סעיף 11 לחוק. בכל שנה הצבעהבאספההכללית תוקדש אחת הישיבות לבחירת חברים חדשים, ובעת הצורך 12 ההצבעה באספה הכללית תהיה גלויה, אלא אם כן נדרשת על לבחירת הנשיא וסגן הנשיא. כאשר מספר המועמדים לבחירה פי תקנון זה הצבעה חשאית או אם חמישה חברים שאינם חברי גדול משלושה, תוקדש הישיבה כולה לנושא זה. חוץ דרשו הצבעה חשאית. ההחלטות תתקבלנה ברוב רגיל של (ב) כמו כן תוקדש ישיבה אחת בכל שנה לדיון בדוח השנתי הנוכחים בהצבעה, אלא אם כן נדרש על פי תקנון זה רוב גדול של האקדמיה, בדוח הביקורת, בדוחות הכספיים ובתקציב יותר. היו הקולות שקולים, יהיה ליושב הראש קול נוסף מכריע. האקדמיה. ג)( יו״רהאספההכלליתהואנשיאהאקדמיה,ובהיעדרו–סגןהנשיא. תוצאותההצבעה (ד) יכול שהמליאה תתכנס לישיבות נוספות, על פי החלטת מועצת 13 תוצאות ההצבעה יוכרזו על ידי נשיא האקדמיה. פרוטוקול האקדמיה, לשמיעת הרצאות מדעיות או לדיון בעניינים מאושר על ידו ייחשב להוכחה של תוצאות ההצבעה. נבצר מן ובהתפתחויות שהמועצה סבורה שאין לדחותו. ישיבה מיוחדת הנשיא לאשר את הפרוטוקול, יאשרו סגן הנשיא. של המליאה תכונס גם כל אימת שתתקבל בקשה בכתב לכך מחמישה עשר מחברי האקדמיה לפחות. המועצה תיענה תוקפןשלהחלטות לבקשה כזאת בהקדם האפשרי. 14 תוקפן של החלטות האקדמיה לא ייפגע בשל פגם פרוצדורלי שנתגלה בדיעבד, לרבות פגם בתהליך בחירתו של חבר או אי־ מסירת הזמנה לחבר. המנייןהחוקיבישיבותהאספההכללית 9 (א)המניין החוקי בישיבת האספה הכללית של האקדמיה הוא מחצית חברי האקדמיה הנמצאים בארץ במועד הישיבה. ישיבותהחטיבות ב)( באין מניין חוקי בשעה שנקבעה לישיבת האספה הכללית, 15(א)כל חטיבה תתכנס לשתי ישיבות בשנה לפחות. לפי הצורך יוכל יושב הראש לפזר את האספה למשך 30 דקות ולכנסה תוקדש אחת הישיבות כולה לבחירת חברים חדשים ולבחירת מחדש בתום הזמן הזה. ישיבת האספה תהיה אז חוקית בכל יו״ר החטיבה וממלא מקומו. ישיבה זו תתקיים 30 יום לפחות מספר נוכחים. באין מניין חוקי לא ייבחרו חברים חדשים, לא לפני ישיבת המליאה המוקדשת לבחירת החברים החדשים. ייבחר נשיא או סגן נשיא, לא תיבחר ועדת ביקורת ולא יידונו המניין החוקי בישיבת החטיבה הוא מחצית חברי החטיבה שינויים בתקנון. הנמצאים בארץ במועד הישיבה. (ג) כל חבר שנוכחותו נרשמה כדין לפני ההצבעה ייכלל במניין (ב) יו״ר החטיבה רשאי לזמן ישיבות נוספות של החטיבה, והוא החוקי הנדרש בהצבעה זו. חבר שנוכחותו נרשמה כאמור ולא חייב לזמנן בהקדם האפשרי אם חמישה מחברי החטיבה השתתף בהצבעה ייחשב כמי שהצבעתו ״נמנע״. מבקשים שיעשה כן. 176 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 15> נספחים ג)( הזמנות לישיבה של החטיבה יישלחו לחברי החטיבה בדואר (ו) נשיא האקדמיה וסגנו ייבחרו בהצבעה חשאית, וברוב רגיל או בדואר אלקטרוני בהסכמתם)( 21 יום לפחות לפני מועד של בעלי זכות ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, הישיבה. במקרים מיוחדים רשאי יו״ר החטיבה לקבוע כי לתקופת כהונה של שלוש שנים. לא קיבל שום מועמד רוב ההזמנות תישלחנה פחות מ־21 יום לפני מועד הישיבה. קולות בהצבעה הראשונה, תיערך הצבעה שנייה לבחירה בין בהזמנה לישיבת חטיבה יפורט סדר היום של הישיבה. שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר. ד)( לפי הזמנת יו״ר החטיבה יוכל להשתתף ולהרצות בישיבות ז)( נשיא האקדמיה וסגנו לא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה אלה גם מי שאינו חבר האקדמיה. רצופות. ח)פסקה כהונתו של נשיא האקדמיה או של סגן נשיא האקדמיה,( פרק שלישי מינהל או נבצר מאחד מהם או משניהם למלא את תפקידם באופן קבוע, תכונס האספה הכללית לישיבה מיוחדת ותבחר את הנשיאוסגנו 16(א)בתקנון זה, ״בחירת נשיא האקדמיה״ – בחירת חבר האקדמיה נשיא האקדמיה או את סגן הנשיא, לפי הצורך, על פי הוראות שהאספה הכללית ממליצה לנשיא המדינה למנותו לתפקיד סעיף 7 לחוק ותקנה זו. נשיא האקדמיה. (ט)ככלל, א׳ בתשרי הוא יום כניסתם לתפקיד של הנשיא, של סגן (ב) נשיא האקדמיה וסגנו יהיו מחטיבות שונות. ככלל, תפקיד הנשיא ושל החברים הנבחרים של המועצה. הנשיא יעבור בין שתי החטיבות לסירוגין. תקנה זו לא תחול (י) עם מינויו של נשיא חדש תסתיים כהונתו של סגן הנשיא על בחירת נשיא מכהן לתקופת כהונה שנייה. הקודם. (ג) סגן הנשיא ייבחר על ידי מליאת האקדמיה לתקופת כהונתו של נשיא האקדמיה. יושביראשהחטיבותוממלאימקומם (ד) לא יאוחר משנה לפני סיום תקופת כהונתם של הנשיא 17(א)יושבי ראש החטיבות ייבחרו בחטיבות ברוב רגיל בבחירות ושל סגן הנשיא, או בשעה שנבצר מאחד מהם או משניהם חשאיות לתקופה של שלוש שנים. שלושה חברי חטיבה למלא את תפקידם, תבחר כל חטיבה, בהליך שיקבע יו״ר רשאים להציע יחד מועמד לתפקיד יו״ר החטיבה. לא קיבל החטיבה, שלושה חברים לוועדת חיפוש שתפקידה להציע שום מועמד רוב קולות בהצבעה הראשונה, תיערך הצבעה מועמדים לתפקידים המתפנים. כל חבר רשאי להציע שנייה לבחירה בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות מועמדים לכהונה בוועדת החיפוש. חברי המועצה לא יוכלו הגדול ביותר. להיבחר לוועדת החיפוש. חברי הוועדה יבחרו מביניהם ב) יו״ר החטיבה לא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.( את יו״ר הוועדה. הוועדה רשאית להציע יותר ממועמד (ג) לכל יושב ראש ייבחר ממלא מקום לתקופת כהונתו בהליך אחד לכל תפקיד. להחלטה בוועדה דרושים ארבעה קולות. שיקבע יושב הראש. הצעות הוועדה תימסרנה לחברים בכתב 45 יום לפחות לפני ישיבת הבחירה. הצבעותבמועצה (ה)נוסף על האמור לעיל, חמישה מחברי האקדמיה רשאים 18 ההצבעות במועצה הן בהרמת ידיים בלבד וההחלטות יתקבלו להציע יחד מועמדים לשני התפקידים. הצעות אלה תימסרנה ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון זה. היו הקולות למזכירות האקדמיה 30 יום לפחות לפני ישיבת הבחירה שקולים, יהיה לנשיא קול נוסף מכריע. חתימת הנשיא או חתימת ותישלחנה לחברי האקדמיה בדואר 21 יום לפחות לפני סגן הנשיא על הפרוטוקול, ובכללו ההחלטות, תשמשנה הוכחה ישיבת הבחירה. יו״ר ועדת החיפוש ינהל את החלק של לכאורה לנכונותו. ישיבת המליאה שבו ייבחרו הנשיא וסגן הנשיא. הוא יציג הן את מועמדי ועדת החיפוש והן את המועמדים שהציעו חברי המנייןהחוקיבמועצה האקדמיה. 19 המניין החוקי בישיבות המועצה הוא שלושה. 177 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 15> נספחים פרק רביעי ביקורת ועדות 20 המועצה תקבע את רשימת הוועדות הקבועות הפועלות ועדתביקורת באקדמיה ותמנה את חבריהן ואת יושבי הראש שלהן לתקופת 24 האספה הכללית תבחר ועדת ביקורת, שתורכב מחברים משתי כהונה של עד שלוש שנים. יושבי ראש הוועדות לא יכהנו יותר החטיבות.וועדתהביקורתתבחראתהיושבראששלהמביןחבריה. משתי תקופות כהונה רצופות. המועצה רשאית, ביזמתה או לפי הצעת החטיבות, למנות גם ועדות אד הוק לטיפול בעניינים הזמנתמבקר הקשורים בתפקידי האקדמיה או בעניינים אחרים שלדעת 25(א)המועצה תזמין מדי פעם, במועדים שייראו לה, אדם שאיננו המועצה ראויים לבחינה על ידי ועדה. לוועדות אלה יכול עובד האקדמיה לערוך ביקורת בעניינים של מינהל האקדמיה להתמנות גם מי שאינו חבר האקדמיה. המועצה תמנה את נציגי להלן המבקר.)( האקדמיה בגופים ציבוריים, במוסדות בין־לאומיים ובגופים ב)( המבקר יבדוק אם המינהל פעל על פי החוק ועל פי ההוראות אחרים לפי הצורך, ויכול שגם הם לא יהיו חברי האקדמיה. שנגזרו ממנו ואם רשויות האקדמיה ועובדיה נהגו לפי העקרונות של מינהל תקין. המנהלהאדמיניסטרטיבי (ג) בעת מילוי תפקידו לא יהיה המבקר כפוף לגוף או לאדם 21(א) המנהל האדמיניסטרטיבי (להלן המנהל) לא ישתתף בדיונים כלשהו באקדמיה ולא יהיה תלוי בהם. הנושאים שיבדוק בעניין מינויו או פיטוריו ובדיונים לפי תקנה 4(ב) ולא תהיה ייקבעו בתיאום עם ועדת הביקורת. לו באלה זכות הצבעה. (ד) המבקר יגיש לוועדת הביקורת דין וחשבון ויפרט בו את (ב) פסקה כהונתו של המנהל או נבצר ממנו למלא את תפקידו ממצאי ביקורתו. אם גילה ליקויים, יביא בדין וחשבון את ימנו יתר חברי המועצה ממלא מקום או מנהל בפועל עד מינוי המלצותיו לתיקונם ולמניעתם לעתיד לבוא. בד בבד יגיש המנהל החדש. המַנַהל לוועדת הביקורת מסמך ובו תגובת המינהל על ממצאי הביקורת ופירוט הצעדים שבדעתו לנקוט לתיקון זכותחתימה הליקויים שנתגלו. המועצה תביא את ממצאי הביקורת ואת 22(א) בענייני מינהל וכספים תחייב את האקדמיה חתימת שני תגובת המינהל לידיעת המליאה. חברי המועצה, או חתימת ממלא מקום המנהל, או חתימת המנהל בפועל יחד עם חתימת אחד מחברי המועצה פרק חמישי הוראות שונות האחרים. שינוייםבתקנון ב)( מועצת האקדמיה תהיה רשאית להסמיך מורשי חתימה 26 המליאה רשאית, ברוב של שני שלישים מבעלי זכות ההצבעה נוספים מבין חברי האקדמיה ועובדיה ולקבוע את גבולות שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, להכניס שינויים בתקנון זה, סמכותם. להוסיף על הוראותיו ולגרוע מהן. התיקונים ייכנסו לתוקפם לאחר התייעצות עם השר הממונה על ביצוע חוק האקדמיה. סדריהעבודה 23 האספה הכללית תקבע, על פי הצעת המועצה, כללים והוראות ביטול לעבודתה ולעבודת החטיבות והוועדות. 27 תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,התשכ״ב31962––בטל. 3) קת׳ התשכ״ב, עמ׳ 1495; התשל״ו, עמ׳ 300; התשמ״ו, עמ׳ 772; התשמ״ט, עמ׳ 1453; התשנ״ז, עמ׳ 816; התשנ״ה עמ׳ 1455; התשנ״ז, עמ׳ .832 178 דין וחשבון שנתי >תשפ”ה2025–2024 האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים THE ISRAEL ACADEMY OF SCIENCES AND HUMANITIES כיכר אלברט איינשטיין, ת״ד 4040, ירושלים 9104001 טלפון 02–5676222, דוא״ל [email protected] www.academy.ac.il