דיווח על-פי חוק

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים THE ISRAEL ACADEMY OF SCIENCES AND HUMANITIES דין וחשבון שנתי תשע“ז 2017-2016 מוגשמטעםמועצתהאקדמיהלאסיפההכלליתשלהאקדמיהלפיסעיף11לחוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםתשכ“א1961- פרופ‘ניליכהן,נשיאתהאקדמיה עריכה: אביטל בר עריכת לשון: יהודית (דיתיק) ידלין עיצוב ועריכה גרפית: סטודיו נאוי קצמן כדורי סיוע בהפקה: יעל קינר צילום בית האקדמיה: אודי קצמן התצלומים הנוספים שבחוברת צולמו בידי ששון תירם, דנה בר סימן טוב ומיכל פתאל כל זכויות התצלומים שייכות למחלקת קשרי ציבור באקדמיה. דפוס: רותם הפקות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כיכר אלברט איינשטיין, ת״ד 4040, ירושלים 91040 טלפון: 02-5676222 פקס:, 02-5666059 דואר אלקטרוני:, [email protected] www.academy.ac.il תוכן העניינים 7 מבוא 9 דברהנשיאה 11 מועצתהאקדמיה,מִנהלהאקדמיה 12 ייסודהשלהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 14 מטרותהאקדמיהותפקידיה 15 נושאיתפקידיםבעברובהווה 16 חבריהאקדמיה 36 רשימתמקבליהפרסיםוציוניהכבוד 1 דוחפעילות 39 41 קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה 1.1 42 דיווחהפעילותהשוטפת 1.2 42 קידוםוחיזוקהקשרעםאקדמיותזרות 1.3 43 ייעוץוהערכהלגורמיהממשלולציבורבישראל 1.4 43 1.4.1 דוחמצבהמדעבישראל 45 1.4.2 ועדתמעקבליישוםהמסקנותשלדוחמצבהמדע התלתƒשנתיבישראל(תשע"ז) 45 1.4.3 הוועדהלבדיקתמצבהקנייןהרוחניורישוםהפטנטיםבישראל 45 1.4.4 ועדתמומחיםלבדיקתהנושאשלאיכותחייםwellbeing()בישראל 46 טיפוחהצעיריםבמדע 1.5 47 הכינוסהשנתיהרבƒתחומיבמדעיהטבעובמדעיהרוח 1.6 48 1.7 הנחלתהמדעלציבור 49 1.8 מרכזהקשרלחוקריםישראלים 51 קידוםתקשורתהמדעבישראל 1.9 2 פעילותהחטיבהלמדעיהטבע 53 56 2.1 פורוםהצעיריםשלהחטיבהלמדעיהטבע 57 2.2 ביואתיקה 57 2.3 קרינתסינכרוטרון-פעילותישראלבESRF– 58 2.4 מתקןלקרינתסינכרוטרוןבמזרחהתיכון- SESAME 61 2.5 פיזיקהשלאנרגיותגבוהות-פעילותישראלבCERNƒ 67 2.6 פיזיקהגרעינית 68 2.7 אוספיהטבעהלאומייםלמחקר 69 2.8 רפואהמולקולרית 69 2.9 פאונהופלורהשלארץישראל 70 2.10 תכנית קאוולי - Science of Frontiers Kavli 71 2.11 ההרצאההשנתיתעלשםאלברטאיינשטיין 3 פעילותהחטיבהלמדעיהרוח 73 77 3.1 מפעליםבמימוןהאקדמיה 77 3.1.1 האונומסטיקוןשלארץישראל 78 3.1.2 המפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר 79 3.2 מפעליםבתמיכתהאקדמיה 79 3.2.1 המפעלהמשותףעם MGH 80 3.2.2 מפעלהמילוןשלהפרסיתהאמצעית 82 3.3 German–Israeli Frontiers of the Humanities — GISFOH 83 3.4 פורוםצעירימדעיהרוחוהחברה 4 פעילותההוצאהלאור 85 88 4.1 פרסומיםשראואורבשנתהדוח 5 קשריםבין לאומיים 91 95 5.1 קשרימדעעםמדינותועםאקדמיותלמדעים 105 5.2 מפעליםאזוריים 106 5.3 קשריםעםמוסדותביןƒלאומיים 6 מלגותומענקים 111 113 6.1 תכניתמלגותאדמס 115 6.2 תכניתמלגותרותארנון 115 6.3 פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמצטייניםבמדעיהטבעוההנדסה 116 6.4 קרןבתƒשבעדהרוטשילד 119 6.5 מלגותקרןפולקסבישראל 119 6.6 הפרסבחקרהקבלהעלשםגרשםשלום 7 פעילויותנוספותלקידוםמטרותיהשלהאקדמיה 121 123 7.1 האקדמיההצעירההישראלית 126 7.2 היזמהלמחקריישומיבחינוך 128 7.3 הקרןהלאומיתלמדע 130 7.4 תל"מ-הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח 8 הרצאות,כינוסיםואירועיםבביתהאקדמיה 133 9 תקציבהאקדמיה 145 10 ועדותהאקדמיה 147 11 נציגיהאקדמיהבגופיםובמוסדות 153 12 חבריםשהלכולעולמם 154 13 נספחים 163 162 חוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 12.1 163 תיקון2לחוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 12.2 164 תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים 12.3 מבוא 7 דין וחשבון שנתי >תשע“ז2017-2016 בשער פרק זה: בניין האקדמיה, מכיוון גן המדע האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים דבר הנשיאה ידידיי חברי האקדמיה, קוראים נכבדים, אני מתכבדת להגיש את הדוח השנתי השני בתקופת כהונתי כנשיאת האקדמיה. האקדמיה פועלת להגשמת המשימות המוטלות עליה על פי חוק: טיפוח הפעילות המדעית בארץ, ייעוץ לממשלה בנושאים הקשורים למדע ולטכנולוגיה, קיום קשרי חוץ מדעיים עם גופים דומים בחו"ל ועם פרופ׳ נילי כהן ארגונים בין–לאומיים וכן הוצאה לאור של פרסומים שיש בהם כדי לקדם נשיאת האקדמיה את המדע. כל הפעילויות מפורטות בפרקי הדוח. הפעילות באקדמיה ענפה, מורכבת ומגוונת, ובכללה איתור תחומי ידע חדשים, תמיכה בחוקרים צעירים ובכירים, ארגון כינוסים בין–לאומיים בתחומים שונים וקיום קשרים עם אקדמיות דומות בחו"ל. בתוך כך נעשיםמאמציםלחשוףאתפעילותהאקדמיהלפניהקהילההמדעיתבארץובעולםולפניהציבורבכללותו. אתייחס לכמה פעילויות המבליטות את מעמדה של המערכת האקדמית בארץ ובעולם. האקדמיה הגישה השנה את הדוח התלת–שנתי השני על מצב המדע לשר המדע ולכנסת. הדוח נשלח גם לנשיא המדינה ולשרי הממשלה והופץ בקרב מוסדות אקדמיים ומוסדות ציבור. על הדוח הופקד פרופ' רשף טנא, והשתתפו בכתיבתו חברי ארבע תת–ועדות שמונו לשם כך. הדוח סוקר את ההתפתחויות המדעיות מאז הגשת הדוח הקודם וכולל המלצות מעשיות לקידום המחקר בארץ בכל תחומי המדעים - מדעי הטבע ומדעי הרוח והחברה. עיקרי מסקנות הדוח הוצגו בדיון שהתקיים בבית האקדמיה עם נציגי הגופים הקשורים למדיניות ולתכנון במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. ועדת המעקב שמונתה השנה תעקוב אחר יישום המלצות הדוח ותכין את הרקע לכתיבת הדוח התלת–שנתי הבא. יזמה חדשה של האקדמיה היא כינון תכנית לקידום המחקר במדעי הרוח והחברה לפי מודל מענקי קרן בת–שבע דה רוטשילד במדעי הטבע. מטרת התכנית לחזק את התחום באמצעות ההכרה במצוינות המחקרית של החוקרים המובילים בישראל. גם השנה הורחבו קשריה של האקדמיה, והתחזק מעמדה בזירה הבין–לאומית. נחתמו הסכמים עם האקדמיות למדעים של ניו יורק, של ליטא ושל סינגפור. כמו כן נערכו כינוסים משותפים עם האקדמיות של גרמניה, של יפן ושל קנדה ועם החברה המלכותית של אנגלייה במגוון תחומי ידע הן 9 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 9 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים במדעי הטבע הן במדעי הרוח והחברה. אנו גאים בקשרים המדעיים הנרקמים בין מדענים ישראלים למדענים זרים בעקבות פעילויות אלו ונמשיך לפעול במרץ להעלאת קרנו של המדע הישראלי בקרב הקהילה הבין–לאומית. על פי ההסכם עם האקדמיה למדעים של ניו יורק, יוענקו בישראל פרסי בלווטניק, המיועדים לשלושה מדענים צעירים מצטיינים מהתחומים של מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה ומדעי הכימיה. סכום כל אחד מהפרסים הוא 100,000 דולר אמריקאי, ולראשונה הם יינתנו מחוץ לגבולות ארצות הברית. המגמהלהמשיךולחשוףאתהמדעבארץלפנימדעניםצעיריםמצטייניםמהעולםהביאהכברבשנהשעברה להקמתה של הוועדה לגיבוש תכנית להבאת בתר–דוקטורנטים לארץ בחסותן של האקדמיה והאקדמיה הצעירה.הוועדה,בראשותושלפרופ'איתמרוילנר,הכינההשנהתכניתפעולהלמילויהמשימה. האקדמיה תומכת בקידום נשים במוסדות להשכלה גבוהה. ראשיה השתתפו בישיבה משותפת של ועדת המדע והוועדה לקידום האישה בכנסת. במעמד זה העניק ח"כ אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע, אות הוקרה לפרופ' רות ארנון על תרומתה למדע ועל פעילותה לקידום נשים במדע. בתוקף תפקידה של האקדמיה לייעץ לממשלה בתחומים הנוגעים לממשק שבין מדע לממשל הוקמה השנה ועדת מומחים בראשותו של פרופ' מנחם יערי לבדיקת נושא איכות החיים wellbeing() בישראל על כל היבטיו. במסגרת ועדות האקדמיה נבדק השנה תחום מדע הדתות בישראל, בראשותו של פרופ' גי סטרומזה, ויצא לאור דוח המתאר את מצב התחום והמציג דרכים לקידומו. רבים מאירועי האקדמיה פתוחים לציבור הרחב, לרבות סטודנטים ותלמידי תיכון. גם השנה פתחה האקדמיה את שעריה בסדרת הרצאות, שכותרתה "מהפכות". נושאי הסדרה משתרעים על פני תחומים שונים במדעי הטבע, במדעי הרוח ובמדעי החברה. שילוב רב–תחומי כזה בא לידי ביטוי גם בכינוס המדעי הבין–חטיבתי שהוקדש לנושא "שפות". בשנה הבאה תציין האקדמיה בפעילותה את שנת ה70– למדינת ישראל ותדגיש את הקשר בין המדע למדינה, שחרתה על דגלה את ערכי הרוח, המדע והיצירה. אני מבקשת להודות לחברי מועצת האקדמיה על שיתוף הפעולה המבורך, לצוות האקדמיה על מחויבותו המסורה ולחברי האקדמיה - על ההשתתפות בפעילויות, על הסיוע והתמיכה, על היזמות הברוכות ועל הידידות. 10 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 10 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מועצת האקדמיה פרופ‘ניליכהן פרופ‘דודהראל הנשיאה סגןהנשיאה --- --- פרופ‘יוסףקפלן פרופ‘רותארנון יו“רהחטיבהלמדעיהרוח הנשיאהלשעבר --- --- פרופ‘איתמרוילנר גליהפינצי יו“רהחטיבהלמדעיהטבע מנהלתהאקדמיה מִנהל האקדמיה לשכת נשיאה ומנהלת האקדמיה ההוצאה לאור דגנית עזר מנהלת הלשכה וכוח אדם טלי אמיר מנהלת ועורכת ראשית - - - דבורה גריינימן עורכת בכירה באנגלית כספים ומנהל ריטה ספוז'ניקוב אחראית שיווק והפצה גדי לוין סמנכ״ל יהודה גרינבאום מפיק דפוס ילנה יופה חשבת - - - אלה בדליאן מנהלת חשבונות פרויקטים מיוחדים - - - מרב עטר רכזת האקדמיה הצעירה החטיבה למדעי הטבע ופרויקטים מיוחדים ד"ר מני קירמה רכז - - - אביבה לוי מתאמת מנהלתית תחזוקה ומשק - - - החטיבה למדעי הרוח מיכאל זגורי מנהל סימה דניאל רכזת כוכי מימרן מתאמת מנהלתית זיוה דקל מתאמת מנהלתית יוסי אפללו עוזר - - - מיכל כהן עובדת משק דוברות וקשרי קהילה ריקי ביטון עובדת משק אביטל בר דוברת ומנהלת קשרי ציבור אורלי דריהם עובדת משק יעל קינר מתאמת אירועים אתי חממי עובדת משק - - - - - - קשרים ביןƒלאומיים מחשוב בוב לפידות מנהל יעקב רוטמן אחראי מחשוב רות חסון מתאמת קשרים ביןƒלאומיים - - - - - - מלגותאדמס,מרכזהקשרלחוקריםישראלים ארכיון בת שבע שור מנהלת רבקה פרדס גבריאל ארכיונאית 11 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ייסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בראשית שנות החמישים החלו לדון במשרד החינוך והתרבות על אפשרות הקמתן של שתי אקדמיות האחת למדעי הרוח והאחרת למדעי הטבע. בשנת 1955 הוקמה ועדה בראשותו של שר החינוך, פרופ‘ בן–ציון דינור, ובהשתתפותם של אחדים מבכירי המדענים, והיא דנה בהצעות להקמת האקדמיות. הוועדה המליצה לפני הממשלה לפתוח בצעדים לקראת הקמתה של “פרה–אקדמיה“. הממשלה קיבלה את ההצעה, אולם ההתנגדות שהתעוררה בכנסת הביאה לגניזתה. באותה השנה פנתה משפחת ון ליר לממשלת ישראל והציעה להקים בירושלים “מרכז לקידום התרבות“, שישמש מקום מפגש לאנשי מדע, לאנשי רוח, להוגי דעות ולאנשי אמנות. ההצעה נדונה בממשלה בדצמבר 1955 ואושרה. בהחלטה נאמר ש“המרכז לקידום התרבות יאכסן את האקדמיה ללשון העברית ואת האקדמיות (העתידות לקום) למדעי רוח וטבע ולאמנויות“, ומטרתו תהיה “ריכוז הישגי המחקר האקדמי הגבוה“. בעקבות ההחלטה הקצתה הממשלה את חלקת הקרקע שעליה עומדים היום האקדמיה למדעים ומכון ון ליר. ואולם, בשל ההסתייגויות שנתעוררו באותה התקופה מהקמת האקדמיה שינתה הממשלה את החלטתה, ובנוסח המתוקן של ההחלטה מ8– במרס 1956 הושמט הסעיף הקובע כי המרכז יאכסן את האקדמיות הלאומיות. על אף נסיגתה של הממשלה מהחלטתה הראשונה נמשכו המאמצים להקים את האקדמיה. בראש היוזמים עמד פרופ‘ אהרן קציר. הוא הציג לפני דוד בן–גוריון את תכניתו להקים שתי אקדמיות, שתפקידן יהיה בין השאר לרכז את הדגולים מקרב אנשי הרוח, המלומדים, המדענים והאמנים בישראל; להשתתף בתכנון המדעי–הלאומי של פיתוח הארץ; לייצג את ישראל בפורום של המדע הבין–לאומי; לקיים מגע מתמיד עם הגופים המקבילים בחוץ לארץ; לקיים פעולות אחרות בעלות אופי אקדמי או חינוכי. דוד בן–גוריון נתן את ברכתו להצעה. לאחר פגישת הכנה של פרופ‘ אהרן קציר עם רקטור האוניברסיטה העברית ונשיא הטכניון, שנדונו בה הצעותיו של קציר, זימן דוד בן–גוריון ב28– בנובמבר 1957 דיון בפורום רחב כדי ללבן את הבעיות הכרוכות בייסוד האקדמיה. בדיון השתתפו גם שר החינוך והתרבות דאז זלמן ארן, לשעבר שר החינוך פרופ‘ בן–ציון דינור ופרופסורים מן המוסדות להשכלה גבוהה. הדיון נסב על אופייה של האקדמיה ועל תפקידיה, וגם הובאו נימוקים בעד ונגד הקמתה. בסיכום הדיון הוחלט על הקמת ועדה מכינה לקראת הקמת האקדמיה אף כי נשארו בעינם חילוקי הדעות וההיסוסים בקרב משתתפי הדיון באשר להקמתו של מוסד שהוא מעין אקדמיה. 12 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביוני 1958 נתמנתה ועדה שמתפקידה היה להציע רשימת מועמדים לוועדה המכינה. ועדה זו חרגה מן התפקיד שהוטל עליה והכינה גם טיוטה של הצעת החלטה בדבר הקמת “בית ועד“ או “אקדמיה“. באוקטובר 1958 הגיש שר החינוך והתרבות את ההצעה לפני הממשלה, והיא אושרה ב9– בנובמבר 1958. לפי ההצעה ייפתה הממשלה את כוחם של ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות למנות ועד מכין להקמת “בית ועד“ (אקדמיה) למדעי הרוח והטבע, שישבו בו אנשי המדע הדגולים במדינה. ב17– בדצמבר 1958 פנה דוד בן–גוריון אל אנשי המדע והרוח שהוועדה המליצה עליהם והזמינם לשמש חברים בוועדה המכינה להקמת האקדמיה. אלה חברי הוועדה המכינה שאול אדלר, אריה דבורצקי, ברנרד צונדק, יואל רקח, אפרים א‘ אורבך, בן–ציון דינור, נפתלי ה‘ טור–סיני, ליאון מאיר, יעקב פולוצקי, נתן רוטנשטרייך, גרשם שלום, פרנץ אולנדורף, נתן רוזן, מרכוס רינר, יצחק ברנבלום, אהרן קציר חברי כבוד חנוך אלבק, מרטין בובר, יצחק פ‘ בער, שמואל ה‘ ברגמן, משה צ‘ סגל, יחזקאל קויפמן מתפקידה של הוועדה המכינה היה לעבד תקנון ל“בית הוועד“. ואמנם בישיבתה הראשונה של הוועדה, ב6– בינואר 1959 נקבעה ועדה להצעת תקנון. הצעת התקנון עובדה בשישה חודשים, וב12–, ביולי 1959 אישרה אותה מליאת הוועדה המכינה. תקנון זה היה “תקנון האקדמיה הלאומית למדעים“, והוא אושר בממשלה ב13– בספטמבר 1959 כך נוסדה האקדמיה למעשה ונתאפשר לה להתחיל בפעילותה.. ב27– בדצמבר 1959 נתכנסה הוועדה המכינה בראשותו של מרטין בובר והכריזה על הקמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. חבריה הראשונים היו חברי הוועדה המכינה. ב23– בפברואר 1960 התקיימה ישיבתה הראשונה של האסיפה הכללית של האקדמיה בהשתתפות ראש הממשלה דאז דוד בן–גוריון, והוא ישב בראשה. בישיבה נבחרו פרופ‘ מרטין בובר לנשיא האקדמיה ופרופ‘ אהרן קציר לסגן הנשיא. עיגון מעמדה של האקדמיה הלאומית למדעים בחוק המדינה נעשה לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה הכינה בשיתוף עם חברי האקדמיה, אהרן קציר וגרשם שלום, הצעת חוק לאקדמיה. ב14– ביוני 1961 אישרה הכנסת את “חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשכ“א.“1961- במרס 1962 נתפרסם ברשומות “תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים“, לאחר שהאסיפה הכללית של האקדמיה אישרה אותו. 13 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מטרות האקדמיה ותפקידיה לרכזבתוכהכחבריםמטוביאישיהמדעתושביישראל;1 2 לטפחולקדםפעילותמדעית; 3 לייעץלממשלהבפעולותהנוגעותלמחקרולתכנוןמדעיבעליחשיבותלאומית; 4 לקייםמגעעםגופיםמקביליםבחוץלארץ; לפעול לייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בין–לאומיים, מתוך תיאום עםמוסדותהמדינה;5 6 לפרסםכתביםשישבהםכדילקדםאתהמדע; 7 לעסוקבכלפעילותאחרתשישבהכדילשמשאתהמטרותהאמורות. 14 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נושאי תפקידים בעברובהווה נשיאי האקדמיה סגני נשיא —2015 פרופ‘ נילי כהן —2015 פרופ‘ דוד הראל 2015—2010 פרופ‘ רות ארנון 2015—2010 פרופ‘ ב“ז קדר 2010—2004 פרופ‘ מנחם יערי 2010—2004 פרופ‘ רות ארנון 2004—1995 פרופ‘ יעקב זיו 2004—1995 פרופ‘ חיים תדמור ז“ל 1995—1986 פרופ‘ יהושע יורטנר 1995—1994 פרופ‘ מנחם יערי 1986—1980 פרופ‘ אפרים א‘ אורבך ז“ל 1993—1986 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 1980—1974 פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1986—1980 פרופ‘ יהושע יורטנר 1974—1968 פרופ‘ גרשם שלום ז“ל 1980—1974 פרופ‘ אפרים א‘ אורבךז“ל 1968—1962 פרופ‘ אהרן קציר ז“ל 1974—1968 פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1962—1960 פרופ‘ מרטין בובר ז“ל 1968—1962 פרופ‘ גרשם שלום ז“ל 1962—1960 פרופ‘ אהרן קציר ז“ל יושבי ראש החטיבה למדעי הרוח יושבי ראש החטיבה למדעי הטבע —2013 פרופ‘ יוסף קפלן —2013 פרופ‘ איתמר וילנר 2013—2007 פרופ‘ יוחנן פרידמן 2013—2007 פרופ‘ רפאל משולם 2007—2001 פרופ‘ ב“ז קדר 2007—2004 פרופ‘ אלכסנדר לויצקי 2001—1995 פרופ‘ שאול שקד 2004—2001 פרופ‘ דן שכטמן 1995—1989 פרופ‘ יהושע בלאו 2001—1995 פרופ‘ רות ארנון 1989—1986 פרופ‘ אהרן ברק 1995—1992 פרופ‘ יעקב זיו 1986—1983 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 1992—1989 פרופ‘ יצחק שטיינברגז“ל 1983—1980 פרופ‘ דן פטינקין ז“ל 1989—1986 פרופ‘ ישראל דוסטרובסקי 1980—1974 פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל 1986—1980 פרופ‘שמשוןאברהםעמיצורז“ל 1974—1969 פרופ‘ יהושע פראוור ז“ל 1980—1974 פרופ‘ יגאל תלמי 1969—1963 פרופ‘ אפרים א‘ אורבך ז“ל 1974—1968 פרופ‘ ארנסט דוד ברגמן ז“ל 1962—1960 פרופ‘ גרשם שלום ז“ל 1968—1963 פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1963—1960 פרופ‘ יואל רקח ז“ל נשיאי האקדמיה מאז נוסדה (מימין לשמאל)Ž פרופ׳ מרטין בובר ז״ל, פרופ׳ אהרן קציר ז״ל, פרופ׳ גרשם שלום ז״ל, פרופ׳ אריה דבורצקי ז״ל, פרופ׳ אפרים א׳ אורבך ז״ל, פרופ׳יהושעיורטנר,פרופ׳יעקבזיו,פרופ׳מנחםיערי,פרופ׳רותארנון,פרופ׳ניליכהן 15 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים חברי האקדמיה 16 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע החטיבה למדעי הטבע שנתהבחירה תשס“ט2009/ פרופסורלרפואה,נירולוגיה, אברמסקי,עודד ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעברית והדסהבירושלים תשכ“ד1964/ פרופסורלמתמטיקה, אגמון,שמואל האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ן1990/ פרופסורלפיזיקה, אהרונוב,יקיר אוניברסיטתתלאביב תשע“ב2012/ פרופסורלפיזיקה, אהרוני,אמנון אוניברסיטתתלאביבואוניברסיטתבןƒגוריוןבנגב 17 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשע“א2011/ פרופסורלמתמטיקהשימושיתולמדעיהמחשב, אולמן,שמעון מכוןויצמןלמדע תשס“ו2006/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, אורן,משה מכוןויצמןלמדע תשנ“ז1997/ פרופסורלמתמטיקה, אלון,נוגה אוניברסיטתתלאביב תשס“ב2002/ פרופסורלפיזיקה, אמרי,יוסף מכוןויצמןלמדע תש“ן1990/ פרופסורלאימונולוגיהכימית, ארנון,רות מכוןויצמןלמדע תש“ס2000/ פרופסורלגאופיזיקה, בן אברהם,צבי אוניברסיטתתלאביב תשס“ב2002/ פרופסורלמתמטיקה, ברנשטיין,יוסף אוניברסיטתתלאביב 18 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע תשע“ה2015/ פרופסורלמתמטיקהומדעיהמחשב, גולדוסר,שפרירה מכוןויצמןלמדע תשנ“ט1999/ פרופסורלגנטיקהמולקולרית, גרונר,יורם מכוןויצמןלמדע תשנ“ח1998/ פרופסורלנירוביולוגיה, גרינולד,עמירם מכוןויצמןלמדע תשס“ו2006/ פרופסורלהידרולוגיה, דגן,גדעון אוניברסיטתתלאביב תשע“ד2014/ פרופסורלנירוביולוגיה, דודאי,ידין מכוןויצמןלמדע תשס“ח2008/ פרופסורלפיזיקה, הייבלום,מרדכי מכוןויצמןלמדע תש“ע2010/ פרופסורלמדעיהמחשב, הראל,דוד מכוןויצמןלמדע 19 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשס“ח2008/ פרופסורלמתמטיקה, הרושובסקי,אהוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תשל“ח1978/ פרופסורƒמכוןלפיזיקה, הררי,חיים מכוןויצמןלמדע תש“ס2000/ פרופסורƒמחקרלביוכימיה, הרשקו,אברהם הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשס“ב2002/ פרופסורלכימיה, וילנר,איתמר האוניברסיטההעבריתבירושלים תשמ“ח1988/ פרופסורלביופיזיקה, וילצ‘יק,מאיר מכוןויצמןלמדע תשע“ג2013/ פרופסורƒמחקרלהנדסתאווירונאוטיקהוחלל, ויס,דניאל הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשמ“א1981/ פרופסורƒמחקרלהנדסתחשמל, זיו,יעקב הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל 20 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע תשע“ג2013/ פרופסורבמחלקהלפיזיקהשלמערכותמורכבות, זילברברג,ירון מכוןויצמןלמדע תשס“א2001/ פרופסורלרפואה,המטולוגיה, זליגסון,אורי המרכזהרפואיע“ששיבאואוניברסיטתתלאביב תשנ“ח1998/ פרופסורלמיקרוביולוגיה, חת,אילן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“א2011/ פרופסורלכימיה, טנא,רשף מכוןויצמןלמדע תש“ס2000/ פרופסורלביולוגיהמבנית, יונת,עדה מכוןויצמןלמדע תשל“ג1973/ פרופסורלכימיה, יורטנר,יהושע אוניברסיטתתלאביב תשס“ז2007/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, ירדן,יוסף מכוןויצמןלמדע 21 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשע“ד2014/ פרופסורלמתמטיקה, לובוצקי,אלכסנדר האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ט2009/ פרופסורלאקולוגיה, לויה,יוסי אוניברסיטתתלאביב תשנ״ב1992/ פרופסורלכימיה, לוין,רפאלדוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ט1999/ פרופסורלכימיהביולוגית, לויצקי,אלכסנדר האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ פרופסורלמתמטיקה, לינדנשטראוס,אילון האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ פרופסורלכימיהאורגנית, מילשטיין,דוד מכוןויצמןלמדע תשנ“ד1994/ פרופסורלכימיהתרופתית, משולם,רפאל האוניברסיטההעבריתבירושלים 22 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע תשס“ט2009/ פרופסורלכימיה, ניצן,אברהם אוניברסיטתתלאביב תשס“ג2003/ פרופסורלביוכימיהוביולוגיהמולקולרית, סידר,חיים ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעברית והדסהבירושלים תשל“א1971/ פרופסורƒמכוןלאימונולוגיה, סלע,מיכאל מכוןויצמןלמדע תשל“ד1974/ פרופסורלמתמטיקה, פורסטנברג,הלל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ב1991/ פרופסורלפיזיקהשימושית פרוהמן,דב תשס“ד2004/ פרופסורƒמחקרלביוכימיה, צ‘חנובר,אהרן הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשע״ה2015/ פרופסורלהנדסהכימית, קוסט,יוסף אוניברסיטתבןƒגוריוןבנגב 23 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשע״ו2016/ פרופסורלפיזיקהוכימיהפיזיקליתשלחומררך, קליין,יעקב מכוןויצמןלמדע תשע״ו2016/ פרופסורלמתמטיקה, קלעי,גיל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ה2015/ פרופסורלגנטיקהמולקולרית, קמחי,עדי מכוןויצמןלמדע תשס“ו2006/ פרופסורלמתמטיקה, קשדן,דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ה2015/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, קשת,אלי האוניברסיטההעבריתבירושלים תשמ“ב1982/ פרופסורלמתמטיקה, רבין,מיכאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ה2005/ פרופסורלגנטיקהמולקולרית, רבל,מישל מכוןויצמןלמדע 24 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע תשס“ח2008/ פרופסורלביוכימיה, רזין,אהרון ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעברית והדסהבירושלים תשע״ו2016/ פרופסורלרפואה, רכבי,גדעון המרכזהרפואיע"ששיבאואוניברסיטתתלאביב תשע“א2011/ פרופסורƒמחקרלפיזיקה, שגב,מרדכי הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשס“ה2005/ פרופסורלגנטיקהמולקולרית, שילה,יוסף אוניברסיטתתלאביב תשנ“ו1996/ פרופסורƒמחקרלהנדסתחומרים, שכטמן,דן הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשמ“ח1988/ פרופסורלמתמטיקה, שלח,שהרן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ פרופסורƒמחקרבהנדסתחשמל, שמאי,שלמה הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל 25 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשנ“ח1998/ פרופסורלמתמטיקהשימושית, שמיר,עדי מכוןויצמןלמדע תשמ“ד1984/ פרופסורƒמחקרלהנדסהכימית, תדמור,זאב הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תשכ“ג1963/ פרופסורלפיזיקהגרעינית, תלמי,יגאל מכוןויצמןלמדע 26 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח החטיבה למדעי הרוח שנתהבחירה תשע“ב2012/ פרופסורלמדעהמדינה, אבינרי,שלמה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשמ“ט1989/ פרופסורלמתמטיקהולכלכלה, אומן,ישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ו2006/ פרופסורלמחשבתישראל, אידל,משה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ו1996/ פרופסורלהיסטוריה, איזק,בנימין אוניברסיטתתלאביב 27 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשנ“ב1992/ פרופסורלמשפטים, אנגלרד,יצחק האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ס2000/ פרופסורלחקרהשואה, באואר,יהודה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ה2015/ פרופסורלפסיכולוגיהאנתרופולוגית, בילו,יורם האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ד2014/ פרופסורלהיסטוריה, בירן,מיכל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ג2003/ פרופסורלקודיקולוגיהופלאוגרפיה, בית אריה,מלאכי האוניברסיטההעבריתבירושלים תשכ“ח1968/ פרופסורלשפהוספרותערבית, בלאו,יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ז2007/ פרופסורלמחשבתישראל, בלידשטיין,יעקב אוניברסיטתבןƒגוריוןבנגב 28 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח תשע“ה2015/ פרופסורלסטטיסטיקה, בנימיני,יואב אוניברסיטתתלאביב תשע“ד2014/ פרופסורללשוןהעברית, בר אשר,משה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ו2016/ פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל, ברטל,ישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ג2013/ פרופסורלבלשנות, ברמן,רות אוניברסיטתתלאביב תשל“ו1975/ פרופסורלמשפטים, ברק,אהרן המרכזהבינתחומיהרצליהוהאוניברסיטה העבריתבירושלים תשע“ה2015/ פרופסורלמשפטים, גביזון,רות האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ו2016/ פרופסורלארכאולוגיה, גורן ענבר,נעמה האוניברסיטההעבריתבירושלים 29 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשנ“ט1999/ פרופסורלתולדותעםישראל, גרוסמן,אברהם האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ה2015/ פרופסורלספרותעברית, הולצמן,אבנר אוניברסיטתתלאביב תש“ע2010/ פרופסורלמחשבתישראלולפילוסופיה, הלברטל,משה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשמ“ח1988/ פרופסורלכלכלה, הלפמן,אלחנן אוניברסיטתתלאביב תשנ“ח1998/ פרופסורלסוציולוגיהואנתרופולוגיה, הנדלמן,דון האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ו2006/ פרופסורלמתמטיקהולכלכלה, הרט,סרג‘יו האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ו2006/ פרופסורלהיסטוריה, וולקוב,שולמית אוניברסיטתתלאביב 30 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח תשע“ב2012/ פרופסורלמקרא, טוב,עמנואל האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ז2007/ פרופסורלספרותיידיש, טורניאנסקי,חוה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ב1992/ פרופסורלכלכלה, יערי,מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ד2004/ פרופסורלמשפטים, כהן,נילי אוניברסיטתתלאביב תשע“ב2012/ פרופסורלארכאולוגיה, מזר,עמיחי האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע״ו2016/ פרופסורלהיסטוריה, מלמן,בילי אוניברסיטתתלאביב תשע“א2011/ פרופסורלפילוסופיה, מרגלית,אבישי האוניברסיטההעבריתבירושלים 31 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשע“ב2012/ פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל, נאמן,נדב אוניברסיטתתלאביב תשמ“ו1986/ פרופסורלספרותאנגלית, נבו,רות האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ב1992/ פרופסורלפסיכולוגיה, נבון,דוד אוניברסיטתחיפה תשס“ח2008/ פרופסורלמדעהדתות, סטרומזה,גדליה האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ד2014/ פרופסורלמשפטים, פורת,אריאל אוניברסיטתתלאביב תשס“ה2005/ פרופסורללימודיםקלאסיים, פינקלברג,מרגלית אוניברסיטתתלאביב תשע“ה2015/ פרופסורלארכאולוגיה, פינקלשטייןישראל אוניברסיטתתלאביב 32 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח תשנ“ה1995/ פרופסורלמשפטים, פרידמן,דניאל אוניברסיטתתלאביב תשנ“ט1999/ פרופסורללימודיהאסלאם, פרידמן,יוחנן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“א2001/ פרופסורלתלמוד, פרידמן,מרדכיעקיבא אוניברסיטתתלאביב תשנ“ח1998/ פרופסורלהיסטוריה, קדר,בנימיןזאב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ג1993/ פרופסורלשפהוספרותערבית, קולברג,איתן האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ב2002/ פרופסורלפסיכולוגיה, קוריאט,אשר אוניברסיטתחיפה תשס“ה2005/ פרופסורלאשורולוגיה, קליין,יעקב אוניברסיטתברƒאילן 33 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשס“ד2004/ פרופסורלהיסטוריהולהיסטוריהשלעםישראל, קפלן,יוסף האוניברסיטההעבריתבירושלים תשנ“ה1995/ פרופסורלכלכלה, רובינשטיין,אריאל אוניברסיטתתלאביב תשע“ג2013/ פרופסורלספרותאנגליתוהשוואתית, רמון קינן,שלומית האוניברסיטההעבריתבירושלים תשס“ח2008/ פרופסורלאבולוציהולאנטומיה, רק,יואל אוניברסיטתתלאביב תשמ“ח1988/ פרופסורללימודיםהודיים, שולמן,דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ע2010/ פרופסורלמדעהמדינה, שטרנהל,זאב האוניברסיטההעבריתבירושלים תשע“ב2012/ פרופסורלהיסטוריהותרבותשליפן, שילוני,בן–עמי האוניברסיטההעבריתבירושלים 34 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח תשע“ג2013/ פרופסורלכלכלהולמתמטיקה, שמיידלר,דוד המרכזהבינתחומיהרצליהואוניברסיטתתלאביב תשמ“ו1986/ פרופסורללימודיםאיראנייםולמדעהדתות, שקד,שאול האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ס2000/ פרופסורלבלשנות, ששה הלוי,אריאל האוניברסיטההעבריתבירושלים 35 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים רשימת מקבלי הפרסים וציוני הכבוד לשנת תשע״ז לפיסדרהאל״ףƒבי״ת)( פרופ' יוסף אמרי פרס וולף בפיזיקה פרופ' נוגה אלון פרס Dijkstra מטעם ACM במדעי המחשב פרופ' רות ארנון תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה חברת כבוד באקדמיה האמריקאית למדעים )AAAS( פרופ' יהודה באואר פרס א.מ.ת במדעי הרוח, בתחום חקר השואה פרופ' משה בר אשר פרס תור הזהב בתחום המחקר פרופ' יוסף ברנשטיין פרס א.מ.ת במדעים מדויקים, בתחום המתמטיקה פרופ' איתמר וילנר מדליית הזהב מטעם החברה הישראלית לכימיה פרופ' עמנואל טוב חבר כבוד באקדמיה האמריקאית למדעים )AAAS( פרופ' רשף טנא פרס המרצה המרכזי במליאה Speaker( Plenary) מטעם ,NanoTr12 בכינוס הביןƒלאומי ה12ƒלננוƒמדע ולננוטכנולוגיה, בטורקייה עמית כבוד של החברה הישראלית למיקרוסקופיה )ISM( פרופ' עדה יונת תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מנדל בצ'כיה; מאוניברסיטת קורדובה בארגנטינה; מאוניברסיטת הונג קונג; מאוניברסיטת ניו יורק באולבני שבארצות הברית; מאוניברסיטת שטרסבורג בצרפת 36 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 רשימת מקבלי הפרסים וציוני הכבוד לשנת תשע״ז פרופ' יהושע יורטנר פרס ההשכלה הגבוהה מטעם המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) פרופ' יוסף ירדן פרס ישראל בתחום מדעי החיים פרופ' נילי כהן פרס ישראל בתחום חקר המשפט תואר לשם כבוד מהמכללה האקדמית נתניה פרופ' דוד מילשטיין מדליית הזהב מטעם החברה הישראלית לכימיה פרס ENIלהגנת הסביבה מידי נשיא איטליה פרופ' רפאל משולם תואר דוקטור לשם כבוד מGuelphƒ of Universityבקנדה פרופ' חיים סידר פרס לואיזה גרוס הורוביץ מאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית פרופ' יוסף קוסט פרס האגודה הישראלית למתן מבוקר של ביוƒחומרים פרופ' יעקב קליין הפרס התלתƒשנתי לחקר המצב הנוזלי מטעם האגודה האירופית לפיזיקה פרופ' דוד קשדן פרס א.מ.ת במדעים מדויקים, בתחום המתמטיקה פרופ' מיכאל רבין תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע פרופ' אהרון רזין פרס לואיזה גרוס הורוביץ מאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית פרופ' שלמה שמאי מדליית Hamming W. Richardמטעם ארגון הIEEEƒ בארצות הברית עמית האיגוד הביןƒלאומי למדע הרדיו )URSI( 37 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 38 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 1 דוח פעילות 39 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 39 דין וחשבון שנתי >תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: פסל איינשטיין בגן המדע 40 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 1 דוח פעילות הפעילותהשוטפת 1.1>קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה האסיפה הכללית של האקדמיה בישיבתה מיום ט"ו בסיוון תשע"ו 21( ביוני 2016) בחרה שישה חברים וחברות חדשים אל שורותיה, ואלה הם: ישראל ברטל - פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים; נעמה גורן–ענבר - פרופסור אמריטוס במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים; בילי מלמן - פרופסור בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב; יעקב קליין - פרופסור במחלקה לחומרים ופני שטח במכון ויצמן למדע; גיל קלעי - פרופסור במכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים; גדעון רכבי - פרופסור לרפואה באוניברסיטת תל אביב, המטולוג ואונקולוג ילדים ומנהל מרכז שיבא לחקר הסרטן בתל השומר. טקס קבלת החברים החדשים לאקדמיה והרצאות הבכורה שלהם התקיימו בישיבה הפתוחה של האספה הכללית של האקדמיה ביום ג' דחנוכה, כ"ז בכסלו תשע"ז, 27 בדצמבר 2016, בבית האקדמיה בירושלים (ראו פירוט להלן בפרק "הרצאות, כינוסים ואירועים"). פרופ' דן שכטמן (מימין) מברך על נרות חנוכה, ולשמאלו: פרופ' נילי כהן, פרופ' יוסף קפלן, פרופ' איתמר וילנר ופרופ' דוד הראל באספה הכלליתהפתוחהבחנוכהתשע"ז. 41 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 1.2>דיווחפעילותשוטפת האקדמיה למדעים מקיימת פעילות שוטפת, בתוקף תפקידה על פי החוק, לקידום הפעילות המדעית בישראל ולטיפוחה. במסגרת זו נעשו השנה פעולות חדשות ומתמשכות של האקדמיה בייעוץ לממשל בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, בסקירה מעת לעת של הפעילות המדעית בישראל בתחומים שונים ובהערכתה של פעילות זו (ראו פירוט להלן בסעיף ).1.4 האקדמיה הוסיפה השנה לפעול באלה: חיזוק קשרי החוץ המדעיים של האקדמיה, טיפוח הקשר עם אקדמאים בחו"ל לקידום קליטתם בארץ ופעילות החטיבות למדעי הטבע ולמדעי הרוח והחברה וההוצאה לאור (ראו פירוט להלן בפרקי היחידות). כמו כן הרחיבה והעשירה האקדמיה את הפעולות לקידום הנחלתו של מדע לציבור (ראו להלן בסעיף 1.7). 1.3> קידום וחיזוק הקשר עם אקדמיות זרות קידום קשריה המדעיים הבין–לאומיים של ישראל הוא אחת המשימות החשובות של האקדמיה. במהלך השנה האחרונה נרקמו והתחזקו קשרים עם אקדמיות זרות, שהובילו לחתימה על הסכמים לשיתוף פעולה, לקיום כינוסים משותפים, לביקורי חוקרים ולכינון יחסים שוטפים בין האקדמיות. 42 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 1 > דוח פעילות 1.4> ייעוץ והערכה לגורמי הממשל ולציבור בישראל חוק האקדמיה, התשכ"א1961- מונה עם תפקידיה של האקדמיה (בסעיף 2.3 לחוק): "לייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית". בשנים האחרונות העמיקה האקדמיה את פעילותה במתן ייעוץ לממשלה ולרשויות, והיא ערכה פעולות סקירה והערכה בתחומים שונים, ובהם מדעי הטבע והחיים ומדעי הרוח והחברה. אלו הן ועדות הייעוץ, ההערכה והמעקב שכוננו או פעלו השנה מטעם האקדמיה בתחומים השונים: > ועדת דוח מצב המדע התלת–שנתי בישראל (תשע"ז) (ראו פירוט להלן בפרק זה) > ועדת מעקב ליישום מסקנות דוח מצב המדע התלת–שנתי בישראל (תשע"ז) (ראו פירוט להלן בפרק זה) > הוועדה לבדיקת תחום מדע הדתות (ראו פירוט להלן בפרק "הפעילות בחטיבה למדעי הרוח") > הוועדה לבדיקת מצב הקניין הרוחני ורישום הפטנטים בישראל (ראו פירוט להלן בפרק זה) > ועדת מומחים לבדיקת הנושא של איכות חיים ) בישראל (ראו פירוט להלן בפרק זה)wellbeing( > ועדה לאומית לבחינת הפעילות בפיזיקה גרעינית בישראל (ראו פירוט להלן בפרק "פעילות החטיבה למדעי הטבע") את הדוחות המלאים של הוועדות שהוגשו למועצת האקדמיה ואושרו בה אפשר למצוא באתר האקדמיה, בחלונית: "דוחות האקדמיה". 1.4.1>דוחמצבהמדעבישראל דוח מצב המדע התלת–שנתי השני הוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ולשר המדע ביום 26.12.2016. הדוח הוא פרי עבודת ועדה של האקדמיה בראשותו של חבר האקדמיה פרופ' רשף טנא (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק "ועדות האקדמיה"), והוא מוגש על פי התיקון לחוק האקדמיה, התש"ע2010-, שלפיו על האקדמיה להגיש לממשלה (שר המדע) ולכנסת סקירה תלת–שנתית על מצב המדע והמחקר בישראל לעומת מצבו בעולם. הוועדה נחלקה לארבע תת–ועדות, וכל אחת מהן עמלה על פרק אחד של הדוח. הדוח נועד להצביע על הישגים במחקר האקדמי בארץ בשלוש השנים האחרונות מחד גיסא, ועל פערים בו מאידך גיסא, למען קידומו וביסוסו. הדוח סקר את הישגי המחקר יוצאי הדופן של חוקרים ישראלים בולטים, את ההתפתחויות במחקר המדעי בארץ כפי שמשתקף מהדוחות של אוניברסיטאות המחקר ועוד. פרק נוסף יוחד לתפוקות המחקר המדעי בארץ ולהשוואה לתפוקות המחקר של מדינות מפותחות אחרות. הדוח ונספחיו מצויים באתר האקדמיה. ב5– בפברואר 2017 הובאו עיקרי מסקנות הדוח לדיון באקדמיה במפגש שנכחו בו חברי האקדמיה, נציגי ות"ת, נציגי המוסדותלהשכלהגבוהה,נציגיקרנותלאומיותוקרנותבין–לאומיותומדעניםראשייםבמשרדיהממשלה. 43 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים להלן עיקרי המסקנות וההמלצות שעלו בדוח מתוך פעילותן של ארבע תת–הוועדות: חסרים בתשתיות לאומיות > קיים פער גדל והולך בין ישראל לבין המדינות המתקדמות במחקר המדעי בכל האמור בהצטיידות בתשתיות מחקריקרות.ההמלצההיאלהקיםתכניתלמימוןתשתיותמחקרמדעיהמבוססותעלמצוינותמדעית,שישמשו אתהמדעיםהמדויקים,ההנדסהוהמחקרהרפואי,וכןתכניותומיזמיםגדוליםבמדעיהרוחוהחברה. מדעי הרוח והחברה > פיתוח מדעי הרוח והחברה ושמירה על מעמדם הראוי במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל חיוניים לדמותה התרבותית והחברתית של המדינה. יש למצוא דרכים נוספות להתגבר על המשבר המתמשך במדעי הרוח. עם זאת לא יהיה מנוס מהאחדת תכניות בתחומים מסוימים, ובכלל זה הקמת תכניות בין־אוניברסיטאיות. > בשלההשתנותהמהירהשלקוויהמתארשלתחומיהידעבמדעיהחברהוהשילוביםהבין־תחומייםהמתרבים ראוי לטפח תכניות לימודים ומרכזים בין־תחומיים, שהביקוש להם גדל והולך בעולם הידע ובשוק העבודה. תכניותאומרכזיםכאלהחוציםבחלקםגבולותשהיומקובליםבעברביןפקולטותמדעיות. > יש למצוא את הדרך לממן מיזמי מחקר גדולים במדעי הרוח ובמדעי החברה במסגרת התכנית החדשה למימון תשתיות מחקר המבוססות על מצוינות מדעית. תת הוועדה למחקר תרגומי ייעודי > יש למצוא דרכים לתגבר את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות לבין התעשייה באמצעות עידוד התכניות הממשלתיות הייעודיות לנושא, כגון תכנית קמי"ן (קידום מחקר יישומי נבחר), תכנית תמי"ם (התחומים הטכנולוגיים הממוקדים), תכנית נופר ומחקרים יישומיים אסטרטגיים שמקודמים על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. > יש לשמר את מצוינותו של המחקר הבסיסי במוסדות להשכלה גבוהה: על אוניברסיטאות המחקר מוטלת האחריות למצוא את האיזון הנכון בין המחקר הבסיסי לבין המחקר התרגומי הייעודי. תת הוועדה לקשרי מדע בין לאומיים > טיפוח שיתופי פעולה בין מדענים ישראלים לבין עמיתיהם מחו"ל הוא אחת מאבני היסוד החשובות של המחקר האקדמי בארץ. ב50%– מהפרסומים של מדענים ישראלים קיים שותף מחו"ל. הדוח קבע כי שיתופי הפעולה במסגרת הקרן הדו–לאומית ישראל-ארצות–הברית BSF() אינם תורמים מספיק לצרכים של מדענים משני צִדי האוקיינוס. הדוח מציע להרחיב את המסגרות למימון מחקרים משותפים בין מדענים מישראל למדענים מארצות הברית בהרחבת שיתוף הפעולה בין הקרן הדו־לאומית BSF() לבין הקרן הלאומית למדע האמריקנית NSF(). כמו כן מוצע לשקול הצטרפות למיזמים בין־לאומיים גדולים שבהם יכולה לבוא לידי ביטוי מצוינות מדעית מובהקת של מדענים ישראלים. בדוח המלא ניתן לעיין באתר האקדמיה, בחלונית: "דוחות האקדמיה". 44 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 1 > דוח פעילות 1.4.2>ועדתמעקבליישוםהמסקנותשלדוחמצבהמדע התלתƒשנתיבישראל(תשע"ז) פרופ' רשף טנא מונה ליו"ר ועדת המעקב של הדוח ליישום מסקנות הדוח ולהכנת הרקע לדוח התלת–שנתי הבא - השלישי. חברי הוועדה הנוספים הם חברי האקדמיה פרופ' אמנון אהרוני, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' נעמה גורן–ענבר, פרופ' יוסף ירדן וחבר האקדמיה הצעירה פרופ' נעם אליעז. ועדת המעקב תבחן את מסקנות הדוח גם לאור התכנית הרב–שנתית של ות"ת, שבה הוחלט על תוספת תקציבית לתשתיות ציוד, שאמורה לתת מענה לחוסר בתשתיות ברמות שונות. 1.4.3>הוועדה לבדיקת מצב הקניין הרוחני ורישום הפטנטים בישראל הוועדה שמינתה נשיאת האקדמיה ביום כ"א בכסלו תשע"ו 3.12.2015() התבקשה לבדוק את הנושא "השפעת פעילותה של רשות הפטנטים הישראלית על התעשייה המקומית ועל קידום פעילות מו"פ במדינה". הוועדה נתבקשה לבחון את מכלול הפעולות בתחום זה בכל הקשור לקניין רוחני ולקידום הצמיחה הכלכלית. חברי הוועדה הם חבר האקדמיה פרופ' יוסף קוסט מהפקולטה למדעי ההנדסה באוניברסיטת בן–גוריון בנגב, שמונה ליו"ר הוועדה, חבר האקדמיה פרופ' אלחנן הלפמן, המכהן במשותף בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובמחלקה לכלכלה באוניברסיטת הרוורד שבארצות הברית, פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ופרופ' טליה פישר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. במהלך שנת תשע"ו נפגשה הוועדה עם אנשי מפתח בתחום, ובשנת תשע"ז היא סיכמה את פעילותה. מסקנתה הייתה שאין כיום נתונים מדעיים המאפשרים לבחון את היחס שבין אופן פעולת רשות הפטנטים לבין הצמיחה הכלכלית. 1.4.4>ועדת מומחים לבדיקת הנושא של איכות חיים wellbeing() בישראל הוצע לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לכונן ועדת מומחים לבדיקת הנושא של איכות חיים wellbeing() בישראל, על כל היבטיו. לאחר בדיקה החליטה האקדמיה לאמץ הצעה זו ולכונן ועדה שתבחן את הנושא, במסגרת התפקיד שנקבע לאקדמיה בחוק בדבר מתן ייעוץ למקבלי ההחלטות ועושי המדיניות בישראל. יו"ר הוועדה הוא נשיא האקדמיה בעבר פרופ' מנחם יערי (לרשימת החברים בוועדה ראו להלן בפרק "ועדות האקדמיה"). 45 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 1.5> טיפוח הצעירים במדע האקדמיה רואה חשיבות בהידוק הקשר עם דור המדענים הצעירים ועם המדענים לעתיד - תלמידי המחקר הנוכחיים. בתוך כך היא פועלת לקידום חוקרים מצטיינים במערכת ההשכלה הגבוהה בכמה מסגרות, ובהן האקדמיה הצעירה הישראלית, תכנית קאוולי KAVLI( – Science of Frontiers Kavli), מיזם GISFOH Humanities( the of Frontiers German–Israeli), פעילות קבוצות פורום הצעירים במדעי הרוח ובמדעי הטבע, מלגות אדמס וקרן פולקס (ראו פירוט הפעילות העדכנית של תכניות אלה להלן בפרקים "פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה", "פעילות החטיבה למדעי הטבע", "פעילות החטיבה למדעי הרוח" ו"מלגות ומענקים" בהתאמה).- גם בתחום זה הרחיבה השנה האקדמיה את פעילותה, והיא מפעילה את התכניות האלו: פורום הצעירים במדעי הטבע הפורום החל לפעול השנה במתכונת דומה לקבוצות הפורום הפועלות במדעי הרוח והחברה, שבהן חברים חוקרים צעירים הנפגשים עם עמיתיהם מהאוניברסיטאות השונות בארץ, נועדים עם מדענים בעלי שם בתחומם מישראל ומחו"ל ומעלים סוגיות ובעיות הנוגעות להם ולתחומי מחקריהם (ראו פירוט להלן בפרק "פעילות החטיבה למדעי הטבע"). תכנית לקידום הבאת בתר דוקטורנטים לישראל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים החליטה לייסד תכנית יוקרתית להבאת בתר–דוקטורנטים מצטיינים מהעולם לישראל. הטעם לכך נעוץ במחסור בבתר–דוקטורנטים איכותיים במעבדות המחקר בארץ (בעיקר במדעים והנדסה) לעומת המצב בעולם, שבו שיעורם של בתר–דוקטורנטים בקרב עובדי מעבדות המחקר הוא ניכר. לעניין זה הוקמה ועדה בראשותו של פרופ' איתמר וילנר, וחברים בה חברי האקדמיה הלאומית וחברי האקדמיה הצעירה. מטרות התכנית הן משיכת חוקרים צעירים מצטיינים מרחבי העולם לבוא לישראל, להשתלב במעבדות המחקר בה ולשמש מנוף לשיתופי פעולה בין–לאומיים; לחיזוק המעבדות המובילות בישראל באמצעות חוקרים מצטיינים; לטוויית קשרים מקצועיים ואישיים עם מדענים מצטיינים בתחילת דרכם, מתוך שאיפה שאלה יובילו לשיתופי פעולה מחקריים בעתיד. הפעולה הראשונה של הוועדה הייתה הקמת לוח מודעות באתר האקדמיה לפרסום משרות לבתר–דוקטורנטים בישראל. בתכנית המיועדת יוענקו מלגות לתקופה מוגבלת. למימון התכנית יחברו כמה גופים, ותנהל אותה ועדה של האקדמיה. פרסי בלווטניק למדענים צעירים במרס 2017 השיקו האקדמיה למדעים של ניו יורק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים במשותף את תכנית פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל, התומכים במדענים ובמהנדסים בתחילת דרכם העצמאית במחקר. 46 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 1 > דוח פעילות מדי שנה יוענקו שלושה פרסים, שסך כל אחד מהם הוא 100,000 דולר, לשלושה חברי סגל צעירים באוניברסיטאות ישראליות בשלושה תחומים: מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה ומדעי הכימיה - לציון הישגים יוצאי דופן ולעידוד מצוינות, מקוריות וחדשנות (ראו פירוט להלן בפרק "מלגות ופרסים"). פרטים נוספים על הפרס ניתן למצוא באתר: www.blavatnikawards.org 1.6> הכינוס השנתי הרב­תחומי במדעי הטבע ובמדעי הרוח זו השנה השנייה שהאקדמיה עורכת את הכינוס הבין–לאומי הרב–תחומי במדעי הטבע ובמדעי הרוח. זהו כינוס מדעי בין–לאומי הפתוח לציבור הרחב, ותפקידו, מלבד בפן המדעי, הוא הצגת הרב–תחומיות של המדע ושיתוף הפעולה בין שתי החטיבות. הכינוס נעשה בשיתוף פעולה הדוק, פורה ומשגשג בין חוקרים ומדענים ישראלים ובין עמיתיהם מרחבי העולם, ואלה דנים בו בנושא מורכב ורחב יריעה. הכינוס השנה שילב מדענים, רופאים, מוזיקאים והוגי דעות מתחומים שונים, ונושאו היה "שפות: מערכות תקשורת בטבע, אצל בני אדם ובמחשבים". הכינוס יוחד להתבוננות רב–תחומית וכוללנית נדירה על המנעד הרחב של מערכות תקשורת בעולם, החל בתקשורת בין תאים או בין בעלי חיים, דרך תקשורת בין בני אדם, כלומר שפה אנושית למופעיה השונים, וכלה בתקשורת של מערכות מחשבים ורובוטים. בכינוס הוצגו ממצאים חדשים על נושאים אלה: שפת הגנום האנושי, שפתם של העטלפים, הפרעות תקשורת בין בני אדם, שפת הסימנים, לימוד שפת המתמטיקה בגיל צעיר ושפות תכנות חכמות. גולת הכותרת של הכינוס הייתה הרצאת האורח של חוקר המוח והוגה הדעות פרופ' אנטוניו דמסיו מאוניברסיטת דרום קליפורנייה וממכון סאלק בסן דייגו, שדיבר על .Languages of Body and Mind: Homeostasis, Feeling, and Creative Intelligence כינוס ״שפות״משתתפי 47 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 1.7> הנחלת המדע לציבור האקדמיה מבקשת לפתוח את שעריה לציבור הרחב כדי לחשוף לפניו את הישגי המדע. הנחלת המדע חשובה לא רק כדי לתרום להשכלתו הכללית של קהל השומעים, אלא גם כדי להציג לפני הציבור, השותף בהשקעה במדע, את ּפֵרות השקעתו. האקדמיה מחשיבה במיוחד את נוכחותם של תלמידי תיכון בפעילויותיה. מפגשים כאלה של תלמידי תיכון עם בכירי המדע עשויים לכוון את המשך דרכם בעתיד ולהשפיע עליהם בביצוע בחירות מושכלות. סדרת "בשערי האקדמיה" זו השנה השנייה שהאקדמיה פותחת את שעריה לפני הציבור הרחב ומציעה סדרת מפגשים רב–תחומיים בנושאי מדע פופולריים, הכוללת שש הרצאות הבוחנות את נושא הסדרה - כל אחת מזווית אחרת. בשנת תשע"ו היה הנושא "הגירות", והשנה "מהפכות".- בסדרה משתתפים חברי האקדמיה, חוקרים ואנשי רוח, ומטרתה להנגיש לציבור הרחב נושאים מדעיים חדשים ומרתקים כדי לחזק בחברה הישראלית את ערכי הלימוד והמצוינות, ברוח משנתו של נשיאה הראשון של האקדמיה פרופ' מרטין בובר. לסדרה מוזמנים גם תלמידי תיכון. התלמידים נפגשים עם המרצים לפני ההרצאה ושומעים מהם על דרכם המקצועית ועל האתגרים והסיפוק שבעבודת המדען. מפגשי הסדרה פתוחים לקהל הרחב. סדרת ה"מהפכות" שבשנת תשע"ז כוללת שישה מפגשים בנושאים האלה: המהפכה החקלאית, מהפכת הדיבור העברי, מהפכת הדפוס, מהפכת הגנטיקה החדשה, מהפכת הפרט ומהפכת המזעור. הדימויים הגראפיים מתוך הכרזות לסדרת "מהפכות" 48 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 1 > דוח פעילות 1.8> מרכז הקשר לחוקרים ישראלים מאז הקמתו של מרכז הקשר בשנת 2007 נקלטו בסיועו באוניברסיטאות יותר מ750– מדענים חוזרים, מרביתם מארצות הברית, מקנדה וממדינות אירופה. 505 מהם נקלטו כחברי סגל באוניברסיטאות, מתוכם בשנה האחרונה. אחרים נקלטו במשרות בתר–76 דוקטורט וכמנהלי מעבדות. חוקרים נוספים רבים נקלטו בסיוע מרכז הקשר במכללות אקדמיות ובמכוני מחקר ממשלתיים. מטרת מרכז הקשר היא לסייע לחוקרים ישראלים, בעיקר לאלה שבחו"ל, למצוא עבודה הולמת בתוך הקהילייה המדעית בארץ ולהעלות את הנושאים המטרידים אותם לפני מקבלי ההחלטות. רשומים במרכז הקשר יותר מ3,330– חוקרים ישראלים, רובם מועסקים בחו"ל ומעוניינים לשוב לישראל, ומהם כ2,472– בעלי תואר דוקטור וכ677– תלמידים לתואר דוקטור (לפירוט ראו טבלה בעמוד הבא). הכינוס השנתי השביעי של מרכז הקשר התקיים באקדמיה ב22– בדצמבר 2016. כמו בשנים הקודמות גם השנה הושם דגש בקליטת חוקרים במו"פ במבחר מסגרות: באוניברסיטאות, במכללות אקדמיות, במכוני מחקר, במסגרות לאומיות וממשלתיות, בתעשייה ובסקטור הפרטי. השנה הוכפל מספר הנרשמים לכינוס. פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה, פתחה את הכינוס. היא הציגה את הישגי מרכז הקשר וסיפרה על השקת לוח אינטרנטי פעיל המאפשר למחפשי המשרות ולמפרסמי המשרות לנהל את הפעילות ביעילות. מר זהר זיסאפל, מייסד רד תקשורת מחשבים, הרצה על ניהול מחקר מדעי בסביבה תעשייתית. חבר האקדמיה פרופ' מוטי שגב, שחזר לטכניון ממשרת פרופסור באוניברסיטת פרינסטון, תיאר את חוויותיו כמדען בישראל. פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר ות"ת, הנחתה חבר דיון (פאנל) שעסק בקליטה מחדש של חוקרים, בהשתתפות הרקטורים וסגני הנשיאים למו"פ של כל האוניברסיטאות. פרופ' שלמה גרוסמן, יו"ר ועד ראשי המכללות (ור"ם), דיבר על הוראה ומחקר במכללות האקדמיות בישראל. במושב על קליטה בתעשייה מסרה ד"ר נורית אייל, מנהלת התכנית הלאומית להשבת אקדמאים, את פרטי הסיוע המוענק לנקלטים בתעשייה ונתנה עצות לחזרה ארצה. כמו כן היא הנחתה חבר דיון בהשתתפות בעלי תואר שלישי שעובדים בתעשייה. ד"ר ענת גייפמן–ברודר הדריכה סדנה על כלים אפקטיביים לחיפוש עבודה. ביריד התעסוקה שנכלל בכינוס השתתפו 33 מוסדות להשכלה גבוהה ו18– חברות היי–טק וביו–טק, שנציגיהם ראיינו מועמדים למשרות פנויות בסגל האקדמי ובתעשייה. ירידי התעסוקה הם הזדמנות נדירה לחוקרים מבקשי משרות להיפגש עם נציגי המוסדות והחברות פגישה אישית ובמקום אחד במרוכז, להציג את עצמם ולקבל מענה לשאלותיהם האישיות. במהלך השנים הוכיחו ירידי התעסוקה את יעילותם בקשירת קשרים, בשבירת הקרח ובהנעת תהליכים, שפעמיםרבותתורמותלקליטהמוצלחתבמקומותהעבודה. יריד התעסוקה באקדמיה, תשע"ז 49 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים סגל אקדמי חדש שנקלט מאז דצמבר 2015 באוניברסיטאות בסיוע מרכז הקשר מוסד סה״כ אוניברסיטת תל אביב 20 תשע"ו 14 תשע"ז 6 האוניברסיטה העברית 17 תשע"ה-תשע"ו 7 תשע"ו-תשע"ז 10 אוניברסיטת בן גוריון בנגב 12 הטכניון 11 מכון ויצמן למדע 7 אוניברסיטת אריאל 3 אוניברסיטת בר אילן 3 אוניברסיטת חיפה 3 סה״כ 76 לא כולל בתרƒדוקטורנטים ולא כולל מכללות (נתונים לשנת תשע"ו תשע"ז)-* סגל אקדמי חדש שנקלט באוניברסיטאות בסיוע מרכז הקשר מאז הקמתו )2007( מוסד תשס״ח- תש״ע תשע״א תשע״ה תשע״ג תשע״ז סה״כ תשע״ב תשע״ו תשע״ד תשס״ט האוניברסיטההפתוחה 0 1 0 3 4 9 0 1 אוניברסיטתאריאל 0 1 4 3 2 3 21 1 1 6 אוניברסיטתחיפה 1 2 5 4 10 3 38 6 2 5 מכוןויצמןלמדע 8 2 5 4 7 7 51 8 10 אוניברסיטתבר אילן 4 3 4 4 8 3 47 4 6 11 הטכניון 0 0 10 5 14 11 64 10 5 9 אוניברסיטתבן גוריוןבנגב 6 5 8 19 12 75 9 8 8 אוניברסיטתתלאביב 5 5 9 15 4 6 93 11 28 10 האוניברסיטההעברית 7 8 5 9 18 10 107 11 23 16 בירושלים 25 28 47 55 86 55 505 60 73 76 * לא כולל בתרƒדוקטורנטים ולא כולל מכללות 50 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 1 > דוח פעילות 1.9>קידוםתקשורתהמדעבישראל האקדמיה מסייעת לחיזוק הפעילות הלאומית בתחום תקשורת המדע בארץ, בתיאום ובשיתוף עם הגופים העוסקים בעשייה זו בישראל. ואלה מן הפעולות שלהן הייתה שותפה האקדמיה בשנים האחרונות: מיסוד "פורום האקדמיה לתקשורת המדע בישראל" בפורום משתתפים נשים וגברים שהנושא קרוב ללבם, והם באים מן המערכת האקדמית, מהתקשורת המסורתית ומהמדיה החדשה ומארגוני המדע הלא פורמליים. מטרת הפורום היא ליצור שיח על אפשרויות לקידום התחום ולהציע פעולות שהאקדמיה יכולה לתרום בהן, בסיוע חברי הפורום. סדרת כינוסי תקשורת המדע בישראל סדרת כינוסי תקשורת המדע בישראל נועדה לבחון את מקומו של המדע בשיח הציבורי בארץ ולהפגיש כתבי מדע, עורכים בכירים, בלוגרים, דוברי מוסדות אקדמיים ואנשי יחסי ציבור עם מדענים וחוקרי תקשורת, קובעי מדיניות בממסד האקדמי ואנשי חינוך מדעי במסגרות פורמליות ולא פורמליות. הכינוסים יוצרים קהיליית פעילים וחוקרים בתחום תקשורת המדע. מלבד הרצאות ומושבים (פאנלים רבי–שיח מונחים) הכינוסים כוללים סדנאות וכיתות אמן מקצועיות מעשיות. פעילות הסברה לעבודה המדעית הישראלית של הפיזיקאים ב CERN האקדמיה משתתפת בתכנון ובקידום של פעילות ציבורית, חינוכית ותקשורתית ישראלית ובין–לאומית משותפת למדינות החברות בCERN–. לצורך זה כונסה באקדמיה ועדת המשנה לוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות. במסגרת פעילות זו התקיים באפריל 2017 אירוע ייחודי לפתיחת תערוכת התצלומים "מבט אל תוך " בסלון יפו לאמנות (ראו פירוט להלן בפרק "הפעילות בחטיבה למדעי הטבע").CERN אירועחגיגתמדעבCERNƒבסלוןיפולאמנות;מימיןלשמאל:פרופ'עילםגרוס,פרופ'אליעזררבינוביץ,שגרירשווייץבישראל ז'אןƒדניאלרוך, פרופ' דוד הראל, אביטל דרי, פרופ' יוסי ניר 51 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 52 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 2 פעילות החטיבה למדעי הטבע 53 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 53 דין וחשבון שנתי >תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: מדליית איינשטיין 54 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 2 פעילות החטיבה למדעי הטבע החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה מקבצת אל תוכה מטובי המדענים בישראל בתחומימדעיהטבעהשונים:ביולוגיה,הנדסה,כימיה,מתמטיקה,פיזיקהורפואה. בראש החטיבה למדעי הטבע יושב פרופ' איתמר וילנר, וזו כהונתו השנייה בתפקיד. השנה מונה החטיבה 63 חברים. בכל שנה מצטרפים חברים חדשים, הנבחרים בבחירות על פי חוק האקדמיה. החטיבה פועלת מתוקף סמכותה של האקדמיה לפעול לקידום המחקר הבסיסי בישראל ועושה אפוא לקידום תחומים שונים במדעי הטבע ברמה הלאומית, אם פרופ׳ איתמר וילנר יו״ר החטיבה ביזמתם של מדענים בתחום מסוים ואם ביזמתה של האקדמיה. פעילותה של החטיבה באה לידי ביטוי בין היתר בהקמת ועדות מייעצות לאקדמיה - מקומיות ובין–לאומיות - בתחומים שונים, כגון קרינת סינכרוטרון, פיזיקה גרעינית, פאונה ופלורה של ארץ ישראל, ובנושאים נוספים שבהם יש צורך לבחון ולהמליץ אם וכיצד לתמוך בקידומם. השנה חודשה פעילותה של ועדת הביואתיקה של החטיבה, והוקם פורום צעירים למדעי הטבע. כמו כן המשיכה החטיבה לפעול בתחומים נוספים, למשל קידום תחום הפיזיקה הגרעינית בישראל בעקבות המלצות הוועדה, תמיכה בפעילות המדענים הישראלים בESRF– באמצעות ההסכם המחודש עם המתקן האירופי לחמש שנים נוספות וכן תמיכה בפעילות המדענים הישראלים ב.CERN– במרכז לחקר הגרעין בCERN– פעלה האקדמיה בשנים האחרונות לשדרוג מעמדה של ישראל עד למעמד של חברה מלאה בו. ואכן, ב15– בינואר 2014 הונף דגל ישראל בטקס צירופו אל 20 דגלי המדינות החברות האחרות ב.CERN– החטיבה מקיימת כינוסים מדעיים ומזמינה חוקרים מהמעלה הראשונה להרצות בהם, ובאלה גם ההרצאה היוקרתית על שם אלברט איינשטיין, המתקיימת מדי שנה בשנה. כמו כן החטיבה תומכת בכינוסים חיצוניים שונים הנערכים במעורבותה ובשיתופה. לביצוע פעולותיה השונות, המובאות להלן, נעזרת החטיבה בחבריה. השנה מונה חבר האקדמיה פרופ' יוסף קוסט לשמש יו"ר הוועדה לבדיקת מצב הקניין הרוחני ורישום הפטנטים בישראל. 55 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2.1>פורוםהצעיריםשלהחטיבהלמדעיהטבע האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים החליטה להקים פורום צעירים במדעי הטבע, והפורום החל לפעול בשנת תשע"ז ).2017( תכלית הפורום היא לרכז קבוצה של חוקרים צעירים מצטיינים מהמוסדות האקדמיים בישראל העוסקים באותו תחום במדעי הטבע. הפורום מקיים דיונים מדעיים בנושאים העומדים בחזית המחקר המדעי בתחום הנבחר ומתכנס כמה פעמים בשנה. הפורום לשנת תשע"ז כולל 18 חוקרים (בדרגות מרצה, מרצה בכיר ופרופסור–חבר) ועוסק בנושא "תורשה אפיגנטית". בראשו עומד פרופ' חיים סידר, חבר האקדמיה, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת תשע"ח יחל לפעול פורום צעירים נוסף, אשר יעסוק בנושאים מתחום הביוטכנולוגיה, ובראשו יעמוד פרופ' יוסף קוסט, חבר האקדמיה, מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב. ואלה חברי פורום הצעירים של החטיבה למדעי הטבע בתשע"ז: פרופ' נביה איוב, הפקולטה לרפואה, הטכניון ד"ר שלו איצקוביץ, המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, מכון ויצמן למדע ד"ר רבקה אלבאום, המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר נטע ארז, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב ד"ר ענת בן–צבי, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב פרופ' לינדל דבי, הפקולטה לביולוגיה, הטכניון ד"ר טל דביר, המחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית, אוניברסיטת תל אביב ד"ר לילך הדני, המחלקה לביולוגיה מולקולרית ואקולוגיה של צמחים, אוניברסיטת תל אביב ד"ר שלמה וגנר, חוג סגול לנוירוביולוגיה, אוניברסיטת חיפה ד"ר אסף ורדי, המחלקה למדעי הצמח והסביבה, מכון ויצמן למדע פרופ' ארז לבנון, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר יהוא מורן, המכון למדעי החיים, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר יפעת מרבל, המחלקה לאימונולוגיה, מכון ויצמן למדע פרופ' אסתר סגל, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הטכניון ד"ר נטע סל–מן, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב פרופ' ירון שב–טל, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת בר–אילן פרופ' אורה שולר–פורמן, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' יובל שקד, הפקולטה לרפואה, הטכניון 56 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.2>ביואתיקה בשל חשיבותו של נושא הביואתיקה החליטה האקדמיה בשנת תשע"ו 2016() להקים מחדש את ועדת הביואתיקה שפעלה בעבר (ועדת הביואתיקה של האקדמיה החלה לפעול בשנת תשנ"ו, ועיקר פעילותה היה פרסומם של דוחות בנושאים מרכזיים בתחום זה). לתפקיד יו"ר הוועדה החדשה מונה ד"ר עתניאל דרור. ועדת הביואתיקה בראשותו תעסוק בעיקר במעקב אחר פעילות המחקר בנושא בעולם, בליבון סוגיות רלוונטיות לציבור בישראל ובשיתוף פעולה עם אקדמיות זרות בדמות סדנאות וכינוסים בנושא זה. הוועדה תפרסם מדי פעם דוחות קצרים על ענייני השעה וכן מידעון שיצא כמה פעמים בשנה. בימים אלה הוועדה שוקדת על הקמת אתר אינטרנט מיוחד לנושא הביואתיקה, ובו יפורסמו עדכונים בתחום. 2.3>קרינתסינכרוטרון-פעילותישראלבESRF­ הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון, מייסודה של האקדמיה, עושה לקידום הפעילות המחקרית בנושא ומשמשת כתובת עיקרית לקבלת מידע ולהפצתו בקרב חוקרים בישראל בתחום זה. בין היתר הוועדה בוחנת את הפעילות המדעית של קבוצות המחקר מישראל במתקן האירופי לקרינת סינכרוטרון - ESRF Facility( Radiation Synchrotron European). למשל, עבודתה של פרופ' עדה יונת בתחום חקר הריבוזום, שעליה זכתה בפרס נובל בכימיה לשנת 2009 נעשתה ברובה הגדול במתקן ה.ESRF–, ההסכם בין ישראל לESRF– נחתם לראשונה בשנת 1999 בסיועו של פורום תל"ם בראשות פרופ' יעקב זיו, נשיא האקדמיה דאז, כנציג האקדמיה, ובהשתתפות ות"ת, משרד המדע ומשרד התעשייה והמסחר. בשנים האחרונות, הודות למצוינותן המדעית של הצעות המחקר שהוגשו לוועדות המדעיות של הESRF–, הוענקו לחוקרים הישראלים זמני שימוש במתקן העולים בהרבה על חלקה היחסי של ישראל בהוצאות התפעול של המתקן. בעידוד האקדמיה וות"ת נחתם באוגוסט 2013 הסכם חדש עם הESRF– לחמש שנים, ולפיו הגדילה ישראל את התחייבותה ל1.5%– מתקציב המתקן. התחייבות זו מחייבת השקעה גם בשתי פעימות השדרוג של הESRF– (ראו מטה). הוועדה הלאומית משתתפת בתהליך קבלת ההחלטות בESRF– דרך נציגיה במועצה - פרופ' יובל גולן (יו"ר הוועדה מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב) וגליה פינצי, מנכ"לית האקדמיה (חברה בוועדת הכספים). חוקרים ישראלים נוספים פעילים בוועדות ניהול ותכנון שונות של הESRF–, למשל פרופ' משה דויטש (אוניברסיטת בר–אילן), המשמש מאז שנת 2014 חבר בCommittee– Advisory Scientific של הESRF–. מדענים מישראל חברים גם בוועדות של שיפוט הצעות המחקר ובוועדות ההערכה המדעיות של המתקן. גם פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011 השתתף בוועדות של הESRF–,, והוא תומך נלהב של השימוש בקרינת סינכרוטרון במחקרים מדעיים והנדסיים. 57 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הESRF– מצוי עתה בתהליך של שדרוג פיזי מקיף, שנועד לעדכן את ביצועי המתקן ולשמור על מקומו כמוביל העולמי במחקר בתחומים אלו. השלב הראשון הסתיים ב2015–, והמתקן כבר מתנהל במתכונתו החדשה, עם תחנות עבודה חדשות לחלוטין. במסגרת השדרוג הוכנסו לשירות קווי–קרן beamlines() חדשים בעלי יכולות מדידה ייחודיות, והם מן הטובים בעולם. השלב השני של שדרוג המתקן כבר החל, וסיום העבודות מתוכנן לשנת 2023. השינויים שייעשו במתקן יכללו העלאה של שטף הפוטונים ושל הקוהרנטיות שלהם פי 40 עד 100 מהקיים היום. השדרוג, כך מאמינים, יאפשר את פיענוח מבנה החומר לעומק רב וברמת הפרדה אטומית גבוהה. בשלב השני של השדרוג ייסגר המתקן למשך כמעט שנה, החל מהמחצית השנייה של שנת 2018. הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון מנהלת קשרים גם עם הארגון האירופי של משתמשי סינכרוטרון – ESUO Organization( Users Synchrotron European). הארגון הוקם לפני כשבע שנים כדי לשפר את יכולת הגישה של כלל המדענים האירופים המשתמשים בקרינת סינכרוטרון (כ10,000– מדענים בכל תחומי מדעי הטבע, מדעי החיים וההנדסה) לכל מתקני הסינכרוטרון האירופיים, בעיקר באמצעות הגדלת המשאבים הכספיים שיועמדו לרשות המשתמשים, אך גם כגוף מרכזי המייעץ להנהלות המתקנים בנוגע לצורכי המשתמשים. פרופ' בועז פוקרוי, חבר הוועדה, מייצג את ישראל ב.ESUO– פרטים על הESRF– באתר האינטרנט: www.esrf.fr 2.4>מתקןלקרינתסינכרוטרוןבמזרחהתיכון SESAME Synchrotron–LightforExperimentalScienceandApplication(SESAME East Middle the in) הוא מתקן סינכרוטרון מחקרי שהוקם בירדן בהשתתפות מדינות האזור, כולל ישראל. היזמה להקמתו היא של ארגון MESC Committee( Scientific Eastern Middle) ושל חוקרים מגרמניה, מארצות הברית ומישראל. כבר בשנת 1995 נתן נשיא האקדמיה דאז פרופ' יעקב זיו את תמיכת האקדמיה למהלך והשתתף בכינוס, שנערך בעיר דהב שבמצרים, ושעסק באפשרות הקמתו של מתקן זה. הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון, האקדמיה ומשרד המדע הצטרפו ליזמה זו מתחילת דרכה בשנת 1997. מטרת יוזמי המתקן היא לקדם את הפעילות המדעית בנושא באמצעות שיתוף פעולה מדעי בין מדעני האזור ובכך לתרום גם לגישור ולהבנה בין ישראל לשכנותיה. מועצת SESAME, שהחלה את פעולתה בחסות אונסק"ו, החליטה שהמתקן יוקם בירדן, באלאן שליד עמאן. טקס הנחת אבן הפינה היה בינואר 2003. מאז הגוף הוא עצמאי ואינו עוד תלוי באונסק"ו. בשנת 2004 הוקמה ועדת SESAME במשרד המדע. הוועדה מתווה את המדיניות בעניין ועוסקת בהיבטים המנהליים הקשורים במתקן ובהשתתפות ישראל בו. בראשה עומד פרופ' אליעזר רבינוביץ, וחבר בה פרופ' משה פז–פסטרנק, נציג הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון, המוסיפה לסייע בפן המדעי של המתקן 58 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע ובקידום הקמתו. פרופ' רבינוביץ ופרופ' פז–פסטרנק מייצגים את ישראל במועצת SESAME הבין–לאומית. לישראל נציגים אחדים גם בוועדות אחרות של .SESAME המדינות החברות האחרות הן איראן, בחרין, טורקייה, ירדן, ישראל, מצרים, פקיסטן, קפריסין והרשות הפלסטינית. מלבד המדינות החברות, מסייעות בתכנון המתקן ובהקמתו כמה מדינות במעמד של משקיף: איטליה, ארצות הברית, יפן, בריטניה, גרמניה, יוון, כווית, עיראק, צרפת, רוסיה ושוודיה. www.sesame.org.jo רקע וציוני דרך > בשנת 2006רבו המשאבים הכספיים העומדים לרשות המיזם, ונחתם הסכם בין SESAMEלבין הסוכנות הבין–לאומית לאנרגייה אטומית ) בווינה לצורך הכשרת עובדים למיזם, בהיקף של מיליון דולר.IAEA( תחילה העמיד האיחוד האירופי לרשות המיזם מיליון אירו מתוך סך תרומתו לירדן. > בשנים 2009-2008 הוסיפו האיחוד האירופי ואף ממלכת ירדן מימון של כמה מיליוני דולרים להקמת המיזם. מעבדות מרחבי העולם המכילות בתחומן מקורות סינכרוטרון תרמו ציוד מדעי לSESAME–, שערכו נאמד בכ מיליון דולר.20– > בנובמבר 2008 הושלם ונחנך הבניין המיועד להכיל את המאיץ. טקס חנוכת הבניין התקיים במעמד מדענים ודיפלומטים מכל חברות SESAME. מלבד הנציגים המדעיים במועצת SESAME ייצגו את ישראל שר המדע דאז ראלב מג'אדלה ושגריר ישראל בירדן יעקב רוזן. > בשנת 2010 המליצה מועצת SESAME על שדרוג המאיץ שיוכל לעבוד באנרגיות של עד 2.5 Gev. לאחר פנייה ממנהלת SESAME הודיעה ישראל על נכונותה - באמצעות ות"ת ובעזרת משרד האוצר - לתרום חמישהמיליוןדולרלצורךשדרוגהמאיץ.ההחלטהנתקבלהבהתייעצותעםועדתהסינכרוטרוןהישראלית. 59 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > במרס 2012 התכנסו ברבת עמון נציגים מאיראן, טורקייה, ירדן וישראל, וכל אחת מהמדינות התחייבה לתת לSESAME– את התרומה המבוקשת של חמישה מיליון דולר (ארצות הברית) מסוף 2013 במשך חמש שנים. בשנת 2015 השלימו ירדן, ישראל וטורקייה את התשלום לSESAME–, אך לא איראן, שטענה שאינה יכולה בשל הסנקציות שהוטלו עליה. בעקבות הצלחה זו פנתה הנהלת CERN לאיחוד האירופי בבקשה לקבלסכוםשלחמישהמיליוןאירוכדילסייעבבנייתהמגנטיםהדרושיםלצורךתפעולהמאיץ.SESAME > בשנים 2013 ו2014– התאפשרה בנייתם של מגנטים חדישים, בתמיכתו של האיחוד האירופי, שחתם על הסכם עם CERN. בשנת 2015 כבר הועברו חלק מהם לSESAME– נשיא הINFN–. באיטליה פרופ' רוברטו פרוני Ferroni( העביר לSESAME–), בעקבות פנייתו של פרופ' רבינוביץ, סכום של יותר משני מיליון אירו לרכישת מרכיבים נוספים חדשים לצורך בניית מקור האור. ממשלת איטליה מתכוונת להמשיך ולתמוך בפרויקט בשנים הבאות. בנובמבר 2013 ביקרו במתקן SESAME משלחת של אנשי אקדמיה ומשלחת של כתבי מדע מחו"ל שאירחה האקדמיה, ועמם עמיתיהם הכתבים הישראלים. את משלחת הכתבים הובילו לשעבר סגן נשיאת האקדמיה פרופ' ב"ז קדר והדוברת אביטל בר, בהדרכתם של פרופ' חאלד טוקאן, ראש הוועדה הירדנית לאנרגייה אטומית, ופרופ' אליעזר רבינוביץ. הביקור היה מוצלח, וסיקור פורסם באמצעי תקשורת בולטים בעולם.SESAME > בשנת 2015 החלה בנייתו של מקור האור להתקדם בקצב מואץ כדי שיהיה מוכן להפעלה בשנת 2017. כבר ב2014– הופעל בSESAME– בהצלחה אותו רכיב יחיד - הBooster– - שנלקח מהמאיץ המקורי הגרמני ונתרם על מנת לאפשר אתחול הפרויקט כולו, שעובד כיום במתקן באנרגייה של כ800– Mev - האנרגייה הגבוהה ביותר שהופקה עד כה באזורנו. בדומה למאיצים אחרים בעולם, SESAME מפעיל כמה ועדות מקצועיות לטובת תפעולו ולשיח בריא בין המשתמשים להנהלה. כחברה פעילה ישראל מיוצגת בכל אחת מהוועדות על ידי נציגים מהאקדמיה. > בשנת 2016 - בזכות תמיכתם של האיחוד האירופי ושל האיטלקים - נשלמה בנייתם של רכיבי המאיץ החדש והמודרני במדינות שונות באירופה ובאזורנו, כולל חדרי אירוח למשתמשים פוטנציאליים. צוותים הנדסיים וטכניים של SESAME ושל CERN בדקו את איכות המרכיבים החדשים. לקראת סוף 2016 הושלמה העברת כל מרכיבי המאיץ מCERN– לSESAME–. בדצמבר 2016 הגיעה מלאכת הרכבת המאיץ לשלביה הסופיים. בהיערכות התקציבית בישראל חל שינוי. משרד החינוך, שמימן במשך שנים רבות את דמי החבר השנתיים, פרש מתפקיד זה, ומשרד האוצר, משרד המדע, משרד החוץ והמשרד לשיתוף פעולה אזורי עוסקים יחד בבניית מתכונת תקציבית חדשה. משרד המדע מימן לבדו את דמי החבר בשנים 2015 ו2016–, והוא מוביל את ההיערכות החדשה כדי להשלימה בשנת .2017 > צופים כי בשנת 2017 יחל המאיץ בפעילותו, וחנוכתו תיערך ב16– במאי. בשלב ההתחלתי צפוי המתקן לכלול שתי תחנות עבודה, וחלק הארי של הציוד הנדרש להפעלתן כבר נמצא בו. בהמשך צפוי מתקן הסינכרוטרון לאפשר מחקר במגוון רב של תחומים: ארכאומטרייה, כימיה, פיזיקה, מדע החומרים, ביולוגיה ומקצועות ההנדסה. פרטים על SESAME אפשר למצוא באתר האינטרנט: www.sesame.org.jo 60 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.5>פיזיקהשלאנרגיותגבוהות-פעילותישראלבCERN­ פיזיקת החלקיקים האלמנטריים חוקרת את מרכיבי היסוד של גרעיני האטום ואת הכוחות הפועלים בהם באמצעות מאיצים בעלי אנרגיות גבוהות מאוד. המעבדה המובילה בעולם בחקר החלקיקים האלמנטריים - CERN Laboratory) Practical European )The נמצאת בז'נווה שבשווייץ והיא גוף בין–לאומי.- בשנת 1990 חתמה ישראל על הסכם הצטרפות לCERN– במעמד משקיף, המאפשר למדעני ישראל גישה חופשית למתקני המעבדה. הגוף המייצג את ישראל בCERN– והמוביל את הפעילות המדעית הניסויית שבו הוא הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות, ואת חבריה ממנים נשיא האקדמיה ושר המדע. בראש הוועדה עומד פרופ' אליעזר רבינוביץ (ראו פירוט להלן בפרק "ועדות האקדמיה"). רקע וציוני דרך > מאמצע שנות התשעים ועד 2008נבנהבCERN–המאיץ LHC Collider) Hadron ).Large > בספטמבר 2008 נעשתה הרצת מבחן למאיץ והיא עברה בהצלחה. לדברי אנשי CERN, כמיליארד איש צפו בטקס ההשקה של המאיץ. ההשקה עוררה הדים רמים, גם בישראל. כעשרה ימים לאחר ההשקה קרתה תקלה במאיץ בקטע בן עשרים ס"מ מתוך עשרים ושבעה הקילומטרים שלו. התקלה תוקנה בעלות של עשרות מיליוני דולרים. עקב התקלה נדחתה הפעלת המאיץ בשנה. עם זאת לתקלה גם פן חיובי - היא זימנה למדענים אפשרות לתקן ולשפר את המערכות הניסיוניות, והמאיץ חזר לייצר התנגשויות בין חלקיקים בחורף 2009 באנרגייה הגבוהה ביותר שהושגה במאיצים אי פעם - לכל אחת מהאלומות אנרגייה של 3.5 Tev. שותפות ישראל בLHC– באה לידי ביטוי במסגרת תאגיד הגלאי הענק אטלס ATLAS(), ותרומתה הייחודית היא בניית גלאים בשביל אטלס. הגלאים פותחו ונבנו במעבדה במכון ויצמן למדע. קודם העברתם ל הם נבחנו במעבדות באוניברסיטת תל אביב ובטכניון.CERN– התמונות בסעיף זה באדיבות מרכז :CERN http://web.CERN.ch 61 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע > בשנת 2008 הושלמה בCERN– הרכבת הגלאי TGC, שהוא חלק מגלאי הענק אטלס. המערכת שהותקנה ואטלס הורדו למעבה האדמה. המערכת נבחנת מסוף שנת 2009, ונראה שהיא מתפקדת בשלב זה בהצלחה. בראש הקבוצה הישראלית בCERN– עומד פרופ' גיורא מיקנברג, ושותפים בה מדענים, מהנדסים וטכנאים ממכון ויצמן למדע, מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב. ות"ת מממנת פעילות זו באמצעות הקרן הלאומית למדע. > במאי 2005 התקיימה באקדמיה פגישה בין הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות לחוקרים ישראלים לבין הוועדה האירופית המצומצמת למאיצי העתיד RECFA of( Committee European Restricted Accelerators Future) ונדונה בה הפעילות הישראלית באטלס. בשנת 2006 הזמינו האקדמיה והקרן הלאומית למדע ועדת ביקורת בין–לאומית שתבחן את איכות התרומה הישראלית למיזם אטלס ואת התכניות העתידיות בתחום. בעיקר נתבקשה הוועדה לבחון את הצטרפות המדענים הישראלים למיזם הייחודי "גריד" GRID() שמקימה CERN, שיאפשר את ניתוח הממצאים הצפויים להגיע לאחר שיחל המאיץ בפעולתו.LHC > בראשית שנת 2007 הגישה הוועדה דוח ובו הביעה את הערכתה על המחקר הניסיוני והתאורטי בפיזיקה של אנרגיות גבוהות במדינת ישראל ושיבחה את הישגי המדענים הישראלים משלוש האוניברסיטאות המעורבות. הוועדה הביעה תמיכה נחרצת במתווה התכנית המדעית העתידית. בעקבות הדוח החליטה ות"ת לאפשר למדענים הישראלים להצטרף לגריד. ההשהיה בפעולת המאיץ עצמו אפשרה לשפר את יכולותיה של מערכת המחשוב. > בשנים 2011-2010 הועלתה רמת הבהירות של המאיץ במידה ניכרת. קודם לכן תפקד המאיץ באנרגייה של 3.5 Tev לאחר מכן הועלתה האנרגייה ל4.0–. Tev לכל אלומת פרוטונים, ובעקבות שדרוג זה הצליחו המדענים בCERN– לאשר בחודש יולי 2012 את גילויו של חלקיק חדש, המכונה "בוזון היגס". במשך התקופה שחלפה מאז הצטרפו נתונים נוספים שקבעו את מסת החלקיק להיות 126 Gev. כמו כן קיימת עדות חשובה ומהימנה שלחלקיק זה תכונת ספין אפס וזוגיות חיובית. תכונות אלה ואחרות מעידות שהחלקיק שהתגלה הוא אכן החלקיק הסקלרי המעניק מסה לחלקיקים אחרים. > בפברואר 2012 הופסקה פעילות המאיץ לכשנתיים כדי להגדיל את האנרגייה שלו לכדי 7 Tev לכל אלומת פרוטונים. הפעילות הישראלית כוללת את תחזוקת הגלאים שבנו המדענים הישראלים, אך מרכז הכובד שלה הוא בשלב שבו יש לנתח את תוצאות האמת המתקבלות מהמאיץ. לשם כך נעזרים המדענים הישראלים במערכת הגריד, שאליה הצטרפו כאמור בשנת 2007. בשנים האחרונות חל שיפור רב בשיתוף הפעולה בתוך ישראל וכן ביחסים שבין ישראל לעולם, המאפשרים לפיזיקאים הישראלים למצב עצמם בעמדה שיש בה כדי לקדם רבות את העבודה על גילוי פיזיקה חדשה בCERN–. ואכן, מדענים ישראלים מילאו תפקיד מרכזי הן בבניית המערכת שאפשרה את גילוי החלקיק הסקלרי והן בניתוח הנתונים שהביאו למסקנה שהתגלה החלקיק החדש (הידוע בכינויו "חלקיק ההיגס") > בשנת 2010אירחה האקדמיה כוח משימה של מועצת CERN. אנשי הכוח התארחו גם אצל נשיא המדינה וביקרו במכון ויצמן למדע, בטכניון, באוניברסיטת תל אביב ובמעבדות היי–טק ישראליות במקומות שונים בארץ. הוועדה כתבה דוח חיובי על ישראל, הן על הישגיה המדעיים ועל תרומתה לCERN– והן על הישגיה התעשייתיים. 63 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בעקבותזאתובעקבותמהלכיםמדינייםשנקטהישראלהחליטהמועצתCERNבדצמבר 2010עלמועמדות ישראל להיות חברה מלאה לפי תקנון CERN. ממשלת ישראל החליטה לאשר את הצטרפות ישראל כחברה מלאה בCERN– וקבעה את החלוקה התקציבית של מימון דמי החברות בה, ולפיה הות"ת ומשרד התמ"ס מממנים את הרוב, ושותפים לו גם משרדי האוצר, החוץ, המדע ומשרד ראש הממשלה. > בשנת עברה ישראל למעמד של חברה נלווה בדרך לחברות מלאה.2011 > במאי 2012 הזמינה האקדמיה ועדת ביקורת בין–לאומית לבחון את הישגי ישראל בתחום. הוועדה, בראשותו של פרופ' סרג'יו ברטלוצ'י, נפגשה עם מדענים, עם אנשי האקדמיה ועם אנשי ות"ת והגישה דוח לנשיאת האקדמיה דאז פרופ' רות ארנון, ובו שיבחה את הישגי המדענים הישראלים בCERN– ואימצה את תכנית החומש שהגישו המדענים. בעקבות הדוח החיובי של הוועדה הבין–לאומית פעלה הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות של האקדמיה ומשרד המדע אצל ות"ת, הטכניון, מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת תל אביב לאשר תכנית תקציבית שאפשרה חתימת הסכם בדבר השתתפות המדענים הישראלים בשדרוג גלאי אטלס בעשור הבא. > במאי 2013 ביקרה בישראל ועדה סוקרת של CERN ומסרה למועצה דוח הממליץ לקבל את ישראל כחברה מלאה במרכז. ב15–> בינואר 2014 הונף דגל ישראל בטקס צירופו אל 20 דגלי המדינות החברות האחרות בCERN–, לאחר שבדצמבר 2013 הוכתרו בהצלחה המאמצים שנמשכו שנים רבות להביא את CERN לקבל במועצה את ישראל כחברה מלאה. קבלת ישראל אושרה כנדרש פה אחד (עשרים מדינות) בהצבעה חשאית במועצת CERN. פעילות נחוצה ומאומצת, בהובלתם של יו"ר הוועדה פרופ' אליעזר רבינוביץ ושל פרופ' גיורא מיקנברג, הולידה שיתוף פעולה הטקס הרשמי ביום הנפת דגל ישראל בCERN– במעמד שר החוץ יוצא דופן בין גופים רבים, ובהם האקדמיה, ות"ת, דאז אביגדור ליברמן ונשיאת האקדמיה דאז פרופ' רות ארנון משרדי האוצר, הכלכלה, החוץ, המדע, המשפטים, ביטחון הפנים ומשרד ראש הממשלה, ואלה אפשרו את ההצלחה. במהלך שנת 2014הוקםבישראל,ביזמתושלפרופ'רבינוביץ,פורוםהנקראישראלCERN–,שתפקידולנווט אתמדיניותישראלבהיבטיםהשוניםשנוצרולאחרההצטרפות-מחינוךועדתקצוב-בהשתתפותהגופים הפעילים,ומשתתפיםבוגםנציגיהאקדמיהגדילוין,סמנכ"לכספיםומנהל,אביטלבר,הדוברת. > דוברת האקדמיה אף משמשת נציגת ישראל בפורום התקשורת EPPCNPhysics( Particle European Network Communication של המדינות השותפות בCERN–). במסגרת זו האקדמיה משתתפת בתכנון ובקידום פעילות ציבורית, חינוכית ותקשורתית בין–לאומית משותפת. לתמיכה בפעילות זו כונסה באקדמיה ועדת המשנה (לוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות) לקידום הפעילות הציבורית והתקשורתית של בישראל (ראו פרטים להלן בפרק "ועדות האקדמיה").CERN האקדמיהפועלתגםבהסברהלפעילותהושותפותהבמתקןSESAMEשבירדן(ראופירוטלהלןבסעיף).2.1.1 64 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע במסגרת פעילותה זו שותפה האקדמיה השנה באירוע חגיגי הנלווה לפתיחת תערוכת התמונות: "מבט אל תוך CERN" של הצלם אנדרי פול. האירוע, שהתקיים ב6– באפריל 2017, בסלון יפו לאמנות, הופק בסגנון ערב של מבזקי מדע ומוזיקה. תכנית האירוע כללה הרצאות קצרות של פיזיקאים מובילים מישראל ומשווייץ, ובהם חברים בוועדת המשנה (שצוינה לעיל) פרופ' עילם גרוס, פרופ' ארז עציון ופרופ' יורם רוזן, ובירכו בו פרופ' אליעזר רבינוביץ, יו"ר הוועדה של האקדמיה, ופרופ' דוד הראל, סגן נשיאת האקדמיה. > במשך השנים 2015-2012 עבר המאיץ בCERN– שדרוג כדי שיוכל לפעול באנרגייה שבה תוכנן לפעול מלכתחילה - 7 Tev. מטעמי זהירות תהיה האנרגייה בשלב הראשון 6.5 Tev לאלומה, ובסך הכול - 13 Tev. בעקבות התאונה שעבר המאיץ הוא פעל עד סוף שנת 2012 בכמחצית כרזת ההזמנה לתערוכת הצילומים CERN" "Inside האנרגייה המתוכננת. אמנם הגברה ניכרת של שטף הפרוטוניםהמתנגשיםאפשרהאתגילויחלקיקההיגסגםבאנרגייהה"נמוכה"(אךהגבוההביותרשייצרה עד כה האנושות), אך היא הגבילה את היכולת לגלות חלקיקים חדשים. בשנת 2013 הוחל בעבודת שדרוג הגלאים והתאמתם לפעולה באנרגייה החדשה, בין היתר על סמך לקחים שהופקו מהפעילות שנעשתה עד סוף 2013. כאמור, לקבוצה הישראלית מיועד תפקיד חשוב בשדרוג גלאים באטלס. הוועדה הלאומית סייעה כאמור בהעמדת התקצוב הדרוש למדענים הישראלים. עד להפסקת פעולתו לשם השדרוג ב2012– ייצר המאיץ כ4%– מההתנגשויות שלהן תוכנן. > במאי 2015 עבר המאיץ הרצה מחודשת, ובתוך חודשים ספורים הוא מתוכנן לייצר התנגשויות שיפתחו צוהר לתחום אנרגייה לא נודע. > בשנת 2015 החל המאיץ המשודרג בפעולתו באנרגיות הגבוהות בהצלחה. התקבלו תוצאות חדשות רבות, וחלקן אף עורר תקוות לתגליות חדשות. ב2016– נתבדו התקוות. עם זאת פעולת המאיץ בשנה זו הייתה כמעט ללא דופי, ולמעשה הוא תפקד בעשרות אחוזים טוב מהצפוי ואפשר לצבור נתונים רבים בהרבה מהחזוי. עושר הנתונים הציב אתגרים בפני יכולת הניסויים לעבד אותם. הנתונים עובדו בהצלחה. המדידות בתחומי אנרגייה חדשים לימדו רבות על הכוחות בין החלקיקים היסודיים ועל המבנה שלהם ושיפרו במידה ניכרת את דיוק המדידה של חלק מתכונותיהם. אולם למרות הגילוי של חלקיקים חדשים עדיין לא נתממשו הציפיות למצוא בתחומי האנרגייה החדשים שנפתחו חלקיקים מדפוס חדש לחלוטין. תאוריות שונות היו מאפשרות שחלקיקים כאלו יתגלו, אולם נכון לסוף שנת 2016, התגלית היא למעשה שבתחומי האנרגייה שנפתחו אין מצויים, ככל הידוע באותו רגע, חלקיקים מדפוס חדש. 65 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ניתן לקוות שאכן מצויים חלקיקים חדשים בתחום שהמאיץ יכול לחקור, אולם ייתכן שיהיה עלינו להשלים עם האפשרות שנתבדֶה. תגלית משמעותה להתמודד עם הבלתי נודע. בשיתוף פעולה עם הוועדה לאנרגיות גבוהות ביקשה האקדמיה מפרופ' פיטר יני Jenni(), המדען שמילא את התפקיד המרכזי בתכנון גלאי הענק אטלס ובבנייתו, שילווה את פעילותה של קבוצת אטלס ישראל ויבקרּה. פרופ' איאן ברד Bird(), הממלא תפקיד מרכזי במערך המחשוב של CERN, נתבקש לנטר את פעילות הגריד באטלס ישראל. שניהם הסכימו לקבל על עצמם את התפקיד, שניהם ביקרו בארץ ויצרו קשר עם המדענים הישראלים גם בCERN–, ושניהם הגישו דוחות לוועדה לאנרגיות גבוהות ולאקדמיה. שנת 2015 ראתה עיכובים בפעילות השדרוג של הגלאי אטלס בכלל ושל אטלס ישראל בפרט. בשנה זו פרש פרופ' גיורא מיקנברג מעבודת שדרוג הגלאי, ונדרשה היערכות מחודשת כדי שהקבוצה הישראלית תוכל לעמוד באתגרים המדעיים. כל חברי אטלס ישראל נרתמו למאמץ. פרופ' יני מילא תפקיד מרכזי בביסוס הקבוצה. הוועדה לאנרגיות גבוהות, בראשותו של פרופ רבינוביץ, השקיעה מאמץ גדול להשגת מטרה זו וקיבלה בעניין זה סיוע חשוב מהאקדמיה. האתגרים שעמדו בפני כל חברי הגלאי אטלס בכלל ובפני הקבוצה הישראלית באטלס בפרט העצימו בשנת 2016, אך עדיין יש יסוד לאופטימיות זהירה שבמהלך השנים הבאות יישא המהלך פרות. כל חברי הוועדה הביעו את תודתם לפרופ' מיקנברג על פעילותו המצטיינת רבת העשורים, שהעמידה את המדע הישראלי במקום מרכזי בבניית הגלאי, ועל פועלו ללא לאות לקירוב התעשייה הישראלית וכן תלמידים ומורים ישראלים לארגון.- בשנת 2015 נבחר פרופ' אליעזר רבינוביץ, מבין כמה מועמדים, לתפקיד סגן נשיא מועצת ,CERN פרופ' יוסף ניר מונה בידי המועצה להיות חבר בוועדת מדיניות מדעית של המועצה, ואלי מרזל, מנכ"ל משרד מבקר המדינה, מונה - בהמלצת ועדת איתור של המועצה - לוועדת הביקורת של הארגון. הדבר נתאפשר לאחר קבלת ישראל כחברה מלאה בארגון. בשנת 2016 חודש מינויו של פרופ' רבינוביץ לסגן נשיא. יש לקוות שבכך נפרצה הדרך לישראלים למלא ב תפקידים מכל הסוגים.CERN– > בינואר 2017 נערך ביקור רשמי של נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ויו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ בCERN–. את הביקור הוביל פרופ' אליעזר רבינוביץ, והשתתפו בו מדענים ישראלים רבים החוקרים במרכז. לשנים הקרובות חשיבות רבה ביותר כי בהן צפויה ההכרעה בשאלה אם תהיינה תגליות חדשות במאיץ אם לאו. לכל תוצאה תהיה השלכה בעלת חשיבות על הכיוון שאליו יתפתח המחקר בתחום פיזיקת האנרגיות הגבוהות. מימין:פרופ'דייבצ'רלטון,פרופ'ניליכהןופרופ'יפהזילברשץ פרטים על CERN אפשר למצוא באתר האינטרנט: http://web.CERN.ch 66 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.6>פיזיקהגרעינית במסגרת עשייתה של החטיבה לבחינת הפעילות המדעית בתחומי מדעי הטבע בישראל, ובהמלצת חבר החטיבה פרופ' יגאל תלמי, הקימה האקדמיה בדצמבר 2013 ועדה לאומית לבחינת הפעילות בפיזיקה גרעינית בישראל. בראש הוועדה עמד פרופ' יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע (ראו את רשימת חברי הוועדה להלן בפרק "ועדות האקדמיה"). בדצמבר 2014 הגישה הוועדה דוח מקיף המתאר את המתרחש בתחום בארץ ובעולם עם המלצות לקידומו ופיתוחו בישראל. מועצת האקדמיה אימצה את דוח הוועדה ואת המלצותיו. מסקנתו העיקרית של הדוח הייתה כי ללא שינוי במגמת ההצטמצמות תיעלם הפעילות האקדמית בפיזיקה גרעינית בתוך שנים אחדות, ויהיה אי אפשר להכשיר כוח אדם לתארים גבוהים בתחום זה. תהיינה לכך השלכות חברתיות ולאומיות חמורות, ובמיוחד יחסרו מדענים וחוקרים בעלי ידע הולם בתחום הפיזיקה הגרעינית שיוכלו לייעץ לגורמי ממשל. המועצה קבעה כי היא רואה בשיקום המחקר וההוראה בפיזיקה גרעינית צורך לאומי, ולפיכך החליטה להפוך את הוועדה לוועדה מלווה של האקדמיה לקידום הפיזיקה הגרעינית בישראל. בטווח הקצר יהיה תפקידה המרכזי טיפול ביישום המלצות הדוח בתיאום עם האקדמיה. בדוח המלא של הוועדה לפיזיקה גרעינית ניתן לעיין באתר האקדמיה. המשך הפעילות בשנה האחרונה התמקדה פעילות הוועדה ביישום המלצות הדוח, ואף הושגה התקדמות ניכרת: > משרד המדע הסכים לממן מלגות ייעודיות בפיזיקה גרעינית לסטודנטים לתארים שני ושלישי. התכנית הופעלה כבר בשנה האקדמית 2016-2015 במסגרת מלגות ע"ש לוי אשכול של משרד המדע, וחולקו ארבע מלגות בתחום הפיזיקה הגרעינית לסטודנטים מצטיינים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת תל אביב. > קרן פילנתרופית הביעה נכונות לממן מלגות בתר–דוקטורט בחו"ל. סוכם כי האקדמיה תהיה אמונה על ניהול מלגות אלו, והתורמים יעבירו לאקדמיה את המימון הנדרש לזה. הציפייה היא כי יוענקו עד שתי מלגות מדי שנה. בימים אלה מגבשים שני הצדדים את כל הפרטים והכללים כדי לפרסם קול קורא ראשון למלגות בתר–דוקטורט עוד בשנת .2017 > ות"ת החליטה בישיבתה ביום 9 במרס 2016 לאמץ את המלצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לראות בשיקום המחקר בפיזיקה גרעינית צורך לאומי, ועל כן החליטה לקיים תכנית רב–שנתית לקליטת שבעה חברי סגל מצטיינים בתחום זה באוניברסיטאות המחקר בארץ. התכנית כוללת תמיכה בשכר כדוגמת מלגות אלון. ות"ת אישרה מענק ייעודי להקמת מעבדה של חבר סגל חדש שנקלט השנה באוניברסיטת בן–גוריוןבמסגרתתכניתזו.סוגייתהמענקלהקמתמעבדהלחבריסגלנוספיםעדייןנדונהבמוסדות ות"ת. 67 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הוועדה פעלה השנה גם לקידום ההסכם לשיתוף פעולה בתחום הפיזיקה הגרעינית הקיים בין האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים למעבדה הרוסית JINR Research( Nuclear of Institute ).Joint פרופ' אלי פיאסצקי מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע מארגנים סדנת מחקר שתתקיים השנה במכון ויצמן ותתמקד בפוטנציאל המחקר של המאיץ החדש NICA הנבנה בJINR–. 2.7>אוספיהטבעהלאומייםלמחקר האקדמיה מכירה בחשיבותם של אוספי הטבע הלאומיים המתעדים את הצומח והחי בארץ ישראל והעניקה להם את חסותה. לכן היא עושה לשימורם של אוספים אלה ולקידום הפעילות המחקרית בהם. האוספים מרוכזים בעיקר באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. האקדמיה פעלה שנים רבות, בסיועה של ות"ת, לתמיכה באוספים הביולוגיים. ביולי 2005, לבקשת יו"ר ות"ת, מינה נשיא האקדמיה ועדת היגוי בראשותה של פרופ' יהודית בירק ז"ל (ראו פירוט להלן בפרק "ועדות האקדמיה") לשימורם ולפיתוחם של אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטאות למחקר, שתפקידה לבחון את הפעילות בתחום ולדווח על ממצאיה ועל המלצותיה לאקדמיה ולות"ת. יו"ר הוועדה כיום הוא פרופ' יוסי לויה. הוועדה ממלאה תפקידה במעקב אחר הפעילות בנושא ובהמלצותיה לאקדמיה. מאמצי האקדמיה להשגת תמיכה ארוכת טווח לאוספים נשאה פרי, ובשנת תשע"ג אימצה ות"ת מודל תמיכה רב–שנתי לוח החרקים, חלק מתצוגת אוצר האוספים. צולם בסטודיו "טחנה משודרג לאוספים כדי להעצים את הפעילות לעיצוב"; צילום: אליאב לילטי המחקרית בהם ולהביאם לרמות בין–לאומיות גבוהות. תמיכה זו סייעה גם לאוניברסיטת תל אביב בהקמת מוזאון הולם לאחסון האוספים והמחקר בהם. המוזאון ייפתח לציבור הרחב בקיץ 2017. בשנת 2015 הגישה הוועדה את הדוח השנתי העשירי שלה, והדוח של יוגש בקרוב.2016 פעילות הוועדה נושאת פרי, והיא תורמת רבות להמשך קיומם, תחזוקתם ותפעולם של האוספים וכן להגדלת מספר אנשי הסגל לניהול ולקידום המחקר באוספים באוניברסיטאות המחקר. תכנית שלב ב שהגישה הוועדה לתמיכת הות"ת כדי לקדם את הפעילות המדעית וההוראתית לרמה בין–לאומית גבוהה, היוותה בסיס לבניית מודל התמיכה של ות"ת באוספים לטווח ארוך. 68 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע 2.8>רפואהמולקולרית מועצת האקדמיה אימצה את המלצות הפורום בנושא רפואה מולקולרית, והיא תומכת בפורטל הישראלי בנושא רפואה מולקולרית (שהקים חבר האקדמיה פרופ' אלכסנדר לויצקי), אשר מרכז מידע על פעילות מדעית בתחום זה בישראל ומשמש תשתית ליצירת קשר בין חוקרים בתחום בישראל. הפורטל מרכז גם מידע על הצעות עבודה, חברות ותעשייה בתחום בישראל ומידע על אירועים מדעיים חשובים בתחום זה בישראל ובחו"ל. האתר פעיל מאוד, וכיום יש כ455– מנויים המקבלים עדכונים שבועיים על הרצאות שמתקיימות במוסדות האקדמיים בישראל ועל מאמרים חשובים בתחום שפורסמו בידי מדענים ישראלים. למידע נוסף: http://molecular-medicine-israel.co.il/about/ 2.9>פאונהופלורהשלארץישראל מתוקף חוק האקדמיה אמונה האקדמיה "לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע". אחד התחומים שבו היא פועלת לפרסום כתבים כאלה הוא תחום הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, באמצעות ועדה מייעצת, אם ביזמתם של מדענים בתחום ואם ביזמתה של הוועדה. את הכתבים המוגשים לוועדה בוחנים מומחים בתחום על פי אמות מידה שקבעה הוועדה, ולאחר אישורם המדעי מועברים הכתבים ליחידה להוצאה לאור של האקדמיה (ראו להלן) לפרסומם. בעת כתיבת שורות אלה שוקדת ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל על אישורם המדעי של הכתבים האלה: 1. אושרה מהדורה מחודשת ומעודכנת של שני הכרכים הראשונים של הספר "פלורה פלסטינה". הכרך הראשון יפורסם בשני חלקים, כל חלק יכיל טקסט ואיורים. החלק הראשון (הכולל שרכים, חשופי זרע, ציפורניים וסלקיים) נשלח לשיפוט, ובה בעת הועלה לאתר במרשתת.TROPICOS החלק השני, שיכלול את משפחות הירבוזיים, הנוריתיים, הפרגיים, המצליבים וערכים עד סוף הכרך הראשון, כבר מצוי בשלבי עבודה מתקדמים. קובצי הספר המעודכנים של ה"פלורה פלסטינה" (כולל איורים) מועלים לאתר .TROPICOS 2. ספר זריזבוביים ) של ארץ ישראל.Tachinidae( 3. ספר זבובחופיים Ephydridae( של ארץ ישראל.) 4. פריזבוביים Tephritidae() ומשפחת–העל Tephritoidaeשל ארץ ישראל. 5. מיזם עתידי - צמחי התועלת (הפלורה המתורבתת) של ארץ ישראל. כמו כן פתחה הוועדה במיזם ניסויי (פיילוט) לסריקה ודיגיטיזציה (העברה לגיליונות אלקטרוניים) של כתבי עת נבחרים. 69 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2.10 > תכנית קאוולי - Science of Frontiers Kavli תכנית קאוולי מביאה לידי ביטוי את הקשר המיוחד שבין האקדמיה הישראלית לאקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים NAS(). במסגרת התכנית, אשר החלה לפעול בשנת 2013, מתקיים מדי שנתיים כינוס בין–תחומי במדעי הטבע בהשתתפות מדענים צעירים מצטיינים משתי המדינות. הכינוס מתקיים בישראל ובארצות הברית לסירוגין. בפברואר התקיים הכינוס השלישי, בארצות הברית.2017 מטרתם של כינוסי קאוולי היא לעודד חילופי רעיונות חוצי–תחומים, לאתגר את החוקרים לחשוב מעבר לגבולות תחום הדעת שלהם ולהעניק להם הזדמנויות ליצירת קשר, להחלפת רעיונות, להפריה הדדית ולעתים אף לשיתופי פעולה. לכינוסים מבנה ייחודי: בכל מושב נישאות שלוש הרצאות - הרצאת מבוא ועוד שתי הרצאות בנושאים שונים - ולאחר מכן חלק ניכר מזמן המושב מוקדש לשאלות מהקהל ולדיון. מכיוון שמדובר בכינוס בין–תחומי, על המרצים ועל השואלים להקפיד שלא להשתמש במונחים מקצועיים, ומטרת הרצאת המבוא היא להכיר לקהל תחומים מדעיים חדשים. התכנית פועלת בארצות הברית מאז 1989 בשיתוף עם מספר רב של מדינות. סגן הנשיאה פרופ' דוד הראל מלווה את התכנית מטעם האקדמיה. חברי הוועדה המארגנת של המשלחת הישראלית לכינוס קאוולי היו אלה:2017 פרופ' אהרן בלנק, כימיה, הטכניון ד"ר לירן גורן, מדעי הגאולוגיה והסביבה, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב ד"ר אלה דניאל, חינוך, אוניברסיטת תל אביב פרופ' נתנאל לינדנר, פיזיקה, הטכניון פרופ' רחלה פופובצר, הנדסה, אוניברסיטת בר–אילן פרופ' תמר ציגלר, מתמטיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר עדי שטרן, מיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה, אוניברסיטת תל אביב פרופ' אבי שרודר, הנדסה כימית, הטכניון (יו"ר המשלחת הישראלית) משתתפי כינוס קאוולי בארצות הברית, פברואר 2017 70 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 2 > פעילות החטיבה למדעי הטבע הכינוס הבא יתקיים בישראל בשנת .2019 חברי הוועדה המארגנת של המשלחת הישראלית לכינוס קאוולי הם אלה:2019 פרופ' אהרן בלנק, כימיה, הטכניון ד"ר בברלי גודמן, מדעי הים, אוניברסיטת חיפה ד"ר יניב זיו, נירוביולוגיה, מכון ויצמן למדע פרופ' סיריל כהן, אימונולוגיה של הסרטן, אוניברסיטת בר–אילן פרופ' רחלה פופובצר, הנדסה, אוניברסיטת בר–אילן (יו"ר המשלחת הישראלית) ד"ר אייל פריבמן, ביולוגיה אבולוציונית, אוניברסיטת חיפה פרופ' ברק קול, פיזיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' אורי שפירא, מתמטיקה, הטכניון 2.11>ההרצאההשנתיתעלשםאלברטאיינשטיין את ההרצאה על שם איינשטיין לשנת תשע"ז 2017( נשא פרופ') אדוורד מוסר מאוניברסיטת NTNU (חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2014 בנושא:),space" for networks neural and cells ".Grid 71 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 72 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 3 פעילות החטיבה למדעי הרוח 73 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 73 דין וחשבון שנתי >תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: מדליית בובר 74 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 3 פעילות החטיבה למדעי הרוח בחטיבה למדעי הרוח חמישים ושישה חברים מתחומים שונים במדעי הרוח והחברה: אנתרופולוגיה, ארכֵאולוגיה, בלשנות, דתות, היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, המזרח הקדום, הלשון העברית, לימודים קלאסיים, כלכלה, מדע המדינה, מחשבת ישראל, מקרא, משפטים, ספרות, סטטיסטיקה, פסיכולוגיה ופילוסופיה. פעילות החטיבה כוללת תמיכה במפעלי מחקר, סימפוזיונים בין–לאומיים, ימי עיון והרצאות ובחינתם של נושאים שונים הנוגעים בתחומי מדעי הרוח והחברה. כמו כן מקדמת החטיבה פעילויות שונות ביזמתם של חבריה. בראש החטיבה למדעי הרוח עומד פרופ' יוסף קפלן, וזו כהונתו השנייה בתפקיד. פרופ׳ יוסף קפלן יו״ר החטיבה השנה מונתה ועדה לכינון תכנית מלגות לקידום המחקר במדעי הרוח והחברה המתבססת על מתכונת קרן בת–שבע דה רוטשילד לקידום המדע בישראל. יו"ר הוועדה הוא חבר האקדמיה פרופ' אבנר הולצמן, וחברים בה חברי האקדמיה פרופ' יורם בילו, פרופ' נעמה גורן–ענבר ופרופ' דוד שולמן. מטרת הקרן לפעול לקידום המדע בישראל בתחומי מדעי הרוח והחברה. במסגרת זו תתמוך הקרן בסמינרים, בסדנאות בין–תחומיות, בהבאת מדענים מובילים מהמעלה הראשונה למפגשים מדעיים בישראל ובמענקי השתלמות במחקר לצורך עבודה בספריות ובארכיונים בחו"ל. הוועדה לבדיקת תחום מדע הדתות באוניברסיטאות המחקר בישראל שקדה השנה על הכנת דוח המסכם את מסקנותיהוהמלצותיה.יו"רהוועדההואחברהאקדמיהפרופ'גדליהסטרומזה,וחבריםבהחבריהאקדמיהפרופ' שאול שקד, פרופ' גדעון בוהק (אוניברסיטת תל אביב), פרופ' יונתן בן–דב (אוניברסיטת חיפה), פרופ' מארן ניהוף (האוניברסיטה העברית בירושלים), פרופ' אדם סילברסטיין (אוניברסיטת בר–אילן) ופרופ' נורית שטדלר (האוניברסיטה העברית בירושלים). מר עומר מיכאליס, תלמיד מחקר בתחום הפילוסופיה היהודית, סייע לוועדה לאסוףאתהנתוניםהרלוונטייםלדוח.הוועדהסיימהאתעבודתה,והדוחשכתבהמצויבתהליכיאישור. האקדמיה קיימה ביולי 2016 את הכינוס הבין–לאומי ה13– על הנושא "מג'אהליה לאסלאם". הכינוס עסק בתקופת המעבר מן התקופה הטרום–אסלאמית לאסלאם ובמאות הראשונות של ההיסטוריה המוסלמית. נוסף על החוקרים הישראלים השתתפו בכינוס עשרה חוקרים מחו"ל: איטליה, אנגלייה, ארצות הברית, גרמניה, הונגריה, פינלנד וצרפת. המחקרים שהוצגו בכינוס יראו אור באחד הכרכים הקרובים של .Jerusalem Studies in Arabic and Islam 75 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 75 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בדצמבר 2016 נשא את הרצאת בובר השנתית פרופ' גוידו קלברזי, שופט פדרלי ולשעבר דקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ייל. פרופ' קלברזי הוא חוקר, מחנך ומשפטן דגול, שעיצב את הוראת המשפטים במאות העשרים והעשרים ואחת בארצות הברית. נושא ההרצאה היה .About Equality – A Fable: Understanding the Recent American Election בתחילת חודש ינואר 2017 התקיים באקדמיה כינוס בין־לאומי בהנחייתו של פרופ' יהודה באואר. הכינוס בנושאמניעתרצחעםוזוועותהמוניותהיהמפגששלGPANetAdvisory( Prevention Genocide The )Network - קבוצה בין־לאומית העוסקת במחקר ובייעוץ בנושא זה. חברי הקבוצה באים ממדינות שונות ומייצגים תחומי מחקר מגוונים - מדעי המדינה, היסטוריה, סטטיסטיקה, סוציולוגיה ותקשורת. את הכינוס פתח בדברי ברכה (באמצעות וידאו) יועץ האו"ם למניעת רצח עם Dieng Adama Mr.. בכינוס ניכרה נוכחות דיפלומטית מרשימה של משקיפים ונציגי מדינות מרחבי העולם. ביזמתו של חבר האקדמיה פרופ' דוד שולמן אירחה האקדמיה ב22– בינואר 2017 כיתת אמן של ט"מ קרישנה, הזמר הבולט והיצירתי במסורת המוזיקה הקלאסית של דרום הודו, הקרויה קראנטית. שליטתו בדקויות המוזיקליות ובמערכת המורכבת והעשירה של הראגות הודגמה במהלך כיתת האמן. קרישנה הופיע על במות הקונצרטים המפורסמות בעולם כולו והעשיר את הידע של החוקרים, המוזיקאים והקהל הרחב במסורת המוזיקלית הקראנטית. בהמשכה של כיתת האמן התקיים ב23–בינואר קונצרט ייחודי של קרישנה בתיאטרון החאן הירושלמי. הקדים בדברי ברכה שגריר הודו בישראל Kapoor Pavan .Mr. ט"מ קרישנה ונגניו בהופעתם בכיתת האמן באקדמיה עוד כללה פעילות החטיבה הרצאות אורח באקדמיה וימי עיון והרצאות לכבודם ולזכרם של חברי האקדמיה (ראו פירוט להלן בפרק "הרצאות, כינוסים ואירועים"). 76 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח 3.1>מפעליםבמימוןהאקדמיה מפעלי האקדמיה במדעי הרוח עוסקים בתולדות עם ישראל וארץ ישראל ובחקר השירה העברית. מדיניות האקדמיה היא לתמוך רק במפעלים בעלי חשיבות לאומית ובעלי היקף רחב. תקציב ועדת התכניות לתמיכה בתכניות מחקר במדעי הרוח לשנת תשע"ז ניתן לתמיכה במפעל האונומסטיקון של ארץ ישראל, במפעל של חקר פיוטי הגניזה ובמפעל הכתובות הערביות בארץ ישראל. האקדמיה ממשיכה לעודד את העומדים בראש מפעליה המדעיים לחפש מקורות מימון נוספים. 3.1.1>האונומסטיקוןשלארץישראל מפעל האונומסטיקון and( Greek the in Arabia and Palaestina Iudaea, of Onomasticon The Sources Latin) מרכז את כל המובאות המזכירות יישובים, עצמים גאוגרפיים, יחידות מנהליות ואף קבוצות אתניות בארץ ישראל ובסביבתה הקרובה (מחוזות שהשתייכו בעבר ליהודה או לפרובינקיות של פלסטינה וערביה) מאמצע המאה הרביעית לפסה"נ (ערב כיבוש הארץ בידי אלכסנדר הגדול) ועד הכיבוש המוסלמי באמצע המאה השביעית לסה"נ. הערכיםמוגשיםלקוראעלפיסדרהאל"ף–בי"תשלהאתרים,ובהםמובאותבלשוןהמקורובתרגוםלאנגלית, הערות טקסטואליות חיוניות, דיון גאוגרפי–היסטורי, ובמקרים רבים גם דיון ארכאולוגי וביבליוגרפיה. צוות המחקר אסף את החומר הנוגע לעניין מכל המקורות ביוונית ובלטינית, כולל רשימות מנהליות, כתובות, מטבעות וכדומה, וכן מקורות בלשונות המזרח, בעיקר סורית, אם אלה תורגמו מן היוונית. חבר האקדמיה פרופ' יורם צפריר ז"ל עמד בראש המפעל במשך שנים רבות. לאחר פטירתו בשנה שעברה מייצג את המפעל לפני האקדמיה פרופ' יוסף פטריך, וד"ר לאה די סגני ממשיכה לרכז את עבודת המחקר. למפעל מונתה ועדה מלווה מטעם האקדמיה, שחברים בה פרופ' עמנואל טוב ופרופ' מרגלית פינקלברג. איסוף החומר הסתיים כבר לפני שנים, ומאז הצוות עוסק בעריכה, בעדכון ובהכנה לדפוס. הכרך הראשון מביא במלואם טקסטים מרכזיים החוזרים ומופיעים בערכים שונים. הטקסטים מובאים בלשון המקור ובתרגום לאנגלית. בכרכים הבאים יבואו שמות האתרים בסדר האל"ף–בי"ת. ריכוז המקורות בכרך הראשון מאפשר גישה נוחה אל הנוסח המלא. הערכים יסתפקו במובאות קצרות הנוגעות במישרין לערך עצמו. בכרך הראשון נמצאים גם המבוא, רשימת קיצורים מוערת של המקורות וביבליוגרפיה כללית. הכרך השני והכרך השלישי מכילים את הערכים המתחילים באות A. כלולים בהם כמה מן הערכים הגדולים ביותר בחיבור כולו, והתקנתם חייבה היערכות מיוחדת. באוקטובר 2015 יצא לאור הכרך הראשון: Arabia and Palaestina – Iudaea of Onomasticon The in the Greek and Latin Sources By Leah Di Segni and Yoram Tsafrir with Judith Green הכרך השני, שמכיל את המקומות שמתחילים באות A מצוי בשלב של תיקון לקראת עימוד סופי והפקה., הוא צפוי לצאת לאור בשנת 2017. בגלל גודל הכרך הוא יודפס בשני חלקים. הכרך השלישי, שמכיל את המקומות שמתחילים באות , מצוי בהכנה.B 77 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 3.1.2>המפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר פרופ' שולמית אליצור המפעל נוסד על ידי האקדמיה הלאומית בשנת תשכ"ז 1967(). מטרת המפעל היא לפענח, לזהות ולקטלג את קטעי השירה והפיוט שנשתמרו באוספי הגניזה הקהירית. היזמה נתאפשרה עם ריכוז תצלומי המיקרופילם של רוב אוספי הגניזה בעולם במכון לתצלומי כתבי היד העבריים שבספרייה הלאומית. היום אפשר להיעזר גם בסריקות המשובחות של קטעי הגניזה שבאתרים שונים במרשתת, ובעיקר באתר "גנזים" של מפעלי פרידברג לחקר הגניזה, ואכן הקטעים הסרוקים מקלים לעתים קרובות על פיענוח החומר. אחרי כמעט חמישים שנות עבודה הושלם קטלוג השירים ברוב האוספים הגדולים של הגניזה. במאגר המידע של המפעל רשומים יותר מ88,000– כותרים של פיוטים מן הגניזה וכמעט 72,000 התחלות של פיוטים נדפסים. רוב האוספים הגדולים של קטעי הגניזה כבר קוטלגו, ובימים אלה נשלמת ההכנסה למאגר של האחרונים שבקטעי סדרת הנוספות של אוסף טיילור-שכטר, השמור בספריית האוניברסיטה של קמברידג'. מן האוספים הגדולים נותרו קטעי הגניזה שבאוסף פירקוביץ' שבסנקט–פטרבורג, אך קיימים עוד כמה אוספים קטנים שטרם קוטלגו, וכן דרושות השלמות לאוספים שכבר קוטלגו. המפעל נושא את שמו של פרופ' עזרא פליישר ז"ל, שייסדו ועמד בראשו יותר משלושים ותשע שנים. פרופ' פליישר הלך לעולמו באב תשס"ו. העבודה במפעל חייו נמשכת ברצף בראשותה של פרופ' שולמית אליצור, בסיועה של ועדה מלווה ובה שני חברי האקדמיה (ראו פירוט להלן בפרק "ועדות האקדמיה"). את עיקר עבודת הפיענוח, הקִטלוג והמחשוב מבצעת העובדת הקבועה במפעל, ד"ר שרה כהן. בשנה האחרונה עבדה ד"ר כהן בעיקר על קטעי הגניזה שבאוסף ריילנדס שבמנצ'סטר וכן על השלמות חשובות מן הסדרה החדשה שבאוסף אדלר בבית המדרש לרבנים בניו יורק ומן הסדרה החדשה שבאוסף טיילור-שכטר שבקמברידג'. בד בבד עם עבודתה של ד"ר כהן עובדת פרופ' אליצור על השלמת הבדיקה של קטעי סדרת הנוספות בקמברידג' שכבר פוענחו פיענוח ראשוני. הכנסת כל החומר שבאוסף זה למאגר הממוחשב תציין סיום שלב חשוב ביותר, משום שבסדרת הנוספות יש 28 כרכים מקיפים של קטעי פיוט, שכל אחד מהם מכיל מאות קטעים קטנים וקשים לזיהוי. יש לציין שלמרות מצבם הקשה זוהו וקוטלגו רוב הקטעים. העבודה אף הניבה פרות מחקריים חשובים, ובהם השלמות ליצירותיהם של כמה פייטנים ידועים. בצד עבודת הקטלוג נמשך גם השנה הרישום השוטף של קטעי השירה והפיוט שפורסמו בספרים ובכתבי עת מקצועיים. כמו כן התקדמה הגהת פיוטי הגניזה הרשומים במאגר הממוחשב. מאגר המידע שבמפעל מספק כל העת נתונים לחוקרי שירה ופיוט עבריים בארץ ובעולם, הפונים שוב ושוב בשאלות ומקבלים סיוע, תשובות ממוקדות ואף דוחות מפורטים המאפשרים להם להתקדם במחקריהם. גם עובדי המכון לתצלומי כתבי היד העבריים מגיעים מדי פעם למפעל ומקבלים סיוע בזיהוי פיוטים שבכתבי יד שונים, וסטודנטים נעזרים בקטלוגים שבמפעל לצורך כתיבת עבודות על פיוטים. החומר שבקטלוגים משמש זה שנים בסיס לרוב ספרי השירה והפיוט המתפרסמים בארץ ובעולם. 78 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח 3.2>מפעליםבתמיכתהאקדמיה 3.2.1 > המפעל המשותף עם MGH פרופ׳ ב״ז קדר בשנת 2001 החליטו האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והMGH– Historica( Germaniae )Monumenta - המוסד האירופי הבכיר לפרסום מהדורות ביקורתיות של טקסטים מימי הביניים - על פרסום משותף של סדרת חיבורים עבריים שנכתבו באשכנז. היה בכך חידוש גמור: בפעם הראשונה (ולעת עתה היחידה) נכללו מקורות עבריים באוסף המקורות ההיסטוריים לתולדותיה של ארץ אירופית. האקדמיה הקימה למפעל זה ועדת היגוי, שבראשה עומד פרופ' ב"ז קדר (ראו פירוט להלן בפרק "ועדות האקדמיה"). הוועדה אישרה שישה מיזמים, העתידים להסתיים בשנים הקרובות. בכרך הראשון בסדרה, שהופיע בשנת 2005, פרסמה אֵוָה האוֶרקאמּפ, פרופסור לתולדות היהודים באוניברסיטת מינכן, מהדורה ביקורתית של הכרוניקות העבריות שמתארות את הפרעות ביהודי גרמניה בשלב הפתיחה של מסע הצלב הראשון. פרעות אלו קרויות "גזרות תתנ"ו". שנת תתנ"ו העברית היא שנת 1096 הנוצרית. ביוני2016הופיעהכרךהשניבסדרה,שכותרוהוא"פיוטיגזרותתתנ"ו." הכרך, בן למעלה מ500– העמודים, מציג את מהדורתן הביקורתית של 27 יצירות ליטורגיות שנכתבו בעקבות הפרעות האמורות. מול כל עמוד טקסט עברי, על שינויי הגרסאות שלו, מופיע התרגום הגרמני; הפירושים על הטקסט, וכן המבוא, כתובים גרמנית אף הם, ואילו תקצירו העברי של המבוא מופיע בעקבות השער העברי. פרופ' אברהם גרוס מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב ומר אברהם פרנקל עמלו על מלאכת הההדרה ועל כתיבת המבוא; ד"ר פיטר ש' לנרד מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב אחראי לתרגום הגרמני ותרם כמה הערות תוכניות חשובות. השקת הכרך נערכה ב14– ביולי 2016 בבית הMGH– במינכן. נשיא הMGH– פרופ' מ"א אריס ופרופ' ב"ז קדר נשאו דברי ברכה, פרופ' גרוס סקר את שלבי העבודה על הספר, וד"ר לנרד הרצה על משמעויות הפיוטים הן בדורם והן בתקופות מאוחרות יותר. הכרך השלישי, ובו מהדורה ביקורתית של תקנות שו"ם, עומד להופיע בעתיד הקרוב. אירוע השקה לספר ״פיוטי גזרות תתנ״ו״ במינכן 79 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 3.2.2>מפעלהמילוןשלהפרסיתהאמצעית פרופ׳ שאול שקד המפעל הוא בחסות האקדמיה ובפיקוח ועדה אקדמית מטעמה. למפעל גם ועדה מדעית בין–לאומית. עם משתתפיה נמנה פרופ' ניקולס סימס–ויליאמס (לונדון וקמברידג'), אך שאר החברים בה טרם נתמנו. המפעל פועל בחסות משותפת של האקדמיה הישראלית והאקדמיה דֵאי לינצ'אי dei( Accademia Lincei) שברומא. פעילותו נהנית גם מחסות האקדמיה לאפיגרפיה ולספרויות בפריז des( Académie Belles-Lettres et Inscriptions), והוא נמנה עם מפעלי המחקר בחסות איגוד האקדמיות הבין–לאומי Internationale( Académique Union), שמרכזו האדמיניסטרטיבי בבריסל. מנהל המפעל הוא פרופ' שאול שקד מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בהקמת המפעל השתתף פרופ' קרלו צ'רטי Cereti( Carlo) מאוניברסיטת לה סאפיינצה Sapienza( La) שברומא, ולאחרונה השעה את עצמו מפעילותו במפעל לתקופת כהונתו בתפקיד נספח תרבות בשגרירות איטליה בטהרן. מרּכֵז המפעל הוא ד"ר דומניקו אגוסטיני, החי בארץ. מטרת המפעל היא להעלות כשלב ראשון את כל הטקסטים הרלוונטיים בפרסית אמצעית לאתר המיועד לזה במרשתת. הטקסטים כוללים את הספרות הזורואסטרית שבפרסית אמצעית (במלואה, עד כמה שאפשר), מבחר טקטסים בפאזנד (כתב מאוחר בשימוש המחברים הזורואסטרים), הטקסטים המאניכֵאיים בפרסית אמצעית, הכתובים באחד הכתבים של השפה הסורית שנתגלו בטורפאן (באדיבותו של פרופ' דזמונד דורקין–מייסטרארנסט Durkin-Meisterernst[ Desmond], מחבר המילון של הפרסית האמצעית המאניכֵאית), והכתובות האפיגרפיות בפרסית אמצעית שנכתבו על גבי סלעים, חותמות וממצאים ארכאולוגיים אחרים, כגון פפירוסים, תעודות על קלף וכיו"ב. הכוונה היא לתעד גם את האוצר הלקסיקלי של הפרסית האמצעית, המופיע כמילים שאולות בשפות שכנות, כגון הדיאלקטים השונים של הארמית, של הארמנית ושל הערבית. הטקסטים מועלים לאתר במהדורות מדעיות בתעתיק מדעי לאותיות לטיניות ולאחר הגהה קפדנית, והם נועדו לשמש בסיס למילון מקיף של השפה. בשלב השני, המצוי היום בראשיתו, עתיד צוות עובדי המילון לחבר את ערכי המילון עצמם. צוות מצומצם של עוזרים מדעיים, חלקם מתנדבים, פועל בארץ, באיטליה, בשוודיה, בגרמניה, ובארצות אחרות כדי להכין את מסד הנתונים למילון, שיהיה הראשון מסוגו. הצוות כולל גם עוזרים האוספים חומר הנוגע לאטימולוגיות של הלקסיקון בפרסית אמצעית ומומחה לתכנות מחשבים, השוקד על פיתוח התכנה ועל תחזוקתה. הצוות מתכנס מפעם לפעם לדיונים מדעיים ולהחלפת דעות. מרכז החישובים של האוניברסיטה העברית בירושלים מספק למפעל שירותי שרת ותמיכה, ושירותים אחרים נרכשים בשוק הפרטי. 80 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח המפעל איננו נתמך כספית על ידי האקדמיה, אך הוא נהנה ממימון הקרן הלאומית למדע. תאריך היעד לסיומו של השלב הנוכחי בעבודה על המילון הוא ספטמבר 2018. הקבוצה הפועלת ברומא זכתה בעבר לתמיכה כספית על בסיס אישי במסגרת לימודי הפרסית האמצעית באוניברסיטה לה סאפיינצה, אך לאחרונה צומצמה מאוד המעורבות האיטלקית במפעל בשל קשיי תקציב בממסד האקדמי האיטלקי, והתמיכה הכספית היחידה היא של הקרן הלאומית למדע. תמיכת הקרן הלאומית למדע במפעל אושרה לשנים 2018-2014. התכנון הוא שמהדורה ראשונית של המילון תופיע בסביבות שנת 2020. בשלב זה המילון מתוכנן להופיע במהדורה מודפסת, אך הוא יוסיף ויתפתח גם למהדורה דיגיטלית. ד"ר דומניקו אגוסטיני, שהוא כאמור אחד החוקרים האיטלקים שבקבוצה, שוהה בארץ זה שבע שנים, והוא מרכז כעת את עבודת הצוות. מתנדבים העובדים במקומות אחרים בעולם מספקים אף הם חומר למסד הנתונים של המילון. בעיקר יש לציין את מעורבותם בעבודת המפעל של פרופ' אוקטור שרוו Skjærvø( Oktor) מאוניברסיטת הרוורד שבארצות הברית ושל ד"ר יודית יוספסון Josephson( Judith) מאוניברסיטת גטבורג שבשוודיה, שתרמו מפרי עבודותיהם הפילולוגיות לפרויקט המילון. מימין: דף ההתחלה של כתב יד DS, הכולל את החיבור Jāmāspīg ī Ayādgār "זיכרון לג'אמאספיג", בפרסית אמצעית בכתב הפהלווי. כה"י מצוי בספריית מהרג'יראנא בעיר נוסרי שבהודו. משמאל למעלה: הסמל הנפוץ של הדת הזורואסטרית: אדם בעל זקן בתוך טבעת בעלת כנפיים, חרות בסלע בפרספוליס שבאיראן. למטה: סידור תפילה זורואסטרי עתיק, בלשון האווסטא 81 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים German–Israeli Frontiers of the Humanities — GISFOH > 3.3 הסכם שנחתם בשנת 2009 בין האקדמיה לקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית הוביל לכינון סדרת כינוסים רב–תחומיים במדעי הרוח, שבהם משתתפים חוקרים צעירים - ישראלים וגרמנים. בכל שנה נבחרים ארבעה חוקרים ישראלים וארבעה חוקרים גרמנים מארבעה תחומים שונים במדעי הרוח והחברה. יחד הם מהווים את הוועדה המארגנת של כינוס דו–לאומי בשיתוף של כ50– חוקרים מגרמניה ומישראל. הכינוס מתקיים בישראל ובגרמניה לסירוגין. מטרות הכינוס הן להפגיש חוקרים צעירים מצטיינים מתחומים שונים ולאתגר אותם לחשיבהולחקירהמעברלגבולותתחוםהדעתשלהם,לאפשרהפריההדדיתוליצורערוץלחילופיידעאקדמי. ההסכם שנחתם עם האקדמיה הישראלית מצרף את ישראל למועדון מצומצם ומכובד של מדינות: עד היום חתמה הקרן הגרמנית על הסכמים דומים עם ארצות הברית (בתחומי מדעי הרוח, מדעי הטבע ולימודי ההנדסה), עם בריטניה, יפן וסין (בתחום מדעי הטבע), עם הודו (בתחום לימודי ההנדסה) ועם טורקייה (מדעי הרוח). את המיזם מרכזת מטעם האקדמיה פרופ' מרגלית פינקלברג. הכינוס השמיני התקיים בספטמבר 2016 בפוטסדאם שבגרמניה והתמקד בנושא: and Witnessing Knowledge of Re/Sources Challenging Knowing:. חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת היו ד"ר אינה לייקין (לימודים רוסיים), ד"ר עמית פינצ'בסקי (תקשורת ומדיה), ד"ר אריאדנה קונסטנטינו (לימודים קלאסיים) וד"ר שגיא שפר (היסטוריה בת–זמננו). משתתפי כינוס GISFOHלשנת 2016, בפוטסדאם שבגרמניה הכינוס התשיעי עתיד להתקיים במלון "יערים" שבמעלה החמישה בחודש ספטמבר 2017, והוא יתמקד בנושא: Self the Confronting Other, the Negotiating. חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת הם ד"ר איריס אידלסון–שיין (הסטוריה מודרנית), ד"ר ערין סלאמה–קודסי (שפה וספרות ערבית), ד"ר דוד רוטמן (ספרות השוואתית) וד"ר סיני רוסניק (מדעי הרוח הדיגיטליים). במסגרת ההסכם כוננה קרן פון הומבולדט את תכנית Connect, המאפשרת לחוקרים שהשתתפו בכינוסי GISFOH להגיש בקשות לתמיכה במיזמים משותפים ובשיתופי פעולה עם החוקרים שפגשו בכינוס. במסגרת התכנית קיבלו תמיכה עד כה יותר מ40– מיזמים משותפים של משתתפי הכינוסים. 82 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 3 > פעילות החטיבה למדעי הרוח 3.4>פורוםצעירימדעיהרוחוהחברה החטיבה מקיימת פורום של צעירי החטיבה למדעי הרוח והחברה זה יותר מעשור. בכל קבוצה בפורום משתתפים כמה חוקרים צעירים ומצטיינים שבחרה אותם ועדה מטעם החטיבה על פי מצוינות מדעית וכישורים אקדמיים. בראש כל קבוצה עומד חבר אקדמיה. הפורום מקיים דיונים בנושאים שונים. בנובמבר 2016 החלה את פעילותה קבוצה חדשה בראשות פרופ' יורם בילו בנושא "איחוז possession( )spirit - ממבט בין–תרבותי ובין–תחומי." לפורום זה נבחרו חמישה–עשר חברים, ואלה שמותיהם: ד"ר אורי גבאי, החוג לארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר שגיא גינוסר, המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר יהודה הלפר, המחלקה למחשבת ישראל, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר זוהר ויימן–קלמן, המחלקה לספרויות זרות ובלשנות, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב ד"ר אור חסון,מנדלסכוליון-מרכזלמחקררבתחומיבמדעיהרוחוהיהדות,האוניברסיטההעבריתבירושלים ד"ר ליטל ליברמן–אביטל, המחלקה למחשבת ישראל, החטיבה ללימודי פולקלור, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב ד"ר יאיר ליפשיץ, החוג לאמנות התיאטרון, אוניברסיטת תל אביב ד"ר אריה (אריק) מורן, החוג ללימודי אסיה, אוניברסיטת חיפה ד"ר מיכל פגיס, המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר יניב פוקס, המחלקה להיסטוריה כללית, אוניברסיטת בר–אילן ד"ר ליאורה צרפתי, החוג לחקר מזרח אסיה, אוניברסיטת תל אביב ד"ר אדם קלין–אורון, מכון ון ליר בירושלים ד"ר גדי שגיב, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות, האוניברסיטה הפתוחה ד"ר עידו שחר, החוג להיסטוריה של המזרח התיכון, אוניברסיטת חיפה ד"ר מתן שפירא, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב בראש השולחן משמאל פרופ' יורם בילו במפגש עם חברי פורום הצעירים (הרשימות המלאות של חברי פורום הצעירים בשנים שעברו מופיעות באתר האקדמיה - בדף החטיבה למדעי הרוח / פורום הצעירים). 83 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 84 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 4 פעילות ההוצאה לאור 85 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 85 דין וחשבון שנתי >תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: מִפתח מתוך הספר Collections Manuscript Hebrew to Guide מאת בנימין ריצ'לר, שיצא באקדמיה בשנת 2014 86 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 4 פעילות ההוצאה לאור חוק האקדמיה מונה עם מטרות האקדמיה ותפקידיה "לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע". לשם כך פועלת באקדמיה בקביעות ועדת פרסומים, וההוצאה לאור עובדת על פי החלטות ועדת הפרסומים והנחיותיה. בפרסומי האקדמיה ּפֵרות של תכניות מחקר ומפעלים שהיא יזמה ואשר נועדו לשמש תשתית לפעילות מדעית, וכן חיבורים שהוצעו לאקדמיה ונמצאו מתאימים למדיניות הפרסום שלה. כמו כן יוצאים לאור קובצי מאמרים וחוברות הרצאות בעקבות ימי עיון וסדנאות שנערכו באקדמיה או בחסותה. רוב הפרסומים בעברית הם מתחומי מדעי הרוח ויש להם זיקה אל מדעי היהדות, ואילו הפרסומים באנגלית ובשפות אחרות מקיפים את כל המדעים: מדעי הרוח והחברה ומדעי הטבע. פרסומים רבים במדעי הרוח הם מהדורות מדעיות של מקורות ושל כתבי יד בתחומים כגון תולדות עם ישראל, תולדות המחשבה והדת היהודית, הגות ימי הביניים ולשונות היהודים, ונודעת להם חשיבות בחקר התרבות למן העת העתיקה ועד לתקופה המודרנית. בסדרות “דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים“ וof– Academy Israel the of Proceedings Humanities and מתפרסמות הרצאות שנשאו מרצים אורחים באקדמיה.Sciences בתחום מדעי הטבע פועלת ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, ומטרתה לפרסם מונוגרפיות על קבוצות בעלי חיים וצמחים של ארץ ישראל ופרסומים נלווים בתחומי האקולוגיה ומגוון המינים. החיבורים בסדרות Palaestina FloraוPalaestina– Faunaוכן הפרסומים הנלווים מובאים לדפוס ומופקים בהוצאה לאור של האקדמיה. לעתים האקדמיה מוציאה לאור פרסומים במשותף עם גופים אחרים. ההוצאה לאור מפיצה את פרסומיה באמצעות משלוח הודעות ועלונים בדואר האלקטרוני ובדואר הרגיל לרשימות תפוצה מיוחדות לפי נושאי הפרסומים. כמו כן היא נעזרת בשירותיהם של מפיצים מקצועיים. בשנת הדוח השתתפה ההוצאה לאור של האקדמיה, כמדי שנה בשנה, בשבוע הספר העברי. בטיפולה של ההוצאה לאור בעת הכנת הדוח 17 ספרים: חיבור אחד בדפוס; חיבורים בסידור ובהגהות;3 13 חיבורים בשלבים שונים של עריכה. 87 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 4.1>פרסומיםשראואורבשנתהדוח The Logika of the Judaizers: A Fifteenth-Century Ruthenian Translation from Hebrew > (Critical edition of the Slavic texts presented alongside their Hebrew sources, with Introduction, English translation, and commentary), by Moshe Taube ;2016724עמודים ההיסטוריונים כותבי היוונית באימפריה הרומית: פרק בהיסטוריה האינטלקטואלית של העת העתיקה,> מאתיונתןפרייס(דבריהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,כרךתשיעי,חוברת)9 תשע"ו;18עמודים > שלוש קריאות אדריכליות: וילה סבואה כמקרה מבחן של פרשנות האדריכלות המודרניסטית, מאת ערן נוימן(דבריפורוםצעירימדעיהרוחוהחברהשלהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,חוברת)3 תשע"ו;16עמודים States and Communities, by Michael Walzer (Proceedings of the Israel Academy of Sciences > and Humanities, vol. IX, no. 2; The Martin Buber Memorial Lectures) ;201614עמודים TheBeginningsofIsraeli–GermanCollaborationintheSciences:Motives,ScientificBenefits,Hidden > Agendas, by Ute Deichmann (Proceedings of the Israel Academy of Sciences and Humanities, vol. IX, no. 3) ;201688עמודים 88 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 89 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 90 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 5 קשרים ביןƒלאומיים 91 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 91 דין וחשבון שנתי >תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשערפרקזה: שער הכניסה לאקדמיה, מכיוון רחבת ון ליר 92 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 5 קשרים בין–לאומיים לאקדמיה הסכמים עם יותר מ40– מוסדות (ברובם אקדמיות למדעים) ב38– מדינות באירופה, באמריקה הצפונית והדרומית, במרכז אסיה, בתת–היבשת ההודית ובמזרח הרחוק, והיא חברה בארגונים בין־לאומיים חשובים רבים. הקשרים הבין־לאומיים של האקדמיה באים לידי ביטוי בחילופי חוקרים במסגרת הסכמים עם אקדמיות בעולם, בקיום סדנאות מדעיות דו–לאומיות ורב–לאומיות, במתן חסות לתכניות יוקרתיות למלגות בתר–דוקטורט, בפעילות מדעית אזורית ובייצוג הקהילייה המדעית הישראלית בארגוני מדע בין–לאומיים. לאחרונה נחתמו הסכמים חדשים עם האקדמיות של ניו יורק, ליטא וסינגפור. באקדמיה ועדה האמונה על ליווי פעילותה הבין–לאומית של האקדמיה ועל ייזום פיתוח יחסיה עם אקדמיות עמיתות. במסגרת מכסות הביקורים על פי ההסכמים האלה ביקרו בישראל בתקופת הדיווח (מ1– באפריל 2016 עד 31 במרס )2017 47מדעניםמ9–אקדמיות(בשנההקודמתביקרו 39מדעניםמ10–אקדמיות),ובסךהכולהםשהו בארץ 66 שבועות 66( שבועות גם בשנה הקודמת). נתונים אלה מראים יציבות מסוימת במספר הביקורים אם כי ניכרת ירידה בו מתחילת העשור. ירידה חלה גם במספר החוקרים הישראלים אשר מבקרים בחו"ל במסגרת ההסכמים. נוסף על ביקורים אלו במסגרת מכסות הביקור, ביקרו בארץ מחד ונסעו לחו"ל מאידך עשרות נוספות של חוקרים להשתתף בסדנאות ובכינוסים בחסות משותפת של האקדמיה עם אקדמיות זרות. ביקורים אלו אינם כלולים בנתונים המובאים בטבלה שבעמוד הבא. כמו כן נתונים אלה אינם כוללים את ביקוריהם הרשמיים של נציגי האקדמיה באקדמיות זרות ולא את נסיעותיהם של נציגי האקדמיה לייצג את האקדמיה בישיבות של ארגונים בין–לאומיים. מימין: ראש ממשלת ליטא מר אלגירדאס בוטקוויץ, פרופ' נילי כהן, השגריר אמיר מימון ונשיא האקדמיה הליטאית למדעים פרופ' וולדמאראס רזומאס, יוני 2016 93 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 93 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביקור מדענים מאקדמיות זרות במסגרת ההסכמים 120 100 80 60 40 20 0 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 שבועות ביקור מדענים מדינת מוצא האקדמיה מייצגת את ישראל בארגוני גג מדעיים בין־לאומיים כגון המועצה הבין־לאומית למדע ICSU( Science for Council International).האקדמיהעודדהאתהקמתןשלכעשריםועדותתחומיותהמייצגות את ישראל באיגודי המדע של ICSU, והיא משלמת את דמי החבר שלהן. האקדמיה תומכת בהשתתפותם של יושבי ראש הוועדות המדעיות הלאומיות בכינוסי המועצות הכלליות של האיגודים הבין־לאומיים למיניהם, בייצוגן של כעשר ועדות בין־תחומיות ב־ומשתתפתICSU. האקדמיה מיוצגת בכמה איגודים בין־לאומיים של אקדמיות לאומיות ושל אקדמיות צעירות וכן בוועדה הלאומית הישראלית לאונסק"ו, בקרן הדו־לאומית ישראל-ארצות־הברית ובוועדה הגרמנית למלגות מינרבה. האקדמיה מיוצגת גם במועצה הלאומית למחקר ופיתוח ובוועדה לקשרי חוץ מדעיים שלה ובצוות העבודה של משרד החוץ לנושא החרם האקדמי. מימין: ד"ר מאיר צדוק, אליזבת זיילינגר, פרופ' אנטון זיילינגר - נשיא האקדמיה האוסטרית - פרופ' נילי כהן ופרופ' איתמר וילנר, מאי 2016 94 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 5 > קשרים ביןƒלאומיים 5.1>קשרימדעעםמדינותועםאקדמיותלמדעים אוזבקיסטן בשנת 1999 נחתם זיכרון דברים בעניין שיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה ובין האקדמיה האוזבקית. אוסטרייה ההסכם לשיתוף פעולה בין האקדמיה ובין האקדמיה האוסטרית נחתם בשנת 1993. עיקרו ביקורים הדדיים של מדענים בכירים, חילופי מידע, מחקרים משותפים ובדיקת האפשרות להקמת מרכזי מחקר משותפים. במאי 2016 ביקרו בארץ פרופ' Zeilinger Anton, נשיא האקדמיה האוסטרית, ורעייתו אליזבת. הם נפגשו עם נשיאת האקדמיה ועם חברי המועצה ודנו בדרכים לתגבר את שיתוף הפעולה בין האקדמיות. אוסטרליה בשנת 1998 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה האוסטרלית. בחודש פברואר 2011 במסגרת ביקורה בארץ, ביקרה פרופ', Cory Suzanne, נשיאת האקדמיה הלאומית האוסטרלית, באקדמיה ונפגשה עם נשיאת האקדמיה ועם חברי מועצת האקדמיה. במסגרת הדיון נשקלו צעדים אפשריים להידוק הקשרים בין האקדמיות ולהרחבתם. אוקראינה בשנת 1993 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה האוקראינית. עניינו שיתוף פעולה במחקרים, בסדנאות ובסימפוזיונים, חילופי מדענים וחילופי מידע. ביקרו בישראל: Prof. Andrii Sybirnyi, Evolution Prof. Natalia Sybirna, Evolution Dr. Oleksandr Krachmalnyi, Ecology אזרבייג‘ן בשנת 1994נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיות. בחודש פברואר 2015 ביקרה בארץ משלחת מאזרבייג'ן בראשות נשיאּה פרופ' Alizadeh Akif, ונחתם הסכם חדש אשר החליף את ההסכם הקודם. באוקטובר 2016 ביקרה באזרבייג'ן משלחת מטעם האקדמיה, בראשות נשיאת האקדמיה היוצאת פרופ' רות ארנון. 95 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים איטליה ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיות נחתם בשנת .2000 אלבניה בחודש אפריל 2004, בעת ביקורם של סגן נשיא האקדמיה האלבנית והמזכיר המדעי הכללי באקדמיה, נחתם בירושלים ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין שתי האקדמיות. אסטוניה בשנת 1995 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיות. ארגנטינה בספטמבר 2012 חתמו נשיאיהן של האקדמיה הישראלית והאקדמיה הארגנטינאית, בירושלים ובבואנוס איירס, על הסכם לשיתוף פעולה מדעי, בעיקר בקיום סדנאות דו–לאומיות. ארמניה בשנת 1992 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיות. ההסכם כולל עידוד מחקרים משותפים וחילופי מידע בין קהיליות המחקר הישראלית והארמנית. האקדמיה הארמנית פועלת בשיתוף עם האקדמיה לקידום תיעוד הניב הירושלמי של השפה הארמנית. ארצות הברית בשנת 2012 נחתם הסכם עם האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית אשר ייסד את קיומם, מדי שנתיים, של כינוסי מדע דו–לאומיים לחוקרים צעירים במסגרת תכנית קאוולי Science( of Frontiers Kavli) על בסיס ההסכם עם האקדמיה הלאומית האמריקאית. בינואר 2017 נחתם בניו יורק ובירושלים הסכם עם האקדמיה למדעים של ניו יורק אשר עניינו שיתוף פעולה עם קרן משפחת בלווטניק והקמת תכנית מענקים ייחודית לחוקרים מובילים בתחילת דרכם המחקרית העצמאית. בכל אחד משלושת התחומים האלו: מדעי החיים, פיזיקה/הנדסה וכימיה, יוענק פרס אחד לחוקר מתחת לגיל .42 96 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 5 > קשרים ביןƒלאומיים בולגריה בשנת 1995 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיות. במסגרת ההסכם מתקיימים שלושה מיזמים במתמטיקה, המשותפים לחוקרי המכון למתמטיקה של האקדמיה הבולגרית ולחוקרים באוניברסיטת בן–גוריון בנגב, אוניברסיטת תל אביב והטכניון, ומיזם נוסף המשותף למכון לכימיה כללית ואי–אורגנית ולחוקר מאוניברסיטת בר–אילן. ביקרו בישראל: Acad. Julian Petrov Revalski, Mathematics Prof. Peter Lubomirov, Mathematics Prof. Angela Slavova, Mathematics בריטניה נחתם 2015 אפריל בחודש בלונדון הסכם חדש עם החברה המלכותית של לונדון (האקדמיה המגדיר למדעים), הבריטית שלושה ערוצי שיתוף פעולה: סדנאות מדעיות דו–לאומיות, ביקורים קצרים של חוקרים ביקורושלפרופ'דיוידלימבריטניה(שלישימשמאל);מימיןŽ והענקת מלגות בתר–דוקטורט ד"ר מאיר צדוק, בוב לפידות, גליה פינצי, פרופ' נילי כהן ופרופ' איתמר וילנר המלגות תחרותי. בסיס על בבריטניה ממומנות בידי נדבן פרטי, ובצד הישראלי הסכימו האוניברסיטאות לממן את הזוכים, מתקציביהן. הסדנה המדעית הראשונה התקיימה בספמבר 2016 בבריטניה בנושא מקורות אנרגייה חלופיים. ראש הוועדה המארגנת היה יו"ר החטיבה למדעים, פרופ' איתמר וילנר. הסדנה השנייה, בנושא יציבות הגנום, תתקיים בארץ בתחילת שנת 2018. ראש הוועדה המארגנת מטעם האקדמיה הוא חבר האקדמיה פרופ' יוסי שילה. אשר לביקורים הקצרים, על פי הזמנתה של האקדמיה ביקר באקדמיה ובמוסדות להשכלה גבוהה בארץ פרופ' Leigh David. נשיאת האקדמיה ביקרה בחברה המלכותית באפריל 2016 וניהלה דיונים לקראת הרחבת הפעילות המשותפת, והוחלט על סדרת כינוסים שתישא את הכותרת "אתיקה ופרטיות". גרוזיה בשנת 1992 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיות. בביקור רשמי וחגיגי שהתקיים בירושלים ביוני 2014 נחתם הסכם חדש בין האקדמיות. 97 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביקרו בישראל: Prof. Vladimir Elisahvili, Biochemistry Dr. Eva Kachlishvili, Biochemistry Dr. Mikheil Asatiani, Biochemistry Dr. Tamar Khardziani, Evolution Dr. Aza Kobahidze, Evolution גרמניה לאקדמיה הסכמים עם כמה אקדמיות ומוסדות מחקר בגרמניה. בדצמבר 2013 חתמו, בירושלים, נשיאת האקדמיה ונשיא האקדמיה הלאומית של גרמניה, לאופולדינה, על הסכם חדש לשיתוף פעולה מדעי אשר במסגרתו התקיימו בגרמניה (בשנת 2014) ובארץ (בשנים 2015 ו2016–) סדנאות דו–לאומיות בנושא מחלות ניווניות עצביות. באפריל 2017 התקיימה בברלין סדנה בנושא משפט וכלכלה. בראש הוועדה המארגנת מטעם האקדמיה עמד נשיאה לשעבר של האקדמיה, פרופ' מנחם יערי. הסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה ובין האקדמיה של ברלין–ברנדברג BBAW() נחתם בשנת 2000, ובמסגרתו מקיימות האקדמיות סדרות של סדנאות דו–לאומיות. בזמנם הסכימו הצדדים לתת חסות למפעל ההוצאה לאור של מהדורה ביקורתית של כל כתבי מרטין בובר. בשנת 2013 עברה האחריות בצד הגרמני של המפעל מה לאוניברסיטת היינריך היינה שבדיסלדורף.BBAW– בחודש ינואר 2009 חתמה האקדמיה על הסכם עם קרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית. ההסכם דן בקיום סדרה של כינוסי מדע משותפים אשר יתקיימו בארץ ובגרמניה לסירוגין, אחת לשנה, שכותרתה היא GISFOH Humanities( the of Frontiers German–Israeli). בספטמבר 2016 התקיים בגרמניה סימפוזיון GISFOH השמיני, והוא נשא את הכותרת: Witnessing Knowledge of Re/Sources Challenging Knowing: and. השתתפו בו כ25– חוקרים צעירים מכל צד (ראו לעיל בפרק "החטיבה למדעי הרוח", בסעיף ).GISFOH – German–Israeli Frontiers of the Humanities נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' נילי כהן השתתפה בתחילת נובמבר 2016 בכינוס הבין–לאומי Walls Falling בברלין. דרום קורֵאה ההסכם לשיתוף פעולה בין האקדמיות נחתם בשנת 1990, ועניינו חילופי מדענים, חילופי מידע וסמינרים משותפים. 98 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 5 > קשרים ביןƒלאומיים האיחוד האירופי לאקדמיה מעמד של חבר מן החוץ בתכנית המסגרת המדעית השביעית של האיחוד האירופי. פרופ' דוד הורן מייצג את האקדמיה בפורום האסטרטגי האירופי לתשתיות מחקר-ESFRIInfrastructures(ResearchonForumStrategy).European הודו בשנת 1993 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיות בתחום המדעים המדויקים. לפי ההסכם יבקרו בכל שנה מדען ישראלי בכיר בהודו ומדען הודי בכיר בישראל, לסירוגין. בנובמבר 2012 ביקרה בארץ משלחת בת ארבעה חוקרים בראשות נשיאהאקדמיההלאומיתההודיתלמדע Lal Krishan Prof.,ונשיאישתיהאקדמיות חתמו על הסכם חדש, המדגיש קיום סדנאות דו–לאומיות ותכניות מדע משותפות. בפברואר 2018 תתקיים בניו דלהי סדנה דו–לאומית בנושא גנטיקה מולקולרית. חבר האקדמיה פרופ' יוסי שילה עומד בראש הוועדה המארגנת מטעם האקדמיה. ביקרו בישראל: Dr. P. Sundaresan, Genetics Dr. Om Prakash, Microbiology Dr. Anirban Guha, Geosciences הולנד ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיות כולל חילופי מדענים, פרסומים משותפים, סמינרים משותפים וחילופי מידע. הונגריה בשנת 1990 הופעל ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיות. ההסכם כולל חילופי מדענים, פרסומים משותפים, סמינרים משותפים וחילופי מידע. הוסכם שבוגרים מצטיינים של University European Central יוכלו להשתלם באוניברסיטאות בארץ לתקופה של עד שנה. ביקרו בישראל: Dr. Gabriella Szalai, Agriculture Prof. Peter Erdos, Mathematics Dr. Attila Maroti, Mathematics טג'יקיסטן ההסכם לשיתוף פעולה עם טג'יקיסטן נחתם בשנת 1994. 99 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים טורקייה ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הטורקית נחתם באנקרה באפריל 2002. טייוואן באוגוסט 1994 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם אקדמיה סיניקה. במרס 2016 ביקר פרופ' Wong Chi-Huey, נשיא אקדמיה סיניקה, באקדמיה ונשא בה את ההרצאה השנתית על שם אלברט איינשטיין. יוון בפברואר 2015 חתמו, בירושלים, נשיאת האקדמיה ונשיא האקדמיה של אתונה פרופ' Spiliotopoulos הסכם חדש.Epaminondas יפן בחודש אוקטובר 2013, עת השתתפותה של נשיאת האקדמיה בכינוס "מדע וטכנולוגיה למען החברה" בקיוטו שביפן, היא חתמה על הסכם לשיתוף פעולה מדעי עם נשיא המועצה למדע של יפן SCJ(). נתמנו אנשי קשר מובילים משני המוסדות, ומשלחת הSCJ– כבר ביקרה בארץ לדון אתנו בדרכי מימוש ההסכם. הסדנה הדו–לאומית הראשונה התקיימה בארץ בחודש מרס 2015, בנושא המדע של ניהול משק מים. הסדנה הדו–לאומית השנייה התקיימה בנובמבר 2016 באוקינאווה שביפן, בנושא רב־גוניות ימית. חבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה עמד בראש הוועדה המארגנת הישראלית, ובסך הכול השתתפו בה כ20– חוקרים. משתתפי הסדנה הדוƒלאומית השנייה של האקדמיה והמועצה המדעית של יפן, נובמבר 2016 במכון אוקינאווה למדע וטכנולוגיה ביפן;, במרכז: פרופ' יוסי לויה, ומשני צדדיו החוקרים המשתתפים 100 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 5 > קשרים ביןƒלאומיים לטווייה בשנת 1999 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיות. ההסכם כולל עידוד מחקרים משותפים וחילופי מידע בין האקדמיות וכן בין קהיליות המחקר הישראלית והלטווית. ליטא נשיאת האקדמיה ביקרה בליטא ביוני 2016, על פי הזמנתו של נשיא האקדמיה של ליטא. לאחר שיחות עם ראש ממשלת ליטא, עם נשיא האקדמיה ועם שגריר ישראל בריגה, חתמו שני הנשיאים על הסכם אשר עניינו שיתוף פעולה מדעי. מצרים (ראו להלן בסעיף "מפעלים אזוריים" ובסעיף "קשרים עם מוסדות בין–לאומיים") סין בשנת 1988 ביקרה באקדמיה למדעים של סין משלחת מהאקדמיה, ויחד הקימו שתי האקדמיות את המרכז האקדמי הישראלי בבייג'ינג עוד טרם כינון היחסים הדיפלומטיים בין הממשלות. בשנת 1991 נחתם הסכם עם האקדמיה הסינית למדעים, ובשנת 2000 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין האקדמיה ובין האקדמיה הסינית למדעי החברה. לציון 25 שנה מאז הקמת המרכז האקדמי הישראלי בבייג'ינג התקיימה בארץ ביוני 2015 סדנה דו–לאומית בנושא ננוטכנולוגיה, בהשתתפות נשיא האקדמיה הסינית למדעים, פרופ' Bai Chunli. בחודש ספטמבר 2015 ביקרה באקדמיה הסינית בבייג'ינג ובשאנגחאי משלחת מטעם האקדמיה, ונשיא האקדמיה הסינית אירח את המשלחת בסעודה חגיגית לציון 25 שנה להקמת המרכז האקדמי הישראלי בבייג'ינג. חברי המשלחתהיושנייםמנשיאיהאקדמיההקודמים,פרופ'רותארנוןופרופ'יהושעיורטנר, ומנכ"להאקדמיהד"רמאירצדוק,אשרהיהראשהמשלחתהראשונהלפני25שנה. סלובניה ההסכם לשיתוף פעולה בין האקדמיות נחתם בשנת .1996 סינגפור ההסכם לשיתוף פעולה בין האקדמיות נחתם באוגוסט .2016 101 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים סלובקיה ההסכם לשיתוף פעולה בין האקדמיות נחתם בשנת 1995. ביקרו בישראל: Dr. Stefan Chromik, Engineering Prof. Emanuel Beska, History פולין הסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיות נחתם בשנת 1990. בשנת 2009 חתמו נשיאי שתי האקדמיות על חידוש ההסכם לשיתוף פעולה בין–לאומי בין האקדמיות. ביקרו בישראל: Dr. Tomasz Szerszen, Art Prof. Adam Janusz Ziecik, Animal Reproduction Prof. Barbara Engelking, Holocaust Prof. Dariusz Libionka, Holocaust Dr. Kijowska-Strugal Malgorzata, Hydrology Dr. Maciej Wiejaczka, Hydrology Prof. Perla Ita Kacman, Physics Prof. Malgorzata Fajkowska, Psychological Sciences Dr. Monica Marzena, Endocrinology Dr. Pawel Tadeusz, Nuclear Physics Prof. Barbara Lichocka, Archaeology Prof. Teodozja Izabela Rzeuska, Archaeology צ'כיה ביוני 1991 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה עם האקדמיה הצ'כית. ההסכם חודש בשנת .1999 ביקרו בישראל: Mr. Marian Fabian, Mathematics Dr. David Krejcirik, Mathematics צרפת ההסכם לשיתוף פעולה בין האקדמיה ובין האקדמיה הצרפתית למדעים של המכון הצרפתי France( de Institut) נחתם בשנת 1989. לפי ההסכם, כל אקדמיה תארח מדען בכיר מן המדינה האחרת אחת לשנתיים, לסירוגין. במסגרת הידוק הקשרים בין האקדמיות מתקיימת סדרת מפגשים מדעיים דו–לאומיים עם בכירי החוקרים, 102 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 5 > קשרים ביןƒלאומיים פרופ' ברז'ניאק (שלישית משמאל) עם חברי פמלייתה ובכירי האקדמיה כל פעם בתחום נבחר אחר. הסדנה החמישית, בביולוגיית כרומטין chromatin( biology), התקיימה ביולי 2015 בפריז. בספטמבר 2016 השתתפו נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן וראש קשרי החוץ של האקדמיה בוב לפידות ב"יום המדע העולמי" באקדמיה הצרפתית - התכנסות של כ80– נציגי אקדמיות לציון 350 שנה לקיום האקדמיה. פרופ' כהן הרצתה במליאת הכינוס וחתמה, בשם האקדמיה, על הצהרה משותפת של נשיאי אקדמיות בנושא Trust“ and Science“. בינואר2017ביקרהבארץפרופ' Bréchignac Catherine,לשעברנשיאתהאקדמיה הצרפתית והיום המזכירה המתמדת של האקדמיה. בשיחות באקדמיה בירושלים הוחלטעלקיוםשניאירועיםמשותפיםבשנת 2018-האחדבישראלוהשניבצרפת- לציון שנה למדינת ישראל.70 קנדה באוטווה, במאי 2012, חתמו Grisé Yolande Prof., נשיאת הקנדית, המלכותית החברה ופרופ' רות ארנון על הסכם לשיתוף פעולה. ביוני 2013, על פי ההסכם עם החברה המלכותית הקנדית, התקיים משתתפי סימפוזיון קנדה-ישראל השני הסימפוזיון הדו–לאומי הראשון, Brain Plasticity בנושא Education and Learning and. שותף נוסף למפגש היה המכון הקנדי למחקר מתקדם. הסימפוזיון השני התקיים בדצמבר 2016 ונשא את הכותרת: Literature Margins the from Look A History: and נכחובוכ20–.משתתפים.פרופ'יוסף קפלן, יו"ר החטיבה למדעי הרוח, עמד בראש הוועדה המארגנת מטעם האקדמיה. בפגישה בין נשיאת האקדמיה לנשיא הנבחר של החברה המלכותית הוחלט על המשך שיתוף הפעולה בעתיד. 103 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים רומניה בשנת נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיות.1991 ביקרו בישראל: Dr. Gligor Victoria Mihaela, History Dr. Lucian Nastasa-Kovacs, History Dr. Madalina Lascu, History Dr. Petre Caraiani, Economics Dr. Ines Manuela Grigorescu, Geography Dr. Mihaela Sima, Geography Prof. Ion Mihailescu, Lasers Dr. Carmen-Georgeta Ristoscu, Lasers Dr. Natalia Mihailescu, Lasers רוסיה בנובמבר 1995 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיות. שוודיה בשנת 1974 נחתם ההסכם לשיתוף פעולה בין האקדמיות. אחת לכמה שנים נערך סימפוזיון דו–לאומי. תאילנד בשנת 1992 נחתם מזכר הבנה לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה ובין המכון הלאומי למחקר של תאילנד. במסגרת זאת נעשה בשנים האחרונות מחקר משותף בנושא שיפור פרי הפיטאיה. כמו כן השתתפו שלושה חוקרים מתאילנד בכינוס "יזמות". 104 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 5 > קשרים ביןƒלאומיים 5.2>מפעליםאזוריים המרכז האקדמי הישראלי בקהיר המרכז האקדמי הישראלי בקהיר הוקם בשנת 1982 על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביזמת המוסדות להשכלה גבוהה והחברה המזרחית הישראלית. הקמת המרכז באה בעקבות הסכם התרבות בין ישראל למצרים ממרס 1979. האקדמיה מפעילה את המרכז במימון ות"ת. הרשויות המנחות את פעולת המרכז הן הנהלה ומועצה. מאוקטובר 2006 מנהל את המרכז פרופ' גבריאל מ' רוזנבאום, שתחומי התמחותו הם הלשון, הספרות והתרבות של מצרים המודרנית. פרופ' רחל גלון מילאה בעבר במרכז את תפקיד מרכזת הקשרים בתחום מדעי הטבע. משימתו ההיסטורית העיקרית של המרכז האקדמי בקהיר היא להדק את הקשרים בין האוניברסיטאות ובין החוקרים במצרים ובישראל, לסייע לחוקרים משתי המדינות להשיג חומר מספריות ומארכיונים בנושאי מחקרם ולטפח מחקרים משותפים. המרכז מפעיל ספרייה לשירותם של חוקרים וסטודנטים, ונישאות בו הרצאותאקדמיותבנושאיםמגווניםמפימרציםמישראלומפיאנשירוחבולטיםבישראל.מןהצדהמצרירוב המשתמשיםבשירותיהמרכזהםחוקריםוסטודנטיםמצריםבתחומיהלשוןוהספרותהעבריתובמדעיהיהדות בכלל, וכן זרים השוהים בקהיר ומשכילים מצרים המגלים עניין בישראל ובתרבותה, ומן הצד הישראלי - חוקרים וסטודנטים בתחומי ההיסטוריה והתרבות המצרית והערבית. בעבר קיבלו חוקרים וסטודנטים מתקדמים מישראל וכמה ממצרים מלגות ביקור במצרים ובישראל, בהתאמה, לשם קידום מחקריהם. מספר המבקרים המקומיים במרכז ידע תנודות עם השנים, ותמיד הושפע ממצב היחסים בין ישראל למצרים ולשכנותיה האחרות וכן מאירועים פוליטיים אחרים במזרח התיכון. בתקופות של מתיחות פוליטית ניכרת ירידה במספר המבקרים המצרים במרכז. עם זאת בכל מצב, גם בתקופות קשות, הוסיף המרכז לפעול כסדרו: קיים את ההרצאות באנגלית ובעברית והמשיך לתת שירות ולסייע למבקרים בו ולפונים אליו, הן מצרים הן ישראלים והן זרים השוהים בקהיר או מבקרים בה. עד סוף שנת תשע"א 2011() קיים המרכז בהצלחה אירועים רבים ואירח אנשי אקדמיה ותרבות בולטים מישראל, אשר הרצו בתחומי התמחותם. כמו כן נערכו כמה אירועים של הקרנת סרטים ישראליים, מלווה בהקדמה של מנהל המרכז. כמו תמיד אירח המרכז מבקרים רבים, יחידים וקבוצות, מקצתם מחו"ל. מרצים וסטודנטים לתארים מתקדמים מהאוניברסיטאות השונות במצרים הוסיפו להגיע למרכז ולהשתמש בספרייתו.נצייןשאנשיהמרכזמקפידיםכלהעתלהרחיבאתהספרייהולטפחה.לאחרהשלמתתכנונווהקמתו של הקטלוג המקוון של ספריית המרכז החל תהליך עדכון הקטלוג כדי להנגישו בעתיד גם דרך המרשתת (אינטרנט). בגלל המצב הפוליטי נדחתה פתיחתו של אתר המרכז במרשתת. פרופ' רוזנבאום ממשיך למלא את תפקידו כמנהל המרכז ושומר על קשר רצוף עמו ומגיע לקהיר לביקורים קצרים כדי לפגוש את אנשי המרכז האקדמי וכן ידידים ומקורבים של המרכז, ולעמוד מקרוב על הפעלתו התקינה. 105 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 5.3>קשרים עם מוסדות בין­לאומיים המועצה הבין–לאומית למדע ICSU( — Science for Council )International ICSU, שנוסדה בשנת 1931, היא ארגון הגג של איגודי המדע הבין–לאומיים. האקדמיה מייצגת את ישראל בICSU– וב23– האיגודים המדעיים החברים בה ומשתתפת בשמונה ועדות בין–תחומיות של ICSU. מדענים ישראלים מכהנים בICSU– בתפקידים בכירים בכמה איגודים. נשיאת האקדמיה מייצגת את האקדמיה בכינוסי המועצה הכללית של .ICSU הוועדות הלאומיות המקבילות לאיגודים הבין–לאומיים נשיאת האקדמיה ממנה ועדות לאומיות שיותאמו לאיגודים הבין–לאומיים המסונפים לICSU– כאשר יש עניין בדבר מבחינת קידום המדע הישראלי. יו"ר הוועדה הלאומית הוא נציג האקדמיה ומדינת ישראל באיגוד הבין–לאומי המסונף לICSU–. הוועדות הלאומיות מדווחות לאגודות הבין–לאומיות על הנעשה בישראל ומעדכנות את המדענים בישראל בכל הנוגע לתכניות בין–לאומיות בתחומי מחקרם. האקדמיה תומכת בתשלום דמי החבר השנתיים הישראליים באגודות ובארגונים הבין–לאומיים של ICSU. האקדמיה משתתפת גם במימון ההוצאות הכרוכות בהשתתפות נציגים מטעמה בכינוסי האיגודים הבין–לאומיים. פרופ' מנחם יערי נבחר לחבר באחת הוועדות הקבועות המרכזיות של ICSU - הוועדה לחופש ואחריותבמדעScience( of Conduct the in Responsibility and Freedom on Committee ).The איגודים מדעיים המסונפים לICSU–ויושבי ראש הוועדות הלאומיות הקשורות אליהם > האיגוד הבין–לאומי לאסטרונומיה )IAU( - פרופ' שי צוקר, יו"ר הוועדה הלאומית לאסטרונומיה > האיגוד הבין–לאומי לגאודזיה ולגאופיזיקה )IUGG( - פרופ' קולין פרייס, יו"ר הוועדה הלאומית לגאודזיה ולגאופיזיקה > האיגודהבין–לאומילכימיהטהורהושימושית)IUPAC(-פרופ'אהודקינן,יו"רהוועדההלאומיתלכימיה > האיגוד הבין–לאומי למדעי הרדיו )URSI( - פרופ' אהוד היימן, יו"ר הוועדה הלאומית למדעי הרדיו > האיגוד הבין–לאומי לפיזיקה טהורה ושימושית )IUPAP( - פרופ' ירון עוז, יו"ר הוועדה הלאומית לפיזיקה > האיגוד הבין–לאומי לחקר המוח )IBRO( - פרופ' ידין דודאי, יו"ר הוועדה הלאומית לחקר העצב > האיגוד הבין–לאומי למדעים ביולוגיים )IUBS( - פרופ' יוסי לויה, יו"ר הוועדה הלאומית למדעי הביולוגיה > האיגוד הבין–לאומי לגאוגרפיה )IGU( פרופ' מיכאל סופר החליף את יצחק שנל, יו"ר הוועדה הלאומית.- > האיגוד הבין–לאומי לקריסטלוגרפיה )IUCr( - פרופ' עודד ליבנה, יו"ר הוועדה הלאומית לקריסטלוגרפיה > האיגוד הבין–לאומי למכניקה תאורטית ושימושית )IUTAM( - פרופ' מיילס רובין, יו"ר הוועדה הלאומית למכניקה עיונית ושימושית > האיגוד הבין–לאומי להיסטוריה ולפילוסופיה של המדע )IUHPS( - פרופ' נח עפרון, יו"ר הוועדה הלאומית להיסטוריה ולפילוסופיה של המדע 106 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 5 > קשרים ביןƒלאומיים > האיגוד הבין–לאומי למתמטיקה )IMU( - פרופ' גיל קלעי, יו"ר הוועדה הלאומית למתמטיקה > האיגוד הבין–לאומי למדעים פיזיולוגיים )IUPS( - פרופ' אסתר שהמי, יו"ר הוועדה הלאומית לפיזיולוגיה > האיגודהבין–לאומילביוכימיהולביולוגיהמולקולרית)IUBMB(-פרופ'יוסףירדן,יו"רהוועדההלאומית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית > האיגוד הבין–לאומי לביופיזיקה טהורה ושימושית )IUPAB( - פרופ' אירית שגיא, יו"ר הוועדה הלאומית לביופיזיקה > האיגוד הבין–לאומי לפרמקולוגיה בסיסית וקלינית )IUPhar( - פרופ' פרנצ'סקה לוי–שפר, יו"ר הוועדה הלאומית לפרמקולוגיה > האיגוד הבין–לאומי למדעי הגאולוגיה )IUGS( - פרופ' יגאל אראל, יו"ר הוועדה הלאומית לגאולוגיה > האיגוד הבין–לאומי לאימונולוגיה )IUIS( - פרופ' עמוס עציוני, יו"ר הוועדה הלאומית לאימונולוגיה > האיגודהבין–לאומילמיקרוביולוגיה)IUMS(-פרופ'אליאורהרון,יו"רהוועדההלאומיתלמיקרוביולוגיה > האיגוד הבין–לאומי למדעי התזונה )IUNS( - פרופ' אליוט בארי, יו"ר הוועדה הלאומית לתזונה ועדות בין–תחומיות ויושבי ראש הוועדות הלאומיות הקשורות אליהן > הוועדה לחקר החלל )COSPAR( - פרופ' דניאל ויס, יו"ר הוועדה הלאומית לחקר החלל > הוועדה לנתונים מדעיים וטכנולוגיים )CODATA( - פרופ' ניב אחיטוב, יו"ר הוועדה הלאומית לנתונים מדעיים וטכנולוגיים > הוועדה המדעית לבעיות הסביבה )SCOPE( - פרופ' תמר דיין, יו"ר הוועדה הלאומית לבעיות הסובב > הוועדה המדעית לפיזיקה של הארץ והשמש )SCOSTEP( - פרופ' סמי קופרמן, נציג ישראל > הוועדה המדעית לחקר האוקיאנוגרפיה )SCOR( - פרופ' יוסי לויה, פרופ' ג'ון הול ופרופ' אברהם הכט, הוועדה המדעית לחקר הימים > הוועדה הבין–לאומית לחקר הרביעון )INQUA( - ד"ר אהובה אלמוגי, יו"ר הוועדה הלאומית לחקר הרביעון > הוועדה לתכנית הבין–לאומית לגאוספרה–ביוספרה )IGBP( - פרופ' דן יקיר, יו"ר הוועדה הלאומית לחקר הגאוספרה והביוספרה > הוועדה המדעית של התכנית הבין–לאומית למדעי הגאולוגיה - פרופ' עמוס ביין, חבר הוועדה מדענים ישראלים נושאי תפקידים בכירים בICSU– > פרופ' יהודה שבח - יו"ר הוועדה לכימיה של קרקע ומים של האיגוד הבין–לאומי לכימיה טהורה ושימושית )IUPAC( > פרופ' מנחם יערי - חבר בוועדה לחופש ואחריות בניהול המדע )ICSU\CFRS( > פרופ' ניב אחיטוב - חבר מועצת הוועדה לנתונים מדעיים וטכנולוגיים )CODATA( > פרופ' איתמר פרוקצ'יה, פרופ' דוד גרשוני, פרופ' אדריס תיתי ופרופ' ג'ון אדלר - חברי הוועדות המרכזיות של האיגוד הישראלי לפיזיקה טהורה ושימושית IUPAP() 107 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרופ' זאב לוין - נשיא המועצה הבין–לאומית לעננים ומשקעים )ICCP( > פרופ' בנקס–סילס - חברת הנהלה בוועדת הקונגרסים של IUTAM > פרופ' דן יקיר - חבר המועצה המדעית של התכנית הבין–לאומית לגאוספרה–ביוספרה )IGBP( > פרופ' אליאורה רון - סגנית הנשיא ונשיאה נבחרת של האיגוד הבין–לאומי למיקרוביולוגיה )IUMS( > פרופ' נח ברוש - סגן נשיא המחלקה לחלל ואסטרופיזיקה של אנרגיות גבוהות של האיגוד הבין–לאומי לאסטרונומיה)IAU( > פרופ' פרנצ'סקה לוי–שפר - חברה בוועד המנהל של IUPhar ומייסדת ויו"ר המחלקה לאימונופרמקולוגיה איגוד האקדמיות הבין–לאומי )UAI( תפקידו של האיגוד לקדם שיתוף פעולה בין–לאומי בתחומי מחקר במדעי הרוח והחברה. חברות בו יותר מ30– מדינות. האקדמיה משתתפת בכמה מפעלים של האיגוד, ובהם המפעלים לתולדות עם ישראל ותרבותו ולתולדות ארץ ישראל, מפת האימפריה הרומית, קטלוג האמנות היהודית, כתבי אבן רשד ועוד. פרופ' גדליה סטרומזה נבחר לרכז מפעל חדש של האיגוד בנושא זכויות האדם במרוצת הדורות. פרופ' מרגלית פינקלברג מייצגת את האקדמיה במועצות הכלליות של הUAI–. בתוקף היותו לשעבר נשיא האיגוד השתתף פרופ' שאול שקד בישיבות הוועד המנהל ובמועצות הכלליות של הארגון. כל האקדמיות האירופיות )ALLEA( ארגון זה, שנוסד בשנת 1994, משמש גוף מקשר ומתאם בין האקדמיות. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פועלת בו במעמד של חברה מייסדת. פרופ' מנחם יערי נבחר להנהלת הארגון לשנים 2014-2012, והואהשתתףבישיבותהוועדגםבשנההחולפת.מחודשאפריל 2015פרופ'רותארנוןחברהבהנהלתהארגון, והיא ייצגה את האקדמיה בישיבת המועצה הכללית של הארגון באוסטרייה באפריל 2016. כן השתתפה פרופ' ארנון בישיבות הוועד המנהל בווינה ובבלגרד. הוועדה הבין–אקדמית לנושאים בין–לאומיים )InterAcademy Panel on International Issues – IAP( הוועדה נוסדה בעקבות הוועידה העולמית בנושא אוכלוסיית העולם, שהתקיימה בניו דלהי בשנת .1993 היא משמשת רשת לא פורמלית של אקדמיות ועושה להגברת מודעותו של הציבור לענייני מדע. אקדמיה אירופית Europaea( )Academia האקדמיה היא ארגון לא–ממשלתי הפועל כאקדמיה כלל–אירופית. עם חבריה נמנים 19 ישראלים. התאחדות האקדמיות והחברות המדעיות באסיה )Association of Academies and Societies of Sciences in Asia – AASSA( ישראל נמנית עם מייסדי אגודת האקדמיות למדעים באסיה, המשמשת גוף מקשר ומתאם בין האקדמיות ביבשת זו. פרופ' רות ארנון כיהנה בעבר נשיאת הארגון. 108 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 5 > קשרים ביןƒלאומיים הרשת הבין–לאומית לזכויות האדם של אקדמיות וחברות מלומדים )The International Human Rights Council of Academies and Scholarly Societies( פרופ' מנחם יערי מייצג את האקדמיה ברשת. רשת האקדמיות של אירופה והים התיכון (European Mediterranean Academies Network [EMAN]) (Inter-Academic Group for Development) האקדמיה נמנית עם מייסדיה של הרשת, אשר הוקמה ביזמת האקדמיה הצרפתית. הקבוצה שמה לה למטרה להדק את הקשרים בין המדע לבין ההתנהגות המדעית המקצועית לבין ציפיות חברתיות, ולהפיץ ידע מדעי בקרב החברה בתוך כדי שמירה על איכות מדעית באווירה חסרת פניות ועצמאית. פרופ' יוחנן פרידמן מייצג את האקדמיה במועצה הכללית של הרשת, והוא יזם פרויקט אשר מטרתו לקטלג ספרות עברית שתורגמה לערבית וספרות ערבית שתורגמה לעברית. בחודש ספטמבר 2016 הוא השתתף בכינוס המועצה הכללית של הארגון במרסיי ושם נבחר לתפקיד סגן הנשיא. פגווש )Pugwash( האקדמיה ממונה על ניהולה של ועדת פגווש הישראלית ועל הפעלתה. הארגון עוסק בבעיות של פירוק הנשק. ההשתתפות היא על בסיס אישי–מקצועי. האקדמיה למדעים לעולם המתפתח )Academy of Sciences of the Developing World – TWAS( האקדמיה למדעים לעולם המתפתח נוסדה בשנת 1983 בטריאסטה שבאיטליה. מיוצגים בה טובי המדענים מן העולם המתפתח. מטרתה לעודד מצוינות במדע ב"העולם הדרומי". לוועידות הדו–שנתיות של מוזמנים נציגי אקדמיות מכל העולם.TWAS עוד ארגונים בין–לאומיים שהאקדמיה למדעים פעילה בהם > הארגון הבין–לאומי לטלסקופ סולרי אירופי רחב LETS() > הוועד הלאומי הישראלי לאונסק"ו - האקדמיה משתתפת בישיבות הוועד ובפעולותיו. נציג האקדמיה משתתף בישיבות הוועד הפועל של הוועד הלאומי. > מועצת הנשיאים של התאחדות האקדמיות המזרח–תיכוניות ושל ארצות הברית (ראו לעיל בסעיף "מפעלים אזוריים") > החברההאירופיתלפיזיקהEPS( – Society Physical )European > הפורום האסטרטגי האירופי לתשתיות המדע האירופיות Research( on Forum Strategy European ESFRI – ). פרופ' דוד הורן מייצג את ישראל בפורום ומשתתף בישיבותיו בז'נווה.Infrastructures 109 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 110 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 6 מלגות ומענקים 111 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 111 דין וחשבון שנתי >תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: כד חרס מתשורות האקדמיה 112 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 6 מלגות ומענקים 6.1>תכניתמלגותאדמס תכנית מלגות אדמס היא מפעל משותף לאקדמיה ולמר מרסל אדמס מקנדה, שייסד את קרן המלגות על שמו באקדמיה בשנת 2005. המלגות היוקרתיות מיועדות לתלמידי מחקר במדעי הטבע, במתמטיקה, במדעי המחשב ובהנדסה, ועד כה זכו בהן 111 חוקרים ישראלים צעירים ומבטיחים ב12– מחזורים. מלגות אדמס מוענקות מדי שנה לכעשרה תלמידי מחקר צעירים, למן השנה השנייה ללימודיהם לתואר דוקטור, לתקופה של עד ארבע שנים אקדמיות רצופות. את המועמדים למלגה מציעים המוסדות האקדמיים מקרב המצטיינים שבתלמידיהם, והמלגאים זכאים לפטור מלא משכר הלימוד. סכום המלגות כעת הוא 27,000 דולר (ארצות הברית) לשנה. בנוסף, תכנית מלגות אדמס מקצה לכל מלגאי עד 3,000 דולר בכל שנה לצורך השתתפות פעילה בכינוסים מדעיים ובסדנאות לימודים בחו"ל, ולאחרונה גם לצורך שיתוף פעולה מדעי או לנסיעה כדי להתראיין למשרת בתר–דוקטורט בחו"ל, כשנסיעתם תורמת רבות לקידום הקריירה המקצועית שלהם. פרופ' מוטי שגב, חבר האקדמיה מהטכניון, עומד בראש ועדת ההיגוי והבחירה של תכנית מלגות אדמס. הגשת מועמדות למלגות נעשית דרך הרקטורים בלבד. באתר הדו–לשוני של תכנית המלגות יש מידע כללי על התכנית, כולל קולות קוראים והנחיות הגשה וכן עמוד אישי לכל מלגאי ובוגר התכנית. באתר ניתן למצוא דיווח מפורט על כל פעילויות התכנית, כולל ההרצאות ותמונות של הסמינרים, הכינוסים והטיולים. תהליך הסינון הקפדני שמפעילות האוניברסיטאות והוועדה המקצועית של האקדמיה לתכנית המלגות מבטיח כי זוכי המלגות מייצגים את חוד החנית של חוקרי העתיד של מדינת ישראל בתחומי המחקר שבהם המלגות מוענקות. בוגרי תכנית המלגות יוצאים להתמחויות בתר–דוקטורט באוניברסיטאות היוקרתיות בעולם. עם 111 המלגאים נמנים 80 גברים ו31– נשים. בחלוקה לפי תחומים אקדמיים, מספר המלגאים הגדול ביותר - 32 14( מתוכם נשים) - הוא מתחום הרפואה ומדעי החיים, 30 ממתמטיקה ומדעי המחשב, 20 מפיזיקה, 11 מהנדסת חשמל, 9 מכימיה, 3 מננו–מדע, 2 מהנדסה, תעשייה וניהול ואחד מכל תחום של אקולוגיה, אבולוציה, אנרגייה סולרית והנדסת מכונות. למלגאי אדמס, החוקרים הצעירים המצטיינים בישראל, הישגים מרשימים במחקר ופרסומים בכתבי העת הבולטים כמו PNAS Science, וCell–. הם מתקבלים להכשרת בתר–דוקטורט במוסדות הנבחרים בחו"ל כגון Institute Broad ,The ,Yale ,MIT ,Princeton Harvard ועוד, ומבוקשים כחברי סגל צעירים באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. 113 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לצורך בניית הקהילה המדעית הצעירה ניתנת למלגאי אדמס ההזדמנות ליצור קשרים בינם לבין עצמם באמצעות מפגשים, הרצאות אורח של מדענים ידועי שם, כינוס שנתי וסמינר שנתי שמתקיימים באקדמיה, ובהם נפגשים מלגאי כל המחזורים. סמינר אדמס לשנת תשע"ו התקיים ב11– ביולי 2016 בהשתתפותבנימשפחתושלמרמרסלאדמס.המרצה האורחתהייתהפרופ'רותארנון,ונושאהרצאתההיה "פיתוח תרופת הקופקסון - ממעבדת המחקר למיטת החולה ובחזרה". בנו ובתו של מר אדמס, סילבן ולינדה, ייצגו את אביהם בטקס הענקת המלגות. ב26– ביוני נערך סיור לימודי מגבש של המלגאים לעיר דוד ומנהרות הכותל. פרופ' מוטי שגב (משמאל) משוחח עם מלגאים בתחרות הפוסטרים שבכינוס אדמס ב31– בינואר התקיים הכינוס השנתי לשנת 2017, בהנחייתו של יו"ר ועדת מלגות אדמס, חבר האקדמיה פרופ' מוטי שגב, ובהשתתפותה של נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן. אלה היו המרצים האורחים: פרופ' ישראל אומן, חבר אקדמיה וחתן פרס נובל לכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הרצה על "מדוע מודעות?"; פרופ' רון מילוא, חבר האקדמיה הצעירה, פרופסור למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע, הרצה על "אבולוציה במעבדה לייצור סוכר מאוויר"; פרופ' אורי סיון, פרופסור לפיזיקה וננוטכנולוגיה מהטכניון, הרצה על "מים והאינטראקצייה ההידרופובית בהגדלה פי 10,000,000"; פרופ' גיל טרוי, פרופסור להיסטוריה מאוניברסיטת מק–גיל, פרופסור אורח באוניברסיטת חיפה ובמרכז הבינתחומי הרצליה, הרצה על "ייעוץ ציוני לישראלים הלומדים ומלמדים בחו"ל". נוסף על ההרצאות נערכהתחרותפוסטריםביןהמלגאים,ושלושהמבוגריהתכניתשימשובהשופטים.בפרסהראשוןעלסך1,500 ש"חזכהעידושגיא,ובפרסהשניזכושניים-עומריאזנקוטוינאיגונצ'רובסקי,שקיבלו ש"חכלאחד.750 תכנית המלגות מונה 88 בוגרים, מתוכם 30 חזרו למשרות אקדמיות בישראל, אחד מחזיק במשרה חצי–אקדמית במכון דוידסון של מכון ויצמן למדע, שישה במשרות אקדמיות בחו"ל, תשעה עובדים בתעשיות היי–טק וביו–טק בארץ ואחד בתעשייה בחו"ל, שניים הם רופאים–חוקרים במרכז רפואי רבין - בית החולים בילינסון, והשאר עדיין במשרות בתר–דוקטורט בארץ ובחו"ל. אלה שמונת תלמידי המחקר שזכו במלגות אדמס לשנת תשע"ח: יבגני בויקו, הנדסת מכונות, הטכניון; טוביה גפן, פיזיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים; אור יאיר, הנדסת חשמל, הטכניון; שחר כרמלי, מתמטיקה, מכון ויצמן למדע; ברכה לאופר–גולדשטיין, הנדסת חשמל, אוניברסיטת בר–אילן; עופר נויפלד, פיזיקה, הטכניון; ענבל עוז, כימיה, אוניברסיטת תל אביב; ליאון ענבי, מדעי המחשב, הטכניון את רשימות תלמידי המחקר שזכו במלגות אדמס מהמחזור הראשון בשנת תשס"ו ועד לשנת תשע"ז - ניתן לראות באתר מלגאי אדמס בכתובת: www.adams.academy.ac.il 114 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 6 > מלגות ומענקים 6.2>תכניתמלגותרותארנון התכנית נועדה להכשרת בתר–דוקטורט בחו"ל לבוגרות תכנית מלגות אדמס פרופ' רות ארנון, לשעבר נשיאת האקדמיה ויו"ר הוועדה לקידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה, החליטה לעודד חוקרות מצוינות המעוניינות לקבל את הכשרת בתר–הדוקטורט שלהן בחו"ל ולתמוך בהן. שלב בתר–הדוקטורט בחו"ל הוא בעל חשיבות בקידום הקריירה האקדמית, וכיוון שהנתונים הצביעו על קושי של חוקרות לצאת להכשרה זו, החליטה פרופ' רות ארנון להקים קרן לעידוד בוגרות של תכנית מלגות אדמס לנסיעה לחו"ל להכשרת בתר–דוקטורט עם סיום התואר. בכל שנה תוכל אחת מבוגרות התכנית לזכות במלגה בסך דולר. את הבוגרת הזוכה בוחרת ועדת מלגות אדמס, על בסיס הצטיינות במחקר בלבד.20,000 במחזור הראשון העניקה פרופ' ארנון שתי מלגות, אחת לבוגרת ותיקה, ד"ר סופיה בוחבוט ארנון, שנסעה לבתר–דוקטורט באוניברסיטת יוטרכט שבהולנד, והשנייה לבוגרת חדשה, ד"ר רבקה בקנשטיין מהטכניון, שנסעה לבתר–דוקטורט באוניברסיטת הרוורד שבארצות הברית. השנה, במחזור השני, נבחרה ד"ר שרון פליישר מאוניברסיטת תל אביב, כלת פרס רפפורט של השנה למחקר ביו–רפואי. ד"ר פליישר נוסעת לבתר–דוקטורט במחלקהלהנדסהביו–רפואיתבאוניברסיטתקולומביהשבארצותהברית. 6.3>פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמצטייניםבמדעיהטבעוההנדסה השנה הושקה תכנית משותפת לאקדמיה למדעים של ניו יורק ולאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לכינון פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל, התומכים במדענים ובמהנדסים בתחילת דרכם העצמאית במחקר. הפרסים יוענקו מדי שנה לשלושה חברי סגל צעירים ומבטיחים באוניברסיטאות ישראליות בשלושה תחומים: מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה וכימיה - לציון הישגים יוצאי דופן ולעידוד מצוינות, מקוריות וחדשנות. סכום הפרס הוא 100,000 דולר במענק בלתי מוגבל - אחד הפרסים הגדולים ביותר שנוסדו בשביל חוקרים בתחילת דרכם - והוא יוענק למדענים ולמהנדסים מצטיינים עד גיל 42. כל אוניברסיטה תהיה זכאית להגיש חברי סגל מועמדים בכל אחד מתחומי הפרס. ועדת הפרס, המורכבת ממדענים וממהנדסים ידועי שם, תבחן את המלצות המוסדות ותבחר את הזוכים. בראש הוועדה הישראלית עומדים פרופ' אהרן צ'חנובר, חבר האקדמיה הלאומיתהישראליתלמדעיםוחתןפרסנובל,ואליסרובינשטיין,נשיאומנכ"להאקדמיהלמדעיםבניויורק. פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמוענקיםבארצותהבריתמאזשנת2007מטעםקרןמשפחתבלווטניק.השנה כאמור יוענקו הפרסים לראשונה גם בישראל, עם ציון עשור לייסודם בארצות הברית, ובמסגרת הסכם לשיתוף פעולה של האקדמיה הניו–יורקית עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בד בבד עם ההשקה בישראל יושקוהפרסיםלראשונהגםבבריטניה. חברי האקדמיה שירכזו את ועדות השיפוט הם פרופ' איתמר וילנר, פרופ' עדי קמחי ופרופ' מוטי שגב. פרופ' ידין דודאי מלווה מקצועית את התכנית ואת הקשר עם האקדמיה של ניו יורק. טקס הענקת הפרסים הראשון בישראל צפוי להיערך בפברואר 2018. הזוכים יצטרפו לקהילת חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים בארצות הברית, המונה כיום יותר מ185– זוכים, ויוזמנו להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק בניו יורק המתקיים מדי קיץ, שאליו מתכנסים חוקרים להחליף רעיונות חדשים ולבנות שיתופי פעולה חוצי–תחומי–דעת. 115 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 6.4>קרןבת שבעדהרוטשילד קרן בת–שבע דה רוטשילד לקידום המדע בישראל נוסדה כקרן פרטית שמורה, תחילה בניו יורק בשנת ,1958 ואז בישראל - בשנת 1965. בשנת 1993 העבירה הברונית דה רוטשילד את הקרן לידיה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. מטרת קרן בת–שבע היא לקדם את המדע הבסיסי בישראל למען תושבי ישראל, ואת פעילותה המדעית מכוון חבר יועצים המורכב ממדענים ישראלים מכמה תחומי דעת. נשיא הקרן הוא סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל. מאז היווסדה הייתה הקרן חלוצה ביזמותיה ובגמישותה, והיא משתנה בהתמדה כדי למלא את צרכיו של המדע בישראל. הקרן תומכת בפעילויות מדע למיניהן בייחוד בנושאים חדשניים הראויים לקידום בארץ. כדי לקדם את המחקר המדעי מפרסם חבר היועצים של הקרן את הקולות הקוראים של הקרן בעיתונות הכתובה, נוסף על פרסומן באוניברסיטאות. כמו כן הופץ קול קורא של מענקי הנסיעהלהשתלמותבמעבדותבחו"לע"שאהרןואפריםקצירגםלמנהליבתיהחוליםבישראל. פעילות הקרן למען קידום המחקר בישראל באה לידי ביטוי בדרכים אלה: סמינרי בת–שבע דה רוטשילד סמינרי בת–שבע נועדו לפיתוחו ולהעמקתו של המחקר הבסיסי במדעי הטבע בתחומים החשובים למדינת ישראל. הסמינרים אינם מכוונים למלא את צרכיה של קבוצה מקצועית מסוימת בתוך מוסד מסוים, אלא לתמוך בפיתוח תחום מדעי חיוני לישראל ולאפשר לכל העוסקים בתחום זה במוסדות השונים לדון בו במשותף ולהפיק את התועלת המרבית מן הדיון. משום כך הקרן דורשת שהוועדה המארגנת של כל סמינר תורכב מאנשי מקצוע המייצגים שלושה, לפחות, ממוסדות המחקר העוסקים בתחום, וכי הסמינר יהיה פתוח למשתתפים מכל אוניברסיטאות המחקר ומכוני המחקר בארץ. על מגיש הבקשה להיות חבר סגל באוניברסיטת מחקר בישראל. משך הסמינר הוא 5-4 ימים, והוא מתקיים במקום מבודד, מחוץ לכותלי המוסדות האקדמיים ומחוץ לעיר. עדיפות נמוכה ניתנת לכינוסים בין–לאומיים ולכינוסים בסדרת כינוסים. יש הגבלה במספר המרצים מחו"ל. התמיכה הכספית לסמינר היא עד דולר.40,000 במאי 2016 אושרו הסמינרים האלה: 1. ד"ר אמנון בוקסבוים מהאוניברסיטה העברית בירושלים סמינר בנושא:- The Nuclear Lamina and Nuclear Organization יתקיים בין 26 ל30– ביוני 2017, באולם האירועים ״נווה אילן״. 2. פרופ' קולין פרייס מאוניברסיטת תל אביב סמינר בנושא:- The Atmospheric Global Electric Circuit (GEC) התקיים בין 5 ל10– בפברואר 2017 במצפה רמון., 3. פרופ' שמשון בלקין מהאוניברסיטה העברית בירושלים סמינר בנושא:- New Concepts in Biosensing התקיים בין 12 ל16– בפברואר 2017 במלון ״הוד המדבר״ שבאזור ים המלח. בדצמבר 2016 אושרו הסמינרים האלה: 4. פרופ' אלי ארמה ממכון ויצמן למדע הסמינר בנושא:- Cell Death in Development and Disease יתקיים בין 18 ל21– ליוני 2017, ב–"מרכז כנסים ע"ש דוד לופאטי" שבמכון ויצמן למדע 116 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 6 > מלגות ומענקים 5. פרופ' גור יערי מאוניברסיטת בר–אילן - הסמינר בנושא: Stochasticity and Control in the Dynamics and Diversity of Immune Repertoires יתקיים בין 18 ל22– ליוני 2017 במכון ללימודים מתקדמים בירושלים., סדנת בת–שבע דה רוטשילד סדנאות בת–שבע נועדו לקידום נושאי מחקר חדשניים בעלי אופי בין–תחומי באמצעות איחוד כוחות מחקריים מהאוניברסיטאות בארץ ויצירת תשתיות מדעיות חדשות. למחקר הבין–תחומי מקום מרכזי במדע המודרני, והקרן רואה חשיבות רבה בקידומו. אפשר להציע סדנאות בין–תחומיות הן במדעי הטבע והן במדעי הרוח והחברה בתחומים שיש להם זיקה ניכרת למדעי הטבע. על הוועדה המארגנת של כל סדנה לכלול אנשי סגל משלושה מוסדות מחקר לפחות בישראל. על מגיש הבקשה להיות חבר סגל באוניברסיטת מחקר. משך הסדנה הוא יומיים. סך התמיכה בסדנה הוא עד דולר.10,000 סדנאות בת–שבע דה רוטשילד שאושרו השנה הן אלה: 1. ד"ר גל ריבק מאוניברסיטת תל אביב - הסדנה בנושא: Linking Mechanics and Physiology in Animal Flyers אושרה בחודש מאי 2016, התקיימה באפריל 2017 במלון "פסטורל" שבכפר בלום. 2. פרופ' משה שחק מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב - הסדנה בנושא: Toward a unified framework for life supporting systems in the Anthropocene אושרה בחודש מאי 2016, תתקיים באוקטובר 2017 בקיבוץ צובה., עמיתי בת–שבע דה רוטשילד תכנית עמיתי בת–שבע נועדה להזמנת מדענים מהמעלה הראשונה מרחבי העולם לביקור בישראל למפגשים עם מדענים וסטודנטים ישראלים לחילופי ידע, דעות ורעיונות בתחום התמחותם. על המועמד להיות מתחום מדעי הטבע, ועל תכנית הביקור המיועדת לו לכלול ביקורים בשלושה מוסדות אקדמיים לפחות. סך התמיכה בביקור "עמית בת–שבע" הוא עד 5,000 דולר. עמיתי בת–שבע דה רוטשילד שאושרו השנה הם אלה: .1 Parak Wolfgang Prof. - פרופסורלפיזיקהבMarburg– Philipps-Universität שבגרמניה,חוקר פיזיקה ניסויית בתחום הביופוטוניקה. .2 Roter L. Debra Prof. - פרופסור לבריאות הציבור בUniversity– Hopkins Johns במרילנד שבארצות הברית, חוקרת בתחום בריאות הציבור ותקשורת בין רופאים לחולים. .3 Swartz Sharon Prof. - פרופסור לאקולוגיה וביולוגיה אבולוציוניות בUniversity– Brown שבארצות הברית, חוקרת בתחום הביולוגיה האבולוציונית. .4 Levi Dennis Prof. - פרופסור למדעי הראייה והאופטומטרייה בCalifornia– of University בברקלי שבארצות הברית, חוקר בתחום הנירוביולוגיה. 117 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מענקי השתלמות ע"ש אהרן ואפרים קציר מענקי השתלמות ע"ש אהרן ואפרים קציר נועדו להשתלמות קצרה (חודש עד חודשיים) במחקר ובשיטות עבודה במעבדות מובילות בעולם בתחומים של מדעי החיים, מדעים מדויקים והנדסה. המענקים מיועדים לדוקטורנטים מכל האוניברסיטאות בישראל וכן לחוקרים בעלי תואר PhD ולבעלי תואר MD עד עשר שנים מקבלת התואר. עדיפות ניתנת לחוקרים צעירים אשר אין עומדת לרשותם קרן השתלמות. השנה קיבלו את המענק: 1. ד"ר עידו בן דיין, מהמחלקה לפיזיקה שבאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, זכה למענק השתלמות לביקור בAstrophysics– for Center Diego's San UC in Cosmology Experimental for Center Ax .and Space Sciences 2. אביגיל בריוזקין, מהמחלקה לאופתלמולוגיה שבפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, זכתה למענק השתלמות לביקור בWolfrum– Uwe Prof. of laboratory The .at the University of Mainz 3. תום לוי, מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן–גוריון בנגב, זכה למענק השתלמות לביקור בSoutheast– Alaska of University the at Tamone Sherry Prof. of laboratory .The 4. טל מגורי כהן, מהמחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב, זכתה למענק השתלמות לביקור בAustralia– Newcastle, of University the at Griffin Andrea Dr. of laboratory .The 5 ד"ר אילנה שטיין מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב זכתה למענק השתלמות לביקור בof–. Laboratory .Dr Zoë A. Popper at the National University of Ireland, Galway 6. ד"ר סמואל זיבמן, מהמחלקה למדעי החיים שבאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, זכה למענק השתלמות לביקור בthe– at Psychiatry of Department the in Etkin Amit Professor of laboratory The .Stanford University School of Medicine 7. ד"ר איתי קישון, מהפקולטה למדעים מדויקים שבאוניברסיטת תל אביב, זכה למענק השתלמות לביקור בUSA– Laboratory, National Alamos Los in facility laser TRIDENT .The 8. עדי קרש–בלומן, מבית הספר לרוקחות שבפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, זכתה למענק השתלמות לביקור בthe– at Pruschy Martin Prof. of Laboratory The .University of Zurich 9. שי קרן–צור, מבית הספר להנדסת חשמל שבאוניברסיטת תל אביב, זכה למענק השתלמות לביקור בUSA– University, Brown the at Mittleman M. Daniel Prof. of Laboratory .The 10. ד"ר אביעד הדר, מהמחלקה למדעי החיים שבאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, זכה למענק השתלמות לביקור בLondon– of University City the at yarrow kielan Dr. of Laboratory .The 11. ד"ר אורן גורדון, מהמחלקה לרפואת ילדים בבית החולים הדסה עין כרם, זכה למענק השתלמות לביקור בUSA– University, Emory at Read D. Timothy Prof. of Laboratory .The 12 גל אייל, מהמחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב, זכה למענק השתלמות לביקור בSesoko–. .Marine Station, University of the Ryukyus, Japan 118 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 6 > מלגות ומענקים 6.5>מלגותקרןפולקסבישראל קרן פולקס, שמרכזה בלונדון, מעניקה מלגות המיועדות לתלמידי רפואה הלומדים גם לקראת תואר שלישי במדעי החיים. מדי שנה בשנה מעניקה הקרן, באמצעות האקדמיה, מלגות לתקופה של עד שלוש שנים. סכום המלגה נע בין 1,200 ל לירות שטרלינג לשנה.2,000– אלה התלמידים שזכו במלגות קרן פולקס לשנת תשע"ז: רני ורמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, דן מיליקובסקי מאוניברסיטת תל אביב, מרים מנור מאוניברסיטת תל אביב, טל פאליק–מיכאלי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שרון קיסרי מהטכניון, ראמי שנאוי מהטכניון אלה החוקרים שמלגתם נמשכת משנים קודמות: רוני ארבל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אבישי גביש מאוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן למדע, עינת זיידל פוזנר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ימית כהן מאוניברסיטת תל אביב, טל כורם מאוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן למדע, עידו לבנה מהטכניון, ויסאם מולא מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, הדר סגל מאוניברסיטת תל אביב, שירה שגיא מהטכניון 6.6>הפרסבחקרהקבלהעלשםגרשםשלום הפרס מוענק מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מדי ארבע שנים לערך לחוקר או חוקרת מצטיינים בתחום הקבלה על כל תקופותיה וזרמיה. הפרס מוענק למן שנת תשנ"ב 1991() להנצחת זכרו של גרשם שלום, אשר היה נשיאה השלישי של האקדמיה ומגדולי חוקרי הקבלה והמיסטיקה בארץ ובעולם. את הזוכה בוחרת ועדה מיוחדת שממנה נשיא האקדמיה. הפרס הבא יוענק בשנת .2018 מקבלי פרס שלום תשנ"ב )1991( - פרופ' ישעיהו תשבי מהאוניברסיטה העברית בירושלים תשנ"ה )1995( - פרופ' משה אידל מהאוניברסיטה העברית בירושלים תשנ"ט )1999( - פרופ' יהודה ליבס מהאוניברסיטה העברית בירושלים תשס"ו )2006( - פרופ' רחל אליאור מהאוניברסיטה העברית בירושלים תשע"א )2010( - פרופ' דניאל אברמס מאוניברסיטת בר–אילן תשע"ד )2014( - פרופ' יונתן גארב מהאוניברסיטה העברית בירושלים 119 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 120 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 7 פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה 121 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 121 דין וחשבון שנתי >תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשער פרק זה: ספריית האקדמיה 122 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פעילויות נוספות לקידום 7 מטרותיה של האקדמיה 7.1>האקדמיההצעירההישראלית האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הצטרפה למגמה עולמית והקימה בנובמבר 2012 את האקדמיה הצעירה הישראלית. האקדמיה הצעירה פועלת עצמאית, בגיבויה ובסיועה של האקדמיה. בחירת החברים החדשים נעשית בידי חברי האקדמיה הצעירה על פי תקנון מוסכם. חברי וחברות האקדמיה הצעירה הם אנשי ונשות מדע מצטיינים מהשורה הראשונה ובולטים בתחומם. יש שאיפה שבהרכב האקדמיה יהיו איזון דיסציפלינרי וייצוג הולם של האוכלוסייה והקהילייה המדעית בישראל, בכפוף לעקרון המצוינות כתנאי קובע. כהונת החברים והחברות היא לתקופה קצובה של ארבע שנים. עם מטרותיה של האקדמיה הצעירה נמנים אלה: קידום הקשר בין המערכת האקדמית הישראלית לבין קובעי המדיניות ובין המערכת האקדמית לחברה, קידום מעמד המדען והמדענית הצעירים בישראל, קידום יכולות מדעיות והתמודדות עם סוגיות בעלות חשיבות לאומית ובין–לאומית. בשנת 2016 בחרה האקדמיה הצעירה שבעה חוקרים חדשים: פרופ' אבי צדוק, פרופ' אילת ברעם–צברי, פרופ' יובל פלדמן, ד"ר יעל שטרנהל, ד"ר מיכל בר–אשר סיגל, ד"ר ספי הנדלר ופרופ' רועי קישוני. לאקדמיה הצעירה ועדות הפועלות בתחומים שונים: > ועד מנהל הנבחר בידי האספה הכללית והמורכב משלושה חברים מתחומי דעת שונים: פרופ' רון מילוא - יו"ר, פרופ' אלישבע באומגרטן ופרופ' מיכל פלדמן. עם תפקידי הוועדה נמנים אלה: עידוד יזמות ופעולות הנדרשות להשגת מטרות האקדמיה הצעירה, פיתוח תכנית אסטרטגית לאקדמיה הצעירה, יישום החלטותיה של האקדמיה הצעירה, ריכוז תכניות ופעילויות, אישורן ותקצובן ועמידה בקשר עם האקדמיה הלאומית למדעים. > ועדה נוספת דנה בקידום מדעי הרוח מנקודת מבטם של חוקרים צעירים כדי לעסוק בסוגיות אלה: עתיד המחקר וההוראה של מדעי הרוח, כיווני מחקר בין–תחומיים, צרכים תקציביים ואפשרויות לקידום מדעי הרוח הן בתוך האוניברסיטאות והן בחברה. הוועדה קיימה כינוס בבית האקדמיה 123 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בנושא "מדעי הרוח, האוניברסיטה ובתי הספר" בשיתוף המִנהל הפדגוגי של משרד החינוך. בכינוס הוצגו יזמות קיימות ורעיונות בשלים לקיום תכניות לחיזוק מדעי הרוח. החברים בוועדה הם פרופ' ערן בוכבינדר, ד"ר שרון אהרונסון–להבי, פרופ' ניסים אוטמזגין, פרופ' אלישבע באומגרטן, פרופ' יונתן בן–דב ופרופ' עודד הוד. > ועדת הכנסת עומדת בקשר עם ועדת המדע ועם ועדת החינוך בכנסת כדי לקדם את הקשר עם קובעי המדיניות. חברי הוועדה הם אלה: פרופ' דן אורון, פרופ' ליאת איילון, פרופ' יונינה אלדר, פרופ' עודד הוד, פרופ' מונא חורי–כסאברי, פרופ' אודי נקר, פרופ' דן פאר ופרופ' תמר ציגלר. > ועדת קשרי חוץ עובדת לחיזוק הקשרים עם האקדמיות הצעירות בעולם. בשנה הבאה היא מתעתדת לקיים מפגש בין האקדמיות הצעירות האסייתיות בירושלים. חברי הוועדה הם אלה: ד"ר שרון אהרונסון–להבי, ד"ר ניסים אוטמזגין, פרופ' ליאת איילון, פרופ' עודד הוד, פרופ' אודי זומר, פרופ' מונא חורי–כסאברי, פרופ' דן פאר, פרופ' יובל פלדמן ופרופ' אבי צדוק. > ועדת משחק החשיבה Mundus (המסע למונדוס) מקדמת את הטמעת המשחק במערכת החינוך. המשחק הובא מהולנד, ומטרתו לחשוף ילדים מגיל 8 לעקרונות המחקר המדעי במדעים המדויקים, מדעי הטבע, מדעי הרוח ומדעי החברה. חברי הוועדה הם אלה: פרופ' עודד הוד, פרופ' אבי צדוק ופרופ' מאיה שולדינר. > ועדת STEM אחראית ליזמת "ראשונות במדע" של האקדמיה הצעירה, שמטרתה לפעול לקידום נשים במקצועות הSTEM– (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). חברי הוועדה הם אלה: פרופ' יונינה אלדר, פרופ' אילת ברעם–צברי, פרופ' נירית דודוביץ', פרופ' מיכל פלדמן, פרופ' אבי צדוק, פרופ' רועי קישוני ופרופ' מאיה שולדינר. ועדות נוספות של האקדמיה הצעירה הפועלות במסגרתה: ועדת אתיקה בפרסומים מדעיים, ועדת מרכזי כתיבה, ועדת שכר לדוקטורנטים המועסקים בהוראה, ועדת תקשורת וועדת .MD/Phd חברי וחברות האקדמיה הצעירה הם אלה:31 ד"ר שרון אהרונסון–להבי, החוג לתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב ד"ר ניסים אוטמזגין, החוג ללימודי אסיה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' דן אורון, המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות, מכון ויצמן למדע פרופ' ליאת איילון, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר–אילן פרופ' יונינה אלדר, הפקולטה להנדסת חשמל, הטכניון פרופ' נעם אליעז, המחלקה למדע והנדסה של חומרים, אוניברסיטת תל אביב פרופ' אלישבע באומגרטן, החוג להיסטוריה והחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' ערן בוכבינדר, המחלקה לפיזיקה כימית, מכון ויצמן למדע פרופ' יונתן בן–דב, החוג למקרא, אוניברסיטת חיפה ד"ר מיכל בר–אשר סיגל, החוג למחשבת ישראל, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב פרופ' אילת ברעם–צברי, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון 124 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה מפגש קבלת חברים חדשים לאקדמיה הצעירה, 2016 פרופ' אורן גזל–אייל, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה פרופ' נירית דודוביץ', המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות, מכון ויצמן למדע פרופ' עודד הוד, בית הספר לכימיה, אוניברסיטת תל אביב ד"ר ספי הנדלר, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב פרופ' אודי זומר, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל אביב פרופ' מונא חורי–כסאברי, בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר יעקוב חנא, המחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע פרופ' אריאל כנפו–נעם, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' רון מילוא, המחלקה למדעי הצמח והסביבה, מכון ויצמן למדע פרופ' אהוד נקר, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה ע"ש סקלר, אוניברסיטת תל אביב פרופ' דן פאר, המחלקה לביולוגיה של התא ואימונולוגיה, אוניברסיטת תל אביב פרופ' טליה פישר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב פרופ' יובל פלדמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר–אילן פרופ' מיכל פלדמן, בית הספר למדעי המחשב, אוניברסיטת תל אביב פרופ' אבי צדוק, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת בר–אילן פרופ' תמר ציגלר, המחלקה למתמטיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' רועי קישוני, הפקולטה לביולוגיה, הטכניון פרופ' מאיה שולדינר, המחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע ד"ר יעל שטרנהל, החוג להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב פרופ' רודד שרן, בית הספר למדעי המחשב, אוניברסיטת תל אביב לאקדמיה הצעירה נציגות נכבדת גם בGYA– Academy( Young Global). החברים והחברות בגוף חשוב זה הם ד"ר שרון אהרונסון–להבי, פרופ' ליאת איילון, פרופ' עודד הוד, פרופ' מונא חורי–כסאברי ופרופ' טליה פישר. לאקדמיה הצעירה קשר אמיץ עם אקדמיות צעירות לאומיות ברחבי העולם, והיא שוקדת על בנייתם וביסוסם של שיתופי פעולה אמיצים. עוד על אודות ״האקדמיה הישראלית הצעירה״ אפשר לקרוא באתר: www.young.academy.ac.il 125 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 7.2>היזמהלמחקריישומיבחינוך בימים אלה (חורף-אביב תשע"ז) ראו אור שני דוחות המתארים פעילויות שקיימה היזמה למחקר יישומי בחינוך בשנה החולפת. בה בעת התחלנו בעבודה על שתי פעילויות חדשות שמשרד החינוך הזמין אצלנו, ואפשר שנתבקש להתחיל בביצוען של שתיים נוספות במהלך השנה הקרובה. הפעילויות שהסתיימו: אנו מברכים אפוא על המוגמר בשתי פעילויות של צוותי מומחים: האחת בנושא תובנות ממהלכי עבר לקידום החינוך המדעי בישראל (יו"ר: פרופ' ישראל בר–יוסף; מרּכֵז מטעם היזמה: ניב שטראוס), והאחרת בנושא שימוש בנתונים הנמדדים לאורך זמן כמקור מידע למדיניות ולתכניות חינוכיות בישראל (יו"ר: פרופ' לאה אחדות; מרכֵּז מטעם היזמה: עודד בושריאן). שני הדוחות הונגשו במרשתת והופצו אלקטרונית, וגם נדפסו במהדורה מצומצמת. כן הונגשו באתרֵנו תקצירים שלהם באנגלית ועמודי מידע בערבית. בנושאי החינוך המדעי ושימוש בנתונים זמינים באתר היזמה: דוח בעברית; תקציר באנגלית; דפי מידע בערבית. א.קידוםהחינוךהמדעי במסגרת המהלך הלימודי בנושא החינוך המדעי, שהתקיים ביזמת קרן טראמפ, נערכו שלושה מפגשים לימודיים שבהם נדונו היבטים שונים של רפורמות לקידום החינוך המדעי בארץ ובעולם, בעבר ובהווה (מחר 98; חינוך מדעי במוסדות חיצוניים למשרד החינוך; מורים ותפקידם ברפורמות בחינוך פרופ' מרשה לין Linn( Marcia) מאוניברסיטת ברקלי מדעי), ולבסוף יום עיון לקראת סיום המהלך הלימודי.- שבקליפורניה, אורחתƒמומחית ביום העיון ״עלקצההמזלג"-נקודותמתוךהדוחובעניינו: > נראה כי נכון יותר לראות בתכנית לרפורמה מסמך רעיוני המשמש נקודת התחלה של תהליך ולא מרשם הפעלה מפורט. כך יהיה ניתן להתנהל, בראייה רבƒשנתית, על פי מסמך עקרונות המַתווה חזון ובצדו אבני דרך מוגדרות, מסמךשאתיישומווהתאמתולמציאותהמשתנהילווהגוףמקצועיאמיןשהנהלתמשרדהחינוךמגבהאתפעילותו. > נראה לנו כי לקח חשוב ברפורמות עתידיות היא חשיבות ההתבוננות המערכתית. יש להכיר בהיותה של רפורמה בתחוםדעתמסויםבעלתהשלכותמרחיקותלכתעלכללמערכתהחינוך(למשלעלהתפתחותםהמקצועיתשל מורים בתחומי דעת אחרים). > בעקבות תהליך מתמשך של הגדלת מעורבות הקהילות המקומיות וגורמים חוץƒמערכתיים, אנו עדים לתהליך ביזור של הוראת המדעים ולשונוּת גדולה בין רשויות מקומיות שונות מבחינת איכות ההוראה, תכניה וערכיה... נראה שמגמה זו תימשך, תתעצם ותחייב את המשרד להגדיר ולחדד את מקומו כמאַסדר (רגולטור) של תוכני הלימוד וערכיו ולצמצם את תפקידו כמתפעל (אופרטור) - למקומות שבהם לריכוז המשאבים יש ערך מוסף, וכן לסייע בהקטנת איƒהשוויון במערכת החינוך. 126 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה ב.שימושבנתוניםהנמדדיםלאורךזמן הפעילות בנושא שימוש בנתונים הנמדדים לאורך זמן, שהתקיימה ביזמת יד הנדיב, כללה שלושה מפגשים: הראשון עסק בנתונים המנהליים הנאספים בישראל בתחום החינוך ובאפשרויות להנגשתם לצורכי מחקר, השני עסק באפשרויות ובמגבלות המשפטיות והטכניות לשימוש בנתוני אורך מנהלתיים, והשלישי עסק באבטחת מידע ופרטיות. לקראת פרופ' דיוויד קפלן Kaplan( David) מאוניברסיטת מדיסון שבוויסקונסין, אורח ביום העיון סוף הפעילות נערך יום עיון, ובו הוצגו בעיקר מסקנות מדיוני הצוות ומסקירות מדעיות שהזמין. במפגשים השתתפו נציגים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ממשרד החינוך, מהרשות הארצית למדידה והערכה ועוד. ״עלקצההמזלג"-נקודותמתוךהדוחובעניינו: > אין מדרג דיכוטומי בין מידע מותמם מצד אחד לבין כזה שניתן לזהות בתוכו פרטים מצד אחר. רוב קובצי הנתונים יימצאו בטווח שבין שני הקטבים האלה. על מנת לברר היכן במנעד הזה נמצא קובץ נתונים מסוים, יש לשקול הן את הסיכון הסטטיסטי לזיהוי והן שאלות בנוגע להיתכנות הטכנית והמומחיות הנדרשת לצורך זיהוי כזה. > ככלל יש להבין את השאלה אם לאפשר הנגשת נתונים לצורכי מחקר לא כשאלה של קביעה מוחלטת מה מותר ומה אסור אלא כתחום של ניהול סיכונים והערכה אם הסיכון לפגיעה בפרטיות עולה על הסיכוי שמחקר המסתמך על הנתונים יתרום לטוב הציבורי. עם סיום הפעילות היזמה מציינת בסיפוק את שיתוף הפעולה והשיח הענייני שהתקיים במהלכו בין משרד החינוך לראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) להלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) לביטוח הלאומי ולמשרד המשפטים (במיוחד יחידת רמו"ט - הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע). נושא סקרי האורך נמצא זה כשתים–עשרה שנה על סדר יומה של היזמה (במידה כזו או אחרת). במהלכן התפתח התחום מאוד, גם בזכות טכנולוגיות מתקדמות וגם בזכות אסדרה (רגולציה) והקמת גופים מקצועיים שנבעו ממנה. הגופים המקצועיים בישראל צברו ידע מקצועי, וכפועל יוצא גדלה ההכרה בהתנסות משותפת ובפעילות משותפת. היזמה סבורה שהתמדתה בעיסוק בַּנושא תרמה אף היא להתקדמות המושכלת של התחום בישראל. הפעילויות החדשות: בהנחייתה של מנכ"לית משרד החינוך, הגב' מיכל כהן, ובהובלתו המעשית של מ"מ המדען הראשי במשרד, ד"ר איתי אשר, הזמין המשרד בחודשים האחרונים שתי פעילויות שהיזמה תקיים במתכונת של "ועדות קונסנסוס". אלה ועדות שעבודתן נמשכת כשנתיים וחצי, משתתפים בהן מומחים להיבטים שונים של הנושא הנדון, ובתום פעילותן הן מגישות מסמך מסכם הכולל ממצאים, מסקנות והמלצות ונשען על תמימות דעים (קונסנסוס) של כלל חברי הוועדה. יצוין כי חברי כל הוועדות וצוותי המומחים הפועלים ביזמה עושים את עבודתם בהתנדבות. 127 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מסקנותיהם מבוססות על שלושה אדנים: > הראשון הוא הידע המקצועי של חברי הוועדות והצוותים והניתוח המשותף שהם עושים במהלך העבודה; > השני הוא התרשמות מן הנעשה בַּשדה באמצעות מפגשים עם אנשי מקצוע מהמטה ומהשדה; > השלישי הוא תכנים העולים מסקירות מדעיות שהוועדה מזמינה - סקירות של המחקר בארץ ובעולם בהיבטים נבחרים של הנושא שעל הפרק. ואלה שני הנושאים שבהם תעסוקנה הוועדות המוקמות בימים אלה: א. ניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה במערכת החינוך ב. התאמת תכניות לימודים וחומרי לימוד למאה העשרים ואחת נבדקת האפשרות שמשרד החינוך יזמין ביזמה שתי פעילויות נוספות, גם הן במתכונת קונסנסוס: א. פרקטיקות מיטביות ליצירת שיח מכַבֵּד ומּוגן במרשתת ב. הוראה המטפחת מיומנויות תוך–אישיות ובין–אישיות וכלים למדידתן בוועדת ההיגוי של היזמה, שבראשה עומד פרופ' מנחם יערי, חלו השנה השינויים האלה: פרופ' דוד הראל עזב את הוועדה עם בחירתו לסגן נשיאת האקדמיה, ופרופ' אלכס לובוצקי, מהמכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית וחבר האקדמיה, הצטרף אליה. לאחרונה הגיעו האקדמיה הלאומית למדעים והנהלת יד הנדיב להסכמה בדבר הצורך להבטיח את פעילות היזמה בשנים הקרובות. נוסחה הצעה לשיתוף פעולה אקדמיה-יד הנדיב משרד החינוך, והיא נבחנת בימים אלה.- לאתר היזמה למחקר יישומי בחינוך: http://education.academy.ac.il/hebrew/ 7.3>הקרןהלאומיתלמדע בשנות השבעים החליטה ממשלת ישראל להקצות כספים למחקר הבסיסי בישראל על בסיס תחרותי ועל סמך מצוינות מדעית, והטילה על האקדמיה לפעול למימוש התכנית. לשם כך הקימה האקדמיה את "הזרוע למחקר בסיסי". תקציב הזרוע החדשה, שנוהלה בידי האקדמיה, בא ממקורות ממשלתיים באמצעות ות"ת. בשל הגידול הניכר בהיקף פעילותה של הקרן במשך השנים הוחלט על הפיכתה לעמותה עצמאית. בכ"ה באייר תשנ"ה 25( במאי 1995) הוקמה הקרן הלאומית למדע כעמותה ונרשמה כחוק אצל רשם העמותות. בכך שונה מעמדה המשפטי של הקרן, והוחל בהפעלתה כמסגרת ארגונית עצמאית אשר שואבת את סמכותה מהקהילייה המדעית ופועלת לקידום המחקר המדעי הבסיסי. על אף היותה עמותה עצמאית, שומרת הקרן על זיקה חזקה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ביטוי לכך ניתן לראות בשיתוף הפעולה בין הגופים ובכהונת נשיא האקדמיה כיו"ר מועצת הקרן. הקרן הלאומית למדע היא כיום הגוף המרכזי התומך במחקר בסיסי בישראל על סמך מצוינות מדעית בתחומי הדעת השונים ובמגוון רחב של ערוצי תמיכה. 128 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה מטרת הקרן היא להעריך הצעות למחקר בסיסי בתחומי מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי החיים והרפואה והמדעים המדויקים והטכנולוגיה, ולתמוך בהצעות הנבחרות בדרך של הענקת מענקי מחקר. ההצעות מוערכות ונבחרות בהליך תחרותי, על סמך מצוינות ואיכות מדעית. שיפוטן של מרבית התכניות נעשה בתהליך שיפוט דואלי שכולל ועדות מקצועיות וסיקור עמיתים. כ98%– מתקציב הקרן לשנת תשע"ז הם הקצבת ות"ת; כשלושת האחוזים הנותרים באים מתרומות ישירות, מפרסים, מקרנות מיועדות ומקרנות שונות שהאקדמיה מנהלת. בשנת תשע"ז פועלת הקרן בתקציב של קרוב ל מיליון ש"ח בכל מסלולי המענקים, ובהם אלה:640– > תכניות הליבה: תכניות הממומנות מדי שנה מתקציב הליבה, פתוחות להגשה לכל תחומי הדעת ואינן ממוקדות בנושא מסוים. > תכניות ייעודיות: תכניות הממומנות מתקציב תוספתי, מיועדות לקהל חוקרים מסוים או לנושא מסוים, ובדרך כלל מוגבלות בזמן. במסגרת תכניות הליבה מממנת הקרן 1,834 מענקי מחקר אישיים באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר אחרים, 6 מוקדי מחקר ו16– מענקי מחקר בתכנית ביכורה. כמו כן תומכת הקרן במסגרת זו ברכישת ציוד מחקרי מתקדם באוניברסיטאות, בהוצאה לאור של ספרים בתחומי מדעי הרוח וכן בסדנאות מחקר בין–לאומיות. נוסף על תכניות ליבה אלה מפעילה הקרן גם תכניות ייעודיות לקידום המחקר בתחומים ספציפיים, או המיועדות לקבוצות אוכלוסייה מסוימות של חוקרים: > תכנית מורשה למחקר ביו–רפואי - מופעלת בשיתוף קרן מורשה Fund( Heritage Legacy) ותורמים ישראלים לעידודו ולחיזוקו של המחקר הבסיסי והקליני בתחומים של מחלות ניווניות של מערכת העצבים והפרעות גנטיות. > מענקי מחקר לרופאים–חוקרים בבתי החולים. > תכנית לעידוד מחקר בתחום תחליפי נפט לתחבורה. > תכנית למלגות השתלמות בתר–דוקטורט במדעי החברה. > תכנית מרכזי המצוינות I-CORE- פרי יזמת הות"ת וממשלת ישראל, תכנית המשלבת חיזוק של מצוינות מחקרית, הקמת תשתיות מחקר חיוניות וקליטת מדענים חדשים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. התקציב הכולל לתכנית הוא 1.35 מיליארד ש"ח. במסגרת שני מחזורי ההגשה אושרו 16 מרכזים, ועד כה נקלטו בהם 89 חוקרים חדשים. המרכזים יזמו מספר רב של כינוסים בין–לאומיים, סדנאות וקורסי קיץ המיועדים לתלמידי מחקר מהארץ ומחו"ל ותמכו באלה. > זה מכבר הרחיבה הקרן את פעילותה הבין–לאומית, והיא משתפת פעולה עם קרנות מחקר שונות לקידום פעילות מדעית משותפת בין חוקרים ישראלים לבין חוקרים מחו"ל. בקרנות אלו נכללות הקרן הלאומית למדעי הטבע בסין NSFC( – China of Foundation Science Natural National), מועצת המענקים האוניברסיטאית בהודו UGC( – Commission Grants ), המכון הקנדי לחקר הבריאות,University 129 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים המרכזהבין–לאומילמחקרופיתוחבקנדהוקרןעזריאליCIHR( – Foundation Azrieli the and,)IDRC הקרןהלאומיתלמחקרבסינגפורNRF()ומכוןברודInstitute( Broad). הקרן שותפה בGRC–> Council( Research Global), והיא פעילה בהנהגה האירופית האזורית של הארגוןלצד Europe .Science פרטים נוספים על פעולת הקרן הלאומית למדע מובאים בדוח השנתי של הקרן לשנת תשע״ז ובאתר הקרן: www.isf.org.il 7.4>תל"מ-הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח מטרותיו של פורום תל"מ הן לתאם בין הגופים המרכיבים אותו בנושאי מחקר ופיתוח, לקיים התייעצויות, לאגם משאבים מתקציבי הגופים האלה ולקבוע אחריות ביצוע של אחד או יותר מגופי הפורום בנוגע לפיתוח תשתיות מחקר ופיתוח לאומיות. הפורום הוקם ביזמת האקדמיה בשלהי שנת תשנ"ז 1997(). משנת תשס"ו הפורום פועל בסיוע השירותים המִנהליים של משרד הכלכלה (לשעבר: במשרד התמ"ת). בפורום שותפים יו"ר ות"ת במועצה להשכלה גבוהה, המדען הראשי במשרד התמ"ת, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה והחלל, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ונציג האקדמיה, המשמש יו"ר הפורום - לשעבר נשיאת האקדמיה פרופ' רות ארנון (היו"ר המייסד של הפורום הוא פרופ' יעקב זיו). ערוצי התמיכה במחקר ופיתוח (מו"פ) ממקורות לאומיים בישראל קיימים בעיקר במסגרות אלה: 1. מחקר בסיסי איכותי המנוהל ומתוקצב על יסוד עקרונות תחרותיים 2 מו"פ מגזרי (חקלאות, תעשייה, ביטחון ועוד) המנוהל ומתוקצב על יסוד צרכים וצפי ליישומים מוגדרים.. השותפים בתל"מ סבורים כי מלבד ערוצים אלה יש צורך לתמוך מעת לעת בהקמת תשתיות מו"פ בתחומים שונים. לעתים תשתיות מו"פ אלה אינן נופלות בתחום אחריותו הבלעדית של אחד מגורמי התמיכה במו"פ. בחינה מקצועית של ההצעות והדרכים להקמת תשתיות לאומיות כאלה נעשית אפוא בפורום תל"מ, שממליץ גם על דרך האיגום התקציבי המתאימה מתוך תקציבי מרכיבי הפורום (וגופים מעוניינים אחרים) וכן על הגופים שיהיו אחראים לביצוע ולבקרה במסגרת התקציבית שנקבעה. עם השנים החליט פורום תל"מ על איגום משאבים וביצוע מיזמים מדעיים וטכנולוגיים בהיקף כולל של מאות מיליוני דולרים. ואלה המיזמים העיקריים: 1. השתתפות שנתית של ישראל במתקן הסינכרוטרון האירופי )ESRF( - בהיקף כולל של 10 מיליון דולר 2. מיזם אינטרנט 2 (תקשורת רחבת פס מהדור השני) - בהיקף של 38 מיליון דולר 130 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 7> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה מאיץ חלקיקים במרכז למחקר גרעיני שורק )SARAF( - בהיקף של 25 מיליון דולר .3 רכישת ציוד כבד למחקרים בננוטכנולוגיה - בהיקף של 11 מיליון דולר .4 הקמת מרכז מחקר לננוטכנולוגיה בטכניון - בהיקף של 78 מיליון דולר .5 הקמת מרכזי מו"פ לננוטכנולוגיה ולננו–מדע בעוד חמש אוניברסיטאות מחקר - בהיקף כולל של .6 142.5 מיליון דולר הקמת מרכזי ציוד לשירות המו"פ הביוטכנולוגי - בעלות של 10 מיליון דולר .7 הקמת תשתית לרשת "גריד" לאומית (למינוף משאבי המִחשוב) - בעלות של 2.6 מיליון דולר .8 רכישת ציוד למו"פ בתאי גזע - בעלות של 10 מיליון דולר .9 10. הקמת מאגר/בנק רקמות לאומי - בעלות של 8.9 מיליון דולר 11. פוטוניקה מתקדמת - בעלות של 56 מיליון דולר 12. חקר המוח - בעלות של 25 מיליון דולר בשנים האחרונות פעלו שתי ועדות בדיקה מקצועיות שהגישו מסקנות והצעות: האחת - לבדיקת הצעת ות״ת בדבר הצורך והאפשרות להקים תשתית לעכברים מהונדסים גנטית, בראשות פרופ׳ אהרן צ'חנובר. ההצעה שהוגשה לא אושרה בשל אי–התאמה לאינטרסים של חברי הפורום, והיא מטופלת כיום במסגרת ות"ת. השנייה - לבדיקת הצעת המדען הראשי במשרד הכלכלה בדבר הצורך והאפשרות להקים מאגר גנטי, בראשות פרופ׳ מישל רבל. ההצעה שהוגשה אושרה עקרונית בכפוף להשלמת מקורות מימון מחוץ לפורום. בימים אלה נבחנת אפשרות לשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, לרבות השלמת המימון הנדרש. 131 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 132 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 8 הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה 133 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 133 דין וחשבון שנתי >תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשערפרקזה: מבט מגן המדע אל המבואה הפנימית שבבניין האקדמיה 134 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 8 הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה במסגרת תפקידה המוגדר בחוק - “לטפח ולקדם פעילות מדעית“ - האקדמיה עורכת בביתה הרצאות, כינוסים וימי עיון. אירועים רבים פתוחים לקהל הרחב. (בפרקזהמצויניםהאירועיםשהתקיימוביןהחודשיםמאי2016ומאי)2017 כ"זבכסלותשע"ז27(בדצמבר)2016 האסיפה הכללית הפתוחה תשע“ז טקס הצטרפותם של החברים החדשים לאקדמיה והרצאותיהם פרופ'ישראלברטל פנאופטיקון בעיירה? ג׳רמי בנת׳ם ומסעותיו במזרח אירופה פרופ'נעמהגורן–ענבר אדם ונוף בעמק החולה הקדמון פרופ'בילימלמן כוחו של העבר: מודרניות, אימפריות והגילוי מחדש של העולם העתיק פרופ'יעקבקליין חומר רך: מּכִתבי חרטומים ועד דלקת מפרקים פרופ'גילקלעי חידות על עצים, ממדים גבוהים, בחירות ורעש פרופ'גדעוןרכבי פיענוח הקוד הנסתר ברצפי הRNA– מימין: פרופ' דן שכטמן, פרופ' נילי כהן, פרופ' גידי רכבי, פרופ' ישראל ברטל, פרופ' גיל קלעי, פרופ' בילי מלמן, פרופ' יעקב קליין, פרופ' נעמה גורןƒענבר, פרופ' יוסף קפלן, פרופ' דוד הראל ופרופ' איתמר וילנר 135 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כינוסים וימי עיון ד"ר יוסף ויצטום, ד"ר אברהם חכים, ד"ר קובי יוסף, ד"ר מילכה לוי–רובין, פרופ' אלה לנדאו–טסרון, ט"ובאיירתשע"ו23(במאי)2016 פרופ' רחל מילשטיין, פרופ' אדם סילברסטיין, ערב עיון לכבוד המרכז האקדמי בקהיר עם צאת ספרו רון–גלבוע, גיא סלאמה–קודסי, ערין ד"ר של פרופ' שמעון שמיר, "עלה טרף" Prof. Hartmut Bobzin, Prof. Steven C. Judd, Prof. Andreas Kaplony, Prof. Ilkka Lindstedt, בהשתתפות: פרופ' נילי כהן, פרופ' גבריאל רוזנבאום, Prof. Miklos Muranyi, Prof. Nicolai Sinai, יאירדלאל,פרופ'מרדכיעקיבאפרידמן,ד"רמאירצדוק, Prof. Zoltán Szombathy, Prof. Roberto Tottoli פרופ'שמעוןשמיר כ"ז-כ"טבמרחשווןתשע"ז30-28(בנובמבר)2016 כינוס משותף לאקדמיה הגרמנית ולאקדמיה הישראלית בנושא המוח: מסינפסות, מעגלים ומערכות אל הקליניקה בהשתתפות: פרופ' נחום אולנובסקי, ד"ר ענבל גושן, פרופ' ידין דודאי, פרופ' נעם זיו, פרופ' יעל חנין, ד"ר נטע לוין, פרופ' עדי מזרחי, פרופ' אמיר עמדי, פרופ' רוני פז, פרופ' יפעת פרוט, פרופ' אסיה רולס, ,Prof. Ad Aertsen ריבלין, מיכל ד"ר פרופ' שמעון שמיר Prof. Alexander Borst, Prof. Andreas כ"אבאיירתשע"ו29(במאי)2016 Draguhn, Prof. Aertsen Freiburg, Prof. ערב עיון לרגל צאת ספרו של פרופ' משה טאובה Michael Frotscher, Prof. Peter Hegemann, Dr. The Logika of the Judaizers A Fifteenth-Century Moritz Helmstaedter, Prof. Arthur Konnerth, Ruthenian Translation from Hebrew Prof. Andrea Kühn, Prof. Carsten Mehring, Prof. Abigail Morrison, Prof. Peter Riederer, יו"ר:פרופ'יוסףקפלן Prof. Carolin Wichmann בהשתתפות: פרופ' ישראל ברטל, פרופ' עמינדב דיקמן, פרופ'זאבהרוי,פרופ'יוחנןפרידמן י״ב-י״גבכסלותשע״ז13-12(בדצמבר)2016 מפגש דו לאומי במדעי הרוח בשיתוף החברה המלכותית כ"ח-ל'בסיווןתשע"ו6-4(ביולי)2016 הכינוס הבין לאומי השלושה עשר "מג'האליה לאסלאם" שלקנדה,בנושא:ספרותוהיסטוריה:מבטמהשוליים יו"ר: פרופ' עמיקם אלעד, ד"ר עלי חוסיין, פרופ' יו"ר: פרופ' יוסף קפלן אלה לנדאו–טסרון, פרופ' שרה סבירי, פרופ' איתן בהשתתפות: חוקרים חשובים מקנדה ומישראל בחקר קולברג, פרופ' אורי רובין, פרופ' שאול שקד, הספרות וההיסטוריה. Prof. Sean W. Anthony, Prof. Christian Robin ההרצאות המרכזיות: פרופ' מרגלית פינקלברג בהשתתפות: ד"ר מיכאל אבשטיין, ד"ר תאופיק והנשיא הנכנס של החברה המלכותית של קנדה, דעאדלה, ד"ר ליבנת הולצמן, ד"ר רועי וילוז'ני, פרופ' צ'אד גאפילד 136 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 8 > הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה פרופ' יפה זילברשץ (על הפודיום משמאל) מנחה את פאנל הרקטורים וסגני הנשיא למחקר על קליטה, במפגש השנתי השביעי של מרכז הקשר כ"בבכסלותשע"ז22(בדצמבר)2016 ופרופ' Bartoly Andrea מאוניברסיטת Hall Seton המפגש השנתי השביעי של מרכז הקשר לחוקרים בניו ג'רסי על and “Prevention in Advances New ישראלים ויריד תעסוקה Protection” Research and Practices Today כינוס מרכז הקשר שם לו למטרה לעודד חוקרים יו"ר: פרופ' יוסף קפלן ישראלים לחזור ארצה ולהיקלט באוניברסיטאות, דברי ברכה (באמצעות וידאו): יועץ האו"ם למניעת במכללות האקדמיות, במכוני מחקר ובמרכזי מחקר, רצח עם Dieng Adama Mr. בנוכחות דיפלומטים בתעשייה, במגזר הפרטי ובמשרדי ממשלה בישראל. ומשקיפים, נציגי מדינות מרחבי העולם. הרצאת אורח מפי זהר זיסאפל, מייסד רד תקשורת מחשבים, בנושא: ניהול מחקר מדעי בסביבה תעשייתית בהשתתפות: פרופ' נילי כהן, ד"ר נורית איל, ד"ר ענת גייפמן–ברודר, פרופ' שלמה גרוסמן, פרופ' יפה זילברשץ, פרופ' מוטי שגב י'בטבתתשע"ז8(בינואר)2017 פרופ' יהודה באואר כינוס בין לאומי בנושא מניעת רצח עם וזוועות המוניות כ"ד-כ"הבטבתתשע"ז23-22(בינואר)2017 יו"ר: פרופ' יהודה באואר סדנה וכיתת אמן של המוזיקאי Krishna T.M. בהשתתפות: חברי קבוצת GPANet Genocide( The Network Advisory )Prevention קבוצה בין–- יו"ר:פרופ׳דודשולמן לאומית העוסקת במחקר ובייעוץ בנושא מניעת רצח במסגרתכיתתהאמןהתקייםקונצרטבתיאטרוןהחאן דברי ברכה: שגריר הודו בישראל Kapoor Pavan Mr. עם וזוועות המוניות. חברי הקבוצה באים ממדינות שונות ומייצגים תחומי מחקר מגוונים - מדעי המדינה, היסטוריה, סטטיסטיקה, סוציולוגיה ותקשורת. בערב עיון בכינוס הרצו פרופ' יהודה באואר על Prevention Genocide ,SomeIntroductoryRemarks ט״מ קרישנה (במרכז) והנגנים 137 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הרצאות אורח י-י"אבשבטתשע"ז7-6(בפברואר)2017 הכינוס הרב תחומי השנתי של האקדמיה הישראלית למדעים בנושא "שפות" כ"ו במרחשוון תשע"ז 27(בנובמבר )2016 הרצאת אורח Veluthat Kesavan Prof. הכינוס שילב מדענים, רופאים, מוזיקאים והוגי הרצה בנושא: in Historiography and History דעות מתחומים שונים, ונושאו יוחד להתבוננות רב– Constituting a Region: The Case of Kerala תחומית וכוללנית נדירה על המנעד הרחב של מערכות תקשורת בעולם, החל בתקשורת בין תאים או בין יו"ר: פרופ' דוד שולמן בעלי חיים, דרך תקשורת בין בני אדם, כלומר שפה בהשתתפות: פרופ' יגאל ברונר אנושית למופעיה השונים, וכלה בתקשורת של מערכות י"א בשבט תשע"ז 7(בפברואר )2017 מחשבים ורובוטים. הרצאת אורח Damasio Antonio Prof. יו"ר:פרופ'רותברמן,פרופ'ידיןדודאי,פרופ'דודהראל, הרצה בנושא: and Body of Languages פרופ'אבישימרגלית Mind; Homeostasis, Feeling, and Creative בהשתתפות: פרופ' נילי כהן, פרופ' צבי ארטשטיין, Intelligence ד"ר יוסף יובל, פרופ' שלמה יזרעאל, פרופ' פיליפה מלמד, פרופ' צבי פלסר, פרופ' יצחק יו"ר: פרופ' נילי כהן פלפל, פרופ' נעמה פרידמן, פרופ' שמעון שוקן, בהשתתפות: פרופ' משה בר, פרופ' ידין דודאי Prof. Antonio Damasio, Prof. Hanna Damasio Prof.Jan-OlaÖstman,Prof.JohanvanBenthem ט״ז בשבט תשע“ז 12( בפברואר )2017 הרצאה לרגל יום דארווין הבין לאומי פרופ׳ יואל רק הרצה על "גרסת הטבע לשאלת מוצאו של האדם" יו"ר: פרופ׳ צבי בן אברהם מימין: פרופ' אנטוניו דמאסיו, פרופ' נילי כהן ופרופ' חנה דמאסיו כ"ה בשבט תשע"ז 21(בפברואר )2017 הרצאת אורח Ette Ottmar Prof. הרצהבנושא: Jauss Robert Hans of Case The יו"ר: פרופ' יוסף קפלן פרופ' יואל רק 138 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 8 > הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה הרצאות שנתיות ט׳ בסיוון תשע"ו 15(ביוני )2016 ערבעיוןלרגלצאתולאורשלהספרPaleontologyHuman and Prehistory: Contributions in Honor of Yoel Rak כ' בכסלו תשע"ז 20(בדצמבר )2016 ההרצאה השנתית על שם מרטין בובר יו"ר: פרופ' אנה בלפר–כהן חתןהפרס Calabresi Guido Prof. בהשתתפות: פרופ' עופר בר–יוסף, פרופ' נעמה גורן– הרצה בנושא: Fable A - Equality About ענבר, ד״ר אסף מרום, פרופ' יוסף נוימן, פרופ' יוסף קפלן, Hylander William Prof. Understanding the Recent American Election יו"ר: פרופ' נילי כהן הרצאות לזכר חברי האקדמיה בהשתתפות: פרופ' אהרן ברק י"ג בתמוז תשע"ו 19(ביולי )2016 ערב עיון לזכרו של פרופ' יעקב בקנשטיין יו"ר: פרופ' מוטי שגב בהשתתפות: פרופ' יקיר אהרונוב, פרופ' אליעזר אורון, פרופ' עופר להב, פרופ' ברק קול ו' במרחשוון תשע"ז 8(בנובמבר )2016 ערב עיון לזכרו של פרופ' צבי (הרי) ליפקין פרופ' גווידו קלברזי ופרופ' נילי כהן בהשתתפות: פרופ' נירה אלטלף, פרופ' יובל גרוסמן, ט״ז באדר תשע"ז 14(במרס )2017 פרופ' דוד הראל, פרופ' חיים הררי, מלכה ליפקין, פרופ' ההרצאה השנתית על שם אלברט איינשטיין מרק קרלינר, נתן שרנסקי חתןהפרס Moser Ingjald Edvard Prof. כ״ב במרחשוון תשע״ז 23(בנובמבר )2016 הרצה בנושא: Networks Neural and Cells Grid ערב עיון לזכרו של פרופ' משה זכאי for Space יו"ר: פרופ' יעקב זיו בהשתתפות: פרופ' נילי כהן, פרופ' שמעון אולמן, פרופ' בהשתתפות: פרופ' נילי כהן, פרופ' יהושע זאב, פרופ' איתמר וילנר עופרזיתוני,נועםזכאי,פרופ'חיהכספי,פרופ'אדימאיר– וולף,פרופ'עלימרצבך,פרופ'ברוךפישר,אבנרקידר ה' בכסלו תשע"ז 5(בדצמבר )2016 ערב עיון לזכרו של פרופ' יורם צפריר יו"ר: פרופ' עמיחי מזר בהשתתפות: בני ארובס, ד"ר עוזי דהרי, פרופ' ד"ר לאה די סגני, ד"ר שלומית וקסלר–בדולח, פרופ' יוסף פטריך, פרופ' גדעון פרסטר מימין: פרופ' נילי כהן, פרופ' אדוורד אינגיאלד מוסר ופרופ' איתמר וילנר 139 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ״בשערי האקדמיה״סדרת סדרת מפגשים בנושא ״מהפכות״ בההשתתפות חברי האקדמיה, חוקרים ואנשי רוח, שבחנו יחדיו נושא משותף במבט רב תחומי עורכיהתכנית פרופ׳ידיןדודאי,פרופ׳אבנרהולצמןופרופ׳ישראלפינקלשטיין א'במרחשווןתשע"ז2(בנובמבר)2016 מפגש ראשון פרופ' אבי גופר, אוניברסיטת תל אביב, פרופ' שחל עבו, האוניברסיטה העברית בירושלים שוחחו על המהפכה החקלאית יושב ראש ובן–שיח פרופ' ישראל פינקלשטיין ז'בכסלותשע"ז7(בדצמבר)2016 מפגש שני פרופ' עידית דורון, האוניברסיטה העברית בירושלים, שוחחה על מהפכת הדיבור העברי יושבת ראש ובת–שיח פרופ' רות ברמן, אוניברסיטת תל אביב י"גבטבתתשע"ז11(בינואר2017) מפגש שלישי פרופ' יוסי שילה, חבר האקדמיה, אוניברסיטת תל אביב, שוחח על מהפכת הגנטיקה החדשה יושב ראש ובן–שיח פרופ' גידי רכבי, אונקולוג, המרכז הרפואי ע"ש שיבא - תל השומר 140 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 8 > הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה י"בבשבטתשע"ז8(בפברואר)2017 מפגש רביעי פרופ' מירי אליאב–פלדון, אוניברסיטת תל אביב, שוחחה על מהפכת הדפוס יושב ראש ובן–שיח פרופ' יוסף קפלן,חברהאקדמיה,האוניברסיטההעבריתבירושלים י'באדרתשע"ז8(במרס)2017 מפגש חמישי פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה, אוניברסיטת תל אביב, שוחחה על מהפכת הפרט יושב ראש ובן–שיח פרופ' שי לביא, ראש מכון ון ליר בירושלים, אוניברסיטת תל אביב כ"אבאיירתשע"ז17(במאי)2017 מפגש שישי פרופ' מוטי הייבלום, חבר האקדמיה, מכון ויצמן למדע, שוחח על מהפכת המזעור יושב ראש ובן–שיח פרופ' עדי שטרן, מכון ויצמן למדע 141 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים טקסי הענקת מלגות ופרסים עוד אירועים (בשיתוף האקדמיה) ה' בתמוז תשע"ו 11(ביולי )2016 ז' בסיוון תשע"ו 1(ביוני )2016 סמינר אדמס השנתי הרצאת אורח של פרופ' מייקל פויאר, נשיא האקדמיה הלאומית האמריקאית לחינוך, בשיתוף עם היזמה פרופ' רות ארנון הרצתה על פיתוח תרופת הקופקסון - למחקר יישומי בחינוך ממעבדת המחקר למיטת החולה ובחזרה Strategic Philanthropy, US Science Policy, בהשתתפות: פרופ' נילי כהן, פרופ' מוטי שגב, לינדה and Education Research: Trends, Tensions, אדמס–טרוי וסילבן אדמס and Lessons בהשתתפות: ד"ר אביטל דרמון, פרופ' מנחם יערי, ד"ר מאיר צדוק כ' בסיוון תשע"ו 26(ביוני )2016 סיור מלגאי אדמס בעיר דוד ומנהרות הכותל בהשתתפות: מלגאים, בוגרים, ד"ר מאיר צדוק, מנכ"ל האקדמיה, פרופ' מוטי שגב, יו"ר ועדת האקדמיה לתכנית מלגות אדמס ופרופ' חרמונה שורק, חברה בוועדת תכנית המלגות משתתפי סמינר אדמס השנתי ד' בשבט תשע"ז 31(בינואר )2017 כינוס אדמס השנתי בהשתתפות: פרופ' נילי כהן, פרופ' ישראל אומן, פרופ' גיל טרוי, פרופ' רון מילוא, פרופ' אורי סיון, פרופ' מוטי שגב בכינוסהתקיימולצדההרצאותתצוגהותחרותפוסטרים של המלגאים. בפרס הראשון זכה עידו שגיא, בפרס השני משתתפי סיור מלגאיובוגרי אדמס זכו שניים: עומרי אזנקוט וינאי גונצ'רובסקי כ"ב בסיוון תשע"ו 28(ביוני )2016 מושב חגיגי של הכינוס הבין־לאומי השמיני של הסדנה לחקר לשון המגילות וספר בן סירא ותחומים סמוכים, שנשא את הכותרת: ״היבטים חדשים של הנוסח והלשון שלמגילותמדבריהודה״ בשיתוף האקדמיה ללשון העברית, התקיים באקדמיה הלאומית בהשתתפות: ד"ר בנימין אליצור, ד"ר אלכסיי (אליהו) יודיצקי, ד"ר מרדכי מישור, פרופ' שמואל פסברג המלגאים המשתתפים בתחרות הפוסטרים בכינוס 142 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 8 > הרצאות, כינוסים ואירועים בבית האקדמיה כ"ח באדר תשע"ז 26(במרס )2017 כינוס האקדמיה הצעירה: "מדעי הרוח, האוניברסיטה ובתי הספר" כינוס מיוחד שהציג מפעלים ויזמות חדשות לחיזוק הקשר בין המוסדות להשכלה גבוהה לבתי הספר בתחום מדעי הרוח,והתקייםעלרקעמינויועדהלאומיתמטעםהמל"ג. הכינוס התקיים בשיתוף עם המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך ובנוכחות נציגי המל"ג, והשתתפו בו אישים מובילי–מדיניות ועשייה מן האקדמיה וממערכת החינוך חברי האקדמיה הצעירה ומשתתפי הכינוס על מדעי הרוח נשיאות ונשיאי האקדמיה וחברות וחברי האקדמיה במפגש הפרֵדה מד"ר מאיר צדוק ג' בטבת תשע"ז )18.1.2017( אירוע פרֵדה ממנכ"ל האקדמיה הפורש לגמלאות ד"ר מאיר צדוק, עם סיום תפקידו בהשתתפות נשיאות ונשיאי האקדמיה בהווה ובעבר: פרופ' רות ארנון, פרופ' יעקב זיו, פרופ' נילי כהן, פרופ' יהושע יורטנר ופרופ' מנחם יערי ועשרות מחברי האקדמיה, עמיתים וצוות העובדים 143 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 144 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 144 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 9 הצעתתקציבהאקדמיהלשנתתשע״ז כלהסכומיםבאלפישקלים)( 26,994 סה“כהכנסות 15,623 הכנסותתקציבשוטף 11,304 הקצבתות“ת 70 הכנסותמפרסומים 1,000 הכנסותמקרנות 90 קרןסםשפיגל 1,225 קרןבתƒשבעדהרוטשילד 870 הקרןהלאומיתלמדע 400 תקורהמפרויקטים 650 הכנסותמימוןנטו 14 הכנסותאחרות 31,609 סה“כ הוצאות 15,665 הוצאות תקציב שוטף 190 החטיבהלמדעיהטבע 1,225 קרןבתƒשבעדהרוטשילד 835 החטיבהלמדעיהרוח 260 קידוםהמדע 875 כינוסיםמדעייםוקשריקהילה 370 הוצאהלאור 1,635 קשריםביןƒלאומיים 1,625 הוצאותכלליותומשרדיות 8,100 שכרונלוות 550 פחת 11,329 מיזמיםבמימוןחיצוני 145 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 145 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 146 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 10 ועדות האקדמיה הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה פרופ' רון מילוא - יו"ר, פרופ' אלישבע באומגרטן, פרופ' מיכל פלדמן; מרב עטר - רכזת הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות פרופ' אליעזר רבינוביץ יו"ר, פרופ' הלינה אברמוביץ, פרופ' אהוד דוכובני, פרופ' שולמית טרם,- פרופ' יוסף ניר, פרופ' ירון עוז, פרופ' מרק קרלינר; רבקה גבריאל - רכזת ועדת המשנה לקידום הפעילות הציבורית והתקשורתית של CERNבישראל אביטל בר, פרופ' עילם גרוס, פרופ' יוסף ניר, פרופ' ארז עציון, פרופ' אליעזר רבינוביץ, פרופ' יורם רוזן; יעל קינר - רכזת הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה ד"ר דן מידן - יו"ר, ד"ר בועז איתן, אמיר אלשטיין, ד"ר משה גולדברג, פרופ' מקס הרצברג, דן וילנסקי, פרופ' יהושע יורטנר, ישראל מקוב, גיורא שלגי; ד"ר מאיר וינשטיין - רכז הוועדה הלאומית לפיזיקה גרעינית פרופ' יצחק צרויה - יו"ר, פרופ' דניאל אשרי, פרופ' אברהם גל, פרופ' מיכאל הס, ד"ר ישראל מרדור, פרופ' אלי פיסצקי, ד"ר גיא רון, פרופ' יגאל תלמי; ד"ר מני קירמה - רכז הוועדה הלאומית לקרינת הסינכרוטרון פרופ' יובל גולן - יו"ר, פרופ' נעם אדיר, פרופ' יואל הירש, פרופ' אמיל זולוטויאבקו, פרופ' עודד ליבנה, פרופ' בועז פוקרוי, פרופ' משה פז–פסטרנק, פרופ' אירית שגיא; ד"ר מני קירמה - רכז הוועדה המארגנת לכינוס קאוולי )Kavli( 2017 Sce of Kavli פרופ' אבי שרודר יו"ר, פרופ' אהרון בלנק, ד"ר לירן גורן, ד"ר אלה דניאל, פרופ' נתנאל לינדנר,- פרופ' רחלה פופובצר, פרופ' תמר ציגלר, ד"ר עדי שטרן; ד"ר מני קירמה - רכז הוועדה המייעצת הישראלית למלגות קרן פולקס פרופ' משה אורן יו"ר, פרופ' אוהד בירק, פרופ' יהודית ברגמן, פרופ' ליאור גפשטיין,- פרופ' יוסף שילה; ד"ר מני קירמה - רכז 147 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הוועדה המייעצת ליו״ר ות״ת בנושאי מחקר פרופ' דוד הראל, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' יעקב זיו, פרופ' רשף טנא, פרופ' יוסף שילה, פרופ' ישעיהו טלמון, פרופ' אלישבע באומגרטן, פרופ' אריאל כנפו, פרופ' מיכל פלדמן, ישי פרנקל הוועדה המלווה למפעל האונומסטיקון פרופ' עמנואל טוב - יו"ר, פרופ' מרגלית פינקלברג; סימה דניאל - רכזת הוועדה המלווה למפעל חקר השירה והפיוט בגניזה ע״ש עזרא פליישר פרופ' אברהם גרוסמן, פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן; סימה דניאל - רכזת הוועדה לבדיקת השפעת פעילותה של רשות הפטנטים הישראלית על התעשייה המקומית ועל קידום פעילות המו״פ במדינה פרופ' יוסף קוסט יו"ר, פרופ' אלחנן הלפמן, פרופ' מיכאל בירנהק, פרופ' טליה פישר;- ד"ר מני קירמה - רכז הוועדה לבדיקת תחום מדע הדתות באוניברסיטאות בישראל פרופ' גדליה סטרומזה יו"ר, פרופ' גדעון בוהק, פרופ' יונתן בן–דב, פרופ' מארן נייהוף,- פרופ' אדם סילוורסטיין, פרופ' נורית שטדלר, פרופ' שאול שקד; סימה דניאל - רכזת הוועדה לבחירת חברים חדשים בחטיבה למדעי הטבע פרופ' יורם גרונר - יו"ר, פרופ' יוסף אמרי, פרופ' יוסי לויה; ד"ר מני קירמה - רכז הוועדה לבחירת חברים חדשים בחטיבה למדעי הרוח פרופ' איתן קולברג - יו"ר, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' יואל רק; סימה דניאל - רכזת המרכז האקדמי בקהיר מועצה פרופ' נילי כהן - יו"ר, פרופ' רחל גלון, גליה פינצי, פרופ' גבריאל רוזנבאום, נציגי האוניברסיטאות, נציגי החברה המזרחית, נציג ות"ת, נציג משרד החוץ; רכז - בוב לפידות הנהלה גליה פינצי - יו"ר, פרופ' גבריאל ורבורג, פרופ' מחמוד יזבכ, פרופ' אמנון כהן, פרופ' שמעון שמיר 148 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 10 > ועדות האקדמיה הקרן לקידום מדעי הרוח והחברה פרופ' אבנר הולצמן יו"ר, פרופ' יורם בילו, פרופ' נעמה גורן–ענבר, פרופ' דוד שולמן;- סימה דניאל - רכזת ועדת ביואתיקה פרופ' עתניאל דרור יו"ר, פרופ' ליאת איילון, פרופ' רות ארנון, ד"ר יעקוב חנא, פרופ' יוסף ירדן,- פרופ' שי לביא, פרופ' אפרת לוי–להד, פרופ' מישל רבל , עו"ד ד"ר סיון תמיר; ד"ר מני קירמה - רכז ועדת דוח מצב המדע פרופ' רשף טנא יו"ר, פרופ' רות ארנון, פרופ' ידין דודאי, פרופ' דוד הראל, פרופ' סרג'יו הרט,- פרופ' שולמית וולקוב, פרופ' יהושע יורטנר, פרופ' נילי כהן, ד"ר מאיר צדוק, פרופ' זאב תדמור; ד"ר מני קירמה - רכז ועדת הביקורת של האקדמיה פרופ' שאול שקד, פרופ' זאב תדמור; גדי לוין - רכז ועדת ההיגוי להרצאה השנתית על שם מרטין בובר פרופ' יוסף קפלן - יו"ר, פרופ' משה אידל, פרופ' מנחם יערי, פרופ' גדליה סטרומזה, פרופ' מרגלית פינקלברג; סימה דניאל - רכזת ועדת ההיגוי ליזמה למחקר יישומי בחינוך פרופ' מנחם יערי יו"ר, אמיר אלשטיין, פרופ' שאול הוכשטיין, פרופ' אלכס לובוצקי,- פרופ' נח לוין–אפשטיין, פרופ' פאדיה נאסר–אבו אלהיג'א, פרופ' יוחנן פרידמן, יהודית שלוי; ד"ר אביטל דרמון - מנהלת ועדת ההיגוי לכינוס הבין-חטיבתי השנתי בנושא ״שפות״ פרופ' ידין דודאי - יו"ר, פרופ' רות ברמן, פרופ' דוד הראל, פרופ' אבישי מרגלית ועדת ההיגוי לסדרה ״בשערי האקדמיה״ פרופ' ידין דודאי, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' ישראל פינקלשטיין ועדת ההיגוי לשימור ולפיתוח אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטאות המחקר פרופ' יוסף לויה יו"ר, פרופ' תמר דיין, פרופ' יעל לובין, פרופ' רונן קדמון, פרופ' אהוד שפניר;- ד"ר מני קירמה - רכז 149 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת ההיגוי של מיזם HISTORICA GERMANIAE MONUMENTA) (MGH פרופ' ב"ז קדר - יו"ר, פרופ' מלאכי בית–אריה, יעקב גוגנהיים, פרופ' אברהם גרוסמן, פרופ' ישראל יובל, פרופ' יוסף קפלן; סימה דניאל - רכזת ועדת ההיגוי של מילון הפרסית האמצעית פרופ' יוחנן פרידמן, פרופ' שאול שקד; סימה דניאל - רכזת ועדת ההשקעות דן זיסקינד, יוסי לנץ, אהוד נייגר, הרי ספיר; גדי לוין - רכז ועדת הכספים ד"ר יוסף צ'חנובר, אברהם (בייגה) שוחט; גדי לוין - רכז ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל פרופ' עוזי פליטמן - יו"ר, ד"ר מנחם גורן יו"ר, פרופ' בלה גליל, פרופ' גדעון דגן, ד"ר נטע דורצ'ין,- פרופ' אמוץ דפני, ד"ר דניאל יואל, פרופ' מרדכי כסלו, פרופ' רפאל משולם, ד"ר אמנון פרידברג, ד"ר יותם ציפר–ברגר; ד"ר מני קירמה - רכז ועדת הפרס ע"ש גרשם שלום פרופ' יוסף קפלן יו"ר, פרופ' ידין דודאי, פרופ' משה הלברטל, פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן;- סימהדניאל-רכזת ועדת הפרסומים פרופ' משה בר–אשר - יו"ר, פרופ' רות ברמן, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' אורי זליגסון, פרופ' איתן קולברג, פרופ' יוסף קפלן; טלי אמיר - רכזת ועדת התכניות במדעי הרוח והחברה פרופ' בנימין איזק יו"ר, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' שולמית וולקוב, פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן,- פרופ' יוסף קפלן, פרופ' בן–עמי שילוני; סימה דניאל - רכזת ועדת התכנית לבתר דוקטורנטים פרופ' איתמר וילנר - יו"ר, פרופ' יונינה אלדר, פרופ' יורם גרונר, פרופ' סרג'יו הרט; סימה דניאל - רכזת 150 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 10 > ועדות האקדמיה ועדת מומחים לבדיקת הנושא של איכות חיים בישראל פרופ' מנחם יערי - יו"ר, פרופ' אורי חפץ, פרופ' הדס מנדל לוי, פרופ' ערן פיטלסון, פרופ' אבנר עופר, פרופ' אלחנן הלפמן, אריאל וייס, פרופ' נתן זוסמן, פרופ' משה יוסטמן, יואל פינקל, פרופ' אורית קדר, פרופ' יוג'ין קנדל ועדת מעקב לדוח מצב המדע בישראל פרופ' רשף טנא - יו"ר, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' נעמה גורן–ענבר, פרופ' אמנון אהרוני, פרופ' יוסף ירדן, פרופ' נעם אליעז; גדי לוין - רכז ועדת פרסומי מדע פופולרי פרופ' ליאת איילון, פרופ' יונתן בן דב (חברי האקדמיה הצעירה); פרופ' יואב בנימיני, פרופ' דוד הראל, פרופ' יוסף קפלן, פרופ' יוסף שילה; אביטל בר - רכזת ועדת תיקוף לבחינת דוח מצב המדע פרופ' יואב בנימיני יו"ר, פרופ' דן אורון, פרופ' מרגלית פינקלברג, פרופ' אורית קדר,- פרופ' עדי קמחי, פרופ' עידית תשובה חבר היועצים של קרן בת שבע דה רוטשילד פרופ' יוסף לויה - יו"ר, פרופ' חנוך גוטפרוינד, פרופ' יורם גרונר, פרופ' אלישע האס, פרופ' דוד הורן, פרופ' איתמר וילנר, פרופ' יהושע יורטנר, פרופ' אברהם ניצן, פרופ' אורי סיון, פרופ' גיורא שמחן, פרופ' דוד הראל; ד"ר מני קירמה - רכז פורום האקדמיה לקידום תקשורת המדע בישראל פרופ' דן שכטמן - יו"ר אקדמי, פרופ'–משנה אילת ברעם–צברי ואביטל בר יו"ר משותף,- יואל אסתרון, פרופ' נאוה בן–צבי, פרופ' עילם גרוס, מיה הלוי, פרופ' דוד הראל, פרופ' אורן הרמן, אמיר זיו, פרופ' יעל חנין, פרופ' נילי כהן, רן לוי, ד"ר מייקל לזר, חנוך מרמרי, איתי נבו, כרון סטהיל, פרופ' ראם סרי, ד"ר רועי צזנה, אסף שטול טראורינג; יעל קינר - רכזת תכנית מלגות אדמס ועדת ההיגוי פרופ' מוטי שגב יו"ר, פרופ' משה אורן, פרופ' גדעון דגן, פרופ' שמריהו הוז, פרופ' מוטי הייבלום,- פרופ' גיל קלעי, פרופ' דוד קשדן, פרופ' חרמונה שורק; בת–שבע שור - רכזת 151 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 152 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 11 נציגי האקדמיה בגופיםובמוסדות הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי מועצת היועצים של הארגון לפרסי רוטשילד בישראל פרופ‘ חוה טורניאנסקי פרופ' מרגלית פינקלברג הוועד הישראלי לאונסק“ו הקרןהדו לאומיתלמדעישראל-ארצות הברית בוב לפידות פרופ' חיים סידר הוועדה האקדמית של המכון ללימודים מתקדמים מועצת הספרייה הלאומית פרופ' נילי כהן פרופ‘ נילי כהן (יו“ר) הוועדה הלאומית לקרינת הסינכרוטרון מועצת פרסי הארווי פרופ' יובל גולן (יו"ר) פרופ' משה אורן, פרופ' מרדכי הייבלום הוועדה לבחירת זוכי מלגות פולונסקי מליאת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח פרופ' יורם בילו פרופ' שמעון אולמן, פרופ' ידין דודאי (נציג ההשכלה הגבוהה) ועדת הקרן לקידום מדעי הרוח פורוםתל“מ(תשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח) פרופ' יוחנן פרידמן פרופ' רות ארנון (יו"ר) המועצה הציבורית של תכנית העמיתים של האגודה הישראלית פרס דן דוד (אוניברסיטת תל אביב) לאקולוגיה ולמדעי הסביבה פרופ' יהושע יורטנר פרופ' יוסי לויה קרן יוספה וליאוניד אולשוונג המועצה של מרכז זלמן שזר (האפוטרופוס הכללי) לחקר תולדות העם היהודי בוב לפידות פרופ' עמנואל טוב, פרופ' נדב נאמן קרן על שם ד"ר מינה שפירמן הקורטוריון של הטכניון וד"ר אוטו שפירמן ז"ל פרופ' ירון זילברברג גליה פינצי 153 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים חברים שהלכו 12 לעולמם 154 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 12 > חברים שהלכו לעולמם שנתהבחירה חבריםשהלכולעולמםבשנתתשע“ו—תשע“ז תשס“ח2008/ פרופסורלספרותעבריתולפילוסופיה, ברינקר, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרצ“ה-(תשע“ו) תשמ“ז1987/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, שטיינברג, יצחק צבי מכוןויצמןלמדע תרצ“א-(תשע“ז) תשל“ח1978/ פרופסורלתלמוד, אברמסון, שרגא האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ו-(תשנ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלפרזיטולוגיה, אדלר, שאול האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“ה-(תשכ“ו) תש“ך1959/ פרופסור–מחקרלאלקטרוניקה, אולנדורף, פרנץ הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תר“ס-(תשמ“ב) תש“ך1959/ פרופסורלתלמודולמדרש, אורבך, אפרים אלימלך האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ב-(תשנ“א) תשכ“ה1965/ פרופסורלסוציולוגיה, אייזנשטדט, שמואל נח האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ד-(תש“ע) תשכ“א1961/ פרופסורלהיסטוריהשלהעמיםהמוסלמיים, איילון, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ד-(תשנ“ח) תש“ך1959/ פרופסורלתלמודולמדרש, אלבק, חנוך האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“ן-(תשל“ב) תשמ“ז1987/ פרופסורלפיזיקה, אלכסנדר, שלמה מכוןויצמןלמדע תר“ץ-(תשנ“ח) תשנ“ב1991/ פרופסורלהיסטוריהעתיקה, אשרי, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ה-(תש“ס) 155 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיהסוציאלית, בובר, מרדכי מרטין האוניברסיטההעבריתבירושלים תרל“ח-(תשכ“ה) תשמ“א1981/ פרופסורלתולדותעםישראל, ביינארט, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ח-(תש“ע) תשנ“ג1993/ פרופסורלביוכימיהחקלאית, בירק, יהודית האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ז-(תשע“ג) תשכ“ט1969/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, בלוך, משה רודולף המכוןלחקרהנגב תרס“ב-(תשמ“ה) תשמ“א1981/ פרופסורלסוציולוגיה, בן דוד, יוסף האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“ף-(תשמ“ו) תשכ“ו1966/ פרופסורללשוןהעברית, בן חיים, זאב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ז-(תשע“ג) תש“ך1959/ פרופסורלתולדותעםישראלבימיהביניים, בער, יצחק פריץ האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ט-(תש“ם) תשכ“ד1964/ פרופסורלסטטיסטיקהולדמוגרפיה, בקי, רוברטו האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ט-(תשנ“ו) תשנ“ז1997/ פרופסורלפיזיקה, בקנשטיין, יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים תש“ז-(תשע“ה) תשכ“ג1963/ פרופסורללוגיקהולפילוסופיהשלהמדעים, בר הלל, יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ה-(תשל“ו) תש“ך1960/ פרופסורלכימיהאורגנית, ברגמן, ארנסט דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ד-(תשל“ה) תשכ“ח1968/ פרופסורלפרמקולוגיה, ברגמן, פליקס ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרס“ח-(תשס“ב) תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיה, ברגמן, שמואל הוגו האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ד-(תשל“ה) תשל“ו1975/ פרופסורלכלכלה, ברונו, מיכאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרצ“ב-(תשנ“ז) תש“ך1959/ פרופסורלביולוגיה, ברנבלום, יצחק מכוןויצמןלמדע תרמ“ד-(תש“ס) 156 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 12 > חברים שהלכו לעולמם תשל“א1971/ פרופסורלמדידהפסיכולוגיתוסוציולוגית, גוטמן, אליהו לואיס האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ו-(תשמ“ח) תשנ“ו1996/ פרופסורלבלשנותושפותשמיות, גולדנברג, גדעון האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“צ-(תשע“ג) תשל“ו1976/ פרופסורלכימיה, גינצבורג, דוד הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תר“ף-(תשמ“ח) תשנ“ה1994/ פרופסורלשפותשמיותעתיקות, גרינפלד, חיים יונה האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ו-(תשנ“ה) תש“ך1959/ פרופסור–מכוןלמתמטיקה, דבורצקי, אריה מכוןויצמןלמדע תרע“ו-(תשס“ח) תשכ“ג1962/ פרופסורלפיזיקה, דה שליט, עמוס מכוןויצמןלמדע תרפ“ז-(תשכ“ט) תשמ“ב1982/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, דוסטרובסקי, ישראל מכוןויצמןלמדע תרע“ט-(תשע“א) תש“ך1959/ פרופסורלתולדותעםישראל, דינור, בן ציון האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ד-(תשל“ג) תשנ“ג1993/ פרופסורלספרותאנגלית, דלסקי, הלל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ו-(תשע“א) תשכ“ו1966/ פרופסורלזואולוגיה, האז, גיאורג האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ה-(תשמ“א) תשנ“ו1996/ פרופסורלמקרא, הרן, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ה-(תשע“ה) תשכ“א1961/ פרופסורללימודיםקלאסיים, וירשובסקי, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ו-(תשל“ז) תש“ך1960/ פרופסורלפיזיולוגיהפתולוגיתולביוכימיה, ורטהיימר, חיים ארנסט ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרנ“ג-(תשל“ח) תש“ך1960/ פרופסורלבוטניקה, זהרי, מיכאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“ח-(תשמ“ג) תשנ“ג1993/ פרופסור–מחקרלהנדסתחשמל, זכאי,משה הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תרפ“ז-(תשע“ו) 157 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשל“ו1975/ פרופסורלביולוגיה, זקס, ליאו מכוןויצמןלמדע תרפ“ז-(תשע“ד) תש“ך1960/ פרופסורלמשפטאזרחי, טדסקי, גוידו (גד) האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ז-(תשנ“ג) תש“ך1959/ פרופסורללשוןהעברית, טור סיני, נפתלי הרץ האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ז-(תשל“ד) תשכ“ח1968/ פרופסורלהיסטוריהשלהעתהחדשה, טלמון, יעקב לייב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ו-(תש“ם) תשכ“ד1964/ פרופסורלארכאולוגיה, ידין, יגאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ז-(תשמ“ד) תשנ“ב1991/ פרופסורללשוןהעברית, ייבין, ישראל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ג-(תשס“ח) תשכ“ד1964/ פרופסורלפיזיקהניסיונית, כהן, סולי גבריאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“א-(תשמ“ד) תשכ“ג1963/ פרופסורלאווירונאוטיקה, כוגן, אברהם הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תרפ“א-(תשס“ט) תשכ“ט1969/ פרופסורלתלמוד, ליברמן, שאול ביתהמדרשלרבניםבאמריקה,ניויורק תרנ“ח-(תשמ“ג) תשמ“ה1985/ פרופסורלמקרא, ליכט, יעקב אוניברסיטתתלאביב תרפ“ב-(תשנ“ג) תשל“ט1979/ פרופסורלפיזיולוגיה, לינדנר, יוחנן מכוןויצמןלמדע תרפ“ט-(תשמ“ג) תשמ“ה1985/ פרופסורלמתמטיקה, לינדנשטראוס, יורם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרצ“ז-(תש“ע) תשנ“ט1999/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, ליפסון, שניאור מכוןויצמןלמדע תרע“ד-(תשס“א) תש“ל1970/ פרופסורלפיזיקה, ליפקין,צבי מכוןויצמןלמדע תרפ“א-(תשע“ו) תשנ“ז1997/ פרופסורללשוןהעברית, מורג, שלמה האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ו-(תשנ“ט) 158 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 12 > חברים שהלכו לעולמם תש“ך1960/ פרופסורלתולדותעםישראלבימיהמקראולארכאולוגיה מזר, בנימין שלארץ–ישראל,האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ו-(תשנ“ה) תשכ“ח1968/ פרופסורלאופתלמולוגיה, מיכאלסון, יצחק ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרס“ג-(תשמ“ב) תשכ“ו1966/ פרופסורלפיזיקה, נאמן, יובל אוניברסיטתתלאביב תרפ“ו-(תשס“ו) תשנ“ה1994/ פרופסורלאפיגרפיהופלאוגרפיה, נוה, יוסף האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ח-(תשע“ב) תשמ“ד1984/ פרופסורלקרדיולוגיה,ביתהספרלרפואה נויפלד, הנרי שלאוניברסיטתתלאביבוביתהחוליםע“ששיבא,תלהשומר תרפ“ג-(תשמ“ז) תש“ך1959/ פרופסורלמקרא, סגל, משה צבי האוניברסיטההעבריתבירושלים תרל“ז-(תשכ“ח) תשכ“ב1962/ פרופסורללשוןוספרותיידיש, סדן, דב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ב-(תש“ן) תשכ“ב1962/ פרופסורלהיסטוריהולפילוסופיהשלהמדעים, סמבורסקי, שמואל האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“ס-(תש“ן) תשכ“ט1969/ פרופסורלמתמטיקה, עמיצור, שמשון אברהם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“א-(תשנ“ד) תש“ך1959/ פרופסורלבלשנותמצריתושמית, פולוצקי, הנס יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ה-(תשנ“א) תשכ“ג1963/ פרופסורלכלכלה, פטינקין, דן האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ב-(תשנ“ה) תשל“ח1978/ פרופסורלמתמטיקה, פיאטצקי שפירו, איליה אוניברסיטתתלאביב תרפ“ט-(תשס“ח) תש“ך1960/ פרופסורלפילוסופיהכלליתויהודית, פינס, שלמה האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ח-(תש“ן) תשכ“א1961/ פרופסורלגאולוגיה, פיקרד, יהודה ליאו האוניברסיטההעבריתבירושלים תר“ס-(תשנ“ז) תשל“ז1977/ פרופסורלביולוגיהשלהתא, פלדמן, מיכאל מכוןויצמןלמדע תרפ“ו-(תשס“ה) 159 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תש“ם1980/ פרופסורלמדעהדתות, פלוסר, דוד האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ז-(תש“ס) תשמ“ד1984/ פרופסורלספרותעברית, פליישר, עזרא האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ט-(תשס“ו) תשס“א2001/ פרופסורלמתמטיקהשימושית, פנואלי, אמיר מכוןויצמןלמדע תש“א-(תש“ע) תשכ“א1961/ פרופסורלמתמטיקהשימושית, פקריס, חיים לייב מכוןויצמןלמדע תרס“ח-(תשנ“ג) תשכ“ג1963/ פרופסורלהיסטוריהשלימיהביניים, פראוור, יהושע האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ז-(תש“ן) תש“ך1960/ פרופסורלמתמטיקה, פרנקל, אברהם הלוי האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“א-(תשכ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלגינקולוגיהולאובסטטריקה, צונדק, ברנהרד ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרנ“א-(תשכ“ז) תשכ“א1961/ פרופסורלרפואהפנימית,אוניברסיטתברלין; צונדק, הרמן פרופסור–אורח,האוניברסיטההעבריתבירושלים תרמ“ז-(תשל“ט) תשס“א2001/ פרופסורלארכאולוגיה, צפריר, יורם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרצ“ח-(תשע“ו) תש“ך1959/ פרופסורלמקרא, קויפמן, יחזקאל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“א-(תשכ“ד) תשנ“ה1994/ פרופסורלהיסטוריהשלרוסיהומזרחאירופה, קונפינו, מיכאל אוניברסיטתתלאביב תרפ“ו-(תש“ע) תשל“ו1975/ פרופסורלשפהוספרותערבית, קיסטר, מאיר יעקב האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ד-(תש“ע) תש“ך1959/ פרופסורלכימיהפיזיקלית, קציר, אהרן מכוןויצמןלמדע תרע“ג-(תשל“ב) תש“ך1960/ פרופסור–מכוןלביופיזיקה, קציר, אפרים מכוןויצמןלמדע תרע“ו-(תשס“ט) תשל“ד1974/ פרופסורלספרותאנגליתואמריקאית, קרוק גלעד, דורותיאה אוניברסיטתתלאביב תר“ף-(תש“ן) 160 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 12 > חברים שהלכו לעולמם תשמ“א1981/ פרופסורלבלשנותכלליתוהודו–אירופית, רוזן, חיים ברוך האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ב-(תשנ“ט) תש“ך1959/ פרופסור–מחקרלפיזיקה, רוזן, נתן הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תרס“ט-(תשנ“ו) תש“ך1959/ פרופסורלפילוסופיהכללית, רוטנשטרייך, נתן האוניברסיטההעבריתבירושלים תרע“ד-(תשנ“ד) תש“ך1959/ פרופסורלמחקרבמכניקהעיוניתושימושית, רינר, מרכוס הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל תרמ“ו-(תשל“ו) תש“ך1959/ פרופסורלפיזיקהעיונית, רקח, יואל האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ט-(תשכ“ה) תש“ם1980/ פרופסורלרפואהפנימית, שטיין, יחזקאל ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים תרפ“ו-(תשע“ה) תשנ“ה1994/ פרופסורלפיזיקהתאורטיתושימושית, שטריקמן, שמואל מכוןויצמןלמדע תר“ץ-(תשס“ד) תשל“ח1978/ פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל, שטרן, מנחם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ה-(תשמ“ט) תשכ“ד1964/ פרופסורלספרותעברית, שירמן, חיים האוניברסיטההעבריתבירושלים תרס“ה-(תשמ“א) תש“ך1959/ פרופסורלקבלה, שלום, גרשם האוניברסיטההעבריתבירושלים תרנ“ז-(תשמ“ב) תשמ“ו1986/ פרופסורלספרותיידיש, שמרוק, חנא האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“א-(תשנ“ז) תש“ס2000/ פרופסורלספרותעברית, שקד, גרשון האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ט-(תשס“ז) תשנ“ב1992/ פרופסורלביולוגיהמולקולרית, שרון, נתן מכוןויצמןלמדע תרפ“ו-(תשע“א) תשמ“ה1985/ פרופסורלאשורולוגיהולהיסטוריהשלהמזרח תדמור, חיים הקדמון,האוניברסיטההעבריתבירושלים תרפ“ד-(תשס“ו) 161 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 12 נספחים 12.1>חוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,התשכ“א1961- הקמתהאקדמיה ידיהאקדמיהבאסיפהכללית. 1 מוקמתבזההאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים(להלן- חברותוהפסקתה האקדמיה.)‘‘ 6 חברהאקדמיהיהיהחברבהלכלימיחייו;חברותותיפסקבאחת מטרות מאלה 2 מטרותהאקדמיהותפקידיההם )אםביקשמאתנשיאהאקדמיה,בכתב,לראותאתמקומופנוי;1( 1( לרכזבתוכהכחבריםמטוביאישיהמדעתושביישראל;) 2( אםחדללהיותתושבישראלוהואאיננוחבר–חוץ;) 2( לטפחולקדםפעילותמדעית;) 3()אםהורשעבעבירהבפסקדיןסופיוהאקדמיהמצאהכיבנסיבות 3()לייעץלממשלהבפעולותהנוגעותלמחקרולתכנוןמדעיבעלי הענייןהיהבעבירהמשוםקלון. חשיבותלאומית; נשיאהאקדמיהוסגנו )לקייםמגעעםגופיםמקביליםבחוץ–לארץ;4( 5( לפעולבייצוגהמדעהישראליבמוסדותובכינוסיםבין–לאומיים,) 7 נשיאהאקדמיהיתמנהעלידינשיאהמדינה,עלפיהמלצת מתוךתיאוםעםמוסדותהמדינה; האקדמיה,מביןחבריהתושביישראל; )לפרסםכתביםשישבהםכדילקדםאתהמדע;6( נשיאהאקדמיהיתמנהלשלוששנים,והואיוסיףלכהןאףלאחר 7() לעסוק בכל פעילות שיש בה כדי לשמש את המטרות מכןעדלמינויהבאשלנשיאהאקדמיה;סגןהנשיאייבחרעלידי האמורות. האקדמיה. מושבהאקדמיה החטיבות מושבהאקדמיהיהיהבירושלים.3 8 באקדמיהיהיוחטיבהלמדעיהרוחוחטיבהלמדעיהטבע;כלחטיבה תבחרביושב–ראשהחטיבה. האקדמיה-תאגידפטורממסים 4 האקדמיההיאתאגיד,כשרלכלחובה,זכותופעולהמשפטית. מועצתהאקדמיה 4אלענייןפקודתמסהכנסה,נחשבתהאקדמיהכמוסדבעלאופי ענייניהאקדמיהינוהלועלידימועצתהאקדמיה.9 ציבורילענייניתרבות,חינוךומדע,וכלעיסקהשלהאקדמיהוכל הרכבהמועצה נכסיהיהיופטוריםמכלאגרה,ארנונהאותשלום–חובהאחר המשתלמיםלמדינהאולרשותמקומית. 10 מועצתהאקדמיהתהיהמורכבתמנשיאהאקדמיה,סגןהנשיא, יושב–ראשהחטיבהלמדעיהרוח,יושב–ראשהחטיבהלמדעיהטבע חבריהאקדמיה והמנהלהאדמיניסטרטיבישיתמנהעלידייתרחבריהמועצה; 5 חבריהאקדמיהיהיוחבריהוועדהמכיןלהקמתהאקדמיה נעדרהנשיא-ימלאאתמקומוסגןהנשיא;נעדרוהנשיא הלאומיתלמדעים,שנתמנולכךבתוקףהחלטתהממשלהמיום וסגנו-תבחרהמועצהממלאמקוםלנשיאמביןחבריהאקדמיה כ“ובחשוןתשי“ט9/בנובמבר1958,וחבריםנוספיםשייבחרועל לתקופתהעדרםשלהנשיאוסגנו. 162 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 13 > נספחים האסיפה הכללית של האקדמיה תקנון 11 האקדמיהתתכנסלאסיפהכלליתלפיהצורך,ולפחותאחת 14האקדמיהרשאית,בהתייעצותעםשרהחינוךוהתרבות,להתקין לשנה,למטרותאלה תקנוןלאקדמיהובוייקבעוביןהיתר 1() לעשותכלפעולהשיוחדהלאסיפההכלליתלפיחוקזהאו 1() הכלליםלפיהםתבחרהאקדמיהאתחבריהונושאיתפקידים לפיהתקנון; בה,במידהשלאנקבעובחוקזה; 2() להחליטבדבראישורהדוחותשלהמועצה,תכניתהפעולות ) סדריהעבודהשלהאקדמיהומוסדותיה;2( שלהאקדמיהומוסדותיהשתוגשעלידיהמועצה,דוחרואה 3( ניהולהמשקוהכספים;) החשבוןוהצעתהתקציב; 4( מעמדםוזכויותיהםשלחברי–חוץ.) 3() להחליטבכלענייןאחרשיועמדעלסדרהיוםשלהאסיפה הכלליתעלידיהמועצה,אועלידיחמישהמחבריהאקדמיה. הוראות מעבר 15(א)תקנוןהאקדמיההלאומיתלמדעיםשאושרעלידיהממשלה חברי חוץ ביוםי‘באלולתשי“ט13/בספטמבר1959-פרטלהוראותיו 12 האקדמיהרשאיתלבחורבאנשימדעמובהקיםתושביחוץ–לארץ שנכללובחוקזה-ובתיאומיםלפיהעניין,יהיהתקנון כחברי–חוץשלהאקדמיה. האקדמיה,כלעודלאשונהאוהוחלףעלפיסעיף.14 (ב) בחירהלאקדמיהומינוילתפקידבהוכןכלפעולהלקידומה ביצוע ולקידוםפעולותיה,שנעשובהתאםלתקנוןהאקדמיהלפני שרהחינוךוהתרבותממונהעלביצועחוקזה.13 תחילתושלחוקזה,שריריםמיוםעשייתם. 12.2>חוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים(תיקוןמס׳2 התש״ע2010—), בחוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,התשכ“א1961–(להלן- בסעיףזה-“חוקיסודותהתקציב“-חוקיסודותהתקציב, החוקהעיקרי),בסעיף2,במקוםפסקאות2( ו3(–))יבוא התשמ“ה1985– “סעיףתקציב“;-כהגדרתובחוקתקציבשנתי, 2(“)לייעץלממשלהבסוגיותבעלותחשיבותלאומיתבתחוםהמחקר כמשמעותובחוקיסודותהתקציב. והתכנוןהמדעי,לרבותבמתןהערכותמצבלאומיותביוזמת דיווח לממשלה ולכנסת האקדמיה,ולהגישדוחותוסקירותכאמורבסעיף4ג,וכןלייעץ ולתתמידעלמשרדיהממשלהלפיפנייתםבהתאםלהוראות 4ג.(א)האקדמיהתכיןדוחשנתיעלפעולותיהוכןסקירהתלת–שנתית סעיף ב;4 עלמצבהמדעוהמחקרבישראלבהשוואהלמצבהמדעוהמחקר 3() לטפחולקדםפעילותמדעית,לרבותפעילותמדעית בעולם;סקירהכאמוריכולשתתייחסלתחומיםמדעיים בין–תחומיתופעילותמדעיתבתחומידעתחדשים.“; מסוימיםכפישתחליטהאקדמיהאוכפישתבקשהממשלה. (ב) הדוחהשנתיוהסקירההתלת–שנתיתכאמורבסעיףקטן(א) אחריסעיף4אלחוקהעיקרייבוא יוגשולשרהמדעוהטכנולוגיה;ועדתהשריםלעניינימדע “קבלתייעוץומידעמהאקדמיה וטכנולוגיהשקבעההממשלה,תקייםדיוןבדוחובסקירה,סמוך 4ב.משרדממשלתירשאילפנותלאקדמיהלשםקבלתייעוץומידע לאחרהגשתכלאחדמהמסמכיםהאמורים;הממשלהתקיים בנושאיםבתחוםמטרותהאקדמיהותפקידיה,שנדרשלגביהם דיוןכאמורבתוךשנהמיוםהגשתהדוחאוהסקירה,לפיהעניין. ידעמדעיאונושאיםהקשוריםלפיתוחהמדעבישראל;מתןייעוץ (ג) הדוחהשנתיוהסקירההתלת–שנתיתכאמורבסעיףקטן(א)יוגשו ומידעכאמורימומןמסעיףהתקציבשלאותומשרדממשלתי לוועדתהמדעוהטכנולוגיהשלהכנסת;הוועדהתקייםדיוןבדוח כפיהדרושלביצועו,בכפוףלהוראותלפיחוקיסודותהתקציב; ובסקירהבתוךשנהמיוםהגשתכלאחדמהמסמכיםהאמורים.“ 163 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 12.3>תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,התשס“ח2008- בתוקףסמכותהלפיסעיף14לחוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים, מבעלי זכות ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, את התשכ“א19611–(להלן החוק),מתקינההאקדמיה,בהתייעצותעםשר המועמדים שהיא ממליצה לבחור לאותה חטיבה לפי תקנה .2 המדע, התרבות והספורט2, תקנון זה המניין החוקי של המשתתפים בהצבעה לבחירת מועמדים הוא רוב חברי החטיבה הנמצאים בארץ במועד הישיבה. פרק ראשון חברות באקדמיה המועמדים שיומלצו כאמור יבואו לבחירה סופית באסיפה מספר החברים הכללית של האקדמיה. 1 מספרהחבריםבכלחטיבהלאיעלהעלארבעים,אולםחברים (ב) מתוךרשימתהמועמדיםהמוצעיםעלפיתקנה3(ב) שגילםשבעיםוחמששניםומעלהוחבריחוץלאיבואובמנייןזה. תבחרהמועצה,בהצבעהחשאיתופהאחד,אתהמועמדים הנוספיםשהיאממליצהלבחורלאקדמיה.המנייןהחוקישל בחירת חברים חדשים המשתתפיםבהצבעהלבחירתמועמדיםלפיתקנתמשנהזו 2 (א) מדישנהבשנהרשאיתהאקדמיהלבחורעדחמישהחברים הואשלושהמארבעתאלה הנשיא,סגנוושנייושביראש חדשיםבכלחטיבה,בכפוףלאמורבתקנה.1 החטיבות.המועמדיםיבואולבחירהסופיתבאסיפההכללית (ב) חבריהאקדמיה,למעטחבריחוץ,הםאישימדעתושביישראל שלהאקדמיה.חברשנבחרבהליךזהיבחראתהחטיבה כמשמעותםבסעיף21()לחוק;לענייןזה-“אישמדע“-אדם שאליהישתייךבהתייעצותעםהנשיא. שעיקרפעילותוהואבמחקרובקידוםהידעהאנושיבכלים בחירת חברים מדעיים;“תושבישראל“-אדםשמקוםמגוריוהעיקריהוא בישראלובשעתבחירתופעילותוהמחקריתנמניתעםמסכת 5 רשימתהמועמדיםשנבחרוכאמורבתקנה4תועברלבחירה העשייההמדעיתהישראלית. סופיתבאסיפההכלליתשלהאקדמיה.המנייןהחוקיבהצבעה (ג) מועצתהאקדמיהמוסמכתלהחליטהחלטותהנוגעותלתקנהזו. לבחירתחבריםהואמחציתחבריהאקדמיההנמצאיםבארץ במועדהישיבה.ההצבעהתהיהעלדףהצבעהאחד.הבחירה הצעת מועמדים תהיהבהצבעהחשאיתוברובשלשנישלישיםמבעליזכות 3 (א) המועמדיםלחברותבכלחטיבהיוצעובכתבליושבהראששלה ההצבעהשנוכחותםבישיבהנרשמהכדין. עלידישלושהמחבריאותהחטיבהלפחות.ההצעותתוגשנה הודעה על הבחירה לכלהמאוחר30יוםלפנימועדישיבתהחטיבהשבהייבחרו המועמדיםלפיתקנה4.בכלשנהיודיעיו“רהחטיבהלחברי 6 נשיאהאקדמיהיודיעעלבחירתםשלהחבריםהחדשים,לאחר החטיבה,בכתב,שלושהחודשיםלפחותלפנימועדישיבת שקיבלאתהסכמתם;חברותושלחברחדשמתחילהביוםקבלת הבחירה,מהוהמועדהאחרוןלהגשתשמותהמועמדים. הסכמתולכהןכחברהאקדמיה. (ב) מועצתהאקדמיהרשאיתלמנותועדהשלשישהחברים,שלושה מכלחטיבה,שמסמכותהלהציעבכתבלמועצתהאקדמיה חברי חוץ מועמדאומועמדיםלחברותנוסףעלהמועמדיםהמוצעיםעל 7(א) חבריחוץייבחרובדרךהקבועהבתקנות3עד6.בהיותם ידיהחטיבות. בישראליהיורשאיםלהשתתףבישיבותהאסיפההכללית ובישיבותהחטיבהשהםמשתייכיםאליה,אךללאזכותהצבעה. בחירת מועמדים (ב) מספרחבריהחוץלאיעלהעלעשיריתממספרחבריהאקדמיה 4 (א) מתוך רשימת המועמדים המוצעים על פי תקנה 3(א) שאינםחבריחוץ.בכלשנהייבחרובכלחטיבהלכלהיותרשני תבחר החטיבה, בהצבעה חשאית וברוב של שני שלישים חבריחוץ. 164 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 13 > נספחים פרק שני ישיבות האקדמיה חבריםחדשיםתתקייםישיבהפתוחהובהיוצגוהנבחרים האסיפה הכללית לפניהציבור.מועצתהאקדמיהרשאיתלכנסישיבות פתוחותנוספות. 8 (א) מליאתהאקדמיהתתכנספעמייםבשנהלפחותותדוןבעניינים הנתוניםלסמכותהלפיסעיף11לחוק.בכלשנהתוקדשאחת הצבעה באסיפה הכללית הישיבותלבחירתחבריםחדשים,ובעתהצורךלבחירתהנשיא 12 ההצבעהבאסיפההכלליתתהיהגלויה,אלאאםכןנדרשתעלפי וסגןהנשיא.כאשרמספרהמועמדיםלבחירהגדולמשלושה, תקנוןזההצבעהחשאיתאואםחמישהחבריםשאינםחבריחוץ תוקדשהישיבהכולהלנושאזה. דרשוהצבעהחשאית.ההחלטותתתקבלנהברוברגילשלהנוכחים (ב) כמוכןתוקדשישיבהאחתבכלשנהלדיוןבדוחהשנתי בהצבעה,אלאאםכןנדרשעלפיתקנוןזהרובגדוליותר.היו שלהאקדמיה,בדוחהביקורת,בדוחותהכספייםובתקציב הקולותשקולים,יהיהליושבהראשקולנוסףמכריע. האקדמיה. (ג) יו“רהאסיפההכלליתהואנשיאהאקדמיה,ובהיעדרו-סגןהנשיא. תוצאות ההצבעה (ד) יכולשהמליאהתתכנסלישיבותנוספות,עלפיהחלטתמועצת 13 תוצאותההצבעהיוכרזועלידינשיאהאקדמיה.פרוטוקולמאושר האקדמיה,לשמיעתהרצאותמדעיותאולדיוןבעניינים עלידוייחשבלהוכחהשלתוצאותההצבעה.נבצרמןהנשיא ובהתפתחויותשהמועצהסבורהשאיןלדחותו.ישיבהמיוחדת לאשראתהפרוטוקול,יאשרוסגןהנשיא. שלהמליאהתכונסגםכלאימתשתתקבלבקשהבכתבלכך מחמישהעשרמחבריהאקדמיהלפחות.המועצהתיענהלבקשה תוקפן של החלטות כזאתבהקדםהאפשרי. 14 תוקפןשלהחלטותהאקדמיהלאייפגעבשלפגםפרוצדורלי המניין החוקי בישיבות האסיפההכללית שנתגלהבדיעבד,לרבותפגםבתהליךבחירתושלחבראו אי–מסירתהזמנהלחבר. 9(א) המנייןהחוקיבישיבתהאסיפההכלליתשלהאקדמיההוא מחציתחבריהאקדמיההנמצאיםבארץבמועדהישיבה. ישיבות החטיבות (ב) באין מניין חוקי בשעה שנקבעה לישיבת האסיפה הכללית, יוכל יושב הראש לפזר את האסיפה למשך 30 דקות ולכנסה 15(א) כלחטיבהתתכנסלשתיישיבותבשנהלפחות.לפיהצורך תוקדשאחתהישיבותכולהלבחירתחבריםחדשיםולבחירת מחדש בתום הזמן הזה. ישיבת האסיפה תהיה אז חוקית בכל מספר נוכחים. באין מניין חוקי לא ייבחרו חברים חדשים, לא יו“רהחטיבהוממלאמקומו.ישיבהזותתקיים30יוםלפחות לפניישיבתהמליאההמוקדשתלבחירתהחבריםהחדשים. ייבחר נשיא או סגן נשיא, לא תיבחר ועדת ביקורת ולא יידונו שינויים בתקנון. המנייןהחוקיבישיבתהחטיבההואמחציתחבריהחטיבה הנמצאיםבארץבמועדהישיבה. (ג) כלחברשנוכחותונרשמהכדיןלפניההצבעהייכללבמניין (ב) יו“רהחטיבהרשאילזמןישיבותנוספותשלהחטיבה,והוא החוקיהנדרשבהצבעהזו.חברשנוכחותונרשמהכאמורולא חייבלזמנןבהקדםהאפשריאםחמישהמחבריהחטיבה השתתףבהצבעהייחשבכמישהצבעתו“נמנע“. מבקשיםשיעשהכן. הזמנות לישיבות האסיפה הכללית (ג) הזמנותלישיבהשלהחטיבהיישלחולחבריהחטיבהבדואר(או בדואראלקטרוניבהסכמתם)21יוםלפחותלפנימועדהישיבה. 10 הזמנותלישיבהשלהאסיפההכלליתיישלחולחבריםבדואראו במקריםמיוחדיםרשאייו“רהחטיבהלקבועכיההזמנות בדואראלקטרוניבהסכמתם,21יוםלפחותלפנימועדהישיבה, תישלחנהפחותמ21–יוםלפנימועדהישיבה.בהזמנהלישיבת ויכילואתסדרהיוםשלהישיבה. חטיבהיפורטסדרהיוםשלהישיבה. ישיבות סגורות ופתוחות (ד) לפיהזמנתיו“רהחטיבהיוכללהשתתףולהרצותבישיבותאלה גםמישאינוחברהאקדמיה. 11 ישיבותהאסיפההכלליתסגורותלקהל.בשנהשבהנבחרים 165 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרק שלישי מינהל (ט) ככלל,א‘בתשריהואיוםכניסתםלתפקידשלהנשיא,שלסגן הנשיא וסגנו הנשיאושלהחבריםהנבחריםשלהמועצה. (י) עםמינויושלנשיאחדשתסתייםכהונתושלסגןהנשיאהקודם. 16(א) בתקנוןזה,“בחירתנשיאהאקדמיה“-בחירתחברהאקדמיה שהאסיפההכלליתממליצהלנשיאהמדינהלמנותולתפקיד יושבי ראש החטיבות וממלאימקומם נשיאהאקדמיה. 17(א)יושבי ראש החטיבות ייבחרו בחטיבות ברוב רגיל בבחירות (ב) נשיאהאקדמיהוסגנויהיומחטיבותשונות.ככלל,תפקיד חשאיות לתקופה של שלוש שנים. שלושה חברי חטיבה הנשיאיעבורביןשתיהחטיבותלסירוגין.תקנהזולאתחולעל רשאים להציע יחד מועמד לתפקיד יו“ר החטיבה. לא קיבל בחירתנשיאמכהןלתקופתכהונהשנייה. שום מועמד רוב קולות בהצבעה הראשונה, תיערך הצבעה (ג) סגןהנשיאייבחרעלידימליאתהאקדמיהלתקופתכהונתושל שנייה לבחירה בין שני המועמדים שקיבלו את מספר נשיאהאקדמיה. הקולות הגדול ביותר. (ד) לאיאוחרמשנהלפניסיוםתקופתכהונתםשלהנשיאושלסגן (ב) יו“רהחטיבהלאיכהןיותרמשתיתקופותכהונהרצופות. הנשיא,אובשעהשנבצרמאחדמהםאומשניהםלמלאאת (ג) לכליושבראשייבחרממלאמקוםלתקופתכהונתובהליך תפקידם,תבחרכלחטיבה,בהליךשיקבעיו“רהחטיבה,שלושה שיקבעיושבהראש. חבריםלוועדתחיפוששתפקידהלהציעמועמדיםלתפקידים המתפנים.כלחבררשאילהציעמועמדיםלכהונהבוועדת הצבעות במועצה החיפוש.חבריהמועצהלאיוכלולהיבחרלוועדתהחיפוש. חבריהוועדהיבחרומביניהםאתיו“רהוועדה.הוועדהרשאית 18 ההצבעותבמועצההןבהרמתידייםבלבדוההחלטותיתקבלוברוב רגיל,אלאאםכןנקבעאחרתבתקנוןזה.היוהקולותשקולים,יהיה להציעיותרממועמדאחדלכלתפקיד.להחלטהבוועדהדרושים ארבעהקולות.הצעותהוועדהתימסרנהלחבריםבכתב45יום לנשיאקולנוסףמכריע.חתימתהנשיאאוחתימתסגןהנשיאעל הפרוטוקול,ובכללוההחלטות,תשמשנההוכחהלכאורהלנכונותו. לפחותלפניישיבתהבחירה. (ה) נוסףעלהאמורלעיל,חמישהמחבריהאקדמיהרשאיםלהציע המניין החוקי במועצה יחדמועמדיםלשניהתפקידים.הצעותאלהתימסרנהלמזכירות האקדמיה30יוםלפחותלפניישיבתהבחירהותישלחנהלחברי המנייןהחוקיבישיבותהמועצההואשלושה.19 האקדמיהבדואר21יוםלפחותלפניישיבתהבחירה.יו“רועדת ועדות החיפושינהלאתהחלקשלישיבתהמליאהשבוייבחרוהנשיא 20 המועצה תקבע את רשימת הוועדות הקבועות הפועלות וסגןהנשיא.הואיציגהןאתמועמדיועדתהחיפושוהןאת המועמדיםשהציעוחבריהאקדמיה. באקדמיה ותמנה את חבריהן ואת יושבי הראש שלהן לתקופת כהונה של עד שלוש שנים. יושבי ראש הוועדות לא יכהנו יותר (ו) נשיאהאקדמיהוסגנוייבחרובהצבעהחשאית,וברוברגילשל בעליזכותההצבעהשנוכחותםבישיבהנרשמהכדין,לתקופת משתי תקופות כהונה רצופות. המועצה רשאית, ביזמתה או לפי הצעת החטיבות, למנות גם ועדות אד הוק לטיפול בעניינים כהונהשלשלוששנים.לאקיבלשוםמועמדרובקולותבהצבעה הראשונה,תיערךהצבעהשנייהלבחירהביןשניהמועמדים הקשורים בתפקידי האקדמיה או בעניינים אחרים שלדעת המועצה ראויים לבחינה על ידי ועדה. לוועדות אלה יכול שקיבלואתמספרהקולותהגדולביותר. (ז) נשיאהאקדמיהוסגנולאיכהנויותרמשתיתקופותכהונה להתמנות גם מי שאינו חבר האקדמיה. המועצה תמנה את נציגי האקדמיה בגופים ציבוריים, במוסדות בין–לאומיים ובגופים רצופות. אחרים לפי הצורך, ויכול שגם הם לא יהיו חברי האקדמיה. (ח) פסקהכהונתושלנשיאהאקדמיהאושלסגןנשיאהאקדמיה, המנהל האדמיניסטרטיבי אונבצרמאחדמהםאומשניהםלמלאאתתפקידםבאופן קבוע,תכונסהאסיפההכלליתלישיבהמיוחדתותבחראת 21(א)המנהלהאדמיניסטרטיבי(להלן המנהל)לאישתתףבדיונים בענייןמינויואופיטוריוובדיוניםלפיתקנה4(ב)ולאתהיהלו נשיאהאקדמיהאואתסגןהנשיא,לפיהצורך,עלפיהוראות סעיף לחוקותקנהזו.7 באלהזכותהצבעה. 166 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 פרק 13 > נספחים פרק חמישי הוראות שונות (ב) פסקהכהונתושלהמנהלאונבצרממנולמלאאתתפקידוימנו יתרחבריהמועצהממלאמקוםאומנהלבפועלעדמינויהמנהל שינויים בתקנון החדש. 26 המליאהרשאית,ברובשלשנישלישיםמבעליזכותההצבעה שנוכחותםבישיבהנרשמהכדין,להכניסשינוייםבתקנוןזה, זכות חתימה להוסיףעלהוראותיוולגרועמהן.התיקוניםייכנסולתוקפםלאחר 22(א)בעניינימינהלוכספיםתחייבאתהאקדמיהחתימתשניחברי התייעצותעםהשרהממונהעלביצועחוקהאקדמיה. המועצה,אוחתימתממלאמקוםהמנהל,אוחתימתהמנהל בפועליחדעםחתימתאחדמחבריהמועצההאחרים. ביטול (ב) מועצת האקדמיה תהיה רשאית להסמיך מורשי חתימה 27 תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים, נוספים מבין חברי האקדמיה ועובדיה ולקבוע את גבולות התשכ“ב-11962-בטל. סמכותם. סדרי העבודה 23 האסיפההכלליתתקבע,עלפיהצעתהמועצה,כלליםוהוראות לעבודתהולעבודתהחטיבותוהוועדות. פרק רביעי ביקורת ועדת ביקורת 24 האסיפההכלליתתבחרועדתביקורת,שתורכבמחבריםמשתי החטיבות.וועדתהביקורתתבחראתהיושבראששלהמבין חבריה. הזמנת מבקר 25(א)המועצהתזמיןמדיפעם,במועדיםשייראולה,אדםשאיננו עובדהאקדמיהלערוךביקורתבענייניםשלמינהלהאקדמיה (להלן המבקר). (ב) המבקריבדוקאםהמינהלפעלעלפיהחוקועלפיההוראות שנגזרוממנוואםרשויותהאקדמיהועובדיהנהגולפיהעקרונות שלמינהלתקין. (ג) בעתמילויתפקידולאיהיההמבקרכפוףלגוףאולאדםכלשהו באקדמיהולאיהיהתלויבהם.הנושאיםשיבדוקייקבעובתיאום עםועדתהביקורת. (ד) המבקריגישלוועדתהביקורתדיןוחשבוןויפרטבואת ממצאיביקורתו.אםגילהליקויים,יביאבדיןוחשבוןאת המלצותיולתיקונםולמניעתםלעתידלבוא.בדבבדיגיש המנַהללוועדתהביקורתמסמךובותגובתהמינהלעלממצאי הביקורתופירוטהצעדיםשבדעתולנקוטלתיקוןהליקויים 1קת׳התשכ״ב,עמ׳1495;התשל״ו,עמ׳300;התשמ״ו,עמ׳772 התשמ״ט,; שנתגלו.המועצהתביאאתממצאיהביקורתואתתגובת עמ׳1453;התשנ״ז,עמ׳816;התשנ״העמ׳1455;התשנ״ז,עמ׳.832 המינהללידיעתהמליאה. 167 דין וחשבון שנתי > תשע“ז2017-2016 תצלומים מבית האקדמיה