דיווח על-פי חוק

דין וחשבון שנתי תשפ“ג 2023-2022 דין וחשבון שנתי תשפ“ג 2023-2022 מוגשמטעםמועצתהאקדמיהלאספההכלליתשלהאקדמיה לפיסעיף11לחוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,תשכ“א 1961 פרופ‘דודהראלנשיאהאקדמיה עריכה: נעמה שילוני עריכת משנה: אסף אוני, מיה פופר עריכת לשון: יהודית (דיתיק) ידלין עיצוב ועריכה גרפית: סטודיו נאוי קצמן צילום כריכה: מיכל פתאל התצלומים הנוספים שבחוברת צולמו בידי אינגה אבשלום שיליאן, ערן בארי, פרופ' חיים בן–דוד ורוחמה בונפיל ובעזרתו של עופר קליין, ראובן בן חיים, ינון פוקס, מיכל פתאל, אודי קצמן, הילה שילוני, Jana Plavec, Kai Pitre Salgado, CERN, ESO, ESRF, C. Argoud for ESRF, D. Chenevier for ESRF, Jewish Theological Seminary, NAS אלא אם צוין אחרת., כל זכויות התצלומים שייכות לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אלא אם צוין אחרת. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כיכר אלברט איינשטיין, ת“ד 4040, ירושלים 9104001 טלפון: 02–5676222 דואר אלקטרוני:, [email protected] www.academy.ac.il עקבו אחרינו ברשתות החברתיות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תוכן העניינים מבוא 8 9 דברהנשיא 11 מועצתהאקדמיה,מִנהלהאקדמיה 12 ייסודהשלהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 14 מטרותהאקדמיהותפקידיה 15 נושאיתפקידיםבעברובהווה 17 חבריהאקדמיה 30 מקבליהפרסיםוציוניהכבודמקרבחבריהאקדמיה 1 דוחפעילות 33 35 קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה 1.1 36 גילויידעתמטעםמועצתהאקדמיה 1.2 36 קידומווחיזוקושלהקשרעםאקדמיותזרות 1.3 37 הערכהוייעוץלגורמיממשל 1.4 37 1.4.1 ועדתדוחמצבהמדעבישראל 39 1.4.2 ועדתההיגוילהתמודדותעםמשברהאקלים 41 1.4.3 הוועדהלקידוםמדעיהרוח 41 1.4.4 ועדתההיגוילמיפויסיכוניאקלים 42 טיפוחהצעיריםבמדע 1.5 42 1.6 הנגשתהמדעלציבורוהנחלתו האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2 פעילותהחטיבהלמדעיהטבע 47 50 2.1 הוועדההלאומיתלקרינתסינכרוטרון 52 SESAME — מתקן לקרינת סינכרוטרון במזרח התיכון 2.2 53 2.3 פיזיקהשלאנרגיותגבוהות—פעילותישראלבCERN- 56 2.4 פאונהופלורהשלארץישראל 57 2.5 ביואתיקה 57 2.6 פיזיקהגרעינית 59 2.7 רפואהמולקולרית 59 2.8 פעילותבנושאאסטרופיזיקה 60 2.9 פורוםצעירימדעיהטבע 61 2.10 תוכניתקאוולי 3 פעילותהחטיבהלמדעיהרוח 63 67 3.1 מפעליםבמימוןהאקדמיה 67 3.1.1 האונומסטיקוןשלארץישראל 68 3.1.2 המפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר 70 3.2 מפעליםבתמיכתהאקדמיה 70 המפעלהמשותףעם MGH 71 3.3 פורוםצעירימדעיהרוחוהחברה 72 German–Israeli Frontiers of the Humanities — GISFOH 3.4 4 פעילותההוצאהלאור 74 76 4.1 פרסומיםשראואורבשנתהדוח 5 קשריםבין–לאומיים 78 80 5.1 קשרימדעעםמדינותועםאקדמיותלמדעיםבשנתתשפ"ג 86 5.2 המרכזהאקדמיהישראליבקהיר 86 5.3 קשריםעםמוסדותבין-לאומיים 6 מלגותומענקים 91 92 6.1 תוכניתמלגותאדמס 94 6.2 תוכניתמלגותרותארנון 6.3 תוכניתמלגותההצטיינותשלהמועצהלהשכלהגבוהה 95 והאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםלחוקריבתר-דוקטורטמחו"ל 97 6.4 פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמצטייניםבמדעיהטבעוההנדסה 98 6.5 הקרןלקידוםמדעיהרוחוהחברה 101 6.6 מלגותקרןפולקסבישראל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 7 האקדמיההצעירההישראלית 104 8 פעילויותנוספותלקידוםמטרותיהשלהאקדמיה 111 112 8.1 מרכזהקשרלחוקריםישראלים 114 8.2 היוזמה–מרכזלידעולמחקרבחינוך 117 8.3 הקרןהלאומיתלמדע 119 8.4 תל“מ–הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח 9 הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה 123 10 תקציבהאקדמיה 133 11 ועדותהאקדמיה 136 12 נציגיהאקדמיהבגופיםובמוסדות 142 13 חבריםשהלכולעולמם 145 14 נספחים 156 157 חוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 14.1 159 תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 14.2 7 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 מבוא 8 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 8 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2023–2022 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים דבר הנשיא חברות וחברי האקדמיה, קוראות וקוראים נכבדים, השנה אנחנו מתמודדים, לדאבוננו, עם מה שנראה כתוכנית רחבה לשינוי אופייה של המדינה באופן דרמטי. גם אם חלקים ממנה לא יאומצו בסופו של דבר בצורתם המקורית, כבר עכשיו חווינו צעדים המסכנים את החופש האקדמי במדינה, את מצוינותו של המדע הישראלי, את ייחודה של התרבות הישראלית, ובאופן כללי יותר את עתידנו כמדינה מודרנית המושתתת על ערכי יסוד אוניברסליים. בשל אלה הוציאה מועצת האקדמיה כמה גילויי דעת חדים וברורים. באחד פרופ‘ דוד הראל מהם התנגדה המועצה נחרצות ליוזמת שר החינוך לשנות את חוק הספרייה נשיא האקדמיה הלאומית וקראה לממשלה לשמור על עצמאותה של הספרייה, אותה פנינה מובהקת של התרבות היהודית והישראלית וכר קריטי למחקר אקדמי במגוון נושאים. עוד יצאה המועצה נגד הצעת החקיקה שביקשה לאלץ את המוסדות להשכלה גבוהה להעניש ולהשעות סטודנטים בשל הבעת דעותיהם וקראה לממשלה לעצור לאלתר את המהלכים לשינויי החקיקה. דאגתנו הייתה בין השאר מפגיעה במעמדה של ישראל בקהילה המדעית בעולם, מבריחת מוחות מחד גיסא ומקושי בגיוס חוקרים ישראלים הנמצאים בחו"ל מאידך גיסא, וכן מירידה במימון המדע והתרבות בישראל. נוסף על זה, יש מקום להאמין שתהליכים כאלה עלולים להביא עימם צמצום רב בשיתופי הפעולה עם גופי מדעבין–לאומייםוקיצוץבתמיכההניתנתלחוקריםישראליםמקרנותהמחקרהמובילותמחו"ל. כפי שאמרתי פעמים מספר השנה באירועים של האקדמיה, בישיבות של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ומעל במות תקשורת שונות, ליבת העשייה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שזורה בקידום מעמדם של המחקר, של החינוך, של ההשכלה, של החשיבה המדעית–ביקורתית ושל החתירה הנחרצת לאמת בכל תחומי המדע והדעת. אני מתחייב לפניכם להילחם בכל כוחי ובכל מאודי בכל ניסיון לפגוע במדע, בטכנולוגיה, בתרבות ובחינוך בישראל,וכמובןבכלניסיוןלפגועבמעמדושלהגוףשלנו,האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים. למרות כל זאת, השקענו גם בשנה החולפת את מלוא המאמצים בהגשמת המטרות שהוגדרו לנו בחוק ובמילוי התפקידים שהוטלו עלינו. לקראת תום השנה השנייה לנשיאותי ידיעה זו גורמת למועצה ולי סיפוק רב ומהווה תמריץ משמעותי להמשיך בעשייתנו הענפה. מתוקף משימת הדגל שלה לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית, פרסמה האקדמיה השנה את דוח מצב המדע תשפ"ג2022/, הדוח הרביעי במספר. הדוח מצביע על הישגים, על פערים ועל אתגרים וכולל המלצות לצורך ביסוסם וקידומם של המדע ושל המחקר בישראל. כחלק מן המאמצים המתמשכים שמשקיעה האקדמיה בחיזוק קשרי האקדמיה-ממשל, שמחנו על ההזדמנות להגיש את הדוח לנשיא המדינה ולשר המדע והטכנולוגיה, וכן להציגו לפני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בישיבה מיוחדת. 9 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 9 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים> דבר הנשיא הוועדה הרב–תחומית לבדיקת דרכי התמודדות עם משבר האקלים המשיכה בעבודתה ופרסמה מסמך הממליץ לפתח את השימוש בדלק מימן, וכן פתחה האקדמיה בתיאום מהלך שיח וחשיבה, בהזמנת המשרד להגנתהסביבה,בנושאמיפויסיכוניאקליםוהיערכותאליהם. מתוקףתפקידהלחזקאתקשריהמדעשלישראל,הרחיבההאקדמיההשנהאתקשריהחוץשלהבחתימה— לראשונה — על הסכם שיתוף פעולה מדעי עם האקדמיות למדעים של שווייץ ושל ברזיל ובחידוש ההסכמים הקיימים עם האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים — לאופולדינה, עם האקדמיה הבולגרית למדעים ועם האקדמיה הצ'כית למדעים. כמו כן נסעתי עם סגניתי פרופ' מרגלית פינקלברג לביקור ראשון בשתי האקדמיות למדעים של מרוקו, לפגישות היכרות שבתקווה יביאו לחתימת הסכם לשיתוף פעולה. המשכנו בקיום כינוסים בין–לאומיים משותפים עם אקדמיות עמיתות — בירושלים, בסאול ובמנצ'סטר. בתשפ"ג זכינו להרחיב במידה ניכרת את קהל האורחים והאורחות בפעילויות האקדמיה, מכל שכבות הציבור הישראלי. הבאתו ארצה של הביולוג והסופר הנודע פרופ' ריצ'ארד דוקינס, שנשא את ההרצאה השנתית החדשה על שם דרווין, היוותה הזדמנות נהדרת להנגשת המדע לציבור, שגדש את האולם בתיאטרון ירושלים וצפה באלפים בשידור החי. כמו כן חודשו ההרצאות השנתיות על שם מרטין בובר ואלברט איינשטיין, שנדחו במשך מגפת הקורונה ונערכו ימי עיון וכינוסים מדעיים רבים. נמשכו בהצלחה רבה מפגשי סדרת "בשערי האקדמיה" שעסקו בנושא משברים, והושקה, בשני מפגשים במשכן הנשיא, הסדרה "מדע ודעת" שיזמנו בשיתוף נשיא המדינה מר יצחק הרצוג. באירועים השתתפו אלפי צופים וצופות, חלקם הגיעו מרחבי הארץ לבית האקדמיה בירושלים או לבית הנשיא, וחלקם עקבו מרחוק אחר השידורים החיים וההקלטות. מיטב החוקרות והחוקרים שיתפו בכינוסים אלה בפירות מחקריהם, כפי שאירע גם באירועי הגבורות והיובלות המרגשים שערכנו לכבוד חברי האקדמיה בשתי החטיבות, ולהבדיל באירועי הזיכרון לחברי אקדמיה שהלכו לעולמם. שלל ההרצאות והדיונים המרתקים שנכללו באירועים אלה, הנמנים עם נכסיה החשובים ביותר של האקדמיה ומממשים את יעדה להנגיש מדע לציבור, זמינים חינם לצפייה ברשת. אני מבקש להודות בחום רב לשותפיי לדרך במועצת האקדמיה: סגנית הנשיא פרופ' מרגלית פינקלברג, הנשיאה הקודמת פרופ' נילי כהן, יו"ר החטיבה למדעי הרוח פרופ' סרג'יו הרט, יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' ידין דודאי ומנהלת האקדמיה גליה פינצי. בעזרתם אני בטוח שנוכל להוביל את האקדמיה להישגים חשובים גם בשנים הבאות. תודה מיוחדת לעורכת הדוח נעמה שילוני ולכל צוות האקדמיה המסור, שזכיתי להכירו מקרוב השנה, על העבודה החרוצה והבלתי מתפשרת. מי ייתן ונצליח בכוחות משותפים לשמר ואף לקדם את מעמדו של המדע הישראלי בארץ ובעולם, גם בימים קשים אלה. שלכם בברכה, דוד הראל 10 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מועצת האקדמיה פרופ‘דודהראל פרופ'מרגליתפינקלברג הנשיא סגניתהנשיא ——— ——— פרופ‘ידיןדודאי פרופ‘ניליכהן יו“רהחטיבהלמדעיהטבע הנשיאהלשעבר ——— ——— פרופ‘סרג'יוהרט גליהפינצי יו“רהחטיבהלמדעיהרוח מנהלתהאקדמיה מִנהל האקדמיה פרויקטים מיוחדים לשכת הנשיא ומנהלת האקדמיה בת–שבע שור מנהלת ירדנה דהן ראשת לשכת נשיא ומנהלת מאירה ברנדווין מנהלת — — — שי שילה סטודנטית כספים ומנהל — — — יואב טאובמן סמנכ״ל ההוצאה לאור ילנה יופה חשבת טלי אמיר מנהלת ועורכת ראשית אלה בדליאן מנהלת חשבונות דבורה גריינימן עורכת בכירה באנגלית — — — ריטה סילצוב אחראית שיווק והפצה משאבי אנוש יהודה גרינבאום מפיק דפוס דגנית עזר מנהלת — — — — — — דוח מצב המדע החטיבה למדעי הטבע ד"ר ירדן ניב מנהל ד"ר יעל בן–חיים מנהלת — — — אביבה לוי מתאמת מנהלתית האקדמיה הצעירה הישראלית — — — יעל חסיד–איסקוב רכזת החטיבה למדעי הרוח — — — סימה דניאל מנהלת תחזוקה ומשק זיוה דקל מתאמת מנהלתית מיכאל זגורי מנהל ד"ר שרה כהן מפעל חקר השירה והפיוט בגניזה כוכי מימרן מתאמת תחזוקה ומשק על שם עזרא פליישר יוסי אפללו עוזר — — — גיל נידרמאייר עוזר קשרי ציבור, מיכל כהן עובדת משק יישום חוק חופש המידע אורלי דריהם עובדת משק נעמה שילוני מנהלת — — — יוסי שוויג מנהל תוכן ומדיה מחשוב — — — יעקב רוטמן אחראי מחשוב קשרים בין לאומיים — — — ד"ר נטע פרץ מנהלת ארכיון רות חסון מתאמת קשרים בין לאומיים רבקה פרדס–גבריאל ארכיונאית 11 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ייסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בראשית שנות החמישים החלו לדון במשרד החינוך והתרבות על אפשרות הקמתן של שתי אקדמיות האחת למדעי הרוח והאחרת למדעי הטבע. בשנת 1955 הוקמה ועדה בראשותו של שר החינוך דאז פרופ‘בן ציוןדינורובהשתתפותםשלאחדיםמבכיריהמדענים,והיאדנהבהצעותלהקמתהאקדמיות. הוועדה המליצה לפני הממשלה לפתוח בצעדים לקראת הקמתה של “פרה אקדמיה“. הממשלה קיבלה את ההצעה, אולם ההתנגדות שהתעוררה בכנסת הביאה לגניזתה. באותה השנה פנתה משפחת ון ליר לממשלת ישראל והציעה להקים בירושלים “מרכז לקידום התרבות“ שישמש מקום מפגש לאנשי מדע, לאנשי רוח, להוגי דעות ולאנשי אומנות. ההצעה נדונה בממשלה בדצמבר 1955 ואושרה. בהחלטה נאמר ש“המרכז לקידום התרבות יאכסן את האקדמיה ללשון העברית ואת האקדמיות (העתידות לקום) למדעי רוח וטבע ולאומנויות“, ומטרתו תהיה “ריכוז הישגי המחקר האקדמי הגבוה“. בעקבות ההחלטה הקצתה הממשלה את חלקת הקרקע שעליה עומדים היום האקדמיה למדעים ומכון ון ליר. ואולם, בשל ההסתייגויות שנתעוררו באותה התקופה מהקמת האקדמיה שינתה הממשלה את החלטתה, ובנוסח המתוקן של ההחלטה מ 8 במרס 1956 הושמט הסעיף הקובע כי המרכז יאכסן את האקדמיות הלאומיות. על אף נסיגתה של הממשלה מהחלטתה הראשונה נמשכו המאמצים להקים את האקדמיה. בראש היוזמים עמד פרופ‘ אהרן קציר. הוא הציג לפני דוד בן גוריון את תוכניתו להקים שתי אקדמיות, שתפקידן יהיה בין השאר לרכז את הדגולים מקרב אנשי הרוח, המלומדים, המדענים והאומנים בישראל; להשתתף בתכנון המדעי הלאומי של פיתוח הארץ; לייצג את ישראל בפורום של המדע הבין לאומי; לקיים מגע מתמיד עם הגופים המקבילים בחוץ לארץ; לקיים פעולות אחרות בעלות אופי אקדמי או חינוכי. דוד בן גוריון נתן את ברכתו להצעה. לאחר פגישת הכנה של פרופ‘ אהרן קציר עם רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים ונשיא הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, שנדונו בה הצעותיו של פרופ' קציר, זימן דוד בן גוריון ב 28 בנובמבר 1957 דיון בפורום רחב כדי ללבן את הבעיות הכרוכות בייסוד האקדמיה. בדיון השתתפו גם שר החינוך והתרבות דאז זלמן ארן, שר החינוך דאז פרופ‘ בן ציון דינור ופרופסורים מן המוסדות להשכלה גבוהה. הדיון נסב על אופייה של האקדמיה ועל תפקידיה, והובאו בו נימוקים בעד ונגד הקמתה. בסיכום הדיון הוחלט על הקמת ועדה מכינה לקראת הקמת האקדמיה אף כי נשארו בעינם חילוקי הדעות וההיסוסים בקרב משתתפי הדיון באשר להקמתו של מוסד שהוא מעין אקדמיה. 12 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > ייסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביוני 1958 נתמנתה ועדה שמתפקידה היה להציע רשימת מועמדים לוועדה המכינה. ועדה זו חרגה מן התפקיד שהוטל עליה והכינה גם טיוטה של הצעת החלטה בדבר הקמת “בית ועד“ או “אקדמיה.“ באוקטובר 1958 הגיש שר החינוך והתרבות את ההצעה לממשלה, והיא אושרה ב 9 בנובמבר .1958 לפי ההצעה ייפתה הממשלה את כוחם של ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות למנות ועד מכין להקמת “בית ועד“ (אקדמיה) למדעי הרוח והטבע, שישבו בו אנשי המדע הדגולים במדינה. ב 17 בדצמבר 1958 פנה דוד בן גוריון אל אנשי המדע והרוח שהוועדה המליצה עליהם והזמינם לשמש חברים בוועדה המכינה להקמת האקדמיה. אלה חברי הוועדה המכינה שאול אדלר, פרנץ אולנדורף, אפרים א' אורבך, יצחק ברנבלום, אריה דבורצקי, בן ציון דינור, נפתלי ה‘ טור סיני, ליאון מאיר, יעקב פולוצקי, ברנרד צונדק, אהרן קציר, נתן רוזן, נתן רוטנשטרייך, יואל רקח, מרכוס רינר, גרשם שלום חברי כבוד חנוך אלבק, מרטין בובר, יצחק פ‘ בער, שמואל ה‘ ברגמן, משה צ‘ סגל, יחזקאל קויפמן מתפקידה של הוועדה המכינה היה לעבד תקנון ל“בית הוועד“. ואומנם בישיבתה הראשונה של הוועדה, ב 6 בינואר 1959, נקבעה ועדה להצעת תקנון. הצעת התקנון עובדה בשישה חודשים, וב 12 ביולי 1959 אישרה אותה מליאת הוועדה המכינה. תקנון זה היה “תקנון האקדמיה הלאומית למדעים“, והוא אושר בממשלה ב 13 בספטמבר 1959. כך נוסדה האקדמיה למעשה ונתאפשר לה להתחיל בפעילותה. ב 27 בדצמבר 1959 נתכנסה הוועדה המכינה בראשותו של פרופ' מרטין בובר והכריזה על הקמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. חבריה הראשונים היו חברי הוועדה המכינה. ב 23 בפברואר 1960 התקיימה ישיבתה הראשונה של האספה הכללית של האקדמיה בהשתתפות ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, והוא ישב בראשה. בישיבה נבחרו פרופ‘ מרטין בובר לנשיא האקדמיה ופרופ‘ אהרן קציר לסגן הנשיא. עיגון מעמדה של האקדמיה הלאומית למדעים בחוק המדינה נעשה לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה הכינה, בשיתוף חברי האקדמיה פרופ' אהרן קציר ופרופ' גרשם שלום, הצעת חוק לאקדמיה. ב 14 ביוני 1961 אישרה הכנסת את “חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשכ“א.“1961- במרס 1962 נתפרסם ברשומות “תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים“, לאחר שהאספה הכללית של האקדמיה אישרה אותו. 13 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מטרות האקדמיה ותפקידיה 1 לרכז בתוכה כחברים מטובי אישי המדע תושבי ישראל; לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון 2 המדעי, לרבות במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמת האקדמיה, ולהגיש דוחות וסקירות, וכן לייעץ ולתת מידע למשרדי הממשלה לפי פנייתם; 3 לטפח ולקדם פעילות מדעית, לרבות פעילות מדעית בין תחומית ופעילות מדעית בתחומי דעת חדשים; 4 לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ לארץ; 5 לפעול בייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בין לאומיים, מתוך תיאום עם מוסדות המדינה; 6 לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע; 7 לעסוק בכל פעילות אחרת שיש בה כדי לשמש את המטרות האמורות. 14 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נושאי תפקידים בעבר ובהווה )1( )2( )3( )4( )5( )6( )7( )8( )9( )10( )11( נשיאי האקדמיה )1(פרופ‘מרטיןבוברז“ל1962—1960)2(פרופ‘אהרןקצירז“ל1968—1962)3(פרופ‘גרשםשלוםז“ל1974—1968 )4( פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1980—1974 )5( פרופ‘ אפרים א‘ אורבך ז“ל 1986—1980 )6( פרופ‘ יהושע יורטנר 1995—1986)7(פרופ‘יעקבזיוז“ל2004—1995)8(פרופ‘מנחםיערי2010—2004)9(פרופ‘רותארנון2015—2010 )10( פרופ‘ נילי כהן 2021—2015)11( פרופ‘ דוד הראל —2021 15 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > נושאי תפקידים בעבר ובהווה סגני נשיא —2021 פרופ‘ מרגלית פינקלברג 1993—1986 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 2021—2015 פרופ‘ דוד הראל 1986—1980 פרופ‘ יהושע יורטנר 2015—2010 פרופ‘ ב“ז קדר 1980—1974 פרופ‘ אפרים א‘ אורבךז“ל 2010—2004 פרופ‘ רות ארנון 1974—1968 פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 2004—1995 פרופ‘ חיים תדמור ז“ל 1968—1962 פרופ‘ גרשם שלום ז“ל 1995—1994 פרופ‘ מנחם יערי 1962—1960 פרופ‘ אהרן קציר ז“ל יושבי ראש החטיבה למדעי הרוח —2019 פרופ‘ סרג'יו הרט 1986—1983 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 2019—2013 פרופ‘ יוסף קפלן 1983—1980 פרופ‘ דן פטינקין ז“ל 2013—2007 פרופ‘ יוחנן פרידמן 1980—1974 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 2007—2001 פרופ‘ ב“ז קדר 1974—1969 פרופ‘ יהושע פראוור ז“ל 2001—1995 פרופ‘ שאול שקד ז"ל 1969—1963 פרופ‘ אפרים א‘ אורבך ז“ל 1995—1989 פרופ‘ יהושע בלאו ז"ל 1962—1960 פרופ‘ גרשם שלום ז“ל 1989—1986 פרופ‘ אהרן ברק יושבי ראש החטיבה למדעי הטבע —2019 פרופ‘ ידין דודאי 1992—1989 פרופ‘ יצחק שטיינברגז“ל 2019—2013 פרופ‘ איתמר וילנר 1989—1986 פרופ‘ ישראל דוסטרובסקי ז"ל 2013—2007 פרופ‘ רפאל משולם ז"ל 1986—1980 פרופ‘שמשוןאברהםעמיצורז“ל 2007—2004 פרופ‘ אלכסנדר לויצקי 1980—1974 פרופ‘ יגאל תלמי 2004—2001 פרופ‘ דן שכטמן 1974—1968 פרופ‘ ארנסט דוד ברגמן ז“ל 2001—1995 פרופ‘ רות ארנון 1968—1963 פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1995—1992 פרופ‘ יעקב זיוז“ל 1963—1960 פרופ‘ יואל רקח ז“ל 16 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 חברי האקדמיה 17 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 17 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2023–2022 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים החטיבה למדעי הטבע השנההמצוינתהיאשנתהבחירה עודדאברמסקי אמנוןאהרוני פרופסורלרפואה פרופסורלפיזיקה בית הספר לרפואה של האוניברסיטה אוניברסיטתתלאביב העבריתוהדסהבירושלים תשע“ב2012/ תשס“ט2009/ שמואלאגמון שמעוןאולמן פרופסורלמתמטיקהשימושית פרופסורלמתמטיקה ולמדעיהמחשב האוניברסיטההעבריתבירושלים מכוןויצמןלמדע תשכ“ד1964/ תשע"א2011/ יקיראהרונוב משהאורן פרופסורלפיזיקה פרופסורלביולוגיהמולקולרית אוניברסיטתתלאביב מכוןויצמןלמדע תש“ן1990/ תשס“ו2006/ 18 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע יונינהאלדר ינוןבן–נריה פרופסורלרפואהמולקולרית פרופסורלהנדסתחשמל ואימונולוגיה מכוןויצמןלמדע האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ז2017/ תשפ"א2021/ אוריאלון יוסףברנשטיין פרופסורלביולוגיהמערכתית פרופסורלמתמטיקה מכוןויצמןלמדע אוניברסיטתתלאביב תש"ף2020/ תשס“ב2002/ נוגהאלון נעמהברקאי פרופסורלמתמטיקה פרופסורלגנטיקהמולקולרית אוניברסיטתתלאביב מכוןויצמןלמדע תשע"ח2018/ תשנ“ז1997/ שפרירהגולדוסר אורהאנטין–וולמן פרופסורלפיזיקהעיונית פרופסורלמדעיהמחשב אוניברסיטתתלאביב מכוןויצמןלמדע ואוניברסיטתבן גוריוןבנגב תשע“ה2015/ תשפ"ב2022/ רותארנון יורםגרונר פרופסורלאימונולוגיה פרופסורלגנטיקהמולקולרית מכוןויצמןלמדע מכוןויצמןלמדע תש“ן1990/ תשנ“ט1999/ זליגאשחר גדעוןדגן פרופסורלאימונולוגיה פרופסורלהידרולוגיה מכוןויצמןלמדע אוניברסיטתתלאביב תשע״ז2017/ תשס“ו2006/ צביבן–אברהם ידיןדודאי פרופסורלגאופיזיקה פרופסורלמדעיהמוח אוניברסיטתתלאביב מכוןויצמןלמדע תש“ס2000/ תשע“ד2014/ 19 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע דניאלויס מרדכי(מוטי)הייבלום פרופסור מחקרלהנדסת פרופסורלפיזיקה אווירונאוטיקהוחלל מכוןויצמןלמדע הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל תשע“ג2013/ תשס“ח2008/ דודהראל אילןחת פרופסורלמדעיהמחשב פרופסורלביוטכנולוגיהחקלאית מכוןויצמןלמדע האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ע2010/ תשנ“ח1998/ אהודהרושובסקי ישעיהו(אישי)טלמון פרופסורלהנדסהכימית פרופסורלמתמטיקה הטכניון מכוןטכנולוגילישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשפ"א2021/ תשס“ח2008/ חייםהררי רשףטנא פרופסורלכימיה פרופסור מכוןלפיזיקה מכוןויצמןלמדע מכוןויצמןלמדע תשע“א2011/ תשל“ח1978/ אברהםהרשקו עדהיונת פרופסור מחקרלביוכימיהולרפואה פרופסורלביולוגיהמבנית הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל מכוןויצמןלמדע תש“ס2000/ תש“ס2000/ איתמרוילנר יהושעיורטנר פרופסורלכימיה פרופסורלכימיה האוניברסיטההעבריתבירושלים אוניברסיטתתלאביב תשס“ב2002/ תשל“ג1973/ מאירוילצ‘יק יוסףירדן פרופסורלביופיזיקה פרופסורלביולוגיהמולקולרית מכוןויצמןלמדע מכוןויצמןלמדע תשמ“ח1988/ תשס“ז2007/ 20 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע מאירלהב דודמילשטיין פרופסורלכימיה פרופסורלכימיהאורגנית מכוןויצמןלמדע מכוןויצמןלמדע תשפ"ב2022/ תשע“ב2012/ אילןמרק אלכסנדרלובוצקי פרופסורלכימיהאורגנית פרופסורלמתמטיקה הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע"ט2019/ תשע“ד2014/ נעם ניסן יוסילויה פרופסורלמדעיהמחשב פרופסורלאקולוגיה האוניברסיטההעבריתבירושלים אוניברסיטתתלאביב תשפ"ב2022/ תשס“ט2009/ אברהםניצן רפאלדודלוין פרופסורלכימיה פרופסורלכימיה אוניברסיטתתלאביב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ט2009/ תשנ״ב1992/ חייםסידר אלכסנדרלויצקי פרופסורלביוכימיהולביולוגיהמולקולרית פרופסורלכימיהביולוגית בית הספר לרפואה של האוניברסיטה האוניברסיטההעבריתבירושלים העברית והדסהבירושלים תשס“ג2003/ תשנ“ט1999/ הללפורסטנברג לסלי ליזרוביץ פרופסורלמתמטיקה פרופסורלכימיה האוניברסיטההעבריתבירושלים מכוןויצמןלמדע תשל“ד1974/ תשפ"ב2022/ אילון לינדנשטראוס דבפרוהמן פרופסורלמתמטיקה פרופסורלפיזיקהשימושית האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ תשנ“ב1991/ 21 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע אהרןצ‘חנובר דודקשדן פרופסור מחקרלביוכימיה פרופסורלמתמטיקה הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ד2004/ תשס“ו2006/ יוסףקוסט אליקשת פרופסורלהנדסהכימית פרופסורלביולוגיהמולקולרית אוניברסיטתבן גוריוןבנגב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ה2015/ תשע“ה2015/ רוג'רד'קורנברג מיכאלרבין פרופסורלביולוגיהמבניתולביוכימיה פרופסורלמתמטיקה האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים ואוניברסיטתסטנפורד תשפ"ב2022/ תשמ“ב1982/ יעקבקליין מישלרבל פרופסורלפיזיקהולכימיה פרופסורלגנטיקהמולקולרית פיזיקליתשלחומררך מכוןויצמןלמדע מכוןויצמןלמדע תשע״ו2016/ תשס“ה2005/ גילקלעי יאיררייזנר פרופסורלמתמטיקה פרופסורלאימונולוגיה האוניברסיטההעבריתבירושלים מכוןויצמןלמדע תשע״ו2016/ תש"ף2020/ עדיקמחי גדעוןרכבי פרופסורלרפואה פרופסורלגנטיקהמולקולרית המרכז הרפואי שיבא, תל השומר מכוןויצמןלמדע ואוניברסיטת תל אביב תשע“ה2015/ תשע״ו2016/ שריתקראוס מרדכי(מוטי)שגב פרופסורלמדעיהמחשב פרופסור מחקרלפיזיקה אוניברסיטתבר אילן הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל תשפ"א2021/ תשע"א2011/ 22 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע שלמהשמאי עדיאל(עדי)שטרן פרופסור מחקרלהנדסתחשמל פרופסורלפיזיקה הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל מכוןויצמןלמדע תשע“ב2012/ תשע"ח2018/ עדישמיר יוסףשילה פרופסורלמתמטיקהשימושית פרופסורלגנטיקהמולקולרית מכוןויצמןלמדע אוניברסיטתתלאביב תשנ“ח1998/ תשס“ה2005/ מיכהשריר יהודהשינפלד פרופסורלרפואהולאוטואימוניות פרופסורלמדעיהמחשב המרכזהרפואישיבא,תלהשומר אוניברסיטתתלאביב תשע"ח2018/ תשע"ט2019/ זאבתדמור דןשכטמן פרופסור מחקרלהנדסתחומרים פרופסור מחקרלהנדסהכימית הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל תשנ“ו1996/ תשמ“ד1984/ יגאלתלמי שהרןשלח פרופסורלפיזיקהגרעינית פרופסורלמתמטיקה מכוןויצמןלמדע האוניברסיטההעבריתבירושלים תשכ“ג1963/ תשמ“ח1988/ 23 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה החטיבה למדעי הרוח השנההמצוינתהיאשנתהבחירה שלמהאבינרי בנימיןאיזק פרופסורלמדעהמדינה פרופסורלהיסטוריה האוניברסיטההעבריתבירושלים אוניברסיטתתלאביב תשע“ב2012/ תשנ“ו1996/ שולמיתאליצור ישראלאומן פרופסורלספרותעברית, פרופסורלמתמטיקהולכלכלה לשירהולפיוטבימיהביניים האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשמ“ט1989/ תשפ"ב2022/ משהאידל רחלאלתרמן פרופסורלמחשבתישראל פרופסורלתכנוןעריםולמשפט האוניברסיטההעבריתבירושלים הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל תשס“ו2006/ תשפ"ב2022/ 24 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח משהבר–אשר יצחקאנגלרד פרופסורללשוןהעברית פרופסורלמשפטים האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ד2014/ תשנ“ב1992/ ישראלברטל יהודהבאואר פרופסור להיסטוריה של עם ישראל פרופסורלחקרהשואה האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ו2016/ תש“ס2000/ רותברמן יורםבילו פרופסורלבלשנות פרופסורלאנתרופולוגיהפסיכולוגית אוניברסיטתתלאביב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ג2013/ תשע“ה2015/ אהרןברק מיכלבירן פרופסורלהיסטוריה, פרופסורלמשפטים ללימודיאסיהוללימודיהאסלאם המרכזהבינתחומיהרצליה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשל“ו1976/ תשע“ד2014/ נעמהגורן–ענבר מלאכיבית–אריה פרופסורלארכאולוגיה פרופסורלפלאוגרפיהוקודיקולוגיה האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ו2016/ תשס“ג2003/ אברהםגרוסמן אילבנבנישתי פרופסורלתולדותעםישראל פרופסורלמשפטים האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ט1999/ תשע“ז2017/ יואבבנימיני אבנרהולצמן פרופסורלסטטיסטיקה פרופסורלספרותעברית אוניברסיטתתלאביב אוניברסיטתתלאביב תשע“ה2015/ תשע“ה2015/ 25 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח עמנואלטוב סימוןהופקינס פרופסורלמקרא פרופסורלשפותשמיות האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ תשע"ח2018/ חוהטורניאנסקי משההלברטל פרופסורלספרותיידישולתרבותאשכנז פרופסורלמחשבתישראלולפילוסופיה האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ז2007/ תש“ע2010/ מנחםיערי אלחנןהלפמן פרופסורלכלכלה פרופסורלכלכלה האוניברסיטההעבריתבירושלים אוניברסיטתתלאביב תשנ“ב1992/ תשמ“ח1988/ יעקבכדורי דוןהנדלמן פרופסורלחקרהמקרא פרופסורלאנתרופולוגיה אוניברסיטתבר אילן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ז2017/ תשנ“ח1998/ ניליכהן סרג‘יוהרט פרופסורלמשפטים פרופסורלמתמטיקהולכלכלה אוניברסיטתתלאביב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ד2004/ תשס“ו2006/ יהודהליבס שולמיתוולקוב פרופסורלמחשבתישראל פרופסורלהיסטוריה האוניברסיטההעבריתבירושלים אוניברסיטתתלאביב תשע"ט2019/ תשס“ו2006/ נירהליברמן מוחמדחאג'יחיא פרופסורלפסיכולוגיה פרופסורלעבודהסוציאלית אוניברסיטתתלאביב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשפ"א2021/ תשפ"א2021/ 26 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח דודנבון יונתןמאיר פרופסורלפסיכולוגיה פרופסורלהיסטוריהיהודית אוניברסיטתחיפה אוניברסיטתבן גוריוןבנגב תשנ“ב1992/ תשע"ט2019/ מארןר'ניהוף עמיחימזר פרופסורלמחשבתישראל פרופסורלארכאולוגיה האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשפ"א2021/ תשע“ב2012/ מיכאלאדוארדסטון דןמירון פרופסורלמחשבהולספרותיהודית פרופסורלספרויותיהודיותמודרניות וללימודים ארמניים האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים ואוניברסיטתקולומבייהשבניויורק תש“ף2020/ תשע"ט2019/ גדליהסטרומזה בילימלמן פרופסורלמדעהדתות פרופסורלהיסטוריה האוניברסיטההעבריתבירושלים אוניברסיטתתלאביב תשס“ח2008/ תשע״ו2016/ סמיסמוחה אהרןממן פרופסורללשוןהעברית פרופסורלסוציולוגיה וללשונותהיהודים אוניברסיטתחיפה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשפ"א2021/ תשע"ט2019/ שמחהעמנואל אבישימרגלית פרופסורלתלמודולהלכה פרופסורלפילוסופיה האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ף2020/ תשע“א2011/ אריאלפורת נדבנאמן פרופסורלמשפטים פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל אוניברסיטתתלאביב אוניברסיטתתלאביב תשע“ד2014/ תשע“ב2012/ 27 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח בנימיןזאבקדר מרגליתפינקלברג פרופסורלהיסטוריה פרופסורללימודיםקלאסיים האוניברסיטההעבריתבירושלים אוניברסיטתתלאביב תשנ“ח1998/ תשס“ה2005/ איתןקולברג ישראלפינקלשטיין פרופסורלארכאולוגיה פרופסורלשפהולספרותערבית אוניברסיטתתלאביב האוניברסיטההעבריתבירושלים ואוניברסיטתחיפה תשנ“ג1993/ תשע“ה2015/ אשרקוריאט אנדרופלקס פרופסורללימודיאסיההמזרחית פרופסורלפסיכולוגיה האוניברסיטההעבריתבירושלים אוניברסיטתחיפה ואוניברסיטתתלאביב תשס“ב2002/ תשע“ז2017/ יעקבקליין דניאלפרידמן פרופסורלאשורולוגיה פרופסורלמשפטים אוניברסיטתבר אילן אוניברסיטתתלאביב תשס“ה2005/ תשנ“ה1995/ יוסףקפלן יוחנןפרידמן פרופסורלהיסטוריה פרופסורללימודיהאסלאם ולהיסטוריהשלעםישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ד2004/ תשנ“ט1999/ מיכאילקרייני מרדכיעקיבאפרידמן פרופסורלתלמוד,לחקרהגניזה פרופסורלמשפטים ולערבית יהודית האוניברסיטההעבריתבירושלים אוניברסיטתתלאביב תשפ"ב2022/ תשס“א2001/ אריאלרובינשטיין נעמהפרידמן פרופסורלכלכלה פרופסורלנוירופסיכולוגיהשלהשפה אוניברסיטתתלאביב אוניברסיטתתלאביב תשנ“ה1995/ תשפ"ב2022/ 28 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח רוניתריצ'י בן עמישילוני פרופסורללימודיאינדונזיה פרופסורללימודיאסיה ולספרותהשוואתית האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ תשפ"ב2022/ שלומיתרמון–קינן אניטהשפירא פרופסורלספרותאנגליתוהשוואתית פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים אוניברסיטתתלאביב תשע“ג2013/ תש“ף2020/ יואלרק אריאלששה–הלוי פרופסורלאבולוציהולאנטומיה פרופסורלבלשנות אוניברסיטתתלאביב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ח2008/ תש“ס2000/ דודשולמן פרופסורללימודיםהודיים האוניברסיטההעבריתבירושלים תשמ“ח1988/ 29 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מקבליהפרסיםוציוניהכבוד מקרבחבריהאקדמיה לשנת תשפ"ג (לפיסדרהאל״ף בי״ת) פרופ' נוגה אלון פרופ' איתמר וילנר פרס Knuth לתרומה יוצאת דופן פרס Moles-Weizmann ליסודות מדעי המחשב לשנת 2022 מטעם האגודה המלכותית הספרדית לכימיה )RSEQ( מטעם ACM האיגוד הביןלאומי־ומטעם לשיתוף פעולה ביןלאומי־פרס למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה )IEEE( במדע ובטכנולוגיה מטעם ממשלת שנגחאי פרופ' אורה אנטין וולמן חברת כבוד פרופ' עמנואל טוב במכון לפיזיקה בבריטניה )IOP( פרס Baron M. Jeannette and W. Salo למצוינות בחקר החוויה היהודית מטעם אוניברסיטת וינה פרופ' זליג אשחר Richard V. Smalley Memorial Award and Lecturship לשנת 2022מטעם פרופ' רשף טנא Society for Immunotherapy of Cancer (SITC) פרס בתחום כימיית החומרים מטעם החברה האמריקאית לכימיה )ACS( פרופ' דוד הראל תואר לשם כבוד מהמכון הטכנולוגי חולון )HIT( פרופ' מאיר להב פרס Mills D. Harlan בהנדסת תוכנה לשנת 2023 פרס Science Pioneering in Career האיגוד הביןלאומי־מטעם ה־מטעםSociety Scientific Proteomass למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה )IEEE( בפורטוגל 30 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > מקבלי הפרסים וציוני הכבוד מקרב חברי האקדמיה פרופ' אלכס לובוצקי פרופ' יוסף שילה פרסהמאמרהטובביותר חבר בין־לאומי באקדמיה הלאומית למדעים במדעיהמחשבותורתהאינפורמציה של ארצות הברית )NAS( מטעם ממשלת בייג'ין פרופ' יהודה שינפלד פרופ' יוסי לויה פרס על מפעל חיים פרס מפעל חיים בתחום חקר הרפואה הפנימית מטעם האגודה לאקולוגיה ומדעי הסביבה מטעם הפדרציה האירופית לרפואה פנימית )EFIM( פרופ' אהרן ממן מונה לנשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' דן שכטמן חבר באקדמיה הלאומית למדעים פרופ' שרית קראוס של ארצות הברית )NAS( פרס המצוינות המחקרית בבינה מלאכותית תואר דוקטור לשם כבוד מטעם כנס ה־IJCAI מאוניברסיטת טוהוקו ביפן )International Joint Conferences on Artificial Intelligence( תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סנט קלימנט אוהרידסקי במקדוניה הצפונית פרופ' גדעון רכבי תואר דוקטור לשם כבוד פרס מטעם המכון לחקר הסרטן, האיידס והאימונולוגיה ע"ש ד"ר טובי קומט־ולרשטיין ז"ל לשנת 2023 מאוניברסיטת פרישטינה בקוסובו מאת אוניברסיטת בר־אילן 31 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 1 דוח פעילות 33 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 33 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2023–2022 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 1 דוח פעילות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מתוקף תפקידה על פי החוק, בוחרת חברים חדשים לשורותיה ומקדמת ומטפחת את הפעילות המדעית בישראל. בשנה זו נעשו פעולות חדשות ומתמשכות, ובהן ייעוץ שוטף לגורמי הממשלה בנושאי מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, באמצעות ועדות הסוקרות והמעריכות מעת לעת את הפעילות המדעית בישראל בתחומים שונים ובאמצעות חיזוק קשרי החוץ המדעיים עם אקדמיות עמיתות בחו"ל. עוד פעלה השנה האקדמיה לטיפוח הקשר עם חוקרים צעירים והמשיכה בפעילותן של החטיבות למדעי הטבע ולמדעי הרוח ושל ההוצאה לאור. כמו כן פעלה האקדמיה להנחלתו ולהנגשתו של המדע לציבור באמצעות אירועים מדעיים המתקיימים בבית האקדמיה ובבית הנשיא, וכן באופן מקוון. בפרק זה מוצג תקציר הפעילות השוטפת של האקדמיה. לדיווח מפורט על הפעילות השוטפת ראו להלן בפרקי הדוח השונים. 34 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות 1.1>קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה האספה הכללית של האקדמיה בחרה בישיבתה מיום כ"ב בסיוון תשפ"ב, 21 ביוני 2022, חמש חברות וחמישה חברים חדשים אל שורותיה, ואלה הם: פרופ' שולמית אליצור, פרופסור לספרות עברית, לשירה ולפיוט בימי הביניים, האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' רחל אלתרמן, פרופסור לתכנון ערים ולמשפט, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, פרופ' אורה אנטין–וולמן, פרופסור לפיזיקה עיונית, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן–גוריון בנגב, פרופ' מאיר להב, פרופסור לכימיה, מכון ויצמן למדע, פרופ' לסלי ליזרוביץ, פרופסורלכימיה,מכוןויצמןלמדע,פרופ' נעם ניסן,פרופסורלמדעיהמחשב,האוניברסיטההעבריתבירושלים, פרופ' נעמה פרידמן, פרופסור לנוירופסיכולוגיה של השפה, אוניברסיטת תל אביב, פרופ' רוג'ר ד' קורנברג, פרופסור לביולוגיה מבנית ולביוכימיה, אוניברסיטת סטנפורד והאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' מיכאיל קרייני, פרופסור למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' רונית ריצ'י, פרופסור ללימודי אינדונזיה ולספרות השוואתית, האוניברסיטה העברית בירושלים. טקס קבלת החברים החדשים לאקדמיה והרצאות הבכורה שלהם התקיימו בישיבה הפתוחה של האספה הכללית של האקדמיה ביום הדלקת נר שלישי של חנוכה תשפ"ג, 20 בדצמבר 2022, בבית האקדמיה בירושלים. חברי האקדמיה החדשים: למעלה, מימין: פרופ' שולמית אליצור, פרופ' רחל אלתרמן, פרופ' אורה אנטין–וולמן, פרופ' מאיר להב, פרופ' לסלי ליזרוביץ; למטה, מימין: פרופ' נעם ניסן, פרופ' נעמה פרידמן, פרופ' רוג'ר ד' קורנברג, פרופ' מיכאיל קרייני, פרופ' רונית ריצ'י 35 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות 1.2>גילויידעתמטעםמועצתהאקדמיה במהלך השנה פרסמה מועצת האקדמיה גילויי דעת והביעה בהם את עמדתה בעניינים שבראש סדר היום הציבורי: > קריאה לממשלה לעצור את המהלכים לשינויי החקיקה > קריאה לממשלה לשמור על עצמאותה של הספרייה הלאומית > התנגדות להצעת חקיקה שתאלץ את המוסדות להשכלה גבוהה להשעות תלמידים בשל הבעת דעותיהם 1.3>קידומווחיזוקושלהקשרעםאקדמיותזרות קידום קשריה המדעיים הבין־לאומיים של ישראל הוא אחת המשימות החשובות של האקדמיה. השנה הרחיבה האקדמיה את קשרי החוץ שלה וחתמה לראשונה על הסכמי שיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה לאומנויות ולמדעים של שווייץ ועם האקדמיה למדעים של ברזיל. כמו כן חודשו ההסכמים עם האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה, עם האקדמיה הבולגרית למדעים ועם האקדמיה הצ'כית למדעים. בד בבד החלו להיווצר קשרים ראשוניים עם גורמים מדעיים מהעולם הערבי בביקור היסטורי של משלחת מטעם האקדמיה הישראלית באקדמיה למדע ולטכנולוגיה ובאקדמיה למדעי הרוח של מרוקו וכן בפגישה שערך נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל עם שרת החינוך והטכנולוגיה של איחוד האמירויות, הפועלת להקמת אקדמיה למדעים במדינה. האקדמיה חיזקה את קשרי החוץ שלה גם באמצעות כינוסים בין־לאומיים משותפים עם אקדמיות עמיתות - האקדמיה הלאומית למדעים של קורֵאה הדרומית, האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה והחברה המלכותית הבריטית (לפירוט הפעילויות למען קידום הקשר עם אקדמיות זרות ראו להלן בפרק 5 "קשרים בין־לאומיים.)" מימין:נשיאהאקדמיהפרופ'דודהראלונשיאהאקדמיההשווייציתפרופ'מרסלטאנר,במעמדחתימתההסכם.צילום: Salgado Pitre Kai 36 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות 1.4>הערכהוייעוץלגורמיממשל חוק האקדמיה מונה עם תפקידיה של האקדמיה ייעוץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית. כמו כן החוק קובע כי על האקדמיה להגיש לממשלה ולכנסת סקירה תלת־שנתית על מצב המדע והמחקר בישראל. לצורך חיזוק מעמדה של האקדמיה כגוף מייעץ פעלה השנה האקדמיה להידוק הקשרים עם משרדי הממשלה וגופיה השונים בסדרה של פגישות היכרות ועבודה. כמו כן התהדק שיתוף הפעולה עם ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, אשר הקדישה את ישיבתה הראשונה לקבלת סקירה על פועלה של האקדמיה מפי הנשיא פרופ' דוד הראל. נציגי האקדמיה הופיעו לפני הוועדה בישיבות נוספות במהלך השנה. השנה פעלו ועדות ייעוץ, הערכה ומעקב מטעם האקדמיה בתחומים האלה: > ועדתדוחמצבהמדעבישראל > ועדתההיגוילהתמודדותעםמשברהאקלים > הוועדהלקידוםמדעיהרוח > ועדתההיגוילמיפויסיכוניאקלים 1.4.1>ועדתדוחמצבהמדעבישראל מימין: יו"ר ועדת דוח מצב המדע חבר האקדמיה פרופ' רשף טנא, נשיא המדינה מר יצחק הרצוג, נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל וסגנית נשיא האקדמיהפרופ'מרגליתפינקלברג,במעמדהגשתדוחמצבהמדעתשפ"גלנשיאהמדינה דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג2022/ הוא הדוח הרביעי שמוגש מתוקף תיקון לחוק האקדמיה משנת 2010, הקובע שעל האקדמיה להגיש לממשלה ולכנסת דוח תלת–שנתי על מצב המדע בישראל. הדוח מדגיש את חשיבותו של המחקר הבסיסי ומצביע על הישגים, על פערים ועל אתגרים וכולל המלצות לצורך ביסוסם וקידומם של המדע ושל המחקר בישראל. 37 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות בפברואר 2023 הגישה האקדמיה את הדוח לנשיא המדינה מר יצחק הרצוג, ולאחר מכן גם לשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה מר אופיר אקוניס. הדוח זכה לסיקור תקשורתי נרחב. כמו כן הדוח הוצג ונידון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, וזו קיימה ישיבה מיוחדת לרגל מימין: נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל, יו"ר ועדת המדע פרסומו בחודש מאי. והטכנולוגיה של הכנסת ח"כ איימן עודה ויו"ר ועדת דוח מצב המדע חבר האקדמיה פרופ' רשף טנא, בישיבה המיוחדת של הוועדהבכנסתלרגלפרסוםהדוח,מאי2023 על הכנת דוח זה שקדה, כשנתיים, ועדה מיוחדת, בראשות חבר האקדמיה פרופ' רשף טנא, ותחתיה פעלו שש תת–ועדות לבחינת נושאים או תחומים ממוקדים. במסגרת פעילותן נפגשו ועדות אלה עם עשרות בעלי תפקידים במערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בישראל. לפגישות נלווה איסוף נתונים מגוונים, רב–שנתיים והשוואתיים על מצב המדע בישראל. מסקנותיהן של הוועדות מובאות בפרקי הדוח, שכל אחד מהם דן בשניים—שלושה נושאים בעלי חשיבות רבה לקידום המחקר בתחום הנדון. תמונת מצב המדע בישראל: דוח האקדמיה מצביע על הישגיו של המדע הישראלי ומעיד על מצוינותו, אך גם מתריע על נסיגתה של ישראל ממעמדה המדעי המוביל המתבטאת בהישגיה הנמוכים ביחס למדינות ייחוס וכן בצמצום השקעתה במחקר אקדמי כאחוז מהתמ"ג. בין–לאומיות במחקר: דוח האקדמיה מדגיש שהעצמת המדע בישראל אינה עוברת רק דרך הגדלת תקציבי המו"פ במדינות ה־עצימותOECD 1981( 2020), מתוך דוח מצבהמדעתשפ"ג מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר במדינה, אלא גם דרך חיזוק שיתופי הפעולה בין חוקרים מישראל לחוקרים מחו"ל. לכן הדוח קורא להרחבת מסגרות המימון לשיתופי פעולה מחקריים בין–לאומיים וכן להגדלת מספרם של אנשי הסגל, של עמיתי הבתר–דוקטורט ושל הסטודנטים הבין–לאומיים בישראל. תשתיות מחקר: דוח האקדמיה מדגיש שתשתיות מחקר חדישות הן אבן יסוד ביכולתם של חוקרים לקיים מחקר תחרותי ופורץ דרך. הוא מציין שהמימון המוקצה לחידוש ציוד ותשתיות מחקר לחוקרים ותיקים לוקה בחסר, וכן שבישראל אין מנגנון סדור האמון על בדיקת הצורך בתשתיות מחקר לאומיות. הדוח מדגיש גם את חשיבות הרחבתה של גישתם של חוקרים ישראלים לתשתיות מחקר מתקדמות בחו"ל. מדעי הרוח: על רקע המשבר ארוך השנים שבו מצויים מדעי הרוח בעולם ובישראל, דוח האקדמיה מדגיש שאופן התקצוב של מדעי הרוח בישראל ושיעורו אינם מאפשרים תמיכה נאותה במחקר בתחום ואף מובילים ליצירת תמריצים שאינם הולמים את אופי המחקר בתחום. כמו כן הוא מדגיש את הצורך לתמוך בהקניית מיומנויות קריטיות למחקר, וכן להרחיב את המשאבים הכספיים והטכנולוגיים ושל כוח האדם המוקצים להקמהולהפעלהשלתשתיותמחקרבמדעיהרוח,שהןבעיקרןתשתיותמידע. 38 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות מדעי החברה: דוח האקדמיה מציין שמדעי החברה חווים בשנים האחרונות תמורות נרחבות בשיטות המחקר אגב התקרבות לדרכי העבודה המאפיינות את מדעי הטבע. כחלק מכך, הדוח מצביע על הצורך להרחיב את מעטפת ההכשרה והמימון לתלמידי מחקר בתחום וכן לערוך התאמות במימון הניתן לתשתיות מחקר במדעי החברה לשינויים המתודולוגיים שעובר התחום. הדוח מדגיש את התרומה ההדדית האפשרית שבממשק בין חוקרי מדעי החברה לבין הציבור ומקבלי ההחלטות. המדעים המדויקים: המדעים המדויקים בישראל נמצאים בצמיחה מתמדת בשנים האחרונות, בעיקר בשל שגשוגה של תעשיית ההיי–טק. דווקא משום כך דוח האקדמיה מציין את חשיבות חיזוקו של המחקר האקדמי בתחום. הדוח מצביע על קושיין של האוניברסיטאות לגייס אנשי סגל חדשים בתחום ודן בעיקר בשתי סיבות לכך - בריחת מוחות לתעשיית ההיי–טק ותהליכי גיוס שמרניים באוניברסיטאות עצמן. הדוח גם בוחן את תהליכי הקמת המעבדות לחוקרים חדשים באוניברסיטאות ומתריע מפני ההשלכות של התארכותם. מדעי החיים והרפואה: דוח האקדמיה מציין את עלותו הגבוהה של המחקר במדעי החיים והרפואה ומצביע על הצורך להתאים את המימון המוקצה למחקר בתחום לגידול בעלות תשומותיו, השוחק את יכולתו של המדע הישראלי לערוך מחקר פורץ דרך. כמו כן הדוח מדגיש את חשיבותו של קידום המחקר הנעשה בידי רופאים ומצביע על החסמים הגדולים העומדים בפני מיצויו. המחקר במכללות האקדמיות: דוח האקדמיה מציין שאף שהמכללות האקדמיות יועדו ביסודן לאפשר את הרחבת נגישותם של לימודים גבוהים, ולא להיות מוקדי מחקר, בנקוף השנים התרחבה בהן מאוד הפעילות המחקרית. לפיכך הדוח קורא לבחון את מקומו של המחקר במכללות, ובייחוד המחקר היישומי שיכול לסייע להן לספק את צורכי התעשייה בידע עדכני ושימושי באופן שאינו שם אותן בתפקיד דומה לזה של האוניברסיטאות או בתחרות עימן. 1.4.2>ועדתההיגוילהתמודדותעםמשברהאקלים בחודש יולי 2021 הקימה האקדמיה מומחים רב תחומית לצורך בחינת הנושא של משברהאקלים־ועדת בישראל על כל היבטיו ולהמלצה על דרכי פעולה לקידום הטיפול בו. בראש הוועדה עומד פרופ' דן יקיר ממכון ויצמן למדע (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה.)" הוועדה מזמינה סקירות, עורכת פגישות עם מומחים ומפרסמת ניירות עמדה בתחומים ספציפיים הקשורים למשבר האקלים, כשהמטרה היא לסייע בהסרת חסמים העומדים בפני ההתמודדות עימו. הדבר נעשה בשני כיווני הפעולה המוכרים של התמודדות עם משבר האקלים: מיטיגציה - הפחתת הפליטות שהן חלק מהגורמים למשבר האקלים - ואדפטציה - הסתגלות לשינויים שקורים בעקבות משבר האקלים המתהווה. 39 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות הוועדה מקיימת קשר רצוף עם פורום האקלים הישראלי שהוקם ביוזמתו של נשיא המדינה מר יצחק הרצוג. פרופ' דן יקיר מייצג את ועדת האקלים של האקדמיה בפורום זה. > בעקבות פרסומו של מסמך המלצות של הוועדה בנושא "הערכת צורכי כוח החישוב הלאומי הנחוץ לחיזוי האקלים בישראל - סקירה והמלצות" במרס 2022, התקבלה החלטת ממשלה בחודש יולי באותה שנה לתקצב את המחשב האקלימי שיאפשר את ההיערכות הטובה ביותר להתמודדות עם נזקי משבר האקלים. שישה משרדי ממשלה הסכימו לתקצב במשותף את המרכז לתחזיות אקלים, שיספק תחזית אמינה ומעודכנת לשינויי האקלים בישראל. > בחודש מאי 2022 פרסמה הוועדה נייר עמדה נוסף, "המלצה לאימוץ מס פחמן בישראל: כלי חיוני להפחתת פליטות ולהתמודדות עם משבר האקלים". פליטת גזי חממה גורמת לשינוי אקלים. הדרך הראויה ביותר, במונחי עלות-תועלת, להפחית פליטת פחמן היא הטלת מס פחמן, ויש הסכמה רחבה שללא מס זה לא תשיג ישראל את היעד של אפס פליטות שהציבה לשנת 2050. הוועדה קראה לאימוץ מס פחמן על בסיס מתווה שתכין ועדה מקצועית לנושא, מה שיבטיח היתכנות פוליטית, צדק חברתי ושמירה על תחרותיות במשק. > בחודש מאי פרסמה הוועדה נייר עמדה בנושא דלק המימן. הוועדה קוראת לפיתוח השימוש במימן בשילוב עם אנרגייה סולרית (מימן ירוק) ומים מותפלים, הן כחלק מהמאמץ להפחתת הפליטות בישראל והן כהמשך לתרומתה הייחודית של ישראל למאמץ העולמי בתחום זה. הוועדה מאמינה כי לשם כך יש לקדם את ההיכרות של הציבור ושל מקבלי ההחלטות עם הנושא ואת המיזמים שיאפשרו את יישום השימוש במימן. נייר העמדה שהכינה הוועדה נועד לתרום לקידום תהליך זה באמצעות הצגת הרקע להבנת הנושא, המחשה של פיתוח ארוך טווח המנצל את היתרונות הייחודיים של ישראל והמלצה לקידום מיידי של פרויקט מימן ירוק בהיקף חצי–תעשייתי (עם אפשרות למעורבות פורום תל״מ) שיבחן את השילוב של שימוש במימן עם מקורות אנרגייה סולרית ויוכל להוות בסיס לקבלת החלטות בישראל. > נוסף על זה בחנה הוועדה את השלכות משבר האקלים על ניהול משק המים ומשאבי המים בישראל, את הצורך בהיערכות לאירועי שיטפונות ואת השלכותיו של המשבר על הנגר העילי. נעשו כמה סקירות מומחים בנושא משק המים בישראל, הפעילות הקיימת בו כיום ואתגרים בניהולו. > בחודש נובמבר 2022 התקיימה בשרם אלשיח' שבמצרים הוועידה השנתית קופ27– COP27() של האו"ם. כינוס זה דן בהיבטים שונים של משבר האקלים. חבר הוועדה, חבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה, השתתף בכינוס כנציג הוועדה והאקדמיה. 40 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות 1.4.3>הוועדהלקידוםמדעיהרוח הוועדה לקידום מדעי הרוח הוקמה בנובמבר 2021 על ידי נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל בשל החשיבות הרבה שמייחסת האקדמיה לקידומם של מדעי הרוח ולהבטחת עתידם במערכת ההשכלה הגבוהה ובחברה הישראלית. תפקיד הוועדה לבחון את הנושא לעומקו אגב בחינת האתגרים השונים העומדים בפני תחומי מדעי הרוח. את הוועדה מובילה סגנית נשיא האקדמיה פרופ' מרגלית פינקלברג (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה.)" במהלך השנה קיימה הוועדה פגישות עם נציגים של מוסדות וארגונים שפעולתם נוגעת למדעי הרוח, כגון המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, דקני הפקולטות למדעי הרוח, יד הנדיב, ״היוזמה״, האקדמיה הצעירה, ״דרך רוח״, וגם עם אנשי חינוך ותרבות הפועלים לקידום מדעי הרוח. רוב פעילותה של הוועדה במהלך השנה הראשונה לקיומה הוקדש לעיון ברפורמה בבחינות הבגרות אשר קודמה בידי שרת החינוך דאז ד״ר יפעת שאשא ביטון, שלפי דעת חברי הוועדה הייתה עלולה להשפיע לרעה על מעמד מדעי הרוח בישראל. נוסף על זה, הוועדה עסקה בנושאים הנוגעים לממשק שבין הפקולטות למדעי הרוח לחינוך העל–יסודי. ליתר פירוט, הוועדה הגיעה למסקנה כי יש להגדיל את נתח בוגרי האוניברסיטאות בקרב המורים והמורות בבתי הספר התיכוניים כדי להעלות את רמת ההוראה ולהרחיב את אפיקי התעסוקה לבוגרי למדעי הרוח. כמו כן הוועדה מציעה לפקולטות למדעי הרוח לאמץ את המתווה ״מורה–חוקר״הפקולטות, שלפיו מומלץ להעניק מלגות ארוכות טווח לקבוצה של בעלי תואר דוקטור אשר יעסקו במחקר במוסדות להשכלה גבוהה ובהוראה בבתי ספר תיכון בפריפריה החברתית באותה המידה. המתווה נדון במועצת האקדמיה ובאספה הכללית והתקבל בחיוב. עם סיום עבודתה תפרסם הוועדה דוח מסכם. 1.4.4>ועדתההיגוילמיפויסיכוניאקלים בהזמנת המשרד להגנת הסביבה האקדמיה מתחילה בימים אלה מהלך של שיח וחשיבה בנושא "מיפוי סיכוני אקלים". מטרת המהלך היא ללוות את המשרד להגנת הסביבה במשימתו להקים פורטל לאומי למיפוי סיכוני אקלים. הפורטל מיועד לייצר כלי עזר לרשויות המקומיות ולמשרדי הממשלה לשם תכנון ההיערכות לנזקי האקלים. במוקד המהלך תעמוד סדרה של מפגשי חשיבה ושיח בנושאים שעל הפרק כדי לקיים דיון פורה וביקורתי בקהילה רחבה של מומחים העוסקים בנושא. --- בהמשך לפרסומו, בשנה שעברה, של דוח ועדת ההיגוי הלאומית להערכת מצב תחום מדעי הים בישראל שהקימה האקדמיה לבקשת הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה [מל"ג,)] החליטה הות"ת לכלול את תחום מדעי הים והמים בתוכנית הדגל בנושא הקיימות שהיא מקדמת בתוכנית הרב–שנתית לשנים תשפ"ג-תשפ"ח. 41 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות 1.5>טיפוחהצעיריםבמדע האקדמיה רואה חשיבות רבה בהידוק הקשר עם דור המדענים הצעירים ועם המדענים לעתיד, ופועלת לקידום צעירים מצטיינים במערכת ההשכלה הגבוהה בכמה מסגרות, ובהן האקדמיה הצעירה הישראלית, תוכנית קאוולי ומיזם GISFOH, פרסי בלווטניק למדענים צעירים, תוכנית המלגות להבאת בתר־ דוקטורנטים זרים מצטיינים לישראל, פעילות קבוצות פורום הצעירים של החטיבה למדעי הרוח והטבע, מלגות אדמס ומלגות קרן פולקס. פעילויות אלו נועדו לעודד חוקרים ישראלים צעירים ומבטיחים, למשוך חוקרים צעירים מצטיינים מרחבי העולם להשתלב במעבדות המחקר בישראל ולקדם קשר מקצועי ואישי הדוק בין מדענים מצטיינים. לפירוט הפעילות של תוכניות אלה ראו בפרקים להלן. 1.6>הנגשתהמדעלציבורוהנחלתו בשנים האחרונות משקיעה האקדמיה מאמצים רבים בפתיחת שעריה לציבור הרחב כדי לחשוף לפניו את הישגי המדע. האקדמיה סבורה כי העמקת מעורבות הציבור בהישגי המדע היא משליחותם של אנשי ונשות המדע וצורך חיוני של המערכת האקדמית, שתיטיב לתפקד בסביבה ציבורית אוהדת. הנגשתו והנחלתו של המדע לחברה בישראל וקיום שיח נסמך־מדע בקרב הציבור חשובים לקבלת החלטות מושכלות במישור האישי והלאומי ולגיוס הדור הבא של המדענים הישראלים. השנה השקיעה האקדמיה משאבים רבים בקידום תכניה ופעילויותיה בעבר ובהווה במרשתת וברשתות החברתיות פייסבוק, טוויטר ויוטיוב. רובם המוחלט של אירועי האקדמיה משודרים בשידור חי ומגיעים לקהל הולך ורב בכל רחבי הארץ. בני נוער מבקרים בבית האקדמיה 42 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות מפגשי "מדע ודעת" בשיתוף נשיא המדינה השנה, ביוזמת נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל, התקיימו שני מפגשים בבית הנשיא בירושלים תחת הכותרת "מדע ודעת". המפגשים נערכו בנוכחות נשיא המדינה מר יצחק הרצוג ורעייתו הגב' מיכל הרצוג, ואורגנו על ידי בית הנשיא והאקדמיה במשותף. המפגש הראשון, שהתקיים בחודש אוקטובר 2022, עסק ב"חקר הגנום - סיכונים וסיכויים", ואת ההרצאה המרכזית בו נשא חבר האקדמיה פרופ' יוסי שילה. בהמשך התקיים רב–שיח בהשתתפות פרופ' בת שבע כרם, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ורן רזניק, כתב "ישראל היום". המפגש השני התקיים בחודש ינואר ועסק ב"כוחה של תודעה: בין מחשבה לגוף." את ההרצאה המרכזית בו נשאה חברת האקדמיה הצעירה לשעבר פרופ' אסיה רולס מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ובמגיבים היו עיתונאית "כאן" דקלה אהרן–שפרן וד"ר ארז גרטי ממכון דוידסון לחינוך מדעי. האירועים התקיימו בפני קהל של מאות בני נוער מצטיינים בתחומי המדעים מרחבי הארץ, שגם היו פעילים בדיון, וכן שודרו בשידור ישיר. מבאי המפגשים "מדע ודעת" שהתקיימו בבית הנשיא בירושלים, בהשתתפות נשיא המדינה מר יצחק הרצוג ונשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל 43 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות ההרצאה השנתית על שם צ'ארלס דרווין בחודש פברואר נשא הביולוג והסופר פרופ' ריצ'רד דוקינס Dawkins( Richard Prof.) מאוניברסיטת אוקספורד את הרצאת דרווין הראשונה מול מאות צופים באולם ואלפי צופים בשידור החי. בהרצאה, Bridges Five Darwin’s, הציג פרופ' דוקינס את הטענה כי היה צורך לחצות חמישה גשרים מושגיים כדי להגיע לנוסח המודרני של תאוריית האבולוציה באמצעות הברירה הטבעית. ההרצאה השנתית על שם צ'ארלס דרווין עוסקת בנושאי סביבה, אבולוציה, אקלים וביולוגיה, והיא נוסדה מתוך מאמציה של האקדמיה למדעים להנגיש את המדע לציבור. את דברי הפתיחה נשאו נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל וחבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה. בתמונהשמימיןנשיאהאקדמיהפרופ'דודהראלמעניקאתמדלייתדרוויןלמרצהפרופ'ריצ'רדדוקינסבמהלךההרצאההשנתית. סדרת "בשערי האקדמיה" סדרת המפגשים "בשערי האקדמיה" נערכת זו השנה השמינית, ובכל שנה היא מתמקדת בנושא רב־תחומי אחר. בסדרה משתתפים חברי אקדמיה, חוקרים ואנשי רוח, ומטרתה להנגיש לציבור הרחב נושאים מדעיים כדי לחזק בחברה הישראלית את ערכי הלימוד והמצוינות, ברוח משנתו של נשיאה הראשון של האקדמיה פרופ' מרטין בובר. בשנת תשפ"ג עסקה הסדרה בנושא "משברים", והיא כללה חמישה פרופ' צבי פלסר בהדגמה מתוך המפגש "יצירתיות ממשבר: מפגשים בנושאים האלה: משברי אמונה, יצירתיות אומנות" ממשבר: אומנות, משברים באבולוציה, משברים באנושות ויצירתיות ממשבר: מדע. סדרת המפגשים זוכה להצלחה רבה בציבור הרחב ולאלפי שומעים מכל רחבי הארץ הן באולם והן בשידור החי, ולעיתים קרובות אף מארחת תלמידי תיכון ומכינות קדם–צבאיות. עורכי הסדרה הם יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' ידין דודאי, חבר האקדמיה פרופ' אבנר הולצמן, נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל ונשיאת האקדמיה לשעבר פרופ' נילי כהן. 44 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות התערוכה: "בית ועד לחכמים": שישים שנות מדע ודעת התערוכה "'בית ועד לחכמים': שישים שנות מדע ודעת", שהוקמה לציון 60שנה לחקיקת חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, עודנה מוצגת בבית האקדמיה ומושכת קבוצות וקהל המגיעים להדרכות. בתערוכהלוחותמידעואלמנטיםדיגיטלייםהמספרים באספקלריה היסטורית על מגוון פעילויותיה ומפעליה של האקדמיה, סרט תיעודי הסוקר את המהלכים מתוךהתערוכה"'ביתועדלחכמים':שישיםשנותמדעודעת" שקדמו להקמת האקדמיה, מודל של קמפוס האקדמיה וכן תצוגה של ספרי בית ההוצאה לאור של האקדמיה. את הקמת התערוכה יזמה נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ' נילי כהן, ואצר אותה דמאון פישר–שוסטרמן. מיזם ראיונות החברים בשנת 2016 פתחה האקדמיה בצילום ראיונות עומק עם חבריה כדי להנגיש את הביוגרפיה האישית והמדעית שלהם לציבור הרחב, ובכך להכיר לו את הישגי המדע, וכן לצורכי תיעוד. חברי האקדמיה המרואיינים מתבקשים לבחור את המראיין שלהם, משורות האקדמיה או מחוצה לה, והריאיון מתנהל כשיחה אינטימית. הראיונות מועלים לערוץ היוטיוב מימין: חברת האקדמיה פרופ' שולמית וולקוב וחברת האקדמיה ולאתר האקדמיה, והם נגישים לקהל הרחב. עד כה פרופ'בילימלמן,במהלךריאיוןכחלקממיזם"ראיונותהחברים" הועלו למרשתת ראיונות עם 50 חברי וחברות אקדמיה, וארבעהנמצאיםבשלביהפקהשונים. האקדמיה בדיגיטל השנה המשיכה האקדמיה להשקיע משאבים בהנגשת פעילויות האקדמיה השונות במרשתת וברשתות החברתיות יוטיוב, פייסבוק וטוויטר. הנהגתם של שידורים חיים מכינוסי האקדמיה הרחיבה את מעגל השומעים מקרב הציבור הרחב והוא כולל עתה תושבים מכל רחבי הארץ. מספר העוקבים אחר עמודי האקדמיה נמצא בעלייה, וערוץ היוטיוב של האקדמיה מכיל יותר מ1,300– הרצאות מדעיות הזמינות ונגישות לציבור בחינם. 45 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 46 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 פעילות החטיבה 2 למדעי הטבע 47 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2023–2022 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2 פעילות החטיבה למדעי הטבע החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה מקבצת בתוכה מטובי המדענים בישראל בתחומי מדעי הטבע השונים: אקולוגיה, הנדסה, כימיה, מדעי החיים, מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה ורפואה. יושב ראש החטיבה הוא פרופ' ידין דודאי. בשנת תשפ"ג החטיבה מונה 72 חברים. בכל שנה מצטרפים חברים חדשים, הנבחרים בבחירות על פי חוק האקדמיה. החטיבה פועלת מתוקף תפקידה של האקדמיה לפעול לקידום המחקר בישראל פרופ' ידין דודאי ועושה אפוא לקידום תחומים שונים במדעי הטבע ברמה הלאומית. לביצוע יו“ר החטיבה פעולותיה השונות נעזרת החטיבה בחבריה ובמומחים נוספים לפי הצורך. בשנים האחרונות מגבירה החטיבה את שיתוף הפעולה עם יוזמות הנובעות מצורכי הקהילה המחקרית בארץ bottom–up( לפי המלצות ועדת המעקב לדוח מצב המדע תשפ"ג2022/),, כגון זיהוי צרכים בתחומי חקר מבנה חומרים ופעולות למתן מענה לצרכים אלה, והצטרפות לתשתיות מחקר אסטרופיזיקה גלובליות. פעילותה של החטיבה באה לידי ביטוי בין היתר בהקמת ועדות מייעצות לאקדמיה בתחומים שונים, כגון קרינת סינכרוטרון, משבר האקלים, פיזיקה גרעינית, הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, מדעי הים וביואתיקה, וכן בהקמת ועדות מומחים לאומיות ובין־לאומיות לצורך בחינת נושאים מדעיים והגשת המלצות בעניין למועצת האקדמיה. נוסף על זה, החטיבה מקיימת כינוסים, מזמינה מרצים מהמעלה הראשונה ותומכת בכינוסים חיצוניים שונים הנערכים במעורבותה ובשיתופה. במסגרת פעולותיה השוטפות של החטיבה המשיכו השנה את פעילותן הוועדות האלה: הוועדה הלאומית לקרינת סינכרונטרון, בראשותו של פרופ' יובל גולן; הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות, בראשותו של פרופ' מרק קרלינר; הוועדה הלאומית לפיזיקה גרעינית, בראשותו של פרופ' אלי פיסצקי; ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, בראשותם של ד"ר מנחם גורן ופרופ' עוזי פליטמן; ועדת הביואתיקה, בראשותו של פרופ' שי לביא. 48 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע מימין למעלה: פרופ' ברנרד ל' פרינח'ה בהרצאת איינשטיין השנתית; למטה: פרופ' פרינח'ה במהלך מפגש עם חוקרים מצטיינים בבית האקדמיה. משמאל למעלה: יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' ידין דודאי, נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל מעניק לפרופ' פרינח'ה את מגילת איינשטיין, חבר האקדמיה פרופ' איתמר וילנר; למטה: פרופ' פרינח'ה בהרצאת איינשטיין השנתית. השנהערכההחטיבהלמדעיהטבעכינוסיםוימיעיוןאחדים: אחד מהם היה ההרצאה השנתית על שם אלברט איינשטיין לשנת תשפ"ג 2023(). את ההרצאה נשא פרופ' ברנרד ל' פרינח'ה Feringa( L. Bernard Dr. Prof.), חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2016, פרופסור לכימיה בפקולטה למדעים ולהנדסה באוניברסיטת ח'רונינגן שבהולנד. נושא ההרצאה היה of Art The Small Building את האירוע הובילו יו"ר החטיבה פרופ' דודאי וחבר האקדמיה פרופ' איתמר וילנר.. לפני ההרצאה השתתף פרופ' פרינח'ה במפגש עם חוקרים צעירים מצטיינים בכימיה ממוסדות אקדמיים שונים. החוקרים נתנו סקירה על המחקרים בכימיה במוסדותיהם והתקיים דיון פורה. את המפגש ארגן פרופ' מיכאל מיילר מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב. במהלך השנה ערכה החטיבה כינוסים מדעיים לכבוד חבריה שהגיעו לגבורות וליובלות: בחודש נובמבר 2022 נערך ערב עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ' יקיר אהרונוב לרגל יובל התשעים שלו. את הערב הובילו חברי האקדמיה פרופ' מוטי שגב ופרופ' עדיאל שטרן. בחודש ינואר, טרם פטירתו, נערך כינוס לכבוד חבר האקדמיה פרופ' רפאל משולם ז"ל בהגיעו לגיל 92. את יום העיון הובילו תלמידיו, פרופ' מאיר ביאלר ופרופ' עמירם גולדבלום מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים. עוד בחודש ינואר נערך כינוס לכבוד חבר האקדמיה פרופ' גדעון דגן בהגיעו ליובל התשעים. את הכינוס הוביל חבר האקדמיה פרופ' צבי בן–אברהם. בחודש מאי ערכה החטיבה יום עיון לזכר חבר האקדמיה פרופ' מיכאל סלע ז"ל במלאת שנה לפטירתו. את יום העיון הוביל חבר האקדמיה פרופ' יוסף ירדן. 49 49 דיןדין וחשבוןוחשבון שנתישנתי >> תשפתשפ““גג20222022 20232023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.1>הוועדההלאומיתלקרינתסינכרוטרון מתקני סינכרוטרון (מאיץ חלקיקים מעגלי) מצויים בשימוש הולך וגובר ברחבי העולם, והם מאפשרים מחקרים מדעיים בחזית המדע אשר אינם ניתנים לביצוע במתקני מעבדה רגילים. הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון של האקדמיה עושה לקידום הפעילות המחקרית במתקני סינכרוטרון, והיא הכתובת העיקרית להפצת מידע בקרב חוקרים בישראל בתחום זה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). בין היתר הוועדה בוחנת את פעילותן המדעית של קבוצות המחקר מישראל במתקן האירופי לקרינת סינכרוטרון ESRF Facility( Radiation Synchrotron European) בגרנובל שבצרפת, באמצעות נציגיה - יו"ר הוועדה ' יובל גולן מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שהוא נציג ישראל במועצת ה־פרופESRF, ומנהלת האקדמיה גליה , החברה בוועדת הכספים של ה־פינציESRF. חוקרים ישראלים פעילים בוועדות ניהול ותכנון שונות של ־הESRF. הוועדה גם עוקבת מקרוב אחר הפעילות המדעית במתקן SESAME שנפתח בשנים האחרונות,, ופועלת לקידום פעילותן של קבוצות מחקר ישראליות במתקן. מדינת ישראל חברה־עמיתה Member( Associate) במתקן ה־ESRF משנת 1999. הודות למצוינותן של הצעות המחקר שהוגשו לוועדות המדעיות של ה־המדעיתESRF הוענקו לחוקרים הישראלים זמני שימוש במתקן העולים על חלקה היחסי של ישראל בהוצאות התפעול שלו. על פי המלצת הוועדה אישרה "ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) את הגדלת השתתפותה של ישראל מ־ות1.5% ל־1.75% מתקציב המתקן למן שנת .2021 שעברה הסתיים תהליך שדרוג פיזי מקיף במתקן ה־בשנהESRF, אשר מציב אותו בחזית המחקר העולמי בשימוש בקרינת סינכרוטרון. מתקן ESRF בגרנובל שבצרפת. באדיבות ESRF 50 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע מימין: פרופ' משה דויטש, יו"ר ות"ת פרופ' יוסי מקורי, נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל, מנכ"ל ESRF פרופ' פרנצ'סקו סטה, יו"ר הוועדה לאנרגיות גבוהות פרופ' מרק קרלינר, ראשת לשכת מנכ"ל ESRF איציאר אצ'וורייה, מ"מ מנכ"לית המל"ג ד"ר ורדה בן שאול וסמנכ"לית ובין לאומיות ד"ר נעמי בק, במהלך הביקורבמתקן־אסטרטגיה. צילום: Argoud/ESRFC. בחודש פברואר התקיים במתקן ביקור רשמי של נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל ויו"ר ות"ת פרופ' יוסי מקורי. במשלחת הישראלית היו גם יו"ר הוועדה לאנרגיות גבוהות של האקדמיה פרופ' מרק קרלינר מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' משה דויטש מאוניברסיטת בר–אילן, מ"מ מנכ"לית המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) ד"ר ורדה בן שאול וסמנכ"לית אסטרטגיה ובין–לאומיות במל"ג ד"ר נעמי בק. המשלחת נפגשה עם מנכ"ל המתקן פרופ' מנכ"ל ESRFפרופ'פרנצ'סקוסטהונשיאהאקדמיה פרנצ'סקו סטה Sette( Francesco Prof.) וקיבלה ממנו עדכון פרופ'דודהראל. צילום: Chenevier/ESRF D. על הפעילות הענפה במתקן. לוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון קשרים עם הארגון האירופי של משתמשי סינכרוטרון - ESUO Organization( Users Synchrotron European). הארגון הוקם לפני כשבע שנים כדי לשפר את יכולת הגישה של כלל המדענים האירופים המשתמשים בקרינת סינכרוטרון - כ־10,000 מדענים מכל תחומי מדעי הטבע, מדעי החיים וההנדסה - לכל מתקני הסינכרוטרון האירופיים, בעיקר באמצעות הגדלת המשאבים הכספיים שיועמדו לרשות המשתמשים, אך גם בתור גוף מרכזי המייעץ להנהלות המתקנים בנוגע לצורכי המשתמשים. פרופ' מיטל לנדאו מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל מייצגת את האקדמיה ואת ב־ישראל.ESUO של מדינת ישראל עם ה־ההסכםESRF מתוכנן להתחדש בסוף שנת 2023 לחמש שנים נוספות, מה שיבטיח המשך גישה של חוקרים מישראל למתקן הסינכרוטרון החשוב והמתקדם מסוגו בעולם. > ESRF לאתר ESRF 51 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.2 > SESAME- מתקן לקרינת סינכרוטרון במזרח התיכון Synchrotron-light for Experimental Science and Applications in the( SESAME East )Middle הוא מתקן סינכרוטרון מחקרי שהוקם בירדן בהשתתפות מדינות האזור, ובכללן ישראל. הקמת המתקן היא פרי יוזמתם של ארגון MESC Eastern( Middle Committee Scientific) ושל חוקרים מגרמניה, מארצות הברית ומישראל. מטרת יוזמי המתקן היא לקדם את הפעילות המדעית שנעזרת בקרינת סינכרוטרון ולהגביר את שיתוף הפעולה בין מדעני . בכך המתקן תורם לגישור ולהבנה בין ישראל לשכנותיה. המאיץ נחנך בטקס רשמי ב־האזור.2017 המדינות החברות האחרות הן איראן, טורקייה, ירדן, מצרים, פקיסטן, קפריסין והרשות הפלסטינית. מלבד המדינות החברות, מסייעים בתכנון המתקן ובהפעלתו מדינות וגופים אחדים במעמד של משקיף, ובהם האיחוד האירופי, איטליה, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, יוון, יפן, כווית, צרפת, רוסיה, ו־שוודיה.CERN מדינת ישראל הצטרפה ליוזמה בשנת 1995. פרופ' אליעזר רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים כיהן כסגן הנשיא במועצת SESAME ופרופ' רועי בק־ברקאי מאוניברסיטת תל אביב כיהן כחבר במועצה., פרופ' יואל זוסמן ממכון ויצמן למדע מכהן בוועדה המדעית של .SESAME למן שנת 2019 המאיץ פועל באנרגייה של עד GeV2.5 שהיא האנרגייה הגבוהה ביותר שהופקה באזורנו., בעזרת כספי הסיוע האירופי הותקנה ליד המאיץ חווה סולרית, ובכך הפך המתקן להיות המאיץ הירוק הראשון בעולם. הסינכרוטרון מאפשר מחקר במגוון רחב של תחומים, לרבות כימיה, פיזיקה, מדע החומרים, ארכאומטרייה, ביולוגיה ומקצועות ההנדסה. בשל מגפת הקורונה נרשמה האטה רבה בפעילות המאיץ, והניסויים התבצעו בעיקר בהפעלה מרחוק. הפעילות הרגילה במתקן חודשה רק בשנת 2023, ובימים אלה שוקדים במתקן על הקמת שני קווי אלומה חדשים, אחד לטומוגרפיה בקרני–איקס והשני לספקטרוסקופיה בשימוש בקרני–איקס "רכות" באנרגיות נמוכות יחסית. בחודש מרס ביקר בישראל פרופ' אנדרה לאוסי Lausi( Andrea Prof.), מנהלו המדעי של המתקן. הביקור נמשך שבוע, ומטרתו הייתה לקדם את השתתפותם של חוקרים מישראל במתקן הSESAME– ולהציג את פרופ' לאוסי בביקורו במכון ויצמן למדע. התצלוםבאדיבותמכוןויצמןלמדע אפשרויות השימוש בו לקהילת החוקרים בישראל. פרופ' לאוסי ביקר במוסדות האקדמיים האלה: הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל - את הביקור בטכניון ארגן חבר הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון פרופ' בעז פוקרוי, והשתתף בו גם פרופ' נעם אדיר; האוניברסיטה העברית בירושלים - את הביקור הזה ארגן פרופ' אורי רביב; אוניברסיטת בר–אילן - ארגן את הביקור חבר הוועדה פרופ' שרון שוורץ; אוניברסיטת תל אביב - ארגן את הביקור פרופ' בריאן רוזן; אוניברסיטת בן–גוריון בנגב - ארגן את הביקור יו"ר הוועדה פרופ' יובל גולן; מכון ויצמן למדע - ארגן את הביקור חבר הוועדה פרופ' יואל זוסמן. פרופ' לאוסי קיים בביקוריו אלה סמינריונים מחלקתיים ומפגשים עם אנשי סגל צעירים וותיקים, עם דקנים ועם ראשי מחלקות במוסדות, והביקור סוכם כמוצלח מאוד. > SESAME לאתר SESAME 52 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.3>פיזיקהשלאנרגיותגבוהות-פעילותישראלבCERN– מתקן אטלס. באדיבות CERN פיזיקת החלקיקים האלמנטריים חוקרת את מרכיבי היסוד של גרעיני האטום ואת הכוחות הפועלים בהם באמצעות מאיצים בעלי אנרגיות גבוהות מאוד. המעבדה המובילה בעולם החלקיקים האלמנטריים נמצאת ב־בחקרCERN, בז'נווה שבשווייץ, והיא גוף בין־לאומי .)The European Organization for Nuclear Research( הצטרפה ל־ישראלCERN כחברה מלאה בשנת 2014. הגוף המייצג אותה במתקן והמוביל את הפעילות המדעית הניסויית שבו הוא הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות באקדמיה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה.)" בעשורים האחרונים עמד פרופ' אליעזר רבינוביץ בראש הוועדה, ולמן ינואר 2021 עומד בראשה פרופ' מרק קרלינר מאוניברסיטת תל אביב, והוא הנציג המדעי של ישראל במועצת CERN. ראש הוועדה ממונה בידי שר המדע והטכנולוגיה ונשיא האקדמיה. בתחילת שנת 2022 נבחר פרופ' רבינוביץ לנשיא מועצת .CERN 53 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע בחודש פברואר ביקרה בCERN– משלחת ברשות נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל ויו"ר ות"ת פרופ' יוסי מקורי. במסגרת הביקור קיבלה המשלחת הסבר על כמה מתקנים מרכזיים וסיירה בגלאי אטלס", הנמצא במבנה תת–קרקעי, כ100–" מטר מתחת לפני הקרקע. התלוו לביקור ראשי קבוצות המחקר הישראליות שפועלות בCERN– - פרופ' ארז עציון, העומד בראש קבוצת החוקרים מאוניברסיטת תל אביב; פרופ' יורם רוזן, העומד בראש קבוצת החוקרים מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל; ד"ר שקמה ברסלר, העומדת בראש קבוצת למעלה: מנכ״לית CERN פרופ׳ פביולה ג'יאנוטי ונשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל במהלך הביקור; למטה: המשלחת הישראלית החוקרים ממכון ויצמן למדע. בתום הסיור נערכה מקבלת תדריך ראשוני על הפעילות של CERN מפיו של ד"ר פגישה עם מנכ״לית CERN פרופ׳ פביולה ג'יאנוטי חוחולה, מהמחלקה לקשרים עם מדינות חברות. באדיבות CERN Gianotti( Fabiola Prof.). פרופ' ג'יאנוטי הביעה לפני האורחים את הערכתו העמוקה של הארגון לתרומת ישראל למחקרים הנערכים בCERN–. בהמשך הסיור נערך מפגש היכרות עם החוקרים הישראלים העובדים בCERN– ובהם תלמידי מחקר, בתר–, דוקטורנטים וחברי סגל אקדמי. בחודש פברואר נערך באקדמיה ערב עיון לכבוד רבינוביץ לאות הוקרה על השניםהרבות׳פרופ שבהן ריכז את הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות. הדוברים באירוע, מן האקדמיה ומחוצה לה, נשאו הרצאות על ההיבטים השונים של חברותה של נשיא מועצת CERN, יו"ר הוועדה לאנרגיות גבוהות של האקדמיה ישראל בCERN– ועל מורכבות הפיכתה לחברה לשעבר פרופ' אליעזר רבינוביץ, באירוע לכבודו מלאה. הפעילות המחקרית של ישראל בCERN– כוללת את תחזוקתם של הגלאים שבנו המדענים הישראלים, שתהליך השדרוג שלהם החל בשנת 2019, ניתוח תוצאות האמת הנמדדות בגלאים ותכנון ובנייה של גלאים חדשים המותאמים למאיץ. התקנתם של הרכיבים החדשים הסתיימה בחודשים הראשונים של שנת 2022, והמאיץ הופעל מחדש באפריל 2022. לשם ניתוח התוצאות נעזרים המדענים הישראלים ברשת המחשבים ,GRID שאליה הצטרפו בשנת 2007. מדענים ישראלים מילאו תפקיד מרכזי הן בבניית המערכת שאפשרה את גילוי החלקיק הסקלרי והן בניתוח הנתונים שהביאו למסקנה שהתגלה החלקיק החדש (הידוע בכינויו "חלקיק היגס.)" הקבוצה הישראלית למחקר ניסיוני של חלקיקים יסודיים עובדת בגלאי "אטלס" ומשדרגת את גלאי המיואונים ואת ההדק שלו. למן שנת 2017 השקיעה הקבוצה הישראלית (ועימה מדענים מקנדה, מרוסיה ומצ'ילה) מאמצים רבים להשלמת תרומתה המדעית מבעוד מועד, לקראת השלב הבא של הניסוי. 54 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע המאמצים הללו משותפים לקבוצת החוקרים מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, לקבוצת החוקרים מאוניברסיטת תל אביב ולקבוצת החוקרים ממכון ויצמן למדע. ד"ר ברסלר, העומדת בראש הקבוצה ממכון ויצמן, היא המובילה את מיזם השדרוג. לאחרונה סיימו הקבוצה הישראלית ושותפיה בהצלחה את בניית "הגלגל הקטן החדש", רכיב קריטי המותקן בשני הקצוות של הגלאי "אטלס." תוכנית מענקי המחקר למחקרים במיזם "אטלס" מיועדת למדענים העושים מחקר ניסיוני במעבדות CERN בתחום הפיזיקה הניסיונית של אנרגיות גבוהות. מטרת המענקים לעודד פעילות מחקרית במיזם "אטלס" ישראל וכן לבחון היתכנות של מאיצים עתידיים. בשנת 2021 זכו במענקים חמש קבוצות המחקר הישראליות. ראשי הקבוצות הם פרופ' הלינה אברמוביץ מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' אלכסנדר מילוב ממכון ויצמן למדע, פרופ' ארז עציון מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' צבי ציטרון מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב ופרופ' יורם רוזן מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. ארבע מתוך חמש הקבוצות זכו להארכת המענקים לשנה שנייה. בשנים האחרונות נעשה שדרוג גדול במאיץ והוגדלה מאוד כמות הנתונים שהוא מספק. הגדלה זו מעלה במידה ניכרת את דיוק המדידות המתקבלות. בדיקת הפעילות המדעית של ישראל בגלאי "אטלס" בכל שנה מבקר בארץ מדען בכיר מCERN– כדי לבחון לעומק את הפעילות הישראלית בגלאי "אטלס." שנים רבות מילא את התפקיד הזה פרופ׳במשך פיטר ייני Jennie( Peter Prof.) שבעבר שימש ראש "קולבורציית אטלס". השנה החליפו בתפקיד פרופ׳ דייב צ'רלטון FRS( Charlton Dave )Prof. מאוניברסיטת בירמינגהם שבבריטניה. בחודש יולי 2022 הגיעו פרופ׳ ייני ופרופ׳ צ'רלטון לארץ וערכו יחד את הבדיקה השנתית של הפעילות הישראלית מתקן אטלס. באדיבות CERN ב"אטלס". הם נפגשו עם נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל, וזה הביע את הוקרתו את פעילותו של פרופ׳ ייני ואת תרומתו החשובה למדע הישראלי והודה לו על כך. כמו כן הודה פרופ׳ הראל לפרופ׳ צ'רלטון על נכונותו לקבל עליו את התפקיד. הדוח המדעי שהגישו שני המדענים היה חיובי מאוד ושיבח את התרומה הישראלית לשדרוג הניסוי. ביקור ועידת RECFA בישראל בכל אחת מן המדינות החברות בCERN– נערכת מדי כמה שנים ״בדיקת כשירות" מעמיקה על ידי ארגון הגג של CERN – RECFA Accelerators( Future for Committee European .)Restricted במסגרת הבדיקה מגיעה למדינה הנבדקת משלחת רמת דרג מCERN– ונציגים בכירים מרוב המדינות החברות בו. המשלחת בוחנת את רמת המחקר המדעי בתחום הפיזיקה של אנרגיות גבוהות, כולל ענייני 55 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע מימון והכשרת תלמידי מחקר. כמו כן נבדקות התשתיות בתחומי ההשכלה הגבוהה, הטכנולוגיה, מדיניות הממשלה בעניין קניות גומלין עם CERN וכו׳. הביקור של RECFA בארץ נערך בחודש נובמבר ,2022 ואורגן בידי יו"ר הוועדה פרופ' קרלינר ופרופ' עילם גרוס ממכון ויצמן למדע. הביקור הקודם נערך ב2014–. במפגש עם המשלחת השתתפו מרבית המדענים הישראלים העוסקים בתחום. בעקבות הביקור נשלח דוח מפורט אל שר המדע, אל נשיא האקדמיה ואל יו"ר ות"ת. הדוח ציין לשבח את רמת המחקר של המדענים הישראלים בתחום הפיזיקה של אנרגיות גבוהות ואת הישגיהם המדעיים. עם זאת הובעה דאגה בדבר ביטול מרכזי המצוינות, שמסכן את היציבות של מימון המחקרים ב"אטלס" לטווח ארוך, וכן מההיקף הקטן של קניות הגומלין של CERN בארץ למרות מאמצים נרחבים של הארגון. הסיבה העיקרית למצב הזה היא היעדר “קצין קישור“ ישראלי בעל רקע טכנולוגי מתאים, שמתפקידו ליצור קשר עם חברות ישראליות היכולות לגשת למכרזים הרלוונטיים של CERN. בניגוד לישראל, קציני קישור כאלה קיימים בכל המדינות שהן בעלות מאזן מאוזן של קניות גומלין עם .CERN > CERN לאתר CERN 2.4>פאונהופלורהשלארץישראל מתוקף חוק האקדמיה אמונה האקדמיה "לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע". אחד התחומים שבהם היא פועלת לפרסום כתבים כאלה הוא תחום הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, באמצעות ועדה מייעצת (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"), אם ביוזמתם של מדענים בתחום ואם ביוזמתה של הוועדה. כמענה לאתגרי המאה העשרים ואחת בתחום מחקרי המגוון הביולוגי וכדי להגדיל את נגישות המידע החליטה ועדת הפאונה והפלורה להתחיל ולפרסם במרשתת רשימות מינים checklists() של קבוצות סיסטמטיות ופונקציונליות של החי והצומח בישראל ובתחומים הביוגאוגרפיים הסמוכים. הרשימות, שתעבורנה עדכונים תקופתיים, תתפרסמנה באתר האקדמיה לאחר ביקורת עמיתים, כמקובל בפרסומים מדעיים. רשימות אלו תהיינה פתוחות לציבור החוקרים וכן לקהל הרחב בארץ וברחבי סדרת "פלורה פלסטינה" העולם. הוועדה החלה בהכנת הרשימות של קבוצות שונות של בעלי חיים וצמחים. 56 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.5>ביואתיקה ועדת הביואתיקה עוסקת בעיקר במעקב אחר פעילות המחקר בנושא בעולם ובליבון סוגיות רלוונטיות לציבור בישראל. מאז מרס 2021 עומד בראשה ראש מכון ון ליר בירושלים פרופ' שי לביא (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה.)" ממשתתפי הכינוס 2050" מה צופן העתיד לסוגיות הביואתיות של המחקר הביו–:רפואי" בשנים האחרונות פועל פורום ביואתיקה, במשותף עם מכון ון ליר בירושלים, המתמקד בממשק שבין מדע לטכנולוגיה ולביואתיקה. בחודש דצמבר 2022 נערך באקדמיה, בשיתוף מכון ון ליר בירושלים, כינוס בין–לאומי בן שלושה ימים בנושא 2050" מה צופן העתיד לסוגיות הביואתיות של המחקר הביו–: רפואי". מושבי הכינוס עסקו באלה: סוגיות ביואתיות הנוגעות לרגולציה, לאתיקה בתרגום המדע לשגרת הטיפולים, לגבולות המטושטשים שבין ניסוי לטיפול רפואי, לאחריות החברתית של יצרניות התרופות הגדולות, לאתגרים אתיים חדשים בעידן נתוני עָתֵק, לבינה מלאכותית ולמידת מכונה במחקר ביו–רפואי, לוועדות הלסינקי ולשאלה מתי מחקר ביו–רפואי אינו לגיטימי. בראש הוועדה המארגנת של הכינוס עמדו יו"ר הוועדה פרופ' לביא וחבר האקדמיה זוכה פרס נובל פרופ' אהרן צ'חנובר. בוועדה המארגנת של הכינוס השתתפו פרופ' דינה בן–יהודה מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הרפואי הדסה, פרופ' נדב דוידוביץ מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, פרופ' דוד הד מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' אפרת לוי–להד מהמרכז הרפואי שערי צדק. בכינוס השתתפו מרצים בעלי שם מהארץ ומהעולם, חוקרים, רופאים, רגולטורים וקובעי מדיניות ממערכת הבריאות, והתקיימו בו הרצאות, דיונים בפאנלים ושולחנות עגולים. בכינוס הועלו הנושאים העומדים בליבות הסוגיות הביואתיות המורכבות של המחקר הרפואי בהווה ובעתיד. 2.6>פיזיקהגרעינית באקדמיה פועלת הוועדה הלאומית לפיזיקה גרעינית בראשותו של פרופ' אלי פיסצקי מאוניברסיטת תל אביב (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). מיום הקמתה של הוועדה ועד לחודש יוני 2022 כיהן כיושב ראש שלה פרופ' יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע. הוועדה הוקמה בעקבות דוח שיצא בשנת 2014, שמסקנתו העיקרית הייתה כי יש צורך בשינוי מיידי בתחום הפיזיקה הגרעינית לעצירת המגמה של הצטמצמות התחום בישראל. יש לעצור מגמה זו כי צפויות בגינה השלכות לאומיות חמורות, ובייחוד יחסרו מדענים וחוקרים בעלי ידע הולם בתחום הפיזיקה הגרעינית שיוכלו לייעץ לגופי ממשל. מועצת האקדמיה רואה בשיקום המחקר וההוראה בפיזיקה גרעינית צורך לאומי. 57 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע הוועדה פועלת לקידום המלצות הדוח וליישומן. כדי לחזק את תחום הפיזיקה הגרעינית בישראל פעלה הוועדה מול משרד המדע והטכנולוגיה להמשך הפעלת התוכנית למימון מלגות ייעודיות בפיזיקה גרעינית לסטודנטים לתארים שני ושלישי. כמו כן פעלה הוועדה מול ות"ת להמשך תמיכתה הייעודית בקליטת חברי סגל חדשים בתחום הפיזיקה הגרעינית במוסדות להשכלה גבוהה וייסוד הדור הבא של אנשי הסגל בפיזיקה גרעינית בישראל. בהקשר זה נפגשו חברי הוועדה במאי 2022 עם יו"ר ות"ת וצוותו ועדכנו אותם במצב המחקר בפיזיקה גרעינית בישראל. הוחלט בות"ת להמשיך את התמיכה בתחום במסגרת מלגות אלון, ולפי המתכונת הקיימת בשנים האחרונות משוריינת לתחום הפיזיקה הגרעינית מלגה אחת בכל מחזור שנתי. בשנים האחרונות הוענקו שלוש מלגות להשתלמות בתר–דוקטורט במוסדות מובילים בעולם בפיזיקה גרעינית בתמיכת מועצת האקדמיה. נדגיש שאחד מזוכי מלגות אלה סיים לאחרונה את תקופת הבתר– דוקטורט שלו בחו״ל ונקלט בחזרתו ארצה כחוקר בכיר באחד ממוסדות המחקר. הפעילות בשנה האחרונה כוללת: > רב שנתית לקליטת מדענים בגרעין במסגרת התוכנית לקליטת חברי סגל מצטיינים:בשנה־תוכנית האחרונה נקלט בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל מדען צעיר חדש, ובאוניברסיטת תל אביב - מדענית צעירה חדשה. שני אנשי הסגל החדשים אינם עוסקים בגרעין כתחום מחקר בלבדי, אבל הם הוכשרו בתחום, ולחלק מהמחקר המתוכנן שלהם קשר חזק לחקר הגרעין. > מלגות בתר–דוקטורט - השנה הוענקה מלגה נוספת, והזוכה במלגה כבר החלה בהשתלמות שלה. האקדמיה הייתה אמונה על ניהול תוכנית מלגות אלו במימונו של יד הנדיב, מימון שהסתיים השנה. כיום כעשרה סטודנטים לתואר שלישי מונחים בידי אנשי הסגל הקיימים. בשנים האחרונות מספר דומה של סטודנטים סיים דוקטורט בגרעין ניסויִי ותאורתי. הוועדה עוקבת גם אחרי הנעשה בתחום הפיזיקה הגרעינית ודואגת לייצוג התחום בארץ ובעולם: > הוועדה תומכת ביוזמה להפיכת המאיץ החדש SARAF, המוקם במרכז הגרעיני בשורק, למעבדה לאומית שתהיה פתוחה לקהילת החוקרים בישראל ובחו״ל. SARAF נכלל בפעם הראשונה בדוח של IUPAP Physics( Applied and Pure of Union International The), המכיל תיאור מקיף של מתקני מחקר בסיסי בפיזיקה גרעינית בעולם. כמו כן SARAFמוזכר בתוכנית הרב־שנתית 2024 LRP .NuPECC > קבוצהישראליתהכוללתמדעניםמהאוניברסיטאותבן־גוריוןבנגב,העבריתבירושליםותלאביבהצטרפה לפרויקט הבין־לאומי שפועל לבניית הגלאי המרכזי למאיץ החדש EIC Collider( Ion )Electron במעבדה הלאומית ברוקהבן שבארצות הברית. ה־המוקםEIC הוא מאיץ ליצירת התנגשויות של גרעינים ואלקטרונים באנרגיות גבוהות, והוא הפרויקט המרכזי בתחום הגרעין לעשר השנים הקרובות. > במרס 2020 הצטרפה ישראל ל־NuPECC Collaboration( European Physics Nuclear The Committee כחברה־עמיתה. פרופ׳ יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע הוא נציג ישראל בה.) NuPECC ועדת מומחים של ה־היאFoundation Science European, הקובעת סדרי עדיפויות בסוגיות הקשורות למחקר בפיזיקה גרעינית ומייעצת בנושא לגופים מממנים ולממשלות באירופה. NuPECC מתאמת ניצול אופטימלי של מתקני מחקר ומפרסמת אחת לכמה שנים תוכנית לטווח ארוך לפיזיקה גרעינית באירופה. בניגוד לסיכומים קודמים, משרד המדע והטכנולוגיה לא אישר את מימון דמי ב־החברותNuPECC והוועדה פועלת לאיתור מקור מימון חלופי., 58 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.7>רפואהמולקולרית מועצת האקדמיה אימצה לפני שנים אחדות את המלצות הפורום בנושא רפואה מולקולרית, והיא תומכת בפורטל הישראלי בנושא זה שהוקם בידי חבר האקדמיה פרופ' אלכסנדר לויצקי. הפורטל מרכז מידע על פעילות מדעית בנושא בישראל ומשמש תשתית ליצירת קשר בין חוקרים בתחום בישראל. הפורטל מרכז מידע גם על הצעות עבודה, על חברות ועל התעשייה בתחום בישראל וכן מפיץ מידע על אירועים מדעיים בתחום זה בישראל ובחו"ל. כ־חשובים500 מנויים מקבלים במהלך השנה עדכונים שבועיים על הרצאות במוסדות האקדמיים בישראל ועל מאמרים חשובים בתחום שפרסמו מדענים ישראלים. האתר פעיל הן בקרב חוקרים בישראל והן בקרב חוקרים בעולם. לאתר הפורטל הישראלי בנושא רפואה מולקולרית > 2.8>פעילותבנושאאסטרופיזיקה בהמשך לכינוס שהתקיים בשנה שעברה באקדמיה בנושא "תשתיות גדולות בפיזיקה - מיזם הצטרפות ישראל לESO– European( Observatory Southern)" ולתמיכת האקדמיה בקידום תחום האסטרופיזיקה בישראל, הוגש מסמך עמדה והמלצות לות״ת ולגורמי תמיכה נוספים (מפא״ת, תעשיות רלוונטיות ועוד). המסמך זכה לתמיכה רחבה מהקהילה המדעית, מסוכנות החלל ומנציגי חברות מכשור שונות. מעיקרי המסמך איור של המתקן ESO בצ'ילה. באדיבות ESO הם היוזמה שמקדמת הקהילה האסטרונומית בישראל, בתמיכת האקדמיה, להצטרפותה של ישראל לארגון האסטרונומי האירופי ESO. זהו ארגון גג המאחד 16 מדינות אירופיות והוא המקבילה האסטרונומית למאיץ החלקיקים CERN שבז'נווה, שישראל חברה בו. החברות בארגון היא על בסיס מדינות (ולא מוסדות.) מערך הטלסקופים של ESO נמצא בשלושה אתרים בצ׳ילה, והוא מנוהל בגרכינג שבגרמניה. על הצטרפות ישראל לESO– המליצה לאחרונה גם ועדה בין–לאומית עצמאית שיזמה המל"ג, ושהוצגה בעבר גם בכנסת. מהלך זה הוא הצעד המתבקש עבור מדינת ישראל, שאין לה גישה לטלסקופים גדולים שהם בבסיסו של המחקר האסטרונומי העכשווי והעתידי, והוא יהווה את קפיצת המדרגה הגדולה הנדרשת לאסטרונומיה בישראל בגישה למערך טלסקופים פורצי דרך, כיום ובעתיד הנראה לעין, ויאפשר למקם את ישראל ברשימה קצרה של מובילי חזית האסטרונומיה בעולם. 59 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.9>פורוםצעירימדעיהטבע תכליתו של פורום הצעירים של החטיבה היא לרכז קבוצה של חוקרים צעירים מצטיינים מהמוסדות האקדמיים בישראל העוסקים בתחום משותף במדעי הטבע. חברי הפורום דנים במשך כשנה בנושא שיש לו משמעות לאומית רחבה לקהילה האקדמית והמחקרית בישראל במובנה הרחב. פורומים כאלה עסקו בעבר בביוטכנולוגיה 2019-2018() ובפיזיקת קוונטים 2020-2019(). פורום הצעירים לשנת תשפ״ג עוסק בנושא ״רופא–חוקר״, ומטרתו טיוב האפשרויות הפתוחות לפני רופאים העוסקים בעבודה קלינית לעסוק גם, במידת האפשר, במחקר רפואי מן המעלה הראשונה. חשיבותו של נושא זה למערכת המחקרית בישראל בכלל ולמחקר הביו–רפואי בפרט רבה ביותר. את הפורום מוביל חבר האקדמיה פרופ' ינון בן–נריה, בסיוע ועדת היגוי ששותפים בה פרופ' אפרת לוי להד מהמרכז הרפואי שערי צדק ופרופ' אלי שפרכר מהמרכז הרפואי תל–אביב ע"ש סוראסקי - איכילוב. בתום הדיונים עם צעירי הפורום תתכנס ועדת ההיגוי עם נציגי החטיבה כדי לתכנן את גיבוש המסקנות ולנסח הצעות אופרטיביות לשדרוג מסלול הרופא–חוקר. ואלה חברי פורום הצעירים לשנת תשפ"ג: ד"ר שלמה אליאס, מרכז רפואי הדסה ד"ר יואל אנג'ל, המרכז הרפואי תל–אביב ע"ש סוראסקי - איכילוב ד"ר דנה בילופולסקי, מרכז רפואי רבין - בית חולים בילינסון והשרון ד"ר מרווה ברגמן, המרכז הרפואי שערי צדק פרופ' הדר גולדווסר, המרכז הרפואי שערי צדק ד"ר משה גלעדי, המרכז הרפואי תל–אביב ע"ש סוראסקי - איכילוב פרופ' יעל הברמן, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר ד"ר אלדר הוכמן, מרכז לבריאות הנפש גהה ד"ר ליאור הר שי, מרכז רפואי רבין - בית חולים בילינסון והשרון ד"ר עודד וולובלסקי, מרכז רפואי הדסה ד"ר בחוס זאהר, המרכז הרפואי בני ציון ד"ר גיא חזן, סורוקה - מרכז רפואי אוניברסיטאי ד"ר סאמר ח'טיב, מרכז רפואי הדסה ד"ר ענב יפת, מרכז רפואי צפון ע"ש ברוך פדה (פוריה) ד"ר אורן כספי, רמב"ם - הקריה הרפואית ד"ר דניאלה לוי ארז, מרכז שניידר לרפואת ילדים ד"ר הדר מורן לב, ביה"ח 'דנה–דואק' לילדים ד"ר דרור עמיאל, מרכז רפואי לגליל ד"ר עינת פיירמן קליין, מרכז רפואי כרמל ד"ר אורן פליציאנו, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר ד"ר רותי פרץ, רמב"ם - הקריה הרפואית ד"ר ליונה קמפל, המרכז הרפואי תל–אביב ע"ש סוראסקי - איכילוב פרופ' דרור שובל, מרכז שניידר לרפואת ילדים ד"ר שחף שיבר, מרכז רפואי רבין - בית חולים בילינסון והשרון 60 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.10>תוכניתקאוולי תוכנית קאוולי Science( of Frontiers Kavli) מממשת את הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בשנת 2013 בין האקדמיה לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ומביאה לידי ביטוי את הקשר המיוחד בין שתי האקדמיות. התוכנית האמריקאית פועלת מאז 1989 בשיתוף פעולה עם מדינות רבות. לפי התוכנית מתקיימים מדי שנתיים כינוסים בין־תחומיים במדעי הטבע בהשתתפות מדענים צעירים מצטיינים מישראל ומארצות הברית. הכינוסים מתקיימים בישראל ובארצות הברית לסירוגין. הכינוס החמישי התקיים באוקטובר 2022 בקליפורניה שבארצות הברית (נדחה משנת 2021 בשל מגפת הקורונה). הכינוס השישי יתקיים בישראל בספטמבר 2024. הוועדה המארגנת החלה בעבודתה בתכנון מושבי הכינוס. חברת האקדמיה פרופ' יונינה אלדר מרכזת את התוכנית מטעם האקדמיה. משתתפי כינוס קאוולי החמישי בקליפורניה שבארצות הברית, אוקטובר 2022. התצלום באדיבות NAS חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת לכינוס קאוולי החמישי בשנת 2022 היו אלה: פרופ' סיריל כהן, אימונולוגיה של הסרטן, אוניברסיטת בר־אילן (יו"ר המשלחת הישראלית,) ד"ר רונן אלדן, המחלקה למתמטיקה, מכון ויצמן למדע, "ר בברלי גודמן צ'רנוב, החוג למדעים גאו־ימיים,אוניברסיטת־ד חיפה, ד"ר יניב זיו, המחלקה לנוירוביולוגיה, מכון ויצמן למדע, ד"ר איל פריבמן, ביולוגיה אבולוציונית, אוניברסיטת חיפה, ד"ר אורן קובילר, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב, פרופ' שרון רוטשטיין, המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בר־אילן ופרופ' דורון שלוש, המרכז לפיזיקה תאורטית ואסטרופיזיקה, אוניברסיטת חיפה. חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת לכינוס קאוולי השישי, שיתקיים בספטמבר 2024 הם אלה:, פרופ' נדב אמדורסקי, הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ד"ר עפרה אמיר, הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ד"ר רני בודניק, המחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה, מכון ויצמן למדע, פרופ' ארז ברג, המחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדע, ד"ר נעמה גבע–זטורסקי, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ד"ר צחי חגי, בית הספר לביולוגיה מולקולרית של התא ולביוטכנולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, פרופ' טלי מס, החוג לביולוגיה ימית, בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה וד"ר אביעד שיינין, בית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות, אוניברסיטת חיפה. 61 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 פעילות החטיבה 3 למדעי הרוח 63 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2023–2022 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 3 פעילות החטיבה למדעי הרוח בחטיבה למדעי הרוח 69 חברים מתחומים שונים במדעי הרוח והחברה: אנתרופולוגיה, ארכאולוגיה, בלשנות, דתות, היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, הלשון העברית, המזרח הקדום, לימודים קלאסיים, כלכלה, מדע המדינה, מזרח אסיה, מחשבת ישראל, מקרא, משפטים, סטטיסטיקה, ספרות, פילוסופיה, פסיכולוגיה ותכנון ערים. בראש החטיבה עומד פרופ' סרג'יו הרט. פעילות החטיבה כוללת תמיכה במפעלי מחקר, כינוסים בין־לאומיים, ימי עיון והרצאות ובחינתם של נושאים שונים הנוגעים לתחומי מדעי הרוח והחברה. כמו כן פרופ' סרג'יו הרט מקדמת החטיבה פעילויות שונות ביוזמת חבריה. יו“ר החטיבה בחטיבה פועלת גם הקרן לקידום מדעי הרוח והחברה. פעילותה של הקרן נחלקת לשלושה מסלולים תחרותיים: כינוסים, ביקורי עמיתים והשתלמויות בחו"ל. בראש ועדת השיפוט של הקרן עומדת חברת האקדמיה פרופ' נעמה גורן–ענבר (למידע נוסף ראו להלן בפרק 6 "מלגות ומענקים.)" השנה התחיל לפעול בחטיבה פורום רב–תחומי שעוסק בשלהי העת העתיקה, בהובלת חברת האקדמיה פרופ' מארן ניהוף. מטרת הפורום היא ליצור קהילה אקדמית תוססת בישראל שתכלול את כל מוסדותיה האקדמיים וישתלבו בה הן חוקרים בכירים והן תלמידי מחקר בכל התחומים הקשורים מפגשהפורוםהרב–תחומיהעוסקבשלהיהעתהעתיקה לחקר ארץ ישראל בשלהי העת העתיקה. דגש יושם על מפגשים בין–תחומיים, כגון אלה שמשלבים חקר טקסטים עם עיון בממצאים חומריים או אלה שמשווים בין דתות שונות. עוד בכוונת הפורום להוציא לאור סדרה חדשה של טקסטים יווניים ולטיניים שנכתבו בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה והשופכים אור על רבגוניותם של חיי הרוח שלה, ושלושה כרכים כבר מצויים בהכנה, אחד מכיל טקסטים פגאניים, ושניים מכילים טקסטים נוצריים. 64 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח השנה ערכה החטיבה למדעי הרוח כמה כינוסים וימי עיון: מימין — למעלה: פרופ' רוברט אלטר בהרצאת בובר השנתית; למטה: פרופ' אלטר מקבל את מדליית בובר מנשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל. משמאל — למעלה: יו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה פרופ' סרג'יו הרט מעניק את מדליית בובר לפרופ' דניאל כהנמן בנוכחות נשיא האקדמיהפרופ'הראל;למטה:פרופ'כהנמןבמהלךהרצאתבוברהשנתית. השנה התברכה החטיבה בשתי הרצאות שנתיות על שם נשיאה הראשון של האקדמיה פרופ' מרטין בובר בשל דחיית ההרצאות מתקופת הקורונה וקיומן בשנת הפעילות הנוכחית. את ההרצאה הראשונה שבהן, שהתקיימה בחודש אוקטובר 2022, נשא פרופ' רוברט אלטר מאוניברסיטת קליפורנייה שבברקלי, שהוא מן הבולטים שבחוקרי הספרות בזמננו, בנושא אלילּות כגאולה בשירת טשרניחובסקי. את האירוע הוביל חבר האקדמיה פרופ' אבנר הולצמן. ההרצאה השנייה התקיימה בחודש ינואר, ונשא אותה זוכה פרס נובל בכלכלה לשנת 2002 פרופ' דניאל כהנמן מאוניברסיטת פרינסטון. הרצאתו בבית האקדמיה נשאה את הכותרת Thinking about .Thinking הוביל את האירוע יו"ר החטיבה פרופ' הרט. הכינוס הבין–לאומי החמישה–עשר בסדרת "מג'אהליה לאסלאם" התקיים באקדמיה בחודש יולי 2022 הכינוס עסק בהיסטוריה,. בחברה ובמסורת אסלאמיות במאות הראשונות והמעצבות של האסלאם, וגם בהשפעות ההדדיות בין האסלאם לתרבויות השכנות. מלבד החוקרים הישראלים השתתפו בכינוס חוקרים מאנגלייה, מארצות הברית, מבולגריה, מהולנד ומצרפת. את משתתפיםבכינוסהבין–לאומיהחמישה–עשרבסדרת הכינוס הוביל חבר האקדמיה פרופ' יוחנן פרידמן. מג'אהליהלאסלאם"" בחודש ינואר קיימה האקדמיה כינוס בין–לאומי בנושא "מרטין בובר ומורשתו" לרגל פרסום כל כתבי מרטין בובר, נשיאה הראשון של האקדמיה, פרי שיתוף פעולה של האקדמיה ואוניברסיטת היינריך היינה שבדיסלדורף. את הכינוס הובילו חברי האקדמיה פרופ' יונתן חבר האקדמיה פרופ' גדליה סטרומזה מאיר ופרופ' גדליה סטרומזה. בכינוס"מרטיןבוברומורשתו" 65 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח לציון מאה שנים לפטירתו של מחיה הדיבור העברי אליעזר בן–יהודה נערך בחודש פברואר כינוס שהוקדש למפעלותיו ולתרומתו האדירה לתרבות העברית הלאומית, בשיתוף פעולה עם האקדמיה ללשון העברית. את הכינוס, אשר התמקד ד"ר נתן אפרתי בכינוס לציון מאה שנים לפטירתו של בתרומתו האקדמית ביצירת המילון העברי ההיסטורי והמדעי אליעזרבן–יהודה הראשון בארץ ישראל, הוביל חבר האקדמיה פרופ' משה בר– אשר. בדברי הפתיחה שלו בכינוס שילב נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל מאה מילים שחידש בן–יהודה, כמניין השנים מאז פטירתו. בחודש מרס ערכה החטיבה כינוס בין–לאומי בתחום שלהי העת העתיקה, שנשא את הכותרת Palaestina on the Map of Late Antique Migration and Mobility. במהלך הכינוס ערכו המשתתפים סיור מודרך באתר הארכאולוגי הרודיון. את הכינוס, שנמשך שלושה ימים, הובילה חברת האקדמיה פרופ' מארן ניהוף. משתתפיהכינוסבסיורבהרודיון בחודש מאי נערך הראשון בסדרת כינוסים בנושא תשתיות במדעי הרוח"". מטרת הכינוסים לקדם שיח מדעי בתחום זה בין חוקרים במדעי הרוח ובמדעי החברה ולהבליט את תפקידם החיוני של המאגרים האלקטרוניים ושל התשתיות האינטרנטיות בקידום המחקר. הכינוס הראשון הוקדש לאתגרים ולהזדמנויות בהנגשה ובדיגיטציה של טקסטים שנושאת עימה ההתפתחות הטכנולוגית בסריקה, בעיבוד ובניתוח של טקסטים למחקרים במדעי הרוח. הכינוס התמקד בטקסטים כתובים. בראש הוועדה המארגנת של הסדרה עומד חבר האקדמיה פרופ' ישראל ברטל. במהלך השנה ערכה החטיבה כינוסים מדעיים לכבוד חבריה שהגיעו לגבורות: בחודש יוני 2022 נערך ערב לכבוד חבר האקדמיה פרופ' יורם בילו עם הגיעו לגבורות, בהובלת חבר האקדמיה פרופ' דוד שולמן; בחודש ספטמבר 2022 נערך ערב עיון מקוון לכבוד חבר האקדמיה פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן בהגיעו לגבורות, בהובלת חבר האקדמיה פרופ' אהרן ממן; בחודש ינואר התקיים ערב עיון לכבוד חברת האקדמיה פרופ' שולמית וולקוב בהגיעה לגבורות, בהובלתם של חברת האקדמיה הצעירה הישראלית פרופ' איריס אידלסון–שיין, ד"ר איה אלידע מהאוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר אמיר טייכר מאוניברסיטת תל אביב. עוד ערכה החטיבה במהלך השנה כינוסים מדעיים לזכר חבריה שהלכו לעולמם: בחודש אוגוסט 2022 נערך ערב עיון לזכרה של חברת האקדמיה פרופ' רות נבו ז"ל במלאת שנה לפטירתה, בהובלת חברת האקדמיה פרופ' שלומית רמון–קינן; בחודש אוקטובר 2022 נערך יום עיון לציון שנה לפטירתו של חבר האקדמיה פרופ' שאול שקד ז"ל, בהובלת חבר האקדמיה פרופ' גדליה סטרומזה; בינואר נערך ערב עיון לציון יום השנה לפטירתו של חבר האקדמיה פרופ' דוד שמיידלר ז"ל, בהובלת יו"ר החטיבה פרופ' הרט, חבר האקדמיה פרופ' ישראל אומן ופרופ' יצחק גלבוע מאוניברסיטת תל אביב. 66 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח 3.1>מפעליםבמימוןהאקדמיה מפעלי האקדמיה במדעי הרוח עוסקים בתולדות עם ישראל וארץ ישראל ובחקר השירה העברית. מדיניות האקדמיה היא לתמוך רק במפעלים בעלי חשיבות לאומית ובעלי היקף רחב. השנה ניתנת תמיכה למפעל האונומסטיקון של ארץ ישראל ולמפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר. האקדמיה ממשיכה לעודד את העומדים בראש מפעליה המדעיים לחפש מקורות מימון נוספים. 3.1.1>האונומסטיקוןשלארץישראל מפעל האונומסטיקון Iudaea,( of Onomasticon The Palaestina and Arabia in the Greek and Latin Sources מרכז את כל המובאות המזכירות יישובים,) עצמים גאוגרפיים, יחידות מנהליות ואף קבוצות אתניות בארץ ישראל ובסביבתה הקרובה (מחוזות שהשתייכו בעבר ליהודה או לפרובינקיות של פלסטינה וערביה) מאמצע המאה הרביעית לפני הספירה (ערב כיבוש הארץ בידי אלכסנדר הגדול) ועד הכיבוש המוסלמי באמצע המאה השביעית לספירה. בוועדת הליווי של המפעל חברי האקדמיה פרופ' עמנואל טוב ופרופ' מארן ניהוף. מקורות מאוחרים למאה השביעית נכללו רק אם יש בהם מידע קדום יותר או שהם בבחינת עדות חשובה להמשכיות ההיסטוריה של האתר הנדון. צוות המחקר אסף את החומר הרלוונטי מכל המקורות ביוונית ובלטינית, כולל רשימות מפתאיתורכללית.באדיבותפרופ'חייםבן–דודורוחמה מנהליות, כתובות, מטבעות וכדומה, וכן ממקורות בלשונות בונפילובעזרתושלעופרקליין המזרח, בעיקר סורית, אם אלה תורגמו ממקור יווני שלא השתמר, או אם יש להם זיקה למקורות יווניים או לטיניים דומים. הערכים מוגשים לקורא על פי סדר האל"ף־בי"ת של שמות האתרים, ובהם מובאות בלטינית וביוונית בליווי תרגום לאנגלית והערות חיוניות להבנת הטקסט. כתובות, מטבעות וטקסטים מאוחרים או בשפות אחרות בתרגום אנגלי בלבד) מובאים כנספחים. כל ערך מסתיים בדיון גאוגרפי־היסטורי וארכאולוגי ובביבליוגרפיה.( עד היום פורסמו הכרך הראשון והשני. הכרך השלישי, המוקדש לאות B, כולל את כל הטקסטים שמתחילים ־בB, ביבליוגרפיה מודרנית חדשה, תוספות למקורות ותוספות לקיצורים, והוא נמצא בשלבי עריכה. כמו כן הוכנו מפות שמצוינים בהן המקומות הנידונים בטקסט, במשותף עם פרופ' חיים בן–דוד ורוחמה בונפיל מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. כרך זה יפורסם בפורמט דיגיטלי בלבד .)PDF( 67 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח מפתיהודהועברהירדןהמרכזי.באדיבותפרופ'חייםבן–דודורוחמהבונפילובעזרתושלעופרקליין העבודה על כרך 4 Places( Sacred) נמשכת אף היא לקראת פרסומו בפורמט דיגיטלי. סוניה אנדרייבה אוספת את הדיונים הארכאולוגיים ואת הביבליוגרפיה על הכנסיות המזוהות באתריהן, וכעת העבודה מתמקדת בחלק העוסק בכנסיות, בקברים קדושים, בקסנודוקיה (אכסניות לצליינים), במקדשים פגאניים ובבתי כנסת המזוהים בשמם. 3.1.2>המפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה נוסד על ידי האקדמיה בשנת 1967 מטרת המפעל היא לפענח,. לזהות ולקטלג את קטעי השירה והפיוט שנשתמרו באוספי הגניזה הקהירית. היוזמה נתאפשרה עם ריכוז תצלומי מיקרופילם של רוב אוספי הגניזה בעולם במכון לתצלומי כתבי היד העבריים שבספרייה הלאומית. היום אפשר להיעזר גם בסריקות המשובחות של קטעי הגניזה שבאתרים שונים במרשתת, ובעיקר באתר של מפעלי פרידברג לחקר הגניזה, ואכן הקטעים הסרוקים מקילים לעיתים קרובות את פיענוח החומר ומאפשרים להוסיף הרבה פיוטים שלא זוהו עד כה. אחרי כ55– שנות עבודה הושלם קִטלּוג השירים ברוב האוספים הגדולים של הגניזה. במאגר המידע של המפעל רשומים קרוב ל100,000– כותרים של פיוטים מהגניזה ויותר מ־74,000 התחלות של פיוטים נדפסים. רוב הקטעים המסומנים בתור "פיוט" באוספים המקיפים של קטעי הגניזה כבר פוענחו. מן האוספים הגדולים נותרו לפיענוח קטעי הגניזה שבאוסף פירקוביץ' שבסנקט־פטרבורג והשלמות לאוסף ריילנדס שבמנצ'סטר. כמוכןקיימיםעודכמהאוספיםקטניםשטרםקוטלגו,ודרושותהשלמותלאמעטותלאוספיםשכברקוטלגו. 68 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח נושא את שמו של פרופ' עזרא פליישר ז"ל, שייסדו ועמד בראשו יותר מ־המפעל39 שנים. העבודה במפעל חייו נמשכת ברצף בראשותה של חברת האקדמיה פרופ' שולמית אליצור, בסיועה של ועדה מלווה שמכהנים בה חברי האקדמיה פרופ' אברהם גרוסמן ופרופ' מרדכי עקיבא פרידמן. את עיקר עבודת הפיענוח, הקִטלּוג והמחשוב מבצעת העובדת הקבועה במפעל, ד"ר שרה כהן. בשנת 2019 הועבר לספרייה הלאומית כל החומר שבמאגר. החומר שולב באתר הספרייה והוא נגיש לכל דורש. למרות נגישותו של הקטלוג דרך אתר הספרייה התוכנה שבמפעל מאפשרת קבלת נתונים ברורים יותר, כולל נתונים מורכבים, וחוקרים מכל העולם ממשיכים לפנות אל המפעל ולהיעזר בו. החומר שבקטלוגים משמש זה שנים רבות בסיס לרוב ספרי השירה והפיוט המתפרסמים בארץ ובעולם. במהלך השנה נשלמה הבדיקה השיטתית של כל קטעי הסדרה החדשה באוסף טיילור—שכטר שבקיימברידג' לצורך איתור קטעי פיוט שעד כה נעלמו מעיני החוקרים, והחלה בדיקה שיטתית של אוספים שטרם קוטלגו מספריית בית המדרש לרבנים בניו יורק. נבדקו אלפי קטעים, זוהו פיוטים רבים, וחלק ניכר מהם כבר הוכנס למאגר. בד בבד עם הפעולות הללו קדם גולדן מקטלג את השירים ואת הפיוטים שבאוסף פירקוביץ'. עד כה הוכנסו למאגר כמעט 6,000 כותרים מן האוסף הזה, והעבודה עליו הניבה גילויים מחקריים חשובים. פיוטלאידועשלר'יהודההלוי,מועתקבכתיבתידושלידידוחלפוןבןנתנאלהלוי,שזוההלאחרונהבאמצעותהקטלוגיםשלהמפעללחקרהשירה והפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר,אוסףאדלר2821/29 באדיבותביתהמדרשלרבניםבניויורק.. Seminary Theological Jewish the of Copyright© 69 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח 3.2>מפעליםבתמיכתהאקדמיה המפעל המשותף עם MGH בשנת 2001 החליטו האקדמיה והMGH– Historica( Germaniae )Monumenta - המוסד האירופי הבכיר לפרסום מהדורות ביקורתיות של טקסטים מימי הביניים - על פרסום משותף של סדרת חיבורים עבריים שנכתבו באשכנז. היה בכך חידוש גמור: זו הפעם הראשונה שנכללו מקורות עבריים באוסף המקורות ההיסטוריים לתולדותיה של ארץ אירופית. האקדמיה הקימה למפעל זה ועדת היגוי, ובראשה חבר האקדמיה פרופ' ב"ז קדר (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה.)" עד כה פורסמו במסגרת המפעל שלושה כרכים, והכרך הרביעי והחמישי נמצאים בעבודה. נושא הכרך הרביעי הוא שלושה נוסעים יהודים בימי הביניים: אבראהים אבן יעקוב, שאת החלק העוסק בו מכין פרופ' ז'אן־שארל דוסין Ducène( Jean-Charles Prof.) מ־Études Hautes des Pratique Ecole שבפריז; מטודלה, שאת החלק העוסק בו מכינים פרופ' יונתן רובין ופרופ' פנחס רוט מאוניברסיטת בר־בנימין אילן; פתחיה מרגנסבורג, שאת החלק העוסק בו מכין ד"ר אברהם דוד מהספרייה הלאומית. העבודה על כרך זה, שהטקסטים שבו יתורגמו לאנגלית, אמורה להסתיים עד סוף השנה. נושא הכרך החמישי הוא מאשכנז שעוסקים בשאלות חברה וכלכלה. את הכרך מכין פרופ' יוסף ריבלין מאוניברסיטת בר־שטרות אילן, כולל פירוש שלו ושל פרופ' ה"ג פון מוטיוס Mutius( von Hans-Georg Prof.) מאוניברסיטת מינכן וכן תרגום של פרופ' פון מוטיוס. ד"ר ולדיסלב (זאב) סלפוי Selpoy( [Zeev] Vladislav )Dr. מהאוניברסיטאות האלֶה וזלצבורג קיבל עליו להכין את הכרך לדפוס. חברי ועדת ההיגוי הציעו לההדיר חיבורים, כשכל חבר ילווה את העבודה על החיבור שהציע. ואלה החיבורים: > שו"ת של חכמי אשכנז וצרפת במאות העשירית והאחת–עשרה, באחריותו של חבר האקדמיה פרופ' אברהם גרוסמן. > מהדורה מוהדרת של "ספר החשק", בידי ד"ר נעמה בן–שחר מאוניברסיטת בר–אילן, בליוויו של חבר האקדמיה פרופ' משה אידל. הספר הוהדר, ופרופ' אידל התחיל לעבוד על ההקדמה. > מעשה הגאונים" יוהדר בידי יונתן שמידט מאוניברסיטת בר–אילן, בליוויו של יעקב גוגנהיים." > מהדורה של קורפוס הקולופונים המופיעים בכתבי היד האשכנזיים מימי הביניים מצויה בהכנה בידי יואל בינדר מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת Paris in Études Hautes des Pratique ,École בליווי חבר האקדמיה פרופ' מלאכי בית–אריה. 70 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח 3.3>פורוםצעירימדעיהרוחוהחברה משתתפי פורום צעירי מדעי הרוח והחברה, תשפ"ג זה כעשרים שנה שפועל בחטיבה פורום צעירים. בכל קבוצה בפורום משתתפים חוקרות וחוקרים צעירים ומצטיינים הנבחרים על ידי ועדה מטעם החטיבה, על פי קריטריונים של מצוינות וכישורים אקדמיים. בראש כל קבוצה עומדים חבר או חברת האקדמיה. השנה מנחה את הפורום חבר האקדמיה ונשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' אהרן ממן בנושא "בלשנות, פילולוגיה וטקסטואליות". נפגשים בו אחת לחודש קבוצת חוקרים צעירים המלמדים בחוגים בלשניים. הפורום עוסק במתודות המחקר המקובלות בכל תחום דעת, באינטראקצייה בין תחומי דעת אלו, המַקיפים היבטים עיקריים של יצירת טקסט וניתוחו. המשתתפים נחשפים לשיטות מחקר מגוונות, מניתוח מעבדתי מדיד של תופעות הגייה, של דיבור ורכישת שפה, דרך התבוננות בתופעות לשון מן העבר בזיקה למציאות לשונות ימינו, לרבות השפעות הדדיות ביניהן, ועד יצירה של טקסטים ספרותיים מתקופות ומתרבויות שונות, גלגולם וניתוחם. ואלה חברי פורום הצעירים לשנת תשפ"ג: ד"ר ברק אוירבך, החוג ללשון העברית והחוג להוראת שפות זרות: עברית כשפה שנייה, מכללת אורנים ד"ר תרזה בירון, מכון ויצמן למדע ד"ר אריאל גבאי, החוג ללשון העברית, מכללת אורות ישראל ד"ר דוד גדג', החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר יהונתן וורמסר, החוג ללשון עברית, מכללת אפרתה ד"ר יהונתן ורדי, החוג לספרות עברית, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר נעם זיגלמן, המחלקה לפסיכולוגיה והחוג למדעי הקוגניציה והמוח, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר ליאור זקס–שמואלי, המחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר מירי כהן–אחדות,החוגללשוןהעברית,אוניברסיטתבן–גוריוןבנגבוהמכללההאקדמיתלחינוךע"שדודילין ד"ר נטליה מאיר, המחלקה לבלשנות וספרות אנגלית, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר מור מיטרני, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר אורית מלכה, הפקולטה למשפטים והחוג לתלמוד, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר איאס נאסר, החוג לשפה וספרות ערבית, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר ברק סובר, החוג לסטטיסטיקה ומדע הנתונים והתוכנית להתמחות במדעי הרוח הדיגיטליים, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר רחל פריש, בית הספר ללימודי דתות, אוניברסיטת ייל; החוג למקרא, המכללה האקדמית חמדת ד"ר גיא רון–גלבוע, המחלקה לערבית, אוניברסיטת בר–אילן 71 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח German–Israeli Frontiers of the Humanities — GISFOH > 3.4 הסכם שנחתם בשנת 2009 בין האקדמיה לקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית von( Alexander Foundation Humboldt) הוביל לכינון כינוסים דו לאומיים רב־תחומיים במדעי הרוחוהחברה־סדרת, בהשתתפות כחמישים חוקרים צעירים - ישראלים וגרמנים. בכל שנה נבחרים ארבעה חוקרים ישראלים וארבעה חוקרים גרמנים מארבעה תחומים שונים במדעי הרוח והחברה, ויחד הם משמשים הוועדה המארגנת של הכינוס. הכינוס נערך בישראל ובגרמניה לסירוגין. מטרותיו הן להפגיש חוקרים צעירים מצטיינים מתחומים שונים ולאתגר אותם לחשוב ולחקור מחוץ לגבולות תחומי הדעת שלהם, לאפשר שיח וחשיבה הדדיים וליצור ערוץ לחילופי ידע אקדמי רב־תחומי. את המיזם מרכזת מטעם האקדמיה חברת האקדמיה פרופ' בילי מלמן. הכינוס השלושה־עשר התקיים בבית האקדמיה בירושלים בחודש נובמבר 2022. נושא הכינוס היה and Agency .Global Crises: Environment, Inequality, Borders הגדרתו הרחבה של הנושא אפשרה שיח בין תחומי הדעת השונים ויצירת בסיס לשיתוף פעולה ביניהם. חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת היו ד"ר וא'אל אבו–עקסה משתתפיכינוס GISFOHהשלושה–עשר (מדע המדינה), ד"ר דן ברס (פילוסופיה), ד"ר ניר עברון ספרות אנגלית) וד"ר איב קולסון–סירא (כלכלה.)( קרן פון הומבולדט כוננה את תוכנית Connect, המאפשרת לחוקרים שהשתתפו בכינוסי GISFOH להגיש בקשות לתמיכה במיזמים משותפים ובשיתופי פעולה עם החוקרים שפגשו בכינוס. עד כה זכו לתמיכה יותר מחמישים מיזמים משותפים. 72 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח 73 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 פעילות ההוצאה 4 לאור 74 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 74 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2023–2022 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 4 פעילות ההוצאה לאור חוק האקדמיה מונה עם מטרות האקדמיה ותפקידיה "לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע". לשם כך פועלת באקדמיה בקביעות ועדת פרסומים, וההוצאה לאור עובדת על פי החלטות ועדת הפרסומים והנחיותיה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה)". בפרסומי האקדמיה פירות של תוכניות מחקר ומפעלים שהיא יזמה ואשר נועדו לשמש תשתית לפעילות מדעית, וכן חיבורים שהוצעו לאקדמיה ונמצאו מתאימים למדיניות הפרסום שלה. כמו כן יוצאים לאור קובצי מאמרים וחוברות הרצאות בעקבות הרצאות אורח, ימי עיון וסדנאות שנערכו באקדמיה או בחסותה. רוב הפרסומים בעברית הם בתחומי מדעי הרוח ויש להם זיקה אל מדעי היהדות, ואילו הפרסומים באנגלית ובשפות אחרות מקיפים את כל תחומי הדעת במדעי הרוח והחברה ובמדעי הטבע. פרסומים רבים במדעי הרוח הם מהדורות מדעיות של מקורות ושל כתבי יד בתחומים כגון תולדות עם ישראל, תולדות המחשבה והדת היהודית, הגות ימי הביניים ולשונות היהודים, ונודעת להם חשיבות בחקר התרבות למן העת העתיקה ועד לתקופה המודרנית. בסדרות "דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים" ו of Academy Israel the of Proceedings Humanities and Sciences מתפרסמות הרצאות שנשאו מרצים אורחים באקדמיה. בתחום מדעי הטבע התפרסמו חיבורים בסדרות Palaestina Fauna ו Palaestina Flora וחיבורים נלווים, הפורסים את תמונת החי והצומח בארץ ישראל ובסביבותיה. לעיתים האקדמיה מוציאה לאור פרסומים במשותף עם גופים אחרים. ההוצאה לאור מפיצה את פרסומיה באמצעות משלוח הודעות ועלונים בדואר האלקטרוני לרשימות תפוצה מיוחדות לפי נושאי הפרסומים. כמו כן היא נעזרת בשירותיהם של מפיצים מקצועיים. 75 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 4 > פעילות ההוצאה לאור ספרי ההוצאה לאור נמכרים הן בפנייה ישירה אל החנות והן בחנות הספרים המקוונת. הרוכשים באתר מקבלים 10% הנחה על כל פרסום ופטֹור מדמי משלוח בדואר רגיל. החנות פעילה בשני הממשקים של אתר האקדמיה - העברי והאנגלי. פעמיים בשנה - בדצמבר, לכבוד החנוכה, וביוני, לכבוד חודש הספר העברי - ההוצאה לאור מכריזה על מבצע מכירות וכל הפרסומים נמכרים בהנחות גדולות. בהכנה או בטיפולה של ההוצאה לאור בעת הכנת הדוח 12 פרסומים: 2 בסידור ובהגהות; 6 בשלבים שונים של עריכה ו4– בהכנה. 4.1>פרסומיםשראואורבשנתהדוח > שי למשה: יום עיון לכבוד משה בר–אשר בהגיעו לגבורות, בעריכת עמנואל טוב תשפ"ב;2022/ 192 עמודים, כריכת בד > לזכרו של יהושע בלאו, בעריכת סימון הופקינס תשפ"ג;2023/ 48 עמודים, חוברת להוצאה לאור ולחנות המקוונת > 76 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 5 קשרים בין-לאומיים 78 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2023–2022 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 5 קשרים בין–לאומיים לאקדמיה הסכמי שיתוף פעולה מדעי עם אקדמיות לאומיות למדעים ברחבי העולם. על פי ההסכמים בין האקדמיות הלאומיות מתקיימים חילופי חוקרים וכינוסים משותפים. האקדמיה גם חברה בארגוני מדע בין–לאומיים, ונציגיה מייצגים את הקהילה המדעית הישראלית בארגונים אלו. השנה קידמה האקדמיה שיתופי פעולה חדשים עם האקדמיה לאומנויות ולמדעים של שווייץ ועם האקדמיה למדעים של ברזיל. החלו להירקם קשרים גם עם אקדמיות ועם גורמי מדע בעולם הערבי, בביקור של נשיא האקדמיה וסגניתו במרוקו וכן בפגישה עם שרת החינוך והטכנולוגיה של איחוד האמירויות סארה אל אמירי Amiri( Al Sarah), שהתקיימה בשולי כינוס GESDAבז'נווה, באוקטובר .2022 ביקורמשלחתהאקדמיההישראליתבמרוקו,מרס2023 79 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים 5.1 > קשרי מדע עם מדינות ועם אקדמיות למדעים בשנת תשפ"ג אוזבקיסטן האקדמיה למדעים של רפובליקת אוזבקיסטן )Academy of Sciences – Republic of Uzbekistan( בחודש נובמבר 2022 ביקר באקדמיה פרופ' יולדשב בח'זוד סדיקוביץ' Prof.( ,)Yuldashev Bekhzod Sadykovich נשיא האקדמיה למדעים של רפובליקת אוזבקיסטן. הוא נועד עם נשיא האקדמיה מימין: שגרירת רפובליקת אוזבקיסטן בישראל פרופ' דוד הראל, והשניים דנו בשיתופי הגב' פרוזה מח'מודובה, נשיא האקדמיה למדעים של רפובליקת אוזבקיסטן פרופ' יולדשב בח'זוד פעולה אפשריים בין האקדמיות ובחיזוק סדיקוביץ'ונשיאהאקדמיהפרופ'דודהראל קשריהמדעביןישראללאוזבקיסטן.בפגישה השתתפה גם גב' פרוזה מח'מודובה Makhmudova( Feruza ,)Ambassador שגרירתרפובליקתאוזבקיסטןבישראל. בחודש אוקטובר 2022 השתתף פרופ' פדרו ברלינר מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב בכינוס בטשקנט, שהתמקד בנושאים הקשורים לפיתוח ולחדשנות בתחום הסביבה והקיימות. בולגריה האקדמיה הבולגרית למדעים )Bulgarian Academy of Sciences( בחודש מרס חתמה האקדמיה על חידוש ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הבולגרית למדעים. על ההסכם חתמו נשיאי האקדמיות פרופ' דוד הראל ופרופ' ג'וליאן מימין: נשיא האקדמיה הבולגרית למדעים פרופ' ג'וליאןרוולסקיונשיאהאקדמיהפרופ'דודהראל, רוולסקיRevalski( Julian .)Prof. במעמדחידושההסכם מדענית שביקרה בישראל במהלך השנה על פי ההסכם בין האקדמיות: Prof. Angela Slavova Popivanova, Mathematics 80 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים ברזיל האקדמיה למדעים של ברזיל )The Brazilian Academy of Sciences( בחודש אוקטובר 2022 חתמה האקדמיה לראשונה על הסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה למדעים של ברזיל. טקס החתימה נערך באופן מקוון במעמד נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל ונשיאת האקדמיה הברזילאית פרופ' הלנה ב' נאדר Nader( B. Helena Prof. בטקס השתתפו גם סגנית נשיא האקדמיה פרופ'). מרגלית פינקלברג ויו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' ידין דודאי. הכינוס המשותף הראשון לשתי האקדמיות מתוקף ההסכם יהיה בנושא פיזיקת קוונטים. הכינוס מתוכנן לחודש נובמבר 2023 בירושלים, בהובלת חבר האקדמיה פרופ' מוטי שגב וחברת האקדמיה הצעירה הישראלית לשעבר פרופ' נירית דודוביץ', ועימם נשיא האקדמיה הברזליאית לשעבר פרופ' לואיז דווידוביץ' Davidovich( Luiz .)Prof. בתמונה מימין: נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל ומנהלת האגף לקשרים בין–לאומיים באקדמיה ד"ר נטע פרץ; בתמונה משמאל: מנהל קשרי החוץ של האקדמיה למדעים של ברזיל מרקוס קורטסאו בארנסלי שוינסטול, סגנית נשיאתהאקדמיהשלברזילבאזורריודהז'נרופרופ'פטריסיהטורסבוזה,נשיאתהאקדמיהשלברזילפרופ'הלנהב' נאדרומנהלתהאקדמיהשלברזילפרופ'מריהדומינגסוארגס,בטקסהחתימההמקוון בריטניה החברה המלכותית הבריטית )Royal Society( בחודש אוקטובר 2022 נערכה במנצ'סטר שבבריטניה סדנה משותפת לאקדמיה ולחברה המלכותית הבריטית בנושא Science .Materials את הסדנה הובילו מטעם האקדמיה חברי האקדמיה פרופ' רשף טנא ופרופ' יעקב קליין, ועימם פרופ' סר רובין גריימס Grimes( Robin Sir ,)Prof. מימין:מזכירקשריהחוץשלהחברההמלכותית מזכיר קשרי החוץ של החברה המלכותית הבריטית פרופ' סר רובין גריימס, חברי האקדמיה פרופ' יעקב קליין ופרופ' רשף טנא הבריטית והיועץ המדעי הראשי לשעבר ופרופ'פיטרברוס במשרדהחוץהבריטי. 81 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים גרמניה האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה )Leopoldina – National Academy of Sciences( בחודש יוני 2022 חתמו נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל ונשיא האקדמיה הלאומית הגרמניתלמדעים-לאופולדינהפרופ'גרלדהאוגHaug( Gerald Prof.)עלהסכם מחודשלשיתוףפעולהמדעיביןהמוסדות,במעמדמריורגולנדיWalendy(Jörg,)Mr. סגן שגרירת גרמניה בישראל. טקס החתימה נערך בפתיחת הסימפוזיון המשותף השביעי בנושא מדעי העצב בירושלים, שמארגנות שתי האקדמיות מאז 2009. את הסימפוזיון הוביל מטעם האקדמיה יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' ידין דודאי. בחודש יולי 2022 הרצתה נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ' נילי כהן בסימפוזיון לכבוד יום הולדתו השבעים של פרופ' יורג האקר Hacker( Jörg Prof.), נשיא האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה לשעבר וידיד קרוב של ישראל. מימין: מר יורג ולנדי, סגן שגרירת גרמניה בישראל, פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה, ופרופ' גרלד האוג, נשיא האקדמיההלאומיתהגרמניתלמדעים—לאופולדינה,בטקסהחתימה הונגריה האקדמיה ההונגרית למדעים )Hungarian Academy of Sciences( מדענים שביקרו בישראל במהלך השנה על פי ההסכם בין האקדמיות: Dr. Adam Bollock, Archaeology Dr. Janos Meszaros, Geography Dr. Gabor Szabo, Philosophy of Science מדענים שביקרו בהונגריה במהלך השנה על פי ההסכם בין האקדמיות: ד"ר איילת דיין, ארכאולוגיה, רשות העתיקות ד"ר ענת צ'צ'יק, המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה, אוניברסיטת בר–אילן 82 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים מרוקו האקדמיה של ממלכת מרוקו )The Academy of the Kingdom of Morocco( האקדמיה למדע ולטכנולוגיה על שם חסן השני )The Hassan II Academy of Science and Technology( בחודש מרס ביקרו נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל וסגנית הנשיא פרופ' מרגלית פינקלברג במרוקו, שם קיימו פגישות בשתי האקדמיות של ממלכת מרוקו. בביקור באקדמיה העוסקת במדעי הרוח ביקור משלחת האקדמיה הישראלית באקדמיה נפגשו עם המזכיר הכללי הקבוע פרופ' שלממלכתמרוקו עבדלג'ליל להג'ומרי Abdeljalil( Prof. Lahjomri) ועם המנהל פרופ' בשיר תאמר Tamer( Bachir Prof.), ודנו בשיתופי פעולה אפשריים בין המוסדות. בהמשך ביקרה המשלחת הישראלית באקדמיה למדע וטכנולוגיה על שם חסן השני ברבאט, ונפגשה עם המזכיר הכללי הקבוע פרופ' עומר פאסי–פהרי Fassi-Fehri( Omar Prof.) ועם המנהל פרופ' מוסטפא בוסמינה Bousmina( Mostapha Prof.). הם סיירו באקדמיה ונפגשו עם כמה מחבריה. הקשר הראשוני עם האקדמיה המרוקנית נוצר ביוזמתו של חבר האקדמיה פרופ' גדליה סטרומזה. פולין האקדמיה למדעים של פולין )Polish Academy of Sciences( מדענים שביקרו בישראל במהלך השנה על פי ההסכם בין האקדמיות: Dr. Maria Ciesla, History Prof. Barbara Engelking, History Dr. Katarzyna Golik, Asian Studies Dr. Maria Guzewska, Biology Dr. Agnieszka Haska, Holocaust Studies Prof. Perla Ita Kacman, Physics Prof. Monika Kaczmarek, Biology Dr. Malgorzata Kijowska-Strugala, Geomorphology Dr. Barbara Lichocka, Archaeology Prof. Teodozja Rzeuska, Archaeology Dr. Katarzyna Wasak-Sek, Soil Sciences Prof. Lukasz Wiejaczka, Hydrology מדענים שביקרו בפולין במהלך השנה על פי ההסכם בין האקדמיות: ד"ר ניר כהן, המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר עירית שמואל, המחלקה לגאוגרפיה, מכללת הדסה 83 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים צ'כיה האקדמיה הצ'כית למדעים )Czech Academy of Sciences( בחודש נובמבר 2022 חתמו האקדמיה והאקדמיה הצ'כית למדעים על חידוש ההסכם לשיתוף פעולה מדעי ביניהן. על ההסכם חתמו באופן מקוון נשיאי שתי האקדמיות, פרופ' דוד הראל ופרופ' אווה זאז'ימלובה Zažímalová( Eva .)Prof. בתמונה מימין: נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל ומנהלת האקדמיה גליה פינצי; בתמונה משמאל: מימין — ג'ולי סמילניצקה,פרופ'אווהזאז'ימלובה,ד"רדודהוניסויאנהזימובה,בטקסהחתימההמקוון.צילום: Plavec Jana צרפת האקדמיה הצרפתית — המכון הצרפתי למדעים )Institut de France – Académie des Sciences( בחודש מרס ביקר נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל באקדמיה הצרפתית למדעים בפריז. הוא נפגש עם נשיא האקדמיה הצרפתית פרופ' אלן פישר Alain( Prof. Fischer), עם המזכיר הכללי הקבוע של החטיבה לכימיה, לביולוגיה ולמדעי החיים פרופ' אנטואן טרייה Triller( Antoine Prof. עם סגן הנשיא לקשרי חוץ פרופ'), פרנסיס–אנדרה וולמן Wollman( Francis-André Prof.) ועם נציגת האקדמיה במועצת המדע הבין–לאומית פרופ' אודיל אייזנשטיין Eisenstein( Odile .)Prof. הנוכחים דנו בהמשך שיתוף הפעולה בין האקדמיות. קורֵאה הדרומית האקדמיה למדע ולטכנולוגיה של קוראה הדרומית )Korean Academy of Science and Technology( בחודשספטמבר2022נערךבירושליםכינוסמשותףראשוןלאקדמיהולאקדמיהלמדע ולטכנולוגיהשלקוראההדרומיתבנושאFundamentalsFromPhysics:Quantum Applications to. את הכינוס הובילו מטעם האקדמיה חברי האקדמיה פרופ' אמנון אהרוני ופרופ' מוטי הייבלום. בשולי הכינוס נפגשו נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל ונשיא האקדמיה הקוראנית פרופ' אוק ג'ון יו Yoo( Joon Ook Prof.) ודנו בהמשך שיתוףהפעולהביןשתיהאקדמיות. בחודש מאי התקיים כינוס משותף נוסף, בסיאול שבקוראה הדרומית, שכותרתו Technology Meets Science When. את המשלחת הישראלית הובילו חברת האקדמיה פרופ' יונינה אלדר ויו"ר הועד המנהל של האקדמיה הצעירה הישראלית פרופ'בינהקליסקי. 84 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים רומניה האקדמיה הרומנית )Romanian Academy( מדענים שביקרו בישראל במהלך השנה על פי ההסכם בין האקדמיות: Dr. Dumitru Danut Aparaschivei, Archaeology Dr. Cristian-Anton Gaszdac, Archaeology Dr. Viorica Mihaela Gligor, History Dr. Mihaela Persu, Geography Dr. Radu Sageata, Geography Dr. Omart Trasca, History מדענים שביקרו ברומניה במהלך השנה על פי ההסכם בין האקדמיות: פרופ' זאביק גרינברג, החוג לשירותי אנוש, המכללה האקדמית תל–חי פרופ' מיכאל סופר, המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה, אוניברסיטת בר–אילן רוסיה האקדמיה הרוסית למדעים )Russian Academy of Sciences( מדענים שביקרו בישראל במהלך השנה על פי ההסכם בין האקדמיות: Dr. Aleksandr Bobrow, Literature Dr. Vladimir Petrukhin, Literature Dr. Vadim Polonsky, Literature Dr. Elena Takho-Godi, Literature Dr. Maria Zavyalova, Literature שווייץ האקדמיה לאומנויות ולמדעים של שווייץ )Swiss Academies of Arts and Sciences( בחודש אוקטובר 2022 ביקר באקדמיה פרופ' מרסל טאנר Marcel( Prof. Tanner), נשיא האקדמיה לאומנויות ולמדעים של שווייץ. הוא נועד עם נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל, והשניים דנו בשיתופי פעולה אפשריים בין האקדמיות ובחיזוק קשרי המדע בין ישראל לשווייץ. מימין: נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל ונשיא בהמשך לביקור, בחודש פברואר, חתמו שני האקדמיההשווייציתפרופ'מרסלטאנר,במעמד נשיאי האקדמיות על הסכם ראשון לשיתוף חתימתההסכם.צילום: Salgado Pitre Kai פעולה מדעי. בטקס החתימה, שהתקיים במהלך ביקור גומלין של פרופ' הראל בבית האקדמיה שבברן, השתתפו גם שגרירת ישראל בשווייץ גב' יפעת רשף ונציגים נוספים משתי המדינות. 85 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים 5.2>המרכזהאקדמיהישראליבקהיר המרכז האקדמי הישראלי בקהיר הוקם בשנת 1982 על ידי האקדמיה ביוזמת המוסדות להשכלה גבוהה והחברה המזרחית הישראלית. הקמת המרכז באה בעקבות הסכם התרבות בין ישראל למצרים ממרס 1979. האקדמיה מפעילה את המרכז במימון ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב). מאוקטובר 2006 מנהל את המרכז פרופ' גבריאל מ' רוזנבאום, שתחומי התמחותו הם הלשון, הספרות והתרבות של מצרים המודרנית. משימתו ההיסטורית העיקרית של המרכז האקדמי בקהיר היא להדק את הקשרים בין האוניברסיטאות שבמצרים לאלה שבישראל ובין חוקרים משתי המדינות, לסייע להם להשיג חומר מספריות ומארכיונים בנושאי מחקרם ולטפח מחקרים משותפים. מספר המבקרים המקומיים במרכז ידע תנודות עם השנים, ותמיד הושפע ממצב היחסים בין ישראל למצרים ולשכנותיה האחרות וכן מאירועים פוליטיים אחרים במזרח התיכון. מאז מהפכת 2011 במצרים המרכז האקדמי פועל בהיקף מצומצם. המרכז מפעיל ספרייה בעלת קטלוג מקוון לשירותם של חוקרים ושל סטודנטים במצרים ומאפשר גם הזמנת חומר עיוני מישראל עבור חוקרים וסטודנטים. לאתר המרכז האקדמי הישראלי בקהיר > 5.3>קשרים עם מוסדות בין–לאומיים האקדמיה מייצגת את ישראל בארגוני־גג מדעיים בין־לאומיים, כגון המועצה הבין־לאומית למדע ISC( - Council Science International), ובאמצעות נציגיה היא מייצגת את ישראל בוועדות תחומיות באיגודי המדע השונים של ארגוני המדע הבין־לאומיים ומשלמת את דמי החבר שלהן. המועצה הבין–לאומית למדע )International Science Council – ISC( המועצה הבין לאומית למדע ISC() היא ארגון לא־ממשלתי כלל־עולמי שחברים בו 40 איגודים מדעיים בין־לאומיים ויותר מ־140 ארגונים מדעיים לאומיים ואזוריים, כולל אקדמיות ומועצות מחקר. ישראלים מכהנים ב־מדעניםISC בתפקידים בכירים בכמה איגודים. נשיא האקדמיה מייצג את האקדמיה המועצה הכללית של ה־בכינוסיISC וממנה נציגים לוועדות ולאיגודים הבין המסונפיםל־־לאומייםISC כאשר יש עניין בדבר מבחינת קידום המדע בישראל. הנציג מדווח לארגונים אלו על הנעשה בישראל ומעדכן המדענים בישראל בכל הנוגע לתוכניות בין לאומיות בתחומי מחקרם. האקדמיה תומכת בתשלוםדמי־את השנתיים הישראליים באיגודים הבין לאומייםשל־החבר .ISC 86 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים איגודים מדעיים בין–לאומיים המסונפים לISC– והנציגים של ישראל בהם שם האיגוד הנציג IAU האיגוד הבין־לאומי לאסטרונומיה פרופ׳ שי צוקר IBRO האיגוד הבין־לאומי לחקר המוח יו״ר החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה הלאומית פרופ׳ ידין דודאי IGU האיגוד הבין־לאומי לגאוגרפיה פרופ׳ מיכאל סופר IMU האיגוד הבין־לאומי למתמטיקה חבר האקדמיה הלאומית פרופ׳ גיל קלעי IUBS האיגוד הבין־לאומי למדעים ביולוגיים חבר האקדמיה הלאומית פרופ׳ יוסי לויה IUCr האיגוד הבין־לאומי לקריסטלוגרפיה ד״ר מיכל הראל IUGG האיגוד הבין־לאומי לגאודזיה ולגאופיזיקה פרופ׳ קולין פרייס IUGS האיגוד הבין־לאומי למדעי הגאולוגיה סיגל אברמוביץ׳פרופ׳ IUHPST האיגוד הבין־לאומי להיסטוריה ולפילוסופיה פרופ׳ יעל השילוני־דולב של המדע וד"ר נורית קירש IUIS האיגוד הבין־לאומי לאימונולוגיה פרופ׳ מירה ברדה־סעד IUMS האיגוד הבין־לאומי למיקרוביולוגיה פרופ׳ אליאורה רון IUNS האיגוד הבין־לאומי למדעי התזונה פרופ׳ אליוט בארי IUPAB האיגודהבין־לאומילביופיזיקהטהורהושימושית פרופ׳ אירית שגיא IUPAC האיגוד הבין־לאומי לכימיה טהורה ושימושית פרופ׳ אהוד קינן IUPAP האיגוד הבין־לאומי לפיזיקה טהורה ושימושית פרופ' ירון עוז IUPhar האיגוד הבין־לאומי לפרמקולוגיה פרופ' פרנצ'סקה לוי–שפר בסיסית וקלינית IUPS האיגוד הבין־לאומי למדעים פיזיולוגיים פרופ' נתן דסקל IUTAM האיגודהבין־לאומילמכניקהתאורטיתושימושית פרופ' ראובן שגב פרופ' אהוד היימן URSI האיגוד הבין־לאומי למדעי הרדיו ועדות בין–תחומיות והנציגים של ישראל בהן שם הוועדה הנציג CODATA הוועדה לנתונים מדעיים וטכנולוגיים פרופ' דפנה רבן COSPAR הוועדה לחקר החלל פרופ' פיני גורפיל INQUA הוועדה הבין־לאומית לחקר הרביעון חבר האקדמיה הצעירה פרופ' איתי הלוי SCOPE הוועדה המדעית לבעיות איכות הסביבה פרופ' תמר דיין SCOR הוועדה המדעית לחקר האוקיאנוגרפיה חבר האקדמיה הלאומית פרופ' דניאל ויס SCOSTEP הוועדה המדעית הבין־לאומית לחקר פרופ' קולין פרייס האינטראקצייה הפיזיקלית של השמש עם הארץ 87 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים מדענים ישראלים נושאי תפקידים בכירים בארגונים המשויכים לISC– או בארגוני מדע בין לאומיים שם הארגון הנציג תפקיד IUMS האיגוד הבין־לאומי למיקרוביולוגיה פרופ' אליאורה רון נשיאה IUPAC האיגוד הבין–לאומי לכימיה טהורה פרופ' אהוד קינן נשיא ושימושית IUPhar האיגוד הבין־לאומי לפרמקולוגיה פרופ' פרנצ'סקה נשיאת הארגון בסיסית וקלינית לוי–שפר ומייסדת ויו"ר תחום האימונופרמקולוגיה חברת ועדת הכינוסים IUTAM האיגוד הבין–לאומי למכניקה פרופ' לסלי תאורטית ושימושית בנקס–סילס כל האקדמיות האירופיות )All European Academies – ALLEA( ארגון זה, שנוסד בשנת 1994, משמש גוף מקשר ומתאם בין האקדמיות. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פועלת בו במעמד של חברה מייסדת. איגודהאקדמיותהבין–לאומי )Union Académique Internationale – UAI( תפקידו של האיגוד לקדם שיתוף פעולה בין־לאומי בתחומי מחקר במדעי הרוח והחברה. חברות בו יותר משלושים מדינות. נציגת ישראל בארגון היא חברת האקדמיה פרופ' בילי מלמן. רשתהאקדמיותהבין–לאומיות )InterAcademy Partnership – IAP( הארגון משמש רשת לא פורמלית של אקדמיות לאומיות ועושה להגברת מודעותו של הציבור לענייני מדע. אקדמיהאירופית )Academia Europaea( ארגון הפועל כאקדמיה כלל אירופית. עם חבריו נמנים 27 מחברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הפורום האסטרטגי האירופי לתשתיות מחקר )European Strategy Forum on Research Infrastructures – ESFRI( ESFRI הוא גוף עצמאי העוסק בייעוץ ובהתוויית אסטרטגיה בנושאי תשתיות מדע אירופיות, ולאחרונה גם בהערכת ביצועים ואיתנות של תשתיות מדע קיימות. חברים בו, בזכויות שוות, נציגי מדינות האיחוד האירופי, נציבות האיחוד והמדינות הנלוות, כולל ישראל. ה"מוצר" העיקרי, אך לא בלעדי, של ESFRI הוא "מפת דרכים" 88 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים לתשתיות מדע אירופיות, המתפרסמת אחת לשלוש שנים. להחלטותיו ולהערכותיו של ESFRI משקל רב בהתוויית מדיניות המדע של האיחוד האירופי ושל מדינות רבות. ESFRI עוסק לא רק בתשתיות פיזיות של "מדע גדול", כגון מאיצים וטלסקופים גדולים, אלא גם בתשתיות כגון מאגרי מידע ואוספים ובקבוצות מחקר בין לאומיות ממוקדות נושא, כגון השואה, אקולוגיה ומזון. חבר האקדמיה פרופ' ישעיהו (אישי) טלמון הוא נציגישראלב .ESFRI התאחדות האקדמיות והחברות המדעיות באסיה )Association of Academies and Societies of Sciences in Asia – AASSA( ישראל נמנית עם מייסדי התאחדות האקדמיות והחברות המדעיות באסיה, המשמשת גוף מקשר ומתאם בין האקדמיות ביבשת זו. נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ' רות ארנון כיהנה בעבר כנשיאת הארגון. רשת האקדמיות של אירופה והים התיכון (European Mediterranean Academies Network [EMAN] – Inter-Academic Group for Development) הרשת הוקמה ביוזמת האקדמיה הצרפתית למדעים, והאקדמיה הישראלית הצטרפה כחברה מייסדת. EMAN עוסקת בקידום שיתוף פעולה מדעי ואקדמי בין אירופה לבין מדינות ים תיכוניות. חבר האקדמיה ' יוחנן פרידמן מייצג את האקדמיה במועצה הכללית של הרשת, וב־פרופ2016 הוא נבחר לסגן נשיא הארגון. פרופ' פרידמן הוביל מיזם אשר מטרתו לקטלג ספרות עברית שתורגמה לערבית וספרות ערבית שתורגמה לעברית. 89 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 6 מלגות ומענקים 91 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2023–2022 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 6 מלגות ומענקים נוסף על המלגות והפרסים המפורטים בפרק זה המשיכה האקדמיה גם בשנת תשפ"ג לממן את המלגות שניתנו במסגרת התוכניות של מלגות החירום שהקימה כמענה לצרכים דחופים, כתוכניות החירום לסיוע לחוקרים שנמלטו מאוקראינה ומרוסיה ותוכנית מלגות החירום לבתר–דוקטורנטים בעקבות מגפת הקורונה. השנה לא ניתנו תמיכה מאת קרן בת־שבע דה רוטשילד ומענקי השתלמות על שם אהרן ואפרים קציר. עם זאת המשיכה הקרן לקיים התחייבויותיה לתמיכה באירועים ובביקורים שאושרו בשנים האחרונות אך נדחו בשל מגפת הקורונה. 6.1>תוכניתמלגותאדמס תוכנית מלגות אדמס היא מפעל משותף לאקדמיה ולמר מרסל אדמס ז"ל מקנדה משנת 2005. המלגות מיועדות לתלמידי מחקר מצטיינים במדעי הטבע, במדעי החיים, במתמטיקה, במדעי המחשב, במדעי הנתונים ובהנדסה. עד כה זכו במלגות 163 חוקרים ישראלים צעירים - 116 גברים ו47– נשים. המלגות מוענקות מדי שנה, למן השנה השנייה ללימודים לתואר דוקטור ולתקופה של שלוש עד ארבע שנים אקדמיות רצופות. את המועמדים למלגה מציעים המוסדות האקדמיים, והמלגאים זכאים לפטור מלא משכר הלימוד. סכום המלגה הוא 100,000 ש"ח לשנה, ונוסף על זה כל מלגאי זכאי ל־3,000 דולר לשנה לצורך השתתפות פעילה בכינוסים מדעיים ובסדנאות לימודים בחו"ל או לצורך שיתוף פעולה מדעי או נסיעה לראיונות למשרת בתר־דוקטורט בחו"ל. חבר האקדמיה פרופ' משה אורן עומד בראש ועדת ההיגוי והשיפוט של תוכנית המלגות (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה.)" למלגאים הישגים מרשימים - רבים מהם מתקבלים להשתלמויות בתר־דוקטורט במוסדות הנבחרים בחו"ל, הם מבוקשים כחברי סגל צעירים באוניברסיטאות בארץ ובעולם, ומחקריהם מתפרסמים בכתבי עת יוקרתיים. 92 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים כינוס אדמס השנתי לחיזוק הקשר בין מלגאי אדמס בעבר לאלה שבהווה ולגיבוש קהילה מדעית צעירה בישראל האקדמיה יוזמת פעילויות שונות המפגישות את כל המחזורים. הפעילויות, המתקיימות לרוב בבית האקדמיה, כוללות סדנאות, סיורים לימודיים, הרצאות אורח של מדענים ידועי שם, כינוס שנתי וסמינר שנתי. סמינר אדמס השנתי, שכלל את טקס הענקת המלגות לששת המלגאים לשנת תשפ"ג, התקיים באקדמיה ביולי 2022 בהשתתפות נציגי המשפחה עו"ד לינדה אדמס–טרוי, ד"ר ג'וליאן אדמס ומר סילבן אדמס. המרצה האורח היה פרופ' נעם סובל, מנהל מרכז עזריאלי לדימות מוחי במכון ויצמן למדע. בחודש פברואר 2023 התקיים באקדמיה ד"ר אפרת שמע וד"ר גיא רון, מבוגרי התוכנית, בהרצאה כינוס אדמס השנתי, בהשתתפות בוגרי התוכנית. הבוגרים בכינוס אדמס השנתי תיארו את שיתוף הפעולה המדעי ביניהם שאותו פיתחו במשך השנים. מלגאי אדמס של שני המחזורים האחרונים הציגו את מחקריהם ושמעו הרצאות מפי נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל, נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ' נילי כהן וחבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה. אלה שמונת תלמידי המחקר שזכו במלגות אדמס לשנת תשפ"ד: שירה גבריאלי | אוניברסיטת תל אביב עמרי מתניה | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מדע והנדסה של חומרים הנדסת מכונות יבגני ז'לטונוז'סקי | הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל גל קשת | האוניברסיטה העברית בירושלים פיזיקה גנטיקה, מדעי החיים אבישג מיטליס | האוניברסיטה העברית בירושלים רון רוימי | הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל חקר הסרטן, רפואה הנדסת חשמל מג'ד משעור | הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל עמרי שלף | אוניברסיטת תל אביב הנדסה ביו-רפואית כימיה לאתר מלגות אדמס > 93 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים מימין: פרופ' נעם סובל, מנהלת מלגות אדמס בת–שבע שור, פרופ' חרמונה שורק, גב' מרגרט אדמס, עומר גרנק, מתן אילת, ניצן אפרמיאן, אליענה שטיינברג, מר סילבן אדמס, עו"ד לינדה אדמס–טרוי, נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל, חבר האקדמיה ויו"ר ועדת תוכנית מלגות אדמס פרופ' משה אורן וד"ר ג'וליאן אדמס, במהלך סמינר אדמס השנתי 6.2>תוכניתמלגותרותארנון הכשרת בתר–דוקטורט בחו"ל לבוגרות תוכנית מלגות אדמס פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה לשעבר ויו"ר הוועדה לקידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה לשעבר, הקימה בשנת 2016 קרן תמיכה שמטרתה לעודד חוקרות מצטיינות, בוגרות תוכנית מלגות אדמס, לצאת להשתלמות בתר־דוקטורט בחו"ל. בכל שנה תוכלנה בוגרות התוכנית לזכות במלגה בסך 20,000 דולר. למן שנת 2022 מתקצבת האקדמיה את תוכנית המלגות. את הזוכות בוחרת ועדת מלגות אדמס לפי הצטיינות במחקר. בחודש אפריל נבחרו שתי זוכות לשנת הלימודים תשפ"ד: ד"ר גלי נוטי ד"ר אסיל שומר בתר-דוקטורט בתחום מדעי המחשב בתר-דוקטורטבתחוםשלביולוגיהחישובית בחסותו של פרופ' יילינג צ'ן בחסותושלפרופ'סטניסלסליבלר באוניברסיטת הרווארד באוניברסיטתפרינסטון 94 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים 6.3>תוכניתמלגותההצטיינותשלהמועצהלהשכלהגבוהה והאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםלחוקריבתר–דוקטורטמחו"ל בשנת 2018ייסדה האקדמיה תוכנית יוקרתית להבאת דוקטורנטים מצטיינים מרחבי העולםלישראל־בתר. הטעם לכך הוא מספרם הקטן של בתר־דוקטורנטים במעבדות המחקר בארץ, בעיקר במדעים ובהנדסה. התוכנית הורחבה בשנת 2021 להכללת חוקרים ממדעי הרוח והחברה, בזכות שותפות עם המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). מטרות התוכנית הן למשוך חוקרים צעירים מצטיינים מרחבי העולם לבוא לישראל, להשתלב במעבדות המחקר שבה ולשמש מנוף לשיתופי פעולה בין־לאומיים; לחזק את המעבדות המובילות בישראל באמצעות חוקרים מצטיינים; לטוות קשרים מקצועיים ואישיים עם מדענים מצטיינים בתחילת דרכם בשאיפה שיובילו לשיתופי פעולה מחקריים בעתיד. את הזוכים במלגות בוחרת ועדת שיפוט בראשות חבר האקדמיה פרופ' מוטי שגב, שחברים בה חברי אקדמיה וחברי סגל מקשת רחבה של תחומים אקדמיים ממגוון האוניברסיטאות בישראל וכן מדען בולט מחו"ל (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). הזוכים משתתפים בפגישה שנתית ובפעילויות שמארגנת האקדמיה. מלגאי תוכנית מלגות ההצטיינות לחוקרי בתר–דוקטורט מחו"ל במהלך סיור בעיר דוד, ירושלים, יוני 2022 95 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים השנה נבחרו 17 מלגאים בכל תחומי הדעת, ובכללם תחומי מדעי הרוח והחברה, ומלגתם תוחל משנת תשפ"ד. ארבע–עשרה מלגות הוענקו במדעי הטבע, בטכנולוגיה, בהנדסה ובמתמטיקה STEM(), ושלוש מלגות במדעי הרוח והחברה. המלגות הן לתקופה של שנתיים, וסכום כל מלגה הוא 160,000 ש"ח לשנה. האקדמיה והמל"ג נותנות מחצית מהסכום במדעים המדויקים STEM() ושלושה רבעים מן הסכום במדעי הרוח והחברה, ואת השאר המלגאי מקבל מהאוניברסיטה המארחת כסכום תואם. אלה המלגאים לשנת תשפ"ד: > Biswas Sourav Dr. מהודו - משתלם בכימיה אצל פרופ' רז ילניק, באוניברסיטת בן–גוריון בנגב > Borla Umberto Dr. מאיטליה - משתלם בפיזיקה ובהנדסה אצל ד"ר שניר גזית וד"ר ארז זהר, באוניברסיטה העברית בירושלים > Bottaro Salvatore Dr. מאיטליה - משתלם בפיזיקה ובהנדסה אצל פרופ' תומר וולנסקי וד"ר מיכאל גלר, באוניברסיטת תל אביב > Córdova Garzón Esteban Dr. מאקוודור - משתלם בפיזיקה ובהנדסה אצל פרופ' אדם תימן, באוניברסיטת בר–אילן > Cornelis Rebecca Dr. מגרמניה - משתלמת במדעי החיים אצל פרופ' זיו שולמן, במכון ויצמן למדע > Davin Laurent Dr.מצרפת - משתלם במדעי הרוח והחברה אצל פרופ' ליאור גרוסמן, באוניברסיטה העברית בירושלים > Eintracht Jonathan Dr. מאוסטרליה - משתלם במדעי החיים אצל ד"ר עבד מנסור, באוניברסיטה העברית בירושלים > Liang Tao Dr. מסין - משתלם במדעי החיים אצל פרופ' שי מאירי, באוניברסיטת תל אביב > Maiti Abhishek Dr. מהודו - משתלם בכימיה אצל פרופ' אפרת ליפשיץ, בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל > Özdog˘ar Tuba Asiye Dr. מטורקייה - משתלמת במדעי החיים אצל ד"ר אלון קלרון, באוניברסיטת תל אביב > Raw Alice Dr. מבריטניה - משתלמת במדעי הרוח והחברה אצל ד"ר נטע בודנר, באוניברסיטה הפתוחה > Sharma Shweta Dr.מהודו-משתלמתבכימיהאצלפרופ'לילךעמירב,בטכניון-מכוןטכנולוגילישראל > Spaegele Nina Dr. מגרמניה - משתלמת במדעי הרוח והחברה אצל ד"ר ענת טלמון, באוניברסיטה העברית בירושלים > Srivastav Kumar Saurabh Dr. מהודו - משתלם בפיזיקה ובהנדסה אצל פרופ' אלי זלדוב, במכון ויצמן למדע > Vitali Agustin Dr. מארגנטינה - משתלם במדעי החיים אצל ד"ר שי פילוסוף, באוניברסיטת בן–גוריון בנגב > Xu Chenni Dr. מסין - משתלמת בפיזיקה ובהנדסה אצל פרופ' פטריק סבע, באוניברסיטת בר–אילן > Ying Penghua Dr. מסין - משתלם בפיזיקה ובהנדסה אצל פרופ' עודד הוד ופרופ' מיכאל אורבך, באוניברסיטת תל אביב 96 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים 6.4>פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמצטייניםבמדעיהטבעוההנדסה תוכנית פרסי בלווטניק למדענים צעירים הושקה בשנת 2018 באקדמיה בשיתוף האקדמיהלמדעיםשלניויורקוקרןמשפחתבלווטניק.פרסיבלווטניקניתניםלמדענים צעירים מצטיינים בתחילת דרכם העצמאית במחקר. הפרסים מוענקים מדי שנה לשלושה חוקרים צעירים ומבטיחים באוניברסיטאות ישראליות, בשלושה תחומים - מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה וכימיה - לציון הישגים יוצאי דופן ולעידוד מצוינות, מקוריות וחדשנות. סכום הפרס הוא 100,000 דולר במענק לא מוגבל - אחד הפרסים הגדולים ביותר שנוסדו בשביל חוקרים בתחילת דרכם. ועדת הפרס, המורכבת מחברי אקדמיה וממדענים ידועי שם, בוחנת את המלצות האוניברסיטאות ובוחרת את הזוכים. הזוכים לשנת :2023 > פרופ' צביקה ברקרסקי המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, מכון ויצמן למדע > פרופ' שי כרמי הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים > פרופ' רינה רוזנצויג המחלקה לביולוגיה מבנית, מכון ויצמן למדע בראש הוועדות המדעיות עמדו השנה חברי האקדמיה פרופ' נעמה ברקאי, פרופ' יוסף קוסט ופרופ' מיכה שריר. במועצה המדעית המייעצת Council( Advisory Scientific) חברים בין השאר נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל, הנשיאה לשעבר פרופ' נילי כהן וחברי אקדמיה נוספים. זוכי הפרס הצטרפו לקהילת זוכי פרסי בלווטניק למדענים צעירים בארצות הברית ובבריטניה, המונה כיום מ־יותר300 זוכים. הם יוזמנו להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק, הנערך בניו יורק מדי קיץ, ובו מתכנסים חוקרים כדי להחליף רעיונות ולבנות שיתופי פעולה חוצי תחומי דעת. טקס פרסי בלווטניק, שבו מוענקים הפרסים לזוכים מדי שנה, התקיים בחודש יוני במרכז פרס לשלום ולחדשנות. בשוליו נערך גם סימפוזיון מדעי פתוח לציבור, במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט בתל אביב, שבו הציגו זוכי הפרס את מחקריהם. מימין: נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים של ניו יורק פרופ' ניקולס דרקס, פרופ' שי כרמי, פרופ' צביקה ברקרסקי, מר לן בלווטניק, נשיא המדינה מר יצחק הרצוג, רעיית נשיא המדינה גב' מיכל הרצוג, פרופ' רינה רוזנצויג, נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל, בטקס הענקת הפרס. צילום: ערן בארי 97 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים 6.5>הקרןלקידוםמדעיהרוחוהחברה פעילות הקרן למען קידום המחקר במדעי הרוח והחברה בישראל באה לידי ביטוי בתמיכה כספית בכינוסים, בתוכנית עמיתים ובתוכנית השתלמויות. בראש ועדת ההיגוי של הקרן עומדת חברת האקדמיה פרופ' נעמה גורן–ענבר (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה.)" היות שההקצבה החיצונית של הקרן הגיעה לסיומה בשלב זה, החליטה מועצת האקדמיה, שרואה חשיבות רבה בהמשך פעילותה של הקרן, לתקצב את הפעילות לשנת תשפ"ג בסכום של חצי מיליון ש"ח. בשל התקציב המצומצם לא התאפשרה השנה הגשת בקשות להשתלמויות אלא רק לכינוסים ולתוכנית העמיתים. נוסף על זה, הקרן המשיכה לקיים התחייבויותיה לתמיכה באירועים ובביקורים שאושרו בשנים האחרונות אך נדחו בשל מגפת הקורונה. כינוסים הקרן מממנת כינוסים בין־מוסדיים במדעי הרוח והחברה כדי להביא להעמקת הידע בישראל בתחומים שבחזית המדע ולהחלפת ידע ורעיונות בין העוסקים בנושאים הנחקרים. את הכינוסים מנחים מדענים בכירים מישראל ומחו"ל. משום אופיים הבין־מוסדי של הכינוסים הקרן דורשת שהוועדה המארגנת של כל כינוס תורכב מאנשי מקצוע המייצגים שניים לפחות ממוסדות המחקר העוסקים בתחום, וכי הכינוס יהיה פתוח למשתתפים מכל המוסדות האלה בישראל. עוד קובעת הקרן כי יש לקיים את הכינוס בתנאים המאפשרים מגע רצוף בין התלמידים, החוקרים הצעירים והמדענים הישראלים לבין המדענים המוזמנים מחו"ל. הכינוסים כוללים הרצאות פתוחות לקהל וכן מפגשים ודיונים רצופים בהשתתפות המרצים וקבוצות קטנות של תלמידים. סך התמיכה בכינוס הוא עד 20,000 דולר. לשנת תשפ"ג אושרה התמיכה בכינוסים האלה: > בירוקרטיה ברמת הרחוב ואי–שוויון פרופ' ענת גופן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' ניסים כהן מאוניברסיטת חיפה > לשון חכמים, ארמית ולשונן של מגילות ים המלח פרופ' אליצור בר–אשר סיגל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' יהודית הנשקה מאוניברסיטת בר–אילן, פרופ' זהר לבנת מאוניברסיטת בר–אילן, פרופ' אהרן ממן מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומהאקדמיה ללשון העברית, פרופ' נתן ג'יימס פורד מאוניברסיטת בר–אילן, פרופ' מיכאל ריז'יק מאוניברסיטת בר–אילן, פרופ' רבקה שמש–ריסקין מאוניברסיטת בר–אילן > נפגשים כדי להציל חיים בחינוך המיוחד: התאמת תוכניות התערבות, טיפול ומחקר למניעת אובדנות בחינוך המיוחד בקרב תלמידי מערכות החינוך בישראל ובעולם ד"ר ג'וי בנטוב מאוניברסיטת חיפה, פרופ' ענת ברונשטיין קלומק מאוניברסיטת רייכמן, פרופ' ניר מג'דר מאוניברסיטת בר–אילן, ד"ר אלה שראל–מחלב מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט 98 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים > סמינר חוקרים: חשיבה מחדש על חקר יהדות אתיופיה ד"ר שמחה גתהון מסמינר הקיבוצים ומהמרכז למורשת יהדות אתיופיה, ד"ר אלעד וקסלר מהמרכז למורשת יהדות אתיופיה, פרופ' אסתר מאיר–גליצנשטיין מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, פרופ' אריה ספוזניק מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, ד"ר הרב שרון שלום מהקריה האקדמית אונו Bertolt Brecht in Dark Times: Racism, Political Oppression, and Dictatorship > International Brecht Society (IBS) Symposium ר עירא אבנרי מהאוניברסיטה העבריתבירושלים״ד, ד"ר דרור הררי מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר שלי זר ציון מאוניברסיטת חיפה, פרופ' גד קינר–קיסינגר מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר דיאגו רוטמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' פרדי רוקם מאוניברסיטת תל אביב Collective Sovereignty, Royal Clans, and Sacred Kingship in pre-Modern > Central Eurasia פרופ' מיכל בירן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ר יהונתן בראק מאוניברסיטת בן–גוריוןבנגב״ד, פרופ' ראובן עמיתי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' מיכאל שנקר מהאוניברסיטה העברית בירושלים Is it a Man's World? Struggles and Challenges of Senior-Level Executive Women > ד"ר בתיה בן הדור מאוניברסיטת אריאל בשומרון, ד"ר קרן בר–חוה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר גלית קליין מאוניברסיטת אריאל בשומרון Translation and Inter-Religious Dialogue between Early Modern Christians, > Muslims, and Jews פרופ' איריס אידלסון–שייןמאוניברסיטתבן–גוריוןבנגב,ד"ר איה אלידעמהאוניברסיטההעבריתבירושלים Walls, Borders, and Frontier Zones in the Ancient and the Contemporary World > פרופ' גדעון אבני מרשות העתיקות, ד"ר טל אולוס מאוניברסיטת חיפה, ד"ר יצחק יפה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' גדעון שלח–לביא מהאוניברסיטה העברית בירושלים Women in the Arab Region Following the Arab Spring: Continuity or Change? > ד"ר בסיליוס בוארדי מאוניברסיטת בר–אילן, ד"ר דורית גוטספלד מאוניברסיטת בר–אילן, פרופ' און וינקלר מאוניברסיטת חיפה, פרופ' רונן יצחק מהמכללה האקדמית גליל מערבי, ד"ר מירה צורף מאוניברסיטת תל אביב תוכנית העמיתים הקרן מממנת הזמנת מדענים מהמעלה הראשונה מרחבי העולם לישראל לתקופה של כמה ימים, כדי להיפגש עם מדענים ועם סטודנטים ישראלים להחלפת ידע, דעות ורעיונות בתחום התמחותם. התוכנית מיועדת למדענים מתחומי מדעי הרוח והחברה בלבד. סכום המלגה הוא עד 5,000 דולר. 99 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים לשנת תשפ"ג אושר המימון של ביקורי העמיתים האלה: Prof.JanBehrends,Leibniz-ZentrumfürZeithistorischeForschungandEuropean > University Viadrina Frankfurt (Oder), Germany החוקרים המגישים הם ד"ר סקוט אורי, מאוניברסיטת תל אביב, ופרופ' אלי לדרהנדלר, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. Prof.Lorenzod’Alfonso,InstitutefortheStudiesoftheAncientWorld,NewYork > University, NY, USA and Department of Humanities, University of Pavia, Italy החוקרים המגישים הם פרופ' אסף יסעור לנדאו, מאוניברסיטת חיפה, ופרופ' יורם כהן, מאוניברסיטת תל אביב. Prof. Reinhard Kratz, Georg-August Universität Göttingen, Germany > החוקרים המגישים הם פרופ' יונתן בן–דב, מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' כנה ורמן, מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, פרופ' איתמר כסלו, מאוניברסיטת חיפה, ופרופ' נועם מזרחי, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. Prof. Scott Levi, Ohio State University, OH, USA > החוקרים המגישים הם פרופ' מיכל בירן, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר יהונתן בראק, מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, ופרופ' מירי שפר–מוסנזון, מאוניברסיטת תל אביב. Prof. Zach Pardos, University of California, Berkeley, CA, USA > החוקרים המגישים הם ד"ר גיורא אלכסנדרון, ממכון ויצמן למדע, פרופ' קובי גל, מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, ד"ר ארנון הרשקוביץ, מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר רינת רוזנברג–קימה, מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ופרופ' עידו רול, מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. Prof. Aram Sinnreich, Chair of the Communication Studies division at American > University in Washington, DC, USA החוקרים המגישים הם פרופ' ניקולס ג'ון, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' אלדר הבר, מאוניברסיטת חיפה, ופרופ' אלעד שגב, מאוניברסיטת תל אביב. 100 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים 6.6>מלגותקרןפולקסבישראל קרן פולקס, שמרכזה בלונדון, מעניקה באמצעות האקדמיה מלגות המיועדות לתלמידי רפואה הלומדים גם לקראת תואר שלישי במדעי החיים. המלגות מוענקות מדי שנה לתקופה של עד שלוש שנים. סכום המלגה הוא עד 2,000 לירות סטרלינג לשנה. המועמדים נבחרים בוועדה של האקדמיה, והחלטות הוועדה כפופות לאישור נאמני קרן פולקס בלונדון. יו"ר הוועדה בישראל הוא חבר האקדמיה פרופ' משה אורן (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה.)" אלה הזוכים במלגות פולקס לשנת תשפ"ג: הדר גולן ברמן אילנה פוקס פישר האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים ליאור היים ענבל קול אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים יהודה וקסלר אוהד רגב הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הדר ישראלי האוניברסיטה העברית בירושלים אלה התלמידים שמלגתם נמשכת משנים קודמות: רפאל בז'זינסקי מאוניברסיטת תל אביב, מאיה בראון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שרון גריסרו מאוניברסיטת תל אביב, לירן לוי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ג'נאן מוחמד מאוניברסיטת תל אביב, מורנינקס מאוניברסיטת בן גוריוןבנגב־מישאל, יניב מקייס מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פאדי עיד מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ודניאל שטיינברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים. 101 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הצעירה 7 הישראלית 103 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2023–2022 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 7 האקדמיה הצעירה הישראלית האקדמיה הצעירה פועלת עצמאית, בגיבויה ובסיועה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, משלהי 2012. חברי וחברות האקדמיה הצעירה הם אנשי ונשות מדע מצטיינים מהשורה הראשונה בתחומם, המחויבים למעורבות ציבורית חברתית פעילה בנושאים הקשורים בענייניה של האקדמיה. החברות והחברים החדשים נבחרים על פי תקנון מוסכם, ובבחירתם קיימת השאיפה לשמור על איזון דיסציפלינרי ועל ייצוג הולם של הקהילה המדעית בישראל,כפוףלעקרוןהמצוינותכתנאיקובע.כהונתהחבריםוהחברותהיאלתקופהקצובהבתארבעשנים. בשנת 2023 בחרה האקדמיה הצעירה לשורותיה שישה חוקרים וחוקרות חדשים: ד"ר איילת אבן עזרא, החוג להיסטוריה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' איגור אוליצקי, המחלקה לאימונולוגיה וביולוגיה רגנרטיבית, מכון ויצמן למדע פרופ' ג'ניפר אושר, המחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב פרופ' דניאל סודרי, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל פרופ' עופר פירסטנברג, המחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות, מכון ויצמן למדע פרופ' עדי שטרן, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב לאקדמיה הצעירה ועד מנהל הנבחר באספה הכללית של האקדמיה הצעירה, ובו שלושה חברים וחברות מתחומי דעת שונים: פרופ' בינה קליסקי (יו"ר), פרופ' איתי הלוי ופרופ' יוסי יובל. חבריהאקדמיההצעירההישראלית,מאי2023 104 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> האקדמיה הצעירה הישראלית מתוך יום העיון לציון עשור להקמתה של האקדמיה הצעירה הישראלית, ספטמבר 2022. למעלה: רב שיח של כל יושבי ראשהאקדמיה־ לדורותיהם. למטה, מימין: יו"ר האקדמיה הצעירה לשעבר פרופ' חיים ביידנקופף, יו"ר ות"ת פרופ' יוסי מקורי, רב שיח ובו (מימין־הצעירה) נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' דוד הראל, יו"ר ות"ת לשעבר פרופ' יפה זילברשץ, פרופ' מקורי ונשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לשעבר פרופ' רות ארנון. בחודש ספטמבר 2022 ציינה האקדמיה הצעירה הישראלית עשור להיווסדה ביום עיון חגיגי שהוזמנו אליו חבריה בעבר ובהווה. ביום העיון התקיים מושב שעסק באקדמיה הצעירה ובבוגריה כסוכני שינוי, בראשות יושב הראש לשעבר של הוועד המנהל פרופ' חיים ביידנקופף ותשעת יושבות ויושבי הראש הקודמים. בהמשך נערך מושב בנושא "האקדמיה הצעירה והאקדמיה: עבר, הווה, עתיד" בהשתתפות נשיא האקדמיה הלאומית פרופ' דוד הראל, נשיאת האקדמיה הלאומית לשעבר פרופ' רות ארנון, יו"ר ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) של המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) פרופ' יוסי מקורי ויו"ר ות"ת לשעבר פרופ' יפה זילברשץ. בשנה האחרונה יזמה האקדמיה הצעירה את הפעילויות והאירועים האלה: סקר השפעתו האפשרית של המשבר הפוליטי על ההון האנושי באקדמיה בחודש מרס פרסמה האקדמיה הצעירה סקר שבחן אם הערכת סיכויי העזיבה הערכת סיכויי העזיבה לפני שנה כיום חל שינוי בעמדת חברי וחברות סגל בדבר הנכונות לעזוב את הארץ בשל המשבר הפוליטי. ענו על הסקר כ2,000– חברי סגל. 73% מהם דיווחו על עלייה ניכרת (של 35% בממוצע) בתחושותיהם באשר לסיכוייהם לעזוב את המדינה מהשנה שעברה לשנה זו. הרוב הצהיר שהסיבה המרכזית לכך היא תהליכי החקיקה המשפטית של הממשלה הנוכחית. 105 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> האקדמיה הצעירה הישראלית אשכול קידום חוקרים צעירים מסתגלים לאקדמיה במהלךהשנהקיימההאקדמיההצעירהסדרתמפגשיםמקווניםבשם"מסתגליםלאקדמיה",הפונהלסגלאקדמי בתחילת דרכו, ומטרתה להנגיש את הכלים ואת המידע הדרושים להשתלבות מוצלחת באקדמיה הישראלית. המפגש הראשון עסק בכלים להגשת בקשות למענקים מטעם הקרן הלאומית למדע. המפגש השני עסק בבנייה ובניהול של קבוצת מחקר. המפגש השלישי עסק בנושא "איזונים ובלמים בין מחקר לחיים," והמפגש הרביעי עסק במצוינות אקדמית ובכלים להשגתה. בכל אחד מהמפגשים השתתפו מאות חוקרים מכל תחומי הדעת. את סדרת המפגשים מובילים חברי האקדמיה הצעירה ד"ר נעמה גבע–זטורסקי, פרופ' יונית הוכברג, פרופ' איתי הלוי,פרופ'מיריימיני,פרופ'שחרקוטינסקי,פרופ'בינהקליסקיוד"ררותשרץ–שובל. אשכול קידום מגוון באקדמיה כינוס וסקר בנושא "דור ראשון לאקדמיה" בחודש ינואר קיימה האקדמיה הצעירה כינוס בנושא "דור ראשון לאקדמיה", ובעקבותיו היא הוציאה דוח המציג נתונים מקיפים על בוגרי ובוגרות מערכת ההשכלה הגבוהה בקטגוריה זו, והמציע למוסדות האקדמיים ולקובעי המדיניות דרכי פעולה לקידום מועמדים ללימודים אקדמיים וסטודנטים המשתייכים לקטגוריה זו. את הדוח כתבו חברי האקדמיה הצעירה פרופ׳ ענבל ארנון, פרופ׳ מירי ימיני ופרופ׳ איציק מזרחי. כינוס לאוכלוסייה החרדית בחודש פברואר ערכה האקדמיה הצעירה כינוס מקוון הפונה לחרדים המתעניינים בתארים מחקריים באוניברסיטאות. הכינוס כלל שיחה עם מנהלות מסלולים להשתלבות חרדים מאוניברסיטאות שונות וכן מפגש עם סטודנטיות וסטודנטים חרדים הלומדים לתואר מחקרי. את הכינוס הובילו חברי האקדמיה הצעירה ד"ר אהרן סיגל, פרופ' לטם פרי–חזן ופרופ' נתן קלר. כינוס לסטודנטים מהחברה הערבית בחודש מאי התקיים כינוס לסטודנטים מהחברה הערבית שלומדים לדוקטורט במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. בכינוס השתתפו נציגי האוניברסיטאות וחוקרים מובילים מהחברה הערבית שהציגו תובנות ועצות חשובות בנוגע לאתגרים הצפויים לסטודנטים במהלך הקריירה האקדמית. את הכינוס ארגנו והובילו חברי האקדמיה הצעירה פרופ' רג'א ג'יריס, ד"ר תאופיק דעאדלה, פרופ' יוסי יובל, פרופ' ראמי עקילאן ופרופ' נעם שטרן גינוסר. משתתפיהכינוסלסטודנטיםמהחברההערבית 106 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> האקדמיה הצעירה הישראלית אשכול קידום מדעי הרוח והחברה היקף חובת הוראה במדעי הרוח והחברה בחודש דצמבר 2022 פרסמה האקדמיה הצעירה מסמך בנושא היקף חובת ההוראה של סגל אקדמי בכיר באוניברסיטאות, בפקולטות למדעי הרוח, החברה, האומנויות והמשפטים. המסמך מתבסס על סקר חוקרים צעירים 2.0 שערכה האקדמיה הצעירה בשנת 2019, אשר מצא כי קיים פער ניכר בין החוויה האקדמית של חוקרות וחוקרים צעירים במדעי הרוח והחברה לבין החוויה של עמיתיהם במדעים המדויקים, במדעי החיים, הרפואה וההנדסה. אחד מן הביטויים המובהקים של הפער הוא היקף ההוראה הנדרש בפקולטות למדעי הרוח והחברה. נמצא כי בכל המוסדות קיימים הבדלים ניכרים בהיקף שעות ההוראה הנדרש מחברות וחברי סגל בין הפקולטות למדעי הרוח והחברה לפקולטות האחרות, והומלץ לשנות את המצב. את המסמך גיבשו חברי האקדמיה הצעירה פרופ' איריס אידלסון–שיין, פרופ' עופר אשכנזי, פרופ' יוסי יובל, פרופ' מירי ימיני ופרופ' לטם פרי–חזן. קידום מחקר ביןתחומי־אשכול אקדמיקס 4 בחודש פברואר קיימה האקדמיה הצעירה, בפעם הרביעית, את הכינוס הרב–תחומי "אקדמיקס" במשכנות שאננים בירושלים. בכינוסי "אקדמיקס" משתתפים 20 חוקרות וחוקרים מכל תחומי הידע ממגוון מוסדות המחקר. במהלך הכינוס החוקרים מציגים את מחקריהם, מקיימים דיונים רב–תחומיים, חווים למידה הדדית, שיתוף ידע, חקירה אישית וסיעור מוחות. מטרת האירוע "לחיות במדע בדיוני: ארבע הרצאות אודות העתיד, שכברכאן" הכינוסים היא קידום שיתופי פעולה בין–תחומיים, הרחבת קשרי המחקר והעבודה וגם מתן פינה שקטה לחוקרים לעבודתם. בכינוס האחרון קיימה האקדמיה הצעירה, בשיתוף משכנות שאננים, אירוע פתוח לציבור הרחב - "לחיות במדע בדיוני: ארבע הרצאות אודות העתיד, שכבר כאן". את המפגש ואת האירוע הובילו חברי האקדמיה הצעירה פרופ' יעל אלואיל ופרופ' חיים סוכובסקי. אקדמיקס ישראל—גרמניה בחודש מאי קיימה האקדמיה הצעירה כינוס מיוחד בשיתוף עם האקדמיה הצעירה הגרמנית - Akademie Junge .Die הכינוס התקיים בירושלים והשתתפו בו חברי וחברות אקדמיה צעירה משתי המדינות. המשתתפים הרצו על תחומי הדעת השונים שלהם וקיימו מפגשים לא פורמליים במהלך ימי הכינוס ובמהלך סיורים ברחבי ירושלים. את הפעילות הובילו חברי האקדמיה הצעירה ד"ר נעמה גבע–זטורסקי, פרופ' מירי ימיני משתתפימפגשאקדמיקסישראל—גרמניה ופרופ' בינה קליסקי. 107 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> האקדמיה הצעירה הישראלית אשכול הנגשת מדע אקדמאניה בחודש יולי 2022ערכה האקדמיה הצעירה, בשיתוף ארגון "בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל" והאגודה הישראלית לאקולוגיה, את מיזם "אקדמאניה", שעסק בנושא משבר האקלים. המיזם כלל הרצאות שנישאו מפי מדענים בתחום ב26– מוקדים ברחבי הארץ בו–זמנית, בעיקר בפריפריה. ההרצאות עסקו בהשלכות משבר האקלים על תחומי המזון, הסביבה, החקלאות, התחממות כדור הארץ ועוד, והשתתפו בהן מאות מאזינים ברחבי הארץ. בשל הצלחת האירועים התקיימו בתחילת חודש מאי בשיתוף האגודה הישראלית לאקולוגיה הרצאות בשישה מוקדים שונים ברחבי הארץ בנושאים הקשורים למשבר האקלים. את הפעילות הובילו חברי האקדמיה הצעירה פרופ' איתי הלוי ופרופ' יוסי יובל. הרצאותברחביהארץבמסגרתמיזםאקדמאניה,יולי2022 108 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> האקדמיה הצעירה הישראלית חברי וחברות האקדמיה הצעירה הישראלית יעקב אברמסון,המחלקהלאימונולוגיה,מכוןויצמןלמדע׳פרופ פרופ' איריס אידלסון–שיין,המחלקהלהיסטוריהשלעםישראל,אוניברסיטתבן–גוריוןבנגב פרופ' יעל אלואיל,הפקולטהלארכיטקטורהובינויערים,הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל פרופ' ענבל ארנון,המחלקהלפסיכולוגיה,האוניברסיטההעבריתבירושלים עופר אשכנזי,החוגלהיסטוריה,האוניברסיטההעבריתבירושלים׳פרופ פרופ' ארז בן יוסף, החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, אוניברסיטת תל אביב ד"ר נעמה גבע–זטורסקי,הפקולטהלרפואה,הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל פרופ' רג'א ג'יריס, בית הספר להנדסת חשמל, אוניברסיטת תל אביב ד"ר תאופיק דעאדלה,החוגללימודיהאסלאםוהמזרחהתיכוןוהחוגלתולדותהאומנות,האוניברסיטה העבריתבירושלים פרופ' יונית הוכברג, מכון רקח לפיסיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים איתי הלוי, המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת, מכון ויצמןלמדע׳פרופ יוסי יובל, בית הספר לזואולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תלאביב׳פרופ פרופ' מירי ימיני, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב ליעד מודריק, בית הספר למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת תלאביב׳פרופ איציק מזרחי, המחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן־גוריוןבנגב׳פרופ חיים סוכובסקי, הפקולטה למדעים מדויקים, אוניברסיטת תלאביב׳פרופ ד"ר אהרון סיגל, החוג לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' לילך עמירב, הפקולטה לכימיה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ראמי עקילאן,הפקולטהלרפואה,האוניברסיטההעבריתבירושלים׳פרופ פרופ' לטם פרי–חזן,הפקולטהלחינוך,אוניברסיטתחיפה פרופ' שחר קוטינסקי,הפקולטהלהנדסתחשמלומחשבים,הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל בינה קליסקי,המחלקהלפיזיקה,אוניברסיטתבר־אילן׳פרופ נתן קלר,המחלקהלמתמטיקה,אוניברסיטתבר–אילן׳פרופ פרופ' עדו קמינר,הפקולטהלהנדסתחשמלומחשבים,הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל פרופ' עודד רכבי,הפקולטהלמדעיהחיים,אוניברסיטתתלאביב פרופ' אסף שוורץ,סוציו־אקולוגיה,הפקולטהלארכיטקטורהובינויעריםהטכניון-מכוןטכנולוגילישראל פרופ' נעם שטרן–גינוסר,המחלקהלגנטיקהמולקולרית,מכוןויצמןלמדע פרופ' מני שלום,כימיה,אוניברסיטתבן־גוריוןבנגב ח אבי שרודר,הפקולטהלהנדסהכימית,הטכניון״פרופ-מכוןטכנולוגילישראל ד"ר רות שרץ–שובל,המחלקהלמדעיםביומולקולריים,מכוןויצמןלמדע לאתר האקדמיה הצעירה הישראלית > 109 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 פעילויות נוספות 8 לקידום מטרותיה של האקדמיה 111 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2023–2022 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פעילויות נוספות לקידום 8 מטרותיה של האקדמיה 8.1>מרכז הקשר לחוקרים ישראלים מרכז הקשר נועד לסייע לחוקרים ישראלים העובדים או לומדים בחו"ל ולמדענים עולים לקשור קשרים בישראל ולמצוא משרה כדי שיוכלו לחזור, או לעלות, ארצה ולהשתלב בקהילה המדעית הישראלית. המרכז מטפל בחוקרים מכל תחומי הדעת האקדמיים, ובכללם מדעי הרוח והחברה. נוסף על זה המרכז פועל להביא לפני מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניותאתצורכיהםשלהחוקריםואתהקשייםשעימםהםמתמודדים. רשומים במאגר מרכז הקשר יותר מ־כיום4,500 חוקרים וחוקרות, מרביתם חיים בחו"ל ומעוניינים לשוב . כ־לישראל77% מהרשומים במאגר הם בעלי תואר דוקטור, וכ־18% - דוקטורנטים. כשליש מהחוקרים שבמאגרהםמתחומימדעיהחייםוהרפואה,כשלישמתחומיהמדעיםהמדויקיםומדעיההנדסה,וכשליש- מתחומי מדעי הרוח והחברה. מאז הקמתו בשנת 2007 סייע מרכז הקשר ליותר מ־1,100 חוקרים וחוקרות למצוא תעסוקה באוניברסיטאות. רבים נוספים מצאו בסיוע מרכז הקשר משרות במסגרות שונות - מכללות אקדמיות, מכוני מחקר, משרדי ממשלה ותעשייה. בשנת 2023 השתלבו באוניברסיטאות, בסיוע מרכז הקשר, 152 חוקרים וחוקרות במשרות שונות , מהם 69 כחברי סגל ו־83 כבתר־דוקטורנטים ומנהלי מעבדות. לאתר מרכז הקשר לחוקרים ישראלים > 112 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה הלימודשלחבריהסגלובתר הדוקטורנטיםשנקלטובעזרתמרכזהקשרבשנתתשפ"ג־תחומי *הנתוניםכולליםתוספותלשנתתשפ"ב מדעיהחיים ורפואה מחשבים 52 1 152 חבריסגל 7 הנדסה ובתר– דוקטורנטים 15 מדעים 77 מדויקים מדעיהרוח והחברה סגלובתר דוקטורנטיםבעזרתמרכזהקשרבאוניברסיטאותבשנתתשפ"ג־קליטת *הנתוניםכולליםתוספותלשנתתשפ"ב 70 60 50 40 57 30 2 20 21 15 10 2 1 5 1 12 8 6 6 5 7 4 0 0 האוניברסיטה אוניברסיטת הטכניון— אוניברסיטת האוניברסיטה אוניברסיטת אוניברסיטת אוניברסיטת מכוןויצמן אוניברסיטת העברית תלאביב מכוןטכנולוגי בר אילן הפתוחה חיפה בן גוריון אריאל למדע רייכמן בירושלים לישראל בנגב בשומרון בתר דוקטורנטים סגל 113 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה 8.2>היוזמה-מרכזלידעולמחקרבחינוך היוזמה עוסקת בנושאי חינוך שעל סדר יומם של מקבלי החלטות ומקדמת שימוש שיטתי בידע מחקרי עדכני ומבוקר בתהליכי מדיניות, פיתוח והטמעה. בראש ועדת ההיגוי של היוזמה עומד חבר האקדמיה פרופ' ישראל ברטל, ומנהלת היוזמה היא רננה פרזנצ'בסקי אמיר. היוזמה פועלת באמצעות שלושה ערוצי פעילות עיקריים שמשתתפים בהם חוקרים, מקבלי החלטות ואנשי שדה: ועדות קונצנזוס וצוותי מומחים, קבוצות עבודה ודוחות מחקר ומידע לצורכי תכנון מדיניות (מת"ת - מידע תומך תכנון). לצד ערוצי פעילות אלה מקיימת היוזמה תהליכי חשיבה ולמידה נוספים, בפורמטים מותאמים לצורכי השותפים ולנושא הנבחן. נוסף על זה, היוזמה פועלת להנגיש ידע מחקרי לכלל העוסקים בתחום החינוך. ועדות המומחים של היוזמה עוסקות בסוגיות מהותיות המעסיקות את מערכת החינוך דרך קבע. כל ועדה מורכבת מכעשרה חוקרים ממגוון דיסציפלינות ותפקידים, העוסקים בהיבטים שונים של הנושא הנבחן - כל אחד בתחומו. ועדות המומחים פועלות בשיתוף הגופים המזמינים אך מקפידות לשמור על אוטונומיה ועל חופש אקדמי. פעילות הוועדות כוללת בחינה של ידע מחקרי, מפגשים עם אנשי מחקר, מדיניות ושדה הפועלים בזירה ואירועי למידה מגוונים. בתום עבודתן הוועדות מגישות דוח המסכם את פעילותן וכולל מסקנות והמלצות. צוותי מומחים דומים בדרך פעילותם ובצורת הלמידה שלהם לוועדות המומחים, אך הם מצומצמים מהן בהרכבם, פועלים למשך תקופה קצרה יותר, ואינם מכוונים להמלצות קונצנזואליות. קבוצות העבודה משותפות ככלל לחוקרים, למקבלי החלטות ולאנשי שדה, והן מוקמות לשם גיבוש תוצר קונקרטי הנדרש לקביעת מדיניות או למימושה. דוחות מת"ת (מידע תומך תכנון) מיועדים לייצר תשתית של ידע בדבר המחקר הקיים והנעשה בעולם בסוגיות המעסיקות מתווי מדיניות. את הדוחות האלה כותבים היוזמה ושותפים, ומלווים אותם חוקרים מומחים בתחום. פעילות היוזמה בשנה החולפת: ועדת מומחים בנושא חינוך לערכים — קווים מנחים למדידה ולהערכה בראשות פרופ' חנן אלכסנדר מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה השנה פורסם הדוח המסכם של ועדת המומחים בנושא. נקודת המוצא לעבודתה של הוועדה הייתה כי כדי לבחון כיצד מודדים ומעריכים את העשייה בתחום של חינוך לערכים נדרש בשלב ראשון להגדיר את המושגים המרכזיים הנוגעים לחינוך זה. זוהי שאלה מורכבת במיוחד, מאחר שכל אדם וכל קבוצה מגדירים אחרת את ערכיהם וגם מפרשים אחרת את הערכים המוצהרים במדיניות משרד החינוך. הוועדה ראתה חשיבות רבה בקיומו של דיאלוג, המאפשר היכרות עם תפיסות ועם גישות שונות ומעצים את יכולתם של התלמידים והתלמידות להתדיין. 114 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה הוועדה פעלה מתוך תפיסה כי אין חינוך ניטרלי מבחינה ערכית, וכי יש להעלות את המודעות לקיומו ולמאפייניו של תחום חשוב זה במערכת החינוך על כל מרכיביה - למן תוכנית הלימודים והערכתה ועד לאקלים הבית–ספרי. במסמך המסכם גיבשה הוועדה את העקרונות שצריכים להנחות את תחום החינוך מוכוון–הערכים וכן נתנה את המלצותיה בנוגע לדרכים שבהן יש לעסוק בנושא במערכת החינוך בישראל. בימים אלה צוות היוזמה עמל על הכנת עיבודים מקוצרים לפרקי הדוח. צוות המומחים לנושא קידום לימודי הומניסטיקה במערכת החינוך בראשות פרופ' רון מרגולין מאוניברסיטת תל אביב להוראת מקצועות ההומניסטיקה יש תפקיד מרכזי בהשפעה על עיצוב דמותם של בוגרי ובוגרות מערכת החינוך. היחלשות מעמדם של מקצועות אלה העלתה צורך בחשיבה מחודשת על הגדרת המטרות ועל אופני הוראתם, למידתם והערכתם. לצורך זה הקימה היוזמה צוות מומחים. הצוות קיים ארבעה מפגשי למידה רחבים לצד מפגשים מצומצמים ופרטניים עם בעלי תפקידים במשרד החינוך, עם חוקרי חינוך ועם אנשי שדה, והזמין סקירה מדעית על אופני הערכה של מקצועות ההומניסטיקה במדינות שונות בעולם. נוסף על אלה, פנה הצוות בקול קורא לקבלת ניירות עמדה מן הציבור בנושא קידום לימודי ההומניסטיקה במערכת החינוך. הסקירה המדעית וניירות העמדה פורסמו באתר היוזמה. הדוח המסכם את פעילות הצוות יפורסם בחודשים הקרובים. הדוח מתייחס לארבעה נושאים מרכזיים: שאלות יסוד בלימודי ההומניסטיקה ותכליתם, הפדגוגיה של מקצועות אלה, דמות המורה וסוגיות הנוגעות לאופני ההערכה של מקצועות ההומניסטיקה. קבוצת העבודה בנושא שותפויות בין מחקר לפרקטיקה בחינוך )RPP( בראשות פרופ' יעל קלי מאוניברסיטת חיפה שותפויות RPP הן שותפויות ארוכות טווח, הממוקדות בבעיות העולות מהשטח ומבוססות על הדדיות בין שני הצדדים. ביכולתן לסייע להטמיע ידע מדעי בתהליכי קביעת מדיניות ובתהליכים חינוכיים בשטח, לקדם מחקר ולייצר בסיס ידע לשימוש כל השותפים. קבוצת העבודה הוקמה בשיתוף לשכתה של המדענית הראשית במשרד החינוך וקרן יד הנדיב מתוך מטרה לקיים שיח רחב עם בעלי העניין בנושא השותפויות. הקבוצה דנה בדגמים מרכזיים של שותפויות, בתועלות ובאתגרים שביצירת שותפויות במערכת החינוך בארץ ובדרכים לקדמן. נוסף על זה, איגמה הקבוצה בעזרת שותפיה את הידע הקיים בארץ, למדה על הנעשה בעולם מחוקרים מובילים ועמדה על המנגנונים הנדרשים להצלחת השותפויות. דוח פעילות הקבוצה פורסם בחודש אפריל האחרון. במסגרתו הציעה הקבוצה שתי תובנות לקידום שותפויות בין מחקר לפרקטיקה בחינוך: האחת תאורטית - מסגור התחום באמצעות מודל מכליל לשותפויות והמשגה רחבה של הנושא; השנייה מעשית - הצעה להקמת מרכז ישראלי לקידום שותפויות בין מחקר לפרקטיקה ופירוט ישיבתקבוצתהעבודהבנושאשותפויותביןמחקרלפרקטיקה תפקידיו המרכזיים. בחינוך 115 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה אוריינות מתמטית בחטיבת הביניים — יום עיון בשנים האחרונות גובר העיסוק בתחום של אוריינות מתמטית - הן במחקר האקדמי, הן בעיצוב המדיניות והן בהוראה ובלמידה בשדה. סוגיות רבות הקשורות להגדרת האוריינות, לנחיצותה ולחשיבותה, ובעיקר לאופני פיתוחה בקרב התלמידים, דורשות חשיבה ודיון. השנה קיימה היוזמה, בשיתוף קרן טראמפ, אשר פועלת לקידום מצוינות בחינוך המתמטי והמדעי בישראל, יום מתוךיוםהעיוןבנושאאוריינותמתמטיתבחטיבתהביניים עיון בנושא אוריינות מתמטית בחטיבת הביניים. ביום העיון הוצגו מגוון קולות עדכניים מהמחקר העדכני בארץ ובעולם ותובנות מהניסיון בשטח, והתקיים דיון פורה בין אנשי המחקר, אנשי השדה וקובעי המדיניות. בדוח שפורסם בהמשך ליום העיון הוצגו השאלות המרכזיות שנידונו, האתגרים ודרכי ההתמודדות שהוצעו. חינוך לחיי עבודה וקריירה — דוח מת"ת (מידע תומך תכנון) השנה נכתבו שלוש עבודות העוסקות בקשרים בין עולם החינוך לעולם העבודה. מטרת העבודות - שאוחדו לדוח אחד - הייתה לסרטט תמונת מצב ראשונית של המגמות בתחום החינוך לעבודה וכן של הידע המחקרי הקיים בנושא הקשרים בין מערכת החינוך והתערבויות חינוכיות לבין השתלבות בשוק העבודה. פעילויות נוספות למען קידום יעדי היוזמה היוזמה פועלת להנגשה ולהפצה של הידע המחקרי בקרב קובעי מדיניות בתחום החינוך ובקרב קהל רחב יותר של העוסקים בחינוך - מנהלים, מורים, אנשי המגזר השלישי, הורים ועוד. השנה הייתה היוזמה שותפה לשני כינוסים בתחומי פעילותה: > באוקטובר 2022 הייתה היוזמה שותפה לארגון כינוס בנושא "מחברים בין עשייה למחקר בחינוך" בהובלת המרכז לחקר הפדגוגיה באוניברסיטת בן–גוריון בנגב. היוזמה הייתה שותפה לוועדה המארגנת של הכינוס ולוועדת השיפוט, והשתתפה במושבים שונים. בכינוס הוצגו תובנות ביניים מתוך עבודתה של קבוצת העבודה של היוזמה בנושא שותפויות בין מחקר לפרקטיקה בחינוך RPP() כדי לייצר שיח רחב עם בעלי העניין בקרב משתתפי הכינוס ולדייק את מסקנות הדוח המסכם של הקבוצה. > בחודש מרס הייתה היוזמה שותפה ליום עיון מקוון בנושא מניעת גזענות מטעם מרכז TEC במכון מופ"ת ובשיתוף ארגונים נוספים. היוזמה הייתה שותפה לוועדת ההיגוי של הכינוס ופרסמה שלושה מסמכי רקע, שניים מהם מבוססים על פרקים מתוך הדוח של ועדת המומחים לחינוך לערכים - קווים מנחים למדידה ולהערכה. > היוזמה מפיצה את כלל תוצריה ברשימות תפוצה ופועלת להרחבת החשיפה אליהם באמצעות פעילות מקוונת בדף הפייסבוק ובערוץ היוטיוב. 116 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה 8.3>הקרןהלאומיתלמדע בשנות השבעים של המאה הקודמת החליטה ממשלת ישראל להקצות כספים למחקר הבסיסי בישראל על בסיס תחרות ומצוינות מדעית והטילה על האקדמיה לפעול למימוש התוכנית. לשם כך הקימה האקדמיה את הזרוע למחקר בסיסי."" תקציב הזרוע החדשה שניהלה האקדמיה בא ממקורות ממשלתיים באמצעות ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב.) בשל הגידול הניכר בהיקף פעילותה של הקרן במשך השנים הוחלט על הפיכתה לעמותה עצמאית. במאי 1995 הוקמה הקרן הלאומית למדע ISF() כעמותה ונרשמה כחוק אצל רשם העמותות. בכך שּונה מעמדה המשפטי של הקרן, והוחל בהפעלתה כמסגרת ארגונית עצמאית אשר שואבת את סמכותה מהקהילה המדעית ופועלת לקידום המחקר המדעי הבסיסי. על אף היותה עמותה עצמאית שומרת הקרן על זיקה חזקה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ביטוי לכך ניתן לראות בין היתר בכהונת נשיא האקדמיה כיו"ר מועצת הקרן (לפי תקנונה). הקרן הלאומית למדע היא כיום הגוף המרכזי התומך במחקר בסיסי בישראל לפי מצוינות מדעית בתחומי הדעת השונים ובמגוון רחב של ערוצי תמיכה. בראש ההנהלה האקדמית של הקרן עומד פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע לשעבר. מטרת הקרן היא להעריך הצעות למחקר בסיסי בתחומי מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי החיים והרפואה והמדעים המדויקים והטכנולוגיה, ולתמוך בהצעות הנבחרות באמצעות מענקי מחקר. ההצעות מוערכות ונבחרות בהליך תחרותי, על סמך מצוינות ואיכות מדעית. מרבית התוכניות נשפטות שיפוט דואלי, שכולל ועדות מקצועיות וסיקור עמיתים. כ־בתהליך96% מתקציב הקרן לשנת תשפ"ג הם הקצבת ות"ת. ארבעת האחוזים הנותרים באים מתרומות ישירות, מפרסים, מקרנות מיועדות ומקרנות שונות שהאקדמיה מנהלת. תשפ"ג פועלת הקרן בתקציב כולל של קרוב ל־בשנת724 מיליון ש״ח, בכל מסלולי המענקים, ובהם אלה: > תוכניות הליבה: תוכניות הממומנות מדי שנה מתקציב הליבה, פתוחות להגשה לכל תחומי הדעת ואינן ממוקדות בנושא מסוים. > תוכניות ייעודיות: תוכניות הממומנות מתקציב תוספתי, מיועדות לקהל חוקרים מסוים או לנושא מסוים, ובדרך כלל מוגבלות בזמן. במסגרת תוכניות הליבה מממנת הקרן 2,314 מענקי מחקר אישיים באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר אחרים, חמישה מוקדי מחקר ותשעה מענקי מחקר בתוכנית ביכורה. כמו כן תומכת הקרן במסגרת זו ברכישת ציוד מחקרי מתקדם לחברי סגל חדשים באוניברסיטאות, בפרסום ספרים בתחומי מדעי הרוח וכן בקיום סדנאות מחקר בין־לאומיות. 117 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה נוסף על תוכניות הליבה הנזכרות לעיל מפעילה הקרן את התוכניות האלה: > מענקי מחקר לרופאים־חוקרים בבתי החולים. > תוכנית למלגות השתלמות בתר־דוקטורט במדעי החברה. > תוכנית למרכזי מצוינות ללמידה משמעותית. > תוכנית ברפואה ממוקדת אישית. > תוכנית למחקרים בתחום מדע וטכנולוגיה קוונטיים. > תוכנית בזק לתמיכה בבלימת נגיף הקורונה. > תוכנית למרכזי מצוינות למחקרים בתחום סוכרת מסוג .1 > תוכנית תמיכה להנגשת תשתיות מחקר - במסגרת התוכנית למענקי מחקר אישיים. > תוכנית לשיתוף פעולה עם חוקר מחו"ל - במסגרת התוכנית למענקי מחקר אישיים. > תוכנית לתמיכה ברכישת ציוד לחוקרים ב"אמצע הדרך." במחזור זה פתחה הקרן תוכנית חדשה וייחודית למחקרים פורצי דרך (מפ"צ:) מפ"צ היא תוכנית חדשה וייחודית המיועדת לתמוך במחקר איכותי במיוחד, המוגדר "פורץ דרך", בכל תחומי הדעת. מטרת תוכנית זו היא לספק תמיכה בהיקף רחב למחקר איכותי שהוא בעל סיכון גבוה / תועלת גבוהה gain( risk/high high), המצריך מימון גדול במיוחד שאינו ניתן להשגה באמצעות מענק המחקר האישי הרגיל. התוכנית מיועדת לתמוך במידה ניכרת במספר קטן של חוקרים נבחרים שהוכיחו בעשר השנים האחרונות מחויבות עמוקה ומקיפה למחקר המוצע. פעילות בין–לאומית לפני כמה שנים הרחיבה הקרן את פעילותה הבין־לאומית, והיא משתפת פעולה עם קרנות מחקר שונות לקידום פעילות מדעית משותפת בין חוקרים ישראלים לבין חוקרים מחו"ל. הקרנות כוללות את אלה: הקרן הלאומית למדעי הטבע בסין NSFC( – China of Foundation Science Natural ,)National המכוןהקנדילחקרהבריאותCIHR(–ResearchHealthforInstituteCanadian),המרכזהבין־לאומי למחקרולפיתוחבקנדהIDRC(–CenterResearchDevelopmentInternational),קרןעזריאליThe( Foundation Azrieli), הקרן הלאומית למחקר בסינגפור NRF( – Foundation Research )National והאגודה היפנית לקידום המדע JSPS( – Science of Promotion the for Society .)Japan שותפה ב־הקרןGRC Council( Research Global והיא פעילה בהנהגה האירופית האזורית.), לאתר הקרן הלאומית למדע > 118 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה 8.4>תל"מ-הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח בשנת 1997 הקים נשיא האקדמיה דאז פרופ׳ יעקב זיו ז"ל את פורום תל״מ, מסגרת פעולה וולונטרית שנועדה לאגם משאבים ולתאם בין כל הגופים הלאומיים שתשתית מחקרית גדולה יכולה לשמש אותם. בראש הפורום יושב נציג האקדמיה הלאומית שמתמנה על ידי נשיא האקדמיה - הנציג בשנים האחרונות הוא חבר האקדמיה פרופ׳ שמעון אולמן - וחברים בו יו״ר הות״ת, ראש הרשות לחדשנות, מנכ״ל משרד המדע והטכנולוגיה, ראש מפא״ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון וסגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר. הפורום בודק הצעות להקמת תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח (מו"פ), ובשנים האחרונות גם תוכניות מו"פ לאומיות, וממליץ על דרך איגום המשאבים המתאימה מתוך התקציבים של מרכיבי הפורום ושל גופים מעוניינים אחרים. כמו כן הוא ממליץ על הגופים שיהיו אחראים לביצוע ולבקרה במסגרת התקציבית שנקבעה. ערוצי התמיכה במחקר ובפיתוח ממקורות לאומיים בישראל קיימים בעיקר במסגרות אלה: .1 מחקר בסיסי איכותי המנוהל ומתוקצב על יסוד עקרונות תחרותיים .2 מו"פהמבוססעלחדשנותטכנולוגיתלטובתפיתוחתעשייהומנוהלומתוקצבעליסודעקרונותתחרותיים 3. מו"פמגזרי,מתחוםהחקלאות,הביטחוןועודוהמנוהלומתוקצבעליסודצרכיםוצפישליישומיםמוגדרים השותפים בתל"מ סבורים כי מלבד ערוצי תמיכה אלה יש צורך לתמוך מעת לעת גם בהקמת תשתיות מו"פ משמעותיות, בתחומים שונים. תשתיות המו"פ הללו מיועדות לתת מענה לצרכים של כמה גורמים בעלי עניין העוסקים כולם בפעילות מו"פ באותו התחום. בחינה מקצועית של ההצעות ושל הדרכים להקמת תשתיות לאומיות כאלה נעשית בפורום תל"מ. בשנים האחרונות החליט פורום תל״מ על איגום משאבים ועל ביצוע מיזמים מדעיים וטכנולוגיים בהיקף כולל של מיליארדי ש"ח, ובהם אלה: .1 הקמת מאגר/בנק רקמות לאומי (מידג"ם) - בעלות של 36 מיליון .₪ 2. פוטוניקה מתקדמת - בעלות של 140 מיליון .₪ 3. חקר המוח - בעלות של 65 מיליון .₪ 4. הקמת מאגר גנום קליני במסגרת מיזם "פסיפס" לרפואה מותאמת אישית, בהשתתפותם של משרד הבריאות והמערך הדיגיטלי הלאומי - בעלות של 239 מיליון .₪ 5. מדע וטכנולוגיה קוונטיים - בעלות של 1,250 מיליון .₪ 6. בינה מלאכותית - בעלות של 520 מיליון ש"ח (בפעימה ראשונה). לאחרונה התקבלה החלטה על פעימה נוספת, בעלות של כ500– מיליון .₪ 7. מכון לחקר לוויינות זעירה - בעלות של 100 מיליון .₪ 8. תוכנית הביו־קונוורג'נס )bio-convergence( - בעלות התחלתית של 435 מיליון .₪ 119 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה בשנים האחרונות הוקמו ארבע ועדות בדיקה מקצועיות: 1. ועדת הקוונטום, בראשות ד"ר ארנה ברי וביוזמת ות"ת, הוקמה בשנת 2018 ונועדה לבחון את הצורך באיגום משאבים להשקעה בתוכנית לאומית בטכנולוגיות קוונטים. הוועדה התבססה על עבודתה של ועדה שהוקמה בראשות פרופ' אורי סיון ועל דוח צרכים שהכינו מפא"ת ורשות החדשנות במשותף. הוועדה המליצה על השקעות באלה: חישוב קוונטי, זמן ענן, תשתיות אקדמיה ומעבדה יישומית, חישה (מו"פ ביטחוני ודואלי), הכשרת הון אנושי, מחקר ישיר ושיתוף פעולה בין–לאומי. במאי 2019 אושרו המלצות הוועדה, והתוכנית תוקצבה והחלה לפעול. 2. ועדת בדיקה מקצועית, בראשותו של פרופ' תא"ל (מיל') חיים אשד, שנועדה לבדוק את הצורך בהקמת "תשתית לאומית ללוויינות זעירה". לוויינות זעירה היא אחד המייצגים המובהקים של מהפכת "החלל החדש". פיתוח לוויינים זעירים מתבסס על סטנדרטיזציה מכנית וחשמלית, על טכנולוגיות של מזעור ועל שימוש ברכיבי מדף. אלה מיועדים להוריד עלויות ולהאיץ את תהליך המו"פ כדי לאפשר גישה יעילה וזולה לחלל גם לאקדמיה וגם לחברות קטנות ובינוניות. הוועדה הגיעה למסקנה שיש ערך רב בהקמת מרכז תשתיות לאומי ללוויינים זעירים וקטנים (עד 100 ק"ג) שישמש פלטפורמה להנבטת רעיונות חדשים באקדמיה ובתעשייה ויעודד ביצוע מו"פ בתחום החלל. תחום נוסף שבו יעסוק המרכז הוא טיפול רגולטורי ועסקי במיזמים, כגון תיאומי תדרים, יצוא ביטחוני וביצוע יעיל ומרוכז של רכש וחוזי שיגור, בניצול הידע והמורשת הנצברים בחלל בחברות ישראליות. הוועדה הגישה את מסקנותיה, והנושא אושר ותוקצב. בתחילת שנת 2023 פורסם מכרז להקמת התשתית. סוכנות החלל במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, המובילה את הקמת התשתית, מתכננת להגדיר ספק זוכה ולהתחיל בביצוע הקמת המרכז בסוף שנת .2023 3. ועדה נוספת, גם היא בראשותה של ד"ר ארנה ברי, בדקה את הצורך בהקמת תשתית לבינה מלאכותית ולמדעי הנתונים, את כדאיות הקמתה ואת היתכנותה. הוועדה הגישה את המלצותיה לפורום, וזה אישר את הדוח ואת התוכנית המוצעת. בשנת 2021 אושר תקציב של 520 מיליון ש"ח לצורך התנעת המיזם, ובמהלך השנה הקרובה תורחב הפעילות בכ500– מיליון ₪ נוספים. .4 ועדה אחרת, בראשותה של פרופ' רבקה כרמי, עוסקת בקידום נושא הביו־קונוורג'נס ,)bio-convergence( נושא בין־תחומי שהוא חיבור סינרגטי בין מדעי החיים והביולוגיה למדעי ההנדסה. הוועדה בדקה את האפשרות להקים בישראל תשתית למו״פ שתתמוך בפיתוחו ובקידומו של מחקר רב־תחומי אקדמי בסיסי, טכנולוגי־יישומי, רפואי ותעשייתי בתחום הביו־קונוורג'נס כמנוע חדשנות טכנולוגי וכלכלי, לרבות פיתוח ידע ויכולות מו"פ וייצור להקמת חברות בישראל שיעסיקו כוח אדם איכותי ושיהיו בעלות פריון גבוה. נוסף על אפשרות הקמתה של תשתית זו בדקה הוועדה גם את התועלת שבה. מסקנות הוועדה הוצגו לפני הפורום, ובדיון בחודש אפריל 2022 אישרו חברי הפורום שאכן יש צורך בתוכנית לאומית בנושא הביו־קונוורג'נס. הפורום אישר עקרונית את המלצות ועדת הבדיקה החיצונית בראשותה של פרופ' כרמי, וכן אישר תקציב ראשוני בסך 435 מיליון ₪. התקציב הובא לאישור בחוק התקציב ואושר בממשלה. אז יצאה התוכנית לדרך, כשרשות החדשנות מובילה עם 120 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה שותפיה בביצוע שנתי בהיקף של יותר מ120– מיליון ₪, בשבעים תוכניות שונות, ובהן השקעה במאגדי ביו–קונוורג'נס המשלבים אקדמיה ותעשייה, בשש תוכניות הכשרות הון אנושי, בהיקף של כ500– איש, ובהנבטת חברות ביו–קונוורג'נס בתוכנית החממות ובתוכניות אחרות. באפריל 2023 הצטרפו ות"ת ומשרד הבריאות לתוכנית עם תוכניות הנוגעות להשקעה בתשתיות ציוד יקרות באקדמיה, ללימוד לתארים מתקדמים ולמענקי מחקר המשרתים את תחום הביו–קונוורג'נס. נוסף על זה, משרד הבריאות ורשות החדשנות מקדמים מחקר חלוץ (פיילוט) רגולטורי שבו יוצע לחברות ישראליות לגבש עם משרד הבריאות יחד, ובהתייעצות עם מנהל התרופות והמזון האמריקאי FDA(), מסלול רגולטורי חדש לטכנולוגיות ביו–קונוורג'נס שלא קיים עבורן מסלול רגולטורי. 121 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 הרצאות, כינוסים 9 ואירועים ביוזמת האקדמיה 123 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2023–2022 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 9 הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה במסגרת תפקידה המוגדר בחוק — "לטפח ולקדם פעילות מדעית" — האקדמיה עורכת הרצאות, כינוסים וימי עיון. רבים מהאירועים פתוחים לקהל הרחב. (בפרק זה מצוינים האירועים שיזמה האקדמיה מיוני 2022 עד סוף מאי .)2023 * לצפייה בהרצאות המוקלטות יש ללחוץ על הקישור בשם האירוע יוםשלישי,ערבנרשלישישלחנוכהתשפ״ג20(בדצמבר)2022 האספה הכללית הפתוחה תשפ"ג טקסהצטרפותםשלהחברותוהחבריםהחדשיםלאקדמיהוהרצאותיהם פרופ' שולמית אליצור עולם של מסורות נסתרות בראי מילה אחת בפיוט פרופ' רחל אלתרמן מיתוסי נדל"ן: כיצד מחקר בין–לאומי השוואתי יכול להאיר מדיניות מקומית פרופ' אורה אנטין־וולמן ספינטרוניקה פרופ' מאיר להב גבישים, מולקולות כירליות ומה שביניהם פרופ' לסלי ליזרוביץ מגבישים לכולסטרול למלריה פרופ' נעם ניסן תכנון מנגנונים אלגוריתמי פרופ' נעמה פרידמן מליקויי שפה וקריאה למודלים קוגניטיביים ומוחיים פרופ' רוג'ר ד' קורנברג Gene Repression in Jerusalem Gene Repression in Jerusalem פרופ' מיכאיל קרייני על אתגרי סמכות השיפוט הבין–לאומית של בתי המשפט בישראל במאה העשרים ואחת פרופ' רונית ריצ'י לקרוא בין השיטין: מבט מאינדונזיה 124 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> הרצאות, כינוסים ואירועים ביוזמת האקדמיה הרצאות שנתיות כינוסים וימי עיון כ"דבתשריתשפ"ג19(באוקטובר)2022 כ"ט ל'בסיווןתשפ"ב28( 29ביוני)2022 ההרצאה השנתית על שם מרטין בובר כינוס משותף עם האקדמיה הלאומית הגרמנית - ברכות: פרופ' דוד הראל לאופולדינה בנושא יו"ר: פרופ' אבנר הולצמן Recent Advances in Neuroscience פרופ' רוברט אלטר, אוניברסיטת ברקלי ברכות: פרופ' דוד הראל, הרצה בנושא: אלילּות כגאולה בשירת טשרניחובסקי Prof. Dr. Gerald Haug, Barbara Seimetz כ"טבטבתתשפ"ג22(בינואר)2023 יו"ר: פרופ' מוסא יודעים, פרופ' מנחם סגל, ההרצאה השנתית על שם מרטין בובר פרופ' אסיה רולס, ברכות: פרופ' דוד הראל Prof. Dr. Onur Güntürkün, Prof. Dr. med. יו"ר: פרופ' סרג'יו הרט Sarah Kittel-Schneider, Prof. Dr. Arthur Kahneman Daniel ,Prof. אוניברסיטת פרינסטון הרצה בנושא: Thinking about Thinking Konnerth, Prof. Dr. Peter Riederer הנחיה:פרופ'ישראלנלקן,Konnert Arthur Dr. Prof. י"חבשבטתשפ"ג9(בפברואר)2023 משתתפים: פרופ' מירב אחישר, פרופ' ידין דודאי, פרופ' ההרצאה השנתית על שם צ'ארלס דרווין יניב זיו, פרופ' דניאל זייפמן, פרופ' נעמי חביב, ד"ר רפי ברכות: פרופ' דוד הראל יו"ר: פרופ' יוסי לויה חדד, ד"ר יערה ישורון, פרופ' שירה כנפו, ד"ר יואב לבנה, Dawkins Richard ,Prof. אוניברסיטת אוקספורד פרופ' פיראס מואסי, ד"ר אבי מנדלסון, ד"ר איבו שפיגל, הרצה בנושא: Bridges Five Darwin’s Dr. Lou Bohlen, Prof. Dr. Onur Güntürkün, Prof. Dr.Michael Thomas Heneka, Prof. Dr. י"חבאיירתשפ"ג9(במאי)2023 BenjaminJudkewitz,Prof.Dr.med.SarahKittel- ההרצאה השנתית על שם אלברט איינשטיין ברכות: פרופ' דוד הראל Schneider,Prof.Dr.ArthurKonnerth,Dr.Anke יו"ר: פרופ' ידין דודאי Ley, Dr. Katharina Lichter, Dr. J. Matthew דברי פתיחה: פרופ' איתמר וילנר McCrary, Dr. Rhiannon McNeill, Prof. Dr. Feringa L. Bernard Dr. Prof., אוניברסיטת Thomas Misgeld, Dr. Jastyn A. Pöpplau, Sonja ח'רונינגן Spal,Dr.med.StefanVestring הרצה בנושא: Small Building of Art The מימין:פרופ'ד"ררידררפיטר,פרופ'אסיהרולס,פרופ'ד"רארתורקונרטויו"רהחטיבהלמדעיהטבעבאקדמיהפרופ'ידיןדודאי,במהלךהכינוסהמשותףעם האקדמיההלאומיתהגרמנית—לאופולדינה 125 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> הרצאות, כינוסים ואירועים ביוזמת האקדמיה משתתפיהכינוסהמשותףעםהאקדמיההלאומיתשלקוראההדרומית ה' ח'בתמוזתשפ"ב4( 7ביולי)2022 יו"ר: פרופ' אמנון אהרוני, פרופ' משה גולדשטיין, הבין־לאומי ה־הכינוס15 מג'אהליה לאסלאם פרופ' מוטי היילבלום, פרופ' הדר שטיינברג, ברכות: פרופ' דוד הראל Prof. Wonho Jhe, Prof. Youngkuk Kim, Prof. יו"ר: ד"ר מיכאל אבשטיין, פרופ' מאיר בר־אשר, Eun-Gook Moon, Prof. Q-Han Park ד"ר תאופיק דעאדלה, פרופ' אלה לנדאו־טסרון, פרופ' משתתפים: פרופ' יוסף אברון, פרופ' יובל אורג, פרופ' עמיתי, פרופ' יוחנן פרידמן, ד"ר קטיה ציטרין־ראובן שחל אילני, פרופ' אורה אנטין־וולמן, פרופ' משה סילברמן, פרופ' איתן קולברג גולדשטיין, פרופ' אבי פאר, פרופ' בינה קליסקי, פרופ' משתתפים: ד"ר תאופיק דעאדלה, פרופ' לבנת הולצמן, הדר שטיינברג, Su-Hyun Prof. Jeon, Sangjun Dr. ד"ר רועי וילוז'ני, ד"ר עודד זינגר, ד"ר אופיר חיים, Gong, Prof. Jeehoon Kim, Prof. Youngkuk ד"ר קובי יוסף, יהונתן כרמלי, ד"ר איאס נאסר, ד"ר Kim, Prof. Eun-Gook Moon, Prof. Q-Han Park, גיא רון־גלבוע, פרופ' מיכל שנקר, פרופ' משה שרון, Prof.Bohm-JungYang,Prof.Yong-ilShin Prof. Sean Anthony, Curator Emerita Milka Levy-Rubin, Dr. T. István Kristó-Nagy, א'במרחשווןתשפ"ג26(באוקטובר)2022 Prof. Pavel Pavlovich, Yaara Perlman, Prof. המפגש הראשון בסדרת מפגשי "בשערי האקדמיה" David Powers, Mehdy Shaddel, Prof. Dr. בנושא "משברים:" Christian Robin, Prof. Nicolai Sinai, Prof. משברי אמונה Travis Zadeh דברי פתיחה: פרופ' דוד הראל יו"ר: פרופ' יונתן מאיר כ"טבתמוזתשפ"ב28(ביולי)2022 משתתפים: פרופ' רחל אליאור, פרופ' שמואל פיינר סמינר אדמס ברכות: פרופ' משה אורן משתתפים: ד"ר ג'וליאן אדמס, עו"ד לינדה אדמס־טרוי, מר סילבן אדמס, פרופ' דוד הראל, פרופ' נעם סובל י"ח י"טבאלולתשפ"ב14( 15בספטמבר)2022 כינוס משותף עם האקדמיה הלאומית של קוראה הדרומית Quantum Physics: From Fundamentals to Applications ברכות: פרופ' דוד הראל, Yoo Joon Ook Prof. חבר האקדמיה פרופ' יונתן מאיר במפגש "משברי אמונה" 126 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> הרצאות, כינוסים ואירועים ביוזמת האקדמיה ו'במרחשווןתשפ"ג31(באוקטובר)2022 המפגשהראשוןבסדרתמפגשי"מדעודעת"בביתהנשיא: חקר הגנום — סיכונים וסיכויים ברכות: פרופ' דוד הראל, מר יצחק הרצוג הרצאת אורח: פרופ' יוסי שילה מגיבים: פרופ' בת שבע כרם, רן רזניק פרופ' אלן ברנדט בכינוס 2050": מה צופן העתיד לסוגיות הביואתיות־ ו'בכסלותשפ"ג30(בנובמבר)2022 המחקר הביורפואי־של" המפגש השני בסדרת מפגשי "בשערי האקדמיה" הרצאת אורח: Brandt Allan Prof. בנושא "משברים:" משתתפים: ד"ר שרון אלרעי פרייס, פרופ' יחיאל מיכל יצירתיות ממשבר: אומנות בר אילן, פרופ' אפרת לוי־להד, פרופ' דרור מבורך, יו"ר: פרופ' נילי כהן ' דורית ניצן, פרופ' דניאל פילק, פרופ' מיכל רוזן־פרופ משתתפים: פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' צבי פלסר צבי, פרופ' ורדה שלו, ד"ר סיוון תמיר, Christine Dr. Grady, Prof. Søren Holm, Prof. Jonathan י"אבכסלותשפ"ג5(בדצמבר)2022 Kimmelman, Prof. Jonathan M. Metzl, Prof. טקס הענקת פרס בחקר הקבלה על שם גרשם שלום Jonathan D. Moreno, Prof. Sandra Soo-Jin Lee, ברכות: פרופ' דוד הראל Prof.JeroenvandenHoven,Prof.EffyVayena הצגת כלת הפרס: פרופ' מרגלית פינקלברג שולחן עגול: ד"ר קתרין אלה, פרופ' אברהם שלמה כלת הפרס: פרופ' רונית מרוז ברלינר, ד"ר לי גולדשטיין, פרופ' דרור חרץ, פרופ' אילן הרצתה בנושא: ממזרח שמש עד מבואו: עיגונה של כהן, פרופ' איתן פרידמן, פרופ' ורדית רביצקי, ד"ר הקבלה במזרח סיוון תמיר, Brandt Allan Prof. י"אבטבתתשפ"ג4(בינואר)2023 המפגש השלישי בסדרת מפגשי "בשערי האקדמיה" בנושא "משברים:" משברים באבולוציה יו"ר: פרופ' נעמה ברקאי מימין: נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל, כלת הפרס בחקר הקבלה על שםגרשםשלוםפרופ'רוניתמרוז,סגניתנשיאהאקדמיהפרופ'מרגלית משתתפים: פרופ' חוה יבלונקה, פרופ' שי מאירי פינקלברג, בטקס הענקת הפרס י"ח כ'בכסלותשפ"ג12( 14בדצמבר)2022 בין לאומיבנושא־כינוס: 2050: מה צופן העתיד לסוגיות הביו אתיותשל־ הביורפואי־המחקר ברכות: פרופ' דוד הראל, פרופ' שי לביא יו"ר: פרופ' דינה בן־יהודה, פרופ' יחיאל מיכל בר אילן, פרופ'נדבדוידוביץ',פרופ'דודהד,פרופ'דרורחרץ,פרופ' שילביא,פרופ'אפרתלוי־להד,פרופ'אהרןצ'חנובר פרופ' שי מאירי במפגש "משברים באבולוציה" 127 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> הרצאות, כינוסים ואירועים ביוזמת האקדמיה כ״הבטבתתשפ״ג18(בינואר)2023 המפגשהשניבסדרתמפגשי"מדעודעת"בביתהנשיא: כוחה של תודעה — בין מחשבה לגוף ברכות: פרופ' דוד הראל, מר יצחק הרצוג והגב׳ מיכל הרצוג הרצאת אורח: פרופ' אסיה רולס מגיבים: דקלה אהרן־שפרן, ד"ר ארז גרטי פרופ' גליה רהב במפגש "משברים באנושות" י'בשבטתשפ"ג1(בפברואר)2023 המפגש הרביעי בסדרת מפגשי "בשערי האקדמיה" בנושא "משברים:" משברים באנושות יו"ר: פרופ' נעמה פרידמן משתתפים: פרופ' נמרוד אלוני, פרופ' גליה רהב כ"אבשבטתשפ"ג12(בפברואר)2023 ערב עיון לכבוד פרופ' אליעזר רבינוביץ כניסת ישראל ל־סיפורCERN ברכות: פרופ' הלינה אברמוביץ', פרופ' דוד הראל, פרופ' מרק קרלינר מימין: רעיית נשיא המדינה הגב' מיכל הרצוג, נשיא המדינה מר יצחק יו"ר: פרופ' מרק קרלינר הרצוג ונשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל, במהלך המפגש "כוחה של תודעה — בין מחשבה לגוף" משתתפים: ד"ר שקמה ברסלר, רפי ברק, אפרים הלוי, פרופ' גיורא מיקנברג, פרופ' אליעזר רבינוביץ, א' ב'בשבטתשפ“ג23( 24בינואר)2023 Prof. Peter Jenni ביןלאומי־כינוס: מרטין בובר ומורשתו כ"טבשבטתשפ"ג20(בפברואר)2023 ברכות: פרופ' דוד הראל לציון מאה שנה למותו של אליעזר בןיהודה־כינוס יו"ר: ד"ר תמר אברמוב, פרופ' משה הלברטל, פרופ' ברכות: פרופ' דוד הראל, פרופ' מרגלית פינקלברג זאב הרוי, פרופ' פול מנדס־פלור יו"ר: פרופ' משה בר־אשר, פרופ' משה פלורנטין הרצאת אורח: Liska Vivian Prof. משתתפים: ד"ר נתן אפרתי, ד"ר גבריאל בירנבאום, משתתפים: פרופ' דן אבנון, פרופ' בועז הוס, פרופ' פרופ' ישראל ברטל, ד"ר מרדכי מישור, פרופ' אהרן זאב הרוי, פרופ' גלית חזן־רוקם, ד"ר זוהר מאור, ממן, ד"ר ורד סיידון, פרופ' זהר שביט פרופ' אפרים מאיר, פרופ' פול מנדס־פלור, פרופ' ו'באדרתשפ"ג27(בפברואר)2023 סרי נוסייבה, פרופ' גיא סטרומזה, פרופ' חאלד כינוס אדמס פוראני, פרופ' דינה פורת, ד"ר ישראל קורן, פרופ' תמר קרון, פרופ' כריסוטף שמידט, ד"ר אור שרף, ברכות: פרופ' משה אורן Dr. Sam Brody, Prof. Dominique Bourel, משתתפים: פרופ' דוד הראל, פרופ' נילי כהן, פרופ' יוסי Prof. Vivian Liska לויה, פרופ' גיא רון, ד"ר אפרת שמע 128 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> הרצאות, כינוסים ואירועים ביוזמת האקדמיה י"ט כ"אבאדרתשפ"ג12( 14במרס)2023 אירועים לכבוד חברי האקדמיה ביןלאומי־כינוס: Palaestina on the Map of Late Antique ט"ובסיווןתשפ"ב14(ביוני)2022 Mobility and Migration ערב עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ' יורם בילו בהגיעו לגבורות ברכות: פרופ' דוד הראל, פרופ' מארן ניהוף יו"ר: פרופ' בנימין איזק, פרופ' יצחק חן, פרופ' רינה ברכות: פרופ' סרג'יו הרט טלגם, פרופ' אורה לימור, פרופ' גדליה סטרומזה, ד"ר יו"ר: פרופ' הרוי גולדברג, פרופ' דוד שולמן משתתפים: פרופ' יורם בילו, פרופ' יואב גלבר, ד"ר אוריאל סימונסון, פרופ' אלכסנדר פאלטאקין, פרופ' מרגלית פינקלברג, Eckhardt Benedikt Dr. אופירה גראוויס קובלסקי, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' הרצאת אורח: Meier Mischa Prof. אביבה חלמיש, פרופ' אנדרה לוי, ד"ר קרן פרידמן־פלג, ד"ר אדם קלין אורון, ד"ר מיכל קרבאל־טובי משתתפים: פרופ' גדעון אבני, ד"ר אבנר אקר, פרופ' בנוביץ, פרופ' מארן ניהוף, ד"ר אורית פלג־משה ברקת, ד"ר יאנה צ'חנובץ, פרופ' גיא שטיבל, עוז תמיר, Prof. Simon Goldhill, Prof. Geoffrey Herman, Prof. Hartmut Leppin, Dr. Milka Levy-Rubin, Prof. Mischa Meier, Dr. Federico Montinaro, Prof.IanRutherford,Prof.StephenShoemaker, Prof.LievevanHoof חבר האקדמיה פרופ' יורם בילו בערב העיון לכבודו כ"ובאיירתשפ"ג17(במאי)2023 כ"גבאלולתשפ"ב19(בספטמבר)2022 המפגש החמישי בסדרת מפגשי "בשערי האקדמיה" ערב עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן בהגיעו לגבורות בנושא "משברים:" יצירתיות ממשבר: מדע ברכות: פרופ' מרגלית פינקלברג יו"ר: פרופ' אהרן ממן, פרופ' שמא יהודה פרידמן יו"ר: פרופ' יונינה אלדר משתתפים: פרופ' נחם אילן, ד"ר אמיר אשור, פרופ' משתתפים: פרופ' חגי פרץ, פרופ' עודד רכבי אלימלך וסטרייך, פרופ' דניאל י' לסקר, פרופ' ורד נעם, פרופ' שמחה עמנואל, פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן, י"אבסיווןתשפ"ג31(במאי)2023 פרופ' יוסף ריבלין תשתיות במדעי הרוח — דיגיטציה של טקסטים ברכות: פרופ' מרגלית פינקלברג יו"ר: פרופ' ישראל ברטל, פרופ' ידין דודאי, פרופ' אהרן ממן משתתפים: פרופ' ג'יהאד אל־סאנע, ד"ר יוחאי בן־גדליה, פרופ' יונתן בן־דב, פרופ' ענת בן־דוד, ד"ר משה לביא, ' אופיר מינץ־מנור, ד"ר ברק סובר, מאשה פולק־פרופ רוזנברג,ד"ריהונתןשלר חבר האקדמיה פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן בערב העיון לכבודו 129 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> הרצאות, כינוסים ואירועים ביוזמת האקדמיה י"בבמרחשווןתשפ"ג6(בנובמבר)2022 ערב עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ' יקיר אהרונוב בהגיעו לגיל 90 ברכות: פרופ' דוד הראל, פרופ' מוטי שגב יו"ר: פרופ' מוטי שגב, פרופ' עדי שטרן משתתפים: פרופ' דורית אהרונוב, פרופ' יקיר אהרונוב, נילי אהרונוב, ד"ר רנית אהרונוב, פרופ' עדי שטרן, חברת האקדמיה פרופ' שולמית וולקוב בערב העיון לכבודה Prof. Sir Michael Berry, Prof. Sandu Popescu ט"זבטבתתשפ"ג9(בינואר)2023 ערב עיון לכבוד חברת האקדמיה פרופ' שולמית וולקוב בהגיעה לגבורות ברכות: פרופ' נילי כהן, פרופ' שאול פרידלנדר יו"ר: פרופ' בילי מלמן, פרופ' דימיטרי שומסקי, פרופ' אניטה שפירא : פרופ' דורון אברהם, פרופ' איריס אידלסון־משתתפים שיין, ד"ר עפרי אילני, ד"ר איה אלידע, פרופ' סטיבן אשהיים, פרופ' מיכאל ברנר, פרופ' שולמית וולקוב, חבר האקדמיה פרופ' יקיר אהרונוב בערב העיון לכבודו פרופ' יפעת וייס, ד"ר זף סגל, פרופ' אהרן (רוני) שי ט'בטבתתשפ"ג2(בינואר)2023 ערב עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ' רפאל משולם בהגיעו לגיל 92 השימוש בחומרים מן הטבע כתרופות ברכות: פרופ' מאיר ביאלר, פרופ' דוד הראל יו"ר: פרופ' מאיר ביאלר משתתפים: פרופ' מאיר ביאלר, פרופ' עמירם גולדבלום, פרופ' אהרון ולר, פרופ' רועי משולם, פרופ' רפאל חבר האקדמיה פרופ' גדעון דגן בערב העיון לכבודו משולם, ד"ר רים סמום־ג'אעוני, פרופ' אירית עקירב, י"חבטבתתשפ"ג11(בינואר)2023 ד"ר נטליה קוגן ערב עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ' גדעון דגן בהגיעו לגיל 90 ברכות: פרופ' צבי בן־אברהם, פרופ' דוד הראל יו"ר: פרופ' צבי בן־אברהם מנחה: ד"ר אבינועם רבינוביץ משתתפים: פרופ' גדעון דגן, ד"ר דוד רוסו, Prof. Vladimir Cvetkovic, Prof. Aldo Fiori, Prof. Andrea Rinaldo חברהאקדמיהפרופ'רפאלמשולםבערבהעיוןלכבודו,שנערךטרםפטירתו 130 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> הרצאות, כינוסים ואירועים ביוזמת האקדמיה כ"הבטבתתשפ"ג18(בינואר)2023 אירועים לזכר חברי האקדמיה כינוס לזכרו של חבר האקדמיה פרופ' דוד שמיידלר ברכות: פרופ' סרג'יו הרט ד'באבתשפ"ב1(באוגוסט)2022 יו"ר: פרופ' אברהם נוימן, פרופ' אלה שגב ערב עיון לזכר פרופ' רות נבו במלאת שנה לפטירתה משתתפים: פרופ' ישראל אומן, ד"ר שירי אלון, רועי דברי פתיחה: פרופ' דוד הראל גורן, פרופ' יצחק גלבוע, יו"ר: פרופ' שלומית רמון־קינן Prof. Ehud Kalai, Prof. Edi Karni, Prof. משתתפים: פרופ' סנפורד בודיק, פרופ' שולי ברזילאי, Andrew Postlewaite פרופ' יצחק (יאני) נבו, פרופ' אברהם עוז ג'בסיווןתשפ"ג23(במאי)2023 ב'במרחשווןתשפ"ג27(באוקטובר)2022 ערב עיון לזכר חבר האקדמיה פרופ' מיכאל סלע עיון בין לאומי לזכרו של חבר האקדמיהפרופ־יום' במלאת שנה לפטירתו שאול שקד במלאת שנה לפטירתו יו"ר: פרופ' יוסף ירדן דינמיקות דתיות באיראן הסאסאנית משתתפים: פרופ' רות ארנון, פרופ' עדה יונת, פרופ' ברכות: פרופ' דוד הראל יוסף ירדן, גב' שרה סלע, ד"ר אתי פירק, פרופ' יהודה יו"ר: פרופ' מרגלית פינקלברג, פרופ' דוד שולמן שינפלד משתתפים: פרופ' דומניקו אוגוסטיני, ד"ר יונתן מוס, ליווי מוזיקלי: מתן אפרת, מאיה בלזיצמן פרופ' אביגיל מנקין־במברגר, פרופ' גיא סטרומזה, פרופ' יקיר פז, פרופ' מיכאל שנקר, ד"ר עידית שקד, Prof. Anca Dan, Prof. Ab de Jong, Prof. Frantz Grenet 131 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 10 תקציב האקדמיה 133 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2023–2022 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 10 תקציב האקדמיה לשנת תשפ“ג כלהסכומיםבאלפישקלים)( 12,915 הקצבותות"ת(הוועדהלתכנוןולתקצוב) 70 הכנסותמפרסומים 2,430 הכנסותמקרנות 850 הקרןהלאומיתלמדע 335 תקורהמניהולפרויקטים 130 הכנסותמימוןנטו 1,020 קרנותהנהלה 17,750 סה“כהכנסותתקציבשוטף 20,955 סה"כהכנסותמיזמיםבמימוןחיצוני 38,705 סה“כהכנסות 410 החטיבהלמדעיהטבע 850 החטיבהלמדעיהרוח 345 קידוםהמדע 1,080 כינוסיםמדעייםוקשריקהילה 210 פרסומים 1,350 קשריםבין לאומיים 150 האקדמיההצעירההישראלית 85 מרכזהקשר 100 דוחמצבהמדע 450 בתר דוקטורנטים 750 מלגותחירום 110 מלגותרותארנון 500 הקרןלמדעיהרוח 1,840 הנהלה,כלליותומשרדיות 8,940 שכרונלוות 580 פחת 17,750 סה"כהוצאותתקציבשוטף 20,955 סה"כהוצאותמיזמיםבמימוןחיצוני 38,705 סה“כהוצאות 0 עודף (גירעון) 134 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 11 ועדות האקדמיה 136 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2023–2022 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 11 ועדות האקדמיה הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה הישראלית פרופ' בינה קליסקי - יו"ר, פרופ' איתי הלוי, פרופ' יוסי יובל; רכזת - יעל חסיד–איסקוב הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות פרופ' מרק קרלינר - יו"ר, פרופ' הלינה אברמוביץ, ד"ר שקמה ברסלר, פרופ' יונית הוכברג, פרופ' שלומית טרם, פרופ' ירון עוז, פרופ' גלעד פרז, פרופ' יעל שדמי; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים הוועדה הלאומית לפיזיקה גרעינית פרופ' אלי פיאסצקי - יו"ר, פרופ' עמירם לויתן, ד"ר ישראל מרדור, ד"ר צבי ציטרון, פרופ' גיא רון, פרופ' יגאל תלמי; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון פרופ' יובל גולן - יו"ר, פרופ' נעם אדיר, פרופ' רועי בק–ברקאי, פרופ' יואל הירש, פרופ' יואל זוסמן, פרופ' עודד ליבנה, פרופ' מיטל לנדאו, פרופ' בועז פוקרוי, פרופ' שרון שוורץ; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים הוועדה המייעצת הישראלית למלגות קרן פולקס פרופ' משה אורן - יו"ר, פרופ' אוהד בירק, פרופ' יהודית ברגמן, פרופ' ליאור גפשטיין, פרופ' גדעון רכבי; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים הוועדה המייעצת לנושא חברים חדשים של החטיבה למדעי הטבע פרופ' מוטי שגב - יו"ר, פרופ' גדעון דגן, פרופ' ידין דודאי, פרופ' אלכס לובוצקי; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים הוועדה המלווה למפעל האונומסטיקון פרופ' עמנואל טוב, פרופ' מארן ניהוף; רכזת - סימה דניאל 137 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 11> ועדות האקדמיה הוועדה המלווה למפעל חקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר פרופ' אברהם גרוסמן, פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן; רכזת - סימה דניאל הוועדה לאיתור מועמדים חדשים לחטיבה למדעי הרוח פרופ' בילי מלמן - יו"ר, פרופ' איל בנבנישתי, פרופ' משה הלברטל; רכזת - סימה דניאל הוועדה לבחירת כינוסים להבאת בתר–דוקטורנטים ישראלים פרופ'מוטישגב-יו"ר,פרופ'שמעוןאולמן,פרופ'אלישבעבאומגרטן,פרופ'אוריבנין,פרופ'סרג'יוהרט, פרופ' טליה פישר, פרופ' אהרן צ'חנובר; רכזת - בת–שבע שור הוועדה לקידום מדעי הרוח פרופ' מרגלית פינקלברג - יו"ר, פרופ' עופר אשכנזי, פרופ' מיכל בירן, פרופ' ישראל ברטל, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' יוסי שילה; רכזת - סימה דניאל הקרן לקידום מדעי הרוח והחברה פרופ' נעמה גורן–ענבר - יו"ר, פרופ' נירה ליברמן, פרופ' יונתן מאיר, פרופ' גדליה סטרומזה, פרופ' יובל פלדמן, פרופ' לטם פרי–חזן; רכזת - סימה דניאל ועדת ביואתיקה פרופ' שי לביא - יו"ר, פרופ' ליאת איילון, ד"ר עתניאל א. דרור, ד"ר יעקוב חנא, פרופ' יוסף ירדן, פרופ' אפרת לוי–להד, פרופ' פרנצ'סקה לוי–שפר, פרופ' מישל רבל, עו"ד ד"ר סיון תמיר; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים ועדת דוח מצב המדע בישראל פרופ' רשף טנא - יו"ר, פרופ' שמעון אולמן, פרופ' ליאת איילון, פרופ' ישראל ברטל, פרופ' דניאל זייפמן, פרופ' מיכל פלדמן, פרופ' אלי קשת; רכז - ד"ר ירדן ניב ועדת הביקורת פרופ' מרדכי הייבלום, פרופ' יוסף קפלן; רכז - יואב טאובמן ועדת ההיגוי הלאומית להערכת מצב תחום מדעי הים בישראל פרופ' צבי בן–אברהם - יו"ר, ד"ר לאה בם, פרופ' קולין ברונל, פרופ' חזי גילדור, פרופ' דניאל ויס, פרופ' גיתי יהל, פרופ' יוסף לויה, ד"ר איציק מקובסקי, פרופ' אורית סיון, פרופ' מעוז פיין, פרופ' ינון רודיך; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים 138 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 11> ועדות האקדמיה ועדת ההיגוי והשיפוט של תוכנית מלגות אדמס פרופ' משה אורן - יו"ר, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' נעמה ברקאי, פרופ' דוד גרשוני, פרופ' גדעון דגן, פרופ' שמריהו הוז, פרופ' ישעיהו (אישי) טלמון, פרופ' יוסי קוסט, פרופ' יעקב קליין, פרופ' חרמונה שורק, פרופ' מיכה שריר; רכזת - בת–שבע שור ועדת ההיגוי להרצאה השנתית על שם מרטין בובר פרופ' סרג'יו הרט - יו"ר, פרופ' עמנואל טוב, פרופ' נילי כהן, פרופ' אבישי מרגלית, פרופ' ישראל פינקלשטיין; רכזת - סימה דניאל ועדת ההיגוי לסדרה "בשערי האקדמיה" פרופ' ידין דודאי, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' דוד הראל, פרופ' נילי כהן; רכזת - נעמה שילוני ועדת ההיגוי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים להתמודדות עם משבר האקלים פרופ' דן יקיר - יו"ר, פרופ' צבי בן–אברהם, פרופ' יוסף ג'אברין, פרופ' נעמה גורן–ענבר, פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' יואב יאיר, פרופ' יוסף לויה, פרופ' שלומית פז, פרופ' טליה פישר, פרופ' דני רוזנפלד, פרופ' איתן ששינסקי; רכזות - ד"ר יעל בן–חיים ושי שילה ועדת ההיגוי של היוזמה — מרכז לידע ולמחקר בחינוך פרופ' ישראל ברטל - יו"ר, אמיר אלשטיין, פרופ' שאול הוכשטיין, פרופ' אלכס לובוצקי, פרופ' פאדיה נאסר–אבואלהיג'א,פרופ'מייקלפויאר,פרופ'יוחנןפרידמן,יהודיתשלוי;מנהלת-רננהפרזנצ'בסקיאמיר ועדת ההיגוי של מיזם MGH Historica( Germaniae )Monumenta פרופ' ב"ז קדר - יו"ר, פרופ' משה אידל, פרופ' מלאכי בית–אריה, יעקב גוגנהיים, פרופ' ישראל יובל, פרופ' שמחה עמנואל, פרופ' יוסף קפלן; רכזת - סימה דניאל ועדת ההשקעות דן זיסקינד, גרי ליבלר, יוסי לנץ, אהוד נייגר, הרי ספיר; רכז - יואב טאובמן ועדת הכספים פרופ' קרנית פלוג, ד"ר יוסף צ'חנובר; רכז - יואב טאובמן ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל ד"ר מנחם גורן - יו"ר, פרופ' עוזי פליטמן - יו"ר, פרופ' בלה גליל, פרופ' גדעון דגן, ד"ר נטע דורצ'ין, ד"ר דניאל יואל, פרופ' מרדכי כסלו, ד"ר אורי פרגמן ספיר, ד"ר יותם ציפר–ברגר; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים 139 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 11> ועדות האקדמיה ועדת השיפוט לתוכנית מלגות ההצטיינות של המועצה להשכלה גבוהה והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לחוקרי בתר–דוקטורט מחו"ל פרופ' מוטי שגב - יו"ר, פרופ' גדעון אבני, פרופ' יונינה אלדר, פרופ' עמנואל בלוך, פרופ' אהוד בנין, פרופ' אשרף בריק, פרופ' נעמה ברקאי, פרופ' רג'א ג'יריס, פרופ' יונית הוכברג, פרופ' לירן כרמל, פרופ' אילן מארק, פרופ' מארן ניהוף, פרופ' אבינועם צדוק, פרופ' נתן קלר, פרופ' שרית קראוס, פרופ' מיכאיל קרייני, פרופ' מני שלום, פרופ' דוד שפרינצק; רכזת - מאירה ברנדווין ועדת התוכניות של החטיבה למדעי הרוח פרופ' יורם בילו - יו"ר, פרופ' מיכל בירן, פרופ' סיימון הופקינס, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' אהרן ממן; רכזת - סימה דניאל ועדת מפגשי "מדע ודעת" בבית הנשיא פרופ'דודהראל-יו"ר,פרופ'יונינהאלדר,פרופ'מוחמדחאג'יחיא,פרופ'יוסישילה;רכזת-נעמהשילוני ועדת פרס גרשם שלום פרופ' יוסף קפלן - יו"ר, פרופ' משה אידל, פרופ' יהודה ליבס, פרופ' גיל קלעי; רכזת - סימה דניאל ועדת פרסומים פרופ' יונתן מאיר - יו"ר, פרופ' רות ברמן, פרופ' ידין דודאי, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' איתן קולברג; רכזת - טלי אמיר 140 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 נציגי האקדמיה 12 בגופים ובמוסדות 142 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 142 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2023–2022 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 12 נציגי האקדמיה בגופים ובמוסדות הוועדה המדעית של מועצת פרסי הארווי המרכז למורשת יהדות אתיופיה פרופ' יואב בנימיני, פרופ' יוסף ירדן פרופ' חגי ארליך, פרופ' גליה צבר פורום תל“מ תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח)( הוועדה לבחירת זוכי פרופ' שמעון אולמן (יו"ר) מלגות פולונסקי פרופ' מארן ניהוף פרס דן דוד (אוניברסיטת תל אביב) פרופ' יהושע יורטנר המועצה של מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי קורטוריון הטכניון פרופ' יונתן מאיר, פרופ' בילי מלמן פרופ' יוסף קוסט קרן יוספה וליאוניד אולשוונג הקרן הדו–לאומית למדע האפוטרופוס הכללי)( ארצות–הברית-ישראל גליה פינצי פרופ' חיים סידר קרן על שם ד"ר מינה שפירמן מועצת הספרייה הלאומית וד"ר אוטו שפירמן ז"ל פרופ' דוד הראל (יו“ר) גליה פינצי מועצת הקרן הלאומית למדע פרופ' דוד הראל (יו"ר) פרופ' ישראל ברטל, פרופ' סרג'יו הרט 143 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 144 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 חברים שהלכו 13 לעולמם 145 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2023–2022 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים חבריםשהלכולעולמםבשנההחולפת(תשפ"ב-תשפ"ג) פרופ' יעקב זיו תרצ״ב תשפ"ג)( פרופ' יעקב זיו היה חוקר פורץ דרך בעל שם עולמי, מעמודי התווך של הקהילה המדעית הישראלית וממעצביה. הוא היה חבר האקדמיה למדעים וגם כיהן כנשיאּה וכן כיו"ר ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה). עם הישגיו המדעיים נמנה פיתוח אלגוריתם לדחיסת נתונים (עם פרופ' אברהם למפל), שסלל את הדרך לתחום שלם במדעי המחשב. בד בבד עם קריירה מדעית ענפה כחוקר, סייע פרופ' זיו לסרטט את פניה של המערכת האקדמית הישראלית בכמה וכמה תפקידים בכירים שמילא וביוזמות שהיה שותף להן, האחראיות לחלק מהישגיו של המדע הישראלי כיום. פרופ' זיו נולד בטבריה ב1931–, להורים ילידי רוסיה שהיו פעילים ציונים ועלו לישראל. משפחתו עברה בילדותו לרעננה, שם ניהל אביו את בית הספר העממי. הוא היה פעיל בארגון "ההגנה" ונלחם במלחמת העצמאות. לאחר המלחמה למד הנדסת חשמל בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל לתואר ראשון ושני. לאחר מכן נשלח מטעם המחלקה המדעית של משרד הביטחון ללימודי דוקטורט בMIT– אחרי שובו לישראל ב1962–. החל לעבוד ברפא"ל, והיה שותף לפיתוחים ביטחוניים פורצי דרך. הוא גם עבד וביקר לסירוגין ב"מעבדות בל" שבארצות הברית, וב1970– שב והצטרף לטכניון, ומונה בו לפרופסור מן המניין. ב1977– הציג את "אלגוריתם למפל-זיו", ששינה את פני מדעי הנתונים ונחשב לאבן דרך בהנדסת האלקטרוניקה ובמדעי המחשב. בטכניון מילא פרופ' זיו תפקידים אחדים, ובהם דקן הפקולטה להנדסת חשמל ומשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים. הוא נבחר לאקדמיה למדעים בשנת 1981, ובין השנים 1986 ו1991– כיהן כיו"ר ות"ת. ב1995– נבחר לתפקיד נשיא האקדמיה למדעים, תפקיד שאותו מילא עד שנת .2004 בהישגיו הגדולים כנשיא האקדמיה הייתה הקמתו ב1997– של הפורום לתשתיות מחקר (תל"מ), שנועד לאגם משאבים לאומיים לטובת תשתיות מחקר בסיסי, וזיהוי תחומים חשובים ופורצי דרך. פרופ' זיו עמד בראש הפורום במשך 15 שנים. ההשקעה בתשתיות המחקר שיקפה את תפיסת עולמו, ולפיה יש להעניק לחוקרים הצעירים את התנאים המיטביים, ואז לתת להם עצמאות לחקור. פרופ' זיו היה חבר בכמה ארגונים מדעיים בין–לאומיים, ובהם האקדמיה הלאומית האמריקאית להנדסה, האקדמיה האמריקאית למדעים, החברה האמריקאית לפילוסופיה והאקדמיה האירופית למדעים ולאומנויות. הוא היה לחוקר הישראלי היחיד שזכה במדליית הכבוד של האיגוד הבין–לאומי של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה IEEE( ב2021–),, על "פועלו העצום והנרחב ותרומתו הנרחבת לתורת האינפורמציה ולדחיסת נתונים, ועל מנהיגותו המחקרית יוצאת הדופן." במהלך שנות פעילותו המחקרית הרבה זכה פרופ' זיו בפרסים לאומיים ובין–לאומיים רבים, ובכללם שני פרסי ביטחון ישראל (בשנים 1973ו1980–), פרס ישראל 1993(), פרס מרקוני 1995(), פרס שאנון ,)1997( פרס רוטשילד 2002(), פרס מטעם קרן BBVA 2009(), פרס א.מ.ת. בהנדסת מחשבים ואלקטרוניקה 2017( ופרסים נוספים.) פרופ' זיו היה מנהיג אקדמי מן השורה הראשונה ובעל השפעה ותרומה אדירה לקידום המדע בישראל. יהי זכרו ברוך! נכתב בשיתוף חברי האקדמיה פרופ׳ ידין דודאי, פרופ׳ מוטי שגב ופרופ׳ שלמה שמאי 146 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם פרופ' רפאל משולם תרצ"א תשפ"ג)( פרופ' רפאל משולם, מהמחלקה לחומרי טבע בבית הספר לרוקחות שבפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, היה מחלוצי הכימיה הפרמקולוגית, חקר התרופות וחומרי טבע בעולם. פרופ' משולם נולד בסופיה שבבולגריה למשפחה ציונית ששורשיה בוונציה ובבווריה. אביו, ד"ר מורנו משולם, היה רופא ילדים ומנהל בית החולים היהודי בסופיה, וכיהן כנשיא ההסתדרות הציונית "מכבי". עם השתלטות הגרמנים על בולגריה ומשהחלה רדיפת היהודים במדינה נאלצה המשפחה לעזוב את סופיה ולמצוא מקלט בכפר נידח בהרי הבלקן. אביו נעצר ונשלח למחנה ריכוז, ועם סיום המלחמה התלכדה משפחת משולם ועלתה לישראל בשנת 1949. פרופ' משולם סיים את לימודי המוסמך בחוג לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים במחזור הראשון של העתודה האקדמית, התגייס לצה"ל כמפקד מחלקה בחטיבת "גבעתי", ובהמשך עבד במעבדת המחקר הרפואי של הצבא. לאחר מכן השלים פרופ' משולם את עבודת הדוקטור שלו במכון ויצמן למדע, בהנחיית פרופ' פרנץ זונדהיימר, בתחום הסינתזה של סטרואידים. לאחר מחקר בתר–דוקטורט במכון רוקפלר שבניו יורק הצטרף, בשנת 1960, למחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן כחוקר בכיר, והשתלב בצוות מחקרי שבודד ואפיין את החומר הפעיל בחשיש, המופק מצמח הקנביס המוכר כטטראהידרו קנבינול .)tetrahydrocannabinol( ממצא זה פרץ תחום חדש בתחומי הפרמקולוגיה והכימיה של חומרי טבע, המוכר כ"חקר הקנבינואידים." בשנת 1966 הצטרף פרופ' משולם לאוניברסיטה העברית בירושלים, ומחקריו בבית הספר לרוקחות בתחום הכימיה של הקנבינואידים הובילו לביסוס מרכז פרמקולוגי ברמה בין–לאומית, המשלב כימיה, ביולוגיה ורפואה. מחקריו של פרופ' משולם התמקדו בסינתזה ובאפיון של המטבוליטים של הקנבינול ובאיתור חומרים פרמקולוגיים המבוססים על רכיבים קנבינואידיים הפעילים בבלימת מוות של תאי עצב ומונעים פגיעות מוחיות בעקבות חבלות ראש או שבץ מוחי, וחומרים פרמקולוגיים המבקרים פעילויות מוחיות, כמו זיכרון וקואורדינציה. ממצאיו המדעיים של פרופ' משולם סוכמו ביותר מ450– מאמרים מדעיים ותוארו בכתב העת Science כפריצת דרך חשובה בפיענוח סודותיה של מערכת ביולוגית בסיסית. מחקריו פורצי הדרך של פרופ' משולם זיכו אותו בהכרה בין–לאומית ובפרסים יוקרתיים רבים בארץ ובעולם. הוא נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 1994() ושימש יו"ר החטיבה למדעי הטבע באקדמיה בשנים 2013-2007. הוא זכה בפרס ישראל במדעי הכימיה 2000(), בפרס החברה הישראלית לכימיה למצוינות מדעית 2008( בפרס א.מ.ת.), 2012(), בפרס רוטשילד במדעי הכימיה 2012() ובפרס הרווי של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל 2020(). מלבד פעילותו המדעית הפורייה, שימש פרופ' משולם רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 1982-1979. בשנים אלה התרחבה האוניברסיטה לחדשנות ולאופקים חדשים. יהי זכרו ברוך! כתב: חבר האקדמיה ועמיתו, פרופ' איתמר וילנר 147 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם פרופ' מיכאל סלע תרפ"ד תשפ"ב)( פרופ' מיכאל סלע היה חוקר בעל שם עולמי שסייע לעצב ולהוביל את מערכת המדע הישראלית. הוא הלך לעולמו במאי 2022 והוא בן 98. סלע גילם שילוב נדיר של שני פנים של העולם האקדמי: הוא היה אימונולוג פורץ דרך שגילוייו הובילו לפיתוח תרופות חדשניות שהיטיבו עם חייהם של מיליונים, וכן כיהן כנשיא מכון ויצמן למדע במשך עשור ונחשב לאחד מעמודי התווך של הקהילה המדעית ושל מוסדות המחקר בישראל. סלע נולד בפולין ב1924– ונמלט עם משפחתו לישראל מרומניה ב,1941–, בעוד מלחמת העולם השנייה משתוללת ביבשת. הוא החל בלימודי כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ועם השלימו את התואר השני עבר לאירופה וסייע למאמצי ההעפלה והרכש של המדינה היהודית הצעירה. ב1950– שב ארצה והתקבל למכון ויצמן למדע והשלים בתוך ארבע שנים את הדוקטורט באוניברסיטה העברית בהדרכתו של פרופ' אפרים קציר, לימים נשיא המדינה. במכון ויצמן רשם את גילוייו הגדולים ביותר בתחום האימונולוגיה, שהובילו לפיתוח תרופות מצילות חיים כמו ה"קופקסון" לחולי טרשת נפוצה (ועימו נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ' רות ארנון וד"ר דבורה טייטלבאום) וכן "ארביטוקס" (ועימו ד"ר אסתר הורביץ וד"ר אתי פירק) המעכבת התפשטות סרטן. הקופקסון הפכה לתרופה הנמכרת ביותר של חברה ישראלית אי פעם והשפיעה על צמיחת תחום התרופות הישראלי ככלל. פרופ' סלע פרסם יותר מ800– מאמרים בתחום האימונולוגיה, הביוכימיה והביולוגיה המולקולרית, והכשיר דורות של חוקרים. הוא זכה בפרס ישראל (בגיל 35 בלבד), בפרס רוטשילד ובפרס וולף, בין היתר, במדליות כבוד מטעם ארגונים רבים בארץ ובעולם והיה חבר באקדמיות הלאומיות למדעים של ישראל (למן שנת 1971 ארצות הברית, גרמניה, פולין, רוסיה וצרפת.), ליד פריצות הדרך המדעיות וליד מחקר מתמשך סייע פרופ' סלע לעצב את אופי מערכת המדע הישראלית כולה. בשנת 1975, אחרי שכיהן כדקן הפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן למדע וכסגן הנשיא, הוא מונה לנשיאו השישי של המכון, תפקיד שאותו מילא במשך עשר שנים. סלע הפך ל"נשיא מיתולוגי" במכון, בין היתר בשל הרחבת הקשרים האקדמיים הגלובליים של המכון ושימת דגש על המצוינות האקדמית בו. סלע הגדיר את עצמו "אוהב אדם". הוא היה בעל קסם אישי רב והחזיק בקשרים חובקי עולם. בית הזוג מיכאל ושרה סלע במכון ויצמן הפך לסלון אקדמי–אומנותי שבו התארחה האליטה האקדמית, לצד אנשי רוח וכלכלה. פרופ' סלע היה פעיל מאוד גם בתחומי התרבות הישראלית, כיהן כנשיא אגודת הידידים של להקת המחול "בת–שבע", היה ממייסדי תחרות רובינשטיין לפסנתר והיה מעורב בפעילות ציבורית למען התזמורת הפילהרמונית הישראלית. יהיה זכרו ברוך! נכתב בשיתוף נשיאת האקדמיה לשעבר, פרופ' רות ארנון 148 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם חבריםשהלכולעולמם השנההמצוינתהיאשנתהבחירה תשל“ח1978/ פרופסורלתלמוד, אברמסון, שרגא האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ו תשנ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלפרזיטולוגיה, אדלר, שאול האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרנ“ה תשכ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלאלקטרוניקה, אולנדורף, פרנץ הטכניון מכוןטכנולוגילישראל (תר“ס תשמ“ב) תש“ך1959/ פרופסורלתלמוד, אורבך, אפרים אלימלך האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ב תשנ“א) תשכ“ה1965/ פרופסורלסוציולוגיה, אייזנשטדט, שמואל נח האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ד תש“ע) תשכ“א1961/ פרופסורלהיסטוריהשלהעמיםהמוסלמיים, איילון, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ד תשנ“ח) תש“ך1959/ פרופסורלתלמוד, אלבק, חנוך האוניברסיטההעבריתבירושלים (תר“ן תשל“ב) תשמ“ז1987/ פרופסורלפיזיקה, אלכסנדר, שלמה מכוןויצמןלמדע (תר“ץ תשנ“ח) תשע“ז2017/ פרופסורלגאוגרפיה, אלנבלום, רוני האוניברסיטההעבריתבירושלים (תשי"ב תשפ“א) פרופסורלפיזיקה, תשס“ב2002/ אמרי, יוסף (תרצ"ט תשע“ח) מכוןויצמןלמדע תשנ“ב1991/ פרופסורללימודיםקלאסיים, אשרי, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ה תש“ס) תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיהסוציאלית, בובר, מרדכי מרטין האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרל“ח תשכ“ה) תשמ“א1981/ פרופסורלתולדותעםישראל, ביינארט, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ח תש“ע) תשנ“ג1993/ פרופסורלביוכימיהחקלאית, בירק, יהודית האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ז תשע“ג) 149 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם תשכ“ח1968/ פרופסורלשפהוספרותערבית, בלאו, יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע"ט תשפ“א) תשכ“ט1969/ פרופסורלכימיהביולוגית, בלוך, משה רודולף אוניברסיטתבן גוריוןבנגב (תרס“ב תשמ“ה) תשס“ז2007/ פרופסורלמחשבתישראל, בלידשטיין, יעקב אוניברסיטתבן גוריוןבנגב (תרצ"ח תש“ף) תשמ“א1981/ פרופסורלסוציולוגיה, בן–דוד, יוסף האוניברסיטההעבריתבירושלים (תר“ף תשמ“ו) תשכ“ו1966/ פרופסורללשוןהעברית, בן–חיים, זאב האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ז תשע“ג) תש“ך1959/ פרופסורלתולדותעםישראל, בער, יצחק פריץ האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרמ“ט תש“ם) תשכ“ד1964/ פרופסורלדמוגרפיהולסטטיסטיקה, בקי, רוברטו האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ט תשנ“ו) תשנ“ז1997/ פרופסורלפיזיקה, בקנשטיין, יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים (תש“ז תשע“ה) תשכ“ג1963/ פרופסורללוגיקהולפילוסופיהשלהמדעים, בר–הלל, יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ה תשל“ו) תש“ך1959/ פרופסורלכימיהאורגנית, ברגמן, ארנסט דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ד תשל“ה) תשכ“ח1968/ פרופסורלפרמקולוגיה, ברגמן, פליקס ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים (תרס“ח תשס“ב) תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיה, ברגמן, שמואל הוגו האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרמ“ד תשל“ה) תשל“ו1975/ פרופסורלכלכלה, ברונו, מיכאל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרצ“ב תשנ“ז) תשס“ח2008/ פרופסורלספרותעבריתולפילוסופיה, ברינקר, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרצ“ה תשע“ו) תש“ך1959/ פרופסורלביולוגיה, ברנבלום, יצחק מכוןויצמןלמדע (תרמ“ד תש“ס) תשע“ה2015/ פרופסורלמשפטים, גביזון, רות האוניברסיטההעבריתבירושלים (תש"ה תש“ף) תשל“א1971/ פרופסורלסוציולוגיה, גוטמן, אליהו לואיס האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ו תשמ“ח) 150 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם תשנ“ו1996/ פרופסורלבלשנותולשפותשמיות, גולדנברג, גדעון האוניברסיטההעבריתבירושלים (תר“צ תשע“ג) תשל“ו1976/ פרופסורלכימיה, גינצבורג, דוד הטכניון מכוןטכנולוגילישראל (תר“ף תשמ“ח) תשנ“ח1998/ פרופסורלנירוביולוגיה, גרינולד, עמירם מכוןויצמןלמדע (תש"ה תשפ"ב) תשנ“ה1994/ פרופסורלבלשנותולשפותשמיות, גרינפלד, חיים יונה האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ו תשנ“ה) תש“ך1959/ פרופסורלמתמטיקה, דבורצקי, אריה מכוןויצמןלמדע (תרע“ו תשס“ח) תשכ“ג1963/ פרופסורלפיזיקה, דה–שליט, עמוס מכוןויצמןלמדע (תרפ“ז תשכ“ט) תשמ“ב1982/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, דוסטרובסקי, ישראל מכוןויצמןלמדע (תרע“ט תשע“א) תש“ך1959/ פרופסורלתולדותעםישראל, דינור, בן–ציון האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרמ“ד תשל“ג) תשנ“ג1993/ פרופסורלספרותאנגלית, דלסקי, הלל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ו תשע“א) תשכ“ו1966/ פרופסורלזואולוגיה, האז, גיאורג האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ה תשמ“א) תשנ“ו1996/ פרופסורלמקרא, הרן, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ה תשע“ה) תשכ"א1961/ פרופסורללימודיםקלאסיים, וירשובסקי, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ו תשל“ז) תש“ך1959/ פרופסורלפיזיולוגיהפתולוגית, ורטהיימר, חיים ארנסט ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים (תרנ“ג תשל“ח) תש“ך1960/ פרופסורלבוטניקה, זהרי, מיכאל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרנ“ח תשמ“ג) זיו,יעקב מחקרלהנדסתחשמל־פרופסור, תשמ“א1981/ הטכניון מכוןטכנולוגילישראל (תרצ״ב תשפ“ג) זילברברג,ירון פרופסורלפיזיקה, תשע“ג2013/ מכוןויצמןלמדע (תשי"א תשע“ט) זליגסון,אורי פרופסורלרפואה, תשס“א2001/ המרכזהרפואישיבא,תלהשומרואוניברסיטתתלאביב (תרצ"ז תשפ"ב) 151 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם תשנ“ג1993/ זכאי,משה פרופסורלהנדסתחשמל, הטכניון מכוןטכנולוגילישראל תרפ“(ז תשע“ו) תשל“ו1975/ פרופסורלביולוגיה, זקס, ליאו מכוןויצמןלמדע (תרפ“ז תשע“ד) תש“ך1959/ פרופסורלמשפטאזרחי, טדסקי, גוידו (גד) האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ז תשנ“ג) תש“ך1959/ פרופסורללשוןהעברית, טור–סיני, נפתלי הרץ האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרמ“ז תשל“ד) תשכ“ח1968/ פרופסורלהיסטוריהשלהעתהחדשה, טלמון, יעקב לייב האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ו תש“ם) תשכ“ד1964/ פרופסורלארכאולוגיה, ידין, יגאֵל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ז תשמ“ד) תשנ“ב1992/ פרופסורללשוןהעברית, ייבין, ישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ג תשס"ט) תשכ“ד1964/ פרופסורלפיזיקהניסויית, כהן, סולי גבריאל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“א תשמ“ד) תשכ“ג1963/ פרופסורלאווירונאוטיקה, כוגן, אברהם הטכניון מכוןטכנולוגילישראל,מכוןויצמןלמדע (תרפ“א תשס“ט) תשכ“ט1969/ פרופסורלתלמוד, ליברמן, שאול ביתהמדרשלרבניםבאמריקה,ניויורק (תרנ“ח תשמ“ג) תשמ“ה1985/ פרופסורלמקרא, ליכט, יעקב אוניברסיטתתלאביב (תרפ“ב תשנ“ג) תשל“ט1979/ פרופסורלפיזיולוגיה, לינדנר, יוחנן מכוןויצמןלמדע (תרפ“ט תשמ“ג) תשמ“ה1985/ פרופסורלמתמטיקה, לינדנשטראוס, יורם האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרצ“ז תשע"ב) תשנ“ט1999/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, ליפסון, שניאור מכוןויצמןלמדע (תרע“ד תשס“א) תש“ל1970/ פרופסורלפיזיקה, ליפקין,צבי מכוןויצמןלמדע תרפ“(א תשע“ו) תשנ“ז1997/ פרופסורללשוןהעברית, מורג, שלמה האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ו תשנ“ט) תש“ך1960/ פרופסורלארכאולוגיהולתולדותעםישראל, מזר, בנימין האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ו תשנ“ה) 152 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם תשכ“ח1968/ פרופסורלרפואתעיניים, מיכאלסון, יצחק ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים (תרס“ג תשמ“ב) תשנ“ד1994/ פרופ'לכימיה, משולם, רפאל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרצ"א תשפ"ג) תשכ“ו1966/ פרופסורלאסטרופיזיקהולפיזיקה, נאמן, יובל אוניברסיטתתלאביב (תרפ“ו תשס“ו) תשמ“ו1986/ פרופסורלספרותאנגלית, נבו, רות האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ד תשפ“א) תשנ“ה1994/ פרופסורלאפיגרפיהולפלאוגרפיה, נוה, יוסף האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ח תשע“ב) תשמ“ד1984/ פרופסורלקרדיולוגיה, נויפלד, הנרי תרפ“ג תשמ“ז)( אוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי שיבא, תל השומר תש“ך1960/ פרופסורלמקרא, סגל, משה צבי האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרל“ז תשכ“ח) תשכ“ב1962/ פרופסורללשוןולספרותיידיש, סדן, דב האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ב תש“ן) תשל“א1971/ פרופסורלאימונולוגיה, סלע, מיכאל מכוןויצמןלמדע (תרפ"ד תשפ"ב) תשכ“ב1962/ פרופסורלפילוסופיה, סמבורסקי, שמואל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תר“ס תש“ן) תשכ“ט1969/ פרופסורלמתמטיקה, עמיצור, שמשון אברהם האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“א תשנ“ד) תש“ך1959/ פרופסורלבלשנות, פולוצקי, הנס יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ה תשנ“א) תשכ“ג1963/ פרופסורלכלכלה, פטינקין, דן האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ב תשנ“ה) תשל“ח1978/ פרופסורלמתמטיקה, פיאטצקי–שפירו, איליה אוניברסיטתתלאביב (תרפ“ט תשס"ט) תש“ך1960/ פרופסורלפילוסופיה, פינס, שלמה האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ח תש“ן) תשכ“א1961/ פרופסורלגאולוגיה, פיקרד, יהודה ליאו האוניברסיטההעבריתבירושלים (תר“ס תשנ“ז) תשל“ז1977/ פרופסורלביולוגיהשלהתא, פלדמן, מיכאל מכוןויצמןלמדע (תרפ“ו תשס“ה) 153 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם תש“ם1980/ פרופסורלמדעהדתות, פלוסר, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ז תש“ס) תשמ“ד1984/ פרופסורלספרותעברית, פליישר, עזרא האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ט תשס“ו) תשס“א2001/ פרופסורלמתמטיקהשימושית, פנואלי, אמיר מכוןויצמןלמדע (תש“א תש“ע) תשכ“א1961/ פרופסורלמתמטיקהשימושית, פקריס, חיים לייב מכוןויצמןלמדע (תרס“ח תשנ“ג) תשכ“ג1963/ פרופסורלהיסטוריה, פראוור, יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ז תש“ן) תש“ך1959/ פרופסורלמתמטיקה, פרנקל, אברהם הלוי האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרנ“א תשכ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלאובסטטריקהולגינקולוגיה, צונדק, ברנהרד ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים (תרנ“א תשכ“ז) תשכ“א1961/ פרופסורלרפואה, צונדק, הרמן האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרמ“ז תשל“ט) תשס“א2001/ פרופסורלארכאולוגיה, צפריר, יורם האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרצ“ח תשע“ו) תש“ך1960/ פרופסורלמקרא, קויפמן, יחזקאל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרנ“א תשכ“ד) תשנ“ה1994/ פרופסורלהיסטוריהשלרוסיהומזרחאירופה, קונפינו, מיכאל אוניברסיטתתלאביב (תרפ“ו תש“ע) תשל“ו1975/ פרופסורלשפהוספרותערבית, קיסטר, מאיר יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ד תש“ע) תשי"ט1959/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, קציר, אהרן מכוןויצמןלמדע (תרע“ג תשל“ב) תש“ך1959/ פרופסורלביופיזיקה, קציר, אפרים מכוןויצמןלמדע (תרע“ו תשס“ט) תשל“ד1974/ פרופסורלספרותאמריקאיתוספרותאנגלית, קרוק–גלעד, דורותיאה האוניברסיטההעבריתבירושלים (תר“ף תש“ן) תשמ“א1981/ פרופסורלבלשנות, רוזן, חיים ברוך האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ב תש"ס) תש“ך1960/ פרופסורלפיזיקה, רוזן, נתן הטכניון מכוןטכנולוגילישראל (תרס“ט תשנ“ו) 154 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיה, רוטנשטרייך, נתן האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרע“ד תשנ“ד) תשס“ח2008/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, רזין, אהרן ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים (תרצ"ה תשע"ט) תש“ך1959/ פרופסורלמכניקהתאורטיתויישומית, רינר, מרכוס הטכניון מכוןטכנולוגילישראל (תרמ“ו תשל“ו) תש“ך1959/ פרופסורלפיזיקה, רקח, יואל האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ט תשכ“ה) תש“ם1980/ פרופסורלרפואה, שטיין, יחזקאל ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים (תרפ“ו תשע“ה) תשמ“ז1987/ שטיינברג, יצחק צבי פרופסורלכימיהפיזיקלית, (תרצ“א תשע“ז) מכוןויצמןלמדע תשנ“ה1994/ פרופסורלפיזיקהשימושית, שטריקמן, שמואל מכוןויצמןלמדע (תר“ץ תשס“ד) תשל“ח1978/ פרופסורלתולדותעםישראל, שטרן, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ה תשמ“ט) פרופסורלמדעהמדינה, תש“ע2010/ שטרנהל, זאב האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרצ"ה תש"ף) תשכ“ד1964/ פרופסורלספרותעברית, שירמן, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרס“ה תשמ“א) תש“ך1959/ פרופסורלקבלה, שלום, גרשם האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרנ“ז תשמ“ב) תשע“ג2013/ פרופסורלכלכלהולמתמטיקה, שמיידלר, דוד אוניברסיטתתלאביב (תרצ"ט תשפ"ב) תשמ“ו1986/ פרופסורלספרותיידיש, שמרוק, חנא האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“א תשנ“ז) תש“ס2000/ פרופסורלספרותעברית, שקד, גרשון האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ט תשס“ז) תשמ“ו1986/ פרופסורללימודיםאיראנייםולמדעהדתות, שקד, שאול האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרצ״ג תשפ״ב) תשנ“ב1992/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, שרון, נתן מכוןויצמןלמדע (תרפ“ו תשע“א) תשמ“ה1985/ פרופסורלאשורולוגיהולהיסטוריהשלהמזרחהקדום, תדמור, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים (תרפ“ד תשס“ו) 155 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 14 נספחים 156 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 156 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2023–2022 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 14 נספחים 14.1>חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשכ"א *1961 הקמת האקדמיה 4א ממסים (תיקון מס׳פטור 1) התשלג״;1973- לענין פקודת מס 1 מוקמת בזה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (להלן - הכנסה, נחשבת האקדמיה כמוסד בעל אופי ציבורי לעניני תרבות, האקדמיה.) חינוך ומדע, וכל עסקה של האקדמיה וכל נכסיה יהיו פטורים מכל אגרה, ארנונה או תשלום חובה אחר המשתלמים למדינה או מטרות לרשותמקומית. 2 מטרות האקדמיה ותפקידיה הם 4ב ייעוץ ומידע מהאקדמיה (תיקון מס׳קבלת 2) התשע״;2010- 1( לרכז בתוכה כחברים מטובי אישי המדע תושבי ישראל;) משרד ממשלתי רשאי לפנות לאקדמיה לשם קבלת ייעוץ ומידע )2((תיקון מס׳ 2 התש״ע;2010-) לייעץ לממשלה בסוגיות בנושאים בתחום מטרות האקדמיה ותפקידיה, שנדרש לגביהם ידע בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, מדעיאונושאיםהקשוריםלפיתוחהמדעבישראל;מתןייעוץומידע לרבות במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמת האקדמיה, כאמור ימומן מסעיף התקציב של אותו משרד ממשלתי כפי הדרוש ולהגיש דוחות וסקירות כאמור בסעיף 4ג, וכן לייעץ ולתת לביצועו,בכפוףלהוראותלפיחוקיסודותהתקציב;בסעיףזה- מידע למשרדי הממשלה לפי פנייתם בהתאם להוראות "חוקיסודותהתקציב"-חוקיסודותהתקציב,התשמ"ה;1985- סעיף 4ב; "סעיף תקציב" - כהגדרתו בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו )3((תיקון מס׳ 2) התשע״;2010- לטפח ולקדם פעילות מדעית, בחוק יסודות התקציב. 4ג לממשלה ולכנסת (תיקון מס׳דיווח 2) התשע״;2010- לרבות פעילות מדעית בין תחומית ופעילות מדעית בתחומי דעת חדשים; א)( האקדמיהתכיןדוחשנתיעלפעולותיהוכןסקירהתלת שנתית 4( לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ לארץ;) עלמצבהמדעוהמחקרבישראלבהשוואהלמצבהמדעוהמחקר 5() לפעול בייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בעולם; סקירה כאמור יכול שתתייחס לתחומים מדעיים בין לאומיים, מתוך תיאום עם מוסדות המדינה; מסוימיםכפישתחליטהאקדמיהאוכפישתבקשהממשלה. 6( לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע;) ב)( הדוח השנתי והסקירה התלת שנתית כאמור בסעיף קטן (א) 7() לעסוק בכל פעילות אחרת שיש בה כדי לשמש את המטרות יוגשו לשר המדע והטכנולוגיה; ועדת השרים לענייני מדע האמורות. וטכנולוגיה שקבעה הממשלה, תקיים דיון בדוח ובסקירה, סמוך לאחר הגשת כל אחד מהמסמכים האמורים; הממשלה תקיים מושב האקדמיה דיוןכאמורבתוךשנהמיוםהגשתהדוחאוהסקירה,לפיהעניין. 3 מושב האקדמיה יהיה בירושלים. (ג) הדוח השנתי והסקירה התלת שנתית כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת; הוועדה האקדמיה - תאגיד תקיים דיון בדוח ובסקירה בתוך שנה מיום הגשת כל אחד 4 האקדמיה היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. מהמסמכים האמורים. 157 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 14 > נספחים חברי האקדמיה האסיפה הכללית של האקדמיה חברי האקדמיה יהיו חברי הועד המכין להקמת האקדמיה 5 11 האקדמיה תתכנס לאסיפה כללית לפי הצורך, ולפחות אחת הלאומית למדעים, שנתמנו לכך בתוקף החלטת הממשלה מיום לשנה, למטרות אלה: כ"ו בחשון תשי"ט 9( בנובמבר 1958), וחברים נוספים שייבחרו 1() לעשות כל פעולה שיוחדה לאסיפה הכללית לפי חוק זה או על ידי האקדמיה באסיפה כללית. לפי התקנון; 2() להחליט בדבר אישור הדו"חות של המועצה, תכנית חברות והפסקתה הפעולות של האקדמיה ומוסדותיה שתוגש על ידי המועצה, חבר האקדמיה יהיה חבר בה לכל ימי חייו; חברותו תיפסק 6 דו"ח רואה החשבון והצעת התקציב; באחת מאלה: )3( להחליט בכל ענין אחר שיועמד על סדר היום של האסיפה 1( אםביקשמאתנשיאהאקדמיה,בכתב,לראותאתמקומופנוי;) הכלליתעלידיהמועצה,אועלידיחמישהמחבריהאקדמיה. 2( אם חדל להיות תושב ישראל והוא איננו חבר חוץ;) חבריחוץ 3() אם הורשע בעבירה בפסק דין סופי והאקדמיה מצאה כי בנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון. 12 האקדמיה רשאית לבחור באנשי מדע מובהקים תושבי חוץ לארץ כחברי חוץ של האקדמיה. נשיא האקדמיה וסגנו ביצוע נשיא האקדמיה יתמנה על ידי נשיא המדינה, על פי המלצת 7 האקדמיה, מבין חבריה תושבי ישראל; נשיא האקדמיה יתמנה 13 שר החינוך והתרבות ממונה על ביצוע חוק זה. לשלוש שנים, והוא יוסיף לכהן אף לאחר מכן עד למינוי הבא תקנון של נשיא האקדמיה; סגן הנשיא ייבחר על ידי האקדמיה. 14 האקדמיה רשאית, בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות, החטיבות להתקין תקנון לאקדמיה ובו ייקבעו בין היתר: באקדמיה יהיו חטיבה למדעי הרוח וחטיבה למדעי הטבע; כל 8 1() הכללים לפיהם תבחר האקדמיה את חבריה ונושאי חטיבה תבחר ביושב ראש החטיבה. תפקידים בה, במידה שלא נקבעו בחוק זה; 2( סדרי העבודה של האקדמיה ומוסדותיה;) מועצת האקדמיה 3( ניהול המשק והכספים;) עניני האקדמיה ינוהלו על ידי מועצת האקדמיה. 9 4( מעמדם וזכויותיהם של חברי חוץ.) הרכב המועצה הוראות מעבר 10 מועצת האקדמיה תהיה מורכבת מנשיא האקדמיה, סגן 15 (א) תקנון האקדמיה הלאומית למדעים שאושר על ידי הנשיא, יושב ראש החטיבה למדעי הרוח, יושב ראש החטיבה הממשלה ביום י' באלול תשי"ט 13( בספטמבר )1959 - למדעי הטבע והמנהל האדמיניסטרטיבי שיתמנה על ידי יתר פרט להוראותיו שנכללו בחוק זה - ובתיאומים לפי הענין, חברי המועצה; יהיהתקנוןהאקדמיה,כלעודלאשונהאוהוחלףעלפיסעיף.14 נעדר הנשיא - ימלא את מקומו סגן הנשיא; נעדרו הנשיא (ב) בחירה לאקדמיה ומינוי לתפקיד בה וכן כל פעולה לקידומה וסגנו, תבחר המועצה ממלא מקום לנשיא מבין חברי ולקידום פעולותיה, שנעשו בהתאם לתקנון האקדמיה לפני האקדמיה לתקופת העדרם של הנשיא וסגנו. תחילתו של חוק זה, שרירים מיום עשייתם. נוסח החוק נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il nevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי. * פורסם ס"ח תשכ"א מס' 348 מיום 23.6.1961 עמ' 193 (ה"ח תשכ"א מס' 452 עמ' .)134 תוקן ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 45 (ה"ח תשל"ב מס' 995 עמ' )268 - תיקון מס' 1; תחילתו ביום .23.6.1961 ס"ח תש"ע מס' 2256 מיום 29.7.2010 עמ' 649 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 333 עמ' )191 - תיקון מס' .2 158 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 14 > נספחים 14.2>תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשס“ח2008— בתוקף סמכותה לפי סעיף 14 לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בחירת מועמדים התשכ“א11961- (להלן החוק), מתקינה האקדמיה, בהתייעצות עם שר 4 (א) מתוך רשימת המועמדים המוצעים על פי תקנה 3 א)( המדע,התרבותוהספורט2,תקנוןזה תבחר החטיבה, בהצבעה חשאית וברוב של שני שלישים מבעלי זכות ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, את פרק ראשון חברות באקדמיה המועמדים שהיא ממליצה לבחור לאותה חטיבה לפי תקנה .2 מספר החברים המניין החוקי של המשתתפים בהצבעה לבחירת מועמדים 1 מספר החברים בכל חטיבה לא יעלה על ארבעים, אולם חברים הוא רוב חברי החטיבה הנמצאים בארץ במועד הישיבה. שגילםשבעיםוחמששניםומעלהוחבריחוץלאיבואובמנייןזה. המועמדים שיומלצו כאמור יבואו לבחירה סופית באספה הכללית של האקדמיה. בחירת חברים חדשים ב)( מתוך רשימת המועמדים המוצעים על פי תקנה 3(ב) תבחר 2 (א) מדי שנה בשנה רשאית האקדמיה לבחור עד חמישה חברים המועצה, בהצבעה חשאית ופה אחד, את המועמדים חדשיםבכלחטיבה,בכפוףלאמורבתקנה.1 הנוספים שהיא ממליצה לבחור לאקדמיה. המניין החוקי של (ב) חברי האקדמיה, למעט חברי חוץ, הם אישי מדע תושבי ישראל המשתתפים בהצבעה לבחירת מועמדים לפי תקנת משנה זו כמשמעותם בסעיף 2 1() לחוק; לעניין זה - “איש מדע“ - אדם הוא שלושה מארבעת אלה הנשיא, סגנו ושני יושבי ראש שעיקר פעילותו הוא במחקר ובקידום הידע האנושי בכלים החטיבות. המועמדים יבואו לבחירה סופית באספה הכללית מדעיים; “תושב ישראל“ - אדם שמקום מגוריו העיקרי הוא של האקדמיה. חבר שנבחר בהליך זה יבחר את החטיבה בישראל ובשעת בחירתו פעילותו המחקרית נמנית עם מסכת שאליהישתייךבהתייעצותעםהנשיא. העשייההמדעיתהישראלית. ג) מועצתהאקדמיהמוסמכתלהחליטהחלטותהנוגעותלתקנהזו.( בחירת חברים 5 רשימת המועמדים שנבחרו כאמור בתקנה 4 תועבר לבחירה הצעת מועמדים סופית באספה הכללית של האקדמיה. המניין החוקי בהצבעה 3 (א) המועמדים לחברות בכל חטיבה יוצעו בכתב ליושב הראש שלה לבחירת חברים הוא מחצית חברי האקדמיה הנמצאים בארץ על ידי שלושה מחברי אותה חטיבה לפחות. ההצעות תוגשנה במועד הישיבה. ההצבעה תהיה על דף הצבעה אחד. הבחירה לכל המאוחר 30 יום לפני מועד ישיבת החטיבה שבה ייבחרו תהיה בהצבעה חשאית וברוב של שני שלישים מבעלי זכות המועמדים לפי תקנה 4. בכל שנה יודיע יו“ר החטיבה לחברי ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין. החטיבה, בכתב, שלושה חודשים לפחות לפני מועד ישיבת הבחירה,מהוהמועדהאחרוןלהגשתשמותהמועמדים. הודעה על הבחירה ב) מועצת האקדמיה רשאית למנות ועדה של שישה חברים,( 6 נשיא האקדמיה יודיע על בחירתם של החברים החדשים, לאחר שלושה מכל חטיבה, שמסמכותה להציע בכתב למועצת שקיבל את הסכמתם; חברותו של חבר חדש מתחילה ביום קבלת האקדמיה מועמד או מועמדים לחברות נוסף על המועמדים הסכמתולכהןכחברהאקדמיה. המוצעיםעלידיהחטיבות. 1 ח'התשכ"א,עמ')193 התשל"ג,עמ';.45 2 י"פהתש"ס,עמ').1088 159 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 14 > נספחים חברי חוץ הזמנות לישיבות האספה הכללית 7 (א) חברי חוץ ייבחרו בדרך הקבועה בתקנות 3 עד 6. בהיותם 10 הזמנות לישיבה של האספה הכללית יישלחו לחברים בדואר או בישראל יהיו רשאים להשתתף בישיבות האספה הכללית בדואר אלקטרוני בהסכמתם, 21 יום לפחות לפני מועד הישיבה, ובישיבותהחטיבהשהםמשתייכיםאליה,אךללאזכותהצבעה. ויכילואתסדרהיוםשלהישיבה. (ב) מספר חברי החוץ לא יעלה על עשירית ממספר חברי האקדמיה ישיבות סגורות ופתוחות שאינם חברי חוץ. בכל שנה ייבחרו בכל חטיבה לכל היותר שני חבריחוץ. 11 ישיבות האספה הכללית סגורות לקהל. בשנה שבה נבחרים חברים חדשים תתקיים ישיבה פתוחה ובה יוצגו הנבחרים פרק שני ישיבות האקדמיה לפני הציבור. מועצת האקדמיה רשאית לכנס ישיבות האספה הכללית פתוחות נוספות. 8 (א) מליאת האקדמיה תתכנס פעמיים בשנה לפחות ותדון בעניינים הצבעה באספה הכללית הנתונים לסמכותה לפי סעיף 11 לחוק. בכל שנה תוקדש אחת הישיבות לבחירת חברים חדשים, ובעת הצורך לבחירת הנשיא 12 ההצבעה באספה הכללית תהיה גלויה, אלא אם כן נדרשת על פי וסגן הנשיא. כאשר מספר המועמדים לבחירה גדול משלושה, תקנון זה הצבעה חשאית או אם חמישה חברים שאינם חברי חוץ תוקדשהישיבהכולהלנושאזה. דרשו הצבעה חשאית. ההחלטות תתקבלנה ברוב רגיל של הנוכחים (ב) כמו כן תוקדש ישיבה אחת בכל שנה לדיון בדוח השנתי בהצבעה, אלא אם כן נדרש על פי תקנון זה רוב גדול יותר. היו של האקדמיה, בדוח הביקורת, בדוחות הכספיים ובתקציב הקולותשקולים,יהיהליושבהראשקולנוסףמכריע. האקדמיה. תוצאות ההצבעה ג)( יו“רהאספההכלליתהואנשיאהאקדמיה,ובהיעדרו-סגןהנשיא. (ד) יכול שהמליאה תתכנס לישיבות נוספות, על פי החלטת מועצת 13 תוצאות ההצבעה יוכרזו על ידי נשיא האקדמיה. פרוטוקול מאושר האקדמיה, לשמיעת הרצאות מדעיות או לדיון בעניינים על ידו ייחשב להוכחה של תוצאות ההצבעה. נבצר מן הנשיא ובהתפתחויות שהמועצה סבורה שאין לדחותו. ישיבה מיוחדת לאשראתהפרוטוקול,יאשרוסגןהנשיא. של המליאה תכונס גם כל אימת שתתקבל בקשה בכתב לכך תוקפן של החלטות מחמישה עשר מחברי האקדמיה לפחות. המועצה תיענה לבקשהכזאתבהקדםהאפשרי. 14 תוקפן של החלטות האקדמיה לא ייפגע בשל פגם פרוצדורלי שנתגלה בדיעבד, לרבות פגם בתהליך בחירתו של חבר או המניין החוקי בישיבות האספההכללית אי מסירת הזמנה לחבר. 9 (א) המניין החוקי בישיבת האספה הכללית של האקדמיה הוא ישיבות החטיבות מחציתחבריהאקדמיההנמצאיםבארץבמועדהישיבה. ב)( באין מניין חוקי בשעה שנקבעה לישיבת האספה הכללית, 15(א) כל חטיבה תתכנס לשתי ישיבות בשנה לפחות. לפי הצורך יוכל יושב הראש לפזר את האספה למשך 30 דקות ולכנסה תוקדש אחת הישיבות כולה לבחירת חברים חדשים ולבחירת מחדש בתום הזמן הזה. ישיבת האספה תהיה אז חוקית בכל יו“ר החטיבה וממלא מקומו. ישיבה זו תתקיים 30 יום לפחות מספר נוכחים. באין מניין חוקי לא ייבחרו חברים חדשים, לא לפני ישיבת המליאה המוקדשת לבחירת החברים החדשים. ייבחר נשיא או סגן נשיא, לא תיבחר ועדת ביקורת ולא יידונו המניין החוקי בישיבת החטיבה הוא מחצית חברי החטיבה שינויים בתקנון. הנמצאיםבארץבמועדהישיבה. (ג) כל חבר שנוכחותו נרשמה כדין לפני ההצבעה ייכלל במניין (ב) יו“ר החטיבה רשאי לזמן ישיבות נוספות של החטיבה, והוא החוקי הנדרש בהצבעה זו. חבר שנוכחותו נרשמה כאמור ולא חייב לזמנן בהקדם האפשרי אם חמישה מחברי החטיבה השתתףבהצבעהייחשבכמישהצבעתו“נמנע.“ מבקשיםשיעשהכן. 160 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 14 > נספחים ג)( הזמנות לישיבה של החטיבה יישלחו לחברי החטיבה בדואר (ו) נשיא האקדמיה וסגנו ייבחרו בהצבעה חשאית, וברוב רגיל או בדואר אלקטרוני בהסכמתם)( 21 יום לפחות לפני מועד של בעלי זכות ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, הישיבה. במקרים מיוחדים רשאי יו“ר החטיבה לקבוע כי לתקופת כהונה של שלוש שנים. לא קיבל שום מועמד רוב ההזמנות תישלחנה פחות מ 21 יום לפני מועד הישיבה. קולות בהצבעה הראשונה, תיערך הצבעה שנייה לבחירה בין בהזמנה לישיבת חטיבה יפורט סדר היום של הישיבה. שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר. ד)( לפי הזמנת יו“ר החטיבה יוכל להשתתף ולהרצות בישיבות ז)( נשיא האקדמיה וסגנו לא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה אלה גם מי שאינו חבר האקדמיה. רצופות. (ח)פסקה כהונתו של נשיא האקדמיה או של סגן נשיא פרק שלישי מינהל האקדמיה, או נבצר מאחד מהם או משניהם למלא את הנשיא וסגנו תפקידם באופן קבוע, תכונס האספה הכללית לישיבה 16(א) בתקנון זה, “בחירת נשיא האקדמיה“ - בחירת חבר מיוחדת ותבחר את נשיא האקדמיה או את סגן הנשיא, לפי האקדמיה שהאספה הכללית ממליצה לנשיא המדינה למנותו הצורך, על פי הוראות סעיף 7 לחוק ותקנה זו. לתפקיד נשיא האקדמיה. (ט)ככלל, א‘ בתשרי הוא יום כניסתם לתפקיד של הנשיא, של (ב) נשיא האקדמיה וסגנו יהיו מחטיבות שונות. ככלל, תפקיד סגן הנשיא ושל החברים הנבחרים של המועצה. הנשיא יעבור בין שתי החטיבות לסירוגין. תקנה זו לא תחול (י) עם מינויו של נשיא חדש תסתיים כהונתו של סגן הנשיא על בחירת נשיא מכהן לתקופת כהונה שנייה. הקודם. (ג) סגן הנשיא ייבחר על ידי מליאת האקדמיה לתקופת כהונתו יושבי ראש החטיבות וממלאימקומם של נשיא האקדמיה. ד)( לא יאוחר משנה לפני סיום תקופת כהונתם של הנשיא 17(א)יושבי ראש החטיבות ייבחרו בחטיבות ברוב רגיל בבחירות ושל סגן הנשיא, או בשעה שנבצר מאחד מהם או משניהם חשאיות לתקופה של שלוש שנים. שלושה חברי חטיבה למלא את תפקידם, תבחר כל חטיבה, בהליך שיקבע רשאים להציע יחד מועמד לתפקיד יו“ר החטיבה. לא קיבל יו“ר החטיבה, שלושה חברים לוועדת חיפוש שתפקידה שום מועמד רוב קולות בהצבעה הראשונה, תיערך הצבעה להציע מועמדים לתפקידים המתפנים. כל חבר רשאי שנייה לבחירה בין שני המועמדים שקיבלו את מספר להציע מועמדים לכהונה בוועדת החיפוש. חברי המועצה הקולות הגדול ביותר. לא יוכלו להיבחר לוועדת החיפוש. חברי הוועדה יבחרו ב) יו“ר החטיבה לא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.( מביניהם את יו“ר הוועדה. הוועדה רשאית להציע יותר (ג) לכל יושב ראש ייבחר ממלא מקום לתקופת כהונתו בהליך ממועמד אחד לכל תפקיד. להחלטה בוועדה דרושים שיקבע יושב הראש. ארבעה קולות. הצעות הוועדה תימסרנה לחברים בכתב 45 הצבעות במועצה יום לפחות לפני ישיבת הבחירה. ה)( נוסף על האמור לעיל, חמישה מחברי האקדמיה רשאים 18 ההצבעות במועצה הן בהרמת ידיים בלבד וההחלטות יתקבלו להציע יחד מועמדים לשני התפקידים. הצעות אלה ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון זה. היו הקולות תימסרנה למזכירות האקדמיה 30 יום לפחות לפני ישיבת שקולים, יהיה לנשיא קול נוסף מכריע. חתימת הנשיא או הבחירה ותישלחנה לחברי האקדמיה בדואר 21 יום לפחות חתימת סגן הנשיא על הפרוטוקול, ובכללו ההחלטות, תשמשנה לפני ישיבת הבחירה. יו“ר ועדת החיפוש ינהל את החלק הוכחה לכאורה לנכונותו. של ישיבת המליאה שבו ייבחרו הנשיא וסגן הנשיא. הוא יציג הן את מועמדי ועדת החיפוש והן את המועמדים המניין החוקי במועצה שהציעו חברי האקדמיה. 19 המניין החוקי בישיבות המועצה הוא שלושה. 161 דין וחשבון שנתי > תשפ“ג2022 2023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 14 > נספחים פרק רביעי ביקורת ועדות 20 המועצה תקבע את רשימת הוועדות הקבועות הפועלות ועדת ביקורת באקדמיה ותמנה את חבריהן ואת יושבי הראש שלהן לתקופת 24 האספה הכללית תבחר ועדת ביקורת, שתורכב מחברים משתי כהונה של עד שלוש שנים. יושבי ראש הוועדות לא יכהנו יותר החטיבות.וועדתהביקורתתבחראתהיושבראששלהמביןחבריה. משתי תקופות כהונה רצופות. המועצה רשאית, ביזמתה או לפי הצעת החטיבות, למנות גם ועדות אד הוק לטיפול בעניינים הזמנת מבקר הקשורים בתפקידי האקדמיה או בעניינים אחרים שלדעת 25(א) המועצה תזמין מדי פעם, במועדים שייראו לה, אדם שאיננו המועצה ראויים לבחינה על ידי ועדה. לוועדות אלה יכול עובד האקדמיה לערוך ביקורת בעניינים של מינהל האקדמיה להתמנות גם מי שאינו חבר האקדמיה. המועצה תמנה את נציגי להלן המבקר.)( האקדמיה בגופים ציבוריים, במוסדות בין לאומיים ובגופים ב)( המבקר יבדוק אם המינהל פעל על פי החוק ועל פי ההוראות אחרים לפי הצורך, ויכול שגם הם לא יהיו חברי האקדמיה. שנגזרו ממנו ואם רשויות האקדמיה ועובדיה נהגו לפי העקרונות של מינהל תקין. המנהל האדמיניסטרטיבי (ג) בעת מילוי תפקידו לא יהיה המבקר כפוף לגוף או לאדם 21(א) המנהל האדמיניסטרטיבי (להלן המנהל) לא ישתתף כלשהו באקדמיה ולא יהיה תלוי בהם. הנושאים שיבדוק בדיונים בעניין מינויו או פיטוריו ובדיונים לפי תקנה 4 ב)( ייקבעו בתיאום עם ועדת הביקורת. ולא תהיה לו באלה זכות הצבעה. (ד) המבקר יגיש לוועדת הביקורת דין וחשבון ויפרט בו את (ב) פסקה כהונתו של המנהל או נבצר ממנו למלא את תפקידו ממצאי ביקורתו. אם גילה ליקויים, יביא בדין וחשבון את ימנו יתר חברי המועצה ממלא מקום או מנהל בפועל עד המלצותיו לתיקונם ולמניעתם לעתיד לבוא. בד בבד יגיש מינוי המנהל החדש. המנַהל לוועדת הביקורת מסמך ובו תגובת המינהל על ממצאי הביקורת ופירוט הצעדים שבדעתו לנקוט לתיקון זכות חתימה הליקויים שנתגלו. המועצה תביא את ממצאי הביקורת 22(א) בענייני מינהל וכספים תחייב את האקדמיה חתימת שני ואת תגובת המינהל לידיעת המליאה. חברי המועצה, או חתימת ממלא מקום המנהל, או חתימת פרק חמישי הוראות שונות המנהל בפועל יחד עם חתימת אחד מחברי המועצה האחרים. שינויים בתקנון ב)( מועצת האקדמיה תהיה רשאית להסמיך מורשי חתימה 26 המליאה רשאית, ברוב של שני שלישים מבעלי זכות ההצבעה נוספים מבין חברי האקדמיה ועובדיה ולקבוע את גבולות שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, להכניס שינויים בתקנון זה, סמכותם. להוסיף על הוראותיו ולגרוע מהן. התיקונים ייכנסו לתוקפם לאחר התייעצות עם השר הממונה על ביצוע חוק האקדמיה. סדרי העבודה 23 האספה הכללית תקבע, על פי הצעת המועצה, כללים והוראות ביטול לעבודתה ולעבודת החטיבות והוועדות. 27 תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ“ב31962- - בטל. 3) קת׳התשכ״ב,עמ׳1495;התשל״ו,עמ׳300;התשמ״ו,עמ׳772;התשמ״ט,עמ׳1453;התשנ״ז,עמ׳816;התשנ״העמ׳1455;התשנ״ז,עמ׳.832 162 162 דיןדין וחשבוןוחשבון שנתישנתי >> תשפתשפ““גב20222021 20222023 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים THE ISRAEL ACADEMY OF SCIENCES AND HUMANITIES כיכר אלברט איינשטיין, ת“ד 4040, ירושלים 9104001 טלפון 02–5676222, דוא“ל [email protected] www.academy.ac.il