דיווח על-פי חוק

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים THE ISRAEL ACADEMY OF SCIENCES AND HUMANITIES דין וחשבון שנתי תשע“ח 2018-2017 מוגשמטעםמועצתהאקדמיהלאספההכלליתשלהאקדמיהלפיסעיף11לחוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםתשכ“א1961- פרופ‘ניליכהן,נשיאתהאקדמיה עריכה: מיה פופר עריכת לשון: יהודית (דיתיק) ידלין עיצוב ועריכה גרפית: סטודיו נאוי קצמן כדורי צילום בית האקדמיה: אודי קצמן התצלומים הנוספים שבחוברת צולמו בידי דנה בר סימן טוב, אביגיל פפרנו באר, מיכל פתאל וששון תירם, אלא אם צוין אחרת. כל זכויות התצלומים שייכות לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אלא אם צוין אחרת. דפוס: רותם הפקות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כיכר אלברט איינשטיין, ת״ד 4040, ירושלים 91040 טלפון: 02-5676222 פקס:, 02-5666059 דואר אלקטרוני:, [email protected] www.academy.ac.il תוכן העניינים מבוא 7 9 דברהנשיאה 11 מועצתהאקדמיה,מִנהלהאקדמיה 12 ייסודהשלהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 14 מטרותהאקדמיהותפקידיה 15 נושאיתפקידיםבעברובהווה 16 חבריהאקדמיה 36 רשימתמקבליהפרסיםוציוניהכבוד 1 דוחפעילות 39 41 קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה 1.1 41 תקצירהפעילותהשוטפת 1.2 42 ייעוץוהערכהלגורמיהממשל 1.3 42 1.3.1 ועדתהמעקבליישוםהמסקנותשלדוחמצבהמדע 44 1.3.2 ועדתמומחיםלבדיקתאיכותהחייםבישראל 45 1.3.3 ועדהלבדיקתתחוםלימודיהשואהבמוסדותהאקדמייםבישראל 45 קידוםוחיזוקהקשרעםאקדמיותזרות 1.4 46 טיפוחהצעיריםבמדע 1.5 46 1.6 הנגשתהמדעלציבורוהנחלתו 2 פעילותהחטיבהלמדעיהטבע 51 54 2.1 פורוםהצעיריםשלהחטיבהלמדעיהטבע 54 2.2 ביואתיקה 55 2.3 קרינתסינכרוטרון-פעילותישראלבESRF– 56 2.4 מתקןלקרינתסינכרוטרוןבמזרחהתיכון- SESAME 58 2.5 פיזיקהשלאנרגיותגבוהות-פעילותישראלבCERN 59 2.6 פיזיקהגרעינית 60 2.7 אוספיהטבעהלאומייםלמחקר 61 2.8 רפואהמולקולרית 61 2.9 פאונהופלורהשלארץישראל 62 2.10 תוכנית קאוולי - Science of Frontiers Kavli 63 2.11 ההרצאההשנתיתעלשםאלברטאיינשטיין 3 פעילותהחטיבהלמדעיהרוח 65 70 3.1 מפעליםבמימוןהאקדמיה 70 3.1.1 האונומסטיקוןשלארץישראל 71 3.1.2 המפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר 72 3.2 מפעליםבתמיכתהאקדמיה 72 המפעלהמשותףעם MGH 73 German–Israeli Frontiers of the Humanities — GISFOH 3.3 74 3.4 פורוםצעירימדעיהרוחוהחברה 4 פעילותההוצאהלאור 77 80 4.1 פרסומיםשראואורבשנתהדוח 5 קשריםבין לאומיים 83 87 5.1 קשרימדעעםמדינותועםאקדמיותלמדעים 100 5.2 מפעליםאזוריים 102 5.3 קשריםעםמוסדותבין…לאומיים 6 מלגותומענקים 107 109 6.1 תוכניתמלגותאדמס 112 6.2 תוכניתמלגותרותארנון 112 6.3 תוכניתמלגותהאקדמיהלהכשרתבתר…דוקטורטשלחוקריםזריםבישראל 113 6.4 פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמצטייניםבמדעיהטבעוההנדסה 114 6.5 קרןבת…שבעדהרוטשילד 118 6.6 הקרןלקידוםמדעיהרוחוהחברה 120 6.7 מלגותקרןפולקסבישראל 121 6.8 הפרסבחקרהקבלהעלשםגרשםשלום 7 פעילויותנוספותלקידוםמטרותיהשלהאקדמיה 123 125 7.1 האקדמיההצעירההישראלית 130 7.2 מרכזהקשרלחוקריםישראלים 133 7.3 היזמהלמחקריישומיבחינוך 138 7.4 הקרןהלאומיתלמדע 140 7.5 תל"מ-הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח 8 הרצאות,כינוסיםואירועיםבביתהאקדמיה 143 9 תקציבהאקדמיה 157 10 ועדותהאקדמיה 161 11 נציגיהאקדמיהבגופיםובמוסדות 169 12 חבריםשהלכולעולמם 170 13 נספחים 178 178 חוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 13.1 179 תיקון2לחוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 13.2 180 תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 13.3 מבוא 7 דין וחשבון שנתי >תשע“ח2018-2017 בשער פרק זה: ספריית האקדמיה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים דבר הנשיאה ידידיי חברי האקדמיה, קוראים נכבדים, אני מתכבדת להגיש את הדוח השנתי השלישי בתקופת כהונתי כנשיאת האקדמיה. האקדמיה פועלת למילוי המשימות המוטלות עליה על פי חוק: טיפוח הפעילות המדעית בארץ, ייעוץ לממשלה בנושאים הקשורים למדע ולטכנולוגיה, קיום קשרי חוץ מדעיים עם גופים דומים בחו"ל ועם ארגונים בין–לאומיים וכן הוצאה לאור של פרסומים שיש בהם כדי לקדם את המדע. פרופ׳ נילי כהן נשיאת האקדמיה כל הפעילויות מפורטות בפרקי הדוח. הפעילות באקדמיה ענפה, מורכבת ומגוונת, ובכללה ארגון כינוסים בין–לאומיים בתחומים שונים, קיום קשרים עם אקדמיות דומות בחו"ל, מינוי ועדות בדיקה לבחינת תחומי ידע ותמיכה בחוקרים צעירים ובכירים. בתוך כך נעשים מאמצים לחשוף את פעילות האקדמיה לפני הקהילה המדעית בארץ ובעולם ולפני הציבור בכללותו. רבים מאירועי האקדמיה פתוחים לציבור הרחב, לרבות סטודנטים ותלמידי תיכון. השנה האקדמיה מציינת בפעילותה את שנת השבעים למדינת ישראל ומדגישה את הקשר בין המדע ובין המדינה שחרתה על דגלה את ערכי הרוח, המדע והיצירה. את שנת השבעים פתחה האקדמיה בתערוכה שהוצגה לציבור הרחב בבית האקדמיה וליוותה כינוס בין–לאומי לציון מאה שנה להצהרת בלפור. סדרת "בשערי האקדמיה" יוחדה לקשר בין מדע למדינה. נשיא המדינה אירח במשכנו מפגש בין חוקרים מובילים לתלמידי תיכון מרחבי הארץ. נוסף על כך התקיימו שני כינוסים מדעיים רחבי היקף - כינוס רב תחומי בנושא התפתחות המדע בישראל, שבחן בראייה ביקורתית את החידושים והתגליות בתחומי הדעת השונים בשנות קיומה של המדינה, וכינוס מדעי בין–לאומי בהשתתפות חתני פרס נובל מרחבי העולם, חברי האקדמיה וחוקרים נוספים שבחנו את האתגרים הגדולים במדעי הכימיה. האקדמיה הצרפתית והאקדמיה הישראלית יציינו יחד את שנת השבעים למדינת ישראל בשני כינוסים בהשתתפות חתני פרסי נובל הישראלים והצרפתים. הכינוס הראשון יתקיים באמצע חודש יוני בפריז, והשני בנובמבר בירושלים. 9 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 9 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בתוקף תפקידה של האקדמיה לייעץ לממשלה בתחומים הנוגעים לממשק שבין המדע לממשל פעלה השנה ועדת מומחים לבדיקת נושא איכות החיים well-being() בישראל על כל היבטיו. במסגרת ועדות האקדמיה הופץ דוח על תחום מדע הדתות ופועלת ועדת בדיקה ללימודי השואה. ועדת המעקב של האקדמיה לדוח מצב המדע בישראל בחנה את המצב הקיים לאור המלצות הדוח התלת–שנתי השני, שהוגש לכנסת ולממשלה בשנת 2016. המלצות הוועדה ישמשו רקע לכתיבת הדוח התלת–שנתי הבא על מצב המדע. האקדמיה ממשיכה לקדם מדענים ומדעניות צעירים בתוכניות מגוונות: מלגות אדמס, מלגות קרן פולקס, הכינוסים הבין–לאומיים של Kavli וGISFOH– ועידוד שיתופי פעולה עם מדענים צעירים ברחבי העולם, בין השאר באמצעות פעילותה של האקדמיה הצעירה. השנה הוענקו לראשונה פרסי בלווטניק לשלושה מדענים צעירים מצטיינים בתחומים של מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה ומדעי הכימיה. המגמה להמשיך ולחשוף את המדע בארץ לפני מדענים צעירים מצטיינים מהעולם הביאה כבר בשנה שעברה להקמתה של ועדת היגוי לצורך גיבוש תוכנית מלגות להבאת בתר–דוקטורנטים מצטיינים מחו"ל לארץ במימון חיצוני. השנה מונתה ועדת שיפוט שתבחר את הזוכים במלגות. האקדמיה ממשיכה לתמוך בקידום המחקר במדעי הרוח והחברה בעזרת קרן ייעודית שמטרתה לחזק את התחום מתוך הכרה במצוינות המחקרית של החוקרים המובילים בישראל. הבקשות הרבות של חוקרים מתחומים אלו מעידות על הצורך לחזק ולקדם את התחום ולתמוך בחוקרים המצוינים הפועלים בו. בזירה הבין–לאומית הורחבו קשריה של האקדמיה והתחזק מעמדה. נערכו כינוסים משותפים עם האקדמיות של גרמניה, הודו, צרפת ואיטליה ועם החברה המלכותית של אנגלייה במגוון תחומי ידע הן במדעי הטבע הן במדעי הרוח והחברה. אנו גאים בקשרים המדעיים הנרקמים בין מדענים ישראלים למדענים זרים בעקבות פעילויות אלה, ונמשיך לפעול במרץ להעלאת קרנו של המדע הישראלי בקהילה הבין–לאומית. אני מבקשת להודות לחברי מועצת האקדמיה על שיתוף הפעולה המבורך, לצוות האקדמיה על מחויבותו המסורה ולחברי האקדמיה - על ההשתתפות בפעילויות, על הסיוע והתמיכה, על היוזמות הברוכות ועל הידידות. 10 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 10 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מועצת האקדמיה פרופ‘ניליכהן פרופ‘דודהראל הנשיאה סגןהנשיאה --- --- פרופ‘יוסףקפלן פרופ‘רותארנון יו“רהחטיבהלמדעיהרוח הנשיאהלשעבר --- --- פרופ‘איתמרוילנר גליהפינצי יו“רהחטיבהלמדעיהטבע מנהלתהאקדמיה מִנהל האקדמיה לשכת הנשיאה ההוצאה לאור ומנהלת האקדמיה טלי אמיר מנהלת ועורכת ראשית דבורה גריינימן עורכת בכירה באנגלית דגנית עזר מנהלת הלשכה וכוח אדם ריטה ספוז'ניקוב אחראית שיווק והפצה - - - יהודה גרינבאום מפיק דפוס כספים ומנהל - - - גדי לוין סמנכ״ל פרויקטים מיוחדים ילנה יופה חשבת מרב עטר רכזת האקדמיה הצעירה אלה בדליאן מנהלת חשבונות ופרויקטים מיוחדים - - - - - - החטיבה למדעי הטבע תחזוקה ומשק ד"ר מני קירמה רכז מיכאל זגורי מנהל אביבה לוי מתאמת מנהלתית כוכי מימרן מתאמת מנהלתית - - - יוסי אפללו עוזר החטיבה למדעי הרוח גיל נידרמאייר עוזר סימה דניאל רכזת מיכל כהן עובדת משק זיוה דקל מתאמת מנהלתית ריקי ביטון עובדת משק - - - אורלי דריהם עובדת משק קשרים בין†לאומיים אתי חממי עובדת משק בוב לפידות מנהל - - - רות חסון מתאמת קשרים בין†לאומיים מחשוב - - - יעקב רוטמן אחראי מחשוב מלגותאדמס, - - - ארכיון מרכזהקשרלחוקריםישראלים רבקה פרדס גבריאל ארכיונאית בת שבע שור מנהלת 11 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ייסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בראשית שנות החמישים החלו לדון במשרד החינוך והתרבות על אפשרות הקמתן של שתי אקדמיות האחת למדעי הרוח והאחרת למדעי הטבע. בשנת 1955 הוקמה ועדה בראשותו של שר החינוך פרופ‘ בן ציון דינור ובהשתתפותם של אחדים מבכירי המדענים, והיא דנה בהצעות להקמת האקדמיות. הוועדה המליצה לפני הממשלה לפתוח בצעדים לקראת הקמתה של “פרה אקדמיה“. הממשלה קיבלה את ההצעה, אולם ההתנגדות שהתעוררה בכנסת הביאה לגניזתה. באותה השנה פנתה משפחת ון ליר לממשלת ישראל והציעה להקים בירושלים “מרכז לקידום התרבות“, שישמש מקום מפגש לאנשי מדע, לאנשי רוח, להוגי דעות ולאנשי אומנות. ההצעה נדונה בממשלה בדצמבר 1955 ואושרה. בהחלטה נאמר ש“המרכז לקידום התרבות יאכסן את האקדמיה ללשון העברית ואת האקדמיות (העתידות לקום) למדעי רוח וטבע ולאומנויות“, ומטרתו תהיה “ריכוז הישגי המחקר האקדמי הגבוה“. בעקבות ההחלטה הקצתה הממשלה את חלקת הקרקע שעליה עומדים היום האקדמיה למדעים ומכון ון ליר. ואולם, בשל ההסתייגויות שנתעוררו באותה התקופה מהקמת האקדמיה שינתה הממשלה את החלטתה, ובנוסח המתוקן של ההחלטה מ 8 במרס 1956 הושמט הסעיף הקובע כי המרכז יאכסן את האקדמיות הלאומיות. על אף נסיגתה של הממשלה מהחלטתה הראשונה נמשכו המאמצים להקים את האקדמיה. בראש היוזמים עמד פרופ‘ אהרן קציר. הוא הציג לפני דוד בן גוריון את תוכניתו להקים שתי אקדמיות, שתפקידן יהיה בין השאר לרכז את הדגולים מקרב אנשי הרוח, המלומדים, המדענים והאומנים בישראל; להשתתף בתכנון המדעי הלאומי של פיתוח הארץ; לייצג את ישראל בפורום של המדע הבין לאומי; לקיים מגע מתמיד עם הגופים המקבילים בחוץ לארץ; לקיים פעולות אחרות בעלות אופי אקדמי או חינוכי. דוד בן גוריון נתן את ברכתו להצעה. לאחר פגישת הכנה של פרופ‘ אהרן קציר עם רקטור האוניברסיטה העברית ונשיא הטכניון, שנדונו בה הצעותיו של קציר, זימן דוד בן גוריון ב 28 בנובמבר 1957 דיון בפורום רחב כדי ללבן את הבעיות הכרוכות בייסוד האקדמיה. בדיון השתתפו גם שר החינוך והתרבות דאז זלמן ארן, לשעבר שר החינוך פרופ‘ בן ציון דינור ופרופסורים מן המוסדות להשכלה גבוהה. הדיון נסב על אופייה של האקדמיה ועל תפקידיה, וגם הובאו נימוקים בעד ונגד הקמתה. בסיכום הדיון הוחלט על הקמת ועדה מכינה לקראת הקמת האקדמיה אף כי נשארו בעינם חילוקי הדעות וההיסוסים בקרב משתתפי הדיון באשר להקמתו של מוסד שהוא מעין אקדמיה. 12 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביוני 1958 נתמנתה ועדה שמתפקידה היה להציע רשימת מועמדים לוועדה המכינה. ועדה זו חרגה מן התפקיד שהוטל עליה והכינה גם טיוטה של הצעת החלטה בדבר הקמת “בית ועד“ או “אקדמיה“. באוקטובר 1958 הגיש שר החינוך והתרבות את ההצעה לפני הממשלה, והיא אושרה ב 9 בנובמבר 1958. לפי ההצעה ייפתה הממשלה את כוחם של ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות למנות ועד מכין להקמת “בית ועד“ (אקדמיה) למדעי הרוח והטבע, שישבו בו אנשי המדע הדגולים במדינה. ב 17 בדצמבר 1958 פנה דוד בן גוריון אל אנשי המדע והרוח שהוועדה המליצה עליהם והזמינם לשמש חברים בוועדה המכינה להקמת האקדמיה. אלה חברי הוועדה המכינה שאול אדלר, אריה דבורצקי, ברנרד צונדק, יואל רקח, אפרים א‘ אורבך, בן ציון דינור, נפתלי ה‘ טור סיני, ליאון מאיר, יעקב פולוצקי, נתן רוטנשטרייך, גרשם שלום, פרנץ אולנדורף, נתן רוזן, מרכוס רינר, יצחק ברנבלום, אהרן קציר חברי כבוד חנוך אלבק, מרטין בובר, יצחק פ‘ בער, שמואל ה‘ ברגמן, משה צ‘ סגל, יחזקאל קויפמן מתפקידה של הוועדה המכינה היה לעבד תקנון ל“בית הוועד“. ואומנם בישיבתה הראשונה של הוועדה, ב 6 בינואר 1959, נקבעה ועדה להצעת תקנון. הצעת התקנון עובדה בשישה חודשים, וב 12 ביולי 1959 אישרה אותה מליאת הוועדה המכינה. תקנון זה היה “תקנון האקדמיה הלאומית למדעים“, והוא אושר בממשלה ב 13 בספטמבר 1959 כך נוסדה האקדמיה למעשה ונתאפשר לה להתחיל בפעילותה.. ב 27 בדצמבר 1959 נתכנסה הוועדה המכינה בראשותו של מרטין בובר והכריזה על הקמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. חבריה הראשונים היו חברי הוועדה המכינה. ב 23 בפברואר 1960 התקיימה ישיבתה הראשונה של האספה הכללית של האקדמיה בהשתתפות ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, והוא ישב בראשה. בישיבה נבחרו פרופ‘ מרטין בובר לנשיא האקדמיה ופרופ‘ אהרן קציר לסגן הנשיא. עיגון מעמדה של האקדמיה הלאומית למדעים בחוק המדינה נעשה לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה הכינה בשיתוף עם חברי האקדמיה, אהרן קציר וגרשם שלום, הצעת חוק לאקדמיה. ב 14 ביוני 1961 אישרה הכנסת את “חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשכ“א.“1961- במרס 1962 נתפרסם ברשומות “תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים“, לאחר שהאספה הכללית של האקדמיה אישרה אותו. 13 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מטרות האקדמיה ותפקידיה לרכזבתוכהכחבריםמטוביאישיהמדעתושביישראל;1 2 לטפחולקדםפעילותמדעית; 3 לייעץלממשלהבפעולותהנוגעותלמחקרולתכנוןמדעיבעליחשיבותלאומית; 4 לקייםמגעעםגופיםמקביליםבחוץלארץ; לפעול לייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בין–לאומיים, מתוך תיאום עםמוסדותהמדינה;5 6 לפרסםכתביםשישבהםכדילקדםאתהמדע; 7 לעסוקבכלפעילותאחרתשישבהכדילשמשאתהמטרותהאמורות. 14 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נושאי תפקידים בעברובהווה נשיאי האקדמיה סגני נשיא —2015 פרופ‘ נילי כהן —2015 פרופ‘ דוד הראל 2015—2010 פרופ‘ רות ארנון 2015—2010 פרופ‘ ב“ז קדר 2010—2004 פרופ‘ מנחם יערי 2010—2004 פרופ‘ רות ארנון 2004—1995 פרופ‘ יעקב זיו 2004—1995 פרופ‘ חיים תדמור ז“ל 1995—1986 פרופ‘ יהושע יורטנר 1995—1994 פרופ‘ מנחם יערי 1986—1980 פרופ‘ אפרים א‘ אורבך ז“ל 1993—1986 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 1980—1974 פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1986—1980 פרופ‘ יהושע יורטנר 1974—1968 פרופ‘ גרשם שלום ז“ל 1980—1974 פרופ‘ אפרים א‘ אורבךז“ל 1968—1962 פרופ‘ אהרן קציר ז“ל 1974—1968 פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1962—1960 פרופ‘ מרטין בובר ז“ל 1968—1962 פרופ‘ גרשם שלום ז“ל 1962—1960 פרופ‘ אהרן קציר ז“ל יושבי ראש החטיבה למדעי הרוח יושבי ראש החטיבה למדעי הטבע —2013 פרופ‘ יוסף קפלן —2013 פרופ‘ איתמר וילנר 2013—2007 פרופ‘ יוחנן פרידמן 2013—2007 פרופ‘ רפאל משולם 2007—2001 פרופ‘ ב“ז קדר 2007—2004 פרופ‘ אלכסנדר לויצקי 2001—1995 פרופ‘ שאול שקד 2004—2001 פרופ‘ דן שכטמן 1995—1989 פרופ‘ יהושע בלאו 2001—1995 פרופ‘ רות ארנון 1989—1986 פרופ‘ אהרן ברק 1995—1992 פרופ‘ יעקב זיו 1986—1983 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 1992—1989 פרופ‘ יצחק שטיינברגז“ל 1983—1980 פרופ‘ דן פטינקין ז“ל 1989—1986 פרופ‘ ישראל דוסטרובסקי ז"ל 1980—1974 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 1986—1980 פרופ‘שמשוןאברהםעמיצורז“ל 1974—1969 פרופ‘ יהושע פראוור ז“ל 1980—1974 פרופ‘ יגאל תלמי 1969—1963 פרופ‘ אפרים א‘ אורבך ז“ל 1974—1968 פרופ‘ ארנסט דוד ברגמן ז“ל 1962—1960 פרופ‘ גרשם שלום ז“ל 1968—1963 פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1963—1960 פרופ‘ יואל רקח ז“ל נשיאי האקדמיה מאז נוסדה (מימין לשמאל)‹ פרופ׳ מרטין בובר ז״ל, פרופ׳ אהרן קציר ז״ל, פרופ׳ גרשם שלום ז״ל, פרופ׳ אריה דבורצקי ז״ל, פרופ׳ אפרים א׳ אורבך ז״ל, פרופ׳יהושעיורטנר,פרופ׳יעקבזיו,פרופ׳מנחםיערי,פרופ׳רותארנון,פרופ׳ניליכהן 15 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים חברי האקדמיה 16 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע החטיבה למדעי הטבע שנתהבחירה תשס“ט2009/ פרופסורלרפואה,נירולוגיה, אברמסקי,עודד ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעברית והדסהבירושלים תשכ“ד1964/ פרופסורלמתמטיקה, אגמון,שמואל האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ן1990/ פרופסורלפיזיקה, אהרונוב,יקיר אוניברסיטתתלאביב תשע“ב2012/ פרופסורלפיזיקה, אהרוני,אמנון אוניברסיטתתלאביבואוניברסיטתבן†גוריוןבנגב 17 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשע“א2011/ פרופסורלמתמטיקהשימושיתולמדעיהמחשב, אולמן,שמעון מכוןויצמןלמדע תשס“ו2006/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, אורן,משה מכוןויצמןלמדע תשע״ז2017/ פרופסורלהנדסתחשמל, אלדר,יונינה הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשנ“ז1997/ פרופסורלמתמטיקה, אלון,נוגה אוניברסיטתתלאביב תשס“ב2002/ פרופסורלפיזיקה, אמרי,יוסף מכוןויצמןלמדע תש“ן1990/ פרופסורלאימונולוגיהכימית, ארנון,רות מכוןויצמןלמדע תשע״ז2017/ פרופסורלאימונולוגיה, אשחר,זליג מכוןויצמןלמדע 18 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע תש“ס2000/ פרופסורלגאופיזיקה, בן אברהם,צבי אוניברסיטתתלאביב תשס“ב2002/ פרופסורלמתמטיקה, ברנשטיין,יוסף אוניברסיטתתלאביב תשע“ה2015/ פרופסורלמדעיהמחשבומתמטיקהשימושית, גולדווסר,שפרירה מכוןויצמןלמדע תשנ“ט1999/ פרופסורלגנטיקהמולקולרית, גרונר,יורם מכוןויצמןלמדע תשנ“ח1998/ פרופסורלנירוביולוגיה, גרינולד,עמירם מכוןויצמןלמדע תשס“ו2006/ פרופסורלהידרולוגיה, דגן,גדעון אוניברסיטתתלאביב תשע“ד2014/ פרופסורלנירוביולוגיה, דודאי,ידין מכוןויצמןלמדע 19 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשס“ח2008/ פרופסורלפיזיקה, הייבלום,מרדכי מכוןויצמןלמדע תש“ע2010/ פרופסורלמדעיהמחשב, הראל,דוד מכוןויצמןלמדע תשס“ח2008/ פרופסורלמתמטיקה, הרושובסקי,אהוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תשל“ח1978/ פרופסור†מכוןלפיזיקה, הררי,חיים מכוןויצמןלמדע תש“ס2000/ פרופסור†מחקרלביוכימיה, הרשקו,אברהם הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשס“ב2002/ פרופסורלכימיה, וילנר,איתמר האוניברסיטההעבריתבירושלים תשמ“ח1988/ פרופסורלביופיזיקה, וילצ‘יק,מאיר מכוןויצמןלמדע 20 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע תשע“ג2013/ פרופסור†מחקרלהנדסתאווירונאוטיקהוחלל, ויס,דניאל הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשמ“א1981/ פרופסור†מחקרלהנדסתחשמל, זיו,יעקב הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשע“ג2013/ פרופסורבמחלקהלפיזיקהשלמערכותמורכבות, זילברברג,ירון מכוןויצמןלמדע תשס“א2001/ פרופסורלרפואה,המטולוגיה, זליגסון,אורי המרכזהרפואיעלשםשיבאואוניברסיטתתלאביב תשנ“ח1998/ פרופסורלמיקרוביולוגיה, חת,אילן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“א2011/ פרופסורלכימיה, טנא,רשף מכוןויצמןלמדע תש“ס2000/ פרופסורלביולוגיהמבנית, יונת,עדה מכוןויצמןלמדע 21 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשל“ג1973/ פרופסורלכימיה, יורטנר,יהושע אוניברסיטתתלאביב תשס“ז2007/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, ירדן,יוסף מכוןויצמןלמדע תשע“ד2014/ פרופסורלמתמטיקה, לובוצקי,אלכסנדר האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ט2009/ פרופסורלאקולוגיה, לויה,יוסי אוניברסיטתתלאביב תשנ״ב1992/ פרופסורלכימיה, לוין,רפאלדוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ט1999/ פרופסורלכימיהביולוגית, לויצקי,אלכסנדר האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ פרופסורלמתמטיקה, לינדנשטראוס,אילון האוניברסיטההעבריתבירושלים 22 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע תשע“ב2012/ פרופסורלכימיהאורגנית, מילשטיין,דוד מכוןויצמןלמדע תשנ“ד1994/ פרופסורלכימיהתרופתית, משולם,רפאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ט2009/ פרופסורלכימיה, ניצן,אברהם אוניברסיטתתלאביב תשס“ג2003/ פרופסורלביוכימיהוביולוגיהמולקולרית, סידר,חיים ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעברית והדסהבירושלים תשל“א1971/ פרופסור†מכוןלאימונולוגיה, סלע,מיכאל מכוןויצמןלמדע תשל“ד1974/ פרופסורלמתמטיקה, פורסטנברג,הלל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ב1991/ פרופסורלפיזיקהשימושית פרוהמן,דב 23 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשס“ד2004/ פרופסור†מחקרלביוכימיה, צ‘חנובר,אהרן הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשע״ה2015/ פרופסורלהנדסהכימית, קוסט,יוסף אוניברסיטתבן†גוריוןבנגב תשע״ו2016/ פרופסורלפיזיקהוכימיהפיזיקליתשלחומררך, קליין,יעקב מכוןויצמןלמדע תשע״ו2016/ פרופסורלמתמטיקה, קלעי,גיל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ה2015/ פרופסורלגנטיקהמולקולרית, קמחי,עדי מכוןויצמןלמדע תשס“ו2006/ פרופסורלמתמטיקה, קשדן,דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ה2015/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, קשת,אלי האוניברסיטההעבריתבירושלים 24 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע תשמ“ב1982/ פרופסורלמתמטיקה, רבין,מיכאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ה2005/ פרופסורלגנטיקהמולקולרית, רבל,מישל מכוןויצמןלמדע תשס“ח2008/ פרופסורלביוכימיה, רזין,אהרון ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעברית והדסהבירושלים תשע״ו2016/ פרופסורלרפואה, רכבי,גדעון המרכזהרפואיעלשםשיבאואוניברסיטתתלאביב תשע“א2011/ פרופסור†מחקרלפיזיקה, שגב,מרדכי הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשס“ה2005/ פרופסורלגנטיקהמולקולרית, שילה,יוסף אוניברסיטתתלאביב תשנ“ו1996/ פרופסור†מחקרלהנדסתחומרים, שכטמן,דן הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל 25 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשמ“ח1988/ פרופסורלמתמטיקה, שלח,שהרן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ פרופסור†מחקרבהנדסתחשמל, שמאי,שלמה הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשנ“ח1998/ פרופסורלמדעיהמחשבומתמטיקהשימושית, שמיר,עדי מכוןויצמןלמדע תשמ“ד1984/ פרופסור†מחקרלהנדסהכימית, תדמור,זאב הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשכ“ג1963/ פרופסורלפיזיקהגרעינית, תלמי,יגאל מכוןויצמןלמדע 26 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח החטיבה למדעי הרוח שנתהבחירה תשע“ב2012/ פרופסורלמדעהמדינה, אבינרי,שלמה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשמ“ט1989/ פרופסורלמתמטיקהולכלכלה, אומן,ישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ו2006/ פרופסורלמחשבתישראל, אידל,משה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ו1996/ פרופסורלהיסטוריה, איזק,בנימין אוניברסיטתתלאביב 27 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשע“ז2017/ פרופסורלגאוגרפיה, אלנבלום,רוני האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ב1992/ פרופסורלמשפטים, אנגלרד,יצחק האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ס2000/ פרופסורלחקרהשואה, באואר,יהודה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ה2015/ פרופסורלאנתרופולוגיהפסיכולוגית, בילו,יורם האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ד2014/ פרופסורלהיסטוריה,לימודיאסיהולימודיהאסלאם, בירן,מיכל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ג2003/ פרופסורלקודיקולוגיהופלאוגרפיה, בית אריה,מלאכי האוניברסיטההעבריתבירושלים תשכ“ח1968/ פרופסורלשפהוספרותערבית, בלאו,יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים 28 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח תשס“ז2007/ פרופסורלמחשבתישראל, בלידשטיין,יעקב אוניברסיטתבן†גוריוןבנגב תשע“ז2017/ פרופסורלמשפטים, בנבנישתי,איל אוניברסיטתתלאביב תשע“ה2015/ פרופסורלסטטיסטיקה, בנימיני,יואב אוניברסיטתתלאביב תשע“ד2014/ פרופסורללשוןהעברית, בר אשר,משה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ו2016/ פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל, ברטל,ישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ג2013/ פרופסורלבלשנות, ברמן,רות אוניברסיטתתלאביב תשל“ו1976/ פרופסורלמשפטים, ברק,אהרן המרכזהבינתחומיהרצליה 29 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשע“ה2015/ פרופסורלמשפטים, גביזון,רות האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ו2016/ פרופסורלארכאולוגיה, גורן ענבר,נעמה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ט1999/ פרופסורלתולדותעםישראל, גרוסמן,אברהם האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ה2015/ פרופסורלספרותעברית, הולצמן,אבנר אוניברסיטתתלאביב תש“ע2010/ פרופסורלמחשבתישראלולפילוסופיה, הלברטל,משה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשמ“ח1988/ פרופסורלכלכלה, הלפמן,אלחנן אוניברסיטתתלאביב תשנ“ח1998/ פרופסורלאנתרופולוגיה, הנדלמן,דון האוניברסיטההעבריתבירושלים 30 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח תשס“ו2006/ פרופסורלמתמטיקהולכלכלה, הרט,סרג‘יו האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ו2006/ פרופסורלהיסטוריה, וולקוב,שולמית אוניברסיטתתלאביב תשע“ב2012/ פרופסורלמקרא, טוב,עמנואל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ז2007/ פרופסורלספרותיידישותרבותאשכנז, טורניאנסקי,חוה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ב1992/ פרופסורלכלכלה, יערי,מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ז2017/ פרופסורלחקרהמקרא, כדורי,יעקב אוניברסיטתבר†אילן תשס“ד2004/ פרופסורלמשפטים, כהן,נילי אוניברסיטתתלאביב 31 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשע“ב2012/ פרופסורלארכאולוגיה, מזר,עמיחי האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ו2016/ פרופסורלהיסטוריה, מלמן,בילי אוניברסיטתתלאביב תשע“א2011/ פרופסורלפילוסופיה, מרגלית,אבישי האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל, נאמן,נדב אוניברסיטתתלאביב תשמ“ו1986/ פרופסורלספרותאנגלית, נבו,רות האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ב1992/ פרופסורלפסיכולוגיה, נבון,דוד אוניברסיטתחיפה תשס“ח2008/ פרופסורלמדעהדתות, סטרומזה,גדליה האוניברסיטההעבריתבירושלים 32 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח תשע“ד2014/ פרופסורלמשפטים, פורת,אריאל אוניברסיטתתלאביב תשס“ה2005/ פרופסורללימודיםקלאסיים, פינקלברג,מרגלית אוניברסיטתתלאביב תשע“ה2015/ פרופסורלארכאולוגיה, פינקלשטיין,ישראל אוניברסיטתתלאביב תשע“ז2017/ פרופסורללימודיאסיההמזרחית, פלקס,אנדרו האוניברסיטההעבריתבירושלים ואוניברסיטתתלאביב תשנ“ה1995/ פרופסורלמשפטים, פרידמן,דניאל אוניברסיטתתלאביב תשנ“ט1999/ פרופסורללימודיהאסלאם, פרידמן,יוחנן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“א2001/ פרופסורלתלמוד,לחקרהגניזה,לערבית†יהודית, פרידמן,מרדכיעקיבא אוניברסיטתתלאביב 33 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשנ“ח1998/ פרופסורלהיסטוריה, קדר,בנימיןזאב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ג1993/ פרופסורלשפהוספרותערבית, קולברג,איתן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ב2002/ פרופסורלפסיכולוגיה, קוריאט,אשר אוניברסיטתחיפה תשס“ה2005/ פרופסורלאשורולוגיה, קליין,יעקב אוניברסיטתבר†אילן תשס“ד2004/ פרופסורלהיסטוריהולהיסטוריהשלעםישראל, קפלן,יוסף האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ה1995/ פרופסורלכלכלה, רובינשטיין,אריאל אוניברסיטתתלאביב תשע“ג2013/ פרופסורלספרותאנגליתוהשוואתית, רמון קינן,שלומית האוניברסיטההעבריתבירושלים 34 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח תשס“ח2008/ פרופסורלאבולוציהולאנטומיה, רק,יואל אוניברסיטתתלאביב תשמ“ח1988/ פרופסורללימודיםהודיים, שולמן,דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ע2010/ פרופסורלמדעהמדינה, שטרנהל,זאב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ פרופסורללימודיאסיה, שילוני,בן–עמי האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ג2013/ פרופסורלכלכלהולמתמטיקה, שמיידלר,דוד אוניברסיטתתלאביב תשמ“ו1986/ פרופסורללימודיםאיראנייםולמדעהדתות, שקד,שאול האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ס2000/ פרופסורלבלשנות, ששה הלוי,אריאל האוניברסיטההעבריתבירושלים 35 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים רשימת מקבלי הפרסים וציוני הכבוד לשנת תשע״ח לפיסדרהאל״ף†בי״ת)( פרופ' יקיר אהרונוב פרס קוזורלי למדעי הפיזיקה והמתמטיקה פרופ' יונינה אלדר תואר עמיתת כבוד בחברה האירופית לעיבוד אותות פרופ' מלאכי בית אריה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת המבורג בגרמניה פרופ' רות גביזון תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב פרופ' שפי גולדווסר עמיתה לשנת 2017 בMachinery– Computing for Association – ACM תואר דוקטור לשם כבוד מUniversity– Mellon Carnegieבפיטסבורג תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב כלת פרס "Age Digital the of Fame of Hall" לשנת 2018 BBVA Foundation Frontiers of Knowledge Award פרופ' סרג'יו הרט פרס ישראל לחקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה פרופ' שולמית וולקוב פרס הומבולדט-מייטנר למחקר פרופ' ירון זילברברג פרס רוטשילד פרופ' רשף טנא נבחר לשאת את ההרצאה השנתית בתחום הכימיה Jawaharlal Nehru Centre for Advanced Scientific Research (Bangalore, India) פרופ' נילי כהן תואר לשם כבוד מהמכון הטכנולוגי חולון 36 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 רשימת מקבלי הפרסים וציוני הכבוד לשנת תשע״ז פרופ' אלכס לובוצקי פרס ישראל לחקר המתמטיקה ומדעי המחשב נבחר לשאת את הרצאת המליאה בכינוס הבין–לאומי למתמטיקה 2018( ICM) פרופ' דוד מילשטיין פרס אירופה לכימיה אורגנו–מתכתית נבחר לחבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית פרופ' רפאל משולם תארים לשם כבוד מMaimónides– Universidadבארגנטינה ומGuelph– of University בקנדה פרופ' גדליה סטרומזה Prize Lucas Leopold מטעם אוניברסיטת טובינגן בגרמניה פרופ' ישראל פינקלשטיין פרס מקאליסטר לארכאולוגיה של שדה מטעם בתי הספר האמריקניים לחקר המזרח פרופ' יעקב קליין חבר בCouncil– Honorary של הAssyriology– of Association International פרופ' גיל קלעי נבחר לשאת את הרצאת המליאה בכינוס הבין–לאומי למתמטיקה 2018( ICM) פרופ' מיכאל רבין תואר לשם כבוד מאוניברסיטת הרוורד בארצות הברית פרופ' שלומית רמון קינן פרס על מפעל חיים על שם Booth C. Wayne מטעם החברה הבין–לאומית לחקר הנרטיב פרופ' דוד שולמן Sri. Chandrasekarendra Saraswati National Eminence Award 2017 מטעם Society Educational Indian South במומביי, הודו פרופ' שהרן שלח פרס Schock Rolf לשנת 2018 בתחום הלוגיקה והפילוסופיה על תרומתו יוצאת הדופן ללוגיקה מתמטית ובייחוד לתורת המודלים Hausdorff Medal of the European Set Theory Society פרופ' עדי שמיר BBVA Foundation Frontiers of Knowledge Award פרס יפן 37 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 1 דוח פעילות 39 דין וחשבון שנתי >תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: חצר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 40 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 1 דוח פעילות הפעילותהשוטפת 1.1>קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה האספה הכללית של האקדמיה בישיבתה מיום כ"ו בסיוון תשע"ז 20( ביוני 2017) בחרה שישה חברים חדשים אל שורותיה, ואלה הם: יונינה אלדר - פרופסור להנדסת חשמל בטכניון, מכון טכנולוגי לישראל; רוני אלנבלום - פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' יצחק אנגלרד (מימין) מברך על נרות חנוכה, ולשמאלו: פרופ' זליג אשחר - פרופסור לאימונולוגיה במכון ניליכהן,פרופ'דודהראלופרופ'יוסףקפלן ויצמן למדע; איל בנבנישתי - פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב; יעקב כדורי - פרופסור למקרא באוניברסיטת בר–אילן; אנדרו פלקס - פרופסור ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. טקס קבלת החברים החדשים לאקדמיה והרצאות הבכורה שלהם היו בישיבה הפתוחה של האספה הכללית של האקדמיה ביום ג' דחנוכה, א' בטבת תשע"ח, 19 בדצמבר 2017, בבית האקדמיה בירושלים (ראו פירוט להלן בפרק "הרצאות, כינוסים ואירועים"). 1.2>תקצירהפעילותהשוטפת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים עושה בתוקף תפקידה על פי החוק לקידום הפעילות המדעית ולטיפוחה. בשנה זו נעשו פעולות חדשות ומתמשכות, ובהן ייעוץ שוטף לממשל בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית באמצעות ועדות הסוקרות והמעריכות מעת לעת את הפעילות המדעית בישראל בתחומים שונים. 41 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים עוד פעלה השנה האקדמיה לחיזוק קשרי החוץ המדעיים עם אקדמיות עמיתות בחו"ל ועם גופים זרים ולטיפוח הקשר עם חוקרים צעירים והמשיכה בפעילותן של החטיבות למדעי הטבע ולמדעי הרוח והחברה וההוצאה לאור. כמו כן הרחיבה האקדמיה והעמיקה את הפעולות להנחלתו ולהנגשתו של המדע לציבור. האקדמיה קיימה במהלך השנה, שנת השבעים למדינת ישראל, מגוון אירועים הנוגעים להתפתחות המדע בישראל ולקשר ההדוק בין המדע למדינה. לדיווח מפורט על הפעילות השוטפת ראו להלן בפרקי הדוח השונים. גילוי דעת בעניין ההחלטה לנסח קוד אתי עבור המערכת האקדמית בישראל בעקבותהחלטותהמל״גבנוגעלקביעתקודאתיעבורהמערכתהאקדמיתבישראלוהצעהלהחילעקרונות התנהלות ראויה על מוסדות להשכלה גבוהה פרסמה מועצת האקדמיה, בהשתתפות נשיאיה הקודמים, גילויידעת(בחודשיוני2017ובחודשמרס2018)והביעהבהםאתהסתייגותהואתדאגתההעמוקה.מועצת האקדמיה מתנגדת למהלכים אלו ורואה בהם פגיעה מהותית בחופש האקדמי ובחוק המועצה להשכלה גבוהה )1958(, הקובע )בסעיף )15 כי כל מוסד אקדמי בישראל יהיה בן חורין לכלכל את ענייניו האקדמיים כראות עיניו. יש להשאיר נושא זה לשיקולו העצמאי של כל מוסד ולהימנע מלהכתיב הוראות בעניין. עמדת האקדמיההובאהבפנישרהחינוךח״כנפתליבנטויו״רות״תפרופ׳יפהזילברשץ. 1.3> ייעוץ והערכה לגורמי הממשל כאמור, חוק האקדמיה מונה עם תפקידיה של האקדמיה את המשימה של ייעוץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית. כמו כן החוק קובע כי על האקדמיה להגיש לממשלה (שר המדע) ולכנסת סקירה תלת שנתית על מצב המדע והמחקר בישראל לעומת מצבו בעולם. השנה פעלו, ועודן פועלות, ועדות ייעוץ, הערכה ומעקב מטעם האקדמיה בתחומים האלה: > ועדת המעקב ליישום המסקנות של דוח מצב המדע > ועדת מומחים לבדיקת הנושא של איכות החיים בישראל > ועדה לבדיקת מצב ההוראה ומחקר השואה באוניברסיטאות בישראל הדוחות המלאים של ועדות האקדמיה שאושרו במועצת האקדמיה מצויים באתר האקדמיה. 1.3.1>ועדתהמעקבליישוםהמסקנותשלדוחמצבהמדע דוח מצב המדע התלת שנתי השני, שהוגש ב 26 בדצמבר 2016 לוועדת המדע של הכנסת ולשר המדע, הוא פרי עבודת ועדה של האקדמיה בראשות חבר האקדמיה פרופ' רשף טנא. כדי לעקוב אחר יישום המלצות 42 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 1 > דוח פעילות הדוח מינתה נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן בחודש מרס 2017 את ועדת המעקב, שחבריה הם חברי האקדמיה פרופ' רשף טנא (יו"ר), פרופ' אמנון אהרוני, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' נעמה גורן ענבר ופרופ' יוסף ירדן וחבר האקדמיה הצעירה פרופ' נעם אליעז. חברי האקדמיה פרופ' יורם בילו ופרופ' יוחנן פרידמן מונו למשקיפים. דוח ועדת המעקב ישמש את ועדת דוח מצב המדע בכתיבת הדוח התלת שנתי הבא של האקדמיה, שיוגש לרשויות בסוף שנת .2019 לישיבות הוועדה זומנו אישים רבים, שהם ליבת הניהול של הגופים התומכים במחקר האקדמי בישראל - מנהלים ויושבי ראש של קרנות המחקר בארץ ושל קרנות וולונטריות וכן נציגים מן הממשל ומן האקדמיה, כגון ות"ת ומשרד המדע והטכנולוגיה. חברי הוועדה קיימו פגישות באוניברסיטאות עם סגני הנשיא למחקר ועם הרקטורים והתייעצו גם עם חברי האקדמיה הלאומית והאקדמיה הצעירה ועם מדענים בכירים נוספים. הוועדה נועדה לעקוב אחר יישום המלצות הדוח התלת שנתי השני, להבין את מדיניות חלוקת המשאבים הנהוגה כיום לתמיכה במחקר מדעי ולהצביע על הפערים שבין הצרכים במחקר הבסיסי למימונם. בדוח שהגישה הוועדה היא הביעה שביעות רצון מן הפריחה של המדע הבסיסי בארץ, אך התייחסה גם לפערים הקיימים בין הרצוי למצוי. להלן עיקרי מסקנותיה: תשתיות > יש לחזק את התוכניות התחרותיות המיועדות למדענים bottom-up() למימון תשתיות מחקר בסיסי בכל תחומי המדעים. > יש לערוך בדיקה מחודשת של מימון התשתיות הלאומיות לעומת התשתיות המקומיות. > יש לבחון דרכים חדשות להשתתפות בעלויות שוטפות של תשתיות מוסדיות כבדות. > יש לחזק את השתתפות ישראל במתקני תשתיות בין לאומיים, כגון CERN ו ESRF, ולתגמל את החוקרים על זכייתם במימון מחקרים במתקנים אלו. > יש למפות את המתקנים הלאומיים המשמשים מעבדות לאומיות ולעודד את הקהילייה המדעית הרחבה לבצע מחקרים במתקנים לאומיים אלו. > ישלגבשתוכניתתחרותיתהמאפשרתלמדעניםמבוססיםליזוםפעילותאולהקיםמעבדהחדשהפורצתדרך. מדעי הרוח והחברה > יש לחזק את התוכנית למימון מיזמים גדולים במדעי הרוח. > יש לשנות את מודל התקצוב כדי שיכלול הערכה מחודשת לפרסומים, תמיכה במצוינות והכרה בערוצים נוספים של הקדשת זמן אקדמי נוסף על הוראה. > יש לתמוך במיזמים המאגדים כמה חוקרים ממוסדות שונים. > יש להגדיל את התמיכה בחוקרים לתארים מתקדמים ובבתר דוקטורנטים במדעי הרוח והחברה. 43 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים קרנות דו לאומיות > יש להרחיב את תחומי הדעת בקרנות הדו לאומיות BSF-NSF( ו GIF) ולחזק את ה GIF, הסובלת מתת תקצוב מובהק. > יש להרחיב את הקשרים הבין לאומיים שבפעילות הקרן הלאומית למדע עם מדינות המתאפיינות במצוינות מדעית מובהקת, כמו קורֵאה, יפן, אוסטרליה וסינגפור. > יש להמשיך ולחזק את שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי בתמיכה תקציבית הולמת של ממשלת ישראל. מחקר תרגומי > יש לתמוך במנגנונים הקיימים ולהרחיבם כדי אפשר לרופאים בבתי חולים ובקהילה לחלק את זמנם בין הטיפול הרפואי קליני למחקר באקדמיה. 1.3.2>ועדתמומחיםלבדיקתאיכותהחייםבישראל חברי הוועדה, שמונתה על ידי נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים במרס 2017, הם מדעני חברה מתחומים שונים. יו"ר הוועדה הוא פרופ' מנחם יערי (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק "ועדות האקדמיה"). במהלך השנה החולפת התכנסה הוועדה כמה פעמים לצורך למידת הנעשה בישראל ובעולם בתחום האפיון והמדידה של איכות חיים. במהלך עבודתה עומדת הוועדה בקשר עם אנשי מקצוע וממשל שונים, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל. במהלך השנים האחרונות התקיימה בישראל פעילות רבה ומגוונת בהגדרת מרכיביה של איכות החיים ובמדידתם. אחת ממטרות הוועדה היא לבחון ולהעריך את המאמץ המתמשך הזה. כמו כן הוועדה בוחנת את מידת ה"קיימות" sustainability() של מרכיבים אלה, כלומר את הדרכים לוודא שאיכות החיים בישראל, על מרכיביה, תהיה בת קיימה. לצורך קידום עבודתה הקימה הוועדה שישה צוותי משנה. צוות המשנה הראשון עוסק בגיבוש מסגרת תאורטית למדידת איכות החיים וקיימותה, וחמשת הצוותים האחרים עוסקים בתתי תחומים שכל אחד מהם הוא מרכיב מכונן של איכות החיים: התחום הכלכלי, התחום הטבעי סביבתי, התחום האנושי, התחום החברתי והתחום התרבותי זהותי. מטרתו של כל אחד מצוותי המשנה האלה היא להציג את האופן שבו תת התחום הנבדק מאפשר את איכות החיים של תושבי ישראל, וכן כיצד יש לנטר את תחום זה על מנת לוודא שהוא יאפשר גם בעתיד רמת איכות חיים גבוהה. הוועדה צפויה לסיים את עבודתה עד לסוף שנת .2019 44 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 1 > דוח פעילות 1.3.3>ועדהלבדיקתתחוםלימודיהשואהבמוסדותהאקדמייםבישראל בעצתו של חבר האקדמיה פרופ' יהודה באואר הוחלט להקים ועדה לבדיקת תחום לימודי השואה במוסדות האקדמיים בישראל. חבר האקדמיה פרופ' ישראל ברטל עומד בראש הוועדה, וחבריה הם חבר האקדמיה פרופ' שלמה אבינרי, חבר האקדמיה פרופ' יהודה באואר, חברת האקדמיה פרופ' שולמית וולקוב, פרופ' חוי דרייפוס בן ששון ופרופ' דינה פורת. במהלך השנה האחרונה התמקדה עבודת הוועדה במיפוי המצב הקיים במחקר ובהוראה בתחום. 1.4> קידום וחיזוק הקשר עם אקדמיות זרות קידום קשריה המדעיים הבין לאומיים של ישראל הוא אחת המשימות החשובות של האקדמיה. במהלך השנה האחרונה התחזקו הקשרים עם אקדמיות זרות, והם הובילו לקיום כינוסים משותפים, לביקורי חוקרים ולכינון יחסים שוטפים בין האקדמיות. בשנה האחרונה חתמו נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ונשיאת האקדמיה הצ'כית פרופ' אווה זשימלובה Zažímalová( Eva Prof.) על מזכר הבנות בנוגע לשיתוף פעולה מדעי, והוחלט על קיום סדנאות דו לאומיות בתחומים אקדמיים שונים. הסדנה הראשונה שתיערך בשנה הבאה בישראל תיוחד למדעי הצמח. במסגרת הסכמים לשיתוף פעולה עם אקדמיות עמיתות התקיימו השנה סדנאות דו לאומיות רבות: עם בריטניה, הודו, צרפת, גרמניה ואיטליה. רוב הסדנאות התקיימו בבית האקדמיה בירושלים ומקצתן בחו"ל. נוסף על הסדנאות ביקרו באקדמיה נשיא האקדמיה הלאומית של גרמניה - לאופולדינה National( – Leopoldina Sciences of Academy), נשיא האקדמיה הלאומית של איטליה Lincei( dei Nazionale Accademia) ומשלחותשלהאקדמיותמסיןSciences(ofAcademyChinese)ומדרום קוראהAcademy(KoreanThe Technology and Science of).במהלךביקורםהםנפגשועםנשיאתהאקדמיהועםחברימועצתהאקדמיה. האקדמיה חנכה תוכנית סדנאות עם החברה המלכותית הבריטית Society( Royal) בנושא "מדע, טכנולוגיה ואתיקה" לזכרו של סר ראלף קון Kohn( Ralph Sir). הסדנה הראשונה התקיימה בחודש אוקטובר 2017 ויוחדה לנושא "פרטיות בעידן הטכנולוגי". היא עסקה, בין השאר, בהשפעותיהן של טכנולוגיות דיגיטליות חדשות על תפיסת הפרטיות והגישות השונות לשמירה על פרטיות מתוך ניצול היתרונות הטמונים בטכנולוגיות אלה. חברי הוועדה המארגנת היו נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, סגן הנשיאה פרופ' דוד הראל וחברי האקדמיה פרופ' רות גביזון ופרופ' יוסף שילה. לפירוט הפעילויות למען קידום הקשר עם אקדמיות זרות ראו להלן בפרק "קשרים בין לאומיים". 45 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 1.5>טיפוח הצעירים במדע האקדמיהרואהחשיבותבהידוקהקשרעםדורהמדעניםהצעיריםועםהמדעניםלעתיד-תלמידיהמחקר.בתוך כך היא פועלת לקידום צעירים מצטיינים במערכת ההשכלה הגבוהה בכמה מסגרות, ובהן האקדמיה הישראלית הצעירה, תוכנית קאוולי KAVLI( – Science of Frontiers Kavli) ומיזם ג'יספ"ו German–Israeli( GISFOH–Humanitiestheof ),פרסיבלווטניקלמדעניםצעירים,תוכניתהמלגותלהכשרתבתר–Frontiers דוקטורטשלחוקריםזריםבישראל,פעילותקבוצותפורוםהצעירים,מלגותאדמסומלגותקרןפולקס. פעילויות אלו נועדו לעודד חוקרים צעירים ומבטיחים ישראלים; למשוך חוקרים צעירים מצטיינים מרחבי העולם להשתלב במעבדות המחקר בישראל ולשמש מנוף לשיתופי פעולה בין–לאומיים; לחזק את המעבדות המובילות בישראל בחוקרים מצטיינים; לקדם קשר מקצועי ואישי הדוק עם מדענים מצטיינים בתחילת דרכם כדי ליצור שיתופי פעולה מחקריים פוריים בעתיד. לפירוט הפעילות של תוכניות אלה ראו בפרקים שלהלן. 1.6>הנגשת המדע לציבור והנחלתו בשנים האחרונות פועלת האקדמיה לפתיחת שעריה לציבור הרחב כדי לחשוף לפניו את הישגי המדע. האקדמיה סבורה כי העמקת מעורבות הציבור בהישגי המדע היא שליחותם של אנשי המדע וצורך חיוני של המערכת האקדמית, שתיטיב לתפקד בסביבה ציבורית אוהדת. יתרה מזו, הנגשתו והנחלתו של המדע לחברה בישראל וקיום שיח נסמך–מדע בציבור חשובים לקבלת החלטות מושכלות במישור האישי והלאומי ולגיוס הדור הבא של המדענים הישראלים. האקדמיה מחשיבה במיוחד את השתתפותם של תלמידי תיכון בפעילויותיה. מפגשים כאלה של תלמידי תיכון עם בכירי המדע עשויים לכוון את המשך דרכם בעתיד ולהשפיע עליהם בבחירות מושכלות. השנה, שנת השבעים למדינה, נרתמה האקדמיה לשורת פעילויות להנגשת המדע, להבלטת הקשר ההדוק בין מדע למדינה ולתיאור התפתחות המדע בישראל. תערוכה: 2017-1917- מאה שנה להצהרת בלפור בראשית נובמבר התקיים באקדמיה כינוס לציון מאה שנה להצהרת בלפור שאורגן בידי חברי האקדמיה פרופ' יוסף קפלן, יו"ר החטיבה למדעי הרוח, פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' בילי מלמן ופרופ' ב"ז קדר. את הכינוס ליוותה תערוכה המוצגת בבית האקדמיה בשיתוף הספרייה הלאומית ויד יצחק בן־צבי. 46 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 1 > דוח פעילות התערוכה מכנסת תעודות היסטוריות ופריטים ממגוון סוגים וחומרים שהושאלו מארכיונים ומאוספים, בעיקר מישראל ומבריטניה, המאירים את ההצהרה על רקע הנסיבות ההיסטוריות שבהן ניתנה ואת משמעויותיה מאז ועד עתה. עוד מוצגים בה פריטי מקור לצד העתקי פקסימיליה של תעודות, מכתבים, תצלומים, כרזות וקטעי עיתונות המשקפים אירוע מכונן זה על ציר הזמן - מאז תחילת הדיונים הלא־פורמליים על ניסוח ההצהרה ועד להקמת המדינה ואף לאחר מכן. סיור של תלמידי בית ספר תיכון בתערוכת בלפור התערוכה מבטאת את מורכבות ההצהרה - הצהרת בלפור היא רכיב במארג ההסכמים, ההתחייבויות, ההבטחות וההתקשרויות, שלא אחת סותרים זה את זה, שנטוו בין בריטניה לבעלות בריתה ולתנועות הלאומיות במזרח התיכון. פרק נוסף בתערוכה עוסק בדמותו של לורד ארתור ג'יימס בלפור, שההצהרה נושאת את שמו ושהיה בדמותו ובדיוקנו לסמלה המובהק. נוסף על אלה מוצגים פריטים הנושאים את דמויותיהם של מי שבזכותם הושגה הצהרה חשובה זו: הלורד ולטר רוטשילד, ד"ר חיים ויצמן, נחום סוקולוב ואחרים. התערוכה פתוחה לקהל הרחב, וביקרו בה עד כה תלמידי תיכון רבים מרחבי הארץ מהמגזרים השונים וקבוצות רבות של סטודנטים. מפגש מדע ודעת בבית הנשיא במסגרת אירועי שנת השבעים למדינת ישראל התקיים במשכן נשיא המדינה ביום רביעי, 14 במרס 2018, יום הולדתו של אלברט איינשטיין, מפגש עם בני נוער מרחבי הארץ בשיתוף עם בית הנשיא. באירוע השתתפו נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, חתן פרס נובל וחבר האקדמיה פרופ' דן שכטמן מימין: פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר לחינוך מיוחד וחברת האקדמיה הצעירה פרופ' מונא חורי– "און"בתלאביב,נשיאהמדינהראובן(רובי)ריבלין,פרופ'מונאחורי†כסאברי, כסאברי. פרופ' דן שכטמן ופרופ' חורי–כסאברי רעיית נשיא המדינה נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצויינות במדעים דיברועלדרכםבמחקר. בחורה. צילום: מארק ניימן / לע"מ באירוע נכחו 150 תלמידים המייצגים את מגוון החברה הישראלית: יהודים וערבים, דתיים וחילונים וכן קבוצת צעירים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים בחינוך המיוחד. 47 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים המפגש "מדע ודעת" הוא מן הפעילויות שהאקדמיה יוזמת בשנים האחרונות בקרב תלמידים ובני נוער, ושבמהלכן הם נפגשים עם טובי המדענים בישראל ונחשפים לעולמות התוכן של המחקר בישראל. הפעילויות נועדו לפתוח להם צוהר לפעילות המדעית, לעורר בהם סקרנות ושאיפה להמשיך ללימודים אקדמיים ואולי אף להשתלב בעתיד במחקר ובמדע. סדרת "בשערי האקדמיה" סדרת המפגשים "בשערי האקדמיה" מתקיימת זה שלוש שנים, והיא מתמקדת כל שנה בנושא רב–תחומי אחר. בסדרה משתתפים חברי האקדמיה, חוקרים ואנשי רוח, ומטרתה להנגיש לציבור הרחב נושאים מדעיים כדי לחזק בחברה הישראלית את ערכי הלימוד והמצוינות ברוח משנתו של נשיאה הראשון של האקדמיה פרופ' מרטין בובר. לרגל שנת השבעים פגישת תלמידי בית הספר יאסא - התיכון הישראלי למדעים למדינת ישראל מייחדת האקדמיה את סדרת המפגשים ולאומנויות - עם פרופ' אהרן צ'חנובר, פרופ' יוסי מטיאס ופרופ' לקשר שבין מדע ובין מדינה. דוד הראל בסדרת "מדע ומדינה" בשנת תשע"ח שישה מפגשים בנושאים האלה: קברניטים, אקדמיה ומדע בישראל; מדע וטכנולוגיה בעידן חברות הענק - סיכויים וסיכונים; אקדמיה ומדע כמרכיב בחוסן הלאומי; מצב (מדעי) הרוח; מעמדה המדעי של ישראל מבית ומחוץ וחינוך מדעי טכנולוגי. סדרת המפגשים זוכה להצלחה רבה בציבור הרחב ולעיתים קרובות מארחת תלמידי תיכון. התלמידים נפגשים עם המרצים לפני ההרצאות למפגש אישי וישיר ושומעים מהם על דרכם המקצועית ועל האתגרים והסיפוק שבעבודת המדען. עורכי הסדרה הם חברי האקדמיה פרופ' ידין דודאי (יו"ר), פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' דוד הראל ופרופ' ישראל פינקלשטיין. הכינוס הרב תחומי השנתי במדעי הטבע ובמדעי הרוח בחודש פברואר השנה התקיים בפעם השלישית הכינוס הרב–תחומי הבין–לאומי השנתי של האקדמיה למדעים, והוא הוקדש לנושא "זמן". בכינוס השתתפו חוקרים בכירים מהארץ ומהעולם מהתחומים אסטרופיזיקה, מדעי כדור הארץ, אנתרופולוגיה, ארכֵאולוגיה, היסטוריה, מדעי המוח, נירולוגיה, מדעי המחשב, אומנות וספרות. הכינוס פתוח לציבור הרחב, ומטרתו, מלבד הפן המדעי, היא הצגת הרב–תחומיות של המדע והעמקת הקשר בין שתי חטיבותיה של האקדמיה. הכינוס נעשה בשיתוף פעולה הדוק, פורה ומשגשג בין חוקרים ומדענים ישראלים ובין עמיתיהם מרחבי העולם, ואלה דנים בו בנושא מורכב ורחב יריעה. 48 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 1 > דוח פעילות בצוות ההיגוי של הכינוס חברי האקדמיה פרופ' ידין דודאי (יו"ר), פרופ' יורם בילו, פרופ' נעמה גורן–ענבר, פרופ' דוד הראל, פרופ' יעקב קליין ופרופ' שלומית רמון–קינן. כנהוג, למחרת הכינוס התקיימה הרצאת אורח, שאותה נשא פרופ' ג'ואל כהן Cohen( Joel Prof.) מאוניברסיטת קולומבייה ומאוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, בנושא and Meanings The Time: Life .Limits of Age יום דרווין הבין לאומי ביוזמתו של חבר האקדמיה פרופ' יואל רק מציינת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים זו השנה השנייה את יום הולדתו של דרווין, 12 בפברואר, בכינוס שנתי מיוחד המעלה על נס את תרומתו של דרווין לעולם המדע, לחשיבה המדעית ולקידום אומץ אינטלקטואלי, סקרנות וחשיבה ביקורתית. הכינוס בנושא "אבולוציית מוח האדם איך, מתי ומדוע?" ריתק סטודנטים, תלמידי תיכון וקהל רחב ומגוון.- כינוס בנושא התפתחות המדע בשבעים שנותיה של מדינת ישראל לרגל שבעים שנה למדינה קיימה האקדמיה כינוס המציין את הישגי המדע הישראלי בראייה ביקורתית - עבר ועתיד, התפתחויות ותגליות של המדע בישראל. הכינוס הקיף ארבעה ענפי מחקר מרכזיים: מדעי החיים, מדעי החברה, מדעי הרוח והמדעים המדויקים. בכינוס, שהשתתפו בו מבכירי החוקרים הישראלים בתחומים אלו, הועלו כמה מהנושאים החשובים והרלוונטיים המצויים בחזית המחקר בארץ ובעולם, ובהם מהפכת הגנום, תורת המשחקים, פיתוחים ישראליים חדשים בתחום מדעי המחשב וכן דת ומדינה, ספרות ישראלית וספרות עברית וארכאולוגיה. כינוס בנושא האתגרים הגדולים של מדעי הכימיה לרגל שנת השבעים למדינה ערכה האקדמיה כינוס בין–לאומי אשר קיבץ את מיטב החוקרים בארץ ובעולם בתחומי מדעי הכימיה המגוונים, ובהם חתני פרס נובל וכלת פרס נובל, חברי האקדמיה הלאומית, חברי אקדמיות זרות וכן חוקרים מובילים בתחומם. הכינוס נועד לדון באתגרים העומדים בפני חקר הכימיה על תת–תחומיו. משתתפי הכינוס התייחסו בהרצאותיהם לכיווני המחקר הקיימים ולכיווני המחקר האפשריים בעתיד. הכינוס שנמשך חמישה ימים הקיף נושאים שונים, כגון תגליות של תרופות, מדע החומרים, ננו–מדע, הכימיה של הקוסמוס, טכנולוגיות קוונטיות והדמיה מולקולרית. לכינוס הוזמנו סטודנטים וחוקרים מרחבי הארץ וכן תלמידי תיכון. חברי הוועדה המארגנת הם חברי האקדמיה פרופ' רפאל לוין (יו"ר), פרופ' איתמר וילנר, פרופ' יהושע יורטנר ופרופ' דן שכטמן. 49 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 50 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 2 פעילות החטיבה למדעי הטבע 51 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 51 דין וחשבון שנתי >תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: מדליית איינשטיין 52 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 2 פעילות החטיבה למדעי הטבע החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה מקבצת אל תוכה מטובי המדענים בישראל בתחומי מדעי הטבע השונים: ביולוגיה, הנדסה, כימיה, מתמטיקה, פיזיקה ורפואה. בראש החטיבה יושב פרופ' איתמר וילנר, וזו כהונתו השנייה בתפקיד. השנה מונה החטיבה 65 חברים. בכל שנה מצטרפים חברים חדשים, הנבחרים בבחירות על פי חוק האקדמיה. החטיבה פועלת מתוקף סמכותה של האקדמיה לפעול לקידום המחקר הבסיסי בישראל ועושה אפוא לקידום תחומים שונים במדעי הטבע ברמה הלאומית, אם פרופ׳ איתמר וילנר יו״ר החטיבה ביוזמתם של חברי האקדמיה ומדענים בתחום מסוים ואם ביוזמתה של האקדמיה. פעילותה של החטיבה באה לידי ביטוי בין היתר בהקמת ועדות מקומיות ובין לאומיות המייעצות לאקדמיה בתחומים שונים, כגון קרינת סינכרוטרון, פיזיקה גרעינית, פאונה ופלורה של ארץ ישראל, ובנושאים נוספים שיש צורך לבחון ולהמליץ אם וכיצד לתמוך בקידומם. השנה ערכה החטיבה מגוון פעילויות בתחומים שונים: ועדת הביואתיקה שקדה על פיתוח אתר מרשתת העוסק בנושאים שעל סדר היום בתחום; פורום צעירי מדעי הטבע המשיך את פעילותו, ונבחר פורום חדש בראשותו של פרופ' יוסי קוסט, אשר יעסוק בנושא "ביוטק בישראל - לקראת שנת 2030"; ועדת הפיזיקה הגרעינית פעלה לקידום התחום בישראל ופרסמה קול קורא למלגות בתר דוקטורט בחו"ל וכן פעלה לחידוש ההסכם עם מתקן ה JINR ברוסיה; ועדת הסינכרונטרון מקדמת את הפעילות לחידוש ההסכם עם מתקן ה ESRF לחמש השנים הקרובות וקיימה סדנה בנושא. החטיבה מקיימת כינוסים מדעיים ומזמינה חוקרים מהמעלה הראשונה להרצות בהם ותומכת בכינוסים נוספים הנערכים במעורבותה ובשיתופה. לביצוע פעולותיה השונות, המובאות להלן, נעזרת החטיבה בחבריה. 53 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 53 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2.1>פורוםהצעיריםשלהחטיבהלמדעיהטבע האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים החליטה להקים פורום צעירים במדעי הטבע, והוא החל לפעול בשנת תשע"ז 2017(). תכלית הפורום היא לרכז קבוצה של חוקרים צעירים מצטיינים מהמוסדות האקדמיים בישראל העוסקים באותו תחום במדעי הטבע. הפורום מקיים דיונים מדעיים בנושאים העומדים בחזית המחקר המדעי בתחום הנבחר ומתכנס כמה פעמים בשנה. בפורום לשנת תשע"ז-תשע"ח 14 חוקרים (בדרגות מרצה, מרצה בכיר ופרופסור–חבר), והוא מתמקד ב"ביוטק בישראל - לקראת שנת 2030". בראשו עומד חוקר בולט בתחום - חבר האקדמיה פרופ' יוסף קוסט מהמחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת בן–גוריון בנגב. ואלה חברי פורום הצעירים של החטיבה למדעי הטבע בתשע"ז תשע"ח:- ד"ר אייל ארבלי, המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב ד"ר יוסי בוגנים, המחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' טל דביר, המחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה, אוניברסיטת תל אביב פרופ'–משנה ראמז דניאל, הפקולטה להנדסה ביו–רפואית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ד"ר איל הנדל, המחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר גור יערי, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת בר–אילן פרופ'–חבר יצחק מזרחי, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב ד"ר מרים עמירם, המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב פרופ'–חבר איילת פישמן, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ד"ר עמרי קורן, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר ולרי קריז'נובסקי, המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, מכון ויצמן למדע ד"ר אורן רם, המחלקה לכימיה ביולוגית, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר ערן שטרק, המחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה, אוניברסיטת תל אביב פרופ'–משנה אבי שרודר, הפקולטה להנדסה כימית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל 2.2>ביואתיקה בשל חשיבותו של נושא הביואתיקה החליטה האקדמיה בשנת תשע"ו 2016() להקים מחדש את ועדת הביואתיקה שפעלה בעבר (ועדת הביואתיקה של האקדמיה החלה לפעול בשנת תשנ"ו, ועיקר פעילותה היה פרסומם של דוחות בנושאים מרכזיים בתחום). לתפקיד יו"ר הוועדה החדשה מונה ד"ר עתניאל א. דרור. ועדת הביואתיקה עוסקת בעיקר במעקב אחר פעילות המחקר בנושא בעולם, בליבון סוגיות רלוונטיות לציבור בישראל ובשיתוף פעולה עם אקדמיות זרות בדמות סדנאות וכינוסים בנושא. הוועדה עתידה לפרסם דוחות קצרים על ענייני השעה וכן מידעון, שיצא כמה פעמים בשנה. 54 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע להלן פעילות ועדת הביואתיקה בשנה החולפת: 1. הוועדה הקימה אתר מרשתת מיוחד לנושא הביואתיקה בשפה העברית, ובימים אלה היא שוקדת על הקמת עוד שני אתרים כמו זה - האחד באנגלית והשני בערבית. . נציגי הוועדה נפגשו עם כמה ועדות ביואתיות דומות בחו״ֹל (גרמניה, קפריסין וקנדה).2 3. הוועדה ערכה סקר ראשוני בקרב מומחים בישראל בתחום הביואתיקה. הסקר בדק מה הן הסוגיות העכשוויות החשובות בתחום. . הוועדה קבעה את סדר יומה ואת תוכניותיה לעתיד במפגש הראשון שערכה השנה.4 2.3>קרינתסינכרוטרון-פעילותישראלבESRF­ הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון, מייסודה של האקדמיה, עושה לקידום הפעילות המחקרית בנושא ומשמשת כתובת עיקרית לקבלת מידע ולהפצתו בקרב חוקרים בישראל בתחום זה. בין היתר הוועדה בוחנת את הפעילות המדעית של קבוצות המחקר מישראל במתקן האירופי לקרינת סינכרוטרון - ESRF Facility( Radiation Synchrotron European), למשל עבודתה של פרופ' עדה יונת בתחום חקר הריבוזום.עלעבודתהזו,שנעשתהברובהבמתקןהESRF–,זכתהפרופ'יונתבפרסנובלבכימיהלשנת .2009 ההסכם בין ישראל לESRF– נחתם לראשונה בשנת 1999 בסיועו של פורום תל"ם בראשות פרופ' יעקב זיו, נשיא האקדמיה דאז, כנציג האקדמיה, ובהשתתפות ות"ת, משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד התעשייה והמסחר. בשנים האחרונות, הודות למצוינותן המדעית של הצעות המחקר שהוגשו לוועדות המדעיות של הESRF–, הוענקו לחוקרים הישראלים זמני שימוש במתקן העולים בהרבה על חלקה היחסי של ישראל בהוצאות משתתפי יום העיון המשותף לנציגי ישראל והESRF†, מרס 2018 התפעול של המתקן. בעידוד האקדמיה וות"ת נחתם באוגוסט 2013 הסכם חדש עם הESRF– לחמש שנים, ולפיו הגדילה ישראל את התחייבותה ל1.5%– מתקציב המתקן. התחייבות זו מחייבת השקעה גם בשתי פעימות השדרוג של הESRF–. ההסכם עם הESRF– יסתיים בסוף שנת 2018, והוועדה פועלת לחידוש החוזה בשיעור אשר ישקף את היקפי הפעילות של החוקרים הישראלים במתקן. במסגרת פעילות זו התקיים בחודש מרס 2018 יום עיון משותף לאקדמיה ולESRF– בהשתתפות חוקרים מובילים מישראל ומהESRF–, נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, חברת האקדמיה וכלת פרס נובל פרופ' עדה יונת, מנכ"ל הESRF– ד"ר פרנצ'סקו סטה Sette( Francesco Dr.), חברי ועדת הסינכרונטרון של האקדמיה, נציגי ות"ת וסטודנטים. 55 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הוועדה משתתפת בתהליך קבלת ההחלטות בESRF– באמצעות נציגיה במועצה - פרופ' יובל גולן (יו"ר הוועדה מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב) וגליה פינצי, מנהלת האקדמיה (חברה בוועדת הכספים). חוקרים ישראלים נוספים פעילים בוועדות ניהול ותכנון שונות של הESRF–, למשל פרופ' משה דויטש (אוניברסיטת בר–אילן), המשמש מאז שנת 2014 חבר בCommittee– Advisory Scientific של הESRF–. מדענים מישראל חברים גם בוועדות שיפוט הצעות המחקר ובוועדות ההערכה המדעיות של המתקן. גם פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011 השתתף בעבר בוועדות של הESRF–,, והוא תומך נלהב של השימוש בקרינת סינכרוטרון במחקרים מדעיים והנדסיים. הESRF– מצוי עתה בתהליך של שדרוג פיזי מקיף, שנועד לעדכן את ביצועי המתקן ולשמור על מקומו כמוביל העולמי במחקר בתחומים אלו. השינויים שייעשו במתקן יכללו למשל העלאה של שטף הפוטונים ושל הקוהרנטיות שלהם עד פי מאה מהקיים היום. בסוף שנת 2018 ייסגר המתקן למשך כשנה לטובת השדרוג. הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון מנהלת קשרים גם עם הארגון האירופי של משתמשי סינכרוטרון – ESUO Organization( Users Synchrotron European). הארגון הוקם לפני כשבע שנים כדי לשפר את יכולת הגישה של כלל המדענים האירופים המשתמשים בקרינת סינכרוטרון (כ10,000– מדענים בכל תחומי מדעי הטבע, מדעי החיים וההנדסה) לכל מתקני הסינכרוטרון האירופיים, בעיקר באמצעות הגדלת המשאבים הכספיים שיועמדו לרשות המשתמשים, אך גם כגוף מרכזי המייעץ להנהלות המתקנים בנוגע לצורכי המשתמשים. פרופ' בועז פוקרוי, חבר הוועדה, מייצג את ישראל ב.ESUO– לפרטיםעלESRFראו www.esrf.fr 2.4>מתקןלקרינתסינכרוטרוןבמזרחהתיכון SESAME Synchrotron–LightforExperimentalScienceandApplication(SESAME East Middle the in) הוא מתקן סינכרוטרון מחקרי שהוקם בירדן בהשתתפות מדינות האזור, ובהן ישראל. היוזמה להקמתו היא של ארגון MESC Committee( Scientific Eastern Middle) ושל חוקרים מגרמניה, מארצות הברית ומישראל. כבר בשנת 1995 נתן נשיא האקדמיה דאז פרופ' יעקב זיו את תמיכת האקדמיה למהלך והשתתף בכינוס שעסק באפשרות הקמת מתקן זה, אשר נערך בעיר דהב שבמצרים. הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון, האקדמיה ומשרד המדע הצטרפו ליוזמה זו מתחילת דרכה בשנת 1997. מטרת יוזמי המתקן היא לקדם את הפעילות המדעית בנושא באמצעות שיתוף פעולה מדעי בין מדעני האזור ובכך לתרום גם לגישור ולהבנה בין ישראל לשכנותיה. מועצת SESAME, שהחלה את פעולתה בחסות אונסק"ו, החליטה שהמתקן יוקם בירדן, באלאן שליד עמאן. טקס הנחת אבן הפינה היה בינואר 2003. מאז המתקן פועל כגוף עצמאי ואינו עוד תלוי באונסק"ו. 56 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע בשנת 2004 הוקמה ועדת SESAME במשרד המדע. הוועדה מתווה את המדיניות בעניין ועוסקת בהיבטים המנהליים הקשורים במתקן ובהשתתפות ישראל בו. בראשה עומד פרופ' אליעזר רבינוביץ, וחבר בה פרופ' משה פז–פסטרנק, נציג הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון, המוסיפה לסייע בפן המדעי של המתקן ובקידום הקמתו. פרופ' רבינוביץ ופרופ' פז–פסטרנק מייצגים את ישראל גם במועצת הבין–SESAME לאומית. לישראל נציגים אחדים גם בוועדות אחרות של SESAME, למשל פרופ' נעם אדיר (הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל) חבר בוועדה המדעית המייעצת למועצת המתקן בנושאים מדעיים וטכניים ובמדיניות הדרושה על מנת שהמתקן ינוצל ביעילות המרבית. המדינות החברות האחרות הן איראן, בחרין, טורקייה, ירדן, מצרים, פקיסטן, קפריסין והרשות הפלסטינית. מלבד המדינות החברות, מסייעות בתכנון המתקן ובהקמתו כמה מדינות במעמד של משקיף: איטליה, ארצות הברית, יפן, בריטניה, גרמניה, יוון, כווית, עיראק, צרפת, רוסיה ושוודיה. בשנת 2016 - הודות לתמיכת האיחוד האירופי ואיטליה נשלמה בניית רכיבים ומתקנים של המאיץ החדש והמודרניבמדינותשונותבאירופהובאזורנו,ובהםגםחדריאירוחלמשתמשיםפוטנציאליים.צוותיםהנדסיים וטכניים של SESAME ושל CERN בדקו את איכות הרכיבים החדשים. לקראת סוף 2016 הושלמה העברת כל רכיבי המאיץ מCERN–לSESAME–. בדצמבר 2016הגיעה מלאכת הרכבת המאיץ לשלביה הסופיים. בהיערכות התקציבית בישראל חל שינוי. משרד החינוך, שמימן במשך שנים רבות את דמי החבר השנתיים, פרש מתפקיד זה, ומשרד האוצר, משרד המדע, משרד החוץ והמשרד לשיתוף פעולה אזורי עוסקים יחד בבניית מתכונת תקציבית חדשה. משרד המדע מימן לבדו את דמי החבר בשנים 2015 ו2016–, והוא מוביל את ההיערכות החדשה שהושלמה ועוגנה בהחלטת ממשלה בשנת .2017 בשנת 2017 - ב16– במאי נחנך המאיץ בירדן בטקס רשמי בנוכחות מלך ירדן. את ישראל ייצגה משלחת של כעשרים משתתפים, ובהם נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, לשעבר נשיא האקדמיה פרופ' יהושע יורטנר, יו"ר ות"ת פרופ' יפה זיליברשץ ומדענים ונציגים של משרדי ממשלה המעורבים במיזם. באירוע נשאו דברים מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן ביקורבמאיץהחלקיקים SESAMEבירדן(מימין:נשיאתהאקדמיה ופרופ' אליעזר רבינוביץ וכן נציגי המדינות החברות פרופ' נילי כהן, לשעבר נשיא האקדמיה פרופ' יהושע יורטנר ויו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ) בSESAME–. כיום, בשלב ההתחלתי, המתקן כולל שתי תחנות עבודה, והציוד הנדרש להפעלתן כבר נמצא בהן. בהמשך צפוי מתקן סינכרוטרון זה לאפשר מחקר במגוון רב של תחומים, כגון ארכאומטרייה, כימיה, פיזיקה, מדע החומרים, ביולוגיה ומקצועות ההנדסה. לפרטיםעלSESAMEראו www.sesame.org.jo 57 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2.5>פיזיקהשלאנרגיותגבוהות-פעילותישראלבCERN­ פיזיקת החלקיקים האלמנטריים חוקרת את מרכיבי היסוד של גרעיני האטום ואת הכוחות הפועלים בהם באמצעות מאיצים בעלי אנרגיות גבוהות מאוד. המעבדה המובילה בעולם בחקר החלקיקים האלמנטריים נמצאת בCERN–בז'נווהשבשווייץ,והיאגוףבין–לאומיResearch( Nuclear for Organization European ).The בשנת 1990 חתמה ישראל על הסכם הצטרפות לCERN– במעמד משקיף, המאפשר למדעני ישראל גישה חופשית למתקני המעבדה. משנת 2014 ישראל חברה מלאה בCERN– הגוף המייצג את ישראל בCERN–. והמוביל את הפעילות המדעית הניסויית שבו הוא הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות. חברי הוועדה ממונים בידי נשיאת האקדמיה ושר המדע. בראש הוועדה עומד פרופ' אליעזר רבינוביץ. הפעילות הישראלית כוללת את תחזוקת הגלאים שבנו המדענים הישראלים, אך מרכז הכובד שלה הוא בשלב שבו יש לנתח את תוצאות האמת המתקבלות מהמאיץ - מאיץ החלקיקים הגדול בעולם. לשם כך נעזרים המדענים הישראלים במערכת הגריד, שאליה הצטרפו בשנת 2007. בשנים האחרונות חל שיפור רב בשיתוף הפעולה המדעי בתוך ישראל וכן ביחסים שבין ישראל לעולם, המאפשרים לפיזיקאים הישראלים למצב עצמם בעמדה שיש בה כדי לקדם רבות את העבודה על גילוי פיזיקה חדשה בCERN–. ואכן, מדענים ישראלים מילאו תפקיד מרכזי הן בבניית המערכת שאפשרה את גילוי החלקיק הסקלרי והן בניתוח הנתונים שהביאו למסקנה שהתגלה החלקיק החדש (הידוע בכינויו "חלקיק ההיגס"). התמונה באדיבות ארגון :CERN http://web.cern.ch במהלך שנת 2014 הוקם בישראל, ביוזמתו של פרופ' רבינוביץ, פורום הנקרא ישראלCERN-, שתפקידו לגבש את מדיניות ישראל בהיבטים השונים שנוצרו לאחר ההצטרפות - מחינוך ועד תקצוב - בהשתתפות הגופים הפעילים. בשיתוף פעולה עם הוועדה לאנרגיות גבוהות ביקשה האקדמיה מפרופ' פיטר יני Jenni( Peter Prof.), המדען שמילא את התפקיד המרכזי בתכנון גלאי הענק אטלס ובבנייתו, שילווה את פעילותה של קבוצת אטלס ישראל ויבקרּה. פרופ' איאן ברד Bird( Ian Prof.), הממלא תפקיד מרכזי במערך המחשוב של CERN, נתבקש לנטר את פעילות הגריד באטלס ישראל. שניהם הסכימו לקבל על עצמם את התפקיד, ביקרו בארץ ויצרו קשר עם המדענים הישראלים גם בCERN–, ושניהם הגישו דוחות לוועדה לאנרגיות גבוהות ולאקדמיה. 58 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע בשנת 2015 נבחר פרופ' אליעזר רבינוביץ, מבין כמה מועמדים, לתפקיד סגן נשיא מועצת CERN פרופ'. יוסף ניר מונה מטעם מועצת CERN להיות חבר בוועדת המדיניות המדעית של המועצה, ואלי מרזל, מנכ"ל משרד מבקר המדינה, מונה - בהמלצת ועדת איתור של מועצת CERN - לוועדת הביקורת של הארגון. הדבר נתאפשר לאחר קבלת ישראל כחברה מלאה בארגון. בשנת 2017 חודש מינויו של פרופ׳ רבינוביץ לסגן נשיא. יש לקוות שבכך נפרצה הדרך לישראלים למלא בCERN– תפקידים מכל הסוגים. ואכן, באותה שנה נבחרה פרופ' הלינה אברמוביץ מאוניברסיטת תל אביב פה אחד לראשות הוועדה להתוויית האסטרטגיה האירופית בתחום פיזיקת האנרגיות הגבוהות לשנים הקרובות בארגון האירופי למחקר גרעיני ). פרופ' אברמוביץ גברה על מועמדים מגרמניה, צרפת, ספרד ובריטניה.CERN( השנים הקרובות חשובות ביותר כי בהן צפויה ההכרעה בשאלה אם תהיינה תגליות חדשות במאיץ אם לאו. לכלתוצאהתהיההשלכהבעלתחשיבותעלהכיווןשאליויתפתחהמחקרבתחוםפיזיקתהאנרגיותהגבוהות. בשנת 2017 עשתה הקבוצה הישראלית, אשר שותפה בגלאי אטלס, מאמץ גדול (עם מדענים מקנדה, מרוסיה ומצ'ילה) להשלים את תרומתה המדעית מבעוד מועד על מנת שתוכל להשתלב בשלב הבא של הניסוי. את הקבוצה הישראלית מובילה פרופ' שקמה ברסלר. לפרטיםעלCERNראו http://web.CERN.ch 2.6>פיזיקהגרעינית במסגרת עשייתה של החטיבה לבחינת הפעילות המדעית בתחומי מדעי הטבע בישראל, ובהמלצת חבר החטיבה פרופ' יגאל תלמי, הקימה האקדמיה בדצמבר 2013 ועדה לאומית לבחינת הפעילות בפיזיקה גרעינית בישראל. בראש הוועדה עמד פרופ' יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע. בדצמבר 2014 הגישה הוועדה למועצת האקדמיה דוח מקיף המתאר את המתרחש בתחום בארץ ובעולם עם המלצותלקידומוופיתוחובישראל.המועצהאימצהאתדוחהוועדהואתהמלצותיו.מסקנתוהעיקריתשלהדוח הייתה כי ללא שינוי במגמת ההצטמצמות תיעלם הפעילות האקדמית בפיזיקה גרעינית בתוך שנים אחדות, ולא יהיה ניתן להכשיר כוח אדם לתארים גבוהים בתחום זה. תהיינה לכך השלכות חברתיות ולאומיות חמורות, ובמיוחדיחסרומדעניםוחוקריםבעליידעהולםבתחוםהפיזיקההגרעיניתשיוכלולייעץלגורמיממשל. המועצה קבעה כי היא רואה בשיקום המחקר וההוראה בפיזיקה גרעינית צורך לאומי, ולפיכך החליטה להפוך את הוועדה לוועדה מלווה של האקדמיה לקידום הפיזיקה הגרעינית בישראל. בטווח הקצר יהיה תפקידה המרכזי טיפול ביישום המלצות הדוח בתיאום עם האקדמיה. לדוחהמלאשלהוועדהלפיזיקהגרעיניתראובאתרהאקדמיה. 59 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנתיים האחרונות התמקדה פעילות הוועדה ביישום המלצות הדוח ואף הושגה התקדמות ניכרת: > משרד המדע הסכים לממן מלגות ייעודיות בפיזיקה גרעינית לסטודנטים לתארים שני ושלישי. התוכנית הופעלה כבר בשנה האקדמית 2015/16 במסגרת המלגות על שם לוי אשכול של משרד המדע, והיא ממשיכה לפעול מדי שנה. > הושגה תרומה למימון מלגות בתר–דוקטורט בחו״ל שהאקדמיה אמונה על ניהולן. קול קורא ראשון הופץ בסוף שנת 2017. > ות"ת החליטה בישיבתה ביום 9במרס 2016לאמץ את המלצת האקדמיה לראות בשיקום המחקר בפיזיקה גרעינית "צורך לאומי", ועל כן החליטה לקיים תוכנית רב–שנתית לקליטת שבעה חברי סגל מצטיינים בתחום זה באוניברסיטאות המחקר בארץ. התוכנית כוללת תמיכה בשכר כדוגמת מלגות אלון. ות"ת גם אישרה מענק ייעודי להקמת מעבדה של חבר סגל חדש שנקלט באוניברסיטת בן–גוריון במסגרת תוכנית זו, אולם לא אישרה מענק להקמת מעבדה לחברי סגל נוספים. > הוועדה פעלה השנה גם לחידוש ההסכם לשיתוף פעולה בתחום הפיזיקה הגרעינית הקיים בין האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים למעבדה הרוסית JINR Research( Nuclear of Institute Joint). במסגרת זו ארגנו פרופ' אלי פיאסצקי מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע סדנת מחקר שהתקיימה במכון ויצמן במרס 2017והתמקדה בפוטנציאל המחקר של המאיץ החדש NICA הנמצא בבנייה בJINR–. 2.7>אוספיהטבעהלאומייםלמחקר האקדמיה מכירה בחשיבותם של אוספי הטבע הלאומיים המתעדים את הצומח והחי בארץ ישראל והעניקה להם את חסותה. לכן היא עושה לשימורם של אוספים אלה ולקידום הפעילות המחקרית בהם. האוספים מרוכזים בעיקר באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. האקדמיה פעלה שנים רבות, בסיועה של ות"ת, לתמיכה באוספים הביולוגיים. יו"ר הוועדה כיום הוא חבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה. הוועדה ממלאה תפקידה במעקב אחר הפעילות בנושא ובהגשת המלצותיה לאקדמיה. מאמציהאקדמיהלהשגתתמיכהארוכתטווחלאוספיםנשאהפרי,ובשנתתשע"גאימצהות"תמודלתמיכהרב– שנתי משודרג לאוספים כדי להעצים את הפעילות המחקרית בהם ולהביאם לרמה בין–לאומית גבוהה. תמיכה זו סייעה גם לאוניברסיטת תל אביב בהקמת מוזאון הולם לאחסון האוספים והמחקר בהם. המוזאון ייפתח לציבור הרחבבקיץ2018.בשנת2016הגישההוועדהאתהדוחהשנתיהעשירישלה,והדוחלשנת יוגשבקרוב.2017 פעילות הוועדה נושאת אפוא פרי ותורמת רבות להמשך קיומם, תחזוקתם ותפעולם של האוספים וכן להגדלת מספר אנשי הסגל לניהול ולקידום המחקר באוספים באוניברסיטאות המחקר. תוכנית שלב ב שהגישה הוועדה לתמיכת הוות"ת כדי לקדם את פעילות המחקר וההוראה לרמה בין–לאומית גבוהה, היוותה בסיס לבניית מודל התמיכה של ות"ת באוספים לטווח ארוך. 60 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.8>רפואהמולקולרית מועצת האקדמיה אימצה את המלצות פורום הרפואה המולקולרית, והיא תומכת בפורטל הישראלי בתחום (שהקים חבר האקדמיה פרופ' אלכסנדר לויצקי). הפורטל מרכז מידע על פעילות מדעית בתחום הרפואה המולקולרית בישראל ומשמש תשתית ליצירת קשר בין חוקרים בתחום בישראל. הפורטל מרכז גם מידע על הצעות עבודה, חברות ותעשייה בתחום בישראל ומידע על אירועים מדעיים חשובים בתחום זה בארץ ובעולם. האתר פעיל מאוד, וכיום יש כ505– מנויים המקבלים עדכונים שבועיים על הרצאות שמתקיימות במוסדות האקדמיים בישראל ועל מאמרים חשובים בתחום שפרסמו מדענים ישראלים. במהלך השנה האחרונה הגדיל האתר את מספר המנויים בכ9%– ושמר על שיעור של 30% צופים מדי שבוע. למידענוסףעלMedicine Molecular Israelראו http://www.molecular-medicine-israel.co.il/ 2.9>פאונהופלורהשלארץישראל מתוקף חוק האקדמיה אמונה האקדמיה "לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע". אחד התחומים שבו היא פועלת לפרסום כתבים כאלה הוא תחום הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, באמצעות ועדה מייעצת, אם ביוזמתם של מדענים בתחום ואם ביוזמתה של הוועדה. את הכתבים המוגשים לוועדה בוחנים מומחים בתחום על פי אמות מידה שקבעה הוועדה, ולאחר אישורם המדעי מועברים הכתבים ליחידה להוצאה לאור של האקדמיה לפרסומם. בעת כתיבת שורות אלה שוקדת ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל על אישורם המדעי של הכתבים האלה: 1. אושרה מהדורה מחודשת ומעודכנת של שני הכרכים הראשונים של הספר "פלורה פלסטינה". הכרך הראשון יפורסם בשני חלקים, כל חלק יכיל טקסט ואיורים. החלק הראשון (הכולל שרכים, חשופי זרע, ציפורניים וסלקיים) נשלח לשיפוט, ובה בעת הועלה לאתר במרשתת.TROPICOS החלק השני, שיכלול את משפחות הירבוזיים, הנוריתיים, הפרגיים, המצליבים וערכים עד סוף הכרך הראשון, כבר מצוי בשלבי עבודה מתקדמים. קובצי הספר המעודכנים של ה"פלורה פלסטינה" (כולל איורים) מועלים לאתר .TROPICOS 2. ספר זריזבוביים ) של ארץ ישראל.Tachinidae( 3. ספר זבובחופיים Ephydridae( של ארץ ישראל.) 4. ספר פריזבוביים Tephritidae() ומשפחת–העל Tephritoidaeשל ארץ ישראל. 5. מיזם עתידי - צמחי התועלת (הפלורה המתורבתת) של ארץ ישראל. 61 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2.10 > תוכנית קאוולי - Science of Frontiers Kavli תוכנית קאוולי מביאה לידי ביטוי את הקשר המיוחד שבין האקדמיה הישראלית לאקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים NAS(). במסגרת התוכנית, אשר החלה לפעול בשנת 2013, מתקיים מדי שנתיים כינוס בין–תחומי במדעי הטבע בהשתתפות מדענים צעירים מצטיינים משתי המדינות. הכינוס מתקיים בישראל ובארצות הברית לסירוגין. בפברואר התקיים הכינוס השלישי, בארצות הברית.2017 מטרתם של כינוסי קאוולי היא לעודד חילופי רעיונות חוצי–תחומים, לאתגר את החוקרים לחשוב מחוץ לגבולות תחום הדעת שלהם ולהעניק להם הזדמנויות ליצירת קשר, להחלפת רעיונות, להפריה הדדית ולעיתים אף לשיתופי פעולה. לכינוסים מבנה ייחודי: בכל מושב נישאות שלוש הרצאות - הרצאת מבוא ועוד שתי הרצאות בנושאים שונים - ולאחר מכן חלק ניכר מזמן המושב מוקדש לשאלות מהקהל ולדיון. מכיוון שמדובר בכינוס בין–תחומי, על המרצים ועל השואלים להקפיד שלא להשתמש במונחים מקצועיים, ומטרת הרצאת המבוא היא להכיר לקהל תחומים מדעיים חדשים. התוכנית פועלת בארצות הברית מאז 1989 בשיתוף עם מספר רב של מדינות. סגן הנשיאה פרופ' דוד הראל מלווה את התוכנית מטעם האקדמיה. הכינוס הבא יתקיים בישראל בחודש ספטמבר .2019 חברי הוועדה המארגנת של המשלחת הישראלית לכינוס קאוולי הם אלה:2019 פרופ' רחלה פופובצר, הנדסה, אוניברסיטת בר–אילן (יו"ר המשלחת הישראלית) פרופ' אהרן בלנק, כימיה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ד"ר בברלי גודמן צ'רנוב, מדעי הים, אוניברסיטת חיפה ד"ר יניב זיו, נירוביולוגיה, מכון ויצמן למדע פרופ' סיריל כהן, אימונולוגיה של הסרטן, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר איל פריבמן, ביולוגיה אבולוציונית, אוניברסיטת חיפה פרופ' ברק קול, פיזיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' אורי שפירא, מתמטיקה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל משתתפי כינוס קאוולי בארצות הברית, פברואר 2017 62 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.11>ההרצאההשנתיתעלשםאלברטאיינשטיין הענקת מגילת איינשטיין לפרופ' דייוויד רייצה, אשר נשא את ההרצאה בחודש מרס 2018 מימין: יו"ר חטיבת מדעי הטבע פרופ' איתמר וילנר,. נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ופרופ' דייוויד רייצה את ההרצאה על שם איינשטיין לשנת תשע"ח 2018() נשא פרופ' דייוויד רייצה Reitze( David ,)Prof. פרופסור לפיזיקה מאוניברסיטת פלורידה והמכון הטכנולוגי של קליפורניה ומנהל פרויקט ליגו - LIGO Observatory( Gravitational-Wave Interferometer Laser בנושא:), the Revealing LIGO: .Violent and Extremely Relativistic Universe through Gravitational Waves 63 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 64 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 3 פעילות החטיבה למדעי הרוח 65 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 65 דין וחשבון שנתי >תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: מדליית בובר 66 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 3 פעילות החטיבה למדעי הרוח בחטיבה למדעי הרוח שישים חברים מתחומים שונים במדעי הרוח והחברה: אנתרופולוגיה, ארכֵאולוגיה, בלשנות, גאוגרפיה, דתות, היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, הלשון העברית, המזרח הקדום, לימודים קלאסיים, כלכלה, מדע המדינה, מזרח אסיה, מחשבת ישראל, מקרא, משפטים, סטטיסטיקה, ספרות, פילוסופיה ופסיכולוגיה. פעילות החטיבה כוללת תמיכה במפעלי מחקר, סימפוזיונים בין לאומיים, ימי עיון והרצאות ובחינתם של נושאים שונים הנוגעים לתחומי מדעי הרוח והחברה. כמו כן מקדמת החטיבה פעילויות שונות ביוזמת חבריה. בראש החטיבה למדעי הרוח עומד פרופ' יוסף קפלן, וזו כהונתו פרופ׳ יוסף קפלן השנייה בתפקיד. יו״ר החטיבה ועדה לבדיקת תחום מדע הדתות באוניברסיטאות בישראל הוקמה בשנת תשע"ה 2015() בראשות חבר האקדמיה פרופ' גדליה סטרומזה. הדוח המסכם את עבודת הוועדה, "מצב תחום מדע הדתות באוניברסיטאות המחקר בישראל" תשע"ז2017-, פורסם והופץ. ביוני 2017 החליטה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים להקים ועדה לבדיקת תחום לימודי השואה באוניברסיטאות בישראל. נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן מינתה אתפרופ'ישראלברטללתפקידיו"רהוועדה.חבריהוועדההםפרופ'שלמהאבינרי,פרופ'יהודהבאואר,פרופ' חוי דרייפוס בן ששון, פרופ' שולמית וולקוב ופרופ' דינה פורת. בכוונת הוועדה לבדוק את מצב לימודי השואה באוניברסיטאות ולסכם את ממצאיה בדוח, ובו המלצות שיובאו למועצת האקדמיה. הקמת שתי הוועדות נעשתה מתוקף תפקידה של האקדמיה על פי חוק לייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בתחומים בעלי חשיבות לאומית. הוועדות מגישות את מסקנותיהן והמלצותיהן למועצת האקדמיה לאישורן. השנה קיימה החטיבה למדעי הרוח כמה כינוסים וימי עיון: בחודש נובמבר 2017 נערך כינוס לרגל מאה שנה להכרזת בלפור. את ההרצאה המרכזית נשאה פרופ' סוזן פדרסן מאוניברסיטת קולומבייה בנושא Palestine the into Declaration Balfour the Writing Mandate. המרצים האחרים היו פרופ' סולי אוזל מאוניברסיטת קדיר הס, חבר האקדמיה פרופ' איל בנבנישתי מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' דניאל גוטוויין מאוניברסיטת חיפה, פרופ' ג'ונת'ן גריבץ מאוניברסיטת פרינסטון, חבר האקדמיה פרופ' גדליה סטרומזה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' אלי פודה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. חבר האקדמיה פרופ' שלמה אבינרי מהאוניברסיטה העברית בירושלים הגיב לדברים. 67 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 67 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תערוכת בלפור הכינוס לווה בתערוכה 2017-1917" - מאה שנה להצהרת בלפור", שהוצגה בבית האקדמיה בשיתוף הספרייה הלאומית ויד יצחק בן־צבי. התערוכה כינסה תעודות היסטוריות ופריטים ממגוון סוגים וחומרים המאירים את ההצהרה על רקע הנסיבות ההיסטוריות שבהן ניתנה ואת משמעויותיה מאז ועד עתה. נוסף על זה, בחודש נובמבר 2017 נישאה הרצאת בובר השנתית 2017 מפי פרופ' ג'ונת'ן ישראל מהמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון. נושא ההרצאה היה Western the in Emancipation Jewish World (1780–1860): What Kind of Enlightenment Made .it Possible? פרופ' ג'ונת'ן ישראל בחודש מאי 2018 יישא פרופ' מייקל קוק מאוניברסיטת פרינסטון את הרצאת בובר השנתית וידבר על .The Spread of Islam around the Indian Ocean עוד קיימה האקדמיה בחודש נובמבר 2017 יום עיון לציון מאה שנה למותו של שלום יעקב אברמוביץ' (מנדלי מוכר ספרים). את הכינוס יזמו וארגנו חברי האקדמיה פרופ' ישראל ברטל, פרופ' אבנר הולצמן ופרופ' חוה טורניאנסקי עם סימה דניאל, רכזת החטיבה למדעי הרוח, וזיוה דקל, מתאמת מנהלתית של החטיבה למדעי הרוח. האולם היה צר מלהכיל את הקהל הרב, שהתכנס לשמוע שבע הרצאות על פנים 68 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח שונות במפעלו המגוון של אברמוביץ'. בקהל השומעים בלטה קבוצה גדולה של סטודנטים מן התוכנית הבין אוניברסיטאית ליידיש, המשותפת לאוניברסיטה העברית בירושלים ולאוניברסיטת תל אביב. ביום העיון הוצגו השקפותיו של אברמוביץ' - אבי הסיפורת היהודית המודרנית בעברית וביידיש - על ההיסטוריה היהודית ותגובותיו הדינמיות על התמורות הדרמטיות במצב העם היהודי שהתרחשו לנגד עיניו בשלהי המאה ההתשע עשרה. כמו כן נידונה מסכת היחסים המורכבת בין מנדלי מוכר ספרים, הדמות הספרותית המהלכת ומדברת בכתבי אברמוביץ', לבין הסופר עצמו. חמש הרצאות נוספות הוקדשו להיבטים מגוונים בעולמו של אברמוביץ' ובמורשתו כולל המתח האידאולוגי בין "ארון הספרים היהודי" לבין הספרייה החדשה של הנאורות האירופית, תולדות מפעל מנדלי שנועד להעמיד מהדורה אקדמית של כתבי אברמוביץ', סגולותיו של אברמוביץ' כמשורר שנון ביידיש, תפקידם המרכזי של בעלי החיים ביצירת אברמוביץ' ויחסו האמביוולנטי ללאומיות היהודית, לרעיון הציוני ולתנועת חיבת ציון. המרצים היו פרופ' חיים באר, ד"ר דרור בורשטיין, פרופ' ישראל ברטל, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' חוה טורניאנסקי, פרופ' יונתן מאיר ופרופ' דן מירון. בחודש דצמבר 2017 נערך כינוס בנושא "היהדות ומקורות הנצרות" לציון מאה שנים להולדתו של פרופ' דוד פלוסר בארגונם של פרופ' גדליה סטרומזה, פרופ' מנחם קיסטר ופרופ' שאול שקד. שנים עשר חוקרים צעירים ובכירים מהארץ ומחו"ל השתתפו בכינוס שיוחד לליבת נושאי המחקר שעליהם כתב פרופ' פלוסר מאמרים רבים במשך עשרות שנים. מטרת הכינוס הייתה להבליט מחד גיסא את העובדה שחקר הנצרות הקדומה ויסודותיה ביהדות מקובל היום בישראל, ומאידך גיסא את השפעתו הבין לאומית של המחקר פורץ הדרך של פרופ' פלוסר בנושא היהדות בתקופת הבית השני בכלל ומגילות מדבר יהודה בפרט. ההרצאות היו בעברית ובאנגלית, ובשני ימי הכינוס נרשמה נוכחות גבוהה. בחודש פברואר 2018 נערך כינוס לרגל יום דרווין הבין־לאומי: "אבולוציית מוח האדם - איך, מתי ומדוע?" צ'רלס דרווין נולד ב 12 בפברואר 1809, ויום הולדתו נחגג מדי שנה במוסדות אקדמיים רבים כ"יום דרווין הבין לאומי". מסורת זו החלה בשנת 2009, עם ציון יום הולדתו המאתיים של האיש ובמלאת מאה וחמישים שנה לפרסום המהדורה הראשונה של ספרו "על מוצא המינים" ב 1859. ציון חגיגי, חובק עולם, של יום הולדתו של דרווין הוא ביטוי להכרת הטובה של האנושות על ש"פקח את עיניה" וכן לעוצמת המהפך שחולל בפרדיגמה שמשלה בכיפה, בגלגוליה השונים, עד לפרסום ספרו. בשנת 2017, בהובלתו של חבר האקדמיה פרופ' יואל רק, הצטרפה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים למסורת, ויום דרווין הבין לאומי מצוין זו השנה השנייה בישראל בכינוס רב משתתפים. הכינוס השנה התמקד בנושא אבולוציית מוח האדם מזוויות שונות - "על הטמון במוחם של מאובנים", "תכנון, למידה או חומרי גלם - כיצד יש להבין את כלי האבן מלפני 2.5 מיליון שנה?", "מה ניתן ללמוד על מוחם של ההומינידים יוצרי התרבות האשלית?", "די אן איי מן המתים - מה הגנטיקה של אבותינו הקדומים מספרת על יכולתנו לדבר?" בכינוס הרצו חברת האקדמיה פרופ' נעמה גורן ענבר, פרופ' אראלה חוברס, פרופ' לירן כרמל וחבר האקדמיה פרופ' יואל רק. 69 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים במסגרת החטיבה פועלת גם הקרן לקידום מדעי הרוח והחברה. פעילותה נחלקת לארבעה מסלולים תחרותיים: סמינרים,סדנאות,ביקוריעמיתיםוהשתלמויותבחו"ל.למידענוסףראולהלןבפרק"מלגותומענקים". פעילות החטיבה בשנה האחרונה כללה גם ימי עיון והרצאות לכבודם ולזכרם של חברי האקדמיה (ראו פירוט להלן בפרק "הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה"). 3.1>מפעליםבמימוןהאקדמיה מפעלי האקדמיה במדעי הרוח עוסקים בתולדות עם ישראל וארץ ישראל ובחקר השירה העברית. מדיניות האקדמיה היא לתמוך רק במפעלים בעלי חשיבות לאומית ובעלי היקף רחב. תקציב ועדת התוכניות לתמיכה בתוכניות מחקר במדעי הרוח לשנת תשע"ח ניתן למפעל האונומסטיקון של ארץ ישראל ולמפעל של חקר פיוטי הגניזה. האקדמיה ממשיכה לעודד את העומדים בראש מפעליה המדעיים לחפש מקורות מימון נוספים. 3.1.1>האונומסטיקוןשלארץישראל מפעל האונומסטיקון and( Greek the in Arabia and Palaestina Iudaea, of Onomasticon The Sources Latin) מרכז את כל המובאות המזכירות יישובים, עצמים גאוגרפיים, יחידות מנהליות ואף קבוצות אתניות בארץ ישראל ובסביבתה הקרובה (מחוזות שהשתייכו בעבר ליהודה או לפרובינקיות של פלסטינה וערביה) מאמצע המאה הרביעית לפני הספירה (ערב כיבוש הארץ בידי אלכסנדר הגדול) ועד הכיבוש המוסלמי באמצע המאה השביעית לספירה. הערכיםמוגשיםלקוראעלפיסדרהאל"ף בי"תשלהאתרים,ובהםמובאותבלשוןהמקורובתרגוםלאנגלית, הערות טקסטואליות חיוניות, דיון גאוגרפי היסטורי, ובמקרים רבים גם דיון ארכאולוגי וביבליוגרפיה. צוות המחקר אסף את החומר הנוגע לעניין מכל המקורות ביוונית ובלטינית, כולל רשימות מנהליות, כתובות, מטבעות וכדומה, וכן מקורות בלשונות המזרח, בעיקר סורית, אם אלה תורגמו מן היוונית. השנה התקדם המפעל כדלקמן: הכרךהשני,המוקדשלאות A,יצאלאורלאחרשהושלמוכלהתיקוניםבחלקיוהשונים:טקסט,ביבליוגרפיה, מפתחות, טבלה השוואתית של נקודות ציון ומפות. בכרך השלישי, המוקדש לאות B, הושלמו החלקים 4-1, ונותר להשלים את חלק 5, המוקדש לערך "בית שאן".הכרךהשלישייכלולגם Sources Primary the to Addenda.מדוברבעיקרבמהדורותביקורתיות 70 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח שלא היו זמינות בעת הכנת הכרכים הראשון והשני, והיום הן מחליפות את המהדורות הישנות. מלבד זאת, ה Addenda מכילה פרסומים חדשים (כתובות, פפירוסים) או מקורות שנעלמו מאיתנו בשלבי עבודה קודמים. הכרך הבא בתור, הרביעי, מוקדש ל Places Sacred. הכוונה למרכזים דתיים ופולחניים: מקדשים, בתי כנסת, כנסיות, מנזרים, מוסדות צדקה המוחזקים בידי הכנסייה וקברים נערצים, אם הם מזוהים בשם במפורש. עד כה הוכן הבסיס לכרך זה, ובו מראי המקום בסדר כרונולוגי, טקסטים, ביבליוגרפיה והצעות זיהוי. בחודשים האחרונים השלימה חגית בגנו את פיתוחו של יישום דיגיטלי המיועד לשמש פלטפורמה להזנת הטקסטים ביוונית ובלטינית המתייחסים לכל אתר ואתר עם כל המידע הנלווה. ההזנה נעשית לתוך תבניות templates() מובנות על פי מבנה הערכים בכרכים שכבר ראו אור. היישום יקל את תהליך הכנת הפרסומים, ובבוא העת הוא יאפשר להציג את הנתונים לכלל ציבור החוקרים באמצעות המרשתת. עד כה הועלו לאתר http://onomasticon.hagitbagno.com() כל האתרים המתחילים באותיות C–Z. 3.1.2>המפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר המפעל נוסד על ידי האקדמיה הלאומית בשנת תשכ"ז 1967(). מטרת המפעל היא לפענח, לזהות ולקטלג את קטעי השירה והפיוט שנשתמרו באוספי הגניזה הקהירית. היוזמה נתאפשרה עם ריכוז תצלומי המיקרופילם של רוב אוספי הגניזה בעולם במכון לתצלומי כתבי היד העבריים שבספרייה הלאומית. היום אפשר להיעזר גם בסריקות המשובחות של קטעי הגניזה שבאתרים שונים במרשתת, ובעיקר באתר "גנזים" של מפעלי פרידברג לחקר הגניזה, ואכן הקטעים הסרוקים מקילים לעיתים קרובות את פיענוח החומר, וכפי שיוסבר בהמשך - מאפשרים לזהות הרבה פיוטים שלא זוהו עד כה. אחרי כמעט חמישים שנות עבודה הושלם קטלוג השירים ברוב האוספים הגדולים של הגניזה. במאגר המידע של המפעל רשומים כ 89,000 כותרים של פיוטים מן הגניזה וכמעט 72,000 התחלות של פיוטים נדפסים. רוב האוספים הגדולים של קטעי הגניזה כבר פוענחו. מן האוספים הגדולים נותרו קטעי הגניזה שבאוסף פירקוביץ' שבסנקט פטרבורג, אך קיימים עוד כמה אוספים קטנים שטרם קוטלגו, וכן דרושות השלמות לאוספים שכבר קוטלגו. המפעל נושא את שמו של פרופ' עזרא פליישר ז"ל, שייסדו ועמד בראשו יותר משלושים ותשע שנים. פרופ' פליישר הלך לעולמו באב תשס"ו. העבודה במפעל חייו נמשכת ברצף בראשותה של פרופ' שולמית אליצור, בסיועה של ועדה מלווה ובה שני חברי האקדמיה (ראו פירוט להלן בפרק "ועדות האקדמיה"). את עיקר עבודת הפיענוח, הקִטלוג והמחשוב מבצעת העובדת הקבועה במפעל ד"ר שרה כהן. 71 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנה האחרונה השלימה ד"ר כהן את פיענוח כל קטעי השירה והפיוט שבאוסף ריילנדס שבמנצ'סטר, וכן פוענחו וזוהו קטעי פיוט מגניזת אפגניסטן שהועלו לאתר הספרייה הלאומית. עם זאת הזנת הנתונים מהאוספים הללו למאגר וכן הזנת הנתונים שבקטעים האחרונים שבסדרה החדשה שבאוסף טיילור-שכטר שבקמברידג' הופסקו משום שכיוון העבודה השתנה - לפני כחצי שנה הוחלט להגיה את הנתונים הקיימים באתר ולא להזין נתונים חדשים. ברקע ההחלטה הסכם שהאקדמיה למדעים עומדת לחתום עם הספרייה הלאומית בעניין החזקת המפעל והעמדת החומר שבו לרשות קהל החוקרים. בעת ההגהה נבדקו שנית צילומי קטעי הגניזה, והבדיקה הניבה זיהוי של עשרות פיוטים שלא פוענחו בעבר. הזיהוי התאפשר הודות לסריקות המעולותהקיימותהיוםושלאעמדולרשותושלפרופ'פליישרז"ל,לצדהמידעהרבשהצטברבמאגרומאפשר זיהוי מורכב של חומרים לקויים. כמו כן נוספים על השירים נתונים רבים, ונערכים אלפי תיקונים במאגר. עד כה הוגהו ביסודיות שנים עשר כרכים מאוסף הסדרה החדשה בקמברידג' (כרכים 142-131), שבכל אחד מהם כמה מאות קטעים. מאגר המידע שבמפעל ממשיך לספק כל העת נתונים לחוקרי שירה ופיוט עבריים בארץ ובעולם, הפונים שוב ושוב בשאלות ומקבלים סיוע, תשובות ממוקדות ואף דוחות מפורטים המאפשרים להם להתקדם במחקריהם. גם עובדי המכון לתצלומי כתבי היד העבריים מגיעים מדי פעם למפעל ומקבלים סיוע בזיהוי פיוטים שבכתבי יד שונים, וסטודנטים נעזרים בקטלוגים שבמפעל לצורך כתיבת עבודות על פיוטים. החומר שבקטלוגים משמש זה שנים בסיס לרוב ספרי השירה והפיוט המתפרסמים בארץ ובעולם. יתרה מזאת, הזיהויים החדשים שעלו בעת הגהת החומר כבר סייעו לחוקרים בארץ ובעולם לשפר את מהדורות השירים שהם מכינים. המפעל מתקדם אפוא לקראת השגת מטרתו, ועם סיום ההגהה וההשלמות הנחוצות במאגר, עבודה שתימשך עוד כמה שנים, יועמד החומר המוגה כולו לרשות קהל החוקרים. 3.2>מפעליםבתמיכתהאקדמיה המפעל המשותף עם MGH בשנת 2001 החליטו האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והMGH– Historica( Germaniae )Monumenta - המוסד האירופי הבכיר לפרסום מהדורות ביקורתיות של טקסטים מימי הביניים - על פרסום משותף של סדרת חיבורים עבריים שנכתבו באשכנז. היה בכך חידוש גמור: בפעם הראשונה (ולעת עתה היחידה) נכללו מקורות עבריים באוסף המקורות ההיסטוריים לתולדותיה של ארץ אירופית. האקדמיה הקימה למפעל זה ועדת היגוי, ובראשה פרופ' ב"ז קדר (ראו פירוט להלן בפרק "ועדות האקדמיה"). הוועדה אישרה את פרסומם של שישה כרכים. 72 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח בכרך הראשון בסדרה, שהופיע בשנת 2005, פרסמה אֵוָה האוֶרקאמּפ, פרופסור לתולדות היהודים באוניברסיטת מינכן, מהדורה ביקורתית של הכרוניקות העבריות שמתארות את הפרעות ביהודי גרמניה בשלב הפתיחה של מסע הצלב הראשון - "גזרות תתנ"ו". שנת תתנ"ו העברית היא שנת 1096 לספירה. הכרך השני בסדרה הופיע בשנת 2016 בכותרת "פיוטי גזרות תתנ"ו". הכרך, בן יותר מ500– עמודים, מציג את מהדורתן הביקורתית של עשרים ושבע יצירות ליטורגיות שנכתבו בעקבות הפרעות האמורות. מול כל עמוד טקסט עברי, על שינויי הגרסאות שלו, מופיע התרגום הגרמני; הפירושים על הטקסט וכן המבוא כתובים גרמנית אף הם, ואילו תקצירו העברי של המבוא מופיע בעקבות השער העברי. פרופ' אברהם גרוס מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב ואברהם פרנקל עמלו על מלאכת הההדרה ועל כתיבת המבוא; ד"ר פיטר ש' לנרד מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב אחראי לתרגום הגרמני ותרם כמה הערות תוכניות חשובות. הכרך השלישי, ובו מהדורה ביקורתית של תקנות שו"ם, עומד להופיע בקרוב. שני כרכים נוספים מצויים בשלבי הכנה ומיועדים להופיע בשנים הקרובות. German–Israeli Frontiers of the Humanities — GISFOH > 3.3 הסכם שנחתם בשנת 2009בין האקדמיה לקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית הוביל לכינון סדרת כינוסים דו–לאומיים רב–תחומיים במדעי הרוח, שבהם משתתפים כחמישים חוקרים צעירים - ישראלים וגרמנים. בכל שנה נבחרים ארבעה חוקרים ישראלים וארבעה חוקרים גרמנים מארבעה תחומים שונים במדעי הרוח והחברה, ויחד הם מרכיבים את הוועדה המארגנת של הכינוס. הכינוס מתקיים בישראל ובגרמניה לסירוגין. מטרות הכינוס הן להפגיש חוקרים צעירים מצטיינים מתחומים שונים ולאתגר אותם לחשיבה ולמחקר מעבר לגבולות תחום הדעת שלהם, לאפשר הפריה הדדית וליצור ערוץ לחילופי ידע אקדמי. משתתפי כינוס GISFOH 2017, בקיבוץ מעלה החמישה 73 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ההסכם שנחתם עם האקדמיה הישראלית מצרף את ישראל למועדון מצומצם ומכובד של מדינות. עד היום חתמה הקרן הגרמנית על הסכמים דומים עם ארצות הברית (בתחומי מדעי הרוח, מדעי הטבע ולימודי ההנדסה), עם בריטניה, יפן וסין (בתחום מדעי הטבע), עם הודו (בתחום לימודי ההנדסה) ועם טורקייה (בתחום מדעי הרוח). את המיזם מרכזת מטעם האקדמיה פרופ' מרגלית פינקלברג. הכינוס התשיעי התקיים בספטמבר 2017 בקיבוץ מעלה החמישה והתמקד בנושא: Self the Confronting Other, the Negotiating. חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת היו ד"ר איריס אידלסון–שיין (היסטוריה), ד"ר ערין סלאמה–קודסי (שפה וספרות ערבית), ד"ר דוד רוטמן (ספרות עברית) וד"ר סיני רוסינק (מדעי הרוח הדיגיטליים). הכינוס העשירי עתיד להתקיים בפוטסדאם שבגרמניה בחודש נובמבר 2018 והוא יתמקד בנושא:, Translation, Encounters: Cultural Tension Transformation,. חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת הם ד"ר משה בלידשטיין (דת השוואתית), ד"ר אורי גבאי (המזרח הקרוב הקדום), ד"ר אורית גזית (סוציולוגיה) וד"ר יעל עטיפת חוברת הכינוס שטרנהל (היסטוריה של ארצות הברית). במסגרת ההסכם כוננה קרן פון הומבולדט את תוכנית Connect, המאפשרת לחוקרים שהשתתפו בכינוסי GISFOH להגיש בקשות לתמיכה במיזמים משותפים ובשיתופי פעולה עם החוקרים שפגשו בכינוס. במסגרת התוכניתקיבלותמיכהעדכהיותרמארבעיםמיזמיםמשותפים. 3.4>פורוםצעירימדעיהרוחוהחברה החטיבה מקיימת פורום של צעירי החטיבה למדעי הרוח והחברה זה יותר מעשור. בכל קבוצה בפורום משתתפים חוקרות וחוקרים צעירים ומצטיינים הנבחרים על ידי ועדה מטעם החטיבה, על פי קריטריונים של מצוינות וכישורים אקדמיים. בראש כל קבוצה עומד חבר או חברת אקדמיה, והפורום מקיים דיונים בנושאים שונים. בנובמבר 2017 החלה לפעול קבוצה חדשה בראשות פרופ' בילי מלמן בנושא "אימפריות: קולוניאליזם, תרבות וכוח בעת החדשה - מהמאה החמש–עשרה ועד למאה העשרים ואחת". חקר אימפריות ניצב בחזית המחקר בתחומים שונים במדעי הרוח ובמדעי החברה. בתחום ההיסטוריה ניכר שינוי בגישות ובמתודולוגיה, ו"ההיסטוריה האימפריאלית החדשה" וחקר הקולוניאליזם מגדירים מחדש את הנושא הנחקר. לצד חוקרי ההיסטוריה ניכר העיסוק בנושא האימפריות בקרב חוקרים ממדע המדינה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה 74 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח היסטורית, כלכלה, משפטים וספרות. בחברי הקבוצה חוקרים ממגוון תחומי מומחיות ועניין, והמפגש ביניהם מאפשר דיאלוג בתוך דיסציפלינות שונות ובינן לאחרות, שימוש בפרקטיקות מחקר וכתיבה שונות וניסוח תובנות מעולמות חשיבה ועשייה אקדמיים שונים. לפורום זה נבחרו שנים–עשר חברים, ואלה שמותיהם: ד"ר ואא'ל אבו עקסה,המחלקהלמדעהמדינה,האוניברסיטההעבריתבירושלים ד"ר דותן ארד,המחלקהלתולדותישראלויהדותזמננו,אוניברסיטתבר–אילן ד"ר יובל בן בסט,החוגלהיסטוריהשלהמזרחהתיכון,אוניברסיטתחיפה ד"ר יעל ברדה,המחלקהלסוציולוגיהואנתרופולוגיה,האוניברסיטההעבריתבירושלים ד"ר בשיר בשיר,המחלקהלסוציולוגיה,למדעהמדינהולתקשורת,האוניברסיטההפתוחה ד"ר רותם גבע,החוגללימודיאסיהוהחוגלהיסטוריה,האוניברסיטההעבריתבירושלים ד"ר איתמר מן,הפקולטהלמשפטים,אוניברסיטתחיפה ד"ר אורי סלע,המחלקהללימודימזרחאסיה,אוניברסיטתתלאביב ד"ר מנשה ענזי,המחלקהלהיסטוריהשלעםישראל,אוניברסיטתבן–גוריוןבנגב ד"ר עודד רבינוביץ',החוגלהיסטוריהכללית,אוניברסיטתתלאביב ד"ר ליאור שטרנפלד,המחלקהללימודיהמזרחהתיכון,אוניברסיטתבן–גוריוןבנגב ד"ר עתליה שרגאי,מכוןטרומן,האוניברסיטההעבריתבירושלים (הרשימות המלאות של חברי פורום הצעירים בשנים שעברו מופיעות באתר האקדמיה - בדף החטיבה למדעי הרוח / פורום הצעירים). 75 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 76 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 4 פעילות ההוצאה לאור 77 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 77 דין וחשבון שנתי >תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 78 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 4 פעילות ההוצאה לאור חוק האקדמיה מונה עם מטרות האקדמיה ותפקידיה "לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע". לשם כך פועלת באקדמיה בקביעות ועדת פרסומים, וההוצאה לאור עובדת על פי החלטות ועדת הפרסומים והנחיותיה. בפרסומי האקדמיה פירות של תוכניות מחקר ומפעלים שהיא יזמה ואשר נועדו לשמש תשתית לפעילות מדעית, וכן חיבורים שהוצעו לאקדמיה ונמצאו מתאימים למדיניות הפרסום שלה. כמו כן יוצאים לאור קובצי מאמרים וחוברות הרצאות בעקבות ימי עיון וסדנאות שנערכו באקדמיה או בחסותה. רוב הפרסומים בעברית הם מתחומי מדעי הרוח ויש להם זיקה אל מדעי היהדות, ואילו הפרסומים באנגלית ובשפות אחרות מקיפים את כל המדעים: מדעי הרוח והחברה ומדעי הטבע. פרסומים רבים במדעי הרוח הם מהדורות מדעיות של מקורות ושל כתבי יד בתחומים כגון תולדות עם ישראל, תולדות המחשבה והדת היהודית, הגות ימי הביניים ולשונות היהודים, ונודעת להם חשיבות בחקר התרבות למן העת העתיקה ועד לתקופה המודרנית. בסדרות “דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים“ ו of Academy Israel the of Proceedings Humanities and מתפרסמות הרצאות שנשאו מרצים אורחים באקדמיה.Sciences בתחום מדעי הטבע פועלת ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, ומטרתה לפרסם מונוגרפיות על קבוצות בעלי חיים וצמחים של ארץ ישראל ופרסומים נלווים בתחומי האקולוגיה ומגוון המינים. החיבורים בסדרות Palaestina Floraו Palaestina Faunaוכן הפרסומים הנלווים מובאים לדפוס ומופקים בהוצאה לאור של האקדמיה. לעיתים האקדמיה מוציאה לאור פרסומים במשותף עם גופים אחרים. ההוצאה לאור מפיצה את פרסומיה באמצעות משלוח הודעות ועלונים בדואר האלקטרוני לרשימות תפוצה מיוחדות לפי נושאי הפרסומים. כמו כן היא נעזרת בשירותיהם של מפיצים מקצועיים. בטיפולה של ההוצאה לאור בעת הכנת הדוח 14 ספרים: 5 בסידור ובהגהות; 9 בשלבים שונים של עריכה. 79 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 4.1>פרסומיםשראואורבשנתהדוח > אסופות כתבים עבריים מימי הביניים, כרך ג: כתב אשכנזי, בעריכת עדנה אנגל ומלאכיבית אריה תשע"ז;504עמודיםבתבניתגדולהומהודרת Dynamics of Continuity, Patterns of Change: Between World History and Comparative Historical > Sociology,inmemoryofShmuelNoahEisenstadt,ed.BenjaminZ.Kedar,IlanaFriedrichSilber, AdamKlin-Oron ;2017300עמודים Chaim Weizmann: Scientist, Statesman, and Architect of Science Policy, ed. Benjamin Z. Kedar > (תרגום לאנגלית של הכרך ״חיים וייצמן: המדען, המדינאי ומדינאי המדע״ שיצא לאור בעברית בהוצאת האקדמיה בשנת תשע"ה2015/) ;2017336עמודים OnomasticonofIudaea•PalaestinaintheGreekandLatinSources,vol.II > Part1:Aalacmons–Arabia,Chapter4 Part2:Arabia,Chapter5–Azzeira;ResearchBibliography,IndexesandMaps byLeahDiSegniandYoramTsafrir,withJudithGreen ;20171,430עמודיםבשניהחלקים Equality–AFable:UnderstandingtheRecentAmericanElection,byGuidoCalabresi > (ProceedingsoftheIsraelAcademyofSciencesandHumanities,vol.IX,no.4; TheMartinBuberMemorialLectures) ;20178עמודים משמאל - הצד האנגלי של עטיפת הספר "אסופות כתבים עבריים" כרך ג (ראו למעלה) 80 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 81 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 82 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 5 קשרים בין…לאומיים 83 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 83 דין וחשבון שנתי >תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: בשנת הדוח לאקדמיה הסכמים עם יותר מארבעים מוסדות וארגונים (ברובן אקדמיות למדעים) 84 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 5 קשרים בין–לאומיים לאקדמיה הסכמים עם יותר מ 40 מוסדות (ברובם אקדמיות למדעים) ב 38 מדינות באירופה, באמריקה הצפונית והדרומית, במרכז אסיה, בתת היבשת ההודית ובמזרח הרחוק, והיא חברה בארגונים בין־לאומיים חשובים רבים. הקשרים הבין־לאומיים של האקדמיה באים לידי ביטוי בחילופי חוקרים במסגרת הסכמים עם אקדמיות בעולם, בקיום סדנאות מדעיות דו לאומיות ורב לאומיות, במתן חסות לתוכניות יוקרתיות למלגות בתר דוקטורט, בפעילות מדעית אזורית ובייצוג הקהילייה המדעית הישראלית בארגוני מדע בין לאומיים. בשנים האחרונות נחתם הסכם עם האקדמיה של אתונה, ונחתמו חידושי הסכמים עם החברה המלכותית הבריטית, עם אזרבייג'ן, עם ליטא ועם צ'כיה. במסגרת מכסות הביקורים על פי ההסכמים האלה ביקרו בישראל בתקופת הדיווח (מ 1 באפריל 2017 עד 31 במרס )2018 33 מדענים מתשע אקדמיות (בשנה הקודמת ביקרו 47 מדענים מתשע אקדמיות), ובסך הכול הם שהו בארץ 51 שבועות 66( שבועות בשנה הקודמת). נתונים אלה מראים נסיגה ניכרת מתחילת העשור במספר הביקורים. ירידה חלה גם במספר החוקרים הישראלים אשר מבקרים בחו"ל במסגרת ההסכמים. נוסף על ביקורים אלו במסגרת מכסות הביקור ביקרו בארץ מחד גיסא ונסעו לחו"ל מאידך גיסא עשרות נוספות של חוקרים להשתתף בסדנאות ובכינוסים בחסות משותפת של האקדמיה ואקדמיות זרות. ביקורים אלו אינם כלולים בנתונים המובאים בתרשים שלהלן. כמו כן נתונים אלה אינם כוללים את ביקוריהם הרשמיים של נציגי האקדמיה באקדמיות זרות ולא את נסיעותיהם של נציגי האקדמיה לייצג אותה בישיבות של ארגונים בין לאומיים. נשאו דברי ברכה בפתיחת כינוס ישראל-איטליה בנושא אימונופרמקולוגיה (מימין:) Curzio Quadro Alberto Prof., נשיא אקדמיה דיי לינצ'יי; פרופ' פרנצ'סקה לוי†שפר, יו"ר הוועדה המארגנת; פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה; פרופ' רות ארנון, לשעבר נשיאת האקדמיה; Benedetti Gianluigi H.E., שגריר איטליה בארץ 85 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 85 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביקורים קצרים של מדענים מאקדמיות זרות במסגרת הסכמים 120 100 80 60 40 20 0 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 שבועות ביקור מדענים מדינת מוצא האקדמיה מייצגת את ישראל בארגוני גג מדעיים בין־לאומיים כגון המועצה הבין־לאומית למדע Science( for Council International – ICSU). האקדמיה עודדה את הקמתן של כעשרים ועדות תחומיות המייצגות את ישראל באיגודי המדע של ICSU, והיא משלמת את דמי החבר שלהן. האקדמיה תומכת בהשתתפותם של יושבי ראש הוועדות המדעיות הלאומיות בכינוסי המועצות הכלליות של האיגודים למיניהם ומשתתפת בייצוגן של כעשר ועדות בין־תחומיות ב־הבין־לאומייםICSU. האקדמיה מיוצגת בכמה איגודים בין־לאומיים של אקדמיות לאומיות ושל אקדמיות צעירות וכן בוועדה הלאומית הישראלית לאונסק"ו, בקרן הדו־לאומית ארצות הברית-ישראל ובוועדה הגרמנית למלגות מינרבה. האקדמיה מיוצגת גם במועצה הלאומית למחקר ופיתוח ובוועדה לקשרי חוץ מדעיים שלה ובצוות העבודה של משרד החוץ לנושא החרם האקדמי. המשתתפים הישראלים והבריטים בסדנה על "פרטיות בעידן הטכנולוגי" במסגרת סדרת הסדנאות הדו־לאומיות ישראל-בריטניה לזכר סר ראלף קון, בנושא "מדע, טכנולוגיה ואתיקה" 86 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 5 > קשרים בין†לאומיים 5.1>קשרימדעעםמדינותועםאקדמיותלמדעים אוזבקיסטן האקדמיה האוזבקית למדעים )Academy of Sciences – Republic of Uzbekistan( בשנת 1999 נחתם זיכרון דברים בעניין שיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה ובין האקדמיה האוזבקית למדעים. אוסטרייה האקדמיה האוסטרית למדעים Sciences( of Academy Austrian The) ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה ובין האקדמיה האוסטרית למדעים נחתם בשנת 1993, ועיקרו ביקורים הדדיים של מדענים בכירים, חילופי מידע, מחקרים משותפים ובדיקת האפשרות להקמת מרכזי מחקר משותפים. בחודש מאי 2016 ביקרו בארץ פרופ' אנטון זלינגר Zelinger( Anton Prof.), נשיא האקדמיה האוסטרית, ורעייתו אליזבת. הם נפגשו עם נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ועם חברי המועצה ודנו בדרכים לתגבר את שיתוף הפעולה בין האקדמיות. אוסטרליה האקדמיה האוסטרלית למדעים Science( of Academy Australian) בשנת 1998 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה האוסטרלית למדעים. בחודש פברואר 2011, במסגרת ביקורה בארץ, ביקרה פרופ' סוזאן קורי Cory( Suzanne Prof.), נשיאת האקדמיה האוסטרלית, באקדמיה ונפגשה עם נשיאת האקדמיה דאז פרופ' רות ארנון ועם חברי מועצת האקדמיה. בדיון נשקלו צעדים אפשריים להידוק הקשרים בין האקדמיות ולהרחבתם. אוקראינה האקדמיה הלאומית האוקראינית למדעים )National Academy of Sciences of Ukraine( בשנת 1993 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית האוקראינית למדעים, ועניינו שיתוף פעולה במחקרים, בסדנאות ובסימפוזיונים, חילופי מדענים וחילופי מידע. ביקרו בישראל במהלך השנה: Prof. Andrii Sybirnyi, Evolution Prof. Natalia Sybirna, Evolution Dr. Oleksandr Krachmalnyi, Ecology 87 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אזרבייג‘ן האקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן )Azerbaijan National Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן נחתם בשנת 1994. בחודש פברואר 2015 ביקרה בארץ משלחת מאזרבייג'ן בראשות נשיא האקדמיה הלאומית פרופ' אקיף אליזאדה Alizadeh( Akif Prof.), ונחתם הסכם חדש. בשנה החולפת ביקר באזרבייג'ן האקדמיה חבר האקדמיה מטעם פרופ' צבי בן אברהם ונפגש עם נשיא האקדמיה הלאומית של אזרבייג'ן. באפשרויות השניים דנו בפגישה קשרים ולפיתוח פעולה לשיתוף מדעיים בין חוקרים בתחומי מדעי כדור פרופ'צביבן†אברהם(שמאל)במפגשעםנשיאהאקדמיה הלאומיתלמדעיםשלאזרבייג'ן,באקדמיהבבקו הארץ ותחומים משיקים, כגון גז ונפט. במפגש השתתפו גם סגן נשיא האקדמיה של אזרבייג'ן פרופ' איברהים גולייב Prof.( Guliyev Ibrahim), המזכיר האקדמי של האגף למדעי כדור הארץ של האקדמיה פאחראדין גדירוב Gadirov( Fakhraddin) וחוקרים נוספים מהאקדמיה הלאומית של אזרבייג'ן. פרופ' בן אברהם מקדם כינוס דו לאומי שייערך בארץ בשנה הבאה בנושא סיסמולוגיה. איטליה האקדמיה הלאומית דיי לינצ'יי Lincei( dei Nazionale Accademia) ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית האיטלקית דיי לינצ'יי נחתם בשנת 2000. משתתפי כינוס ישראל-איטליה בנושא אימונופרמקולוגיה 88 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 5 > קשרים בין†לאומיים בחודשמאי2017התקיימהבאקדמיהסדנהדו־לאומיתבנושאהשפההערביתומורשת תרבות האסלאם בהשתתפות חמישה חוקרים מאיטליה ושישה חוקרים מישראל. בחודש נובמבר 2017 התקיים בבית האקדמיה כינוס בנושא "חידושים בטיפול אימונופרמקולוגי בסרטן ובמחלות אלרגיות" בהשתתפות נשיא האקדמיה דיי לינצ'יי פרופ' אלברטו קוואדרו קורציו Curzio( Quadro Alberto Prof.), סגן הנשיא פרופ' מארוציו ברונורי Brunori( Maurizio Prof.) ו־11 חוקרים בעלי שם בתחום מאיטליה ותשעה חוקרים מישראל. חבר האקדמיה פרופ' יוסף ירדן ניהל את הכינוס מטעם האקדמיה. נשיאי שתי האקדמיות דנו בהמשך שיתוף הפעולה, והוחלט לקיים בשנה הבאה באיטליה כינוס נוסף. אלבניה האקדמיה האלבנית למדעים Albania( of Sciences of Academy) בחודש אפריל 2004, בעת ביקורם של סגן נשיא האקדמיה האלבנית למדעים והמזכיר המדעי הכללי באקדמיה, נחתם בירושלים ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה האלבנית. אסטוניה האקדמיה האסטונית למדעים Sciences( of Academy Estonian) בשנת 1995 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה האסטונית למדעים. ארגנטינה האקדמיה הלאומית הארגנטינאית למדעי הטבע )National Academy of Exact, Physical and Natural Sciences( בספטמבר 2012 חתמו נשיאיהן של האקדמיה הישראלית והאקדמיה הלאומית הארגנטינאית, בירושלים ובבואנוס איירס, על הסכם לשיתוף פעולה מדעי, ועניינו בעיקר קיום סדנאות דו־לאומיות. ארמניה האקדמיה הלאומית הארמנית למדעים )National Academy of Sciences of Armenia( בשנת 1992 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית הארמנית למדעים. ההסכם כולל עידוד מחקרים משותפים וחילופי מידע בין קהיליות המחקר הישראלית והארמנית. האקדמיה הארמנית פועלת בשיתוף עם האקדמיה לקידום תיעוד הניב הירושלמי של השפה הארמנית. 89 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ארצות הברית האקדמיההלאומיתלמדעיםשלארצותהברית Sciences( of Academy National) בשנת 2012 נחתם הסכם עם האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, אשר ייסד את תוכנית קאוולי, ובמסגרתה נערכים מדי שנתיים כינוסי מדע דו־לאומיים לחוקריםצעיריםScience( of Frontiers Kavli). האקדמיה למדעים של ניו יורק Sciences( of Academy York New) בחודש ינואר 2017 נחתם בניו יורק ובירושלים ההסכם עם האקדמיה למדעים של ניו יורק, אשר עניינו שיתוף פעולה עם קרן משפחת בלווטניק והקמת תוכנית מענקים ייחודית לחוקרים מובילים בתחילת דרכם המחקרית העצמאית. מענק יוענק מדי שנה לחוקר מתחת לגיל בכל אחד מהתחומים האלו: מדעי החיים, פיזיקה/42 הנדסה וכימיה. בפברואר 2018 התקיים במוזיאון ישראל טקס השקת פרסי בלווטניק לחוקרים צעירים בישראל, והוענקו הפרסים לשלושת הזוכים הראשונים. טקסהענקתפרסיבלווטניקלמדעניםצעירים בולגריה האקדמיה הבולגרית למדעים Sciences( of Academy Bulgarian) בשנת 1995 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הבולגרית למדעים. במסגרת ההסכם מתקיימים שלושה מיזמים במתמטיקה, המשותפים לחוקרי המכון למתמטיקה של האקדמיה הבולגרית ולחוקרים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, אוניברסיטת תל אביב והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ומיזם נוסף המשותף למכון לכימיה כללית ואי־אורגנית ולחוקר מאוניברסיטת בר־אילן. 90 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 5 > קשרים בין†לאומיים ביקרו בישראל במהלך השנה: Prof. Dimitar Petkov Tarpanov, Nuclear Physics Dr. Iveta Kirilova Rasheva, Literature Prof. Angela Slavova Popivanova, Mathematics Prof. Dimcho Donchev Cheshmedziev, History Prof. Penev Stoyanov, Nuclear Physics ביקרו בבולגריה במהלך השנה: Prof. Naftali Auerbach, Tel Aviv University, Physics Dr. Reuven Kiperwasser, FU Berlin, Judaic Studies Prof. Serge Ruzer, Hebrew University of Jerusalem, Religion Studies Ms.AsyaBereznyak,HebrewUniversityofJerusalem,MedievalHistory Prof. Aryeh Kofsky, Haifa University, Religion Studies Prof. Yoram Epstein, Tel Hashomer, Physiology בריטניה החברה המלכותית הבריטית Society( Royal) בחודש אפריל 2015 נחתם בלונדון הסכם חדש עם החברה המלכותית הבריטית, המגדיר שלושה ערוצי שיתוף פעולה: סדנאות מדעיות דו־לאומיות, ביקורים קצרים של חוקרים והענקת מלגות בתר־דוקטורט על בסיס מצוינות. את המלגות בבריטניה מממן נדבןפרטי,ובצדהישראליהסכימוהאוניברסיטאותלממןאתהזוכיםמתקציביהן. במסגרת הסכם שיתוף הפעולה בין האקדמיות התקיימה בחודש אוקטובר 2017 הראשונה בסדרת סדנאות בנושא "מדע, טכנולוגיה ואתיקה" לזכרו של סר ראלף קון Kohn( Ralph Sir). בסדנה השתתפו שבעה חוקרים בריטים ושבעה חוקרים ישראלים, והיא ממשתתפי הסדנה הדו†לאומית עם החברה המלכותית בנושא"פרטיותבעידןהטכנולוגי" יוחדה לנושא "פרטיות בעידן הטכנולוגי". חברי הוועדה המארגנת היו נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, סגן הנשיאה פרופ' דוד הראל וחברי האקדמיה פרופ' רות גביזון ופרופ' יוסף שילה. בין השאר נבחנו השפעותיהן של טכנולוגיות דיגיטליות חדשות על תפיסת הפרטיות והגישות השונות לשמירה על פרטיות מתוך ניצול היתרונות הטמונים בטכנולוגיות אלה. 91 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים סימפוזיון משותף נוסף לאקדמיה ולחברה המלכותית הבריטית התקיים במרס 2018 באקדמיהבנושא Dynamics and Stability Genome.הרצובו24מדעניםבולטים בתחום מישראל ומבריטניה לפני קהל בן עשרות חוקרים ותלמידי מחקר מישראל. במהלכו הוצגו 32 פוסטרים של חוקרים צעירים. חבר האקדמיה פרופ' יוסי שילה הוביל אתשיתוףהפעולהעםהעמיתיםהבריטים. אשרלביקוריםהקצרים,החברההמלכותיתהזמינהאתיו"רהחטיבהלמדעיהטבעפרופ' איתמר וילנר לבקר בחברה המלכותית ולהיפגש עם מדענים באוניברסיטאות שונות בבריטניה. נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ביקרה בחברה המלכותית בפברואר 2018. במהלך ביקורה היא ניהלה דיונים בנושא הפעילות המשותפת והשתתפה בכינוס מטעם החברה המלכותית וקרן Wellcome, אשר עסק ביחסים המדעיים שיכוננו בין בריטניה לאיחוד האירופי לאחר פרישתה של בריטניה מהאיחוד ("ברקזיט"). המשתתפים בכינוס הדגישו את הישגיה של ישראל במסגרות המדעיות של אירופה. פרופ' נילי כהן הציגה את מודל השותפות בין אירופה לישראל, המשמשת חברה נלווית בפעילות המדעית של הקהילההאירופית,כמודללשותפותהמדעיתהעתידיתשלאירופהעםבריטניה. גאורגייה האקדמיה הלאומית הגאורגית למדעים )Georgian National Academy of Sciences( בשנת 1992 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית הגאורגית למדעים. בביקור רשמי וחגיגי שהתקיים בירושלים ביוני 2014 נחתם הסכם חדש בין האקדמיות. ביקרו בישראל במהלך השנה: Dr. Violet Berikashvili, Biochemistry Prof. Vladimir Elisashvili, Biochemistry Dr. Eka Metreveli, Biochemistry גרמניה האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה )Leopoldina – National Academy of Sciences( לאקדמיה הסכמים עם כמה אקדמיות ומוסדות מחקר בגרמניה. בדצמבר 2013 חתמו, בירושלים, נשיאת האקדמיה דאז פרופ' רות ארנון ונשיא האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה - על הסכם חדש לשיתוף פעולה מדעי, אשר במסגרתו התקיימו בגרמניה(בשנת2014)ובארץ(בשנים2015ו־2016)סדנאותדו־לאומיותבנושאמחלות ניווניות עצביות. באפריל 2017 התקיימה בברלין סדנה בנושא משפט וכלכלה. בראש הוועדההמארגנתמטעםהאקדמיהעמדנשיאהלשעברשלהאקדמיהפרופ'מנחםיערי. 92 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 5 > קשרים בין†לאומיים בחודש פברואר 2018 ביקר באקדמיה פרופ' ירג האקר Hacker( Jörg ,)Prof. נשיא האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה, ונפגש עם חברי מועצת האקדמיה ועם נשיאי האקדמיה בעבר. הביקור נערך במסגרת שיתוף הפעולה בין האקדמיות, הכולל סדנאות משותפות ואירועים מדעיים בנושאים שונים, כגון כימיה, נירולוגיה, כלכלה ומשפטים. בפגישה שנערכה עם פרופ' נילי כהן הוסכם על חיזוק הקשר המדעי בין שתי האקדמיות, והוחלט על הנושאים שיעמדו במוקד הסדנאות הבאות: ארכאולוגיה ומדעי המחשב. בחודש מאי 2018 יתקיים בברלין כינוס בנושא in Circuits to Synapses From Disease and Health בהשתתפות חוקרים בכירים וחוקרים צעירים מישראל. חבר האקדמיה פרופ' ידין דודאי עומד בראש הוועדה המארגנת מטעם האקדמיה. האקדמיה למדעים של ברלין ברנדברג )Berlin-Brandenburg Academy of Sciences and Humanities – BBAW( הסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה ובין האקדמיה למדעים של ברלין־ברנדברג נחתם בשנת 2000, ובמסגרתו מקיימות האקדמיות סדרות של סדנאות דו־לאומיות. הצדדים הסכימו לתת חסות למפעל ההוצאה לאור של מהדורה ביקורתית של כל כתבי מרטין בובר. בשנת 2013 עברה האחריות בצד הגרמני של המפעל מה־BBAW לאוניברסיטתהיינריךהיינהשבדיסלדורף. על פי ההסכם בין האקדמיה לאקדמיה של ברלין־ברנדנבורג התקיים בברלין בראשית דצמבר 2017 כינוס בנושא פולמוסים דתיים. ההרצאות עסקו הן בפולמוסים בין־דתיים והן בפולמוסים פנים־דתיים משלהי העת העתיקה ועד ימינו. השתתפו בכינוס תשעה חוקרים ישראלים ושישה חוקרים גרמנים. חבר האקדמיה פרופ' יוחנן פרידמן מוביל את הכינוסיםעםה־סדרת מטעםהאקדמיה.BBAW קרן אלכסנדר פון הומבולדט Foundation( Humboldt von Alexander) בחודש ינואר 2009 חתמה האקדמיה על הסכם עם קרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית. ההסכם דן בסדרה של כינוסי מדע משותפים אשר יתקיימו בארץ ובגרמניה לסירוגין, אחת לשנה, שכותרתה היא GISFOH of( Frontiers German–Israeli ).the Humanities בספטמבר 2017 התקיים במעלה החמישה הכינוס התשיעי בנושא the Negotiating Self the Confronting Other,.בכינוסהשתתפוכחמישיםחוקריםצעיריםמישראל ומגרמניה ממדעי הרוח והחברה. מטרת סדרת הכינוסים היא לעודד חילופים חוצי גבולות לאומיים של רעיונות בין־תחומיים ולהעניק לחוקרים הזדמנויות ליצירת קשר, להפריה הדדית ולכינון שיתופי פעולה. את סדרת הכינוסים מובילה מטעם האקדמיה חברתהאקדמיהפרופ'מרגליתפינקלברג. 93 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים קרן הומבולדט מקיימת פורום העוסק בקשרי הגומלין בין מדעי הטבע למדעי הרוח. בשנה החולפת עסק הפורום בנושא Scholarship and Science in Trust, ונשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן נשאה דברים על – Involvement through Trust .Scientists and Scholars as Experts ביקר בישראל במהלך השנה: Prof. Bernd Witte, Philosophy דרום קורֵאה האקדמיה למדע וטכנולוגיה של דרום קוראה )The Korean Academy of Science and Technology( לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה ובין האקדמיה למדע וטכנולוגיה של דרום־ההסכם קוראהנחתםבשנת1990,ועניינוחילופימדענים,חילופימידעוסמינריםמשותפים. במהלךהשנהנפגשהמשלחתשלחוקריםצעיריםמהאקדמיהשלדרום־קוראהבראשות נשיא האקדמיה פרופ' סונג הוין פארק Park( Hyun Sung Prof.) עם נשיאת האקדמיהפרופ'ניליכהןלשיחתהיכרותובחינתהאפשרויותלקידוםשיתוףפעולה. האיחוד האירופי )European Strategy Forum on Research Infrastructures – ESFRI( לאקדמיה מעמד של חברה מן החוץ בתוכנית המסגרת המדעית השביעית של האיחוד האירופי. פרופ' משה דויטש מייצג את האקדמיה בפורום האסטרטגי האירופי לתשתיות מחקר. הודו האקדמיה הלאומית ההודית למדעים Academy( Science National Indian) בשנת 1993 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית ההודית בתחום המדעים המדויקים. לפי ההסכם יבקרו בכל שנה מדען ישראלי בכיר בהודו ומדען הודי בכיר בישראל, לסירוגין. בנובמבר 2012 ביקרה בארץ משלחת בת ארבעה חוקרים בראשות נשיא האקדמיה הלאומית ההודית למדע פרופ' קרישנה לאל Lal( Krishan Prof.), ונשיאי שתי האקדמיות חתמו על הסכם חדש, המדגיש קיום סדנאות דו־לאומיות ותוכניות מדע משותפות. בפברואר 2018 התקיימה בניו דלהי סדנה דו־לאומית בנושא גנטיקה מולקולרית. חבר האקדמיה פרופ' יוסי שילה עמד בראש הוועדה המארגנת מטעם האקדמיה, והשתתפו בה תשעה חוקרים ישראלים בולטים, ובהם חברת האקדמיה פרופ' עדי קמחי. המפגש המוצלח הניב שיח פורה ושיתופי פעולה בין מדענים משתי המדינות. ביקרו בישראל במהלך השנה: Dr. Durgadas Kasbekar, Agriculture Dr. Suman Lata Jain, Chemistry Prof. Sandhya Mehrotra, Biological Sciences 94 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 5 > קשרים בין†לאומיים הולנד האקדמיה המלכותית ההולנדית לאומנויות ומדעים )The Royal Netherlands Academy of Arts and Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה המלכותית ההולנדית כולל חילופי מדענים, פרסומים משותפים, סמינרים משותפים וחילופי מידע. הונגריה האקדמיה ההונגרית למדעים Sciences( of Academy Hungarian) בשנת 1990 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה ההונגרית למדעים, ועניינו חילופי מדענים, פרסומים משותפים, סמינרים משותפים וחילופי מידע. הוסכם שבוגרים מצטיינים של University European Central בבודפשט יוכלו להשתלם באוניברסיטאות בארץ לתקופה של עד שנה. ביקר בישראל במהלך השנה: Prof. Peter Erdos, Mathematics טג'יקיסטן האקדמיה של טג'יקיסטן למדעים )Academy of Sciences – Republic of Tajikistan( ההסכםלשיתוףפעולהמדעיעםהאקדמיהשלטג'יקיסטןלמדעיםנחתםבשנת.1994 טורקייה האקדמיה הטורקית למדעים Sciences( of Academy Turkish) ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הטורקית למדעים נחתם באנקרה באפריל .2002 טייוואן אקדמיה סיניקה Sinica( Academia) באוגוסט 1994 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם אקדמיה סיניקה. במרס 2016 ביקר נשיא האקדמיה פרופ' צי־הואי וונג Wong( Chi-Huey Prof.) באקדמיה ונשא בה את ההרצאה השנתית על שם אלברט איינשטיין. יוון האקדמיה של אתונה Athens( of Academy The) בפברואר 2015חתמו, בירושלים, נשיאת האקדמיה ונשיא האקדמיה של אתונה פרופ' אפמינודס ספיליוטופולוס Spiliotopoulos( Epaminondas ) הסכם חדש.Prof. 95 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים יפן המועצה למדע של יפן SCJ( – Japan of Council Science) בחודש אוקטובר 2013, עת השתתפה פרופ' רות ארנון, לשעבר נשיאת האקדמיה, בכינוס "מדע וטכנולוגיה למען החברה" בקיוטו שביפן, היא חתמה על הסכם לשיתוף פעולה מדעי עם נשיא המועצה למדע של יפן. לאחר החתימה מונו אנשי קשר, ה־ומשלחתSCJ ביקרה בישראל כדי לדון בדרכי מימוש ההסכם. הסדנה הדו־לאומית הראשונה התקיימה בארץ בחודש מרס 2015 בנושא "המדע של ניהול משק מים". הסדנה הדו־לאומית השנייה התקיימה בנובמבר 2016 באוקינאווה שביפן בנושא "רב־גוניות ימית". חבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה עמד בראש הוועדה המארגנת הישראלית, ובסך הכול השתתפו בה כעשרים חוקרים. במהלך השנה האחרונה נעשו פעולות לקידום הכינוס הבא. בפברואר 2018 ייצג בוב לפידות, ראש האגף הבין־לאומי באקדמיה, את האקדמיה בישיבה התלת־שנתית של המועצה המדעית הדו־צדדית ישראל-יפן בטוקיו. לטווייה האקדמיה הלטווית למדעים Sciences( of Academy Latvian) בשנת 1999 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלטווית למדעים, ועניינו עידוד מחקרים משותפים וחילופי מידע בין האקדמיות וכן בין קהיליות המחקר הישראלית והלטווית. ליטא האקדמיה הליטאית למדעים Sciences( of Academy Lithuanian) נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ביקרה בליטא ביוני 2016 בהזמנתו של נשיא האקדמיה הליטאית למדעים. לאחר שיחות עם ראש ממשלת ליטא, עם נשיא האקדמיה הליטאית ועם שגריר ישראל בריגה, חתמו נשיאי שתי האקדמיות על הסכם אשר עניינו שיתוף פעולה מדעי. סין האקדמיה הסינית למדעים Sciences( of Academy Chinese) בשנת 1988 ביקרה באקדמיה למדעים של סין משלחת מהאקדמיה, ויחד הקימו שתי האקדמיות את המרכז האקדמי הישראלי בבייג'ינג עוד טרם כינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. בשנת נחתם הסכם עם האקדמיה הסינית למדעים.1991 לציון 25 שנה להקמת המרכז האקדמי הישראלי בבייג'ינג התקיימה בארץ ביוני 2015 סדנה דו־לאומית בנושא ננוטכנולוגיה בהשתתפות נשיא האקדמיה הסינית למדעים פרופ' צ'ון־לי באי Bai( Chun-li Prof.). בחודש ספטמבר 2015 ביקרה באקדמיה 96 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 5 > קשרים בין†לאומיים חברי המשלחת מסין בעת ביקורם באקדמיה. פרופ' דוד הראל (שישי משמאל) ופרופי איתמר וילנר (שלישי מימין) אירחו את המשלחת בראשות פרופ' צ'אנג ג'יי (רביעי מימין) הסינית בבייג'ינג ובשאנגחאי משלחת מטעם האקדמיה, ונשיא האקדמיה הסינית אירח את המשלחת בסעודה חגיגית לציון 25 שנה להקמת המרכז. במהלך השנה האחרונה קיימו סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל ויו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' איתמר וילנר פגישת היכרות עם משלחת מטעם האקדמיה למדעים של סין בראשות סגן הנשיא פרופ' צ'אנג ג'יי Jie( Zhang Prof.) ובהשתתפות חוקרים בכירים נוספים. בפגישה הועלתה חשיבות חיזוקם של הקשרים המדעיים בין האקדמיות, והוחלט לעודד קיום כינוסים וסדנאות משותפים בתחומי מדעי הטבע והחברה. האקדמיה הסינית למדעי החברה )Chinese Academy of Social Sciences – CASS( בשנת 2000 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין האקדמיה ובין האקדמיה הסינית למדעי החברה. סינגפור האקדמיה הלאומית למדעים של סינגפור )Singapore National Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיות נחתם באוגוסט .2016 סלובניה האקדמיה הסלובנית למדעים ולאומנויות )Slovenian Academy of Sciences and Arts( ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הסלובנית למדעים ולאומנויות נחתם בשנת 1996. 97 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים סלובקיה האקדמיה הסלובקית למדעים Sciences( of Academy Slovak) ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הסלובקית למדעים נחתם בשנת 1995. ביקרו בישראל במהלך השנה: Dr. Jan Kuzmik, Electrical Engineering Dr. Gabriel Piricky, Oriental Studies Dr. Stefan Chromik, Physics פולין האקדמיה הפולנית למדעים Sciences( of Academy Polish) הסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הפולנית למדעים נחתם בשנת 1990. בשנת חתמו נשיאי שתי האקדמיות על חידוש ההסכם.2009 ביקרו בישראל במהלך השנה: Prof. Barbara Lichocka, Archaeology Dr. Teodzja Izabela Rzeuska, Archaeology Dr. Adam Czarnecki, Geography Dr. Anna Rosa, Geography Dr. Monika Stanny, Geography Dr. Monika Kaczmarek, Endocrinology Dr. Pawel Zagrodzki, Food Chemistry Prof. Ewa Justyna Manikowska, History Prof. Beata Konikowska, Computer Prof. Stefan Franciszek Gasiorowski, Bibliography Dr. Tomasz Szerszen, Art צ'כיה האקדמיה הצ'כית למדעים Sciences( of Academy Czech The) ביוני 1991 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הצ'כית למדעים. ההסכם חודש בשנת 1999. במהלך השנה האחרונה חתמו נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ונשיאת אווה פרופ' הצ'כית האקדמיה נשיאותיה של שתי האקדמיות לאחר החתימה זשימלובה Zažímalová( Eva Prof.) על מזכר ההבנות: פרופ' נילי כהן (שנייה מימין) ומשמאלה פרופ' אווה זשימלובה על מזכר הבנות בנוגע לשיתוף פעולה מדעי, והוחלט על קיום סדנאות דו־לאומיות בתחומים אקדמיים שונים. הסדנה הראשונה שתתקיים בשנה הבאה בישראל תיוחד למדעי הצמח. 98 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 5 > קשרים בין†לאומיים צרפת האקדמיה הצרפתית למדעים - המכון הצרפתי )Institute of France – Academy of Sciences( ההסכם לשיתוף פעולה בין האקדמיה ובין האקדמיה הצרפתית למדעים של המכון הצרפתי נחתם בשנת 1989. לפי ההסכם, כל אקדמיה תארח מדען בכיר מן המדינה האחרת אחת לשנתיים, לסירוגין. במסגרת הידוק הקשרים בין האקדמיות מתקיימת סדרת מפגשים מדעיים דו־לאומיים עם בכירי החוקרים, כל פעם בתחום נבחר אחר. לציון שנת השבעים של מדינת ישראל יתקיים ביוני 2018 בפריז "כינוס הנובליסטים" של שתי המדינות. בישראל מתוכננים לנובמבר 2018 ביקור משלחת האקדמיה הצרפתית וסיור במעבדות של מסיימי תואר שלישי אשר שוקלים הכשרת בתר־ דוקטורט בארץ. קנדה החברה המלכותית הקנדית Canada( of Society Royal The) באוטווה, במאי 2012, חתמו פרופ' יולנדה גריזה Grisé( Yolande Prof.), נשיאת החברה המלכותית הקנדית, ופרופ' רות ארנון על הסכם לשיתוף פעולה מדעי. ביוני 2013 התקיים הסימפוזיון הדו־לאומי הראשון בנושא and Plasticity Brain Education and Learning. שותף נוסף למפגש היה המכון הקנדי למחקר מתקדם .)Canadian Institute for Advanced Research( הסימפוזיון השני התקיים בדצמבר 2016 ונשא את הכותרת: and Literature Margins the from Look A History:. נכחו בו כעשרים משתתפים. פרופ' יוסף קפלן, יו"ר החטיבה למדעי הרוח, עמד בראש הוועדה המארגנת מטעם האקדמיה. במהלך הסימפוזיון נפגשו נשיאת האקדמיה והנשיא הנבחר של החברה המלכותית, והוחלט על המשך שיתוף הפעולה בעתיד. רומניה האקדמיה הרומנית Academy( Romanian The) בשנת נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הרומנית.1991 ביקרו בישראל במהלך השנה: Dr. Paul Calanter, Economy Dr. Madalina Lascu, History Dr. Viorica Mihaela Gligor, History Prof. Lucian Nastasa-Kovacs, History 99 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים רוסיה האקדמיה הרוסית למדעים Sciences( of Academy Russian) בנובמבר 1995 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הרוסית למדעים. ביקרו ברוסיה במהלך השנה: Dr. Jotham Ziffer-Berger, Hebrew University of Jerusalem, Biology Dr. Alexandra Keren, Hebrew University of Jerusalem, Biology שוודיה האקדמיה המלכותית השוודית למדעים )The Royal Swedish Academy of Sciences( בשנת 1974 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה עם האקדמיה המלכותית השוודית למדעים, ובמסגרתו נערך אחת לכמה שנים סימפוזיון דו־לאומי. תאילנד המכון הלאומי למחקר של תאילנד )Thai Academy of Science and Technology Foundation( בשנת 1992 נחתם מזכר הבנה לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה ובין המכון הלאומי למחקר של תאילנד, ובמסגרתו נעשה בשנים האחרונות מחקר משותף בנושא שיפור פרי הפיטאיה. 5.2>מפעליםאזוריים המרכז האקדמי הישראלי בקהיר המרכז האקדמי הישראלי בקהיר הוקם בשנת 1982 על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביוזמת המוסדות להשכלה גבוהה והחברה המזרחית הישראלית. הקמת המרכז באה בעקבות הסכם התרבות בין ישראל למצרים ממרס 1979. האקדמיה מפעילה את המרכז במימון ות"ת. הרשויות המנחות את פעולת המרכז הן הנהלה ומועצה. מאוקטובר 2006 מנהל את המרכז פרופ' גבריאל מ' רוזנבאום, שתחומי התמחותו הם הלשון, הספרות והתרבות של מצרים המודרנית. פרופ' רחל גלון מילאה בעבר במרכז את תפקיד מרכזת הקשרים בתחום מדעי הטבע. משימתו ההיסטורית העיקרית של המרכז האקדמי בקהיר היא להדק את הקשרים בין האוניברסיטאות ובין החוקרים במצרים ובישראל, לסייע לחוקרים משתי המדינות להשיג חומר מספריות ומארכיונים בנושאי מחקרם ולטפח מחקרים משותפים. המרכז מפעיל ספרייה לשירותם של חוקרים וסטודנטים, 100 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 5 > קשרים בין†לאומיים ובימים כתיקונם נישאו בו הרצאות בנושאים מגוונים מפי אנשי אקדמיה ואנשי רוח בולטים בישראל. מן הצד המצרי רוב המשתמשים בשירותי המרכז הם חוקרים וסטודנטים מצרים בתחומי הלשון והספרות העברית ובמדעי היהדות בכלל, וכן זרים השוהים בקהיר ומשכילים מצרים המגלים עניין בישראל ובתרבותה, ומן הצד הישראלי - חוקרים וסטודנטים בתחומי ההיסטוריה והתרבות המצרית והערבית. בעבר קיבלו כמה חוקרים וסטודנטים מתקדמים מישראל וממצרים מלגות ביקור במצרים ובישראל, בהתאמה, לשם קידום מחקריהם. כיום, המרכז וספרייתו פתוחים שוב למבקרים, ואלה מוסיפים להגיע כל העת, להשתמש בספרייה ואף להזמין חומר עיוני מישראל. פעילות ההרצאות במרכז הוקפאה עד להתייצבות המצב הפוליטי במצרים. מספר המבקרים המקומיים במרכז ידע תנודות עם השנים, ותמיד הושפע ממצב היחסים בין ישראל למצרים ולשכנותיה האחרות וכן מאירועים פוליטיים אחרים במזרח התיכון. בתקופות של מתיחות פוליטית ניכרת ירידה במספר המבקרים המצרים במרכז. עם זאת בכל מצב, גם בתקופות קשות, הוסיף המרכז לפעול כסדרו: קיים את ההרצאות באנגלית ובעברית והמשיך לתת שירות ולסייע למבקרים בו ולפונים אליו, הן מצרים הן ישראלים והן זרים השוהים בקהיר או מבקרים בה. עד סוף שנת תשע"א 2011() קיים המרכז בהצלחה אירועים רבים ואירח אנשי אקדמיה ותרבות בולטים מישראל, אשר הרצו בתחומי התמחותם. כמו כן נערכו כמה אירועים של הקרנת סרטים ישראליים, מלווה בהקדמה של מנהל המרכז. כמו תמיד אירח המרכז מבקרים רבים, יחידים וקבוצות, מקצתם מחו"ל. מרצים וסטודנטים לתארים מתקדמים מהאוניברסיטאות השונות במצרים הוסיפו להגיע למרכז ולהשתמש בספרייתו, שהמרכז שואף להרחיבה ולטפחה. לאחר השלמת תכנונו והקמתו של הקטלוג המקוון של ספריית המרכז החל תהליך עדכון הקטלוג כדי להנגישו בעתיד גם באמצעות המרשתת. בגלל המצב הפוליטי (ראו לעיל) נדחתה פתיחתו של אתר המרכז במרשתת. פרופ' רוזנבאום ממשיך למלא בהתנדבות את תפקידו כמנהל המרכז, שומר על קשר רצוף עם המרכז ומגיע לקהיר לביקורים תקופתיים כדי לפגוש את אנשי המרכז האקדמי וכן ידידים ומקורבים של המרכז ולעמוד מקרוב על הפעלתו התקינה. במהלך השנה האחרונה חודש הקשר עם הקהילה היהודית בקהיר, אשר נפסק לאחר פטירתה של הנשיאה הקודמת כרמן ויינשטיין (הנשיאה הנוכחית היא מאגדה הארון). המרכז האקדמי מסייע לקהילה היהודית בהקמת ספרייה ובארגון פעילות תרבותית קבועה הקשורה למורשת יהודי מצרים. 101 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 5.3>קשרים עם מוסדות בין­לאומיים המועצה הבין–לאומית למדע ICSU( — Science for Council )International ICSU, שנוסדה בשנת 1931, היא ארגון הגג של איגודי המדע הבין לאומיים. האקדמיה מייצגת את ישראל ב ICSU וב 23 האיגודים המדעיים החברים בה ומשתתפת בשמונה ועדות בין תחומיות של ICSU. מדענים ישראלים מכהנים ב ICSU בתפקידים בכירים בכמה איגודים. נשיאת האקדמיה מייצגת את האקדמיה בכינוסי המועצה הכללית של .ICSU הוועדות הלאומיות המקבילות לאיגודים הבין–לאומיים נשיאת האקדמיה ממנה ועדות לאומיות שיותאמו לאיגודים הבין לאומיים המסונפים ל ICSU כאשר יש עניין בדבר מבחינת קידום המדע בישראל. יו"ר הוועדה הלאומית הוא נציג האקדמיה ומדינת ישראל באיגוד הבין לאומי המסונף ל ICSU. הוועדות הלאומיות מדווחות לאיגודים הבין לאומיים על הנעשה בישראל ומעדכנות את המדענים בישראל בכל הנוגע לתוכניות בין לאומיות בתחומי מחקרם. האקדמיה תומכת בתשלום דמי החבר השנתיים הישראליים באיגודים ובארגונים הבין לאומיים של ICSU. האקדמיה משתתפת גם במימון ההוצאות הכרוכות בהשתתפות נציגים מטעמה בכינוסי האיגודים הבין לאומיים. פרופ' מנחם יערי, לשעבר נשיא האקדמיה, נבחר לחבר באחת הוועדות הקבועות המרכזיות של ICSU – הוועדה לחופשואחריותבמדעScience(ofConducttheinResponsibilityandFreedomonCommittee).The איגודים מדעיים המסונפים לICSU–ויושבי ראש הוועדות הלאומיות הקשורות אליהם > האיגוד הבין לאומי לאסטרונומיה )IAU( - פרופ' שי צוקר, יו"ר הוועדה הלאומית לאסטרונומיה > האיגוד הבין לאומי לגאודזיה ולגאופיזיקה )IUGG( - פרופ' קולין פרייס, יו"ר הוועדה הלאומית לגאודזיה ולגאופיזיקה > האיגוד הבין לאומי לכימיה טהורה ושימושית )IUPAC( - פרופ' אהוד קינן, יו"ר הוועדה הלאומית לכימיה טהורה ושימושית > האיגוד הבין לאומי למדעי הרדיו )URSI( - פרופ' אהוד היימן, יו"ר הוועדה הלאומית למדעי הרדיו > האיגוד הבין לאומי לפיזיקה טהורה ושימושית )IUPAP( - פרופ' ירון עוז, יו"ר הוועדה הלאומית לפיזיקה טהורה ושימושית > האיגוד הבין לאומי לחקר המוח )IBRO( - פרופ' ידין דודאי, יו"ר הוועדה הלאומית לחקר העצב > האיגודהבין לאומילמדעיםביולוגיים)IUBS(-פרופ'יוסילויה,יו"רהוועדההלאומיתלמדעיםביולוגיים > האיגוד הבין לאומי לגאוגרפיה )IGU( - פרופ' מיכאל סופר, יו"ר הוועדה הלאומית לגאוגרפיה > האיגוד הבין לאומי לקריסטלוגרפיה )IUCr( - פרופ' עודד ליבנה, יו"ר הוועדה הלאומית לקריסטלוגרפיה > האיגוד הבין לאומי למכניקה תאורטית ושימושית )IUTAM( - פרופ' מיילס רובין, יו"ר הוועדה הלאומית למכניקה תאורטית ושימושית 102 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 5 > קשרים בין†לאומיים > האיגוד הבין לאומי להיסטוריה ולפילוסופיה של המדע )IUHPST( - פרופ' נח עפרון, יו"ר הוועדה הלאומית להיסטוריה ולפילוסופיה של המדע > האיגוד הבין לאומי למתמטיקה )IMU( - פרופ' גיל קלעי, יו"ר הוועדה הלאומית למתמטיקה > האיגודהבין לאומילמדעיםפיזיולוגיים)IUPS(-פרופ'אסתרשהמי,יו"רהוועדההלאומיתלמדעיםפיזיולוגיים > האיגודהבין לאומילביוכימיהולביולוגיהמולקולרית)IUBMB(-פרופ'יוסףירדן,יו"רהוועדההלאומית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית > האיגוד הבין לאומי לביופיזיקה טהורה ושימושית )IUPAB( - פרופ' אירית שגיא, יו"ר הוועדה הלאומית לביופיזיקה טהורה ושימושית > האיגוד הבין לאומי לפרמקולוגיה בסיסית וקלינית )IUPhar( - פרופ' פרנצ'סקה לוי שפר, יו"ר הוועדה הלאומית לפרמקולוגיה בסיסית וקלינית > האיגודהבין לאומילמדעיהגאולוגיה)IUGS(-פרופ'יגאלאראל,יו"רהוועדההלאומיתלמדעיהגאולוגיה > האיגוד הבין לאומי לאימונולוגיה )IUIS( - פרופ' עמוס עציוני, יו"ר הוועדה הלאומית לאימונולוגיה > האיגודהבין לאומילמיקרוביולוגיה)IUMS(-פרופ'אליאורהרון,יו"רהוועדההלאומיתלמיקרוביולוגיה > האיגוד הבין לאומי למדעי התזונה )IUNS( - פרופ' אליוט בארי, יו"ר הוועדה הלאומית למדעי התזונה ועדות בין–תחומיות ויושבי ראש הוועדות הלאומיות הקשורות אליהן > הוועדה לחקר החלל )COSPAR( - פרופ' דניאל ויס, יו"ר הוועדה הלאומית לחקר החלל > הוועדה לנתונים מדעיים וטכנולוגיים )CODATA( - פרופ' ניב אחיטוב, יו"ר הוועדה הלאומית לנתונים מדעיים וטכנולוגיים > הוועדה המדעית לפיזיקה של הארץ והשמש )SCOSTEP( - פרופ' סמי קופרמן, נציג ישראל > הוועדה המדעית לחקר האוקיאנוגרפיה )SCOR( - פרופ' ג'ון הול, פרופ' אברהם הכט ופרופ' יוסי לויה, הוועדה המדעית לחקר הימים > הוועדההבין–לאומיתלחקרהרביעון)INQUA(-ד"ראהובהאלמוגי,יו"רהוועדההלאומיתלחקרהרביעון > הוועדה לתוכנית הבין–לאומית לגאוספרה–ביוספרה )IGBP( - פרופ' דן יקיר, יו"ר הוועדה הלאומית לחקר הגאוספרה והביוספרה > הוועדה המדעית של התוכנית הבין–לאומית למדעי הגאולוגיה - פרופ' עמוס ביין, חבר הוועדה מדענים ישראלים נושאי תפקידים בכירים בICSU– > פרופ' יהודה שבח - יו"ר הוועדה לכימיה של קרקע ומים של האיגוד הבין–לאומי לכימיה טהורה ושימושית )IUPAC( > פרופ' מנחם יערי - חבר בוועדה לחופש ואחריות במדע )ICSU/CFRS( > פרופ' ניב אחיטוב - חבר מועצת הוועדה לנתונים מדעיים וטכנולוגיים )CODATA( > פרופ' ג'ון אדלר, פרופ' דוד גרשוני, פרופ' איתמר פרוקצ'יה ופרופ' אדריס תיתי - חברי הוועדות המרכזיות של האיגוד הישראלי לפיזיקה טהורה ושימושית )IUPAP( > פרופ' זאב לוין - נשיא המועצה הבין–לאומית לעננים ומשקעים )ICCP( 103 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרופ' בנקס–סילס - חברת הנהלה בוועדת הקונגרסים של האיגוד הבין–לאומי למכניקה תאורטית ושימושית )IUTAM( > פרופ' דן יקיר - חבר המועצה המדעית של התוכנית הבין–לאומית לגאוספרה–ביוספרה )IGBP( > פרופ' אליאורה רון - נשיאת האיגוד הבין–לאומי למיקרוביולוגיה )IUMS( > פרופ' נח ברוש - סגן נשיא המחלקה לחלל ואסטרופיזיקה של אנרגיות גבוהות של האיגוד הבין–לאומי לאסטרונומיה)IAU( > פרופ' פרנצ'סקה לוי–שפר - חברה בוועד המנהל של IUPhar ומייסדת ויו"ר המחלקה לאימונופרמקולוגיה איגוד האקדמיות הבין–לאומי )UAI( תפקידו של האיגוד לקדם שיתוף פעולה בין לאומי בתחומי מחקר במדעי הרוח והחברה. חברות בו יותר משלושים מדינות. האקדמיה משתתפת בכמה מפעלים של האיגוד, ובהם המפעלים לתולדות עם ישראל ותרבותו ולתולדות ארץ ישראל, מפת האימפריה הרומית, קטלוג האומנות היהודית, כתבי אבן רשד ועוד. פרופ' גדליה סטרומזה נבחר לרכז מפעל חדש של האיגוד בנושא זכויות האדם במרוצת הדורות. פרופ' מרגלית פינקלברג ייצגה את האקדמיה במועצה הכללית של ה UAI בטוקיו באוקטובר 2017. בתוקף היותו לשעבר נשיא האיגוד השתתף פרופ' שאול שקד בישיבות הוועד המנהל ובמועצות הכלליות של הארגון. כל האקדמיות האירופיות )ALLEA( ארגון זה, שנוסד בשנת 1994, משמש גוף מקשר ומתאם בין האקדמיות. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פועלת בו במעמד של חברה מייסדת. פרופ' מנחם יערי נבחר להנהלת הארגון לשנים 2014-2012, והוא השתתף בישיבות הוועד גם בשנה החולפת. מחודש אפריל 2015 פרופ' רות ארנון חברה בהנהלת הארגון, ועם נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן הן ייצגו יחד את האקדמיה בישיבת המועצה הכללית של הארגון בבודפשט. פרופ'ארנוןהשתתפהגםבישיבותהוועדהמנהלשלהארגוןשהתקיימובחודשיוני בברצלונהובלונדון.2017 הוועדההבין–אקדמיתלנושאיםבין–לאומייםIAP( – Issues International on Panel )InterAcademy הוועדה נוסדה בעקבות הוועידה העולמית בנושא אוכלוסיית העולם, שהתקיימה בניו דלהי בשנת 1993. היא משמשת רשת לא פורמלית של אקדמיות ועושה להגברת מודעותו של הציבור לענייני מדע. אקדמיה אירופית Europaea( )Academia האקדמיה היא ארגון לא–ממשלתי הפועל כאקדמיה כלל אירופית. עם חבריה נמנים 19 חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. התאחדות האקדמיות והחברות המדעיות באסיה )Association of Academies and Societies of Sciences in Asia – AASSA( ישראל נמנית עם מייסדי התאחדות האקדמיות והחברות למדעים באסיה, המשמשת גוף מקשר ומתאם בין האקדמיות ביבשת זו. פרופ' רות ארנון כיהנה בעבר כנשיאת הארגון. 104 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 5 > קשרים בין†לאומיים הרשת הבין–לאומית לזכויות האדם של אקדמיות וחברות מלומדים )The International Human Rights Council of Academies and Scholarly Societies( פרופ' מנחם יערי מייצג את האקדמיה ברשת. רשת האקדמיות של אירופה והים התיכון (European Mediterranean Academies Network [EMAN] Inter-Academic Group for Development) האקדמיה נמנית עם מייסדיה של הרשת, אשר הוקמה ביוזמת האקדמיה הצרפתית. הקבוצה שמה לה למטרה להדק את הקשרים בין המדע להתנהגות המדעית המקצועית ובין המדע לציפיות חברתיות; להפיץ ידע מדעי בקרב החברה בתוך כדי שמירה על איכות מדעית באווירה חסרת פניות ועצמאית. פרופ' יוחנן פרידמן מייצג את האקדמיה במועצה הכללית של הרשת, וב 2016 הוא נבחר לסגן נשיא הארגון. פרופ' פרידמן יזם פרויקט, אשר מטרתו לקטלג ספרות עברית שתורגמה לערבית וספרות ערבית שתורגמה לעברית. באוקטובר 2017 הוא השתתף בכינוס המועצה הכללית של הארגון ובסימפוזיון מדעי בנושא רב־גוניות דתית באזור אגן הים התיכון שנערכו בפריז. פגווש )Pugwash( האקדמיה ממונה על ניהולה של ועדת פגווש הישראלית ועל הפעלתה. הארגון עוסק בבעיות של פירוק הנשק. ההשתתפות היא על בסיס אישי–מקצועי. האקדמיה למדעים לעולם המתפתח )Academy of Sciences of the Developing World – TWAS( האקדמיה למדעים לעולם המתפתח נוסדה בשנת 1983 בטריאסטה שבאיטליה. מיוצגים בה טובי המדענים מן העולם המתפתח. מטרתה לעודד מצוינות במדע ב"העולם הדרומי". לוועידות הדו־שנתיות של מוזמנים נציגי אקדמיות מכל העולם.TWAS עוד ארגונים בין–לאומיים שהאקדמיה למדעים פעילה בהם > הארגון הבין–לאומי לטלסקופ סולרי אירופי רחב LETS(). > הוועד הלאומי הישראלי לאונסק"ו לאקדמיה נציג בישיבות הוועד, והיא משתתפת בפעולותיו.- > החברההאירופיתלפיזיקהEPS( – Society Physical ).European 105 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 106 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 6 מלגות ומענקים 107 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 107 דין וחשבון שנתי >תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: המבואה הפנימית בבניין האקדמיה 108 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 6 מלגות ומענקים 6.1>תוכניתמלגותאדמס תוכנית מלגות אדמס היא מפעל משותף לאקדמיה ולמר מרסל אדמס מקנדה. מר אדמס ייסד את קרן המלגות באקדמיה בשנת 2005, והן מיועדות לתלמידי מחקר במדעי הטבע, במדעי החיים, במתמטיקה, במדעי המחשב ובהנדסה. עד כה זכו בהן 127 חוקרים ישראלים צעירים ומבטיחים ב14– מחזורים. המלגות מוענקות מדי שנה לכשמונה תלמידי מחקר צעירים למן השנה השנייה ללימודיהם לתואר דוקטור ולתקופה של עד ארבע שנים אקדמיות רצופות. את המועמדים למלגה מציעים המוסדות האקדמיים מקרב תלמידיהם, והמלגאים זכאים לפטור מלא משכר הלימוד. עד שנת 2017 היה סכום המלגה 27,000 דולר לשנה. משנת 2019-2018 מהמחזור ה14–,, סכום המלגה הוא 100,000 שקלים בשנה. נוסף על כך, כל מלגאי זכאי ל3,000– דולר לשנה לצורך השתתפות פעילה בכינוסים מדעיים ובסדנאות לימודים בחו"ל ולצורך שיתוף פעולה מדעי או לנסיעה לריאיון למשרת בתר–דוקטורט בחו"ל. בשנים 2018-2015 עמד חבר האקדמיה פרופ' מוטי שגב מהטכניון בראש ועדת ההיגוי והשיפוט של תוכנית מלגות אדמס. משנת 2019-2018 יעמוד בראש הוועדה חבר האקדמיה פרופ' משה אורן ממכון ויצמן למדע. תהליך הסינון הקפדני שמפעילות האוניברסיטאות והוועדה המקצועית של האקדמיה לתוכנית המלגות מבטיח כי מקבליהן הם חוד החנית של החוקרים במדינת ישראל בתחומי המחקר שבהם המלגות מוענקות. באתר המרשתת הדו–לשוני של מלגות אדמס יש מידע כללי על התוכנית, ובו קולות קוראים, הנחיות להגשת בקשה למלגה וכן עמוד אישי לכל מלגאי ובוגר התוכנית. באתר גם דיווח מפורט על פעילויות התוכנית - הרצאות, סמינרים, כינוסים וטיולים. מתוך 127 המלגאים עד היום, 92 הם גברים ו הן נשים.35– 109 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים חלוקה לפי תחומים אקדמיים הנדסתאווירונאוטיקהוחלל)1( רפואהומדעיהחיים33() אנרגייהסולרית)1( אבולוציה)1( אקולוגיה)1( הנדסתמבנים)1( הנדסתמכונות)2( ננו†מדע)2( כימיה)11( מתמטיקה)11( הנדסתחשמל)14( מדעיהמחשב)25( פיזיקה)24( למלגאי אדמס, החוקרים הצעירים המצטיינים בישראל, הישגים מרשימים במחקר, ומחקריהם, ממצאיהם והישגיהם מתפרסמים בכתבי העת הבולטים כמו ,PNAS Science ו . הם מתקבלים להכשרות בתר–Cell– דוקטורט במוסדות הנבחרים בחו"ל, כגון Institute Broad ,The ,Yale ,MIT ,Princeton Harvard, ומבוקשים כחברי סגל צעירים באוניברסיטאות בארץ ובעולם. לחיזוק הקשר בין מלגאי אדמס בעבר לאלה שבהווה ולגיבוש קהילה מדעית צעירה בישראל האקדמיה יוזמת פעילויות שונות, ובהן סדנאות, סיורים לימודיים, הרצאות אורח של מדענים ידועי שם, כינוס שנתי וסמינר שנתי. הפעילויות מתקיימות באקדמיה, ובמסגרתן נפגשים מלגאי כל המחזורים. בפעילויות שהתקיימו השנה הייתה סדנה לתקשורת מדע, שנועדה להכשיר את המלגאים להצגת המחקר המדעי שלהם בכינוסים ברחבי העולם. הסדנה נערכה בחודש מאי .2017 סמינר אדמס לשנת תשע"ז התקיים ביולי 2017 בהשתתפות בני משפחתו של מר מרסל אדמס. המרצה האורח היה לשעבר נשיא האקדמיה פרופ' מנחם יערי, פרופ' לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, שהשיק את תוכנית מלגות אדמס בזמן כהונתו כנשיא האקדמיה בשנת 2005. נושא הרצאתו היה "הצדק והשוק". בנו ובתו של מר אדמס, סילבן ולינדה, ייצגו את אביהם בטקס הענקת המלגות, ונכדו יוני בירך בשם המשפחה. 110 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 6 > מלגות ומענקים מחזור י"ג של מלגאי אדמס עם פרופ' שגב ולינדה אדמס (מימין) ובת†שבע שור (משמאל) בחודש ינואר 2018התקיים הכינוס השנתי בהנחיית יו"ר ועדת מלגות אדמס חבר האקדמיה פרופ' מוטי שגב ובהשתתפות נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ועמיתי התוכנית בעבר ובהווה. פרופ' יונינה אלדר, חברת אקדמיה ופרופסור להנדסת חשמל בטכניון, הרצתה על "שחזור מידע אבוד בעולם דיגיטלי"; פרופ' עודד אהרונסון, פרופסור למדעים פלנטריים במכון ויצמן למדע, הרצה על "משימות בין–פלנטריות והחיפוש אחר חיים ביקום"; פרופ' איגור שפירו, פרופסור לכימיה חישובית/תאורטית באוניברסיטה העברית בירושלים, הרצה על "הבנת האירוע העיקרי בראיה: תובנות מהדמיות מחשב"; פרופ' אלי פודה, פרופסור ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, דיבר על "המזרח התיכון בעידן של תמורות". נוסף על ההרצאות נערכה תחרות פוסטרים בין המלגאים. בפרס הראשון, על סך 1,500 ש"ח, זכתה אביה רביב משה.בפרסהשני,עלסך750ש"ח,זכהעופרנויפלד,ובפרסהשלישי,עלסך ש"ח,זכתהיעלקורם.500 במאי 2018 יתקיים סיור לימודי לרמת הגולן עבור מלגאי תוכנית המלגות ובוגריה. האקדמיה שומרת על קשר הדוק עם 94 בוגרי התוכנית - 31 מהם השתלבו במשרות אקדמיות בישראל, אחד מחזיק במשרה חצי–אקדמית במכון דוידסון של מכון ויצמן למדע, שישה במשרות אקדמיות בחו"ל, ארבעה–עשר עובדים בתעשיות היי–טק וביוטק בארץ ושלושה בתעשייה בחו"ל, שניים הם רופאים– חוקרים במרכז הרפואי רבין בילינסון–השרון, והשאר עדיין במשרות בתר–דוקטורט בארץ ובחו"ל.- אלה שמונת תלמידי המחקר שזכו במלגות אדמס לשנת תשע״ט: אדר אדמסקי, מדעי המוח, האוניברסיטה העברית בירושלים איילת ארזי, מדעי המוח, אוניברסיטת בן–גוריון אנאל בן אשר, כימיה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ירון בן עמי, הנדסת אווירונאוטיקה וחלל, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל יואב לוין, מדעי המחשב, האוניברסיטה העברית בירושלים ערן לוסטיג, פיזיקה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל איתי ליניאל, פיזיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים דוד מס, מדעי המחשב, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל פרטים נוספים נמצאים באתר תוכנית מלגות אדמס www.adams.academy.ac.il 111 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 6.2>תוכניתמלגותרותארנון להכשרת בתר–דוקטורט בחו"ל לבוגרות תוכנית מלגות אדמס פרופ' רות ארנון, לשעבר נשיאת האקדמיה ויו"ר הוועדה לקידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה, החליטה לעודד חוקרות מצוינות המעוניינות להמשיך להכשרת בתר–דוקטורט בחו"ל ולתמוך בהן. להכשרת הבתר–דוקטורט בחו"ל חשיבות בקידום הקריירה האקדמית, וכדי להקל על חוקרות מצטיינות המתקשות לצאת להכשרה זו, יזמה פרופ' רות ארנון קרן שנועדה לעודד את הבוגרות של תוכנית מלגות אדמס לנסוע לחו"ל ולהשלים את הכשרתן. בכל שנה תוכל אחת מבוגרות התוכנית לזכות במלגה בסך 20,000 דולר, שתינתןלהנוסףעלמלגתהבתר–דוקטורט.אתהזוכהבוחרתועדתמלגותאדמסאךורקלפיהצטיינותבמחקר. במחזור הראשון העניקה פרופ' ארנון שתי מלגות, אחת לבוגרת ותיקה, ד"ר סופיה בוחבוט ארנון, שנסעה לבתר–דוקטורט באוניברסיטת יוטרכט שבהולנד, והשנייה לבוגרת חדשה, ד"ר רבקה בקנשטיין מהטכניון, שנסעה לבתר–דוקטורט באוניברסיטת הרוורד שבארצות הברית. במחזור השני נבחרה ד"ר שרון פליישר מאוניברסיטת תל אביב, כלת פרס רפפורט לשנת למחקר ביו–רפואי. ד"ר פליישר נסעה לבתר–2017 דוקטורט במחלקה להנדסה ביו–רפואית באוניברסיטת קולומבייה שבארצות הברית. לא היו מועמדות למלגה בשנת תשע"ח. 6.3>תוכניתמלגותהאקדמיהלהכשרתבתר­דוקטורט שלחוקריםזריםבישראל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ייסדה תוכנית יוקרתית להבאת בתר–דוקטורנטים מצטיינים מרחבי העולם לישראל. הטעם לכך הוא מספרם המצומצם של בתר–דוקטורנטים במעבדות המחקר בארץ (בעיקר במדעים והנדסה) לעומת הייצוג הבולט של בתר–דוקטורנטים בקרב עובדי מעבדות המחקר בעולם. לתוכנית הוקמה ועדת היגוי בראשות פרופ' איתמר וילנר, וחברים בה חברי האקדמיה הלאומית וחברי האקדמיה הצעירה. מטרות התוכנית הן למשוך חוקרים צעירים מצטיינים מרחבי העולם לבוא לישראל, להשתלב במעבדות המחקר שבה ולשמש מנוף לשיתופי פעולה בין–לאומיים; לחזק את המעבדות המובילות בישראל באמצעות חוקרים מצטיינים; לטוות קשרים מקצועיים ואישיים עם מדענים מצטיינים בתחילת דרכם בשאיפה שהם יובילו לשיתופי פעולה מחקריים בעתיד. למימון התוכנית חברו כמה גופים. ועדת ההיגוי הכינה את המתווה לפעילות תוכנית המלגות, והאקדמיה מינתה ועדת שיפוט לבחירת הזוכים במלגה בראשות חבר האקדמיה פרופ' מוטי שגב מהטכניון. בוועדה חברים חברי אקדמיה, חברי סגל מקשת רחבה של תחומים אקדמיים במדעי הטבע ממגוון האוניברסיטאות בישראל וכן מדען בולט מחו"ל (לרשימת חברי הוועדה המלאה ראו בפרק "ועדות האקדמיה"). את המועמדים למלגה מציעים נשיאי האוניברסיטאות, הרקטורים וחברי האקדמיה. 112 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 6 > מלגות ומענקים בשנה הקרובה תעניק האקדמיה עד עשר מלגות בתר–דוקטורט לחוקרים שאינם ישראלים, צעירים בני 33 ומטה בזמן הגשת הבקשה למלגה. המלגות תוענקנה לחוקרים מצטיינים בתחומי מדעי הטבע, המדעים המדויקים, הרפואה, מדעי החיים וההנדסה. המלגה תינתן לשנתיים בסכום של 35,000 דולר לשנה. על מקבלי המלגות להשתתף באירוע שנתי ובאירועים חברתיים נוספים שתארגן האקדמיה. 6.4>פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמצטייניםבמדעיהטבעוההנדסה תוכנית פרסי בלווטניק למדענים צעירים הושקה השנה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשיתוף האקדמיה למדעים של ניו יורק וקרן משפחת בלווטניק. פרסי בלווטניק ניתנים למדענים צעירים בתחילת דרכם העצמאית במחקר. הפרסים מוענקים מדי שנה לשלושה חוקרים צעירים ומבטיחים באוניברסיטאות ישראליות בשלושה תחומים - מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה וכימיה - לציון הישגים יוצאי דופן ולעידוד מצוינות, מקוריות וחדשנות. סכום הפרס הוא 100,000 דולר במענק בלתי מוגבל - אחד הפרסים הגדולים ביותר שנוסדו בשביל חוקרים בתחילת דרכם - והוא מוענק למדעניםמצטייניםעדגיל.42 ועדת הפרס, המורכבת מחברי אקדמיה וממדענים ידועי שם, בחנה את המלצות האוניברסיטאות ובחרה את הזוכים לשנת 2018 - ד"ר צ'רלס דיזנדרוק, פרופ' ענת לוין וד"ר (כיום פרופ') עודד רכבי. טקס הענקת הפרסים התקיים במוזיאון ישראל, וחתן פרס נובל וחבר האקדמיה פרופ' אהרן צ'חנובר נשא בו את ההרצאה המרכזית. בראש הוועדות המדעיות עמדו השנה חברי האקדמיה פרופ' איתמר וילנר, פרופ' עדי קמחי ופרופ' מוטי שגב. בראש המועצההמדעיתהמייעצתCouncil( Advisory Scientific) עומדים חתן פרס נובל וחבר האקדמיה פרופ' אהרן צ'חנובר ונשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים של ניו יורק אליס רובינשטיין. פרופ' ידין דודאי מלווה את התוכנית מקצועית ומופקד על הקשר עם האקדמיה למדעים של ניו יורק. פרסי בלווטניק למדענים צעירים מוענקים בארצות הברית מאז שנת 2007 מטעם קרן משפחת בלווטניק. השנה הוענקו הפרסים לראשונה גם בישראל עם ציון עשור לייסוד הפרס בארצות הברית ובמסגרת הסכם לשיתוף פעולה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים עם האקדמיה למדעים של ניו יורק. בד בבד עם השקת תוכנית הפרסים בישראל היא הושקה גם בבריטניה. 113 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשורת היושבים, מימין: נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' נילי כהן, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו נחמה ריבלין. בשורת העומדים, מימין: ד"ר עודד רכבי, לן בלווטניק, פרופ' ענת לוין, ד"ר צ'ארלס דיזנדרוק ונשיא האקדמיה למדעים של ניויורק אליס רובינשטיין. צילום: מארק ניימן / לע"מ במסגרת השקת פרסי בלווטניק התקיימה בחודש פברואר 2018, במשכן נשיאי ישראל, פגישה עם נשיא המדינה בהשתתפות זוכי הפרס, נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, סגן הנשיאה פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה למדעים של ניו יורק אליס רובינשטיין, תורם הפרס לן בלווטניק, יושבי ראש חבר השופטים פרופ' איתמר וילנר, פרופ' עדי קמחי ופרופ' מוטי שגב ונשיאי המוסדות הזוכים בפרס. זוכי הפרס הצטרפו לקהילת חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים בארצות הברית, המונה כיום יותר מ185– זוכים. הם יוזמנו להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק, המתקיים בניו יורק מדי קיץ, שבו מתכנסים חוקרים להחליף רעיונות חדשים ולבנות שיתופי פעולה חוצי תחומי דעת. 6.5>קרןבת שבעדהרוטשילד קרן בת שבע דה רוטשילד לקידום המדע בישראל נוסדה כקרן פרטית שמורה, תחילה בניו יורק בשנת 1958, ואז בישראל - בשנת 1965. בשנת 1993 העבירה הברונית דה רוטשילד את הקרן לידיה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. מטרת קרן בת שבע היא לקדם את המדע הבסיסי בישראל למען תושבי ישראל, ואת פעילותה המדעית מכוון חבר יועצים המורכב ממדענים ישראלים מכמה תחומי דעת. נשיא הקרן הוא סגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' דוד הראל. מאז היווסדה הייתה הקרן חלוצה ביוזמותיה ובגמישותה, והיא משתנה בהתמדה כדי למלא את צרכיו של המדע בישראל. הקרן תומכת בפעילויות מדע למיניהן, בייחוד בנושאים חדשניים הראויים לקידום בארץ. כדי לקדם את המחקר המדעי מפרסם חבר היועצים של הקרן את הקולות הקוראים של הקרן גם בעיתונות הכתובה, נוסף על פרסומם באוניברסיטאות. כמו כן הופץ קול קורא של מענקי נסיעה להשתלמות במעבדות בחו"ל על שם אהרן ואפרים קציר גם למנהלי בתי החולים בישראל. 114 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 6 > מלגות ומענקים פעילות הקרן למען קידום המחקר בישראל באה לידי ביטוי בדרכים אלה: סמינרי בת–שבע דה רוטשילד סמינרי בת שבע נועדו לפיתוח ולהעמקה של המחקר הבסיסי במדעי הטבע בתחומים החשובים למדינת ישראל. הסמינרים אינם מכוונים למלא את צרכיה של קבוצה מקצועית מסוימת בתוך מוסד מסוים, אלא לתמוך בפיתוח תחום מדעי חיוני לישראל ולאפשר לכל העוסקים בתחום זה במוסדות השונים לדון בו במשותף ולהפיק את התועלת המרבית מן הדיון. משום כך הקרן דורשת שהוועדה המארגנת של כל סמינר תורכב מאנשי מקצוע המייצגים שלושה לפחות ממוסדות המחקר העוסקים בתחום, וכי הסמינר יהיה פתוח למשתתפים מכל אוניברסיטאות המחקר ומכוני המחקר בארץ. על מגיש הבקשה להיות חבר סגל באוניברסיטת מחקר בישראל. משך הסמינר הוא 5-4 ימים, והוא מתקיים במקום מבודד, מחוץ לכותלי המוסדות האקדמיים ומחוץ לעיר. עדיפות נמוכה ניתנת לכינוסים בין לאומיים ולכינוסים בסדרת כינוסים. יש הגבלה במספר המרצים מחו"ל. התמיכה הכספית לסמינר היא עד דולר.40,000 בחודש מאי אושרו הסמינרים האלה:2017 1. פרופ'יהודהפינצ'וברמהטכניון,מכוןטכנולוגילישראל סמינרבנושא:- Hardy-type Inequalities and Elliptic PDEs הסמינרהתקייםבחודשינואר2018 בעיןגדי., 2. ד"ריעלרייכמןמאוניברסיטתתלאביב-סמינרבנושא: New Horizons in Optical Trapping: Applications to Biophysics, Statistical Mechanics, and Optics הסמינרהתקייםבחודשפברואר2018 בעיןגדי., 3. פרופ'משהשכטרמאוניברסיטתבן–גוריוןבנגב-סמינרבנושא: Nano Meets Disorder and Interaction: Present Challenges, Future Promises הסמינרצפוילהתקייםבמאי2018 במצפהרמון., 4. פרופ'מיכלשפיראמאוניברסיטתבן–גוריוןבנגב-סמינרבנושא: Frontiers in Parasitology הסמינרהתקייםבחודשמרס2018 במכוןויצמןלמדע., בחודש דצמבר אושרו הסמינרים האלה:2017 1. פרופ'טוביאסהרטניקמהטכניון,מכוןטכנולוגילישראל סמינרבנושא:- Quasicrystals, Delone Sets and Generalizations of Lattices הסמינרהתקייםבמרס2018 במכללההאקדמיתאוהלו,כינרת., 2. פרופ'יפעתמילרמאוניברסיטתבן–גוריוןבנגב סמינרבנושא:- Current Challenges in Amyloid Diseases: From Molecular Mechanisms to the Cell and Clinics הסמינריתקייםבחודשספטמבר2018 בעיןבוקק., 115 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים סדנאות בת–שבע דה רוטשילד סדנאות בת שבע נועדו לקידום נושאי מחקר חדשניים בעלי אופי בין תחומי באמצעות איחוד כוחות מחקריים מהאוניברסיטאות בארץ ויצירת תשתיות מדעיות חדשות. למחקר הבין תחומי מקום מרכזי במדע המודרני, והקרן רואה חשיבות רבה בקידומו. אפשר להציע סדנאות בין תחומיות הן במדעי הטבע והן במדעי הרוח והחברה בתחומים שיש להם זיקה ניכרת למדעי הטבע. על הוועדה המארגנת של כל סדנה לכלול אנשי סגל משלושה מוסדות מחקר לפחות בישראל. על מגיש הבקשה להיות חבר סגל באוניברסיטת מחקר. משך הסדנההואיומיים.סךהתמיכהבסדנההואעד דולר.10,000 סדנת בת שבע דה רוטשילד שאושרה השנה: ד"רדניחורשמאוניברסיטתבר אילן סדנהבנושא:- An Interdisciplinary Perspective on Trauma Research: Between Brain and Behavior הסדנהתתקייםבחודשמאי2018 בקיבוץשפיים., עמיתי בת–שבע דה רוטשילד תוכנית עמיתי בת שבע נועדה להזמנת מדענים מהמעלה הראשונה מרחבי העולם לביקור בישראל למפגשים עם מדענים וסטודנטים ישראלים לחילופי ידע, דעות ורעיונות בתחום התמחותם. על המועמד להיות מתחום מדעי הטבע, ועל תוכנית הביקור המיועדת לו לכלול ביקורים בשלושה מוסדות אקדמיים לפחות. סך התמיכה בביקור עמית בת שבע הוא עד 5,000 דולר. עמיתי בת שבע דה רוטשילד שאושרו השנה הם אלה: .1 Asner Greg Prof. -פרופסורלמדעיהסביבהמאוניברסיטתסטנפורד,חוקרבתחוםהחישההסביבתית .2 BlumsteinDanielProf.-פרופסורלביולוגיהמאוניברסיטתקליפורניה,חוקרבתחוםהביולוגיההאבולוציונית .3 Fisch Nathaniel Prof. - פרופסור לאסטרופיזיקה מאוניברסיטת פרינסטון, חוקר בתחום פלזמת הגז והגליםהאלקטרומגנטיים .4 Groffman Peter Prof. - פרופסור למיקרוביולוגיה ממכון מחקר Studies Ecosystem of Institute ,Cary חוקרבתחוםהמיקרוביולוגיההסביבתית .5 Miller Gerald Prof. - פרופסורלפיזיקהמאוניברסיטתושינגטון,חוקרבתחוםהפיזיקההגרעינית .6 Wirtz Denis Dr. - פרופסור לכימיה מCenter– Sciences-Oncology Physical Hopkins, חוקר בתחוםההנדסההכימית מענקי השתלמות על שם אהרן ואפרים קציר מענקי השתלמות על שם אהרן ואפרים קציר נועדו להשתלמות קצרה (חודש עד חודשיים) במחקר ובשיטות עבודה במעבדות מובילות בעולם בתחומים של מדעי החיים, מדעים מדויקים והנדסה. המענקים מיועדים לדוקטורנטים מכל האוניברסיטאות בישראל וכן לחוקרים בעלי תואר PhD ולבעלי תואר MD עד עשר שנים מקבלת התואר. עדיפות ניתנת לחוקרים צעירים אשר אין עומדת לרשותם קרן השתלמות. 116 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 6 > מלגות ומענקים השנה קיבלו את המענק: 1. קונסטנטין איטין, מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים, זכה למענק השתלמות לביקור ב Australia University, Monash Sciences, Pharmaceutical of Faculty 2. שי באר, מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, זכה למענק השתלמות לביקור ב MD Baltimore, University, Hopkins Johns 3. ד"ר יובל בן אבו, מהמחלקה לניהול תעשייתי במכללת ספיר, זכה למענק השתלמות ב MARCS Institute for Brain, Behaviour & Development, Western Sydney University 4. פבל גליך, מהפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, זכה למענק השתלמותלביקורב ,MIT Laboratory Manufacturing Nano 3D and Nanophotonics 5. ולאד דמרצב, מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, זכה למענק השתלמות ב Canada University, Brock Sciences, Biological of Department 6. אורן ויזל, מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, זכה למענק השתלמות ב University State Oregon Mechanics, Applied and Robotics for Laboratory 7. יעקב כליאורין, מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, זכה למענק השתלמות לביקור ב University Princeton Genomic, Integrative of Institute 8. שרון לנדר, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, זכה למענק השתלמות לביקור ב University Columbia Neurology, of Departments 9. יובל עדרי, מהמחלקה לאנרגיה סולארית ופיזיקה סביבתית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, זכה למענק השתלמותב AngelesLosCalifornia,ofUniversityAstronomy,andPhysicsofDepartment 10. מרים קישינבסקי, מהמחלקה לביולוגיה באוניברסיטת חיפה, זכתה למענק השתלמות לביקור ב Angeles Los , California of University Centre, Development and Research Ottawa 11. לי שניידר, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת תל אביב, זכתה למענק השתלמות לביקור ב Cambridge Chemistry, of Department 12. ברק שפירא, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן, זכה למענק השתלמות לביקור ב Yale Engineering, Environmental & Chemical of Department 117 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 6.6>הקרןלקידוםמדעיהרוחוהחברה פעילות הקרן למען קידום המחקר בישראל תבוא לידי ביטוי בתמיכה כספית בסמינרים, בסדנאות למחקר בין תחומי, בתוכנית עמיתים ובתוכנית השתלמויות. ועדת האקדמיה, בראשותו של פרופ' אבנר הולצמן ועם חברי הוועדה פרופ' יורם בילו, פרופ' נעמה גורן ענבר ופרופ' דוד שולמן, מובילה את פעילות הקרן. סמינרים הקרן מממנת סמינרים במחקר במדעי הרוח והחברה בתחומים החשובים למדינת ישראל, שיביאו להעמקת הידע בישראלבתחומיםשבחזיתהמדעולהחלפתמידעורעיונות.אתהסמינריםיעבירומדעניםבכיריםמישראלומחו"ל. הסמינרים אינם מכוונים למלא את צרכיה של קבוצה מקצועית אחת בתוך מוסד אחד אלא מאפשרים לכל העוסקים במחקר בתחום מסוים במוסדות השונים לדון בו במשותף ולהפיק את התועלת המרבית מן הדיון. משום כךהקרןתדרוששהוועדההמארגנתשלכלסמינרתורכבמאנשימקצועהמייצגיםשנייםלפחותממוסדותהמחקר העוסקיםבתחום,וכיהסמינריהיהפתוחלמשתתפיםמכלאוניברסיטאותהמחקרומכוניהמחקרבישראל. על הסמינר להתקיים בתנאים המאפשרים לימוד נושא מתוך יצירת מגע רצוף בין התלמידים, החוקרים הצעירים, והמדענים הישראלים לבין המדענים המוזמנים מחו"ל. לשם יצירת תנאים כאלה רצוי לקיים את הסמינר מחוץ למוסדות המשתתפים. משך הסמינר יהיה 5-4 ימים. נוסף על הרצאות פתוחות לקהל יתקיימו במשך כל זמן הסמינרמפגשיםודיוניםביןהמרציםלביןקבוצותקטנותשלתלמידים,אשריתפנולזמןזהמעיסוקיהםהאחרים. כךיוכלוהמרציםהאורחיםלהכיראתהתלמידיםהיכרותאישית,לעמודעלטיבםולבנותקשריםושיתופיפעולה. התמיכה הכספית לסמינר תהיה עד 40,000 דולר. באוגוסט 2017 הוחלט לממן חלקית - עד סכום של 20,000 דולר כל אחד מהסמינרים האלה:- Ageing, Retirement and Pensions .1 הגישופרופ'אילקמחימהאוניברסיטההעבריתבירושלים,פרופ'אביהספיבקמאוניברסיטתבן גוריוןבנגב ופרופ'דוידלייזרמאוניברסיטתבן גוריוןבנגב. Poverty Aware Social Work: The Paradigm and its Challenges .2 הגישו פרופ' מיכל קרומר נבו מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופ' עידית וייס גל מאוניברסיטת תל אביב ואחרים. סדנאות למחקר בין–תחומי הקרן מממנת סדנאות בין תחומיות שנתיות המיועדות להפגשת מדענים ישראלים מתחומי דעת שונים כדי ללבן סוגיות מדעיות מכמה היבטים ולקדם שיתופי פעולה בין המדענים. למחקר בין תחומי מקום מרכזי במדע המודרני. הקרן רואה חשיבות רבה בקידומם של נושאי מחקר חדשניים בעלי אופי בין תחומי באמצעות קיבוצם של כוחות מחקריים מהאוניברסיטאות בישראל ויצירת "תשתיות מדעיות" חדשות. 118 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 6 > מלגות ומענקים הסדנאות יעסקו בנושאים במדעי הרוח והחברה וכן בנושאים במדעי הטבע שיש להם זיקה ברורה למדעי הרוח והחברה. על נושא הסדנה להיות חדשני ובעל אופי בין תחומי. בוועדה המארגנת של הסדנה יהיו אנשי סגל משני מוסדות מחקר בישראל לפחות. משך הסדנה הוא יומיים. משתתפי הסדנה יהיו כעשרים חוקרים מתחומי מדע שונים וכעשרים סטודנטים לתארים מתקדמים מכמה מוסדות מחקר בישראל. ניתן להזמין מחו"ל עד שמונה חוקרים מהמעלה הראשונה שירצו בנושא. מספר זה כולל talks contributed ו invited talks. ניתן להגיש בקשה להזמנת עד שני חוקרים נוספים מחו"ל כעמיתים. הסדנה תהיה בנויה מהרצאות וממפגשים לא פורמליים של המשתתפים ותתקיים במתכונת שתאפשר מגע רצוף בין משתתפי הסדנה. על הסדנה להתקיים בתנאים המאפשרים לימוד נושא מתוך יצירת מגע רצוף בין הסטודנטים, החוקרים הצעירים והמדענים הישראלים לבין המדענים המוזמנים מחו"ל. לשם יצירת תנאים כאלה רצוי לקיים את הסדנה מחוץ למוסדות המשתתפים. סך התמיכה בסדנה הוא עד 10,000 דולר. לאחר כמה שנים אפשר להגיש בקשה לסדנה נוספת באותו נושא. כל חבר סגל בכיר במוסד להשכלה גבוהה בישראל המוכר במל"ג זכאי להגיש בקשה למימון סדנה. באוגוסט הוחלט לממן את הסדנאות האלה:2017 Priests and Priesthood in the Ancient World .1 הגישו פרופ' יורם כהן מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' שי גורדין מאוניברסיטת אריאל ואחרים. עד סכום של דולר.7,000 Law & Big Data .2 הגישו פרופ' יהודית בר אילן מאוניברסיטת בר אילן, פרופ' אורן פרז מאוניברסיטת בר אילן, ד"ר תמר קריכלי כץ מאוניברסיטת תל אביב ואחרים. עד סכום של דולר.10,000 Application of Novel Scientific Methods to Conservation Research of Open-air .3 Rock-Art Sites in the Negev Desert הגישו פרופ' אריאל קושמרו מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופ' רוברט ארמון מהטכניון ופרופ' יובל גורן מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. עד סכום של 10,000 דולר. תוכנית העמיתים הקרן מממנת הזמנת מדענים מהמעלה הראשונה מרחבי העולם לישראל לכמה ימים כדי שייפגשו עם מדענים וסטודנטים ישראלים להחלפת ידע, דעות ורעיונות בתחום התמחותם. התוכנית מיועדת למדענים מתחומי מדעי הרוח והחברה בלבד. המלגה תינתן עד לסכום של 5,000 דולר. כל חבר סגל בכיר במוסד להשכלה גבוהה בישראל המוכר במל"ג זכאי להגיש בקשה להזמנת עמית. באוגוסט הוחלט לממן את ביקורי העמיתים האלה:2017 Gerardo Boto Varela .1 באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. עד סכום של 4,700 דולר. 119 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים Mayke de Jong .2 באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובאוניברסיטת בר אילן. עד סכום של 2,500 דולר. Lisa Feldman Barrett .3 באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים. עד סכום של 5,000 דולר. Sabine Schmidtke .4 באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית בירושלים ובספרייה הלאומית. עד סכום של 4,400 דולר. Stephen Jackobson .5 באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובאוניברסיטה הפתוחה. עד סכום של 5,000 דולר. מענקי השתלמות המענקים נועדו להשתלמות במחקר ובשיטות עבודה בספרייה, בארכיב, במעבדה או במסגרת מתאימה אחרת בחו"ל למשך חודש עד חודשיים בתחום מדעי הרוח והחברה. המימון לא יהיה לשם בחירת מקום לבתר דוקטורט או לשם השתתפות בהשתלמות בתר דוקטורט. אפשר להשתתף במהלך השהות בפעילות אקדמית אחרת (כינוס, סדנה או קורס), ובלבד שלא זו מטרתה הראשית של הנסיעה. על החוקר לחזור למוסד האקדמי בישראל מייד עם סיום תקופת ההשתלמות. סך כל מענק הוא עד 5,000 דולר, המיועדים לכיסוי הוצאות הנסיעה והשהייה. המענקים ניתנים לדוקטורנטים מכל מוסדות המחקר בישראל וכן לחוקרים בעלי תואר דוקטור עד עשר שנים מקבלת התואר. עדיפות ניתנת לחוקרים צעירים שאין עומדת לרשותם קרן השתלמות. את הבקשות למענקים יגישו המועמדים עד חודשיים לפניתחילתההשתלמות.בהערכתהבקשהייבחנואיכותהמועמד,איכותהבקשהואיכותהמוסדהמארח. באוגוסט הוחלט לממן את ההשתלמויות האלה:2017 1. ריקי גרינברג נסיעה ל System Health Sinai Mount. עד סכום של 5,000דולר. 2. רועי ילינק נסיעה לאוניברסיטת שנגחאי. עד סכום של 5,000 דולר. 3. נטליה מאיר נסיעה ל CUNY. עד סכום של 4,900 דולר. 6.7>מלגותקרןפולקסבישראל קרן פולקס, שמרכזה בלונדון, מעניקה מלגות המיועדות לתלמידי רפואה הלומדים גם לקראת תואר שלישי במדעי החיים. מדי שנה בשנה מעניקה הקרן, באמצעות האקדמיה, מלגות לתקופה של עד שלוש שנים. סכום המלגה נע בין 1,200 ל לירות שטרלינג לשנה.2,000– 120 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 6 > מלגות ומענקים אלה התלמידים שזכו במלגות קרן פולקס לשנת תשע״ח: מקסים בז מהאוניברסיטה העברית בירושלים, דן וודוביץ מאוניברסיטת תל אביב, תומר מאירסון מאוניברסיטת בר–אילן, יהושע מוס מהאוניברסיטה העברית בירושלים, נעים שאהין מהטכניון, הילה שוורץ מאוניברסיטת תל אביב, עומר שוורצמן מאוניברסיטת תל אביב. אלה החוקרים שמלגתם נמשכת משנים קודמות: רוני ארבל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אבישי גביש מאוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן למדע, רני ורמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ימית כהן מאוניברסיטת תל אביב, עידו לבנה מהטכניון, ויסאם מולא מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, דן מיליקובסקי מאוניברסיטת תל אביב, מרים מנור מאוניברסיטת תל אביב, טל פאליק–מיכאלי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שרון קיסרי מהטכניון, ראמי שנאוי מהטכניון. 6.8>הפרסבחקרהקבלהעלשםגרשםשלום הפרס מוענק מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מדי ארבע שנים לערך לחוקר או חוקרת מצטיינים בתחום הקבלה על כל תקופותיה וזרמיה. הפרס מוענק למן שנת תשנ"ב 1991() להנצחת זכרו של גרשם שלום, אשר היה נשיאה השלישי של האקדמיה ומגדולי חוקרי הקבלה והמיסטיקה בארץ ובעולם. את הזוכה בוחרת ועדה מיוחדת שממנה נשיא מימין: פרופ' יוסף קפלן, פרופ' חביבה פדיה ופרופ' נילי כהן האקדמיה. הפרס הבא יוענק בשנת .2022 צילום: אביגיל פפרנו–באר מקבלי פרס שלום תשנ"ב )1991( - פרופ' ישעיהו תשבי מהאוניברסיטה העברית בירושלים תשנ"ה )1995( - פרופ' משה אידל מהאוניברסיטה העברית בירושלים תשנ"ט )1999( - פרופ' יהודה ליבס מהאוניברסיטה העברית בירושלים תשס"ו )2006( - פרופ' רחל אליאור מהאוניברסיטה העברית בירושלים תשע"א )2010( - פרופ' דניאל אברמס מאוניברסיטת בר–אילן תשע"ד )2014( - פרופ' יונתן גארב מהאוניברסיטה העברית בירושלים תשע"ח)2018(-פרופ'חביבהפדיהמאוניברסיטתבן–גוריוןבנגב 121 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 122 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 7 פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה 123 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 123 דין וחשבון שנתי >תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשערפרקזה: מבט מגן המדע אל המבואה הפנימית שבבניין האקדמיה 124 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פעילויות נוספות לקידום 7 מטרותיה של האקדמיה 7.1>האקדמיההצעירההישראלית האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הצטרפה למגמה הרווחת בעולם והקימה בנובמבר 2012 את האקדמיה הצעירה הישראלית. האקדמיה הצעירה פועלת עצמאית, בגיבויה ובסיועה של האקדמיה הלאומית. את החברים החדשים בוחרים חברי האקדמיה הצעירה על פי תקנון מוסכם. חברי וחברות האקדמיה הצעירה הם אנשי ונשות מדע מצטיינים מהשורה הראשונה ובולטים בתחומם, המחויבים למעורבות ציבורית חברתית פעילה בנושאים הקשורים בענייניה של האקדמיה. בחירת החברים נעשית מתוך שאיפה לשמור על איזון דיסציפלינרי ועל ייצוג הולם של האוכלוסייה והקהילייה המדעית בישראל בכפוף לעקרון המצוינות כתנאי קובע לצד עקרון המחויבות. כהונת החבריםוהחברותהיאלתקופהקצובהשלארבעשנים. במטרותיה של האקדמיה הצעירה קידום הקשר בין המערכת האקדמית בישראל לקובעי המדיניות ולחברה, קידום מעמד המדען והמדענית הצעירים בישראל, קידום יכולות מדעיות והתמודדות עם סוגיות בעלות חשיבות לאומית ובין לאומית. בשנת 2017 בחרה האקדמיה הצעירה תשעה חוקרים וחוקרות חדשים: פרופ' השאם אבו ריא, פרופ' עמית ברנשטיין, ד"ר נטשה גורדינסקי, פרופ' תמי גיגר, פרופ' תומר וולנסקי, ד"ר קרן וינשל, פרופ' ערן יהב, פרופ' ליאת קוזמא ופרופ' מיכל שרון. לאקדמיה הצעירה ועד מנהל, הנבחר באספה הכללית של האקדמיה הצעירה, ובו שלושה חברים מתחומי דעת שונים: פרופ' ערן בוכבינדר - יו"ר, פרופ' מונא חורי כסאברי וד"ר אודי זומר. הוועד המנהל מופקד על עידוד יוזמות ופעולות הנדרשות להשגת מטרות האקדמיה הצעירה; פיתוח תוכנית אסטרטגית; יישום החלטות האקדמיה הצעירה; ריכוז תוכניות ופעילויות, אישורן ותקצובן; קיום קשר עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועם גופים מרכזיים במערכת האקדמית והציבורית. 125 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים קבלת חברים חדשים ופרדה מחברים פורשים (מכון ויצמן למדע, יוני )2017 במסגרת האקדמיה הצעירה פועלות כמה ועדות בתחומים שונים: ועדת קשרי חוץ הוועדה פועלת לחיזוק הקשרים עם האקדמיות הצעירות בעולם. בפברואר 2018 התקיים כינוס של האקדמיות הצעירות האסייתיות בירושלים בנושא "מדע וחברה: אתגרים וסיכויים", והשתתפו בו חוקרים וחוקרות צעירים מצטיינים ממגוון ארצות באסיה - יפן, הודו, טייוואן, תאילנד, קורֵאה, סין ועוד. במושבי הכינוס הציגו המשתתפים את מחקריהם בתחומי מדעי הטבע, הטכנולוגיה, מדעי הרוח ומדעי החברה. עוד נערכו דיוני שולחנות עגולים, ובהם בחנו החוקרים הזמנה לכינוס האקדמיות האסייתיות את האפשרויות להנגיש את המחקר המדעי לקבוצות רחבות יותר בחברה וציינו את מחויבותם לנושא. אורחת הכבוד בכינוס והמרצה הראשית הייתה פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל בכימיה לשנת וחברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.2009 חברי ועדת הכינוס הם פרופ' ליאת איילון יו"ר, פרופ' ניסים אוטמזגין, ד"ר אודי זומר, פרופ' מונא חורי–- כסאברי, פרופ' דן פאר ופרופ' יובל פלדמן. 126 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה ועדת מרכזי כתיבה הוועדה מקדמת את הקמתה וביסוסה של רשת לאומית של מרכזי כתיבה במוסדות האקדמיים בישראל. הוועדה הקימה את פורום מרכזי הכתיבה, הנפגש פעמיים בשנה, ובו נציגות לכל אוניברסיטה. הוועדה נפגשה גם עם יו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ בניסיון לרתום את ות"ת לנושא חשוב זה. פעילות הוועדה הביאה לכמה שינויים במוסדות האקדמיים, למשל במכון ויצמן התקיימה סדנת פיילוט מוצלחת שהעביר CLE Excellence) Language for Center) השייך לאוניברסיטת תל אביב; באוניברסיטת בר–אילן נפתח קורס כתיבה באנגלית לעשרה דוקטורנטים להנדסה בהנחייתם של מרצה מומחה בכתיבה באנגלית וחבר האקדמיה הצעירה ומרצה בפקולטה להנדסה פרופ' אבי צדוק; בפקולטה למשפטים בבר–אילן יתקיים פיילוט דומה, אך בעברית. פעילות הוועדה בפורום מרכזי הכתיבה סייעה גם לטכניון במאמציו המתמשכים להקמת מרכז כתיבה, והמרכז נפתח במרס .2018 חברי הוועדה הם פרופ' ערן בוכבינדר יו"ר, ופרופ' אלישבע באומגרטן.- ועדת תקשורת הוועדה עמֵלה על חיזוק הקשר בין האקדמיה הצעירה לתקשורת ולציבור. בשנה האחרונה השיקה הוועדה סמליל (לוגו) תלת–שפתי והקימה דף פייסבוק לאקדמיה הצעירה. הוועדה גם מתכננת יום עיון בנושא "דרכים ופלטפורמות להנגשת ידע אקדמי" וסדנת תקשורת המדע לדוקטורנטים מצטיינים. כמו כן מדור ״חוקרים פרטיים״, ביוזמת פרופ' מיכל שרון, בסיוע פרופ' אילת ברעם צברי ובשיתוף Ynet, מפרסם אחת לשבוע תמונה המשקפת עשייה מהתחום המדעי, מלווה בהסבר של המדען הרלוונטי. יוזמה זו מנגישה את המדע לציבור הרחב. חברי הוועדה הם פרופ' אילת ברעם–צברי יו"ר, פרופ' נעם אליעז, ד"ר ספי הנדלר, ד"ר אודי זומר,- פרופ' ערן יהב, פרופ' ליאת קוזמא, ד"ר יעל שטרנהל ופרופ' מיכל שרון. ועדת השאלה בין ספרייתית הוועדה מקדמת את הרעיון של רישות כלל הספריות האוניברסיטאיות במערך מתואם, אפקטיבי וזול, המאפשר שירותי השאלה בין–ספרייתיים. הוועדה עובדת עם הוועדה המתמדת של מנהלי הספריות האוניברסיטאיות ומייעצת לה. בשנה האחרונה נכתב מסמך המפרט את התוכנית ואת התקציב הנדרש, והתקיימו פגישות לקידום הנושא. חבריהוועדההםפרופ'תמיגיגר יו"ר,פרופ'אלישבעבאומגרטן,פרופ'ערןבוכבינדרופרופ'עמיתברנשטיין.- ועדת הכנסת הוועדה מקיימת קשר עם ועדת המדע ועם ועדת החינוך בכנסת כדי לשפר את הקשר עם קובעי המדיניות. הוועדה גם מקדמת שיתוף פעולה עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת. חברי הוועדה הם ד"ר קרן וינשל - יו"ר, פרופ' נעם אליעז, ד"ר מיכל בר–אשר סיגל, ד"ר נטשה גורדינסקי, ד"ר ספי הנדלר, ד"ר אודי זומר ופרופ' דן פאר. 127 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת משחק החשיבה Mundus Expedition (המסע אל מונדוס) הוועדה מקדמת את הטמעת המשחק במערכת החינוך. המשחק הובא מהולנד, ומטרתו לחשוף ילדים מגיל שמונה לעקרונות המחקר במדעים המדויקים, מדעי הטבע, מדעי הרוח ומדעי החברה. המשחק תורגם לעברית, וועדת המשחק הכשירה את המנחים במכון דוידסון כיצד להנחותו בבתי הספר. לאחר מכן, ובשיתוף מכון דוידסון, הוחל בהפצת המשחק בתוכניות המצטיינים בבתי ספר. גם חברי הוועדה מנחים מורים ותלמידים וכן מפקחים של משרד החינוך ברחבי הארץ. בימים אלו החל תרגום המשחק לערבית. חברי הוועדה הם פרופ' עודד הוד יו"ר, פרופ' השאם אבו–ריא, פרופ' אבי צדוק ופרופ' מאיה שולדינר.- לוחות מתוך המשחק ועדות נוספות פועלות במסגרת האקדמיה הצעירה, ובהן ועדת אתיקה בפרסומים מדעיים, ועדת , ועדת תקנון, ועדת מאגר מידע וועדת שאלון מדענים צעירים.MD/PhD במפגש הסתיו, שהתקיים בספטמבר 2017 בזיכרון יעקב, הגיע שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס להיפגש עם החברים. הם שיתפו אותו בפעילות האקדמיה הצעירה ושמעו ממנו על פעילות משרדו. בפגישה הוזכר שיתוף הפעולה החשוב של האקדמיה הצעירה עם משרד המדע והטכנולוגיה בשנים האחרונות. השר הזמין את האקדמיה וחבריה להמשיך ליזום פעילויות ומסגרות משותפות עם משרדו והעניק לחברים ספר שיצא בעקבות תערוכת המדע בשדה התעופה בן–גוריון, שאותה יזמה האקדמיה הצעירה בשיתוף עם משרד המדע והטכנולוגיה בשנת 2017. במישור הבין–לאומי האקדמיה הצעירה שוקדת על בנייתם וביסוסם של שיתופי פעולה. היא נהנית מנציגות בGYA– Academy( Young )Global - פרופ' מונא חורי–כסאברי חברה בגוף חשוב זה ומקיימת קשר אמיץ עם אקדמיות צעירות לאומיות ברחבי העולם. 128 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה חברי וחברות האקדמיה הצעירה: פרופ' השאם אבו ריא, ביתהספרלעבודהסוציאלית, אוניברסיטתחיפה פרופ' ניסים אוטמזגין, החוגללימודיאסיה, האוניברסיטההעבריתבירושלים פרופ' ליאת איילון, ביתהספרלעבודהסוציאלית, אוניברסיטתבר–אילן פרופ' נעם אליעז, המחלקהלמדעוהנדסהשלחומרים, אוניברסיטתתלאביב פרופ' אלישבע באומגרטן, החוג להיסטוריה והחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' ערן בוכבינדר, המחלקהלפיזיקהכימיתוביולוגית, מכוןויצמןלמדע ד"ר מיכל בר אשר סיגל, המחלקהלמחשבתישראל, אוניברסיטתבן–גוריוןבנגב פרופ' עמית ברנשטיין, החוגלפסיכולוגיה, אוניברסיטתחיפה פרופ' אילת ברעם צברי, הפקולטהלחינוךלמדעוטכנולוגיה, הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל ד"ר נטשה גורדינסקי, החוגלספרותעבריתוהשוואתית, אוניברסיטתחיפה פרופ' אורן גזל אייל, הפקולטהלמשפטים, אוניברסיטתחיפה פרופ' תמי גיגר, הפקולטהלרפואה, אוניברסיטתתלאביב פרופ' נירית דודוביץ, המחלקהלפיזיקהשלמערכותמורכבות, מכוןויצמןלמדע ד"ר ספי הנדלר, הפקולטהלאמנויות, אוניברסיטתתלאביב פרופ' תומר וולנסקי, ביתהספרלפיזיקהולאסטרונומיהעלשםסקלר, אוניברסיטתתלאביב ד"ר קרן וינשל, הפקולטהלמשפטים, האוניברסיטההעבריתבירושלים ד"ר אודי זומר, החוגלמדעהמדינה, אוניברסיטתתלאביב פרופ' מונא חורי כסאברי, ביתהספרלעבודהסוציאליתולרווחהחברתית, האוניברסיטההעבריתבירושלים פרופ' ערן יהב, הפקולטהלמדעיהמחשב, הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל פרופ' רון מילוא, המחלקהלמדעיהצמחוהסביבה, מכוןויצמןלמדע פרופ' דן פאר, המחלקהלביולוגיהשלהתאואימונולוגיה, אוניברסיטתתלאביב פרופ' יובל פלדמן, הפקולטהלמשפטים, אוניברסיטתבר–אילן פרופ' אבי צדוק, הפקולטהלהנדסה, אוניברסיטתבר–אילן פרופ' תמר ציגלר, המחלקהלמתמטיקה, האוניברסיטההעבריתבירושלים פרופ' ליאת קוזמא, החוגללימודיהאסלאםוהמזרחהתיכון, האוניברסיטההעבריתבירושלים פרופ' מאיה שולדינר, המחלקהלגנטיקהמולקולרית, מכוןויצמןלמדע ד"ר יעל שטרנהל, החוגלהיסטוריה, אוניברסיטתתלאביב פרופ' מיכל שרון, המחלקהלמדעיםביומולקולריים, מכוןויצמןלמדע עוד על אודות ״האקדמיה הישראלית הצעירה״ אפשר לקרוא באתר www.young.academy.ac.il 129 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 7.2>מרכז הקשר לחוקרים ישראלים מרכז הקשר נועד לסייע לחוקרים ישראלים העובדים או לומדים בחו"ל לקשור קשרים ולמצוא משרה הולמת בישראל כדי שיוכלו לחזור ארצה ולהשתלב בקהילה המדעית הישראלית. מרכז הקשר מסייע גם למדענים עולים להיקלט במחקר ובהוראה בישראל. המרכז מטפל בחוקרים מכל תחומי הדעת האקדמיים, ובכללם מדעי הרוח והחברה. בין היתר פועל המרכז להביא לפני מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות את הצרכים והקשיים שעימם מתמודדים החוקרים. כיום רשומים במאגר מרכז הקשר יותר מ 3,500 חוקרים וחוקרות, מרביתם חיים בחו"ל ומעוניינים לשוב לישראל, ומקצתם רשומים במאגר לצורך שמירה על קשר. כ 75% מהרשומים במאגר הם בעלי תואר PhD וכ 20% הם דוקטורנטים. שליש מהחוקרים במאגר הם מתחומי מדעי החיים והרפואה, שליש מתחומי המדעים המדויקים ומדעי ההנדסה, ושליש - מתחומי מדעי הרוח והחברה. זו עתודת הסגל האקדמי במערכת המחקר בישראל! מאז הקמתו במאי 2007 עד סוף שנת 2017 סייע מרכז הקשר ל 857 חוקרים וחוקרות למצוא תעסוקה באוניברסיטאות,ולרביםנוספיםבמסגרותשונות-מכללותאקדמיות,מכונימחקר,משרדיממשלהוהתעשייה. בשנה האחרונה בלבד השתלבו בסיוע מרכז הקשר 119 חוקרים וחוקרות במשרות באוניברסיטאות, מהם 54 כחברי סגל ו 65 כבתר דוקטורנטים. בשנת 2017 פרסם המרכז 307 משרות, ובהן 209 משרות באוניברסיטאות והשארבמכללותובמכוניהמחקר.יותר מ 50% מהמשרות באוניברסיטאות אוישו בסיוע מרכז הקשר. בכל שנה, בעת חופשת החורף בחו"ל, חוקרים ישראלים מחפשי עבודה מגיעים ארצה כדי להתראיין למשרות בישראל. מרכז הקשר מנצל הזדמנות זו לקיים בבית האקדמיה כינוס שנתי ויריד תעסוקה, ובו נפגשים החוקרים עם נציגי המוסדות להשכלה גבוהה, חברות היי טק וביוטק ועם גורמים ציבוריים המטפלים בהשבת אקדמאים. לכינוסולירידמגיעיםגםחוקריםשכברחזרוארצהועודלאמצאומשרותמתאימות. השנה התקיים הכינוס השנתי השמיני של מרכז הקשר. המרצה האורח היה ד"ר יוסי ורדי, ממובילי תחום המרשתת וחברות ההזנק בישראל. בהרצאתו הוא דיבר על תרומת האקדמיה לתעשייה בישראל. פאנל בהנחיית פרופ' מוטי שגב, בהשתתפות יוסי ורדי וחוקרים שנקלטו בחזרה בישראל באוניברסיטאות שונות 130 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה חבר האקדמיה פרופ' מוטי שגב מהטכניון, שחזר לישראל לאחר משרת פרופסור באוניברסיטת פרינסטון, הרצה על "להיות מדען בישראל". חבר האקדמיה הצעירה הישראלית פרופ' רועי קישוני הרצה על המעבר ממשרת פרופסור בהרוורד למשרת פרופסור בטכניון. לאחר מכן התקיים פאנל בהשתתפות חוקרים שחזרו למגוון משרות מחקר באוניברסיטאות. הם נתנו עצות מעשיות לחוקרים שיוצאים להשתלמות בתר דוקטורט בחו"ל ולאלו המתכננים את חזרתם ארצה. לפני המפגש התקיים יריד התעסוקה השנתי, והשתתפו בו 45 מוסדות מחקר באקדמיה ובתעשייה וגופים לאומיים המסייעים בקליטה. ירידי התעסוקה הם הזדמנות נדירה לחוקרים מבקשי משרות להיפגש עם נציגי המוסדות והחברות פגישות אישיות ובמקום אחד במרוכז, להציג את עצמם ולקבל תשובות על שאלותיהם האישיות. במהלך השנים הוכיחו ירידי התעסוקה את יעילותם בקשירת קשרים, בשבירת הקרח ובהנעת תהליכים, שפעמים רבות תורמים לקליטה מוצלחת במקומות העבודה. יריד התעסוקה באקדמיה למדעים אמצעי נוסף ליצירת קשרים ולמציאת משרות סגל שיאפשרו את החזרה ארצה הוא הבאת חוקרים צעירים מצטיינים להצגת עבודתם בכינוסים מדעיים בישראל. בכינוסים ניתנת להם ההזדמנות לחשוף את מחקרם ופועלם המדעי, לקשור קשרים אישיים ולהתראיין למשרות. בשנת 2014 הביא מרכז הקשר עשרים חוקרים לכינוס אילנית במדעי החיים, וכולם נקלטו בארץ במשרות באקדמיה ובתעשייה. לאור ההצלחה הגדולה הביא מרכז הקשר 17 חוקרים נוספים לכינוס אילנית בשנת 2017. מרכז הקשר פעל גם להבאת שמונה חוקרים ישראלים השוהים בחו"ל להכשרת הבתר דוקטורט שלהם לקונגרס FEBS Societies( Biochemical European of Federation) למדעי החיים שהתקיים בספטמבר 2017בירושלים. מרכז הקשר דואג לעלויות הבאת החוקרים הצעירים ושהייתם בארץ. במסגרת קונגרס FEBS קיים מרכז הקשר מפגש מיוחד בהשתתפות דקנים ויושבי ראש ועדות חיפוש בתחומים מדעי החיים והרפואה של כל אוניברסיטאות המחקר. במושב שהתקיים במפגש השתתפו כארבעים צעירים - חוקרים ישראלים ועולים חדשים. בת שבע שור, מנהלת מרכז הקשר, הסבירה בו על היתרונות בהרשמה למרכז הקשר, ומוניקה לב כהן, מנכ"לית ארגון Abroad Science, סיפרה על יתרונות ההרשמה לארגון בזמן ההשתלמות בחו"ל. לאחר מכן התקיים פאנל של נציגי המוסדות, ובו הם תיארו את הליך הקבלה לסגל המוסדות והציגו היבטים מועילים להגשת המועמדות. 131 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים השנה שודרג אתר מרכז הקשר, ובאמצעותו מעודכנים החוקרים עדכון שוטף במידע על משרות בתחומי המחקר שלהם דרך לוחות מודעות אישיים המותאמים להם לפי התחומים האקדמיים שבהם הם נרשמו, נוסף על לוח המשרות הכללי שמופיע באתר. האתר מספק לחוקרים מידע כללי ושימושי. עוד הועלו לאתר מרכז הקשר סיפורי הצלחה נוספים של חוקרים שנקלטו בארץ באקדמיה ובתעשייה. ניסיונם החיובי משמש עידוד רב למחפשי העבודה. חלוקה מגדרית של הנקלטים במוסדות האקדמיים בשנת הפעילות 2017 100% 90% 17 30 80% )32%( )46%( 70% 60% 50% 40% 37 35 30% )68%( )54%( 20% 10% חבריסגל בתר†דוקטורנטים גברים נשים חברי סגל ובתר דוקטורנטים שנקלטו במוסדות אקדמיים בשנת 2017 40 35 30 25 20 9 23 15 9 10 7 8 5 9 12 5 9 5 13 10 מכוןויצמן הטכניון אוניברסיטת אוניברסיטת אוניברסיטת אוניברסיטת האוניברסיטה למדע חיפה בן†גוריוןבנגב בר†אילן תלאביב העבריתבירושלים סגל בתר†דוקטורנטים 132 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה 7.3>היזמהלמחקריישומיבחינוך הסכם תלת־שנתי עם משרד החינוך וקרן יד הנדיב ביולי 2017 הוחלט על שיתוף פעולה מתמשך בין משרד החינוך, לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולקרן יד הנדיב. החלטה זו מבססת את תפקידה של היזמה למחקר יישומי בחינוך כמי שמעמידה לרשות מקבלי ההחלטות בחינוך ידע מדעי עדכני ומבוקר. ידע כזה חיוני לגיבוש מושכל של מדיניות ולתכנון מיטבי של התערבויות לשיפור הישגי החינוך בישראל. במסגרת שיתוף הפעולה הוגדרו שלושה ערוצי פעילות מרכזיים: ועדות מומחים (קונצנזוס), קבוצות עבודה ופעילות להנגשת ידע מחקרי־יישומי. בעקבות שיתוף הפעולה גדל היקף הפעילות ביזמה, ועימו התרחב גם כוח האדם ונוספו שלושה אנשי צוות חדשים: שתי מרכזות אקדמיות וחוקר. כמו כן הפך משרד החינוך למממן העיקרי של היזמה. ד"ר אביטל דרמון פרשה לגמלאות וד"ר תמי חלמיש אייזנמן מונתה למנהלת השנהסיימהד"ראביטלדרמוןאתתפקידהכמנהלתהיזמהופרשהלגמלאות.ד"רדרמוןייסדהאתהיזמהבשנת 2003 ומאז עמדה בראשה. משנת 2010 היזמה פועלת כיחידה של האקדמיה הלאומית למדעים, ועל פי התיקון לחוק האקדמיה היא מנהלת את פעולות הייעוץ שהאקדמיה נותנת בתחום החינוך לממשלה ולרשויות שונות. ד"ר תמי חלמיש־אייזנמן נבחרה לנהל את היזמה והחלה את עבודתה בחודש ספטמבר 2017. קודם לכן היא נמנתה עם מייסדי קרן טראמפ והובילה את תוכניות הקרן, המתמקדות בקידום לימודי המתמטיקה והמדעים באמצעות השקעה באיכות ההוראה. בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2017 הוחל ביזמה תהליך פנים־ארגוני שמטרתו הייתה לעדכן את החזון והאסטרטגיה של היזמה ולהגדיר יעדים לשנת 2018. בתהליך זה חודדה החשיבות של ראיית מערכת החינוך כמרחב עשיר בגורמים המשפיעים זה על זה (משרד החינוך, מנהלי בתי ספר, ארגוני המגזר השלישי, יזמים חינוכיים ועוד). מראייה זו נגזרו שני יעדים אסטרטגיים - חיזוק קשרים ויצירת שיתופי פעולה חדשים עם גורמים שונים במערכת החינוך מתוך הפצה והנגשה של ידע ותוצרים לקהלים שונים, וכן ביסוס הרלוונטיות של היזמה כגוף מייעץ ותומך בקבלת החלטות בשדה החינוך. בשל התרחבות היזמה הודגש הצורך להגדיר את ערוצי הפעילות ולהבחין ביניהם ביתר חדות, כפי שיפורט להלן. פעילויות היזמה ועדות מומחים (קונצנזוס) ועדות המומחים עוסקות באתגרים סבוכים ומתמקדות בסוגיות מהותיות המעסיקות את מערכת החינוך דרך קבע. הנחת היסוד בתהליך הלמידה של הוועדות היא שלא ניתן לספק לסוגיות אלו מענה הרמטי, ובמקום זאת יש לגבש מענה מורכב המחייב הבנה עשירה ומעמיקה של המערכת. אי לכך, כל אחת מוועדות המומחים 133 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים דיסציפלינות ממגוון חוקרים מכעשרה מורכבת ותפקידים, העוסקים בהיבטים שונים ומאירים צדדים שונים של הנושא הנבחן. ועדות המומחים פועלות בשיתוף עם הגופים המזמינים במשרד החינוך אך מקפידות על האוטונומיה והחופש האקדמי שלהן. לאחר כשלושים חודשי עבודה הוועדות מגישות לגופים הרלוונטיים במערכת החינוך דוח המציג תמונת מצב ועדת מומחים - 30חודשים. מורכבתועדכניתשלהנושא,מסקנותוהמלצותיישומיות. תוצר: תמונת מצב, מחקרים והמלצות למדיניות. כיום פועלות ביזמה שלוש ועדות מומחים; שלושתן החלו לפעול בשנה האחרונה: הוועדה לניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה (של מורים) במערכת החינוך בראשות פרופ' מריו מיקולינסר פיתוח מקצועי איכותי בתחום החינוך וההוראה חיוני בשל האינטרס הציבורי בחינוך מיטבי וכן בשל הידע המצטבר במחקר על הקשר החזק בין איכות ההוראה להישגי התלמידים בכל המדדים. הוועדה מתמקדת בכמה סוגיות מרכזיות, כגון מערכות מתוך מפגש לימודי של הוועדה תמריצים נהוגות והמדדים להצלחתן, כלים להערכה, היחסביןפיתוחאישילפיתוחמקצועי,הדרכהכסוגשלפיתוחמקצועיוכןהאיזוןביןהתמקצעותדיסציפלינרית לגנרית. עד כה קיימה הוועדה פגישות אישיות עם גורמים במשרד החינוך ושלושה מפגשים לימודיים רחבים: המפגש הראשון עסק בשרשרת הפיתוח המקצועי וההדרכה במשרד החינוך; המפגש השני התמקד ברשויות מקומיות, ברשתות חינוכיות ובארגוני המגזר השלישי; במפגש השלישי הוצגו תוכניות ומודלים של פיתוח מקצועי בהוראה ובתחומי עיסוק אחרים. בתקופה הקרובה תפעל הוועדה לשמיעת ה"שטח" - ללמידה מחוויותיהםומניסיונםשלמוריםומנהליםבנושא.המסמךהמסכםצפוילהתפרסםבקיץ-סתיו2019. הוועדה להתאמת תוכניות הלימודים וחומרי לימוד למאה העשרים ואחת בראשות פרופ' ענת זוהר המאה העשרים ואחת מתאפיינת בשינויים מהירים בתחומי חיים רבים, ובהם שינויים טכנולוגיים ושינויים בדרישות מּבֹוגְרי מערכות החינוך במדינות המערב. הציפייה ממערכת החינוך משתנה בהתאם: מציפייה להנגשת ידע שחשיבותו מוסכמת - לציפייה לטיפוח אזרחים שיהיו מסוגלים לפעול באופן מיטבי, בשבילם ובשביל החברה, מתוך התמודדות עם תנאים המשתנים במהירות. מטרת הוועדה היא לבחון מה ניתן ללמוד מהמחקר שנעשה ומהניסיון המעשי על התאמת חומרי לימוד של תוכנית הלימודים הממלכתית ושל תוכניותהלימודיםבמקצועותהשוניםלתנאיםהמשתניםשלהמאההעשריםואחת. 134 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה עדכהקיימההוועדהשלושהמפגשיםלימודיים:המפגשהראשוןעסקבידעעדכניעללמידהוהוראהמההיבטיםשל מדעי המוח ורכישת שפה וחינוך; המפגש השני עסק במגמות עכשוויות ועתידיות בכלכלה ובחברה בישראל; המפגש השלישיעסקבתוכניותלימודיםבחברהמרובתמרכזיםתרבותיים.המסמךהמסכםצפוילהתפרסםבקיץ2019. הוועדה לטיפוח מיומנויות חברתיות־רגשיות במערכת החינוך בראשות פרופ' רמי בנבנישתי טיפוחשלמיומנויותחברתיות־רגשיות SEL() נחשבכיוםנדבךחשובובלתינפרדמתהליכיחינוךולמידה,בין השאר בשל התפתחויות טכנולוגיות מואצות ושינויים תרבותיים וחברתיים המאפיינים את המאה העשרים ואחת. הקניית מיומנויות אלה ורכישתן אמורות להשתקף בשיפור הישגים לימודיים, בתפקוד חברתי חיובי, ביכולת הסתגלות למצבים מורכבים ובהפחתת בעיות התנהגות ומצוקה רגשית. הוועדה עוסקת בכמה סוגיות מרכזיות: מהן המוטיבציות העיקריות לטיפוח מיומנויות חברתיות־רגשיות בארץ ובעולם? מהן ההשלכות האפשריות של למידת מיומנויות? אילו התאמות נעשות לשכבות הגיל השונות ולקבוצות חברתיות ותרבותיות? האם יש לבחור את המיומנויות החברתיות והרגשיות שעל מערכת החינוך לקדם ולטפח? ואם כן - כיצד ניתן לעשות זאת? אילו שיטות הוראה נמצאו מועילות לטיפוח מיומנויות אלו? עד כה התקיימו שני מפגשים של הוועדה, ובהם נדונו הסוגיות המרכזיות שבהן תתמקד הוועדה. במפגשים אלה השתתפו גם נציגים של הגופים המזמינים במשרד החינוך. המסמך המסכם צפוי להתפרסם באביב .2020 קבוצות עבודה קבוצות העבודה מוקמות לשם גיבוש תוצר קונקרטי הנדרש לקביעת מדיניות או מימושה, למשל מדד, כלי הערכה או יום עיון. קבוצות אלו משלבות אנשי מטה ושטח במשרד החינוך עם חוקרים המתמחים בנושא. בתהליך הנמשך בדרך כלל 15-8 חודשים החוקרים מציגים נקודת מבט תאורטית וביסוס מחקרי התורמים לפיתוח התוצר המבוקש, ואנשי המטה והשטח מציגים את נקודת המבט היישומית ומציפים קבוצת עבודה ולמידה - 14-8חודשים. את האילוצים הקיימים. מתוך דיון התוצר נבנה במשותף. תוצר ישומי: מדד, כלי, תוכנית לימודים כנס וכדומה. כיום פועלת במסגרת היזמה קבוצת עבודה אחת שהוקמה לצורך פיתוח נוסחה מיטבית של מדד גיוון חברתי־ כלכלי (אינטגרציה) בבתי ספר בישראל. עד כה ערכה הקבוצה שני מפגשים בהרכב מלא ושלושה מפגשים בהרכב מצומצם. במפגשים נבחנו נוסחאות שונות של מדד הגיוון החברתי־כלכלי וכן האפשרויות לבחירת הנתונים שעליהם יוחלו הנוסחאות הללו (השתכרות הורים, השכלת ההורה המשכיל ביותר, מדד הטיפוח של משרד החינוך וכדומה). כמו כן נבחנו האפשרויות לשיתופי פעולה עם מהלכים דומים המתקיימים בתוך משרד החינוך ומחוצה לו. לבסוף נבחרו שתי נוסחאות, ועליהן יבוצעו סימולציות אגב שימוש בנתוני משרד החינוך כדי לבחון את התוקף ואת המהימנות של המדד המוצע. 135 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הנגשת ידע מחקרי־יישומי תומך־מדיניות בערוץ פעולה זה היזמה מתמודדת עם אתגר קונקרטי שקיימים בעניינו דרכי פעולה וידע בארץ ובעולם. את העבודה מזמינים בעל תפקיד (מנכ"ל למשל) או אגף מסוים במשרד החינוך לפי צורך נקודתי. בהמשך, גם בעלי עניין מחוץ למשרד החינוך יוכלו להזמין פעילות מסוג זה. חוקר מטעם היזמה מבצע את תהליך הלמידה בהתייעצות הנגשתידעמחקרי†יישומיתומך†מדיניות-4-3חודשים. עם גורמים רלוונטיים ובשמירה על קשר עם הגורם המזמין. תוצר: מסמך מותאם אישית לצרכים של מפתח תוכנית עבודה או מהלך התערבותי. כל תהליך מלווה בסמכות אקדמית של חוקר מלווה. לערוץ הפעילות החדש מוקמת בימים אלו ועדה מלווה בראשות פרופ' נח לוין אפשטיין, חבר ועדת ההיגוי של היזמה. תפקידיה העיקריים של הוועדה הם לתמוך בפיתוח תורת העבודה של התחום ומנגנוני הבקרה המקצועיים בו, ליצור קשר עם חוקרים מובילים בארץ ובעולם ולהגיב מעת לעת על התוצרים. התוצר הוא מסמך קצר, המותאם לצורכי המזמין, לפעולות ולהחלטות העומדות לפתחו. המסמך מציג תמונת מצב מחקרית או השוואת מדיניות הנהוגה בעולם בסוגיה הנדונה. מסמך כזה מאפשר דיון מושכל בסוגיה ממוקדת וקבלת החלטות קונקרטיות בטווח הקרוב. נכון לעכשיו היזמה פועלת בערוץ זה בסוגיות מגוונות, כגון הדרך היעילה להפעיל עבודות חקר רב־תחומיות בצוותים במקצועות הטכנולוגיה; שילוב מחוננים בכיתה הטרוגנית (הכשרת מורים להוראה דיפרנציאלית, קוריקולום אפשרי); השוואה בין תוכניות לימודים בביולוגיה; ניהול יעיל ומערכות בקרה על מורי מורים; הפעלה יעילה של תומכי הוראה בכיתות לצד מורים. לצד הפעילויות בשלושת הערוצים שתוארו ערכה היזמה בשנה החולפת כמה אירועי למידה עם מומחים מחו"ל בנושא טיפוח קשרים יעילים בין אנשי מחקר, מדיניות ופרקטיקה וכן בתחומי התוכן הרלוונטיים לפעילויות היזמה. במפגשים אלו השתתפו חוקרים, אנשי מטה ואנשי שטח במשרד החינוך ונציגי ארגונים מהמגזר השלישי ומקרנות פילנתרופיות. מפגשים אלו תורמים לביסוס הרלוונטיות של היזמה למגוון גורמים הפועלים במערכת החינוך. מפגש עם פרופ' לי שולמן Shulman( Lee )Prof. - במסגרת עבודת הוועדה לניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה במערכת החינוך נערך מפגש לימודי עם פרופ' (אמריטוס) לי שולמן מאוניברסיטת סטנפורד, מהחוקרים המובילים בעולם בתחום למידה מקצועית של מורים. במפגש זה, שבו השתתפו גם אנשי המקצוע המופקדים על תחום הפיתוח המקצועי וההדרכה במשרד החינוך, למדה הוועדה מניסיונו המחקרי והמעשי של פרופ' שולמן על אודות טיוב הפיתוח המקצועי באמצעות קביעת סטנדרטים והסמכה, וכן על אודות פוטנציאל הלמידה על פיתוח מקצועי ממדינות זרות וממקצועות אחרים. 136 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה מפגש עם פרופ' מייקל פויאר Feuer( Michael )Prof. - במסגרת העיסוק בשאלות של יחסי הגומלין בין המחקר למדיניות בתחום החינוך נערך מפגש למידה משותף לנציגי שלוש ועדות המומחים עם פרופ' מייקל פויאר, דֵקן בית הספר לחינוך באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון וחבר ועדת ההיגוי של היזמה. המפגש עסק בפוטנציאל ובאופני ההשפעה ההדדית של מחקר ופילנתרופיה על קביעת מדיניות בכלל ובתחום החינוך בפרט. מפגש עם משלחת מטעם הNIE– Singapore( Education of Institute )National - מערכת החינוך בסינגפור נחשבת אחת מהמוצלחות בעולם מבחינת הישגי התלמידים בה. במפגש הוצגו מאפייני מערכת החינוך של סינגפור על נקודות החוזק והאתגרים העומדים לפתחה. כמו כן הוצג מערך הלמידה וההתפתחות המקצועית של מורים בסינגפור. במפגש השתתפו נציגי משרד החינוך, חוקרי חינוך ונציגים ממגווןארגוניחינוךמהמגזרהשלישי. חוקרים בNIE–, אנשי משרד החינוך והיזמה הפצת פעילויותיה של היזמה אתר המרשתת החדש של היזמה, שהושק בסוף שנת 2017, מציג לציבור מידע על כל אחת מפעילויות היזמה בהווה ובעבר וכן סיכומים מהמפגשים הלימודיים, פרסומי היזמה וכל סקירות הספרות שליוו את עבודת הוועדות. נוסף על כך, התחלנו לפעול להנגשת ידע ותוצרי עבר של ועדות היזמה לקהלים שונים של אנשי חינוך ומקבלי החלטות בתחום. בין השאר פורסמו מאמרים המסתמכים על פעילות ועדת המומחים בין בית הספר למשפחה: קשרי מורים-"הורים בסביבה משתנה". המאמרים פורסמו במגזין בעל תפוצה רחבה המיועד למורים ולאנשי חינוך. כמו כן הקמנו דף פייסבוק המעדכן בפעילויות היזמה, ואנו מגיבים לאירועים אקטואליים הקשורים בחינוך ומפנים לפעילויות ולתוצרי היזמה בהווה ובעבר. שינויים במצבת כוח אדם פרופ' אלכס לובוצקי הצטרף לוועדת ההיגוי של היזמה, ובה חברים: פרופ' מנחם יערי - יו"ר, אמיר אלשטיין, פרופ' שאול הוכשטיין, פרופ' נח לוין–אפשטיין, פרופ' פאדיה נאסר–אבו אלהיג'א, פרופ' מייקל פויאר, פרופ' יוחנן פרידמן ויהודית שלוי. אנו מברכים את פרופ' לובוצקי על זכייתו בפרס ישראל לשנת 2018 בתחום המתמטיקה. באוקטובר 2017 נערך ערב פרדה והוקרה לכבוד ד"ר אביטל דרמון אשר הקימה ומיצבה את היזמה כגוף מקצועי ונטול פניות, שבכוחו לסייע ולייעץ בתהליכי עיצוב מדיניות חינוכית בישראל. בערב זה בירכו ונשאו דברים פרופ' מנחם יערי, פרופ' מייקל פויאר, גל פישר ופרופ' לי שולמן. 137 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אנו מאחלים הצלחה לחברי הצוות החדשים ביזמה ומודים לחברי הצוות הפורשים: רננה פרזנצ'בסקיאמיר - מרכזת אקדמית של ועדת המומחים לנושא ניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה (של מורים) במערכת החינוך; ד"ר טלי פרידמן - מרכזת אקדמית של ועדת המומחים לנושא טיפוח מיומנויות חברתיות־רגשיות במערכת החינוך; ד"ר עדו ליטמנוביץ - חוקר בתחום הנגשת ידע מחקרי־יישומי; מוריה יזרעאלב - עורכת הפרסומים, שנכנסה לתפקידה עם פרישתה של עדה פלדור לגמלאות; רות ערן - המנהלתהאדמיניסטרטיביתשלהיזמה,שנכנסהלתפקידהעםפרישתושלאוריחרוש. פרטיםנוספיםעלפעולתהיזמהניתןלמצואבאתר: http://education.academy.ac.il/ 7.4>הקרןהלאומיתלמדע בשנות השבעים החליטה ממשלת ישראל להקצות כספים למחקר הבסיסי בישראל על בסיס תחרותי ועל סמך מצוינות מדעית, והטילה על האקדמיה לפעול למימוש התוכנית. לשם כך הקימה האקדמיה את "הזרוע למחקר בסיסי". תקציב הזרוע החדשה, שניהלה האקדמיה, בא ממקורות ממשלתיים באמצעות ות"ת. בשל הגידול הניכר בהיקף פעילותה של הקרן במשך השנים הוחלט על הפיכתה לעמותה עצמאית. בכ"ה באייר תשנ"ה 25( במאי 1995) הוקמה הקרן הלאומית למדע כעמותה ונרשמה כחוק אצל רשם העמותות. בכך שונה מעמדה המשפטי של הקרן, והוחל בהפעלתה כמסגרת ארגונית עצמאית אשר שואבת את סמכותה מהקהילייה המדעית ופועלת לקידום המחקר המדעי הבסיסי. על אף היותה עמותה עצמאית, שומרת הקרן על זיקה חזקה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ביטוי לכך ניתן לראות בשיתוף הפעולה בין הגופים ובכהונת נשיא האקדמיה כיו"ר מועצת הקרן. הקרן הלאומית למדע היא כיום הגוף המרכזי התומך במחקר בסיסי בישראל על סמך מצוינות מדעית בתחומי הדעת השונים ובמגוון רחב של ערוצי תמיכה. מטרת הקרן היא להעריך הצעות למחקר בסיסי בתחומי מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי החיים והרפואה והמדעים המדויקים והטכנולוגיה, ולתמוך בהצעות הנבחרות בדרך של הענקת מענקי מחקר. ההצעות מוערכות ונבחרות בהליך תחרותי, על סמך מצוינות ואיכות מדעית. שיפוטן של מרבית התוכניות נעשה באמצעות תהליך שיפוט דואלי שכולל ועדות מקצועיות וסיקור עמיתים. כ 98% מתקציב הקרן לשנת תשע"ח הם הקצבת ות"ת; שני האחוזים הנותרים באים מתרומות ישירות, מפרסים, מקרנות מיועדות ומקרנות שונות שהאקדמיה מנהלת. 138 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה בשנת תשע״ח פועלת הקרן בתקציב של קרוב ל מיליון ש"ח בכל מסלולי המענקים, ובהם אלה:660– > תוכניות הליבה: תוכניות הממומנות מדי שנה מתקציב הליבה, פתוחות להגשה לכל תחומי הדעת ואינן ממוקדות בנושא מסוים. > תוכניות ייעודיות: תוכניות הממומנות מתקציב תוספתי, מיועדות לקהל חוקרים מסוים או לנושא מסוים, ובדרך כלל מוגבלות בזמן. במסגרתתוכניותהליבהמממנתהקרן1,968מענקימחקראישייםבאוניברסיטאותובמוסדותמחקראחרים,6 מוקדימחקרו 25מענקימחקרבתוכניתביכורה.כמוכןתומכתהקרןבמסגרתזוברכישתציודמחקרימתקדם באוניברסיטאות,בהוצאהלאורשלספריםבתחומימדעיהרוחוכןבקיוםסדנאותמחקרבין לאומיות. נוסף על תוכניות ליבה אלה מפעילה הקרן גם תוכניות ייעודיות לקידום המחקר בתחומים ספציפיים, או שמיועדות לקבוצות אוכלוסייה מסוימות של חוקרים: > תוכנית מורשה למחקר ביו רפואי - מופעלת בשיתוף קרן מורשה Fund( Heritage Legacy) ותורמים ישראלים לעידודו ולחיזוקו של המחקר הבסיסי והקליני בתחומים של מחלות ניווניות של מערכת העצבים והפרעות גנטיות. > מענקי מחקר לרופאים חוקרים בבתי החולים. > תוכנית לעידוד מחקר בתחום תחליפי נפט לתחבורה. > תוכנית למלגות השתלמות בתר דוקטורט במדעי החברה. > תוכנית להשתתפות בנגישות לתשתיות המרכז לרפואה מותאמת אישית. > תוכנית למרכזי מצוינות ללמידה משמעותית. > תוכנית מרכזי המצוינות I-CORE - פרי יוזמת הוות"ת וממשלת ישראל, תוכנית המשלבת חיזוק של מצוינות מחקרית, הקמת תשתיות מחקר חיוניות וקליטת מדענים חדשים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. התקציב הכולל לתוכנית הוא 1.35 מיליארד ש"ח. במסגרת שני מחזורי ההגשה אושרו 16 מרכזים, ועד כה נקלטו בהם 94 חוקרים חדשים. המרכזים יזמו מספר רב של כינוסים בין לאומיים, סדנאות וקורסי קיץ המיועדים לתלמידי מחקר מהארץ ומחו"ל ותמכו באלה. > זה מכבר הרחיבה הקרן את פעילותה הבין לאומית, והיא משתפת פעולה עם קרנות מחקר שונות לקידום פעילות מדעית משותפת בין חוקרים ישראלים לבין חוקרים מחו"ל. בקרנות אלו נכללות הקרן הלאומית למדעי הטבע בסין NSFC( – China of Foundation Science Natural National), מועצת המענקים האוניברסיטאית בהודו UGC( – Commission Grants University), המכון הקנדי לחקר הבריאות, המרכז הבין לאומי למחקר ופיתוח בקנדה וקרן עזריאלי CIHR( – Foundation Azrieli the and ),IDRC הקרןהלאומיתלמחקרבסינגפורNRF(),האגודההיפניתלקידוםהמדעJSPS()ומכוןברודInstitute().Broad > הקרן שותפה ב GRC Council( Research Global), והיא פעילה בהנהגה האירופית האזורית של הארגוןלצד Europe .Science פרטים נוספים על פעולת הקרן הלאומית למדע מובאים בדוח השנתי של הקרן לשנת תשע"ח ובאתר הקרן: www.isf.org.il 139 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 7.5>תל"מ-הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח מטרות פורום תל"מ לתאם בין הגופים המרכיבים אותו בנושאי מחקר ופיתוח, לקיים התייעצויות, לאגם משאבים מתקציבי הגופים האלה ולקבוע אחריות ביצוע של אחד או יותר מגופי הפורום בנוגע לקידום תשתיות מחקר ופיתוח לאומיות. הפורום הוקם ביוזמת האקדמיה בשלהי שנת תשנ"ז 1997(), והוא פועל בסיוע השירותים המִנהליים של הרשות לחדשנות. בפורום שותפים יו"ר ות"ת במועצה להשכלה גבוהה, המדען הראשי במשרד הכלכלה, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ונציג האקדמיה, המשמש יו"ר הפורום - לשעבר נשיאת האקדמיה פרופ' רות ארנון (היו"רהמייסדשלהפורוםהואפרופ'יעקבזיו).בתקופההקרובהיחליףפרופ'שמעוןאולמןאתפרופ'ארנון. ערוצי התמיכה במחקר ופיתוח (מו"פ) ממקורות לאומיים בישראל קיימים בעיקר במסגרות אלה: 1. מחקר בסיסי איכותי המנוהל ומתוקצב על יסוד עקרונות תחרותיים 2. מו"פ מגזרי (חקלאות, תעשייה, ביטחון ועוד) המנוהל ומתוקצב על יסוד צרכים וצפי ליישומים מוגדרים השותפים בתל"מ סבורים כי מלבד ערוצים אלה יש צורך לתמוך מעת לעת בהקמת תשתיות מו"פ בתחומים שונים. לעיתים תשתיות מו"פ אלה אינן נופלות בתחום אחריותו הבלעדית של אחד מגורמי התמיכה במו"פ. בחינה מקצועית של ההצעות והדרכים להקמת תשתיות לאומיות כאלה נעשית אפוא בפורום תל"מ, שממליץ גם על דרך האיגום התקציבי המתאימה מתוך תקציבי מרכיבי הפורום (וגופים מעוניינים אחרים) וכן על הגופים שיהיו אחראים לביצוע ולבקרה במסגרת התקציבית שנקבעה. עם השנים החליט פורום תל"מ על איגום משאבים וביצוע מיזמים מדעיים וטכנולוגיים בהיקף כולל של מאות מיליוני דולרים. ואלה המיזמים העיקריים: 1. השתתפות שנתית של ישראל במתקן הסינכרוטרון האירופי )ESRF( - בהיקף כולל של 10 מיליון דולר 2. מיזם אינטרנט 2 (תקשורת רחבת פס מהדור השני) - בהיקף של 38 מיליון דולר 3. מאיץ חלקיקים במרכז למחקר גרעיני שורק )SARAF( - בהיקף של 25 מיליון דולר 4. רכישת ציוד כבד למחקרים בננוטכנולוגיה - בהיקף של 11 מיליון דולר 5. הקמת מרכז מחקר לננוטכנולוגיה בטכניון - בהיקף של 78 מיליון דולר 6. הקמת מרכזי מו"פ לננוטכנולוגיה ולננו–מדע בעוד חמש אוניברסיטאות מחקר - בהיקף כולל של 142.5 מיליון דולר 7. הקמת מרכזי ציוד לשירות המו"פ הביוטכנולוגי - בעלות של 10 מיליון דולר 8 הקמת תשתית לרשת "גריד" לאומית (למינוף משאבי המִחשוב). - בעלות של 2.6 מיליון דולר 9. רכישת ציוד למו"פ בתאי גזע - בעלות של 10 מיליון דולר 10. הקמת מאגר/בנק רקמות לאומי - בעלות של 8.9 מיליון דולר 11. פוטוניקה מתקדמת - בעלות של 56 מיליון דולר 12. חקר המוח - בעלות של 25 מיליון דולר 140 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה בשנים האחרונות פעלו שתי ועדות בדיקה מקצועיות: הראשונה - לבדיקת הצעת ות״ת בדבר הצורך והאפשרות להקים תשתית לעכברים מהונדסים גנטית, בראשות פרופ׳ אהרן צ'חנובר; השנייה - לבדיקת הצעת המדען הראשי במשרד הכלכלה בדבר הצורך והאפשרות להקים מאגר גנומי/קליני, בראשות פרופ׳ מישל רבל. לאחר בדיקתן הגישו הוועדות את מסקנותיהן והצעות: ההצעה הראשונה - של ות"ת - לא אושרה בשל אי–התאמה לאינטרסים של חברי הפורום, והיא מטופלת כיום במסגרת ות"ת; ההצעה השנייה - של המדען הראשי במשרד הכלכלה אושרה עקרונית. בימים הקרובים מתכוונים חברי הפורום לחתום על הסכם בין–- משרדי לשיתוף פעולה בנושא זה. על פי התכנון, המאגר יוקם בעלות של כ67– מיליון דולר, במסגרת מיזם "פסיפס" לרפואה מותאמת אישית, בהשתתפותם של משרד הבריאות והמשרד לשוויון חברתי. ערב הבאת דוח זה לדפוס החליט הפורום להקים ועדת בדיקה מדעית טכנולוגית נוספת, לבחינת הצעת ות"ת להקמת תשתית למדע וטכנולוגיה קוונטיים. 141 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 142 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 8 הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה 143 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 143 דין וחשבון שנתי >תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשערפרקזה: שער הכניסה לאקדמיה, מכיוון רחבת ון ליר 144 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 8 הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה במסגרת תפקידה המוגדר בחוק - “לטפח ולקדם פעילות מדעית“ - האקדמיה עורכת בביתה הרצאות, כינוסים וימי עיון. אירועים רבים פתוחים לקהל הרחב. (בפרק זה מצוינים האירועים שהתקיימו בבית האקדמיה בחודשים מאי -2017אמצע יוני )2018 א'בטבתתשע"ח19(בדצמבר)2017 האספה הכללית הפתוחה תשע“ח טקס הצטרפותם של החברים החדשים לאקדמיה והרצאותיהם פרופ'יונינהאלדר שחזור מידע אבוד בעולם דיגיטלי פרופ'רוניאלנבלום שבריריות: קריסה, שפע והגילוי מחדש של שינויי האקלים פרופ'זליגאשחר הכוונת מערכת החיסון לדחייה ולחיסול סלקטיבי של סרטן פרופ'אילבנבנישתי על חובתה של המדינה להתחשב בזרים פרופ'יעקבכדורי המדרש לפני חז"ל: מבט חטוף בפרשנות המקרא הקדומה פרופ'אנדרופלקס אבירי הפולמוס ונושאי כליהם בשדה הקרב של הפרשנות הקונפוציאנית מימין:פרופ'דודהראל,פרופ'אנדרופלקס,פרופ'זליגאשחר,פרופ'יונינהאלדר,פרופ'רוניאלנבלום,פרופ'יעקבכדורי,פרופ'יצחקאנגלרד, פרופ' איל בנבנישתי, פרופ' יוסף קפלן ופרופ' נילי כהן 145 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כינוסים וימי עיון י"ג-ט"ובאיירתשע״ז11-9(במאי)2017 סדנה דו־לאומית ישראל-איטליה Arabic Language and Islamic Heritage: Historical Background and Contemporary משתתפי הכינוס המשותף לאקדמיה עם החברה המלכותית הבריטית Perspectives בנושא פרטיות וטכנולוגיה חברי הוועדה המארגנת: פרופ' מאיר חטינה, ד"ר מירה י"ב-י"גבמרחשווןתשע"ח2-1(בנובמבר)2017 צורף, פרופ' איתן קולברג, פרופ' גבריאל רוזנבאום, מאה שנה להצהרת בלפור Prof. Carmela Baffioni, Prof. Giuseppe Cecere, Prof.GiulianoLancioni ברכות: פרופ' נילי כהן בהשתתפות: פרופ' אהרון גבע קלינברגר, פרופ' מאיר יושבי ראש: פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' שולמית וולקוב, חטינה, פרופ' יצחק חסון, פרופ' אלה לנדאו טסרון, פרופ' בילי מלמן, פרופ' אריאל פורת ד"ר מירה צורף, פרופ' איתן קולברג, פרופ' גבריאל בהשתתפות: פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' איל בנבנישתי, רוזנבאום, ד"ר שלומית שרייבום שבטיאל, Prof. פרופ' דניאל גוטוויין, פרופ' גדליה סטרומזה, פרופ' אלי Carmela Baffioni, Prof. Giuseppe Cecere, פודה Ozel, Soli Prof. Gribetz, Jonathan Prof. Prof. Cristina D’Ancona, Dr. Manuela Giolfo, Prof. Susan G. Pedersen Dr. Mattia Guidetti, Prof. Giuliano Lancioni ה'-ו'במרחשווןתשע"ח26-25(באוקטובר)2017 השקת סדרת הסימפוזיונים לזכרו של סר ראלף קון בנושא מדע, טכנולוגיה ואתיקה כינוס בנושא: Technology Information can How and Privacy Coexist? ברכות: פרופ' נילי כהן, Maxton Julie Dr. יושבי ראש: פרופ' יעקב זיו, פרופ' נילי כהן, פרופ' יוסי פרופ' סוזן פדרסון (מימין) ופרופ' נילי כהן - כינוס בלפור שילה, פרופ' מיכאל רבין, פרופ' זאב תדמור י"בבמרחשווןתשע"ח-ב'בשבטתשע"ח בהשתתפות: פרופ' ניב אחיטוב, פרופ' אלי ביהם, 1(בנובמבר18-2017בינואר)2018 פרופ' מיכאל בירנהק, פרופ' רות גביזון, פרופ' ערן תערוכה: 2017-1917 - מאה שנה להצהרת בלפור דולב, פרופ' שי לביא, פרופ' קטרינה ליג'ט, פרופ' יוסי מטיאס, פרופ' מוני נאור, פרופ' טליה פישר, התערוכה, שהוצגה בבית האקדמיה בשיתוף הספרייה פרופ' שושנה שילה, פרופ' עדי שמיר, פרופ' רון שמיר, הלאומית ויד יצחק בן־צבי, כינסה תעודות היסטוריות Prof. Debi Ashenden, Prof. Mandy Chessell, ופריטים ממגוון סוגים וחומרים המאירים את ההצהרה Prof.AnthonyFinkelstein,Prof.NeilLawrence, על רקע הנסיבות ההיסטוריות שבהן ניתנה ואת Prof.SofiaOlhede,Prof.KarenYeung משמעויותיה מאז ועד עתה. 146 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 8 > הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה ט'-י'בכסלותשע״ח28-27(בנובמבר2017) י"בבכסלותשע"ח30(בנובמבר)2017 סדנה דו־לאומית של האקדמיה הלאומית הישראלית ערב עיון לזכר שלום יעקב אברמוביץ' (מנדלי מוכר למדעים והאקדמיה הלאומית דיי לינצ׳יי (איטליה) ספרים) במלאת מאה שנה לפטירתו Advances in Immunopharmacological Therapy יושבי ראש: פרופ׳ אבנר הולצמן, פרופ׳ נילי כהן, for Cancer and Allergic Diseases פרופ׳ יוסף קפלן ברכות: פרופ' נילי כהן, פרופ' פרנצ'סקה לוי שפר, בהשתתפות: פרופ׳ חיים באר, ד"ר דרור בורשטיין, H.E. Gianluigi Benedetti, Prof. AlbertoQuadro פרופ׳ ישראל ברטל, פרופ׳ אבנר הולצמן, פרופ׳ חוה Curzio,Prof.LorenzoMoretta טורניאנסקי, פרופ׳ יונתן מאיר, פרופ׳ דן מירון חברי הוועדה המארגנת: פרופ' יוסף ירדן, פרופ' פרנצ'סקה לוי שפר, Moretta Lorenzo Prof. י"ח-י"טבכסלותשע"ח7-6(בדצמבר)2017 כינוס בנושא "היהדות ומקורות הנצרות" לציון מאה יושבי ראש: פרופ' רות ארנון, פרופ' איתן יפה נוף, שנים להולדתו של פרופ' דוד פלוסר פרופ' יוסף ירדן, פרופ' ישראל פכט, פרופ' שלומית קצב, Prof. Maurizio Brunori, Prof. Walter יושבי ראש: פרופ׳ ברוריה ביטון אשקלוני, פרופ׳ אסתר Canonica, Prof. Guido Forni חזון, פרופ׳ גדליה סטרומזה, פרופ׳ עודד עיר שי, פרופ' : פרופ' רונית אייזנברג שגיא, פרופ' ינון בן־בהשתתפות מנחם קיסטר, פרופ׳ שאול שקד נריה, פרופ' יוסף ירדן, פרופ' פרנצ'סקה לוי שפר, פרופ' בהשתתפות: ד"ר משה בלידשטיין, פרופ׳ כנה ורמן, עופר מנדלבוים, פרופ' יוסף מקורי, פרופ' חובב נחושתן, פרופ' מארן ניהוף, ד"ר יקיר פז, יוחנן פלוסר, פרופ׳ פרופ' אנג'ל פרוגדור, Canonica Walter ,Prof. מנחם קיסטר, ד"ר סרג' רוזר, Doering Lutz Prof., Prof. Elisabetta Dejana, Prof. Guido Forni, Prof. Paula Fredriksen, Malcolm Lowe, Prof. Antonio Lanzavecchia, Prof. Franco Prof. Loren T. Stuckenbruck, Prof. Frère Locatelli, Prof. Alberto Mantovani, Prof. Olivier-Thomas Venard o.p. Lorenzo Moretta, Prof. Sergio Romagnani, Prof. Angela Santoni ט'בטבתתשע"ח27(בדצמבר)2017 הכינוס השנתי השמיני של מרכז הקשר לחוקרים ישראלים ויריד תעסוקה כינוס מרכז הקשר שם לו למטרה לעודד חוקרים ישראלים לחזור ארצה ולהיקלט באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות, במכוני ובמרכזי מחקר, בתעשייה, במגזר הפרטי ובמשרדי ממשלה בישראל. בכינוס השתתפו ד"ר יוסי ורדי, פרופ׳ נילי כהן, גליה פינצי, פרופ׳ רועי קישוני, פרופ׳ מרדכי (מוטי) שגב וחוקרים שחזרו למגוון תפקידים באוניברסיטאות. ביריד התעסוקה שהתקייםבמסגרתהכינוסהשתתפונציגי45אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות, מכוני מחקר, חברות היי טק וביוטק כינוס ישראל-איטליה בנושא אימונופרמקולוגיה: Quadro Alberto Prof. וגופיםלאומייםהמסייעיםבקליטהבאקדמיה. Curzio, נשיא אקדמיה דיי לינצ'יי, נושא ברכות 147 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משתתפי כינוס האקדמיות הצעירות עם פרופ' עדה יונת כ'בשבטתשע"ח5(בפברואר)2018 כ"ו-כ"זבשבטתשע"ח12-11(בפברואר)2018 הכינוס הרב־תחומי השנתי השלישי במדעי הטבע האקדמיה הצעירה: "מדע וחברה אתגרים וסיכויים"- ובמדעי הרוח - זמן מפגש האקדמיות הצעירות האסייתיות בירושלים דברי פתיחה: פרופ' נילי כהן כינוס האקדמיות הצעירות האסייתיות נערך בירושלים יושבי ראש: פרופ' יורם בילו, פרופ' נעמה גורן ענבר, בהשתתפות חוקרים וחוקרות צעירים מצטיינים ממגוון פרופ' ידין דודאי, פרופ' דוד הראל, פרופ' יעקב קליין, ארצות באסיה - יפן, הודו, טייוואן, תאילנד, קורֵאה, פרופ' שלומית רמון קינן, פרופ' יואל רק סין ועוד. בהשתתפות: פרופ' יהודה באואר, ד"ר מיכל בן־ אורחת הכבוד ונושאת ההרצאה הראשית בכינוס הייתה נפתלי, ד"ר אבישי גל־ים, פרופ' ניר גלעדי, פרופ' פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009 איתי הלוי, פרופ' דון הנדלמן, פרופ' נאוה זיסאפל, וחברת האקדמיה. פרופ' אראלה חוברס, פרופ' אורי חסון, עופר ללוש, ד"ר איילת לנדאו, פרופ' בילי מלמן, John Prof. ה'בניסןתשע"ח21(במרס)2018 מחקר מבוסס־סינכרוטרון - ESRF Hawks, Prof. Christos Papadimitriou, Prof. יום עיון לקראת חידוש ההסכם עם ה ESRF Sacha Stern ברכות: פרופ' נילי כהן כ"זבשבטתשע"ח12(בפברואר)2018 יושבי ראש: פרופ' נעם אדיר, פרופ' יובל גולן, פרופ' כינוס לרגל יום דרווין הבין־לאומי: משה דויטש אבולוציית מוח האדם איך, מתי ומדוע?- בהשתתפות: פרופ' נעם אדיר, פרופ' רועי בק, פרופ' יובל יושב ראש: פרופ׳ יואל רק גולן, פרופ' משה דויטש, פרופ' יואל הירש, פרופ' אמיל בהשתתפות: פרופ׳ נעמה גורן־ענבר, פרופ׳ אראלה זולוטויאבקו, פרופ' יפה זילברשץ, פרופ' ישעיהו טלמון, חוברס, פרופ׳ לירן כרמל פרופ' עדה יונת, פרופ' עודד ליבנה, פרופ' ברק עקביוב, 148 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 8 > הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה י'באיירתשע"ח25(באפריל)2018 פרופ' בועזפוקרוי, פרופ' אורי רביב, פרופ' שרון שוורץ, התפתחות המדע בשבעים שנותיה של מדינת ישראל Dr. Francesco Sette, Prof. Gordon Leonard, Dr. Harald Reichert, Dr. Tobias Schülli, ברכות: פרופ' נילי כהן Itziar Echeverria יושבי ראש: פרופ' רות ארנון, פרופ' יורם בילו, פרופ' משה הלברטל, פרופ' דוד הראל בהשתתפות: פרופ' רחל אליאור, פרופ' מיה בר־הלל, ד"ר ארנה ברי, פרופ' בני גייגר, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' ורד ויניצקי־סרוסי, פרופ' עירד יבנה, פרופ' מנחם יערי, פרופ' דן מירון, פרופ' ישראל פינקלשטיין, פרופ' מנחם פיש, פרופ'חייםרבינוביץ',פרופ'יוסישילה,פרופ'זאבתדמור משתתפי יום העיון בנושא מחקר מבוסס†סינכרוטרון - ESRF פרופ'יוסישילהמרצהבכינוסבנושאהתפתחותהמדעבשבעיםשנותיה י׳-י״אבניסןתשע״ח27-26(במרס)2018 של מדינת ישראל Genome Stability and Dynamics סימפוזיון־מחקר דו־לאומי בסיוע Foundation Kohn י"דבסיווןתשע"ח28(במאי)2018 נתן אלתרמן ויצירתו במלאת שמונים שנה להופעת ברכות: פרופ' נילי כהן הספר "כוכבים בחוץ" יושבי ראש: פרופ' מרטין קופייק, פרופ' יוסי שילה, Dr. Ketan J. Patel, Dr. Steve West יושבי ראש: פרופ' רות ברמן, פרופ' אבנר הולצמן בהשתתפות: פרופ' יובל אבנשטיין, ד"ר שירה אדר, בהשתתפות:פרופ'עמינדבדיקמן,פרופ'אריאלהירשפלד, פרופ' נביה איוב, פרופ' יהודית ברמן, פרופ' מיכל פרופ' חגית הלפרין, פרופ' נילי כהן, פרופ' דן לאור, פרופ' גולדברג, ד"ר דבורה טויבר, פרופ' בת שבע כרם, פרופ' דןמירון צבי ליבנה, ד"ר מיכאל מיליאבסקי, פרופ' רמי עקילאן, פרופ' מרטין קופייק, פרופ' יוסי שילה, Ahel Ivan ,Dr. י"זבסיווןתשע"ח31(במאי)2018 היסטוריה חדשה של החסידות: Prof. Keith Caldecott, Dr. Rita Cha, Prof. אבן דרך בתולדות מחקר החסידות לציון הופעת הספר Jessica Downs, Prof. Anne Ferguson-Smith, Hasidism: A New History Prof.TimothyHumphrey,Prof.SteveJackson, Dr. Ketan J. Patel, Prof. Jesper Svejstrup, יושב ראש: פרופ' יורם בילו Prof. Madalena Tarsounas, Dr. Steve West, בהשתתפות: פרופ' דוד אסף, פרופ' דוד ביאל, פרופ' Dr.PhilipZegerman בנימין בראון, ד"ר ציפי קויפמן 149 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הרצאות אורח כ'-כ"דבסיווןתשע"ח7-3(ביוני)2018 The Grand Challenges in the Chemical Sciences כ"א בשבט תשע"ח 6(בפברואר )2018 במסגרת כינוס "זמן" התקיימה הרצאת אורח של חברי הוועדה המארגנת: פרופ' רפאל לוין (יו"ר), פרופ' Prof. Joel Cohen איתמר וילנר, פרופ' יהושע יורטנר, פרופ' דן שכטמן יושבי ראש: פרופ' רוני אלנבלום, פרופ' יצחק בנושא: Life Time: The Meanings and Limits of Age אפלויג, פרופ' אבינועם בן־שאול, פרופ' ניר דוידסון, פרופ' דוד הראל, פרופ' ירון זילברברג, בהשתתפות: פרופ' נילי כהן, פרופ׳ יעקב קליין פרופ' רשף טנא, פרופ' רפאל לוין, פרופ' דוד מילשטיין, פרופ' רפאל משולם, פרופ' חגי נצר, פרופ' מיכאל סלע, פרופ' מוטי שגב, פרופ' דן שכטמן, פרופ' זאב תדמור, Marcus Rudy ,Prof. Prof. Helmut Schwarz בהשתתפות: פרופ' דורית אהרונוב, פרופ' רות ארנון, פרופ' איירה ויינשטוק, פרופ' שמעון וייס, פרופ' אריה ורשל, פרופ' עדה יונת, פרופ' יהושע יורטנר, פרופ' נילי כהן, פרופ' אברהם ניצן, פרופ' מימין: פרופ' ג'ואל כהן ופרופ' נילי כהן נתן נלסון, פרופ' אד נרייביציוס, פרופ' יעקב קליין, פרופ' ליאור קרוניק, פרופ' מוטי שגב, פרופ' עמיאל הרצאות לכבוד חברי האקדמיה שטרנברג, פרופ' דן שכטמן, פרופ' נפתלי תשבי, Prof. Takuzo Aida, Prof. Frances Arnold, Prof. Paul Brumer, Prof. Wah Chiu, Prof. כ' באייר תשע"ז 16(במאי 2017) ערב עיון לכבוד פרופ׳ מלאכי בית־אריה בהגיעו לגבורות Greg Engel, Prof. Makoto Fujita, Prof. Oleg Gang, Prof. Leticia González, Prof. יושבי ראש: פרופ' יוסף קפלן, פרופ' משה אידל E.K.U. Gross, Prof. James Heath, Prof. בהשתתפות:פרופ׳דניאלאברמס,פרופ׳מלאכיבית־אריה, Roger Kornberg, Prof. Ferenc Krausz, Prof. ד"ר נעמה בן־שחר, פרופ׳ שמחה עמנואל, ד"ר בנימין Richard Lerner, Prof. Rudy Marcus, Prof. ריצ'לר,פרופ׳שריתשלו־עיני,FriedrichMichaelProf. Todd Martinez, Prof. Shaul Mukamel, Prof. Geraldine Richmond, Prof. William Schopf, Prof. Gabor A. Somorjai, Prof. Sir Fraser Stoddart, Prof. Albert Stolow, Prof. Mark Thiemens, Prof. Knut Urban, Prof. George Whitesides, Prof. Xiaoliang Sunney Xie, Prof. Omar M. Yaghi פרופ' מלאכי בית†אריה 150 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 8 > הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה כ"ו בתשרי תשע"ח 16(באוקטובר )2017 ערב עיון לכבוד פרופ׳ בן־עמי שילוני בהגיעו לגבורות יושב ראש: פרופ׳ ב"ז קדר בהשתתפות: ד״ר אירית אורבוך, פרופ׳ בן־עמי שילוני, ד"ר סיגל בן־רפאל גלנטי, פרופ׳ אהוד הררי, פרופ׳ צביקה סרפר, פרופ׳ יעקב רז, Okaniwa Yayoi פרופ' חוה טורניאנסקי הרצאות לזכר חברי האקדמיה כ"ח בתשרי תשע"ח 18(באוקטובר 2017) ערב עיון לזכרו של פרופ׳ מנחם ברינקר במלאת שנה לפטירתו פרופ' בן†עמי שילוני יושב ראש: פרופ׳ אבישי מרגלית בהשתתפות: פרופ׳ חיים באר, פרופ׳ אבנר הולצמן, ב' בכסלו תשע"ח 20(בנובמבר 2017) פרופ׳ שלומית רמון־קינן ערב עיון לכבוד פרופ׳ חוה טורניאנסקי בהגיעה לגבורות ט' בניסן תשע"ח 25(במרס )2018 יושבי ראש: פרופ׳ משה בר־אשר, פרופ׳ אבנר הולצמן, ערב עיון לזכרו של פרופ׳ יצחק צבי שטיינברג במלאת פרופ׳ יוסף קפלן שנה לפטירתו בהשתתפות: ד"ר נורית אורחן, פרופ׳ יעקב אלבוים, ד"ר איה אלידע, ד"ר דלית אסולין, פרופ׳ ישראל ברטל, יושב ראש: פרופ׳ עמירם גרינולד פרופ׳ גלית חזן־רוקם, פרופ׳ חוה טורניאנסקי, ד"ר אלה בהשתתפות: פרופ׳ יעקב אנגליסטר, פרופ׳ עמירם פלורסהיים, ד"ר קלאודיה רוזנצוייג־קופפר, פרופ׳ עדה גרינולד, פרופ׳ אלישע האס, פרופ׳ איתמר וילנר, פרופ׳ רפפורט־אלברט יוסף שלזינגר, פרופ׳ רות שפרלינג 151 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הרצאות שנתיות י"ח במרחשוון תשע"ח 7(בנובמבר )2017 ההרצאה השנתית על שם מרטין בובר פרופ׳ ג'ונת׳ן ישראל הרצה בנושא: Jewish Emancipation in the Western World (1780–1860): What Kind of Enlightenment Made it Possible? בהשתתפות: פרופ׳ נילי כהן, פרופ׳ יוסף קפלן י״ט באדר תשע"ח 6(במרס )2018 מימין: פרופ' נילי כהן, פרופ' איתמר וילנר ופרופ' דייוויד רייצה ההרצאה השנתית על שם אלברט איינשטיין י' בסיוון תשע"ח 24(במאי )2018 Reitze David הרצהבנושא:Prof. ההרצאה השנתית על שם מרטין בובר Revealing the Violent and Extremely Relativistic UniversethroughGravitationalWaves פרופ׳ מייקל קוק הרצה בנושא: The Spread of Islam around the Indian Ocean בהשתתפות: פרופ׳ איתמר וילנר, פרופ׳ ירון זילברברג, פרופ׳ נילי כהן בהשתתפות: פרופ׳ מנחם יערי, פרופ׳ יוחנן פרידמן תערוכת בלפור בבית האקדמיה 152 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 8 > הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה פרופ' יונינה אלדר, חברת האקדמיה ופרופסור להנדסת חשמל בטכניון, מרצה על "שחזור מידע אבוד בעולם דיגיטלי" בכנס אדמס, ינואר 2018 טקסי הענקת מלגות ופרסים ח' בשבט תשע"ח 24(בינואר )2018 כינוס אדמס השנתי י"ב בתמוז תשע"ז 6(ביולי )2017 דברי פתיחה: פרופ' נילי כהן, פרופ' מוטי שגב סמינר אדמס השנתי בהשתתפות: פרופ' עודד אהרונסון, פרופ' יונינה אלדר, וטקס הענקת מלגות אדמס לשנת תשע"ח פרופ' אלי פודה, פרופ' איגור שפירו המרצה האורח: פרופ' מנחם יערי נוסף על ההרצאות נערכה תחרות פוסטרים בין המלגאים. בהשתתפות: לינדה, סילבן ויוני אדמס - בתו, בנו ונכדו בפרס הראשון זכתה אביה רביב משה, בפרס השני זכה של מר מרסל אדמס - פרופ' רות ארנון, פרופ' נילי כהן, עופרנויפלד,ויעלקורםזכתהבפרסהשלישי. פרופ' מוטי שגב במסגרת סמינר אדמס השנתי התקיים טקס הענקת מלגות אדמס לשמונה דוקטורנטים חדשים החוקרים בתחומי מדעי הטבע, המתמטיקה, מדעי המחשב ומדעי ההנדסה. בהמשך חולקה מלגת רות ארנון לנשים בוגרות תוכנית אדמס להמשך לימודי הבתר־דוקטורט בחו"ל. יבגני בויקו, מלגאי חדש, מסביר את הפוסטר שלו לינאי גונצ'רובסקי, מלגאיותיקואחדהשופטיםבתחרותהפוסטריםבכנסאדמס,ינואר2018 ו' באדר תשע"ח 21(בפברואר )2018 טקס הענקת פרס בחקר הקבלה על שם גרשם שלום כלת הפרס פרופ׳ חביבה פדיה הרצתה בנושא: מסעות ה"חָכְמָה" בתולדות המיסטיקה היהודית: מיפוי ספרותי, היסטורי ופנומנולוגי מלגאי אדמס החדשים לשנת 2018-2017. משמאל לימין: ברכה לאופר, בהשתתפות: פרופ׳ נילי כהן, פרופ׳ יוסף קפלן ליאון ענבי, שחר כרמלי, אור יאיר, ענבל עוז, טוביה גפן ויבגני בויקו 153 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ״בשערי האקדמיה״סדרת סדרת מפגשים בנושא "מדע ומדינה" לציון שבעים שנה למדינת ישראל בהשתתפות חברי האקדמיה, חוקרים ואנשי רוח, שבחנו יחדיו נושא משותף במבט רב־תחומי עורכיהתוכנית פרופ׳ידיןדודאי,פרופ׳אבנרהולצמן,פרופ׳דודהראל,פרופ׳ישראלפינקלשטיין כ"ובמרחשווןתשע"ח15(בנובמבר)2017 מפגש ראשון פרופ' חיים הררי ופרופ׳ מנואל טרכטנברג שוחחו על קברניטים, אקדמיה ומדע בישראל יושבת ראש ובת שיח פרופ' נילי כהן ט"זבטבתתשע"ח3(בינואר)2018 מפגש שני פרופ' יוסי מטיאס ופרופ׳ אהרן צ'חנובר שוחחו על מדע וטכנולוגיה בעידן חברות הענק: סיכויים וסיכונים יושב ראש ובן שיח פרופ' דוד הראל כ"בבשבטתשע"ח7(בפברואר2018) מפגש שלישי פרופ' יצחק בן־ישראל ופרופ׳ רות גביזון שוחחו על אקדמיה ומדע כמרכיב בחוסן הלאומי יושב ראש ובן שיח פרופ' שלמה אבינרי 154 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 8 > הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה ה'בניסןתשע"ח21(במרס)2018 מפגש רביעי פרופ' משה הלברטל, פרופ׳ שולמית וולקוב ופרופ׳ ישראל פינקלשטיין שוחחו על מצב (מדעי) הרוח יושב ראש ובן שיח פרופ' אבנר הולצמן כ״דבאיירתשע״ח9(במאי)2018 מפגש חמישי פרופ' דניאל זייפמן ופרופ׳ פרץ לביא שוחחו על מעמדה המדעי של ישראל מבית ומחוץ יושבת ראש ובת שיח פרופ' רות ארנון ל׳בסיווןתשע״ח13(ביוני2018) מפגש שישי פרופ' בת־שבע אֵלון, פרופ' עודד מרגלית ופרופ' יעקב שויקה שוחחו על חינוך מדעי טכנולוגי יושב ראש ובן שיח פרופ' ידין דודאי 155 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 156 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 9 תקציב האקדמיה 157 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 157 דין וחשבון שנתי >תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשערפרקזה: סימנייה הנושאת את סמליל האקדמיה 158 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 9 הצעתתקציבהאקדמיהלשנתתשע״ח כלהסכומיםבאלפישקלים)( 29,680 סה“כהכנסות 14,790 הכנסותתקציבשוטף 12,200 הקצבתות“ת 70 הכנסותמפרסומים 504 הכנסותמקרנות 182 קרןסםשפיגל 780 הקרןהלאומיתלמדע 384 תקורהמפרויקטים 249 הכנסותמימוןנטו 0 הכנסותאחרות 420 קרנותהנהלה 29,680 סה“כ הוצאות 14,790 הוצאות תקציב שוטף 265 החטיבהלמדעיהטבע 910 החטיבהלמדעיהרוח 400 קידוםהמדע 640 כינוסיםמדעייםוקשריקהילה 350 פרסומים 1,440 קשריםבין†לאומיים 100 אקדמיהצעירה 70 מרכזהקשר 1,485 הוצאותכלליותומשרדיות 8,530 שכרונלוות 600 פחת 0 עתודה/עודף(גירעון) 14,890 מיזמיםבמימוןחיצוני 159 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 160 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 10 ועדות האקדמיה 161 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 161 דין וחשבון שנתי >תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשערפרקזה: כתובת יוונית בכתב שומרוני שנמצא בבית כנסת בבית שאן, מוצגת באקדמיה בהשאלה מרשות העתיקות 162 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 10 ועדות האקדמיה הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה פרופ' ערן בוכבינדר - יו"ר, ד"ר אודי זומר, פרופ' מונא חורי כסאברי; מרב עטר - רכזת הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות פרופ' אליעזר רבינוביץ יו"ר, פרופ' הלינה אברמוביץ, פרופ' אהוד דוכובני, פרופ' שולמית טרם,- פרופ' יוסף ניר, פרופ' ירון עוז, פרופ' מרק קרלינר, פרופ' יעל שדמי; ד"ר מני קירמה - רכז הוועדה הלאומית לפיזיקה גרעינית פרופ' יצחק צרויה יו"ר, פרופ' דניאל אשרי, פרופ' אברהם גל, פרופ' אלי פיסצקי, ד"ר גיא רון,- פרופ' יגאל תלמי; ד"ר מני קירמה - רכז הוועדה הלאומית לקרינת הסינכרוטרון פרופ' יובל גולן - יו"ר, פרופ' נעם אדיר, פרופ' רועי בק, פרופ' יואל הירש, פרופ' אמיל זולוטויאבקו, פרופ' עודד ליבנה, פרופ' בועז פוקרוי, פרופ' משה פז–פסטרנק, ד"ר שרון שוורץ; ד"ר מני קירמה - רכז הוועדה המארגנת לכינוס קאוולי )Kavli( 2019 פרופ' רחלה פופובצר יו"ר, פרופ' אהרן בלנק, ד"ר בברלי גודמן, ד"ר יניב זיו, פרופ' סיריל כהן,- ד"ר אייל פריבמן, פרופ' ברק קול, פרופ' אורי שפירא; ד"ר מני קירמה - רכז הוועדה המארגנת לכינוס GISFOH 2018 ד"ר משה בלידשטיין, ד"ר אורי גבאי, ד"ר אורית גזית, ד"ר יעל שטרנהל; סימה דניאל - רכזת הוועדה המייעצת הישראלית למלגות קרן פולקס פרופ' משה אורן יו"ר, פרופ' אוהד בירק, פרופ' יהודית ברגמן, פרופ' ליאור גפשטיין,- פרופ' יוסף שילה; ד"ר מני קירמה - רכז 163 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הוועדה המייעצת ליו״ר ות״ת בנושאי מחקר פרופ' דוד הראל - יו"ר, פרופ' יפה זילברשץ - יו"ר, פרופ' אלישבע באומגרטן, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' יעקב זיו, פרופ' ישעיהו טלמון, פרופ' רשף טנא, פרופ' אריאל כנפו, פרופ' מיכל פלדמן, ישי פרנקל, פרופ' יוסף שילה הוועדה המלווה למפעל האונומסטיקון פרופ' עמנואל טוב, פרופ' מרגלית פינקלברג; סימה דניאל - רכזת הוועדה המלווה למפעל חקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר פרופ' אברהם גרוסמן, פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן; סימה דניאל - רכזת הוועדה לבדיקת תחום מדע הדתות באוניברסיטאות בישראל פרופ' גדליה סטרומזה - יו"ר, פרופ' גדעון בוהק, פרופ' יונתן בן–דב, פרופ' מארן ניהוף, פרופ' אדם סילוורסטיין, פרופ' נורית שטדלר, פרופ' שאול שקד; סימה דניאל - רכזת הוועדה לבחינת מצב השימור, הטיפוח והמחקר באוספי הטבע הלאומיים פרופ' רות ארנון - יו"ר, פרופ' צבי בן–אברהם, פרופ' דניאל ויס, פרופ' אילן חת, פרופ' שולמית מיכאלי; גדי לוין - רכז המרכז האקדמי בקהיר מועצה פרופ' נילי כהן - יו"ר, פרופ' רחל גלון, גליה פינצי, פרופ' גבריאל רוזנבאום, נציגי האוניברסיטאות, נציגי החברה המזרחית, נציג ות"ת, נציג משרד החוץ; בוב לפידות - רכז הנהלה גליה פינצי - יו"ר, פרופ' גבריאל ורבורג, פרופ' מחמוד יזבכ, פרופ' אמנון כהן, פרופ' שמעון שמיר הקרן לקידום מדעי הרוח והחברה פרופ' אבנר הולצמן יו"ר, פרופ' יורם בילו, פרופ' נעמה גורן–ענבר, פרופ' דוד שולמן;- סימה דניאל - רכזת התוכנית לבתר דוקטורנטים מצטיינים מחו"ל ועדת היגוי פרופ' איתמר וילנר - יו"ר, פרופ' יונינה אלדר, פרופ' יורם גרונר, פרופ' סרג'יו הרט; סימה דניאל - רכזת 164 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 10 > ועדות האקדמיה ועדת שיפוט פרופ' מוטי שגב - יו"ר, פרופ' קרן אברהם, פרופ' דורון אורבך, פרופ' משה אורן, פרופ' יונינה אלדר, פרופ' ליטל אלפונטה, פרופ' שמשון בלקין, פרופ' משה דויטש, פרופ' איירה ויינשטוק, פרופ נתי ליניאל, פרופ' רון ליפשיץ, פרופ' ערן משורר, פרופ' חיים סומפולינסקי, פרופ' וולפגנג פאראק, פרופ' אורי שקד; בת–שבע שור - רכזת ועדת איתור מועמדים חדשים לחטיבה למדעי הטבע פרופ' יורם גרונר - יו"ר, פרופ' יוסף אמרי, פרופ' יוסי לויה; ד"ר מני קירמה - רכז ועדת איתור מועמדים חדשים לחטיבה למדעי הרוח פרופ' יואל רק - יו"ר, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' איתן קולברג; סימה דניאל - רכזת ועדת ביואתיקה פרופ' עתניאל דרור - יו"ר, פרופ' ליאת איילון, פרופ' רות ארנון, ד"ר יעקוב חנא, פרופ' יוסף ירדן, פרופ' שי לביא, פרופ' אפרת לוי–להד, פרופ' מישל רבל , עו"ד ד"ר סיון תמיר; ד"ר מני קירמה - רכז ועדת הביקורת של האקדמיה פרופ' שאול שקד, פרופ' זאב תדמור; גדי לוין - רכז ועדת ההיגוי להרצאה השנתית על שם מרטין בובר פרופ' יוסף קפלן יו"ר, פרופ' מנחם יערי, פרופ' גדליה סטרומזה, פרופ' מרגלית פינקלברג;- סימה דניאל - רכזת ועדת ההיגוי ליזמה למחקר יישומי בחינוך פרופ' מנחם יערי יו"ר, אמיר אלשטיין, פרופ' שאול הוכשטיין, פרופ' אלכס לובוצקי,- פרופ' נח לוין–אפשטיין, פרופ' פאדיה נאסר–אבו אלהיג'א, פרופ' מייקל פויאר, פרופ' יוחנן פרידמן, יהודית שלוי; ד"ר תמי חלמיש–אייזנמן - מנהלת ועדת ההיגוי לכינוס הרב תחומי השנתי בנושא ״זמן״ פרופ' ידין דודאי - יו"ר, פרופ' יורם בילו, פרופ' נעמה גורן–ענבר, פרופ' דוד הראל, פרופ' יעקב קליין, פרופ' שלומית רמון–קינן ועדת ההיגוי לסדרה ״בשערי האקדמיה״ פרופ' ידין דודאי, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' דוד הראל, פרופ' ישראל פינקלשטיין 165 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת ההיגוי לשימור ולפיתוח אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטאות המחקר פרופ'יוסףלויה יו"ר,פרופ'יעללובין,פרופ'רונןקדמון,פרופ'נגהקרונפלד–שור,פרופ'אהודשפניר;- ד"ר מני קירמה - רכז ועדת ההיגוי של מיזם MGH - HISTORICA GERMANIAE MONUMENTA פרופ' ב"ז קדר - יו"ר, פרופ' משה אידל, פרופ' מלאכי בית–אריה, יעקב גוגנהיים, פרופ' אברהם גרוסמן, פרופ' ישראל יובל, ד"ר פיטר לנרד, פרופ' שמחה עמנואל, פרופ' יוסף קפלן; סימה דניאל - רכזת ועדת ההיגוי של מילון הפרסית האמצעית פרופ' יוחנן פרידמן, פרופ' שאול שקד; סימה דניאל - רכזת ועדת ההשקעות דן זיסקינד, גרי ליבלר, יוסי לנץ, אהוד נייגר, הרי ספיר; גדי לוין - רכז ועדת הכספים ד"ר יוסף צ'חנובר, אברהם (בייגה) שוחט; גדי לוין - רכז ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל ד"ר מנחם גורן - יו"ר, פרופ' עוזי פליטמן יו"ר, פרופ' בלה גליל, פרופ' גדעון דגן, ד"ר נטע דורצ'ין,- פרופ' אמוץ דפני, ד"ר דניאל יואל, פרופ' מרדכי כסלו, ד"ר אמנון פרידברג, ד"ר יותם ציפר ברגר; ד"ר מני קירמה - רכז ועדת הפרס על שם גרשם שלום פרופ' יוסף קפלן יו"ר, פרופ' ידין דודאי, פרופ' משה הלברטל, פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן;- סימהדניאל-רכזת ועדת הפרסומים פרופ' משה בר–אשר יו"ר, פרופ' רות ברמן, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' איתן קולברג, פרופ' יוסף קפלן;- טלי אמיר - רכזת ועדת התוכניות במדעי הרוח והחברה פרופ' בנימין איזק יו"ר, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' שולמית וולקוב, פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן,- פרופ' יוסף קפלן, פרופ' בן–עמי שילוני; סימה דניאל - רכזת 166 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 10 > ועדות האקדמיה ועדת חיפוש לנשיא וסגן נשיא פרופ' מנחם יערי יו"ר, פרופ' עודד אברמסקי, פרופ' שולמית וולקוב, פרופ' דוד מילשטיין,- פרופ' בילי מלמן, פרופ' יוסי שילה; בוב לפידות - רכז ועדה לבדיקת מצב ההוראה ומחקר השואה באוניברסיטאות בישראל פרופ' ישראל ברטל - יו"ר, פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' יהודה באואר, פרופ' חוי דרייפוס בן–ששון, פרופ' שולמית וולקוב, פרופ' דינה פורת; סימה דניאל - רכזת ועדת מומחים לבדיקת הנושא של איכות חיים בישראל פרופ' מנחם יערי - יו"ר, פרופ' אלחנן הלפמן, אריאל וייס, פרופ' נתן זוסמן, פרופ' אורי חפץ, פרופ' משה יוסטמן, פרופ' הדס מנדל, פרופ' אבנר עופר, פרופ' ערן פייטלסון, יואל פינקל, פרופ' אורית קדר, פרופ' יוג'ין קנדל; ירדן ניב - רכז ועדת מעקב לדוח מצב המדע בישראל פרופ'רשףטנא יו"ר,פרופ'אמנוןאהרוני,פרופ'נעםאליעז,פרופ'יואבבנימיני,פרופ'נעמהגורן–ענבר,- פרופ' יוסף ירדן; גדי לוין ומרב עטר - רכזים ועדת שיפוט למלגות הבתר דוקטורט בתחום הפיזיקה הגרעינית פרופ'יצחקצרויה-יו"ר,פרופ'דניאלאשרי,פרופ'אברהםגל,פרופ'שמעוןינקלביץ;ד"רמניקירמה-רכז חבר היועצים של קרן בת שבע דה רוטשילד פרופ' יוסף לויה - יו"ר, פרופ' יונינה אלדר, פרופ' חנוך גוטפרוינד, פרופ' יורם גרונר, פרופ' אלישע האס, פרופ' דוד הראל, פרופ' איתמר וילנר, פרופ' אברהם ניצן, פרופ' נגה קרונפלד–שור, פרופ' גיורא שמחן; ד"רמניקירמה-רכז תוכנית מלגות אדמס ועדת היגוי ושיפוט פרופ' מוטי שגב יו"ר, פרופ' משה אורן, פרופ' גדעון דגן, פרופ' שמריהו הוז, פרופ' מוטי הייבלום,- פרופ' גיל קלעי, פרופ' דוד קשדן, פרופ' חרמונה שורק; בת–שבע שור - רכזת 167 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 168 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 11 נציגי האקדמיה בגופיםובמוסדות הוועד הישראלי לאונסק"ו מועצת פרסי הארווי בוב לפידות פרופ' משה אורן, פרופ' מרדכי הייבלום הוועדה האקדמית של המכון מליאת המועצה הלאומית ללימודים מתקדמים למחקר ופיתוח פרופ' נילי כהן פרופ' שמעון אולמן, פרופ' ידין דודאי (נציג ההשכלה הגבוהה) הוועדה לבחירת זוכי מלגות פולונסקי פורום תל“מ פרופ' בילי מלמן (תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח) ועדת הקרן לקידום מדעי הרוח פרופ' רות ארנון (יו"ר) פרופ' יוחנן פרידמן פרס דן דוד המועצה של מרכז זלמן שזר (אוניברסיטת תל אביב) לחקר תולדות העם היהודי פרופ' יהושע יורטנר פרופ' עמנואל טוב, פרופ' נדב נאמן קרן יוספה וליאוניד אולשוונג הקורטוריון של הטכניון (האפוטרופוס הכללי) פרופ' ירון זילברברג בוב לפידות מועצת היועצים של הארגון לפרסי הקרן על שם ד"ר מינה שפירמן רוטשילד בישראל וד"ר אוטו שפירמן ז"ל פרופ' מרגלית פינקלברג גליה פינצי הקרן הדו לאומית למדע הוועדה המדעית של המרכז למורשת ישראל-ארצות הברית יהדות אתיופיה פרופ' חיים סידר פרופ' חגי ארליך, פרופ' גליה צבר מועצת הספרייה הלאומית פרופ‘ נילי כהן (יו“ר) 169 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים חברים שהלכו 12 לעולמם 170 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 170 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 12 > חברים שהלכו לעולמם תשל“ח1978/ פרופסורלתלמוד, אברמסון, שרגא האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ו-(תשנ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלפרזיטולוגיה, אדלר, שאול האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“ה-(תשכ“ו) תש“ך1959/ פרופסור–מחקרלאלקטרוניקה, אולנדורף, פרנץ הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תר“ס-(תשמ“ב) תש“ך1959/ פרופסורלתלמודולמדרש, אורבך, אפרים אלימלך האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ב-(תשנ“א) תשכ“ה1965/ פרופסורלסוציולוגיה, אייזנשטדט, שמואל נח האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ד-(תש“ע) תשכ“א1961/ פרופסורלהיסטוריהשלהעמיםהמוסלמיים, איילון, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ד-(תשנ“ח) תש“ך1959/ פרופסורלתלמודולמדרש, אלבק, חנוך האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“ן-(תשל“ב) תשמ“ז1987/ פרופסורלפיזיקה, אלכסנדר, שלמה מכוןויצמןלמדע תר“ץ-(תשנ“ח) תשנ“ב1991/ פרופסורלהיסטוריהעתיקה, אשרי, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ה-(תש“ס) תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיהסוציאלית, בובר, מרדכי מרטין האוניברסיטההעבריתבירושלים תרל“ח-(תשכ“ה) תשמ“א1981/ פרופסורלתולדותעםישראל, ביינארט, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ח-(תש“ע) תשנ“ג1993/ פרופסורלביוכימיהחקלאית, בירק, יהודית האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ז-(תשע“ג) תשכ“ט1969/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, בלוך, משה רודולף המכוןלחקרהנגב תרס“ב-(תשמ“ה) תשמ“א1981/ פרופסורלסוציולוגיה, בן דוד, יוסף האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“ף-(תשמ“ו) תשכ“ו1966/ פרופסורללשוןהעברית, בן חיים, זאב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ז-(תשע“ג) 171 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תש“ך1959/ פרופסורלתולדותעםישראלבימיהביניים, בער, יצחק פריץ האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ט-(תש“ם) תשכ“ד1964/ פרופסורלסטטיסטיקהולדמוגרפיה, בקי, רוברטו האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ט-(תשנ“ו) תשנ“ז1997/ פרופסורלפיזיקה, בקנשטיין, יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ז-(תשע“ה) תשכ“ג1963/ פרופסורללוגיקהולפילוסופיהשלהמדעים, בר הלל, יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ה-(תשל“ו) תש“ך1960/ פרופסורלכימיהאורגנית, ברגמן, ארנסט דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ד-(תשל“ה) תשכ“ח1968/ פרופסורלפרמקולוגיה, ברגמן, פליקס ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרס“ח-(תשס“ב) תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיה, ברגמן, שמואל הוגו האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ד-(תשל“ה) תשל“ו1975/ פרופסורלכלכלה, ברונו, מיכאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרצ“ב-(תשנ“ז) תשס“ח2008/ פרופסורלספרותעבריתולפילוסופיה, ברינקר, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרצ“ה-(תשע“ו) תש“ך1959/ פרופסורלביולוגיה, ברנבלום, יצחק מכוןויצמןלמדע תרמ“ד-(תש“ס) תשל“א1971/ פרופסורלמדידהפסיכולוגיתוסוציולוגית, גוטמן, אליהו לואיס האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ו-(תשמ“ח) תשנ“ו1996/ פרופסורלבלשנותושפותשמיות, גולדנברג, גדעון האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“צ-(תשע“ג) תשל“ו1976/ פרופסורלכימיה, גינצבורג, דוד הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תר“ף-(תשמ“ח) תשנ“ה1994/ פרופסורלשפותשמיותעתיקות, גרינפלד, חיים יונה האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ו-(תשנ“ה) תש“ך1959/ פרופסור–מכוןלמתמטיקה, דבורצקי, אריה מכוןויצמןלמדע תרע“ו-(תשס“ח) 172 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 12 > חברים שהלכו לעולמם תשכ“ג1962/ פרופסורלפיזיקה, דה שליט, עמוס מכוןויצמןלמדע תרפ“ז-(תשכ“ט) תשמ“ב1982/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, דוסטרובסקי, ישראל מכוןויצמןלמדע תרע“ט-(תשע“א) תש“ך1959/ פרופסורלתולדותעםישראל, דינור, בן ציון האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ד-(תשל“ג) תשנ“ג1993/ פרופסורלספרותאנגלית, דלסקי, הלל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ו-(תשע“א) תשכ“ו1966/ פרופסורלזואולוגיה, האז, גיאורג האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ה-(תשמ“א) תשנ“ו1996/ פרופסורלמקרא, הרן, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ה-(תשע“ה) תשכ“א1961/ פרופסורללימודיםקלאסיים, וירשובסקי, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ו-(תשל“ז) תש“ך1960/ פרופסורלפיזיולוגיהפתולוגיתולביוכימיה, ורטהיימר, חיים ארנסט ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרנ“ג-(תשל“ח) תש“ך1960/ פרופסורלבוטניקה, זהרי, מיכאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“ח-(תשמ“ג) תשנ“ג1993/ פרופסור–מחקרלהנדסתחשמל, זכאי,משה הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תרפ“ז-(תשע“ו) תשל“ו1975/ פרופסורלביולוגיה, זקס, ליאו מכוןויצמןלמדע תרפ“ז-(תשע“ד) תש“ך1960/ פרופסורלמשפטאזרחי, טדסקי, גוידו (גד) האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ז-(תשנ“ג) תש“ך1959/ פרופסורללשוןהעברית, טור סיני, נפתלי הרץ האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ז-(תשל“ד) תשכ“ח1968/ פרופסורלהיסטוריהשלהעתהחדשה, טלמון, יעקב לייב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ו-(תש“ם) תשכ“ד1964/ פרופסורלארכאולוגיה, ידין, יגאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ז-(תשמ“ד) 173 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשנ“ב1991/ פרופסורללשוןהעברית, ייבין, ישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ג-(תשס“ח) תשכ“ד1964/ פרופסורלפיזיקהניסיונית, כהן, סולי גבריאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“א-(תשמ“ד) תשכ“ג1963/ פרופסורלאווירונאוטיקה, כוגן, אברהם הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תרפ“א-(תשס“ט) תשכ“ט1969/ פרופסורלתלמוד, ליברמן, שאול ביתהמדרשלרבניםבאמריקה,ניויורק תרנ“ח-(תשמ“ג) תשמ“ה1985/ פרופסורלמקרא, ליכט, יעקב אוניברסיטתתלאביב תרפ“ב-(תשנ“ג) תשל“ט1979/ פרופסורלפיזיולוגיה, לינדנר, יוחנן מכוןויצמןלמדע תרפ“ט-(תשמ“ג) תשמ“ה1985/ פרופסורלמתמטיקה, לינדנשטראוס, יורם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרצ“ז-(תש“ע) תשנ“ט1999/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, ליפסון, שניאור מכוןויצמןלמדע תרע“ד-(תשס“א) תש“ל1970/ פרופסורלפיזיקה, ליפקין,צבי מכוןויצמןלמדע תרפ“א-(תשע“ו) תשנ“ז1997/ פרופסורללשוןהעברית, מורג, שלמה האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ו-(תשנ“ט) תש“ך1960/ פרופסורלתולדותעםישראלבימיהמקראולארכאולוגיה מזר, בנימין שלארץ–ישראל,האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ו-(תשנ“ה) תשכ“ח1968/ פרופסורלאופתלמולוגיה, מיכאלסון, יצחק ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרס“ג-(תשמ“ב) תשכ“ו1966/ פרופסורלפיזיקה, נאמן, יובל אוניברסיטתתלאביב תרפ“ו-(תשס“ו) תשנ“ה1994/ פרופסורלאפיגרפיהופלאוגרפיה, נוה, יוסף האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ח-(תשע“ב) תשמ“ד1984/ פרופסורלקרדיולוגיה,ביתהספרלרפואה נויפלד, הנרי שלאוניברסיטתתלאביבוביתהחוליםעלשםשיבא,תלהשומר תרפ“ג-(תשמ“ז) 174 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 12 > חברים שהלכו לעולמם תש“ך1959/ פרופסורלמקרא, סגל, משה צבי האוניברסיטההעבריתבירושלים תרל“ז-(תשכ“ח) תשכ“ב1962/ פרופסורללשוןוספרותיידיש, סדן, דב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ב-(תש“ן) תשכ“ב1962/ פרופסורלהיסטוריהולפילוסופיהשלהמדעים, סמבורסקי, שמואל האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“ס-(תש“ן) תשכ“ט1969/ פרופסורלמתמטיקה, עמיצור, שמשון אברהם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“א-(תשנ“ד) תש“ך1959/ פרופסורלבלשנותמצריתושמית, פולוצקי, הנס יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ה-(תשנ“א) תשכ“ג1963/ פרופסורלכלכלה, פטינקין, דן האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ב-(תשנ“ה) תשל“ח1978/ פרופסורלמתמטיקה, פיאטצקי שפירו, איליה אוניברסיטתתלאביב תרפ“ט-(תשס“ח) תש“ך1960/ פרופסורלפילוסופיהכלליתויהודית, פינס, שלמה האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ח-(תש“ן) תשכ“א1961/ פרופסורלגאולוגיה, פיקרד, יהודה ליאו האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“ס-(תשנ“ז) תשל“ז1977/ פרופסורלביולוגיהשלהתא, פלדמן, מיכאל מכוןויצמןלמדע תרפ“ו-(תשס“ה) תש“ם1980/ פרופסורלמדעהדתות, פלוסר, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ז-(תש“ס) תשמ“ד1984/ פרופסורלספרותעברית, פליישר, עזרא האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ט-(תשס“ו) תשס“א2001/ פרופסורלמתמטיקהשימושית, פנואלי, אמיר מכוןויצמןלמדע תש“א-(תש“ע) תשכ“א1961/ פרופסורלמתמטיקהשימושית, פקריס, חיים לייב מכוןויצמןלמדע תרס“ח-(תשנ“ג) תשכ“ג1963/ פרופסורלהיסטוריהשלימיהביניים, פראוור, יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ז-(תש“ן) 175 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תש“ך1960/ פרופסורלמתמטיקה, פרנקל, אברהם הלוי האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“א-(תשכ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלגינקולוגיהולאובסטטריקה, צונדק, ברנהרד ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרנ“א-(תשכ“ז) תשכ“א1961/ פרופסורלרפואהפנימית,אוניברסיטתברלין; צונדק, הרמן פרופסור–אורח,האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ז-(תשל“ט) תשס“א2001/ פרופסורלארכאולוגיה, צפריר, יורם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרצ“ח-(תשע“ו) תש“ך1959/ פרופסורלמקרא, קויפמן, יחזקאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“א-(תשכ“ד) תשנ“ה1994/ פרופסורלהיסטוריהשלרוסיהומזרחאירופה, קונפינו, מיכאל אוניברסיטתתלאביב תרפ“ו-(תש“ע) תשל“ו1975/ פרופסורלשפהוספרותערבית, קיסטר, מאיר יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ד-(תש“ע) תש“ך1959/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, קציר, אהרן מכוןויצמןלמדע תרע“ג-(תשל“ב) תש“ך1960/ פרופסור–מכוןלביופיזיקה, קציר, אפרים מכוןויצמןלמדע תרע“ו-(תשס“ט) תשל“ד1974/ פרופסורלספרותאנגליתואמריקאית, קרוק גלעד, דורותיאה אוניברסיטתתלאביב תר“ף-(תש“ן) תשמ“א1981/ פרופסורלבלשנותכלליתוהודו–אירופית, רוזן, חיים ברוך האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ב-(תשנ“ט) תש“ך1959/ פרופסור–מחקרלפיזיקה, רוזן, נתן הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תרס“ט-(תשנ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיהכללית, רוטנשטרייך, נתן האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ד-(תשנ“ד) תש“ך1959/ פרופסורלמחקרבמכניקהעיוניתושימושית, רינר, מרכוס הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תרמ“ו-(תשל“ו) תש“ך1959/ פרופסורלפיזיקהעיונית, רקח, יואל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ט-(תשכ“ה) 176 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 12 > חברים שהלכו לעולמם תש“ם1980/ פרופסורלרפואהפנימית, שטיין, יחזקאל ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרפ“ו-(תשע“ה) תשמ“ז1987/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, שטיינברג, יצחק צבי מכוןויצמןלמדע תרצ“א-(תשע“ז) תשנ“ה1994/ פרופסורלפיזיקהתאורטיתושימושית, שטריקמן, שמואל מכוןויצמןלמדע תר“ץ-(תשס“ד) תשל“ח1978/ פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל, שטרן, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ה-(תשמ“ט) תשכ“ד1964/ פרופסורלספרותעברית, שירמן, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ה-(תשמ“א) תש“ך1959/ פרופסורלקבלה, שלום, גרשם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“ז-(תשמ“ב) תשמ“ו1986/ פרופסורלספרותיידיש, שמרוק, חנא האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“א-(תשנ“ז) תש“ס2000/ פרופסורלספרותעברית, שקד, גרשון האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ט-(תשס“ז) תשנ“ב1992/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, שרון, נתן מכוןויצמןלמדע תרפ“ו-(תשע“א) תשמ“ה1985/ פרופסורלאשורולוגיהולהיסטוריהשלהמזרח תדמור, חיים הקדמון,האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ד-(תשס“ו) 177 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 13 נספחים 13.1>חוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,התשכ“א1961- הקמתהאקדמיה חברותוהפסקתה 1 מוקמת בזה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (להלן - 6 חברהאקדמיהיהיהחברבהלכלימיחייו;חברותותיפסקבאחת האקדמיה.)‘‘ מאלה 1()אם ביקש מאת נשיא האקדמיה, בכתב, לראות את מקומו מטרות פנוי; 2 מטרותהאקדמיהותפקידיההם )אםחדללהיותתושבישראלוהואאיננוחבר חוץ;2( 1( לרכזבתוכהכחבריםמטוביאישיהמדעתושביישראל;) 3()אםהורשעבעבירהבפסקדיןסופיוהאקדמיהמצאהכיבנסיבות 2( לטפחולקדםפעילותמדעית;) הענייןהיהבעבירהמשוםקלון. 3()לייעץלממשלהבפעולותהנוגעותלמחקרולתכנוןמדעיבעלי חשיבותלאומית; נשיאהאקדמיהוסגנו )לקייםמגעעםגופיםמקביליםבחוץ לארץ;4( 7 נשיאהאקדמיהיתמנהעלידינשיאהמדינה,עלפיהמלצת 5( לפעולבייצוגהמדעהישראליבמוסדותובכינוסיםבין לאומיים,) האקדמיה,מביןחבריהתושביישראל; מתוךתיאוםעםמוסדותהמדינה; נשיאהאקדמיהיתמנהלשלוששנים,והואיוסיףלכהןאףלאחר )לפרסםכתביםשישבהםכדילקדםאתהמדע;6( מכןעדלמינויהבאשלנשיאהאקדמיה;סגןהנשיאייבחרעלידי 7( לעסוקבכלפעילותשישבהכדילשמשאתהמטרותהאמורות.) האקדמיה. מושבהאקדמיה החטיבות מושבהאקדמיהיהיהבירושלים.3 8 באקדמיהיהיוחטיבהלמדעיהרוחוחטיבהלמדעיהטבע;כלחטיבה תבחרביושב ראשהחטיבה. האקדמיה-תאגידפטורממסים 4 האקדמיההיאתאגיד,כשרלכלחובה,זכותופעולהמשפטית. מועצתהאקדמיה 4אלענייןפקודתמסהכנסה,נחשבתהאקדמיהכמוסדבעלאופי ענייניהאקדמיהינוהלועלידימועצתהאקדמיה.9 ציבורילענייניתרבות,חינוךומדע,וכלעיסקהשלהאקדמיהוכל נכסיהיהיופטוריםמכלאגרה,ארנונהאותשלום חובהאחר הרכבהמועצה המשתלמיםלמדינהאולרשותמקומית. 10 מועצת האקדמיה תהיה מורכבת מנשיא האקדמיה, סגן הנשיא, יושב ראש החטיבה למדעי הרוח, יושב ראש החטיבה חבריהאקדמיה למדעי הטבע והמנהל האדמיניסטרטיבי שיתמנה על ידי יתר 5 חבריהאקדמיהיהיוחבריהוועדהמכיןלהקמתהאקדמיה חברי המועצה; נעדר הנשיא - ימלא את מקומו סגן הנשיא; הלאומיתלמדעים,שנתמנולכךבתוקףהחלטתהממשלהמיום נעדרו הנשיא וסגנו - תבחר המועצה ממלא מקום לנשיא מבין כ“ובחשוןתשי“ט9/בנובמבר1958,וחבריםנוספיםשייבחרועל חברי האקדמיה לתקופת העדרם של הנשיא וסגנו. ידיהאקדמיהבאספהכללית. 178 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 13 > נספחים האספה הכללית של האקדמיה תקנון 11 האקדמיהתתכנסלאספהכלליתלפיהצורך,ולפחותאחתלשנה, 14האקדמיהרשאית,בהתייעצותעםשרהחינוךוהתרבות,להתקין למטרותאלה תקנוןלאקדמיהובוייקבעוביןהיתר 1() לעשותכלפעולהשיוחדהלאספההכלליתלפיחוקזהאולפי 1() הכלליםלפיהםתבחרהאקדמיהאתחבריהונושאיתפקידים התקנון; בה,במידהשלאנקבעובחוקזה; 2() להחליטבדבראישורהדוחותשלהמועצה,תוכניתהפעולות ) סדריהעבודהשלהאקדמיהומוסדותיה;2( שלהאקדמיהומוסדותיהשתוגשעלידיהמועצה,דוחרואה 3( ניהולהמשקוהכספים;) החשבוןוהצעתהתקציב; 4( מעמדםוזכויותיהםשלחברי חוץ.) 3() להחליטבכלענייןאחרשיועמדעלסדרהיוםשלהאספה הכלליתעלידיהמועצה,אועלידיחמישהמחבריהאקדמיה. הוראות מעבר 15(א)תקנוןהאקדמיההלאומיתלמדעיםשאושרעלידיהממשלה חברי חוץ ביוםי‘באלולתשי“ט13/בספטמבר1959-פרטלהוראותיו 12 האקדמיהרשאיתלבחורבאנשימדעמובהקיםתושביחוץ לארץ שנכללובחוקזה-ובתיאומיםלפיהעניין,יהיהתקנון כחברי חוץשלהאקדמיה. האקדמיה,כלעודלאשונהאוהוחלףעלפיסעיף.14 (ב) בחירהלאקדמיהומינוילתפקידבהוכןכלפעולהלקידומה ביצוע ולקידוםפעולותיה,שנעשובהתאםלתקנוןהאקדמיהלפני שרהחינוךוהתרבותממונהעלביצועחוקזה.13 תחילתושלחוקזה,שריריםמיוםעשייתם. 13.2>חוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים(תיקוןמס׳2 התש״ע2010—), בחוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,התשכ“א 1961(להלן- בסעיףזה-“חוקיסודותהתקציב“-חוקיסודותהתקציב, החוקהעיקרי),בסעיף2,במקוםפסקאות2()ו 3()יבוא התשמ“ה 1985 “סעיףתקציב“;-כהגדרתובחוקתקציבשנתי, 2(“)לייעץלממשלהבסוגיותבעלותחשיבותלאומיתבתחוםהמחקר כמשמעותובחוקיסודותהתקציב. והתכנוןהמדעי,לרבותבמתןהערכותמצבלאומיותביוזמת דיווח לממשלה ולכנסת האקדמיה,ולהגישדוחותוסקירותכאמורבסעיף4ג,וכןלייעץ ולתתמידעלמשרדיהממשלהלפיפנייתםבהתאםלהוראות 4ג.(א)האקדמיהתכיןדוחשנתיעלפעולותיהוכןסקירהתלת שנתית סעיף ב;4 עלמצבהמדעוהמחקרבישראלבהשוואהלמצבהמדעוהמחקר 3() לטפחולקדםפעילותמדעית,לרבותפעילותמדעית בעולם;סקירהכאמוריכולשתתייחסלתחומיםמדעיים בין תחומיתופעילותמדעיתבתחומידעתחדשים.“; מסוימיםכפישתחליטהאקדמיהאוכפישתבקשהממשלה. (ב) הדוחהשנתיוהסקירההתלת שנתיתכאמורבסעיףקטן(א) אחריסעיף4אלחוקהעיקרייבוא יוגשולשרהמדעוהטכנולוגיה;ועדתהשריםלעניינימדע “קבלתייעוץומידעמהאקדמיה וטכנולוגיהשקבעההממשלה,תקייםדיוןבדוחובסקירה,סמוך 4ב.משרדממשלתירשאילפנותלאקדמיהלשםקבלתייעוץומידע לאחרהגשתכלאחדמהמסמכיםהאמורים;הממשלהתקיים בנושאיםבתחוםמטרותהאקדמיהותפקידיה,שנדרשלגביהם דיוןכאמורבתוךשנהמיוםהגשתהדוחאוהסקירה,לפיהעניין. ידעמדעיאונושאיםהקשוריםלפיתוחהמדעבישראל;מתןייעוץ (ג) הדוחהשנתיוהסקירההתלת שנתיתכאמורבסעיףקטן(א)יוגשו ומידעכאמורימומןמסעיףהתקציבשלאותומשרדממשלתי לוועדתהמדעוהטכנולוגיהשלהכנסת;הוועדהתקייםדיוןבדוח כפיהדרושלביצועו,בכפוףלהוראותלפיחוקיסודותהתקציב; ובסקירהבתוךשנהמיוםהגשתכלאחדמהמסמכיםהאמורים.“ 179 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 13.3>תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,התשס“ח2008- בתוקףסמכותהלפיסעיף14לחוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים, מבעלי זכות ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, את התשכ“א 19611(להלן החוק),מתקינההאקדמיה,בהתייעצותעםשר המועמדים שהיא ממליצה לבחור לאותה חטיבה לפי תקנה .2 המדע, התרבות והספורט2, תקנון זה המניין החוקי של המשתתפים בהצבעה לבחירת מועמדים הוא רוב חברי החטיבה הנמצאים בארץ במועד הישיבה. פרק ראשון חברות באקדמיה המועמדים שיומלצו כאמור יבואו לבחירה סופית באספה מספר החברים הכללית של האקדמיה. 1 מספרהחבריםבכלחטיבהלאיעלהעלארבעים,אולםחברים (ב) מתוךרשימתהמועמדיםהמוצעיםעלפיתקנה3(ב) שגילםשבעיםוחמששניםומעלהוחבריחוץלאיבואובמנייןזה. תבחרהמועצה,בהצבעהחשאיתופהאחד,אתהמועמדים הנוספיםשהיאממליצהלבחורלאקדמיה.המנייןהחוקישל בחירת חברים חדשים המשתתפיםבהצבעהלבחירתמועמדיםלפיתקנתמשנהזו 2 (א) מדישנהבשנהרשאיתהאקדמיהלבחורעדחמישהחברים הואשלושהמארבעתאלה הנשיא,סגנוושנייושביראש חדשיםבכלחטיבה,בכפוףלאמורבתקנה.1 החטיבות.המועמדיםיבואולבחירהסופיתבאספההכללית (ב) חבריהאקדמיה,למעטחבריחוץ,הםאישימדעתושביישראל שלהאקדמיה.חברשנבחרבהליךזהיבחראתהחטיבה כמשמעותםבסעיף21()לחוק;לענייןזה-“אישמדע“-אדם שאליהישתייךבהתייעצותעםהנשיא. שעיקרפעילותוהואבמחקרובקידוםהידעהאנושיבכלים בחירת חברים מדעיים;“תושבישראל“-אדםשמקוםמגוריוהעיקריהוא בישראלובשעתבחירתופעילותוהמחקריתנמניתעםמסכת 5 רשימתהמועמדיםשנבחרוכאמורבתקנה4תועברלבחירה העשייההמדעיתהישראלית. סופיתבאספההכלליתשלהאקדמיה.המנייןהחוקיבהצבעה (ג) מועצתהאקדמיהמוסמכתלהחליטהחלטותהנוגעותלתקנהזו. לבחירתחבריםהואמחציתחבריהאקדמיההנמצאיםבארץ במועדהישיבה.ההצבעהתהיהעלדףהצבעהאחד.הבחירה הצעת מועמדים תהיהבהצבעהחשאיתוברובשלשנישלישיםמבעליזכות 3 (א) המועמדיםלחברותבכלחטיבהיוצעובכתבליושבהראששלה ההצבעהשנוכחותםבישיבהנרשמהכדין. עלידישלושהמחבריאותהחטיבהלפחות.ההצעותתוגשנה הודעה על הבחירה לכלהמאוחר30יוםלפנימועדישיבתהחטיבהשבהייבחרו המועמדיםלפיתקנה4.בכלשנהיודיעיו“רהחטיבהלחברי 6 נשיאהאקדמיהיודיעעלבחירתםשלהחבריםהחדשים,לאחר החטיבה,בכתב,שלושהחודשיםלפחותלפנימועדישיבת שקיבלאתהסכמתם;חברותושלחברחדשמתחילהביוםקבלת הבחירה,מהוהמועדהאחרוןלהגשתשמותהמועמדים. הסכמתולכהןכחברהאקדמיה. (ב) מועצתהאקדמיהרשאיתלמנותועדהשלשישהחברים,שלושה מכלחטיבה,שמסמכותהלהציעבכתבלמועצתהאקדמיה חברי חוץ מועמדאומועמדיםלחברותנוסףעלהמועמדיםהמוצעיםעל 7(א) חבריחוץייבחרובדרךהקבועהבתקנות3עד6.בהיותם ידיהחטיבות. בישראליהיורשאיםלהשתתףבישיבותהאספההכללית ובישיבותהחטיבהשהםמשתייכיםאליה,אךללאזכותהצבעה. בחירת מועמדים (ב) מספרחבריהחוץלאיעלהעלעשיריתממספרחבריהאקדמיה 4 (א) מתוך רשימת המועמדים המוצעים על פי תקנה 3(א) שאינםחבריחוץ.בכלשנהייבחרובכלחטיבהלכלהיותרשני תבחר החטיבה, בהצבעה חשאית וברוב של שני שלישים חבריחוץ. 180 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 13 > נספחים פרק שני ישיבות האקדמיה חבריםחדשיםתתקייםישיבהפתוחהובהיוצגוהנבחרים האספה הכללית לפניהציבור.מועצתהאקדמיהרשאיתלכנסישיבות פתוחותנוספות. 8 (א) מליאתהאקדמיהתתכנספעמייםבשנהלפחותותדוןבעניינים הנתוניםלסמכותהלפיסעיף11לחוק.בכלשנהתוקדשאחת הצבעה באספה הכללית הישיבותלבחירתחבריםחדשים,ובעתהצורךלבחירתהנשיא 12 ההצבעהבאספההכלליתתהיהגלויה,אלאאםכןנדרשתעלפי וסגןהנשיא.כאשרמספרהמועמדיםלבחירהגדולמשלושה, תקנוןזההצבעהחשאיתאואםחמישהחבריםשאינםחבריחוץ תוקדשהישיבהכולהלנושאזה. דרשוהצבעהחשאית.ההחלטותתתקבלנהברוברגילשלהנוכחים (ב) כמוכןתוקדשישיבהאחתבכלשנהלדיוןבדוחהשנתי בהצבעה,אלאאםכןנדרשעלפיתקנוןזהרובגדוליותר.היו שלהאקדמיה,בדוחהביקורת,בדוחותהכספייםובתקציב הקולותשקולים,יהיהליושבהראשקולנוסףמכריע. האקדמיה. (ג) יו“רהאספההכלליתהואנשיאהאקדמיה,ובהיעדרו-סגןהנשיא. תוצאות ההצבעה (ד) יכולשהמליאהתתכנסלישיבותנוספות,עלפיהחלטתמועצת 13 תוצאותההצבעהיוכרזועלידינשיאהאקדמיה.פרוטוקולמאושר האקדמיה,לשמיעתהרצאותמדעיותאולדיוןבעניינים עלידוייחשבלהוכחהשלתוצאותההצבעה.נבצרמןהנשיא ובהתפתחויותשהמועצהסבורהשאיןלדחותו.ישיבהמיוחדת לאשראתהפרוטוקול,יאשרוסגןהנשיא. שלהמליאהתכונסגםכלאימתשתתקבלבקשהבכתבלכך מחמישהעשרמחבריהאקדמיהלפחות.המועצהתיענהלבקשה תוקפן של החלטות כזאתבהקדםהאפשרי. 14 תוקפןשלהחלטותהאקדמיהלאייפגעבשלפגםפרוצדורלי המניין החוקי בישיבות האספההכללית שנתגלהבדיעבד,לרבותפגםבתהליךבחירתושלחבראו אי מסירתהזמנהלחבר. 9(א) המנייןהחוקיבישיבתהאספההכלליתשלהאקדמיההוא מחציתחבריהאקדמיההנמצאיםבארץבמועדהישיבה. ישיבות החטיבות (ב) באין מניין חוקי בשעה שנקבעה לישיבת האספה הכללית, יוכל יושב הראש לפזר את האספה למשך 30 דקות ולכנסה 15(א) כלחטיבהתתכנסלשתיישיבותבשנהלפחות.לפיהצורך תוקדשאחתהישיבותכולהלבחירתחבריםחדשיםולבחירת מחדש בתום הזמן הזה. ישיבת האספה תהיה אז חוקית בכל מספר נוכחים. באין מניין חוקי לא ייבחרו חברים חדשים, לא יו“רהחטיבהוממלאמקומו.ישיבהזותתקיים30יוםלפחות לפניישיבתהמליאההמוקדשתלבחירתהחבריםהחדשים. ייבחר נשיא או סגן נשיא, לא תיבחר ועדת ביקורת ולא יידונו שינויים בתקנון. המנייןהחוקיבישיבתהחטיבההואמחציתחבריהחטיבה הנמצאיםבארץבמועדהישיבה. (ג) כלחברשנוכחותונרשמהכדיןלפניההצבעהייכללבמניין (ב) יו“רהחטיבהרשאילזמןישיבותנוספותשלהחטיבה,והוא החוקיהנדרשבהצבעהזו.חברשנוכחותונרשמהכאמורולא חייבלזמנןבהקדםהאפשריאםחמישהמחבריהחטיבה השתתףבהצבעהייחשבכמישהצבעתו“נמנע“. מבקשיםשיעשהכן. הזמנות לישיבות האספה הכללית (ג) הזמנותלישיבהשלהחטיבהיישלחולחבריהחטיבהבדואר(או בדואראלקטרוניבהסכמתם)21יוםלפחותלפנימועדהישיבה. 10 הזמנותלישיבהשלהאספההכלליתיישלחולחבריםבדואראו במקריםמיוחדיםרשאייו“רהחטיבהלקבועכיההזמנות בדואראלקטרוניבהסכמתם,21יוםלפחותלפנימועדהישיבה, תישלחנהפחותמ 21יוםלפנימועדהישיבה.בהזמנהלישיבת ויכילואתסדרהיוםשלהישיבה. חטיבהיפורטסדרהיוםשלהישיבה. ישיבות סגורות ופתוחות (ד) לפיהזמנתיו“רהחטיבהיוכללהשתתףולהרצותבישיבותאלה גםמישאינוחברהאקדמיה. 11 ישיבותהאספההכלליתסגורותלקהל.בשנהשבהנבחרים 181 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרק שלישי מינהל (ט) ככלל,א‘בתשריהואיוםכניסתםלתפקידשלהנשיא,שלסגן הנשיא וסגנו הנשיאושלהחבריםהנבחריםשלהמועצה. (י) עםמינויושלנשיאחדשתסתייםכהונתושלסגןהנשיאהקודם. 16(א) בתקנוןזה,“בחירתנשיאהאקדמיה“-בחירתחברהאקדמיה שהאספההכלליתממליצהלנשיאהמדינהלמנותולתפקידנשיא יושבי ראש החטיבות וממלאימקומם האקדמיה. 17(א)יושבי ראש החטיבות ייבחרו בחטיבות ברוב רגיל בבחירות (ב) נשיאהאקדמיהוסגנויהיומחטיבותשונות.ככלל,תפקיד חשאיות לתקופה של שלוש שנים. שלושה חברי חטיבה הנשיאיעבורביןשתיהחטיבותלסירוגין.תקנהזולאתחולעל רשאים להציע יחד מועמד לתפקיד יו“ר החטיבה. לא קיבל בחירתנשיאמכהןלתקופתכהונהשנייה. שום מועמד רוב קולות בהצבעה הראשונה, תיערך הצבעה (ג) סגןהנשיאייבחרעלידימליאתהאקדמיהלתקופתכהונתושל שנייה לבחירה בין שני המועמדים שקיבלו את מספר נשיאהאקדמיה. הקולות הגדול ביותר. (ד) לאיאוחרמשנהלפניסיוםתקופתכהונתםשלהנשיאושלסגן (ב) יו“רהחטיבהלאיכהןיותרמשתיתקופותכהונהרצופות. הנשיא,אובשעהשנבצרמאחדמהםאומשניהםלמלאאת (ג) לכליושבראשייבחרממלאמקוםלתקופתכהונתובהליך תפקידם,תבחרכלחטיבה,בהליךשיקבעיו“רהחטיבה,שלושה שיקבעיושבהראש. חבריםלוועדתחיפוששתפקידהלהציעמועמדיםלתפקידים המתפנים.כלחבררשאילהציעמועמדיםלכהונהבוועדת הצבעות במועצה החיפוש.חבריהמועצהלאיוכלולהיבחרלוועדתהחיפוש. חבריהוועדהיבחרומביניהםאתיו“רהוועדה.הוועדהרשאית 18 ההצבעותבמועצההןבהרמתידייםבלבדוההחלטותיתקבלוברוב רגיל,אלאאםכןנקבעאחרתבתקנוןזה.היוהקולותשקולים,יהיה להציעיותרממועמדאחדלכלתפקיד.להחלטהבוועדהדרושים ארבעהקולות.הצעותהוועדהתימסרנהלחבריםבכתב45יום לנשיאקולנוסףמכריע.חתימתהנשיאאוחתימתסגןהנשיאעל הפרוטוקול,ובכללוההחלטות,תשמשנההוכחהלכאורהלנכונותו. לפחותלפניישיבתהבחירה. (ה) נוסףעלהאמורלעיל,חמישהמחבריהאקדמיהרשאיםלהציע המניין החוקי במועצה יחדמועמדיםלשניהתפקידים.הצעותאלהתימסרנהלמזכירות האקדמיה30יוםלפחותלפניישיבתהבחירהותישלחנהלחברי המנייןהחוקיבישיבותהמועצההואשלושה.19 האקדמיהבדואר21יוםלפחותלפניישיבתהבחירה.יו“רועדת ועדות החיפושינהלאתהחלקשלישיבתהמליאהשבוייבחרוהנשיא 20 המועצה תקבע את רשימת הוועדות הקבועות הפועלות וסגןהנשיא.הואיציגהןאתמועמדיועדתהחיפושוהןאת המועמדיםשהציעוחבריהאקדמיה. באקדמיה ותמנה את חבריהן ואת יושבי הראש שלהן לתקופת כהונה של עד שלוש שנים. יושבי ראש הוועדות לא יכהנו יותר (ו) נשיאהאקדמיהוסגנוייבחרובהצבעהחשאית,וברוברגילשל בעליזכותההצבעהשנוכחותםבישיבהנרשמהכדין,לתקופת משתי תקופות כהונה רצופות. המועצה רשאית, ביזמתה או לפי הצעת החטיבות, למנות גם ועדות אד הוק לטיפול בעניינים כהונהשלשלוששנים.לאקיבלשוםמועמדרובקולותבהצבעה הראשונה,תיערךהצבעהשנייהלבחירהביןשניהמועמדים הקשורים בתפקידי האקדמיה או בעניינים אחרים שלדעת המועצה ראויים לבחינה על ידי ועדה. לוועדות אלה יכול שקיבלואתמספרהקולותהגדולביותר. (ז) נשיאהאקדמיהוסגנולאיכהנויותרמשתיתקופותכהונה להתמנות גם מי שאינו חבר האקדמיה. המועצה תמנה את נציגי האקדמיה בגופים ציבוריים, במוסדות בין לאומיים ובגופים רצופות. אחרים לפי הצורך, ויכול שגם הם לא יהיו חברי האקדמיה. (ח) פסקהכהונתושלנשיאהאקדמיהאושלסגןנשיאהאקדמיה, המנהל האדמיניסטרטיבי אונבצרמאחדמהםאומשניהםלמלאאתתפקידםבאופן קבוע,תכונסהאספההכלליתלישיבהמיוחדתותבחראתנשיא 21(א)המנהלהאדמיניסטרטיבי(להלן המנהל)לאישתתףבדיונים בענייןמינויואופיטוריוובדיוניםלפיתקנה4(ב)ולאתהיהלו האקדמיהאואתסגןהנשיא,לפיהצורך,עלפיהוראותסעיף7 לחוקותקנהזו. באלהזכותהצבעה. 182 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 פרק 13 > נספחים פרק חמישי הוראות שונות (ב) פסקהכהונתושלהמנהלאונבצרממנולמלאאתתפקידוימנו יתרחבריהמועצהממלאמקוםאומנהלבפועלעדמינויהמנהל שינויים בתקנון החדש. 26 המליאהרשאית,ברובשלשנישלישיםמבעליזכותההצבעה שנוכחותםבישיבהנרשמהכדין,להכניסשינוייםבתקנוןזה, זכות חתימה להוסיףעלהוראותיוולגרועמהן.התיקוניםייכנסולתוקפםלאחר 22(א)בעניינימינהלוכספיםתחייבאתהאקדמיהחתימתשניחברי התייעצותעםהשרהממונהעלביצועחוקהאקדמיה. המועצה,אוחתימתממלאמקוםהמנהל,אוחתימתהמנהל בפועליחדעםחתימתאחדמחבריהמועצההאחרים. ביטול (ב) מועצת האקדמיה תהיה רשאית להסמיך מורשי חתימה 27 תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים, נוספים מבין חברי האקדמיה ועובדיה ולקבוע את גבולות התשכ“ב-11962-בטל. סמכותם. סדרי העבודה 23 האספההכלליתתקבע,עלפיהצעתהמועצה,כלליםוהוראות לעבודתהולעבודתהחטיבותוהוועדות. פרק רביעי ביקורת ועדת ביקורת 24 האספההכלליתתבחרועדתביקורת,שתורכבמחבריםמשתי החטיבות.וועדתהביקורתתבחראתהיושבראששלהמבין חבריה. הזמנת מבקר 25(א)המועצהתזמיןמדיפעם,במועדיםשייראולה,אדםשאיננו עובדהאקדמיהלערוךביקורתבענייניםשלמינהלהאקדמיה (להלן המבקר). (ב) המבקריבדוקאםהמינהלפעלעלפיהחוקועלפיההוראות שנגזרוממנוואםרשויותהאקדמיהועובדיהנהגולפיהעקרונות שלמינהלתקין. (ג) בעתמילויתפקידולאיהיההמבקרכפוףלגוףאולאדםכלשהו באקדמיהולאיהיהתלויבהם.הנושאיםשיבדוקייקבעובתיאום עםועדתהביקורת. (ד) המבקריגישלוועדתהביקורתדיןוחשבוןויפרטבואת ממצאיביקורתו.אםגילהליקויים,יביאבדיןוחשבוןאת המלצותיולתיקונםולמניעתםלעתידלבוא.בדבבדיגיש המנַהללוועדתהביקורתמסמךובותגובתהמינהלעלממצאי הביקורתופירוטהצעדיםשבדעתולנקוטלתיקוןהליקויים 1קת׳התשכ״ב,עמ׳1495;התשל״ו,עמ׳300;התשמ״ו,עמ׳772 התשמ״ט,; שנתגלו.המועצהתביאאתממצאיהביקורתואתתגובת עמ׳1453;התשנ״ז,עמ׳816;התשנ״העמ׳1455;התשנ״ז,עמ׳.832 המינהללידיעתהמליאה. 183 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 184 דין וחשבון שנתי > תשע“ח2018-2017