חומר רקע
הלשכה המשפטית
הייעוץ המשפטי לוועדת הכנסת
(
סימוכין: 2026-109490
)
ירושלים,
כ"בבסיון
ה
תשפ"ו
7 ביוני
2026
לכבוד
חברי
ועדתהכנסת
שלום רב,
הנדון:
ב
קשה לקביעת חסינות בפני דין פלילי - רקע ומסגרת הדיון
על שולחן ועדת הכנסת מונחת בקשת
ה
של
חה"כ טלי גוטליב לקביעת
חסינות בפני דין פלילי
לפי סעי
פים 4
ו-
13
לחוק
חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-
1951
(להלן – חוק החסינות או החוק).
במסמך זה אבקש לעמוד על ההוראות הנוגעות לסדרי הדיון
ועל
העילות הרלבנטיות לבקשה.
מסמך דומה
הוגש גם
בכנסת ה-
22
לפני הדיון בעניינו של חה"כ חיים כץ, אשר הכנסת קבעה בסופו של דבר
שתהיה
לו
חסינות דיונית בפני דין פלילי.
א. כללי
ביום 19.5.2026
הודיע
ה היוע
צת המשפטי
ת לממשלה על כוונת
ה
להגיש כתב אישום נגד
חה"כ
טלי
1.
גוטליב בעבירה של
"גילוי ופרסום מידע סודי" לפי סעיף 19
לחוק שירות הביטחון הכללי,
ה
תשס"ב-
2002
העתק כתב האישום נמסר לחה"כ גוטליב,. ליו"ר
הכנסת וליו"ר ועדת הכנסת בהתאם
להוראות סעיף 4
א)(
לחוק החסינות. בהמשך לכך
מסר
ה
חה"כ
גוטליב
ליו"ר הכנסת
את בקשת
ה
כי
הכנסת תקבע שתהיה ל
החסינות בפני דיןפלילילגבי
אותה אשמה.
ה
חה"כ
גוטליב
עניינה בקביעת
חסינות דיונית
מפני העמדה לדין פלילי. ככלל,
2. הבקשה שהגיש
תכליתה של החסינות היא להגן על חברי ה
כנסת
מפני פעולות של הרשות המבצעת להצרת צעדיהם
ופעילותם הפרלמנטרית והפוליטית, וכן
להבטיח את פע
וליתה התקינה של הכנסת. ואולם, החסינות
וההגנה שהיא מעניקה לחברי הכנסת מהעמדה לדין פוגעת בעקרון השוויון בפני החוק.
ההסדר
שנקבע בחוקושיפורטלהלן
נועד ל
אזן בין עקרונות אל
ה ולמנוע שימושלרעהבחסינות.
בפתח הדברים
א
בקש לעמוד על ההבחנה בין שני סוגי חסינו
יות
שהוקנו בחוק
לחברי הכנסת בהקשר
3.
שלהעמדהלדיןפלילי:
האחת, חסינות
מהותית/עניינית
בהתאם לסעיף 1
לחוק -
לא ניתן להעמיד לדין פלילי חבר כנסת
בשל מעשה או התבטאות במילוי התפקיד או
למען מילוי התפקיד כחבר הכנסת.
חסינות זו
עומדת
לחברהכנסתגם לאחר סיום כהונתו בכנסת,והיא אינה ניתנת להסרה.
השנייה,
חסינות דיונית
בהתאם לסעיף 4
א()(3
) לחוק -
הכנסת יכולה לקבוע לחבר
הכנסת חסינות
מפני העמדה לדין פלילי באחת או יותר
מארבע
העילות הקבועות בסעיף, גם אם העבירה לא
בוצעה
במילוי התפקיד ואף אם נעברה לפני
תחילת כהונתו
של חבר הכנסת. חסינות זו עומדת לחבר הכנסת
רק
בתקופת כהונתה שלהכנסת
שבהנקבעה.
של חה"כ
גוטליב הוגש
ה
אפוא מכוח סעיף 4
א()(3) לחוק
, העוסק בחסינות הדיונית.
4. בקשת החסינות
סעיף זה נחקק במסגרת רפורמה שנערכה בהסדר החסינות בשנת 2005
-
תיקון מס' 33
לחוק.
בתמציתנציין, כי במסגרת תיקון זה נערכו
שנישינויים
מרכזיים בהסדרהחסינות הדיונית:
השינוי הראשון
עסק בהיפוך הנטל להגשת בקשת חסינות.
קודם לתיקון, ברירת המחדל הייתה
שלחבר כנסת עומדת חסינות דיונית
מפני העמדה לדין פלילי, ואם היועץ המשפטי לממשלה ביקש
להגיש כתב אישום נגדו, היה על היועץ לפנות לכנסת ולבקש כי תיטול את חסינותו. תיקון מס' 33
הפך את ברירת המחדל -
לחבר הכנסת לא עומדת חסינות דיונית
"אוטומטית" מפני העמדה לדין
פלילי, אלא אם כןהכנסת העניקהלו אותה,לבקשתו.
כלומר, בהתאם להסדר הקודם -
לחבר הכנסת עמדה חסינות דיונית, כל עוד הכנסת לא
נטלה
חסינות זו, ואילו בהתאם להסדר הנוכחי -
לחבר הכנסת לא עומדת חסינות דיונית
אלא אם כן
הכנסתהחליטה
לקבוע
אותה.
השינוי השני
עסק בעילות לקביעת חסינות דיונית. קודם לתיקון מס' 33
, החוק לא הגדיר או תיחם
את היקף שיקול הדעת של הכנסת בבואה לבחון בקשה של היועץ המשפטי לממשלה ליטול חסינות
של חבר כנסת, ואולם הפסיקה פירשה
את היקף שיקול הדעת
בצמצום.1
בתיקון מס' 33
הוגדרו
העילות
למתן החסינות הדיונית, באופן שהרחיב את
מנעד השיקולים אותם רשאים חברי הכנסת
לשקול בבואםלהעניקחסינות.
בדיקתנו העלתה כי מאז תיקון מס' 33
מסר היועץ המשפטי לממשלה
הודעה על הגשת כתב אישום
ל-
18
חברי כנסת. רק שלושה מביניהם ביקשו כי
הכנסת תקבע להם חסינות2
; רק בשתיים מאותן
בקשות התקיים דיון בוועדת הכנסת (במקרה הראשון הסתיימה כהונת הכנסת בטרם התקיים
הדיון); רק במקרה אחד
המליצה ועדת הכנסת על קביעת החסינות והתקיים דיון גם במליאת
הכנסת, בונקבעהחסינות דיונית לאותה כנסת.
ב. הדיון בבקשתהחסינות -הליך מעין-שיפוטי
כידוע, חוק החסינות קובע כי בקשות לקביעת
חסינות ב
פני דין פלילי י
ידונו ראשית בוועדת הכנסת.
5.
דיוני הוועדה בבקשות אלה נחשבים לדיונים מעין-
שיפוטיים,
בהיותם
עוסקים בזכות
אישית
הנתונה
לחברהכנסתשיש לה משמעויות מרחיקותלכתלגביו ולגבי ציבור הבוחרים.
1
ע"פ 6833/14
סעיד נפאע נ' מ"י, ניתןביום 31.8.2015
.
2 חה"כ מיכאל גורולובסקי, סעיד נפאע וחיים כץ, ובסופו של דבר ההליך בעניינם הסתיים בהרשעה: ת"פ (י-
ם) 2214/06
מ"י נ'
מיכאל גורלובסקי (
12.2.2007
, הורשע לאחר סיום כהונתו); דנ"פ 6455/15
סעיד נפאע נ' מ"י (
21.10.2015
); ת"פ 22398-11-21
מ"י נ' חיים כץ (
7.2.2022, ההרשעה נקבעה בכנסת שלאחר הכנסת שבה נקבעה החסינות, שבה לא התבקשה חסינות והצדדים
הגיעו להסדר טיעון.)
2
כ
אשר גוף שלטוני מפעיל סמכות מעין-
שיפוטית, חלות עליו חובות שונות, שעיקרן קיום כללי הצדק
הטבעי ושמירה על כללי ההליך ההוגן. באופן ספציפי לעניין ועדת הכנסת נדרש כי תינתן זכות טיעון
לחבר
הכנסת שחסינותו נדונה בוועדה, כך שיוכל לשכנע את חברי הכנסת בצדקת עמדתו; נדרש כי
הוועדה תקבל את החלטתה על בסיס תשתית עובדתית רלבנטית שתעמוד במבחני הראייה
המינהלית ("עדות כזאת, אשר כל אדם סביר היה רואה אותה כבעלת ערך הוכחתי והיה סומך עליה
במידה זו או אחרת;)"
וחברי הוועדה נדרשים לשמוע את הטענות בלב פתוח ולהכריע על בסיס
שיקוליםענייניים ולא על בסיס שיקולים פוליטיים-
מפלגתיים.
ואולם, בית המשפט העליון הוסיף כי "לאור אופייה המיוחד של הכנסת, אין לקיים לגביה את מלוא
הדרישות (המהותיות והדיוניות) החלות על גוף כעין-שיפוטי רגיל. עם זאת, יש לקיים לגביה את
המינימום ההכרחי של דיון הוגן, שאין בו עיוות-
דין."
3
בתקשורת ובדיונים בכנסת
בעניין אופן
6. בהקשר זה אבקש להעיר ביחס להתבטאויות של חברי כנסת
הצבעתם בהליך החסינות, כי טוב היו עושים אם לא היו יוצאים בהצהרות מסוג זה בטרם שמעו את
חבר הכנסת המבקש ואת היוע
צת המשפטי
ת
לממשלה.
יש לתת את הדעת לכך שבית המשפט העליון
קבע בהקשר של דיון על נטילת זכויות לפי חוק החסינות כי "הכללים, המתווים דרכי פעולתו של גוף
מעין-שיפוטי, חלים גם על רשויות הכנסת, כשהן ממלאות תפקיד מסוג זה. נטילת זכויות בהליך
שכזה חייבת להיעשות על בסיס של
שיקולים ענייניים, הנבחנים באופן סביר תוך שהם מתייחסים
לגופו של העניין הנדון".
4
ואולם, כבר בעבר בהקשר של
נטילת
חסינות הועלתה טענה של פגם בהליך המבוסס על התבטאויות
של חברי הכנסת בכלי התקשורת, ובית המשפט העליון דחה טענה זו.
5
הודגש כי הכנסת היא מוסד
פוליטי ומאפיינת את חבריה, לצד החובה לשמוע את הצדדים ולשקול שיקולים רלבנטיים, גם
התנהגות בהתאם לאמות מידה פוליטיות מקובלות, שהרי הוועדה אינה כפופה לאמות מידה
מחמירותהמקובלות בבית המשפט.
כך, מאותה סיבה, לא מצאנו לנכון להנחות את חברי הכנסת ששאלו אותנו על כך, להימנע מלשוחח
עםחבר
ת
הכנסת
שבקשת
ה מובאתלדיון
בוועדתהכנסתעל בקשת החסינות.
ג.סדרי הדיון המיוחדים
שיפוטי של הדיון בבקשת חסינות, חליםלגביו סדרי דיון מיוחדים כמפורט להלן:
7. נוכח אופיו המעין-
א.
זכות טיעון: החוק מעניק
זכות טיעון ל
חבר הכנסת
שביקש חסינות
וליועץ המשפטי לממשלה,
וקובע בסעיף 13
ד)( כי יש לאפשר להם "
הזדמנות להשמיע את דברם" בוועדת הכנסת. לשם כך,
נקבע בסעיף 116
לתקנון כי חבר הכנסת רשאי להיות מיוצג בוועדה על ידי עורך דין או על ידי
חבר כנסת אחר (במליאתהכנסת רשאים
לדבר רקחברי הכנסת).
3
בג"ץ 1843/93
חה"כפנחסי נ' הכנסת,ניתןביום 17.1.19995
.
4
בג"ץ 620/85
חה"כמיעארי נ' יו"רהכנסת, ניתן ביום 11.10.1987
.
5 בג"ץ פנחסי
(הערה3).
3
ב. הודעה מראש ועיון בפרוטוקולים:
בוועדת הכנסת - יושב ראש הוועדה נדרש להודיע לחברי הוועדה מראש על מועדי הישיבות;
במקרה שבו דיוני החסינות לא הסתיימו בישיבה אחת, יש להעמיד את הפרוטוקולים של דיוני
הוועדההקודמים לעיונם שלחבריהכנסת הרשאים להשתתף בהצבעה.
במליאת הכנסת -
יש להודיע לחברי הכנסת לפחות 24
שעות מראש על קיום הדיון וההצבעה.
אף שהדבר אינו כתוב במפורש, הרי שהפרוטוקולים של ועדת הכנסת צריכים להיות זמינים גם
לעיונם של כלל חברי הכנסת בטרם הדיון במליאה6.
מובן כי העובדה שכל ישיבות הוועדות כיום
מוקלטותוארכיון השידורים זמין לצפייה
ברשת מקלה על מילוי דרישה זו.
ג. חובת נוכחות: בשונה מישיבות ועדה רגילות, רק מי
שהשתתף בכל ישיבות
ועדת הכנסת שבהן
התקיים דיון מהותי בחסינות,
ר
שאי להשתתף בהצבעה בוועדה. לעניין זה רואים השתתפות
בישיבת ועדה כנוכחות
בלפחות מחצית ממשך זמן הישיבה.
היעדרות מאחת הישיבות או
נוכחותשל פחות ממחצית ממשךישיבה, שוללתאת הזכותלהשתתףבהצבעה.
לכלל זה קייםחריג המאפשרלחבר כנסת להיעדר מישיבה אם
נבצר
ממנו להשתתף בה"מסיבה
רפואית או
סמיבה מוצדקת אחרת"
, הוא הודיע על כך לפני הישיבה
וועדת הכנסת אישרה את
הנבצרות
בהצבעה. חבר הכנסת שהיעדרותו אושרה כאמור יהיה רשאי להצביע על בקשת
החסינות רק בתנאי שהשתתף במחצית לפחות
מכלל
הישיבות.
יובהר כי הזכות להשתתף ולהצביע אינה מסורה רק לחברי הוועדה הקבועים, ויכולים להשתתף
ולהצביע ממלאי מקום,לפי כללי מילויהמקוםהרגילים שבתקנוןהכנסת.
ד. התייעצות סיעתית ורביזיה: התקנון קובע כי לא ניתן לבקש התייעצות סיעתית לפני ההצבעה
בוועדת הכנסת. כמו כן, לאור אופיו של הדיון, מקובל כי
אין
לבקש רביזיה על החלטה של
הוועדה בבקשת חסינות.
ה. דרךההצבעה על בקשת חסינות:
1.
החוק קובע כיההצבעה בוועדתהכנסת ובמליאה היא
גלויה.
2.
כאמור, החלטת הכנסת לקבוע חסינות, צריכה להתבסס על אחת או יותר מהעילות
שקבועות בחוק, ואופי ההצבעה נגזר מכך. לפיכך, במקרה שבו בקשת החסינות מתבססת
על כמה עילות, אין די בהצבעה אחת "בעד" או "נגד" החסינות, אלא יש להצביע ביחס
לכלעילה ועילה בנפרד.
רק אם הבקשה
בעילה כלשהי (אחת או יותר), תזכה לרוב ביחס למספר המתנגדים לה,
יראו את הוועדה כמחליטה לקבל את טענת החסינות בעילה זו (או עילות אלה), ולהביאה
כהמלצה למליאה.
אם הוצע למליאה לקבוע חסינות ביותר מעילה אחת, תתקיים גם
ב
מליאה הצבעה נפרדת על כלעילה.
6 בג"ץ פנחסי
(הערה 3): "דרישות המינימום של הליך כעין-שיפוטי הוגן, שאין בו עיוות-
דין לחבר הכנסת, מתמלאות אם עובר
להצבעה של ועדתהכנסת אומליאתה ניתנת אפשרות לחברי הכנסת לעייןבפרוטוקולים של הדיונים שקדמו".
4
ד. העילותלקביע
ת חסינות
העילותלקביעת חסינות מעוגנות בסעיף 4
א()(3)לחוק החסינות הקובע כך:,
8.
"חבר הכנסת רשאי, בתוך 30
ימים מיום שהומצא לו כתב האישום, לבקש
שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום,
בשל אחת או יותר מהעילות האלה:
א)(
העבירה שבה הוא מואשם נעברה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו
כחבר הכנסת וחלות הוראות סעיף 1;
ב)(
כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה;
ג)(
התקיימו כל אלה: הכנסת או מי שמוסמך בה לכך קיימו הליכים או נקטו
אמצעים לפי הדינים והכללים הנהוגים בכנסת נגד חבר הכנסת בשל המעשה
המהווה עבירה לפי כתב האישום, העבירה בוצעה במשכן הכנסת במסגרת
פעילות הכנסת או ועדה מוועדותיה, ואי ניהול הליך פלילי, בהתחשב בחומרת
העבירה, מהותה או נסיבותיה לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי;
ד)( ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה
מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת
העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי".
החוק קובע אפוא רשימה סגורה של ארבע עילות בגינן רשאי חבר הכנסת לבקש כי הכנסת תיקבע כי
תהיה לו חסינות דיונית.
כעולה מלשון החוק, העילות לקביעת חסינות אינן כוללות עילה שלפיה חבר הכנסת לא
9. יודגש כי,
עבר
את העבירה המיוחסת לו בכתב
האישום. כלומר, ועדת הכנסת אינה אמורה לבדוק האם האמור
בכתב האישום נכון, והאם יש בו כדי לגבש את העבירות הנטענות בו, אלא רק
נדרשת לבדוק אם
התקיימה אחת או יותר מהעילות
שנקבעו בחוק במלים אחרות,.
בדיוני החסינות חבר
י
הכנסת
צריכים להניח כי "עובדות כתב האישום יוכחו כראוי", ולבחון האם מתקיימות נסיבות המצדיקות
אתאיהעמדתחבר הכנסת לדין פלילי,למרות האמור בכתבהאישום.
7
גוטליב כוללת התייחסות
לשלוש מבין ארבע העילות שבחוק
10
. מאחר שבקשת החסינות של חה"כ
הראשונה, השנייה והרביעית)(,נעמוד עליהן בקצרה.
העילה הראשונה
:המעשה בוצע במילוי התפקיד כחבר כנסת
העילה הראשונה נוגעת לשאלה האם העבירה שבה מואשם חבר הכנסת נעברה במילוי תפקידו או
11
.
למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת. עילה זו
בוחנת
למעשה
את קיום תנאיה
של
החסינות המהותית
שבסעיף1 לחוק
, ואולםהיאנבחנתכחלק מההליךלקביעתהחסינותהדיונית לפי סעי
פים 4ו-
13
.
ביתהמשפטהעליוןנדרש מספרפעמיםל
שאלת היקפה שלהחסינותהמהותית/העניינית וקבע כך:,
7 בג"ץ פנחסי
(הערה3)
;בג"ץ 11225/03
חה"כ בשארה נ'היועץ המשפטי
לממשלה ואח', ניתן ביום 1.2.2006
עמ',315
.
5
"חוק החסינות מניח קיומה של זיקה או קירבה או יחסי גומלין בין תפקידו של
חבר-
הכנסת (המשתרע על פעולות מותרות בלבד) לבין הפעולה האסורה שבוצעה
(שבגינה מופעלת החסינות). זיקה, קירבה או יחסי גומלין אלה מבוטאים בהוראת
חוק החסינות כי הפעולה האסורה היא "במילוי" התפקיד או "למען" מילוי
התפקיד. נמצא כי סביב תפקידו של חבר-
הכנסת, הכולל בחובו פעולות חוקיות
בלבד, קיים מיתחם או מעטפת או מעגל של פעולות בלתי חוקיות, שעליהן –
ורק
עליהן –
משתרעת החסינות. פעולה בלתי חוקית מעבר למיתחם, מעטפת או מעגל
אלה לא תעניק לחבר-
הכנסת חסינות עניינית".8
בפסק דין מאוחר יותר הוסיף ביתהמשפטהעליון כי:
"המבחן אשר התקבל בסופו של יום לבחינת היקפה של החסינות העניינית הוא
"מבחן הסיכון הטבעי" או "מבחן הסיכון המקצועי", במסגרתו תחול החסינות על
כל מעשה שהוא בגדר סיכון מקצועי של חבר-הכנסת בעת מילוי
תפקידו. מבחן זה
נגזר כאמור מתכלית החסינות העניינית; לאפשר לחברי-
הכנסת למלא את תפקידם
הפרלמנטרי –
המורכב מטבעו אך ממעשים חוקיים –
וזאת מבלי לחשוש שבמקרה
בו מעשים אלה יחצו את גבול המותר, הם יסתכנו בתביעה אזרחית או בכתב
אישום פלילי. מכאן ניתן ללמוד, כי על הטוען לתחולת חסינות עניינית על מעשים
לא חוקיים שעשה, להראות, כי המעשים הללו נגזרו ממעשים אחרים, חוקיים
ולגיטימיים, אשר היוו חלק ממילוי תפקידו הפרלמנטרי. בהיעדרו של בסיס
לגיטימי מעין זה, לא תוכר הפעילות הלא חוקית ככזו החוסה תחת החסינות
העניינית. החסינות לא נו
עדה לאפשר לחברי-
הכנסת לבצע עבירות –
אף לא
ממניעים פוליטיים, חברתיים או ערכיים –
אלא לאפשר להם לבצע את תפקידם".9
מונח נוסף בו השתמש בית המשפטהעליון בהקשר זה שלהחסינות המהותית הוא "
גלישה:"
"
החסינות נועדה למנוע מצב דברים שבו חבר הכנסת נמנע מביצוע פעולות
מותרות, בשל החשש שהן תגלושנה בשוליהן לעבר פעולות אסורות. החסינות
מכסה" שוליים אלה.""
10
המקרים
שבהם בתי המשפט השונים קבעו שחלה החסינות המהותית היו בעיקר כאלה שנגעו
12
.
להתבטאויות או מעשים שהיו כרוכים במימוש חופש הביטוי הפוליטי של חברי הכנסת. לשם
המחשה, להלן דוגמאות למקרים בהם קבעו בתי המשפט כי עומדת לחברי הכנסת החסינות
המהותית ואין
לנהל לגבי
הם הלי
ך משפטי, אזרחי
(במרבית המקרים) או פלילי.
מובן כי רשימה זו
אינה כוללת את המקרים שבהם היועץ המשפטי לממשלה ורשויות אכיפת החוק
סבר
ו
כי חלה
החסינות המהותית
ולפיכך אין
לנקוטב
הליך פלילי11
:
8
בג"ץ 11298/03
התנועה למען איכות השלטוןבישראל נ'ועדת הכנסתוח"כגורולובסקי,ניתןביום 23.2.2005
.
9
ע"פ 6833/14
סעיד נפאע נ' מ"י, ניתןביום 31.8.2015
.
10
בג"ץ 5151/95
חה"כ רן כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה
וחה"כ
בנימין נתניהו, ניתן ביום 28.1.1996
.
העתירה כוונה נגד
החלטת היועמ"ש שלא להעמיד לדין את חה"כ נתניהו בשל פרסום מסמך צבאי מסווג. הנשיא ברק: "חבר הכנסת נתניהו לא
תכנן מראש את הקראת המסמך. הוא נגרר לכך בעקבות דברי תשובתו של שר החוץ. הייתה זו תגובה ספונטנית לטענה
שהועלתה, כאילו המסמך לא קיים והוא אינו אלא "בלוף". הקראת המסמך אינה אירוע העומד בפני עצמו. היא גם לא נשתזרה
מראש בדבריו של חבר הכנסת נתניהו, באופן שניתן לראות בה חלק מתכנון מוקדם. הפעילות המותרת של חבר הכנסת נתניהו
היא נאומו בכנסת בענייני המשא והמתן לשלום
עם הסורים. הגילוי הבלתי חוקי של המסמך הוא סיכון טבעי שלפניו ניצב
הנואם לאור דבריו הקשים של שר החוץ כלפיו. זוהי אותה גלישה מהמותר לאסור, המאפיינת סיכון כרוך וטבעי לתפקידו של
חבר הכנסת".
11
ראו למשל החלטת מ"מ פרקליט המדינה מיום 10.3.2021
שבה הוחלט לסגור את התיק הפלילי נגד חה"כ זוהר שנחקר בחשד
לביצוע עבירה של סחיטה באיומים בשל דבריו בראיון ברדיו. בהחלטה נכתב כך: "דברי חבר הכנסת בריאיון עצמו, העובדה
שהדברים נאמרו במענה לשאלה ולא באופן יזום, התבטאויותיו בתקשורת בסמוך לאחר הריאיון, כמו גם הסבריו בחקירה -
מכל אלה נראה כי חבר הכנסת לא תכנן להתבטא באופן אשר עלול להתפרש כסחיטה באיומים. נראה כי חלקים אלה בראיון
נאמרו מתוך גלישה, במובנה המשפטי האמור, מן המותראל האסור,ומכל מקום לאניתן לשלולאפשרות זו."
6
בשנת 2011
-
אישומים שיוחסו לחבר כנסת בקשר להתנהגותו בהפגנות (העלבת עובד ציבור,
הפרעה לשוטר במילוי תפקידו)
12
;
בשנת 2009
- תביעת לשון הרע בקשר להתבטאות בראיון טלוויזיוני13
;
בשנת 2007
- תביעת לשון הרע בשל התבטאות בכתב ובראיון לתקשורת14
;
בשנת 2007
- תביעת לשון הרע בשל התבטאויות בראיון ברדיו15
;
בשנת 2006
-
התבטאויות בנאומים מחוץ למשכן
שנטען כי היה בהן תמיכה בארגון טרור16
;
בשנת 2003
- תביעת לשון הרע בשל התבטאות בתכנית טלוויזיה17
;
בשנת 2000
- תביעת לשון הרע בשל תוכנו של מכתב ששלח חבר הכנסת18
;
בשנת 1996
- הקראת מסמך מסווג במליאת הכנסת19
.
יש ל
שים לב כי פסקי הדין של בית המשפט העליון בענייני חסינות, וכן פסקי הדין שהוזכרו לעיל
בערכאות נמוכות,
ניתנו לפני עידן הרשתות החברתיות, בעוד שבשנים האחרונות עסקו מרבית פסקי
הדין
בבתי משפט השלום
בהתבטאויות ופרסומים ברשתות
אלה. בתי המשפט נשארו נאמנים
לעקרונות
החסינות שקבע בית המשפט העליון ובפרט למבחן מתחם הסיכון הטבעי, אך נדרשו
להתאימם
לימים אלה, כאשר
התבטאויות חברי הכנסת במסגרת פעילותם הפוליטית והציבורית
אינן נשמעות רק בנאומים או ראיונות בתקשורת.
20
להלן דוגמאות למקרים
שבהם קבעו בתי משפט השלום כי עומדת לחבר הכנסת החסינות המהותית
בקשר להתבטאויות ברשתות החברתיות בהתאם למבחני החסינות שקבע בית המשפט העליון, רובם
ככולם,למיטבידיעתנו,
הליכים אזרחיים ה
נוגעיםלתביעותלשוןהרע:
בשנת 2026
-
תביעת לשון הרע בשלפרסוםחד פעמי
בפייסבוק וב-
21
;
X
בשנת 2026
-
תביעת לשון הרע בשל פרסום חד פעמי ברשת X
22
;
בשנת 2025
-
תביעת לשון הרע בשל אמירות בע"פ
ופרסומים ברשתות החברתיות23
;
בשנת 2025
-
תביעת לשון הרע בקשר לחמישה פרסומים –
בנא
ום במליאה,
בשלושה ראיונות
לתקשורת ובפרסום ברשתות חברתיות24
;
12
ת"פ 09
-
12
-
12318
מ"י נ' מוחמד ברכה, בבית משפט השלום בת"א, ניתן ביום 26.10.2011
; ע"פ 14
-
06
-
13515
מוחמד ברכה נ'
מ"יבביתהמשפטהמחוזיבת"א, ניתןביום 10.5.2015
.
13
ת"א 18427/08
יואבהס נ' חה"כ אביגדור ליברמן, בביתמשפט השלוםבירושלים,ניתן ביום 7.5.2009
.
14
בש"א 177544/06
חה"כרןכהן נ'הרבאבינועםהורוביץ
,בבית משפט השלום בת"א, ניתן ביום 2.2.2007
.
בש"א 9563/04
חה"כ מיכאל מלכיאור נ' ארז אוריאלי,בביתמשפט השלוםבירושלים, ניתן ביום 18.1.2007
.
15
16
בג"ץ 11225/03
ח"כעזמיבשארה נ'היועץהמשפטילממשלה, ניתןביוםניתן ביום 1.2.2006
.
17
ת"א 13390/03
ענבל גבריאלי נ' יוסף פריצקי
, בבית משפט השלום בת"א, ניתן ביום 11.9.2003
, שם אמר ביהמ"ש:
"השתתפות בויכוח ציבורי טומנת בחובה את הסכנה לאי-
שליטה על הלשון, דהיינו להתבטאות הנאמרת בלהט הוויכוח ואשר
בדרך-
כלל, עם הצטנן הרוחות, מצטער האומר אותה על אמירתה.
ניתן לומר כי הסיכון לחציית הגבול המותר על דרך "פליטת"
אמירה אסורה היא סיכון כרוךוטבעילתפקידו שלחבר-הכנסת".
18
ת"א 105121/99
בריחמיש נ' אופירפינס-פז,בביתמשפט השלום בת"א, ניתןביום 1.5.2000
.
19
בג"ץ רןכהן (הערה 10
.)
20
ביהמ"ש העליון התייחס בקשר לחוק איסור לשון הרע לכך ש"כל הכרעה הנוגעת לאופן
תחולתו של החוק על התבטאויות
שונות ברשתות החברתיות כרוכה מטבעה במאמץ פרשני, שנועד לגשר על "פער הדורות.""
-
רע"א 1239/19
שאול נ' חברת
ניידליתקשורתבע"מ,
ניתן ביום 8.1.2020
.
נראהכיהדבריםיכולים להתאים גם לחוק החסינות.
21
תא (י-
ם) 24
-
04
-
39076
חנניה נ' איתמר
בן גביר ואח', ניתן ביום ניתן ביום 11.2.2026
. בית המשפט קיבל את טענת החסינות
בציינוכימדובר באירוע חד פעמי של פרסום תוכן קצר בתגובה לשידור בטלוויזיהבסמוך לפניהפרסום.
22
תא (ת"א)24
-
09
-
5803
עמרי רונן נ' גליתדיסטל אטבריאן,
ניתן ביום 27.1.2026
.
23
תא (ת"א)25
-
01
-
53838
רמבם נ' מיקי זוהר ואח', ניתןביום 25.12.2025
.
7
בשנת 2023
-
תביעת לשון הרע בקשר
לפרסום חד פעמי בפייסבוק25
;
בשנת 2023
- תביעת לשון הרע בקשר לפרסומים בפייסבוק26
;
בשנת 2021
-
תביעת לשון הרע בקשר לשלושה ציוצים במסגרת "קרב ציוצים" קצר בין ח"כים
בטוויטר27
.
העילההשנייה: כתב האישום הוגששלא בתוםלב או תוך הפליה
החלטתם להגיש
כתב אישום נגד חבר הכנסת.
13
. עילה זו בוחנת את שיקול הדעת של גורמי האכיפה ב
לשם בחינת התקיימ
ו
ת העילה
על הוועדה לבחון, אפוא, את השיקולים שעומדים ביסוד ההחלטה
להגיש כתב אישום,
ולבדוק האם השיקולים היוענייניים או שמא מבוססים על טעמיםפסולים.
יצוין, כי בהצעת החוק של תיקון מס' 33
הוצע לכלול עילה נוספת בדבר הגשת כתב אישום "תוך
סטייה ממדיניות התביעה הכללית". במהלך הדיונים בכנסת, היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני
מזוז, הביע את עמדתו כי מדובר בעילה רחבה מדי, שכן "יתחילו להביא את כל ארכיב בתי המשפט
או הפרקליטות מכל הארץ כדי לבדוק את כל הפרטים האם זה שווה אחד לאחד."28
חברי הכנסת
קיבלו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה והשמיטו עילה זו, והסתפקו, כאמור, בעילה מצומצמת
יותרהבוחנת את הענייניות שבהחלטת גורמיהאכיפה.
העילההרביעית: הפגיעה בתפקודהכנסת או בייצוג הבוחרים
העילה הרביעית בוחנת האם
ניהול ההליך הפלילי יגרום נזק של ממש לתפקוד הכנסת
, לוועדה
14
.
מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים,ואיניהולהליך כאמור,בהתחשבבחומרתהעבירה, מהותה או
נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי.
ביסוד עילה זו עומד אפוא
האיזון
שבין הפגיעה
בכנסת ובעקרון הייצוגיות
בלין חומרת העבירה. על הכנסת לבחון האם איזון זה מוביל למסקנה כי
ישהצדקה בנסיבותהעניין "לדחות"את ניהול ההליך עד לאחר סיום כהונתו שלחבר הכנסת.
15
. אכן, נקודת המוצא היא כי ניהול של הליך פלילי נגד חבר כנסת, שעלול לתבוע ממנו זמן ניכר
במועדים שאינם בהכרח בשליטתו,
פוגע במידה מסוימת
בתפקוד של הכנסת
. כמו כן,
ההנחה היא
שכל חבר כנסת הוא שליח של
ציבור
הבוחרים
בו ובמפלגתו ועל כן ניהול הליך פלילי נגדו משליך גם
על האפשרות שלו לייצג בכנסת באופן מלא את הבוחרים של מפלגתו. ואולם, העילה הרביעית אינה
מסתפקת בהנחות מוצא אלה, אלא
מכוונת למצבים מיוחדים שבהם הפגיעה באינטרסים של הכנסת
ושל הבוחרים גורמת ל"נזק של ממש" ומנגד אי ניהול ההליך לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס
הציבורי. לפיכך, ככל שמדובר בעבירה חמורה יותר, כך תפחת ההצדקה לקבוע חסינות גם במחיר
של פגיעה בתפקודהכנסת או בפגיעה באינטרסים של הבוחרים, ולהפך.
24
ת"א (פ"ת) 25
-
02
-
51804
גולן נ' גוטליב, ניתן ביום 12.8.2025
ערעור לבית המשפט המחוזי ע"א (מרכז). 25
-
11
-
46505
גולן נ'
גוטליב,
עדיין תלויועומד.
25
תא (נת)'22
-
09
-
33783
עיס
א נ' ח"כבן גביר, ניתן ביום 1.3.2023
.
26
תא (ת"א)22
-
06
-
57508
יגאלמלכה
ואח' נ'מיכל שיר סגמן ואח',ניתן ביום 13.2.2023
.
27 תא (י-
ם)21
-
04
-
64735
ח"כבן גביר נ' ח"כ גולן, ניתןביום 31.12.2021
.
28
פרוטוקולועדת הכנסת מיום 5.7.2005
.
8
סיכומושל דבר:
בפני ועדת הכנסת מונחת
בקשתה
של חה"כ
טלי גוטליב לקביעת חסינות דיונית בפני דין פלילי,
בהתאם
ל
שלוש מ
העילות
המפורטות בסעיף 4
א()(3) לחוק החסינות. הדיון
בוועדת הכנסת ייערך לפי סדרי הדיון
המיוחדים שפורטו לעיל ובהתחשב
באופיו כהליך מעין-שיפוטי
, ובסופו הצבעה. החלטת הוועדה
לדחות את
הבקשה של חה"כ גוטליב היא סופית ותאפשר את הגשת כתב האישום לבית המשפט וקיום ההליך
הפלילי;
החלטה לקבל את הבקשה בעילה אחת או יותר,, תובא כהצעה להכרעת המליאה, אשר תהא
רשאיתלקבוע כי תקום חסינות
דיונית שתהא בתוקף בתקופת כהונתה שלהכנסת שבההתקבלה.
אני עומדתלרשותכםלכל שאלה נוספת.
בברכה,
ארבלאסטרחן
היועצתהמשפטית לוועדת הכנסת
9