דיווח על-פי חוק

דין וחשבון שנתי תשע“ט 2019-2018 מוגשמטעםמועצתהאקדמיהלאספההכלליתשלהאקדמיהלפיסעיף11לחוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםתשכ“א1961- פרופ‘ניליכהן,נשיאתהאקדמיה עריכה: נעמה שילוני עריכת לשון: יהודית (דיתיק) ידלין עיצוב ועריכה גרפית: סטודיו נאוי קצמן כדורי צילום בית האקדמיה: אודי קצמן התצלומים הנוספים שבחוברת צולמו בידי ערן בארי, ינון פוקס, אביגיל פפרנו באר, מיכל פתאל, הילה שילוני, ששון תירם אלא אם צוין אחרת. כל זכויות התצלומים שייכות לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אלא אם צוין אחרת. דפוס: רותם הפקות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כיכר אלברט איינשטיין, ת״ד 4040, ירושלים 9104001 טלפון: 02-5676222 פקס:, 02-5666059 דואר אלקטרוני:, [email protected] www.academy.ac.il תוכן העניינים מבוא 7 9 דברהנשיאה 11 מועצתהאקדמיה,מִנהלהאקדמיה 12 ייסודהשלהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 14 מטרותהאקדמיהותפקידיה 15 נושאיתפקידיםבעברובהווה 16 חבריהאקדמיה 36 רשימתמקבליהפרסיםוציוניהכבוד 1 דוחפעילות 39 41 קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה 1.1 41 תקצירהפעילותהשוטפת 1.2 42 קידוםהקשרעםאקדמיותזרותוחיזוקו 1.3 43 ייעוץוהערכהלגורמיהממשל 1.4 43 1.4.1 ועדתדוחמצבהמדעבישראל 46 1.4.2 ועדתמומחיםלבדיקתאיכותהחייםבישראל 46 1.4.3 ועדהלבדיקתתחוםלימודיהשואהבמוסדותהאקדמייםבישראל 1.4.4 ועדהלבחינתהאפשרותלשלבלימודימדעהנתונים 47 Science( Data)בכלתחוםידעבאוניברסיטה 47 טיפוחהצעיריםבמדע 1.5 47 1.6 הנגשתהמדעלציבורוהנחלתו 2 פעילותהחטיבהלמדעיהטבע 51 54 2.1 ההרצאההשנתיתעלשםאלברטאיינשטיין 54 2.2 ביואתיקה 2.3 הוועדההלאומיתלקרינתסינכרוטרון-פעילותישראלב,ESRF– 55 המתקןהאירופילקרינתסינכרוטרון 57 2.4 מתקןלקרינתסינכרוטרוןבמזרחהתיכון- SESAME 58 2.5 פיזיקהשלאנרגיותגבוהות-פעילותישראלבCERN 60 2.6 פיזיקהגרעינית 61 2.7 אוספיהטבעהלאומייםלמחקר 62 2.8 רפואהמולקולרית 62 2.9 פאונהופלורהשלארץישראל 64 2.10 פורוםהצעיריםשלהחטיבהלמדעיהטבע 64 2.11 תוכנית קאוולי — Science of Frontiers Kavli 3 פעילותהחטיבהלמדעיהרוח 67 72 3.1 מפעליםבמימוןהאקדמיה 72 3.1.1 האונומסטיקוןשלארץישראל 73 3.1.2 המפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר 75 3.2 מפעליםבתמיכתהאקדמיה 75 המפעלהמשותףעם MGH 75 German–Israeli Frontiers of the Humanities — GISFOH 3.3 76 3.4 פורוםצעירימדעיהרוחוהחברה 4 פעילותההוצאהלאור 79 82 4.1 פרסומיםשראואורבשנתהדוח 5 קשריםבין לאומיים 85 89 5.1 קשרימדעעםמדינותועםאקדמיותלמדעים 105 5.2 מפעליםאזוריים 106 5.3 קשריםעםמוסדותבין…לאומיים 6 מלגותומענקים 111 113 6.1 תוכניתמלגותאדמס 116 6.2 תוכניתמלגותרותארנון 117 6.3 תוכניתמלגותהאקדמיהלהבאתבתר…דוקטורנטיםזריםלישראל 119 6.4 פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמצטייניםבמדעיהטבעוההנדסה 120 6.5 קרןבת…שבעדהרוטשילד 123 6.6 הקרןלקידוםמדעיהרוחוהחברה 127 6.7 מלגותקרןפולקסבישראל 7 פעילויותנוספותלקידוםמטרותיהשלהאקדמיה 129 131 7.1 האקדמיההצעירההישראלית 137 7.2 מרכזהקשרלחוקריםישראלים 140 7.3 היזמהלמחקריישומיבחינוך 146 7.4 הקרןהלאומיתלמדע 148 7.5 תל״מ-הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח 8 הרצאות,כינוסיםואירועיםבביתהאקדמיה 151 9 תקציבהאקדמיה 163 10 ועדותהאקדמיה 167 11 נציגיהאקדמיהבגופיםובמוסדות 175 12 חבריםשהלכולעולמם 176 13 נספחים 186 186 חוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 13.1 188 תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 13.2 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 6 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 מבוא 7 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 7 דין וחשבון שנתי >תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בעמוד התוכן: גן המדע בבית האקדמיה בשער פרק זה: פסל איינשטיין בגן המדע בבית האקדמיה 8 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים דבר הנשיאה ידידיי חברי האקדמיה, קוראים נכבדים, אני מתכבדת להגיש את הדוח השנתי הרביעי בתקופת כהונתי כנשיאת האקדמיה. האקדמיה פועלת למילוי המשימות המוטלות עליה על פי חוק: טיפוח הפעילות המדעית בארץ, ייעוץ לממשלה בנושאים הקשורים למדע ולטכנולוגיה, קיום קשרי חוץ מדעיים עם גופים דומים בחו"ל ועם ארגונים בין–לאומיים וכן הוצאה לאור של פרסומים שיש בהם כדי לקדם פרופ׳ נילי כהן נשיאת האקדמיה את המדע. כל הפעילויות מפורטות בפרקי הדוח. הפעילות באקדמיה ענפה, מורכבת ומגוונת, ובכללה ארגון כינוסים בין–לאומיים בתחומים שונים, קיום קשרים עם אקדמיות בחו"ל, מינוי ועדות בדיקה לבחינת תחומי ידע ותמיכה בחוקרים צעירים ובכירים. בתוך כך נעשים מאמצים לחשוף את פעילות האקדמיה לפני הקהילייה המדעית בארץ ובעולם ולפני הציבור בכללותו. רבים מאירועי האקדמיה פתוחים לציבור הרחב, לרבות סטודנטים ותלמידי תיכון. השנה התברכה האקדמיה בהישגים חשובים בתחום הבין–לאומי, ובראשם חתימה על הסכם היסטורי לשיתוף פעולה עם האקדמיה למדעים של ארצות הברית, הNAS–, במעמד נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין. חתימת ההסכם, לאחר שנים רבות של מאמצים, מסדירה את שיתוף הפעולה בין הקהיליות המדעיות של שתי המדינות, שיכלול כינוס מדעי דו–לאומי שנתי וחילופים שנתיים של ביקורי חוקרים בין שתי המדינות. במהלך השנה האחרונה הוסיפו להתחזק היחסים עם האקדמיה הצרפתית למדעים: כינוס דו–לאומי, שנשא את הכותרת "מדע ללא גבולות", נערך בבית האקדמיה בנובמבר בהשתתפות זוכי פרס נובל ומדענים מובילים משתי המדינות. כינוסים דו–לאומיים נוספים נערכו בשיתוף עם החברה המלכותית הבריטית, עם האקדמיה הלאומית דיי לינצ'יי מאיטליה, עם האקדמיה הצ'כית ועם האקדמיה של אזרבייג'ן, במגוון תחומי ידע. אנו גאים בקשרים המדעיים הנרקמים בין מדענים ישראלים למדענים זרים בעקבות פעילויות אלה ונמשיך לפעול במרץ להעלאת קרנו של המדע הישראלי בקהילייה הבין–לאומית. 9 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בתוקף תפקידה של האקדמיה לייעץ לממשלה בתחומים הנוגעים לממשק שבין המדע לממשל פעלה השנה ועדת דוח מצב המדע בישראל, הצפויה לפרסם את מסקנותיה בפעם השלישית בנובמבר 2019. עוד פעלו הוועדה לבדיקת נושא איכות החיים בישראל, הוועדה לבדיקת תחום לימודי השואה במוסדות האקדמיים והוועדה לבחינת האפשרות לשלב את לימודי מדע הנתונים Science( )Data בכל תחום ידע באוניברסיטה. האקדמיהממשיכהלקדםמדעניםומדעניותצעיריםבאמצעותתוכניותמגוונות:פרסיבלווטניקלמדענים צעירים, המוענקים זו השנה השנייה, מלגות אדמס, מלגות קרן פולקס, הכינוסים הבין–לאומיים של קאוולי וGISFOH– ועידוד שיתופי פעולה עם מדענים צעירים ברחבי העולם. כחלק מן המגמה להמשיך ולחשוף את המדע בארץ לפני מדענים צעירים מצטיינים מהעולם הוענקו השנה לראשונה תשע מלגות להבאת בתר–דוקטורנטים מצטיינים מחו"ל. נוסף על אלו, האקדמיה הצעירה פועלת במרץ לקידום יוזמות רבות ומבורכות. השנה נמצאו משאבים נוספים להגדלת התמיכה בקרן לקידום מדעי הרוח והחברה, שמטרתה לחזק את התחום מתוך הכרה במצוינות המחקרית של החוקרים המובילים בישראל. הבקשות הרבות של חוקרים מתחומים אלו מעידות על הצורך לחזק ולקדם את התחום ולתמוך בחוקרים המצוינים הפועלים בו. כחלק ממאמציה של האקדמיה להנגיש את המדע לציבור מוצגת השנה בבית האקדמיה התערוכה "נתיב המאובנים: העדות לאבולוציית האדם", שעד כה ביקרו בה יותר מ1,300– מבקרים. קבוצות המגיעות לתערוכה נהנות מהדרכה מפי חבר האקדמיה פרופ' יואל רק, שיזם ואצר את התערוכה, ושממצאים מאוספו הפרטי מוצגים בה. הציבור הרחב גדש את האולמות בכינוס השנתי לציון יום דרווין הבין–לאומי וכן בכינוס הרב–תחומי השנתי במדעי הטבע ובמדעי הרוח שעסק השנה בנושא "מסעות". בסדרת המפגשים "בשערי האקדמיה", שהוקדשה השנה לנושא "גבולות", נכחו יותר מ1,000– איש ואישה, ובהם קבוצות של מורים וכן תלמידי תיכון, שאף זכו למפגש מקדים עם החוקרים. אני מבקשת להודות לחברי מועצת האקדמיה על שיתוף הפעולה המבורך, לצוות האקדמיה על מחויבותו המסורה ולחברי האקדמיה - על ההשתתפות בפעילויות, על הסיוע והתמיכה, על היוזמות הברוכות ועל הידידות. 10 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מועצת האקדמיה פרופ‘ניליכהן פרופ‘דודהראל הנשיאה סגןהנשיאה --- --- פרופ‘יוסףקפלן פרופ‘רותארנון יו“רהחטיבהלמדעיהרוח הנשיאהלשעבר --- --- פרופ‘איתמרוילנר גליהפינצי יו“רהחטיבהלמדעיהטבע מנהלתהאקדמיה מִנהל האקדמיה לשכת הנשיאה ומנהלת האקדמיה ההוצאה לאור דגנית עזר מנהלת הלשכה וכוח אדם טלי אמיר מנהלת ועורכת ראשית - - - דבורה גריינימן עורכת בכירה באנגלית כספים ומנהל ריטה ספוז'ניקוב אחראית שיווק והפצה גדי לוין סמנכ״ל יהודה גרינבאום מפיק דפוס ילנה יופה חשבת - - - אלה בדליאן מנהלת חשבונות פרויקטים מיוחדים - - - מרב עטר רכזת האקדמיה הצעירה הישראלית החטיבה למדעי הטבע ופרויקטים מיוחדים ד"ר מני קירמה רכז - - - אביבה לוי מתאמת מנהלתית תחזוקה ומשק - - - מיכאל זגורי מנהל החטיבה למדעי הרוח כוכי מימרן מתאמת תחזוקה ומשק סימה דניאל רכזת יוסי אפללו עוזר זיוה דקל מתאמת מנהלתית גיל נידרמאייר עוזר - - - מיכל כהן עובדת משק קשרי ציבור, יישום חוק חופש המידע ריקי ביטון עובדת משק נעמה שילוני מנהלת אורלי דריהם עובדת משק - - - - - - קשרים ביןˆלאומיים מחשוב ג'ו כהן מנהלת יעקב רוטמן אחראי מחשוב רות חסון מתאמת קשרים ביןˆלאומיים - - - - - - ארכיון מלגותאדמס,מרכזהקשרלחוקריםישראלים רבקה פרדס גבריאל ארכיונאית בת שבע שור מנהלת 11 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ייסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בראשית שנות החמישים החלו לדון במשרד החינוך והתרבות על אפשרות הקמתן של שתי אקדמיות האחת למדעי הרוח והאחרת למדעי הטבע. בשנת 1955 הוקמה ועדה בראשותו של שר החינוך פרופ‘ בן–ציון דינור ובהשתתפותם של אחדים מבכירי המדענים, והיא דנה בהצעות להקמת האקדמיות. הוועדה המליצה לפני הממשלה לפתוח בצעדים לקראת הקמתה של “פרה–אקדמיה“. הממשלה קיבלה את ההצעה, אולם ההתנגדות שהתעוררה בכנסת הביאה לגניזתה. באותה השנה פנתה משפחת ון ליר לממשלת ישראל והציעה להקים בירושלים “מרכז לקידום התרבות“, שישמש מקום מפגש לאנשי מדע, לאנשי רוח, להוגי דעות ולאנשי אומנות. ההצעה נדונה בממשלה בדצמבר 1955 ואושרה. בהחלטה נאמר ש“המרכז לקידום התרבות יאכסן את האקדמיה ללשון העברית ואת האקדמיות (העתידות לקום) למדעי רוח וטבע ולאומנויות“, ומטרתו תהיה “ריכוז הישגי המחקר האקדמי הגבוה“. בעקבות ההחלטה הקצתה הממשלה את חלקת הקרקע שעליה עומדים היום האקדמיה למדעים ומכון ון ליר. ואולם, בשל ההסתייגויות שנתעוררו באותה התקופה מהקמת האקדמיה שינתה הממשלה את החלטתה, ובנוסח המתוקן של ההחלטה מ8– במרס 1956 הושמט הסעיף הקובע כי המרכז יאכסן את האקדמיות הלאומיות. על אף נסיגתה של הממשלה מהחלטתה הראשונה נמשכו המאמצים להקים את האקדמיה. בראש היוזמים עמד פרופ‘ אהרן קציר. הוא הציג לפני דוד בן–גוריון את תוכניתו להקים שתי אקדמיות, שתפקידן יהיה בין השאר לרכז את הדגולים מקרב אנשי הרוח, המלומדים, המדענים והאומנים בישראל; להשתתף בתכנון המדעי–הלאומי של פיתוח הארץ; לייצג את ישראל בפורום של המדע הבין–לאומי; לקיים מגע מתמיד עם הגופים המקבילים בחוץ לארץ; לקיים פעולות אחרות בעלות אופי אקדמי או חינוכי. דוד בן–גוריון נתן את ברכתו להצעה. לאחר פגישת הכנה של פרופ‘ אהרן קציר עם רקטור האוניברסיטה העברית ונשיא הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, שנדונו בה הצעותיו של פרופ' קציר, זימן דוד בן–גוריון ב28– בנובמבר 1957 דיון בפורום רחב כדי ללבן את הבעיות הכרוכות בייסוד האקדמיה. בדיון השתתפו גם שר החינוך והתרבות דאז זלמן ארן, לשעבר שר החינוך פרופ‘ בן–ציון דינור ופרופסורים מן המוסדות להשכלה גבוהה. הדיון נסב על אופייה של האקדמיה ועל תפקידיה, והובאו בו נימוקים בעד ונגד הקמתה. בסיכום הדיון הוחלט על הקמת ועדה מכינה לקראת הקמת האקדמיה אף כי נשארו בעינם חילוקי הדעות וההיסוסים בקרב משתתפי הדיון באשר להקמתו של מוסד שהוא מעין אקדמיה. 12 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביוני 1958 נתמנתה ועדה שמתפקידה היה להציע רשימת מועמדים לוועדה המכינה. ועדה זו חרגה מן התפקיד שהוטל עליה והכינה גם טיוטה של הצעת החלטה בדבר הקמת “בית ועד“ או “אקדמיה“. באוקטובר 1958 הגיש שר החינוך והתרבות את ההצעה לפני הממשלה, והיא אושרה ב9– בנובמבר 1958. לפי ההצעה ייפתה הממשלה את כוחם של ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות למנות ועד מכין להקמת “בית ועד“ (אקדמיה) למדעי הרוח והטבע, שישבו בו אנשי המדע הדגולים במדינה. ב17– בדצמבר 1958 פנה דוד בן–גוריון אל אנשי המדע והרוח שהוועדה המליצה עליהם והזמינם לשמש חברים בוועדה המכינה להקמת האקדמיה. אלה חברי הוועדה המכינה שאול אדלר, אריה דבורצקי, ברנרד צונדק, יואל רקח, אפרים א‘ אורבך, בן–ציון דינור, נפתלי ה‘ טור–סיני, ליאון מאיר, יעקב פולוצקי, נתן רוטנשטרייך, גרשם שלום, פרנץ אולנדורף, נתן רוזן, מרכוס רינר, יצחק ברנבלום, אהרן קציר חברי כבוד חנוך אלבק, מרטין בובר, יצחק פ‘ בער, שמואל ה‘ ברגמן, משה צ‘ סגל, יחזקאל קויפמן מתפקידה של הוועדה המכינה היה לעבד תקנון ל“בית הוועד“. ואומנם בישיבתה הראשונה של הוועדה, ב6– בינואר 1959 נקבעה ועדה להצעת תקנון. הצעת התקנון עובדה בשישה חודשים, וב12–, ביולי 1959 אישרה אותה מליאת הוועדה המכינה. תקנון זה היה “תקנון האקדמיה הלאומית למדעים“, והוא אושר בממשלה ב13– בספטמבר 1959 כך נוסדה האקדמיה למעשה ונתאפשר לה להתחיל בפעילותה. ב27–. בדצמבר 1959 נתכנסה הוועדה המכינה בראשותו של פרופ' מרטין בובר והכריזה על הקמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. חבריה הראשונים היו חברי הוועדה המכינה. ב23– בפברואר 1960 התקיימה ישיבתה הראשונה של האספה הכללית של האקדמיה בהשתתפות ראש הממשלה דאז דוד בן–גוריון, והוא ישב בראשה. בישיבה נבחרו פרופ‘ מרטין בובר לנשיא האקדמיה ופרופ‘ אהרן קציר לסגן הנשיא. עיגון מעמדה של האקדמיה הלאומית למדעים בחוק המדינה נעשה לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה הכינה בשיתוף עם חברי האקדמיה, פרופ' אהרן קציר ופרופ' גרשם שלום, הצעת חוק לאקדמיה. ב14– ביוני 1961 אישרה הכנסת את “חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשכ“א“.1961- במרס 1962 נתפרסם ברשומות “תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים“, לאחר שהאספה הכללית של האקדמיה אישרה אותו. 13 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מטרות האקדמיה ותפקידיה לרכזבתוכהכחבריםמטוביאישיהמדעתושביישראל;1 2 לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, לרבות במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמת האקדמיה, ולהגיש דוחות וסקירות, וכן לייעץ ולתת מידע למשרדי הממשלה לפי פנייתם; לטפח ולקדם פעילות מדעית, לרבות פעילות מדעית ביןˆתחומית ופעילות מדעיתבתחומידעתחדשים;3 4 לקייםמגעעםגופיםמקביליםבחוץלארץ; לפעול בייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים ביןˆלאומיים, מתוך תיאום עםמוסדותהמדינה;5 6 לפרסםכתביםשישבהםכדילקדםאתהמדע; 7 לעסוקבכלפעילותאחרתשישבהכדילשמשאתהמטרותהאמורות. 14 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נושאי תפקידים בעברובהווה נשיאי האקדמיה סגני נשיא —2015 פרופ‘ נילי כהן —2015 פרופ‘ דוד הראל 2015—2010 פרופ‘ רות ארנון 2015—2010 פרופ‘ ב“ז קדר 2010—2004 פרופ‘ מנחם יערי 2010—2004 פרופ‘ רות ארנון 2004—1995 פרופ‘ יעקב זיו 2004—1995 פרופ‘ חיים תדמור ז“ל 1995—1986 פרופ‘ יהושע יורטנר 1995—1994 פרופ‘ מנחם יערי 1986—1980 פרופ‘ אפרים א‘ אורבך ז“ל 1993—1986 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 1980—1974 פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1986—1980 פרופ‘ יהושע יורטנר 1974—1968 פרופ‘ גרשם שלום ז“ל 1980—1974 פרופ‘ אפרים א‘ אורבךז“ל 1968—1962 פרופ‘ אהרן קציר ז“ל 1974—1968 פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1962—1960 פרופ‘ מרטין בובר ז“ל 1968—1962 פרופ‘ גרשם שלום ז“ל 1962—1960 פרופ‘ אהרן קציר ז“ל יושבי ראש החטיבה למדעי הרוח יושבי ראש החטיבה למדעי הטבע —2013 פרופ‘ יוסף קפלן —2013 פרופ‘ איתמר וילנר 2013—2007 פרופ‘ יוחנן פרידמן 2013—2007 פרופ‘ רפאל משולם 2007—2001 פרופ‘ ב“ז קדר 2007—2004 פרופ‘ אלכסנדר לויצקי 2001—1995 פרופ‘ שאול שקד 2004—2001 פרופ‘ דן שכטמן 1995—1989 פרופ‘ יהושע בלאו 2001—1995 פרופ‘ רות ארנון 1989—1986 פרופ‘ אהרן ברק 1995—1992 פרופ‘ יעקב זיו 1986—1983 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 1992—1989 פרופ‘ יצחק שטיינברגז“ל 1983—1980 פרופ‘ דן פטינקין ז“ל 1989—1986 פרופ‘ ישראל דוסטרובסקי ז"ל 1980—1974 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 1986—1980 פרופ‘שמשוןאברהםעמיצורז“ל 1974—1969 פרופ‘ יהושע פראוור ז“ל 1980—1974 פרופ‘ יגאל תלמי 1969—1963 פרופ‘ אפרים א‘ אורבך ז“ל 1974—1968 פרופ‘ ארנסט דוד ברגמן ז“ל 1962—1960 פרופ‘ גרשם שלום ז“ל 1968—1963 פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1963—1960 פרופ‘ יואל רקח ז“ל נשיאי האקדמיה מאז נוסדה (מימין לשמאל)Œ פרופ׳ מרטין בובר ז״ל, פרופ׳ אהרן קציר ז״ל, פרופ׳ גרשם שלום ז״ל, פרופ׳ אריה דבורצקי ז״ל, פרופ׳ אפרים א׳ אורבך ז״ל, פרופ׳יהושעיורטנר,פרופ׳יעקבזיו,פרופ׳מנחםיערי,פרופ׳רותארנון,פרופ׳ניליכהן 15 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים חברי האקדמיה 16 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע החטיבה למדעי הטבע שנתהבחירה תשס“ט2009/ פרופסורלרפואה,נירולוגיה, אברמסקי,עודד ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעברית והדסהבירושלים תשכ“ד1964/ פרופסורלמתמטיקה, אגמון,שמואל האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ן1990/ פרופסורלפיזיקה, אהרונוב,יקיר אוניברסיטתתלאביב תשע“ב2012/ פרופסורלפיזיקה, אהרוני,אמנון אוניברסיטתתלאביבואוניברסיטתבןˆגוריוןבנגב 17 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשע“א2011/ פרופסורלמתמטיקהשימושיתולמדעיהמחשב, אולמן,שמעון מכוןויצמןלמדע תשס“ו2006/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, אורן,משה מכוןויצמןלמדע תשע״ז2017/ פרופסורלהנדסתחשמל, אלדר,יונינה מכוןויצמןלמדע תשנ“ז1997/ פרופסורלמתמטיקה, אלון,נוגה אוניברסיטתתלאביב תש“ן1990/ פרופסורלאימונולוגיהכימית, ארנון,רות מכוןויצמןלמדע תשע״ז2017/ פרופסורלאימונולוגיה, אשחר,זליג מכוןויצמןלמדע תש“ס2000/ פרופסורלגאופיזיקה, בן אברהם,צבי אוניברסיטתתלאביב 18 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע תשס“ב2002/ פרופסורלמתמטיקה, ברנשטיין,יוסף אוניברסיטתתלאביב תשע"ח2018/ פרופסורלגנטיקהמולקולרית, ברקאי,נעמה מכוןויצמןלמדע תשע“ה2015/ פרופסורלמדעיהמחשבומתמטיקהשימושית, גולדווסר,שפרירה מכוןויצמןלמדע תשנ“ט1999/ פרופסורלגנטיקהמולקולרית, גרונר,יורם מכוןויצמןלמדע תשנ“ח1998/ פרופסורלנירוביולוגיה, גרינולד,עמירם מכוןויצמןלמדע תשס“ו2006/ פרופסורלהידרולוגיה, דגן,גדעון אוניברסיטתתלאביב תשע“ד2014/ פרופסורלנירוביולוגיה, דודאי,ידין מכוןויצמןלמדע 19 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשס“ח2008/ פרופסורלפיזיקה, הייבלום,מרדכי מכוןויצמןלמדע תש“ע2010/ פרופסורלמדעיהמחשב, הראל,דוד מכוןויצמןלמדע תשס“ח2008/ פרופסורלמתמטיקה, הרושובסקי,אהוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תשל“ח1978/ פרופסורˆמכוןלפיזיקה, הררי,חיים מכוןויצמןלמדע תש“ס2000/ פרופסורˆמחקרלביוכימיה, הרשקו,אברהם הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשס“ב2002/ פרופסורלכימיה, וילנר,איתמר האוניברסיטההעבריתבירושלים תשמ“ח1988/ פרופסורלביופיזיקה, וילצ‘יק,מאיר מכוןויצמןלמדע 20 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע תשע“ג2013/ פרופסורˆמחקרלהנדסתאווירונאוטיקהוחלל, ויס,דניאל הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשמ“א1981/ פרופסורˆמחקרלהנדסתחשמל, זיו,יעקב הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשס“א2001/ פרופסורלרפואה,המטולוגיה, זליגסון,אורי המרכזהרפואיעלשםשיבאואוניברסיטתתלאביב תשנ“ח1998/ פרופסורלמיקרוביולוגיה, חת,אילן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“א2011/ פרופסורלכימיה, טנא,רשף מכוןויצמןלמדע תש“ס2000/ פרופסורלביולוגיהמבנית, יונת,עדה מכוןויצמןלמדע תשל“ג1973/ פרופסורלכימיה, יורטנר,יהושע אוניברסיטתתלאביב 21 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשס“ז2007/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, ירדן,יוסף מכוןויצמןלמדע תשע“ד2014/ פרופסורלמתמטיקה, לובוצקי,אלכסנדר האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ט2009/ פרופסורלאקולוגיה, לויה,יוסי אוניברסיטתתלאביב תשנ״ב1992/ פרופסורלכימיה, לוין,רפאלדוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ט1999/ פרופסורלכימיהביולוגית, לויצקי,אלכסנדר האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ פרופסורלמתמטיקה, לינדנשטראוס,אילון האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ פרופסורלכימיהאורגנית, מילשטיין,דוד מכוןויצמןלמדע 22 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע תשנ“ד1994/ פרופסורלכימיהתרופתית, משולם,רפאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ט2009/ פרופסורלכימיה, ניצן,אברהם אוניברסיטתתלאביב תשס“ג2003/ פרופסורלביוכימיהוביולוגיהמולקולרית, סידר,חיים ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעברית והדסהבירושלים תשל“א1971/ פרופסורˆמכוןלאימונולוגיה, סלע,מיכאל מכוןויצמןלמדע תשל“ד1974/ פרופסורלמתמטיקה, פורסטנברג,הלל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ב1991/ פרופסורלפיזיקהשימושית פרוהמן,דב תשס“ד2004/ פרופסורˆמחקרלביוכימיה, צ‘חנובר,אהרן הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל 23 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשע״ה2015/ פרופסורלהנדסהכימית, קוסט,יוסף אוניברסיטתבןˆגוריוןבנגב תשע״ו2016/ פרופסורלפיזיקהוכימיהפיזיקליתשלחומררך, קליין,יעקב מכוןויצמןלמדע תשע״ו2016/ פרופסורלמתמטיקה, קלעי,גיל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ה2015/ פרופסורלגנטיקהמולקולרית, קמחי,עדי מכוןויצמןלמדע תשס“ו2006/ פרופסורלמתמטיקה, קשדן,דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ה2015/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, קשת,אלי האוניברסיטההעבריתבירושלים תשמ“ב1982/ פרופסורלמתמטיקה, רבין,מיכאל האוניברסיטההעבריתבירושלים 24 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע תשס“ה2005/ פרופסורלגנטיקהמולקולרית, רבל,מישל מכוןויצמןלמדע תשס“ח2008/ פרופסורלביוכימיה, רזין,אהרון ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעברית והדסהבירושלים תשע״ו2016/ פרופסורלרפואה, רכבי,גדעון המרכזהרפואיעלשםשיבאואוניברסיטתתלאביב תשע“א2011/ פרופסורˆמחקרלפיזיקה, שגב,מרדכי הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשע"ח2018/ פרופסורלפיזיקה, שטרן,עדי מכוןויצמןלמדע תשס“ה2005/ פרופסורלגנטיקהמולקולרית, שילה,יוסף אוניברסיטתתלאביב תשנ“ו1996/ פרופסורˆמחקרלהנדסתחומרים, שכטמן,דן הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל 25 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשמ“ח1988/ פרופסורלמתמטיקה, שלח,שהרן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ פרופסורˆמחקרבהנדסתחשמל, שמאי,שלמה הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשנ“ח1998/ פרופסורלמדעיהמחשבומתמטיקהשימושית, שמיר,עדי מכוןויצמןלמדע תשע"ח2018/ פרופסורלמדעיהמחשב, שריר,מיכה אוניברסיטתתלאביב תשמ“ד1984/ פרופסורˆמחקרלהנדסהכימית, תדמור,זאב הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשכ“ג1963/ פרופסורלפיזיקהגרעינית, תלמי,יגאל מכוןויצמןלמדע 26 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח החטיבה למדעי הרוח שנתהבחירה תשע“ב2012/ פרופסורלמדעהמדינה, אבינרי,שלמה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשמ“ט1989/ פרופסורלמתמטיקהולכלכלה, אומן,ישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ו2006/ פרופסורלמחשבתישראל, אידל,משה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ו1996/ פרופסורלהיסטוריה, איזק,בנימין אוניברסיטתתלאביב תשע“ז2017/ פרופסורלגאוגרפיה, אלנבלום,רוני האוניברסיטההעבריתבירושלים 27 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשנ“ב1992/ פרופסורלמשפטים, אנגלרד,יצחק האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ס2000/ פרופסורלחקרהשואה, באואר,יהודה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ה2015/ פרופסורלאנתרופולוגיהפסיכולוגית, בילו,יורם האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ד2014/ פרופסורלהיסטוריה,לימודיאסיהולימודיהאסלאם, בירן,מיכל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ג2003/ פרופסורלקודיקולוגיהופלאוגרפיה, בית אריה,מלאכי האוניברסיטההעבריתבירושלים תשכ“ח1968/ פרופסורלשפהוספרותערבית, בלאו,יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ז2007/ פרופסורלמחשבתישראל, בלידשטיין,יעקב אוניברסיטתבןˆגוריוןבנגב 28 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח תשע“ז2017/ פרופסורלמשפטים, בנבנישתי,איל אוניברסיטתתלאביב תשע“ה2015/ פרופסורלסטטיסטיקה, בנימיני,יואב אוניברסיטתתלאביב תשע“ד2014/ פרופסורללשוןהעברית, בר אשר,משה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ו2016/ פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל, ברטל,ישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ג2013/ פרופסורלבלשנות, ברמן,רות אוניברסיטתתלאביב תשל“ו1976/ פרופסורלמשפטים, ברק,אהרן המרכזהבינתחומיהרצליה תשע“ה2015/ פרופסורלמשפטים, גביזון,רות האוניברסיטההעבריתבירושלים 29 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשע״ו2016/ פרופסורלארכאולוגיה, גורן ענבר,נעמה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ט1999/ פרופסורלתולדותעםישראל, גרוסמן,אברהם האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ה2015/ פרופסורלספרותעברית, הולצמן,אבנר אוניברסיטתתלאביב תשע"ח2018/ פרופסורלשפהוספרותערבית, הופקינס,סימון האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ע2010/ פרופסורלמחשבתישראלולפילוסופיה, הלברטל,משה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשמ“ח1988/ פרופסורלכלכלה, הלפמן,אלחנן אוניברסיטתתלאביב תשנ“ח1998/ פרופסורלאנתרופולוגיה, הנדלמן,דון האוניברסיטההעבריתבירושלים 30 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח תשס“ו2006/ פרופסורלמתמטיקהולכלכלה, הרט,סרג‘יו האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ו2006/ פרופסורלהיסטוריה, וולקוב,שולמית אוניברסיטתתלאביב תשע“ב2012/ פרופסורלמקרא, טוב,עמנואל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ז2007/ פרופסורלספרותיידישותרבותאשכנז, טורניאנסקי,חוה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ב1992/ פרופסורלכלכלה, יערי,מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ז2017/ פרופסורלחקרהמקרא, כדורי,יעקב אוניברסיטתברˆאילן תשס“ד2004/ פרופסורלמשפטים, כהן,נילי אוניברסיטתתלאביב 31 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשע“ב2012/ פרופסורלארכאולוגיה, מזר,עמיחי האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ו2016/ פרופסורלהיסטוריה, מלמן,בילי אוניברסיטתתלאביב תשע“א2011/ פרופסורלפילוסופיה, מרגלית,אבישי האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל, נאמן,נדב אוניברסיטתתלאביב תשמ“ו1986/ פרופסורלספרותאנגלית, נבו,רות האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ב1992/ פרופסורלפסיכולוגיה, נבון,דוד אוניברסיטתחיפה תשס“ח2008/ פרופסורלמדעהדתות, סטרומזה,גדליה האוניברסיטההעבריתבירושלים 32 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח תשע“ד2014/ פרופסורלמשפטים, פורת,אריאל אוניברסיטתתלאביב תשס“ה2005/ פרופסורללימודיםקלאסיים, פינקלברג,מרגלית אוניברסיטתתלאביב תשע“ה2015/ פרופסורלארכאולוגיה, פינקלשטיין,ישראל אוניברסיטתתלאביב תשע“ז2017/ פרופסורללימודיאסיההמזרחית, פלקס,אנדרו האוניברסיטההעבריתבירושלים ואוניברסיטתתלאביב תשנ“ה1995/ פרופסורלמשפטים, פרידמן,דניאל אוניברסיטתתלאביב תשנ“ט1999/ פרופסורללימודיהאסלאם, פרידמן,יוחנן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“א2001/ פרופסורלתלמוד,לחקרהגניזה,לערביתˆיהודית, פרידמן,מרדכיעקיבא אוניברסיטתתלאביב 33 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשנ“ח1998/ פרופסורלהיסטוריה, קדר,בנימיןזאב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ג1993/ פרופסורלשפהוספרותערבית, קולברג,איתן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ב2002/ פרופסורלפסיכולוגיה, קוריאט,אשר אוניברסיטתחיפה תשס“ה2005/ פרופסורלאשורולוגיה, קליין,יעקב אוניברסיטתברˆאילן תשס“ד2004/ פרופסורלהיסטוריהולהיסטוריהשלעםישראל, קפלן,יוסף האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ה1995/ פרופסורלכלכלה, רובינשטיין,אריאל אוניברסיטתתלאביב תשע“ג2013/ פרופסורלספרותאנגליתוהשוואתית, רמון קינן,שלומית האוניברסיטההעבריתבירושלים 34 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח תשס“ח2008/ פרופסורלאבולוציהולאנטומיה, רק,יואל אוניברסיטתתלאביב תשמ“ח1988/ פרופסורללימודיםהודיים, שולמן,דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ע2010/ פרופסורלמדעהמדינה, שטרנהל,זאב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ פרופסורללימודיאסיה, שילוני,בן–עמי האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ג2013/ פרופסורלכלכלהולמתמטיקה, שמיידלר,דוד אוניברסיטתתלאביב תשמ“ו1986/ פרופסורללימודיםאיראנייםולמדעהדתות, שקד,שאול האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ס2000/ פרופסורלבלשנות, ששה הלוי,אריאל האוניברסיטההעבריתבירושלים 35 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים רשימת מקבלי הפרסים וציוני הכבוד לשנת תשע״ט לפיסדרהאל״ףˆבי״ת)( פרופ' משה אורן נבחר לחבר זר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית NAS() פרופ' יואב בנימיני פרס Pearson Karl מטעם הInstitute– Statistical International נבחר לשאת את הרצאת המליאה על שם Reitz מטעם הStatistics– Mathematical of Institute פרופ' דוד הראל נבחר לחבר זר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית )NAS( Award Researcher Amity מטעם אוניברסיטת אמיטי בהודו פרופ' אילן חת מדליית כבוד מטעם נשיא קטלוניה פרופ' עמנואל טוב תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת זלצבורג באוסטרייה פרופ' רשף טנא נבחר לשאת את הרצאת המליאה בכינוס 2018 Day NANOבאוניברסיטת בילקנט בטורקייה פרס האיגוד הבין–לאומי למדעי הוואקום, הטכנולוגיה ויישומיהם IUVSTA() לחדשנות טכנולוגית פרופ' יוסף ירדן פרס Abbott מטעם הBiomarkers– and Oncology of Society International פרופ' נילי כהן תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב נבחרה לחברה בEuropaea– Academia 36 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 רשימת מקבלי הפרסים וציוני הכבוד לשנת תשע״ט פרופ' דוד מילשטיין נבחר לחבר זר בחברה המלכותית הבריטית Society( )Royal מדליית Pascal Blaise בכימיה מטעם האקדמיה האירופית למדעים פרופ' אבישי מרגלית נבחר לחבר בין–לאומי באגודה האמריקאית לפילוסופיה APS() פרופ' רפאל משולם פרס Fransworthלהצטיינות במחקר בוטני מטעם המועצה הבוטנית האמריקאית פרופ' אברהם ניצן פרס Dynamics & Spectroscopy for Plyler K. Earle מטעם החברה האמריקאית לפיזיקה פרופ' חיים סידר פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לביולוגיה התפתחותית פרופ' ישראל פינקלשטיין נבחר לחבר זר במכון של צרפת, האקדמיה לספרויות וכתובות )l'Institut de France, Académie des Inscriptions et Belles-Lettres( פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן פרס ישראל בתחום היסטוריה של עם ישראל פרופ' איתן קולברג נבחר לחבר כבוד בחברה האמריקאית למזרחנות AOS() פרופ' יוסף קוסט תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת טרנסילבניה ברומניה פרופ' עדי קמחי פרס ישראל בחקר מדעי החיים פרופ' שלמה שמאי פרס מעבדות בל לעיצוב עתידה של טכנולוגיית המידע והתקשורת פרס המאמר המצטיין מטעם הSociety– Processing Signal פרופ' עדי שמיר נבחר לחבר בין–לאומי באגודה האמריקאית לפילוסופיה APS() נבחר לחבר זר בחברה המלכותית הבריטית Society( )Royal 37 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 38 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 1 דוח פעילות 39 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 39 דין וחשבון שנתי >תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשערפרקזה: הכניסה לבית האקדמיה 40 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 1 דוח פעילות 1.1>קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה האספה הכללית של האקדמיה בחרה בישיבתה מיום כ"ט בסיוון תשע"ח, 12ביוני 2018, ארבעה חברים חדשים אל שורותיה, ואלה הם: פרופ' נעמה ברקאי - פרופסור לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע; פרופ' סימון הופקינס - פרופסור לשפה וספרות ערבית, האוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' עדיאל (עדי) שטרן - פרופסור לפיזיקה, מכון ויצמן למדע; פרופ' מיכה שריר - פרופסור למדעי המחשב, אוניברסיטת תל אביב. טקס קבלת החברים החדשים לאקדמיה והרצאות הבכורה שלהם היו בישיבה הפתוחה של האספה הכללית של האקדמיה ביום הדלקת נר שלישי של חנוכה, כ"ו בכסלו תשע"ט, 4 בדצמבר 2018, בבית האקדמיה בירושלים (ראו פירוט להלן בפרק "הרצאות, כינוסים ואירועים").8 מימין:פרופ'נעמהברקאי,פרופ'סימוןהופקינס,פרופ'עדיאל(עדי)שטרן,פרופ'מיכהשריר 1.2>תקצירהפעילותהשוטפת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים עושה בתוקף תפקידה על פי החוק לקידום הפעילות המדעית ולטיפוחה. בשנה זו נעשו פעולות חדשות ומתמשכות, ובהן חיזוק קשרי החוץ המדעיים עם אקדמיות עמיתות בחו"ל וייעוץ שוטף לממשל בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית באמצעות ועדות הסוקרות והמעריכות מעת לעת את הפעילות המדעית בישראל בתחומים שונים. עוד פעלה השנה האקדמיה לטיפוח הקשר עם חוקרים צעירים והמשיכה בפעילותן של החטיבות למדעי הטבע ולמדעי הרוח ושל ההוצאה לאור. כמו כן הרחיבה האקדמיה והעמיקה את הפעולות להנחלתו ולהנגשתו של המדע לציבור. לדיווח מפורט על הפעילות השוטפת ראו להלן בפרקי הדוח השונים. 41 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים במהלךהשנההאחרונהפרסמהמועצתהאקדמיהשלושהגילויידעת.המועצההביעהאתהסתייגותהואתדאגתה בנוגע לעמדת המל"ג המתירה הפרדה מגדרית באקדמיה. המועצה קראה להבטחת הגעה חופשית של מדענים וסטודנטים זרים לישראל ויצאה נגד הכרזות בעניין קרטליזציה כביכול במחקר ובהשכלה הגבוהה בישראל. נוסף על כך, בשל מניעת מינויה של פרופ' יעל אמיתי למועצת הנגידים של הקרן הלאומית גרמניה-ישראל GIF() יצאה המועצהבגילוידעתנגדעירובשיקוליםפוליטייםבהחלטותהנוגעותלמחקרמדעיולמינוייםמדעיים. ניתן לעיין בגילויי הדעת המלאים באתר האקדמיה. 1.3> קידום הקשר עם אקדמיות זרות וחיזוקו קידום קשריה המדעיים הבין–לאומיים של ישראל הוא אחת המשימות החשובות של האקדמיה. במהלך השנה האחרונה התהדקו הקשרים עם אקדמיות זרות, והם הובילו לקיום כינוסים משותפים, לביקורי חוקרים ולכינון יחסים שוטפים בין האקדמיות. בחודש אפריל חתמו נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ונשיאת האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, הNAS– Sciences( of Academy National), ד"ר מרשה מק'נאט McNutt( Marcia Dr.) על הסכם היסטורי לשיתוף פעולה בין המוסדות, במעמד נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין. מטרת ההסכם היא קידום מדענים מצטיינים בשתי המדינות והסדרת שיתוף הפעולה בין הקהיליות המדעיות שלהן. ההסכם לשיתוף פעולה כולל עם האקדמיה הלאומית של ארצות הברית, האקדמיה למדעים המובילה בעולם, יוצא לפועל בתמיכתה של קרן משפחת בלווטניק. הכינוס הדו–לאומי הראשון במסגרת ההסכם - Blavatnik The מימין: נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית Forum Scientific US–Israel - ייערך ב17-16– ד"ר מרשה מק'נאט ונשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן בטקס בספטמבר2019בירושליםויעסוקבתחוםמדעיהמחשב. החתימה על ההסכם בין האקדמיות הקשר עם האקדמיה הצרפתית למדעים sciences( des Académie – France de l'Institute) התחזק במידה רבה במהלך השנה האחרונה עם עריכתם של שני כינוסים מדעיים, הראשון בפריז, באקדמיה הצרפתית בחודש יוני 2018, והשני בבית האקדמיה בירושלים בנוכחותו של נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין בחודש נובמבר 2018. בכינוסים השתתפו זוכי פרסי נובל, זוכי מדליית פילדס וחברי האקדמיות משתי המדינות. שיתוף הפעולה עם האקדמיה המלכותית הבריטית Society( Royal) הוסיף לפרוח בכינוס שהתקיים באנגלייה בחודש מרס בנושא של חקר הטיפול במים. נוסף על אלה נערך בחודש ינואר כינוס בשיתוף עם האקדמיה הלאומית האיטלקית דיי לינצ'יי Lincei( dei Nazionale Accademia) ברומא בהשתתפות חברי שתי האקדמיות. כינוסים דו–לאומיים נוספים נערכו גם בשיתוף עם האקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן Sciences( of Academy National Azerbaijan)והאקדמיההצ'כיתSciences( of Academy Czech). 42 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 1 > דוח פעילות ביקרו באקדמיה השנה פרופ' פרנס קורדובה Córdova( France Prof.), מנהלת הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית NSF(), משלחת אקדמית בכירה מבריטניה, משלחת מטעם האקדמיה הסינית למדעים Sciences( of Academy Chinese), משלחת מהאקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן, שכללה נציגים ממוסדות אקדמיים ומן הממשלה, שר החוץ האיטלקי פרופ' אנצו מואוורו מילנזי Moavero( Enzo Prof. Milanesi) ושגרירת גרמניה בישראל ד"ר סוזנה ואזום–ריינר Wasum-Rainer( Susanne Dr.). במהלך ביקורם הם נפגשו עם נשיאת האקדמיה, עם חברי מועצת האקדמיה ועם חברי אקדמיה נוספים. לפירוטהפעילויותלמעןקידוםהקשרעםאקדמיותזרותראולהלןבפרק "קשריםבין–לאומיים".5 1.4> ייעוץ והערכה לגורמי הממשל חוק האקדמיה מונה עם תפקידיה של האקדמיה את המשימה של ייעוץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית. כמו כן החוק קובע כי על האקדמיה להגיש לממשלה (שר המדע והטכנולוגיה) ולכנסת סקירה תלת–שנתית על מצב המדע והמחקר בישראל לעומת מצבו בעולם. השנה פעלו, ועודן פועלות, ועדות ייעוץ, הערכה ומעקב מטעם האקדמיה בתחומים האלה: > ועדת דוח מצב המדע בישראל > ועדת מומחים לבדיקת הנושא של איכות החיים בישראל > ועדה לבדיקת תחום לימודי השואה במוסדות האקדמיים בישראל > ועדה לבחינת האפשרות לשלב לימודי מדע הנתונים Science( Data) בכל תחום ידע באוניברסיטה ניתן לעיין בדוחות המלאים של ועדות האקדמיה שאושרו במועצת האקדמיה באתר האקדמיה. 1.4.1>ועדתדוחמצבהמדעבישראל דוח מצב המדע בישראל התלת–שנתי השלישי של האקדמיה צפוי להתפרסם בנובמבר 2019 ולהיות מוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ולשר המדע והטכנולוגיה. הדוח הוא פרי עבודתה של ועדה הפועלת בשנה האחרונה בישיבות מליאה ובאמצעות שבע תת–ועדות. בראש הוועדה עומד חבר האקדמיה פרופ' רשף טנא, וחברים בה חברי האקדמיה פרופ' אמנון אהרוני, פרופ' ישראל ברטל, פרופ' יוסף ירדן, פרופ' אלי קשת, לשעבר חברת האקדמיה הצעירה פרופ' ליאת איילון וחבר האקדמיה הצעירה פרופ' נעם אליעז. הוועדה התכנסה שמונה פעמים לישיבות מליאה, שבהן נפגשה עם מעצבי המדיניות המדעית של ישראל, עם ראשי קרנות המחקר העיקריות, עם נושאי משרה במערכת האקדמית ועוד. נוסף על אלה היו ישיבות של תתי–הוועדות השונות. הוועדה גם ערכה התייעצויות לא פורמליות עם מדענים ועם מספר רב של אישים המעורים במדיניות המדעית של מדינת ישראל. 43 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ראוי לציין את שיתוף הפעולה הפורה עם ות"ת, שסייעה במידה רבה לזרימת מידע לוועדה ולדו–שיח בונה ומפרה. טרם פרסומו של הדוח תעלה טיוטה שלו לדיון במליאת האקדמיה. עיקרי פעילות הוועדה בשנה החולפת: מדעי הרוח מליאת הוועדה, ובעיקר תת–הוועדה למדעי הרוח בראשותו של חבר האקדמיה פרופ' ישראל ברטל, דנה בהיבטים השונים של המשבר החריף במדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר, נפגשה עם דקני מדעי הרוח ובחנה את מסקנות "ועדת שיין" של הות"ת (תוכנית "שאר רוח"). כמו כן הוצגו ונבחנו דוחות ומסמכים על הפעילות המחקרית במדעי הרוח הנעשית בספרייה הלאומית וב״יד ושם״ (ראו להלן בפרק זה בסעיף ״מעבדות לאומיות״). מדעי החברה בשל מורכבות הנושאים הנוגעים לתחום זה, כפי שעלו בדוח מצב המדע השני ובדוח ועדת המעקב, מונתה תת–ועדה ייחודית לנושא בראשותו של חבר האקדמיה פרופ' רוני אלנבלום. ועדה זו נפגשה ודנה בהמלצות הדוח הקודם על רקע המצב כיום בתחום מדעי החברה. קשרי מדע בין לאומיים הוועדה נפגשה עם נציגי הקרן הלאומית גרמניה-ישראל GIF(), המנוהלת על ידי מועצת נגידים בראשות שני שרי המדע, ועם הנהלת משרד המדע והטכנולוגיה כדי ללמוד על מצב הקרן הסובלת מתת–תקצוב. הוועדה התרשמה כי חרף הקשיים הרבים הקרן פועלת כהלכה ומממנת מחקרים בחזית המדע הבסיסי בכל תחומי הידע, ללא משוא פנים. שיתוף הפעולה בין מדענים מצטיינים משתי המדינות הוא חשוב ובעל ערך למדע הישראלי, לפיכך הוועדה רואה חשיבות רבה בהמשכו ובהגדלתו של מימון פעילותה המדעית של קרן חשובה זאת. נוסף על זה, הוועדה נפגשה עם כמה נושאי משרה האחראים למימון השתתפותה של ישראל בתוכנית המחקר של הקהילייה האירופית 2020( Horizon) וכן עם הנהלת איסרד - המשרד המנהל את הקשרים עם התוכנית. המדע הבסיסי הישראלי מיצב עצמו היטב בכמה תוכניות אירופיות יוקרתיות דוגמת הERC–. לעומתו, ישראל כמדינה מגלה חולשה בכמה תוכניות אחרות, כמו תוכנית מארי קירי לבתר–דוקטורנטים מצטיינים ותוכניות אחרות שנתגלו בהן פערים מהותיים בין מדיניות הקהילייה לחוק הישראלי. ישראל כמדינה מגלה חולשה גם בהשתתפות בתוכניות הכרוכות בהשתלבות במאגדים אירופיים, ובעיקר תוכניות המשלבות תעשייה ומחקר אקדמי. נוסף על זה, להערכת הגורמים שאיתם שוחחו חברי הוועדה, על ישראל יהיה להגדיל במידה ניכרת את דמי השתתפותה בתוכנית האירופית בשנים הבאות. 44 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 1 > דוח פעילות מעבדות לאומיות הוועדהדנהארוכותבנושאשלמעבדותלאומיותוהקדישהזמןומאמץכדילהביןכיצדלממשאתהפוטנציאלהמדעי הגלום במרכזי מחקר ובמתקני מחקר גדולים שנבנו בארץ בשני העשורים האחרונים. לדעת הוועדה, פוטנציאל זה אינו ממומש דיו הן בשל תת–שימוש בולט במרכזי המחקר ובמתקני המחקר הללו, מסיבות שונות, והן בשל חוסר אמצעים וידע בשימוש בשיטות מחקר מודרניות. הוועדה התרכזה בשלושה מרכזים, ובהם הספרייה הלאומית, המכוןהבין–לאומילחקרהשואהשליד"ידושם"ומאיץSARAF שבמרכזלמחקרגרעיני(ממ"ג)שורק.מרכזיםאלו ואחרים (דוגמת המעבדות של רשות העתיקות) מצויים מחוץ לקמפוסים האוניברסיטאיים. חרף זאת הם משרתים אתמחקרןשלהקהיליותהאקדמיתוהטכנולוגיתבארץוכןאתמחקרהשלהקהילייההמדעיתהבין–לאומית. בהמלצתה של ועדת המעקב הקודמת (שהגישה את הדוח לנשיאה במאי 2017) יזמה הוועדה יום עיון בחסות האקדמיה למדעים בנושא "מקורות קרינה מייננת ומאיצים חדשים בישראל ושימושיהם", שהתקיים במאי 2019. מחקר רפואי "רופא חוקר"- תת–הוועדה זיהתה כי חרף הרמה הרפואית הגבוהה במוסדות הבריאות בארץ קיים פער הולך וגדל בין התפתחות המחקר הרפואי בארץ ובעולם ובין יכולתם של הקלינאים ליישם ידע זה. לדעת תת–הוועדה, מצוקות תקציביות ואחרות מונעות מהרופאים לעסוק במחקר ולהיחשף להתפתחויות החשובות שחלו בטיפול במחלות בשנים האחרונות. הוועדה קוראת לערוך יום עיון שיוקדש לסיעור מוחות בנושא חשוב זה, שבעקבותיו יגובש נייר עבודה שיבטא את רוח הדיון. תפוקות ותשומות המחקר האקדמי בארץ סובל מתת–תקצוב ביחס למדינות הנאורות (ביחס של כ1– ל2–). מליאת הוועדה ותת–הוועדה הספציפית נפגשו פעמים מספר עם גופים ומומחים העוסקים בניתוח סטטיסטי של תשומות ותפוקות של המדע הישראלי. תת–הוועדה שמה לה למטרה לנסות ולהביא לידיעת מקבלי ההחלטות את הקשיים הנובעים מהיעדר תקצוב מתאים. קשרי אקדמיה-ות"ת מליאת הוועדה ותת–הוועדה עסקו בנושאים שונים הכרוכים בקשרי האוניברסיטאות עם הגוף המממן (ות"ת). אחד הנושאים העיקריים שעלו לדיון היה מודל להערכת מדענים, שמשפיע בין השאר על מודל התקצוב. חשוב מזה, ייעשה ניסיון לתת מענה ל"שטחים מתים" - תחומי מדע חשובים להתפתחות האקדמית והכלכלית של המדינה שבהם כמעט נפסקה הפעילות של מדענים ישראלים, כמו הנדסה גרעינית, מתח גבוה, חומרי מבנה, מטלורגייה ועוד. הוועדה קיבלה דוחות מראשי האוניברסיטאות בארץ הנוגעים להתפתחויות העיקריות בשלוש השנים האחרונות. דוחות אלו ישולבו בדוח התלת–שנתי הקרוב. 45 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 1.4.2>ועדתמומחיםלבדיקתאיכותהחייםבישראל חברי הוועדה, שמונתה בידי נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים במרס 2017, הם מדעני חברה מתחומים שונים. יו"ר הוועדה הוא לשעבר נשיא האקדמיה פרופ' מנחם יערי (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה"). במהלך השנה החולפת התכנסה הוועדה כמה פעמים לצורך למידת הנעשה בישראל ובעולם בתחום האפיון והמדידה של איכות החיים. במהלך עבודתה עומדת הוועדה בקשר עם אנשי מקצוע וממשל שונים, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המועצה הלאומית לכלכלה ובנק ישראל. בשנים האחרונות נעשתה בישראל פעילות רבה ומגוונת בהגדרת מרכיביה של איכות החיים ובמדידתם. אחת ממטרות הוועדה היא לבחון ולהעריך את המאמץ המתמשך הזה. הוועדה בוחנת בעיקר את מידת הקיימות sustainability() של מרכיבים אלה, כלומר את הדרכים לוודא שאיכות החיים בישראל, על מרכיביה, תהיה בת–קיימה. לצורך קידום עבודתה הקימה הוועדה שישה צוותי משנה. צוות המשנה הראשון עוסק בגיבוש מסגרת תאורטית למדידת איכות החיים וקיימותה, וחמשת הצוותים האחרים עוסקים בתתי–תחומים שכל אחד מהם הוא מרכיב מכונן של איכות החיים: התחום הכלכלי, התחום הטבעי–סביבתי, התחום האנושי, התחום החברתי והתחום התרבותי–זהותי. מטרתו של כל אחד מצוותי המשנה האלה היא להציג את האופן שבו תת–התחום הנבדק מאפשר את איכות החיים של תושבי ישראל, וכן כיצד יש לנטר תחום זה על מנת לוודא שהוא יאפשר גם בעתיד רמת איכות חיים גבוהה. לשם כך צוותי המשנה מסתייעים בסקירות מדעיות שהוזמנו לסייע במיפוים של אלה: המרכיבים ההכרחיים לאיכות החיים בכל אחד מהתחומים, טיב היחסים ביניהם והאתגרים העומדים בפניהם. בשילוב עם סדנת מומחים, שתיערך בשלבים מתקדמים יותר של עבודתה, תגבש הוועדה את המלצותיה בנוגע למדידת איכות החיים בת–הקיימה בישראל. 1.4.3>ועדהלבדיקתתחוםלימודיהשואהבמוסדותהאקדמייםבישראל בעצתו של חבר האקדמיה פרופ' יהודה באואר הוחלט להקים ועדה לבדיקת תחום לימודי השואה במוסדות האקדמיים בישראל. חבר האקדמיה פרופ' ישראל ברטל עומד בראש הוועדה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק "ועדות האקדמיה").10 במהלך השנה האחרונה התמקדה עבודת הוועדה במיפוי המצב הקיים במחקר ובהוראה בתחום. נוסף על כך עסקה הוועדה בניתוח החומר ובכתיבת מסקנות והמלצות. הדוח צפוי לצאת לאור בשנת .2019 46 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 1 > דוח פעילות 1.4.4>ועדה לבחינת האפשרות לשלב לימודי מדע הנתונים Science( )Data בכלתחוםידעבאוניברסיטה השנה הקימה האקדמיה ועדה לבחינת האפשרות לשלב לימודי מדע הנתונים Science( Data) בכל תחום ידע באוניברסיטה. בוועדה בכירים מן הקהילייה האקדמית הישראלית מענפים שונים של מדעי הנתונים ומתחומי ידע אחרים. הקמת הוועדה נבעה מהכרה בחשיבותם של מדעי הנתונים כמיומנות יסודשעשויה להועיל לחוקרים ולסטודנטים, ובמקרים רבים היא אף הכרחית להם, בכל תחומי הלימוד באוניברסיטאות בארץ ובכל התארים. מדעי הנתונים הולכים ותופסים מקום מרכזי בהתקדמות המדע, הן במחקר והן בתעשייה, ותורמים תרומה גדולה הן בפועל והן בכוח להתקדמות המחקר והפיתוח ולצמיחה כלכלית. מדינת ישראל מחויבת להעניק לתלמידיה מיומנות מתקדמת בתחום זה כדי שיפעלו ויתחרו בהצלחה בכל המסגרות המדעיות המובילות בעולם. הוועדה תבחן דרכים ללימוד התחום וההיקף הראוי לו. מְרּכֵז פעילות הוועדה הוא בוגר האקדמיה הצעירה פרופ' יונתן בן–דבמאוניברסיטתחיפה(לרשימתחבריהוועדהראולהלןבפרק "ועדותהאקדמיה").10 1.5>טיפוח הצעירים במדע האקדמיהרואהחשיבותבהידוקהקשרעםדורהמדעניםהצעיריםועםהמדעניםלעתיד-תלמידיהמחקר.בתוך כך היא פועלת לקידום צעירים מצטיינים במערכת ההשכלה הגבוהה בכמה מסגרות, ובהן האקדמיה הצעירה הישראלית, תוכנית קאוולי KAVLI( – Science of Frontiers Kavli) ומיזם ג'יספו German–Israeli( GISFOH – Humanities the of Frontiers), פרסי בלווטניק למדענים צעירים, תוכנית המלגות להבאת בתר–דוקטורנטיםזריםלישראל,פעילותקבוצותפורוםהצעירים,מלגותאדמסומלגותקרןפולקס. פעילויותאלונועדולעודדחוקריםצעיריםומבטיחיםישראלים;למשוךחוקריםצעיריםמצטייניםמרחביהעולם להשתלב במעבדות המחקר בישראל ולשמש מנוף לשיתופי פעולה בין–לאומיים; לחזק את המעבדות המובילות בישראל בחוקרים מצטיינים; לקדם קשר מקצועי ואישי הדוק עם מדענים מצטיינים בתחילת דרכם כדי ליצור שיתופיפעולהמחקרייםפורייםבעתיד. לפירוטהפעילותשלתוכניותאלהראובפרקיםשלהלן. 1.6>הנגשת המדע לציבור והנחלתו בשנים האחרונות פועלת האקדמיה לפתיחת שעריה לציבור הרחב כדי לחשוף לפניו את הישגי המדע. האקדמיה סבורה כי העמקת מעורבות הציבור בהישגי המדע היא שליחותם של אנשי המדע וצורך חיוני של המערכת האקדמית, שתיטיב לתפקד בסביבה ציבורית אוהדת. 47 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים יתרה מזו, הנגשתו והנחלתו של המדע לחברה בישראל וקיום שיח נסמך–מדע בציבור חשובים לקבלת החלטות מושכלות במישור האישי והלאומי ולגיוס הדור הבא של המדענים הישראלים. האקדמיה מחשיבה במיוחד את השתתפותם של תלמידי תיכון בפעילויותיה. מפגשים כאלה של תלמידי תיכון עם בכירי המדע עשויים לכוון את המשך דרכם של הצעירים בעתיד ולהשפיע עליהם בבחירות מושכלות. תערוכת "נתיב המאובנים: העדות לאבולוציית האדם" בחודש פברואר עלתה בבית האקדמיה תערוכה שבה מוצג התוואי המשוחזר של אבולוציית האדם באמצעות ההוכחותהמדעיות-העתקיגולגולותמאובנותשלמיני הומינידים קדומים מאוספו הפרטי של חבר האקדמיה פרופ' יואל רק מהחוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה שבבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. בתערוכה מוצגים גם נציגיהם האקזוטיים של ענפים "צדדיים" בעץ ההתפתחות של משפחת האדם, שהתפתחו בד בבד עם האדם והתקיימו בצידו אך לא שרדו עד ההווה. פרופ' יואל רק מדריך בתערוכה "נתיב המאובנים". המוצגים בתערוכה, ובהם המאובנים העתיקים ביותר הידועיםלעולםהמחקר,נמצאוברחביהעולם,וחלקםטרםהוצגולציבורהרחב.כ1,300–מבקרים(תלמידיתיכון מרחבי הארץ, קבוצות מאוניברסיטאות ומוסדות מחקר, מוזאונים והקהל הרחב) ביקרו בתערוכה עד כה ושמעו הדרכהמפיפרופ'רק,ששימשגםאוצרויועץמקצועי. סדרת "בשערי האקדמיה" סדרת המפגשים "בשערי האקדמיה" נערכת זה ארבע שנים, ובכל שנה היא מתמקדת בנושא רב–תחומי אחר. בסדרה משתתפים חברי אקדמיה, חוקרים ואנשי רוח, ומטרתה להנגיש לציבור הרחב נושאים מדעיים כדי לחזק בחברה הישראלית את ערכי הלימוד והמצוינות, ברוח משנתו של נשיאה הראשון של האקדמיה פרופ' מרטין בובר. משתתפיהמפגש"גבולותבאומנות"ברבˆשיחעםתלמידיתיכון בשנת תשע"ט הוקדשה הסדרה לנושא "גבולות" וכללה שישה מפגשים בנושאים האלה: גבולות האמונה, גבולות היקום, גבולות באומנות, גבולות הידע, גבולות המשפט וגבולות הנורמליות. סדרת המפגשים זוכה להצלחה רבה בציבור הרחב ולעיתים קרובות מארחת תלמידי תיכון. התלמידים נפגשים עם המרצים לפני ההרצאות למפגש אישי וישיר ושומעים מהם על דרכם המקצועית ועל האתגרים והסיפוק שבעבודת המדען. עורכי הסדרה הם חברי האקדמיה פרופ' ידין דודאי, פרופ' אבנר הולצמן, סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל ונשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן. 48 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 1 > דוח פעילות הכינוס הרב תחומי השנתי במדעי הטבע ובמדעי הרוח בחודש פברואר השנה נערך זו הפעם הרביעית הכינוס הרב–תחומי הבין–לאומי השנתי של האקדמיה, והוא הוקדש לנושא "מסעות". בכינוס השתתפו חוקרים בכירים מהארץ ומהעולם מהתחומים אסטרופיזיקה, אקלים, ארכֵאולוגיה, גֵאוגרפיה, גֵאולוגיה, היסטוריה, ספרות ועוד. הכינוס פתוח לציבור הרחב, ומטרתו, מלבד הפן המדעי,היאהצגתהרב–תחומיותשלהמדעוהעמקתהקשרביןשתיחטיבותיהשלהאקדמיה. כנהוג, למחרת הכינוס התקיימה הרצאה, שאותה נשא חבר האקדמיה וזוכה פרס נובל פרופ' אהרן צ'חנובר, בנושא "המסע לתגלית מדעית: האם דרך אחת מובילה אליה, או דרכים רבות?" בצוות ההיגוי של הכינוס חברי האקדמיה פרופ' ידין דודאי (יו"ר), פרופ' אבנר הולצמן, סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל ונשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן. יום דרווין הבין לאומי ביוזמתם של חברי האקדמיה פרופ' יואל רק ופרופ' יוסי שילה מציינת האקדמיה זו השנה השלישית את יום הולדתו של דרווין, 12 בפברואר, בכינוס שנתי מיוחד המעלה על נס את תרומתו של דרווין לעולם המדע, לקידום אומץ אינטלקטואלי, סקרנות וחשיבה ביקורתית. הכינוס, שנערך בהובלתו של פרופ' רק, הוקדש לנושא "המין הומו סאפיינס וקרוביו המוזרים - הניאנדרטלים" וריתק סטודנטים, תלמידי תיכון וקהל רחב ומגוון. ראיונות החברים בשנת2016פתחההאקדמיהבצילוםראיונותעומקעםחבריהעלמנתלהנגישאתהביוגרפיההאישיתוהמקצועית שלהם לצורך העמקת הכרתו של הציבור הרחב את הישגי המדע, וכן לצורכי תיעוד. חברי האקדמיה המרואיינים מתבקשים לבחור את המראיין שלהם, משורות האקדמיה או מחוצה לה, והריאיון מתנהל כשיחה אינטימית וללא עריכת תוכנו. הראיונות המלאים מועלים, לאחר שעברו תכתוב, לערוץ הYouTube– ולאתר האקדמיה, והם נגישיםלקהלהרחב.עדכההועלולמרשתתראיונותעם17חבריאקדמיה,וכעשרהמצוייםבשלביהפקהשונים. מימין: פרופ' יצחק אנגלרד, פרופ' אריאל פורת ופרופ' אהרן ברק בריאיון במסגרת מיזם "ראיונות החברים" 49 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 50 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 2 פעילות החטיבה למדעי הטבע 51 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 51 דין וחשבון שנתי >תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: מדליית איינשטיין 52 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 2 פעילות החטיבה למדעי הטבע החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה מקבצת בתוכה מטובי המדענים בישראל בתחומי מדעי הטבע השונים: ביולוגיה, הנדסה, כימיה, מתמטיקה, פיזיקה ורפואה.יושבראשהחטיבההואפרופ'איתמרוילנר.בשנתתשע"ט)2019-2018( החטיבה מונה 66 חברים. בכל שנה מצטרפים חברים חדשים, הנבחרים בבחירות על פי חוק האקדמיה. החטיבה פועלת מתוקף תפקידה של האקדמיה לפעול לקידום המחקר הבסיסי בישראל ועושה אפוא לקידום תחומים שונים במדעי הטבע ברמה הלאומית, אם פרופ׳ איתמר וילנר יו״ר החטיבה ביוזמתה שלה ואם ביוזמת מדענים הפונים אליה. פעילותה של החטיבה באה לידי ביטוי בין היתר בהקמת ועדות מייעצות לאקדמיה בתחומים שונים, כמו קרינת סינכרוטרון, חקר הסובב, פיזיקה גרעינית, פאונה ופלורה וביואתיקה, וכן בהקמת ועדות מומחים מקומיות ובין–לאומיותלבחוןנושאיםמסוימיםואתהפעילותבהםבארץ,ולהמליץאםלתמוךבקידומםובאילואמצעים. השנה עסקה החטיבה במגוון פעילויות בתחומים שונים: ועדת הביואתיקה החלה בשיתוף פעולה עם מכון ון ליר וערכה יום עיון באקדמיה; פורום צעירי מדעי הטבע המשיך את פעילותו בראשותו של חבר האקדמיה פרופ' יוסי קוסט, והוא עוסק בנושא "ביוטק בישראל - לקראת שנת 2030"; חבר האקדמיה פרופ' עדי שטרן ועימו פרופ' דורית אהרונוב ריכזו קבוצת חוקרים צעירים ליום עיון בנושא Connections Quantum, שהסתיים בערב לזכרו של חבר האקדמיה פרופ' יוסף (ג'ו) אמרי; ועדת הפיזיקה הגרעינית בראשותו של פרופ' יצחק צרויה פועלת לקידום התחום בישראל ובחרה בזוכה במלגת בתר–דוקטורט בחו"ל; ועדת הסינכרונטרון בראשותו של פרופ' יובל גולן פעלה לחידוש ההסכם עם מתקן הESRF–לחמש השנים הקרובות 2023-2019(), והיא עורכת סדנה לחוקרים בתחום בשיתוף מרכז המאיצים הגדול DESY שבגרמניה לחשיפתו לפני החוקרים הישראלים; הוועדה לפיזיקה של אנרגיות גבוהות, בהובלתו של פרופ' אליעזר רבינוביץ, פעלה להארכת ההסכם בין ישראל ל"אטלס" בדבר ההשתתפות השוטפת בתחזוקת הגלאי, ולקידום הסכם המעגן את השתתפות ישראל בשדרוג הגלאי בעשור הקרוב. נוסף על כך, החטיבה מקיימת כינוסים מדעיים ומזמינה מרצים מהמעלה הראשונה לשאת בהם דברים, כדוגמת ההרצאה השנתית היוקרתית על שם אלברט איינשטיין. כמו כן החטיבה תומכת בכינוסים חיצוניים שונים הנערכים במעורבותה ובשיתופה. לביצוע פעולותיה השונות נעזרת החטיבה בחבריה. 53 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2.1>ההרצאההשנתיתעלשםאלברטאיינשטיין מימין: פרופ' הלל פורסטנברג, פרופ' יוסף ברנשטיין, פרופ' גיל קלעי, פרופ' אלכסנדר לובוצקי, פרופ' פיטר סרנק, נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ויו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' איתמר וילנר את ההרצאה על שם אלברט איינשטיין לשנת תשע"ט )2019( נשא פרופ' פיטר סרנק Sarnak( Peter Prof.), פרופסור למתמטיקה מאוניברסיטת פרינסטון וחבר סגל קבוע במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, בנושא Number in Randomness Theory. להרצאה, שהייתה פתוחה לקהל הרחב, הגיעו חוקרים צעירים וסטודנטים למתמטיקה ולמדעי המחשב. לפני הרצאת איינשטיין התקיים סימפוזיון בבית האקדמיה בנוכחותו של פרופ' סרנק, שאותו יזמו חברי האקדמיה פרופ' יוסף ברנשטיין, פרופ' אלכסנדר לובוצקי ופרופ' אילון לינדנשטראוס. הסימפוזיוןכללחמשהרצאותקצרותשלחוקריםמאוניברסיטאות פרופ' פיטר סרנק נושא את הרצאת איינשטיין המחקרבישראל,והשתתפובוחוקרימתמטיקהומדעיהמחשב. לשנת תשע"ט. 2.2>ביואתיקה בשל חשיבותו של נושא הביואתיקה החליטה האקדמיה בשנת תשע"ו 2016() להקים מחדש את ועדת הביואתיקה שפעלה בעבר (ועדת הביואתיקה של האקדמיה החלה לפעול בשנת תשנ"ו, ועיקר פעילותה היה פרסומם של דוחות בנושאים מרכזיים בתחום). לתפקיד יו"ר הוועדה מונה ד"ר עתניאל א. דרור. ועדת הביואתיקה עוסקת בעיקר במעקב אחר פעילות המחקר בנושא בעולם, בליבון סוגיות רלוונטיות לציבור בישראל וכן משתפת פעולה עם אקדמיות זרות בדמות סדנאות וכינוסים בנושא. 54 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע להלן פעילות ועדת הביואתיקה בשנה החולפת 1. הוועדה הקימה אתר מרשתת מיוחד לנושא הביואתיקה בשפה העברית, האנגלית והערבית. ניתן לגשת לאתר הביואתיקה מתוך אתר המרשתת של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. 2. הוועדה שקדה על תכנון יום עיון בנושא "לשכתב את ספר החיים: היבטים אתיים, חברתיים ורגולטוריים של עריכת גנים". יום העיון התקיים ב15– במאי .2019 3. הוועדה יזמה פורום ביואתיקה בשיתוף עם מכון ון ליר. פורום מתמשך זה יתמקד בממשק של מדע, טכנולוגיה וביואתיקה. המפגש הראשון של הפורום התקיים בתאריך 13 במרס .2019 4 יו"ר הוועדה ד"ר עתניאל א. דרור רואיין בIsrael–. of Times על האתיקה של עריכת גנים.The 2.3> הוועדההלאומיתלקרינתסינכרוטרון-פעילותישראלב,ESRF‚ המתקןהאירופילקרינתסינכרוטרון הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון, מייסודה של האקדמיה, עושה לקידום הפעילות המחקרית בנושא ומשמשת כתובת עיקרית לקבלת מידע ולהפצתו בקרב חוקרים בישראל בתחום זה. בין היתר הוועדה בוחנת את הפעילות המדעית של קבוצות המחקר מישראל במתקן האירופי לקרינת סינכרוטרון European( ESRF – Facility Radiation Synchrotron) באמצעות נציגיה - יו"ר הוועדה פרופ' יובל גולן מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, נציג ישראל במועצת ESRF, ומנהלת האקדמיה גליה פינצי, החברה בוועדת הכספים של הESRF– חוקרים ישראלים פעילים בוועדות ניהול ותכנון שונות של הESRF–., למשל: חברת האקדמיה וכלת פרס נובל פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע שימשה בעבר חברה בוועדה המדעית המייעצת העליונה של הESRF–, ופרופ' בועז פוקרוי מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל הוא חבר בוועדה המדעית של המתקן. הוועדה גם עוקבת מקרוב אחר הפעילות המדעית במתקן SESAME שנפתח בשנים האחרונות. מדינת ישראל חברה–עמיתה במתקן הESRF– משנת 1999, מתוקף הסכם שנחתם בסיועו של פורום תל"מ בראשות נשיא האקדמיה דאז פרופ' יעקב זיו, כנציג האקדמיה, ובהשתתפות ות"ת, משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד התעשייה והמסחר. בשנים האחרונות, הודות למצוינותן המדעית של הצעות המחקר שהוגשו לוועדות המדעיות של הESRF–, הוענקו לחוקרים הישראלים זמני שימוש במתקן העולים בהרבה על חלקה היחסי של ישראל בהוצאות התפעול של המתקן. במסגרת פעילות הוועדה נערך בחודש מרס 2018 יום עיון משותף לאקדמיה ולESRF– בהשתתפות נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, חברת האקדמיה וכלת פרס נובל פרופ' עדה יונת, מנכ"ל הESRF– ד"ר פרנצ'סקו סטה Sette( Francesco ), חברי ועדת הסינכרונטרון של האקדמיה, חוקרים מובילים מישראל ומה–Dr. ESRF, נציגי ות"ת וסטודנטים. במהלך יום העיון היה אפשר להתרשם מהמגוון הגדול של תחומי המחקר שבהם עוסקים בישראל, מהרמה הגבוהה של המחקר, המתבטאת בפרסומים בכתבי עת יוקרתיים, וחשוב מכול - מהדור הצעיר של חוקרים ותלמידי מחקר המשתמשים במתקן ה.ESRF– 55 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מימין: מנהלת האקדמיה גליה פינצי, מנכ"ל הESRFˆ פרופ' פרנצ'סקו סטה, פרופ' משה דויטש, יו"ר מועצת הESRFˆ פרופ' מיגל אנגל גרסייה ארנאדה ויו"ר הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון פרופ' יובל גולן בטקס החתימה על חידוש ההסכם (התמונה באדיבות )ESRF ועדת הסינכרוטרון פעלה גם לחידוש ההסכם עם הESRF– בשיעור אשר ישקף את היקפי הפעילות של החוקרים הישראלים במתקן. מאמצי הוועדה נשאו פרי, וב25– באפריל 2018 נתכנסה ישיבת ות"ת בנושא, והוחלט לאשר את המשך השתתפות ישראל במתקן הESRF– לחמש שנים נוספות ולהעלות את חלקה של ישראל מ1.5%– ל1.75%–, החל משנת 2021. הדבר יאפשר לחוקרים הישראלים להרחיב את פעילותם הענפה בו. בנובמבר 2018 התקיים בגרנובל שבצרפת טקס חתימה על חידושו של ההסכם בין ישראל ובין הESRF– לחמש שנים נוספות. טקס החתימה התקיים בנוכחות נציגים מ22– המדינות החברות במועצת הארגון. פרופ' משה דויטש מאוניברסיטת בר–אילן נשא דברים וגם חתם על ההסכם בשמה של נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן. עם סיוםטקסהחתימהנערךאירועחגיגילציון30שנהלהיווסדושלה בהשתתפותהשלפרופ'עדהיונת.ESRF– הESRF– מצוי בתהליך של שדרוג פיזי מקיף, שנועד לעדכן את ביצועי המתקן ולשמור על מקומו בחזית המחקר העולמי בשימוש בקרינת סינכרוטרון. השלב הראשון של השדרוג הסתיים ב2015–. במסגרת השדרוג הוכנסו לשירות ארבעה קווי–קרן beamlines() חדשים בעלי יכולות מדידה ייחודיות, והם מן הטובים בעולם. השלב השני של שדרוג המתקן התחיל ב2018–, ובו נסגר המתקן לטובת השדרוג למשך כשנה וחצי. החזרה לפעילות מתוכננת ל2020– וסיום הקמת קווי–הקרן החדשים מתוכנן ל2023–,. השינויים שייעשו במתקן יכללו העלאה של שטף הפוטונים ושל הקוהרנטיות שלהם פי 40 עד פי מהקיים כיום.100 לוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון קשרים עם הארגון האירופי של משתמשי סינכרוטרון European( ESUO – Organization Users Synchrotron). הארגון הוקם לפני כשבע שנים כדי לשפר את 56 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע יכולת הגישה של כלל המדענים האירופים המשתמשים בקרינת סינכרוטרון (כ10,000– מדענים בכל תחומי מדעי הטבע, מדעי החיים וההנדסה) לכל מתקני הסינכרוטרון האירופיים, בעיקר באמצעות הגדלת המשאבים הכספיים שיועמדו לרשות המשתמשים, אך גם כגוף מרכזי המייעץ להנהלות המתקנים בנוגע לצורכי המשתמשים. פרופ' בועז פוקרוי, חבר הוועדה, מייצג את ישראל ב.ESUO– לפרטיםעלESRFראו www.esrf.fr 2.4>מתקןלקרינתסינכרוטרוןבמזרחהתיכון- SESAME Synchrotron-Light for Experimental Science and Application( SESAME East Middle the in) הוא מתקן סינכרוטרון (מאיץ חלקיקים מעגלי) מחקרי שהוקם בירדן בהשתתפות מדינות האזור, ובכללן ישראל. הקמת המתקן היא פרי יוזמתם של ארגון MESC Committee( Scientific Eastern Middle) ושל חוקרים מגרמניה, מארצות הברית ומישראל. מטרת יוזמי המתקן היא לקדם את הפעילות המדעית שנעזרת בקרינת סינכרוטרון ולהגביר את שיתוף הפעולה בין מדעני האזור. בכך המתקן תורם לגישור ולהבנה בין ישראל לשכנותיה. המדינות החברות האחרות הן איראן, טורקייה, ירדן, מצרים, פקיסטן, קפריסין והרשות הפלסטינית. מלבד המדינות החברות, מסייעים בתכנון המתקן ובהקמתו כמה מדינות וגופים במעמד של משקיף, ובהם האיחוד האירופי, איטליה, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, יוון, יפן, כווית, צרפת, רוסיה, שוודיה ו.CERN– הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון של האקדמיה ומשרד המדע והטכנולוגיה הצטרפו ליוזמה זו עוד בתחילת דרכה בשנת 1997. כיום פרופ' אליעזר רבינוביץ מהאוניברסיטההעבריתבירושליםופרופ'רועיבק–ברקאי מאוניברסיטת תל אביב הם הנציגים המדעיים הישראלים במועצת SESAME. פרופ' רבינוביץ כיהן כסגן הנשיא במועצת SESAME. בפברואר 2019 זכה פרופ' רבינוביץ בפרס the for Association American 2019 Advancement of Science (AAAS) Award for Diplomacy Science על תרומתו המרכזית להקמתו ולפיתוחושלמתקן.SESAME התמונה באדיבות SESAME בשנת 2016, בעיקר הודות לתמיכתם של האיחוד האירופי ושל איטליה, נשלמה בניית רכיבים ומתקנים של המאיץ החדש והמודרני במדינות שונות באירופה ובאזורנו, וכן מושלמת בנייתם של חדרי אירוח למשתמשים פוטנציאליים. צוותים הנדסיים וטכניים של SESAME ושל CERN בדקו את איכות הרכיבים החדשים. 57 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לקראת סוף 2016 הושלמה העברת כל רכיבי המאיץ מCERN– לSESAME–. בדצמבר 2016 הגיעה מלאכת הרכבת המאיץ לשלביה הסופיים. ב16– במאי 2017 נחנך המאיץ בירדן בטקס רשמי בנוכחות מלך ירדן. את ישראלייצגהמשלחתשלכעשריםמשתתפים,ובהםנשיאתהאקדמיהפרופ'ניליכהןולשעברנשיאהאקדמיה פרופ' יהושע יורטנר, יו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ, פרופ' אליעזר רבינוביץ, ולשעבר מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה פרץ ואזן. כיום, בשלב ההתחלתי, המתקן כולל שתי תחנות עבודה, והציוד הנדרש להפעלתן כבר נמצא בהן. החל משנת 2018 המאיץ עובד באנרגייה של כמה GeV, שהיא הגבוהה ביותר שהופקה עד כה באזורנו. יותר ממאה הצעות הוגשו לוועדה המדעית, ומתוכן אושרו שלוש הצעות של חוקרים ישראלים. בהמשך צפוי מתקן סינכרוטרון זה לאפשר מחקר במגוון רב של תחומים, כגון ארכאומטרייה, כימיה, פיזיקה, מדע החומרים, ביולוגיה ומקצועות ההנדסה. במסגרת הפעילות הישראלית בSESAME– נערכה במכון ויצמן למדע במאי 2018 סדנה שכותרתה .Open SESAME & Instruct-ERIC Workshop on Remote X-Ray Data לפרטיםעלSESAMEראו www.sesame.org.jo 2.5>פיזיקהשלאנרגיותגבוהות-פעילותישראלבCERN‚ פיזיקת החלקיקים האלמנטריים חוקרת את מרכיבי היסוד של גרעיני האטום ואת הכוחות הפועלים בהם באמצעות מאיצים בעלי אנרגיות גבוהות מאוד. המעבדה המובילה בעולם בחקר החלקיקים האלמנטריים נמצאת בCERN–, בז'נווה שבשווייץ, והיא גוף בין–לאומי for( Organization European The ).Nuclear Research בשנת 1990 חתמה ישראל על הסכם הצטרפות לCERN– במעמד משקיף. משנת 2014 ישראל חברה התמונה באדיבות ארגון :CERN http://web.cern.ch מלאה בCERN– הגוף המייצג את ישראל בCERN–. והמוביל את הפעילות המדעית הניסויית שבו הוא הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות. חברי הוועדה ממונים בידי נשיאת האקדמיה ושר המדע והטכנולוגיה. בראש הוועדה עומד פרופ' אליעזר רבינוביץ. במשך שלוש שנים כיהן פרופ' רבינוביץ כסגן נשיא מועצת CERN. חברי ועדה נוספים המעורבים בפעילות CERN הם פרופ' יוסף ניר ממכון ויצמן למדע, שמונה מטעם מועצת CERN להיות חבר בוועדת המדיניות המדעית של המועצה, ופרופ' הלינה אברמוביץ מאוניברסיטת תל אביב, שנבחרה בשנת 2017 לראשות הוועדה להתוויית האסטרטגיה האירופית בתחום פיזיקת האנרגיות הגבוהות לשנים הקרובות בCERN–. הוועדה צריכה להגיש את מסקנותיה עד לחודש מרס .2020 58 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע התמונה באדיבות ארגון :CERN http://web.cern.ch הפעילות הישראלית בCERN– כוללת את תחזוקת הגלאים שבנו המדענים הישראלים, ניתוח תוצאות האמת הנמדדות בגלאים ותכנון ובנייה של גלאים חדשים המותאמים למאיץ שישודרג בשנים 2020-2019. לשם ניתוח התוצאות נעזרים המדענים הישראלים במערכת הגריד, שאליה הצטרפו בשנת 2007. מדענים ישראלים מילאו תפקיד מרכזי הן בבניית המערכת שאפשרה את גילוי החלקיק הסקלרי והן בניתוח הנתונים שהביאו למסקנה שהתגלההחלקיקהחדש(הידועבכינויו"חלקיקההיגס"). הקבוצה הישראלית למחקר ניסיוני של חלקיקים יסודיים, העובדת בניסוי "אטלס", משדרגת את גלאי המיואונים וההדק שלו. בשנת 2017 השקיעה הקבוצה הישראלית מאמצים גדולים (עם מדענים מקנדה, מרוסיה ומצ'ילה) להשלים את תרומתה המדעית מבעוד מועד על מנת שתוכל להשתלב בשלב הבא של הניסוי. זהו מאמץ משותף של קבוצת החלקיקים בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, שבראשה עומד פרופ' יורם רוזן, קבוצת החלקיקים באוניברסיטת תל אביב, שבראשה עומד פרופ' ארז עציון, וקבוצת החלקיקים במכון ויצמן למדע, שבראשה עומד פרופ'אהודדוכובני.אתפרויקטהשדרוגמובילהד"רשקמהברסלרממכוןויצמןלמדע. במהלך שנת 2018 נערכה המערכת לבניית תשתית מדעית ותקציבית למימון המשך השתתפות הקבוצה הישראלית בגלאי "אטלס" בעשור 2028-2019. בין היתר פעלה בחודש אוגוסט ועדת ביקורת בין–2018 לאומית על מנת לסייע בהערכת הפעילות המדעית הישראלית בגלאי ובהערכת ההצעה הישראלית לפעילות מדעית בשנים 2028-2019. דוח הוועדה בראשותו של פרופ' אקהרד אלסן Elsen( Eckhard Prof.) המליץ 59 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים על המשך פעילותה של הקבוצה הישראלית ועל הגדלת התקציב הנדרש לשנים הבאות. נשיאת האקדמיה אישרה את הדוח, וות"ת אימצה אותו בהחלטתה לתקצב את הפעילות בעשור הקרוב. את הפעילות יממנו הות"ת, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ומכון ויצמן למדע. פרופ' אליעזר רבינוביץ מילא תפקיד מרכזי בתהליך כולו. בחודש מרס 2019 הוארך ההסכם בין ישראל ל"אטלס" בדבר ההשתתפות השוטפת בתחזוק הגלאי, ובקרוב צפוי להיחתם הסכם המעגן את השתתפות ישראל בשדרוג הגלאי בעשור הקרוב. המאיץעצמווהגלאיםפועליםמעולה.נתגלוחלקיקיםחדשים,ונכוןלהיוםהתגלהשבצוהרהחדששנפתחלגילוי חלקיקים כבדים מאלו שהיה ניתן ליצור במאיצים בעבר אין סימנים לנוכחות חלקיקים כאלה. השנים הקרובות חשובות ביותר, כי בהן צפויה ההכרעה בשאלה אם תהיינה תגליות חדשות במאיץ אם לאו. לכל תוצאה תהיה השלכהבעלתחשיבותעלהכיווןשאליויתפתחהמחקרבתחוםפיזיקתהאנרגיותהגבוהות. לפרטיםעלCERNראו http://web.cern.ch 2.6>פיזיקהגרעינית במסגרת עשייתה של החטיבה לבחינת הפעילות המדעית בתחומי מדעי הטבע בישראל, ובהמלצת חבר האקדמיה פרופ' יגאל תלמי, הקימה האקדמיה בדצמבר 2013 ועדה לאומית לבחינת הפעילות בפיזיקה גרעינית בישראל. בראש הוועדה עמד פרופ' יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע. בדצמבר 2014 הגישה הוועדה למועצת האקדמיה דוח מקיף המתאר את המתרחש בתחום בארץ ובעולם עם המלצות לקידומו ולפיתוחו בישראל. המועצה אימצה את דוח הוועדה ואת המלצותיו. מסקנתו העיקרית של הדוח הייתה כי ללא שינוי במגמת ההצטמצמות תיעלם הפעילות האקדמית בפיזיקה גרעינית בתוך שנים אחדות, ולא יהיה ניתן להכשיר כוח אדם לתארים גבוהים בתחום זה. תהיינה לכך השלכות חברתיות ולאומיות חמורות, ובמיוחד יחסרו מדענים וחוקרים בעלי ידע הולם בתחום הפיזיקה הגרעינית שיוכלו לייעץ לגורמי ממשל. ניתן לעיין בדוח המלא של הוועדה לפיזיקה גרעינית באתר האקדמיה. מועצת האקדמיה רואה בשיקום המחקר וההוראה בפיזיקה גרעינית צורך לאומי, ולפיכך החליטה להפוך את הוועדה לוועדה מלווה של האקדמיה לקידום הפיזיקה הגרעינית בישראל. מאז, התמקדה פעילות הוועדה ביישום המלצות הדוח > הופעלה תוכנית למימון מלגות ייעודיות בפיזיקה גרעינית לסטודנטים לתארים שני ושלישי של משרד המדע והטכנולוגיה כבר בשנה האקדמית 2015/16 במסגרת המלגות על שם לוי אשכול של המשרד, והיא מוסיפה ופועלת מדי שנה. הוועדה ממשיכה לעקוב אחר יישומה. > הושגה תרומה למימון מלגות בתר–דוקטורט בחו"ל שהאקדמיה אמונה על ניהולן. בשלב ראשון יוענקו שלוש מלגות, ולאחר מכן ייבחן המשך התוכנית. השנה הוענקה מלגה אחת. 60 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע > ות"ת החליטה בישיבתה ביום 9במרס 2016לאמץ את המלצת האקדמיה לראות בשיקום המחקר בפיזיקה גרעינית "צורך לאומי", ועל כן החליטה לקיים תוכנית רב–שנתית לקליטת שבעה חברי סגל מצטיינים בתחום זה באוניברסיטאות המחקר בארץ. ות"ת הסכימה לממן את משכורתם של חברי סגל חדשים בתחום הגרעין בשנים הראשונות לקליטתם ברמה דומה לזו של מימון מלגאי אלון. במסגרת תוכנית זו נקלט השנה בתור חבר סגל חדש באוניברסיטת בן–גוריון בנגב ד"ר צבי ציטרון, מדען צעיר בתחום הגרעין. נוסף על זה אישרה ות"ת, חד–פעמית, מענק ייעודי להקמת מעבדתו של ד״ר ציטרון. מועצת האקדמיה פנתה בשנת 2019 לות"ת בבקשה להגדיל את התמיכה בקליטת חברי סגל בפיזיקה גרעינית באוניברסיטאות כמרכיב מרכזי וחיוני בתוכנית השיקום של התחום. > הוועדה פעלה לחידוש ההסכם לשיתוף פעולה בתחום הפיזיקה הגרעינית הקיים בין האקדמיה למעבדה הרוסית JINR Research( Nuclear of Institute Joint). במסגרת זו ארגנו פרופ' אלי פיאסצקי מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע סדנת מחקר שנערכה במכון ויצמן למדע במרס 2017 והתמקדה בפוטנציאל המחקר של המאיץ החדש NICA המצוי בבנייה בJINR–,. ההסכם לשיתוף פעולה בתחום הפיזיקה הגרעינית שבין האקדמיה לJINR–הוארך לתקופה נוספת בת חמש שנים ב21– בפברואר .2018 הוועדה מוצאת חשיבות רבה בהצטרפות ישראל לNuPECC– European( Physics Nuclear The Committee Collaboration ופועלת לקידום עניין זה.) NuPECC היא ועדת מומחים של הEuropean– Foundation Science הקובעת סדרי עדיפויות ומייעצת לגופים מממנים ולממשלות באירופה בסוגיות הקשורות למחקר בפיזיקה גרעינית. NuPECC קובעת מדיניות מדעית, מגדירה צרכים, מתאמת ניצול אופטימלי של מתקני מחקר ומפרסמת אחת לכמה שנים תוכנית לטווח ארוך לפיזיקה גרעינית באירופה. הוועדה סבורה שחברות בNuPECC– תחזק את הקהילייה הגרעינית בארץ ותאפשר לה להיות שותפה בקביעת מדיניות ובכיווני מחקר עתידיים בתחום הפיזיקה הגרעינית. 2.7>אוספיהטבעהלאומייםלמחקר האקדמיה מכירה בחשיבותם של אוספי הטבע הלאומיים המתעדים את הצומח והחי בארץ ישראל והעניקה להם את חסותה. לכן היא עושה לשימורם של אוספים אלה ולקידום הפעילות המחקרית בהם. האקדמיה פעלה שנים רבות, בסיועה של ות"ת, לתמיכה באוספים הביולוגיים. יו"ר ועדת ההיגוי לאוספי הטבע הלאומייםלמחקרכיוםהואחברהאקדמיהפרופ'יוסילויה.הוועדהממלאהתפקידהבמעקבאחרהפעילותבנושא ובהגשת המלצותיה לאקדמיה. בשנת 2017 הגישה הוועדה את הדוח השנתי האחד–עשר שלה. מאמצי האקדמיה להשגתתמיכהארוכתטווחלאוספיםנשאהפרי,ובשנת2013אימצהות"תמודלתמיכהרב–שנתימשודרגלאוספים כדילהעציםאתהפעילותהמחקריתבהםולהביאםלרמהבין–לאומיתגבוהה.תמיכהזוסייעהגםלאוניברסיטתתל אביבבהקמתמוזאוןהולםלאחסוןהאוספיםוהמחקרבהם.המוזאוןנפתחלציבורהרחבבקיץ2018. 61 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פעילות הוועדה נושאת פרי ותורמת רבות להמשך קיומם, תחזוקתם ותפעולם של האוספים וכן להגדלת מספר אנשי הסגל לניהול ולקידום המחקר באוספים באוניברסיטאות המחקר. בשנה האחרונה הקימה האקדמיה ועדה בראשותה של לשעבר נשיאת האקדמיה פרופ' רות ארנון לבחינת מצב השימור, הטיפוח והמחקר של אוספי הטבע הלאומיים. תפקיד הוועדה לבחון את הפעילות המדעית בתחום שימורם ופיתוחם של אוספי הטבע האוניברסיטאיים לצורכי מחקר, לתאר את המצב הקיים ולמסור את המלצותיה בדבר הדרכים והאמצעים לקידום אוספי הטבע ולפיתוחם למועצת אקדמיה. 2.8>רפואהמולקולרית מועצת האקדמיה אימצה את המלצות הפורום בנושא רפואה מולקולרית, והיא תומכת בפורטל הישראלי בנושא רפואה מולקולרית שהקים חבר האקדמיה פרופ' אלכסנדר לויצקי. הפורטל מרכז מידע על פעילות מדעית בתחום זה בישראל ומשמש תשתית ליצירת קשר בין חוקרים בתחום בישראל. הפורטל מרכז מידע גם על הצעות עבודה, על חברות ותעשייה בתחום בישראל וכן מפיץ מידע על אירועים מדעיים חשובים בתחום זה בישראל ובחו"ל. כ500– מנויים מקבלים במהלך השנה עדכונים שבועיים על הרצאות במוסדות האקדמיים בישראל ועל מאמרים חשובים בתחום שפרסמו מדענים ישראלים. למידע נוסף: http://www.molecular-medicine-israel.co.il 2.9>פאונהופלורהשלארץישראל מתוקף חוק האקדמיה אמונה האקדמיה "לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע". אחד התחומים שבו היא פועלת לפרסום כתבים כאלה הוא תחום הפאונה והפלורה שלארץישראל,באמצעותועדהמייעצת,אםביוזמתםשל מדענים בתחום ואם ביוזמתה של הוועדה. את הכתבים המוגשים לוועדה בוחנים מומחים בתחום על פי אמות מידה שקבעה הוועדה, ולאחר אישורם המדעי מועברים הכתביםליחידהלהוצאהלאורשלהאקדמיהלפרסומם. סדרת "פלורה פלסטינה" הכתבים המצויים כעת בהליך עבודה לקראת פרסום: 1. אושרה מהדורה מחודשת ומעודכנת של שני הכרכים הראשונים של הספר "פלורה פלסטינה". הכרך הראשון יפורסם בשני חלקים, כל חלק יכיל טקסט ואיורים. החלק הראשון (הכולל שרכים, חשופי זרע, ציפורניים 62 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע וסלקיים) נשלח לשיפוט, ובה בעת הועלה לאתר Tropicos במרשתת. החלק השני, שיכלול את משפחות הירבוזיים,הנוריתיים,הפרגיים,המצליביםוערכיםעדסוףהכרךהראשון,כברמצויבשלביעבודהמתקדמים. קובציהספרהמעודכניםשלה"פלורהפלסטינה"(כוללאיורים)מועליםלאתר.Tropicos 2. ספר זריזבוביים ) של ארץ ישראל.Tachinidae( 3. ספר זבובחופיים Ephydridae( של ארץ ישראל.) 4. ספר פריזבוביים Tephritidae() ומשפחת–העל Tephritoidaeשל ארץ ישראל. 5. מיזם עתידי - צמחי התועלת (הפלורה המתורבתת) של ארץ ישראל. כמו כן בישיבת הוועדה באפריל 2017 עם חבר האקדמיה פרופ' משה בר–אשר (יו"ר ועדת הפרסומים) הומלץ לקדם את פרויקט הדיגיטציה של ספרי הפאונה. בפגישתה ביוני 2018 דנה הוועדה בהמשך פעילותה והחליטה לבחון את הרעיון לפרסום של אינוונטורים checklists() של הפאונה והפלורה בישראל באתר האקדמיה. רשימות אלה יהיו פתוחות לעדכונים. איורים מתוך הסדרה "פלורה פלסטינה" 63 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2.10>פורוםהצעיריםשלהחטיבהלמדעיהטבע האקדמיה החליטה להקים פורום צעירים במדעי הטבע, וזה החל לפעול בשנת תשע"ז 2017(). תכלית הפורום היא לרכז קבוצה של חוקרים צעירים מצטיינים מהמוסדות האקדמיים בישראל העוסקים באותו תחום במדעי הטבע. הפורום מקיים דיונים מדעיים בנושאים העומדים בחזית המחקר המדעי בתחום הנבחר ומתכנס כמה פעמים בשנה. השנה מונה הפורום 14 חוקרים (בדרגות מרצה, מרצה בכיר ופרופסור–חבר). הוא מתמקד בנושא "ביוטק בישראל - לקראת שנת 2030". בראשו עומד חבר האקדמיה פרופ' יוסף קוסט מהמחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת בן–גוריון בנגב. עד כה התכנס הפורום ארבע פעמים לשיחות ודיונים, ונשלח מטעמו סקר לאנשי מפתח באקדמיה ובתעשייה בתחום הביוטק בישראל על מנת לשמוע את דעתם בשאלות מפתח בתחום זה. ואלה חברי פורום הצעירים של החטיבה למדעי הטבע: ד"ר אייל ארבלי, המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב ד"ר יוסי בוגנים, המחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' טל דביר, המחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה, אוניברסיטת תל אביב פרופ"מ ראמז דניאל, הפקולטה להנדסה ביו–רפואית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ד"ר איל הנדל, המחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר גור יערי, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת בר–אילן פרופ"ח יצחק מזרחי, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב ד"ר מרים עמירם, המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב פרופ"ח איילת פישמן, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ד"ר עמרי קורן, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר ולרי קריז'נובסקי, המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, מכון ויצמן למדע ד"ר אורן רם, המחלקה לכימיה ביולוגית, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר ערן שטרק, המחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה, אוניברסיטת תל אביב פרופ"מ אבי שרודר, הפקולטה להנדסה כימית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל 2.11 > תוכנית קאוולי - Science of Frontiers Kavli תוכנית קאוולי מביאה לידי ביטוי את הקשר המיוחד שבין האקדמיה הישראלית לאקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים NAS(). במסגרת התוכנית, אשר החלה לפעול בשנת 2013, מתקיים מדי שנתיים כינוס בין–תחומי במדעי הטבע בהשתתפות מדענים צעירים מצטיינים משתי המדינות. הכינוס מתקיים בישראל ובארצות הברית לסירוגין. 64 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע מטרתם של כינוסי קאוולי היא לעודד חילופי רעיונות חוצי–תחומים, לאתגר את החוקרים לחשוב מחוץ לגבולות תחום הדעת שלהם ולהעניק להם הזדמנויות ליצירת קשר, להחלפת רעיונות, להפריה הדדית ולעיתים אף לשיתופי פעולה. לכינוסים מבנה ייחודי: בכל מושב נישאות שלוש הרצאות - הרצאת מבוא ועוד שתי הרצאות בנושאים שונים - ולאחר מכן חלק ניכר מזמן המושב מוקדש לשאלות מהקהל ולדיון. מכיוון שמדובר בכינוס בין–תחומי, על המרצים להקפיד שלא להשתמש במונחים מקצועיים, ומטרת הרצאת המבוא היא להכיר לקהל תחומים מדעיים חדשים. התוכנית פועלת בארצות הברית מאז 1989 בשיתוף עם מספר רב של מדינות. סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל מלווה את התוכנית מטעם האקדמיה. הכינוס הבא ייערך בישראל בחודש ספטמבר ויכלול את המושבים האלה:2019 >A Warming Planet: Polar Changes and Global Sea Levels > Bioinspired Materials and Self-assembly > CRISPR: The Game-changing Gene Editing Technology > Immune Therapy for Treatment of Cancer > Mysteries of High Dimensions > Single Molecule Spectroscopy > Ultracold Atoms: A Window to the Quantum World > Viruses – Zika, Evolution and New Virus Types חברי הוועדה המארגנת של המשלחת הישראלית לכינוס קאוולי 2019 הם אלה: פרופ' רחלה פופובצר, הנדסה, אוניברסיטת בר–אילן (יו"ר המשלחת הישראלית) פרופ' אהרן בלנק, כימיה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ד"ר בברלי גודמן–צ'רנוב, מדעי הים, אוניברסיטת חיפה ד"ר יניב זיו, נירוביולוגיה, מכון ויצמן למדע פרופ' סיריל כהן, אימונולוגיה של הסרטן, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר איל פריבמן, ביולוגיה אבולוציונית, אוניברסיטת חיפה פרופ' ברק קול, פיזיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' אורי שפירא, מתמטיקה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל 65 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 66 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 3 פעילות החטיבה למדעי הרוח 67 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 67 דין וחשבון שנתי >תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: מדליית בובר 68 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 3 פעילות החטיבה למדעי הרוח בחטיבהלמדעיהרוחשישיםואחדחבריםמתחומיםשוניםבמדעיהרוחוהחברה: אנתרופולוגיה, ארכאולוגיה, בלשנות, גאוגרפיה, דתות, היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, הלשון העברית, המזרח הקדום, לימודים קלאסיים, כלכלה, מדע המדינה, מזרח אסיה, מחשבת ישראל, מקרא, משפטים, סטטיסטיקה, ספרות, פילוסופיה ופסיכולוגיה. פעילות החטיבה כוללת תמיכה במפעלי מחקר, סימפוזיונים בין–לאומיים, ימי עיון והרצאות ובחינתם של נושאים שונים הנוגעים לתחומי מדעי הרוח והחברה. כמו כן מקדמת החטיבה פעילויות שונות ביוזמת חבריה. בראש החטיבה למדעי הרוח עומד פרופ' יוסף קפלן, וזו כהונתו פרופ׳ יוסף קפלן השנייה בתפקיד. יו״ר החטיבה ביוני 2017 החליטה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים להקים ועדה לבדיקת תחום לימודי השואה במוסדות האקדמיים בישראל. נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן מינתה את חבר האקדמיה פרופ' ישראל ברטל לתפקיד יו"ר הוועדה. חברי הוועדה הם חבר האקדמיה פרופ' שלמה אבינרי, חבר האקדמיה פרופ' יהודה באואר, פרופ' חוי דרייפוס בן–ששון, חברת האקדמיה פרופ' שולמית וולקוב ופרופ' דינה פורת. בכוונת הוועדה לבדוק את מצב לימודי השואה במוסדות האקדמיים ולסכם את ממצאיה בדוח, שיכלול גם המלצות שיובאו למועצת האקדמיה. במהלך השנה האחרונה התמקדה עבודת הוועדה במיפוי המצב הקיים במחקר ובהוראה בתחום. נוסף עלזהעסקההוועדהבניתוחהחומרובכתיבתמסקנותוהמלצות.הדוחצפוילצאתלאורבשנת2019. הקמת הוועדה נעשתה מתוקף תפקידה של האקדמיה על פי חוק לייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בתחומים בעלי חשיבות לאומית. השנה ערכה החטיבה למדעי הרוח כמה כינוסים וימי עיון: ביוני 2018 נערך באקדמיה כינוס בין–לאומי בנושא "חברה ומשפט באימפריה העות'מאנית" בהשתתפות חוקרים מטורקייה, מארצות הברית ומישראל. בכינוס נידונו החוק הפלילי העות'מאני, מערכת המשפט, העדות הלא מוסלמיות באימפריה, ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ועוד. הכינוס הוקדש לזכרו של פרופ' אוריאל הד, מייסד הלימודים העות'מאניים בישראל, במלאת חמישים שנה למותו. 69 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תערוכת "נתיב המאובנים: העדות לאבולוציית האדם" אחת מהפעולות הבולטות של החטיבה השנה היא תערוכת "נתיב המאובנים: העדות לאבולוציית האדם". את הרעיוןלתערוכההעלהחברהאקדמיהפרופ'יואלרק,שגםהעמידלרשותהאקדמיהמוצגיםמתוךהאוסףהפרטי שלו, ומשמש אוצר התערוכה. פרופ' רק ליווה את מלאכת עיצוב התערוכה ושימש יועץ מקצועי וכן עזר בקידום התערוכה בתקשורת הדיגיטלית והמודפסת. התערוכה מתעדת באמצעות העתקים מדויקים של מאובנים (ובהם גם כאלו שנתגלו רק לאחרונה) את מסלול התפתחותו של האדם מרגע התפצלות ענפו מזה של השימפנזה ועד ההווה. המבקר בתערוכה לומד על החוליות השונות המרכיבות את הרצף ועומד גם על השינויים האנטומיים העיקריים המנחים את החוקרים בשחזורו. תיעוד מיוחד מוקדש לחלק מהענפים הצדדיים שהתקיימו בד בבד עם זה של האדם ולשיקולים האנטומיים שהביאו להסרתם מענף התפתחותנו. מטרת התערוכה היא הנגשת נושא האבולוציה לקהלים שונים, בעיקר לתלמידי תיכון מרחבי הארץ. עוד מבקרים בתערוכה קבוצות מאוניברסיטאות וממוסדותמחקר,קבוצותממוזאונים,וגםמתענייניםאחרים.אתהקבוצותמדריךפרופ'רק. 70 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח ביוזמתם של חברי האקדמיה פרופ' יואל רק ופרופ' יוסי שילה, הצטרפה האקדמיה לפני שלוש שנים למוסדות אקדמיים רבים המציינים את יום דרווין הבין–לאומי, הנחגג ביום הולדתו של דרווין, 12 בפברואר 1809(). מסורת זו החלה לפני עשר שנים (עם ציון יום הולדתו המאתיים של האיש וציון מאה וחמישים שנה לפרסום המהדורה הראשונה של ספרו "על מוצא המינים" ב1859–). ציון חגיגי, חובק עולם, של יום הולדתו הוא ביטוי להכרת התודה שהאנושות חבה לו על ש"פקח את עיניה" וכן פרופ' אורן הרמן מרצה בערב העיון לציון יום דרווין הביןˆלאומי. ביטוי להערכת גודל המהפך שהוא חולל. השנה נחגג יום דרווין באקדמיה בשני אירועים מיוחדים: בהשקתה של התערוכה "נתיב המאובנים: העדות לאבולוציית האדם" (ראו לעיל) ובערב עיון שהוקדש הפעם למין הומו סאפיינס וקרוביו המוזרים הניאנדרטלים.- במרס 2019, בחסות אקדמית של החטיבה למדעי הרוח, הזמינה העמותה לזכרו של חבר האקדמיה פרופ' שלמה פינס את ד"ר טוני סטריט Street( Tony Dr.) מאוניברסיטת קמברידג' לשאת הרצאה ולהנחות סדנה בת יומיים על משנתו של אבו אל–ברכאת אל–בגדאדי. בינואר 2019 קיימה החברה ההיסטורית הישראלית, בחסות החטיבה למדעי הרוח, את הרצאות ״במת ירושלים להיסטוריה״ על שם חבר האקדמיה פרופ' מנחם שטרן ז"ל בבית האקדמיה. המרצה פרופ' סטיוארט ב' שוורץ Schwartz( B. Stuart Prof.), מאוניברסיטת ייל, נשא שלוש הרצאות. באפריל 2019 נערכה באקדמיה סדנה בהשתתפותם של חברות וחברי פורום צעירי האקדמיה שפעל בשנת תשע"ח, בנושא "אימפריות: קולוניאליזם, תרבות וכוח בעת החדשה - מהמאה החמש–עשרה ועד למאה העשריםואחת".עםחבריהקבוצה,בראשותהשלחברתהאקדמיהפרופ'בילימלמן,נמניםחוקריםוחוקרות ממגוון תחומי מומחיות ועניין היסטוריים, ובהם היסטוריה של האמריקות, היסטוריה של המזרח התיכון והאסלאם, היסטוריה יהודית בארצות האסלאם, היסטוריה של אירופה, היסטוריה של סין והיסטוריה של הודו, וכן חוקרים מתחומי מדע המדינה, סוציולוגיה ומשפט בין–לאומי. במפגש בין החוקרים הללו נוצר דיאלוג מרתק וייחודי בתחומי הדעת השונים, ובינם לאחרים, ועלה דיון בפרקטיקות מחקר וכתיבה שונות ובמתודולוגיות שונות. בסדנה שריכזה פרופ' מלמן הוצג ונידון המשך פעולתם המחקרית של המשתתפים בעקבות דיוני הפורום. במאי 2019 ערכה האקדמיה יום עיון לציון מלאת מאה שנים להולדתו של הסופר והכימאי היהודי האיטלקי פרימו לוי. שבעה חוקרים ממוסדות שונים בארץ האירו היבטים שונים בחייו וביצירתו הסיפורית, השירית והתיעודית, ורובם ביקשו להאיר את דרכי הייצוג המורכבות של טראומת השואה בעולמו. באותו מעמד צוין גם תאריך חשוב בתולדות הכימיה - מלאת מאה וחמישים שנה להצגת הטבלה המחזורית בידי מנדלייב, בזיקה לספרו של פרימו לוי "הטבלה המחזורית". 71 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בחטיבה פועלת גם הקרן לקידום מדעי הרוח והחברה, שבראשה עומד חבר האקדמיה פרופ' אבנר הולצמן. פעילותה נחלקת לשלושה מסלולים תחרותיים: כינוסים, ביקורי עמיתים והשתלמויות בחו"ל (למידע נוסף ראו להלן בפרק "מלגות ומענקים").6 פעילות החטיבה בשנה האחרונה כללה גם ימי עיון והרצאות לכבודם של חברי האקדמיה (ראו פירוט להלן בפרק "הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה").8 3.1>מפעליםבמימוןהאקדמיה מפעלי האקדמיה במדעי הרוח עוסקים בתולדות עם ישראל וארץ ישראל ובחקר השירה העברית. מדיניות האקדמיה היא לתמוך רק במפעלים בעלי חשיבות לאומית ובעלי היקף רחב. תקציב ועדת התוכניות לתמיכה בתוכניות מחקר במדעי הרוח לשנת תשע"ט ניתן למפעל האונומסטיקון של ארץ ישראל ולמפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר. האקדמיה ממשיכה לעודד את העומדים בראש מפעליה המדעיים לחפש מקורות מימון נוספים. 3.1.1>האונומסטיקוןשלארץישראל מפעל האונומסטיקון and( Greek the in Arabia and Palaestina Iudaea, of Onomasticon The Sources Latin) מרכז את כל המובאות המזכירות יישובים, עצמים גאוגרפיים, יחידות מנהליות ואף קבוצות אתניות בארץ ישראל ובסביבתה הקרובה (מחוזות שהשתייכו בעבר ליהודה או לפרובינקיות של פלסטינה וערביה) מאמצע המאה הרביעית לפני הספירה (ערב כיבוש הארץ בידי אלכסנדר הגדול) ועד הכיבוש המוסלמי באמצע המאה השביעית לספירה. הערכיםמוגשיםלקוראעלפיסדרהאל"ף–בי"תשלהאתרים,ובהםמובאותבלשוןהמקורובתרגוםלאנגלית, הערות טקסטואליות חיוניות, דיון גאוגרפי–היסטורי, ובמקרים רבים גם דיון ארכאולוגי וביבליוגרפיה. צוות המחקר אסף את החומר הנוגע לעניין מכל המקורות ביוונית ובלטינית, כולל רשימות מנהליות, כתובות, מטבעות וכדומה, וכן ממקורות בלשונות המזרח, בעיקר סורית, אם אלה תורגמו מן היוונית. הכרךהשני,המוקדשלאות A,יצאלאורלאחרשהושלמוכלהתיקוניםבחלקיוהשונים:טקסט,ביבליוגרפיה, מפתחות, טבלה השוואתית של נקודות ציון ומפות. השנה התקדם המפעל כדלקמן: הכרך השלישי, המוקדש לאות B, הושלם ונמסר לאקדמיה. החומר מחולק לחמישה קבצים, המונים בסך הכול 72 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח 940 עמודים. נוספו על אלה 78 עמודי ביבליוגרפיה של מחקרים מודרניים ועוד 18 עמודים של תוספות לרשימת המקורות. כל הטקסטים ביוונית הם בUnicode–. הוקפד מאוד להיצמד לצורת הציטוט שנבחרה לכרך השני (שעליה הוחלט לאחר הרבה מאוד לבטים ושינויים) כדי לצמצם ככל האפשר את עבודת העריכה הלשונית. הכרך יכלול גם Sources Primary the to Addenda. מדובר בעיקר במהדורות ביקורתיות שלא היו זמינות בעת הכנת הכרכים הראשון והשני, והיום הן מחליפות את המהדורות הישנות. מלבד זאת, הAddenda– מכילה פרסומים חדשים (כתובות, פפירוסים) או מקורות שנעלמו מאיתנו בשלבי עבודה קודמים. האקדמיה העבירה את הכרך לקורא חיצוני, והוא חזר מוער בהערות מעטות, והן מיושמות. הכרך הבא בתור, הרביעי, מוקדש לPlaces– Sacred. הכוונה למרכזים דתיים ופולחניים: מקדשים, בתי כנסת, כנסיות, מנזרים, מוסדות צדקה שמחזיקה הכנסייה וקברים נערצים, אם הם מזוהים בשם במפורש. הוכן הבסיס לכרך זה, ובו מראי המקום בסדר כרונולוגי, טקסטים, ביבליוגרפיה והצעות זיהוי. בחודשים האחרונים השלימה חגית בגנו, מומחית לבניית יישומים דיגיטליים (אפליקציות) הנגישים במרשתת, את פיתוחו של יישום דיגיטלי המיועד לשמש פלטפורמהלהזנת הטקסטים ביוונית ובלטינית המתייחסים לכל אתר ואתר עם כל המידע הנלווה. ההזנה נעשית לתוך תבניות templates() מובנות על פי מבנה הערכים בכרכים שכבר ראו אור. היישום יקל את תהליך הכנת הפרסומים, ובבוא העת הוא יאפשר להציג את הנתונים לכלל ציבור החוקרים באמצעותהמרשתת.עדכההועלולאתרhttp://onomasticon.hagitbagno.com()כלהאתריםהמתחילים באותיותZ–C. היישום מאפשר גם חיפוש הן של טופונימים והן של טקסטים. הזנת הטקסטים לכרך הרביעי, המוקדשלPlaces– Sacred,מתבצעתלתוךהיישוםהדיגיטלי.שניאסיסטנטיםכברהזינוליישוםאתכלמראי המקום וחלק נכבד מן הטקסטים ביוונית או בלטינית.גם חלק מהתרגומים לאנגלית הוכנסו, ורבים אחרים זמינים להזנה ויוכנסו בקרוב. הכרך מצוי במצב מתקדם מאוד. חסרות בו רק הכתובות. רוב הביבליוגרפיה המצורפתלערכיםכברמוכנהותעלהליישוםאחרישהטיפולבכלהערכיםיסתיים. נעשתה עבודה רבה מאוד בכרכים המוקדשים לאותיות C (הכרך החמישי) ולאותיות שאחריו - D וE–. יש לציין שנדרשת הרבה מאוד עבודת הכנה כדי לאפשר לאסיסטנטים לעבוד על החומר ביעילות. אסיסטנטים מזינים ליישום תכנים השייכים לאותיות אלו. 3.1.2>המפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר המפעל נוסד על ידי האקדמיה הלאומית בשנת תשכ"ז 1967(). מטרת המפעל היא לפענח, לזהות ולקטלג את קטעי השירה והפיוט שנשתמרו באוספי הגניזה הקהירית. היוזמה נתאפשרה עם ריכוז תצלומי המיקרופילם של רוב אוספי הגניזה בעולם במכון לתצלומי כתבי היד העבריים שבספרייה הלאומית. היום אפשר להיעזר גם בסריקות המשובחות של קטעי הגניזה שבאתרים שונים במרשתת, ובעיקר באתר של מפעלי פרידברג לחקר הגניזה, ואכן הקטעים הסרוקים מקילים לעיתים קרובות על פיענוח החומר, וכפי שיוסבר בהמשך - מאפשרים לזהות הרבה פיוטים שלא זוהו עד כה. 73 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אחרי כמעט חמישים ושתיים שנות עבודה הושלם קִטלּוג השירים ברוב האוספים הגדולים של הגניזה. במאגר המידע של המפעל רשומים 89,650 כותרים של פיוטים מן הגניזה וכ72,800– התחלות של פיוטים נדפסים. רוב האוספים הגדולים של קטעי הגניזה כבר פוענחו. מן האוספים הגדולים נותרו קטעי הגניזה שבאוסף פירקוביץ' שבסנקט–פטרבורג (חלקם הגדול אינם מן הגניזה הקהירית), אך קיימים עוד כמה אוספים קטנים שטרם קוטלגו, וכן דרושות השלמות לאוספים שכבר קוטלגו. המפעל נושא את שמו של פרופ' עזרא פליישר ז"ל, שייסדו ועמד בראשו יותר משלושים ותשע שנים. פרופ' פליישר הלך לעולמו בחודש אב תשס"ו. העבודה במפעל חייו נמשכת ברצף בראשותה של פרופ' שולמית אליצור, בסיועה של ועדה מלווה ובה שני חברי האקדמיה (ראו פירוט להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה"). את עיקר עבודת הפיענוח, הקִטלּוג והמחשוב מבצעת העובדת הקבועה במפעל, ד"ר שרה כהן. בשנה האחרונה חלה תמורה בעבודת המפעל: בעקבות הסכם שנחתם בין האקדמיה לבין הספרייה הלאומית להעברה הדרגתית של החזקת המפעל לספרייה הלאומית, דרשה הספרייה - כתנאי למימוש ההסכם - את כל החומר שבמאגרי המפעל כדי לשלבו באתר "מרחב" שלה. כצוואתו של פרופ' פליישר ז"ל לא להעביר חומרים ללא הגהה וכדי למנוע כשלים אפשריים, הוקדשה כמעט כל השנה האחרונה להגהה אינטנסיבית של החומר. עד כה הוגהו ביסודיות כרכים 143-131 (בשנה שעברה) וכרכים ,160-144 ,193 ,194 198 מהסדרה החדשה בקמברידג', שבכל אחד מהם מאות קטעים. גם כרכים 199 ו200– הוגהו, אך נתונים אלה טרם נכנסו למאגר. בהגהה נבדקו בשנית תצלומי קטעי הגניזה על פי הסריקות המשובחות באתר פרידברג, הטובות בהרבה מהתצלומים שעמדו לפני פרופ' פליישר. סריקות אלה, בהצטרפן אל המידע הרב שהצטבר במאגר, המאפשר זיהוי מורכב של חומרים לקויים, הניבו זיהויים של פיוטים רבים שלא פוענחו בעבר, וכן תיקונים ודיוקים בלשונם של שירים שזוהו. כמו כן נוספו על השירים נתונים רבים, ונערכו אלפי תיקונים במאגר. נוסף על זה, פיתח ד"ר אבי שמידמן, חוקר פיוט ומתכנת המסייע למפעל בהתנדבות, תוכנת הגהה היכולה לזהות טעויות במאגר. כל אלה תוקנו לפני העברת החומר לספרייה. בתחילת ינואר 2019 הועבר החומר כולו לספרייה הלאומית, בעזרתו של ד"ר שמידמן. על פי ההסכם, פעם בחצי שנה יועברו התוספות והשינויים לידי אנשי הספרייה הלאומית. מאז העברת החומר העבודה מתנהלת בשני ערוצים: בערוץ אחד נמשכת עבודת ההגהה של המאגר, ובערוץ השני מוכנס למאגר חומר חדש. כמו כן מוכנסות למאגר רשימות הפיוטים הנדפסים בספרים ובמאמרים חדשים. מאגר המידע שבמפעל ממשיך לספק כל העת נתונים לחוקרי שירה ופיוט עבריים בארץ ובעולם, הפונים שוב ושוב בשאלות ומקבלים סיוע, תשובות ממוקדות ואף דוחות מפורטים המאפשרים להם להתקדם במחקריהם. גם עובדי המכון לתצלומי כתבי היד העבריים מגיעים מדי פעם למפעל ומקבלים סיוע בזיהוי פיוטים שבכתבי יד שונים, וסטודנטים נעזרים בקטלוגים שבמפעל לצורך כתיבת עבודות על פיוטים. החומר שבקטלוגים משמש זה שנים בסיס לרוב ספרי השירה והפיוט המתפרסמים בארץ ובעולם. גם הזיהויים החדשים שעלו בעת הגהת החומר כבר סייעו לחוקרים בארץ ובעולם לשפר את מהדורות השירים שהם מכינים. 74 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח 3.2>מפעליםבתמיכתהאקדמיה המפעל המשותף עם MGH בשנת2001החליטוהאקדמיהוהMGH–Historica(Germaniae)Monumenta- המוסד האירופי הבכיר לפרסום מהדורות ביקורתיות של טקסטים מימי הביניים - על פרסום משותף של סדרת חיבורים עבריים שנכתבו באשכנז. היה בכך חידוש גמור: בפעם הראשונה (ולעת עתה היחידה) נכללו מקורות עבריים באוסף המקורות ההיסטוריים לתולדותיה של ארץ אירופית. האקדמיה הקימה למפעל זה ועדת היגוי, ובראשה חבר האקדמיה פרופ' ב"ז קדר (ראו פירוט להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה"). הוועדה אישרה את פרסומם של שישה כרכים. בכרך הראשון בסדרה, שהופיע בשנת 2005, פרסמה פרופ' אֵוָה האוֶרקאמּפ Haverkamp( Eva Dr. Prof.), פרופסור לתולדות היהודים באוניברסיטת מינכן, מהדורה ביקורתית של הכרוניקות העבריות שמתארות את הפרעות ביהודי גרמניה בשלב הפתיחה של מסע הצלב הראשון - "גזרות תתנ"ו". שנת תתנ"ו העברית היא שנת לספירה.1096 הכרך השני בסדרה הופיע בשנת 2016 בכותרת "פיוטי גזרות תתנ"ו". הכרך, בן יותר מ500– עמודים, מציג את מהדורתן הביקורתית של עשרים ושבע יצירות ליטורגיות שנכתבו בעקבות הפרעות האמורות. מול כל עמוד טקסט עברי, על שינויי הגרסאות שלו, מופיע התרגום הגרמני; הפירושים על הטקסט וכן המבוא כתובים גרמנית אף הם, ואילו תקצירו העברי של המבוא מופיע בעקבות השער העברי. פרופ' אברהם גרוס מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב ואברהם פרנקל עמלו על מלאכת הההדרה ועל כתיבת המבוא; ד"ר פיטר ש' לנרד מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב אחראי לתרגום הגרמני ותרם כמה הערות תוכניות חשובות. הכרך השלישי, ובו מהדורה ביקורתית של תקנות שו"ם, עומד להופיע בקרוב. שני כרכים נוספים מצויים בשלבי הכנה ומיועדים להופיע בשנים הקרובות. German–Israeli Frontiers of the Humanities — GISFOH > 3.3 הסכם שנחתם בשנת 2009 בין האקדמיה לקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית von( Alexander Foundation Humboldt) הוביל לכינון סדרת כינוסים דו–לאומיים רב–תחומיים במדעי הרוח, שבהם משתתפים כחמישים חוקרים צעירים - ישראלים וגרמנים. בכל שנה נבחרים ארבעה חוקרים ישראלים וארבעה חוקרים גרמנים מארבעה תחומים שונים במדעי הרוח והחברה, ויחד הם מרכיבים את הוועדה 75 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים המארגנת של הכינוס. הכינוס נערך בישראל ובגרמניה לסירוגין. מטרות הכינוס הן להפגיש חוקרים צעירים מצטיינים מתחומים שונים ולאתגר אותם לחשיבה ולמחקר מעבר לגבולות תחום הדעת שלהם, לאפשר הפריה הדדית וליצור ערוץ לחילופי ידע אקדמי. ההסכם שנחתם עם האקדמיה מצרף את ישראל למועדון מצומצם ומכובד של מדינות. עד היום חתמה הקרן הגרמנית על הסכמים דומים עם ארצות הברית (בתחומי מדעי הרוח, מדעי הטבע ולימודי ההנדסה), עם בריטניה, יפן וסין (בתחום מדעי הטבע), עם הודו (בתחום לימודי ההנדסה) ועם טורקייה (בתחום מדעי הרוח). את המיזם מרכזת מטעם האקדמיה חברת האקדמיה פרופ' מרגלית פינקלברג. הכינוס העשירי היה בנובמבר 2018 בברלין והתמקד בנושא Translation, Encounters: Cultural TensionTransformation,.חבריההישראליםשלהוועדההמארגנתהיוד"רמשהבלידשטיין(דתהשוואתית), ד"ר אורי גבאי (המזרח הקרוב הקדום), ד"ר אורית גזית (סוציולוגיה) וד"ר יעל שטרנהל (היסטוריה של ארצות הברית). הכינוס האחד–עשר עתיד להיערך בירושלים בחודש נובמבר 2019, והוא יתמקד בנושא Positioning Society and . חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת הם ד"ר נירה אלפרסון–אפיל (ארכאולוגיה פרה–Self היסטורית),ד"רתאופיקדעאדלה(היסטוריהשלהאומנות),ד"ראוריסלע(לימודיסין)וד"רהלליפינסון(חינוך.) בהסכם כוננה קרן פון הומבולדט את תוכנית Connect, המאפשרת לחוקרים שהשתתפו בכינוסי GISFOH להגיש בקשות לתמיכה במיזמים משותפים ובשיתופי פעולה עם החוקרים שפגשו בכינוס. עד כה קיבלו תמיכה יותר מארבעים מיזמים משותפים. משתתפי כינוס GISFOH 2018 בברלין 3.4>פורוםצעירימדעיהרוחוהחברה זה יותר מעשור שבחטיבה פועל פורום של צעיריה. בכל קבוצה בפורום משתתפים חוקרות וחוקרים צעירים ומצטיינים הנבחרים על ידי ועדה מטעם החטיבה, על פי קריטריונים של מצוינות וכישורים אקדמיים. בראש כל קבוצה עומדים חבר או חברת אקדמיה, והפורום דן בנושאים שונים. 76 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח בנובמבר 2018 החלה לפעול קבוצה חדשה בראשות חבר האקדמיה פרופ' רוני אלנבלום בנושא "'שבריריות' - אירועי קריסה בהיסטוריה - חברה, כלכלה ושינויי אקלים". מושג ה"שבריריות" נדון בקבוצה כתופעה הופכית או משלימה למושגים הנפוצים יותר במחקר ההיסטורי, האקלימי והחברתי - מושגי ה"קיימות" וה"חוסן" resilience(). ה"שבריריות" מוצגת בפורום כצורת שיח, כפריזמה אינטלקטואלית, כפורמציה דיסקורסיבית וכדרך לארגן ולהסביר תהליכים היסטוריים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים. ב"סף השבריריות" עוסקים פרטים, חברות, ארגונים וכלכלות, ובפורום נידונים חקרי מקרים והמתודולוגיות המחקריות המעסיקות את חבריו, המגיעים מתחומי דעת שונים. בינואר 2019 כינס הפורום את הפגישה החודשית שלו במהלך סיור במצדה.בפגישה הרצתה ד"ר איריס נחום מן האוניברסיטה העברית בירושלים על העליות והמורדות בגורלו של המיעוט הגרמני בחבל הסודטים עד לסילוקם של הגרמנים משם. המשך היום הוקדש לסיור ולדיון בחפירות הנעשות בימים אלה במצדה בהנהלת חבר חברי פורום הצעירים במהלך סיור במצדה הפורום ד"ר גיא שטיבל מאוניברסיטת תל אביב, שגם הדריך את הסיור.חברי הפורום עסקו במשמעות של הפגנת השפע שקיים הורדוס בתנאים של מדבר קיצוני, בחיי הפליטותשלאלהשמצדההייתהלהםמפלטאחרוןובגורלםשלהנזיריםשביקשולחיותשםבתנאימחסור. לפורום זה נבחרו שלושה–עשר חברים, ואלה שמותיהם: ד"ר ג'ניפר אושר,המחלקהלפוליטיקהוממשל,אוניברסיטתבן–גוריוןבנגב ד"ר יעל בן–צבי מורד,המחלקהלספרותעברית,אוניברסיטתבן–גוריוןבנגב ד"ר נועם יורן,התוכניתללימודימדע,טכנולוגיהוחברה,אוניברסיטתבר–אילן ד"ר יצחק יפה,החוגלארכאולוגיה,אוניברסיטתחיפה ד"ר כנרת להד,התוכניתללימודינשיםומגדר,אוניברסיטתתלאביב ד"ר מיכל מחט שמיר,ביתהספרלעבודהסוציאלית,אוניברסיטתאריאלבשומרון ד"ר איריס נחום,הפקולטהלמדעיהרוח,האוניברסיטההעבריתבירושלים ד"ר אריז' סבאע' ח'ורי,המחלקהלסוציולוגיהולאנתרופולוגיה,האוניברסיטההעבריתבירושלים ד"ר אלכס קרנר,ביתהספרלהיסטוריה,אוניברסיטתחיפה ד"ר יוספה רז,החוגלשפהוספרותאנגלית,אוניברסיטתחיפה ד"ר גיא שטיבל,החוגלארכאולוגיהותרבויותהמזרחהקדום,אוניברסיטתתלאביב ד"ר מיכאל שנקר,החוגללימודיהאסלאםוהמזרחהתיכון,האוניברסיטההעבריתבירושלים ד"ר יניי שפיצר,המחלקהלכלכלה,האוניברסיטההעבריתבירושלים ד"ר אסף שריד,החוגלכלכלה,אוניברסיטתחיפה (הרשימות המלאות של חברי פורום הצעירים בשנים שעברו מופיעות באתר האקדמיה - בדף החטיבה למדעי הרוח / פורום הצעירים). 77 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 78 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 4 פעילות ההוצאה לאור 79 דין וחשבון שנתי >תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשערפרקזה: מספרי ההוצאה לאור של האקדמיה 80 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 4 פעילות ההוצאה לאור חוק האקדמיה מונה עם מטרות האקדמיה ותפקידיה "לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע". לשם כך פועלת באקדמיה בקביעות ועדת פרסומים, וההוצאה לאור עובדת על פי החלטות ועדת הפרסומים והנחיותיה. בפרסומי האקדמיה פירות של תוכניות מחקר ומפעלים שהיא יזמה ואשר נועדו לשמש תשתית לפעילות מדעית, וכן חיבורים שהוצעו לאקדמיה ונמצאו מתאימים למדיניות הפרסום שלה. כמו כן יוצאים לאור קובצי מאמרים וחוברות הרצאות בעקבות ימי עיון וסדנאות שנערכו באקדמיה או בחסותה. רוב הפרסומים בעברית הם מתחומי מדעי הרוח ויש להם זיקה אל מדעי היהדות, ואילו הפרסומים באנגלית ובשפות אחרות מקיפים את כל המדעים: מדעי הרוח והחברה ומדעי הטבע. פרסומים רבים במדעי הרוח הם מהדורות מדעיות של מקורות ושל כתבי יד בתחומים כגון תולדות עם ישראל, תולדות המחשבה והדת היהודית, הגות ימי הביניים ולשונות היהודים, ונודעת להם חשיבות בחקר התרבות למן העת העתיקה ועד לתקופה המודרנית. בסדרות “דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים“ וof– Academy Israel the of Proceedings Humanities and מתפרסמות הרצאות שנשאו מרצים אורחים באקדמיה.Sciences בתחום מדעי הטבע פועלת ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, ומטרתה לפרסם מונוגרפיות על קבוצות בעלי חיים וצמחים של ארץ ישראל ופרסומים נלווים בתחומי האקולוגיה ומגוון המינים. החיבורים בסדרות Palaestina FloraוPalaestina– Faunaוכן הפרסומים הנלווים מובאים לדפוס ומופקים בהוצאה לאור של האקדמיה (לפרטים ראו לעיל בפרק 2 "החטיבה למדעי הטבע.)" לעיתים האקדמיה מוציאה לאור פרסומים במשותף עם גופים אחרים. ההוצאה לאור מפיצה את פרסומיה באמצעות משלוח הודעות ועלונים בדואר האלקטרוני לרשימות תפוצה מיוחדות לפי נושאי הפרסומים. כמו כן היא נעזרת בשירותיהם של מפיצים מקצועיים. ההוצאה לאור משתתפת בירידי ספרים המתקיימים בירושלים. בטיפולה של ההוצאה לאור בעת הכנת הדוח 11 ספרים: 2 בסידור ובהגהות; 9 בשלבים שונים של עריכה. 81 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 4.1>פרסומיםשראואורבשנתהדוח > בארצותשומרואכד-מחקריםחדשים:יוםעיוןלכבודיעקבקלייןבהגיעולגבורות,בעריכתמרדכיכוגן תשע"ח;2018/150עמודים,כריכהקשה > ברכותלאברהם:יוםעיוןלכבודאברהםגרוסמןבהגיעולגבורות,בעריכתיוסףקפלן תשע"ט;2018/126עמודים,כריכהקשה > לזכרושלמנחםברינקר תשע"ח;2018/44עמודים,חוברת ComparativeStudiesintheHumanities,ed.GuyG.Stroumsa > ;2018248עמודים,כריכהקשה StudiesinHonorofShaulShaked,ed.YohananFriedmannandEtanKohlberg > ;2019200עמודים,כריכהקשה RationalizationinReligions:Judaism,ChristianityandIslam, > ed.YohananFriedmannandChristophMarkschies הספר,שבומאמריםבעקבותכינוסשהיהבאקדמיה,נערךבאקדמיהויצאלאורבהוצאתGruyter Deהגרמנית. ;2019316עמודים,כריכהקשה ArthurJamesBalfour’sReligiousandIntellectualWorld,byGuyG.Stroumsa > (ProceedingsoftheIsraelAcademyofSciencesandHumanities,vol.IX,no.5) ;201812עמודים,חוברת Jewish Emancipation in the Western World (1780–1860): What Kind of Enlightenment > Made It Possible? by Jonathan Israel (Proceedings of the Israel Academy of Sciences and Humanities, vol. IX, no. 6; The Martin Buber Memorial Lectures) ;201821עמודים,חוברת The Spread of Islam around the Indian Ocean, by Michael Cook (Proceedings of the Israel > AcademyofSciencesandHumanities,vol.IX,no.7;TheMartinBuberMemorialLectures) ;201916עמודים,חוברת משמאל: כתובת יוונית בכתב שומרוני שנמצאה בבית כנסת בבית שאן, מוצגת בבית האקדמיה בהשאלה מרשות העתיקות 82 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 83 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 84 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 5 קשרים בין…לאומיים 85 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 85 דין וחשבון שנתי >תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: בשנת הדוח לאקדמיה הסכמים עם יותר מ40ˆ מוסדות וארגונים ביןˆלאומיים (ברובן אקדמיות למדעים) 86 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 5 קשרים בין–לאומיים לאקדמיה הסכמים עם יותר מ40– מוסדות (ברובם אקדמיות למדעים) ב39– מדינות באירופה, באמריקה הצפונית והדרומית, במרכז אסיה, בתת–היבשת ההודית ובמזרח הרחוק, והיא חברה בארגונים בין–לאומיים חשובים רבים. הקשרים הבין–לאומיים של האקדמיה באים לידי ביטוי בחילופי חוקרים במסגרת הסכמים עם אקדמיות בעולם, בקיום סדנאות מדעיות דו–לאומיות ורב–לאומיות, במתן חסות לתוכניות יוקרתיות למלגות בתר–דוקטורט, בפעילות מדעית אזורית ובייצוג הקהילייה המדעית הישראלית בארגוני מדע בין–לאומיים. בשנים האחרונות נחתמו הסכמים עם החברה המלכותית הבריטית Society( Royal), עם אזרבייג'ן, עם ליטא ועם צ'כיה. השנה נחתם הסכם היסטורי לשיתוף פעולה עם האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ).NationalAcademyofSciences–NAS( מימין:נשיאתהאקדמיההלאומיתלמדעיםשלארצותהבריתד"רמרשהמק'נאט,נשיאהמדינהמרראובן(רובי)ריבליןונשיאתהאקדמיה פרופ' נילי כהן במעמד חתימת ההסכם בין האקדמיות 87 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים במסגרת מכסות הביקורים על פי ההסכמים האלה ביקרו בישראל בתקופת הדיווח (מ1– באפריל 2018 עד 31 במרס )2019 38 מדענים מתשע אקדמיות (בשנה הקודמת ביקרו 33 מדענים מתשע אקדמיות), ובסך הכול הם שהו בארץ 56 שבועות 51( שבועות בשנה הקודמת). אשר לשנה האחרונה הנתונים אכן מראים עלייה מסוימת, אולם מתחילת העשור נראית נסיגה במספר הביקורים. נסיגה חלה גם במספר החוקרים הישראלים אשר מבקרים בחו"ל במסגרת ההסכמים. נוסף על הביקורים במסגרת המכסות, הגיעו ארצה עשרות חוקרים להשתתף בסדנאות ובכינוסים, ועשרות נסעו לחו"ל לאותה מטרה - בחסות משותפת של האקדמיה ואקדמיות זרות. ביקורים אלו אינם כלולים בנתונים המובאים בתרשים שלהלן. כמו כן נתונים אלה אינם כוללים את ביקוריהם הרשמיים של נציגי האקדמיה באקדמיות זרות ולא את נסיעותיהם של נציגי האקדמיה לייצג אותה בישיבות של ארגונים בין–לאומיים. ביקורים קצרים של מדענים מאקדמיות זרות במסגרת הסכמים 120 100 80 60 40 20 0 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 שבועות ביקור מדענים מדינת מוצא האקדמיה מייצגת את ישראל בארגוני גג מדעיים בין–לאומיים, כגון המועצה הבין–לאומית למדע ICSU( – Science for Council International). האקדמיה עודדה את הקמתן של כעשרים ועדות תחומיות המייצגות את ישראל באיגודי המדע של ICSU, והיא משלמת את דמי החבר שלהן. האקדמיה תומכת בהשתתפותם של יושבי ראש הוועדות המדעיות הלאומיות בכינוסי המועצות הכלליות של האיגודים הבין–לאומיים למיניהם ומשתתפת בייצוגן של כעשר ועדות בין–תחומיות בICSU–. האקדמיה מיוצגת בכמה איגודים בין–לאומיים של אקדמיות לאומיות ושל אקדמיות צעירות וכן בקרן הדו–לאומית ארצות הברית-ישראל ).BSF( 88 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 5 > קשרים ביןˆלאומיים 5.1>קשרימדעעםמדינותועםאקדמיותלמדעים אוזבקיסטן האקדמיה האוזבקית למדעים )Academy of Sciences – Republic of Uzbekistan( בשנת 1999 נחתם זיכרון דברים בעניין שיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה ובין האקדמיה האוזבקית למדעים. אוסטרייה האקדמיה האוסטרית למדעים Sciences( of Academy Austrian) ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה ובין האקדמיה האוסטרית למדעים נחתם בשנת 1993, ועיקרו ביקורים הדדיים של מדענים בכירים, חילופי מידע, מחקרים משותפים ובדיקת האפשרות להקמת מרכזי מחקר משותפים. בחודש מאי 2016 ביקר בארץ פרופ' אנטון זלינגר Zelinger( Anton Prof.), נשיא האקדמיה האוסטרית. הוא נפגש עם נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ועם חברי המועצה, והם דנו בדרכים לתגבר את שיתוף הפעולה בין האקדמיות. ביקר בישראל במהלך השנה: Prof. Niyasi Sariciftci, Physical Chemistry ביקרו באוסטרייה במהלך השנה: Dr. Julia Rubanovich, The Hebrew University of Jerusalem, Persian Literature Prof. Reshef Tenne, Weizmann Institute of Science, Chemistry of Materials אוסטרליה האקדמיה האוסטרלית למדעים Science( of Academy Australian) בשנת 1998 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה האוסטרלית למדעים. בחודש פברואר 2011, במסגרת ביקורה בארץ, ביקרה פרופ' סוזאן קורי Cory( Suzanne Prof.), נשיאת האקדמיה האוסטרלית, באקדמיה ונפגשה עם נשיאת האקדמיה דאז פרופ' רות ארנון ועם חברי מועצת האקדמיה. בדיון נשקלו צעדים אפשריים להידוק הקשרים בין האקדמיות ולהרחבתם. 89 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אוקראינה האקדמיה הלאומית האוקראינית למדעים )National Academy of Sciences of Ukraine( בשנת 1993 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית האוקראינית למדעים, ועניינו שיתוף פעולה במחקרים, בסדנאות ובסימפוזיונים, חילופי מדענים וחילופי מידע. ביקרו בישראל במהלך השנה: Dr. Oleksandr Krakhmalnyi, Botany Prof. Natalia Sybirna, Biology Prof. Andriy Sybirnyy, Biology אזרבייג‘ן האקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג׳ן )Azerbaijan National Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן נחתם בשנת 1994. באוקטובר 2018 נערכה סדנה משותפת לאקדמיות הלאומיות למדעים של ישראל ואזרבייג'ן ביוזמתו של חבר האקדמיה פרופ' צבי בן־אברהם חברי אקדמיה וחוקרים מובילים משתי המדינות. יותר מ־ובהשתתפות15 מדענים ישראלים הציגו בסדנה. את המשלחת האזרבייג'נית הוביל ראש המכון לגאולוגיה וגאופיזיקה של האקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן פרופ' פאחרדין קאדירוב ).Prof. Fakhraddin Kadirov( בינואר 2019 ביקרה באקדמיה משלחת נוספת מאזרבייג'ן בראשותו של סגן נשיא האקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן פרופ' איברהים גולייב Ibrahim( Prof. Guliyev). נציגים במשלחת נפגשו עם חבר האקדמיה פרופ' צבי בן־אברהם ועם ד"ר יצחק מקובסקי מבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה ודנו בתחומי עניין משותפים ובשיתוף פעולה אקדמי פוטנציאלי בתחום הגז והנפט. משתתפי הסדנה המשותפת ישראל-אזרבייג'ן בנושא ססמולוגיה של רעידות אדמה וגֵאודינמיקה 90 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 5 > קשרים ביןˆלאומיים איטליה האקדמיה הלאומית דיי לינצ'יי Lincei( dei Nazionale Accademia) ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית האיטלקית דיי לינצ'יי נחתם בשנת 2000. בינואר 2019 נערך כינוס רב־תחומי משותף לאקדמיה ולאקדמיה דיי לינצ'יי ברומא בנושא Society and Science. פרופ' אלברטו קוואדריו קורציו ונשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן בכינוס Society and Science ברומא את הכינוס הובילו נשיאת האקדמיה פרופ'ניליכהןולשעברהנשיאשלהאקדמיהדיילינצ'ייפרופ'אלברטוקוואדריוקורציו Curzio) Quadrio Alberto Prof.(, ובירכו במהלכו גם שר החוץ האיטלקי פרופ' אנצו מואוורו מילנזי Milanesi( Moavero Enzo Prof.) ושגריר ישראל באיטליה מר עופר זקס. בכינוס השתתפו חברי שתי האקדמיות. זה היה שיתוף הפעולה השני בין שתי האקדמיות במסגרת ההסכם שנחתם בשנת 2000. הכינוס הראשון, בנושא פרמקולוגיה,היהבירושליםבשנת2017. לאחר הכינוס, בינואר 2019, ביקר שר החוץ האיטלקי פרופ' מואוורו מילנזי באקדמיה במסגרת ביקור ממלכתי רשמי. הצטרפו אליו שגריר איטליה בישראל מר ג'יאנלואיג'י בנדטי Benedetti( Gianluigi ) ושגריר ישראל באיטליה מר עופר זקס.H.E. אלבניה האקדמיה האלבנית למדעים Albania( of Sciences of Academy) בחודש אפריל 2004, בעת ביקורם של סגן נשיא האקדמיה האלבנית למדעים והמזכיר המדעי הכללי באקדמיה, נחתם בירושלים ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה האלבנית. אסטוניה האקדמיה האסטונית למדעים Sciences( of Academy Estonian) בשנת 1995 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה האסטונית למדעים. ארגנטינה האקדמיה הלאומית הארגנטינאית למדעי הטבע )National Academy of Exact, Physical and Natural Sciences( בספטמבר 2012 חתמו נשיאיהן של האקדמיה הישראלית והאקדמיה הלאומית הארגנטינאית למדעי הטבע בירושלים ובבואנוס איירס על הסכם לשיתוף פעולה מדעי, ועניינו בעיקר קיום סדנאות דו־לאומיות. 91 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ארמניה האקדמיה הלאומית הארמנית למדעים )National Academy of Sciences of Armenia( בשנת 1992 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית הארמנית למדעים. ההסכם כולל עידוד מחקרים משותפים וחילופי מידע בין קהיליות המחקר הישראלית והארמנית. ארצות הברית האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית )National Academy of Sciences( ־ב7 באפריל 2019 נחתם, במעמד נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין, הסכם היסטורי לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. את ההסכם יזמו נשיאת האקדמיה הישראלית פרופ' נילי כהן ועמיתתה האמריקאית מימין: פיטר תורן, נציג קרן משפחת בלווטניק, ד"ר מרשה מק'נאט Marcia( Dr. קן פולטון, מנכ"ל האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, ד"ר מרשה מק'נאט, נשיאת McNutt). מטרת ההסכם היא קידום האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, ופרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה מדענים מצטיינים בשתי המדינות והסדרת שיתוף הפעולה בין הקהיליות המדעיות שלהן. לפי ההסכם ייערך כינוס מדעי דו־לאומי שנתי בישראל ובארצות הברית, לסירוגין, בהשתתפות עשרות מדענים מובילים משתי המדינות. כמו כן מסדיר ההסכם חילופים שנתיים של ביקורי חוקרים מן השורה הראשונה בין שתי המדינות. ההסכם לשיתוף פעולה יוצא לפועל בתמיכתה של קרן משפחת בלווטניק. ההסכם הראשוני נחתם לתקופה של חמש שנים, עד לסוף שנת 2023. הכינוס הראשון במסגרת ההסכם יהיה בחודש ספטמבר 2019 בתחום מדעי המחשב. בשנת 2012 נחתם הסכם אשר ייסד את תוכנית קאוולי הפועלת מטעם האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, ולפיו נערכים מדי שנתיים כינוסי מדע דו־לאומיים לחוקרים צעירים Science( of Frontiers Kavli). בכינוסים אלו משתתפים כשמונים חוקרים צעירים ממדעי הטבע מישראל ומארצות הברית. מטרת הכינוסים היא לעודד חילופי רעיונות בין־תחומיים ולהעניק לחוקרים הזדמנויות ליצירת קשר, להפריה הדדית ולכינון שיתופי פעולה. את סדרת הכינוסים מוביל מטעם האקדמיה סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל (לפרטים על תוכנית קאוולי ראו לעיל בפרק "החטיבה למדעי הטבע").2 92 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 5 > קשרים ביןˆלאומיים האקדמיה למדעים של ניו יורק Sciences( of Academy York )New בשנת 2017 נחתם בניו יורק ובירושלים הסכם עם האקדמיה למדעים של ניו יורק, אשר עניינו שיתוף פעולה עם קרן משפחת בלווטניק והקמת תוכנית מענקים ייחודית לחוקרים מובילים בתחילת דרכם המחקרית העצמאית. המענק יוענק מדי שנה לחוקרים צעירים בכל אחד מהתחומים האלו: מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה וכימיה. באפריל 2019 נערך במוזיאון ישראל טקס פרסי בלווטניק לחוקרים צעירים בישראל השני, והוענקו הפרסים לשלושת הזוכים. זוכי הפרס השנה הוזמנו למשכן נשיאי ישראל לטקס החתימה על ההסכם המדעי ההיסטורי בין האקדמיה הישראלית לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, שם בירך הנשיא את הזוכים על זכייתם (לפרטים על פרסי בלווטניק ראו להלן בפרק "מלגות ופרסים").7 מימין: זוכה הפרס פרופ' ארז ברג, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ד"ר מרשה מק'נאט, נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין, נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, זוכי הפרס ד"ר מיכל ריבלין ופרופ' מורן ברקוביץ' בולגריה האקדמיה הבולגרית למדעים Sciences( of Academy Bulgarian) בשנת 1995 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הבולגרית למדעים. במסגרת ההסכם מתקיימים שלושה מיזמים במתמטיקה, המשותפים לחוקרי המכון למתמטיקה של האקדמיה הבולגרית למדעים ולחוקרים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, באוניברסיטת תל אביב ובטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ומיזם נוסף המשותף למכון לכימיה כללית ואי־אורגנית ולחוקר מאוניברסיטת בר־אילן. 93 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביקרו בישראל במהלך השנה: Prof. Klimentina Ivanova, History Dr. Maria Lazarova, Neurobiology Prof. Reni Emil Kalfin, Neurobiology Dr. Tamara Paypanova, Bioorganic Chemistry Prof. Angela Slavova Popivanova, Mathematics Prof. Chavdar Stoyanov, Nuclear Physics Prof. Lyubka Tancheva, Neurobiology Prof. Dimitar Petkov Tarpanov, Nuclear Physics ביקרו בבולגריה במהלך השנה: Prof. Illana Gozes, Tel Aviv University, Neuroscience בריטניה החברה המלכותית הבריטית Society( Royal) בשנת 2015 נחתם בלונדון הסכם עם החברה המלכותית הבריטית, המגדיר שלושה ערוצי שיתוף פעולה: סדנאות מדעיות דו־לאומיות, ביקורים קצרים של חוקרים והענקת מלגות בתר־דוקטורט על בסיס מצוינות. במסגרת הסכם שיתוף הפעולה בין האקדמיות נערכה בחודש אוקטובר 2017 הראשונה בסדרת סדנאות בנושא "מדע, טכנולוגיה ואתיקה" לזכרו של סר ראלף קון Kohn( Ralph Sir). במרס 2018 נערך בירושלים סימפוזיון משותף לאקדמיה ולחברה המלכותית הבריטית בנושא Dynamics and Stability Genome, והרצו בו 24 מדענים בולטים בתחום מישראל ומבריטניה. במהלכו הוצגו 32 פוסטרים של חוקרים צעירים. חבר האקדמיה פרופ' יוסי שילה הוביל את שיתוף הפעולה עם העמיתים הבריטים. במרס 2019 נערכה בצ'יצ'לי הול שבבריטניה סדנה משותפת לאקדמיה ולחברה המלכותית הבריטית בנושא טיפול במים, בהובלת חבר האקדמיה פרופ' גדעון דגן, פרופ' אבנר עדין מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' דייוויד גראהם Prof.( Graham David) מאוניברסיטת ניוקאסל בבריטניה. זה המפגש השלישי בסדרת המפגשים הדו־לאומיים שעורכות שתי האקדמיות. הסדרה מתקיימת בתמיכת קרן קון Foundation( Kohn). בדברי הברכה שנשא סר ג'ון סקהל Skehel( John Sir), סגן הנשיא והמזכיר לענייני ביולוגיה של החברה המלכותית, הוא הזכיר בחיבה את סר ראלף קון ואת תרומתו לקידום שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל ובריטניה. בסדנה השתתפו 30 מדענים, ובהם 14 חוקרים ישראלים - ארבעה מהם חוקרים בתחילת דרכם שהציגו פוסטרים. 94 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 5 > קשרים ביןˆלאומיים משתתפיםבסדנההמשותפתלאקדמיהולחברההמלכותיתהבריטיתבנושאטיפולבמים גאורגייה האקדמיההלאומיתהגאורגיתלמדעיםSciences(ofAcademyNationalGeorgian) בשנת 1992 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית הגאורגית למדעים, ובשנת נחתם הסכם מחודש.2014 ביקר בישראל במהלך השנה: Dr. Mikheil Asatiani, Biochemistry גרמניה בפברואר 2019 ביקרו באקדמיה שגרירת גרמניה בישראל ד"ר סוזנה ואזום־ריינר Wasum-Rainer( Susanne Dr.) וראש מחלקת התרבות בשגרירות פרנציסקה אוברמאייר Obermeyer( Franciska בהזמנתה של נשיאת האקדמיה פרופ'), נילי כהן. במהלך הביקור הן נפגשו עם נציגי האקדמיה ושוחחו עימם על היחסים המדעיים בין גרמניה לישראל. לאקדמיה הסכמים עם כמה אקדמיות ומוסדות מחקר בגרמניה. האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה )Leopoldina – National Academy of Sciences( בדצמבר 2013 נחתם הסכם חדש לשיתוף פעולה מדעי, אשר במסגרתו נערכו בגרמניה (בשנת2014)ובארץ(בשנים2015ו־2016)סדנאותדו־לאומיותבנושאמחלותניווניות עצביות. בשנת 2017 נערכה בברלין סדנה בנושא משפט וכלכלה. בראש הוועדה המארגנתמטעםהאקדמיהעמדלשעברנשיאהאקדמיהפרופ'מנחםיערי. בחודש מאי 2018 נערך בברלין כינוס בנושא in Circuits to Synapses From Disease and Health בהשתתפות חוקרים בכירים וחוקרים צעירים מישראל. חבר האקדמיה פרופ' ידין דודאי עומד בראש הוועדה המארגנת מטעם האקדמיה. 95 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים האקדמיה למדעים של ברלין ברנדברג )Berlin-Brandenburg Academy of Sciences and Humanities – BBAW( הסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה ובין האקדמיה למדעים של ברלין־ברנדברג נחתם בשנת 2000, ובמסגרתו מקיימות האקדמיות סדרות של סדנאות דו־לאומיות. הצדדים הסכימו לתת חסות למפעל ההוצאה לאור של מהדורה ביקורתית של כל כתבי מרטין בובר. בשנת 2013 עברה האחריות בצד הגרמני של המפעל מה־BBAW לאוניברסיטתהיינריךהיינהשבדיסלדורף. על פי ההסכם בין האקדמיה לאקדמיה של ברלין־ברנדנבורג נערך בברלין בראשית דצמבר 2017 כינוס בנושא פולמוסים דתיים. ההרצאות עסקו הן בפולמוסים בין־ דתיים והן בפולמוסים פנים־דתיים משלהי העת העתיקה ועד ימינו. השתתפו בכינוס תשעה חוקרים ישראלים ושישה חוקרים גרמנים. חבר האקדמיה פרופ' יוחנן פרידמן את סדרת הכינוסים עם ה־מובילBBAW מטעם האקדמיה. הכינוס הבא יתקיים בשנת בישראל.2020 קרן אלכסנדר פון הומבולדט )Alexander von Humboldt Foundation( בחודש ינואר 2009 חתמה האקדמיה על הסכם עם קרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית. ההסכם דן בסדרה של כינוסי מדע משותפים אשר יתקיימו בארץ ובגרמניה לסירוגין, אחת לשנה, שכותרתה היא GISFOH of( Frontiers German–Israeli ).the Humanities בכינוסים אלו משתתפים כחמישים חוקרים צעירים מישראל ומגרמניה ממדעי הרוח והחברה. מטרת סדרת הכינוסים היא לעודד חילופים חוצי־גבולות לאומיים של רעיונות בין־תחומיים ולהעניק לחוקרים הזדמנויות ליצירת קשר, להפריה הדדית ולכינון שיתופי פעולה. את סדרת הכינוסים מובילה מטעם האקדמיה חברת האקדמיה פרופ' מרגלית פינקלברג (לפירוט על הכינוסים ראו לעיל בפרק 3 "החטיבה למדעי הרוח"). דרום קוריאה האקדמיה למדע וטכנולוגיה של דרום קוריאה )Korean Academy of Science and Technology( לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה ובין האקדמיה למדע וטכנולוגיה של דרום־ההסכם קוריאהנחתםבשנת1990,ועניינוחילופימדענים,חילופימידעוסמינריםמשותפים. במהלך השנה נפגשה משלחת של חוקרים צעירים מהאקדמיה של דרום־קוריאה בראשותנשיאהאקדמיהפרופ'סונגהויןפארקPark( Hyun Sung Prof.)עםנשיאת האקדמיהפרופ'ניליכהןלשיחתהיכרותולבחינתהאפשרויותלקידוםשיתוףפעולה. 96 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 5 > קשרים ביןˆלאומיים הודו האקדמיה הלאומית ההודית למדעים Academy( Science National Indian) בשנת 1993 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית ההודית למדעים בתחום המדעים המדויקים. לפי ההסכם יבקרו בכל שנה מדען ישראלי בכיר בהודו ומדען הודי בכיר בישראל, לסירוגין. בפברואר 2018 נערכה בניו דלהי סדנה דו־לאומית בנושא גנטיקה מולקולרית. חבר האקדמיה פרופ' יוסי שילה עמד בראש הוועדה המארגנת מטעם האקדמיה, והשתתפו בה תשעה חוקרים ישראלים בולטים, ובהם חברת האקדמיה פרופ' עדי קמחי. המפגש המוצלח הניב שיח פורה ושיתופי פעולה בין מדענים משתי המדינות. בדצמבר 2019 תיערך בישראל סדנה דו־לאומית בנושא and Astrophysics Science Planetary בהובלת פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע ופרופ' ראם סרי מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ביקרו בישראל במהלך השנה: Prof. Radha Chaube, Zoology Dr. Ritu Kulshreshtha, Biochemical Engineering Dr. Praveen Mamidala, Biotechnology הולנד האקדמיה המלכותית ההולנדית לאומנויות ומדעים )Royal Netherlands Academy of Arts and Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה המלכותית ההולנדית נחתם בשנת 1990 וכולל חילופי מדענים, פרסומים משותפים, סמינרים משותפים וחילופי מידע. הונגריה האקדמיה ההונגרית למדעים Sciences( of Academy Hungarian) בשנת 1990 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה ההונגרית למדעים, ועניינו חילופי מדענים, פרסומים משותפים, סמינרים משותפים וחילופי מידע. ביקרו בישראל במהלך השנה: Dr. Ivan Zoltar Denes, History Prof. Gabor Hofer-Szabo, Philosophy of Sciences ביקרו בהונגריה במהלך השנה: Dr. Oz Barazani, Agricultural Research Organization, Plant Sciences Prof.MichaelSilber,HebrewUniversityofJerusalem,JewishHistory Dr. Jotham Ziffer-Berger, Bar-Ilan University, Biology 97 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים טג'יקיסטן האקדמיה של טג'יקיסטן למדעים )Academy of Sciences – Republic of Tajikistan( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה של טג'יקיסטן למדעים נחתם בשנת .1994 טורקייה האקדמיה הטורקית למדעים Sciences( of Academy Turkish) ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הטורקית למדעים נחתם באנקרה באפריל 2002. טייוואן אקדמיה סיניקה Sinica( Academia) באוגוסט 1994 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם אקדמיה סיניקה. במרס 2016 ביקר נשיא האקדמיה פרופ' צי־הואי וונג Wong( Chi-Huey Prof.) באקדמיה ונשא בה את ההרצאה השנתית על שם אלברט איינשטיין. בנובמבר 2018 השתתף סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל בכינוס "הפורום הבין־ לאומי של מנהיגי מדע", שנערך בטאיפיי לציון 90 שנים לייסודה של האקדמיה סיניקה. בכינוס השתתפו 18 נשיאים וסגני נשיאים של אקדמיות למדעים מרחבי העולם, בין היתר מארצות הברית, אוסטרליה, בריטניה, הודו, יפן וצרפת. הנציגים סיפרו בהרצאותיהםעלהאקדמיותשהםעומדיםבראשןועלהאתגריםהניצביםבפניהן. המשתתפיםבכינוס"הפורוםהבין–לאומישלמנהיגימדע"לציון90שניםלייסודהשלהאקדמיהסיניקה 98 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 5 > קשרים ביןˆלאומיים יוון האקדמיה של אתונה )Academy of Athens( בפברואר 2015 חתמו בירושלים נשיאת האקדמיה דאז פרופ' רות ארנון ונשיא האקדמיה של אתונה פרופ' אפמינודס ספיליוטופולוס Epaminondas( Prof. ) על הסכם לשיתוף פעולה.Spiliotopoulos יפן המועצה למדע של יפן )Science Council of Japan – SCJ( בשנת 2013 חתמה נשיאת האקדמיה דאז פרופ' רות ארנון על הסכם לשיתוף פעולה מדעי עם נשיא המועצה למדע של יפן. נערכו סדנאות דו־לאומיות בשנת 2015 בנושא "המדע של ניהול משק מים" בישראל, ובשנת 2016 - באוקינאווה שביפן בנושא "רב־ גוניות ימית" בהובלתו של חבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה. באוקטובר 2018 השתתפה נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן בכינוס פורום STS in( Technology and Science Society), אשר נערך בקיוטו. מטרת הפורום היא לדון באתגרים החברתיים הנובעים מהתפתחותהמדעוהטכנולוגיה.למפגשהגיעונשיאיאקדמיותלמדעיםמרחביהעולם. לטווייה האקדמיה הלטווית למדעים )Latvian Academy of Sciences( בשנת 1999 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלטווית למדעים, ועניינו עידוד מחקרים משותפים וחילופי מידע בין האקדמיות וכן בין קהיליות המחקר הישראלית והלטווית. ליטא האקדמיה הליטאית למדעים )Lithuanian Academy of Sciences( נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ביקרה בליטא ביוני 2016 בהזמנתו של נשיא האקדמיה הליטאית למדעים. לאחר שיחות עם ראש ממשלת ליטא, עם נשיא האקדמיה הליטאית ועם שגריר ישראל בוִילנה, חתמו נשיאי שתי האקדמיות על הסכם לשיתוף פעולה מדעי. 99 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים סין האקדמיה הסינית למדעים Sciences( of Academy Chinese) בשנת 1988 ביקרה באקדמיה הסינית למדעים משלחת מהאקדמיה, ויחד הקימו שתי האקדמיות את המרכז האקדמי הישראלי בבייג'ינג עוד טרם כינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. בשנת 1991 נחתם הסכם עם האקדמיה הסינית למדעים. לציון 25 שנה להקמת המרכז האקדמי הישראלי בבייג'ינג בשנת 2015 נערכה בארץ סדנה דו־לאומית בנושא ננוטכנולוגיה בהשתתפות נשיא האקדמיה הסינית למדעים פרופ' צ'ון־לי באי Bai( Chun-Li Prof.), ומשלחת מטעם האקדמיה ביקרה באקדמיה הסינית בבייג'ינג ובשאנגחאי. באוקטובר 2018 ביקרה באקדמיה משלחת מטעם האקדמיה הסינית. חברי המשלחת נפגשו עם נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, סגן הנשיאה פרופ' דוד הראל ויו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' איתמר וילנר. את המשלחת הסינית הוביל סגן נשיא האקדמיה הסינית למדעים פרופ' זאנג יאפינג Yaping( Zhang Prof.). לאחר הביקור הוחלט לערוך סדנה דו־לאומית בנושא "ננו" בשנת בישראל.2020 ביקורמשלחתמטעםהאקדמיההסיניתלמדעיםבהובלתסגןנשיאהאקדמיההסיניתלמדעיםפרופ'זאנגיאפינג האקדמיההסיניתלמדעיהחברה )ChineseAcademyofSocialSciences–CASS( בשנת 2000 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין האקדמיה ובין האקדמיה הסינית למדעי החברה. סינגפור האקדמיה הלאומית למדעים של סינגפור )Singapore National Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיות נחתם באוגוסט .2016 100 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 5 > קשרים ביןˆלאומיים סלובניה האקדמיה הסלובנית למדעים ולאומנויות )Slovenian Academy of Sciences and Arts( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הסלובנית למדעים ולאומנויות נחתם בשנת 1996. סלובקיה האקדמיה הסלובקית למדעים Sciences( of Academy Slovak) ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הסלובקית למדעים נחתם בשנת 1995. ביקר בישראל במהלך השנה: Prof. Emanuel Beska, History פולין האקדמיה הפולנית למדעים Sciences( of Academy Polish) הסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הפולנית למדעים נחתם בשנת 1990. בשנת חתמו נשיאי שתי האקדמיות על חידוש ההסכם.2009 במאי 2018 נפגשה נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן עם שר החינוך והמדע של פולין וסגן ראש הממשלה שלה מר ירוסלב גֹובין Gowin( Jarosław Mr.). השניים דנו בחיזוק הקשר המדעי בין שתי המדינות. ביקרו בישראל במהלך השנה: Prof. Barbara Engelking, Holocaust Dr. Stefan Franciszek Gasiorowski, History Prof. Perla Ita Kacman, Physics Dr. Monica Kaczmarek, Endocrinology Dr. Malgorzata Kijowska-Strugala, Fluvial Geomorphology Mr. Michal Jakub Konopski, Geography Dr. Anna Kowalska, Human Genetics Dr. Piotr Lasek, Jewish Art Prof. Barbara Lichocka, Archaeology Dr. Marcin Mazur, Geography Dr. Eliza Placzkowska, Earth Sciences Prof. Teodozja Izabella Rzeuska, Archaeology Dr. Lukasz Maciej Wiejaczka, Hydrology Prof. Magdalena Anna Zalusla-Kotur, Physics 101 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים צ'כיה האקדמיה הצ'כית למדעים Sciences( of Academy Czech) ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הצ'כית למדעים נחתם ביוני 1991, וחודש בשנת 1999. בשנת 2018 חתמו נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ונשיאת האקדמיה הצ'כית פרופ' אווה זשימלובה Zažímalová( Eva Prof.) על מזכר הבנות בנוגע לשיתוף פעולה מדעי. מימין: נשיאת האקדמיה הצ'כית פרופ' אווה זשימלובה, נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן והנשיאה לענייני קשרי חוץ של האקדמיה הצ'כית פרופ' האנה סיכרובה במרס2019נערכהבישראלסדנהדו־לאומיתבשיתוףהאקדמיההצ'כיתבנושאהגנומיקה של הצמחים. בסדנה השתתפו חוקרים מובילים משתי המדינות, בראשותן של נשיאת האקדמיה הצ'כית פרופ' זשימלובה והנשיאה לענייני קשרי חוץ של האקדמיה הצ'כית פרופ' האנה סיכרובה Sychrová( Hana Prof.). בוועדה המארגנת היו פרופ' אריה אלטמן מן האוניברסיטה העברית בירושלים (יו"ר) וחבר האקדמיה פרופ' אילן חת. בשני ימי הסדנה נשאו הרצאות שמונה חוקרים צ'כים וחמישה־עשר חוקרים ישראלים, ונכחו בה חוקרים, דוקטורנטים וסטודנטים לתארים מתקדמים. נשיאות האקדמיות החליטו על הכינוסהבאשייערךבשנת2021בצ'כיהבנושא״משפט ביןהמדינהלהיסטוריה״.- ביקר בצ'כיה במהלך השנה: Dr. Evsey Kosman, Tel Aviv University, Botany צרפת האקדמיה הצרפתית למדעים - המכון הצרפתי )l'Institute de France – Académie des sciences( ההסכם לשיתוף פעולה בין האקדמיה ובין האקדמיה הצרפתית למדעים נחתם בשנת 1989. במסגרת הידוק הקשרים בין האקדמיות מתקיימת סדרת מפגשים מדעיים דו־לאומיים עם בכירי החוקרים, כל פעם בתחום נבחר אחר. 102 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 5 > קשרים ביןˆלאומיים ביוני 2018, לציון שנת ה־70 של מדינת ישראל ובמסגרת אירועי "עונת ישראל צרפת", התקיים בפריז "כינוס הנובליסטים" של שתי המדינות. בנובמבר 2018, באותה המסגרת, ערכה האקדמיה הישראלית כינוס משותף עם האקדמיה הצרפתית למדעים בנושא "מדע ללא גבולות". את הכינוס הובילו נשיאת מימין: שגרירת צרפת בישראל גב' הלן לה גאל, המזכירה הקבועה של האקדמיה הצרפתית האקדמיה פרופ' נילי כהן והמזכירה נשיאת ברשיניאק, קתרין פרופ' למדעים האקדמיה פרופ' נילי כהן ונשיא המדינה מר הצרפתית האקדמיה של הקבועה ראובן (רובי) ריבלין בכינוס "מדע ללא גבולות" למדעים פרופ' קתרין ברשיניאק Prof.( Bréchignac Catherine), במעמד נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין ושגרירת צרפת בישראל גב' הלן לה גאל Gal( Le Hélène H.E.). השתתפו בכינוס זוכי פרס נובל וחברי האקדמיות הישראלית והצרפתית. משתתפים בכינוס "מדע ללא גבולות" שנערך בשיתוף האקדמיה הצרפתית למדעים קנדה החברה המלכותית הקנדית )The Royal Society of Canada( בשנת 2012 נחתם הסכם לשיתוף פעולה מדעי. ביוני 2013 ובדצמבר 2016 נערכו סימפוזיונים דו־לאומיים. בשנת 2016 נערך כינוס בבית האקדמיה בנושא Margins the from Look A History: and Literature. נכחו בו חברי שתי האקדמיות וחוקרים בכירים נוספים. פרופ' יוסף קפלן, יו"ר החטיבה למדעי הרוח, עמד בראש הוועדה המארגנת מטעם האקדמיה. 103 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים רומניה האקדמיה הרומנית Academy( Romanian) בשנת נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הרומנית.1991 בחודשדצמבר2018ביקרובאקדמיהסגןנשיאהאקדמיההרומניתפרופ'בוגדןסימונסקו Simionescu( C. Bogdan Prof.), ועימו חבר האקדמיה הרומנית ד"ר קלין דלנו Dr.( Deleanu Calin).הםנפגשועםיו"רהחטיבהלמדעיהטבעפרופ'איתמרוילנרועםסגן נשיאתהאקדמיהפרופ'דודהראללדוןבשיתוףפעולהביןשתיהאקדמיות. ביקור זה הניב בשנת 2019 הסכם חדש עם האקדמיה הרומנית, הכולל סדנאות דו־ לאומיות, ביקורים של חוקרים בכירים כדי להרצות במוסדות אקדמיות ברומניה ובישראל לסירוגין וביקורים של חוקרים. ביקרו בישראל במהלך השנה: Dr. Dan-Florin Anghel, Chemistry Dr. Stefan Chromik, Electrical Engineering Dr. Viorica Mihaela Gligor, History Dr. Madalina Lascu, Philology Dr. Anca-Ruxandra Leonties, Chemistry Dr. Ottmar Trasca, History רוסיה האקדמיה הרוסית למדעים Sciences( of Academy Russian) בנובמבר 1995 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הרוסית למדעים. ביקרה ברוסיה במהלך השנה: Dr. Shela Gorinstein, The Hebrew University of Jerusalem, Nutrition שוודיה האקדמיה המלכותית השוודית למדעים )Royal Swedish Academy of Sciences( בשנת 1974 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה עם האקדמיה המלכותית השוודית למדעים, ובמסגרתו נערך אחת לכמה שנים סימפוזיון דו־לאומי. תאילנד המועצה הלאומית למחקר של תאילנד )National Research Council of Thailand( בשנת 1992 נחתם מזכר הבנה לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה ובין המכון הלאומי למחקר של תאילנד. 104 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 5 > קשרים ביןˆלאומיים 5.2>מפעליםאזוריים המרכז האקדמי הישראלי בקהיר המרכז האקדמי הישראלי בקהיר הוקם בשנת 1982 על ידי האקדמיה ביוזמת המוסדות להשכלה גבוהה והחברה המזרחית הישראלית. הקמת המרכז באה בעקבות הסכם התרבות בין ישראל למצרים ממרס 1979. האקדמיה מפעילה את המרכז במימון ות"ת. הרשויות המנחות את פעולת המרכז הן הנהלה ומועצה. מאוקטובר 2006 מנהל את המרכז פרופ' גבריאל מ' רוזנבאום, שתחומי התמחותו הם הלשון, הספרות והתרבות של מצרים המודרנית (עד אוקטובר 2010 כמנהל תושב, ועימו רעייתו מיכל, ומאוקטובר 2010 כמנהל לא־תושב). משימתו ההיסטורית העיקרית של המרכז האקדמי בקהיר היא להדק את הקשרים בין האוניברסיטאות ובין החוקרים במצרים ובישראל, לסייע לחוקרים משתי המדינות להשיג חומר מספריות ומארכיונים בנושאי מחקרם ולטפח מחקרים משותפים. המרכז מפעיל ספרייה לשירותם של חוקרים וסטודנטים, ובימים כתיקונם נישאו בו הרצאות בנושאים מגוונים מפי אנשי אקדמיה ואנשי רוח בולטים בישראל. מן הצד המצרי רוב המשתמשים בשירותי המרכז הם חוקרים וסטודנטים מצרים בתחומי הלשון והספרות העברית ובמדעי היהדות בכלל וכן זרים השוהים בקהיר ומשכילים מצרים המגלים עניין בישראל ובתרבותה, ומן הצד הישראלי - חוקרים וסטודנטים בתחומי ההיסטוריה והתרבות המצרית והערבית. בעבר קיבלו כמה חוקרים וסטודנטים מתקדמים מישראל וממצרים מלגות ביקור במצרים ובישראל, בהתאמה, לשם קידום מחקריהם. בעקבות התהפוכות הפוליטיות במצרים, שהחלו בינואר 2011, צומצמה הפעילות במרכז האקדמי. כיום המרכז וספרייתו פתוחים שוב למבקרים, ואלה מוסיפים להגיע כל העת, להשתמש בספרייה ואף להזמין חומר עיוני מישראל. פעילות ההרצאות במרכז הוקפאה, בכוונה לחדשה בעתיד כאשר הדבר יתאפשר. אשר לספרייה, המרכז שואף להרחיבה ולטפחה. מספר המבקרים המקומיים במרכז ידע תנודות עם השנים, ותמיד הושפע ממצב היחסים בין ישראל למצרים ולשכנותיה האחרות וכן מאירועים פוליטיים אחרים במזרח התיכון. בתקופות של מתיחות פוליטית ניכרת ירידה במספר המבקרים המצרים במרכז. עם זאת בכל מצב, גם בתקופות קשות, הוסיף המרכז לפעול כסדרו: קיים את ההרצאות באנגלית ובעברית והמשיך לתת שירות ולסייע למבקרים בו ולפונים אליו, הן מצרים הן ישראלים והן זרים השוהים בקהיר או מבקרים בה. עד סוף שנת תשע"א 2011() ערך המרכז בהצלחה אירועים רבים ואירח אנשי אקדמיה ותרבות בולטים מישראל, אשר הרצו בתחומי התמחותם. כמו כן נערכו כמה אירועים של הקרנת סרטים ישראליים, מלווה בהקדמה של מנהל המרכז. כמו תמיד אירח המרכז מבקרים רבים, יחידים וקבוצות, מקצתם מחו"ל. מרצים וסטודנטים לתארים מתקדמים מהאוניברסיטאות השונות במצרים הוסיפו להגיע למרכז ולהשתמש בספרייתו. לאחר השלמת תכנונו והקמתו של הקטלוג המקוון של ספריית המרכז החל תהליך עדכון הקטלוג כדי להנגישו בעתיד גם באמצעות המרשתת. בגלל המצב הפוליטי נדחתה פתיחתו של אתר המרכז במרשתת. 105 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' רוזנבאום ממשיך למלא את תפקידו כמנהל (לא־תושב) של המרכז, שומר על קשר רצוף עם המרכז ומגיע לקהיר לביקורים תקופתיים כדי לפגוש את אנשי המרכז האקדמי וכן ידידים ומקורבים של המרכז ולעמוד מקרוב על הפעלתו התקינה. כמו כן הוא שומר על קשר עם כמה מרכזים אקדמיים אחרים בקהיר וכן עם הקהילייה היהודית. 5.3>קשרים עם מוסדות בין‚לאומיים המועצה הבין–לאומית למדע ICSU( — Science for Council )International ICSU,שנוסדהבשנת1931,היאארגוןהגגשלאיגודיהמדעהבין–לאומיים. האקדמיה מייצגת את ישראל בICSU– וב23– האיגודים המדעיים החברים בה ומשתתפת בשמונה ועדות בין–תחומיות של ICSU. מדענים ישראלים מכהנים בICSU– בתפקידים בכירים בכמה איגודים. נשיאת האקדמיה מייצגת את האקדמיה בכינוסי המועצה הכללית של .ICSU הוועדות הלאומיות המקבילות לאיגודים הבין–לאומיים נשיאת האקדמיה ממנה ועדות לאומיות שיותאמו לאיגודים הבין–לאומיים המסונפים לICSU– כאשר יש עניין בדבר מבחינת קידום המדע בישראל. יו"ר הוועדה הלאומית הוא נציג האקדמיה ומדינת ישראל באיגוד הבין–לאומי המסונף לICSU–. הוועדות הלאומיות מדווחות לאיגודים הבין–לאומיים על הנעשה בישראל ומעדכנות את המדענים בישראל בכל הנוגע לתוכניות בין–לאומיות בתחומי מחקרם. האקדמיה תומכת בתשלום דמי החבר השנתיים הישראליים באיגודים ובארגונים הבין–לאומיים של ICSU. האקדמיה משתתפת גם במימון ההוצאות הכרוכות בהשתתפות נציגים מטעמה בכינוסי האיגודים הבין–לאומיים. פרופ' מנחם יערי, לשעבר נשיא האקדמיה, נבחר לחבר באחת הוועדות הקבועות המרכזיות של ICSU – הוועדה לחופש ואחריותבמדעScience( of Conduct the in Responsibility and Freedom on Committee ).The איגודים מדעיים המסונפים לICSU–ויושבי ראש הוועדות הלאומיות הקשורות אליהם > האיגוד הבין–לאומי לאסטרונומיה )IAU( - פרופ' שי צוקר, יו"ר הוועדה הלאומית לאסטרונומיה > האיגוד הבין–לאומי לגאודזיה ולגאופיזיקה )IUGG( - פרופ' קולין פרייס, יו"ר הוועדה הלאומית לגאודזיה ולגאופיזיקה > האיגוד הבין–לאומי לכימיה טהורה ושימושית )IUPAC( - פרופ' אהוד קינן, יו"ר הוועדה הלאומית לכימיה טהורה ושימושית > האיגוד הבין–לאומי למדעי הרדיו )URSI( - פרופ' אהוד היימן, יו"ר הוועדה הלאומית למדעי הרדיו 106 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 5 > קשרים ביןˆלאומיים > האיגוד הבין–לאומי לפיזיקה טהורה ושימושית )IUPAP( - פרופ' ירון עוז, יו"ר הוועדה הלאומית לפיזיקה טהורה ושימושית > האיגוד הבין–לאומי לחקר המוח )IBRO( - פרופ' ידין דודאי, יו"ר הוועדה הלאומית לחקר העצב > האיגודהבין–לאומילמדעיםביולוגיים)IUBS(-פרופ'יוסילויה,יו"רהוועדההלאומיתלמדעיםביולוגיים > האיגוד הבין–לאומי לגאוגרפיה )IGU( - פרופ' מיכאל סופר, יו"ר הוועדה הלאומית לגאוגרפיה > האיגוד הבין–לאומי לקריסטלוגרפיה )IUCr( - פרופ' עודד ליבנה, יו"ר הוועדה הלאומית לקריסטלוגרפיה > האיגוד הבין–לאומי למכניקה תאורטית ושימושית )IUTAM( - פרופ' מיילס רובין, יו"ר הוועדה הלאומית למכניקה תאורטית ושימושית > האיגוד הבין–לאומי להיסטוריה ולפילוסופיה של המדע )IUHPST( - פרופ' נח עפרון, יו"ר הוועדה הלאומית להיסטוריה ולפילוסופיה של המדע > האיגוד הבין–לאומי למתמטיקה )IMU( - פרופ' גיל קלעי, יו"ר הוועדה הלאומית למתמטיקה > האיגודהבין–לאומילמדעיםפיזיולוגיים)IUPS(-פרופ'אסתרשהמי,יו"רהוועדההלאומיתלמדעיםפיזיולוגיים > האיגודהבין–לאומילביוכימיהולביולוגיהמולקולרית)IUBMB(-פרופ'יוסףירדן,יו"רהוועדההלאומית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית > האיגוד הבין–לאומי לביופיזיקה טהורה ושימושית )IUPAB( - פרופ' אירית שגיא, יו"ר הוועדה הלאומית לביופיזיקה טהורה ושימושית > האיגוד הבין–לאומי לפרמקולוגיה בסיסית וקלינית )IUPhar( - פרופ' פרנצ'סקה לוי–שפר, יו"ר הוועדה הלאומית לפרמקולוגיה בסיסית וקלינית > האיגודהבין–לאומילמדעיהגאולוגיה)IUGS(-פרופ'יגאלאראל,יו"רהוועדההלאומיתלמדעיהגאולוגיה > האיגוד הבין–לאומי לאימונולוגיה )IUIS( - פרופ' עמוס עציוני, יו"ר הוועדה הלאומית לאימונולוגיה > האיגודהבין–לאומילמיקרוביולוגיה)IUMS(-פרופ'אליאורהרון,יו"רהוועדההלאומיתלמיקרוביולוגיה > האיגוד הבין–לאומי למדעי התזונה )IUNS( - פרופ' אליוט בארי, יו"ר הוועדה הלאומית למדעי התזונה ועדות בין–תחומיות ויושבי ראש הוועדות הלאומיות הקשורות אליהן > הוועדה לחקר החלל )COSPAR( - פרופ' מוריס פודולק, יו"ר הוועדה הלאומית לחקר החלל > הוועדה לנתונים מדעיים וטכנולוגיים )CODATA( - פרופ' ניב אחיטוב, יו"ר הוועדה הלאומית לנתונים מדעיים וטכנולוגיים > הוועדה המדעית לפיזיקה של הארץ והשמש )SCOSTEP( - פרופ' סמי קופרמן, נציג ישראל > הוועדה המדעית לחקר האוקיאנוגרפיה )SCOR( - חבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה, הוועדה המדעית לחקר הימים > הוועדההבין–לאומיתלחקרהרביעון)INQUA(-ד"ראהובהאלמוגי,יו"רהוועדההלאומיתלחקרהרביעון > הוועדה לתוכנית הבין–לאומית לגאוספרה–ביוספרה )IGBP( - פרופ' דן יקיר, יו"ר הוועדה הלאומית לחקר הגאוספרה והביוספרה > הוועדה המדעית של התוכנית הבין–לאומית למדעי הגאולוגיה - ד"ר זאב בנימין בגין, חבר הוועדה 107 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מדענים ישראלים נושאי תפקידים בכירים בICSU– > פרופ' יהודה שבח - יו"ר הוועדה לכימיה של קרקע ומים של האיגוד הבין–לאומי לכימיה טהורה ושימושית )IUPAC( > לשעבר נשיא האקדמיה פרופ' מנחם יערי - חבר בוועדה לחופש ואחריות במדע )ICSU/CFRS( > פרופ' ניב אחיטוב - חבר מועצת הוועדה לנתונים מדעיים וטכנולוגיים )CODATA( > פרופ' ג'ון אדלר, פרופ' דוד גרשוני, פרופ' איתמר פרוקצ'יה ופרופ' אדריס תיתי - חברי הוועדות המרכזיות של האיגוד הישראלי לפיזיקה טהורה ושימושית )IUPAP( > פרופ' זאב לוין - נשיא המועצה הבין–לאומית לעננים ומשקעים )ICCP( > פרופ' לסלי בנקס–סילס - חברת הנהלה בוועדת הקונגרסים של האיגוד הבין–לאומי למכניקה תאורטית ושימושיתIUTAM() > פרופ' דן יקיר - חבר המועצה המדעית של התוכנית הבין–לאומית לגאוספרה–ביוספרה )IGBP( > פרופ' אליאורה רון - נשיאת האיגוד הבין–לאומי למיקרוביולוגיה )IUMS( > פרופ' נח ברוש - סגן נשיא המחלקה לחלל ואסטרופיזיקה של אנרגיות גבוהות של האיגוד הבין–לאומי לאסטרונומיה)IAU( > פרופ' פרנצ'סקה לוי–שפר - חברה בוועד המנהל ונשיאת המשנה של IUPhar ומייסדת ויו"ר תחום האימונופרמקולוגיה בIUPhar– איגוד האקדמיות הבין–לאומי UAI( – Internationale Académique )Union תפקידו של האיגוד לקדם שיתוף פעולה בין–לאומי בתחומי מחקר במדעי הרוח והחברה. חברות בו יותר משלושים מדינות. האקדמיה משתתפת בכמה מפעלים של האיגוד, ובהם המפעלים לתולדות עם ישראל ותרבותו ולתולדות ארץ ישראל, מפת האימפריה הרומית, קטלוג האומנות היהודית, כתבי אבן רשד ועוד. חברת האקדמיה פרופ' מרגלית פינקלברג ייצגה את האקדמיה במועצה הכללית של הUAI–בטוקיו באוקטובר 2017. בתוקף היותו לשעבר נשיא האיגוד השתתף חבר האקדמיה פרופ' שאול שקד בישיבות הוועד המנהל ובמועצות הכלליות של הארגון בפריז ובדרום–קוריאה בשנת 2018 ובשנת .2019 כל האקדמיות האירופיות ALLEA( – Academies European )All ארגון זה, שנוסד בשנת 1994, משמש גוף מקשר ומתאם בין האקדמיות. האקדמיה הישראלית פועלת בו במעמד של חברה מייסדת. לשעבר נשיא האקדמיה פרופ' מנחם יערי נבחר להנהלת הארגון לשנים -2012 2014, ולאחריו, משנת 2015, הייתה נשיאת האקדמיה דאז פרופ' רות ארנון חברה בוועד המנהל של הארגון. כיום פרופ' ארנון ונשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן מייצגות יחד את האקדמיה בישיבות המועצה הכלליות של הארגון.פרופ'ארנוןהשתתפהבמועצההכלליתשלהארגוןשהייתהבחודשמאי2018בסופיהשבבולגריה. הוועדההבין–אקדמיתלנושאיםבין–לאומייםIAP( – Issues International on Panel )InterAcademy הוועדה נוסדה בעקבות הוועידה העולמית בנושא אוכלוסיית העולם, שהתקיימה בניו דלהי בשנת 1993. היא משמשת רשת לא פורמלית של אקדמיות ועושה להגברת מודעותו של הציבור לענייני מדע. 108 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 5 > קשרים ביןˆלאומיים אקדמיה אירופית Europaea( )Academia האקדמיה היא ארגון לא–ממשלתי הפועל כאקדמיה כלל–אירופית. עם חבריה נמנים 20 מחברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הפורום האסטרטגי האירופי לתשתיות מחקר )European Strategy Forum on Research Infrastructures – ESFRI( לאקדמיה מעמד של חברה מן החוץ בתוכנית המסגרת המדעית השביעית של האיחוד האירופי. פרופ' משה דויטש מייצג את האקדמיה בפורום האסטרטגי האירופי לתשתיות מחקר. התאחדות האקדמיות והחברות המדעיות באסיה )Association of Academies and Societies of Sciences in Asia – AASSA( ישראל נמנית עם מייסדי התאחדות האקדמיות והחברות המדעיות באסיה, המשמשת גוף מקשר ומתאם בין האקדמיות ביבשת זו. לשעבר נשיאת האקדמיה פרופ' רות ארנון כיהנה בעבר כנשיאת הארגון. הרשת הבין–לאומית לזכויות האדם של אקדמיות וחברות מלומדים )The International Human Rights Council of Academies and Scholarly Societies( לשעבר נשיא האקדמיה פרופ' מנחם יערי מייצג את האקדמיה ברשת. רשת האקדמיות של אירופה והים התיכון Network Academies Mediterranean (European [EMAN] – Inter-Academic Group for Development) האקדמיה נמנית עם מייסדיה של הרשת, אשר הוקמה ביוזמת האקדמיה הצרפתית למדעים. הקבוצה שמה לה למטרה להדק את הקשרים בין המדע להתנהגות המדעית המקצועית ובין המדע לציפיות חברתיות; להפיץ ידע מדעי בקרב החברה בתוך כדי שמירה על איכות מדעית באווירה חסרת פניות ועצמאית. חבר האקדמיה פרופ' פרידמן מייצג את האקדמיה במועצה הכללית של הרשת, וב־יוחנן2016 הוא נבחר לסגן נשיא הארגון. פרופ' פרידמן יזם פרויקט אשר מטרתו לקטלג ספרות עברית שתורגמה לערבית וספרות ערבית שתורגמה לעברית. באוקטובר 2018 השתתף פרופ' פרידמן בכינוס של הארגון שנערך במונטנגרו בנושא Technology Culture, Humanism , ונוסף על זה הרצה באקדמיה למדעים של מונטנגרו.and האקדמיה למדעים לעולם המתפתח TWAS( – Sciences of Academy World )The האקדמיה למדעים לעולם המתפתח נוסדה בשנת 1983 בטריאסטה שבאיטליה. מיוצגים בה טובי המדענים מן העולם המתפתח. מטרתה לעודד מצוינות במדע ב"העולם הדרומי". לוועידות הדו־שנתיות של מוזמנים נציגי אקדמיות מכל העולם.TWAS עוד ארגונים בין–לאומיים שהאקדמיה למדעים פעילה בהם > הארגון הבין–לאומי לטלסקופ סולרי אירופי רחב )LETS( > החברההאירופיתלפיזיקהEPS( – Society Physical )European 109 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 6 מלגות ומענקים 111 דין וחשבון שנתי >תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: גן המדע בבית האקדמיה 112 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 6 מלגות ומענקים 6.1>תוכניתמלגותאדמס תוכנית מלגות אדמס היא מפעל משותף לאקדמיה ולמר מרסל אדמס מקנדה. מר אדמס ייסד את קרן המלגות באקדמיה בשנת 2005, והן מיועדות לתלמידי מחקר במדעי הטבע, במדעי החיים, במתמטיקה, במדעי המחשב ובהנדסה. עד כה זכו במלגות 135 חוקרים ישראלים צעירים ומבטיחים ב15– מחזורים. המלגות מוענקות מדי שנה לשמונה תלמידי מחקר צעירים למן השנה השנייה ללימודיהם לתואר דוקטור ולתקופה של עד ארבע שנים אקדמיות רצופות. את המועמדים למלגה מציעים המוסדות האקדמיים מקרב תלמידיהם, והמלגאים זכאים לפטור מלא משכר הלימוד. עד שנת 2017 היה סכום המלגה 27,000 דולר לשנה. משנת 2018/19 מהמחזור ה14–,, סכום המלגה הוא 100,000 ש"ח לשנה. נוסף על כך, כל מלגאי זכאי ל3,000– דולר לשנה לצורך השתתפות פעילה בכינוסים מדעיים ובסדנאות לימודים בחו"ל ולצורך שיתוף פעולה מדעי או לנסיעה לריאיון למשרת בתר–דוקטורט בחו"ל. בשנים 2018-2015 עמד חבר האקדמיה פרופ' מוטי שגב בראש ועדת ההיגוי והשיפוט של תוכנית מלגות אדמס. משנת עומד בראש הוועדה חבר האקדמיה פרופ' משה אורן.2018/19 תהליך הסינון הקפדני שמפעילות האוניברסיטאות והוועדה המקצועית של האקדמיה לתוכנית המלגות מבטיח כי מקבליהן הם חוד החנית של החוקרים במדינת ישראל בתחומי המחקר שבהם המלגות מוענקות. באתר המרשתת הדו–לשוני של מלגות אדמס יש מידע כללי על התוכנית, ובו קולות קוראים, הנחיות להגשת בקשה למלגה וכן עמוד אישי לכל מלגאי ובוגר התוכנית. באתר גם דיווח מפורט על פעילויות התוכנית הרצאות, סמינרים, כינוסים וסיורים.- מתוך 135 המלגאים עד היום, 99 הם גברים ו הן נשים.36– 113 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים חלוקה לפי תחומים אקדמיים הנדסתאווירונאוטיקהוחלל)1( אנרגייהסולרית)1( אבולוציה)1( אקולוגיה)2( רפואהומדעיהחיים33() הנדסתמבנים)1( הנדסתמכונות)2( ננוˆמדע)2( כימיה)13( מתמטיקה)12( סה״כ 135 מלגאים הנדסתחשמל)16( מדעיהמחשב)26( פיזיקה)25( למלגאי אדמס, החוקרים הצעירים המצטיינים בישראל, הישגים מרשימים במחקר, ומחקריהם, ממצאיהם והישגיהם מתפרסמים בכתבי עת בולטים כמו ,Science PNAS ו . הם מתקבלים להכשרות בתר–Cell– דוקטורט במוסדות הנבחרים בחו"ל, כגון ,Harvard ,Princeton ,MIT ,Yale Institute Broad The, ומבוקשים כחברי סגל צעירים באוניברסיטאות בארץ ובעולם. לחיזוק הקשר בין מלגאי אדמס בעבר לאלה שבהווה ולגיבוש קהילייה מדעית צעירה בישראל, האקדמיה יוזמת פעילויות שונות, ובהן סדנאות, סיורים לימודיים, הרצאות אורח של מדענים ידועי שם, כינוס שנתי וסמינר שנתי. הפעילויות מתקיימות לרוב בבית האקדמיה, ובמסגרתן נפגשים מלגאי כל המחזורים. ב23– במאי 2018 השתתפו מלגאי ובוגרי אדמס בסיור ברמת הגולן בהדרכתם של פרופ' רוני קוזלוב, פרופ' לכימיה תאורטית באוניברסיטה העברית בירושלים, ושל שרית זהבי, מקימת מרכז אלמא למחקר וחינוך, אשר שירתה 15 שנה במודיעין הצבאי והתמחתה בגזרת הצפון. פרופ' קוזלוב תיאר את חוויותיו ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, ושרית הסבירה את האתגרים הביטחוניים העכשוויים בגבול הצפוני. מלגאי אדמס במהלך סיור ברמת הגולן 114 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 6 > מלגות ומענקים מימין: יו"ר ועדת ההיגוי והשיפוט פרופ' מוטי שגב, נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, מחזור 14 של מלגאי אדמס, רכזת מלגות אדמס בתˆשבע שור ופרופ' פרץ לביא, בסמינר אדמס סמינר אדמס לשנת תשע"ח התקיים ב25– ביוני 2018 בהשתתפות ד"ר ג'וליאן אדמס, בנו של מר מרסל אדמס ויו"ר ומנכ"ל של חברת גמידה סל, שפיתח את וולקייד, תרופה לסרטן. נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן נשאה דברים, יו"ר ועדת המלגות פרופ' מוטי שגב בירך, והמרצה האורח פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, פרופ' לפסיכיאטרייה ביולוגית ואחד המייסדים של רפואת השינה, הרצה על "הגיבורים שלי בחקר השינה". בטקס הענקת המלגות נשא דברים ד"ר ג'וליאן אדמס בשם משפחת אדמס. לאחר מכן הייתה מסיבת גן, ונשיאת האקדמיה הרימה כוסית לכבוד יום הולדתו ה של מר אדמס.98– ב6– בפברואר 2019 נערך באקדמיה כינוס אדמס השנתי, בהשתתפות מלגאי אדמס פעילים מכל האוניברסיטאות בישראל. המלגאים הגיעו מכל רחבי הארץ ליום שכלל הרצאות בתחומי מדע מגוונים והזדמנות להכיר עמיתים מקהילת המדענים הצעירים בישראל. המשתתפים שמעו ברכות מפי היו"ר הנכנס של ועדת ההיגוי של תוכנית מלגות אדמס, חבר האקדמיה פרופ' משה אורן, דברי פתיחה מפי סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל והרצאות של חברי האקדמיה פרופ' נעמה ברקאי, חברה חדשה בוועדת ההיגוי של תוכנית מלגות אדמס, פרופ' יוסף ירדן, פרופ' אילון לינדנשטראוס, פרופ' יואל רק והיו"ר היוצא של הוועדה פרופ' מוטי שגב. פרופ'רקמדריךאתמלגאיאדמסבתערוכה"נתיבהמאובנים". עם סיום היום נהנו המלגאים מסיור בתערוכה "נתיב המאובנים:העדותלאבולוצייתהאדם",המוצגתבימיםאלובביתהאקדמיה,בהדרכתושלהאוצרפרופ'רק. 115 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים השנה נערך סמינר אדמס ב7– במאי בבית האקדמיה בהשתתפות בנו של מר מרסל אדמס - מר סילבן אדמס - ואשתו מרגרט, שעלו ארצה לפני שנתיים, ובהשתתפות בתו גב' לינדה אדמס–טרוי. המרצה האורח היה פרופ' שי אפרתי, מנהל מרכז סגול לרפואה היפרבארית ומחקר, מנהל המחלקה הנפרולוגית ומנהל מחקר ופיתוח במרכז הרפואי אסף הרופא ופרופ' בבית הספר לרפואה על שם סאקלר ובבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. פרופ' אפרתי הרצה על "גישה חדשה לטיפול בפגיעות מוחיות". אלה שמונת תלמידי המחקר שזכו במלגות אדמס לשנת תש"ף: רון אפרת, חקר המדבר, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב רנן גרוס, מתמטיקה, מכון ויצמן למדע רועי דן, כימיה, האוניברסיטה העברית בירושלים ירון לאופר, הנדסת חשמל, אוניברסיטת בר–אילן שי צסס, הנדסת חשמל, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל אביב קרניאלי, פיזיקה, אוניברסיטת תל אביב ליאור רותם, מדעי המחשב, האוניברסיטה העברית בירושלים אסיל שומר, הנדסה כימית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל לפרטים נוספים ראו באתר תוכנית מלגות אדמס www.adams.academy.ac.il 6.2>תוכניתמלגותרותארנון להכשרת בתר–דוקטורט בחו"ל לבוגרות תוכנית מלגות אדמס פרופ' רות ארנון, לשעבר נשיאת האקדמיה ויו"ר הוועדה לקידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה, החליטה לעודד חוקרות מצוינות המעוניינות להמשיך להכשרת בתר–דוקטורט בחו"ל ולתמוך בהן. להכשרת הבתר–דוקטורט בחו"ל חשיבות בקידום הקריירה האקדמית, וכדי להקל על חוקרות מצטיינות המתקשות לצאת להכשרה זו יזמה פרופ' ארנון קרן שנועדה לעודד את הבוגרות של תוכנית מלגות אדמס לנסוע לחו"ל ולהשלים את הכשרתן. בכל שנה תוכל אחת מבוגרות התוכנית לזכות במלגה בסך 20,000 דולר, שתינתן לה נוסף על מלגת הבתר–דוקטורט. את הזוכה בוחרת ועדת מלגות אדמס לפי הצטיינות במחקר. במחזור הראשון העניקה פרופ' ארנון שתי מלגות, אחת לבוגרת ותיקה, ד"ר סופיה בוחבוט–סיני מאוניברסיטת בר–אילן, שנסעה לבתר–דוקטורט באוניברסיטת יוטרכט שבהולנד, והשנייה לבוגרת חדשה, ד"ר רבקה בקנשטיין מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, שנסעה לבתר–דוקטורט באוניברסיטת הרוורד שבארצות הברית. במחזור השני נבחרה ד"ר שרון פליישר מאוניברסיטת תל אביב, כלת פרס רפפורט לשנת 2017 למחקר ביו–רפואי. ד"ר פליישר נסעה לבתר–דוקטורט במחלקה להנדסה ביו–רפואית באוניברסיטת קולומבייה שבארצות הברית. לא היו מועמדות למלגה בשנת תש"ף. 116 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 6 > מלגות ומענקים 6.3>תוכניתמלגותהאקדמיהלהבאתבתר‚דוקטורנטיםזריםלישראל האקדמיה ייסדה בשנת 2018 תוכנית יוקרתית להבאת בתר–דוקטורנטים מצטיינים מרחבי העולם לישראל. הטעם לכך הוא מספרם המצומצם של בתר–דוקטורנטים במעבדות המחקר בארץ (בעיקר במדעים ובהנדסה) לעומת הייצוג הבולט של בתר–דוקטורנטים בקרב עובדי מעבדות המחקר בעולם. לתוכנית הוקמה ועדת היגוי בראשות יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' איתמר וילנר. מטרות התוכנית הן למשוך חוקרים צעירים מצטיינים מרחבי העולם לבוא לישראל, להשתלב במעבדות המחקר שבה ולשמש מנוף לשיתופי פעולה בין– לאומיים; לחזק את המעבדות המובילות בישראל באמצעות חוקרים מצטיינים; לטוות קשרים מקצועיים ואישיים עם מדענים מצטיינים בתחילת דרכם בשאיפה שהם יובילו לשיתופי פעולה מחקריים בעתיד. ועדת ההיגוי הכינה את המתווה לפעילות תוכנית המלגות, והאקדמיה מינתה ועדת שיפוט לבחירת הזוכים במלגה בראשות חבר האקדמיה פרופ' מוטי שגב. בוועדה חברים חברי אקדמיה, חברי סגל מקשת רחבה של תחומים אקדמיים במדעי הטבע ממגוון האוניברסיטאות בישראל וכן מדען בולט מחו"ל (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 10 "ועדות האקדמיה"). את המועמדים למלגה הציעו נשיאי האוניברסיטאות, הרקטורים וחברי האקדמיה. השנה, במחזור הראשון לתוכנית, העניקה האקדמיה תשע מלגות בתר–דוקטורט לחוקרים שאינם ישראלים, צעירים בני 33 ומטה בזמן הגשת הבקשה למלגה. הזוכים הם חוקרים מצטיינים בתחומי מדעי הטבע, המדעים המדויקים, הרפואה, מדעי החיים וההנדסה. הם קיבלו מלגה לשנתיים בסכום של 35,000 דולר לשנה. מימין: יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' איתמר וילנר, יו"ר ועדת השיפוט לבחירת בתרˆדוקטורנטים מצטיינים מחו"ל פרופ' מוטי שגב, חברי הוועדהוהמלגאיםבגינתהמדעשלהאקדמיה,באירועהשקתהמלגות 117 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים סיור בתרˆדוקטורנטים מחו"ל בעיר דוד במסגרת אירוע השקת התוכנית המלגאים הם אלה: Bernheim Aude Dr.- צרפת, משתלמת בגנטיקה מולקולרית אצל פרופ' רותם שורק במכון ויצמן למדע Fragione Giacomo Dr. - איטליה, משתלם באסטרופיזיקה אצל פרופ' ראם סרי באוניברסיטה העברית בירושלים Fu Afu Dr. - סין, משתלם בהנדסה ביו–רפואית אצל חבר האקדמיה פרופ' אהרן צ'חנובר בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל Ilgina Maria Dr. - לטווייה, משתלמת בביופיזיקה אצל פרופ' גלעד הרן במכון ויצמן למדע Matsedonsky Oleksii Dr. - אוקראינה, משתלם בפיזיקה תאורטית אצל פרופ' גלעד פרס במכון ויצמן למדע McClelland Harry Dr.- אנגלייה, משתלם בגֵאוביולוגיה אצל פרופ' איתי הלוי במכון ויצמן למדע Vincent Flora Dr. - צרפת, משתלמת במדעי הצמח והסביבה אצל פרופ' אסף ורדי במכון ויצמן למדע Volff von Niklas Dr.- גרמניה, משתלם בכימיה אצל פרופ' דוד מילשטיין במכון ויצמן למדע YueLiangDr.-סין,משתלםבכימיהאצלחברהאקדמיהפרופ'איתמרוילנרבאוניברסיטההעבריתבירושלים תוכנית המלגות כוללת מפגשים לא פורמליים שנועדו להכיר לקבוצת החוקרים הצעירים את האקדמיה ואת ישראל. אירוע ההשקה של התוכנית, שחל ביום שלישי 20 בנובמבר 2018, נפתח בסיור פרטי ומיוחד בעיר דוד בהדרכת המומחה ד"ר אייל מירון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר–אילן. את הבתר–דוקטורנטים ליוו חבר האקדמיה פרופ' שגב, יו"ר ועדת המלגות של האקדמיה ושלושה מחברי הוועדה. לאחר הסיור נפגשה הקבוצה בבית האקדמיה עם נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ועם יו"ר ועדת ההיגוי של התוכנית ויו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' איתמר וילנר. חבר האקדמיה פרופ' חיים סידר נשא לפני המשתלמים הרצאה בנושא "תרגום ספר החיים". נשיאת האקדמיה הביעה את תקוותה כי בעקבות השתלמותם בישראל יהפכו החוקרים הצעירים לשגרירים של רצון טוב למען המדע הישראלי. 118 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 6 > מלגות ומענקים לקראת סבב המלגות השני החליטה האקדמיה, בהמלצת ועדת השיפוט, לשפר את תנאי המלגה כדי להשוותה למלגות יוקרתיות אחרות. כיום זכאים למלגות התוכנית חוקרים שאינם בעלי אזרחות ישראלית ושאינם שוהים בישראל בזמן ההגשה, עד ארבע שנים מסיום הדוקטורט. המלגה ניתנת לשנתיים בסכום של 45,000 דולר לשנה. האקדמיה מממנת מחצית מסכום המלגה, ואת המחצית השנייה המלגאי מקבל מהאוניברסיטה המארחת כסכום תואם. הרקטורים של האוניברסיטאות מוזמנים להציע עד חמישה מועמדים כל אחד. ועדת השיפוט של האקדמיה בוחרת את הזוכים על בסיס הצטיינות מדעית בלבד. 6.4>פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמצטייניםבמדעיהטבעוההנדסה תוכנית פרסי בלווטניק למדענים צעירים הושקה בשנת 2018 באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשיתוף עם האקדמיה למדעים של ניו יורק ועם קרן משפחת בלווטניק. פרסי בלווטניק ניתנים למדענים צעירים מצטיינים בתחילת דרכם העצמאית במחקר. הפרסים מוענקים מדי שנה לשלושה חוקרים צעירים ומבטיחים באוניברסיטאות ישראליות בשלושה תחומים - מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה וכימיה - לציון הישגים יוצאי דופן ולעידוד מצוינות, מקוריות וחדשנות. סכום הפרס הוא100,000דולרבמענקבלתימוגבל אחדהפרסיםהגדוליםביותרשנוסדובשבילחוקריםבתחילתדרכם.- ועדת הפרס, המורכבת מחברי אקדמיה וממדענים ידועי שם, בחנה את המלצות האוניברסיטאות ובחרה את הזוכים לשנת 2019: פרופ' ארז ברג, פרופ' מורן ברקוביץ' וד"ר מיכל ריבלין. טקס הענקת הפרסים היה בחודש אפריל במוזיאון ישראל, ונשיאת האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ד"ר מרשה מק'נאט McNutt( Marcia Dr.), נשאה בו את ההרצאה המרכזית. בראש הוועדות המדעיות עמדו השנה חברי האקדמיה פרופ' איתמר וילנר, פרופ' עדי קמחי ופרופ' מוטי שגב. בראש המועצה המדעית המייעצת Council( Advisory Scientific) עומדים חבר האקדמיה וחתן פרס נובל פרופ' אהרן צ'חנובר ונשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים של ניו יורק אליס רובינשטיין. חבר האקדמיה פרופ' ידין דודאי מלווה את התוכנית מקצועית ומופקד על הקשר עם האקדמיה למדעים של ניו יורק. מימין:קןפולטון,מנכ"להאקדמיההלאומיתלמדעיםשלארצותהברית,פרופ'ניליכהןנשיאתהאקדמיה,מרלןבלווטניק,ד"רמרשהמק'נאט, נשיאתהאקדמיההלאומיתלמדעיםשלארצותהבריתועו"דאביפישר.צילום:ערןבארי 119 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בתמונה הימנית: זוכי פרסי בלווטניק לשנת , (מימין) פרופ' ארז ברג, ד"ר מיכל ריבלין ופרופ' מורן ברקוביץ'2019 בתמונה השמאלית: נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן נושאת דברים בטקס חלוקת פרסי בלווטניק. צילום: ערן בארי זוכי הפרס הצטרפו לקהילת חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים בארצות הברית, המונה כיום כמעט 200 זוכים. הם יוזמנו להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק, הנערך בניו יורק מדי קיץ, שבו מתכנסים חוקרים להחליף רעיונות חדשים ולבנות שיתופי פעולה חוצי תחומי דעת. 6.5>קרןבת שבעדהרוטשילד קרן בת–שבע דה רוטשילד לקידום המדע בישראל נוסדה כקרן פרטית שמורה, תחילה בניו יורק בשנת 1958, ואז בישראל - בשנת 1965. בשנת 1993 העבירה הברונית דה רוטשילד את הקרן לידיה של האקדמיה. מטרת קרן בת–שבע דה רוטשילד היא לקדם את המדע הבסיסי בישראל למען תושבי ישראל, ואת פעילותה המדעית מכוון חבר יועצים המורכב מחברי אקדמיה ומדענים ישראלים מכמה תחומי דעת. נשיא הקרן הוא סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל. הקרן תומכת בפעילויות מדע למיניהן, בייחוד בנושאים חדשניים הראויים לקידום בארץ. כדי לקדם את המחקר המדעי מפרסם חבר היועצים של הקרן את הקולות הקוראים של הקרן גם בעיתונות הכתובה, נוסף על פרסומם באוניברסיטאות. כמו כן הופץ קול קורא של מענקי נסיעה להשתלמות במעבדות בחו"ל על שם אהרן ואפרים קציר גם למנהלי בתי החולים בישראל. פעילות קרן בת–שבע דה רוטשילד לקידום המדע בישראל באה לידי ביטוי בדרכים אלה: 120 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 6 > מלגות ומענקים סמינרי בת–שבע דה רוטשילד סמינרי בת–שבע דה רוטשילד נועדו לפיתוח ולהעמקה של המחקר הבסיסי במדעי הטבע בתחומים החשובים למדינתישראל.הסמינריםאינםמכווניםלמלאאתצרכיהשלקבוצהמקצועיתמסוימתבתוךמוסדמסויםאלא לתמוך בפיתוח תחום מדעי חיוני לישראל ולאפשר לכל העוסקים בתחום זה במוסדות השונים לדון בו במשותף ולהפיק את התועלת המרבית מן הדיון. משום כך הקרן דורשת שהוועדה המארגנת של כל סמינר תורכב מאנשי מקצוע המייצגים שלושה לפחות ממוסדות המחקר העוסקים בתחום, וכי הסמינר יהיה פתוח למשתתפים מכל אוניברסיטאות המחקר ומכוני המחקר בארץ. על מגיש הבקשה להיות חבר סגל באוניברסיטת מחקר בישראל. משך הסמינר הוא ארבעה-חמישה ימים, והוא נערך במקום מבודד, מחוץ לכותלי המוסדות האקדמיים ומחוץ לעיר.ישהגבלהעלמספרהמרציםמחו"ל.סךהתמיכהבסמינרהואעד דולר.40,000 בחודש נובמבר אושרו הסמינרים האלה:2018 1. פרופ'יוסייובלמאוניברסיטתתלאביב סמינרבנושא:- Active Sensing across Species: From Bats and Rats to Dolphins and Humans הסמינרהיהבחודשפברואר2019במכוןויצמןלמדע. 2. פרופ'עמוסירוםמהטכניון-מכוןטכנולוגילישראל סמינרבנושא:- Avant-Garde Methods for Quantum Field Theory and Gravity הסמינרהיהבחודשפברואר2019בנצרת. 3. פרופ'כרמלרוטשילדמהטכניון-מכוןטכנולוגילישראל סמינרבנושא:- Novel Concepts in Photonics Research הסמינרהיהבחודשפברואר2019בעיןגדי. 4. ד"ראוריאדםמהאוניברסיטההעבריתבירושלים סמינרבנושא:- Climate and Wave Dynamics הסמינריהיהבחודשספטמבר2019במרכזהבין–אוניברסיטאיבאילת. 5. פרופ'עדיאריהמאוניברסיטתתלאביב סמינרבנושא:- Nonlinear Metamaterials and Photonic Crystals הסמינריהיהבחודשספטמבר2019בקיבוץהגושרים. 6. פרופ'אליארמהממכוןויצמןלמדע סמינרבנושא:- Non-Apoptotic Roles of Apoptotic Proteins הסמינריהיהבחודשספטמבר2019במכוןויצמןלמדע. 7. פרופ'כרמליוחאימהטכניון-מכוןטכנולוגילישראל סמינרבנושא:- Socio-Technological Evolution of the Human Species: Is Humanity Undergoing an Evolutionary Transition? הסמינריהיהבחודשספטמבר2019בקיבוץהגושרים. 8. פרופ'דורוןפפומאוניברסיטתבן–גוריוןבנגב סמינרבנושא:- Strong Bond Activation הסמינריהיהבחודשאוקטובר2020בעיןגדי. 121 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים סדנאות בת–שבע דה רוטשילד סדנאות בת–שבע דה רוטשילד נועדו לקידום נושאי מחקר חדשניים בעלי אופי בין–תחומי באמצעות איחוד כוחות מחקריים מהאוניברסיטאות בארץ ויצירת תשתיות מדעיות חדשות. למחקר הבין–תחומי מקום מרכזי במדע, והקרן רואה חשיבות רבה בקידומו. אפשר להציע סדנאות בין–תחומיות הן במדעי הטבע והן במדעי הרוח והחברה בתחומים שיש להם זיקה ניכרת למדעי הטבע. על הוועדה המארגנת של כל סדנה לכלול אנשי סגל המייצגים שלושה לפחות ממוסדות המחקר בישראל. על מגיש הבקשה להיות חבר סגל באוניברסיטת מחקר. משך הסדנה הוא יומיים. סך התמיכה בסדנה הוא עד דולר.10,000 בשנת תשע"ט לא אישרה הקרן הצעות לסדנאות. עמיתי בת–שבע דה רוטשילד תוכנית עמיתי בת–שבע דה רוטשילד נועדה להזמנת מדענים מהמעלה הראשונה מרחבי העולם לביקור בישראל למפגשים עם מדענים וסטודנטים ישראלים לחילופי ידע, דעות ורעיונות בתחום התמחותם. על המועמד להיות מתחום מדעי הטבע, ועל תוכנית הביקור המיועדת לו לכלול ביקורים בשלושה מוסדות אקדמיים לפחות. סך התמיכה בביקור עמית בת–שבע דה רוטשילד הוא עד 5,000 דולר. עמיתי בת–שבע דה רוטשילד שאושרו השנה הם אלה: .1 Holt D. Robert Prof.-המרכזללימודיםאפריקניים,אוניברסיטתפלורידה .2 Lemaitre Bruno Prof.-המכוןהפדרליהשווייצרילטכנולוגיהבלוזאן .3 Parekh Anant Prof.-המחלקהלפיזיולוגיה,אוניברסיטתאוקספורד .4 Summers Adam Prof. - Laboratories Harbor Friday,אוניברסיטתושינגטון .5 Varnek Alexandre Prof.-המחלקהלכימיה,אוניברסיטתשטרסבורג .6 Vendruscolo Michele Prof.-המחלקהלכימיה,אוניברסיטתקמברידג' מענקי השתלמות על שם אהרן ואפרים קציר מענקי השתלמות על שם אהרן ואפרים קציר נועדו להשתלמות קצרה (חודש עד חודשיים) במחקר ובשיטות עבודה במעבדות מובילות בעולם בתחומים של מדעי החיים, מדעים מדויקים והנדסה. המענקים מיועדים לדוקטורנטים מכל האוניברסיטאות בישראל וכן לחוקרים בעלי תואר PhD ולבעלי תואר MD עד עשר שנים מקבלת התואר. עדיפות ניתנת לחוקרים צעירים אשר אין עומדת לרשותם קרן השתלמות. השנה קיבלו את המענק: 1. אבשלוםאופנרמהטכניון-מכוןטכנולוגילישראל,זכהלמענקהשתלמותלביקור בand–MathematicsAppliedDepartmentof TheoreticalPhysics(DAMTP),UniversityofCambridge 122 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 6 > מלגות ומענקים 2. ד"רפלאביבידלמהאוניברסיטההעבריתבירושלים,זכתהלמענקהשתלמותלביקור בUniversity– Harvard Biology, Cellular and Molecular of Department 3. ד"ראריקברגמןמאוניברסיטתבר–אילן,זכהלמענקהשתלמותלביקור בUniversity– Physics,Yale Applied of Department 4. ד"רנופרכרמלימהטכניון-מכוןטכנולוגילישראל,זכתהלמענקהשתלמותלביקור בOxford– of University Science, Computer of Department 5. רג'אמרג'יהמהטכניון-מכוןטכנולוגילישראל,זכהלמענקהשתלמותלביקור בUniversity– Princeton Physics, of Department 6. מיכאלקלוז'נימהאוניברסיטההעבריתבירושלים,זכהלמענקהשתלמותלביקור בUniversity– Cornell Biology, Evolutionary and Ecology of Department 7. ד"רדנהרובי–לויממכוןויצמןלמדע,זכתהלמענקהשתלמותלביקור בAngeles– Los California, of University Institute, Research Brain 8. סונדרהתורג'מןמהאוניברסיטההעבריתבירושלים,זכתהלמענקהשתלמותלביקור בMaine– of University Agriculture, and Food of School 6.6>הקרןלקידוםמדעיהרוחוהחברה פעילות הקרן למען קידום המחקר בישראל באה לידי ביטוי בתמיכה כספית בסמינרים, בסדנאות למחקר בין–תחומי, בתוכנית עמיתים ובתוכנית השתלמויות. ועדת האקדמיה - בראשותו של חבר האקדמיה פרופ' אבנר הולצמן ועימו חברי הוועדה: לשעבר חברת האקדמיה הצעירה פרופ' ליאת איילון, חבר האקדמיה פרופ' יורם בילו, חברת האקדמיה פרופ' נעמה גורן–ענבר, לשעבר חבר האקדמיה הצעירה פרופ' אורן גזל–אייל וחבר האקדמיה פרופ' דוד שולמן מובילה את פעילות הקרן.- החל ממחזור ההגשות לשנת הלימודים תש"ף יאוחדו מסלולי הסמינרים והסדנאות למסלול של כינוסים. במסלול זה המימון המרבי הוא 30,000 דולר. בשל הדרישה הגבוהה, שמתבטאת במספר גדול של בקשות למימון, הצליחה האקדמיה להגדיל את תקציב הקרן במידה ניכרת. סמינרים הקרן מממנת סמינרים במחקר במדעי הרוח והחברה, שיביאו להעמקת הידע בישראל בתחומים שבחזית המדע ולהחלפת מידע ורעיונות. בסמינרים מלמדים מדענים בכירים מישראל ומחו"ל. הסמינרים אינם מכוונים למלא את צרכיה של קבוצה מקצועית אחת בתוך מוסד אחד אלא מאפשרים לכל העוסקים במחקר בתחום מסוים במוסדות השונים לדון בו במשותף ולהפיק את התועלת המרבית מן הדיון. 123 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משום כך הקרן דורשת שהוועדה המארגנת של כל סמינר תורכב מאנשי מקצוע המייצגים שניים לפחות ממוסדות המחקר העוסקים בתחום, וכי הסמינר יהיה פתוח למשתתפים מכל אוניברסיטאות המחקר ומכוני המחקר בישראל. את הסמינר יש לערוך בתנאים המאפשרים לימוד נושא מתוך יצירת מגע רצוף בין התלמידים, החוקרים הצעירים והמדענים הישראלים לבין המדענים המוזמנים מחו"ל. לשם יצירת תנאים כאלה רצוי שהסמינר ייערך מחוץ למוסדות המשתתפים. משך הסמינר ארבעה-חמישה ימים. נוסף על הרצאות פתוחות לקהל יש במשך כל זמן הסמינר מפגשים ודיונים בין המרצים לבין קבוצות קטנות של תלמידים, אשר מתפנים לזמן זה מעיסוקיהם האחרים. כך יכולים המרצים האורחים להכיר את התלמידים היכרות אישית, לעמוד על טיבם ולבנות קשרים ושיתופי פעולה. סך התמיכה בסמינר הוא עד דולר.40,000 ביוני הוחלט לממן את הסמינרים האלה:2018 Josephus between the Bible and the Mishnah: An Interdisciplinary Seminar .1 פרופ' מיכאל אביעוז מאוניברסיטת בר–אילן וד"ר מאיר בן שחר מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עדסכוםשל דולר.20,000 TheClinicandtheBank–TowardsaBioethicsoftheInformationRevolutioninMedicine .2 ד"ר חגי בועז ממכון ון ליר, פרופ' נדב דוידוביץ' מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, ד"ר לימור סממיאן דרש מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' נח עפרון מאוניברסיטת בר–אילן ופרופ' דני פולק מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב. עד סכום של דולר.20,000 סדנאות למחקר בין–תחומי הקרן מממנת סדנאות בין–תחומיות שנועדו להפגיש מדענים ישראלים מתחומי דעת שונים לליבון סוגיות מדעיות מכמה היבטים וכן לקדם שיתופי פעולה בין המדענים. למחקר בין–תחומי מקום מרכזי במדע. הקרן רואה חשיבות רבה בקידומם של נושאי מחקר חדשניים בעלי אופי בין–תחומי באמצעות קיבוצם של כוחות מחקריים מהאוניברסיטאות בישראל ויצירת "תשתיות מדעיות" חדשות. הסדנאות עוסקות בנושאים במדעי הרוח והחברה וכן בנושאים במדעי הטבע שיש להם זיקה ברורה למדעי הרוח והחברה. על נושא הסדנה להיות חדשני ובעל אופי בין–תחומי. בוועדה המארגנת של הסדנה יש אנשי סגל משני מוסדות מחקר לפחות בישראל. משך הסדנה הוא יומיים. משתתפי הסדנה הם כעשרים חוקרים מתחומי מדע שונים וכעשרים סטודנטים לתארים מתקדמים מכמה מוסדות מחקר בישראל. ניתן להזמין מחו"ל עד שמונה חוקרים מהמעלה הראשונה שירצו בנושא. מספר זה כולל talks contributed וtalks– . ניתן להגיש בקשה להזמנת עד שני חוקרים נוספים מחו"ל כעמיתים.invited 124 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 6 > מלגות ומענקים הסדנה בנויה מהרצאות וממפגשים לא פורמליים של המשתתפים ומתקיימת במתכונת שמאפשרת מגע רצוף בין משתתפי הסדנה. יש לערוך את הסדנה בתנאים המאפשרים לימוד נושא מתוך יצירת מגע רצוף בין הסטודנטים, החוקרים הצעירים והמדענים הישראלים לבין המדענים המוזמנים מחו"ל. לשם יצירת תנאים כאלה רצוי לערוך את הסדנה מחוץ למוסדות המשתתפים. סך התמיכה בסדנה הוא עד 10,000 דולר. לאחר כמה שנים אפשר להגיש בקשה לסדנה נוספת באותו נושא. כל חבר סגל בכיר במוסד להשכלה גבוהה בישראל המוכר במל"ג זכאי להגיש בקשה למימון סדנה. ביוני הוחלט לממן את הסדנאות האלה:2018 Justice, Responsibility and Labor Rights in the Global Era .1 פרופ' יוסי דהאן מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ד"ר חנה לרנר מאוניברסיטת תל אביב וד"ר פאינה מילמן–סיווןמאוניברסיטתחיפה. עדסכוםשל דולר.10,000 2. נפגשים כדי להציל חיים: סדנה בנושא ״תוכניות התערבות ומחקר למניעת אובדנות בקרב תלמידי מערכות בישראלובעולם״החינוך פרופ' ענת ברונשטיין קלומק מהמרכז הבינתחומי הרצליה, ד"ר אורלי הבל ממכללת לוינסקי לחינוך, ד"ר ניר מדג'רמאוניברסיטתבר–אילןוד"ראלהשראלמחלבממכללתלוינסקילחינוך. עדסכוםשל דולר.9,880 תוכנית העמיתים הקרן מממנת הזמנת מדענים מהמעלה הראשונה מרחבי העולם לישראל לכמה ימים כדי שייפגשו עם מדענים וסטודנטים ישראלים להחלפת ידע, דעות ורעיונות בתחום התמחותם. התוכנית מיועדת למדענים מתחומי מדעי הרוח והחברה בלבד. המלגה ניתנת עד לסכום של 5,000 דולר. כל חבר סגל בכיר במוסד להשכלה גבוהה בישראל המוכר במל"ג זכאי להגיש בקשה להזמנת עמית. ביוני הוחלט לממן את ביקורי העמיתים האלה:2018 Mercedes García-Arenal .1 אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת חיפה. עד סכום של דולר.5,000 Anne Walters Robertson .2 אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים. עד סכום של דולר.3,750 Daniel Schwemer .3 אוניברסיטתתלאביב,האוניברסיטההעבריתבירושליםואוניברסיטתבר–אילן. עדסכוםשל דולר.3,390 125 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מענקי השתלמות המענקים נועדו להשתלמות במחקר ובשיטות עבודה בספרייה, בארכיב, במעבדה או במסגרת מתאימה אחרת בחו"ל למשך חודש עד חודשיים בתחום מדעי הרוח והחברה. המימון אינו לשם בחירת מקום לבתר–דוקטורט או לשם השתתפות בהשתלמות בתר–דוקטורט. אפשר להשתתף במהלך השהות בפעילות אקדמית אחרת (כינוס, סדנה או קורס), ובלבד שלא זו מטרתה הראשית של הנסיעה. על החוקר לחזור למוסד האקדמי בישראל מייד עם סיום תקופת ההשתלמות. סך כל מענק הוא עד 5,000 דולר, המיועדים לכיסוי הוצאות הנסיעה והשהייה. המענקים ניתנים לדוקטורנטים מכל מוסדות המחקר בישראל וכן לחוקרים בעלי תואר דוקטור עד עשר שנים מקבלת התואר. עדיפות ניתנת לחוקרים צעירים שאין עומדת לרשותם קרן השתלמות. את הבקשות למענקים מגישים עד חודשיים לפני תחילת ההשתלמות. בהערכת הבקשה נבחנים איכות המועמד, איכות הבקשה ואיכות המוסד המארח. ביוני הוחלט לממן את ההשתלמויות האלה:2018 1. ד"ריעליצחקי נסיעהלRobert– the at Society Civil Urban and Religion on Research for Center A. Fox Leadership Program of the University of Pennsylvania. עדסכוםשל5,000דולר. 2. אביהפרנקל נסיעה לספריות האוניברסיטה ולמכון המחקר לאשורולוגיה ולחיתיתולוגיה של אוניברסיטת לודוויג–מקסימיליאןשבמינכן. עדסכוםשל דולר.4,715 3. ד"רורדיתשוטן–הלל נסיעה לet– Médiévale d'Archéologie Laboratoire (AMU) Université Aix-Marseille Moderne en Méditerranée. עדסכוםשל5,000דולר. 4. ד"רעתליהשרגאי נסיעהלארכיוניםבוושינגטוןשבארצותהברית. עדסכוםשל דולר.4,920 126 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 6 > מלגות ומענקים 6.7>מלגותקרןפולקסבישראל קרן פולקס, שמרכזה בלונדון, מעניקה מלגות המיועדות לתלמידי רפואה הלומדים גם לקראת תואר שלישי במדעי החיים. מדי שנה בשנה מעניקה הקרן, באמצעות האקדמיה, מלגות לתקופה של עד שלוש שנים. סכום המלגה נע בין 1,200 ל לירות שטרלינג לשנה.2,000– אלה התלמידים שזכו במלגות קרן פולקס לשנת תשע״ט: איילת אלפרט–ג'רבי מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, יובל יוגב מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, אביב מזרחי–קליגר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תניה פיינסוד לוי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אלון פלד מאוניברסיטת תל אביב, ענבר שלומוביץ מאוניברסיטת תל אביב. אלה התלמידים שמלגתם נמשכת משנים קודמות: מקסים בז מהאוניברסיטה העברית בירושלים, דן וודוביץ מאוניברסיטת תל אביב, רני ורמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תומר מאירסון מאוניברסיטת בר–אילן, יהושע מוס מהאוניברסיטה העברית בירושלים, טל פאליק–מיכאלי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, נעים שאהין מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הילה שוורץ מאוניברסיטת תל אביב, עומר שוורצמן מאוניברסיטת תל אביב, ראמי שנאוי מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. 127 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 7 פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה 129 דין וחשבון שנתי >תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשערפרקזה: סימנייה הנושאת את סמליל האקדמיה 130 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פעילויות נוספות לקידום 7 מטרותיה של האקדמיה 7.1>האקדמיההצעירההישראלית האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הצטרפה למגמה הרווחת בעולם והקימה בנובמבר 2012 את האקדמיה הצעירה הישראלית. האקדמיה הצעירה פועלת עצמאית, בגיבויה ובסיועה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. חברי וחברות האקדמיה הצעירה הם אנשי ונשות מדע מצטיינים מהשורה הראשונה ובולטים בתחומם, המחויבים למעורבות ציבורית–חברתית פעילה בנושאים הקשורים בענייניה של האקדמיה. החברות והחברים החדשים נבחרים בידי חברי האקדמיה הצעירה על פי תקנון מוסכם. בבסיס בחירת החברים קיימת השאיפה לשמור על איזון דיסציפלינרי ועל ייצוג הולם של הקהילייה המדעית בישראל בכפוף לעקרון המצוינות כתנאי קובע. כהונת החברים והחברות היא לתקופה קצובה של ארבע שנים. עם מטרותיה של האקדמיה הצעירה נמנים קידום הקשר בין המערכת האקדמית בישראל לקובעי המדיניות ולחברה, קידום מעמד המדען והמדענית הצעירים בישראל, קידום יכולות מדעיות והתמודדות עם סוגיות בעלות חשיבות לאומית ובין–לאומית. בשנת 2018 בחרה האקדמיה הצעירה שמונה חוקרים וחוקרות חדשים: ד"ר חיים ביידנקופף, פרופ' אשרף בריק, ד"ר קארין כרמית יפת, פרופ' נועם מזרחי, פרופ"ח חגי פרץ, פרופ"מ אסיה רולס, ד"ר הילה שמיר וד"ר אילון שני. לאקדמיה הצעירה ועד מנהל הנבחר באספה הכללית של האקדמיה הצעירה, ובו שלושה חברים מתחומי דעת שונים: ד"ר אודי זומר (יו"ר), פרופ' מיכל בר–אשר סיגל ופרופ' אבי צדוק. הוועד המנהל מופקד על אלה: עידוד יוזמות ופעולות הנדרשות להשגת מטרות האקדמיה הצעירה; פיתוח תוכנית אסטרטגית; יישום החלטות האקדמיה הצעירה; ריכוז תוכניות ופעילויות, אישורן ותקצובן; קיום קשר עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועם גופים מרכזיים במערכת האקדמית והציבורית. מאז בחירתו הספיק הוועד המנהל לקיים פגישות עם מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה רן בר וצוותו, עם יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך ד"ר מירי שליסל, עם ראש מנהלת ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) דבורה מרגוליס ועוד. 131 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים קבלת חברים חדשים ופרדה מחברים פורשים במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, תל אביב, יוני 2018 במסגרת האקדמיה הצעירה פועלות כמה ועדות בתחומים שונים: הוועדה לקידום נשים הוועדה פועלת לשיפור מעמדן של המדעניות באקדמיה בישראל. הוועדה קיימה פגישות נפרדות עם יועצות הנשיא למגדר באוניברסיטאות השונות, עם פורום יועצות הנשיא, עם המועצה לקידום נשים ועוד. נוסף על זה, יו"ר הוועדה פרופ' מיכל בר–אשר סיגל התמנתה לחברה בוועדת האקדמיה במועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה. הוועדה סקרה את המדיניות המקובלת באוניברסיטאות בנוגע לגיוס נשים וקידומן וכן בנושא היריון ולידה לעניין ותק וקביעות. הוועדה יצרה קשר עם האחראית לנושא בAcademy– Young Global על מנת לבדוק אפשרות לשיתוף פעולה. העבודה האינטנסיבית של הוועדה הובילה ליום עיון שייערך ב2020– בנושא הוגנות מגדרית. החברים בוועדה הם פרופ' מיכל בר–אשר סיגל (יו"ר), ד"ר חיים ביידנקופף, ד"ר נטשה גורדינסקי, פרופ' נירית דודוביץ, פרופ' תומר וולנסקי, ד"ר אודי זומר, ד"ר קארין כרמית יפת, פרופ"ח חגי פרץ, פרופ' ליאת קוזמא, ד"ר הילה שמיר וד"ר אילון שני. ועדת השאלה בין ספרייתית הוועדה קידמה את הרעיון של רישות כלל הספריות האוניברסיטאיות במערך מתואם, אפקטיבי וזול, המאפשר שירותי השאלה בין–ספרייתיים. הוועדה שיתפה פעולה עם הוועדה המתמדת של מנהלי הספריות האוניברסיטאיות ויעצה לה. לאחר כתיבת מסמך המפרט את התוכנית ולאחר בניית התקציב הנדרש הושקה השנה תוכנית הרצה (פיילוט) שבה שירותי ההשאלה הבין–ספרייתיים בכל האוניברסיטאות בישראל הם ללא תשלום - סטודנטים וחברי סגל יכולים להזמין סריקות והשאלות מהארץ ומחו"ל בחינם. חברי הוועדה הם פרופ' תמי גיגר (יו"ר), פרופ' אלישבע באומגרטן ופרופ' ערן בוכבינדר. 132 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה ועדת תקשורת הוועדה עמֵלה על חיזוק הקשר בין האקדמיה הצעירה לתקשורת ולציבור. בשנה האחרונה ערכה הוועדה יום עיון בנושא "דרכים ופלטפורמות להנגשת ידע אקדמי" במכון ויצמן למדע וסדנת תקשורת המדע לדוקטורנטים מצטיינים בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. המשובים שהתקבלו מהמשתתפים על הכלים שהם רכשו במהלך יומיים של סדנה היו חיוביים מאוד. לכן הוחלט לערוך סדנה נוספת בטכניון ביוני 2019. כמו כן מדור "חוקרים פרטיים", בשיתוף Ynet, מוסיף ומתפרסם אחת לשבוע וזוכה לעשרות אלפי צפיות. חברי הוועדה הם פרופ' אילת ברעם–צברי (יו"ר), ד"ר ספי הנדלר, ד"ר אודי זומר, פרופ' ליאת קוזמא, ד"ר יעל שטרנהל ופרופ' מיכל שרון. סימולציות של ראיונות לתקשורת באולפנים באוניברסיטת חיפה ועדת סקר חוקרים וחוקרות בראשית דרכם האקדמית 2.0 האקדמיה הצעירה ערכה באפריל 2019 סקר שני בקרב חברי סגל אקדמי אשר החלו את עבודתם בעשר השנים האחרונות במסלול לקביעות באחת מאוניברסיטאות המחקר. הסקר הראשון נערך בשנת 2015, ומטרתו הייתה הבנת צורכיהם העיקריים של חוקרים וחוקרות בראשית דרכם האקדמית בישראל והכרת האתגרים העומדים בפניהם בשלב מוקדם זה של הקריירה האקדמית שלהם. תוצאות הסקר כונסו בדוח אשר תרם לשינוי מדיניות במוסדות השונים בנושאים כגון התחשבות בשעות הוראה להורים צעירים, שיפור שירותי הספרייה, חניכה של סגל חדש והגדלת תקציב הקרן לקשרי מדע (קק"מ). בדומה לסקר הראשון, תוצאות הסקר השני יוצגו גם לפני כל אחד מהנשיאים ומהרקטורים של האוניברסיטאות כדי להביא לשינויים נוספים במדיניות שיקלו על החוקרים בראשית דרכם האקדמית. 133 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת מדעי הרוח הוועדה עמלה על קידום מדעי הרוח באקדמיה במגוון מישורים. נציגות מהוועדה נפגשה עם פרופ' אלכס בליי, המדען הראשי של משרד המדע והטכנולוגיה, ועם צוותו ודנה איתם בקידום מדעי הרוח. בד בבד הוקם צוות חשיבה עם ד"ר אלכס אלטשולר, ראש תחום מדעי הרוח והחברה במשרד המדע והטכנולוגיה. הצוות מתכנן סדנה ביוני בנושא מדעי הרוח הדיגיטליים במבט ביקורתי.2019 בפברואר 2019 נערכה סדנה בבית האקדמיה בנושא "מתלמידים לחוקרים: כלים מעשיים להשתלבות בעולם האקדמי" בניהולן של פרופ' ליאת קוזמא ופרופ' מיכל בר–אשר סיגל. בסדנה השתתפו 40 דוקטורנטים מצטיינים מכל מוסדות המחקר בארץ, שבאו לשמוע על מלגות בתר–דוקטורט, יצירת קשרים אקדמיים בעולם הדיגיטלי, כתיבת הרצאות וקורות חיים, פרסומים ועוד. במשובים שהתקבלו לאחר הסדנה צוין שהיא הייתה בוגרהאקדמיההצעירהפרופ'יונתןבןˆדבנושאדבריםבמהלך הסדנה "מתלמידים לחוקרים". מעשירה מאוד וסיפקה כלים קריטיים לקידום הקריירה האקדמית.חברהוועדהפרופ'ניסיםאוטמזגיןהואחברגםבוועדתההיגוישלמל"גוות"תלקידוםמדעיהרוח. חברי הוועדה הם פרופ' ליאת קוזמא (יו"ר), פרופ' ניסים אוטמזגין, פרופ' ערן בוכבינדר, פרופ' מיכל בר–אשר סיגל, פרופ' עמית ברנשטיין, ד"ר נטשה גורדינסקי, ד"ר ספי הנדלר, פרופ' תומר וולנסקי, פרופ' נועם מזרחי וד"ר יעל שטרנהל. ועדת משחק החשיבה Mundus (המסע אל מונדוס)Expedition המשחק הובא מהאקדמיה הצעירה של הולנד, ומטרתו לחשוף ילדים מגיל שמונה לעקרונות המחקר במדעים המדויקים, מדעי הטבע, מדעי הרוח ומדעי החברה. המשחק תורגם לעברית ולערבית. בימים אלו הושלם סרטון הפתיחה למשחק, ונמשכים המאמצים להטמיע אותו בבתי הספר. חברי הוועדה הם פרופ' עודד הוד (יו"ר), פרופ' השאם אבו–ריא, פרופ' אבי צדוק ופרופ' מאיה שולדינר. לוחות מתוך המשחק ״המסע אל מונדוס״ 134 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה האקדמיה הצעירה כינסה כמה מפגשים בשנה האחרונה: בספטמבר 2018 היה מפגש של כל חברי הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה - בעבר ובהווה - בביתו של יו"ר הוועד המכהן ד"ר אודי זומר. בוגרי הוועד המנהל סיפרו על המקום שהאקדמיה הצעירה תופסת בחייהם האישיים והמקצועיים מאז פרישתם ושיתפו בחוויות שנצברו לאורך שנות כהונתם בה. המשתתפים דנו עם חברי הוועד המכהנים בכיוונים האפשריים שבהם תצעד האקדמיה הצעירה בעתיד כולל במיקוד אסטרטגי של פעילותה. האקדמיה הצעירה החליטה כי מפגשים דומים יכונסו בהמשך עם כל בוגריה, על מנת לחזק את מעורבותם בעשייתה. באוקטובר 2018 נערך מפגש הסתיו בזיכרון יעקב. חברי האקדמיה הצעירה עדכנו באשר להתקדמות הפרויקטים בוועדות השונות והציגו יוזמות חדשות. כמו כן החברים נפגשו עם פרופ' מנואל טרכטנברג ועם קארן טל, מנכ"לית ״תובנות בחינוך״. בפברואר 2019 נערך מפגש החורף הראשון של האקדמיה הצעירה בגלריה האוניברסיטאית לאומנות באוניברסיטת תל אביב. במהלך המפגש דנו חברי האקדמיה ביעדי האקדמיה הצעירה ובאסטרטגיות להשגתם. החברים שמעו שתי הרצאות קצרות, בסגנון הרצאות TED, מפי פרופ' מיכל בר–אשר סיגל ופרופ"מ אסיה רולס, כל אחת בתחום המחקר שלה, וכן סיירו בגלריה בהדרכתו של ד"ר ספי הנדלר. בפברואר 2019 נערך מפגש הבוגרים הראשון של האקדמיה הצעירה. למפגש הגיעו 20 חברים ובוגרים. המפגש היה בבית הספר הערבי למדעים ולהנדסה אורט–לוד, שהוא בעל סיפור ייחודי. את סיפורו של בית הספר שמעו החברים מפי המנהלת מעוררת ההשראה שירין נאטור חאפי. בית הספר ממוקם בשכונת הרכבת בעיר, ונאטור חאפי תיארה את המסלול שעברו היא והצוות להקמת בית הספר, שכיום לומדים בו כ1,300– תלמידים. פרופ' ערן בוכבינדר, היו"ר היוצא של הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה, סיפר על שיתוף פעולה מרגש ומלא תקווה שיזם בשיתוף עם נאטור חאפי, שבו דוקטורנטים ממכון ויצמן למדע מגיעים בימי שישי לבית הספר ומלמדים בכיתות בהתנדבות את מקצועות המדעים. את הזמן שנותר ניצלו החברים והבוגרים לשיח פתוח על פעילות האקדמיה הצעירה ועל האפשרויות להמשך מעורבותם של הבוגרים בפעילות. נוסף על חברי האקדמיה הצעירה השתתף במפגש גם חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' עדי שטרן ממכון ויצמן למדע. במישור הבין–לאומי האקדמיה הצעירה שוקדת על בנייתם וביסוסם של שיתופי פעולה. היא נהנית מנציגות בGYA– Academy( Young )Global - ד"ר אודי זומר, פרופ' מונא חורי–כסאברי וד"ר קארין כרמית יפת חברים בגוף חשוב זה - ושומרת על קשר אמיץ עם אקדמיות צעירות לאומיות ברחבי העולם. 135 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים חברי וחברות האקדמיה הצעירה: פרופ׳ השאם אבו–ריא, ביתהספרלעבודהסוציאלית, אוניברסיטתחיפה פרופ׳ ניסים אוטמזגין, החוגללימודיאסיה, האוניברסיטההעבריתבירושלים פרופ׳ נעם אליעז, המחלקהלמדעוהנדסהשלחומרים, אוניברסיטתתלאביב פרופ׳ ערן בוכבינדר, המחלקהלפיזיקהכימיתוביולוגית, מכוןויצמןלמדע ד״ר חיים ביידנקופף, המחלקה לפיזיקה, מכון ויצמן למדע פרופ' מיכל בר–אשר סיגל, המחלקהלמחשבתישראל, אוניברסיטתבן–גוריוןבנגב פרופ׳ אשרף בריק,הפקולטהלכימיה,הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל פרופ׳ עמית ברנשטיין, החוגלפסיכולוגיה, אוניברסיטתחיפה פרופ׳ אילת ברעם–צברי, הפקולטהלחינוךלמדעוטכנולוגיה, הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל ד״ר נטשה גורדינסקי, החוגלספרותעבריתוהשוואתית, אוניברסיטתחיפה פרופ׳ אורן גזל–אייל, הפקולטהלמשפטים, אוניברסיטתחיפה פרופ׳ תמי גיגר, הפקולטהלרפואה, אוניברסיטתתלאביב פרופ׳ נירית דודוביץ, המחלקהלפיזיקהשלמערכותמורכבות, מכוןויצמןלמדע ד״ר ספי הנדלר, הפקולטהלאמנויות, אוניברסיטתתלאביב פרופ׳ תומר וולנסקי, ביתהספרלפיזיקהולאסטרונומיהעלשםסקלר, אוניברסיטתתלאביב ד״ר קרן וינשל, הפקולטהלמשפטים, האוניברסיטההעבריתבירושלים ד״ר אודי זומר, החוגלמדעהמדינה, אוניברסיטתתלאביב פרופ׳ מונא חורי–כסאברי, ביתהספרלעבודהסוציאליתולרווחהחברתית, האוניברסיטההעבריתבירושלים ד"ר קארין כרמית יפת,הפקולטהלמשפטים,אוניברסיטתחיפה פרופ' נועם מזרחי,החוגלמקרא,אוניברסיטתתלאביב פרופ׳ יובל פלדמן, הפקולטהלמשפטים, אוניברסיטתבר–אילן פרופ״ח חגי פרץ,המחלקהלפיזיקה,הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל פרופ׳ אבי צדוק, הפקולטהלהנדסה, אוניברסיטתבר–אילן פרופ׳ תמר ציגלר, המחלקהלמתמטיקה, האוניברסיטההעבריתבירושלים פרופ׳ ליאת קוזמא, החוגללימודיהאסלאםוהמזרחהתיכון, האוניברסיטההעבריתבירושלים פרופ"מ אסיה רולס,הפקולטהלרפואה,הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל ד״ר יעל שטרנהל, החוגלהיסטוריה, אוניברסיטתתלאביב ד״ר הילה שמיר,הפקולטהלמשפטים,אוניברסיטתתלאביב ד״ר אילון שני,הפקולטהלמדעיהחיים,אוניברסיטתתלאביב פרופ׳ מיכל שרון, המחלקהלמדעיםביומולקולריים, מכוןויצמןלמדע עוד על אודות "האקדמיה הישראלית הצעירה" ניתן לקרוא באתר www.young.academy.ac.il 136 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה 7.2>מרכז הקשר לחוקרים ישראלים מרכז הקשר נועד לסייע לחוקרים ישראלים העובדים או לומדים בחו"ל לקשור קשרים ולמצוא משרה הולמת בישראל כדי שיוכלו לחזור ארצה ולהשתלב בקהילייה המדעית הישראלית. מרכז הקשר מסייע גם למדענים עולים להיקלט במחקר ובהוראה בישראל. המרכז מטפל בחוקרים מכל תחומי הדעת האקדמיים, ובכללם מדעי הרוח והחברה. בין היתר פועל המרכז להביא לפני מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות את צורכיהם של החוקרים ואת הקשיים שעימם הם מתמודדים. כיום רשומים במאגר מרכז הקשר יותר מ3,700– חוקרים וחוקרות, מרביתם חיים בחו"ל ומעוניינים לשוב לישראל, ומקצתם רשומים במאגר לצורך שמירה על קשר. כ75%– מהרשומים במאגר הם בעלי תואר PhD וכ20%– הם דוקטורנטים. שליש מהחוקרים במאגר הם מתחומי מדעי החיים והרפואה, שליש מתחומי המדעים המדויקים ומדעי ההנדסה, ושליש - מתחומי מדעי הרוח והחברה. זו עתודת הסגל האקדמי במערכת המחקר בישראל. מאז הקמתו במאי 2007 ועד סוף שנת 2018 סייע מרכז הקשר לכאלף חוקרים וחוקרות למצוא תעסוקה באוניברסיטאותובמסגרותשונות-מכללותאקדמיות,מכונימחקר,משרדיממשלהובתעשייה.בשנההאחרונה השתלבו באוניברסיטאות, בסיוע מרכז הקשר, 79 חוקרים וחוקרות במשרות, מהם 50 כחברי סגל ו כבתר–29– דוקטורנטים ומנהלי מעבדות. בשנת 2018 פרסם המרכז 269 משרות, ובהן 210 משרות באוניברסיטאות והשאר במכללותובמכוניהמחקר.יותר מ מהמשרות שפורסמו באוניברסיטאות אוישו בסיוע מרכז הקשר.42%– בכל שנה בעת חופשת החורף בחו"ל חוקרים ישראלים מחפשי עבודה מגיעים ארצה כדי להתראיין למשרות בישראל. מרכז הקשר מנצל הזדמנות זו לערוך בבית האקדמיה כינוס שנתי ויריד תעסוקה כדי לאפשר לחוקרים להיפגש עם נציגי המוסדות להשכלה גבוהה, עם חברות היי–טק וביוטק ועם גופים ציבוריים המטפלים בהשבת אקדמאים.לכינוסולירידמגיעיםגםחוקריםשכברחזרוארצהועודלאמצאומשרותמתאימות. ב31– בדצמבר 2018 נערכו הכינוס השנתי התשיעי ויריד התעסוקה של מרכז הקשר לחוקרים ישראלים, והודגש במיוחד מתן מידע שימושי ל300– הנרשמים שהגיעו לאירוע. בדוברים בכינוס היו נציגים מטעם אלה: המועצה להשכלה גבוהה, משרד איסרד ותוכנית Actions Skłodowska-Curie Marie של האיחוד האירופי, תוכנית עמיתי עזריאלי לסגל אקדמי, המרכז לקליטה במדע וארגון ScienceAbroad. הדוברים תיארו את ד"ר קובי ריכטר מרצה על קליטת מדענים בתעשייה. פועלםלשילובמדעניםחוזריםומדעניםעוליםבמסגרותהמחקר בישראל. את ההרצאה המרכזית נשאו ד"ר יהודית ריכטר וד"ר קובי ריכטר, בעלי חברת מדינול בע"מ, אשר שבו אתלבהקהלבסיפורםהאישיובתיאורניסיונםבשילובמדעניםבתעשייהבמסגרתהחברהשבראשההםעומדים. 137 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לאחר ההרצאות נפתח יריד התעסוקה, שכלל 47 דוכנים מטעם כל האוניברסיטאות הישראליות, מכללות אקדמיות מרחבי הארץ, מכוני מחקר לאומיים, גופי ממשל וחברות מסחריות מתחום ההיי–טק והביוטק. ירידי התעסוקה הם הזדמנות נדירה לחוקרים מבקשי משרות להיפגש עם נציגי המוסדות והחברות פגישות אישיות ובמקום אחד במרוכז, להציג את עצמם ולקבל תשובות על שאלותיהם האישיות. עם השנים הוכיחו ירידי התעסוקה את יעילותם בקשירת קשרים, בשבירת הקרח ובהנעת תהליכים שפעמים רבות תורמים לקליטה מוצלחת במקומות העבודה. יריד התעסוקה באקדמיה למדעים, דצמבר 2018 אמצעי נוסף ליצירת קשרים ולמציאת משרות סגל שיאפשרו את החזרה ארצה הוא הבאת חוקרים צעירים מצטיינים להצגת עבודתם בכינוסים מדעיים גדולים בישראל. בכינוסים ניתנת להם ההזדמנות לחשוף את מחקרם ואת פועלם המדעי, לקשור קשרים אישיים ולהתראיין למשרות. בשנת 2014 הביא מרכז הקשר 20 חוקרים לכינוס אילנית במדעי החיים, וכמעט כולם נקלטו בארץ במשרות באקדמיה ובתעשייה. לאור ההצלחה הגדולה הביא מרכז הקשר 17 חוקרים נוספים לכינוס אילנית בשנת 2017, וכבר עכשיו מתוכננת הבאת חוקרים לכינוס אילנית .2020 באמצעות אתר מרכז הקשר החוקרים מעודכנים במידע על משרות בתחומי המחקר שלהם עדכון שוטף דרך לוחות מודעות אישיים המותאמים להם לפי התחומים האקדמיים שאליהם הם נרשמו, נוסף על לוח המשרות הכללי שמופיע באתר. האתר מספק לחוקרים מידע כללי ושימושי, כמו למשל הסברי האוניברסיטאות על הליכי קליטת סגל חדש במוסדותיהם. באתר מרכז הקשר ניתן גם למצוא סיפורי הצלחה של חוקרים שנקלטו בארץ באקדמיה ובתעשייה. ניסיונם החיובי משמש עידוד רב למחפשי העבודה. 138 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה חלוקה מגדרית של 79 חברי סגל ובתר דוקטורנטים שנקלטו באוניברסיטאות בשנת הפעילות 2018 100% 90% 16 16 80% )32%( )55%( 70% 60% 50% 40% 30% 34 13 )68%( )45%( 20% 10% חבריסגל50(סה״כ) בתרˆדוקטורנטים29(סה״כ) גברים נשים חלוקה על פי אוניברסיטאות של 79 חברי סגל ובתר דוקטורנטים שנקלטו בשנת 2018 25 20 9 15 8 10 3 1 5 5 2 1 2 4 8 4 8 3 8 12 1 האוניברסיטה מכוןויצמן אוניברסיטת הטכניון- אוניברסיטת אוניברסיטת אוניברסיטת האוניברסיטה אוניברסיטת הפתוחה למדע חיפה מכוןטכנולוגי בןˆגוריוןבנגב ברˆאילן תלאביב העברית אריאל לישראל בירושלים בתרˆדוקטורנטים סגל 139 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 7.3>היזמהלמחקריישומיבחינוך היזמה למחקר יישומי בחינוך עוסקת בנושאים שעל סדר יומם של מקבלי החלטות ומקדמת שימוש שיטתי בידע מחקרי עדכני ומבוקר בתהליכי מדיניות, פיתוח והטמעה. היזמה פועלת מתוקף הסכם שיתוף פעולה בין משרד החינוך לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולקרן יד הנדיב. היזמה למחקר יישומי בחינוך פועלת באמצעות שלושה ערוצי פעילות מרכזיים שבהם משתתפים חוקרים, אנשי שדה ומקבלי החלטות: ועדות מומחים (קונצנזוס), קבוצות עבודה ועיבוד והנגשת ידע מחקרי. ערוצי הפעילויות של היזמה: 1. ועדות מומחים (קונצנזוס) ועדות מומחים עוסקות בסוגיות מהותיות המעסיקות את מערכת החינוך דרך קבע. אלו סוגיות אשר מעורבים בהן גורמים רבים הפועלים לעיתים בכיוונים מנוגדים. הוועדה מורכבת מכעשרה חוקרים ממגוון דיסציפלינות ותפקידים, העוסקים בהיבטים שונים של הנושא הנבחן. ועדות המומחים פועלות בשיתוף עם הגופים המזמינים במשרד החינוך אך מקפידות על האוטונומיה והחופש האקדמי שלהן. לאחר כשלושים חודשי עבודה הוועדות מגישות לגופים הרלוונטיים במערכת החינוך דוח המציג פגישה של ועדת מומחים תמונת מצב מורכבת ועדכנית של הנושא, מסקנות והמלצותיישומיות. כיום פועלות ביזמה ארבע ועדות מומחים: הוועדה לניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה (של מורים) במערכת החינוך בראשות פרופ' מריו מיקולינסר פיתוח מקצועי איכותי בתחום החינוך וההוראה חיוני בשל האינטרס הציבורי בחינוך מיטבי וכן בשל הידע המצטבר במחקר על הקשר החזק בין איכות ההוראה להישגי התלמידים בכל המדדים. מטרת הוועדה להמליץ על פעולות ולזהות תחומים שבהם ניתן לשפר את הפיתוח המקצועי הקיים. הסוגיות המרכזיות שאיתן מתמודדת ועדת המומחים: אילו צרכים ומטרות צריכה הלמידה המקצועית של מוריםלספק?כיצדמקדמיםלמידהופיתוחמקצועי,וכיצדתומכיםבהםבתוךכדיעבודהבביתהספר?מהם 140 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה התנאיםהנדרשיםעלמנתלאפשרסוגלמידהכזה,וכיצדמשלביםלמידהכזועםהפיתוחהמקצועיהשגור? כיצד מפתחים מסלולי קריירה שייטעו במורים תחושת מסוגלות, יאפשרו את ההתפתחות האישית שלהם ובתוך כך גם את התפתחותם המקצועית? אילו סוגים של תהליכי בקרה והערכה נדרשים על מנת לנטר את המערכות? המסמך המסכם צפוי להתפרסם בקיץ-סתיו .2019 הוועדה להתאמת תוכניות הלימודים וחומרי לימוד למאה העשרים ואחת בראשות פרופ' ענת זוהר המאה העשרים ואחת מתאפיינת בשינויים מהירים בתחומי חיים רבים, ובהם שינויים טכנולוגיים ושינויים בדרישות מבוגרי מערכות החינוך במדינות המערב. הציפייה ממערכת החינוך משתנה אפוא גם היא: מציפייה להנגשת ידע שחשיבותו מוסכמת לציפייה לטיפוח אזרחים שיהיו מסוגלים לפעול באופן מיטבי, בשבילם ובשביל החברה, מתוך התמודדות עם תנאים המשתנים במהירות. מטרת הוועדה היא לבחון מה ניתן ללמוד מהמחקר שנעשה ומהניסיון המעשי על התאמת חומרי לימוד של תוכנית הלימודים הממלכתית ושל תוכניות הלימודים במקצועות השונים לתנאים המשתנים של המאה העשרים ואחת. הסוגיות המרכזיות שאיתן מתמודדת ועדת המומחים: מטרות החינוך במאה העשרים ואחת; ממטרות החינוך לתחומי רוחב ולמקצועות לימוד; קריטריונים להכללת תכנים במקצועות הלימוד; תוכניות לימודים אינטרדיסציפלינריות; תוכניות הלימודים בחברה מרובת–תרבויות; חומרי לימוד דיגיטליים, יתרונות וחסרונות. המסמך המסכם של הוועדה צפוי להתפרסם בסתיו 2019, וביולי 2019 ייערך יום עיון לקהל הרחב. הוועדה לטיפוח מיומנויות חברתיות רגשיות במערכת החינוך בראשות פרופ' רמי בנבנישתי טיפוח של מיומנויות חברתיות–רגשיות SEL() נחשב כיום נדבך חשוב ומהותי בתהליכי חינוך ולמידה, בין השאר בשל התפתחויות טכנולוגיות מואצות ושינויים תרבותיים וחברתיים המאפיינים את המאה העשרים ואחת. הקניית מיומנויות אלה ורכישתן אמורות להשתקף בשיפור הישגים לימודיים, בתפקוד חברתי חיובי, ביכולת הסתגלות למצבים מורכבים ובהפחתת בעיות התנהגות ומצוקה רגשית. הוועדה עוסקת בכמה סוגיות מרכזיות, ובהן אלה: מהם המשתנים המשפיעים על האפקטיביות של תוכניות להקניית מיומנויות חברתיות־רגשיות? כיצד ניתן להקנות ולהטמיע מיומנויות ברמה מערכתית - ברמה הארצית ובכל יישוב )scalability( - ולהבטיח את שרידּות התוכניות לאורך זמן sustainability()? אילו התאמות ושינויים יש לבצע על מנת להטמיע תוכניות בהקשר הישראלי? מהי התרומה היחסית של הוראת מיומנויות אלו כמקצוע לימוד נפרד (למשל תוכנית כישורי חיים בישראל) לעומת הטמעתן כחלק מהוראת 141 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תחומי דעת אחרים? כיצד ניתן לקדם מיומנויות חברתיות־רגשיות של מורים ואת יכולתם לפעול לקידום מיומנויות אלה בקרב תלמידיהם? מהו היחס הנכון בין תוכניות והנחיות המגיעות "מלמעלה" לתהליכים הצומחים "מלמטה" ומבטאים יצירתיות ושֹונּות מקומית? כיצד נדע בעוד חמש שנים אם התקדמנו בהקניית מיומנויות חברתיות־רגשיות? הוועדה נמצאת באמצע תהליך הלמידה והעיבוד. המסמך המסכם צפוי להתפרסם באביב .2020 הוועדה בנושא חינוך לערכים והערכתם כיום מערכת המדידה וההערכה של משרד החינוך עשירה בתחומים הנוגעים להישגים לימודיים ולאקלים בית–ספרי יותר מתחום החינוך הערכי. מצב זה עלול ליצור הטיה של העשייה הבית–ספרית לכיוון מטרות הנוגעות להישגים לימודיים במבחנים סטנדרטיים על חשבון הישגים ערכיים, בניגוד למדיניות המשרד. מטרת הוועדה היא לפתח קווים מנחים להערכה ומדידה בתחום החינוך לערכים מתוך הכרה ברב–גוניות של החברה הישראלית ובזכותם של הורים להתוות דרך חיים לילדיהם. הפעילות החלה בתהליך למידה שבו מבוצעות סקירות ספרות בנושאי ליבה של חינוך לערכים, ומתקיימים ראיונות עם העוסקים בתחום בישראל. בהמשך השנה תגובש ועדת המומחים אשר תתמקד בנושא של הערכת החינוך לערכים. 2. קבוצות עבודה קבוצות עבודה מוקמות לשם גיבוש תוצר קונקרטי הנדרש לקביעת מדיניות או למימושה, למשל מדד, כלי הערכה או יום עיון. קבוצות אלו משלבות אנשי מטה ושטח במשרד החינוך עם חוקרים המתמחים בנושא. בתהליך הנמשך 15-8 חודשים החוקרים מציגים נקודת מבט תאורטית וביסוס מחקרי התורמים לפיתוח התוצר המבוקש, ואנשי המטה והשטח מציגים את נקודת המבט היישומית ומציפים את האילוצים הקיימים. לתהליך הלמידה המשותף יש תוצר יישומי. מפגש של קבוצת עבודה 142 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה בשנה האחרונה סיימה את עבודתה קבוצת עבודה שעסקה בפיתוח מדד מגוון חברתי–כלכלי (הטרוגניות) בבתי ספר בישראל. מדד זה בוחן את התפלגות התלמידים בבית הספר (את הפיזור שלהם), והוא בבחינת מדד משלים למדד הטיפוח המשמש את משרד החינוך ומציג את הממוצע הבית–ספרי בלבד. בימים אלו החלה לפעול קבוצת עבודה נוספת שעוסקת בפיתוח מדד לשיפור בית–ספרי. לצד זאת נבחנות האפשרויות להקים קבוצות עבודה נוספות. עם הנושאים שעל הפרק נמנים קווים מנחים לשיתוף פעולה בין החינוך הא–פורמלי לפורמלי והטמעה מיטבית של רפורמת ההכלה. 3. עיבוד ידע מחקרי והנגשתו בערוץ פעילות זה לא נוצר ידע מחקרי חדש אלא מעובדים ומונגשים בו מקורות מידע שונים על סוגיות מדיניות או פדגוגיות המצויות על סדר היום במשרד החינוך. ערוץ זה כולל שני אופני פעולה: מתוך סדנה בנושא ״מחקר מדעי ככלי עבודה מעשי למורה״ א. דוח מת"ת (מידע תומך תכנון) אופן פעילות זה נועד לתת מענה לשאלות ממוקדות בסוגיות אקטואליות של מתווי מדיניות במשרד החינוך. המחקר נעשה בידי חוקר מטעם היזמה ואורך כשלושה חודשים. התהליך מלֻווה בוועדה אקדמית מייעצת ובמומחה מהתחום. התוצר הוא מסמך ממוקד המציג התייחסות מחקרית לאתגר הנידון וסקירה השוואתית של פתרונות קיימים מהעולם, הן ברמת המדיניות הן ברמת עקרונות הפעולה. בשנה האחרונה נכתבו דוחות מת"ת בנושאים האלה: 1. סקירת תוכניות לימודים בביולוגיה לחטיבה העליונה ברחבי העולם 2. ניהול מתנדבים במוסדות חינוך 3. ללמד את מורי המורים - מה ידוע מהמחקר על דרכים לשיפור עבודתם של מורי המורים? 4. הפוגות קצרות בזמן שיעור 5. שילוב וקידום מחוננים ומצטיינים בבתי ספר יסודיים הטרוגניים 6. פרויקט גמר אינטרדיסציפלינרי בבתי ספר תיכון ב. עיבוד והנגשה של ידע מחקרי ערוץ פעולה זה נועד להעשיר את הידע של מתווי מדיניות בסוגיות מדיניות שבהן עוסק משרד החינוך. התוצר הוא עיבוד והנגשה של מאמר או חלק ממנו. המסמך מציג נקודות עיקריות מהמאמר בזיקה להקשר הישראלי. תהליך העבודה על כל מאמר נמשך כחודשיים. 143 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנה האחרונה עובדו ארבעה תוצרים: 1. מדעי המוח וחינוך 2. למידה והתפתחות מקצועית של מורים 3 מי משלם על החינוך הציבורי? דגשים מתוך דוח של הOECD–. בנושא מימון בתי ספר 4. מימון מערכות של חינוך מכליל עם סיום שנת הפעילות הראשונה בערוץ זה חל תהליך הערכה שמטרתו לבחון את איכות התוצרים ואת השפעתם על השדה. פעילויות נוספות למען הרחבת מעגלי ההשפעה של היזמה למחקר יישומי בחינוך חזון היזמה הוא ביסוס תרבות של שימוש בידע מחקרי בתהליכי קבלת החלטות בחינוך. לאור חזון זה הוחלט השנה להרחיב את קהלי היעד של היזמה ולפנות אל שלושה מעגלים מתרחבים: 1. מנהלי מנהלים ואגפים במטה משרד החינוך; 2. דרגי הביניים במטה במשרד החינוך אשר שותפים הן לעיצוב מדיניות והן להוצאתה לפועל; 3. עוסקים ומתעניינים בחינוך (מנהלים, מורים, אנשי המגזר השלישי, הורים ועוד). משתתפים בסדנה בנושא שיתוף פעולה בין מורים הרחבת קהלי היעד הנחשפים לפעילויות היזמה ולתוצריה נועדה להגביר את השיח המקצועי והציבורי סביב תחומי התוכן שהיזמה עוסקת בהם ולחזק את מעמדו של ידע מחקרי מבוסס ומהימן בחינוך. היזמה פועלת בדרכים שונות למען הרחבת מעגלי ההשפעה: הכינוס השנתי לצד הפעילויות בשלושת הערוצים שתוארו נערך, ב3-2– בינואר, הכינוס השנתי של היזמה למחקר יישומי בחינוך. הכינוס כלל שני ימי עיון וסדנאות מלוות ועסק בתחומי הפעילות של שתי ועדות מומחים: טיפוח מיומנויות חברתיות–רגשיות במערכת החינוך וניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה במערכת החינוך. בכינוס השתתפו כ500– איש, ממגוון גופים: משרד החינוך - מטה ושטח, ארגוני המגזר השלישי וקרנות, אקדמיה ומוסדות מחקר. תוכנית הכינוס כללה דוברים מהוועדות ומחוצה להן, מהארץ ומחו"ל, וכך כל אחד מן הימים היווה הזדמנות לשיתוף בידע וללמידה הדדית. הכינוס תרם לקידום תהליך הלמידה ולגיבוש ההמלצות של הוועדות וכן למיקוד תשומת הלב של מתווי המדיניות ושל גורמי הביצוע בסוגיות הנדונות. באתר היזמה ניתן למצוא חומרים רבים (הרצאות, מצגות, מאמרים ועוד) מהכינוס. 144 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה הכינוס השנתי של היזמה למחקר יישומי בחינוך במכון ון ליר, ינואר 2019 אירועי למידה וסדנאות בשנה החולפת קיימה היזמה כמה אירועי למידה עם מומחים מחו"ל בהשתתפות חוקרים, אנשי מטה ואנשי שטח במשרד החינוך ונציגי ארגונים מהמגזר השלישי ומקרנות פילנתרופיות. מפגשים אלו תורמים לביסוס הרלוונטיות של היזמה למגוון גורמים הפועלים במערכת החינוך: בין השאר נערכו מפגשים עם פרופ' אליזבת גרנט Grant( Elizabeth Prof.) מאוניברסיטת ג'ורג' ושינגטון בנושא קידום השותפות בין חוקרים למקבלי החלטות ולאנשי חינוך בשדה; פרופ' הנרי בראון Braun( Henry Prof.) מאוניברסיטת בוסטון קולג' בנושא אחריותיות, הערכה ושינוי מערכתי; פרופ' פגי ברוקינס Brookins( Peggy Prof.), נשיאת הStandards– Teaching Professional for Board National, בנושא סטנדרטים למקצוע ההוראה. עיבוד והנגשה של תוצרים (תוצרי הווה ועבר) הכנת מסמכים קצרים וממוקדים, שימוש באינפוגרפיקות ובאמצעים ויזואליים אחרים. ב2018– הופקו שנים–עשר תוצרים מעובדים ומונגשים, וכל אחד מהם מפנה את הקורא המתעניין להעמקה ולהרחבה בדוח או במאמר השלם. למשל, דגשים מתוך סקירות ספרות; עיבוד מאמר מרכזי של מרצה מומחה לקראת מפגש לימודי איתו או בעקבותיו; עיבוד חלקים מתוך דוחות עבר למסמכים קצרים וממוקדים. כלל פרסומי היזמה מופיעים באתר היזמה במרשתת. ליזמה דף פייסבוק פעיל ועשיר בתוכן. הודות לעבודת הפצה אקטיבית תוצרים רבים של היזמה מופיעים באתרים ובפורטלים העוסקים בחינוך. פרטים נוספים על פעילות היזמה ניתן למצוא באתר: http://education.academy.ac.il 145 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 7.4>הקרןהלאומיתלמדע בשנות השבעים החליטה ממשלת ישראל להקצות כספים למחקר הבסיסי בישראל על בסיס תחרותי ועל סמך מצוינות מדעית, והטילה על האקדמיה לפעול למימוש התוכנית. לשם כך הקימה האקדמיה את "הזרוע למחקר בסיסי". תקציב הזרוע החדשה, שניהלה האקדמיה, בא ממקורות ממשלתיים באמצעות ות"ת. בשל הגידול הניכר בהיקף פעילותה של הקרן במשך השנים הוחלט על הפיכתה לעמותה עצמאית. בכ"ה באייר תשנ"ה 25( במאי 1995) הוקמה הקרן הלאומית למדע כעמותה ונרשמה כחוק אצל רשם העמותות. בכך שונה מעמדה המשפטי של הקרן, והוחל בהפעלתה כמסגרת ארגונית עצמאית אשר שואבת את סמכותה מהקהילייה המדעית ופועלת לקידום המחקר המדעי הבסיסי. על אף היותה עמותה עצמאית שומרת הקרן על זיקה חזקה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ביטוי לכך ניתן לראות בשיתוף הפעולה בין הגופים ובכהונת נשיא האקדמיה כיו"ר מועצת הקרן. הקרן הלאומית למדע היא כיום הגוף המרכזי התומך במחקר בסיסי בישראל על סמך מצוינות מדעית בתחומי הדעת השונים ובמגוון רחב של ערוצי תמיכה. מטרת הקרן היא להעריך הצעות למחקר בסיסי בתחומי מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי החיים והרפואה והמדעים המדויקים והטכנולוגיה, ולתמוך בהצעות הנבחרות באמצעות הענקת מענקי מחקר. ההצעות מוערכות ונבחרות בהליך תחרותי, על סמך מצוינות ואיכות מדעית. שיפוטן של מרבית התוכניות נעשה באמצעות תהליך שיפוט דואלי שכולל ועדות מקצועיות וסיקור עמיתים. כ98%– מתקציב הקרן לשנת תשע"ט הם הקצבת ות"ת; שני האחוזים הנותרים באים מתרומות ישירות, מפרסים, מקרנות מיועדות ומקרנות שונות שהאקדמיה מנהלת. בשנת תשע״ט פועלת הקרן בתקציב של קרוב ל מיליון ש״ח בכל מסלולי המענקים, ובהם אלה:650– > תוכניות הליבה: תוכניות הממומנות מדי שנה מתקציב הליבה, פתוחות להגשה לכל תחומי הדעת ואינן ממוקדות בנושא מסוים. > תוכניות ייעודיות: תוכניות הממומנות מתקציב תוספתי, מיועדות לקהל חוקרים מסוים או לנושא מסוים, ובדרך כלל מוגבלות בזמן. 146 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה במסגרת תוכניות הליבה מממנת הקרן 2,029 מענקי מחקר אישיים באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר אחרים, 9 מוקדי מחקר ו16– מענקי מחקר בתוכנית ביכורה. כמו כן תומכת הקרן במסגרת זו ברכישת ציוד מחקרי מתקדם באוניברסיטאות, בהוצאה לאור של ספרים בתחומי מדעי הרוח וכן בקיום סדנאות מחקר בין–לאומיות. נוסף על תוכניות ליבה אלה מפעילה הקרן גם תוכניות ייעודיות, ובהן אלה: > תוכנית מורשה למחקר ביו–רפואי - מופעלת בשיתוף קרן מורשה Fund( Heritage Legacy) ותורמים ישראלים לעידודו ולחיזוקו של המחקר הבסיסי והקליני בתחומים של מחלות ניווניות של מערכת העצבים והפרעות גנטיות. > מענקי מחקר לרופאים–חוקרים בבתי החולים. > תוכנית למוקדי מחקר לעידוד מחקר בתחום תחליפי נפט לתחבורה. > תוכנית למלגות השתלמות בתר–דוקטורט במדעי החברה. > תוכנית להשתתפות בגישה לתשתיות המרכז לרפואה מותאמת אישית. > תוכנית למרכזי מצוינות ללמידה משמעותית. > תוכנית מרכזי המצוינות I-CORE - פרי יוזמת הות"ת וממשלת ישראל, תוכנית המשלבת חיזוק של מצוינות מחקרית, הקמת תשתיות מחקר חיוניות וקליטת מדענים חדשים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. התקציב הכולל לתוכנית הוא 1.35 מיליארד ש"ח. במסגרת שני מחזורי ההגשה אושרו 16 מרכזי מצוינות. שיתופי פעולה אוניברסיטאות->מכללות - ביוזמת ות"ת וכדי לעודד שיתופי פעולה בין חוקרים ממכללות לחוקרים באוניברסיטאות ניתן לבקש במסגרת מענקי המחקר האישיים תוספת מימון לצורך שיתופי הפעולה. > לפני כמה שנים הרחיבה הקרן את פעילותה הבין–לאומית, והיא משתפת פעולה עם קרנות מחקר שונות לקידום פעילות מדעית משותפת בין חוקרים ישראלים לבין חוקרים מחו"ל. בקרנות אלו נכללות הקרן הלאומיתלמדעיהטבעבסיןNSFC( – China of Foundation Science Natural National),מועצת המענקים האוניברסיטאית בהודו UGC( – Commission Grants University), המכון הקנדי לחקר הבריאות CIHR( – Research Health for Institute Canadian), המרכז הבין–לאומי למחקר ופיתוח בקנדה IDRC( – Center Research Development International), קרן עזריאלי Azrieli( The Foundation), הקרן הלאומית למחקר בסינגפור NRF( – Foundation Research National), האגודה היפנית לקידום המדע JSPS( – Science of Promotion the for Society Japan) ומכון ברודInstitute( ).Broad הקרן שותפה בGRC–>Council( Research ), והיא פעילה בהנהגה האירופית האזורית.Global פרטים נוספים על פעילות הקרן הלאומית למדע מובאים בדוח השנתי של הקרן לשנת תשע"ט ובאתר הקרן: www.isf.org.il 147 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 7.5>תל"מ-הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח מטרות פורום תל"מ היא לתאם בין הגופים המרכיבים אותו בנושאי מחקר ופיתוח, לקיים התייעצויות, לאגם משאבים מתקציבי הגופים האלה ולקבוע אחריות ביצוע של אחד או יותר מגופי הפורום בנוגע לקידום תשתיות מחקר ופיתוח לאומיות. הפורום הוקם ביוזמת האקדמיה בשלהי שנת תשנ"ז 1997(), והוא פועל בסיוע השירותים המִנהליים של הרשות לחדשנות. בפורום שותפים יו"ר ות"ת במועצה להשכלה גבוהה, המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ונציג האקדמיה, המשמש יו"ר הפורום. חבר האקדמיה פרופ' שמעון אולמן החליף השנה את פרופ' רות ארנון, לשעבר נשיאת האקדמיה (היו"ר המייסד של הפורום הוא פרופ' יעקב זיו). ערוצי התמיכה במחקר ופיתוח (מו״פ) ממקורות לאומיים בישראל קיימים בעיקר במסגרות אלה: 1. מחקר בסיסי איכותי המנוהל ומתוקצב על יסוד עקרונות תחרותיים 2. מו"פ מגזרי (חקלאות, תעשייה, ביטחון ועוד) המנוהל ומתוקצב על יסוד צרכים וצפי ליישומים מוגדרים השותפים בתל"מ סבורים כי מלבד ערוצים אלה יש צורך לתמוך מעת לעת בהקמת תשתיות מו"פ בתחומים שונים. לעיתים תשתיות אלה אינן נופלות בתחום אחריותו הבלעדית של אחד מגופי התמיכה במו"פ. בחינה מקצועית של ההצעות ושל הדרכים להקמת תשתיות לאומיות כאלה נעשית אפוא בפורום תל"מ. הפורום גם ממליץ על דרך האיגום התקציבי המתאימה מתוך תקציבי מרכיבי הפורום (וגופים מעוניינים אחרים) וכן על הגופים שיהיו אחראים לביצוע ולבקרה במסגרת התקציבית שנקבעה. עם השנים החליט פורום תל״מ על איגום משאבים וביצוע מיזמים מדעיים וטכנולוגיים בהיקף כולל של מאות מיליוני דולרים. ואלה המיזמים העיקריים: 1. השתתפות שנתית של ישראל במתקן הסינכרוטרון האירופי )ESRF( - בהיקף כולל של 10 מיליון דולר 2. מיזם אינטרנט 2 (תקשורת רחבת פס מהדור השני) - בהיקף של 38 מיליון דולר 3. מאיץ חלקיקים במרכז למחקר גרעיני שורק )SARAF( - בהיקף של 25 מיליון דולר 4. רכישת ציוד כבד למחקרים בננוטכנולוגיה - בהיקף של 11 מיליון דולר 5. הקמת מרכז מחקר לננוטכנולוגיה בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל - בהיקף של 78 מיליון דולר 6. הקמת מרכזי מו"פ לננוטכנולוגיה ולננו–מדע בעוד חמש אוניברסיטאות מחקר - בהיקף כולל של 142.5 מיליון דולר 7. הקמת מרכזי ציוד לשירות המו"פ הביוטכנולוגי - בעלות של 10 מיליון דולר 8 הקמת תשתית לרשת "גריד" לאומית (למינוף משאבי המִחשוב). - בעלות של 2.6 מיליון דולר 9. רכישת ציוד למו"פ בתאי גזע - בעלות של 10 מיליון דולר 148 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה 10 הקמת מאגר/בנק רקמות לאומי (מידג"ם). - בעלות של 8.9 מיליון דולר 11. פוטוניקה מתקדמת - בעלות של 56 מיליון דולר 12. חקר המוח - בעלות של 25 מיליון דולר 13. הקמת מאגר גנומי קליני במסגרת מיזם "פסיפס" לרפואה מותאמת אישית, בהשתתפותם של משרד הבריאות והמשרד לשוויון חברתי - בעלות של 69 מיליון דולר בשנת 2014 הוקמה ועדה לבדיקת הצעתה של ות"ת בדבר הצורך והאפשרות להקים תשתית לעכברים מהונדסיםגנטית,בראשותחברהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםוזוכהפרסנובלפרופ'אהרןצ'חנובר. ההצעה לא אושרה בשל אי–התאמה לאינטרסים של חברי הפורום, והיא מטופלת כיום במסגרת ות"ת. במהלך השנה האחרונה הוקמו שתי ועדות בדיקה מקצועיות: הוועדה הראשונה, בראשותה של ד"ר אורנה ברי, נועדה לבדוק את הצורך בהקמת תשתית למדע ולטכנולוגיית קוונטים, את כדאיות הקמתה ואת היתכנותה. הוועדה הגישה לאחרונה את המלצותיה לפורום תל"ם. הוועדההשנייההיאועדתבדיקהמקצועיתבראשותפרופ'תא"ל(מיל') חייםאשדשנועדהלבדוקאתהצורך בהקמת תשתית ללוויינות זעירה satellites( small), את כדאיות הקמתה ואת האפשרות לכך. הוועדה טרם הגישה את מסקנותיה. 149 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 150 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 8 הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה 151 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 151 דין וחשבון שנתי >תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשערפרקזה: המבואה ודלת הכניסה לאודיטוריום בבית האקדמיה 152 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 8 הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה במסגרת תפקידה המוגדר בחוק - “לטפח ולקדם פעילות מדעית“ - האקדמיה עורכת בביתה הרצאות, כינוסים וימי עיון. אירועים רבים פתוחים לקהל הרחב. (בפרק זה מצוינים האירועים שאירעו בבית האקדמיה מאמצע יוני 2018 עד מאי )2019 כ"ובכסלותשע"ט4(בדצמבר)2018 האספה הכללית הפתוחה תשע“ט טקס הצטרפותם של החברים החדשים לאקדמיה והרצאותיהם פרופ'נעמהברקאי על חישוביות ביולוגית, רעש ויציבות פרופ'סימוןהופקינס ערבית יהודית קדומה בכתיב פונטי - מהותה וחשיבותה פרופ'עדיאל(עדי)שטרן על אלקטרוניקה, קוונטים, דיוק ויופי פרופ'מיכהשריר על מעטפות, מערכים, תכנון תנועה ובעיות ארדש: העולם הקסום של הגאומטרייה מימין: פרופ' סימון הופקינס, פרופ' נעמה ברקאי, פרופ' מיכה שריר, פרופ' עדיאל (עדי) שטרן, פרופ' מאיר וילצ'יק, נשיאת האקדמיה פרופ' ניליכהן,סגןנשיאתהאקדמיהפרופ'דודהראל,יו"רהחטיבהלמדעיהרוחפרופ'יוסףקפלןויו"רהחטיבהלמדעיהטבעפרופ'איתמרוילנר 153 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כינוסים וימי עיון י"ג-י"דבמרחשווןתשע"ט23-22(באוקטובר)2018 סדנה דו־לאומית ישראל-אזרבייג'ן Earthquake Seismology and Geodynamics י"ג-י"דבתמוזתשע"ח27-26(ביוני)2018 כינוס בין־לאומי: ברכות: פרופ' נילי כהן, Fakhraddin Academ. Prof. חברה ומשפט באימפריה העות'מאנית לזכרו של פרופ' Kadirov אוריאל הד, במלאת חמישים שנה למותו יושבי ראש: פרופ' לב אפלבאום, פרופ' אלון זיו, פרופ' ברכות: פרופ' נילי כהן אמוץ עגנון, ד"ר אסף ענבל יושבי ראש: פרופ' אייל ג'יניאו, פרופ' מרים הקסטר, בהשתתפות: ד"ר אנדרס אייזרמן, פרופ' לב אפלבאום, פרופ' יוסף הקר, פרופ' איימי סינגר, פרופ' יוחנן פרידמן, פרופ' צבי בן–אברהם, ד"ר רועי גרנות, ד"ר הלל ווסט פרופ' ליאת קוזמא בלוך, פרופ' אלון זיו, ד"ר יריב חמיאל, יצחק ליאור, בהשתתפות: ד"ר איריס אגמון, פרופ' ירון בן–נאה, ד"ר טטיאנה מאירובה, ד"ר רן נוף, פרופ' אמוץ עגנון, פרופ' אייל ג'יניאו, פרופ' חיים גרבר, אביב דרעי, פרופ' ד"ר אסף ענבל, ד"ר מיכאל צסרסקי, ד"ר איתי קורזון, דוד הד, פרופ' דרור זאבי, ד"ר אביגיל יעקבסון, פרופ' ד"ר רוני קמאי, פרופ' ירון קציר, ד"ר אורי שטנר, Prof. Gulam Babayev, Prof. Academ. אמנון כהן, ד"ר צמרת לוי–דפני, פרופ' איימי סינגר, Fakhraddin Kadirov, Dr. Rafig Safarov, Prof. ד"ר עמרי פז, פרופ' דוד קושניר, פרופ' אבי רובין, פרופ' מינה רוזן, פרופ' מרים שפר–מוסנזון, Burak Guy Dr. Acad. Gurban Yetirmishli Prof.Dr.EugeniaKermeli-Unal,Dr.ÜmitKurt מימין למעלה: פרופ' דוד הד ופרופ' איימי סינגר משתתפי הסדנה המשותפת ישראל-אזרבייג'ן בנושא ססמולוגיה של למטה: משתתפי הכינוס "חברה ומשפט באימפריה העות'מאנית" רעידות אדמה וגֵאודינמיקה 154 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 8 > הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה י"חבכסלותשע"ט26(בנובמבר)2018 גופים לאומיים המסייעים בקליטה באקדמיה - בסך כינוס משותף לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הכול השתתפו 91 נציגים ב47– דוכנים (למידע נוסף על הצרפתית למדעים לרגל חגיגות שנת ה־ולאקדמיה70 פעילות מרכז הקשר ראו לעיל בפרק 7"פעילויות נוספות למדינת ישראל "מדע ללא גבולות"- לקידום מטרותיה של האקדמיה״). ברכות: פרופ' נילי כהן, נשיא המדינה מר ראובן Prof. Catherine רובי) ריבלין,( Bréchignac, כ"ט-ל'בשבטתשע"ט5-4(בפברואר)2019 הכינוס הרב־תחומי השנתי הרביעי במדעי הטבע Amb. Hélène Le Gal ובמדעי הרוח - ״מסעות״ יושבי ראש: פרופ' יהושע יורטנר, פרופ' מיכאל סלע, Prof. Catherine Bréchignac ברכות: פרופ' נילי כהן בהשתתפות: פרופ' ישראל אומן, פרופ' רות ארנון, יושבי ראש: פרופ' ידין דודאי, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' פרופ' אברהם הרשקו, פרופ' עדה יונת, פרופ' ישראל דוד הראל, פרופ' נילי כהן פינקלשטיין, Cohen-Tannoudji Claude Prof. בהשתתפות: פרופ' משה אידל, פרופ' רוני אלנבלום, Prof. Pascale Cossart, Prof. Thibault Damour, פרופ' אנה בלפר–כהן, פרופ' צבי בן–אברהם, פרופ' Prof. Odile Eisenstein ישראל ברטל, פרופ' ידין דודאי, פרופ' מריו ליביו, פרופ' עירד מלכין, פרופ' נדב נאמן, ד"ר לילך נתנאל, פרופ' מייק פיינזילבר, פרופ' אהרן צ'חנובר, ד"ר שירה רוה–רובין מימין:נשיאתהאקדמיהפרופ'ניליכהןוהמזכירההקבועהשלהאקדמיה הצרפתית למדעים פרופ' קתרין ברשיניאק בכינוס "מדע ללא גבולות" מימין: פרופ' מריו ליביו וסגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל בכינוס כ"גבטבתתשע"ט31(בדצמבר)2018 "מסעות" הכינוס השנתי התשיעי של מרכז הקשר לחוקרים ישראלים ויריד התעסוקה ה'באדרא'תשע"ט10(בפברואר)2019 מתלמידים לחוקרים: כלים מעשיים להשתלבות בעולם משתתפים: פרופ' נילי כהן, רחל אביטן, גרנית בן־עזרא האקדמי זינגר, סמדר הירש, מוניקה לב כהן, שירה נבון, גליה פינצי, ד"ר יהודית ריכטר, ד"ר קובי ריכטר. סדנה ביוזמת האקדמיה הצעירה הישראלית ביריד התעסוקה, שהוא חלק מן הכינוס, השתתפו נציגים בהשתתפות: פרופ' יונתן בן–דב, פרופ' אליצור בר–אשר של גופי ממשל, של כל האוניברסיטאות הישראליות, סיגל, פרופ' מיכל בר–אשר סיגל, ד"ר איתן גרוסמן, ד"ר של מכללות אקדמיות שונות, של כמה מכוני מחקר ושל יוכי פישר, פרופ' גלי צינמון, פרופ' ליאת קוזמא, פרופ' חברות מסחריות מתחום ההיי–טק והביוטק וכן של דניאל שוורץ 155 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים י״א-י״בבאדרב׳תשע״ט19-18(במרס)2019 א'באיירתשע"ט6(במאי)2019 סדנה דו־לאומית ישראל-צ'כיה ערב עיון לציון מאה שנה להולדתו של הסופר פרימו לוי Plant Genomics ומאהוחמישיםשנהלפרסוםהטבלההמחזוריתשלמנדלייב ברכות:פרופ'ניליכהן,Zažímalová Eva RNDr. Prof. ברכות: פרופ' נילי כהן דברי פתיחה: פרופ׳ אריה אלטמן יושבי ראש: פרופ' ישראל ברטל, פרופ' אבנר הולצמן יושבי ראש: פרופ' אסף אהרוני, פרופ' נעמי אורי, בהשתתפות: ד"ר רינה דודאי, פרופ' אורי ש. כהן, פרופ' Prof. Ing. Jaroslav Doležel, RNDr. Helena איריס מילנר, ד"ר יוחאי עתריה, פרופ' ששון צחייק, Štorchová פרופ' מנואלה קונסוני, ד"ר אריאל רטהאוז בהשתתפות: פרופ' אסף אהרוני, פרופ' נעמי י'באיירתשע"ט15(במאי)2019 אורי, ד"ר צחי ארזי, ד"ר סימון ברק, פרופ' לשכתב את ספר החיים: היבטים אתיים, חברתיים ויינשטיין, אלכסנדר פרופ' דיסטלפלד, אסף ורגולטוריים של עריכת גנים ד"ר רועי ויינשטיין, פרופ' דוד וייס, פרופ' אילן חת, פרופ' אבי לוי, ד"ר אסף מוסקונה, ברכות: ד"ר עתניאל א. דרור, פרופ' נילי כהן פרופ' סיגל סבלדי–גולדשטיין, ד"ר אילון שני, יושבי ראש: ד"ר סנאית גיסיס, ד"ר יעקוב חנא, ד"ר סוזי Prof. Ing. Jaroslav Doležel, Prof. Jirˇí Friml, פישר, ד"ר נורית קירש Assoc. Prof. David Honys, RNDr. Jirˇí בהשתתפות: עו"ד טליה אגמון, ד"ר דגנית בן דב, פרופ' Macas, Mgr. Iva Mozgová, RNDr. Helena דלית בן–יוסף, נורית בר–שי, פרופ' דב גרינבאום, פרופ' Štorchová, RNDr. Hana Sychrová, Prof. דוד הד, פרופ' אפרת לוי–להד, ד"ר תמי קרני, פרופ' RNDr. Eva Zažímalová ורדית רביצקי, פרופ' מישל רבל, עו"ד ד"ר סיון תמיר המשתתפים בסדנה הדוˆלאומית בשיתוף האקדמיה הצ'כית למדעים בנושא הגנומיקה של צמחים 156 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 8 > הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה כ"בבאיירתשע"ט27(במאי)2019 ישראל שכטר, ד"ר מיקי תמיר, פרופ' נפתלי תשבי, יום עיון לזכרו של פרופ' אלכס קינן בנושא ״מקורות Prof. Sabre Kais, Prof. Jörn Manz, Prof. קרינה מייננת ומאיצים חדשים בישראל ושימושיהם״ Francoise Remacle ברכות: פרופ' רשף טנא, פרופ' נילי כהן יושבי ראש: ד"ר יונתן אלבז, פרופ' אלכסנדר בליי, פרופ' משה דויטש, ד"ר אביב זאבי–בלסיאנו, פרופ' ישראל זילברמן בהשתתפות: ד"ר דרור אלעזרא, פרופ' אליזבטה בוארטו, ד"ר רן בודניק, פרופ' אברהם גובר, ד"ר סמיון גורפמן, ד"ר אולגה גירשביץ, ד"ר ארווין טל–גוטלמכר, פרופ' ישעיהו טלמון, פרופ' חיים כהן, ד"ר נדב כהן, פרופ' גיא מקוב, פרופ' ישראל מרדור, פרופ' אייל משעני, פרופ' מיכאל פאול, ד"ר ישי פומרנץ, פרופ' אהרן פרידמן, ד"ר תומר צדקי, פרופ' עמית קניגל, פרופ' רפי לוין פרופ' גיא רון, Sinclair Mike Dr. ט'באלולתשע"ח20(באוגוסט)2018 ערב עיון לכבוד פרופ' מישל רבל בהגיעו לגבורות כ"הבאיירתשע"ט30(במאי)2019 יום עיון בנושא ברכות: פרופ' רות ארנון Quantum Connections יושב ראש: ד"ר אלי אופר יושבי ראש: פרופ' דורית אהרונוב, פרופ' נתנאל לינדנר, בהשתתפות: פרופ' תמיר בן–חור, הרב שלמה פרופ' רועי עוזרי, פרופ' עדי שטרן וילק, ד"ר מיכל יזרעאל, ד"ר כפיר מולקנדוב, בהשתתפות: פרופ' יונינה אלדר, פרופ' איתי ארד, פרופ' פרופ' רבל, סמי השגריר רבל, אריאל פרופ' אורי בדר, פרופ' ארז ברג, ד"ר צביקה ברקרסקי, ד"ר רבל–נהר, אלישבע פרופ' רבל–וילק, שושנה Prof. Andrew Chan, Dr. Klaus Urbahns עמנואל דלה טורה, ד"ר שי הכהן–ג'ורג'י, יואב לוין, ד"ר אור סתת, פרופ' לאוניד פולטרוביץ, ד"ר זוהר רינגל, פרופ' אלכס רצקר הרצאות לכבוד חברי האקדמיה ה'בתמוזתשע"ח18(ביוני)2018 ערב עיון לכבוד פרופ' רפי לוין בהגיעו לגבורות דברי פתיחה: פרופ' איתמר וילנר בהשתתפות: פרופ' עוזי אבן, פרופ' נועם אגמון, פרופ' אבינועם בן שאול, פרופ' איתמר פרוקצ'יה, ד"ר נטלי קרבצ'נקו–בלשה, פרופ' תמר רז, ד"ר דני שטייניץ, פרופ' פרופ' מישלרבל 157 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כ"חבאדרא'תשע"ט5(במרס)2019 ערב עיון לכבוד פרופ' נדב נאמן בהגיעו לגבורות ברכות: פרופ' נילי כהן יושבי ראש: פרופ' שרה יפת, פרופ' ישראל פינקלשטיין בהשתתפות: פרופ' טלי אורנן, פרופ' יאירה אמית, פרופ' אמנון בן–תור, פרופ' יובל גדות, פרופ' אורלי גולדווסר, פרופ' יורם כהן, פרופ' עודד ליפשיץ, פרופ' נדב נאמן, ד"ר עומר סרגי, ד"ר עידן קוך פרופ' דון הנדלמן כ"ובאדרב'תשע"ט2(באפריל)2019 מפגש לכבוד פרופ' ב"ז קדר בהגיעו לגבורות ברכות: פרופ' נילי כהן באירוע זה ערך פרופ' קדר "יריד רעיונות", ובו הציג יותר מ40– נושאים למחקר בתחומים השונים של עבודתו בהציעו לנוכחים לבצע מחקרים אלה איתו או בכוחות עצמם בעזרת חומרים שיקבלו ממנו. פרופ' נדב נאמן פרופ' ב"ז קדר כ'באדרב'תשע"ט27(במרס)2019 יום עיון לכבוד פרופ' דון הנדלמן בהגיעו לגבורות, בנושא Right Own Its in Time הרצאות לזכר חברי האקדמיה יושבי ראש: פרופ' אווה אילוז, פרופ' יורם בילו, פרופ' כ"הבאיירתשע"ט30(במאי)2019 דוד שולמן ערב עיון לזכרו של פרופ' יוסף (ג'ו) אמרי במלאת שנה בהשתתפות: ד"ר רותי אבליוביץ', ד"ר עינת בר–און כהן, לפטירתו פרופ' רות הכהן, פרופ' דון הנדלמן, פרופ' חיים חזן, ד"ר לימור מעודד דנון, ד"ר לימור סמימיאן דרש, ד"ר חאלד יושב ראש: פרופ' עדי שטרן פוראני, ד"ר קרול קדרון, ד"ר ניצן רותם, פרופ' דוד בהשתתפות: פרופ' יובל אורג, עפרה אמרי, פרופ' דוד שולמן, ד"ר מתן שפירא, Kapferer Bruce Prof. ברגמן, ד"ר דפנה וינשטיין, פרופ' אורי סיון 158 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 8 > הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה פרק 8 > הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה הרצאות שנתיות טקסי הענקת מלגות ופרסים ז'באדרא'תשע"ט12(בפברואר)2019 י"בבכסלותשע"ט20(בנובמבר)2018 כינוס לרגל יום דרווין הבין־לאומי השקת תוכנית מלגות האקדמיה למשתלמי בתר־ המין הומו סאפיינס וקרוביו המוזרים - הניאנדרטלים דוקטורט מחו"ל בישראל ברכות: פרופ' נילי כהן ברכות:פרופ'איתמרוילנר,פרופ'ניליכהן,פרופ'מוטישגב בהשתתפות: פרופ' אנה בלפר–כהן, ד"ר אילן גרונאו, בהשתתפות: ד"ר אייל מירון, פרופ' חיים סידר פרופ' אורן הרמן, פרופ' יואל רק ב'דר"חאדרא'תשע"ט6(בפברואר)2019 כינוס אדמס השנתי דברי פתיחה: פרופ' משה אורן, פרופ' דוד הראל בהשתתפות: פרופ' נעמה ברקאי, פרופ' יוסף ירדן, פרופ' אילון לינדנשטראוס, פרופ' יואל רק, פרופ' מוטי שגב ב'באיירתשע"ט7(במאי)2019 ד"ר אילן גרונאו נושא הרצאה בכינוס לרגל יום דרווין הביןˆלאומי. סמינר אדמס השנתי וטקס הענקת מלגות אדמס לשנת תשע"ט ז'באדרב'תשע"ט14(במרס)2019 המרצה האורח: פרופ' שי אפרתי ההרצאה השנתית על שם אלברט איינשטיין בהשתתפות: סילבן אדמס, לינדה אדמס־טרוי, פרופ' Sarnak Peter Prof. הרצהבנושא משה אורן, פרופ' נילי כהן Randomness in Number Theory סמינר אדמס השנתי כלל טקס הענקת מלגות אדמס בהשתתפות: פרופ' איתמר וילנר, פרופ' נילי כהן, פרופ' לשמונה דוקטורנטים חדשים החוקרים בתחומי מדעי אילון לינדנשטראוס הטבע, המתמטיקה, מדעי המחשב ומדעי ההנדסה. כינוס אדמס השנתי 159 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ״בשערי האקדמיה״סדרת סדרת מפגשים בנושא "גבולות" בהשתתפות חברי אקדמיה, חוקרים ואנשי רוח, שבחנו יחדיו נושא משותף במבט רב־תחומי עורכיהסדרה פרופ׳ידיןדודאי,פרופ׳אבנרהולצמן,פרופ׳דודהראל,פרופ'ניליכהן ט"ובמרחשווןתשע"ט24(באוקטובר)2018 מפגש ראשון ד"ר מאיר בוזגלו וד"ר נחמה ורבין שוחחו על גבולות האמונה יושב ראש ובן–שיח פרופ׳ משה הלברטל י"גבכסלותשע"ט21(בנובמבר)2018 מפגש שני פרופ' אבישי דקל ופרופ' חיים הררי שוחחו על גבולות היקום יושבת ראש ובת–שיח פרופ׳ יעל שדמי כ"הבטבתתשע"ט2(בינואר)2019 מפגש שלישי פרופ' עמינדב דיקמן, ד"ר גדעון עפרת ופרופ' מנחם פרי שוחחו על גבולות באומנות יושב ראש ובן–שיח פרופ׳ אבנר הולצמן 160 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 8 > הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה ח'באדרא'תשע"ט13(בפברואר)2019 מפגש רביעי פרופ' נתי ליניאל ופרופ' רבקה פלדחי שוחחו על גבולות הידע יושב ראש ובן–שיח פרופ' דוד הראל ו'באדרב'תשע"ט13(במרס)2019 מפגש חמישי פרופ' רות גביזון והשופט חנן מלצר שוחחו על גבולות המשפט יושבת ראש ובת–שיח פרופ׳ נילי כהן ב'בסיווןתשע"ט5(ביוני)2019 מפגש שישי פרופ' יורם בילו, פרופ' יואב בנימיני וד"ר ערן רולניק שוחחו על גבולות הנורמליות יושב ראש ובן–שיח פרופ' ידין דודאי 161 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 162 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 9 תקציב האקדמיה 163 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 163 דין וחשבון שנתי >תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשערפרקזה: מבט מגן המדע אל המבואה הפנימית שבבניין האקדמיה 164 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 9 הצעתתקציבהאקדמיהלשנתתשע״ט כלהסכומיםבאלפישקלים)( 29,984 סה“כהכנסות 14,855 הכנסותתקציבשוטף 12,234 הקצבתות“ת 70 הכנסותמפרסומים 508 הכנסותמקרנות 184 קרןסםשפיגל 850 הקרןהלאומיתלמדע 424 תקורהמפרויקטים 217 הכנסותמימוןנטו 368 קרנותהנהלה 29,984 סה“כ הוצאות 14,855 הוצאות תקציב שוטף 310 החטיבהלמדעיהטבע 850 החטיבהלמדעיהרוח 300 קידוםהמדע 700 כינוסיםמדעייםוקשריקהילייה 300 פרסומים 1,400 קשריםביןˆלאומיים 100 אקדמיהצעירה 70 מרכזהקשר 50 דוחמצבהמדע 40 בתרˆדוקטורנטים 1,485 הוצאותכלליותומשרדיות 8,650 שכרונלוות 600 פחת 0 עתודה/עודף(גירעון) 15,129 מיזמיםבמימוןחיצוני 165 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 166 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 10 ועדות האקדמיה 167 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 167 דין וחשבון שנתי >תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: כד חרס מתשורות האקדמיה 168 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 10 ועדות האקדמיה הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה ד"ר אודי זומר - יו"ר, פרופ' מיכל בר–אשר סיגל, פרופ' אבי צדוק; מרב עטר - רכזת הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות פרופ' אליעזר רבינוביץ יו"ר, פרופ' הלינה אברמוביץ, פרופ' אהוד דוכובני, פרופ' שולמית טרם,- פרופ' יוסף ניר, פרופ' ירון עוז, פרופ' מרק קרלינר, פרופ' יעל שדמי; ד"ר מני קירמה - רכז הוועדה הלאומית לפיזיקה גרעינית פרופ' יצחק צרויה יו"ר, פרופ' אברהם גל, פרופ' אלי פיסצקי, ד"ר גיא רון, פרופ' יגאל תלמי;- ד"ר מני קירמה - רכז הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון פרופ' יובל גולן - יו"ר, פרופ' נעם אדיר, פרופ' רועי בק–ברקאי, פרופ' יואל הירש, פרופ' יואל זוסמן, פרופ' עודד ליבנה, פרופ' בועז פוקרוי, ד"ר שרון שוורץ; ד"ר מני קירמה - רכז הוועדה המארגנת של כינוס GISFOH 2019 ד"ר נירה אלפרסון–אפיל, ד"ר תאופיק דעאדלה, ד"ר אורי סלע, ד"ר הללי פינסון; סימה דניאל - רכזת הוועדה המארגנת של כינוס Science of Frontiers Kavli 2019 פרופ' רחלה פופובצר יו"ר, פרופ' אהרן בלנק, ד"ר בברלי גודמן, ד"ר יניב זיו, פרופ' סיריל כהן,- ד"ר אייל פריבמן, פרופ' ברק קול, פרופ' אורי שפירא; ד"ר מני קירמה - רכז הוועדה המייעצת הישראלית למלגות קרן פולקס פרופ' משה אורן יו"ר, פרופ' אוהד בירק, פרופ' יהודית ברגמן, פרופ' ליאור גפשטיין,- פרופ' גדעון רכבי; ד"ר מני קירמה - רכז 169 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הוועדה המלווה למפעל האונומסטיקון פרופ' עמנואל טוב, פרופ' מרגלית פינקלברג; סימה דניאל - רכזת הוועדה המלווה למפעל חקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר פרופ' אברהם גרוסמן, פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן; סימה דניאל - רכזת הוועדה לבחינת האפשרות לשלב לימודי מדע הנתונים בכל תחום ידע באוניברסיטה פרופ' יונתן בן–דב - יו"ר, פרופ' ניב אחיטוב, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' יגאל ברונר, פרופ' ידין דודאי, פרופ' דפנה רבן, פרופ' רודד שרן; סימה דניאל - רכזת הוועדה לבחינת מצב השימור, הטיפוח והמחקר באוספי הטבע הלאומיים פרופ' רות ארנון - יו"ר, פרופ' צבי בן–אברהם, פרופ' דניאל ויס, פרופ' אילן חת, פרופ' שולמית מיכאלי; גדי לוין - רכז המרכז האקדמי בקהיר מועצה פרופ' נילי כהן - יו"ר, פרופ' רחל גלון, גליה פינצי, פרופ' גבריאל רוזנבאום, נציגי האוניברסיטאות, נציגי החברה המזרחית, נציג ות"ת, נציג משרד החוץ; ג'ו כהן - רכזת הנהלה גליה פינצי - יו"ר, פרופ' גבריאל ורבורג, פרופ' אלי פודה, פרופ' שמעון שמיר; ג'ו כהן - רכזת הקרן לקידום מדעי הרוח והחברה פרופ' אבנר הולצמן - יו"ר, פרופ' ליאת איילון, פרופ' יורם בילו, פרופ' נעמה גורן–ענבר, פרופ' אורן גזל–אייל, פרופ' דוד שולמן; סימה דניאל - רכזת ועדה לבדיקת תחום לימודי השואה במוסדות האקדמיים בישראל פרופ' ישראל ברטל יו"ר, פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' יהודה באואר, פרופ' חוי דרייפוס בן–ששון,- פרופ' שולמית וולקוב, פרופ' דינה פורת; סימה דניאל - רכזת ועדת איתור מועמדים חדשים לחטיבה למדעי הטבע פרופ' יורם גרונר - יו"ר, פרופ' גדעון דגן, פרופ' איתמר וילנר, פרופ' יוסי לויה; ד"ר מני קירמה - רכז ועדת איתור מועמדים חדשים לחטיבה למדעי הרוח פרופ' מרגלית פינקלברג - יו"ר, פרופ' יעקב כדורי, פרופ' ישראל פינקלשטיין; סימה דניאל - רכזת 170 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 10 > ועדות האקדמיה ועדת ביואתיקה פרופ' עתניאל א. דרור - יו"ר, פרופ' ליאת איילון, פרופ' רות ארנון, ד"ר יעקוב חנא, פרופ' יוסף ירדן, פרופ' שי לביא, פרופ' אפרת לוי–להד, פרופ' פרנצ'סקה לוי–שפר, פרופ' מישל רבל, עו"ד ד"ר סיון תמיר; ד"ר מני קירמה - רכז ועדת ביקורת פרופ' שאול שקד, פרופ' זאב תדמור; גדי לוין - רכז ועדת דוח מצב המדע בישראל פרופ' רשף טנא - יו"ר, פרופ' אמנון אהרוני, פרופ' ליאת איילון, פרופ' נעם אליעז, פרופ' ישראל ברטל, פרופ' יוסף ירדן, פרופ' אלי קשת; גדי לוין ומרב עטר - רכזים ועדת ההיגוי להרצאה השנתית על שם מרטין בובר פרופ' יוסף קפלן - יו"ר, פרופ' ישראל ברטל, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' בילי מלמן; סימה דניאל - רכזת ועדת ההיגוי ליזמה למחקר יישומי בחינוך פרופ' מנחם יערי יו"ר, אמיר אלשטיין, פרופ' שאול הוכשטיין, פרופ' אלכס לובוצקי, פרופ'- נח לוין–אפשטיין, פרופ' פאדיה נאסר–אבו אלהיג'א, פרופ' מייקל פויאר, פרופ' יוחנן פרידמן, יהודית שלוי; ד"ר תמי חלמיש–אייזנמן - רכזת ועדת ההיגוי לכינוס הרב תחומי השנתי בנושא "מסעות" פרופ' ידין דודאי - יו"ר, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' דוד הראל, פרופ' נילי כהן; נעמה שילוני - רכזת ועדת ההיגוי לסדרה ״בשערי האקדמיה״ פרופ' ידין דודאי, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' דוד הראל, פרופ' נילי כהן; נעמה שילוני - רכזת ועדת ההיגוי לשימור ולפיתוח אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטאות המחקר פרופ' יוסי לויה - יו"ר, פרופ' יעל לובין, פרופ' רונן קדמון, פרופ' נגה קרונפלד–שור, פרופ' אהוד שפניר; ד"ר מני קירמה - רכז ועדת ההיגוי של מיזם MGH Historica( Germaniae Monumenta) פרופ' ב"ז קדר - יו"ר, פרופ' משה אידל, פרופ' מלאכי בית–אריה, יעקב גוגנהיים, פרופ' אברהם גרוסמן, פרופ' ישראל יובל, ד"ר פיטר לנרד, פרופ' שמחה עמנואל, פרופ' יוסף קפלן; סימה דניאל - רכזת 171 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת ההיגוי של מילון הפרסית האמצעית פרופ' יוחנן פרידמן, פרופ' שאול שקד; סימה דניאל - רכזת ועדת היגוי ושיפוט של תוכנית מלגות אדמס פרופ' משה אורן - יו"ר, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' נעמה ברקאי, פרופ' גדעון דגן, פרופ' שמריהו הוז, פרופ' יעקב קליין, פרופ' גיל קלעי, פרופ' חרמונה שורק; בת–שבע שור - רכזת ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל ד"ר מנחם גורן - יו"ר, פרופ' עוזי פליטמן יו"ר, פרופ' בלה גליל, פרופ' גדעון דגן, ד"ר נטע דורצ'ין,- פרופ' אמוץ דפני, ד"ר דניאל יואל, פרופ' מרדכי כסלו, ד"ר אמנון פרידברג, ד"ר יותם ציפר–ברגר; ד"ר מני קירמה - רכז ועדת הפרסומים פרופ' משה בר–אשר - יו"ר, פרופ' רות ברמן, פרופ' ידין דודאי, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' איתן קולברג, פרופ' יוסף קפלן; טלי אמיר - רכזת ועדת השקעות דן זיסקינד, גרי ליבלר, יוסי לנץ, אהוד נייגר, הרי ספיר; גדי לוין - רכז ועדת התוכניות במדעי הרוח והחברה פרופ' בנימין איזק יו"ר, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' שולמית וולקוב, פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן,- פרופ' יוסף קפלן, פרופ' בן–עמי שילוני; סימה דניאל - רכזת ועדת כספים ד"ר יוסף צ'חנובר, אברהם (בייגה) שוחט; גדי לוין - רכז ועדת מומחים לבדיקת הנושא של איכות חיים בישראל פרופ' מנחם יערי - יו"ר, פרופ' אלחנן הלפמן, אריאל וייס, פרופ' נתן זוסמן, פרופ' אורי חפץ, פרופ' משה יוסטמן, פרופ' הדס מנדל, פרופ' אבנר עופר, פרופ' ערן פייטלסון, יואל פינקל, פרופ' אורית קדר, פרופ' יוג'ין קנדל; ירדן ניב - רכז ועדת קציר פרופ' יוסי לויה - יו"ר, פרופ' חנוך גוטפרוינד, פרופ' יורם גרונר, פרופ' אברהם ניצן, פרופ' נגה קרונפלד–שור; ד"ר מני קירמה - רכז 172 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 10 > ועדות האקדמיה ועדת שיפוט למלגות הבתר דוקטורט בתחום הפיזיקה הגרעינית פרופ' יצחק צרויה יו"ר, פרופ' אברהם גל, פרופ' שמעון ינקלביץ, פרופ' יחיאל ליכטנשטט;- ד"ר מני קירמה - רכז ועדת שיפוט של התוכנית להבאת בתר דוקטורנטים זרים לישראל פרופ' מוטי שגב - יו"ר, פרופ' דורון אורבך, פרופ' יונינה אלדר, פרופ' ליטל אלפונטה, פרופ' שמשון בלקין, פרופ' צבי בן–אברהם, פרופ' נעמה ברקאי, פרופ' משה דויטש, פרופ' איירה ויינשטוק, פרופ' נתי ליניאל, פרופ' וולפגנג פאראק; בת–שבע שור - רכזת חבר היועצים של קרן בת שבע דה רוטשילד פרופ' יוסי לויה - יו"ר, פרופ' יונינה אלדר, פרופ' חנוך גוטפרוינד, פרופ' יורם גרונר, פרופ' אלישע האס, פרופ' דוד הראל, פרופ' איתמר וילנר, פרופ' אברהם ניצן, פרופ' נגה קרונפלד–שור, פרופ' גיורא שמחן; ד"רמניקירמה-רכז 173 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 11 נציגי האקדמיה בגופיםובמוסדות הוועדה המדעית של מועצת היועצים של הארגון לפרסי המרכז למורשת יהדות אתיופיה רוטשילד בישראל פרופ' חגי ארליך, פרופ' גליה צבר פרופ' מרגלית פינקלברג הוועדה לבחירת זוכי מלגות פולונסקי מועצת הספרייה הלאומית פרופ' גדליה סטרומזה פרופ‘ נילי כהן (יו“ר) המועצה של מרכז זלמן שזר מועצת פרסי הארווי לחקר תולדות העם היהודי פרופ' משה אורן, פרופ' מרדכי הייבלום פרופ' עמנואל טוב, פרופ' נדב נאמן מליאת המועצה הלאומית הקורטוריון של הטכניון למחקר ופיתוח פרופ' ירון זילברברג ז"ל פרופ' ידין דודאי, פרופ' דניאל ויס הקרן הדו לאומית למדע פורום תל“מ ישראל-ארצות הברית (תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח) פרופ' חיים סידר פרופ' שמעון אולמן (יו"ר) הקרן על שם ד"ר מינה שפירמן פרס דן דוד וד"ר אוטו שפירמן ז"ל (אוניברסיטת תל אביב) (האפוטרופוס הכללי) פרופ' יהושע יורטנר גליה פינצי קרן יוספה וליאוניד אולשוונג ועדת הקרן לקידום מדעי הרוח (האפוטרופוס הכללי) פרופ' יוחנן פרידמן גליה פינצי מימין: ספריית האקדמיה 175 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים חברים שהלכו 12 לעולמם 176 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 176 דין וחשבון שנתי >תשע“ט2019-2018 פרק 12 > חברים שהלכו לעולמם חבריםשהלכולעולמםבשנההחולפת(תשע"ח-תשע"ט) פרופ' יוסף (ג'ו) אמרי תרצ"ט תשע“ח)-( חבר האקדמיה פרופ' יוסף (ג'ו) אמרי, שהלך לעולמו במאי 2018, היה אחד מחלוצי הפיזיקה המזוסקופית בארץ ובעולם. הוא נולד ב1939– בתל אביב. שני הוריו היו מורים - אביו למתמטיקה ולפיזיקה ואימו לאנגלית ולצרפתית. הוא למד פיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, השלים בה תואר שני בהצטיינות יתרה, ולאחר תקופת עבודה ומחקר במרכז למחקר גרעיני בשורק השלים דוקטורט בפיזיקה במכון ויצמן למדע. פרופ' אמרי הקים במכון ויצמן למדע את המרכז למחקר תת־מיקרוני ואת המחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, שבהםביססאתמעמדוכמובילבתחוםהפיזיקההמזוסקופית,העוסקתבטווחהבינייםהרחבשביןמהשנראה לעין לבין הנעשה ברמה האטומית, בדרך כלל בגדלים שבין עשרות לאלפי אטומים בלבד. לשאלה "האם אפשר לקבל תחומי ביניים (בין הרמה האטומית לזו שניתן לבחון במיקרוסקופ) שבהם יש לחומר תכונות חדשות ומעניינות?"השיבפרופ'אמריבמאמרשהתפרסםבכתבהעתשלהאקדמיה"איגרת":"התשובההיאחיובית", בהסבירושםאתהבסיסלמחקריו.ברבותהשניםהפךתחוםזהלבסיסשעליוצמחההננוטכנולוגיה. פרופ' אמרי נבחר לחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 2002. הוא זכה בשורת פרסים ישראליים ובין–לאומיים במהלך השנים, ובהם פרס רוטשילד ב1996– פרס א.מ.ת ב2006–,, פרס ישראל בפיזיקה ב2011– ופרס וולף ב2016–. בנימוקי פרס זה נכתב, בין השאר: "פרופ' אמרי סיפק... תובנות חלוציות לפיזיקה של מעברי פאזה במערכות סופיות ובממדים נמוכים, תגליות המהוות נכסי צאן ברזל של הפיזיקה המזוסקופית של היום... הוא פיזיקאי בעל ראיית נולד מרשימה, לעתים שנים לפני זמנו, שמחקריו נמצאים בחוד החנית של מספר תחומים בפיזיקה". פרופ' יובל אורג ופרופ' עדי שטרן, שניים מעמיתיו של פרופ' אמרי, אמרו כי נוסף על תרומתו לתחום הפיזיקה המזוסקופית, "תרם פרופ' אמרי רבות לקידום הפיזיקה בארץ, הן בהכשרת דורות חדשים של חוקרים והן בפיתוח המחקר הניסויי בארץ". לדבריהם, "התרומה למחקר הניסויי במעבדה ראויה לציון מיוחד, שכן הוא עצמו עסק רק במחקר עיוני". "ברמה האישית", הוסיפו, "ג'ו היה עבורנו מורה, קולגה וחבר. הלהט שבו הוא ניגש לפתור בעיות בפיזיקה, הדבקות שלו בחיפוש אחר פתרון והחשיבה הבהירה שבה הוא החל כל אנליזה היו עבורנו דוגמה ומופת". פרופ' אמרי הלך לעולמו בגיל . הוא הותיר אחריו אישה, שתי בנות ונכדים. יהיה זכרו ברוך.79 177 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' ירון זילברברג תשי"א תשע“ט)-( חבר האקדמיה פרופ' ירון זילברברג, שהלך לעולמו בחול המועד פסח תשע"ט, היה ממובילי תחום הפוטוניקה והאופטיקה הפיזיקלית בעולם. ירון היה חריג בנוף המחקרי בארץ ובעולם בהרבה מובנים: חריג ברוחב היריעה של מחקריו, חריג במספר הגדול של חברי סגל איכותיים שחינך, חריג בוויתורים האישיים שעשה על מנת לחיות בארץ וגם חריג באישיותו. חוקרים מובילים הם תמיד אנשים שאפתניים מאוד המונעים מהצלחה. ירון היה אחר: מדען מצטיין חף מכל אספקט של אגו או תועלת עצמית. ירון היה מה שנקרא ביידיש "מענטש". למרות המחלה הקשה שבה חלה לפני כשנתיים וחצי היה ניתן למצוא אותו עד לפני כמה חודשים יושב במשרד ועמל על חישוב של מגבלות השליטה על פיזור אור בתווך אקראי, או מחלק בנדיבות עצות על כיווני מחקר חדשים, על כתיבת בקשה למענק מחקר או סתם כך על החיים. השילוב של חוכמה ונדיבות, יושרה וחוסר אנוכיות הפכו את המשרד של ירון למקום שתמיד השתרך בו תור קטן של מבקשי דעת. ירון נולד ב1951– בגבעתיים. הוא סיים את לימודי התואר הראשון בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב ב1972– והמשיך ללימודי תואר שני במכון ויצמן למדע. לאחר הפסקה בת כמה שנים לצורך שירותו הצבאי המשיך ללימודי דוקטורט במכון, בהנחייתו של פרופ' אשר פריזם, ולבתר–דוקטורט במעבדות Bell, שם כיהן כחוקר מן המניין במשך כמעט עשור. ירון חזר לארץ למחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע בשנת , שם שימש מאוחר יותר גם ראש המחלקה ודקן הפקולטה לפיזיקה.1994 המחקר של ירון היה חריג ברב–גוניותו - החל מאופטיקה לא–לינארית במערכות מחזוריות, דרך שליטה קוהרנטית של אינטראקציה בין אור לחומר דרך עיצוב בזמן של פולסים קצרים, פיתוח שיטות מיקרוסקופיה חדשות ויכולות הדמיה דרך תווך מפזר, וכלה באופטיקה קוונטית. לירון הייתה יכולת נדירה ללהטט בין תחום לתחום, למצוא חיבורים לא צפויים בין נושאים שנחשבו נפרדים זה מזה ולפתוח תחומי מחקר חדשים. למעשה, קבוצת המחקר שלו "המציאה את עצמה" מחדש מדי כמה שנים. הישגיו הרבים היו במידה לא מבוטלת תוצאה של היותו מנחה אקדמי לא שגרתי. מצד אחד ירון נתן לתלמידיו חופש מחקרי עצום, כולל בבחירת נושא המחקר עצמו, והתייחס במלוא הכבוד אליהם (ואל הרעיונות, המופרכים לעיתים, שלהם). במובן זה, ירון היה סוג של אורקל, שרק לעיתים נדירות היה אומר במפורש מה צריך לעשות והעדיף תמיד לתת לתלמידיו את החופש לבחור את דרכם. ומצד אחר כל שיחה עימו, על כל נושא מקצועי, הייתה בעלת ערך רב, שהרי גם הערה שולית לכאורה שלו הייתה לעיתים קרובות נקודת מוצא מצוינת לפריצת דרך בפרויקט מקרטע או לפרויקט מחקר חדש. 178 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 12 > חברים שהלכו לעולמם ירון זכה להכרה כאחד מעמודי התווך של המחקר הישראלי באופטיקה ופוטוניקה ובמספר רב של פרסים, ובהם פרס לנדאו למדעים, פרס מקס בורן של האגודה האמריקאית לאופטיקה, פרס ויצמן ופרס רוטשילד. בשנת 2013 נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. אולם ההישגים שבהם התגאה ירון יותר מכול הם אלה של תלמידיו, שקרוב למחצית מהם המשיכו במסלול אקדמי, ורבים מהם ממלאים כיום את שורות חקר האופטיקה על כל גווניה במערכת האקדמית הישראלית. ירון זילברברג הלך לעולמו באפריל 2019. הוא הותיר אחריו את אשתו שירה, את שלושת ילדיו איילת, נועם וליאור, והרבה מאוד תלמידים וחברים הנעצבים על הפרדה ממנו. יהי זכרו ברוך. כתבו: תלמידיו פרופ' דן אורון, פרופ' נירית דודוביץ ופרופ' ברק דיין, וחבריו פרופ' ניר דוידסון וחבר האקדמיה פרופ' מוטי שגב חבריםשהלכולעולמם שנתהבחירה תשל“ח1978/ פרופסורלתלמוד, אברמסון, שרגא האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ו-(תשנ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלפרזיטולוגיה, אדלר, שאול האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“ה-(תשכ“ו) תש“ך1959/ פרופסור–מחקרלאלקטרוניקה, אולנדורף, פרנץ הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תר“ס-(תשמ“ב) תש“ך1959/ פרופסורלתלמודולמדרש, אורבך, אפרים אלימלך האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ב-(תשנ“א) תשכ“ה1965/ פרופסורלסוציולוגיה, אייזנשטדט, שמואל נח האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ד-(תש“ע) תשכ“א1961/ פרופסורלהיסטוריהשלהעמיםהמוסלמיים, איילון, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ד-(תשנ“ח) תש“ך1959/ פרופסורלתלמודולמדרש, אלבק, חנוך האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“ן-(תשל“ב) תשמ“ז1987/ פרופסורלפיזיקה, אלכסנדר, שלמה מכוןויצמןלמדע תר“ץ-(תשנ“ח) 179 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשס“ב2002/ פרופסורלפיזיקה, אמרי, יוסף מכוןויצמןלמדע תרצ"ט-(תשע“ח) תשנ“ב1991/ פרופסורלהיסטוריהעתיקה, אשרי, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ה-(תש“ס) תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיהסוציאלית, בובר, מרדכי מרטין האוניברסיטההעבריתבירושלים תרל“ח-(תשכ“ה) תשמ“א1981/ פרופסורלתולדותעםישראל, ביינארט, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ח-(תש“ע) תשנ“ג1993/ פרופסורלביוכימיהחקלאית, בירק, יהודית האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ז-(תשע“ג) תשכ“ט1969/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, בלוך, משה רודולף המכוןלחקרהנגב תרס“ב-(תשמ“ה) תשמ“א1981/ פרופסורלסוציולוגיה, בן דוד, יוסף האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“ף-(תשמ“ו) תשכ“ו1966/ פרופסורללשוןהעברית, בן חיים, זאב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ז-(תשע“ג) תש“ך1959/ פרופסורלתולדותעםישראלבימיהביניים, בער, יצחק פריץ האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ט-(תש“ם) תשכ“ד1964/ פרופסורלסטטיסטיקהולדמוגרפיה, בקי, רוברטו האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ט-(תשנ“ו) תשנ“ז1997/ פרופסורלפיזיקה, בקנשטיין, יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ז-(תשע“ה) תשכ“ג1963/ פרופסורללוגיקהולפילוסופיהשלהמדעים, בר הלל, יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ה-(תשל“ו) תש“ך1960/ פרופסורלכימיהאורגנית, ברגמן, ארנסט דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ד-(תשל“ה) תשכ“ח1968/ פרופסורלפרמקולוגיה, ברגמן, פליקס ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרס“ח-(תשס“ב) תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיה, ברגמן, שמואל הוגו האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ד-(תשל“ה) תשל“ו1975/ פרופסורלכלכלה, ברונו, מיכאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרצ“ב-(תשנ“ז) 180 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 12 > חברים שהלכו לעולמם תשס“ח2008/ פרופסורלספרותעבריתולפילוסופיה, ברינקר, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרצ“ה-(תשע“ו) תש“ך1959/ פרופסורלביולוגיה, ברנבלום, יצחק מכוןויצמןלמדע תרמ“ד-(תש“ס) תשל“א1971/ פרופסורלמדידהפסיכולוגיתוסוציולוגית, גוטמן, אליהו לואיס האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ו-(תשמ“ח) תשנ“ו1996/ פרופסורלבלשנותושפותשמיות, גולדנברג, גדעון האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“צ-(תשע“ג) תשל“ו1976/ פרופסורלכימיה, גינצבורג, דוד הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תר“ף-(תשמ“ח) תשנ“ה1994/ פרופסורלשפותשמיותעתיקות, גרינפלד, חיים יונה האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ו-(תשנ“ה) תש“ך1959/ פרופסור–מכוןלמתמטיקה, דבורצקי, אריה מכוןויצמןלמדע תרע“ו-(תשס“ח) תשכ“ג1962/ פרופסורלפיזיקה, דה שליט, עמוס מכוןויצמןלמדע תרפ“ז-(תשכ“ט) תשמ“ב1982/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, דוסטרובסקי, ישראל מכוןויצמןלמדע תרע“ט-(תשע“א) תש“ך1959/ פרופסורלתולדותעםישראל, דינור, בן ציון האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ד-(תשל“ג) תשנ“ג1993/ פרופסורלספרותאנגלית, דלסקי, הלל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ו-(תשע“א) תשכ“ו1966/ פרופסורלזואולוגיה, האז, גיאורג האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ה-(תשמ“א) תשנ“ו1996/ פרופסורלמקרא, הרן, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ה-(תשע“ה) תשכ“א1961/ פרופסורללימודיםקלאסיים, וירשובסקי, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ו-(תשל“ז) תש“ך1960/ פרופסורלפיזיולוגיהפתולוגיתולביוכימיה, ורטהיימר, חיים ארנסט ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרנ“ג-(תשל“ח) תש“ך1960/ פרופסורלבוטניקה, זהרי, מיכאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“ח-(תשמ“ג) 181 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשע“ג2013/ פרופסורבמחלקהלפיזיקהשלמערכותמורכבות, זילברברג,ירון מכוןויצמןלמדע תשי"א-(תשע“ט) תשנ“ג1993/ פרופסור–מחקרלהנדסתחשמל, זכאי,משה הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תרפ“ז-(תשע“ו) תשל“ו1975/ פרופסורלביולוגיה, זקס, ליאו מכוןויצמןלמדע תרפ“ז-(תשע“ד) תש“ך1960/ פרופסורלמשפטאזרחי, טדסקי, גוידו (גד) האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ז-(תשנ“ג) תש“ך1959/ פרופסורללשוןהעברית, טור סיני, נפתלי הרץ האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ז-(תשל“ד) תשכ“ח1968/ פרופסורלהיסטוריהשלהעתהחדשה, טלמון, יעקב לייב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ו-(תש“ם) תשכ“ד1964/ פרופסורלארכאולוגיה, ידין, יגאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ז-(תשמ“ד) תשנ“ב1991/ פרופסורללשוןהעברית, ייבין, ישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ג-(תשס“ח) תשכ“ד1964/ פרופסורלפיזיקהניסיונית, כהן, סולי גבריאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“א-(תשמ“ד) תשכ“ג1963/ פרופסורלאווירונאוטיקה, כוגן, אברהם הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תרפ“א-(תשס“ט) תשכ“ט1969/ פרופסורלתלמוד, ליברמן, שאול ביתהמדרשלרבניםבאמריקה,ניויורק תרנ“ח-(תשמ“ג) תשמ“ה1985/ פרופסורלמקרא, ליכט, יעקב אוניברסיטתתלאביב תרפ“ב-(תשנ“ג) תשל“ט1979/ פרופסורלפיזיולוגיה, לינדנר, יוחנן מכוןויצמןלמדע תרפ“ט-(תשמ“ג) תשמ“ה1985/ פרופסורלמתמטיקה, לינדנשטראוס, יורם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרצ“ז-(תש“ע) תשנ“ט1999/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, ליפסון, שניאור מכוןויצמןלמדע תרע“ד-(תשס“א) תש“ל1970/ פרופסורלפיזיקה, ליפקין,צבי מכוןויצמןלמדע תרפ“א-(תשע“ו) 182 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 12 > חברים שהלכו לעולמם תשנ“ז1997/ פרופסורללשוןהעברית, מורג, שלמה האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ו-(תשנ“ט) תש“ך1960/ פרופסורלתולדותעםישראלבימיהמקראולארכאולוגיה מזר, בנימין שלארץ–ישראל,האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ו-(תשנ“ה) תשכ“ח1968/ פרופסורלאופתלמולוגיה, מיכאלסון, יצחק ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרס“ג-(תשמ“ב) תשכ“ו1966/ פרופסורלפיזיקה, נאמן, יובל אוניברסיטתתלאביב תרפ“ו-(תשס“ו) תשנ“ה1994/ פרופסורלאפיגרפיהופלאוגרפיה, נוה, יוסף האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ח-(תשע“ב) תשמ“ד1984/ פרופסורלקרדיולוגיה,ביתהספרלרפואה נויפלד, הנרי שלאוניברסיטתתלאביבוביתהחוליםעלשםשיבא,תלהשומר תרפ“ג-(תשמ“ז) תש“ך1959/ פרופסורלמקרא, סגל, משה צבי האוניברסיטההעבריתבירושלים תרל“ז-(תשכ“ח) תשכ“ב1962/ פרופסורללשוןוספרותיידיש, סדן, דב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ב-(תש“ן) תשכ“ב1962/ פרופסורלהיסטוריהולפילוסופיהשלהמדעים, סמבורסקי, שמואל האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“ס-(תש“ן) תשכ“ט1969/ פרופסורלמתמטיקה, עמיצור, שמשון אברהם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“א-(תשנ“ד) תש“ך1959/ פרופסורלבלשנותמצריתושמית, פולוצקי, הנס יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ה-(תשנ“א) תשכ“ג1963/ פרופסורלכלכלה, פטינקין, דן האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ב-(תשנ“ה) תשל“ח1978/ פרופסורלמתמטיקה, פיאטצקי שפירו, איליה אוניברסיטתתלאביב תרפ“ט-(תשס“ח) תש“ך1960/ פרופסורלפילוסופיהכלליתויהודית, פינס, שלמה האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ח-(תש“ן) תשכ“א1961/ פרופסורלגאולוגיה, פיקרד, יהודה ליאו האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“ס-(תשנ“ז) תשל“ז1977/ פרופסורלביולוגיהשלהתא, פלדמן, מיכאל מכוןויצמןלמדע תרפ“ו-(תשס“ה) 183 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תש“ם1980/ פרופסורלמדעהדתות, פלוסר, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ז-(תש“ס) תשמ“ד1984/ פרופסורלספרותעברית, פליישר, עזרא האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ט-(תשס“ו) תשס“א2001/ פרופסורלמתמטיקהשימושית, פנואלי, אמיר מכוןויצמןלמדע תש“א-(תש“ע) תשכ“א1961/ פרופסורלמתמטיקהשימושית, פקריס, חיים לייב מכוןויצמןלמדע תרס“ח-(תשנ“ג) תשכ“ג1963/ פרופסורלהיסטוריהשלימיהביניים, פראוור, יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ז-(תש“ן) תש“ך1960/ פרופסורלמתמטיקה, פרנקל, אברהם הלוי האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“א-(תשכ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלגינקולוגיהולאובסטטריקה, צונדק, ברנהרד ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרנ“א-(תשכ“ז) תשכ“א1961/ פרופסורלרפואהפנימית,אוניברסיטתברלין; צונדק, הרמן פרופסור–אורח,האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ז-(תשל“ט) תשס“א2001/ פרופסורלארכאולוגיה, צפריר, יורם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרצ“ח-(תשע“ו) תש“ך1959/ פרופסורלמקרא, קויפמן, יחזקאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“א-(תשכ“ד) תשנ“ה1994/ פרופסורלהיסטוריהשלרוסיהומזרחאירופה, קונפינו, מיכאל אוניברסיטתתלאביב תרפ“ו-(תש“ע) תשל“ו1975/ פרופסורלשפהוספרותערבית, קיסטר, מאיר יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ד-(תש“ע) תש“ך1959/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, קציר, אהרן מכוןויצמןלמדע תרע“ג-(תשל“ב) תש“ך1960/ פרופסור–מכוןלביופיזיקה, קציר, אפרים מכוןויצמןלמדע תרע“ו-(תשס“ט) תשל“ד1974/ פרופסורלספרותאנגליתואמריקאית, קרוק גלעד, דורותיאה אוניברסיטתתלאביב תר“ף-(תש“ן) תשמ“א1981/ פרופסורלבלשנותכלליתוהודו–אירופית, רוזן, חיים ברוך האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ב-(תשנ“ט) 184 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 12 > חברים שהלכו לעולמם תש“ך1959/ פרופסור–מחקרלפיזיקה, רוזן, נתן הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תרס“ט-(תשנ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיהכללית, רוטנשטרייך, נתן האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ד-(תשנ“ד) תש“ך1959/ פרופסורלמחקרבמכניקהעיוניתושימושית, רינר, מרכוס הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תרמ“ו-(תשל“ו) תש“ך1959/ פרופסורלפיזיקהעיונית, רקח, יואל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ט-(תשכ“ה) תש“ם1980/ פרופסורלרפואהפנימית, שטיין, יחזקאל ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרפ“ו-(תשע“ה) תשמ“ז1987/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, שטיינברג, יצחק צבי מכוןויצמןלמדע תרצ“א-(תשע“ז) תשנ“ה1994/ פרופסורלפיזיקהתאורטיתושימושית, שטריקמן, שמואל מכוןויצמןלמדע תר“ץ-(תשס“ד) תשל“ח1978/ פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל, שטרן, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ה-(תשמ“ט) תשכ“ד1964/ פרופסורלספרותעברית, שירמן, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ה-(תשמ“א) תש“ך1959/ פרופסורלקבלה, שלום, גרשם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“ז-(תשמ“ב) תשמ“ו1986/ פרופסורלספרותיידיש, שמרוק, חנא האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“א-(תשנ“ז) תש“ס2000/ פרופסורלספרותעברית, שקד, גרשון האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ט-(תשס“ז) תשנ“ב1992/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, שרון, נתן מכוןויצמןלמדע תרפ“ו-(תשע“א) תשמ“ה1985/ פרופסורלאשורולוגיהולהיסטוריהשלהמזרח תדמור, חיים הקדמון,האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ד-(תשס“ו) 185 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 13 נספחים 13.1>חוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,תשכ"א*1961- הקמת האקדמיה 4 פטור ממסים (תיקון מס׳א 1 התשל״ג1973-); לענין פקודת מס 1 מוקמת בזה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (להלן - הכנסה,נחשבתהאקדמיהכמוסדבעלאופיציבורילעניניתרבות, האקדמיה.) חינוך ומדע, וכל עסקה של האקדמיה וכל נכסיה יהיו פטורים מכל אגרה, ארנונה או תשלום–חובה אחר המשתלמים למדינה או מטרות לרשותמקומית. 2 מטרות האקדמיה ותפקידיה הם 4 קבלת ייעוץ ומידע מהאקדמיה (תיקון מס׳ב 2 התש״ע2010-); 1( לרכז בתוכה כחברים מטובי אישי המדע תושבי ישראל;) משרד ממשלתי רשאי לפנות לאקדמיה לשם קבלת ייעוץ ומידע 2()(תיקון מס׳ 2 התש״ע2010-); לייעץ לממשלה בסוגיות בנושאים בתחום מטרות האקדמיה ותפקידיה, שנדרש לגביהם ידע בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, מדעיאונושאיםהקשוריםלפיתוחהמדעבישראל;מתןייעוץומידע לרבות במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמת האקדמיה, כאמור ימומן מסעיף התקציב של אותו משרד ממשלתי כפי הדרוש ולהגיש דוחות וסקירות כאמור בסעיף 4ג, וכן לייעץ ולתת לביצועו,בכפוףלהוראותלפיחוקיסודותהתקציב;בסעיףזה- מידע למשרדי הממשלה לפי פנייתם בהתאם להוראות "חוקיסודותהתקציב"-חוקיסודותהתקציב,התשמ"ה;1985- סעיף 4ב; "סעיף תקציב" - כהגדרתו בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו 3()(תיקון מס׳ 2 התש״ע2010-); לטפח ולקדם פעילות מדעית, בחוק יסודות התקציב. לרבות פעילות מדעית בין–תחומית ופעילות מדעית בתחומי 4 דיווח לממשלה ולכנסת (תיקון מס׳ג 2 התש״ע;2010-) דעת חדשים; (א) האקדמיהתכיןדוחשנתיעלפעולותיהוכןסקירהתלת–שנתית ) לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ לארץ;4( עלמצבהמדעוהמחקרבישראלבהשוואהלמצבהמדעוהמחקר 5() לפעול בייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בעולם; סקירה כאמור יכול שתתייחס לתחומים מדעיים בין–לאומיים, מתוך תיאום עם מוסדות המדינה; מסוימיםכפישתחליטהאקדמיהאוכפישתבקשהממשלה. ) לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע;6( (ב) הדוח השנתי והסקירה התלת–שנתית כאמור בסעיף קטן (א) 7() לעסוק בכל פעילות אחרת שיש בה כדי לשמש את המטרות יוגשו לשר המדע והטכנולוגיה; ועדת השרים לענייני מדע האמורות. וטכנולוגיה שקבעה הממשלה, תקיים דיון בדוח ובסקירה, סמוך לאחר הגשת כל אחד מהמסמכים האמורים; הממשלה תקיים מושב האקדמיה דיוןכאמורבתוךשנהמיוםהגשתהדוחאוהסקירה,לפיהעניין. מושב האקדמיה יהיה בירושלים.3 (ג) הדוח השנתי והסקירה התלת–שנתית כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת; הוועדה האקדמיה - תאגיד תקיים דיון בדוח ובסקירה בתוך שנה מיום הגשת כל אחד האקדמיה היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.4 מהמסמכים האמורים. 186 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 13 > נספחים חברי האקדמיה האסיפה הכללית של האקדמיה חברי האקדמיה יהיו חברי הועד המכין להקמת האקדמיה 5 11 האקדמיה תתכנס לאסיפה כללית לפי הצורך, ולפחות אחת הלאומית למדעים, שנתמנו לכך בתוקף החלטת הממשלה מיום לשנה, למטרות אלה: כ"ו בחשון תשי"ט 9( בנובמבר 1958), וחברים נוספים שייבחרו 1() לעשות כל פעולה שיוחדה לאסיפה הכללית לפי חוק זה או על ידי האקדמיה באסיפה כללית. לפי התקנון; 2() להחליט בדבר אישור הדו"חות של המועצה, תכנית חברות והפסקתה הפעולות של האקדמיה ומוסדותיה שתוגש על ידי המועצה, חבר האקדמיה יהיה חבר בה לכל ימי חייו; חברותו תיפסק 6 דו"ח רואה החשבון והצעת התקציב; באחת מאלה: 3() להחליט בכל ענין אחר שיועמד על סדר היום של האסיפה ) אםביקשמאתנשיאהאקדמיה,בכתב,לראותאתמקומופנוי;1( הכלליתעלידיהמועצה,אועלידיחמישהמחבריהאקדמיה. 2( אם חדל להיות תושב ישראל והוא איננו חבר–חוץ;) חברי חוץ 3() אם הורשע בעבירה בפסק דין סופי והאקדמיה מצאה כי בנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון. 12 האקדמיה רשאית לבחור באנשי מדע מובהקים תושבי חוץ–לארץ כחברי–חוץ של האקדמיה. נשיא האקדמיה וסגנו ביצוע נשיא האקדמיה יתמנה על ידי נשיא המדינה, על פי המלצת 7 האקדמיה, מבין חבריה תושבי ישראל; נשיא האקדמיה יתמנה שר החינוך והתרבות ממונה על ביצוע חוק זה.13 לשלוש שנים, והוא יוסיף לכהן אף לאחר מכן עד למינוי הבא תקנון של נשיא האקדמיה; סגן הנשיא ייבחר על ידי האקדמיה. 14 האקדמיה רשאית, בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות, החטיבות להתקין תקנון לאקדמיה ובו ייקבעו בין היתר: באקדמיה יהיו חטיבה למדעי הרוח וחטיבה למדעי הטבע; כל 8 1() הכללים לפיהם תבחר האקדמיה את חבריה ונושאי חטיבה תבחר ביושב ראש החטיבה. תפקידים בה, במידה שלא נקבעו בחוק זה; ) סדרי העבודה של האקדמיה ומוסדותיה;2( מועצת האקדמיה 3( ניהול המשק והכספים;) עניני האקדמיה ינוהלו על ידי מועצת האקדמיה. 9 4( מעמדם וזכויותיהם של חברי–חוץ.) הרכב המועצה הוראות מעבר 10 מועצת האקדמיה תהיה מורכבת מנשיא האקדמיה, סגן 15 (א) תקנון האקדמיה הלאומית למדעים שאושר על ידי הנשיא, יושב ראש החטיבה למדעי הרוח, יושב ראש החטיבה הממשלה ביום י' באלול תשי"ט 13( בספטמבר )1959 - למדעי הטבע והמנהל האדמיניסטרטיבי שיתמנה על ידי יתר פרט להוראותיו שנכללו בחוק זה - ובתיאומים לפי הענין, חברי המועצה; יהיהתקנוןהאקדמיה,כלעודלאשונהאוהוחלףעלפיסעיף.14 נעדר הנשיא - ימלא את מקומו סגן הנשיא; נעדרו הנשיא (ב) בחירה לאקדמיה ומינוי לתפקיד בה וכן כל פעולה לקידומה וסגנו, תבחר המועצה ממלא מקום לנשיא מבין חברי ולקידום פעולותיה, שנעשו בהתאם לתקנון האקדמיה לפני האקדמיה לתקופת העדרם של הנשיא וסגנו. תחילתו של חוק זה, שרירים מיום עשייתם. נוסח החוק: נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי. פורסם ס"ח תשכ"א מס'* 348 מיום 23.6.1961 עמ' 193 (ה"ח תשכ"א מס' 452 עמ' ).134 תוקן ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 45 (ה"ח תשל"ב מס' 995 עמ' )268 - תיקון מס' 1; תחילתו ביום .23.6.1961 ס"ח תש"ע מס' 2256 מיום 29.7.2010 עמ' 649 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 333 עמ' )191 - תיקון מס' 2. 187 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 13.2>תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,התשס“ח2008- בחירת מועמדים בתוקף סמכותה לפי סעיף 14 לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ“א11961- (להלן החוק), מתקינה האקדמיה, בהתייעצות עם שר 4 (א) מתוך רשימת המועמדים המוצעים על פי תקנה 3(א) תבחר החטיבה, בהצבעה חשאית וברוב של שני שלישים המדע,התרבותוהספורט2,תקנוןזה מבעלי זכות ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, את פרק ראשון חברות באקדמיה המועמדים שהיא ממליצה לבחור לאותה חטיבה לפי תקנה .2 מספר החברים המניין החוקי של המשתתפים בהצבעה לבחירת מועמדים 1 מספר החברים בכל חטיבה לא יעלה על ארבעים, אולם חברים הוא רוב חברי החטיבה הנמצאים בארץ במועד הישיבה. שגילםשבעיםוחמששניםומעלהוחבריחוץלאיבואובמנייןזה. המועמדים שיומלצו כאמור יבואו לבחירה סופית באספה הכללית של האקדמיה. בחירת חברים חדשים (ב) מתוך רשימת המועמדים המוצעים על פי תקנה 3(ב) 2 (א) מדי שנה בשנה רשאית האקדמיה לבחור עד חמישה חברים תבחר המועצה, בהצבעה חשאית ופה אחד, את המועמדים חדשיםבכלחטיבה,בכפוףלאמורבתקנה.1 הנוספים שהיא ממליצה לבחור לאקדמיה. המניין החוקי של (ב) חברי האקדמיה, למעט חברי חוץ, הם אישי מדע תושבי ישראל המשתתפים בהצבעה לבחירת מועמדים לפי תקנת משנה כמשמעותם בסעיף 2 1() לחוק; לעניין זה - “איש מדע“ - אדם זו הוא שלושה מארבעת אלה הנשיא, סגנו ושני יושבי ראש שעיקר פעילותו הוא במחקר ובקידום הידע האנושי בכלים החטיבות. המועמדים יבואו לבחירה סופית באספה הכללית מדעיים; “תושב ישראל“ - אדם שמקום מגוריו העיקרי הוא של האקדמיה. חבר שנבחר בהליך זה יבחר את החטיבה בישראל ובשעת בחירתו פעילותו המחקרית נמנית עם מסכת שאליהישתייךבהתייעצותעםהנשיא. העשייההמדעיתהישראלית. בחירת חברים (ג) מועצתהאקדמיהמוסמכתלהחליטהחלטותהנוגעותלתקנהזו. 5 רשימת המועמדים שנבחרו כאמור בתקנה 4 תועבר לבחירה הצעת מועמדים סופית באספה הכללית של האקדמיה. המניין החוקי בהצבעה 3 (א) המועמדים לחברות בכל חטיבה יוצעו בכתב ליושב הראש שלה לבחירת חברים הוא מחצית חברי האקדמיה הנמצאים בארץ על ידי שלושה מחברי אותה חטיבה לפחות. ההצעות תוגשנה במועד הישיבה. ההצבעה תהיה על דף הצבעה אחד. הבחירה לכל המאוחר 30 יום לפני מועד ישיבת החטיבה שבה ייבחרו תהיה בהצבעה חשאית וברוב של שני שלישים מבעלי זכות המועמדים לפי תקנה 4. בכל שנה יודיע יו“ר החטיבה לחברי ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין. החטיבה, בכתב, שלושה חודשים לפחות לפני מועד ישיבת הודעה על הבחירה הבחירה,מהוהמועדהאחרוןלהגשתשמותהמועמדים. (ב) מועצתהאקדמיהרשאיתלמנותועדהשלשישהחברים,שלושה 6 נשיא האקדמיה יודיע על בחירתם של החברים החדשים, לאחר מכל חטיבה, שמסמכותה להציע בכתב למועצת האקדמיה שקיבל את הסכמתם; חברותו של חבר חדש מתחילה ביום קבלת מועמד או מועמדים לחברות נוסף על המועמדים המוצעים על הסכמתולכהןכחברהאקדמיה. ידיהחטיבות. 1 ח'התשכ"א,עמ')193 התשל"ג,עמ';.45 2 י"פהתש"ס,עמ').1088 188 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 13 > נספחים חברי חוץ הזמנות לישיבות האספה הכללית 7 (א) חברי חוץ ייבחרו בדרך הקבועה בתקנות 3 עד 6. בהיותם 10 הזמנות לישיבה של האספה הכללית יישלחו לחברים בדואר או בישראל יהיו רשאים להשתתף בישיבות האספה הכללית בדואר אלקטרוני בהסכמתם, 21 יום לפחות לפני מועד הישיבה, ובישיבותהחטיבהשהםמשתייכיםאליה,אךללאזכותהצבעה. ויכילואתסדרהיוםשלהישיבה. (ב) מספר חברי החוץ לא יעלה על עשירית ממספר חברי האקדמיה ישיבות סגורות ופתוחות שאינם חברי חוץ. בכל שנה ייבחרו בכל חטיבה לכל היותר שני חבריחוץ. 11 ישיבות האספה הכללית סגורות לקהל. בשנה שבה נבחרים חברים חדשים תתקיים ישיבה פתוחה ובה יוצגו הנבחרים פרק שני ישיבות האקדמיה לפני הציבור. מועצת האקדמיה רשאית לכנס ישיבות האספה הכללית פתוחות נוספות. 8 (א) מליאת האקדמיה תתכנס פעמיים בשנה לפחות ותדון בעניינים הצבעה באספה הכללית הנתונים לסמכותה לפי סעיף 11 לחוק. בכל שנה תוקדש אחת הישיבות לבחירת חברים חדשים, ובעת הצורך לבחירת הנשיא 12 ההצבעה באספה הכללית תהיה גלויה, אלא אם כן נדרשת על פי וסגן הנשיא. כאשר מספר המועמדים לבחירה גדול משלושה, תקנון זה הצבעה חשאית או אם חמישה חברים שאינם חברי חוץ תוקדשהישיבהכולהלנושאזה. דרשו הצבעה חשאית. ההחלטות תתקבלנה ברוב רגיל של הנוכחים (ב) כמו כן תוקדש ישיבה אחת בכל שנה לדיון בדוח השנתי בהצבעה, אלא אם כן נדרש על פי תקנון זה רוב גדול יותר. היו של האקדמיה, בדוח הביקורת, בדוחות הכספיים ובתקציב הקולותשקולים,יהיהליושבהראשקולנוסףמכריע. האקדמיה. תוצאות ההצבעה (ג) יו“רהאספההכלליתהואנשיאהאקדמיה,ובהיעדרו-סגןהנשיא. (ד) יכול שהמליאה תתכנס לישיבות נוספות, על פי החלטת מועצת 13 תוצאות ההצבעה יוכרזו על ידי נשיא האקדמיה. פרוטוקול מאושר האקדמיה, לשמיעת הרצאות מדעיות או לדיון בעניינים עלידוייחשבלהוכחהשלתוצאותההצבעה.נבצרמןהנשיאלאשר ובהתפתחויות שהמועצה סבורה שאין לדחותו. ישיבה מיוחדת אתהפרוטוקול,יאשרוסגןהנשיא. של המליאה תכונס גם כל אימת שתתקבל בקשה בכתב לכך תוקפן של החלטות מחמישה עשר מחברי האקדמיה לפחות. המועצה תיענה לבקשה כזאתבהקדםהאפשרי. 14 תוקפן של החלטות האקדמיה לא ייפגע בשל פגם פרוצדורלי שנתגלה בדיעבד, לרבות פגם בתהליך בחירתו של חבר או המניין החוקי בישיבות האספההכללית אי–מסירת הזמנה לחבר. 9 (א) המניין החוקי בישיבת האספה הכללית של האקדמיה הוא ישיבות החטיבות מחציתחבריהאקדמיההנמצאיםבארץבמועדהישיבה. (ב) באין מניין חוקי בשעה שנקבעה לישיבת האספה הכללית, 15(א) כל חטיבה תתכנס לשתי ישיבות בשנה לפחות. לפי הצורך יוכל יושב הראש לפזר את האספה למשך 30 דקות ולכנסה תוקדש אחת הישיבות כולה לבחירת חברים חדשים ולבחירת מחדש בתום הזמן הזה. ישיבת האספה תהיה אז חוקית בכל יו“ר החטיבה וממלא מקומו. ישיבה זו תתקיים 30 יום לפחות מספר נוכחים. באין מניין חוקי לא ייבחרו חברים חדשים, לא לפני ישיבת המליאה המוקדשת לבחירת החברים החדשים. ייבחר נשיא או סגן נשיא, לא תיבחר ועדת ביקורת ולא יידונו המניין החוקי בישיבת החטיבה הוא מחצית חברי החטיבה שינויים בתקנון. הנמצאיםבארץבמועדהישיבה. (ג) כל חבר שנוכחותו נרשמה כדין לפני ההצבעה ייכלל במניין (ב) יו“רהחטיבהרשאילזמןישיבותנוספותשלהחטיבה,והואחייב החוקי הנדרש בהצבעה זו. חבר שנוכחותו נרשמה כאמור ולא לזמנן בהקדם האפשרי אם חמישה מחברי החטיבה מבקשים השתתףבהצבעהייחשבכמישהצבעתו“נמנע“. שיעשהכן. 189 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (ג) הזמנות לישיבה של החטיבה יישלחו לחברי החטיבה בדואר (ו) נשיא האקדמיה וסגנו ייבחרו בהצבעה חשאית, וברוב רגיל או בדואר אלקטרוני בהסכמתם)( 21 יום לפחות לפני מועד של בעלי זכות ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, הישיבה. במקרים מיוחדים רשאי יו“ר החטיבה לקבוע כי לתקופת כהונה של שלוש שנים. לא קיבל שום מועמד רוב ההזמנות תישלחנה פחות מ21– יום לפני מועד הישיבה. קולות בהצבעה הראשונה, תיערך הצבעה שנייה לבחירה בין בהזמנה לישיבת חטיבה יפורט סדר היום של הישיבה. שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר. (ד) לפי הזמנת יו“ר החטיבה יוכל להשתתף ולהרצות בישיבות (ז) נשיא האקדמיה וסגנו לא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה אלה גם מי שאינו חבר האקדמיה. רצופות. (ח)פסקה כהונתו של נשיא האקדמיה או של סגן נשיא פרק שלישי מינהל האקדמיה, או נבצר מאחד מהם או משניהם למלא את הנשיא וסגנו תפקידם באופן קבוע, תכונס האספה הכללית לישיבה 16(א) בתקנון זה, “בחירת נשיא האקדמיה“ - בחירת חבר מיוחדת ותבחר את נשיא האקדמיה או את סגן הנשיא, לפי האקדמיה שהאספה הכללית ממליצה לנשיא המדינה למנותו הצורך, על פי הוראות סעיף לחוק ותקנה זו.7 לתפקיד נשיא האקדמיה. (ט)ככלל, א‘ בתשרי הוא יום כניסתם לתפקיד של הנשיא, של (ב) נשיא האקדמיה וסגנו יהיו מחטיבות שונות. ככלל, תפקיד סגן הנשיא ושל החברים הנבחרים של המועצה. הנשיא יעבור בין שתי החטיבות לסירוגין. תקנה זו לא תחול (י) עם מינויו של נשיא חדש תסתיים כהונתו של סגן הנשיא על בחירת נשיא מכהן לתקופת כהונה שנייה. הקודם. (ג) סגן הנשיא ייבחר על ידי מליאת האקדמיה לתקופת כהונתו יושבי ראש החטיבות וממלאימקומם של נשיא האקדמיה. (ד) לא יאוחר משנה לפני סיום תקופת כהונתם של הנשיא 17(א)יושבי ראש החטיבות ייבחרו בחטיבות ברוב רגיל בבחירות ושל סגן הנשיא, או בשעה שנבצר מאחד מהם או משניהם חשאיות לתקופה של שלוש שנים. שלושה חברי חטיבה למלא את תפקידם, תבחר כל חטיבה, בהליך שיקבע יו“ר רשאים להציע יחד מועמד לתפקיד יו“ר החטיבה. לא קיבל החטיבה, שלושה חברים לוועדת חיפוש שתפקידה להציע שום מועמד רוב קולות בהצבעה הראשונה, תיערך הצבעה מועמדים לתפקידים המתפנים. כל חבר רשאי להציע שנייה לבחירה בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות מועמדים לכהונה בוועדת החיפוש. חברי המועצה לא יוכלו הגדול ביותר. להיבחר לוועדת החיפוש. חברי הוועדה יבחרו מביניהם (ב) יו“ר החטיבה לא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. את יו“ר הוועדה. הוועדה רשאית להציע יותר ממועמד (ג) לכל יושב ראש ייבחר ממלא מקום לתקופת כהונתו בהליך אחד לכל תפקיד. להחלטה בוועדה דרושים ארבעה קולות. שיקבע יושב הראש. הצעות הוועדה תימסרנה לחברים בכתב 45 יום לפחות הצבעות במועצה לפני ישיבת הבחירה. (ה) נוסף על האמור לעיל, חמישה מחברי האקדמיה רשאים 18 ההצבעות במועצה הן בהרמת ידיים בלבד וההחלטות יתקבלו להציע יחד מועמדים לשני התפקידים. הצעות אלה ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון זה. היו הקולות תימסרנה למזכירות האקדמיה 30 יום לפחות לפני ישיבת שקולים, יהיה לנשיא קול נוסף מכריע. חתימת הנשיא או הבחירה ותישלחנה לחברי האקדמיה בדואר 21 יום לפחות חתימת סגן הנשיא על הפרוטוקול, ובכללו ההחלטות, תשמשנה לפני ישיבת הבחירה. יו“ר ועדת החיפוש ינהל את החלק הוכחה לכאורה לנכונותו. של ישיבת המליאה שבו ייבחרו הנשיא וסגן הנשיא. הוא המניין החוקי במועצה יציג הן את מועמדי ועדת החיפוש והן את המועמדים שהציעו חברי האקדמיה. המניין החוקי בישיבות המועצה הוא שלושה.19 190 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 פרק 13 > נספחים פרק רביעי ביקורת ועדות 20 המועצה תקבע את רשימת הוועדות הקבועות הפועלות ועדת ביקורת באקדמיה ותמנה את חבריהן ואת יושבי הראש שלהן לתקופת 24 האספה הכללית תבחר ועדת ביקורת, שתורכב מחברים משתי כהונה של עד שלוש שנים. יושבי ראש הוועדות לא יכהנו יותר החטיבות.וועדתהביקורתתבחראתהיושבראששלהמביןחבריה. משתי תקופות כהונה רצופות. המועצה רשאית, ביזמתה או לפי הצעת החטיבות, למנות גם ועדות אד הוק לטיפול בעניינים הזמנת מבקר הקשורים בתפקידי האקדמיה או בעניינים אחרים שלדעת 25(א) המועצה תזמין מדי פעם, במועדים שייראו לה, אדם שאיננו המועצה ראויים לבחינה על ידי ועדה. לוועדות אלה יכול עובד האקדמיה לערוך ביקורת בעניינים של מינהל האקדמיה להתמנות גם מי שאינו חבר האקדמיה. המועצה תמנה את נציגי (להלן המבקר). האקדמיה בגופים ציבוריים, במוסדות בין–לאומיים ובגופים (ב) המבקר יבדוק אם המינהל פעל על פי החוק ועל פי ההוראות אחרים לפי הצורך, ויכול שגם הם לא יהיו חברי האקדמיה. שנגזרו ממנו ואם רשויות האקדמיה ועובדיה נהגו לפי העקרונות של מינהל תקין. המנהל האדמיניסטרטיבי (ג) בעת מילוי תפקידו לא יהיה המבקר כפוף לגוף או לאדם 21(א) המנהל האדמיניסטרטיבי (להלן המנהל) לא ישתתף בדיונים כלשהו באקדמיה ולא יהיה תלוי בהם. הנושאים שיבדוק בעניין מינויו או פיטוריו ובדיונים לפי תקנה 4(ב) ולא תהיה ייקבעו בתיאום עם ועדת הביקורת. לו באלה זכות הצבעה. (ד) המבקר יגיש לוועדת הביקורת דין וחשבון ויפרט בו את (ב) פסקה כהונתו של המנהל או נבצר ממנו למלא את תפקידו ממצאי ביקורתו. אם גילה ליקויים, יביא בדין וחשבון את ימנו יתר חברי המועצה ממלא מקום או מנהל בפועל עד המלצותיו לתיקונם ולמניעתם לעתיד לבוא. בד בבד יגיש מינוי המנהל החדש. המנַהל לוועדת הביקורת מסמך ובו תגובת המינהל על ממצאי הביקורת ופירוט הצעדים שבדעתו לנקוט לתיקון זכות חתימה הליקויים שנתגלו. המועצה תביא את ממצאי הביקורת ואת 22(א) בענייני מינהל וכספים תחייב את האקדמיה חתימת שני תגובת המינהל לידיעת המליאה. חברי המועצה, או חתימת ממלא מקום המנהל, או חתימת פרק חמישי הוראות שונות המנהל בפועל יחד עם חתימת אחד מחברי המועצה האחרים. שינויים בתקנון (ב) מועצת האקדמיה תהיה רשאית להסמיך מורשי חתימה 26 המליאה רשאית, ברוב של שני שלישים מבעלי זכות ההצבעה נוספים מבין חברי האקדמיה ועובדיה ולקבוע את גבולות שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, להכניס שינויים בתקנון זה, סמכותם. להוסיף על הוראותיו ולגרוע מהן. התיקונים ייכנסו לתוקפם לאחר התייעצות עם השר הממונה על ביצוע חוק האקדמיה. סדרי העבודה 23 האספה הכללית תקבע, על פי הצעת המועצה, כללים והוראות ביטול לעבודתה ולעבודת החטיבות והוועדות. 27 תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,התשכ“ב31962- בטל.- 3) קת׳התשכ״ב,עמ׳1495;התשל״ו,עמ׳300;התשמ״ו,עמ׳772;התשמ״ט,עמ׳1453;התשנ״ז,עמ׳816;התשנ״העמ׳1455;התשנ״ז,עמ׳.832 191 דין וחשבון שנתי > תשע“ט2019-2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים