דיווח על-פי חוק

הרשות לשיקום האסיר סיכום שנת 2024 ניתוח נתונים ועריכה: ד"ר דרור ולק אור טולדו יוני 2025 ירושלים כל הזכויות שמורות © 2025 הרשותלשיקוםהאסיר רח'כנפי נשרים 24, ירושלים www.pra.gov.il הדפסהועיצוב כריכה:גרפוספרינט 2 תוכן העניינים פתיחה ................................ ................................ ................................ ................................ ...... 6 תקציר מנהלים ................................ ................................ ................................ .......................... 7 פרק ראשון:רקע ................................ ................................ ................................ ............ 12 הבסיס החוקי לפעולתהרשותלשיקום האסיר ................................ ................................ ............. 12 תפקידיהרשות לשיקוםהאסיר ................................ ................................ ................................ . 12 פרקשני: הערכות התאמה שלאסירים לקראת השחרור ................................ .......................... 13 היקף הערכות ההתאמהלאסירים ................................ ................................ .............................. 13 מאפייני האסירים שעבורם נעשוהערכותהתאמה ושיעורההתאמה ................................ ............... 14 פרקשלישי: פעילות בקהילה ................................ ................................ ............................ 18 סיכום פעילות השיקום בקהילה ................................ ................................ ................................ . 18 מאפייני המטופלים בקהילה ................................ ................................ ................................ ...... 20 מערךהטיפול הקבוצתי ................................ ................................ ................................ ............. 23 מחוזהדרום ................................ ................................ ................................ ............................ 25 מרחבנגב ................................ ................................ ................................ ................................ . 32 מרחבלכיש ................................ ................................ ................................ .............................. 32 מרחבירושלים ................................ ................................ ................................ ......................... 36 מחוזהמרכז ................................ ................................ ................................ ............................ 38 מרחב שפלה ................................ ................................ ................................ ............................. 40 מרחבתל אביב ................................ ................................ ................................ ......................... 41 מרחב שרון ................................ ................................ ................................ .............................. 43 מחוז הצפון ................................ ................................ ................................ .............................. 46 מרחבעמקים ................................ ................................ ................................ ........................... 49 מרחבחיפה ................................ ................................ ................................ .............................. 50 מרחבגליל ................................ ................................ ................................ ............................... 52 פרקרביעי:מערך ה מסגרות ................................ ................................ .............................. 54 הוסטל ירושלים ................................ ................................ ................................ ....................... 55 הוסטל מפתחות: הוסטל לפיתוח מיומנויות משפחתיות (אלמ"ב) ................................ ................... 58 הוסטל פעימות לאסירות משוחררות ................................ ................................ .......................... 60 הוסטל בית החסד ................................ ................................ ................................ .................... 64 הוסטל קמה לעבר ייני אלמ"ב ................................ ................................ ................................ ..... 65 ביתשוש"ן (מרכז לינה) ................................ ................................ ................................ ............. 67 הוסטל תורני בראשית ................................ ................................ ................................ ............... 69 הוסטל קשת (אלימות כללית) ................................ ................................ ................................ .... 71 הוסטל בארי (אלמ"ב ואלימות כללית) ................................ ................................ ........................ 73 פרקחמישי:תחומים ונושאי פעילות ................................ ................................ ................... 77 כלאוקהילה ................................ ................................ ................................ ............................ 77 פיקוח אלקטרוני (פקא"ל) ................................ ................................ ................................ ......... 79 תעסוקה ................................ ................................ ................................ ................................ .. 81 3 שיקום תורני ................................ ................................ ................................ ............................ 87 נוער וצעירים ................................ ................................ ................................ ........................... 88 שיקוםאסירות משוחררות ................................ ................................ ................................ ........ 96 עבריינות מין ................................ ................................ ................................ .......................... 101 תחוםסיוע לאסיר: טיפול בחובות ומיצוי זכויות................................ ................................ ........ 104 החברה הערבית ................................ ................................ ................................ ...................... 107 תחום בריאות הנפש ומוגבלויות ................................ ................................ ............................... 108 פר"ח ילדי אסירים ................................ ................................ ................................ ................. 109 מחקר ................................ ................................ ................................ ................................ ... 110 הדרכה והשתלמויות ................................ ................................ ................................ ............... 112 פרקשישי:מטה הרשות לשיקוםהאסיר ................................ ................................ ........... 114 משאבי אנוש ................................ ................................ ................................ .......................... 114 מתנדבים וסטודנטים ................................ ................................ ................................ .............. 115 בנא"ם (בינ וי,נכסים, אפסנאות,משק) ................................ ................................ ...................... 116 מערכות מידע ................................ ................................ ................................ ......................... 117 ייעוץ משפטי ................................ ................................ ................................ .......................... 119 רש"אקול: מוקד לניתובפניות ................................ ................................ ................................ . 121 רשימתלוחות לוח1 : מספרהמטופלים והמפוקחים,לפיסוגהמאסר והשחרור ולפי מחוז ................................ ........ 18 לוח2 : התפלגות קבוצות טיפול ברש"אלפיסוגהקבוצה ................................ ................................ .. 24 לוח3 : תנועתמטופלים במסגרותרש"א ................................ ................................ ......................... 55 לוח4 : התפלגות מתנדבים וסטודנטיםלפי מחוז ................................ ................................ ............ 115 רשימתתרשימים תרשים1 :מס' הערכות התאמה,לפיסוג המאסר או האוכלוסייה ולפי מחוז ................................ ...... 14 תרשים2 :התפלגות האסיריםושיעורהמתאימים לשיקוםלפיקבוצת גיל ................................ ......... 15 תרשים3 :התפלגות האסיריםושיעורהמתאימים לשיקוםלפי מצב משפחתי ................................ ..... 15 תרשים4 :התפלגות האסיריםושיעורהמתאימים לשיקוםלפי סוג העבירה ................................ ....... 16 תרשים5 : שיעור ההתאמה עבוראסיריםאחרימאסר רגיל ומאסר קצר,לפי מחוז ............................. 17 תרשים6 :מס' המטופלים והמפוקחים, לפי סוגהמאסרוהשחרורולפי מחוז ................................ ...... 18 תרשים7 :מס' המטופלים ברש"אלפי מרחב ................................ ................................ ................... 19 תרשים8 :מס' המטופלים ברש"אלפיסוג המאסר והשחרור:מבט השווואתי לשנים 2024-2017 .......... 20 תרשים9 :התפלגות המטופלים ברש"אלפיקבוצת גיל ................................ ................................ ..... 21 תרשים 10 :התפלגות המטופלים ברש"א לפי המצבהמשפחתי ................................ .......................... 21 4 תרשים 11 :התפלגות המטופלים ברש"א לפי מס'המאסריםשהםנשאו ................................ ............. 22 תרשים 12 :התפלגות המטופלים ברש"א לפימשך המאסרהאחרון שלהם ................................ .......... 22 תרשים 13 :התפלגות המטופלים ברש"א לפי קטגוריית העבירה הראשית ................................ ........... 23 תרשים 14 :מספר המפוקחים בפיקוח אלקטרונילפי מחוז ................................ ............................... 79 תרשים 15 :התפלגות המפוקחים בפיקוח אלקטרונילפי קטגוריית העבירה הראשית ........................... 80 תרשים 16 :מס' אסירים משוחררים בליווי ובפיקוח תעסוקתי לפי מחוז ................................ ............ 82 תרשים 17 :התפלגות המעסיקיםלפיענף ................................ ................................ ........................ 83 תרשים 18 : בדיקות התאמהבכלאלפיקטגורייתגיל,לפימחוזולפי שיעור התאמה לשיקום ................ 89 תרשים 19 :מספר המטופליםבתחום נוער וצעירים,לפי סוגהמאסרוהשחרור ולפי מחוז .................... 90 תרשים 20 :התפלגות המטופליםבתחוםנוער וצעירים לפיקבוצת גיל ................................ ................ 91 תרשים 21 :התפלגות המטופליםבתחוםנוער וצעירים לפי קטגוריות אורך המאסר............................. 91 תרשים 22 :התפלגות המטופליםבתחוםנוער וצעירים לפי קטגוריית העבירה הראשית ....................... 92 תרשים 23 :התפלגות האסירותהמשוחררות, לפי סוג המאסרוהשחרור ולפימחוז.............................. 98 תרשים 24 : בדיקות התאמהלשיקום מונעבבתי הסוהר ובקהילהלפי מחוז ................................ ..... 101 תרשים 25 :התפלגות עברייניהמין ברש"א לפי קטגוריית טיפול ................................ ...................... 102 תרשים 26 :התפלגות מספר תיקי הטיפול בחובות אסיריםלפי מחוז ................................ ................ 105 תרשים 27 :התפלגות תיקי הטיפול בחובות אסירים לפי מקור החוב ................................ ................ 106 תרשים 28 :התפלגות הפוניםלרש"אקוללפיזהות הפונה ................................ ............................... 121 5 פתיחה אנו שמחיםלהציג בפניכם את סיכום שנתהעבודה 2024 של הרשותלשיקום האסיר. בפתח הדברים נציין כי שנת 2024 הייתה שנה מורכבת ומלאת אתגרים כפועל יוצא של אירועי 7.10 . למלחמת "חרבות ברזל" הייתה השפעה נרחבת על מדינת ישראל ואזרחיה בכלל ועל פעילות רש"א בפרט. השפעה זו קיבלה ביטויהמשתקף בדוח הסיכום. לצד האתגרים והקשיים המשיכה הרשותלפעול לשם הגשמתייעודה ואף להרחבת המענים: • הרחבת תכניות ה שיקוםלאסירים משוחררים ובכלל זה גםלאוכלוסיות ייחודיות. • המשךחיזוקשיתופיהפעולהעםגורמיטיפולבקהילה– רווחה,בריאות,תעסוקה ודיור– מתוךמטרה להבטיח מעטפת שיקומית רחבהומשולבת. • השקעה בהכשרת עובדים, חיזוק כישורי ניהול, והעמקת הידע בעבודה עם אוכלוסיות במצבי סיכון ומצוקה מורכבים. • מתן מענים לחברה הערבית בהתאםלהחלטת הממשלה 549 . • הרחבת תכניות הפיקוח, תוך כדי מתן דגש על בניית אמון עם הגורמים המשפטיים ושמירה על איזון בין צ ו רכי השיקוםלדרישות הפיקוח והביטחון. על אף,האתגרים והקשיים בשנת2024 רש"א חזרה לפעילות מלאה, סדירה ומקיפה. אנו מאמי נים שרש"א תמשיך להוות עוגן של תקווה, שינוי והתחדשות עבור אלה המבקשים לבנות לעצמם עתיד טוביותרובעבורמדינתישראל כולה. בברכתהמשךעשייה פור ייה, הנהלת הרשות לשיקום האסיר 6 תקצירמנהלים הרשות לשיקום האסיר (רש"א) היא תאגיד ממשלתי הפועל מכוח חוק הרשות לשיקום האסיר ופועל בסמכות שר הרווחה והביטחון החברתי. תפקידיה של רש"א הם לגבש מדיניות שיקום לאסירים, ליזום ולפתח שירותיםולהכין תכניות שיקום לאסיריםולהפעילןלאחר שחרורםעל מנתלשלבם מחדש בקהילה. רש"א מופקדתעל שיקומם של אסירים משוחררים בשחרור מוקדם ואסיריםאחרי מאסר מלא– כאחד. טרם מועד השלמת שני שליש ממאסרם, נציגי רש"א בוחנים את התאמתם לתכנית שיקום של האסירים בבתי הכלא, זאת על ידי יועצים בפריסה ארצית בכל בתי הכלא ובאמצעות תבחינים אחידים. עבור אסיר שנמצא מתאי ם לשיקום נבנית תכנית שיקום ופיקוח המותאמת למאפייניו ולצרכיו הקרימינוגניים, וזו מוצגת בפני ועדת השחרורים. בשנת 2024 נעשו הערכות התאמה ל- 5,501 אסירים, גידול של 5% בהשוואה ל- 2023 . עבור 45% מהאסירים שהתאמתם נבדקה התקבלה המלצה לשיקום. הסיכויים לקבלת המלצה לשיקום גבוהה בקרב אסירים שמשתחררים ממאסרם הראשון, בקרב נשואים לעומת רווקים וגרושים ובקרב אסירים עם עבירות מרמה, נשק וסמים. הסיכויים קטנים יותר עבור אסירים מבוגרים מגיל 50 ובקרב אסיריםעםעבירות אלימות במשפחהועבירות מין. בשנת 2024 טופלו ופוקחו ב רשות לשיקום האסיר 3,646 אסירים משוחררים. 45% מהם היו בפיקוח אחרי מאסר רגיל ו- 9% אחרי מאסר קצר. 11% המשיכו בטיפול אחרי השלמת תקופת ה פיקוח ו- 21% היו אחרי מאסרמלא.11% היועבריינימיןבצופיקוחו- 3% נמצאועדייןבכלא לקראתשחרור. בהשוואהלשנת2023 , חלה ב- 2024 ירידה של 8% במספרהמטופלים המפוקחיםועלייה של16% במספר המטופליםהוולונטריים (אחרימאסרמלאואחריהשלמתתקופתהפיקוח). במבטלאורךהשנים,בשנת2024 נרשמהיציבותבמספר המטופליםבהשוואהל- 2023 ,זאתלאחרירידהבהשוואהלתחילתהעשור.הסיבההבולטתלירידה במספר המטופליםבפיקוחהיא השיעור ההולך וגדלשלאסיריםשמוותריםעלהליךהשחרורהמוקדם,בגללהפער הקטן בין תאריך השחרור ה מוקדם ל שחרור הרגיל, זאת בשל קיצור ניכר בתקופת המאסר ( שחרור מנהלי) לאור ה צפיפות בבתי הכלא. הטיפול והשיקום של המטופלים נעשה בשלושת המחוזות: הדרום, המרכז והצפון – החולשים על תשעה מרחבים גאוגרפיים. השיקום של מרבית האסירים המשוחררים נעשה במרחבים ושל האוכלוסיות המיוחדות, כגון נשים ונוער וצעירים – במסגרת המחוז. הפעילות בכלא כוללת בדיקות התאמה והכנת אסירים לשחרור. בנוסף מתקיימים שיתופי פעולה ותיאומים עם גורמים הקשורים לשחרור: שירות בתי הסוהר (שב"ס) סנגוריה ציבורית, פרקליטות וועדות השחרורים. הפעילות בקהילה כוללת טיפול ים פרטני ים,טיפול יםקבוצתי ים,ליוויוהכשרהתעסוקתיתומיצויזכויותוטיפולבחובותשרובציםעלאסירים משוחרריםרבים.העבודהשלהמחוזותוהמרחביםנעשיתתוךכדישיתופיפעולהרביםעםגורמיםברשויות המקומיות ובמיוחד עם המחלקות לשירותים חברתיים ו עם גופים המשפיעים על שיקום האסיר, כגון: הביטוח הלאומי, מנהל של"מ במשרד הרווחה, ועדות סל שיקום במשרד הבריאות ועמותות לסיוע. בשנים האחרונות גברה המודעות לחשיבות המשפחה להצלחת השיקום ובעקבות כך תכניות רבות מופנות לחיזוק הזוגיות והתא המשפחתי, להעצמת אשת האסיר ולהעשרת ילדיו (כולל פרויקט פר"ח שבמסגרתו משמש סטודנט מעיןאחבוגר לילדושלהאסיר).לפעילותהשיקוםוהטיפולמסייעיםסטודנטיםלעבודהסוציאלית ולקרימינולוגיה ומתנדבים בתחומים מגוונים. הפעילות בשנת 2024 התקיימה בצל מלחמת "חרבות ברזל" שהתאפיינהבהיעדרותעובדיםבשלשירותמילואים,בפינוישל עובדיםומטופליםוכןבאובדןובמתחשחוו עובדים ומטופלים כאחד. כל אלה הפרו את השגרה החיוניתלצמיחה שיקומית. 7 מערך ה מסגרות מערך המסגרות של רש"א צמח בשנים האחרונות והוא מונה כיום תשע מסגרות, כאשר בארבע מהן יש מרכז יום. ה מסגרות נועדו לתת מענה הוליסטי ואינטנסיבי לאוכלוסיות הקצה בקרב האסירים המשוחררים, כאלו אשר אין אפשרות לשקמם בקהילת המוצא. המסגרות מאופיינות ברמת פיקוח גבוהה במתכונת של 24/7 יחד עם מערך טיפולי ושיקומי מקיף במסגרת ביתית עוטפת. כל אחת מ המסגרות מחזיקה בתחומה הייחודי בגוףידע מקצועי,כגון טיפול בבעלי רקע של אלימות במשפחהוטיפול במכורים. מסגרותייחודיותמיועדותלנשים,לנוערוצעיריםולבעלירקעתורני.סךהמטופליםבמערךהמסגרותבשנת 2024 עמד על 610 אסירים משוחררים ו בני משפחה, גידול של 8% בהשוואה לשנת 2023 . במספר דיירי ההוסטלים חלהב- 2024 עלייהשל3% לעומת2023 .דייריההוסטליםנתוניםבסדריוםקפדניהכולליציאה לעבודה, השתתפות בניהול משק הבית והשתתפות בקבוצות טיפוליות מעמיקות ובפעילות פנאי והפגה. הדיירים מקבלים סיוע במיצוי זכויות ובטיפול בחובות ולומדים התנהלות כלכלית אחראית. משך הטיפול הוא שנה ותשעה חודשים, מתוכם תשעה חודשים ראשונים אינטנסיביים של מגורים בהוסטל ושנה נוספת של מעקב, שבה הדיירים שוכרים דירה באופן עצמאי בסמיכות להוסטל. מסגרת ההוסטל מספקת מענה כולל ומקיף לצורכי האסיר המשוחרר ומקנה לו מגוון כלים הדרושים להתמודדות עם דרישות החיים הנורמטיביים. בהוסטל מופעלות התערבויות טיפוליות רבות הנוגעות למשפחת האסיר, בדגש על ילדיו. בהיותו מסגרת ביתית, ניתן בהוסטל דגש על יחס אישי, על אינטימיות ועל שחזור מסגרת המשפחה הראשונית. תחומים עולם התוכן המקצועי מתנהל ברש"א באמצעות תחומים. בתחום כלא וקהילה מגובשות תורות הפעלה ומפותחים כלים. כך מפותחות לומדות להנחלת הידע לעובדים, נערכים ימי אוריינטציה לעובדים חדשים ונערכותהשתלמויותוימיעיוןלעובדים.התחוםגםיוזםומשתתףבפעילותלקידוםנהליםותורותבתחומים משותפים עם גורמים מקצועיים במשרד הרווחה, במשרד הבריאות ובשב"ס, כמו למשל: הערכת מסוכנות וטיפול באסירים עם רקע באלימות במשפחה וקידום פתרונות לאסירים משוחררים דרי רחוב. התחום גם עוסק בטיוב העבודה עם גופים משיקים כגון שב"ס ומשטרת ישראל. הפיקוח האלקטרוני של האסירים המשוחררים מנוהל באמצעות התחום בשיתוף פעולה עם יחי דת מעוז של שב"ס. בשנת 2024 היו בפיקוח אלקטרוני 801 אסירים משוחררים, גידול של 18% בהשוואה ל שנה הקודמת, המשלים לגידול של 82% משנת2021 . בזמןנתוןהיובפיקוחאלקטרוניבממוצע397 אסיריםמשוחררים,גידולשל13% בהשוואהל- 2023 . משך תקופת הפיקוח באיזוק הממוצעת שהוטלה על אסיר משוחרר הייתה 14 חודשים; כשני שליש מהמפוקחים הם עבריינינשק, אלימותוסמים. תחום התעסוקה ברש "א נותן מענה ייחודי למגוון אוכלוסיית האסירים המשוחררים ופעילותו מכוונת לשמור על ערכים חברתיים מוגנים לצד מיצוי הפוטנציאל התעסוקתי של האסיר ולשילובו כאזרח יצרני המנהל אורח חיים נורמטיבי. המענה כולל ליווי והשמה תעסוקתיים תוך כדי מתן דגש לאופק תעסוקתי יציבולמוביליותתעסוקתית. בשנת2024 היו1,958 אסיריםמשוחרריםבליוויובפיקוחתעסוקתי,גידולשל 9% בהשוואה לשנה הקודמת. מענה ייחודי ניתן לנשים ולנוער וצעירים. גיו ס מעסיקים היא משימה שהתחום מתמודד עמה ולאורך השנים נרכש ידע כיצד לגייס מעסיקים שותפים לשיקום אסירים. בשנים האחרונות יצר התחום מאגר מעסיקים במערכת הליבה הארגונית. במרכזי התעסוקה שהוקמו במחוזות משפרים האסירים המשוחררים את מיומנות חיפוש העבודה שלהם ורוכשים כלים להתנהלות נכונה בשוק העבודה. השנהגדל היקף המטופליםהזוכים בהכשרה מקצועית ובלימודים. 8 תחום השיקום התורני מצוי בפריסה ארצית ומעניק מענים במחוזות השונים. עובדי התחום הם עו"סים בהכשרתם ובעלי יכולת לשלב אוריינטציה תורנית עם טיפול מקצועי. בארגז הכלים של השיקום התורני נעשה שימוש בכליעבודה סוציאליים לצד כליעבודההלקוחים מהמסורתהתורנית וממחשבתישראל. בתחוםנוערוצעירים מטופליםנעריםוצעיריםעדגיל21 .רבים מהם נשפטובגיןעבירותחמ ורות, הםבעלי צרכים מורכבים, נמצאים בסיכון גבוה לעצמם ולסביבתם, ומתקשים לקחת אחריות למעשיהם. רובם מוכרים למערכות הרווחה מגיל צעיר מבלי שהצליחו להיתרם מהמענים שהוצעו להם. הטיפול בנוער וצעיריםנעשהבארבעהמרכזיםהפרוסיםברחביהארץ– מרכזישוש"ן–ובאחדמןהמרכזיםישגםמסגרת לינה (הוסטל.) בשנת 2024 טופלו ביחידת נוער וצעירים של רש"א 292 מטופלים, ירידה של 9% בהשוואה ל שנה הקודמת. 70% מהמטופלים היו לא יהודיםושלושה רבעיםמהמטופלים נכלאובגיןעבירות אלימות, נשק או סמים. בדומה למגמה בקרב כלל האסירים, גם בתחום נוער וצעירים נרשמה בשנת 2024 ירידה של ממש במספר המטופלים בפיקוח ועלייה במספרם שלהמטופליםאחרי מאסר מלא. הטיפול בנוער וצעירים נותן דגש ללימודים והכשרות מקצועיות, ללימוד עברית עבור מטופלים מהחברה הערבית ולטיפול בטראומה שמאפיינת רבים מןהמטופלים. תחום הנשים מיועד ל אוכלוסיי ה קטנה וייחודית, המונה פחות משני אחוזים מאוכלוסיית כלל האסירים, אך מאופיינת במצוקות ייחודיות וקשות. רוב הנשים המטופלות סבלו מהתעללויות בילדותן ובבגרותן ומתמודדותעםפוסטטראומהמורכבת הנותנת את אותותיה בכל מערכות חייהן. מעל60% מהאסירותהן אימהות חד הוריות לילדים קטינים והפרידה הכפויה מהילדים במהלך המאסר החריפה את המצוקה ומקשה על ריפוי ושיקו ם גם לאחר השחרור. תפיסת העבודה של התחום היא הּומנית ומכוונת טראומה ובמסגרתה השאיפה לבנות לכ ל ל האסירות תכנית שיקום בקהילה, תוך כדי שימוש בפרקטיקות מּודעות עוני ו העמקת הטיפול באישה ו במשפחתה באמצעות ייצוג, ס נגּור, תיווך וליווי בכל מערכות החיים וסיוע במימושזכויותיהןהחברתיותוהכלכליות. ליוויהאסירהעלידיהתחום מתחילבכלאכאשר, תוךכדישיתוף פעולה עם סגל "נווה תרצה", מאותרות נשים לקראת שחרור, נערכים כנסים לקראת שחרור ומתקיימות קבוצות הכנה לשחרור. פרויקט ייחודי בכלא הוא קבוצת אימהות וילדיהן (המשותפת עם שב"ס), שבה נפגשות אסירות אימהות עם הילדים במתכונת ביקור פתוח ובעקבות הביקור מתקיימת קבוצה לעיבוד החוויה. הטיפול בנשים נעשה בארבע יחידות אזוריות, כאשר באחת מהן פועל הוסטל לנשים. הפעילות בתחום הנשים נותנתדגשעלליווי פסיכיאטרי,הטבתהקשרהאימהיותעסוקה. בשנת2024 טופלו בתחום אסירותמשוחררות 122 נשים,ירידהשל 17% בהשוואהל שנההקודמת .הירידה במספרהמטופלותהייתה חדה בהיקף המטופלות המפוקחות ומתונה בהיקף המטופלות הוולונטריות (ממשיכות אחרי פיקוח ואחרי מאסר מלא.) תחום עבריינות מין מופקד על ביצוע ופיקוח על תכניות השיקום המונע שנקבעו בבתי המשפט , כאשר בעל התפקיד האמוןעל פיחוק עלההערכה והטיפול בעברייני מיןהוא גמ"מ ( גורם מקצועי מתאם). בשנת2024 נערכו בסה"כ 465 בדיקות התאמה לתכניות לשיקום מונע, ירידה של 6% בהשוואה לשנ ה הקודמת. בבתי הסוהר התקיימו 288 בדיקות התאמה, 3% פחות מהשנה הקודמת; במסגרת צו הפיקוח התקיימו 177 בדיקות התאמה, ירידה של 10% בהשוואה לשנה הקודמת. בבדיקות ההתאמה בכלא נמצאו 22% מהנבדקים מתאימים לטיפול ובבדיקות ההתאמה בצו פיקוח נמצאו 66% מתאימים לטיפול. בשנת 2024 טופלו ברש"א או בפיקוחה 390 עברייני מין, עלייה של 2% בהשוואה לשנ ה הקודמת. מרבית עברייני המין שבפיקוח התחום מטופלים במרכזים לטיפול מונע הפועלים ברישוי משרד הרווחה ופרוסים ברחבי הארץ ומיעוטםמטופלים עלידי רש"א.הכנתתכניות השיקוםנעשיתבשיתוףפעולהעםבתיהמשפטוהפיקוחעל 9 עברייני המיןנעשה בשיתוף פעולהעם יחידת צור של שב"ס. תחום פניות הציבור וסיוע לאסיר עוזר לאסירים משוחררים למצות את זכויותי הם ולטפל בחובות שהם צברו. החובות שרובצים על אסירים רבים מהווים חסם מרכזי בתהליך השיקום והאיום המתמיד מפני נושים מעכבים מיקוד בשינוי עצמי ובצמיחה אישית. באמצעות ממוני הסיוע הפרוסים במחוזות, מקיים התחוםשיתופיפעולהעםגופיהאכיפהוהגבייהבמדינתישראללשםהסדריפריסתחובותוהפחתתריביות וקנסות. עובדי התחום פונים לגורמים ממשלתיים ועסקיים על מנת להימנע מצווי פינוי וממאסר כתוצאה מאי עמידה בתשלום חובות. בנוסף, דואג התחום למי צוי זכויות האסירים המשוחררים באמצעות שיתוף פעולה עם גופים כגון: משרד השיכון ל סיוע בדיור ו בשכ"ד, האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, הסנגוריה הציבורית ו המוסד לביטוח לאומי. בשנת 2024 טופלו בכלל מחוזות רש"א 1,041 תיקים של 599 מטופלים עם מגוון חובות וצרכים שדרשו מיומנויות מיצוי זכויות של הממונות לסיוע האסיר. סך החובות שטופלועלהעל 113 מיליון ש"ח. פעילות נוספת מעברלנעשהבתחומים,מתקיימתברש"אפעילותנוספתשנועדהלהגיבלצרכיםמתחדשיםולתרוםלפיתוח הארגון. חברה ערבית: לצד האתגרים והחסמים שאיתם מתמודדים כלל האסירים המשוחררים, אסירים משוחררים מהחברה הערבית מתמודדים עם אתגרים ייחודים כגון מיעוט מסגרות שיקומיות עם רגישות ל שונותתרבותיתושפתית,מיעוטבשירותישיקוםברשויותהמקומיות,אתגריםתעסוקתייםמועצמיםבשל היעדר שליטה בשפה העברית וכן חסמי אמון כלפי מערכות המדינה. בשנת 2024 המשיכה רש"א את השתתפותה באופן פעיל במימוש החלטת הממשלה 549 "תכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית 2022-2026 ". מטרת התכנית היא לסייע לאסירים משוחררים להשתלב חזרה בחברה באמצעות מתן מענים הוליסטים ומקיפים. התכנית שואפת להגדלת מספרם של המשוחררים הערבים הפונים לשיקום מרצונם החופשי, באמצעות התאמתם, הנגשתם והרחבתם של המענים הקיימים הניתנים היוםלמשוחררים. במסגרתזוניתןמענהמוגברבטיפולחובותאסירים,בחיזוקהתאהמשפחתי,בתעסוקה, ובשיפור מיומנות בשפה העבריתובאוריינות דיגיטלית. בנוסף ניתן סיוע כספיישיר באמצעות סלי סיוע. בריאותהנפשומוגבלויות: בקרבאסיריםמשוחרריםישמספרלאזניחשלמתמודדינפשובעלימוגבלויות. עם זאת, לאורך השנים לא נבנו לאוכלוסיות אלו תכניות מותאמות ומספקות, הכוללות מענים של משרד הרווחה ושל משרד הבריאות, ועקב כך רובם נמצאו לא מתאימים לתכניות שיקום. בעקבות הבנת הצורך והפעריםבמענים,מצאהרש"אשישחשיבותגבוההלהכירבאופןמעמיקאתהאוכלוסיותהאלהולהתאים עבורן תכניות שיקום הוליסטיות, אשר מאגדות מענים מגוונים. התחום החדש ש הוקם ברש"א יהיה אמון על הבניית תהליכי עבודה משותפים עם שב"ס, משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטוח הלאומי. בשנת 2024 נעשו בעיקר פעולות של היכרות עם שירותים של מנהל המוגבלויות במשרד הרווחה ושל סל שיקום במשרדהבריאות. מחקר: רש"אמייחסתחשיבותעליונהלהנחלתהשלמדיניותמבוססתעובדות,שמטרתהלזהותאתתכניות הטיפולהאפקטיביותוהיעילותביותר,שיביאולידימימושמיטביאתההשקעההציבוריתבשיקוםאסירים. לשםביסוסהשלמדיניותזאת,מחלקתהמחקריוזמתומבצעתמחקריםבתחומיהליבהשלפעילותהארגון וכן מסייעת לתחומים ולמחוזות באיתור חומר מקצועי ובאיסוף ובניתוח נתוני פעילות. בנוסף, מעודדת 10 הרשותבאמצעותהמחלקהמחקריםשלגורמיאקדמיהבמגווןרחבשלנושאיםהרלוונטייםלתחוםשיקום אסירים. המחקרים המרכזיים בשנת 2024 היו: מחקר הערכה של פיתוח תהליכי עבודה ברש"א, מחקר הערכה של הטיפול הקבוצתי של רש"א בעברייני מין, מחקר הערכה של קבוצות טיפול ברש"א וניתוח תמורות בשימוש בפיקוח אלקטרוני עבור אסירים משוחררים. הדרכה והשתלמויות: ההדרכה ברש"א נועדה להעניק תמיכה מקצועית, להטמיע את עקרונות השיקום ו להעמיק את הידע והמיומנויות של העובדים בתפקידים השונים. במהלך השנים, תחום ההדרכה הפך לדומיננטי,עםדגשעלהכשרותמקצועיות,קורסים,השתלמויותוימיעיון.בשניםהאחרונותהתרחבמערך ההדרכה, תוך כדי שימת דגש על הקצאת זמן ומשאבים לפיתוח ראייה רחבה, לשיתוף פעולה בהליכי העבודה במטה, ו לפיתוח הכשרות פנימיות לעובדים בעזרת כוח אדם פנימי וחיצוני. בשנת 2024 התקיימו 18 קבוצות הדרכה ברמה ארצית בתדירות של כ חודש , זאת בנוסף למפגשי אוריינטציה לעובדים חדשים, למפגשי סטודנטיםולהדרכות בתחומים השונים (נוערוצעירים, נשים, עבריינות מין ועוד).התחוםגם יוזם ומוציא לפועל קורסים, השתלמויות וימי עיון. מטה המטה ברש"א מצומצם בגודלו אך חולש על תחומי עיסוק מגוונים שנועדו ליצור מעטפת מקצועית ויעילה שתסייע למימושהייעוד של הארגון. משאביאנוש: בסוף2024 עבדוברש"א197 עובדים.81% מעובדירש"אהםנשים.85% מהעובדיםהםבעלי השכלהאקדמית,מחציתם בעלי תואר שני או שלישי.לאור מלחמת"חרבות ברזל," השנההייתהמאתגרת במיוחד ונעשה מאמץלקיים פעילויות ל רווחההעובדים. מחלקתבנא"ם אחראיתעלכללהתפעולהלוגיסטישלרש"א (אחזקה,התקשרויותורכישות,בטיחות,גהות ו ביטחון) בכל אתרי הרשות וכן על תפעול, אחזקה ופיתוח של תשתיות מחשוב ומערכות מידע. בשנת 2024 נעשתה פעילות מיוחדת של השלמת הצטיידות של אמצעי אבטחה, גריטה וביעור של ציוד לא תקין ומסמכים,וכןעדכוןוחידושביטוחיםוכתיבתנהליםבתחום הרכבואבטחת המידע.בתחוםמערכותהמידע נעשה שדרוג של תשתיות התקשורת ושל מערכת המידע של הארגון (מערכת הליבה) ונפתח ערוץ תקשורת ישיר בין הרשות לבין המשטרה והמרשם הפלילי. כמו כן נעשו התקשרויות עם חברות לאבטחת מידע ומערכותמחשוב ונכתבו נהלים חדשים שמגדירים את מדיניותהגישה למערכותופרטיות המידע. הלשכה המשפטית מלווה את התהליכים הארגוניים ובכללם הרחבת שירותים ו מסגרות ותהליכי מחשוב ואבטחת מידע בהתאם לדרישות החוק. הלשכה המשפטית מנהלת שיח שוטף עם גורמי מדינה והסתדרות בנושא תקנים, שכר עובדים והסכמים קיבוציים ומרכזת את העבודה על ההסכמים והמכרזים של נותני שירותים.הלשכהגםנותנת מענהלפניותבאיכוחאסיר ים בנושאיםמשפטיים.מאמץמיוחדנעשהלקידום חוקהרשותלשיקוםהאסיר החדש, אשריהיה בו להשפיעעל פעילותה של הרשות. רש"אקול הואמוקדפניותשלאסיריםמשוחררים,משפחותאסירים,עורכידין,עו"סים,גורמיםטיפוליים נוספים, מתנדביםומעסיקים.המוקדפעיל24/7 ו מטרת ולט פלבפניותבצורהאדיבהויעילה,תוךכדישיתוף פעולה עם מנהלי רש"א והעובדים הרלוונטיים. מספר הפניות ב- 2024 עמד על 523 פניות. האוכלוסייה העיקרית הפונה לרש"אקול הינה אוכלוסיית האסירים המשוחררים לאחר מאסר מלא – 25% מכלל הפניות. כמו כן,20% מהפוניםהיו בני משפחת האסיר ו- 17% היו אסירים בפיקוח. 11 פרק ראשון: רקע הבסיס החוקי לפעולתהרשות לשיקום האסיר הרשות לשיקום האסיר (רש"א) היא תאגיד ממשלתי הפועל מכוח חוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג- 1983. השר האחראילמימושהחוק הוא שר הרווחה והביטחון החברתי. להלן החוקים המתווים את פעילותה של הרשות לשיקוםהאסיר: ▪ חוקהרשות לשיקוםהאסיר,התשמ"ג- 1983 . ▪ חוקשחרורעל תנאיממאסר,התשס"א- 2001 . ▪ חוק הגנה על הציבור מפני ביצועעבירות מין,התשס"ו- 2006 . ▪ חוק פיקוח אלקטרוניעל עצורועלאסיר משוחרר על-תנאי (תיקוני חקיקה,) התשע"ה- 2014 . תפקידי הרשות לשיקום האסיר ▪ לגבש מדיניות שיקום לאסירים ▪ להכיןתכניות שיקום לאסיריםולהפעילן לאחר שחרורם ▪ לפעוללקליטת אסירים ולשיקומם בקהילה ▪ ליזום הקמתם ופיתוחם של שירותי עזרלשיקום האסיר ▪ לסייעלמשפחות האסירים בעתהמאסר ולאחריו ▪ לתאם ביןמשרדי הממשלה, הרשויותהמקומיות וגופים אחרים בנושאים הקשורים לשיקום האסיר ▪ לעודד פעילות התנדבותית בקרביחידים וגופים ▪ לפקח עלגופים מתנדבים העוסקים בשיקום האסיר ▪ להציע חקיקהוליזום מחקרים ▪ לפעוללהגברת המודעותהציבורית לנושא שיקום האסיר חזון הרשותלשיקום האסיר: מתן הזדמנות שיקוםלכל אסיר בר שיקום 12 פרק שני: הערכות התאמה של אסירים לקראת השחרור על פי חוק שחרור על תנאי ממאסר התשס"א- 2001 , נציגי הרשות לשיקום האסיר בוחנים את התאמתם לתכניותשיקוםשלהאסיריםבבתיהכלא,החלמחצישנהולאיאוחרמשלושהחודשיםטרםמועדהשלמת שני שליש ממאסרם.לשם כך, הציבההרשות יועצים בפריסה ארצית בכל בתיהכלא. יועצי רש"א בבתי הכלא מראיינים את האסירים לשם הערכת התאמתם לתכנית שיקום בפיקוח רש"א, ומכינים בעניינו של כל אסיר חוות דעת מקצועית ומקיפה, המועברת לוועדת השחרורים. התהליך מתבצע בשיתוף פעולה ובהתייעצות עם עו"ס שב"ס ולאחר שהתקבלו כל חוות הדעת בעניינו של האסיר מטעם הגופים הבאים: שב"ס, מב"ן (מרכז בריאות הנפש לאסירים), ועדות מקצועיות בין- משרדיות וגורמים רלוונטיים נוספים. בנוסף, מקיימים יועצי הכלא פעילו יו ת הכנה לקראת השחרור, הכולל ות קבוצות וסדנאותהכנהלקראת השחרורוסדנאות תעסוקה. עבור אסיר שנמצא מתאי ם לשיקום, מגובשת על ידי רכזי השיקום (ומאושרת על ידי מפקחי השיקום המחוזיים)תכניתשיקוםהמותאמתלמאפייניוולצרכיוהקרימינוגניים.התכניתמוגשתלוועדתהשחרורים הדנהבבקשתושלהאסירלשחרורמוקדםבמעמדהאסירועורךדינוובמעמדבאכוחהמדינה,והיאמהווה רכיב חשוב בהחלטת הוועדהלגבי בקשת השחרורהמוקדם. אםהוועדההחליטהעלשחרורוהמוקדםשלהאסיר,הואמחויבלעמודבכלהתנאיםוהמגבלותאשרהושתו עליו על ידי ועדת השחרורים מתוקף היותו אסיר משוחרר ברישיון, ובכללם תכנית השיקום של רש"א. במקרה שהאסיר מפר את תנאי השחרור, רש"א מחויבת לדווח על כך באופן מידי לוועדת השחרורים, ובסמכותה אף להגיש בקשהלהפקעתרישיונו של האסירולהחזרתולכלא להמשךנשיאתמאסרו. הערכות התאמה נעשות גם עבור עברייני מין בקהילה ששוחררו לאחר מאסר מלא, וזאת במסגרת צו הפיקוח. כמוכן, נעשותהערכותהתאמהעבור אסירים במאסרים קצרים (עד שנת מאסר), בין אםעל סמך המידע שמועבר על ידי יחידת השחרור ממאסרים קצרים בשב"ס ובין אם באמצעות ריאיון אישי (תלוי בתקופת הזמן שנותרה עד למועדהדיון.) היקף הערכות ההתאמה לאסירים בתרשים 1 מוצגת התפלגות הערכות ההתאמה עבור אסירים לפי סוג המאסר או האוכלוסייה. בשנת 2024 נעשו הערכות התאמה ל- 5,501 אסירים כשני שליש מההערכות נעשו בבתי הסוהר: אלה, דקל, חרמון,. מעשיהו, צלמוןוכרמל. 13 תרשים1 : מס' הערכות התאמה,לפי סוג המאסר או האוכלוסייה ולפימחוז (שנת 2024 ) 6,000 5,501 397 5,000 465 861 4,000 3,000 1,895 1,892 1,714 134 2,000 185 3,778 78 98 253 114 342 229 290 1,000 1,267 1,293 1,218 0 הדרום המרכז הצפון סה"כ מאסר רגיל מאסר קצר עברייני מין סרב לפגוש נציג רש"א בהשוואה ל- 2023 , בשנת 2024 היה גידול של 5% במספר הערכות התאמה. בהערכות התאמה במאסרים רגילים נרשם גידול של 12% ובמאסרים הקצרים נרשמה ירידה של 12% המשלימה לירידה של 25% במהלך השנתיים האחרונות. ירידה קלה נרשמה במספר הערכות ההתאמה לעברייני מין (6% ). במחוז הדרוםנרשם גידול של21% , במחוזהצפון גידול של 4% ובמחוזהמרכזנרשמה ירידה של6% . אחוז האסירים שנמצאו מתאימיםלשיקום עמד על45.4% , שיעורזהה לשיעור בשנת2023 ( 45.0% .) מאפייני האסיריםשעבורם נעשו הערכותהתאמהושיעור ההתאמה 98% מביןהאסיריםשנעשתהעבורםהערכתהתאמהלשיקוםהיוגבריםו- 2% נשים.44% מהגבריםו- 60% מהנשים נמצאו מתאימים לשיקום. 47% מהאסירים היו יהודים ו- 53% לא יהודים (97% מהם ערבים.) 40% מהיהודים ו- 49% מהלא יהודים נמצאו מתאימים לשיקום. בתרשים2 מוצגאחוזהאסיריםלפי קבוצת גיל ושיעור ההתאמהלשיקום של כל קבוצ ת גיל. 14 תרשים2: התפלגות האסירים ושיעור המתאימים לשיקום לפי קבוצתגיל (שנת2024 ) התפלגות האסירים אחוז המתאימים לשיקום 57.9% 5.1% 7.4% 51.9% 9.2% 41.9% 37.9% 38.2% 31.0% 33.0% 17.8% 29.5% קרוב לארבעים אחוזים מהאסירים שנבדקה התאמתם לשיקום היו בני פחות מגיל 30 ויותר מארבעים אחוזים היובגילים49-30 ; 14% היו בני50 אויותר.ההתאמהלשיקוםהלכ ה וקטנה ככל שהגילעלה. בתרשים 3 מוצגת התפלגות המטופלים ברש"א ושיעור ההתאמה לפי קטגוריית המצב המשפחתי של האסיר. תרשים3 : התפלגות האסירים ושיעור המתאימים לשיקוםלפימצב משפחתי (שנת 2024 ) התפלגות האסירים אחוז המתאימים לשיקום 50.0% 44.1% 14.6% 34.0% 53.5% 31.8% 15 שיעורהאסיריםהרווקיםשנבדקההתאמתםלשיקוםעמדעליותרממחצית האסיריםשנבדקו, כשלישהיו נשואיםאובזוגיותוהיתרגרושים,פרודיםאואלמנים.שיעורההתאמההגבוהביותרנמצאבקרבהנשואים ( 50% ) והנמוך ביותר בקרב הגרושים/פרודים/אלמנים (34% .) בתרשים 4 מוצגת התפלגות המטופלים ברש"א ושיעור ההתאמה – לפי סוג העבירה הראשית במאסר האחרון. תרשים4 : התפלגות האסירים ושיעור המתאימים לשיקום לפי סוג העבירה הראשית(שנת 2024 ) התפלגות האסירים סוג העבירה אחוז אסירים אלימות 18.2% סמים 12.9% אלימות במשפחה 12.6% רישוי ותעבורה 12.5% נשק 12.1% רכוש 11.4% עבר י ינות מין 9.9% כלפי חיי אדם 3.6% מרמה וכלכליות 3.1% שוד 2.1% אחר 1.7% סה"כ 100.0% אחוז המתאימים לשיקום 72.5% 68.1% 53.8% 52.9% 47.7% 46.3% 44.6% 44.3% 41.9% 40.2% 20.4% מרמה נשק סמים כלפי חיי שוד אחר עברינות אלימות רישוי אלימות רכוש וכלכליות אדם מין ותעבורה במשפחה העבירה השכיחה ביותר של אסירים שהתאמתם נבדקה הי יתה אלימות ( 18% ) ואחריה סמים, אלימות במשפחה, רישויותעבורה ונשק (כולם12% - 13% ) . שיעורההתאמההגבוה ביותרהתקבלעבור אסיריםעם 16 עבירות מרמה וכלכליות (73% ) ועם עבירות נשק (68% ). שיעור ההתאמה הנמוך ביותר, ובפער גדול לעומת יתר סוגי העבירה, התקבל עבור אסיריםעםעבירת אלימות במשפחה (20% .) בתרשים5מוצגאחוזההתאמהלפיסוגהמאסרולפימחוז.בדיקתההתאמהשלאסירבמאסררגילנעשית במפגשפנים-אל- פניםושל אסיר במאסר קצר נעשיתלרוב באמצעות בדיקתמסמכיםהנוגעים לאסיר. תרשים5:שיעור ההתאמה עבוראסיריםאחרי מאסר רגיל ומאסר קצר, לפי מחוז (שנת2024 ) 60% 54.5% 48.0% 50% 46.3% 43.4% 42.0% 40.9% 38.9% 38.2% 40% 30% 20% 10% 0% הדרום המרכז הצפון סה"כ מאסר רגיל מאסר קצר אחוז ההתאמה לשיקום של אסירים אחרי מאסר רגיל (46% ) גבוה משל מאסר קצר (42% ). במחוז הצפון אחוזההתאמהבמאסריםרגיליםגבוהמשליתרהמחוזותובמחוזהמרכזאחוזההתאמהבמאסריםקצרים גבוה משל יתר המחוזות. בהשוואה לשנת 2023 , נרשמה בשנת 2024 התייצבות בשיעור ההתאמה (לאחר ירידה שחלה בשנת2023 לעומת השנים הקודמות.) מאפייני האסיריםהקשורים להתאמהלשיקום על מנת לבחון האם לקביעת יועץ הכלא על התאמת האסיר לשיקום יש קשר למאפייני האסירים – ערכנו ניתוח רב- משתני מסוג רגרסיה לוגיסטית (הממצאים המספריים אינם מוצגים כאן). המאפיינים שבדקנו הם: מגדר, גיל, מצב משפחתי, ד ת- לאום, מספר מאסרים, משך המאסר האחרון וסוג העבירה. תוצאות הניתוח מלמדות שלאסירים נשואים (לעומת רווקים או גרושים) ולאלו שהם לראשונה במאסר (לעומת רצידיביסטים) סיכויים גבוהיםיותר ברמת מובהקות סטטיסטית לקבל הערכה חיוביתלהתאמה לשיקום. לעומת זאת, לאסירים מגיל 50 לעומת יתר קבוצות הגיל) יש סיכויים נמוכים יותר לקבל הערכה חיובית.( בנוסף,לאסיריםעם עבירותנשק,עבירותצווארוןלבןועבירותסמים ישסיכוייםגבוהיםיותרלקבלהערכה חיובית(לעומתהסיכויהממוצע)בעודשלאלועם עבירותאלימותבמשפחהועבירותמיןישסיכוייםנמוכים יותר. 17 פרק שלישי: פעילות בקהילה סיכום פעילות השיקוםבקהילה בשנת 2024 טופלו ופוקחו ב רשות לשיקום האסיר 3,646 אסירים משוחררים. בתרשים 6 ובלוח 1 מוצגת התפלגותהמטופלים והמפוקחיםלפי סוגהמאסרוהשחרורולפי מחוז. תרשים6: מס' המטופלים והמפוקחים,לפי סוג המאסר והשחרור ולפימחוז (שנת 2024 ) 4,000 3,646 97 392 3,000 758 416 2,000 325 1,254 1,064 869 1,000 1,658 459 0 הדרום ירושלים המרכז הצפון סה"כ אחרי מאסר קצר - בפיקוח אחרי מאסר רגיל - בפיקוח ממשיכים אחרי פיקוח אחרי מאסר מלא עברייני מין בצו פיקוח בתהליך בכלא לוח1: מספר המטופלים ו המפוקחים,לפי סוג המאסר והשחרור ולפימחוז (שנת2024 ) הדרום ירושלים המרכז הצפון סה"כ אחרימאסר רגיל- בפיקוח 259 167 527 605 1,658 אחרימאסר קצר– בפיקוח 84 47 102 92 325 ממשיכיםאחרי פיקוח 95 80 175 66 416 אחרימאסר מלא 243 101 282 132 758 עברייני מין בצופיקוח 66 52 142 132 392 בתהליך בכלא 22 12 26 37 97 סה"כ 869 459 1,254 1,064 3,646 45% מהמטופליםבשנת2024 היואסיריםבפיקוח אחרימאסררגילו- 9% אסיריםאחרימאסרקצר. 11% היו כאלה שהמשיכו בטיפול אחרי פיקוח ו- 21% היו אחרי מאסר מלא. 11% היו עברייני מין בצו פיקוח ו- 3% נמצאועדייןבכלאבנקודתהזמןשבהנשלפוהנתונים(בינואר2025,בעיקרכאלוש זכולשחרורמוקדם וממתינים לשחרור.) בהשוואה לשנת 2023, חלה ב- 2024 ירידה של 8% במספר המפוקחים ועלייה של 16% במספרהמטופליםהוולונטריים (אחרי מאסר מלאואחרי השלמת תקופתהפיקוח). 18 במהלך השנה הופקע רישיונם של 87 אסירים בעקבות הפרת תנאי הרישיון, מספר דומה להפקעות בשנת 2023 . מירבהפעילותברש"אנעשיתבמרחביםהפרוסיםבמחוזות.במחוזהדרוםשוכניםמרחבנגבולכיש.במחוז המרכז:שפלה,תלאביבושרוןובמחוזהצפוןשוכניםהמרחבים:עמקים,חיפהוגליל.מרחבירושליםפועל ללא זיקה למחוז (פירוט הפעילות במחוזות מוצג בהמשך פרק זה). בתרשים 7 מוצגת התפלגות המטופלים ברש"א לפי חלוקתם למרחבים ומחוזות. בתרשים לא נכללו האוכלוסיות הבאות: נשים, נוער וצעירים, דייריהוסטליםועבריינימין(שימולבשהאחרוניםנכללובתרשיםהמקבילשלשנת2023 ).אוכלוסיותאלה מטופלות ברמה המחוזית. תרשים7 : מס' המטופלים ברש"א לפי מרחב(שנת 2024 ) 1,000 916 800 267 717 688 205 600 236 480 400 339 257 452 200 255 169 0 הדרום ירושלים המרכז הצפון נגב לכיש ירושלים שפלה תל אביב שרון עמקים חיפה גליל אפשרלהתרשם שהמרחבים מרובי המטופלים הם: תל אביב,נגב וירושלים והמרחביםעם מיעוט יחסי של מטופליםהםשפלה,גלילולכיש.39% מהמטופליםבמרחביםהםאסיריםמשוחרריםשאינםבפיקוח,אלא אחרי מאסר מלא או ממשיכים אחרי פיקוח. בהשוואה לשנת 2023 , חלה ב- 2024 עלייה של 9% בהיקף הפעילותבמרחבים השונים.עלייהבולטתשל58% נרשמהבמרחבלכיש(מ- 149 מטופליםל- 236 )ושל28% במרחב תל אביב (מ- 374 מטופלים ל- 480 .) בתרשים 8 מוצגת התפלגות המטופלים ברש"א במבט השוואתי לשנים 2024-2017 . בתרשים לא נכללו המועמדיםלטיפולששוהיםעדייןבכלא,שכןקטגוריהזונמדדהרקמשנת2020 ,וכןלאעבריינימין.לצורך הפשטות צורפו הממשיכים בקשר עם רש"א לאחר הפיקוח לקבוצת המטופלים אחרי מאסר מלא. כמו כן המטופליםבירושליםמשולביםבתרשיםיחדעםמטופלימחוזהדרום,שכןמרחבנפרדלירושליםהוקםרק לפני שנים אחדות. 19 תרשים8 : מס' המטופלים ברש"אלפי סוג המאסר והשחרור: מבט השווואתילשנים 2024-2017 4,500 4213 4,000 3812 3518 3391 3,500 32213157 3272 3094 3,000 2,500 2,000 1687 1343 1396 12551409 1,500 1272 1341 1304 1165 1145 1189 1176 1086 968942 116111171032895 981 1025 1000 1,000 904885 500 0 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2024 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2024 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2024 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2024 ירושלים והדרום המרכז הצפון סה"כ אחרי מאסר רגיל - בפיקוח אחרי מאסר קצר אחרי מאסר מלא בשנת 2024 חל קיטון מזערי של 2% במספר המטופלים בהשוואה לשנת. בשנים האחרונות גדל היקף השחרורים המנהליים שמקטינים את המוטיבציה של האסירים לפנות לוועדת השחרורים. הדבר בולט במיוחד במאסרים הקצרים (ירידה של 19%) שבהם הפער בין שחרור מלא למוקדם קטן. לעומת זאת חל גידול( 16% )בהיקףהפעילותבקרבהאסיריםאחרימאסרמלאאואלההממשיכיםבקשרעםרש"אלאחר השלמת תק ופת הפיקוח, גידולהמשקף מאמצים של הארגון להגביראת הפעילות בפלחזה של אסירים. מאפייני המטופליםבקהילה מעט יותר ממחצית המטופלים בקהילה בשנת 2024 היו יהודים (53% ) והיתר לא יהודים (47% ). נתון זה מסמןמגמהשלהשניםהאחרוניםשלמעבר מרובשלמטופליםלאיהודיםל רובשלמטופליםיהודים,מגמה ה מקביל ה לעלייה במספר המטופליםהוולונטריים, שרובםהמכריע יהודים. 97% מהמטופלים הם גבריםו- 3% הןנשים. בתרשים9 מוצגתהתפלגות המטופלים ברש"א לפי קבוצת גיל. 20 תרשים9 : התפלגות המטופלים ברש"אלפי קבוצתגיל (שנת 2024 ) 4.2% 6.9% עד 21 12.4% 22-29 28.5% 30-39 40-49 19.6% 50-59 60 + 28.4% קרובל- 60% מאוכלוסייתהמטופליםהםבני39-22 .שיעורהצעירים(עדגיל21 )עומדעל4% ושיעורבני60 אויותר – 7% .הגילהממוצע שלהמטופלים הוא 37.8 והגילהחציוני35 . בתרשים10 מוצגתהתפלגותהמטופלים ברש"אלפי קטגורייתהמצבהמשפחתי. תרשים10 : התפלגות המטופלים ברש"אלפי המצב המשפחתי(שנת2024 ) 17.1% רווק 47.1% נשוי/בזוגיות גרוש/פרוד/אלמן 35.8% קרוב למחצית המטופלים ברש"א הם רווקים, יותר משליש נשואים או בזוגיות, ו- 17% – גרושים, פרודים או אלמנים. 21 בתרשים11 מוצגתהתפלגותהמטופלים ברש"אלפימס' המאסרים שהם נשאו (כולל עבודות שירות.) תרשים11 התפלגות המטופליםברש"א, לפי מס': המאסריםשהם נשאו (שנת2024 ) 11.2% מאסר אחד 5.2% שני מאסרים 8.2% שלושה מאסרים 59.4% ארבעהמאסרים 16.1% חמישה מאסריםאו יותר כ- 60% מהאסירים המשוחררים המטופלים ברש"א נשאו עונש מאסר אחד. כרבע מהמטופלים נשאו 3-2 מאסרים ו- 16% הגיעו לטיפול לאחר המאסר הרביעי ומעלה. כפי שראינו לעיל בנתונים על הערכות ההתאמה, משתנה המועדּות הוא מנבא חשוב של ההמלצה על שחרור מוקדם וכנראה גם של החלטת ועדת השחרורים. ואכן בקרב המטופלים בפיקוח שיעורם של אלה שנשאו מאסר אחד הוא 66% , בעוד ששיעורם בקרבהמטופלים לאחר מאסר מלא הוא30% בלבד(הנתוןלא מופיע בתרשים.) בתרשים12 מוצגתהתפלגותהמטופלים ברש"אלפי משךהמאסרהאחרון שלהם. תרשים12 : התפלגות המטופלים ברש"א,לפימשך המאסרהאחרוןשלהם (שנת 2024 ) 2.3% 14.6% עד 6 חודשים 19.0% 7-12 חודשים בין שנה לשנתיים 16.5% בין שנתיים לשלוש בין שלוש לחמש שנים 29.9% 17.7% יותר מחמש שנים המאסר האחרון של 21% מהמטופלים נגזר לתקופה של עד שנה ושל 30% לתקופה של בין שנה לשנתיים; כמעט מחצית מהמטופלים נשפטו ליותר משנתיים. בשנת 2024 אנו עדים להמשך התופעה של קיטון בשיעורם של השפוטיםלתקופות קצרות (עד 12 חודשים) –מ- 30% בשנת 2022 ל- 21% בשנת2024 . 22 בתרשים13 מוצגתהתפלגותהמטופליםברש"אלפיקטגוריית העבירה הראשיתשבגינההםנכלאובמאסר האחרון. תרשים13 : התפלגות המטופלים ברש"א לפי קטגורייתהעבירה הראשית(שנת2024 ) 20.0% 16.7% 16.1% 14.9% 15.0% 13.4% 10.0% 8.3% 8.2% 6.6% 6.3% 4.8% 5.0% 3.1% 1.6% 0.0% עבירות סמים אלימות רישוי נשק מרמה רכוש אלימות כלפי חיי שוד אחר מין ותעבורה וכלכליות במשפחה אדם העבירות השכיחות ביותר בקרב המטופלים ברש"א הן: עבירות מין, עבירות סמים, אלימות ועבירות נשק. יותר מ- 60% מהמטופלים נאסרו במאסר האחרון בגין ארבע עבירות אלו. בהתפלגות סוג העבירות נמצא דפוסאתניבולטבמיוחדבעבירותמין(82% מעברייניהמיןהיויהודים)ובעבירותנשק(92% מעברייניהנשק היו לא יהודים.) מערך הטיפ ולהקבוצתי רש"אמפעילהמערךקבוצותטיפוליותמגוו ן עלמנתלתתמענהלמאפייניםולצרכיםהשוניםשלהמטופלים בפיקוח.בשנת2024 פעלובקהילה101 קבוצות טיפוליות-שיקומיות ובלוח2 מוצגיםשכיחותהקבוצותלפי סוגהקבוצה.היקףהקבוצותהיהדומהלזהשלהשנתייםהקודמות,ממצאמשמעותילאורמלחמת"חרבות ברזל"לאורךהשנה. עםזאתרק38% מהקבוצותהיוספציפיות( אלימות,מרמהועבריינותמין) בעודשיתר הקבוצות היו כלליות (כגון: עוברי חוק, קלט ופסיכו- חינוכיות). יש לציין שבלוח לא כלולות קבוצות המתקיימותבהוסטלים,במרכזיהתעסוקה, ביחידותנוערוצעיריםוביחידותלשיקוםאסירותמשוחררות. 23 לוח 2: התפלגות קבוצות טיפול ברש"א1 לפי סוג הקבוצה(שנת 4 202 ) סוג קבוצה מס' קבוצות קלט למטופלים חדשים 41 עוברי חוק 19 אלימות כללית 8 שיקום תורני 5 עבריינות מין 4 מרמה 4 תעבורה 3 מיינדפולנס/מדיטציה 3 אמ"ת (אלימות, מרמה, תעבורה) 3 פסיכודרמה 3 התמכרויות 2 פסיכו-חינוכית 2 מאסרים קצרים 2 מאסרים ארוכים 1 עברית 1 סה"כ 101 1 בלוח לא כלולות קבוצות המתקיימות בהוסטלים, במרכזי התעסוקה, ביחידות נוער וצעירים וביחידות לשיקום אסירותמשוחררות. 24 מחוז הדרום מחוז הדרום משתרע מאשדוד עד אילת וכולל את הערים אשדוד, קריית גת, אשקלון, רהט, באר שבע, דימונה, ערד ואילת. מחוז הדרום מצוי בפריסה גאוגרפית רחבה ומכיל אוכלוסייה מגוונת בערים, בכפרים חקלאיים, במושבים, בקיבוצים ובעיירות. בדרום יש ריכוז גדול של יישובי בדואים המתגוררים בערים, בעיירותוביישובי הפזורה. במחוזהדרום שני מרחבים: מרחבנגב ומרחב לכיש. ניתוח כמותי של פעילות המחוז בכלא מופיע לעיל בפרק השני. הרחבה על פעילות המחוז בתחומים המקצועיים (תעסוקה, שיקום תורני, שיקום אסירות משוחררות, נוער וצעירים ועברייני מין) תובא להלן בפרקהחמישי העוסק בתחומים. שנת 2024 נפתחה בצל מלחמת חרבות ברזל, כאשר רוב עובדי מרחב לכיש פונו מבית ם, וחלק מהעבודה נעשתה באופן מקוון וללא קבלת קהל. עם חזרתם של העובדים לביתם, החלה חזרה הדרגתית לשגרה ולהגעהשלמטופלים. גםמרחבנגבחווה טלטלה, זאתבשלגיוסעובדיםרביםלמילואים,חייםבצלמציאות מתוחהושינויים בכוחאדם.עלאףהקשיים,המתחוהמציאותהמשתנהשמרועובדיהמחוזעלשגרתעבודה ופעילות שוטפת ועשו ככל שביכולתם לנהל סדר עבודה תקין. ככלל, בשנה זו לא צומצמה הפעילות ובתחומים מסוימים אףהתרחבה. להלן פירוטהפעילות במחוז: ❖ פעילות בבתי הכלא ▪ במהלךהשנההתקיימופגישותעבודהשוטפותעםעובדישב"ס:קצינתטיפולושיקום,קצינתתקון וקצינת קשרי קהילה – של מחוזהדרום. ▪ במהלךהשנה מפקחי השיקום במחוז ניהלו קשר שוטף ורציףעם ראשי תחו ם טיפול ושיקום בבתי הכלא השונים וקיימו פגישות עבודה משותפות. מפקחי השיקום גם השתתפו בישיבות עבודה עם צוותהעו"סיםבבתיהכלא , זאת לצורךתיאוםציפיות,ביסוסוחיזוקקשריהעבודה,פיתוחנהלים ודיון בסוגיות משותפות. ▪ נערך ביקור שלמנהלימחלקותטיפולבשב"סבמרכזשוש"ןובהוסטלקשת. הםנפגשועםמנהלות המסגרת וצוות הטיפול, נחשפו לעבודה הטיפולית המתקיימת במקום, כולל מפגש עם מטופל שסיפרעל אודותהתהליך הטיפולי שהוא עובר במסגרת. ▪ התקיימה פגישת עבודה עם רב מחוז הדרום של שב"ס וקצינת טיפול ושיקום בנושא השיקום התורני.כמוכן,התקייםמפגשחשיפהלרבני שב"סבמרחבלכיש.במפגשניתנה סקירהעלפעילות המרחב ו הרצאה בנושאעברייני מין, ומטופל סיפר על תהליךהטיפול שלו. ▪ נציגיהמחוז השתת פוב-7 סדנאותבפיילוטהמכינהשלמחלקתקשריקהילה.בכלסדנההגיעצוות עובדים הכולל מנהלת מחוז/מרחב, יועצת תעסוקה, ממונה סיוע לאסיר ורכזת רש"א. המפגש אפשר לאסירים חשיפה לרש"א, שכלל ה גיוס לקראת השחרור מהכלא וקבלת מידע על ליווי, סיוע וטיפוללאחר השחרור. ▪ סדנאות הכנהלשחרור. במחוזהתקיימו בסה"כ 7 סדנאות: • כלא דקל: התקיימה סדנה לאסירים המסרבים לפגוש את נציג רש"א. בסדנה נכחו כ- 15 אסירים, מהם רק שלושה הכירו את רש"א. בעקבותהסדנה,היקף הסירוביםירד באופן ניכר. בנוסף,התקיימה סדנתהכנהלשחרור בת שני מפגשים בהשתתפות 18 אסירים. 25 • כלא אלה: התקיימה סדנת הכנה לשחרור בת מפגש אחד בהשתתפות כ- 30 אסירים מאגף אסיריעבודה.מטרתהסדנההי יתה פיתוחמודעותלאתגריםהעומדיםלאחרהשחרור.בנוסף, ניתן הסבר אודות תכניות רש"אהקיימות והקריטריונים השונים. • בית מעצר אוהלי עוז(אוהליקידר):התקיימו2 סדנאות שחרור. • כלאאשל: התקיימהסדנתהכנהלשחרורבתחמישהמפגשיםעבוראסיריםשנמצאיםבמאסר תקופת זמן ממושכת. • בית מעצר שקמה: התקיימה קבוצת הכנה לשחרור בכלא בת שמונה מפגשים . בקבוצה קיבלו האסירים כלים להתמודדות לקראת השחרור, הבנה לקראת האתגרים הצפויים וכן חשיפה למגווןהמענים שיוכלו לקבללאחרהשחרור ממאסר. ❖ פעילות בקהילה מטרת העבודה בשנה זו הייתה חיזוק קשרי העבודה עם הרשויות המקומיות, ביסוס מעמדם של רכזי הרשויות במחלקות לשירותים חברתיים כגורם טיפולי ומקצועי אשר נותן מענה לאוכלוסיית אסירים משוחררים,כ חלק בלתי נפרד מצוות העובדים ב מחלקה. מנהלת המחוז ומנהלות המרחב קיימו ביקורים ופגישות עבודה ב יישובים הבאים: באר שבע, רהט, אופקים,קרי יתמלאכי,נתיבותושדרות וכןב מועצ ותה אזורי ותנווהמדבר ואלקסוםבפזורההבדואית. בפגישות חשף צוות המחוז את עבודתם של רכזי רש"א באמצעות השתתפות בישיבות צוות וחשיפה לפועלו של הארגון, יצירת שיתופי פעולה עם שירותי הטיפול השונים ברשויות המקומיות וחיבור המטופלים למענים הניתנים ברשו יו ת. כמו כן, ניתן דגש לגי וס ו לשימור מטופלים לאחר מאסר מלא. פירוט הפעילות ביישובי המחוז יפורטולהלן תחת כל מרחב. ❖ קבוצות טיפול במהלך 2024 פעלו במחוז הדרום קבוצות טיפוליות שונות. חלקן במתכונת של קבוצת "רכבת" וחלקן קבוצות סגורות שהתקיימו לאורך השנה במחזוריות. הקבוצות הונחו על ידי מפקחי שיקום, רכזים אזוריים,רכזירשויותמקומיות,מנחיםמןהחוץומתנדבים. בסה"כהתקיימולאורךהשנה16 קבוצות: 9 קבוצות עוברי חוק, 2 קבוצות תעבורה, קבוצת מרמה, קבוצת אמ"ת (אלימות, מרמה, תעבורה,) קבוצת אלימות, קבוצת תעסוקה וקבוצת שימור תכנים. ❖ קשרי חוץ ▪ סנגוריה ציבורית: לאורך השנה התקיימו פגיש ו ת עבודה עם רפרנט הסנגוריה במרכז שוש" ן, ב מרחבלכיש ו במחוז. כמו כן,30 סנגורים התארחו בהוסטל קשת ו נחשפולפעילות ו. ▪ פרקליטות: מנהלת המחוז, מנהלות המרחב וגמ"מ מחוזי קיימו פגישת עבודה עם ראשי צוותים שלפרקליטיםהמופיעים בוועדותהשחרורים. ▪ מזכירּות ועד ו ת שחרורים: התקיימה פגישת עבודה עם מנהלות מדור ועדות שחרורים ומזכירות המדור. בפגישה חוזקו קשריהעבודה ונדונו סוגיות משותפות. ▪ ועדות שחרורים: במרכז שוש"ן התקיים מפגש עם נציגי ועדות שחרורים במחוז הדרום. במפגש השתתפו כ- 40 שופטים, נציגי ציבור, סנגוריה, פרקליטות ושב"ס. המפגש אפשר חשיפה לעבודת רש"אונערך בו דיון מקצועי. 26 ▪ משרד הרווחה: התקיים מפגש עם עובדי מנהל של"מ במשרד הרווחה. מטרת הפגישה הייתה לחשוף את האורחים לעבודת רש"א ולבסס קשרי עבודה משותפים. בפגישה פורטה פעילות יחידת הנשים במחוז. ▪ בריאות הנפש: התקיימו שתי פגישות עבודה עם נציגי ועדות סל שיקום של משרד הבריאות באשדודובבארשבע,במטרהלהכירלהםאתעבודתרש"אוליצורשיתופיעבודהשיאפשרולהנגיש את הזכויות והשירות של סל שיקו ם. בנוסף, צוות המחוז העביר הרצאה לצוות עובדי המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים סורוקה. ▪ הביטוח ה לאומי: מנהלת המחוז וממונת סיוע לאסיר קיימו פגישה עם מנהלת מחלקת תביעות בביטוח הלאומי במטרה לבסס קשר עבודה לשם קידום הסדרי חוב של מטופלים. בנוסף התקיימו במרחבי נגב ולכיש מפגשים עם מנהלי מחלקות בב יטוח הלאומי במטרה להעמיק אתההיכרות עם המחלקות השונות ועם הזכאויות של המטופלים. ❖ סל סיוע ▪ השנה סך ההוצאות במחוז הי ה כ- 14 אלף ש"ח וכלל את כלל היחידות ומסגרות המחוז. הוצאות עיקריות היו עבור תווי מזון, ציוד לביה"ס, רכישת תרופות,: רב קווריהוט בסיסי. ▪ בנתיבותמלוו ת באופןפרטני שתי משפחות של אסירים משוחררים. ❖ שיקום תעסוקתי והכשרותמקצועיות בשל המלחמה, עובדים רבים נעדרו לתקופות ממושכות ונאלצו לעבוד באופן מקוון. למרות זאת, העובדים שמרו על עבודה שוטפת ואיכותית, נתנו מענה לכלל המרחבים והמסגרות והקפידו על ליווי אישי ותהליכי עם כל מטופל. לאורך השנה יועצי התעסוקה השתתפו בסדנאות הכנה לקראת שחרור בומכינות קשרי קהילה בכלא. ▪ הכשרותמקצועיות • קורס ריתוך: בקורס השתתפו 12 משתתפים ממרחב נגב, מ הוסטל קשת ו ממרכז שוש"ן. כל המשתתפים שהתחילו בקורס סיימו אותו בהצלחה, למעט משתתף אחד שנעצר. הקורס התקיים במכללת עוגן הדרכות בדימונה וארך 12 מפגשים. יועצות התעסוקה ליוו את המשתתפים ואף ניתן סיוע לרכישת בגדי ונעלי עבודה. • מלגת רש"א: ב- 2024 זו הוגשו 15 בקשות למלגה או סיוע בשכר לימוד עבור מטופלים שיצאו ללימודי הכשרה מקצועית באופן עצמאי. ▪ שיתופי פעולה • במהלך השנה התקיימה עבודה שוטפת עם ארגוני שירות התעסוקה, מרכזי ריהאן, מרכזי צעירים,חברות כ וח אדםומכללות הכשרות מקצועיות. • נערכו שלושה מפגשים וסיור בסדנאות עבודה עם מנכ"לי המכללות להכשרות מקצועיות: מכללת עוגן הדרכות, מכללת שבירו,ומפעל ריתוך בעמק שרה בב אר שבע. • מכבסת עמותת יחדיו (מפעל מוגן): הרחבת שיתוף הפעולה והרחבת המענים מצד העמותה בהתאמה לצ ו רכי מטופלים בעלי מוגבלויות וללא מוגבלות. הרחבת המענים כלל ה ליווי צמוד שלעו"סית מטעם העמותה ובניית מודלעבודה הוליסטי. המודל כולל עו"ס משפחה שללשכת 27 הרווחה אליה שייך המטופל, עו"ס מטעם העמותה, עו"ס מטעם רש"א, יועצת תעסוקה של רש"א,ובמידת הצורך שילוב גורם מסייע בליווי כגון מתורגמנית לשפת הסימנים. • גיוס מעסיקים ידידים: במהלך השנה התקיימו כמה מפגשים עם מעסיקים ידידים. במקביל סטודנטית עבדה על מאגר המעסיקים במערכת הליבה, וביצעה טיוב נתונים של המעסיקים בהלימהלמקצועות נדרשים. ❖ סיועלאסיר, טיפולבחובות ומיצויזכויות בשנה זו נפתחו493 תיקים, כאשר מתוכם410 נסגרו בהצלחה כמו כן נעשו הפעולותהבאות:. ▪ הנגשת תחום הסיוע לאסיר: השירות הונגש באמצעות מפגשים מקוונים והגעה של הממונים למרחבים, ל מרכזשוש"ן,ל הוסטל באריו להוסטל קשת. ▪ שיתופי פעולה: להבטחת מענה מהיר ויעיל חוזקו קשרים קיימים ונוצרו שיתופי פעולה חדשים עם: משרדי ממשלה ורשויות, הסיוע המשפטי, המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, תאגידים וחברות, עמותותומרכזי סיועועם משרדיעורכי דין. ▪ שיתוףפעולהעםמעסיקים להסדריחובותבמעגלשניבאמצעותהסבתחלקמשכרהעבודהלטובת תשלוםחובות. ▪ הרחבת הסיוע לטובת מטופלים שאינם זכאים לסיוע משפטי, תוך כדי יצירת קשרים עם משרדי עורכי דין לניהול תיקים בשיטת"פרו בונו." ▪ העשרה מקצועית באמצעות הרצאות אורח של עורכי דין בתחומים שונים, כגון תעבורה וניהול ואורח חיים כלכלי נכון. הרצאות אלו תרמו לא רק בהעברת ידע מקצועי חשוב, אלא גם בהגברת המודעות לנושאים המרכזיים בתהליך השיקום, תוך כדי חיזוק הקשרים עם הקהילה המקומית והסביבה שבה האסירים חיים. ▪ חשיפת האסירים לתחום הסיוע לאסיר במסגרת סדנאות ה הכנה לקראת שחרור ו במכינות קשרי קהילה בכלא. ❖ עבריינימין ▪ למרות השנההמורכבת, בדיקות ההתאמה בבתיהסוהר ובקהילה התקיימו כסדרן וללא עיכובים, וכך גםהפיקוחעל תכניות השיקוםהמונע במרכזי השיקוםהמונע במחוז. ▪ לאורךהשנההתקיימוביקוריםשוטפיםבמרכזישיקוםמונע"פאדי"בבארשבעו"פסגה"באשדוד, לצורך מעקב ושמירהעל דרכיעבודה סדוריםושיתופי פעולה. ▪ במהלך השנה התקיימו שני מפגשי הדרכה קבוצתית לרכזות שיקום האסיר ברשויות המקומיות ובמועצותהאזוריות מטרת המפגשים:. ונטילציה ו ליווי והדרכה מקצועית בטיפולפסיכו- סוציאלי פרטני הניתן לעברייניהמין במחוז. ▪ במהלך השנה התקיימה ישיבה משותפת עם מפקחים מטעם יחידת הפיקוח צור של שב"ס, גמ"מ המחוז ומנהל לשכת הרווחה באילת לשם היכרות עם מטרות ותפקידי העובדים משני הארגונים, ולשם יצירת דרכיעבודה משותפים. ▪ השתתפות בישיבות צוות עו"ס בבתי הסוהר במחוז וכן פגישות עבודה עם ראשות תחום טיפול ושיקום בבתיהסוהר לצורך חידוד אופןההפניות, דרכי עבודה והעלאת סוגיות משותפות. 28 ❖ יחידת נוער וצעירים מרכז שוש"ן המרכז המשיך לפעול במהלך השנה, תוך כדי מתן מענה לאוכלוסיית החברה הבדואית מאזורים פחות מוכרים. במהלך השנה התקיימו שני ימי טיפול מלאים, שכללו קבוצות טיפוליות, סדנאות פנימיות וחיצוניות, פגישות פרטניות, והטמעה של שיטת השלבים המותאמת לפרופיל המטופלים. בנוסף נעשו הפעולות הבאות: ▪ קבוצות טיפוליות ופעילויות העשר ה: קבוצת הכנה לטיפול שמה דגש על חשיפת המטופלים לעולמות רגשיים והתנהגותיים. בנוסף, פעלו קבוצות טיפוליות העוסקות בשינוי דפוסי חשיבה, גבריות, מיניות, תעבורה, ניהול כלכלי, סדנת יוגהוחיזוק השפה העברית. ▪ השלבים במרכז: ב- 2024 עודכנה מערכת השלבים כדי להתאי מן לפרופיל המטופלים. שלב קליטה כולל טיפול מרוכז ואחריו מעבר לשלבים א' ו-א' מתקדם, בהם המטופלים מקבלים אחריות למשימות במרכז ומפנים זמןלפגישותפרטניות ולקבוצות. ▪ העברות מסר: שלושה מטופלים בוגרים ממרחב נגב הגיעו לספר את סיפוריהם, וכך העבירו את המסריםהתרבותיים תוך כדי שיתוף בהתמודדותם האישיתעם תהליךהשיקום. ▪ מפגשי חשיפה: התקיימו מפגשי חשי פה ב כלא אלה ו ב כלא אופק . המפגשים היו הזדמנות להכיר אתהמרכז,לגייס מטופלים חדשים בפיקוח וולונטריים ולמקסםאת מיצוי הזכויות. ▪ מתנדבים ופעילויות קהילתיות: התקיימו שיתופי פעולה עם מתנדבים ועמותות חיצוניות, כגון "באר שובע" , יום המעשים הטובים וסדנאות אומנות עם מתנדבים חיצוניים. מפגשים אלה תרמו למטופלים להרגיש חיבורלקהילה ולהתנסות בפעילויות שונות. ▪ פרויקטים תעסוקתיים: התקיים פרויקט נגרות בשיתוף עם מתנדבים קבועים המגיעים אחת לשבועומעביריםסדנה שמלמדיםבהונהליעבודה,שימושבעץהחלמשרטוט,איסוףחומרוהוצאה לפועל של העבודה. ▪ קורסים והכשרות: המטופליםלקחוחלק בקורסיםלקידום מקצועי: קורס עברית וקורס רתכות. ▪ סיכום שנה עם משפחות: בכנס עם המשפחות הציגו המטופלים את המרכז וסיפרו על חוויותיהם באמצעות תפקידי משחק. ▪ ערבאימהות: התקייםערבשבוהשתתפואימהותשלמטופלים.במהלךהערבהןנחשפולפעילויות ולתהליכים המתרחשים במרכז. ▪ חגי היהדות והאסל אם: במהלך השנה נחגג חג פורים עם המטופלים שהתחפשו וארגנו משלוחי מנות שחולקו במסגרת התנדבות קבועה לארגון באר שובע. חודש הרמדאן נפתח בארוחת ערב במרכז, אותה הכינוהמטופליםעם אלמנטים תרבותיים. ▪ אירוח נציגי ועדות שחרורים: המרכז אירח נציגים מוועדות שחרורים, כולל פרקליטות, סנגוריה ושב"ס. מנהלת המחוז הציגה את פעילות המחוז ואת המסגרות השונות והמרכז הציג את אתגרי העבודה מול הוועדות. המטופלים שוחחועל ההתמודדויותהאישיות שלהםעם תהליך השיקום. ▪ שיתופיפעולהעםארגוניםחיצוניים: במהלךהשנהנוצרקשרעםעמותותלקידוםהחברההערבית ( עמותתאתיקתהחייםבישראל ו עמותתיוזמתאברהם) שהציע ו סדנאותוהדרכותבשפההערבית. התקיימו סדנאות בנושאים : תאונות בבית, שימוש בסמים והשלכותיו, והקשר בין הרגשות לגוף האדם ובטיחות בדרכים. ▪ סיועלאסיר:הממונה סייעהלכמה מטופליםלהגיע להסדרים כספיים. 29 ▪ קורס SF CBT- לצוות העובדים: הצוות השתתף בקורס מרוכז שנועד להעמיק את הידע בתחום הטיפול בצעיריםעםדגש על טיפול בטראומה. בקורסנרכשו כלים להתמודדות עם הטראומות של המטופלים. ▪ קורסקד" םוצדקמאחה:צוותהעובדיםהשתתףבקורסמרוכזעבורעובדינוער.בקורסנרכשוידע וכליםבשפהמקרבת,המקליםעלהתקשורתעםהמטופלים ועםבנימשפחתם בנוסף,.נרכשו כלים בתהליך של צדק מאחה. בשל מאפייני האוכלוסייה במרכז, תהליכים אלו טרם התממשו במרכז, אך נראה ש ישלהם פוטנציאללמימוש. ❖ ניהול צוות,הדרכה והעשרה ▪ הדרכה פרטנית: כל רכזי הטיפול ומפקחי השיקום עוברים הדרכה פרטנית אחת לשבוע על ידי הממונה הישיר. ▪ הדרכה קבוצתית: במרחב לכיש ונגב מתקיימות אחת לחודש קבוצות הדרכה לרכזי המרחב. כמו כן, אחת ל שלושה שבועות מתקיימת הדרכה קבוצתית למפקחי השיקום במחוז ואחת לרבעון ליועציהתעסוקה. ▪ הכשרת עובדים חדשים: כל עובד חדש עובר אוריינטציה על המבנה הארגוני של רש"א ועל תפקידים שונים ומסגרות. בשבועות הראשונים נפגש העובד עם בעלי תפקידים שונים לצורך היכרות ולמידת העבודה ובהמשך הוא מלווה על ידי עובד מאותו תחום, לצורך למידה ממוקדת וספציפית של התפקיד. ▪ סדנת מיומנויות כתיבה מקצועית: מנהלת המחוז ומנהלות המרחב העבירו סדנת מיומנויות לכתיבת חוות דעת עבור ועדות השחרורים. מטרת הסדנה לתת כלים לכתיבה מקצועית יותר. הסדנה כללה חמישה מפגשים למפקחי השיקום במחוז, במהלכם נפגשו עם עובדי רש"א מתחומי אלמ"ב ובריאותהנפש. מרחב נגב ❖ פעילותבי ישובים: ▪ באר שבע: בסוף 2024 התקיימה פגישת היכרות עם מנהלת אגף הרווחה החדשה בבאר שבע. בפגישה היא נחשפה לעבודת רש"א בעיר, לצרכים ולעבודת הצוות בין רש"א לבין היחידה לטיפול בהתמכרויות. ▪ רהט • התקיימו ישיבות צוות חודשיות בהשתתפות הרכזות ויועץ התעסוקה. בישיבות הועלו סוגיות מהשטח,הוצעודרכים ל שיפורדרכיהעבודהביןהעובדיםונעשתהחשיבהעלפרויקטיםשונים. • כניסתה לתפקיד של ראש צוות חדשה הפיחה רוח חדשה בחשיבה קהילתית ו בפיתוח פרויקטים.נערכו כמה ישיבות צוותלצורך חשיבה והועלו מספר רעיונות לפרויקטים. • לאורךהשנה התקיימו שתי פגישות עם מנהלהרווחה. • בחודש מאי התקיימה סדנת בת שלושה מפגשים לצורך מיצוי זכויות לאסירים משוחררים. בסדנההשתתפו 15 מטופלים. 30 ▪ אגד ערים: לקיה, כסייפה, ערערהבנגב,שגב שלום,חורה • במהלך השנה צוות אגד ערים יצר קובץ שיתופי של קשרי קהילה עם בעלי תפקידי מפתח לשימוש כלל הרכזות. מטרת הקובץ לסייע להפנות יותר מפוקחים לטיפול מחלקות הרווחה ולהרחיבאת שיתוף הפעולה במקרים פרטניים. • התקיימו 3 ישיבות צוות עם רכזות אגד ערים במטרה לחשוב על פרויקטים ייחודיים לאזור. הועלו מספר רעיונות והצעות, אךלאור שינויים בצוות והמלחמה, בפועללא התקיים פרויקט. ▪ פזורה בדואית • התקיימה פגישה עם מחלקת הרווחה של מועצה אזורית נווה מדבר. בפגישה הוצגה עבודת רש"א, טויבו תהליכיעבודה ביןהארגונים ונקבעו נ והלי עבודה משותפים. • התקיימה פגישה עם מחלקת הרווחה של מועצה אזורית אל קסום שבה הוצגה עבודת רש"א ועלו רעיונותלעבודה משותפת. • נפתחה קבוצה לנשות אסירים בשיתוףעם עו"סהתמכרויות שלהמועצה.לאחר כמה מפגשים הקבוצה הופסקה בשל חוסרהיענות של הנשים. ❖ פר"ח ילדיאסירים ▪ הפרויקט התקיים ברהט בלבד בהשתתפות 15 ילדים. כלל החונכויות התקיימו בימי שישי בבית הספר "אל חיכמה", כאשר כלל המפגשים התמקדו בפן האישי והפרטני של החונכת עם הילד בהתאם לצרכיו. לאור קושי שעלה מהחונכות עקב פערי גיל גדולים בין הילדים, התקיימו גם פעילויותקבוצתיות לפי קבוצות גיל וצרכים. ▪ לאורך כל הפרויקט התקיימו הסעות מסודרות, הן ליום האוריינטציה בכלא הן למפגשים השבועיים בביתהספר. בסוף השנה התקיימה מסיבת סיום. ❖ מענים עבור החברה הבדואית ▪ לימודי עברית: התקיים קורס ללימודי השפה העברית בן 15 מפגשים ל- 12 מטופלים. בקורס העשירו המטופלים את מיומנויות השפההעברית בדיבור, בקריאה ובכתיבה. ▪ פעילויות שיא להורים וילדים: התקיימה מסיבת קיץ בהשתתפות 30 מבוגרים וילדים ופעילות ODT בהשתתפות21 אבות וילדים. ▪ סדנ ת אבא חוזר הביתה"": הסדנ ה בת ארבעה מפגשים הונחתה על ידי שני סטודנטים לארבעה אבות. באמצעות הספר "אבא חוזר הביתה" , עלו בסדנה תכנים רגישים הנוגעים לחזרתם של המטופליםלביתם. במפגש האחרון הצטרפו הילדים של המטופלים לפעילות משותפת. ▪ נקלט מדריך לחברה הבדואית שתפקידו כולל: איתור מטופלים וולונטריים, שיחות מוטיבציה למטופלים, ליווי מטופלים לסידורים ועריכת בדיקות שתן. ▪ התקיימה סדנת מיומנויות דיגיטליות בתחמישה מפגשים בהשתתפות חמישה משתתפים. ❖ סטודנטים במהלך השנה ארבעה סטודנטים לע ו"ס עשו הכשרה מעשית במרחב נגב. הסטודנטים לקחו חלק אינטגראלי בעבודה השוטפתהן בטיפולהפרטני והןבהעברת סדנא"אבאחוזרהביתה." 31 ❖ ניהול ושימור צוות, הדרכה והעשרה ▪ במהלך 2024 חלו שינויים רבים, אשר כללועזיבה של עובדיםוקליטה של עובדיםחדשים. שינויים אלה הביאו לעומס רב בעבודתם של מפקחי השיקום. השלכות העומס באו לידי ביטוי בעבודתם בעיכובים בהערכותהתאמה ובפגיע ה באיתור אסירים משוחררים אחרימאסר מלא. ▪ הדרכה מקצועית • הדרכהקבוצתית למפקחישיקום: אחתלחודשהתקיימוהדרכותקבוצתיותלמפקחיהשיקום עלידי ראש ענףהדרכה ברש"א. • הדרכ ה קבוצתיתלרכזות: אחתלשלושה שבועות התקיימו הדרכותלשתיקבוצות רכזות. • הדרכות פרטניות ל מפקח ות: אחת לשבוע-שבועיים התקיימה הדרכה פרטנית למפקחות המחוזיות. ▪ ישיבות צוות • מפקחי שיקום: אחת לשבועיים, התקיימ ה ישיבת יועצים למפקחי השיקום במרחב. המיקוד בישיבות היה: שיתוף הדדי של מפקחי השיקום בסוגיות מהשטח, הכלת עומסים, מציאת פתרונות להתייעלות במצבי לחץ והעברת הודעותחשובות בשגרה. • כלל העובדים: אחת לחודשיים, התקיימה ישיבת מרחב לכלל העובדים. הישיבות התמקדו בנושאים שנקבעו מראש כגון: הכרת קבוצות הטיפול במרחב, סוגיות מהשטח, אירוח אנשי מקצוע רלוונטיים לשיקום אסירים. ▪ צוות רווחה ב- 2024 הוקם צוות רווחה שמטרתו לדאוג לרווחת העובדים. במהלך השנה הצוות יזם את ה פעילויות האלה: • הענקת מתנת יום הולדת לכלעובד. • שיפור פני חצר מבנההמרחב: צוותהרווחה מיקם אדניותועציצים. • בחנוכה, התקיימהפעילות גיבוש בסימן סמלי החג. • יום לימודי על החברה הבדואית: התקיים יום לימודי בפרויקט ואדי עתיר. העובדים נחשפו לפעילויותהייחודיותבמקום:תרבותהחברההבדואית,שימורהתרבותבטכנולוגיותמערביות כגון: גידול צמחי מרפא, הכנת גבינות. בחלק השני של היום ניתנה הרצאה בנושא החברה הבדואית במעבר. מרחבלכיש ❖ פעילותבי ישובים ▪ אשקלון: סיועותיווךמטופליםלמחלקות הביטוחה לאומיוהפנייתמטופליםלמיזםביטחוןתזונתי של משרדהרווחה. 32 ▪ נתיבות וקר י ית מלאכי • ליווי מתנדב אשר מלווה מטופלים ביחידה להתמכרויות, המם שלושה אסירים משוחררים. המתנדבנפגשאיתםאחתלשבועומאפשרלהםאוזןקשבת,מייעץלהםבנושאיםשוניםומסייע להם בבקשות לעזרה חומרית מול המרחב. • אלמ"ב: הכנת ההורים לקראת שחרור ילדיהם בשיתוף פעולה עם המרכז לטיפול באלימות במשפחהבקרייתמלאכי. לקראתהשחרור,נעשומספרביקוריביתבמטרהלעודדאתהילדים להשתלב בטיפול רש"אעם השחרור. ▪ מועצותאזוריות • מטופל הופנה ל"מרכזהזדמנויות" אשדוד לצורךהכוונה והכשרה מקצועית. • שיתוףפעולהעם עמותת"בנועם"שמלווהאסיריםמשוחררים. העמותהמלווהאסירמשוחרר אחרימאסר מלא ברכישת כישורי חיים ו בסיוע בעולם העבודה. ▪ קרי ית גת • לפניראשהשנההתקיימההרמתכוסית, שבהכלמטופלאיחללעצמוולשארהמטופליםברכות לקראת השנה החדשה. • לקראתחגהחנוכההתקיימההדלקתחנוכייהמשותפת,שבהכלמטופלשיתףעלנקודתהאור בחייו. • בחגהפורים חולקו משלוחי מנות לכלהאסירים. • בערב חג הפסח התקיימה הרמת כוסית. המטופלים סיפרו מאילו מיצרים הם רוצים לצאת. ▪ אשדוד • התקיימו שתי פגישות עם צוות מנהלות המחלקות השונות בביטוח הלאומי להכרות הדדית ול שיתו ף פעולה. • התקיימו פגישות עבודה לשם יצירת קשר ושיתופי פעולה עם "יזהר" ומרפאת שוהם של העמותה לבריאות הציבור. • התקיימהפגישה במשרדי מרכזהזדמנות. מאז בוצעו מספרהפניותלשירותזה. • התקיימהחשיבהמשותפתעםסגניתסניףמשרדהפנים, עלמנתלהסיראתהחסמיםהקיימים לאסירים המשוחררים בקבלת שירות. ▪ שדרות • במהלך 2024 התקיימו פגישות עם מנכ"ל העירייה, מנהל הרווחה, מנהלת מחוז דרום ומנהלת המרחבלשם הסדרתעבודת רש"א בעיר שדרות. • לאור אירועי הלחימה התקיימה פגישה נוספת לשם תיאום עבודת הרכזת בחמ"ל העיר לצד עבודתה השוטפת. 33 ❖ משפחת האסיר ▪ מרכזמשפחות מרכז נווה"" • התקיימה פעילות קיץ למשפחות בפארק אתגרים אשדוד בהשתתפות 105 בני משפחה. הפעילות כללה בילוי במתקניהמקוםומתן שילכל ילד. • התקיימהחגיגתחנוכה במתחםנינג'הסטארבאשדוד בהשתתפות86 ילדיפר"ח ובני משפחות המטופלים. הפעילות כללה בילוי ב מתקניהמקום ו הדלק ת נרות. ▪ טיפול במשפחת האסיר • במסגרתפרויקט "קפה בוקר"הוזמנו נשות אסירים ביו ם ציון ימי נ י קיוןמסמים של בן זוג ן. • במהלך השנה התקיימו במרחב פגישות עם משפחות האסירים: פגישות עם בנות זוג, פגישות עםהוריםועוד. ❖ פר"ח ילדיאסירים ▪ ב- 2024 הורחב הפרויקט ופעל באשדוד, אשקלון, קריית גת ונתיבות ובמועצות אזוריות. בשל המלחמה, הפרויקט לאפעל ביישובי קו ראשון כגון שדרות. ▪ גיוס לפרויקט שנה"ל תשפ"ה: בחופשת הקיץ, החל גיוס לפרויקט בבתי הכלא ובקהילה במטרה לעמוד ביעד של הרחבת פרויקטפר"ח ילדי אסיריםלכל ל יישוביהמרחב. ❖ קשרי קהילה ▪ מפגש ראשון עם המרכז לבריאות הנפש של בית החולים ברזילי, שבו הוצגו מגוון השירותים והמענים ברש"א. ▪ פגישתעבודה עם"ביתנועם",מרכזלטיפול באלמ"ב, במטרהליצ ו ר דרכי עבודה משותפות. ▪ המרחב אירח את צוות הוסטל מפתחות לפגישת עבודה לצורך היכרות עם המסגרת ו לשיפור דרכי העבודההמשותפ ות. ▪ כחלק מפרויקט אימהות וילדיהן, צוות עובדות המרחב השתתף בביקור בכלא נווה תרצה ביום משפחות, במטרה להתאים לפרויקטאת פר"ח ילדי אסירים. ❖ סטודנטים ומתנדבים ▪ המרחב קלט ארבעה סטודנטים לעו"ס במסגרת הכשרה מעשית: שניים ממכללת אשקלון ו שניים ממכללת ספיר.הסטודנטים הודרכו על ידי רכזת אזורית ויועצתמחוזית. ▪ מתנדב מעמותת "השקט שבפנים" (מדיטציה) הנחה קבוצה. ▪ שתי סטודנטיותלקרימינולוגיה סייעו בליווי תעסוקתי, בכתיבת קורות חיים ובשיעוריםפרטיים ביישומימחשב. ❖ ניהול ושימור צוות, הדרכה והעשרה ▪ ישיבותצוות: במרחבמתקיימותישיבותצוותאחתלחודש,הכוללותאתכלבעליהתפקידיםואת רכזיהרשויותהמקומיות.ת ו כניהישיב ות כללואת עיבודהתקופההקשהשעברוהעובדים ובשאלה כיצדלחזורלשגרה ולעבודה באופן הדרגתיומותאםעבורהעובדיםוהמטופלים כאחד. 34 ▪ הדרכה פרטנית: כל עובד המועסק במשרה מלאה מקבל הדרכה פרטנית אחת לשבוע על ידי הממונה הישיר. עובד המועסק בחלקיות משרה מקבל הדרכה פרטנית אחת לשבועיים. המדריך זמין לליווי גם כשיש צורך מעבר לכך. ▪ הדרכה קבוצתית: באמצע השנה, החלה לפעול קבוצת הדרכה לרכזות המרחב. בקבוצה מעלות הרכזות תכנים וסוגיות טיפוליות שמעסיקות אותן. מפקחת השיקום משולבת בקבוצת הדרכה מחוזיתלמפקחיהשיקום ויועצתהתעסוקה משולבת בקבוצתהדרכה ליועצי התעסוקה. ▪ שמירת ההון האנושי • במהלךהשנה חגגנו ימי הולדת שלחברי הצוות. • קיימנו יום גיבוש ב"חווה של צביקה" שכלל רחצה בבריכה, ארוחה מפנקת ופעילות גיבוש מעצימה ומחברת בין חברות הצוות. 35 מרחב ירושלים מרחבירושליםנותןמענהליישובים:העירירושלים(מערבומזרח),מבשרתציון,מעלהאדומים,ביתשמש, מודיעין, מודיעין עילית, בית"ר עילית, אריאל, אבו גוש, גבעת זאב, והמועצות האזוריות: שומרון, בקעת הירדן, מטהבנימין, מטהיהודה, גושעציוןודרוםהרחברון.מרחבירושליםמצויבפריסהגאוגרפיתרחבה ומכיל אוכלוסייה מגוונת בעיר ירושלים, ביישובים העירוניים ובמועצות האזוריות. במרחב בולטת אוכלוסייה ייחודית של ערביי מזרח ירושלים – אזור המאופיין בעוני ועבריינות אשר מתבטאים במספר האסירים שגדל מידי שנה. הרחבהעלפעילותהמרחבבתחומיםהמקצועיים(תעסוקה,שיקוםתורני,שיקוםאסירותמשוחררות,נוער וצעירים ועברייני מין) תובא להלן בפרק החמישי העוסק בתחומים. להלן פירוטהפעילות במרחב: ❖ פעילות בבתי הכלא במרחב ירושלים כידוע לא פועלים בתי כלא. בדיקות ההתאמה נערכו בבימ"ר ירושלים ובתחום עבריינות מין במספר בתי כלא ברחבי הארץ. ❖ קבוצות טיפול במהלך 2024 פעלו במרחב ירושלים 9 קבוצות טיפוליות שונות: 2 קבוצות עוברי חוק, 2 קבוצות אמ"ת (אלימות, מרמה, תעבורה), קבוצת אלימות, קבוצה תורנית, קבוצת מאסרים קצרים, קבוצת עברייני מיןוכןקבוצת לימודשלהשפההעברית.קבוצותנוספותהתקיימובמנהלשל"מ( שיקום,ליוויומניעה) שלעיריית ירושלים. ❖ משפחת האסיר ▪ חלוקתחבילותמזון: לקראתראשהשנהנרכשובסבסודחבילותמזוןגדולותמעמותת"פתחוןלב" וחולקו למטופלים. ▪ במהלך 2024 התקיימו שלושה ימי משפחות בהשתתפות יותר מ- 200 משתתפים. בחופשת הקיץ התקיימו אירועיהפגה ב" קיפצובה " ובחנוכה הייתה פעילותעם סרט בסינמה סיטי. ▪ בקיץ התקייםחודשתרבות עבורמטופליםצעיריםבשיתוףהחטיבהלקידוםנוערוצעיריםבמזרח ירושלים. המפגשים כללו: סיור בעיר העתיקה, סיור בקמפוס האוניברסיטה העברית, ביקור במוזיאון ארצותהאסל אם ומפגשחוויתיעם באולינג ופיצה. ❖ פרויקט פר"ח ילדי אסירים ב- 2024 המשיך להתקיים פרויקט פר"ח במרחב ירושלים. בפרויקט השתתפו 19 ילדי אסירים ממזרח ירושלים,מהםשניילדיםשהאבותשלהםאסירים פעילים .התכניתנותנתמענהרגשיומקוםלמצוקות המאסר של הילדים ומעניקה להם הסתכלות חיובית על החברה בישראל. חונכי פר" ח מהווים סוכן חברתי חיוביעבורהילדים שהחברה הישראלית מצטיירת בעיניהם כגורם מאיים. ❖ אוניברסיטה ב עם פרויקט אוניברסיטהבעם"" פועללמעןגישורעלפעריםחברתייםוקידוםשוויוןהזדמנויות,באמצעות צמצום פערי ידע והשכלה בהנגשת האוניברסיטה לאוכלוסיות מוחלשות. הפרויקט פועל בארבע 36 אוניברסיטאות ברחבי הארץ ובכללן ה אוני ברסיטה העברית בירושלים. אחתלשבוע מתקיים מפגש של שלוש שעות אקדמיות ו הרצאות מועברות ב עברית ו בערבית על ידי סטודנטים מצטיינים בשלושה תחומים: מנהל עסקים, משפטים ופסיכולוגיה. נציגי הפרויקט בשיתוף יועצת התעסוקה הציגו את הפרויקט בקבוצות במרחב וביחידת של"מ וכן בחטיבה לקידום נוער. במהלך שנה"ל תשפ"ד ו- תשפ"ה השתתפו בפרויקט 26 מטופלים. ❖ טיפו לבחובות במהלך 2024 ממונת סיוע לאסיר (במשרת סטודנט) בשיתוף רכזי שיקום האסיר העניקה מענים ל- 91 מטופלים בתחוםמיצוי זכויותוטיפול בחובות. ❖ סל סיועלאסיר השנה חולקו סלי סיוע ל- 29 מהמטופלים במרחב. הפניות עבור הסיוע הגיעו מעובדי המרחב וכן מעובדים במחלקות לשירותים חברתיים בירושלים וסובב ירושלים. השנה נוצל סל הסיוע בעיקר עבור רכישת רב- קולתחבורה ציבורית. ❖ גיוס תרומות במהלך 2024 המשיך שיתוף הפעולה עם העמותה "הקבוצה", עמותה בעלת תפיסת עבודה סוציאלית מּודעת עוני הנותנת מענה משלים, חרומי וחד פעמי עבור יחידים ומשפחות הזקוקים לסיוע בתחומים שונים.הבקשותלתרומותהגיעומעובדיהמרחבוכןמעובדיםבמחלקותלשירותיםחברתייםבירושלים וסובב ירושלים. במהלך השנה ניתן סיוע עבור 15 מטופלים ובני משפחותיהם, בעיקר עבור תווי קנייה לרכישת מזון. ❖ סטודנטים ומתנדבים ▪ שתי סטודנטיותלעו"ס מהאוניברסיטה העברית שולבו בטיפולעםהדרכה של עובד המרחב. ▪ שתי סטודנטיות מהחוג למדעיההתנהגות במכללת הדסה שולבובמרכז ה תעסוקה בהדרכת עובדתהמרחב. ▪ שתי סטודנטיות לעו"ס החלו בהכשרה מעשית בהדרכה שלעובדת המרחב. ▪ שתי סטודנטיות מהחוג למדעיהתנהגות במכללתהדסה שולבו בקבוצה ללימודעברית. 37 מחוז המרכז מחוז מרכז משתרע מבנימינה בצפון ועד גן יבנה בדרום. במחוז כ- 130 רשויות מקומיות ומועצות מקומיות ואזוריות ובגבולותיו עשרה בתי סוהר: השרון, רימונים, אופק, בימ"ר הדרים, מג"ן- ניצן, מעשיהו, איילון, גבעון, נווה תרצה ובימ"ר תל אביב. במחוז המרכז שלושה מרחבים: מרחב שפלה, מרחב תל אביב ומרחב השרון. ניתוח כמותי של פעילות המחוז בכלא מופיע לעיל בפרק השני. פעילות המסגרות מפורטת להלן בפרק הרביעי. הרחבה על פעילות המחוז בתחומים המקצועיים (תעסוקה, שיקום תורני, שיקום אסירות משוחררות, נוערוצעירים ועברייני מין) תובאלהלן בפרקהחמישי העוסק בתחומים. להלן פירוטהפעילות במחוז: ❖ פעילות בבתי הכלא פירוט הפעילות בבתי הכלא בכל מרחב מצוין בסיכום זה תחת כל מרחב בנפרד. ▪ עםהקמתה של מחלקת קשריקהילה בשב"ס נוצרו קשריעבודהעםהרפרנטית של מחוזהמרכז., במהלךהשנההתקבלו פניותמבתיהכלא במחוזות השוניםלגבי אסירים משוחררים אחרימאסר מלא. ▪ התקיימו פגישות עם ראשי תחום עו"ס ומפקדי בתי הכלא השונים, לשם היכרות וחידוד נ והלי עבודה. ▪ הורות במאסר ולקראת שחרור: בשיתוף פעולה בין מרחב השפלה לתחום החינוך בשב"ס התגבש פיילוט בכלא מעשיהו המיועד לאסירים אבות לילדים בגיל בית ספר יסודי ובנות זוגם. המפגשים היושבועייםבהנחיהמשותפתשלעו"ס מ רש"אוקצינתחינוך,כאשראחתלחודשהגיעובנותהזוג עם הילדים לפעילות משותפת. לצד פעילות דיאדית של האבות עם ילדיהם, מתקיימת קבוצת תמיכה לנשים בהנחיית נציגי רש"א. נוכח חשיבות הפרויקט והצלחת הפיילוט הוחלט על הרחבתו בשנה הנוכחית לבתי כלא נוספים. ❖ פעילות בקהילה ▪ לאורך השנה התקיימו פגישות עם גורמים באגפי הרווחה השונים לטובת קידום והמשך עבודה משותפת לצד חידודנ והלי עבודה. ▪ נוצרו קשרי ם עם שירותים שונים: משרד הבריאות, הוסטלים ופרויקטים לדרי רחוב, הביטוח הלאומי,עמותות לסיוע ועוד. ▪ נעשהמיפוישירותיםלבריאותהנפשבמחוז ומציאתפתרונותטיפולייםלאוכלוסייתבריאותהנפש והתחלואה הכפולה. ❖ תכנית החברה הערבית ▪ טייבה:לאורך השנה התקיימו מפגשים בעיריית טייבה עם כלל הגורמיםהמעורבים בפרויקט.לא הצלחנו לאייש את משרת המתאם וכיום הפרויקט מתקיים בעיר בשיתוף רכזת תל"מ ( תמיכה, ליווי ומניעתהתדרדרות) שלהרב"ק הרשותהלאומית לביטחון קהילתי)(. ▪ לוד: בשנההחולפתנקלטה בעיר רכזת תל"מ של הרב"ק. ▪ לאורך השנה הועברו תקציבים ייעודיים לרווחת המגזר הערבי ביישובי המחוז: סל סיוע לאסיר, מלגות לימודים והכשרות מקצועיות. 38 ▪ בסוף 2024 התקיים בג'לג'וליה כנס בנושא חשיבות שיתופי הפעולה למען הטיפול והשיקום של האוכלוס ייה במגזר הערבי ( פירוט בפרק של מרחב שרון). ❖ קשריחוץ ▪ במהלך השנה התקיימו ברחבי המחוז מפגשים במחלקות לשירותים חברתיים שבהן עובדים הרכזים הרשותי ים. ▪ נוצרו ממשקיעבודהעם מסגרותלשיכון דרי רחוב. ▪ נוצרו ממשקיעבודהעם משרדהבריאות, סביב הטיפול באוכלוסיות מיוחדות (סל שיקום.) ▪ נעשה מיפוי שלהשירותים והמסגרות הקיימים לאוכלוסיות מיוחדות ברחביהמחוז ומחוצה לו. ▪ התקיים מפגש מחוזי לשופטים ולנציגי הציבור של ועדות השחרורים במחוז מרכז. במפגש הוצגה הפעילות במחוז מרכז ובמרחב ירושלים והועלו סוגיות שונות מעולם הטיפול והשיקום. כמו כן, התקיים פאנל רב מקצועי בנושאים: בריאות הנפש,חברהערבית ותעסוקה. ▪ במהלך השנההתקיימו כמה פגישות היכרותופגישותעבודה עםה פרקליטות, הסנגוריה הציבורית וועדותהשחרורים וכן עםהיחידה למאסרים קצרים. ❖ שיקום תעסוקתי והכשרות מקצועיות ▪ מרכז התעסוקה של המחוז נותן מענה לכלל אסירי המרחב הגאוגרפי. אליו מגיעים לקבלת מענה והכוונה לעולםהתעסוקה, לצד קבלת מידע בתחום הלימודים והכשרות תעסוקתיות. המרכז פועל פעמיים בשבוע וכולל סדנת הכנה וה יכרות עם עולם התעסוקה לצד מפגשים אישיים עם מפקחות התעסוקה. הפונים מקבלים כלים מותאמים למציאת עבודה, עזרה בכתיבת קורות חיים ובקידום לקראת מציאת עבודה מותאמת. ▪ בשנההחולפתנפתחמרכז תעסוקה במרחב שפלה,המציע שירותיו לתושביהסביבה. ❖ סיועלאסיר,מיצוי זכויות וטיפולבחובות ▪ לתחום נוספו סטודנטים למשפטים ועורכי דין בהתנדבות, המסייעים במתן מענה למטופלים. הפעילותמתקיימתבמשרדיהמחוזכמוגםבמרחביםהשוניםובמסגרותהטיפול(הוסטליםומרכזי יום.) ❖ משפחת האסיר ▪ פר"ח ילדי אסירים: בשנת הלימודים תשפ"ה שובצו 32 ילדים לחונכות. לחניכים התקיים יום אוריינטציה במשרדי רש"א ויום נוסף ב בימ"ר ניצן. ▪ במהלךחודשספטמברחולקותיקיביתספרלמשפחותנזקקות ולקראתחגהפסחוחגיתשרי חולקו סלי מזוןלאסירים ולמשפחות. ❖ ניהול צוות,הדרכה והעשרה ▪ כלל עובדי המחוז והרכזים הרשותיים משולבים בקבוצות הדרכה מרחביות ולוקחים חלק בימי עיון מחוזיים. כמו כן, הרכזים הרשותיים לוקחים חלק במפגשי הדרכה קבועים המתקיימים במרחבים. 39 ▪ לאורך השנה התקיימו ימי עיון מחוזיים עבור כלל עובדי המחוז. העובדים נחשפו להרצאות על משפחת האסיר, בינה מלאכותית ועוד. בכנס סיכום שנה 2023 התקיימה הרצאה בנושא טראומה קולקטיבית. ▪ התקיים יום לימוד בנושא התמכרויות. ▪ התקיים כנס רבנים מחוזי בהוסטל "בראשית". ▪ במהלךהשנההתקיים קורסהכשרה בנושא אלמ"ב. ❖ סטודנטים ומתנדבים ▪ במסגרת חיזוק הקשרים עם האקדמיה ורצון לחשוף את פעילות רש"א, נקלטו בשנת 2024 במחוז 11 סטודנטים לעו"ס, קרימינולוגיה ופסיכודרמה לטובת טיפול פרטני, קבוצתי ומיצוי זכויות לאסירים משוחררים. ▪ ב- 2024 גויסו 22 מתנדבים לפעילות בתחומים מגוונים ברחביהמחוז. מרחב שפלה מרחב שפלה נותן מענה לתושבי התחום הגאוגרפי של המרחב המתפרס ביישובים: אור יהודה, יהוד- נווה מונוסון, קר יית אונו, שוהם, לוד, רמלה, באר יעקב, רחובות, נס ציונה, קריית עקרון, מזכרת בתיה, יבנה, גן- יבנה, גדרה, בני עי"ש והמועצות האזוריות: חבל מודיעין, שדות דן, גזר, גבעת ברנר, חבל יבנה, גן רווה ונחל שורק. אוכלוסיית הי ישובים מאופיינת ברב תרבותיות המשלבת ערים מעורבות, ערבים ויהודים מזרמים שונים ומספר לא מבוטל של עולים. למעלה ממחצית מטופלי המרחב הם תושבי הערים רמלה ולוד. בכמה ערים מתגוררות משפחות עם היסטוריה פלילית מסועפת הכוללת גם יריבות עם משפחות אחרות. הדבר משפיע עליכולת הפיקוח, עלהשתתפותהמטופלים בקבוצותוכן מעלה את רמתהסיכוןעבורהעובדים. ❖ פעילות בבתי הכלא ▪ המרחב היה אחראי על בתי הסוהר: גבעון, ניצן, נווה תרצה ו מעשיהו (האחרון בשיתוף עם מרחב תל אביב.) עד סמוך לסוף השנה, גם כלא אופק היה באחריות המרחב. כמו כן, מפקח השיקום התורני המחוזי ה אחראי על אסירים בעלי רקע תורני בכלל בתי הכלא במחוז מרכז, היה אף הוא עובדהמרחב. ▪ במהלך השנה התקיימו פגישות עבודה שוטפות בבתי הכלא לליבון סוגיות ולחידוד נוהלי עבודה. בכל בתיהכלאהתקיימוהשנהימיחשיפה, סדנאותוהכנותלשחרור. ❖ קשרי קהילה וחוץ ▪ במרחב יש ארבע ערים שלרש"א יש עמן חוזי עבודה משותפים להעסקת רכזים רשותיים: לוד, רמלה, רחובות ויבנה. במקרים של קשיי כוח אדם ביישוב, מטפל המרחב באסירים המשוחררים תושבי היישוב. ▪ מדי חציון מתקיימות פגישות סיכום עם מנהלי המחלקותלשירותיםחברתיים בערים. ▪ מתקיימים קשרי עבודה שוטפים מול היחידות להתמכרויות ומרכזי היום למכורים, אשר נותנים מענה למטופלי המרחב. 40 ❖ קבוצות טיפול ▪ במהלך השנה התקיימו במרחב שבע קבוצות טיפוליות: שלוש קבוצ ות לעוברי חוק (אחת סגורה ואחת"רכבת)", שתי קבוצות קלט,קבוצת אלימותוקבוצת מדיטציה. ▪ מפוקחי המרחב לוקחים חלק בקבוצות טיפול המתקיימות במשרדי המחוז ובהנחיה משותפת עם עובדי מרחב תל אביב: קבוצתמרמה, קבוצת עברייני מיןוקבוצה תורנית. ❖ שיקום תעסוקתי והכשרותמקצועיות ▪ מפקחת התעסוקה הפעילה השנה מרכז הכוונה והעצמה תעסוקתית במרחב בשילובה של סטודנטית. ▪ במהלך השנה נפתח קורס טכנאי מיזוג מתקציב סיוע לחברה הערבית. הקורס נפתח עם 13 משתתפים והתייצבבהמשך על7 משתתפים. ❖ תחום סיועלאסיר,מיצוי זכויות וטיפול בחובות ▪ חולקו תווי קנייהלטובת סיועלאסיריםומשפחותיהם. ❖ משפחת האסיר ▪ ל- 45 ילדי מפוקחים ניתן סיוע בציוד בית ספר בתחילת שנתהלימודים. ▪ במרוצת השנה טופלו במרחב כמה נשות מפוקחים ונשות אסירים פעילים. בנוסף, נערכו מפגשי טיפול זוגיים. ▪ בשיתוף חינוך שב"ס נעשו הכנות ממושכות להקמת קבוצת פיילוט לאסירים וילדיהם בכלא מעשיהו. ב- 2025 הקבוצה החלה לפעול. ❖ ניהול צוות,הדרכה והעשרה ▪ אחתלחודש מתקיימת הדרכ ה לעובדי המרחב והרכזים היישובים ואחת לחודש מתקיימת הדרכה למנחיהקבוצות במרחב. ▪ מדי שבועיים מתקיימתישיבת צוות שבה מועברידע מקצועי לצד עדכונים שוטפים. ▪ במרחבמתקיימותהדרכות פרטניות עלידי מנהלהמרחבומפקחותהשיקום. ▪ הצוות מציין ימי הולדת במשותף. לאורך השנה התקיימו מפגשים חברתיים לגיבוש, ציון אירועי שיאופרידות מעובדות. ❖ סטודנטים ומתנדבים ▪ במהלךהשנהפעלובמרחב שלוש סטודנטיותלעו"ס.בנוסףנקלטושלושסטודנטיותלקרימינולוגיה כמתנדבות. מרחבתל אביב מרחב תל אביב נותן מענה ליישובים: תל אביב, בת ים, חולון, הרצליה, רמת השרון, ראשון לציון, רמת גן, גבעתיים, בני ברק, ראשהעין,פתח תקווה,גבעת שמואל, כפרחב"ד ואזור. 41 ❖ פעילות בכלא ▪ יועצי המרחב נותנים מענה בבתי הכלא: בימ"ר ת"א, איילון, מג"ן ומעשיהו (בשיתוף עם מרחב שפלה), וכן מענה בכלל בתי הכלא במחוזלאסירים המתמודדיםעם תחלואה נפשית. ▪ נערכו ימי שיא בבתיהכלא: איילון ובאגףהשיקום במעשיהו. ❖ פעילות בקהילה ▪ לאורך השנה התקיימו פגישות משותפות עם גורמי הרווחה השונים (מנהלי יחידות, מנהלי לשכות רווחה, יחידות לדרי רחוב, יחידות לטיפול בתחליפי סם ועוד), לטובת קידום והמשך עבודה משותפת לצד חידודנ והלי עבודה. ▪ התקיימו פגישות עבודה עם צוותים במחלקות לשירותים חברתיים שבהן עובדים הרכזים האזוריים. ▪ התקיימו שני ימי עיון מקצועיים לרכזות היישוביות במרחב במטרה להגביר את תחושת השייכות ולטובת למידה משותפת: ▪ התקיים מפגש של רכזות תל אביב במרכז "הד ספייס" לטיפול בהתמכרויות עבור צעירים עד גיל 35. בנוסףנחשפו לעבודתה של מרים הירשפלד ותכנית המנטורים. ▪ התקיים יום חשיפהלרכזים אזוריים ו רשותיים בבית כלאמעשיהו. ❖ קבוצות טיפול ▪ לאורך השנה התקיימו במרחב שבע קבוצות: קבוצת מרמה, קבוצה בגישת פסיכודרמה, קבוצת אלימות, קבוצת עוברי חוק, קבוצה תורנית, קבוצת מדיטציהוקבוצה ייעודית לעבריינות מין. ▪ אחת לחודש מתקיים מפגש קלט לאסירים ששוחררו במהלך החודש הקודם. במהלך השנה התקיימו שישה מפגשים. ▪ במסגרתקבוצתהמדיטציהושיתופיהפעולהעםעמותת"השקטשבפנים",יצאומשתתפיהקבוצה לסדנת ריטריט בתיומיים בקיבוץ עין דור בעמקיזרעאל. ❖ טיפול במשפחת האסיר ▪ בשנתהלימודים תשפ" ד שולבו32 ילדים בפרויקטפר"ח. ▪ בפורים נערך אירוע עבור ילדי אסירים משוחררים במשרדיהמרחב. ▪ בסוף שנת הלימודים נערכה פעילות לילדיפר"ח במתחם נינג'ה ב ראשוןלציון. ▪ נערך יום ביקורים של ילדי פר"חואבותיהם בכלא השרון. ▪ בפתיחת שנת הלימודים חולקו תיקי בית ספר למשפחות נז קקות, ולקראת פסח וחגי תשרי חולקו סלי מזוןלאסירים משוחרריםולמשפחותנזקקות. ▪ במהלךהשנה חולקו תווי קנייה לטובת צרכים בסיסיים (קניות ונסיעות.) ❖ ניהול צוות,הדרכה והעשרה ▪ במרחב מתקיימות שלוש קבוצות הדרכה רב-צוותיות, שכוללות את הרכזים ה רשותיים במרחב, בתדירות של אחת לשלושה שבועות. ▪ אחת לשבוע, הרכזים במרחב מודרכים עלידי מנהלת המרחב או מפקחי שיקום. ▪ אחת לשבועיים, מפקחיהמרחב מודרכיםעל ידי מנהלת המרחב. 42 ▪ אחת לשבועיים מתקיימת ישיבת צוות. ❖ סטודנטים ומתנדבים ▪ סטודנטיתאחתנתנה מענה טיפולילמטופלים במרחב. ▪ קבוצתפסיכודרמה בהנ חיית שתי מנחות חיצוניותו חמישהסטודנטים. ▪ שתי סטודנטיותלקרימינולוגיה נתנו מענה בנושא תעסוקה. ▪ שתיעורכות דין מתנדבות נתנו סיוע בתחום טיפול בחובות. ▪ מנחה מתנדב הנחה קבוצת מדיטציה מטעםעמותת "השקט שבפנים". ❖ בריאות הנפש ▪ במהלךהשנהנערכומפגשיםפניםארגונייםונדונומהלכיםלקידוםאסיריםמשוחרריםהמוגדרים כאוכלוסיות מיוחדות. ▪ פיילוט מענה ישיר שלהביטוחהלאומי יצאלדרך וכיום הוא פועל במחוז ה מרכזו ה דרום. ▪ צוותרכזיסלשיקוםמחוזייםהפעיליםבוועדותסלשיקוםבבתיהכלאקיימולאורךהשנהפגישות עם משרדהבריאות. ▪ נוצרו שיתופיפעולהעםמשרדהבריאותומנהלהמוגבלויותבמשרדהרווחה לבנייתתכניותשיקום משותפות. ▪ מנהל ה מוגבלויות: קידום יוזמה לבניית דירה משותפת והפנייה של אסירים מאובחנים למסגרות שלהמנהל; מפגש יהכרות וסיורעם מנהלהמוגבלויות בכלאניצן. מרחבשרון מרחב שרון מתפרס מבנימינה בצפון דרך יישובי המשולש הדרומי (כפר קאסם, טירה, טייבה, ג'לג'וליה, קלנסואה וכפר ברא) ועד להרצליה בדרום. במרחב פועלים חמישה בתי כלא: רימונים, השרון, בימ"ר הדרים, אופק ונווה צדק (בית סוהר צבאי.) ❖ פעילות בבתי הכלא ▪ לאורך השנה התקיימו פגישות עבודה עם שב"ס לצורך הסדרת שיתופי פעולה וקידום ימי חשיפה. במהלך השנה התקיימו 10 ימי חשיפה באגפים, ב מחלקות טיפוליות ו בסדנאות לקראת שחרור: שישה בכלא השרון, שלושה ב הדרים ומפגש אחד ברימונים. ▪ באגף השיקום בכלא השרון התקיים כנס משפחות בשיתוףנציגי רש"א. ▪ בכלא השרון התקיימה פגישת עבודה משותפת של רש"א, פרקליטות מרחב ת"א ואגף השיקום לצורךחידוד נ והליעבודה וקידום תכניות שיקום. ▪ בכלא רימונים נערך ביקור שלילדיפרויקט פר"ח. ▪ בכלא רימונים נערכה מכינה לקראת שחרור בשיתוףנציגי רש"א. ❖ פעילות בקהילה ▪ במרחבהתקיימותשע קבוצותטיפול:שתיקבוצותעובריחוק( לדובריערבית), שתי קבוצותפסיכו- חינוכיות,קבוצתאלימות, קבוצתתעבורה,קבוצתמרמה,קבוצתקלט,קבוצהייעודיתלעבריינות מין. 43 ▪ בג'לג'וליההתקייםיוםעיוןבנושאפשיעהבחברההערבית והדרכיםל מיגור ה בעזרתשיתופיפעולה. ❖ קשרי חוץ ▪ פגישות עם מזכירות בתיהמשפט לצורך קשריעבודה. ▪ ביקורים שלעובדיהמרחב בדיונים של ועדתהשחרורים. ▪ פגישתעבודה עםהסנגוריה הציבורית של מחוז תל אביב. ▪ פגישות עם ראשי תחום עו"ס בבתיהכלא בגוש השרון. ▪ פגישותביישוביהמשולשהדרומיעםמנהליאגפיהרווחהלצורךאיושתקנים,הסדרתקשריעבודה שוטפים, מיצוי המשאבים באגפי הרווחה וגיוס משפחות אסירים. ▪ פגישה בלשכת ראש העיר חדרה לצורך איוש התקן של רכזת תל"מ בר ב"ק (הרשות הלאומית לביטחון קהילתי) והסדרת שיתופיהפעולה עם רש"א. ❖ משפחת האסיר ▪ פרויקט פר"ח: בשנההחולפתהשתתפו בפרויקט חמישה ילדים מכפר קאסם. במהלך השנהנעשה ניסיון להפעיל אתהפרויקט בעריםנתניהוחדרהובשאר יישוביהמשולשהדרומי, אךללא הצלחה עקבמחסור בסטודנטים ובעיות טכניות של מפעילי הפרויקט. ▪ במהלךהשנה טופלו במרחב שש נשות אסירים. ❖ סיועלאסיר,מיצוי זכויות וטיפולבחובות ▪ נערך יום מרוכז לטיפול בחובות בשיתוףנציגי הביטוח ה לאומי ו ההוצאה לפועל. ▪ במהלךהשנה, חולקו תווי קנייהלטובת צרכים בסיסיים (קניות ונסיעות). ▪ עםפתיחת שנת הלימודים חולק לילדיהמפוקחים ציוד לגנים ולבתי הספר. ▪ לקראת חודש הרמד אן, עיד אל פיטר, חג הפסח וחגי תשרי חולקו סלי מזון לאסירים משוחררים נזקקים. ❖ שיקום תעסוקתי והכשרותמקצועיות ▪ במסגרת ימי חשיפה והכנה לקראת ה שחרור, נערכו 10 סדנאות תעסוקה בבתי הכלא השרון ורימונים. ▪ ב כפרקאסםו ב טייבה נערכוארבע סדנאותתעסוקה.בסדנאותרועננוכלליהפיקוח,הוצפודילמות וקשיים ונערך שיח על זכויות העובד ועלהכנהלקראת ועדות מעקב. ▪ הכשרותמקצועיות: ליוויבתהליךהאבחוןוההשמהוקיוםפגישותעםנציגימכללותבמטרהלקדם השמות בלימודים. לאורך השנה ניתנו שלוש מלגותלאסירים משוחררים להכשרות מקצועיות. ❖ ניהול צוות,הדרכה והעשרה ▪ במהלךהשנההתקיימוהדרכותקבוצתיות לעובדים במרחב,לרבות הרכזים הרשותיים. ▪ שלושה עובדים השתתפו בקורס אלמ"ב שהתקיים בבי ה"ס המרכזי להכשרת עובדים בשירותי הרווחה ( מכללת דימול). ▪ נערכו שלושה ימי חשיפה והעשרה לסטודנטים; יום אוריינטציה לעובדים חדשים ויום עיון לרכזי רש"אולרכזים הרשותיים. 44 ▪ אחת לשלושה חודשים מתקיימת הדרכה למפקחי שיקום מחוזיים עם מנהלת שירות קטן כלא- קהילה. ▪ אחת לשבועמתקיימת ישיבת צוות והדרכותפרטניותלעובדיהמרחב. ▪ התקיים יום גיבוש לכלל הצוות במרחב. ▪ התקיים קורס ערבית לעובדיהמרחב. ❖ סטודנטים ומתנדבים ▪ במסגרתחיזוקהקשריםעםהאקדמיהובמטרהלפתחאתהמעניםבמרחב,התקייםבמרחבביקור של סטודנטים לע ו"ס ממכללת רופין. ▪ במהלךהשנההוכשרושתי סטודנטיותלעו"סמאוניברסיטתבר- אילן.הסטודנטיםזוכיםלהדרכה בהתאם לצורכיהם. כחלק מתהליך הכשרתם, הם לוקחים חלק בפעילויות העשרה ובטיפולים פרטנייםוקבוצתיים. 45 מחוז הצפון מחוז הצפון משתרע מקיסריה בדרום ועד קריית שמונה בצפון וכולל גם את יישובי המשולש הצפוני ורמת הגולן. במחוז פרוסים שמונה בתי כלא: חרמון, צלמון, ש יטה, גלבוע, מגידו, כרמל, דמון וקישון. במחוז הצפון שלושה מרחבים:עמקים,חיפה וגליל. המחוז מקיים יחסי גומלין עם מסגרות חוץ ביתיות המשויכות והמפוקחות על ידי משרד הרווחה, כמו גם עםהמרכזיםלשיקוםמונע לטיפולייעודיבעבריינימיןהפזוריםברחביהמחוז.בנוסף,באזורהגאוגרפישל המחוז ישנם שני הוסטלים המטפלים באסירים ברישיון בפיקוח רש"א וגם אסירים לאחר שחרור מלא שמטופליםוולונטרית: הוסטל בית חסדומרכז הוליסטי קמה. ניתוח כמותי של פעילות המחוז בכלא מופיע לעיל בפרק השני. פעילות המסגרות מפורטת להלן בפרק הרביעי. הרחבה על פעילות המחוז בתחומים המקצועיים (תעסוקה, שיקום תורני, שיקום אסירות משוחררות, נוערוצעירים ועברייני מין) תובאלהלן בפרקהחמישיהעוסק בתחומים. להלן פירוטהפעילות במחוז: ❖ פעילות בכלא ▪ הפעילות בבתי הכלא התנהלה באופן שוטף: התקיימו הערכות התאמה, מפגשים פרטניים עם אסירים לקראת שחרור מלא, סדנאות לקראת שחרורומפגשיעבודהעם ראשי תחומיםועו"סים. ▪ התקיימו סדנאות חשיפה בפני אסירים שזה עתה נשפטו או אסירים לקראת שחרור ממאסר מלא (חלקן בשת"פעםהסנגוריה הציבורית). מטרת הסדנאותהיא להציגאתהמעניםשל רש"אלאסיר לובני משפחתו, עידוד אסירים להשתלב בטיפול במהלך מאסרם כדי להגביר את סיכויי השחרור המוקדם אולחילופיןלגייסםלטיפול בתום מאסר מלא. ▪ בתחום התורני התקיימו שלושה מפגשי חשיפה בבתי הכלא חרמון וצלמון , שבהם הוצגו המענים השיקומיים והתורניים. ▪ בבתי הכלא כרמל וצלמון התקיימו מכינות בהשתתפות עובדי רש"א ממרחב חיפה וגליל. במכינות השתתפובעיקראסירים שעתידיםלהשתחררלאחר מאסרמלאוהוצגוהשירותיםהניתניםעלידי רש"א: תיווךלשירותים בקהילה, מיצוי זכויות, סל סיועלאסיר ועוד. ▪ שת"פ עם מחלקת קשרי קהילה: טיפול בהפניות פרטניות, עריכת מכינות (סדנאות הכנה לקראת שחרור), פגישות תקופתיות לליבון סוגיות וטיוב דרכי עבודה משותפות, שותפות בתכנית מיגור הפשיעה בחברההערביתושת"פ ייחודי סביבהאסירים הצעירים המשתחרריםאחרי מאסר מלא. ▪ בכלא צלמון התקיים מפגש מחוזי בהשתתפות מנהלות מרחבים, מפקחים מחוזיים ורכזים עם קצינת טיפולושיקום וראשי תחומים במחוז צפון בשב"ס.המפגש כללהרצאה שלפסיכיאטר. ❖ פעילות בקהילה ▪ לאורך השנה המשיכו המרחבים והיחידות בהטמעת תפיסות שיקום מקצועיות, בחידוד נהלים והנחיות מקצועיות ו בביסוס תהליכיעבודה בטיפול באסירהמשוחרר וב משפחת ו. ▪ נתקבלו החלטות בשיתוף המטה בנוגע לאבחונים והתערבויות עם אוכלוסיות ייחודיות ו בראש ן אסירים משוחררים המשתייכיםלארגוני פשיעהוכאלו המדווחיםעל איו מים. 46 ❖ קבוצות טיפוליות ▪ לאורךהשנה התקיימו קבוצות טיפוליות במרחבים וביחידותהייעודיות,חלקן בשפה הערבית. ▪ במהלך 2024 פעלו במחוז הצפון קבוצות טיפוליות שונות. הקבוצות הונחו על ידי מפקחי שיקום, רכזיםאזוריים,רכזירשויותמקומיות, מנחיםמןהחוץומתנדבים.בסה"כהתקיימולאורך השנה 16 קבוצות: קבוצות עוברי חוק, קבוצות עבריינות כללית, קבוצות אלימות כללית ל חברה ערבית, קבוצתפסיכודרמה,קבוצות קלט, קבוצתתעבורה;קבוצ תמרמה, קבוצהתורנית,קבוצתייעודית לעברייני מין. ❖ מסגרות טיפול ב מחוז מלבד שתי מסגרות של רש"א (שיפורטו בפרק ה רביעי), יש בגבולות המחוז עוד כמה מסגרות טיפוליות ששוהים בהן מטופלי םהנתוניםלפיקוח רש"א: ▪ קהילת מלכישוע: קהילה טיפולית בפיקוח משרד הרווחה המצויה באזור הפיקוח של מרחב גליל. זהו כפרומרכזלטיפולבנפגעיהתמכרויותהשוכןבפסגתהרמלכישועשבגלבוע. במלכישועפועלות זולצדזוקהילותטיפוליותלבגירים,צעיריםונוערויחידהלגמילהפיזית"בראשית"בפיקוחמשרד הבריאות. ▪ קהילת הדרך: קהילה טיפולית בפיקוח משרד הרווחה המצויה באזור הפיקוח של מרחב גליל. בקהילה מופעלות תכניות גמילה, החלמה ושיקום של מטופלים הסובלים מהתמכרות ומפגיעה בתפקוד היום- יומי הקוגניטיבי, הנפשי, החברתי הומשפחתי. ❖ קשרי חוץ ▪ מתקיימים מפגשים תקופתיים עם נציגים מהמחלקות לשירותים חברתיים של יישובי המחוז ועם נציגי השירותים והגופים שפועלים מטעמן. במפגשים נדונות סוגיות משותפות ומקודמות שיטות העבודה ו הנגש ה ותיווך של שירותי הקהילה עבור מטופלי רש"א ובני משפחתם. ▪ נעשה מאמץ לקדם התקשרויות עם כמה י ישובים במחוז לפריסת רכזים שיקומיים ביישובים. עד כה,נחתם הסכםהתקשרות עם טובא- זנגריה. ▪ התקיים שיתוף פעולה עם גופים כגון : בתי אבות עבור אסירים בגיל מתקדם, שירותים לטיפול בתחלואהנפשית, עמותות סיוע למשפחותנזקקות כגון "פתחוןלב." ▪ התקיימומפגשיםעםרכזתסלשיקוםבמטרהלקדםאתעניינםשלאסיריםעםרקענפשי הזקוקים למענים שיקומיים מותאמים. ▪ התקיימו פגישותעם קצינת קשריקהילה בשב"סועם היחידה למאסרים קצרים ( ילמ"ק ) בשב"ס. ▪ התקיימומפגשיםתקופתייםעםהסנגוריההציבורית,הפרקליטות,יחיד תמעוזלפיקוחאלקטרוני, יחידת צור לפיקוחעל עברייני מין ו מדורועדות שחרורים. ▪ בהוסטלקמההתקייםמפגשמחוזיעםועדתאלמ"ב. כמוכן התקיימומפגשים עםעמותתאד'אר, עמותה ארצית להעצמה נשית ובמסגרתם התקיימה סדנה לצוות הוסטל קמה בנושא כלי להערכת מסוכנותהגבר האלים. ▪ התקייםמפגשעםמפקחייחידתשל"מבמשרדהרווחה(בדגשעלהתמכרויות,צעיריםודרירחוב.) ▪ התקיימו כמה מפגשים עם מנהל תחום פיתוח, טיפול ושיקום ברשות הלאומית לביטחון קהילתי סביב יישום התכנית למיגור הפשיעה בחברההערבית ביישובי הצפון. 47 ▪ התקיים כנס מחוזי שנתי עםועדותהשחרורים. ❖ משפחת האסיר ▪ עובדיהמחוז משמרים קשר שוטףעם משפחותהאסיר: בניהזוג, ההורים (לאוכלוסייתהרווקים,) ילדים (דרך פרויקטפר"ח) – מתוך תפיסתם כתומכי השיקוםהעיקריים. ▪ במהלך השנה חולקו מענקים לאסירים נזקקים צורכי קיום בסיסיים כגון: מזון, דמי שכירות, תרופות, ביגוד, דמי קליטה למסגרות, רב קו וציוד בית ספר. ▪ בשנה זו שולבו 40 ילדים במיזםפר"ח לילדי אסירים. ❖ תעסוקה ▪ מתקציבהחברה הערבית,הופעלו במהלך 2024 קורסים ייעודיים במרחביםונבנו קורסים שיופעלו יהיה במהלך 2025 . ▪ במהלךהשנה מומשו מלגות לימודיםפרטניות. ❖ צוות, הדרכה והעשרה ▪ בשנת 2024 נקלטו עובדים חדשים במרחבים, בתחומים וביחידות. בתהליכי קליטתם הושם דגש על אוריינטציה, חניכה,הדרכה מקצועיתוקליטה מדורגת. ▪ לכלעובד ניתנה הדרכה פרטנית (מנהלת מרחבלמפקח מחוזי, מפקח מחוזילרכזוכן הלאה.) ▪ עובדיהמרחבים ,כוללהרכזיםה רשות ייםוהסטודנטיםהשתתפובתצפיות בדיוניועדותהשחרורים לצורכי למידה והעשרה. ▪ לאורך השנה, השתתפו העובדים בהשתלמויות, קורסים, הכשרות, ימי עיון וכנסים ופרומים פנימיים ( כגון כנס רכזים ארצי, כנס מסגרות , מתווה עבודהלמאסרים קצרים ועוד). ▪ במסגרת ישיבות הצוות המרחביות והמחוזיות הועברו הרצאות מקצועיות בנושאים שונים כגון, בריאות הנפש ו חנינהלרישוםפלילי. ▪ במחוזובמרחבים צוינו החגיםוהמועדים של כללהדתות והעדות. ▪ העובדיםיצאו ליומיים של גיבוש של כלל רש"א ביםהמלח. ❖ סטודנטים ומתנדבים ▪ גם השנה נקלטו למרחבי ם ול יחידות המחוז סטודנטים ממוסדות אקדמיים שונים (בעיקר אוניברסיטת חיפה, מכללת צפת ומרכז שילוב) ב מקצועות: ע ו ס, קרימינולוגיה קלינית," פסיכותרפיה גופנית נפשית מבוססת מיינפולנס ומשפטים. הסטודנטים מלווים ומודרכים על ידי עובדי המחוז ונותנים מענה טיפולי פרטני או קבוצתי לפי תחום הלימוד. כך למשל, הסטודנט למשפטיםנתן מענה בתחום מיצוי זכויות וטיפולבחובות במחוזוביחידת הצעיריםוקיבלליווי של ממונת סיועלאסירו מ יועצתהתעסוקה והלימודים של יחידת הצעירים. ▪ קבוצת סטודנטיםלמשפטיםממכללת אונומהקליניקותהמשפטיותהתארחה במחוז. במפגש כלל סיור במחוז וביחידת ה נשים. הוצגו תחומי הפעילות הסיוע לאסיר ומסלולי השיקום של האסירות המשוחררות וניתן דגש לתחומים שבהם הסטודנטים עשויים להשתלב במסגרת פרקטיקום והכשרה מעשית. ▪ ביחידת הנשים, ביחידת נוערוצעיריםובחלק מהמרחבים שולבו מתנדבים. 48 ▪ במפגשעם מכללתעמקיזרעאלנדונה קליטת סטודנטים לקרימינולוגיה קלינית לפרקטיקום. ❖ מיגור פשיעה בחברה הערבית ▪ במהלךהשנההתקיימובשלושתמרחביהמחוזפעילויותייחודיותומגוונותשמומנומתקציברש"א המיועדלחברההערבית.התכניות מפורטות בסיכומים להלן של המרחבים. ▪ מטה משרד רה"מ, האחראי על תכנית מיגור הפשיעה בחברה הערבית ערך סיור בחלק מיישובי מחוז הצפון. מרחב עמקים מרחב עמקים משתרע מבקה אל גרביה בדרום, חריש, כפר קרע וביר אל מכסור – במערב, כפר מנדא ובועיינה- נודיג'את– בצפוןוביתשאןומועצהאזוריתגלבוע–במזרח.במרחבכלולותגםהערים:נוףהגליל, נצרת,מגדל העמק, עפולה ואום אל פחם. באחריות המרחב בימ"ר קישון. להלן הפעילויותהמרכזיות שנעשו במרחב בשנת 2024 : ▪ הטמעת דרכי עבודה, נהלים ומתווים עדכניים בטיפול באסיר המשוחרר כגון, תפיסה שיקומית, אסירי אלמ"ב, אסירים ביטחוניים,מאסרים קצרים, ארגוניפשיעה,התמכרויות, חנינות. ▪ ליוויעובדיםחדשיםבתהליךקליטתםלתפקיד,וקבלתהחלטותלהמשךהעסקתרכזים י ישוביים, לרבות קליטת עובדת חדשה במסגרתפרויקט מיגורהפשיעה בחברה הערבית. ▪ התקיימה סדנה ייעודית לצוות המרחב בנושא אובדן ושכול, בעקבות אירועי רצח של מטופלים. הסדנה הועברהעלידיפסיכולוג קליני חיצוני. ▪ מטופלים מאוימים: בעקבות ריבוי אסירים משוחררים המדווחים על איום לחייהם, התקבלו החלטות לטיפול באיום ש דווח והשלכתו על צוות הטיפול. כל התערבות כזו דווחה לוועדת השחרורים וכללההמלצות בדגשעל ביטחון כללהמעורבים. ▪ מיגור הפשיעה בחברה הערבית: במרחב התקיימה פעילות טיפול ייחודית בשיתוף פעולה עם מכללת לינקס. בפעילות השתתפו 13 מטופלים ובני משפחותיהם למשך 14 מפגשים שבועיים אינטנסיביים. נעשה שימוש בכלים יצירתיים, לרבות טיפול בבישול, פוטותרפיה ולימודי השפה העברית. המפגשים התקיימו בליווי מפקחת שיקום מחוזית. לסיכום הפרויקט התקיים מפגש מחוזי-מטה מסכם להפקת לקחים ו להתייעלות. ▪ קורס מכונהניידת: בקורס השתתפו 20 מטופלים בשני סבבים. ▪ מפגשים עם ממשקי חוץ: חודשו ומוסדו קשרים עם אגפי רווחה ובמסגרתם נעשה ייעול ושיפור שלדרכיעבודה ונקבעו מטרותהתערבות.המפגשיםהתקיימועםהיישובים: כפאכנא,כפרמנדא, עפולה, יפיע, מגדל העמק, דבוריה, בוסתאן אל-מרג', אכסאל, נוף גליל, א ו ם אל- פחם ועוד, וכן מפגשיםעם לשכות תעסוקה, משרד השיכון והביטוח הלאומי. ▪ התערבויותמשפחתיותוביקוריביתהתקיימוכחלקמגישההוליסטיתובאישורמקדיםשלמנהלת המרחבלאור מורכבות האוכלוסייה. ▪ סל סיוע לאסיר: במהלך השנה חולקו מענקים לאסירים נזקקים סביב צורכי קיום בסיסיים כגון, מזון, דמי שכירות , תרופות, ביגוד וציוד בית ספר. 49 מרחבחיפה מרחב חיפה משתרע מקיסריה ויישובי חוף הכרמל – בדרום; יוקנעם, טבעון, שפרעם וכאבול – במזרח; הקריות ועכו – בצפון. מרחב חיפה הינו המרחב הגדול בהיקף פעילותו מבין מרחבי מחוז צפון. היישובים המרכזיים שבתחומי המרחב: ג'סר א- זרקא, פורדיס, טירת הכרמל, חיפה, נשר, שפרעם, הקריות, אעבלין, טמרה, כאבול, עכו, טבעון, רכסים, דליית אל כרמל, יוקנעם ומועצה אזורית זבולון. באחריות המרחב בתי הכלא שיטה,מגידו, גלבוע, כרמלודמון. ❖ פעילות בכלא ▪ השתתפות בוועדת חז"ק ועדת חזרה לקהילה)(: בכלא כרמל התקיים פיילוט להשתתפות נציג רש"א בוועדות חז" ק, שמתקיימות כמה חודשים לפני שחרור אסיריםאחרי מאסר מלא. ▪ הכנה לקראת שחרור: בכלא כרמל מתקיימת מכינה אחת לשלושה חודשים ובבתי הכלא שיטה וגלבוע נערכות סדנאות לקראות שחרור. לפעילויות אלו מוזמנות נציגות רש"א: מפקחת כלא קהילה, יועצת תעסוקה וממונת סיוע לאסיר – שמציגות את המענים של רש"א. מטרת המכינה והסדנאותהיאלעודדאסיריםלהשתלבבטיפולבמהלךמאסרםכדילהגדיל אתהסיכוייםלשחרור מוקדם או לגייסםלטיפול לאחרהמאסר המלא. ❖ פעילות בקהילה ▪ קבוצות טיפוליות במרחב: התקיימו קבוצות טיפוליות מהסוגים אלימות כללית, עוברי חוק,: קבוצהלמניעת אלימות בחברההערבית. ▪ קבוצות מחוזיות במסגרת המרחב: התקיימו ארבע קבוצות מחוזיות מה סוגים: מרמה, תעבורה, קבוצה ייעודית לעברייני מיןוקבוצה תורנית. ❖ התערבויות ופעילות בחברה הערבית ▪ ימיחשיפהללימודים: שנימחזוריםיצאו לימיחשיפהבמכללותעתידבמטרהלגבשקורסמקצועי קבוצתילחברההערביתכדילאפשרהעלאתהביטחון,הפחתתהפחדמהשתלבותבתעסוקה,קידום תהליךלמידה,ליוויבלתיפורמלילמסגרותוהגברתהמוטיבציהלהתמקצעות. לכליוםהגיעוקרוב לעשרים מטופלים.המטופלים גילו ענייןונחשפו להזדמנותלעולםהלימודיםהמקצועיים. ▪ אוריינות דיגיטלית: 15 מטופלים מהחברה הערבית השתתפו בקבוצת אוריינות דיג יטלית. מטרת הקבוצה לסייע למשתתפים ב שימוש בטכנולוגיה שעומדת לרשותם , כמו למשל שימוש ביישומונים של דוארישראל, הביטוח ה לאומי, קופותח יסכון. ▪ התקיימה קבוצה של10 משתתפים ללימודיעברית מדוברת. ❖ קשרי חוץ ▪ פרויקט "10 מטופלים": בשיתוף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי שפרעם ניתן סיוע למטופלי המרחב במיצוי זכ ו יות ו בתשלום חובות. זהו המשך לשיתוף הפעולה משנה שעברה עם הביטוח הלאומי בשפרעם, טמרה, אעבלין וכאבול. ▪ לשכותתעסוקה:נמשךשיתוף ה פעולהעםלשכותהתעסוקהבאזורהגאוגרפישלמרחבחיפה.בכל לשכת תעסוקה יש נציג ייעודי שנותן שירות לאסירים המטופלים. 50 ▪ רכזים יישוביים: מתקיימות ישיבות רבעוניות עם המחלקות לשירותים חברתיים שבהן עובד רכז שיקום האסיר (עכו, חיפה, שפרעם וטירתהכרמל)במטרה להרחיב את השימוש במשאבי הקהילה ולעקוב אחר ביצוע התכנית ה שנתית שלהרכז היישובי. ▪ מחלקות לשירותים חברתיים: צוות המרחב השתתף בישיבות צוות עם מחלקות הרווחה בשטח הגאוגרפי של המרחב. במהלך המפגשים המשותפים שווקה עבודת רש"א, במטרה ל העל ות את מספרהמטופלים אחרי מאסר מלאולעבות את תכניות הטיפול למפוקחים. ❖ משפחת האסיר ▪ פר"ח לילדי אסירים: ב- 2024 השתתפו בפרויקט 31 ילדים תחת אחריותה של עיריית עכו וחיפה. במסגרת הפרויקט, התקיימו ביקורי בית ופגישות של רכזי פר"ח עם משפחות הילדים ו התקיימו בכלאחרמון ימי אוריינטציהלחונכי פר"ח. ▪ סל סיוע: תקציב סל סיוע לאסיר הורחב השנה כחלק מתקציב הטיפול בחברה הערבית. תקציב המרחבי נוצל במלואו בעיקר למזון, ביגוד לילדים, ספרים לילדים, דמי סי יעות לטיפול, תרופות והוצאותחשמל. ▪ התמקצעותבטיפולה ו ליסטי:אחתהעובדותשסיימהתוארשניבעו"ס בגישהמשפחתית, מדריכה את הצוות בהתערבויות משפחתיותיזומות ובביקורי בית. ❖ ניהול צוות,הדרכה והעשרה ▪ ישיבות צוות: אחת לשבוע מתקיימת ישיבת צוות מרחבית; בחלק מהישיבות משתתפים הרכזים היישוביים. לעתים מוזמנים לישיבות אורחים מבחוץ שמרחיבים אתהידע בטיפול הוליסטי. ▪ ישיבות טיפוליות: הישיבות מתכנסות סביב מקרים של חוסר שיתוף פעולה מצד מטופלים, החלטותלגביהמשך תכנית השיקום והערכהוהוקרה לתהליך הטיפול. ▪ ישיבות הדרכה ובקרה: מתקיימות ישיבות שוטפות עם עובדי המרחב מכל התפקידים במטרה לסייעלהםלמלאאתתפקידםבאופןתקיןויעיל.כלעובדמלווהעלידימנהלתמרחבאועובדותיק במרחב. ▪ ראשענףהדרכה:אחתלשלושהשבועותמגיעהראשענףהדרכהומדריכהאתהצוותבנושאיםשל טיפולפרטני וטיפול קבוצתי. ❖ סטודנטים ומתנדבים ▪ לאורך השנה משולבים סטודנטים לעו"ס מאוניברסיטת חיפה. הסטודנטים מודרכים על ידי אנשי צוותומטפליםפרטנית וקבוצתית. ❖ שיקום תעסוקתי והכשרותמקצועיות ▪ סדנאות קליטה: אחת לחודשיים מתקיימת במרחב סדנת קליטה ל מטופלים החדשים. מטרות הסדנה הןהכנתהאסירים לתהליך השיקום שמצפה להםוהעברת מידעלגבי השירותים שעומדים לרשותם,התנאים בתכנית השיקום והכרת בעליהתפקיד הרלוונטיים להם. ▪ במהלך השנה, שולבו המטופלים בקורסים מקצועיים פרטניים, כל אחד לפי נטיותיו ושאיפותיו המקצועיות. 51 מרחב גליל מרחבגלילמשתרעמקוהחוףמצפוןלעכוועדלגבולהצפון–במערבו מכינרתעדלאצבעהגלילורמתהגולן –במזרח.המרחבכוללאתהיישובים:נהריה,כרמיאל,ג'דידה- מכר,מעלותתרשיחא,צפת,סכנין,מג'דאל כרום, קריית שמונה, חצור הגלילית ,ראש פינה, טבריה וקצרין ויישובי המועצות האזוריות מטה אשר, משגבוהגליל העליון. באחריותהמרחב בתי הכלא צלמון וחרמון. ❖ פעילות בכלא ▪ במהלך השנה מתקיימות בכלא חרמון וצלמון סדנאות הכנה לשחרור וסדנאות קליטה לאסירים חדשים בשיתוף הסנגוריה הציבורית ו ה סיוע משפטי. מטרת הסדנאות היא לעודד את האסירים להשתלב בטיפול במהלך ה מאסר, על מנת לשפר את הסיכוי להשתלב בתכנית שיקום, או לגייס אותםלטיפוללאחר מאסר מלא. ❖ פעילות בקהילה ▪ במהלך השנה ה תקיימו פגישות עבודה עם מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים. מטרות המפגשים: הידוק שיתוף הפעולה ומיפוי ה מענים ו השירותים בקהילה השייכת למרחב, לצורך הרחבת מנעדהכתובות לאסירו למשפחתו. ▪ קבוצות טיפול: לאורך השנה התקיימו במרחב קבוצות טיפול בנושאים מגוונים: אלימות כללית לדוברי ערבית, עובריחוקופסיכודרמה, לימודעבריתלדובריערבית ושליטה בכעסים. ▪ סדנאות קליטה: מדי חודש מתקיימות במרחב שתי סדנאות קליטה לאסירים בפיקוח בשבוע הראשון או השני לשחרורם. מטרות הסדנה הן: הכנת האסירים לתהליך השיקום שמצפה להם והעברת מידע לגבי הדרישות, התנאים והציפיות מהם בתקופת הרישיון, הבהרת זכויותיהם הומענים שהם יכוליםלקבל מרש"א. ❖ קשרי חוץ ▪ לאורך השנה התקיימה תקשורת סדורהושוטפת עם כלל גורמיהחוץ שבממשק עבודה עם המרחב במטרה לתת מענים למקרים נקודתיים. הקשר התקיים עם: ה סנגורי ה הציבורית הפרקליטות,, יחידות לטיפול בהתמכרויות, תחנות לטיפול משפחתי וזוגי, מרכזים למניעת אלימות ומחלקות הרווחה. ❖ משפחת האסיר ▪ סדנת שוקולדלאסיר ו בת זוגוהונח תהעלידי סטודנטיותומנחה חיצונית. ▪ סדנתזוגיותבריאההועבר העלידימנחותמטעם"לינקס"ורכזתמהמרחב. בסדנההיו12 מפגשים עם התכנים: הכנה למערכת יחסים זוגית בריאה, לימוד מיומנויות של ניהול שיח, תפקיד הא ישה בזוגיות ועוד. ▪ במהלךהשנהניתנומענקיםלמטופליהמרחבונוצלכלהתקציבשלסלגמישסיועלאסירלאסירים שהביעו נזקקות כלכלית. המענקים ניתנו עבור צרכים בסיסיים כגון: מזון, לבוש, תרופות, סיוע בשכר דירה, מענקי בית ספר, רב קו. ▪ ניתנו מענקים למטופלי המרחב מתקציב סל סיוע לחברה הערבית. מענקים אלו ניתנו עבור לינת חרום, מזון, ציוד בית ספר לילדים וציוד משרדי לפתיחת עסק. 52 ❖ שיקום תעסוקתי והכשרותמקצועיות ▪ קורס מקצועי ייעודי למטופלי המרחב: במכללת עתיד במעלות תרשיחא התקיים קורס אינסטלציהוספרינקלים (מערכות כיבויאש). בקורסהשתתפו 10 מטופלי םמ המרחב במימון מלא של רש"א. ▪ במהלך השנה, שולבו המטופלים בקורסים מקצועיים פרטניים, כל אחד לפי נטיותיו ושאיפותיו המקצועיות. ❖ סטודנטים ומתנדבים ▪ במהלך שנ ה"ל תשפ"ד נקלטו במרחב גליל שתי סטודנטיות לע ו "ס ממכללת צפת. בנוסף, שולבו בהוסטלקמהשני סטודנטיםמ מכללתצפתוסטודנטאחדמאוניברסיטתחיפה.במהלךשנתשנה"ל תשפ"ה נקלט לעבודה סטודנטלתואר שני בע ו ס מאוניברסיטת חיפה." ▪ במרחבפועלים מתנדב בתחוםהתעסוקה ומתנדבת ללימוד השפההעברית. ❖ ניהול צוות,הדרכה והעשרה ▪ התקיימההדרכהקבוצתית בהשתתפות צוות רב מקצועי במרחב ושתי רכז ו ת יישוביות. ▪ התקיימוהדרכותפרטניות וליווי תמיכתי על ידי מנהלת המרחב. ▪ התקיימוישיבות צוות אחת לשבוע,לכללהצוות הרב מקצועי במרחב. ▪ צוותהמרחב השתתף בבניית מתווהלשפוטים צבאיים. 53 פרק רביעי: מערך ה מסגרות מערך המסגרות מאופיין בטיפול באוכלוסיית קצה במתכונת של 24/7 תוך כדי פיקוח הדוק ומתן מענה טיפולי- שיקומי רחב ומגוון. שנת 2024 מסמלת את הכניסה של מערך המסגרות לפעילות יציבה ושוטפת, זאת לאחר השלמת הליך ההרחבה בשנים 2020-2023. בשנים אלו הוקמו חמישה הוסטלים חדשים, שני מרכזי יום חדשים ושלוש דירות מעבר, והורחבו מסגרות קיימות. כתוצאה מכך, הוכפל מערך המסגרות וכיום הוא נותן מענה לכ- 600 האסירים בני השיקום המורכבים ביותר. מהלך ההרחבה התמקד ביצירת מענים בתחומיהאלימותהכללית והאלימות במשפחה. שנת 2024 אופיינה בפעילות בצל מלחמת "חרבות ברזל". האתגרים המרכזיים בשנה זו היו קיום פעילות שיקומית תחת איום מתמשך, גיוס עובדים ובני משפחות עובדים למילואים, התמודדות עם אובדן בקרב עובדים ודיירים, כמו גם חוסר שגרה, החיונית לצמיחה שיקומית. על אף אתגרים אלו מערך המסגרות המשיך בפעילותו במלוא העוצמה, קלט מטופלים כבכל שנה ואף מעברלכך, והשכיל לייצר שגרה שיקומית מיטיבהומצמיחה. מערךהמסגרותנחלקלשתי זרועותפעילּותמרכזיות:מסגרותהמופעלותעלידירש"אומסגרותחוץ.להלן נפרט את הפעילות בכל אחת מזרועות אלו: ❖ מסגרות רש"א ▪ ברש"א פועלות בסה"כ תשע מסגרות. ארבע מסגרות ותיקות: הוסטל ירושלים, הוסטל מפתחות, מרכז הוליסטי נשים והוסטל בית החסד הפועל במיקור חוץ. חמש המסגרות החדשות שנוספו בשנים האחרונות פועלות במיקור חוץ והן: הוסטל ומרכז יום קמה לטיפול באלמ"ב, הוסטל בראשית התורני, הוסטל קשת המיועד לעוברי חוק כללי, הוסטל בארי המיועד לטיפול באלימות ובית שוש" ן לנוערוצעירים. ▪ כל אחת ממסגרות אלו מחזיקה בתחומה הייחודי בגוף ידע מקצועי. מסגרות אלו נועדו לתת מענה הוליסטי ואינטנסיבי לאוכלוסיות הקצה מקרב האסירים המשוחררים, כאלו אשר אין אפשרות לשקמם בקהילת המוצא. המסגרות מאופיינות ברמת פיקוח גבוהה יחד עם מערך טיפולי ושיקומי מקיף במסגרת ביתיתעוטפת. ▪ במהלך שנת 2024 המסגרות הוותיקות נטלו חלק מרכזי בליווי הצוותים החדשים ובהכשרתם. תרומתם זו הייתה מכריעה בשימור הסטנדרטים המקצועיים, הנורמות והערכים המאפיינים את מערךהמסגרות מזה שנים רבות. ▪ הרחבת ה מערך הצריך ריכוז מאמצים במגוון תחומים: הכשרת כוח אדם וייצובו, פיתוח תכניות, הטמעת נהלים ושיווק השירותים החדשים. ▪ במהלך שנהזוהושםדגשעלהטמעתתפיסתהעבודהוהרחבת מערכיהלמידהוההדרכה.במסגרת זו, מוסדה הדרכת המנהלים ונערך יום עיוןלכלל עובדי המסגרות. ❖ מסגרותחוץ ▪ מערך המסגרות כולל גם את הפיקוח והאחריות לשיקומם של אסירים משוחררים המשולבים במסגרות חוץ ביתיות שאינן מופעלות על ידי רש"א, אלא על ידי משרד הרווחה, משרד הבריאות וגופים נוספים. במהלך שנת 2024 שהו ופוקחו על ידי רש"א במסגרות חוץ – 46 מטופלים, זאת 54 בהשוואהל- 44 מטופליםב- 2023 ול- 61 ב- 2022 .הירידהלעומת2022 והשניםהקודמותלהמקבילה לפתיחתהמסגרות הנוספות ברש"אומבטאת את השיפורבהיקף המעניםשל רש"א ובגיוונם. ▪ במהלך השנה נעשה מאמץ מתמשך לפתוח דלתות במסגרות חדשות, בין השאר לאוכלוסיית דרי הרחוב ומחוסרי הדיור, קשישים ובעלי מוגבלויות. כמו כן נערך מיפוי לאיתור מסגרות קולטות פוטנציאליות ו לקידום קשריעבודה עמן. בלוח 3 מוצגת תנועתהמטופלים בתשעת ההוסטלים של רש"א. לוח3 :תנועת מטופלים במסגרות רש"א(שנת 2024 ) הוסטל בית בית סטטוס ירושלים מפתחות נשים החסד קמה שוש"ן בראשית קשת בארי סה"כ מועמדים 34 23 23 44 27 22 39 41 28 281 דייריםממשיכיםמשנת2023 10 17 8 13 12 10 15 11 10 106 דיירים נקלטיםחדשיםב- 2024 14 1 1 15 24 19 24 16 26 20 169 בוגריםממשיכים -דירתמעבר 4 13 11 – 4 23 14 – 7 76 בוגריםשאינםממשיכים 3 2 4 0 4 1 4 0 0 18 סה"כדיירים 31 43 38 37 39 58 49 37 37 369 מטופליםבמרכזיום – 21 54 – 9 66 – – – 150 בנימשפחהמטופלים 0 45 37 0 0 9 0 0 0 91 סה"כמטופליםובנימשפחה 31 109 129 37 48 133 49 37 37 610 נושריםבעקבות הפקעה 7 4 3 2 3 8 5 2 2 36 נושרים לתכנית חליפית 3 0 0 1 0 0 3 3 4 14 סך המטופלים במערך המסגרות בשנת 2024 עמד על 610 אסירים משוחררים ו בני משפחה, גידול של 8% בהשוואה לשנת 2023 . במספר הדיירים חלה ב- 2024 עלייה של 3% לעומת 2023. ב- 2024 נשרו מהמסגרות עקבהפקעת רישיון36 דיירים בהשוואהל- 46 ב- 2023 . בארבעה מההוסטלים פועלים מרכזי יום: בהוסטל נשים, בבית שוש"ן, במפתחות ובהוסטל קמה. ב- 2024 טופלו במרכזים אלו 150 אסירים משוחררים, גידול של6% בהשוואה ל- 2023 . בפרקיםהבאיםנציג את מאפייני הפעילות של כל אחד מתשעתההוסטליםהפועלים ברש"א. הוסטל ירושלים הוסטל ירושלים הינו מסגרת שיקומית- טיפולית כוללנית לאסירים משוחררים רצידיביסטים בעלי רקע התמכרותי. ההוסטל מהווה גשר בין החיים מאחורי סורג ובריח ובין הקהילה, ומתגוררים בו דיירים העובריםתהליךטיפוליבליוויצוותמקצועיהכוללמנהל,עו "סים,מדריכיםבוגריההוסטלומתנדבים.משך הטיפול הוא שנה ותשעה חודשים, מ הם תשעה חודשים ראשונים אינטנסיביים של מגורים בהוסטל ושנה נוספת של מעקב, שבה הדיירים שוכרים דירה באופן עצמאי בסמיכות להוסטל, תוך כדי שימור הקשר עם 55 ההוסטל. מסגרת ההוסטל מאפשרת לדיירים לרכוש כלים תפקודיים ורגשיים לניהול שגרת חיים נורמטיבית ונקייה מסמים, תוך כדי שמירה על תעסוקה מלאה ו יציב ה. מטרה זו מושגת באמצעות טיפול פרטני וקבוצתי, מענה וליווי תעסוקתי, רכישת כישורי חיים וכלים לניהול כלכלי עצמאי, שיקום משפחתי ו השתתפות באירועי תרבות והעשרה. אוכלוסיית היעד של ההוסטל היא אסירים משוחררים בגיל 60-24 המאופיינים במועדות גבוהה ושאובחנו על ידי יועצי רש"א בכלא כזקוקים לטיפול אינטנסיבי. לרוב מדובר באסירים שהתנסו בשלל תכניות טיפוליות אך שבו לסורם, וכן באסירים משוחררים שקהילת המוצא שלהם מקשה על שיקומם. בהוסטל גרים אסירים ברישיון (במסגרת השליש) ואסירים משוחררים המגיעים מרצון בתום מאסר ם המלא. אוכלוסיית היעד בהוסטל מהווה את קצה הרצף בקרב האסירים המשוחררים בני הטיפול. זו אוכלוסייה עם היסטוריית חיים הכוללת משפחת מוצא דיספונקציונלית וקורבנּות במערכות יחסים המאופיינות בהזנחה,התעללות,אלימותפיזיתואלימותמינית. רביםמהדייריםבהוסטלסובליםמטראומותמתמשכות ובנטייה להרס עצמי שבאה לידי ביטוי, ביןהיתר בנטייהלהתמכרויות. מסגרת ההוסטל מספקת מענה כולל ומקיף לצורכי האסיר המשוחרר ומקנה לו מגוון כלים הדרושים להתמודדות עם דרישות החיים הנורמטיביים. ההוסטל מספק לאסיר יציבות, זמן הסתגלות ואפשרות לפתוראתבעיותיו.בהוסטלמופעלותהתערבויותטיפוליותרבותהנוגעותלמשפחתהאסיר,בדגשעלילדיו. בהיותו מסגרת ביתית, ניתן בהוסטל דגש על יחס אישי, על אינטימיות ועל שחזור מסגרת המשפחה הראשונית . כמו כן, ההשתייכות לקהילת ההוסטל, הכוללת בוגרים רבים על משפחותיהם, מהווה נדבך משמעותי של השתייכותהמאפשרות תמיכהלאורך החיים. ❖ מענה טיפולי ▪ טיפולקבוצתי: חבריהקבוצהרוכשיםמודעותבאמצעותמשובמזולתם,צפייהוהתבוננותעצמית ב היבטיםמשמעותייםבהתנהגותםכגון:מוקדיהכוחשלהם,מגבלותיהם,עיוותיםביחסיהםהבין אישיים והתנהגותם השלילית והלקויה המעוררת תגובות לא רצויות כלפיהם. אלו הן הקבוצות המרכזיות: קבוצה דינמית, קבוצת טראומה, קבוצת סיפורי חיים, קבוצת יחסים בינאישיים, קבוצת טיפול קוגניטיבי, רכישת מיומנויות לתקשורת בין אישית, קבוצת הבית שליטה בכעסים,, מניעת שימוש חוזר וקבוצת 12 הצעדים. ▪ טיפול פרטני: כל דייר משתתף בשיחה פרטניתאחתלשבוע. ▪ טיפול זוגי/משפחתי: בהתאם לצורכי הדייר נעשות התערבויות זוגיות/משפחתיות או הפנייה למסגרת חיצונית המעניקה סיוע בתחום זה. עם בני המשפחה נשמר קשר רצוף באמצעות ימי משפחות, שבתות ילדים וימיפעילותעם הילדים. ❖ מענהשיקומי ▪ תעסוקה: כל מטופל בהוסטל עובד במשרה מלאה, תוך כדי ליווי תעסוקתי, כשההוסטל מספק מענה לפתרון בעיותיו בתחוםהתעסוקהושומרעל קשר הדוקעם המעסיק. ▪ בריאות: כל דייר בהוסטל נדרש לבצע בדיקות רפואיות ולהיות במעקב וטיפול רפואי בהתאם למצבו. 56 ▪ מיצוי זכויות וטיפולבחובותבתחומים מגוונים:הביטוח ה לאומי,משרד השיכון, מס הכנסה ועוד. ההוסטל מתווך בין הדייר לבין בעלי החוב ומארגן הסדרי חוב וסגירת תיקים בהוצאה לפועל, תוך כדי קשרעםהסיועהמשפטי במשרדהמשפטים. ▪ סדר יום: הקניית הרגלי סדר יום: השכמה, יציאה לעבודה, עמידה בלוח זמנים, עמידה במטלות הבית, כיבוי אורות. ▪ מניעת שימוש בסמים: ביצוע בדיקות שתן, השתתפות בקבוצות NA וקבוצות צעדים ורכישת כליםלהתמודדותעםהכמיההלסם ולשימוש חוזר. ▪ ניהול משק בית: הדיירלומד לבצעעבודות בית:ניקיון, כביסה, בישול וקניות. ▪ התנהלותכלכלית: ניהולתקציבאישי,הכנסותמולהוצאות,רכישהעלפיצרכיםויכולתכלכלית, הסדרת חובות, למידה של הרגלי חיסכון לצרכים עתידיים. אחת לשנה מתקיימת סדנה בת שמונה מפגשים בנושאהתנהלות כלכלית בהובלת מתנדבת המתמחה בתחום. ▪ התנדבות: במהלךשהותםבהוסטלמשולביםהדייריםבפרויקטיםשוניםשלהתנדבות.ההתנדבות מפתחתאחריותחברתיתוחמלה,מפחיתהתחושותניכורומספקתמשמעותותחושתערךלמתנדב. ▪ תרבות והעשרה: דיירי ההוסטל משתתפים בפעילות העשרה הכוללת טיולים לימודיים ברחבי הארץ,סרטים,הצגותופעילותלחגים.מטרתהפעילותהיאגיבושחברתיוחשיפהלאפשרויותניצול שעותהפנאי בקהילה בסיום הטיפול במסגרת. אחת לשנהמתקיים טיול בן יומייםלצפון הארץ. ❖ עשייה ייחודית ב- 2024 ▪ הכשרת סטודנטים: במהלך השנה נמשך מיצוב ההוסטל כמקום הכשרה במסגרת לימודי ע ו"ס. סטודנטית הוכשרה על ידי מדריכה ברש"א בטיפול פרטני, הנחיית קבוצה ומיצוי זכויות. לצעד זה משמעותרבהבקיוםקשראקדמיה- שטחמתוךתפיסתעולםהדוגלתבהפריההדדית.מהלךזהגם מהווה כר פורה להזנת כוח אדם איכותי לרש"א. ▪ קבוצת שירים והבעה: התקיימה קבוצה בת חמישה מפגשים שהונחתה ע ל ידי סטודנטית לעו"ס שהוכשרהבהוסטל.הקבוצהעסקה ב דיוןו בחשיבהקבוצתיתסביבשיריםמולחניםשונים.כלשיר הוביללשיח רגשי ושיתופי וחוברלמציאות היו ם- יומית שלהדיירים. ▪ קבוצת סטיגמות ודעות קדומות: התקיימה קבוצה בת שבעה מפגשים שהונ חתה ע ל ידי רכזת שיקום במרחב ירושלים. הקבוצה עסקה בהכרת המושגים סטיגמות ודעות קדומות, חשיפה לאוכלוסיות השונות שנמצאות סביבנו שיש לנו סטיגמות עליהן, חיבור לסטיגמות שיש לחברה על אסירים משוחררים ושבירת הסטיגמות עלהחברה ועל עצמי. ▪ סדנתניהולכלכלי:התקיימהסדנא בתחמישהמפגשיםבנושאהתנהלותכלכליתבהובלתמתנדבת בתחום. ▪ פרויקט "העיר שלנו": במהלך השנים האחרונות מתקיים פרויקט משותף עם תיכון הרטמן אשר מפגיש בין דיירי ההוסטל לבני נוער נורמטיביים תוך כדי התנדבויות למען אוכלוסיות במצוקה. בפרויקט נדרשו המשתתפים להתחלק לקבוצות מעורבות ( דיירי ההוסטל ובני הנוער) ולחשוב על המוסדות הרלוונטיים ביותר לקיום תקין של עיר. נבחרו מוסדות ממשל, תרבות, רווחה ובריאות שבהם מתקיימות פעילות בהובלת המשתתפים. הפעילות כללה רכישת ידע על המוסד, מפגש עם אישיות רלוונטית ועשייהחברתית. 57 ▪ מפגש מסורת: במסגרת הרצון להעניק לדיירים תחושת השתייכות נוצר קשר עם מתנדבת אשר מגיעה אחת לחודש ומעבירה לדיירים תוכן קצר בהקשר לסוגיה ערכית מן המסורת היהודית בהתאם ללוחהשנה. גם דתותותרבויות אחרותמקבלות ביטוי במהלך מפגשזה.המפגש מתאפיין באווירה בלתי פורמליתוכולל קינוח אשר המתנדבת מביאהעימה ויוצר אווירהחמה וביתית. ▪ סל סיוע לאסיר המשוחרר: השנה זכו דיירי מסגרת הוסטל ירושלים לסל סיוע שמטרתו לצמצם אתהמחסור בצרכים חומריים, מחסורהמתגלהכגורם מעכב בתהליך השיקומי. ▪ תרבות והעשרה: השתתפות בכנס השנתי של NA במלון בים המלח, יציאה לבריכה, נסיעה ליום כיף בסחנה,יציאה להצגה בתאטרון ירושלים,יציאהלסרט,יציאה למרכז העיר. ▪ צל"ש חודשי: מתוך תפיסה טיפולית שיקומית המשלבת משמעת הדוקה עם חיזוק והעצמת המטופל, נבחר מדי חודש דייר מצטיין שמקבל צל"ש חודשי על התקדמות ברכיבים השונים של השיקום. ▪ קבוצת גבריות: התקיימה קבוצה בת 10 מפגשים עם מנחה חיצוני, סביב נושאים שונים הקשורים לגבריות: ציפיות החברה מגברים,הבדל בין רצוןלריצוי, קשרעםהורים, אבהות, זוגיות ומיניות. ▪ התמודדות עם אתגרי המלחמה: דיירים וצוות נדרשו להתמודד עם מורכבויות הנובעות משגרת החירוםהקיימתבמדינהמאז7.10 :דאגהושמירהעלהקשרעםהמשפחותהמפונותאומתגוררות באזורי סיכון בדרום ובצפון, פגיעה בתעסוקה ובמצב הכלכלי של המטופלים ומציאת דרכים יצירתיות לשמירת הרצףהשיקומי של דיירי ההוסטל. ▪ חיזוק הקשר עם בוגרי ההוסטל: עם חילופי הניהול במסגרת בשנים האחרונות ועל מנת להחזיר אתהקשרעם בוגרי ההוסטלנפתחה קבוצת וואצאפ של בוגרי ההוסטלוצוות ההוסטל. הוסטל מפתחות: הוסטל לפיתוח מיומנויותמשפחתיות (אלמ"ב) המרכזהרבתחומימפתחותהוקם ב- 2005 כהוסטלשיקומי,הראשוןמסוגובעולםלטיפולבאסיריםשנשאו מאסר בגין אלימות במשפחה. מדובר באסירים הזוכים לשחרור מוקדם לצורך השתלבות בתכנית שיקום המתאימה לצ ורכיהם. ההוסטל הוא "בית בחצי הדרך", מסגרת מעבר בין חיים סגורים בכלא לחיים עצמאיים בחברה. התכנית הטיפולית היא תכנית התערבות שיקומית שנועדה לסייע לגברים אלימים ולמשפחתם לצאת ממעגל האלימות, לרכוש כלים חלופייםלהתמודדות ולחזק את השתלבותם בקהילה. בשנת 2021 הוקם מרכז ה יום במסגרת המרכז הרב- תחומי מפתחות. הטיפול במרכז היום מיועד לאסירים אשר מצד אחד אינם זקוקים לטיפול אינטנסיבי במסגרת סגורה ומצ ד שני הם בעלי צרכים קרימינוגני ים המחייבים טיפול רחב ומעמיקיותר מפגישה או קבוצה שבועית בקהילה. בעשרים השניםהאחרונות החלה מגמה של הכרה בצורך בטיפול בגברים כחלק מטיפול מערכתי בתופעת האלימות במשפחה. עם הזמן, התבהרכיגםאםמרחיקים אתהקורבנות מהתוקפים,במקריםרבים הםיחזרולחיותיחד,אושאותוגבר אלים יהיה מעורב בזוגיות חדשה וימשיך לנהוג באלימות. על כ ן, המרכז הרב- תחומי שם את הטיפול הזוגי והמשפחתי במרכז ההליך הטיפולי. בתחילתהדרךשלהמרכז,הקשרהטיפוליעםבנותהזוגהיהמבוססעלהמפגשיםהזוגייםבלבד. עםהזמן, התבהר כי נוצרים פערים בתוך הקשר הזוגי כאשר הגבר נמצא במסגרת טיפולית אינטנסיבית, בעוד שבת הזוג לא משולבת בטיפול דומה. לדוגמה, הגבר לומד שפה טיפולית ודרכים להתבטא, כאשר שפה זו לא בהכרח מוכרתלבתהזוג ועשויה להחוות על ידה כמניפולצי ה או כהתנשאותואף עלולהלעורר חרדה. לאור 58 זאת,הורחב המערךהטיפוליוהוקמהקבוצתהנשים שמטרתהליצורקשריתמיכהועזרההדדית בין הנשים ולצמצם את הפער בין בני הזוג. מבחינה מקצועית מורכב מאוד לקיים טיפול זוגי בצל האלימות, אך באמצעות שיטת הטיפול הייחודית ב"מפתחות" והנסיבות המאפשרות (מגורים בנפרד), בני הזוג עוברים טיפול זוגיומשפחתי משמעותיויכוליםלשנותאת דפוסיהקשר. ❖ פעילות טיפול ית ▪ ט יפול פרטני: אחת לשבוע מתקיימת שיחהפרטניתלכל מטופל. ▪ קבוצת מדריך: קבוצה יומית ש בה נעשית סגירה של היום וניתן מענה בטווח הקצר למערכות היחסים ביןהמטופלים. ▪ קבוצות טיפוליות יומיות: קבוצת "מעגל האלימות", קבוצת ילדות, קבוצת רגשות, קבוצת מודל אפר"ת (אירוע-פרשנות-רגש-תגובה) קבוצת ביודנסה, קבוצתפסיכודרמה., ▪ קבוצת מיניות וקבוצת מגדר:קבוצ ות שמאפשר ותלבחוןעמדות ותפיסות לגבי גבריותומיניות. ▪ שיחות פרטניות לנשים: מתקיימ ו ת אחת לשבוע, זאת בטרם השתלבות בת הזוג בטיפול הזוגי ובקבוצת הנשים. ▪ טיפול זוגי ומשפחתי: הטיפול הזוגי והמשפחתי מתבצע בצורה בטוחה ושמורה, עבור הגברים, הנשיםוילדיהם.טיפולזההוא מרכזיבתכניתהטיפוליתותורםלבנייתיכולותתקשורתוקשרזוגי ומשפחתי בריא ושוויוני. בטיפול הזוגי נחשפים מעשי האלימות באופן שמאפשר עיבוד של האירועים בסביבה בטוחה לאישה. ▪ קבוצתנשים: קבוצתהנשיםהוקמהבעקבותזיהוישלפעריםביןהטיפולהאינטנסיבי שלהגברים לבין הטיפול החד- שבועי של בנות זוגם והתבהר כי הצרכים הטיפוליים של הנשים רחבים יותר. קבוצה זו הוכחה כיעילה ומפרה וכתורמת רבות להתקדמות המטופלים ובני משפחתם ולהפחתת מצביהסיכוןשלהםוהתנהגותםהאלימה.נוסף עלהמפגשהקבוצתי,מנחתהקבוצהמקיימתקשר ומעקבעם הנשים, הכולל ביקורי בית, מפגשיםפרטניים ושיחות טלפוניות. ▪ קבוצת בוגרים: זהו אחד מעמודי התווך בליווי המטופלים לאחר סיום השלב הראשון של הטיפול במסגרת הפנימייתית. מנחי הקבוצה ממשי כיםלעקוב ולסייעלבוגרים בהתמודדויות היו ם יום בין המפגשים. בנוסף, הבוגרים מקבלים מענה של טיפול זוגיו/או משפחתי. ❖ פעילויותנוספות ▪ שבת גיבוש: בסוף השבוע האחרון של כל חודש מתקיימת פעילות גיבוש שמטרתה ללמד את המטופליםאסטרטגיות משפחתיותלתכנון ו ל ביצוע פעילויות גיבוש משפחתיותוזוגיות. ▪ סבב מעסיקים: מתקיים אחתלחודש במטרהלשמר קשרהדוקעםהמעסיקולבדוק שביעות רצון המעסיק מהמטופל. ▪ הכשרת סטודנטים: כחלק מחובותלימודי התואר, סטודנטים לעו"ס משתתפים בפרקטיקום. ▪ בדיקותלגילוי סמים ואלכוהול: פיקוחומניעה של שימוש בסמים או באלכוהול. ▪ ניהולאורח חיים כלכלי תקין: מתנדב רואה חשבוןנותן הרצאותומענה בסוגיות כלכליות. ▪ קבוצתNA : השתתפות אחת לשבוע בקבוצתהתמיכה במסגרתהעירונית. ▪ פעילויות העשרה: חשיפה לפעילויותחברתיות ומשפחתיות. ▪ יוםמשפחות: ציון חגיםעם המטופליםובני משפחתם. 59 ❖ פרויקטים ייחודיים ▪ מרכזלימודילסטודנטיםלקרימינולוגיה ב מוסדותאקדמיים:אונ יברסיטתבר-אילן (גםפילוסופיה יהודית) , האונ יברסיטה העברית בירושלים ו אונ יברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת אריאל ומכללת אשקלון. ▪ מתנדבים: קרימינולוגיים חברתיים שיקומיים, רואה חשבון, עו"ס ומטפל בפסיכודרמה, מומחה לביודנסה. ▪ הצגתהמרכז בבתי כלא בארץ. ▪ הרצאות בימי עיון מקצועיים בפני סטודנטיםלמשפטים, קרימינולוגיה קליניתועוד. ▪ חיזוק קשרי העבודהעם ועדות אלמ"ב. ▪ חשיפתהמסגרתבפניגורמיחוץ(ועדותשחרורים,סנגוריהציבוריתופרקליטות),הסברהעלשיקום אסירי אלמ"ב ויצירת שיתופיפעולה. ▪ השתתפותבבנייתנוהליעבודהעםמשרדהרווחה,שב"ס ומב"ןבתחוםהאלימותבמשפחה;חברות בוועדות בין משרדיות;חברות בוועדה משותפתעם הסנגוריה הציבורית. ▪ פיתוח מיומנויות משפחתיותוחיזוק קשרים משפחתיים עבורהמטופלים. ▪ יצירת שותפויותעם הביטוח הלאומי ומשרד השיכון. ▪ שיתוף פעולהעם גורמי גבייה: הוצל"פ, הביטוח הלאומי,פיצויהקורבן, תשלומי מזונות. הוסטל פעימותלאסירות משוחררות ההוסטל מהווה בית טיפולי הבנוי כמסגרת חצי פתוחה house half-way עבור אסירות משוחררות, שחוו טראומות מורכבות בחייהן וניהלו חיי שוליים. ההוסטל ממוקם בתוך מרכז "פעימות" שהוא מסגרת קהילתית הנותנת שירותים לאוכלוסיית אסירות משוחררות במחוז מרכז. המרכז כולל מסלולי שיקום שונים, ביניהםמרכז יום (ראוהרחבה בפרק השלישי לעילעלהפעילות במחוזות). מסגרתההוסטל מיועדת ל- 12 דיירות. הנשים מתגוררות בהוסטל במשך כשנה, ולאחריה נבנית עבורן תכנית המשך בהתאם לצורכיהן; בין מסלולי ההמשך קיימת דירת מעבר (הרחבה בהמשך.) אוכלוסייתהנשיםבהוסטלהינהבעלתמגווןמאפייניםוצרכיםוכוללתנשיםשביצעואתכלקשתהעבירות: מרמה, תעבורה, סמים, אלימות כללית ואלמ"ב, עבירות מין ועבירות המתה. לא מעט נשים סובלות מתחלואה כפולה ויש המוכרות לשירותי סל שיקום מטעם משרד הבריאות. במקרים כאלו, נעשים שיתופי פעולהעם שירותים ייחודיים בקהילה. בהוסטל ניתנים שירותים מגוונים ומקיפים מתוך תפיסה כי קיימים רכיבים רבים הנדרשים בתהליך השיקום. תפיסת הטיפול היא מודעת ומכוונת טראומה ומיושמת תוך כדי שיתוף הנשים המטופלות. לצד תכנית טיפול קבוצתית לכל אישהנבנית תכנית טיפול המותאמתלמאפייניה ו"נתפרת"על פי מידותיה., צוותההוסטלמורכב מ מדריכותטיפוליות(מנטוריות)ו מעובדותמתחומיידעשונים.המדריכותחוובעצמן חיי מצוקה שכללו שימוש בסמים, ביצוע עבירות, מאסר בכלא ותהליך שיקום ארוך עד להפיכתן לעובדות מן המניין ברש"א. תכנית השיקום בהוסטל מאופיינת באינטנסיביות רבה וההתקדמות האישית באה לידי ביטוי בדרגות החופש הניתנותלכל אישה: ככל שעוברהזמןומתבססהאמון – מתרחבתהעצמאות. 60 חלק מהקבוצות המתקיימות בהוסטל משותפות לכלל הנשים המטופלות במרכז " פעימות" ומבוססות על היבטי שיקום ייעודיים וייחודיים (תחומי בעיה) וחלק מהקבוצות מיועדות לדיירות ההוסטל בלבד. ב נוסף, מתקיימותהתערבויותפרטניות:רכישתמיומנויותוכישוריחיים,ניהולסדריום,חינוךלחייאזרחות,ליווי ופיקוח בהיבטי בריאות, טיפול בהתמכרויות, סיוע משפטיונתינהלקהילה (התנדבות.) מרכיבמרכזיבתהליךהשיקוםהינוליוויבתהליכימיצויזכויותכגוןהכרהבזכאותלנכותמהמוסדלביטוח לאומי,קבלתזכאותלשירותיסלשיקום ועוד בנוסף,. הנשיםמקבלותסיועבתהליכיםשלהסדרחובותמול גופי גבייה ומול בעליחוב פרטיים. בשלושתהחודשיםהראשוניםשלהשהותבהוסטל,הנשיםמשתתפותבתכניתמרכזהיום(ראופירוטבסעיף תחום שיקום אסירות משוחררות בפרק החמישי להלן), שמורכבת אף היא ממענים שיקומיים פרטניים וקבוצתיים ומתנהלת במבנה משותף עם ההוסטל. השהות במרכז היום מאפשרת מעבר הדרגתי מהחיים בכלא לחיים בקהילה ומתמקדת בהכנת האישה ליציאה לתעסוקה ולחיים עצמאיים. בתקופת השהות במרכז היום הנשים נתמכות על ידי קצבת הבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי. בתום תקופה זו, הנשים משתלבותבתעסוקהעצמאיתאצל"מעסיקידיד".נשיםשמתחילותלעבוד,משתתפותאחתלשבועבקבוצת תעסוקה המתקיימת ביחידת שיקום נשיםשל רש"אונמצאות בפיקוח של יועצת תעסוקת נשים. ❖ קבוצותייעודיותלדיירות ההוסטל ▪ קבוצ תיחסים ▪ סבבהרגשה ▪ קבוצתהתנהלות כלכלית ▪ קבוצתנושאבהנחיית מדריכהומנהלת ▪ סדנת צעדים ▪ יציאה לקבוצת NA/AA בליווי מדריכה ▪ קבוצת משוב בהשתתפות דיירות וצוות ▪ קבוצת משוב בהשתתפות כלל הדיירות והצוות. ❖ דירת מעבר דירתהמעברנפתחהבתחילת2021 והיאממוקמתבסמוךלהוסטל.הדירה מיועדתל- 4-3 נשיםשסיימו בהצלחהאתתהליך השיקוםבהוסטלומסוגלותלנהלחייםעצמאייםהמשולביםבתעסוקה.מסגרתזו מאפשרת המשך ליווי ופיקוח של נשות צוות. תקופת השהות בדירה היא עד 12 חודשים. ההתנהלות בדירה מבוססת על כללים ונהלים ברורים אשר כל אישה מתחייבת מראש לעמוד בהם. אחזקת הבית והשתתפות בתשלומים הם באחריות הדיירות ובפיקוח הצוות. לכל דיירת נבנית תכנית טיפול אישית המותאמת למאפייניה ול צרכיה. אחת לשבוע מתקיימת קבוצה בהנחיית עו"סית ומדריכה שיקומית. במהלך שנת 2024 התגוררו בדירה4 נשים. דירתהמעבר שימשהגם לאירוחילדי מטופלות ההוסטל. ❖ מרכז יום מרכז היום פועל בשעות 15:30-8:30 חמישה ימים בשבוע. מספר המשתתפות נע בין 12 ל-6 נשים. רוב הנשים משתתפות בתכנית המלאה, למעט מקרים שבהם מגובשת תכנית לאישה עם צרכים ייחודיים. במהלך שנת 2024 השתתפו בתכנית מרכז ה יוםגםנשים ממחוז דרוםומרחבירושלים. 61 ▪ קבוצות ופעילות בהנחיית צוות רש"א במרכז היום • מפגש בוקר, סיום יום וקבוצת סיכום שבוע. • מפגשחודשיעם מנהלת"פעימות" • קבוצת בית • קבוצה טיפולית • סדנת תעסוקה • קבוצתפרזנטציה מוסיקלית • מיזם מ"סיכון לסיכוי" • קבוצתכישורי חיים • לימודים (מחשבים ועברית) • קבוצת"רק להיום"למכורות • יציאה שבועית ל- NA בליווי מדריכה • קבוצתאקטואליה • צפייה מודרכת בסדרות דרמהובסרטי קולנוע • חונכות בישול ואחזקת הבית • גינון וטיפוח המבנה • קבוצתתרגול מדיטציהעם מתנדבת מעמותת "השקט שבפנים" • ציון חגים של שלושהדתות –יה דות, אסלאם ונצרות. • מפגשים בנושאי בריאותבמרפאתלוינסקי (הרצאה ו בדיקות דםלדיירותהמסגרתולצוות). ❖ פעילויות מחוץל"פעימות" ▪ פעילויותהתנדבותבארגוניםובעמותותעםדגשעלמלחמת"חרבותברזל"ותרומהלתושביהעוטף. ▪ ביקור בכיכר החטופות והחטופים, כולל מפגשעם נציגי משפחות. ▪ פעילויות לימוד בספריית בית אריאלה וב מוזיאונים. ▪ פעילות העשרה והפגה: ים, קולנוע,פארקים, בריכה, סדנת צורפות, סדנתנגרות ועוד. ▪ צפייה משותפת בהצגות תיאטרון(הבימה, בית ליסין). ❖ פעילויות ב" פעימות"( הוסטל ויחידתשיקום אזורית) ▪ מיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות לגבי הכרה באחוזי נכות ושירותי סל שיקום ( במהלך2024 , הושגו שישה אישורים עבור מטופלות המסגרת). ▪ שיתופיפעולה עם קרנות שתרמו כסףוציודעבור דיירות הוסטל. ▪ פרויקטעם קרן אריסון שהמשיך גם ב- 2024 , לטובת טיפולי שינייםעבור ארבענשים. ▪ ציון ערבי חגומסיבות במהלך השנה, על פילוחהחגים היהודי, המוסלמי והנוצרי. ▪ קבוצתהורותלאימהות ה מיועדתלכלל הנשים המטופלות ב"פעימות". ▪ פעילות משותפת לאי מהות וילדיהןלקראתפסח. ▪ קבוצת"מעגלנשים". 62 ▪ השתתפות באירועים לציון יוםהמאבק הבינלאומי באלימות כלפינשים. ▪ אירוח אנשי ונשות מקצועותהסיוע והמשפט מארגונים שונים. ▪ אירוח נציגינציגות ועדת אלמ"ב. ▪ אירוח סגל כלא נווה תרצה. ▪ אירוח של אסירות שיוצאות לחופש מכלא נווה תרצה (בין8ל- 72 שעותחופשה). ▪ השתתפות בימי עיון בנושאים שיקום נשים ו טראומה. ▪ העברות מסר בכלא נווה תרצה במסגרת קבוצת הכנה לשחרור, ימי הכנה לשחרור בהנחיית עו"ס "פעימות". ❖ הכשרות ולימודים ▪ הקורס מ"סיכון לסיכוי" בשיתוף העמותה לקידום החינוך בתל אביב יפו מתקיים אחת לשבוע במשרדיהעמותה.הקורסמיועדלכל למטופלותמרכזהיוםו הואמלווהב יועצתתעסוק ה ומדריכה מהמרכז. ▪ השתתפות בתכנית"מנטורינג"ב אוניברסיטת תל אביב. ▪ "אוניברסיטהבעם" ב אוניברסיטת תל אביב. ▪ קורסים במסגרת"המכללה:" עברית, יישומי מחשב, עמידה מול קהל. ▪ קורסי הכשרה בתכנת פריור יטי מערכת מחשב לניהול עסק)( במכללת פאר. ❖ התערבות במישור המשפחתי ▪ במסגרתהריאיוןשמתקייםעםמועמדת,נערךאיסוףמידע עלה מצבהמשפחתי,עודטרםהשחרור לתכנית רש"א. מנהלת המסגרת יוצרת קשר עם גורמים משפחתיים, גורמים מטעם הרווחה ומסגרותחינוך ה ילדים. במקרים מסוימים נערך מפגש עם בני משפחה. ▪ עו"ס "פעימות" השתתפה לאורך שנת 2024 במפגשיפרויקט א ימהות וילדיהן בכלא נווה תרצה. ▪ נציגותההוסטל משתתפות בוועדות אלמ"ב שלנשים אסירות מועמדות לתכניות פיקוח. ▪ נציגותההוסטל משתתפות בוועדות תכנון טיפול במחלקותלשירותיםחברתיים. ▪ מפגשיםעם בני משפחה המתקיימים ביחידתהשיקום בליוויאשת צוות. ▪ הפנייה לפרויקטפר"ח ילדי אסירות. ▪ ליווי בביקורים במסגרותחוץ ביתיות שבהן שוהים ילדים של מטופלות. ▪ ביקורי בית בבית המטופלת ( לעתים גם אצל קר ו בי משפחתההשותפים לתכניתהשיקום). ▪ הפנייה וחיבורלמחלקותהרווחה או למרכזים לטיפול משפחתי, טיפול באלמ"ב וכד.' ▪ הענקת סל סיוע משפחתי. ❖ פעילויותלצוות ▪ אחת לשבוע, ישיבת צוות הוסטל. ▪ אחתלחודש, ישיבת צוות כללי (12 עובדות). ▪ פעמייםבחודש בהנחיית אםהבית ומנהלת "פעימות," הדרכה קבוצתיתלמדריכות מנטוריות. ▪ אחתלחודש, ישיבה מקצועית שלהעוסיו"ת. ▪ אחתלחודש, מפגש בהנחיה חיצונית בנושא עבודת צוות. 63 ▪ הדרכותפרטניותקבועותלכלאשתצוות.ההדרכותניתנותברובןעלידימנהלת"פעימות" ומיעוטן עלידי אםהבית. ▪ סיורים במסגרות שיקום כגון, הוסטלים מתחום בר יאות הנפש ובתים מאזנים. ▪ מפגשי פנאי והפגהלצוות. ▪ ציון ימי הולדתלנשות צוות. ▪ ימילמידה של תחוםנשים. ▪ השתתפות ביום עיון לעובדותולעובדי כלל המסגרות ב רש"א. הוסטל ביתהחסד הוסטל בית החסד הוא הוסטל טיפולי ושיקומי שמשלב מקצועיות עם אווירה משפחתית והוא יכול לקלוט עד 17 דיירים. ההוסטל מופעל על ידי עמותת החסד ע"ש כמיל שחאדה ומשנת 2011 הוא פועל בהסכם התקשרותעםרש"א.המסגרתמאפשרתחוויהטיפולית שעונה ל צורכיהמשתקמיםבהיבטיםשונים:רגשי, חברתי, תעסוקתי ומשפחתי. תקופת הדיירּו ת בהוסטל היא תשעה חודשים ולאחריה קיימת אפשרות של המשך בדירת מעבר. דירת המעבר מיועדתלשישה מטופליםכאשר תקופת השהותנקבעתבהערכהלקראת החודש השמיני לדיירות ב הוסטל. ההוסטל מטפל באוכלוסיית אסירים משוחררים מן המגזר הערבי בעלי רקע התמכרותי ואסירים השפוטים בגין עבירות אלימות כולל עבירות רצח. ההוסטל ממוקם במבנה שמאפשרלספק גישה טיפוליתעם רמה נאותה של פרטיות. מטרת התכנית בהוסטל היא לתת למטופלים כלים להשתלבות נורמטיבית בחברה והיא בנויה מחלקים תפקודיים ומתהליכים רגשיים, המאפשרים למשתקם לזהות דפוסים מעכבים ולעבוד עליהם. במסגרת התכניתהטיפוליתלכלמשתקםממונהמטפלאישיאשרמנהלאתהטיפול.סדרהיוםכולליציאהמסודרת לעבודהובשעותאחר הצהריים: תורנויות,קבוצות טיפוליות, טיפולפרטני והעשרה. ❖ רכיבי תכנית הטיפול ▪ טיפולפרטני על בסיס שיחה אחת לשבוע. ▪ קבוצות טיפוליותבהנחיית עו"סומדריך. ▪ בדיקות שתןובדיקות אלכוהול (3 פעמים בשבוע.) ▪ סיוע בהסדרת חובות מול גופים ממשלתיים. ▪ ניהול תקציב שלהמטופלים במהלך תקופתהטיפול. ❖ מענה טיפול קבוצתי ההוסטל מציע מגוון של קבוצות טיפוליות ש הותאמו לפרופיל של המטופלים ו לצרכים ה טיפוליים שלהם. בהוסטל יש חמש קבוצות טיפוליות וכל מטופל משתתף בארבע קבוצות בהתאם למאפייניו וצרכיו רקעהתמכרותי, אלימותוכדומה.)( ▪ קבוצת מניעת מעידה ומצבי סיכון: קבוצה בהנחיה חיצונית של מומחית בתחום טיפול בהתמכרויות יחדעם מדריך מצוותהמדריכים. ▪ קבוצתאלימותמתקדמת "מסע": בהנחיית מנהל ההוסטלועו"ס מצוות הטיפול. ▪ קבוצת מעטפת, כישוריחיים: בהנחית עו"ס מ הצוות ו מדריךחברתי תורן. ▪ קבוצת בית-יחסים: בהנחיה שלעו"ס ומד ריךחברתי תורן. 64 ▪ קבוצת מדיטציה: במהלך השנההקבוצה השתנתה ל קבוצת פסיכודרמה. ❖ דירת מעבר הדירה ממוקמת במרחק הליכה של מההוסטל ומיועדת לקלוט עד שישה מטופלים. המטופלים בדירה ממשיכיםבמעקבשלשיחהפרטניתוהשתתפותבאחתהקבוצותהטיפוליותבהוסטל.בנוסףמתקיימת קבוצתבוגריםדיירים,בדיקתשתןואלכוהול ובקרהומעקבשלצוותהמדריכים.תקופתהטיפולבדירה מותאמתלצורכי המטופל ונעה בין4 ל-9 חודשים. במהלך שנת2024 שהו בדירה13 מבוגרי ההוסטל. ❖ הדרכה צוות ▪ פעמייםבחודש, מקבל הצוותהטיפולי (עו"סים ומדריכים)הדרכה קבוצתית לכל סקטור בנפרד. ▪ אחת לחודשיים מתקיימת הדרכה לכלל חברי הצוות. מטרות ה הדרכה: העמקת הידע בשיטות לטיפול, דיון בדילמות טיפוליות, עבודה על ערוצי תקשורת בתוך הצוות לשיפור דרכים לקבלת החלטות מקצועיות, ריענון ושיפור נהליםפנימיים. ▪ בהתאם לצורך, ניתנת הדרכהפרטנית לעו "סים ולמדריכים החברתיים. ❖ הכשרהמקצועית של סטודנטים ▪ ההוסטלנותןמענההכשרהלסטודנטיםשנהג'בע ו"סבאוניברסיטתחיפה.בעברהיושיתופיפעולה גםעם אוניברסיטת בר- אילן ו מכללת אשקלון. ▪ סטודנטית מביתהספר לפסיכותרפיה ב אוניברסיטת בר- אילן. ❖ משפחת האסיר בהתאם לצורך, מתאם הטיפול מזמין את בנות הזוג למפגשים ( במיוחד בשלב האחרון של הדיירּות.) מטרת המפגש לבדוק את היערכות המשפחה לחזרה הצפויה של המטופל ולהדגיש את חשיבות הרצף הטיפולי. ❖ ממשקים עם מוסדות ומשרדי ממשלה ▪ ההוסטל נעזר בסניף חיפה של הביטוח הלאומי בפתרון בעיות של המטופלים ובנות הזוג. מחלקת הגביי המקבלתהפניותלהפחתתחובות דמי ביטוח ו להסדר תשלומים. ▪ ממשקעבודהעםהלשכהלסיוע משפטי. ▪ השתתפות באירועים במסגרת שב"ס (כנס בוגרים, יום משפחות.) הוסטל קמהלעברייניאלמ"ב המרכז השיקומי קמה השוכן בכרמיאל, הוקם ב- 2021 ונועד לשקם אסירים שהורשעו בעבירות אלימות במשפחה. ההוסטל מציע מסגרת טיפולית ייחודית ואינטנסיבית הכוללת מעטפת טיפולית פרטנית, קבוצתית, זוגית ומשפחתית, בהתאם לצורך של כל דייר. ההוסטל מהווה מסגרת מעבר בין החיים בכלא לחייםעצמאייםבקהילהוהואמספקסביבהטיפוליתלדייריםהעובריםתהליךשיקוםבליוויצוותמקצועי הכולל מנהלת, עו "סים מדריכים, אב ביתואנשי מקצוע נוספים., במסגרת ההוסטל מתקיימות התערבויות טיפוליותרבות,עםאפשרותלשלבטיפולבמשפחתהאסיר ובילדיו.השהותבהוסטלמאפשרתלאסירלקבל תמיכהרגשיתוחברתיתממערכתהכוללתבוגריםומשפחותיהם,וכך נוצרתרשתתמיכהלאורךזמן. מטרת התכניתלסייעלדיירים לצאתממעגלהאלימות,ללמד ם כליםחלופייםלהתמודדותעםאתגריםולחזקאת 65 שילובם בחברה. ההוסטל מיועד לאסירים משוחררים בגיל 23 ומעלה, אשר אובחנו על ידי יועצי רש"א כזקוקים לטיפול אינטנסיבי לאחר שסיימו אתתהליךהטיפול בכלא. רוב האסירים בתהליךהשיקום עברו תכניות טיפוליות רבות, אך חזרו להתנהגויות עבר או שהתנסו בסביבה קרימינוגנית שמקשה על שיקומם. אוכלוסיית היעד כוללת אסי רים ברישיון וגם אסירים משוחררים לאחר מאסר מלא, עם רקע חיים הכולל משפחה דיספונקציונליתוהיסטורי ה של קורבנּותאלימותפיזיתומינית. תהליךהשיקוםבהוסטלנמשךשנהותשעה חודשים, ומחולק לשניים: תשעה חודשים של מגורים בהוסטל ושנת מעקב, שבה הדיירים שוכרים דירה באופן עצמאי בסמוך להוסטל או שבים לקהילת המוצא – תוך כדי שמירה על קשר עםההוסטל. ❖ מרכז יוםלטיפולבאלימות במשפחה כיווןשאסיריאלמ"ברביםנשפטיםלעונשיםקצרים,לאתמידישבאפשרותםלהשתלבבתכניתשיקום אינטנסיביתוממושכתבמסגרתההוסטל. עבורמענהלאוכלוסייהגדולהזו,הוקםב- 2023 תחתהוסטל קמה מרכז יום לטיפול באלימות במשפחה. מרכז היום מיועד לאסירים אשר אינם זקוקים לטיפול אינטנסיבי, אך זקוקיםלעזרה מעמיקה יותרמאשר טיפול שבועי בקהילה.מרכז היוםגם מספק מענה לאסירים עם צרכים קרימינוגניים שמתאימים להוסטל, אך מצבם הבריאותי או גילם מונעים מהם להשתלב במסגרת אינטנסיבית. מטרת מרכז היום היא להוות גשר לאוכלוסיית אסירים ייחודית אשר נפלטת מהמוסדות הטיפוליים בסיום מאסרם ללא שינוי משמעותי בעמדותיהם, במטרה להפחית את רמת המסוכנות שלהם ולספק גשרחזרה לחיים משפחתיים. ❖ מענה טיפולי ▪ טיפול קבוצתי: חבריהקבוצהרוכשיםמודעותבאמצעותמשובמזולתם,צפייהוהתבוננותעצמית להיבטים משמעותיים בהתנהגותם. מוקדי הכוח שלהם, מגבלותיהם, עיוותיהם ביחסים הבין אישיים והתנהגותם השליליתהמעוררתתגובותלא רצויות כלפיהם. ▪ סוגי קבוצות: קבוצה דינמית בנושאים: טראומה, ילדות וסיפורי חיים, יחסים בינאישיים, טיפול קוגניטיביהתנהגותי,רכישתמיומנויותלתקשורתביןאישית,שליטהבכעסים,קבוצת12 הצעדים, קבוצ ה העוסקת בנושאים אישיים, משפחתיים וחברתיים, קבוצת הבית העוסקת ביחסים בין אישיים ודינמיקה של יחסים בתוךההוסטל. ▪ קבוצת "אומנו ת מחליפה אלימות:" קבוצה הפועלת במרכז היום פעמיים בשבוע. המשתתפים משתמשים בסוגים שונים של אומנות כדי לבטאאת עצמםולהתמודדעם רגשותיהם, תפיסותיהם והתנהגותם, במטרה לשפר את יכולת ההתמודדות עם מצבים קשים ולפתח דפוסים חיוביים של תקשורת וחשיבה. מטרות הקבוצה: פיתוח יכולת ביטוי עצמי, שיפור מיומנויות תקשורת, שיפור יכולת ההתמודדות עםתסכולים,חיזוק תחושתהמסוגלותוהערך העצמי. ▪ טיפול פרטני: כל דייר משתתף בשיחה פרטנית שבועית בסטינג קבוע. ▪ טיפול זוגי/משפחתי: בהתאם לצורכי הדייר נעשות התערבויות זוגיות/משפחתיות או נעשית הפנייה למסגרת חיצונית המעניקה סיוע זה. קשר שוטף עם בני המשפחה נשמר באמצעות ימי משפחות, שבתות ילדים, ימיפעילותעם הילדים ואירועים מיוחדים. 66 ❖ מענהשיקומי ▪ בריאות: דייר בהוסטלנדרש לבצע בדיקות רפואיות ולהיות במעקב וטיפול רפואי בהתאםלמצבו. ▪ מניעתשימושבסמים: בדיקותשתןשלושפעמיםבשבוע,השתתפותבקבוצותNA וקבוצותצעדים ורכישת כליםלהתמודדות עםהכמיההלסם ולשימושחוזר. ▪ סדריום: הקנייתהרגליסדריום:השכמה,יציאהלעבודה,עמידהבלוחזמנים,מטלות,השתתפות בקבוצותטיפוליות,ארוחתערבמשותפתהמעניקהאווירהמשפחתית, ניקיונות,סגירתיוםוכיבוי אורות. ▪ ניהול משק בית: הדיירלומד לבצעעבודות בית:ניקיון, כביסה, בישול וקניות. ▪ תעסוקה: מטופלבהוסטלעובדבמשרהמלאה,תוךכדיפיקוחוליוויתעסוקתי,כשההוסטלמספק מענה לפתרון בעיותיו בתחוםהתעסוקהושומרעל קשר הדוקעם המעסיק. ▪ מיצוי זכויות וטיפול בחובות בתחומים: ביטוח לאומי, משרד השיכון, מס הכנסה. ההוסטל גם מתווךביןהדיירלביןבעליהחובומארגןהסדריחובוסגירתתיקיםבהוצאהלפועל,תוךכדיתיאום עםהסיועהמשפטי במשרד המשפטים. ▪ התנהלותכלכלית: ניהולתקציבאישי,הכנסותמולהוצאות,רכישהעלפיצרכיםויכולתכלכלית, הסדר י חוב מול אנשים ומוסדות ממשלתיים, למידה של הרגלי חיסכון לצרכים עתידיים. אחת לשנה מתקיימת סדנה בת שמונה מפגשים בנושא התנהלות כלכלית בהובלת מתנדבת המתמחה בתחום. ▪ התנדבות:במהלךשהותםבהוסטלמשולביםהדייריםבפרויקטיםשוניםשלהתנדבות.ההתנדבות מפתחתאחריותחברתיתוחמלה,מפחיתהתחושותניכורוחוסראוניםומספקתמשמעותותחושת ערךלמתנדב. ▪ העשרה: דיירי ההוסטל משתתפים בפעילות העשרה הכוללת טיולים לימודיים ברחבי הארץ, סרטים בקולנוע, הצגות ופעילות לחגים ולמועדים. מטרת הפעילות היא גיבוש חברתי וחשיפה לאפשרויות לניצול שעותהפנאי. אחתלשנה מתקיים טיול בן יומייםלדרוםהארץ. בית שוש"ן(מרכזלינה) בשנת2020 ,הוקםבירושליםמסלולהלינהשלביתשוש"ןובכךהפךמרכז היוםלביתהוליסטי.מרכזהלינה הוקם בשיתוף הקרן לילדים בסיכון של הביטוח הלאומי והוא מיועד לנוער וצעירים בגיל 24-16 לאחר שחרורםמ הכלא.רביםמהםחסריעורףמשפחתיאושהביתמהווהסיכוןעבורםועלכןהםנמצאיםבסיכון גבוהלעצמםולסביבה. מרביתםנפלטובעבר ממסגרות שיקומיותוטיפוליותוחווכישלונותרבים.הם בעלי מוטיבציהבסיסיתלהשתלבבמסגרתחוץביתיתוכפופיםלתנאישחרורמוקדם.משךהשהייהבמרכזהלינה הוא לרוב בין שישה לתשעה חודשים, ובתקופה זו יאובחנו צרכיו הייחודיים של המטופל, תותאם תכנית ייעודית ויינתן סיוע בהתארגנות לחיים עצמאיים ל חיים בקהילה . בית שוש"ן פתוח לאורך כל ימות השנה, לרבות סופי שבוע וחגים , ומפוקח באופן מלאעלידי צוותרב מקצועי בשעות היום והערב ועלידי מדריכים ב לילות. בתום תקופת המגורים, ישובו המטופלים לקהילת המוצא באופן מבוקר ומדורג, מלווים ב תכנית המשך. תכנית ה בוגר כוללת אתהמשךהקשר עם מרכזי נוער וצעיריםשל רש"א הפרו סים בכל המחוזות. בית שוש"ן הינ ו מסגרת הוליסטית המבוססת על מודל של center stop one אשר ידוע ביתרונותיו בעבודה עם אוכלוסי ות מוחלש ו ת ומספק מעטפת למכלול הצרכים של הנער וה צעיר בכל תחומי החיים, במטרה לסייע בתהליך השתלבותו מחדש בקהילה. ה טיפול במסגרת ה וא ייעודי ואינטנסיבי והתכניות כוללות: 67 פיקוח על תנאי שחרור ממאסר, טיפול פרטני וקבוצתי, השלמת השכלה, שילוב בעולם התעסוקה, מיצוי זכויות, סדנאות להתנהלות כלכלית, פעילויות העשרה, חינוך ופנאי, תהליכי צדק מאחה, הדרכות הוריות, קידום וחיזוק קשרים משפחתיים ועוד. בית שוש"ןמהווה גשר בין החיים בכלאלבין חייםעצמאיים בקהילה. ניתנת בו תקווהלתחילתם שלחיים חדשים,תוךכדישינוידפוסיהתנהגות והתרחקותמאורחחייםעברייני.מודל הפעולהבמסגרתמתבססעל רעיון היותו אובייקט מעבר – גשר בין הכלא לקהילה. על פי ויניקוט, אובייקט המעבר מסייע לילד בפרידה הדרגתית מהאם במפגשעם המציאות ומעניקלו תחושת כוחלהתמודדות. באופן דומה, ביתשוש"ן משמש אובייקט מעבר בין החיים במסגרת הסגורה של הכלא לבין היציאה למציאות החיים בחוץ, להיות עבורו עוגן בהתמודדותוהחדשה ולסייע לועםהאתגריםהעומדים בפניו. תקופת השהות בבית נעה בין 4 ל-8 חודשים. בית שוש"ן מהווה עבור המטופלים מרחב בטוח להתפתחות לכיווניםחיוביים.חלקםאףבוחריםשלאלשובלקהילתהמוצאבתוםתקופתהשהות,אלאלמצואמגורים בסמוךלמרכז על מנת לשמורעלהקשר הייחודי שנוצר ולהמשיך לחזק את הליך השיקום. ❖ מענים טיפוליים ▪ שיטת השלבים: הטיפול בבית שוש"ן מבוסס על שיטת השלבים. כל דייר מקבל סמכויות ופריווילגיות לאור התקדמותו בתהליך הטיפולי. כך הוא חווה הצלחה, התקדמות והשפעה על החייםהמשותפים במסגרת. ▪ טיפול קבוצתי: שתי קבוצות דינמיות, קבוצה לבעיות התנהגות, קבוצה בנושא גבריות חיובית, קבוצת עיבוד העבירה, קבוצת בית, קבוצת תקשורת, קבוצת הכנה לטיפול, קבוצה לסיוע להתמודדותעם עולם התעסוקה, קבוצהללמידת כלים להתנהלות כלכלית, קבוצת בוגרים. ▪ טיפול פרטני: אחת לשבוע כל מטופל משתתף בשיחה פרטנית. ▪ תהליכיםמשפחתיים: תהליכי קד"ם (קבוצת דיון משפחתיות) והדרכות הורים. ▪ תהליכיצדקמאחה: מפגשביןפוגעלנפגע,שמטרתולאחותאתהפגיעהשנגרמהבאמצעותתהליך שללקיחתאחריות מצדו שלהפוגע. ▪ מניעת שימוש בסמים: בדיקות שתן, השתתפות בקבוצות NA וקבוצה ייעודית במסגרת, כל אלו במטרהלהקנות כלים להתמודדותעם הכמיההלס ם. ❖ מעניםשיקומיים ▪ תעסוקה, לימודים והכשרות: כל דייר משולב בתעסוקה, בלימודים או ב הכשרה מקצועית בליווי ובפיקוח של יועץ תעסוקה. רביםלומדים לימודי מקצוע במקביל לעבודתם. ▪ מיצוי זכויות וטיפול בחובות הביטוח הלאומי, משרד השיכון ומס הכנסה. המסגרת מתווכת בין הדייר לבין בעלי החוב ומארגן הסדרי חוב וסגירת תיקים בהוצאה לפועל, תוך כדי קשר עם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. ▪ לימודי עברית: במהלך השנה התקיים קורס עברית למטופלים דוברי ערבית, שאינם יודעים קרוא וכתוב. ▪ סדנת ציור טיפולי: במהלך השנה התקיימו ארבעה מפגשים של סדנת ציור טיפולי. ▪ התנדבות: במהלך שנת 2024 התנדב והדיירים במרכזהלוגיסטי של עמותת "לתת". 68 פעילויות חינוכיות וחברתיות: במהלך השנה התקיימו פעילויות רבות: מפגש זיכרון בסלון, סיור בגן החיות התנכ"י, השתתפות של בוגרים בימי חשיפה בכלא, יציאה לבריכה, יציאה לקולנוע, ימי ספורט ועוד. הוסטל תורני בראשית הוסטלתורני"בראשית"השוכןבקרייתעקרון,הוקםב- 2021 ונועד לאסיריםמשוחררים בעליזיקהתורנית המאופיינים במועדות גבוהה . כ- 15 דיירים עוברים בהוסטל תהליך טיפולי בליווי צוות מקצועי הכולל: מנהל, עו "סים מלווה תורני, מדריכים ומתנדבים., משך הטיפול הוא שנה ותשעה חודשים, מתוכם תשעה חודשים ראשונים אינטנסיביים הכוללים מגורים בהוסטל ושנת מעקב שבה המטופלים שוכרים דירה בסמוך להוסטל, תוך כדי שמירת קשר טיפולי עם ההוסטל. הקשר כולל: השתתפות בקבוצות, שיחות פרטניות,פעילויות תרבות והעשרה ומעקב בדיקות לגילוי סמים ואלכוהול. מסגרת ההוסטל מאפשרת לדיירים לרכוש כלים תפקודיים ורגשיים לניהול שגרת חיים נורמטיבית ונקייה מסמים, אלכוהול, הימורים ודפוסים אלימים ועברייניים, יחד עם שמירה על יציבות תעסוקתית ופיתוח כישורים תעסוקתיים. ההוסטל מספק מגוון מענים הכוללים: טיפול פרטני שבועי, טיפול קבוצתי נרחב ומגוון, מענה וליווי תעסוקתי, רכישת כישורי חיים, כלים לניהול כלכלי עצמאי, שיקום משפחתי ואירועי תרבות והעשרה. אוכלוסיית היעד להוסטל היא אסירים בגיל 24 ומעלה, בעלי אוריינטציה תורנית המאופיינים במועדות גבוהה ושאובחנו על ידי יועצי רש"א בכלא כזקוקים לטיפול אינטנסיבי. לרוב הם אסירים משוחררים המתגוררים בסביבה קרימינוגנית שלא מאפשרת את שיקומם בקהילה ולכן הם זקוקים לניתוק זמני או קבוע לשם שיקומם. ההוסטל קולט הן אסירים ברישיון הן אסיריםלאחר שחרור ממאסר מלא. ❖ מאפיינים ושיטת עבודה ▪ אוכלוסיית היעד של ההוסטל מאפיינת את קצה הרצף בקרב האסירים המשוחררים בני הטיפול. זו אוכלוסייה המאופיינת בהיסטורית חיים קשה הכוללת חיים במשפחות דיספונקציונליות וקורבנּות במערכות יחסים המאופיינות בהזנחה, התעללות, אלימות פיזית ואלימות מינית. לאוכלוסייה זו נטייה להרס עצמי שבאה לידי ביטויי בהתמכרויות, אלימות ודפוסי התנהגות עבריינים שונים. ההוסטל מספק אופק שיקומי לאוכלוסיית יעד אשר אין עבורה בנמצא אלטרנטיבות ראויותלשיקו םולחזר ה למסלול החייםהנורמטיבי. ▪ מסגרת ההוסטל מספקת מענה כולל ומקיף לצ ורכי האסיר המשוחרר ומקנה לו מגוון כלים הדרושיםלהתמודדותעםדרישותהחייםהנורמטיביים.ההוסטלמספקלאסירהמשוחרריציבות, זמן הסתגלות ואפשרות לפתור את בעיותיו. כמו כן, נעשות התערבויות טיפוליות רבות הנוגעות למשפחת האסיר עם מיקוד עלילדיו. ▪ ההוסטל מהווה מסגרת ביתית אשר שמה דגש על יחס אישי, אינטימיות ושחזור מסגרת המשפחה הראשונית, ובכך הוא עונה על צרכים רגשיים של אוכלוסיית היעד. כמו כן, ההשתייכות לקהילת ההוסטל הכוללת בוגרים על משפחותיהם מהווה נדבך משמעותי של תמיכה והשתייכות. מאפיין זה באלידי ביטוי בחגים שהקהילהחוגגת יחדיוובטיולים. 69 ▪ ההוסטלנותן מענהלאוכלוסיית אסירים בעלי זיקה תורניתהחפציםבהליך שיקומי עמוקהתואם את אורח חייהם. התכנית השיקומית משלבת את האוריינטציה התרבותית והרוחנית של האוכלוסייה, מתוךהבנה ששילוב זהעשוילשפר האפקטיביות שלהתכנית. ▪ ההליך הטיפולי בהוסטל מתקיים בשילוב של אפיק קבוצתי ופרטני, כאשר כל דייר מקבל שיחה פרטנית אחת לשבוע, ומדי יום מתקיימות קבוצות טיפוליות שונות שעוסק ות בנושאים מגוונים, כגון: בירור יחסים, שליטה בכעסים, כנות, פסיכולוגיה יהודית, קבוצות לימוד והקניית כישורי חיים המבוססים על תכנית שניים עשר צעדים, NA ועוד. בעזרת תהליכים טיפוליים אלו, רוכשים הדיירים כלים חיוניים שיסייעו להם במהלך חייהם לאחר השחרור. ❖ מערך טיפול י ושיקומי ▪ סדר יום: הקניית הרגלי סדר יום: השכמה, יציאה לעבודה, עמידה בלוח זמנים, עמידה במטלות הבית, כיבוי אורות. ▪ ניהול משק בית: הדיירים בהוסטל מנהלים את משק הבית באופן עצמאי לחלוטין, כולל שליטה על תקציב שבועי שמופקד בידיהם.לדיירים מגוון תפקידים, כגוןאחראי כלכלה ו אחראיתחזוקה. צוות ההוסטל מפקחעל מנתלוודאהתנהלות תקינה של הדיירים. ▪ התנהלות כלכלית אישית: ניהול תקציב אישי, הכנסות מול הוצאות, רכישה על פי צרכים ויכולת כלכלית, הסדרת חובות, למידה של הרגלי חיסכון לצרכים עתידיים. מרבית דיירי ההוסטל (למעט אלוהמנועיםמלהחזיקחשבוןבנקבשלחובותלאמוסדרים)מנהליםאתחשבוןהבנקשלהםבאופן עצמאי, כאשר צוות ההוסטל מפקח ומלווה. כל הוצאה חריגה של דייר מותנית בהגשת בקשה מנומקת, אשר לוקחת בחשבוןאת מצבו הכספי של הדייר, סדרעדיפות ומצב משפחתי. ▪ מיצויזכויותוטיפולבחובותהביטוח הלאומי,משרדהשיכון ומסהכנסה.ההוסטלמתווךביןהדייר לבין בעלי החוב ומארגן הסדרי חוב וסגירת תיקים בהוצאה לפועל, תוך כדי קשר עם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. ▪ תעסוקה והכשרה מקצועית: כל מטופל בהוסטל עובד במשרה מלאה, תוך כדי ליווי תעסוקתי. ההוסטל מספק מענה לפתרון בעיות בתחום התעסוקה ושומר על קשר הדוק עם המעסיק. בנוסף, ההוסטל בשיתוף פעולה עם יועצת תעסוקתית ברש"א, מנסה להתאים לדיירים לימודי הכשרה מקצועי ת. ▪ בריאות:כלדיירבהוסטלנדרשלבצעבדיקותרפואיותולהיותבמעקבוטיפולרפואישוטף,בהתאם לצ רכיו ,לרבות מעקבפסיכ יאטרי וטיפולי שיניים. ▪ מניעתשימושבסמים,אלכוהול ו הימורים: ביצועבדיקותשתן,השתתפותבקבוצותNA וקבוצות צעדיםורכישת כלים להתמודדותעםהכמיההלסם או לאובייקטהתמכרות אחר. ▪ תזונה נכונה: הדיירים בהוסטל מנהלים את משק הבית באופן עצמאי ועובדים על פי תפריט ארוחות מזין ובריא. דיירים הזקוקים להתערבות מיוחדת בתחום התזונה מופנים לתזונאי אשר פועל בהתנדבותובונה עבורם תכנית אישית. ▪ העשרה תורנית: אחת לחודש, דיירי ההוסטל נהנים מפעילויות העשרה תורנית מחוץ לתחומי ההוסטל. בנוסף, הרב המשמש מלווה תורני בהוסטל, מקיים מערך שיעורים ומסייע לדיירים להתחבר לקהילה המקומית. 70 ▪ תרבות והעשרה: דיירי ההוסטל משתתפים בפעילות העשרה הכוללת טיולים לימודיים ברחבי הארץ, סרטים, הצגות ופעילות לחגים. מטרת הפעילות היא גיבוש חברתי וחשיפה לאופציות ניצול שעותהפנאי בקהילה בסיום הטיפול במסגרת. אחת לשנהמתקיים טיול בן יומייםלצפון הארץ. ❖ עשייה ייחודית ב- 2024 בשנת 2024 עיקר הדגש בפעילות ההוסטל הושם על המשך בנייה וייצוב בהיבטים הטיפולי, החברתי, ה שיקומי ו ההתנהגותי, זאת לצדהאתגרים המיוחדים שזימנה שנתה מלחמה. ▪ קשר לקהילה: פעילותתורניתהכוללת שיעוריתורה גםעםרבניםמשב"ס)(,מסיבותמשותפותעם הקהילה בקרית עקרון והתנדבות בקהילה סביב החגים. במהלך השנה חוזק הקשר עם קהילת ברסלבוקהילות נוספות בקריתעקרון. ▪ סיור סליחות: בחודש אלול יצאו דיירי ההוסטל, לרבות בוגרים וצוות, לסיור סליחות חוויתי, מעמיק ומשמעותי מלווהעל ידי מדריך מוסמך מרשות העתיקות. ▪ בוגרים שותפים: נעשתה פנייה ל בוגרים שסיימו את תקופת המעקב , בבקשה להגיע פעם בחודש להוסטל ולהעבירמסרים לדיירים. ▪ אירוחקבוצות:ההוסטלאירחכנססיכוםשנתישלכללההוסטליםשלרש"א וכנסשלרבנישב"ס. בנוסף ,ההוסטלאירחשני ימיעיון. בכלהאירועיםהאלההדייריםנטלוחלקפעיל בהכנהובאירוח וסיפרועל התהליך שהם עובריםבהוסטל. הוסטל קשת(אלימותכללית) הוסטל קשת הינו מסגרת שיקומית- טיפולית כוללנית לאסירים משוחררים רצידיביסטים. ההוסטל מהווה גשרביןהחייםמאחוריסורגובריחוביןהקהילה ומתגורריםבודייריםהעובריםתהליךטיפוליבליוויצוות מקצועי הכולל מנהלת, עו "סים מדריכים ומתנדבים., משך הטיפול הינו 12 חודשים: שמונה חודשים של טיפול אינטנסיבי הכולל מגורים בהוסטל, השתתפות בקבוצות טיפוליות, טיפול פרטני ותעסוקה, וארבעה חודשים של מגורים בדירת מעבר , ב ליוויעו"סומדריך ו שילוב בטיפולקבוצתי, על פי הצורך. ההוסטל מאפשר לדיירים לרכוש כלים תפקודיים ורגשיים לניהול שגרת חיים נורמטיבית ונקייה מהתמכרויות, זאת באמצעות טיפול פרטני וקבוצתי, מענה וליווי תעסוקתי, רכישת כישורי חיים, כלים לניהול כלכלי עצמאי, שיקום משפחתי ואירועי תרבות והעשרה. אוכלוסיית היעד הינה אסירים בגיל 24 ומעלה המאופיינים במועדות גבוהה ושאובחנו כזקוקים לטיפול אינטנסיבי; למעשה אוכלוסיית הקצה של האסיריםהמשוחררים בניהטיפול. ההוסטל מיועדהן לאסירים ברישיוןהןלמשוחררים לאחרמאסרמלא. לרוב, מדוברבאסירים שהתנסובשללתכניותטיפוליותאךשבו לסורם, וכןאסיריםהמתגורריםבסביבהשמקשהעל שיקומםבקהילהוזקוקיםלניתוקזמני אוקבועלשם שיקומם. זו אוכלוסייה עם היסטוריית חיים הכוללת משפחת מוצא דיספונקציונלית וקורבנּות במערכות יחסים המאופיינות בהזנחה, התעללות, אלימות פיזית ואלימות מינית. הדיירים בהוסטל סובלים פעמים רבותמטראומות מתמשכות ובנטייה להרס עצמי שבמקרים רבים באהלידי ביטוי בהתמכרויות. מסגרת ההוסטל מספקת מענה כולל ומקיף לצורכי האסיר המשוחרר ומקנה לו מגוון כלים הדרושים להתמודדות עם דרישות החיים הנורמטיביים. ההוסטל מספק לאסיר יציבות, זמן הסתגלות ואפשרות לפתור את בעיותיו. בהוסטל מופעלות התערבויות טיפוליות רבות הנוגעות למשפחת האסיר עם מיקוד על 71 ילדיו. בהיותו מסגרת ביתית, ניתן בהוסטל דגש על יחס אישי, על אינטימיות ועל שחזור מסגרת המשפחה הראשונית. כמו כן, ההשתייכות לקהילת ההוסטל, הכוללת בוגרים רבים על משפחותיהם, מהווה נדבך משמעותי של השתייכותהמאפשרת תמיכהלאורךהחיים. ❖ תחומים שההוסטל מספק להם מענים ▪ ניתוק מסביבה עבריינית: אוכלוסיית היעד של המטופליםבהוסטל היא אסירים משוחררים שלא מצליחים להמשיך ב הליך שיקום בכוחות עצמם, ואשר ללא תמיכה, גבולות מוגדרים ופיקוח עלולים למצוא עצמם שבים למעגל העבריינות. לרוב מדובר באוכלוסייה המאופיינת בהיסטורית חיים בסביבה לא מתפקדת, לעיתים מזניחה ותוקפנית ולא אחת עבריינית. פעמים רבות מדובר ב אנשים הסובלים מטראומות מתמשכות ובנטייה להרס עצמי, שבאה לידי ביטויי בנטייה להתמכרויות, באלימות וב דפוסי ם עברייניים . ההוסטל מספק מקום פיזי ורגשי המאפשר לדיירים ל חוותחייםבסביבהמיטיבהונורמטיבית,הרחקמדפוסיההזנח ה,ה אלימותו ה עבריינותשהםחוו בעבר, ובכך הוא מאפשרלהם חזרהלמסלול חייםנורמטיבי. ▪ מענה רגשי רחב היקף: הטיפול בהוסטל כולל מתן מגוון כלים: החל משיחה אישית המאפשרת התבוננותעלדפוסיםהמנ יעיםהתנהגויות,מענהרגשילמכאוביעברוהתבוננות פנימית,דרךטיפול קבוצתי המאפשר שיתוף בקבוצת השווים, הרחבת נקודת המבט מצורכי העצמי לצ ורכי ה סביב ה, ו רכישת פתרונות וכלים מהעמיתים דיירי ההוסטל, וכלה בפיתוח התמדה ויציבות המאפשר ים לחוות הצלחה והתגברותעל קשיים במקוםהימנעותובריחה. ▪ מענה חברתי וקבוצת שייכות: עצם החיים בהוסטל עם דיירים נוספים מאפשרת יצירת שותפויות והשתייכות קהילתית בריאה. החיים במסגרת מאפשרים שחזור ותיקון קשרים משפחתיים ראשוניים לצד יצירת קשרים המהווים רשת הגנה מפני נפילות עתידיות. מקצת הדיירים חווים בפעםהראשונהארוחותמשותפות,חגים,טיוליםופעילותפנאי; פעילויות שאפשריהיהליישםעם המשפחה. ❖ מענה טיפולי ▪ טיפול פרטני:אחת לשבוע, כל דייר משתתף בשיחהפרטנית. ▪ טיפולקבוצתי: חבריהקבוצהרוכשיםמודעותבאמצעותמשובמזולתם,צפייהוהתבוננותעצמית להיבטיםמשמעותייםבהתנהגותםכגון:מוקדיהכוחשלהם,מגבלותיהם,עיוותיםביחסיהםהבין אישיים, והתנהגותם השליליתוהלקויההמעוררת תגובותלא רצויות כלפיהם. ▪ סוגי קבוצות: קבוצה דינמית,קבוצות בתחום הניהולהכלכלי ומיצוי זכויות, קבוצת סיפוריחיים, קבוצתיחסיםורכישתמיומנויותלתקשורתביןאישית,קבוצתפסיכודרמה,קבוצתהבית,שליטה בכעסים, קבוצת 12 הצעדים. ▪ טיפול זוגי/משפחתי: בהתאם לצורכי הדייר נעשות התערבויות זוגיות/משפחתיות או הפנייה למסגרתחיצוניתהמעניקהסיועזה.קשרשוטףמתקייםעםבניהמשפחהבאמצעותימימשפחות, שבתותילדים וימי פעילות עםהילדים. ❖ מענהשיקומי ▪ סדר יום: הקניית הרגלי סדר יום: השכמה, יציאה לעבודה, עמידה בלוח זמנים, עמידה במטלות הבית, כיבוי אורות. 72 ▪ ניהול משק בית: הדיירלומד לבצעעבודות בית:ניקיון, כביסה, בישול וקניות. ▪ התנהלותכלכלית: ניהולתקציבאישי,הכנסותמולהוצאות,רכישהעלפיצרכיםויכולתכלכלית, הסדרתחובות,למידה שלהרגליחיסכוןלצרכיםעתידיים.אחתלשנהמתקיימתסדנהבת ארבעה מפגשים בנושאהתנהלות כלכלית. ▪ מיצויזכויותוטיפולבחובות הביטוח הלאומי,משרדהשיכון ומסהכנסה.ההוסטלמתווךביןהדייר לבין בעלי החובומארגן הסדריחוב, תוך כדי קשרעם הסיוע המשפטי במשרדהמשפטים. ▪ תעסוקה: כל מטופל בהוסטל עובד במשרה מלאה ומלווה תעסוקתית. ההוסטל מספק פתרון לבעיות בתחוםהתעסוקה ושומרעל קשר הדוק עםהמעסיק. ▪ בריאות:כל דיירבהוסטל נדרש לבצע בדיקות רפואיות ולהיות במעקב רפואי בהתאםלמצבו. ▪ מניעת שימוש בסמים: בדיקות שתן, השתתפות בקבוצות NA וקבוצות צעדים ורכישת כלים להתמודדותעם הכמיההלס ם. ▪ התנדבות: במהלךשהותםבהוסטלמשולביםהדייריםבפרויקטיםשוניםשלהתנדבות.ההתנדבות מפתחתאחריותחברתיתוחמלה,מפחיתהתחושותניכורוחוסראוניםומספקתמשמעותותחושת ערךלמתנדב. ▪ תרבות והעשרה: דיירי ההוסטל משתתפים בפעילות העשרה הכוללת טיולים לימודיים ברחבי הארץ, סרטים, הצגות ופעילות לחגים. מטרת הפעילות היא גיבוש חברתי וחשיפה לאפשרויות של ניצול שעות הפנאי.אחתלשנהמתקיים טיול בןיומיים לצפון הארץ. ❖ עשייה ייחודית ב- 2024 ▪ סדנאותחוץ: בנושא כלכלה ומיצוי זכויות, סדנ ה של קבוצהפסיכודרמה, סדנת החייאהו סדנה על חשיבה חיובית. ▪ יציאהלכנסNA : דייריומדריכיםההוסטליצאולכנסהשנתישלNA ביםהמלחולקחוחלקפעיל בסדנאות ובהרצאות. ▪ קשר עם משפחות הדיירים: בקיץ ובחנוכה נערך יום משפחות. ▪ חגים:מסיבת חנוכה בנושא אור, שתילה בט"ו בשבט, נשףפורים, מסיבת סוף שנת 2024 . ▪ גיבוש: טיול בן יומיים לשדה בוקר,יציאה לבאולינג, יציאה לסרט,"עלהאש". ▪ תעסוקה: סבב במקומות תעסוקה של המטופלים, בוקר מעסיקים בהוסטל. הוסטל בארי (אלמ"בואלימות כללית) הוסטל בארי השוכן ב באר שבע הינו מסגרת שיקומית-טיפולית לאסירים משוחררים רצידי ביסטים בעלי רקע של אלימות כללית; מקצתם בעלי רקע התמכרותי. ההוסטל מהווה מסגרת מעבר בין החיים מאחורי סורגובריח לבין החיים בתוךהקהילה והמסגרתהמשפחתית. בהוסטל מתגוררים דיירים שעובריםתהליך בכמהממדים:רגשי,תעסוקתי,רכישתכישוריחיים,פיתוחהרגליפנאי,תרבות,כלכלהומשפחה.התהליך מלווהעל ידי צ וות מקצועי הכולל מנהלת, עו "סים , אב ביתומדריכים, שעברו תהליך טיפולי בעצמם. משךהטיפולשנהותשעהחודשים,מתוכםתשעהחודשיםראשוניםאינטנסיבייםשלמגוריםבהוסטל,ושנה נוספת של מעקב שבו הדיירים שוכרים דירה באופן עצמאי בסמיכות להוסטל, תוך כדי שמירת קשר עם ההוסטל. מסגרת ההוסטל מעניקה לדיירים מרחב אשר בעזרת הטיפול הפרטני, הקבוצתי והמפגש עם חיי 73 היום יום – מאפשר הקניית כלים להתמודדות תפקודית ורגשית מיטיבה. המטרות המרכזיות של הטיפול הן: שמירה של יציבות תעסוקתית, התנהלות כלכלית נכונה, שמירה על רצף בתקשורת עם הסביבה והמשפחה וחשיפהלחיי תרבות. אוכלוסיית היעד היא אסירים משוחררים בגיל 24 ומעלה המאופיינים במועדות גבוהה ושאובחנו על ידי יועצירש"אבכלאכזקוקיםלהמשךטיפולאינטנסיבילפנייהחזרהלקהילת המוצא.לרובמדוברבאסירים אחרי מספר מאסרים או מאסר ארוך מאוד בגין עבירת אלימות. רבים מהדיירים מגיעים מרקע חברתי- כלכלי נמוך וחוו טראומה הקשורה לאלימות קיצונית או פגיעה מינית וחיים בסביבה המקשה על שיקומם בקהילה. היסטוריית החיים של הדיירים מכילה דיספונקציונליות בכישורי חיים ובתחומים הקשורים לניהולאורחחייםמקדם.הםמאופייניםבתפיסהחשדניתשלהאחר, בתפיסהכוחניתואלימהשלהתנהלות בחברה וב פגיעה בתפיסת העצמי– זאת בעקבות הזנחה, התעללות וטראומות מורכבות. מסגרת ההוסטל מספקת מענה כולל ומקיף לצורכי האסיר המשוחרר ומקנה לו מגוון כלים הדרושים לרכישת כלים מקדמים המסייעים להתמודדות עם דרישות החיים הנורמטיביים. ההוסטל מספק לאסיר ביטחון, יציבות, זמןהסתגלותואפשרות לפתור את בעיותיו. בהוסטל מופעלותהתערבויות טיפוליות רבות הנוגעות לתקשורת עם משפחת האסיר. בהיותו מסגרת ביתית, ניתן בהוסטל דגש על יחס אישי, על אינטימיותועלשחזורמסגרתהמשפחההראשונית.כמוכן,ההשתייכותלקהילתההוסטל,הכוללתבוגרים על משפחותיהם,מהווה נדבך משמעותי של השתייכות המאפשרת תמיכהלאורךהחיים. ❖ מעניםהניתניםבמסגרת ההוסטל ▪ ניתוק מסביבה עבריינית: אוכלוסיית היעד של המטופלים בהוסטל הם אסירים משוחררים ב ני שיקוםשלאמצליחיםלבצעהמשךהליךשיקוםבכוחותעצמםואשרללאתמיכה,גבולותמוגדרים ופיקוח עלולים למצוא עצמם שבים למעגל העבריינות. לרוב מדובר באוכלוסייה המאופיינת בהיסטורית חיים בסביבה לא מתפקדת, לעיתים מזניחה ותוקפנית ולא אחת עבריינית. מדובר ב אנשיםהסובליםמטראומותמתמשכותובנטייהלהרסעצמי, שבאהלידיביטוייביןהיתרבנטייה לאלימות, בדפוסי התנהגות עבריינים ובה תמכרו יות. ההוסטל מעניק מקום פיזי ורגשי המאפשר לחוותחיים בסביבה מיטיבהונורמטיבית ולחזור למסלולחייםנורמטיבי. ▪ מענה רגשי רחב היקף: הטיפול בהוסטל כולל מתן מגוון כלים רב החל משיחה אישית המאפשרת התבוננותעלדפוסיםהמנ יעיםהתנהגויות,מענהרגשילמכאוביעברוהתבוננות פנימית,דרךטיפול קבוצתי המאפשר שיתוף בקבוצת ה שווים, הרחבת נקודת המבט מצורכי העצמי לצ רוכי הסביבה, ו רכישת פתרונות וכלים מהעמיתים דיירי ההוסטל, וכלה בפיתוח התמדה ויציבות המאפשר ים לחוות הצלחה והתגברותעל קשיים במקוםהימנעותובריחה. ▪ מענה חברתי וקבוצת שייכות: עצם החיים בהוסטל עם דיירים נוספים מאפשרת יצירת שותפויות והשתייכות קהילתית בריאה. החיים במסגרת מאפשרים שחזור ותיקון קשרים משפחתיים ראשוניים לצד יצירת קשרים המהווים רשת הגנה מפני נפילות עתידיות. מקצת הדיירים חווים בפעםהראשונה ארוחות משותפות, חגים, טיולים ופעילותפנאי, פעילויות שאפשריהיה ליישםעם המשפחה. 74 ❖ מענה טיפולי ▪ טיפול פרטני: אחת לשבוע, כל דייר משתתף בשיחה פרטנית. התכנים שעולים בשיחה מהווים את הצירהמרכזילבניית תכנית הטיפולעבורהמטופל. ▪ טיפולקבוצתי:המטופליםמתנהליםבהוסטלב קבוצה.הקבוצהמהווהכרפורהלעבודהעליחסים בין אישיים: התחשבות/ויתור על צרכים, ה יכרות מעמיקה עם האחר, שיקוף הדדי המאפשר התבוננות אינטרוספקטיבית, תמיכה הדדית ועבודהעל היבטיםהמדמים מבנה משפחתי. ▪ סוגי קבוצות: קבוצה דינמית, קבוצת הבית, קבוצת אלימות, קבוצת צעדים, קבוצת סיפורי חיים, קבוצת סכמה תרפיה. בנוסף, בסוף כל יום נעשה סיכום קבוצתי על ידי מדריך תורן, מפגש שגם בו ישהיבטים טיפוליים. מטופלים בעלי רקע התמכרותי משולבים בקבוצתNA . ❖ מענהשיקומי ▪ סדר יום: הקניית הרגלי סדר יום: השכמה, יציאה לעבודה, עמידה בלוח זמנים, עמידה במטלות הבית, כיבוי אורות. ▪ ניהול משק בית: הדיירלומד לבצעעבודות בית:ניקיון, כביסה, בישול וקניות. ▪ התנהלותכלכלית: ניהול תקציבאישי,הכנסותמולהוצאות,רכישהעלפיצרכיםויכולתכלכלית, הסדרתחובות,למידה של הרגלי חיסכון לצרכיםעתידיים. ▪ מיצוי זכויות וטיפול בחובות הביטוח ה לאומי, משרד השיכון, מס הכנסה וההוצאה לפועל. צוות ההוסטל וממוניהסיועברש"אמתווכיםביןהדיירלביןבעליהחובומקדמיםהסדריחובותוסגירת תיקים בהוצאה לפועל. ▪ תעסוקה: כל דייר בהוסטל עובד במשרה מלאה, תוך כדי ליווי תעסוקתי במציאת עבודה ו בהתמודדות עם הקשיים הנלווים בשמירה על יציבות תעסוקתית לאחר שנים של חוסר יציבות. לחלק מהמטופלים זו הפעם הראשונה ש הם מתנסים במציאתעבודהו בשימורה. ▪ בריאות:דיירבהוסטלנדרשלבצעבדיקותרפואיותולהיותבמעקבו בטיפולרפואיבהתאםלמצבו. ▪ מניעת שימוש ב סמים: בדיקות שתן, קבוצות NA וקבוצות צעדים ורכישת כלים להתמודדות עם הכמיההלס ם. ▪ תרבות והעשרה: דיירי ההוסטל משתתפים בפעילות העשרה הכוללת: טיולים ברחבי הארץ, סרטים, הצגות ופעילות לחגים ולמועדים. מטרת הפעילות היא גיבוש חברתי וחשיפה לאפשרויות ל ניצול שעותהפנאי. אחת לשנה מתקיים טיול בן יומיים. ❖ עשייה ייחודיתלשנת 2024 ▪ תעסוקה: התקיימה מסיבת חנוכה בשיתוף מעסיקי המטופלים. נושא המסיבה היה הזדמנות מחזקת תקווה. ▪ גיבוש: התקייםטיולגיבושלעיראילתללילהאחד,סיורלמצפהאילןרמון,סיורלשדרתהבשמים במצפה רמון, יום כיף בימית2000 . ▪ מדיטציה: מתנדב מעמותת "השקט שבפנים" הנחה קבוצת מדיטציה. ▪ חגים: חג השבועות צוין בארוחה חגיגית והסבר של דייר על מנהגי החג. חג הקורבן צוין בארוחה שלמאכלי החגוהסברשלדיירעל מנהגיהחג.בסוכותנבנתהסוכהעלידיהדיירים ורבהעבירמסר על משמעותהחגוחיבורו להרחבת תפיסות נוקשותואמפתיה. ▪ קשר עםמשפחות: מפגשי המשפחות בהוסטל תורמים להיכרות ול גיוס ן לתהליך הטיפולי. 75 ▪ סטודנטים משולבים בעשייה בהדרכת מנהלת המסגרת. ▪ ביקורי בית לדיירי שנת מעקב בשיתוף המנהלת,עו"ס ומדריך. ▪ נהלים ותקנון: חידודנהלים ותקנון ההוסטל מול הצוות והדיירים. 76 פרק חמישי: תחומים ונושאי פעילות כלאוקהילה ❖ פעילות פנים-ארגונית ▪ ישיבות צוותמקצועיות עם מפקחישיקוםמחוזיים, כלא וקהילה: • קידום דרכי עבודה והטמעת שינויים בתחום אבחון ושיקום אסירים בכלא ובקהילה; דיונים מקצועיים על חסמים וקידום מענים אפשריים לאוכלוסיות עם צרכים ייחודיים; חיזוק ממשקיעבודהותיאוםמתווהעבודהביןהמפקחים. כלישיבהמתועדתבסיכוםשנשלחלמחוז בתוספת המלצות. • דיונים בנושאים ייחודיים ,כגון נפגעי נפש, בשיתוף רע"ן הדרכה. • הערכות התאמה לוועדו ת שחרורים: עדכון שוטף של פורמטים המוזנ ים במערכת הליבה, בתיאוםעם צ ורכי השטח. • הנחיה וייעוץ מקצועי שוטף: מענה לסוגיות מקצועיות בתחומי כלא וקהילה מול גורמי חוץ (שב"ס, משרדהרווחה, משטרה- קמב"ס, ועדותהשחרורים). • פיתוחלומדות. • לומדותמקצועיות בתחומים: תפיסהשיקומיתשלהרשות,תהליכיעבודהפנימייםומולגורמי חוץבכלהקשורלאבחוןצרכיםבכלא,כתיבתהערכותהתאמה,גיבושתכניותשיקוםמפורטות ומעמיקות. • ימי אוריינטציהלעובדים: העברת הרציונל לגיבושהכליםוהצגתהכליםעצמם בפני הצוותים המקצועיים ברש"א (מנהלות מחוזות ומרחבים, מנהלי מסגרות, מובילי ידע ומפקחי שיקום מחוזיים.) • ימי למידה למנהלות מרחבים: העברת הרציונל לעבודה עם הכלים לאבחון ושיקום אסירים בתיאום עם עבודת הקהילה בכל מרחב, העלאת סוגיות מקצועיות, שחרור חסמים בתחום השיקום. ❖ פעילותחוץ-ארגונית ▪ משרד הרווחה ,אלמ"ב • ועדת היגוי (פנימית) אלמ"ב: הוועדה פועלת להסדרת נ והלי עבודה עם גורמי חוץ במטרה להגדיל את מספר האסירים המשולבים ב טיפול. הוועדה מתכנסת אחת לרבעון ודנה בדרכי מניעה, טיפול ושיקום בגברים אלימים, זאת במטרה לגבש מודל עבודה אחיד לכלל המשרדים השותפים: משרד החינוך, משרד הבריאות, משטרה, שב"ס, שירות מבחן, משרד המשפטים, משרדהרווחה ורש"א. • כנסיאלימות במשפחה: הרצאהלמשתתפיהכנסעל פעילות רש"א בתחום אלמ"ב. • גיבושמתווהעבודהמשותף: מתווהלעבודהמשותפת רש"א-שב"ס- ועדותאלמ"בהוטמעבכל הארגונים. 77 • מתווה עבודה רש"א והמרכזיםלמניעתאלמ"ב: תחילת עבודהעל מתווהלשילובם של אסירי אלמ"ב מתאימים במרכזים (הפחתת חסמים ויצירת תמריצים). • שב"ס: ישיבות עבודה עם ראש תחום אלמ"ב בשב"ס לצורך הסדרת מתווה עבודה; הקמת פורום מקצועי משותף ועבודה בתיאוםעם ועדות אלמ"ב. • מסמך עבודה בתחום אלמ"ב (ה ו ועדה הבין- משרדית): סיכום פעילות רש"א בתחום אלמ"ב, הצגתהתפתחויות בתחום וחסמים קיימים. • הכשרות מקצועיות: שילוב עובדי רש"א בלימודי אלמ"ב בביה"ס המרכזי להכשרת עובדים בשירותי הרווחה (מכללת דימול) בהתאם לצרכים הייחודיים של אסירים משוחררים. • מענהלדוחמבקרהמדינה:גיבושמסמךמעניםלסוגיותשהועלובדוחהמבקרובכללם: נתונים עדכניים, שותפויותעם גורמיחוץ, חסמים בשיקום אסירי אלמ"ב, תקציב ונוהלי עבודה. • כלילהערכת מסוכנות אלמ"ב: השתתפות בדיונים לפיתוח כלי להערכת מסוכנות אלמ"ב. ▪ אגף קהילה בכירמנהלשל"מ • עדכון נוהל י עבודה משות פים בנושאים: התמכרויות, דרי רחוב ושורדי זנות. הנוהל הקיים הורחב בעקבות דיונים מקצועייםעם גורמיהרווחה במנהל של"מ. • יוםמשותף: התקייםיוםעבודהמשותףבמחוזדרום ברש"אעםהנהלתשל"מבמטרהלהנגיש מידע חיוני של שני הארגונים,לתאםעמדות מקצועיות ולקדם שיתופיפעולה. ▪ מ נהל מוגבלויות צוות חשיבה: ישיבות עבודה עם מנהל מוגבלויות לצורך קידום תהליכי שיקום בקרב אסירים עם מוגבלויות, כולל עדכון נ והליעבודה. ❖ שב"ס ▪ מאסרים קצרים: צוות עבודה משותף רש"א- שב"ס קיים דיונים שבחנו את ההיבטים הקשורים לדרכי אבחון ושיקום של אסירים השפוטים למאסרים קצרים, לרבות דרכי עבודה מול היחידה למאסריםקצרים(ילמ"ק) הנגשתחומריםומדיניותשיקום.,המלצות הצוותאושרולביצועעלידי הנהלת רש"א. ▪ ממשק משותף: גיבוש ממ שק משותף עם שב"ס המיועד למאסרים קצרים, במטרה למקסם את המידע שעומד בפני יועציהכלאשל רש"א. ▪ אסירים ביטחוניים: גיבוש מתווה עבודה עם שב"ס בנושא מדיניות אבחון וטיפול באסירים ביטחונייםהמתאימים לתכניות שיקום. ▪ נושאיםנוספים: דוחותסוציאליים, אלמ"ב חוו"דמקצועיות(רע"ןפסיכולוגיה),,העברתמידעעל פעילות רש"א. ❖ ועדותשחרורים ▪ ועדת היגוי: הוועדה פועלת לעדכון נוהל המסדיר את העברת הערכות ההתאמה ותכניות השיקום לוועדות השחרורים. הוועדה מתכנסת אחת לרבעון להצפת חסמים והטמעת הנוהל בשטח. בין הסוגיות שרש"א מקד מת מול הוועדות: עדכון רש"א בסד ה זמנים של הוועדה, עדכון במקרים מיוחדים (למשל מפוקחים מאוימים) פרוצדורות מנהליות מול גופים משיקים., 78 ▪ כנס ועדות שחרורים: השתתפות פעילה בכנסים מחוזיים של ועדות השחרורים: הצגת חומר מקצועי, פאנלים משותפים של רש"א עם שופטי הוועדות. ❖ המשרדלביטחוןלאומי ▪ קצין מודיעין בתיהסוהר, משטרתישראל (קמב"ס) • ישיבה עם המטה הארצי: נערך דיון על סוגיות מרכזיות המשיקות לעבודת המשטרה ורש"א, ובכלל ן העברת מידעים באמצעות נט המשפט (פרפרזה), הפעלת שיקול דעת לאישור תכניות שיקום עלידי המשטרה. • מתווהעבודהמשותף:גובשמתווהלעבודהמשותפתרש"א-משטרתישראל בנושאים: בקשות לשינוי תנאים ונתונים שניתןלהפיק מעמדת משטרה גלויה. ▪ ועדת היגוי עם המשרד לביטחון לאומי: גיבוש מסמך למנכ"ל המשרד והעברת חומרים בנושא פיקוח אלקטרוני. בקשה להגדלת מכסתהאזיקים האלקטרונייםל- 500 בנקודת זמן. ❖ פעילות נוספת ▪ מתווהחנינות בראשית"": גיבושנוהלעבודהמשותףעםמשרדהמשפטיםוביתהנשיאבנושאמתן חנינות לאסירים שעברו תהליכי טיפולושיקום. ▪ צוות שיקוםאסירים במשרד רה"מ: נציגות רש"א בצוות בנושא מיגורהפשיעה בחברההערבית. פיקוח אלקטרוני פקא"ל)( השימוש בפיקוח אלקטרוני על אסירים משוחררים מאפשר לרש"א לגבש תכניות שיקום העונות על מאפייניםקרימינוגנייםשל אסיריםמשוחרריםהזקוקיםלפיקוחרצוףומגביראת יכולתהבקרהוהפיקוח על עמידתם בתכנית. בשנת 2024 הגדילה רש"א את השימוש בכלי הפיקוח הגדילה עד למיצוי המכסה הקיימת. בתרשים14 מוצג מספרהאסירים בפיקוח אלקטרוניבמבטהשוואתילשניםהאחרונות. תרשים14 : מספר המפוקחים בפיקוחאלקטרוני לפי מחוז(שנים2024-2021 ) 900 801 800 677 661 700 600 500 440 403 392 355 400 300 226 225 177 200 148 143 89 90 78 82 64 100 51 40 16 0 הדרום ירושלים המרכז הצפון סה"כ 2021 2022 2023 2024 79 בשנת 2024 היו בפיקוח אלקטרוני 801 אסירים משוחררים, גידול של 18% בהשוואה ל- 2023 ( 677 ,) המשלים לגידול של 82% משנת 2021 . בשנה האחרונה בלט מחוז המרכז עם גידול של 58% במספר המפוקחים. בשנת2024 היו בפיקוח אלקטרוני בזמן נתון בממוצע397 אסירים משוחררים, גידול של 13% בהשוואה ל- 2023 ( 350 .) משך הפיקוח הממוצע ב- 2024 לאסיר משוחרר היה 181 יום ומשך כלל תקופת הפיקוח הממוצעת שהוטלה עליו הייתה14 חודשים. נתונים אלו דומים מאודלנתוני 2023 . בתרשים15 מוצגתהתפלגותהמפוקחים בפיקוח אלקטרוני לפי סוג העבירה העיקרי שבגינ ה הםנכלאו. תרשים15 :התפלגות המפוקחים בפיקוח אלקטרונילפי קטגורייתהעבירה הראשית(שנת 2024 ) 40.0% 36.5% 30.0% 18.9% 20.0% 14.3% 10.0% 7.5% 6.5% 5.5% 4.9% 2.4% 2.0% 1.3% 0.4% 0.0% נשק רישוי סמים אלימות רכוש כלפי חיי שוד מרמה אלמ"ב מין אחר ותעבורה אדם וכלכלית בהשוואהלהתפלגותהעבירותשלכללמטופלירש"א(ראולעילתרשים13 ),בקרב מפוקחיפקא"לישייצוג גבוהשלעבירותנשק(36% לעומת17% בקרבכללהמטופלים)וייצוגנמוךשלעבירותמין(1% לעומת17% .) בהשוואהל- 2023 המשיך לגדול ייצוגם של עברייניהנשק בקרב מפוקחי הפקא"ל., בשנת 2024 טיפלו מפקחי האיזוק האלקטרונ י ב- 463 אירועים (כגון, אישור חלון מהוועדה, תקלה באזיק, מצב חירום רפואי של המפוקח) וב- 422 הפרות (כגון, יציאה לא מאושרת וחבלה באזיק). בהשוואה לשנת 2023 מדובר בירידה של24% במספר האירועים ובירידהדרמטית של50% במספר ההפרות. בשנת2024 נעשו פעולותלשיפור ולניהולתהליכים בתחוםהפיקוחהאלקטרוני: ▪ ריכוז ארצי: מרכזת ארצית של תחום פקא"ל מנהלת את מסד הנתונים של הפיקוח האלקטרוני, לרבותקיוםישיבותעםצוותמפקחיהאיזוק,מתןמענהשוטף למקריחירום והעברתנתוניפקא"ל ליחידת מעוז של שב"ס. ▪ עבודה עם יחידת מעוז: התקיימו ישיבות עבודה עם מפקד מעוז, מפקדת משל"ט, קצינת כליאה ויועמ"ש היחידה בנושאים הבאים: חידוד הנחיות קיימות וסוגיות לדיון בנושא מנגנון הפיקוח הקיים; עדכון מסמכי עבודה: הסכמת אסיר לאיזוק אלקטרוני, נוהל טיפול בהפרות, ביקורי בית, התחייבות המפוקח בפני רש"אעל תנאי ה פיקוח. 80 תעסוקה בסעיף 3(3) בחוק הרשות לשיקום האסיר (התשמ"ג) קבע המחוקק שתפקידה של רש"א "לפעול לקליטת אסירים ושיקומם בקהילה, לרבות בתחומי התעסוקה, הכשרה מקצועית"..., זאת במטרה לסייע להם לפתוח דף חדש שיכלול תעסוקה יציבה ועצמאות כלכלית שיאפשרו לאסיר המשוחרר להשתלב בחברה הנורמטיבית. תקופת השחרור היא תקופה רוויית לחצים אשר עלולים לגרום לאסיר המשוחרר לחזור לאורח החיים העברייני המוכר. מציאת עבודה היא פעמים רבות קושי מרכזי עמו מתמודדים אסירים משוחררים. קושי זה נובע מניסיון תעסוקתי דל, מכישורי עבודה מועטים, דעות קדומות בקרב מעסיקים, היעדר תמריצים למעסיקים וקושי בשילוב בין תכנית השיקום לצורכי המעסיקים. כל אלה לצד חובות כבדים, מקשים על שיקום תעסוקתי אפקטיבי. על רקע זה בולטת החשיבות של תכניות הכנה לשחרור שכוללות פן תעסוקתי ושל ליווי תעסוקתי מותאם בתוםהמאסר. מערך התעסוקה ברשות לשיקום האסיר פועל בפריסה ארצית ונותן מענה ייחודי למגוון אוכלוסיית האסיריםהמשוחרריםהמונהביןהיתר:אסירותמשוחררות,נוערוצעירים,אוכלוסיותמיעוטיםופריפריה גאוגרפית. פעילות המערך מכוונת לשמירה על ערכים חברתיים מוגנים לצד מיצוי הפוטנציאל התעסוקתי של האסיר ולשילובו כאזרח יצרני המנהל אורח חיים נורמטיבי. המענה הניתן כולל ליווי והשמה תעסוקתיים במודל סיכון- סיכוי לפרט המשתקם ולקהילה הקולטת אותו, תוך כדי מתן דגש לאופק תעסוקתייציב ולמוביליות תעסוקתיתהכוללת בין היתר סיוע במימון הכשרה מקצועית מותאמת. בדומהלכללהמשק, גם תחוםהתעסוקהברש "א התמודדהשנהעםאתגרימלחמת"חרבותברזל"והושפע ממנה.עםפרוץהמלחמהעסקהתחוםבעיקרבשימורהקיים וב ייצובהמעניםהקיימים,אךגםפיתחמענים ושיתופי פעולה על מנת להתמודד עם חוסר הוודאות שיקום בתנאי מלחמה הינו מורכב,. שכן החרדה הקיומית משליכ ה על תהליכי השיקום. מעסיקים רבים צמצמו במפתיע היקפי משרות, הוציאו עובדים לחל"ת ואף נאלצו לפטר עובדים. כ כל האוכלוסייה , גם המטופלים ברש"א נדרשו להסתגל לשינויים ולהתאיםאת עצמםלשוקתעסוקהמשתנהו ל כלכלהבנסיגה.על אף זאת, התחוםהתייצב ב מהיר ות ונעשה מאמץ מיוחד בהשמות תעסוקתיות שיאפשרו להשיג את תכלית השיקום – חזרת אסירים משוחררים לקהילה כאזרחים יצרנים תורמים ונתרמים. ההכוונה והשילוב התעסוקתי נעשים בכלים אימוניים וחשיפת המטופלים למיומנויות רכות התומכות בתהליך שילובם בעולם העבודה, בהתאמה לצורכי המטופלים ולמיפוי צרכים במחוזות השונים. מיפוי זה מאפשר לנו להתאים מענים לצרכים שעולים מהשטח. פעילות התחום נגזרת מהיעדים הבאים: (1 ) הגדלת מספרהמועסקיםבניהעסקה;(2 הגדלתמספרהמעסיקיםהשותפים;)(3 ) הצעתתעסוקהאיכותיתלאורך זמן .הפעילותהזו מקודמת באמצעות הפעולות הבאות: ▪ פיקוח ו דיווח לוועדת שחרורים. ▪ ליווי תעסוקתי אישי –הכנהוהשמה. ▪ ליווי תעסוקתיקבוצתי/סדנאי. ▪ מרכזיםלהכוונה ולהעצמה תעסוקתית. ▪ הכוונה להכשרה מקצועית, סיוע במימון לימודים. ▪ יצירת שת"פעם גופי תעסוקהותכניות תעסוקה בקהילה. ▪ קשרי מעסיקים ליצירת הזדמנויות תעסוקתיות. 81 בתרשים 16 מוצגים נתוני האסירים המשוחררים המלווים ומפוקחים על ידי תחום התעסוקה – במבט השוואתילאורך השנים האחרונות. תרשים16 : מס' אסירים משוחררים בליווי ובפיקוח תעסוקתילפימחוז (שנים 2024-2019 ) 2,500 2,376 2,330 1,958 2,000 1,792 1,791 1,617 1,500 1,000 785731722687 783 683 657 626 626 532574 525 445 442 372 439 431348 500 286195233 276 204262 0 2019 2020 2021 2022 2023 2024 2019 2020 2021 2022 2023 2024 2019 2020 2021 2022 2023 2024 2019 2020 2021 2022 2023 2024 2019 2020 2021 2022 2023 2024 הדרום ירושלים המרכז הצפון סה"כ בשנת 2024 היו 1,958 אסירים משוחררים בליווי ובפיקוח תעסוקתי, גידול של 9% בהשוואה לשנה הקודמת. במחוז המרכז ובמרחב ירושלים חל גידול במספר המועסקים ובמחוזות הדרום והצפון לא חל שינוי. כ- 100 אסירים משוחררים היו מנועים מתעסוקה עקב סיבות מגוונות (בעיקר גיל פנסיה, נכות ולימודים.) ❖ קשרימעסיקים:יצירתהזדמנויות תעסוקתיות גיוסמעסיקיםעבור אוכלוסייתהאסיריםהמשוחרריםהיאמשימה שהתחוםמתמודדעמהמולמנעדרחב של עמדות כלפי העסקת האוכלוסייה. לאורך השנים נרכש ידע כיצד לגייס מעסיקים שותפים לשיקום אסירים ובעיקר כיצד לפנות ללבם. בשנים האחרונות, יצר התחום מאגר מעסיקים במערכת הליבה הארגונית. בתרשים17 מוצגתהתפלגותם לענפים. 82 תרשים17 : התפלגותהמעסיקים לפי ענף (שנת 2024 ) 0.5% 0.3% 2.0% 1.4% שירותים 7.9% בניין מזון 34.3% ייצור 13.3% רכב חי צומח משרד 19.0% מחשבים 21.2% ספורט ואורח חיים ❖ לימודים והכשרה מקצועית ▪ לרוב האסירים חסרה השכלה מסודרת על רקע אורח החיים הקודםלמאסרם, מצב חברתי- כלכלי נמוך ומחסור בהזדמנויות. היעדר השכלה והכשרה תעסוקתית מותאמת מקשה על השתלבותם בשוק העבודה, ולכן רבים מהאסירים לכודים ב"רצפת הבוץ" ונעדרים יכולת ממשית לשפר את מצבם. בראייה שיקומית אקולוגית, ניתן לשייך את המועדות לחזרה לפשיעה כפעולה תגובתית לתחושת התקיעות בחייהם, בין השאר במישור התעסוקתי. מחקרים מראים שהכשרה מקצועית יש בכוחה להקטין את אחוז הרציד י ביזם באופן משמעותי, ולכן תחום התעסוקה פועל לקדם תהליכי הכשרה מקצועית אישייםוקבוצתיים. ▪ מענקילימודים במסגרת תקציב רש"א • מזה חמש שנים רש"א מסייעת למטופלים רבים להשתלב בהכשרות מקצועיות מותאמות. מטר ות הסיוע במימון הלימודים הן: קידום אופק תעסוקתי איתן, השתלבות תעסוקתית במקצועות עם ביקוש יציב וגבוה בשוק העבודה, הכוונה להכשרה מצמצמת מּועדות ומיעוט חסמים להשתלבות בעולם העבודה בהינתן רישוםפלילי. • בשנת 2024 אושרו 57 בקשות למענקי סיוע בלימודים ובהכשרות מקצועיות בקרב אוכלוסיית הבוגרים.היקףהמימוןבשנת2024 היהכ- 350 אלףש"ח.ההכשרותהנפוצותהיו:תכנותQA , מקצועות הבניין, הפעלת מלגזה, מיזוג אוויר, ריתוך, ספרות. בנוסף, ניתן מימון מעמותות שקוף" "מחשבה טובה""פסיפס."" ▪ הכשרות מקצועיות קבוצתיות במסגרתתקציב החברה הערבית • התקיימו קורסיםלאוכלוסייתהחברההערביתבתחומים:אינסטלציהוספרינקלרים (מערכות כיבוי אש), מיזוג אויר, מלגזהומכונה ניידת וריתוך. • בסה"כהשתתפו בקורסים 66 לומדיםועלות הקורסים הייתה קרוב ל- 400 אלף ש"ח. 83 ▪ מרכזיםלהכוונה ולהעצמה תעסוקתית ריבוי החסמים לצד היעדר מיומנויות חיפוש עבודה בכלים מקוונים העלו את הצורך במתן הכוונה במיומנויותאלה.לצדזאתעלהצורךלקדםמעניםשיאפשרותהליכיהכנהלהשתלבותתעסוקתית ראשוניתולמוביליות. • מרכזיהתעסוקהפועליםבסטינגקבועשלשלושהמפגשים.למפגשיםמחויביםלהגיעמטופלים אשר אינם משולבים במסגרת תעסוקה, ההשתתפות במפגשים יוצרת עוגנים לסדר יום יצרני, בנוסף נשלחים המשתתפים למשימות (חיפוש עבודה אקטיבי, ראיונות עבודה, סידורים מול הרשויות.) • פעילויותייחודיות במסגרת המרכזים: כיתתלימודעברית ( במרחביםירושליםו גליל), מפגשי למידה, קריאת תלוש שכר, זכויות בעבודה, ניהול תקציב משפחה. • מטופלים שאינם במסגרת פיקוח: אסירים שהשתחררו ללא תכנית פיקוח הופנו לרש"א באמצעות: רש"אקול, מחלקת קשרי קהילה, שירותי רווחה ופנייה באופן עצמאי. כמאתיים פונים קיבלו מענה בהיבטי התעסוקה. ❖ שיתופי פעולה ▪ מרכז הזדמנות: המרכז מספק שירותי ייעוץ, ליווי והכוונה בשוק העבודה. המרכזים פועלים בפריסה ארצית ומאפשרים לתחום התעסוקה לטייב אתהמענים הקיימים ולהרחיבם על פי צורכי המטופלים. ▪ הגברת המודעות לשיקום תעסוקתי: התקיימו מפגשים והרצאות עבור ארגונים ומוסדות שאינם עוסקים בנושא במטרה לגייסקהלים רחבים להגברת המודעותלשיקום תעסוקתי של אסירים. ▪ קרן דואליס: שת"פ עם הקרן ב סיוע בהשמה. השתתפות במפגש צוות לחיזוק קשרים והרצאה בנושא מאפייני אסירים ואתגרים בהשמה. ▪ קשר עם האקדמיה: במסגרת פרקטיקום במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר- אילן גויסו סטודנטיות למרכזלהכוונה ולהעצמה תעסוקתית במחוזהמרכז. בנוסף, התקיימה הרצאה במרכז למשפט ולעסקים עבור סטודנטים בקליניקה הפלילית לצורך חשיפתם לקשיים המובנים בתהליך השיקום. ▪ משטר ת ישראל: במסגרת פגישה עם מדור קמב"ס עלו סוגיות המקשות על השתלבות תעסוקתית שלאסיריםבפיקוחבמסגרתעסקעצמאי,איסורעבודהאצלקרובימשפחהואצלמעסיקבעלעבר פלילימינוריאוישן.דיוניםאלהאפשרוהתחלהשלשינויבשיחהקייםוהובילולצמצוםהתנגדויות המשטרה והרחבת האישורים הניתנים. הקשר האישי שנוצר מאפשר בדיקה מקדימה של מקומות תעסוקה. ▪ יחידת צור בשב"ס: התקיימו מפגשים עם המפקחים והקרימינולוגים של היחידה ונדונו השמות בעבודה לעברייני מין, לפי מגבלות היחידה. ▪ המוסדלביטוחלאומי: נערכודיוניםעלהבטחתהכנסהונכות ו הסדרתקשריעבודה, והתבססקשר ישיר מול רפרנטית. ▪ שירותהתעסוקה: במטרהלהסדיר קשריעבודהושותפויות התקיימו פגישותברחביהארץבכעשר ל שכות. ▪ מרכזי עוצמה: התקיימופגישותעם סניפיםלפי צרכים. 84 ▪ מרכז ריאן: התקיים שיתוף פעולה עםהמרכז ברהט ובבאר שבע. ▪ מכללות מקצועיות: נערכו פגישותעם מכללות ברחבי הארץ: מכללתעוגן הדרכות דימונה, מכללת עתיד באר שבעוחיפה, מכללת מלט"ש, עתיד מעלות תרשיחא, מכללת אורנס, מכללת שבירו. ▪ מעו"ף הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים:)( בחינת שיתוף פעולה למתן הרצאות לפתיחת עסק עצמאיעם תוםהפיקוח. ▪ ארגוני מעסיקים: שיתוף פעולה עם: איגוד המוסכים, איגוד הקבלנים בוני הארץ, משרד החקלאות, איגוד קבלני השיפוצים. ▪ ועד ו תשחרורים:קשרי עבודהשוטפיםלהסדרתהעבודה במסגרתכתיבתתכניותהשיקוםופיקוח על תנאיהשיקוםלאורך תקופת הפיקוח. ▪ חוקהמ רשםהפליליותקנתהשבים:עבודהמשותפתעםהממונהעלאכיפתהחוק: פגישותעבודה, הפניית דילמות העולות מהשטח במקרים שאסירים משוחררים מופלים לרעה בקבלה לעבודה ובקבלה ללימודים. ❖ הכשרהלמפקחי תעסוקה התקיימה הכשרה בנושא התמכרויות וליווי תעסוקתי מותאם לצד התמכרות. ההכשרה התקיימה במרכזהישראלי להתמכרויותונמשכה ארבעה מפגשים. ❖ קשרי קהילה בשב"ס ▪ קידום תכנית עבודה משותפתלמתן מענה תעסוקתי לאסירים בתום תקופתמאסר מלאה. ▪ השתתפות בימי הכנה לשחרור בבתי הכלא ברחבי הארץ. במסגרת זו ניתן לאסירים מידע על עולם העבודהועל אתגריםואפשרויות. ▪ השמה מותאמת הכשרהלמסיימי קורסים בשב"ס. ❖ תעסוקת נוער וצעירים אוכלוסיית הנוער והצעירים מצריכה מענה ייחודי ואינטנסיבי, כיוון שמרביתם נעדרי כישורי עבודה בסיסיים וחסרים הכשרה מקצועית והשכלה בסיסית. הם מרבים להחליף מקומות עבודה, מתקשים לקבלמרותולנהל סדריוםנורמטיבי,והםחסריםמעגליתמיכה,רשתחברתיתוחיבורלמקומותעבודה מיטיבים. הפעילות בקרב אוכלוסייה זו מפורטת בפרק השלישי על הפעילות בקהילה במחוזות ובסעיף על תחוםנוער וצעירים בפרקהנוכחי. ▪ מענקי לימודים/התנדבות/התמדה בעבודה: הנוער והצעירים מתומרצים להשתלב בהכשרות מקצועיות ובלימודים באמצעות מענק שניתן בשלוש פעימות. במסגרת זו חולקו השנה 21 מענקים בתקציב של70 אלף ש"ח. ▪ המענקים ניתנים במסלולים הבאי ם: • השלמתבגרויות,השלמת12 שנ"ל,10 שנ"ל,קידוםנוער,התמדהבפנימייה,קורספסיכומטרי. • השתלבות בצבא. • התמדה בעבודה (לאחר4 חודשיעבודה.) • התנדבות משמעותית בקהילה. • רישיוןנהיגה רכב,רישיון נהיגה משאית, מלגזה, מכונה ניידת. 85 • בשנה זו הקורסים המובילים בהכשרה מקצועית הם: טבחות, עוזר בטיחות, ריתוך, ספרות, חשבות שכר, הנה"ח1+2 . ❖ תעסוקהלאסירות משוחררות ▪ בשל מאפייני האסירות ו ייחודיות הצרכים שלהן, פיתחה רש"א מענה ייחודי לליווי תעסוקתי לאסירות משוחררות. במחוז המרכז פועלת יועצת תעסוקה ייעודית לנשים במסגרת המרכז ההוליסטי "פעימות". יועצת התעסוקה נותנת מענה במרחב הגאוגרפי שבין חדרה וגדרה ולכלל הנשים הנמצאות בתהליך טיפולי במרכז ההוליסטי. בנוסף, ניתן מענה תעסוקתי על ידי עובדות ייעודיות במחוז הצפון, במחוז הדרום ובמרחב ירושלים. פירוט אודות הפעילות מופיע בפרק השלישי בפירוטהפעילות במחוזות. ▪ מקצת הנשים נמצאות בתהליך הכרה בנכות, תהליך שאינו מאפשר השתלבות בתעסוקה בשוק החופשי,ולכןהןזקוקות למעניםתעסוקתייםייחודיים. כמהמהןמתנדבותוחלקןממשיכותלקבל כלים רכים להשתלבותעתידית בעבודה. ▪ במרכז פעימות""מתקיימתסדנתתעסוקהבמפגששבועי.חלקמהתכניםאינפורמטיבייםוקשורים לתנאי הפיקוח ועולם העבודה וחלקם רגשיים. מטרת הסדנה להנגיש מידע על זכויות בעולם העבודה, קריאת תלוש שכר וכליםלהתמודדותעם סטיגמתהאסירההמשוחררת בבואה להשתלב בעולםעבודה תחרותי שלעתים מפלה אותן. ▪ אחת לשבוע מתקיימת קבוצת תעסוקה לנשים עובדות. מטרת הקבוצה לסייע בהעלאת תכנים מעולם העבודהולהגבירהתמדה בעבודה. ▪ סיכום פעילות מרכז תעסוקה ותוצ רי מסגרת • מרכז היום פועל חמישה ימים בשבוע, בשעות 15:30-8:30 . במהלך 2024 השתתפו בפעילות 27 מטופלות. • סדנאות ייחודיות: במרכז היום מתקיימת פעמיים בשבוע סדנת תעסוקה ופעמיים בשבוע שיעור מחשביםעם מורה חיצונית. ניהול תקציב נלמד בעיקר בזמן פרטניעם אם הבית. ▪ פעילויות ייחודיות • במסגרת השתתפות בתכנית "מסיכון לסיכוי" קיבלו המשתתפות כלים להשתלבות מיטיבה בעולם העבודה. • שילובנשיםבקורסיםשל"המכללה",עמותההמסייעתלנשיםשורדותזנותואלימותבהכשרה מקצועית מותאמת שתגביר את מסוגלותןלהשתלב בעולםהעבודה. 86 שיקום תורני האדםהואיצורבעליכולתבחירה.לכן,ישלואפשרותלקלקלאתהמתוקןולתקןאתהמקולקל,עלפירבי נחמן מברסלב: "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן". השיקום התורני מהווה מסגרת הרואה בעולם היהדות על תכניו השונים בסיס לבניית תהליכי שיקום ולשינוי חיובי. מסגרת זו מתאימה לאסירים משוחררים אשר גילו זיקה ויכולת להיתרם מערכי התורה והיהדות על מנת לחזק ולשפר כישורי חייםבעולםערכיםחברתיואישיולגבשבסיסמוסריהתורםלתחושהשלחייםבעליתוכן,משמעותומטרה. תחוםהשיקוםהתורנימצויבפריסהארציתוערוךלתתמעניםבמחוזות השונים.עובדיהתחוםהםעו"סים בהכשרתםובעלייכולתלשלבאוריינטציהתורניתעםטיפולמקצועי.בארגזהכליםשלהשיקוםהתורניאנו עושים שימוש בכליעבודה סוציאליים- מקצועייםלצד כליעבודה הלקוחים מהמסורתהתורנית וממחשבת ישראל. הטיפול הקבוצתי התורני מהווה עוגן חזק ויציב עבור המטופלים. הנושאים העולים על ידי המטופלים מקבלים, מלבד המענה הטיפולי, גם מענה רוחני- אמוני השופך אור של טוהר על הטיפול המקצועי. במהלך שנת2024 נפגשו יועציהכלאהתורנייםעם 452 אסירים ובדקו אתהתאמתם לשיקום תורני. מספר כלל המטופלים בתחום השיקוםהתורני במהלך השנה היה305,מהם 49 ב הוסטל בראשית. במהלך 2024 התקיימו ימי חשיפה של התחום התורני במחלקות ובאגפים שונים בבתי הכלא כמו גם בבתי המדרשות.ממשקיהעבודהעםרע"ן תקוןתורניברבנות שב"סהלכווהתחזקוובפרט בנושאקשריקהילה. נערכו פגישות עבודה רבעוניות ופגישה שנתית. הוסקו מסקנות והופקו לקחים אודות טיוב תהליכי עבודה בין רש"א לשב"ס. במהלך שנת 2024 הוקם פורום תורני בהובלתה של מנהלת מחוז המרכז. הפורום הכולל את היועצים התורניים מתכנס אחת לחודש ודן בסוגיות שוטפות. כמו כן מתקיימים מפגשים עם ראשי תחומים ובעלי תפקידרלוונטייםלתחוםהתורני.באפריל2024 התקיימהפגישהעםהרבהראשיבשב"סורע"ןתקוןתורני. לאורך השנה התקיימו כנסים רבניים במחוזות. בהוסטל בראשית התקיים מפגש להיכרות וחידוד נ והלי עבודה , ובפאנל שהתקיים הוצגו דילמות וסוגיות שוטפות. במסגרת מפגשי סיכום שנה במחוזות השונים נלמדו האתגריםהתורניים בשב"סובקהילה. 87 נוער וצעירים הנערים והצעירים שמגיעים לבתי הסוהר נשפטו בגין עבירות חמורות. הם בעלי צרכים מורכבים, נמצאים בסיכוןגבוהלעצמםולסביבתם,מתקשיםלקחתאחריותלמעשיהםוממשיכיםלבצעעבירותנוספות.רובם מוכריםלמערכותהרווחהמגילצעירמבלישהצליחולהיתרםמהמעניםשהוצעולהם.בשלמשבר אמוןעם המערכותהמוסדיותובשלחוויותכישלוןבעבר,צעיריםאלונמנעיםמלפנותלגורמיטיפולוממסד. כניסתם למאסר של נערים וצעירים מהווה אירוע טראומטי ומשברי בפני עצמו, אשר מעמיק את המצוקה שבה הם שרויים ואת תחושת הניכור מהקהילה בכלל וממשפחתם בפרט. מאפיינים אלו מקשים על גיוסם להליכי שיקום,ודורשיםמהצוות תשומות ייחודיותופעולות אינטנסיביותלשיקומם. תחום נוער וצעירים ברשות לשיקום האסיר פועל החל משנת 1999 ומטפל בנוער וצעירים בגילים 21-14 , במטרה לשלבם מחדש בחברה בצורה מיטיבה. מאז 2017 , תחום נוער וצעירים עשה קפיצת מדרגה משמעותית, הן מבחינת היקף האוכלוסייה והן מבחינת פיתוח מענים. ארבעת המרכזים שהוקמו ברחבי הארץ הפכו במרוצת הזמן לכתובת נגישה וזמינה בעבור נוער וצעירים לאחר מאסר והם זוכים לאמון רב בקרב גורמי אכיפתהחוק, המשפטוהרווחה. מלחמת "חרבות ברזל" השליכה באופן ישיר על תחושת הביטחון והמוגנות של ה מטופלי ם בתחום. צוות מרכזיהנוערפעלבמסירותעלמנתלהחזיראתהפעילותלסדרה,תוךכדייצירתשיחמתמידבנוגעלמתיחות בין המגזר היהודי והערבי ולחשיבות שותפות המשימה. במרכזים התרחשו תהליכים ייחודיים מעוררי תקווה שמוכיחים כי אפשרי לשקם יחד צעירים ערבים ויהודים. המלחמה השפיע ה ישירות גם על מצבת וכחהאדםשלמרכזיהנוער.התחוםהתמודדעםתתתקינהחריגה,במיוחדבתחוםהתעסוקהובפרטבמחוז ה דרום, ועם קושי גדול באיתור ו ב גיוס. למרות כל אלה, לתחום היו הצלחות לא מבוטלות לרבות עלי יה בהיקףהמטופליםאחרי מאסר מלא. ❖ אוכלוסיות מטופלות בתחום נוער וצעירים התחום מטפל בשתי קבוצות גיל: קטינים (18-14 ) ובגירים צעירים (21-18 , עד יום הולדת 22). כמו כן מטפלהתחוםבמגווןסטטוסיםמשפטייםשלאסירים:אסיריםברישיון,אסיריםמשוחרריםבמסגרת היחידה למאסרים קצרים (מאסר שאורכו מתחת לשנה), פונים וולונטריים ו שפוטים צבאיים בתקופת הרישיון. כל אחת מהקבוצות האלה דורשת התייחסות שונה ותכנית שיקום מותאמת למאפייניה ולאתגרי השיקום הייחודייםלה. ▪ חברה ערבית: העלי י ה באירועי האלימות בחברה הערבית והמלחמה שפרצה הביאו איתם מתיחויותומשבריםקיצונייםמולהצוותיםוביןהמטופלים.אירועיםאלוחייבואתהתחוםלהגיב במהירות על מנת לצמצם את העימותים ולהרגיע את השטח, לפתח התערבויות מותאמות למצב תוך שמירהעל איזוןעדין בין הכלהואמפ תיהלבין הצבתגבולותושמירה על מרחב בטוח. ▪ קטינים(18-14 :) הקטינים מופניםמכלאאופקומהוויםשיעורקטןמכללהתחום.למרותמספרם הקטן, מדובר באוכלוסייה עם הצרכים המורכבים ביותר, אשר דורשת פיקוח צמוד, אחזקה אינטנסיביתומשאבים בלתינדלים מהצוות. 88 ▪ בגירים צעירים (21-18 :) הבגירים הצעירים מופנים לתחום מכל בתי הסוהר. מדובר באוכלוסייה אשר על פי רוב מגיעה לתקופת שיקום ארוכ ה יותר משל הקטינים ושיעור ההצלחה שלהם גבוה יותר משלהקטינים. ▪ מאסריםקצרים: לאורסדהזמניםהקצרבין ה בקש ה לשחרורמוקדםלהחלטה,צוותהטיפולבונה תכניתללאהיכרותאישיתמוקדמתעםהמטופל,דברשפוגעביכולתשלהצוותלייצראצלהמטופל מוטיבציהלשתף פעולה ולגלות מחויבותלתכנית שיקום. ▪ שפוטים צבאיים: בשנת2024 החלהליך גיבוש שלנוהל משותף לרש"אוביתהדין הצבאיועל מנת למטב את תהליך ההפניה של שפוטים צבאיים ולהגדיל את המספרים של ה תכניות שמתקבלות, לרבות שפוטיםהשוהים בקריההמשפטית נווה צדק (כלא10 לשעבר.) ▪ משוחררים אחרי מאסר מלא: השנה ה ייתה עליה נאה במספר הפונים אחרי מאסר מלא, זאת בעקבות פעולותיזומות שננקטו במרכזים על מנתלגייסם. ❖ היקפי פעילות ומאפייני המטופלים בשנת 2024 נעשו 546 התערבויות שיקומיות (ראיונות, הכנת תכניות וטיפולים) בתחום נוער וצעירים, עלייה של16% בהשוואהלשנת2023 , שבה נעשו 471 התערבויות. בשנת 2024 נערכו הערכות התאמה ל- 399 אסירים, עלייה של 25% בהשוואה לשנת 2023 . 84% מבדיקות ההתאמה נעשו לבגירים ו- 16% קטינים, נתונים המשקפים המשך ירידה בחלקם של הקטינים.70% מבדיקות ההתאמהנערכולאסירים שאינםיהודיםו- 30% עבור אסיריםיהודים. בתרשים 18 מוצג היקף בדיקות ההתאמה לשיקום של אסירים נערים וצעירים בחלוקה לקטינים ולבגירים במחוזות רש"א השונים. האחוזים באדום מציינים את שיעורההתאמה לשיקום. תרשים18 : בדיקותהתאמה בכלא לפיקטגורייתגיל, לפימחוזולפישיעורהתאמה לשיקום(שנת2024 ) 80.0% 450 400 70.8% 70.1% 67.5% 350 99 60.0% 58.2% 300 250 40.0% 200 22 150 300 20.0% 100 1 168 76 50 88 44 0.0% 0 הדרום המרכז הצפון סה"כ בגירים קטינים ב- 68% מהערכות ההתאמה התקבלה המלצה לשיקום, ירידה של ממש לעומת שנת 2023 ( 78% ) שנמשכת משנים קודמות (83% בשנת 2022 ) . שיעור ההמלצות לשיקום במחוז המרכז ( 71% ) והצפון ( 70% ) היה גבוה בהשוואה למחוז הדרום ( 58% .) 89 בקרב 68% מהבגירים התקבלה המלצה לשיקום בהשוואה ל- 67% בקרב הקטינים. שיעור ההמלצות לשיקוםבקרבלאיהודים(69% )היהגבוהיותרבהשוואהליהודים(64% ,) אך בהשוואהלשנההקודמת הפער בין הקבוצות הצטמצם. שיעור ההמלצות לאחר מאסר קצר (67% ) היה נמוך בהשוואה למאסר רגיל (70% ). רק ב- 38% מ- 21 הערכות ההתאמהלאסירים ביטחוניים ניתנההמלצה לשיקום. בשנת 2024 טופלו ביחידת הנוער והצעירים של רש"א 292 מטופלים, ירידה של 9% בהשוואה ל- 2023 ( 321 ). בתרשים19 מוצגת התפלגותהמטופליםלפי סוג המאסר והשחרור ולפיהמחוזהמטפל. תרשים19 : מספר המטופלים בתחום נוער וצעירים, לפי סוג המאסר והשחרור ולפי מחוז(שנת 2024 ) 350 292 300 9 43 בתהליך בכלא 250 36 200 אחרי מאסר מלא 34 150 ממשיכים אחרי פיקוח 119 100 אחרי מאסר קצר - בפיקוח 69 170 61 43 50 אחרי מאסר רגיל - בפיקוח 0 הדרום ירושלים המרכז הצפון סה"כ בהשוואהלשנת2023 ,ב- 2024 נרשמהירידהשל21% במספרהמטופליםאחרימאסררגילבפיקוח( 170 בהשוואה ל- 215 ב- 2023 .) ירידה של 17% נרשמה במספר המטופלים אחרי מאסר קצר בפיקוח ( 34 לעומת41 .) לעומתזאת,נרשמהעלייהשל22% במספרהמטופליםהוולונטריים(ממשיכיםאחריפיקוח ואחרימאסרמלא)– 79 לעומת65 .ל- 27 מהמטופלים(9%)הופקעהרישיון,ירידהלעומת2023 ( 12% ). בשנת 2023 חלה ירידה של 35% במספר המטופלים במרחב ירושלים ושל 31% במחוז המרכז ועלייה מתונה במחוזותה צפון והדרום ( 8% ו- 6% – בהתאמה.) ❖ מאפייני המטופלים 70% מהמטופלים בתחום נוערוצעירים היו לאיהודים ו- 30% יהודים. 90 בתרשים20 מוצגתהתפלגותהמטופלים לפי קבוצת גיל. תרשים20 : התפלגות המטופלים בתחום נוער וצעירים לפי קבוצתגיל(שנת2024 ) 12.7% 31.6% עד 18 16.7% 19-20 21-22 23 או יותר 38.9% 13% מהמטופלים ב- 2024 היו קטינים. נתון בולט הוא הגידול בשיעור המטופלים המבוגרים, שנמצאים מעבר לגיל היעד של התחום (עד יום הולדת 22 ) וכך,. 32% מהמטופלים היו בני 23 או יותר, בהשוואה ל- 23% ב- 2023 . 87% מהמטופלים הגיעו לתחום נוער וצעירים אחרי מאסרם הראשון, 8% אחרי מאסר שני או שלישי ויתר 5% מהמטופלים – אחרי שלושהמאסרים או יותר. בתרשים21 מוצגתהתפלגות אורכי המאסר של המטופלים. תרשים21 : התפלגות המטופלים בתחום נוער וצעירים לפי קטגוריות אורך המאסר (שנת2024 ) 14.3% 20.2% עד שנה שנה עד שנתיים יותר משנתיים עד שלוש 25.8% יותר משלוש שנים 39.7% 91 חמישיתמהמטופליםהיולאחרמאסרשלעד שנהוארבעיםאחוזיםאחרימאסרשביןשנהלשנתיים( מדובר ב אורךמאסרשנגזרבמשפטולאבאורכובפועל.)יתרארבעיםהאחוזיםהיואחרימאסרשליותרמשנתיים. השנה נמשכת המגמה של גידול בשיעור המטופלים עם מאסרים ארוכים משנתיים, נתון המקביל לעלייה בגיל המטופלים. בתרשים22 מוצגתהתפלגותהעבירותהעיקריות של המטופלים. תרשים22 : התפלגות המטופלים בתחום נוער וצעירים לפי קטגורייתהעבירה הראשית(שנת2024 ) 35% 29.3% 30% 27.8% 25% 20% 16.9% 15% 10% 6.4% 6.4% 4.1% 4.1% 5% 1.9% 1.5% 1.5% 0% אלימות נשק רישוי סמים אלימות רכוש כלפי חיי שוד עברינות אחר ותעבורה במשפחה אדם מין כשלושים אחוזים מהמטופלים נכלאו בשל עבירות אלימות וכשלושים אחוזים בשל עבירות נשק. העבירות השכיחותהנוספותהןסמים. התפלגותהעבירותשלהמטופליםבתחוםנוערוצעיריםדומהמאודלהתפלגות בשנת2023 . ❖ מרכזיהנוער שוש"ן(שיקום ושילוב נוער וצעירים) ברחבי הארץ פרוסים ארבעה מרכזים הוליסטיים (חיפה, תל אביב, ירושלים ובאר שבע) אשר מהווים גשר בין עולם שכולו חומות לקהילה הפתוחה. המרכזים מאופיינים בחיי קהילה שיתופיים המסייעים לתחושת שייכות ולהפגת בדידות שכה מאפיינת את הנוער והצעירים לאחר מאסרם. מרכז שוש"ן בירושליםפועל בשיתוףעם החטיבהלקידום נוער בירושלים. המרכזים פועלים במודל של center stop one ולכל מטופל מותאמת תכנית שנותנת מענה לצרכיו הקרימינוגניים. מטרת התכנית היא שיקום, מתן טיפול נפשי והענקת הכלים הדרושים להשתלבות בחברה כשותפים מלאים. בכל מרכז קיים צוות הכולל מנהל, רכזי שיקום (עו"ס), מדריכים ויועצי תעסוקה. המרכזים פועלים כמרכזי יום בימי א'- ה' וניתנים בהם מענים שונים בהתאם לאופי האוכלוסייה וצרכיה. לאור הגידול באוכלוסיית המטופלים, הוחלט על הרחבת ימי הפעילות במרכזים כדילשמורעלרצףטיפוליאינטנסיבייותר,לאפשרהעמקתהטיפול,ולווסתעומסיםעלהצוות.המענים הניתנים במרכזים כוללים: 92 ▪ טיפולפרטני וקבוצות טיפול ייעודיות (כגון, התמכרויות, אלימותועיבוד העבירה.) ▪ לימודיםותעסוקה:הכשרותמקצועיות,השלמותלימודים,ייעוץוהשמהתעסוקתית,לימודישפה. ▪ פנאי והעשרה: טיולים, תרבותוחוגים. ▪ הדרכות הורים והתערבויות משפחתיות. ▪ מיצוי זכויותוסיוע רפואי. ▪ התנדבויות קבועותותרומה לקהילה. ❖ תכניתהחומש ▪ איוש תקנים: מתוך 6 התקנים שאוישו, 3 הם דוברי השפה הערבית ממחוז צפון. למרות מאמצים רבים, בשארהמחוזות לא נמצאועו"ס דובריערבית לאיושהתקנים. ▪ הליכי קד" ם קבוצת דיון משפחתית)(: הליך זה מהווה חלופה אפשרית להליך הפלילי הרגיל או לחלק ממנו והוא מיועד לקטינים שטרם הוגש נגדם כתב אישום. בהליך קד"ם מתקיים מפגש בהשתתפות הנער הפוגע, בני משפחתו ותומכיו, נפגע העבירה ותומכיו ואנשי מקצוע. הליכי קד"ם בוצעועם מטופלים אחדים מהחברה הערבית. ▪ מיצוי זכויות וטיפול בחובות: מרבית המפוקחים מהחברה הערבית משתחררים עם חובות גבוהים לביטוח הלאומי, זאת בשל עבודה ללא תלוש שכר וכן חובות בשל קנסות תעבורה. עם קליט תו של הצעיר, נערכת בדיקה של סךהחובותהקיימים ומתחיל תהליך הסדר חובות בליווי הצוות ועו"ד. ▪ טיפולבטראומה: במרכזים שבהםנצפתהכמותגבוההשלמטופליםמהחברההערביתאשרנחשפו לאירועים טראומטיים נערכו לצוות מפגשי הסבר אודות תסמינים פוסט טראומטיים והועברו שאלונים מותאמים. טיפול ייעודי בפוסטטראומה ניתן עלידי אנשי צוות שעבר ו הכשרה. ▪ מעורבות משפחתית: דגש מיוחד ניתן ל מפגש רציף עם המשפחות לרבות: ימי שיא וחשיפה במרכזים, קבוצת אימהות, ועדות הערכה בנוכחותהמשפחה, ביקורי בית והדרכות הורים. ▪ מענקי לימודים והתמדה בעבודה: 77% מהמענקים שחולקו השנה למטופלי התחום לעידוד התמדה בעבודה ולימודים ניתנולמטופלים מהחברה הערבית. ▪ שיתופי פעולה עם עמותות לקידום החברה הערבית: נערכו סדנאות והדרכות בנושאים מגוונים כגון: תעבורה ונהיגה, סכסוכים ואלימות, גבריות ותפיסות פטריארכליות . הפעילות נעשתה עם עמותת "אתיקת החיים בישראל" ועמותת "יוזמ ו ת אברהם". ▪ לימודי עברית: חיזוק השפההעברית במסגרתעזרהפרטנית. ❖ בית שוש"ן: מרכזלינה הוליסטילצעירים משוחררים לאחרמאסר ▪ בשנת2020 נפתחבירושליםביתשוש"ן, מרכזלינהלנוערוצעירים(בני22-16 )לאחרמאסר,שהינם נעדריעורףמשפחתיאושהביתמהווהסיכוןעבורםועבורשיקומם.המרכזנפתחבשיתוףעםהקרן לנוערוילדיםבסיכוןשלהביטוחהלאומי, ומטרתולהיותגשרביןהחייםבכלאלחייםנורמטיביים בקהילהתוךכדישינוידפוסיהתנהגותוצמצוםאורחחייםעברייני. בשנת2024 הסתיימה תמיכתה של הקרן בפרויקט, ובכך הושלם השלב האחרון לקראת הטמעתו של בית שוש"ן כחלק אינטגרלי מפעילותה של רש"א. ▪ מרכזהלינהממוקםבצמידותלמרכזהיום. הואפועלבמתכונתשל24/7 ומשמשכביתמגוריםלכל דבר.הביתמאוישבנוכחותקבועהשלצוותשיקומילרבותשעותהלילה,סופישבועוחגים,במטרה לספק מעטפת תמיכה מצד אחדופיקוחהדוק מצד שני. 93 ▪ מרכזהלינהערוךלספקמענהל- 10 מטופליםבוזמנית.תקופתהשהותבביתנעהבין4ל-8 חודשים. בתקופת שהותם בבית, בית שוש"ן מהווה עבור המטופלים מרחב בטוח להתפתחות לכיוונים חיוביים.חלקםאףבוחרים שלאלשובלקהילתהמוצאבתוםתקופתהשהות,אלא למצואמגורים בסמוךלמרכז על מנת לשמורעלהקשר הייחודי שנוצר ולהמשיך לחזק את הליך השיקום. ▪ בשנת2024 המסגרתה ייתהבתפוסהמלאהכמעטכלהשנה. התחוםפועללחשוףאתהמסגרתבבתי כלא שבהם מרוכזים צעירים (מעשיהו,חרמון ואופק.) ▪ פירוט המענים שניתנים בביתשוש"ן מוצגים לעיל בפרק הרביעיעל המסגרות. ❖ תחום תעסוקה ולימודים הוקם פורום מקצועי ליועצי התעסוקה של המרכזים . במסגרת זו נערך מפגש פרונטלי אחת לשלושה שבועות. במפגשים נרכשים כלים להכשרה מקצועית, נעשה מיטוב המענים ומוקנים כלים מתקדמים להנחיית קבוצות. השנה לראשונה התייחסה ההכשרה לתחוםהתמכרויות. ❖ הטמעת תפיסת הצדק המאחה בתחום נוער וצעירים בשנת2021 תחוםהנוערלקחעלעצמולהובילאתהטמעתגישתהצדקהמאחהבתכניותהשיקום.צדק מאחה הינו תהליך עמוק הנושא השלכות טיפוליות ושיקומיות הן עבור הנפגעים הן עבור הפוגעים ומטרתולקדםאתאיחויהפגיעותשנוצרובעקבותהעבירהולמצואדרכיםלתיקוןהנזק.עמותתקד" ם קבוצתדיוןמשפחתית)(נבחרהבהליךהתקשרותלבצעהליכיאיחויולסייעבהכשרתהצוותיםלשימוש בכלי השיח המאחה. שנת 2024 הוקדשה להכשרת כלל הצוות של תחום הנוער בנושא ולהפעיל הליכי קד"ם בבית שוש"ן. ▪ הליכיקד"ם: בשנת2024 בוצעו בתחום נוערוצעיריםחמישההליכיקד"ם; כולם בביתשוש"ן.שני הליכיםהסתיימובהיוועדותמשמעותית.בהליכיםאלוהתקיימההרחבתמעגלמשמעותיתוכניסה שלארבעה תומכים מהקהילה בנוסףלאנשי הצוות. ▪ הכשרת קד"ם: לכלל הצוותים של תחום הנוער והצעירים נערכה הכשרת יסוד בצדק מאחה. ההכשרה התפר סה על פני חמישה מפגשים והוקנו בה כלי יסוד בגישת הצוות המאחה על מנת להשריש את השפה בקרב הצוותים ולמטב את הליכי ההפניות ואיתור המטופלים המתאימים להליך מסוג זה. ❖ הרחבה והעמקת מענים בתחום נוער וצעירים ▪ קבוצות טיפול: קבוצות טיפול שעוסקות בעיבוד העבירה והשלכותיה בהתאמה לצרכים של המטופליםלרבות התייחסותלאלימות, ל התמכרויות ו לטראומה. ▪ טיפול פרטני לכל מטופל בהתאםל תכנית השיקום. ▪ חוגים וכישוריחיים: לימודינגרות, סדנאות אומנות,חוגי יוגה ועוד. ▪ עבודה עם משפחות: ערבי שיא למשפחות לחשיפה והיכרות עם המרכזים; כנס סיכום שנה למשפחות; ביקורי ביתוהדרכותהורים; השתתפות בוועדות הערכה תקופתיות. ▪ מרכזי ערב לצעירים: נוספו שעות פעילות אחר הצהריים בכלל המרכזים כדי לאפשר למטופלים בגירים שעובדים לקבל מענה מבלי לפגוע בעבודתם. ▪ ועדותהערכה: נערכו ועדות הערכה תקופתיות לכל מטופל אליהן הוזמנו בני משפחה. 94 ▪ פעילויותגיבושוהעשרה:טיוליםויציאותלאירועיגיבושוהווי; ציוןחגיםשלכללהדתותתוךכדי ציון מסורותוקיום ארוחות חגיגיות בהתאםלתרבות והווי החג. ▪ התנדבויות: התנדבויות קבועות לאורך השנה בעמותות סיוע; השתלבות בהתנדבויות נקודתיות ביוםהמעשיםהטובים. ▪ מסרשל המטופלים: שילוב מטופלים בכנסיםובמפגשי חשיפה בבתיהכלא לצורך העברתמסר. ❖ כלאאופקלנערים תחום נוער וצעירים ברשות לשיקום האסיר מסכם שנה נוספת של הידוק הקשרים ושיתוף פעולה עם כלא אופקלנערים. במהלךהשנה התקיימהחשיבהמעמיקהלגבימידת היעילותשלפעילות( הפיילוט,) על רקע תחלופה גבוהה של יועצות הכלא בשנים האחרונות , לצד השקעת משאבים ניכרת הנדרשת מהתפקיד- זאת למרות שמספר הקטינים המטופלים נמוך יחסית לשאר האוכלוסייה בתחום. להלן עיקרי הפעולות שנעשו השנה: ▪ העברת מסרים בכלא אופק ומעשיהו. ▪ ביקור של תחום חינוך של כלא אופק בשוש"ן תל אביב ו ב שוש"ן ירושלים, וביקור של תחום טיפול וחינוך של מעשיהו בבית שוש"ן בירושלים. ▪ גיוס קטיניםל תכני ת שיקום באמצעות חיבורם למטופלים שנמצאים ב תכנית. ▪ שת"פחדשעם מכינה קדם צבאיתייעודית לנוער בסיכון בשם"הזדמנותלשנות" . ▪ מפגש עם צוות של "מ של משרדהעבודהוהרווחה. ▪ נוכחות קבועה של יועצת רש"א בוועדות שחרורים ובו ועדות מעקב לשם הצגת תכניות רש"א ושיקוף מצבם שלהקטינים. ❖ ניהול והכשרת צוות ▪ אחתלחודשמתקיימת ישיבת צוות מוביל שלהתחוםעם ראשתהתחום. ▪ פעמייםבחודש מתקיימת הדרכת מנהליםעלידי מדריכה חיצונית. ▪ קורס CBT farsee : הצוותהשתתף בקורס מרוכז במרכזהארץ שנועד להעמיק את הידע בתחום טיפול בצעירים,עםדגש על טיפולבטראומה. ▪ קורס קד" ם וצדקמאחה לכלל צוותהנוער. ▪ טיפולבהתמכרויות: הכשרה לצוותהמטפל שאליה צורפו יועצת תעסוקה ומדריכת נוער. ❖ מחקראקדמי מטרתהמחקרהאקדמישהחלבשנת2020 היאלבחוןשינוייםבקרבהמטופליםהןבמוכנותלשינויוהן ברמות הסיכון, וכן לבחון הבדלים בין מטופלים בעלי מאפיינים שונים המגיעים למרכזים. בשנת 2024 נאספו כלל השאלונים שמולאו במהלך השנה,והוכנסה עוזרת מחקר נוספתלק ודים קבלת הממצ אים. 95 שיקום אסירותמשוחררות אוכלוסיית הנשים האסירות מהווה פחות משני אחוזים מאוכלוסיית האסירים בישראל ומאופיינת במצוקות ייחודיות וקשות משל גברים אסירים. רוב האסירות עברו התעללויות קשות בילדותן ובבגרותן ומתמודדותעםפוסטטראומההנותנת את אותותיה בכל מערכו תחייהן. מעל60% מ האסירותהן אימהות חדהוריותלילדיםקטיניםוהפרידההכפויהמהילדיםבתקופתהמאסרמחריפהאתהמצוקהומהווהמקור לסבלוכאב המקשים על ריפויושיקום. לאורהמאפייניםהייחודייםשלנשיםאסירות, הקימהרש"אמערךטיפולינפרד ב תפיסהטיפוליתייחודית. תפיסת העבודה היא הּומנית ובמסגרתה השאיפה לבנות לכ ל ל האסירות תכנית שיקום בקהילה, תוך כדי שימוש בפרקטיקות מּודעות עוני ו העמקת הטיפול באישה ו במשפחתה באמצעות ייצוג, ס נגּור, תיווך וליווי בכל מערכות החיים וסיוע במימוש זכויותיהן החברתיות והכלכליות. תחום נשים מתמחה גם בטיפול באסירות אחרי מאסר מלא מתוך הבנה כי נשים זקוקות לתקופות טיפול ממושכות על מנת לשקם את הריסותחייהןוהטראומות שחוו בילדותן, בבגרותן ובתקופתהמאסר. צוות המטפלות עובר הכשרות, הדרכות והשתלמויות בנושא טיפול בנשים שעברו טראומות קשות בחייהן. מרכזי הט יפול פועלים על פי גישה מוכוונת טראומה אשר מקיימת תקשורת ישירה, מכבדת ומיט יבה עם המטופלות. תחום שיקום אסירות משוחררות פועל להטבת שירותי טיפול ושיקום לאסירות וילדיהן בקהילה, רותם משרדי ממשלה למציאת פתרונות שיקום המותאמים למאפיינים המורכבים של נשים אסירות ומפתח מעניםרחבים. ❖ כלא נ ווהתרצה ▪ שיתוףפעולהעם צוותהטיפולבכלא: לאורשינוייםומחסורבכוחאדםבצוותהטיפולבכלא,נדרש חידוד נהלי עבודה משותפים שמטרתם לאתר אסירות לקראת ועדות שחרורים ולתווך את אפשרויות הסיוע של רש"א לקראת ה שחרור. במסגרת זו, התקיימו מפגשים של יועצתהתחום עם עובדות חדשות בכלא. ▪ איתוראסירותלקרא תשחרורמלאובמאסריםקצרים: בוצעופעולותבמטרהלאתראסירותשלא התחילו הליך מול ועדת השחרורים. במסגרת זו נעשו בדיקות מול מזכירות הכלא ועו"סהאגפים. ▪ כנסים לקראתשחרור: תוכננו ובוצעו כנסים לאסירות לקראת שחרור.הכנסים התמקדובחשיפת האסירותלפעילותרש"או ל תכניותהשיקום. המיקודבכנסהראשוןהיהעלזכויותהאסירותובכנס השני התקיים מופע כתיבה מדוברת של נשים שורדות אלימות. ▪ קבוצת הכנה לשחרור: קבוצת הכנה לשחרור המשיכה במתכונתה הקבועה גם במהלך שנת 2024 תוךכדי עדכוןושינוייםבהתאםלהרכבהקבוצהולצרכיה. הוחלטלפתוחאתהקבוצהגםלאסירות שנשפטו למאסר קצרולאפשרלאסירות להשתתף גם במספר מועט של מפגשים. הקבוצה משמשת פלטפורמה ל קבלת מידע, עיבוד תהליך השחרור ממאסר והגברת מוטיבציה להשתלבות בתכנית שיקוםלאחרהשחרור. ▪ בניית תכניות שיקום ייחודיות: בעקבות מגמות של קיצור תקופות המאסר והפחתת מוטיבציה להשתלבות בתכניות שיקום בפיקוח, נבחנו אפשרויות חדשות להתאמת תכניות שיקום ייחודיות. בסיכום עם שב"ס, התקיימו פגישות ה כנה לאסירות מורכבות באמצעות צוות הוסטל נשים, 96 התקיימו ביקורים וראיונות טרום הקליטה בה וסטל ונבחנו תכניות שיקום קצרות ויצירתיות במטרהלספק מענהעבור מספר מרבי של אסירות. ▪ הרחבה והעמק ה של הערכות התאמה: במטרה לספק לוועדת השחרורים חוות דעת מקיפות ש יסייעו בהגדלת מספר האסירות המשתחררות בתכנית שיקום, נערך תהליך הרחבה והעמקה של הערכות ההתאמה. במסגרת זו נאסף מידע מהקהילה על מהלכי שיקום קודמים , מידע ששימש לבססולהעמיקאת חוות הדעת. ▪ רצף עבודה בין יועצת הכלא למנהלות היחידה: במטרה לשפר העברת מידע, לאפשר חשיבה משותפת ולגבש תכנית שיקום אופטימלית, התקיימו התייעצויות פנימיות ובמקרים מורכבים התכנסה התייעצות מקוונת רחבה לצורך סי עור מוחות וקבלתהחלטות. ▪ מיצוי וקידום זכויות: בשנת 2024 נמשכה המגמה של התערבויות לצורך מיצוי וקידום זכויות של אסירות (ועדותנכות של הביטוח ה לאומי,ועדות סל שיקום, סיוע משפטי.) ▪ מנהלמוגבלויות: המשךהעמקתהקשרעםאנשיהמקצועבמשרדהרווחה,הגברתהמודעותבקרב תחום הטיפול בכלא לזיהוי נשים עם מונמכות קוגניטיבית. במסגרת זו הופנו נשים למסגרות ייעודיות של מנהל מוגבלויות. ▪ תכניתא ימהותוילדיהן: בעקבותמלחמת"חרבותברזל",סגירתביקוריםבכלאוחילופיכוחאדם בשניהארגונים,התכנית פעלה במתכונת מצומצמת. ▪ יום שיא לילדים: לקראת פתיחת שנה"ל התקיים יום שיא בפרויקט אימהות וילדיהן וחולקו ילקוטיגב לבית ספר מאובזרים בציוד מותאם-גיל, שרש"א רכשה. ▪ משפחת האסירה: גויסה רכזת ייעודית חיצונית עבור הרחבת כלל המענים בתכנית משפחת האסירה. הוקמהועדתהיגוי של רש"אושב"ס שמלווה אתהתכנית. ▪ שיקוםהיכולתההורית: בצפוןובמרכז(ב"פעימות)"פעלו קבוצותתמיכהלא ימהותבמטרהלשקם את היכולות ההוריות. הקבוצ ה מסייעת לא י מהות לעבד את משבר הפרידה הכפויה מהילדים ומספקת כלים בריאים להתמודדעםהסוגיות העולות בגידול הילדים. ▪ מרכז קשר: שב"ס הקים בכלא מרכז לאימהות וילדיהן בכלא ופיתח מתווה עבודה משותף עם רש"א. ▪ תיקגבלאסירההמשתחררת: בכלא"ונ והתרצה" הופקדו עשרותתיקיםחדשניים,במימוןרש"א. התיקיםניתנות לאסירותהמשתחררותביוםהשחרור ,במטרה לדאוגלנשים לציודראשוניובסיסי. תיק ה גב מצויד במוצרי ה יגיינה וקוסמטיקה, חטיפי מזון, כרטיס רב קו טעון וחוברת מידע. ▪ אוכלוסיית טרנסג'נדריות: הרחבת הה יכרות עם מענים מותאמים בכלא לאור המשך בגידול אוכלוסייתה טרנסיותהכלואות.בכללזה התקייםסיור במסגרת"בית הצבעים" הייעודיתלטיפול בקהילההטרנסית ונבחנו אפשרויות לשילוב של אסירות טרנסיותלאחר שחרור. ▪ טיפול בעצורות מורכבות: המשך טיפול ב"אסירות מורכבות" בשלבי מעצר מוקדמים. הצרכים שלהן נבחנו מול מענים כחלופת מעצר או לאחר שחרורן ממאסר. ההיכרות המוקדמת מסייעת לקדםתהליכים מורכבים מול משרדי ממשלה. בתרשים23 מוצגתהתפלגותהאסירותהמשוחררותלפי סוגהמאסרוהשחרור במחוזות השונים. 97 תרשים23 :התפלגות האסירותהמשוחררות לפי סוג המאסר והשחרור ולפימחוז (שנת2024 ) 140 122 120 4 23 100 בתהליך בכלא 80 32 אחרי מאסר מלא 58 ממשיכות אחרי פיקוח 60 11 אחרי מאסר קצר - בפיקוח 34 40 אחרי מאסר רגיל - בפיקוח 25 51 20 5 0 הדרום ירושלים המרכז הצפון סה"כ בשנת2024 טופלובתחוםאסירותמשוחררות122 נשים,ירידהשל17% בהשוואהל- 2023 . הירידההבולטת נרשמה במחוז הדרום (42% ) ועלייה נרשמה במחוז הצפון (26% ). הירידה במספר המטופלות הייתה חדה בהיקףהמטופלותהמפוקחותומתונהבהיקףהמטופלותהוולונטריות(ממשיכותאחריפיקוחואחרימאסר מלא).בשנת2024 נמשכההירידהבמספרהמטופלותאחרימאסרקצר(11 לעומת18 ב- 2023 ו- 43 ב- 2022 ). ❖ פעילויות ומיזמים ▪ פסיכיאטרי הייעודית: אסירותמשוחררותקיבלוייעוץומענהפסיכיאטרימפסיכיאטריתמומחית באבחון ו בטיפול בפוסט טראומה מורכבת. במסגרת עבודתה התאימה הרופאה טיפול תרופתי, כתבה הערכות וחוו"ד ונתנה ייעוץ טלפונילמטפלות. ▪ ביקורי חשיפה: לצורך חשיפת שירותים חדשים וחיזוק שיתופי פעולה התקיימו סיורים לצוות התחום. הסיורים נקבעו בשירותים מגוונים: מסגרת לטיפול בקהילה הטרנסית, הוסטללתחלואה כפולה ועוד. ▪ ביקור ועדות אלמ"ב: צוותי ועדות אלמ"ב מכל הארץ ביקרו במרכז "פעימות" . הביקור כלל סיור בהוסטל ומפגש עם אסירה משוחררת בתהליך שיקום. בביקור הכיר צוות התחום את בעלי התפקידים השונים ונחשף לעבודתם של הארגונים השונים. התקיים דיון פורה על מיסוד והעמקת שיתופיפעולה. ▪ ביקור סגל כלא נו וה תרצה: סגל הכלא ביקר במרכז "פעימות" ונחשף לעבודת הוסטל רש"א לאסירות משוחררות. ▪ ביקור מ נהל של מ:" עובדי מ נהל של"מ ומנהלת תחום הזנות במשרד הרווחה ביקרו ביחידה לשיקום אסירות במחוז הדרום. ▪ שירות המבחן: עבודהעם שירות המבחן על הקמת מסגרתלעוברות חוק עם צרכים מורכבים. 98 ▪ מחקרים באקדמיה: בשנת 2024 יצאו לדרך שני מחקרים בתחום משפחת האסירה. מחקר אחד עוסק בהערכת פרויקט אימהות וילדיהן והשני באתגרים של המטפלות החל יפיות שנושאות בעול גידול הילדים כשהאם במאסר. ❖ פורומים, הכשרות והשתלמויותלעובדות התחום ▪ אחתלחודש התקיימה הדרכה קבוצתית לצוותהמוביל (ארצי.) ▪ אחת לחודש התקיימה הדרכה לצוות הטיפולי (ארצי) . ההדרכה עסקה בדיוןבמאמרים תאורטיים לצדניתוח ועיבוד סוגיה מתוךהעבודה השוטפת של קבוצתהעובדות. ▪ אחת לחודש התקיימה ישיבת צוות מוביל . הישיבה עסק ה בשיפור מערך השירותים לאסירות משוחררות, הגברת שיתופי פעולה מבית ומחוץוקביעת מדיניות בשיקום אסירות. ▪ ישיבות פיתוח תחום לצוות מוביל כללו חלק תיאורטי וחלק יישומי. בישיבות השתתפה סגנית המפקחת הארצית. ▪ אחת לחודש, התקיימה הדרכה קבוצתית לצוות הרב מקצועי העובד במרכז "פעימות." ההדרכה עסקה בטיובעבודתהצוות הרב מקצועי. ▪ לעובדותהתחום נערך יום גיבושעם הרצאהוסדנת בישול איטלקי. ▪ נערך יוםלמידה עלהפרעות אכילה לכלל עובדותהתחום. ▪ סטודנטיות ומתנדבות השתתפו בימי אוריינטציהלמתנדביםו לסטודנטים. ▪ נערך קורס מ"סיכון לסיכוי" בשיתוף העמותה לקידום החינוך בתל אביב יפו. הקורס יועד לכל מטופלותמרכז היום ובליווי יועצת תעסוקת נשים ומדריכתמרכז היום. ▪ השתתפות בתכנית מנטורינג באוניברסיטת תל אביב. ▪ קורסי העשרה במסגרת "המכללה" בנושאים:עברית, יישומימחשב, עמידה מול קהל. ❖ פעילות ב יחידות האזוריות הפעילות במרכזהיום ביחידתמחוז המרכז פורטה לעיל בסעיף עלהוסטל פעימות בפרקהרביעי. ❖ יחידתמחוז הדרום ▪ בשנת 2024 טופלו ביחידה43 נשים, 9המן השתחררו בשחרור מוקדם. חלקןהגיעו באופן וולונטרי בסיום המאסר וחלקן היו בהכנה לשחרור. באופן קבוע, מטופלות ביחידה כ- 20 נשים המאופיינות בנכות נפשית וב רקע התמכרותי עם רקעעברייני בעבירות אלימות, רכוש וסחר בסמים. ▪ לאורךהשנההתקיימ ה קבוצהטיפוליתדינמיתבהנחיית מנהלתהיחידהועו"סוקבוצת" צעדאחר צעד" בהנחיית עו"ס היחידהומדריכה. ▪ ליווי אישי/קבוצתי: סטודנטית לקרימינולוגיה (משרת סטודנט) סייעו למטופלות בשימוש באמצעים דיגיטליים, ב יישומימחשב ו במיצוי זכויות. ▪ ליווי תעסוקתי: באמצעות משאבים של המדריכה לריכוז תחום התעסוקה נעשה אינט ייק תעסוקתי,הכנהלתעסוקה וליווי אישילבחינת לימודים או תעסוקה . כמ ו כן גויסו מעסיקים. ▪ ביקוריםבכלא: במהלךהשנההתקיימומפגשיםבכלאעםאסירותלגיבושתכניתשיקום. התקיים מפגש משותף עם שב"ס ונציגיועדות אלמ"ב והתקיים כנס אסירותלקראת שחרור. 99 ▪ נוצרו קשרי עבודה עם מוסדות ממשלתיים הנוגעים למיצוי זכויות כמו הביטוח הלאומי, משרד השיכון, ההוצאה לפועל, משרדהבריאות ומחלקותלשירותיםחברתיים. ▪ שיתופי פעולה: חוזקו שיתופי הפעולה עם מסגרות מוכרות כמו יחידות להתמכרויות, מסגרות בריאות הנפש, הוסטלים, דירות מעבר, דירות חירום, תחלואה כפולה . כמו כן נמש כו שיתופי ה פעולה עם ארגוני מתנדבים ועמותות לקבלת חבילות מזון, שי לחגים ותיקי בית ספר לשנת הלימודים. ▪ פעילויות ייחודיות ביחידה: • סדנאות אפייה שהועברה על ידי עובדתהמחוז. • פעילות קיץ בבריכת קיבוץ דורות. • פעילות קיץ בקולנוע. • פעילויותחגים ראש השנה, חנוכה,פוריםופסח)(. • הפרשתחלה ופעילות למען החטופים. • פעילויותימי הולדת. ❖ יחידת מחוז ה צפון ▪ פעמיים בשבוע מתקיימת ביחידה פעילות: קבוצות טיפוליות, טיפוליםפרטניים, ארוחה משותפת, סיוע במיצוי זכויות, פעילויות מיוחדותלציוןחגים,ימי הולדת ועוד. ▪ בימי המלחמה בצפון הותאמה הפעילות (מעבר לטיפול קבוצתי ופרטני ב זום). ▪ הקבוצות שמתקיימות ביחידה:"הבית" – קבוצה טיפולית, אימהות, אומנותוסדנאות שונות. ▪ התקיימו ועדות הערכהלכל מטופלת עם קליטתה, במהלךהתהליךובסיומו. ▪ בימי המלחמה התנדבו המטופלות ב הכנתמארזים לחייליםו ל מפונים. ▪ התקיימו פעילויותהעשרה לנשיםולמשפחת האסירה, מעברלשעותמרכז היום. ▪ ליווי תעסוקתילמטופלות ו קשר רצוףעםה מעסיקים. ▪ כל מטופלת ביחידה מלווה על ידי המדריכה בתחומים מגוונים הפניות לסיוע משפטי,: קבלת קצבאות הביטוח ה לאומי,סלשיקום,הפניהלפסיכיאטריתשעובדתבתחוםנשיםוטיפולבחובות. ▪ סיוע לנשים בעזרת תקציב סל סיועלאסיר. ▪ סיוע למטופלות בסלי מזון, פניותיזומות לעמותת"הקבוצה"לקבלת תרומות למטופלות. ▪ בקריות יש דירת מעבר למטופלות. רש"א מממנת שני חדרים עבור מטופלות היחידה בדירה של עמותת"בדרכך." מנהלת היחידה מלווה את הדיירות ומשתתפת בוועדות היגוי. ▪ גיוס תרומותל מטופל ות ביחידה: בגדים, מצרכי מזון ועוד. 100 עבריינותמין רש"א מפעילה תכניות לשיקום מונע לאסירים משוחררים שנשאו מאסר בגין ביצוע עבירות מין, בראי הוראות חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (התשס"ו- 2006 ). תכלית הטיפול הייעודי בתחום עבריינות המין ה יא להפחית את רמת המסוכנות המינית הנשקפת מהמטופל. העבודה הטיפולית הייעודית בתחוםעבריינותהמיןמתמקדת בקבלתאחריותעלהמעשים,בזיהוימעגלהפגיעההמינית, בהכרתסכמות חשיבהאשרעמדובבסיסהפוגענותהמינית, בהתמודדותעםמצבילחץתוךפיתוח אסטרטגיותהתמודדות יעילות ומותאמותלמניעת התנהגותפוגענית חוזרת,וכן בפיתוח מיומנויות אמפתיה. התכניות לשיקום מונע מגובשות תוך ראייה כוללנית ובשאיפה למתן מענים טיפוליים- שיקומיים לכלל צרכיו של המטופל, כולל סדר יום מובנה וטיפול בתחומים נוספים (למשל, התמכרויות, מרמה ובריאות הנפש ). עבודת התחום באה לידי ביטוי גם בהשקעה בגיוס מטופלים להשתלבות בתכנית לשיקום מונע, הן במהלךהמאסרהןלאחר השחרור ממאסר מלא במסגרת צוהפיקוח. בתרשים 24 מוצגת התפלגות בדיקות ההתאמה של עברייני מין לתכניות שיקום מונע. בתרשים מוצגים הנתונים עבור בדיקות שנעשו בבתי הכלא לקראת דיוני ועדות השחרורים ועבור בדיקות שנעשו בקהילה במסגרת צו הפיקוח. תרשים24 : בדיקות התאמהלשיקום מונעבבתי הסוהר ובקהילהלפי מחוז(שנת2024 ) 500 465 400 177 300 229 200 70 114 288 98 100 33 159 50 24 81 48 24 0 הדרום ירושלים המרכז הצפון סה"כ נבדקים בכלא נבדקים בצו פיקוח בשנת2024 נערכו בסה"כ465 בדיקות התאמהלתכניות לשיקום מונע,ירידה של6% בהשוואהלשנת2023 ( 494 ). בבתי הסוהר התקיימו 288 בדיקות התאמה, 3% פחות משנת 2023 ( 298 ) ובמסגרת צו הפיקוח התקיימו 177 בדיקות התאמה, ירידה של 10% בהשוואה לשנת 2023 ( 196 .) בבדיקות ההתאמה בכלא נמצאו22% מהנבדקים מתאימיםלטיפולובבדיקותההתאמה בצו פיקוחנמצאו66% מתאימים לטיפול. בשנת2024 טופלוברש"אאובפיקוחה390 עבריינימין,עלייהשל2% בהשוואהלשנת2023 ( 381 ).בתרשים 25 מוצג היקף הפעילות השיקומית בעברייני המיןלפי סוגההתערבות הטיפולית. 101 תרשים25 :התפלגות עברייני המין ברש"א לפי קטגוריית טיפול(שנת 2024 ) 36 37 קבוצות ייעודיות מרכזים לשיקום מונע תכניות שיקום ללא טיפול ייעודי 317 ❖ פעילויות ארציות ▪ שב"ס • אסירים בשחרור מלא: להגבר ת המודעות של אוכלוסייתהיעד לטיפול,נעשו כמה התערבויות קבוצתיות בבתי סוהר ברחבי הארץ. בנוסף, נעשו התערבויות ממוקדות עם שב"ס במקרים מורכבים לקראת שחרור אחרי מאסר מלא. הדגש ים שנית נו בהתערבויות אלו היו: הפחתת חרדות, מיצוי זכויות ושילוב בטיפול, כולל יצירת קשר עם בני משפחה במטרה לבנות רשת תמיכה. • מפגשים וכנסים: התקיימו מפגשים עם ראשי תחום עברייני מין; במחוז דרום התקיים כנס תורני בשיתוף רבני המחוז, שהתמקד בחלקו בתחום עבריינות המין והונחה ע"י גמ"מ מחוז דרום. • יחידת הפיקוח צור: במסגרת שיתוף הפעולה עם "צור", מוזמנים צוותים לסדנאות הכנה לקראת שחרור כמו כן,. ניתנה הרצאה לקציניפיקוח חדשיםומתקיימותפגישות עבודה. ▪ אוכלוסי ו ת קצה: נעשה תהליך מיקוד צרכים עבור מטופלים אשר הוגדרו כמורכבים מאוד וכאלו שאינם ב נ י טיפול או שאינם בשלים; ניתן מענה של ליווי ותמיכה אינטנסיביים לעברייני מין אשר מפרים צווי פיקוח, נעצרים ומשתחררים חזרה לקהילה, תוך ניסיון לשלבם במסגרות מותאמות; השתתפות בוועדות סל שיקום; פגישות עבודה עם גורמי קהילה רלוונטיים ועוד. ▪ מחלקותלשירותים חברתיים • התקיימו מפגשי הדרכה קבוצתיים עם רכזי שיקום האסיר (רכזים אזוריים במחוז ורכזים במחלקות לשירותים חברתיים) לצורך ונטילציה, ליווי והדרכה בטיפול פסיכו- סוציאלי פרטני בעברייני מין. דגש רב ניתן להתערבויות תהליכיות לצורך גיוס מטופלים לטיפול מקרב האסירים המשוחרריםלאחר מאסר מלא. 102 • נעשו התערבויות ממוקדות מול המחלקות לשירותים חברתיים (יחידות התמכרויות, יחידות לטיפול זוגי ומשפחתי, עו"ס משפחה ועוד) לצורך מתן מענה מקצועי בתחום עבריינות מין, השמה בתכניות טיפול ייחודיות וגיוס הידע של העובדים למיצוי זכויות. ▪ מרכזישיקוםמונע:תחוםעבריינותברש"אמפקח עלתכניותשיקוםמונעבכעשריםמרכזישיקום מונע הפרוסים ברחבי הארץ (ב- 2024 נפתחו 4 מרכזים חדשים בגבולות מחוז ה מרכז). במסגרת זו ניתנת הדעת על: עדכון התהליכים הטיפוליים, שינויים בתכניות השיקום, הארכת טיפול, התערבויות מקצועיות נקודתיות ורב צוותיות. ▪ בתי משפט: נעשית עבודה אינטנסיביתעם בתיהמשפט בתיקי פע"מ. ▪ מחקר הערכה: מכללת צפת ומחלקת המחקר ברש"א עורכים מחקר הבודק את אפקטיביות הטיפול בקבוצות הייעודיות לטיפול בעברייני מין. 103 תחום סיועלאסיר : טיפול בחובות ומיצויזכויות אסירים משוחררים רואים בחובותיהם חסם מרכזי בתהליך שיקומם, ואכן קשה מאוד לשקם אסירים משוחררים מבלי לטפל תחילה בחובותיהם. תחום פניות הציבור וסיוע לאסיר המשוחרר ובני משפחתו מקיים שיתופי פעולהעם גופיהאכיפה והגבייה במדינת ישראללשםהסדריפריסת חובות והפחתת ריביות וקנסותעבוראסירים משוחרריםהנמצאיםבתהליכישיקום.בתחוםזהנערכותפניותלגורמיםממשלתיים ועסקיים כאחד, על מנתלהימנע מצווי פינוי וממאסר כתוצאה מאיעמידה בתשלום חובות. התחום עובד עםקשתרחבה של גופים בעלי חוב – ממשלתיים, ציבורייםופרטיים ובהם:, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, בתי משפט, בנקים, חברות סלולר, משטרת ישראל, מד"א, חברת חשמל, בתי חולים וחברות פרטיות;וכן עם רשותהאכיפהוהגבייהעל שתי זרועותיה: מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. התחום גם משתף פעולה עם גופים רבים לטיפול בחובות האסירים המשוחררים ובמיצו יזכויותיהם: משרדהשיכון ל סיועבדיורו בשכ"ד,האגףלסיועמשפטיבמשרדהמשפטים,הסנגוריה הציבורית,המוסדלביטוח לאומי ועוד. בעיהייחודיתעומדתבפניהאסירשביתהמשפטהטילעליו פיצוילנפגעוקנס. אםהפיצוילאמסולק,התיק עובר לגבייה במרכז לגביית קנסות תוך הגדלת הסכום באופן משמעותי. לכך יש שתי השלכות: דרישה לתשלום הפיצוי עוד בתוך הכלא, תוך כדי הטלת עיקול על חשבון הקנטינה וכן שלילת השחרור המוקדם במקרה של אי- תשלום הקנס. ה תחוםנותןמענהלאסירים משוחרריםשנמצאיםבטיפולרש"אואףלאסיריםמשוחרריםשאינםמטופלים ברש"א. פה ניות לסיוע שמתקבלות הן מורכבות, כיוון שעל פי רוב יש לאסירים חובות מרובים וישנים. כל פנייה עומדת בפני עצמה, ולעתים הטיפול בה נוטה להתארך, בשל התנגדויות הרשויות ויתר בעלי החוב. עובדי התחוםעוקבים אחר הסדרי החוב ככל שאלונמשכים,לעתים לאורך שנים רבות. חובותיושלהאסירממשיכיםלגדולגםבמהלךמאסרו,כך שבעתשחרורו סכוםהסילוקגדולבהרבהמגודלו המקורי. לפיכך, נראה שיש מקום לקדם חקיקה של "הקפאת חובות אסירים" שבו ייקבע שחובותיו של אסיריוקפאומעתמאסרו,וכיבתחילתהמאסרייערךלכלאסירסקרחובותויוצעהסדרתשלומיםשייכנס לתוקףעם שחרורו. אתהתחוםמרכזמנהלמקצועיארציוממונותסיועלאסירפרוסותבמחוזות הדרום, ה מרכז,הצפוןובמרחב ירושלים. הממונות והמנהל המקצועי נותנים מענים באופן ישיר ופרטני למטופלים תוך כדי שיתופי פעולה עם גופי האכיפה והגבייה במדינת ישראל ועם גופים שהמטופלים עשויים לקבל מהם תשלומים במסגרת מיצוי זכויותיהם. ❖ פעילות בשנת 2024 ▪ סדנאות בבתי כלא: בשנת 2024 התקיימו מספר סדנאות בבתי הכלא שבהן הועברו תכנים מקצועייםלאסירים טרם שחרורם. בנוסף, התקיימו מספר סדנאות בזום. ▪ אסירים אחרי מאסר מלא: בקרב אוכלוסייה זו קיים פוטנציאל גדול לטיפול של התחום , כיוון ש לרבים מהם ו לבני משפחותיהם יש חובות רבים. בנוסף, תוך כדי טיפול בחובות ניתן לגייסם לתכניות נוספות ברש"א. 104 ▪ חובות של קרובי האסיר המשוחרר: חובות בני משפחה מדרגה ראשונה עשויים להכביד על הליך השיקום של האסירהמשוחרר ולכן התחום מטפל בהם. ▪ ממשקי עבודה: נוצרו ושוכללו ממשקי עבודה יעילים עם גופים שהתחום פועל מולם. במסגרת זו עובדים מהמרכז לגביית קנסות הגיעו למרחבים ונשאו הרצאה בפני עובדי הרשות. יש מקום להרחיבאת שיתוףהפעולה עם גופים נוספים כגון מס הכנסה, מע"מ, משרדהשיכון ועוד. ▪ החברה הערבית: רבים מהמטופלים עם חובות הם מהחברה הערבי ת. קיים צורך של ממש לטפל באוכלוסייה זו, מתוךהכרת השפה והתרבות. ▪ רעיונות נוספים: התחום פועל לקידום המודעות לעניינם של אסירים עם חובות. במסגרת זו עלו הצעות ורעיונותכגון, מחיקתחובותו מתן חנינ ה לאסירים משוחררים שחייבים כספיםלמדינה. ▪ היקפי פעילות: בשנת 2024 טופלו בכלל מחוזות רש"א 1,041 תיקים של 599 מטופלים עם מגוון חובותוצרכיםשדרשומיומנויותמיצויזכויותשלהממונותלסיועהאסיר. סךהחובותשטופלועלה על 113 מיליון ש"ח. בתרשים 26 מוצג היקף הפעילות של תחום סיוע לאסיר לפי מחוז ובמבט השוואתי שלהשנים האחרונות. תרשים26 : התפלגות מספר תיקי הטיפולבחובותאסיריםלפימחוז (שנים 2024-2021 ) 2,000 1,580 1,500 1,041 1,000 1,000 657 534 508 492 500 341 335 295 276 243 207 198 180 181 160 144 92 91 0 הדרום ירושלים המרכז הצפון סה"כ 2021 2022 2023 2024 השנה חלה ירידה בהיקף הפעילות של התחום, אולם היקף החובות שטופל נשאר דומה (113 מיליון ש"ח בהשוואה ל- 112 מיליון ש"ח ב- 2023 ). בתרשים 27 מוצגת התפלגויותהתיקים שטופלו לפי מקור החוב. 105 תרשים27 :התפלגותתיקיהטיפולבחובותאסיריםלפימקורהחוב(שנים2024-2021 ) 3.2% 3.7% 7.8% מרכז לגביית קנסות הוצאה לפועל המוסד לביטוח לאומי 46.4% 13.7% חובות לגופים ציבוריים חובות פרטיים מיצוי זכויות 25.3% כמחצית מהתיקים שטופלו ב- 2024 היו תיקי קנסות וכרבע תיקי הוצאה לפועל. יתר התיקים היו הסדרים ישיר ים מול גופים ציבוריים וחובותפרטיים; מספר קטן יחסיתהיו תיקים של מיצוי זכויות. 106 החברההערבית בשנת 2024 המשיכה רש"א את השתתפותה באופן פעיל במימוש החלטת הממשלה 549 "תכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית 2026-2022 ". לצד האתגרים והחסמים שאיתם מתמודדים אסירים משוחררים באופן כללי, אסירים משוחררים מהחברה הערבית נאלצים להתמודד עם אתגרים ייחודים כמו מיעוט מסגרות שיקומיות עם רגישות ל שונות תרבותית ושפתית, מיעוט בשירותי שיקום ברשויות המקומיות, אתגרים תעסוקתיים מועצמים בשל ה יעדר שליטה בשפה העברית, השכלה נמוכה, חסמימיצויזכויותוהנגשתמידעוכןחסמיאמון.מטרתהתכניתהיאלסייעלאסיריםעםשחרורםלהשתלב חזרהבחברהבאמצעותמתןמעניםהוליסטיםומקיפים.התכניתשואפתלהגדלתמספרםשלהמשוחררים הערבים הפונים לשיקום מרצונם החופשי, באמצע ות התאמתם, הנגשתם והרחבתם של המענים הניתנים היום. תכנית ההמשך בשנה זו נסמכה על השנתיים שקדמו לה לאחר תובנות והבנת החסמים שהקשו על יישום התכנית באופן המצופה. לאור זאת, נוספו בשנה זו מענים לחיזוק התא המשפחתי, קורסים ללימוד השפה העברית ואוריינות דיגיטליתוכן התייחסות ייעודיתלנושא שימושלרעה בחומרים ממכרים. להלן היקף המענים שניתנו במסגרתה תכנית בשנת 2024 : ▪ ליווי וסיוע במיצויזכויות והסדריחובות:החל טיפול ב- 949 תיקי חוב. ▪ מענים לנושא שימוש לרעה בחומרים ממכרים: במחוז ה צפון גויס מדריך וניתן מענה ל- 75 אסירים משוחררים. ▪ מענים לחיזוק התא המשפחתי: 114 אסירים משוחררים ובני משפחותיהם לקחו חלק בפעילויות ייחודיות וסדנאות משותפות ב יניהן: פעילויות קיץ הורים וילדים, קבוצת זוגיות בריאה, סדנת "אבא חוזרהביתה"ומטבח טיפולי. ▪ סל מענים תעסוקתי: התקיימו שש הכשרות מקצועיות מרוכזות בהם לקחו חלק 69 אסירים משוחררים. כמו כן ניתנו 49 מענקי לימודים לאסירים משוחררים מהחברה הערבית. ▪ אוישותקנימתאמישיקוםברשויותרהט,טייבהואוםאל- פחםלצורךהפעלתתכניתשיקוםבקהילה המתמקדת בליווי ותמיכה. ▪ שיפור מיומנויות השפה העברית ואוריינות דיגיטלית: שני אסירים משוחררים השתתפו בשני קורסי עברית ו- 23 אסירים משוחרריםנוספים השתתפו בשני קורס יםלאוריינות דיגיטלית. ▪ סלי סיוע: ניתנו 107 סלי סיועלאסירים משוחררים מהחברההערבית ו ל בני משפחתם. 107 תחום בריאות הנפשומוגבלויות בקרב האסירים המשוחררים יש מספר לא זניח של מתמודדי נפש ובעלי מוגבלויות. למרות זאת, לאורך השניםלאנבנולאוכלוסיות אלותכניותמותאמות ומספקות,הכוללותמעניםשלמשרדהרווחהושלמשרד הבריאות, ולכן רובם נמצאו לא מתאימים לתכניות שיקום. בעקבות כך עלה הצורך להכיר באופן מעמיק את האוכלוסיות האלה ו להתאים עבור ן תכניות שיקום הוליסטיות אשר מאגדות מענים מגוונים. לשם כך הוקם ברש"א תחום שיהיה אמון על הבניית תהליכי עבודה משותפים עם שב"ס, משרד הבריאות, מנהל מוגבלויות במשרד הרווחה והביטוח הלאומי. אתגר התאמת התכניות לאוכלוסיות אלו מורכב הן בשל היעדר מידע והכרה של המערכות בתחלואה ובמוגבלויות שלהן והן בשל העבירות, החמורות לעתים, שהן ביצעו. הפעולות העיקריות שנעשות בשנת2024 : ▪ הקמת התחום: הקמת צוות פנימי של רש"א ל טובת התנע ה והבניי ה של ונהלי עבודה מול הגופים המשיקים (שב"ס,ומשרדי ה רווחה ו הבריאות.) ▪ מנהל מוגבלויות: היכרות הדדיתלשם קידוםהקמת דירה משותפת. ▪ משרד הבריאות: היכרות הדדית ותחילתהבניית תהליכיעבודה, בעיקר סביב ועדות סל שיקום. ▪ הביטוח הלאומי: לאורך השנה נערכו פגישות להתנעת תהליך עבודה. בנוסף החל פיילוט במחוז ות ה מרכזו הדרום. 108 פר"ח ילדי אסירים תקופת המאסר נחווית כאירוע טראומטי מתמשך עבור האסיר ומשפחתו. על מנת להתמודד עם הניתוק ההדדי, מציעה רש"א את פרויקט פר"ח לילדי אסירים ואסירים משוחררים. להפעלתו של המיזם חברו רש"א, שב"סופר"ח. תחילתו שלהמיזם בשנת 1987 . חונךפר"ח,שהואסטודנט ,משמשמודללהזדהותעבורהילדשאביואוא ימובמאסר,מעיןאחבוגר.החונך מכוון, מדריך, מלמד ומנחה את הילד בתקופה הקשה. הפעילות מתבצעת בבית הילד או במסגרת מתנ"ס הסמוךלביתושלהילדבתדירותשלארבעשעותשבועיותבמהלךשמונהחודשיםבשנה. כמוכן,החונךמגיע עםהילדלביקוריםאצלההורהבביתהכלא( עדחמישה ביקוריםבשנה) .במהלךתקופתהחונכות,מתקיימת פעילות הפגה חינוכית עם החניך ועם משפחתו. הפעילות מסייעת למשפחת האסיר לפתח אמון בממסד ובעקבות כךלהיעזר בשירותיהרווחה. בשנתהלימודיםתשפ" ד( 2024-2023 )ה שתתפובפרויקטבסה"כ 198 ילדיאסירים,עלייהשל39% בהשוואה לשנההקודמת.לאורהאתגריםהמיוחדיםבשנהזו:פינויתושביםוגיוססטודנטיםועובדים, הגידולבהיקף הפעילות הוא הישג מיוחד. להישג זה, תרמו להרחבת הפרויקט במרחבים לכיש וירושלים וביקור בכלא במחוזהמרכז, לאחר שנים רבותללא ביקורים, להלן פירוטהפעילות לפי מחוז. ▪ מחוזהדרום:במרחבנגבפעלהפרויקטכסדרו ברהט אךלאבבארשבע.במרחבלכישהתקייםהפרויקט ביישובים: אשדוד, אשקלון, קר יית גת ונתיבות וב מועצות אזוריות. בשל האיום הרקטי ביישובים אלו התקיימומקצת ביקוריהביתופעילותהחונכות בזום. בפרויקטהשתתפו45 חניכים. ▪ מרחב ירושלים: על מנת לגשר על פערי השפה, נעזר הפרויקט בסטודנטית לעו"ס מהמגזר הערבי, שעושה את הכשרתה ברש"א. למרות המצב הביטחוני המיוחד ב- 2024 , הפרויקט יצא לדרכו. בפרויקט השתתפו 20 חניכים. ▪ מחוזהמרכז: למרותסיוםעבודתהשל רכזתפר"ח,הפרויקטיצאלדרך. בפרויקטהשתתפו62 חניכים. ▪ מחוז הצפון: בפרויקט השתתפו71 חניכים. 109 מחקר רש"א מייחסתחשיבותעליונהלהנחלתהשלמדיניותמבוססתעובדות,שמטרתהלזהותאתתכניותהטיפול האפקטיביות והיעילות ביותר, שיביאו לידי מימוש מיטבי את ההשקעה הציבורית בשיקום אסירים. לשם ביסוסהשלמדיניותזאת,יוזמתהמחלקהומבצעתמחקריםבתחומיהליבהשלפעילותהארגוןוכןמסייעת לתחומים ולמחוזות באיתור חומר מקצועי ובאיסוף ובניתוח נתוני פעילות. בנוסף, מעודדת הרשות באמצעות המחלקה מחקרים של גורמי אקדמיה במגוון רחב של נושאים הרלוונטיים לתחום שיקום אסירים. להלן הפעילותהמחקרית העיקרית בשנת 2024 : ❖ מחקרהערכהשלפיתוחתהליכיעבו דהברש"א (עלידי משבמחקריישומי):בשנים2023-2021 ארגון הג'וינט פעל ברש"א לפיתוח מנגנוני עבודה מערכתיים וקהילתיים, לפיתוח תפקידים של עובדי רש"א ולפיתוח והטמעה של כלים ותפיסות עבודה. באמצעות שימוש בכלים כמותיים ואיכותניים נמדדת האפקטיביות של הפרויקט בשיפור מדדים הנוגעים לתהליך ההכנה לשיקום, ולשיקום ולטיפול בפועל. כמו כן, נמדד השינוי בתפיסה המקצועית של עובדי רש"א בעיני עצמם ובעיני בעלי תפקיד בארגונים משיקים. בשנת 2024 הושלם איסוף נתונים כמותיים של עובדי רש"א, של בעלי תפקיד משיקים ושל אסירים משוחררים (גל שני מבין שלושה גלים). כמו כן, רואיינו עובדי רש"א, בעלי תפקיד משיקים ואסיריםמשוחררים.בשנהזוגםאושרועלידירש"אהדוחותהראשוניםשלהמחקר(איכותניוכמותי.) ❖ מחקרהערכהשלהטיפולהקבוצתישלרש"אבעבריינימין (עלידיחוקרותממכללתצפתובסיועמכון שא"מ במכללת אשקלון): במחקר זה נבחנת האפקטיביות של התכנית באמצעות מחקר משולב כמותי ואיכותני. בחלק הכמותי נאספים נתונים על כלל המשתתפים בקבוצות בשלוש נקודות זמן, באופן שיאפשר סימון מגמת השינוי בין תחילה, אמצע ולקראת סיום ההשתתפות בקבוצה. בחלק זה נעשה שימוש בשאלונים של חדילה מעבריינות מין (RP ), שאלון אווירה בקבוצה וכן שאלון רקע על מאפייני המשתתף. במחקר האיכותני נערך ריאיון עומק נרטיבי חצי מובנה עם המטופלים ועם מנחי הקבוצות. בשנת2024 הושלםגל3 (האחרון)שלאיסוףהנתוניםהכמותייםוהושלםהניתוחהאיכותנישלראיונות המשתתפים. ❖ מחקר הערכה של קבוצות טיפול ברש"א (על ידי חוקר מהאוניברסיטה העברית בשיתוף המכון לתקון באוניברסיטת סינסינטי באוהיו, ארצות הברית ובסיוע מכון שא"מ במכללת אשקלון): במחקר זה נבחנת האפקטיביות של שלושה סוגים של קבוצות טיפול מרכזיות ברש"א: עוברי חוק, אלימות כללית ועברייני תעבורה – באמצעות שיטתההערכה CPC ( TheEvidence-Based Correctional Program Checklist ). בשיטה זו נבחנת עמידתן של תכניות תקון בעקרונות שיקומיים שנמצאו בתכניות שהציגו הצלחה בצמצום רצידיביזם. בשנת 2023 נערך המחקר על קבוצת עוברי חוק במחוז דרום, אולם בגלל דלותהממצאים הוחלט לקיים אתהמחקר שוב על קבוצה אחרת מסוג זה (במרחב לכיש.) ❖ מחקר הערכה לפעילות תחום נוער וצעירים (על ידי צוות מהמכללה האקדמית אשקלון): במחקר מתוארהטיפול ביחידות הנוערונבחנת האפקטיביות של הטיפול. במחקרנעשה שימוש בגישה כמותית העברת שאלונים בכמה נקודות זמן) ובגישה איכותנית.( בשנת 2024 אותרו ביחידות הנוער שאלונים מלאים נוספיםוהותחלבהקלדתםעל מנתלשלבם בבסיסהנתונים הקיים. 110 ❖ מחקר ועדות שחרורים: מחלקת המחקר במשרד המשפטים מבצעת מחקר על השינויים בעמדות הפרקליטות כלפי המלצות רש"א בנוגע לשיקום אסירים, זאת בעקבות דוח דורנר ודוח צוות התביעה לבחינתיישוםדוחדורנר. רש"אסייעהלמחקרבהפקתנתוניםעלהמלצותרש"א,ואחרי בנייתהקובץ על ידי משרד המשפטים נוכל גם אנו לבצע ניתוחים על הקשרים בין המלצת רש"א, עמדת התביעה והחלטתועדתהשחרורים. ❖ ניתוח תמורות בשימוש בפיקוח אלקטרוני: בעקבות הרחבת השימוש בפקא"ל, נערך ניתוח שמטרתו לזהות את השינויים במאפייני המפוקחים באיזוק ולהעריך האם יש בשינויים אלו ללמד על הרחבת רשת. ❖ מחקריםשלגורמיאקדמיה: בשנת2024 היופעילים12 מחקרים(מחקריסגל,תזותועבודותדוקטור) בשלבים שונים של מחקר (היערכות, איסוף נתונים וכתיבה). תוצרי המחקרים שהושלמו (דוחות ומאמרים) מוצגיםבאתר רש"א. 111 הדרכה והשתלמויות ההדרכה ברש"א נועדה להעניק תמיכה מקצועית, להעמיק את הידע והמיומנויות של העובדים בתפקידים השונים, לשפר את היחסים הבין- אישיים בצוותים ולהגביר את המודעות העצמית של העובדים. ההדרכה גם נועדה להטמיע את עקרונות השיקום של רש"א בתהליכי העבודה ולגבש את תורת העבודה. במהלך השנים, תחום ההדרכה הפך לדומיננטי, עם דגש על הכשרות מקצועיות, קורסים, השתלמויות וימי עיון. הוא חשוב הן להתמקצעות והן לשיפור תחושת השייכות לארגון. בשנת 2024 התרחב מערך ההדרכה, תוך כדי שימת דגש על הקצאת זמן ומשאבים לפיתוח ראייה רחבה, לשיתוף פעולה בהליכי העבודה במטה, לופיתוחהכשרותפנימיותלעובדיםבעזרתכוחאדםפנימיוחיצוני. בשנת2024 התקיימו18 קבוצותהדרכה ברמהארציתבתדירותשלאחתלשלושהשבועותעדחודש:5 קבוצות הונחו עלידיעובדיםממערךההדרכה ו- 13 קבוצות הונחו ע ל ידי ראשענףהדרכה. ❖ הדרכותמקצועיות בכל מרחב מתקיימות קבוצות הדרכה בהתאם לצ ורכי המרחב עבור מנחי קבוצות, צוות רב מקצועי,: רכזיםויועצים. להלןהתפלגותהרכביההדרכות במרחבים: • מרחב נגב: קבוצת הדרכה לרכזותוקבוצתהדרכהמחוזיתליועצות. • מרחבלכיש: קבוצתהדרכהלרכזות. • מחוז הדרום: קבוצתהדרכהלמפקחי תעסוקה. • מרחב ירושלים: קבוצתהדרכהלמנחי קבוצות ו ל צוות רב מקצועי. • מרחב שפלה: קבוצת הדרכה לצוות רב מקצועי ולמנחי קבוצות. • מרחב תלאביב: שלוש קבוצותהדרכה לצוות רב מקצועי. • מרחב שרון: קבוצתהדרכה לרכזים, ל מנחי קבוצות ו ל יועצים. • מרחב עמקים: קבוצת הדרכה לצוות רב מקצועי. • מרחבחיפה: קבוצתהדרכהלרכזים ולמנחי קבוצות. • מרחב גליל: קבוצתהדרכה לצוות רב מקצועי. ▪ אוריינטציה לעובדים חדשים: לאור כניסתם של עובדים חדשים רבים לארגון בשנה האחרונה נערכו שני מפגשי אוריינטציה. המפגשים כללו חשיפה לפעילות הארגון, מאפייני אוכלוסיית מטופלים,נתונים סטטיסטיים,הרצאות מקצועיותועיבודחוויתי של משמעותהעבודה ברש"א. ▪ מפגשי סטודנטים: התקיימו שלושה מפגשים לכלל הסטודנטים בהכשרתם המעשית ברש"א: בתחילת שנה, באמצע השנה ומפגש מסכם בסוף השנה. המפגשים כללו חשיפה לרקע ומגמות במדיניות הענישה והשיקום, תחומי השיקום בהיבט הוליסטי, מאפייני אוכלוסייה וסוגיות טיפוליות. כל סטודנט קיבל חוברתהכוללת אסופת מאמריםומידעעלהארגון. ▪ הדרכות חיצוניות לתחומים מקצועיים: נוער, נשים, מסגרות ועבריינות מין; הדרכה קבוצתית למנהלות מרחבים; ייעוץ מקצועילמנהלות מחוז ו לעובדי מטה. 112 ❖ קורסים , השתלמויות וימי עיון ▪ במהלך השנה השתתפו מפקחי תעסוקה, רכזי פיקוח אלקטרוני וממונות סיוע לאסיר בקורס התמכרויות במרכז לטיפול בהתמכרויות בנתניה. ▪ יוםעיוןארצילכללהרכזיםהרשותיים והאזור יים.היוםכללהרצאתאורחבנושאקבלהרדיקלית, סיפור אישי של מטופל ופאנל מקצועי בנושא סוגיות טיפוליות בעבודה עם אבות לילדים בהתבסס עלהספר "כשאבאחזרהביתה". ▪ יום עיוןלעובדי המסגרות. ▪ מפגשי העשרהלמפקחים במחוז חיפה בשיתוף ראשתחום כלאוקהילה. ▪ מערך כתיבה מקצועית במחוז הדרום. ❖ עבודת מטה ופיתוח ▪ אבותוילדים: צוותחשיבהלסוגיותטיפוליותלאבותוילדיםעלבסיסהספר כשאבאחזרהביתה"". ▪ צוות חוסן: בנסיבות המלחמה הוקם צוות חוסן כדי לתת מענה רגשי וכללי לעובדים. התקיימו שיחות פרטניות עםעובדים ולפיהצורך ניתן ליווי רגשי ומענה קבוצתי. ▪ צוות "הון אנושי:" מטרת הצוות היא לבחון כיצד ניתן לשפר את רווחת העובדים ואת תחושת שביעות רצונם ממקום ה עבודה, מתוך כוונהלשמר את ההון האנושי בארגון. ▪ שיחות עם עובדים: נערכו שיחות עם עובדים במטרה לזהות חסמים ברווחתם ולאתר נקודות לשיפור ו לפיתוח ארגוני. 113 פרק שישי: מטה הרשות לשיקום האסיר משאבי אנוש ההון האנושיברשותלשיקוםהאסירהינוהמשאבהחשובבארגון.לאורמלחמת"חרבותברזל,"שנת2024 הייתה שנה מיוחדת ומאתגרת. ❖ נתוני כוחאדם בדצמבר 2024 היו מועסקים ברש "א 197 עובדים. במהלך שנת 2024 נקלטו ברש "א 33 עובדים חדשים וסיימו את עבודתם 39 . 81% מעובדי רש"א הם נשים. 85% מהעובדים הם בעלי השכלה אקדמית (44% בעלי תואר ראשון ו- % 41 בעלי תואר שני או שלישי.) ❖ פעילות רווחה למרות הקושי לקיים פעולות רווחה בשנת מלחמה, יזמה רש"א פעילויות רווחה והעשרה להגברת הזיק ה שלהעובדים לארגון ולמען שיפור שביעות רצון העובדים. ביןהפעולות שנעשו: ▪ חלוקת שי כספילקראות ראש השנה ופסח לעובדים ולגמלאיהרשות. ▪ מתן שי לעובדיםל ציון חגי ישראל:חנוכה,פוריםושבועות. ▪ שיליולדתאולבןזוגה,שילילדיכיתהא',שילילדיעובדים שהתגייסולצה"ל אושהצטרפולשירות הלאומי. ▪ מסיבות פרישה לעובדים. ❖ החלת הסכמים קיבוציים הנהלת רש"א הצטרפה להסכמיםהקיבוצ יים, וכך נהנו העובדיםמקיצור שבוע העבודהל- 40 ש"ש. 114 מתנדביםוסטודנטים רש"א נעזרת במתנדבים וסטודנטים מתנדבים מתחומי לימוד מגוונים לצורך הרחבת הטיפול והסיוע לאסירים המשוחררים. המתנדבים עוברים הדרכה וליווי על ידי עובדי רש"א. בשנת 2024 פעלו ברש"א 35 מתנדבים קבועים ו- 28 סטודנטים. נוסף לכך, נמשך שיתוף הפעולה בהפעלת פרויקט חונכים עם מחלקת קשרי קהילה בשב"ס. פעילות המתנדבים והסטודנטים מפורטת בפרק השלישי בפעילות המחוזות והמרחבים. בלוח4 מוצגת התפלגותהמתנדבים והסטודנטים במחוזותהשונים. לוח4 : התפלגות מתנדבים וסטודנטים,לפימחוז(שנת 2024 ) מחוז מתנדבים סטודנטים ה דרום 4 12 ירושלים 2 2 המרכז 22 11 הצפון 7 3 סה"כ 35 28 115 בנא"ם (בינוי, נכסים,אפסנאות, משק) מחלקת בנא"ם אחראית על כלל התפעול הלוגיסטי של רש"א (אחזקה, התקשרויות ורכישות, בטיחות ו ביטחון) בכלאתרי הרשות וכןעל תפעול, אחזקהופיתוח מערכות המידע. ❖ פעולותמרכזיות ▪ ניהול ותכנון מערך הרכש, הנכסים, הלוגיסטיקה וכלי הרכב של הרשות, וכן אחריות על נושא הבטיחות והגהות ברשות. ▪ ניהול מערךהדיור,הבינוי והביטוחים שלהרשות. ▪ סיוע באיתורנכסיםוהתקשרותעםהבעלים לשכירתם. ▪ ניהולפרויקטיםובקרת קבלנים,השמשת נכסים שהושכרוושיפוצם. ▪ אחזקת שברואחזקה מונעת. ▪ אחריותעל תשתיות הרשות, ציוד תקשורתוטלפוניה. ▪ תפעול שוטף: אחזקה, ביטוחים, ארנונה, חשמל, מים, טלפוניה, ועד בית ו ציוד משרדי. ▪ הפעלת חברות קבלניות לביצועעבודות ניקיון. ▪ ניהול הזמנות, ביצוע רכש מקצועי. ▪ תיעוד ו ניהול אינוונטר ומלאי הרשות. ▪ בקרת חשבונות קבלנים וספקים. ▪ ריכוז ועדתהמכרזים,הכנת כללהחומרים הנדרשיםלמכרזיםוהתקשרויות, מעקב וטיפול. ▪ תחבורה, הסעות, רכביםושינוע. ▪ תפעולוביצוע כנסים ואירועים. ▪ פיקוחוהתקשרות מול ארכיב הרשות ופיקוח על ניהול שוטף שלהארכיבים היחידתיים. ❖ פרויקטים ייחודי יםלשנת 2024 ▪ הצטיידות שנתית והשלמת מלאי. ▪ ליווי מתאמים לוגיסטיים מחוזיים (בהיבט המקצועי). ▪ מיון וגריטה של ריהוטוציודלא תקין/בלאי. ▪ השלמת הצטיידותוהתקנה של אמצעי אבטחה פיזית, לרבות גילוי אש. ▪ השלמת היערכותוהצטיידות בנושא בטיחותוגהות. ▪ עדכון וחידוש של ביטוחיהרשות בהתאםלצורך. ▪ כתיבת נהלים בתחום רכב ואבטחת מידע ועדכוןנהלים נוספים. ▪ מכרז פומבי בנושא מחשוב לקבלת שירותי מיקור חוץ לניהול מערכות המחשוב, התקשורת ותחזוקתן,וכן לרכישה וחידוש של רישיונות תוכנה. ▪ התקיימוהדרכות להעלאת המודעות בנושאאבטחה ובטיחות. ▪ התקיים קורס ריענו ן דיני מכרזים. ▪ בוצעו בקרות בכללההוסטליםומרכזייום. 116 ❖ ועדת גריטה וביעור: התקיימו בקרות של חברי הוועדה במחוזות לבחינת ציוד שנועד לגריטה, סילוק וביעור. ❖ ארכיוןארצי ומיוןמסמכים: מסמכים מכל המחוזות של הרשות אוחסנו בארכיון הארצי. מערכות מידע שנת 2024 הייתה רצופת עשייה ופיתוח בתחומי מערכות המידע, אבטחת המידע והתשתיות הטכנולוגיות של רש"א .במהלךהשנהבוצעופרויקטיםששיפרואתהיעילותהתפעולית, אתרמתאבטחתהמידעבהתאם לדרישות הרגולציה ואת אי כות השירותים הדיגיטליים לעובדים. ❖ ייעוץ ומכרזים ▪ חברת אינטגר יטי נבחרה לניהול אבטחת מידע חיצוני ((CISO במטרה לחזק את תחום אבטחת המידע ברשות. היועץ אחראי על הגדרת מדיניות אבטחת מידע, ניהול סיכונים, ביצוע בקרות תקופתיות ושיפור רמותההגנהעלהמערכותהקריטיות של הארגון. ▪ חברת SYSPRO נבחרהלמיקורחוץ בתחום מערכותהמחשוב,התקשורתורישיונות התוכנה. ❖ אבטחת מידע ורגולציה בשנההאחרונה ניתן דגש מיוחדעלחיזוק אבטחתהמידע בהתאםלדרישות הרגולציה: ▪ נכתבו נהלים חדשים לניהול מאגרי מידע ואבטחת מידע, תוך כדי יצירת סטנדרט אחיד להגנה על המידע הארגוני. הנהלים מגדירים בבירור את מדיניות הגישה למערכות, אופן השימוש בהן והדרכים להבטחתפרטיות המידע שלהעובדים והספקים. ▪ נפרסה תוכנת BitDefender להגנה מפני מתקפות סייבר . התוכנה מספקת שכבת הגנה מתקדמת למערכות הרשות. בצד זאת, נבחניםפתרונות נוספים לשיפור רמת ההגנה. ▪ בוצעה בדיקת הרשאות לעובדים במערכת "נט המשפט" שהובילה לצמצום משמעותי של הגישה למערכת, תוך כדי שמירה עלאבטחתהמידע והקטנתהסיכון לדליפת מידע רגיש. ▪ הרשות רשמה בהצלחה ארבעה מאגרי מידע ברשות להגנת הפרטיות, ובכך עמדה בדרישות הרגולטוריות והבטיחה ניהולנכון של המידע הרגיש בתחום כוח האדם והספקים. ▪ ה תבצעסקרסיכוניםמקיףבהובלתחברתאינטגר יטי,שמטרתולמפותאתכללהסיכוניםהקיימים ולבצעהתאמות נדרשות לחיזוקההגנה על מערכות הרשות. ❖ שדרוג מערכות טכנולוגיות ▪ מערכת הליבה שודרגה תוך כדי שילוב מערכות תומכות, שנועדו לייעל את תהליכי העבודה היו ם- יומיים. נוסף לכך ,נבנה לוח מחוונים (dashboard)חדש, שמספקלמשתמשים תמונת מצבעדכנית ונתונים חשובים בזמןאמת. ▪ תהליך הטמעת מערכת הליבה ברשויות המקומיות התקדם משמעותית וכיום כ- 90% מהרשויות עובדות עם המערכת. הטמעה זו שיפרה את תהליכי העבודה והייעול התפעולי של הרשויות מול המחוזותומטההרשות. • מערכת הרכש הוטמעה בהצלחה כחלק מהשימוש במערכת Priority לצד מודול לניהול מלאי שמאפשר מעקב, תכנוןובקרה אפקטיביים עלהציוד והמשאבים. 117 ▪ מערכתTeamViewer נכנסהלשימושלשליטה בטוחה עלמחשבי הרשות.המערכת מאפשרת מתן תמיכה מרחוק באופן מאובטח,חוסכת זמן יקרומשפרת אתהיעילותהתפעולית. ▪ נפתחערוץתקשורתישירביןהרשותלביןהמשטרהוהמרשםהפלילי,שמאפשרשיתוףמידעמהיר ומאובטח, משפראת זרימת המידע בין הגופים ותורם להגברתהיעילותהתפעולית. ❖ ת שתיות ושירותים טכנולוגיים ▪ קווי התקשורת שודרגו למהירות MB 100 בכל מחוזות הרשות. השדרוג שיפר את יציבות הרשת הפנימית, צמצם השהיות והבטיחעבודה רציפה ואמינה יותר. ▪ בוצעה תחזוקה מקיפה לשרתי הרשות שכללה עדכוני אבטחה, גיבויים, בדיקות ביצועים והחלפת רכיבים תקולים לפ י הצורך. בנוסף, בוצעהתחזוקה תקופתית לציודמחשוב קריטי. ▪ נבדקו פתרונות לעבודה מאובטחת מהבית לעת עתה,. לא נמצאה מערכת שעונה באופן מלא על דרישותהאבטחה המחמירות של הרשות. ❖ תמיכה והכשרה ▪ הוטמעה מערכת למידהחדשה שתאפשרלמשתמשיםללמודולהתעדכן בתכנים מקצועיים. ▪ יחידת המחשוב סיפקה תמיכה טכנית רציפה לכלל עובדי הרשות ולרכזי הרשויות המקומיות בתחום מערכתהליבה.התמיכה כללה מענה טכני, פתרון תקלות והדרכותלעובדים. ▪ נרכשו מחשבים ניידים ונייחים כדי לתת מענה לצרכים של העובדים הקיימים ולעובדים חדשים שהצטרפו. חלוקת הציוד בוצעה ב התאםלצרכיםבשטח. ❖ פיתוח ושדרוגתשתיות ▪ הוקמו תשתיות טכנולוגיות חדשות במבנים חדשים של הרשות, כולל חיבורי תקשורת וטלפוניה, במטרהלתמוך בצרכיםהדיגיטליים של העובדים. ▪ שודרגו תשתיות טכנולוגיות קיימות, כולל חיזוק רשתות פנימיות ושיפור קווי התקשורת . השדרוג הוביללשיפור משמעותי בזמינות המערכותוביציבותהרשת. 118 ייעוץ משפטי במהלךשנת2024 נטלההמחלקההמשפטיתחלקפעילונכבדבפעילותההשוטפתשלרש"אבאמצעותליווי וייעוץ משפטי בתהליכים ופרויקטים. בין התהליכים אפשר לציין את המיזמים עבור החברה הערבית, הרחבת מסגרות, תהליכי מחשוב ואבטחת מידע בהתאם לדרישות החוק ומיסוד נהלים. בנוסף, פעלה הלשכה המשפטית לביצוע התאמות הנדרשות בפעילות הרשות לאור שינוי י חקיקה וצווים הנובעים ממלחמת "חרבות ברזל." ❖ עיקרי הפעילות בשנת 2024 ▪ הובלה וליווי משפטי של מתווה תכנית "בראשית" בשיתוף בית הנשיא ומשרד המשפטים, מתווה אשר מטרתו לבסס ולהרחיב את האפשרות של מטופלי רש"א לקבל חנינה במחיקת רישום פלילי, במחיקה או ב הפחתה של קנסות וב השבת ר ישיונות. ▪ ניהולשיחשוטףוקיוםמו"מעםהסתדרותעובדיהמדינה ונציגיהבנושאיםכגוןהסכמיםקיבוציים ופניות הנוגעותלזכויות עובדים. ▪ קיום ישיבות שוטפות עם אגף השכר במשרד האוצר לשם אישור תקנים, הסדרת תנאי העסקה ושכרעובדים. ▪ הסדרתקבלתמידעמןהמרשםהפליליבמשטרתישראללשםקבלתמידערלוונטילצ ורכישיקום, מחקר ו מתווהחנינות. ▪ גם במהלך 2024 נעשו מאמצים לקדם את חוק הרשות (הצעת חוק מטעם הממשלה: חוק הרשות הלאומית לשיקום האסיר, התשע"ט- 2019) וה תקנות, אשר יש בהן להשפיע במישרין על פעילותה המקצועית שלהרשות. ▪ הובלה של הליכי מכרז פומביים לשם קידום פעילותה השוטפת של הרשות בנושאים כגון: ישרותי הדרכה והנחייה,ייעוץ בנושאימחשובורישוי, אספקת מזוןלמסגרות, בדיקות סמים,נ י קיון ועוד. ▪ במהלך השנה נטלה המחלקה המשפטית חלק פעיל בישיבות ועדות הכנסת השונות: ועדת החוקה, חוק ומשפט, הוועדהלביטחוןלאומי, הוועדהלזכויותהילדועוד. ▪ השתתפות בוועדות היגוי בין- משרדיות וועדות פנים ארגוניות, תוך כדי ליווי ומענה לדילמות משפטיות שונות שהועלו במהלכן. ▪ קידום הסדרת שיתוף פעולה עם ועדות השחרורים הצבאיות באמצעות פגישות משותפות וכתיבת ונהלי עבודה, זאת במקביל להליך חקיקה ש מטרתו לעגן את עבודת ה וועדה וסמכויותיה כלפי הגופים השונים ובכללם הרשות. ▪ במהלך השנה נבחנו כלל ההסכמים עם נותני השירותים הקיימים כמתחייב מההוראות בתקנות חובתהמכרזים,תשנ"ג- 1993 ומחוזרי החשכ"ל.נערכוונחתמוהסכמיםעםמנחים,נחתמוהסכמי רכשוטובין והסכמי שכירות. ▪ המחלקההמשפטיתמלווה אתבעליהתפקידיםברשותב תהליכיהעבודהונותנתחוותדעתלסוגיות המתעוררות תוך כדי העבודהובכללם סוגיות הנוגעות להעסקת עובדים. ▪ קיוםישיבותשוטפותוהשתתפותבפורמיםבין- משרדייםעםגופיםשוניםבעליממשקיםמשותפים כגון: משרד המשפטים, סנגוריה ציבורית,פרקליטות והנהלת בתיהמשפט. 119 ▪ נציגי המח לקה קיימו ביקורים סדירים במחוזות הרשות, בהוסטלים ובשאר מוקדי הפעילות על מנתלבחון מקרוב שהפעילות הולמת אתה כללים המחייביםו את ההנחיות משפטיות. ▪ לבעלי תפקידים ניתנו סקירותוניתוח שלפסקי דין רלוונטייםעבור פעילותם. ▪ נוהלו מו"מ ונערכוהסכמים לשכירתנכסיםעבור מסגרות הרשות ומשרדיה. ▪ נערכו והותאמו הסכמי ם עםהרשויות המקומיות. ▪ ניתן מענה לפניות באי כוח אסירים, כולל מענה בנושאים משפטיים המופנים באמצעות מוקד הפניות רש"אקול. 120 שר"אקול: מוקדלניתוב פניו ת מוקד רש"אקול שהוקם בשנת 2021, מקבל בחיוג מקוצר 2775 * פניות של אסירים משוחררים, משפחות אסירים, עורכי דין, עו"סים, גורמים טיפוליים נוספים, מתנדבים ומעסיקים – ומנתבם לגורם הרלוונטי ברש"א . המוקד נותן מענה יומי ובוו אטצאפ החירום 24/7 . מטרת המוקד היא לטפל בפניות בצורה אדיבה ויעילה, תוך כדי שיתוף פעולהעם מנהלי רש"א והעובדיםהרלוונטיים. במהלך שנת 2024 נעשה מאמץ להגדיל את הפרסום על אודות מוקד רש"אקול , בין היתר באמצעות פרסום בקבוצות פייסבוק הפתוחות לציבור הרחב ובקבוצות הנתונות לאישור הצטרפות. כמו כן, נעשה פרסום של המוקד באמצעות פליירלאסירים בבתיהסוהר. ❖ היקף פעילות ומאפיינים מספר הפניות לרש"אקול מאז הקמתו בינואר 2021 – 3,153 ( לא כולל פניות חוזרות.) מספר הפניות לרש"אקול ב- 2024 עמד על 523 פניות. 61% מהפניות הגיעו בשיחת טלפון, 22% דרך אתר האינטרנט של רש"או- 12% בדוא"ל; יתרהפניות (14% ) הגיעו באמצעות ה וואטסאפ. שיפורמהירותהתגובהלפניותהואיעדשעומדלנגדרש"אקול.בשנת2024 , 85% מהפניותקיבלומענה בתוך 24 שעות ממועד קבלת הפנייה. כלל הפניות המגיעות למוקד רש"אקול מסווגת לפי סוג הפונה. בתרשים28 מוצגתהתפלגותהפניות לפי זהות הפונה. תרשים28 : התפלגות הפוניםלרש"אקוללפי זהות הפונה(שנת 2024 ) 7 10 27 משוחררים אחרי מאסר מלא 40 משפחת האסיר המשוחרר 133 משוחררים בפיקוח מתנדבים 54 עורכי דין אסירים בפועל 58 מעסיקים 107 עו"ס אחר 87 מהתרשים עולה כי האוכלוסייה העיקרית הפונה דרך מוקד רש"אקול הינה אוכלוסיית האסירים המשוחרריםלאחרמאסרמלא– 25% מכללהפניות.20% מהפוניםהיובנימשפחתהאסירו- 17% היו אסירים בפיקוח. נושאי הפנייה המרכזיים השנה היו: טיפול וולונטרי (23% ,) בירור לגבי חוות דעת של רש"א או לגבי תכני ת שיקום ( 29% ,) התנדבות ברש"א ( 11% .) יתר הפניות עסקו בשלל נושאים ובהם: מיצוי זכויות, יצירת קשר ראשוני עם רש"א לאחר שחרור בשליש, עבודה ברש"א ובקשה לקבלת מסמכים. 121 ❖ מגמות בולטות בשנת 2024 ▪ א סיריםמשוחרריםאחרימאסרמלא: במחציתהשנייהשלהשנהנצפתהעלייההדרגתיתשלפנייה של אסירים משוחררים אחרי מאסר מלא. לאורך השנה נעשה מיפוי של הצרכים הספציפיים שאסיריםמשוחרריםאלו מעליםבפניותיהם,עלמנתלספקמענהייעודיויעיליותר עבורם.סיכום נתונים אלו הופץ מידי חודש בקרב בעלי התפקידים ברש"א לצורכי למידהויישום. ▪ אסירים משוחררים דרי רחוב: לאורך השנה חלה עלייה במספר דרי הרחוב שהינם אסירים משוחררים שפוניםלמוקד רש"אקול. ▪ מתנדבים: במהלך שנת 2024, נעשה מאמץ לגייס מתנדבים ובחודשים האחרונים של השנה גויסו מספר עורכי דיןוסטודנטים למשפטים לאיוש תפקידי התנדבות בסיוע משפטי בכלל המחוזות. 122