דיווח על-פי חוק

דין וחשבון שנתי תשפ“א 2021-2020 בכריכה: חלק תחתון של פסל אישה משיש אפור, כמעט בגודל טבעי, שנמצא מדרום לכותל הדרומי של הר הבית. על סמך סגנונו נראה כי יש לתארכו למאה השלישית לספירה. הפריט הוא חלק מתצוגה ארכאולוגית שהושאלה לאקדמיה באדיבות רשות העתיקות והוא מוצב בפטיו של בית האקדמיה. דין וחשבון שנתי תשפ“א 2021-2020 מוגשמטעםמועצתהאקדמיהלאספההכלליתשלהאקדמיהלפיסעיף11לחוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,תשכ“א 1961 פרופ‘ניליכהן,נשיאתהאקדמיה עריכה: נעמה שילוני עריכת משנה: מיה פופר עריכת לשון: יהודית (דיתיק) ידלין עיצוב ועריכה גרפית: סטודיו נאוי קצמן–כדורי צילום כריכה: מיכל פתאל התצלומים הנוספים שבחוברת צולמו בידי שי בן אפרים, איתי בנית, איתי חוברה, ינון פוקס, מיכל פתאל, אודי קצמן, ד"ר תום שלזינגר, דני שם טוב/דוברות הכנסת, Jayet ,Pierre אלא אם צוין אחרת. כל זכויות התצלומים שייכות לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אלא אם צוין אחרת. דפוס: אלמוג ג.א.דפוס ואופסט בע״מ האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כיכר אלברט איינשטיין, ת“ד 4040, ירושלים 9104001 טלפון: 02–5676222 דואר אלקטרוני:, [email protected] www.academy.ac.il תוכן העניינים מבוא 7 9 דברהנשיאה 11 מועצתהאקדמיה,מִנהלהאקדמיה 12 ייסודהשלהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 14 מטרותהאקדמיהותפקידיה 15 נושאיתפקידיםבעברובהווה 17 חבריהאקדמיה 30 מקבליהפרסיםוציוניהכבודמקרבחבריהאקדמיה 1 דוחפעילות 33 36 קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה 1.1 36 קידומווחיזוקושלהקשרעםאקדמיותזרות 1.2 37 גילויידעתמטעםמועצתהאקדמיה 1.3 37 הערכהוייעוץלגופיהממשל 1.4 38 1.4.1 הוועדהלייעוץלפעולותהאקדמיהבנושאימגפתהקורונה 38 1.4.1.1 הוועדהלבחינתאיזוניםבשעתמשברלאומי 1.4.1.2 הוועדהלבחינתיחסיהמערכתהאקדמיתומקבלי 39 ההחלטותבישראל 40 1.4.2 ועדתהמעקבלדוחמצבהמדעבישראל 41 1.4.3 הוועדהלבדיקתהנושאשלהקמתמרכזלאומיל Cryo-EM 1.4.4 הוועדהלבחינתהאפשרותלשלבלימודימדעהנתונים 41 Science( Data)בכלתחוםידעבאוניברסיטה 42 1.4.5 ועדתהמומחיםלבחינתאיכותחייםבת קיימהבישראל 43 1.4.6 ועדתההיגויהלאומיתבתחוםמדעיהים 43 טיפוחהצעיריםבמדע 1.5 44 1.6 הנגשתהמדעלציבורוהנחלתו 2 פעילותהחטיבהלמדעיהטבע 47 50 2.1 הוועדההלאומיתלקרינתסינכרוטרון 51 SESAME – מתקן לקרינת סינכרוטרון במזרח התיכון 2.2 52 2.3 פיזיקהשלאנרגיותגבוהות–פעילותישראלבCERN- 54 2.4 פיזיקהגרעינית 55 2.5 אוספיהטבעהלאומייםלמחקר 56 2.6 ועדתההיגויהלאומיתבתחוםמדעיהים 57 2.7 פאונהופלורהשלארץישראל 58 2.8 ביואתיקה 58 2.9 רפואהמולקולרית 58 2.10 תוכנית קאוולי — Science of Frontiers Kavli 3 פעילותהחטיבהלמדעיהרוח 61 65 3.1 מפעליםבמימוןהאקדמיה 65 3.1.1 האונומסטיקוןשלארץישראל 66 3.1.2 המפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר 67 3.2 מפעליםבתמיכתהאקדמיה 67 המפעלהמשותףעם MGH 68 3.3 פורוםצעירימדעיהרוחוהחברה 69 3.4 German–Israeli Frontiers of the Humanities — GISFOH 4 פעילותההוצאהלאור 71 74 4.1 פרסומיםשראואורבשנתהדוח 5 קשריםבין–לאומיים 77 85 5.1 המרכזהאקדמיהישראליבקהיר 85 5.2 קשריםעםמוסדותבין-לאומיים 6 מלגותומענקים 91 93 6.1 תוכניתמלגותאדמס 95 6.2 תוכניתמלגותרותארנון 6.3 תוכניתמלגותההצטיינותשלהמועצהלהשכלהגבוהה 96 והאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםלחוקריבתר-דוקטורטמחו"ל 6.4 תוכניתלמלגותחירוםלישראליםלהשתלמות 97 בתר־דוקטורטבארץבעקבותמגפתהקורונה 98 6.5 פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמצטייניםבמדעיהטבעוההנדסה 99 6.6 קרן בת-שבע דה רוטשילד ומענקי השתלמות על שם אהרן ואפרים קציר 103 6.7 הקרןלקידוםמדעיהרוחוהחברה 106 6.8 מלגותקרןפולקסבישראל 107 6.9 מלגותבתר-דוקטורטבפיזיקהגרעינית 7 האקדמיההצעירההישראלית 109 8 פעילויותנוספותלקידוםמטרותיהשלהאקדמיה 121 123 8.1 מרכזהקשרלחוקריםישראלים 126 8.2 היוזמה–מרכזלידעולמחקרבחינוך 130 8.3 הקרןהלאומיתלמדע 132 8.4 תל“מ–הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח 9 הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה 135 10 תקציבהאקדמיה 143 11 ועדותהאקדמיה 147 12 נציגיהאקדמיהבגופיםובמוסדות 155 13 חבריםשהלכולעולמם 159 14 נספחים 174 174 חוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 14.1 176 תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 14.2 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 6 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 מבוא 7 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 7 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2021–2020 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בעמוד התוכן: סימנייה הנושאת את סמליל האקדמיה בשער פרק זה: גן המדע בבית האקדמיה 8 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים דבר הנשיאה ידידיי חברי האקדמיה, קוראים נכבדים, אני מתכבדת להגיש את הדוח השנתי השישי בתקופת כהונתי כנשיאת האקדמיה. גם בשנה זו התמודדנו אנו, המדינה, הקהילה המדעית והעולם כולו עם השלכותיה המתמשכות של מגפת הקורונה. אנו מקווים כי קרב היוםשבונוכללחזורלפעילותשגרתית,תוססת,להיפגשולפעולבחברותא. בעקבות מגבלות המשבר נאלצה האקדמיה, ככל הגופים, להעביר רבות מפעילויותיה למרחב המקוון, ואת מקצתן לדחות למועד אחר. הוועדה המיוחדת שהקימה האקדמיה לצורך דיון בהשלכות המגפה הוסיפה לפעול פרופ‘ נילי כהן נשיאת האקדמיה באמצעות שתי תת–ועדות, והן הגישו לאחרונה את דוחות הסיכום של עבודתן למועצת האקדמיה ולמליאה. במהלך תקופה זו נרתמה האקדמיה לסייע לחוקרים ישראלים צעירים מצטיינים אשר לא הצליחו להשלים את השתלמות הבתר–דוקטורט שלהם בחו"ל בעקבות המשבר העולמי. האקדמיה הקימה תוכנית חירום ובה הוענקועשרמלגותלמדעניםמכלתחומיהדעתלהשתלמותבתר־דוקטורטבאוניברסיטאותהמחקרבארץ. האקדמיה ממשיכה במילוי המשימות המוטלות עליה על פי חוק: טיפוח הפעילות המדעית בארץ, ייעוץ לממשלה בנושאים הקשורים למדע, קיום קשרי חוץ מדעיים עם גופים דומים בחו"ל ועם ארגונים בין–לאומיים וכן הוצאה לאור של פרסומים שיש בהם כדי לקדם את המדע. כל הפעילויות מפורטות בפרקי הדוח. בתוקף תפקידה של האקדמיה לייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי פורסמו השנה דוח ועדת המעקב לדוח מצב המדע בישראל תש"ף2019/, דוח הוועדה לבחינת איזונים בשעת משבר לאומי, דוח הוועדה לבחינת האפשרות לשלב לימודי מדע הנתונים Science( Data) בכל תחום ידע באוניברסיטה, דוח הוועדה לבדיקת הנושא של הקמת מרכז לאומי לCryo—EM– וכן דוח ועדת המומחים לבחינת איכות חיים בת–קיימה בישראל. עוד פעלה ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים, וכן נמשך השיח הציבורי על אודות הדוח שפורסם בשנה שעברה בנושא מצב מחקר השואה והוראתה באוניברסיטאות המחקר ובמכללות בישראל. 9 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים האקדמיה ממשיכה לקדם מדענים ומדעניות צעירים באמצעות תוכניות מגוונות: מתוך המגמה להמשיך ולחשוף את המדע בארץ לפני מדענים צעירים מצטיינים מהעולם שמחנו השנה על הרחבת תוכנית המלגות להבאת בתר–דוקטורנטים מצטיינים מחו"ל בזכות שותפות חדשה בין האקדמיה ובין המועצה להשכלה גבוהה. בעקבות הרחבת התוכנית מוענקות עד עשרים מלגות הצטיינות בכל תחומי הדעת, ובכללם תחומי מדעי הרוח והחברה. האקדמיה ממשיכה בתוכניות המצוינּות, ובהן פרסי בלווטניק למדעניםצעירים,מלגותאדמס,מלגותרותארנון,מלגותקרןפולקס,הכינוסיםהבין–לאומייםשלקאוולי וGISFOH– ועידוד שיתופי פעולה עם מדענים צעירים ברחבי העולם. נוסף על אלו האקדמיה הצעירה הישראלית מובילה בלי הרף יוזמות רבות ומבורכות. גם בנסיבות המורכבות של מגפת הקורונה הוסיפה האקדמיה לקדם במרץ שיתופי פעולה בין–לאומיים: חיזקנו את הקשר עם האקדמיות למדעים בברזיל, קיימנו סדרת כינוסים מקוונים משותפים עם האקדמיה הלאומית למדעים של סין בנושא ננוטכנולוגיה וכן חתמנו על הסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה למדעים של אוזבקיסטן. ההסכם עם האקדמיה למדעים של ליטא הוארך גם הוא. אנו גאים בקשרים המדעיים הנרקמים בין מדענים ישראלים למדענים זרים בעקבות פעילויות אלה ונמשיך לפעול ללא לאות להעלאת קרנו של המדע הישראלי בקהילה הבין–לאומית. במאמציה להנגיש את המדע לציבור הכריזה האקדמיה על ייסודה של הרצאה שנתית על שם דרווין, בדומה להרצאות היוקרתיות על שם איינשטיין ועל שם בובר, אשר מתקיימות באקדמיה זה שנים רבות. הרצאות דרווין יעסקו בנושאי סביבה, אבולוציה, אקלים וביולוגיה. ההרצאה הראשונה מתוכננת לשנת .2022 סדרת המפגשים "בשערי האקדמיה", שיוחדה גם השנה לנושא "תגליות", התקיימה כל השנה באופן מקוון ומשכה אלפי צופים מכל רחבי הארץ. אני רוצה להודות ליושבי הראש של חטיבות האקדמיה, יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' ידין דודאי ויו"ר החטיבה למדעי הרוח פרופ' סרג'יו הרט, אשר פועלים במסירות לקידום מטרות האקדמיה, לחברי מועצת האקדמיה על שיתוף הפעולה המבורך, לצוות האקדמיה בראשות המנהלת גליה פינצי על מחויבותו המסורה ולחברי האקדמיה על ההשתתפות בפעילויות, על הסיוע והתמיכה, על היוזמות הברוכות ועל הרעות. בברכה, בידידות, נילי כהן 10 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מועצת האקדמיה פרופ‘ניליכהן פרופ‘דודהראל הנשיאה סגןהנשיאה ——— ——— פרופ‘ידיןדודאי פרופ‘רותארנון יו“רהחטיבהלמדעיהטבע הנשיאהלשעבר ——— ——— פרופ‘סרג'יוהרט גליהפינצי יו“רהחטיבהלמדעיהרוח מנהלתהאקדמיה מִנהל האקדמיה לשכת הנשיאה ומנהלת האקדמיה ההוצאה לאור דגנית עזר מנהלת הלשכה וכוח אדם טלי אמיר מנהלת ועורכת ראשית ——— דבורה גריינימן עורכת בכירה באנגלית כספים ומנהל ריטה סילצוב אחראית שיווק והפצה גדי לוין סמנכ״ל יהודה גרינבאום מפיק דפוס ילנה יופה חשבת ——— אלה בדליאן מנהלת חשבונות פרויקטים מיוחדים ——— ירדן ניב רכז פרויקטים החטיבה למדעי הטבע מרב עטר רכזת האקדמיה הצעירה הישראלית ד"ר יעל בן–חיים רכזת ופרויקטים מיוחדים אביבה לוי מתאמת מנהלתית ——— ——— תחזוקה ומשק החטיבה למדעי הרוח סימה דניאל רכזת מיכאל זגורי מנהל זיוה דקל מתאמת מנהלתית כוכי מימרן מתאמת תחזוקה ומשק ——— יוסי אפללו עוזר קשרי ציבור, יישום חוק חופש המידע גיל נידרמאייר עוזר נעמה שילוני מנהלת מיכל כהן עובדת משק ——— אורלי דריהם עובדת משק קשרים בין לאומיים ——— ג'ו כהן מנהלת מחשוב רות חסון מתאמת קשרים בין לאומיים יעקב רוטמן אחראי מחשוב ——— ——— מלגותדוקטורטובתר דוקטורט, ארכיון מרכזהקשרלחוקריםישראלים בת–שבע שור מנהלת רבקה פרדס–גבריאל ארכיונאית 11 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ייסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בראשית שנות החמישים החלו לדון במשרד החינוך והתרבות על אפשרות הקמתן של שתי אקדמיות האחת למדעי הרוח והאחרת למדעי הטבע. בשנת 1955 הוקמה ועדה בראשותו של שר החינוך פרופ‘ בן ציון דינור ובהשתתפותם של אחדים מבכירי המדענים, והיא דנה בהצעות להקמת האקדמיות. הוועדה המליצה לפני הממשלה לפתוח בצעדים לקראת הקמתה של “פרה אקדמיה.“ הממשלה קיבלה את ההצעה, אולם ההתנגדות שהתעוררה בכנסת הביאה לגניזתה. באותה השנה פנתה משפחת ון ליר לממשלת ישראל והציעה להקים בירושלים “מרכז לקידום התרבות“, שישמש מקום מפגש לאנשי מדע, לאנשי רוח, להוגי דעות ולאנשי אומנות. ההצעה נדונה בממשלה בדצמבר 1955 ואושרה. בהחלטה נאמר ש“המרכז לקידום התרבות יאכסן את האקדמיה ללשון העברית ואת האקדמיות (העתידות לקום) למדעי רוח וטבע ולאומנויות“, ומטרתו תהיה “ריכוז הישגי המחקר האקדמי הגבוה“. בעקבות ההחלטה הקצתה הממשלה את חלקת הקרקע שעליה עומדים היום האקדמיה למדעים ומכון ון ליר. ואולם, בשל ההסתייגויות שנתעוררו באותה התקופה מהקמת האקדמיה שינתה הממשלה את החלטתה, ובנוסח המתוקן של ההחלטה מ 8 במרס 1956 הושמט הסעיף הקובע כי המרכז יאכסן את האקדמיות הלאומיות. על אף נסיגתה של הממשלה מהחלטתה הראשונה נמשכו המאמצים להקים את האקדמיה. בראש היוזמים עמד פרופ‘ אהרן קציר. הוא הציג לפני דוד בן גוריון את תוכניתו להקים שתי אקדמיות, שתפקידן יהיה בין השאר לרכז את הדגולים מקרב אנשי הרוח, המלומדים, המדענים והאומנים בישראל; להשתתף בתכנון המדעי הלאומי של פיתוח הארץ; לייצג את ישראל בפורום של המדע הבין לאומי; לקיים מגע מתמיד עם הגופים המקבילים בחוץ לארץ; לקיים פעולות אחרות בעלות אופי אקדמי או חינוכי. דוד בן גוריון נתן את ברכתו להצעה. לאחר פגישת הכנה של פרופ‘ אהרן קציר עם רקטור האוניברסיטה העברית ונשיא הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, שנדונו בה הצעותיו של פרופ' קציר, זימן דוד בן גוריון ב 28 בנובמבר 1957 דיון בפורום רחב כדי ללבן את הבעיות הכרוכות בייסוד האקדמיה. בדיון השתתפו גם שר החינוך והתרבות דאז זלמן ארן, לשעבר שר החינוך פרופ‘ בן ציון דינור ופרופסורים מן המוסדות להשכלה גבוהה. הדיון נסב על אופייה של האקדמיה ועל תפקידיה, והובאו בו נימוקים בעד ונגד הקמתה. בסיכום הדיון הוחלט על הקמת ועדה מכינה לקראת הקמת האקדמיה אף כי נשארו בעינם חילוקי הדעות וההיסוסים בקרב משתתפי הדיון באשר להקמתו של מוסד שהוא מעין אקדמיה. 12 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביוני 1958 נתמנתה ועדה שמתפקידה היה להציע רשימת מועמדים לוועדה המכינה. ועדה זו חרגה מן התפקיד שהוטל עליה והכינה גם טיוטה של הצעת החלטה בדבר הקמת “בית ועד“ או “אקדמיה.“ באוקטובר 1958 הגיש שר החינוך והתרבות את ההצעה לממשלה, והיא אושרה ב 9 בנובמבר .1958 לפי ההצעה ייפתה הממשלה את כוחם של ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות למנות ועד מכין להקמת “בית ועד“ (אקדמיה) למדעי הרוח והטבע, שישבו בו אנשי המדע הדגולים במדינה. ב 17 בדצמבר 1958 פנה דוד בן גוריון אל אנשי המדע והרוח שהוועדה המליצה עליהם והזמינם לשמש חברים בוועדה המכינה להקמת האקדמיה. אלה חברי הוועדה המכינה שאול אדלר, אריה דבורצקי, ברנרד צונדק, יואל רקח, אפרים א‘ אורבך, בן ציון דינור, נפתלי ה‘ טור סיני, ליאון מאיר, יעקב פולוצקי, נתן רוטנשטרייך, גרשם שלום, פרנץ אולנדורף, נתן רוזן, מרכוס רינר, יצחק ברנבלום, אהרן קציר חברי כבוד חנוך אלבק, מרטין בובר, יצחק פ‘ בער, שמואל ה‘ ברגמן, משה צ‘ סגל, יחזקאל קויפמן מתפקידה של הוועדה המכינה היה לעבד תקנון ל“בית הוועד“. ואומנם בישיבתה הראשונה של הוועדה, ב 6 בינואר 1959, נקבעה ועדה להצעת תקנון. הצעת התקנון עובדה בשישה חודשים, וב 12 ביולי 1959 אישרה אותה מליאת הוועדה המכינה. תקנון זה היה “תקנון האקדמיה הלאומית למדעים“, והוא אושר בממשלה ב 13 בספטמבר 1959. כך נוסדה האקדמיה למעשה ונתאפשר לה להתחיל בפעילותה. ב 27 בדצמבר 1959 נתכנסה הוועדה המכינה בראשותו של פרופ' מרטין בובר והכריזה על הקמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. חבריה הראשונים היו חברי הוועדה המכינה. ב 23 בפברואר 1960 התקיימה ישיבתה הראשונה של האספה הכללית של האקדמיה בהשתתפות ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, והוא ישב בראשה. בישיבה נבחרו פרופ‘ מרטין בובר לנשיא האקדמיה ופרופ‘ אהרן קציר לסגן הנשיא. עיגון מעמדה של האקדמיה הלאומית למדעים בחוק המדינה נעשה לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה הכינה, בשיתוף עם חברי האקדמיה פרופ' אהרן קציר ופרופ' גרשם שלום, הצעת חוק לאקדמיה. ב 14 ביוני 1961 אישרה הכנסת את “חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשכ“א.“1961- במרס 1962 נתפרסם ברשומות “תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים“, לאחר שהאספה הכללית של האקדמיה אישרה אותו. 13 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מטרות האקדמיה ותפקידיה 1 לרכזבתוכהכחבריםמטוביאישיהמדעתושביישראל; לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, לרבות במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמת האקדמיה, ולהגיש דוחות 2 וסקירות,וכןלייעץולתתמידעלמשרדיהממשלהלפיפנייתם; לטפח ולקדם פעילות מדעית, לרבות פעילות מדעית בין תחומית ופעילות 3 מדעיתבתחומידעתחדשים; 4 לקייםמגעעםגופיםמקביליםבחוץלארץ; לפעול בייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בין לאומיים, מתוך תיאום 5 עםמוסדותהמדינה; 6 לפרסםכתביםשישבהםכדילקדםאתהמדע; 7 לעסוקבכלפעילותאחרתשישבהכדילשמשאתהמטרותהאמורות. 14 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נושאי תפקידים בעבר ובהווה נשיאי האקדמיה סגני נשיא —2015 פרופ‘ נילי כהן —2015 פרופ‘ דוד הראל 2015—2010 פרופ‘ רות ארנון 2015—2010 פרופ‘ ב“ז קדר 2010—2004 פרופ‘ מנחם יערי 2010—2004 פרופ‘ רות ארנון 2004—1995 פרופ‘ יעקב זיו 2004—1995 פרופ‘ חיים תדמור ז“ל 1995—1986 פרופ‘ יהושע יורטנר 1995—1994 פרופ‘ מנחם יערי 1986—1980 פרופ‘ אפרים א‘ אורבך ז“ל 1993—1986 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 1980—1974 פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1986—1980 פרופ‘ יהושע יורטנר 1974—1968 פרופ‘ גרשם שלום ז“ל 1980—1974 פרופ‘ אפרים א‘ אורבךז“ל 1968—1962 פרופ‘ אהרן קציר ז“ל 1974—1968 פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1962—1960 פרופ‘ מרטין בובר ז“ל 1968—1962 פרופ‘ גרשם שלום ז“ל 1962—1960 פרופ‘ אהרן קציר ז“ל יושבי ראש החטיבה למדעי הרוח יושבי ראש החטיבה למדעי הטבע —2019 פרופ‘ סרג'יו הרט —2019 פרופ‘ ידין דודאי 2019—2013 פרופ‘ יוסף קפלן 2019—2013 פרופ‘ איתמר וילנר 2013—2007 פרופ‘ יוחנן פרידמן 2013—2007 פרופ‘ רפאל משולם 2007—2001 פרופ‘ ב“ז קדר 2007—2004 פרופ‘ אלכסנדר לויצקי 2001—1995 פרופ‘ שאול שקד 2004—2001 פרופ‘ דן שכטמן 1995—1989 פרופ‘ יהושע בלאו 2001—1995 פרופ‘ רות ארנון 1989—1986 פרופ‘ אהרן ברק 1995—1992 פרופ‘ יעקב זיו 1986—1983 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 1992—1989 פרופ‘ יצחק שטיינברגז“ל 1983—1980 פרופ‘ דן פטינקין ז“ל 1989—1986 פרופ‘ ישראל דוסטרובסקי ז"ל 1980—1974 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 1986—1980 פרופ‘שמשוןאברהםעמיצורז“ל 1974—1969 פרופ‘ יהושע פראוור ז“ל 1980—1974 פרופ‘ יגאל תלמי 1969—1963 פרופ‘ אפרים א‘ אורבך ז“ל 1974—1968 פרופ‘ ארנסט דוד ברגמן ז“ל 1962—1960 פרופ‘ גרשם שלום ז“ל 1968—1963 פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1963—1960 פרופ‘ יואל רקח ז“ל נשיאיהאקדמיהמאזנוסדה(מימיןלשמאל)פרופ׳מרטיןבוברז״ל,פרופ׳אהרןקצירז״ל,פרופ׳גרשםשלוםז״ל,פרופ׳אריהדבורצקיז״ל,פרופ׳אפריםא׳אורבךז״ל, פרופ׳יהושעיורטנר,פרופ׳יעקבזיו,פרופ׳מנחםיערי,פרופ׳רותארנון,פרופ׳ניליכהן 15 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 16 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 חברי האקדמיה 17 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 17 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2021–2020 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים החטיבה למדעי הטבע השנההמצוינתהיאשנתהבחירה עודדאברמסקי אמנוןאהרוני פרופסורלרפואה פרופסורלפיזיקה בית הספר לרפואה של האוניברסיטה אוניברסיטתתלאביב העבריתוהדסהבירושלים תשע“ב2012/ תשס“ט2009/ שמואלאגמון שמעוןאולמן פרופסורלמתמטיקהשימושית פרופסורלמתמטיקה ולמדעיהמחשב האוניברסיטההעבריתבירושלים מכוןויצמןלמדע תשכ“ד1964/ תשע"א2011/ יקיראהרונוב משהאורן פרופסורלפיזיקה פרופסורלביולוגיהמולקולרית אוניברסיטתתלאביב מכוןויצמןלמדע תש“ן1990/ תשס“ו2006/ 18 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע יונינהאלדר נעמהברקאי פרופסורלהנדסתחשמל פרופסורלגנטיקהמולקולרית מכוןויצמןלמדע מכוןויצמןלמדע תשע״ז2017/ תשע"ח2018/ אוריאלון שפרירהגולדוסר פרופסורלביולוגיהמערכתית פרופסורלמדעיהמחשב מכוןויצמןלמדע מכוןויצמןלמדע תש"ף2020/ תשע“ה2015/ נוגהאלון יורםגרונר פרופסורלמתמטיקה פרופסורלגנטיקהמולקולרית אוניברסיטתתלאביב מכוןויצמןלמדע תשנ“ז1997/ תשנ“ט1999/ רותארנון עמירםגרינולד פרופסורלאימונולוגיה פרופסורלנירוביולוגיה מכוןויצמןלמדע מכוןויצמןלמדע תש“ן1990/ תשנ“ח1998/ זליגאשחר גדעוןדגן פרופסורלאימונולוגיה פרופסורלהידרולוגיה מכוןויצמןלמדע אוניברסיטתתלאביב תשע״ז2017/ תשס“ו2006/ צביבן–אברהם ידיןדודאי פרופסורלגאופיזיקה פרופסורלמדעיהמוח אוניברסיטתתלאביב מכוןויצמןלמדע תש“ס2000/ תשע“ד2014/ יוסףברנשטיין מרדכי(מוטי)הייבלום פרופסורלמתמטיקה פרופסורלפיזיקה אוניברסיטתתלאביב מכוןויצמןלמדע תשס“ב2002/ תשס“ח2008/ 19 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים יעקבזיו דודהראל פרופסור מחקרלהנדסתחשמל פרופסורלמדעיהמחשב הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל מכוןויצמןלמדע תשמ“א1981/ תש“ע2010/ אוריזליגסון אהודהרושובסקי פרופסורלרפואה פרופסורלמתמטיקה המרכזהרפואיע"ששיבא האוניברסיטההעבריתבירושלים ואוניברסיטתתלאביב תשס"א2001/ תשס“ח2008/ חייםהררי אילןחת פרופסור מכוןלפיזיקה פרופסורלביוטכנולוגיהחקלאית מכוןויצמןלמדע האוניברסיטההעבריתבירושלים תשל“ח1978/ תשנ“ח1998/ אברהםהרשקו רשףטנא פרופסור מחקרלביוכימיהולרפואה פרופסורלכימיה הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל מכוןויצמןלמדע תש“ס2000/ תשע“א2011/ איתמרוילנר עדהיונת פרופסורלכימיה פרופסורלביולוגיהמבנית האוניברסיטההעבריתבירושלים מכוןויצמןלמדע תשס“ב2002/ תש“ס2000/ מאירוילצ‘יק יהושעיורטנר פרופסורלביופיזיקה פרופסורלכימיה מכוןויצמןלמדע אוניברסיטתתלאביב תשמ“ח1988/ תשל“ג1973/ דניאלויס יוסףירדן פרופסור מחקרלהנדסת פרופסורלביולוגיהמולקולרית אווירונאוטיקהוחלל מכוןויצמןלמדע הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל תשס“ז2007/ תשע“ג2013/ 20 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע אלכסנדרלובוצקי רפאלמשולם פרופסורלמתמטיקה פרופסורלכימיהתרופתית האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ד2014/ תשנ“ד1994/ יוסילויה אברהםניצן פרופסורלאקולוגיה פרופסורלכימיה אוניברסיטתתלאביב אוניברסיטתתלאביב תשס“ט2009/ תשס“ט2009/ רפאלדודלוין חייםסידר פרופסורלביוכימיהוביולוגיהמולקולרית פרופסורלכימיה בית הספר לרפואה של האוניברסיטה האוניברסיטההעבריתבירושלים העברית והדסהבירושלים תשנ״ב1992/ תשס“ג2003/ אלכסנדרלויצקי מיכאלסלע פרופסורלכימיהביולוגית פרופסור מכוןלאימונולוגיה האוניברסיטההעבריתבירושלים מכוןויצמןלמדע תשנ“ט1999/ תשל“א1971/ אילון לינדנשטראוס הללפורסטנברג פרופסורלמתמטיקה פרופסורלמתמטיקה האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ תשל“ד1974/ דודמילשטיין דבפרוהמן פרופסורלכימיהאורגנית פרופסורלפיזיקהשימושית מכוןויצמןלמדע תשע“ב2012/ תשנ“ב1991/ אילןמרק אהרןצ‘חנובר פרופסורלכימיהאורגנית פרופסור מחקרלביוכימיה הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל תשע"ט2019/ תשס“ד2004/ 21 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מישלרבל יוסףקוסט פרופסורלגנטיקהמולקולרית פרופסורלהנדסהכימית מכוןויצמןלמדע אוניברסיטתבן גוריוןבנגב תשס“ה2005/ תשע״ה2015/ יעקבקליין יאיררייזנר פרופסורלפיזיקהוכימיה פרופסורלאימונולוגיה פיזיקליתשלחומררך מכוןויצמןלמדע מכוןויצמןלמדע תשע״ו2016/ תש"ף2020/ גילקלעי גדעוןרכבי פרופסורלרפואה פרופסורלמתמטיקה המרכז הרפואי ע"ש שיבא האוניברסיטההעבריתבירושלים ואוניברסיטת תל אביב תשע״ו2016/ תשע״ו2016/ עדיקמחי מרדכי(מוטי)שגב פרופסורלגנטיקהמולקולרית פרופסור מחקרלפיזיקה מכוןויצמןלמדע הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל תשע“ה2015/ תשע"א2011/ דודקשדן עדיאל(עדי)שטרן פרופסורלמתמטיקה פרופסורלפיזיקה האוניברסיטההעבריתבירושלים מכוןויצמןלמדע תשס“ו2006/ תשע"ח2018/ אליקשת יוסףשילה פרופסורלביולוגיהמולקולרית פרופסורלגנטיקהמולקולרית האוניברסיטההעבריתבירושלים אוניברסיטתתלאביב תשע“ה2015/ תשס“ה2005/ מיכאלרבין יהודהשינפלד פרופסורלרפואה,אוטואימוניות פרופסורלמתמטיקה המרכז הרפואי ע"ש שיבא האוניברסיטההעבריתבירושלים ואוניברסיטת תל אביב תשמ“ב1982/ תשע"ט2019/ 22 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע דןשכטמן מיכהשריר פרופסור מחקרלהנדסתחומרים פרופסורלמדעיהמחשב הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל אוניברסיטתתלאביב תשע"ח2018/ תשנ“ו1996/ שהרןשלח זאבתדמור פרופסורלמתמטיקה פרופסור מחקרלהנדסהכימית האוניברסיטההעבריתבירושלים הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל תשמ“ח1988/ תשמ“ד1984/ שלמהשמאי יגאלתלמי פרופסור מחקרבהנדסתחשמל פרופסורלפיזיקהגרעינית הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל מכוןויצמןלמדע תשע“ב2012/ תשכ“ג1963/ עדישמיר פרופסורלמתמטיקהשימושית מכוןויצמןלמדע תשנ“ח1998/ 23 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 24 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח החטיבה למדעי הרוח השנההמצוינתהיאשנתהבחירה שלמהאבינרי יצחקאנגלרד פרופסורלמדעהמדינה פרופסורלמשפטים האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ תשנ“ב1992/ ישראלאומן יהודהבאואר פרופסורלמתמטיקהולכלכלה פרופסורלחקרהשואה האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשמ“ט1989/ תש“ס2000/ משהאידל יורםבילו פרופסורלמחשבתישראל פרופסורלאנתרופולוגיהפסיכולוגית האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ו2006/ תשע“ה2015/ מיכלבירן בנימיןאיזק פרופסורלהיסטוריה, פרופסורלהיסטוריה ללימודיאסיהוללימודיהאסלאם אוניברסיטתתלאביב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ד2014/ תשנ“ו1996/ 25 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נעמהגורן–ענבר מלאכיבית–אריה פרופסורלארכאולוגיה פרופסורלקודיקולוגיהופלאוגרפיה האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ו2016/ תשס“ג2003/ אילבנבנישתי אברהםגרוסמן פרופסורלמשפטים פרופסורלתולדותעםישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ז2017/ תשנ“ט1999/ יואבבנימיני אבנרהולצמן פרופסורלסטטיסטיקה פרופסורלספרותעברית אוניברסיטתתלאביב אוניברסיטתתלאביב תשע“ה2015/ תשע“ה2015/ משהבר–אשר סימוןהופקינס פרופסורללשוןהעברית פרופסורלשפותשמיות האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ד2014/ תשע"ח2018/ ישראלברטל משההלברטל פרופסור להיסטוריה של עם ישראל פרופסורלמחשבתישראלולפילוסופיה האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ו2016/ תש“ע2010/ רותברמן אלחנןהלפמן פרופסורלבלשנות פרופסורלכלכלה אוניברסיטתתלאביב אוניברסיטתתלאביב תשע“ג2013/ תשמ“ח1988/ אהרןברק דוןהנדלמן פרופסורלמשפטים פרופסורלאנתרופולוגיה המרכזהבינתחומיהרצליה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשל“ו1976/ תשנ“ח1998/ 26 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח סרג‘יוהרט יהודהליבס פרופסורלמתמטיקהולכלכלה פרופסורלמחשבתישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ו2006/ תשע"ט2019/ שולמיתוולקוב יונתןמאיר פרופסורלהיסטוריה פרופסורלהיסטוריהיהודית אוניברסיטתתלאביב אוניברסיטתבן גוריוןבנגב תשס“ו2006/ תשע"ט2019/ עמנואלטוב עמיחימזר פרופסורלמקרא פרופסורלארכאולוגיה האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ תשע“ב2012/ חוהטורניאנסקי דןמירון פרופסורלספרויותיהודיותמודרניות פרופסורלספרותיידישולתרבותאשכנז האוניברסיטההעבריתבירושלים, האוניברסיטההעבריתבירושלים Columbia University of New York City תשס“ז2007/ תש“ף2020/ מנחםיערי בילימלמן פרופסורלכלכלה פרופסורלהיסטוריה האוניברסיטההעבריתבירושלים אוניברסיטתתלאביב תשנ“ב1992/ תשע״ו2016/ יעקבכדורי אהרןממן פרופסורללשוןהעברית פרופסורלחקרהמקרא ולשונותהיהודים אוניברסיטתבר אילן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ז2017/ תשע"ט2019/ ניליכהן אבישימרגלית פרופסורלמשפטים פרופסורלפילוסופיה אוניברסיטתתלאביב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ד2004/ תשע“א2011/ 27 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נדבנאמן מרגליתפינקלברג פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל פרופסורללימודיםקלאסיים אוניברסיטתתלאביב אוניברסיטתתלאביב תשע“ב2012/ תשס“ה2005/ רותנבו ישראלפינקלשטיין פרופסורלספרותאנגלית פרופסורלארכאולוגיה האוניברסיטההעבריתבירושלים אוניברסיטתתלאביב תשמ“ו1986/ תשע“ה2015/ דודנבון אנדרופלקס פרופסורללימודיאסיההמזרחית פרופסורלפסיכולוגיה האוניברסיטההעבריתבירושלים אוניברסיטתחיפה ואוניברסיטתתלאביב תשנ“ב1992/ תשע“ז2017/ מיכאלאדוארדסטון דניאלפרידמן פרופסורלמחשבהוספרותיהודית פרופסורלמשפטים ולימודים ארמניים אוניברסיטתתלאביב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע"ט2019/ תשנ“ה1995/ גדליהסטרומזה יוחנןפרידמן פרופסורלמדעהדתות פרופסורללימודיהאסלאם האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ח2008/ תשנ“ט1999/ שמחהעמנואל מרדכיעקיבאפרידמן פרופסורלתלמוד,לחקרהגניזה פרופסורלתלמודולהלכה ולערבית יהודית האוניברסיטההעבריתבירושלים אוניברסיטתתלאביב תש“ף2020/ תשס“א2001/ אריאלפורת בנימיןזאבקדר פרופסורלמשפטים פרופסורלהיסטוריה אוניברסיטתתלאביב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ד2014/ תשנ“ח1998/ 28 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח איתןקולברג דודשולמן פרופסורלשפהוספרותערבית פרופסורללימודיםהודיים האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ג1993/ תשמ“ח1988/ אשרקוריאט בן–עמישילוני פרופסורלפסיכולוגיה פרופסורללימודיאסיה אוניברסיטתחיפה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ב2002/ תשע“ב2012/ יעקבקליין דודשמיידלר פרופסורלאשורולוגיה פרופסורלכלכלהולמתמטיקה אוניברסיטתבר אילן אוניברסיטתתלאביב תשס“ה2005/ תשע“ג2013/ יוסףקפלן אניטהשפירא פרופסורלהיסטוריה פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל ולהיסטוריהשלעםישראל אוניברסיטתתלאביב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ד2004/ תש“ף2020/ אריאלרובינשטיין שאולשקד פרופסורללימודיםאיראניים פרופסורלכלכלה ולמדעהדתות אוניברסיטתתלאביב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ה1995/ תשמ“ו1986/ שלומיתרמון–קינן אריאלששה–הלוי פרופסורלספרותאנגליתוהשוואתית פרופסורלבלשנות האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ג2013/ תש“ס2000/ יואלרק פרופסורלאבולוציהולאנטומיה אוניברסיטתתלאביב תשס“ח2008/ 29 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מקבליהפרסיםוציוניהכבוד מקרבחבריהאקדמיה לשנת תשפ"א (לפיסדרהאל״ף בי״ת) פרופ' ישראל אומן פרופ' חיים הררי נבחר לחבר בEuropaea– Academia פרס ההשכלה הגבוהה מטעם המועצה להשכלה גבוהה פרס the of Alumni Distinguished Division of Science מטעם York New of College City פרופ' דניאל ויס תואר דוקטור לשם כבוד פרופ' נוגה אלון מאוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה פרס Steele P. Leroy מטעם האגודה האמריקאית למתמטיקה )AMS( פרופ' יעקב זיו מדליית הכבוד פרופ' זליג אשחר מטעם האיגוד הבין–לאומי למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה )IEEE( פרס דן דוד בתחום הרפואה המולקולרית פרופ' עדה יונת פרופ' אברהם גרוסמן תואר דוקטור לשם כבוד פרס נשיא אוניברסיטת בר–אילן לספר המחקר הטוב ביותר לשנת תש"ף מאוניברסיטת ברדפורד שבאנגלייה מדליה מטעם Hungary Szeged Scientist Academy פרופ' מרדכי (מוטי) הייבלום פרס Buckley E. Oliver פרס Award Sigerson George מטעם מטעם החברה האמריקאית לפיזיקה )APS( החברה הביולוגית של UCD 30 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 מקבלי הפרסים וציוני הכבוד מקרב חברי האקדמיה פרופ' רפאל משולם פרופ' יעקב קליין פרס הארווי מטעם הטכניון מכון טכנולוגי לישראל פרס Langmuir Irving מטעם החברה האמריקאית לפיזיקה )APS( נבחר לשאת את ההרצאה לזכרו של Holaday W. John בבית הספר לרוקחות באוניברסיטת מרילנד פרופ' יוסף קפלן נבחר לחבר כבוד במכון ללימודי ימי הביניים והרנסנס באוניברסיטת סלמנקה שבספרד פרופ' אריאל פורת פרס מפעל חיים מטעם האגודה האירופית למשפט ולכלכלה )EALE( פרופ' אלי קשת פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים פרופ' ישראל פינקלשטיין פרופ' מרדכי (מוטי) שגב נבחר לחבר זר של כבוד באקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים נבחר לחבר זר של כבוד )American Academy of Arts & Sciences( באקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים )American Academy of Arts & Sciences( פרופ' דניאל פרידמן פרופ' דוד שולמן נבחר לחבר בEuropaea– Academia נבחר לעמית של האקדמיה הבריטית פרופ' איתן קולברג ' בן עמישילוני־פרופ נבחר ליקיר האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א) פרס ישראל בחקר המזרח הרחוק 31 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 דוח פעילות 1 33 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2021–2020 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער חברי האקדמיה: הכניסה לבית האקדמיה בהמשך הפרק: פריחה בפטיו בבית האקדמיה בשער פרק זה: פסל איינשטיין בגן המדע בבית האקדמיה 34 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 1 דוח פעילות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בתוקף תפקידה על פי החוק, בוחרת חברים חדשים לשורותיה ומקדמת ומטפחת את הפעילות המדעית בישראל. בשנה זו נעשו פעולות חדשות ומתמשכות, ובהן ייעוץ שוטף לממשל בנושאי מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית באמצעות ועדות הסוקרות והמעריכות מעת לעת את הפעילות המדעית בישראל בתחומים שונים וחיזוק קשרי החוץ המדעיים עם אקדמיות עמיתות בחו"ל. עוד פעלה השנה האקדמיה לטיפוח הקשר עם חוקרים צעירים והמשיכה בפעילותן של החטיבות למדעי הטבע ולמדעי הרוח ושל ההוצאה לאור. כמו כן פעלה האקדמיה להנחלתו ולהנגשתו של המדע לציבור על אף מגפת הקורונה, באמצעות אירועים מדעיים מקוונים. בפרק זה מוצג תקציר הפעילות השוטפת של האקדמיה. לדיווח מפורט על הפעילות השוטפת ראו להלן בפרקי הדוח השונים. 35 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 1.1>קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה חבריהאקדמיההחדשים.מימין:פרופ'אוריאלון,פרופ'דןמירון,פרופ'שמחהעמנואל,פרופ'יאיררייזנר,פרופ'אניטהשפירא האספה הכללית של האקדמיה בחרה בישיבתה מיום י"ט באלול תש"ף, 8 בספטמבר 2020, חברה אחת וארבעה חברים חדשים אל שורותיה, ואלה הם: פרופ' אורי אלון, פרופסור לביולוגיה מערכתית, מכון ויצמן למדע, פרופ' דן מירון, פרופסור לספרות עברית, האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' שמחה עמנואל, פרופסור לתלמוד ולהלכה, האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' יאיר רייזנר, פרופסור לאימונולוגיה, מכון ויצמן למדע, פרופ' אניטה שפירא, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת תל אביב. טקס קבלת החברים החדשים לאקדמיה והרצאות הבכורה שלהם היו בישיבה הפתוחה של האספה הכללית של האקדמיה ביום הדלקת נר שישי של חנוכה, כ"ט בכסלו תשפ"א, 15 בדצמבר 2020, בבית האקדמיה בירושלים (ראו פירוט להלן בפרק 9 "הרצאות, כינוסים ואירועים ביוזמת האקדמיה.)" 1.2>קידומווחיזוקושלהקשרעםאקדמיותזרות קידום קשריה המדעיים הבין–לאומיים של ישראל הוא אחת המשימות החשובות של האקדמיה. על אף הקשיים בשנה האחרונה התהדקו הקשרים עם אקדמיות עמיתות, אך בשל מגבלות הקורונה צומצם מספר האירועים המשותפים ולא היו ביקורי חוקרים. שיתוף הפעולה עם האקדמיה למדעים של סין התהדק ביוזמתו של חבר האקדמיה פרופ' איתמר וילנר בסדרת כינוסים מקוונים דו–לאומיים בנושא ננטוכנולוגיה, שהחלה בחודש אפריל, בהשתתפות מרצים מישראל ומסין. בחודש מרס נחתם הסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה למדעים של אוזבקיסטן. נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ונשיא האקדמיה האוזבקית פרופ' בז'וד יולדשב Yuldashev( Bekhzod )Prof. חתמו על ההסכם בטקס מקוון בהשתתפות שגרירת אוזבקיסטן בישראל גב' פרוזה מחמודובה .)H.E. Ambassador Feruza Makhmudova( 36 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 1 > דוח פעילות האקדמיה פעלה גם לחיזוק הקשר עם ברזיל, ובחודש מרס התקיימה פגישה מקוונת בהשתתפות נשיא האקדמיה הברזילאית למדעים ונשיא האקדמיה הברזילאית למדעי הרוח, נשיאת האקדמיה פרופ' כהן, יו"ר החטיבה למדעי הרוח פרופ' סרג'יו הרט וחברי האקדמיה פרופ' יוסף קפלן ופרופ' מוטי שגב. הוסכם על קיום כינוס משותף בנושא קוונטום בשנת .2022 במהלך חודש פברואר הוחלט להאריך את ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה לאקדמיה למדעים של ליטא לשנתיים נוספות, וכי כינוס משותף יתוכנן לשנת 2023. כמו כן ביקרה באקדמיה שגרירת ליטא בישראל גב' לינה אנטנוויצ'יינה Antanavičienė( Lina Ambassador ,)H.E. והיא נפגשה עם נשיאת האקדמיה פרופ' כהן ועם חבר האקדמיה פרופ' ישראל ברטל. בפגישה דנו על קידום שיתוף הפעולה בין שתי המדינות ועל חיזוק הקשר בין האקדמיות. לפירוט הפעילויות למען קידום הקשר עם אקדמיות זרות ראו להלן בפרק 5 "קשרים בין–לאומיים." 1.3>גילויידעתמטעםמועצתהאקדמיה במהלך השנה פרסמו מועצת האקדמיה ונשיאיה לשעבר כמה גילויי דעת והביעו בהם את עמדתם בעניינים הנמצאים בראש סדר היום הציבורי. חלק מן הפניות נשלחו כמכתבים לקובעי מדיניות שונים וחלקן פורסמו בציבור. גילויי דעת מסוג זה התפרסמו בנושאי הענקת פרס ישראל בתחומים מדעיים, נקיטת הליכים משפטיים נגד היסטוריונים בפולין, שמירת אוספים בעלי ערך לאומי, מדעי ותרבותי, סיוע לספרייה הלאומית וכן בעניין השינויים באיוש הות"ת ובמתכונת הבחינות במוסדות להשכלה גבוהה. כל גילויי הדעת זמינים לקריאה באתר האקדמיה. 1.4>הערכהוייעוץלגופיהממשל חוק האקדמיה מונה עם תפקידיה של האקדמיה ייעוץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית. כמו כן החוק קובע כי על האקדמיה להגיש לממשלה ולכנסת סקירה תלת–שנתית על מצב המדע והמחקר בישראל. השנה החליטה מועצת האקדמיה על הקמת ועדה בנושא שינויי אקלים, שבראשה יעמוד פרופ' דן יקיר ממכון ויצמן למדע. כמו כן בהמלצת מועצת האקדמיה הוקמה הוועדה לעידוד קליטת מדענים בכירים מחו"ל כדי לבדוק היתכנות של תוכנית תחרותית בין אוניברסיטאות בישראל על קליטת מדענים מצטיינים מחו"ל. בראש הוועדה עומדת חברת האקדמיה פרופ' נעמה ברקאי (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 ועדות האקדמיה"). התוכנית נועדה להוות תמריץ נכבד לקליטת המדענים." 37 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים השנה פעלו ועדות ייעוץ, הערכה ומעקב מטעם האקדמיה בתחומים האלה: > הוועדהלייעוץלפעולותהאקדמיהבנושאימגפתהקורונה —הוועדהלבחינתאיזוניםבשעתמשברלאומי —הוועדהלבחינתיחסיהמערכתהאקדמיתומקבליההחלטותבישראל > ועדתהמעקבלדוחמצבהמדעבישראל > הוועדהלבדיקתהנושאשלהקמתמרכזלאומילCryo-EM– > הוועדהלבחינתהאפשרותלשלבלימודימדעהנתוניםScience( Data)בכלתחוםידעבאוניברסיטה > ועדתהמומחיםלבחינתאיכותחייםבת–קיימהבישראל > ועדתההיגויהלאומיתבתחוםמדעיהים חלקמהוועדותסיימואתעבודתן,וניתןלעייןבדוחותיהןבאתרהאקדמיה. 1.4.1>הוועדהלייעוץלפעולותהאקדמיהבנושאימגפתהקורונה עם התפשטותה של מגפת הקורונה הקימה האקדמיה את הוועדה לייעוץ לפעולות האקדמיה בנושאי המגפה. בראשות הוועדה עומד יו״ר החטיבה למדעי הטבע פרופ׳ ידין דודאי (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). הוועדה קיימה דיונים אחדים בהשלכות משבר הקורונה ובטיפול האקדמיה בנושאים הנגזרים ממנו בטווחי זמן שונים. בין השאר זוהו נושאים בעלי חשיבות הנוגעים לפעילות הקהילה האקדמית בישראל שהלכו והתחדדו בעקבות המשבר הלאומי. לפיכך, ובהמלצת הוועדה, הקימה נשיאת האקדמיה פרופ׳ כהן, במחצית השנייה של 2020, שתי ועדות מומחים: ועדה אחת עסקה במערכת האיזונים בעיתות משבר לאומי, והוועדה השנייה בחנה את תפקידיה של המערכת האקדמית בתמיכה במערכות קבלת החלטות בישראל ואת ביטויָם בעיתות משבר לאומי. בשתי הוועדות שירתו חברי אקדמיה משתי החטיבות ומומחים בכירים מחוץ לאקדמיה. הוועדות סיימו את עבודתן והגישו דוחות מסכמים למועצת האקדמיה. בחודש אפריל התקיימה ישיבה מיוחדת של מליאת האקדמיה שדנה בדוחות ובמסקנותיהם. 1.4.1.1>הוועדה לבחינת איזונים בשעת משבר לאומי הוועדה, בראשות חבר האקדמיה פרופ' משה הלברטל (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"), פרסמה בחודש מאי את הדוח המסכם של עבודתה. הוועדה זיהתה ארבעה נושאים עיקריים, שאלות ערכיות, תרבותיות וחברתיות, המהווים יחד מצע משותף להקשרי חירום שונים וניסתה להתוות להם מענה: 38 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 1 > דוח פעילות א. אמון וחירום מצבי חירום מחייבים פעמים רבות הירתמות של כלל החברה כדי להתמודד עם האתגרים. הצלחתו של שיתוף פעולה מקיף כזה תלויה בין היתר במידת האמון של האזרחים בקובעי המדיניות ובמידת האמון שבין הקהילות לבין עצמן וכן בין היחידים שמהם מורכבת החברה. כיצד אפוא בונים את אמון הציבור, שהוא חיוני לשיתוף פעולה רחב בשעות חירום, וכיצד מונעים את התערערותו? ב. ערך החיים ושיקולים כלכליים בשעת חירום בשעת חירום נוצרים מתחים בין הדחיפות העצומה להצלת חיים ואפשרות תפקודה של מערכת הבריאות לבין צרכים כלכליים שאינם מנותקים מהשלכות חברתיות ופסיכולוגיות רחבות. כיצד מאזנים בין מתחים אלו? כיצד משפיע מצב חירום על המציאות הכלכלית? ומהם דפוסי ההיערכות להשפעה זו? ג. פערים כלכליים והבדלים תרבותיים בשעת חירום הנטל הבריאותי, הכלכלי, החברתי והחינוכי אינו מתחלק שווה בשווה בין כל מרכיבי החברה, ובמצבי חירום קבוצות שונות באוכלוסייה פגיעות מאחרות — כיצד אפוא נערכים היערכות הוגנת והולמת אל מול הפערים הללו? זאת ועוד, להבדלים תרבותיים בין קהילות שונות המרכיבות את החברה השפעה ניכרת על התגובה למצבי החירום — מהי הדרך הראויה להתחשב בהבדלים הללו בעיצובה של מדיניות מושכלת? ד. חירום וזכויות הפרט מצבי חירום מחייבים לעיתים הטלת מגבלות על חירויות של אזרחים ומעקב אחר המגעים השונים שלהם עם סביבתם והשגת מידע עדכני על מצבם — כיצד מאזנים בין האינטרס החשוב של הגנה על הציבור והתמודדות עם מצב החירום לבין חירויות האזרח והגנה על פרטיותו? כאמור, מתווי המענים של הוועדה לאתגרים אלה מפורטים בדוח עצמו. 1.4.1.2>הוועדה לבחינת יחסי המערכת האקדמית ומקבלי ההחלטות בישראל הוועדה, בראשותו של פרופ׳ דניאל זייפמן, לשעבר נשיא מכון ויצמן למדע וכיום יו״ר הקרן הלאומית למדע, בחנה את תפקידיה המצויים והרצויים של הקהילה האקדמית, על מוסדותיה וגופיה השונים, בממשקים עם מקבלי החלטות ברמה הלאומית בישראל בעיתות שגרה. הוועדה בחנה גם את ביטויָם הראוי של תפקידים אלה בעיתות משבר לאומי (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). כאמור לעיל, הדוח הוצג ונדון בישיבה מיוחדת של מליאת האקדמיה, שדנה בדוחות ובמסקנותיהם. בעת כתיבת דברים אלה דנה המועצה במסקנותיה של הוועדה ובהמשך הטיפול בהן. 39 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 1.4.2>ועדתהמעקבלדוחמצבהמדעבישראל ועדתהמדעוהטכנולוגיהשלהכנסתדנהבדוחמצבהמדעתש"ף2019/שפרסמההאקדמיה.צילום:דנישםטוב,דוברותהכנסת דוח מצב המדע בישראל התלת–שנתי השלישי של האקדמיה התפרסם בדצמבר 2019. הדוח הובא לדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בחודש נובמבר. במרס 2020 הוקמה ועדת מעקב שתפקידה לעקוב אחר יישום המלצותיו של דוח מצב המדע 2019 ולהכין את הרקע לכתיבת הדוח הבא. יו"ר הוועדה הוא חבר האקדמיה פרופ' רשף טנא (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). ועדת המעקב הייתה בקשר עם הגופים השונים שהמלצותיו של דוח מצב המדע נוגעות לתחומי פעילותם, ופרסמה את מסקנותיה בחודש פברואר. עיקרי מסקנותיה של ועדת המעקב: > אי–הוודאות התקציבית שנובעת ממשבר הקורונה ומהיעדרו של תקציב מדינה מאושר מקשה את יישומן של רבות מהמלצותיו של דוח מצב המדע למרות נכונותם של הגופים השונים ליישמן. > הגדלת ההשקעה במחקר בסיסי: הוועדה הדגישה את הדחיפות שבהגדלת ההשקעה במחקר הבסיסי על מנת לשמר ולחזק את מעמדה המדעי של ישראל בעולם, והיא תומכת ביוזמתה של הקרן הלאומית למדע למסד תוכנית חדשה שתתמוך במחקרים פורצי דרך באמצעות מענקים גבוהים במיוחד. > קשרים בין–לאומיים:הגופיםהשוניםהעוסקיםבנושאזה,ובראשםות"תומשרדהמדעוהטכנולוגיה,פועלים למיסוד שיתופי פעולה חדשים ולהרחבתם של אלה הקיימים, ובעיקרם הבטחת השתלבותה של ישראל בתוכנית המו"פ הבאה של הקהילה האירופית Europe( Horizon). הוועדה הביעה את תמיכתה במאמצים אלהוהמליצהלבחוןדרכיםלמיצויפוטנציאלההשתתפותשלישראלבאפיקיהתמיכהשלתוכניתזו. > מחקר רפואי: משבר הקורונה הבליט את נחיצותו של מחקר מדעי בתחומי הרפואה ומדעי החיים. הוועדה הביעה את תמיכתה המלאה במאמציהן של ות"ת ושל הקרן הלאומית למדע להגדיל במידה ניכרת את המימון של מחקרים בתחומים אלה, בייחוד באמצעות הרחבת המסגרת של רופא–חוקר. 40 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 1 > דוח פעילות > מעבדות ותשתיות לאומיות: הוועדה הדגישה את נחיצות ההשקעה בתשתיות מחקר בישראל על מנת להבטיח את המצוינות המדעית ואת התחרותיות של חוקריה ביחס לעולם. מתווים למיסוד מעבדות לאומיות ברוח המלצות דוח מצב המדע הוכנו או נמצאים בתהליכי גיבוש ברשות העתיקות, במרכז למחקר גרעיני שורק וביד ושם. נוסף על אלה הביעה הוועדה את תמיכתה בהמלצת ועדת האקדמיה להקמת מרכז לאומי למיקרוסקופית אלקטרונים קריוגנית Cryo-EM() והדגישה את חשיבות חיזוקה של הספרייה הלאומית כתשתית מחקר לאומית ובין–לאומית. > מדעי הרוח והחברה:המועצהלהשכלהגבוההמינתהבנובמבר2020ועדתהיגוילתחוםמדעיהרוח,שעתידה לגבש המלצות קונקרטיות לקידום התחום בישראל. כמו כן הקרן הלאומית למדע פועלת למיסוד תוכנית למענקי מחקר גדולים שיתמכו במחקרים פורצי דרך, בין היתר בתחומי מדעי הרוח והחברה. הוועדה הביעה אתתמיכתהביוזמהזושלהקרןוכןקראהליישוםמהירומקיףשלאסטרטגיהלחיזוקמדעיהרוחבישראל. בפברואר 2021 הוקמה הוועדה הממונה על הכנתו של דוח מצב המדע הרביעי העתיד להתפרסם בשלהי 2022. יו"ר הוועדה הוא חבר האקדמיה פרופ' רשף טנא (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). הוועדה החלה בסדרת פגישות עם מקבלי החלטות בתחום מדיניות המדע בישראל וכן הקימה שש תת–ועדות שיהיו אמונות על בדיקת נושאים ממוקדים יותר וגיבוש המלצות בהתאם: מדעי הרוח, מדעי החברה, המדעים המדויקים, מדעי החיים והרפואה, בין–לאומיות ותשתיות מחקר. 1.4.3>הוועדהלבדיקתהנושאשלהקמתמרכזלאומיל Cryo-EM בחודש אוקטובר התפרסם דוח ועדת האקדמיה לבחינת הצורך בהקמת מרכז לאומי למיקרוסקופיה אלקטרוניתבטמפרטורותנמוכותביותר, Cryo-EMMicroscopy)Electron Cryo),בראשותהשלזוכת פרס נובל וחברת האקדמיה פרופ' עדה יונת (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11"ועדות האקדמיה.)" הוועדה קבעה כי Cryo-EM היא טכנולוגיה מתקדמת הנדרשת לפתיחת אופקים חדשים בתחומי מדעי החיים ולקידום המדע הישראלי, וכי לשיטות הדמיה אלו תפקיד מרכזי בביולוגיה המודרנית ובקידום ההבנה של תהליכים ביולוגיים ואורגניזמים. הוועדה המליצה על הקמת מרכז לאומי שיוכל לספק טכנולוגיות חדישות שפותחו לאחרונה לצורך הדמיית ביומולקולות ותאים. 1.4.4>הוועדה לבחינת האפשרות לשלב לימודי מדע הנתונים Science( )Data בכלתחוםידעבאוניברסיטה זה יותר מעשור שחשיבותו של תחום מדע הנתונים הולכת וגדלה - במחקר ובשוק העבודה - מתוך תפיסה כי הבנה וניתוח נכון של נתונים מאפשרים לגזור מהם מסקנות, החלטות וחיזויים בתחומי מדע רבים. ההכרה בחשיבות התחום הביאה את האקדמיה להקים ועדה שמטרתה להעריך את הצורך בהכשרת סטודנטים 41 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים במדעי הנתונים במהלך לימודיהם כבר בתואר הראשון. הוועדה, בהובלתם המשותפת של חבר האקדמיה הצעירה הישראלית לשעבר פרופ' יונתן בן–דב ושל חבר האקדמיה פרופ' יואב בנימיני, פרסמה בחודש מרס את הדוח המסכם של פעילותה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה.)" המלצתה הראשית של הוועדה היא שמערכת ההשכלה הגבוהה תעניק לבוגריה כישורים בסיסיים במדעי הנתונים, כפי שהיא מחויבת להכיר להם גישות מדעיות שונות ולהכשירם לסגל לעצמם חשיבה ביקורתית. כן המליצה הוועדה ללמד את מדעי הנתונים בכל היחידות האקדמיות בארץ, כולל בתחומים שלא התמקדו בו עד כה אך חשיבותו עבורם רבה, כמו רפואה ומשפטים. ההוראה יכולה להיות באמצעות קורסים המיועדים לכך, שיתווספו לתוכנית הלימודים, או באמצעות עדכון וחידוד של קורסי מבוא קיימים. הוועדה לא קבעה סילבוס לקורסים, אלא התוותה את קווי היסוד הכלליים ואת ההתאמות המומלצות לכל דיסציפלינה. המוסדות והפקולטות יעצבו את הקורס המתאים לפי צורכי תלמידיהם. המלצה זו מהווה הזדמנות לפקולטות לרענן ולעדכן את תוכנית הלימודים ולגייס משאבים לצורך כך. עםפרסוםהדוחקיימההוועדהכינוסמקווןשבוהוצגועיקריהמלצותיווכןעיקריהמלצותיושלדוחועדתההיגוי המייעצתלות"תלנושאמדעיהנתונים,בהשתתפותנשיאתהאקדמיהפרופ'כהןויו"רות"תפרופ'יפהזילברשץ. 1.4.5>ועדתהמומחיםלבחינתאיכותחייםבת-קיימהבישראל מדינות רבות בעולם, ובהן ישראל, החלו בשנים האחרונות למדוד את איכות החיים של תושביהן. מטרתה של מדידה זו היא לשמש את דרג מקבלי ההחלטות ולתת להם כלים להערכת המדיניות הציבורית ואת תרומתה לרווחה הכללית. אולם אין די בכך שהמדינה משגשגת ותושביה נהנים מרמת איכות חיים גבוהה אם אלה לא יוכלו להתקיים לאורך זמן. לכן יש ללוות את מדידת רמתה של איכות החיים הנוכחית במדידת קיימותה. משנת 2016 מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי שנה מדדים על איכות החיים בישראל. כדי להשלים את פיתוחם של המדדים האלה שיהיה בהם כדי לכלול גם מדדים לקיימותה, פנו המשרד להגנת הסביבה, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וקרן יד הנדיב אל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בבקשה שתקים ועדת מומחים שתגבש המלצות בנושא זה. יו"ר הוועדה הוא לשעבר נשיא האקדמיה פרופ' מנחם יערי, וחבריה הםמדעניחברהמתחומיםשונים(לרשימתחבריהוועדהראולהלןבפרק11"ועדותהאקדמיה.)" הדוח המסכם את עבודת הוועדה פורסם בחודש יוני. 42 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 1 > דוח פעילות עיקרי הדוח: > יכולתה של מדינת ישראל לאפשר לתושביה איכות חיים גבוהה תלויה במשאבים או במלאי ההון העומדים לרשותה, ובייחוד במשאביה הכלכליים, הטבעיים, האנושיים, החברתיים והתרבותיים. לפיכך ניטור של משאבים אלה נחוץ להבטחת הימצאותם של מלאים מספיקים שלהם עבור תושבי ישראל בעתיד. > מיפוי המשאבים הנחוצים לאיכות החיים בישראל והמלצה על דרך מדידתם גובשו בהיוועצות ביותר ממאה אנשי אקדמיה, ממשל וחברה אזרחית מתחומים שונים. > הדוח כולל המלצה מקיפה ומהראשונות בעולם לנחיצות מדידתם של משאבים תרבותיים כחלק ממדידת איכות חיים בת–קיימה, בשל חשיבותם של משאבים אלה לאיכות החיים בישראל ובכלל. > הדוח מזהיר מפני האתגרים העיקריים העומדים בפני משאבי איכות החיים בישראל והמסכנים את מלאיהם. עם אתגרים אלה ניתן למנות את היותם של משאבי הטבע של ישראל אזילים, את יעילות השימוש בהם ואת היקף ניצולם, את הגיוון החברתי ואת אי–השוויון בישראל, את העלייה בתוחלת החיים ובאיכותה וכן את הזדקנות האוכלוסייה. לכל אלה מתווספות התפתחויות טכנולוגיות רבות הטומנות בחובן הזדמנויות אך גם סכנות למשאבי איכות החיים. 1.4.6>ועדתההיגויהלאומיתבתחוםמדעיהים במהלך השנה האחרונה פועלת באקדמיה ועדת היגוי לאומית בתחום מדעי הים בראשות חבר האקדמיה פרופ' צבי בן־אברהם (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). מתוקף תפקידיה הוועדה בוחנת את נקודות החוזק ונקודות התורפה שבתחום מדעי הים בישראל ומגבשת תוכניות עתידיות לפיתוח התחום. הדוח עתיד להתפרסם בחודש יוני 2021 (למידע נוסף על הוועדה ראו להלן בפרק 2 "פעילות החטיבה למדעי הטבע.)" 1.5>טיפוחהצעיריםבמדע האקדמיה רואה חשיבות בהידוק הקשר עם דור המדענים הצעירים ועם המדענים לעתיד. לפיכך היא פועלת לקידוםצעיריםמצטייניםבמערכתההשכלההגבוההבכמהמסגרות.השנה,בשלאתגרימגפתהקורונה,החליטה מועצת האקדמיה על הקמת תוכנית חירום לסיוע למשתלמי בתר–דוקטורט מצטיינים אשר לא היו יכולים לממש או להשלים את התמחותם המחקרית בחו"ל. במסגרת התוכנית הוענקו עשר מלגות. כמו כן ממשיכות לפעול מסגרות נוספות לקידום צעירים מצטיינים במדע, ובהן האקדמיה הצעירה הישראלית, תוכנית קאוולי Science( of Frontiers Kavli) ומיזם GISFOH Humanities( the of Frontiers ,)German-Israeli 43 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרסי בלווטניק למדענים צעירים, תוכנית המלגות להבאת בתר–דוקטורנטים זרים מצטיינים לישראל, מלגות נסיעה לכינוסים בישראל לבתר–דוקטורנטים ישראלים השוהים בחו"ל, פעילות קבוצות פורום הצעירים, מלגות אדמס, מלגות רות ארנון להכשרת בתר–דוקטורט לבוגרות תוכנית מלגות אדמס, מלגות קרן פולקס ומלגות בתר–דוקטורט בפיזיקה גרעינית. פעילויות אלו נועדו לעודד חוקרים ישראלים צעירים ומבטיחים, למשוך חוקרים צעירים מצטיינים מרחבי העולם להשתלב במעבדות המחקר בישראל ולשמש מנוף לשיתופי פעולה בין–לאומיים, לחזק את המעבדות המובילות בישראל בחוקרים מצטיינים ולקדם קשר מקצועי ואישי הדוק עם מדענים מצטיינים בתחילת דרכם. לפירוט הפעילות של תוכניות אלה ראו בפרקים להלן. 1.6>הנגשתהמדעלציבורוהנחלתו בשנים האחרונות משקיעה האקדמיה מאמצים רבים בפתיחת שעריה לציבור הרחב כדי לחשוף לפניו את הישגי המדע. האקדמיה סבורה כי העמקת מעורבות הציבור בהישגי המדע היא שליחותם של אנשי המדע וצורך חיוני של המערכת האקדמית, שתיטיב לתפקד בסביבה ציבורית אוהדת. יתרה מזו, הנגשתו והנחלתו של המדע לחברה בישראל וקיום שיח נסמך–מדע בציבור חשובים לקבלת החלטות מושכלות במישור האישי והלאומי ולגיוס הדור הבא של המדענים הישראלים. האקדמיה רואה חשיבות מיוחדת בהשתתפותם של תלמידי תיכון בפעילויותיה. השנה בשל מגפת הקורונה היו הפעילויות מקוונות. סדרת "בשערי האקדמיה" סדרת המפגשים "בשערי האקדמיה" נערכת זה שש שנים, ובכל שנה היא מתמקדת בנושא רב–תחומי אחר. בסדרה משתתפים חברי אקדמיה, חוקרים ואנשי רוח, ומטרתה להנגיש לציבור הרחב נושאים מדעיים כדי לחזק בחברה הישראלית את ערכי הלימוד והמצוינות, ברוח משנתו של נשיאה הראשון של האקדמיה פרופ' מרטין בובר. גם בשנת תשפ"א עסקה הסדרה בנושא "תגליות", והיא כללה שישה מפגשים מקוונים 44 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 1 > דוח פעילות בנושאים האלה: תגליות העתיד: מן המוח למחשב ובחזרה; תגליות על עולמנו הפנימי: התת–מודע ומצבי הכרה; תגליות על המקום שבו אנו חיים: פינות היקום, פינות כדור הארץ; תגליות ברפואה: קורונה - הנגיף והחיסון; תגליות בעולם ההחלטות והכלכלה: בין משחקים לפסיכולוגיה; תגליות בהיסטוריה של המגפות. סדרת המפגשים זוכה להצלחה רבה בציבור הרחב ולעיתים קרובות מארחת תלמידי תיכון. השנה, בשל המעבר לאירועים מקוונים בשידור חי, התרחב קהל השומעים לכדי אלפי משתתפים מכל רחבי הארץ. עורכי הסדרה הם יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' ידין דודאי, חבר האקדמיה פרופ' אבנר הולצמן, סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל ונשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן. יום דרווין הבין–לאומי ביוזמתם של חברי האקדמיה פרופ' יואל רק ופרופ' יוסי שילה מציינת האקדמיה זו השנה החמישית את יום הולדתו של דרווין, 12 בפברואר, בכינוס שנתי מיוחד המעלה על נס את תרומתו של דרווין לעולם המדע, לקידום אומץ אינטלקטואלי, סקרנות וחשיבה ביקורתית. הכינוס המקוון, שנערך בהובלתו של פרופ' רק, הוקדש לנושא "מוצאו של המין הומו סאפיינס" וריתק ד"ראסףמרוםבכינוסלרגליוםדרוויןהבין–לאומי מאות צופים. במהלך הכינוס הוכרז כי בכוונת האקדמיה לייסד הרצאה שנתית לרגל יום דרווין, שתחל בשנת 2022 בדומה להרצאות איינשטיין ובובר השנתיות,, שתשמש במה להרצאות בנושא האבולוציה מפי חוקרים בין–לאומיים מהמעלה הראשונה העוסקים בנושאי סביבה, אבולוציה, אקלים וביולוגיה. ראיונות החברים בשנת 2016 פתחה האקדמיה בצילום ראיונות עומק עם חבריה על מנת להנגיש את הביוגרפיה האישית והמדעית שלהם לציבור הרחב, ובכך להכיר לו את הישגי המדע, וכן לצורכי תיעוד. חברי האקדמיה המרואיינים מתבקשים לבחור את המראיין שלהם, משורות האקדמיה או מחוצה לה, והריאיון מתנהל פרופ' מיכל גוברין (מימין) מראיינת את חברת האקדמיה פרופ'שלומיתרמון–קינןבמסגרתמיזם"ראיונותהחברים." כשיחה אינטימית וללא עריכת תוכנו. הראיונות המלאים מועלים, לאחר שעברו תכתוב, לערוץ הYouTube– ולאתר האקדמיה, והם נגישים לקהל הרחב. עד כה הועלו למרשתת ראיונות עם 40 חברי אקדמיה. 45 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פעילות החטיבה 2 למדעי הטבע 47 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2021–2020 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: מדליית איינשטיין 48 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 2 פעילות החטיבה למדעי הטבע החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה מקבצת בתוכה מטובי המדענים בישראל בתחומי מדעי הטבע השונים: ביולוגיה, הנדסה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה ורפואה. יושב ראש החטיבה הוא פרופ' ידין דודאי. בשנת תשפ"א החטיבה מונה 69 חברים. בכל שנה מצטרפים חברים חדשים, הנבחרים בבחירות על פי חוק האקדמיה. החטיבה פועלת מתוקף תפקידה של האקדמיה לפעול לקידום המחקר בישראל ועושה אפוא לקידום תחומים שונים במדעי הטבע ברמה הלאומית. לביצוע פרופ' ידין דודאי פעולותיה השונות נעזרת החטיבה בחבריה ובמומחים נוספים לפי הצורך. יו״ר החטיבה פעילותה של החטיבה באה לידי ביטוי בין היתר בהקמת ועדות מייעצות לאקדמיה בתחומים שונים, כגון קרינת סינכרוטרון, חקר הסובב, פיזיקה גרעינית, פאונה ופלורה, מדעי הים וביואתיקה, וכן בהקמת ועדות מומחים לאומיות ובין־לאומיות לצורך בחינת נושאים מדעיים והגשת המלצות בעניין למועצת האקדמיה. נוסף על זה, החטיבה מקיימת כינוסים, מזמינה מרצים מהמעלה הראשונה ותומכת בכינוסים חיצוניים שונים הנערכים במעורבותה ובשיתופה. ועדה שמינתה האקדמיה לבדיקת הנושא של הקמת מרכז לאומי למיקרוסקופיה אלקטרונית בטמפרטורות נמוכותביותר,Cryo-EMMicroscopy( Electron Cryo),בראשותהשלזוכתפרסנובלוחברתהאקדמיה פרופ' עדה יונת, הגישה השנה את המלצותיה ופעלה לקידומן בקרב מקבלי ההחלטות (למידע נוסף ראו לעיל בפרק 1 "דוח פעילות.)" במסגרתפעולותיההשוטפותשלהחטיבההמשיכוהשנהאתפעילותןהוועדותהאלה-ועדתהסינכרונטרון, בראשותו של פרופ' יובל גולן; הוועדה לפיזיקה של אנרגיות גבוהות, בראשותו של פרופ' מרק קרלינר; ועדת הפיזיקה הגרעינית, בראשותו של פרופ' יצחק צרויה; הוועדה לאוספי הטבע הלאומיים, בראשותו של חבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה; ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, בראשותם של ד"ר מנחם גורן ופרופ' עוזי פליטמן; ועדת הביואתיקה, בראשותו של ד"ר עתניאל א. דרור. סדרה של כינוסי ננוטכנולוגיה מקוונים בשיתוף עם האקדמיה למדעים של סין וביוזמתו של חבר האקדמיה פרופ' איתמר וילנר החלה באפריל ותימשך עד יוני בארבעה מפגשים. הכינוסים מתמקדים בנושאים האלה: Environment, and Energy Nano-Photonics, and Nano-Devices .Self-Assembly and Biomaterials, Nanomedicine and Nanobiology 49 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2.1> הוועדההלאומיתלקרינתסינכרוטרון מתקן ESRF בגרנובל שבצרפת. צילום: Jayet Pierre, באדיבות ESRF מתקני סינכרוטרון (מאיץ חלקיקים מעגלי) נמצאים בשימוש גובר והולך ברחבי העולם ומאפשרים מחקרים מדעיים בחזית המדע אשר אינם ניתנים לביצוע במתקנים מעבדתיים רגילים. הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון של האקדמיה עושה לקידום הפעילות המחקרית במתקני סינכרוטרון ומשמשת כתובת עיקרית להפצת מידע בקרב חוקרים בישראל בתחום זה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). בין היתר הוועדה בוחנת את הפעילות המדעית של קבוצות המחקר מישראל במתקן האירופי לקרינת סינכרוטרון ERSF Facility( Radiation Synchrotron European בגרנובל שבצרפת,) באמצעות נציגיה - יו"ר הוועדה פרופ' יובל גולן מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, נציג ישראל במועצת ־הESRF, ומנהלת האקדמיה גליה פינצי, החברה בוועדת הכספים של ה־ESRF. חוקרים ישראלים פעילים ניהול ותכנון שונות של ה־בוועדות.ESRF הוועדה גם עוקבת מקרוב אחר הפעילות המדעית במתקן SESAME שנפתח בשנים האחרונות ופועלת לקידום הפעילות של קבוצות מחקר ישראליות במתקן. מדינת ישראל חברה־עמיתה Member( Associate) במתקן ה־ESRF משנת 1999, מתוקף הסכם שנחתם בסיועו של פורום תל"מ בראשות נשיא האקדמיה דאז פרופ' יעקב זיו, כנציג האקדמיה, ובהשתתפות ות"ת, משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד התעשייה והמסחר. בשנים האחרונות, הודות למצוינותן המדעית של המחקר שהוגשו לוועדות המדעיות של ה־הצעותESRF, הוענקו לחוקרים הישראלים זמני שימוש במתקן העולים בהרבה על חלקה היחסי של ישראל בהוצאות התפעול של המתקן. על פי המלצת הוועדה, אישרה "ת את הגדלת השתתפותה של ישראל מ־ות1.5% ל־1.75% מתקציב המתקן החל משנת .2021 עבר מתקן ה־השנהESRFתהליך שדרוג פיזי מקיף, אשר מציב אותו בחזית המחקר העולמי בשימוש בקרינת סינכרוטרון. 50 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע לוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון קשרים עם הארגון האירופי של משתמשי סינכרוטרון ESUO Organization(UsersSynchrotronEuropean).הארגוןהוקםלפניכשבעשניםכדילשפראתיכולתהגישה של כלל המדענים האירופים המשתמשים בקרינת סינכרוטרון - כ־10,000 מדענים מכל תחומי מדעי הטבע, מדעי החיים וההנדסה - לכל מתקני הסינכרוטרון האירופיים, בעיקר באמצעות הגדלת המשאבים הכספיים שיועמדו לרשותהמשתמשים,אךגםכגוףמרכזיהמייעץלהנהלותהמתקניםבנוגעלצורכיהמשתמשים.פרופ'מיטללנדאו מהטכניון-מכוןטכנולוגילישראלמייצגתאתהאקדמיהואתישראלב־.ESUO בשל מגפת הקורונה נרשמה האטה רבה בפעילות המאיץ, והניסויים התבצעו רק בהפעלה מרחוק, ללא הגעה פיזית למתקן. לפרטים על ESRFראו: www.esrf.fr 2.2 > SESAME- מתקן לקרינת סינכרוטרון במזרח התיכון Synchrotron-lightforExperimentalScienceandApplications(SESAME East Middle the )in הוא מתקן סינכרוטרון מחקרי שהוקם בירדן בהשתתפות מדינות האזור, ובכללן ישראל. הקמת המתקן היא פרי יוזמתם של ארגון MESC Committee( Scientific Eastern Middle) ושל חוקרים מגרמניה, מארצות הברית ומישראל. מטרת יוזמי המתקן היא לקדם את הפעילות המדעית שנעזרת בקרינת סינכרוטרון ולהגביר את שיתוף הפעולה בין מדעני . בכך המתקן תורם לגישור ולהבנה בין ישראל לשכנותיה. המאיץ נחנך בטקס רשמי ב־האזור.2017 המדינות החברות האחרות הן איראן, טורקייה, ירדן, מצרים, פקיסטן, קפריסין והרשות הפלסטינית. מלבד המדינות החברות, מסייעים בתכנון המתקן ובהפעלתו מדינות וגופים אחדים במעמד של משקיף, ובהם האיחוד האירופי, איטליה, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, יוון, יפן, כווית, צרפת, רוסיה, שוודיה ־ו.CERN SESAME — מתקן לקרינת סינכרוטרון במזרח התיכון. חווה סולרית הפועלת מאז 2019 ומספקת את צרכיו האנרגטיים של המתקן, הפכה אותו למתקן הסינכרוטרון הראשון בעולם הפועל באנרגייה סולרית. התצלום באדיבות SESAME 51 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון של האקדמיה הצטרפה ליוזמה בשנת 1995. פרופ' אליעזר רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים מכהן כסגן הנשיא במועצת SESAME, ופרופ' רועי בק־ברקאי מאוניברסיטת תל אביב הוא חבר במועצה. פרופ' יואל זוסמן ממכון ויצמן למדע מכהן כנציג בוועדה המדעית של .SESAME למן שנת 2019 המאיץ פועל באנרגייה של עד GeV2.5 שהיא האנרגייה הגבוהה ביותר שהופקה באזורנו., בעזרת כספי הסיוע האירופי הותקנה ליד המאיץ חווה סולרית, ובכך הפך המתקן להיות המאיץ הירוק הראשון בעולם. בעתיד יוכל הסינכרוטרון לאפשר מחקר במגוון רחב של תחומים, לרבות כימיה, פיזיקה, מדע החומרים, ארכאומטרייה, ביולוגיה ומקצועות ההנדסה. בשל מגפת הקורונה נרשמה האטה רבה בפעילות המאיץ, והניסויים התבצעו רק בהפעלה מרחוק, ללא הגעה פיזית למתקן. לפרטים על SESAMEראו: www.sesame.org.jo 2.3>פיזיקהשלאנרגיותגבוהות-פעילותישראלבCERN– פיזיקת החלקיקים האלמנטריים חוקרת את מרכיבי היסוד של גרעיני האטום ואת הכוחות הפועלים בהם באמצעות מאיצים בעלי אנרגיות גבוהות מאוד. המעבדה המובילה בעולם בחקר החלקיקים האלמנטריים ב־נמצאתCERN, בז'נווה שבשווייץ, והיא גוף בין־לאומי for( Organization European The .)Nuclear Research ישראל הצטרפה בשנת 2014 כחברה מלאה ב־.CERN הגוף המייצג אותה במתקן והמוביל את הפעילות המדעית הניסויית שבו הוא הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות באקדמיה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). את יושב ראש הוועדה וחבריה ממנים נשיאת האקדמיה ושר המדע והטכנולוגיה. במהלך העשורים האחרונים עמד פרופ' אליעזר רבינוביץ בראש הוועדה. למן ינואר 2021 עומד מתקןCERNבז'נווהשבשווייץ.התצלוםבאדיבותארגוןCERN בראשה פרופ' מרק קרלינר מאוניברסיטת תל אביב, והוא הנציג המדעי של ישראל במועצת CERN. חברי ועדה נוספים המעורבים בפעילות CERN הם פרופ' יוסף ניר ממכון ויצמן למדע, שמונה מטעם מועצת CERN להיות חבר בוועדת המדיניות המדעית של המועצה, ופרופ' הלינה אברמוביץ מאוניברסיטת 52 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע תל אביב, שעומדת בראש הוועדה להתוויית האסטרטגיה האירופית בתחום פיזיקת האנרגיות הגבוהות הקרובות ב־לשניםCERN. בחודש מאי 2020 גובשו ב־CERN המלצות בנוגע לאסטרטגיה שיש לנקוט בשנים הקרובות בתחום הפיזיקה הניסיונית של אנרגיות גבוהות. המחקרית של ישראל ב־הפעילותCERN כוללת את תחזוקת הגלאים שבנו המדענים הישראלים, ניתוח תוצאות האמת הנמדדות בגלאים ותכנון ובנייה של גלאים חדשים המותאמים למאיץ, ששדרוגו, שהחל בשנת 2019, עתיד להסתיים בשנת 2021. לשם ניתוח התוצאות נעזרים המדענים הישראלים במערכת הגריד, שאליה הצטרפו בשנת 2007. מדענים ישראלים מילאו תפקיד מרכזי הן בבניית המערכת מתקן CERN בז'נווה שבשווייץ. התצלום באדיבות ארגון CERN שאפשרה את גילוי החלקיק הסקלרי והן בניתוח הנתונים שהביאו למסקנה שהתגלה החלקיק החדש הידוע בכינויו "חלקיק היגס.)"( הקבוצה הישראלית למחקר ניסיוני של חלקיקים יסודיים עובדת בניסוי "אטלס" ומשדרגת את גלאי המיואונים ואת ההדק שלו. בשנת 2017 השקיעה הקבוצה הישראלית מאמצים גדולים (עם מדענים מקנדה, מרוסיה ומצ'ילה) להשלמת תרומתה המדעית מבעוד מועד על מנת שתוכל להשתלב בשלב הבא של הניסוי. זהו מאמץ משותף של קבוצת החלקיקים בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, שבראשה עומד פרופ' יורם רוזן, עם קבוצת החלקיקים באוניברסיטת תל אביב, שבראשה עומד פרופ' ארז עציון, ועם קבוצת החלקיקים במכון ויצמן למדע, שבראשה עומד פרופ' אהוד דוכובני. את מיזם השדרוג מובילה ד"ר שקמה ברסלר ממכון ויצמן למדע. בשנת 2019 המשיכה הקבוצה הישראלית, כחלק מצוות הגלאי, במאמציה להתגבר על האתגרים שצצו בבניית הגלגל הקטן החדש (מן הגלאים המותקנים בשני הקצוות של הגלאי "אטלס.)" לאור המלצותיה של ועדה בין־לאומית שהעריכה את הפעילות המדעית של ישראל בגלאי "אטלס" אישרה ות"ת את המשך התקצוב בעשור הקרוב עם אוניברסיטת תל אביב, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ומכון ויצמן למדע יחד. פרופ' רבינוביץ מילא תפקיד מרכזי בתהליך כולו. בעקבות החלטה זו הוארך ההסכם בין ישראל ל"אטלס" בדבר ההשתתפות השוטפת בתחזוק הגלאי, וכן נחתם הסכם המעגן את השתתפות ישראל בשדרוג הגלאי בעשור הקרוב. בשנים האחרונות נעשה שדרוג במאיץ והוגדלה בהירותו במידה ניכרת. בשל מגפת הקורונה נסגר המתקן לפעילות בחודש מרס 2020 והוא נפתח מחדש בהדרגה., לפרטים על CERN ראו: https://home.cern 53 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2.4>פיזיקהגרעינית באקדמיה פועלת הוועדה לקידום הפיזיקה הגרעינית בישראל בראשותו של פרופ' יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). הוועדה הוקמה בעקבות דוח מקיף בנושא, שמסקנתו העיקרית הייתה כי יש צורך בשינוי מיידי בתחום הפיזיקה הגרעינית למניעת מגמת הצטמצמות התחום בישראל. למגמה זו תהיינה השלכות לאומיות חמורות, ובמיוחד יחסרו מדענים וחוקרים בעלי ידע הולם בתחום הפיזיקה הגרעינית שיוכלו לייעץ לגופי ממשל. מועצת האקדמיה רואה בשיקום המחקר וההוראה בפיזיקה גרעינית צורך לאומי. פעילות הוועדה מתמקדת במעקב אחר יישום המלצות הדוח: > מלגות לסטודנטים - מדי שנה מופעלת תוכנית של משרד המדע והטכנולוגיה למימון מלגות ייעודיות בפיזיקה גרעינית לסטודנטים לתארים שני ושלישי במסגרת המלגות על שם לוי אשכול, מטעם המשרד. > מלגות בתר–דוקטורט - האקדמיה אמונה על ניהול תוכנית מלגות בתר־דוקטורט בחו"ל. קול קורא להגשת מועמדויות למלגות אלה מפורסם בכל סתיו למן שנת 2017 ועד כה הוענקו שתי מלגות., > תוכנית רב–שנתית לקליטת מדענים - בעקבות החלטת ות"ת משנת 2016 לראות בשיקום המחקר בפיזיקה גרעינית בישראל "צורך לאומי" ובעקבות הקמת תוכנית לקליטת חברי סגל מצטיינים בתחום זה באוניברסיטאות בארץ, נקלט בשנת 2018 ד"ר צבי ציטרון, מדען צעיר בתחום הגרעין באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. נוסף על זה אישרה ות"ת, חד־פעמית, מענק ייעודי להקמת מעבדתו של ד״ר ציטרון. בהמשך, בשנת 2019, פנתה מועצת האקדמיה לות"ת בבקשה לכלול בתוכנית לקליטת המדענים מענק להקמת מעבדה בפיזיקה גרעינית כמרכיב מרכזי וחיוני בתוכנית השיקום של התחום. ההסכם לשיתוף פעולה בתחום הפיזיקה הגרעינית בין האקדמיה למעבדה הרוסית JINR Joint( Research Nuclear of Institute) הוארך בשנת 2018 לתקופה נוספת בת חמש שנים. פרי לוואי של שיתוף פעולה זה הוא ההחלטה לקיים בישראל ביוני 2020 את בית הספר לפיזיקה של אנרגיות גבוהות שמארגנים JINR ו־CERN. בשל מגפת הקורונה נדחה קיום בית הספר לסוף שנת .2021 פעלה בשנתיים האחרונות לקידום הצטרפותה של ישראל ל־הוועדהNuPECC Physics( Nuclear The Committee Collaboration European). ה־NuPECC היא ועדת מומחים של ה־Science European Foundation, הקובעת סדרי עדיפויות ומייעצת לגופים מממנים ולממשלות באירופה בסוגיות הקשורות למחקר בפיזיקה גרעינית. NuPECC קובעת מדיניות מדעית, מגדירה צרכים, מתאמת ניצול אופטימלי של מתקני מחקר ומפרסמת אחת לכמה שנים תוכנית לטווח ארוך לפיזיקה גרעינית באירופה. בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה ובשיתוף עם המדען הראשי של המשרד הציג פרופ׳ צרויה את מועמדותה ישראל לחברה־עמיתה ב־שלNuPECC. הבקשה אושרה בחודש מרס 2020. הוועדה סבורה שחברות 54 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע ־בNuPECC תחזק את הקהילה הגרעינית בארץ ותאפשר לה להיות שותפה בקביעת מדיניות ובכיווני מחקר עתידיים בתחום הפיזיקה הגרעינית. הוועדה תומכת ביוזמה להפיכת המאיץ החדש SARAF המוקם במרכז הגרעיני בשורק למעבדה לאומית הפתוחה לקהילת החוקרים בישראל ובחו״ל ופועלת בעניין. 2.5>אוספיהטבעהלאומייםלמחקר האקדמיה מכירה בחשיבותם של אוספי הטבע הלאומיים המתעדים את הצומח ואת החי בארץ ישראל והעניקה להם את חסותה. האקדמיה עושה אפוא לשימורם של אוספים אלה ולקידום הפעילות המחקרית בהם. בעקבות מאמצי האקדמיה להשגת תמיכה ארוכת טווח לאוספים אימצה ות"ת בשנת 2013 מודל תמיכה רב־שנתי משודרג לאוספים כדי להעצים את הפעילות המחקרית בהם ולהביאם לרמה בין־לאומית גבוהה. יו"ר ועדת ההיגוי לאוספי הטבע הוא חבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). הוועדה ממלאה את תפקידה במעקב אחר פעילות האוספים ומגישה את המלצותיה לאקדמיה ולות"ת. תמיכה זו סייעה לאוניברסיטת תל אביב בהקמת מוזאון הולם לאחסון האוספים ולמחקר בהם - מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, שנפתח לציבור הרחב בקיץ 2018. כמו כן פעילות הוועדה תורמת להמשך קיומם, תחזוקם ותפעולם של האוספים וכן להגדלת מספר אנשי הסגל לניהול ולקידום המחקר באוספים באוניברסיטאות המחקר. צילום:איתיבנית,עבורמוזיאוןהטבעע"ששטיינהרדט 55 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 2019הגישה הוועדה לבחינת מצב השימור, הטיפוח והמחקר של אוספי הטבע הלאומיים, בראשותה של לשעבר נשיאת האקדמיה פרופ' רות ארנון, דוח למועצת האקדמיה. עיקרי המלצות הדוח כוללים: מעבר למודל תמיכה בשיעור קבוע מהוצאות האוניברסיטאות להחזקת אוספים מוכרים 35%(), הקמת ועדה בין־לאומית של מומחים אשר תבחן לעומק את מצבם של כל האוספים בארץ, הימנעות מהכרה באוספי טבע לאומיים חדשים עד להקמת הוועדה הבין־לאומית ותמיכה מיידית בתחזוקה הפיזית, ובכלל זה העברת אוספים מארונות עץ לארונות מתכת חסיני אש. מועצת האקדמיה אימצה את הדוח, והוא הועבר ליו"ר ות"ת, לנשיאי האוניברסיטאות ולמנהלי האוספים. במסגרת יישום המלצות הדוח הקימה האקדמיה ועדה בין־לאומית שתבחן לעומק את מצבם של האוספים בארץ מהבחינה האקדמית, מהבחינה הפיזית ומבחינת כוח האדם הנוכחי והעתידי בהם. בשל התפרצות מגפת הקורונה עבודת הוועדה מתעכבת. 2.6>ועדתההיגויהלאומיתבתחוםמדעיהים צולל במהלך סקר חברת האלמוגים הנמצאת בשמורת הטבע חוף האלמוגים, מפרץ אילת. צילום: ד"ר תום שלזינגר בעקבות פניית ות"ת החליטה האקדמיה בשנת 2020 על הקמת ועדת היגוי לאומית בתחום מדעי הים בראשות חבר האקדמיה פרופ' צבי בן־אברהם (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). הוועדה עוסקת בהיבטים האקדמיים והמחקריים של תחום הים בישראל. מתוקף תפקידיה הוועדה בוחנת את הפעילות בתחום מדעי הים, את נקודות החוזק ונקודות התורפה, את החזון 56 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע לשנת 2030 וכן את התוכניות העתידיות לפיתוח התחום בישראל. במסגרת עבודתה נפגשה השנה הוועדה עם מומחים בתחום ועם ראשי גופים שונים העוסקים בחקר הים. כמו כן ערכה הוועדה סקר שתוצאותיו יופיעו בדוח שיוגש לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולות"ת והעתיד להתפרסם בחודש יוני .2021 2.7>פאונהופלורהשלארץישראל מתוך סדרת "פלורה פלסטינה" מתוקף חוק האקדמיה אמונה האקדמיה "לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע". אחד התחומים שבהם היא פועלת לפרסום כתבים כאלה הוא תחום הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, באמצעות ועדה מייעצת (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"), אם ביוזמתם של מדענים בתחום ואם ביוזמתה של הוועדה. לאתגרי המאה ה־כמענה21 בתחום מחקרי המגוון הביולוגי וכדי להגדיל את נגישות המידע החליטה ועדת הפאונה והפלורה להתחיל ולפרסם במרשתת רשימות מינים checklists() של קבוצות סיסטמטיות ופונקציונליות של החי והצומח בישראל ובתחומים הביוגאוגרפיים הסמוכים. הרשימות, שתעבורנה עדכונים תקופתיים, תתפרסמנה באתר האקדמיה לאחר ביקורת עמיתים, כמקובל בפרסומים מדעיים. רשימות אלו תהיינה פתוחות לציבור החוקרים וכן לקהל הרחב בארץ וברחבי העולם. 57 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2.8>ביואתיקה ועדת הביואתיקה עוסקת בעיקר במעקב אחר פעילות המחקר בנושא בעולם ובליבון סוגיות רלוונטיות לציבור בישראל. במשך שנים שימש ד"ר עתניאל א. דרור יושב ראש הוועדה, ומאז מרס עומד בראשה פרופ' שי לביא. בשנים האחרונות פועל פורום ביואתיקה, בשיתוף עם מכון ון ליר, המתמקד בממשק בין מדע לטכנולוגיה ולביואתיקה. פעילות הפורום כוללת קבוצת מחקר בנושא "פסיפס - שאלות אתיות על מיזם הביו־בנק של משרד הבריאות" בהובלת פרופ' יעל השילוני־דולב ופרופ' אביעד רז. במהלך השנה התקיימו ראיונות שטח וקבוצות מיקוד, במגבלות הקורונה. כמו כן הוגש דוח ממצה של כל הממצאים: "מאגרי מידע גנטיים של אוכלוסיות ו/או של הציבור: שאלות חברתיות, אתיות וכלכליות". מתוכנן יום עיון פתוח לציבור על המיזם. 2.9>רפואהמולקולרית מועצת האקדמיה אימצה לפני שנים אחדות את המלצות הפורום בנושא רפואה מולקולרית, והיא תומכת בפורטל הישראלי בנושא זה שאותו הקים חבר האקדמיה פרופ' אלכסנדר לויצקי. הפורטל מרכז מידע על פעילות מדעית בנושא בישראל ומשמש תשתית ליצירת קשר בין חוקרים בתחום. הפורטל מרכז מידע גם על הצעות עבודה, על חברות ותעשייה בתחום בישראל וכן מפיץ מידע על אירועים מדעיים חשובים זה בארץ ובחו"ל. כ־בתחום500 מנויים מקבלים במהלך השנה עדכונים שבועיים על הרצאות במוסדות האקדמיים בישראל ועל מאמרים חשובים בתחום שפרסמו מדענים ישראלים. בשנה האחרונה גדל מספר הצפיות בתוכני האתר. האתר פעיל הן בקרב חוקרים בישראל והן בקרב חוקרים בעולם. למידענוסףראו:http://www.molecular-medicine-israel.co.il 2.10 > תוכנית קאוולי - Science of Frontiers Kavli תוכנית קאוולי מממשת את הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בשנת 2013 בין האקדמיה לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ומביאה לידי ביטוי את הקשר המיוחד בין שתי האקדמיות. התוכנית האמריקאית פועלת מאז 1989 בשיתוף פעולה עם מדינות רבות. לפי התוכנית מתקיימים מדי שנתיים כינוסים בין־תחומיים במדעי הטבע בהשתתפות מדענים צעירים מצטיינים מישראל ומארצות הברית. הכינוסים מתקיימים בישראל ובארצות הברית לסירוגין. הכינוס הרביעי במספר התקיים בספטמבר 2019 בירושלים,והכינוסהחמישייתקייםבאוקטובר2021בארצותהברית.סגןנשיאתהאקדמיהפרופ'דודהראל הוא היושב ראש המרכז את פעילות תוכנית קאוולי. 58 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת לכינוס קאוולי החמישי בשנת 2021 הם אלה: פרופ' סיריל כהן, אימונולוגיה של הסרטן, אוניברסיטת בר־אילן (יו"ר המשלחת הישראלית,) ד"ר רונן אלדן, המחלקה למתמטיקה, מכון ויצמן למדע, ד"ר בברלי גודמן–צ'רנוב, החוג למדעים גאו־ימיים, אוניברסיטת חיפה, ד"ר יניב זיו, המחלקה לנוירוביולוגיה, מכון ויצמן למדע, ד"ר איל פריבמן, ביולוגיה אבולוציונית, אוניברסיטת חיפה, ד"ר אורן קובילר, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב, פרופ' שרון רוטשטיין, המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בר־אילן, פרופ' דורון שלוש, המרכז לפיזיקה תאורטית ואסטרופיזיקה, אוניברסיטת חיפה. למן שנת 2020 פועלת, ביוזמת האקדמיה, תוכנית לעידוד פעילות מדעית משותפת בין משתתפי הכינוס משתי המדינות גם לאחר הכינוס. התמיכה נועדה לאפשר בנייה של שיתוף פעולה ארוך טווח בין מדענים צעירים מצטיינים מישראל ומארצות הברית, כדי לחזק את הקשרים המדעיים בין שתי המדינות. המלגות ניתנות לנסיעות של החוקרים המשתפים פעולה מהמדינה האחת לאחרת כדי לייסד מיזמים מדעיים משותפים - כינוסים, פרסומים מדעיים וכדומה. במסגרת התוכנית זכה, בחודש ינואר, ד"ר נדב אמדורסקי מהמחלקה לכימיה בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל לתמיכה בנסיעה לשיתוף פעולה עם פרופ' שיין ארדו Ardo( Shane Prof.) במחלקה לכימיה של אוניברסיטת קליפורניה באירווין שבארצות הברית. 59 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 60 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פעילות החטיבה 3 למדעי הרוח 61 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 61 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2021–2020 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: מדליית בובר 62 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 3 פעילות החטיבה למדעי הרוח בחטיבה למדעי הרוח 63 חברים מתחומים שונים במדעי הרוח והחברה: אנתרופולוגיה, ארכאולוגיה, בלשנות, דתות, היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, הלשון העברית, המזרח הקדום, לימודים קלאסיים, כלכלה, מדע המדינה, מזרח אסיה, מחשבת ישראל, מקרא, משפטים, סטטיסטיקה, ספרות, פילוסופיה ופסיכולוגיה. בראש החטיבה למדעי הרוח עומד פרופ' סרג'יו הרט. פעילות החטיבה כוללת תמיכה במפעלי מחקר, סימפוזיונים בין־לאומיים, ימי עיון והרצאות ובחינתם של נושאים שונים הנוגעים לתחומי מדעי הרוח פרופ׳ סרג'יו הרט והחברה. כמו כן מקדמת החטיבה פעילויות שונות ביוזמת חבריה. יו״ר החטיבה השנה ערכה החטיבה למדעי הרוח כמה כינוסים וימי עיון מקוונים: בחודש נובמבר התקיים ערב עיון במלאת עשר שנים לפטירתו של חבר האקדמיה פרופ' מאיר יעקב קיסטר, מגדולי החוקרים של הערבית הקלאסית ושל מסורת האסלאם. את הערב הוביל חבר האקדמיה פרופ' יוחנן פרידמן ונישאו בו הרצאות על מורשתו המדעית של פרופ' קיסטר ועל נושאים הקשורים לתחומי מחקרו, וכן נאמרו דברים אישיים מפי בנו פרופ' מנחם קיסטר. ביוזמתם של חברי האקדמיה פרופ' יואל רק ופרופ' יוסי שילה הצטרפה האקדמיה לפני חמש שנים למוסדות אקדמיים רבים בעולם המציינים את יום דרווין הבין־לאומי ביום הולדתו של דרווין, 12 (נולד ב־בפברואר1809). ציון חגיגי חובק עולם של יום הולדתו של דרווין הוא ביטוי לטובה שהאנושות מכירה לו על ש"פקח את עיניה" ולהערכה שהיא רוחשת האקדמיהפרופ'יואלרקבכינוסלרגליוםדרוויןהביןלאומי־חבר 63 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לגודל המהפך שחולל. השנה נחגג יום דרווין באקדמיה בכינוס שיוחד למוצאו של המין הומו סאפיינס, בהובלת פרופ' רק. במהלך הכינוס הוכרז כי בכוונת האקדמיה לייסד הרצאה שנתית לרגל יום דרווין, בדומה להרצאות איינשטיין ובובר השנתיות, שתשמש במה להרצאות בנושא האבולוציה מפי אורחים שהם מבחירי הביולוגים בעולם. בחודש מרס קיימה החטיבה שולחן עגול בנושא "חיסונים: בריאות הציבור וזכויות הפרט". הדיון התמקד במתח שבין בריאות הציבור לזכויות הפרט. נדונו סוגיות כמו כפייה ישירה ועקיפה של חיסון, מעבר מידע על מחוסנים ועל לא מחוסנים מגופי בריאות לרשויות מקומיות ולמעסיקים, עד כמה מוצדק לפגוע בזכויות פרט יסודיות בשם טובת הכלל הציבורית, ומהי הדרך לשקול חישובי מידתיות חבר האקדמיה פרופ' משה הלברטל בדיון הנוגעים לסוגיות מעין אלה. את האירוע הוביל חבר האקדמיה בנושא"חיסונים:בריאותהציבורוזכויותהפרט" פרופ' משה הלברטל. בחודש מאי נערך כינוס בנושא דוח האקדמיה "מצב מחקר השואה והוראתה באוניברסיטאות המחקר ובמכללות בישראל". הדוח, שפורסם בשנת 2020, יצר עניין אקדמי, עורר הדים בתקשורת והוליד תגובות חוקרים ומוסדות שפורסמו באתר האקדמיה. הכינוס, בהובלתו של יו"ר ועדת הדוח חבר האקדמיה פרופ' ישראל ברטל, הוקדש לבירור ההקשרים המחקריים, הפוליטיים והציבוריים שבהם נוצר הדוח, לביקורת ולתגובות על שיטת הדוח, למידע הכלול בו, לממצאיו ולהמלצותיו. יום העיון בנושא "תמורות בלשון" התקיים בעקבות יציאתו לאור בבית ההוצאה של האקדמיה של הספר "שינוי ושונוּת בלשון". המאמרים בקובץ, שעורכתו היא חברת האקדמיה פרופ' רות ברמן, חוברו כולם בידי משתתפי פורום הצעירים לבלשנות שהתקיים בשנים 2016-2015 במסגרת פעילותה של החטיבה למדעי הרוח באקדמיה. נשאו ברכות ביום העיון פרופ' ברמן וחבר האקדמיה פרופ׳ משה בר–אשר, יו״ר ועדת הפרסומים. יושבי הראש של המושבים היו ממשתתפי הפורום. ההרצאות נישאו בפי חברי הפורום וחוקרים בכירים שהיו מקוראי כתב היד של הספר. מושביו של יום העיון עסקו בתמורות בעברית החדשה, בגורם הגרמטיקליזציה בשינוי לשוני ובשינוי ושונות בלשון ממבט פסיכולינגוויסטי. בחטיבה פועלת גם הקרן לקידום מדעי הרוח והחברה, שבראש ועדת השיפוט שלה עומד חבר האקדמיה פרופ' אבנר הולצמן. פעילותה נחלקת לשלושה מסלולים תחרותיים: כינוסים, ביקורי עמיתים והשתלמויות בחו"ל (למידע נוסף ראו להלן בפרק 6 "מלגות ומענקים.)" 64 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח 3.1>מפעליםבמימוןהאקדמיה מפעלי האקדמיה במדעי הרוח עוסקים בתולדות עם ישראל וארץ ישראל ובחקר השירה העברית. מדיניות האקדמיה היא לתמוך רק במפעלים בעלי חשיבות לאומית ובעלי היקף רחב. השנה ניתנת תמיכה למפעל האונומסטיקון של ארץ ישראל ולמפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר. האקדמיה ממשיכה לעודד את העומדים בראש מפעליה המדעיים לחפש מקורות מימון נוספים. 3.1.1>האונומסטיקוןשלארץישראל מפעל האונומסטיקון and( Greek the in Arabia and Palaestina Iudaea, of Onomasticon The Sources Latin) מרכז את כל המובאות המזכירות יישובים, עצמים גאוגרפיים, יחידות מנהליות ואף קבוצות אתניות בארץ ישראל ובסביבתה הקרובה (מחוזות שהשתייכו בעבר ליהודה או לפרובינקיות של פלסטינה וערביה) מאמצע המאה הרביעית לפני הספירה (ערב כיבוש הארץ בידי אלכסנדר הגדול) ועד הכיבוש המוסלמי באמצע המאה השביעית לספירה. הערכים מוגשים לקורא על פי סדר האל"ף־בי"ת של האתרים, ובהם מובאות בלשון המקור ובתרגום לאנגלית, הערות טקסטואליות חיוניות, דיון גאוגרפי־היסטורי, ובמקרים רבים גם דיון ארכאולוגי וביבליוגרפיה. צוות המחקר אסף את החומר הנוגע לעניין מכל המקורות ביוונית ובלטינית, כולל רשימות מנהליות, כתובות, מטבעות וכדומה, וכן ממקורות בלשונות המזרח, בעיקר סורית, אם אלה תורגמו מן היוונית. הכרך השני, המוקדש לאות A יצא לאור לאחר שהושלמו כל התיקונים בחלקיו השונים: טקסט,, ביבליוגרפיה, מפתחות, טבלה השוואתית של נקודות ציון ומפות. השנההתקדםהמפעלכדלקמן:הכרךהשלישי,המוקדשלאותB,עברעריכהונמצאבבדיקותאחרונות.כמוכן הביבליוגרפיה המדעית הרלוונטית לכרך זה וה־נערכוSources Primary the to Addenda. מדובר בעיקר במהדורות ביקורתיות שלא היו זמינות בעת הכנת הכרכים הראשון והשני, והיום הן מחליפות את המהדורות הישנות. מלבד זאת, ־הAddenda מכילה פרסומים חדשים (כתובות, פפירוסים) או מקורות שנעלמו מן העין בשלבי עבודה קודמים. בתוך כדי עבודה על כרכים אחרים התווספו ערכים חדשים לאותה Addenda ויצרו רשימהמורחבת,שיהיהאפשרלצרףאותהלכרך3אולכרך4Places( Sacred אחריהשלמתהעריכה.) בכרכים המוקדשים לאותיות ,C ,D E כבר הוכנסו כל הטקסטים היווניים והלטיניים, חלקם הגדול מלווים בתרגום אנגלי, וכן טקסטים רלוונטיים בשפות אחרות, כגון סורית וערבית, בתרגום אנגלי בלבד. הערך הגדול מאוד "קיסריה" נמצא עדיין בשלבי עבודה. העבודה על כרך המקומות הקדושים Places( Sacred מתקדמת בעיקר בתחום הכנסיות והמקדשים.) 65 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נעשתה גם עבודה טכנית לקראת הכרכים הבאים, ובעיקר: 1() רשימת מובאות בכרכים 2-1 (טקסט ותרגום), שבהן מוזכרים מקומות ועצמים גאוגרפיים המתחילים באותיות D–Z, שיהיה אפשר להעתיקן כמות שהן בערכים המתאימים; 2() רישום מראי מקום של כתובות שעד עתה לא נרשמו במחשב ונשארו על הנייר (עבודה זו נעשית עכשיו בידי סופיה אנדריבה, בהתנדבות.) 3.1.2>המפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר המפעל נוסד על ידי האקדמיה בשנת 1967. מטרת המפעל היא לפענח, לזהות ולקטלג את קטעי השירה והפיוט שנשתמרו באוספי הגניזה הקהירית. היוזמה נתאפשרה עם ריכוז תצלומי המיקרופילם של רוב אוספי הגניזה בעולם במכון לתצלומי כתבי היד העבריים שבספרייה הלאומית. היום אפשר להיעזר גם בסריקות המשובחות של קטעי הגניזה שבאתרים שונים במרשתת, ובעיקר באתר של מפעלי פרידברג לחקר הגניזה, ואכן הקטעים הסרוקים מקילים לעיתים קרובות את פיענוח החומר ומאפשרים לזהות הרבה פיוטים שלא זוהו עד כה. אחרי כמעט חמישים ושלוש שנות עבודה הושלם קִטלּוג השירים ברוב האוספים הגדולים של הגניזה. המידע של המפעל רשומים יותר מ־במאגר105,000 כותרים של פיוטים מן הגניזה וכ־73,760 התחלות של פיוטים נדפסים. רוב האוספים הגדולים של קטעי הגניזה כבר פוענחו. מן האוספים הגדולים נותרו קטעי הגניזה שבאוסף פירקוביץ' שבסנקט־פטרבורג, וכן קיימים עוד כמה אוספים קטנים שטרם קוטלגו, ודרושות השלמות לאוספים שכבר קוטלגו. המפעל נושא את שמו של פרופ' עזרא פליישר ז"ל, שייסדו ועמד בראשו יותר משלושים ותשע שנים. העבודה במפעל חייו נמשכת ברצף בראשותה של פרופ' שולמית אליצור, בסיועה של ועדה מלווה ובה שני חברי אקדמיה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). את עיקר עבודת הפיענוח, הקִטלּוג והמחשוב מבצעת העובדת הקבועה במפעל, ד"ר שרה כהן. בשנים 2019-2018, לקראת מסירת החומר שבמאגר לספרייה הלאומית, התמקדה העבודה במפעל בעיקר בהגהת המאגר. בשנה האחרונה, שלא התאפשרה בה העבודה במפעל היושב בספרייה הלאומית בירושלים, אפשרה נגישותם של קטעי הגניזה שבאתר פרידברג את העבודה מרחוק וקידמה מאוד את השלמת הקטלוג ובדיקת קטעי גניזה שטרם הוכנסו למאגר. במהלך השנה נבדק אוסף ריינר בווינה, שטרם נמצא במאגר, ונמצאו בו עשרות קטעי פיוטים, המוכנים להכנסה למאגר. בדיקה שיטתית ועבודת השלמה התבצעו גם בקטעים מתוך אוסף טיילור—שכטר שבקיימברידג' לצורך איתור קטעי פיוט שעד כה נעלמו מעיני החוקרים. במהלך השנה נבדקו אלפי קטעים מן האוסף, וחלק ניכר ממנו כבר הוכנס למאגר. בפיוטים שנמצאו יש קטעים רבים מפרי עטו של יניי, מהקדומים והחשובים שבפייטני ארץ ישראל, וכן שיר לא ידוע של ר' יהודה הלוי, וכמובן "מציאות" רבות המשלימות את המאגר. 66 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח קטע מהפיוט המפורסם "היום תאמצנו" לברכת השלום בחגים ותחילת נוסח הקבע שאחריו: "[כהיום הזה ת]ביאנו ששים ושמחים [בבניין שלם."] הקטע הוא מסדרת הנוספות שבאוסף טיילור—שכטר שבקיימברידג', אשר כל הכרכים של הפיוטים שבה קוטלגו בשנים האחרונות, ותוכנם הוכנס למאגר המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה. 116.256( AST-SLibraryUniversityCambridgeofSyndicstheofpermissionkindtheby)Reproduced עבודתו של קדם גולדן בקטלוג אוסף פירקוביץ', הממומנת באמצעות מענק של הקרן הלאומית למדע שזכה בו ד"ר מתי הוס, נמשכה, ועד כה כבר הוכנסו למאגר יותר מ1,800– כותרים מן האוסף הזה. לאחר שבשנת 2019הועבר לספרייה הלאומית כל החומר שבמאגר, בעזרתו של ד"ר אבי שמידמן, הוא שולב לאחרונה באתר הספרייה, ועתה הוא נגיש לכל דורש וממשיך להתעדכן באלפי כותרים חדשים ובתיקונים לקיימים. למרות נגישותו של הקטלוג דרך אתר הספרייה התוכנה שבמפעל מאפשרת קבלת נתונים ברורים יותר, כולל נתונים מורכבים, וחוקרים מכל העולם המשיכו גם בתקופת הקורונה לפנות אליו ולהיעזר בו. החומר שבקטלוגים משמש זה שנים בסיס לרוב ספרי השירה והפיוט המתפרסמים בארץ ובעולם, והזיהויים החדשים שעלו בשנה האחרונה כבר סייעו לכמה חוקרים לשפר את מהדורות השירים שהם מכינים. 3.2>מפעליםבתמיכתהאקדמיה המפעל המשותף עם MGH בשנת 2001 החליטו האקדמיה והMGH– Historica( Germaniae )Monumenta - המוסד האירופי הבכיר לפרסום מהדורות ביקורתיות של טקסטים מימי הביניים - על פרסום משותף של סדרת חיבורים עבריים שנכתבו באשכנז. היה בכך חידוש גמור: בפעם הראשונה נכללו מקורות עבריים באוסף המקורות ההיסטוריים לתולדותיה של ארץ אירופית. האקדמיה הקימה למפעל זה ועדת היגוי, ובראשה חבר האקדמיה פרופ' ב"ז קדר (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה.)" 67 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשני הכרכים הראשונים, שהופיעו בשנים 2005 ו2016–, פורסמו הכרוניקות העבריות שמתארות את הפרעות ביהודי גרמניה בשלב הפתיחה של מסע הצלב הראשון 1096() והיצירות הליטורגיות שנכתבו בעקבות פרעות אלה. פרופ' אווה האוֶורקאמּפ Haverkamp( Eva Dr. Prof. מאוניברסיטת מינכן הכינה את הכרך הראשון,) ופרופ'אברהםגרוסוד"רפיטרש'לנרדמאוניברסיטתבן־גוריוןבנגבואברהםפרנקלהכינואתהכרךהשני. הכרך השלישי, ובו מהדורה ביקורתית של תקנות שו"ם שהוכנה בידי ד"ר ריינר יוסף ברצן Josef( Rainer Dr. Barzen)מאוניברסיטתמינסטר,ראהאורבדצמבר2019 בשלהיקפוהרבהואמחזיקשניספריםנפרדים.. כרכים נוספים מצויים בשלבי הכנה ומיועדים להופיע בשנים הקרובות. 3.3>פורוםצעירימדעיהרוחוהחברה זה יותר מעשור שבחטיבה פועל פורום צעירים. בכל קבוצה בפורום משתתפים חוקרות וחוקרים צעירים ומצטיינים הנבחרים על ידי ועדה מטעם החטיבה, על פי קריטריונים של מצוינות וכישורים אקדמיים. בראש כל קבוצה עומדים חבר או חברת אקדמיה. הפורום דן בנושאים שונים. בנובמבר 2019 החלה לפעול קבוצה חדשה של פורום הצעירים של האקדמיה בראשות חבר האקדמיה פרופ' ישראל ברטל. פעילותו העכשווית של הפורום, שנולד בעקבות פרסומו של דוח ועדת האקדמיה לבדיקת מצב מחקר השואה והוראתה באוניברסיטאות המחקר ובמכללות בישראל, מתמקדת בנושא "גזענות, אנטישמיות, רצח עם: השואה בהקשריה ההיסטוריים, האידאולוגיים והתרבותיים״. ההרצאות הנישאות בו מפגש פורום צעירי מדעי הרוח והחברה בנושא "גזענות, אנטישמיות, רצח עם" מציגות היבטים בין–תחומיים (בעיקר מדעי הרוח, מדעי החברה ומשפטים) של המחקר ודרכים לפיענוח זיקות הגומלין בין מה שאירע למה שתועד, למה שזוכרים ולמה שיוצרים. במפגשים מתקיים שיח רב–תחומי מפרה המייצג מגמות שונות וגישות מתודולוגיות אחדות המעצבות היום את המחקר בארץ ובעולם. ואלה חברי פורום הצעירים לשנת תשפ"א: ד"ר טוביאס אברכט–הרטמן,המחלקהלתקשורתועיתונאותופורוםאירופה,האוניברסיטההעבריתבירושלים ד"ר יוליה אלעד–שטרנגר, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר זיו בורר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר נח בנינגה, המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון ומכון ריכרד קובנר להיסטוריה גרמנית, האוניברסיטה העברית בירושלים 68 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח ד"ר שמואל ברנאי, פורום אירופה, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר יפעת גוטמן, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב ד"ר יהודית דורי–דסטון, הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר בועז המאירי,התוכניתליישובסכסוכיםוגישור,ביתהספרללימודיחברהומדיניות,אוניברסיטתתלאביב ד"ר יצחק הרשקוביץ, המחלקה למחשבת ישראל, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר אמיר טייכר, החוג להיסטוריה כללית, אוניברסיטת תל אביב ד"ר נורית נוביס–דויטש, החוג ללמידה, הוראה והדרכה, אוניברסיטת חיפה ד"ר סבטלנה נטקוביץ', החוג לתולדות ישראל, אוניברסיטת חיפה ד"ר רננה קידר, הפקולטה למשפטים ומדעי הרוח הדיגיטליים, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' עמית שרירא, החוג המשולב למדעי החברה, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר נועם תירוש, המחלקה לתקשורת, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב German–Israeli Frontiers of the Humanities — GISFOH > 3.4 הסכם שנחתם בשנת 2009 בין האקדמיה לקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית von( Alexander Foundation Humboldt) הוביל לכינון סדרת כינוסים דו־לאומיים רב־תחומיים במדעי הרוח, שבהם משתתפים כחמישים חוקרים צעירים - ישראלים וגרמנים. בכל שנה נבחרים ארבעה חוקרים ישראלים וארבעה חוקרים גרמנים מארבעה תחומים שונים במדעי הרוח והחברה, ויחד הם מרכיבים את הוועדה המארגנת של הכינוס. הכינוס נערך בישראל ובגרמניה לסירוגין. מטרות הכינוס הן להפגיש חוקרים צעירים מצטיינים מתחומים שונים ולאתגר אותם לחשיבה ולמחקר מעבר לגבולות תחום הדעת שלהם, לאפשר הפריה הדדית וליצור ערוץ לחילופי ידע אקדמי. ההסכם שנחתם עם האקדמיה מצרף את ישראל למועדון מצומצם ומכובד של מדינות. עד היום חתמה הקרן הגרמנית על הסכמים דומים עם ארצות הברית (בתחומי מדעי הרוח, מדעי הטבע ולימודי ההנדסה), עם ברזיל (בתחומיהמדעוהטכנולגיה),עםבריטניה,יפןוסין(בתחוםמדעיהטבע),עםהודו(בתחוםלימודיההנדסה)ועם טורקייה(בתחוםמדעיהרוח).אתהמיזםמרכזתמטעםהאקדמיהחברתהאקדמיהפרופ'מרגליתפינקלברג. הכינוס השנים־עשר תוכנן להיערך בגרמניה בחודש נובמבר 2020, והוא נדחה בשל מגפת הקורונה לחודש נובמבר 2021. הכינוס יתמקד בנושא Uncertainties Confronting Stability: in Fluctuations. חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת הם ד"ר יונתן בר־יושפט (מוסיקולוגיה), ד"ר ליאורה דהן־כץ (משפטים,) ד"ר מאוריסיו דימנט (לימודי אמריקה הלטינית) וד"ר מרב חקלאי (היסטוריה עתיקה.) קרן פון הומבולדט כוננה את תוכנית Connect, המאפשרת לחוקרים שהשתתפו בכינוסי GISFOH להגיש בקשות לתמיכה במיזמים משותפים ובשיתופי פעולה עם החוקרים שפגשו בכינוס. עד כה קיבלו תמיכה קרוב לחמישים מיזמים משותפים. 69 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 70 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פעילות ההוצאה 4 לאור 71 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 71 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2021–2020 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשערפרקזה: מספרי ההוצאה לאור של האקדמיה 72 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 4 פעילות ההוצאה לאור חוק האקדמיה מונה עם מטרות האקדמיה ותפקידיה "לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע". לשם כך פועלת באקדמיה בקביעות ועדת פרסומים, וההוצאה לאור עובדת על פי החלטות ועדת הפרסומים והנחיותיה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). בפרסומי האקדמיה פירות של תוכניות מחקר ומפעלים שהיא יזמה ואשר נועדו לשמש תשתית לפעילות מדעית, וכן חיבורים שהוצעו לאקדמיה ונמצאו מתאימים למדיניות הפרסום שלה. כמו כן יוצאים לאור קובצי מאמרים וחוברות הרצאות בעקבות הרצאות אורח, ימי עיון וסדנאות שנערכו באקדמיה או בחסותה. רוב הפרסומים בעברית הם מתחומי מדעי הרוח ויש להם זיקה אל מדעי היהדות, ואילו הפרסומים באנגלית ובשפות אחרות מקיפים את כל המדעים: מדעי הרוח והחברה ומדעי הטבע. פרסומים רבים במדעי הרוח הם מהדורות מדעיות של מקורות ושל כתבי יד בתחומים כגון תולדות עם ישראל, תולדות המחשבה והדת היהודית, הגות ימי הביניים ולשונות היהודים, ונודעת להם חשיבות בחקר התרבות למן העת העתיקה ועד לתקופה המודרנית. בסדרות “דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים“ ו of Academy Israel the of Proceedings Humanities and Sciencesמתפרסמות הרצאות שנשאו מרצים אורחים באקדמיה. בתחום מדעי הטבע פועלת ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, ומטרתה לפרסם מונוגרפיות על קבוצות בעלי חיים וצמחים של ארץ ישראל ופרסומים נלווים בתחומי האקולוגיה ומגוון המינים (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). החיבורים בסדרות Palaestina Flora ו Fauna Palaestina וכן הפרסומים הנלווים מובאים לדפוס ומופקים בהוצאה לאור של האקדמיה (לפרטים ראו לעיל בפרק 2 "פעילות החטיבה למדעי הטבע.)" לעיתים האקדמיה מוציאה לאור פרסומים במשותף עם גופים אחרים. ההוצאה לאור מפיצה את פרסומיה באמצעות משלוח הודעות ועלונים בדואר האלקטרוני לרשימות תפוצה מיוחדות לפי נושאי הפרסומים. כמו כן היא נעזרת בשירותיהם של מפיצים מקצועיים. ההוצאה לאור משתתפת בירידי ספרים המתקיימים בירושלים. בחנות הספרים המקוונת הסתיימה קליטת הספרים וכעת כל ספרי ההוצאה לאור של האקדמיה שעותקיהם נמצאים במלאי ניתנים לרכישה מקוונת. לפי שעה החנות פעילה רק באתר בעברית, והוחל בעבודה על האתר באנגלית. בטיפולה של ההוצאה לאור בעת הכנת הדוח 7 ספרים בשלבים שונים של עריכה. 73 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2021-2020 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 4.1>פרסומיםשראואורבשנתהדוח > מעולמה הרוחני של יהדות הבית השני: פרקי עיון במגילות מדבר יהודה ובספרים החיצונים, מאת יעקב ליכט, בעריכת נועם מזרחי יצא לאור בהוצאת מוסד ביאליק • ירושלים והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תש"ף;2020/274עמודים,כריכהקשה > כתאב אלשהאדאת ואלותאיק והוא ספר העדויות והשטרות לרב סעדיה גאון: מהדורה ביקורתית בצירוף מבוא, תרגום, חילופי נוסח והערות, מאת מנחם בן ששון וירחמיאל ברודי תשפ"א;2021/312עמודים,כריכתבד+עטיפה > עיונים בערבית ובאסלאם: דברים שנאמרו ביום עיון לכבוד פרופסור יוחנן פרידמן בהגיעו לגבורות, בעריכת איתן קולברג ומיכל בירן תשפ"א;2021/190עמודים,כריכתבד ReligiousResponsestoModernity,ed.YohananFriedmannandChristophMarkschies > בכרך מאמרים בעקבות כינוס שהיה באקדמיה. יצא לאור במשותף עם האקדמיה למדעים של ברלין ברנדנבורג ועם הוצאת Gruyter Deהגרמנית. ;2021151עמודים,כריכהקשה 74 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 75 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 76 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 קשרים 5 בין-לאומיים 77 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 77 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2021–2020 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: לאקדמיה הסכמים עם יותר מ 40מוסדות (ברובם אקדמיות למדעים) ב 39מדינות ברחבי העולם, והיא חברה בארגונים בין לאומיים חשובים רבים. 78 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 5 קשרים בין–לאומיים לאקדמיה הסכמי שיתוף פעולה מדעי עם אקדמיות לאומיות למדעים ברחבי העולם. במסגרת ההסכמים בין האקדמיות הלאומיות מתקיימים חילופי חוקרים בין המדינות וכינוסים דו־לאומיים ורב־לאומיים. האקדמיה גם חברה בארגוני מדע בין־לאומיים רבים, ונציגיה מייצגים את הקהילה המדעית הישראלית בארגונים אלו. בשל מגפת הקורונה הועבר השנה חלק מהפעילות הבין־לאומית של האקדמיה לפעילות מקוונת, וחלק מהכינוסים נדחו לשנת .2021 בחודש אפריל החלה סדרה בת ארבעה כינוסים דו־לאומיים מקוונים בנושא ננוטכנולוגיה, בשיתוף עם האקדמיה למדעים של סין ובהובלת חבר האקדמיה פרופ' איתמר וילנר. מימין: טקס החתימה על ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה למדעים של אוזבקיסטן משמאל (מימין לשמאל): מנהלת האקדמיה גליה פינצי, חבר האקדמיה פרופ' יוחנן פרידמן, שגרירת אוזבקיסטן בישראל גב' פרוזה מחמודובה, נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, מנהלת היחידה לקשרים בין לאומיים באקדמיה ג'ו כהן ומר סלחדין אריבחודייב, קונסול אוזבקיסטן בישראל בחודש מרס נחתם הסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית למדעים של אוזבקיסטן. בטקס מקוון חתמו על ההסכם נשיאי האקדמיות פרופ' נילי כהן ופרופ' בז'וד יולדשב Yuldashev( Bekhzod ,)Prof. והשתתפו בו הנהגת האקדמיה האוזבקית וסגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל. השתתפה בטקס גם שגרירת אוזבקיסטן בישראל גב' פרוזה מחמודובה Makhmudova( Feruza Ambassador H.E.), שיזמה את הקשר בין האקדמיות ואף ביקרה באקדמיה מוקדם יותר השנה. 79 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פגישת ההיכרות עם נשיאי האקדמיות הברזילאיות למדעים וחבריהן בהשתתפות נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן וחברי האקדמיה פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' יוסף קפלן ופרופ' מוטי שגב האקדמיה פעלה השנה למיסוד הקשרים הבין לאומיים עם האקדמיות בברזיל, ובחודש מרס התקיימה פגישה מקוונת עם נשיא האקדמיה הברזילאית למדעי הרוח Letras( de Brasileira )Academia פרופ' מרקו לוצ'סי Lucchesi( Marco Prof.) ועם נשיא האקדמיה הברזילאית למדעים Academia( ABC - Ciências de Brasileira פרופ' לואיז דווידוביץ') Davidovich( Luiz Prof.). מהאקדמיה הישראלית השתתפו בפגישה נשיאת האקדמיה פרופ' כהן, יו"ר החטיבה למדעי הרוח פרופ' סרג'יו הרט וחברי האקדמיה פרופ' יוסף קפלן ופרופ' מוטי שגב. בפגישה הוסכם להמשיך בקידום הקשרים בין האקדמיות ולתכנן כינוס משותף, בנושא קוונטום, בשנת .2022 בחודש פברואר הוחלט להאריך את ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה לאקדמיה למדעים של ליטא לשנתיים נוספות, וכי כינוס משותף יתוכנן לשנת 2023. נוסף על זה, ביקרה באקדמיה שגרירת ליטא בישראל הגב' לינה אנטנוויצ'יינה .)H.E. Ambassador Lina Antanavičienė( מימין לשמאל: מנהלת האקדמיה גליה פינצי, מנהלת המחלקה לקשרים בין לאומיים באקדמיה ג'ו כהן, חבר האקדמיה פרופ' ישראל ברטל, שגרירת ליטא בישראל גב' לינה אנטנוויצ'יינה, נשיאת השגרירה נפגשה עם נשיאת האקדמיה פרופ' כהן, עם האקדמיהפרופ'ניליכהן,סגניתהשגרירהגב'גיטהבלינסטרובייטה וח"כאנדרייקוז'ינוב חבר האקדמיה פרופ' ישראל ברטל ועם ראש קבוצת הידידות הבין פרלמנטרית של ישראל וליטא ח"כ אנדריי קוז'ינוב, אשר היה מעורב גם בקידום הקשרים בין האקדמיהלאקדמיהלמדעיםשלאוזבקיסטן.בפגישהדנובקידוםשיתוףפעולהמדעיביןשתיהמדינות. נשיאת האקדמיה פרופ' כהן ולשעבר הנשיאה פרופ' רות ארנון השתתפו בחודש נובמבר באירוע מקוון של פורום בריטניה-ישראל שיזמו מחלקת המדע והחדשנות בשגרירות בריטניה והמועצה הבריטית בישראל, בנושא העצמת המצוינות המדעית של נשים בישראל. בחודש ספטמבר השתתף סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל בחבר דיון (פאנל) מקוון באירוע Forum Open EuroScience ESOF( בטריאסטה שבאיטליה,) שעסק בהגירה של חוקרים מצטיינים ובניידות מדעית בין לאומית נוכח מגפת הקורונה. בשל משבר הקורונה נקבעו מועדים חדשים לכינוסים דו לאומיים שתוכננו לשנה החולפת, ובהם כינוסים עם האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית NAS(), עם האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה ועם האקדמיה הצ'כית למדעים. כמו כן לא התקיימו השנה בתמיכת האקדמיה ביקורי חוקרים מישראל בחו"ל וביקורי חוקרים זרים בישראל. 80 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 5 > קשרים בין לאומיים קשרי מדע עם מדינות ועם אקדמיות למדעים השנההמצוינתהיאשנתחתימתהסכםשיתוףהפעולההמדעי אוזבקיסטן, 1999 חידושההסכםב)2021–( אזרבייג‘ן, 1994 חידושההסכםב)2015–( Academy of Sciences – Republic of Uzbekistan Azerbaijan National Academy of Sciences אוסטרייה, 1993 איטליה, 2001 חידושההסכםב)2005–( Austrian Academy of Sciences Accademia Nazionale dei Lincei אוסטרליה, 1998 אלבניה, 2004 Australian Academy of Science Academy of Sciences of Albania אוקראינה, 1993 אסטוניה, 1995 National Academy of Sciences of Ukraine Estonian Academy of Sciences 81 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ארגנטינה, 2012 גאנה, 1965 National Academy of Exact, Physical and Ghana Academy of Arts and Sciences Natural Sciences (Ghana Academy of Sciences) ארמניה, 1992 גרמניה National Academy of Sciences of Armenia 2013 Leopoldina – National Academy of Sciences 2009 Alexander von Humboldt Foundation 2000 ארצות הברית Berlin-Brandenburg Academy 2019 of Sciences and Humanities National Academy of Sciences 2003 2017 Heidelberg Academy of Sciences and Humanities New York Academy of Sciences בולגריה, 1995 הודו, 1993 חידושההסכםב)2012–( Bulgarian Academy of Sciences Indian National Science Academy הולנד, 1990 בריטניה, 1967 חידושההסכםב2015–(וב)2020– Royal Netherlands Academy of Arts and Sciences Royal Society גאורגייה, 1992 חידושההסכםב)2014–( הונגריה, 1990 חידושההסכםב)2007–( Georgian National Academy of Sciences Hungarian Academy of Sciences 82 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 5 > קשרים בין לאומיים טג'יקיסטן, 1994 סין Academy of Sciences – Republic of Tajikistan 1991 Chinese Academy of Sciences 2000 Chinese Academy of Social Sciences טורקייה, 2002 Turkish Academy of Sciences סינגפור, 2016 Singapore National Academy of Sciences טייוואן, 1994 Academia Sinica סלובניה, 1996 Slovenian Academy of Sciences and Arts יוון, 2015 Academy of Athens סלובקיה, 1995 חידושההסכםב)2008–( יפן, 2013 Slovak Academy of Sciences Science Council of Japan פולין, 1990 חידושההסכםב)2008–( לטווייה, 1999 Polish Academy of Sciences Latvian Academy of Sciences ליטא, 2016 חידושההסכםב)2021–( צ'כיה, 1991 חידושההסכםב1999–(וב)2018– Lithuanian Academy of Sciences Czech Academy of Sciences 83 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים צרפת, 1989 רוסיה, 1990 חידושההסכםב)1995–( Russian Academy of Sciences Institut de France – Académie des sciences שוודיה, 1974 קוריאה הדרומית, 1990 חידושההסכםב2000–(וב)2019– Royal Swedish Academy of Sciences Korean Academy of Science and Technology קנדה, 2012 תאילנד, 1992 The Royal Society of Canada National Research Council of Thailand רומניה, 1991 חידושההסכםב)2019–( Romanian Academy 84 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 5 > קשרים בין לאומיים 5.1>המרכזהאקדמיהישראליבקהיר המרכז האקדמי הישראלי בקהיר הוקם בשנת 1982 על ידי האקדמיה ביוזמת המוסדות להשכלה גבוהה והחברה המזרחית הישראלית. הקמת המרכז באה בעקבות הסכם התרבות בין ישראל למצרים ממרס 1979. האקדמיה מפעילה את המרכז במימון ות"ת. מאוקטובר 2006 מנהל את המרכז פרופ' גבריאל מ' רוזנבאום, שתחומי התמחותו הם הלשון, הספרות והתרבות של מצרים המודרנית. משימתו ההיסטורית העיקרית של המרכז האקדמי בקהיר היא להדק את הקשרים בין האוניברסיטאות שבמצרים לאלה שבישראל ובין החוקרים משתי המדינות, לסייע להם להשיג חומר מספריות ומארכיונים בנושאי מחקרם ולטפח מחקרים משותפים. מספר המבקרים המקומיים במרכז ידע תנודות עם השנים, ותמיד הושפע ממצב היחסים בין ישראל למצרים ולשכנותיה האחרות וכן מאירועים פוליטיים אחרים במזרח התיכון. בשנה האחרונה, בשל מגפת הקורונה, נסגר המרכז לסירוגין, או פעל במתכונת מצומצמת, כמו מוסדות מקבילים אחרים בקהיר. המרכז מפעיל ספרייה בעלת קטלוג מקוון, לשירותם של חוקרים וסטודנטים, ומאפשר הזמנת חומר עיוני מישראל. האתר נמצא בכתובת: .http://cairo.co.il 5.2>קשרים עם מוסדות בין–לאומיים האקדמיה מייצגת את ישראל בארגוני־גג מדעיים בין־לאומיים, כגון המועצה הבין־לאומית למדע ISC( - Council Science International), ובאמצעות נציגיה היא מייצגת את ישראל בוועדות תחומיות באיגודי המדע השונים של ארגוני המדע הבין־לאומיים ומשלמת את דמי החבר שלהן. המועצה הבין–לאומית למדע )International Science Council – ISC( המועצה הבין לאומית למדע ISC() היא ארגון לא־ממשלתי כלל־עולמי שחבריםבו40איגודיםמדעייםבין־לאומייםויותרמ־140ארגוניםמדעיים ואזוריים, כולל אקדמיות ומועצות מחקר. ה־לאומייםISC קם בשנת 2018 מתוךמיזוגשלהמועצההבין־לאומיתלמדעICSU()עםהמועצההבין־לאומיתלמדעיהחברה.)ISSC( ישראלים מכהנים ב־מדעניםISC בתפקידים בכירים בכמה איגודים. נשיאת האקדמיה מייצגת את האקדמיה המועצה הכללית של ה־בכינוסיISC וממנה נציגים לוועדות ולאיגודים הבין המסונפיםל־־לאומייםISC 85 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כאשר יש עניין בדבר מבחינת קידום המדע בישראל. הנציג מדווח לארגונים אלו על הנעשה בישראל ומעדכן המדענים בישראל בכל הנוגע לתוכניות בין לאומיות בתחומי מחקרם. האקדמיה תומכת בתשלוםדמי־את השנתיים הישראליים באיגודים הבין לאומייםשל־החבר ISC. האקדמיה משתתפת גם במימון ההוצאות בהשתתפות נציגים מטעמה בכינוסי האיגודים הביןלאומיים־הכרוכות. איגודים מדעיים בין–לאומיים המסונפים לISC– והנציגים של ישראל בהם שם הארגון הנציג IAU האיגוד הבין־לאומי לאסטרונומיה פרופ׳ שי צוקר IBRO האיגוד הבין־לאומי לחקר המוח יו״ר החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה הלאומית פרופ׳ ידין דודאי IGU האיגוד הבין־לאומי לגאוגרפיה פרופ׳ מיכאל סופר IMU האיגוד הבין־לאומי למתמטיקה חבר האקדמיה הלאומית פרופ׳ גיל קלעי IUBS האיגוד הבין־לאומי למדעים ביולוגיים חבר האקדמיה הלאומית פרופ׳ יוסי לויה IUCr האיגוד הבין־לאומי לקריסטלוגרפיה מזכירת האגודה הישראלית לקריסטלוגרפיה ד״ר מיכל הראל IUGG האיגוד הבין־לאומי לגאודזיה ולגאופיזיקה פרופ׳ קולין פרייס IUGS האיגוד הבין־לאומי למדעי הגאולוגיה סיגל אברמוביץ׳פרופ׳ IUHPST האיגוד הבין־לאומי להיסטוריה ולפילוסופיה נשיאות משותפות, האגודה הישראלית של המדע להיסטוריה, פילוסופיה וסוציולוגיה של המדע, פרופ׳ יעל השילוני־דולב וד"ר נורית קירש IUIS האיגוד הבין־לאומי לאימונולוגיה פרופ׳ מירה ברדה־סעד IUMS האיגוד הבין־לאומי למיקרוביולוגיה פרופ׳ אליאורה רון IUNS האיגוד הבין־לאומי למדעי התזונה פרופ׳ אליוט בארי IUPAB האיגודהבין־לאומילביופיזיקהטהורהושימושית פרופ׳ אירית שגיא IUPAC האיגוד הבין־לאומי לכימיה טהורה ושימושית נשיא החברה הישראלית לכימיה פרופ׳ אהוד קינן IUPAP האיגוד הבין־לאומי לפיזיקה טהורה ושימושית פרופ' ירון עוז IUPhar האיגוד הבין־לאומי לפרמקולוגיה פרופ' פרנצ'סקה לוי–שפר בסיסית וקלינית IUPS האיגוד הבין־לאומי למדעים פיזיולוגיים פרופ' נתן דסקל IUTAM האיגוד הבין־לאומי למכניקה תאורטית פרופ' ראובן שגב ושימושית URSI האיגוד הבין־לאומי למדעי הרדיו פרופ' אהוד היימן 86 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 5 > קשרים בין לאומיים ועדות בין–תחומיות והנציגים של ישראל בהן שם הוועדה הנציג CODATA הוועדה לנתונים מדעיים וטכנולוגיים פרופ' ניב אחיטוב COSPAR הוועדה לחקר החלל פרופ' מוריס פודולק INQUA הוועדה הבין־לאומית לחקר הרביעון חבר האקדמיה הצעירה פרופ' איתי הלוי SCOPE הוועדה המדעית לבעיות איכות הסביבה פרופ' תמר דיין SCOR הוועדה המדעית לחקר האוקיאנוגרפיה חבר האקדמיה הלאומית פרופ' דניאל ויס SCOSTEP הוועדה המדעית הבין־לאומית לחקר פרופ' קולין פרייס האינטראקצייה הפיזיקלית של השמש עם הארץ מדענים ישראלים נושאי תפקידים בכירים בארגונים המשוייכים לISC– או בארגוני מדע בין לאומיים שם הארגון הנציג תפקיד CODATA הוועדה לנתונים מדעיים וטכנולוגיים פרופ' ניב אחיטוב חברמועצה IUMS האיגוד הבין־לאומי למיקרוביולוגיה פרופ' אליאורה רון נשיאה IUPAC האיגוד הבין–לאומי לכימיה טהורה פרופ' אהוד קינן חבר הוועד המנהל ושימושית וחבר ועדת ההערכה IUPhar האיגוד הבין־לאומי לפרמקולוגיה פרופ' פרנצ'סקה חברה בוועד המנהל, בסיסית וקלינית לוי–שפר נשיאת המשנה של הארגון ומייסדת ויו"ר תחום האימונופרמקולוגיה חברת ועדת הכינוסים IUTAM האיגוד הבין–לאומי למכניקה פרופ' לסלי תאורטית ושימושית בנקס–סילס כל האקדמיות האירופיות )All European Academies – ALLEA( ארגון זה, שנוסד בשנת 1994, משמש גוף מקשר ומתאם בין האקדמיות. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פועלת בו במעמד של חברה מייסדת. לשעבר נשיא האקדמיה פרופ' מנחם יערי נבחר להנהלת הארגון לשנים 2014-2012, ולאחריו, משנת 2015, הייתה נשיאת האקדמיה דאז פרופ' רות ארנון חברה בוועד המנהל של הארגון. כיום פרופ' ארנון ונשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן מייצגות יחד את האקדמיה בישיבות המועצה הכלליות של הארגון. 87 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים איגודהאקדמיותהבין–לאומי )Union Académique Internationale – UAI( של האיגוד לקדם שיתוף פעולה בין לאומי בתחומי מחקר במדעי הרוח והחברה. חברות בויותר־תפקידו משלושים מדינות. השנה סיימה את תפקידה חברת האקדמיה פרופ' מרגלית פינקלברג, שייצגה את ישראל באיגוד, והחל ממרס 2021 משמשת בתפקיד חברת האקדמיה פרופ' בילי מלמן. בתוקף היותו לשעבר נשיא האיגוד השתתף חבר האקדמיה פרופ' שאול שקד בישיבות הוועד המנהל ובמועצות הכלליות של הארגון בפריז בשנים 2019 ו־.2020 רשתהאקדמיותהבין–לאומיות )InterAcademy Partnership – IAP( הארגון משמש רשת לא פורמלית של אקדמיות לאומיות ועושה להגברת מודעותו של הציבור לענייני מדע. בשנת 2020 מונתה חברת האקדמיה פרופ' יונינה אלדר לתפקיד יו"ר (משותף) לפאנל מומחים ביןלאומי־ המייעץ בנושא מגפת הקורונה שהקימה הרשת, וחבר האקדמיה פרופ' איל בנבנישתי מונה להיות חבר בפאנל המייעץ. אקדמיהאירופית )Academia Europaea( ארגון הפועל כאקדמיה כלל אירופית ועם חבריו נמנים 24 מחברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן השתתפה בכינוס של אקדמיה אירופית אשר התקיים בברצלונה שבספרד בחודש אוקטובר .2019 הפורום האסטרטגי האירופי לתשתיות מחקר )European Strategy Forum on Research Infrastructures – ESFRI( ־הESFRIהואגוףעצמאיהעוסקבייעוץובהתווייתאסטרטגיהבנושאיתשתיותמדעאירופיות,ולאחרונה גם בהערכת ביצועים ואיתנות של תשתיות מדע קיימות. חברים בו, בזכויות שוות, נציגי מדינות האיחוד האירופי, נציבות האיחוד והמדינות הנלוות, כולל ישראל. ה"מוצר" העיקרי, אך לא בלעדי, של ־הESFRI הוא "מפת דרכים" לתשתיות מדע אירופיות, המתפרסמת אחת לשלוש שנים. להחלטותיו ולהערכותיו של ־הESFRI משקל רב בהתוויית מדיניות המדע של האיחוד האירופי ושל מדינות רבות. ־הESFRI עוסק לא רק בתשתיות פיזיות של "מדע גדול" כגון מאיצים וטלסקופים גדולים, אלא גם בתשתיות כגון מאגרי מידע ואוספים ובקבוצות מחקר בין לאומיות ממוקדות נושא, כגון השואה, אקולוגיה, מזון ועוד. 88 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 5 > קשרים בין לאומיים פרופ' משה דויטש הוא נציג ישראל ב ESFRI. הפעילות השנה התמקדה בהשלמת נוהלי ההערכה מדע מרכזיות של ה־לתשתיותEU, בקידום מיזם הענק EOSC Science( Open European Cloud), שבהנהלתו יושב גם יו"ר ESFRI, ובסיוע לפיתוח חזון ERA Area( Research )European החדש שמובילה נציבות האיחוד האירופי. התאחדות האקדמיות והחברות המדעיות באסיה )Association of Academies and Societies of Sciences in Asia – AASSA( ישראל נמנית עם מייסדי התאחדות האקדמיות והחברות המדעיות באסיה, המשמשת גוף מקשר ומתאם בין האקדמיות ביבשת זו. לשעבר נשיאת האקדמיה פרופ' רות ארנון כיהנה בעבר כנשיאת הארגון. רשת האקדמיות של אירופה והים התיכון (European Mediterranean Academies Network [EMAN] – Inter-Academic Group for Development) הרשת הוקמה ביוזמת האקדמיה הצרפתית למדעים, והאקדמיה הישראלית הצטרפה כחברה מייסדת. EMAN עוסקת בקידום שיתוף פעולה מדעי ואקדמי בין אירופה לבין מדינות ים תיכוניות. חבר האקדמיה ' יוחנן פרידמן מייצג את האקדמיה במועצה הכללית של הרשת, וב־פרופ2016הוא נבחר לסגן נשיא הארגון. פרופ' פרידמן הוביל מיזם אשר מטרתו לקטלג ספרות עברית שתורגמה לערבית וספרות ערבית שתורגמה לעברית. 89 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 90 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 מלגות 6 ומענקים 91 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 91 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2021–2020 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: כתובת יוונית בכתב שומרוני שנמצאה בבית כנסת בבית שאן. הכתובת מוצגת בבית האקדמיה בהשאלה מרשות העתיקות. 92 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 6 מלגות ומענקים 6.1>תוכניתמלגותאדמס תוכנית מלגות אדמס היא מפעל משותף לאקדמיה ולמר מרסל אדמס ז"ל מקנדה. מר אדמס, שנפטר בחודש אוגוסט האחרון עם הגיעו לגיל 100, ייסד את התוכנית בשנת 2005 המלגות מיועדות לתלמידי מחקר במדעי הטבע,. במדעי החיים, במתמטיקה, במדעי המחשב ובהנדסה. עד כה זכו במלגות 149 חוקרים ישראלים צעירים ומבטיחים - 106 גברים ו־43 נשים. המלגות מוענקות מדי שנה לתלמידי מחקר מובחרים למן השנה השנייה ללימודיהם לתואר דוקטור ולתקופה של שלוש עד ארבע שנים אקדמיות רצופות. את המועמדים למלגה מציעים המוסדות האקדמיים מקרב תלמידיהם, והמלגאים זכאים לפטור מלא משכר הלימוד. משנת 2018/19 סכום המלגה הוא 100,000 ש"ח לשנה. נוסף על זה, כל מלגאי זכאי ל־3,000 דולר לשנה לצורך השתתפות פעילה בכינוסים מדעיים ובסדנאות לימודים בחו"ל ולצורך שיתוף פעולה מדעי או לנסיעה לראיונות למשרת בתר־דוקטורט בחו"ל. בראש ועדת ההיגוי והשיפוט של תוכנית המלגות עומד חבר האקדמיה פרופ' משה אורן (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה.)" מלגאי אדמס בסיור בעכו, ספטמבר 2020 93 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תהליך הסינון הקפדני שנוקטות האוניברסיטאות וועדת האקדמיה מבטיח כי מקבלי המלגות הם המובילים בתחום מחקרם בישראל. למלגאים הישגים מרשימים - הם מתקבלים להשתלמויות בתר־ דוקטורט במוסדות הנבחרים בחו"ל, מבוקשים כחברי סגל צעירים באוניברסיטאות בארץ ובעולם, ומחקריהם מתפרסמים בכתבי עת יוקרתיים. לחיזוק הקשר בין מלגאי אדמס בעבר לאלה שבהווה ולגיבוש קהילה מדעית צעירה בישראל האקדמיה יוזמת פעילויות שונות, ובהן סדנאות, סיורים לימודיים, הרצאות אורח של מדענים ידועי שם, כינוס שנתי וסמינר שנתי. הפעילויות מתקיימות לרוב בבית האקדמיה, ובהן מלגאי אדמס בסדנה לתקשורת מדע נפגשים מלגאי כל המחזורים. בחודש ינואר השתתפו מלגאי אדמס בסדנאות לתקשורת המדע שנועדו להקנות להם כלים להצגה מקוונת של מחקריהם בכינוסים בין־לאומיים ובראיונות עבודה. סמינר אדמס וטקס הענקת המלגות לשנת תשפ"א נדחו בשל מגבלות הקורונה, והם עתידים להתקיים בסתיו בעת הענקת המלגות לשנת תשפ"ב. אלה שבעת תלמידי המחקר שזכו במלגות אדמס לשנת תשפ“ב: נועם הראל | אוניברסיטת תל אביב יהונתן חמו | מכון ויצמן למדע מיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה כימיה אורגנית איל וייס | אוניברסיטת בר-אילן נוי ברכה–נחמד | גנטיקה מולקולרית וביוכימיה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב כימיה ענבל ויסבורד | הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הנדסה כימית אפרת פחימה | יואב זגדון | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב האוניברסיטה העברית בירושלים פיזיקה כימיה לפרטים נוספים ראו באתר תוכנית מלגות אדמס www.adams.academy.ac.il 94 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 6 > מלגות ומענקים מלגאי אדמס, חלוקה לפי תחומים אקדמיים הנדסת אווירונאוטיקה וחלל )1( אנרגייה סולרית )1( אבולוציה )1( אקולוגיה )2( רפואה ומדעי החיים )36( הנדסת מבנים )1( הנדסת מכונות )2( ננו־מדע )2( כימיה )17( מתמטיקה )13( 149מלגאים ב17-מחזורים הנדסת חשמל )18( מדעי המחשב )27( פיזיקה )28( 6.2>תוכניתמלגותרותארנון הכשרת בתר־דוקטורט בחו"ל לבוגרות תוכנית מלגות אדמס פרופ' רות ארנון, לשעבר נשיאת האקדמיה ולשעבר יו"ר הוועדה לקידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה, הקימה בשנת 2016 קרן תמיכה שמטרתה לעודד חוקרות מצטיינות בוגרות תוכנית מלגות אדמס לצאת להשתלמות בתר־דוקטורט בחו"ל. בכל שנה תוכלנה בוגרות התוכנית לזכות במלגה בסך 20,000 דולר. את הזוכות בוחרת ועדת מלגות אדמס לפי הצטיינות במחקר. בחודש מרס נבחרו שתי זוכות לשנת הלימודים תשפ"ב, והן תחלוקנה את המלגה: > אנאל בן–אשר - השתלמות בתר־דוקטורט בכימיה באוניברסיטה האוטונומית של מדריד, בספרד > יעלקורםכהנים-השתלמותבתר־דוקטורטבמדעיהחייםבאוניברסיטתUCSFבקליפורניהשבארצותהברית 95 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 6.3>תוכניתמלגותההצטיינותשלהמועצהלהשכלהגבוהה והאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםלחוקריבתר–דוקטורטמחו"ל בשנת 2018 ייסדה האקדמיה תוכנית יוקרתית להבאת בתר־דוקטורנטים מצטיינים מרחבי העולם לישראל. הטעם לכך הוא מספרם הקטן של בתר־דוקטורנטים במעבדות המחקר בארץ, בעיקר במדעים ובהנדסה. מטרות התוכנית הן למשוך חוקרים צעירים מצטיינים מרחבי העולם לבוא לישראל, להשתלב במעבדות המחקר שבה ולשמש מנוף לשיתופי פעולה בין־לאומיים; לחזק את המעבדות המובילות בישראל באמצעות חוקרים מצטיינים; לטוות קשרים מקצועיים ואישיים עם מדענים מצטיינים בתחילת דרכם בשאיפה שהם יובילו לשיתופי פעולה מחקריים בעתיד. את הזוכים במלגות בוחרת ועדת שיפוט בראשות חבר האקדמיה פרופ' מוטי שגב, שחברים בה חברי אקדמיה וחברי סגל מקשת רחבה של תחומים אקדמיים במדעי הטבע ממגוון האוניברסיטאות בישראל וכן מדען בולט מחו"ל (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). הזוכים משתתפים בפגישה שנתית ובפעילויות שמארגנת האקדמיה. השנה הורחבה התוכנית בזכות שותפות חדשה בין האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובין המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), והוענקו 17 מלגות בכל תחומי הדעת, ובכללם תחומי מדעי הרוח והחברה. ארבע–עשרה מלגות הוענקו במדעי הטבע, בטכנולוגיה, בהנדסה ובמתמטיקה STEM( ושלוש מלגות במדעי הרוח והחברה.) המלגות הן לתקופה של שנתיים וסכום כל מלגה הוא 160,000 ש"ח לשנה. האקדמיה והמל"ג נותנות מחצית מהסכום במדעים המדויקים STEM() ושלושה רבעים מן הסכום במדעי הרוח והחברה, ואת השאר המלגאי מקבל מהאוניברסיטה המארחת כסכום תואם. אלה המלגאים לשנת תשפ"ב: > Banerjee Chandrima Dr. מהודו - משתלמת בפיזיקה, אצל פרופ' אורן כהן, בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל > Bera Prasanta Dr.מהודו - משתלם באסטרופיזיקה, אצל פרופ' יונתן גרנות, באוניברסיטה הפתוחה > Chakrabarti Stotra Dr. מהודו - משתלם במדעי החיים, אצל ד"ר עמיעל אילני, באוניברסיטת בר־אילן > Coester Christian Dr.מגרמניה-משתלםבמדעיהמחשב,אצלפרופ'ניבבוכבינדר,באוניברסיטתתלאביב > Goldstein-Sabbah Rachel Sasha Dr. מארצות הברית וצרפת - משתלמת בהיסטוריה יהודית, אצל ד"ר אביעד מורנו, באוניברסיטת בן־גוריון בנגב > Gruen Tassilo Jens Dr. מגרמניה - משתלם בפיזיקה כימית וביולוגית, אצל פרופ' לוצ'יו פרידמן, במכון ויצמן למדע > Hoer Jens Dr.מגרמניה - משתלם בגנטיקה מולקולרית, אצל פרופ' רותם שורק, במכון ויצמן למדע > Knaute Johannes Dr. מגרמניה - משתלם בפיזיקה, אצל ד"ר ארז זהר, באוניברסיטה העברית בירושלים 96 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 6 > מלגות ומענקים > Kulkarni Siddarth Dr. מהודו - משתלם בביולוגיה, אצל ד"ר אפרת גביש־רגב, באוניברסיטה העברית בירושלים > Marty Ayan Dr.מהודו - משתלם במדע החומרים, אצל ד"ר מיכל לסקס, במכון ויצמן למדע > Nadathur Prema Dr. מארצות הברית - משתלמת בבלשנות, אצל ד"ר אליצור בר־אשר סיגל, באוניברסיטה העברית בירושלים > Ribeiro Feitosa Fernando Dr. מקנדה - משתלם במדע המדינה, אצל ד"ר ג'ניפר אוסטר, באוניברסיטת בן־גוריון בנגב > Sing Kumar Rishu Dr.מהודו - משתלם בפיזיקה, אצל ד"ר סטאס בורוב, באוניברסיטת בר־אילן > SlotKilianThierryDr.מהולנד-משתלםבכימיה,אצלד"רדודאייזנברג,בטכניון-מכוןטכנולוגילישראל > Unal Caner Dr.מטורקייה - משתלם בקוסמולוגיה, אצל ד"ר אלי קובץ, באוניברסיטת בן־גוריון בנגב > Unfried Pablo Juan Dr. מקוסטה ריקה - משתלם ברגולציה ביולוגית, אצל פרופ' איגור אוליצקי, במכון ויצמן למדע > Verma Chandra Navneet Dr. מהודו - משתלם בהנדסה ביו־רפואית, אצל פרופ' עמית מלר, בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל 6.4>תוכניתלמלגותחירוםלישראליםלהשתלמותבתר־דוקטורט בארץבעקבותמגפתהקורונה המשברשגרמהמגפתהקורונההעריםקשייםרביםבפניהמדעבכללובפניחוקריםצעיריםבפרט.בשלחשיבותן של השתלמויות הבתר־דוקטורט לקידום המחקר המדעי, ומאחר שחוקרים רבים לא יכלו לממש את השתלמותם המתוכננת בחו"ל או להשלימה, החליטה האקדמיה להקים תוכנית חירום מיידית. במסגרת התוכנית הוענקו עשר מלגות לחוקרים ישראלים מצטיינים מכל תחומי הידע להשתלמות בתר־דוקטורט באוניברסיטאות המחקר בארץ - כל מלגה לתקופה של שנתיים. סכום כל מלגה הוא 150,000 ש"ח לשנה. מלגות החירום להשתלמות בתר דוקטורט של ישראלים בארץ לשנת תשפ"א־זוכי: > ד"ר זהר ארנון, ביוטכנולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' ליהי אדלר־אברמוביץ > ד"ר צילה אשל, ארכאולוגיה, אוניברסיטת אריאל בשומרון, בהנחיית ד"ר עדי אליהו בהר > ד"ר אורית ברחני, מדעי החיים, האוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחיית פרופ' עופר מנדלבוים > ד"ר אליאן הדס–ירדני, מדעי החיים, מכון ויצמן למדע, בהנחיית ד"ר מורן שלו בן־עמי > "ר שיר הוכוולד ליבר, פיזיקה/הנדסה, אוניברסיטת בר־אילן, בהנחיית פרופ' רחלהפופובצר־ד > ד"ר אורי כץ, משפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחיית פרופ' אילנה ריטוב ופרופ' דורון טייכמן > ד"ר תום לוי, מדעי החיים, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, בהנחיית פרופ' אמיר שגיא > ד"ר מאור פריד, הנדסת מכונות, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, בהנחיית פרופ' אולג גנדלמן > ד"ר הדס שליט–פלג, כימיה, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, בהנחיית פרופ' ענת מילוא > ד"ר נתנאל שפיגל, כימיה, אוניברסיטת בר־אילן, בהנחיית פרופ' דורון אורבך 97 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 6.5>פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמצטייניםבמדעיהטבעוההנדסה תוכנית פרסי בלווטניק למדענים צעירים הושקה בשנת 2018 באקדמיה בשיתוף עם האקדמיה למדעים של ניו יורק ועם קרן משפחת בלווטניק. פרסי בלווטניק ניתנים למדענים צעירים מצטיינים בתחילת דרכם העצמאית במחקר. הפרסים מוענקים מדי שנה לשלושה חוקרים צעירים ומבטיחים באוניברסיטאות ישראליות בשלושה תחומים - מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה וכימיה - לציון הישגים יוצאי דופן ולעידוד מצוינות, מקוריות וחדשנות. סכום הפרס הוא 100,000 דולר במענק לא מוגבל - אחד הפרסים הגדולים ביותר שנוסדו בשביל חוקרים בתחילת דרכם. ועדת הפרס, המורכבת מחברי אקדמיה וממדענים ידועי שם, בחנה את המלצות האוניברסיטאות ובחרה את הזוכים. הזוכים לשנת :2021 > פרופ' יוסי יובל הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב > פרופ' רפאל קליין המרכז לעיצוב מולקולרי על שם הלן ומרטין קימל, מכון ויצמן למדע > ד"ר עידו קמינר הפקולטה להנדסת חשמל, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל בראש הוועדות המדעיות עמדו השנה חברי האקדמיה פרופ' נעמה ברקאי, פרופ' דוד הראל ופרופ' יוסף קוסט. בראש המועצה המדעית המייעצת Council( Advisory Scientific) עומדים זוכה פרס נובל וחבר האקדמיה פרופ' אהרן צ'חנובר ונשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים של ניו יורק פרופ' ניקולס דירקס Dirks( Nicholas Prof.). יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' ידין דודאי מלווה את התוכנית מקצועית ומופקד על הקשר עם האקדמיה למדעים של ניו יורק. זוכי הפרס הצטרפו לקהילת חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים בארצות הברית ובבריטניה, המונה כיום מ־יותר300 זוכים. הם יוזמנו להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק, הנערך בניו יורק מדי קיץ, ובו מתכנסים חוקרים כדי להחליף רעיונות חדשים ולבנות שיתופי פעולה חוצי תחומי דעת. 98 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 6 > מלגות ומענקים 6.6>קרןבת־שבעדהרוטשילד ומענקיהשתלמותעלשםאהרןואפריםקציר קרן בת־שבע דה רוטשילד לקידום המדע בישראל נוסדה כקרן פרטית שמורה, ובשנת 1993 העבירה הברונית דה רוטשילד את הקרן לאקדמיה. הקרן נועדה לקדם את המדע הבסיסי בישראל באמצעות תמיכה בכינוסים בין־לאומיים, בביקוריהם בארץ של מדענים בעלי שם מהעולם ובתמיכה בנסיעות לחו"ל של חוקרים ישראלים צעירים לצורך השתלמות. הקרן תומכת בפעילויות מדע על בסיס מצוינות מחקרית, בייחוד בנושאים חדשניים הראויים לקידום בארץ. את פעילותה המדעית של הקרן מכוון חבר יועצים המורכב מחברי אקדמיה וממדענים ישראלים מכמה תחומי דעת בראשותו של חבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה (לרשימת חברי חבר היועצים של הקרן ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה.)" מועד קיומן של חלק מהפעילויות שאישרה הקרן בשנת 2021 נדחה בגלל מגפת הקורונה. תמיכת קרן בת־שבע דה רוטשילד לקידום המדע בישראל באה לידי ביטוי בדרכים אלה: בת שבע דהרוטשילד־סמינרי הקרן תומכת בסמינרים בין־מוסדיים המיועדים לפיתוח הידע בישראל בתחומים שבחזית המדע ולחילופי ידע ורעיונות. משום אופיים הבין־מוסדי של הסמינרים הקרן דורשת שהוועדה המארגנת של כל סמינר תורכב מאנשי מקצוע המייצגים שלושה לפחות ממוסדות המחקר העוסקים בתחום, וכי הסמינר יהיה פתוח למשתתפים מכל אוניברסיטאות המחקר ומכוני המחקר בארץ. משך סמינר הוא ארבעה-חמישה ימים, והוא נערך לרוב במקום מבודד, מחוץ לכותלי המוסדות האקדמיים ומחוץ לעיר. סך התמיכה בסמינר הוא עד 40,000 דולר. לשנת 2021 אישרה קרן בת שבע דה רוטשילד את התמיכה בסמינריםהאלה־: Bioderived Electronics 2021 > ד"ר נדב אמדורסקי ופרופ' אורי פסקין מהטכניון-מכוןטכנולוגילישראל(יושביראשהוועדההמארגנת,) פרופ' נורית אשכנזי מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, פרופ' דוד כהן ממכון ויצמן למדע, פרופ' יוסי פלטיאל מהאוניברסיטה העברית בירושלים Multisensory Integration in Action > פרופ' רועי מוקמל מאוניברסיטת תל אביב (יו"ר הוועדה המארגנת,) פרופ' עופר דונחין מאוניברסיטת בן־גוריוןבנגב,פרופ' פיראס מואסימהטכניון-מכוןטכנולוגילישראל,פרופ' אילנה ניסקימאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, פרופ' יפעת פרוט מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר ליאור שמואלוף מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב 99 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים Polymers for Advanced Technologies > פרופ' אברהם דומבמהאוניברסיטההעבריתבירושלים(יו"רהוועדההמארגנת.) חברי הוועדה המארגנת הישראלית: פרופ' מיטל זילברמן מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' דניאל כהן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' בועז מזרחי מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ד"ר גיא מחרז ממינהלהמחקרהחקלאי-מכוןוולקני,פרופ' שלמה מרגלמאוניברסיטתבר־אילן,ד"ר נאום נווה ממכללת שנקר - הנדסה, עיצוב ואמנות, פרופ' יוסף קוסט מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, פרופ' יעקב קליין ממכון ויצמןלמדע,פרופ' שמואל קניגממכללתשנקר-הנדסה,עיצובואמנות חברי הוועדה המארגנת הבין–לאומית: USA; University, Columbia Campos, Luis Prof. Prof. Yakai Feng, Tianjin University, China; Prof. Andreas Lendlein, Helmholtz- Zentrum Geesthacht Teltow, Germany; Prof. Uma Maheswari Krishnan, Universite De Bordeaux, India; Dr. Krzysztof Matyjaszewski, Carnegie Mellon University, USA; Prof. Stanislaw Slomkowski, Center of Molecular, Macromolecular Studies, Poland Reptiles in Space and Time – Using Prehistoric and Historic Knowledge to Gauge > Current and Future Global Trends of Reptilian Diversity and Conservation פרופ' שי מאירי מאוניברסיטת תל אביב, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט (יו"ר הוועדה המארגנת,) פרופ' ראובן ישורון מאוניברסיטת חיפה, ד"ר אורי רול מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב סדנאות בת־שבע דה רוטשילד סדנאות בת־שבע דה רוטשילד נועדו לקידום נושאי מחקר בין־תחומיים חדשניים באמצעות איחוד כוחות מחקריים מהאוניברסיטאות בארץ. אפשר להציע סדנאות בין־תחומיות הן במדעי הטבע והן במדעי הרוח והחברה בתחומים שיש להם זיקה ניכרת למדעי הטבע. על הוועדה המארגנת של כל סדנה לכלול אנשי סגל המייצגים שלושה לפחות ממוסדות המחקר בישראל. סך התמיכה בסדנה הוא עד 10,000 דולר. לשנת 2021 אישרה קרן בת שבע דה רוטשילד את התמיכה בסדנאותהאלה־: Executive Function and Diabetes Mellitus – A Stone Left Unturned? > ד"ר אורלי טמיר מהמרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר (יו"ר הוועדה המארגנת,) ד"ר שי אשכנזי מאוניברסיטת אריאל בשומרון, ד"ר יבגני מרזון מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר שרה צנגן מהמרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' תום שינברג מאוניברסיטת תל אביב EmbodiedCognitionandLearninginSTEAM(Science,Technology,Engineering, > Art and Mathematics) Education פרופ' בת–שבע אלון ממכון ויצמן למדע (יו"ר הוועדה המארגנת,) ד"ר רוני זוהר ממכון ויצמן למדע, פרופ' ג'רי ליסמן מאוניברסיטת חיפה, ד"ר אלי פלטניק מהאוניברסיטה העברית בירושלים 100 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 6 > מלגות ומענקים Rethinking the Path from Evidence to Decision-Making: Exploring Innovative > Approaches for the Future of Health Policy פרופ' נדב דוידוביץ וד"ר מוריה אלן מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב (יושבי ראש הוועדה המארגנת,) פרופ' אילת ברעם–צברי מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ארז גביש מבצלאל - אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, פרופ' יעל פרג מהמרכז הבינתחומי הרצליה עמיתי בת־שבע דה רוטשילד תוכנית עמיתי בת־שבע דה רוטשילד נועדה להזמנת מדענים מהמעלה הראשונה מרחבי העולם לביקור בישראל למפגשים עם מדענים ועם סטודנטים ישראלים לחילופי ידע, דעות ורעיונות בתחום התמחותם. על המועמד להיות מתחום מדעי הטבע, ועל תוכנית הביקור המיועדת לעמית לכלול ביקורים בשלושה מוסדות אקדמיים לפחות. סך התמיכה בביקור עמית הוא עד 5,000 דולר. לשנת 2021 אישרה קרן בת שבע דה רוטשילד את התמיכה בביקורי העמיתיםהאלה־: Prof.DanielSimberloff,UniversityofTennessee,Knoxville,TN,USAandMemberof > theU.S.NationalAcademyofSciences ביקור במוסדות האלה: אוניברסיטת תל אביב, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים - הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה קמפוס רחובות ואוניברסיטת בן־גוריוןבנגב.החוקרהמארחהואפרופ'יונתןבלמקרמאוניברסיטתתלאביב. Prof.DanielB.Sinars,SandiaNationalLaboratories,Albuquerque,NM,USA > ביקור במוסדות האלה: אוניברסיטת תל אביב, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ומכון ויצמן למדע. החוקר המארחהואפרופ'יצחקמרוןממכוןויצמןלמדע. 101 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מענקי השתלמות על שם אהרן ואפרים קציר מענקי השתלמות על שם אהרן ואפרים קציר נועדו להשתלמות קצרה (חודש עד חודשיים) במחקר ובשיטות עבודה במעבדות מובילות בעולם בתחומים של מדעי החיים, רפואה, מדעים מדויקים והנדסה. המענקים מיועדים לדוקטורנטים מכל האוניברסיטאות בישראל וכן לחוקרים בעלי תואר דוקטור ולבעלי תואר MD, עד חמש שנים מקבלת התואר. עדיפות ניתנת לחוקרים צעירים אשר אין עומדת לרשותם קרן השתלמות. סך התמיכה בהשתלמות הוא עד 5,000 דולר. לשנת 2021 קיבלו את מענק ההשתלמות על שם אהרן ואפרים קציר: > ג'וליאן גדעון מהטכניון-מכוןטכנולוגילישראל.השתלמותב־ Children's Hospital Los Angeles, Saban Research Institute, University of Southern California, CA, USA > מירטה דומנצ'יץ' בן־גוריוןבנגב.השתלמותב־מאוניברסיטת Medical Physics Unit, McGill University, Montreal, Canada > לוי מאוניברסיטת בר־אילן. השתלמות ב־נטלי Smithsonian Tropical Research Institute, Panama, Republic of Panama > ליבנה מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. השתלמות ב־אחיה Department of Microbiology, Utrecht University, the Netherlands > דניאלה ליכטמן מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. השתלמות ב־ Zuckerman Mind, Brain, Behavior Institute, Columbia University, New York, NY, USA > מורגוליס מאוניברסיטת חיפה. השתלמות ב־מירי Julius Wolff Institute for Biomechanics and Musculoskeletal Regeneration, Charité Campus Virchow Clinic, Berlin, Germany > ראיה מרעי מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. השתלמות ב־ NeurodevelopmentalandImagingCenter,KennedyKriegerInstitute,Baltimore,MD,USA > מריה פולאי מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. השתלמות ב־ Department of Medicine, Harvard Medical School, Brigham and Women's Hospital, Boston, MA, USA > פרייברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים. השתלמות ב־יניב SLAC National Accelerator Laboratory, Stanford Synchrotron Radiation Lightsource, Menlo Park, CA, USA > אייל שטיין מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. השתלמות ב־ McCormick School of Engineering, Northwestern University, Chicago, IL, USA > שמש מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. השתלמות ב־אלעד Cambridge University Hospitals, UK 102 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 6 > מלגות ומענקים 6.7>הקרןלקידוםמדעיהרוחוהחברה פעילות הקרן למען קידום המחקר בישראל באה לידי ביטוי בתמיכה כספית בכינוסים, בתוכנית עמיתים ובתוכנית השתלמויות. בראש ועדת ההיגוי של הקרן עומד חבר האקדמיה פרופ' אבנר הולצמן (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). בשל המספר הגדול של בקשות לתמיכה הגדילה האקדמיה את תקציב הקרן במידה ניכרת. מועד קיומן של חלק מהפעילויות שאישרה הקרן נדחה בגלל מגפת הקורונה. כינוסים הקרן מממנת כינוסים בין־מוסדיים במדעי הרוח והחברה כדי להביא להעמקת הידע בישראל בתחומים שבחזית המדע ולהחלפת ידע ורעיונות בין העוסקים בנושא הנחקר. את הכינוסים מנחים מדענים בכירים מישראל ומחו"ל. משום אופיים הבין־מוסדי של הכינוסים הקרן דורשת שהוועדה המארגנת של כל כינוס תורכב מאנשי מקצוע המייצגים שניים לפחות ממוסדות המחקר העוסקים בתחום, וכי הכינוס יהיה פתוח למשתתפים מכל המוסדות האלה בישראל. עוד קובעת הקרן כי יש לקיים את הכינוס בתנאים המאפשרים מגע רצוף בין התלמידים, החוקרים הצעירים והמדענים הישראלים לבין המדענים המוזמנים מחו"ל. הכינוסים כוללים הרצאות פתוחות לקהל וכן מפגשים ודיונים רצופים בהשתתפות המרצים וקבוצות קטנות של תלמידים. סך התמיכה בכינוס הוא עד 20,000 דולר. לשנת תשפ"א אושרה התמיכה בכינוסים האלה: > דיור בישראל: היבטים היסטוריים ותאורטיים ד"ר אליה אתקיןמאוניברסיטתבן־גוריוןבנגב,פרופ' אבי בראלימאוניברסיטתבן־גוריוןבנגב,ד"ר מאיה מארק מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ד"ר הדס שדר מהמרכז האקדמי ויצו חיפה, ד"ר הילה שלם בהרד מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב > הכשרת מורים בחינוך הדתי פרופ' יהודה ברנדס מהמכללה האקדמית הרצוג, פרופ' חיים גזיאל מהמכללה האקדמית הרצוג, פרופ' זהבית גרוס מאוניברסיטת בר־אילן, פרופ' יובל דרור מאוניברסיטת תל אביב ומהמכללה האקדמית תל־חי, ד"ר תמי חלמיש–אייזנמן מהמכללה האקדמית הרצוג, פרופ' יעקב כץ מאוניברסיטת בר־אילן, פרופ' נעמה צבר בן–יהושע מאוניברסיטת תל אביב וממכללת אחווה, פרופ' שלמה רומי מהמכללה האקדמית הרצוג > משפט מוסלמי במדינה היהודית: בין בתי הדין השרעיים לבתי המשפט לענייני משפחה, בין התקדמות לנסיגה פרופ' מוחמד אלעטאונה מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ד"ר קארין כרמית יפת מאוניברסיטת חיפה, ד"ר עידו שחר מאוניברסיטת חיפה 103 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > "עכשיו ובימים האחרים", יצירתו של יהודה עמיחי בהקשריה הפואטיים, הלשוניים, ההיסטוריים והתרבותיים ד"ר עידו בסוק מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר תמר הס מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' תמר וולף–מונזון מאוניברסיטת בר־אילן, ד"ר גדעון טיקוצקי מהאוניברסיטה העברית בירושלים JewishLanguagesinContact JewishLanguagesinContact > פרופ' יהודית הנשקה מאוניברסיטת חיפה, פרופ' חזי מוצפי מאוניברסיטת תל אביב ReadingMesopotamianLiterature:AncientandModernPerspectives ReadingMesopotamianLiterature:AncientandModernPerspectives > ד"ר נגה איילי–דרשן מאוניברסיטת בר־אילן, פרופ' שון–זליג אסטר מאוניברסיטת בר־אילן, פרופ' אורי גבאי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' יורם כהן מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר נילי סמט מאוניברסיטת בר־אילן The Delimitation of International Maritime Borders: Disputes, Challenges, and The Delimitation of International Maritime Borders: Disputes, Challenges, and > SolutionsinaComparativePerspective SolutionsinaComparativePerspective פרופ' שאול חורב מאוניברסיטת חיפה, ד"ר אריאל כבירי מהמכללה האקדמית גליל מערבי, ד"ר כרמלה לוטמר מאוניברסיטת חיפה TheorizingNationalSolidarity:Mechanisms,ModelsandParadoxes TheorizingNationalSolidarity:Mechanisms,ModelsandParadoxes > פרופ' אבנר בן–עמוס מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' אבי בראלי מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, פרופ' אורן מאיירס מאוניברסיטת חיפה, פרופ' אורן סופר מהאוניברסיטה הפתוחה, פרופ' דני קפלן מאוניברסיטת בר־אילן, פרופ' חזקי שוהם מאוניברסיטת בר־אילן, פרופ' יולי תמיר ממכללת שנקר - הנדסה, עיצוב ואמנות תוכנית העמיתים הקרן מממנת הזמנת מדענים מהמעלה הראשונה מרחבי העולם לישראל לכמה ימים לפגישה עם מדענים ועם סטודנטים ישראלים להחלפת ידע, דעות ורעיונות בתחום התמחותם. התוכנית מיועדת למדענים מתחומי מדעי הרוח והחברה בלבד. המלגה ניתנת עד לסכום של 5,000 דולר. לשנת תשפ"א אושר המימון של ביקורי העמיתים האלה: Prof. Jacques Barber, Adelphi University, NY, USA > ביקור במוסדות האלה: אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בר־אילן Prof. Rebecca Cypess, Rutgers University, NJ, USA > ביקור במוסדות האלה: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בר־אילן ואוניברסיטת חיפה Prof. Anil Gupta, University of Pittsburgh, PA, USA > ביקור במוסדות האלה: אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב 104 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 6 > מלגות ומענקים Prof.JuttaJoormann, Yale University, CT, USA > ביקור במוסדות האלה: האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בר־אילן Prof.CarolinaLópez-Ruiz, Ohio State University, OH, USA > ביקור במוסדות האלה: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר־אילן ואוניברסיטת חיפה Prof.LalaStraussner, New York University, NY, USA > ביקור במוסדות האלה: האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב מענקי השתלמות המענקים נועדו להשתלמות במחקר ובשיטות עבודה בספרייה, בארכיב, במעבדה או במסגרת מתאימה אחרת בחו"ל למשך חודש עד חודשיים בתחום מדעי הרוח והחברה. המענקים ניתנים לדוקטורנטים מכל מוסדות המחקר בישראל וכן לחוקרים בעלי תואר דוקטור, עד עשר שנים מקבלת התואר. עדיפות ניתנת לחוקרים צעירים שאין עומדת לרשותם קרן השתלמות. סך כל מענק הוא עד 5,000 דולר. לשנת תשפ"א אושר מימון ההשתלמויות האלה: > "ר אלה אסף שפייר, השתלמות ב־ד National Museum of Ethiopia, Addis Ababa, Ethiopia > "ר רות גוטפריד, השתלמות ב־ד Center on Trauma and Children, University of Kentucky, Lexington, KY, USA > גנזר, השתלמות ב־שיר Autism Research Centre, University of Cambridge, UK > חיים–נחום, השתלמות ב־שילת Department of Counseling and Clinical Psychology, Columbia University, New York, NY, USA > טל סולטן, השתלמות ב־רונית School of Social Sciences, University of Buenos Aires, Argentina > הדר נפתלוביץ', השתלמות ב־ Department of Psychiatry, Columbia University, New York, NY, USA > "ר תקוה עובדיה, השתלמות ב־ד Department of Mathematics, The University of Auckland, New Zealand 105 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 6.8>מלגותקרןפולקסבישראל קרן פולקס, שמרכזה בלונדון, מעניקה באמצעות האקדמיה מלגות המיועדות לתלמידי רפואה הלומדים גם לקראת תואר שלישי במדעי החיים. המלגות מוענקות מדי שנה לתקופה של עד שלוש שנים. סכום המלגה הוא עד 2,000 לירות שטרלינג לשנה. בחירת המועמדים נעשית באמצעות ועדה של האקדמיה, והחלטות הוועדה כפופות לאישור נאמני קרן פולקס בלונדון. יו"ר הוועדה בישראל הוא חבר האקדמיה פרופ' משה אורן (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה.)" אלה הזוכים במלגות פולקס לשנת תשפ"א: רפאל בז'זינסקי פאדי עיד אוניברסיטת תל אביב הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל יאיר גת עסאם עסלי האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן־גוריון בנגב דן ורשקוב אסעד שיתי האוניברסיטה העברית בירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל ג'נאן מוחמד אוניברסיטת תל אביב אלה התלמידים שמלגתם נמשכת משנים קודמות: יחזקאל אליהו מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, מקס דרבקין מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, יואב חרפק– עמיקם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שיר טוביאנה מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, יובל יוגב מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, אביב מזרחי–קליגר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, טניה פיינסוד–לוי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שירן קעטבי מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב והאוניברסיטה העברית בירושלים, איתן קפלן מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל 106 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 6 > מלגות ומענקים 6.9> בתר דוקטורטבפיזיקהגרעינית־מלגות האקדמיה מפעילה תוכנית מלגות בתר־דוקטורט לפיתוח המצוינות האקדמית בתחום הפיזיקה הגרעינית בישראל. המלגות מיועדות לחוקרים צעירים מצטיינים המעוניינים לצאת להשתלמות בתר־דוקטורט באחד המוסדות המובילים בחו"ל, ושזה להם הבתר־דוקטורט הראשון בחו"ל. את המועמדים בוחרת ועדה של האקדמיה בראשותו של פרופ' יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). סכום המלגה הוא 160,000 ש״ח, והיא ניתנת לשנת מחקר אחת בחו"ל, המוקדשת כולה למחקר בפיזיקה גרעינית. הזוכים יכולים לבקש פריסה של המענק לשנתיים. הזוכה לשנת תשפ"א הוא נועם גבריאלוב סומין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שנסע להשתלמות בתר־דוקטורט בפיזיקה גרעינית באוניברסיטת ייל שבארצות הברית. בשל מגפת הקורונה נדחתה הנסיעה המתוכננת, והוא החל בהשתלמות באפריל .2021 107 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 108 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הצעירה 7 הישראלית 109 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 109 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2021–2020 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: עץ רימון בגן המדע בבית האקדמיה 110 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 7 האקדמיה הצעירה הישראלית האקדמיה הצעירה פועלת עצמאית, בגיבויה ובסיועה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, משלהי 2012. חברי וחברות האקדמיה הצעירה הם אנשי ונשות מדע מצטיינים מהשורה הראשונה בתחומם, המחויבים למעורבות ציבורית חברתית פעילה בנושאים הקשורים בענייניה של האקדמיה. החברות והחברים החדשים נבחרים על פי תקנון מוסכם, ובבחירתם קיימת השאיפה לשמור על איזון דיסציפלינרי ועל ייצוג הולם של הקהילה המדעית בישראל, כפוף לעקרון המצוינות כתנאי קובע. כהונת החברים והחברות היא לתקופה קצובה בת ארבע שנים. האקדמיה הצעירה ממקדת את פעילותה בשני יעדים אסטרטגיים: האחד, קידום חוקרות וחוקרים צעירים וחיזוק הקשר בין האקדמיה לקהילה בדגש על הפריפריה החברתית והגאוגרפית, והשני - ייזום וקידום של מיזמים חדשים בידי חברותיה וחבריה. בשנת 2020 בחרה האקדמיה הצעירה לשורותיה שישה חוקרים וחוקרות חדשים: פרופ' יעקב אברמסון, ד"ר איריס אידלסון שיין, ד"ר תאופיק דעאדלה, ד"ר יונית הוכברג, פרופ' איתי הלוי ופרופ' נתן קלר. לאקדמיה הצעירה ועד מנהל הנבחר באספה הכללית של האקדמיה הצעירה, ובו שלושה חברים וחברות מתחומי דעת שונים: פרופ' תמי גיגר (יו"ר), פרופ' חיים ביידנקופף ופרופ' ליאת קוזמא. 111 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים במהלך השנה האחרונה יזמה האקדמיה הצעירה את הפעילויות והאירועים האלה: כינוס של ראשי האקדמיה בישראל עם בתר–דוקטורנטים ישראלים בחודש יוני 2020 קיימה האקדמיה הצעירה כינוס מקוון, "בתר דוקטורנטים בצל הקורונה", שבו השתתפו נשיאי האוניברסיטאות בארץ, יו"ר הות"ת פרופ' יפה זילברשץ, סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל ומאות בתר דוקטורנטים ישראלים מרחבי העולם. משתתפי הכינוס הציפו את הקשיים שנתקלו בהם בתר הדוקטורנטיםהשוהיםבחו"לודנובדרכיםלסיועלחוקריםשמחקרםנפגעבשלהקורונהולהבטחתעתידם. בעקבותהכינוסיזמההאקדמיההלאומיתתוכניתמלגותחירוםלמשתלמיומשתלמותבתר דוקטורטמצטיינים, ובעקבותיהיזמוכלהאוניברסיטאותתוכניותדומות(מידענוסףראולעילבפרק6"מלגותומענקים.)" בוועדה המארגנת של הכינוס: פרופ' חיים ביידנקופף, פרופ' מיכל בר אשר סיגל, פרופ' תמי גיגר, פרופ' ליעד מודריק, פרופ' יובל פלדמן, חברת האקדמיה הצעירה לשעבר פרופ' מיכל פלדמן, פרופ' אבי צדוק, פרופ' בינה קליסקי, פרופ' אסיה רולס ופרופ' מיכל שרון. סקר סגל צעיר בקורונה בסוף שנת 2020 ערכה האקדמיה הצעירה סקר בזק למיפוי השפעת מגפת הקורונה על התפוקה המחקרית של חברי וחברות סגל צעירים באוניברסיטאות השונות בישראל כדי להבין את המשתנים המעורבים ולזהות את ההשפעות ארוכות הטווח של המגפה. לסקר השיבו 874 חוקרים וחוקרות (מתוך כ 2,500 השייכים לחתך זה) המייצגים מגוון רחב של תחומי מחקר, מתודולוגיות, סטטוס קביעות, מגדר ומצב משפחתי. תוצאות הסקר משקפות השפעה חמורה של המגפה על התפוקה המחקרית של הסגל הצעיר. הפגיעות העיקריות שנמנו היו השפעת מגפת הקורונה על התפוקה המחקרית לפיממצאיהסקר ביכולת להטביע חותם על הקהילה, בירידה חדה במספר ההרצאות האקדמיות בזמן המגפה ובתפוקת קבוצת המחקר. בגורמים העיקריים צוינו צורכי המשפחה, יכולת ניהול צוות המחקר, מצבם הנפשי והמנטלי של החוקרים והמעבר להוראה מקוונת. תוצאות הסקר הוצגו לפני חטיבות האקדמיה הלאומית וכן לפני ועדת ההיגוי להוגנות מגדרית של הות"ת. נוסף על זה נשלח מכתב מסכם לרקטורים של כל האוניברסיטאות בבקשה שיפיצו את הממצאים בקרב כלל הסגל הבכיר על מנת להעלות את המודעות לאתגרים. תוצאות הסקר זמינות באתר ייעודי. בצוות ההיגוי של הסקר: פרופ' חיים ביידנקופף (יו"ר), ד"ר איריס אידלסון שיין, פרופ' עמית ברנשטיין, פרופ' תמי גיגר, ד"ר יונית הוכברג, פרופ' קרן וינשל, פרופ' ליעד מודריק, פרופ' חיים סוכובסקי, פרופ' חגי פרץ, פרופ' בינה קליסקי ופרופ' נתן קלר. 112 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 7> האקדמיה הצעירה הישראלית סקר חוקרים וחוקרות בראשית דרכם האקדמית 2.0 האקדמיה הצעירה השלימה בשנת 2019 סקר מקיף בקרב מדעניות ומדענים צעירים מכל תחומי המחקר והידע, אשר הצטרפו לסגל הבכיר של אוניברסיטאות המחקר בעשור האחרון. השיבו לסקר כאלף חברי וחברות סגל. מטרת הסקר הייתה למפות את נקודות החוזק של המערכת האקדמית בגיוס מדענים ומדעניות צעירים ובקליטתם ואת הנקודות הטעונות שיפור. הסקר עוסק בסוגיות רבות: השתלבות לאחר בתר־דוקטורט, הקמת תשתיות מחקר, הוראה, תמיכה מנהלית, הנחיית סטודנטים ובתר־דוקטורנטים, תהליכי קידום, הנחיה וחניכה, ייצוג קבוצות אוכלוסייה שונות בקרב הסגל הנקלט ועוד. תוצאות הסקר מספקות כלי ייחודי לעיצוב ולבקרה של מדיניות אקדמית, הן ברמה המוסדית והן ברמה הלאומית. השנה החלה האקדמיה הצעירה לקיים פגישות עם נשיאים ועם רקטורים בכל אחת מהאוניברסיטאות על מנת להציג לפניהם את התוצאות שהתקבלו במוסד שלהם, ותוצאות הסקר יפורסמו במהלך שנת 2021. סקר זה ממשיך סקר קודם שתוצאותיו פורסמו בשנת .2017 בוועדת הסקר: פרופ' עמית ברנשטיין (יו"ר), פרופ' יוסי יובל, חברי האקדמיה הצעירה לשעבר פרופ' אודי נקר ופרופ' אבי צדוק. סדרת סמינרי רשת: מרחיבים את ארגז הכלים האקדמי האקדמיה הצעירה יזמה סדרה של סמינרי רשת (ובינרים) שמטרתה הייתה לסייע לבתר דוקטורנטים המתמודדים עם אתגרי הקורונה ברכישת מיומנויות וכלים להשתלבות בעולם האקדמיה ובשוק העבודה. הסדרה התקיימה בשיתוף פעולה עם פולברייט Fulbright() ישראל וכללה שמונה מפגשים. את המפגשים הובילו בעיקר חברי וחברות האקדמיה הצעירה בהווה ובעבר. לסדרה היו אלפי צפיות בשידור חי, והיא זמינה לצפייה בערוץ היוטיוב של מתוך מפגש בסדרת הסמינרים "מרחיבים את ארגז הכלים האקדמי" האקדמיה הצעירה. בוועדה המארגנת של הסדרה: פרופ' חיים ביידנקופף, פרופ' מיכל בר אשר סיגל, פרופ' תמי גיגר, פרופ' יוסי יובל, פרופ' ליעד מודריק, חברת האקדמיה הצעירה לשעבר פרופ' מיכל פלדמן, פרופ' ליאת קוזמא ופרופ' בינה קליסקי. 113 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כינוסי "לראות ולהיראות" לבתר–דוקטורנטים האקדמיה הצעירה קיימה שלושה כינוסים מקוונים שבהם הציגו בתר דוקטורנטים את מחקריהם לפני דקנים, ראשי מחלקות, ראשי בתי ספר וחברי סגל במוסדות המחקר השונים. בחודש ספטמבר התקיים כינוס בתחום הביולוגיה ומדעי החיים, בחודש דצמבר התקיים כינוס בתחום המדעים המדויקים וההנדסה, ובחודש פברואר התקיים כינוס בתחום מדעי הרוח. מטרת הכינוסים הייתה לתת לבתר הדוקטורנטים אפשרות להציג את עצמם ואת המחקר שלהם לפני קהל אקדמי מגוון, לסייע ביצירת שיתופי פעולה מחקריים, רישות עסקי (נטוורקינג) וקידום השיח המחקרי והפעילות האקדמית הבין דורית גם בתקופת הקורונה. הכינוסהמקוון"לראותולהיראות"בתחוםמדעיהרוח בוועדת ההיגוי של הכינוסים: ד"ר איריס אידלסון שיין, פרופ' עופר אשכנזי, פרופ' חיים ביידנקופף, ד"ר נטשה גורדינסקי, פרופ' תמי גיגר, ד"ר יונית הוכברג, פרופ' איתי הלוי, פרופ' תומר וולנסקי, פרופ' יוסי יובל, פרופ' איציק מזרחי, פרופ' חיים סוכובסקי, פרופ' ליאת קוזמא, פרופ' בינה קליסקי, פרופ' נתן קלר ופרופ' אבי שרודר. פעילותה של ועדת מדעי הרוח > בחודש מאי 2020 התפרסם נייר עמדה משותף לאקדמיה הצעירה ולמשרד המדע והטכנולוגיה בנושא מדיניות ארוכת טווח בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים, שמטרתו לאגם משאבים ולבסס שיתוף פעולה בממשק שבין מדעי הרוח לטכנולוגיות מחקר חישוביות. > בחודש יוני 2020 התקיים המפגש השלישי של פורום מדעי הרוח הדיגיטליים, בהשתתפות חוקרים, ארכיונאים, ספרנים ונציגים של משרדי ממשלה. המפגש הוקדש לשלל הדילמות האתיות העומדות בפנינו נוכח מחקר ותיעוד דיגיטלי, כגון קניין רוחני והזכות לפרטיות. 114 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 7> האקדמיה הצעירה הישראלית > עוד התקיים בחודש יוני 2020 מפגש של חברי וחברות האקדמיה הצעירה בהווה ובעבר מתחום מדעי הרוח, שניסחו את המסמך "הצעות להגדלת מספר הסטודנטים בפקולטות למדעי הרוח." המסמך הוצג לפני נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' נילי כהן וכן לפני יו"ר הות"ת פרופ' יפה זילברשץ. > במהלך חודשי קיץ 2020 ערכה הוועדה סקר שנועד למפות את האתגרים הייחודיים העומדים בפני חוקרות וחוקרים במדעי הרוח בתקופת הקורונה. בעקבות ממצאי הסקר הוחלט להפיק עלון אשר יפרט את השירותים המיוחדים שמציעות הספריות לחוקרים ולתלמידי תארים מתקדמים במדעי הרוח בתקופה זו. בוועדת מדעי הרוח: ד"ר איריס אידלסון שיין, פרופ' עופר אשכנזי, פרופ' מיכל בר אשר סיגל, ד"ר נטשה גורדינסקי, ד"ר תאופיק דעאדלה, פרופ' יוסי יובל, פרופ' נועם מזרחי, פרופ' ליאת קוזמא ופרופ' אסיה רולס. פעילות הוועדה לקידום סטודנטים ערבים בחודש נובמבר קיימה האקדמיה הצעירה סדנה מקוונת לדוקטורנטים ודוקטורנטיות ערבים בשפה הערבית. הסדנה נועדה להפגיש תלמידי ותלמידות מחקר מכל הדיסציפלינות ומכל האוניברסיטאות בארץ ולאפשר להם היכרות ראשונית עם תהליך ההתקדמות בעולם האקדמי. את הסדנה פתחו נשיאת האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים פרופ' כהן חבר האקדמיה הצעירה פרופ' ראמי עקילאן בסדנה המקוונת לדוקטורנטיםערבים ויו"ר הות"ת פרופ' יפה זילברשץ, ולאחר מכן התקיים פאנל של אנשי סגל ערבים שדנו בסוגיות של השתלמות בתר דוקטורט, השתלבות באקדמיה הישראלית, פרסום בכתבי עת, שוק העבודה האקדמי והשתתפות בכינוסים אקדמיים. הוועדה ממשיכה לפעול לקידום סטודנטים ערבים, ונפגשה עם חברת ות"ת פרופ' מונא מארון על מנת לקבל סקירה על עמדת ות"ת ותוכניותיה עבור סטודנטים ערבים. בוועדה: פרופ' ראמי עקילאן (יו"ר), פרופ' השאם אבו ריא, פרופ' אשרף בריק, ד"ר נטשה גורדינסקי, ד"ר תאופיק דעאדלה וד"ר קארין כרמית יפת. 115 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פעילות הוועדה לקידום נשים ולמגדר > לאקדמיה הצעירה יש נציגות במועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה במשרד המדע והטכנולוגיה ובוועדה להוגנות מגדרית של ות״ת-מל״ג. נוסף על זה השתתפה האקדמיה הצעירה בתת–הוועדה לניסוח קו המשווה"" - קריטריונים למימון אוניברסיטאות על פי מדד לקידום הוגנות מגדרית. > חברות הוועדה נפגשו עם פורום הרקטורים והציעו לאמץ החלטה ששפת המבחנים בכל האוניברסיטאות תשונה ללשון זכר רבים על מנת לצמצם את תחושת ההדרה בקרב נבחנות. בפגישה הוצגו ממצאים המלמדים ששינוי כזה מצמצם את הפער בין נבחנות לבין נבחנים בשני שלישים. הרקטורים תמכו בהצעה, והאוניברסיטאות השונות פרסמו הנחיות והמלצות לאימוץ לשון הרבים בבחינות. > בחודש ינואר הציגה חברת האקדמיה הצעירה פרופ' ליעד מודריק את הנושא בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, בישיבה לרגל יום הלשון העברית. בוועדה: פרופ' הילה שמיר (יו"ר), ד"ר איריס אידלסון–שיין, ד"ר יונית הוכברג, פרופ' איתי הלוי, פרופ' תומר וולנסקי, ד"ר קארין כרמית יפת, פרופ' ליעד מודריק, פרופ' חגי פרץ, פרופ' בינה קליסקי ופרופ' מיכל שרון. תוכנית חניכה לבוגרי כפרי נוער יוצאי אתיופיה - "לחלום בגדול" ביוזמת חבר האקדמיה הצעירה פרופ' אילון שני האקדמיה הצעירה משתתפת בתוכנית משותפת למשרד החינוך ולמינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער - תחום הבוגרים ותוכנית הישגים, שמטרתה לקדם השתלבות מיטבית של בוגרי הקהילה האתיופית באקדמיה הישראלית. התוכנית כוללת ליווי אישי וצמוד של אנשי סגל מהאקדמיה בישראל לצעירים וצעירות מהקהילה האתיופית בעלי מוטיבציה גבוהה להשתלב בהשכלה הגבוהה. הליווי מתמקד בצומתי קבלת החלטות, בעידוד התמדה ועמידה בתהליכי הקבלה, בסיוע באיתור מלגות, בתהליך הכניסה לאקדמיה, בקליטה במוסד הלימודים ובשנה הראשונה ללימודים. מוסדות ההשכלה הגבוהה המשתתפים בפעילות הם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטתחיפה,אוניברסיטתתלאביב,האוניברסיטההעבריתבירושליםוהטכניון-מכוןטכנולוגילישראל. פינת "קרב מדע" בגלי צה"ל ביוזמתהאקדמיההצעירהשודרהבמהלךהקיץפינהיומיתבגליצה"לשבהריאיינהחברתהאקדמיההצעירה פרופ'ליעדמודריקמדעניםומדעניותמתחומידעתמגווניםוממוסדותשוניםשסיפרועלמחקרם. המארגנת של המיזם: פרופ' חיים ביידנקופף, פרופ' מיכל בר־אשר סיגל, פרופ' אילת ברעם־בוועדה צברי, פרופ' תומר וולנסקי, פרופ' ליעד מודריק, פרופ' בינה קליסקי וד"ר יעל שטרנהל. 116 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 7> האקדמיה הצעירה הישראלית חוקרים פרטיים מדור ״חוקרים פרטיים״, ביוזמת האקדמיה ובשיתוף עם אתר Ynet, מוסיף ומתפרסם אחת לשבוע, והוא זוכה לעשרות אלפי צפיות. המדור נותן לחוקרות ולחוקרים במה שמעליה הם מספרים על נושא מחקרם מנקודת מבט אישית ובלשון הנהירה לכול. בוועדה המנהלת את המדור: ד"ר איריס אידלסון שיין, פרופ' מתוך מדור "חוקרים פרטיים": יוצאים מהמעבדה ליאת קוזמא ופרופ' אבי שרודר. עם טכנולוגיות לבישות. צילום: איתי חוברה פגישות עם קובעי מדיניות במהלך השנה קיים הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה פגישות עם שר המדע והטכנולוגיה מר יזהר שי ועם השר להשכלה גבוהה מר זאב אלקין וכן השתתף בפורום ור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות). בפגישות הוצגו פעילויות האקדמיה הצעירה בתקופת הקורונה ובייחוד אלה שעוסקות באתגרים העומדים בפני פגישת הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה הישראלית עם בתר דוקטורנטים ישראלים השוהים בחו"ל בתקופה זו. שרהמדעוהטכנולוגיהמריזהרשי,יולי2020 117 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 118 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 7> האקדמיה הצעירה הישראלית חברי וחברות האקדמיה הצעירה הישראלית פרופ׳ השאם אבו ריא,ביתהספרלעבודהסוציאלית,אוניברסיטתחיפה פרופ׳ יעקב אברמסון,המחלקהלאימונולוגיה,מכוןויצמןלמדע ד״ר איריס אידלסון שיין,המחלקהלהיסטוריהשלעםישראל,אוניברסיטתבן גוריוןבנגב פרופ׳ עופר אשכנזי,החוגלהיסטוריה,האוניברסיטההעבריתבירושלים פרופ׳ חיים ביידנקופף,המחלקהלפיזיקה,מכוןויצמןלמדע פרופ׳ אשרף בריק,הפקולטהלכימיה,הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל פרופ׳ עמית ברנשטיין,החוגלפסיכולוגיה,אוניברסיטתחיפה ד״ר נטשה גורדינסקי,החוגלספרותעבריתוהשוואתית,אוניברסיטתחיפה פרופ׳ תמי גיגר,הפקולטהלרפואה,אוניברסיטתתלאביב ד״ר תאופיק דעאדלה, החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון והחוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית בירושלים ד״ר יונית הוכברג,מכוןרקחלפיסיקה,האוניברסיטההעבריתבירושלים פרופ׳ איתי הלוי,המחלקהלמדעיכדורהארץוכוכביהלכת,מכוןויצמןלמדע פרופ׳ תומר וולנסקי,ביתהספרלפיזיקהולאסטרונומיהע"שסאקלר,אוניברסיטתתלאביב פרופ' קרן וינשל,הפקולטהלמשפטים,האוניברסיטההעבריתבירושלים פרופ׳ יוסי יובל,ביתהספרלזואולוגיהוביתהספרסגוללמדעיהמוח,אוניברסיטתתלאביב ד״ר קארין כרמית יפת,הפקולטהלמשפטים,אוניברסיטתחיפה פרופ׳ ליעד מודריק,ביתהספרלמדעיהפסיכולוגיה,אוניברסיטתתלאביב פרופ׳ איציק מזרחי,המחלקהלמדעיהחיים,אוניברסיטתבן־גוריוןבנגב פרופ׳ נועם מזרחי,החוגללימודימקרא,האוניברסיטההעבריתבירושלים פרופ׳ חיים סוכובסקי,הפקולטהלמדעיםמדויקים,אוניברסיטתתלאביב פרופ׳ ראמי עקילאן,הפקולטהלרפואה,האוניברסיטההעבריתבירושלים פרופ״ח חגי פרץ,המחלקהלפיזיקה,הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל פרופ׳ ליאת קוזמא,החוגללימודיהאסלאםוהמזרחהתיכון,האוניברסיטההעבריתבירושלים פרופ׳ בינה קליסקי,המחלקהלפיזיקה,אוניברסיטתבר־אילן פרופ׳ נתן קלר,המחלקהלמתמטיקה,אוניברסיטתבר אילן פרופ״ח אסיה רולס,הפקולטהלרפואה,הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל פרופ׳ הילה שמיר,הפקולטהלמשפטים,אוניברסיטתתלאביב פרופ׳ אילון שני,ביתהספרלמדעיהצמחואבטחתמזון,אוניברסיטתתלאביב פרופ״ח אבי שרודר,הפקולטהלהנדסהכימית,הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל פרופ׳ מיכל שרון,המחלקהלמדעיםביומולקולריים,מכוןויצמןלמדע עוד על אודות האקדמיה הצעירה הישראלית ניתן לקרוא באתר www.young.academy.ac.il מימין: מבט מגן המדע אל המבואה הפנימית שבבניין האקדמיה 119 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 120 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פעילויות נוספות 8 לקידום מטרותיה של האקדמיה 121 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 121 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2021–2020 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: דלת של מערת קבורה עשוייה בזלת מן התקופה הרומית המאות השנייה—השלישית לספירה) אשר נמצאה בטבריה.( הפריט הוא חלק מתצוגה ארכאולוגית שהושאלה לאקדמיה באדיבות רשות העתיקות והוא מוצב בפטיו של בית האקדמיה. 122 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פעילויות נוספות לקידום 8 מטרותיה של האקדמיה 8.1>מרכז הקשר לחוקרים ישראלים מרכז הקשר נועד לסייע לחוקרים ישראלים העובדים או לומדים בחו"ל ולמדענים עולים לקשור קשרים ולמצוא משרה בישראל כדי שיוכלו לחזור או לעלות ארצה ולהשתלב בקהילה המדעית הישראלית. המרכז מטפל בחוקרים מכל תחומי הדעת האקדמיים, ובכללם מדעי הרוח והחברה. בין היתר פועל המרכז להביא לפני מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות את צורכיהם של החוקרים ואת הקשיים שעימם הם מתמודדים. רשומים במאגר מרכז הקשר יותר מ־כיום4,300 חוקרים וחוקרות, מרביתם חיים בחו"ל ומעוניינים לשוב . כ־לישראל75% מהרשומים במאגר הם בעלי תואר דוקטור וכ־20% הם דוקטורנטים. שליש מהחוקרים שבמאגר הם מתחומי מדעי החיים והרפואה, שליש מתחומי המדעים המדויקים ומדעי ההנדסה, ושליש - מתחומי מדעי הרוח והחברה. לכל חוקר הרשום במרכז הקשר יש לוח מודעות אישי, ובו הוא מקבל מידע על משרות בתחומי המחקר הרלוונטיים לו. בשנה האחרונה נוספה למאגר האפשרות לבצע חיפוש בקרב הפרופילים של מחפשי המשרות שנתנו את הסכמתם לכך, כדי להקל על המוסדות המפרסמים לאתר מועמדים מתאימים. האתר גם מספק לחוקרים מידע כללי ושימושי - הסברי האוניברסיטאות על הליכי קליטת סגל חדש בהן וכן סיפורי הצלחה של חוקרים שנקלטו בארץ באקדמיה ובתעשייה. 123 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מאז הקמתו בשנת 2007סייע מרכז הקשר ליותר מאלף חוקרים וחוקרות למצוא תעסוקה באוניברסיטאות. רבים נוספים מצאו בסיוע מרכז הקשר משרות במסגרות שונות - מכללות אקדמיות, מכוני מחקר, משרדי ממשלה ותעשייה. בשנת 2020 השתלבו באוניברסיטאות, בסיוע מרכז הקשר, 113 חוקרים וחוקרות במשרות שונות, מהם 41 כחברי סגל ו־72 כבתר־דוקטורנטים ומנהלי מעבדות - 61 נשים ו־52 גברים. במהלך השנה פרסם המרכז 369 משרות, ובהן 240 משרות באוניברסיטאות (כ־47% מהן אוישו בסיוע מרכז הקשר) והשאר במכללות ובמכוני המחקר. הכינוס השנתי של מרכז הקשר לחוקרים ישראלים בכל שנה בעת חופשת החורף בחו"ל חוקרים ישראלים המחפשים עבודה מגיעים ארצה כדי להתראיין למשרות בישראל. מרכז הקשר מנצל הזדמנות זו לערוך בבית האקדמיה כינוס שנתי ויריד תעסוקה כדי לאפשר לחוקרים להיפגש עם נציגי המוסדות להשכלה גבוהה, עם חברות היי־טק וביוטק ועם גופים ציבוריים המטפלים בהשבת אקדמאים. בשל מגפת הקורונה נערך הכינוס השנתי באופן מקוון בחודש דצמבר, בהשתתפות חוקרים ישראלים מכל רחבי העולם. אמצעי נוסף ליצירת קשרים ולמציאת משרות סגל שיאפשרו את החזרה ארצה הוא הבאת חוקרים צעירים מצטיינים להצגת עבודתם בכינוסים מדעיים גדולים בישראל. השנה בשל מגפת הקורונה לא התקיימו כינוסים מסוג זה. 124 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה תחומי הלימוד של חברי הסגל ובתר־הדוקטורנטים שנקלטו בשנת תשפ"א *הנתוניםכולליםתוספותלשנתתש"ף מדעיהחברה)35( מדעיהרוח)14( 113 אדריכלות)3( חבריסגל ובתר– דוקטורנטים משפטים)7( מדעיהחיים)24( מחשביםוהנדסה)11( מדעיםמדויקים)19( קליטתסגלובתר־דוקטורנטיםבאוניברסיטאותבשנתתשפ"א *הנתוניםכולליםתוספותלשנתתש"ף 25 20 15 14 1 17 15 10 4 4 17 5 2 4 6 7 7 3 11 1 האוניברסיטה מכוןויצמן אוניברסיטת הטכניון— אוניברסיטת אוניברסיטת אוניברסיטת האוניברסיטה אוניברסיטת הפתוחה למדע חיפה מכוןטכנולוגי בן גוריוןבנגב בר אילן תלאביב העברית אריאל לישראל בירושלים בשומרון בתר דוקטורנטים סגל 125 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 8.2>היוזמה-מרכזלידעולמחקרבחינוך היוזמה עוסקת בנושאי חינוך שעל סדר יומם של מקבלי החלטות ומקדמת שימוש שיטתי בידע מחקרי עדכני ומבוקר בתהליכי מדיניות, פיתוח והטמעה. היוזמה פועלת מתוקף הסכם שיתוף פעולה בין משרד החינוך לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולקרן יד הנדיב. השנה סיימה את תפקידה כמנהלת היוזמה ד"ר תמי חלמיש־אייזנמן, אשר כיהנה בתפקיד משנת ,2017 וממלאת את מקומה רננה פרזנצ'בסקי אמיר. היוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך פועלת באמצעות שלושה ערוצי פעילות עיקריים שמשתתפים בהם חוקרים, מקבלי החלטות ואנשי שדה: ועדות מומחים (קונסנסוס), קבוצות עבודה ועיבוד ידע מחקרי והנגשתו. ועדות מומחים (קונסנסוס) ועדות המומחים עוסקות בסוגיות מהותיות המעסיקות את מערכת החינוך דרך קבע. אלו סוגיות שמעורבים בהן גופים רבים הפועלים לעיתים בכיוונים מנוגדים. כל ועדה מורכבת מכעשרה חוקרים ממגוון דיסציפלינות ותפקידים, העוסקים בהיבטים שונים של הנושא הנבחן - כל אחד בתחומו. ועדות המומחים פועלות בשיתוף עם הגופים המזמינים במשרד החינוך אך מקפידות על האוטונומיה שלהן ועל החופש האקדמי שלהן. פעילות הוועדות כוללת בחינה של ידע מחקרי עדכני ומבוקר בתחום, מפגשים עם אנשי מחקר, מדיניות ושדה הפועלים בזירה, ואירועי למידה מגוונים. לאחר כשלושים חודשי עבודה הוועדות מגישות דוח המציג תמונת מצב מורכבת ועדכנית של הנושא, מסקנות והמלצות יישומיות. השנה סיימה את עבודתה ועדת מומחים בנושא טיפוח למידה רגשית–חברתית במערכת החינוך בראשות פרופ' רמי בנבנישתי טיפוח למידה רגשית–חברתית –( Learning Emotional Social SEL) נחשב כיום נדבך חשוב ומהותי בתהליכי חינוך ולמידה. בבסיס תפיסה זו מצויה ההכרה בצורך להרחיב את יעדי החינוך ולכלול בהם מרכיבים רבים ומגוונים, ובהם ידע, מיומנויות בתחומי חיים שונים, כישורים רגשיים וחברתיים, תפיסות עצמי חיוביות, מוטיבציה וכן ערכים ועמדות. בדומה למגמות בעולם, גם בישראל נעשים מהלכים לבחינה ולקידום למידה רגשית חברתיתבמערכת־טיפוח החינוך — סיכום עבודתה של ועדת של למידה רגשית־חברתית במערכת החינוך. כחלק ממהלכים אלו פנה המומחים, תמונת מצב והמלצות 126 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה משרד החינוך אל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בבקשה להקים ועדת מומחים בנושא. הדוח המסכם של הוועדה פורסם בספטמבר 2020, והוא עוסק בחשיבות הקידום של למידה רגשית־חברתית במערכת החינוך בישראל, בעקרונות המנחים ובדרכים המתאימות לטיפוח ולהקניה של למידה זו ובתהליכי הטמעתה בכלל המערכת. כיום פועלת ביוזמה ועדת מומחים בנושא חינוך לערכים - קווים מנחים למדידה והערכה בראשות פרופ' חנן אלכסנדר חינוך לערכים נחשב לאחת ממטרות–העל של מערכת החינוך מאז הקמתה. עם זאת כיום מערכת המדידה וההערכה של משרד החינוך עשירה בתחומים הנוגעים להישגים לימודיים ולאקלים בית־ספרי יותר מבתחום החינוך הערכי. מצב זה עלול להטות את העשייה הבית־ספרית לכיוון מטרות שהן הישגים לימודיים במבחנים סטנדרטיים על חשבון הישגים ערכיים, מטרות הנוגדות את מדיניות המשרד. מטרת הוועדה, שהוקמה בעקבות פניית המשרד אל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, היא לפתח קווים מנחים להערכה ומדידה בתחום החינוך לערכים מתוך הכרה ברבגוניותה של החברה הישראלית ובזכותם של הורים להתוות דרך חיים לילדיהם. השנה קיימה הוועדה ארבעה מפגשי למידה מקוונים שהיו פתוחים לקהל המתעניינים בתחום. הוועדה סיימה את תהליך הלמידה והחלה בתהליך כתיבת הדוח המסכם, הצפוי להתפרסם בדצמבר .2021 קבוצות עבודה קבוצות עבודה מוקמות לשם גיבוש תוצר קונקרטי הנדרש לקביעת מדיניות או למימושה, למשל מדד, כלי הערכה או יום עיון. בדרך כלל קבוצות אלו משלבות אנשי מטה ושטח במשרד החינוך עם חוקרים המתמחים בנושא. בתהליך הנמשך 15-8 חודשים החוקרים מציגים נקודת מבט תאורטית וביסוס מחקרי התורמים לפיתוח התוצר המבוקש, ואנשי המטה והשטח מציגים את נקודת המבט היישומית ומציפים את האילוצים הקיימים. לתהליך הלמידה המשותף יש תוצר יישומי. השנה סיימו את עבודתן שלוש קבוצות עבודה שעסקו בנושאים האלה, בהזמנת משרד החינוך > פיתוח מדד לשיפור בית–ספרי > זיהוי יסודות משותפים לפעילויות השונות בחינוך הלא פורמלי > תהליכי פיתוח מקצועי לקידום הכלה inclusion() בבתי הספר כיום פועלת ביוזמה קבוצת עבודה בנושא טיפוח ההובלה המקצועית של מורות ומורים מצטיינים בתחומי המדעים, אשר מקבלים עליהם תפקידי פיתוח, ליווי והדרכה בתחום הדעת שלהם - מורי מאסטר. 127 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מת"ת - מידע תומךתכנון־ פעילות זו נועדה לתת מענה לשאלות ממוקדות בסוגיות אקטואליות של מתווי מדיניות במשרד החינוך. חוקר מטעם היוזמה לומד את הנושא במשך כחמישה חודשים. התהליך מלֻווה בוועדה אקדמית מייעצת ובמומחים מהתחום של כל אחד מהדוחות. התוצר הוא מסמך ממוקד המציג התייחסות מחקרית לאתגר הנידון וסקירה השוואתית של פתרונות קיימים בעולם, הן ברמת המדיניות הן ברמת עקרונות הפעולה. מן הנושאים שעליהם נכתבו דוחות מת"ת בשנה האחרונה: פערי מגדר בלימודי מדעים בבתי ספר; מענים בית–ספריים למניעת אובדנות בגיל הצעיר; טיפוח חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית במסגרת הקניית מיומנויות במאה העשרים ואחת; קווים מנחים להסדרת מחקר בבתי ספר; פיזיקה ניסויית בתוכנית הלימודים; שגרות בטיחות וגהות דוחות מת"ת במוסדות חינוך; שילוב סביבות ענן במערכות חינוך; קשרים בין עיצוב מרחבי למידה לתהליכי הוראה ולמידה; תוכניות להכשרת פרחי הוראה לעבודה בפריפריה; תשלומי הורים בבתי ספר יסודיים בעולם; הוראת מיומנויות הכתיבה וההקלדה בבתי ספר יסודיים. במסגרת פעילות בנושא מצוינות בחינוך מתמטי פורסם דוח המציג את המאפיינים המשותפים למדינות שבהן שיעור מצטיינים גבוה במתמטיקה, והתקיים יום עיון בנושא. פעילויות נוספות למען קידום יעדי היוזמה חזון היוזמה הוא ביסוס תרבות של שימוש בידע מחקרי בתהליכי קבלת החלטות בחינוך. לאור חזון זה אנו פועלים כדי שידע מחקרי מעודכן ומהימן יהיה זמין הן לאנשי המטה במשרד החינוך והן לקהל רחב יותר של העוסקים והמתעניינים בחינוך (מנהלים, מורים, אנשי המגזר השלישי, הורים ועוד). התרבות קהלי היעד הנחשפים לפעילויות היוזמה ולתוצריה מגבירה את השיח המקצועי והציבורי על תחומי התוכן שהיוזמה עוסקת בהם, ובכך מחזקת את מעמדו של ידע מחקרי מבוסס ומהימן בחינוך. להגשמת החזון הזה היוזמה פועלת בדרכים שונות להנגשתו ולהפצתו של ידע מחקרי: עיבוד והנגשה המושג "עיבוד והנגשה" מתייחס להפיכת מסמך אקדמי ארוך ולעיתים רווי במילות ז'רגון לטקסט המציג את עיקרי הדברים בצורה בהירה וממוקדת. בשנה האחרונה פורסמו מסמכי עיבוד והנגשה לכל אחד מפרקי הדוחות של ועדות המומחים שהסתיימו. כמו כן הונגשו מאמרים מהעולם ששימשו חומרי רקע לימי למידה וכינוסים. 128 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה הכינוס השנתי אחת לשנה מתקיים הכינוס השנתי של היוזמה. הכינוס התקיים השנה בחודש ינואר, והייתה שותפה לו "קהילת חינוך 2020". כבכל שנה כלל הכינוס הרצאות ודיונים בנושאי הפעילויות מהשנה האחרונה, והשנה התייחס גם להזדמנויות שמְזמֵן משבר הקורונה לשינוי משמעותי וארוך טווח בחינוך. המושב הראשון עסק בחינוך לערכים; במושב השני הוצגו שלושה חקרי מקרה בעניין קשרים בין מדיניות למחקר ולשדה, ובמושבים המקבילים התקיימו מפגשים סביב סוגיות עכשוויות מגוונות - מרחבי למידה חדשניים, מקומו של החינוך הלא פורמלי בבתי הספר, למידה דיגיטלית במיטבה, הטמעה של למידה רגשית־חברתית ברמה העירונית, תפקיד מחנך ומחנכת הכיתה בישראל ופיתוח מקצועי של מורים במסגרת חינוך מכילה. בכינוס השתתפו כ1,000– אנשי ונשות חינוך ממגוון גופים: משרד החינוך - מטה ושטח, ארגוני המגזר השלישי וקרנות, אקדמיה ומוסדות מחקר. תוכנית הכינוס כללה דוברים מוועדות היוזמה ומחוצה להן, מהארץ ומחו"ל, ובכך היוותה הזדמנות לשיתוף בידע וללמידה הדדית. ימי עיון, אירועי למידה וסדנאות בשנה החולפת קיימה היוזמה עשרה אירועי למידה, חלקם קוימו כחלק מתהליכי הלמידה של הוועדות וחלקם עסקו בדוחות שפורסמו. המפגשים התקיימו בשותפות עם מוסדות אקדמיים או עם מטה משרד החינוך. המעבר למפגשים מקוונים הוביל להגדלת קהל המשתתפים ואפשר דיון רחב יותר עם חוקרים, עם אנשי מטה ואנשי שטח ממשרד החינוך, עם ארגוני המגזר השלישי ועם קרנות פילנתרופיות. בין השאר הרצה פרופ' אנדרו הרגריביס Andy( Prof. Hargreaves) מבוסטון קולג', מומחה בין–לאומי אירועי למידה מקוונים בתחום צמיחה והתפתחות מקצועית של מורים; המפגשים עסקו למשל בשילוב למידה רגשית–חברתית בתחומי הדעת, בחינוך להוראת זהות לאומית ודתית, במדידה מגוונת בבתי הספר, במורים כשותפים להתפתחות המקצועית של עמיתיהם ועוד. תקשורת דיגיטלית ליוזמה דף פייסבוק פעיל (יותר מ4,000– עוקבים) ועשיר בתוכן. תוצרי היוזמה מופיעים כקישור באתרי תוכן חינוכיים רבים, ונכתבים עליהם כתבות ובלוגים באתרי חינוך ומגזינים אינטרנטיים כמו "שיעור חופשי" מבית הסתדרות המורים ו"הגיע זמן חינוך". כלל פרסומי היוזמה והחומרים מתוך אירועי הלמידה מופיעים באתר היוזמה במרשתת. פרטים נוספים על פעילות היוזמה ניתן למצוא באתר http://education.academy.ac.il 129 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 8.3>הקרןהלאומיתלמדע בשנות השבעים החליטה ממשלת ישראל להקצות כספים למחקר הבסיסי בישראל על בסיס תחרות ועל סמך מצוינות מדעית והטילה על האקדמיה לפעול למימוש התוכנית. לשם כך הקימה האקדמיה את "הזרוע למחקר בסיסי". תקציב הזרוע החדשה שניהלה האקדמיה בא ממקורות ממשלתיים באמצעות ות"ת. בשל הגידול הניכר בהיקף פעילותה של הקרן במשך השנים הוחלט על הפיכתה לעמותה עצמאית. בכ"ה באייר תשנ"ה 25( במאי 1995 הוקמה הקרן הלאומית למדע כעמותה ונרשמה כחוק אצל רשם העמותות.) בכך שונה מעמדה המשפטי של הקרן, והוחל בהפעלתה כמסגרת ארגונית עצמאית אשר שואבת את סמכותה מהקהילה המדעית ופועלת לקידום המחקר המדעי הבסיסי. על אף היותה עמותה עצמאית שומרת הקרן על זיקה חזקה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ביטוי לכך ניתן לראות בשיתוף הפעולה בין הגופים ובכהונת נשיא האקדמיה כיו"ר מועצת הקרן. הקרן הלאומית למדע היא כיום הגוף המרכזי התומך במחקר בסיסי בישראל על סמך מצוינות מדעית בתחומי הדעת השונים ובמגוון רחב של ערוצי תמיכה. מטרת הקרן היא להעריך הצעות למחקר בסיסי בתחומי מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי החיים והרפואה והמדעים המדויקים והטכנולוגיה, ולתמוך בהצעות הנבחרות באמצעות מענקי מחקר. ההצעות מוערכות ונבחרות בהליך תחרותי, על סמך מצוינות ואיכות מדעית. מרבית התוכניות נשפטות בתהליך שיפוט דואלי שכולל מקצועיות וסיקור עמיתים. כ־ועדות98% מתקציב הקרן לשנת תשפ"א הם הקצבת ות"ת; שני האחוזים הנותרים באים מתרומות ישירות, מפרסים, מקרנות מיועדות ומקרנות שונות שהאקדמיה מנהלת. בשנת תשפ"א פועלת הקרן בתקציב כולל של קרוב ל־727 מיליון ש״ח בכל מסלולי המענקים, ובהם אלה: > תוכניות הליבה: תוכניות הממומנות מדי שנה מתקציב הליבה, פתוחות להגשה לכל תחומי הדעת ואינן ממוקדות בנושא מסוים. > תוכניות ייעודיות: תוכניות הממומנות מתקציב תוספתי, מיועדות לקהל חוקרים מסוים או לנושא מסוים, ובדרך כלל מוגבלות בזמן. 130 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה במסגרת תוכניות הליבה מממנת הקרן 2,169 מענקי מחקר אישיים באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר אחרים, 10 מוקדי מחקר ו־18 מענקי מחקר בתוכנית ביכורה. כמו כן תומכת הקרן במסגרת זו ברכישת ציוד מחקרי מתקדם באוניברסיטאות, בהוצאה לאור של ספרים בתחומי מדעי הרוח וכן בקיום סדנאות מחקר בין־לאומיות. נוסף על תוכניות ליבה אלה מפעילה הקרן גם תוכניות ייעודיות, ובהן אלה: > מענקי מחקר לרופאים־חוקרים בבתי החולים. > תוכנית למוקדי מחקר לעידוד מחקר בתחום תחליפי נפט לתחבורה. > תוכנית למלגות השתלמות בתר־דוקטורט במדעי החברה. > תוכנית למרכזי מצוינות ללמידה משמעותית. > תוכנית מרכזי המצוינות I-CORE - פרי יוזמת הות"ת וממשלת ישראל - משלבת חיזוק של מצוינות מחקרית עם הקמת תשתיות מחקר חיוניות ועם קליטת מדענים חדשים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. התקציב הכולל לתוכנית הוא 1.35 מיליארד ש"ח. בשני מחזורי ההגשה אושרו 16 מרכזי מצוינות. > תוכנית ברפואה ממוקדת אישית. > תוכנית למחקרים בתחום מדע וטכנולוגיה קוונטיים. > תוכנית בזק לתמיכה בבלימת נגיף הקורונה. > תוכנית למרכזי מצוינות למחקרים בתחום סוכרת מסוג .1 > תוכנית מדעי הנתונים במדעי החברה - התוכנית הופעלה לראשונה במחזור זה, במסגרת התוכנית למענקי מחקר אישיים. > תוכנית תמיכה בתשתיות מחקר - במסגרת התוכנית למענקי מחקר אישיים. > תוכנית לתמיכה ברכישת ציוד לחוקרים ב"אמצע הדרך." > לפני כמה שנים הרחיבה הקרן את פעילותה הבין־לאומית, והיא משתפת פעולה עם קרנות מחקר שונות לקידום פעילות מדעית משותפת בין חוקרים ישראלים לבין חוקרים מחו"ל. הקרנות כוללות את אלה: הקרן הלאומית למדעי הטבע בסין NSFC( - China of Foundation Science Natural National), המכון הקנדי לחקר הבריאות CIHR( - Research Health for Institute Canadian), המרכז הבין־לאומי למחקרופיתוחבקנדהIDRC( - Center Research Development International),קרןעזריאליThe( Foundation Azrieli), הקרן הלאומית למחקר בסינגפור NRF( - Foundation Research ,)National האגודה היפנית לקידום המדע JSPS( - Science of Promotion the for Society Japan) ומכון ברוד .)BroadInstitute( > שותפה ב־הקרןGRC Council( Research Global והיא פעילה בהנהגה האירופית האזורית.), פרטים נוספים על פעילות הקרן הלאומית למדע מובאים בדוח השנתי של הקרן לשנת תשפ"א ובאתר הקרן www.isf.org.il 131 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 8.4>תל"מ-הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח הפורום הוקם ביוזמתו של פרופ' יעקב זיו, לשעבר נשיא האקדמיה, בשלהי שנת תשנ"ז 1997(), ושותפים לו יו"ר ות"ת במועצה להשכלה גבוהה, המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ונציג האקדמיה, המשמש יו"ר הפורום. חבר האקדמיה פרופ' שמעון אולמן הוא יו"ר הפורום, והוא החליף את פרופ' רות ארנון, לשעבר נשיאת האקדמיה. מטרות פורום תל"מ הן לתאם בין הגופים המרכיבים אותו בנושאי מחקר ופיתוח, לקיים התייעצויות, לאגם משאבים מתקציבי הגופים האלה ולקבוע אחריות ביצוע של אחד או יותר מגופי הפורום לקידום תשתיות מחקר ופיתוח לאומיות. ערוצי התמיכה במחקר ופיתוח (מו״פ) ממקורות לאומיים בישראל קיימים בעיקר במסגרות אלה: 1 מחקר בסיסי איכותי המנוהל ומתוקצב על יסוד עקרונות תחרותיים.. 2 מו"פמגזרי(חקלאות,תעשייה,ביטחוןועוד)המנוהלומתוקצבעליסודצרכיםוצפישליישומיםמוגדרים.. השותפים בתל"מ סבורים כי מלבד ערוצי תמיכה אלה יש צורך לתמוך מעת לעת גם בהקמת תשתיות מו"פ בתחומים שונים. לעיתים תשתיות אלה אינן נופלות בתחום אחריותו הבלעדית של אחד מגופי התמיכה במו"פ. בחינה מקצועית של ההצעות ושל הדרכים להקמת תשתיות לאומיות כאלה נעשית אפוא בפורום תל"מ. הפורום גם ממליץ על דרך האיגום התקציבי המתאימה מתוך תקציבי מרכיבי הפורום (וגופים מעוניינים אחרים) וכן על הגופים שיהיו אחראים לביצוע ולבקרה במסגרת התקציבית שנקבעה. עם השנים החליט פורום תל״מ על איגום משאבים ועל ביצוע מיזמים מדעיים וטכנולוגיים בהיקף כולל של מאות מיליוני דולרים. אלה המיזמים העיקריים: 1. השתתפות שנתית של ישראל במתקן הסינכרוטרון האירופי )ESRF( - בהיקף כולל של 10 מיליון דולר 2. מיזם אינטרנט 2 (תקשורת רחבת פס מהדור השני) - בהיקף של 38 מיליון דולר 3. מאיץ חלקיקים במרכז למחקר גרעיני שורק )SARAF( - בהיקף של 25 מיליון דולר 4. רכישת ציוד כבד למחקרים בננוטכנולוגיה - בהיקף של 11 מיליון דולר 5. הקמת מרכז מחקר לננוטכנולוגיה בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל - בהיקף של 78 מיליון דולר .6 הקמת מרכזי מו"פ לננוטכנולוגיה ולננו־מדע בעוד חמש אוניברסיטאות מחקר - בהיקף כולל של 142.5 מיליון דולר 7. הקמת מרכזי ציוד לשירות המו"פ הביוטכנולוגי - בעלות של 10 מיליון דולר 132 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה 8 הקמת תשתית לרשת "גריד" לאומית (למינוף משאבי המִחשוב). - בעלות של 2.6 מיליון דולר 9. רכישת ציוד למו"פ בתאי גזע - בעלות של 10 מיליון דולר 10 הקמת מאגר/בנק רקמות לאומי (מידג"ם). - בעלות של 8.9 מיליון דולר 11. פוטוניקה מתקדמת - בעלות של 56 מיליון דולר 12. חקר המוח - בעלות של 25 מיליון דולר 13. הקמת מאגר גנום קליני במסגרת מיזם "פסיפס" לרפואה מותאמת אישית, בהשתתפותם של משרד הבריאות והמשרד לשוויון חברתי - בעלות של 69 מיליון דולר 14. מדע וטכנולוגיה קוונטית - בעלות של 1,250 מיליון ש"ח ועדת בדיקה בראשותה של ד"ר ארנה ברי הגישה את המלצותיה, והמיזם אושר בפורום תל"מ וייושם במהלך החומש הקרוב. השנה החלו השותפים בהתארגנות להפעלת התוכנית ונבחר מנהל לתוכנית. במהלך השנים האחרונות הוקמו שתי ועדות בדיקה מקצועיות: הוועדה הראשונה, ועדת בדיקה מקצועית בראשות פרופ' תא"ל (מיל') חיים אשד, נועדה לבדוק את הצורך בהקמת תשתית ללוויינות זעירה small( satellites), את כדאיות הקמתה ואת האפשרות לכך. הוועדה הגישה את מסקנותיה, והנושא אושר עקרונית וצפוי להתחיל לפעול כבר בשנת 2021. הוועדה השנייה, בראשותה של ד"ר ארנה ברי, בדקה את הצורך בהקמת תשתית לבינה מלאכותית ולמדעי הנתונים, את כדאיות הקמתה ואת היתכנותה. הוועדה הגישה את המלצותיה לפורום, וזה אישר את הדוח ואת התוכנית המוצעת. במהלך השנה נעשו מאמצים לקדם את האישור התקציבי ליישום מלא של המלצות הוועדה. פורום תל"מ הקים ועדה נוספת בעקבות יוזמת רשות החדשנות, בראשותה של פרופ' רבקה כרמי, לקידום נושא הביו–קונוורג'נס )Bio-Convergence( - נושא שהוא שילוב בין–תחומי המקיים חיבור סינרגטי בין מדעי החיים והביולוגיה ובין מדעי ההנדסה.‏הוועדה תבדוק את האפשרות להקים בישראל תשתית למו״פ שתתמוך בפיתוחו ובקידומו של מחקר רב–תחומי אקדמי בסיסי, טכנולוגי–יישומי, רפואי ותעשייתי בתחום הביו–קונוורג'נס כמנוע חדשנות טכנולוגי וכלכלי, לרבות פיתוח ידע ויכולות מו"פ וייצור להקמת חברות משמעותיות בישראל שיעסיקו כוח אדם איכותי ושתהיינה בעלות פריון גבוה. נוסף על אפשרות הקמתה של תשתית כזאת תבדוק הוועדה גם את התועלת שבה. השנה הוקדש דיון מיוחד לאתגרים שהציב משבר הקורונה בפני ראשי הארגונים שמרכיבים את פורום תל"מ. 133 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 134 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 הרצאות, כינוסים 9 ואירועים ביוזמת האקדמיה 135 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 135 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2021–2020 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: קטע של אפריז עשוי שיש מן התקופה הרומית (המאות השנייה—השלישית לספירה) אשר נתגלה בבית-שאן. הפריט הוא חלק מתצוגה ארכאולוגית שהושאלה לאקדמיה באדיבות רשות העתיקות והוא מוצב בפטיו של בית האקדמיה. בהמשך פרק זה: גן המדע בבית האקדמיה 136 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 9 הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה במסגרת תפקידה המוגדר בחוק - "לטפח ולקדם פעילות מדעית" - האקדמיה עורכת בביתה הרצאות, כינוסים וימי עיון. רבים מהאירועים פתוחים לקהל הרחב. השנה בשל מגבלות מגפת הקורונה היו האירועים מקוונים. (בפרק זה מצוינים האירועים שיזמה האקדמיה מיוני 2020 עד סוף מאי )2021 כ"טבכסלותשפ״א15(בדצמבר)2020 האספה הכללית הפתוחה תשפ"א טקס הצטרפותם של החברים החדשים לאקדמיה והרצאותיהם פרופ‘ אורי אלון הרפתקאותיו של פיזיקאי בארץ הביולוגיה פרופ‘ דן מירון המבנה הסדוק של שירת החורבן של אורי צבי גרינברג: שבעים שנה להופעת "רחובות הנהר" פרופ‘ שמחה עמנואל ספר שיבולי הלקט: הצצה מעבר לכתפו של המחבר פרופ‘ יאיר רייזנר התגברות על מחסומים גנטיים בהשתלת מח עצם ותאי גזע אחרים פרופ‘ אניטה שפירא עידן יצירת המיתוסים: מיתוס טרומפלדור ומיתוס ברנר 137 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 138 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 9 > הרצאות, כינוסים ואירועים ביוזמת האקדמיה כינוסים וימי עיון כ"הבאלולתש"ף14(בספטמבר)2020 לראות ולהיראות - המיועדת לבתר דוקטורנטיםבביולוגיה־סדנה כ"הבסיווןתש"ף17(ביוני)2020 דוקטורט בצלהקורונה־בתר סדנה ביוזמת האקדמיה הצעירה הישראלית כינוס ביוזמת האקדמיה הצעירה הישראלית י״זבמרחשווןתשפ״א4(בנובמבר)2020 ברכות: ד"ר חיים ביידנקופף, פרופ' דוד הראל, ערב עיון - פרופ' מאיר יעקב קיסטר ומורשתו פרופ' יפה זילברשץ, פרופ' אבי צדוק למלאת עשר שנים לפטירתו יו"ר: פרופ' תמי גיגר, פרופ' ליעד מודריק בהשתתפות: נדב דואני, פרופ' יהודה דנון, פרופ' דניאל ברכות: פרופ' נילי כהן חיימוביץ', פרופ' אלון חן, פרופ' אשר כהן, פרופ' יושב ראש: פרופ' יוחנן פרידמן אורי סיון, ד"ר מיטל ערן־יונה, פרופ' אריאל פורת, בהשתתפות: ד"ר מיכאל אבשטיין, פרופ' ליבנת הולצמן, פרופ' אריה צבן, פרופ' רון רובין ד"ר יוסף ויצטום, ד"ר אמיר לרנר, פרופ' אורי רובין סדרת סמינרי רשת ב'בכסלותשפ"א18(בנובמבר)2020 מרחיבים את ארגז הכלים האקדמי - המפגש הרביעי בסדרת מפגשי "בשערי האקדמיה" מיומנויות רכות לבתר דוקטורנטים בצלהקורונה־סדנת בנושא "תגליות" - תגליות העתיד: מן המוח למחשב ובחזרה סדרה ביוזמת האקדמיה הצעירה הישראלית בשיתוף פולברייט Fulbright() ישראל יו"ר: פרופ' דוד הראל בהשתתפות: פרופ' עידן שגב, פרופ' דפנה שחף ב'באבתש"ף23(ביולי)2020 Frontier Final :The קבלה למשרה באקדמיה ובתעשייה ט"זבאבתש"ף6(באוגוסט)2020 י'בכסלותשפ"א26(בנובמבר)2020 Tock :Tick ניהול זמן נכון סדנה לדוקטורנטים ודוקטורנטיות מהחברה הערבית ל'באבתש"ף20(באוגוסט)2020 סדנה ביוזמת האקדמיה הצעירה הישראלית Time :Show הצגה אקדמית טובה ברכות: פרופ' תמי גיגר, פרופ' יפה זילברשץ, פרופ' י"דבאלולתש"ף3(בספטמבר)2020 נילי כהן News:Goodקידוםהמחקרבתקשורתובמדיההחברתית מנחים ומשתתפים: פרופ' השאם אבו ריא, פרופ' אשרף כ"חבאלולתש"ף17(בספטמבר)2020 בריק, ד"ר תאופיק דעאדלה, פרופ' עלי חוסיין, פרופ' Faut il :Comme Networking וכללי התנהלות מונא חורי–כסאברי, פרופ' יעקוב חנא, ד"ר פיראס חברתית אקדמית מואסי, ד"ר יוסוף משהראוי, פרופ' ראמי עקילאן י"גבתשריתשפ"א1(באוקטובר)2020 Good Feel :I שמירה על Well-Being בחיים האקדמיים ו'בטבתתשפ"א21(בדצמבר)2020 ד'במרחשווןתשפ"א22(באוקטובר)2020 לראות ולהיראות - Way My It Did :I לכל אחד סיפור פוסט משלו המיועדתלבתר דוקטורנטיםבהנדסה־סדנה י"חבמרחשווןתשפ"א5(בנובמבר)2020 ובמדעיםהמדויקים Friends my from Help Little a :With פיתוח קבוצות עמיתים סדנה ביוזמת האקדמיה הצעירה הישראלית 139 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים י״דבטבתתשפ״א29(בדצמבר)2020 ב'בניסןתשפ״א15(במרס)2021 כינוס בעקבות דוח ועדת האקדמיה בנושא שילוב הוראת השנתי האחד עשר של מרכזהקשר־הכינוס מדעי הנתונים בכל תחום באוניברסיטאות יו"ר: בת־שבע שור ברכות: פרופ' יפה זילברשץ, פרופ' נילי כהן ברכות: פרופ' נילי כהן יו"ר: פרופ' ניב אחיטוב, פרופ' ידין דודאי בהשתתפות: גרנית בן־עזרא זינגר, פרופ' תמר גיגר, בהשתתפות: פרופ' יונתן בן־דב, פרופ' יואב בנימיני, נדב דואני, סמדר הירש, פרופ' מאיה שולדינר פרופ' ערן סגל, פרופ' ירון עוז, פרופ' מור פלג, ד"ר רננה קידר, ד"ר קירה רדינסקי ט"ובטבתתשפ"א30(בדצמבר)2020 המפגש החמישי בסדרת מפגשי "בשערי האקדמיה" ד'בניסןתשפ"א17(במרס)2021 בנושא "תגליות" - שולחן עגול: חיסונים - בריאות הציבור וזכויות הפרט על עולמנו הפנימי: התת מודע ומצביהכרה־תגליות דברי פתיחה: פרופ' סרג'יו הרט יו"ר: פרופ' יורם בילו יו"ר: פרופ' משה הלברטל בהשתתפות: פרופ' רפאל מלאך, ד"ר מירב רוט בהשתתפות: עו"ד שרון אברהם־ויס, פרופ' דוד אנוך, ד"ר נטע ברק־קורן, פרופ' אלון הראל כ'בשבטתשפ"א2(בפברואר)2021 כינוס "מצב הרוח" ל'בניסןתשפ"א12(באפריל)2021 בתר דוקטורנטים במדעיהרוח־עבור The Israel–China Bilateral Series in Nanotechnology כינוס ביוזמת האקדמיה הצעירה הישראלית Nano-Devices and Nano-Photonics המפגש הראשון בסדרת המפגשים הדו–לאומיים כ"אבשבטתשפ"א3(בפברואר)2021 ישראל-סין בנושא ננוטכנולוגיה המפגש השישי בסדרת מפגשי "בשערי האקדמיה" ברכות: פרופ' איתמר וילנר, Tang Zhiyong Prof. בנושא "תגליות" - יו"ר: פרופ' יוסי פלתיאל, We Zhixiang Prof. תגליות על המקום שבו אנו חיים: פינות היקום, פינות מנחה: פרופ' אוריאל לוי כדור הארץ משתתפים: פרופ' טל אלנבוגן, פרופ' מוטי שגב, המפגש הוקדש לזכרו של חבר האקדמיה Prof. Qing Dai, Prof. Xiaochun Wu פרופ' רוני אלנבלום יו"ר: פרופ' ישראל פינקלשטיין ט'באיירתשפ"א21(באפריל)2021 בהשתתפות: ד"ר יונית הוכברג, פרופ' מוטי שטיין כינוס מקוון בנושא תמורות בלשון לרגל הופעת הספר שינוי ושונּות בלשון"" כ״ובאדרתשפ"א10(במרס)2021 ברכות: פרופ' משה בר־אשר, פרופ' רות ברמן, פרופ' המפגש השביעי בסדרת מפגשי "בשערי האקדמיה" נילי כהן בנושא "תגליות" - יו"ר:פרופ'ענבלארנון,ד"ראיתןגרוסמן,ד"רליאורלקס תגליות ברפואה: קורונה - הנגיף והחיסון בהשתתפות: פרופ' זהר אביתר, פרופ' מירה אריאל, יו"ר: פרופ' עדי קמחי ד"ר רועי גפטר, ד"ר נורית מלניק, פרופ' איה מלצר, בהשתתפות: פרופ' גדעון רכבי, פרופ' עדי שטרן פרופ' דורית רביד, פרופ' יעל רשף 140 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 9 > הרצאות, כינוסים ואירועים ביוזמת האקדמיה י"דבאיירתשפ"א26(באפריל)2021 כ"טבאיירתשפ"א11(במאי)2021 The Israel–China Bilateral Series in Nanotechnology The Israel–China Bilateral Series in Nanotechnology Energy and Environment Self-Assembly and Biomaterials הדו–לאומיים המפגשים בסדרת השני המפגש המפגש השלישי בסדרת המפגשים הדו–לאומיים ישראל-סין בנושא ננוטכנולוגיה ישראל-סין בנושא ננוטכנולוגיה ברכות: פרופ' איתמר וילנר, Tang Zhiyong Prof. ברכות: פרופ' איתמר וילנר, Tang Zhiyong Prof. יו"ר: פרופ' גיל מרקוביץ, Dai Qing Prof. יו"ר: פרופ' אהרון גדנקן, פרופ' איתמר וילנר, Prof. Zhixiang Wei מנחה: פרופ' אורי בנין משתתפים: פרופ' ליעוז אתגר, פרופ' אבנר רוטשילד, מנחה: פרופ' גליה בלום Prof. Zhixiang Wei, Prof. Hongfeng Ying משתתפים: פרופ' יובל גרעיני, פרופ' אריאל ישמח, Prof. Hao Wang, Prof. Aiguo Wu כ"אבאיירתשפ"א3(במאי)2021 כינוס בעקבות דוח ועדת האקדמיה בנושא מצב תחום הרצאות שנתיות לימודיהשואהבאוניברסיטאותהמחקרובמכללותבישראל ברכות: פרופ' נילי כהן כ״טבשבטתשפ״א11(בפברואר)2021 יו"ר: פרופ' שולמית וולקוב, פרופ' דינה פורת לרגל יום דרווין הביןלאומי־כינוס בהשתתפות: פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' עופר אשכנזי, מוצאו של המין הומו סאפיינס פרופ' ישראל ברטל, פרופ' חוי בן–ששון דרייפוס, פרופ' דן מכמן, פרופ' חיים סעדון, ד"ר ליאת שטייר־ליבני ברכות: פרופ' דוד הראל יו"ר: פרופ' אראלה חוברס כ"גבאיירתשפ"א5(במאי)2021 בהשתתפות: ד״ר אסף מרום, פרופ' יואל רק המפגש השמיני בסדרת מפגשי "בשערי האקדמיה" בנושא "תגליות" - תגליות בעולם ההחלטות והכלכלה: בין משחקים לפסיכולוגיה יו"ר: פרופ' יואב בנימיני בהשתתפות: פרופ' מיה בר־הלל, פרופ' סרג'יו הרט 141 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 142 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 תקציב האקדמיה 10 143 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 143 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2021–2020 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: פריחה בפטיו בבית האקדמיה 144 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 10 תקציב האקדמיה לשנת תשפ“א כלהסכומיםבאלפישקלים)( 12,507 הקצבותות"ת 70 הכנסותמפרסומים 675 הכנסותמקרנות 880 הקרןהלאומיתלמדע 417 תקורהמניהולפרויקטים 220 הכנסותמימוןנטו 310 קרנותהנהלה 15,079 סה“כהכנסותתקציבשוטף 20,740 סה"כהכנסותמיזמיםבמימוןחיצוני 35,819 סה“כהכנסות 260 החטיבהלמדעיהטבע 800 החטיבהלמדעיהרוח 420 קידוםהמדע 735 כינוסיםמדעייםוקשריקהילה 265 פרסומים 1,250 קשריםבין לאומיים 150 האקדמיההצעירההישראלית 84 מרכזהקשר 35 דוחמצבהמדע 155 בתר דוקטורנטים 1,720 הוצאותכלליותומשרדיות 8,625 שכרונלוות 580 פחת 15,079 סה"כהוצאותתקציבשוטף 20,740 סה"כהוצאותמיזמיםבמימוןחיצוני 35,819 סה“כהוצאות 0 עתודה/עודף (גירעון) 145 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 146 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 ועדות האקדמיה 11 147 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 147 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2021–2020 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: הספרייה בבית האקדמיה 148 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 11 ועדות האקדמיה הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה הישראלית פרופ' תמי גיגר - יו"ר, פרופ' חיים ביידנקופף, פרופ' ליאת קוזמא; רכזת - מרב עטר הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות פרופ' מרק קרלינר - יו"ר, פרופ' הלינה אברמוביץ, פרופ' אהוד דוכובני, פרופ' שולמית טרם, פרופ' יוסף ניר, פרופ' ירון עוז, פרופ' יעל שדמי; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים הוועדה הלאומית לפיזיקה גרעינית פרופ' יצחק צרויה - יו"ר, פרופ' אברהם גל, פרופ' אלי פיסצקי, ד"ר גיא רון, פרופ' יגאל תלמי; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים הוועדה הלאומית לקרינת הסינכרוטרון פרופ' יובל גולן - יו"ר, פרופ' נעם אדיר, פרופ' רועי בק–ברקאי, פרופ' יואל הירש, פרופ' יואל זוסמן, פרופ' עודד ליבנה, פרופ' מיטל לנדאו, פרופ' בועז פוקרוי, פרופ' שרון שוורץ; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים הוועדה המייעצת הישראלית למלגות קרן פולקס פרופ' משה אורן - יו"ר, פרופ' אוהד בירק, פרופ' יהודית ברגמן, פרופ' ליאור גפשטיין, פרופ' גדעון רכבי; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים הוועדה המייעצת לנושא חברים חדשים של החטיבה למדעי הטבע פרופ' מוטי שגב - יו"ר, פרופ' גדעון דגן, פרופ' ידין דודאי, פרופ' אלכס לובוצקי; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים הוועדה המלווה למפעל האונומסטיקון פרופ' עמנואל טוב, פרופ' מרגלית פינקלברג; רכזת -סימה דניאל הוועדה המלווה למפעל חקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר פרופ' אברהם גרוסמן, פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן; רכזת - סימה דניאל הוועדה לאיתור מועמדים חדשים לחטיבה למדעי הרוח פרופ' יורם בילו - יו"ר, פרופ' רוני אלנבלום ז"ל, פרופ' שולמית וולקוב; רכזת - סימה דניאל 149 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הוועדה לבדיקת מצב מחקר השואה והוראתה באוניברסיטאות בישראל פרופ' ישראל ברטל - יו"ר, פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' יהודה באואר, פרופ' חוי בן–ששון דרייפוס, פרופ' שולמית וולקוב, פרופ' דינה פורת; רכזת - סימה דניאל הוועדה לבחינת איזונים בשעת משבר לאומי פרופ' משה הלברטל - יו״ר, פרופ' רות גביזון ז"ל, פרופ' דוד הד, פרופ' אלחנן הלפמן, פרופ' נירה ליברמן, פרופ' יהודה לינדל, פרופ' פייסל עזאיזה, פרופ' טליה פישר, פרופ' גידי רכבי; רכזת - סימה דניאל הוועדה לבחינת האפשרות לשלב לימודי מדע הנתונים בכל תחום ידע באוניברסיטה פרופ' יונתן בן–דב - יו"ר, פרופ' ניב אחיטוב, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' יגאל ברונר, פרופ' ידין דודאי, פרופ' דפנה רבן, פרופ' רודד שרן; רכזת - סימה דניאל הוועדה לבחינת הקמת מרכז לאומי למיקרוסקופית אלקטרונים קריוגנית )Cryo-EM( פרופ' עדה יונת - יו"ר, פרופ' ירדן אופטובסקי, פרופ' רז זריבץ, פרופ' מיטל לנדאו, פרופ' נתן נלסון, פרופ' איתנה פדן; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים הוועדה לבחינת יחסי המערכת האקדמית ומקבלי ההחלטות בישראל פרופ' דניאל זייפמן - יו"ר, פרופ' מיה בר–הלל, פרופ' גבי ברבש, פרופ' פרץ לביא, פרופ' אלכס לובוצקי, פרופ' בילי מלמן, פרופ' חיים סידר, פרופ' אבי צדוק, פרופ' אורנה קופרמן, פרופ' מיכאיל קרייני, פרופ' חרמונה שורק; רכזת - סימה דניאל הוועדה לבחירת כינוסים להבאת בתר–דוקטורנטים ישראלים פרופ' מוטי שגב - יו"ר, פרופ' שמעון אולמן, פרופ' אלישבע באומגרטן, פרופ' אורי בנין, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' טליה פישר, פרופ' אהרן צ'חנובר; רכזת - בת–שבע שור הוועדה לייעוץ לפעולות האקדמיה בנושאי מגפת הקורונה פרופ' ידין דודאי - יו"ר, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' דוד הראל, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' איתמר וילנר, פרופ' מיכל פלדמן; רכזת - סימה דניאל הוועדה לעידוד קליטת מדענים בכירים מחו"ל פרופ' נעמה ברקאי - יו"ר, פרופ' בנימין איזק, פרופ' ידין דודאי, פרופ' סרג'יו הרט; רכזת - ג'ו כהן המרכז האקדמי בקהיר - הנהלה גב' גליה פינצי - יו"ר, פרופ' אלי פודה, פרופ' גבריאל רוזנבאום, פרופ' שמעון שמיר; רכזת - ג'ו כהן הקרן לקידום מדעי הרוח והחברה פרופ' אבנר הולצמן - יו"ר, פרופ' ליאת איילון, פרופ' יורם בילו, פרופ' נעמה גורן–ענבר, פרופ' אורן גזל–אייל, פרופ' דוד שולמן; רכזת - סימה דניאל 150 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 11 > ועדות האקדמיה ועדת ביואתיקה פרופ' שי לביא - יו"ר, פרופ' ליאת איילון, פרופ' רות ארנון, ד"ר עתניאל א. דרור, ד"ר יעקוב חנא, פרופ' יוסף ירדן, פרופ' אפרת לוי–להד, פרופ' פרנצ'סקה לוי–שפר, פרופ' מישל רבל, עו"ד ד"ר סיון תמיר; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים ועדת דוח מצב המדע בישראל 2022 פרופ' רשף טנא - יו"ר, פרופ' שמעון אולמן, פרופ' ליאת איילון, פרופ' ישראל ברטל, פרופ' דניאל זייפמן, פרופ' מיכל פלדמן, פרופ' אלי קשת; רכז - ירדן ניב ועדת הבדיקה לתוכנית מלגות אדמס פרופ' עדי קמחי - יו"ר, פרופ' דניאל ויס, פרופ' אילן חת, פרופ' עדה יונת, פרופ' מאיה שולדינר; רכזת - בת–שבע שור ועדת הבחירה לתוכנית החירום של האקדמיה לבתר–דוקטורנטים ישראלים בארץ פרופ' מוטי שגב - יו"ר, פרופ' יונינה אלדר, פרופ' נעמה ברקאי, פרופ' רשף טנא, פרופ' דניאל פרידמן; רכזת - בת–שבע שור ועדת הביקורת פרופ' מרדכי הייבלום, פרופ' מרגלית פינקלברג; רכז - גדי לוין ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים פרופ' צבי בן–אברהם - יו"ר, ד"ר לאה בם, פרופ' קולין ברונלי, פרופ' חזי גילדור, פרופ' דניאל ויס, פרופ' גיתי יהל, פרופ' יוסף לויה, ד"ר איציק מקובסקי, פרופ' אורית סיון, פרופ' מעוז פיין, פרופ' ינון רודיך; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים ועדת ההיגוי והשיפוט של תוכנית מלגות אדמס פרופ' משה אורן - יו"ר, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' נעמה ברקאי, פרופ' גדעון דגן, פרופ' שמריהו הוז, פרופ' אילון לינדנשטראוס, פרופ' יעקב קליין, פרופ' גיל קלעי, פרופ' חרמונה שורק; רכזת - בת–שבע שור ועדת ההיגוי להרצאה השנתית על שם מרטין בובר פרופ' יוסף קפלן - יו"ר, פרופ' ישראל ברטל, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' בילי מלמן; רכזת - סימה דניאל ועדת ההיגוי לכינוס הרב–תחומי השנתי פרופ' ידין דודאי - יו"ר, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' דוד הראל, פרופ' נילי כהן; רכזת - נעמה שילוני 151 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת ההיגוי לסדרה "בשערי האקדמיה" פרופ' ידין דודאי, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' דוד הראל, פרופ' נילי כהן; רכזת - נעמה שילוני ועדת ההיגוי לשימור ולפיתוח אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטאות המחקר פרופ' יוסף לויה - יו"ר, פרופ' יעל לובין, פרופ' נגה קרונפלד–שור, פרופ' אהוד שפניר; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים ועדת ההיגוי של היוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך פרופ' מנחם יערי - יו"ר, אמיר אלשטיין, פרופ' שאול הוכשטיין, פרופ' אלכס לובוצקי, פרופ' נח לוין– אפשטיין, פרופ' פאדיה נאסר אבו אלהיג'א, פרופ' מייקל פויאר, פרופ' יוחנן פרידמן, יהודית שלוי; מנהלת - רננה פרזנצ'בסקי אמיר ועדת ההיגוי של מיזם MGH Historica( Germaniae )Monumenta פרופ' ב"ז קדר - יו"ר, פרופ' משה אידל, פרופ' מלאכי בית–אריה, יעקב גוגנהיים, פרופ' ישראל יובל, ד"ר פיטר לנרד, פרופ' שמחה עמנואל, פרופ' יוסף קפלן; רכזת - סימה דניאל ועדת ההיגוי של מילון הפרסית האמצעית פרופ' יוחנן פרידמן, פרופ' שאול שקד; רכזת - סימה דניאל ועדת ההשקעות דן זיסקינד, גרי ליבלר, יוסי לנץ, אהוד נייגר, הרי ספיר; רכז - גדי לוין ועדת הכספים פרופ' קרנית פלוג, ד"ר יוסף צ'חנובר, אברהם (בייגה) שוחט; רכז - גדי לוין ועדת המומחים לבחינת איכות חיים בת–קיימה בישראל פרופ' מנחם יערי - יו"ר, פרופ' אלחנן הלפמן, אריאל וייס, פרופ' נתן זוסמן, פרופ' אורי חפץ, פרופ'הדסמנדל,פרופ'אבנרעופר,פרופ'ערןפייטלסון,יואלפינקל,פרופ'אוריתקדר,פרופ'יוג'יןקנדל; רכז - ירדן ניב ועדת המעקב לדוח מצב המדע בישראל פרופ' רשף טנא - יו"ר, פרופ' רוני אלנבלום ז"ל, פרופ' ישראל ברטל, פרופ' מיכל פלדמן, פרופ' אלי קשת; רכז - ירדן ניב ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל ד"ר מנחם גורן - יו"ר, פרופ' עוזי פליטמן - יו"ר, פרופ' בלה גליל, פרופ' גדעון דגן, ד"ר נטע דורצ'ין, ד"ר דניאל יואל, פרופ' מרדכי כסלו, ד"ר אורי פרגמן–ספיר, ד"ר יותם ציפר–ברגר; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים 152 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 11 > ועדות האקדמיה ועדת הפרסומים פרופ' משה בר–אשר - יו"ר, פרופ' רות ברמן, פרופ' ידין דודאי, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' איתן קולברג, פרופ' יוסף קפלן; רכזת - טלי אמיר ועדת השיפוט למלגות בתר–דוקטורט בתחום הפיזיקה הגרעינית פרופ' יצחק צרויה - יו"ר, פרופ' אברהם גל, פרופ' שמעון ינקלביץ, פרופ' יחיאל ליכטנשטט; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים ועדת השיפוט לתוכנית מלגות ההצטיינות של המועצה להשכלה גבוהה והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לחוקרי בתר–דוקטורט מחו"ל פרופ' מוטי שגב - יו"ר, פרופ' דורון אורבך, פרופ' יונינה אלדר, פרופ' ליטל אלפונטה, פרופ' מיכל בירן, פרופ' שמשון בלקין, פרופ' נעמה ברקאי, פרופ' תמר גיגר, פרופ' גדעון דגן, פרופ' משה דויטש, פרופ' שולמית וולקוב, פרופ' איירה וינשטוק, פרופ' רשף טנא, פרופ' וולפגנג פאראק, פרופ' נתן קלר; רכזת - בת–שבע שור ועדת התוכניות של החטיבה למדעי הטבע פרופ' יעקב קליין - יו"ר, פרופ' ידין דודאי, פרופ' גיל קלעי; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים ועדת התוכניות של החטיבה למדעי הרוח פרופ' בנימין איזק - יו"ר, פרופ' יורם בילו, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' אהרן ממן, פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן; רכזת - סימה דניאל ועדת מלגות אהרן ואפרים קציר פרופ' יוסף לויה - יו"ר, פרופ' חנוך גוטפרוינד, פרופ' ידין דודאי, פרופ' אברהם ניצן, פרופ' נגה קרונפלד–שור; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים ועדת פרס גרשם שלום פרופ' יוסף קפלן - יו"ר, פרופ' משה אידל, פרופ' יהודה ליבס, פרופ' גיל קלעי; רכזת - סימה דניאל חבר היועצים של קרן בת–שבע דה רוטשילד פרופ' יוסף לויה - יו"ר, פרופ' יונינה אלדר, פרופ' חנוך גוטפרוינד, פרופ' יורם גרונר, פרופ' ידין דודאי, פרופ' אלישע האס, פרופ' דוד הראל, פרופ' אברהם ניצן, פרופ' נגה קורנפלד–שור, פרופ' גיורא שמחן; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים 153 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 154 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 נציגי האקדמיה 12 בגופים ובמוסדות 155 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2021–2020 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: בחצר בית האקדמיה 156 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 12 נציגי האקדמיה בגופים ובמוסדות הוועדה המדעית של מועצת פרסי הארווי המרכז למורשת יהדות אתיופיה פרופ' יואב בנימיני, פרופ' יוסף ירדן פרופ' חגי ארליך, פרופ' גליה צבר פורום תל“מ תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח)( הוועדה לבחירת זוכי פרופ' שמעון אולמן (יו"ר) מלגות פולונסקי פרופ' אבישי מרגלית פרס דן דוד (אוניברסיטת תל אביב) פרופ' יהושע יורטנר המועצה של מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי קורטוריון הטכניון פרופ' יונתן מאיר, פרופ' בילי מלמן פרופ' יוסף קוסט קרן יוספה וליאוניד אולשוונג הקרן הדו–לאומית למדע האפוטרופוס הכללי)( ארצות–הברית-ישראל גליה פינצי פרופ' חיים סידר קרן על שם ד"ר מינה שפירמן מועצת הספרייה הלאומית וד"ר אוטו שפירמן ז"ל פרופ‘ נילי כהן (יו“ר) גליה פינצי 157 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 158 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 חברים שהלכו 13 לעולמם 159 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 159 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2021–2020 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: עץ זית בגן המדע בבית האקדמיה 160 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם חבריםשהלכולעולמםבשנההחולפת(תש"ף-תשפ"א) פרופ' רוני אלנבלום תשי"ב תשפ"א)( חבר האקדמיה פרופ' רוני אלנבלום, שהלך לעולמו ב 7 בינואר 2021, ייצג זן נדיר בנוף האקדמי המקומי והעולמי. הוא פעל בתחומים רבים - היסטוריה, גאוגרפיה, ארכאולוגיה, גאולוגיה וחקר האקלים, ובכולם הגיע להישגים יוצאי דופן.הואחוללמהפכהבחקרההתיישבותהכפריתבממלכתירושליםהפראנקית, יזם חפירה ארכאולוגית חלוצית בתִחכומה שהניבה מִמצאים יחידאים, בחן את שינויי האקלים בחלק ניכר של העולם על סמך מקורות בני התקופה שנכתבו בשפות רבות, ובהסתכלותו הפנורמית חשף משבר אקלימי רחב היקף אשר נעלם מעיניהם של מומחים שהתמקדו איש איש באזורו. על תרומתו לגאולוגיה כתב חבר האקדמיה הגאו פיזיקאי פרופ' צבי בן אברהם: "אלנבלום השכיל לחבר בין מדעיהרוחלמדעיהטבעולהגביראתהדיוקשלמדעיהטבעבאמצעותשיטותהמחקרשלמדעיהרוח[...]הקבוצה שעמד בראשה יצרה תחום מחקרי חדש שניתן לכנותו 'ארכיאולוגיה של גבולות לוחות טֶקטוניים'". בספר שעליו עבד רוני עד ימיו האחרונים הוא ניתח את תופעת השבריריות, כשמטרתו הייתה לגלות מה אורכו של משבר אקלימישעשוילערעראתהאיזוןהתזונתי,ומהאורכהשליציבותאקלימיתשישבהכדילהבטיחתקופתשפע. הקריירה האקדמית של רוני הייתה מטאורית. את לימודי הבוגר עשה בחוג לגאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ואחרי קבלת התואר ב 1977 לימד ארבע שנים בחטיבה התיכונית של בית הספר הניסויי בירושלים, ובמשך שלוש שנים נוספות ריכז את הפעילות החינוכית של החברה להגנת הטבע. אי לכך הוא התחיל את לימודי המוסמך רק בשנת 1984, והוא בן 32, וקיבל את תואר הדוקטור בשנת 1991. משמע, כל פרסומיו בתחומים השונים ראו אור במשך פחות משלושה עשורים. רוני, ששפע רעיונות חדשים לבקרים, היה גם יזם אקדמי נמרץ, שידע להקים צוותים רב תחומיים. בעזרתם כונן את מאגר המקורות ההיסטוריים על אודות ירושלים (מאגר משותף לאוניברסיטה העברית בירושלים ולאוניברסיטתאל קֻדס),אתפרויקטהסוסבימיהביניים,שבמרכזוהשלדיםשגילהבחפירתוהארכאולוגית, ואת קבוצת המחקר שתכליתה לעמוד על השינויים הסביבתיים והחברתיים במרכז אסיה ובמזרחה. הוא גם בלט בתחוםההתארגנות הפרופסיונליתוהוביל אתארגון הסגל הבכיר באוניברסיטה העבריתבזמן השביתה הארוכה בחורף 2008-2007. כן נתן יד למאבקים ציבוריים, למשל נגד תוכנית הרכבל הירושלמי. הוא נבחר לאקדמיה בשנת 2017 ומייד החל לתרום לפעילותה., רוני היה מורה נערץ על תלמידותיו ותלמידיו הרבים, והם הלכו אחריו הן בדרכי המחקר והן במסעות הלימודיים הרבים שהוביל בארץ ומחוצה לה. הוא הותיר אחריו את אשתו לינור, את ילדיו גלי, יובל ומאיה, את נכדיו אורי ועילי וחברים ותלמידים לרוב. כתב: חבר האקדמיה פרופ' ב"ז קדר, מורו וחברו של פרופ' רוני אלנבלום 161 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' יהושע בלאו תרע"ט תשפ"א)( בלאו, חבר האקדמיה מאז שנת תשכ״ח, הלך לעולמו ביום ב׳יהושע במרחשוון תשפ״א 20.10.2020(), והוא בן .101 בלאו היה אחד החוקרים הגדולים של השפות השמיות בדורות האחרונים, ומחקריו הרבים סללו דרכים חדשות בכמה תחומים של הבלשנות השמית. הוא נולד בשנת 1919 בקולוז׳וואר Kolozsvár(), אז חלק מאוסטרו הונגריה, והיום Cluj-Napoca ברומניה. הוא סיים בית ספר תיכון בווינה שבאוסטרייה ושם התחיל ללמוד בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטה. את לימודיו אלה (ובהם גם ערבית) לא סיים. משפחתו עלתה ארצה בקיץ תרצ״ח 1938(), ובלאו נרשם ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1948 סיים דוקטורט בערביתהיהודיתשלימיהביניים,תחוםמחקרשלימיםהעמידוֹבלאו-בסדרהשלמהשלפרסומיםמזהירים- על בסיס מדעי איתן ושתמיד יהיה קשור לשמו. מחקריו בערבית לא עסקו בערבית היהודית בלבד אלא הקיפו אתכלשכבותהשפה,מהטקסטיםהקדומיםביותרועדהלהגיםהמדובריםבימינו. מחקריו של בלאו בתחום העברית הם רבים ומגוונים לא פחות מאלו שבערבית. הוא עסק בכל תקופותיה של השפה: רקעה של העברית במסגרת השפות השמיות, מיקומה בענף הכנעני של שפות אלו, העברית הטרום מקראית, לשון המקרא, לשון חז״ל, העברית המשוערבת (ה"תיבונית") של ימי הביניים, תחיית הלשון והעברית המדוברת כיום בארץ ישראל. מומחיותו הגדולה הייתה בלשון המקרא, שלהבהרת רזיה חזר פעם אחרי פעם. בלאו היה חוקר מקורי, מבריק ופורה מאין כמוהו. הוא ידוע במיוחד כחוקר הערבית והעברית - ובכל הקשור לחקר שתי שפות אלו, על כל תקופותיהן וסוגיהן, הוא היה ראש המדברים - אך הוא עסק ברוב הלשונות השמיות והיה בעל ידיעות עצומות בכל תחומי העולם השמי, לשונותיו ותרבויותיו, זה של העבר וזה של ימינו כאחד. מחקריו הטביעו את חותמם על מקצוע הבלשנות השמית כולו, ובתחומים מסוימים (בייחוד בחקר הלשון הערבית) אף שינו את פני המחקר. בלאו האריך ימים וזכה לעבוד בגיל מופלג עבודה מדעית במלוא המרץ האופייני לו עד יומו האחרון. בלאו היה אחד הנציגים האחרונים של דור מיוחד במינו: הוא גילם צירוף מבורך של מיטב ההשכלה האירופית שלפני מלחמת העולם השנייה עם מיטב ההשכלה האקדמית הישראלית. בפטירתו של יהושע בלאו הלך לעולמו אחד החוקרים הגדולים של השפות השמיות - לא רק בדורנו אלא בכל הזמנים. יהא זכרו ברוך. כתב: חבר האקדמיה פרופ' סימון הופקינס 162 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם פרופ' יעקב בלידשטיין תרצ"ח תש"ף)( פרופ' אמריטוס הרב יעקב בלידשטיין, חתן פרס ישראל ומופקד הקתדרה ע"ש הוברט באוניברסיטת בן–גוריון בנגב, היה שילוב נדיר של שני דגמים של תלמידי חכמים - "סיני" ו"עוקר הרים". "סיני" הוא אדם בעל ידע מופלג, השולט בכל הטקסטים והמסורות. לעומתו, "עוקר הרים" הוא אדם חריף מחשבה ומקורי, אדם שיכול לחדש חידושים. בבלידשטיין התגלמו שני הדגמים גם יחד. קשה להיזכר בפעמים שנשאל שאלה על מקור כלשהו - בקנון היהודי, בספרות העולמית, בהגות הכללית או בספרות המחקר - ולא ידע לענות בדיוק רב. הוא היה בן הדור שהיה חשדן בתחום המחשוב והתקשה לשלוט בטכניקות החדשות, אולי משום שהוא עצמו היה מחשב מהלך. בקיאות מקיפה טובה למי שרוצה למסור הלאה את העבר, אולם היא אינה מספיקה למי שרוצה לתרום תרומה ייחודית להווה ולעתיד. בלידשטיין היה גם "עוקר הרים", בעל יכולת לארגן את כל הידע שהחזיק בו וליצור יצירות חדשות. הוא פרסם בנושאים רבים: מדרשי חז"ל, תולדות ומחשבת ההלכה, כתבי הרמב"ם וראשונים אחרים וכן הגותיהודיתמודרנית,במיוחדהגותושלמורהוהרביוסףדבסולובייצ'יק.הואשאלשאלותמקוריותעלהטקסטים והציג נקודות מבט חדשות. למשל, במחקריו ב"משנה תורה" של הרמב"ם היה בלידשטיין חלוץ בפרשנות דברי הרמב"ם על היבטיהם השונים, ובהם המקורות היהודיים שהרמב"ם נשען עליהם וכן הנסיבות החברתיות והתכנים ההגותייםשהשפיעועלפסקיו.בלידשטייןנמשךבמיוחדלשאלותבתחוםההגותהמדינית,ובכללןשאלותקיומיות של עם ישראל במדינתו, שאליה הוא עלה מקנדה (לאחר שעקר אליה מארצות הברית, שבה גדל) בגיל .34 כשם שמתמטיקאי אינו חייב להיות משולש, פרופסור למחשבת ישראל אינו חייב להיות יהודי מאמין. הרב יעקב בלידשטיין אכן היה יהודי מאמין, לא אמונה עיוורת או פשטנית אלא אמונה עמוקה ומנומקת. הוא החזיק באמונותיו ושמר מצוות בסגנון "דרכיה דרכי נועם". אפשר לראות את היחס בין אמונתו לבין מחקריו בחיי היום–יום שלו ובהתחייבויותיו הציבוריות. הוא כתב על "כבוד הבריות" אצל חז"ל כיוון שהאמין שיש לחלוק כבוד לכל אדם. הוא עסק בצורכי ציבור - שימש דקן הפקולטה, ראש המחלקה, חבר בוועדות לאומיות, חבר פעיל בקהילה הדתית - כיוון שראה בשירות הקהל חובה דתית ומוסרית. אחד הספרים המושכים ביותר של בלידשטיין הוא "עצב נבו", שבו ניתוח של מדרשים על מותו של משה רבנו. בלידשטיין מראה שם שאחד המוטיבים במדרשים הוא שהחכמים השליכו את הערכים ואת החששות שלהם על רבנו הראשון: משה היה בעיניהם "כול–חכם" החושש מדעיכה בסוף ימיו ומאיבוד חוכמתו, כישוריו, זהותו ומעמדו. וכך קרה לרבנו עצמו בסוף ימיו כשמחלתו גברה על נפשו ועל גופו. אשתו, ד"ר בתיה בלידשטיין האוהבת והאהובה, טיפלה בו במסירות בתקופה קשה זו, והוא השאיר אותה אחריו עם שישה ילדים ונכדים ונינים רבים. כמו כן השאיר חברים, עמיתים ותלמידים אבלים. תהא נפשו צרורה בצרור החיים. כתב:פרופ'דניאלי'לסקר,עמיתוחברבמחלקהלמחשבתישראלע"שגולדשטיין–גורן,אוניברסיטתבן–גוריוןבנגב 163 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' רות גביזון תש"ה תש"ף)( רות גביזון למדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ושם קיבלה את התואר מוסמך למשפטים בהצטיינות יתרה. בתקופת לימודיה הייתה גביזון חברת מערכת כתב העת "משפטים", שהחל אז לצאת לאור והפך לביטאון המרכזי של הפקולטה למשפטים בירושלים. עוד בהיותה תלמידה, בשנת 1968, פרסמה בביטאון זה רשימה שכותרתה "עבירה שיש עמה קלון כפסול לכהונה ציבורית", המקשרת בין מוסר למשפט. סוגיה זו הוסיפה להעסיק אותה במסגרת תחום ההתמחות המרכזי שלה - פילוסופיה של המשפט. עבודת הדוקטור שלה בנושא הפרטיות עסקה בתחום נוסף שבו התמחתה - זכויות אדם. העבודה נכתבה באוניברסיטת אוקספורד בהדרכת פרופ' הרברט הארט Hart( A. L. H. מגדולי הפילוסופים של המשפט.), גביזון הצטרפה לסגל הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים ובלטה בגישתה המקורית, בכושר הניתוח שלה וביכולתה המיוחדת להציג בבהירות, במקוריות ובדרך מרתקת סוגיות סבוכות ומורכבות. היא נעשתה דמות מרכזית בתחומי התמחותה, ובשלב מוקדם יחסית של הקריירה האקדמית שלה הוזמנה כפרופסור אורח לפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ייל בארצות הברית. בשנת 1980 פרסמה בביטאון המשפטי של ייל את מאמרה על הפרטיות וגבולות המשפט Law“( the of Limits the and ”Privacy),המשלבאתזכויותהאדםעםהפילוסופיהשלהמשפט.המאמר זכהלפרסוםולהוקרהוהפךלמאמרמפתחבסוגייתהפרטיותולאחדהמאמריםהמוכריםביותרבנושאזה. בתחום זכויות האדם עברה גביזון לחיי המעשה והחלה לפעול באגודה לזכויות האזרח. באותן שנים, שנות השמונים של המאה העשרים, עמד בראש האגודה שופט בית המשפט העליון בדימוס חיים כהן. השופט כהן ראה בגביזון את ממשיכתו, והיא אכן התמנתה נשיאת האגודה אחריו וכיהנה בשנים .1999-1996 באוניברסיטה העברית בירושלים היא הופקדה על הקתדרה לזכויות אדם, שנקראה על שמו של השופט כהן. בדומה לכל נושא אחר שעסקה בו, גם בנושא זה הוכיחה גביזון גישה מקורית שאינה דבקה במוסכמות, המתמודדת עם הדילמה בין העמדה המצדדת בזכויות אדם אוניברסליות, האמורות להיות מוקנות לכל בני האדם ללא קשר לדת או לאום, ובין העמדה שיש למדינת הלאום זכות להעניק, בתחומים מסוימים לפחות, עדיפות לאזרחיה. בישראל הצטרפה לזה סוגיית זכותה של המדינה להגנה עצמית על רקע המאבק של ערביי האזור נגד הציונות (שהפך למאבק הישראלי-פלסטיני) והשלכותיה של סוגיה זו על זכויות האדם. פעילותה של גביזון בתחומים אלה התבססה על ניתוח עיוני מעמיק, שאליו נלוותה אמונתה האישית בציונות ובזכות העם היהודי למולדת משלו. 164 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם התנגשות ערכים אחרת שהעסיקה אותה, והייתה קשורה אף היא להשקפתה הציונית–חילונית, נגעה ליחסי דת ומדינה בישראל. גם כאן התרחקה גביזון מקיצוניות, התייחסה בכבוד ובהבנה לדעות ולאמונות שחלקה עליהן וחיפשה את הדרך לחיים משותפים. גביזון הייתה מהראשונים שהתנגדו לאקטיביזם השיפוטי המופרז. היא הבחינה בין אמונתם של שופטים ומשפטנים בדבר הרצוי בעיניהם לבין תחומים ערכיים האמורים להימצא מחוץ לתחום המשפט ואשר מקומם הנאות הוא בהליך הדמוקרטי ובמישור הפוליטי. עמדותיה בנושאים אלה היו שנויות במחלוקת, אולם בהדרגה הלכה וגברה התמיכה בהן הן בקרב משפטנים והן בציבור הרחב. בשנת 2005 העלתה שרת המשפטים דאז ציפי לבני את מועמדותה של גביזון לבית המשפט העליון. אולם עמדותיה, החולקות על המגמה השלטת באותה עת בבית המשפט, עוררו התנגדות למינויה, ולמרבה הצער הוא לא יצא לפועל. זו הייתה אבדה לעולם המשפט ופגיעה באפשרות ליתר גיוון בפסיקה. הוויכוח על גישתה של גביזון לא מנע הכרה בתרומתה הרבה למחקר. גביזון, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2015 זכתה בשורה של פרסים, ובהם פרס ישראל ופרס א.מ.ת., רות גביזון הייתה דמות ייחודית באקדמיה ובציבוריות הישראלית. קולה היה קול ייחודי, המבוסס על השקפת עולם ליברלית, ציונית, שכיום לא נמצא לו תחליף. כתב: חבר האקדמיה פרופ' דניאל פרידמן 165 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' זאב שטרנהל תרצ"ה תש"ף)( פרופ' זאב שטרנהל נולד בפולין וכל משפחתו נספתה בשואה. הוא עלה ארצה כנער בודד, שירת ולחם כקצין קרבי בצה"ל ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכון הלאומי למדעי המדינה בפריז. שטרנהל, חתן פרס ישראל, נחשב בעולם לאחד ממובילי המחקר על שורשיו הרעיוניים של הפשיזם. תרומתו הייחודית לחקר רעיונות הפשיזם התמקדה בהדגשת זיקתם לביקורת על הנאורות ועל מורשת המהפכה הצרפתית שאפיינה את חוגי הריאקצייה והרסטורציה באירופה, ובייחוד בצרפת, במאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים. לעומת מרבית חוקרי הפשיזם שהתייחסו בעיקר לתנאים הפוליטיים לאחר מלחמת העולם הראשונה, שטרנהל הראה את זיקת הפשיזם למסורת אירופית ארוכה של דחיית הרעיונות האוניברסליסטיים והרציונליסטיים של הנאורות ואת היותו של הפשיזם רק המשך והקצנה של מגמות אלו. הוא הצביע על התפקיד המרכזי שמילאה פרשת דרייפוס, על היבטיה האנטישמיים, בגיבוש המחנה שלימים יבוא לביטוי בהגות ובפוליטיקה הפשיסטית. מלחמת העולם הראשונה רק חידדה וחיזקה עמדות אלה. מחקריו של שטרנהל שינו את פרדיגמת המחקר ההיסטורי והרעיוני והראו כי הפשיזם לא היה רק תופעה חריגה וחד פעמית אלא יש לו שורשים עמוקים בהגות האירופית. ספריו תורגמו לשפות רבות והפכו לנכסי צאן ברזל של המחקר וההוראה באוניברסיטאות באירופה ובארצות הברית. העובדה שזכה להוקרה מיוחדת בצרפת מעידה על חשיבות תרומתו הסגולית. שטרנהל גם ראה עצמו אינטלקטואל המעורב בחיים הציבוריים והתריע על מגמות שנראו לו מסוכנות בזירה הישראלית. קולו זכה להערכה רחבה, אבל גם לביקורת שבמקרה אחד התגלגלה לניסיון לפגוע בו אישית. כתב: חבר האקדמיה פרופ' שלמה אבינרי, חברו של פרופ' שטרנהל 166 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם חבריםשהלכולעולמם תשל“ח1978/ פרופסורלתלמוד, אברמסון, שרגא האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ו תשנ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלפרזיטולוגיה, אדלר, שאול האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרנ“ה תשכ“ו) תש“ך1959/ פרופסור–מחקרלאלקטרוניקה, אולנדורף, פרנץ הטכניון מכוןטכנולוגילישראל (תר“ס תשמ“ב) תש“ך1959/ פרופסורלתלמודולמדרש, אורבך, אפרים אלימלך האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ב תשנ“א) תשכ“ה1965/ פרופסורלסוציולוגיה, אייזנשטדט, שמואל נח האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ד תש“ע) תשכ“א1961/ פרופסורלהיסטוריהשלהעמיםהמוסלמיים, איילון, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ד תשנ“ח) תש“ך1959/ פרופסורלתלמודולמדרש, אלבק, חנוך האוניברסיטההעבריתבירושלים (תר“ן תשל“ב) תשמ“ז1987/ פרופסורלפיזיקה, אלכסנדר, שלמה מכוןויצמןלמדע (תר“ץ תשנ“ח) תשע“ז2017/ פרופסורלגאוגרפיה, אלנבלום, רוני האוניברסיטההעבריתבירושלים (תשי"ב תשפ“א) פרופסורלפיזיקה, תשס“ב2002/ אמרי, יוסף (תרצ"ט תשע“ח) מכוןויצמןלמדע תשנ“ב1991/ פרופסורלהיסטוריהעתיקה, אשרי, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ה תש“ס) תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיהסוציאלית, בובר, מרדכי מרטין האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרל“ח תשכ“ה) 167 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשמ“א1981/ פרופסורלתולדותעםישראל, ביינארט, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ח תש“ע) תשנ“ג1993/ פרופסורלביוכימיהחקלאית, בירק, יהודית האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ז תשע“ג) תשכ“ח1968/ פרופסורלשפהוספרותערבית, בלאו, יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע"ט תשפ“א) תשכ“ט1969/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, בלוך, משה רודולף המכוןלחקרהנגב (תרס“ב תשמ“ה) תשס“ז2007/ פרופסורלמחשבתישראל, בלידשטיין, יעקב אוניברסיטתבן גוריוןבנגב (תרצ"ח תש“ף) תשמ“א1981/ פרופסורלסוציולוגיה, בן–דוד, יוסף האוניברסיטההעבריתבירושלים (תר“ף תשמ“ו) תשכ“ו1966/ פרופסורללשוןהעברית, בן–חיים, זאב האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ז תשע“ג) תש“ך1959/ פרופסורלתולדותעםישראלבימיהביניים, בער, יצחק פריץ האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרמ“ט תש“ם) תשכ“ד1964/ פרופסורלסטטיסטיקהולדמוגרפיה, בקי, רוברטו האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ט תשנ“ו) תשנ“ז1997/ פרופסורלפיזיקה, בקנשטיין, יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים (תש“ז תשע“ה) תשכ“ג1963/ פרופסורללוגיקהולפילוסופיהשלהמדעים, בר–הלל, יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ה תשל“ו) תש“ך1960/ פרופסורלכימיהאורגנית, ברגמן, ארנסט דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ד תשל“ה) תשכ“ח1968/ פרופסורלפרמקולוגיה, ברגמן, פליקס ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים (תרס“ח תשס“ב) תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיה, ברגמן, שמואל הוגו האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרמ“ד תשל“ה) תשל“ו1975/ פרופסורלכלכלה, ברונו, מיכאל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרצ“ב תשנ“ז) תשס“ח2008/ פרופסורלספרותעבריתולפילוסופיה, ברינקר, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרצ“ה תשע“ו) 168 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם תש“ך1959/ פרופסורלביולוגיה, ברנבלום, יצחק מכוןויצמןלמדע (תרמ“ד תש“ס) תשע“ה2015/ פרופסורלמשפטים, גביזון, רות האוניברסיטההעבריתבירושלים (תש"ה תש“ף) תשל“א1971/ פרופסורלמדידהפסיכולוגיתוסוציולוגית, גוטמן, אליהו לואיס האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ו תשמ“ח) תשנ“ו1996/ פרופסורלבלשנותושפותשמיות, גולדנברג, גדעון האוניברסיטההעבריתבירושלים (תר“צ תשע“ג) תשל“ו1976/ פרופסורלכימיה, גינצבורג, דוד הטכניון מכוןטכנולוגילישראל (תר“ף תשמ“ח) תשנ“ה1994/ פרופסורלשפותשמיותעתיקות, גרינפלד, חיים יונה האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ו תשנ“ה) תש“ך1959/ פרופסור–מכוןלמתמטיקה, דבורצקי, אריה מכוןויצמןלמדע (תרע“ו תשס“ח) תשכ“ג1962/ פרופסורלפיזיקה, דה–שליט, עמוס מכוןויצמןלמדע (תרפ“ז תשכ“ט) תשמ“ב1982/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, דוסטרובסקי, ישראל מכוןויצמןלמדע (תרע“ט תשע“א) תש“ך1959/ פרופסורלתולדותעםישראל, דינור, בן–ציון האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרמ“ד תשל“ג) תשנ“ג1993/ פרופסורלספרותאנגלית, דלסקי, הלל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ו תשע“א) תשכ“ו1966/ פרופסורלזואולוגיה, האז, גיאורג האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ה תשמ“א) תשנ“ו1996/ פרופסורלמקרא, הרן, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ה תשע“ה) תשכ“א1961/ פרופסורללימודיםקלאסיים, וירשובסקי, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ו תשל“ז) תש“ך1960/ פרופסורלפיזיולוגיהפתולוגיתולביוכימיה, ורטהיימר, חיים ארנסט ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים (תרנ“ג תשל“ח) תש“ך1960/ פרופסורלבוטניקה, זהרי, מיכאל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרנ“ח תשמ“ג) 169 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים זילברברג,ירון פרופסורבמחלקהלפיזיקהשלמערכותמורכבות, תשע“ג2013/ מכוןויצמןלמדע (תשי"א תשע“ט) תשנ“ג1993/ פרופסור–מחקרלהנדסתחשמל, זכאי,משה הטכניון מכוןטכנולוגילישראל תרפ“(ז תשע“ו) תשל“ו1975/ פרופסורלביולוגיה, זקס, ליאו מכוןויצמןלמדע (תרפ“ז תשע“ד) תש“ך1960/ פרופסורלמשפטאזרחי, טדסקי, גוידו (גד) האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ז תשנ“ג) תש“ך1959/ פרופסורללשוןהעברית, טור–סיני, נפתלי הרץ האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרמ“ז תשל“ד) תשכ“ח1968/ פרופסורלהיסטוריהשלהעתהחדשה, טלמון, יעקב לייב האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ו תש“ם) תשכ“ד1964/ פרופסורלארכאולוגיה, ידין, יגאל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ז תשמ“ד) תשנ“ב1991/ פרופסורללשוןהעברית, ייבין, ישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ג תשס“ח) תשכ“ד1964/ פרופסורלפיזיקהניסיונית, כהן, סולי גבריאל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“א תשמ“ד) תשכ“ג1963/ פרופסורלאווירונאוטיקה, כוגן, אברהם הטכניון מכוןטכנולוגילישראל (תרפ“א תשס“ט) תשכ“ט1969/ פרופסורלתלמוד, ליברמן, שאול ביתהמדרשלרבניםבאמריקה,ניויורק (תרנ“ח תשמ“ג) תשמ“ה1985/ פרופסורלמקרא, ליכט, יעקב אוניברסיטתתלאביב (תרפ“ב תשנ“ג) תשל“ט1979/ פרופסורלפיזיולוגיה, לינדנר, יוחנן מכוןויצמןלמדע (תרפ“ט תשמ“ג) תשמ“ה1985/ פרופסורלמתמטיקה, לינדנשטראוס, יורם האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרצ“ז תש“ע) תשנ“ט1999/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, ליפסון, שניאור מכוןויצמןלמדע (תרע“ד תשס“א) תש“ל1970/ פרופסורלפיזיקה, ליפקין,צבי מכוןויצמןלמדע תרפ“(א תשע“ו) 170 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם תשנ“ז1997/ פרופסורללשוןהעברית, מורג, שלמה האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ו תשנ“ט) תש“ך1960/ פרופסורלתולדותעםישראלבימיהמקראולארכאולוגיה מזר, בנימין שלארץ–ישראל,האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ו תשנ“ה) תשכ“ח1968/ פרופסורלאופתלמולוגיה, מיכאלסון, יצחק ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים (תרס“ג תשמ“ב) תשכ“ו1966/ פרופסורלפיזיקה, נאמן, יובל אוניברסיטתתלאביב (תרפ“ו תשס“ו) תשנ“ה1994/ פרופסורלאפיגרפיהופלאוגרפיה, נוה, יוסף האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ח תשע“ב) תשמ“ד1984/ פרופסורלקרדיולוגיה,ביתהספרלרפואה נויפלד, הנרי שלאוניברסיטתתלאביבוהמרכזהרפואיע"ששיבא,תלהשומר (תרפ“ג תשמ“ז) תש“ך1959/ פרופסורלמקרא, סגל, משה צבי האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרל“ז תשכ“ח) תשכ“ב1962/ פרופסורללשוןוספרותיידיש, סדן, דב האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ב תש“ן) תשכ“ב1962/ פרופסורלהיסטוריהולפילוסופיהשלהמדעים, סמבורסקי, שמואל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תר“ס תש“ן) תשכ“ט1969/ פרופסורלמתמטיקה, עמיצור, שמשון אברהם האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“א תשנ“ד) תש“ך1959/ פרופסורלבלשנותמצריתושמית, פולוצקי, הנס יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ה תשנ“א) תשכ“ג1963/ פרופסורלכלכלה, פטינקין, דן האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ב תשנ“ה) תשל“ח1978/ פרופסורלמתמטיקה, פיאטצקי–שפירו, איליה אוניברסיטתתלאביב (תרפ“ט תשס“ח) תש“ך1960/ פרופסורלפילוסופיהכלליתויהודית, פינס, שלמה האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ח תש“ן) תשכ“א1961/ פרופסורלגאולוגיה, פיקרד, יהודה ליאו האוניברסיטההעבריתבירושלים (תר“ס תשנ“ז) תשל“ז1977/ פרופסורלביולוגיהשלהתא, פלדמן, מיכאל מכוןויצמןלמדע (תרפ“ו תשס“ה) 171 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תש“ם1980/ פרופסורלמדעהדתות, פלוסר, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ז תש“ס) תשמ“ד1984/ פרופסורלספרותעברית, פליישר, עזרא האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ט תשס“ו) תשס“א2001/ פרופסורלמתמטיקהשימושית, פנואלי, אמיר מכוןויצמןלמדע (תש“א תש“ע) תשכ“א1961/ פרופסורלמתמטיקהשימושית, פקריס, חיים לייב מכוןויצמןלמדע (תרס“ח תשנ“ג) תשכ“ג1963/ פרופסורלהיסטוריהשלימיהביניים, פראוור, יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ז תש“ן) תש“ך1960/ פרופסורלמתמטיקה, פרנקל, אברהם הלוי האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרנ“א תשכ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלגינקולוגיהולאובסטטריקה, צונדק, ברנהרד ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים (תרנ“א תשכ“ז) תשכ“א1961/ פרופסורלרפואהפנימית,אוניברסיטתברלין; צונדק, הרמן פרופסור–אורח,האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרמ“ז תשל“ט) תשס“א2001/ פרופסורלארכאולוגיה, צפריר, יורם האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרצ“ח תשע“ו) תש“ך1959/ פרופסורלמקרא, קויפמן, יחזקאל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרנ“א תשכ“ד) תשנ“ה1994/ פרופסורלהיסטוריהשלרוסיהומזרחאירופה, קונפינו, מיכאל אוניברסיטתתלאביב (תרפ“ו תש“ע) תשל“ו1975/ פרופסורלשפהוספרותערבית, קיסטר, מאיר יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ד תש“ע) תש“ך1959/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, קציר, אהרן מכוןויצמןלמדע (תרע“ג תשל“ב) תש“ך1960/ פרופסור–מכוןלביופיזיקה, קציר, אפרים מכוןויצמןלמדע (תרע“ו תשס“ט) תשל“ד1974/ פרופסורלספרותאנגליתואמריקאית, קרוק–גלעד, דורותיאה אוניברסיטתתלאביב (תר“ף תש“ן) תשמ“א1981/ פרופסורלבלשנותכלליתוהודו–אירופית, רוזן, חיים ברוך האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ב תשנ“ט) 172 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם תש“ך1959/ פרופסור–מחקרלפיזיקה, רוזן, נתן הטכניון מכוןטכנולוגילישראל (תרס“ט תשנ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיהכללית, רוטנשטרייך, נתן האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ד תשנ“ד) תשס“ח2008/ פרופסורלביוכימיה, רזין, אהרן ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים (תרצ"ה תשע"ט) תש“ך1959/ פרופסורלמחקרבמכניקהעיוניתושימושית, רינר, מרכוס הטכניון מכוןטכנולוגילישראל (תרמ“ו תשל“ו) תש“ך1959/ פרופסורלפיזיקהעיונית, רקח, יואל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ט תשכ“ה) תש“ם1980/ פרופסורלרפואהפנימית, שטיין, יחזקאל ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים (תרפ“ו תשע“ה) תשמ“ז1987/ שטיינברג, יצחק צבי פרופסורלכימיהפיזיקלית, (תרצ“א תשע“ז) מכוןויצמןלמדע תשנ“ה1994/ פרופסורלפיזיקהתאורטיתושימושית, שטריקמן, שמואל מכוןויצמןלמדע (תר“ץ תשס“ד) תשל“ח1978/ פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל, שטרן, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ה תשמ“ט) פרופסורלמדעהמדינה, תש“ע2010/ שטרנהל, זאב האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרצ"ה תש"ף) תשכ“ד1964/ פרופסורלספרותעברית, שירמן, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ה תשמ“א) תש“ך1959/ פרופסורלקבלה, שלום, גרשם האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרנ“ז תשמ“ב) תשמ“ו1986/ פרופסורלספרותיידיש, שמרוק, חנא האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“א תשנ“ז) תש“ס2000/ פרופסורלספרותעברית, שקד, גרשון האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ט תשס“ז) תשנ“ב1992/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, שרון, נתן מכוןויצמןלמדע (תרפ“ו תשע“א) תשמ“ה1985/ פרופסורלאשורולוגיהולהיסטוריהשלהמזרחהקדמון, תדמור, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ד תשס“ו) 173 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 14 נספחים 14.1>חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשכ"א *1961 הקמת האקדמיה 4א ממסים (תיקון מס׳פטור 1) התשלג״;1973- לענין פקודת מס 1 מוקמת בזה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (להלן - הכנסה, נחשבת האקדמיה כמוסד בעל אופי ציבורי לעניני תרבות, האקדמיה.) חינוך ומדע, וכל עסקה של האקדמיה וכל נכסיה יהיו פטורים מכל אגרה, ארנונה או תשלום חובה אחר המשתלמים למדינה או מטרות לרשותמקומית. 2 מטרות האקדמיה ותפקידיה הם 4ב ייעוץ ומידע מהאקדמיה (תיקון מס׳קבלת 2) התשע״;2010- 1( לרכז בתוכה כחברים מטובי אישי המדע תושבי ישראל;) משרד ממשלתי רשאי לפנות לאקדמיה לשם קבלת ייעוץ ומידע )2((תיקון מס׳ 2 התש״ע;2010-) לייעץ לממשלה בסוגיות בנושאים בתחום מטרות האקדמיה ותפקידיה, שנדרש לגביהם ידע בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, מדעיאונושאיםהקשוריםלפיתוחהמדעבישראל;מתןייעוץומידע לרבות במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמת האקדמיה, כאמור ימומן מסעיף התקציב של אותו משרד ממשלתי כפי הדרוש ולהגיש דוחות וסקירות כאמור בסעיף 4ג, וכן לייעץ ולתת לביצועו,בכפוףלהוראותלפיחוקיסודותהתקציב;בסעיףזה- מידע למשרדי הממשלה לפי פנייתם בהתאם להוראות "חוקיסודותהתקציב"-חוקיסודותהתקציב,התשמ"ה;1985- סעיף 4ב; "סעיף תקציב" - כהגדרתו בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו )3((תיקון מס׳ 2) התשע״;2010- לטפח ולקדם פעילות מדעית, בחוק יסודות התקציב. 4ג לממשלה ולכנסת (תיקון מס׳דיווח 2) התשע״;2010- לרבות פעילות מדעית בין תחומית ופעילות מדעית בתחומי דעת חדשים; א)( האקדמיהתכיןדוחשנתיעלפעולותיהוכןסקירהתלת שנתית 4( לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ לארץ;) עלמצבהמדעוהמחקרבישראלבהשוואהלמצבהמדעוהמחקר 5() לפעול בייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בעולם; סקירה כאמור יכול שתתייחס לתחומים מדעיים בין לאומיים, מתוך תיאום עם מוסדות המדינה; מסוימיםכפישתחליטהאקדמיהאוכפישתבקשהממשלה. 6( לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע;) ב)( הדוח השנתי והסקירה התלת שנתית כאמור בסעיף קטן (א) 7() לעסוק בכל פעילות אחרת שיש בה כדי לשמש את המטרות יוגשו לשר המדע והטכנולוגיה; ועדת השרים לענייני מדע האמורות. וטכנולוגיה שקבעה הממשלה, תקיים דיון בדוח ובסקירה, סמוך לאחר הגשת כל אחד מהמסמכים האמורים; הממשלה תקיים מושב האקדמיה דיוןכאמורבתוךשנהמיוםהגשתהדוחאוהסקירה,לפיהעניין. 3 מושב האקדמיה יהיה בירושלים. (ג) הדוח השנתי והסקירה התלת שנתית כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת; הוועדה האקדמיה - תאגיד תקיים דיון בדוח ובסקירה בתוך שנה מיום הגשת כל אחד 4 האקדמיה היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. מהמסמכים האמורים. 174 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 14 > נספחים חברי האקדמיה האסיפה הכללית של האקדמיה חברי האקדמיה יהיו חברי הועד המכין להקמת האקדמיה 5 11 האקדמיה תתכנס לאסיפה כללית לפי הצורך, ולפחות אחת הלאומית למדעים, שנתמנו לכך בתוקף החלטת הממשלה מיום לשנה, למטרות אלה: כ"ו בחשון תשי"ט 9( בנובמבר 1958), וחברים נוספים שייבחרו 1() לעשות כל פעולה שיוחדה לאסיפה הכללית לפי חוק זה או על ידי האקדמיה באסיפה כללית. לפי התקנון; 2() להחליט בדבר אישור הדו"חות של המועצה, תכנית חברות והפסקתה הפעולות של האקדמיה ומוסדותיה שתוגש על ידי המועצה, חבר האקדמיה יהיה חבר בה לכל ימי חייו; חברותו תיפסק 6 דו"ח רואה החשבון והצעת התקציב; באחת מאלה: )3( להחליט בכל ענין אחר שיועמד על סדר היום של האסיפה 1( אםביקשמאתנשיאהאקדמיה,בכתב,לראותאתמקומופנוי;) הכלליתעלידיהמועצה,אועלידיחמישהמחבריהאקדמיה. 2( אם חדל להיות תושב ישראל והוא איננו חבר חוץ;) חבריחוץ 3() אם הורשע בעבירה בפסק דין סופי והאקדמיה מצאה כי בנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון. 12 האקדמיה רשאית לבחור באנשי מדע מובהקים תושבי חוץ לארץ כחברי חוץ של האקדמיה. נשיא האקדמיה וסגנו ביצוע נשיא האקדמיה יתמנה על ידי נשיא המדינה, על פי המלצת 7 האקדמיה, מבין חבריה תושבי ישראל; נשיא האקדמיה יתמנה 13 שר החינוך והתרבות ממונה על ביצוע חוק זה. לשלוש שנים, והוא יוסיף לכהן אף לאחר מכן עד למינוי הבא תקנון של נשיא האקדמיה; סגן הנשיא ייבחר על ידי האקדמיה. 14 האקדמיה רשאית, בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות, החטיבות להתקין תקנון לאקדמיה ובו ייקבעו בין היתר: באקדמיה יהיו חטיבה למדעי הרוח וחטיבה למדעי הטבע; כל 8 1() הכללים לפיהם תבחר האקדמיה את חבריה ונושאי חטיבה תבחר ביושב ראש החטיבה. תפקידים בה, במידה שלא נקבעו בחוק זה; 2( סדרי העבודה של האקדמיה ומוסדותיה;) מועצת האקדמיה 3( ניהול המשק והכספים;) עניני האקדמיה ינוהלו על ידי מועצת האקדמיה. 9 4( מעמדם וזכויותיהם של חברי חוץ.) הרכב המועצה הוראות מעבר 10 מועצת האקדמיה תהיה מורכבת מנשיא האקדמיה, סגן 15 (א) תקנון האקדמיה הלאומית למדעים שאושר על ידי הנשיא, יושב ראש החטיבה למדעי הרוח, יושב ראש החטיבה הממשלה ביום י' באלול תשי"ט 13( בספטמבר )1959 - למדעי הטבע והמנהל האדמיניסטרטיבי שיתמנה על ידי יתר פרט להוראותיו שנכללו בחוק זה - ובתיאומים לפי הענין, חברי המועצה; יהיהתקנוןהאקדמיה,כלעודלאשונהאוהוחלףעלפיסעיף.14 נעדר הנשיא - ימלא את מקומו סגן הנשיא; נעדרו הנשיא (ב) בחירה לאקדמיה ומינוי לתפקיד בה וכן כל פעולה לקידומה וסגנו, תבחר המועצה ממלא מקום לנשיא מבין חברי ולקידום פעולותיה, שנעשו בהתאם לתקנון האקדמיה לפני האקדמיה לתקופת העדרם של הנשיא וסגנו. תחילתו של חוק זה, שרירים מיום עשייתם. נוסח החוק נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il nevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי. * פורסם ס"ח תשכ"א מס' 348 מיום 23.6.1961 עמ' 193 (ה"ח תשכ"א מס' 452 עמ' .)134 תוקן ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 45 (ה"ח תשל"ב מס' 995 עמ' )268 - תיקון מס' 1; תחילתו ביום .23.6.1961 ס"ח תש"ע מס' 2256 מיום 29.7.2010 עמ' 649 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 333 עמ' )191 - תיקון מס' .2 175 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 14.2>תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשס“ח2008— בתוקף סמכותה לפי סעיף 14 לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בחירת מועמדים התשכ“א11961- (להלן החוק), מתקינה האקדמיה, בהתייעצות עם שר 4 (א) מתוך רשימת המועמדים המוצעים על פי תקנה 3 א)( המדע,התרבותוהספורט2,תקנוןזה תבחר החטיבה, בהצבעה חשאית וברוב של שני שלישים מבעלי זכות ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, את פרק ראשון חברות באקדמיה המועמדים שהיא ממליצה לבחור לאותה חטיבה לפי תקנה .2 מספר החברים המניין החוקי של המשתתפים בהצבעה לבחירת מועמדים 1 מספר החברים בכל חטיבה לא יעלה על ארבעים, אולם חברים הוא רוב חברי החטיבה הנמצאים בארץ במועד הישיבה. שגילםשבעיםוחמששניםומעלהוחבריחוץלאיבואובמנייןזה. המועמדים שיומלצו כאמור יבואו לבחירה סופית באספה הכללית של האקדמיה. בחירת חברים חדשים ב)( מתוך רשימת המועמדים המוצעים על פי תקנה 3(ב) תבחר 2 (א) מדי שנה בשנה רשאית האקדמיה לבחור עד חמישה חברים המועצה, בהצבעה חשאית ופה אחד, את המועמדים חדשיםבכלחטיבה,בכפוףלאמורבתקנה.1 הנוספים שהיא ממליצה לבחור לאקדמיה. המניין החוקי של (ב) חברי האקדמיה, למעט חברי חוץ, הם אישי מדע תושבי ישראל המשתתפים בהצבעה לבחירת מועמדים לפי תקנת משנה זו כמשמעותם בסעיף 2 1() לחוק; לעניין זה - “איש מדע“ - אדם הוא שלושה מארבעת אלה הנשיא, סגנו ושני יושבי ראש שעיקר פעילותו הוא במחקר ובקידום הידע האנושי בכלים החטיבות. המועמדים יבואו לבחירה סופית באספה הכללית מדעיים; “תושב ישראל“ - אדם שמקום מגוריו העיקרי הוא של האקדמיה. חבר שנבחר בהליך זה יבחר את החטיבה בישראל ובשעת בחירתו פעילותו המחקרית נמנית עם מסכת שאליהישתייךבהתייעצותעםהנשיא. העשייההמדעיתהישראלית. ג) מועצתהאקדמיהמוסמכתלהחליטהחלטותהנוגעותלתקנהזו.( בחירת חברים 5 רשימת המועמדים שנבחרו כאמור בתקנה 4 תועבר לבחירה הצעת מועמדים סופית באספה הכללית של האקדמיה. המניין החוקי בהצבעה 3 (א) המועמדים לחברות בכל חטיבה יוצעו בכתב ליושב הראש שלה לבחירת חברים הוא מחצית חברי האקדמיה הנמצאים בארץ על ידי שלושה מחברי אותה חטיבה לפחות. ההצעות תוגשנה במועד הישיבה. ההצבעה תהיה על דף הצבעה אחד. הבחירה לכל המאוחר 30 יום לפני מועד ישיבת החטיבה שבה ייבחרו תהיה בהצבעה חשאית וברוב של שני שלישים מבעלי זכות המועמדים לפי תקנה 4. בכל שנה יודיע יו“ר החטיבה לחברי ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין. החטיבה, בכתב, שלושה חודשים לפחות לפני מועד ישיבת הבחירה,מהוהמועדהאחרוןלהגשתשמותהמועמדים. הודעה על הבחירה ב) מועצת האקדמיה רשאית למנות ועדה של שישה חברים,( 6 נשיא האקדמיה יודיע על בחירתם של החברים החדשים, לאחר שלושה מכל חטיבה, שמסמכותה להציע בכתב למועצת שקיבל את הסכמתם; חברותו של חבר חדש מתחילה ביום קבלת האקדמיה מועמד או מועמדים לחברות נוסף על המועמדים הסכמתולכהןכחברהאקדמיה. המוצעיםעלידיהחטיבות. 1 ח'התשכ"א,עמ')193 התשל"ג,עמ';.45 2 י"פהתש"ס,עמ').1088 176 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 14 > נספחים חברי חוץ הזמנות לישיבות האספה הכללית 7 (א) חברי חוץ ייבחרו בדרך הקבועה בתקנות 3 עד 6. בהיותם 10 הזמנות לישיבה של האספה הכללית יישלחו לחברים בדואר או בישראל יהיו רשאים להשתתף בישיבות האספה הכללית בדואר אלקטרוני בהסכמתם, 21 יום לפחות לפני מועד הישיבה, ובישיבותהחטיבהשהםמשתייכיםאליה,אךללאזכותהצבעה. ויכילואתסדרהיוםשלהישיבה. (ב) מספר חברי החוץ לא יעלה על עשירית ממספר חברי האקדמיה ישיבות סגורות ופתוחות שאינם חברי חוץ. בכל שנה ייבחרו בכל חטיבה לכל היותר שני חבריחוץ. 11 ישיבות האספה הכללית סגורות לקהל. בשנה שבה נבחרים חברים חדשים תתקיים ישיבה פתוחה ובה יוצגו הנבחרים פרק שני ישיבות האקדמיה לפני הציבור. מועצת האקדמיה רשאית לכנס ישיבות האספה הכללית פתוחות נוספות. 8 (א) מליאת האקדמיה תתכנס פעמיים בשנה לפחות ותדון בעניינים הצבעה באספה הכללית הנתונים לסמכותה לפי סעיף 11 לחוק. בכל שנה תוקדש אחת הישיבות לבחירת חברים חדשים, ובעת הצורך לבחירת הנשיא 12 ההצבעה באספה הכללית תהיה גלויה, אלא אם כן נדרשת על פי וסגן הנשיא. כאשר מספר המועמדים לבחירה גדול משלושה, תקנון זה הצבעה חשאית או אם חמישה חברים שאינם חברי חוץ תוקדשהישיבהכולהלנושאזה. דרשו הצבעה חשאית. ההחלטות תתקבלנה ברוב רגיל של הנוכחים (ב) כמו כן תוקדש ישיבה אחת בכל שנה לדיון בדוח השנתי בהצבעה, אלא אם כן נדרש על פי תקנון זה רוב גדול יותר. היו של האקדמיה, בדוח הביקורת, בדוחות הכספיים ובתקציב הקולותשקולים,יהיהליושבהראשקולנוסףמכריע. האקדמיה. תוצאות ההצבעה ג)( יו“רהאספההכלליתהואנשיאהאקדמיה,ובהיעדרו-סגןהנשיא. (ד) יכול שהמליאה תתכנס לישיבות נוספות, על פי החלטת מועצת 13 תוצאות ההצבעה יוכרזו על ידי נשיא האקדמיה. פרוטוקול מאושר האקדמיה, לשמיעת הרצאות מדעיות או לדיון בעניינים על ידו ייחשב להוכחה של תוצאות ההצבעה. נבצר מן הנשיא ובהתפתחויות שהמועצה סבורה שאין לדחותו. ישיבה מיוחדת לאשראתהפרוטוקול,יאשרוסגןהנשיא. של המליאה תכונס גם כל אימת שתתקבל בקשה בכתב לכך תוקפן של החלטות מחמישה עשר מחברי האקדמיה לפחות. המועצה תיענה לבקשהכזאתבהקדםהאפשרי. 14 תוקפן של החלטות האקדמיה לא ייפגע בשל פגם פרוצדורלי שנתגלה בדיעבד, לרבות פגם בתהליך בחירתו של חבר או המניין החוקי בישיבות האספההכללית אי מסירת הזמנה לחבר. 9 (א) המניין החוקי בישיבת האספה הכללית של האקדמיה הוא ישיבות החטיבות מחציתחבריהאקדמיההנמצאיםבארץבמועדהישיבה. ב)( באין מניין חוקי בשעה שנקבעה לישיבת האספה הכללית, 15(א) כל חטיבה תתכנס לשתי ישיבות בשנה לפחות. לפי הצורך יוכל יושב הראש לפזר את האספה למשך 30 דקות ולכנסה תוקדש אחת הישיבות כולה לבחירת חברים חדשים ולבחירת מחדש בתום הזמן הזה. ישיבת האספה תהיה אז חוקית בכל יו“ר החטיבה וממלא מקומו. ישיבה זו תתקיים 30 יום לפחות מספר נוכחים. באין מניין חוקי לא ייבחרו חברים חדשים, לא לפני ישיבת המליאה המוקדשת לבחירת החברים החדשים. ייבחר נשיא או סגן נשיא, לא תיבחר ועדת ביקורת ולא יידונו המניין החוקי בישיבת החטיבה הוא מחצית חברי החטיבה שינויים בתקנון. הנמצאיםבארץבמועדהישיבה. (ג) כל חבר שנוכחותו נרשמה כדין לפני ההצבעה ייכלל במניין (ב) יו“ר החטיבה רשאי לזמן ישיבות נוספות של החטיבה, והוא החוקי הנדרש בהצבעה זו. חבר שנוכחותו נרשמה כאמור ולא חייב לזמנן בהקדם האפשרי אם חמישה מחברי החטיבה השתתףבהצבעהייחשבכמישהצבעתו“נמנע.“ מבקשיםשיעשהכן. 177 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ג)( הזמנות לישיבה של החטיבה יישלחו לחברי החטיבה בדואר (ו) נשיא האקדמיה וסגנו ייבחרו בהצבעה חשאית, וברוב רגיל או בדואר אלקטרוני בהסכמתם)( 21 יום לפחות לפני מועד של בעלי זכות ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, הישיבה. במקרים מיוחדים רשאי יו“ר החטיבה לקבוע כי לתקופת כהונה של שלוש שנים. לא קיבל שום מועמד רוב ההזמנות תישלחנה פחות מ 21 יום לפני מועד הישיבה. קולות בהצבעה הראשונה, תיערך הצבעה שנייה לבחירה בין בהזמנה לישיבת חטיבה יפורט סדר היום של הישיבה. שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר. ד)( לפי הזמנת יו“ר החטיבה יוכל להשתתף ולהרצות בישיבות ז)( נשיא האקדמיה וסגנו לא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה אלה גם מי שאינו חבר האקדמיה. רצופות. (ח)פסקה כהונתו של נשיא האקדמיה או של סגן נשיא פרק שלישי מינהל האקדמיה, או נבצר מאחד מהם או משניהם למלא את הנשיא וסגנו תפקידם באופן קבוע, תכונס האספה הכללית לישיבה 16(א) בתקנון זה, “בחירת נשיא האקדמיה“ - בחירת חבר מיוחדת ותבחר את נשיא האקדמיה או את סגן הנשיא, לפי האקדמיה שהאספה הכללית ממליצה לנשיא המדינה למנותו הצורך, על פי הוראות סעיף 7 לחוק ותקנה זו. לתפקיד נשיא האקדמיה. (ט)ככלל, א‘ בתשרי הוא יום כניסתם לתפקיד של הנשיא, של (ב) נשיא האקדמיה וסגנו יהיו מחטיבות שונות. ככלל, תפקיד סגן הנשיא ושל החברים הנבחרים של המועצה. הנשיא יעבור בין שתי החטיבות לסירוגין. תקנה זו לא תחול (י) עם מינויו של נשיא חדש תסתיים כהונתו של סגן הנשיא על בחירת נשיא מכהן לתקופת כהונה שנייה. הקודם. (ג) סגן הנשיא ייבחר על ידי מליאת האקדמיה לתקופת כהונתו יושבי ראש החטיבות וממלאימקומם של נשיא האקדמיה. ד)( לא יאוחר משנה לפני סיום תקופת כהונתם של הנשיא 17(א)יושבי ראש החטיבות ייבחרו בחטיבות ברוב רגיל בבחירות ושל סגן הנשיא, או בשעה שנבצר מאחד מהם או משניהם חשאיות לתקופה של שלוש שנים. שלושה חברי חטיבה למלא את תפקידם, תבחר כל חטיבה, בהליך שיקבע רשאים להציע יחד מועמד לתפקיד יו“ר החטיבה. לא קיבל יו“ר החטיבה, שלושה חברים לוועדת חיפוש שתפקידה שום מועמד רוב קולות בהצבעה הראשונה, תיערך הצבעה להציע מועמדים לתפקידים המתפנים. כל חבר רשאי שנייה לבחירה בין שני המועמדים שקיבלו את מספר להציע מועמדים לכהונה בוועדת החיפוש. חברי המועצה הקולות הגדול ביותר. לא יוכלו להיבחר לוועדת החיפוש. חברי הוועדה יבחרו ב) יו“ר החטיבה לא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.( מביניהם את יו“ר הוועדה. הוועדה רשאית להציע יותר (ג) לכל יושב ראש ייבחר ממלא מקום לתקופת כהונתו בהליך ממועמד אחד לכל תפקיד. להחלטה בוועדה דרושים שיקבע יושב הראש. ארבעה קולות. הצעות הוועדה תימסרנה לחברים בכתב 45 הצבעות במועצה יום לפחות לפני ישיבת הבחירה. ה)( נוסף על האמור לעיל, חמישה מחברי האקדמיה רשאים 18 ההצבעות במועצה הן בהרמת ידיים בלבד וההחלטות יתקבלו להציע יחד מועמדים לשני התפקידים. הצעות אלה ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון זה. היו הקולות תימסרנה למזכירות האקדמיה 30 יום לפחות לפני ישיבת שקולים, יהיה לנשיא קול נוסף מכריע. חתימת הנשיא או הבחירה ותישלחנה לחברי האקדמיה בדואר 21 יום לפחות חתימת סגן הנשיא על הפרוטוקול, ובכללו ההחלטות, תשמשנה לפני ישיבת הבחירה. יו“ר ועדת החיפוש ינהל את החלק הוכחה לכאורה לנכונותו. של ישיבת המליאה שבו ייבחרו הנשיא וסגן הנשיא. הוא יציג הן את מועמדי ועדת החיפוש והן את המועמדים המניין החוקי במועצה שהציעו חברי האקדמיה. 19 המניין החוקי בישיבות המועצה הוא שלושה. 178 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 פרק 14 > נספחים פרק רביעי ביקורת ועדות 20 המועצה תקבע את רשימת הוועדות הקבועות הפועלות ועדת ביקורת באקדמיה ותמנה את חבריהן ואת יושבי הראש שלהן לתקופת 24 האספה הכללית תבחר ועדת ביקורת, שתורכב מחברים משתי כהונה של עד שלוש שנים. יושבי ראש הוועדות לא יכהנו יותר החטיבות.וועדתהביקורתתבחראתהיושבראששלהמביןחבריה. משתי תקופות כהונה רצופות. המועצה רשאית, ביזמתה או לפי הצעת החטיבות, למנות גם ועדות אד הוק לטיפול בעניינים הזמנת מבקר הקשורים בתפקידי האקדמיה או בעניינים אחרים שלדעת 25(א) המועצה תזמין מדי פעם, במועדים שייראו לה, אדם שאיננו המועצה ראויים לבחינה על ידי ועדה. לוועדות אלה יכול עובד האקדמיה לערוך ביקורת בעניינים של מינהל האקדמיה להתמנות גם מי שאינו חבר האקדמיה. המועצה תמנה את נציגי להלן המבקר.)( האקדמיה בגופים ציבוריים, במוסדות בין לאומיים ובגופים ב)( המבקר יבדוק אם המינהל פעל על פי החוק ועל פי ההוראות אחרים לפי הצורך, ויכול שגם הם לא יהיו חברי האקדמיה. שנגזרו ממנו ואם רשויות האקדמיה ועובדיה נהגו לפי העקרונות של מינהל תקין. המנהל האדמיניסטרטיבי (ג) בעת מילוי תפקידו לא יהיה המבקר כפוף לגוף או לאדם 21(א) המנהל האדמיניסטרטיבי (להלן המנהל) לא ישתתף כלשהו באקדמיה ולא יהיה תלוי בהם. הנושאים שיבדוק בדיונים בעניין מינויו או פיטוריו ובדיונים לפי תקנה 4 ב)( ייקבעו בתיאום עם ועדת הביקורת. ולא תהיה לו באלה זכות הצבעה. (ד) המבקר יגיש לוועדת הביקורת דין וחשבון ויפרט בו את (ב) פסקה כהונתו של המנהל או נבצר ממנו למלא את תפקידו ממצאי ביקורתו. אם גילה ליקויים, יביא בדין וחשבון את ימנו יתר חברי המועצה ממלא מקום או מנהל בפועל עד המלצותיו לתיקונם ולמניעתם לעתיד לבוא. בד בבד יגיש מינוי המנהל החדש. המנַהל לוועדת הביקורת מסמך ובו תגובת המינהל על ממצאי הביקורת ופירוט הצעדים שבדעתו לנקוט לתיקון זכות חתימה הליקויים שנתגלו. המועצה תביא את ממצאי הביקורת 22(א) בענייני מינהל וכספים תחייב את האקדמיה חתימת שני ואת תגובת המינהל לידיעת המליאה. חברי המועצה, או חתימת ממלא מקום המנהל, או חתימת פרק חמישי הוראות שונות המנהל בפועל יחד עם חתימת אחד מחברי המועצה האחרים. שינויים בתקנון ב)( מועצת האקדמיה תהיה רשאית להסמיך מורשי חתימה 26 המליאה רשאית, ברוב של שני שלישים מבעלי זכות ההצבעה נוספים מבין חברי האקדמיה ועובדיה ולקבוע את גבולות שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, להכניס שינויים בתקנון זה, סמכותם. להוסיף על הוראותיו ולגרוע מהן. התיקונים ייכנסו לתוקפם לאחר התייעצות עם השר הממונה על ביצוע חוק האקדמיה. סדרי העבודה 23 האספה הכללית תקבע, על פי הצעת המועצה, כללים והוראות ביטול לעבודתה ולעבודת החטיבות והוועדות. 27 תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ“ב31962- - בטל. 3) קת׳התשכ״ב,עמ׳1495;התשל״ו,עמ׳300;התשמ״ו,עמ׳772;התשמ״ט,עמ׳1453;התשנ״ז,עמ׳816;התשנ״העמ׳1455;התשנ״ז,עמ׳.832 179 דין וחשבון שנתי > תשפ“א2020 2021 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים THE ISRAEL ACADEMY OF SCIENCES AND HUMANITIES כיכר אלברט איינשטיין, ת“ד 4040, ירושלים 9104001 טלפון 02—5676222 דוא“,ל [email protected] www.academy.ac.il