דיווח על-פי חוק

דין וחשבון שנתי תשפ״ד 2024-2023 דין וחשבון שנתי תשפ״ד 2024-2023 מוגשמטעםמועצתהאקדמיהלאספההכלליתשלהאקדמיה לפיסעיף11לחוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,תשכ״א1961– פרופ׳דודהראלנשיאהאקדמיה עריכה: נעמהשילוני עריכת משנה: אסףאוני,מיהפופר עריכת לשון: יהודית(דיתיק)ידלין עיצוב ועריכה גרפית: סטודיונאויקצמן צילום כריכה: מיכלפתאל התצלומים הנוספים שבחוברת צולמו בידי אינגהאבשלוםשיליאן,ראובןבןחיים,יובליוסף,עידוכהןאלורו, ינוןפוקס,מיכלפתאל,אודיקצמן,הילהשילוני, CERN, Pierre Jayet for ESRF, ESRF, Markus Scholz for the Leopoldina, SESAME, Jonathan Smith, the Jewish Theological Seminary, Syndics of Cambridge University Library אלא אם צוין אחרת. כלזכויותהתצלומיםשייכותלאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםאלאאםצויןאחרת. האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים כיכראלברטאיינשטיין,ת״ד 4040,ירושלים 9104001 טלפון: 02–5676222 דואר אלקטרוני:, [email protected] www.academy.ac.il עקבואחרינוברשתותהחברתיות 3 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תוכן העניינים מבוא 8 9 דברהנשיא 11 מועצתהאקדמיה,ִמִנהלהאקדמיה ייסודהשלהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 12 14 מטרותהאקדמיהותפקידיה 15 נושאיתפקידיםבעברובהווה חבריהאקדמיה 18 מקבליהפרסיםוציוניהכבודמקרבחבריהאקדמיה 31 1 דוחפעילות 34 36 קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה 1.1 37 הערכהוייעוץלגורמיממשל 1.2 37 גילויי דעת מטעם מועצת האקדמיה 1.2.1 38 פעולותהאקדמיההנוגעותלטבחה־7באוקטוברוהמלחמהשבעקבותיו 1.3 39 קידומווחיזוקושלהקשרעםאקדמיותזרות 1.4 39 טיפוחהצעיריםבמדע 1.5 40 1.6 הנגשתהמדעלציבורוהנחלתו 4 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2 פעילותהחטיבהלמדעיהטבע 44 46 הוועדההלאומיתלקרינתסינכרוטרון 2.1 48 SESAME—מתקןלקרינתסינכרוטרוןבמזרחהתיכון 2.2 49 פיזיקהשלאנרגיותגבוהות—פעילותישראלב־CERN 2.3 2.4 פאונהופלורהשלארץישראל 51 52 ביואתיקה 2.5 2.6 פיזיקהגרעינית 52 רפואהמולקולרית 53 2.7 54 2.8 פורוםהצעיריםשלמדעיהטבע 55 2.9 תוכניתקאוולי 3 פעילותהחטיבהלמדעיהרוח 57 מפעליםבמימוןהאקדמיה 60 3.1 המפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר 60 3.1.1 62 3.1.2 המפעלהמשותףעם MGH 62 פורוםהצעיריםשלמדעיהרוחוהחברה 3.2 64 3.3 German–Israeli Frontiers of the Humanities — GISFOH 4 פעילותהאגףלייעוץוקשריממשל 66 68 ועדתדוחמצבהמדע 4.1 69 4.2 הוועדהלקידוםמדעיהרוח 70 4.3 ועדתההיגוילהתמודדותעםמשברהאקלים 70 4.4 ועדתההיגוילמיפויפגיעותלסיכוניאקלים 71 4.5 ועדתמומחיםבנושאחשיבהחישובית 4.6 פעילויותשהחלואתדרכןב״היוזמה–מרכזלידעומחקרבחינוך״ 72 ונמשכותבחסותהאגףלייעוץוקשריממשל 72 4.6.1 צוותמומחיםללימודיהומניסטיקהבמערכתהחינוך 73 4.6.2 יעדיאיכותלמסגרותלאמפוקחותלגילהרך 73 4.6.3 גיבוש״קודקסמיומנויות״–עיבודוהנגשהשלידעמחקרי 5 קשריםבין־לאומיים 75 76 קשרימדעעםמדינותועםאקדמיותלמדעיםבשנתתשפ״ד 5.1 81 המרכזהאקדמיהישראליבקהיר 5.2 81 קשריםעםמוסדותבין־לאומיים 5.3 6 פעילותההוצאהלאור 86 88 פרסומיםשראואורבשנתהדוח 6.1 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 7 מלגותופרסים 90 91 תוכניתמלגותע״שאליכסדהרוטשילדבמדעיהרוחוהחברה 7.1 92 תוכניתמלגותאדמס 7.2 תוכניתמלגותרותארנון 94 7.3 7.4 תוכניתמלגותההצטיינותשלהמועצהלהשכלהגבוהה 95 והאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםלחוקריבתר־דוקטורטמחו״ל 95 פרסכדורהארץשלפרונטירס 7.5 96 7.6 פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמצטייניםבמדעיהטבעוההנדסה 97 מלגותקרןפולקסבישראל 7.7 8 האקדמיההצעירההישראלית 99 9 פעילויותנוספותלקידוםמטרותיהשלהאקדמיה 109 110 9.1 מרכזהקשרלחוקריםישראלים 9.2 הקרןהלאומיתלמדע 112 114 9.3 תל״מ–הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח 10 הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה 117 11 תקציבהאקדמיה 123 12 ועדותהאקדמיה 126 13 נציגיהאקדמיהבגופיםובמוסדות 132 14 חבריםשהלכולעולמם 135 15 נספחים 148 149 חוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 15.1 תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 151 15.2 7 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 מבוא 8 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים דברהנשיא חברות וחברי האקדמיה, קוראות וקוראים נכבדים, שנת תשפ״ד הייתה רצופת אתגרים עבור מדינת ישראל, עבור הקהילה האקדמית וגם עבורנו באקדמיה למדעים. הטבח הנורא ב־7 באוקטובר גרר אותנו למלחמה כואבת בעזה שנמשכת זה חצי שנה. ליבנו עם המשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן, עם הפצועים הרבים שנאבקים על החלמתם ועם החטופים והחטופות שעדיין נמצאים בשבי החמאס – אנו מתפללים ופועלים לשחרורם. בצל המלחמה, האקדמיה לא שקטה על שמריה וקיימנו כינוס חשוב פרופ׳ דוד הראל בשיתוף האקדמיה הצעירה הישראלית בנושא ״מדינה בשבר עמוק: נשיא האקדמיה איך יוצאים מזה?״, שבו דנו מיטב החוקרים בהשלכות המלחמה על כלל תחומי החיים במדינה – חברה, כלכלה, ממשל וביטחון. בזירה הבין־לאומית, על רקע המלחמה, קמו קריאות מתגברות לחרם אקדמי על ישראל, שכבר החלו לפגוע בשיתופי הפעולה המדעיים שלנו עם העולם ובקידומם של חוקרים ישראלים. בפניות לאקדמיות העמיתות שלנו ברחבי העולם ולמוסדות המחקר הבין־לאומיים המובילים קראנו לגינוי מוחלט של הטבח ולהכרה בחשיבותה של יצירת אווירה בטוחה בקמפוסים לחוקרים ישראלים ויהודים, ואנו אסירי תודה למשלחות האקדמיות מארצות הברית, ובייחוד לעמיתינו מגרמניה, שביקרו כאן והביעו הזדהות עם הקהילה המדעית בישראל ותמיכה איתנה בה, חרף המצב המורכב. נוסף על השלכותיה של המלחמה, נאלצנו להתמודד ללא הרף גם עם יוזמות וצעדים מצד הממשלה שמאיימים לפגוע בעצמאות האקדמיה, בחופש האקדמי ובמוסדות מחקר, תרבות ורוח. הרמנו את קולנו בתוקף נגד הפגיעה במחקר ובהשכלה הגבוהה ובסמלי התרבות, והדגשנו את חיוניותם של ערכי חופש המחקר והביקורת ככלי מרכזי לקידום הידע והתפתחות החברה. כדי לבסס את מעמדה של האקדמיה כגוף עצמאי מייעץ לגופי הממשל, הקמנו השנה אגף חדש באקדמיה שנועד לקדם, לאחד, לחזק ולהרחיב את פעילות הייעוץ. מטרת האגף היא לאגם את פעילויות הייעוץ הקיימות, ליזום ולהוביל פעילויות חדשות בתחומים שונים ולבסס קשר ארוך טווח עם גורמי הממשל. הקמת האגף הביאה לסיום את פעילות ״היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך״ כפי שהתנהלה בשני העשורים האחרונים, ופעילותו שולבה באגף החדש. אל מול האתגרים הרבים המשכנו ללא לאות בעשייה האקדמית והמדעית. יזמנו תוכנית מלגות חדשה לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח והחברה ע״ש אליכס דה רוטשילד, שאותה הגתה 9 דין וחשבון שנתי >תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > דבר הנשיא הנשיאה הקודמת פרופ׳ נילי כהן. עם הפעילויות השונות שקיימנו נמנים כינוס חשוב משותף עם האקדמיה הצעירה הישראלית בנושא המחקר החקלאי בישראל, הישגיו ותרומתו לביטחון התזונתי והחדשנות בצל איומי הממשלה לפגוע בתקציבו; ההרצאות השנתיות ע״ש בובר ודרווין; וסדרת ההרצאות ״בשערי האקדמיה״. אלפים הגיעו מרחבי הארץ לאקדמיה וצפו בשידורים החיים כדי לשמוע על הנעשה בחזית המדע, מפי מיטב החוקרות והחוקרים. השנה הוספנו להעמיק את הקשרים עם המוסדות להשכלה גבוהה בישראל והמשכנו את סבב הביקורים במוסדות מחקר ולימוד נבחרים. ביקרנו במוסדות האלה: אוניברסיטת תל אביב, בצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, המכללה האקדמית גליל מערבי, המכללה האקדמית ספיר, המכללה האקדמית צפת, המכללה האקדמית תל־אביב–יפו, המרכז האקדמי לב, המרכז הרפואי הדסה בירושלים, המרכז הרפואי הלל יפה, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר, המרכז הרפואי תל־אביב ע״ש סוראסקי – איכילוב וסורוקה – מרכז רפואי אוניברסיטאי. בביקורים אלה יכולנו להתרשם מקרוב מהמחקר הנרחב והחשוב שמתבצע במוסדות המחקר במרכז ובפריפריה. אני מלא גאווה לראות כי, למרות הקשיים והמכשולים הרבים שניצבו בפנינו השנה, הצליחה האקדמיה להוביל מאבקים אפקטיביים להגנה על ערכיה, על החופש האקדמי ועל עצמאותה אל מול איומים מצד הממשלה. נמשיך לעמוד איתנים על משמרתנו בתקופה מורכבת זו, ולפעול למען קידום המדע וההשכלה בישראל. בצד המאבקים הללו כולנו תקווה ותפילה לשובם המהיר והבטוח של החטופים והחטופות הביתה אל חיק משפחותיהם, עד האחרונה והאחרון שבהם. תודה רבה לחברות וחברי האקדמיה על מעורבותם בפעילויותיה השונות, לגליה פינצי, מנכ״לית האקדמיה, ולצוות העובדים כולו על עבודתם המסורה, וכן לכל שותפינו בתוך האקדמיה ומחוצה לה על תרומתם. תודה מיוחדת לועד המנהל ולחברי האקדמיה הצעירה הישראלית ובוגריה, על פעילותם הענפה והמצוינת. בכוחות משותפים נמשיך להיאבק ולפעול ללא לאות לשמירה על ערכיה של המדינה, למען עתיד מדעי מצוין ולמען חברה ישראלית טובה יותר. דוד הראל 10 דין וחשבון שנתי >תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מועצתהאקדמיה פרופ׳דודהראל פרופ׳מרגליתפינקלברג הנשיא סגנית הנשיא ——— ——— פרופ׳ידיןדודאי פרופ׳סרג׳יוהרט יו״ר החטיבה למדעי הטבע יו״ר החטיבה למדעי הרוח ——— ——— פרופ׳ניליכהן גליהפינצי הנשיאה לשעבר מנהלת האקדמיה ִמִנהלהאקדמיה לשכת הנשיא ומנהלת האקדמיה קשרים בין־לאומיים ירדנה דהן ראשת לשכת נשיא ומנהלת ד״ר נטע פרץ מנהלת ——— רות חסון מתאמת קשרים בין־לאומיים כספים ומנהל ——— יואב טאובמן סמנכ״ל פרויקטים מיוחדים ילנה יופה חשבת בת־שבע שור מנהלת אלה בדליאן מנהלת חשבונות מאירה ברנדויין מנהלת ——— ——— משאבי אנוש ההוצאה לאור דגנית עזר מנהלת טלי אמיר מנהלת ועורכת ראשית ——— דבורה גריינימן עורכת בכירה באנגלית האגף לייעוץ וקשרי ממשל ריטה סילצוב אחראית שיווק והפצה רננה פרזנצ׳בסקי־אמיר מנהלת יהודה גרינבאום מפיק דפוס ד״ר טלי פרידמן מרכזת אקדמית ——— ד״ר נירית טופול מרכזת אקדמית האקדמיה הצעירה הישראלית לירון דין מרכזת אקדמית יעל חסיד־איסקוב רכזת חן ברקמן מרכזת אקדמית תמי פלג רכזת שי שילה מתאמת מנהלתית ——— ——— תחזוקה ומשק החטיבה למדעי הטבע מיכאל זגורי מנהל ד״ר יעל בן־חיים מנהלת כוכי מימרן מתאמת תחזוקה ומשק אביבה לוי מתאמת מנהלתית יוסי אפללו עוזר ——— גיל דיין עוזר החטיבה למדעי הרוח מיכל כהן עובדת משק סימה דניאל מנהלת אורלי דהן עובדת משק זיוה דקל מתאמת מנהלתית ——— ד״ר שרה כהן מפעל חקר השירה והפיוט בגניזה מחשוב על שם עזרא פליישר יעקב רוטמן אחראי מחשוב ——— ——— קשרי ציבור, יישום חוק חופש המידע ארכיון נעמה שילוני מנהלת רבקה פרדס־גבריאל ארכיונאית יוסי שוויג מנהל תוכן ומדיה 11 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ייסודהשלהאקדמיההלאומית הישראליתלמדעים בראשיתשנותהחמישיםהחלולדוןבמשרדהחינוךוהתרבותעלאפשרותהקמתןשלשתיאקדמיות האחת למדעי הרוח והאחרת למדעי הטבע. בשנת 1955 הוקמה ועדה בראשותו של שר החינוך דאז פרופ׳ בן־ציון דינור ובהשתתפותם של אחדים מבכירי המדענים, והיא דנה בהצעות להקמת האקדמיות. הוועדה המליצה לפני הממשלה לפתוח בצעדים לקראת הקמתה של ״פרה־אקדמיה״. הממשלה קיבלה את ההצעה, אולם ההתנגדות שהתעוררה בכנסת הביאה לגניזתה. באותה השנה פנתה משפחת ון ליר לממשלת ישראל והציעה להקים בירושלים ״מרכז לקידום התרבות״ שישמש מקום מפגש לאנשי מדע, לאנשי רוח, להוגי דעות ולאנשי אומנות. ההצעה נדונה בממשלה בדצמבר 1955 ואושרה. בהחלטה נאמר ש״המרכז לקידום התרבות יאכסן את האקדמיה ללשון העברית ואת האקדמיות (העתידות לקום) למדעי רוח וטבע ולאומנויות״, ומטרתו תהיה ״ריכוז הישגי המחקר האקדמי הגבוה״. בעקבות ההחלטה הקצתה הממשלה את חלקת הקרקע שעליה עומדים היום האקדמיה למדעים ומכון ון ליר. ואולם, בשל ההסתייגויות שנתעוררו באותה התקופה מהקמת האקדמיה שינתה הממשלה את החלטתה, ובנוסח המתוקן של ההחלטה מ־8 במרס 1956 הושמט הסעיף הקובע כי המרכז יאכסן את האקדמיות הלאומיות. על אף נסיגתה של הממשלה מהחלטתה הראשונה נמשכו המאמצים להקים את האקדמיה. בראש היוזמים עמד פרופ׳ אהרן קציר. הוא הציג לפני דוד בן־גוריון את תוכניתו להקים שתי אקדמיות, שתפקידן יהיה בין השאר לרכז את הדגולים מקרב אנשי הרוח, המלומדים, המדענים והאומנים בישראל; להשתתף בתכנון המדעי־הלאומי של פיתוח הארץ; לייצג את ישראל בפורום המדע הבין־לאומי; לקיים מגע מתמיד עם הגופים המקבילים בחוץ לארץ; לקיים פעולות אחרות בעלות אופי אקדמי או חינוכי. דוד בן־גוריון נתן את ברכתו להצעה. לאחר פגישת הכנה של פרופ׳ אהרן קציר עם רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים ונשיא הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, שנדונו בה הצעותיו של פרופ׳ קציר, זימן דוד בן־גוריון ב־28 בנובמבר 1957 דיון בפורום רחב כדי ללבן את הבעיות הכרוכות בייסוד האקדמיה. בדיון השתתפו גם שר החינוך והתרבות דאז זלמן ארן, שר החינוך דאז פרופ׳ בן־ציון דינור ופרופסורים מן המוסדות להשכלה גבוהה. הדיון נסב על אופייה של האקדמיה ועל תפקידיה, והובאו בו נימוקים בעד ונגד הקמתה. בסיכום הדיון הוחלט על הקמת ועדה מכינה לקראת הקמת האקדמיה אף כי נשארו בעינם חילוקי הדעות וההיסוסים בקרב משתתפי הדיון באשר להקמתו של מוסד שהוא מעין אקדמיה. 12 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > ייסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביוני 1958 נתמנתה ועדה שמתפקידה היה להציע רשימת מועמדים לוועדה המכינה. ועדה זו חרגה מן התפקיד שהוטל עליה והכינה גם טיוטה של הצעת החלטה בדבר הקמת ״בית ועד״ או ״אקדמיה״. באוקטובר 1958 הגיש שר החינוך והתרבות את ההצעה לממשלה, והיא אושרה ב־9 בנובמבר 1958. לפי ההצעה ייפתה הממשלה את כוחם של ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות למנות ועד מכין להקמת ״בית ועד״ (אקדמיה) למדעי הרוח והטבע, שישבו בו אנשי המדע הדגולים במדינה. ב־17 בדצמבר 1958 פנה דוד בן־גוריון אל אנשי המדע והרוח שהוועדה המליצה עליהם והזמינם לשמש חברים בוועדה המכינה להקמת האקדמיה. אלה חברי הוועדה המכינה שאול אדלר, פרנץ אולנדורף, אפרים א׳ אורבך, יצחק ברנבלום, אריה דבורצקי, בן־ציון דינור, נפתלי ה׳ טור־סיני, ליאון מאיר, יעקב פולוצקי, ברנרד צונדק, אהרן קציר, נתן רוזן, נתן רוטנשטרייך, יואל רקח, מרכוס רינר, גרשם שלום חברי כבוד חנוך אלבק, מרטין בובר, יצחק פ׳ בער, שמואל ה׳ ברגמן, משה צ׳ סגל, יחזקאל קויפמן מתפקידה של הוועדה המכינה היה לעבד תקנון ל״בית הוועד״. ואומנם בישיבתה הראשונה של הוועדה, ב־6 בינואר 1959 נקבעה ועדה להצעת תקנון. הצעת התקנון עובדה בשישה חודשים, וב־12, ביולי 1959אישרה אותה מליאת הוועדה המכינה. תקנון זה היה ״תקנון האקדמיה הלאומית למדעים״, והוא אושר בממשלה ב־13 בספטמבר 1959. כך נוסדה האקדמיה למעשה ונתאפשר לה להתחיל בפעילותה. ב־27 בדצמבר 1959 נתכנסה הוועדה המכינה בראשותו של פרופ׳ מרטין בובר והכריזה על הקמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. חבריה הראשונים היו חברי הוועדה המכינה. ב־23 בפברואר 1960 התקיימה ישיבתה הראשונה של האספה הכללית של האקדמיה בהשתתפות ראש הממשלה דאז דוד בן־גוריון, והוא ישב בראשה. בישיבה נבחרו פרופ׳ מרטין בובר לנשיא האקדמיה ופרופ׳ אהרן קציר לסגן הנשיא. עיגון מעמדה של האקדמיה הלאומית למדעים בחוק המדינה נעשה לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה הכינה, בשיתוף חברי האקדמיה פרופ׳ אהרן קציר ופרופ׳ גרשם שלום, הצעת חוק לאקדמיה. ב־14 ביוני 1961 אישרה הכנסת את ״חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשכ״א1961-״. במרס 1962 נתפרסם ברשומות ״תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים״, לאחר שהאספה הכללית של האקדמיה אישרה אותו. 13 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מטרותהאקדמיהותפקידיה 1 לרכזבתוכהכחבריםמטוביאישיהמדעתושביישראל; לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון 2 המדעי, לרבות במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמת האקדמיה, ולהגיש דוחות וסקירות,וכןלייעץולתתמידעלמשרדיהממשלהלפיפנייתם; לטפח ולקדם פעילות מדעית, לרבות פעילות מדעית בין־תחומית ופעילות 3 מדעיתבתחומידעתחדשים; 4 לקייםמגעעםגופיםמקביליםבחוץלארץ; לפעולבייצוגהמדעהישראליבמוסדותובכינוסיםבין־לאומיים,מתוךתיאוםעם 5 מוסדותהמדינה; 6 לפרסםכתביםשישבהםכדילקדםאתהמדע; 7 לעסוקבכלפעילותאחרתשישבהכדילשמשאתהמטרותהאמורות. 14 דין וחשבון שנתי >תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נושאיתפקידיםבעברובהווה )1( )2( )3( )4( )5( )6( )7( )8( )9( )10( )11( נשיאי האקדמיה )1( פרופ׳ מרטין בובר ז״ל 1962–1960 )2( פרופ׳ אהרן קציר ז״ל 1968–1962 )3( פרופ׳ גרשם שלום ז״ל 1974–1968 )4( פרופ׳ אריה דבורצקי ז״ל 1980–1974 )5( פרופ׳ אפרים א׳ אורבך ז״ל 1986–1980 )6( פרופ׳ יהושע יורטנר 1995–1986 )7( פרופ׳ יעקב זיו ז״ל 2004–1995 )8( פרופ׳ מנחם יערי 2010–2004 )9( פרופ׳ רות ארנון 2015–2010 )10(פרופ׳ניליכהן 2021–2015)11(פרופ׳דודהראל –2021 15 דין וחשבון שנתי >תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > נושאי תפקידים בעבר ובהווה סגני נשיא –2021 פרופ׳מרגליתפינקלברג 1993–1986 פרופ׳ נתן רוטנשטרייך ז״ל 2021–2015 פרופ׳ דוד הראל 1986–1980 פרופ׳ יהושע יורטנר 2015–2010 פרופ׳ ב״ז קדר 1980–1974 פרופ׳ אפרים א׳ אורבך ז״ל 2010–2004 פרופ׳ רות ארנון 1974–1968 פרופ׳ אריה דבורצקי ז״ל 2004–1995 פרופ׳ חיים תדמור ז״ל 1968–1962 פרופ׳ גרשם שלום ז״ל 1995–1994 פרופ׳ מנחם יערי 1962–1960 פרופ׳ אהרן קציר ז״ל יושבי ראש החטיבה למדעי הרוח –2019 פרופ׳סרג׳יוהרט 1986–1983 פרופ׳ נתן רוטנשטרייך ז״ל 2019–2013 פרופ׳ יוסף קפלן 1983–1980 פרופ׳ דן פטינקין ז״ל 2013–2007 פרופ׳ יוחנן פרידמן 1980–1974 פרופ׳ נתן רוטנשטרייך ז״ל 2007–2001 פרופ׳ ב״ז קדר 1974–1969 פרופ׳ יהושע פראוור ז״ל 2001–1995 פרופ׳ שאול שקד ז״ל 1969–1963 פרופ׳ אפרים א׳ אורבך ז״ל 1995–1989 פרופ׳ יהושע בלאו ז״ל 1962–1960 פרופ׳ גרשם שלום ז״ל 1989–1986 פרופ׳ אהרן ברק יושבי ראש החטיבה למדעי הטבע –2019 פרופ׳ידיןדודאי 1992–1989 פרופ׳ יצחק שטיינברגז״ל 2019–2013 פרופ׳ איתמר וילנר 1989–1986 פרופ׳ ישראל דוסטרובסקי ז״ל 2013–2007 פרופ׳ רפאל משולם ז״ל 1986–1980 פרופ׳שמשוןאברהםעמיצורז״ל 2007–2004 פרופ׳ אלכסנדר לויצקי 1980–1974 פרופ׳ יגאל תלמי 2004–2001 פרופ׳ דן שכטמן 1974–1968 פרופ׳ ארנסט דוד ברגמן ז״ל 2001–1995 פרופ׳ רות ארנון 1968–1963 פרופ׳ אריה דבורצקי ז״ל 1995–1992 פרופ׳ יעקב זיוז״ל 1963–1960 פרופ׳ יואל רקח ז״ל 16 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 17 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 חברי האקדמיה 18 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 18 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים החטיבהלמדעיהטבע השנההמצוינתהיאשנתהבחירה עודדאברמסקי אמנוןאהרוני פרופסור לרפואה פרופסור לפיזיקה בית הספר לרפואה של האוניברסיטה אוניברסיטת תל אביב העבריתוהדסה בירושלים תשע״ב2012/ תשס״ט2009/ שמעוןאולמן שמואלאגמון פרופסור למתמטיקה שימושית פרופסור למתמטיקה ולמדעי המחשב האוניברסיטה העברית בירושלים מכון ויצמן למדע תשכ״ד1964/ תשע״א2011/ יקיראהרונוב משהאורן פרופסור לפיזיקה פרופסור לביולוגיה מולקולרית אוניברסיטת תל אביב מכון ויצמן למדע תש״ן1990/ תשס״ו2006/ 19 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע צביבן־אברהם מיכלאירני פרופסור לגאופיזיקה פרופסור למדעי המחשב אוניברסיטת תל אביב מכון ויצמן למדע תש״ס2000/ תשפ״ג2023/ ינון בן־נריה יונינהאלדר פרופסורלרפואהמולקולרית פרופסור להנדסת חשמל ואימונולוגיה מכון ויצמן למדע האוניברסיטה העברית בירושלים תשפ״א2021/ תשע״ז2017/ אוריאלון יוסףברנשטיין פרופסור לביולוגיה מערכתית פרופסור למתמטיקה מכון ויצמן למדע אוניברסיטת תל אביב תש״ף2020/ תשס״ב2002/ נעמהברקאי נוגהאלון פרופסור לגנטיקה מולקולרית פרופסור למתמטיקה מכון ויצמן למדע אוניברסיטת תל אביב תשע״ח2018/ תשנ״ז1997/ שפרירהגולדוסר אורהאנטין־וולמן פרופסור לפיזיקה עיונית פרופסור למדעי המחשב אוניברסיטת תל אביב מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב תשע״ה2015/ תשפ״ב2022/ יורםגרונר רותארנון פרופסור לגנטיקה מולקולרית פרופסור לאימונולוגיה מכון ויצמן למדע מכון ויצמן למדע תשנ״ט1999/ תש״ן1990/ גדעוןדגן זליגאשחר פרופסור להידרולוגיה פרופסור לאימונולוגיה אוניברסיטת תל אביב מכון ויצמן למדע תשס״ו2006/ תשע״ז2017/ 20 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע מאירוילצ׳יק ידיןדודאי פרופסור לביופיזיקה פרופסור למדעי המוח מכון ויצמן למדע מכון ויצמן למדע תשמ״ח1988/ תשע״ד2014/ דניאלויס מרדכי(מוטי)הייבלום פרופסור־מחקר להנדסת פרופסור לפיזיקה אווירונאוטיקה וחלל מכון ויצמן למדע הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל תשע״ג2013/ תשס״ח2008/ דודהראל עופרזיתוני פרופסור למדעי המחשב פרופסור למתמטיקה מכון ויצמן למדע מכון ויצמן למדע תש״ע2010/ תשפ״ג2023/ אליזלדוב אהודהרושובסקי פרופסור לפיזיקה של חומר מעובה פרופסור למתמטיקה מכון ויצמן למדע האוניברסיטה העברית בירושלים תשפ״ג2023/ תשס״ח2008/ אילןחת חייםהררי פרופסור לביוטכנולוגיה חקלאית פרופסור־מכון לפיזיקה האוניברסיטה העברית בירושלים מכון ויצמן למדע תשל״ח1978/ תשנ״ח1998/ ישעיהו(אישי)טלמון אברהםהרשקו פרופסור להנדסה כימית פרופסור־מחקר לביוכימיה ולרפואה הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל תשפ״א2021/ תש״ס2000/ רשףטנא איתמרוילנר פרופסור לכימיה פרופסור לכימיה מכון ויצמן למדע האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״א2011/ תשס״ב2002/ 21 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע אלכסנדרלויצקי עדהיונת פרופסור לכימיה ביולוגית פרופסור לביולוגיה מבנית האוניברסיטה העברית בירושלים מכון ויצמן למדע תשנ״ט1999/ תש״ס2000/ לסליליזרוביץ יהושעיורטנר פרופסור לכימיה פרופסור לכימיה מכון ויצמן למדע אוניברסיטת תל אביב תשפ״ב2022/ תשל״ג1973/ אילוןלינדנשטראוס יוסףירדן פרופסור למתמטיקה פרופסור לביולוגיה מולקולרית האוניברסיטה העברית בירושלים מכון ויצמן למדע תשע״ב2012/ תשס״ז2007/ מאירלהב דודמילשטיין פרופסור לכימיה פרופסור לכימיה אורגנית מכון ויצמן למדע מכון ויצמן למדע תשפ״ב2022/ תשע״ב2012/ אלכסנדרלובוצקי אילןמרק פרופסור לכימיה אורגנית פרופסור למתמטיקה הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ט2019/ תשע״ד2014/ נעםניסן יוסילויה פרופסור לאקולוגיה פרופסור למדעי המחשב אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים תשפ״ב2022/ תשס״ט2009/ אברהםניצן רפאלדודלוין פרופסור לכימיה פרופסור לכימיה האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת תל אביב תשס״ט2009/ תשנ״ב1992/ 22 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע יעקבקליין חייםסידר פרופסור לפיזיקה ולכימיה פרופסורלביוכימיהולביולוגיהמולקולרית פיזיקלית של חומר רך בית הספר לרפואה של האוניברסיטה מכון ויצמן למדע העברית והדסה בירושלים תשע״ו2016/ תשס״ג2003/ גילקלעי הללפורסטנברג פרופסור למתמטיקה פרופסור למתמטיקה האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ו2016/ תשל״ד1974/ עדיקמחי דבפרוהמן פרופסור לגנטיקה מולקולרית פרופסור לפיזיקה שימושית מכון ויצמן למדע תשע״ה2015/ תשנ״ב1991/ שריתקראוס יצחקפריד פרופסורלמדעיהמוח,נירוכירורגיהורפואה פרופסור למדעי המחשב אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת בר־אילן ואוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג׳לס תשפ״א2021/ תשפ״ג2023/ אהרןצ׳חנובר דודקשדן פרופסור־מחקר לביוכימיה פרופסור למתמטיקה הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל האוניברסיטה העברית בירושלים תשס״ד2004/ תשס״ו2006/ יוסףקוסט אליקשת פרופסור להנדסה כימית פרופסור לביולוגיה מולקולרית אוניברסיטת בן־גוריון בנגב האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ה2015/ תשע״ה2015/ רוג׳רד׳קורנברג מיכאלרבין פרופסור לביולוגיה מבנית ולביוכימיה פרופסור למתמטיקה האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת סטנפורד תשפ״ב2022/ תשמ״ב1982/ 23 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע דןשכטמן מישלרבל פרופסור־מחקר להנדסת חומרים פרופסור לגנטיקה מולקולרית הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל מכון ויצמן למדע תשנ״ו1996/ תשס״ה2005/ יאיררייזנר שהרןשלח פרופסור לאימונולוגיה פרופסור למתמטיקה מכון ויצמן למדע האוניברסיטה העברית בירושלים תש״ף2020/ תשמ״ח1988/ שלמהשמאי גדעוןרכבי פרופסור לרפואה פרופסור־מחקר להנדסת חשמל המרכז הרפואי שיבא, תל השומר הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל ואוניברסיטת תל אביב תשע״ב2012/ תשע״ו2016/ עדישמיר מרדכי(מוטי)שגב פרופסור למתמטיקה שימושית פרופסור־מחקר לפיזיקה מכון ויצמן למדע הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל תשנ״ח1998/ תשע״א2011/ מיכהשריר עדיאל(עדי)שטרן פרופסור למדעי המחשב פרופסור לפיזיקה אוניברסיטת תל אביב מכון ויצמן למדע תשע״ח2018/ תשע״ח2018/ זאבתדמור יוסףשילה פרופסור־מחקר להנדסה כימית פרופסור לגנטיקה מולקולרית הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת תל אביב תשמ״ד1984/ תשס״ה2005/ יגאלתלמי יהודהשינפלד פרופסור לפיזיקה גרעינית פרופסור לרפואה ולאוטואימוניות מכון ויצמן למדע המרכז הרפואי שיבא, תל השומר תשכ״ג1963/ תשע״ט2019/ 24 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה החטיבהלמדעיהרוח השנההמצוינתהיאשנתהבחירה ישראלאומן שולמיתאליצור פרופסור לספרות עברית, פרופסור למתמטיקה ולכלכלה לשירה ולפיוט בימי הביניים האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשמ״ט1989/ תשפ״ב2022/ משהאידל רחלאלתרמן פרופסור למחשבת ישראל פרופסור לתכנון ערים ולמשפט האוניברסיטה העברית בירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל תשס״ו2006/ תשפ״ב2022/ בנימיןאיזק יצחקאנגלרד פרופסור להיסטוריה פרופסור למשפטים אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים תשנ״ו1996/ תשנ״ב1992/ 25 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח רותברמן יהודהבאואר פרופסור לבלשנות פרופסור לחקר השואה אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ג2013/ תש״ס2000/ אהרןברק יורםבילו פרופסור למשפטים פרופסור לאנתרופולוגיה פסיכולוגית המרכז הבינתחומי הרצליה האוניברסיטה העברית בירושלים תשל״ו1976/ תשע״ה2015/ נעמהגורן־ענבר מיכלבירן פרופסור להיסטוריה, פרופסור לארכאולוגיה ללימודי אסיה וללימודי האסלאם האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ו2016/ תשע״ד2014/ אילבנבנישתי ישראלגרשוני פרופסור למשפטים פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת תל אביב תשע״ז2017/ תשפ״ג2023/ יואבבנימיני אבנרהולצמן פרופסור לסטטיסטיקה פרופסור לספרות עברית אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת תל אביב תשע״ה2015/ תשע״ה2015/ משהבר־אשר סימוןהופקינס פרופסור ללשון העברית פרופסור לשפות שמיות האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ד2014/ תשע״ח2018/ ישראלברטל משההלברטל פרופסור להיסטוריה של עם ישראל פרופסור למחשבת ישראל ולפילוסופיה האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ו2016/ תש״ע2010/ 26 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח חוהטורניאנסקי אלחנןהלפמן פרופסורלספרותיידישולתרבותאשכנז פרופסור לכלכלה האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת תל אביב תשס״ז2007/ תשמ״ח1988/ דוןהנדלמן מנחםיערי פרופסור לכלכלה פרופסור לאנתרופולוגיה האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשנ״ב1992/ תשנ״ח1998/ יעקבכדורי סרג׳יוהרט פרופסור למתמטיקה ולכלכלה פרופסור לחקר המקרא האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בר־אילן תשע״ז2017/ תשס״ו2006/ ניליכהן שולמיתוולקוב פרופסור למשפטים פרופסור להיסטוריה אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת תל אביב תשס״ו2006/ תשס״ד2004/ מוחמדחאג׳יחיא יהודהליבס פרופסור לעבודה סוציאלית פרופסור למחשבת ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשפ״א2021/ תשע״ט2019/ עמנואלטוב נירהליברמן פרופסור לפסיכולוגיה פרופסור למקרא אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ב2012/ תשפ״א2021/ לאונהטוקר יונתןמאיר פרופסור לספרות אנגלית והשוואתית פרופסור להיסטוריה יהודית האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן־גוריון בנגב תשפ״ג2023/ תשע״ט2019/ 27 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח עמיחימזר מארןר׳ניהוף פרופסור לארכאולוגיה פרופסור למחשבת ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ב2012/ תשפ״א2021/ מיכאלאדוארדסטון דןמירון פרופסור למחשבה ולספרות יהודית פרופסור לספרויות יהודיות מודרניות וללימודים ארמניים האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולומבייה, ניו יורק תש״ף2020/ תשע״ט2019/ בילימלמן גדליהסטרומזה פרופסור למדע הדתות פרופסור להיסטוריה האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת תל אביב תשע״ו2016/ תשס״ח2008/ אהרןממן שרהסטרומזה פרופסור ללשון העברית פרופסור לשפה וספרות ערבית וללשונות היהודים ולמחשבת ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ט2019/ תשפ״ג2023/ אבישימרגלית סמיסמוחה פרופסור לפילוסופיה פרופסור לסוציולוגיה האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת חיפה תשע״א2011/ תשפ״א2021/ שמחהעמנואל נדבנאמן פרופסור להיסטוריה של עם ישראל פרופסור לתלמוד ולהלכה אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים תש״ף2020/ תשע״ב2012/ דודנבון אריאלפורת פרופסור לפסיכולוגיה פרופסור למשפטים אוניברסיטת חיפה אוניברסיטת תל אביב תשנ״ב1992/ תשע״ד2014/ 28 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח נעמהפרידמן שמואלפיינר פרופסור לנוירופסיכולוגיה של השפה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת בר־אילן תשפ״ב2022/ תשפ״ג2023/ בנימיןזאבקדר מרגליתפינקלברג פרופסור להיסטוריה פרופסור ללימודים קלאסיים האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת תל אביב תשנ״ח1998/ תשס״ה2005/ איתןקולברג ישראלפינקלשטיין פרופסור לארכאולוגיה פרופסור לשפה ולספרות ערבית אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת חיפה תשנ״ג1993/ תשע״ה2015/ אנדרופלקס אשרקוריאט פרופסור ללימודי אסיה המזרחית פרופסור לפסיכולוגיה האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת תל אביב תשס״ב2002/ תשע״ז2017/ יעקבקליין דניאלפרידמן פרופסור לאשורולוגיה פרופסור למשפטים אוניברסיטת בר־אילן אוניברסיטת תל אביב תשס״ה2005/ תשנ״ה1995/ יוסףקפלן יוחנןפרידמן פרופסור להיסטוריה פרופסור ללימודי האסלאם ולהיסטוריה של עם ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשנ״ט1999/ תשס״ד2004/ מרדכיעקיבאפרידמן מיכאילקרייני פרופסור לתלמוד, לחקר הגניזה פרופסור למשפטים ולערבית־יהודית האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת תל אביב תשס״א2001/ תשפ״ב2022/ 29 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח דודשולמן אריאלרובינשטיין פרופסור ללימודים הודיים פרופסור לכלכלה האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת תל אביב תשמ״ח1988/ תשנ״ה1995/ בן־עמישילוני רוניתריצ׳י פרופסור ללימודי אינדונזיה פרופסור ללימודי אסיה ולספרות השוואתית האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים תשע״ב2012/ תשפ״ב2022/ אניטהשפירא שלומיתרמון־קינן פרופסור להיסטוריה של עם ישראל פרופסור לספרות אנגלית והשוואתית אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים תש״ף2020/ תשע״ג2013/ אריאלששה־הלוי יואלרק פרופסור לבלשנות פרופסור לאבולוציה ולאנטומיה האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת תל אביב תש״ס2000/ תשס״ח2008/ 30 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מקבליהפרסיםוציוניהכבוד מקרבחבריהאקדמיה לשנתתשפ״ד לפי סדר האל״ף־בי״ת)( פרופ׳אמנוןאהרוני פרופ׳זליגאשחר פרס InternationalGairdnerCanadaלשנת 2024 פרס SigmaPhiלשנת 2020 מטעם FoundationGairdner מטעםהכינוסהאירופילפיזיקהסטטיסטית )EuropeanStatisticalPhysicsConference( הוענק באיחור בשל מגפת הקורונה)( פרופ׳אהרןברק פרס PhysicsNonlinearandStatistical נבחרלחברFellow()Corresponding לשנת 2023מטעםהחברההאירופיתלפיזיקה)EPS( באקדמיההבריטית אורחהכבודבכינוסה־126למכניקהסטטיסטית באוניברסיטתרוטגרסבניוג׳רזי פרופ׳דודהראל עמיתהאיגודהבין־לאומילתעשייתהבינההמלאכותית פרופ׳יונינהאלדר )InternationalArtificialIntelligenceIndustryAlliance( פרסלנדאולשנת 2023 בתחוםהמתמטיקה פרופ׳רשףטנא נבחרהלחברהב־EuropaeaAcademia פרס HippelvonArthur עמיתתהאיגודהבין־לאומילתעשייתהבינההמלאכותית מטעםהאגודהלחקרחומרים )InternationalArtificialIntelligenceIndustryAlliance( )MaterialsResearchSociety( 31 דין וחשבון שנתי >תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > מקבלי הפרסים וציוני הכבוד מקרב חברי האקדמיה פרופ׳עדהיונת פרופ׳בנימיןזאבקדר תוארדוקטורלשםכבוד פרס SchlumbergerGustave מאוניברסיטתהאינןבסין מאתה־Belles-LettresetInscriptionsdesAcadémie תוארדוקטורלשםכבוד הצרפתית מהטכניון—מכוןטכנולוגילישראל פרופ׳מרדכי(מוטי)שגב פרופ׳ניליכהן פרסרוטשילדבפיזיקהלשנת 2024 נבחרהלחברה(זרה)ב־LinceideiAccademia עמיתתכבודשלמוזיאוןישראל תוארדוקטורלשםכבוד מאוניברסיטתקוויבקבקנדה פרופ׳דודמילשטיין ,RobertG.BergmanLectureinInorganicChemistry פרופ׳עדישמיר אוניברסיטתקליפורניהבברקלי פרס AwardsLifetimeScienceBasic מטעםהקונגרסהבין־לאומיהראשון פרופ׳גדליהסטרומזה למדעבסיסי,)ICBS( נבחרלחברב־EuropaeaAcademia בארגונהשלממשלתבייג׳ין 32 דין וחשבון שנתי >תשפ״ד2024–2023 33 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 1 דוח פעילות 34 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 34 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 1 דוחפעילות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מתוקף תפקידה על פי החוק, בוחרת חברים חדשים לשורותיה ומקדמת ומטפחת את הפעילות המדעית בישראל. בשנה זו נעשו פעולות חדשות ומתמשכות, ובהן ייעוץ שוטף לגורמי הממשלה בנושאי מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, באמצעות האגף החדש שהוקם השנה לייעוץ וקשרי ממשל, וכן באמצעות גילויי דעת של מועצת האקדמיה. האקדמיה פעלה לחיזוק קשרי החוץ המדעיים עם אקדמיות עמיתות בחו״ל, בין השאר סביב הטבח של 7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו. עוד פעלה השנה האקדמיה לטיפוח חוקרים צעירים, בייחוד במדעי הרוח והחברה, והמשיכה בפעילותן של החטיבות למדעי הטבע ולמדעי הרוח ושל ההוצאה לאור. כמו כן פעלה האקדמיה להנחלתו ולהנגשתו של המדע לציבור באמצעות אירועים מדעיים המתקיימים בבית האקדמיה וכן באופן מקוון. בפרק זה מוצג תקציר הפעילות השוטפת של האקדמיה. 35 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות 1.1>קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה האספה הכללית של האקדמיה בחרה בישיבתה מיום כ״ד בסיוון תשפ״ג, 13 ביוני 2023, שלוש חברות וחמישה חברים חדשים אל שורותיה, ואלה הם: פרופ׳ מיכל אירני, פרופסור למדעי המחשב, מכון ויצמן למדע; פרופ׳ ישראל גרשוני, פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון, אוניברסיטת תל אביב; פרופ׳ עופר זיתוני, פרופסור למתמטיקה, מכון ויצמן למדע; פרופ׳ אלי זלדוב, פרופסור לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדע; פרופ׳ לאונה טוקר, פרופסור לספרות אנגלית והשוואתית, האוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ׳ שרה סטרומזה, פרופסור לשפה ולספרות ערבית ולמחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ׳ שמואל פיינר, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת בר־אילן; פרופ׳ יצחק פריד, פרופסור למדעי המוח, לנירוכירורגייה ורפואה, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג׳לס. טקס קבלת החברים החדשים לאקדמיה התקיים במתכונת צנועה בשל טבח ה־7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו, בישיבה הפתוחה של האספה הכללית של האקדמיה ביום הדלקת נר שישי של חנוכה תשפ״ד, 12 בדצמבר 2023 בבית האקדמיה בירושלים., הרצאות הבכורה של החברים החדשים זמינות לצפייה באתר. למעלה,מימין:פרופ׳מיכלאירני,פרופ׳ישראלגרשוני,פרופ׳עופרזיתוניופרופ׳אליזלדוב.למטה,מימין:פרופ׳לאונהטוקר,פרופ׳שרהסטרומזה, פרופ׳שמואלפיינרופרופ׳יצחקפריד 36 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות 1.2>הערכהוייעוץלגורמיממשל חוק האקדמיה מונה עם תפקידיה של האקדמיה ייעוץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית. פעילות הייעוץ של האקדמיה נעשית בתחומי מדיניות מדע ומדע למען מדיניות. הפעילות נועדה לקדם קבלת החלטות וגיבוש מדיניות על יסוד נתונים, עובדות וידע מדעי. לשם כך האקדמיה מעמידה את משאביה – כגוף ממלכתי, ניטרלי ועצמאי, בעל רשת ענפה של קשרים עם מדענים ועם חוקרים מובילים בכל תחומי המחקר ואת המוניטין הבין־לאומי שלה של מצוינות מדעית – לרשות מקבלי ההחלטות והציבור הרחב. השנה הקימה האקדמיה אגף ייעודי חדש אשר נועד לקדם ולהרחיב את הפעילות למתן ייעוץ המבוסס על מחקר ומדע ולחזק את הקשר שבין האקדמיה לממשל. האגף החדש מאגם את כל פעולות האקדמיה השונות למימוש תפקיד הייעוץ, ובהן ריכוזה של ועדת דוח מצב המדע התלת־שנתי וכן ועדות שונות שהוקמו כדי לתת מענה לצרכים שעלו ופרסום דוחותיהן ותוצרי פעילותן. האגף כולל כיום גם את הפעולות לקידום השימוש בידע מחקרי בתחום החינוך, שעד כה נוהלו באמצעות ״היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך״ (למידע נוסף על האגף החדש ראו להלן בפרק 4 ״האגף לייעוץ וקשרי ממשל״.) עוד פעלה השנה האקדמיה להידוק הקשרים עם ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ונציגיה ונציגי האקדמיה הצעירה הישראלית השתתפו בישיבותיה לעיתים מזומנות ונשאו דברים. 1.2.1> גילויי דעת מטעם מועצת האקדמיה במהלך השנה פרסמה מועצת האקדמיה גילויי דעת והביעה בהם את עמדתה בעניינים שבראש סדר היום הציבורי: > בחודש ינואר פורסם גילוי דעת מאת מועצת האקדמיה בנושא הקיצוץ המתוכנן בתקציבי ההשכלה הגבוהה. > בחודש פברואר שלחה מועצת האקדמיה מכתב פתוח לשר החינוך בנושא פרס ישראל. > בחודש מרס פורסם גילוי דעת של מועצת האקדמיה ונשיאיה הקודמים בנושא פגיעות הממשלה במחקר המדעי, ברוח ובתרבות בישראל. נוסף על אלה קידם נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל את עמדותיה של מועצת האקדמיה בנושאי החקיקה והתקצוב הנוגעים להשכלה גבוהה ולתרבות בישראל, בהזדמנויות רבות במסגרת דיוני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ובראיונות רבים בתקשורת. 37 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות 1.3>פעולותהאקדמיההנוגעותלטבחה־7באוקטוברוהמלחמהשבעקבותיו לאחר טבח ה־7 באוקטובר שלח נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל מכתב לנשיאי האקדמיות ברחבי העולם והדגיש בו את גודל השעה המחייב להוקיע את מעשי הטרור והאלימות האכזריים בקול החזק, התקיף והברור ביותר. עם התמשכות הלחימה והעלייה המדאיגה בפעילות אנטי־ישראלית ובאנטישמיות בקמפוסים ברחבי העולם יזמה האקדמיה פנייה משותפת מאת פרופ׳ הראל, יו״ר ות״ת פרופ׳ יוסף מקורי ויו״ר הקרן הלאומית למדע פרופ׳ דניאל זייפמן אל ראשי ארגוני מדע, אוניברסיטאות ואקדמיות ברחבי העולם. בפנייה, שכותרתה: ״ישראל בשעתה הקשה ביותר – קריאה לקהילה המדעית והמחקרית הבין־לאומית״, הודגש כי חשוב לפעול להבטחת ההגנה על חייהם של סטודנטים ושל אנשי סגל ישראלים ויהודים מול הפגנת אלימות והסתה. האקדמיה הלאומית ועימה האקדמיה הצעירה יזמו יחד בחודש ינואר את הכינוס ״מדינה בשבר עמוק: איך יוצאים מזה?״, שדן באתגרים ובהזדמנויות של ״היום שאחרי״ המלחמה. מטרת הכינוס הייתה לקיים שיח אקדמי ציבורי על הדרכים לשיקום המדינה ולהובלתה לצמיחה תוך כדי שמירה על יציבות באזור. בכינוס השתתפו חוקרים ואנשי אקדמיה לצד אנשי ציבור וראשי מכוני מחקר בולטים. את הכינוס הובילו נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל, יו״ר החטיבה למדעי הרוח פרופ׳ סרג׳יו הרט וחברי הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה פרופ׳ איתי הלוי (יו״ר), פרופ׳ יעל אלואיל ופרופ׳ רותי שרץ־שובל, והוא נערך לפני מאות צופים באולם ואלפי צופים בשידור חי. למעלה,מימין:אשכולנבו,ציפילבני;פרופ׳יוג׳יןקנדל.למטה,מימין:פרופ׳יפעתביטון,פרופ׳קרניתפלוג,פרופ׳סלמאןזרקא,פרופ׳זהבהסלומון ובוגרתהאקדמיההצעירהפרופ׳מונאח׳ורי,במהלךהכינוס״מדינהבשברעמוק:איךיוצאיםמזה?״ 38 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות 1.4>קידומווחיזוקושלהקשרעםאקדמיותזרות קידום קשריה המדעיים הבין־לאומיים של ישראל הוא אחת המשימות החשובות של האקדמיה, והוא קיבל חשיבות מחודשת בצל טבח ה־7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו, ובצל התגובות הקשות נגד ישראל והמדע הישראלי בעולם. פניותיו של נשיא האקדמיה לעמיתים מחו״ל זכו לתגובות תומכות ברובן, ובייחוד בלטה תמיכתם החמה של גופי המדע בגרמניה, הן בהודעות פומביות והן בביקורים נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל נושא דברים לפני משלחת בישראל. ביוזמת חבר האקדמיה פרופ׳ יצחק פריד מאוניברסיטת פנסילווניה אירחה האקדמיה כמה וכמה משלחות חוקרים מאוניברסיטאות אמריקאיות מובילות, אשר הגיעו לישראל כדי להביע אמפתיה ולתמוך במדענים הישראלים ולחזק את קשרי המדע עם ישראל נוכח התגובות הקשות נגד המדינה בקמפוסים ברחבי ארצות הברית. כמו כן ביקרו באקדמיה כמה שגרירים זרים. בשל המלחמה התקיימו השנה כינוסים משותפים מעטים עם אקדמיות זרות, ומרבית האירועים שתוכננו נדחו למועד אחר (לפירוט הפעילויות למען קידום הקשר עם אקדמיות זרות ראו להלן בפרק 5 ״קשרים בין־לאומיים״.) 1.5>טיפוחהצעיריםבמדע האקדמיה רואה חשיבות רבה בהידוק הקשר עם דור המדענים הצעירים ועם המדענים לעתיד, ופועלת לקידום צעירים מצטיינים במערכת ההשכלה הגבוהה. השנה, ביוזמתה של נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן ובשיתוף עם הקרן ע״ש אליכס דה רוטשילד לאומנויות ומלגות לסטודנטים, הושקה תוכנית מלגות חדשה ויוקרתית לתלמידי מחקר לתואר דוקטור במדעי הרוח והחברה. נוסף על זה המשיכו בפעילותם האקדמיה הצעירה הישראלית, תוכניות קאוולי ו־GISFOH, פרסי בלווטניק, תוכנית המלגות להבאת בתר־דוקטורנטים זרים מצטיינים לישראל, קבוצות פורום הצעירים של החטיבות למדעי הרוח והטבע, מלגות אדמס ומלגות קרן פולקס. פעילויות אלו נועדו לעודד חוקרים ישראלים צעירים ומבטיחים, למשוך חוקרים צעירים מצטיינים מרחבי העולם להשתלב במעבדות המחקר בישראל ולקדם קשר מקצועי ואישי הדוק בין מדענים מצטיינים. לפירוט הפעילות של תוכניות אלה ראו בפרקים להלן. 39 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות 1.6>הנגשתהמדעלציבורוהנחלתו בשנים האחרונות משקיעה האקדמיה מאמצים רבים בפתיחת שעריה לציבור הרחב כדי לחשוף לפניו את הישגי המדע. האקדמיה סבורה כי העמקת מעורבות הציבור בהישגי המדע היא משליחותם של אנשי ונשות המדע וצורך חיוני של המערכת האקדמית, שתיטיב לתפקד בסביבה ציבורית אוהדת. הנגשתו והנחלתו של המדע לחברה בישראל וקיום שיח נסמך־מדע בקרב הציבור חשובים לקבלת החלטות מושכלות במישור האישי והלאומי ולגיוס הדור הבא של המדענים הישראלים. גם השנה השקיעה האקדמיה משאבים רבים בקידום תכניה ופעילויותיה בעבר ובהווה במרשתת וברשתות החברתיות. רובם המוחלט של אירועי האקדמיה משודרים בשידור חי ומגיעים לקהל הולך ורב בכל רחבי הארץ. ההרצאההשנתיתעלשםצ׳ארלסדרווין ההרצאה השנתית על שם צ׳ארלס דרווין, המתקיימת זו השנה השנייה, עוסקת בנושאי סביבה, אבולוציה, אקלים וביולוגיה, והיא נוסדה בזכות מאמציה של האקדמיה למדעים להנגיש את המדע לציבור. השנה, בחודש מאי, נשא את ההרצאה השנתית הפסיכולוג הניסויי פרופ׳ סטיבן פינקר Pinker( Steven )Prof. מאוניברסיטת הרווארד. נושא ההרצאה היה Irrationality) (and Rationality of Evolution The. את דברי הפתיחה נשאו נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל ויו״ר החטיבה למדעי הטבע פרופ׳ ידין דודאי. למעלה,מימין:פרופ׳פינקרמקבלאתמדלייתההרצאההשנתיתעלשםצ׳ארלסדרוויןמנשיאהאקדמיהפרופ׳דודהראל. למעלה,משמאל:פרופ׳פינקרנושאאתההרצאה.למטה:פרופ׳פינקרבפגישהעםחוקריםועםסטודנטיםבמהלךביקורובאקדמיה 40 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות סדרת״בשעריהאקדמיה״ סדרת המפגשים ״בשערי האקדמיה״ נערכת זו השנה התשיעית. בכל שנה מתמקדת הסדרה בנושא רב־תחומי אחר. בסדרה משתתפים חברי אקדמיה, חוקרים ואנשי רוח, ומטרתה להנגיש לציבור הרחב נושאים מדעיים כדי לחזק בחברה הישראלית את ערכי הלימוד והמצוינות, ברוח משנתו של נשיאה הראשון של האקדמיה פרופ׳ מרטין בובר. בשנת תשפ״ד עסקה הסדרה בנושא ״עתיד״, והיא חברי הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה הישראלית, כללה ארבעה מפגשים בנושאים האלה: עתידה של היהדות, פרופ׳ יעל אלואיל ופרופ׳ איתי הלוי, במפגש ״עתידו של עתידו של כדור הארץ, אוטופיה ודיסטופיה בספרות ועתידו כדורהארץ״ של המוח האנושי. סדרת המפגשים זוכה להצלחה רבה בציבור הרחב ולאלפי שומעים מכל רחבי הארץ הן באולם והן בשידור החי, ולעיתים קרובות אף מארחת תלמידי תיכון ומכינות קדם־צבאיות. עורכי הסדרה הם יו״ר החטיבה למדעי הטבע פרופ׳ ידין דודאי, חבר האקדמיה פרופ׳ אבנר הולצמן, נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל ונשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן. מיזםראיונותהחברים בשנת 2016, ביוזמתה של נשיאת האקדמיה לשעבר נילי כהן, פתחה האקדמיה בצילום ראיונות עומק עם חבריה כדי להנגיש את הביוגרפיה האישית והמדעית שלהם לציבור הרחב, ובכך להכיר לו את הישגי המדע, וכן לצורכי תיעוד. חברי האקדמיה המרואיינים מתבקשים לבחור את המראיין שלהם, משורות האקדמיה או מחוצה לה, והריאיון מתנהל כשיחה אינטימית. הראיונות מועלים לערוץ היוטיוב ולאתר חברת האקדמיה פרופ׳ אורה אנטין־וולמן ונשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן במהלך ריאיון במסגרת האקדמיה, והם נגישים לקהל הרחב. עד כה הועלו למרשתת מיזם״ראיונותהחברים״ ראיונות עם יותר מ־70 חברי וחברות אקדמיה, ויש כמה המצויים בשלבי הפקה שונים. בשנה החולפת התפרסמו הראיונות עם חברי וחברות האקדמיה האלה: פרופ׳ משה אידל; מראיינת: פרופ׳ מארן ר׳ ניהוף (יולי )2023 פרופ׳ אורה אנטין־וולמן; מראיינת: פרופ׳ נילי כהן (פברואר )2024 פרופ׳ נעמה גורן־ענבר; מראיינת: פרופ׳ נילי כהן (אוגוסט )2023 פרופ׳ סרג׳יו הרט; מראיינים: פרופ׳ גיל קלעי ופרופ׳ ישראל אומן (פברואר )2024 פרופ׳ דוד הראל; מראיינים: פרופ׳ ידין דודאי ופרופ׳ שמעון אולמן (מרס )2024 פרופ׳ מוחמד חאג׳־יחיא; מראיין: פרופ׳ יורם בילו (פברואר )2024 פרופ׳ ישעיהו (אישי) טלמון; מראיין: פרופ׳ יכין כהן (ינואר )2024 41 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות פרופ׳ נילי כהן; מראיינים: פרופ׳ אבנר הולצמן ופרופ׳ דניאל פרידמן (יוני )2023 פרופ׳ מאיר להב; מראיין: פרופ׳ רשף טנא (יוני )2023 פרופ׳ יוסי לויה; מראיין: פרופ׳ צבי בן־אברהם (אוקטובר )2023 פרופ׳ לסלי ליזרוביץ; מראיין: פרופ׳ רשף טנא (יוני )2023 פרופ׳ אהרן ממן; מראיינים: פרופ׳ ישראל ברטל ופרופ׳ מארן ר׳ ניהוף (יוני )2023 פרופ׳ גדליה סטרומזה; מראיינים: ד״ר משה בלידשטיין וד״ר יונתן מוס (אוגוסט )2023 פרופ׳ אריאל פורת; מראיינים: פרופ׳ עמרי ידלין ופרופ׳ נירה ליברמן (פברואר )2024 פרופ׳ מרגלית פינקלברג; מראיינים: פרופ׳ דוד שולמן ופרופ׳ דנה שלו (יוני )2023 פרופ׳ דוד שולמן; מראיינים: פרופ׳ יורם בילו ופרופ׳ רונית ריצ׳י (אוקטובר )2023 פרופ׳ יהודה שינפלד; מראיין: פרופ׳ עודד אברמסקי (יולי )2023 תערוכת״׳ביתועדלחכמים׳:שישיםשנותמדעודעת״ מוצגיםבתערוכה״׳ביתועדלחכמים׳:שישיםשנותמדעודעת״,המוצגתבביתהאקדמיה מבקרים וקבוצות המשיכו לפקוד השנה את התערוכה ״׳בית ועד לחכמים׳: שישים שנות מדע ודעת״, שהוקמה לציון 60 שנה לחקיקת חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בתערוכה לוחות מידע ואלמנטים דיגיטליים המספרים באספקלריה היסטורית על מגוון פעילויותיה ומפעליה של האקדמיה, סרט תיעודי הסוקר את המהלכים שקדמו להקמת האקדמיה, מודל של קמפוס האקדמיה וכן תצוגה של ספרי בית ההוצאה לאור של האקדמיה. את הקמת התערוכה יזמה נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן, ואצר אותה דמאון פישר־שוסטרמן. ניתן לתאם ביקורים והדרכות בתערוכה ללא עלות. האקדמיהבדיגיטל השנההמשיכההאקדמיהלהשקיעמשאביםבהנגשתפעילויותיההשונותבמרשתתוברשתותהחברתיות יוטיוב, פייסבוק ו־X (לשעבר טוויטר) וכן פתחה עמוד ברשת לינקדאין. הנהגתם של שידורים חיים מכינוסי האקדמיה הרחיבה את מעגל השומעים מקרב הציבור הרחב, והוא כולל עתה תושבים מכל רחבי הארץ. מספר העוקבים אחר עמודי האקדמיה הכפיל את עצמו, וערוץ היוטיוב של האקדמיה מכיל יותר מ־1,600 הרצאות מדעיות, הזמינות ונגישות לציבור בחינם. 42 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 43 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 פעילות החטיבה 2 למדעי הטבע 44 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 44 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2 פעילותהחטיבהלמדעיהטבע החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה מקבצת בתוכה מטובי המדענים בישראל בתחומי מדעי הטבע השונים. בשנת תשפ״ד החטיבה מונה 76 חברים, ובראשה עומד פרופ׳ ידין דודאי (לרשימת חברי החטיבה ותחומי המחקר שלהם ראו בפרק״חבריהאקדמיה״).בכלשנהמצטרפיםחבריםחדשים,הנבחריםבבחירות על פי חוק האקדמיה. החטיבה פועלת מתוקף תפקידה של האקדמיה לפעול לקידום המחקר פרופ׳ידיןדודאי בישראל ועושה אפוא לקידום תחומים שונים במדעי הטבע ברמה הלאומית. יו״ר החטיבה לביצוע פעולותיה השונות נעזרת החטיבה בחבריה ובמומחים נוספים לפי הצורך. בשנים האחרונות מגבירה החטיבה את שיתוף הפעולה עם יוזמות שמעוררים צורכי הקהילה המחקרית בארץ bottom–up(). פעילותה של החטיבה באה לידי ביטוי בין היתר בהקמת ועדות מייעצות לאקדמיה בתחומים שונים, כגון קרינת סינכרוטרון, משבר האקלים, פיזיקה גרעינית, הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, מדעי הים וביואתיקה, וכן בהקמת ועדות מומחים לאומיות ובין־לאומיות לצורך בחינת נושאים מדעיים והגשת המלצות בעניין למועצת האקדמיה. נוסף על זה, החטיבה מקיימת כינוסים, מזמינה מרצים מהמעלה הראשונה ותומכת בכינוסים חיצוניים שונים הנערכים במעורבותה ובשיתופה. במסגרת פעולותיה השוטפות של החטיבה המשיכו השנה את פעילותן הוועדות האלה: הוועדה הלאומית לקרינת סינכרונטרון, בראשותו של פרופ׳ יובל גולן; הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות, בראשותו של פרופ׳ מרק קרלינר; הוועדה הלאומית לפיזיקה גרעינית, בראשותו של פרופ׳ אלי פיסצקי; ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, בראשותם של ד״ר מנחם גורן ופרופ׳ עוזי פליטמן. 45 45 דיןדין וחשבוןוחשבון שנתישנתי >>תשפ”תשפ״דד2024-20232024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע בעקבות הגשתו של דוח ועדת ההיגוי להערכת מצב תחום מדעי הים של האקדמיה בשנת 2021, הוחלט בות״ת, במסגרת התוכנית הרב־שנתית לשנים תשפ״ג–תשפ״ח, לכלול את תחום מדעי הים בתוכנית הדגל בנושא הקיימות ואקלים. כמו כן יו״ר ועדת ההיגוי חבר האקדמיה פרופ׳ צבי בן־אברהם הציג את עיקרי הדוח במסגרות ממשלתיות שונות, ובכללן הוועדה הבין־משרדית לתכנון המרחב הימי והוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. בחודש יוני התקיים ערב עיון לכבודה של נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ רות ארנון בהגיעה לגיל ,90 שנושאו היה ״אימונולוגיה מודרנית: מחלום למציאות בחמישים שנה״. את ערב העיון הוביל תלמידה לשעבר, פרופ׳ בני גיגר ממכון ויצמן למדע. החטיבה ערכה ימי עיון לזכרם של חבריה שהלכו לעולמם. בחודש יוני 2023 נערך ערב עיון לזכר פרופ׳ עמירם גרינולד לציון שנה לפטירתו. את האירוע הוביל חבר האקדמיה יו״ר החטיבה פרופ׳ דודאי. בחודש יולי נערך ערב עיון לזכרו של פרופ׳ אורי זליגסון במלאת שנה לפטירתו. הובילו את האירוע נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן וחבר האקדמיה פרופ׳ גדעון רכבי. מועד ההרצאה השנתית על שם אלברט איינשטיין לשנת תשפ״ד נדחה בשל טבח ה־7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו. 2.1>הוועדההלאומיתלקרינתסינכרוטרון מתקני סינכרוטרון (מאיץ חלקיקים מעגלי) מצויים בשימוש הולך וגובר ברחבי העולם, והם מאפשרים מחקרים מדעיים בחזית המדע אשר אינם ניתנים לביצוע במתקני מעבדה רגילים. הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון של האקדמיה עושה לקידום הפעילות המחקרית במתקני סינכרוטרון, והיא הכתובת העיקרית להפצת מידע בקרב חוקרים בישראל בתחום זה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״). בין היתר הוועדה בוחנת את פעילותן המדעית של קבוצות המחקר מישראל במתקן האירופי לקרינת סינכרוטרון ESRF Facility) Radiation Synchrotron (European בגרנובל שבצרפת, באמצעות נציגיה – יו״ר הוועדה פרופ׳ יובל גולן מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שהוא נציג ישראל במועצת ה־ESRF, ומנהלת האקדמיה גליה פינצי, החברה בוועדת הכספים של ה־ESRF. חוקרים ישראלים פעילים בוועדות ניהול ותכנון שונות של ה־.ESRF מתקןESRFבגרנובלשבצרפת.צילום:JayetPierre,באדיבותESRF 46 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע מדינת ישראל חברה־עמיתה Member( Associate במתקן ה־ESRF) משנת 1999. הודות למצוינותן המדעית של הצעות המחקר שהוגשו לוועדות המדעיות של ה־ESRF הוענקו לחוקרים הישראלים זמני שימוש במתקן העולים על חלקה היחסי של ישראל בהוצאות התפעול שלו. על פי המלצת הוועדה אישרה ות״ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) את הגדלת השתתפותה של ישראל מ־1.5% ל־1.75% מתקציב המתקן למן שנת .2021 בשנת 2020 הסתיים תהליך שדרוג פיזי מקיף במתקן ה־ESRF, אשר מציב אותו כמתקן הסינכרוטרון המוביל והמתקדם בעולם. בשנה האחרונה ולקראת חידוש ההסכם עם המתקן נעשתה בדיקה יסודית של הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון מול החוקרים הישראלים שמשתמשים במתקן. הנתונים העלו כי צפויה פעילות ענפה במתקן בשנים הקרובות, וכי המשך היקף ההשתתפות של ישראל ברמה של 1.75% אמור לייצג נאמנה את הפעילות המחקרית הישראלית במתקן. ות״ת אימצו את המלצת האקדמיה והשאירו את שיעור ההשתתפות של ישראל על .1.75% בנובמבר 2023 התקיים טקס החתימה על חידושו לחמש שנים נוספות 2028–2024() של ההסכם בין ישראלוביןהמתקןבהשתתפותפרופ׳דודהראל,נשיא האקדמיה; פרופ׳ יובל גולן מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, יו״ר הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון; ד״ר פרנצ׳סקו סטה Sette( Francesco Dr.), מנכ״ל ה־ESRF; פרופ׳ הלמוט דוש Dosch( Helmut ,)Prof. יו״ר מועצת ESRF, ובנוכחות נציגים מהמדינות טקס חידוש ההסכם עם המתקן האירופי לקרינת סינכרוטרון ESRF לשנים 2028–2024. מימין: ד״ר פרנצ׳סקו סטה, פרופ׳ דוד החברות במועצת הארגון. הסכם זה מבטיח הראל,פרופ׳הלמוטדושופרופ׳יובלגולן את המשך הגישה של חוקרים מישראל למתקן. לוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון קשרים עם הארגון האירופי של משתמשי סינכרוטרון – ESUO Organization( Users Synchrotron European). הארגון הוקם לפני כשבע שנים כדי לשפר את יכולת הגישה של כלל המדענים האירופים המשתמשים בקרינת סינכרוטרון – כ־10,000 מדענים מכל תחומי מדעי הטבע, מדעי החיים וההנדסה – לכל מתקני הסינכרוטרון האירופיים, בעיקר באמצעות הגדלת המשאבים הכספיים שיועמדו לרשות המשתמשים, אך גם בתור גוף מרכזי המייעץ להנהלות המתקנים בנוגע לצורכי המשתמשים. פרופ׳ מיטל לנדאו מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל מייצגת ב־ESUO את האקדמיה ואת ישראל. הוועדה גם עוקבת מקרוב אחר הפעילות המדעית במתקן SESAME, ופועלת לקידום פעילותן של קבוצות מחקר ישראליות במתקן. לאתר ESRF > 47 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.2>SESAME–מתקןלקרינתסינכרוטרוןבמזרחהתיכון Synchrotron-light for Experimental Science and Applications in the( SESAME East Middle הוא מתקן סינכרוטרון מחקרי שהוקם בירדן בהשתתפות מדינות האזור,) ובכללן ישראל. הקמת המתקן היא פרי יוזמתם של ארגון MESC Eastern( Middle Committee Scientific שנוהל על ידי פרופ׳ סרג׳יו פוביני מ־CERN),, של פרופ׳ אליעזר רבינוביץ מישראל ושל חוקרים מגרמניה ומארצות הברית וחוקרים נוספים מישראל. מטרת יוזמי המתקן היא לקדם את הפעילות המדעית שנעזרת בקרינת סינכרוטרון ולהגביר את שיתוף הפעולה בין מדעני האזור. בכך המתקן תורם לגישור ולהבנה בין ישראל לשכנותיה. המאיץ נחנך בטקס רשמי ב־.2017 מדינת ישראל היא אחת מן המדינות המייסדות של SESAME המדינות החברות האחרות הן איראן,. טורקייה, ירדן, מצרים, פקיסטן, קפריסין והרשות הפלסטינית. מלבד המדינות החברות, מסייעים בתכנון המתקן ובהפעלתו מדינות וגופים אחדים במעמד של משקיף, ובהם האיחוד האירופי, איחוד SESAME — מתקן לקרינת סינכרוטרון במזרח התיכון. חווה האמירויות, איטליה, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, סולרית הפועלת מאז 2019 ומספקת את צרכיו האנרגטיים של המתקן הפכה אותו למתקן הסינכרוטרון הראשון בעולם יוון, יפן, כווית, צרפת, רוסיה, שוודיה ו־.CERN הפועלבאנרגייהסולרית.באדיבותSESAME מדינת ישראל הצטרפה ליוזמה בשנת 1995. הארגון הפך רשמי בשנת 2003. פרופ׳ אליעזר רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים מכהן כחבר במועצת SESAME והיה פעמיים סגן הנשיא במועצה, ופרופ׳ יואל זוסמן ממכון ויצמן למדע מכהן בוועדה המדעית של .SESAME למן שנת 2019המאיץ פועל באנרגייה של עד GeV2.5 שהיא האנרגייה הגבוהה ביותר שהופקה באזורנו., בעזרת כספי הסיוע האירופי הותקנה ליד המאיץ חווה סולרית, ובכך הפך המתקן להיות המאיץ הירוק הראשון בעולם. מתקן הסינכרוטרון מאפשר מחקר במגוון רחב של תחומים, לרבות כימיה, פיזיקה, מדע החומרים, ארכאומטרייה, ביולוגיה ומקצועות ההנדסה. בשל מגפת הקורונה נרשמה האטה רבה בפעילות המאיץ, והניסויים התבצעו בעיקר בהפעלה מרחוק. הפעילות הרגילה במתקן חודשה רק בשנת 2023, ובימים אלה מסתיימת במתקן הקמת שני קווי אלומה חדשים, אחד לטומוגרפיה בקרני איקס והשני לספקטרוסקופיה בשימוש בקרני־איקס ״רכות״ באנרגיות נמוכות יחסית. בחודש דצמבר 2023 התקיימה ישיבת מועצה, ועל אף טבח ה־7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו עסקו דיוניה אך ורק בנושאים מדעיים. בחודש פברואר הגיע לישראל פרופ׳ אנדראה לאוסי Andrea( Prof. Lausi), המנהל המדעי של המתקן, שביקר בשנה שעברה באוניברסיטאות המחקר בישראל. מטרת ביקורו השנה הייתה העברת דגמים ממדענים ישראלים אל המתקן כדי לקיים את הניסויים המתוכננים בהם במאיץ בירדן. לאתר SESAME > 48 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.3>פיזיקהשלאנרגיותגבוהות–פעילותישראלב־CERN מתקןCERNבז׳נווהשבשווייץ.באדיבותארגוןCERN פיזיקת החלקיקים האלמנטריים חוקרת את מרכיבי היסוד של הפרוטונים ושל הנויטרונים המרכיבים את גרעיני האטום, ואת הכוחות הפועלים ביניהם, באמצעות מאיצים בעלי אנרגיות גבוהות מאוד. המעבדה המובילה בעולם בחקר החלקיקים האלמנטריים נמצאת ב־CERN,הממוקםבז׳נווהשבשווייץ,והיאגוףבין־לאומיOrganization(EuropeanThe Research Nuclear for ישראל הצטרפה ל־CERN). כחברה מלאה בשנת 2014. הגוף המייצג אותה במתקן והמוביל את הפעילות המדעית הניסויית שבו הוא הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות באקדמיה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״.) פרופ׳ מרק קרלינר מאוניברסיטת תל אביב עומד בראש הוועדה, ובתוקף תפקידו הוא הנציג המדעי של ישראל במועצת CERN. את ראש הוועדה ממנים שר המדע והטכנולוגיה ונשיא האקדמיה. בתחילת שנת 2022 נבחר פרופ׳ אליעזר רבינוביץ, יו״ר הוועדה הקודם, לנשיא מועצת .CERN 49 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע הפעילות המחקרית של ישראל ב־CERN כוללת את תחזוקתם של הגלאים שבנו המדענים הישראלים, שתהליך השדרוג שלהם החל בשנת 2019, ניתוח תוצאות האמת הנמדדות בגלאים ותכנון ובנייה של גלאים חדשים המותאמים למאיץ. התקנתם של הרכיבים החדשים הסתיימה בחודשים הראשונים של שנת 2022, והמאיץ הופעל מחדש באפריל 2022. לשם ניתוח התוצאות נעזרים המדענים הישראלים ברשת מתקןCERNבז׳נווהשבשווייץ.באדיבותארגוןCERN המחשבים GRID, שאליה הצטרפו בשנת .2007 מדענים ישראלים מילאו תפקיד מרכזי הן בבניית המערכת שאפשרה את גילוי החלקיק הסקלרי והן בניתוח הנתונים שהביאו למסקנה שהתגלה החלקיק החדש (הידוע בכינויו ״חלקיק היגס״.) הקבוצה הישראלית למחקר ניסיוני של חלקיקים יסודיים עובדת בגלאי ״אטלס״ ומשדרגת את גלאי המיואונים ואת המערכת הבוחרת לעיבוד מעמיק את המאורעות המבטיחים ביותר מבחינה מדעית. מערכת זו מכונה Trigger. למן שנת 2017 משקיעה הקבוצה הישראלית (ועימה מדענים מקנדה, מרוסיה ומצ׳ילה) מאמצים רבים להשלמת תרומתה המדעית מבעוד מועד, לקראת השלב הבא של הניסוי. המאמצים הללו משותפים לקבוצת החוקרים מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, לקבוצת החוקרים מאוניברסיטת תל אביב ולקבוצת החוקרים ממכון ויצמן למדע. פרופ׳ שקמה ברסלר, העומדת בראש הקבוצהממכוןויצמןלמדע,היאהמובילהאתמיזםהשדרוג.לאחרונהסיימוהקבוצההישראליתושותפיה בהצלחה את בניית ״הגלגל הקטן החדש״, רכיב קריטי המותקן בשני הקצוות של הגלאי ״אטלס״. תוכנית מענקי המחקר למחקרים במיזם ״אטלס״ מיועדת למדענים העושים מחקר ניסיוני במעבדות CERN בתחום הפיזיקה הניסיונית של אנרגיות גבוהות. מטרת המענקים היא לעודד פעילות מחקרית במיזם ״אטלס״ ישראל וכן לבחון היתכנות של מאיצים עתידיים. בשנת 2021 זכו במענקים חמש קבוצות המחקר הישראליות. ראשי הקבוצות הם פרופ׳ הלינה אברמוביץ מאוניברסיטת תל אביב, פרופ׳ אלכסנדר מילוב ממכון ויצמן למדע, פרופ׳ ארז עציון מאוניברסיטת תל אביב, פרופ׳ צבי ציטרון מאוניברסיטת בן־ גוריון בנגב ופרופ׳ יורם רוזן מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל. כל הקבוצות הגישו דוחות התקדמות במחקר, ובעקבות זאת הוארך להן המענק לשנה השנייה. בשנים האחרונות נעשה שדרוג גדול במאיץ, והוגדלה מאוד כמות הנתונים שהוא מספק. הגדלה זו מעלה במידה ניכרת את דיוק המדידות המתקבלות. לאתר CERN > 50 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.4>פאונהופלורהשלארץישראל מתוקף חוק האקדמיה אמונה האקדמיה ״לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע״. אחד התחומים שבהם היא פועלת לפרסום כתבים כאלה הוא תחום הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, באמצעות ועדה מייעצת שבראשה עומדים ד״ר מנחם גורן ופרופ׳ עוזי פליטמן (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״), אם ביוזמתם של מדענים בתחום ואם ביוזמתה של הוועדה. מתוךסדרת״פלורהפלסטינה״ כמענה לאתגרי המאה העשרים ואחת בתחום מחקרי המגוון הביולוגי וכדי להגדיל את נגישות המידע החליטה ועדת הפאונה והפלורה להתחיל ולפרסם במרשתת רשימות מינים checklists() של קבוצות סיסטמטיות ופונקציונליות של החי והצומח בישראל ובתחומים הביוגאוגרפיים הסמוכים. הרשימות, שתעבורנה עדכונים תקופתיים, תתפרסמנה באתר האקדמיה לאחר ביקורת עמיתים, כמקובל בפרסומים מדעיים. רשימות אלו תהיינה פתוחות לציבור החוקרים וכן לקהל הרחב בארץ וברחבי העולם. הוועדה החלה בהכנת הרשימות של קבוצות שונות של בעלי חיים וצמחים. כרגע נמצאות בשלבים מתקדמים שלוש רשימות: מינים זרים במרחב הימי הים־תיכוני של ישראל, פטריות הכובע בישראל ודגי המים הפנימיים בישראל. הרשימות מתוכננות להגשה במהלך .2024 נוסף על זה, בימים אלו נכתב עוד ספר בסדרת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל בנושא זריזבוביים Tachinidae( והוא מתוכנן להתפרסם באופן דיגיטלי באתר האקדמיה.), 51 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.5>ביואתיקה ועדת הביואתיקה עוסקת בעיקר במעקב אחר פעילות המחקר בנושא בעולם ובליבון סוגיות רלוונטיות לציבור בישראל. מאז מרס 2021 עומד בראשה ראש מכון ון ליר בירושלים פרופ׳ שי לביא (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״.) 2.6>פיזיקהגרעינית באקדמיה פועלת הוועדה הלאומית לפיזיקה גרעינית בראשותו של פרופ׳ אלי פיסצקי מאוניברסיטת תל אביב (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״). מיום הקמתה ועד לחודש יוני 2022 כיהן כיושב ראש הוועדה פרופ׳ יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע. הוועדה הוקמה בעקבות דוח שיצא בשנת 2014, ושמסקנתו העיקרית הייתה כי יש צורך בשינוי מיידי בתחום הפיזיקה הגרעינית כדי לעצור את המגמה של הצטמצמות התחום בישראל, בשל השלכות לאומיות חמורות הצפויות בגינה. בייחוד יחסרו מדענים וחוקרים בעלי ידע הולם בתחום הפיזיקה הגרעינית שיוכלו לייעץ לגופי ממשל. בעקבות הדוח משנת 2014 קבעה מועצת האקדמיה כי היא רואה בשיקום המחקר וההוראה בפיזיקה גרעינית צורך לאומי, ולפיכך החליטה להקים את הוועדה לקידום הפיזיקה הגרעינית בישראל. מאז פועלת הוועדה לקידום המלצות הדוח וליישומן. כדי לחזק את תחום הפיזיקה הגרעינית בישראל פעלה הוועדה למימון מלגות ייעודיות בפיזיקה גרעינית לסטודנטים לתארים שני ושלישי, לעידוד ישראלים לצאת להשתלמויות בתר־דוקטור בחו״ל ולתמיכה ייעודית בקליטת חברי סגל חדשים בתחום הפיזיקה הגרעינית במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. במאי 2022 נפגשו חברי הוועדה עם יו״ר ות״ת וצוותו ועדכנו אותם במצב המחקר בפיזיקה גרעינית בישראל. הוחלט בות״ת להמשיך את התמיכה בתחום במסגרת מלגות אלון, ולפי המתכונת הקיימת בשנים האחרונות משוריינת לתחום הפיזיקה הגרעינית מלגה אחת בכל מחזור שנתי. בשנים האחרונות הוענקו שלוש מלגות להשתלמות בתר־דוקטורט במוסדות מובילים בעולם בפיזיקה גרעינית. אחד מזוכי מלגות אלה סיים לאחרונה את תקופת הבתר־דוקטורט שלו בחו״ל ונקלט בחזרתו ארצה כחוקר בכיר באחד ממוסדות המחקר. הוועדה עוקבת אחרי הנעשה בתחום הפיזיקה הגרעינית ודואגת לייצוג התחום בארץ ובעולם: > הוועדה תומכת ביוזמה להפיכת מאיץ החלקיקים החדש SARAF Research( Applied Soreq Facility Accelerator), המוקם במרכז למחקר גרעיני שורק, למעבדה לאומית שתהיה פתוחה 52 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע לקהילת החוקרים בישראל ובחו״ל. SARAF נכלל בפעם הראשונה בדוח של IUPAP The( Physics Applied and Pure of Union International), המכיל תיאור מקיף של מתקני מחקר בסיסי בפיזיקה גרעינית בעולם. כמו כן SARAF מוזכר בתוכנית הרב־שנתית החדשה של NuPECC .)The Nuclear Physics European Collaboration Committee( LRP2024 > קבוצה ישראלית הכוללת מדענים מהאוניברסיטאות בן־גוריון בנגב, העברית בירושלים ותל אביב התארגנה להצטרף לפרויקט הבין־לאומי שפועל לבניית הגלאי ePIC למאיץ החדש EIC Electron( Collider Ion), המוקם במעבדה הלאומית 1m ברוקהייבן שבארצות הברית. ה־EIC הוא מאיץ ליצירת התנגשויות של גרעינים ואלקטרונים באנרגיות גבוהות, והוא הפרויקט החדש המרכזי תיאור סכמתי ראשוני של ֶּתֶֶכֶן design() הגלאי הישראלי B0 בתחום הגרעין. בשנה האחרונה הקבוצה הישראלית עבורה־.EIC SmithJonathanofCourtesy התמקדה בפיתוח גלאי ייחודי בתוך ePIC (גלאי B0), שהוגש לסקר תיכון ראשוני review( design preliminary) בפברואר 2024. הוועדה פועלת לקידום התמיכה בהשתתפות ישראלית בפרויקט ה־.EIC > במרס 2020 הצטרפה ישראל ל־NuPECC כחברה־עמיתה. NuPECC היא ועדת מומחים של ה־Foundation Science European, הקובעת סדרי עדיפויות בסוגיות הקשורות למחקר בפיזיקה גרעינית ומייעצת בנושא לגופים מממנים ולממשלות באירופה. פרופ׳ יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע הוא נציג ישראל בה. 2.7>רפואהמולקולרית הפורטל הישראלי הוקם בידי חבר האקדמיה פרופ׳ אלכסנדר לויצקי, והוא מרכז מידע על פעילות מדעית בנושא בישראל ומשמש תשתית ליצירת קשר בין חוקרים בתחום בישראל. הפורטל מרכז מידע גם על הצעות עבודה, על חברות ועל התעשייה בתחום בישראל וכן מפיץ מידע על אירועים מדעיים חשובים בתחום זה בישראל ובחו״ל. האתר פעיל הן בקרב חוקרים בישראל והן בקרב חוקרים בעולם. לאתר הפורטל הישראלי בנושא רפואה מולקולרית > 53 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.8>פורוםהצעיריםשלמדעיהטבע רעיון פורום הצעירים של החטיבה הוא לקבל קלט מקבוצה של חוקרים צעירים מצטיינים מהמוסדות האקדמיים בישראל בתחום ספציפי של מדעי הטבע והרפואה שחברי האקדמיה הגדירו אותו ככזה, ושלפיתוחו יש חשיבות רבה למדע בישראל לעת הזאת. חברי פורום הצעירים הפעילים בתחום דנים בנושא במשך כשנה, ובסיכומם של הדיונים מעלים הצעות אופרטיביות המועברות לחטיבה להמשך טיפול במשותף עם גופים רלוונטיים באקדמיה ובמוסדות ממשלתיים. פורומים כאלה עסקו בעבר בביוטכנולוגיה 2019–2018() ובפיזיקת קוונטים 2020–2019(). פורום הצעירים לשנת תשפ״ג–תשפ״ד עוסק בנושא ״רופא־חוקר״, ומטרתו טיוב האפשרויות הפתוחות לפני רופאים העוסקים בעבודה קלינית לעסוק גם, במידת האפשר, במחקר רפואי מן המעלה הראשונה. חשיבותו של נושא זה לעתיד המחקר בישראל בכלל ולמחקר הביו־רפואי בפרט רבה ביותר. את הפורום מוביל חבר האקדמיה פרופ׳ ינון בן־נריה, בסיוע ועדת היגוי ששותפים בה פרופ׳ אפרת לוי־להד מהמרכז הרפואי שערי צדק ופרופ׳ אלי שפרכר מהמרכז הרפואי תל־אביב ע״ש סוראסקי – איכילוב. הפורום מצוי בתהליך הכנת מסמך עמדה שיגבש את המלצות חברי הפורום. ואלה חברי פורום הצעירים לשנת תשפ״ג–תשפ״ד: ד״ר שלמה אליאס, מרכז רפואי הדסה ד״ר יואל אנג׳ל, המרכז הרפואי תל־אביב ע״ש סוראסקי – איכילוב ד״ר דנה בילופולסקי, מרכז רפואי רבין – בילינסון והשרון ד״ר מרווה ברגמן, המרכז הרפואי שערי צדק פרופ׳ הדר גולדווסר, המרכז הרפואי שערי צדק ד״ר משה גלעדי, המרכז הרפואי תל־אביב ע״ש סוראסקי – איכילוב פרופ׳ יעל הברמן, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר ד״ר אלדר הוכמן, המרכז לבריאות הנפש גהה ד״ר ליאור הר שי, מרכז רפואי רבין – בילינסון והשרון ד״ר עודד וולובלסקי, מרכז רפואי הדסה ד״ר בחוס זאהר, המרכז הרפואי בני ציון ד״ר גיא חזן, סורוקה – מרכז רפואי אוניברסיטאי ד״ר סאמר ח׳טיב, מרכז רפואי הדסה ד״ר ענב יפת, מרכז רפואי צפון ע״ש ברוך פדה (פוריה) ד״ר אורן כספי, רמב״ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם ד״ר דניאלה לוי־ארז, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל ד״ר הדר מורן לב, ביה״ח ״דנה־דואק״ לילדים ד״ר דרור עמיאל, מרכז רפואי לגליל ד״ר עינת פיירמן קליין, מרכז רפואי כרמל ד״ר אורן פליציאנו, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר ד״ר רותי פרץ, רמב״ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם ד״ר ליונה קמפל, המרכז הרפואי תל־אביב ע״ש סוראסקי – איכילוב פרופ׳ דרור שובל, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל ד״ר שחף שיבר, מרכז רפואי רבין – בילינסון והשרון 54 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.9>תוכניתקאוולי תוכנית קאוולי Science( of Frontiers Kavli) מממשת את הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בשנת 2013 בין האקדמיה לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ומביאה לידי ביטוי את הקשר המיוחד שבין שתי האקדמיות. התוכנית האמריקאית פועלת מאז 1989 בשיתוף פעולה עם מדינות רבות. לפי התוכנית מתקיימים מדי שנתיים כינוסים בין־תחומיים במדעי הטבע בהשתתפות מדענים צעירים מצטיינים מישראל ומארצות הברית. הכינוסים מתקיימים בישראל ובארצות הברית לסירוגין. הכינוס החמישי התקיים באוקטובר 2022 בקליפורניה שבארצות הברית. הכינוס השישי תוכנן להתקיים בספטמבר 2024 בישראל אך נדחה בשל המלחמה. הוועדה המארגנת בנתה את תוכנית הכינוס, ובמושבי הכינוס ייכללו הנושאים האלה: תבונה מלאכותית ואתיקה, תצפיות ביקום הקדמון באמצעות טלסקופ החלל ע״ש ג׳יימס ווב, הסתגלות לסביבות קיצוניות, מזג אוויר קיצוני ושינויי אקלים, אפיגנטיקה סביבתית, כיצד המוח מקודד מחשבות ורובוטים ביולוגיים רכים. חברת האקדמיה פרופ׳ יונינה אלדר מרכזת את התוכנית מטעם האקדמיה. חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת לכינוס קאוולי השישי הם אלה: פרופ׳ נדב אמדורסקי, הפקולטה לכימיה ע״ש שוליך, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, ד״ר עפרה אמיר, הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, ד״ר רני בודניק, המחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה, מכון ויצמן למדע, פרופ׳ ארז ברג, המחלקה לפיסיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדע, ד״ר נעמה גבע־זטורסקי, הפקולטה לרפואה ע״ש רפפורט, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, ד״ר צחי חגי, בית הספר לביולוגיה מולקולרית של התא ולביוטכנולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, פרופ׳ טלי מס, החוג לביולוגיה ימית, בית הספר למדעי הים ע״ש צ׳רני, אוניברסיטת חיפה, וד״ר אביעד שיינין, בית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות, אוניברסיטת חיפה. 55 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 56 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 פעילות החטיבה 3 למדעי הרוח 57 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 57 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 3 פעילותהחטיבהלמדעיהרוח החטיבה למדעי הרוח של האקדמיה מקבצת בתוכה מטובי המדענים בישראל בתחומי מדעי הרוח והחברה. בשנת תשפ״ד החטיבה מונה 70 חברים, ובראשה עומד פרופ׳ סרג׳יו הרט (לרשימת חברי החטיבה ותחומי המחקר שלהם ראו בפרק ״חברי האקדמיה״.) פעילות החטיבה כוללת כינוסים בין־לאומיים, ימי עיון והרצאות, תמיכה במפעלי מחקר, הפעלת פורומים של מומחים בתחומים שונים וכן פורום פרופ׳סרג׳יוהרט צעירים ובחינתם של נושאים שונים הנוגעים לתחומי מדעי הרוח והחברה. יו״ר החטיבה כמו כן מקדמת החטיבה פעילויות שונות ביוזמת חבריה. זו השנה השנייה שקיים בחטיבה פורום רב־תחומי שעוסק בשלהי העת העתיקה, בהובלת חברת האקדמיה פרופ׳ מארן ר׳ ניהוף. מטרת הפורום ליצור בישראל קהילה אקדמית תוססת בנושא שלהי העת העתיקה, על שלל הדיסציפלינות הקשורות אליו, קהילה שמשלבת חוקרים בכירים עם תלמידי מחקר מכל המוסדות האקדמיים בארץ. במסגרת הפורום מתקיימים מפגשים בין־תחומיים, חברי הפורום הרב־תחומי בנושא שלהי העת העתיקה כגון מפגשים המשלבים חקר טקסטים עם עיון בממצאים במהלךסיורבקיסריה,יוני2023 חומריים או מפגשים המשווים בין דתות. בשנת תשפ״ד הפורום עוסק בחוק הרומי במזרח התיכון. לאחרונה הוקם בחטיבה פורום לחקר הדתות האברהמיות. הפורום פונה לקהילת החוקרים והחוקרות העוסקים בחקר היהדות, הנצרות והאסלאם. הפורום הינו בין־תחומי באופיו, וכוונתו העיקרית לעודד גישות חדשניות בחקר הדתות האברהמיות, בהקשר רחב ככל האפשר: בעבר ובהווה, מבחינה היסטורית, השוואתית ופנומנולוגית. מטרה נוספת היא להפגיש חוקרים מדיסציפלינות ותחומי מחקר שונים, ולעודד שיתופי פעולה מחקריים. בראש הפורום עומד חבר האקדמיה פרופ׳ גדליה סטרומזה. 58 58 דיןדין וחשבוןוחשבון שנתישנתי >>תשפ”תשפ״דד2024-20232024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח השנה ערכה החטיבה למדעי הרוח כמה כינוסים וימי עיון: בחודש פברואר התקיימה בחטיבה ההרצאה השנתית על שם נשיאה הראשון של האקדמיה פרופ׳ מרטין בובר. את ההרצאה נשא פרופ׳ סטיבן גרינבלט Prof.( Greenblatt Stephen) מאוניברסיטת הרווארד, שהוא מןהבולטיםשבחוקרישייקספיר,בנושאs׳Shakespeare Chance Second. את האירוע הובילה נשיאת האקדמיה פרופ׳ סטיבן גרינבלט נושא את ההרצאה השנתית על שם לשעבר פרופ׳ נילי כהן. מרטיןבובר בחודש יולי 2023 ערכה החטיבה כינוס בנושא ״זרמים רדיקליים בדתות״. היה זה הכינוס הרביעי בסדרת כינוסים במדע הדתות המשותפים לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולאקדמיה למדעים של ברלין־ברנדנבורג. בכינוס נידונו זרמים רדיקליים ביהדות, בנצרות ובאסלאם, והשתתפו בו ארבעה חוקרים מגרמניה ושבעה חוקרים מישראל. דברי הכינוס יתפרסמו בהוצאת Gruyter De שבברלין. את חבר האקדמיה פרופ׳ יוחנן פרידמן הכינוס הוביל חבר האקדמיה פרופ׳ יוחנן פרידמן. בכינוס״זרמיםרדיקלייםבדתות״ בחודש ספטמבר 2023 ערכה החטיבה כינוס בין־לאומי בנושא ״המנדט הבריטי בפלשתינה־א״י בהקשריו האזוריים והגלובליים״. ייחודו של הכינוס היה בדיון במנדט הן בהיבטיו המקומיים – בחברה הפלסטינית וביישוב היהודי – הן בזיקות שבינו לבין מנדטים אחרים במזרח התיכון – בסוריה, בלבנון ובעיראק – והן בהשוואתו למנדטים באפריקה ובאוקיינוס השקט. חברת האקדמיה פרופ׳ בילי מלמן בכינוס ״המנדט הבריטי בפלשיתנה־א״יבהקשריוהאזורייםוהגלובליים״ השתתפו בכינוס חוקרי מנדט מהארץ ומהעולם שעבודותיהם ניצבות בחזית המחקר של המנדט על פלשתינה־א״י, ולידם מומחים למנדטים אחרים במזרח התיכון, באסיה ובאפריקה. את הכינוס הובילו וארגנו חברת האקדמיה פרופ׳ בילי מלמן ובוגרת האקדמיה הצעירה הישראלית פרופ׳ ליאת קוזמא. במהלך השנה ערכה החטיבה כינוסים מדעיים לכבוד חבריה: בחודש ינואר נערך ערב עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ׳ יוסף קפלן עם הגיעו לגבורות, בהובלת חבר האקדמיה פרופ׳ ישראל ברטל; בחודש פברואר נערך ערב עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ׳ איתן קולברג בהגיעו לגבורות, בהובלת חבר האקדמיה פרופ׳ יוחנן פרידמן. 59 59 דיןדין וחשבוןוחשבון שנתישנתי >>תשפ”תשפ״דד2024-20232024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח 3.1> מפעליםבמימוןהאקדמיה האקדמיה, באמצעות החטיבה למדעי הרוח, תומכת במפעלים בעלי חשיבות לאומית ובעלי היקף רחב. 3.1.1> המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה נוסד על ידי האקדמיה בשנת 1967, והשנה היא השנה האחרונה לתמיכת האקדמיה במפעל. מטרת המפעל היא לפענח, לזהות ולקטלג את קטעי השירה והפיוט שנשתמרו באוספי הגניזה הקהירית. היוזמה נתאפשרה עם ריכוז תצלומי מיקרופילם של רוב אוספי הגניזה בעולם במכון לתצלומי כתבי היד העבריים שבספרייה הלאומית. היום אפשר להיעזר גם בסריקות המשובחות של קטעי הגניזה שבאתרים שונים במרשתת, ובעיקר באתר של מפעלי פרידברג לחקר הגניזה, ואכן הקטעים הסרוקים מקילים לעיתים קרובות את פיענוח החומר ומאפשרים להוסיף הרבה פיוטים שלא זוהו עד כה. אחרי כ־56 שנות עבודה הושלם ִקִטלּוג השירים ברוב האוספים הגדולים של הגניזה. במאגר המידע של המפעל רשומים קרוב ל־100,000 כותרים של פיוטים מהגניזה וכמעט 75,000 התחלות של פיוטים נדפסים. רוב הקטעים המסומנים בתור ״פיוט״ באוספים המקיפים של קטעי הגניזה כבר פוענחו. מן האוספים הגדולים נותרו לפיענוח קטעי הגניזה שבאוסף פירקוביץ׳ שבסנקט־פטרבורג והשלמות לאוסף ריילנדס שבמנצ׳סטר. כמו כן קיימים עוד כמה אוספים קטנים שטרם קוטלגו, ודרושות השלמות לא מעטות לאוספים שכבר קוטלגו. המפעל נושא את שמו של פרופ׳ עזרא פליישר ז״ל, שייסדו ועמד בראשו יותר מ־39 שנים. העבודה במפעל פיוט לא ידוע של ר׳ יהודה הלוי, מועתק בכתיבת ידו של ידידו חלפון בן נתנאל הלוי, שזוהה לאחרונה באמצעות הקטלוגים חייו הוסיפה ונעשתה בראשותה של חברת האקדמיה שלהמפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר, אוסף אדלר 2821/29. באדיבות בית המדרש לרבנים בניו יורק פרופ׳ שולמית אליצור, ולצידה ועדה מלווה שלפי שעה ©The Jewish Theological Seminary מכהן בה חבר האקדמיה פרופ׳ מרדכי עקיבא פרידמן, וכיהן בה גם חבר האקדמיה פרופ׳ אברהם גרוסמן ז״ל שנפטר לא מכבר. את עיקר עבודת הפיענוח, הִקִטלּוג והמחשוב מבצעת העובדת הקבועה במפעל, ד״ר שרה כהן. בשנת 2019 הועבר לספרייה הלאומית כל החומר שבמאגר. החומר שולב באתר הספרייה והוא נגיש לכל דורש. למרות נגישותו של הקטלוג דרך אתר הספרייה התוכנה שבמפעל מאפשרת קבלת נתונים ברורים יותר, כולל נתונים מורכבים, וחוקרים מכל העולם ממשיכים לפנות אל המפעל ולהיעזר בו. החומר שבקטלוגים משמש זה שנים רבות בסיס לרוב ספרי השירה והפיוט המתפרסמים בארץ ובעולם. 60 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח חלקמשבעתתגשםקדומה,צירוףשלכ״יקיימברידג׳248.27NST-Sוכ״ימוצרי130.1.VCambridgeofSyndicstheofpermissionthewithUsed UniversityLibrary מעברה של הספרייה הלאומית לבניינה החדש השנה דרש את פינוי המשרד שבו ישב המפעל, מה שהצריך סריקה של מאות תיקים שהכילו העתקות של קטעי פיוטים מן הגניזה. ההעתקות, יותר מ־80,000 עמודים, נסרקו בעזרתו האדיבה של ד״ר אבי שמידמן מאוניברסיטת בר־אילן. בעבודה השוטפת של המפעל נבדקו השנה קטעים שטרם קוטלגו מאוספי ספריית בית המדרש לרבנים בניו יורק ושזוהו בהם פיוטים רבים. כמו כן הוכנסו למאגר נתונים על פיוטים מאוספים שפוענחו בעבר. בד בבד עם הפעולות הללו קדם גולדן מקטלג את השירים ואת הפיוטים שבאוסף פירקוביץ׳. עד כה הוכנסו למאגר יותר מ־8,000 כותרים מן האוסף הזה, והעבודה עליו הניבה גילויים מחקריים חשובים. 61 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח 3.1.2> המפעל המשותף עם MGH בשנת 2001 החליטו האקדמיה וה־MGH Historica( Germaniae )Monumenta – המוסד האירופי הבכיר לפרסום מהדורות ביקורתיות של טקסטים מימי הביניים – על פרסום משותף של סדרת חיבורים עבריים שנכתבו באשכנז. היה בכך חידוש גמור: זו הפעם הראשונה שנכללו מקורות עבריים באוסף המקורות ההיסטוריים לתולדותיה של ארץ אירופית. האקדמיה הקימה למפעל זה ועדת היגוי, ובראשה חבר האקדמיה פרופ׳ ב״ז קדר (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״.) עד כה פורסמו במסגרת המפעל שלושה כרכים, והכרך הרביעי והחמישי נמצאים בעבודה. נושא הכרך הרביעי הוא שלושה נוסעים יהודים בימי הביניים: אבראהים אבן יעקוב, שאת החלק העוסק בו מכין פרופ׳ ז׳אן־שארל דוסין Ducène( Jean-Charles Prof. מ־Hautes) des Pratique École Études שבפריז; בנימין מטודלה, שאת החלק העוסק בו מכינים פרופ׳ יונתן רובין ופרופ׳ פנחס רוט מאוניברסיטת בר־אילן; פתחיה מרגנסבורג, שאת החלק העוסק בו מכין ד״ר אברהם דוד מהספרייה הלאומית. העבודה על כרך זה, שהטקסטים שבו יתורגמו לאנגלית, אמורה להסתיים עד סוף 2024. נושא הכרך החמישי הוא שטרות מאשכנז שעוסקים בשאלות חברה וכלכלה. את הכרך מכין פרופ׳ יוסף ריבלין מאוניברסיטת בר־אילן, והוא כולל פירוש שלו ושל פרופ׳ האנס־גאורג פון מוטיוס Hans-Georg( Prof. Mutius von) מאוניברסיטת מינכן וכן תרגום של הטקסט העברי לגרמנית בידי פרופ׳ פון מוטיוס. ד״ר ולדיסלב (זאב) סלפוי Slepoy( [Zeev] Vladislav Dr.) מהאוניברסיטאות האֶלֶה וזלצבורג קיבל עליו להכין את הכרך לדפוס. חברי ועדת ההיגוי הציעו לערוך חיבורים מחדש ולהוציאם במהדורה מחודשת, כשכל חבר ילווה את העבודה עלהחיבורשהציע.ואלההחיבורים: > מהדורה ערוכה מחדש של ״ספר החשק״, בידי ד״ר נעמה בן־שחר מאוניברסיטת בר־אילן, בליוויו של חבר האקדמיה פרופ׳ משה אידל. הספר נערך ופרופ׳ אידל עובד על ההקדמה. > ״מעשה הגאונים״ נערך מחדש בידי יונתן שמידט מאוניברסיטת בר־אילן, בליוויו של יעקב גוגנהיים. > מהדורה של קורפוס הקולופונים המופיעים בכתבי היד האשכנזיים מימי הביניים מצויה בהכנה בידי יואל בינדר מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומן ה־Études Hautes des Pratique .École 3.2> פורוםהצעיריםשלמדעיהרוחוהחברה זה כעשרים שנה שפועל בחטיבה פורום צעירים. בכל קבוצה בפורום משתתפים חוקרות וחוקרים צעירים ומצטיינים הנבחרים על ידי ועדה מטעם החטיבה, על פי קריטריונים של מצוינות וכישורים אקדמיים. בראש כל קבוצה עומדים חבר או חברת האקדמיה. בשנת תשפ״ד מנחה את הפורום חבר האקדמיה פרופ׳ יואב בנימיני והוא עוסק בנושא ״השפעת בינה מלאכותית יוצרת על המחקר במדעי החברה״. נפגשים בו אחת לחודש קבוצת חוקרים צעירים ממגוון 62 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח חבריהפורוםצעירימדעיהרוחוהחברהתשפ״ד רחב של תחומים במדעי החברה, וכן ממדעי הנתונים והמחשב. הפורום עוסק באפשרויות שמעניקה הבינה המלאכותית היוצרת (כגון ChatGPT) בהאצת תהליכי מחקר מוכרים וכן באפשרויות שהיא מזמנת לכלי מחקר חדשים לגמרי במדעי החברה. לצד זאת הפורום ידון גם בהשפעה השלילית האפשרית של תהליכי ההאצה ושל כלי המחקר החדשים על שקיפותן ועל הדירותן של תוצאות המחקר, וכיצד ניתן להתמודד עם השפעה אפשרית זו. ואלה חברי פורום הצעירים לשנת תשפ״ד: ד״ר שני אלקובי, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת אריאל בשומרון פרופ׳ יואב גולדברג, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר־אילן ד״ר אריאל גולדשטיין, בית הספר למנהל עסקים מגמת דאטה־סיינס, ומחלקה לקוגניציה, האוניברסיטה העברית בירושלים ד״ר טלי גזית, המחלקה למדעי המידע, אוניברסיטת בר־אילן ד״ר אסף גייער, החוג לארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת אריאל בשומרון ד״ר אלה גליקסון, בית הספר למנהל עסקים, אוניברסיטת בר־אילן ד״ר אורי הכהן, הפקולטה למשפטים ע״ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב ד״רעידוהרטוגזון,התוכניתלמדע,טכנולוגיהוחברה,היחידהללימודיםביןתחומיים,אוניברסיטתבר־אילן ד״ר אלון וישקין, הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל ד״ר אורי זק, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים ד״ר תמר מגידו, המחלקה ליחסים בין־לאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים ד״ר נועה מור, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים ד״ר גבריאל סטנובסקי, בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב, האוניברסיטה העברית בירושלים ד״ר שי סתרן, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב ד״ר עמוס עזריה, בית הספר למדעי המחשב, אוניברסיטת אריאל בשומרון ד״ר פנינית רוסו־נצר, הפקולטה לחינוך ומנהיגות והמחלקה לפסיכולוגיה, המכללה האקדמית אחוה 63 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח German–IsraeliFrontiersoftheHumanities—GISFOH >3.3 הסכם שנחתם בשנת 2009 בין האקדמיה לקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית von( Alexander Foundation Humboldt) הוביל לכינון סדרת כינוסים דו־לאומיים רב־תחומיים במדעי הרוח והחברה, בהשתתפות כחמישים חוקרים צעירים – ישראלים וגרמנים. בכל שנה נבחרים ארבעה חוקרים ישראלים וארבעה חוקרים גרמנים מארבעה תחומים שונים במדעי הרוח והחברה, ויחד הם משמשים הוועדה המארגנת של הכינוס. הכינוס נערך בישראל ובגרמניה לסירוגין. מטרותיו הן להפגיש חוקרים צעירים מצטיינים מתחומים שונים ולאתגר אותם לחשוב ולחקור מחוץ לגבולות תחומי הדעת שלהם, לאפשר שיח וחשיבה הדדיים וליצור ערוץ לחילופי ידע אקדמי רב־תחומי. את המיזם מרכזת מטעם האקדמיה חברת האקדמיה פרופ׳ בילי מלמן. הכינוס הארבעה־עשר בסדרה תוכנן להתקיים בגרמניה בחודש נובמבר 2023 ונדחה בשל טבח ה־7, באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו, ונקבע מחדש לספטמבר 2024. נושא הכינוס יהיה Challenge The Place and Body, Power, Mobilities: of. הגדרתו הרחבה של הנושא מאפשרת שיח משותף לתחומי הדעת השונים ויצירת בסיס לשיתוף פעולה ביניהם. חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת הם ד״ר לי מרדכי (האוניברסיטה העברית בירושלים), פרופ׳ אנסטסיה גורודזייסקי (אוניברסיטת תל אביב), ד״ר שירה וילקוף (הטכניון — מכון טכנולוגי לישראל) וד״ר רותם גבע (האוניברסיטה העברית בירושלים.) קרן פון הומבולדט כוננה את תוכנית Connect, המאפשרת לחוקרים שהשתתפו בכינוסי GISFOH להגיש בקשות לתמיכה במיזמים משותפים ובשיתופי פעולה עם החוקרים שפגשו בכינוס. עד כה זכו לתמיכה יותר מחמישים מיזמים משותפים. 64 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 65 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 4 פעילות האגף לייעוץ וקשרי ממשל 66 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 66 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 4 פעילותהאגףלייעוץוקשריממשל הקמתהאגףלייעוץוקשריממשל על פי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ״א1961–, אחד מתפקידי האקדמיה הוא לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, להגיש דוחות וסקירות בנושא מצב המדע והמחקר בישראל וכן לייעץ ולתת מידע למשרדי הממשלה בנושאים בתחום מטרות האקדמיה ותפקידיה שבעניינם נדרש ידע מדעי, או בנושאים הקשורים לפיתוח המדע בישראל. פעילות הייעוץ של האקדמיה חלה בין היתר בתחום של מדיניות מדע ובתחום של מדע למען מדיניות Policy( for Science הפעילות נועדה לקדם תהליכי קבלת החלטות וגיבוש מדיניות על בסיס נתונים,). עובדות וידע מדעי. בהיות האקדמיה גוף ממלכתי, ניטרלי ועצמאי, בעל מוניטין בין־לאומי של מצוינות מדעית ובעל רשת ענפה של מדענים וחוקרים מובילים בכל תחומי המחקר, היא רותמת את משאביה, במסגרת פעילותה זו, לרשות מקבלי ההחלטות והציבור הרחב. לאורך השנים, קיימה האקדמיה פעילויות שונות למימוש תפקידה זה. בין היתר הוקמו ועדות לבחינה תקופתית של מצב המדע בישראל, להתמודדות עם משבר האקלים, לבחינת איכות חיים בת־קיימה בישראל ולהערכת מצב תחום מדעי הים בישראל. לוועדות אלה גויסו מיטב המדענים והמומחים מישראל, ולעיתים גם מחוצה לה. בתחום החינוך פעלה האקדמיה לקדם שימוש בידע מחקרי באמצעות ״היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך״. כדי לקדם, להרחיב ולחזק את פעילות הייעוץ לממשל הקימה האקדמיה השנה את ״האגף לייעוץ וקשרי ממשל״, שאחראי להובלת כלל הפרויקטים של האקדמיה בתחום הייעוץ והטיפוח של קשרי האקדמיה עם גורמי הממשל. פעילות הייעוץ בנושאי חינוך שבה עסקה ״היוזמה״ הצטרפה לפעילות האגף החדש (חומרי העבר של ״היוזמה״ עדיין זמינים לציבור באתר ״היוזמה״.) כחלק מהקמת האגף פעלה השנה האקדמיה לגבש מדיניות ונהלים כדי לשמור על אי־תלותם של חברי הוועדות, על האובייקטיביות שלהם ועל עצמאותם, ומכאן גם על איכותן של הוועדות ועל אמון הציבור בעבודתן. 67 67 דיןדין וחשבוןוחשבון שנתישנתי >>תשפ”תשפ״דד2024-20232024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 4 > פעילות האגף לייעוץ וקשרי ממשל השנה פעלו ועדות ייעוץ מטעם האקדמיה בתחומים האלה: > ועדת דוח מצב המדע בישראל > הוועדה לקידום מדעי הרוח > ועדת ההיגוי להתמודדות עם משבר האקלים > ועדת ההיגוי למיפוי פגיעות לסיכוני אקלים > ועדת מומחים בנושא חשיבה חישובית וכן פעילויות אלו שהחלו דרכן ב״היוזמה – מרכז לידע ומחקר בחינוך״ ונמשכות באגף לייעוץ וקשרי ממשל: > צוות מומחים ללימודי הומניסטיקה במערכת החינוך > יעדי איכות למסגרות לא מפוקחות לגיל הרך > גיבוש ״קודקס מיומנויות״ – עיבוד והנגשה של ידע מחקרי 4.1> ועדתדוחמצבהמדע במסגרת התיקון לחוק האקדמיה משנת 2010 נקבעה החובה להגיש לממשלה ולכנסת דוח תלת־שנתי על מצב המדע בישראל. הדוח הרביעי בנושא, דוח מצב המדע בישראל תשפ״ג2022/, בהובלתו של חבר האקדמיה פרופ׳ רשף טנא, זכה לפרסום ולתהודה נרחבים ונדון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. חלק מהמלצות הדוח קיבלו ביטוי בתוכנית הרב־שנתית של ות״ת לשנים תשפ״ג–תשפ״ח, ובהן המלצות שעסקו בקידום מערכי המחקר בבתי החולים וחיזוק מעמדם של רופאים־חוקרים, בחשיבות הצטרפותה של ישראל למצפה האירופי הדרומי ESO( ובקידום המכללות כמוקדי מחקר יישומי.) במהלך השנה החולפת החלה העבודה לקראת גיבוש דוח מצב המדע החמישי. בתוך כך הוקמה ועדת היגוי לנושא, בראשות חברת האקדמיה פרופ׳ עדי קמחי, ותחתיה הוקמו שש תת־ועדות: תת־ועדה בנושא מדעי הרוח, בראשות חברת האקדמיה פרופ׳ שרה סטרומזה; תת־ועדה בנושא מדעי החברה, בראשות חברת האקדמיה פרופ׳ נירה ליברמן; תת־ועדה בנושא מדעי החיים, בראשות חבר האקדמיה פרופ׳ ינון בן־נריה; תת־ועדה בנושא המדעים המדויקים, בראשות בוגרת האקדמיה הצעירה הישראלית פרופ׳ מיכל פלדמן; תת־ועדה בנושא תשתיות מחקר, בראשות פרופ׳ גדי איזנשטיין מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; תת־ועדה בנושא בין־לאומיות, בראשות חבר האקדמיה פרופ׳ מרדכי (מוטי) שגב (לרשימת חברי הוועדות ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״.) ועדת ההיגוי ותתי־הוועדות התכנסו כדי לדון בדרכי עבודתן ובנושאים שבהם יבקשו להתמקד ולבחון, והחלו להיפגש עם גורמים שונים כדי ללמוד מהם על מצב המדע בישראל. במסגרת הכנת הדוח צפויים החברים לערוך פגישות נוספות כדי להתרשם מן הנעשה בשדה המחקר, וכן כדי לאסוף מידע ונתונים רלוונטיים. תהליך העבודה על הדוח צפוי לארוך כשנתיים, והדוח אמור לראות אור בסוף שנת .2025 68 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 4 > פעילות האגף לייעוץ וקשרי ממשל 4.2> הוועדהלקידוםמדעיהרוח הוועדה לקידום מדעי הרוח, בראשות סגנית נשיא האקדמיה פרופ׳ מרגלית פינקלברג, הוקמה בנובמבר 2021 על רקע המשבר הנוכחי במדעי הרוח בארץ ובעולם, ומתוך הכרה עמוקה בחיוניותם של מדעי הרוח לעיצוב עולמו הפנימי של הפרט ולשמירה על חוסנה הרוחני של החברה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״). במסגרת פעולתה נפגשה הוועדה עם גורמים שונים שפעולתם נוגעת למדעי הרוח, ובהם המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, דקני הפקולטות למדעי הרוח, יד הנדיב, חברי צוות מומחים בנושא של ״היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך״, נציגי מדעי הרוח באקדמיה הצעירה, מייסדי מיזם ״דרך רוח״, וגם עם אנשי חינוך ותרבות הפועלים לקידום מדעי הרוח. בחודש יולי 2023 פרסמה הוועדה דוח המלצות, שעסק בשלושה נושאים עיקריים: 1. חיזוק הוראת המקצועות ההומניסטיים במערכת החינוך דרך חיזוק הקשר בין מערכת החינוך למערכת ההשכלה הגבוהה. הוועדה המליצה לפעול להגדלת נתח בוגרי האוניברסיטאות בקרב המורים בבתי הספר. 2. חשיפת התלמידים להיקף, למגוון ולעושר של מדעי הרוח, נוסף על מקצועות ועל תכנים הנלמדים על פי תוכניות הלימודים הקיימות, באמצעות חוגים ותוכניות העשרה בתחומים שונים של מדעי הרוח לאחר שעות הלימודים. 3. הגדלתמספרהלומדיםלתוארראשוןבפקולטותלמדעיהרוחוהגדלתחשיפתםשלהלומדיםבפקולטות אחרותלתכניםשלמדעיהרוח.הוועדההמליצהלעודדמסגרותדו־חוגיותשיאפשרולסטודנטיםלרכוש תואר בין־תחומי שיכלול את מדעי הרוח. סמוך להוצאתו הוצג הדוח ונדון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. בדיון השתתפו גם נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל, יו״ר הוועדה פרופ׳ פינקלברג וחברת האקדמיה והוועדה פרופ׳ מיכל בירן, שהציגו בו את המלצות הוועדה. מימין:נשיאהאקדמיהפרופ׳דודהראל,יו״רהוועדהסגניתהנשיאפרופ׳מרגליתפינקלברגוחברתהאקדמיהפרופ׳מיכלבירן 69 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 4 > פעילות האגף לייעוץ וקשרי ממשל 4.3> ועדתההיגוילהתמודדותעםמשברהאקלים ועדת המומחים הרב־תחומית שהקימה האקדמיה בשנת 2021 לצורך בחינת הנושא של משבר האקלים בישראל, בהובלתו של פרופ׳ דן יקיר ממכון ויצמן למדע, המשיכה את פעולתה, ועסקה השנה בשלושה נושאים עיקריים: > התמודדות עם התופעה של הכחשת משבר האקלים – למרות הממצאים המצטברים מכל רחבי כדור הארץ, עדיין רווחות ההתעלמות וההדחקה, ההכחשה או הספקנות הן באשר לעצם קיומו של משבר אקלים והן באשר לגורמים לו. בחודש אפריל פרסמה הוועדה נייר עמדה המיועד לספק לקובעי המדיניות ולציבור הרחב ידע מדעי ומענה מבוסס לטענותיהם של מכחישי משבר האקלים, מתוך התפיסה כי העמדת הידע לרשות מקבלי ההחלטות והציבור עשויה לעודד ולקדם את הפעולות הדחופות הנדרשות להפחתת פליטות גזי חממה ולהסתגלות של כלל המערכות למציאות המשתנה. > השלכות משבר האקלים על ניהול משק המים ומשאבי המים בישראל – הוועדה קיבלה סקירות בנושא משק המים ואתגריו מכמה מומחים בנושא, והיא ֲעֲֵמֵלה על פרסום נייר עמדה שיתמקד בחשיבות מאגרי מי התהום הטבעיים. נייר עמדה בנושא צפוי להתפרסם בהמשך .2024 > טכנולוגיות לקיבוע פחמן – הוועדה קיבלה לידיה סקירה בנושא וקיימה פגישה עם מומחים בתחום של קיבוע פחמן. כעת עובדת הוועדה על גיבוש נייר עמדה אשר צפוי להתמקד במדדים שלפיהם יש להעריך את הטכנולוגיות השונות לקיבוע פחמן ואת ישימותן. נייר העמדה יתפרסם בהמשך .2024 4.4> ועדתההיגוילמיפויפגיעותלסיכוניאקלים הסיכונים החזויים בשל שינויי האקלים, ובהם טמפרטורות קיצון, שינוי משטר המשקעים, הגברת התדירות והחומרה של הצפות ושרפות, ישפיעו על תנאי החיים ועל המערכות האקולוגיות בישראל, כמו גם על מערכות שונות של תשתיות לאומיות, מערכות הבריאות והרווחה ומערכות המזון. המשרד להגנת הסביבה, בהובלת המדענית הראשית פרופ׳ נגה קרונפלד־שור, פועל לסייע לקובעי המדיניות בשלטון המקומי והמרכזי להיערך לסיכונים אלה באמצעות הנגשת נתונים ומידע. המשרד מתכנן ומקים פורטל מקוון, הכולל מערכת מיפוי מפורט של הפגיעּות לסיכוני האקלים, שישמש כלי עבודה בתכנון מדיניות של היערכות יעילה. 70 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 4 > פעילות האגף לייעוץ וקשרי ממשל במענה לבקשת המדענית הראשית, החלה האקדמיה במהלך של שיח וחשיבה לייעוץ לפרויקט המיפוי של המשרד להגנת הסביבה ולליוויו. במסגרת זו הקימה השנה האקדמיה ועדת היגוי בראשות פרופ׳ ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית בירושלים (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״,) המורכבת מחוקרים מובילים ממגוון תחומים המשיקים ועדת ההיגוי למיפוי פגיעות לסיכוני אקלים במהלך עבודתה לנושא: אקלים, אקולוגיה, בריאות וחברה, תשתיות, תכנון עירוני וכלכלה. ועדת ההיגוי הגדירה מסגרת כללית לדיון, גיבשה את הנושאים שבהם יש לדון ואת השאלות המנחות בכל נושא ויצרה צוותי עבודה. נוסף על זה, חברי ועדת ההיגוי מובילים מפגשי חשיבה בפורומים רחבים שמשתתפים בהם חוקרים מומחים נוספים בכל נושא, אנשי מקצוע בגופי ממשל ושלטון מקומי וכן נציגי ארגוני שטח. השנה התקיימו פורומים של חשיבה משותפת ודיון בשני מקבצי נושאים: חברה ובריאות ושטחים פתוחים, אקולוגיה וייעור. דיונים מתוכננים לעתיד הם בנושא תשתיות לאומיות ועירוניות וכן דיון בהיבטים כלכליים של נושאי הסיכון השונים. 4.5> ועדתמומחיםבנושאחשיבהחישובית האקדמיה הקימה השנה ועדת מומחים בראשות פרופ׳ מיכל ארמוני ממכון ויצמן למדע בנושא ״לימודי חשיבה חישובית ובינה מלאכותית בבתי הספר העל־תיכוניים״. ועדה זו הוקמה במענה לפניית קרן טראמפ, המקדמת מצוינות בחינוך המתמטי בישראל, ובהמשך להכללתם של כישורי ״חשיבה חישובית״ במחקר פיז״ה בשנת 2021. חשיבה חישובית היא אוסף של מיומנויות רבות של פתרונות לבעיות המבוססות על עקרונות יסוד במדעי המחשב, הכוללות בין היתר זיהוי תבניות ופירוקן, תכנון הפשטה ושימוש בה והגדרת אלגוריתם כחלק מפתרון מפורט. תהליך הלמידה והחשיבה של הוועדה כולל מפגשי חשיבה ויום עיון בהשתתפות חוקרים ממגוון דיסציפלינות, אנשי מקצוע ואנשי מטה במשרד החינוך ובארגונים אחרים וכן מכשירי מורים בשדה. במפגשים יידונו שאלות מושגיות ופרקטיות הכרוכות בנושא, לרבות הגדרת המושג ״חשיבה חישובית״, כיצד הנושא בא לידי ביטוי בתוכניות הלימודים בארץ ובמדינות אחרות, ומה צריך ללמוד בבתי הספר כדי לפתח את מפתחי הבינה המלאכותית של העתיד. במסגרת המהלך ינסה הצוות לגבש תובנות והמלצות מעשיות באשר לשילוב נושאים אלה בתוכנית הלימודים, בשימת הדגש על כיתות המצוינות בחטיבות הביניים ובמסלולי הלימודים לחמש יחידות בבתי הספר התיכוניים. עד כה התקיים מפגש למידה ראשון של הצוות, בסוגיות הקשורות לעקרונות של חשיבה חישובית, לגישות ההוראה הנגזרות משיטות אלו ולהשפעתן על פיתוח תוכניות לימודים בישראל. כמו כן, נכתבו סקירות ספרות שעסקו בהיבטים המושגיים והעיונים של חשיבה חישובית והתפתחויות בנושא במערכות חינוך בארץ ובעולם. 71 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 4 > פעילות האגף לייעוץ וקשרי ממשל 4.6> פעילויותשהחלואתדרכןב״היוזמה–מרכזלידעומחקרבחינוך״ ונמשכותבחסותהאגףלייעוץוקשריממשל 4.6.1>צוות מומחים ללימודי הומניסטיקה במערכת החינוך השנה הסתיימה עבודתו של צוות המומחים בראשות פרופ׳ רון מרגולין מאוניברסיטת תל אביב, אשר הוקם כדי לקיים חשיבה מחודשת על מטרות לימודי הרוח בבתי הספר העל־יסודיים ועל אופני ההוראה, הלמידה וההערכה של מקצועות אלה. הצוות עסק בארבעה נושאים עיקריים: מטרותיהם ותכליתם של לימודי ההומניסטיקה; דרכי הוראה ולמידה; דמות המורה למקצועות ההומניסטיקה; אופני ההערכה של מקצועות אלה. במפגשי הלמידה שעסקו בנושאים אלה השתתפו אנשי ונשות חינוך, חוקרות וחוקרים, אנשי מטה במשרד החינוך, תלמידות ותלמידים. הצוות נעזר בסקירה מדעית ובניירות עמדה שנשלחו מחוקרים ומאנשי חינוך במענה לקול קורא שפורסם בנושא. בחודש מאי פורסם המסמך המסכם של צוות המומחים, שהתווה עקרונות לפעולה הן ברמת תכנון הלימודים והן ברמת הפדגוגיה והכשרת צוותי החינוך. בנוגע ליעדים ארוכי הטווח התייחס הצוות לצורך לגבש תוכנית לאומית להתמודדות עם המחסור במורים טובים, לרבות העלאת השכר ומתן תגמול הולם על הכשרה ופיתוח מקצועי והשקעת משאבים בתוכניות הכשרה איכותיות בתוך המוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות להוראה. כמו כן הצביע הצוות על הצורך לערוך בחינה מחודשת של היחס בין תרבות לאומית לתרבות עולמית ושל היחס בין עיסוק בעבר לעיסוק בהווה (ובעתיד) בתוכניות הלימוד, לאתר תחומים וסוגיות המתאימים ללמידה נושאית מעמיקה לצד פיתוח יחידות למידה רב־תחומיות והתאמת ההוראה של לימודי ההומניסטיקה לעידן הטכנולוגי הנוכחי. בצעדים לטווח הקצר הציע הצוות, בין היתר, להקים גוף־על של אנשי אקדמיה ושדה שיפעל לתיאום בין ועדות המקצוע ויכווין את עדכון תוכניות הלימוד התחומיות ואת גיבושם של נושאי לימוד רב־ תחומיים. עוד הציע הצוות לעצור את הצמצום בשעות הלימוד של מקצועות ההומניסטיקה, ואף לפעול להרחבתן באמצעות חלוקה גמישה ויצירתית של המשאבים והשעות בבתי הספר, לשלב עבודות חקר ככלי לימוד והערכה שגור יותר ולשים דגש על שאלות חשיבה ודעה בבחינות הבגרות תוך כדי שימוש בחומרים פתוחים, לשלב דוקטורנטים בהוראה ולהסדיר מייד את התגמול הניתן למורים בגין שעות הכשרה ופיתוח מקצועי וכן בגין הכנה, ליווי ובדיקה של עבודות חקר. 72 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 4 > פעילות האגף לייעוץ וקשרי ממשל 4.6.2>יעדי איכות למסגרות לא מפוקחות לגיל הרך עם יציאתה לדרך של רפורמת הגיל הרך בשנת 2022, הועברה האחריות הפדגוגית והמקצועית למעונות יום לפעוטות עד גיל שלוש שיש בהם שבעה פעוטות או יותר, למשרד החינוך. בפועל פעוטות רבים בגילים אלה מתחנכים במסגרות שאינן מפוקחות, בין משום שהן אינן נכנסות לתחולת החוק המסדיר את הפיקוח, ובין משום שאינן מוכרות על ידי משרד החינוך. לבקשת יד הנדיב, נערך השנה מהלך חשיבה קצר לבחינת יעדי האיכות למסגרות אלה. במסגרת המהלך נכתבו שני ניירות רקע שסקרו מסגרות של אינדיקטורים וכלים לבחינת איכותן של מסגרות לגיל הרך בארץ ובעולם, ואת התאמתם של האינדיקטורים ושל הכלים הללו לנסיבותיהן הייחודיות של מסגרות לא מפוקחות. ניירות הרקע התבססו על סקירות ספרות ועל תהליך של חילוץ ידע פרטני מחוקרים ומפרקטיקנים בתחום של חינוך וטיפול בגיל הרך. בהמשך לכך מתוכנן מפגש לשיח ודיון משותף בנושא שישתתפו בו חוקרים, בעלי תפקידים בגופים ציבוריים ובארגונים אזרחיים העוסקים בתחום הגיל הרך ובעלי תפקידים ברשויות המקומיות. 4.6.3>גיבוש ״קודקס מיומנויות״ – עיבוד והנגשה של ידע מחקרי בהזמנת משרד החינוך פעלה ״היוזמה״ לגבש אוגדן מקוון לעיבויה ולהעשרתה של תשתית הידע העומדת לרשות קובעי המדיניות והצוותים החינוכיים בכל הנוגע למיומנויות הקוגניטיביות, הרגשיות והחברתיות שאותן מבקשת מערכת החינוך להקנות לתלמידים. עבודה זו היא המשכו של מהלך קודם של משרד החינוך משנת הלימודים תשפ״א, אז נקבע כי מטרת הלמידה היא לטפח לומד בעל ידע, מיומנויות וערכים שיאפשרו לו להתפתח כאדם משכיל, למצות יכולותיו ולתרום לחברה. המהלך הנוכחי, שנעשה לבקשתה ובליוויה של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך, מיועד לאתר ידע מחקרי חשוב לכל מיומנות, למפות את הידע ולהצביע על ההשלכות הפרקטיות העיקריות העולות ממנו. לגופה של כל מיומנות חל תהליך של היוועצות בחוקרים מתחומי הידע הרלוונטיים, שבמסגרתו מייעצים החוקרים בנוגע ליכולות שבהן כדאי להתמקד בכל מיומנות ובנוגע למקורות המחקריים העיקריים שבהם כדאי להיעזר. בהמשך לכך נכתבות סקירות קצרות להנגשת הידע המצוי במקורות וכן מגובש מסמך מאחד קצר הכולל את התובנות העיקריות שעלו בתהליך ואת ההשלכות הפרקטיות העולות ממנו. מהלך זה נמצא בעיצומו. 73 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 74 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 5 קשרים בין־לאומיים 75 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 75 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 5 קשריםבין־לאומיים לאקדמיה הסכמי שיתוף פעולה מדעי עם אקדמיות לאומיות ברחבי העולם. על פי ההסכמים בין האקדמיות מתקיימים חילופי חוקרים וכינוסים משותפים. האקדמיה גם חברה בארגוני מדע בין־לאומיים, ונציגיה מייצגים את הקהילה המדעית הישראלית בארגונים אלו. בשנת תשפ״ד, בשל אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו, נדחו אירועים וכינוסים רבים שתוכננו במשותף עם אקדמיות זרות. 5.1> קשרימדעעםמדינותועםאקדמיותלמדעיםבשנתתשפ״ד איטליה בחודש פברואר ביקרו באקדמיה שגריר איטליה בישראל מר סרג׳יו ברבנטי Barbanti( Sergio Mr.) והנספח המדעי בשגרירות איטליה פרופ׳ ג׳וזפה פאליני Falini( Giuseppe Prof. הם נועדו עם נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל,). עם נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן, עם סגנית הנשיא פרופ׳ מרגלית פינקלברג ועם יו״ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה פרופ׳ סרג׳יו הרט. בפגישה נידונו קשרי המדע בין איטליה וישראל וחיזוק שיתופי הפעולה בין האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לבין האקדמיה הלאומית למדעים של איטליה — דיי לינצ׳יי Lincei( .)dei האקדמיה הלאומית דיי לינצ׳יי )Accademia Nazionale dei Lincei( בחודש אפריל הוזמנה פרופ׳ נילי כהן, נשיאת האקדמיה לשעבר, על ידי האקדמיה האיטלקית דיי לינצ׳יי לשאת הרצאה במסגרת סדרת הרצאות בנושא - האקדמיות ועתידה של אירופה. הרצאתה של פרופ׳ כהן נסבה על and Values – Academies Challenges. ראשי האקדמיה האיטלקית הביעו תמיכה חד משמעית בקשר החזק בין שתי האקדמיות. בתמונה הימנית מימין: יו״ר החטיבה למדעי הרוח פרופ׳ סרג׳יו הרט, נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן, הנספח המדעי בשגרירות איטליה פרופ׳ ג׳וזפה פאליני, שגריר איטליה בישראל מר סרג׳יו ברבנטי ונשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל. בתמונה השמאלית מימין: זוכה פרס נובל לפיסיקה וסגן נשיא האקדמיה דיי לינצ׳יי פרופ׳ ג׳ורגי׳ו פריזי Parisi( Giorgio Prof.), נשיא האקדמיה דיי לינצ׳יי פרופ׳ רוברטו אנטונלי Antonelli(RobertoProf.),נשיאתהאקדמיהלשעברפרופ׳ניליכהן 76 76 דיןדין וחשבוןוחשבון שנתישנתי >>תשפ”תשפ״דד2024-20232024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים ארצות הברית בעקבות הטבח של ה־7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו ביקרו בישראל כמה משלחות של סגל אוניברסיטאי בכיר כדי להביע הזדהות עם כאבה של ישראל ולתמוך במדעניה ובמדע הישראלי. ביוזמתו של חבר האקדמיה פרופ׳ יצחק פריד ביקרו המשלחות בבית האקדמיה ודנו עם חברי מועצת האקדמיה ועם חברי האקדמיה הצעירה באתגרים השונים הניצבים בפני מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ובפני מדענים ישראלים בארץ ובחו״ל ובדרכים השונות לתמוך במחקר הישראלי. בחודש ינואר ביקרה באקדמיה משלחת מאוניברסיטת פנסילווניה University( Pennsylvania of), ונפגשה עם חברי מועצת האקדמיה — הנשיא פרופ׳ דוד הראל, סגנית הנשיא פרופ׳ מרגלית פינקלברג, יו״ר החטיבה למדעי הטבע פרופ׳ ידין דודאי ויו״ר החטיבה למדעי הרוח פרופ׳ סרג׳יו הרט. בחודש פברואר ביקרה באקדמיה משלחת מאוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג׳לס UCLA(). המשלחת נפגשה עם סגנית נשיא האקדמיה פרופ׳ פינקלברג ועם יו״ר החטיבה למדעי הטבע פרופ׳ דודאי. בחודש מרס השתתפו נשיא האקדמיה פרופ׳ הראל וחברי האקדמיה פרופ׳ איל בנבנישתי, פרופ׳ לאונה טוקר, פרופ׳ אלכסנדר לובוצקי, פרופ׳ אהרן ממן, פרופ׳ שמואל פיינר ופרופ׳ יוסף קפלן במפגש בירושלים עם חוקרים בכירים מאוניברסיטת ייל University( Yale). עוד במרס ביקרה באקדמיה משלחת מאוניברסיטת הרווארדUniversity(Harvard)ומאוניברסיטתסטנפורדUniversity(.)Stanford המשלחת נפגשה עם יו״ר החטיבה למדעי הרוח פרופ׳ הרט, עם יו״ר ועדת דוח מצב המדע לשעבר חבר האקדמיה פרופ׳ רשף טנא, עם חברת האקדמיה הצעירה הישראלית פרופ׳ מירי ימיני ועם בוגרת האקדמיה הצעירה פרופ׳ מיכל פלדמן. בפגישה גם הוצגו תוצאות הסקר שערכה האקדמיה הצעירה על התמודדותם של חוקרים צעירים בזירה האקדמית העולמית בעת המלחמה ובימים שיבואו אחריה. בתמונההימנית:סגניתנשיאהאקדמיהפרופ׳מרגליתפינקלברגוהמשלחתמ־UCLA בתמונההשמאלית,מימין:נשיאהאקדמיהפרופ׳דודהראל,. ראשהמשלחתמאוניברסיטתפנסילווניהפרופ׳מייקלכהנאוחברהאקדמיהפרופ׳יצחקפריד 77 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים בריטניה החברה המלכותית הבריטית )RoyalSociety( בחודש יוני 2023 ביקרה באקדמיה מנכ״לית החברה המלכותית הבריטית ד״ר ג׳ולי מקסטון Maxton( Julie Dr. Dame). התלוותה אליה אחראית תחום אסיה ואירופה באגף הבין־לאומי של החברה המלכותית, גב׳ לורה וילטון Laura( Ms. Wilton). הן נועדו עם נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל, עם נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן ועם יו״ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה פרופ׳ סרג׳יו הרט, ודנו בהמשך שיתוף הפעולה הפורה בין החברה המלכותית הבריטית והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. מימין: מנהלת האקדמיה גליה פינצי, מנהלת האגף לקשרים בין־לאומיים באקדמיה ד״ר נטע פרץ, יו״ר החטיבה למדעי הרוח פרופ׳ סרגיו הרט, נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן, מנכ״לית החברה המלכותית הבריטית ד״רג׳ולימקסטון,נשיאהאקדמיהפרופ׳דודהראלואחראיתתחוםאסיהואירופהבאגףהבין־לאומישלהחברה המלכותיתגב׳לורהוילטון גרמניה בחודש אפריל ביקר באקדמיה שגריר גרמניה בישראל מר שטפן זייברט Mr.( Seibert Steffen) ועמו נספחת המדע בשגרירות גרמניה ד״ר ברברה זיימץ Dr.( Seimetz Barbara). הם נועדו עם נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל. בפגישה נידונו קשרי המדע בין גרמניה לישראל, האתגרים השונים הניצבים בפני מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, והדרכים השונות לתמוך שגרירגרמניהבישראלמרשטפןזייברטונשיא במחקר הישראלי בתקופה מאתגרת זו. האקדמיהפרופ׳דודהראלבמהלךהפגישה האקדמיה למדעים של ברלין־ברנדנבורג The Berlin-Brandenburg Academy of Sciences and Humanities( )[BBAW] בחודש יוני 2023 השתתפה נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן בכינוס לציון 30 שנים לאיחוד גרמניה ולחידושה של האקדמיה למדעים של ברלין־ברנדנבורג, שכותרתו הייתה ״Transformations and Upheavals״. 78 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל נושא דברים לפני באי הכינוס המשותף לאקדמיה, לאקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים – לאופולדינה ולאקדמיההלאומיתלמדעיםשלארצותהברית.LeopoldinatheforScholzMarkus© ארצות הברית האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית )NationalAcademyofSciences( גרמניה האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים – לאופולדינה )Leopoldina–NationalAcademyofSciences( בחודש אוקטובר 2023 התקיים בהאלה שבגרמניה כינוס משותף לאקדמיה הישראלית, לאקדמיה הגרמנית למדעים – לאופולדינה ולאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, בנושא פתרונות אנרגייה. מטרת הכינוס הייתה לקיים דיון השוואתי ולהציג את המחקר בשלוש המדינות בכל הנוגע למדע בסיסי ויישומי של התחום. מטעם האקדמיה הובילו את הכינוס פרופ׳ אבנר רוטשילד מהטכניון — מכון טכנולוגי לישראל ופרופ׳ ליעוז אתגר מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשל המלחמה המשתתפים הישראלים נשאו הרצאות מרחוק. 79 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים הונגריה האקדמיה ההונגרית למדעים )HungarianAcademyofSciences( מדענים שביקרו בהונגריה במהלך השנה על פי ההסכם בין האקדמיות: ד״ר איילת דיין, רשות העתיקות ליטא האקדמיה הליטאית למדעים )LithuanianAcademyofSciences( בחודש אוקטובר 2023 נערך בווילנה כינוס דו־לאומי ראשון משותף לאקדמיה ולאקדמיה הליטאית למדעים, בנושא ״המורשת האינטלקטואלית של יהדות וילנה״, לרגל חגיגות ה־700 שנה לייסוד העיר. את הכינוס הוביל חבר האקדמיה פרופ׳ ישראל ברטל. בשל המלחמה המשתתפים הישראלים נשאו הרצאות מרחוק. צ׳כיה בחודש פברואר ביקרה באקדמיה שגרירת צ׳כיה בישראל, הגברת ורוניקה קוחינובה שמיגולובה Veronika(AmbassadorE.H. Šmigolová Kuchyňová). התלווה אליה יועץ המדע, הפיתוח והחדשנות בשגרירות לוקאס פריביל Pribyl(Lukas), ושניהם יחד נועדו עם נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל ועם סגנית הנשיא פרופ׳ מרגלית פינקלברג ודנו בחיזוק הקשרים המדעיים בין ישראל נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל ושגרירת צ׳כיה בישראל, הגברת ורוניקה קוחינובה לצ׳כיה. שמיגולובה, במהלך ביקורה רומניה האקדמיה הרומנית )RomanianAcademy( מדענים שביקרו בישראל במהלך השנה על פי ההסכם בין האקדמיות: Prof. Viorica Mihaela Gligor, History Prof. Elena Gabriel Ionita, Chemistry מדענים שביקרו ברומניה במהלך השנה על פי ההסכם בין האקדמיות: פרופ׳ מיכאל סופר, המחלקה לגאוגרפיה וסביבה, אוניברסיטת בר־אילן 80 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים 5.2> המרכזהאקדמיהישראליבקהיר המרכז האקדמי הישראלי בקהיר הוקם בשנת 1982 על ידי האקדמיה ביוזמת המוסדות להשכלה גבוהה והחברה המזרחית הישראלית. הקמת המרכז באה בעקבות הסכם התרבות בין ישראל למצרים ממרס 1979. האקדמיה מפעילה את המרכז במימון ות״ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב). מאוקטובר 2006 מנהל את המרכז פרופ׳ גבריאל מ׳ רוזנבאום, שתחומי התמחותו הם הלשון, הספרות והתרבות של מצרים המודרנית. משימתו ההיסטורית העיקרית של המרכז האקדמי בקהיר היא להדק את הקשרים בין האוניברסיטאות שבמצרים לאלה שבישראל ובין חוקרים משתי המדינות, לסייע להם להשיג חומר מספריות ומארכיונים בנושאי מחקרם ולטפח מחקרים משותפים. מספר המבקרים המקומיים במרכז ידע תנודות עם השנים, ותמיד הושפע ממצב היחסים בין ישראל למצרים ולשכנותיה האחרות וכן מאירועים פוליטיים אחרים במזרח התיכון. מאז מהפכת 2011 במצרים המרכז האקדמי פועל בהיקף מצומצם. המרכז מפעיל ספרייה בעלת קטלוג מקוון לשירותם של חוקרים ושל סטודנטים במצרים ומאפשר גם הזמנת חומר עיוני מישראל עבור חוקרים וסטודנטים. לאתר המרכז האקדמי הישראלי בקהיר > 5.3> קשריםעםמוסדותבין־לאומיים האקדמיה מייצגת את ישראל בארגוני־גג מדעיים בין־לאומיים, כגון ארגון כל האקדמיות האירופיות ALLEA( — Academies European All) והמועצה הבין־לאומית למדע Science( International ISC — Council), ובאמצעות נציגיה היא מייצגת את ישראל בוועדות תחומיות באיגודי המדע השונים של ארגוני המדע הבין־לאומיים ומשלמת את דמי החבר שלהן. המועצה הבין־לאומית למדע )InternationalScienceCouncil–ISC( המועצה הבין־לאומית למדע ISC() היא ארגון לא־ממשלתי כלל־ עולמי שחברים בו איגודים מדעיים בין־לאומיים ויותר מ־140 ארגונים מדעיים לאומיים ואזוריים, כולל אקדמיות ומועצות מחקר. מדענים ישראלים מכהנים בתפקידים בכירים בכמה איגודים המסונפים ל־ISC. נשיא האקדמיה מייצג את האקדמיה בכינוסי המועצה הכללית של ה־ISC וממנה נציגים לוועדות ולאיגודים המסונפים ל־ISC כאשר יש עניין בדבר מבחינת קידום המדע בישראל. הנציג מדווח לארגונים אלו על הנעשה בישראל ומעדכן את המדענים בישראל בכל הנוגע לתוכניות בין־לאומיות בתחומי מחקרם. האקדמיה תומכת בתשלום דמי החבר השנתיים הישראליים באיגודים הבין־לאומיים של .ISC 81 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים איגודיםמדעייםבין־לאומייםהמסונפיםל־ISCוהנציגיםשלישראלבהם שםהאיגוד הנציג האיגוד הבין־לאומי לאסטרונומיה פרופ׳ שי צוקר IAU האיגוד הבין־לאומי לחקר המוח יו״ר החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה IBRO הלאומית פרופ׳ ידין דודאי האיגוד הבין־לאומי לגאוגרפיה פרופ׳ מיכאל סופר IGU האיגוד הבין־לאומי למתמטיקה חבר האקדמיה הלאומית פרופ׳ גיל קלעי IMU האיגוד הבין־לאומי למדעים ביולוגיים חבר האקדמיה הלאומית פרופ׳ יוסי לויה IUBS האיגוד הבין־לאומי לקריסטלוגרפיה ד״ר מיכל הראל IUCr האיגוד הבין־לאומי לגאודזיה ולגאופיזיקה פרופ׳ קולין פרייס IUGG האיגוד הבין־לאומי למדעי הגאולוגיה פרופ׳ סיגל אברמוביץ׳ IUGS האיגוד הבין־לאומי להיסטוריה ולפילוסופיה פרופ׳ יעל השילוני־דולב IUHPST של המדע וד״ר נורית קירש האיגוד הבין־לאומי לאימונולוגיה פרופ׳ מירה ברדה־סעד IUIS האיגוד הבין־לאומי למיקרוביולוגיה פרופ׳ אליאורה רון IUMS האיגוד הבין־לאומי למדעי התזונה פרופ׳ אליוט בארי IUNS האיגודהבין־לאומילביופיזיקהטהורהושימושית פרופ׳ אירית שגיא IUPAB האיגוד הבין־לאומי לכימיה טהורה ושימושית פרופ׳ אהוד קינן IUPAC האיגוד הבין־לאומי לפיזיקה טהורה ושימושית פרופ׳ ירון עוז IUPAP האיגוד הבין־לאומי לפרמקולוגיה פרופ׳ פרנצ׳סקה לוי־שפר IUPhar בסיסית וקלינית האיגוד הבין־לאומי למדעים פיזיולוגיים פרופ׳ נתן דסקל IUPS האיגודהבין־לאומילמכניקהתאורטיתושימושית פרופ׳ ראובן שגב IUTAM פרופ׳ אהוד היימן האיגוד הבין־לאומי למדעי הרדיו URSI ועדותבין־תחומיותוהנציגיםשלישראלבהן שםהוועדה הנציג הוועדה לנתונים מדעיים וטכנולוגיים פרופ׳ דפנה רבן CODATA הוועדה לחקר החלל פרופ׳ פיני גורפיל COSPAR הוועדה הבין־לאומית לחקר הרביעון יו״ר הועד המנהל של האקדמיה הצעירה INQUA פרופ׳ איתי הלוי הוועדה המדעית לבעיות איכות הסביבה פרופ׳ תמר דיין SCOPE הוועדה המדעית לחקר האוקיאנוגרפיה חבר האקדמיה הלאומית פרופ׳ דניאל ויס SCOR הוועדה המדעית הבין־לאומית לחקר פרופ׳ קולין פרייס SCOSTEP האינטראקצייה הפיזיקלית של השמש עם הארץ 82 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים מדעניםישראליםנושאיתפקידיםבכיריםבארגוניםהמשויכיםל־ISCאובארגונימדעבין־לאומיים שםהארגון הנציג תפקיד האיגוד הבין־לאומי למיקרוביולוגיה פרופ׳ אליאורה רון נשיאה IUMS האיגוד הבין־לאומי לכימיה טהורה פרופ׳ אהוד קינן נשיא IUPAC ושימושית IUPhar האיגוד הבין־לאומי לפרמקולוגיה פרופ׳ פרנצ׳סקה נשיאת הארגון בסיסית וקלינית לוי־שפר ומייסדת ויו״ר תחום האימונופרמקולוגיה האיגוד הבין־לאומי למכניקה פרופ׳ לסלי חברת ועדת הכינוסים IUTAM תאורטית ושימושית בנקס־סילס כלהאקדמיותהאירופיות )All European Academies – ALLEA( ארגון זה, שנוסד בשנת 1994, משמש גוף מקשר ומתאם בין האקדמיות. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פועלת בו במעמד של חברה מייסדת. איגודהאקדמיותהבין־לאומי )Union Académique Internationale – UAI( תפקידו של האיגוד לקדם שיתוף פעולה בין־לאומי בתחומי מחקר במדעי הרוח והחברה. חברות בו יותר משלושים מדינות. נציג ישראל בארגון הוא חבר האקדמיה פרופ׳ גדליה סטרומזה. רשתהאקדמיותהבין־לאומיות )InterAcademy Partnership – IAP( הארגון משמש רשת לא פורמלית של אקדמיות לאומיות ועושה להגברת מודעותו של הציבור לענייני מדע. אקדמיהאירופית )Academia Europaea( ארגון הפועל כאקדמיה כלל־אירופית. עם חבריו נמנים 28 מחברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הפורום האסטרטגי האירופי לתשתיות מחקר )EuropeanStrategyForumonResearchInfrastructures–ESFRI( ESFRIהוא גוף עצמאי העוסק בייעוץ ובהתוויית אסטרטגיה בנושאי תשתיות מדע אירופיות, ולאחרונה גם בהערכת ביצועים ואיתנות של תשתיות מדע קיימות. חברים בו, בזכויות שוות, נציגי מדינות האיחוד האירופי, נציבות האיחוד והמדינות הנלוות, כולל ישראל. ה״מוצר״ העיקרי, אך לא בלעדי, של ESFRI הוא ״מפת דרכים״ לתשתיות מדע אירופיות, המתפרסמת אחת לשלוש שנים. להחלטותיו ולהערכותיו 83 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין־לאומיים של ESFRI משקל רב בהתוויית מדיניות המדע של האיחוד האירופי ושל מדינות רבות. ESFRI עוסק לא רק בתשתיות פיזיות של ״מדע גדול״, כגון מאיצים וטלסקופים גדולים, אלא גם בתשתיות כגון מאגרי מידע ואוספים ובקבוצות מחקר בין־לאומיות ממוקדות־נושא, כגון השואה, אקולוגיה ומזון. חבר האקדמיה פרופ׳ ישעיהו (אישי) טלמון הוא נציג ישראל ב־.ESFRI התאחדותהאקדמיותוהחברותהמדעיותבאסיה )AssociationofAcademiesandSocietiesofSciencesinAsia–AASSA( ישראל נמנית עם מייסדי התאחדות האקדמיות והחברות המדעיות באסיה, המשמשת גוף מקשר ומתאם בין האקדמיות ביבשת זו. נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ רות ארנון כיהנה בעבר כנשיאת הארגון. רשתהאקדמיותשלאירופהוהיםהתיכון (European Mediterranean Academies Network [EMAN] – Inter-Academic Group for Development) הרשת הוקמה ביוזמת האקדמיה הצרפתית למדעים, והאקדמיה הישראלית הצטרפה כחברה מייסדת. EMAN עוסקת בקידום שיתוף פעולה מדעי ואקדמי בין אירופה לבין מדינות ים־תיכוניות. חבר האקדמיה פרופ׳ יוחנן פרידמן מייצג את האקדמיה במועצה הכללית של הרשת. 84 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 85 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 6 פעילות ההוצאה לאור 86 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 86 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 6 פעילותההוצאהלאור חוק האקדמיה מונה עם מטרות האקדמיה ותפקידיה ״לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע״. לשם כך פועלת באקדמיה בקביעות ועדת פרסומים, וההוצאה לאור עובדת על פי החלטות ועדת הפרסומים והנחיותיה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״). בפרסומי האקדמיה פירות של תוכניות מחקר ומפעלים שהיא יזמה ואשר נועדו לשמש תשתית לפעילות מדעית, וכן חיבורים שהוצעו לאקדמיה ונמצאו מתאימים למדיניות הפרסום שלה. כמו כן יוצאים לאור קובצי מאמרים וחוברות הרצאות בעקבות הרצאות אורח, ימי עיון וסדנאות שנערכו באקדמיה או בחסותה. רוב הפרסומים בעברית הם בתחומי מדעי הרוח ויש להם זיקה אל מדעי היהדות, ואילו הפרסומים באנגלית ובשפות אחרות מקיפים את כל תחומי הדעת במדעי הרוח והחברה ובמדעי הטבע. פרסומים רבים במדעי הרוח הם מהדורות מדעיות של מקורות ושל כתבי יד בתחומים כגון תולדות עם ישראל, תולדות המחשבה והדת היהודית, הגות ימי הביניים ולשונות היהודים, ונודעת להם חשיבות בחקר התרבות למן העת העתיקה ועד לתקופה המודרנית. בסדרות ״דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים״ ו־of Academy Israel the of Proceedings Humanities and Sciences מתפרסמות הרצאות שנשאו מרצים אורחים באקדמיה. בתחום מדעי הטבע התפרסמו חיבורים בסדרות Palaestina Fauna ו־Palaestina Flora וחיבורים נלווים, הפורסים את תמונת החי והצומח בארץ ישראל ובסביבותיה. לעיתים האקדמיה מוציאה לאור פרסומים במשותף עם גופים אחרים. ההוצאה לאור מפיצה את פרסומיה באמצעות משלוח הודעות ועלונים בדואר האלקטרוני וכמו כן היא נעזרת בשירותיהם של מפיצים מקצועיים. 87 87 דיןדין וחשבוןוחשבון שנתישנתי >>תשפ”תשפ״דד2024-20232024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6 > פעילות ההוצאה לאור ספרי ההוצאה לאור נמכרים הן בפנייה ישירה אל החנות והן בחנות הספרים המקוונת. הרוכשים באתר מקבלים 10% הנחה על כל פרסום ופטֹור מדמי משלוח בדואר רגיל. החנות פעילה בשני הממשקים של אתר האקדמיה − העברי והאנגלי. פעמיים בשנה − בדצמבר, לכבוד החנוכה, וביוני, לכבוד חודש הספר העברי − ההוצאה לאור מכריזה על מבצע מכירות וכל הפרסומים נמכרים בהנחות גדולות. בהכנה או בטיפולה של ההוצאה לאור בעת הכנת הדוח 13 פרסומים: 1 בסידור ובהגהות; 7 בשלבים שונים של עריכה ו־5 בהכנה. 6.1> פרסומיםשראואורבשנתהדוח > הרמב״ם וגניזת קהיר בעריכת מרדכי עקיבא פרידמן תשפ״ד;2023/ 442 עמודים, כריכת בד > Fragility: Climate Science, Climate History and the Rise and Fall of Civilizations by Ronnie Ellenblum 2024; xvi + 372 pp. Hard cover להוצאה לאור ולחנות המקוונת > 88 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 89 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 7 מלגות ופרסים 90 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 90 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 7 מלגותופרסים השנה, ביוזמתה של נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן ובשיתוף עם הקרן ע״ש אליכס דה רוטשילד לאומנויות ומלגות לסטודנטים, הושקה תוכנית מלגות חדשה ויוקרתית לתלמידי מחקר לתואר דוקטור במדעי הרוח והחברה. נוסף על המלגות והפרסים המפורטים בפרק זה המשיכה האקדמיה גם בשנת תשפ״ד להעניק מלגות במסגרת תוכניות החירום שהקימה כדי לתת מענה לצרכים דחופים, כגון מלגות הסיוע לחוקרים שנמלטו מאוקראינה ומרוסיה ב־2022 ומלגות החירום לבתר־ דוקטורנטים ישראלים בעקבות מגפת הקורונה ב־2023–2020. השנה לא ניתנו מלגות תמיכה חדשות מאת קרן בת־שבע דה רוטשילד ומאת הקרן לקידום מדעי הרוח והחברה. עם זאת המשיכה האקדמיה לקיים את התחייבויותיה לתמיכה בפעילויות שאושרו בעבר בתוכניות אלו, ומומשו השנה. 7.1>תוכניתמלגותע״שאליכסדהרוטשילדבמדעיהרוחוהחברה בנובמבר 2023 הוקמה תוכנית מלגות יוקרתית לתלמידי מחקר לתואר דוקטור במדעי הרוח והחברה ביוזמה משותפת של הקרן ע״ש אליכס דה רוטשילד לאומנויות ומלגות לסטודנטים ושל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. התוכנית נוסדה בעקבות דוחות האקדמיה אשר הצביעו על מחסור בתמיכה בתלמידי מחקר מצטיינים במדעי הרוח והחברה. מטרות התוכנית הן לחזק את החוקרים הצעירים ולעודד חוקרים מצטיינים נוספים לפנות למחקר בתחומים אלו. הכרה רשמית במצוינות של דור העתיד במדעי הרוח והחברה תפתח לפני החוקרים אפשרויות להמשיך בעבודתם המחקרית בארץ ובעולם ותסייע להם להגיע לחזית המחקר. 91 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7 > מלגות ופרסים המלגות מיועדות לסטודנטים מצטיינים תושבי ישראל הלומדים לתואר דוקטור במדעי הרוח והחברה. הן מוענקות על בסיס הצטיינות אישית בלימודים לתלמידים אשר עבודת המחקר שלהם מתקדמת כראוי לציון. מדי שנה מוענקות שתי מלגות בסכום של 15,000 דולר. את הזוכים במלגות בוחרת ועדת שיפוט בראשות נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ נילי כהן (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״). המלגאים משתתפים באירוע שנתי ובפעילויות משותפות כדי ליצור קהילת חוקרים במדעי הרוח והחברה שתעמוד בחוד החנית של המחקר בישראל ובעולם. אלההמלגאיםלשנתתשפ״ד: אופקאדרי־פאר שמואלגלובר אוניברסיטתחיפה אוניברסיטתבן־גוריוןבנגב 7.2>תוכניתמלגותאדמס תוכנית מלגות אדמס היא מפעל משותף לאקדמיה ולמר מרסל אדמס ז״ל מקנדה מאז שנת 2005. המלגות מיועדות לתלמידי מחקר מצטיינים במדעי הטבע,במדעיהחיים,במתמטיקה,במדעיהמחשב,במדעיהנתוניםובהנדסה. עד כה זכו במלגות 163 חוקרים ישראלים צעירים – 116 גברים ו־47 נשים. המלגות מוענקות מדי שנה, למן השנה השנייה ללימודים לתואר דוקטור ולתקופה של שלוש עד ארבע שנים אקדמיות רצופות. את המועמדים למלגה מציעים המוסדות האקדמיים, והמלגאים זכאים לפטור מלא משכר הלימוד. סכום המלגה הוא 100,000ש״ח לשנה, ונוסף על זה כל מלגאי זכאי ל־3,000דולר לשנה לצורך השתתפות פעילה בכינוסים מדעיים ובסדנאות לימודים בחו״ל או לצורך שיתוף פעולה מדעי או נסיעה לראיונות למשרת בתר־דוקטורט בחו״ל. חבר האקדמיה פרופ׳ משה אורן עומד בראש ועדת ההיגוי והשיפוט של תוכנית המלגות (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״.) למלגאים הישגים מרשימים – רבים מהם מתקבלים להשתלמויות בתר־דוקטורט במוסדות הנבחרים בחו״ל, הם מבוקשים כחברי סגל צעירים באוניברסיטאות בארץ ובעולם, ומחקריהם מתפרסמים בכתבי עת יוקרתיים. במאי 2023, במסגרת פעילויות גיבוש מלגאי אדמס לקהילה מדעית צעירה, נערך סיור לימודי באשקלון בהשתתפות המלגאים ופרופ׳ אורן. במהלך הסיור ביקרו המלגאים בפארק הלאומי אשקלון ובפארק הלאומי לכיש. מטרתן של פעילויות הגיבוש היא לקדם שיתופי פעולה מדעיים בין־תחומיים בין המלגאים בעתיד. 92 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7 > מלגות ופרסים בחודשים יולי ואוגוסט 2023 השתתפו המלגאים בכמה סדנאות לתקשורת המדע כחלק מהכשרתם להשתתפותם הפעילה בכינוסים מדעיים בין־לאומיים. בסדנה הוקנו למלגאים כלים שיסייעו להם להעביר ולהציג באנגלית ובאפקטיביות את עבודתם המדעית בכינוסים מקצועיים וגם לפני הקהל הרחב. בחודש מרס התקיים כינוס אדמס השנתי, ובו הציגו המלגאים מהמחזור האחרון את עצמם ואת מחקריהם. בכינוס שמעו המלגאים דברי פתיחה מאת נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל וכן הרצאה מיוחדת מפי פרופ׳ גיל טרוי, היסטוריון מאוניברסיטת מק־גיל שבקנדה, שדיבר על שמירת הזהות הישראלית בקמפוסים בחו״ל על רקע טבח ה־7 באוקטובר, כהכנה לקראת צאתם של המלגאים לבתר־ דוקטורט בחו״ל. מרצה אורחת נוספת הייתה בוגרת האקדמיה הצעירה הישראלית פרופ׳ אסיה רולס מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, אשר הרצתה על ״גישה פיזיולוגית לשאלת הגוף והנפש״. למעלה,מימין:פרופ׳גילטרוי,פרופ׳אסיהרולס;המלגאיםבסיורבתערוכת״׳ביתועדלחכמים׳:60שנותמדעודעת״ למטה:מחזור2024-2023שלמלגאיאדמסבכינוס 93 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7 > מלגות ופרסים 7.3>תוכניתמלגותרותארנון הכשרתבתר־דוקטורטבחו״ללבוגרותתוכניתמלגותאדמס פרופ׳ רות ארנון, נשיאת האקדמיה לשעבר ויו״ר הוועדה לקידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה לשעבר, הקימה בשנת 2016 קרן תמיכה שמטרתה לעודד חוקרות מצטיינות, בוגרות תוכנית מלגות אדמס, לצאת להשתלמות בתר־דוקטורט בחו״ל. בכל שנה תוכלנה בוגרות התוכנית לזכות במלגה בסך 20,000 דולר. למן שנת 2022 מתקצבת האקדמיה את תוכנית המלגות. את הזוכות בוחרת ועדת מלגות אדמס לפי הצטיינות במחקר. בחודש יוני 2023 נערך באקדמיה טקס הענקת המלגות לזוכות לשנת תשפ״ד: ד״ר גלי נוטי, שיצאה לבתר־דוקטורט בתחום מדעי המחשב אצל פרופ׳ יילינג צ׳ן באוניברסיטת הרווארד, וד״ר אסיל שומר, שיצאה לבתר־דוקטורט בתחום של ביולוגיה חישובית אצל פרופ׳ סטניסלס ליבלר באוניברסיטת פרינסטון. את המלגות העניקה להם באופן אישי פרופ׳ ארנון, ואת ההרצאה המרכזית באירוע נשאה מלגאית רות ארנון משנת 2016, ד״ר רבקה בקנשטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בטקס השתתפו גם חברי מועצת האקדמיה ויו״ר ועדת ההיגוי של המלגות, חבר האקדמיה פרופ׳ משה אורן. למעלה, מימין: נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל, המלגאית ד״ר גלי נוטי, נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ׳ רות ארנון, יו״ר ועדת ההיגוי של מלגות רות ארנון וחבר האקדמיה פרופ׳ משה אורן. למטה, מימין: פרופ׳ רות ארנון והמלגאית ד״ר אסיל שומר. משמאל: מלגאית רות ארנון משנת ,2016 ד״ררבקהבקנשטיין 94 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7 > מלגות ופרסים 7.4> תוכניתמלגותההצטיינותשלהמועצהלהשכלהגבוהה והאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםלחוקריבתר־דוקטורטמחו״ל בשנת 2018 ייסדה האקדמיה תוכנית מלגות יוקרתית להבאת בתר־דוקטורנטים מצטיינים מרחבי העולם לישראל. בזכות שותפות עם המועצה להשכלה גבוהה (מל״ג) הורחבה התוכנית בשנת 2021 להכללת חוקרים ממדעי הרוח והחברה. מטרות התוכנית הן למשוך חוקרים צעירים מצטיינים מרחבי העולם לישראל, כדי שישתלבו במעבדות המחקר שבה, לחזק את המעבדות המובילות בישראל באמצעות חוקרים מצטיינים ולטוות קשרים מקצועיים ואישיים עם מדענים מצטיינים בתחילת דרכם בשאיפה שיובילו לשיתופי פעולה מחקריים בעתיד. בשנת תשפ״ד זכו 17 מלגאים מרחבי העולם במחזור השישי והאחרון של התוכנית. המלגאים נבחרו על ידי ועדת שיפוט בראשות חבר האקדמיה פרופ׳ מרדכי (מוטי) שגב (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״). המלגאים משתתפים בפגישה שנתית ובפעילויות שמארגנת האקדמיה. המלגות הן לתקופה של שנתיים, וסכום כל מלגה הוא 160,000 ש״ח לשנה. האקדמיה והמל״ג נותנות מחצית מהסכום במדעים המדויקים STEM( ושלושה רבעים מן הסכום במדעי הרוח והחברה,) והאוניברסיטה המארחת משלימה את השאר. בעקבות טבח ה־7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו, בנובמבר 2023 ערכה האקדמיה מפגש מקוון,, ובו השתתפו מלגאים הנמצאים בארצות שונות באמריקה הצפונית והדרומית, באירופה, באסיה ובישראל. במפגש שמעו המלגאים דברי חיזוק מראשי האקדמיה, שוחחו על פתרונות מעשיים לאתגרים הייחודיים לתקופה ושיתפו בחוויות אישיות. נוסף על כך, הציעה האקדמיה ייעוץ לכשלושים מלגאים ששהו בישראל במהלך המלחמה, מהם שבחרו להמשיך את מחקרם בארץ ומהם שעזבו זמנית וקיימו את מחקרם במקוון ובעזרת שיתופי פעולה של מנחיהם הישראלים עם מוסדות מחקר ברחבי העולם. האקדמיה רואה חשיבות רבה בשמירת הקשר עם מלגאי העבר ועם המלגאים בהווה, להצלחת התוכנית. 7.5>פרסכדורהארץשלפרונטירס פרס כדור הארץ של פרונטירס Prize( Planet Frontiers) נוסד בשנת 2022 בשווייץ על ידי קרן פרונטירס Foundation( Research Frontiers), והוא מוענק לחוקרים מארצות שונות לאות הוקרה על מחקר שפרסמו בשנתיים הקודמות המקדם קיימות ותורם לייצוב המערכת האקולוגית של כדור הארץ. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא המוסד המייצג של מדינת ישראל להגשת מועמדים לפרס היוקרתי. ועדת הפרס מטעם האקדמיה, בראשותה של פרופ׳ נגה קרונפלד־שור (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״), מגישה שלושה מועמדים לחבר השופטים הבין־לאומי של הקרן. לאחר מכן, בתהליך שיפוט בן שני שלבים, חבר השופטים הבין־לאומי בוחר חוקר מצטיין ארצי ושלושה חוקרים מצטיינים עולמיים. סכום הפרס הוא מיליון פרנקים שווייציים. בשנת 2023 השנההראשונהלהענקתהפרס,זכהבפרסהארצישלפרונטירס:, > פרופ׳ יונתן בלמקר אוניברסיטת תל אביב 95 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7 > מלגות ופרסים 7.6>פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמצטייניםבמדעיהטבעוההנדסה תוכנית פרסי בלווטניק למדענים צעירים הושקה בשנת 2018 באקדמיה בשיתוף האקדמיה למדעים של ניו יורק וקרן משפחת בלווטניק. פרסי בלווטניק ניתנים למדענים צעירים מצטיינים בתחילת דרכם העצמאית במחקר. הפרסים מוענקים מדי שנה לשלושה חוקרים צעירים ומבטיחים באוניברסיטאות ישראליות, בשלושה תחומים – מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה וכימיה – לציון הישגים יוצאי דופן ולעידוד מצוינות, מקוריות וחדשנות. סכום הפרס הוא 100,000 דולר במענק לא מוגבל–אחדהפרסיםהגדוליםביותרשנוסדובשבילחוקריםבתחילתדרכם.ועדתהפרס,המורכבתמחברי האקדמיה וממדענים ידועי שם, בוחנת את המלצות האוניברסיטאות ובוחרת את הזוכים. הזוכיםלשנת :2024 > פרופ׳ תומאס וידיק המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, מכון ויצמן למדע > ד״ר שרגא שוורץ המחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע > ד״ר מורן שלו בן־עמי המחלקה לביולוגיה מבנית, מכון ויצמן למדע בראש הוועדות המדעיות עמדו השנה חברי האקדמיה פרופ׳ נעמה ברקאי, פרופ׳ יוסף קוסט ופרופ׳ שרית קראוס. במועצה המדעית המייעצת Council( Advisory Scientific) חברים בין השאר נשיא האקדמיה פרופ׳דודהראל,הנשיאהלשעברפרופ׳ניליכהן,זוכהפרסנובלוחברהאקדמיהפרופ׳אהרןצ׳חנוברוחברי אקדמיה נוספים. זוכי הפרס הצטרפו לקהילת זוכי פרסי בלווטניק למדענים צעירים בארצות הברית ובבריטניה, המונה כיום יותר מ־300 זוכים. טקס פרסי בלווטניק בישראל, שבו מוענקים הפרסים לזוכים מדי שנה, יתקיים במרכז פרס לשלום ולחדשנות בתל־אביב–יפו בחודש יוני 2024. הזוכים ישתתפו גם בסימפוזיון ויציגו בו את מחקריהם בבית האקדמיה. מימין:זוכיפרסיבלווטניק2024:פרופ׳תומאסוידיק,ד״רשרגאשוורץוד״רמורןשלובן־עמי 96 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7 > מלגות ופרסים 7.7>מלגותקרןפולקסבישראל קרן פולקס, שמרכזה בלונדון, מעניקה באמצעות האקדמיה מלגות המיועדות לתלמידי רפואה הלומדים גם לקראת תואר שלישי במדעי החיים. המלגות מוענקות מדי שנה לתקופה של עד שלוש שנים. סכום המלגה הוא עד 2,000 לירות סטרלינג לשנה. המועמדים נבחרים בוועדה של האקדמיה, והחלטות הוועדה כפופות לאישור נאמני קרן פולקס בלונדון. עד סוף שנת 2023 שימש יו״ר הוועדה בישראל חבר האקדמיה פרופ׳ משה אורן, ומשנת 2024 מכהן בתפקיד חבר האקדמיה פרופ׳ גדעון רכבי (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 12 ״ועדות האקדמיה״.) אלההזוכיםבמלגותפולקסלשנתתשפ״ד: נועםהדר מיכלנבון אוניברסיטתבן־גוריוןבנגב אוניברסיטתתלאביב מאיהזיו־אגם סיווןקיז׳נר אוניברסיטתבן־גוריוןבנגב האוניברסיטההעבריתבירושלים עדיחובב(ליקסנברג) עמיתרימון האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים אלההתלמידיםשמלגתםנמשכתמשנתתשפ״ג: הדר גולן־ברמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ליאור היים מאוניברסיטת תל אביב, יהודה וקסלר מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, הדר ישראלי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אילנה פוקס פישר מהאוניברסיטההעבריתבירושלים,ענבלקולמהאוניברסיטההעבריתבירושלים,אוהדרגבמאוניברסיטת בן־גוריון בנגב אלההתלמידיםשמלגתםנמשכתמשנתתשפ״ב: שרוןגריסרומאוניברסיטתתלאביב,לירןלוימהאוניברסיטההעבריתבירושלים,יניבמקייסמהאוניברסיטה העברית בירושלים, דניאל שטיינברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים 97 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 98 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הצעירה 8 הישראלית 99 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 99 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 8 האקדמיההצעירההישראלית האקדמיה הצעירה הישראלית פועלת עצמאית, בגיבויה ובסיועה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, משלהי 2012. חברי וחברות האקדמיה הצעירה הם אנשי ונשות מדע מצטיינים מהשורה הראשונה בתחומם, המחויבים למעורבות ציבורית חברתית פעילה בנושאים הקשורים לענייניה של האקדמיה. החברות והחברים החדשים נבחרים על פי תקנון מוסכם, ובבחירתם מובאת בחשבון השאיפה לשמור על איזון דיסציפלינרי ועל ייצוג הולם של הקהילה המדעית בישראל, כפוף לעקרון המצוינות כתנאי קובע. כהונת החברים והחברות היא לתקופה קצובה בת ארבע שנים. האקדמיה הצעירה פועלת על פי שישה אשכולות פעילות: צעירים, מגוון, חברה ורוח, הנגשת מדע, קיימות ובין־תחומיות. חבריהאקדמיההצעירה,מרס2024 100 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8 > האקדמיה הצעירה הישראלית במהלך השנה מקיימת האקדמיה הצעירה מפגשים קבועים בהשתתפות חבריה. במפגש הקיץ שהתקיים בחודש יולי 2023 נבחר ועד מנהל חדש לשנה הקרובה, ובו שלושה חברים וחברות מתחומי דעת שונים: פרופ׳ איתי הלוי (יו״ר), פרופ׳ יעל אלואיל ופרופ׳ רות שרץ־שובל. בספטמבר 2023 התקיים מפגש הסתיו בקיבוץ צובה, שמטרתו הייתה לדון בפעילויותיה של האקדמיה הצעירה בשנה הקרובה. במפגש סקר נשיא האקדמיה פרופ׳ דוד הראל את פעילות האקדמיה הלאומית למדעים. בחודש מרס התקיים מפגש החורף בבית האקדמיה בירושלים. במפגש נשאו חברי וחברות האקדמיה הצעירה הרצאות מדעיות קצרות, וכן נפגשו עם פרופ׳ פרץ לביא, יו״ר המולמו״פ, ודנו בענייני השעה. במפגש הוחלט על פעילות נוספת של האקדמיה הצעירה שתתמקד במדיניות מדע. פעילויותבעקבותהמלחמה אירועי ה־7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיהם השפיעו דרמטית על מערכת ההשכלה הגבוהה ועל קהילת החוקרים הצעירים, ולפיכך גם על כיווני פעילותה של האקדמיה הצעירה. סטודנטים וחברי סגל גויסו למילואים, רבים אחרים פעילים במערך ההתנדבותי האזרחי, סטודנטים זרים עזבו את הארץ, ושנת הלימודים האקדמית נפתחה שלא במועדה. כמו כן שיתופי פעולה בין־לאומיים רבים מוקפאים, ונראה שנפתחה בעולם, ובייחוד במוסדות אקדמיים בחו״ל, חזית נוספת בדמות אנטישמיות, חרם אקדמי והלכי רוח אנטי־ישראליים. מצב זה הוביל להשתתפותם של חברי הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה בכמה ועדות בכנסת לדיון באתגרי ההשכלה הגבוהה בתקופת המלחמה. כמו כן האקדמיה הצעירה הישראלית החליטה להוציא לפועל כמה יוזמות הקשורות למלחמה. כינוסאקדמיהבמלחמה האקדמיה הצעירה, בשיתוף ועד ראשי האוניברסיטאות וארגון ScienceAbroad, קיימה בחודש נובמבר 2023 מפגש מקוון בין ראשי האקדמיה בישראל לבין הקהילה האקדמית הישראלית בארץ ובחו״ל. במפגש נידונו האתגרים הניצבים בפני חוקרים וחוקרות והיערכות המוסדות להתמודדות עימם. במפגש השתתפו נשיא האקדמיה הלאומית פרופ׳ הראל, יו״ר ות״ת פרופ׳ יוסי משתתפיכינוס״אקדמיהבמלחמה״ מקורי, נשיאי האוניברסיטאות ומאות חוקרים מהארץ ומהעולם. הובילו את הכינוס חברי הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה והחברים פרופ׳ איילת אבן־עזרא ופרופ׳ רג׳א ג׳יריס. 101 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8 > האקדמיה הצעירה הישראלית כינוס״מדינהבשברעמוק:איךיוצאיםמזה?״ האקדמיה הצעירה קיימה בשיתוף האקדמיה הלאומית, בחודש ינואר, כינוס בשם ״מדינה בשבר עמוק: איך יוצאים מזה?״ השתתפו בו מיטב החוקרים ואנשי האקדמיה לצד אנשי ציבור וראשי מכוני מחקר בולטים, והם דנו בנושאים הקשורים לשיקום המדינה והאזור ביום שאחרי המלחמה. חברי הוועד המנהל הובילו את הכינוס מטעם האקדמיה הצעירה. מימין: פרופ׳ יפעת ביטון, נשיאת המכללה האקדמית אחוה ויו״ר ועד ראשי המכללות המתוקצבות; פרופ׳ קרנית פלוג, האוניברסיטה העברית בירושלים, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ונגידת בנק ישראל לשעבר; פרופ׳ סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת; פרופ׳ זהבהסולומון,אוניברסיטתתלאביב–במהלךהכינוס סקרהשפעותהמלחמהעלהסגלבאוניברסיטאות בסוף חודש ינואר פרסמה האקדמיה הצעירה, בשיתוף אפיק באקדמיה – פורום הפרופסוריות באוניברסיטאות, סקר שמטרתו למפות את הקשיים שעימם מתמודדים חברות וחברי הסגל האקדמי הבכיר. על הסקר ענו 1015 חברות וחברי סגל. בעקבות פרסום הסקר התקיימו פגישות חשיבה עם נשיאי האוניברסיטאות, עם יו״ר ות״ת פרופ׳ יוסי מקורי וסמנכ״ל אסטרטגיה ובין־לאומיות בות״ת ד״ר נעמי בק ועם ד״ר אשר רגן מקרן יד הנדיב. תוצאות הסקר מלמדות על תחושות של פגיעה ניכרת בחיי היום־יום ובממדים השונים של העבודה האקדמית באוניברסיטאות וכן על פגיעה בקשרים האקדמיים הבין־לאומיים. נשים, חוקרות וחוקרים ללא קביעות ובדרגות נמוכות, בעלי משפחות שבהן ילדים קטנים וכן חברי סגל במדעי החברה והרוח דיווחו על פגיעות קשות מאלה שדיווחו חברי סגל אחרים. חברי האקדמיה הצעירה אשר הובילו את הכנת הסקר וניתוחו הם פרופ׳ ארז בן־יוסף, פרופ׳ איתי הלוי, פרופ׳ מירי ימיני, פרופ׳ דניאל סודרי, פרופ׳ אסף שוורץ, פרופ׳ עדי שטרן ופרופ׳ רות שרץ־שובל. פעילותמשותפתעםגורמיםבין־לאומיים > סמוך לאירועי 7 באוקטובר, בחודש נובמבר 2023, נשלח מכתב מטעם הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה לאקדמיות צעירות מקבילות בחו״ל, ובו קריאה לדיאלוג מבוסס־עובדות בקמפוסים וליצירת סביבה בטוחה לעמיתים ולסטודנטים ישראלים ופלסטינים כאחד. כמו כן קראה האקדמיה לעמיתותיה לנהל שיח מבוסס־עובדות ומושכל על אירועים אקטואליים לצד דחייה ברורה של תמיכה בארגוני טרור שלקחו בני ערובה ישראלים, פלסטינים ואזרחים אחרים, וכן לתמוך בשיתופי פעולה מחקריים עם חוקרים ישראלים ופלסטינים, במיוחד בנושאי מחקר רפואי, שיקום ויישוב סכסוכים. 102 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8 > האקדמיה הצעירה הישראלית > בחודש מרס השתתף יו״ר האקדמיה הצעירה פרופ׳ איתי הלוי במפגש מקוון עם איגוד ארגוני המדע של גרמניה of( Alliance .)Science Organizations in Germany במפגש הציג פרופ׳ הלוי את הפגיעה שחווה האקדמיה בישראל בעקבות טבח שבעקבותיו, והמלחמה באוקטובר ה־7 מתוךהרצאתושלפרופ׳איתיהלויבמפגש כפי שעולה מהסקר על השפעות המלחמה, וסיפר על מקרים של גילויי חרם אקדמי על חוקרים ישראלים. המשתתפים במפגש היו אמפתיים למצב, הפגינו רצון כן לעזור והתעניינו בממצאים ובמה שעומד מאחוריהם. בעקבות המפגש המוצלח, הוזמן בחודש אפריל פרופ׳ הלוי להציג את הנושא גם בפני ועד ראשי האוניברסיטאות בגרמניה. פגישותעםקובעימדיניותבנוגעלמלחמה בחודש ינואר השתתפה האקדמיה הצעירה בפגישה עם ראשי הקרן הלאומית למדע, בנושא היערכות הקרן להתמודדות עם הקושי הצפוי בקבלת הערכה של הצעות מחקר על ידי הקהילה הבין־לאומית בתקופת המלחמה, בשל הסתייגויות פוליטיות. את האקדמיה הצעירה ייצגו פרופ׳ איתי הלוי, פרופ׳ חגי פרץ ופרופ׳ רות שרץ־שובל. סיועלסטודנטיםמפוניםמהדרום בחודשים האחרונים גובש צוות עבודה, בהובלת בוגרות האקדמיה הצעירה פרופ׳ ליעד מודריק ופרופ׳ מיכל פלדמן, שמטרתו היא לסייע לסטודנטים מפונים מהדרום. לצוות העבודה שותפים חברי האקדמיה הצעירה פרופ׳ איתי הלוי, פרופ׳ לילך עמירב ופרופ׳ לטם פרי־חזן. בפברואר 2024 נערכה פגישה של מוסדות שונים עם סטודנטים מפונים מכפר עזה ומבארי כדי לשמוע על מצבם ועל צורכיהם, ובימים אלו מגובש פורום למציאת פתרונות ומענים לסטודנטים. מעקבאחרגילוייחרםאקדמי יש דיווחים על גילויים רבים של חרם אקדמי כלפי חוקרים וסטודנטים ישראלים בעקבות המלחמה. בימים אלו נאסף מידע בנושא כדי לבנות מאגר שירכז את המידע מכלל המוסדות. חברי האקדמיה הצעירה העוסקים בנושא הם פרופ׳ איילת אבן־עזרא, פרופ׳ איריס אידלסון־שיין, פרופ׳ יעל אלואיל, פרופ׳ ענבל ארנון, פרופ׳ ארז בן־יוסף, פרופ׳ איתי הלוי, פרופ׳ מירי ימיני, פרופ׳ לטם פרי־חזן, פרופ׳ נתן קלר ופרופ׳ רות שרץ־שובל. 103 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8 > האקדמיה הצעירה הישראלית פעילויותנוספותשלהאקדמיההצעירה מפגשלזוכותולזוכימענקERC ביוני 2023 קיימה האקדמיה הצעירה מפגש היכרות ודיון לזוכות ולזוכי מענק ERC – מענקי המחקר של האיחוד האירופי בתחומי מדעי החברה והרוח. המפגש נערך בבית האקדמיה בירושלים, בהשתתפות 18 זוכים וזוכות במענקים. מטרת המפגש הייתה לקיים דיון באפשרויות ובאתגרים השונים של ניהול מחקר בתחום מדעי הרוח והחברה במסגרת המענק. בין השאר היה דיון באתגרים המיוחדים שמציב מודל ה־ERC לחוקרות ולחוקרים במדעי הרוח והחברה, הייתה למידה מן הניסיון המצטבר של הזוכות והזוכים בעבר, ואופיינו מענקים משותפים שניתן לטפל בהם אגב שיתוף פעולה רב־תחומי ורב־מוסדי. את המפגש הובילו פרופ׳ איריס אידלסון־שיין ופרופ׳ מירי ימיני. הסדרה״מסתגליםלאקדמיה״ האקדמיה הצעירה המשיכה גם בשנה זו בקיום סדרת מפגשים מקוונים בשם ״מסתגלים לאקדמיה״, הפונה לסגל אקדמי בתחילת דרכו, ומטרתה להנגיש את הכלים ואת המידע הדרושים להשתלבות מוצלחת באקדמיה הישראלית. בכל אחד מהמפגשים השתתפו מאותחוקריםמכלתחומיהדעת. ביוני 2023 התקיים מפגש בנושא ״כישלונות מפוארים״ במוזיאון הטבע שבאוניברסיטת תל אביב. ממשתתפות המפגש ״כישלונות מפוארים״, חברות האקדמיה הצעירה בעבר ובהווה מימין: פרופ׳ בינה קליסקי, פרופ׳ את המפגש הובילו פרופ׳ איתי הלוי, פרופ׳ נעמה מיכל בר־אשר סיגל, פרופ׳ רות שרץ־שובל, פרופ׳ נעמה גבע־ זטורסקיופרופ׳מיכלפלדמן גבע־זטורסקי, פרופ׳ יוסי יובל, פרופ׳ מירי ימיני, פרופ׳ שחר קוטינסקי, פרופ׳ בינה קליסקי, פרופ׳ נעם שטרן־גינוסר ופרופ׳ רות שרץ־שובל. בספטמבר 2023 התקיים מפגש בנושא ״מענקים תחרותיים: Grant Starting ERC״, שמטרתו הייתה הכנה להגשת בקשות למענקי ERC של האיחוד האירופי. במהלך המפגש שותפו תובנות וניתנו עצות להגשת הצעה מצטיינת למענק, ונערך פאנל מומחים, זוכי המענק, שענו על שאלות המשתתפים. את המפגש הובילו חברי הוועד המנהל, פרופ׳ מירי ימיני, פרופ׳ בינה קליסקי ופרופ׳ אסף שוורץ. מפגש נוסף בסדרה התקיים בחודש ינואר, והוא התמקד בנושא ״תקשורת עם עמיתינו בעולם בעת המלחמה״. במפגש ציינו חוקרים כלים להתמודדות עם תוקפנות בזירה הבין־לאומית ולהעברת מסרים יעילה, להתייחסות למצב בכינוסים ולהתנהלות ברשתות החברתיות. את המפגש הובילו פרופ׳ איגור אוליצקי, פרופ׳ איתי הלוי, פרופ׳ מירי ימיני, פרופ׳ לטם פרי־חזן ופרופ׳ אסף שוורץ. מפגש מסתגלים בנושא בניית תיק מצטיין לקביעות התקיים במאי ובמסגרתו הוסבר על תהליך הגשת התיק לקביעות וניתנו טיפים והמלצות מהרקטורים באוניברסיטאות ומחברי ובוגרי האקדמיה הצעירה. את המפגש הובילו פרופ׳ איגור אוליצקי, פרופ׳ נעמה גבע־זטורסקי, פרופ׳ איתי הלוי, פרופ׳ מירי ימיני, פרופ׳ שחר קוטינסקי ופרופ׳ אסף שוורץ. 104 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8 > האקדמיה הצעירה הישראלית אקדמיקס5 ביולי 2023 התקיים במשכנות שאננים בירושלים הכינוס ״אקדמיקס 5״ בנושא אתגרי מדעי הרוח והחברה, בהשתתפות 15 חוקרות וחוקרים ממגוון מוסדות. מטרת הכינוסים היא קידום שיתופי פעולה בין־תחומיים, הרחבת קשרי המחקר והעבודה וגם מתן פינה שקטה לחוקרים לעבודתם. משתתפי ״אקדמיקס 5״ במהלך הכינוס קשרעםהמועצהלהשכלהגבוהה/ות״ת בחודש מרס קיימה האקדמיה הצעירה פגישה עם הגב׳ חוה קליין אבישי, סמנכ״ל תכנון ומידע בות״ת, ועם ד״ר הילה בן טובים, ממונה בתחום סגל אקדמי ותפוקות מחקר בות״ת. נושא הפגישה היה מודל התקצוב של מענקי מחקר של מדעני המשרדים, ובייחוד הקביעות בנוגע לקרנות תחרותיות. בפגישה השתתפו פרופ׳ איתי הלוי, פרופ׳ מירי ימיני ופרופ׳ אהרון סיגל. בעקבות הפגישה התקיימה במאי 2024 סדנה לחברי האקדמיה הצעירה, בנושא מודל התקצוב. כינוסבנושאהמחקרהחקלאיבישראל בחודש מאי 2024 התקיים כינוס של האקדמיה הצעירה בשיתוף האקדמיה הלאומית למדעים ומכון וולקני, שמטרתו הייתה להציג את המחקר ואת הטכנולוגיה החקלאיים בישראל ואת חשיבותם המדעית־ כלכלית־ביטחונית. הוועד המנהל היה אחראי לארגון הכינוס, ועימו פרופ׳ אבי צדוק ופרופ׳ אילון שני, בוגרי האקדמיה הצעירה, בשיתוף פרופ׳ ידין דודאי, יו״ר החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה הלאומית. 105 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8 > האקדמיה הצעירה הישראלית סקרחוקריםוחוקרותצעירים בחודשים יוני–יולי 2023 ערכה האקדמיה הצעירה סקר מקיף, שלישי מסוגו, בקרב חוקרות וחוקרים בראשית דרכם האקדמית בישראל. בסקר השתתפו 971 משיבים. הסקר עוסק בסוגיות רבות: השתלמות בתר־דוקטורט טרם קבלת המשרה, תהליכי קליטה, תמיכה מוסדית, גיוס תלמידי מחקר, מענקים, תמיכה מנהלית, תשתיות, הוראה, תהליכי קידום ועוד. מטרת הסקר הייתה לספק תמונת מצב מפורטת וייחודית בנוגע לחברי וחברות סגל בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית, לתקף את המדיניות בנושא ולזהות נקודות חוזק ונקודות הטעונות שיפור. אוכלוסיית המשיבים היא חברי סגל שנקלטו בעשר השנים האחרונות במוסדות האוניברסיטאיים בישראל. הדוח המסכם יופק במהלך שנת 2024, ולאחריו יקיים צוות המחקר פגישות עם הנהלות האוניברסיטאות, להצגת הממצאים הרלוונטיים לכל מוסד. חברי האקדמיה הצעירה בהווה ובעבר אשר השתתפו בהכנת הסקר בתחילתו ובניתוחו הם יו״ר הוועד המנהל פרופ׳ איתי הלוי, פרופ׳ ג׳ניפר אושר, פרופ׳ עופר אשכנזי, פרופ׳ ארז בן־יוסף, פרופ׳ יונית הוכברג, פרופ׳ יוסי יובל, פרופ׳ מירי ימיני, פרופ׳ בינה קליסקי, פרופ׳ אסף שוורץ ופרופ׳ רות שרץ־שובל. השתתפותבוועדותבין־לאומיות בעקבות פנייה של ות״ת מונו בחודש מרס שתי חברות אקדמיה צעירה לייצג את ישראל בוועדות בין־לאומיות של האיחוד האירופי. פרופ׳ מירי ימיני תכהן בוועדה בנושא to closer Science Bring Citizens, ופרופ׳ לטם פרי־חזן תכהן בוועדה בנושא protecting through ERA the Deepening .Academic Freedom in Europe 106 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8 > האקדמיה הצעירה הישראלית חבריוחברותהאקדמיההצעירההישראלית ד״ר איילת אבן־עזרא, החוג להיסטוריה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ׳ יעקב אברמסון, המחלקה לאימונולוגיה, מכון ויצמן למדע פרופ׳ איגור אוליצקי, הפקולטה לביולוגיה, מכון ויצמן למדע פרופ׳ ג׳ניפר אושר, המחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב פרופ׳ איריס אידלסון־שיין, המחלקה להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב פרופ׳ יעל אלואיל, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל פרופ׳ ענבל ארנון, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ׳ ארז בן־יוסף, החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, אוניברסיטת תל אביב פרופ׳ נעמה גבע־זטורסקי, הפקולטה לרפואה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל פרופ׳ רג׳א ג׳יריס, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל אביב ד״ר תאופיק דעאדלה, הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ׳ יונית הוכברג, מכון רקח לפיסיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ׳ איתי הלוי, המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת, מכון ויצמן למדע פרופ׳ מירי ימיני, בית הספר לחינוך, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל פרופ׳ דניאל סודרי, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל פרופ׳ אהרון סיגל, החוג לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ׳ לילך עמירב, הפקולטה לכימיה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל פרופ׳ עופר פירסטנברג, הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן למדע פרופ׳ לטם פרי־חזן, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה פרופ׳ שחר קוטינסקי, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל פרופ׳ נתן קלר, המחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת בר־אילן פרופ׳ עדו קמינר, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל פרופ׳ עודד רכבי, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב פרופ׳ אסף שוורץ, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל פרופ׳ עדי שטרן, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב פרופ׳ נעם שטרן־גינוסר, המחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע פרופ׳ מני שלום, המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב פרופ׳ רות שרץ־שובל, המחלקה למדעים ביומולקולריים, מכון ויצמן למדע לאתר האקדמיה הצעירה הישראלית > 107 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 108 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 פעילויות נוספות 9 לקידום מטרותיה של האקדמיה 109 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 109 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פעילויותנוספותלקידום 9 מטרותיהשלהאקדמיה 9.1>מרכזהקשרלחוקריםישראלים מרכז הקשר נועד לסייע לחוקרים וחוקרות ישראלים בארץ ובחו״ל ולמדענים עולים למצוא משרות מחקר באקדמיה ובתעשייה ולהשתלב בקהילה המדעית הישראלית. המרכז מטפל בחוקרים מכל תחומי הדעת, ובכללם מדעי הרוח והחברה, באמצעות לוח משרות מקוון. נוסף על זה המרכז מאפשר לחוקרים לפנות ישירות לאקדמיה בנוגע לצורכיהם ולאתגרים שעימם הם מתמודדים. כיום רשומים במאגר מרכז הקשר יותר מ־4,600 חוקרים וחוקרות. כ־94% מהרשומים במאגר הם תלמידים לתואר שלישי או בעלי תואר דוקטור. בשנת 2023 נרשמו למרכז הקשר 200 חוקרים וחוקרות חדשים. כשליש מהחוקרים שבמאגר הם מתחומי מדעי החיים והרפואה, כשליש – מתחומי המדעים המדויקים ומדעי ההנדסה, וכשליש – מתחומי מדעי הרוח והחברה. בשנת 2023 התפרסמו 115 משרות בלוח המשרות של מרכז הקשר. 64% מהמשרות הם במדעי הטבע, ו־36% מהמשרות הם במדעי הרוח והחברה. בנובמבר 2023 החל פרסום מקביל של המשרות בעמוד הלינקדאין של מרכז הקשר. לאתר מרכז הקשר לחוקרים ישראלים > 110 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה חוקריםרשומיםבמרכזהקשרלפיתחומים מדעיהרוח והחברה 878 1,850 מדעיהחיים 19% ורפואה 40% סה״כ4,643 חוקרים 1,604 311 מדעים מדויקים 34% 7% הנדסה משרותשהתפרסמובמרכזהקשרבשנת2023לפימוסד מכון ויצמןלמדע אחר(מרכזיםרפואייםוגופיממשל) האוניברסיטה העבריתבירושלים האוניברסיטההפתוחה 4 5 16 אוניברסיטתתלאביב 5 5 מגווןמכללות אוניברסיטת אקדמיות 9 בן־גוריוןבנגב 16 115סה״כ משרות 10 שפורסמו מכוןוולקני 13 10 אוניברסיטת חיפה 12 10 אוניברסיטת אריאלבשומרון אוניברסיטת הטכניון– בר־אילן מכוןטכנולוגילישראל 111 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה 9.2>הקרןהלאומיתלמדע בשנות השבעים של המאה הקודמת החליטה ממשלת ישראל להקצות כספים למחקרהבסיסיבישראלעלבסיסתחרותומצוינותמדעיתוהטילהעלהאקדמיה לפעול למימוש התוכנית. לשם כך הקימה האקדמיה את ״הזרוע למחקר בסיסי״. תקציב הזרוע החדשה שניהלה האקדמיה בא ממקורות ממשלתיים באמצעות ות״ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.) בשל הגידול הניכר בהיקף פעילותה של הקרן במשך השנים הוחלט על הפיכתה לעמותה עצמאית. במאי 1995 הוקמה הקרן הלאומית למדע ISF() כעמותה ונרשמה כחוק אצל רשם העמותות. בכך שּונה מעמדה המשפטי של הקרן, והוחל בהפעלתה כמסגרת ארגונית עצמאית אשר שואבת את סמכותה מהקהילה המדעית ופועלת לקידום המחקר המדעי הבסיסי. על אף היותה עמותה עצמאית שומרת הקרן על זיקה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ביטוי לכך ניתן לראות בין היתר בכהונת נשיא האקדמיה כיו״ר מועצת הקרן (לפי תקנונה). הקרן הלאומית למדע היא כיום הגוף המרכזי התומך במחקר בסיסי בישראל לפי מצוינות מדעית בתחומי הדעת השונים ובמגוון רחב של ערוצי תמיכה. בראש ההנהלה האקדמית של הקרן עומד פרופ׳ דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע לשעבר. מטרת הקרן היא להעריך הצעות למחקר בסיסי בכל תחומי הדעת, הכוללים את מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי החיים והרפואה והמדעים המדויקים והטכנולוגיה, ולתמוך בהצעות הנבחרות, בעיקר באמצעות מענקי מחקר. ההצעות מוערכות ונבחרות בהליך תחרותי, על סמך מצוינות ואיכות מדעית. מרבית התוכניות נשפטות בתהליך שיפוט דואלי, שכולל הקמת ועדות מקצועיות מדי שנה, לפי נושאי הבקשות המוגשות, וכן משלוח ההצעות לסיקור עמיתים, בעיקר בחו״ל. כ־96% מתקציב הקרן הקרן הלאומית למדע للعلوماإلرسائيليةسةﺴﱠاملؤ Israel Science Foundation לשנת תשפ״ד הם הקצבת ות״ת. ארבעת האחוזים הנותרים באים מתרומות דין וחשבון שנתי  תשפ“ד | 2023/24 ישירות, מפרסים, מקרנות מיועדות ומקרנות שונות שהאקדמיה מנהלת. בשנת תשפ״ד פועלת הקרן בתקציב כולל של קרוב ל־726 מיליון ש״ח, בכל מסלולי המענקים, ובהם אלה: > תוכניות הליבה: תוכניות הממומנות מדי שנה מתקציב הליבה פתוחות להגשה לכל תחומי הדעת ואינן ממוקדות בנושא מסוים. > תוכניות ייעודיות: תוכניות הממומנות מתקציב תוספתי מיועדות לקהל חוקרים מסוים או לנושא מסוים, ובדרך כלל מוגבלות בזמן. במסגרת תוכניות הליבה מממנת הקרן 2,330 מענקי מחקר אישיים באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר אחרים, שני מוקדי מחקר ומענק מחקר אחרון בתוכנית ביכורה. כמו כן תומכת הקרן במסגרת זו ברכישת ציוד מחקרי מתקדם לחברי סגל חדשים באוניברסיטאות, בפרסום ספרים בתחומי מדעי הרוח וכן בקיום סדנאות מחקר בין־לאומיות. 112 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה נוסף על תוכניות הליבה הנזכרות לעיל מפעילה הקרן את התוכניות האלה: > מענקי מחקר לרופאים־חוקרים בבתי החולים. > תוכנית למלגות השתלמות בתר־דוקטורט במדעי החברה. > תוכנית ברפואה ממוקדת אישית. > תוכנית למחקרים בתחום מדע וטכנולוגיה קוונטיים. > תוכנית תמיכה להנגשת תשתיות מחקר – במסגרת התוכנית למענקי מחקר אישיים. > תוכנית לתמיכה ברכישת ציוד לחוקרים ב״אמצע הדרך״. תוכנית ייחודית למחקרים פורצי דרך (מפ״צ:) מפ״צ היא תוכנית ייחודית המיועדת לתמוך במחקר איכותי במיוחד, המוגדר ״פורץ דרך״, בכל תחומי הדעת. מטרת תוכנית זו היא לספק תמיכה בהיקף רחב למחקר איכותי שהוא בעל סיכון גבוה/תועלת גבוהה gain( risk/high high), המצריך מימון גדול במיוחד שאינו ניתן להשגה באמצעות מענק המחקר האישי הרגיל. התוכנית מיועדת לתמוך במידה ניכרת במספר קטן של חוקרים נבחרים שהוכיחו בעשר השנים האחרונות מחויבות עמוקה ומקיפה למחקר המוצע. פעילות בין־לאומית לפני כמה שנים הרחיבה הקרן את פעילותה הבין־לאומית, והיא משתפת פעולה עם קרנות מחקר שונות לקידום פעילות מדעית משותפת בין חוקרים ישראלים לבין חוקרים מחו״ל. הקרנות כוללות את אלה: הקרן הלאומית למדעי הטבע בסין NSFC( – China of Foundation Science Natural National), המכון הקנדילחקרהבריאותCIHR(–ResearchHealthforInstituteCanadian),המרכזהבין־לאומילמחקר ולפיתוח בקנדה IDRC( – Center Research Development International) וקרן עזריאלי Azrieli( The Foundation בעבר שיתפה הקרן פעולה גם עם ה־UGC). Council( Grant University) בהודו, עם הקרן הלאומית למחקר בסינגפור NRF( – Foundation Research National) ועם האגודה היפנית לקידום המדע JSPS( – Science of Promotion the for Society .)Japan הקרן שותפה ב־GRC Council( Research Global והיא פעילה בהנהגה האירופית האזורית.), לאתר הקרן הלאומית למדע > 113 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה 9.3>תל״מ–הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח בשנת 1997 הקים נשיא האקדמיה דאז פרופ׳ יעקב זיו ז״ל את פורום תל״מ, מסגרת פעולה וולונטרית שנועדה לאגם משאבים ולתאם בין כל הגופים הלאומיים שתשתית מחקרית גדולה יכולה לשמש אותם. בראש הפורום יושב נציג האקדמיה הלאומית שמתמנה בידי נשיא האקדמיה. הנציג בשנים האחרונות הוא חבר האקדמיה פרופ׳ שמעון אולמן, וחברים בו יו״ר הות״ת, ראש הרשות לחדשנות, מנכ״ל משרד המדע והטכנולוגיה, ראש מפא״ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון וסגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר. הפורום בודק הצעות להקמת תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח (מו״פ), ובשנים האחרונות גם תוכניות מו״פ לאומיות, וממליץ על דרך איגום המשאבים המתאימה מתוך התקציבים של מרכיבי הפורום ושל גופים מעונייניםאחרים.כמוכןהואממליץעלהגופיםשיהיואחראיםלביצועולבקרהבמסגרתהתקציביתשנקבעה. ערוצי התמיכה במחקר ובפיתוח ממקורות לאומיים בישראל קיימים בעיקר במסגרות אלה: 1 מחקר בסיסי איכותי המנוהל ומתוקצב על יסוד עקרונות תחרותיים.. .2מו״פהמבוססעלחדשנותטכנולוגיתלטובתפיתוחתעשייהומנוהלומתוקצבעליסודעקרונותתחרותיים. 3.מו״פ מגזרי, מתחום החקלאות, הביטחון ועוד, המנוהל ומתוקצב על יסוד צרכים וצפי של יישומים מוגדרים. השותפים בתל״מ סבורים כי מלבד ערוצי תמיכה אלה יש צורך לתמוך מעת לעת גם בהקמת תשתיות מו״פ רחבות, בתחומים שונים. תשתיות המו״פ הללו מיועדות לתת מענה לצרכים של כמה גורמים בעלי עניין העוסקים כולם בפעילות מו״פ באותו התחום. בחינה מקצועית של ההצעות ושל הדרכים להקמת תשתיות לאומיות כאלה נעשית בפורום תל״מ. בשנים האחרונות החליט פורום תל״מ על איגום משאבים ועל ביצוע מיזמים מדעיים וטכנולוגיים בהיקף כולל של מיליארדי ש״ח, ובהם אלה: 1.הקמת מאגר/בנק רקמות לאומי (מידג״ם) – בעלות של 36 מיליון ש״ח. 2.פוטוניקה מתקדמת – בעלות של 140 מיליון ש״ח. 3.חקר המוח – בעלות של 65 מיליון ש״ח. 4.הקמת מאגר גנום קליני במסגרת מיזם ״פסיפס״ לרפואה מותאמת אישית, בהשתתפותם של משרד הבריאות והמערך הדיגיטלי הלאומי – בעלות של 239 מיליון ש״ח. 5.מדע וטכנולוגיה קוונטיים – בעלות של 1,250 מיליון ש״ח. 6.בינה מלאכותית – בעלות של 520 מיליון ש״ח (בפעימה ראשונה). בשנה האחרונה התקבלה החלטה על פעימה נוספת, בעלות של כ־500 מיליון ש״ח, שיישומה יחל בשנה הקרובה. 7.מכון לחקר לוויינות זעירה – בעלות של 100 מיליון ש״ח. 8.תוכנית הביו־קונוורג׳נס bio-convergence( – בעלות התחלתית של כ־525) מיליון ש״ח, ונוסף על זה פעילות עצמאית של הגופים השונים בהיקף של כ־725 מיליון ש״ח. 114 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה בשנים האחרונות עוסק הפורום בעיקר בארבע תוכניות, בעקבות המלצות של ועדות בדיקה מקצועיות: .1תוכנית הקוונטים – ביוזמת ות״ת הוקמה ב־2018 ועדת בדיקה מקצועית, בראשות ד״ר ארנה ברי, שנועדה לבחון את הצורך באיגום משאבים להשקעה בתוכנית לאומית בטכנולוגיות קוונטים. הוועדה התבססה על עבודתה של ועדה שהוקמה בראשות פרופ׳ אורי סיון ועל דוח צרכים שהכינו מפא״ת ורשות החדשנות במשותף. הוועדה המליצה על השקעות באלה: חישוב קוונטי, זמן ענן, תשתיות אקדמיה ומעבדה יישומית, חישה (מו״פ ביטחוני ודואלי), הכשרת הון אנושי, מחקר ישיר ושיתוף פעולה בין־לאומי. במאי 2019 אושרו המלצות הוועדה. התוכנית תוקצבה, והיא פועלת ומוסרת דיווחים תקופתיים על פועלה לפורום. .2תוכנית לתשתית לוויינות זעירה – ועדת בדיקה מקצועית, בראשותו של פרופ׳ תא״ל (מיל׳) חיים אשד, נועדה לבדוק את הצורך בהקמת ״תשתית לאומית ללוויינות זעירה״. לוויינות זעירה היא אחד המייצגים המובהקים של מהפכת ״החלל החדש״. פיתוח לוויינים זעירים מתבסס על סטנדרטיזציה מכנית וחשמלית, על טכנולוגיות של מזעור ועל שימוש ברכיבי מדף. אלה מיועדים להוריד עלויות ולהאיץ את תהליך המו״פ כדי לאפשר גישה יעילה וזולה לחלל גם לאקדמיה וגם לחברות קטנות ובינוניות. הוועדה הגיעה למסקנה שיש ערך רב בהקמת מרכז תשתיות לאומי ללוויינים זעירים וקטנים (עד 100 ק״ג) שישמש פלטפורמה להנבטת רעיונות חדשים באקדמיה ובתעשייה ויעודד ביצוע מו״פ בתחום החלל. תחום נוסף שבו יעסוק המרכז הוא טיפול רגולטורי ועסקי במיזמים, כגון תיאומי תדרים, יצוא ביטחוני וביצוע יעיל ומרוכז של רכש וחוזי שיגור, בניצול הידע והמורשת הנצברים בחלל בחברות ישראליות. הוועדה הגישה את מסקנותיה, והנושא אושר ותוקצב. .3תוכנית לבינה מלאכותית – ועדת בדיקה לנושא חשוב זה, בראשותה של ד״ר ארנה ברי, בחנה את הצורך בהקמת תשתית לבינה מלאכותית ולמדעי הנתונים, את כדאיות הקמתה ואת היתכנותה. הוועדה הגישה את המלצותיה לפורום, וזה אישר את הדוח ואת התוכנית המוצעת. בשל אי־ודאות באשר לתקציב ארוך הטווח, התוכנית חולקה לכמה פעימות שנתיות. בשנת 2021 אושר תקציב בן 520 מיליון ש״ח לצורך התנעת המיזם וביצוע הפעימה הראשונה, שהתרכזה בנושאים של מודלי שפה בעברית ובערבית, של תשתיות חישוב לבינה מלאכותית ושל תמיכה בכוח אדם. במהלך השנה האחרונה אושרה והופעלה הפעימה השנייה בתקצוב של כ־500 מיליון ש״ח נוספים. .4תוכנית הביו־קונוורג׳נס )bio-convergence( – ועדת בדיקה מקצועית, בראשותה של פרופ׳ רבקה כרמי, עסקה בקידום נושא הביו־קונוורג׳נס bio-convergence(), נושא בין־תחומי שהוא חיבור סינרגטי בין מדעי החיים והביולוגיה למדעי ההנדסה. הוועדה בדקה את האפשרות להקים בישראל תשתית למו״פ שתתמוך בפיתוחו ובקידומו של מחקר רב־תחומי אקדמי בסיסי, טכנולוגי־יישומי, רפואי ותעשייתי בתחום הביו־קונוורג׳נס כמנוע חדשנות טכנולוגי וכלכלי, לרבות פיתוח ידע ויכולות מו״פ וייצור להקמת חברות בישראל שיעסיקו כוח אדם איכותי ושיהיו בעלות פריון גבוה. בחודש אפריל 2022 אישרו חברי הפורום עקרונית את המלצות ועדת הבדיקה, וכן אושר תקציב ראשוני בסך 435 מיליון ש״ח. באפריל 2023 הצטרפו ות״ת ומשרד הבריאות לתוכנית עם תוכניות להשקעה בתשתיות ציוד יקרות באקדמיה, ללימוד לתארים מתקדמים ולמענקי מחקר המשרתים את תחום הביו־קונוורג׳נס, והיקף התוכנית הורחב לכ־525 מיליון ש״ח. ליד פעילות זו מקיימים הגופים השונים פעילות עצמאית בהיקף של כ־725 מיליון ש״ח. 115 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 116 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 הרצאות, כינוסים 10 ואירועים ביוזמת האקדמיה 117 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 117 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 10 הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה במסגרת תפקידה המוגדר בחוק — ״לטפח ולקדם פעילות מדעית״ — האקדמיה עורכת הרצאות, כינוסים וימי עיון. רבים מהאירועים פתוחים לקהל הרחב. השנה בשל טבח ה־7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיונדחורביםמןהאירועיםהמתוכנניםלמועדמאוחריותר(בפרק זה מצוינים האירועים שיזמה האקדמיה מיוני 2023עד אמצע מאי .)2024 לצפייהבהרצאותהמוקלטותישללחוץעלהקישורבשםהאירוע.* יום שלישי, ערב נר שישי של חנוכה תשפ״ד 12(בדצמבר )2023 האספה הכללית הפתוחה תשפ״ד טקס הצטרפותם של החברות והחברים החדשים לאקדמיה והרצאות הבכורה שלהם ברכות פרופ׳ דוד הראל, פרופ׳ מרגלית פינקלברג משתתפים פרופ׳ ידין דודאי, פרופ׳ סרג׳יו הרט, פרופ׳ ניר קידר, פרופ׳ אליעזר שלו החברות והחברים החדשים פרופ׳ מיכל אירני פרופ׳ ישראל גרשוני פרופ׳ עופר זיתוני פרופ׳ אלי זלדוב פרופ׳ לאונה טוקר פרופ׳ שרה סטרומזה פרופ׳ שמואל פיינר פרופ׳ יצחק פריד 118 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 10>הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה הרצאות שנתיות י״ד–ט״זבתמוזתשפ״ג5–3(ביולי)2023 כינוס בין־לאומי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה למדעים של ברלין־ברנדנבורג י״ב באדר א׳ תשפ״ד 21(בפברואר )2024 Radical Trends in Religions ההרצאה השנתית על שם מרטין בובר ברכות: פרופ׳ מרגלית פינקלברג, ברכות: פרופ׳ דוד הראל, פרופ׳ נילי כהן, Prof. Christoph Markschies Greenblatt Stephan Prof., אוניברסיטת הרווארד יו״ר: פרופ׳ יורם בילו, פרופ׳ יוחנן פרידמן, פרופ׳ הרצה בנושא: Chance Second s׳Shakespeare איתן קולברג, Markschies Christoph Prof. משתתפים: פרופ׳ משה אידל, ד״ר אלי אלשיך, בנימין כ״טבניסןתשפ״ד7(במאי)2024 בית־הלחמי, פרופ׳ ישראל ברטל, ד״ר דניאל לב, ההרצאה השנתית על שם צ׳ארלס דרווין פרופ׳ מאיר ליטבק, פרופ׳ יוחנן פרידמן, ברכות: פרופ׳ דוד הראל Dr. Simon Gerber, Prof. Bernhard Jussen, יו״ר: פרופ׳ ידין דודאי Prof. Gudrun Krämer Pinker Steven Prof., אוניברסיטת הרווארד הרצה בנושא: Rationality of Evolution The כ״ה–כ״ו באלול תשפ״ג 12–11( בספטמבר )2023 )and Irrationality( The British Mandate in Palestine: Regional and Global Contexts כינוסים וימי עיון ברכות: פרופ׳ דוד הראל, פרופ׳ מרגלית פינקלברג דברי פתיחה: פרופ׳ בילי מלמן, פרופ׳ ליאת קוזמא י״ז בסיוון תשפ״ג 6( ביוני )2023 יו״ר: פרופ׳ עמי איילון, פרופ׳ מוטי גולני, פרופ׳ רות BlavatnikAwards for Young Scientists in Israel – ג׳יניאו, פרופ׳ אביגיל יעקובסון, פרופ׳ מוסטפא עבאסי ScienceSymposium2023 משתתפים: ד״ר אליה אתקין, ד״ר נמרוד בן זאב, אירוע משותף לקרן משפחת בלווטניק, לאקדמיה הישראלית ד״רתאופיקדעאדלה,ד״רדותןהלוי,ד״רשירהוילקוף,ד״ר הלאומיתלמדעיםולאקדמיהלמדעיםשלניויורק ניקול כיאט, אחמד מחמוד, פרופ׳ בילי מלמן, ד״ר בסמה דברי פתיחה: Grindlinger Brooke Dr. פאהום, ד״ר יוני פורס, שירה פנחס, פרופ׳ ליאת קוזמא, משתתפים: פרופ׳ צביקה ברקרסקי, פרופ׳ שי כרמי, Prof. Tomoko Akami, Prof. Michael D. Callahan, ד״ר רינה רוזנצויג Prof. Hilary Falb Kalisman, Prof. Dr. Esther Möller, Prof. Kenneth Orosz, Prof. Jordi Tejel ט״ו בטבת תשפ״ד 27( בדצמבר )2023 המפגש הראשון בסדרת המפגשים ״בשערי האקדמיה״ בנושא ״עתיד״ עתידה של היהדות דברי פתיחה: פרופ׳ דוד הראל יו״ר: פרופ׳ מארן ר׳ ניהוף זוכת פרס בלוונטיק לשנת 2023 ד״ר רינה רוזנצויג, מרצה בסימפוזיון., משתתפים: פרופ׳ משה הלברטל, פרופ׳ איל רגב צילום: יובל יוסף 119 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 10>הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה מימין: פרופ׳ דן בן־דוד, פרופ׳ יוג׳ין קנדל, פרופ׳ דניאל זייפמן, ד״ר ארנה ברי, חברות האקדמיה הצעירה הישראלית פרופ׳ רות שרץ־שובל ופרופ׳ יעל אלואיל, בכינוס״מדינהבשברעמוק:איךיוצאיםמזה?״ כ״ג בטבת תשפ״ד 4( בינואר )2024 ח׳ באדר ב׳ תשפ״ד 18( במרס )2024 כינוס משותף לאקדמיה הלאומית הישראלית כינוס אדמס השנתי דברי פתיחה: פרופ׳ דוד הראל למדעים ולאקדמיה הצעירה הישראלית בנושא משתתפים: פרופ׳ משה אורן, פרופ׳ אסיה רולס, ״מדינה בשבר עמוק: איך יוצאים מזה?״ Prof. Gil Troy דברי פתיחה: פרופ׳ איתי הלוי, פרופ׳ דוד הראל יו״ר: פרופ׳ יעל אלואיל, פרופ׳ עופר אשכנזי, פרופ׳ מונא ח׳ורי, פרופ׳ רות שרץ־שובל משתתפים: ד״ר אדר׳ פאתינה אבריק־זבידאת, פרופ׳ יפעת ביטון, פרופ׳ דן בן־דוד, ד״ר יוחנן בן יעקב, ד״ר ארנה ברי, פרופ׳ דניאל זייפמן, פרופ׳ סלמאן זרקא, פרופ׳ אסיה רולס מרצה לפני מלגאי אדמס בכינוס השנתי ד״ר איל חולתא, ציפי לבני, אשכול נבו, פרופ׳ סרי נוסייבה, פרופ׳ זהבה סולומון, פרופ׳ קרנית פלוג, כ״חבשבטתשפ״ד20(במרס)2024 המפגש השלישי בסדרת המפגשים ״בשערי האקדמיה״ פרופ׳ יוג׳ין קנדל בנושא ״עתיד״ אוטופיה ודיסטופיה בספרות כ״חבשבטתשפ״ד7(בפברואר)2024 יו״ר: פרופ׳ אבנר הולצמן המפגש השני בסדרת המפגשים ״בשערי האקדמיה״ משתתפים: פרופ׳ מירי אליאב־פלדון, פרופ׳ יגאל שוורץ בנושא ״עתיד״ עתידו של כדור הארץ כ״דבניסןתשפ״ד2(במאי)2024 יו״ר: פרופ׳ צבי בן־אברהם כינוס משותף לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולאקדמיה הצעירה הישראלית בנושא משתתפים: פרופ׳ יעל אלואיל, פרופ׳ איתי הלוי ״המחקר החקלאי בישראל: הישגים, חדשנות וביטחון תזונתי״ דברי פתיחה: פרופ׳ איתי הלוי, פרופ׳ דוד הראל יו״ר: פרופ׳ זהבה אוני, פרופ׳ בני חפץ, פרופ׳ אבי לוי משתתפים: ד״ר אלון בן גל, ד״ר סמדר הרפז־סעד, ד״ר ספי ורניק, ד״ר יעל זלצר, ד״ר רן חובב, ד״ר יפית כהן, ד״ר יעל לאור, פרופ׳ נפתלי לזרוביץ, ד״ר אפרת מימין: פרופ׳ יגאל שוורץ, פרופ׳ מירי אליאב־פלדון וחבר האקדמיה לידור־נילי, פרופ׳ צבי פלג, ד״ר יובל צינמון, תמר שור פרופ׳ אבנר הולצמן במפגש ״אוטופיה ודיסטופיה בספרות״ 120 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 10>הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה אירועים לכבוד חברי האקדמיה כ״ט בשבט תשפ״ד 8( בפברואר )2024 ערבעיוןלכבודפרופ׳איתןקולברגבהגיעולגבורות י״ב בסיוון תשפ״ג 1( ביוני )2023 ברכות: פרופ׳ מרגלית פינקלברג ערבעיוןלכבודנשיאתהאקדמיהלשעבר יו״ר: פרופ׳ ליבנת הולצמן, ד״ר יוסף ויצטום, פרופ׳ פרופ׳רותארנוןבהגיעהלגיל90 יוחנן פרידמן ״אימונולוגיהמודרנית:מחלוםלמציאותבחמישיםשנה״ משתתפים: פרופ׳ מאיר בר־אשר, פרופ׳ סימון הופקינס, ברכות: פרופ׳ דוד הראל, פרופ׳ אלון חן ד״ר רועי וילוז׳ני, ד״ר יוסף ויצטום, פרופ׳ מאיר יו״ר: פרופ׳ בני גיגר ליטבק, פרופ׳ איתן קולברג משתתפים: פרופ׳ רות ארנון, ד״ר תמי בן ידידיה, פרופ׳ בני גיגר, פרופ׳ חיים הררי, פרופ׳ נילי כהן, יונתן שפירא חבר האקדמיה פרופ׳ איתן קולברג באירוע לכבוד הגעתו לגבורות אירועים לזכר חברי האקדמיה נשיאתהאקדמיהלשעברפרופ׳רותארנוןבאירועלכבודהגעתהלגיל 90 כ״ובסיווןתשפ״ג15(ביוני)2023 י״טבשבטתשפ״ד29(בינואר)2024 ערב עיון לזכרו של פרופ׳ עמירם גרינולד ערבעיוןלכבודפרופ׳יוסףקפלןבהגיעולגבורות ״היקום המנצנץ במוח״ ברכות: פרופ׳ דוד הראל יו״ר: פרופ׳ ידין דודאי יו״ר: פרופ׳ שמואל פיינר, פרופ׳ ב״ז קדר דברי פתיחה: פרופ׳ דוד הראל משתתפים: פרופ׳ ירון בן־נאה, ד״ר לימור מינץ־מנור, משתתפים: ד״ר ערן גרינולד, פרופ׳ ֹעֹפר יזהר, פרופ׳ פרופ׳ דב סטוצ׳ינסקי, פרופ׳ רות פיין, פרופ׳ אדוארד חמוטל סלובין, פרופ׳ יוסף שלזינגר פראם, פרופ׳ דברה קפלן, פרופ׳ יוסף קפלן, נתן קפלן, Prof. Carsten Wilke י״ג באב תשפ״ג 31( ביולי )2023 ערב עיון לזכרו של פרופ׳ אורי זליגסון ״חידושים ברפואת קרישת הדם״ ברכות: פרופ׳ ערן דולב, פרופ׳ דוד הראל, פרופ׳ דוד ורון יו״ר: פרופ׳ נילי כהן מארגן: פרופ׳ גדעון רכבי הרצאת אורח: Coller S. Barry Prof. משתתפים: פרופ׳ יעל הנקין, פרופ׳ אופירה סלומון, פרופ׳ גילי קנת חבר האקדמיה פרופ׳ יוסף קפלן באירוע לכבוד הגעתו לגבורות 121 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 122 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 11 תקציב האקדמיה 123 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 123 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 11 תקציבהאקדמיהלשנתתשפ״ד כלהסכומיםבאלפישקלים)( 12,710 הקצבותות״ת(הוועדהלתכנוןולתקצוב) 70 הכנסותמפרסומים 2,620 הכנסותמקרנות 850 הקרןהלאומיתלמדע 323 תקורהמניהולפרויקטים 102 קרנותהנהלה 16,675 סה״כהכנסותתקציבשוטף סה״כהכנסותמיזמיםבמימוןחיצוני 22,246 38,921 סה״כהכנסות 285 החטיבהלמדעיהטבע 910 החטיבהלמדעיהרוח 290 קידוםהמדע 850 כינוסיםמדעייםוקשריקהילה 210 פרסומים 1,450 קשריםבין־לאומיים 150 האקדמיההצעירההישראלית 121 מלגותרותארנון 1,840 הנהלה,כלליותומשרדיות 9,819 שכרונלוות 750 פחת 16,675 סה״כהוצאותתקציבשוטף 22,246 סה״כהוצאותמיזמיםבמימוןחיצוני 38,921 סה״כהוצאות 0 עודף (גירעון) 124 דין וחשבון שנתי >תשפ״ד2024–2023 125 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 12 ועדות האקדמיה 126 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 126 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 12 ועדותהאקדמיה הוועדהמנהלשלהאקדמיההצעירההישראלית פרופ׳ איתי הלוי – יו״ר, פרופ׳ יעל אלואיל, פרופ׳ רות שרץ־שובל; יעל חסיד־איסקוב, תמי פלג - רכזות הוועדהבנושאחשיבהחישוביתובינהמלאכותיתבחינוךהעל־יסודי פרופ׳ מיכל ארמוני – יו״ר, ד״ר דוד גינת, פרופ׳ עמירם יהודאי, פרופ׳ טלי נחליאלי, פרופ׳ רז קופרמן, פרופ׳ אורן קורלנד, פרופ׳ שמעון שוקן; חן ברקמן – רכזת הוועדההישראליתשלפרסכדורהארץשלפרונטירסPrize(Planet)Frontiers פרופ׳ נגה קרונפלד־שור – יו״ר, פרופ׳ איתי הלוי, פרופ׳ יוסי לויה, פרופ׳ מני שלום; מאירה ברנדויין – רכזת הוועדההלאומיתלאנרגיותגבוהות פרופ׳ מרק קרלינר – יו״ר, פרופ׳ הלינה אברמוביץ, פרופ׳ שקמה ברסלר, פרופ׳ יונית הוכברג, פרופ׳ שלומית טרם, פרופ׳ ירון עוז, פרופ׳ גלעד פרז, פרופ׳ יעל שדמי; ד״ר יעל בן־חיים – רכזת הוועדההלאומיתלפיזיקהגרעינית פרופ׳ אלי פיסצקי – יו״ר, פרופ׳ עמירם לוויתן, ד״ר ישראל מרדור, ד״ר צבי ציטרון, פרופ׳ גיא רון, פרופ׳ יגאל תלמי; ד״ר יעל בן־חיים – רכזת הוועדההלאומיתלקרינתסינכרוטרון פרופ׳ יובל גולן – יו״ר, פרופ׳ יואל הירש, פרופ׳ יואל זוסמן, פרופ׳ עודד ליבנה, פרופ׳ בועז פוקרוי, פרופ׳ שרון שוורץ; ד״ר יעל בן־חיים – רכזת הוועדההמייעצתהישראליתלמלגותקרןפולקס פרופ׳ גדעון רכבי – יו״ר, פרופ׳ אוהד בירק, פרופ׳ יהודית ברגמן, פרופ׳ ליאור גפשטיין, פרופ׳ רביד שטראוסמן; ד״ר יעל בן־חיים – רכזת הוועדההמלווהלמפעלחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר פרופ׳ אברהם גרוסמן ז״ל, פרופ׳ מרדכי עקיבא פרידמן; סימה דניאל – רכזת 127 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 12> ועדות האקדמיה הוועדהלאיתורמועמדיםחדשיםלחטיבהלמדעיהטבע פרופ׳ מרדכי (מוטי) שגב – יו״ר, פרופ׳ רשף טנא, פרופ׳ יוסף קוסט; ד״ר יעל בן־חיים – רכזת הוועדהלאיתורמועמדיםחדשיםלחטיבהלמדעיהרוח פרופ׳ בילי מלמן – יו״ר, פרופ׳ נירה ליברמן, פרופ׳ גדליה סטרומזה; סימה דניאל – רכזת הוועדהלקידוםמדעיהרוח פרופ׳ מרגלית פינקלברג – יו״ר, פרופ׳ עופר אשכנזי, פרופ׳ מיכל בירן, פרופ׳ ישראל ברטל, פרופ׳ אבנר הולצמן, פרופ׳ סרג׳יו הרט, פרופ׳ יוסי שילה; סימה דניאל – רכזת המרכזהאקדמיבקהיר הנהלה: גב׳ גליה פינצי – יו״ר, פרופ׳ גבריאל מ׳ רוזנבאום, פרופ׳ יצחק רייטר, פרופ׳ שמעון שמיר הקרןלקידוםמדעיהרוחוהחברה פרופ׳ נעמה גורן־ענבר – יו״ר, פרופ׳ נירה ליברמן, פרופ׳ יונתן מאיר, פרופ׳ גדליה סטרומזה, פרופ׳ יובל פלדמן, פרופ׳ לטם פרי־חזן; סימה דניאל – רכזת ועדתביואתיקה פרופ׳ שי לביא – יו״ר, פרופ׳ ליאת איילון, ד״ר עתניאל א. דרור, פרופ׳ יעקוב חנא, פרופ׳ יוסף ירדן, פרופ׳ אפרת לוי־להד, פרופ׳ פרנצ׳סקה לוי־שפר, פרופ׳ מישל רבל, עו״ד ד״ר סיון תמיר; ד״ר יעל בן־חיים – רכזת ועדתדוחמצבהמדעבישראל 2025 פרופ׳ עדי קמחי – יו״ר, פרופ׳ גדי איזנשטיין, פרופ׳ ינון בן־נריה, פרופ׳ נירה ליברמן, פרופ׳ שרה סטרומזה, פרופ׳ מיכל פלדמן, פרופ׳ מרדכי (מוטי) שגב; לירון דין – רכזת תת־הוועדה לבין־לאומיות פרופ׳ מרדכי (מוטי) שגב – יו״ר, פרופ׳ אורי בנין, פרופ׳ דניאל זייפמן, פרופ׳ מירי ימיני, פרופ׳ ערן משורר תת־הוועדה למדעי החברה פרופ׳ נירה ליברמן – יו״ר, פרופ׳ תומר בלומקין, פרופ׳ ורד ויניצקי־סרוסי, פרופ׳ מוחמד חאג׳־יחיא, פרופ׳ עמרי ידלין תת־הוועדה למדעי החיים והרפואה פרופ׳ ינון בן־נריה – יו״ר, פרופ׳ קרן אברהם, פרופ׳ יובל דור, פרופ׳ ארז לבנון, פרופ׳ ליעד מודריק תת־הוועדה למדעי הרוח פרופ׳ שרה סטרומזה – יו״ר, פרופ׳ דוד אנוך, פרופ׳ שחר גלילי, פרופ׳ גיל גמבש, פרופ׳ גליה צבר תת־הוועדה למדעים המדויקים פרופ׳ מיכל פלדמן – יו״ר, פרופ׳ חיים ביידנקופף, פרופ׳ מינה טייכר, פרופ׳ אילן מרק, פרופ׳ אבי צדוק תת־הוועדה לתשתיות מחקר פרופ׳ גדי איזנשטיין – יו״ר, פרופ׳ יובל גולן, פרופ׳ בני גיגר, פרופ׳ ניר טסלר, פרופ׳ ארז עציון 128 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 12> ועדות האקדמיה ועדתהביקורת פרופ׳ מרדכי (מוטי) הייבלום, פרופ׳ יוסף קפלן; יואב טאובמן – רכז ועדתההיגויוהשיפוטשלתוכניתמלגותאדמס פרופ׳ משה אורן – יו״ר, פרופ׳ יואב בנימיני, פרופ׳ נעמה ברקאי, פרופ׳ גדעון דגן, פרופ׳ שמריהו הוז, פרופ׳ ישעיהו (אישי) טלמון, פרופ׳ אילון לינדנשטראוס, פרופ׳ יוסף קוסט, פרופ׳ חרמונה שורק, פרופ׳ מיכה שריר; בת־שבע שור – רכזת ועדתההיגוילהרצאההשנתיתעלשםמרטיןבובר פרופ׳ סרג׳יו הרט – יו״ר, פרופ׳ עמנואל טוב, פרופ׳ נילי כהן, פרופ׳ אבישי מרגלית; סימה דניאל – רכזת ועדתההיגוילהרצאההשנתיתעלשםצ׳ארלסדרווין פרופ׳ ידין דודאי – יו״ר, פרופ׳ יוסי לויה, פרופ׳ יואל רק; בת־שבע שור – רכזת ועדתההיגוילהתמודדותעםמשברהאקלים פרופ׳ דן יקיר – יו״ר, פרופ׳ צבי בן־אברהם, פרופ׳ יוסף ג׳בארין, פרופ׳ נעמה גורן־ענבר, פרופ׳ נדב דוידוביץ, פרופ׳ יואב יאיר, פרופ׳ יוסי לויה, פרופ׳ שלומית פז, פרופ׳ טליה פישר, פרופ׳ דני רוזנפלד, פרופ׳ איתן ששינסקי; ד״ר יעל בן־חיים, ד״ר נירית טופול – רכזות ועדתההיגוילמיפויפגיעותלסיכוניאקלים פרופ׳ ערן פייטלסון – יו״ר, פרופ׳ תמר דיין, פרופ׳ איתי הלוי, פרופ׳ אלון טל, פרופ׳ דן יקיר, פרופ׳ אמריטה) נעמי כרמון, פרופ׳ דורון לביא, פרופ׳ מיה נגב, פרופ׳ ערן פרידלר, פרופ׳ דוד פרלמוטר,( פרופ׳ נגה קרונפלד־שור; שגית פורת – רכזת ועדתההיגוילסדרה״בשעריהאקדמיה״ פרופ׳ ידין דודאי, פרופ׳ אבנר הולצמן, פרופ׳ דוד הראל, פרופ׳ נילי כהן; נעמה שילוני – רכזת ועדתההיגוישלמיזם MGHHistorica(Germaniae)Monumenta פרופ׳ ב״ז קדר – יו״ר, פרופ׳ משה אידל, פרופ׳ מלאכי בית־אריה ז״ל, יעקב גוגנהיים, פרופ׳ ישראל יובל, פרופ׳ שמחה עמנואל, פרופ׳ יוסף קפלן; סימה דניאל – רכזת ועדתההשקעות דן זיסקינד, גרי ליבלר, יוסי לנץ, אהוד נייגר, הרי ספיר; יואב טאובמן – רכז ועדתהכספים ירום אריאב, פרופ׳ קרנית פלוג, ד״ר יוסף צ׳חנובר; יואב טאובמן – רכז ועדתהפאונהוהפלורהשלארץישראל ד״ר מנחם גורן – יו״ר, פרופ׳ עוזי פליטמן – יו״ר, פרופ׳ בלה גליל, פרופ׳ גדעון דגן, ד״ר נטע דורצ׳ין, ד״ר דניאל יואל, פרופ׳ מרדכי כסלו, ד״ר יותם ציפר־ברגר; ד״ר יעל בן־חיים – רכזת 129 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 12> ועדות האקדמיה ועדתהפרסומים פרופ׳ יונתן מאיר – יו״ר, פרופ׳ רות ברמן, פרופ׳ ידין דודאי, פרופ׳ אבנר הולצמן, פרופ׳ איתן קולברג; טלי אמיר – רכזת ועדתהשיפוטלתוכניתהמלגותלתלמידימחקרבמדעיהרוחוהחברה מיסודהשלהקרןע״שאליכסדהרוטשילד פרופ׳ נילי כהן – יו״ר, פרופ׳ איריס אידלסון־שיין, פרופ׳ יורם בילו, פרופ׳ אבנר הולצמן; מאירה ברנדויין – רכזת ועדתהתוכניותבמדעיהרוחוהחברה פרופ׳ יורם בילו – יו״ר, פרופ׳ מיכל בירן, פרופ׳ סיימון הופקינס, פרופ׳ סרג׳יו הרט, פרופ׳ אהרן ממן; סימה דניאל – רכזת ועדתמפגשימדעודעתבביתהנשיא פרופ׳ דוד הראל – יו״ר, פרופ׳ יונינה אלדר, פרופ׳ מוחמד חאג׳־יחיא, פרופ׳ יוסי שילה; נעמה שילוני – רכזת ועדתפורוםהדתותהאברהמיות פרופ׳ גדליה סטרומזה – יו״ר, פרופ׳ מארן ר׳ ניהוף, פרופ׳ רונית ריצ׳י; סימה דניאל – רכזת ועדתקציר פרופ׳ יוסי לויה – יו״ר, פרופ׳ חנוך גוטפרוינד, פרופ׳ ידין דודאי, פרופ׳ אילן מרק, פרופ׳ שרית קראוס, פרופ׳ נגה קרונפלד־שור; מאירה ברנדויין – רכזת ועדתתוכניתמלגותהצטיינותלחוקריבתר־דוקטורטמחו״ל פרופ׳ מרדכי (מוטי) שגב – יו״ר, ד״ר גדעון אבני, פרופ׳ יונינה אלדר, פרופ׳ עמנואל בלוך, פרופ׳ אהוד בנין, פרופ׳ אשרף בריק, פרופ׳ נעמה ברקאי, פרופ׳ רג׳א ג׳יריס, פרופ׳ יונית הוכברג, פרופ׳ לירן כרמל, פרופ׳ אילן מרק, פרופ׳ מארן ניהוף, פרופ׳ אבינועם צדוק, פרופ׳ נתן קלר, פרופ׳ שרית קראוס, פרופ׳ מיכאיל קרייני, פרופ׳ מני שלום, פרופ׳ דוד שפריצק; מאירה ברנדויין – רכזת חברהיועציםשלקרןבת־שבעדהרוטשילד פרופ׳ יוסי לויה – יו״ר, פרופ׳ יונינה אלדר, פרופ׳ חנוך גוטפרוינד, פרופ׳ יורם גרונר, פרופ׳ ידין דודאי, פרופ׳ אלישע האס, פרופ׳ אילן מרק, פרופ׳ שרית קראוס, פרופ׳ נגה קרונפלד־שור, פרופ׳ גיורא שמחן; מאירה ברנדויין – רכזת 130 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 131 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 נציגי האקדמיה 13 בגופים ובמוסדות 132 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 132 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 13 נציגיהאקדמיהבגופיםובמוסדות הוועדה המדעית של מועצתהקרןהלאומיתלמדע פרופ׳ דוד הראל (יו״ר) המרכז למורשת יהדות אתיופיה פרופ׳ חגי ארליך, פרופ׳ גליה צבר פרופ׳ ישראל ברטל, פרופ׳ סרג׳יו הרט מועצת פרסי הארווי הוועדה לבחירת זוכי פרופ׳ נוגה אלון, פרופ׳ אלחנן הלפמן מלגות פולונסקי פרופ׳ נעמה גורן־ענבר פורוםתל״מ תשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח)( המועצה של מרכז זלמן שזר פרופ׳ שמעון אולמן (יו״ר) לחקר תולדות העם היהודי פרופ׳ יורם בילו, פרופ׳ ישראל ברטל פרס דן דוד (אוניברסיטת תל אביב) פרופ׳ יהושע יורטנר הקרןהדו־לאומיתלמדע קורטוריון הטכניון ארצות־הברית–ישראל פרופ׳ יוסף קוסט פרופ׳ חיים סידר קרן יוספה וליאוניד אולשוונג הקרן על שם ד״ר מינה שפירמן האפוטרופוס הכללי)( וד״ר אוטו שפירמן ז״ל גליה פינצי גליה פינצי מועצת הספרייה הלאומית פרופ׳ דוד הראל (יו״ר) 133 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 134 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 חברים שהלכו 14 לעולמם 135 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים חבריםשהלכולעולמםבשנההחולפת(תשפ״ג–תשפ״ד) שלמהאבינרי תרצ״ג–תשפ״ד)( שלמה אבינרי היה מגדלור אקדמי ואינטלקטואלי, מי שתרם תרומה מכרעת למחקר העולמי, לתרבות הישראלית ולציבור כולו. בשיחתנו האחרונה כמה ימים לפני מותו רציתי לשאוב ממנו עידוד, והוא, שלא כהרגלו, נותר בלא מילים. האם במקרה בחר לעזוב אותנו בדיוק חמישים שנה לאחר פטירתו של דוד בן־גוריון, שעליו כתב ושאיתו התפלמס כמרצה צעיר בשנות העשרים שלו על האופי המשיחי של התנועה הציונית המדינית? חברי האקדמיה מתלבטים לא אחת בשאלה מהם גבולות הייעוץ לממשלה, ואם בגדר תפקיד זה על האקדמיה להיות מעורבת בסוגיות העומדות במרכז הדיון הציבורי. יודגש — השאלה אינה נוגעת למעורבות האינדיווידואלית של אנשי האקדמיה; הרי בעניין זה היה שלמה חלוץ לפני המחנה. היא נוגעת במעורבות האקדמיה הלאומית כגוף. לפני כמה שנים ערכנו דיון בנושא. עמדתו של שלמה, שהתקבלה בהסכמה, הייתה שעלינו לגשת לנושא מתוך ענווה וריסון עצמי. מעורבות האקדמיה כגוף מוצדקת כאשר העמדה הפוליטית מצויה בליבת הערכים האקדמיים. אך בכל מה שנוגע לפוליטיקה בכללותה, לא נבחרנו לאקדמיה כדי להיות שומרי המוסר או כדי לייצג את החברה הישראלית. מוטב שלא נהפוך להיות חלק מהמחלוקת עצמה אלא נשבץ אותה במסגרת דיון מושכל, פתוח, סובלני ופלורליסטי. בעקבות עמדתו יזמנו כינוס בין־לאומי שעסק באתגרי הדמוקרטיה הליברלית. וכך במסגרת הכינוס דנו במודל הנאות והמאוזן הנוגע להפרדת רשויות, ובקשיי המעבר לדמוקרטיה, בייחוד במזרח אירופה. כידוע, לאחר התפרקות ברית המועצות סייע שלמה בתהליכי דמוקרטיזציה במדינות מזרח־ אירופיות והיה חבר במשלחות בין־לאומיות לפיקוח על הבחירות החופשיות הראשונות שנערכו שם. היותונואםמזהירבאלידיביטויגםבכינוסהזה,שבודיברעליסודותהדמוקרטיההליברלית.הואקונןעל שבעיית הבעיות העומדת לפתחנו היא העובדה שיסוד זה של אחווה או סולידריות לא הוטמע לא בחינוך ולא בזירה הציבורית. זוהי הסיבה העיקרית לקיטוב — הגורם המרכזי למשבר שאיתו אנו מתמודדים. כציוני מובהק וכאזרח העולם הוא נע בין משה הס, הרצל, ארלוזורוב ובן־גוריון מצד אחד, להגל וקרל מרקס מהצד השני; בין האקדמיה המקומית למקדשי האקדמיה בעולם; בין האקדמיה לזירה הציבורית. השילוב בין לוקליות לגלובליות, בין התבונה הטהורה לתבונה המעשית, היה מאפיין מובהק של אישיותו, שאותו מיזג גם במחקריו ובעמדותיו הפוליטיות. שלמה אבינרי היה אינטלקטואל מעורב ואכפתי, מקור השראה לעמיתיו, לתלמידיו, לציבור כולו. שמחתי על שזכיתי להכירו מקרוב ולשאוב מתבונתו הטהורה והמעשית. החלל שיותיר הוא עצום, אך זכרו הברוך ומשנתו מונצחים לעד ברוחנו ובליבנו. יהי זכרו ברוך! כתבה: פרופ׳ נילי כהן, נשיאת האקדמיה לשעבר 136 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם מלאכיבית־אריה תרצ״ז–תשפ״ד)( פרופ׳ מלאכי בית־אריה, מומחה עולמי לכתבי יד עבריים, חוקר פורץ דרך בתחום הפֵלֵאוגרפיה והקודיקולוגיה, חבר האקדמיה למדעים ומי שעמד בראש מפעל הפלאוגרפיה העברית מראשיתו, הלך לעולמו השנה והוא בן 86 פרופ׳ בית־אריה נולד ב־1937. בפתח תקווה, השלים תואר ראשון בלשון עברית ותואר שני בבלשנות עברית באוניברסיטה העברית. פרופ׳ גרשם שלום היה מנחה הדוקטורט שלו, שעסק בחיבור המיסטי ״פרק שירה״, שאותו שייך לספרות ההיכלות הקדומה. פרופ׳ בית־אריה נחשב לאחד מאבות המחקר הקודיקולוגי — חקר ספרים כאובייקטים פיזיים — ופיתח מתודולוגיות לחקר מלאכת הספר העברי ועיצובו בימי הביניים. הוא פעל לאורך הקריירה שלו גם בתחום הפלאוגרפיה — חקר הכתב והתפתחותו הגרפית — של חיבורים וכתבי יד יהודיים, ובנה מסד נתונים מדעי שהפך לבסיס למחקר בין־לאומי. ב־1965 החל במפעל הפלאוגרפיה העברית, שנועד ״לתאר ולמיין את התכונות הגרפיות, הטכניות והפיזיות של כתבי היד העבריים מימי הביניים״. אחרי יותר מחמישים שנות עבודה תועדו יותר מ־6,700 כתבי יד ממאות ארכיונים, ספריות ועוד, ונבנה מאגר ממוחשב על בסיס המידע שנאסף, שהפך לכלי מרכזי לחוקרי יהדות ברחבי העולם. המפעל היה חלק מפעילותה של האקדמיה למדעים, ופרופ׳ בית־אריה ניהלו בכל שנות פעילותו. הישגיו בתחום הקודיקולוגיה העברית עולים על ההישגים בתחומי קודיקולוגיה אחרים, והם מקור השראה לחוקרי תחומים אלה. גולת הכותרת של עבודתו הוא הספר קודיקולוגיה עברית: טיפולוגיה של מלאכת הספר העברי ועיצובו בימי הביניים בהיבט היסטורי והשוואתי מתוך גישה כמותית המיוסדת על תיעוד כתבי־היד בציוני תאריך עד שנת 1540, בהוצאת האקדמיה בשנת .2021 ליד פועלו במפעל הפלאוגרפיה לימד פרופ׳ בית־אריה באוניברסיטה העברית, מ־1975, ובאוניברסיטאות ברחבי העולם, ובהן אוקספורד והרווארד; ניהל את ״בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי״, שהפך לספרייה הלאומית, בשנים 1990–1979. בתפקידו זה סייע בין היתר להשיג גישה לכתבי יד קדומים ברחבי העולם, ממנזר סנטה קתרינה שבסיני ועד לארכיונים בברית המועצות לשעבר, וכן סייע בתיעודם; קיבל תואר פרופ׳ של כבוד מאוניברסיטת בולוניה, נבחר לחבר האקדמיה למדעים ב־2003 וזכה בפרס לנדאו ובפרסים נוספים. פרופ׳ בית־אריה היה גם משורר ופרסם שני ספרי שירה. כן כתב ספר ילדים. היה לו קשר אישי ואקדמי עם הסופר, חתן פרס נובל, ש״י עגנון. בריאיון שנתן ב־2019 נזכר בהתערבותו עם הסופר כי פרסומו הראשון היה שיר ביידיש שהוצא בגליציה. עגנון חשב אחרת. פרופ׳ בית־אריה זכה בהתערבות, ובתמורה העניק לו עגנון סיפור בכתב ידו. יהי זכרו ברוך! כתבו: אסף אוני בסיוע חבר האקדמיה פרופ׳ ב״ז קדר 137 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם אברהםגרוסמן תרצ״ו–תשפ״ד)( השנההלךלעולמוחברהאקדמיהפרופ׳אברהםגרוסמן,מגדוליההיסטוריונים שלתולדותעםישראלומחשוביהחוקריםשלמדעיהיהדותבדורהאחרון. גרוסמן נולד בטבריה וילדותו עברה עליו במושבה משמר הירדן שבגליל. אביו ר׳ שמואל גרוסמן נהרג במלחמת השחרור, והמשפחה עברה לטבריה ולאחר מכן לחיפה. הוא למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לתלמוד ולהיסטוריה של עם ישראל. פרופ׳ אפרים א׳ אורבך, נשיא האקדמיה לשעבר, היה מנחה הדוקטורט שלו בנושא ״תולדות הספרות הרבנית באשכנז ובצרפת במאה הי״א״. לאחר קבלת התואר דוקטור יצא ללונדון ללימודי בתר־דוקטורט בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה. עם שובו לארץ מונה למרצה באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג להיסטוריה של עם ישראל, השתלב במדור לתקופת ימי הביניים והצטיין כמורה מזהיר. שליטתו המצוינת של גרוסמן בשפה הערבית אפשרה לו לעסוק גם בקורות היהודים בארצות האסלאם. פרופ׳ גרוסמן המשיך לעסוק במחקר עד לימיו האחרונים. הוא היה נשוי לרחל לבית אוסטראו, ולהם שתי בנות ושני בנים, שאחד מהם הוא פרופ׳ יונתן גרוסמן מהמחלקה לתנ״ך באוניברסיטת בר־אילן. רוב ספריו של גרוסמן יצאו בכמה מהדורות. הספר ״חכמי צרפת הראשונים״ זיכה אותו בפרס ביאליק לשנת תשנ״ו, והספר ״חסידות ומורדות — נשים יהודיות באירופה בימי הביניים״ זכה לתהודה רבה בקרב חוקרי החברה היהודית בימי הביניים ובקרב חוקרי מגדר האישה ומעמדה. נוסף על אלה ערך גרוסמן ופרסם כמה פרסומים על רש״י, ובהם מונוגרפיה מקיפה שבה ליקט שפע פרטים על חייו ופועלו של רש״י וקרע צוהר אל עולמו האידאי, וכן החיבור ״אמונות ודעות בעולמו של רש״י״. ספרו האחרון ״רש״י והפולמוס היהודי–הנוצרי״ יצא לאור ב־2021. כמו כן הוא ערך שני כרכים של ״רש״י, דמותו ויצירתו״. גרוסמן כתב קרוב למאה וחמישים מאמרים, וכמה מהם נתפרסמו בקובץ מאמריו ״תמורות בחברה היהודית בימי הביניים״, ובשנת 2010, לרגל פרישתו מן ההוראה באוניברסיטה, יצא לאור ספר יובל לכבודו – ״ראשונים ואחרונים, מחקרים בתולדות ישראל מוגשים לאברהם גרוסמן״. במהלך שנות פעילותו מילא פרופ׳ גרוסמן כמה וכמה תפקידים באקדמיה הישראלית. הוא כיהן כראש מכון בן־צבי, היה חבר בהנהלות של הארכיון המרכזי לחקר תולדות העם היהודי, של מכון דינור לחקר תולדות עם ישראל ושל המרכז לחקר תולדות ארץ ישראל ויישובה של יד יצחק בן־צבי. כמו כן השתתף במערכות כתבי העת ״ציון״ ו״קתדרה״. הוא נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1999, ובשנת תשס״ג הוענק לו פרס ישראל. בנימוקי ועדת השופטים נאמר בין היתר: ״פרופסור אברהם גרוסמן הוא היום מחשובי ההיסטוריונים בתולדות ישראל וממובילי המחקר בהיסטוריה יהודית בימי הביניים... עבודתו מתבססת הן על תעודות ידועות ומקובלות והן על מאות רבות של כתבי־יד, אשר רבים מהם התגלו, פוענחו והוערכו על ידו״. יהי זכרו ברוך! כתב: חבר האקדמיה פרופ׳ יוסף קפלן, ידידו הקרוב של פרופ׳ גרוסמן ז״ל 138 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם חבריםשהלכולעולמם השנההמצוינתהיאשנתהבחירה תשע״ב2012/ פרופסור למדע המדינה, אבינרי,שלמה האוניברסיטה העברית בירושלים (תרצ״ג–תשפ״ד) תשל״ח1978/ פרופסור לתלמוד, אברמסון,שרגא האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ו–תשנ״ו) תש״ך1959/ פרופסור לפרזיטולוגיה, אדלר,שאול האוניברסיטה העברית בירושלים (תרנ״ה–תשכ״ו) תש״ך1959/ פרופסור לאלקטרוניקה, אולנדורף,פרנץ הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (תר״ס–תשמ״ב) תש״ך1959/ פרופסור לתלמוד, אורבך,אפריםאלימלך האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ב–תשנ״א) תשכ״ה1965/ פרופסור לסוציולוגיה, אייזנשטדט,שמואלנח האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ד–תש״ע) תשכ״א1961/ פרופסור להיסטוריה של העמים המוסלמיים, איילון,דוד האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ד–תשנ״ח) תש״ך1959/ פרופסור לתלמוד, אלבק,חנוך האוניברסיטה העברית בירושלים (תר״ן–תשל״ב) תשמ״ז1987/ פרופסור לפיזיקה, אלכסנדר,שלמה מכון ויצמן למדע (תר״ץ–תשנ״ח) תשע״ז2017/ פרופסור לגאוגרפיה, אלנבלום,רוני האוניברסיטה העברית בירושלים (תשי״ב–תשפ״א) פרופסור לפיזיקה, תשס״ב2002/ אמרי,יוסף תרצ״ט–(תשע״ח) מכון ויצמן למדע 139 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם תשנ״ב1991/ פרופסור ללימודים קלאסיים, אשרי,דוד האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ה–תש״ס) תש״ך1959/ פרופסור לפילוסופיה סוציאלית, בובר,מרדכימרטין האוניברסיטה העברית בירושלים (תרל״ח–תשכ״ה) תשמ״א1981/ פרופסור לתולדות עם ישראל, ביינארט,חיים האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ח–תש״ע) תשנ״ג1993/ פרופסור לביוכימיה חקלאית, בירק,יהודית האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ז–תשע״ג) תשס״ג2003/ פרופסור לפלאוגרפיה וקודיקולוגיה, בית־אריה,מלאכי האוניברסיטה העברית בירושלים (תרצ״ז–תשפ״ד) תשכ״ח1968/ פרופסור לשפה וספרות ערבית, בלאו,יהושע האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ט–תשפ״א) תשכ״ט1969/ פרופסור לכימיה ביולוגית, בלוך,משהרודולף אוניברסיטת בן־גוריון בנגב (תרס״ב–תשמ״ה) תשס״ז2007/ פרופסור למחשבת ישראל, בלידשטיין,יעקב אוניברסיטת בן־גוריון בנגב (תרצ״ח–תש״ף) תשמ״א1981/ פרופסור לסוציולוגיה, בן־דוד,יוסף האוניברסיטה העברית בירושלים (תר״ף–תשמ״ו) תשכ״ו1966/ פרופסור ללשון העברית, בן־חיים,זאב האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ז–תשע״ג) תש״ך1959/ פרופסור לתולדות עם ישראל, בער,יצחקפריץ האוניברסיטה העברית בירושלים (תרמ״ט–תש״ם) תשכ״ד1964/ פרופסור לדמוגרפיה ולסטטיסטיקה, בקי,רוברטו האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ט–תשנ״ו) תשנ״ז1997/ פרופסור לפיזיקה, בקנשטיין,יעקב האוניברסיטה העברית בירושלים תש״ז–(תשע״ה) תשכ״ג1963/ פרופסור ללוגיקה ולפילוסופיה של המדעים, בר־הלל,יהושע האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ה–תשל״ו) תש״ך1959/ פרופסור לכימיה אורגנית, ברגמן,ארנסטדוד האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ד–תשל״ה) תשכ״ח1968/ פרופסור לפרמקולוגיה, ברגמן,פליקס בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים (תרס״ח–תשס״ב) 140 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם תש״ך1959/ פרופסור לפילוסופיה, ברגמן,שמואלהוגו האוניברסיטה העברית בירושלים (תרמ״ד–תשל״ה) תשל״ו1975/ פרופסור לכלכלה, ברונו,מיכאל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרצ״ב–תשנ״ז) תשס״ח2008/ פרופסור לספרות עברית ולפילוסופיה, ברינקר,מנחם האוניברסיטה העברית בירושלים תרצ״ה–(תשע״ו) תש״ך1959/ פרופסור לביולוגיה, ברנבלום,יצחק מכון ויצמן למדע (תרמ״ד–תש״ס) תשע״ה2015/ פרופסור למשפטים, גביזון,רות האוניברסיטה העברית בירושלים (תש״ה–תש״ף) תשל״א1971/ פרופסור לסוציולוגיה, גוטמן,אליהולואיס האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ו–תשמ״ח) תשנ״ו1996/ פרופסור לבלשנות ולשפות שמיות, גולדנברג,גדעון האוניברסיטה העברית בירושלים (תר״צ–תשע״ג) תשל״ו1976/ פרופסור לכימיה, גינצבורג,דוד הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (תר״ף–תשמ״ח) תשנ״ט1999/ פרופסור לתולדות עם ישראל, גרוסמן,אברהם האוניברסיטה העברית בירושלים (תרצ״ו–תשפ״ד) תשנ״ח1998/ פרופסור לנירוביולוגיה, גרינולד,עמירם מכון ויצמן למדע (תש״ה–תשפ״ב) תשנ״ה1994/ פרופסור לבלשנות ולשפות שמיות, גרינפלד,חייםיונה האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ו–תשנ״ה) תש״ך1959/ פרופסור למתמטיקה, דבורצקי,אריה מכון ויצמן למדע (תרע״ו–תשס״ח) תשכ״ג1963/ פרופסור לפיזיקה, דה־שליט,עמוס מכון ויצמן למדע (תרפ״ז–תשכ״ט) תשמ״ב1982/ פרופסור לכימיה פיזיקלית, דוסטרובסקי,ישראל מכון ויצמן למדע (תרע״ט–תשע״א) תש״ך1959/ פרופסור לתולדות עם ישראל, דינור,בן־ציון האוניברסיטה העברית בירושלים (תרמ״ד–תשל״ג) תשנ״ג1993/ פרופסור לספרות אנגלית, דלסקי,הלל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ו–תשע״א) 141 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם תשכ״ו1966/ פרופסור לזואולוגיה, האז,גיאורג האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ה–תשמ״א) תשנ״ו1996/ פרופסור למקרא, הרן,מנחם האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ה–תשע״ה) תשכ״א1961/ פרופסור ללימודים קלאסיים, וירשובסקי,חיים האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ו–תשל״ז) תש״ך1959/ פרופסור לפיזיולוגיה פתולוגית, ורטהיימר,חייםארנסט בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים (תרנ״ג–תשל״ח) תש״ך1960/ פרופסור לבוטניקה, זהרי,מיכאל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרנ״ח–תשמ״ג) זיו, יעקב פרופסור־מחקר להנדסת חשמל, תשמ״א1981/ הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל תרצ״ב–(תשפ״ג) זילברברג, ירון פרופסור לפיזיקה, תשע״ג2013/ מכון ויצמן למדע תשי״א–(תשע״ט) זליגסון, אורי פרופסור לרפואה, תשס״א2001/ המרכז הרפואי שיבא, תל השומר ואוניברסיטת תל אביב תרצ״ז–(תשפ״ב) תשנ״ג1993/ זכאי, משה פרופסור להנדסת חשמל, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל תרפ״ז–(תשע״ו) תשל״ו1975/ פרופסור לביולוגיה, זקס,ליאו מכון ויצמן למדע (תרפ״ז–תשע״ד) תש״ך1959/ פרופסור למשפט אזרחי, טדסקי,גוידו(גד) האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ז–תשנ״ג) תש״ך1959/ פרופסור ללשון העברית, טור־סיני,נפתליהרץ האוניברסיטה העברית בירושלים (תרמ״ז–תשל״ד) תשכ״ח1968/ פרופסור להיסטוריה של העת החדשה, טלמון,יעקבלייב האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ו–תש״ם) תשכ״ד1964/ פרופסור לארכאולוגיה, ידין,יגֵאֵל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ז–תשמ״ד) תשנ״ב1992/ פרופסור ללשון העברית, ייבין,ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ג–תשס״ט) תשכ״ד1964/ פרופסור לפיזיקה ניסויית, כהן,סוליגבריאל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״א–תשמ״ד) 142 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם תשכ״ג1963/ פרופסור לאווירונאוטיקה, כוגן,אברהם הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, מכון ויצמן למדע (תרפ״א–תשס״ט) תשכ״ט1969/ פרופסור לתלמוד, ליברמן,שאול בית המדרש לרבנים באמריקה, ניו יורק (תרנ״ח–תשמ״ג) תשמ״ה1985/ פרופסור למקרא, ליכט,יעקב אוניברסיטת תל אביב (תרפ״ב–תשנ״ג) תשל״ט1979/ פרופסור לפיזיולוגיה, לינדנר,יוחנן מכון ויצמן למדע (תרפ״ט–תשמ״ג) תשמ״ה1985/ פרופסור למתמטיקה, לינדנשטראוס,יורם האוניברסיטה העברית בירושלים (תרצ״ז–תשע״ב) תשנ״ט1999/ פרופסור לכימיה פיזיקלית, ליפסון,שניאור מכון ויצמן למדע (תרע״ד–תשס״א) תש״ל1970/ פרופסור לפיזיקה, ליפקין,צבי מכון ויצמן למדע תרפ״א–(תשע״ו) תשנ״ז1997/ פרופסור ללשון העברית, מורג,שלמה האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ו–תשנ״ט) תש״ך1960/ פרופסור לארכאולוגיה ולתולדות עם ישראל, מזר,בנימין האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ו–תשנ״ה) תשכ״ח1968/ פרופסור לרפואת עיניים, מיכאלסון,יצחק בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים (תרס״ג–תשמ״ב) תשנ״ד1994/ פרופ׳ לכימיה, משולם,רפאל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרצ״א–תשפ״ג) תשכ״ו1966/ פרופסור לאסטרופיזיקה ולפיזיקה, נאמן,יובל אוניברסיטת תל אביב (תרפ״ו–תשס״ו) תשמ״ו1986/ פרופסור לספרות אנגלית, נבו,רות האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ד–תשפ״א) תשנ״ה1994/ פרופסור לאפיגרפיה ולפלאוגרפיה, נוה,יוסף האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ח–תשע״ב) תשמ״ד1984/ פרופסור לקרדיולוגיה, נויפלד,הנרי אוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי שיבא, תל השומר (תרפ״ג–תשמ״ז) תש״ך1960/ פרופסור למקרא, סגל,משהצבי האוניברסיטה העברית בירושלים (תרל״ז–תשכ״ח) 143 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם תשכ״ב1962/ פרופסור ללשון ולספרות יידיש, סדן,דב האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ב–תש״ן) תשל״א1971/ פרופסור לאימונולוגיה, סלע,מיכאל מכון ויצמן למדע (תרפ״ד–תשפ״ב) תשכ״ב1962/ פרופסור לפילוסופיה, סמבורסקי,שמואל האוניברסיטה העברית בירושלים (תר״ס–תש״ן) תשכ״ט1969/ פרופסור למתמטיקה, עמיצור,שמשוןאברהם האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״א–תשנ״ד) תש״ך1959/ פרופסור לבלשנות, פולוצקי,הנסיעקב האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ה–תשנ״א) תשכ״ג1963/ פרופסור לכלכלה, פטינקין,דן האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ב–תשנ״ה) תשל״ח1978/ פרופסור למתמטיקה, פיאטצקי־שפירו,איליה אוניברסיטת תל אביב (תרפ״ט–תשס״ט) תש״ך1960/ פרופסור לפילוסופיה, פינס,שלמה האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ח–תש״ן) תשכ״א1961/ פרופסור לגאולוגיה, פיקרד,יהודהליאו האוניברסיטה העברית בירושלים (תר״ס–תשנ״ז) תשל״ז1977/ פרופסור לביולוגיה של התא, פלדמן,מיכאל מכון ויצמן למדע (תרפ״ו–תשס״ה) תש״ם1980/ פרופסור למדע הדתות, פלוסר,דוד האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ז–תש״ס) תשמ״ד1984/ פרופסור לספרות עברית, פליישר,עזרא האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ט–תשס״ו) תשס״א2001/ פרופסור למתמטיקה שימושית, פנואלי,אמיר מכון ויצמן למדע (תש״א–תש״ע) תשכ״א1961/ פרופסור למתמטיקה שימושית, פקריס,חייםלייב מכון ויצמן למדע (תרס״ח–תשנ״ג) תשכ״ג1963/ פרופסור להיסטוריה, פראוור,יהושע האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ז–תש״ן) תש״ך1959/ פרופסור למתמטיקה, פרנקל,אברהםהלוי האוניברסיטה העברית בירושלים (תרנ״א–תשכ״ו) 144 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם תש״ך1959/ פרופסור לאובסטטריקה ולגינקולוגיה, צונדק,ברנהרד בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים (תרנ״א–תשכ״ז) תשכ״א1961/ פרופסור לרפואה, צונדק,הרמן האוניברסיטה העברית בירושלים (תרמ״ז–תשל״ט) תשס״א2001/ פרופסור לארכאולוגיה, צפריר,יורם האוניברסיטה העברית בירושלים תרצ״ח–(תשע״ו) תש״ך1960/ פרופסור למקרא, קויפמן,יחזקאל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרנ״א–תשכ״ד) תשנ״ה1994/ פרופסור להיסטוריה של רוסיה ומזרח אירופה, קונפינו,מיכאל אוניברסיטת תל אביב (תרפ״ו–תש״ע) תשל״ו1975/ פרופסור לשפה וספרות ערבית, קיסטר,מאיריעקב האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ד–תש״ע) תשי״ט1959/ פרופסור לכימיה פיזיקלית, קציר,אהרן מכון ויצמן למדע (תרע״ג–תשל״ב) תש״ך1959/ פרופסור לביופיזיקה, קציר,אפרים מכון ויצמן למדע (תרע״ו–תשס״ט) תשל״ד1974/ פרופסור לספרות אמריקאית וספרות אנגלית, קרוק־גלעד,דורותיאה האוניברסיטה העברית בירושלים (תר״ף–תש״ן) תשמ״א1981/ פרופסור לבלשנות, רוזן,חייםברוך האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ב–תש״ס) תש״ך1960/ פרופסור לפיזיקה, רוזן,נתן הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (תרס״ט–תשנ״ו) תש״ך1959/ פרופסור לפילוסופיה, רוטנשטרייך,נתן האוניברסיטה העברית בירושלים (תרע״ד–תשנ״ד) תשס״ח2008/ פרופסור לביולוגיה מולקולרית, רזין,אהרן בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים (תרצ״ה–תשע״ט) תש״ך1959/ פרופסור למכניקה תאורטית ויישומית, רינר,מרכוס הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (תרמ״ו–תשל״ו) תש״ך1959/ פרופסור לפיזיקה, רקח,יואל האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ט–תשכ״ה) תש״ם1980/ פרופסור לרפואה, שטיין,יחזקאל בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים תרפ״ו–(תשע״ה) 145 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם תשמ״ז1987/ שטיינברג,יצחקצבי פרופסור לכימיה פיזיקלית, תרצ״א–(תשע״ז) מכון ויצמן למדע תשנ״ה1994/ פרופסור לפיזיקה שימושית, שטריקמן,שמואל מכון ויצמן למדע (תר״ץ–תשס״ד) תשל״ח1978/ פרופסור לתולדות עם ישראל, שטרן,מנחם האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ה–תשמ״ט) פרופסור למדע המדינה, תש״ע2010/ שטרנהל,זאב האוניברסיטה העברית בירושלים (תרצ״ה–תש״ף) תשכ״ד1964/ פרופסור לספרות עברית, שירמן,חיים האוניברסיטה העברית בירושלים (תרס״ה–תשמ״א) תש״ך1959/ פרופסור לקבלה, שלום,גרשם האוניברסיטה העברית בירושלים (תרנ״ז–תשמ״ב) תשע״ג2013/ פרופסור לכלכלה ולמתמטיקה, שמיידלר,דוד אוניברסיטת תל אביב (תרצ״ט–תשפ״ב) תשמ״ו1986/ פרופסור לספרות יידיש, שמרוק,חנא האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״א–תשנ״ז) תש״ס2000/ פרופסור לספרות עברית, שקד,גרשון האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ט–תשס״ז) תשמ״ו1986/ פרופסור ללימודים איראניים ולמדע הדתות, שקד,שאול האוניברסיטה העברית בירושלים (תרצ״ג–תשפ״ב) תשנ״ב1992/ פרופסור לביולוגיה מולקולרית, שרון,נתן מכון ויצמן למדע (תרפ״ו–תשע״א) תשמ״ה1985/ פרופסור לאשורולוגיה ולהיסטוריה של המזרח הקדום, תדמור,חיים האוניברסיטה העברית בירושלים (תרפ״ד–תשס״ו) 146 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 147 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 15 נספחים 148 דיןוחשבוןשנתי>תשפ״ד2024–2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 15 נספחים 15.1 חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשכ״א*1961-> 4א פטור ממסים (תיקון מס׳ 1 התשל״ג;1973–) לענין פקודת מס הקמתהאקדמיה הכנסה, נחשבת האקדמיה כמוסד בעל אופי ציבורי לעניני 1 מוקמת בזה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (להלן – האקדמיה.) תרבות, חינוך ומדע, וכל עסקה של האקדמיה וכל נכסיה יהיו פטורים מכל אגרה, ארנונה או תשלום־חובה אחר המשתלמים למדינה או לרשות מקומית. מטרות 4בקבלת ייעוץ ומידע מהאקדמיה (תיקון מס׳ 2 התש״ע;2010–) משרד 2 מטרות האקדמיה ותפקידיה הם 1( לרכז בתוכה כחברים מטובי אישי המדע תושבי ישראל;) ממשלתי רשאי לפנות לאקדמיה לשם קבלת ייעוץ ומידע בנושאים בתחום מטרות האקדמיה ותפקידיה, שנדרש לגביהם ידע מדעי או )2((תיקון מס׳ 2 התש״ע;2010–) לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, נושאים הקשורים לפיתוח המדע בישראל; מתן ייעוץ ומידע כאמור ימומן מסעיף התקציב של אותו משרד ממשלתי כפי הדרוש לביצועו, לרבות במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמת האקדמיה, ולהגיש דוחות וסקירות כאמור בסעיף 4ג, וכן לייעץ ולתת בכפוףלהוראותלפיחוקיסודותהתקציב;בסעיףזה– ״חוק יסודות התקציב״ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה;1985– מידע למשרדי הממשלה לפי פנייתם בהתאם להוראות סעיף 4ב; ״סעיף תקציב״ – כהגדרתו בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב. )3((תיקון מס׳ 2 התש״ע;2010–) לטפח ולקדם פעילות מדעית, לרבות פעילות מדעית בין־תחומית ופעילות מדעית בתחומי 4ג דיווח לממשלה ולכנסת (תיקון מס׳ 2 התש״ע;2010–) (א)האקדמיה תכין דוח שנתי על פעולותיה וכן סקירה תלת־שנתית דעת חדשים; 4( לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ לארץ;) עלמצבהמדעוהמחקרבישראלבהשוואהלמצבהמדעוהמחקר בעולם; סקירה כאמור יכול שתתייחס לתחומים מדעיים ובכינוסים במוסדות הישראלי המדע בייצוג 5() לפעול בין־לאומיים, מתוך תיאום עם מוסדות המדינה; מסוימיםכפישתחליטהאקדמיהאוכפישתבקשהממשלה. ב)( הדוח השנתי והסקירה התלת־שנתית כאמור בסעיף קטן (א) 6( לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע;) 7() לעסוק בכל פעילות אחרת שיש בה כדי לשמש את המטרות יוגשו לשר המדע והטכנולוגיה; ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה שקבעה הממשלה, תקיים דיון בדוח ובסקירה, סמוך האמורות. לאחר הגשת כל אחד מהמסמכים האמורים; הממשלה תקיים דיוןכאמורבתוךשנהמיוםהגשתהדוחאוהסקירה,לפיהעניין. מושבהאקדמיה 3 מושב האקדמיה יהיה בירושלים. (ג) הדוח השנתי והסקירה התלת־שנתית כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת; הוועדה תקיים דיון בדוח ובסקירה בתוך שנה מיום הגשת כל אחד האקדמיה–תאגיד מהמסמכים האמורים. 4 האקדמיההיאתאגיד,כשרלכלחובה,זכותופעולהמשפטית. 149 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 15 > נספחים חבריהאקדמיה האסיפההכלליתשלהאקדמיה חברי האקדמיה יהיו חברי הועד המכין להקמת האקדמיה 5 האקדמיה תתכנס לאסיפה כללית לפי הצורך, ולפחות אחת 11 הלאומית למדעים, שנתמנו לכך בתוקף החלטת הממשלה מיום לשנה, למטרות אלה: כ״ו בחשון תשי״ט 9( בנובמבר 1958), וחברים נוספים שייבחרו 1() לעשות כל פעולה שיוחדה לאסיפה הכללית לפי חוק זה או על ידי האקדמיה באסיפה כללית. לפי התקנון; 2() להחליט בדבר אישור הדו״חות של המועצה, תכנית הפעולות של האקדמיה ומוסדותיה שתוגש על ידי המועצה, חברותוהפסקתה חבר האקדמיה יהיה חבר בה לכל ימי חייו; חברותו תיפסק 6 דו״ח רואה החשבון והצעת התקציב; באחת מאלה: )3( להחליט בכל ענין אחר שיועמד על סדר היום של האסיפה 1( אםביקשמאתנשיאהאקדמיה,בכתב,לראותאתמקומופנוי;) הכללית על ידי המועצה, או על ידי חמישה מחברי האקדמיה. 2( אם חדל להיות תושב ישראל והוא איננו חבר־חוץ;) 3() אם הורשע בעבירה בפסק דין סופי והאקדמיה מצאה כי חבריחוץ בנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון. 12 האקדמיה רשאית לבחור באנשי מדע מובהקים תושבי חוץ־לארץ כחברי־חוץ של האקדמיה. נשיאהאקדמיהוסגנו נשיא האקדמיה יתמנה על ידי נשיא המדינה, על פי המלצת 7 ביצוע האקדמיה, מבין חבריה תושבי ישראל; נשיא האקדמיה יתמנה 13 שר החינוך והתרבות ממונה על ביצוע חוק זה. לשלוש שנים, והוא יוסיף לכהן אף לאחר מכן עד למינוי הבא של נשיא האקדמיה; סגן הנשיא ייבחר על ידי האקדמיה. תקנון 14 האקדמיה רשאית, בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות, להתקין תקנון לאקדמיה ובו ייקבעו בין היתר: החטיבות באקדמיה יהיו חטיבה למדעי הרוח וחטיבה למדעי הטבע; כל 8 1() הכללים לפיהם תבחר האקדמיה את חבריה ונושאי חטיבה תבחר ביושב ראש החטיבה. תפקידים בה, במידה שלא נקבעו בחוק זה; 2( סדרי העבודה של האקדמיה ומוסדותיה;) 3( ניהול המשק והכספים;) מועצתהאקדמיה עניני האקדמיה ינוהלו על ידי מועצת האקדמיה. 9 4( מעמדם וזכויותיהם של חברי־חוץ.) הרכבהמועצה הוראותמעבר 10 מועצת האקדמיה תהיה מורכבת מנשיא האקדמיה, סגן 15 (א)תקנון האקדמיה הלאומית למדעים שאושר על ידי הנשיא, יושב ראש החטיבה למדעי הרוח, יושב ראש החטיבה הממשלה ביום י׳ באלול תשי״ט 13( בספטמבר )1959 – למדעי הטבע והמנהל האדמיניסטרטיבי שיתמנה על ידי יתר פרט להוראותיו שנכללו בחוק זה – ובתיאומים לפי הענין, חברי המועצה; יהיהתקנוןהאקדמיה,כלעודלאשונהאוהוחלףעלפיסעיף.14 נעדר הנשיא – ימלא את מקומו סגן הנשיא; נעדרו הנשיא (ב) בחירה לאקדמיה ומינוי לתפקיד בה וכן כל פעולה לקידומה וסגנו, תבחר המועצה ממלא מקום לנשיא מבין חברי ולקידום פעולותיה, שנעשו בהתאם לתקנון האקדמיה לפני האקדמיה לתקופת העדרם של הנשיא וסגנו. תחילתו של חוק זה, שרירים מיום עשייתם. נוסח החוק: נבו הוצאה לאור בע״מ nevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי. * פורסם ס״ח תשכ״א מס׳ 348 מיום 23.6.1961 עמ׳ 193 (ה״ח תשכ״א מס׳ 452 עמ׳ .)134 תוקן ס״ח תשל״ג מס׳ 679 מיום 18.1.1973 עמ׳ 45 (ה״ח תשל״ב מס׳ 995 עמ׳ 268) – תיקון מס׳ 1; תחילתו ביום .23.6.1961 ס״ח תש״ע מס׳ 2256 מיום 29.7.2010 עמ׳ 649 (ה״ח הכנסת תש״ע מס׳ 333 עמ׳ 191) – תיקון מס׳ .2 150 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 15 > נספחים 15.2 תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשס״ח2008—> בתוקף סמכותה לפי סעיף 14 לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית בחירתמועמדים למדעים, התשכ״א11961– להלן החוק), מתקינה האקדמיה,( 4 (א)מתוך רשימת המועמדים המוצעים על פי תקנה 3 א)( בהתייעצות עם שר המדע, התרבות והספורט2, תקנון זה תבחר החטיבה, בהצבעה חשאית וברוב של שני שלישים מבעלי זכות ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, את פרק ראשון חברות באקדמיה המועמדים שהיא ממליצה לבחור לאותה חטיבה לפי תקנה .2 מספרהחברים המניין החוקי של המשתתפים בהצבעה לבחירת מועמדים 1 מספר החברים בכל חטיבה לא יעלה על ארבעים, אולם חברים הוא רוב חברי החטיבה הנמצאים בארץ במועד הישיבה. שגילם שבעים וחמש שנים ומעלה וחברי חוץ לא יבואו במניין זה. המועמדים שיומלצו כאמור יבואו לבחירה סופית באספה הכללית של האקדמיה. בחירתחבריםחדשים ב)( מתוך רשימת המועמדים המוצעים על פי תקנה 3 ב)( 2 (א)מדי שנה בשנה רשאית האקדמיה לבחור עד חמישה חברים תבחר המועצה, בהצבעה חשאית ופה אחד, את המועמדים חדשים בכל חטיבה, בכפוף לאמור בתקנה .1 הנוספים שהיא ממליצה לבחור לאקדמיה. המניין החוקי של (ב) חברי האקדמיה, למעט חברי חוץ, הם אישי מדע תושבי ישראל המשתתפים בהצבעה לבחירת מועמדים לפי תקנת משנה זו כמשמעותם בסעיף 2 1() לחוק; לעניין זה – ״איש מדע״ – אדם הוא שלושה מארבעת אלה הנשיא, סגנו ושני יושבי ראש שעיקר פעילותו הוא במחקר ובקידום הידע האנושי בכלים החטיבות. המועמדים יבואו לבחירה סופית באספה הכללית מדעיים; ״תושב ישראל״ – אדם שמקום מגוריו העיקרי הוא של האקדמיה. חבר שנבחר בהליך זה יבחר את החטיבה בישראל ובשעת בחירתו פעילותו המחקרית נמנית עם מסכת שאליה ישתייך בהתייעצות עם הנשיא. העשייה המדעית הישראלית. ג) מועצתהאקדמיהמוסמכתלהחליטהחלטותהנוגעותלתקנהזו.( בחירתחברים 5 רשימת המועמדים שנבחרו כאמור בתקנה 4 תועבר לבחירה סופית באספה הכללית של האקדמיה. המניין החוקי בהצבעה הצעתמועמדים 3 (א)המועמדים לחברות בכל חטיבה יוצעו בכתב ליושב הראש שלה לבחירת חברים הוא מחצית חברי האקדמיה הנמצאים בארץ על ידי שלושה מחברי אותה חטיבה לפחות. ההצעות תוגשנה במועד הישיבה. ההצבעה תהיה על דף הצבעה אחד. הבחירה לכל המאוחר 30 יום לפני מועד ישיבת החטיבה שבה ייבחרו תהיה בהצבעה חשאית וברוב של שני שלישים מבעלי זכות המועמדים לפי תקנה 4. בכל שנה יודיע יו״ר החטיבה לחברי ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין. החטיבה, בכתב, שלושה חודשים לפחות לפני מועד ישיבת הבחירה, מהו המועד האחרון להגשת שמות המועמדים. הודעהעלהבחירה ב) מועצת האקדמיה רשאית למנות ועדה של שישה חברים,( 6 נשיא האקדמיה יודיע על בחירתם של החברים החדשים, לאחר שלושה מכל חטיבה, שמסמכותה להציע בכתב למועצת שקיבל את הסכמתם; חברותו של חבר חדש מתחילה ביום קבלת האקדמיה מועמד או מועמדים לחברות נוסף על המועמדים הסכמתו לכהן כחבר האקדמיה. המוצעים על ידי החטיבות. 1) ח׳ התשכ״א, עמ׳ 193; התשל״ג, עמ׳ .45 2) י״פ התש״ס, עמ׳ .1088 151 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 15 > נספחים חבריחוץ הזמנותלישיבותהאספההכללית 7 (א)חברי חוץ ייבחרו בדרך הקבועה בתקנות 3 עד 6. בהיותם 10 הזמנות לישיבה של האספה הכללית יישלחו לחברים בדואר או בישראל יהיו רשאים להשתתף בישיבות האספה הכללית בדואר אלקטרוני בהסכמתם, 21 יום לפחות לפני מועד הישיבה, ובישיבותהחטיבהשהםמשתייכיםאליה,אךללאזכותהצבעה. ויכילו את סדר היום של הישיבה. (ב) מספר חברי החוץ לא יעלה על עשירית ממספר חברי האקדמיה שאינם חברי חוץ. בכל שנה ייבחרו בכל חטיבה לכל היותר שני ישיבותסגורותופתוחות חברי חוץ. 11 ישיבות האספה הכללית סגורות לקהל. בשנה שבה נבחרים חברים חדשים תתקיים ישיבה פתוחה ובה יוצגו הנבחרים פרק שני ישיבות האקדמיה לפני הציבור. מועצת האקדמיה רשאית לכנס ישיבות פתוחות נוספות. האספההכללית 8 (א) מליאת האקדמיה תתכנס פעמיים בשנה לפחות ותדון בעניינים הנתונים לסמכותה לפי סעיף 11 לחוק. בכל שנה הצבעהבאספההכללית תוקדש אחת הישיבות לבחירת חברים חדשים, ובעת הצורך 12 ההצבעה באספה הכללית תהיה גלויה, אלא אם כן נדרשת על לבחירת הנשיא וסגן הנשיא. כאשר מספר המועמדים לבחירה פי תקנון זה הצבעה חשאית או אם חמישה חברים שאינם חברי גדול משלושה, תוקדש הישיבה כולה לנושא זה. חוץ דרשו הצבעה חשאית. ההחלטות תתקבלנה ברוב רגיל של (ב) כמו כן תוקדש ישיבה אחת בכל שנה לדיון בדוח השנתי הנוכחים בהצבעה, אלא אם כן נדרש על פי תקנון זה רוב גדול של האקדמיה, בדוח הביקורת, בדוחות הכספיים ובתקציב יותר. היו הקולות שקולים, יהיה ליושב הראש קול נוסף מכריע. האקדמיה. ג)( יו״רהאספההכלליתהואנשיאהאקדמיה,ובהיעדרו–סגןהנשיא. תוצאותההצבעה (ד) יכול שהמליאה תתכנס לישיבות נוספות, על פי החלטת מועצת 13 תוצאות ההצבעה יוכרזו על ידי נשיא האקדמיה. פרוטוקול האקדמיה, לשמיעת הרצאות מדעיות או לדיון בעניינים מאושר על ידו ייחשב להוכחה של תוצאות ההצבעה. נבצר מן ובהתפתחויות שהמועצה סבורה שאין לדחותו. ישיבה מיוחדת הנשיא לאשר את הפרוטוקול, יאשרו סגן הנשיא. של המליאה תכונס גם כל אימת שתתקבל בקשה בכתב לכך מחמישה עשר מחברי האקדמיה לפחות. המועצה תיענה תוקפןשלהחלטות לבקשה כזאת בהקדם האפשרי. 14 תוקפן של החלטות האקדמיה לא ייפגע בשל פגם פרוצדורלי שנתגלה בדיעבד, לרבות פגם בתהליך בחירתו של חבר או אי־ מסירת הזמנה לחבר. המנייןהחוקיבישיבותהאספההכללית 9 (א)המניין החוקי בישיבת האספה הכללית של האקדמיה הוא מחצית חברי האקדמיה הנמצאים בארץ במועד הישיבה. ישיבותהחטיבות ב)( באין מניין חוקי בשעה שנקבעה לישיבת האספה הכללית, 15(א)כל חטיבה תתכנס לשתי ישיבות בשנה לפחות. לפי הצורך יוכל יושב הראש לפזר את האספה למשך 30 דקות ולכנסה תוקדש אחת הישיבות כולה לבחירת חברים חדשים ולבחירת מחדש בתום הזמן הזה. ישיבת האספה תהיה אז חוקית בכל יו״ר החטיבה וממלא מקומו. ישיבה זו תתקיים 30 יום לפחות מספר נוכחים. באין מניין חוקי לא ייבחרו חברים חדשים, לא לפני ישיבת המליאה המוקדשת לבחירת החברים החדשים. ייבחר נשיא או סגן נשיא, לא תיבחר ועדת ביקורת ולא יידונו המניין החוקי בישיבת החטיבה הוא מחצית חברי החטיבה שינויים בתקנון. הנמצאים בארץ במועד הישיבה. (ג) כל חבר שנוכחותו נרשמה כדין לפני ההצבעה ייכלל במניין (ב) יו״ר החטיבה רשאי לזמן ישיבות נוספות של החטיבה, והוא החוקי הנדרש בהצבעה זו. חבר שנוכחותו נרשמה כאמור ולא חייב לזמנן בהקדם האפשרי אם חמישה מחברי החטיבה השתתף בהצבעה ייחשב כמי שהצבעתו ״נמנע״. מבקשים שיעשה כן. 152 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 15 > נספחים ג)( הזמנות לישיבה של החטיבה יישלחו לחברי החטיבה בדואר (ו) נשיא האקדמיה וסגנו ייבחרו בהצבעה חשאית, וברוב רגיל או בדואר אלקטרוני בהסכמתם)( 21 יום לפחות לפני מועד של בעלי זכות ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, הישיבה. במקרים מיוחדים רשאי יו״ר החטיבה לקבוע כי לתקופת כהונה של שלוש שנים. לא קיבל שום מועמד רוב ההזמנות תישלחנה פחות מ־21 יום לפני מועד הישיבה. קולות בהצבעה הראשונה, תיערך הצבעה שנייה לבחירה בין בהזמנה לישיבת חטיבה יפורט סדר היום של הישיבה. שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר. ד)( לפי הזמנת יו״ר החטיבה יוכל להשתתף ולהרצות בישיבות ז)( נשיא האקדמיה וסגנו לא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה אלה גם מי שאינו חבר האקדמיה. רצופות. ח)פסקה כהונתו של נשיא האקדמיה או של סגן נשיא האקדמיה,( פרק שלישי מינהל או נבצר מאחד מהם או משניהם למלא את תפקידם באופן קבוע, תכונס האספה הכללית לישיבה מיוחדת ותבחר את הנשיאוסגנו 16(א)בתקנון זה, ״בחירת נשיא האקדמיה״ – בחירת חבר האקדמיה נשיא האקדמיה או את סגן הנשיא, לפי הצורך, על פי הוראות שהאספה הכללית ממליצה לנשיא המדינה למנותו לתפקיד סעיף 7 לחוק ותקנה זו. נשיא האקדמיה. (ט)ככלל, א׳ בתשרי הוא יום כניסתם לתפקיד של הנשיא, של סגן (ב) נשיא האקדמיה וסגנו יהיו מחטיבות שונות. ככלל, תפקיד הנשיא ושל החברים הנבחרים של המועצה. הנשיא יעבור בין שתי החטיבות לסירוגין. תקנה זו לא תחול (י) עם מינויו של נשיא חדש תסתיים כהונתו של סגן הנשיא על בחירת נשיא מכהן לתקופת כהונה שנייה. הקודם. (ג) סגן הנשיא ייבחר על ידי מליאת האקדמיה לתקופת כהונתו של נשיא האקדמיה. יושביראשהחטיבותוממלאימקומם (ד) לא יאוחר משנה לפני סיום תקופת כהונתם של הנשיא 17(א)יושבי ראש החטיבות ייבחרו בחטיבות ברוב רגיל בבחירות ושל סגן הנשיא, או בשעה שנבצר מאחד מהם או משניהם חשאיות לתקופה של שלוש שנים. שלושה חברי חטיבה למלא את תפקידם, תבחר כל חטיבה, בהליך שיקבע יו״ר רשאים להציע יחד מועמד לתפקיד יו״ר החטיבה. לא קיבל החטיבה, שלושה חברים לוועדת חיפוש שתפקידה להציע שום מועמד רוב קולות בהצבעה הראשונה, תיערך הצבעה מועמדים לתפקידים המתפנים. כל חבר רשאי להציע שנייה לבחירה בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות מועמדים לכהונה בוועדת החיפוש. חברי המועצה לא יוכלו הגדול ביותר. להיבחר לוועדת החיפוש. חברי הוועדה יבחרו מביניהם ב) יו״ר החטיבה לא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.( את יו״ר הוועדה. הוועדה רשאית להציע יותר ממועמד (ג) לכל יושב ראש ייבחר ממלא מקום לתקופת כהונתו בהליך אחד לכל תפקיד. להחלטה בוועדה דרושים ארבעה קולות. שיקבע יושב הראש. הצעות הוועדה תימסרנה לחברים בכתב 45 יום לפחות לפני ישיבת הבחירה. הצבעותבמועצה (ה)נוסף על האמור לעיל, חמישה מחברי האקדמיה רשאים 18 ההצבעות במועצה הן בהרמת ידיים בלבד וההחלטות יתקבלו להציע יחד מועמדים לשני התפקידים. הצעות אלה תימסרנה ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון זה. היו הקולות למזכירות האקדמיה 30 יום לפחות לפני ישיבת הבחירה שקולים, יהיה לנשיא קול נוסף מכריע. חתימת הנשיא או חתימת ותישלחנה לחברי האקדמיה בדואר 21 יום לפחות לפני סגן הנשיא על הפרוטוקול, ובכללו ההחלטות, תשמשנה הוכחה ישיבת הבחירה. יו״ר ועדת החיפוש ינהל את החלק של לכאורה לנכונותו. ישיבת המליאה שבו ייבחרו הנשיא וסגן הנשיא. הוא יציג הן את מועמדי ועדת החיפוש והן את המועמדים שהציעו חברי המנייןהחוקיבמועצה האקדמיה. 19 המניין החוקי בישיבות המועצה הוא שלושה. 153 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 15 > נספחים פרק רביעי ביקורת ועדות 20 המועצה תקבע את רשימת הוועדות הקבועות הפועלות ועדתביקורת באקדמיה ותמנה את חבריהן ואת יושבי הראש שלהן לתקופת 24 האספה הכללית תבחר ועדת ביקורת, שתורכב מחברים משתי כהונה של עד שלוש שנים. יושבי ראש הוועדות לא יכהנו יותר החטיבות.וועדתהביקורתתבחראתהיושבראששלהמביןחבריה. משתי תקופות כהונה רצופות. המועצה רשאית, ביזמתה או לפי הצעת החטיבות, למנות גם ועדות אד הוק לטיפול בעניינים הזמנתמבקר הקשורים בתפקידי האקדמיה או בעניינים אחרים שלדעת 25(א)המועצה תזמין מדי פעם, במועדים שייראו לה, אדם שאיננו המועצה ראויים לבחינה על ידי ועדה. לוועדות אלה יכול עובד האקדמיה לערוך ביקורת בעניינים של מינהל האקדמיה להתמנות גם מי שאינו חבר האקדמיה. המועצה תמנה את נציגי להלן המבקר.)( האקדמיה בגופים ציבוריים, במוסדות בין־לאומיים ובגופים ב)( המבקר יבדוק אם המינהל פעל על פי החוק ועל פי ההוראות אחרים לפי הצורך, ויכול שגם הם לא יהיו חברי האקדמיה. שנגזרו ממנו ואם רשויות האקדמיה ועובדיה נהגו לפי העקרונות של מינהל תקין. המנהלהאדמיניסטרטיבי (ג) בעת מילוי תפקידו לא יהיה המבקר כפוף לגוף או לאדם 21(א) המנהל האדמיניסטרטיבי (להלן המנהל) לא ישתתף בדיונים כלשהו באקדמיה ולא יהיה תלוי בהם. הנושאים שיבדוק בעניין מינויו או פיטוריו ובדיונים לפי תקנה 4(ב) ולא תהיה ייקבעו בתיאום עם ועדת הביקורת. לו באלה זכות הצבעה. (ד) המבקר יגיש לוועדת הביקורת דין וחשבון ויפרט בו את (ב) פסקה כהונתו של המנהל או נבצר ממנו למלא את תפקידו ממצאי ביקורתו. אם גילה ליקויים, יביא בדין וחשבון את ימנו יתר חברי המועצה ממלא מקום או מנהל בפועל עד מינוי המלצותיו לתיקונם ולמניעתם לעתיד לבוא. בד בבד יגיש המנהל החדש. המַנַהל לוועדת הביקורת מסמך ובו תגובת המינהל על ממצאי הביקורת ופירוט הצעדים שבדעתו לנקוט לתיקון זכותחתימה הליקויים שנתגלו. המועצה תביא את ממצאי הביקורת ואת 22(א) בענייני מינהל וכספים תחייב את האקדמיה חתימת שני תגובת המינהל לידיעת המליאה. חברי המועצה, או חתימת ממלא מקום המנהל, או חתימת המנהל בפועל יחד עם חתימת אחד מחברי המועצה פרק חמישי הוראות שונות האחרים. שינוייםבתקנון ב)( מועצת האקדמיה תהיה רשאית להסמיך מורשי חתימה 26 המליאה רשאית, ברוב של שני שלישים מבעלי זכות ההצבעה נוספים מבין חברי האקדמיה ועובדיה ולקבוע את גבולות שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, להכניס שינויים בתקנון זה, סמכותם. להוסיף על הוראותיו ולגרוע מהן. התיקונים ייכנסו לתוקפם לאחר התייעצות עם השר הממונה על ביצוע חוק האקדמיה. סדריהעבודה 23 האספה הכללית תקבע, על פי הצעת המועצה, כללים והוראות ביטול לעבודתה ולעבודת החטיבות והוועדות. 27 תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,התשכ״ב31962––בטל. 3) קת׳ התשכ״ב, עמ׳ 1495; התשל״ו, עמ׳ 300; התשמ״ו, עמ׳ 772; התשמ״ט, עמ׳ 1453; התשנ״ז, עמ׳ 816; התשנ״ה עמ׳ 1455; התשנ״ז, עמ׳ .832 154 דין וחשבון שנתי >תשפ”ד2024-2023 האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים THE ISRAEL ACADEMY OF SCIENCES AND HUMANITIES כיכר אלברט איינשטיין, ת״ד 4040, ירושלים 9104001 טלפון 02–5676222, דוא״ל [email protected] www.academy.ac.il