נוסח מהגורם המוסמך
טיוטת תקנות
שם התקנות המוצעות
תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה) (תיקון), התשפ"ו-2025
מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995, מסמיך את שרת התחבורה, בהסכמת שר האוצר, לקבוע דרכים להמצאת הודעות על חיובים ומועדים לתשלומם, וכן להתקין תקנות לביצועו. מטרת התיקון המוצע היא לקבוע דרך להמצאה דיגיטלית של חשבונות בקטע המרכזי בכביש 6 (להלן: "הכביש") לחייב רגיל ולחייב חד-פעמי (להלן: "נוסעים מזדמנים").
כיום, הדין הקיים מחייב את בעל הזיכיון לשלוח את החשבון לנוסע המזדמן באמצעות דואר בלבד, ואינו מאפשר שליחה באמצעים דיגיטליים, על אף שהם ידועים כפשוטים, נגישים, נוחים ואמינים, והשימוש בהם בשנים האחרונות הולך ונעשה נפוץ, במיוחד בכל הנוגע לקבלת הודעות תשלום (הן בקרב גופים פרטיים והן בקרב גופים ממשלתיים). כפועל יוצא, נוסעים מזדמנים רבים טוענים כי חשבון הנשלח אליהם באמצעות הדואר אינו מגיע ליעדו, דבר שעלול להיגרם, בין היתר, מכתובת לא מעודכנת ברשות הרישוי, אובדן הדואר, מסירה לתיבה לא נכונה וכיו"ב. כתוצאה מכך, רבים מהם מתוודעים לחוב בחלוף זמן רב, כאשר אז נלוות לו חבויות נוספות לפי דין בסך מאות רבות ואף אלפי שקלים (לרבות מגבלות נוספות בשל סנקציות הנובעות מהליכי גביה בתיקים המגיעים להוצאה לפועל), ונגרמת להם אי-נעימות רבה.
התיקון המוצע במשולב עם תיקון מקביל המקודם לתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט-1999, נועד לאפשר לנוסעים מזדמנים לקבל חשבונות באמצעים דיגיטליים ביעילות ובנוחות, תוך יצירת מנגנון של חזקת המצאה של הגעת החשבון בפועל למען הדיגיטלי, ומבלי להשפיע על ההסדר הקיים הנוגע לחייבים רשומים שיש להם "הסכם". ההסדר המוצע מבוסס על עקרונות שנקבעו בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018, ומשלב מנגנונים המאזנים בין שתי תכליות אלו, ובעיקרם: ההמצאה הדיגיטלית תתאפשר רק בכפוף להסכמה מראש של החייב (באמצעות הסכם המצאה דיגיטלית); המען הדיגיטלי שנמסר בהסכם המצאה דיגיטלית יעבור הליך אימות על ידי הזכיין; המצאה דיגיטלית השקולה לדואר רשום תהיה כפופה לדרישות מחמירות יותר, כגון קבלת חיווי על הצגת החשבון בפני החייב, להבדיל מאי-חיווי על כשל; ככל שלא מתקיימת, החשבון יישלח פעם נוספת, ובמקרה הצורך גם בפעם שלישית לשני מענים דיגיטליים (אם נמסרו); ככל שגם בשליחות החוזרות לא קמה חזקת המצאה, החשבון יישלח באמצעי הדואר בהתאם לדין הקיים.
כמו כן, במסגרת התיקון מוצע שסכום דמי הגבייה שישלם חייב רגיל בעל הסכם המצאה דיגיטלית, יהיה כשל חייב חד פעמי, כשחייב חד פעמי יחויב באותו סכום דמי גבייה, בין אם יהיה בעל הסכם המצאה דיגיטלית, ובין אם לאו. בהקשר זה יובהר שדמי הגביה אינם מבוססים על הוצאות הגביה בפועל, אלא מושווים לדמי הגביה של משתמש חד פעמי (הקיים כבר היום בתקנות) כאמור, באופן שלמעשה מהווה תמרוץ של כ-2 ₪ ביחס לנוסע מזדמן (חייב רגיל).
לצד התיקון המוצע הנ"ל, מקודם תיקון תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (יקנעם סומך), תשע"ג-2013, הנוגע לעניין כביש האגרה יקנעם סומך (המוכר כחוצה צפון-כביש 6).
כמו כן כולל התיקון המוצע סייג לתחולת תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה), תשנ"ט-1999, כך שלא יחולו על כביש אגרה סומך בית העמק, כהגדרתו בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)(סכומי דמי הגבייה)(סומך בית העמק), התשפ"ו-2025.
להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים:
תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה) (תיקון), התשפ"ו-2025
___ ב________ התשפ"ו
____________ 2025
(חמ ___3-2914-ת1)
__________________
מירי רגב
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
דברי הסבר
רקע
חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995, מסמיך את שרת התחבורה, בהסכמת שר האוצר, לקבוע דרכים להמצאת הודעות על חיובים ומועדים לתשלומם, וכן להתקין תקנות לביצועו. מטרת התיקון המוצע היא לקבוע דרך להמצאה דיגיטלית של חשבונות בקטע המרכזי בכביש 6 (להלן: "הכביש") לחייב רגיל ולחייב חד-פעמי (להלן: "נוסעים מזדמנים").
הכביש לגביו מותקנות התקנות הוא "כביש אגרה" הפועל במתכונת של free-flow tolling, במובן זה שהתשלום עבורו לא מתבצע בתחנות גבייה פיזיות. כל נוסע בכביש רשאי לבחור אם להירשם כמנוי (מנוי "פסקל" או מנוי "וידאו") ולתת את פרטי זיהויו ופרטים לחיובו בתשלום (לרבות בדרך של קבלת דואר אלקטרוני), או אם לנסוע כנוסע מזדמן (בין אם כ"חייב חד-פעמי" ובין אם כ"חייב רגיל"). הליך הגבייה של הנוסע המזדמן מתבצע באמצעות זיהוי לוחית הרישוי של הרכב ופענוחה; איתור הנוסע באמצעות פרטים מזהים שמסר (עבור חייב חד-פעמי) או באמצעות "שאילתה" לרשות הרישוי במשרד התחבורה (עבור חייב רגיל); ולבסוף חיובו באמצעות שליחת החשבוניות לכתובת שאותרה או שציין, לפי הענין.
כיום, הדין הקיים מחייב את בעל הזיכיון לשלוח את החשבון לנוסע המזדמן באמצעות דואר בלבד, ואינו מאפשר שליחה באמצעים דיגיטליים, על אף שהם ידועים כפשוטים, נגישים, נוחים ואמינים, והשימוש בהם בשנים האחרונות הולך ונעשה נפוץ, במיוחד בכל הנוגע לקבלת הודעות תשלום (הן בקרב גופים פרטיים והן בקרב גופים ממשלתיים). כפועל יוצא, נוסעים מזדמנים רבים טוענים כי חשבון הנשלח אליהם באמצעות הדואר אינו מגיע ליעדו, דבר שעלול להיגרם, בין היתר, מכתובת לא מעודכנת ברשות הרישוי, אובדן הדואר, מסירה לתיבה לא נכונה וכיו"ב. כתוצאה מכך, רבים מהם מתוודעים לחוב בחלוף זמן רב, כאשר אז נלוות לו חבויות נוספות לפי דין בסך מאות רבות ואף אלפי שקלים (לרבות מגבלות נוספות בשל סנקציות הנובעות מהליכי גביה בתיקים המגיעים להוצאה לפועל), ונגרמת להם אי-נעימות רבה.
למעשה, התיקון המוצע במשולב עם תיקון מקביל המקודם לתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט-1999, נועד לאפשר לנוסעים מזדמנים לקבל חשבונות באמצעים דיגיטליים ביעילות ובנוחות, תוך יצירת מנגנון של חזקת המצאה של הגעת החשבון בפועל למען הדיגיטלי, ומבלי להשפיע על ההסדר הקיים הנוגע לחייבים רשומים שיש להם "הסכם". ההסדר המוצע מבוסס על עקרונות שנקבעו בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018, ומשלב מנגנונים המאזנים בין שתי תכליות אלו, ובעיקרם: ההמצאה הדיגיטלית תתאפשר רק בכפוף להסכמה מראש של החייב (באמצעות הסכם המצאה דיגיטלית); המען הדיגיטלי שנמסר בהסכם המצאה דיגיטלית יעבור הליך אימות על ידי הזכיין; המצאה דיגיטלית השקולה לדואר רשום תהיה כפופה לדרישות מחמירות יותר, כגון קבלת חיווי על הצגת החשבון בפני החייב, להבדיל מאי-חיווי על כשל; ככל שלא מתקיימת, החשבון יישלח פעם נוספת, ובמקרה הצורך גם בפעם שלישית לשני מענים דיגיטליים (אם נמסרו); ככל שגם בשליחות החוזרות לא קמה חזקת המצאה, החשבון יישלח באמצעי הדואר בהתאם לדין הקיים.
כמו כן, במסגרת התיקון מוצע שסכום דמי הגבייה שישלם חייב רגיל בעל הסכם המצאה דיגיטלית, יהיה כשל חייב חד פעמי, כשחייב חד פעמי יחויב באותו סכום דמי גבייה, בין אם יהיה בעל הסכם המצאה דיגיטלית, ובין אם לאו. בהקשר זה יובהר שדמי הגביה אינם מבוססים על הוצאות הגביה בפועל, אלא מושווים לדמי הגביה של משתמש חד פעמי (הקיים כבר היום בתקנות) כאמור, באופן שלמעשה מהווה תמרוץ של כ-2 ₪ ביחס לנוסע מזדמן (חייב רגיל).
לצד התיקון המוצע הנ"ל, מקודם תיקון תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (יקנעם סומך), תשע"ג-2013, הנוגע לעניין כביש האגרה יקנעם סומך (המוכר כחוצה צפון-כביש 6).
כמו כן כולל התיקון המוצע סייג לתחולת תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה), תשנ"ט-1999, כך שלא יחולו על כביש אגרה סומך בית העמק, כהגדרתו בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)(סכומי דמי הגבייה)(סומך בית העמק), התשפ"ו-2025.
התיקון המוצע
תקנה 1 (הגדרות)
"הסכם המצאה דיגיטלית" -
הואיל והכניסה לכביש אינה מחייבת לבצע קודם לכן הליך של רישום כמנוי, הזדהות, תשלום או מסירת פרטים לחיוב, הנוסע המזדמן תלוי בכך שהחשבון אכן יתקבל אצלו על מנת שיוכל לשלמו.
לנוכח האמור מוצע לקבוע כי תינתן האפשרות לחתום על "הסכם המצאה דיגיטלית", שיהיה בכתב ובנוסח שאישרה הרשות הממונה, במסגרתו ימסור חייב רגיל או חייב חד-פעמי את פרטיו המזהים, לרבות מענו הדיגיטלי, ובכך יהפוך לחייב רגיל או חד פעמי בעל הסכם המצאה דיגיטלית. ההגדרה מגשימה את "עיקרון הבחירה" וקובעת שהחשבון יומצא למען דיגיטלי רק אם החייב בחר בכך.
הפרטים שימסור החייב ישמשו את בעל הזיכיון באופן קבוע, או באופן חד-פעמי, בשים לב להיותו חייב רגיל או חייב חד פעמי. בעשותו כן, עדיין ייבדל חייב כאמור מהחייב הרשום, בכך שלא יהיו בידי הזכיין פרטים לשם חיוב באשראי, הוראת קבע או פיקדון.
"מען דיגיטלי" -
מוצע ל לקבוע כי "מען דיגיטלי" יהיה, כברירת מחדל, כתובת דואר אלקטרוני או מספר טלפון לקבלת מסרונים (SMS), שכן אלו האמצעים הידועים כנפוצים ואמינים. לצד זאת, על מנת לאפשר גמישות בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות, מוצע כי מען דיגיטלי יכול שיהיה גם אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה, במסגרת תפקידה כגוף המפקח על פעולות בעל הזיכיון.
"פרטים מזהים" –
בהמשך לאמור, מוצע לתקן את הגדרת "פרטים מזהים", כך שבעיקרה תהיה עדיין דומה לתקנה הקיימת, ואולם יווסף בה "כלל" שאם נחתם הסכם המצאה דיגיטלית, כי אז "המען הדיגיטלי" מחליף את המען הרגיל להמצאת חשבון.
תקנה 2 (סכומי דמי הגביה)
הליך הגבייה מורכב כאמור מזיהוי הרכב, איתור הנוסע ומהליך חיובו. כל חייב נבדל בסכום דמי הגביה שהוא חב בהם, כשסוגי החייבים למעשה "מדורגים".
חייב בעל הסכם המצאה דיגיטלית יהיה חייב בסכום דמי הגביה הזהה ל"חייב חד-פעמי". לצד האמור, חייב חד פעמי, בין אם הוא בעל הסכם המצאה דיגיטלית, ובין אם לאו, ימשיך להיות מחויב באותו סכום של דמי הגביה, הגם שניתן להמציא לו את החשבון למען דיגיטלי.
יובהר שדמי הגביה אינם מבוססים על הוצאות הגביה בפועל, אלא מושווים כאמור לדמי הגביה של חייב חד פעמי (הקיים כבר היום בתקנות), באופן שלמעשה מהווה תמרוץ של כ-2 ₪ ביחס לנוסע מזדמן (חייב רגיל).
תקנה 3 (חייב בתשלום שמסר פרטים מזהים שגויים)
מוצע לקבוע כי ככל שחייב רגיל בעל הסכם המצאה דיגיטלית או חייב חד-פעמי (ובכלל זה חייב חד פעמי עם הסכם המצאה דיגיטלית), מסר פרט מזהה שאינו נכון, שלם או מדויק, הרי שהוא ייחשב כחייב רגיל ללא הסכם המצאה דיגיטלית, על המשמעויות הנובעות מכך, ובכלל זה לענין דמי גביה וכן לענין המצאת החשבון באמצעי הדואר הקבועים בדין כאילו היה חייב רגיל ללא הסכם המצאה דיגיטלית.
תקנה 4 (סייג לתחולה)
מוצע לקבוע סייג לתחולת תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה), תשנ"ט-1999, כך שלא יחולו על "כביש אגרה סומך בית העמק", כהגדרתו בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)(סכומי דמי הגבייה)(סומך בית העמק), התשפ"ו-2025, תקנות אשר לצד תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)(אכיפת תשלומים)(סומך בית העמק), התשפ"ו-2025, נועדו להסדיר, בין השאר, את השימוש בו.
תקנה 5 (בחינה ראשונה לפי חוק עקרונות האסדרה)
מוצע לקבוע כי בחינה תקופתית ראשונה של התקנות תתבצע בתום 10 שנים ממועד כניסתן לתוקף, זאת בהתאם לנדרש על פי הוראות סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12(ב)(1) ו-16 לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ולעניין תקנה 4 – לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב–2021 (להלן – חוק עקרונות האסדרה), אני מתקינה תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12(ב)(1) ו-16 לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ולעניין תקנה 4 – לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב–2021 (להלן – חוק עקרונות האסדרה), אני מתקינה תקנות אלה:
תיקון תקנה 1 ב בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה) , תשנ"ט-1999 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 – בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה) , תשנ"ט-1999 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 –
אחרי ההגדרה "בעל הזיכיון", יבוא: אחרי ההגדרה "בעל הזיכיון", יבוא:
""הסכם המצאה דיגיטלית" - הסכם בכתב, בנוסח שאישרה הרשות הממונה והכולל פרטים מזהים, בין בעל הזיכיון לבין חייב רגיל או חייב חד-פעמי, לפיו בעל הזיכיון ימציא חשבון למען דיגיטלי שמסר לו חייב כאמור;";
אחרי ההגדרה "חייב רשום", יבוא: אחרי ההגדרה "חייב רשום", יבוא:
""מען דיגיטלי" - כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון לקבלת מסרונים (SMS) או אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה;";
במקום ההגדרה "פרטים מזהים", יבוא: במקום ההגדרה "פרטים מזהים", יבוא:
פרטים מזהים" - פרטים הכוללים שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות של בעל הרכב, סוג הרכב, מספר רישוי של הרכב ומען בעל הרכב להמצאת חשבונות, או מען דיגיטלי אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית.".
תיקון תקנה 2 בתקנה 2(א)(2) לתקנות העיקריות, אחרי "חייב חד-פעמי", יבוא: "או חייב רגיל בעל הסכם המצאה דיגיטלית". בתקנה 2(א)(2) לתקנות העיקריות, אחרי "חייב חד-פעמי", יבוא: "או חייב רגיל בעל הסכם המצאה דיגיטלית".
תיקון תקנה 4 בתקנה 4 לתקנות העיקריות, אחרי "כחייב חד-פעמי" יבוא "או חייב רגיל שמסר פרטים מזהים בהסכם המצאה דיגיטלית", ובסופה יבוא "ללא הסכם המצאה דיגיטלית". בתקנה 4 לתקנות העיקריות, אחרי "כחייב חד-פעמי" יבוא "או חייב רגיל שמסר פרטים מזהים בהסכם המצאה דיגיטלית", ובסופה יבוא "ללא הסכם המצאה דיגיטלית".
תיקון תקנה 5א בתקנה 5א לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: "וכביש אגרה סומך בית העמק כהגדרתו בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה)(סומך בית העמק), התשפ"ו-2025" בתקנה 5א לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: "וכביש אגרה סומך בית העמק כהגדרתו בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה)(סומך בית העמק), התשפ"ו-2025"
הוספת תקנה 4א אחרי תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא: אחרי תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא: אחרי תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא:
"בחינה ראשונה לפי חוק עקרונות האסדרה 4א. בחינה תקופתית ראשונה של תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה) (תיקון), התשפ"ו-2025 לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, תתבצע בתום 10 שנים ממועד כניסתן לתוקף."
תחילה 6. תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן. תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן. תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן.