דיווח על-פי חוק

דין וחשבון שנתי תש“ף 2020-2019 בכריכה: עץ רימון בגן המדע בבית האקדמיה דין וחשבון שנתי תש“ף 2020-2019 מוגשמטעםמועצתהאקדמיהלאספההכלליתשלהאקדמיהלפיסעיף11לחוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםתשכ“א1961- פרופ‘ניליכהן,נשיאתהאקדמיה עריכה: נעמה שילוני עריכת לשון: יהודית (דיתיק) ידלין עיצוב ועריכה גרפית: סטודיו נאוי קצמן כדורי צילום כריכה: מיכל פתאל התצלומים הנוספים שבחוברת צולמו בידי אינגה אבשלום שיליאן, לירון אלמוג, שי בן אפרים, איתי בנית, נוה בן שמואל, קובי גדעון/לע"מ, ד"ר גדעון טיבור, גיתאי סילבר, אדוה אודיה עוגן, מיכל פתאל, אודי קצמן, מור רוזס, Fradkin Alex Chavy, Jocelyn אלא אם צוין אחרת. כל זכויות התצלומים שייכות לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אלא אם צוין אחרת. דפוס: רותם הפקות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כיכר אלברט איינשטיין, ת״ד 4040, ירושלים 9104001 טלפון: 02-5676222 דואר אלקטרוני:, [email protected] www.academy.ac.il תוכן העניינים מבוא 7 9 דברהנשיאה 11 מועצתהאקדמיה,מִנהלהאקדמיה 12 ייסודהשלהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 14 מטרותהאקדמיהותפקידיה 15 נושאיתפקידיםבעברובהווה 17 חבריהאקדמיה 38 מקבליהפרסיםוציוניהכבודמקרבחבריהאקדמיה 1 דוחפעילות 41 44 קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה 1.1 44 קידוםהקשרעםאקדמיותזרותוחיזוקו 1.2 46 הערכהוייעוץלגופיהממשל 1.3 46 1.3.1 הוועדהלייעוץלפעולותהאקדמיהבנושאימגפתהקורונה 47 1.3.2 ועדתדוחמצבהמדעבישראלתש"ף2019/ 49 1.3.3 ועדתהמומחיםלבחינתאיכותחייםבת‚קיימהבישראל 50 1.3.4 הוועדהלבדיקתמצבמחקרהשואהוהוראתהבאוניברסיטאותבישראל 1.3.5 הוועדהלבחינתהאפשרותלשלבלימודימדעהנתונים 52 Science( Data)בכלתחוםידעבאוניברסיטה 52 1.3.6 ועדתההיגויהלאומיתבתחוםמדעיהים 52 1.3.7 הוועדהלבדיקתהנושאשלהקמתמרכזלאומילCryo-EM‚ 1.3.8 הוועדהלבחינתמצבהשימור,הטיפוחוהמחקרשלאוספיהטבעהלאומיים 53 54 טיפוחהצעיריםבמדע 1.4 54 1.5 הנגשתהמדעלציבורוהנחלתו 2 פעילותהחטיבהלמדעיהטבע 59 62 2.1 הוועדההלאומיתלקרינתסינכרוטרון 64 SESAME -מתקןלקרינתסינכרוטרוןבמזרחהתיכון 2.2 67 2.3 פיזיקהשלאנרגיותגבוהות-פעילותישראלבCERN„ 69 2.4 פיזיקהגרעינית 70 2.5 אוספיהטבעהלאומייםלמחקר 71 2.6 ועדתההיגויהלאומיתבתחוםמדעיהים 72 2.7 פאונהופלורהשלארץישראל 72 2.8 ביואתיקה 73 2.9 רפואהמולקולרית 73 2.10 פורוםהצעיריםשלהחטיבהלמדעיהטבע 74 2.11 תוכנית קאוולי — Science of Frontiers Kavli 3 פעילותהחטיבהלמדעיהרוח 77 82 3.1 מפעליםבמימוןהאקדמיה 82 3.1.1 האונומסטיקוןשלארץישראל 83 3.1.2 המפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר 85 3.2 מפעליםבתמיכתהאקדמיה 85 המפעלהמשותףעם MGH 86 German–Israeli Frontiers of the Humanities — GISFOH 3.3 87 3.4 פורוםצעירימדעיהרוחוהחברה 4 פעילותההוצאהלאור 89 92 4.1 פרסומיםשראואורבשנתהדוח 5 קשריםבין לאומיים 95 99 5.1 קשרימדעעםמדינותועםאקדמיותלמדעים 113 5.2 המרכזהאקדמיהישראליבקהיר 114 5.3 קשריםעםמוסדותבין„לאומיים 6 מלגותומענקים 119 121 6.1 תוכניתמלגותאדמס 124 6.2 תוכניתמלגותרותארנון 124 6.3 תוכניתמלגותהאקדמיהלהבאתבתר„דוקטורנטיםזריםמצטייניםלישראל 126 6.4 פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמצטייניםבמדעיהטבעוההנדסה 127 6.5 קרןבת„שבעדהרוטשילדומענקיהשתלמותע"שאהרןואפריםקציר 133 6.6 הקרןלקידוםמדעיהרוחוהחברה 136 6.7 מלגותקרןפולקסבישראל 137 6.8 מלגותבתר„דוקטורטבפיזיקהגרעינית 137 6.9 מלגותהאקדמיהלמשתתפיכינוסיקאוולי 7 פעילויותנוספותלקידוםמטרותיהשלהאקדמיה 139 141 7.1 האקדמיההצעירההישראלית 150 7.2 מרכזהקשרלחוקריםישראלים 153 7.3 היוזמה-מרכזלידעולמחקרבחינוך 156 7.4 הקרןהלאומיתלמדע 158 7.5 תל״מ-הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח 8 הרצאות,כינוסיםואירועיםבביתהאקדמיה 161 9 תקציבהאקדמיה 171 10 ועדותהאקדמיה 175 11 נציגיהאקדמיהבגופיםובמוסדות 183 12 חבריםשהלכולעולמם 185 13 נספחים 194 194 חוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 13.1 196 תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 13.2 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 6 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 מבוא 7 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 7 דין וחשבון שנתי >תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בעמוד התוכן: גן המדע בבית האקדמיה בשער פרק זה: הכניסה לבית האקדמיה 8 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים דבר הנשיאה ידידיי חברי האקדמיה, קוראים נכבדים, אני מתכבדת להגיש את הדוח השנתי החמישי בתקופת כהונתי כנשיאת האקדמיה. העבודה על הדוח נעשתה בחודשים המורכבים שבהם התמודדנו אנו, המדינה, הקהילה המדעית והעולם כולו עם השלכותיה של התפשטות מגפת הקורונה. בעקבות המגפה נאלצה גם האקדמיה, ככל הגופים, לדחות כינוסים, אירועים וסדנאות וכן התמודדה היא עם אתגרים בניהול השוטף במסגרת המגבלות. עם פרוץ המגפה בארץ הקימה האקדמיה ועדה מיוחדת שדנה בהשלכות המגפה ובנושאים הנגזרים ממנה בטווחי זמן שונים. נקווה שלא ירחק היום, ונוכל לחזור לפעילות שגרתית, פרופ׳ נילי כהן נשיאת האקדמיה תוססת, שתאפשר לנו להיפגש ולפעול בחברותא. האקדמיה פועלת למילוי המשימות המוטלות עליה על פי חוק: טיפוח הפעילות המדעית בארץ, ייעוץ לממשלה בנושאים הקשורים למדע ולטכנולוגיה, קיום קשרי חוץ מדעיים עם גופים דומים בחו"ל ועם ארגונים בין–לאומיים וכן הוצאה לאור של פרסומים שיש בהם כדי לקדם את המדע. כל הפעילויות מפורטות בפרקי הדוח. האקדמיה התברכה השנה בהישגים חשובים בתחום הבין–לאומי, ובראשם חתימה על חידוש ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם החברה המלכותית הבריטית לחמש שנים נוספות, שהתקיימה במהלך כינוס דו–לאומי שערכו שתי האקדמיות בנושא ביולוגיה מבנית. עוד השנה הלכו והתחזקו היחסים עם האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, הNAS–, והדבר בא לידי ביטוי בכינוס ראשון, בתחום מדעי המחשב, שנערך בירושלים לפי ההסכם ההיסטורי שנחתם בשנה הקודמת. נוסף על אלה חידשה השנה האקדמיה את ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה למדע וטכנולוגיה של קוריאה הדרומית, ונערכו כינוסים דו–לאומיים בשיתוף האקדמיה הלאומית ההודית למדעים והאקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה. כמו כן הוזמנו חברי אקדמיה ישראלים להשתתף בפורום מומחים להתמודדות עם משבר הקורונה שיזמה האקדמיה הגרמנית. אנו גאים בקשרים המדעיים הנרקמים בין מדענים ישראלים למדענים זרים בעקבות פעילויות אלה ונמשיך לפעול במרץ להעלאת קרנו של המדע הישראלי בקהילה הבין–לאומית. 9 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בתוקף תפקידה של האקדמיה לייעץ לממשלה בתחומים הנוגעים לממשק שבין המדע לממשל פורסמו השנה דוח מצב המדע בישראל תש"ף2019/ ודוח הוועדה לבחינת מצב אוספי הטבע הלאומיים. עוד פעלו הוועדה לבדיקת נושא איכות החיים בישראל, הוועדה לבדיקת תחום לימודי השואה במוסדות האקדמיים והוועדה לבחינת האפשרות לשלב את לימודי מדע הנתונים Science( Data) בכל תחום ידע באוניברסיטה, וכן הוקמו ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים והוועדה לבדיקת הנושא של הקמת מרכז לאומי ל.Cryo-EM– האקדמיה ממשיכה לקדם מדענים ומדעניות צעירים באמצעות תוכניות מגוונות: פרסי בלווטניק למדענים צעירים, המוענקים זו השנה השלישית, מלגות אדמס, מלגות רות ארנון, מלגות קרן פולקס, הכינוסים הבין–לאומיים של קאוולי וGISFOH– ועידוד שיתופי פעולה עם מדענים צעירים ברחבי העולם. כחלק מן המגמה להמשיך ולחשוף את המדע בארץ לפני מדענים צעירים מצטיינים מהעולם הוענקו השנה, זו הפעם השנייה, מלגות להבאת בתר–דוקטורנטים מצטיינים מחו"ל. נוסף על אלו, האקדמיה הצעירה הישראלית פועלת במרץ לקידום יוזמות רבות ומבורכות. כחלק ממאמציה של האקדמיה להנגיש את המדע לציבור ערכה השנה האקדמיה מפגש פתוח במכללה האקדמיתספירבשדרות,ואנותקווהכינוסיףלהעציםאתקשריהשלהאקדמיהעםהקהלהרחבגםבשנת הלימודים הבאה, והפעם במכללה האקדמית תל–חי. הציבור גדש את האולמות בכינוס השנתי לציון יום דרווין הבין–לאומי וכן בכינוס הרב–תחומי השנתי במדעי הטבע ובמדעי הרוח שעסק השנה בנושא "יופי." בסדרת המפגשים "בשערי האקדמיה", שהוקדשה השנה לנושא "תגליות", השתתפו מאות מאזינים, ובהם קבוצות של תלמידי תיכון, שאף זכו למפגש מקדים עם החוקרים. חברי האקדמיה והאקדמיה הצעירה אף חברו ליצירתה של תערוכה ססגונית, "היופי במדע", הבוחנת את הקשר שבין מדע לאסתטיקה כפי שהוא משתקףבתמונותהלקוחותממחקריהםשלהחבריםומוצגתהשנהבביתהאקדמיה. אני רוצה לנצל את הבמה הזו ולהודות מעומק הלב ליושבי הראש היוצאים של החטיבה למדעי הטבע פרופ' איתמר וילנר והחטיבה למדעי הרוח פרופ' יוסף קפלן, אשר שימשו בתפקידם בנאמנות במשך שש שנים. בהזדמנות זו נקדם בברכה את יושבי הראש הנכנסים של החטיבה למדעי הטבע פרופ' ידין דודאי והחטיבה למדעי הרוח פרופ' סרג'יו הרט, אשר נכנסו לתפקידם בראשית השנה, ופועלים במסירות לקידום מטרות האקדמיה. אני מבקשת להודות לחברי מועצת האקדמיה על שיתוף הפעולה המבורך, לצוות האקדמיה, בראשות המנהלת גליה פינצי, על מחויבותו המסורה, ולכם, חברי האקדמיה - על ההשתתפות בפעילויות, על הסיוע והתמיכה, על היוזמות הברוכות ועל הידידות. בברכה, בידידות, נילי כהן 10 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מועצת האקדמיה פרופ‘ניליכהן פרופ‘דודהראל הנשיאה סגןהנשיאה --- --- פרופ‘ידיןדודאי פרופ‘רותארנון יו“רהחטיבהלמדעיהטבע הנשיאהלשעבר --- --- פרופ‘סרג'יוהרט גליהפינצי יו“רהחטיבהלמדעיהרוח מנהלתהאקדמיה מִנהל האקדמיה לשכת הנשיאה ומנהלת האקדמיה ההוצאה לאור דגנית עזר מנהלת הלשכה וכוח אדם טלי אמיר מנהלת ועורכת ראשית - - - דבורה גריינימן עורכת בכירה באנגלית כספים ומנהל ריטה סילצוב אחראית שיווק והפצה גדי לוין סמנכ״ל יהודה גרינבאום מפיק דפוס ילנה יופה חשבת - - - אלה בדליאן מנהלת חשבונות פרויקטים מיוחדים - - - ירדן ניב רכז פרויקטים החטיבה למדעי הטבע מרב עטר רכזת האקדמיה הצעירה הישראלית ד"ר יעל בן חיים רכזת ופרויקטים מיוחדים אביבה לוי מתאמת מנהלתית - - - - - - תחזוקה ומשק החטיבה למדעי הרוח מיכאל זגורי מנהל סימה דניאל רכזת כוכי מימרן מתאמת תחזוקה ומשק זיוה דקל מתאמת מנהלתית יוסי אפללו עוזר - - - גיל נידרמאייר עוזר קשרי ציבור, יישום חוק חופש המידע מיכל כהן עובדת משק נעמה שילוני מנהלת ריקי ביטון עובדת משק - - - אורלי דריהם עובדת משק קשרים בין‚לאומיים - - - ג'ו כהן מנהלת מחשוב רות חסון מתאמת קשרים בין‚לאומיים יעקב רוטמן אחראי מחשוב - - - - - - מלגותדוקטורטובתר‚דוקטורט, ארכיון מרכזהקשרלחוקריםישראלים בת שבע שור מנהלת רבקה פרדס גבריאל ארכיונאית 11 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ייסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בראשית שנות החמישים החלו לדון במשרד החינוך והתרבות על אפשרות הקמתן של שתי אקדמיות האחת למדעי הרוח והאחרת למדעי הטבע. בשנת 1955 הוקמה ועדה בראשותו של שר החינוך פרופ‘ בן–ציון דינור ובהשתתפותם של אחדים מבכירי המדענים, והיא דנה בהצעות להקמת האקדמיות. הוועדה המליצה לפני הממשלה לפתוח בצעדים לקראת הקמתה של “פרה–אקדמיה.“ הממשלה קיבלה את ההצעה, אולם ההתנגדות שהתעוררה בכנסת הביאה לגניזתה. באותה השנה פנתה משפחת ון ליר לממשלת ישראל והציעה להקים בירושלים “מרכז לקידום התרבות“, שישמש מקום מפגש לאנשי מדע, לאנשי רוח, להוגי דעות ולאנשי אומנות. ההצעה נדונה בממשלה בדצמבר 1955 ואושרה. בהחלטה נאמר ש“המרכז לקידום התרבות יאכסן את האקדמיה ללשון העברית ואת האקדמיות (העתידות לקום) למדעי רוח וטבע ולאומנויות“, ומטרתו תהיה “ריכוז הישגי המחקר האקדמי הגבוה“. בעקבות ההחלטה הקצתה הממשלה את חלקת הקרקע שעליה עומדים היום האקדמיה למדעים ומכון ון ליר. ואולם, בשל ההסתייגויות שנתעוררו באותה התקופה מהקמת האקדמיה שינתה הממשלה את החלטתה, ובנוסח המתוקן של ההחלטה מ8– במרס 1956 הושמט הסעיף הקובע כי המרכז יאכסן את האקדמיות הלאומיות. על אף נסיגתה של הממשלה מהחלטתה הראשונה נמשכו המאמצים להקים את האקדמיה. בראש היוזמים עמד פרופ‘ אהרן קציר. הוא הציג לפני דוד בן–גוריון את תוכניתו להקים שתי אקדמיות, שתפקידן יהיה בין השאר לרכז את הדגולים מקרב אנשי הרוח, המלומדים, המדענים והאומנים בישראל; להשתתף בתכנון המדעי–הלאומי של פיתוח הארץ; לייצג את ישראל בפורום של המדע הבין–לאומי; לקיים מגע מתמיד עם הגופים המקבילים בחוץ לארץ; לקיים פעולות אחרות בעלות אופי אקדמי או חינוכי. דוד בן–גוריון נתן את ברכתו להצעה. לאחר פגישת הכנה של פרופ‘ אהרן קציר עם רקטור האוניברסיטה העברית ונשיא הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, שנדונו בה הצעותיו של פרופ' קציר, זימן דוד בן–גוריון ב28– בנובמבר 1957 דיון בפורום רחב כדי ללבן את הבעיות הכרוכות בייסוד האקדמיה. בדיון השתתפו גם שר החינוך והתרבות דאז זלמן ארן, לשעבר שר החינוך פרופ‘ בן–ציון דינור ופרופסורים מן המוסדות להשכלה גבוהה. הדיון נסב על אופייה של האקדמיה ועל תפקידיה, והובאו בו נימוקים בעד ונגד הקמתה. בסיכום הדיון הוחלט על הקמת ועדה מכינה לקראת הקמת האקדמיה אף כי נשארו בעינם חילוקי הדעות וההיסוסים בקרב משתתפי הדיון באשר להקמתו של מוסד שהוא מעין אקדמיה. 12 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביוני 1958 נתמנתה ועדה שמתפקידה היה להציע רשימת מועמדים לוועדה המכינה. ועדה זו חרגה מן התפקיד שהוטל עליה והכינה גם טיוטה של הצעת החלטה בדבר הקמת “בית ועד“ או “אקדמיה.“ באוקטובר 1958 הגיש שר החינוך והתרבות את ההצעה לממשלה, והיא אושרה ב9– בנובמבר .1958 לפי ההצעה ייפתה הממשלה את כוחם של ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות למנות ועד מכין להקמת “בית ועד“ (אקדמיה) למדעי הרוח והטבע, שישבו בו אנשי המדע הדגולים במדינה. ב17– בדצמבר 1958 פנה דוד בן–גוריון אל אנשי המדע והרוח שהוועדה המליצה עליהם והזמינם לשמש חברים בוועדה המכינה להקמת האקדמיה. אלה חברי הוועדה המכינה שאול אדלר, אריה דבורצקי, ברנרד צונדק, יואל רקח, אפרים א‘ אורבך, בן–ציון דינור, נפתלי ה‘ טור–סיני, ליאון מאיר, יעקב פולוצקי, נתן רוטנשטרייך, גרשם שלום, פרנץ אולנדורף, נתן רוזן, מרכוס רינר, יצחק ברנבלום, אהרן קציר חברי כבוד חנוך אלבק, מרטין בובר, יצחק פ‘ בער, שמואל ה‘ ברגמן, משה צ‘ סגל, יחזקאל קויפמן מתפקידה של הוועדה המכינה היה לעבד תקנון ל“בית הוועד“. ואומנם בישיבתה הראשונה של הוועדה, ב6– בינואר 1959 נקבעה ועדה להצעת תקנון. הצעת התקנון עובדה בשישה חודשים, וב12–, ביולי 1959 אישרה אותה מליאת הוועדה המכינה. תקנון זה היה “תקנון האקדמיה הלאומית למדעים“, והוא אושר בממשלה ב13– בספטמבר 1959 כך נוסדה האקדמיה למעשה ונתאפשר לה להתחיל בפעילותה. ב27–. בדצמבר 1959 נתכנסה הוועדה המכינה בראשותו של פרופ' מרטין בובר והכריזה על הקמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. חבריה הראשונים היו חברי הוועדה המכינה. ב23– בפברואר 1960 התקיימה ישיבתה הראשונה של האספה הכללית של האקדמיה בהשתתפות ראש הממשלה דאז דוד בן–גוריון, והוא ישב בראשה. בישיבה נבחרו פרופ‘ מרטין בובר לנשיא האקדמיה ופרופ‘ אהרן קציר לסגן הנשיא. עיגון מעמדה של האקדמיה הלאומית למדעים בחוק המדינה נעשה לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה הכינה, בשיתוף עם חברי האקדמיה פרופ' אהרן קציר ופרופ' גרשם שלום, הצעת חוק לאקדמיה. ב14– ביוני 1961 אישרה הכנסת את “חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשכ“א.“1961- במרס 1962 נתפרסם ברשומות “תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים“, לאחר שהאספה הכללית של האקדמיה אישרה אותו. 13 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מטרות האקדמיה ותפקידיה 1 לרכזבתוכהכחבריםמטוביאישיהמדעתושביישראל; לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, לרבות במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמת האקדמיה, ולהגיש דוחות 2 וסקירות,וכןלייעץולתתמידעלמשרדיהממשלהלפיפנייתם; לטפח ולקדם פעילות מדעית, לרבות פעילות מדעית בין‚תחומית ופעילות 3 מדעיתבתחומידעתחדשים; 4 לקייםמגעעםגופיםמקביליםבחוץלארץ; לפעול בייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בין‚לאומיים, מתוך תיאום 5 עםמוסדותהמדינה; 6 לפרסםכתביםשישבהםכדילקדםאתהמדע; 7 לעסוקבכלפעילותאחרתשישבהכדילשמשאתהמטרותהאמורות. 14 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נושאי תפקידים בעברובהווה נשיאי האקדמיה סגני נשיא —2015 פרופ‘ נילי כהן —2015 פרופ‘ דוד הראל 2015—2010 פרופ‘ רות ארנון 2015—2010 פרופ‘ ב“ז קדר 2010—2004 פרופ‘ מנחם יערי 2010—2004 פרופ‘ רות ארנון 2004—1995 פרופ‘ יעקב זיו 2004—1995 פרופ‘ חיים תדמור ז“ל 1995—1986 פרופ‘ יהושע יורטנר 1995—1994 פרופ‘ מנחם יערי 1986—1980 פרופ‘ אפרים א‘ אורבך ז“ל 1993—1986 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 1980—1974 פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1986—1980 פרופ‘ יהושע יורטנר 1974—1968 פרופ‘ גרשם שלום ז“ל 1980—1974 פרופ‘ אפרים א‘ אורבךז“ל 1968—1962 פרופ‘ אהרן קציר ז“ל 1974—1968 פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1962—1960 פרופ‘ מרטין בובר ז“ל 1968—1962 פרופ‘ גרשם שלום ז“ל 1962—1960 פרופ‘ אהרן קציר ז“ל יושבי ראש החטיבה למדעי הרוח יושבי ראש החטיבה למדעי הטבע —2019 פרופ‘ סרג'יו הרט —2019 פרופ‘ ידין דודאי 2019—2013 פרופ‘ יוסף קפלן 2019—2013 פרופ‘ איתמר וילנר 2013—2007 פרופ‘ יוחנן פרידמן 2013—2007 פרופ‘ רפאל משולם 2007—2001 פרופ‘ ב“ז קדר 2007—2004 פרופ‘ אלכסנדר לויצקי 2001—1995 פרופ‘ שאול שקד 2004—2001 פרופ‘ דן שכטמן 1995—1989 פרופ‘ יהושע בלאו 2001—1995 פרופ‘ רות ארנון 1989—1986 פרופ‘ אהרן ברק 1995—1992 פרופ‘ יעקב זיו 1986—1983 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 1992—1989 פרופ‘ יצחק שטיינברגז“ל 1983—1980 פרופ‘ דן פטינקין ז“ל 1989—1986 פרופ‘ ישראל דוסטרובסקי ז"ל 1980—1974 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 1986—1980 פרופ‘שמשוןאברהםעמיצורז“ל 1974—1969 פרופ‘ יהושע פראוור ז“ל 1980—1974 פרופ‘ יגאל תלמי 1969—1963 פרופ‘ אפרים א‘ אורבך ז“ל 1974—1968 פרופ‘ ארנסט דוד ברגמן ז“ל 1962—1960 פרופ‘ גרשם שלום ז“ל 1968—1963 פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1963—1960 פרופ‘ יואל רקח ז“ל נשיאי האקדמיה מאז נוסדה (מימין לשמאל)Ž פרופ׳ מרטין בובר ז״ל, פרופ׳ אהרן קציר ז״ל, פרופ׳ גרשם שלום ז״ל, פרופ׳ אריה דבורצקי ז״ל, פרופ׳ אפרים א׳ אורבך ז״ל, פרופ׳יהושעיורטנר,פרופ׳יעקבזיו,פרופ׳מנחםיערי,פרופ׳רותארנון,פרופ׳ניליכהן 15 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 16 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 חברי האקדמיה 17 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 17 דין וחשבון שנתי >תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים החטיבה למדעי הטבע שנתהבחירה תשס“ט2009/ אברמסקי,עודד פרופסורלרפואה,נירולוגיה, ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעברית והדסהבירושלים תשכ“ד1964/ אגמון,שמואל פרופסורלמתמטיקה, האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ן1990/ אהרונוב,יקיר פרופסורלפיזיקה, אוניברסיטתתלאביב תשע“ב2012/ אהרוני,אמנון פרופסורלפיזיקה, אוניברסיטתתלאביב 18 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע תשע“א2011/ אולמן,שמעון פרופסורלמתמטיקהשימושיתולמדעיהמחשב, מכוןויצמןלמדע תשס“ו2006/ אורן,משה פרופסורלביולוגיהמולקולרית, מכוןויצמןלמדע תשע״ז2017/ אלדר,יונינה פרופסורלהנדסתחשמל, מכוןויצמןלמדע תשנ“ז1997/ אלון,נוגה פרופסורלמתמטיקה, אוניברסיטתתלאביב תש“ן1990/ ארנון,רות פרופסורלאימונולוגיהכימית, מכוןויצמןלמדע תשע״ז2017/ אשחר,זליג פרופסורלאימונולוגיה, מכוןויצמןלמדע תש“ס2000/ בן אברהם,צבי פרופסורלגאופיזיקה, אוניברסיטתתלאביב 19 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשס“ב2002/ ברנשטיין,יוסף פרופסורלמתמטיקה, אוניברסיטתתלאביב תשע"ח2018/ ברקאי,נעמה פרופסורלגנטיקהמולקולרית, מכוןויצמןלמדע תשע“ה2015/ גולדוסר,שפרירה פרופסורלמדעיהמחשבומתמטיקהשימושית, מכוןויצמןלמדע תשנ“ט1999/ גרונר,יורם פרופסורלגנטיקהמולקולרית, מכוןויצמןלמדע תשנ“ח1998/ גרינולד,עמירם פרופסורלנירוביולוגיה, מכוןויצמןלמדע תשס“ו2006/ דגן,גדעון פרופסורלהידרולוגיה, אוניברסיטתתלאביב תשע“ד2014/ דודאי,ידין פרופסורלנירוביולוגיה, מכוןויצמןלמדע 20 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע תשס“ח2008/ הייבלום,מרדכי פרופסורלפיזיקה, מכוןויצמןלמדע תש“ע2010/ הראל,דוד פרופסורלמדעיהמחשב, מכוןויצמןלמדע תשס“ח2008/ הרושובסקי,אהוד פרופסורלמתמטיקה, האוניברסיטההעבריתבירושלים תשל“ח1978/ הררי,חיים פרופסור‚מכוןלפיזיקה, מכוןויצמןלמדע תש“ס2000/ הרשקו,אברהם פרופסור‚מחקרלביוכימיה, הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשס“ב2002/ וילנר,איתמר פרופסורלכימיה, האוניברסיטההעבריתבירושלים תשמ“ח1988/ פרופסורלביופיזיקה, וילצ‘יק,מאיר מכוןויצמןלמדע 21 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשע“ג2013/ ויס,דניאל פרופסור‚מחקרלהנדסתאווירונאוטיקהוחלל, הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשמ“א1981/ פרופסור‚מחקרלהנדסתחשמל, זיו,יעקב הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשס“א2001/ פרופסורלרפואה,המטולוגיה, זליגסון,אורי המרכזהרפואיע"ששיבאואוניברסיטתתלאביב תשנ“ח1998/ פרופסורלמיקרוביולוגיה, חת,אילן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“א2011/ פרופסורלכימיה, טנא,רשף מכוןויצמןלמדע תש“ס2000/ פרופסורלביולוגיהמבנית, יונת,עדה מכוןויצמןלמדע תשל“ג1973/ פרופסורלכימיה, יורטנר,יהושע אוניברסיטתתלאביב 22 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע תשס“ז2007/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, ירדן,יוסף מכוןויצמןלמדע תשע“ד2014/ פרופסורלמתמטיקה, לובוצקי,אלכסנדר האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ט2009/ פרופסורלאקולוגיה, לויה,יוסי אוניברסיטתתלאביב תשנ״ב1992/ פרופסורלכימיה, לוין,רפאלדוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ט1999/ פרופסורלכימיהביולוגית, לויצקי,אלכסנדר האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ פרופסורלמתמטיקה, לינדנשטראוס,אילון האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ פרופסורלכימיהאורגנית, מילשטיין,דוד מכוןויצמןלמדע 23 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשע"ט2019/ פרופסורלכימיה, מרק,אילן הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשנ“ד1994/ פרופסורלכימיהתרופתית, משולם,רפאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ט2009/ פרופסורלכימיה, ניצן,אברהם אוניברסיטתתלאביב תשס“ג2003/ פרופסורלביוכימיהוביולוגיהמולקולרית, סידר,חיים ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעברית והדסהבירושלים תשל“א1971/ פרופסור‚מכוןלאימונולוגיה, סלע,מיכאל מכוןויצמןלמדע תשל“ד1974/ פרופסורלמתמטיקה, פורסטנברג,הלל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ב1991/ פרופסורלפיזיקהשימושית פרוהמן,דב 24 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע תשס“ד2004/ פרופסור‚מחקרלביוכימיה, צ‘חנובר,אהרן הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשע״ה2015/ פרופסורלהנדסהכימית, קוסט,יוסף אוניברסיטתבן‚גוריוןבנגב תשע״ו2016/ פרופסורלפיזיקהוכימיהפיזיקליתשלחומררך, קליין,יעקב מכוןויצמןלמדע תשע״ו2016/ פרופסורלמתמטיקה, קלעי,גיל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ה2015/ פרופסורלגנטיקהמולקולרית, קמחי,עדי מכוןויצמןלמדע תשס“ו2006/ פרופסורלמתמטיקה, קשדן,דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ה2015/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, קשת,אלי האוניברסיטההעבריתבירושלים 25 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשמ“ב1982/ פרופסורלמתמטיקה, רבין,מיכאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ה2005/ פרופסורלגנטיקהמולקולרית, רבל,מישל מכוןויצמןלמדע תשע״ו2016/ פרופסורלרפואה, רכבי,גדעון המרכזהרפואיע"ששיבאואוניברסיטתתלאביב תשע“א2011/ פרופסור‚מחקרלפיזיקה, שגב,מרדכי הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשע"ח2018/ פרופסורלפיזיקה, שטרן,עדי מכוןויצמןלמדע תשס“ה2005/ פרופסורלגנטיקהמולקולרית, שילה,יוסף אוניברסיטתתלאביב תשע"ט2019/ פרופסורלרפואה,אוטואימוניות, שינפלד,יהודה המרכזהרפואיע"ששיבאואוניברסיטתתלאביב 26 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע תשנ“ו1996/ פרופסור‚מחקרלהנדסתחומרים, שכטמן,דן הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשמ“ח1988/ פרופסורלמתמטיקה, שלח,שהרן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ פרופסור‚מחקרבהנדסתחשמל, שמאי,שלמה הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשנ“ח1998/ פרופסורלמדעיהמחשבומתמטיקהשימושית, שמיר,עדי מכוןויצמןלמדע תשע"ח2018/ פרופסורלמדעיהמחשב, שריר,מיכה אוניברסיטתתלאביב תשמ“ד1984/ פרופסור‚מחקרלהנדסהכימית, תדמור,זאב הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשכ“ג1963/ פרופסורלפיזיקהגרעינית, תלמי,יגאל מכוןויצמןלמדע 27 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים החטיבה למדעי הרוח שנתהבחירה תשע“ב2012/ פרופסורלמדעהמדינה, אבינרי,שלמה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשמ“ט1989/ פרופסורלמתמטיקהולכלכלה, אומן,ישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ו2006/ פרופסורלמחשבתישראל, אידל,משה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ו1996/ פרופסורלהיסטוריה, איזק,בנימין אוניברסיטתתלאביב 28 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח תשע“ז2017/ פרופסורלגאוגרפיה, אלנבלום,רוני האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ב1992/ פרופסורלמשפטים, אנגלרד,יצחק האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ס2000/ פרופסורלחקרהשואה, באואר,יהודה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ה2015/ פרופסורלאנתרופולוגיהפסיכולוגית, בילו,יורם האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ד2014/ פרופסורלהיסטוריה,לימודיאסיהולימודיהאסלאם, בירן,מיכל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ג2003/ פרופסורלקודיקולוגיהופלאוגרפיה, בית אריה,מלאכי האוניברסיטההעבריתבירושלים תשכ“ח1968/ פרופסורלשפהוספרותערבית, בלאו,יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים 29 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשס“ז2007/ פרופסורלמחשבתישראל, בלידשטיין,יעקב אוניברסיטתבן‚גוריוןבנגב תשע“ז2017/ פרופסורלמשפטים, בנבנישתי,איל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ה2015/ פרופסורלסטטיסטיקה, בנימיני,יואב אוניברסיטתתלאביב תשע“ד2014/ פרופסורללשוןהעברית, בר אשר,משה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ו2016/ פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל, ברטל,ישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ג2013/ פרופסורלבלשנות, ברמן,רות אוניברסיטתתלאביב תשל“ו1976/ פרופסורלמשפטים, ברק,אהרן המרכזהבינתחומיהרצליה 30 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח תשע“ה2015/ פרופסורלמשפטים, גביזון,רות האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ו2016/ פרופסורלארכאולוגיה, גורן ענבר,נעמה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ט1999/ פרופסורלתולדותעםישראל, גרוסמן,אברהם האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ה2015/ פרופסורלספרותעברית, הולצמן,אבנר אוניברסיטתתלאביב תשע"ח2018/ פרופסורלשפהוספרותערבית, הופקינס,סימון האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ע2010/ פרופסורלמחשבתישראלולפילוסופיה, הלברטל,משה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשמ“ח1988/ פרופסורלכלכלה, הלפמן,אלחנן אוניברסיטתתלאביב 31 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשנ“ח1998/ פרופסורלאנתרופולוגיה, הנדלמן,דון האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ו2006/ פרופסורלמתמטיקהולכלכלה, הרט,סרג‘יו האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ו2006/ פרופסורלהיסטוריה, וולקוב,שולמית אוניברסיטתתלאביב תשע“ב2012/ פרופסורלמקרא, טוב,עמנואל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ז2007/ פרופסורלספרותיידישותרבותאשכנז, טורניאנסקי,חוה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ב1992/ פרופסורלכלכלה, יערי,מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ז2017/ פרופסורלחקרהמקרא, כדורי,יעקב אוניברסיטתבר‚אילן 32 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח תשס“ד2004/ פרופסורלמשפטים, כהן,נילי אוניברסיטתתלאביב תשע"ט2019/ פרופסורלמחשבתישראל, ליבס,יהודה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע"ט2019/ פרופסורלמחשבתישראל, מאיר,יונתן אוניברסיטתבן‚גוריוןבנגב תשע“ב2012/ פרופסורלארכאולוגיה, מזר,עמיחי האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ו2016/ פרופסורלהיסטוריה, מלמן,בילי אוניברסיטתתלאביב תשע"ט2019/ פרופסורללשוןהעברית, ממן,אהרן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“א2011/ פרופסורלפילוסופיה, מרגלית,אבישי האוניברסיטההעבריתבירושלים 33 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשע“ב2012/ פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל, נאמן,נדב אוניברסיטתתלאביב תשמ“ו1986/ פרופסורלספרותאנגלית, נבו,רות האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ב1992/ פרופסורלפסיכולוגיה, נבון,דוד אוניברסיטתחיפה תשע"ט2019/ פרופסורללימודיםארמנייםולמדעהדתות, סטון,מיכאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ח2008/ פרופסורלמדעהדתות, סטרומזה,גדליה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ד2014/ פרופסורלמשפטים, פורת,אריאל אוניברסיטתתלאביב תשס“ה2005/ פרופסורללימודיםקלאסיים, פינקלברג,מרגלית אוניברסיטתתלאביב 34 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח תשע“ה2015/ פרופסורלארכאולוגיה, פינקלשטיין,ישראל אוניברסיטתתלאביב תשע“ז2017/ פרופסורללימודיאסיההמזרחית, פלקס,אנדרו האוניברסיטההעבריתבירושלים ואוניברסיטתתלאביב תשנ“ה1995/ פרופסורלמשפטים, פרידמן,דניאל אוניברסיטתתלאביב תשנ“ט1999/ פרופסורללימודיהאסלאם, פרידמן,יוחנן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“א2001/ פרופסורלתלמוד,לחקרהגניזה,לערבית‚יהודית, פרידמן,מרדכיעקיבא אוניברסיטתתלאביב תשנ“ח1998/ פרופסורלהיסטוריה, קדר,בנימיןזאב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ג1993/ פרופסורלשפהוספרותערבית, קולברג,איתן האוניברסיטההעבריתבירושלים 35 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשס“ב2002/ פרופסורלפסיכולוגיה, קוריאט,אשר אוניברסיטתחיפה תשס“ה2005/ פרופסורלאשורולוגיה, קליין,יעקב אוניברסיטתבר‚אילן תשס“ד2004/ פרופסורלהיסטוריהולהיסטוריהשלעםישראל, קפלן,יוסף האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ה1995/ פרופסורלכלכלה, רובינשטיין,אריאל אוניברסיטתתלאביב תשע“ג2013/ פרופסורלספרותאנגליתוהשוואתית, רמון קינן,שלומית האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ח2008/ פרופסורלאבולוציהולאנטומיה, רק,יואל אוניברסיטתתלאביב תשמ“ח1988/ פרופסורללימודיםהודיים, שולמן,דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים 36 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח תש“ע2010/ פרופסורלמדעהמדינה, שטרנהל,זאב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ פרופסורללימודיאסיה, שילוני,בן–עמי האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ג2013/ פרופסורלכלכלהולמתמטיקה, שמיידלר,דוד אוניברסיטתתלאביב תשמ“ו1986/ פרופסורללימודיםאיראנייםולמדעהדתות, שקד,שאול האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ס2000/ פרופסורלבלשנות, ששה הלוי,אריאל האוניברסיטההעבריתבירושלים 37 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מקבליהפרסיםוציוניהכבוד מקרבחבריהאקדמיה לשנת תש"ף לפיסדרהאל״ף‚(בי״ת) פרופ' נוגה אלון פרופ' אבנר הולצמן נבחר לחבר כבוד פרס היצירה לסופרים עברים על–שם לוי אשכול באקדמיה ההונגרית למדעים לשנת תש״ף פרס Nerode מטעם האיגוד האירופי למדעי המחשב התאורטיים פרופ' דוד הראל נבחר לעמית של החברה המלכותית הבריטית פרס Kanellakis Paris מטעם איגוד ACM )Royal Society( פרופ' רות ארנון פרופ' אהוד הרושובסקי פרס הרמב"ם של OurCrowd לשנת 2020עבור מפעל חיים נבחר לעמית של החברה המלכותית הבריטית )Royal Society( פרופ' צבי בן אברהם פרופ' אורי זליגסון נבחר לחבר זר באקדמיה הרוסית למדעים פרס מפעל חיים מטעם האיגוד הישראלי להמטולוגיה ורפואת עירויים פרופ' יואב בנימיני פרופ' רשף טנא נבחר לחבר בין–לאומי באקדמיה הלאומית למדעים פרס א.מ.ת. במדעים מדויקים, של ארצות הברית )NAS( בתחום הננו–טכנולוגיה 38 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 מקבלי הפרסים וציוני הכבוד מקרב חברי האקדמיה פרופ' עדה יונת פרופ' הלל פורסטנברג נבחרה לחברה זרה פרס Abel לשנת 2020 בחברה המלכותית הבריטית )Royal Society( פרופ' אריאל פורת תואר פרופסור לשם כבוד מונה לנשיא מאוניברסיטת נורת'ווסט בשיאן שבסין אוניברסיטת תל אביב תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת יעקבס בברמן שבגרמניה פרופ' ב"ז קדר פרס ישראל פרופ' דוד מילשטיין בחקר ההיסטוריה הכללית נבחר לחבר באקדמיה האירופית למדעים פרס א.מ.ת. במדעי החברה, )European Academy of Sciences( בתחום ההיסטוריה הכללית פרס Somorjai A. Gabor מטעם החברה האמריקאית לכימיה )ACS( פרופ' יעקב קליין פרס Weizmann-Moles מטעם פרס רוטשילד החברה המלכותית הספרדית לכימיה במדעי הכימיה ומדעי הפיזיקה מדליית הזהב פרופ' רפאל משולם מטעם האגודה הישראלית לכימיה תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע פרופ' דוד קשדן פרס Shaw פרופ' אברהם ניצן למדעי המתמטיקה פרס בכימיה תאורטית מטעם החברה האמריקאית לכימיה )ACS( פרופ' גדעון רכבי פרס ישראל פרופ' מיכאל סטון בחקר הרפואה נבחר לחבר זר של כבוד באקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים פרופ' מרדכי שגב )American Academy of Arts and Sciences( פרס א.מ.ת. במדעים מדויקים, מדליית כבוד מטעם בתחום הפיזיקה והחלל מכון Matenadaran Mashtots לכתבי יד עתיקים בארמניה פרופ' יוסי שילה פרס מפעל חיים מטעם הSeminar– Enoch נבחר לשאת את הרצאת הפתיחה )The EMBO Lecture( פרופ' גדליה סטרומזה בכינוס החברה הבין–לאומית פרס רוטשילד במדעי הרוח לSenescence– Cell )ICSA( 39 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 40 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 1 דוח פעילות 41 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 41 דין וחשבון שנתי >תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בעמוד שער חברי האקדמיה: פסל איינשטיין בגן המדע בבית האקדמיה בשער פרק זה: הכניסה לבית האקדמיה 42 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 1 דוח פעילות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בתוקף תפקידה על פי החוק, בוחרת חברים חדשים לשורותיה ומקדמת ומטפחת את הפעילות המדעית בישראל. בשנה זו נעשו פעולות חדשות ומתמשכות, ובהן חיזוק קשרי החוץ המדעיים עם אקדמיות עמיתות בחו"ל וייעוץ שוטף לממשל בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעיבעליחשיבותלאומיתבאמצעותועדותהסוקרותוהמעריכותמעתלעתאתהפעילותהמדעיתבישראל בתחומים שונים. עוד פעלה השנה האקדמיה לטיפוח הקשר עם חוקרים צעירים והמשיכה בפעילותן של החטיבות למדעי הטבע ולמדעי הרוח ושל ההוצאה לאור. כמו כן הרחיבה האקדמיה והעמיקה את הפעולות להנחלתו ולהנגשתו של המדע לציבור. בפרק זה מוצג תקציר הפעילות השוטפת של האקדמיה. לדיווח מפורט על הפעילות השוטפת ראו להלן בפרקי הדוח השונים. בשל התפשטות מגפת הקורונה התכנסה מועצת האקדמיה בחודש מרס והחליטה על הקמת ועדה שתדון בהשלכות משבר הקורונה ובטיפול האקדמיה בנושאים הנגזרים מן המשבר בעתיד. כמו כן הוקם עמוד באתר האקדמיה שמוקדש להנגשת חומרים ומאמרים מדעיים בנושא משבר הקורונה. בשל המגבלות שהוטלו בגין מגפת הקורונה הוחלט לסגור זמנית את בית האקדמיה ולהמשיך את שגרת העבודה מרחוק. אירועים שתוכננו לתקופה שבין מרס ליוני נדחו למועד מאוחר יותר. 43 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 1.1>קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה חברי האקדמיה החדשים בהרצאות הבכורה בחנוכה. למעלה, מימין: פרופ' יהודה ליבס, פרופ' יונתן מאיר ופרופ' אהרן ממן; למטה, מימין: פרופ'אילןמרק,פרופ'מיכאלסטוןופרופ'יהודהשינפלד האספה הכללית של האקדמיה בחרה בישיבתה מיום ח' בסיוון תשע"ט, 11 ביוני 2019, שישה חברים חדשים אל שורותיה, ואלה הם: פרופ' יהודה ליבס - פרופסור למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ'יונתן מאיר-פרופסורלמחשבתישראל,אוניברסיטתבן–גוריוןבנגב;פרופ'אהרן ממן-פרופסורללשון העברית, האוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' אילן מרק - פרופסור לכימיה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל; פרופ' מיכאל סטון - פרופסור ללימודים ארמניים ולמדע הדתות, האוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' יהודה שינפלד - פרופסור לרפואה, אוטואימוניות, המרכז הרפואי ע"ש שיבא ואוניברסיטת תל אביב. טקס קבלת החברים החדשים לאקדמיה והרצאות הבכורה שלהם היו בישיבה הפתוחה של האספה הכללית של האקדמיה ביום הדלקת נר שלישי של חנוכה, כ"ו בכסלו תש"ף, 24 בדצמבר 2019, בבית האקדמיה בירושלים (ראו פירוט להלן בפרק 8 "הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה.)" 1.2>קידוםהקשרעםאקדמיותזרותוחיזוקו קידום קשריה המדעיים הבין–לאומיים של ישראל הוא אחת המשימות החשובות של האקדמיה. בשנה האחרונה התהדקו הקשרים עם אקדמיות עמיתות, והדבר הוביל לכינוסים משותפים, לביקורי חוקרים ולכינון יחסים שוטפים בין האקדמיות. 44 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 1 > דוח פעילות מימין: נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, שגריר בריטניה בישראל מר ניל ויגן ונשיא החברה המלכותית הבריטית, זוכה פרס נובל ד"ר ונקי רמאקרישנן, במעמד חתימת חידוש ההסכם בין האקדמיות בחודש פברואר חתמו נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ונשיא החברה המלכותית הבריטית Royal( Society) זוכה פרס נובל ד"ר ונקי רמאקרישנן Ramakrishnan( Venki Dr.) על חידוש ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיות לתקופה של חמש שנים נוספות, במעמד שגריר בריטניה בישראל מר ניל ויגן. החתימה התקיימה בכינוס הדו–לאומי שערכו שתי האקדמיות, שעסק בביולוגיה מבנית, בהשתתפות ארבעה זוכי פרס נובל ומדענים מובילים. התולדה הראשונה של ההסכם ההיסטורי לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, הNAS– Sciences) of Academy National), שנחתם בשנת 2019, היה כינוס פורום בלווטניק ארצות–הברית-ישראל בנושא "מדעי המחשב והשפעתם על עתידנו", שנערך בספטמבר בירושלים. בכינוס בן שלושת הימים השתתפו בכירי החוקרים והחוקרות משתי המדינות, ובהם זוכי פרסי טיורינג וגדל. הקשר עם האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה of( Academy National – Leopoldina Sciences) התחזק גם הוא השנה, עם קיומו של סימפוזיון משותף בנובמבר בירושלים בנושא ארכאולוגיה חישובית, בהשתתפות חוקרים ומתכנתים העוסקים בתחום, משתי המדינות. לפי ההסכם עם האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים, עתיד להתקיים כינוס שביעי בסדרת הכינוסים בתחום מדעי העצב. בעת הכינוס יורחב ההסכם הקיים, בחתימתן של האקדמיות. ההרחבה תתבטא בתמיכה בשיתופי פעולה בין החוקרים המשתתפים בכינוסים שהאקדמיות עורכות. בקבוצת עבודה בין–לאומית של מומחים שהתכנסה ביוזמת האקדמיה הגרמנית, משתתפות גם חברות האקדמיה פרופ' נעמה ברקאי ופרופ' עדי קמחי. הקבוצה נפגשת וירטואלית לדון במגפת הקורונה. 45 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים האקדמיהחידשההשנהאתההסכםלשיתוףפעולהמדעיעםהאקדמיהלמדעוטכנולוגיהשלקוריאההדרומית KAST( – Technology and Science of Academy Korean The). לפי ההסכם, עתיד להתקיים כינוס משותף בשנה הבאה. נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ונשיא האקדמיה הקוריאנית פרופ' מין–קו האן Prof.( Han Min-Koo) חתמו על ההסכם במסגרת ביקור רשמי של נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין בקוריאה הדרומיתבחודשיולי2019 סגןנשיאתהאקדמיהפרופ'דודהראלהצטרףלביקורונכחבמעמדהחתימה.. במסגרתההסכםלשיתוףפעולהמדעיעםהאקדמיההלאומיתההודיתלמדעיםScience( National Indian Academy) נערכה בדצמבר 2019 בירושלים סדנה דו־לאומית בנושא Planetary and Astrophysics Science.הכינוסהבאעתידלהתקייםבפברואר2021בהודו. לפירוטהפעילויותלמעןקידוםהקשרעםאקדמיותזרותראולהלןבפרק5"קשריםבין–לאומיים." 1.3> הערכה וייעוץ לגופי הממשל חוק האקדמיה מונה עם תפקידיה של האקדמיה את המשימה של ייעוץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית. כמו כן החוק קובע כי על האקדמיה להגיש לממשלה (לשר המדע והטכנולוגיה) ולכנסת סקירה תלת–שנתית על מצב המדע והמחקר בישראל. השנה פעלו, ועודן פועלות, ועדות ייעוץ, הערכה ומעקב מטעם האקדמיה בתחומים האלה: > הוועדה לייעוץ לפעולות האקדמיה בנושאי מגפת הקורונה > ועדת דוח מצב המדע בישראל תש"ף2019/ > ועדת המומחים לבחינת איכות חיים בת–קיימה בישראל > הוועדה לבדיקת מצב מחקר השואה והוראתה באוניברסיטאות בישראל > הוועדה לבחינת האפשרות לשלב לימודי מדע הנתונים Science( Data) בכל תחום ידע באוניברסיטה > ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים > הוועדה לבדיקת הנושא של הקמת מרכז לאומי לCryo-EM– > הוועדה לבחינת מצב השימור, הטיפוח והמחקר של אוספי הטבע הלאומיים ניתן לעיין בדוחות המלאים של ועדות האקדמיה שאושרו במועצת האקדמיה באתר האקדמיה. 1.3.1>הוועדהלייעוץלפעולותהאקדמיהבנושאימגפתהקורונה בתגובה להתפשטות מגפת הקורונה הקימה האקדמיה בחודש מרס את הוועדה לייעוץ לפעולות האקדמיה בנושאי מגפת הקורונה. בראשות הוועדה עומד יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' ידין דודאי, וחברים בה חבר האקדמיה פרופ' יואב בנימיני, סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל, יו"ר החטיבה למדעי הרוח פרופ' סרג'יו הרט, חבר האקדמיה פרופ' איתמר וילנר ובוגרת האקדמיה הצעירה הישראלית פרופ' מיכל פלדמן. 46 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 1 > דוח פעילות הוועדה החלה לדון בהשלכות משבר הקורונה ובטיפול האקדמיה בנושאים הנגזרים ממנו בטווחי זמן שונים. כצעד ראשון החליטה הוועדה על הקמת עמוד באתר האקדמיה בשלוש שפות שיוקדש להנגשת חומרים ומאמרים מדעיים הנוגעים להתמודדות עם משבר הקורונה, ודבר קיומו הובא לידיעת הציבור ברשתות החברתיות. העמוד החל לפעול בסוף חודש מרס. כמו כן החלו דיונים על מהות הנושאים לטיפול בטווח הארוך, כולל כאלה הצפויים עם שוך המגפה. 1.3.2>ועדתדוחמצבהמדעבישראלתש"ף2019/ דוח מצב המדע בישראל התלת–שנתי השלישי של האקדמיה התפרסם בדצמבר 2019 ויוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ולשר המדע והטכנולוגיה.בראשהוועדהעמדחברהאקדמיהפרופ'רשףטנא(לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה)". דוח זה סוקר את ההתפתחויות העיקריות במדע בארץ בתקופה הנדונה ומונה כמה חוזקות במדע הישראלי וכן חולשות הדורשות תיקון. הדוח הוא פרי עבודתה של ועדה שפעלה בשנתיים האחרונות. לצורך הכנת הדוח התכנסה הוועדה פעמים אחדות, ערכה סיורים במתקני מחקר שונים ונפגשה עם גופים רבים הקשורים לנושא. דיון מקיף במסקנות הדוח ויישומן נקבע למרס 2020 אולם נדחה למועד אחר בשל התפשטות מגפת הקורונה., להלן ההמלצות העיקריות העולות מן הדוח: תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי על מדינת ישראל להיערך לתוכניות החדשות שהאיחוד האירופי מתעתד להשיק. עליה להשקיע את מרב המאמצים ולהקצות את המשאבים הנדרשים על מנת לאפשר את המשך פעילותה הענפה של ישראל בתוכניות המו"פ האירופיות, ובכללן 2020 Horizonוכן Europe .Horizon קרנות דו לאומיות הוועדה ממליצה להקים תוכניות מחקר דו–לאומיות עם מדינות כמו בריטניה ושווייץ, קנדה, קוריאה, יפן ואוסטרליה, המתאפיינות כולן במצוינות מדעית מובהקת. הוועדהממליצהלפעוללהצלתקרןגרמניה-ישראללמחקרופיתוחמדעיGIF( שבשנההאחרונהנתונהבמשבר:), > יש להעביר את התוספת התקציבית המיוחדת כפי שהובטח לקרן. > יש להגדיל את הקרן על מנת לייצב אותה, להשיק תוכניות משותפות חדשות לקרן וכן למנוע בעתיד את ההתנגשות בין פוליטיקה למדע באמצעות קידום היערכות ממסדית נכונה. 47 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מתקן לקרינת סינכרוטרון במזרח התיכון - SESAME הוועדה ממליצה שישראל תעזור במימון פתיחת אלומת מחקר לפיזור קרני X בזוויות קטנות )SAXS( הנדרשת למחקרים במדעי החיים והרפואה, מדע החומרים, ננוטכנולוגיה ועוד. עם זאת חשוב שמקורות המימון למיזם לא יבואו על חשבון מימון מתקני מחקר מתקדמים שכבר מתוקצבים, כגון .ESRF מעבדות לאומיות מעבדה לאומית" היא מתקן מחקר ייחודי, חוץ–"אוניברסיטאי, שנעשה בו מחקר משותף לחוקרי האקדמיה, לחוקרי התעשייה ולחוקרי המתקן עצמו. הוועדה ממליצה להכיר במעבדות לאומיות במקומות ייחודיים, הקיימות בלאו הכי, כגון מאיץ ה"שרף" בממ"ג שורק והמעבדה המרכזית של רשות העתיקות בירושלים. חיזוק מסגרות מחקר אלה יקנה יתרון ייחודי למחקר בארץ ויאפשר להן לעמוד בסטנדרטים בין–לאומיים גבוהים ביותר. מדעי הרוח משבר מדעי הרוח במוסדות ההשכלה הגבוהה ובמכוני המחקר במדינות המפותחות הוא תופעה גלובלית שהמערכות האקדמיות מתמודדות עימה בעשורים האחרונים. הוועדה ממליצה ליישם בהקדם את המלצות ועדת סמילנסקי לשינוי מודל התקצוב של מדעי הרוח. יישום המודל ישקף נכון יותר את התוצר המחקרי במדעי הרוח. כמו כן ממליצה הוועדה להפעיל את תוכנית "שאר רוח" כפי שהציעה ועדת שיין. הוועדה קוראת להעצמת ההשקעה בתשתית למחקר מדעי הרוח כחלק מההשקעה בתשתיות לאומיות בכלל, אגב מודעות לאופיין השונה של התשתיות במדעי הרוח, שאינן מתמקדות במכשור מתוחכם אלא בהוראה, בגישה למידע ובמחקר בסיסי. הוועדה ממליצה להקים תוכנית למתן מענקי מחקר גדולים וארוכי טווח בסגנון מענקי הERC–, בהיקף של כ400,000– עד 800,000 ש"ח למשך 4 עד 5 שנים, למיזמים בעלי מצוינות מוכחת בתחום מדעי הרוח. מדעי החברה הוועדה ממליצה על עידוד מחקרים בין–תחומיים שישלבו בין מדעי החברה לטכנולוגיות החדשות, ובעיקר לעודד את המחקרים בעלי היתכנות הוראתית. בדומה להמלצה במדעי הרוח, הוועדה ממליצה להנהיג תוכנית תחרותית למתן מענקי מחקר גדולים במדעי החברה למדענים מצטיינים בהיקפים דומים לאלו שהומלצו במדעי הרוח. 48 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 1 > דוח פעילות מחקר רפואי הרופאים בבתי החולים ובקהילה מתקשים לעסוק במחקר רפואי ולממש את הפוטנציאל הטמון ביישום המחקרים המתקדמים בטיפולים הקליניים ובייעוץ הרפואי. הוועדה ממליצה לקיים סיעור מוחות בין כל הגופים הרלוונטיים כדי למצוא דרכים לאפשר לרופאים בשירות הציבורי ובכלל לעסוק במחקר רפואי. כמו כן ממליצה הוועדה להרחיב את המסגרת של רופא–חוקר ללימודי מוסמך במוסדות המחקר ולכלול תוכנית מלגות למצטיינים במסגרת זו. קשרי אקדמיה-ות"ת הוועדה ממליצה לקיים ימי עיון תחומיים בשיתוף ות"ת, האקדמיה והאוניברסיטאות, לזיהוי נושאים שראוי לקדמם בתמיכתה של ות"ת (לעידוד תהליך של Bottom–up). הוועדה ממליצה לקיים דיון בנושא של שיפור מודל התקצוב. קשרי אקדמיה-ממשל הוועדה ממליצה כי משרדי הממשלה יעודדו את עובדיהם המקצועיים לרכוש תארים גבוהים ולעסוק במחקר ייעודי התואם את מטרות המשרד בשיתוף עם מוסדות ההשכלה הגבוהה. יש לשקול הקמת קרנות מחקר ייעודיות בשיתוף משרדי הממשלה והאוניברסיטאות (ות"ת), כדוגמת קרן פזי וקרן המדען הראשי במשרד החקלאותופיתוחהכפר,שהןקרנותתוספתיותשאינןפוגעותבתקציביםהמיועדיםלמחקרבסיסי. במרס 2020 הוקמה ועדת מעקב שתפקידה לעקוב אחר יישום המלצותיו של דוח מצב המדע 2019 ולהכין את הרקע לכתיבת הדוח הבא. יו"ר הוועדה הוא חבר האקדמיה פרופ' רשף טנא (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה.)" 1.3.3>ועדתהמומחיםלבחינתאיכותחייםבת„קיימהבישראל חברי הוועדה, שמונתה בידי נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים במרס 2017, הם מדעני חברה מתחומים שונים. יו"ר הוועדה הוא לשעבר נשיא האקדמיה פרופ' מנחם יערי (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה)". במהלך עבודתה עומדת הוועדה בקשר עם אנשי מקצוע וממשל שונים, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המועצה הלאומית לכלכלה ובנק ישראל. בשנים האחרונות נעשתה בישראל פעילות רבה ומגוונת בהגדרת מרכיביה של איכות החיים ובמדידתם. אחת ממטרות הוועדה היא לבחון ולהעריך את המאמץ המתמשך הזה. הוועדה בוחנת בעיקר את מידת הקיימות sustainability() של מרכיבים אלה, כלומר את הדרכים לוודא שאיכות החיים בישראל, על מרכיביה, תהיה בת–קיימה. 49 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לצורך קידום עבודתה הקימה הוועדה שישה צוותי משנה. צוות המשנה הראשון עוסק בגיבוש מסגרת תאורטית למדידת איכות החיים וקיימותה, וחמשת הצוותים האחרים עוסקים בתתי–תחומים שכל אחד מהם הוא מרכיב מכונן של איכות החיים: התחום הכלכלי, התחום הטבעי–סביבתי, התחום האנושי, התחום החברתי והתחום התרבותי–זהותי. מטרתו של כל אחד מצוותי המשנה האלה היא להציג את האופן שבו תת–התחום הנבדק מאפשר את איכות החיים של תושבי ישראל, וכן כיצד יש לנטר תחום זה על מנת לוודא שהוא יאפשר גם בעתיד רמת איכות חיים גבוהה. בשנה החולפת קיבלה הוועדה שש סקירות מדעיות שנכתבו לבקשתה. סקירה אחת מציגה את גישת ההון לקיימותSustainability(toApproachCapital)The כמסגרת הרעיונית הרווחת לדיון באיכות חיים בת–קיימה. כל אחת מחמש הסקירות האחרות בוחנת את אחד מהתחומים המכוננים של איכות החיים, את המרכיבים ההכרחיים לאיכות החיים בישראל בכל אחד מהם, את טיב היחסים ביניהם, את האתגרים העומדים בפניהם ואת הדרכים למדידתם. על בסיס סקירות סדנה בנושא "הון כלכלי" שנערכה במסגרת עבודתה של ועדת המומחיםלבחינתאיכותחייםבת‚קיימהבישראל אלה ערכה הוועדה בין החודשים דצמבר ומרס סדרה של חמש סדנאות מומחים שמטרתן הייתה להעשיר ולהעמיק את הבנת תרומתם של כל אחד מתחומים אלה לאיכות החיים בישראל. בסדנאות שהתקיימו במבנה של סיעור מוחות השתתפו במצטבר יותר ממאה אנשי אקדמיה, ממשל וחברה אזרחית. בישיבתה באוקטובר אירחה הוועדה את פרופ' פרטה דסגופטה Dasgupta( Partha Sir Prof.) מאוניברסיטת קיימברידג', כלכלן ומומחה עולמי לחקר הקיימות, ונועצה בו. כעת שוקדת הוועדה על גיבוש המלצותיה, שאותן היא עתידה להגיש לקראת סוף שנת .2020 1.3.4>הוועדהלבדיקתמצבמחקרהשואהוהוראתהבאוניברסיטאותבישראל בעצתו של חבר האקדמיה פרופ' יהודה באואר הוחלט להקים ועדה לבדיקת תחום לימודי השואה במוסדות האקדמיים בישראל. חבר האקדמיה פרופ' ישראל ברטל עומד בראש הוועדה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה)". עבודת הוועדה התמקדה במיפוי המצב הקיים במחקר ובהוראה בתחום וכן בניתוח החומר ובכתיבת מסקנות והמלצות. המלצות הוועדה אומצו על ידי מועצת האקדמיה, והדוח צפוי לצאת לאור במהלך שנת .2020 אלה הן המלצות הוועדה: על מנת להבטיח את המשכו של מחקר מדעי בעל היבטים מקיפים וידע רחב הן מבחינת התכנים והן מבחינת המתודולוגיה וגם לקדם הוראה אקדמית מעמיקה של התחום, יש לפעול לתיקון כמה חולשות במחקר 50 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 1 > דוח פעילות השואה ובהוראתה במוסדות האקדמיים בארץ, שעליהן הצביעה הוועדה. אף שמטרת הדוח העיקרית היא לבדוק את מצב מחקר השואה בישראל, המלצות הוועדה בנושא ההוראה מכוונות לבניית עתודה מחקרית מיטבית בתחום. להלן הצעדים שמציעה הוועדה: > הקניית הכישורים, הכלים והמתודות - דיסציפלינריים, לשוניים, התמחות רגיונלית וכו' - הנחוצים לחוקרי השואה בעתיד כדי להתמודד ברמה המחקרית הגבוהה ביותר עם האתגרים המורכבים של הנושא וחיזוק תשתית המחקר וההוראה בתחומים חיוניים לחקר השואה. > הקמת מערכת ייעוץ בחוגים הרלוונטיים לתלמידים המתעתדים לחקור בנושאי שואה, שתציע להם תוכנית מובנית להתמחות (קורסים מתאימים בחוגים שונים, הכשרה לשונית בארץ ובחו"ל וכו') והקצאת המשאבים הדרושים. > יצירת תוכנית בין–אוניברסיטאית אשר תאפשר לתלמידי מחקר להשכיל וללמוד מנקודות החוזק השונות (התוכניות, המתודולוגיות והגאוגרפיות) של המוסדות השונים. קיומה של תוכנית כזו יאפשר גם יצירת רצף לימודי נדרש ויחשוף תלמידים למגוון דעות, שיטות ועמדות. יש לשקול שילוב קורס אקדמי בין–אוניברסיטאי בתוכנית שיתקיים ביד ושם ויעודד שימוש בחומרים ארכיוניים. כמו כן ממליצה הוועדה על הקמת מסגרת בין–אוניברסיטאית, פורום ארצי לתלמידי מחקר, שבו ירוכזו הנושאים הנחקרים בעבודות תזה ודוקטור, ושיהיו בו מפגשים בין חוקרים העוסקים בהיבטים שונים ומגוונים של הנושא. > הקצאתשלושהאוארבעהתקניםבתחוםבאוניברסיטאותהמחקרבשנים 2026-2021,ובראשובראשונה באוניברסיטאות שבהן אין תקנים המיועדים לחוקרים בתחום השואה, או שפחתו התקנים האלה במהלך שלושת העשורים האחרונים; חיזוק חקר השואה בהקשריה ההיסטוריים, החברתיים והתרבותיים וחיזוק תשתית המחקר וההוראה בתחומי "מעטפת" חיוניים לחקר השואה לצורך הכשרה מיטבית של חוקרי הדור הבא בישראל. > שימוש בהסכמים בין האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לבין אקדמיות בעולם לחילופי סטודנטים, חוקרים ומרצים בתחום השואה. הדבר יסייע לחשיפת החוקרים הישראלים ותלמידיהם למחקר העכשווי בטובים שבמוסדות המחקר בעולם. יש לרתום מכוני מחקר המארחים חוקרים מובילים מחו"ל לצורך חשיפת הקהילה האקדמית למגוון דעות ושיטות מחקר, ובראשם יד ושם. > הוועדה רואה חיוניות בתמיכה בפעולות המחקר של המכון הבין–לאומי לחקר השואה ביד ושם בכפוף להמשך שמירת עצמאותו האקדמית באמצעות העצמת המכון לחקר השואה וחיזוק שיתוף הפעולה המדעי של המוסד עם האוניברסיטאות. > הוועדה מביעה תקווה כי חוקרים ישראלים יקפידו שלא לתת ידם לסילופי היסטוריה מגמתיים העולים מצד ממשלות, גופים ממשלתיים וכעין–ממשלתיים בעולם והמביאים להפחתה במידת חלקם הישיר או העקיף של מדינות או עמים באחריות לשואה. תיקון הליקויים והשלמת החסרים שמנתה הוועדה וכן השקעה במרכיבים שצוינו לעיל יקדמו את השבת האקדמיה הישראלית לחזית המחקר הבין–לאומי בתחום ויבטיחו הכשרה וטיפוח של דור העתיד של חוקרי שואה ברמה המדעית הגבוהה ביותר. 51 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 1.3.5>הוועדה לבחינת האפשרות לשלב לימודי מדע הנתונים Science( )Data בכלתחוםידעבאוניברסיטה בשנת 2018 הקימה האקדמיה ועדה לבחינת האפשרות לשלב לימודי מדע הנתונים Science( Data) בכל תחום ידע באוניברסיטה. בוועדה חברים בכירים מן הקהילה האקדמית הישראלית מענפים שונים של מדעי הנתונים ומתחומי ידע אחרים, ומוביל את פעילותה בוגר האקדמיה הצעירה הישראלית פרופ' יונתן בן–דב (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה"). הקמת הוועדה נבעה מהכרה בחשיבותם של מדעי הנתונים כמיומנות יסוד שעשויה להועיל לחוקרים ולסטודנטים, ובמקרים רבים היא אף הכרחית להם, בכל תחומי הלימוד באוניברסיטאות בארץ ובכל התארים. מדעי הנתונים הולכים ותופסים מקום מרכזי בהתקדמות המדע, הן במחקר והן בתעשייה, ותורמים תרומה גדולה הן בפועל והן בכוח להתקדמות המחקר והפיתוח ולצמיחה כלכלית. מדינת ישראל מחויבת להעניק לתלמידיה מיומנות מתקדמת בתחום זה כדי שיפעלו ויתחרו בהצלחה בכל המסגרות המדעיות המובילות בעולם. הוועדה בוחנת דרכים ללימוד התחום וההיקף הראוי לו. הוועדה תסיים את עבודתה ותגיש דוח סופי במהלך .2020 1.3.6>ועדתההיגויהלאומיתבתחוםמדעיהים בעקבות פניית ות"ת החליטה האקדמיה בחודש ינואר על הקמת ועדת היגוי לאומית בתחום מדעי הים, בראשות חבר האקדמיה פרופ' צבי בן–אברהם (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה)". הוועדה תעסוק בהיבטים האקדמיים והמחקריים של תחום הים בישראל. היא תבחן את הפעילות בתחום מדעי הים, והיא צפויה למסור את ממצאיה ואת המלצותיה לאקדמיה ולות"ת עד סוף שנת 2020 (למידע נוסף על הוועדה ראו להלן בפרק 2 "פעילות החטיבה למדעי הטבע.)" 1.3.7>הוועדהלבדיקתהנושאשלהקמתמרכזלאומילCryo-EM„ בחודש מאי החליטה האקדמיה על הקמת ועדה לבחינת הצורך בהקמת מרכז לאומי למיקרוסקופיה אלקטרונית בטמפרטורות נמוכות ביותר, Cryo-EM Microscopy( Electron Cryo). הקמת מרכז מסוג זה תאפשר למדענים בישראל שימוש בטכנולוגיות ובשיטות מתקדמות לצורך הדמיה וקביעת מבנים של ביו–מולקולות, חלבונים, ממברנות, אברונים וקומפלקסים מולקולריים מורכבים. בראש הוועדה עומדת זוכת פרס נובל וחברת האקדמיה פרופ' עדה יונת (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 ועדות האקדמיה.)"" 52 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 1 > דוח פעילות 1.3.8>הוועדהלבחינתמצבהשימור,הטיפוחוהמחקרשלאוספיהטבעהלאומיים האקדמיה החליטה באפריל 2018 להקים ועדה לבחינת מצב השימור, הטיפוח והמחקר של אוספי הטבע הלאומיים. בראש הוועדה עמדה לשעבר נשיאת האקדמיה פרופ' רות ארנון (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה.)" תפקיד הוועדה היה לבחון את הפעילות בתחום שימור אוספי הטבע האוניברסיטאיים למחקר ופיתוחם, לתאר את המצב הקיים ולמסור למועצת האקדמיה המלצות בדבר הדרכים והאמצעים לקידום ולפיתוח של האוספים. הוועדה שלחה שאלונים למוסדות בישראל המחזיקים באוספי טבע ומיפתה על פיהם את האוספים הקיימים בארץ (הן מוכרים והן שאינם מוכרים). היא נפגשה עם מנהלי האוספים המוכרים, עם נציגי ות"ת, המתקצבת את האוספים, ועם יו"ר ועדת ההיגוי של האקדמיה לשימור ולפיתוח אוספי הטבע ועוד. צילום:איתיבנית,עבורמוזיאוןהטבעע"ששטיינהרדט להלן המלצות הוועדה: > להקים ועדה בין–לאומית של מומחים אשר תבחן לעומק את מצבם של כל האוספים בארץ מהבחינה האקדמית, מהבחינה הפיזית ומבחינת כוח האדם הנוכחי והעתידי בהם. ועדה זו תוכל לחוות את דעתה אם יש מקום להכרה באוספים שאינם מוכרים כיום. > עד להקמת הוועדה הבין–לאומית - אין להכיר באוספים שאינם מוכרים כיום. > לעבור למנגנון תקצוב של ות"ת בשיעור קבוע של 35% מכלל הוצאותיו של כל מוסד להחזקת האוספים הלאומיים, בלי לתמוך ספציפית באוצרים או בבתר–דוקטורנטים. > על ות"ת לתמוך בשיפור מיידי של התחזוקה הפיזית של האוספים הלאומיים, ובכלל זה להעביר אוספים מארגזי עץ לארגזי מתכת חסיני אש. מוצע כי ות"ת תתמוך בפעולות אלו בשיעור של 35% מהתקציב, הנאמד ב6– מיליון ש"ח. > אף על פי שמרכז וולקני אינו חלק ממערכת ההשכלה הגבוהה, הוועדה ממליצה למצוא את הדרך לתמוך בפעילות בנק הגנים הנמצא בו, שכן יש לו חשיבות רבה למחקר האקדמי. מועצת האקדמיה אימצה את המלצות הדוח והחליטה על הקמת ועדת מומחים בין–לאומית בראשותו של ד"ר איאן אוונס Owens( Ian Dr.), סגן מנהל מוזאון הסמית'סוניאן בוושינגטון, ארצות הברית. חבר האקדמיה פרופ'גדעוןדגןירכזאתהוועדה.בשלהתפשטותמגפתהקורונהנדחתהעבודתהוועדהלחודשיהסתיו. 53 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 1.4> טיפוח הצעירים במדע האקדמיה רואה חשיבות בהידוק הקשר עם דור המדענים הצעירים ועם המדענים לעתיד. לפיכך היא פועלת לקידום צעירים מצטיינים במערכת ההשכלה הגבוהה בכמה מסגרות, ובהן האקדמיה הצעירה הישראלית, תוכנית קאוולי Science( of Frontiers Kavli) ומיזם GISFOH of( Frontiers German–Israeli Humanities the), פרסי בלווטניק למדענים צעירים, תוכנית המלגות להבאת בתר–דוקטורנטים זרים מצטיינים לישראל, מלגות נסיעה לכינוסים בישראל לבתר–דוקטורנטים ישראלים השוהים בחו"ל, פעילות קבוצות פורום הצעירים, מלגות אדמס, מלגות רות ארנון להכשרת בתר–דוקטורט לבוגרות תוכנית מלגות אדמס, מלגות קרן פולקס ומלגות בתר–דוקטורט בפיזיקה גרעינית. פעילויות אלו נועדו לעודד חוקרים ישראלים צעירים ומבטיחים; למשוך חוקרים צעירים מצטיינים מרחבי העולם להשתלב במעבדות המחקר בישראל ולשמש מנוף לשיתופי פעולה בין–לאומיים; לחזק את המעבדות המובילות בישראל בחוקרים מצטיינים; לקדם קשר מקצועי ואישי הדוק עם מדענים מצטיינים בתחילת דרכם כדי ליצור שיתופי פעולה מחקריים פוריים בעתיד. לפירוט הפעילות של תוכניות אלה ראו בפרקים להלן. 1.5> הנגשת המדע לציבור והנחלתו בשנים האחרונות משקיעה האקדמיה מאמצים רבים בפתיחת שעריה לציבור הרחב כדי לחשוף לפניו את הישגי המדע. האקדמיה סבורה כי העמקת מעורבות הציבור בהישגי המדע היא שליחותם של אנשי המדע וצורך חיוני של המערכת האקדמית, שתיטיב לתפקד בסביבה ציבורית אוהדת. יתרה מזו, הנגשתו והנחלתו של המדע לחברה בישראל וקיום שיח נסמך–מדע בציבור חשובים לקבלת החלטות מושכלות במישור האישי והלאומי ולגיוס הדור הבא של המדענים הישראלים. האקדמיה מחשיבה במיוחד את השתתפותם של תלמידי תיכון בפעילויותיה. מפגשים כאלה של תלמידי תיכון עם בכירי החוקרים עשויים לכוון את המשך דרכם של הצעירים בעתיד ולהשפיע עליהם בבחירות מושכלות. סדרת "בשערי האקדמיה" סדרת המפגשים "בשערי האקדמיה" נערכת זה חמש שנים, ובכל שנה היא מתמקדת בנושא רב–תחומי אחר. בסדרה משתתפים חברי אקדמיה, חוקרים ואנשי רוח, ומטרתה להנגיש לציבור הרחב נושאים מדעיים כדי לחזק בחברה הישראלית את ערכי הלימוד והמצוינות, ברוח משנתו של נשיאה הראשון של האקדמיה פרופ' מרטין בובר. 54 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 1 > דוח פעילות בשנת תש"ף הוקדשה הסדרה לנושא "תגליות" וכללה שלושה מפגשים בנושאים האלה: תגליות על עברנו, תגליות על תרבות: אומנות ומדע ממזרח וממערב, ותגליות על החברה שבה אנו חיים. שלושת המפגשים הנוספים שתוכננו לסדרה נדחו בשל התפשטות מגפת הקורונה. סדרת המפגשים זוכה להצלחה רבה בציבור הרחב ולעיתים קרובות מארחת תלמידי תיכון. התלמידים נפגשים עם המרצים לפני ההרצאות למפגש אישי וישיר ושומעים מהם על דרכם המקצועית ועל האתגרים והסיפוק שבעבודת המדען. השנה הוקרנו לראשונה חלק מן המפגשים בשידור חי באתר האקדמיה והגיעו גם לקהל שאינו נייד. עורכי הסדרה הם יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' ידין דודאי, חבר האקדמיה פרופ' אבנר הולצמן, סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל ונשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן. הכינוס הרב תחומי השנתי במדעי הטבע ובמדעי הרוח בחודש פברואר השנה נערך זו הפעם החמישית הכינוס הרב–תחומי הבין–לאומי השנתי של האקדמיה, והוא הוקדש לנושא "יופי". בכינוס בחנו חוקרים בכירים מתחומים שונים סוגיות כמו תפיסת היופי במדעים המדויקים, בספרות ובמוזיקה, הכוח המהפכני של היפה, של היופי כבשורה ועוד. הכינוס פתוח לציבור הרחב, ומטרתו, מלבד הפן המדעי, היא הצגת הרב–תחומיות של המדע. את הרצאת האורח בכינוס, שכותרתה הייתה Fade not Shall Summer Eternal Thy, נשא האדריכל דניאל ליבסקינד, והיא עסקה ביופי ובזיכרון. בצוות ההיגוי של הכינוס יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' ידין דודאי (יו"ר), חבר האקדמיה פרופ' אבנר הולצמן, סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל ונשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן. מימין:המוזאוןהמלכותיבאונטריושבקנדה.הרחבתהמוזאוןתוכננהעלידיהאדריכלדניאלליבסקינד.צילום: Fradkin Alex משמאל:האדריכלדניאלליבסקינדבכינוס"יופי" יום דרווין הבין לאומי ביוזמתם של חברי האקדמיה פרופ' יואל רק ופרופ' יוסי שילה מציינת האקדמיה זו השנה הרביעית את יום הולדתו של דרווין, 12 בפברואר, בכינוס שנתי מיוחד המעלה על נס את תרומתו של דרווין לעולם המדע, לקידום אומץ אינטלקטואלי, סקרנות וחשיבה ביקורתית. הכינוס, שנערך בהובלתו של פרופ' רק, הוקדש לנושא "סיפור ההליכה הזקופה של האדם" וריתק סטודנטים, תלמידי תיכון וקהל רחב ומגוון. 55 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים האקדמיה מתארחת במכללה האקדמית ספיר השנה קיימה האקדמיה לראשונה אירוע פתוח לציבור במכללה האקדמית ספיר. המפגש נערך בחודש ינואר בנושא "תגליות" בהשתתפות נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, חבר האקדמיה פרופ' ישראל פינקלשטיין וזוכה פרס נובל וחבר האקדמיה פרופ׳ אהרן צ'חנובר. מפגש שני שתוכנן לחודש מרס בנושא זיכרון" נדחה בשל התפשטות מגפת הקורונה." המפגש במכללת ספיר הוא תחילתו של מיזם שבו האקדמיה מבקשת להרחיב ולהעצים את קשריה עם הקהל הרחב באזורי הצפון והדרום של המדינה. מפגשים דומים עתידים להיערך במכללה האקדמית תל–חי במהלך שנת תשפ"א. מימין: קהל מאזין במפגש "תגליות" במכללה האקדמית ספיר (צילום: אדוה אודיה עוגן); משמאל: חבר האקדמיה פרופ' ישראל פינקלשטיין, נשיאתהאקדמיהפרופ'ניליכהן,זוכהפרסנובלוחברהאקדמיהפרופ'אהרןצ'חנובר,במהלךהמפגש תערוכת "נתיב המאובנים: העדות לאבולוציית האדם" התערוכה "נתיב המאובנים: העדות לאבולוציית האדם", המציגה את התוואי המשוחזר של אבולוציית האדם, הופקה על ידי האקדמיה והוצגה בבית האקדמיה בשנים 2019-2018 התערוכה, שזכתה לשבחים,. מוסיפה לרתק את הקהל במקום מושבה החדש, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. התערוכה מציגה העתקי גולגולות מאובנות של מיני הומינידים קדומים מאוספו הפרטי של חבר האקדמיה פרופ' יואל רק. המוצגים בתערוכה, ובהם המאובנים העתיקים ביותר הידועים לעולם המחקר, נמצאו ברחבי העולם, וחלקם הוצגו לציבור הרחב זו הפעם הראשונה. בעת הצגתה באקדמיה ביקרו בתערוכה יותר מ2,000– מבקרים (תלמידי תיכון מרחבי הארץ, קבוצות מאוניברסיטאות ומוסדות מחקר, מוזאונים והקהל הרחב), בהדרכתו של פרופ' רק, ששימשגםאוצרויועץמקצועישלהתערוכה. מןהתערוכה"נתיבהמאובנים" 56 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 1 > דוח פעילות תערוכת "היופי במדע" בחודש נובמבר עלתה בבית האקדמיה התערוכה "היופי במדע", הבוחנת את הקשר שבין מדע לאסתטיקה כפי שהוא משתקף בתמונות הלקוחות ממחקריהם של חברי האקדמיה ושל חברי האקדמיה הצעירה הישראלית. בתערוכה מוצגים 33 תמונות ו3– סרטוני וידאו ממחקרים בתחומי ידע שונים ומגוונים, לפי חזון האקדמיה לחבר בין הדיסציפלינות המדעיות השונות. אצר את התערוכה יבשם עזגד, והיא מלווה בקטלוג חגיגי. מתוךהתערוכה"היופיבמדע".אוצר:יבשםעזגד ראיונות החברים בשנת 2016 פתחה האקדמיה בצילום ראיונות עומק עם חבריה על מנת להנגיש את הביוגרפיה האישית והמדעית שלהם לצורך הרחבת הכרתו של הציבור הרחב את הישגי המדע, וכן לצורכי תיעוד. חברי האקדמיה המרואיינים מתבקשים לבחור את המראיין שלהם, משורות האקדמיה או מחוצה לה, והריאיון מתנהל כשיחה אינטימית חברתהאקדמיהפרופ'חוהטורניאנסקיוחברהאקדמיהפרופ'ישראל ברטלבריאיוןבמסגרתמיזם"ראיונותהחברים" וללא עריכת תוכנו. הראיונות המלאים מועלים, לאחר שעברו תכתוב, לערוץ הYouTube– ולאתר האקדמיה, והם נגישים לקהל הרחב. עד כה הועלו למרשתת ראיונות עם 29 חברי אקדמיה, וארבעה מצויים בשלבי הפקה שונים. 57 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 58 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 2 פעילות החטיבה למדעי הטבע 59 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 59 דין וחשבון שנתי >תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: מדליית איינשטיין 60 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 2 פעילות החטיבה למדעי הטבע החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה מקבצת בתוכה מטובי המדענים בישראל בתחומי מדעי הטבע השונים: ביולוגיה, הנדסה, כימיה, מתמטיקה, פיזיקה ורפואה. יושב ראש החטיבה הוא פרופ' ידין דודאי. בשנת תש"ף החטיבה מונה 67 חברים. בכל שנה מצטרפים חברים חדשים, הנבחרים בבחירות על פי חוק האקדמיה. החטיבה פועלת מתוקף תפקידה של האקדמיה לפעול לקידום המחקר בישראל פרופ' ידין דודאי ועושה אפוא לקידום תחומים שונים במדעי הטבע ברמה הלאומית. לביצוע יו״ר החטיבה פעולותיה השונות נעזרת החטיבה בחבריה. פעילותה של החטיבה באה לידי ביטוי בין היתר בהקמת ועדות מייעצות לאקדמיה בתחומים שונים, כמו קרינת סינכרוטרון, חקר הסובב, פיזיקה גרעינית, פאונה ופלורה, מדעי הים וביואתיקה, וכן בהקמת ועדות מומחים לאומיות ובין–לאומיות לצורך בחינת נושאים מדעיים והגשת המלצות בעניין למועצת האקדמיה. נוסף על זה, החטיבה מקיימת כינוסים, מזמינה מרצים מהמעלה הראשונה ותומכת בכינוסים חיצוניים שונים הנערכים במעורבותה ובשיתופה. בעקבות פניית ות"ת הקימה השנה האקדמיה ועדת היגוי לאומית בתחום מדעי הים, הפועלת בחטיבה בראשות חבר האקדמיה פרופ' צבי בן–אברהם, שתעסוק בהיבטים האקדמיים והמחקריים של תחום הים בישראל כולל מיפוי וריכוז נתונים על המצב הקיים ותוכניות עתידיות לפיתוח התחום. הוועדה מתכננת להעביר את המלצותיה לאישור מועצת האקדמיה ולאחר מכן לות"ת. השנה מינתה האקדמיה ועדה לבדיקת הנושא של הקמת מרכז לאומי למיקרוסקופיה אלקטרונית בטמפרטורות נמוכות ביותר, Cryo-EM Microscopy( Electron )Cryo, בראשותה של זוכת פרס נובל וחברת האקדמיה פרופ' עדה יונת. כמו כן השנה סיימה את עבודתה הוועדה לבחינת מצב השימור, הטיפוח והמחקר של אוספי הטבע הלאומיים בראשותה של לשעבר נשיאת האקדמיה פרופ' רות ארנון, ומועצת האקדמיה קיבלה את המלצותיה של הוועדה(לפירוטראולעילבפרק 1"דוחפעילות").הדוחהועברליו"רות"ת,לנשיאיהאוניברסיטאותולמנהלי האוספים, והוא זמין באתר האקדמיה. בעקבות המלצת הוועדה הוקמה ועדה בין–לאומית בראשותו של ד"ר איאן אוונס Owens( Ian Dr.), סגן מנהל מוזאון הסמית'סוניאן בוושינגטון שבארצות הברית, ובריכוזו של חבר האקדמיה פרופ' גדעון דגן, שתבחן לעומק את נושא האוספים. 61 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 61 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים במסגרת פעולותיה השוטפות של החטיבה המשיכו הוועדות הבאות את פעילותן - ועדת הפיזיקה הגרעינית, בראשותו של פרופ' יצחק צרויה, פעלה לקידום התחום בישראל; הוועדה לאוספי הטבע הלאומיים, בראשותו של חבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה, הגישה את דוחות האוספים, את המלצותיה להכשרת הדור הצעיר ואת מסקנותיה לות"ת; ועדת הביואתיקה, בראשותו של ד"ר עתניאל א. דרור, המשיכה את שיתוף הפעולה עם מכון ון ליר; פורום צעירי מדעי הטבע, בראשותו של חבר האקדמיה פרופ' יוסי קוסט, סיכם את פעילותו בנושא ביוטק בישראל לקראת שנת 2030, והגיש את המלצותיו למועצת האקדמיה; ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, בראשותם של ד"ר מנחם גורן ופרופ' עוזי פליטמן, החליטה לקדם פרסומים הקשורים לתחום בישראל באתר מיועד במרשתת; ועדת הסינכרונטרון, בראשותו של פרופ' יובל גולן, ממשיכה לפעול לקידום פעילות החוקרים הישראלים במתקן הESRF– בצרפת ובמתקן SESAME בירדן; הוועדה לפיזיקה של אנרגיות גבוהות, בראשותו של פרופ' אליעזר רבינוביץ, פעלה להארכת ההסכם בין ישראל ל"אטלס" בדבר ההשתתפות השוטפת בתחזוקת הגלאי, ולקידום הסכם המעגן את השתתפות ישראל בשדרוג הגלאי בעשור הקרוב. במסגרת פעילות החטיבה ולפי הסכם שיתוף הפעולה עם האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית NAS( – Sciences of Academy National The) התקיים בחודש ספטמבר כינוס קאוולי הרביעי בהשתתפות מדענים צעירים מצטיינים מישראל ומארצות הברית. בשל התפרצות מגפת הקורונה נאלצה החטיבה לדחות כינוסים ואירועים בין–לאומיים אחדים: כינוס ננוטכנולוגיה בשיתוף עם האקדמיה הסינית למדעים וביוזמתו של חבר האקדמיה פרופ' איתמר וילנר, שתוכנן לחודש מרס 2020, נדחה, וייקבע מועד חדש לקיומו; כינוס מדעי העצב בשיתוף עם האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה, ביוזמתו של יו"ר החטיבה פרופ' ידין דודאי, שתוכנן לחודש מאי 2020, נדחה, וייקבע מועד חדש לקיומו; ההרצאה על שם אלברט איינשטיין לשנת תש"ף 2020(), שהיה אמור לשאתה זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2016 פרופ' ד"ר ברנרד ל' פרינגה L.( Bernard Dr. Prof. Feringa), פרופסור לכימיה מאוניברסיטת חרונינגן שבהולנד, תוכננה לחודש מרס 2020, נדחתה, וייקבע מועד חדש לקיומה. כמו כן נדחתה סדנה מקדימה לחוקרים צעירים בנושא Chemistry: Supramolecular Solution and Inspiration, מיוזמתם של חבר האקדמיה פרופ' איתמר וילנר וראש המחלקה לכימיה באוניברסיטת בן–גוריון בנגב פרופ' מיכאל מייכלר, שגם בה היה פרופ' פרינגה אמור להשתתף. 2.1> הוועדההלאומיתלקרינתסינכרוטרון הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון של האקדמיה עושה לקידום הפעילות המחקרית בנושא ומשמשת כתובת עיקרית לקבלת מידע ולהפצתו בקרב חוקרים בישראל בתחום זה. בין היתר הוועדה בוחנת את הפעילות המדעית של קבוצות המחקר מישראל במתקן האירופי לקרינת סינכרוטרון European( ESRF – Facility Radiation Synchrotron) באמצעות נציגיה - יו"ר הוועדה פרופ' יובל גולן 62 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, נציג ישראל במועצת הESRF–, ומנהלת האקדמיה גליה פינצי, החברה בוועדת הכספים של הESRF– חוקרים ישראלים פעילים בוועדות ניהול ותכנון שונות של הESRF–., למשל: זוכת פרס נובל וחברת האקדמיה פרופ' עדה יונת שימשה בעבר חברה בוועדה המדעית המייעצת העליונה של הESRF–, ופרופ' בועז פוקרוי מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל הוא חבר בוועדה המדעית של המתקן. הוועדה גם עוקבת מקרוב אחר הפעילות המדעית במתקן SESAME שנפתח בשנים האחרונות. מדינת ישראל חברה–עמיתה Member( Associate במתקן הESRF–) משנת 1999, מתוקף הסכם שנחתם בסיועו של פורום תל"מ בראשות נשיא האקדמיה דאז פרופ' יעקב זיו, כנציג האקדמיה, ובהשתתפות ות"ת, משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד התעשייה והמסחר. בשנים האחרונות, הודות למצוינותן המדעית של הצעות המחקר שהוגשו לוועדות המדעיות של הESRF–, הוענקו לחוקרים הישראלים זמני שימוש במתקן העולים בהרבה על חלקה היחסי של ישראל בהוצאות התפעול של המתקן. על פי המלצת הוועדה, אישרה ות"ת את הגדלת השתתפותה של ישראל מ1.5%– ל1.75%– מתקציב המתקן החל משנת .2021 מתקן הESRF– מצוי בסיומו המוצלח של תהליך שדרוג פיזי מקיף, שנועד לעדכן את ביצועיו ולשמור על מקומו בחזית המחקר העולמי בשימוש בקרינת סינכרוטרון. השלב הראשון של השדרוג הסתיים ב.2015– במסגרת השדרוג הוכנסו לשירות ארבעה קווי–קרן beamlines( חדשים בעלי יכולות מדידה ייחודיות,) והם מן הטובים בעולם. השלב השני של שדרוג המתקן התחיל ב2018–, ובו נסגר המתקן לטובת השדרוג למשך כשנה וחצי. בתחילת שנת 2020 התבשרנו כי השדרוג הושלם בהצלחה, וכי במהלך שנת 2020 תתחדש הפעילות במתקן בקצב מהיר מזה שתוכנן תחילה. מתקן ESRF בגרנובל שבצרפת. צילום: Chavy Jocelyn, באדיבות ESRF 63 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מימין: פרופ' אדגר וקרט, מנהל המחקר בDESY‚, ביום העיון שנערך באקדמיה; משמאל: משתתפים במושב הפוסטרים באירוע במסגרת פעילות הוועדה וביוזמתה נערך בחודש יוני 2019 יום עיון משותף לאקדמיה ולDESY–, מתקן הסינכרוטרון בהמבורג שבגרמניה, בהשתתפות נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, זוכת פרס נובל וחברת האקדמיה פרופ' עדה יונת, מנהל המחקר בDESY–פרופ' אדגר וקרט Weckert( Edgar Prof.), חברי ועדת הסינכרונטרון של האקדמיה, חוקרים מובילים מישראל ומDESY– וסטודנטים ממוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ אשר הציגו עבודות מחקר במושב פוסטרים. במהלך יום העיון היה אפשר להתרשם מהמגוון הגדול של תחומי המחקר שבהם עוסקים בישראל, מהרמה הגבוהה של המחקר, המתבטאת בפרסומים בכתבי עת יוקרתיים, וחשוב מכול - מהדור הצעיר של חוקרים ותלמידי מחקר המשתמשים בקרינת סינכרוטרון במתקנים שונים ברחבי העולם, ובייחוד ב.ESRF– לוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון קשרים עם הארגון האירופי של משתמשי סינכרוטרון European( ESUO – Organization Users Synchrotron). הארגון הוקם לפני כשבע שנים כדי לשפר את יכולת הגישה של כלל המדענים האירופים המשתמשים בקרינת סינכרוטרון - כ10,000– מדענים מכל תחומי מדעי הטבע, מדעי החיים וההנדסה - לכל מתקני הסינכרוטרון האירופיים, בעיקר באמצעות הגדלת המשאבים הכספיים שיועמדו לרשות המשתמשים, אך גם כגוף מרכזי המייעץ להנהלות המתקנים בנוגע לצורכי המשתמשים. פרופ' מיטל לנדאו מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל מייצגת את ישראל ב.ESUO– 2.2> SESAME-מתקןלקרינתסינכרוטרוןבמזרחהתיכון Synchrotron-Light for Experimental Science and Application( SESAME East Middle the )in הוא מתקן סינכרוטרון (מאיץ חלקיקים מעגלי) מחקרי שהוקם בירדן בהשתתפות מדינות האזור, ובכללן ישראל. הקמת המתקן היא פרי יוזמתם של ארגון MESC Committee( Scientific Eastern Middle ושל חוקרים מגרמניה,) 64 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע מארצות הברית ומישראל. מטרת יוזמי המתקן היא לקדם את הפעילות המדעית שנעזרת בקרינת סינכרוטרון ולהגביר את שיתוף הפעולה בין מדעני האזור. בכך המתקן תורם לגישור ולהבנה בין ישראל לשכנותיה. המדינות החברות האחרות הן איראן, טורקייה, ירדן, מצרים, פקיסטן, קפריסין והרשות הפלסטינית. מלבד המדינות החברות, מסייעים בתכנון המתקן ובהקמתו מדינות וגופים אחדים במעמד של משקיף, ובהם האיחודהאירופי,איטליה,ארצותהברית,בריטניה,גרמניה,יוון,יפן,כווית,צרפת,רוסיה,שוודיהו.CERN– הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון של האקדמיה ומשרד המדע והטכנולוגיה הצטרפו ליוזמה זו עוד בתחילת דרכה בשנת 1997. כיום פרופ' אליעזר רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' רועי בק–ברקאי מאוניברסיטת תל אביב הם הנציגים המדעיים הישראלים במועצת .SESAME פרופ' רבינוביץ כיהן כסגן הנשיא במועצת SESAME. בפברואר 2019 זכה פרופ' רבינוביץ בפרס AmericanAssociationfortheAdvancementofScience(AAAS)AwardforScienceDiplomacy2019 על תרומתו המרכזית להקמתו ולפיתוחו של מתקן .SESAME בשנת 2016, בעיקר הודות לתמיכתם של האיחוד האירופי ושל איטליה, נשלמה בניית רכיבים ומתקנים של המאיץ החדש והמודרני במדינות שונות באירופה ובאזורנו. הושלמה העברת כל רכיבי המאיץ מCERN– לSESAME–, ובדצמבר 2016 נשלמה מלאכת הרכבתו של המאיץ בירדן. המאיץ נחנך בטקס רשמי ב2017– בנוכחות מלך ירדן. את ישראל ייצגה משלחת של כעשרים משתתפים, ובהם נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ולשעבר נשיא האקדמיה פרופ' יהושע יורטנר, יו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ, פרופ' אליעזר רבינוביץ, ולשעבר מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה פרץ ואזן. המתקן כלל שתי תחנות עבודה > XAFS/XRF(X-RAY Absorption Fine StructureandX-RAYFluorescence)Spectroscopy Beamline > IR(Infrared Spectromicroscopy)beamline בשנה האחרונה נוספה תחנה הצפויה להיכנס לפעילות במהלך שנת 2020 > MS(Materials Science) החל משנת 2019 המאיץ פועל באנרגייה של עד 2.5GeV שהיא האנרגייה הגבוהה ביותר שהופקה באזורנו., בעזרת כספי הסיוע האירופי הותקנה ליד המאיץ חווה סולרית, ובכך הפך המתקן להיות המאיץ הירוק הראשון בעולם. בשנה האחרונה נשלמה גם בניית בית הארחה במתחם המאיץ, שמאחורי הקמתו עמדה בעיקר ישראל. בית ההארחה מומן בתרומת ממשלת איטליה ונקרא על שמו של המדען פרופ' סרג'יו פוביני Fubini( Sergio Prof.),ממייסדי .MESC 65 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 2018 הוגשו יותר ממאה הצעות לביצוע ניסויים במתקן, ומתוך אלה שאושרו שלוש היו של חוקרים ישראלים. בשנת 2019 נסעו שתי קבוצות של חוקרים ישראלים למתקן וביצעו שם ניסויים. הקבוצה השלישית עבדה מרחוק עם נתונים שאספו שותפיהם לניסוי. בשנת 2019גדל מספר ההצעות לביצוע ניסויים במאיץ - יותר ממאה וחמישים - ובהן שלוש מישראל. בעתיד יוכל הסינכרוטרון לאפשר מחקר במגוון רב של תחומים, כגון ארכאומטרייה, כימיה, פיזיקה, מדע החומרים, ביולוגיה ומקצועות ההנדסה. ליד הצלחותיו של המאיץ קיימים גם אתגרים: מלבד האתגר הראשון - ההרצה - העומד בפני כל מאיץ חדש, קיימים אתגרים המיוחדים למתקן הזה. התרומה הגרמנית המעשית למאיץ הצטמצמה לחלק שנקרא מיקרוטרון, העוזר לאתחול פעולתו. לעומת שאר חלקי המאיץ, שהם חדשים לחלוטין ופועלים אפוא היטב, המיקרוטרון, בהיותו ישן, הוא עקב אכילס בפעולת המאיץ; אומנם תחנות העבודה הן מודרניות, אך הן היברידיות - שילוב של חדש וישן. יש צורך דחוף בהחלפת המיקרוטרון ובבניית תחנת עבודה חדישה לחלוטין. לצורך כך נדרש ב2019– בית הנבחרים האמריקאי. הועלתה שם הצעה שהיה בה פתרון לשתי בעיות אלה בעזרת תקציב של עשרה מיליון דולר. ההצעה לא שרדה את הפשרה בין הסנט לבית הנבחרים והבעיה נותרה בעינה. יוזמי ההצעה הבטיחו לנסות שוב ב2020– לא ברור אם הרצון הטוב ישרוד את מגפת הקורונה.. נוסיף ונאמר שהאתגרים הכלכליים אינם נופלים מהאתגרים המדעיים. בשל התפרצות מגפת הקורונה נסגר המאיץ בירדן לכמה חודשים, והוא נפתח מחדש בחודש יוני .2020 לפרטים על SESAMEראו: www.sesame.org.jo מתקן SESAME באלאן שבירדן. התמונה באדיבות SESAME 66 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.3>פיזיקהשלאנרגיותגבוהות-פעילותישראלבCERN€ פיזיקת החלקיקים האלמנטריים חוקרת את מרכיבי היסוד של גרעיני האטום ואת הכוחות הפועלים בהם באמצעות מאיצים בעלי אנרגיות גבוהות מאוד. המעבדה המובילה בעולם בחקר החלקיקים האלמנטריים נמצאת בCERN–, בז'נווה שבשווייץ, והיא גוף בין–לאומי for( Organization European The .)Nuclear Research ישראל הייתה במעמד של משקיף בCERN– משנת 1990, ובשנת 2014 הצטרפה כחברה מלאה. הגוף המייצג את ישראל בCERN– והמוביל את הפעילות המדעית הניסויית שבו הוא הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות. את חברי הוועדה ממנים נשיאת האקדמיה ושר המדע והטכנולוגיה. בראש הוועדה עומד פרופ' אליעזר רבינוביץ. במשך שלוש שנים כיהן פרופ' רבינוביץ כסגן נשיא מועצת .CERN חברי ועדה נוספים המעורבים בפעילות מתקן CERN בז'נבה שבשווייץ. התמונה באדיבות ארגון CERN CERN הם פרופ' יוסף ניר ממכון ויצמן למדע, שמונה מטעם מועצת CERN להיות חבר בוועדת המדיניות המדעית של המועצה, ופרופ' הלינה אברמוביץ מאוניברסיטת תל אביב, שנבחרה בשנת 2017 לראשות הוועדה להתוויית האסטרטגיה האירופית בתחום פיזיקת האנרגיות הגבוהות לשנים הקרובות ב.CERN– הפעילות הישראלית בCERN– כוללת את תחזוקת הגלאים שבנו המדענים הישראלים, ניתוח תוצאות האמת הנמדדות בגלאים ותכנון ובנייה של גלאים חדשים המותאמים למאיץ שישודרג בשנים .2020-2019 לשם ניתוח התוצאות נעזרים המדענים הישראלים במערכת הגריד, שאליה הצטרפו בשנת 2007. מדענים ישראלים מילאו תפקיד מרכזי הן בבניית המערכת שאפשרה את גילוי החלקיק הסקלרי והן בניתוח הנתונים שהביאו למסקנה שהתגלה החלקיק החדש (הידוע בכינויו "חלקיק ההיגס.)" הקבוצה הישראלית למחקר ניסיוני של חלקיקים יסודיים, העובדת בניסוי "אטלס", משדרגת את גלאי המיואונים ואת ההדק שלו. בשנת 2017 השקיעה הקבוצה הישראלית מאמצים גדולים (עם מדענים מקנדה, מרוסיה ומצ'ילה) להשלמת תרומתה המדעית מבעוד מועד על מנת שתוכל להשתלב בשלב הבא של הניסוי. זהו מאמץ משותף של קבוצת החלקיקים בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, שבראשה עומד פרופ' יורם רוזן, של קבוצת החלקיקים באוניברסיטת תל אביב, שבראשה עומד פרופ' ארז עציון, ושל קבוצת החלקיקים במכון ויצמן למדע, שבראשה עומד פרופ' אהוד דוכובני. את מיזם השדרוג מובילה ד"ר שקמה ברסלר ממכון ויצמן למדע. 67 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מתקן CERN בז'נבה שבשווייץ. התמונה באדיבות ארגון CERN במהלך שנת 2018 נערכה המערכת לבניית תשתית מדעית ותקציבית למימון המשך השתתפות הקבוצה הישראלית בגלאי "אטלס" בעשור 2028-2019. בין היתר פעלה, בחודש אוגוסט 2018 ועדת ביקורת בין–, לאומית על מנת לסייע בהערכת הפעילות המדעית הישראלית בגלאי ובהערכת ההצעה הישראלית לפעילות מדעיתבשנים 2028-2019.דוחהוועדה,בראשותושלפרופ'אקהרדאלסןElsen( Eckhard Prof.),המליץ על המשך פעילותה של הקבוצה הישראלית ועל הגדלת התקציב הנדרש לשנים הבאות. נשיאת האקדמיה אישרה את הדוח, וות"ת אימצה אותו בהחלטתה לתקצב את הפעילות בעשור הקרוב. את הפעילות יממנו הות"ת, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ומכון ויצמן למדע. פרופ' רבינוביץ מילא תפקיד מרכזי בתהליך כולו. בשנה האחרונה הוארך ההסכם בין ישראל ל"אטלס" בדבר ההשתתפות השוטפת בתחזוק הגלאי, וכן נחתם הסכם המעגן את השתתפות ישראל בשדרוג הגלאי בעשור הקרוב. המאיץ עצמו והגלאים פועלים היטב. נתגלו חלקיקים חדשים, ונכון להיום התגלה שבצוהר החדש שנפתח לגילוי חלקיקים כבדים מאלו שהיה ניתן ליצור במאיצים בעבר, אין סימנים לנוכחות חלקיקים כאלה. השנים הקרובות חשובות ביותר, כי בהן צפויה ההכרעה בשאלה אם תהיינה תגליות חדשות במאיץ אם לאו. לכל תוצאה תהיה השלכה בעלת חשיבות על הכיוון שאליו יתפתח המחקר בתחום פיזיקת האנרגיות הגבוהות. בשנת 2019 המשיכה הקבוצה הישראלית, כחלק מצוות הגלאי, במאמציה להתגבר על האתגרים שצצו בבניית הגלגל הקטן החדש (מן הגלאים המותקנים בשני הקצוות של הגלאי "אטלס"). נכון לחודש מאי 2020 נראָה שלפחות אחד משני הגלגלים הקטנים יהיה מוכן בזמן. אנשי המאיץ גם עשו צעד גדול לקראת שדרוג המאיץ והגדלת בהירותו במידה ניכרת. הקבוצה, שמטרתה הייתה לעצב את האסטרטגיה של אירופה בתחום הפיזיקה הניסיונית של אנרגיות גבוהות, גיבשה את המלצותיה בחודש מרס 2020, ומאז ההמלצות מונחות על שולחן הדיונים במועצת CERN. בשל התפשטות מגפת הקורונה נסגר המתקן לפעילות בחודש מרס 2020, והוא נפתח מחדש, בהדרגה, החל מחודש יוני, כאשר המטרה נכון לשעת כתיבת הדוח היא להגיע לפתיחה מלאה בחודש ספטמבר .2020 לפרטים על CERNראו: http://web.cern.ch 68 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.4>פיזיקהגרעינית בהמלצת חבר האקדמיה פרופ' יגאל תלמי הקימה האקדמיה בדצמבר 2013 ועדה לאומית לבחינת הפעילות בפיזיקה גרעינית בישראל. בראש הוועדה עמד פרופ' יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע. בדצמבר 2014 הגישה הוועדה למועצת האקדמיה דוח מקיף המתאר את המתרחש בתחום בארץ ובעולם והכולל המלצות לקידומו ולפיתוחו בישראל. המועצה אימצה את דוח הוועדה ואת המלצותיו. מסקנתו העיקרית של הדוח הייתה כי ללא שינוי במגמת ההצטמצמות תיעלם הפעילות האקדמית בפיזיקה גרעינית בישראל בתוך שנים אחדות, ולא יהיה ניתן להכשיר כוח אדם לתארים גבוהים בתחום זה. למצב זה תהיינה השלכות חברתיות ולאומיות חמורות, ובמיוחדיחסרומדעניםוחוקריםבעליידעהולםבתחוםהפיזיקההגרעיניתשיוכלולייעץלגופיממשל. ניתן לעיין בדוח המלא של הוועדה לפיזיקה גרעינית באתר האקדמיה. מועצת האקדמיה רואה בשיקום המחקר וההוראה בפיזיקה גרעינית צורך לאומי, ולפיכך הקימה ועדה שפעלה בשנים האחרונות לקידום הפיזיקה הגרעינית בישראל בראשותו של פרופ' צרויה. פעילות הוועדה התמקדה ביישום המלצות הדוח: > מדי שנה מופעלת תוכנית של משרד המדע והטכנולוגיה למימון מלגות ייעודיות בפיזיקה גרעינית לסטודנטים לתאריםשניושלישיבמסגרתהמלגותעלשםלויאשכולמטעםהמשרד.הוועדהממשיכהלעקובאחריישומה. > הושגה תרומה למימון מלגות בתר–דוקטורט בחו"ל שהאקדמיה אמונה על ניהולן. בשלב ראשון יוענקו שלוש מלגות, ולאחר מכן ייבחן המשך התוכנית. קול קורא להגשת מועמדויות למלגות אלה מפורסם בכל סתיו למן שנת 2017 ועד כה הוענקו שתי מלגות., > ות"ת החליטה בישיבתה ביום 9 במרס 2016 לאמץ את המלצת האקדמיה לראות בשיקום המחקר בפיזיקה גרעינית בישראל "צורך לאומי", ועל כן החליטה לקיים תוכנית רב–שנתית לקליטת שבעה חברי סגל מצטיינים בתחום זה באוניברסיטאות המחקר בארץ. ות"ת הסכימה לממן את משכורתם של חברי סגל חדשים בתחום הגרעין בשנים הראשונות לקליטתם ברמה דומה לזו של מימון מלגאי אלון. במסגרת תוכנית זו נקלט בשנת 2018 בתור חבר סגל חדש באוניברסיטת בן–גוריון בנגב ד"ר צבי ציטרון, מדען צעיר בתחום הגרעין. נוסף על זה אישרה ות"ת, חד–פעמית, מענק ייעודי להקמת מעבדתו של ד״ר ציטרון. מועצת האקדמיה פנתה בשנת 2019 לות"ת בבקשה להגדיל את התמיכה ולכלול מענק להקמת מעבדה ולקליטת חברי סגל בפיזיקה גרעינית באוניברסיטאות כמרכיב מרכזי וחיוני בתוכנית השיקום של התחום. הוועדה פעלה לחידוש ההסכם לשיתוף פעולה בתחום הפיזיקה הגרעינית בין האקדמיה למעבדה הרוסית JINR Research( Nuclear of Institute Joint). במסגרת זו ארגנו פרופ' אלי פיאסצקי מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' צרויה סדנת מחקר שנערכה במכון ויצמן למדע במרס 2017 והתמקדה בפוטנציאל המחקר של המאיץ החדש NICA המצוי בבנייה בJINR–,. ההסכם לשיתוף פעולה בתחום הפיזיקה הגרעינית שבין האקדמיה לJINR– הוארך בשנת 2018 לתקופה נוספת בת חמש שנים. פרי לוואי של שיתוף פעולה זה הוא ההחלטה לקיים בישראל ביוני 2020 את בית הספר לפיזיקה של אנרגיות גבוהות המאורגן על ידי JINR וCERN–. בשל התפשטות מגפת הקורונה, קיום בית הספר נדחה לשנת .2021 69 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הוועדה פעלה בשנתיים האחרונות, בהצלחה, לקידום הצטרפותה של ישראל לNuPECC– Nuclear( The Committee Collaboration European Physics הNuPECC–). היא ועדת מומחים של הEuropean– Foundation Science, הקובעת סדרי עדיפויות ומייעצת לגופים מממנים ולממשלות באירופה בסוגיות הקשורות למחקר בפיזיקה גרעינית. NuPECC קובעת מדיניות מדעית, מגדירה צרכים, מתאמת ניצול אופטימלי של מתקני מחקר ומפרסמת אחת לכמה שנים תוכנית לטווח ארוך לפיזיקה גרעינית באירופה. בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה ובשיתוף עם המדען הראשי של המשרד הציג פרופ׳ צרויה את מועמדותה של ישראל להתקבל לNuPECC– בתור חברה–עמיתה. הבקשה אושרה בחודש מרס 2020. הוועדה סבורה שחברות בNuPECC– תחזק את הקהילה הגרעינית בארץ ותאפשר לה להיות שותפה בקביעת מדיניות ובכיווני מחקר עתידיים בתחום הפיזיקה הגרעינית. 2.5>אוספיהטבעהלאומייםלמחקר האקדמיה מכירה בחשיבותם של אוספי הטבע הלאומיים המתעדים את הצומח והחי בארץ ישראל והעניקה להם את חסותה. לכן היא עושה לשימורם של אוספים אלה ולקידום הפעילות המחקרית בהם. בעקבות מאמצי האקדמיה להשגת תמיכה ארוכת טווח לאוספים אימצה ות"ת בשנת 2013 מודל תמיכה רב–שנתי משודרג לאוספים כדי להעצים את הפעילות המחקרית בהם ולהביאם לרמה בין–לאומית גבוהה. יו"ר ועדת ההיגוי לאוספי הטבע הוא חבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה)". הוועדה ממלאה תפקידה במעקב אחר פעילות האוספים ומגישה את המלצותיה לאקדמיה ולות"ת. תמיכה זו סייעה גם לאוניברסיטת תל אביב בהקמת מוזאון הולם לאחסון האוספים ולמחקר בהם - מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. המוזאון נפתח לציבור הרחב בקיץ 2018. כמו כן פעילות הוועדה תורמת להמשך קיומם, תחזוקתם ותפעולם של האוספים וכן להגדלת מספר אנשי הסגל לניהול ולקידום המחקר באוספים באוניברסיטאות המחקר. בשנת 2018 הקימה האקדמיה ועדה לבחינת מצב השימור, הטיפוח והמחקר של אוספי הטבע הלאומיים בראשותה של לשעבר נשיאת האקדמיה פרופ' רות ארנון (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 ועדות האקדמיה)"". הוועדה הגישה בחודש אפריל 2019 את המלצותיה למועצת האקדמיה, שכוללות בין היתר: מעבר למודל תמיכה בשיעור קבוע מהוצאות האוניברסיטאות להחזקת אוספים מוכרים 35%( הקמת ועדה בין–לאומית של מומחים אשר תבחן לעומק את מצבם של כל האוספים בארץ,), הימנעות מהכרה באוספי טבע לאומיים חדשים עד להקמת הוועדה הבין–לאומית ותמיכה מיידית בתחזוקה הפיזית, ובכלל זה העברת אוספים מארונות עץ לארונות מתכת חסיני אש. מועצת האקדמיה אימצה את הדוח שהועבר ליו"ר ות"ת, לנשיאי האוניברסיטאות ולמנהלי האוספים (לפירוט ראו לעיל בפרק 1 "דוח פעילות.)" 70 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע במסגרת יישום המלצות הדוח הקימה השנה האקדמיה ועדה בראשותו של ד"ר איאן אוונס, סגן מנהל מוזאון הסמית'סוניאן בוושינגטון, ארצות הברית ובריכוזו של חבר האקדמיה פרופ' גדעון דגן (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה)". הוועדה תבחן לעומק את מצבם של האוספים בארץ מהבחינה האקדמית, מהבחינה הפיזית ומבחינת כוח האדם הנוכחי והעתידי בהם. 2.6>ועדתההיגויהלאומיתבתחוםמדעיהים בעקבות פניית ות"ת החליטה האקדמיה בחודש ינואר 2020 על הקמת ועדת היגוי לאומית בתחום מדעי הים בראשות חבר האקדמיה פרופ' צבי בן–אברהם (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10"ועדות האקדמיה.)" הוועדה תעסוק בהיבטים האקדמיים והמחקריים של תחום הים בישראל. תפקידה יהיה לבחון את הפעילות בתחום מדעי הים ולמסור את ממצאיה והמלצותיה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולות"ת. אלה הן מטרות ועדת ההיגוי: 1 מיפוי כלל הגופים הפעילים בתחום מדעי הים.. 2 איסוףוריכוזשלנתוניםעלהמצבהקיים,עלתוכניותעתידיותלפיתוחהתחוםולהכשרתחוקריםבתחום.. 3 בחינת שיתופי פעולה מדעיים בין הגופים השונים העוסקים במחקר מדעי הים וקידומם.. 4 בחינת תחומי מחקר חדשים ומתפתחים בתחום חקר הים.. 5 בחינת השימוש בתשתיות לאומיות לקידום היכולות של הקהילה המדעית בתחום.. 6 הבניית תוכנית אסטרטגית לאומית לתחומי מחקר בנושאי הים.. הוועדה החלה בפעילותה ומתכננת להעביר את המלצותיה לקראת סוף שנת .2020 ספינת המחקר הלאומית "בת גלים". הציוד שהותקן בה מאפשר מיפוי, דיגום ומחקר של עמודת המים, קרקעית הים ותת‚הקרקע, והיא נכס אסטרטגי למדינת ישראל. צילום: ד"ר גדעון טיבור, ראש המחלקה לגיאולוגיה וגיאופיזיקה, המכון לחקר ימים ואגמים לישראל 71 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2.7>פאונהופלורהשלארץישראל מתוקף חוק האקדמיה אמונה האקדמיה "לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע". אחד התחומים שבהם היא פועלת לפרסום כתבים כאלה הוא תחום הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, באמצעות ועדה מייעצת, אם ביוזמתם של מדענים בתחום ואם ביוזמתה של הוועדה. את הכתבים המוגשים לוועדה בוחנים מומחים בתחום על פי אמות מידה שקבעה הוועדה, ולאחר אישורם המדעי מועברים הכתבים ליחידה להוצאה לאור של האקדמיה לפרסומם. הוועדה דנה השנה בהמשך פעילותה והחליטה לקדם את הרעיון לפרסום של אינוונטורים )checklists( באמצעות אתר במרשתת של הפאונה והפלורה בישראל שיהיה חלק מאתר האקדמיה. רשימות אלו תהיינה פתוחות לעדכונים ולציבור החוקרים וכן לקהל הרחב. סדרת "פלורה פלסטינה" 2.8>ביואתיקה בשל חשיבותו של נושא הביואתיקה החליטה האקדמיה בשנת 2016 להקים מחדש את ועדת הביואתיקה שפעלה בעבר. לתפקיד יו"ר הוועדה מונה ד"ר עתניאל א. דרור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ועדת הביואתיקה עוסקת בעיקר במעקב אחר פעילות המחקר בנושא בעולם ובליבון סוגיות רלוונטיות לציבור בישראל וכן משתפת פעולה עם אקדמיות זרות בדמות סדנאות וכינוסים בנושא. בשנה האחרונה הוקם פורום ביואתיקה, בשיתוף עם מכון ון ליר, המתמקד בממשק של מדע, טכנולוגיה וביואתיקה. הפורום קיים שני מפגשים שבמהלכם נבחרו כמה מיזמים להמשך עבודת הפורום. במסגרת פעילות הפורום התקיים בינואר 2020 יום עיון פתוח לציבור על "מעמדם של טרום–עוברים מוקפאים במרפאות ,"IVF ביוזמתם ובארגונם של חברת הוועדה עו"ד ד"ר סיון תמיר ממכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות ואוניברסיטת חיפה, ועו"ד ד"ר רועי גילבר מהמכללה האקדמית נתניה וועדת האתיקה של איל"ה (האגודה הישראליתלחקרהפוריות).דיווחעליוםהעיוןמופיעבאתרהוועדהבאתרהאקדמיה. 72 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע כמו כן הוקמה במסגרת פעילות הפורום קבוצת מחקר בנושא: "פסיפס - שאלות אתיות על מיזם הביו–בנק של משרד הבריאות" בהובלת פרופ' דוד הד, פרופ' יעל השילוני–דולב ופרופ' אביעד רז. הוגש דוח שבו סקירה נרחבת ומקיפה על הנושא הזה בישראל ובעולם. השלב הבא של המיזם יכלול ראיונות שטח, קבוצות מיקוד ויום עיון פתוח לציבור. יו"ר הוועדה ד"ר דרור השתתף בכינוס במונגוליה ונפגש שם עם ועדת האתיקה העליונה של משרד הבריאות המונגולי וועדת האתיקה של האוניברסיטה למדעים וטכנולוגיה של מונגוליה, וכן העביר סדנה וסדרת הרצאות בנושאי אתיקה, שבה חלק עם באי ההרצאות את ניסיונו מהוועדה הישראלית. 2.9>רפואהמולקולרית מועצת האקדמיה אימצה את המלצות הפורום בנושא רפואה מולקולרית, והיא תומכת בפורטל הישראלי בנושא רפואה מולקולרית שהקים חבר האקדמיה פרופ' אלכסנדר לויצקי. הפורטל מרכז מידע על פעילות מדעית בתחום זה בישראל ומשמש תשתית ליצירת קשר בין חוקרים בתחום בישראל. הפורטל מרכז מידע גם על הצעות עבודה, על חברות ותעשייה בתחום בישראל וכן מפיץ מידע על אירועים מדעיים חשובים בתחום זה בישראל ובחו"ל. כ500– מנויים מקבלים במהלך השנה עדכונים שבועיים על הרצאות במוסדות האקדמיים בישראל ועל מאמרים חשובים בתחום שפרסמו מדענים ישראלים. למידע נוסף: http://www.molecular-medicine-israel.co.il 2.10>פורוםהצעיריםשלהחטיבהלמדעיהטבע האקדמיה החליטה להקים פורום צעירים במדעי הטבע, וזה החל לפעול בשנת 2017. תכלית הפורום היא לרכז קבוצה של חוקרים צעירים מצטיינים מהמוסדות האקדמיים בישראל העוסקים באותו תחום במדעי הטבע. הפורום מקיים דיונים מדעיים בנושאים העומדים בחזית המחקר המדעי בתחום הנבחר ומתכנס כמה פעמים בשנה. בשנים 2019-2018פעל פורום שמנה 14חוקרים צעירים. הפורום התמקד בנושא "ביוטק בישראל - לקראת שנת 2030", ובראשו עמד חבר האקדמיה פרופ' יוסף קוסט. הפורום התכנס פעמים אחדות לדיונים, קיים קשר עם אנשים וגופים רלוונטיים בישראל, ונשלח מטעמו סקר לאנשי מפתח באקדמיה ובתעשייה בתחום הביוטק בישראל על מנת לשמוע את דעתם בשאלות מפתח בתחום זה. בדצמבר 2019 הגישו חברי הפורום דוח לנשיאת האקדמיה, שנשא את הכותרת ״עתיד המחקר והתעשייה הביוטכנולוגיים בישראל״, ובו המלצות להקמת מרכזי מצוינות לאומיים. פרופ' קוסט הציג את הדוח לפני מועצת האקדמיה, וזו החליטה להפיץ אותו בקרב חברי החטיבה למדעי הטבע. כמו כן הוסכם שפרופ׳ קוסט ועימו יו״ר החטיבה פרופ׳ ידין דודאי יקדמו את מימוש ההמלצות. 73 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ואלה חברי פורום הצעירים: ד"ר אייל ארבלי, המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב ד"ר יוסי בוגנים, המחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' טל דביר, המחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה, אוניברסיטת תל אביב פרופ"מ ראמז דניאל, הפקולטה להנדסה ביו–רפואית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ד"ר איל הנדל, המחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר גור יערי, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת בר–אילן פרופ' יצחק מזרחי, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב ד"ר מרים עמירם, המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב פרופ"ח איילת פישמן, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ד"ר עמרי קורן, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר ולרי קריז'נובסקי, המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, מכון ויצמן למדע ד"ר אורן רם, המחלקה לכימיה ביולוגית, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר ערן שטרק, המחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה, אוניברסיטת תל אביב פרופ' אבי שרודר, הפקולטה להנדסה כימית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל 2.11 > תוכנית קאוולי - Science of Frontiers Kavli תוכנית קאוולי מממשת את הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בשנת 2013 בין האקדמיה לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ומביאה לידי ביטוי את הקשר המיוחד בין שתי האקדמיות. התוכנית האמריקאית פועלת מאז 1989 בשיתוף פעולה עם מדינות רבות. לפי התוכנית מתקיימים מדי שנתיים כינוסים בין–תחומיים במדעי הטבע בהשתתפות מדענים צעירים מצטיינים מישראל ומארצות הברית. הכינוסים מתקיימים בישראל ובארצות הברית לסירוגין. הכינוס הרביעי התקיים בספטמבר 2019 בירושלים, והחמישי יתקיים באוקטובר 2021 בארצות הברית. משתתפי כינוס קאוולי 2019בירושלים 74 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע מטרתם של כינוסי קאוולי היא לעודד חילופי רעיונות חוצי–תחומים, לאתגר את החוקרים לחשוב מחוץ לגבולות תחום הדעת שלהם ולהעניק להם הזדמנויות ליצירת קשר, להחלפת רעיונות, להפריה הדדית ולעיתים אף לשיתופי פעולה. משתתפי הכינוסים זוכים לחשיפה לתחומים חדשים ולהזדמנויות לשיתופי פעולה. סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דודהראלמלווהאתהתוכניתמטעםהאקדמיה. מושב פוסטרים שהתקיים במהלך כינוס קאוולי 2019 נוסף על זה, הושקה באקדמיה תוכנית מלגות נסיעה המיועדות לתמיכה בשיתופי פעולה בין חוקרים צעירים מישראלומארצותהבריתשהשתתפובכינוסיתוכניתקאוולי(לפירוטראולהלןבפרק6"מענקיםומלגות.)" כינוס קאוולי הרביעי, שנערך בישראל בחודש ספטמבר 2019 כלל את המושבים האלה:, > A Warming Planet: Polar Changes and Global Sea Levels > Bioinspired Materials and Self-assembly > CRISPR: The Game-changing Gene Editing Technology > Immune Therapy for Treatment of Cancer > Mysteries of High Dimensions > Single Molecule Spectroscopy > Ultracold Atoms: A Window to the Quantum World > Viruses – Zika, Evolution and New Virus Types החברים הישראלים בוועדה המארגנת של הכינוס היו אלה: פרופ' אהרן בלנק, המחלקה לכימיה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ד"ר בברלי גודמן–צ'רנוב, החוג למדעים גאו–ימיים, אוניברסיטת חיפה, ד"ר יניב זיו, המחלקה לנוירוביולוגיה, מכון ויצמן למדע, פרופ' סיריל כהן, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת בר–אילן, פרופ' רחלה פופובצר, הנדסה, אוניברסיטת בר–אילן יו"ר המשלחת הישראלית,)( ד"ר איל פריבמן, המחלקה לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה, פרופ' ברק קול, מכון רקח לפיסיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' שרון רוטשטיין, המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בר–אילן, פרופ' אורי שפירא, הפקולטה למתמטיקה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. רשימת המשתתפים המלאה מופיעה באתר האקדמיה. חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת לכינוס קאוולי החמישי בשנת 2021 הם אלה: ד"ר רונן אלדן, המחלקה למתמטיקה, מכון ויצמן למדע, ד"ר בברלי גודמן–צ'רנוב, החוג למדעים גאו–ימיים, אוניברסיטת חיפה, ד"ר יניב זיו, המחלקה לנוירוביולוגיה, מכון ויצמן למדע, פרופ' סיריל כהן, אימונולוגיה של הסרטן, אוניברסיטת בר–אילן (יו"ר המשלחת הישראלית,) ד"ר איל פריבמן, ביולוגיה אבולוציונית, אוניברסיטת חיפה, ד"ר אורן קובילר, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב, פרופ' שרון רוטשטיין, המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בר–אילן, פרופ' דורון שלוש, המרכז לפיזיקה תאורטית ואסטרופיזיקה, אוניברסיטת חיפה. 75 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 76 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 3 פעילות החטיבה למדעי הרוח 77 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 77 דין וחשבון שנתי >תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: מדליית בובר 78 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 3 פעילות החטיבה למדעי הרוח בחטיבה למדעי הרוח 65 חברים מתחומים שונים במדעי הרוח והחברה: אנתרופולוגיה, ארכאולוגיה, בלשנות, גאוגרפיה, דתות, היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, הלשון העברית, המזרח הקדום, לימודים קלאסיים, כלכלה, מדע המדינה, מזרח אסיה, מחשבת ישראל, מקרא, משפטים, סטטיסטיקה, ספרות, פילוסופיה ופסיכולוגיה. בראש החטיבה למדעי הרוח עומד פרופ' סרג'יו הרט. פעילות החטיבה כוללת תמיכה במפעלי מחקר, סימפוזיונים בין–לאומיים, ימי עיון והרצאות ובחינתם של נושאים שונים הנוגעים לתחומי מדעי הרוח והחברה. פרופ׳ סרג'יו הרט כמו כן מקדמת החטיבה פעילויות שונות ביוזמת חבריה. יו״ר החטיבה ביוני 2017 החליטה האקדמיה להקים ועדה לבדיקת תחום לימודי השואה במוסדות האקדמיים בישראל. נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן מינתה את חבר האקדמיה פרופ' ישראל ברטל לתפקיד יו"ר הוועדה. הוועדה בדקה את מצב לימודי השואה במוסדות האקדמיים וסיכמה את ממצאיה בדוח שכולל גם המלצות שהובאו למועצת האקדמיה. במהלך השנה האחרונה התמקדה עבודת הוועדה במיפוי המצב הקיים במחקר ובהוראה בתחום. נוסף על זה עסקה הוועדה בניתוח החומר ובכתיבת מסקנות והמלצות. הדוח צפוי לצאת לאור בשנת 2020 (לפירוט ראו לעיל בפרק 1 "דוח פעילות.)" השנה ערכה החטיבה למדעי הרוח כמה כינוסים וימי עיון: ביולי 2019 התקיים בבית האקדמיה הכינוס הארבעה–עשר בסדרת הכינוסים הבין–לאומיים "מג'אהליה לאסלאם", העוסקת בנושאים מגוונים בהיסטוריה ובתרבות של האסלאם במאות הראשונות לתולדותיו. השתתפו בכינוס 27 חוקרים מאיטליה, ארצות הברית, בולגריה, גרמניה, הולנד, ישראל, צרפת וקנדה. אחד המושבים הוקדש לזכרו של פרופ' ישראל פרידלנדר, חוקר דגול, מחלוצי חקר השיעה והערבית היהודית, אשר נרצח באוקראינה בשנת 1920 בהיותו שליח הצלה מטעם ארגון הג'וינט בפעילותו למען יהודי אוקראינה. ביום האחרון של הכינוס התקיים סיור למוזיאון רוקפלר לארכאולוגיה בהדרכתו של ד"ר תאופיק דעאדלה מן האוניברסיטה העברית בירושלים. המחקרים שהוצגו בכינוס יראו אור בכתב העת Islam and Arabic in Studies ,Jerusalem היוצא לאור במכון ללימודי אסיה ואפריקה של האוניברסיטה העברית בירושלים. 79 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 79 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בחודש נובמבר נישאה הרצאת בובר לשנה זו מפי פרופ' פרטה דסגופטהDasgupta(ParthaSirProf. מאוניברסיטתקיימברידג.') נושאההרצאההיהBiodiversity of Economics .The בחודש נובמבר קיימה החטיבה יום עיון מיוחד לציון מלאת 150 שנה לפתיחת תעלת סואץ. לפתיחת התעלה, המסמנת את הגבול בין אסיה לאפריקה, הייתה השפעה דרמטית על הגאוגרפיה, פרופ' פרטה דסגופטה נושא את הרצאת בובר לשנת .2019 האקולוגיה, הכלכלה, ההיסטוריה, הפוליטיקה ותפיסת הגלובליזציה בעולם בכלל ובמזרח התיכון ובישראל בפרט. יום העיון עסק בין היתר בהשפעתה המשתנה של התעלה על כלכלת האנרגייה העולמית, בהשפעת המינים הפולשים על הים התיכון, במשמעותה של פתיחת התעלה לפוליטיקה הישראלית, בעובדים שבנו את התעלה, בהשפעתה הנוכחית על הכלכלה העולמית, באירועים השונים שבהם נחגגה פתיחת התעלה, וגם באופרה "אאידה" שחיבר ג'וזפה ורדי במיוחד לכבוד הפתיחה. בוועדה המארגנת של יום העיון היו חבר האקדמיה פרופ' רוני אלנבלום, פרופ' גדי גילבר מאוניברסיטת חיפה ופרופ' אלי פודה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עוד בנובמבר נערך באקדמיה יום עיון בנושא "יוסף פרל והמודרניות היהודית", ובו צוינו מאתיים שנה להופעת "ספר מגלה טמירין" (וינה )1819 - אחד הספרים המרכזיים בספרות ההשכלה בגליציה, שהשפיע עמוקות על התפתחות הספרות העברית והיידיש החדשה. הספר הוא סאטירה אנטי–חסידית שנונה שעיצבה במובנים רבים את דימויה של החסידות עד לראשית המאה העשרים. ביום העיון חבר האקדמיה פרופ' ישראל ברטל ביום נדונו היבטים ספרותיים, חינוכיים והיסטוריים בפועלו של יוסף העיון בנושא "יוסף פרל והמודרניות היהודית: מאתיים שנה להופעת ספר מגלה טמירין" פרל, איש טרנופול 1839-1773(), וכן נדונה ההשכלה היהודית בכלל ומגמותיה לאורך המאה התשע–עשרה. בכינוס השתתפו עשרה חוקרים ממגוון אוניברסיטאות, והוא נחתם במושב מיוחד בהשתתפות חבר האקדמיה פרופ' יונתן מאיר ופרופ' דן מירון מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הובילו את הכינוס חברי האקדמיה פרופ' ישראל ברטל, פרופ' אבנר הולצמן ופרופ' יונתן מאיר. בחודשדצמברקיימההחטיבהכינוסבין–לאומישנושאו אתגרי הדמוקרטיה הליברלית. בכינוס נדונו השאלות האלה: מהם האתגרים העומדים בפני הדמוקרטיה הליברלית בימינו? האם הדמוקרטיה הישראלית עוברת שינויים, ואם כן - אילו? מה בין דמוקרטיה לדת, ומהי השפעתו של העידן הגלובלי–דיגיטלי על יציבותה של הדמוקרטיה? מהו תפקידה של האקדמיה בשמירה פרופ' שילה ג'סנוף וחבר האקדמיה פרופ' שלמה אבינרי על הדמוקרטיה? הדוברים בכינוס בחנו את רעיון בכינוס בנושא אתגרי הדמוקרטיה הליברלית 80 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח הסולידריות, אחד מיסודות הדמוקרטיה הליברלית, ועמדו על הטעמים לערעור הסולידריות ולקריסת האמון ברשויות השלטון. נוסף על זה הוצגו קשיי המעבר לדמוקרטיה, למשל במדינות מזרח אירופה ואסיה, וכן הקשיים הנובעים מהמתח שבין לאומיות לגלובליות והמשבר שפוקד דמוקרטיות מבוססות במערב, בייחוד ארצות הברית ובריטניה. עוד נדון מעמדן של טכנולוגיית המידע והרשתות החברתיות והשפעתן על התהליכים הדמוקרטיים. בחודש ינואר קיימה החברה ההיסטורית הישראלית בבית האקדמיה, בחסות החטיבה למדעי הרוח, את הרצאות ״במת ירושלים להיסטוריה״ על שם חבר האקדמיה פרופ' מנחם שטרן ז"ל. המרצה, פרופ' ג׳מאל קפדאר Kafadar( Cemal Prof. מאוניברסיטת הרוורד, נשא שלוש הרצאות.) ביוזמתם של חברי האקדמיה פרופ' יואל רק ופרופ' יוסי שילה הצטרפה האקדמיה לפני ארבע שנים למוסדות אקדמיים רבים בעולם המציינים את יום דרווין הבין–לאומי ביום הולדתו של דרווין, 12 בפברואר (נולד ב1809–). ציון חגיגי, חובק עולם, של יום הולדתו של דרווין הוא ביטוי לטובה שהאנושות מכירה לו על ש"פקח את עיניה" ולהערכה שהיא רוחשת לגודל המהפך שחולל. השנה נחגג יום דרווין באקדמיה בערב עיון שיוחד לסיפור ההליכה חבר האקדמיה פרופ' צבי בן‚אברהם בכינוס הזקופה של האדם. יום דרווין הבין‚לאומי החטיבה קיימה בחודש פברואר יום עיון לכבוד לאה גולדברג ויצירתה לציון מלאת 50 שנה לפטירתה. ההרצאות שהושמעו ביום העיון האירו פנים שונות ביצירתה ובעולמה האינטלקטואלי ועסקו בזהותה התרבותית והלאומית של לאה גולדברג, בזיקותיה לתרבות האנגלית והרוסית ובדיוקנה כמתרגמת, וכן נערכה השוואה בין שירתה לילדים לשירתה למבוגרים ועוד. הוביל את הכינוס חבר האקדמיה פרופ' יעל דר ביום העיון "לאה גולדברג ויצירתה" פרופ' אבנר הולצמן. לחודשים אפריל-מאי 2020 תוכננו שני אירועים: הרצאה לציון יום השואה, מפי חבר האקדמיה פרופ' יהודה באואר בנושא "גישות סותרות להיבטים של תולדות השואה"; יום עיון בנושא "תמורות בלשון" לכבוד הופעת הספר "שינוי ושונות בלשון", פרי עטם של משתתפי פורום הצעירים בבלשנות, שפעל באקדמיה בשנים 2017-2016, בהנחייתה של חברת האקדמיה פרופ' רות ברמן. שני האירועים הללו נדחו בשל מגפת הקורונה. 81 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בחטיבה פועלת גם הקרן לקידום מדעי הרוח והחברה, שבראש ועדת השיפוט שלה עומד חבר האקדמיה פרופ' אבנר הולצמן. פעילותה נחלקת לשלושה מסלולים תחרותיים: כינוסים, ביקורי עמיתים והשתלמויות בחו"ל (למידע נוסף ראו להלן בפרק 6 "מלגות ומענקים.)" פעילות החטיבה בשנה האחרונה כללה גם ימי עיון והרצאות לכבודם של חברי האקדמיה (לפירוט אירועי החטיבה ראו להלן בפרק 8 "הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה.)" 3.1>מפעליםבמימוןהאקדמיה מפעלי האקדמיה במדעי הרוח עוסקים בתולדות עם ישראל וארץ ישראל ובחקר השירה העברית. מדיניות האקדמיה היא לתמוך רק במפעלים בעלי חשיבות לאומית ובעלי היקף רחב. השנה ניתנת תמיכה למפעל האונומסטיקון של ארץ ישראל ולמפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר. האקדמיה ממשיכה לעודד את העומדים בראש מפעליה המדעיים לחפש מקורות מימון נוספים. 3.1.1>האונומסטיקוןשלארץישראל מפעל האונומסטיקון and( Greek the in Arabia and Palaestina Iudaea, of Onomasticon The Sources )Latin מרכז את כל המובאות המזכירות יישובים, עצמים גאוגרפיים, יחידות מנהליות ואף קבוצות אתניות בארץ ישראל ובסביבתה הקרובה (מחוזות שהשתייכו בעבר ליהודה או לפרובינקיות של פלסטינה וערביה) מאמצע המאה הרביעית לפני הספירה (ערב כיבוש הארץ בידי אלכסנדר הגדול) ועד הכיבוש המוסלמי באמצע המאה השביעית לספירה. הערכיםמוגשיםלקוראעלפיסדרהאל"ף–בי"תשלהאתרים,ובהםמובאותבלשוןהמקורובתרגוםלאנגלית, הערות טקסטואליות חיוניות, דיון גאוגרפי–היסטורי, ובמקרים רבים גם דיון ארכאולוגי וביבליוגרפיה. צוות המחקר אסף את החומר הנוגע לעניין מכל המקורות ביוונית ובלטינית, כולל רשימות מנהליות, כתובות, מטבעות וכדומה, וכן ממקורות בלשונות המזרח, בעיקר סורית, אם אלה תורגמו מן היוונית. הכרך השני, המוקדש לאות A יצא לאור לאחר שהושלמו כל התיקונים בחלקיו השונים: טקסט, ביבליוגרפיה, מפתחות,, טבלה השוואתית של נקודות ציון ומפות. השנה התקדם המפעל כדלקמן: הכרך השלישי, המוקדש לאות B, הושלם ונמסר לאקדמיה, עבר בדיקה של קורא חיצוני וכעת נמצא בעריכה. כל הטקסטים ביוונית הם בUnicode–. הכרך יכלול גם to Addenda Sources Primary the. מדובר בעיקר במהדורות ביקורתיות שלא היו זמינות בעת הכנת הכרכים הראשון והשני, והיום הן מחליפות את המהדורות הישנות. מלבד זאת, הAddenda– מכילה פרסומים חדשים כתובות, פפירוסים) או מקורות שנעלמו מאיתנו בשלבי עבודה קודמים.( 82 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח הכרכים הבאים יהיו בפורמט אלקטרוני. לשם כך פותח, בידי חגית בגנו, יישום דיגיטלי (אפליקציה) שישמש פלטפורמהלהזנתהטקסטיםביווניתובלטיניתעלכלאתרואתרעםכלהמידעהנלווה.הודותליישוםיונגשו הנתונים לכלל ציבור החוקרים. במשך השנה האחרונה הושלמה הזנת כל הטקסטים הלטיניים והיווניים (בחלקם הגדול מלווים בתרגומים לאנגלית) באותיות D וE– וחלק ניכר (כחצי) מן האות C. לשלוש האותיות הללו הוכנה Sources Primary the to Addenda נוספת - ביבליוגרפיה מוערת - כשהמטרה היא לאחד אותה עם הAddenda– של האות B ולהעלותה ליישום שהרשימה המקורית של הSources– Primary כבר הועלתה אליו. העבודה על כרך הPlaces– Sacredעדיין נמשכת. 3.1.2>המפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר המפעל נוסד על ידי האקדמיה בשנת 1967. מטרת המפעל היא לפענח, לזהות ולקטלג את קטעי השירה והפיוט שנשתמרו באוספי הגניזה הקהירית. היוזמה נתאפשרה עם ריכוז תצלומי המיקרופילם של רוב אוספי הגניזה בעולם במכון לתצלומי כתבי היד העבריים שבספרייה הלאומית. היום אפשר להיעזר גם בסריקות המשובחות של קטעי הגניזה שבאתרים שונים במרשתת, ובעיקר באתר של מפעלי פרידברג לחקר הגניזה, ואכן הקטעים הסרוקים מקילים לעיתים קרובות את פיענוח החומר ומאפשרים לזהות הרבה פיוטים שלא זוהו עד כה. אחרי כמעט חמישים ושלוש שנות עבודה הושלם קִטלּוג השירים ברוב האוספים הגדולים של הגניזה. במאגר המידע של המפעל רשומים יותר מ91,300– כותרים של פיוטים מן הגניזה וכ73,750– התחלות של פיוטים נדפסים. רוב האוספים הגדולים של קטעי הגניזה כבר פוענחו. מן האוספים הגדולים נותרו קטעי הגניזה שבאוסף פירקוביץ' שבסנקט–פטרבורג, שידובר בו בהמשך (חלקם הגדול אינם מן הגניזה הקהירית), אך קיימים עוד כמה אוספים קטנים שטרם קוטלגו, וכן דרושות השלמות לאוספים שכבר קוטלגו. המפעל נושא את שמו של פרופ' עזרא פליישר ז"ל, שייסדו ועמד בראשו יותר משלושים ותשע שנים. העבודה במפעל חייו נמשכת ברצף בראשותה של פרופ' שולמית אליצור, בסיועה של ועדה מלווה ובה שני חברי האקדמיה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה)" את עיקר עבודת הפיענוח,. הקִטלּוג והמחשוב מבצעת העובדת הקבועה במפעל, ד"ר שרה כהן. בשנתיים האחרונות חלה תמורה בעבודת המפעל: בעקבות הסכם שנחתם בין האקדמיה לבין הספרייה הלאומית להעברה הדרגתית של החזקת המפעל לספרייה הלאומית, דרשה הספרייה - כתנאי למימוש ההסכם - את כל החומר שבמאגרי המפעל כדי לשלבו באתר שלה, "מרחב". כצוואתו של פרופ' פליישר ז"ל לא להעביר חומרים ללא הגהה וכדי למנוע כשלים אפשריים, הוקדשו כמעט כל השנתיים האחרונות להגהה אינטנסיבית של החומר. עד כה הוגהו ביסודיות כרכים ,160-131 ,193 194 (עד לשנה זו), וכרכים ,198 ,209 83 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים קטע מהפיוט המפורסם "היום תאמצנו" לברכת השלום בחגים ותחילת נוסח הקבע שאחריו: "[כהיום הזה ת]ביאנו ששים ושמחים בבניין שלם]". הקטע הוא מסדרת הנוספות שבאוסף טיילור-[שכטר שבקיימברידג', אשר כל הכרכים של הפיוטים שבה קוטלגו בשנים האחרונות, ותוכנם הוכנס למאגר המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה. Cambridge( of Syndics the of permission kind the by Reproduced )University Library T-S AS 116.256 ,231 232 (בשנה האחרונה) מהסדרה החדשה בקיימברידג', כשבכל אחד מהם מאות קטעים. גם כרכים 237-233 הוגהו, אך נתונים אלה טרם נכנסו למאגר. בהגהה נבדקו בשנית תצלומי קטעי הגניזה על פי הסריקות המשובחות שבאתר פרידברג, הטובות בהרבה מהתצלומים שעמדו לפני פרופ' פליישר. סריקות אלה, בהצטרפן אל המידע הרב שהצטבר במאגר, המאפשר זיהוי מורכב של חומרים לקויים, הניבו זיהוים של פיוטים רבים שלא פוענחו בעבר וכן תיקונים ודיוקים בלשונם של שירים שזוהו. כמו כן נוספו על השירים נתונים רבים, ונערכו אלפי תיקונים במאגר. עוד הוכנסו למאגר הנתונים של קטעי הפיוט שבאוסף ספריית ריילנדס שבמנצ'סטר, אוסף A, קטעים 1370-1 הקטעים הללו פוענחו, ובשנה האחרונה בדקה אותם פרופ'. אליצור לקראת הכנסת הנתונים למאגר. במהלך השנה האחרונה הופיעו כמה ספרים מקיפים, ובהם פיוטים רבים מאוד, כגון ספרה של פרופ' אליצור, "סוד משלשי קודש: הקדושתא מראשיתה עד ימי ר' אלעזר בירבי קליר", וספרו של ד"ר עדן הכהן, "מחזור היוצרות של ר' שלמה סולימן אלסנג'ארי לפרשות השבוע". ספרים אלה מבוססים על החומרים שבמאגר המפעל, ועם הופעתם נרשמו במאגר כל הפיוטים הנדפסים בהם לצד פיוטים שהופיעו בפרסומים אחרים. לאחרונה נוסף חידוש המזין את מאגר המפעל: כפי שצוין קודם, אוסף פירקוביץ' שבסנקט–פטרבורג טרם קוטלג בשיטתיות. כדי לקדם את קטלוגו של אוסף זה זכה לאחרונה ד"ר מתי הוס מן האוניברסיטה העברית בירושלים במענק מחקר מהקרן הלאומית למדע לארבע שנים לצורך קִטלּוג האוסף. את עיקר העבודה מבצע קדם גולדן בשיתוףעםד"רכהן,ומאזתחילתהמיזםבנובמבר2019הוזןמידעמלאעליותרמ760–שיריםמאוסףחשובזה. 84 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח בתחילת ינואר 2019 הועבר לספרייה הלאומית כל החומר שבמאגר, בעזרתו של ד"ר אבי שמידמן. לאחרונה שילבו אנשי הספרייה הלאומית את החומר שבמאגר באתר הספרייה, ועתה הוא נגיש לכל דורש. עם זאת התוכנה שבמפעל מאפשרת קבלת נתונים ברורים יותר, כולל נתונים מורכבים, וחוקרים מכל העולם ממשיכים לפנות בשאלות ומקבלים סיוע, תשובות ממוקדות ואף דוחות מפורטים המאפשרים להם להתקדם במחקריהם. החומר שבקטלוגים משמש זה שנים בסיס לרוב ספרי השירה והפיוט המתפרסמים בארץ ובעולם. גם הזיהויים החדשיםשעלובעתהגהתהחומרכברסייעולכמהחוקריםלשפראתמהדורותהשיריםשהםמכינים. 3.2>מפעליםבתמיכתהאקדמיה המפעל המשותף עם MGH בשנת 2001 החליטו האקדמיה והMGH– Historica( Germaniae )Monumenta - המוסד האירופי הבכיר לפרסום מהדורות ביקורתיות של טקסטים מימי הביניים - על פרסום משותף של סדרת חיבורים עבריים שנכתבו באשכנז. היה בכך חידוש גמור: בפעם הראשונה נכללו מקורות עבריים באוסף המקורות ההיסטוריים לתולדותיה של ארץ אירופית. האקדמיה הקימה למפעל זה ועדת היגוי, ובראשה חבר האקדמיה פרופ' ב"ז קדר (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה.)" בכרךהראשוןבסדרה,שהופיעבשנת2005,פרסמהפרופ'אווההאוֶרקאמּפHaverkamp( Eva Dr. ,)Prof. פרופסור לתולדות היהודים באוניברסיטת מינכן, מהדורה ביקורתית של הכרוניקות העבריות שמתארות את הפרעות ביהודי גרמניה בשלב הפתיחה של מסע הצלב - "גזרות תתנ"ו". שנת תתנ"ו העברית היא שנת 1096 לספירה. הכרך השני בסדרה הופיע בשנת 2016בכותרת "פיוטי גזרות תתנ"ו". הכרך, בן יותר מ500–עמודים, מציג את מהדורתן הביקורתית של עשרים ושבע יצירות ליטורגיות שנכתבו בעקבות הפרעות האמורות. מול כל עמוד טקסט עברי, על שינויי הגרסאות שלו, מופיע התרגום הגרמני. הפירושים על הטקסט וכן המבוא כתובים גרמנית, ותקצירו העברי של המבוא מופיע בעקבות השער העברי. פרופ' אברהם גרוס מאוניברסיטת בן– גוריון בנגב ואברהם פרנקל עמלו על מלאכת הההדרה ועל כתיבת המבוא; ד"ר פיטר ש' לנרד מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב אחראי לתרגום הגרמני ותרם כמה הערות תוכניות חשובות. הכרך השלישי, ובו מהדורה ביקורתית של תקנות שו"ם שהוכנה בידי ד"ר ריינר יוסף ברצן Rainer( Dr. Barzen Josef), איש אוניברסיטת מינסטר, ראה אור בדצמבר 2019. בשל היקפו הרב הוא מחזיק שני ספרים נפרדים. ועדת ההיגוי של המיזם פרסמה קול קורא להגשת הצעות לההדרת חיבורים שונים. בינתיים אושרו ההצעות של ד"ר נעמה בן–שחר לההדרת "ספר החשק" ושל יונתן שמידט לההדרת "ספר מעשה הגאונים." כרכים נוספים מצויים בשלבי הכנה ומיועדים להופיע בשנים הקרובות. 85 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים German–Israeli Frontiers of the Humanities — GISFOH > 3.3 הסכם שנחתם בשנת 2009 בין האקדמיה לקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית von( Alexander Foundation Humboldt) הוביל לכינון סדרת כינוסים דו–לאומיים רב–תחומיים במדעי הרוח, שבהם משתתפים כחמישים חוקרים צעירים - ישראלים וגרמנים. בכל שנה נבחרים ארבעה חוקרים ישראלים וארבעה חוקרים גרמנים מארבעה תחומים שונים במדעי הרוח והחברה, ויחד הם מרכיבים את הוועדה המארגנת של הכינוס. הכינוס נערך בישראל ובגרמניה לסירוגין. מטרות הכינוס הן להפגיש חוקרים צעירים מצטיינים מתחומים שונים ולאתגר אותם לחשיבה ולמחקר מעבר לגבולות תחום הדעת שלהם, לאפשר הפריה הדדית וליצור ערוץ לחילופי ידע אקדמי. ההסכם שנחתם עם האקדמיה מצרף את ישראל למועדון מצומצם ומכובד של מדינות. עד היום חתמה הקרן הגרמנית על הסכמים דומים עם ארצות הברית (בתחומי מדעי הרוח, מדעי הטבע ולימודי ההנדסה), עם ברזיל (בתחומי מדע וטכנולוגיה), עם בריטניה, יפן וסין (בתחום מדעי הטבע), עם הודו (בתחום לימודי ההנדסה) ועם טורקייה(בתחוםמדעיהרוח).אתהמיזםמרכזתמטעםהאקדמיהחברתהאקדמיהפרופ'מרגליתפינקלברג. הכינוסהאחד–עשרהיהבחודשנובמברבביתהאקדמיהבירושלים,והואהתמקדבנושאand Self Positioning Society חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת היו ד"ר נירה אלפרסון–אפיל (ארכאולוגיה פרה–היסטורית,). ד"רתאופיקדעאדלה(היסטוריהשלאומנותהאסלאם),ד"ראוריסלע(לימודיסין)וד"רהלליפינסון(חינוך.) הכינוס השנים–עשר עתיד להיערך בגרמניה בחודש נובמבר 2020, והוא יתמקד בנושא in Fluctuations Uncertainties Confronting Stability: חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת הם ד"ר יונתן בר–. יושפט (מוסיקולוגיה), ד"ר ליאורה דהן–כץ (משפטים), ד"ר מאוריסיו דימנט (לימודי אמריקה הלטינית) וד"ר מרב חקלאי (היסטוריה עתיקה.) קרן פון הומבולדט כוננה את תוכנית Connect, המאפשרת לחוקרים שהשתתפו בכינוסי GISFOH להגיש בקשות לתמיכה במיזמים משותפים ובשיתופי פעולה עם החוקרים שפגשו בכינוס. עד כה קיבלו תמיכה קרוב לחמישים מיזמים משותפים. משתתפיכינוס GISFOH2019בירושלים 86 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח 3.4>פורוםצעירימדעיהרוחוהחברה זה יותר מעשור שבחטיבה פועל פורום צעירים. בכל קבוצה בפורום משתתפים חוקרות וחוקרים צעירים ומצטיינים הנבחרים על ידי ועדה מטעם החטיבה, על פי קריטריונים של מצוינות וכישורים אקדמיים. בראש כל קבוצה עומדים חבר או חברת אקדמיה. הפורום דן בנושאים שונים. בנובמבר 2019 החלה לפעול קבוצה חדשה של פורום הצעירים של האקדמיה בראשות חבר האקדמיה פרופ' יואל רק. הפעם התמקד הפורום בנושא "מהות ההוכחה במדעים ההיסטוריים״. כל ההרצאות סבבו סביב השאלה כיצד אנו מגלים את מה שנטען כי אירע. על אף שלל הנושאים המגוון המאפיין את הפורום - בתחומי דעת שונים - המאמץ התרכז בניסיון להבין מהי ההוכחה מימין: חבר האקדמיה פרופ' יואל רק, חברי פורום צעירי מדעי באותםתחומידעתלאירועיהעבר. הרוח והחברה תש"ף ואלה חברי פורום הצעירים לשנת תש"ף: ד"ר עדי אליהו בהר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה למדעי הכימיה, אוניברסיטת אריאל בשומרון ד"ר שי גורדין, המחלקה למורשת ישראל והמכון לארכאולוגיה, אוניברסיטת אריאל בשומרון ד"ר גילי הרטל, התוכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר אורית ואקנין–יקותיאלי, המחלקה ללימודי המזרח התיכון, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב ד"ר אסף ידידיה, החוג להיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה, אוניברסיטת אריאל בשומרון ד"ר עינת לוי–גיגי, בית הספר לחינוך והמרכז הרב תחומי לחקר המוח, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר עומר מיכאליס, עמית בתר–דוקטורט ע"ש מנדל במדעי הרוח והיהדות, מרכז מנדל סכוליון, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר עפר מלכאי, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר אורית מלכה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב ד"ר לי מרדכי, החוג להיסטוריה, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר יהודית סומך, החוג למערכות מידע, אוניברסיטת חיפה ד"ר רפי צירקין–סדן, המחלקה לספרות, ללשון ולאומנויות, האוניברסיטה הפתוחה ד"ר משה קהן, המחלקה ללשון עברית, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב ד"ר דביר רביב, לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, אוניברסיטת בר–אילן ד" אור רבינוביץ המחלקה ליחסיםבין׳ר–,לאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר אשבל רצון, המחלקה למורשת ישראל, אוניברסיטת אריאל בשומרון 87 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 88 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 4 פעילות ההוצאה לאור 89 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 89 דין וחשבון שנתי >תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשערפרקזה: מספרי ההוצאה לאור של האקדמיה 90 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 4 פעילות ההוצאה לאור חוק האקדמיה מונה עם מטרות האקדמיה ותפקידיה "לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע". לשם כך פועלת באקדמיה בקביעות ועדת פרסומים, וההוצאה לאור עובדת על פי החלטות ועדת הפרסומים והנחיותיה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה)". בפרסומי האקדמיה פירות של תוכניות מחקר ומפעלים שהיא יזמה ואשר נועדו לשמש תשתית לפעילות מדעית, וכן חיבורים שהוצעו לאקדמיה ונמצאו מתאימים למדיניות הפרסום שלה. כמו כן יוצאים לאור קובצי מאמרים וחוברות הרצאות בעקבות הרצאות אורח, ימי עיון וסדנאות שנערכו באקדמיה או בחסותה. רוב הפרסומים בעברית הם מתחומי מדעי הרוח ויש להם זיקה אל מדעי היהדות, ואילו הפרסומים באנגלית ובשפות אחרות מקיפים את כל המדעים: מדעי הרוח והחברה ומדעי הטבע. פרסומים רבים במדעי הרוח הם מהדורות מדעיות של מקורות ושל כתבי יד בתחומים כגון תולדות עם ישראל, תולדות המחשבה והדת היהודית, הגות ימי הביניים ולשונות היהודים, ונודעת להם חשיבות בחקר התרבות למן העת העתיקה ועד לתקופה המודרנית. בסדרות “דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים“ וof– Academy Israel the of Proceedings Humanities and Sciencesמתפרסמות הרצאות שנשאו מרצים אורחים באקדמיה. בתחום מדעי הטבע פועלת ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, ומטרתה לפרסם מונוגרפיות על קבוצות בעלי חיים וצמחים של ארץ ישראל ופרסומים נלווים בתחומי האקולוגיה ומגוון המינים. החיבורים בסדרות Palaestina FloraוPalaestina– Faunaוכן הפרסומים הנלווים מובאים לדפוס ומופקים בהוצאה לאור של האקדמיה (לפרטים ראו לעיל בפרק 2 "פעילות החטיבה למדעי הטבע.)" לעיתים האקדמיה מוציאה לאור פרסומים במשותף עם גופים אחרים. ההוצאה לאור מפיצה את פרסומיה באמצעות משלוח הודעות ועלונים בדואר האלקטרוני לרשימות תפוצה מיוחדות לפי נושאי הפרסומים. כמו כן היא נעזרת בשירותיהם של מפיצים מקצועיים. ההוצאה לאור משתתפת בירידי ספרים המתקיימים בירושלים. בשנה האחרונה הצטרף לאתר האקדמיה חלק ההוצאה לאור, ובכללו חנות מקוונת. כעת רוכשי הספרים יכולים לרוכשם ישירות באתר. בטיפולה של ההוצאה לאור בעת הכנת הדוח 10 ספרים: 1 בסידור ובהגהות; 9 בשלבים שונים של עריכה. 91 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 91 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 4.1>פרסומיםשראואורבשנתהדוח > עיונים בתרגום רב סעדיה גאון לתורה, א: בראשית, מאת יהושע בלאו תשע"ט;2019/200עמודים,כריכהקשה > שינויושונותבלשון,בעריכתרותברמן תשע"ט;2019/280עמודים,כריכהקשה MuslimMinoritiesinModernTimes,ed.YohananFriedmann > ;2019220עמודים,כריכתבד משמאל: קטע של רצפת פסיפס שנמצאה בכנסייה מהתקופה הביזנטית (המאות החמישית-השישית לספירה) בח'רבת אל‚ויזיה שבגליל המערבי (בין עכו לכרמיאל.) הפריט הוא חלק מתצוגה ארכאולוגית שהושאלה לאקדמיה באדיבות רשות העתיקות והוא מוצב במבואה של בית האקדמיה. 92 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 93 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 94 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 5 קשרים בין„לאומיים 95 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 95 דין וחשבון שנתי >תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: לאקדמיה הסכמים עם יותר מ40‚מוסדות (ברובם אקדמיות למדעים) ב39‚מדינות ברחבי העולם, והיא חברה בארגונים בין‚לאומיים חשובים רבים. 96 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 5 קשרים בין–לאומיים לאקדמיה הסכמים עם יותר מ40– מוסדות (ברובם אקדמיות למדעים) ב39– מדינות ברחבי העולם, והיא חברה בארגונים בין–לאומיים חשובים רבים. הקשרים הבין–לאומיים של האקדמיה באים לידי ביטוי בחילופי חוקרים במסגרת הסכמים עם אקדמיות בעולם, בקיום כינוסים מדעיים דו–לאומיים ורב–לאומיים, במתן חסות לתוכניות יוקרתיות למלגות בתר–דוקטורט, בפעילות מדעית אזורית ובייצוג הקהילה המדעית הישראלית בארגוני מדע בין–לאומיים. בפברואר 2020חּודש ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם החברה המלכותית הבריטית Society( Royal) לחמש שנים נוספות. בשנת 2019 נחתם הסכם היסטורי לשיתוף פעולה עם האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית NAS( – Sciences of Academy National ובאותה השנה התקיים הכינוס הראשון במסגרתו.), משתתפי הכינוס בנושא ביולוגיה מבנית שנערך בשיתוף עם החברה המלכותית הבריטית, ושבמהלכו חודש ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיות. כמו כן חודשו בשנים האחרונות ההסכמים עם רומניה ועם קוריאה הדרומית, ובשנת 2020 צפויה להיחתם הרחבה של ההסכם הקיים עם האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה –( Leopoldina .)National Academy of Sciences 97 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים במהלך השנה התקיימו כמה ביקורים של משלחות דיפלומטיות וביקורים של ראשי אקדמיות זרות בבית האקדמיהבירושלים. מכסות הביקורים בישראל של מדענים על פי הסכמים עם אקדמיות זרות היו גדולות מאלה שבשנה שעברה. בתקופתהדיווח,ביןאפריל2019עדסוףמרס2020,ביקרובישראל52מדעניםמתשעאקדמיות(בשנההקודמת ביקרו 38 מדענים מתשע אקדמיות), ובסך הכול הם שהו בארץ 68 שבועות 56( שבועות בשנה הקודמת). נוסף על הביקורים הגיעו ארצה עשרות חוקרים זרים להשתתף בסדנאות ובכינוסים, ועשרות חוקרים ישראלים נסעו לחו"ל לאותה מטרה - בחסות משותפת לאקדמיה ולאקדמיות זרות. ביקורים אלו אינם כלולים בנתונים המובאיםבתרשיםשלהלן. בשלמשברהקורונהנדחולמןאמצעחודשמרסכינוסיםבין–לאומייםוביקוריחוקרים. ביקורים קצרים של מדענים מאקדמיות זרות במסגרת הסכמים 120 100 80 60 40 20 0 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 שבועות ביקור מדענים מדינת מוצא האקדמיה מייצגת את ישראל בארגוני גג מדעיים בין–לאומיים, כגון המועצה הבין–לאומית למדע ISC( – Council Science International). האקדמיה עודדה את הקמתן של כעשרים ועדות תחומיות המייצגות את ישראל באיגודי המדע של ISC, והיא משלמת את דמי החבר שלהן. האקדמיה תומכת בהשתתפותם של יושבי ראש הוועדות המדעיות הלאומיות בכינוסי המועצות הכלליות של האיגודים הבין–לאומיים למיניהם ומשתתפת בייצוגן של כעשר ועדות בין–תחומיות בISC–. האקדמיה מיוצגת בכמה איגודים בין–לאומיים של אקדמיות לאומיות ושל אקדמיות צעירות. נוסף על אלה, היא מיוצגת בקרן הדו–לאומית למדע ארה"ב-ישראל BSF( – Foundation Science Binational U.S.-Israel .)The 98 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 5 > קשרים בין‚לאומיים 5.1>קשרימדעעםמדינותועםאקדמיותלמדעים אוזבקיסטן האקדמיה האוזבקית למדעים )Academy of Sciences – Republic of Uzbekistan( בשנת 1999 נחתם זיכרון דברים בעניין שיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה ובין האקדמיה האוזבקית למדעים. אוסטרייה האקדמיה האוסטרית למדעים )Austrian Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה האוסטרית למדעים נחתם בשנת .1993 אוסטרליה האקדמיה האוסטרלית למדעים )Australian Academy of Science( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה האוסטרלית למדעים נחתם בשנת .1998 אוקראינה האקדמיה הלאומית האוקראינית למדעים )National Academy of Sciences of Ukraine( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית האוקראינית למדעים נחתם בשנת .1993 מדענים שביקרו בישראל במהלך השנה: Prof. Natalia Sybirna, Biology Prof. Andriy Sybirnyy, Biology 99 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אזרבייג‘ן האקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג׳ן )Azerbaijan National Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן נחתם בשנת 1994. בשנת 2018 נערכה סדנה משותפת לאקדמיות של ישראל ואזרבייג'ן ביוזמתו של חבר האקדמיה פרופ' צבי בן־אברהם ובהשתתפות חברי אקדמיה וחוקרים מובילים משתי המדינות. את המשלחת האזרבייג'נית הוביל ראש המכון לגאולוגיה וגאופיזיקה של האקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן פרופ' פאחרדיןקאדירובKadirov( Fakhraddin .)Prof. בינואר 2019 ביקרה באקדמיה משלחת נוספת מאזרבייג'ן בראשותו של סגן נשיא האקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן פרופ' איברהים גולייב Prof.( Guliyev Ibrahim). נציגים במשלחת נפגשו עם פרופ׳ בן־אברהם ועם ד"ר יצחק מקובסקי מבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה ודנו בתחומי עניין משותפים ובשיתוף פעולה אקדמי פוטנציאלי בתחום הגז והנפט. איטליה האקדמיה הלאומית דיי לינצ׳יי )Accademia Nazionale dei Lincei( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית דיי לינצ'יי נחתם בשנת 2000. בינואר 2019 התקיים כינוס רב־תחומי משותף לאקדמיה ולאקדמיה דיי לינצ'יי ברומא בנושא Society and Science. את הכינוס הובילו נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ולשעבר הנשיא של האקדמיה דיי לינצ'יי פרופ' אלברטו קוואדריו קורציו Curzio( Quadrio Alberto ,)Prof. ובירכו במהלכו שר החוץ האיטלקי פרופ' אנצו מואוורו מילנזי Enzo( Prof. Milanesi Moavero) ושגריר ישראל באיטליה מר עופר זקס. בכינוס השתתפו חברי שתי האקדמיות. בהמשך אותו חודש ביקר פרופ' מילנזי בבית האקדמיה בירושלים בביקור ממלכתי רשמי בישראל. הצטרפו אליו שגריר איטליה בישראל מר ג'אנלואיג'י בנדטי Benedetti( Gianluigi )H.E. ושגריר ישראל באיטליה מר זקס. אלבניה האקדמיה האלבנית למדעים )Academy of Sciences of Albania( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה האלבנית למדעים נחתם בשנת .2004 100 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 5 > קשרים בין‚לאומיים אסטוניה האקדמיה האסטונית למדעים )Estonian Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה האסטונית למדעים נחתם בשנת .1995 ארגנטינה האקדמיה הלאומית הארגנטינאית למדעי הטבע )National Academy of Exact, Physical and Natural Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית הארגנטינאית למדעי הטבע נחתם בשנת .2012 ארמניה האקדמיה הלאומית הארמנית למדעים )National Academy of Sciences of Armenia( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית הארמנית למדעים נחתם בשנת .1992 ארצות הברית האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית )National Academy of Sciences( באפריל 2019 נחתם, במעמד נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין, הסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. את ההסכם יזמו נשיאת האקדמיה הישראלית פרופ' נילי כהן ועמיתתה האמריקאית ד"ר מרשה מק'נאט McNutt( Marcia .)Dr. ההסכם ייערך כינוס מדעי דו־לפי לאומי שנתי בישראל ובארצות הברית, לסירוגין, בהשתתפות עשרות מדענים מובילים משתי המדינות. כמו כן מסדיר ההסכם חילופים שנתיים בין שתי המדינות של ביקורי חוקרים מן השורה הראשונה. יוצא פעולה לשיתוף ההסכם לפועל בתמיכתה של קרן משפחת בלווטניק. ההסכם נחתם לתקופה מימין: פרופ' לירוי הוד וסגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל בכינוס בנושא מדעי המחשב בשיתוף האקדמיה של חמש שנים, עד לסוף שנת .2023 הלאומית למדעים של ארצות הברית 101 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הכינוס הראשון במסגרת ההסכם התקיים בחודש ספטמבר 2019 בתחום מדעי המחשב. בשנת 2021 ייערך בוושינגטון הבירה הכינוס השני במסגרת ההסכם בתחום האנטיביוטיקה. יושבי ראש הכינוס הם זוכת פרס נובל וחברת האקדמיה פרופ' עדה יונת ופרופ' קרי הרווד Harwood( Carrie .)Prof. שיתוף הפעולה בין האקדמיות בא לידי ביטוי גם בתוכנית קאוולי, שבמסגרתה נערכים מדי שנתיים כינוסי מדע דו־לאומיים לחוקרים צעירים of( Frontiers Kavli Science). בכינוסים אלו משתתפים כשמונים חוקרים צעירים ממדעי הטבע מישראל ומארצות הברית. מטרת הכינוסים היא לעודד חילופי רעיונות בין־תחומיים ולהעניק לחוקרים הזדמנויות ליצירת קשר, להפריה הדדית ולכינון שיתופי פעולה. את סדרת הכינוסים מוביל מטעם האקדמיה סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל. הכינוס האחרון בסדרה התקיים בירושלים בספטמבר 2019, והכינוס הבא מתוכנן לאוקטובר 2021 בארצות הברית (לפירוט ראו לעיל בפרק 2 "פעילות החטיבה למדעי הטבע.)" האקדמיה למדעים של ניו יורק Sciences( of Academy York )New בשנת 2017 נחתם הסכם עם האקדמיה למדעים של ניו יורק, אשר עניינו שיתוף פעולה עם קרן משפחת בלווטניק והקמת תוכנית מענקים ייחודית לחוקרים מובילים בתחילת דרכם המחקרית העצמאית. המענק מוענק מדי שנה לחוקרים צעירים בכל אחד מהתחומים האלו: מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה וכימיה. בשנת 2020 הוענקו פרסי בלווטניק בישראל בפעם השלישית, לשלושה זוכים (לפרטים על פרסי בלווטניק ועל הזוכים ראו להלן בפרק 6 "מלגות ומענקים.)" בולגריה האקדמיה הבולגרית למדעים )Bulgarian Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הבולגרית למדעים נחתם בשנת .1995 מדענים שביקרו בישראל במהלך השנה: Prof. Totka Grigorova, History Prof. Reni Emil Kalfin, Neurobiology Prof. Daniela Georgiev Kovacheva, Chemistry Prof. Angela Slavova, Mathematics Prof. Lyubka Pavlova Tancheva, Neurobiology Dr. Peter Tzvetanov Tzvetkov, Chemistry מדענים שביקרו בבולגריה במהלך השנה: פרופ' נפתלי אוארבך, פיזיקה, אוניברסיטת תל אביב 102 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 5 > קשרים בין‚לאומיים בריטניה החברה המלכותית הבריטית )Royal Society( בשנת 2015 נחתם בלונדון הסכם לשיתוף פעולה עם החברה המלכותית הבריטית. ההסכם חודש בירושלים בפברואר 2020. ההסכם המחודש קובע ערוצי שיתוף פעולה לחמש השנים הבאות: סדנאות מדעיות דו–לאומיות ומלגות בתר־דוקטורט על בסיס מצוינות. לפי הסכם שיתוף הפעולה בין האקדמיות התקיימו בשנים האחרונות, בשתי המדינות, כמה כינוסים במגוון נושאים. במרס 2018 התקיים בירושלים סימפוזיון משותף בנושא Dynamics and Stability Genome, בהובלתו של חבר האקדמיה פרופ' יוסי שילה. במרס 2019 נערכה בצ'יצ'לי הול Hall( Chicheley) שבבריטניה סדנה משותפת בנושא טיפול במים, בהובלת חבר האקדמיה פרופ' גדעון דגן, פרופ' אבנר עדין מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' דייוויד גראהם David( Prof. Graham מאוניברסיטת ניוקאסל שבבריטניה.) מימין: נשיא החברה המלכותית הבריטית, זוכה פרס נובל ד"ר ונקי רמאקרישנן, נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן וזוכה פרס נובל ד"ר ריצ'רד הנדרסון בכינוס בנושא ביולוגיה מבנית שנערך בשיתוף עם החברה המלכותית הבריטית בפברואר 2020 התקיים בירושלים כינוס נוסף על פי ההסכם בנושא ביולוגיה מבנית. 22 מדענים מובילים מבריטניה ומישראל, ובהם ארבעה זוכי פרס נובל, נשאו בו דברים לפני יותר מ200– חוקרים וסטודנטים. מארגני הכינוס היו פרופ' נתן נלסון מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' יואל זוסמן ממכון ויצמן למדע ובשיתוף זוכת פרס נובל וחברת האקדמיה פרופ' עדה יונת, נשיא החברה המלכותית הבריטית וזוכה פרס נובל ד"ר ונקי רמאקרישנן Ramakrishnan( Venki Dr.) וזוכה פרס נובל ד"ר ריצ'ארד הנדרסון Henderson( Richard Dr. מאוניברסיטת קיימברידג.') 103 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים גאורגייה האקדמיה הלאומית הגאורגית למדעים )Georgian National Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית הגאורגית למדעים נחתם בשנת 1992 וחודש בשנת .2014 מדענים שביקרו בישראל במהלך השנה: Dr. Mikheil Asatiani, Biochemistry Prof. Vladimir Eliashvili, Biochemistry Dr. Tamar Khardziani, Biochemistry Dr. Eka Metreveli, Biochemistry גרמניה בפברואר 2019 ביקרו באקדמיה שגרירת גרמניה בישראל ד"ר סוזנה ואזום־ריינר Wasum-Rainer( Susanne Dr.) וראש מחלקת התרבות בשגרירות דאז פרנציסקה אוברמאייר Obermeyer( Franciska בהזמנתה של נשיאת האקדמיה פרופ'), נילי כהן. במהלך הביקור הן נפגשו עם נציגי האקדמיה ושוחחו עימם על היחסים המדעיים בין גרמניה לישראל. לאקדמיה הסכמים עם כמה אקדמיות ומוסדות מחקר בגרמניה. האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה )Leopoldina – National Academy of Sciences( לפי הסכם שיתוף הפעולה התקיים בנובמבר 2019 בירושלים סימפוזיון משותף בנושא ארכאולוגיה חישובית, בהשתתפות חוקרים ומתכנתים העוסקים בתחום משתי המדינות, ובהובלת חבר האקדמיה פרופ' ישראל פינקלשטיין ופרופ' ריינהרט פרץ' Förtsch( Reinhard Dr. Prof. מהמכוןהארכאולוגיהגרמני.) משתתפים בכינוס בנושא ארכאולוגיה חישובית שנערך בשיתוף האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה 104 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 5 > קשרים בין‚לאומיים כינוסשביעיבסדרתכינוסיםבתחוםמדעיהעצב,אשרתוכנןלחודשמאי2020בירושלים בנושא Neuroscience in Advances Recent ובהשתתפות חוקרים מישראל ומגרמניה, נדחה לעת עתה בשל התפשטות מגפת הקורונה, וייקבע מחדש למועד עתידי. יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' ידין דודאי עומד בראש הוועדה המארגנת מטעם האקדמיה.בשנההקרובהצפויהלהיחתםהרחבהשלההסכםלשיתוףפעולהמדעי,ולפיו יתקיימושיתופיפעולהביןמדעניםמשתיהמדינותשהשתתפובכינוסיםהמשותפים. בחודש פברואר השתתפה נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן בטקס חילופי נשיאים באקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה. פרופ' ירג האקר Hacker( Jörg Prof.), הנשיא הפורש וידיד ישראל והאקדמיה, סיים את תפקידו, ובמקומו מונה פרופ' גרלד האוג Haug( Gerald .)Prof. ביוזמת האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה הוקמה בחודש אפריל קבוצת עבודה בין–לאומית לדון במשבר נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן והנשיא הנכנס הקורונה ובהשלכותיו. מטעם האקדמיה הישראלית משתתפות של האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה פרופ' גרלד האוג בטקס חילופי בקבוצה חברות האקדמיה פרופ' נעמה ברקאי ופרופ' עדי קמחי. הנשיאים המשתתפים בקבוצת העבודה החליפו מידע ושיתפו בניסיונן של מדינות המוצא שלהם בנושא המגפה. הקבוצה דנה בכמה נושאים, ובהם בידוד, בדיקות ומעקב. קבוצת העבודהתוסיףלשמורעלקשרכדילדוןבהתפתחויותעולמיותובמחקרעתידיאפשרי. האקדמיה למדעים של ברלין ברנדנבורג )Berlin-Brandenburg Academy of Sciences and Humanities – BBAW( הסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה למדעים של ברלין־ברנדנבורג נחתם בשנת 2000, ולפיו מקיימות האקדמיות סדרות של סדנאות דו־לאומיות במדעי הרוח. על פי ההסכם בין האקדמיות, הכינוס הבא יתקיים בשנת 2021 בישראל. קרן אלכסנדר פון הומבולדט Foundation( Humboldt von )Alexander בשנת 2009 חתמה האקדמיה על הסכם עם קרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית. ההסכם דן בסדרה של כינוסי מדע משותפים אשר יתקיימו בארץ ובגרמניה לסירוגין, אחת לשנה, שכותרתה היא GISFOH of( Frontiers German–Israeli Humanities the). בכינוסים אלו משתתפים כחמישים חוקרים צעירים מישראל ממדעי הרוח והחברה. מטרת סדרת הכינוסים היא לעודד חילופים חוצי־ומגרמניה גבולות לאומיים של רעיונות בין־תחומיים ולהעניק לחוקרים הזדמנויות ליצירת קשר, להפריה הדדית ולכינון שיתופי פעולה. הכינוס האחרון בסדרה התקיים בבית האקדמיה בנובמבר 2019, והכינוס הבא מתוכנן לנובמבר 2020 בגרמניה. את סדרת הכינוסים מובילה מטעם האקדמיה חברת האקדמיה פרופ' מרגלית פינקלברג (עוד על תוכנית GISFOH ראו לעיל בפרק 3 "פעילות החטיבה למדעי הרוח.)" 105 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הודו האקדמיה הלאומית ההודית למדעים )Indian National Science Academy( בשנת 1993 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית ההודית למדעים בתחום המדעים המדויקים. לפי ההסכם יבקרו בכל שנה מדען ישראלי בכיר בהודו ומדען הודי בכיר בישראל, לסירוגין. בשנת 2018 נערכה בניו דלהי סדנה דו־ לאומית בנושא גנטיקה מולקולרית. חבר האקדמיה פרופ' יוסי שילה עמד בראש הוועדה המארגנת מטעם האקדמיה. בדצמבר 2019 נערכה בישראל סדנה דו־לאומית בנושא and Astrophysics Science Planetary בהובלת פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע ופרופ' ראם סרי מהאוניברסיטה העברית בירושלים. שמונה חוקרים מהודו ואחד־עשר מישראל הרצו בכינוס, בהשתתפות חוקרים ותלמידי מחקר מרחבי הארץ. מדענים שביקרו בישראל במהלך השנה: Dr. Nimai Mishra, Chemistry Dr. Nath Pabitra, Physics Dr. Chandrasekar Ramani, Veterinary Surgery Dr. Jaydeb Sarkar, Mathematics Dr. Periasamy Sundaresan, Genetics משתתפיםבסדנהSciencePlanetaryandAstrophysicsשנערכהבשיתוףהאקדמיההלאומיתההודיתלמדעים הולנד האקדמיה המלכותית ההולנדית לאומנויות ולמדעים )Royal Netherlands Academy of Arts and Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה המלכותית ההולנדית לאומנויות ולמדעים נחתם בשנת .1990 106 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 5 > קשרים בין‚לאומיים הונגריה האקדמיה ההונגרית למדעים Sciences( of Academy )Hungarian ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה ההונגרית למדעים נחתם בשנת .1990 מדענים שביקרו בישראל במהלך השנה: Dr. Adan Bollok, Archaeology Prof. Tibor Janda, Biochemistry Dr. Gabriella Szalai, Plant Physiology מדענים שביקרו בהונגריה במהלך השנה: ד"ר אילת דיין, ארכאולוגיה, רשות העתיקות פרופ' מאיר חמו, פילוסופיה, אוניברסיטת חיפה ארז פירט, פילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' יוסף רבני, כימיה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' אורלי שנקר, פילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים טג'יקיסטן האקדמיה של טג'יקיסטן למדעים )Academy of Sciences – Republic of Tajikistan( ההסכםלשיתוףפעולהמדעיעםהאקדמיהשלטג'יקיסטןלמדעיםנחתםבשנת.1994 טורקייה האקדמיה הטורקית למדעים )Turkish Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הטורקית למדעים נחתם בשנת .2002 טייוואן אקדמיה סיניקה Sinica( )Academia ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם אקדמיה סיניקה נחתם בשנת 1994. בשנת 2018 השתתף סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל בכינוס "הפורום הבין־לאומי של מנהיגי מדע", שהתקיים בטאיפיי לציון 90 שנים לייסודה של אקדמיה סיניקה. יוון האקדמיה של אתונה )Academy of Athens( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה של אתונה נחתם בשנת .2015 107 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים יפן המועצה למדע של יפן )Science Council of Japan – SCJ( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם המועצה למדע של יפן נחתם בשנת .2013 בשנת 2018השתתפה נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן בכינוס פורום STSScience( Society in Technology and שהתקייםבקיוטו.) לטווייה האקדמיה הלטווית למדעים )Latvian Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלטווית למדעים נחתם בשנת .1999 ליטא האקדמיה הליטאית למדעים )Lithuanian Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הליטאית למדעים נחתם בשנת .2016 סין האקדמיה הסינית למדעים )Chinese Academy of Sciences( בשנת 1988 ביקרה באקדמיה הסינית למדעים משלחת מהאקדמיה, ויחד הקימו שתי האקדמיות את המרכז האקדמי הישראלי בבייג'ינג עוד טרם כינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. בשנת 1991 נחתם ההסכם עם האקדמיה הסינית למדעים. באוקטובר 2018 ביקרה באקדמיה משלחת מטעם האקדמיה הסינית. חברי המשלחת נפגשו עם נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, סגן הנשיאה פרופ' דוד הראל ויו"ר החטיבה למדעי הטבע דאז פרופ' איתמר וילנר. את המשלחת הסינית הוביל סגן נשיא האקדמיה הסינית למדעים פרופ' זאנג יאפינג Zhang( Prof. Yaping). לאחר הביקור הוחלט לערוך כינוס דו–לאומי בנושא ננו בשנת 2020 בישראל. הכינוס שתוכנן לחודש מאי נדחה לעת עתה בשל התפשטות מגפת הקורונה ויקבע למועד חדש. פרופ' וילנר עומד בראש הוועדה המארגנת של כינוס זה. האקדמיההסיניתלמדעיהחברה )Chinese Academy of Social Sciences – CASS( ההסכם לשיתוף פעולה עם האקדמיה הסינית למדעי החברה נחתם בשנת .2000 108 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 5 > קשרים בין‚לאומיים סינגפור האקדמיה הלאומית למדעים של סינגפור )Singapore National Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית למדעים של סינגפור נחתם בשנת .2016 סלובניה האקדמיה הסלובנית למדעים ולאומנויות )Slovenian Academy of Sciences and Arts( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הסלובנית למדעים ולאומנויות נחתם בשנת .1996 סלובקיה האקדמיה הסלובקית למדעים )Slovak Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הסלובקית למדעים נחתם בשנת .1995 פולין האקדמיה הפולנית למדעים )Polish Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הפולנית למדעים נחתם בשנת 1990 וחודש בשנת 2009. בשנת 2018 נפגשה נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן עם שר החינוך והמדע של פולין וסגן ראש הממשלה שלה מר ירוסלב גֹובין Jarosław( Mr. Gowin השניים דנו בחיזוק הקשר המדעי בין שתי המדינות.). מדענים שביקרו בישראל במהלך השנה: Dr. Ewa Domaradzka-Woropinsk, Psychology Dr. Malgorzata Fajkowska, Psychology Prof. Stefan Franciszek Gasiorowski, History Dr. Agnieszka Haska, Holocaust Prof. Perla Ita Kacman, Physics Prof. Monika Kaczmarek, Endocrinology Dr. Barbara Lichocka, Archaeology Dr. Jakub Petelewicz, Holocaust Prof. Anna Wierzbicka, Art History Prof. Magdalena Anna Zaluska-Kotur, Physics 109 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים צ'כיה האקדמיה הצ'כית למדעים )Czech Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הצ'כית למדעים נחתם ביוני 1991. בשנת 2018 חתמו נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ונשיאת האקדמיה הצ'כית פרופ' אווה זשימלובה Zažímalová( Eva Prof. על מזכר הבנות בנוגע לשיתוף פעולה מדעי.) במרס 2019 נערכה בישראל סדנה דו־לאומית בנושא הגנומיקה של הצמחים. בסדנה השתתפו חוקרים מובילים משתי המדינות, בראשותן של נשיאת האקדמיה הצ'כית פרופ' זשימלובה והנשיאה לענייני קשרי חוץ של האקדמיה הצ'כית פרופ' האנה סיכרובה Sychrová( Hana Prof.). בוועדה המארגנת היו פרופ' אריה אלטמן מן האוניברסיטה העברית בירושלים (יו"ר) וחבר האקדמיה פרופ' אילן חת. בסדנה הרצו שמונה חוקרים צ'כים וחמישה־עשר חוקרים ישראלים, ונכחו בה חוקרים, דוקטורנטים וסטודנטים לתארים מתקדמים. הכינוס הבא מתוכנן לשנת 2021 בצ'כיה, והוא יישא את הכותרת: ״משפט - בין המדינה להיסטוריה״. מדענים שביקרו בצ'כיה במהלך השנה: ד"ר יבסיי קוסמן, בוטניקה, אוניברסיטת תל אביב צרפת האקדמיה הצרפתית למדעים - המכון הצרפתי )l'Institute de France – Académie des sciences( ההסכם לשיתוף פעולה עם האקדמיה הצרפתית - המכון הצרפתי למדעים נחתם בשנת 1989. במסגרת הידוק הקשרים בין האקדמיות מתקיימים מפגשים מדעיים דו־לאומיים עםבכיריהחוקרים-בכלפעםבתחוםנבחראחר.ביוני2018,לציוןשנתה־70שלמדינת ישראל וכחלק מאירועי "עונת ישראל-צרפת", התקיים בפריז "כינוס הנובליסטים" של שתי המדינות. בנובמבר 2018, כחלק מאותם אירועים, ערכו האקדמיות כינוס בירושלים בנושא מדע ללא גבולות. הכינוס התקיים במעמד נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין ושגרירת צרפת בישראל גב' הלן לה גאל Gal( Le Hélène H.E.) ובהובלת נשיאת האקדמיהפרופ'ניליכהןוהמזכירההקבועהדאזשלהאקדמיההצרפתיתלמדעיםפרופ' קתרין ברשיניאק Bréchignac( Catherine Prof.). השתתפו בכינוס זוכי פרס נובל וחבריהאקדמיותהישראליתוהצרפתית. קוריאה הדרומית האקדמיה למדע וטכנולוגיה של קוריאה הדרומית )Korean Academy of Science and Technology( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה למדע וטכנולוגיה של קוריאה הדרומית נחתם בשנת .1990 110 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 5 > קשרים בין‚לאומיים טקסחידושהסכםשיתוףהפעולהעםהאקדמיהלמדעוטכנולוגיהשלקוריאההדרומית,במעמדנשיאהמדינה מר ראובן (רובי) ריבלין. צילום: קובי גדעון/לע"מ בחודש יולי 2019 השתתפו נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן וסגן הנשיאה פרופ' דוד הראל בביקור רשמי של נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין בקוריאה הדרומית, שםעםנשיאהאקדמיההקוריאניתפרופ'מין קוהאן־ונפגשוHan( Min-Koo .)Prof. במסגרת המפגש, ובמעמד הנשיא ריבלין, חתמו הנשיאים של שתי האקדמיות על הסכם מחודש. קנדה החברה המלכותית הקנדית )The Royal Society of Canada( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם החברה המלכותית הקנדית נחתם בשנת 2012, ולפיו התקיימו כמה כינוסים בקנדה ובישראל בהשתתפות חוקרים מובילים. הכינוס האחרון התקייםבביתהאקדמיהבסוףשנת2016והתמקדבתחומיהספרותוההיסטוריה. רומניה האקדמיה הרומנית )Romanian Academy( בשנת 2019 חודש ההסכם עם האקדמיה הרומנית, הכולל סדנאות דו־לאומיות וביקורים של חוקרים בכירים. מדענים שביקרו בישראל במהלך השנה: Dr. Viorica Mihaela Gligor, History Dr. Mihaela Sima, Geography Dr. Ottmar Trasca, History מדענים שביקרו ברומניה במהלך השנה: פרופ' דפנה רבן, ניהול מידע וידע, אוניברסיטת חיפה 111 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים רוסיה האקדמיה הרוסית למדעים )Russian Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הרוסית למדעים נחתם בשנת .1995 שוודיה האקדמיה המלכותית השוודית למדעים )Royal Swedish Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה המלכותית השוודית למדעים נחתם בשנת .1974 תאילנד המועצה הלאומית למחקר של תאילנד )National Research Council of Thailand( בשנת 1992 נחתם מזכר הבנה לשיתוף פעולה מדעי עם המועצה הלאומית למחקר של תאילנד. 112 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 5 > קשרים בין‚לאומיים 5.2>המרכזהאקדמיהישראליבקהיר המרכז האקדמי הישראלי בקהיר הוקם בשנת 1982 על ידי האקדמיה ביוזמת המוסדות להשכלה גבוהה והחברה המזרחית הישראלית. הקמת המרכז באה בעקבות הסכם התרבות בין ישראל למצרים ממרס 1979. האקדמיה מפעילה את המרכז במימון ות"ת. מאוקטובר 2006 מנהל את המרכז פרופ' גבריאל מ' רוזנבאום, שתחומי התמחותו הם הלשון, הספרות והתרבות של מצרים המודרנית (עד אוקטובר 2010 כמנהל תושב, ואיתו יחד רעייתו מיכל, ומאוקטובר 2010 כמנהל לא־תושב.) משימתו ההיסטורית העיקרית של המרכז האקדמי בקהיר היא להדק את הקשרים בין האוניברסיטאות שבמצרים לאלה שבישראל ובין החוקרים משתי המדינות, לסייע להם להשיג חומר מספריות ומארכיונים בנושאי מחקרם ולטפח מחקרים משותפים. מספר המבקרים המקומיים במרכז ידע תנודות עם השנים, ותמיד הושפע ממצב היחסים בין ישראל למצרים ולשכנותיה האחרות וכן מאירועים פוליטיים אחרים במזרח התיכון. בתקופות של מתיחות פוליטית ניכרת ירידה במספר המבקרים המצרים במרכז. המרכז מפעיל ספרייה לשירותם של חוקרים וסטודנטים, ובימים כתיקונם נישאו בו הרצאות בנושאים מגוונים מפי אנשי אקדמיה ואנשי רוח בולטים בישראל. מן הצד המצרי רוב המשתמשים בשירותי המרכז הם חוקרים וסטודנטים מצרים בתחומי הלשון והספרות העברית ובמדעי היהדות בכלל וכן זרים השוהים בקהיר ומשכילים מצרים המגלים עניין בישראל ובתרבותה, ומן הצד הישראלי - חוקרים וסטודנטים בתחומי ההיסטוריה והתרבות המצרית והערבית. בעבר קיבלו כמה חוקרים וסטודנטים מישראל וממצרים מלגות ביקור במצרים ובישראל, בהתאמה, לשם קידום מחקריהם. עד סוף שנת תשע"א (ינואר 2011) ערך המרכז בהצלחה אירועים רבים ואירח אנשי אקדמיה ותרבות בולטים מישראל, אשר הרצו בתחומי התמחותם. בעקבות התהפוכות הפוליטיות במצרים שהחלו בינואר 2011 צומצמה הפעילות במרכז. כיום המרכז וספרייתו פתוחים שוב למבקרים, ואלה מוסיפים להגיע ולהשתמש בספרייה ואף להזמין חומר עיוני מישראל. פעילות ההרצאות במרכז הוקפאה, בכוונה לחדשה בעתיד כאשר הדבר יתאפשר. אשר לספרייה, המרכז שואף להרחיבה ולטפחה. לאחר השלמת תכנונו והקמתו של הקטלוג המקוון של ספריית המרכז החל תהליך הנגשתו באמצעות המרשתת, וכיום ניתן להיכנס לקטלוג המקוון מכל מחשב. בגלל המצב הפוליטי נדחו עדכונו של האתר והשימוש הפעילבובמרשתת,והואמשמשהיוםלגישהלספרייהבלבד.האתרנמצאבכתובת:http://cairo.co.il פרופ' רוזנבאום ממשיך למלא את תפקידו כמנהל המרכז, שומר על קשר רצוף עימו ומגיע לקהיר לביקורים תקופתיים כדי לפגוש את עובדי המרכז וכן ידידים ומקורבים של המרכז ולעמוד מקרוב על הפעלתו התקינה. כמו כן הוא שומר על קשר עם כמה מרכזים אקדמיים אחרים בקהיר וכן עם הקהילה היהודית. 113 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 5.3>קשרים עם מוסדות בין€לאומיים המועצה הבין–לאומית למדע )International Science Council – ISC( המועצה הבין–לאומית למדע ISC() היא ארגון לא־ממשלתי כלל־עולמי שחבריםבו40איגודיםמדעייםבין־לאומייםויותרמ־140ארגוניםמדעיים ואזוריים, כולל אקדמיות ומועצות מחקר. ה־לאומייםISC קם בשנת 2018 מתוךמיזוגשלהמועצההבין־לאומיתלמדעICSU()עםהמועצההבין־לאומיתלמדעיהחברה.)ISSC( ישראלים מכהנים ב־מדעניםISC בתפקידים בכירים בכמה איגודים. נשיאת האקדמיה מייצגת את האקדמיה המועצה הכללית של ה־בכינוסיISC. נשיאת האקדמיה ממנה נציגים לוועדות ולאיגודים הביןלאומיים־ ל־המסונפיםISC כאשר יש עניין בדבר מבחינת קידום המדע בישראל. לרוב חבר אקדמיה, נשיא אגודה ישראלית או נשיא לשעבר מייצגים את האקדמיה ואת ישראל בארגונים לאומיים אלו. הנציג מדווח בארגונים אלו על הנעשה בישראל ומעדכן את המדענים בישראלבכל־בין לתוכניות בין לאומיות בתחומי מחקרם. האקדמיה תומכת בתשלום דמי החבר השנתייםהישראליים־הנוגע ובארגונים הבין לאומייםשל־באיגודים ISC. האקדמיה משתתפת גם במימון ההוצאות הכרוכות בהשתתפות מטעמה בכינוסי האיגודים הביןלאומיים־נציגים. איגודים מדעיים בין–לאומיים המסונפים לISC–ויושבי ראש הוועדות הלאומיות הקשורות אליהם > האיגוד הבין–לאומי לאסטרונומיה )IAU( - פרופ' שי צוקר, יו"ר הוועדה הלאומית לאסטרונומיה > האיגוד הבין–לאומי לגאודזיה ולגאופיזיקה )IUGG( - פרופ' קולין פרייס, יו"ר הוועדה הלאומית לגאודזיה ולגאופיזיקה > האיגוד הבין–לאומי לכימיה טהורה ושימושית )IUPAC( - פרופ' אהוד קינן, יו"ר הוועדה הלאומית לכימיה טהורה ושימושית > האיגוד הבין–לאומי למדעי הרדיו )URSI( - פרופ' אהוד היימן, יו"ר הוועדה הלאומית למדעי הרדיו > האיגוד הבין–לאומי לפיזיקה טהורה ושימושית )IUPAP( - פרופ' ירון עוז, יו"ר הוועדה הלאומית לפיזיקה טהורה ושימושית > האיגוד הבין–לאומי לחקר המוח )IBRO( - יו"ר החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה פרופ' ידין דודאי, יו"ר הוועדה הלאומית לחקר העצב > האיגוד הבין–לאומי למדעים ביולוגיים )IUBS( - חבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה, יו"ר הוועדה הלאומית למדעיםביולוגיים > האיגוד הבין–לאומי לגאוגרפיה )IGU( - פרופ' מיכאל סופר, יו"ר הוועדה הלאומית לגאוגרפיה > האיגודהבין–לאומילקריסטלוגרפיה)IUCr(-ד"רמיכלהראל,מזכירתהאגודההישראליתלקריסטלוגרפיה 114 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 5 > קשרים בין‚לאומיים > האיגוד הבין–לאומי למכניקה תאורטית ושימושית )IUTAM( - פרופ' ראובן שגב, יו"ר הוועדה הלאומית למכניקה תאורטית ושימושית, ופרופ' מיילס רובין > האיגוד הבין–לאומי להיסטוריה ולפילוסופיה של המדע )IUHPST( - פרופ' נח עפרון, יו"ר הוועדה הלאומית להיסטוריה ולפילוסופיה של המדע > האיגודהבין–לאומילמתמטיקה)IMU(-חברהאקדמיהפרופ'גילקלעי,יו"רהוועדההלאומיתלמתמטיקה > האיגודהבין–לאומילמדעיםפיזיולוגיים)IUPS(-פרופ'נתןדסקל,יו"רהוועדההלאומיתלמדעיםפיזיולוגיים > האיגוד הבין–לאומי לביופיזיקה טהורה ושימושית )IUPAB( - פרופ' אירית שגיא, יו"ר הוועדה הלאומית לביופיזיקה טהורה ושימושית > האיגוד הבין–לאומי לפרמקולוגיה בסיסית וקלינית )IUPhar( - פרופ' פרנצ'סקה לוי–שפר, יו"ר הוועדה הלאומית לפרמקולוגיה בסיסית וקלינית > האיגודהבין–לאומילמדעיהגאולוגיה)IUGS(-פרופ'יגאלאראל,יו"רהוועדההלאומיתלמדעיהגאולוגיה > האיגוד הבין–לאומי לאימונולוגיה )IUIS( - פרופ' מירה ברדה־סעד, יו"ר הוועדה הלאומית לאימונולוגיה > האיגודהבין–לאומילמיקרוביולוגיה)IUMS(-פרופ'אליאורהרון,יו"רהוועדההלאומיתלמיקרוביולוגיה > האיגוד הבין–לאומי למדעי התזונה )IUNS( - פרופ' אליוט בארי, יו"ר הוועדה הלאומית למדעי התזונה ועדות בין–תחומיות ויושבי ראש הוועדות הלאומיות הקשורות אליהן > הוועדה לחקר החלל )COSPAR( - פרופ' מוריס פודולק, יו"ר הוועדה הלאומית לחקר החלל > הוועדה לנתונים מדעיים וטכנולוגיים )CODATA( - פרופ' ניב אחיטוב, יו"ר הוועדה הלאומית לנתונים מדעיים וטכנולוגיים > הוועדההמדעיתלחקרהאוקיאנוגרפיה)SCOR(-חברהאקדמיהפרופ'דניאלויס,הוועדההמדעיתלחקרהימים > הוועדההבין–לאומיתלחקרהרביעון)INQUA(-ד"ראהובהאלמוגי,יו"רהוועדההלאומיתלחקרהרביעון > הוועדה המדעית של התוכנית הבין–לאומית למדעי הגאולוגיה - ד"ר זאב בנימין בגין, חבר הוועדה מדענים ישראלים נושאי תפקידים בכירים בISC– > פרופ' אהוד קינן - יו"ר הוועדה לכימיה של קרקע ומים של האיגוד הבין–לאומי לכימיה טהורה ושימושית )IUPAC( > פרופ' ניב אחיטוב - חבר מועצת הוועדה לנתונים מדעיים וטכנולוגיים )CODATA( > פרופ' זאב לוין - נשיא המועצה הבין–לאומית לעננים ומשקעים )ICCP( > פרופ' לסלי בנקס–סילס - חברת הנהלה בוועדת הקונגרסים של האיגוד הבין–לאומי למכניקה תאורטית ושימושית)IUTAM( > פרופ' אליאורה רון - נשיאת האיגוד הבין–לאומי למיקרוביולוגיה )IUMS( > פרופ' פרנצ'סקה לוי–שפר - חברה בוועד המנהל ונשיאת המשנה של IUPhar ומייסדת ויו"ר תחום האימונופרמקולוגיה בIUPhar– 115 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כל האקדמיות האירופיות )All European Academies – ALLEA( ארגון זה, שנוסד בשנת 1994, משמש גוף מקשר ומתאם בין האקדמיות. האקדמיה הישראלית פועלת בו במעמד של חברה מייסדת. לשעבר נשיא האקדמיה פרופ' מנחם יערי נבחר להנהלת הארגון לשנים 2014-2012, ולאחריו, משנת 2015, הייתה נשיאת האקדמיה דאז פרופ' רות ארנון חברה בוועד המנהל של הארגון. כיום פרופ' ארנון ונשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן מייצגות יחד את האקדמיה בישיבות המועצה הכלליות של הארגון. פרופ' ארנון השתתפה במועצה הכללית של הארגון שהתכנסה בחודש מאי 2018 בסופיה שבבולגריה. איגודהאקדמיותהבין–לאומי )Union Académique Internationale – UAI( של האיגוד לקדם שיתוף פעולה בין לאומי בתחומי מחקר במדעי הרוח והחברה. חברות בויותר־תפקידו משלושים מדינות. חברת האקדמיה פרופ' מרגלית פינקלברג ייצגה את האקדמיה במועצה הכללית של ־הUAI בפריז בנובמבר 2019. בתוקף היותו לשעבר נשיא האיגוד השתתף חבר האקדמיה פרופ' שאול שקד בישיבות הוועד המנהל ובמועצות הכלליות של הארגון בפריז ובקוריאה הדרומית בשנת 2018, ובפריז - בשנים 2019ו־.2020 רשתהאקדמיותהבין–לאומיות )InterAcademy Partnership – IAP( הארגון משמש רשת לא פורמלית של אקדמיות לאומיות ועושה להגברת מודעותו של הציבור לענייני מדע. אקדמיהאירופית )Academia Europaea( ארגון הפועל כאקדמיה כלל–אירופית ועם חבריו נמנים 21 מחברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן השתתפה בכינוס של אקדמיה אירופית אשר התקיים בברצלונה שבספרד בחודש אוקטובר .2019 הפורום האסטרטגי האירופי לתשתיות מחקר )European Strategy Forum on Research Infrastructures – ESFRI( ־הESFRI הוא גוף עצמאי העוסק בייעוץ ובהתוויית אסטרטגיה בנושאי תשתיות מדע אירופיות, ולאחרונה גם בהערכת ביצועים ואיתנות של תשתיות מדע קיימות. חברים בו, בזכויות שוות, נציגי מדינות האיחוד 116 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 5 > קשרים בין‚לאומיים האירופי, נציבות האיחוד והמדינות הנלוות, כולל ישראל. ה"מוצר" העיקרי, אך לא בלעדי, של ־הESFRI הוא "מפת דרכים" לתשתיות מדע אירופיות, המתפרסמת אחת לשלוש שנים. להחלטותיו ולהערכותיו של ־הESFRI משקל רב בהתוויית מדיניות המדע של האיחוד האירופי ושל מדינות רבות. ־הESFRI עוסק לא רק בתשתיות פיזיות של "מדע גדול" כגון מאיצים וטלסקופים גדולים, אלא גם בתשתיות כגון מאגרי מידע ואוספים ובקבוצות מחקר בין–לאומיות ממוקדות–נושא, כגון השואה, אקולוגיה, מזון ועוד. פרופ' משה דויטש הוא נציג ישראל ב.ESFRI– התאחדות האקדמיות והחברות המדעיות באסיה )Association of Academies and Societies of Sciences in Asia – AASSA( ישראל נמנית עם מייסדי התאחדות האקדמיות והחברות המדעיות באסיה, המשמשת גוף מקשר ומתאם בין האקדמיות ביבשת זו. לשעבר נשיאת האקדמיה פרופ' רות ארנון כיהנה בעבר כנשיאת הארגון. רשת האקדמיות של אירופה והים התיכון (European Mediterranean Academies Network [EMAN] – Inter-Academic Group for Development) הרשת הוקמה ביוזמת האקדמיה הצרפתית למדעים, והאקדמיה הישראלית הצטרפה כחברה מייסדת. EMAN עוסקת בקידום שיתוף פעולה מדעי ואקדמי בין אירופה לבין מדינות ים–תיכוניות. חבר האקדמיה ' יוחנן פרידמן מייצג את האקדמיה במועצה הכללית של הרשת, וב־פרופ2016הוא נבחר לסגן נשיא הארגון. פרופ' פרידמן יזם מיזם אשר מטרתו לקטלג ספרות עברית שתורגמה לערבית וספרות ערבית שתורגמה לעברית. באוקטובר 2018 השתתף פרופ' פרידמן בכינוס של הארגון שהתקיים במונטנגרו בנושא Culture, Humanism and Technology ונוסף על זה הרצה באקדמיה למדעים של מונטנגרו., 117 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 118 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 6 מלגות ומענקים 119 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 119 דין וחשבון שנתי >תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: גן המדע בבית האקדמיה בהמשך פרק זה: דלת של מערת קבורה עשוייה בזלת מן התקופה הרומית (המאות השנייה-השלישית לספירה) אשר נמצאה בטבריה. הפריט הוא חלק מתצוגה ארכאולוגית שהושאלה לאקדמיה באדיבות רשות העתיקות והוא מוצב בפטיו של בית האקדמיה. 120 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 6 מלגות ומענקים 6.1>תוכניתמלגותאדמס תוכנית מלגות אדמס היא מפעל משותף לאקדמיה ולמר מרסל אדמס מקנדה. מר אדמס ייסד את קרן המלגות באקדמיה בשנת 2005, והן מיועדות לתלמידי מחקר במדעי הטבע, במדעי החיים, במתמטיקה, במדעי המחשב ובהנדסה. עד כה זכו במלגות 142 חוקרים ישראלים צעירים ומבטיחים - 104 גברים ו38– נשים. המלגות מוענקות מדי שנה לתלמידי מחקר מובחרים למן השנה השנייה ללימודיהם לתואר דוקטור ולתקופה של עד ארבע שנים אקדמיות רצופות. את המועמדים למלגה מציעים המוסדות האקדמיים מקרב תלמידיהם, והמלגאים זכאים לפטור מלא משכר הלימוד. עד שנת 2017 היה סכום המלגה 27,000 דולר לשנה. משנת 2018/19 סכום המלגה הוא 100,000 ש"ח לשנה. נוסף על זה, כל מלגאי זכאי ל3,000– דולר לשנה לצורך השתתפות פעילה בכינוסים מדעיים ובסדנאות לימודים בחו"ל ולצורך שיתוף פעולה מדעי או לנסיעה לראיונות למשרת בתר–דוקטורט בחו"ל. בראש ועדת ההיגוי והשיפוט של תוכנית המלגות עומד חבר האקדמיה פרופ' משה אורן (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה.)" תהליך הסינון הקפדני שמפעילות האוניברסיטאות והוועדה המקצועית של האקדמיה לתוכנית המלגות מבטיח כי מקבליהן הם חוד החנית של החוקרים במדינת ישראל בתחומי המחקר שבהם המלגות מוענקות. באתר של מלגות אדמס יש מידע על התוכנית, עמוד אישי לכל מלגאי ובוגר התוכנית ודיווח מפורט על פעילויות התוכנית - הרצאות, סמינרים, כינוסים וסיורים. מימין: רכזת מלגות אדמס בת‚שבע שור, יו"ר ועדת ההיגוי והשיפוט חבר האקדמיה פרופ' משה אורן, סילבן אדמס, לינדה אדמס‚טרוי, מחזור 15של מלגאי אדמס, מרגרט אדמס ונשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, בסמינר אדמס 121 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מלגאי אדמס, חלוקה לפי תחומים אקדמיים הנדסתאווירונאוטיקהוחלל)1( אנרגייהסולרית)1( אבולוציה)1( אקולוגיה)2( רפואהומדעיהחיים)35( הנדסתמבנים)1( הנדסתמכונות)2( ננו‚מדע)2( כימיה)13( מתמטיקה)13( 142מלגאים ב16„מחזורים הנדסתחשמל)18( מדעיהמחשב)26( פיזיקה)27( למלגאי אדמס הישגים מרשימים במחקר, ומחקריהם, ממצאיהם והישגיהם מתפרסמים בכתבי עת בולטים כמו ,Science PNAS וCell–. הם מתקבלים להכשרות בתר–דוקטורט במוסדות הנבחרים בחו"ל, כגון MIT הרוורד, פרינסטון, ייל ומכון ברוד, ומבוקשים כחברי סגל צעירים באוניברסיטאות בארץ ובעולם., לחיזוק הקשר בין מלגאי אדמס בעבר לאלה שבהווה ולגיבוש קהילה מדעית צעירה בישראל האקדמיה יוזמת פעילויות שונות, ובהן סדנאות, סיורים לימודיים, הרצאות אורח של מדענים ידועי שם, כינוס שנתי וסמינר שנתי. הפעילויות מתקיימות לרוב בבית האקדמיה, ובמסגרתן נפגשים מלגאי כל המחזורים. סמינר אדמס וטקס הענקת המלגות לשנת תשע"ט התקיים במאי 2019 בהשתתפות סילבן אדמס ולינדה אדמס–טרוי, בנו ובתו של מר מרסל אדמס, שגם נשאו דברים בשם המשפחה. המרצה האורח פרופ' שי אפרתי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומנהל מרכז סגול לרפואה היפרבארית ומחקר, הרצה על "גישה חדשה לטיפול בפגיעות מוחיות". לאחר מכן חגגו המשתתפים במסיבת גן, ונשיאת האקדמיה הרימה כוסית לכבוד יום הולדתו ה99– של מר אדמס. בהמשך אותו החודש השתתפו מלגאי אדמס בשלוש סדנאות לתקשורת המדע שמטרתן לתת כלים להצגה אפקטיבית של מחקריהם בכינוסים מדעיים בין– לאומיים ובראיונות עבודה. הסדנאות התקיימו באקדמיה במשך שלושה ימים בהדרכת ענבר אמיר, מומחית בדיבור מול קהל. 122 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 6 > מלגות ומענקים המשתתפים בכינוס אדמס בחודש ינואר נערך באקדמיה כינוס אדמס השנתי, בהשתתפות מלגאי אדמס בהווה וכמה מבוגרי התוכנית, שהגיעו מכל רחבי הארץ. בכינוס נישאו הרצאות בתחומי מדע מגוונים, וניתנה בו הזדמנות לחברי קהילת המדענים הצעירים בישראל להכיר עמיתים. נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ויו"ר ועדת ההיגוי והבחירה של התוכנית פרופ' משה אורן בירכו את המשתתפים. מושב הפוסטרים בכינוס אדמס יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' ידין דודאי וחברי האקדמיה פרופ' שמעון אולמן ופרופ' אלי קשת נשאו הרצאות בכינוס. נוסף על אלה התקיימה תחרות פוסטרים מדעיים ששופטיה היו בוגרי התוכנית, ושלושה דוקטורנטים זכו בפרסים כספיים. אלה שבעת תלמידי המחקר שזכו במלגות אדמס לשנת תשפ"א: דנה בנימין, מדעי הרפואה, אוניברסיטת בר–אילן דליה ברון, פיזיקה, אוניברסיטת תל אביב גיל בשן, הנדסת חשמל/אופטיקה, אוניברסיטת בר–אילן יונדב ברי גינת, פיזיקה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל נעם ליפשיץ, מתמטיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים דן לירז, הנדסת חשמל, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל נועם שחר, מדעי הצמח, אוניברסיטת תל אביב לפרטים נוספים ראו באתר תוכנית מלגות אדמס www.adams.academy.ac.il 123 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 6.2>תוכניתמלגותרותארנון הכשרת בתר–דוקטורט בחו"ל לבוגרות תוכנית מלגות אדמס פרופ' רות ארנון, לשעבר נשיאת האקדמיה ויו"ר הוועדה לקידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה, החליטה לעודד חוקרות מצוינות המעוניינות להמשיך להכשרת בתר–דוקטורט בחו"ל ולתמוך בהן. להכשרת הבתר–דוקטורט בחו"ל חשיבות בקידום הקריירה האקדמית, וכדי להקל על חוקרות מצטיינות המתקשות לצאת להכשרה זו הקימה פרופ' ארנון בשנת 2016 קרן שנועדה לעודד את הבוגרות של תוכנית מלגות אדמס לנסוע לחו"ל ולהשלים את הכשרתן. בכל שנה תוכלנה בוגרות התוכנית לזכות במלגה בסך 20,000 דולר. את הזוכות בוחרת ועדת מלגות אדמס לפי הצטיינות במחקר. השנה הגדילה פרופ' ארנון את מספר המלגות והוענקו שלוש מלגות לזוכות האלה: איילת ארזי, נוסעת לבתר–דוקטורט במרכז האוניברסיטאי רפואי המבורג–אפנדורף בהמבורג שבגרמניה. ברכה לאופר–גולדשטיין, נוסעת לבתר–דוקטורט בארצות הברית כדי ללמוד ממומחים עולמיים בתחומי הנדסה שונים כגון אנליזה הרמונית, לימוד מכונה סטטיסטית ועיבוד סיגנלים. אביה רביב משה, נוסעת לבתר–דוקטורט במרכז סיימונס לגאומטרייה ופיזיקה באוניברסיטת סטוני ברוק בניו יורק שבארצות הברית. 6.3>תוכניתמלגותהאקדמיהלהבאתבתר€דוקטורנטים זריםמצטייניםלישראל האקדמיה ייסדה בשנת 2018 תוכנית יוקרתית להבאת בתר–דוקטורנטים מצטיינים מרחבי העולם לישראל. הטעם לכך הוא מספרם הקטן של בתר–דוקטורנטים במעבדות המחקר בארץ, בעיקר במדעים ובהנדסה, לעומת הייצוג הבולט של בתר–דוקטורנטים בקרב עובדי מעבדות המחקר בעולם. מטרות התוכנית הן למשוך חוקרים צעירים מצטיינים מרחבי העולם לבוא לישראל, להשתלב במעבדות המחקר שבה ולשמש מנוף לשיתופי פעולה בין–לאומיים; לחזק את המעבדות המובילות בישראל באמצעות חוקרים מצטיינים; לטוות קשרים מקצועיים ואישיים עם מדענים מצטיינים בתחילת דרכם בשאיפה שהם יובילו לשיתופי פעולה מחקריים בעתיד. ועדת היגוי בראשותו של לשעבר יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' איתמר וילנר שפעלה בשנת 2017 הכינה את המתווה לפעילות תוכנית המלגות. הוועדה סיימה את עבודתה, ועל פי המלצותיה מינתה האקדמיה ועדת שיפוט לבחירת הזוכים במלגה בראשות חבר האקדמיה פרופ' מוטי שגב. בוועדה חברים חברי אקדמיה וחברי סגל מקשת רחבה של תחומים אקדמיים במדעי הטבע ממגוון האוניברסיטאות בישראל וכן מדען בולט מחו"ל (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה)". הזוכים משתתפים בפגישה שנתית ובפעילויות שמארגנת האקדמיה. 124 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 6 > מלגות ומענקים במחזור הראשון לתוכנית העניקה האקדמיה תשע מלגות בתר–דוקטורט לחוקרים זרים מצטיינים עד גיל 33 בתחומי מדעי הטבע, המדעים המדויקים, הרפואה, מדעי החיים וההנדסה. הם קיבלו מלגה לשנתיים בסכום של 35,000 דולר לשנה. האקדמיה נותנת מחצית מהסכום, ואת מחציתו השנייה נותנת האוניברסיטה. לקראת סבב המלגות השני החליטה האקדמיה, בהמלצת ועדת השיפוט, לשפר את תנאי המלגה כדי להשוות אותה למלגות יוקרתיות אחרות. כיום זכאים למלגות התוכנית חוקרים זרים מצטיינים שאינם שוהים בישראל בזמן ההגשה, עד ארבע שנים מסיום הדוקטורט. המלגה ניתנת לשנתיים בסכום של 45,000 דולר לשנה. גם כאן האקדמיה נותנת מחצית מסכום המלגה, ואת מחציתו השנייה המלגאי מקבל מהאוניברסיטה המארחת כסכום תואם. מלגאי תוכנית האקדמיה להבאת בתר‚דוקטורנטים זרים מצטיינים לישראל במהלך סיור בעיר עכו. משמאל למטה: המלגאים עם חבר האקדמיה פרופ' צבי בן‚אברהם (במרכז) בעקבות הניסיון של הפעלת התוכנית בשנותיה הראשונות נערכו בה שינויים נוספים, ובהם בסכום המלגות, שנקבע ל157,000– ש"ח לשנה, ובהגשת המועמדות, האפשרית גם ישירות בידי המועמדים. קול קורא הופץ דרך האוניברסיטאות, דרך חברי האקדמיה, חברי האקדמיה הצעירה הישראלית ודרך האקדמיות הצעירות בעולם. 125 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים המלגאים לשנת תש"ף הם אלה: Cao Wei Dr. מסין - משתלם בכימיה, אצל פרופ' מיכאל אורבך ופרופ' עודד הוד באוניברסיטת תל אביב Hassdenteufel Sarah Dr. מגרמניה - משתלמת בגנטיקה מולקולרית, אצל פרופ' מאיה שולדינר במכון ויצמן למדע Kaur Karamveer Dr. מהודו - משתלמת באסטרופיזיקה, אצל ד"ר ניקולס סטון באוניברסיטה העברית בירושלים Li Yang Dr. מסין - משתלם בכימיה, אצל פרופ' סנפורד רוכמן באוניברסיטה העברית בירושלים Sun Chen Dr.מסין-משתלםבפיזיקה,אצלפרופ'מיכאלגלרופרופ'תומרוולנסקיבאוניברסיטתתלאביב Wang Ying Dr. מסין - משתלמת במדעי החומרים ואלקטרוכימיה, אצל פרופ' מני שלום באוניברסיטת בן–גוריון בנגב Watanabe Masataka Dr. מיפן - משתלם בפיזיקה, אצל פרופ' מיכה ברכוז במכון ויצמן למדע Zhang Jing Dr. מסינגפור - משתלם במתמטיקה, אצל פרופ' אסף רינות באוניברסיטת בר–אילן הוועדה תפרסם את שמות הזוכים במלגות לשנת תשפ"א בחודשים הקרובים. 6.4>פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמצטייניםבמדעיהטבעוההנדסה תוכנית פרסי בלווטניק למדענים צעירים הושקה בשנת 2018באקדמיה בשיתוף עם האקדמיה למדעים של ניו יורק ועם קרן משפחת בלווטניק. פרסי בלווטניק ניתנים למדענים צעירים מצטיינים בתחילת דרכם העצמאית במחקר. הפרסים מוענקים מדי שנה לשלושה חוקרים צעירים ומבטיחים באוניברסיטאות ישראליות בשלושה תחומים - מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה וכימיה - לציון הישגים יוצאי דופן ולעידוד מצוינות, מקוריות וחדשנות. סכום הפרס הוא 100,000 דולר במענק בלתי מוגבל - אחד הפרסים הגדולים ביותר שנוסדו בשביל חוקרים בתחילת דרכם. ועדת הפרס, המורכבת מחברי אקדמיה וממדענים ידועי שם, בחנה את המלצות האוניברסיטאות ובחרה את הזוכים לשנת :2020 ד״ר איגור אוליצקי, המחלקה לבקרה ביולוגית, מכון ויצמן למדע ד״ר עמנואל לוי, המחלקה לביולוגיה מבנית בפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע ד״ר גיא רוטבלום, המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, מכון ויצמן למדע בראש הוועדות המדעיות עמדו גם השנה חברי האקדמיה פרופ' איתמר וילנר, פרופ' עדי קמחי ופרופ' מוטי שגב. בראש המועצה המדעית המייעצת Council( Advisory Scientific) עומדים זוכה פרס נובל וחבר האקדמיה פרופ' אהרן צ'חנובר ונשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים של ניו יורק אליס רובינשטיין. יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' ידין דודאי מלווה את התוכנית מקצועית ומופקד על הקשר עם האקדמיה למדעים של ניו יורק. 126 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 6 > מלגות ומענקים זוכי הפרס הצטרפו לקהילת חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים בארצות הברית, המונה כיום כמעט 300 זוכים. הם יוזמנו להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק, הנערך בניו יורק מדי קיץ, שבו מתכנסים חוקרים להחליף רעיונות חדשים ולבנות שיתופי פעולה חוצי–תחומי–דעת. 6.5>קרןבת€שבעדהרוטשילדומענקיהשתלמותע"שאהרןואפריםקציר קרן בת–שבע דה רוטשילד לקידום המדע בישראל נוסדה כקרן פרטית שמורה, ובשנת 1993 העבירה הברונית דה רוטשילד את הקרן לידיה של האקדמיה. מטרת קרן בת–שבע דה רוטשילד היא לפעול לקידום המדע הבסיסי בישראל באמצעות תמיכה בכינוסים בין–לאומיים, בביקוריהם בארץ של מדענים בעלי שם מהעולם ובתמיכה בנסיעות לחו"ל של חוקרים ישראלים צעירים לצורך השתלמות. את פעילותה המדעית של הקרן מכוון חבר יועצים המורכב מחברי אקדמיה וממדענים ישראלים מכמה תחומי דעת בראשותו של חבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה (לרשימת חברי חבר היועצים של הקרן ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה.)" הקרן תומכת בפעילויות מדע על בסיס מצוינות מחקרית, בייחוד בנושאים חדשניים הראויים לקידום בארץ. מועד קיומן של חלק מהפעילויות שאישרה הקרן בשנת 2020 נדחה בגלל התפשטות מגפת הקורונה. תמיכת קרן בת–שבע דה רוטשילד לקידום המדע בישראל באה לידי ביטוי בדרכים אלה: סמינרי בת–שבע דה רוטשילד הקרן תומכת בסמינרים המיועדים לפיתוח הידע בישראל בתחומים שבחזית המדע ולחילופי מידע ורעיונות. הסמינרים אינם מכוונים למלא את צרכיה של קבוצה מקצועית מסוימת בתוך מוסד מסוים אלא מאפשרים לכל העוסקים בתחום במוסדות השונים לדון בו במשותף ולהפיק את התועלת המרבית מן הדיון. משום כך הקרן דורשת שהוועדה המארגנת של כל סמינר תורכב מאנשי מקצוע המייצגים שלושה לפחות ממוסדות המחקר העוסקים בתחום, וכי הסמינר יהיה פתוח למשתתפים מכל אוניברסיטאות המחקר ומכוני המחקר בארץ. על מגיש הבקשה להיות חבר סגל באוניברסיטה או במכון מחקר בישראל. משך הסמינר הוא ארבעה- חמישה ימים, והוא נערך לרוב במקום מבודד, מחוץ לכותלי המוסדות האקדמיים ומחוץ לעיר. סך התמיכה בסמינר הוא עד 40,000 דולר. בשנת 2020 אישרה קרן בת–שבע דה רוטשילד את התמיכה בסמינרים האלה: 1 סמינרבנושא:.Molecules and Atoms, Photons, Using Simulations Quantum ד"רעמנואלדלהטורהמאוניברסיטתבר–אילן(יו"רהוועדההמארגנת),פרופ'לבחייקוביץמאוניברסיטת בר–אילן, ד"ר עופר פירסטנברג ממכון ויצמן למדע וד"ר יואב שגיא מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל Prof.ImmanuelBloch,UniversityofMunichandProf.TimLanger,Universityof Stuttgart עדסכוםשל40,000דולר 127 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משתתפי סמינר בת‚שבע בנושא: Molecules and Atoms, Photons, Using Simulations Quantum, שהתקיים בחודש פברואר בקיבוץ עין גדי. צילום: מור רוזס 2 סמינרבנושא:.Neutrons of Science The פרופ' דגנית דנינו מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל (יו"ר הוועדה המארגנת), פרופ' רועי בק–ברקאי מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' יובל גולן מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, פרופ' אהוד גזית מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר אייל יהל מהקריה למחקר גרעיני באר שבע, פרופ' יכין כהן מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, פרופ' איגור לובומירסקי ממכון ויצמן למדע, פרופ' אורי רביב מהאוניברסיטה העברית בירושלים עד סכום של 40,000 דולר 3 סמינרבנושא:. Rigidity and Equidistribution Walks, Random פרופ' אילון לינדנשטראוס מהאוניברסיטה העברית בירושלים (יו"ר הוועדה המארגנת), פרופ' אורי בדר ממכוןויצמןלמדע,פרופ'יאירגלזנרמאוניברסיטתבן–גוריוןבנגב,פרופ'ברקוייסמאוניברסיטתתלאביב עד סכום של 40,000 דולר 4 סמינרבנושא:. Growth Plant of Biology and Physics ד"ר עידו רגב מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב (יו"ר הוועדה המארגנת), ד"ר יסמין מרוז מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' סיגל סבלדי–גולדשטיין מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ד"ר עידן עפרוני מהאוניברסיטה העברית בירושלים עד סכום של 40,000 דולר 5 סמינר בנושא:. Future the – Stringology פרופ' גד לנדאו מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל (יו"ר הוועדה המארגנת), פרופ' מיכל זיו יוקלסון מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, פרופ' אמיר עמיהוד מאוניברסיטת בר–אילן עד סכום של 40,000 דולר 6 סמינרבנושא:. Relativity General and Equations Differential Partial Nonlinear פרופ' אורי עמוס מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל (יו"ר הוועדה המארגנת), פרופ' מתניה בן ארצי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' גילברט ויינשטיין מאוניברסיטת אריאל בשומרון, פרופ' לביא קרפ ממכללת אורט בראודה עד סכום של 40,000 דולר 128 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 6 > מלגות ומענקים סדנאות בת–שבע דה רוטשילד סדנאות בת–שבע דה רוטשילד נועדו לקידום נושאי מחקר חדשניים בעלי אופי בין–תחומי באמצעות איחוד כוחות מחקריים מהאוניברסיטאות בארץ. למחקר הבין–תחומי מקום מרכזי במדע, והקרן רואה חשיבות רבה בקידומו. אפשר להציע סדנאות בין–תחומיות הן במדעי הטבע והן במדעי הרוח והחברה בתחומים שיש להם זיקה ניכרת למדעי הטבע. על הוועדה המארגנת של כל סדנה לכלול אנשי סגל המייצגים שלושה לפחות ממוסדות המחקר בישראל. סך התמיכה בסדנה הוא עד 10,000 דולר. בשנת 2020 אישרה קרן בת–שבע דה רוטשילד את התמיכה בסדנאות האלה: 1 סדנהבנושא:.Workshop Psychiatry Computational Israeli 1st The פרופ' יעל ניב מאוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית, ד"ר ערן אלדר מהאוניברסיטה העברית בירושלים (יושבי ראש הוועדה המארגנת), פרופ' רוני גבע מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, פרופ' גל שובל מאוניברסיטת תל אביב עדסכוםשל10,000דולר 2 סדנהבנושא:. Agriculture in Delivery Nano-Structure for Robotics פרופ' סיגל ברמן מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב (יו"ר הוועדה המארגנת), פרופ' אביטל בכר ממינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני, פרופ' שלמה מרגל מאוניברסיטת בר–אילן, ד"ר ילנה פוברנוב ממינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני עד סכום של 10,000 דולר 3 סדנהבנושא:. Biology Bone for Analysis Post-Genome Skeleton: the of Mathematics פרופ' דוד קרסיק מאוניברסיטת בר–אילן (יו"ר הוועדה המארגנת), פרופ' ינקל גבט מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' נועם לבאות מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, ד"ר מילנה פרנקל–מורגנשטרן מאוניברסיטת בר–אילן עד סכום של 10,000 דולר עמיתי בת–שבע דה רוטשילד תוכנית עמיתי בת–שבע דה רוטשילד נועדה להזמנת מדענים מהמעלה הראשונה מרחבי העולם לביקור בישראל למפגשים עם מדענים ועם סטודנטים ישראלים לחילופי ידע, דעות ורעיונות בתחום התמחותם. על המועמד להיות מתחום מדעי הטבע, ועל תוכנית הביקור המיועדת לעמית לכלול ביקורים בשלושה מוסדות אקדמיים לפחות. סך התמיכה בביקור עמית הוא עד 5,000 דולר. בשנת 2020 אישרה קרן בת–שבע דה רוטשילד את התמיכה בביקורי העמיתים האלה: Prof. Fernando T. Maestre, University of Alicante, Spain .1 ביקור במוסדות האלה: האוניברסיטה העברית בירושלים - הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה בקמפוס רחובות, אוניברסיטת תל אביב, מרכז מחקר גילת לחקלאות על סף המדבר ואוניברסיטת בן–גוריון בנגב - המכונים לחקר המדבר בקמפוס שדה בוקר. החוקרים המארחים הם פרופ' אפרת שפר, פרופ' ז'וזה גרינצווייג, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה בקמפוס רחובות. עד סכום של 3,150 דולר 129 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים Prof. Gerhard G. Paulus, University of Jena, Germany .2 ביקור במוסדות האלה: מכון ויצמן למדע, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב והאוניברסיטה העברית בירושלים. החוקר המארח הוא פרופ' יצחק מרון ממכון ויצמן למדע. עד סכום של 3,610 דולר Prof. Nickolas Kotov, University of Michigan, Ann Arbor, MI, USA .3 ביקור במוסדות האלה: אוניברסיטת בן–גוריון בנגב, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון ויצמן למדע. החוקר המארח הוא פרופ' רז ילינק מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב. עד סכום של 5,000 דולר Prof. Rein V. Ulijn, New York City University, NY, USA .4 ביקור במוסדות האלה: אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב, מכון ויצמן למדע והאוניברסיטה העברית בירושלים. החוקר המארח הוא פרופ' אהוד גזית מאוניברסיטת תל אביב. עד סכום של 5,000 דולר Prof. David J. Procter, University of Manchester, UK .5 ביקור במוסדות האלה: אוניברסיטת בר–אילן, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ומכון ויצמן למדע. החוקר המארח הוא פרופ' שמריהו הוז מאוניברסיטת בר–אילן. עד סכום של 4,200 דולר מענקי השתלמות ע"ש אהרן ואפרים קציר מענקי השתלמות ע"ש אהרן ואפרים קציר נועדו להשתלמות קצרה (חודש עד חודשיים) במחקר ובשיטות עבודה במעבדות מובילות בעולם בתחומים של מדעי החיים, רפואה, מדעים מדויקים והנדסה. המענקים מיועדים לדוקטורנטים מכל האוניברסיטאות בישראל וכן לחוקרים בעלי תואר PhD ולבעלי תואר MD, עד חמש שנים מקבלת התואר. עדיפות ניתנת לחוקרים צעירים אשר אין עומדת לרשותם קרן השתלמות. בשנת 2020 קיבלו את מענק ההשתלמות ע"ש אהרן ואפרים קציר: 1 תומר אורקה מאוניברסיטת תל אביב, השתלמות ב–. Department of Coastal and Marine Systems Science, Coastal Carolina University, Conway, SC, USA עד סכום של 5,000 דולר 2 ניצן בר ממכון ויצמן למדע, השתלמות ב–. European Centre for Nuclear Research (CERN), Geneva, Switzerland עד סכום של 5,000 דולר 130 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 6 > מלגות ומענקים 3 ליאור גור מאוניברסיטת בר–אילן, השתלמות ב–. College of Agriculture and Life Science, Cornell University, Ithaca, NY, USA עד סכום של 5,000 דולר 4. ענבל וייסבורד מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, השתלמות ב– Department of Materials Science and Nano-engineering, Rice University, Houston, TX, USA עד סכום של 5,000 דולר 5 ד"ר מיכל וינקר שוסטר מבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד, השתלמות ב–. Department of Pediatrics, Hospital for Sick Children, Toronto, Canada עד סכום של 5,000 דולר 6 מתן יובל מאוניברסיטת תל אביב, השתלמות ב–. Reefscape Genomics Lab, California Academy of Sciences, San Francisco, CA, USA, and will conduct underwater marine fieldwork in the Island of Curaçao עד סכום של 5,000 דולר 7 מירב כהן ממכון ויצמן למדע, השתלמות ב–. Mount Sinai School of Medicine, New York, NY, USA עד סכום של 5,000 דולר 8 רונן ליברמן מאוניברסיטת תל אביב, השתלמות ב–. Department of Biology, Pennsylvania State University, State College, PA, USA עד סכום של 4,400 דולר 9 יבגני מקגון ממכון ויצמן למדע, השתלמות ב–. Department of Energy Conversion and Storage, Technical University of Denmark, Copenhagen, Denmark עד סכום של 5,000 דולר 10 אנדריי איתן רובין מאוניברסיטת תל אביב, השתלמות ב–. Department of Medicine and CNSI Technological Center, CNSI Technological Center and University of California Los Angeles, CA, USA עד סכום של 5,000 דולר 11 ליאור שני מאוניברסיטת בר–אילן, השתלמות ב–. Department of Chemical Engineering, Columbia University and Brookhaven National Laboratories, NY, USA עד סכום של 5,000 דולר 131 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 132 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 6 > מלגות ומענקים 6.6>הקרןלקידוםמדעיהרוחוהחברה פעילות הקרן למען קידום המחקר בישראל באה לידי ביטוי בתמיכה כספית בכינוסים, בתוכנית עמיתים ובתוכנית השתלמויות. בראש ועדת ההיגוי של הקרן עומד חבר האקדמיה פרופ' אבנר הולצמן (לרשימת חבריהוועדהראולהלןבפרק 10"ועדותהאקדמיה)".בשלמספרגדולשלבקשותלתמיכההגדילההאקדמיה את תקציב הקרן במידה ניכרת. מועד קיומן של חלק מהפעילויות שאישרה הקרן בשנת תש"ף נדחה בגלל התפשטות מגפת הקורונה. כינוסים הקרן מממנת כינוסים במחקר במדעי הרוח והחברה, שיביאו להעמקת הידע בישראל בתחומים שבחזית המדע ולהחלפת מידע ורעיונות. את הכינוסים מעבירים מדענים בכירים מישראל ומחו"ל. הכינוסים לא מכוונים למלא את צרכיה של קבוצה מקצועית אחת בתוך מוסד אחד, אלא מאפשרים לכל העוסקים במחקר בתחום מסוים במוסדות השונים לדון בו במשותף ולהפיק את התועלת המרבית מן הדיון. משום כך הקרן דורשת שהוועדה המארגנת של כל כינוס תורכב מאנשי מקצוע המייצגים שניים לפחות ממוסדות המחקר העוסקים בתחום, וכי הכינוס יהיה פתוח למשתתפים מכל המוסדות האלה בישראל. יש לקיים את הכינוס בתנאים המאפשרים לימוד נושא מתוך יצירת מגע רצוף בין התלמידים, החוקרים הצעירים והמדענים הישראלים לבין המדענים המוזמנים מחו"ל. לשם יצירת תנאים אלה רצוי לקיים את הכינוס מחוץ למוסדות המשתתפים. נוסף על הרצאות פתוחות לקהל מתקיימים במשך כל זמן הכינוס מפגשים ודיונים בין המרצים לבין קבוצות קטנות של תלמידים, אשר מתפנים לזמן זה מעיסוקיהם האחרים. כך יכולים המרצים האורחים להכיר את התלמידים היכרות אישית, לעמוד על טיבם ולבנות קשרים ושיתופי פעולה. סך התמיכה בכינוס הוא עד 30,000 דולר. בשנת תש"ף תינתן תמיכה לכינוסים האלה: 1. פגיעוּיות vulnerabilities() בגיל זקנה: היבטים של ביטחון סוציאלי וכלכלי, הרפורמות בפנסייה ומערך הטיפולהממושךCare( Term )Long פרופ' אורלי בנימין מאוניברסיטת בר–אילן, ד"ר אבישי בניש מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' ג'וני גל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' ישראל דורון מאוניברסיטת חיפה, ד"ר ענת הרבסט– דבי מאוניברסיטת בר–אילן, ד"ר לילך לוריא מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר מיכל קורא מאוניברסיטת חיפה עד סכום של 16,795 דולר Judaizing the Italian Renaissance .2 פרופ' תמר הרציג מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר יעקב מאשיטי מאוניברסיטת בר–אילן, פרופ' דוד מלכיאל מאוניברסיטת בר–אילן עד סכום של 20,000 דולר 133 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים Longitudinal Research of Income Inequality .3 לימור גבאי–אגוזי מאוניברסיטת בר–אילן, מאיר יעיש מאוניברסיטת חיפה, הדס מנדל מאוניברסיטת תל אביב, טלי קריסטל מאוניברסיטת חיפה עד סכום של 20,000 דולר Mapping the Cultural and Social Diversity of the Southern Levant in the .4 Hellenistic Period פרופ' עדי ארליך מאוניברסיטת חיפה, פרופ' עוזי ליבנר מהאוניברסיטה העברית בירושלים עד סכום של 20,000 דולר Money Matters: Jews, Christians and the Medieval Market .5 פרופ' אלישבע באומגרטן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר מיכה פרי מאוניברסיטת חיפה עד סכום של 20,000 דולר New Directions: Sephardi-Mizrahi Migrations in Global Contexts .6 ד"ר יצחק דהאן מאוניברסיטת בר–אילן, ד"ר נסים לאון מאוניברסיטת בר–אילן, ד"ר אביעד מורנו מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, פרופ' ירון צור מJpress–, פרופ' לריסה רמניק מאוניברסיטת בר–אילן עד סכום של 20,000 דולר תוכנית העמיתים הקרן מממנת הזמנת מדענים מהמעלה הראשונה מרחבי העולם לישראל לכמה ימים לפגישה עם מדענים ועם סטודנטים ישראלים להחלפת ידע, דעות ורעיונות בתחום התמחותם. התוכנית מיועדת למדענים מתחומי מדעי הרוח והחברה בלבד. כל חבר סגל בכיר במוסד להשכלה גבוהה בישראל המוכר על ידי המל"ג זכאי להגיש בקשה להזמנת עמית. המלגה ניתנת עד לסכום של 5,000 דולר. בשנת תש"ף הוחלט לממן את ביקורי העמיתים האלה: Prof. Jessica Borelli, University of California, Irvine, CA, USA .1 ביקור במוסדות האלה: המכללה האקדמית תל אביב–יפו ואוניברסיטת בר–אילן עד סכום של 5,000 דולר Prof. Peter Fonagy, University College London, UK .2 ביקור במוסדות האלה: המכללה האקדמית תל אביב–יפו, המכללה האקדמית עמק יזרעאל עד סכום של 4,650 דולר Prof. Vittorio Gallese, University of Parma, Italy .3 ביקור במוסדות האלה: אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, המרכז הבינתחומי הרצליה עד סכום של 5,000 דולר 134 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 6 > מלגות ומענקים Prof. Steven J. Gold, Michigan State University, East Lansing, MI, USA .4 ביקור במוסדות האלה: אוניברסיטת בר–אילן, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב עד סכום של 4,800 דולר Dr. David Roberts, SIL International, Dallas, TX, USA .5 ביקור במוסדות האלה: אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר–אילן, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת חיפה עד סכום של 5,000 דולר Prof. Patrick W. Thompson, Arizona State University, Tucson, AZ, USA .6 ביקור במוסדות האלה: אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב ומכון ויצמן למדע עד סכום של 4,230 דולר מענקי השתלמות המענקים נועדו להשתלמות במחקר ובשיטות עבודה בספרייה, בארכיב, במעבדה או במסגרת מתאימה אחרת בחו"ל למשך חודש עד חודשיים בתחום מדעי הרוח והחברה. המענקים ניתנים לדוקטורנטים מכל מוסדות המחקר בישראל וכן לחוקרים בעלי תואר דוקטור, עד עשר שנים מקבלת התואר. עדיפות ניתנת לחוקרים צעירים שאין עומדת לרשותם קרן השתלמות. בהערכת הבקשה נבחנות איכות המועמד, איכות הבקשה ואיכות המוסד המארח. סך כל מענק הוא עד 5,000 דולר, והוא מיועד לכיסוי הוצאות הנסיעה והשהייה. ביוני 2019 הוחלט לממן את ההשתלמויות האלה: 1 ד"ר טל זלמנוביץ, השתלמות ב–. Bodleian Libraries, University of Oxford, and BBC Written Archives Centre, UK עד סכום של 4,550 דולר 2 ד"ר אהרן טבגר, השתלמות ב–. Bade Museum of Biblical Archeology, Berkeley, CA, USA עד סכום של 5,000 דולר 3 תמר ישראלי, השתלמות ב–. Edinburgh University Library, Scotland עד סכום של 4,986 דולר 4 שחף לשם, השתלמות ב–. Columbia University Medical Center, New York City, NY, USA עד סכום של 4,900 דולר 135 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 5 גל סלע, השתלמות ב–. Faculty of Theology and Religion, University of Oxford, UK עד סכום של 5,000 דולר 6 ד"ר רותם עבדו, השתלמות ב–. Graduate School of Education, University of California, Berkeley, CA, USA עד סכום של 4,955 דולר 7 איל רבין, השתלמות ב–. Centre for Education and Learning, Delft University of Technology, Netherlands עד סכום של 5,000 דולר 8 עדי שורק, השתלמות ב–. Bibliothèque de Arsenal’l, Paris, France עד סכום של 5,000 דולר 6.7>מלגותקרןפולקסבישראל קרן פולקס, שמרכזה בלונדון, מעניקה מלגות המיועדות לתלמידי רפואה הלומדים גם לקראת תואר שלישי במדעי החיים. מדי שנה בשנה מעניקה הקרן, באמצעות האקדמיה, מלגות לתקופה של עד שלוש שנים. סכום המלגה נע בין 1,200 ל2,000– לירות שטרלינג לשנה. בחירת המועמדים נעשית באמצעות ועדה של האקדמיה, והחלטות הוועדה כפופות לאישור נאמני קרן פולקס בלונדון. יו"ר הוועדה בישראל הוא חבר האקדמיה פרופ' משה אורן (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה.)" אלה הזוכים במלגות פולקס לשנת תש"ף: יחזקאל אליהו מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, מקס דרבקין מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, יואב חרפק– עמיקם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שיר טוביאנה מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, שירן קעטבי מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב והאוניברסיטה העברית בירושלים, איתן קפלן מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל אלה התלמידים שמלגתם נמשכת משנים קודמות: איילת אלפרט–ג'רבי מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, יובל יוגב מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, תומר מאירסון מהפקולטה לרפואה בצפת ואוניברסיטת בר–אילן, יהושע מוס מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אביבמזרחי–קליגרמהאוניברסיטההעבריתבירושלים,טניהפיינסוד–לוימהאוניברסיטההעבריתבירושלים, אלון פלד מאוניברסיטת תל אביב, נעים שאהין מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ענבר שלומוביץ מאוניברסיטת תל אביב 136 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 6 > מלגות ומענקים 6.8>מלגותבתר€דוקטורטבפיזיקהגרעינית האקדמיה מפעילה תוכנית מלגות בתר–דוקטורט בתחום הפיזיקה הגרעינית שמטרתה להרחיב ולבסס את המצוינות האקדמית של התחום בישראל. בחירת המועמדים נעשית באמצעות ועדה של האקדמיה. יו"ר הוועדה הוא פרופ' יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה.)" המלגות מיועדות לחוקרים צעירים מצטיינים המעוניינים לצאת להשתלמות בתר–דוקטורט באחד המוסדות המובילים בחו"ל בתחום הפיזיקה הגרעינית ושזה להם הבתר–דוקטורט הראשון בחו"ל. סכום המלגה הוא 160,000 ש״ח, והיא ניתנת לשנת מחקר אחת בחו"ל, המוקדשת כולה למחקר בפיזיקה גרעינית. הזוכים יכולים לבקש פריסה של המענק לשנתיים. הזוכה לשנת תש"ף הוא בן אוחיון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שנסע להשתלמות בתר–דוקטורט בפיזיקהגרעיניתבSwitzerland– Zürich, Hochschule Technische .Eidgenössische הזוכה לשנת תשפ"א הוא נעם גבריאלוב מהאוניברסיטה העברית בירושלים. 6.9>מלגותהאקדמיהלמשתתפיכינוסיקאוולי האקדמיה מציעה מלגות נסיעה המיועדות לתמיכה בשיתופי פעולה בין חוקרים צעירים מצטיינים מישראל ומארצות הברית שהשתתפו בכינוסים של תוכנית קאוולי Science( of Frontiers Kavli). במסגרת התוכנית מתקיימים מדי שנתיים כינוסים בין–תחומיים במדעי הטבע, בישראל ובארצות הברית לסירוגין, בהשתתפות מדענים צעירים מצטיינים מישראל ומארצות הברית (למידע נוסף על כינוסי תוכנית קאוולי ראו לעיל בפרק 2 "פעילות החטיבה למדעי הטבע.)" כדי לעודד את המשך הקשר בין המשתתפים בכינוסים אלו הקימה השנה האקדמיה תוכנית מלגות שמטרתה לאפשר בנייה של שיתוף פעולה ארוך טווח בין המדענים הצעירים שהשתתפו בכינוסי קאוולי, לחיזוק הקשרים המדעיים בין שתי המדינות. המלגות ניתנות לנסיעות של החוקרים המשתפים פעולה מהמדינה האחת לאחרת כדי לייסד מיזמים מדעיים משותפים - כינוסים, פרסומים מדעיים וכדומה. סכום המלגה הוא עד 5,000 דולר, והוא ניתן לצורך מימון הוצאות הנסיעה של החוקר. 137 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 138 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 7 פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה 139 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 139 דין וחשבון שנתי >תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: חלק תחתון של פסל אישה משיש אפור, כמעט בגודל טבעי, שנמצא מדרום לכותל הדרומי של הר הבית. על סמך סגנונו נראה כי יש לתארכו למאה השלישית לספירה. הפריט הוא חלק מתצוגה ארכאולוגית שהושאלה לאקדמיה באדיבות רשות העתיקות והוא מוצב בפטיו של בית האקדמיה. 140 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פעילויות נוספות לקידום 7 מטרותיה של האקדמיה 7.1>האקדמיההצעירההישראלית האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הקימה בנובמבר 2012 את האקדמיה הצעירה הישראלית. האקדמיה הצעירה פועלת עצמאית, בגיבויה ובסיועה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. חברי וחברות האקדמיה הצעירה הם אנשי ונשות מדע מצטייניםמהשורההראשונהובולטיםבתחומםהמחויביםלמעורבותציבוריתחברתיתפעילהבנושאיםהקשורים בענייניה של האקדמיה. החברות והחברים החדשים נבחרים בידי חברי האקדמיה הצעירה על פי תקנון מוסכם. בבסיס בחירת החברים קיימת השאיפה לשמור על איזון דיסציפלינרי ועל ייצוג הולם של הקהילה המדעית בישראל,בכפוףלעקרוןהמצוינותכתנאיקובע.כהונתהחבריםוהחברותהיאלתקופהקצובהשלארבעשנים. בשנת הפעילות החולפת קיבלה מליאת האקדמיה הצעירה החלטה עקרונית למקד את פעילותה ולרכז את מאמציה בשני יעדים אסטרטגיים: קידום חוקרות וחוקרים צעירים וחיזוק הקשר בין האקדמיה לקהילה בדגש על הפריפריה החברתית והגאוגרפית. בד בבד, ברוח האקדמיה הצעירה, נשמרת האפשרות לחברים ליזום ולקדם מיזמים נוספים. בשנת 2019 בחרה האקדמיה הצעירה שמונה חוקרים וחוקרות חדשים: פרופ' עופר אשכנזי, פרופ' יוסי יובל, ד"ר ליעד מודריק, פרופ' איציק מזרחי, פרופ' חיים סוכובסקי, פרופ' ראמי עקילאן, פרופ' בינה קליסקי ופרופ' אבי שרודר. קבלת חברים חדשים ופרדה מחברים פורשים באוניברסיטת בר‚אילן. צילום: לירון אלמוג 141 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לאקדמיה הצעירה ועד מנהל הנבחר באספה הכללית של האקדמיה הצעירה, ובו שלושה חברים מתחומי דעת שונים: פרופ' אבי צדוק (יו"ר), פרופ' מיכל בר–אשר סיגל ופרופ' תמי גיגר. הוועד המנהל מופקד על אלה: עידוד יוזמות ופעולות הנדרשות להשגת מטרות האקדמיה הצעירה; פיתוח תוכנית אסטרטגית; יישום החלטות האקדמיה הצעירה; ריכוז תוכניות ופעילויות, אישורן ותקצובן; קיום קשר עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועם גופים מרכזיים במערכת האקדמית והציבורית. נציגי האקדמיה הצעירה הישראלית בביקור בבית נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין בירושלים. צילום:נוה בן שמואל בחודש פברואר אירח נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין את נציגי האקדמיה הצעירה במשכנו בירושלים למפגש ראשון. החברים הציגו לפני הנשיא את המטרות האסטרטגיות המרכזיות של האקדמיה הצעירה: קידום חוקרות וחוקרים צעירים וחיזוק הקשר בין האקדמיה לקהילה, בדגש על הפריפריה החברתית והגאוגרפית. הנשיא הביע עניין רב בחסמים העומדים בפני תלמידים ערבים בכניסה לאוניברסיטאות. לסיום המפגש המרגש העניקו החברים לנשיא שתי ערכות של המשחק המדעי שמקדמת האקדמיה הצעירה, "המסע אל מונדוס", בעברית ובערבית. החברים והחברות באקדמיה הצעירה פועלים בוועדות בתחומים שונים או בקבוצה סביב מיזם מסוים: סדרת הרצאות הקשורות למגפת הקורונה במהלךחודשאפריל,בתקופתההסגרשנקבעבשלהתפשטותמגפתהקורונה,יזמההאקדמיההצעירהסדרהבת15 הרצאותמקוונותעלנושאימחקרשוניםהקשוריםלמגפתהקורונה,בתחומים:רפואה,מדיניותציבורית,אקולוגיה, היסטוריה, עבודה סוציאלית, מתמטיקה, מדעי המוח ועוד. האקדמיה הצעירה רתמה שני שותפים למיזם - 142 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה גלי צה"ל ו"מדע גדול בקטנה". ההרצאות שודרו כל ערב בשעה 20:30 בשידור חי בעמודי הפייסבוק של האקדמיה הצעירה ושל השותפים למיזם, אל מול קהל של אלפי צופים. נוסף על זה, שודרה בגלי צה"ל מדי יום פינה ייעודית בהנחיית חברת האקדמיה הצעירה ד״ר ליעד מודריק, ובה שיחה מקדימה עם החוקר שהרצה באותו ערב. בדוברים בסדרה היו שלושה חברי האקדמיה הצעירה חברת האקדמיה הצעירה פרופ' אילת ברעם‚צברי בהרצאה חיה מקוונת בסדרת ההרצאות בנושא ובוגרת אחת. הקורונה, "קרב מדע" מארגני המיזם הם אלה: ד"ר חיים ביידנקופף, פרופ' מיכל בר–אשר סיגל, פרופ' אילת ברעם–צברי, פרופ' תומר וולנסקי, ד"ר ליעד מודריק, פרופ' בינה קליסקי וד"ר יעל שטרנהל. ועדת סקר חוקרים וחוקרות בראשית דרכם האקדמית 2.0 האקדמיה הצעירה השלימה בחודשים האחרונים סקר מקיף בקרב מדעניות ומדענים צעירים מכל תחומי המחקר והידע, דור העתיד של המדע הישראלי, אשר הצטרפו לסגל הבכיר של אוניברסיטאות המחקר בעשור האחרון. השיבו לסקר כאלף חברי סגל בכיר. תוצאות הסקר יפורסמו בשנת 2020 לאחר שיסתיים תהליך ניתוחן. מטרת הסקר הייתה למפות את נקודות החוזק של המערכת האקדמית בגיוס מדענים צעירים וקליטתם ואת הנקודות הטעונות שיפור. הסקר עוסק בסוגיות רבות: השתלבות לאחר בתר–דוקטורט (אם רלוונטי), הקמת תשתיות מחקר, נושאי הוראה, תמיכה מנהלית, הנחיית סטודנטים ובתר–דוקטורנטים, תהליכי קידום, הנחיה וחניכה, ייצוג קבוצות אוכלוסייה שונות בקרב הסגל הנקלט ועוד. תוצאות הסקר מספקות כלי ייחודי לעיצוב ולבקרה של מדיניות אקדמית, הן ברמה המוסדית והן ברמה הלאומית. בחודשים הקרובים תתקיימנה פגישות בכל אחת מהאוניברסיטאות, ובהן ישתתפו הנשיא והרקטור של כל אוניברסיטה, על מנת להציג לפניהם את התוצאות שהתקבלו במוסד שלהם. זהו סקר שני מסוגו. קודמו פורסם בינואר 2017 (דוח סיכום הסקר נמצא באתר האקדמיה הצעירה.) חברי ועדת סקר הם פרופ' עמית ברנשטיין (יו"ר), פרופ' יוסי יובל, בוגר האקדמיה הצעירה פרופ' אודי נקר ופרופ' אבי צדוק. סקר מיפוי הפעילות בקשרי קהילה האקדמיה הצעירה ערכה מיפוי של הפעילות בתחום קשרי קהילה באוניברסיטאות. המיפוי התבסס על סקר שהשתתפו בו חברי הסגל ואנשי מנהלה רלוונטיים בכל מוסד. הסקר, שנעשה בשיתוף עם היחידות למעורבות חברתית במוסדות, נועד למפות את התוכניות, את היוזמות ואת הקורסים שכבר קיימים כתשתית לבחירת מיזמים עתידיים של האקדמיה הצעירה ולחיבור בין הפעילויות השונות. את הסקר מוביל פרופ' חיים סוכובסקי, ואיתו בצוות ד"ר חיים ביידנקופף, פרופ' מיכל בר–אשר סיגל, ד"ר נטשה גורדינסקי, פרופ' קרן וינשל, פרופ' איציק מזרחי, פרופ' בינה קליסקי ופרופ' אילון שני. 143 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת מדעי הרוח הוועדה מקדמת את תחום מדעי הרוח במערכת ההשכלה הגבוהה. בסוף יוני 2019 קיימה הוועדה בבית האקדמיה כינוס בנושא "מדעי הרוח הדיגיטליים: הבטחה ומציאות." את הכינוס יזמו פרופ' מיכל בר–אשר סיגל ופרופ' ליאת קוזמא, והוא נערך בשיתוף פעולה עם משרד המדע והטכנולוגיה. הכינוס דן בהתפתחות תחום מדעי הרוח הדיגיטליים בישראל ובחן את מגבלותיו. את הכינוס פתחו יו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ ומנכ"ל משרד המדע רן בר. נכחו בו משתתפים רבים, ובסיומו הוחלט על הקמת פורום מדעי הרוח הדיגיטליים ופרסום נייר עמדה המפרט המלצות להתייחסות האקדמיה לנושא. בהתכנסות הראשונה של הפורום בחודש אוקטובר השתתפו ראשי מרכזי המחקר בתחום מדעי הנתונים באוניברסיטאות וחוקרים העוסקים בתחום אשר הציגו את מחקריהם ודנו בשילוב מדעי הרוח הדיגיטליים במרכזי המחקר. בחודש פברואר התכנס הפורום בשנית ובחן את שיתופי הפעולה של מדעי הרוח הדיגיטליים עם ספריות, ארכיונים ומוזאונים, עם התעשייה ועם גופי ממשל, בהשתתפות אנשי מפתח מהמגזרים השונים. פרופ' מארינוס איואנידס Ioannides( Marinos Prof.), נשיא הקתדרה של יונסק"ו למורשת תרבותית באוניברסיטת קפריסין, נשא את הרצאת הפתיחה. חברי פורום מדעי הרוח הדיגיטליים, נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ופרופ' מארינוס איואנידס (במרכז) 144 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה סדנה לדוקטורנטים במדעי הרוח בחודש פברואר התקיימה זו הפעם השנייה סדנה בבית האקדמיה בנושא "מתלמידים לחוקרים: כלים מעשיים להשתלבות בעולם האקדמי". בסדנה השתתפו 70 דוקטורנטים מצטיינים מכל מוסדות המחקר בארץ, שבאו לשמוע מחברי האקדמיה הצעירה, מחוקרים וממומחים על מלגות בתר–דוקטורט, על יצירת קשרים אקדמיים בעולם הדיגיטלי, על כתיבת הרצאות וקורות חיים, פרסומים ועוד. החברות בוועדה הן פרופ' מיכל בר–אשר סיגל ופרופ' ליאת קוזמא. הוועדה לקידום סטודנטים ערבים בתחילת חודש ינואר יזמה האקדמיה הצעירה כינוס של הפורום הלאומי להנגשת השכלה גבוהה לחברה הערבית. הכינוס נערך בשיתוף ות"ת והשתתפו בו פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הות"ת, פרופ' מונא מארון, יו"ר ועדת ההיגוי להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית, רקטורים, סגני נשיאי אוניברסיטאות וראשי ועדות ההיגוי המוסדיות באוניברסיטאות. המשתתפים דנו בשילובם באקדמיה של סטודנטים ערבים, בדגש על תארים מתקדמים וכן על קליטת חברי סגל ערבים. יוזמי הכינוס הם ד"ר קארין כרמית יפת (יו"ר), פרופ' אשרף בריק וד"ר נטשה גורדינסקי. סדנה לסטודנטים וסטודנטיות ערבים הלומדים לתואר שלישי שהתגבשה בעקבות הכינוס הייתה אמורה להתקיים באקדמיה בחודש אפריל אך נדחתה בשל התפשטות מגפת הקורונה. הוועדה לקידום נשים ולמגדר הוועדה פועלת לשיפור מעמדן של מדעניות צעירות באקדמיה בישראל. לאחר מיפוי מקיף של הפעילות בעניין מעמדן של נשים צעירות באקדמיה זיהתה הוועדה שתנאי קליטה ותהליכי קידום הם צמתים שבהם חוקרות עלולות לחוות יחס לא שוויוני. בשל כך נבחר נושא זה לעמוד במרכזו של יום עיון שתוכנן להתקיים בחודש יוני בנושא "קידום חוקרות צעירות באקדמיה: מגמות, יעדים ומודלים השוואתיים" ונדחה למועד מאוחר יותר בשל מגפת הקורונה. החברות בוועדה הן פרופ' מיכל בר–אשר סיגל (יו"ר), ד"ר קארין כרמית יפת, ד"ר ליעד מודריק ופרופ' הילה שמיר. נוסף על זה, הוקמה ועדה ייחודית לקידום נשים בפיזיקה, הפועלת למען הגדלת מספר נשות הסגל באוניברסיטאות בתחום. חברי הוועדה עובדים עם פרופ' יוסי ניר ממכון ויצמן למדע וכן עם צוות קידום בנות בפיזיקה במשרד החינוך ועם המפמ"רים. החברים בוועדה הם ד"ר חיים ביידנקופף (יו"ר), פרופ' מיכל בר–אשר סיגל, פרופ' תומר וולנסקי, פרופ' חיים סוכובסקי, פרופ' חגי פרץ, פרופ' בינה קליסקי ופרופ' אילון שני. 145 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אקדמיקס בראשית ספטמבר כינסה האקדמיה הצעירה כינוס אקדמי רב–תחומי ראשון מסוגו שנשא את הכותרת "אקדמיקס." הכינוס התקיים בקיבוץ מורן, והשתתפו בו 20 חוקרות וחוקרים ממדעי הרוח, החברה והמדעים המדויקים. המשתתפים חוו למידה הדדית, שיתוף ידע, חקירה אישית וסיעור מוחות. הכינוס בא לענות על הצורך בשיתופי משתתפי אקדמיקס בסיור בוקר באזור קיבוץ מורן פעולה מחקריים ובהרחבת קשרי המחקר והעבודה וגם לספק לחוקרים פינה שקטה לעבודתם. נישאו בכינוס הרצאות בסגנון TED שבהן הציגו המשתתפים את תחומי מחקרם. כינוס נוסף מתוכנן לספטמבר 2020. יוזמות הכינוס הן פרופ' תמי גיגר ופרופ' אסיה רולס. יום עיון מדע וממשל בחודש ינואר קיימה האקדמיה הצעירה יום עיון באוניברסיטת תל אביב שכותרתו הייתה "מדע וממשל - הילכושנייםיחדיובלתיאםנועדו".ביוםהעיוןנידונוגישותשונותשלשילובמדעומדיניותציבורית,האתגרים בהטמעתרעיונותמדעייםבקרבגופיממשלבישראל,תוכניותלשיפורתהליכיקבלתהחלטותבממשלהוכןכלים מעשיים לחיבור ניירות עמדה נגישים למקבלי החלטות. במשתתפים בכינוס היו פרופ' דן אריאלי מאוניברסיטת דיוק שבארצות הברית, מנכ"לית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ד"ר נטע ליפמן, לשעבר הח"כ והשראופירפז–פינס,סגניתהנשיאלמחקרבמכוןהישראלילדמוקרטיהולשעברנגידתבנקישראלפרופ'קרנית פלוג מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמכון הישראלי לדמוקרטיה, נשיא החברה הישראלית לכימיה פרופ' אהודקינןמהטכניון-מכוןטכנולוגילישראלוד"רתהילהשוורץאלטשולרמהמכוןהישראלילדמוקרטיה. יוזמי יום העיון הם פרופ' יובל פלדמן (יו"ר), בוגר האקדמיה הצעירה פרופ' ערן בוכבינדר, פרופ' אילת ברעם– צבריוד"רליעדמודריק. ועדת תקשורת הוועדה עמֵלה על חיזוק הקשר בין האקדמיה הצעירה לתקשורת ולציבור. מדור "חוקרים פרטיים", בשיתוף עם אתר Ynet, מוסיף ומתפרסם אחת לשבוע וזוכה לעשרות אלפי צפיות. המדור נותן לחוקרות ולחוקרים במה שמעליה הם מספרים על נושא מחקרם ומדוע בחרו דווקא בו. החוקרים מגיעיםמכלהדיסציפלינותומכלמוסדותההשכלההגבוההבארץ.במדור התפרסמו כבר יותר ממאה טורים, ולציון זאת התפרסם בו בחודש פברואר טור מיוחד מאת זוכת פרס נובל וחברת האקדמיה פרופ' עדה יונת. ניהול המדור עבר השנה מידיהן של פרופ' אילת ברעם–צברי ופרופ' מיכלשרוןלידיהםשלפרופ'ליאתקוזמאופרופ'אבישרודר.ניתןלקרוא טור מיוחד שכתבה זוכת פרס נובל וחברת האקדמיה פרופ' עדה יונת למדור "חוקרים אתהטוריםגםבאתרהאקדמיההצעירההישראלית. פרטיים" המתפרסם בYnet‚ 146 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה פרופ' אילת ברעם‚צברי (משמאל) עם אחת המשתתפות בסדנת תקשורת המדע, במהלך סימולציה של ריאיון טלוויזיוני סדנת תקשורת המדע בסוף יוני 2019 התקיימה זו השנה השנייה סדנת תקשורת המדע, המדריכה דוקטורנטים מצטיינים בתיווך מחקרם לקהל הרחב. את הסדנה הובילו חברת האקדמיה הצעירה פרופ' אילת ברעם–צברי והדוקטורנטית יעל בראל בן–דוד, שתיהן מהפקולטה לחינוך למדע ולטכנולוגיה בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. בסדנה השתתפו 25דוקטורנטיםמצטייניםממגווןרחבשלדיסציפלינותושלמוסדותאקדמיים.המשתתפיםהתנסובדיבורבפני קהלואףצילמוסימולציותשלריאיוןטלוויזיוניבאולפניאוניברסיטתחיפהוצפובתוצאותאגבשיחומשוב. חברי הוועדה הם ד"ר יעל שטרנהל (יו"ר), פרופ' אילת ברעם–צברי, ד"ר ספי הנדלר, פרופ' ליאת קוזמא, פרופ' אבי שרודר ופרופ' מיכל שרון. ועדת השאלה בין ספרייתית הוועדה קידמה את הרעיון של רישות כלל הספריות האוניברסיטאיות במערך מתואם ואפקטיבי, המאפשר שירותי השאלה בין–ספרייתית בלא תשלום, בשיתוף פעולה עם הוועדה המתמדת של מנהלי הספריות האוניברסיטאיות. משהושלמה עבודת הוועדה, הופעלה תוכנית הרצה (פיילוט) שבה שירותי ההשאלה הבין– ספרייתית בכל האוניברסיטאות בישראל הם ללא תשלום, וסטודנטים וחברי סגל יכולים להזמין סריקות והשאלות מהארץ ומחו"ל - גם זאת בלא תשלום. תוכנית ההרצה הוגדרה כהצלחה, ובעקבותיה גם בשנת תש"ף יהיו שירותי השאלה בין–ספרייתית מכל האוניברסיטאות בישראל ללא תשלום. שיתופי פעולה עם מכון דוידסון לחינוך מדעי במדע״״ראשונות את המיזם "ראשונות במדע" יזמה האקדמיה הצעירה, בהובלת פרופ' נירית דודוביץ, והוא אומץ בשנה האחרונה במכון דוידסון לחינוך מדעי. המיזם, שהוקם לפני כשש שנים, נועד לצמצם את הפער בין ייצוג גברים לייצוג נשים במקצועות הSTEM– Mathematics( and Engineering Technology, )Science, באקדמיה, בתעשייה ובמערכות הביטחון. המיזם חושף תלמידות ותלמידים בתיכון למקצועות הSTEM– באמצעות מפגשים עם קבוצה מגוונת של נשים שהן סטודנטיות לתואר שלישי שבחרו במקצועות אלה כמסלול חיים ושיכולות לשמש לתלמידות דוגמה אישית. האקדמיה הצעירה פרסמה קול קורא למדעניות להצטרף למיזם, וכבר נרשמו עשרות מדעניות. 147 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים החשיבה ״המסע אל מונדוס״משחק המשחק הובא מהאקדמיה הצעירה של הולנד, ומטרתו לחשוף ילדים מגיל שמונה לעקרונות המחקר במדעים המדויקים, מדעי הטבע, מדעי הרוח ומדעי החברה. האקדמיה הצעירה תרגמה את המשחק לעברית ולערבית וכן הפיקה סרטון הנּפשה (אנימציה) לפתיחת המשחק בשתי השפות. מכון דוידסון לחינוך מדעי שילב את המשחק בעברית ובערבית בתוכנית הלימודים של בתי הספר הנמצאים במסלול "שביט למצוינות מדעית ומ"ח (מדע חישובי) ביולוגיה" של המכון. יותר ממאה חטיבות ביניים נחשפו למשחק. בה בעת חברי הוועדה שעסקו בתרגום המשחק ממשיכים הם עצמם לעבור בין בתי הספר ברחבי הארץ ולהציג את המשחק, הן בעברית והן בערבית, לפני מורים ותלמידים. חברי הוועדה הם פרופ' השאם אבו–ריא, פרופ' אשרף בריק, בוגר האקדמיה הצעירה פרופ' עודד הוד ופרופ' אבי צדוק. האקדמיה הצעירה כינסה כמה מפגשים בשנה האחרונה: בחודש אוקטובר נערך מפגש הסתיו באוניברסיטת בן–גוריון בנגב. חברי האקדמיה הצעירה עדכנו בהתקדמות המיזמים בוועדות השונות והציגו יוזמות חדשות. כמו כן החברים נפגשו עם ראש העיר באר שבע רוביק דנילוביץ' וכן עם פרופ' יבחר גנאור וד"ר סארה אבו כף, ושמעו מהם על האתגרים העומדים בפני הבדואים בכניסה לעולם האקדמי ובזמן הלימודים. פרופ' עמית ברנשטיין ופרופ' איציק מזרחי נשאו הרצאות קצרות, והמליאה ערכה בחירות לוועד המנהל ולוועדת חברים. חברי האקדמיה הצעירה הישראלית במפגש הסתיו באוניברסיטת בן‚גוריון בנגב, עם ראש העיר באר שבע רוביק דנילוביץ' (במרכז העומדים) בחודש פברואר נערך מפגש החורף של האקדמיה הצעירה בגלריה האוניברסיטאית לאומנות באוניברסיטת תל אביב. במהלך המפגש דנו חברי האקדמיה במיזמים השונים שהחברים והחברות מעורבים בהם והתייעצו בנוגע לאסטרטגיות לקידומם. החברים נפגשו עם רחל ורשבסקי, מנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטת תל אביב, ושמעו הרצאות קצרות מפי פרופ' אבי צדוק וד"ר ספי הנדלר, וכן סיירו בגלריה בהדרכתו של ד"ר הנדלר. 148 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה חברי וחברות האקדמיה הצעירה הישראלית: פרופ׳ השאם אבו–ריא, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה פרופ' עופר אשכנזי, החוג להיסטוריה, האוניברסיטה העברית בירושלים ד״ר חיים ביידנקופף, המחלקה לפיזיקה, מכון ויצמן למדע פרופ' מיכל בר–אשר סיגל, המחלקה למחשבת ישראל, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב פרופ׳ אשרף בריק, הפקולטה לכימיה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל פרופ׳ עמית ברנשטיין, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה פרופ"ח אילת ברעם–צברי, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ד״ר נטשה גורדינסקי, החוג לספרות עברית והשוואתית, אוניברסיטת חיפה פרופ׳ תמי גיגר, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב ד״ר ספי הנדלר, הפקולטה לאומנויות, אוניברסיטת תל אביב פרופ׳ תומר וולנסקי, בית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב פרופ' קרן וינשל, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' יוסי יובל, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב ד"ר קארין כרמית יפת, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה ד"ר ליעד מודריק, בית הספר למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב פרופ' איציק מזרחי, המחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב פרופ' נועם מזרחי, החוג למקרא, אוניברסיטת תל אביב פרופ' חיים סוכובסקי, הפקולטה למדעים מדויקים, אוניברסיטת תל אביב פרופ' ראמי עקילאן, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ׳ יובל פלדמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר–אילן פרופ״ח חגי פרץ, המחלקה לפיזיקה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל פרופ׳ אבי צדוק, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת בר–אילן פרופ׳ ליאת קוזמא, החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' בינה קליסקי, המחלקה לפיזיקה, אוניברסיטת בר–אילן פרופ"מ אסיה רולס, הפקולטה לרפואה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ד״ר יעל שטרנהל, החוג להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב פרופ' הילה שמיר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב פרופ' אילון שני, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב פרופ"ח אבי שרודר, הפקולטה להנדסה כימית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל פרופ׳ מיכל שרון, המחלקה למדעים ביומולקולריים, מכון ויצמן למדע עוד על אודות האקדמיה הצעירה הישראלית ניתן לקרוא באתר www.young.academy.ac.il 149 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 7.2>מרכז הקשר לחוקרים ישראלים מרכזהקשרנועדלסייעלחוקריםישראליםהעובדיםאולומדים בחו"ל ולמדענים עולים לקשור קשרים ולמצוא משרה בישראל כדישיוכלולחזורארצהולהשתלבבקהילההמדעיתהישראלית. המרכז מטפל בחוקרים מכל תחומי הדעת האקדמיים, ובכללם מדעי הרוח והחברה. בין היתר פועל המרכז להביא לפני מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות את צורכיהם של החוקרים ואת הקשיים שעימם הם מתמודדים. כיום רשומים במאגר מרכז הקשר יותר מ3,900– חוקרים וחוקרות, מרביתם חיים בחו"ל ומעוניינים לשוב לישראל. כ75%– מהרשומים במאגר הם בעלי תואר PhD וכ20%– הם דוקטורנטים. זו עתודת הסגל האקדמי במערכת המחקר בישראל. שליש מהחוקרים שבמאגר הם מתחומי מדעי החיים והרפואה, שליש מתחומי המדעים המדויקים ומדעי ההנדסה, ושליש - מתחומי מדעי הרוח והחברה. באמצעות אתר מרכז הקשר החוקרים מקבלים מידע על משרות בתחומי המחקר שלהם דרך לוחות מודעות מותאמים אישית. נוסף על זה, האתר מספק לחוקרים מידע כללי ושימושי כמו הסברי האוניברסיטאות על הליכי קליטת סגל חדש בהן, וכן סיפורי הצלחה של חוקרים שנקלטו בארץ באקדמיה ובתעשייה. מאז הקמתו בשנת 2007 סייע מרכז הקשר ליותר מאלף חוקרים וחוקרות למצוא תעסוקה באוניברסיטאות. רבים נוספים מצאו בסיוע מרכז הקשר משרות במסגרות שונות - מכללות אקדמיות, מכוני מחקר, משרדי ממשלה ובתעשייה. בשנת 2019השתלבו באוניברסיטאות, בסיוע מרכז הקשר, 107חוקרים וחוקרות במשרות שונות, מהם 51 כחברי סגל ו56– כבתר–דוקטורנטים ומנהלי מעבדות. באותה שנה פרסם המרכז 277 משרות, ובהן 160 משרות באוניברסיטאות (כ58%– מהן אוישו בסיוע מרכז הקשר) והשאר במכללות ובמכוני המחקר. בכל שנה בעת חופשת החורף בחו"ל חוקרים ישראלים המחפשים עבודה מגיעים ארצה כדי להתראיין למשרות בישראל. מרכז הקשר מנצל הזדמנות זו לערוך בבית האקדמיה כינוס שנתי ויריד תעסוקה כדי לאפשר לחוקרים להיפגש עם נציגי המוסדות להשכלה גבוהה, עם חברות היי– טק וביוטק ועם גופים ציבוריים המטפלים בהשבת אקדמאים. לאירוע זה מגיעים גם חוקרים שכבר פרופ' אורי אלון בכינוס השנתי העשירי של מרכז הקשר חזרו ארצה ועוד לא מצאו משרות מתאימות. ב2019– התקיים האירוע בחודש בדצמבר, וניתן בו מידע שימושי לקליטת חוקרים באקדמיה. את ההרצאה המרכזית נשא פרופ' אורי אלון ממכון ויצמן למדע, על "החצי הרגשי של המדע", בליווי גיטרה (לפרטים נוספים על הכינוס ראו להלן בפרק 8 "הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה.)" 150 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה דוכנים ביריד התעסוקה של מרכז הקשר יריד התעסוקה שהתקיים בהמשך היום כלל 44 דוכנים מטעם כל האוניברסיטאות הישראליות, מכללות אקדמיות מרחבי הארץ, מכוני מחקר לאומיים, גופי ממשל וחברות מסחריות מתחום ההיי–טק והביוטק. ירידי התעסוקה הם הזדמנות נדירה לחוקרים מבקשי משרות להיפגש עם נציגי המוסדות והחברות פגישות אישיות ובמקום אחד במרוכז, להציג את עצמם ולקבל תשובות על שאלותיהם. עם השנים הוכיחו ירידי התעסוקה את יעילותם בקשירת קשרים, בשבירת הקרח ובהנעת תהליכים שפעמים רבות תורמים לקליטה מוצלחת במקומות העבודה. אמצעי נוסף ליצירת קשרים ולמציאת משרות סגל שיאפשרו את החזרה ארצה הוא הבאת חוקרים צעירים מצטיינים להצגת עבודתם בכינוסים מדעיים גדולים בישראל. בכינוסים ניתנת להם ההזדמנות לחשוף את מחקרם ואת פועלם המדעי, לקשור קשרים אישיים ולהתראיין למשרות. בשנת 2014 הביא מרכז הקשר 20 חוקרים לכינוס אילנית מושב שבו נפגשו בתר‚דוקטורנטים ישראלים עם ועדות חיפוש ודקני אוניברסיטאות בכינוס אילנית, באילת במדעי החיים, וכמעט כולם נקלטו בארץ במשרות באקדמיה ובתעשייה בשנים העוקבות. לאור ההצלחה הגדולה הביא מרכז הקשר 17 חוקרים נוספים לכינוס אילניתבשנת2017,ולכינוסאילנית2020הובאו19חוקרים. 151 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים חלוקה מגדרית של 107חברי סגל ובתר דוקטורנטים שנקלטו באוניברסיטאות בשנת הפעילות 2019 100% 90% 80% 22 31 )43%( )56%( 70% 60% 50% 40% 29 25 30% )57%( )44%( 20% 10% חבריסגל51(סה״כ) בתר‚דוקטורנטים56(סה״כ) גברים נשים חלוקהעלפיאוניברסיטאותשל107חבריסגלובתר דוקטורנטים שנקלטובשנת2019 25 20 9 15 9 11 12 10 9 5 5 1 2 2 6 5 10 8 12 5 1 האוניברסיטה מכוןויצמן אוניברסיטת הטכניון- אוניברסיטת אוניברסיטת אוניברסיטת האוניברסיטה אוניברסיטת הפתוחה למדע חיפה מכוןטכנולוגי בן‚גוריוןבנגב בר‚אילן תלאביב העברית אריאל לישראל בירושלים בשומרון בתר‚דוקטורנטים סגל 152 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה 7.3>היוזמה-מרכזלידעולמחקרבחינוך היוזמה עוסקת בנושאי חינוך הנמצאים על סדר יומם של מקבלי החלטות ומקדמת שימוש שיטתי בידע מחקרי עדכני ומבוקר בתהליכי מדיניות, פיתוח והטמעה. היוזמה פועלת מתוקף הסכם שיתוף פעולה בין משרד החינוך לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולקרן יד הנדיב. היוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך פועלת באמצעות שלושה ערוצי פעילות מרכזיים שמשתתפים בהם חוקרים, מקבלי החלטות ואנשי שדה: ועדות מומחים (קונצנזוס), קבוצות עבודה ועיבוד ידע מחקרי והנגשתו. ערוצי הפעילויות של היוזמה: 1 ועדות מומחים (קונצנזוס). ועדות מומחים עוסקות בסוגיות מהותיות המעסיקות את מערכת החינוך דרך קבע. אלו סוגיות שמעורבים בהן גופים רבים הפועלים לעיתים בכיוונים מנוגדים. הוועדה מורכבת מכעשרה חוקרים ממגוון דיסציפלינות ותפקידים,העוסקיםבהיבטיםשוניםשלהנושאהנבחן.ועדותהמומחיםפועלותבשיתוףעםהגופיםהמזמינים במשרד החינוך אך מקפידות על האוטונומיה שלהן ועל החופש האקדמי שלהן. לאחר כשלושים חודשי עבודה הוועדותמגישותדוחהמציגתמונתמצבמורכבתועדכניתשלהנושא,מסקנותוהמלצותיישומיות. השנה סיימו את עבודתן שתי ועדות מומחים: הוועדה לניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה (של מורים) במערכת החינוך בראשות פרופ' מריו מיקולינסר פיתוח מקצועי איכותי בתחום החינוך וההוראה חיוני בשל האינטרס הציבורי בחינוך מיטבי. כמו כן הידע המצטבר במחקר מעיד על הקשר החזק בין איכות ההוראה להישגי התלמידים, בכל המדדים. מטרת הוועדה הייתה לזהות פעולות ותחומים שבהם ניתן לשפר את הפיתוח המקצועי הקיים ולהמליץ על פעולות אלה. הדוח המסכם פורסם בפברואר .2020 הוועדה להתאמת תוכניות הלימודים וחומרי לימוד למאה העשרים ואחת בראשות פרופ' ענת זוהר המאה העשרים ואחת מתאפיינת בשינויים מהירים בתחומי חיים רבים, ובהם שינויים טכנולוגיים ושינויים בדרישות מִּבוגרי מערכות החינוך במדינות המערב. הציפייה ממערכת החינוך משתנה אפוא גם היא: מציפייה להנגשת ידע שחשיבותו מוסכמת, לציפייה לטיפוח אזרחים שיהיו מסוגלים להפיק מעצמם את המיטב, בשבילם ובשביל החברה, ולהתמודד עם תנאים המשתנים במהירות. מטרת הוועדה הייתה לבחון מה ניתן ללמוד מהמחקר שנעשה ומהניסיון המעשי על התאמת חומרי לימוד של תוכנית הלימודים הממלכתית ושל תוכניות הלימודים במקצועות השונים לתנאים המשתנים של המאה העשרים ואחת. הדוח המסכם יפורסם במהלך .2020 153 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כיום פועלות ביוזמה שתי ועדות מומחים: לטיפוח מיומנויות חברתיות רגשיות במערכתהחינוך־הוועדה בראשות פרופ' רמי בנבנישתי טיפוח מיומנויות חברתיות־רגשיות SEL() נחשב כיום נדבך חשוב ומהותי בתהליכי חינוך ולמידה, בין השאר בשל התפתחויות טכנולוגיות מואצות ושינויים תרבותיים וחברתיים המאפיינים את המאה העשרים ואחת. הקניית מיומנויות אלה ורכישתן אמורות להשתקף בשיפור הישגים לימודיים, בתפקוד חברתי חיובי, ביכולת הסתגלות למצבים מורכבים ובהפחתת בעיות התנהגות ומצוקה רגשית. הוועדה עוסקת בכמה סוגיות מרכזיות, ובהן אלה: מהם המשתנים המשפיעים על האפקטיביות של תוכניות להקניית מיומנויות חברתיות־רגשיות, כיצד ניתן להקנות ולהטמיע מיומנויות ברמה מערכתית - ברמה הארצית ובכל יישוב )scalability( - ולהבטיח את שרידּות התוכניות לאורך זמן sustainability(), כיצד ניתן לקדם מיומנויותחברתיות־רגשיותשלמוריםואתיכולתםלפעוללקידוםמיומנויותאלהבקרבתלמידיהם. הדוח המסכם צפוי להתפרסם בקיץ .2020 הוועדה בנושא חינוך לערכים - קווים מנחים למדידה והערכה בראשות פרופ' חנן אלכסנדר כיום מערכת המדידה וההערכה של משרד החינוך עשירה בתחומים הנוגעים להישגים לימודיים ולאקלים בית־ספרי יותר מבתחום החינוך הערכי. מצב זה עלול ליצור הטיה של העשייה הבית־ספרית לכיוון מטרות הנוגעות להישגים לימודיים במבחנים סטנדרטיים על חשבון הישגים ערכיים, בניגוד למדיניות המשרד. מטרת הוועדה היא לפתח קווים מנחים להערכה ומדידה בתחום החינוך לערכים מתוך הכרה ברבגוניותה של החברה הישראלית ובזכותם של הורים להתוות דרך חיים לילדיהם. הדוח המסכם צפוי להתפרסם ב.2021– 2. קבוצות עבודה קבוצות עבודה מוקמות לשם גיבוש תוצר קונקרטי הנדרש לקביעת מדיניות או למימושה, למשל מדד, כלי הערכה או יום עיון. קבוצות אלו משלבות אנשי מטה ושטח במשרד החינוך עם חוקרים המתמחים בנושא. בתהליך הנמשך 15-8 חודשים החוקרים מציגים נקודת מבט תאורטית וביסוס מחקרי התורמים לפיתוח התוצר המבוקש, ואנשי המטה והשטח מציגים את נקודת המבט היישומית ומציפים את האילוצים הקיימים. לתהליך הלמידה המשותף יש תוצר יישומי. כיום פועלות ביוזמה שלוש קבוצות עבודה: * קבוצת עבודה העוסקת בפיתוח מדד לשיפור בית–ספרי * קבוצת עבודה הפועלת לזיהוי עקרונות משותפים לפעילויות השונות בחינוך הבלתי פורמלי קבוצת עבודה הפועלת להגדרת הטמעה מיטבית של הרחבת חוק החינוך המיוחד (רפורמת ההכלה)* 154 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה 3. מת"ת - מידע תומך–תכנון בערוץ פעילות זה נכתבים מדי שנה כ15– דוחות. אופן הפעילות נועד לתת מענה לשאלות ממוקדות בסוגיות אקטואליות של מתווי מדיניות במשרד החינוך. לימוד הנושא נעשה בידי חוקר מטעם היוזמה ואורך כחמישה חודשים. התהליך מלֻווה בוועדה אקדמית מייעצת ובמומחים מהתחום של כל אחד מהדוחות. התוצר הוא מסמך ממוקד המציג התייחסות מחקרית לאתגר הנידון וסקירה השוואתית של פתרונות קיימים בעולם, הן ברמת המדיניות הן ברמת עקרונות הפעולה. מן הנושאים שעליהם נכתבו דוחות מת"ת בשנה האחרונה: שיתוף בני נוער בהתוויית מדיניות; סקירת תוכניות לימודים במוזיקה ברחבי העולם; לגליזציה של קנאביס והשפעותיה על תוכניות מניעה ותוכניות התערבות לבני נוער; משחוק בחינוך - הגדרות, דרכי יישום ותובנות; חינוך ביתי - מגמות, תוצאות ומדיניות; הפוגות קצרות בזמן השיעור. פעילויות נוספות למען הרחבת מעגלי ההשפעה של היוזמה חזון היוזמה הוא ביסוס תרבות של שימוש בידע מחקרי בתהליכי קבלת החלטות בחינוך. לאור חזון זה אנו פועלים כדי שידע מחקרי מעודכן ומהימן יהיה זמין הן לאנשי המטה במשרד החינוך והן לקהל הרחב של העוסקים והמתעניינים בחינוך (מנהלים, מורים, אנשי המגזר השלישי, הורים ועוד). הרחבת קהלי היעד הנחשפים לפעילויות היוזמה ולתוצריה מגבירה את השיח המקצועי והציבורי סביב תחומי התוכן שהיוזמה עוסקת בהם ובכך מחזקת את מעמדו של ידע מחקרי מבוסס ומהימן בחינוך. היוזמה פועלת בדרכים שונות להנגשתו ולהפצתו של ידע מחקרי: הכינוס השנתי אחת לשנה מתקיים הכינוס השנתי של היוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך. הכינוס שנערך בינואר 2020 כלל שני ימי עיון וסדנאות מלוות. היום הראשון של הכינוס התמקד בטיפוח מיומנויות חברתיות–רגשיות במערכת החינוך, והיום השני התמקד באופנים שונים שבהם ידע מוביל תהליכי שינוי ותומך בהם. בכינוס השתתפו כ600– איש, ממגוון גופים: משרד החינוך - מטה ושטח, ארגוני המגזר השלישי וקרנות, אקדמיה ומוסדות מחקר. תוכנית הכינוס כללה דוברים מהוועדות ומחוצה להן, מהארץ ומחו"ל, ובכך כל אחד מן הימים היווה הזדמנות לשיתוף בידע וללמידה הדדית. באתר היוזמה הכינוס השנתי של היוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך ניתן למצוא חומרים רבים (הרצאות, מצגות, מאמרים במכון ון ליר ועוד) מהכינוס. 155 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ימי עיון, אירועי למידה וסדנאות בשנה החולפת קיימה היוזמה כמה אירועי למידה עם מומחים מחו"ל בהשתתפות חוקרים, אנשי מטה ואנשי שטח ממשרד החינוך ונציגי ארגונים מהמגזר השלישי ומקרנות פילנתרופיות. מפגשים אלו תורמים לביסוס הרלוונטיות של היוזמה למגוון גופים הפועלים במערכת החינוך: בין השאר אירחנו את פרופ' מיהו טגומה Taguma( Miho Prof.), אנליסטית בכירה וראשת פרופ' מיהו טגומה ביום העיון "מיעדי החינוך לכיתת הלימוד" התוכנית עתיד החינוך והמיומנויות 2030 של ה.OECD– נוכחות ונראות במרשתת ליוזמה דף פייסבוק פעיל (קרוב ל3,000– עוקבים) ועשיר בתוכן. תוצרי היוזמה מופיעים כקישור באתרי תוכן חינוכיים רבים, מצורפים תדיר לידיעון המקוון של ארגונים שונים (למשל איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות מקומיות), ונכתבים עליהם כתבות ובלוגים באתרי חינוך ומגזינים אינטרנטיים. כלל פרסומי היוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך מופיעים באתר היוזמה במרשתת. פרטים נוספים על פעילות היוזמה ניתן למצוא באתר http://education.academy.ac.il 7.4>הקרןהלאומיתלמדע בשנות השבעים החליטה ממשלת ישראל להקצות כספים למחקר הבסיסי בישראל על בסיס תחרות ועל סמך מצוינות מדעית והטילה על האקדמיה לפעול למימוש התוכנית. לשם כך הקימה האקדמיה את "הזרוע למחקר בסיסי". תקציב הזרוע החדשה שניהלה האקדמיה בא ממקורות ממשלתיים באמצעות ות"ת. בשל הגידול הניכר בהיקף פעילותה של הקרן במשך השנים הוחלט על הפיכתה לעמותה עצמאית. בכ"ה באייר תשנ"ה 25( במאי 1995 הוקמה הקרן הלאומית למדע כעמותה ונרשמה כחוק אצל רשם העמותות.) בכך שונה מעמדה המשפטי של הקרן, והוחל בהפעלתה כמסגרת ארגונית עצמאית אשר שואבת את סמכותה מהקהילה המדעית ופועלת לקידום המחקר המדעי הבסיסי. על אף היותה עמותה עצמאית שומרת הקרן על זיקה חזקה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ביטוי לכך ניתן לראות בשיתוף הפעולה בין הגופים ובכהונת נשיא האקדמיה כיו"ר מועצת הקרן. הקרן הלאומית למדע היא כיום הגוף המרכזי התומך במחקר בסיסי בישראל על סמך מצוינות מדעית בתחומי הדעת השונים ובמגוון רחב של ערוצי תמיכה. 156 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה מטרת הקרן היא להעריך הצעות למחקר בסיסי בתחומי מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי החיים והרפואה והמדעים המדויקים והטכנולוגיה, ולתמוך בהצעות הנבחרות באמצעות מענקי מחקר. ההצעות מוערכות ונבחרות בהליך תחרותי, על סמך מצוינות ואיכות מדעית. שיפוטן של מרבית התוכניות נעשה בתהליך שיפוט דואלי שכולל ועדות מקצועיות וסיקור עמיתים. כ98%– מתקציב הקרן לשנת תש"ף הם הקצבת ות"ת; שני האחוזים הנותרים באים מתרומות ישירות, מפרסים, מקרנות מיועדות ומקרנות שונות שהאקדמיה מנהלת. בשנת תש"ף פועלת הקרן בתקציב של קרוב ל691– מיליון ש״ח בכל מסלולי המענקים, ובהם אלה: > תוכניות הליבה: תוכניות הממומנות מדי שנה מתקציב הליבה, פתוחות להגשה לכל תחומי הדעת ואינן ממוקדות בנושא מסוים. > תוכניות ייעודיות: תוכניות הממומנות מתקציב תוספתי, מיועדות לקהל חוקרים מסוים או לנושא מסוים, ובדרך כלל מוגבלות בזמן. במסגרת תוכניות הליבה מממנת הקרן 2,094 מענקי מחקר אישיים באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר אחרים, 9 מוקדי מחקר ו17– מענקי מחקר בתוכנית ביכורה. כמו כן תומכת הקרן במסגרת זו ברכישת ציוד מחקרי מתקדם באוניברסיטאות, בהוצאה לאור של ספרים בתחומי מדעי הרוח וכן בקיום סדנאות מחקר בין–לאומיות. נוסף על תוכניות ליבה אלה מפעילה הקרן גם תוכניות ייעודיות, ובהן אלה: > תוכנית מורשה למחקר ביו–רפואי - מופעלת בשיתוף קרן מורשה Fund( Heritage )Legacy ותורמים ישראלים לעידודו ולחיזוקו של המחקר הבסיסי והקליני בתחומים של מחלות ניווניות של מערכת העצבים והפרעות גנטיות. > מענקי מחקר לרופאים–חוקרים בבתי החולים. > תוכנית למוקדי מחקר לעידוד מחקר בתחום תחליפי נפט לתחבורה. > תוכנית למלגות השתלמות בתר–דוקטורט במדעי החברה. > תוכנית למרכזי מצוינות ללמידה משמעותית. > תוכנית מרכזי המצוינות I-CORE - פרי יוזמת הות"ת וממשלת ישראל - תוכנית המשלבת חיזוק של מצוינות מחקרית, הקמת תשתיות מחקר חיוניות וקליטת מדענים חדשים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. התקציב הכולל לתוכנית הוא 1.35 מיליארד ש"ח. בשני מחזורי ההגשה אושרו 16 מרכזי מצוינות. > תוכנית ברפואה ממוקדת אישית. > תוכנית למחקרים בתחום מדע וטכנולוגיה קוונטיים. 157 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > לפני כמה שנים הרחיבה הקרן את פעילותה הבין–לאומית, והיא משתפת פעולה עם קרנות מחקר שונות לקידום פעילות מדעית משותפת בין חוקרים ישראלים לבין חוקרים מחו"ל. בקרנות אלו נכללות הקרן הלאומית למדעי הטבע של סין NSFC( – China of Foundation Science Natural ,)National מועצת המענקים האוניברסיטאית בהודו UGC( – Commission Grants University), המכון הקנדי לחקר הבריאות CIHR( – Research Health for Institute Canadian המרכז הבין–),לאומי למחקר ופיתוח בקנדה IDRC( – Center Research Development International), קרן עזריאלי Foundation( Azrieli The), הקרן הלאומית למחקר בסינגפור NRF( – Research National Foundation), האגודה היפנית לקידום המדע –( Science of Promotion the for Society Japan JSPS) ומכון ברוד Institute( .)Broad > הקרן שותפה בGRC–Council( Research Global והיא פעילה בהנהגה האירופית האזורית.), פרטים נוספים על פעילות הקרן הלאומית למדע מובאים בדוח השנתי של הקרן לשנת תש"ף ובאתר הקרן: www.isf.org.il 7.5>תל"מ-הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח הפורום הוקם ביוזמת האקדמיה בשלהי שנת תשנ"ז 1997(), והוא פועל בסיוע השירותים המִנהליים של הרשות לחדשנות. בפורום שותפים יו"ר ות"ת במועצה להשכלה גבוהה, המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית מפא"ת) במשרד הביטחון, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ונציג האקדמיה, המשמש יו"ר הפורום.( חבר האקדמיה פרופ' שמעון אולמן הוא יו"ר הפורום, והוא החליף את פרופ' רות ארנון, לשעבר נשיאת האקדמיה (היו"ר המייסד של הפורום הוא לשעבר נשיא האקדמיה פרופ' יעקב זיו.) מטרות פורום תל"מ הן לתאם בין הגופים המרכיבים אותו בנושאי מחקר ופיתוח, לקיים התייעצויות, לאגם משאבים מתקציבי הגופים האלה ולקבוע אחריות ביצוע של אחד או יותר מגופי הפורום בנוגע לקידום תשתיות מחקר ופיתוח לאומיות. ערוצי התמיכה במחקר ופיתוח (מו״פ) ממקורות לאומיים בישראל קיימים בעיקר במסגרות אלה: 1. מחקר בסיסי איכותי המנוהל ומתוקצב על יסוד עקרונות תחרותיים 2. מו"פ מגזרי (חקלאות, תעשייה, ביטחון ועוד) המנוהל ומתוקצב על יסוד צרכים וצפי ליישומים מוגדרים השותפים בתל"מ סבורים כי מלבד ערוצים אלה יש צורך לתמוך מעת לעת בהקמת תשתיות מו"פ בתחומים שונים. לעיתים תשתיות אלה אינן נופלות בתחום אחריותו הבלעדית של אחד מגופי התמיכה 158 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה במו"פ. בחינה מקצועית של ההצעות ושל הדרכים להקמת תשתיות לאומיות כאלה נעשית אפוא בפורום תל"מ. הפורום גם ממליץ על דרך האיגום התקציבי המתאימה מתוך תקציבי מרכיבי הפורום (וגופים מעוניינים אחרים) וכן על הגופים שיהיו אחראים לביצוע ולבקרה במסגרת התקציבית שנקבעה. עם השנים החליט פורום תל״מ על איגום משאבים וביצוע מיזמים מדעיים וטכנולוגיים בהיקף כולל של מאות מיליוני דולרים. אלה המיזמים העיקריים: 1. השתתפות שנתית של ישראל במתקן הסינכרוטרון האירופי )ESRF( - בהיקף כולל של 10 מיליון דולר 2. מיזם אינטרנט 2 (תקשורת רחבת פס מהדור השני) - בהיקף של 38 מיליון דולר 3. מאיץ חלקיקים במרכז למחקר גרעיני שורק )SARAF( - בהיקף של 25 מיליון דולר 4. רכישת ציוד כבד למחקרים בננוטכנולוגיה - בהיקף של 11 מיליון דולר 5. הקמת מרכז מחקר לננוטכנולוגיה בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל - בהיקף של 78 מיליון דולר 6. הקמת מרכזי מו"פ לננוטכנולוגיה ולננו–מדע בעוד חמש אוניברסיטאות מחקר - בהיקף כולל של 142.5 מיליון דולר 7. הקמת מרכזי ציוד לשירות המו"פ הביוטכנולוגי - בעלות של 10 מיליון דולר 8 הקמת תשתית לרשת "גריד" לאומית (למינוף משאבי המִחשוב). - בעלות של 2.6 מיליון דולר 9. רכישת ציוד למו"פ בתאי גזע - בעלות של 10 מיליון דולר 10 הקמת מאגר/בנק רקמות לאומי (מידג"ם). - בעלות של 8.9 מיליון דולר 11. פוטוניקה מתקדמת - בעלות של 56 מיליון דולר 12. חקר המוח - בעלות של 25 מיליון דולר 13. הקמת מאגר גנומי קליני במסגרת מיזם "פסיפס" לרפואה מותאמת אישית, בהשתתפותם של משרד הבריאות והמשרד לשוויון חברתי - בעלות של 69 מיליון דולר 14. מדע וטכנולוגיה קוונטית - בעלות של 1,250 מיליון ש"ח. הוועדה בראשותה של ד"ר אורנה ברי נעזרה בעבודתה בפרופ' דנה אנדרסון Anderson( Dana Prof.) מבולדר שבקולרדו. לאחר אישור המיזם בפורום תל"מ החלו השותפים בהתארגנות להפעלת התוכנית, ונבחר מנהל לתוכנית. השנה היא שנת ההתארגנות, ובמהלך החומש הקרוב תופעל התוכנית. בשנת 2014 הוקמה ועדה לבדיקת הצעתה של ות"ת בדבר הצורך והאפשרות להקים תשתית לעכברים מהונדסים גנטית. ההצעה לא אושרה בשל אי–התאמה לאינטרסים של חברי הפורום. ות"ת מימנה בלעדית את המיזם, בעלות של 12 מיליון ש"ח. במהלךהשנה האחרונה הוקמו שתיועדותבדיקה מקצועיות: הוועדה הראשונה, ועדתבדיקה מקצועית בראשות פרופ' תא"ל (מיל') חיים אשד, נועדה לבדוק את הצורך בהקמת תשתית ללוויינות זעירה satellites( ,)small אתכדאיותהקמתהואתהאפשרותלכך.הוועדההגישהאתמסקנותיה,והנושאעדייןבדיוןביןחבריהפורום. ועדה נוספת בראשותה של ד"ר אורנה ברי תבדוק את הצורך בהקמת תשתית לבינה מלאכותית ולמדע הנתונים, את כדאיות הקמתה ואת היתכנותה. עבודת הוועדה מצויה בעיצומה. 159 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 160 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 8 הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה 161 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 161 דין וחשבון שנתי >תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: המבואה ודלת הכניסה לאודיטוריום בבית האקדמיה 162 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 8 הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה במסגרת תפקידה המוגדר בחוק - “לטפח ולקדם פעילות מדעית“ - האקדמיה עורכת בביתה הרצאות, כינוסים וימי עיון. אירועים רבים פתוחים לקהל הרחב. (בפרק זה מצוינים האירועים שאירעו בבית האקדמיה מיוני 2019 עד להתפרצות מגפת הקורונה בחודש מרס 2020 האירועים שתוכננו להמשך השנה נדחו בגלל המגפה). כ"ובכסלותש"ף24(בדצמבר)2019 האספה הכללית הפתוחה תש"ף טקס הצטרפותם של החברים החדשים לאקדמיה והרצאותיהם פרופ' יהודה ליבס יצחק ּדמִן עכו וסודו של הזוהר פרופ' יונתן מאיר ארבעה מאמרים היסטוריים על סאטירה פרופ' אהרן ממן תבנית–העל של המילון "כתאב אלחאוי" לרב האיי גאון פרופ' אילן מרק אומנות הסינתזה האורגנית פרופ' מיכאל סטון הביבלייה הרקומה בארמנית: מיפוי ארץ לא ידועה פרופ' יהודה שינפלד מחלות אוטואימוניות - ירי על כוחותינו מימין: פרופ' מיכאל סטון, פרופ' יונתן מאיר, פרופ' אהרן ממן, פרופ' יונינה אלדר, סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל, נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, פרופ' יהודה ליבס, יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' ידין דודאי, יו"ר החטיבה למדעי הרוח פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' אילן מרק, פרופ'יהודהשינפלד 163 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כינוסים וימי עיון כ"חבסיוון-א'בתמוזתשע"ט4-1(ביולי)2019 הכינוס הבין לאומי הארבעה עשר מג'אהליה לאסלאם"" י"זבסיווןתשע"ט20(ביוני)2019 Cooperation in Photon Science: Israel – DESY ברכות: פרופ' יוסף קפלן & European XFEL יושבי ראש: פרופ' עמיקם אלעד, פרופ' אלברט ארזי, ברכות: פרופ' נילי כהן פרופ' עלי חוסיין, פרופ' אלה לנדאו–טסרון, פרופ' יושבי ראש: פרופ' נעם אדיר, פרופ' יובל גולן, ראובן עמיתי, פרופ' איתן קולברג, פרופ' שאול שקד, Prof. Edgar Weckert Prof. Robert Hoyland, Prof. Ahmad al-Jallad, בהשתתפות: פרופ' רועי בק–ברקאי, פרופ' משה דויטש, Prof. Luke Yarbrough פרופ' עדה יונת, פרופ' עודד ליבנה, פרופ' שרון שוורץ, בהשתתפות: פרופ' גדעון אבני, פרופ' עמיקם Prof.SergueiMolodtsov,Prof.GiorgioPaolucci, תאופיק ד"ר בר–אשר, מאיר פרופ' אלעד, Dr. Elke Plönjes-Palm, Prof. Edgar Weckert, דעאדלה, פרופ' סימון הופקינס, ד"ר רועי וילוז'ני, Prof. Hans-ChristianWille פרופ' עלי חוסיין, ד"ר קובי יוסף, פרופ' חנה כותן–פלתיאל, ד"ר מילכה לוי–רובין, פרופ' זאב כ"דבסיווןתשע"ט27(ביוני)2019 מגן, פרופ' שרה סבירי, פרופ' אדם סילברסטיין, מדעי הרוח הדיגיטליים: הבטחה ומציאות Prof.MusheghAsatryan,Prof.AlbertdeJong, כינוס ביוזמת האקדמיה הצעירה הישראלית Prof. Daniel de Smet, Prof. Ersilia Francesca, ברכות: פרופ' אלכסנדר בליי, רן בר, פרופ' מיכל Dr. Guy Ron Gilboa, Prof. Robert Hoyland, בר–אשר סיגל, פרופ' יפה זילברשץ, פרופ' ליאת קוזמא, Prof. Ahmad al-Jallad, Dr. Hannelies Koloska, פרופ' שאול שקד Prof. Christian Lange, Dr. Iyas Nasser, יושבי ראש: פרופ' ניסים אוטמזגין, פרופ' אלישבע Prof. Pavel Pavlovitch, Prof. Christian Robin, באומגרטן Prof.BrannonWheeler,Prof.LukeYarbrough, בהשתתפות: ד"ר אלכס אלטשולר, ד"ר ענת בן דוד, ד"ר Dr.MaximYosefi און ברק, פרופ' ליאור גרוסמן, ד"ר מאשה זולוטרבסקי, ד"ר משה לביא, ד"ר סיני רוסינק, ד"ר אבי שמידמן מימין: המדען הראשי במשרד המדע והטכנולוגיה פרופ' אלכסנדר בליי, יו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ, חבר האקדמיה פרופ' שאול שקד, חברות האקדמיה הצעירההישראליתפרופ'ליאתקוזמאופרופ'מיכלבר‚אשרסיגלומנכ"למשרדהמדעוהטכנולוגיהרןברבכינוס"מדעיהרוחהדיגיטליים:הבטחהומציאות" 164 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 8 > הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה כ'בתמוזתשע"ט23(ביולי)2019 י״ד-ט״ובמרחשווןתש״ף13-12(בנובמבר)2019 שינוי עתידה של הזקנה: דוח SAPEA ויישומו בישראל סימפוזיון דו לאומי ישראל-גרמניה Computational Archaeology ברכות: פרופ' נילי כהן יושבי ראש: פרופ' ליאת איילון, Griffin George Prof. ברכות: פרופ' נילי כהן, Nissen Jan Dr. בהשתתפות: פרופ' ליאת איילון, פרופ' רות ארנון, פרופ' יושבי ראש: ד"ר דפנה לנגוט, פרופ' עמיחי מזר, גלית נמרוד, Griffin George Prof. Gow, Alan ,Prof. Sebastian Cuy פינקלשטיין, ישראל פרופ' Prof.LenkaLhotská,Dr.Jean-PierreMichel Dr. Wolfgang Schmidle, Henriette Senst בהשתתפות: פרופ' נחום דרשוביץ, אורטל הרוש, ט״ז-י״חבאלולתשע״ט18-16(בספטמבר)2019 ד"ר איתן לוי, פרופ' עוזי סמילנסקי, פרופ' עמיחי כינוס דו לאומי ישראל-ארצות הברית מזר, פרופ' פיליפה נטליו, שירה פייגנבאום, פרופ' מדעי המחשב והשפעתם על עתידנו ישראל פינקלשטיין, ד"ר אבשלום קרסיק, פנינה שור, ברכות: פרופ' נילי כהן, Fulton Ken Prof. Dr. Marco Block-Berlitz, Prof. Dr. Kai- יושבי ראש: פרופ' שמעון אולמן, פרופ' דוד הראל, Christian Bruhn, Sebastian Cuy, Daniel de פרופ' משה ורדי, פרופ' מיכל פלדמן Oliveira, Dr. Benjamin Ducke, Simon Hohl, בהשתתפות:פרופ'דוריתאהרונוב,פרופ'אוריאלון,פרופ' Prof. Dr. Eleftheria Paliou, Dr. Wolfgang שפי גולדווסר, פרופ' משה ורדי, פרופ' נעם ניסן, פרופ' גל Schmidle, Henriette Senst קמינקה,פרופ'שריתקראוס,פרופ'אביברגב,פרופ'עומר ריינגולד, פרופ' עדי שטרן, פרופ' רון שמיר, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' נפתלי תשבי, Bennett H. Charles Dr. י"ט-כ"בבחשווןתש"ף21-17(בנובמבר)2019 Dr. Leroy (Lee) Hood, Prof. Eva Tardos, כינוס GISFOH 2019 Prof. Thomas Vidick (German–Israeli Frontiers of the Humanities) ברכות: פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' נילי כהן, ד"ר הללי א'במרחשווןתש"ף30(באוקטובר)2019 פינסון, פרופ' מרגלית פינקלברג, Isabelle Prof. המפגש הראשון בסדרת מפגשי "בשערי האקדמיה" Dolezalek, Inka Loeck, Barbara Seimetz בנושא "תגליות" - תגליות על עברנו ד"ר אלפרסון–אפיל, נירה ד"ר ראש: יושבי יושבת ראש: פרופ' איילת גלבוע תאופיק דעאדלה, ד"ר אורי סלע, ד"ר הללי פינסון, בהשתתפות: פרופ' ישראל פינקלשטיין, פרופ' יואל רק Prof. Isabelle Dolezalek, Dr. Andrew W. Kandel, Prof. Daniel Leese, Dr. Nicolle Pfaff י"גבמרחשווןתש"ף11(בנובמבר)2019 בהשתתפות: ד"ר עודד אבט, ד"ר מאי גודר–גולדברגר, יום עיון במלאת 150 שנה לפתיחת תעלת סואץ ד"ר תאופיק דעאדלה, ד"ר רעות הררי, ד"ר מירי ברכות: פרופ' נילי כהן ימיני, ד"ר ראובן ישורון, ד"ר אדר כהן, ד"ר לב אריה יושבי ראש: פרופ' רוני אלנבלום, פרופ' גדי גילבר, קפיטיקין, Verena Prof. Drerup, Johannes Prof. פרופ' רמי גינת, ד"ר מירה צורף Krebs, Prof. Miriam Kühn, Prof. Andreas בהשתתפות: ד"ר און ברק, פרופ' מוטי גולני, ד"ר בלה Maier, Prof. Marc Andre Matten, Dr. Anja- גליל, אלעד גלעדי, פרופ' אריאל הירשפלד, פרופ' אלי פודה, פרופ' שמעון שמיר, Carminati Lucia Dr. Désirée Senz, Dr. Simona Szakács-Behling, Dr. Caroline Piquet Dr. Sibylle Wolf 165 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ל׳במרחשווןתש"ף28(בנובמבר)2019 י"ח-י"טבכסלותש"ף17-16(בדצמבר)2019 יום עיון בנושא יוסף פרל והמודרניות היהודית: מאתיים כינוס בין לאומי בנושא שנה להופעת ספר מגלה טמירין The Challenges of Liberal Democracy יושבי ראש: פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' נילי כהן, ברכות: פרופ' נילי כהן פרופ' יוסף קפלן יושבי ראש: פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' בנימין איזק, בהשתתפות: פרופ׳ ישראל ברטל, ד"ר אוריאל גלמן, פרופ' רות גביזון, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' נילי ד"ר עופר דינס, פרופ׳ טובה כהן, פרופ׳ יונתן מאיר, כהן, פרופ' אבישי מרגלית, פרופ' גדליה סטרומזה, פרופ' פניה עוז–זלצברגר, Jasanoff Sheila Prof. פרופ׳ דן מירון, ד"ר סבטלנה נטקוביץ, פרופ׳ יהוידע עמיר, פרופ׳ שמואל פיינר, ד"ר טל קוגמן בהשתתפות: פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' יצחק אנגלרד, פרופ' מיכאל בירנהק, פרופ' רות גביזון, פרופ' יואב ד׳-ה׳בכסלותש״ף3-2(בדצמבר)2019 דותן, פרופ' משה הלברטל, פרופ' שולמית וולקוב, פרופ' סדנה דו לאומית ישראל-הודו מנחם מאוטנר, פרופ' גדליה סטרומזה, פרופ' פניה Astrophysics and Planetary Science עוז–זלצברגר, פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' עוזי רבי, פרופ' זאב שטרנהל, Sheila Prof. Greenhouse, Linda ברכות: פרופ' עודד אהרונסון, פרופ' נילי כהן Jasanoff, Prof. Dominique Moisi, Prof. Michel יושבי ראש: פרופ' עודד אהרונסון, פרופ' אורלי גנת, פרופ' ראם סרי, Bhardwaj Anil ,Prof. Rosenfeld, Prof. András Sajó, Prof. Werner Prof. Kulinder Pal Singh Weidenfeld, Prof. Joseph Weiler בהשתתפות: פרופ' עודד אהרונסון, פרופ' אבישי גל–ים, ד"ר אורלי גנת, פרופ' אבישי דקל, פרופ' אלי וקסמן, ד"ר אסף חורש, פרופ' צבי מזא"ה, פרופ' דן מעוז, פרופ' נועם סוקר, פרופ' ראם סרי, Bhardwaj Anil Prof. Prof. Abhijit Chakraborty, Prof. Preeti Kharb, Prof. Kulinder Pal Singh, Prof. Kanak Saha, Prof. Prateek Sharma, Prof. Tarun Souradeep, חבר האקדמיה פרופ' דניאל פרידמן בכינוס Prof. Annapurni Subramaniam The Challenges of Liberal Democracy ג'בטבתתש"ף31(בדצמבר)2019 הכינוס השנתי העשירי של מרכז הקשר ויריד התעסוקה בהשתתפות: פרופ' אורי אלון, ד"ר דני בן–צבי, נדב דואני, פרופ' כרמלה יעקובי–וולק, פרופ' נילי כהן, פרופ' שולמית קצב–שפירא ביריד התעסוקה, שהוא חלק מן הכינוס, השתתפו נציגים של גופי ממשל, של כל האוניברסיטאות הישראליות, של מכללות אקדמיות שונות, של כמה מכוני מחקר פרופ' ראם סרי מרצה במהלך הסדנה הדו‚לאומית ישראל-הודו בנושא ושל חברות מסחריות מתחום ההיי–טק והביוטק וכן .Astrophysics and Planetary Science 166 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 8 > הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה פרופ' אריה ורדי בכינוס הרב‚תחומי השנתי במדעי הטבעובמדעי החברה בנושא "יופי" ב'בשבטתש"ף28(בינואר)2020 של גופים לאומיים המסייעים בקליטה באקדמיה כינוס אדמס השנתי (למידע נוסף על פעילות מרכז הקשר ראו לעיל בפרק 7 "פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה״.) דברי פתיחה: פרופ' משה אורן, פרופ' נילי כהן בהשתתפות: פרופ' שמעון אולמן, פרופ' ידין דודאי, י"חבטבתתש"ף15(בינואר)2020 ד"ר מורן יסעור, פרופ' אלי קשת המפגש השני בסדרת מפגשי "בשערי האקדמיה" בנושא תגליות"" - תגליות על תרבות: אומנות ומדע ממזרח וממערב יושב ראש: פרופ' אבנר הולצמן בהשתתפות: פרופ' נירית בן אריה דבי, ד"ר ליהי יריב–לאור מושב הפוסטרים בכינוס אדמס ח'בשבטתש"ף3(בפברואר)2020 הכינוס הרב תחומי השנתי במדעי הטבע ובמדעי החברה - "יופי" ברכות: פרופ' נילי כהן יושבי ראש: פרופ' ידין דודאי, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' דוד הראל, פרופ' נילי כהן בהשתתפות: פרופ' מרב אחישר, פרופ' אריאל הירשפלד, פרופ' דוד הראל, פרופ' אריה ורדי, ספי חפץ, פרופ' צבי טריגר, פרופ' יוסי יובל, ד"ר שני ענבר, פרופ' מימין: פרופ' נירית בן אריהדבי וד"ר ליהי יריב‚לאור במפגש "תגליות בן–עמי שילוני, Libeskind Daniel Archt. על תרבות: אומנות ומדע ממזרח וממערב" 167 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים י״אבשבטתש״ף6(בפברואר)2020 מתלמידים לחוקרים: כלים מעשיים להשתלבות בעולם האקדמי סדנה ביוזמת האקדמיה הצעירה הישראלית בהשתתפות: פרופ' אלישבע באומגרטן, פרופ' אליצור בר–אשר סיגל, פרופ' מיכל בר–אשר סיגל, פרופ' יגאל ברונר, פרופ' דוד וטשטיין, ד"ר אבנר וישניצר, מרב עטר, ד"ר יוכי פישר, פרופ' ליאת קוזמא זוכת פרס נובל וחברת האקדמיה פרופ' עדה יונת בכינוס כ"בבשבטתש"ף17(בפברואר)2020 Structural Biology: The Molecular Fabric of Life לאה גולדברג ויצירתה: יום עיון לציון מלאת 50 שנה לפטירתה כ״ט-ל׳בשבטתש״ף25-24(בפברואר)2020 כינוס דו לאומי ישראל-בריטניה ברכות: פרופ' נילי כהן, עו"ד יאיר לנדאו Structural Biology: The Molecular Fabric of Life יושבי ראש: פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' יונתן מאיר ברכות: פרופ' נילי כהן, Ramakrishnan Venki ,Dr. בהשתתפות: ד"ר דינה ברדיצ'בסקי, פרופ' חמוטל H.E. Ambassador Neil Wigan בר–יוסף, פרופ' עמינדב דיקמן, פרופ' יעל דר, ד"ר גדעון טיקוצקי, שהם סמיט, פרופ' חיה שחם יושבי ראש: פרופ' יואל זוסמן, פרופ' נתן נלסון, Dr. Richard Henderson, Dr. Venki Ramakrishnan כ"דבשבטתש"ף19(בפברואר)2020 בהשתתפות: פרופ' ירדן אופטובסקי, פרופ' המפגש השלישי בסדרת מפגשי "בשערי האקדמיה" אהוד גזית, פרופ' עדה יונת, פרופ' מיטל לנדאו, בנושא "תגליות" - תגליות על החברה שבה אנו חיים פרופ' דבורה פאס, פרופ' איתנה פדן, פרופ' יושבת ראש: פרופ' רות גביזון שראל פליישמן, פרופ' רוג'ר קורנברג, פרופ' יואל בהשתתפות: פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' יורם דנציגר שקולניצקי, פרופ' מיכל שרון, פרופ' דן תופיק, Prof.M.MadanBabu,Dr.DavidBarford,Prof. Gideon Davies, Dr. Richard Henderson, Prof. Sheena Radford, Prof. Dame Carol Robinson, Dr.PeterRosenthal,Prof.XiaodongZhang חברת האקדמיה פרופ' רות גביזון וחבר האקדמיה פרופ' שלמה אבינרי במפגש "תגליות על החברה שבה אנו חיים" 168 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 8 > הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה מימין: חברי האקדמיה פרופ' משה בר‚אשר ופרופ' יהושע בלאו הרצאות לכבוד חברי האקדמיה הרצאות שנתיות כ"אבסיווןתשע"ט24(ביוני)2019 כ״חבמרחשווןתש״ף26(בנובמבר)2019 יום עיון לכבוד פרופ' משה בר אשר בהגיעו לגבורות ההרצאה השנתית על שם מרטין בובר יושבי ראש: פרופ' אילן אלדר, פרופ' עמנואל טוב, Dasgupta Partha Sir Prof. הרצה בנושא The Economics of Biodiversity פרופ' שמחה קוגוט בהשתתפות: פרופ' משה אידל, פרופ' משה בר–אשר, בהשתתפות: פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' נילי כהן פרופ' אליצור בר–אשר סיגל, פרופ' אברהם גרוסמן, י"זבשבטתש"ף12(בפברואר)2020 פרופ' יהודית הנשקה, ד"ר דורון יעקב, פרופ' שרה יפת, כינוס לרגל יום דרווין הבין לאומי פרופ' חיים כהן, פרופ' מנחם כהנא, פרופ' אהרן ממן, סיפור ההליכה הזקופה של האדם ד"ר אריאל שוה ברכות: פרופ' נילי כהן כ״גבאלולתשע״ט23(בספטמבר)2019 יושב ראש: פרופ' יואל רק יום עיון לכבוד פרופ' יהושע בלאו בהגיעו לגיל 100 בהשתתפות: ד"ר אלה בין, פרופ' צבי בן–אברהם, ברכות: פרופ' מנחם בן–ששון, פרופ' מיכאל לקר, פרופ' יואל רק פרופ' יוסף קפלן יושב ראש: פרופ' איתן קולברג בהשתתפות: פרופ' יהושע בלאו, פרופ' חגי בן–שמאי, אסתר גולדנברג, פרופ' סימון הופקינס, פרופ' יוסף יהלום, פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן 169 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 170 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 9 תקציב האקדמיה 171 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 171 דין וחשבון שנתי >תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: בחצר בית האקדמיה 172 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 9 תקציבהאקדמיהלשנתתש״ף כלהסכומיםבאלפישקלים)( 31,437 סה“כהכנסות 15,475 הכנסותתקציבשוטף 12,913 הקצבותות“ת 70 הכנסותמפרסומים 593 הכנסותמקרנות 880 הקרןהלאומיתלמדע 434 תקורהמפרויקטים 217 הכנסותמימוןנטו 368 קרנותהנהלה 31,437 סה“כ הוצאות 15,475 הוצאות תקציב שוטף 300 החטיבהלמדעיהטבע 850 החטיבהלמדעיהרוח 450 קידוםהמדע 770 כינוסיםמדעייםוקשריקהילה 300 פרסומים 1,370 קשריםבין‚לאומיים 100 האקדמיההצעירההישראלית 70 מרכזהקשר 70 דוחמצבהמדע 440 בתר‚דוקטורנטים 1,485 הוצאותכלליותומשרדיות 8,670 שכרונלוות 600 פחת 0 עתודה/עודף(גירעון) 15,962 מיזמיםבמימוןחיצוני 173 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 174 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 10 ועדות האקדמיה 175 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 175 דין וחשבון שנתי >תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: הספרייה בבית האקדמיה 176 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 10 ועדות האקדמיה הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה הישראלית פרופ' אבי צדוק - יו"ר, פרופ' מיכל בר–אשר סיגל, פרופ' תמי גיגר; רכזת - מרב עטר הוועדה הבין לאומית לבחינת מצב אוספי הטבע בישראל ולהערכתם ד"ר איאן אוונס - יו"ר, פרופ' אריה אלטמן, פרופ' צבי בן–אברהם, פרופ' גדעון דגן, פרופ' כריסטוף האוזר, פרופ' יעל לובין, פרופ' רון מילוא, פרופ' סקוט מילר; רכזים - ד"ר יעל בן–חיים, גדי לוין הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות פרופ' אליעזר רבינוביץ - יו"ר, פרופ' הלינה אברמוביץ, פרופ' אהוד דוכובני, פרופ' שולמית טרם, פרופ' יוסף ניר, פרופ' ירון עוז, פרופ' מרק קרלינר, פרופ' יעל שדמי; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים הוועדה הלאומית לפיזיקה גרעינית פרופ' יצחק צרויה - יו"ר, פרופ' אברהם גל, פרופ' אלי פיסצקי, ד"ר גיא רון, פרופ' יגאל תלמי; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון פרופ' יובל גולן - יו"ר, פרופ' נעם אדיר, פרופ' רועי בק–ברקאי, פרופ' יואל הירש, פרופ' יואל זוסמן, פרופ' עודד ליבנה, פרופ' מיטל לנדאו, פרופ' בועז פוקרוי, פרופ' שרון שוורץ; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים הוועדה המארגנת של כינוס GISFOH 2020 ד"ר יונתן בר–יושפט, ד"ר ליאורה דהן–כץ, ד"ר מאוריסיו דימנט, ד"ר מרב חקלאי; רכזת - סימה דניאל הוועדה המארגנת של כינוס Science of Frontiers Kavli 2021 פרופ' סיריל כהן - יו"ר, ד"ר רונן אלדן, ד"ר בברלי גודמן–צ'רנוב, ד"ר יניב זיו, ד"ר איל פריבמן, ד"ר אורן קובילר, פרופ' שרון רוטשטיין, פרופ' דורון שלוש; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים 177 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הוועדה המייעצת הישראלית למלגות קרן פולקס פרופ' משה אורן - יו"ר, פרופ' אוהד בירק, פרופ' יהודית ברגמן, פרופ' ליאור גפשטיין, פרופ' גדעון רכבי; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים הוועדה המייעצת לנושא חברים חדשים בחטיבה למדעי הטבע פרופ'מוטישגב-יו"ר,פרופ'גדעוןדגן,פרופ'ידיןדודאי,פרופ'אלכסלובוצקי;רכזת-ד"ריעלבן–חיים הוועדה המלווה למפעל האונומסטיקון פרופ' עמנואל טוב, פרופ' מרגלית פינקלברג; רכזת - סימה דניאל הוועדה המלווה למפעל חקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר פרופ' אברהם גרוסמן, פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן; רכזת - סימה דניאל הוועדה לאיתור מועמדים חדשים לחטיבה למדעי הרוח פרופ' יעקב כדורי - יו"ר, פרופ' שולמית וולקוב, פרופ' ישראל פינקלשטיין; רכזת - סימה דניאל הוועדה לבדיקת מצב מחקר השואה והוראתה באוניברסיטאות בישראל פרופ' ישראל ברטל - יו"ר, פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' יהודה באואר, פרופ' חוי דרייפוס בן–ששון, פרופ' שולמית וולקוב, פרופ' דינה פורת; רכזת - סימה דניאל הוועדה לבחינת האפשרות לשלב לימודי מדע הנתונים Science( )Data בכל תחום ידע באוניברסיטה פרופ' יונתן בן–דב - יו"ר, פרופ' ניב אחיטוב, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' יגאל ברונר, פרופ' ידין דודאי, פרופ' דפנה רבן, פרופ' רודד שרן; רכזת - סימה דניאל הוועדה לבחינת מצב השימור, הטיפוח והמחקר באוספי הטבע הלאומיים פרופ' רות ארנון - יו"ר, פרופ' צבי בן–אברהם, פרופ' דניאל ויס, פרופ' אילן חת, פרופ' שולמית מיכאלי; רכז - גדי לוין הוועדה לבחירת כינוסים להבאת בתר דוקטורנטים ישראלים פרופ' מוטי שגב - יו"ר, פרופ' שמעון אולמן, פרופ' אלישבע באומגרטן, פרופ' אורי בנין, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' טליה פישר, פרופ' אהרן צ'חנובר; רכזת - בת–שבע שור הוועדה לייעוץ לפעולות האקדמיה בנושאי מגפת הקורונה פרופ' ידין דודאי - יו"ר, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' דוד הראל, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' איתמר וילנר, פרופ' מיכל פלדמן; רכזת - סימה דניאל 178 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 10 > ועדות האקדמיה המרכז האקדמי בקהיר - הנהלה גליה פינצי - יו"ר, פרופ' אלי פודה, פרופ' גבריאל רוזנבאום, פרופ' שמעון שמיר; רכזת - ג'ו כהן הקרן לקידום מדעי הרוח והחברה פרופ' אבנר הולצמן - יו"ר, פרופ' ליאת איילון, פרופ' יורם בילו, פרופ' נעמה גורן–ענבר, פרופ' אורן גזל–אייל, פרופ' דוד שולמן; רכזת - סימה דניאל ועדה לבדיקת הנושא של הקמת מרכז לאומי ל Cryo-EM פרופ' עדה יונת - יו"ר, פרופ' ירדן אופטובסקי, פרופ' רז זריבץ, פרופ' מיטל לנדאו, פרופ' נתן נלסון; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים ועדת ביואתיקה ד"ר עתניאל א. דרור - יו"ר, פרופ' ליאת איילון, פרופ' רות ארנון, ד"ר יעקוב חנא, פרופ' יוסף ירדן, פרופ' שי לביא, פרופ' אפרת לוי–להד, פרופ' פרנצ'סקה לוי–שפר, פרופ' מישל רבל, עו"ד ד"ר סיון תמיר; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים ועדת דוח מצב המדע בישראל פרופ' רשף טנא - יו"ר, פרופ' אמנון אהרוני, פרופ' ליאת איילון, פרופ' נעם אליעז, פרופ' ישראל ברטל, פרופ' יוסף ירדן, פרופ' אלי קשת; רכזים - גדי לוין, מרב עטר משקיפים: פרופ' יורם בילו, פרופ' יוחנן פרידמן ועדת הביקורת פרופ' שאול שקד, פרופ' זאב תדמור; רכז - גדי לוין ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים פרופ' צבי בן–אברהם - יו"ר, ד"ר לאה בם, פרופ' קולין ברונלי, פרופ' חזי גילדור, פרופ' דניאל ויס, פרופ' גיתי יהל, פרופ' יוסף לויה, ד"ר איציק מקובסקי, פרופ' אורית סיון, פרופ' מעוז פיין, פרופ' ינון רודיך; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים ועדת ההיגוי והשיפוט של תוכנית מלגות אדמס פרופ' משה אורן - יו"ר, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' נעמה ברקאי, פרופ' גדעון דגן, פרופ' שמריהו הוז, פרופ' אילון לינדנשטראוס, פרופ' יעקב קליין, פרופ' גיל קלעי, פרופ' חרמונה שורק; רכזת - בת–שבע שור ועדת ההיגוי להרצאה השנתית על שם מרטין בובר פרופ' יוסף קפלן - יו"ר, פרופ' ישראל ברטל, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' בילי מלמן; רכזת - סימה דניאל 179 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת ההיגוי לכינוס הרב תחומי השנתי בנושא "יופי" פרופ' ידין דודאי - יו"ר, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' דוד הראל, פרופ' נילי כהן; רכזת - נעמה שילוני ועדת ההיגוי לסדרה "בשערי האקדמיה" פרופ' ידין דודאי, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' דוד הראל, פרופ' נילי כהן; רכזת - נעמה שילוני ועדת ההיגוי לשימור ולפיתוח אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטאות המחקר פרופ' יוסף לויה - יו"ר, פרופ' גיא בלוך, פרופ' יעל לובין, פרופ' נגה קרונפלד–שור, פרופ' אהוד שפניר; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים ועדת ההיגוי של היוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך פרופ' מנחם יערי - יו"ר, אמיר אלשטיין, פרופ' שאול הוכשטיין, פרופ' אלכס לובוצקי, פרופ' נח לוין– אפשטיין, פרופ' פאדיה נאסר–אבו אלהיג'א, פרופ' מייקל פויאר, פרופ' יוחנן פרידמן, יהודית שלוי; מנהלת - ד"ר תמי חלמיש אייזנמן ועדת ההיגוי של מיזם MGH Historica( Germaniae )Monumenta פרופ' ב"ז קדר - יו"ר, פרופ' משה אידל, פרופ' מלאכי בית–אריה, יעקב גוגנהיים, פרופ' ישראל יובל, ד"ר פיטר לנרד, פרופ' שמחה עמנואל, פרופ' יוסף קפלן; רכזת - סימה דניאל ועדת ההיגוי של מילון הפרסית האמצעית פרופ' יוחנן פרידמן, פרופ' שאול שקד; רכזת - סימה דניאל ועדת ההשקעות דן זיסקינד, גרי ליבלר, יוסי לנץ, אהוד נייגר, הרי ספיר; רכז - גדי לוין ועדת הכספים ד"ר יוסף צ'חנובר, אברהם (בייגה) שוחט; רכז - גדי לוין ועדת המומחים לבחינת איכות חיים בת קיימה בישראל פרופ' מנחם יערי - יו"ר, פרופ' אלחנן הלפמן, אריאל וייס, פרופ' נתן זוסמן, פרופ' אורי חפץ, פרופ' הדס מנדל, פרופ' אבנר עופר, פרופ' ערן פייטלסון, יואל פינקל, פרופ' אורית קדר, פרופ' יוג'ין קנדל; רכז - ירדן ניב ועדת המעקב לדוח מצב המדע בישראל פרופ' רשף טנא - יו"ר, פרופ' רוני אלנבלום, פרופ' ישראל ברטל, פרופ' מיכל פלדמן, פרופ' אלי קשת; רכז - ירדן ניב 180 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 10 > ועדות האקדמיה ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל ד"ר מנחם גורן - יו"ר, פרופ' עוזי פליטמן - יו"ר, פרופ' בלה גליל, פרופ' גדעון דגן, ד"ר נטע דורצ'ין, פרופ' אמוץ דפני, ד"ר דניאל יואל, פרופ' מרדכי כסלו, ד"ר אמנון פרידברג, ד"ר יותם ציפר–ברגר; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים ועדת הפרסומים פרופ' משה בר–אשר - יו"ר, פרופ' רות ברמן, פרופ' ידין דודאי, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' איתן קולברג, פרופ' יוסף קפלן; רכזת - טלי אמיר ועדת השיפוט לתוכנית לבתר דוקטורנטים מצטיינים מחו"ל פרופ' מוטי שגב - יו"ר, פרופ' דורון אורבך, פרופ' יונינה אלדר, פרופ' ליטל אלפונטה, פרופ' שמשון בלקין, פרופ' נעמה ברקאי, פרופ' תמי גיגר, פרופ' גדעון דגן, פרופ' משה דויטש, פרופ' איירה ויינשטוק, פרופ' רשף טנא, פרופ' וולפגנג פאראק, פרופ' נתן קלר; רכזת - בת–שבע שור ועדת התוכניות במדעי הרוח והחברה פרופ'בנימיןאיזק-יו"ר,פרופ'רוניאלנבלום,פרופ'יורםבילו,פרופ'נעמהגורן–ענבר,פרופ'סרג'יוהרט, פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן; רכזת - סימה דניאל ועדת התוכניות של החטיבה למדעי הטבע פרופ' יעקב קליין - יו"ר, פרופ' ידין דודאי, פרופ' גיל קלעי; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים ועדת קציר פרופ' יוסף לויה - יו"ר, פרופ' חנוך גוטפרוינד, פרופ' ידין דודאי, פרופ' אברהם ניצן, פרופ' נגה קרונפלד–שור; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים ועדת שיפוט למלגות הבתר דוקטורט בתחום הפיזיקה הגרעינית פרופ' יצחק צרויה - יו"ר, פרופ' אברהם גל, פרופ' שמעון ינקלביץ, פרופ' יחיאל ליכטנשטט; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים חבר היועצים של קרן בת שבע דה רוטשילד פרופ' יוסף לויה - יו"ר, פרופ' יונינה אלדר, פרופ' חנוך גוטפרוינד, פרופ' יורם גרונר, פרופ' ידין דודאי, פרופ' אלישע האס, פרופ' דוד הראל, פרופ' אברהם ניצן, פרופ' נגה קורנפלד–שור, פרופ' גיורא שמחן; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים 181 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 182 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 11 נציגי האקדמיה בגופיםובמוסדות הוועדה המדעית של מועצת הספרייה הלאומית המרכז למורשת יהדות אתיופיה פרופ‘ נילי כהן (יו“ר) פרופ' חגי ארליך, פרופ' גליה צבר מועצת פרסי הארווי הוועדה לבחירת זוכי מלגות פולונסקי פרופ' יואב בנימיני, פרופ' יוסף ירדן פרופ' גדליה סטרומזה פורום תל“מ המועצה של מרכז זלמן שזר תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח)( לחקר תולדות העם היהודי פרופ' שמעון אולמן (יו"ר) פרופ' יונתן מאיר, פרופ' בילי מלמן פרס דן דוד הקרן הדו לאומית למדע (אוניברסיטת תל אביב) ארצות הברית-ישראל פרופ' יהושע יורטנר פרופ' חיים סידר קרן יוספה וליאוניד אולשוונג ועדת הקרן לקידום מדעי הרוח האפוטרופוס הכללי)( פרופ' יוחנן פרידמן גליה פינצי מועצת היועצים של הארגון קרן על שם ד"ר מינה שפירמן לפרסי רוטשילד בישראל וד"ר אוטו שפירמן ז"ל פרופ' מרגלית פינקלברג גליה פינצי מימין: סימנייה הנושאת את סמליל האקדמיה בעמוד הבא: דגם מוקטן של פסל איינשטיין הנמצא בבית האקדמיה 183 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 184 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 12 חברים שהלכו לעולמם 185 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 185 דין וחשבון שנתי >תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים חבריםשהלכולעולמםבשנההחולפת(תשע"ט-תש"ף) פרופ' אהרן רזין תרצ"ה-(תשע"ט) אהרנצ׳יק הוא היה ענק עדין–נפש. חלוץ במלוא מובן המילה בתחומי הביוכימיה והביולוגיה המולקולרית, ובה בעת נפש עדינה, מסתפקת במועט ומלאת אהבה ואכפתיות כלפי כל הסובבים אותה. הוא היה חבר טוב - מישהו שאפשר לסמוך עליו, אדם מיוחד שתמיד מקבל עליו אחריות, ואחת היא אם מדובר במעבדתו, בתלמידיו, באוניברסיטה או במשפחתו. תענוג היה לשתף איתו פעולה, כי הוא הבין שתמיד אפשר ללמוד משהו מהקשבה לאחרים. הוא אהב לקבל עליו אתגרים ולשמוע דברי ביקורת, כי ברוב צניעותו ידע שבסופו של דבר יזכה בהבנה חדשה כלשהי. מעל הכול, הייתה לו מחויבות עזה כמדען, כחבר בקהילה האקדמית וכישראלי השואף לקדם את עמו. אהרנצ'יק, כמו שקראו לו הכול, בא מבית פשוט של אנשי עבודה, עולים שעודדו את ילדיהם לרכוש השכלה. במאמץ עיקש של שנים רבות הוא פיתח קריירה אקדמית מזהירה עם רקע רחב מאוד במדעים ועשה עבודה פורצת דרך שברבות הימים כוננה תחום מחקר חדש לגמרי בשם אֶּפיגנטיקה. תגליותיו הראו שמידע גנטי מקודד בשני רבדים: רצף הדי–אן–איי מספק את הטקסט הדרוש לייצור כל החלבונים בגוף, אך אהרנצ'יק הראה שהדי–אן–איי יכול גם להיות "מוער" באמצעות מֶתילציה (מיתּול) - הוספת קבוצות מתיל לדי–אן–איי בתהליך מתוכנת ביולוגית. אתרים שעוברים מיתול מורים לתא איך להשתמש בגֶן, וכך ממלאים תפקיד חשוב בקביעת תפקודו של התא. במשך 30 שנה עסק אהרנצ'יק בפיענוח המטבוליזם של הסמָן הזה, מנגנון הפעולה שלו ותפקידו בהתפתחות של אורגניזמים. חלק גדול מעבודתו ניזון מהבנתו המצוינת בעקרונות היסוד של הכימיה. לימים התברר שהמיתּול הוא תהליך יסודי המעורב בכל היבט של הביולוגיה והרפואה, והיום הוא משמש אמצעי מפתח באבחונן של מחלות רבות, בטיפול בהן ובמניעתן. המחקר פורץ הדרך הזה זיכה את אהרנצ'יק בפרסים יוקרתיים רבים, אבל בצניעותו הרבה הוא מעולם לא נתן לזה לקלקל את אישיותו או לשנותה. הוא ייזכר תמיד כ"אבי המיתּול של הדי–אן–איי" ושל רעיון הזיכרון הביולוגי. כתב: חברו של פרופ' רזין, חבר האקדמיה פרופ' חיים סידר 186 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 12 > חברים שהלכו לעולמם חבריםשהלכולעולמם תשל“ח1978/ פרופסורלתלמוד, אברמסון, שרגא האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ו-(תשנ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלפרזיטולוגיה, אדלר, שאול האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“ה-(תשכ“ו) תש“ך1959/ פרופסור–מחקרלאלקטרוניקה, אולנדורף, פרנץ הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תר“ס-(תשמ“ב) תש“ך1959/ פרופסורלתלמודולמדרש, אורבך, אפרים אלימלך האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ב-(תשנ“א) תשכ“ה1965/ פרופסורלסוציולוגיה, אייזנשטדט, שמואל נח האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ד-(תש“ע) תשכ“א1961/ פרופסורלהיסטוריהשלהעמיםהמוסלמיים, איילון, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ד-(תשנ“ח) תש“ך1959/ פרופסורלתלמודולמדרש, אלבק, חנוך האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“ן-(תשל“ב) תשמ“ז1987/ פרופסורלפיזיקה, אלכסנדר, שלמה מכוןויצמןלמדע תר“ץ-(תשנ“ח) פרופסורלפיזיקה, תשס“ב2002/ אמרי, יוסף תרצ"ט-(תשע“ח) מכוןויצמןלמדע תשנ“ב1991/ פרופסורלהיסטוריהעתיקה, אשרי, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ה-(תש“ס) 187 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיהסוציאלית, בובר, מרדכי מרטין האוניברסיטההעבריתבירושלים תרל“ח-(תשכ“ה) תשמ“א1981/ פרופסורלתולדותעםישראל, ביינארט, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ח-(תש“ע) תשנ“ג1993/ פרופסורלביוכימיהחקלאית, בירק, יהודית האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ז-(תשע“ג) תשכ“ט1969/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, בלוך, משה רודולף המכוןלחקרהנגב תרס“ב-(תשמ“ה) תשמ“א1981/ פרופסורלסוציולוגיה, בן דוד, יוסף האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“ף-(תשמ“ו) תשכ“ו1966/ פרופסורללשוןהעברית, בן חיים, זאב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ז-(תשע“ג) תש“ך1959/ פרופסורלתולדותעםישראלבימיהביניים, בער, יצחק פריץ האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ט-(תש“ם) תשכ“ד1964/ פרופסורלסטטיסטיקהולדמוגרפיה, בקי, רוברטו האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ט-(תשנ“ו) תשנ“ז1997/ פרופסורלפיזיקה, בקנשטיין, יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ז-(תשע“ה) תשכ“ג1963/ פרופסורללוגיקהולפילוסופיהשלהמדעים, בר הלל, יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ה-(תשל“ו) תש“ך1960/ פרופסורלכימיהאורגנית, ברגמן, ארנסט דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ד-(תשל“ה) תשכ“ח1968/ פרופסורלפרמקולוגיה, ברגמן, פליקס ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרס“ח-(תשס“ב) תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיה, ברגמן, שמואל הוגו האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ד-(תשל“ה) תשל“ו1975/ פרופסורלכלכלה, ברונו, מיכאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרצ“ב-(תשנ“ז) תשס“ח2008/ פרופסורלספרותעבריתולפילוסופיה, ברינקר, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרצ“ה-(תשע“ו) תש“ך1959/ פרופסורלביולוגיה, ברנבלום, יצחק מכוןויצמןלמדע תרמ“ד-(תש“ס) 188 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 12 > חברים שהלכו לעולמם תשל“א1971/ פרופסורלמדידהפסיכולוגיתוסוציולוגית, גוטמן, אליהו לואיס האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ו-(תשמ“ח) תשנ“ו1996/ פרופסורלבלשנותושפותשמיות, גולדנברג, גדעון האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“צ-(תשע“ג) תשל“ו1976/ פרופסורלכימיה, גינצבורג, דוד הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תר“ף-(תשמ“ח) תשנ“ה1994/ פרופסורלשפותשמיותעתיקות, גרינפלד, חיים יונה האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ו-(תשנ“ה) תש“ך1959/ פרופסור–מכוןלמתמטיקה, דבורצקי, אריה מכוןויצמןלמדע תרע“ו-(תשס“ח) תשכ“ג1962/ פרופסורלפיזיקה, דה שליט, עמוס מכוןויצמןלמדע תרפ“ז-(תשכ“ט) תשמ“ב1982/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, דוסטרובסקי, ישראל מכוןויצמןלמדע תרע“ט-(תשע“א) תש“ך1959/ פרופסורלתולדותעםישראל, דינור, בן ציון האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ד-(תשל“ג) תשנ“ג1993/ פרופסורלספרותאנגלית, דלסקי, הלל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ו-(תשע“א) תשכ“ו1966/ פרופסורלזואולוגיה, האז, גיאורג האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ה-(תשמ“א) תשנ“ו1996/ פרופסורלמקרא, הרן, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ה-(תשע“ה) תשכ“א1961/ פרופסורללימודיםקלאסיים, וירשובסקי, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ו-(תשל“ז) תש“ך1960/ פרופסורלפיזיולוגיהפתולוגיתולביוכימיה, ורטהיימר, חיים ארנסט ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרנ“ג-(תשל“ח) תש“ך1960/ פרופסורלבוטניקה, זהרי, מיכאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“ח-(תשמ“ג) זילברברג,ירון פרופסורבמחלקהלפיזיקהשלמערכותמורכבות, תשע“ג2013/ מכוןויצמןלמדע תשי"א-(תשע“ט) תשנ“ג1993/ פרופסור–מחקרלהנדסתחשמל, זכאי,משה הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תרפ“(ז-תשע“ו) 189 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשל“ו1975/ פרופסורלביולוגיה, זקס, ליאו מכוןויצמןלמדע תרפ“ז-(תשע“ד) תש“ך1960/ פרופסורלמשפטאזרחי, טדסקי, גוידו (גד) האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ז-(תשנ“ג) תש“ך1959/ פרופסורללשוןהעברית, טור סיני, נפתלי הרץ האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ז-(תשל“ד) תשכ“ח1968/ פרופסורלהיסטוריהשלהעתהחדשה, טלמון, יעקב לייב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ו-(תש“ם) תשכ“ד1964/ פרופסורלארכאולוגיה, ידין, יגאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ז-(תשמ“ד) תשנ“ב1991/ פרופסורללשוןהעברית, ייבין, ישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ג-(תשס“ח) תשכ“ד1964/ פרופסורלפיזיקהניסיונית, כהן, סולי גבריאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“א-(תשמ“ד) תשכ“ג1963/ פרופסורלאווירונאוטיקה, כוגן, אברהם הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תרפ“א-(תשס“ט) תשכ“ט1969/ פרופסורלתלמוד, ליברמן, שאול ביתהמדרשלרבניםבאמריקה,ניויורק תרנ“ח-(תשמ“ג) תשמ“ה1985/ פרופסורלמקרא, ליכט, יעקב אוניברסיטתתלאביב תרפ“ב-(תשנ“ג) תשל“ט1979/ פרופסורלפיזיולוגיה, לינדנר, יוחנן מכוןויצמןלמדע תרפ“ט-(תשמ“ג) תשמ“ה1985/ פרופסורלמתמטיקה, לינדנשטראוס, יורם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרצ“ז-(תש“ע) תשנ“ט1999/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, ליפסון, שניאור מכוןויצמןלמדע תרע“ד-(תשס“א) תש“ל1970/ פרופסורלפיזיקה, ליפקין,צבי מכוןויצמןלמדע תרפ“(א-תשע“ו) תשנ“ז1997/ פרופסורללשוןהעברית, מורג, שלמה האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ו-(תשנ“ט) תש“ך1960/ פרופסורלתולדותעםישראלבימיהמקראולארכאולוגיה מזר, בנימין שלארץ–ישראל,האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ו-(תשנ“ה) 190 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 12 > חברים שהלכו לעולמם תשכ“ח1968/ פרופסורלאופתלמולוגיה, מיכאלסון, יצחק ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרס“ג-(תשמ“ב) תשכ“ו1966/ פרופסורלפיזיקה, נאמן, יובל אוניברסיטתתלאביב תרפ“ו-(תשס“ו) תשנ“ה1994/ פרופסורלאפיגרפיהופלאוגרפיה, נוה, יוסף האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ח-(תשע“ב) תשמ“ד1984/ פרופסורלקרדיולוגיה,ביתהספרלרפואה נויפלד, הנרי שלאוניברסיטתתלאביבוהמרכזהרפואיע"ששיבא,תלהשומר תרפ“ג-(תשמ“ז) תש“ך1959/ פרופסורלמקרא, סגל, משה צבי האוניברסיטההעבריתבירושלים תרל“ז-(תשכ“ח) תשכ“ב1962/ פרופסורללשוןוספרותיידיש, סדן, דב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ב-(תש“ן) תשכ“ב1962/ פרופסורלהיסטוריהולפילוסופיהשלהמדעים, סמבורסקי, שמואל האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“ס-(תש“ן) תשכ“ט1969/ פרופסורלמתמטיקה, עמיצור, שמשון אברהם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“א-(תשנ“ד) תש“ך1959/ פרופסורלבלשנותמצריתושמית, פולוצקי, הנס יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ה-(תשנ“א) תשכ“ג1963/ פרופסורלכלכלה, פטינקין, דן האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ב-(תשנ“ה) תשל“ח1978/ פרופסורלמתמטיקה, פיאטצקי שפירו, איליה אוניברסיטתתלאביב תרפ“ט-(תשס“ח) תש“ך1960/ פרופסורלפילוסופיהכלליתויהודית, פינס, שלמה האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ח-(תש“ן) תשכ“א1961/ פרופסורלגאולוגיה, פיקרד, יהודה ליאו האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“ס-(תשנ“ז) תשל“ז1977/ פרופסורלביולוגיהשלהתא, פלדמן, מיכאל מכוןויצמןלמדע תרפ“ו-(תשס“ה) תש“ם1980/ פרופסורלמדעהדתות, פלוסר, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ז-(תש“ס) תשמ“ד1984/ פרופסורלספרותעברית, פליישר, עזרא האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ט-(תשס“ו) 191 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשס“א2001/ פרופסורלמתמטיקהשימושית, פנואלי, אמיר מכוןויצמןלמדע תש“א-(תש“ע) תשכ“א1961/ פרופסורלמתמטיקהשימושית, פקריס, חיים לייב מכוןויצמןלמדע תרס“ח-(תשנ“ג) תשכ“ג1963/ פרופסורלהיסטוריהשלימיהביניים, פראוור, יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ז-(תש“ן) תש“ך1960/ פרופסורלמתמטיקה, פרנקל, אברהם הלוי האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“א-(תשכ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלגינקולוגיהולאובסטטריקה, צונדק, ברנהרד ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרנ“א-(תשכ“ז) תשכ“א1961/ פרופסורלרפואהפנימית,אוניברסיטתברלין; צונדק, הרמן פרופסור–אורח,האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ז-(תשל“ט) תשס“א2001/ פרופסורלארכאולוגיה, צפריר, יורם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרצ“ח-(תשע“ו) תש“ך1959/ פרופסורלמקרא, קויפמן, יחזקאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“א-(תשכ“ד) תשנ“ה1994/ פרופסורלהיסטוריהשלרוסיהומזרחאירופה, קונפינו, מיכאל אוניברסיטתתלאביב תרפ“ו-(תש“ע) תשל“ו1975/ פרופסורלשפהוספרותערבית, קיסטר, מאיר יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ד-(תש“ע) תש“ך1959/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, קציר, אהרן מכוןויצמןלמדע תרע“ג-(תשל“ב) תש“ך1960/ פרופסור–מכוןלביופיזיקה, קציר, אפרים מכוןויצמןלמדע תרע“ו-(תשס“ט) תשל“ד1974/ פרופסורלספרותאנגליתואמריקאית, קרוק גלעד, דורותיאה אוניברסיטתתלאביב תר“ף-(תש“ן) תשמ“א1981/ פרופסורלבלשנותכלליתוהודו–אירופית, רוזן, חיים ברוך האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ב-(תשנ“ט) תש“ך1959/ פרופסור–מחקרלפיזיקה, רוזן, נתן הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תרס“ט-(תשנ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיהכללית, רוטנשטרייך, נתן האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ד-(תשנ“ד) 192 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 12 > חברים שהלכו לעולמם תשס“ח2008/ פרופסורלביוכימיה, רזין, אהרן ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרצ"ה-(תשע"ט) תש“ך1959/ פרופסורלמחקרבמכניקהעיוניתושימושית, רינר, מרכוס הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תרמ“ו-(תשל“ו) תש“ך1959/ פרופסורלפיזיקהעיונית, רקח, יואל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ט-(תשכ“ה) תש“ם1980/ פרופסורלרפואהפנימית, שטיין, יחזקאל ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרפ“ו-(תשע“ה) תשמ“ז1987/ שטיינברג, יצחק צבי פרופסורלכימיהפיזיקלית, תרצ“א-(תשע“ז) מכוןויצמןלמדע תשנ“ה1994/ פרופסורלפיזיקהתאורטיתושימושית, שטריקמן, שמואל מכוןויצמןלמדע תר“ץ-(תשס“ד) תשל“ח1978/ פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל, שטרן, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ה-(תשמ“ט) תשכ“ד1964/ פרופסורלספרותעברית, שירמן, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ה-(תשמ“א) תש“ך1959/ פרופסורלקבלה, שלום, גרשם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“ז-(תשמ“ב) תשמ“ו1986/ פרופסורלספרותיידיש, שמרוק, חנא האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“א-(תשנ“ז) תש“ס2000/ פרופסורלספרותעברית, שקד, גרשון האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ט-(תשס“ז) תשנ“ב1992/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, שרון, נתן מכוןויצמןלמדע תרפ“ו-(תשע“א) תשמ“ה1985/ פרופסורלאשורולוגיהולהיסטוריהשלהמזרחהקדמון, תדמור, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ד-(תשס“ו) 193 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 13 נספחים 13.1 חוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,תשכ"א*1961-> הקמת האקדמיה 4א ממסים (תיקון מס׳פטור 1) התשלג״;1973- לענין פקודת מס 1 מוקמת בזה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (להלן - הכנסה, נחשבת האקדמיה כמוסד בעל אופי ציבורי לעניני תרבות, האקדמיה.) חינוך ומדע, וכל עסקה של האקדמיה וכל נכסיה יהיו פטורים מכל אגרה, ארנונה או תשלום–חובה אחר המשתלמים למדינה או מטרות לרשותמקומית. 2 מטרות האקדמיה ותפקידיה הם 4ב ייעוץ ומידע מהאקדמיה (תיקון מס׳קבלת 2) התשע״;2010- 1( לרכז בתוכה כחברים מטובי אישי המדע תושבי ישראל;) משרד ממשלתי רשאי לפנות לאקדמיה לשם קבלת ייעוץ ומידע )2((תיקון מס׳ 2 התש״ע;2010-) לייעץ לממשלה בסוגיות בנושאים בתחום מטרות האקדמיה ותפקידיה, שנדרש לגביהם ידע בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, מדעיאונושאיםהקשוריםלפיתוחהמדעבישראל;מתןייעוץומידע לרבות במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמת האקדמיה, כאמור ימומן מסעיף התקציב של אותו משרד ממשלתי כפי הדרוש ולהגיש דוחות וסקירות כאמור בסעיף 4ג, וכן לייעץ ולתת לביצועו,בכפוףלהוראותלפיחוקיסודותהתקציב;בסעיףזה- מידע למשרדי הממשלה לפי פנייתם בהתאם להוראות "חוקיסודותהתקציב"-חוקיסודותהתקציב,התשמ"ה;1985- סעיף 4ב; "סעיף תקציב" - כהגדרתו בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו )3((תיקון מס׳ 2) התשע״;2010- לטפח ולקדם פעילות מדעית, בחוק יסודות התקציב. לרבות פעילות מדעית בין–תחומית ופעילות מדעית בתחומי 4ג לממשלה ולכנסת (תיקון מס׳דיווח 2) התשע״;2010- דעת חדשים; א)( האקדמיהתכיןדוחשנתיעלפעולותיהוכןסקירהתלת–שנתית 4( לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ לארץ;) עלמצבהמדעוהמחקרבישראלבהשוואהלמצבהמדעוהמחקר 5() לפעול בייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בעולם; סקירה כאמור יכול שתתייחס לתחומים מדעיים בין–לאומיים, מתוך תיאום עם מוסדות המדינה; מסוימיםכפישתחליטהאקדמיהאוכפישתבקשהממשלה. 6( לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע;) ב)( הדוח השנתי והסקירה התלת–שנתית כאמור בסעיף קטן (א) 7() לעסוק בכל פעילות אחרת שיש בה כדי לשמש את המטרות יוגשו לשר המדע והטכנולוגיה; ועדת השרים לענייני מדע האמורות. וטכנולוגיה שקבעה הממשלה, תקיים דיון בדוח ובסקירה, סמוך לאחר הגשת כל אחד מהמסמכים האמורים; הממשלה תקיים מושב האקדמיה דיוןכאמורבתוךשנהמיוםהגשתהדוחאוהסקירה,לפיהעניין. 3 מושב האקדמיה יהיה בירושלים. (ג) הדוח השנתי והסקירה התלת–שנתית כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת; הוועדה האקדמיה - תאגיד תקיים דיון בדוח ובסקירה בתוך שנה מיום הגשת כל אחד 4 האקדמיה היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. מהמסמכים האמורים. 194 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 13 > נספחים חברי האקדמיה האסיפה הכללית של האקדמיה חברי האקדמיה יהיו חברי הועד המכין להקמת האקדמיה 5 11 האקדמיה תתכנס לאסיפה כללית לפי הצורך, ולפחות אחת הלאומית למדעים, שנתמנו לכך בתוקף החלטת הממשלה מיום לשנה, למטרות אלה: כ"ו בחשון תשי"ט 9( בנובמבר 1958), וחברים נוספים שייבחרו 1() לעשות כל פעולה שיוחדה לאסיפה הכללית לפי חוק זה או על ידי האקדמיה באסיפה כללית. לפי התקנון; 2() להחליט בדבר אישור הדו"חות של המועצה, תכנית חברות והפסקתה הפעולות של האקדמיה ומוסדותיה שתוגש על ידי המועצה, חבר האקדמיה יהיה חבר בה לכל ימי חייו; חברותו תיפסק 6 דו"ח רואה החשבון והצעת התקציב; באחת מאלה: )3( להחליט בכל ענין אחר שיועמד על סדר היום של האסיפה 1( אםביקשמאתנשיאהאקדמיה,בכתב,לראותאתמקומופנוי;) הכלליתעלידיהמועצה,אועלידיחמישהמחבריהאקדמיה. 2( אם חדל להיות תושב ישראל והוא איננו חבר–חוץ;) חברי חוץ 3() אם הורשע בעבירה בפסק דין סופי והאקדמיה מצאה כי בנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון. 12 האקדמיה רשאית לבחור באנשי מדע מובהקים תושבי חוץ–לארץ כחברי–חוץ של האקדמיה. נשיא האקדמיה וסגנו ביצוע נשיא האקדמיה יתמנה על ידי נשיא המדינה, על פי המלצת 7 האקדמיה, מבין חבריה תושבי ישראל; נשיא האקדמיה יתמנה 13 שר החינוך והתרבות ממונה על ביצוע חוק זה. לשלוש שנים, והוא יוסיף לכהן אף לאחר מכן עד למינוי הבא תקנון של נשיא האקדמיה; סגן הנשיא ייבחר על ידי האקדמיה. 14 האקדמיה רשאית, בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות, החטיבות להתקין תקנון לאקדמיה ובו ייקבעו בין היתר: באקדמיה יהיו חטיבה למדעי הרוח וחטיבה למדעי הטבע; כל 8 1() הכללים לפיהם תבחר האקדמיה את חבריה ונושאי חטיבה תבחר ביושב ראש החטיבה. תפקידים בה, במידה שלא נקבעו בחוק זה; 2( סדרי העבודה של האקדמיה ומוסדותיה;) מועצת האקדמיה 3( ניהול המשק והכספים;) עניני האקדמיה ינוהלו על ידי מועצת האקדמיה. 9 4( מעמדם וזכויותיהם של חברי–חוץ.) הרכב המועצה הוראות מעבר 10 מועצת האקדמיה תהיה מורכבת מנשיא האקדמיה, סגן 15 (א) תקנון האקדמיה הלאומית למדעים שאושר על ידי הנשיא, יושב ראש החטיבה למדעי הרוח, יושב ראש החטיבה הממשלה ביום י' באלול תשי"ט 13( בספטמבר )1959 - למדעי הטבע והמנהל האדמיניסטרטיבי שיתמנה על ידי יתר פרט להוראותיו שנכללו בחוק זה - ובתיאומים לפי הענין, חברי המועצה; יהיהתקנוןהאקדמיה,כלעודלאשונהאוהוחלףעלפיסעיף.14 נעדר הנשיא - ימלא את מקומו סגן הנשיא; נעדרו הנשיא (ב) בחירה לאקדמיה ומינוי לתפקיד בה וכן כל פעולה לקידומה וסגנו, תבחר המועצה ממלא מקום לנשיא מבין חברי ולקידום פעולותיה, שנעשו בהתאם לתקנון האקדמיה לפני האקדמיה לתקופת העדרם של הנשיא וסגנו. תחילתו של חוק זה, שרירים מיום עשייתם. נוסח החוק: נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי. * פורסם ס"ח תשכ"א מס' 348 מיום 23.6.1961 עמ' 193 (ה"ח תשכ"א מס' 452 עמ' .)134 תוקן ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 45 (ה"ח תשל"ב מס' 995 עמ' )268 - תיקון מס' 1; תחילתו ביום .23.6.1961 ס"ח תש"ע מס' 2256 מיום 29.7.2010 עמ' 649 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 333 עמ' )191 - תיקון מס' .2 195 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 13.2>תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,התשס“ח2008- בחירת מועמדים בתוקף סמכותה לפי סעיף 14 לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ“א11961- (להלן החוק), מתקינה האקדמיה, בהתייעצות עם שר 4 (א) מתוך רשימת המועמדים המוצעים על פי תקנה 3 א)( תבחר החטיבה, בהצבעה חשאית וברוב של שני שלישים המדע,התרבותוהספורט2,תקנוןזה מבעלי זכות ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, את פרק ראשון חברות באקדמיה המועמדים שהיא ממליצה לבחור לאותה חטיבה לפי תקנה .2 מספר החברים המניין החוקי של המשתתפים בהצבעה לבחירת מועמדים 1 מספר החברים בכל חטיבה לא יעלה על ארבעים, אולם חברים הוא רוב חברי החטיבה הנמצאים בארץ במועד הישיבה. שגילםשבעיםוחמששניםומעלהוחבריחוץלאיבואובמנייןזה. המועמדים שיומלצו כאמור יבואו לבחירה סופית באספה הכללית של האקדמיה. בחירת חברים חדשים ב)( מתוך רשימת המועמדים המוצעים על פי תקנה 3(ב) תבחר 2 (א) מדי שנה בשנה רשאית האקדמיה לבחור עד חמישה חברים המועצה, בהצבעה חשאית ופה אחד, את המועמדים חדשיםבכלחטיבה,בכפוףלאמורבתקנה.1 הנוספים שהיא ממליצה לבחור לאקדמיה. המניין החוקי של (ב) חברי האקדמיה, למעט חברי חוץ, הם אישי מדע תושבי ישראל המשתתפים בהצבעה לבחירת מועמדים לפי תקנת משנה זו כמשמעותם בסעיף 2 1() לחוק; לעניין זה - “איש מדע“ - אדם הוא שלושה מארבעת אלה הנשיא, סגנו ושני יושבי ראש שעיקר פעילותו הוא במחקר ובקידום הידע האנושי בכלים החטיבות. המועמדים יבואו לבחירה סופית באספה הכללית מדעיים; “תושב ישראל“ - אדם שמקום מגוריו העיקרי הוא של האקדמיה. חבר שנבחר בהליך זה יבחר את החטיבה בישראל ובשעת בחירתו פעילותו המחקרית נמנית עם מסכת שאליהישתייךבהתייעצותעםהנשיא. העשייההמדעיתהישראלית. בחירת חברים ג) מועצתהאקדמיהמוסמכתלהחליטהחלטותהנוגעותלתקנהזו.( 5 רשימת המועמדים שנבחרו כאמור בתקנה 4 תועבר לבחירה הצעת מועמדים סופית באספה הכללית של האקדמיה. המניין החוקי בהצבעה 3 (א) המועמדים לחברות בכל חטיבה יוצעו בכתב ליושב הראש שלה לבחירת חברים הוא מחצית חברי האקדמיה הנמצאים בארץ על ידי שלושה מחברי אותה חטיבה לפחות. ההצעות תוגשנה במועד הישיבה. ההצבעה תהיה על דף הצבעה אחד. הבחירה לכל המאוחר 30 יום לפני מועד ישיבת החטיבה שבה ייבחרו תהיה בהצבעה חשאית וברוב של שני שלישים מבעלי זכות המועמדים לפי תקנה 4. בכל שנה יודיע יו“ר החטיבה לחברי ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין. החטיבה, בכתב, שלושה חודשים לפחות לפני מועד ישיבת הודעה על הבחירה הבחירה,מהוהמועדהאחרוןלהגשתשמותהמועמדים. ב) מועצת האקדמיה רשאית למנות ועדה של שישה חברים,( 6 נשיא האקדמיה יודיע על בחירתם של החברים החדשים, לאחר שלושה מכל חטיבה, שמסמכותה להציע בכתב למועצת שקיבל את הסכמתם; חברותו של חבר חדש מתחילה ביום קבלת האקדמיה מועמד או מועמדים לחברות נוסף על המועמדים הסכמתולכהןכחברהאקדמיה. המוצעיםעלידיהחטיבות. 1 ח'התשכ"א,עמ')193 התשל"ג,עמ';.45 2 י"פהתש"ס,עמ').1088 196 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 פרק 13 > נספחים חברי חוץ הזמנות לישיבות האספה הכללית 7 (א) חברי חוץ ייבחרו בדרך הקבועה בתקנות 3 עד 6. בהיותם 10 הזמנות לישיבה של האספה הכללית יישלחו לחברים בדואר או בישראל יהיו רשאים להשתתף בישיבות האספה הכללית בדואר אלקטרוני בהסכמתם, 21 יום לפחות לפני מועד הישיבה, ובישיבותהחטיבהשהםמשתייכיםאליה,אךללאזכותהצבעה. ויכילואתסדרהיוםשלהישיבה. (ב) מספר חברי החוץ לא יעלה על עשירית ממספר חברי האקדמיה ישיבות סגורות ופתוחות שאינם חברי חוץ. בכל שנה ייבחרו בכל חטיבה לכל היותר שני חבריחוץ. 11 ישיבות האספה הכללית סגורות לקהל. בשנה שבה נבחרים חברים חדשים תתקיים ישיבה פתוחה ובה יוצגו הנבחרים פרק שני ישיבות האקדמיה לפני הציבור. מועצת האקדמיה רשאית לכנס ישיבות האספה הכללית פתוחות נוספות. 8 (א) מליאת האקדמיה תתכנס פעמיים בשנה לפחות ותדון בעניינים הצבעה באספה הכללית הנתונים לסמכותה לפי סעיף 11 לחוק. בכל שנה תוקדש אחת הישיבות לבחירת חברים חדשים, ובעת הצורך לבחירת הנשיא 12 ההצבעה באספה הכללית תהיה גלויה, אלא אם כן נדרשת על פי וסגן הנשיא. כאשר מספר המועמדים לבחירה גדול משלושה, תקנון זה הצבעה חשאית או אם חמישה חברים שאינם חברי חוץ תוקדשהישיבהכולהלנושאזה. דרשו הצבעה חשאית. ההחלטות תתקבלנה ברוב רגיל של הנוכחים (ב) כמו כן תוקדש ישיבה אחת בכל שנה לדיון בדוח השנתי בהצבעה, אלא אם כן נדרש על פי תקנון זה רוב גדול יותר. היו של האקדמיה, בדוח הביקורת, בדוחות הכספיים ובתקציב הקולותשקולים,יהיהליושבהראשקולנוסףמכריע. האקדמיה. תוצאות ההצבעה ג)( יו“רהאספההכלליתהואנשיאהאקדמיה,ובהיעדרו-סגןהנשיא. (ד) יכול שהמליאה תתכנס לישיבות נוספות, על פי החלטת מועצת 13 תוצאות ההצבעה יוכרזו על ידי נשיא האקדמיה. פרוטוקול מאושר האקדמיה, לשמיעת הרצאות מדעיות או לדיון בעניינים על ידו ייחשב להוכחה של תוצאות ההצבעה. נבצר מן הנשיא ובהתפתחויות שהמועצה סבורה שאין לדחותו. ישיבה מיוחדת לאשראתהפרוטוקול,יאשרוסגןהנשיא. של המליאה תכונס גם כל אימת שתתקבל בקשה בכתב לכך תוקפן של החלטות מחמישה עשר מחברי האקדמיה לפחות. המועצה תיענה לבקשהכזאתבהקדםהאפשרי. 14 תוקפן של החלטות האקדמיה לא ייפגע בשל פגם פרוצדורלי שנתגלה בדיעבד, לרבות פגם בתהליך בחירתו של חבר או המניין החוקי בישיבות האספההכללית אי–מסירת הזמנה לחבר. 9 (א) המניין החוקי בישיבת האספה הכללית של האקדמיה הוא ישיבות החטיבות מחציתחבריהאקדמיההנמצאיםבארץבמועדהישיבה. ב)( באין מניין חוקי בשעה שנקבעה לישיבת האספה הכללית, 15(א) כל חטיבה תתכנס לשתי ישיבות בשנה לפחות. לפי הצורך יוכל יושב הראש לפזר את האספה למשך 30 דקות ולכנסה תוקדש אחת הישיבות כולה לבחירת חברים חדשים ולבחירת מחדש בתום הזמן הזה. ישיבת האספה תהיה אז חוקית בכל יו“ר החטיבה וממלא מקומו. ישיבה זו תתקיים 30 יום לפחות מספר נוכחים. באין מניין חוקי לא ייבחרו חברים חדשים, לא לפני ישיבת המליאה המוקדשת לבחירת החברים החדשים. ייבחר נשיא או סגן נשיא, לא תיבחר ועדת ביקורת ולא יידונו המניין החוקי בישיבת החטיבה הוא מחצית חברי החטיבה שינויים בתקנון. הנמצאיםבארץבמועדהישיבה. (ג) כל חבר שנוכחותו נרשמה כדין לפני ההצבעה ייכלל במניין (ב) יו“ר החטיבה רשאי לזמן ישיבות נוספות של החטיבה, והוא החוקי הנדרש בהצבעה זו. חבר שנוכחותו נרשמה כאמור ולא חייב לזמנן בהקדם האפשרי אם חמישה מחברי החטיבה השתתףבהצבעהייחשבכמישהצבעתו“נמנע.“ מבקשיםשיעשהכן. 197 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ג)( הזמנות לישיבה של החטיבה יישלחו לחברי החטיבה בדואר (ו) נשיא האקדמיה וסגנו ייבחרו בהצבעה חשאית, וברוב רגיל או בדואר אלקטרוני בהסכמתם)( 21 יום לפחות לפני מועד של בעלי זכות ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, הישיבה. במקרים מיוחדים רשאי יו“ר החטיבה לקבוע כי לתקופת כהונה של שלוש שנים. לא קיבל שום מועמד רוב ההזמנות תישלחנה פחות מ21– יום לפני מועד הישיבה. קולות בהצבעה הראשונה, תיערך הצבעה שנייה לבחירה בין בהזמנה לישיבת חטיבה יפורט סדר היום של הישיבה. שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר. ד)( לפי הזמנת יו“ר החטיבה יוכל להשתתף ולהרצות בישיבות ז)( נשיא האקדמיה וסגנו לא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה אלה גם מי שאינו חבר האקדמיה. רצופות. (ח)פסקה כהונתו של נשיא האקדמיה או של סגן נשיא פרק שלישי מינהל האקדמיה, או נבצר מאחד מהם או משניהם למלא את הנשיא וסגנו תפקידם באופן קבוע, תכונס האספה הכללית לישיבה 16(א) בתקנון זה, “בחירת נשיא האקדמיה“ - בחירת חבר מיוחדת ותבחר את נשיא האקדמיה או את סגן הנשיא, לפי האקדמיה שהאספה הכללית ממליצה לנשיא המדינה למנותו הצורך, על פי הוראות סעיף 7 לחוק ותקנה זו. לתפקיד נשיא האקדמיה. (ט)ככלל, א‘ בתשרי הוא יום כניסתם לתפקיד של הנשיא, של (ב) נשיא האקדמיה וסגנו יהיו מחטיבות שונות. ככלל, תפקיד סגן הנשיא ושל החברים הנבחרים של המועצה. הנשיא יעבור בין שתי החטיבות לסירוגין. תקנה זו לא תחול (י) עם מינויו של נשיא חדש תסתיים כהונתו של סגן הנשיא על בחירת נשיא מכהן לתקופת כהונה שנייה. הקודם. (ג) סגן הנשיא ייבחר על ידי מליאת האקדמיה לתקופת כהונתו יושבי ראש החטיבות וממלאימקומם של נשיא האקדמיה. ד)( לא יאוחר משנה לפני סיום תקופת כהונתם של הנשיא 17(א)יושבי ראש החטיבות ייבחרו בחטיבות ברוב רגיל בבחירות ושל סגן הנשיא, או בשעה שנבצר מאחד מהם או משניהם חשאיות לתקופה של שלוש שנים. שלושה חברי חטיבה למלא את תפקידם, תבחר כל חטיבה, בהליך שיקבע רשאים להציע יחד מועמד לתפקיד יו“ר החטיבה. לא קיבל יו“ר החטיבה, שלושה חברים לוועדת חיפוש שתפקידה שום מועמד רוב קולות בהצבעה הראשונה, תיערך הצבעה להציע מועמדים לתפקידים המתפנים. כל חבר רשאי שנייה לבחירה בין שני המועמדים שקיבלו את מספר להציע מועמדים לכהונה בוועדת החיפוש. חברי המועצה הקולות הגדול ביותר. לא יוכלו להיבחר לוועדת החיפוש. חברי הוועדה יבחרו ב) יו“ר החטיבה לא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.( מביניהם את יו“ר הוועדה. הוועדה רשאית להציע יותר (ג) לכל יושב ראש ייבחר ממלא מקום לתקופת כהונתו בהליך ממועמד אחד לכל תפקיד. להחלטה בוועדה דרושים שיקבע יושב הראש. ארבעה קולות. הצעות הוועדה תימסרנה לחברים בכתב 45 הצבעות במועצה יום לפחות לפני ישיבת הבחירה. ה)( נוסף על האמור לעיל, חמישה מחברי האקדמיה רשאים 18 ההצבעות במועצה הן בהרמת ידיים בלבד וההחלטות יתקבלו להציע יחד מועמדים לשני התפקידים. הצעות אלה ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון זה. היו הקולות תימסרנה למזכירות האקדמיה 30 יום לפחות לפני ישיבת שקולים, יהיה לנשיא קול נוסף מכריע. חתימת הנשיא או הבחירה ותישלחנה לחברי האקדמיה בדואר 21 יום לפחות חתימת סגן הנשיא על הפרוטוקול, ובכללו ההחלטות, תשמשנה לפני ישיבת הבחירה. יו“ר ועדת החיפוש ינהל את החלק הוכחה לכאורה לנכונותו. של ישיבת המליאה שבו ייבחרו הנשיא וסגן הנשיא. הוא המניין החוקי במועצה יציג הן את מועמדי ועדת החיפוש והן את המועמדים שהציעו חברי האקדמיה. 19 המניין החוקי בישיבות המועצה הוא שלושה. 198 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 198 פרק 13 > נספחים פרק רביעי ביקורת ועדות 20 המועצה תקבע את רשימת הוועדות הקבועות הפועלות ועדת ביקורת באקדמיה ותמנה את חבריהן ואת יושבי הראש שלהן לתקופת 24 האספה הכללית תבחר ועדת ביקורת, שתורכב מחברים משתי כהונה של עד שלוש שנים. יושבי ראש הוועדות לא יכהנו יותר החטיבות.וועדתהביקורתתבחראתהיושבראששלהמביןחבריה. משתי תקופות כהונה רצופות. המועצה רשאית, ביזמתה או לפי הצעת החטיבות, למנות גם ועדות אד הוק לטיפול בעניינים הזמנת מבקר הקשורים בתפקידי האקדמיה או בעניינים אחרים שלדעת 25(א) המועצה תזמין מדי פעם, במועדים שייראו לה, אדם שאיננו המועצה ראויים לבחינה על ידי ועדה. לוועדות אלה יכול עובד האקדמיה לערוך ביקורת בעניינים של מינהל האקדמיה להתמנות גם מי שאינו חבר האקדמיה. המועצה תמנה את נציגי להלן המבקר.)( האקדמיה בגופים ציבוריים, במוסדות בין–לאומיים ובגופים ב)( המבקר יבדוק אם המינהל פעל על פי החוק ועל פי ההוראות אחרים לפי הצורך, ויכול שגם הם לא יהיו חברי האקדמיה. שנגזרו ממנו ואם רשויות האקדמיה ועובדיה נהגו לפי העקרונות של מינהל תקין. המנהל האדמיניסטרטיבי (ג) בעת מילוי תפקידו לא יהיה המבקר כפוף לגוף או לאדם 21(א) המנהל האדמיניסטרטיבי (להלן המנהל) לא ישתתף כלשהו באקדמיה ולא יהיה תלוי בהם. הנושאים שיבדוק בדיונים בעניין מינויו או פיטוריו ובדיונים לפי תקנה 4 ב)( ייקבעו בתיאום עם ועדת הביקורת. ולא תהיה לו באלה זכות הצבעה. (ד) המבקר יגיש לוועדת הביקורת דין וחשבון ויפרט בו את (ב) פסקה כהונתו של המנהל או נבצר ממנו למלא את תפקידו ממצאי ביקורתו. אם גילה ליקויים, יביא בדין וחשבון את ימנו יתר חברי המועצה ממלא מקום או מנהל בפועל עד המלצותיו לתיקונם ולמניעתם לעתיד לבוא. בד בבד יגיש מינוי המנהל החדש. המנַהל לוועדת הביקורת מסמך ובו תגובת המינהל על ממצאי הביקורת ופירוט הצעדים שבדעתו לנקוט לתיקון זכות חתימה הליקויים שנתגלו. המועצה תביא את ממצאי הביקורת 22(א) בענייני מינהל וכספים תחייב את האקדמיה חתימת שני ואת תגובת המינהל לידיעת המליאה. חברי המועצה, או חתימת ממלא מקום המנהל, או חתימת פרק חמישי הוראות שונות המנהל בפועל יחד עם חתימת אחד מחברי המועצה האחרים. שינויים בתקנון ב)( מועצת האקדמיה תהיה רשאית להסמיך מורשי חתימה 26 המליאה רשאית, ברוב של שני שלישים מבעלי זכות ההצבעה נוספים מבין חברי האקדמיה ועובדיה ולקבוע את גבולות שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, להכניס שינויים בתקנון זה, סמכותם. להוסיף על הוראותיו ולגרוע מהן. התיקונים ייכנסו לתוקפם לאחר התייעצות עם השר הממונה על ביצוע חוק האקדמיה. סדרי העבודה 23 האספה הכללית תקבע, על פי הצעת המועצה, כללים והוראות ביטול לעבודתה ולעבודת החטיבות והוועדות. 27 תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ“ב31962- - בטל. 3) קת׳התשכ״ב,עמ׳1495;התשל״ו,עמ׳300;התשמ״ו,עמ׳772;התשמ״ט,עמ׳1453;התשנ״ז,עמ׳816;התשנ״העמ׳1455;התשנ״ז,עמ׳.832 199 דין וחשבון שנתי > תש“ף2020-2019 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים THE ISRAEL ACADEMY OF SCIENCES AND HUMANITIES כיכר אלברט איינשטיין, ת״ד 4040, ירושלים 9104001 טלפון 02-5676222, דוא״ל [email protected] www.academy.ac.il