דיווח על-פי חוק

‏כ' תמוז תשפ"ב ‏19/07/2022 שלום רב, הנדון: דיווח על יישום הוראות חוק המזון לפי סעיף 318 לחוק חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו – 2015 (להלן – החוק), בסעיף 318 הטיל על שר הבריאות, בהוראת שעה את החובה לדווח לוועדת הבריאות והעבודה של הכנסת את החובה לדווח על יישום הוראות החוק. להלן דיווח מהנעשה לפי סעיף 318 (א) לחוק: המרת הנחיות לתקנות תקנות הפיקוח הווטרינרי(תקנת "גג" וטרינריה )- במהלך שנת 2020, הוחלט בשירות מזון ארצי כי היחידה הווטרינרית, תתקין תקנת "גג" המייצגת רפורמה כוללת בתחום הפיקוח הווטרינרי, בהתאמה לחקיקה בין-לאומית ובדגש לדה-רגולציה. במסגרת זאת, רוכזו כל דברי חקיקת המזון הנוגעים למוצרי מזון מן החי. חקיקת המזון בנושא זה מופתה לזיהוי הוראות חיוניות לשימור, הוראות שניתן לבטלן ובוצעה התאמת הוראות בהלימה לקיים בשטח. עם סיום התקנת התקנות וכניסתן לתוקף, יבוטלו 14 הנחיות ונהלים, 13 צווים ותקנות ו- 5 תקני מזון יחודשו. טיוטת התקנות שגובשה כוללת התייחסות לתנאי יצור, סימון, שיווק, חיי מדף וטמפרטורה מבוקרת לבשר, עופות ודגים על כל צורותיהם: גולמי , מעובד ומוכן לאכילה. טיוטת התקנות נמצאת בשלבי גיבוש אחרונים וכתיבת דו"ח RIA, טרם פרסום להערות הציבור. סטטוס הסדרת הפיקוח הווטרינרי להלן יפורטו עיקרי השינויים והפעולות שבוצעו ליישום פרק ח' לחוק המזון- הסדרת הפיקוח הווטרינרי: התאגיד לפיקוח ווטרינרי התאגיד לפיקוח וטרינרי החל פעילותו בחודש מרץ 2020 מכוח החוק, וזאת במסגרת רפורמה מקיפה בתחום המזון בישראל, מתוך מטרה לייצר סטנדרט גבוה ואחיד של פיקוח וטרינרי אובייקטיבי, אחיד ובלתי תלוי על כל המוצרים מן החי המשווקים בישראל. התאגיד לפיקוח וטרינרי הוקם לפי פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינרים. התאגיד פועל כמשק כספים סגור לגביית אגרות ולתשלומי השכר לפקחים ורופאים וטרינריים לשם פיקוח על מפעלי מזון מן החי (בריאות/חקלאות), וכן לתשלום לרשויות מקומיות לשם פיקוח המבוצע בנקודות הקצה (אטליזים, מרכולים, בתי אוכל ורכבי הובלה). לעובדי הפיקוח בתאגיד סמכויות פיקוח לפי דין והם כפופים מקצועית לרגולטורים במשרדי הבריאות והחקלאות (ס' 199 לחוק) ולכללי המשמעת והאתיקה של השירות הציבורי. פרופ' איתמר גרוטו מכהן כיו"ר מועצת התאגיד וכמנכ"לית התאגיד לפיקוח וטרינרי מכהנת ד"ר תניב רופא. לתאגיד מועצה בה חברים נציגי ציבור, נציגי הרגולטורים ונציגי ההסתדרות והיא מתכנסת אחת לחודש לפחות. סיכומי הישיבות מפורסמים דרך קבע באתר האינטרנט. התאגיד מבצע פיקוח על כ-600 מתקנים (מפעלי מזון מן החי ובכללם משחטות, בתי מטבחיים, תחנות מיון דגים, מפעלי עיבוד, מפעלי יצוא, יבואני מזון, בתי קירור, רכבי הובלה) באמצעות כ-300 תקני פיקוח (רופאים וטרינרים ופקחים). בנוסף, מפעילה היחידה הווטרינרית בשירות מזון ארצי מערך פיקוח בנקודות הקצה באמצעות הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות. במסגרת זו מפוקחות כ-50,000 נקודות שיווק בישראל (מרכולים, אטליזים ובתי אוכל) וכ- 1300 רכבי הובלה. המערכת הממוחשבת של היחידה הווטרינרית בהתאם לסעיף 220 לחוק, הוטל על שר הבריאות להקים מערכת ממוחשבת ליישום הוראות פרק ח'- פרק הסדרת הפיקוח הווטרינרי. עם תחילת תקופת המעבר הוקמה מערכת ממוחשבת זמנית לתמיכה בביצוע בדיקות המשנה הרנדומליות. בסופו של דבר, הוקמה ומתוחזקת מערכת ממוחשבת מורכבת ויעילה בשירות מזון ארצי במשרד הבריאות התומכת בכלל הסדרת הפיקוח הווטרינרי. המערכת הממוחשבת, ATIF-CS (All-Together Israeli Food Computerized System), מבוססת על מיפוי כלל העוסקים במזון מן החי בישראל כגון: מפעלי עיבוד, משחטות, בתי מטבחיים, תחנות מיון דגים, בתי קירור, רכבי הובלה ונקודות שיווק (מרכולים, אטליזים ובתי אוכל). המערכת בודקת ומתעדת את כל תנועת המזון מן החי במדינת ישראל באמצעות תעודות משלוח ומאפשרת עקיבות אחר מוצרי בשר. כמו כן, המערכת מרכזת ומתעדת את כלל הבקרות הנערכות לעוסקים במזון מן החי ע"י רופאי התאגיד והרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות (במפעלים ובנקודות השיווק בהתאמה) והגישה אליה אפשרית מכל מקום ומכל מכשיר. למיטב ידיעתנו, זו הפעם הראשונה בה מתאפשרת גישה למערכת ממוחשבת ממשלתית (ומאובטחת ביותר) גם לגופים חיצוניים (רופאים רשותיים, רופאי התאגיד, רופאי משרדים אחרים). בכך, ניתן היה ליצור מנגנון פיקוח ממוחשב, מתואם, יעיל והוליסטי. המערכת כוללת: מערכת בקרה ועקיבות אחר תעודות המשלוח של כלל יצרני הבשר ובתי הקירור במדינת ישראל, באתרים המפוקחים ע"י משרד החקלאות וכאלה המפוקחים ע"י משרד הבריאות. המערכת כוללת בקרה על האתר המשלח, רכב ההובלה ונקודת הקצה אליה מגיעה הסחורה (כל יום מדווחות עשרות אלפי תעודות משלוח). משרד הבריאות שולח משוב עבור כל תעודת משלוח באמצעות קוד המאשר או לא מאשר את שיווק התוצרת בהתאם לפרמטרים ונתונים האגורים במערכת כחלק מתוצרי הפיקוח השוטפים. נכון להיום, 100% מספקי המזון (מפעלים, בתי קירור וספקים מרכבי הובלה) מדווחים למערכת על כל משלוח המסופק על ידם. קוד האישור הניתן ע"י המערכת הממוחשבת ניתן לאימות ע"י כל רופא ווטרינר מכל מקום (רופאים ווטרינרים עובדי משרד הבריאות, רופאי התאגיד וכן רופאים רשותיים). למערכת ניתנה הרשאת כניסה ל- 80 רופאים ווטרינרים, עובדי התאגיד, שהוסמכו לפיקוח על ידי מנהל היחידה הווטרינרית בשירות מזון ארצי לצורך ביצוע בקרה במפעלים, בתי קירור ורכבי הובלה. המערכת מבוססת על מיפויים האלקטרוני המלא והמפורט (ובכלל זה הציוד הספציפי לכל מפעל ולכל תהליך ייצור בו) של 350 מפעלי בשר ובתי קירור אשר בפיקוח משרד הבריאות. הבקרה הווטרינרית אותה מבצעים הרופאים מבוססת על אקראיות בבחירת סעיפי הבדיקה בהתאם למיפוי שפורט לעיל. בחירת הסעיפים האקראית מבוצעת ע"י המערכת הממוחשבת ברמה ארצית באופן המייצר "פיקוח חכם" (צמצום המשאבים הנדרשים לפיקוח למינימום הנדרש תוך העצמה מקסימלית של הסיכויים לגילוי ליקויים). המערכת כוללת כניסה של העוסקים במזון למערכת הממוחשבת באמצעות פורטל שירות המזון הארצי, כמשוב ומתן התייחסויותיהם לליקויים המתגלים ע"י הרופאים המפקחים. כמו כן, המערכת מאפשרת תיעוד דיגומי מזון, שליחתם למעבדה ומעקב אחר התוצאות, ביצוע השמדות מזון והנפקת תעודות ווטרינריות לייצוא. למערכת ניתנה הרשאת כניסה ל-200 רופאים וטרינרים עובדי הרשויות המקומיות שהוסמכו ע"י שר הבריאות לפיקוח בנקודות הקצה (אטליזים, מרכולים , בתי אוכל) ועל רכבי ההובלה המספקים תוצרת לעסקים אלה. פיקוח על ייצור מקומי – מפעלי בשר החל מ- 1.3.2020 בוטלו בדיקות המשנה במדינת ישראל בהתאם למועד סיום תקופת המעבר לפי החוק. נכון לתאריך האמור, רק ל- 130 מתוך 350 המפעלים ובתי הקירור שבפיקוח משרד הבריאות הייתה תכנית בטיחות מזון כפי שמחייב החוק (ובהתאם לדרישת החוק, עתיד המפעלים שלא עמדו בדרישה זו היה להיסגר). הודות לסיוע של משרד רוה"מ, קיום הדרכות מטעמנו, סיוע של משרד הכלכלה למפעלים בתחילת הדרך ופרק זמן נוסף שניתן למפעלים להשלים את הדרישה, הצליחו המפעלים לעמוד בדרישה זו ונכון להיום, לכלל המפעלים קיימת, מיושמת ונבדקת תכנית בטיחות מזון, ולחלקם ניתן אישור לתכנית מטעם היחידה הווטרינרית בשירות מזון ארצי. בהתאם לסעיף 192 לחוק, נקבע היקף הפיקוח בכל מפעל ובית קירור ע"י מנהל היחידה הווטרינרית בשירות מזון ארצי בהתאם לניהול סיכונים (בהתחשב בסוג המפעל, בהיקף הייצור בו, בסוג המזון המיוצר בו וכו'). בוצעה קליטה, הצבה והדרכה של 80 רופאים ווטרינריים עובדי התאגיד במפעלים ובבתי קירור המפוזרים בכל הארץ ובהתאם להיקפי הפיקוח שנקבעו (ופורטו לעיל). נכון להיום, מספר הרופאים נמצא בהלימה להיקפי הפיקוח כפי שנקבע במתודולוגיה בנושא המפורסמת באתר האינטרנט של שירות מזון ארצי. יצוין כי בשנת פעילותו הראשונה של התאגיד התגלו לא מעט ליקויים במתקנים המפוקחים. מרבית הליקויים תוקנו וכל מוצרי הבשר, העופות והדגים ששווקו ממפעלים אלו עומדים בסטנדרט המחמיר של הפיקוח. במקרים בהם התגלו ליקויים, אלו תוקנו לאלתר וכל המוצרים ששווקו מהמפעלים הללו, אושרו לשיווק רק לאחר עמידתם בסטנדרט המחמיר של הפיקוח ולוו בתעודת משלוח אשר עליה צוין קוד אישור מטעם משרד הבריאות שהונפק ע"י המערכת הממוחשבת. בכל מקרה בו התגלו ליקויים חריפים בשרשרת הייצור וההובלה, מוצרי המזון נפסלו לשיווק והושמדו מידית. פיקוח על דרכי השיווק – אטליזים, מרכולים, בתי אוכל, הובלה יותר מ- 200 רופאים ווטרינריים ועובדי הרשויות המקומיות אשר נמצאים בפריסה ארצית הוסמכו ע"י שר הבריאות לאחר שהוסמכו ע"י מנהל היחידה הווטרינרית בשירות המזון ארצי לצורך ביצוע בקרות בדרכי השיווק. בהתאם לחוק, על מנהל היחידה הווטרינרית בשירות מזון ארצי להורות על מספר הרופאים הווטרינרים המפקחים בשווקים וכנגזרת מכך, בכל רשות ורשות (להלן – תקינה). מסכום האגרה הקבוע בחוק, נגזר למעשה המספר המקסימלי של תקני הרופאים הווטרינרים לפיקוח בשווקים בכלל מדינת ישראל. בשל הבדלים ביכולת של כל רשות מקומית להמציא את רשימת העסקים הקיימים בה ואת פרטיהם, כפי שנדרשו לפי חוק, נאלץ מנהל היחידה הווטרינרית לבסס את התקינה הספציפית לכל רשות על סמך מספר התושבים בכל רשות מקומית (מספר התושבים כפונקציה של מספר נקודות השיווק וכמות הבשר הנצרכת בכל רשות). הקצאת המימון כשלעצמה תיעשה כבעבר, לפי חלוקה המבוססת על מספר התושבים ("פר קפיטה"), היינו, לכל רשות בהתאם לחלק היחסי של האוכלוסייה שבה ביחס לכלל אוכלוסיית מדינת ישראל. פיקוח על יצוא – מפעלי מזון מן החי בשל היעדר מוכנות משרד החקלאות להעברת סמכות הפיקוח על מפעלים מייצאים מזון מן החי למשרד הבריאות ב-1.3.2020, הוסמכו הרופאים המפקחים במשרד החקלאות ע"י שר הבריאות לתקופה בת חצי שנה. החל מ- 21.6.2020 משרד הבריאות לפקח על כלל בתי הקירור ליצוא במדינת ישראל (15 במספר) ומה-1.9.2020 החל משרד הבריאות לפקח על כלל המפעלים המייצאים מזון מן החי (19 במספר). ההיערכות לפיקוח על היצוא כללה בין היתר: התאמה מואצת של המערכת הממוחשבת לצרכי הפיקוח על היצוא, לרבות הנפקת תעודות ווטרינריות להעברת תוצרת מאושרת לייצוא בין מתקנים שונים בארץ, הנפקת תעודות ווטרינריות למשלוח התוצרת לחו"ל, טפסי דיגום, שאלוני בקרה ממוחשבים מותאמים לנדרש ע"י מדינות היעד ועוד. הכשרת הרופאים המפקחים לפיקוח במתקנים מייצאים בהתאם לנדרש במדינות היעד ותוך תיאום חפיפה בין רופאי משרד החקלאות לרופאי משרד הבריאות (מטה ושטח) למניעת זעזועים במעבר הפיקוח בין שני המשרדים. החלטה כי בשלב ראשון, איש הקשר אל מול מדינות היעד, בפניות הנוגעות לשני המשרדים, יהיה משרד החקלאות (בין היתר ,גם בשל העובדה כי במרבית המדינות הייצוג מתבצע ע"י רשות אחת). המשכיות נהלי עבודה ממשרד החקלאות, הסמכות רופאים ומתן אישורים למתקנים מייצאים כחלק מיישום הוראות החקיקה לעניין העברת הפיקוח על יצוא בשר מעובד ומוצרי מזון מן החי לידי שר הבריאות. פיקוח על יבוא דגים יבוא דגים לישראל עומד על כ- 100 אלף טון בשנה, המהווים כ- 70% מכלל הדגים בשווקים, (70% קפואים), 10% מהם לשטחי האוטונומיה. הדגים מגיעים מ- 57 מדינות בעולם (כ- 340 מוצרים שונים). הפיקוח על היבוא כולל בדיקת כל משלוח, קיום סקר שאריות שנתי, ביצוע דיגומים, קיום תקשורת עם רשויות מוסמכות בעולם, חקירת זיופי מזון וחריגות שונות המחייבות הודעות החזרה יזומה לציבור ועוד. כמו כן, הרופאים הממשלתיים האמונים על תחום יבוא דגים נרתמו לצורך הקיים במתן אישור עבור משלוחי מזון מן החי ליצוא, ואלו נכון להיום חותמים על תעודות ווטרינריות ליצוא בנמלים השונים. בכך, נחסך בשלב הראשון הצורך בגיוס כוח אדם נוסף ייעודי למטרה זו. בשל חיי מדף קצרים ועלויות גבוהות קיים צורך למתן מענה מהיר וללא עיכובים לשחרור משלוחי דגים טריים מיבוא. הפיקוח על שחרור המשלוחים מנתב"ג, מחייב מספר משמרות יומיות כתלות בשעות נחיתת המטוסים הפרוסות לאורך כל שעות היממה, משתנות מדי יום ונתונות לעיכובים. שחרור משלוחי דגי יבוא טריים מתבצע גם ממעבר גבול ניצנה (מצרים). למעבר זה חשיבות דיפלומטית לשימור השלום הכלכלי עם מצרים. יחד עם זאת, תשתית התנאים הקיימת לביצוע בדיקות הדגים במעבר זה הינה לקויה ביותר, ועל אף שאנו מתריעים על כך מזה 7 שנים, ובכלל זה מול רש"ת, דיור ציבורי וכו', העניין טרם הוסדר. כהתארגנות עתידית, יש לקחת בחשבון כי צפויים להיפתח שני נמלים פרטיים באשדוד ובחיפה וכן פתיחת נמל אווירי נוסף שטרם נקבע מיקומו. מבנה ארגוני של היחידה הווטרינרית לצד השינויים שחלו כתוצאה מהסדרת הפיקוח הווטרינרי כפי שפורטה בסעיפים הקודמים, עלה צורך בהתאמת המבנה הארגוני למשימות שהתווספו. שינויים אלו וההתארגנות אליהם חייבו בין היתר הגדרה מחודשת של המשימות, המבנה הארגוני, התקנים, הגדרות התפקיד ותנאי ההעסקה של הרופאים הווטרינרים עובדי משרד הבריאות אשר יהיו בהלימה למשימות ולתפקידים מקבילים באותו המערך עצמו (בריאות, חקלאות, רשויות מקומיות, תאגיד וכו'). במשך 4 השנים האחרונות, בנתה היחידה הווטרינרית מודל פיקוח המשליך על המבנה הארגוני (ובכלל זה התאמת הגדרות התפקידים השונים ותנאי ההעסקה למשימות שהתווספו). מאחר ולא קיים קונצנזוס באשר למבנה הארגוני המתאים, הנושא טרם הגיע לידי הכרעה על כל המשתמע מכך. בברכה, ד"ר ינון יוני מנהל היחידה הווטרינרית שירות המזון הארצי