דיווח על-פי חוק

דוחמצבהמדעבישראל תשע"ג | 3102 דוחמצבהמדעבישראל תשע"ג | 3102 מוגש על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים | ירושלים הבאהלדפוס:נפתליארנוןואביטלבר עריכתלשון:יהודיתידלין עיצובוהפקה:סטודיושמעוןשניידר האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים רחובז'בוטינסקי43 כיכראלברטאיינשטיין,ירושלים9104001 טלפון02-5676222 פקס',02-5666059 www.academy.ac.il [email protected] התוכן 4 פתח דבר 5 תקציר 8 מבוא 12 פרק א: מּפֵרות המחקר המדעי הישראלי - תרומות בולטות בתחומי הטבע והרוח 28 פרק ב: תשומות ותפוקות של המערכת המדעית 62 פרק ג: מקומן וחלקן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המדע והמחקר בישראל 72 פרק ד: דוחות האקדמיה - הסתכלות תחומית 82 פרק ה: קשרי החוץ המדעיים של ישראל 94 פרק ו: כיווני פיתוח של מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי 104 פרק ז: מסקנות והמלצות נספחים: 113 נספח 1: רשימת חברי האקדמיה תשע"ג 115 נספח 2: דיווחים פרטניים שנמסרו על ידי האוניברסיטאות 129 נספח 3: הערכה למצוינות המדעית - פרסי נובל שהוענקו למדענים ולאנשי רוח ישראלים 138 נספח 4: סקירת תרומותיהם של מדענים ישראלים 162 נספח 5: רשימת המכללות האקדמיות 3 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 פתחדבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (להלן "האקדמיה") התבקשה, בעקבות תיקון ל"חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (תיקון מס' 2 התש"ע ", להגיש סקירה תלת–2010-), שנתית על מצב המדע והמחקר בישראל, ובלשון החוק: "דיווח לממשלה ולכנסת (א) האקדמיה תכין דו"ח שנתי על פעולותיה וכן סקירה תלת–שנתית על מצב המדע והמחקר בישראל בהשוואה למצב המדע והמחקר בעולם; סקירה כאמור יכול שתתייחס לתחומים מדעיים מסוימים כפי שתחליט האקדמיה או כפי שתבקש הממשלה. (ב) הדו"ח השנתי והסקירה התלת–שנתית כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לשר המדע והטכנולוגיה; ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה שקבעה הממשלה, תקיים דיון בדו"ח ובסקירה, סמוך לאחר הגשת כל אחד מהמסמכים האמורים; הממשלה תקיים דיון כאמור בתוך שנה מיום הגשת הדו"ח או הסקירה, לפי העניין. (ג) הדו"חהשנתיוהסקירההתלת–שנתיתכאמורבסעיףקטן(א)יוגשולוועדתהמדעוהטכנולוגיה של הכנסת; הוועדה תקיים דיון בדו"ח ובסקירה בתוך שנה מיום הגשת כל אחד מהמסמכים האמורים". לצורך זה מינתה מועצת האקדמיה ועדה שאלה הם חבריה: פרופ' רות ארנון (יו"ר) פרופ' עודד אברמסקי פרופ' יהושע יורטנר ד"ר מאיר צדוק פרופ' ב"ז קדר פרופ' זאב תדמור מר נפתלי ארנון (יועץ) גב' סימה דניאל (מרכזת) חברי הוועדה נפגשו במשך השנה האחרונה ואספו חומר מהארץ ומהעולם. ברצוני להודות לכל חברי האקדמיה על עצתם הטובה ובמיוחד לחברי הוועדה על עבודתם המסורה בהכנת דוח זה. הדוח מתייחס בעיקר למחקר המדעי, והוא מתבסס על אלה: חומר סטטיסטי ואינפורמטיבי שהתקבלבעיקרמהמולמו"פ,מהות"ת,מהלמ"ס,ממוסדנאמןלמחקרמדיניותלאומיתומהמוסדות להשכלה גבוהה; סקירות של חברי האקדמיה; דוחות שפרסמה האקדמיה בתחומים שונים; דוחות של גופים בין–לאומיים ואקדמיות בחו"ל: OECD, האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, "החברה המלכותית" של הממלכה המאוחדת ועוד. סקירהמקיפהזומאתגופיםשוניםובפריסהרחבהמאפשרתהסתכלות-זוהפעםהראשונה-על "מצב המדע והמחקר בישראל בהשוואה למצב המדע והמחקר בעולם" [לשון החוק]. רות ארנון נשיאה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ירושלים, אב תשע"ג / יולי 2013 4 תקציר דוח זה מוגש בעקבות התיקון בחוק האקדמיה, התש"ע2010-, שלפיו על האקדמיה להגיש לממשלה (שר המדע) ולכנסת סקירה תלת–שנתית על מצב המדע והמחקר בישראל בהשוואה למצבו בעולם. כיוון שזו הפעם הראשונה שדוח כזה מוגש, הוחלט לפתוח אותו בפרק המתאר את ּפֵרות המדע בישראל. פרק זה מורכב משני חלקים עיקריים - "ּפֵרות הסקרנות המדעית" ו"פֵרות ההגות והמחשבה", וחותם אותו חלק קצר על "ּפֵרות המפגש בין המדע לטכנולוגיה". ּפֵרותהסקרנותהמדעית, בתחומי מדעי הטבע, באים לידי ביטוי במבחר הישגים מרשימים במיוחד שלמדעניםישראליםבתחומיםהאלה:במדעיהמחשב,שבהםישראל-בזכותמדעניה-"מככבת" במקום הראשון ונחשבת לפורצת דרך, בעיקר בפיתוחים בתחום העברת מידע והצפנת מידע. בתחום הפיזיקה - חקר אבני היסוד של כל החומר ביקום וזיהוי חלקיקים תת–אטומיים, חקר "החורים השחורים" וכן גילוי הקוואזי–גבישים. בתחום מדעי החיים שפע של תרומות ישראליות: גילוי מערכת האוביקוויטין, פיענוח מבנה הריבוזום, פיתוח תרופת הקופקסון וחקר תופעת האפיגנטיקה, שהיא תחום מדעי חדשני בביולוגיה המודרנית. ּפֵרות ההגות והמחשבה, בתחומי מדעי הרוח והחברה, באים לידי ביטוי בהישגים נפלאים בתחומי ההיסטוריה,הסוציולוגיה,חקרהדתות,ובהןהאסלאםוהיהדותבנושאיםשונים,וכןמשפטוכלכלה. הישג מרשים במיוחד הוא פיענוח הכתב הקווי שנתגלה באי כרתים וזיהוי השפה שהוא מייצג. בתחום ההיסטוריה בולט המחקר על הצבא הרומי האימפריאלי וזיהוי ה"אסטרטגיה רבתי" שלו. באשר לחקר הדתות מצטיינים החוקרים בארץ בחקר המִנשק שבין הדתות והתרבויות השונות וההשפעות ההדדיות ביניהן. הישג נוסף של ההגות והמחשבה הוא בתחום הסוציולוגיה - המחקר ההשוואתי של הציוויליזציות וכן חקר המשפט בישראל, המקנה למדינת ישראל כבוד רב ותורם למעמדה הבין–לאומי. ולבסוף הכלכלה - כלכלני ישראל ידועים בעולם כולו ותרמו תרומה נכבדה מאוד למעמדנו בתחום, שאף זיכתה בשני פרסי נובל. הקטע המתאר את ּפֵרותהמפגשביןמדעלטכנולוגיה מובא ממש "על קצה המזלג", ובו מתוך מאות חברות היי–טק וביו–טק ישראליות ניתנות רק שבע דוגמאות למפגש כזה, שהניב תעשיית היי–טק ישראלית מפוארת, שזיכתה את המדינה בתהילת עולם Nation( Start-Up) ובהישגים כלכליים: 1( חברת אינטל ישראל לייצור מעבדי מחשבים מתקדמים;) 2() חברת M-Systems, אשר פיתחה את ההחסן הנייד ;)disk-on-key( 3() חברת אינדיגו, שהיא כיום החברה הגדולה ביותר לדפוס דיגיטלי; 4() חברת נטפים, יצרנית הטפטפות, אשר גרמו למהפכה עולמית בשיטות ההשקיה והדישון בחקלאות; 5() פיתוח עגבניות הׁשֶרי; בתחום ההתקנים הרפואיים ישראל היא מעצמה של ממש: 6( חברת מדינול, המייצרת תומכנים (סטֶנטים) למניעת התקפי לב;) 7() חברת Given Imaging - החברה היחידה בעולם המייצרת כמוסה (קפסולה) אלקטרונית שמחליפה את בדיקות האֶנדוסקופיה החודרניות. מלבד כל אלה מתקיים מפגש בין מדע, טכנולוגיה וביטחון, שהדוגמה העדכנית ביותר בו היא אולי כיפת ברזל. מערכתההשכלההגבוהה חלק גדול מן העבודה המדעית בישראל נעשה במערכת ההשכלה הגבוהה, דהיינו אוניברסיטאות המחקר, אשר להן תרומה מרבית לקידום המדע בישראל. בארץ פועלות אוניברסיטאות המחקר - האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, אוניברסיטת תל–אביב, מכון ויצמןלמדע,אוניברסיטתבן–גוריוןבנגב,אוניברסיטתבר–אילןואוניברסיטתחיפה.לאחרונה,בשנת תשע"ג (לאחר איסוף הנתונים לדוח זה), הוכר המרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה. בכל אחת מהן קיימת הוראה מקיפה, ונוסף עליה קיים מחקר בכל תחומי המדע - מדעי הטבע, מדעי 5 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 הרוח והחברה - בתמהיל שונה בכל אחת מהאוניברסיטאות. המשותף לכל האוניברסיטאות הוא השאיפה למצוינות, הנקבעת לפי מדדים אובייקטיביים כמו מספר הפרסומים המדעיים ואיכותם. איכות הפרסומים נקבעת לפי יוקרתם של כתבי העת שבהם הם מתפרסמים ולפי מספר הציטוטים שלהם. הרמה המדעית באה לידי ביטוי גם במספר המדענים הצעירים והבכירים הזוכים למענקי מחקר מקרנות בחו"ל, בעיקר מענקי האיחוד האירופי. מלבד כל אלה מתבטאת המצוינות בפֵרות מחקר אשר מזכים את חברי הסגל של האוניברסיטאות בפרסים יוקרתיים בארץ ובחו"ל. בצד ההצטינות המדעית מעיבים סימנים מדאיגים, נציין כמה מהם: • סגלוסטודנטים-מספרםשלחבריהסגלהאקדמיהבכירבאוניברסיטאות,במונחיםשלמשרות מלאות, קטן משנת תש"ס לתש"ע ב7.6%–, ומספר המשרות של חברי הסגל הזוטר קטן במשך אותה תקופה ב15%– באותו פרק זמן גדל מספר הסטודנטים הכללי באוניברסיטאות ב9.6%–.. במדינות הOECD– ממוצע הסטודנטים לאיש סגל בכיר הוא 16, ואילו בישראל - (!)26 • המחקר הבסיסי - האוניברסיטאות בישראל מופקדות על כמעט כל המחקר הבסיסי. הישגי המדע בשנים האחרונות נשענים במידה רבה על תשתית שטופחה לפני עשרות שנים. בשנות השבעים של המאה העשרים היו ההוצאות על מו"פ אוניברסיטאי כ60%– מההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי, שהיה בשעתו השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות מערביות מפותחות. ב2010– הגיעו ההוצאות על מו"פ אוניברסיטאי ל13%– בלבד ונמנו עם השיעורים הנמוכים ביותר במדינות ה.OECD– • תפוקותמחקר-בשנותהשמוניםדורגהישראלבמקוםהראשוןבעולםבמדדמספרהפרסומים המדעיים לנפש. עם הזמן חלה ירידה הדרגתית. הנתונים מעידים שהירידה נמשכה עד לזמן האחרון, ובשנת 2010 דורגה ישראל במקום השלושה–עשר (עם 0.8%), שהוא עדיין מקום מכובד במדרג הפרסומים בעולם. גם באיכות הפרסומים, הנמדדת לפי מספר הציטוטים הממוצע לפרסום, חלה ירידה מסוימת בדירוג ישראל בקרב המדינות המפותחות (מהמקום העשירי בשנים 1988-1984 למקום השלושה–עשר בשנים 2008-2004). עם זאת יש לציין כי מספר הציטוטים הממוצע למאמר ישראלי גדל מ2.85– ב1988-1984– ל5.57– ב2008–. אלה נתונים מדאיגים אשר מחייבים תיקון כדי לא לסכן את מעמדנו בעולם. תפוקה חשובה אחרת של המחקר בישראל מתבטאת בתועלת הכלכלית המופקת מהעברת ידע מהאוניברסיטאות ליישום בתעשייה. סך ההכנסות ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים בארץ ובחו"ל הסתכמו בשנת 2009 ב1,834– מיליוני ש''ח. הכנסות אלה היו כ48%– ביחס להוצאות למו"פשלהאוניברסיטאות.לשםהשוואה,ההכנסותהמקבילותבארצותהבריתהיוכ5%–ביחס להוצאות למו"פ, בבריטניה כ2%–, באוסטרליה 1.5%, ובקנדה כמחצית האחוז. רוב ההכנסות היו מידע שיושם בתעשייה המקומית, והייתה בכך תרומה חשובה לכלכלת ישראל. דוחותהאקדמיה - האקדמיה בודקת מעת לעת בדיקות תחומיות. בשנים האחרונות נבדקו תחומי מדעי הרוח וההיסטוריה, ובימים אלה נבדקת הארכאולוגיה. בתחומי הטבע נבדקו תחומי הגז והנפט, תחליפי נפט בתחבורה, המחקר הביו–רפואי ומגוון המינים. קשרי החוץ המדעיים - המדע כיום נעשה יותר ויותר כלל–עולמי. ישראל מצטיינת בקיום שיתופי פעולה ברמה האישית והמוסדית. בשנים 2008-1981 היו 34% מהפרסומים תוצאה של שיתוף פעולה של חוקרים מישראל עם חוקרים ממדינות אחרות. קיימים הסכמים לשיתופי פעולה מדעיים ברמה הלאומית בין מדינות, בין אוניברסיטאות, בתכניות המו"פ האירופי ובמתקני מדע גדול כמו CERN ו.ESRF– 6 בשיתופי פעולה אלה בולטת במיוחד ההצטיינות המדעית של ישראל, למשל בCERN– Conseil) NucléaireRecherchelapourEuropéen בתכנית המחקר של הERC–(, Research( European Council וב־ESRF)Facility(RadiationSynchrotron.)European הקהילה המדעית בישראל בתמיכת האקדמיה הלאומית למדעים ניסתה, ועודה מנסה, לקיים קשרים מדעיים ברמה האזורית, כמו למשל עם הרשות הפלסטינית ועם ירדן, ומקיימת את המרכז האקדמי בקהיר. כיווני פיתוח של מערכת ההשכלה הגבוהה - כיווני הפיתוח של מערכת ההשכלה הגבוהה ושל המחקר המדעי נקבעים במסגרת התקציב הרב–שנתי של אלה: ות"ת, תכניות הפיתוח של האוניברסיטאות, פעילות תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח ופעילותם של חברי הסגל.1) במסגרות אלה נעשים מאמצים לקליטת סגל צעיר וחדש, לגיבוש מרכזי מצוינות ולתמיכה במחקר הבסיסי. בתחום תשתיות המחקר התמונה קשה. ההשקעות בתחום זה מועטות מאוד, והמצב הולך ומחמיר. גם התרומות הפילנתרופיות, שבלעדיהן אי אפשר היה להקים את התשתיות, הולכות ופוחתות. מסגרת פורום תל"מ, שהוקם ביזמת האקדמיה, אפשרה איגום משאבים ושיתופי פעולה רבים, והבולט שבהם הוא בתחום הננוטכנולוגיה - בהיקף של כ220– מיליון דולר עד .2011 עיקריהמסקנותוההמלצות קיום מערכת המחקר המדעי וטיפוח ההון האנושי ברמה הגבוהה ביותר הם אתגר קיומי למדינת ישראל, ועל כן נדרשים: 1. שינוי כיוון הכרחי להגדיל ההשקעה הציבורית במחקר מדעי.- 2 אי–פגיעה בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה.. 3. הבטחת עתיד המחקר וההיי–טק הישראלי - לתגבר הוראת מדעים בבתי הספר התיכוניים. 4 תגבור המשאבים והתשתיות למו"פ עד לרמה הממוצעת במערב.. 5 החזרת מדענים מצטיינים (מניעת בריחת מוחות.). 6 תגבור קשרי מערך המחקר הישראלי עם גופי מחקר בין–לאומיים.. 7. שימור תחומי מחקר נכחדים - להציל חוגים באמצעות ריכוז מאמצים והקמת גוף מתאם. 8 שימור רמתם של מדעי הרוח והחברה.. 9 הרחבת הנגישות לקבוצות אוכלוסייה נוספות.. 10 גיוס סגל צעיר לאוניברסיטאות.. 1 הסבר על תל"מ ניתן בפרק ו. 7 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 מבוא מאז ומתמיד ראה העם היהודי בפיתוח תכונותיו הרוחניות את הבסיס האיתן לקיומו. מדינת ישראל חייבת להישען בראש ובראשונה על עצמתה הרוחנית, התרבותית, החינוכית, המדעית והטכנולוגית. את העצמה הזאת תשאב מתשתית מדעית וטכנולוגית ערכית, עדכנית, מבוססת ומסועפת. קיומה וקידומה של מערכת המדע והטכנולוגיה עד לרמה הגבוהה ביותר יקבעו את ערכיה ואת דמותה ותדמיתה של מדינת ישראל, ויעצבו את עתיד החברה בה ואת עתיד הכלכלה, הבריאות והביטחון. עם הצגתה של ממשלת ישראל בפני הכנסת ביום 8 במרס 1949 הציג ראש הממשלה דוד בן–גוריון את קווי היסוד של הממשלה הנבחרת הראשונה. דבריו התמקדו בסגולותיו של העם, שיעמדו לו בעת הצורך להתגבר על הקשיים העצומים שניצבו בפני המדינה שנולדה לא מכבר והייתה נתונה במלחמה קשה - מלחמת הקוממיות שטרם הגיעה לסיומה המלא בעת הצגת הממשלה.- בדברים אלה התייחס ראש הממשלה לתפקיד המדע והטכנולוגיה בעיצוב עתידה של מדינת ישראל: "בדורנו מתחוללת אולי המהפכה הגדולה בחיי אנוש עלי אדמות, מהפכת שלטון האדם על הכוחות האיתניםהטמיריםבטבע,בכוחהאטוםובכיבושהאווירוהמרחבוצפונותהיקום...כלהמעשהאשר נעשה בחומר וברוח לחיזוק ביטחוננו ולהרחבת משקנו, לחינוך בנינו ולקליטת עולים יבוסס על המסקנות, העקרונות והעליונות של המדע הצרוף והשימושי ועל הטכניקה המשוכללת ביותר". חזונו של דוד בן–גוריון התממש הן במדע הבסיסי הצרוף והן ביישומי הטכנולוגיה. מעמדו הבין– לאומי של המדע הישראלי, הישגי הטכנולוגיה הביטחונית והתעשייה עתירת הידע המובילה של ישראל הם עדות לכך. העיסוק במדע הבסיסי מתקיים רובו ככולו באוניברסיטאות המחקר, שם גם מכשירים את המהנדסים ואת המדענים שמיישמים את הידע שלהם בפיתוח ביטחוני ובבניית התעשיות עתירות הידע. על כן האוניברסיטאות הן המעיין השופע את כל ההישגים הללו. אולם כדי שההישגים לא יהיו תופעה חולפת, על ישראל לאמץ, גם במאה העשרים ואחת, מדיניות מדע אמיצה ומרחיקת ראות ברוח חזונו של בן–גוריון. מדינת ישראל היא מדינת מדע וטכנולוגיה. במדינה שאוכלסייתה קטנה, כ8– מיליון, הקהילה המדעית תורמת תרומות חשובות מאוד להישגי מו"פ ברמה הבין–לאומית, המעמידות את מדינת ישראל במקומות הראשונים בדירוג העולמי של המדינות המתקדמות. הישגים בולטים אלה באים מתחומים המשתרעים מענפיו הנרחבים של המחקר הבסיסי המצטיין ועד לפיתוח טכנולוגיות ביטחוניות ואזרחיות מתקדמות. הישגי המחקר הבסיסי בשנים האחרונות זיכו מדענים באוניברסיטאות המחקר בפרסי נובל. הישגי התעשייה הביטחונית ותעשיית החלל האזרחית הובילו לפיתוחים הטכנולוגיים החדשניים של לוויינים, מערכות פורצות דרך של טילים נגד טילים כמו ה"חץ" ומערכת "כיפת ברזל", שהקפיצה מדרגה את מעמדה של מדינת ישראל בקרב המדינות המובילות בטכנולוגיות חזית, ותרמו לשיפור ניכר ביכולותיה הביטחוניות. מערכת המדע והטכנולוגיה היא מרכיב עצמה מרכזי במישור הערכי ובתחומי הכלכלה והביטחון, ואלה יבטיחו את יתרונה האיכותי של מדינת ישראל. מערכת המדע של מדינת ישראל נשענת על אבני היסוד של מחקר בסיסי, הנעשה באוניברסיטאות המחקר, על מחקר תרגומי–ייעודי, הנעשה באוניברסיטאות המחקר, במעבדות הלאומיות ובכמה מכללות אקדמיות, ועל מו"פ יישומי במעבדות הלאומיות ובתעשייה. מכלול פעולות מחקר אלה מחולל פריצות דרך בפיתוח טכנולוגיות חדשניות. המדע הבסיסי מכוון להרחבת הבנת האדם את העולם ואת עצמו. קידומו ופיתוחו מונעים לרוב מסקרנות ונעשים ללא כוונת רווח. תרומות מערכת המחקר הבסיסי באוניברסיטאות המחקר והישגיה בכל תחומי המדע - ממדעי הטבע, הרפואה, ההנדסה והטכנולוגיה ועד למדעי הרוח, מדעי 8 החברה, מדעי היהדות והמשפט - הם בעלי חשיבות עליונה לתרבות הלאומית ולצורכי המדינה. הישגי המחקר הבסיסי מצויים בחזית המדע העולמי, ומדינת ישראל מדורגת במקום גבוה בסולם הפוריות המדעית בעולם על כלל פרסומיה המדעיים. במדדי איכות מדעית בתחומי מחקר הייתה המדינה, בשנים 2008-2004, במקומות 8-4 בדירוג העולמי בתחומי מפתח של מדעי המחשב, מדעי החומרים, כימיה, פיזיקה, ביוכימיה, ביולוגיה מולקולרית, גנטיקה וכלכלה. מדענים ישראלים זוכים בפרסים חשובים על הישגיהם: בשנים האחרונות זכו חמישה מדענים בפרסי נובל בכימיה, במדעי החומרים, בביולוגיה–ביוכימיה ובכלכלה; מתמטיקאי צעיר זכה במדליית פילדס Fields(), הנחשבת לפרס נובל של המתמטיקה; עוד מדענים זכו בפרסים בין–לאומיים יוקרתיים אחרים, ובהם פרס הולברג Holberg() במדעי הרוח, החברה והמשפט, פרס שנון Shannon() בתקשורת, פרס טיורינג Turing() במדעי המחשב, פרס איינשטיין בפיזיקה, פרס גרדנר Gairdner() ברפואה, פרס וולף במדעים ואמנויות והמדליה הלאומית למדעים של ארצות הברית. הצטיינותה המדעית של מדינת ישראל באה לידי ביטוי גם בקבלת מענקי מחקר תחרותיים מהאיחוד האירופי בהיקפים העוליםבמידהניכרתעלמספרםהיחסישלהחוקריםהישראלים.כןבולטתמנהיגותםשלחוקרים ישראלים בפעולות בתחומי "מדע גדול", המבוסס על איגום בין–לאומי של כוח אדם מדעי ושל משאבים בתחומי מחקר ניסיוני של אנרגיות גבוהות במעבדות CERN על גבול שווייץ-צרפת, אשר הביא השנה להתקדמות בחקר האנטי–חומר ולגילוי החלקיק האלמנטרי של היגס (הידוע גם בשם "החלקיק האלוהי"). עוד בולט חלקם של חוקרים ישראלים בתרומות מרכזיות במרכז האירופי לחקר קרינת הסינכרוטרון בגְֶרנוּבל שבצרפת, שהובילו לפריצות דרך בתחומי חקר מבנה החומרים ומערכות ביולוגיות, ואשר זיכו שני מדענים ישראלים בפרסי נובל. מעמד המדע הישראלי בהשוואה בין–לאומית משתקף בהשלכותיה המרשימות של איכות תפוקותיו. עצמת האיכות המדעית ביחס לעצמה הכלכלית של תמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש של מדינת ישראל2 העמידה אותה באחד משלושת המקומות הראשונים בעולם, לצד שווייץ ושוודיה. זהו מכלול הישגים מרשימים, המבוסס על השקעה רבה, מתמשכת וארוכת טווח - בתשתיות, בבניית כוח אדם מדעי מצטיין באוניברסיטאות המחקר ובמעבדות הלאומיות ובשיתוף פעולה מדעי–טכנולוגי בין–לאומי וכן בקיום קשרי גומלין בין מערכת המחקר הבסיסי והתעשייה האזרחית והביטחונית. מדינת ישראל קוטפת היום את ּפֵרות העבר של ההשקעה הלאומית בהון האנושי ובתשתית המחקרית של מערכת המדע הבסיסי. המחקר המדעי הבסיסי מניב לעתים קרובות ּפֵרות מעשיים כשהישגיו מועברים למחקר תרגומי, שהוא בסיס לפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים לצורך הקמת תעשיות הטכנולוגיה העילית (היי–טק), קידומן ופיתוחן. תעשיות המידע והתקשורת, שמדינת ישראל מצטיינת בהן, נשענות על המחקר הבסיסי האיכותי בתורת האינפורמציה, הנדסת האלקטרוניקה, התקשורת ומדעי המחשב. לשימוש בטכנולוגיות עילית לצרכים ביטחוניים דרושות השקעות גדולות ופעילות מו"פ ענפה לצורך שילוב צורכיהם של מערכת הביטחון, השוק הביטחוני והשוק האזרחי. המדע והטכנולוגיה בישראל מתאפיינים בחדשנות, בשכלולים ובחיפוש מתמיד אחרי פריצות דרך, ובזכות אלה יצא להם שם עולמי בתאוריה ובמעשה. מדינת ישראל זכתה, ובצדק רב, לכינוי "מדינת ההֶזנק". ואכן, חברות ההזנק הישראליות תרמו רבות לכלכלת המדינה, וזאת בתחומים רחבים כגון מחשבים, תקשורת, אופטיקה, חקלאות, הנדסה רפואית ופיתוח אמצעי לחימה. בישראל הריכוז הגבוה ביותר בעולם של חברות הזנק ביחס למספר התושבים, וכן תעשיות אזרחיות גדולות שמקנות לה מוניטין עולמי, ובהן טכנולוגיית מחשבים, התקנים רפואיים וחקלאות. מעמד הטכנולוגיה הישראלית משתקף גם בתחומי התעשייה הביטחונית - התעשייה האווירית וחברת רפא"ל הן במקומות בולטים בקרב מאה החברות הביטחוניות המובילות בעולם. ההישגים המרשימים של תעשיית הטכנולוגיה 2 ראו איור ב2 בעמ' .34 9 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 העילית, הנשענים על המחקר המדעי–טכנולוגי האיכותי, הם מרכיב מרכזי במימוש "המהפכה הציונית" של מייסדי מדינת ישראל. עם זאת במאה העשרים ואחת הולך ומתהווה בעולם גל של חדשנות מדעית–טכנולוגית, שהוא בעל פוטנציאל לעלות בחשיבותו על הגל הקודם של תעשיית הטכנולוגיה העילית. התפתחות זאת תתבסס על מדע מתקדם של מניפולציה ובקרה של אטומים, מולקולות, ננומבנים וגנים. המעבר לתעשייה עתידית, המבוססת על מדע, יישען על מחקר בסיסי שיפותח למחקר ייעודי בתחומים רחבים של ננומדע וננוטכנולוגיה, מדעי החומרים, מדעי המוח, מדעים קוגניטיביים, ביולוגיה מולקולרית, רפואה אישית, פרוטֵאומיקה וגֶנומיקה. השילוב הפורה של המדע האיכותי עם התעשייה החדשנית יביא למהפכה שתתבטא במעבר מתעשיית הטכנולוגיה העילית לתעשייה המבוססת על מדע. למהפכה זאת מאפיינים חדשים ביחס למדיניות המדע והטכנולוגיה הלאומית. התפתחות תעשיית המדע לא תבוא מהתעשייה או ממערכת המחקר והפיתוח הביטחוני אלא ממעבדות המחקר של האוניברסיטאות. על כן יש צורך במדיניות מושכלת ובהשקעות לאומיות הולמות לקידום המחקר הבסיסי והייעודי באוניברסיטאות המחקר. כיום מדינת ישראל מצויה בעיצומה של הפעלת תכניות ייחודיות לקידום תעשיות מדע באמצעות מחקר אוניברסיטאי ייעודי בתחומי הננוטכנולוגיה ומדעי המוח, אשר מימונה בא מאיגום משאביהם של אלה: ות"ת במל"ג, המדען הראשי של משרד התעשייה, משרד המדע, משרד האוצר והאוניברסיטאות. פעולה זאת תביא ליצירת תעשיות מדע. תכניות אלה יכולות לשמש דוגמה לקידום תכניות דומות גם בתחומים אחרים של תעשיות המדע העתידיות. מדיניותהממשלהאשרהביאהבעברל"העשורהאבוד"במימוןאוניברסיטאותהמחקרהייתהמזיקה ונגדה את האינטרס הלאומי. קיים אפוא צורך חיוני לשנות את פני הדברים, וזאת באמצעות אלה: • להמשיךלהגדילבהדרגהאתהיקףמימונהשלמערכתהמחקר,שמקורובתקציביםהתחרותיים של הקרן הלאומית למדע, בתקציבי תשתיות מדעיות, בתקציבי מרכזי ההצטיינות ובתקציבי המחקרהייעודילקידוםתרומותהמחקרהאוניברסיטאילתעשיותהמדעהעתידיות.אתהגדלת היקף המימון יש לעשות על פי תכנית רב–שנתית אשר תהיה חסינה בפני זעזועים תקציביים, כפי שנעשה בשנתיים האחרונות במסגרת התכנית הרב–שנתית הערכית והחשובה של הות"ת במל"ג לקידום המחקר הבסיסי והייעודי באוניברסיטאות המחקר. • לבסס את היקף תקציבי המחקר האוניברסיטאי בישראל על השוואות למדינות מתקדמות. ההוצאה על מחקר אוניברסיטאי בישראל היא 17% מכלל ההוצאה הלאומית למו"פ, ואילו במדינות הOECD– היא 23% מכלל תקציב המו"פ. יש להגדיל את תקציבי המחקר של אוניברסיטאות המחקר לפחות לפי שיעורם הממוצע של תקציבים אלה במדינות ה.OECD– • לבלום את המגמה המסוכנת של "בריחת מוחות" תוך גיוס סגל צעיר ברמה עולמית, שדרוג תשתיותהמחקרובנייתתשתיותמתקדמותנוספות,הכפלתתקציבןשלקרנותמחקרתחרותיות, הקמת מרכזי מצוינות מחקרית ומאמץ לאומי ל"השבת מוחות" reversal( drain brain). • לתגבר את המחקר הייעודי המבוסס על קשרי אקדמיה—תעשייה, שקידומו ומימונו מתבססים על תכניות חדשניות וחשובות של המדען הראשי של משרד התעשייה. • להמשיך ולחזק את שיתוף הפעולה ההדוק שבין המו"פ הביטחוני למחקר הבסיסי והייעודי באוניברסיטאות, המתבטא במחקרים משותפים, בקיום מרכזי ידע מחקריים ובעיצוב תחומים עתידיים לטכנולוגיות חדשות, והממומן במשותף על ידי משרד הביטחון והות"ת. לסיכום, קיום מערכת המחקר המדעי וטיפוח ההון האנושי ברמה הגבוהה ביותר הם אתגר קיומי למדינת ישראל. 10 פרקא:מּפֵרותהמחקרהמדעיהישראלי- תרומותבולטותבתחומיהטבעוהרוח פ ר ק א 11 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 פרקא:מּפֵרותהמחקר המדעיהישראלי- תרומותבולטות בתחומיהטבעוהרוח ראשיפרקים: •ּפֵרותהסקרנותהמדעית •ּפֵרותההגותוהמחשבה •ּפֵרותהמפגשביןמדעלטכנולוגיה 12 פרקא:מּפֵרותהמחקרהמדעיהישראלי- תרומותבולטותבתחומיהטבעוהרוח פרק זה סוקר תרומות בולטות של מדענים ישראלים הפעילים כיום, אשר באות להמחיש את מקומו ואת תרומתו של המדע הישראלי בקנה מידה עולמי. הסקירה לא נועדה להאיר רשימה ממצה של התרומות בכל התחומים אלא מסתפקת במבחר דוגמאות. עם זאת היא ממחישה את השפעתם של מדעני ישראל במגוון תחומי המדע ואת ההכרה שלה זוכים אנשי המדע והרוח הישראלים. תיאור מפורט יותר מופיע בנספח .4 ישלהדגיששהתרומותהללוהתאפשרואךורקהודותלחזונםשלמנהיגיהתנועההציוניתוהמדינה בראשית היווסדה, דהיינו נשיאה הראשון פרופ' חיים ויצמן וראש הממשלה דוד בן–גוריון, והודות להכרתם בחשיבות המדע לחוסנה של ישראל ולכלכלתה. בזכות חזונם והכרתם אלה השקיעה המדינה במחקר מדעי השקעה רבה יחסית למשאביה הדלים. הפרק מורכב משני חלקים עיקריים - ּפֵרות הסקרנות המדעית ופֵרות ההגות והמחשבה, וחותם אותו קטע קצר יותר המתאר את ּפֵרות המפגש בין מדע לטכנולוגיה כפי שהוא מתבטא בהישגיה החשובים של תעשיית ההיי–טק והביו–טק. ּפֵרותהסקרנותהמדעית מטרתו של מחקר מדעי בסיסי היא להרחיב את הבנת האדם את העולם ואת עצמו. הוא לרוב מונע מסקרנות, נעשה באוניברסיטאות המחקר ובלא כוונת רווח באמצעות יישום מסחרי. עם זאת לעתים קרובות ּפֵרות המחקר הבסיסי הם מפתיעים ובעלי השפעות כלכליות מרחיקות לכת. מאז אמצע המאה העשרים רוב פריצות הדרך בטכנולוגיה מקורן במחקר הבסיסי. לכן החלטנו לפתוח את הדוח הראשון של האקדמיה הלאומית למדעים המוגש לכנסת ישראל בתיאור כמה מההישגים החשובים של מדענים ומדעניות ישראלים, שהיו לפריצות דרך בקנה מידה עולמי. ההישגים האלה מעידים על תרומתה הרבה של ישראל למחקר המדעי העולמי מחד ועל יישום תעשייתי נרחב לטובת החברה והאדם מאידך. תיאור תמציתי של הישגים אלה בתחומים השונים של המדעים מופיע להלן ברצף. התיאור המלא מופיע בנספח .4 התובנהשהכלכלההיא"משחק"רצינימובילהלפרסנובלבכלכלה פרופ'ישראלאומן,האוניברסיטההעבריתבירושלים תורת המשחקים היא ענף של המדע המנתח מצבים שמעורבים בהם כמה גורמים השואפים כל אחד למטרות שונות (אך לאו דווקא מנוגדות). למשל: משא ומתן מדיני או מסחרי, הרכבת ממשלות, בחירות, שביתות, מלחמה, מאבקים משפטיים, תהליכים אבולוציוניים ואף משחקים ממש, כגון שחמט, פוקר או כדורסל. בשנת 2005 הוענק פרס נובל לכלכלה לפרופ' אומן "על הגברת ההבנה של מצבי עימות ושיתוף פעולה תוך שימוש בכלים של תורת המשחקים". אוטומטיםסופיים-אבןהיסודשלמדעיהמחשב פרופ'מיכאלרבין,האוניברסיטההעבריתבירושלים פריצת דרך חלוצית שהניחה את היסודות העיוניים למדעי המחשב - שהוא מרכיב מרכזי במהפכה המדעית–טכנולוגית שהחלה במחצית השנייה של המאה העשרים, ושאנחנו היום בעיצומה - הייתה של פרופ' רבין מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' רבין חיבר את העבודה הראשונה על מורכבות של חישובים, נושא מרכזי במדעי המחשב. כמו כן הציע שימוש של אקראיות לפתרון בעיות חישוב, בין השאר בדיקה של מספרים טבעיים גדולים בדבר ראשוניותם. בכך אפשר את תורת ההצפנות המודרנית. לאחרונה פיתח יישומים של הצפנות לתהליכי מכירות פומביות. 13 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 עם סיום לימודי הדוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת פרינסטון הוזמן מיכאל רבין, ועמו חברו ללימודים דנה סקוט, למעבדת המחקר של חברת יבמ, אשר אך הוקמה באותה עת. הם זיהו את תורת האוטומטים כתחום חשוב למדעי המחשב, אשר היו בראשית התפתחותם, וחקרו אותו. בתוך זמן קצר הניב מחקרם תוצאות והם כתבו מאמר אשר הכה גלים בעולם המדע ושימש נקודת מוצא לאלפי מחקרים נוספים. לימים זיכה מאמר זה, ועבודות רבות נוספות במדעי המחשב, את רבין וסקוט בפרס על שם אלן טיורינג, שהוא הפרס למדעי המחשב החשוב בעולם, ויש המכנים אותו "פרס נובל במדעי המחשב". רבין זכה עוד באלה: פרס ויצמן, פרס רוטשילד, פרס הארווי, פרס ישראל, פרס א.מ.ת ופרס דן דוד. אלגוריתםלמפל–זיו-הסטנדרטהבין־לאומילהעברתמידע פרופ'יעקבזיוופרופ'אברהםלמפל,הטכניון העולם המודרני לא היה יכול להיווצר - ולא להתקיים - ללא תקשורת אלקטרונית. הסחר, הייצור, השירותים, המערכת הפיננסית, מערכת הביטחון, האינטרנט, הפייסבוק, התחבורה האווירית, הימית, היבשתית, תחבורת החלל - כל אלה לא היו מחזיקים מעמד ללא תקשורת אלקטרונית, ולו זמן קצר, והיו קורסים. כל אלה דורשים העברת נתונים בכמויות אסטרונומיות. המידע הזה עובר בחוטים, בסיבים אופטיים ובחלל, ממקום למקום, במהירות האור. אילו היינו צריכים להעביר את כל המידע הזה בצורתו הגולמית - כלומר כפי שהוא - היה הדבר לא יעיל עד בלתי אפשרי. את כמות המידע העצומה הזאת, הזורמת בעולם ממקום למקום, יש "לדחוס" בצד ההזנה ו"לפתוח", או לפענח - בצד היציאה. שני מדענים ישראלים, פרופ' יעקב זיו ופרופ' אברהם למפל, פיתחו בשנת 1977 אלגוריתם לדחיסת מידע, הנקרא על שמם - "האלגוריתם למפל-זיו" (הידוע בעולם בשמו algorithm)LZ - שדוחס את המידע ביעילות, ולא זו אף זו: הם הוכיחו כי ככל שסדרת הנתונים ארוכה יותר, יעילות הדחיסה גוברת, וכאשר הסדרה ארוכה מספיק, אין דרך יעילה משלהם לדחיסת הנתונים. על כן הפך האלגוריתם הזה לסטנדרט הבין–לאומי. כל פיסת מידע המועברת בעולם - אם זה בשיחת טלפון, אם בחיפוש באינטרנט, אם בהעברת כרטיס אשראי בחנות ואם בהעברת כסף מחשבון לחשבון - נדחסת על פי האלגוריתם של למפל-זיו. עבודה זו ועבודות רבות אחרות של פרופ' זיו זיכו אותו בפרסים הבין–לאומיים החשובים ביותר בתורת התקשורת, ובהם פרס מרקוני ופרס שנון, וכן בפרס ביטחון ישראל (פעמיים), בפרס רוטשילד ובפרס ישראל. מדועלהצפין? פרופ'עדישמיר,מכוןויצמןלמדע אין לשער איך הייתה פועלת מערכת הבנקאות המודרנית ללא הצפנת מידע. פרופ' שמיר הוא אחד האנשים שתרם את התרומה הגדולה ביותר בתחום ההצפנה (קריפטוגרפיה), ועבודותיו נוגעות בכל היבט של התחום. אחת הראשונות שבהן הייתה פיתוח האלגוריתם הידוע בשם RSA (ראשי תיבות של שמות שלושת מפתחיו - ריבסט, שמיר ואדלמן), המאפשר להצפין מידע באמצעות מפתח ציבורי. RSA נמצא כיום בשימוש רחב בעולם לצורך פעולות בטוחות באינטרנט בין בנקים לחברות אשראי. תרומות חשובות אחרות של שמיר הן מושג "חלוקת הסוד" ורעיון השימוש בפונקציות אקראיות ליצירת שיטות חתימה יעילות ובחינת פרוטוקולים ושיטות הצפנה וחשיפת חולשותיהן. אלגוריתם נוסף שפיתחו הוא ועמיתיו במכון ויצמן מאפשר את הפעלתו של כרטיס חכם המקנה את הגישה לשידורי לוויין למנויים בלבד. הישגיו של פרופ' שמיר זיכו אותו בפרסים יוקרתיים - פרס ארדש, פרס רוטשילד, פרס ויצמן ופרס ישראל וכן בפרס טיורינג במדעי המחשב, הנחשב למקבילו של פרס נובל. 14 פרקא:מּפֵרותהמחקרהמדעיהישראלי- תרומותבולטותבתחומיהטבעוהרוח סימטרייהבעולםהחלקיקים פרופ'יובלנאמן,אוניברסיטתתל־אביב,ופיזיקאיםעמיתים החיפוש אחרי אבני היסוד של כל החומר ביקום עמד במרכז המחקר הבסיסי בפיזיקה במשך כל המאה העשרים. הישגו המדעי הגדול של פרופ' יובל נאמן הוא בזיהוי עקרונות סימטרייה בסיסיים ביסוד עולם החלקיקים האלמנטריים. הוא הראה שאפשר להסביר את קיומם ותכונותיהם של החלקיקים התת–אטומיים בעזרת מודל המבוסס על חבורת הסימטרייה SU(3(. במיוחד הראה איך הפרוטון והניטרון הם חלק משמיניית ּבַריונים, שמהווה הצגה של חבורה זו. נאמן הגיע לגילויים אלה במקביל למארי גל–מן, שכינה את החלקיקים שבבסיס המודל בשם קוורקים. על גילוי חלקיק אומגה מינוס"" Ω- (ב1964–), שקיומו ותכונותיו נחזו באמצעות המודל של פרופ' גל–מן ושל פרופ' נאמן, ועל ממצאים נוספים, זכה פרופ' גל–מן בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1969. כמה וכמה פיזיקאים תאורטיקנים ישראלים, ובהם פרופ' נאמן, פרופ' צבי ליפקין ופרופ' חיים הררי ממכון ויצמן למדע, תרמו תרומה חלוצית לפתרון מבנה החומר, וכל אחד מהם זכה בפרסים יוקרתיים כגון פרס ויצמן, פרס רוטשילד, פרס א.מ.ת ופרס ישראל. אפקטאהרונוב-בוהם פרופ'יקיראהרונוב,אוניברסיטתתל־אביב כבר במסגרת עבודת הדוקטור שלו בטכניון, בהדרכת פרופ' דייוויד בוהם, גילה פרופ' אהרונוב בשנת 1959 תופעה במכניקת הקוונטים, שלפיה חלקיק טעון מושפע משדות אלקטרומגנטיים באזורים שאליהם החלקיק אינו מגיע כלל. תוצא זה נקרא כיום על שמם - "אפקט אהרונוב- בוהם". פרופ' אהרונוב זכה במספר רב של פרסים על הישגיו, כולל פרס ויצמן, פרס רוטשילד, פרס ישראל, מדליית פרנקלין, פרס היולט–פקארד, פרס וולף, פרס א.מ.ת, ובשנת 2010 זכה לכבוד הרם ביותר בארצות הברית - המדליה הלאומית למדעים מידי הנשיא אובמה.- האםחורשחוראכןשחור? פרופ'יעקבבקנשטיין,האוניברסיטההעבריתבירושלים חורים שחורים הם עצמים אסטרונומיים מסיביים בעלי כוח משיכה גדול כל כך שאפילו אור אינו יכול להימלט מהם, ומכאן הכינוי "חור שחור". אפשרות קיומם ותכונותיהם הבסיסיות מוסברות במסגרתתורתהיחסותהכלליתשלאיינשטיין.פרופ'יעקבבקנשטייןהראהבעבודתוכיישלגופים אלה תכונה סטטיסטית–תרמודינמית, הקרויה אנטרופיה. זאת, אף על פי שהדינמיקה הפנימית של חור שחור איננה ידועה. עבודה זו פתחה שדה מחקר של דינמיקה של חורים שחורים, שהיה לאבן פינה בתחומי הפיזיקה העיונית של כבידה קוונטית ומיתרים. כמו כן תרם פרופ' בקנשטיין לייסוד התרמודינמיקה של חורים שחורים ולהיבטים נוספים של הזיקה בין מידע לכבידה. עבודה זו זיכתה את פרופ' בקנשטיין בפרסים יוקרתיים, כולל פרס ויצמן, פרס ישראל ופרס וולף. מולקולותאפֵלות פרופ'יהושעיורטנר,אוניברסיטתתל־אביב מדעי הכימיה מייצגים את הקמתה של המסגרת הניסיונית והמושגית למבנה החומר, תפקודו ושינויו. תיאור חדשני של התפקוד והשינויים החלים בחומר באמצעות בליעת אור ניתן באמצעות תאוריית ביקסון-יורטנר (משנת 1968) של גלגולי אנרגייה במולקולות, שבהן מספר עצום של מצבי תנודה גרעינית מהווה מוקד לדרדור אנרגיית "חלקיקי האור" (הפוטונים [הנבלעים על ידי המולקולה]). תהליכי היסוד של "מעברים לא קרינתיים" מנצלים את אנרגיית האור להפיכת אנרגייה אלקטרונית לגרעינית וכן לזרימת אנרגיית תנועה גרעינית במולקולות, מוצקים, נוזלים, מערכות ביולוגיות וננומטריות. עבודה זו הניחה יסודות לבקרת תהליכים מושרי–לייזר, לחקר 15 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 תהליכי יסוד פוטוביולוגיים ולתיאור "היקום הכימי", והובילה למושג "חבילות גל של מצבים מולקולריים", שדעיכתם מגלה תופעות התאבכות פנים–מולקולרית ומאפשרת מעקב ישיר אחרי התנועה הגרעינית. תוצאות מחקרים עיוניים אלה אושרו 16 שנה לאחר מכן בעבודה ניסיונית, תוך שימוש בלייזרים על–מהירים, אשר הביאה להענקת פרס נובל בכימיה בשנת 1999 לפרופ' אחמד זוויל. לימים זכה פרופ' יהושע יורטנר בפרסים יוקרתיים, ובהם פרס ישראל, פרס ויצמן, פרס רוטשילד, פרס א.מ.ת ופרס וולף על "מחקרים פורצי דרך של צבירת, אגירת ושחרור אנרגייה במערכות מולקולריות". גבישיםקוואזי־מחזוריים פרופ'דןשכטמן,הטכניון תגליתו של פרופ' דן שכטמן הייתה במעבדות הלאומיות לתקנים NBS() במרילנד שבארצות הברית בשנת 1980. הוא עסק בייצור חומרים מתכתיים בהתמצקות מהירה וגילה במיקרוסקופ שבגביש שהכין הייתה סימטרייה סיבובית של חמש, שנחשבה בלתי אפשרית בגבישים מחזוריים (ההנחה הייתה שתיתכן רק סימטרייה של ,2 ,3 4 או 6, ועל יסוד זה צמחה הקריסטלוגרפיה). במשך שנים רבות נדחו תוצאות המחקר שלו על ידי גדולי המדענים, אך דבקותו של פרופ' שכטמן במטרה וההוכחות הנוספות שהוא צבר במחקריו הביאו בסופו של דבר לפיתוח תחום חדש במדע. כיום כבר ידוע על מאות חומרים המקיימים את המבנה שגילה פרופ' שכטמן, ומדי שנה מתקיימים כינוסים בין–לאומיים בנושא. כמו כן הוקדשו לגבישים קוואזי–מחזוריים עשרות ספרים מדעיים. על תגליתו והישגיו המדעיים זכה פרופ' שכטמן בפרסים רבים, כולל פרס ישראל, פרס וולף ופרס נובל לכימיה לשנת .2011 שנות הפריחה של המחקר הביו–רפואי שהחלו באמצע המאה העשרים הביאו חוקרים רבים להתעניין בסוד הגנטיקה, או בדרך שבה מועבר המידע לייצור החלבונים הבונים והמאפיינים את המינים השונים מדור לדור. גילוי מבנה הדי–אן–איי ודרך שכפולו באמצע שנות החמישים על ידי וטסון וקריק היה נקודת מפנה ופרץ דרכים חדשות בהבנתנו את סוד העברת המידע הגנטי. אלו הביאו בהמשך הדרך להבנת המנגנונים שמאחורי המחלות התורשתיות והמוטציות הנרכשות הגורמות לפתולוגיות, כמו מחלות הסרטן והלב והמחלות הניווניות של המוח. כל אלו הניעו את תעשיית התרופות ויצרו את המהפכה הגדולה שחולל המחקר הביולוגי במחצית השנייה של המאה העשרים. הרסלשםבנייה-עלההכרחשבתחלופתחלבוניהגוף וסיפורגילויהשלמערכתהאוביקוויטין פרופ'אברהםהרשקוופרופ'אהרןצ'חנובר,הטכניון גוף כל היצורים - מן הווירוסים דרך הצמחים ועד האדם - עשוי חלבונים, אותן מכונות קטנות המאפשרות את התפקוד המורכב של החיים. קחו למשל את גוף האדם - הוא עשוי עשרות אלפי חלבונים, מן ההמוגלובין - חלבון הדם האדום הנושא את החמצן - דרך הנוגדנים, הבונים את מערכת החיסון ומאפשרים לנו להתגונן מפני "פולשים זרים" כחיידקים ווירוסים, ודרך האקטין, המיוזין והמיוגלובין - חלבוני השריר, המאפשרים את פעולת שאיבת הדם על ידי הלב ואת התנועה - ועד לחלבוני המוח, האחראים לתפקודים הגבוהים של האדם - מן השמיעה, הראייה והדיבור, ועד להבנה, הזיכרון, האינטליגנציה והיצירתיות. חוקרים רבים עסקו במנגנוני הייצור של החלבונים הבונים את המינים השונים והמאפיינים אותם, אך רק מעטים מהם התעניינו בצדה השני של המשוואה והוא מנגנוני פירוקם של אלפי החלבונים שנוצרו. עם אלה שהתעניינו בצד זה של המשוואה נמנים פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרן צ'חנובר, אשר גילו את מערכת 16 פרקא:מּפֵרותהמחקרהמדעיהישראלי- תרומותבולטותבתחומיהטבעוהרוח האוביקוויטין. על הישגיהם בגילוי האוביקוויטין הם זכו להכרה עולמית רחבה. בין השאר הוענק להם פרס ישראל, פרס אלברט לסקר למחקר רפואי - הפרס השני בחשיבותו אחרי פרס נובל - ופרס נובל לכימיה לשנת .2004 הריבוזום יצרןהחלבוניםשלהתא:מההקשרבינולאנטיביוטיקה?- פרופ'עדהיונת,מכוןויצמןלמדע הריבוזום הוא רכיב תוך–תאי מורכב ביותר. הוא משמש בית חרושת לייצור חלבונים, המבצעים את רוב תהליכי החיים. חלקם מתפקדים כאנזימים המבצעים פעילויות מוגדרות, אחרים משמשים נוגדנים, מוליכי חמצן או קולטנים. המשותף לכולם הוא שאופן פעילותם תלוי לחלוטין במבנם המרחבי, הנקבע לפי רצף החומצות האמיניות שלהם, וזה נקבע לפי רצף הבסיסים בגנים המקדדים אותם. שלבי הפעולה הבסיסיים הקשורים לתהליך תרגום הצופן הגנטי אותרו ונחקרו ביוכימית במשך יותר משנות דור, אך לא היה שמץ של מידע על פרטי תהליך תרגום הצופן הגנטי ויצירת החלבונים. עוד היה ידוע כי הריבוזומים הם צברים גמישים הבנויים ממספר רב של מרכיבים המאורגנים בשתי יחידות משנה - גדולה וקטנה - שמתאחדות לריבוזום השלם עם תחילת תהליך התרגום וחוזרות להתקיים בנפרד כאשר הריבוזום אינו עוסק ביצירת החלבון. אך לא היה ידוע מה קורה בתוך הריבוזום. פרופ' עדה יונת פיתחה שיטת מדידה מהפכנית של איסוף נתונים קריסטלוגרפיים בטמפרטורות נמוכות מאוד, וזו אפשרה את קביעת המבנה הקריסטלוגרפי של הריבוזום. בשנת 2000 פוענחו המבנים הראשונים של שתי יחידות המשנה של הריבוזומים והביאו לפריצות דרך חשובות במחקר התפקוד של הריבוזומים. לא זו אף זו, היות שתהליך בניית החלבונים הוא בעל חשיבות רבה עד מאוד לחיי התא, כמעט מחצית מהתרופות האנטיביוטיות המצויות בשימוש כיום תוקפות את הריבוזום. פיענוח מבנה הריבוזום של חיידקים מאפשר פיתוח תרופות אנטיביוטיות חדשות. מחקרה החלוצי של פרופ' יונת זיכה אותה בפרס נובל בכימיה לשנת 2009. פיתוחתרופתהקופקסוןלטיפולבמחלתהטרשתהנפוצה פרופ'רותארנוןופרופ'מיכאלסלע,מכוןויצמןלמדע פיתוח תרופות הוא תחום העיסוק של חברות פארמה. באוניברסיטאות או במכוני מחקר העיסוק העיקרי הוא במחקר בסיסי, אשר ייעודו הוא הרחבת מכלול הידע בעולם, והוא מודרך על ידי סקרנותו המדעית של החוקר. עם זאת קורה לעתים שמחקר בסיסי לחלוטין מניב ממצא שניתן לתרגום מעשי ולפיתוח יישומי. זו הייתה השתלשלות הדברים שהובילה ממחקר בסיסי במכון ויצמן שעסק בפולימרים סינתטיים והשפעתם על מחלה ניסויית בחיות מעבדה, לפיתוח תרופת הקופקסון לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה. עבודה זו זיכתה את פרופ' ארנון ופרופ' סלע בכיבודים ובפרסים יוקרתיים, כולל פרס וולף ופרס ישראל, ובשביל חברת טבע - הקופקסון הוא מוצר הדגל, שמשווק בעולם כולו ועוזר למאות אלפי חולים. אפיגנטיקה-לארקהגנוםקובע פרופ'חייםסידרופרופ'אהרןרזין,האוניברסיטההעבריתבירושלים המחקר פורץ הדרך של פרופ' סידר ופרופ' רזין לפני יותר משלושה עשורים הניח את היסודות לאפיגנטיקה, תחום מדעי חדש בביולוגיה, החובק את מרב הנושאים הנחקרים היום בביולוגיה המודרנית וברפואה. הם הראו שתהליכים כימיים המתרחשים לאחר שרצף הדי–אן–איי נקבע משחקים תפקיד מרכזי בהתפתחות גוף האדם, בבריאות ובחולי. הם הראו שמתילציה של די– אן–איי והשינויים שבעקבותיה הם בסיס לתהליכים הביולוגיים, כולל התפתחות העובר ותהליכי ההזדקנות. לאחרונה התברר שלמתילציה של די–אן–איי תפקיד גם בהיווצרות גידולים סרטניים. 17 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 תרומתם של פרופ' סידר ופרופ' רזין להתפתחות המהירה של חקר האפיגנטיקה והשלכותיו על כל תחומי המחקר בביולוגיה זוכה להכרה בין–לאומית רחבה. שני החוקרים זכו בפרסים יוקרתיים בחקר מדעי החיים והרפואה, ובהם פרס ישראל, פרס וולף, פרס א.מ.ת, ולאחרונה פרס גרדנר היוקרתי ברפואה. ּפֵרותההגותוהמחשבה החברה בת זמננו, המוצפת במידע לא מבוקר יותר מאי פעם, זקוקה לחשיבה ביקורתית על התנסויותיהם של בני האדם, על המבנים החברתיים שהם הקימו ועל המשמעויות שהם נתנו לחייהם. מדעי הרוח והחברה תכליתם לפתח חשיבה זאת, שתאפשר בחינה רציונלית של תופעות בתולדות כל העמים ואת חקר המורשת הלאומית, מבלי להאדירה ביחס למורשות אחרות. אנשי מדעי הרוח והחברה הישראלים, החיים בארץ המצויה זה אלפי שנים בצומת של ציוויליזציות, תורמים להבנת תרבויות שונות, קרובות כרחוקות, תוך שהם מנסים כוחם לא פעם בחקירתן ההשוואתית. אנו מביאים כאן דוגמאות לעבודותיהם של חוקרים וחוקרות ישראלים שהיו לציוני דרך במחקר העולמי. חידהשלכתבנכחד פרופ'מרגליתפינקלברג,אוניברסיטתתל־אביב באלףהשנילפניהספירההיההאגןהמזרחישלהיםהתיכון,ובכללזההיםהאגאי,לזירתהיווצרותן של שיטות כתב חדשות, שונות במהותן מכתב היתדות ומהכתב ההירוגליפי שהיו נקוטים באותה עת באזורים סמוכים. במחקר המודרני קיבלו כתבים אלה שם משותף: "הכתבים האגאיים". בלטו במיוחד שניים מהכתבים, שנתגלו בשנת 1900 באי כרתים. אלה כתבים קוויים (לינֵאריים), וארתור אוונס Evans( הארכאולוג הבריטי שגילה אותם, נתן להם את הכינויים "הכתב הקווי א"), Linear( A ו"הכתב הקווי ב") B( Linear). בשנות החמישים של המאה העשרים פיענח מייקל ונטריס Ventris() הבריטי את הכתב הקווי ב (שבינתיים נתגלה גם ביוון היבשתית) והוכיח מעל לכל ספק ששפתויוונית.הכתבהקוויאנותרלאמפוענח.בסדרתפרסומיםבשנים2001-1991הציעהפרופ' מרגלית פינקלברג דרך לפיענוח כתב זה ולזיהוי השפה שהוא מייצג כאחת השפות האנטוליות. כמו כן היא חקרה את יחסי הגומלין שבין השפות האנטוליות לבין שאר השפות ההודו–אירופיות ואת הגנאלוגיה שלהן. על הישגיה המרשימים זכתה פרופ' פינקלברג בפרס רוטשילד. גבולותיהשלאימפריה:הצבאהרומיבמזרח פרופ'בנימיןאיזק,אוניברסיטתתל־אביב מחקריו של פרופ' בנימין איזק על הצבא הרומי האימפריאלי ועל האימפריאליזם הרומי שינו את הבנת תפקידיו ההיסטוריים של הצבא בפרובינציות של האימפריה. בעבר הניחו היסטוריונים וארכֵאולוגים שהתפקיד העיקרי של הצבא הרומי היה הגנה על הפרובינציות באזורי הגבול מפני אויבים מבחוץ, ואילו פרופ' איזק הראה שיעדיהן של הרשויות הרומיות היו שונים בתכלית: שיטור פנימי בפרובינציות והכנה להתרחבות נוספת. עניין נוסף שאיזק נדרש לו הוא השאלה אם אמנם ננקטה באימפריה הרומית "אסטרטגיה רבתי". איזק טען שמדובר במושג מודרני שאינו שייך למציאות של העת העתיקה, משום שחסרו אז הכלים הרעיוניים והטכניים הדרושים לגיבוש תפיסה כזו, ובהעדרם הונחו דרכי הפעולה של הצבא הרומי על ידי המנהג ועל ידי ניסיונותיו וכישלונותיו בטווח הקצר. על הישגיו אלה זכה פרופ' איזק בפרס ישראל. 18 פרקא:מּפֵרותהמחקרהמדעיהישראלי- תרומותבולטותבתחומיהטבעוהרוח מהפכנותדתיתוחקרהדתות פרופ'גדליהסטרומזה,האוניברסיטההעבריתבירושלים פרופ' גדליה סטרומזה חוקר את הדתות והזרמים הרוחניים באגן הים התיכון ובמזרח התיכון מתקופת האימפריה הרומית המוקדמת ועד לשלהי העת העתיקה - מלידתה של הנצרות ועד להופעת האסלאם. פרופ' סטרומזה מתעניין במיוחד במנשק שבין הדתות והתרבויות השונות ובהשפעותיהן ההדדיות - בין היהדות לנצרות ובין דתות וזרמים דואליסטיים ומזרחיים כגנוסיס ומניכאיזם ואסכולות פילוסופיות לזרמים מרכזיים ביהדות חז"ל ובנצרות הקדומה. כחוקרן של תופעות דתיות מתרבויות שונות תרם פרופ' סטרומזה גם לתולדות מדע הדתות כתחום דעת. בספר שפורסם לאחרונה הוא הראה שלידתו של מדע זה היא בראשית העת החדשה, מהתגליות הגדולות ועד למהפכה הצרפתית, ולא כפי שמניחים בדרך כלל, בשלהי המאה התשע–עשרה, בעת הקמת הקתדרות הראשונות לחקר הדתות באוניברסיטאות האירופיות. על הישגיו אלה זכה פרופ' סטרומזה בפרס הומבולדט. סובלנותדתיתוכפייהדתיתבמסורתהאסלאם פרופ'יוחנןפרידמן,האוניברסיטההעבריתבירושלים השאלה מה ראוי להיות יחסם של המוסלמים כלפי מאמיני הדתות האחרות נדונה במסורת המוסלמית מראשיתה, שכן האסלאם בא במגע עם דתות אחרות (עבודת האלים הערבית הקדומה, היהדות, הנצרות, הדת הפרסית הזֹורֹואַסטְרית ומאוחר לאלה גם דתות הודו) כמעט למן היווסדו. המפגש בין האסלאם לבין הדתות האחרות התקיים הן בחצי האי ערב והן באזורים הנרחבים שכבשו המוסלמים מאז המאה הראשונה לתולדותיהם, ולּווה בפולמוס חריף. מחקרו של פרופ' פרידמן מנתח את השאלה הזאת ואת הגישות ההלכתיות השונות כלפי אנשים שהיו מוסלמים ונטשו את האסלאם. פרק מיוחד מוקדש לדיני הנישואים המעורבים בהלכה המוסלמית. הוא מבהיר את מעמדה של אישה יהודייה או נוצרייה בבית בעלה המוסלמי ומסביר את הסיבות לדין הקובע שגבר מוסלמי רשאי לשאת לאישה יהודייה או נוצרייה, אך אישה מוסלמית אינה רשאית להינשא לגבר שאינו מוסלמי. על הישגיו זכה פרופ' יוחנן פרידמן בפרס לנדאו. גניזתקהיר-צוהרלחייאבותינו פרופ'מרדכיעקיבאפרידמן,אוניברסיטתתל־אביב הגניזה נתגלתה בסוף המאה התשע–עשרה בבית הכנסת על שם עזרא שבקהיר העתיקה, הוא בית כנסת "הירושלמים" של ימי הביניים. יותר משלוש מאות אלף קטעים שרדו בגניזה, הן כתבי קודש יקרי ערך מכל סוג הן כתבי חול חשובים מכל סוג. הכול בגניזה: מקרא ותלמוד, שירה ופיוט, פילוסופיה, שאלות ותשובות, חיבורי הלכה ואמונות ודעות, מרשמי תרופות, מַגיה, שטרי אירוסין, כתוּבות וגִטין, מכתבים אישיים, מכתבי סוחרים וחשבונותיהם, ענייני קהילה ועסקי הפרט. כתבי היד המקוריים נכתבו בכל הארצות שיהודים הגיעו אליהן, מספרד ועד הודו. בתקופה הקלסית של חקר הגניזה, מן המאה העשירית עד למאה השלוש–עשרה, לא חיו היהודים בגטאות אלא באו במגע עם שכניהם הלא יהודים בכל תחומי החיים. הגניזה נעשתה אפוא מקור ראשון במעלה לחקר החברה היהודית והמוסלמית, לחקר הסחר הבין–לאומי בים התיכון ובאוקיינוס ההודי ועוד. בהרבה תחומים חוללה הגניזה מהפכה גמורה בידיעותינו. נמצאו תגליות מופתיות על גדולי ישראל, כמו הרב סעדיה גאון, יהודה הלוי והרמב"ם, אך גם תיאורים מרתקים של החיים היום–יומיים, ענייני חומר וענייני רוח. אולם בשל הכמות האדירה של קטעים, בשל מצב הישמרותם הגרוע ופיזורם כיום בספריות על פני תבל התקדם המחקר בעצלתיים במשך כמה דורות. תפנית חשובה חלה עם מחקריו של פרופ' שלמה דב גויטיין ). הוא סקר את כלל קטעי הגניזה שבערבית–1985-1900( 19 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 יהודית (ערבית בינונית באותיות עבריות) ובעברית ותיאר את חברת היהודים על היבטיה השונים כנציגת החברה הים–תיכונית. פרופ' עזרא פליישר יישם אותה שיטה של בדיקת כל האוספים, זיהוי כל הקטעים שהם מושא מחקרו וסידורם במפעל שהקים לחקר השירה והפיוט בגניזה. בזכות אלפי הקטעים שסודרו ופוענחו במפעל הוא משמש בית היוצר לכל מחקר רציני בשירה, בפיוט ובתפילה בעת העתיקה ובימי הביניים. מורשתו התרבותית העשירה של עם ישראל בארץ ישראל בימי קדם, שנחשפה בחקר הפיוט, נתגלתה בתחומים רבים אחרים. פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן הצליח לשחזר מעשרות קטעים את המסורות הייחודיות לכתיבת הכתובה בארץ ישראל. הוא מצא שהנישואין נקראו "שותפות", והמשך השותפות היה תלוי ברצון הצדדים לקיימה באהבה. תנאי מיוחד ייפה את כוחה של האישה, כמו את כוחו של האיש, לפתוח בהליכי גירושין אם האהבה הפכה בעיניה לשנאה. היהודים היו שותפים מלאים גם בסחר הבין–לאומי. אחד מיסודות הכלכלה בעולם היה הסחר שבין ארצות הים התיכון להודו ולשאר ארצות המזרח הרחוק, שמהן יובאו פלפל, תבלינים, צמחי מרפא וסחורות יקרות אחרות. פרופ' גויטיין גילה בין שרידי הגניזה מאות מכתבים מן הסוחרים שנסעו הלוך וחזור להודו ועסקו בעסקי היבוא ויצוא הללו. אין בעולם שום אוסף דומה של תעודות מן הסחר באוקיינוס ההודי בימי הביניים. המכתבים האלה מעידים עדות ברורה לא רק על החברה היהודית במאות האחת–עשרה והשתים–עשרה במצרים וצפון–אפריקה, ספרד, תימן והודו, אלא אף על ניהול הפעילות הכלכלית הבין–יבשתית ההיא בכלל. פרופ' פרידמן השלים את האוסף, ובידו מתפרסמת הדרתו. שישה כרכים כבר יצאו לאור ועוד שניים כעת בדפוס. חקר הגניזה משנה את פני מדעי היהדות ומדעי האסלאם ואת חקר החברה והכלכלה בימי הביניים בכלל ובוודאי יוסיף לשנותם עוד שנים רבות.על הישגיו אלה זכה פרופ' עקיבא פרידמן בפרס מכון בן–צבי בשנת 1982 ובשנת .2011 מעמדהאישההיהודייהבימיהביניים פרופ'אברהםגרוסמן,האוניברסיטההעבריתבירושלים התמורות שחלו במעמדה של האישה היהודייה בימי הביניים בארצות האסלאם ובאירופה הנוצרית הן מנושאי מחקריו של פרופ' אברהם גרוסמן. הוא הרים תרומה מקורית חשובה לחקר נושא זה ופרסם מאמרים רבים עליו, בעברית ובלועזית, ושני ספרים: 1() "חסידות ומורדות: נשים יהודיות באירופה בימי–הביניים;" 2() "והוא ימשול בך? האישה במשנתם של חכמי ישראל בימי–הביניים". הספר הראשון עוסק במעמדה של האישה היהודייה במשפחה ובחברה בהשוואה מקיפה למציאות בחברה המוסלמית ובחברה הנוצרית בנות הזמן. הספר השני בודק את מקומה של האישה במשנתם של עשרים מחכמי ישראל הגדולים בימי הביניים, ובכללם חכמי הלכה, פילוסופים, מקובלים ומשוררים. הממצאים מבוססים בין השאר על מקורות ארכיוניים ועל כתבי יד. מחקריו של פרופ' גרוסמן על מעמד האישה הם תרומה מקורית חשובה לחקר נושא חשוב, שעד פועלו של פרופ' גרוסמן היה מוזנח במידה רבה. על הישגיו אלה זכה פרופ' גרוסמן בפרס ביאליק ובפרס ישראל. ספרייהכמקורהיסטורי פרופ'איתןקולברג,האוניברסיטההעבריתבירושלים אחד ממחקריו העיקריים של פרופ' קולברג עוסק בספרייתו של עלי בן מוסא אבן טאוּוס 1193-( 1266), מלומד שיעי שחי בעיראק בתקופת הפלישות המונגוליות. אבן טאווס היה לא רק סופר 20 פרקא:מּפֵרותהמחקרהמדעיהישראלי- תרומותבולטותבתחומיהטבעוהרוח פורה אשר חיבר כשישים ספרים אלא אף חובב ספרים מושבע, ובמשך עשרות בשנים הוא רכש ספרים ושקד על העתקתם של ספרים לספרייתו הפרטית. בדרך כלל ידוע רק מעט על ספריותיהם של מלומדים מוסלמים בימי הביניים; אבן טאווס הוא יוצא דופן, שכן על ספרייתו אפשר ללמוד פרטים רבים ביותר מּכתביו: הוא מרבה לצטט בהם מתוך חיבורים שעמדו לרשותו, אשר רובם ככולם השתייכו לספרייתו. על פי עדותו שלו, ספרייה זו הכילה חיבורים רבים בנושאים כגון יסודות הדת, נבואה ואִמאמה, הלכה, היסטוריה, פרשנות הקוראן, תפילות, גֵנֵאָלוגיה, רפואה, דקדוק, שירה, אלכימיה ואסטרולוגיה. ספריו של אבן טאווס וההתייחסויות הנרחבות והמדויקות לחיבורים שבספרייתו מאפשרים הצצה נדירה לעולמו האינטלקטואלי של מלומד משלהי תקופת הזוהר העבאסית, ושחזור ספרייתו מוסיף נדבך חשוב לידיעותינו על אודות הספרות הערבית של ימי הביניים ועל ערכה כמקור היסטורי. על הישגיו אלה, וכן על מחקריו בדוקטרינה ובהיסטוריה השיעית, זכה פרופ' קולברג בפרס רוטשילד למדעי הרוח ובפרס א.מ.ת למזרחנות. הפשיזםכ"ימיןמהפכני"באירופה פרופ'זאבשטרנהל,האוניברסיטההעבריתבירושלים מחקריו של פרופ' זאב שטרנהל בתחום המחשבה המדינית המודרנית סובבים סביב שני מוקדים עיקריים,והםבבחינתשנימעגלים:המעגלהחיצוני,הרחב,עניינוחקרהמסורתשלהאנטי–נאורות מאז המאה השמונה–עשרה ועד אמצע המאה העשרים, ואילו המעגל הפנימי מתמקד בחקר הימין הרדיקלי והפשיזם. בעבודתו של פרופ' שטרנהל ארבעה חידושים עיקריים: החידוש הראשון הוא טביעת המונח האנליטי "ימין מהפכני" לתיאור תופעה חדשה שצמחה בסוף המאה התשע–עשרה על רקע המודרניזציה המהירה של יבשת אירופה; החידוש השני הוא הקביעה שהפשיזם הוא קודם כול תופעה תרבותית אירופית כוללת ורק אחרי כן תופעה פוליטית. זה היה סוד הצלחתו האמתי בכל רחבי אירופה. עבודתו של פרופ' שטרנהל הדגישה, בניגוד לתפיסה המקובלת, כי הפשיזם הוא אידאולוגיה מגובשת ואוטונומית לא פחות מהליברליזם ומהסוציאליזם. הפשיזם קדם למלחמת העולם הראשונה, ולכן אינו תוצר של מלחמה זו ואינו שייך באורח בלעדי לתקופה שבין שתי המלחמות; החידוש השלישי: אי אפשר להסביר את אירופה של המאה העשרים בלי להכיר בחשיבותה העצומה של מחשבת האנטי–נאורות בעיצוב התפתחותה של התרבות האירופית מאז אמצע המאה השמונה–עשרה; החידוש הרביעי הוא כי שורשיו האידאולוגיים של הפשיזם מצויים בצרפת, שהייתה החברה הליברלית המתקדמת ביותר באירופה, ולא באיטליה. על כן המרד בליברליזם ובדמוקרטיה הקדים לפרוץ בצרפת לפני פריצתו בארצות אחרות. על הישגיו אלה זכה פרופ' שטרנהל בשני תוארי כבוד מטעם ממשלת צרפת, Palmes des Commandeur Académiques ו"אביר מסדר מדעי הרוח והאמנויות", בפרס ישראל ובפרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית למדעי המדינה. מחקרהשוואתישלציוויליזציות פרופ'ש"נאייזנשטדט,האוניברסיטההעבריתבירושלים פרופ'שמואלנחאייזנשטדטהיההדמותהמרכזיתבשדההמחקרשלהסוציולוגיהבישראלבחמישים השנים האחרונות. הוא נחשב בעולם לאחד מגדולי החוקרים ומאלה שהשפיעו רבות על המחקר הסוציולוגי וכן על תחומי דעת אחרים. מחקריו וכתיבתו הם בתחומים שונים של מדעי החברה והרוח ועוסקים בסוגיות כלל–עולמיות של שינוי חברתי, דמוקרטיה, מודרניות ופונדמנטליזם. מתוך מחקר השוואתי והיסטורי של ציוויליזציות שונות הוא ניתח מוסדות, תהליכים ורעיונות, וחלק נכבד מעבודתו יוחד לציוויליזציה היהודית ולחברה הישראלית. בניגוד להנחה שהעולם יתאים את עצמו למודרניות המערבית, הוא הראה שחברות נעשות מודרניות מתוך שמירה על מסורת ייחודית, וכי אין מודרניות אחת בלבד אלא צורות רבות של מודרניות. 21 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 בגישתו של פרופ' אייזנשטדט למחקר הוא הדגיש את חשיבותן של פתיחות והפריה הדדית בין אסכולות תאורטיות שונות בתת–תחומי המחקר בסוציולוגיה, ומחקריו עצמם הם מופת לגישה השוואתית מורכבת ועשירה, שמשלבת, משווה ומנגידה רעיונות, ועם זאת יוצרת סינתזה מקיפה. על הישגיו המרשימים זכה פרופ' אייזנשטדט במספר גדול של פרסים, ובהם פרס רוטשילד ופרס ישראל, פרס בלצן הבין–לאומי ופרס הולברג בנורווגיה, הנחשב למקבילו של פרס נובל בתחום מדעי הרוח, החברה והמשפט. הפסיכולוגיהשלהמטא־קוגניציה-לדעתשאנייודע פרופ'אשרקוריאט,אוניברסיטתחיפה פרופ' אשר קוריאט תרם לחקר הפסיכולוגיה של המטא–קוגניציה - תהליכי–העל שבהם אנחנו עוקבים אחרי התהליכים הקוגניטיביים של עצמנו, מנטרים את פעולתם ומכוונים אותם לפי מטרותינו.הואהציעתאוריותומחקראמפיריבדברשאלותשהעסיקופילוסופיםמשחרהימיםכמו השאלהאיךאנחנויודעיםשאנחנויודעים,אואיךאנחנויכוליםלהיותבטוחיםבידעשלנו.במחקריו עסק בתפקידה של החוויה הסובייקטיבית כמתווכת בין תהליכים לא מודעים לתהליכים מודעים, וחקר את תפקידה והשפעתה על הוויסות האסטרטגי של תהליכים קוגניטיביים ושל התנהגות. לעבודותיו של פרופ' קוריאט השלכות חשובות בתחום החינוך והלמידה, קבלת החלטות, עדויות משפטיות, זיכרונות שווא ועוד. על הישגיו אלה זכה פרופ' קוריאט בפרס רוטשילד למדעי החברה, בפרס אוסוולד–קולפה מאוניברסיטת וירצבורג בגרמניה ובפרס ישראל לחקר הפסיכולוגיה. הכתיבהההלכתית-מדיניתשלהרמב“ם פרופ'יעקבבלידשטיין,אוניברסיטתבן־גוריוןבנגב יעקב בלידשטיין מתחקה אחר הרכיב המדיני בכתיבתו ההלכתית של הרמב"ם ומדגיש בעניין זה את ספר השופטים שלו אשר עוסק באלה: מלכות, מלחמה, רעיון הייצוג וההסכמה, מגמות של הממשל, מקורות הסמכות המדינית, חלוקת הסמכויות והיחס לנכרים. אין הרמב"ם מספק משנה מדינית שהותאמה לקהילה שחיה בגולה אלא מצייר ציבוריות לאומית כמעט אידאלית אף כי ברור שהוא מודע מאוד להוויה הגלותית בת זמנו. מבחינה זאת הדמות המשיחית, המביאה גאולה מדינית, משתלבת במחשבה המיימונית ואיננה סרח עודף שלה. המרכזיות של הממד המדיני הוליכה את הרמב"ם לסכם את התורה שבעל פה וכן את התאוריה של תורה זו. מכאן הדיון בזקן ממרה, הדמות המסרבת להכיר הכרה מלאה בתורה זו, וכן בנביא היונק את סמכויותיו מספֵרה אחרת. אותה רגישות הביאה את הרמב"ם להעריך את תהליכי החקיקה ולהתייחס לתהליכי השינוי עד כדי ביטול הלכות. למרות אופייה החברתי של הגות זו עומד היחיד במרכז, וכך האידאל המיימוני מתגשם דרך חיי האינטלקט של הפרט, שהחברה וההלכה מאפשרות אותם. אין בעבודתו של בלידשטיין ניסיון ליישב את הסתירות שבכתיבה המיימונית. העיצוב הספרותי, העריכה המדוקדקת, בחירת המגמה הכוללת והמקיפה—אלה הם התכנים שבלידשטיין הכניס לחקר הרמב"ם. על לומד הרמב"ם להיות קשוב לדיוק שבכתיבה המיימונית, במשנה תורה ההלכתי לא פחות מאשר במורה הפילוסופי. מחקרו של בלידשטיין מכיר גם בממד ההיסטורי של החיבורים המיימוניים ומתחקה אחר יחסו של הרמב"ם לתנועה הקראית, שעמה התפלמס ועם זאת היה מוכן לאמץ כמה מעמדותיה. על הישגיו אלה זכה פרופ' בלידשטיין בפרס ירושלים במדעי היהדות ובפרס ישראל בחקר מחשבת ישראל. 22 פרקא:מּפֵרותהמחקרהמדעיהישראלי- תרומותבולטותבתחומיהטבעוהרוח המשפטבשירותהחברה פרופ'אהרןברק,פרופ'ניליכהןועמיתיהם חקר המשפט בישראל נותן ביטוי למגמות סותרות: מצד אחד עליו לסייע בעיצוב המשפט במדינת ישראלובקידומו,ולפיכךישלפרסמובעברית,ומצדאחררביםמהמחקריםנושאיםאופיכללי,וראוי לחשוף אותם בזירה העולמית. בין כך ובין כך, הן במישור המקומי הן במישור הבין–לאומי רכשה האקדמיה המשפטית בישראל מעמד מרשים ביותר. חוקרי המשפט הישראלים, חברי האקדמיה הלאומית למדעים, תרמו לחקר המשפט בתחומים האלה: פרופ' אהרן ברק פרסם סדרה בת חמישה ספרים העוסקת בתורת הפרשנות בכל תחומי המשפט. כן פיתח את התחום החוקתי בספרו על עקרון המידתיות; פרופ' יצחק אנגלרד פיתח את תחום הנזיקין ופרסם מחקר העוסק בפיצויים לנפגעיתאונותדרכים.המהדורההשלישיתשלמחקרזהפורסמהבשנת2005;פרופ'דניאלפרידמן חקר ופיתח את התחום של דיני עשיית עושר ולא במשפט. פרופ' פרידמן ופרופ' נילי כהן פרסמו סדרה בת ארבעה ספרים העוסקת בדיני חוזים של מדינת ישראל. הספר האחרון בסדרה, המוקדש לתרופות בשל הפרת חוזה, יצא בשנת 2011; כל חוקרי המשפט החברים באקדמיה היו מעורבים במיזם הקודיפיקציה של המשפט האזרחי בישראל מטעם משרד המשפטים. חוקרים ישראלים רבים שותפים במיזמים המעצבים דינים בעולם, ובכך תרמו למעמדה הבין–לאומי של ישראל. על הישגיהם המשפטיים זכו החוקרים לשפע של פרסים יוקרתיים, וקצרה יריעה זו מלהכילם. עיצובתחוםהכלכלהבישראל פרופ'דןפטינקיןותלמידיו בסוף שנות השלושים ובתחילת שנות הארבעים של המאה העשרים התגבשה והתבססה הגישה המודרנית בחקר הכלכלה. זו כללה שני מרכיבים מרכזיים: 1() הפרדיגמה הנֵאו–קלסית, שבמרכזה האידאל של העמדת התנהלותה של המערכת הכלכלית על דפוסי התנהגות רציונלית של הפרטים והיחידות המרכיבים אותה; 2() הכרה בקיומם של כשלי שוק - ובראשם הכשלים "הקיינסיאניים" - שבעטיים אפשר שהמערכת המקרו–כלכלית תקרטע גם כשכל הפרטים המרכיבים אותה עושים כמיטב יכולתם. ראשי החוקרים שביססו את הגישה הזאת באותה עת פעלו רובם ככולם בבריטניה ובארצות הברית. השיח הכלכלי–אקדמי שהיה קיים במדינת ישראל עם הקמתה ינק רובו ככולו מן המסורות הקונטיננטליות והיה זר בעיקרו לחשיבה הכלכלית שהלכה והתבססה בעולם דובר האנגלית. מצב זה התהפך באחת עם עלייתו ארצה משיקגו, בשנת 1949, של פרופ' דן פטינקין. נוסף על היותו של פרופ' פטינקין כלכלן מעולה וחוקר רב–פעלים, הוא ניחן גם במנהיגות אינטלקטואלית ובכריזמה מדעית יוצאות דופן, ועד מהרה נתגבשה סביבו קבוצת תלמידים מעולים, רבים מהם "בוגרי" מלחמת העצמאות, שהרימו יחדיו את נס הכלכלה הנאו–קלסית. 23 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 ּפֵרותהמפגשביןמדעלטכנולוגיה כנאמר למעלה, למחקר המדעי הבסיסי ייעוד אחד והוא הרחבת מכלול הידע בעולם, והוא מודרך על ידי סקרנותו המדעית של החוקר. עם זאת מחקר בסיסי שכזה מניב בתדירות הולכת וגוברת גם ּפֵרות מעשיים אשר מתבטאים בפיתוחים טכנולוגיים. המדע בישראל מתאפיין בחדשנות שבכללה חיפוש מתמיד אחר פריצות דרך, חידושים והמצאות, שבזכותם יצא לו שם בעולם בתאוריה ובמעשה. חברות ההזנק הישראליות זכו לתהילה (ראו הספר Nation 3Start-up) ותרמו רבות לכלכלת המדינה, וזאת בתחומים שונים - מדעי המחשב, טכנולוגיית התקשורת, אופטיקה, חקלאות, הנדסה רפואית, תרופות וכן פיתוח אמצעי לחימה. בישראל הריכוז הגבוה ביותר של חברות הזנק 3,850() ביחס למספר התושבים, וכן כמה חברות גדולות שמקנות לה מוניטין עולמי. להלן מספר קטן של דוגמאות להמחשה - שלוש בתחום טכנולוגיית המחשבים, שתיים בתחום החקלאות ושתיים בתחום ההתקנים הרפואיים. מעבדימחשביםמתקדמים-אינטלישראל חברת אינטל ישראל, הפועלת באתרים שונים - ירושלים, חיפה, קריית גת, פתח תקווה, יקום ויקנעם - החלה לפעול ב1974– עם חמישה עובדים. כיום היא מהיצואניות הראשיות בתחום תעשייתהאלקטרוניקהוהאינפורמטיקה1.2(ביליוןדולרלשנה).החברההישראליתמשמשתמרכז הפיתוח של אינטל העולמית, ולמעשה כל הפיתוחים ופריצות הדרך של החברה נעשו בארץ, כולל מעבדי המחשבים המשוכללים, ובהם מעבד הפנטיום, שהם לב לבה של החברה. הפיתוחים של אינטל נחשבים הישג טכנולוגי עצום, ובכך תורמים למקומה המכובד של ישראל בעולם הטכנולוגי החזיתי. החסןנייד-זיכרוןפלאששהופךלדיסקוירטואלי-חברתM-Systems כמעט כל אדם בחברה המודרנית מכיר את ה"דיסק און קי" stick()memory - החסן נייד - אותו התקן נייד זעיר שבאמצעותו אפשר לאחסן נתוני מחשב. מעטים הם היודעים שזהו פרי המצאה ופיתוח ישראליים. באפריל 1999 יצאו שלושה ישראלים - אמיר בן, דב מורן ואורון אוגדן - כולם מחברת ההזנק M-Systems הישראלית, עם פטנט של התקן נייד לאחסון נתוני מחשב המבוסס על זיכרון פלאש. בספטמבר 1999 פרסם ישראלי אחר, שמעון שמואלי, פטנט נוסף, עם שכלול של אותו התקן, וכך פרץ לשוק ההחסן הנייד. לפני כמה שנים נמכרה חברת M-Systems לחברת סאן דיסק ב1.55– מיליארד דולר. מציוןתצאתורתהדפוסהדיגיטלי-חברתאינדיגוHP הדפוס הוא תעשייה עתיקת יומין, ובמשך מאות שנים הוא היה תהליך מכני של שכפול אותו מידע, דף אחר דף. בשנת 1977 הקים בני לנדא את חברת אינדיגו, שחזונה היה לאחד את יתרונות הדפוס עם יתרונות הטכנולוגיה המודרנית וליצור מכונת דפוס אופסט דיגיטלי. בכך הייתה אינדיגו לחלוצת הדפוס הדיגיטלי, והיא מפתחת ומספקת פתרונות דיגיטליים פורצי דרך בשביל שוק השילוט וההדפסה המסחרית. עם השנים התפתחה החברה התפתחות דרמטית, וכיום היא מובילה את עולם מערכות הדפוס הדיגיטליות, והמחזור השנתי שלה הוא יותר ממיליארד דולר. לפני תשע שנים נמכרה אינדיגו לחברת HP העולמית, אך עדיין נקראת אינדיגוHP– ונחשבת חברה ישראלית. כל המחקר והפיתוח וחלק מהייצור הם בישראל בשלושה מפעלים לייצור דיו ומכונות דפוס המעסיקים אלפי אנשים. על פי כל התחזיות ישראל תחליף את שלוש החברות הגרמניות המובילות בתחום, וכך תיהפך למעצמה עולמית בדפוס הדיגיטלי. DanSenorandSaulSinger,Start–upNation:TheStoryofIsrael'sEconomicMiracle(NewYork,2009(. 3 24 פרקא:מּפֵרותהמחקרהמדעיהישראלי- תרומותבולטותבתחומיהטבעוהרוח השקיהבטפטוף-המצאהישראליתחובקתעולם טפטפת היא אביזר המשחרר מים בזרמים קטנים ("טפטוף"), והיא הבסיס לשיטת ההשקיה המודרנית, שעיקרה הזרמת מים בצינורות פלסטיים ושחרורם בזרמים קטנים ליד הצמח. הזרם הקטן מושג באמצעות חיכוך של המים העוברים במסלול ארוך בטפטפת והפחתת מהירות הזרימה שלהם. יתרונותיו של השימוש בטפטפות (לעומת צינור בעל נקבים זעירים שהיה בשימוש לפני כן) הם סתימות מעטות יותר וחלוקת מים אחידה יותר. הטפטפת ושיטת ההשקיה המבוססת עליה הומצאו, יוצרו והופצו על ידי המהנדס הישראלי שמחה בלאס ובנו ישעיהו, מסוף שנות החמישים ועד אמצע שנות השישים. את מערכת ההשקיה הניסיונית הראשונה הם התקינו בשנת 1959. שכלולים שנמשכו עד 1965 הביאו לייצור טפטפות קו יעילות ביותר. בשנת 1966 הועברו הייצור והמשך הפיתוח וההפצה למפעל נטפים שבקיבוץ חצרים, שהורחב גם לקיבוצים נוספים. כיום לישראל חלק מרכזי בפיתוח הטפטפות ובייצורן, ומערכותההשקיהבטפטוףמיוצרותעלידיחברותרבותבישראלובעולם.ההמצאהחוללהמהפכה עולמית בשיטות ההשקיה והדישון בחקלאות, והביאה לחיסכון במים ולהגדלת היבולים. עגבניותהשרי-הדובדבןשבחקלאותהישראלית מדינת ישראל, למרות ממדיה הקטנים ומיקומה באזור חצי–מדברי, היא בעלת חקלאות מפוארת, ולה תרומה רבה מאוד בנושא זה בקנה מידה עולמי. זאת הודות למחקר עתיר ידע שנעשה באוניברסיטאות, כגון פיתוח זני חיטה עתירי חלבון וזני תירס עמיד בפני חרקים. מקומה "על השולחן" בולט במיוחד בעגבניות השרי הפופולריות בעולם, שהזן הנפוץ ביותר שלהן פותח ברחובות על ידי פרופ' נחום קדר ופרופ' חיים רבינוביץ בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים. העגבניות הקטנות דמויות הדובדבן טעימות במיוחד ומשמשות למאכל וגם לקישוט, ונתח השוק שהן תופסות גדל והולך. זרעי עגבניות השרי מהזנים שפותחו כאן בישראל הם מענפי היצוא החשובים של החקלאות הישראלית. תומכנים-התקניםלמניעתהתקפילב-חברתמדינול בתחום ההתקנים הרפואיים devices(medical) ישראל היא מעצמה, והיא שנייה לארצות הברית במונחיםאבסולוטיים.ניתןכאןשתידוגמאות:הטיפולהפולשניבסתימתכלידםלבבייםהחלכבר בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת בעזרת צנתרים. אולם רק בסוף שנות השמונים הוחל השימוש בתומכנים שהונחו באמצעות הצנתרים. קפיצת המדרגה בתחום זה נעשתה בחברת מדינול הישראלית, אשר בשנת 1992 השיקה את התומכן הגמיש שהיה הרבה יותר יעיל ובטוח מאלה שקדמו לו. מדינול, שהוקמה על ידי יהודית וקובי ריכטר בשיתוף עם גרגורי פנחסיק, פיתחה את סדרת התומכנים "ניר", והיא אחת החברות העיקריות הפועלות בתחום. החברה התחילה בשיווק התומכנים דרך חברת בוסטון סיינטיפיק האמריקנית, אשר כיום משווקת מוצרים משלה, המבוססים גם הם על הפטנטים של מדינול, ולכן משלמים לה תמלוגים. פיתוח התומכנים הוא דוגמה נוספת לתרומה ישראלית מכרעת בזירה העולמית. הכמוסה(קפסולה)שמחליפהאתבדיקות האנדוסקופיההחודרניות-חברתImagingGiven חברת גיוון אימג'ינג הוקמה על בסיס מחקר ופטנטים של ד"ר גבי עידן מרפא"ל. ד"ר עידן ניצל טכנולוגיות טילים שפיתח ברפא"ל במזערו אותן להכנת כמוסה ובה מצלמה זעירה הניתנת לבליעה 25 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 ומשמשתלבדיקהויזואליתשלמערכההעיכול.גיווןאימג'ינגהייתההחלוצהבתחוםזה,והראשונה שפיתחה טכנולוגיה של דימות באמצעות כמוסה הנקראתPillCam ומשווקת בכל העולם. בתחילה שווקה הכמוסה רק לצורך בדיקות הוושט והמעי הדק, אולם מאז 2009 משווקת החברה גם קפסולה אחרת כאמצעי לאבחון אי–סדירות במעי הגס. יצאו לחברה מוניטין והיא שיווקה עד עתה יותר ממיליון כמוסות. זוהי דוגמה נוספת לחלוציות של חברה ישראלית בתחום ההתקנים הרפואיים. 26 פ ר ק ב דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 פרקב:תשומותותפוקות שלהמערכתהמדעית ראשיפרקים: •מערךהמדעשלמדינתישראל •תיאורהנוףהמדעיהעולמיהיום •המערכתהמדעיתבישראל-נתוניםכמותייםבהשוואהבין־לאומית 28 פרקב:תשומותותפוקותשלהמערכתהמדעית פרקזהמציגסקירהמבניתוכמותיתשלהפעילותהמדעיתמזוויתהתשומות,כמולמשלאוכלוסייה, מו"פ במגזרים שונים, הוצאה לאומית למו"פ, ומזווית התפוקות - פרסומים ישראליים בהשוואה בין–לאומית וסקירת תחומים ראשוניים ותתי–תחומים. מערךהמדעשלמדינתישראל ביצועמו"פ: מקובל להבחין בין ארבעה מגזרים שבהם מתבצע המו"פ בישראל: המגזר האקדמי, המגזר העסקי, המגזר הממשלתי והמגזר הפרטי שלא למטרות רווח. המגזרהאקדמי המחקר המתבצע במגזר האקדמי הוא בעיקרו מחקר בסיסי המונע מסקרנות מדעית ובחלקו מחקר יישומי המתמקד בנושאים בעלי פוטנציאל מסחרי. אשר למחקר הבסיסי חשוב לזכור כי בשלהי המאה העשרים התמזגו המדע והטכנולוגיה לישות אחת בלתי נפרדת, והמיזוג ההיסטורי הזה חולל מהפכה מדעית–טכנולוגית, שהיא אבי אבות תעשיות העילית והגלובליזציה. על כן ההבחנה החדה בין מחקר "בסיסי" למחקר "יישומי" מיטשטשת. לעתים קרובות מחקר בסיסי מביא לידי יישום מידי אף על פי שהמחקר נעשה מתוך סקרנות מדעית טהורה. אשר למחקר היישומי, ברוב האוניברסיטאות קיימות חברות יישום שתפקידן להביא את ּפֵרות המחקר לידי יישום מסחרי במידת האפשר. כמעט כל פעילות המחקר במגזר זה מתבצעת במסגרת אוניברסיטאות המחקר (כולל מכון ויצמן למדע). פעילות מחקר מסוימת מתבצעת בכמה מהמכללות האקדמיות. המגזרהעסקי עיקר המו"פ בישראל (במונחים של הוצאה כספית על ביצוע מו"פ) מתבצע במגזר העסקי - בתעשייה, בשירותי המו"פ (ובהם מעבדות שירות אך בעיקר חברות הזנק שעדיין אינן משווקות את תוצרתן) ובשירותי התכנה. המו"פ במגזר העסקי, רובו ככולו, הוא פיתוח טכנולוגי של מוצרים ותהליכים. המגזרהממשלתי המגזר הממשלתי כולל, בהגדרה רחבה, משרדי ממשלה, מכוני מחקר ממשלתיים, רשויות מקומיות, מוסדות לאומיים, המוסד לביטוח לאומי ומוסדות ללא כוונת רווח שהממשלה מממנת את רוב הוצאותיהם, ובכלל אלה בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים הציבוריים שעיקר מימונם מהממשלה4. המחקר המתבצע במגזר הממשלתי הוא בעיקרו מחקר שימושי בתחומים שהם באחריותה הישירה של הממשלה (למשל: מים, אנרגייה, אוצרות טבע, בריאות, איכות סביבה, תשתיות תחבורה וכד') ובתחומים עסקיים שבהם ליצרן הבודד לא משתלם לעסוק במו"פ, ולעומת זאת ברמת המשק הלאומי התשואה של המו"פ גבוהה (כגון חקלאות ובינוי). כמה מהמלכ"רים הציבוריים הנכללים במגזר הממשלתי עוסקים במחקר במדעי הרוח (יד ושם, יד בן–צבי ועוד). 4 הדוח הנוכחי אינו דן במו"פ הביטחוני, שהוא חלק נכבד מהמו"פ הממשלתי. 29 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 מלכ"ריםפרטיים רוב המלכ"רים הפרטיים העוסקים במחקר מתמקדים בתחום מדעי החברה והרוח. כמו כן מתקיים מחקר רפואי בחלק מבתי החולים הפרטיים המשתייכים למגזר זה. מימוןהמו"פ המחקר המתבצע במגזרהאקדמי ממומן ברובו על ידי הממשלה: באמצעות ות"ת, כחלק מההקצבה הממשלתית למוסדות להשכלה גבוהה; באמצעות תקציבי מחקר של משרדי הממשלה; באמצעות קרנות מחקר שהממשלה משתתפת במימונן: הקרן הלאומית למדע, קרנות דו–לאומיות ותכנית המו"פ של האיחוד האירופי. תפקיד חשוב במימון המחקר ותשתיות המחקר ממלאות תרומות פילנתרופיות, בעיקר מחו"ל. מקורות מימון אחרים למחקר האקדמי הם המגזר העסקי בארץ ובחו"ל, קרנות מחקר מחו"ל ומימון עצמי. המו"פהמתבצעבמגזרהעסקי ממומן ברובו הגדול על ידי החברות המבצעותאותו ועל ידימקורות מימון עסקיים אחרים מהארץ ומחו"ל, כגון קרנות הון סיכון וחברות רב–לאומיות. חלק קטן יחסית מהמו"פ העסקי ממומן על ידי מקורות ממשלתיים, בעיקר המדען הראשי של משרד התמ"ת, וכן על ידי קרנות דו–לאומיות למחקר תעשייתי ותכנית המחקר של האיחוד האירופי. המחקרהמתבצעבמגזרהממשלתיממומןברובוהגדולעלידיהממשלה,ובמידהמעטה-מהזמנות מחקרים על ידי המגזר העסקי וקרנות מחקר מחו"ל. הממד הכספי של ביצוע המו"פ במגזרים השונים מוצג בלוח דלהלן. נתונים מפורטים יותר מוצגים בהמשך הפרק הנוכחי. 30 פרקב:תשומותותפוקותשלהמערכתהמדעית לוח ב1 הוצאה לאומית למו"פ אזרחי לפי מגזר מממן ומגזר מבצע,: 52008 מגזר מבצע מלכ"רים השכלה ממשלתי עסקי סך הכול פרטיים גבוהה מיליוני ש"ח מגזר מממן 1,035 4,646 1,313 27,493 סך הכול 34,487 146 440 62 17,267 עסקי 17,915 278 2,174 1,230 1,132 ממשלתי - סך הכול 4,814 מזה: באמצעות 52 1,924 122 0 2,098 ות"ת6 4 676 9 0 השכלה גבוהה 689 125 405 9 0 מלכ"רים פרטיים 539 482 951 3 9,094 מממנים מחו"ל 10,530 אחוזים לפי מגזר מבצע 3.0 13.5 3.8 79.7 סך הכול 100.0 0.8 2.5 0.3 96.4 עסקי 100.0 5.8 45.2 25.6 23.5 ממשלתי - סך הכול 100.0 מזה: באמצעות 100.0 2.5 91.7 5.8 0 ות"ת אחוזים לפי מגזר מבצע השכלה גבוהה 100.0 0.6 98.1 1.3 0 23.2 75.1 1.7 0 מלכ"רים פרטיים 100.0 4.6 9.0 0 86.4 מממנים מחו"ל 100.0 אחוזים לפי מגזר מממן 100.0 100.0 100.0 100.0 סך הכול 100.0 14.1 9.7 4.7 62.8 עסקי 51.9 ממשלתי - סך הכול 14.0 26.9 46.7 93.7 4.1 מזה: באמצעות 5.0 41.3 9.3 0 6.1 ות"ת 0.4 14.5 0.7 0 השכלה גבוהה 2.0 12.1 8.7 0.7 0 מלכ"רים פרטיים 1.6 46.5 20.4 0.2 33.1 מממנים מחו"ל 30.5 5 המקור: הלמ"ס. 6 הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג. 31 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 שירותיםלמו"פ: מערך המו"פ מסתייע במגוון של שירותים החיוניים לפעילותו התקינה: ספריות מדעיות, מרכזי מידע, מעבדות בדיקה, חברות להעברת ידע, משרדי פטנטים, יחידות ממשלתיות כגון מנהלי מחקר, רשם הפטנטים, מכון התקנים, המִנהלת הישראלית למו"פ האירופי ISERD() ועוד. לסיכום אפשר לומר כי מערך המדע של ישראל כולל את כל המרכיבים המוסדיים הנדרשים לפעילות מדעית נרחבת, מגוונת ופורייה, והמאפיינים את מערכי המדע של המדינות המפותחות. עם זאת למערך המדע הישראלי גם מאפיינים הייחודיים לו, כפי שיובהר בהמשך הפרק. תיאורהנוףהמדעיהעולמיהיום היקף המדע גדל בעולם כולו. מאז תחילת המאה העשרים ואחת ההוצאה העולמית על מו"פ כמעט הוכפלה, כמות הפרסומים גדלה בשליש, ומספר המדענים מוסיף לעלות (ראו לוח ב2). צפון–אמריקה, יפן, אירופה ואוסטרליה - בכולן הייתה צמיחה: כל אחת מהן הגדילה את ההוצאה בכשליש בין השנים 2002 ו2007–. באותה תקופה "מדינות מתפתחות", לרבות הכלכלות המתהוות של סין, הודו וברזיל, הכפילו ויותר מכך את ההוצאה על מו"פ, ובכך הגדילו את תרומתן להוצאה העולמית למו"פ ב7%– - מ17%– ל.24%– לוח ב2 מדע גלובלי במספרים7: תמ"ג8 הוצאות מו"פ9 מספר המאמרים10 % הוצאות מספר החוקרים במיליארדי במיליארדי מו"פ מתמ"ג (מיליונים) בכתבי עת דולרים דולרים מוערכים (אלפים) ~1.9% )2009( 58,920 )2007( 1,100 )2007( 5.7 )2010( 1,200 ~1.7% )1999( 31,270 )1996( 525 )1995( 4.0 )2000( 780 נוף המדע העולמי השתנה אף הוא עם התרחבות רשתות העבודה הכלל–עולמיות. ברשתות אלה משתפים פעולה מדעני מדינה אחת בינם לבין עצמם ובינם לבין עמיתיהם ממדינות אחרות, וזאת במסגרות מסודרות לאומיות או רב–לאומיות (כפי שהדבר נעשה במיזם הגנום האנושי). חלק מרשתות העבודה מבוססות על שיתופי פעולה בארגונים בין–לאומיים (כגון CERN - הארגון האירופי למחקר גרעיני); אוניברסיטאות ומוסדות מחקר אחרים זוכים למימון בין–לאומי מטעם חברות רב–לאומיות וקרנות מימון גדולות (כגון גייטס), או מטעם ארגונים רב–לאומיים כגון האיחוד האירופי. רשתות עבודה כלל–עולמיות אלה משפיעות יותר ויותר על התנהלות המדע ברחבי העולם. מגמותוהתפתחויותבמדעהעולמי רקע היסטורי: לאורך ההיסטוריה היו מערכות התמיכה הכלכלית במדענים ובעבודתם גורמים חשובים באופיו של מחקר מדעי ובקצב התקדמותו. מימי הביניים ועד לתקופת ההשכלה חיפשו חוקרים צורות שונות של פַּטרונּות או מימנו את עבודתם בעצמם. במאה השמונה–עשרה והתשע– 7 הנתונים הקיימים ברמה הגלובלית הם אומדנים שחושבו בדרך של צירוף נתונים ממקורות השונים זה מזה ברמת מהימנותם. חלק מהנתונים אינם זמינים ברצף, והנתונים הכספיים, המומרים לדולרים, לא תמיד מנוכים מהשפעת השינויים ברמת המחירים. עם זאת כאשר בוחנים את השינויים המצטברים בתקופות זמן ארוכות אפשר לזהות את המגמות השולטות. 8 מקור הנתונים על התמ"ג: database.IMF 9 מקור הנתונים על הוצאות למו"פ ומספר חוקרים: U.S.2012,IndicatorsEngineeringand.Science 10מקור הנתונים על מספר הפרסומים: IndicatorsScience,NationalScientificThomson עיבוד הנתונים: מוסד נאמן.. 32 פרקב:תשומותותפוקותשלהמערכתהמדעית עשרה החלו תחומי דעת רבים להתמקצע, וגם מימון ממשלתי בדמות "פרסים" או קתדרות באוניברסיטאות המחקר קידם את המחקר המדעי. מן המאה העשרים מעצב את מימון המחקר המדעי מגוון רחב של מקורות, כולל ארגונים ממשלתיים, מימון ביטחוני–צבאי וחסויות עסקיות ופילנתרופיות. השינוי הגדול חל במלחמת העולם השנייה כאשר המדע נרתם למאמץ המלחמתי. הצלחתם המדהימה של המדענים בפַתחם בזמן קצר יחסית אמצעי לחימה והגנה - ובהם הרדאר, הגומי הסינתטי, וכן "פצצת האטום", שתרמו תרומה מכרעת לניצחון בעלות הברית - שכנעה את מקבלי ההחלטות שמדע הוא "כוח" ושיש לטפחו למען ביטחון המדינה וצרכיה, ומאז ועד היום הזה תמיכת המדינה במחקר המדעי הולכת וגוברת בכל העולם. למן המחצית השנייה של המאה העשרים ועד היום התבהר יותר ויותר שהתמיכה במחקר המדעי הבסיסי נושאת ּפֵרות כלכליים אדירים. למעשה את הגידול המתמיד בתמ"ג של הארצות המפותחות אפשר לייחס בעיקר לחדשנות מדעית–טכנולוגית שמקורה במחקר המדעי הבסיסי. תפוקהמדעיתעולמית ארצות הברית מובילה את העולם במחקר: 20% מן המאמרים המדעיים מקורם בארצות הברית, היא שולטת בטבלאות האוניברסיטאות המובילות בעולם ומשקיעה כמעט 400 מיליארד דולר לשנה במו"פ ציבורי ופרטי. גם הממלכה המאוחדת, יפן, גרמניה וצרפת אוחזות כל אחת בעמדה חזקה בטבלאות הדירוג העולמיות: הן מפיקות מאמרים באיכות גבוהה ומושכות אליהן מדענים - לאוניברסיטאות שלהן ולמכוני המחקר שלהן, שהם הטובים בעולם. חמש מדינות אלה לבדן אחראיות ל59%– מכלל ההוצאה על המדע בעולם כולו. עם זאת מדינות אלה אינן שולטות במדע איור ב1: פרסומים במדע וטכנולוגיה העולמי כולו. בין השנים 1996 ו2008– קטן לפי אזור/מדינה: 2009-1995 חלקה של ארצות הברית במספר המאמרים ב14%– חלקה של יפן קטן ב22%–, ושל רוסיה - ב37%–. אנגליה, גרמניה וצרפת נסוגואףהןבמונחיםיחסיים.איורב1מראה כיצד מספר המאמרים צמח, וכיצד החלוקה ברחבי העולם רבתה, וכיצד השתנתה בשנים האחרונות, משנת 1999 ועד שנת 2009. עם הצטרפות מדינות ענקיות כמו סין והודו ואחרות לפעילות המדעית ירד כמובן חלקן היחסי של המדינות המנהיגות את התפוקה המדעית בסך הפרסומים העולמי (אם כי במספר מוחלט של פרסומים הן המשיכו לגדול). סין הגדילה את מספר הפרסומים שלה עד כדי כך שהיא כעת השנייה בתפוקת המאמרים בעולם. הודו טיפסה מהמקום ה13– בשנת 1996 למקום ה10– בשנים 2008-2004. עוד עלו בדירוג דרום־קוֵראה, ברזיל, תורכיה, מדינות בדרום מזרח אסיה, כמו סינגפור, תאילנד ומלזיה, ומדינות אירופיות כמו אוסטריה, יוון ופורטוגל. כל אלה שיפרו את מעמדן בטבלאות הדירוג של המדע העולמי. 33 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 באיור הבא מוצגת עצמת האיכות המדעית של מדינה, הנמדדת לפי מספר הציטוטים למאמרים שפורסמו על ידי מדעניה, מול העצמה הכלכלית, הנמדדת לפי התמ"ג לנפש. לפי הניתוח הזה, שנעשה בשנת 2004, העצמה המדעית של מדינת ישראל גבוהה מאוד יחסית למשאביה הכלכליים (באיור הדבר מתבטא בהפרש הגובה שבין מיקומה של ישראל בו לבין הגרף המקשר בין שתי העצמות), ורק שווייץ ושוודיה משתוות אליה. מאז 2004 הואט קצב התקדמותה של ישראל מבחינת התפוקה המדעית ואיכותה ביחס למדינות המפותחות האחרות. עניין זה נדון בהרחבה בהמשך פרק זה. איור ב2: עצמת האיכות המדעית ביחס לעצמה הכלכלית של תמ"ג לנפש Figure2:Comparingeconomicandscientificwealth.Nationalsciencecitationintensity, measured as the ratio of the citations to all papers to the national GDP, shown as a function of the national wealth intensity, or GDP per person, for the 31 nations in the comparatorgroup.GDPandwealthintensityaregiveninthousandsofUSdollarsat1995 purchasing–powerparity.Sources:ThomsonISI,OECDandtheWorldBank המקור: 2004311–16,430:NatureNations’’,ofImpactScientific“TheKing,A..David 34 פרקב:תשומותותפוקותשלהמערכתהמדעית המערכתהמדעיתבישראל-נתוניםכמותייםבהשוואהבין־לאומית מדינת ישראל נמנית כיום עם קבוצת המדינות המפותחות, ובשנת 2010 התקבלה כחברה מלאה בארגון OECD - "הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח" - המאגד כיום 34 מדינות בעלות כלכלת שוק מפותחת ומשטר דמוקרטי. הOECD– פיתח תקנים אחידים לאיסוף נתונים סטטיסטיים בכל המדינות החברות בו, ותקנים אלה אומצו גם במדינות רבות שמחוץ לארגון, ובכך מתאפשרות השוואות בין–לאומיות בתחומים רבים לרבות מדע וטכנולוגיה. חלק מן ההשוואות הבין–לאומיות, הנוגעות להישגים בתחומי הכלכלה, ההשכלה והמדע והמוצגות בפרק זה, התבססו על נתוני הOECD– היות שהמדינות המפותחות חברות ברובן הגדול בOECD–., דירוג ישראל בקרב34המדינותהחברותבOECD–,לפינתוניםאלה,הואהדירוגשלהבקירובבקרבכלהמדינות בעולם. נתונירקע:אוכלוסייה,פריון,תוחלתחיים,תמ"ג אוכלוסיית ישראל מנתה בשנת 2010 כ7.7– מיליון תושבים. אוכלוסיית ישראל צעירה יחסית לשאר המדינות החברות בOECD–. בשנת 2010 היה שיעור בני ה14-0– בישראל 28%() הגבוה ביותר במדינות הOECD– ושיעור בני ה+65–, בישראל היה נמוך מכל מדינות הOECD– למעט תורכיה. מגמת הזדקנות האוכלוסייה, המאפיינת בעיקר את המדינות המפותחות, לא פסחה על ישראל, אך יש לציין כי בישראל הן שיעור המבוגרים ביותר והן שיעור הצעירים ביותר נותרו ללא שינוי ניכר במשך העשור האחרון. מדד הפריון הכולל (מספר הלידות הממוצע לאישה בין הגילים 15 ו49–) עומד על 3. מדד זה לא השתנה מאז תחילת שנות התשעים, והוא הגבוה ביותר בקרב מדינות ה.OECD– תוחלת החיים בישראל 80( שנה לגברים ו83– לנשים) היא מהגבוהות בעולם. ישראל חולקת את המקום הראשון בתוחלת החיים של הגברים עם אוסטרליה, יפן ושווייץ, ואת המקום השביעי בעולם בתוחלת החיים של הנשים עם עוד עשר מדינות. התמ"ג לנפש בישראל בשנת 2010 הסתכם ב106.7– אלף ש"ח 28.5( אלף דולר). ברוב המדינות החברות בOECD– התמ"ג לנפש גבוה יותר. לעומת זאת שיעור הגידול של התמ"ג לנפש בישראל בשנים האחרונות 11.3%( בין 2006 ל2010– היה מהגבוהים ביותר בOECD–), ואם מגמה זו תימשך, אפשר שישראל תהיה בעתיד במקום גבוה יותר בדירוג לפי מדד זה. מהנתונים לעיל אפשר להסיק כי בישראל קיים בסיס דמוגרפי וכלכלי איתן שיש בו כדי לאפשר צמיחה בת–קיימה תוך צמצום הפער שבינה לבין הכלכלות המפותחות בעולם בעתיד הנראה לעין. מימוש היעד האמור מחייב שינויים מבניים והיפוך מגמות אשר המשך בכיוונן הנוכחי עלול לשחוק את מעמדה של ישראל בקרב המדינות המפותחות. עניין זה יובהר בפירוט בהמשך הדוח. השכלהתיכונית השיעור השנתי11 בישראל של מסיימי תיכון במסגרות לימודים שיעדן תעודת בגרות היה ב2009– 89% זהו שיעור גבוה במידה ניכרת מהממוצע של הOECD–. 82%() ועלה על זה של רוב מדינות הOECD– שהציגו נתונים בנושא זה (לרבות קנדה, דנמרק, שוודיה, ארצות הברית ועוד.) בשנת 2009 ניגשו לבחינות בגרות 83,000 מבין 100,000 מסיימי יב באותה שנה: מהם 65,000 בחינוך העברי 82%( ממסיימי יב) ו18,000– בחינוך הערבי 90%( ממסיימי יב). מהנבחנים היהודים זכו 69% לתעודת בגרות, ומהנבחנים הערבים - 50%. 11מחושב כסכום השיעורים של המסיימים (בשנת 2009 מכל שנתון גיל באוכלוסייה, באותו גיל.) 35 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 בחינוך העברי כ23%– מהנבחנים בחרו להיבחן בשני מקצועות מדעיים מוגברים 4( או יותר יחידות לימוד), ו98.4%– מאלה זכו לתעודת בגרות. בחינוך הערבי כ22%– בחרו בשני מקצועות מדעיים מוגברים, ו92%– מאלה זכו לתעודת בגרות. בחינוך העברי כ40%– בחרו להיבחן לפחות במקצוע מדעי אחד מוגבר, ומאלה זכו לתעודת בגרות 95% בחינוך הערבי כ30%–. בחרו להיבחן לפחות במקצוע מדעי אחד מוגבר, ומאלה זכו לתעודת בגרות .89% במתמטיקה נבחנו בשנת תש"ע 75% מכלל הנבחנים. מהם 16% נבחנו ב5– יחידות לימוד. שיעור המצטייניםהכלליבמתמטיקההיה39% ושיעורהמצטייניםמביןהנבחניםב5–,יחידותהיה55.3%. שיעור המצטיינים מכלל הנבחנים במתמטיקה במגזר היהודי היה 41.4% ובמגזר הערבי 30.5%, ואילו בקרב הנבחנים ב5– יחידות הנתונים הם 55% במגזר היהודי ו במגזר הערבי.57%– שיעור ההוצאה הלאומית לחינוך היסודי והתיכון מהתמ"ג היה בשנת 2008 4.2%, שביעי בשיעורו בOECD– שנתיים קודם לכן, ב2006–., היה שיעור ההוצאה של ישראל 4.4% - השני בגובהו בOECD– לעומת ההוצאה הלאומית לחינוך ביחס לתמ"ג, הגבוהה יחסית לרוב מדינות הOECD–., ההוצאה הממוצעת לתלמיד נמוכה יחסית. תוצאה זו היא תולדה של שני גורמים: 1) התמ"ג הנמוך יחסית של מדינת ישראל; 2 גודלה של שכבת הלומדים יחסית לרוב מדינות הOECD–). השוואת ההוצאה לתלמיד נערכה במונחים של שוויון כוח קנייה12. מכאן שבישראל השקעת המשאבים הֵראליים בחינוך בממוצע לתלמיד פחותה מזו שברוב המדינות החברות בOECD–. ההישגיםשלבני15במערכתהחינוךבישראלבמבחניPISA2009,המוצגיםלהלן,הםמןהנמוכים ביותר בקרב חברות ה:OECD– בתחוםהמתמטיקה הציון הממוצע של הנבחנים הישראלים, 447 נקודות, מעמיד את ישראל במקום ה31– מבין 34 המדינות החברות בOECD– ובמקום ה42–, מבין 64 המדינות שהשתתפו במבחנים. להשוואה - במקום הראשון עומדת דרום־קוֵראה עם 546 נקודות. רק 1.7% מבין הנבחנים הישראלים הגיעו לרמת הציונים העליונה - יותר מ669– נקודות. נתונים אלה מעמידים את ישראל במקום ה ב–30– .OECD 6.1% מהישראלים הגיעו לרמת הציונים השנייה בגובהה - בין 607 ל669– נקודות - ואלה מעמידים את ישראל במקום ה32– ב.OECD– בתחוםהמדעים הציון הממוצע של הנבחנים הישראלים, 455 נקודות, מעמיד את ישראל במקום ה31– מבין 34 המדינות החברות בOECD– ובמקום ה42–, מבין 64 המדינות שהשתתפו במבחנים. להשוואה - במקום הראשון עומדת פינלנד עם 554 נקודות. רק 0.5% מבין הנבחנים הישראלים הגיעו לרמת הציונים העליונה - יותר מ708– נקודות. נתונים אלה מעמידים את ישראל במקום ה25– בOECD–. 3.5% מהישראלים הגיעו לרמת הציונים השנייה בגובהה - בין 633 ל708– נקודות - נתונים אלה מעמידים את ישראל במקום ה30– ב.OECD– .PPP-PurchasingPowerParity12 36 פרקב:תשומותותפוקותשלהמערכתהמדעית השכלהעל־תיכוניתוגבוהה לפי נתוני הOECD– לשנת 2009, שיעור בעלי תעודה על–תיכונית מוכרת או אקדמית בקרב בני 64-25 בישראל הוא 45% זהו השיעור השני בגובהו בקרב מדינות הOECD–. (אחרי קנדה). עיון בפירוט השיעורים הללו לפי קבוצות גיל בישראל בהשוואה למדינות האחרות בOECD– חושף התפתחות מדאיגה: • בקבוצת הגיל 64-55 ישראל מובילה בשיעור של 45%, ואחריה, בהפרש ניכר, ארצות הברית וקנדה ).41%( • בקבוצת הגיל 54-45 ישראל חולקת את המקום הראשון, בשיעור של 45%, עם קנדה וארצות הברית. • בקבוצת הגיל 44-35 ישראל במקום השלישי, בשיעור של 47% אחרי קנדה 56%() ויפן ).49%( • בקבוצת הגיל 34-25 ישראל במקום האחד–עשר, בשיעור של 43%, ובמקום הראשון דרום־ קוֵראה 63%([!]) תמונה דומה מתקבלת כאשר בוחנים את שיעורם של בעלי תואר אקדמי באותן קבוצות גיל. בגילאי 64-25 שיעור האקדמאים באוכלוסייה היה 29% שהוא הרביעי בגובהו בOECD–,, אחרי נורווגיה 34%(), ארצות הברית 31%() והולנד 30%(). הנתונים לפי קבוצות גיל הם כדלהלן: • בקבוצת הגיל 64-55 ישראל 29%() שנייה, אחרי ארצות הברית ).32%( • בקבוצת הגיל 54-45 ישראל 29%() שנייה, אחרי נורווגיה ).30%( • בקבוצת הגיל 44-35 ישראל 31%() במקום החמישי - אחרי נורווגיה 38%(), איסלנד 33%(), דרום־קוֵראה 33%() וארצות הברית ).33%( • בקבוצת הגיל 34-25 ישראל 30%() במקום החמישה–עשר, ובמקום הראשון נורווגיה [!])45%( השיעור השנתי13 של הנרשמים למוסדות ההשכלה הגבוהה (אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות) בשנת 2009 היה 1460% - שיעור נמוך מזה שברוב המדינות האחרות. זאת על אף השיעור הגבוה יחסית של מסיימי תיכון בישראל. ייתכן כי יש לייחס זאת לתנאי הקבלה ללימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל המחמירים מאלה שבחלק גדול ממדינות הOECD– האחרות. השיעור השנתי של בוגרי המערכת האקדמית15 בישראל ב2009– 37%() נמוך מזה שברוב מדינות הOECD– אך קרוב לזה שבקנדה 37%(), ארצות הברית 38%() ושוודיה 36%(), ועולה על זה של שווייץ 31%() וגרמניה 29%(). שיעורי הבוגרים הגבוהים ביותר דווחו על ידי סלובקיה 61%() והונגריה 51%(). ככל הנראה קיימת שונות גדולה בין המדינות באשר לרמת הדרישות לקבלת תואר אקדמי, ומיקומה של ישראל בקרב המדינות המפותחות יותר מכובד בהחלט. השיעור השנתי של מקבלי תואר שני בישראל ב2009– 14.3%( ממקם את ישראל במקום ה12–) בOECD– מעט מעל הממוצע של הOECD–,. בהתפלגות זו המדינות המפותחות יותר מציגות בדרך כלל שיעורים גבוהים יותר של בוגרי תואר שני, אך השיעורים הגבוהים ביותר דווחו על ידי פולין 34%() וסלובקיה 22%(). 13מחושב כסכום השיעורים של הנרשמים (בשנת 2009 מכל שנתון גיל באוכלוסייה באותו גיל.) 14שיעור המתקבלים למוסדות ההשכלה הגבוהה בשנת 2009 גבוה במידה ניכרת משיעור הזכאים לתעודת בגרות ישראלית ב2009–. אמנם מדובר בשתי קבוצות גיל שונות, אך סביר להניח שהתוצאה דלעיל נובעת בעיקר מריבוי המוסדות והמסלולים שבהם אפשר להתקבל ללימודים לקראת תואר אקדמי ללא תעודת בגרות. 15מקבלי תואר אקדמי בפעם הראשונה מאוניברסיטה או ממכללה אקדמית על פי רוב תואר ראשון.- 37 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 השיעור השנתי של מקבלי תואר שלישי בישראל ב2009– 1.3%( ממקם את ישראל במקום ה14–) בOECD– מעט מתחת לממוצע ה.OECD–, ניתוח הנתונים דלעיל מראה שבעשורים האחרונים הספיקה תוספת הנטו של בעלי תארים על– תיכוניים ואקדמיים כדי לשמר את שיעורן של קבוצות אלה באוכלוסיית ישראל. הדבר התאפשר במידה רבה הודות לשיעורה הגבוה של אוכלוסייה משכילה בקרב העולים שהגיעו לישראל בתקופה האמורה (במיוחד גל העלייה הגדול האחרון ממדינות חבר העמים). בעתיד הנראה לעין לא נראה סיכוי לגל עלייה דומה, והמקור העיקרי לתחלופה ולגידול של אוכלוסיית האקדמאים יהיה בוגרי מערכתההשכלההגבוהה.מדאיגבמיוחדהפיגורשלישראלבקצבהגידולשלהאוכלוסייההמשכילה בכל רמות ההשכלה לעומת המדינות החברות בOECD–. פיגור זה בא לידי ביטוי בשיעור הנמוך יחסית של משכילים בקרב קבוצת הגיל הצעירה בישראל. שיעור הבוגרים של מערכת ההשכלה הגבוהה צריך לגדול במידה רבה כדי לאפשר תחלופה של אלה שיוצאים ממעגל העבודה (שיעורם באוכלוסייהגדולבשלמבנההגיליםהמבוגרשלכוחהאדםהאקדמי),הגדלהשלשיעורהאקדמאים בכוחהעבודהותיקוןמבנההגיליםשלאוכלוסייתהאקדמאים.לפישעהישראלעדייןנהניתמהיצע גבוהיחסיתשלאוכלוסייהמשכילהומיומנת,אךיתרוןזהצפוילהישחקולהיעלםאלאאםיינקטו בדחיפות צעדים להיפוך המגמות הנוכחיות. השכלהותעסוקה16 מהנתונים המוצגים בלוח ב3 אפשר ללמוד על היתרון הבולט שרכישת השכלה מקנה בשוק העבודה: • שיעור המועסקים בסך האוכלוסייה בגיל +15 בישראל בשנת 2011 היה 17.51% • מאלה שהשכלתם מסתכמת בתואר אקדמי ראשון, שיעור המועסקים היה 71.5%. • מאלה שהשכלתם מסתכמת בתואר שני, שיעור המועסקים היה 69.8%. • אצל בעלי תואר שלישי, שיעור המועסקים היה .69.4% שיעורהמועסקיםבקבוצותהשונותמושפעבמידהרבהמהרכבהגיליםומההרכבהעדתיהשונהשל קבוצות ההשכלה השונות. קבוצת האקדמאים מורכבת ברובה מאנשים שסיימו את חוק לימודיהם ואת שירות החובה בצבא; החרדים והערבים, ששיעור השתתפותם בתעסוקה קטן יחסית, משקלם בקבוצה זו נמוך במידה ניכרת ממשקלם באוכלוסייה הכללית. העובדה ששיעור המועסקים בקרב בעלי התארים המתקדמים אינו עולה על זה של בעלי התואר הראשון נובעת ככל הנראה מכך שאוכלוסיית בעלי התארים המתקדמים מבוגרת יותר, ובה שיעור גדול יותר של אנשים שפרשו לגימלאות. בסקר מיוחד שנעשה על קריירות של בעלי תואר שלישי18 נמצא ששיעור המועסקים בקרב בעלי תואר שלישי עד גיל 70 מגיע ל87.8%–. אף על פי שבסקר אין נתונים על בעלי התואר השלישי בני 70 ומעלה, סביר להניח שהכללתם בנתונים של השנתון הסטטיסטי היא הסיבה העיקרית להיותו של שיעור המועסקים לפי השנתון הסטטיסטי נמוך מזה שנמצא בסקר. 16הנתונים בסעיף זה חושבו על בסיס נתוני הלמ"ס - השנתון הסטטיסטי לישראל .2012 17למועסקים נחשבים אלה שבשבוע שבו נפקדו היו מועסקים לפחות שעה אחת, למעט אנשי צבא. 18ראו ממצאים מהסקר בהמשך הפרק הנוכחי בעמ' .56 38 פרקב:תשומותותפוקותשלהמערכתהמדעית 19 לוח ב3: בני 15 ומעלה לפי מצב התעסוקה, לפי התעודה הגבוהה ביותר שקיבלו ולפי מין, 2011 אלפים אחוז מועסקים באוכלוסייה סך הכול מועסקים כל האוכלוסייה 5,585 2,834 50.7 - גברים 2,726 1,534 56.3 - נשים 2,859 1,300 45.5 תואר אקדמי ראשון 574 71.5 סך הכול 803 - גברים 348 267 76.7 - נשים 455 307 67.5 תואר אקדמי שני 313 69.8 סך הכול 448 - גברים 206 153 74.3 - נשים 242 160 66.1 תואר אקדמי שלישי 34 69.4 סך הכול 49 - גברים 32 22 68.8 - נשים 17 12 70.6 סגלאקדמיבאוניברסיטאות מספרם של חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, במונחים של משרות שלמות, קטן בין תש"ס לתש"ע ב7.6%–, ומספר המשרות של חברי הסגל האקדמי הזוטר קטן במשך אותה תקופה ב15%– באותו פרק זמן גדל מספר הסטודנטים הכללי באוניברסיטאות ב9.6%–., מספר הסטודנטים לתואר שני גדל ב21.3%– ומספר תלמידי התואר השלישי גדל ב59.2%–,. השינויים שהתרחשו בשנים האחרונות במספרי הסטודנטים באוניברסיטאות מצד אחד ובמספרם של חברי הסגל הבכיר מהצד האחר הביאו לעלייה ניכרת במספר הסטודנטים לאיש סגל אקדמי בכיר. יחס זה עלה מכ19– סטודנטים לאיש סגל בראשית שנות התשעים ל26– סטודנטים בתשס"ה, ובשנים שלאחר מכן התייצב היחס בכ26– סטודנטים לאיש סגל בכיר. יש לציין כי הממוצע בOECD– הוא 16 סטודנטים לאיש סגל בכיר. התכנית הרב–שנתית של ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנים תשע"א-תשע"ו הציבה יעד לשיפור יחס זה באוניברסיטאות עד ליחס של כ סטודנטים לאיש סגל אקדמי בכיר בממוצע.21– העלייה התלולה ביחס שבין מספר הסטודנטים למספר חברי הסגל האקדמי חלה בכל תחומי הלימודים באוניברסיטאות. בכמה מתחומי מדעי הטבע, שבהם נדרשת במידה רבה למידה בקבוצות קטנות, היחס האמור נמוך יותר, והפער בין ישראל לבין המדינות המפותחות האחרות קטן יותר: במדעים הפיזיקליים - 10 תלמידים למורה, בחקלאות - 19, ובמתמטיקה ומדעי המחשב - 20. לשם השוואה, בבריטניה היחס האמור בפיזיקה הוא 11, בכימיה - 16, בחקלאות - 16, ובמתמטיקה ומדעי המחשב - .17 19המקור: הלמ"ס - השנתון הסטטיסטי לישראל .2012 39 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 לוח ב4 יחס סטודנטים לסגל אקדמי בכיר באוניברסיטאות20: תשנ"ב תשס"ה תשס"ז תשס"ח תשס"ט תש"ע תשע"א סך הכול 19.4 26.4 25.8 25.8 26.0 26.6 26.4 מדעי הרוח 16.1 21.2 19.9 19.4 19.1 20.5 20.7 מדעי החברה 39.8 38.9 39.7 40.3 39.5 39.3 ומנע"ס 33.4 משפטים 37.1 49.3 54.0 53.6 49.5 49.5 49.8 מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי 17.9 21.3 20.2 19.7 20.1 20.9 20.0 המחשב המדעים הפיזיקליים 7.6 11.4 11.0 11.1 10.3 10.5 10.0 המדעים הביולוגיים 11.3 23.5 22.6 21.2 21.1 21.2 20.5 חקלאות 12.5 17.2 18.6 18.5 18.9 17.7 18.6 הנדסה ואדריכלות 22.3 29.0 29.2 29.7 31.0 31.4 31.3 הגיל הממוצע של הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות עולה בהתמדה. בשנת תשס"ט כ60%– מחברי הסגל הבכיר (פרופסורים ומרצים) היו בגיל 50 ומעלה. בתחום מדעי הרוח כ70%– היו בני יותר מ50–, ובתחום מדעי הרפואה -65%. במידה רבה זוהי תוצאה של הצמצום המתמשך בקליטת סגל צעיר. חלקנכבדמןהמחקרהבסיסיבאוניברסיטאותמבוצעעלידיתלמידיםלתוארשלישי(דוקטורנטים) בהנחייתמדריכיםמהסגלהאקדמיהבכיר.בשנתתש"ןלמדובאוניברסיטאותכ3,900–דוקטורנטים, ומספרם עלה עד לכ10,200– בשנת תשס"ח - גידול של כ160%–. באותה תקופה גדל מספר אנשי הסגל האקדמי הבכיר בכ5%–, וההוצאה למחקר אקדמי, במחירים ראליים, לא גדלה כלל. המסקנה מהנתונים דלעיל היא שהתקציב הממוצע הזָמין למימון המחקר של הדוקטורנט הצטמצם מאוד, ובה במידה הצטמצם הזמן הממוצע שחבר סגל בכיר יכול להקדיש לכל אחד מהדוקטורנטים שבהנחייתו. 20הערות ללוח: 1 נתוני הסגל האקדמי לשנים תשס"ט-.תשע"א עדיין בבירור עם אחד המוסדות בשל בעיה שהתגלתה בנתונים שנשלחו לות"ת. 2 נתוני הסטודנטים כוללים סטודנטים לתואר ראשון ושני בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות, ללא מכון ויצמן למדע.. 3 המקור: נתוני הלמ"ס ומִנהל ות"ת.. 40 פרקב:תשומותותפוקותשלהמערכתהמדעית מחקרופיתוח על פי אומדנים ראשונים של הלמ"ס,ההוצאההלאומיתלמו"פאזרחי, במחיריםשוטפים, הסתכמה בשנת 2011 ב38.2– מיליארד ש"ח, וחלקה בתוצר המקומי הגולמי היה .4.4% בשנת 2011 עלתה ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי, במחירים קבועים, ב4.4%–, לאחר עלייה של 1.2% בשנת 2010 וירידה של 2.9% בשנת .2009 האיור הבא מציג את ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל בשנים 2011-1990 במחירי 2005 וכן את השינוי בכל שנה לעומת השנה שקדמה לה. איור ב3: ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל בשנים 2011—1990 (מיליארד ש"ח במחירי 2005 ושיעורי השינוי השנתיים (באחוזים21)) שיעורהשינוילעומתשנהקודמת ₪ההוצאההלאומיתלמו"פאזרחיבמיליוני 21המקור: עיבוד מוסד נאמן לנתוני הלמ"ס. 41 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 עצימותהמו"פIntensity()R&D עצימות המו"פ היא מדד של שיעור ההוצאה הלאומית למו"פ מהתמ"ג. מדד זה מאפשר להשוות את ישראל למדינות אחרות השונות ממנה בגודלן הפיזי והכלכלי. אשר לישראל הנתונים המוצגים אינם כוללים את ההוצאה הלאומית למו"פ ביטחוני, ובכל זאת לאורך כל התקופה מובילה ישראל במדד זה. בישראל הגיע מדד זה לשיא של 4.8% בשנת 2007, ומאז נמצא בירידה בשל הגידול הראלי המהיר יותר של התמ"ג לעומת ההוצאה הלאומית על מו"פ אזרחי בשנים אלה. איור ב4 הוצאה לאומית למו"פ אזרחי כאחוז מהתמ"ג בישראל ובארצות ה22OECD–: 2010 * נתונים ארעיים 22המקור: עיבוד מוסד נאמן של נתוני הלמ"ס. 42 פרקב:תשומותותפוקותשלהמערכתהמדעית מגזריהביצועשלהמו"פ באיור הבא מוצג ביצוע ההוצאה הלאומית למו"פ בישראל לפי מגזר מבצע בשנים 2011—1997. בתקופהזוגדלחלקושלהמגזרהעסקיבביצועההוצאההלאומיתלמו"פבמידהניכרת-מ13,330– מיליוני ש"ח (במחירי 2005), שהם 70% מסך ההוצאה הלאומית למו"פ בשנת 1997 ל25,505–, מיליוני ש"ח, שהם 80% ממנה בשנת 2011. זהו קצב גידול מצטבר ממוצע של 4.7% לשנה23. במגזר הממשלתי קצב הגידול המצטבר הממוצע של ההוצאה למו"פ לאותה תקופה הוא 0.9%. חלקה של הממשלה בהוצאה למו"פ קטן מ10%– בשנת 1990 ל7%– בשנת 1997 ול5%– בשנת .2011 ההוצאה למו"פ של מגזר ההשכלה הגבוהה נשארה כמעט ללא שינוי לאורך השנים, וחלקה בהוצאה למו"פ, בתקופה הנדונה, קטן מ20%– בשנת 1997 ל12%– בשנת 2011. איור ב5 ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל לפי מגזר מבצע,: 2011—1997 (מיליוני ש"ח במחירי )2005 מקורות: עיבוד מוסד נאמן לנתוני הלמ"ס. ישראל בולטת בשנים האחרונות בשיעור ההוצאה הלאומית למו"פ בביצוע המגזר העסקי 80%() לעומת רוב המדינות המפותחות האחרות, ששיעור זה אצלן הוא 70%-50%. שיעור ההוצאה הלאומית למו"פ במגזר ההשכלה הגבוהה בישראל היה בשנת 2010 13%, ואילו ברוב המדינות האחרות הוא היה יותר מ.20%– 23CAGR - RateGrowthAverageCompoundקצב גידול מצטבר ממוצע 43 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 איורב6 התפלגותשיעוריההוצאההלאומיתלמו"פאזרחילפימגזרמבצע,בהשוואהבין–לאומית,: 2010 המספרים בסוגריים מציגים את הערכים של ההוצאה הלאומית למו"פ בPPP–( מיליוני דולרים במחירים קבועים ).2005 דרום־קוראה )49394( ארצות הברית )365994( מקורות: עבוד מוסד נאמן לנתוני הלמ"ס ו.OECD– 44 פרקב:תשומותותפוקותשלהמערכתהמדעית מימוןמו"פ האיור הבא מציג את התפלגות ההוצאה הלאומית למו"פ לפי מגזר מממן בהשוואה בין–לאומית. ישראל חריגה בשיעור המימון על ידי מגזר חו"ל 42%(), וזהו השיעור הגבוה ביותר בהשוואה ליתר המדינות המוצגות כאן. השיעור הגבוה אחרי ישראל הוא באוסטריה ובבריטניה 17%(). לעומת זאת בשיעור המימון של המגזר הממשלתי ישראל נמוכה מאוד 15%() בהשוואה למדינות האחרות בOECD– שבהן הממוצע הוא כ.35%– איורב7:התפלגותשיעוריההוצאההלאומיתלמו"פאזרחילפימגזרמממן,בהשוואהבין–לאומית, 242010 שוודיה נורווגיה שווייץ תורכיה דרום־קוראה ארצותהברית המחקרהבסיסי כמעט כל המחקר הבסיסי בישראל מתבצע באוניברסיטאות. חוקרים מהאוניברסיטאות בישראל זוכים להערכה רבה ומנהלים קשרי מחקר ענפים עם מוסדות המחקר המובילים בעולם. בשנים האחרונות הוענקו למדענים מהאוניברסיטאות בישראל פרסי נובל, ולאחרונה הטכניון, בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל שבארצות הברית, זכה במכרז שהתחרו בו אוניברסיטאות מחקר מהליגה הראשונה בארצות הברית להקמת מכון למחקר ולהוראת מוסמכים במדע שימושי בניו יורק. חשוב לציין כי ההישגים שצוינו לעיל נשענים במידה רבה על תשתית שטופחה לפני עשרות שנים. בשנות השבעים של המאה העשרים היו ההוצאות על מו"פ אוניברסיטאי כ60%– מההוצאה הלאומיתלמו"פאזרחי,השיעורהגבוהביותרבקרבהמדינותהמערביותהמפותחותבאותהתקופה שהיו חברות בOECD– ב2010–. ירד שיעור זה ל13%–, והוא מן השיעורים הנמוכים במדינות 241 המדינות מסודרות לפי שיעור ההשקעה במו"פ על ידי מגזר חו"ל.. 2 המקור: עיבוד מוסד נאמן לנתוני הלמ"ס ו.OECD–. 45 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 הOECD–. השיעור הנמוך של המו"פ האוניברסיטאי כיום נובע בחלקו מהגידול יוצא הדופן שחל בהיקף המו"פ העסקי ובחלקו משיעור הצמיחה הכמעט אפסי של המו"פ האוניברסיטאי במשך תקופה ארוכה. בזמן שההוצאה על מו"פ אוניברסיטאי בישראל קפאה על שמריה, חל גידול ניכר בהיקף ההוצאה למו"פ אוניברסיטאי ברוב המדינות המפותחות. מאחר שרוב הפרסומים המדעיים של ישראל מקורם באוניברסיטאות, ייתכן שהתפתחות זו גרמה לירידה העקיבה במעמדה של ישראל במדד מספר הפרסומים המדעיים לנפש25, מהמקום הראשון בעולם בשנות השמונים של המאה הקודמת ועד למקום ה13– בשנת 2010. האיור הבא ממחיש את מגמת הירידה בשיעור ההוצאה למו"פ במגזר ההשכלה הגבוהה, שרובה ככולה מתבצעת באוניברסיטאות, הן ביחס לתמ"ג בישראל והן ביחס למדינות ה.OECD– איור ב8 ההוצאה למו"פ בביצוע מגזר ההשכלה הגבוהה כאחוז מהתמ"ג,: 262010—1996 נורווגיה 25ראו להלן סעיף תפוקות מחקר. 26המקור: עיבוד מוסד שמואל נאמן של נתוני הOECD– והלמ"ס. 46 פרקב:תשומותותפוקותשלהמערכתהמדעית תפוקותמחקר-פרסומיםמדעיים ישראל נמנית עם קבוצת המדינות המצטיינות בתפוקת הפרסומים המדעיים שלהן. בשנת 2009 הפיקה ישראל 1% מסך המאמרים המדעיים בעולם, בעוד אוכלוסייתה היא כפרומיל אחד מאוכלוסיית העולם. עם זאת הנתונים שבאיור הבא מצביעים על ירידה מתמשכת בחלקה של ישראל בפרסומים המדעיים. אחת הסיבות לכך היא כניסתם של שחקנים גדולים נוספים לתחום הפרסומים המדעיים (כגון סין והודו), אך קיימות גם סיבות אחרות, שיוצגו בהמשך. איור ב9 פרסומים מדעיים של ישראל כאחוז מפרסומי העולם27,: 2010—2000 %מהפרסומיםבעולם מספרהפרסומים 27המקור: עיבוד של מוסד נאמן של נתוני Reuters.Thomson 47 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 בשנות השמונים של המאה הקודמת דורגה ישראל במקום הראשון בעולם במדד של מספר הפרסומיםלנפש.עםהזמןחלהירידההדרגתיתשלישראלבמדרגזה.הנתוניםהאחרוניםהמוצגים בלוח הבא מעידים שהירידה עודנה נמשכת, ובשנת 2010 ישראל מדורגת במקום ה13–. יש לציין שמספר הפרסומים הישראליים לנפש לא פחת בתקופה האמורה, אך שיעור הגידול של ישראל היה נמוך מזה של כל יתר מדינות הOECD– המוצגות בלוח. לוח ב5 דירוג מדינות לפי מספר הפרסומים לנפש,: 2010-2006 ו2010–28 שנות פרסום: 2010-2006 שנת פרסום: 2010 פרסומים פרסומים מדינה דירוג מדינה דירוג ל100,000– נפש ל100,000– נפש ממוצע שנתי שווייץ 1 260.0 שווייץ 1 284.2 שוודיה 2 200.5 דנמרק 2 213.5 דנמרק 3 191.4 שוודיה 3 213.0 פינלנד 4 177.4 נורווגיה 4 191.6 נורווגיה 5 172.4 הולנד 5 186.3 הולנד 6 168.2 פינלנד 6 185.2 אוסטרליה 7 156.7 אוסטרליה 7 177.1 ישראל 8 153.8 סינגפור 8 174.7 סינגפור 9 152.7 ניו זילנד 9 167.6 קנדה 10 151.6 סלובניה 10 162.2 ניו זילנד 11 149.3 קנדה 11 160.5 בלגיה 12 143.0 בלגיה 12 156.4 בריטניה 13 142.5 ישראל 13 155.4 סלובניה 14 141.2 בריטניה 14 149.6 הונג–קונג 15 127.0 אירלנד 15 148.4 אירלנד 16 126.0 הונג קונג 16 139.3 אוסטריה 17 124.9 אוסטריה 17 136.2 ארצות הברית 18 106.3 ארצות הברית 18 109.6 גרמניה 19 102.9 גרמניה 19 108.1 צרפת 20 96.6 טייוואן 20 103.3 טייוואן 21 93.4 צרפת 21 101.0 יוון 22 91.9 ספרד 22 97.0 ספרד 23 86.7 יוון 23 95.0 איטליה 24 79.5 איטליה 24 85.1 28המקור: עיבוד של מוסד נאמן של נתוני Reuters.Thomson 48 פרקב:תשומותותפוקותשלהמערכתהמדעית תחומים ראשיים הירידה בדירוג ישראל לפי מספר הפרסומים לנפש חלה בכל התחומים, למעט תחום המתמטיקה, שבוהיאמדורגתבמקוםהראשון.למרותהירידההאמורהישראלעדייןבחמישייההמובילהבתחומי מדעי המחשב, הפיזיקה, הפסיכולוגיה והפסיכיאטרייה, מדעי המוח, הביולוגיה והביוכימיה. לוח ב6: דירוגי ישראל במדרג המדינות על פי מספר הפרסומים לנפש, לפי תחומים 1988-1984 1998-1994 2003-1999 2008-2004 מתמטיקה 1 1 1 1 פסיכולוגיה 1 1 3 ופסיכיאטרייה 1 מדעי המחשב 1 1 2 2 מדעי המוח 2 3 4 4 ביולוגיה מולקולרית 2 3 4 וגנטיקה 2 מדעי החלל 6 6 7 10 פיזיקה 2 2 2 3 אימונולוגיה 3 5 5 6 מדעי החברה (כללי) 1 3 4 6 רפואה קלינית 2 5 5 6 כלכלה ועסקים 1 1 3 12 ביולוגיה וביוכימיה 2 4 4 5 מיקרוביולוגיה 1 9 10 10 הנדסה 1 2 3 7 מדעי החי והצומח 3 6 9 12 מדעי הסביבה 4 10 11 12 מדעי כדור הארץ 5 12 15 16 כימיה 2 3 3 7 פרמקולוגיה 11 10 15 וטוקסיקולוגיה 9 מדע החומרים 3 5 8 17 מדעי החקלאות 3 10 13 18 כל התחומים 1 3 3 5 ב12– השנים שבין התקופות 1998-1994 ו2010-2006– ירד שיעור הפרסומים של ישראל מבין כלל הפרסומים המדעיים ב12%– הירידה ניכרה בעיקר במדעי החי והצומח (ב34%–.), במדע החומרים (ב30%– במתמטיקה (ב29%–), בכלכלה ועסקים (ב28%–), בהנדסה (ב26%–),), במדעי הסביבה (ב21%– ובכימיה (ב17%–) לעומת זאת עלה שיעור הפרסומים במדעי החלל (ב24%–).) ובתחום מדעי המוח (ב16%–). 49 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 חלקהשלישראלבסךהפרסומיםבעולםבולטבמיוחדבתחומיהמתמטיקה1.8%(מסךהפרסומים בתחום), הפסיכולוגיה והפסיכיאטרייה 1.75%() ומדעי המחשב 1.73%(). לוח ב7: אחוז הפרסומים הישראליים מכלל הפרסומים בעולם לפי תחומים מספר מספר תחום הפרסומים הפרסומים אחוז הפרסומים הישראליים בשטח הישראליים בעולם 2010-2006 2008-2004 1998-1994 151551 1.80 2 2.55 מתמטיקה 2723 פסיכולוגיה 136246 1.75 1.78 1.67 ופסיכיאטרייה 2381 מדעי המחשב 2224 128600 1.73 1.67 1.93 מדעי המוח 2310 157138 1.47 1.46 1.27 ביולוגיה מולקולרית 2119 150909 1.4 1.43 1.33 וגנטיקה מדעי החלל 882 63035 1.4 1.34 1.13 פיזיקה 6744 497330 1.36 1.43 1.33 אימונולוגיה 859 64054 1.34 1.39 1.33 מדעי החברה 257341 1.25 1.32 - (כללי)3209 1138543 1.19 1.29 1.29 רפואה קלינית 13554 91591 1.13 1.22 1.57 כלכלה ועסקים 1033 287663 1.1 1.19 1.15 ביולוגיה וביוכימיה 3,169 91155 0.93 0.98 0.89 מיקרוביולוגיה 849 463246 0.84 0.94 1.13 הנדסה 3872 297755 0.77 0.85 1.17 מדעי החי והצומח 2292 154001 0.74 0.83 0.94 מדעי הסביבה 1147 154094 0.68 0.73 0.68 מדעי כדור הארץ 1050 631652 0.67 0.72 0.8 כימיה 4252 פרמקולוגיה 105338 0.64 0.64 0.66 וטוקסיקולוגיה 678 253905 0.52 0.54 0.74 מדע החומרים 1320 121160 0.47 0.55 מדעי החקלאות 567 - 5396307 1.06 1.13 1.21 כל התחומים 57234 50 פרקב:תשומותותפוקותשלהמערכתהמדעית כפי שאפשר להתרשם מהאיור הבא, מדינות המערב, ובהן ישראל, נוטות להתמקד במדעי החיים והרפואה לעומת לשעבר מדינות הגוש המזרחי ודרום–מזרח אסיה, הנוטות להתמקד במדעים המדויקים ובהנדסה. איור ב10: התפלגות הפרסומים הישראליים לפי תחומים - השוואה בין לאומית29 איכות הפרסומים הערכת איכותם של מאמרים נעשית בדרך כלל על ידי עמיתים Review( Peer). לצורך השוואה של איכות תפוקתם של הפרסומים של מדינות או מוסדות מחקר מקובל להשתמש במדד הקשור בעקיפין לאיכות הפרסומים והוא מספר הציטוטים הממוצע לפרסום במשך תקופה מוגדרת לאחר מועד הפרסום. לפי מדד זה, המוצג בלוח הבא, חלה ירידה מסוימת בדירוג של ישראל בקרב המדינות המפותחות. מדינות כמו פינלנד, נורווגיה, גרמניה ואוסטריה, שפיגרו אחרי ישראל בשנות השמונים,נמצאותלפניהבתחילתשנותהאלפיים.אמנםמספרהציטוטיםהממוצעלמאמרישראלי גדל מ2.85– בשנים 1988-1984 ל5.57– בשנים 2008-2004, אך גידול בסדר גודל כזה חל בקרב כל המדינות והוא נובע מהגידול במספר המאמרים הכללי. 29מקורהנתונים:BoardScienceNationalU.S.overview,-2010IndicatorsEngineeringand.Science 51 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 לוחב8:דירוגהמדינותהמובילותבממוצעהציטוטיםלפרסום,בכלהתחומים,בשנים,1988—1984 1998—1994 ו2008—2004– 1988-1984 1994-1988 2008-2004 ממוצע ממוצע ממוצע דירוג מדינה דירוג מדינה דירוג מדינה ציטוטים ציטוטים ציטוטים 1 שווייץ 4.56 1 שווייץ 5.98 1 שווייץ 7.64 ארצות ארצות 2 2 2 דנמרק 7.11 הברית 3.95 הברית 5.22 3 שוודיה 3.73 3 הולנד 4.72 3 הולנד 6.98 ארצות 4 הולנד 3.54 4 דנמרק 4.66 4 הברית 6.84 5 דנמרק 3.49 5 שוודיה 4.63 5 שוודיה 6.49 6 בריטניה 3.42 6 בריטניה 4.4 6 בריטניה 6.38 7 בלגיה 3.08 7 פינלנד 4.3 7 בלגיה 6.21 8 אוסטרליה 2.86 8 בלגיה 4.29 8 אוסטריה 6.05 9 קנדה 2.86 9 קנדה 4.2 9 גרמניה 6.05 10 ישראל 2.85 10 גרמניה 3.96 10 פינלנד 5.84 11 פינלנד 2.77 11 צרפת 3.81 11 קנדה 5.77 12 נורווגיה 2.73 12 ישראל 3.76 12 נורווגיה 5.71 13 צרפת 2.71 13 אוסטריה 3.64 13 ישראל 5.57 14 גרמניה 2.66 14 איטליה 3.64 14 צרפת 5.49 15 יפן 2.57 15 נורווגיה 3.54 15 איטליה 5.42 16 איטליה 2.37 16 אוסטרליה 3.47 16 אוסטרליה 5.31 17 אוסטריה 2.2 17 יפן 3.16 17 ספרד 4.83 דרום– 18 18 ניו זילנד 3.03 18 ניו זילנד 4.67 אפריקה 1.62 19 ספרד 1.61 19 ספרד 2.98 19 יפן 4.6 20 הונגריה 1.56 20 יוון 2.22 20 הונגריה 4.53 מקור: ReuterThomsonComparisonGlobal עיבוד הנתונים: מוסד נאמן.. 52 פרקב:תשומותותפוקותשלהמערכתהמדעית בלוח הבא מוצגת השוואה של איכות הפרסומים בתחומים המדעיים השונים בין ישראל לקבוצת מדינות מובילות, על פי היחס שבין מספר הציטוטים למאמר בכל תחום בכל מדינה, לעומת היחס הממוצע לכל המאמרים המתפרסמים באותו תחום. ישראל מדורגת ברוב התחומים במקום החמישי בלוח, ורק בארבעה תחומים היא מגיעה למקום השלישי. שווייץ עולה על ישראל בכל התחומים, וארצות הברית עולה על ישראל בכל התחומים פרט לשניים (מדעי החלל ומדעי החי והצומח). לוחב9:היחסשביןמספרהציטוטיםהממוצעלמאמרבתחומיהמדעוהטכנולוגיהבישראללעומת ממוצע הציטוטים לתחום בהשוואה בין לאומית30, 2010—2006 דירוג ישראל ארצות ישראל פינלנד דנמרק שווייץ סינגפור בין המדינות הברית שבלוח מדע החומרים 1.62 0.99 1.84 1.84 1.77 1.73 5 מדעי החלל 1.56 1.05 1.59 1.72 0.69 1.37 3 מדעי החי 1.30 1.50 1.59 1.17 1.32 3 והצומח 1.48 פיזיקה 1.46 1.66 1.53 1.89 0.98 1.55 5 מדעי כדור הארץ 1.29 1.49 1.59 1.72 0.74 1.46 5 ביולוגיה מולקולרית 1.26 1.35 1.52 1.54 1.17 1.33 5 וגנטיקה כימיה 1.25 1.01 1.41 1.53 1.29 1.58 5 ביולוגיה 1.07 1.30 1.58 1.08 1.42 4 וביוכימיה 1.21 פרמקולוגיה 1.29 1.18 1.40 1.37 1.34 5 וטוקסיקולוגיה 1.19 מדעי החקלאות 1.14 1.58 1.55 1.33 1.72 1.34 6 מיקרוביולוגיה 1.11 0.91 1.44 1.42 1.19 1.46 5 מדעי המוח 1.11 1.18 1.16 1.25 1.11 1.32 6-5 רפואה קלינית 1.10 1.43 1.60 1.52 1.04 1.41 5 הנדסה 1.09 1.21 1.52 1.46 1.29 1.20 6 כלכלה ועסקים 1.06 0.79 1.03 1.22 1.04 1.36 3 מדעי המחשב 1.03 1.18 1.30 2.56 1.02 1.37 5 מתמטיקה 1.01 1.32 1.33 1.46 1.21 1.30 6 מדעי הסביבה 1.00 1.44 1.51 1.70 1.29 1.31 6 אימונולוגיה 1.00 0.91 0.98 1.29 0.96 1.31 3 פסיכולוגיה/ 1.09 1.12 1.16 0.69 1.19 5 פסיכיאטרייה 0.95 מדעי החברה 0.98 1.12 1.34 0.72 1.21 5 (כללי)0.92 30המקור: IndicatorsScience,NationalScientificThomson עיבוד הנתונים: מוסד נאמן.. 53 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 פרסומים משותפים למדענים ישראלים ולמדענים מחו"ל היקף שיתוף הפעולה במחקר בין חוקרים ישראלים לעמיתיהם בחו"ל31 בא לידי ביטוי במספר הפרסומים המדעיים שעם מחבריהם נמנים חוקרים ישראלים וחוקרים מחו"ל. חלקה של ישראל בסך הפרסומים המשותפים בעולם היה 3% ב1999– וירד ל2.3%– ב2009–. אלה הם שיעורים גבוהים ביותר בהתחשב בחלקה של ישראל באוכלוסיית העולם. בשתי השנים האמורות היה חלקה של ישראל בפרסומים המשותפים גדול פי שלושה מחלקה של ישראל בסך כל הפרסומים. לוח ב10: אחוז המאמרים המשותפים של כל מדינה מסך המאמרים המשותפים בעולם תפוקותמחקר-ידעיישומי ועדה של האקדמיה הלאומית למדעים שפעלה בתחילת העשור הקודם ושבחנה את הנושא של קשרי האוניברסיטאות עם התעשייה, הגיעה בין היתר למסקנות האלה: "על האוניברסיטאות בישראל לאמץ את העיקרון שמחקר יישומי והעברה יזומה של תוצאות המחקר הזה לתעשייה היא משימה אוניברסיטאית חשובה לצד הוראה ומחקר". "הוועדה ממליצה שהאוניברסיטאות תעודדנה את החוקרים להשתתף בניצול תוצאות המחקר שלהם שיש בהן פוטנציאל מסחרי. עליהן לעזור לחוקרים בזיהוי מחקרים בעלי פוטנציאל מסחרי ולסייע להם בכל הקשור במעורבותם בתהליך העברת הידע". ממצאי סקרים שנערכו באחרונה על ידי הלמ"ס ומוסד שמואל נאמן מצביעים על הישגים בהעברת ידע מהאוניברסיטאות לתעשייה, שנוסף על תרומתם החשובה לכלכלת המדינה הניבו הכנסות נכבדות ממכירת ידע ומתמלוגים למוסדות שהעבירו את הידע. 31ראו להלן בפרק ה "שיתופי הפעולה המדעיים של מדינת ישראל." 54 פרקב:תשומותותפוקותשלהמערכתהמדעית סך ההכנסות ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים בארץ ובחו"ל הסתכמו בשנת 2008 ב1,568– מיליוני ש''ח, ובשנת 2009 ב1,834– מיליוני ש''ח. הכנסות אלה היו ב2009– כ48%– ביחס להוצאות למו"פ של האוניברסיטאות. לשם השוואה ההכנסות המקבילות בארצות הברית היו כ5%– ביחס להוצאות למו"פ, בבריטניה כ2%–, באוסטרליה 1.5%, ובקנדה כמחצית האחוז. עיקר ההכנסות התקבלו מחברות ישראליות - 908 מיליוני שקלים ב2008– ו1,333– מיליוני שקלים ב2009–. שיעור ההכנסות ממכירת קניין רוחני ומתגמולים בתחום מדעי החיים והרפואה היה הגבוה ביותר בשנים 2008 72.6%( ו2009–) ).92.1%( מספר הבקשות הראשוניות לפטנטים ל1,000– משרות מלאות במו"פ באוניברסיטאות גם הוא גבוה במידה ניכרת מזה שבמדינות האחרות שלהן נעשתה ההשוואה: בישראל כ43–, באוסטרליה 21, בקנדה 21 ובבריטניה .12 לוח ב11: השוואות בין לאומיות של מדדים נבחרים במסחור ידע מדינה ישראל קנדה אוסטרליה ארצות הברית בריטניה שנים 2008 2009 2008 2009 2008 2009 2008 2009 )3(2008 )3(2009 מספר משרות מלאות במו"פ 9,152 8,987 62,340 – 61,310 – – – 163,529 168,936 באוניברסיטאות מספר בקשות 384 755 – 1,274 1,253 11,197 11,260 2,097 2,012 ראשוניות לפטנטים 395 מספר בקשות ראשוניות לפטנטים ל 1,000 משרות 43.2 42.7 12.1 – 20.8 – – – 12.8 11.9 מלאות במו"פ באוניברסיטאות הכנסות ממכירת קניין רוחני 1,568 1,834 191 – 250 214 8,560 6,393 774 494 ותמלוגים, במיליוני ש''ח הוצאות על מו"פ באוניברסיטאות, 4,129 3,847 31,774 36,337 16,292 – 183,563 – 38,120 44,269 במיליוני ש"ח הכנסות ביחס להוצאות מו"פ 0.380 0.477 0.006 - 0.015 - 0.047 - 0.020 0.011 באוניברסיטאות 55 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 ממצאיסקרבין־לאומיעלקריירותשלבעליתוארשלישי32 מדובר בסקר שנערך לאחרונה ביזמה משותפת של הOECD–, האיחוד האירופי ואונסקו. הסקר תוכנןבמתכונתאחידהונעשה,בעתובעונהאחת,ברובהמדינותהחברותבאיחודהאירופיובמדינות נוספות החברות בOECD– ובEFTA–. ישראל השתתפה במיזם באמצעות הלמ"ס, שערכה את הסקר המקומי, ובאמצעות המולמו"פ, שהקציבה את המימון לעריכתו. הרציונלשלעריכתהסקר: למשאבי אנוש תפקיד מפתח בייצור, בהטמעה ובהפצה של חדשנות. בעלי תואר שלישי שבהם אינם רק בעלי הכישורים הגבוהים יותר, במונחים של השכלה, אלא גם אלה שהוכשרו במיוחד לעסוק במחקר. בהעדר מידע מקיף ומפורט על מהלך הקריירה ודפוסי הניידות של קבוצה חשובה זו, החליטו הגופים האמורים לצרף כוחות כדי לפתח מדדים בני השוואה בין–לאומית לקריירות ולניידות של בעלי התואר השלישי. אפיוןאוכלוסייתבעליתוארשלישיבישראל: בישראל כ34– אלף בעלי תואר שלישי מתחת לגיל 70 שיעור הנשים שבהם כ40%–., בדומה לפינלנד וגבוה מזה שבארצות הברית 31%(), הולנד 31%(), שווייץ 33%() ודנמרק 36%(). אוכלוסיית בעלי תואר שלישי בישראל היא מן המבוגרות שבקבוצת המדינות שהשתתפו בסקר. רק 28% מהם מתחת לגיל 45, לעומת 74% בבלגיה, 73% בגרמניה, 62% בהולנד, 55% בדנמרק ו53%– בארצות הברית. לוח ב12 בעלי תואר שלישי לפי מין וגיל,: 2009 סך הכול גברים נשים מספר גיל אחוז מספר (באלפים) אחוז מספר (באלפים) אחוז (באלפים) סך הכול 33.6 100.0 20.4 100.0 13.1 100.0 עד 44 9.5 28.3 4.7 22.8 4.8 36.7 54-45 9.3 27.6 5.9 29.1 3.3 25.2 64-55 11.2 33.4 7.3 35.8 3.9 29.8 70-65 3.6 10.7 2.5 12.3 1.1 8.3 בשנת 2009 היו כמחצית מבעלי תואר שלישי 53%( ילידי ישראל,) 20% ילידי ברית המועצות לשעבר ו21%– ילידי אירופה (ללא ברית המועצות), אמריקה ואוקיאניה. אשר למקור התואר, 62% קיבלו את התואר השלישי ממוסד אקדמי בארץ, 16% ממוסד אקדמי בברית המועצות לשעבר ו21%– באירופה (ללא ברית המועצות), אמריקה ואוקיאניה. בשנת 2009 42% מבעלי התואר השלישי בישראל התמחו בתחום מדעי הטבע. זהו שיעור הגבוה במידה ניכרת מכל המדינות האחרות שהשתתפו בסקר. התחום השני בכובד משקלו בישראל הוא תחום מדעי החברה - 24% - וגם זה גבוה מיתר המדינות שבסקר, למעט מלטה 29%(). לעומת 32ראו: www.oecd.org/dataoecd/44/36/49867563.xlsx וכן:http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201106279 56 פרקב:תשומותותפוקותשלהמערכתהמדעית זאת משקלו של תחום החקלאות בישראל היה נמוך במיוחד 1.9%(), ורק במלטה נמדד שיעור נמוך מזה ).1.3%( לוח ב : בעלי תואר שלישי לפי תחום ההתמחות (אחוזים)13 מדעי מדעי מדעי מדעי סך הנדסה חקלאות שנה מדינה הטבע הרפואה החברה הרוח הכול 33.7 19.2 16 6.4 11.8 9.6 100 בלגיה 2009 18.3 26.5 9.5 8.1 16.2 20.3 100 בולגריה 2009 20.4 19.5 19.9 10.5 16.9 12.8 100 קרואטיה 2009 20.9 24.7 23.6 9.2 10.7 10.9 100 דנמרק 2009 22.9 16.4 28.4 3.2 18.5 10.5 100 פינלנד 2008 32.7 12 10.5 9.6 20.1 14.1 100 הונגריה 2009 33.2 10 17 2.2 20.1 11.8 100 איסלנד 2009 41.8 9.4 9.1 1.9 24.1 12.5 100 ישראל 2009 30.9 20.5 13 3.1 19.4 13.1 100 לטוויה 2009 27.3 19.2 15 6.5 19.3 12.8 100 ליטא 2009 16.1 11.3 14.6 1.3 28.9 27.8 100 מלטה 2009 26.7 18.3 26.2 4.1 18.4 6.3 100 הולנד 2009 24 15.6 22.2 5.2 16.8 9.8 100 נורווגיה 2009 26.6 20.1 11 7.7 17.8 16.8 100 פולין 2008 32.9 22.7 9.3 3.3 20.2 11.6 100 פורטוגל 2009 17.5 23.5 18 7.6 16.8 16.6 100 רומניה 2008 37.4 26.2 6 5.1 18.2 7.1 100 רוסיה 2009 27.1 21.6 12.6 6 19.8 12.5 100 סלובניה 2009 33.3 8 20.9 3 20.1 14.7 100 ספרד 2009 18 19.8 24.3 2.4 11.9 7.3 100 שוודיה 2009 14.6 13.2 37.4 7.5 16.2 11.1 100 תורכיה 2009 Source:OECD,basedonOECD/UNESCOInstituteforStatistics/Eurostatdatacollectionon careersofdoctorateholders2010. 57 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 אבטלהבקרבבעליתוארשלישי שיעור המובטלים בקרב בעלי תואר שלישי בישראל בשנת 2009 היה 2.3%. אמנם שיעור זה הוא אחד הגבוהים בקרב המדינות שהשתתפו בסקר, אך הוא נמוך מאוד בהשוואה לשיעורי המובטלים בכלל אוכלוסיית האקדמאים 4.6%() ובכלל האוכלוסייה ).6.7%( לפי תחומי התמחות, שיעור המובטלים הגבוה ביותר הוא בענף החקלאות 9.9%(). בתחום זה נמצאו שיעורי אבטלה גבוהים יחסית ליתר התחומים ברוב המדינות האחרות, אך השיעור בישראל חריג בגודלו ביחס ליתר המדינות - השיעור השני בגודלו בענף החקלאות היה בספרד ).4.6%( לוח ב14 מובטלים בעלי תואר שלישי בישראל לפי תחום מדעי,: 2009 מהם מובטלים33 אחוז מובטלים34 סך הכול בעלי תואר שלישי 680 2.3 סך הכול 33,600 לפי תחום התמחות 160 3.7 מדעי הרוח 4,200 80 1.0 מדעי החברה 8,100 310 2.2 מדעי הטבע 14,000 70 2.4 מדעי הרפואה 3,100 60 9.9 חקלאות 600 הנדסה 3,200 - - לא ידוע 400 - - 33לא כולל תחום הנדסה ולא ידוע. 34סך המובטלים הידועים כ־% מסך בעלי תואר שלישי בתחומים שבהם ידוע מספר המובטלים. 58 פרקב:תשומותותפוקותשלהמערכתהמדעית לוח ב15 שיעורי אבטלה של בעלי תואר שלישי לפי תחום התמחות,: 2009 אחוזים סך מדעי מדעי מדעי מדעי מדעי שנה הנדסה הכול הטבע הרפואה החקלאות החברה הרוח בלגיה 2009 1.4 1.4 0.9 0.7 0.7 1.9 3.7 בולגריה 2009 0.7 0.8 0.6 1.1 0 0 1.5 קרואטיה 2009 0.7 0.4 0 1.5 1 1.1 0.5 דנמרק 2008 0.5 0.6 0.1 0.4 1 0.4 1.1 פינלנד 2008 2.1 3.1 1.4 0.8 3.4 2.3 3.6 גרמניה 2009 1.8 - - - - - - הונגריה 2009 0.9 0.5 0.9 1.1 0 0 2.8 ישראל 2009 352.3 2.2 - 2.4 9.9 1 3.7 לטוויה 2009 1.6 1.8 0.7 1.3 2.8 1.5 2.4 ליטא 2009 0.4 0.2 0.3 0.6 0 0.3 0.7 מלטה 2009 0.9 1.4 1.9 1.6 0 0.9 0 הולנד 2009 1.4 1.7 1.3 0.6 1.7 1.3 3.9 נורווגיה 2009 1.2 1 1.1 1 1.2 0.9 2.2 פולניה 2008 1.3 2.1 0.8 0.7 1.7 0.4 1.8 פורטוגל 2009 0.4 0.2 0.6 1.1 0.4 0.4 0.3 ספרד 2009 2.1 2.8 1.5 1.2 4.6 1.4 2.4 תורכיה 2009 0.9 0.7 0.8 0.8 1.7 1.2 0.2 ארצות 1.5 1.7 1.6 1.5 1.6 1.1 - הברית 2008 שהותממושכתבחו"לשלמקבליתוארשלישימישראל36 קידום והרחבת הידע המדעי בקרב חוקרים ישראלים מושתתים בין היתר על פעילות מדעית בחו"ל במסגרתשבתונים,בתר–דוקטורטוכינוסיםמדעיים.שהותממושכתבחו"למוגדרתכיציאהמהארץ במועד מסוים למשך שנה ומעלה, ואשר לאחר אותה שנה לא הייתה שהייה בארץ ברצף במשך 90 יום. זוהי הגדרה טכנית המשמשת את הלמ"ס לאומדני האוכלוסייה הקבועה. מעמד שהות ממושכת בחו"ל נקבע, נכון לשנת 2010, בלא קשר למועד תחילתה של תקופת השהות הממושכת בתנאי שעמדה בשני הקריטריונים הללו. הנתונים דלהלן אינם מציינים בהכרח ירידה מן הארץ. יציאה 35במקור OECD() הנתון הוא 2%. זה התקבל בחילוק סך כל המובטלים הידועים בסך כל מקבלי תואר שלישי מכל תחומי ההתמחות. הנתון המתוקן 2.3%( התקבל בחילוק סך כל המובטלים הידועים בסך כל מקבלי תואר שלישי בתחומי ההתמחות שבהם ידוע מספר המובטלים.) 36המקור: הלמ"ס, הודעה לעיתונות מיום .29.5.2011 59 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 לחו"ל להשתלמות בתר–דוקטורט, לשבתונים ולהשתלמויות ארוכות אחרות עשויה אפוא להיכלל בהגדרה של שהות ממושכת בחו"ל, אף שהיא הכרחית כדי שישראל תישאר בחזית המדע. מספרם של מקבלי תואר שלישי עלה בהתמדה מ626– בשנים תשמ"ה-תשמ"ו ל2,632– בשנים תשס"ז-תשס"ח. בסך הכול קיבלו בשנים הללו תואר שלישי מאוניברסיטאות בישראל 16,041 תושבי ישראל. נכון לשנת 2010 11.9% מהם שהו שהות ממושכת בחו"ל. נכון לשנת 2010 היה שיעור מקבלי תואר שלישי בתחומי המדעים המדויקים בשנים תשמ"ה- תשס"ח ששהו שהות ממושכת בחו"ל 15.9%() גבוה פי 3.5 לערך מזה שבמדעי הרוח והחברה ).4.8%( איור ב11: שיעור מקבלי תואר שלישי בשנים 2005—1985 השוהים בחו"ל שהות ממושכת נכון לשנת 2011, לפי תחומי לימוד 2005—2003 2002—2000 1999—1997 1996—1994 1993—1991 1990—1988 1987—1985 60 פ ר ק דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 פרקג:מקומןוחלקן שלאוניברסיטאות המחקרבמערכתהמדע והמחקרבישראל ראשיפרקים: •כללי •אוניברסיטאותהמחקר •המכללותהאקדמיותומכוניהמחקר 62 פרקג:מקומןוחלקןשלאוניברסיטאותהמחקר במערכתהמדעוהמחקרבישראל פרק זה מתאר את מקומן וחלקן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המדע בישראל על פי דיווחים שנמסרו מראשי האוניברסיטאות. כללי בבואנולסקוראתמצבהמדעבארץמובןמאליושהתרומההמרביתלקידומוהיאשלאוניברסיטאות המחקר,שבהןנעשהעיקרהמחקרהבסיסי,אךמקוםקיומוזהשלהמחקרהבסיסידווקאאינומובן מאליו. במדינות רבות, למשל צרפת, גרמניה, רוסיה, סין ומדינות אחרות, עיקר המחקר הבסיסי נעשה במכוני מחקר לאומיים. בארצות הברית עיקר המחקר הבסיסי נעשה באוניברסיטאות מחקר ובמכוני מחקר רבים מסוגים שונים. בארץ הלכנו במודע בעקבות ארצות הברית ומיקמנו למעשה את כל המחקר הבסיסי באוניברסיטאות. החלטה זאת היא אחד מעמודי התווך של מדיניות המדע הישראלי. היא באה מתוך ההכרה שבמדינה קטנה קשה, עד בלתי אפשרי, לקיים מחקר מדעי ברמה גבוהה במכוני מחקר לאורך זמן. ניסיונות להקים מכוני מחקר לא צלחו, למעט מכון ויצמן למדע, שהחל כמכון מחקר מדעי והפך לאוניברסיטת מחקר ובה לימודים לתארים גבוהים; מכון וולקני, שנוסף על המחקר נותן שירות לחקלאות הישראלית וכן מכוני מחקר של מערכת הביטחון, כמו רפא"ל. היתרונות הגדולים שבעשיית מחקר מדעי בסיסי באוניברסיטאות המחקר הם בכך שחברי הסגל האקדמי מעורים היטב בנעשה בעולם ומתחרים עם עמיתיהם בתחומי התמחותם, ובעובדה שהמחקר נעשה על ידי סטודנטים צעירים ומוכשרים לתואר גבוה שמתחלפים כל הזמן, ובכך נשמרת חיוניות העבודה המדעית. בשלושהסקרידעתקהלשנערכובשנים,20032006ו2009–ונועדולבחוןאתהאמוןבמוסדותואת הגאווה בהישגיה של ישראל, נמצא שמבחינת האמון במוסדות עומדים בראש סולם העדיפויות, לפי הסדר: צה"ל 74.3() והאוניברסיטאות 70.1(). אשר לגאווה בהישגי המדינה, בראש הסולם ניצבים המדע והטכנולוגיה - בציון ממוצע של 81.3 - וכוחות הביטחון - בציון 37.73.3 בישראלפועלותאוניברסיטאותהמחקר-האוניברסיטההעבריתבירושלים,הטכניון,אוניברסיטת תל–אביב, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת בן–גוריון, אוניברסיטת בר–אילן ואוניברסיטת חיפה, ובהן לומדים יותר מ120,000– סטודנטים, והסגל שלהן מונה כ4,300– מדענים. בנוסף לאוניברסיטאות אלהנמניתגםהאוניברסיטההפתוחה-אשרעוסקתבהוראהמרחוק(בהתכתבותאואלקטרונית) - הפועלת עם סגל מצומצם (כ90– איש), ולומדים בה 46,000 סטודנטים. לאחרונה, בשנת תשע"ג (לאחר איסוף הנתונים לדוח זה) הוכר המרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה. בכל אחת מהאוניברסיטאות קיימת הוראה מקיפה, ונוסף עליה נעשה מחקר בכל תחומי המדע, דהיינו מדעי הטבע, מדעי הרוח ומדעי החברה, בתמהיל שונה בכל אוניברסיטה. המשותף לכל האוניברסיטאות הוא השאיפה למצוינות, אשר באה לידי ביטוי ברמת המחקר, במדדים אובייקטיביים למצוינות ובפֵרות המחקר וכן במספר אנשי הסגל הזוכים בפרסים יוקרתיים בארץ ובחו"ל, כולל פרס נובל, על הישגיהם המדעיים בכל תחומי המדע. תיאור מקצת ההישגים האלה לאורך השנים מופיע בנספח 2. הרמה המדעית הגבוהה של האוניברסיטאות באה לידי ביטוי גם בזכיית המדענים הישראלים במענקי מחקר תחרותיים. הקרן הלאומית למדע מממנת יותר מ1,000– מענקים בשנה, בכל תחומי המחקר, וזאת על פי שיפוט בין–לאומי הקובע את מצוינותם. יתר על כן, בשנים האחרונות החלה המועצה האירופית למדע ERC( – Council Research European) לממן מענקי מחקר בסכומים גבוהים בשתי קטגוריות - למדענים צעירים ולמדענים בכירים. בשתי הקטגוריות זוכים המדענים 37המקור: סקר שנעשה על ידי פרופ' אפרים יער וגב' יסמין אלקלעי, מוסד נאמן, מרס .2010 63 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 הישראלים הרבה מעבר לכל פרופורציה לעומת ארצות אחרות באירופה, והדבר גם מתבטא בהיקף המימון המגיע לארץ מהאיחוד האירופי, הגדול בהרבה מההשתתפות הישראלית במימון המחקר המדעי בתכנית המסגרת של ה.EU– נתון נוסף המצביע על מצוינות הוא הפרסומים המדעיים, במיוחד אותם מאמרים המתפרסמים בכתבי עת מדעיים יוקרתיים. המדדים המקובלים הם מספר המאמרים ומספר הפעמים שהם מצוטטים על ידי אחרים, כלומר בפרסומים מדעיים של מדענים אחרים. מקובל שמדד זה מעיד על איכותו של המאמר ועל מידת השפעתו. בשני המדדים האלה - מספר הפרסומים המדעיים (ביחס למספר התושבים) ומספר הציטוטים - ישראל נמצאת בעמדה טובה מאוד בעולם, ואף בקרב הארצות המפותחות. בתחומים מסוימים, כגון מתמטיקה–פיזיקה ובעיקר מדעי המחשב, הרמה המדעית של ישראל היא הגבוהה ביותר בעולם. עם זאת יש לציין שבשנים האחרונות, בעיקר בעקבות "העשור האבוד" והירידה בתקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה, חלה ירידה בדירוג ישראל הן במספר המאמרים המדעיים המתפרסמים והן במספר הציטוטים, ונתונים אלה מדאיגים ביותר38. לוח ג1: ישראל בהשוואה ל־20 המדינות המובילות בתוצרי מאמרים (מבוסס על מדד CPA — מספר ציטוטים למאמר, מנתוני )2011—2007 Countryranking, basedonarticles Articlesbysector CPA from2007-2011 Citation Citation Articles Growth count PerArticle Country Academic Government Industry Switzerland 134053 6.08% 82.11% 10.53% 7.36% 1085065 8.09 Netherlands 187939 6.27% 82.19% 10.39% 7.42% 1389400 7.39 Sweden 119397 4.87% 95.08% 2.34% 2.57% 825325 6.91 UnitedStates 2171338 3.21% 77.86% 13.46% 8.68% 14457614 6.66 UnitedKingdom 596390 3.99% 83.21% 9.73% 7.06% 3927780 6.59 Germany 535797 5.34% 71.77% 19.57% 8.66% 3439422 6.42 Canada 345482 4.06% 85.56% 8.62% 5.82% 2084805 6.03 Israel 70530 1.37% 84.92% 3.21% 11.87% 422285 5.99 France 404655 4.47% 57.05% 28.82% 14.13% 2324250 5.74 Italy 325512 4.39% 73.63% 19.02% 7.35% 1834585 5.64 Australia 248078 8.17% 81.35% 8.69% 9.96% 1368170 5.52 Spain 278861 7.60% 70.62% 17.17% 12.21% 1401471 5.03 Japan 495927 1.86% 75.71% 16.35% 7.94% 2231721 4.5 Korea(Republicof) 236206 9.28% 77.42% 17.56% 5.02% 864627 3.66 Taiwan 162714 7.58% 87.37% 5.14% 7.48% 568724 3.5 Poland 110632 5.53% 79.78% 19.13% 1.09% 373436 3.38 Brazil 192144 9.67% 89.69% 9.11% 1.19% 587193 3.06 Turkey 124107 9.37% 94.08% 2.29% 3.63% 355268 2.86 India 277314 17.60% 73.01% 24.13% 2.86% 781925 2.82 RussianFederation 134889 4.54% 36.16% 63.84% 0.00% 357195 2.65 China 1157734 19.46% 84.30% 13.94% 1.76% 2805028 2.42 38מקור: suiteSciValanddatabaseScopus.Elsevier's 64 פרקג:מקומןוחלקןשלאוניברסיטאותהמחקר במערכתהמדעוהמחקרבישראל לכל אחת מאוניברסיטאות המחקר תרומה ייחודית, כמצוין להלן39: אוניברסיטאותהמחקר האוניברסיטה העברית בירושלים היא הוותיקה שבאוניברסיטאות (נוסדה בשנת 1925). היא נמנית עם 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם, אלה הקובעות את סדר היום האקדמי העולמי. לאוניברסיטה ארבעה קמפוסים: • הר הצופים - משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה. • גבעת רם - משמש את אלה: הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, החוג להוראת המדעים, בית הספר למדע יישומי, המכון ללימודים מתקדמים וחלק ממשרדי המנהל, כגון יחידת הרכש. • עין כרם משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד.- • רחובות בה נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה.- לאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת ובית חולים וטרינרי אוניברסיטאי בבית דגן. מלבד המחקר המצוין במדעי הטבע והמצוינות המיוחדת בתחום המתמטיקה (בקנה מידה עולמי) ומלבד בית הספר לרפואה המצוין שלה בשיתוף עם המרכז הרפואי הדסה בעין כרם, האוניברסיטה שמה דגש מיוחד בחקר התרבות והמורשת היהודית ושימורה. פעילות זו כוללת את המכון למדעי היהדות והמכון ליהדות בת זמננו, המתמודדים עם תחומי מחקר חדשים. מלבד זאת פועלת האוניברסיטהלאחרונהלהבראתמדעיהרוח.חשובלאפחות-האוניברסיטהפועלתוחיהבקהילה ירושלמית מגוונת ותורמת לקשרי "עיר-אקדמיה", בתיאום עם המכללות האקדמיות הירושלמיות ועם האקדמיה למוסיקה. הטכניון — מכון טכנולוגי לישראל החל דרכו בשנות העשרים של המאה העשרים כבית ספר גבוה להכשרת מהנדסים. במשך עשרות שנים הוא היה המוסד היחיד בארץ שהכשיר מגוון מהנדסים, ממהנדסים אזרחיים עד מהנדסי אווירונאוטיקה וחלל, ועד היום הוא מספק את מרב המהנדסים לתעשייה, למשק ולמערכות הביטחון. בתום מלחמת העצמאות, בתחילת שנות החמישים, הוקמו בטכניון פקולטות ללימודי המדעים המדויקים, והוא הפך מבית ספר גבוה למהדסים לאוניברסיטת מחקר מדעית–טכנולוגית השמה דגש בעיקר במחקר מדעי בכל תחומי ההנדסה והמדע ולאחריהם בלימודי הביולוגיה והרפואה. מאז היווסדו הכשיר הטכניון עשרות אלפי מהנדסים, רופאים וארכיטקטים. שלושה ממדעני הטכניון זכו בפרס נובל ובעוד פרסים רבים בין–לאומיים יוקרתיים אחרים. המקורות האקדמיים הראשונים של תעשיית ההיי–טק הישראלית מעוגנים בטכניון בפקולטות להנדסת חשמל ואווירונאוטיקה, שנתאפשרו בשל סימביוזה בין הטכניון למערכת הביטחון. כמו כן פותחו בטכניון מכשור רפואי מתקדם ותרופות ופיתוחים טכנולוגיים רבים. בשנות התשעים של המאה העשרים ובעשור הראשון של המאה העשרים ואחת גדלה אוכלוסיית הסטודנטים ב30%– - מכ9,000– ל12,000– סטודנטים - תוך קליטת אלפי סטודנטים ומדענים מארצות חבר העמים בזמן העלייה הגדולה. בתקופה זאת עבר הדגש שבמחקר מדעי, כמו בכל העולם המתקדם, למחקר רב–תחומי בהיקפים גדולים, כולל במדעי החיים. הטכניון ממוקם היום בין 25 האוניברסיטאות הטכנולוגיות המובילות בעולם. לטכניון תרומה חשובה גם בעידוד תלמידי תיכון לפנות לכיוון מדעי הטבע וההנדסה, וזאת באמצעות תכניות העשרה לתלמידי תיכון והמוזאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל - מדעטק - שמספק חוויות מדעיות לתלמידים צעירים ולאוכלוסייה בכלל. 39התקצירים המובאים כאן מבוססים על דוחות מפורטים שהתקבלו מהאוניברסיטאות - ראו נספח .2 65 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 אוניברסיטתתל־אביב, אשר הוקמה בשנת 1953 היא הגדולה שבאוניברסיטאות המחקר בישראל,, בעיקר הודות למיקומה בלב תל–אביב ואזור גוש דן. עם סגל האוניברסיטה נמנים עשרות חוקרים בעלי שם עולמי (מקצתם חתני פרס ישראל ופרסים בין–לאומיים יוקרתיים אחרים), והמאמרים שמפרסמים אנשי הסגל שלה זוכים לציטוטים רבים. חרף המשבר הכלכלי הפוקד אותה בשנים האחרונות הצליחה האוניברסיטה לשמר את מעמדה המוביל בישראל ובעולם. על פי דירוג מוסדות ההשכלה הגבוהה השנתי של הטיימס הבריטי, בשנת 2008 דורגה אוניברסיטת תל–אביב במקום ה114– בעולם, מתוך כ18,000– אוניברסיטאות קיימות. כיום נמצאת האוניברסיטה בעיצומו של תהליךצמיחהוהתחדשות.זוהיאוניברסיטתמחקרמובילהוכוללתבתוכהמגווןרחבשלפקולטות, תחומי דעת ובתי ספר באמצּה מודל של רב–תחומיות ובין–תחומיות. מלבד זאת באוניברסיטת תל– אביב נערכים מחקרים ומיזמים רבים לשימוש מערכת הביטחון הישראלית, ולראיה - חברי סגל של בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטה זכו בשנים האחרונות בשבעה פרסי ביטחון ישראל. בעיקר מתמודדת האוניברסיטה עם כמה אתגרים/איזונים מרכזיים, ובהם איזון בין מצוינות לנגישות; בין מוקדי מצוינות ב"מרכזים" לבין מצוינות מרכזית; בין מחקר עיוני למחקר יישומי; בין לימודים עיוניים ללימודים מעשיים; בין בין–תחומיות למצוינות תחומית; בין תכנון מלמעלה לצמיחה מהשורשים; איזון בין תחומים אקדמיים שונים. עם זאת הדגש העיקרי הוא במצוינות, אשר מתבטאת בין השאר בפרסים שבהם זוכים חברי הסגל לאורך השנים, גם בשנים האחרונות. מכוןויצמןלמדע, אף על פי שאין בו לימודים לתואר הראשון, הוא נמנה עם אוניברסיטאות המחקר, מאחר שלמרות היותו בעיקר מכון מחקר בתחום מדעי הטבע בלבד, יש בו גם לימודים לתארים גבוהים. מלבד זאת פועל במסגרתו מכון דוידסון להוראת המדעים. המחקר במכון מתנהל במגוון רחב של תחומים, ממתמטיקה טהורה ועד למחקר ביו–רפואי, הנושק ליישום קליני ופיתוח תרופות. מאז הקמתו התמקד מכון ויצמן במדע בסיסי, המונע מסקרנות אינטלקטואלית, ומטרתו היחידה היא הרחבת גבולות הידע האנושי מתוך אמונה שגילויים מדעיים כשלעצמם הם נכס חשוב. השאיפה העיקרית של כ260– קבוצות המחקר במכון היא ליצור גוף ידע חדש, אולם באופן כמעט פרדוקסלי, דווקא סוג זה של מחקר, המבוסס על "אקראיות" וסקרנות, הוביל בעבר - באמצעות חברת "ידע מחקר ופיתוח" - לפיתוח מוצרים שימושיים. מצוינות המכון מתבטאת במספר הגדול של מדעני המכון שזכו בפרסים יוקרתיים בארץ ובעולם, כולל פרס נובל, לאורך השנים וגם בשנים האחרונות. אוניברסיטת בן–גוריון בנגב, אשר הוקמה בשנת 1969, פועלת לשיפור התשתיות המחקריות והאנושיות בקמפוס, באמצעות הגדלת מספר הסטודנטים ותלמידי המחקר והגבהת רמת איכותם, ובהענקת חינוך והכשרה מקצועית שעומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר בתחומי הדעת השונים. לאוניברסיטהחמשפקולטות:הפקולטהלמדעיהטבע,הפקולטהלמדעיההנדסה,הפקולטהלמדעי הרוח והחברה, הפקולטה למדעי הבריאות - הכוללת את בית הספר לרפואה - והפקולטה לניהול. בכל אחת מהפקולטות כמה מחלקות העוסקות במגוון נושאים בתחומן. בפקולטה למדעי ההנדסה נעשים כמה מחקרים שהם פורצי דרך הן מבחינת המחקר האקדמי והן מבחינת התרומה לתעשייה ולחברה, ולכך דוגמאות רבות. המחלקה לניהול מלונאות ותיירות בפקולטה לניהול מדורגת במקום השישי בעולם בתחום זה. המחלקה לניהול מערכות בריאות אף היא זוכה למוניטין. בפקולטה למדעי הטבע נעשים מחקרים בתחומים שונים, ובהם ביוטכנולוגיה, ברמה גבוהה. הפקולטה למדעי הרוח והחברה יוצרת הזדמנויות להוראה ומחקר חוצה גבולות, והפקולטה למדעי הבריאות היא ייחודית בדרכה להכשרת רופאים, לקשר בין הרופאים לקהילה ולשילוב של חוקרים בסיסיים עם חוקרים קליניים. ולבסוף לאוניברסיטה שלושה מכוני מחקר מרכזיים:מכוןבן–גוריוןלחקרישראלוהציונות,הממוקםבקמפוסשדהבוקר;המכוןלחקרהמדבר, הממוקם בשדה בוקר ומתמקד בחקר מקורות המים במדבר, אקולוגיה מדברית ותכנון התיישבות בתנאים מדבריים והמכון למחקר שימושי. כמו כן פועלת שלוחה באילת. 66 פרקג:מקומןוחלקןשלאוניברסיטאותהמחקר במערכתהמדעוהמחקרבישראל אוניברסיטת בר–אילן הוקמה בשנת 1955 כאוניברסיטה בעלת אוריינטציה דתית, ועד היום פועלת בה הפקולטה ללימודי יהדות הגדולה בעולם. כיום כוללת האוניברסיטה את בית הספר לחינוך ובית הספר לעבודה סוציאלית הגדולים בישראל. כמו כן פועלים בה מכוני מחקר מדעיים בתחומים פיזיקה, כימיה רפואית, מתמטיקה, חקר המוח, כלכלה, לימודי אסטרטגיה, פסיכולוגיה התפתחותית, מוזיקולוגיה, ארכאולוגיה, הלכה והגות יהודית. פועל בה גם מכון מחקר חדיש לננוטכנולוגיה.בשנתהלימודים 2002נפתחבאוניברסיטהביתספרלהנדסתחשמל ומחשבים.בית הספר הפך ב2011– לפקולטה עצמאית. בתקופה האחרונה נערכו שינויים רבים במבנה האקדמי, וזאת כדי לשנות את תמהיל הסגל האקדמי באופן שעכשיו כ30%– מחברי הסגל משתייכים למדעי הטבע. לשם כך הוקצו עשרות תקנים חדשים ו"סלי קליטה" נאותים. לפני כשש שנים הוקם באוניברסיטה מכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים - אשר כבר עכשיו אפשר להצביע על הישגים חשובים שלו במחקר. כמו כן נפתח לפני עשור בית הספר להנדסה, הכולל בעיקר הנדסת חשמל והנדסת מחשבים והנדסה ביו–רפואית. לפני חצי שנה נפתחה הפקולטה החדשה לרפואה של האוניברסיטה בצפת, שאליה מסונפים שישה בתי חולים בגליל, והיא קולטת חברי סגל חדשים, כולל כאלה החוזרים מחו"ל. ולבסוף - לפני כעשור הוקם בבר–אילן המרכז הרב–תחומי לחקר המוח, אשר עם חוקריו נמנים ביולוגים, אנשי המדעים המדויקים, מתמטיקאים, בלשנים, פסיכולוגים ואנשי מדעי המחשב, המאפשרים פריסה ממחקר קוגניטיבי ועד הרמה המולקולרית. לאוניברסיטה שלוחות (מכללות אזוריות) באשקלון (מכללת אשקלון), בעכו, בירושלים, בצפת ובצמח, ונלמדים בה כ6,300– קורסים בשנה. חלק מהשלוחות שהיו בעבר שייכות לאוניברסיטה, כדוגמת המכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל (כיום אוניברסיטת אריאל), הפכו לעצמאיות או נמצאות בעיצומו של תהליך זה. אוניברסיטתחיפההיאהצעירהשבאוניברסיטאותהמחקרוהחלהאתדרכהכאוניברסיטהעצמאית ב1972–. עם הקמת האוניברסיטה אושרו הפקולטה למדעי הרוח, הפקולטה למדעי החברה, בית הספר לחינוך ובית הספר לעבודה סוציאלית. כמו כן נוספו ואושרו החוגים האלה: מקרא, ספרות עברית ולשון עברית, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה כללית, שפה וספרות אנגלית, שפה וספרות ערבית, היסטוריה של ארצות האסלאם, פילוסופיה, שפה וספרות צרפתית, אמנות, חינוך, פסיכולוגיה, גאוגרפיה, סוציולוגיה, מדע המדינה, כלכלה וסטטיסטיקה. בחלק מהחוגים הונהגו תכניות לימודים לתואר מוסמך. בשנת תש"מ1980- הונהגה התכנית הראשונה ללימודים לקראת תואר דוקטור בחוג לפסיכולוגיה. לאחר מכן נוספה הפקולטה למשפטים. בעשור האחרון התרחבה האוניברסיטה לעיסוק גם במדעי המחשב. כיום היא משקיעה מאמצים רבים בהקמת פקולטה למדעי הטבע, כולל בית ספר חדשני וייחודי למדעי הים. עוד טרם גילוי הגז והנפט בים התיכון ראתה אוניברסיטת חיפה בחקר מדעי הים תחום מחקר בעל עדיפות עליונה, ולאחרונה קיבלה עליה הקמת מרכז מחקר ארצי לחקר הים התיכון. האוניברסיטה הפתוחה (האו"פ), שהוקמה ב1974–, היא אחת מתשע האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המל"ג, וייחודה בקבלתו ללימודי תואר ראשון של כל אדם ללא בחינות קבלה וללא הצגת תעודות על לימודים קודמים, ובקיום לימודים בשיטה של אוניברסיטה פתוחה (למידה מרחוק). אשר ללימודי התואר השני דרישות הקבלה דומות למקובל בשאר האוניברסיטאות. האוניברסיטה הפתוחה הוקמה כדי לאפשר קבלת תואר ראשון לאנשים שאינם יכולים לעשות זאת במסגרת אוניברסיטה רגילה, מסיבות של זמן (אנשים עובדים) או חוסר תעודת בגרות. לכן יכולים ללמוד בה גם תלמידי תיכון, בד בבד עם לימודיהם בבית הספר, וחיילים - בד בבד עם שירותם הצבאי. נוסף על לימודי התארים הראשונים, קיימים באוניברסיטה הפתוחה מסלולים ללימודי תואר שני בכמה תחומים וכן מסלול ללימודי הנדסת תעשייה וניהול. האוניברסיטה היא מוסד ייחודי בשיטות ההוראה שלה ובגמישות שהיא מאפשרת לסטודנטים, בהוראה מרחוק. על פי החלטה היא אינה מפתחת תשתיות מחקר פיזיות–ניסיוניות, אך חברי הסגל נשענים על התשתיות 67 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 שבאוניברסיטאות המחקר על פי הסכמים, במחקר עצמאי או בשיתופי פעולה. בתחומים אחדים, כגון חדשנות בטכניקות למידה או פוליטיקה וחברה, יש לאוניברסיטה הפתוחה תרומה ייחודית. סקירה קצרה של תרומת כל אחת משמונה האוניברסיטאות ופעילותה והגישה הייחודית של כל אחת מהן לקידום המחקר מופיעה בנספח .2 המכללותהאקדמיותומכוניהמחקר מלבד מבאוניברסיטאות המחקר נערך מחקר - יישומי בעיקרו - גם במכללות האקדמיות אם כי עיקר עיסוקן הוא בהוראה. מחקר נערך גם באוניברסיטת אריאל, אשר עד עתה פעלה כמרכז אוניברסיטאי. ולבסוף מחקר ופיתוח נערך בארץ גם בכמה מכוני מחקר במגזר הממשלתי ובמגזר המלכ"רי, הציבורי והפרטי. אלה כוללים את מכון וולקני לחקלאות, המכון הגיאולוגי, המכון הגיאופיסי, המכון לחקר ימים ואגמים והמכון הביולוגי. כמו כן קיים מחקר ענֵף בבתי חולים, הכולל מחקר בסיסי ביו–רפואי ומחקר קליני על ידי הסגל הרפואי, שהם לרוב חברי סגל באוניברסיטאות המחקר. מידע נוסף על המחקר הרפואי כלול בדוח האקדמיה על המחקר הביו–רפואי40. המכללות41 האקדמיות42 התקצירדלהלןמתבססעלנתוניםשלהלמ"סוות"ת,עלדוחועדתשוחטועלדוחותשלהמולמו"פ. לפי נתוני ות"ת פועלות בישראל 35 מכללות אקדמיות כלליות ו24– מכללות אקדמיות להכשרת מורים. בכמה מכללות הפועלות בפריפריה קיימים מסלולים אקדמיים המסונפים לאוניברסיטאות. ברוב המכללות האקדמיות הכלליות וכמעט בכל המכללות האקדמיות להכשרת מורים מתקיימים לימודים לתואר שני. בשנת הלימודים תשע"א למדו במכללות האקדמיות כ130,000– סטודנטים לתואר ראשון ושני. עדשנתתש"ןהייתהמערכתההשכלההגבוההבישראלמושתתתכמעטבלבדיתעלהאוניברסיטאות, שבהן למדו באותה שנה כ85%– מכלל הסטודנטים לתואר ראשון וכל הסטודנטים לתואר שני ושלישי. בשני העשורים האחרונים, בעקבות מדיניות ות"ת, חלה תמורה של ממש במערכת ההשכלה הגבוהה, שהתבטאה בצמיחה תלולה של מגזר המכללות האקדמיות, ובשנת תשע"א 64% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו במכללות האקדמיות ובמסלולים האקדמיים של המכללות האזוריות. כמו כן למדו בתשע"א במכללות האקדמיות 24% מהסטודנטים לתואר שני. יש לציין כי בתקופה הנדונה גדל מאוד הביקוש להשכלה גבוהה, והמספר הכולל של הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל גדל פי למעלה משלושה - מ76– אלף בשנת תש"ן ל246– אלף בשנת תשע"א. ות"ת נקטה מדיניות תקצוב שעודדה הקמה והרחבה של המכללות האקדמיות והאטה את קצב ההתרחבות של מסלולים מסוימים באוניברסיטאות. לכן רוב עודפי הביקוש ללימודים לתואר ראשון במדעי החברה, הניהול, המשפטים וההנדסה התנקזו למכללות האקדמיות הציבוריות והפרטיות. העיקרון המנחה במדיניות ות"ת היה זה: היות שרוב הסטודנטים אינם מתכוונים להמשיך בכיוון מחקרי לאחר השלמת התואר הראשון, מוטב שיקבלו את הכשרתם במכללה שמתמקדת בהוראה 40ראו: http://www.academy.ac.il/data/reports_data/54/Report_Biomedical_Research_Israel_Final_Heb.pdf 41המונח "מכללות" מתייחס כאן לכל המוסדות המעניקים תארים אקדמיים שאינם אוניברסיטאות. 42רשימת המכללות האקדמיות בנספח .5 68 פרקג:מקומןוחלקןשלאוניברסיטאותהמחקר במערכתהמדעוהמחקרבישראל ושאין מתקיים בה מחקר, כי מכללה כזאת יכולה להעניק לסטודנט את ההכשרה שבה הוא מעוניין באיכות גבוהה ובעלות נמוכה (למדינה) לעומת האוניברסיטה. עם התפתחות מערכת המכללות האקדמיות וגידול הביקוש לתואר שני אישרה המל"ג לרוב המכללות מסלולים לתואר שני ללא תזה. הגידול בביקוש להכשרה מקצועית היה הגורם המרכזי לגידול הביקוש להשכלה גבוהה. מגמה זו באה לידי ביטוי בלימודי משפטים, מדעי הניהול ולימודי ההנדסה, שגדלו בקצב כמעט כפול מקצב הגידול הכללי של הלימודים לתואר הראשון. לשינוי בהרכב הביקושים הייתה השפעה שונה על כל אחד ממרכיבי המערכת: האוניברסיטאות קלטו את מרבית הגידול בביקוש למדעי הטבע, הרפואה, מקצועות העזר הרפואיים וחלק קטן מהגידול בביקוש ללימודי ההנדסה, מנהל העסקים ומדעי החברה; המכללות הטכנולוגיות קלטו את מרבית הגידול בביקוש ללימודי ההנדסה; המכללות הכלליות קלטו יותר ממחצית הגידול בביקוש למדעי החברה והניהול. הגידול המואץ בביקוש למשפטים נקלט במכללות חוץ–תקציביות. ות"ת סברה שהגידול בביקוש לתחום זה עולה על דרישות המשק וסירבה לתקצב את הרחבת המסגרות של לימודי המשפטים במוסדות המתוקצבים. בהעדר תקצוב מתאים נמנעו המכללות המתוקצבות מקליטת תלמידים ללימודים בתחום זה, ובכך התאפשר למוסדות חוץ–תקציביים לקלוט את עודפי הביקוש למרות הפערים הניכרים בשכר הלימוד בינם לבין המערכת המתוקצבת. בהמשך קלטו המכללות החוץ– תקציביות את עודפי הביקוש בלימודי הניהול. בשנים האחרונות נשמע ערעור על התפיסה המדירה את המכללות מהזירה המחקרית. טיעונים מרכזיים בערעור זה הם שלא תיתכן הוראה אקדמית ברמה גבוהה ללא עשייה מחקרית, ושהטובים בתלמידי המכללות אינם נופלים מעמיתיהם באוניברסיטאות, ומן הדין לאפשר להם להמשיך בלימודיהם לתואר מתקדם. הקביעה כי קידומם המקצועי של המרצים במכללות מותנה במחקר וכישלונה של המערכת בעידוד וניתוב כישורי המחקר של סגל המכללות מחזקים טיעונים אלו. בדיוןשקיימההמולמו"פעםראשימכללותבמרס2009התבררכיבחלקמהמכללותהוקמהתשתית למחקר, בדרך כלל צנועה, ושרבים מחברי הסגל עושים מחקרים משותפים עם אוניברסיטאות ועם תעשיות. כמו כו דווח על קשיים בגישה למתקני מחקר ולספריות (פיזיות ווירטואליות) באוניברסיטאות ועל הקושי לייחד זמן למחקר, מאחר שהעיסוק במחקר במכללה אינו מזכה את איש הסגל בהקלה בעומס ההוראה. מכוניהמחקר בסקר שערכה הלמ"ס אותרו 104 מכונים ויחידות מחקר במגזר הממשלתי ובמגזר המלכ"רים43 שפעילותם העיקרית היא מו"פ. מהם 24 ממשלתיים, 13 מלכ"רים ציבוריים ו67– מלכ"רים פרטיים. עיקר הפעילות המחקרית מתבצעת במכונים הממשלתיים ובמיוחד במכונים הוותיקים כגון מינהל המחקר החקלאי (מרכז וולקני), החברה לחקר ימים ואגמים, המכון הגיאולגי, המכון הגיאופיסי ועוד. במערכת המו"פ הממשלתי נעשות פעילויות מו"פ יישומי שהוגדרו משימות לאומיות אשר אי אפשר לעשותן אלא במסגרת ממלכתית או ממשלתית. המו"פ הממשלתי נועד לתרום לקידום עתידה החברתי והכלכלי של מדינת ישראל ולהעלאת כלכלתה על פסי צמיחה. מאחר שנדרשת ראייה ארוכת טווח בניהולו, עליו להיות מוכוון על ידי הממשלה בלי תלות בכוחות השוק. בישראל, כמו במדינות המפותחות האחרות, שולטת מגמה של הפרטת פונקציות ממלכתיות. אולם 43לא כולל מכונים ויחידות במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה. 69 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 אין אפשרות להפריט פונקציות מחקר שאין בהן תועלת כלכלית בטווח הנראה לעין, הנעשות בידי חוקרים ברמה אוניברסיטאית. במוסדות שלא למטרות רווח מתקיימת פעילות מחקר מגוונת, בעיקר בתחומי הרפואה, מדעי החברה ומדעי הרוח. ההוצאות הכוללות של מכונים ממשלתיים, מוסדות ויחידות מחקר (להלן מכוני מחקר) לשנת 2009 הסתכמו ב975.9– מיליוני ש"ח. למו"פ יועדו 728.9 מיליוני ש"ח, ומהם 520.9 מיליוני ש"ח 71.5%( במכונים ממשלתיים,) 148.2 מיליוני ש"ח 20.3%( במלכ"רים פרטיים ו59.8–) מיליוני ש"ח 8.2%( במלכ"רים ציבוריים.) איור ג1 הוצאות מכוני מחקר לפי מגזר וסוג הוצאה,: 2009 לוח ג2 כוח אדם במו"פ במכוני המחקר לפי רמת השכלה, מגדר וגיל,: 2009 מלכ"רים מלכ"רים מכונים סך הכול ציבוריים פרטיים ממשלתיים 170 780 1805 סך הכול מועסקים 2,755 40 362 772 מהם נשים 1,174 127 613 962 1,702 אקדמאים (כולל מהנדסים) 38 318 411 מהם נשים 767 60 201 475 בעלי תואר שלישי 736 8 57 147 מהם נשים 212 גיל אקדמאים 11 5 2 18 24-18 21 171 139 331 34-25 437 35 170 232 44-35 361 24 149 188 54-45 556 36 119 401 55+ 70 פ ר ק דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 פרקד:דוחותהאקדמיה- הסתכלותתחומית ראשיפרקים: •מצבהארכאולוגיהבישראל:סקירתביניים המחקרבתחומיהגז,הנפטואזוריה־•EEZ •מחקרהמגווןהביולוגי •מצבהמחקרהביו־רפואי •מחקרההיסטוריהבאוניברסיטאותישראל •מדעיהרוחבאוניברסיטאותהמחקרבישראל 72 פרקד:דוחותהאקדמיה-הסתכלותתחומית מתוך חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים: בחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א1961- (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 2, במקום פסקאות 2( ו ) יבוא:3(–) 2(") לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, לרבות במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמת האקדמיה, ולהגיש דוחות וסקירות כאמור בסעיף 4ג, וכן לייעץ ולתת מידע למשרדי הממשלה לפי פנייתם בהתאם להוראות סעיף ב;4 3() לטפח ולקדם פעילות מדעית, לרבות פעילות מדעית בין–תחומית ופעילות מדעית בתחומי דעת חדשים"; 4(") קבלת ייעוץ ומידע מהאקדמיה 4(ב.) משרד ממשלתי רשאי לפנות לאקדמיה לשם קבלת ייעוץ ומידע בנושאים בתחום מטרות האקדמיה ותפקידיה, שנדרש לגביהם ידע מדעי או נושאים הקשורים לפיתוח המדע בישראל; מתן ייעוץ ומידע כאמור ימומן מסעיף התקציב של אותו משרד ממשלתי כפי הדרוש לביצועו, בכפוף להוראות לפי חוק יסודות התקציב; בסעיף זה - 'חוק יסודות התקציב' - חוק יסודות התקציב, התשמ"ה1985- 'סעיף תקציב'; - כהגדרתו בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב". האקדמיה סוקרת ביזמתה או ביזמת הממשלה תחומי מחקר שונים. לאחרונה מינתה האקדמיה ביזמתה ועדה בתחום הגז והנפט מיד עם פרסום התגליות, וכן נבדקו תחומים שונים כמו תחליפי נפט, ביו–רפואה, ארכֵאולוגיה, מדעי הרוח ותחום ההיסטוריה. מצורפים תקצירים מהדוחות. פירוט הדוחות באתר האקדמיה. מצבהארכאולוגיהבישראל:סקירתביניים ועדת הבדיקה בראשות פרופ' יורם צפריר, החלה בעבודתה בשנת 2011, והיא תשלים את דיוניה בקרוב. דף זה מעיד על הנושאים שעמדו בפני הוועדה, אך אין בהם, לפי שעה, סיכום או מסקנות. הוועדה כינסה כמה ישיבות של מליאת הוועדה וישיבות של שלוש ועדות משנה: 1. מצב הארכאולוגיה במוסדות האקדמיים בישראל 2. מצב המחקר הארכאולוגי בישראל 3. חברה וארכאולוגיה בתחום הראשון הסתמכה הוועדה במידה רבה על דוח ועדת הבדיקה הבין–לאומית של המל"ג, נתנה דעתה על כמה נושאים חיוניים, כגון נושא ההכשרה המעשית בעבודת השדה והענקת "תעודת חוקר", "קיפוח" יחסי של חלק מן התקופות, דוגמת ימי הביניים והתקופה העות'מאנית, במערך ההוראה והמחקר האוניברסיטאי, קיצוץ בלימודי הלשונות העתיקות ועוד. בתחוםהמחקרהתמקדההוועדהעדעתהבנושאיםהאלה:שילובהמדעיםהמדויקיםבארכאולוגיה ויצירתו של ענף ה"מיקרו–ארכאולוגיה" (בשיתוף עם מכון ויצמן למדע), פיזור ההתמחות בענפים המדעיים השונים - כגון פלֵאוזואולוגיה, פלֵאובוטניקה, שיטות תיארוך ובדיקות גאופיזיות - בין המוסדות השונים, ההפסד המדעי הנגרם מן האיסור על מחקר אנתרופולוגי פיזי (חשיפת קברים) והדרכים להקל את המחקר בתחום זה בגבולות הקיימים. הוועדה נתנה דעתה על הדרישות המצופות ממחקר ארכאולוגי ראוי ועל הרמה שאליה יש להגיע בפרסומים מדעיים. הוועדה דנה בקשיים התקציביים המונעים עיבוד ופרסום נאות של תוצאות המחקר (אף על פי שהארכאולוגיה 73 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 נחשבת למדעי הרוח, תקציבי החפירה והעיבוד של החומר הם בסדרי גודל המקובלים במדעי הטבע). בתחום החברה והארכאולוגיה היו דיונים בתחומים הקשורים בנושא שוד העתיקות והרס האתרים ובדרכים לצמצם נזקים אלה, נערכה השוואה למצב הארכאולוגיה בכמה מדינות באירופה, נידונו תחזוקת האתרים והצגתם לציבור, מצב האתרים בירושלים ושמירת המורשת התרבותית לדורות. בחודשמאיכינסההוועדהשניימיעיוןפתוחיםבמסגרתהאקדמיהלמדעים,ובהםהוצגוהנושאים השונים לפני ציבור הארכאולוגים והציבור הרחב בכלל. המחקרבתחומיהגז,הנפטואזוריה־EEZ נשיאת האקדמיה מינתה בשנה החולפת שתי ועדות שתפקידן היה לבחון את תחום הנפט והגז בישראל מבחינה מחקרית ולימודית ואת מימוש פוטנציאל הגז והנפט בארץ: הראשונה ועדת מומחים בין–לאומית שחבריה הם מטובי החוקרים בעולם: International Committee for Mediterranean EEZ (Exclusive economic Zone), Oil and GasRelatedResearchandEducation. בראשהוועדההבין–לאומיתעמדפרופ'עמוסנור,וחבריםבהפרופ'מרלןדוניDowney(,)Marlan פרופ' מרטין לנדרו Martin( Landrø) וד"ר הרולד ויניגר. את הוועדה הבין–לאומית ליווה צוות ישראלי בראשות פרופ' צבי בן–אברהם, וחברים בו פרופ' יהושע יורטנר, פרופ' אלן מטיוס, ד"ר יצחק מקובסקי ופרופ' רוני קוזלוב. לאחר הגשת הדוח של הוועדה הבין–לאומית נתבקשה הוועדה הישראלית לנתחו ולהעיר הערותיה. הוועדה הישראלית הכינה, לפי מסקנותיו, תכנית חירום אקדמית לאומית לנושא זה. מוקדהדיוןהציבוריבישראלבעקבותגילוימאגריהגזהיהבעיקרוהשאלותהכלכליותוהמשפטיות של הנושא. נקודה חשובה שנשארה ללא התייחסות הייתה קיום נכסי הלאום של מאגרים אלה, שימורם וטיפוחם. לשם כך יש להכשיר סגל מחקר והוראה ישראלי החסר היום. מתוך הדוחות עולה תמונת מצב חמורה הדורשת פעולה מידית. סקר של מצב המחקר וההוראה הרלוונטיים בארץ שנעשה על ידי ועדת המומחים הבין–לאומית ביזמתה של האקדמיה, מצביע על פערי ידע גדולים ביותר בתחומים מרכזיים. בקהילה האקדמית כמעט אין חוקרים עצמאיים בעלי שם בתחומים הדרושים. כמו כן חסר שיתוף מהותי של המערכת האקדמית הישראלית על ידי הממשלה והתעשייה. חלק גדול מהידע הגאולוגי חסוי ומצוי בידי הגופים המסחריים ואיננו זמין לקהילת המחקר בארץ. התכנית שהכינה הוועדה מכוונת ליצירת מוקדי ידע עצמאיים בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה, אשר יכשירו כוח אדם לטובת מקבלי ההחלטות והתעשייה המקומית, וכן יהיו מקור חסר פניות לידע שיעמוד לרשות הציבור. בגלל עמדת הפתיחה הרעועה (של המצב הקיים) על היזמה להיות מידית ומובלת מגבוה, כך קבעה הוועדה. נשיאת האקדמיה העבירה את הדוחות לעיונם של ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים וכן לראשי הות"ת,האוניברסיטאותוהקרןהלאומיתלמדע,ואלהכברהחלובפעולותלקידוםמסקנותהוועדה. נרתמו לקידום הנושא: המשרד לאיכות הסביבה והמשרד לאנרגייה ותשתיות; ות"ת הקימה ועדה למימוש ההמלצות בראשות פרופ' רות ארנון והקצתה מידית מוקד מחקר באוניברסיטאות כחלק ממימוש המלצות הוועדה; ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת אימצה אף היא את המלצות האקדמיה ואף פנתה לראש הממשלה לפעול על פיהן. פעילות כוללת זו תביא לידי יצירת מערך מחקר בארץ בתחום שבוודאי יהפוך למרכזי במרוצת השנים הקרובות. 74 פרקד:דוחותהאקדמיה-הסתכלותתחומית מחקרהמגווןהביולוגי להלן המלצות הוועדה, בראשות פרופ' תמר דיין, שהוגשו למועצת האקדמיה ב7– בדצמבר :2010 אוניברסיטאות המחקר בישראל מחויבות להתאים עצמן לצורכי החברה במדע, בהדרכה ובהשכלה הגבוהה. ממצאי הסקר שלנו מראים כי מחקר המגוון הביולוגי בישראל, שמסיבות מדעיות וחברתיות הוא כיום בעדיפות כלל–עולמית, דורך במקום, והשנים הקרובות הן קריטיות להכשרת אנשי סגל, כיוון שחלק מהתת–תחומים החשובים עומדים על סף הכחדה או מידרדרים אל מתחת למסה קריטית. על כן מצבו של מחקר המגוון הביולוגי בישראל דורש תשומת לב מיוחדת ברמה הלאומית והאוניברסיטאית. אלה הן המלצותינו: • לאזן מחדש את תחום הביולוגיה באמצעות הגדלה ניכרת של מספר המשרות למחקר המגוון הביולוגי בעשור הקרוב. תחומים הדורשים טיפול מיוחד רשומים לעיל. • לדאוגללאדיחויכילאיאבדועודמשרותבאוניברסיטאות.המלצהזוחיוניתבשלגלהפרישות הגדול בחמש השנים הקרובות. • לוודא שבמכלול הרחב של תחום המחקר הביולוגי יישמר איזון בין דיסציפלינות, קבוצות טקסונומיות וסביבות. יש לעודד מגוון החיוני לקיומו של מדע בריא ומאוזן שיוכל להתמודד עם האתגרים העומדים בפני המדינה. • לאחד משאבים ולפתח תכנית בין–אוניברסיטאית ללימודי פאונה ופלורה. מומלץ לעשות זאת מכיוון שכיום מעט מאוד מדענים יכולים ללמד קורסים לזואולוגיה ובוטניקה בסיסית הכוללים הכרת קבוצות ביולוגיות שונות. תכנית וידע בנושא זה הם יסוד חיוני במחקר המגוון הביולוגי. • לספקמלגותדוקטורטייעודיותלטקסונומיהוסיסטמטיקה.חיונילוודאשיהיהאפשרלהכשיר את הדור הבא של מדענים בקצב הנדרש. • לספק מלגות בתר–דוקטורט ייעודיות להכשרה בחו”ל. מדובר בשלב קריטי בבניית דור העתיד של חוקרי המגוון הביולוגי. • לשריין משרות ספציפיות לטקסונומיה וסיסטמטיקה. מצבו של התחום דורש התערבות אגרסיבית. • לוודא כי בכל מקום ובכל עת שבהם תחום הביולוגיה מיוצג בוועדות או בגופים שונים יהיה גם מדען העוסק במחקר המגוון הביולוגי כמייצג את נקודת המבט של התחום. מצבהמחקרהביו־רפואי נשיא האקדמיה מינה ב29– באוקטובר 2006 את ועדת ההיגוי בראשותה של פרופ' רות ארנון, אז סגנית נשיא האקדמיה, לבדיקת מצב המחקר הביו–רפואי בארץ. הוועדהטיפלהבנפרד,בזהאחרזה,בכלאחדמשלושתהתחומיםשבהםהתבקשהלטפל-המחקר הביו–רפואי הבסיסי, המחקר הביו–רפואי הקליני והמנשק שבין המחקר הביו–רפואי לתעשייה - מתוך הבנה שהתחומים משיקים זה לזה. לצורך הדיונים קבעה ועדת ההיגוי הגדרה למחקר ביו– רפואי המבוססת על הגדרתו של הNIH–: "המחקר הביו–רפואי מבקש לרכוש ידע חדש שמטרתו להבין, למנוע, לאבחן, לזהות ולרפא מחלות ומוגבלויות ולקדם את בריאות האדם". ממצאיהוועדה מסתמכיםעלדיוני הוועדה, לרבות מסקנותיהן והמלצותיהן של שלוש ועדות מומחים מחו"ל אשר סקרו את שלושת התחומים הללו. המחקר הביו–רפואי הבסיסי, המתנהל ברובו באוניברסיטאות, הוא הבסיס לכל סוגי המחקר הביו– רפואי,ובכללזההמחקרהקליניוהמחקרהביוטכנולוגי.ברובתחומיהביו–רפואהישראלהיאבעשר 75 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 המדינות המובילות בעולם (על פי מדד הציטוטים). כל זאת בזכות השקעה שנעשתה בעבר. כיום החוקרים הישראלים מתקשים להתחרות עם עמיתיהם בעולם בשל חוסר תקציב, תשתיות מחקר מיושנות (באוניברסיטאות), קבוצות מחקר קטנות מהמקובל במערב וחוסר בבתר–דוקטורנטים. בתחום המחקר הקליני ישראל נמצאת במצב הרבה פחות טוב, ונדרשים משאבים ניכרים ובעיקר הקצאת "זמן מוגן" למחקר לרופאים בבתי החולים. בתחוםהמחקרהתרגומי,שנועדבעיקרלפיתוחתרופות,אפשרלהצביעעלכמההישגיםמרשימים, אולם חוסר משאבים, בייחוד בשלב הוכחת ההיתכנות, מונע פיתוח נרחב שיש בו כדי לשמש מנוף לתעשיית התרופות בארץ. המלצותהוועדה: . להקים קרן לאומית למחקר ביו–רפואי.1 2 להוסיף מימון למחקר בסיסי בתחום הביו–רפואה.. 3 לפתח את המחקר הביו–רפואי הקליני ולהעצימו במרכזים הרפואיים ולטפח רופאים–חוקרים.. 4. לתמוך במחקר אוניברסיטאי המיועד לצורכי פיתוח יישומי בתחומי הביו–רפואה והביוטכנולוגיה. . להקים מנגנון לפיתוח כיווני מחקר חדשים בתחום המחקר הביו–רפואי.5 6. להסדיר ולמסד זכויות החוקרים על קניין רוחני ורישום פטנטים במרכזים הרפואיים הממשלתיים. מחקרההיסטוריהבאוניברסיטאותישראל דוח צוות ההיגוי לבדיקת המחקר ההיסטורי באוניברסיטאות ישראל, בראשות פרופ' ב"ז קדר, אושר על ידי מועצת האקדמיה ב13– במרס .2007 ריכוזמסקנותוהמלצות • בדיקה ניסיונית של אימפקט מחקר ההיסטוריה הישראלי העלתה שהיסטוריונים ישראלים בולטיםבמישורהבין–לאומיללאכליחסלחלקהשלישראלבאוכלוסייההעולמיתוגםבהשוואה לבני ארצות מפותחות שאוכלוסייתן גדולה מזו של ישראל פי כמה וכמה. עם זאת הבדיקה הניסיונית מעידה על שוני בין האוניברסיטאות מבחינת הבולטות בתת–תחומים שנבדקו. • כדי לאפשר את המשכה של הבולטות הקיימת, ואת חיזוקה, יש להבטיח שהספריות האוניברסיטאיות תרכושנה את הספרים ואת כתבי העת המקצועיים הדרושים למחקר. • הישגי ההיסטוריונים הישראלים מצדיקים הקצאת משאבים שתאפשר הגדלה ניכרת של מספר המוקדים המובילים בקנה מידה עולמי בתת–תחומים שונים של מחקר ההיסטוריה. • מתכונת לימודי ההיסטוריה באוניברסיטאות ישראל, העומדת על פיצול לימודי ההיסטוריה בין חוגים אחדים וניתוק ההיסטוריה הלאומית ממערך ההיסטוריה הכללית, היא מתכונת חריגה, אולי יחידה במינה בעולם, ויש לה השלכות שליליות על המחקר. • באוניברסיטאות שונות קמו בתי ספר להיסטוריה שנועדו לתקן מעוות זה בדרכים שונות. ראוי לקיים מעקב רב–שנתי לבדיקת הצלחתן היחסית של דרכים אלה ותרומתן למימוש הפוטנציאל הייחודי לחוקר ההיסטוריה הישראלי. • שום אוניברסיטה אינה יכולה לכסות, בהוראה או במחקר, את כל הפרקים בכל התקופות ואת כל המרחבים הגאוגרפיים. לפיכך נחוץ תיאום בין–אוניברסיטאי אשר יבטיח את המשך 76 פרקד:דוחותהאקדמיה-הסתכלותתחומית התחרות ההדדית בין המוסדות בתחומים המרכזיים של ההיסטוריה ויביא לספציאליזציה מוסדית בתת–תחומים משניים. • היכרות של תלמיד היסטוריה עם מגוון שיטות, גישות ואסכולות חשובה לעבודתו המחקרית לפחותכמוהיכרותעםמגווןפרקיםכרונולוגייםומרחביםגאוגרפיים.עלכןישלחתורלהפגשת הסטודנטים בכל אוניברסיטה עם מגוון מיטבי של שיטות, גישות ואסכולות. • התיאום הבין–אוניברסיטאי יאפשר לסטודנטים להשתתף בתקופת לימודיהם הסדירים באוניברסיטת–האם בקורסים באוניברסיטה אחרת שינחילו להם ידיעות על פרקים, מרחבים, שיטות ואסכולות שאינם נלמדים באוניברסיטת–האם. באוניברסיטת–האם יש לאפשר לסטודנטים להיסטוריה לשמוע קורסים מחוץ לחוגם; מומלץ לחייבם ללמוד מכסת קורסים בחוגים היסטוריים אחרים. • תיאוםושיתוףפעולהבין–אוניברסיטאייאפשרלהשיגחלקמןהמטרותהאמורותבאמצעותניצול טכנולוגיות מתקדמות, ובראשן קורסים שיוקלטו ויהיו נגישים לסטודנטים מאוניברסיטאות שונות וקורסים באמצעות שיחות ועידה conferences().video • התיאום הבין–אוניברסיטאי יבטיח שגישות ונושאים שאינם מיוצגים בשום מוסד יפותחו לפחות בחלק מן המוסדות. • התיאום הבין–אוניברסיטאי יבטיח מדיניות רכישה יעילה של הספריות האוניברסיטאיות. ספרים וכתבי עת העוסקים בתחומים מרכזיים יירכשו על ידי כל ספרייה, ואילו ספרים וכתבי עת העוסקים בתת–תחומים משניים יירכשו רק על ידי האוניברסיטה המתמחה בתת–תחומים אלה. יש לחתור לרכישה משותפת של מאגרי מידע וכתבי עת אלקטרוניים. • מספר עבודות הדוקטור הנכתבות בארץ על נושאים היסטוריים נמצא בעלייה מתמדת, אך שיעורן בכלל עבודות הדוקטור במדעי הרוח, במדעי החברה ובאמנויות שומר על מידה ניכרת של יציבות. • התפלגות נושאי עבודות הדוקטור על פי תקופות מעידה על העדפה ברורה של התקופה החדשה (ובכללה המאה העשרים), בניגוד לתכניות הלימודים באוניברסיטאות, השומרות על פיזור בין–תקופתי שוויוני בהרבה. • ראוי שסגלי החוגים להיסטוריה ייתנו דעתם על השאלה אם השיעור הנוכחי של עבודות דוקטור על המאה העשרים הנכתבות אצלם אכן רצוי. • עבודות הדוקטור העוסקות בארץ ישראל תופסות מקום ראשון בכל האוניברסיטאות לבד מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, אולם בולטותן של עבודות דוקטור אלו משתנה מאוניברסיטה לאוניברסיטה ומשנה אחת למשנתה. • השוואה לאוניברסיטאות בארצות המערב מבחינת שיעור עבודות הדוקטור העוסקות בהיסטוריה של ארצותיהן מעלה שמידת ה"פלסטינו–צנטריות" של מחקר ההיסטוריה בישראל אינה יוצאת דופן. • עבודותהדוקטורהישראליותמתייחדותבשיעורגבוהשלעיסוקבנושאיםפרטיקולריים(כלומר היסטוריה יהודית והיסטוריה של ארץ ישראל) אף כי יש הבדלים גדולים בין האוניברסיטאות מבחינה זאת. • דגש רב בנושאים פרטיקולריים טומן בחובו סכנות: אי–הכרת ההקשרים הכלליים והמקבילות החיצוניות;הצטמצמותשיחהחוקריםופרובינציאליזציהשלהמחקר.ראוילהתמודדעםסכנות אלה באמצעות הוספת ממד השוואתי למחקר הפרטיקולרי - גיבוש שאלות מחקר שתתייחסנה לתחום הפרטיקולרי אך תקשורנה אותו למוקדי דיון מרכזיים. המתכונת שמאפיינת בעשור האחרון את קבוצות המחקר ההיסטורי של המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים יכולה לשמש דוגמה לעניין זה. 77 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 בקרבההיסטוריוניםשמחקריהםזכולמימונהשלהקרןהלאומיתלמדעבשניםתשנ"ה-•תשס"ו ניכרת מגמה חלשה יותר לפרטיקולריות ולהתמקדות במאה העשרים לעומת כותבי עבודות הדוקטור. אפשר שלפנינו הבדל בין–דורי. ראוי לבדוק השערה זאת בדרכים נוספות. • המסקנות העולות מבדיקת התפלגותן של עבודות הדוקטור מחייבות דיון בחוגים להיסטוריה ובבתי הספר להיסטוריה בשאלה אם אמנם יש להסכין עם התכנסותם של בני הדור הצעיר אל נושאים קרובים בזמן, במקום ובתרבות, ואם אין סכנה של מעגל קסמים שבו כותבי עבודות דוקטור על נושאים פרטיקולריים יחתרו, עם התקבעותם באוניברסיטה, להתמקד בהוראת נושאים אלה ויביאו בזה לגידול נוסף בשיעור עבודות הדוקטור הפרטיקולריות בדור הבא. • יש לשקול את שינוי שיטת המימון של ות"ת, הטומנת בחובה תמריץ שלילי ללימודי שפות במסגרת לימודי התואר השלישי ותמריץ חיובי לבחירת נושא פרטיקולרי לעבודת הדוקטור. על חברי הסגל לדרבן את הסטודנטים בעלי הפוטנציאל המחקרי ללמוד שפות זרות מוקדם ככל האפשר. • מומלץ שסגל ההיסטוריונים בכל אוניברסיטה ייזום הקמתה של ועדת ייעוץ בין–לאומית שתסקור את מצב המחקר מדי כמה שנים ותגבש המלצות לשיפור. • יש להמשיך במאמצים לקלוט במוסדותינו את טובי ההיסטוריונים הכותבים עבודות דוקטור באוניברסיטאות מובילות מעבר לים. כן ראוי למצוא דרכים לקשור אלינו גם את אלה שיעדיפו להישאר בחו"ל ולשלבם, ולו שילוב חלקי, במערך המחקר וההוראה שלנו. מדעיהרוחבאוניברסיטאותהמחקרבישראל המלצות הפורום לדיון בעתידם של מדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר בישראל, בראשות פרופ' ב"ז קדר, אושרו על ידי מועצת האקדמיה הלאומית למדעים ב14– בנבמבר .2006 ריכוזההמלצות תכנוןותיאום מצוקה תקציבית והעדר תכנון כלל–ארצי יש בהם כדי להביא לידי היעלמותם של תחומים שלמים. למשל, לימודי אפריקה, שטופחו בעבר הן באוניברסיטה העברית בירושלים והן באוניברסיטת תל–אביב וזכו להערכה בין–לאומית, הולכים ונעלמים, ולכן אפשר שיגיע הרגע שבו למרבה הצער אפריקה, שישראל נמצאת על מפתנה, לא תילמד ולא תיחקר בשום אוניברסיטה ישראלית. אפשר לטעון שאין הכרח שאפריקה תיחקר בכל האוניברסיטאות שלנו, אבל חובה להבטיח שהיא תיחקר לפחות באוניברסיטה אחת. כמו כן חובה להבטיח שסטודנט הלומד באוניברסיטה שאין בה לימודי אפריקהורוצהלהשתתףבקורסיםעלאפריקההמתקיימיםבאוניברסיטהאחרת,יוכללעשותזאת. ככלל, במצב מעין זה חובה לחתור לריכוזה של מסה קריטית באוניברסיטה מסוימת במקום לפזר כוחות דלים בכמה אוניברסיטאות. תחומיםטעוניפיתוח: קיימים תחומי מחקר חיוניים שבעבר היו האוניברסיטאות הישראליות פעילות בהם ואילו היום הם הולכים ונעלמים. במדעי הרוח מדובר במצבם של לימודי רוסיה ולימודי השפה והספרות הלטינית. אנו סבורים שיש לחתור ללימוד תחומים אלה ולחִקרם לפחות באחת האוניברסיטאות. תחומי מחקר מסוימים אינם קיימים בארץ כלל, וחובה לייסדם. לפיכך יש צורך דחוף להקים גוף בין–אוניברסיטאי שתפקידיו העיקריים יהיו אלה: • לזהות תחומים מוגנים, דהיינו תחומים שחובה ללמדם באוניברסיטה אחת לפחות. • לזהות תחומים חדשים שאינם נלמדים בשום אוניברסיטה ושחובה ללמדם באוניברסיטה אחת או יותר. 78 פרקד:דוחותהאקדמיה-הסתכלותתחומית • לתאם בין האוניברסיטאות קיומם של תחומים משניים, דהיינו תחומים שאין הכרח ללמדם בכל האוניברסיטאות. • לתאם רכישת ספרים ועיתונים לתחומים המשניים באוניברסיטאות השונות תוך שיפור שירות ההשאלה הבין–ספרייתי. • לתאם הקמת יחידות בתחומים משניים דלי כוח אדם אשר תהיינה משותפות לשתי אוניברסיטאות או יותר. • לכונן נוהל שיאפשר מינוי משותף של מרצה בשתי אוניברסיטאות כאשר אין הצדקה למינויו במשרה שלמה באוניברסיטה אחת. • לאפשר לסטודנטים השתתפות בקורסים באוניברסיטה אחרת בתקופת לימודיהם הסדירים באוניברסיטת–האם ).cross-registration( • לתאם קורסים המחייבים הבאת מומחה מחו"ל. • לתאם קורסי קיץ אינטנסיביים (למשל, בתחום הוראת שפות זרות). • לתאם כינוסים בין–לאומיים תוך החלפה שוטפת של מידע. • לשתף פעולה בהפקת ספרי לימוד והמשך לימודים. • לפעול למען כלילת ישראל בתכנית בולוניה הכלל–אירופית, המאפשרת לסטודנט ללמוד חלק מלימודיו באוניברסיטה מחוץ לארצו. • להבטיח שמודל התקצוב של ות"ת יותאם למאפיינים הייחודיים של מדעי הרוח באופן שתגדל התמיכה בסמינריונים לתואר הראשון, ותוכר השקעת הזמן הרב הדרושה להכשרה בתחומים מסוימים של מדעי הרוח. אופני פרסום אופייניים למדעי הרוח (ספרים והוצאות ביקורתיות של טקסטים) יזכו להתחשבות וכן פרסומים בשפות זרות, נוסף על האנגלית. ברצוננו להדגיש שבשום פנים ואופן אין הצעות אלו באות לפגוע בדרך כלשהי בחופש האקדמי ובפעולה העצמאית של כל אוניברסיטה, או למנוע תחרות בין האוניברסיטאות. אדרבה, תחרות זו מהותית למערכת. אולם יש להבחין בכל עת בין תחומי ליבה, שיהיו בכל האוניברסיטאות מתוך תחרות (למשל ספרות והיסטוריה), לבין תחומים משניים, שראוי לתאם את קיומם באמצעות מסגרת בין–אוניברסיטאית פדרטיבית וולונטרית. בכל פעולות התכנון והתיאום האמורות יחליטו האוניברסיטאות בעצמן, ללא כל מעורבות חיצונית. מחקר • לסמן כמה תחומים ותת–תחומים ולקדמם למעמד מוביל בעולם. • לפתח כלים להערכה כמותית של הישגי המחקר במדעי הרוח. • להקיםקרןלתמיכהבמיזמיםשמציעיהםיצביעועלסיכוייםלמחקרברמהגבוההועלפוטנציאל פיתוח איכותי. הוראה • לאמץ תכנית לימודים שתנחיל מיומנויות ותרחיב את אופקיהם של כלל תלמידי התואר הראשון תוך שמירת המתכונת הקיימת של הלימודים. יש לערוך ניסוי ראשוני של התכנית בהיקף מוגבל. • לאמודאתמספרחבריהסגלהצעיריםשקליטתםהכרחיתולהבטיחשהאוניברסיטאותתקצינה את התקנים הדרושים. • לעודד תלמידים מצטיינים במיוחד ללמוד מדעי הרוח. • להקצות מלגות התפנות לתלמידי התואר השלישי כדי להבטיח סיום מהיר יותר של לימודיהם. 79 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 קשרלבתיהספרהתיכוניים • לאתר תלמידי תיכון מצטיינים במדעי הרוח ולהקים בשבילם מסגרות לימוד, תוך עידוד מיוחד ללימוד שפות. • יש לקשור את מורי התיכון בעלי תואר שלישי במדעי הרוח לפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטאות, למשל בשיתופם במחקרים הנערכים בהן. מדעיהרוחוהציבורהרחב • ליזום פעולות שיביאו לידיעת הציבור את חיוניותם ותרומותיהם של מדעי הרוח, את עבודת המחקר הענפה והתובענית הנעשית בהם ואת הישגיה המרשימים של עבודה זו. 80 פ ר ק דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 פרקה:קשריהחוץ המדעייםשלישראל ראשיפרקים: •מבוא:המדעותהליכיהגלובליזציה •שיתופיפעולהבין־לאומיים •ישראלוהמזרחהתיכון • מפעליםאזוריים 82 פרקה:קשריהחוץהמדעייםשלישראל פרק זה סוקר את קשרי החוץ המדעיים של ישראל הבאים לביטוי בשיתופי פעולה בין מדענים במסגרת הסכמים בין אקדמיות ואוניברסיטאות ובהסכמים ממשלתיים. ישראל שותפה בתשתיות של מדע גדול כמו בCERN– מאיץ גדול בז'נווה, ובESRF–,, המתקן לקרינת סינכרוטרון בגרנובל שבצרפת. פעילות קשרי החוץ באה לביטוי גם במאמץ (עם כל הקושי הפוליטי) לקיים פעילות אזורית. מבוא:המדעותהליכיהגלובליזציה מדע הוא מיזם עולמי. כיום קיימים יותר מ7– מיליון מדענים ברחבי העולם אשר סך ההוצאה המצרפית הבין–לאומית בגינם למו"פ עולה על 1,000 מיליארד דולר (גידול של 45% מאז 2002) ואשר קוראים ומפרסמים בכ25,000– כתבי עת מדעיים. המדענים משתפים פעולה אלה עם אלה, מונעים מהרצון לעבוד עם האנשים ובמתקנים הטובים ביותר בעולם, ומכוח סקרנות מחפשים ידע חדש כדי לקדם את התחום שלהם או להתמודד עם בעיות פרטניות. ידע, רשתות עבודה וסקירות מדינתיות מבוססים על מידע זמין. תבניות המדע משתנות, ובחינה וניתוח של אופי שיתוף הפעולה ומגמותיו נועדו לספק בסיס להבנת שינויים מתמשכים שכאלה. מטרת אלה לזהות את ההזדמנויות לשיתוף פעולה בין–לאומי ואת התועלת שתצמח ממנו, לשקול מהי הדרך הטובה ביותר לממשן וליצור דיון בשאלה כיצד לרתום שיתוף פעולה מדעי בין–לאומי להתמודדות עם בעיות עולמיות ביעילות רבה יותר. מסינגפור ועד דרום–אפריקה מדענים חדשים וקהילות מחקר חדשות מעצבים מחדש את נוף המדע והחדשנות, שעד כה נשלטו על ידי ארצות הברית ואירופה: • המדע בשנת 2011 הוא כלל–עולמי יותר ויותר ומתרחש ביותר מקומות מאי פעם. המדע מתמודד עם שאלות בעלות חשיבות כלל–עולמית והוא נתמך על ידי ממשלות, עסקים, פילנתרופים ותרומות. • ישמדינותשבהןפעילותגוברתוהולכתזובולטתבמיוחדבהשקעהובתוצריםמדעייםשעוקפים את המגמות הכלליות של צמיחה. היה אפשר להבחין במיוחד בעלייתה של סין, שעקפה את יפן ואירופה במונחים של תפוקת הפרסומים שלה בשנים האחרונות. נוסף על סין, התפתחויות מהירות התרחשו גם בהודו, בברזיל ובמדינות מדע מתהוות חדשות במזרח התיכון, דרום–מזרח אסיה וצפון–אפריקה, כמו גם התחזקות של המדינות האירופיות הקטנות יותר. • עם זאת המדינות המסורתיות עדיין מובילות: מערב–אירופה ויפן משקיעות השקעה ניכרת במחקר, ולזכותן מאמרים מדעיים רבים, כפי שמעידים שיעורי הפטנטים הרשומים ואזכורים מדעיים. הדפוסיםהמשתניםשלשיתוףהפעולההבין־לאומי מדעבין–לאומימנוהלבחלקוהגדולבאמצעותקשרימטה-•מעלה,לאפורמליים,ככלשמדענים נעשים ניידים יותר וככל שמידע מורכב מופץ יותר, ולעתים קרובות יותר - בלחיצת כפתור. אולם גם שיטת מעלה-מטה, יזמות שטיבן מתן פתרונות, עוזרת לעצב את נוף המחקר בעת שמדענים מתארגנים בעצמם, או שמארגנים אותם, להתמודד עם דאגות משותפות. בהקשר זה ראוי לציין את שגשוגו של המדע. ההכרה בתפקיד שהמדע יכול לשחק בהנעת התפתחות כלכלית ובהתמודדות עם סוגיות מקומיות וכלל–עולמיות מהותיות הובילה לפעילות מחקרית מוגברת. 83 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 העולםהמדעיהופךיותרויותרמקושרבתוךעצמו,ושיתוףהפעולההבין–לאומיבמגמתעלייה.• כיום יותר מ35%– מן המאמרים שפורסמו בכתבי עת בין–לאומיים מבוססים על שיתוף פעולה בין–לאומי, עלייה של 25% לעומת התקופה שלפני שנה.15 • שיתוף הפעולה מתרחב הודות למגוון סיבות: התפתחויות בטכנולוגיות התקשורת המאפשרות למדעניםממקומותשוניםלעבודיחד;פרסוםרובהמאמריםהמדעייםבאינטרנטהמנגישאותם מידית לכל העולם; מכונות החיפוש המתוחכמות שמאפשרות חיפוש ידע בנגיעת אצבע מבלי הצורך לחפש חומר על מדפי ספריות - כל אלה מִקלים, יותר מאי פעם, על מדענים לעבוד יחד. בשל היקפן של שאלות המחקר ובשל הציוד הנדרש למחקר על מדענים להיות ניידים ובעלי יכולת לתת מענה. שיתוף פעולה מגדיל את איכות המחקר המדעי, משפר את יעילותו של אותו מחקר ואת השפעתו, והוא נעשה חיוני יותר ויותר בשל גידול בטווח התקציבים והתגברות אתגרי המחקר. • מכל מקום, הדחיפה העיקרית ליצירת רוב שיתופי הפעולה באה מן המדענים עצמם. בפיתוח המחקר שלהם ובמציאת תשובות מדענים מבקשים לעבוד עם האנשים, המוסדות והציוד הטובים ביותר שמשלימים את המחקר שלהם לא משנה היכן הם נמצאים.- • הקשריםשלאנשים,באמצעותערוציםרשמייםולארשמיים,קהילותמפוזרות,רשתותעבודה וירטואליות כלל–עולמיות וקהילות מקצועיות בעלות אינטרסים משותפים - כל אלה מנועים חשובים לשיתוף פעולה בין–לאומי. רשתות עבודה אלה חובקות עולם. הן מונעות על ידי חילופי מטה-מעלה של תובנות מדעיות, ידע ומיומנויות, והן משנות את מיקוד המדע מן הרמה הלאומית לרמה כלל–עולמית. עם זאת קיימת אך הבנה מועטה בדינמיקות של רשתות העבודה והניידות של מדענים, כיצד אלה משפיעים על המדע הכלל–עולמי, וכיצד אפשר לרתום את אותן רשתות עבודה בדרך הטובה ביותר כדי להאיץ את שיתוף הפעולה הבין–לאומי. • שיתוף פעולה מביא עמו רווח ניכר, הן כזה הניתן למדידה (כגון השפעה גדולה יותר לאזכורים ולגישה לשווקים חדשים) והן כזה שקשה למדדו (כגון הרחבת אופקיו של מחקר). לתרומתו של שיתוף הפעולה יש אפוא השפעה חיובית לא רק על המדע המתנהל אלא גם על המטרות הרחבות יותר של כל מערכת מדע (בין שזו הגברת הצמיחה המקומית ובין שזו התמודדות עם אתגרים פרטניים). • הקהילה המדעית הכלל–עולמית מונעת יותר ויותר מהצורך למצוא פתרונות למגוון סוגיות שיש בהן איום מהותי. "אתגרים כלל–עולמיים" אלה זכו לתשומת לב רבה בשנים האחרונות, והם כיום מרכיב מפתח באסטרטגיות המדע הלאומי והבין–לאומי ובמנגנוני מימון רבים. האתגרים הכלל–עולמיים תלויים אלה באלה ויש ביניהם יחסי גומלין. עם האתגרים האלה נמנים שינוי אקלים, דלדול מקורות מי השתייה, אבטחת הספקת המזון לאוכלוסייה הגדלה, אבטחת אנרגייה, שינויים בקרב האוכלוסייה והיעלמותם של צמחים ובעלי חיים בסביבתם הטבעית. הדינמיקה בין סוגיות אלה מורכבת, אולם הערכות כלל–עולמיות ותכניות מחקר רבות מתנהלות בכל אחת מהסוגיות בנפרד, והדבר משקף לעתים קרובות העדר תיאום בתחום המדיניות. על ממשלות, על החברה האזרחית ועל המגזר הפרטי לאמץ הסתכלות רחבה יותר על אתגרים כלל–עולמיים כדי להבין את ההדדיות שביניהם. 84 פרקה:קשריהחוץהמדעייםשלישראל שיתופיפעולהבין־לאומיים שיתופי פעולה בין–לאומיים לובשים צורות שונות, ואפשר למיינם לשיתופי פעולה בין מדענים, שיתופי פעולה מוסדיים (מדינות, אקדמיות, קרנות אוניברסיטאיות וכד') ומדע גדול - שיתוף במתקני מדע גדולים. קשריםישיריםביןמדעניםממדינותשונות פעילות זו בין מדענים בודדים או קבוצות מדענים המוצאים עניין משותף ומשתפים פעולה היא המסלול העיקרי בקשרי המדע הבין–לאומיים, במיוחד בקרב מדענים במדינות קטנות. ממחקר שביצע מוסד שמואל נאמן, בהזמנת המולמו"פ, עולה44: " בין השנים :2008-1981 • 34% מהפרסומים הישראליים הינם פרסומים שנערכו בשיתוף פעולה בין חוקרים מישראל לחוקרים ממדינות אחרות. • חלקן של ארה"ב וקנדה בכלל הפרסומים המשותפים של ישראל נמצא במגמת ירידה וחלקן של מדינות אירופה בפרסומים המשותפים נמצא במגמת עליה. • בשנים האחרונות ניכר גידול במספר הפרסומים המשותפים הן עם ארה"ב וקנדה והן עם מדינות אירופה. • 21% מהפרסומים הישראליים נעשים עם חוקרים בעלי כתובת בארה"ב. גרמניה היא המדינה השנייה בכמות הפרסומים המשותפים עם ישראל, ולאחריה צרפת, אנגליה וקנדה. • 65% מהפרסומים בשטח מדעי החלל הם פרסומים משותפים עם מדינות אחרות. בשטחים מתמטיקה, כלכלה ועסקים ופיסיקה כמחצית הפרסומים הישראליים הם פרסומים משותפים עם חוקרים ממדינות זרות. • בשטחי מדעי הרוח והחברה ומדעי הרפואה הקלינית מרבית הפרסומים הישראליים נעשו ללא שיתוף פעולה עם עמיתים בחו"ל. • פרסוםמשותף,שלמחברמישראלומחברממדינהנוספת,זוכהבממוצעלמספרציטוטיםכפול מפרסום ישראלי שנעשה ללא שותפים מחו"ל. • במגזר בתי החולים שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות הוא הנמוך ביותר )".18%( נוףשיתופיהפעולהבתחומיהמחקרוהפיתוחשלישראלמשתנה.עדלאחרונההיהשיתוףהפעולה עם ארצות הברית הנרחב והבולט מכולם. שיתוף הפעולה כלל גם את מימון המחקר המדעי. לאחרונה נכנסו דרך תכניות המחקר גופים נוספים, ובעיקר האיחוד האירופי, לשיתוף פעולה עם ישראל, והנוף משתנה לאט ובהתמדה. יש עדויות להקטנת מימון המחקר המדעי המשותף לארצות הברית ולישראל, ואילו חלקה של אירופה הולך וגדל ובקרוב ישתווה לזה של ארצות הברית. חלק מההסבר נובע מירידת משקלה של ארצות הברית בהוצאה העולמית למימון מחקר מדעי, מ35.6%–ב1991–ל30.4%–ב2005–.אפשרשמכאןמושפעגםחלקהבשיתופיפעולה,ובהםשיתופי פעולה עם ישראל. קשרימדעבין־לאומייםממלכתייםומוסדיים בעבודה ממצה וסוקרת שעשתה הוועדה לקשרי חוץ מדעיים של המולמו"פ, בראשותה של פרופ' מינה טייכר מאוניברסיטת בר–אילן, על מיפוי קשרי המו"פ הבין–לאומיים עולה כי למדינת ישראל 44ציטוט מתוך "תפוקות מו"פ", מוסד שמואל נאמן, אפריל .2011 85 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 קשרים בתחומים ממלכתיים ומוסדיים רחבים: OECD - הוועדה למדע וטכנולוגיה Technology(andScienceforCommittee–).CSTP אונסקו - ריכוז הפעולות נעשה על ידי יחידת הקשר הממומנת במשרד החוץ. תכניות המו"פ של האיחוד האירופי על פי הסכם שנחתם ב2007– עם הנציבות האירופית (פירוט בהמשך). תכניות אירופיות בין־ממשלתיות כמו רשתות: EUREKA-Eurostars; ERA-NetAmbientAssistedLiving(AAL); Euro-MediterraneanPartnership(EUROMED); EuropeanCooperationinScienceandTechnology(COST); TheEuropeanStrategyForumonResearchInfrastructure(ESFRI) וכן המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית EMBL(), והוועידה האירופית לביולוגיה מולקולרית ).EMBC( שיתופיפעולהדו־צדדייםברמההממלכתית במשךהשניםחתמוממשלותישראל,באמצעותמשרדהמדע,עלשיתופיפעולהמחקריים.שיתופי פעולה אלה לבשו צורות שונות והיו בהיקפי מימון שונים. כיום למדינת ישראל הסכמים (ממשלתיים) עם כמה מדינות כמו אוקראינה, בריטניה, ארמניה, הודו, טייוואן, יפן, סין, סלובניה, צרפת, דרום–קוראה, קרואטיה ורוסיה (קיימים כמה הסכמים לא פעילים). סוכנות החלל הישראלית מקיימת שיתופי פעולה עם CNES בצרפת ועם NASA בארצות הברית. מדעגדול ESRF הESRF– הוא מתקן סינכרוטרון בן הדור השלישי, מאיץ אלקטרונים מעגלי בהיקף של יותר מ800– מטר המייצר אלומות קרינתX– בעלות עצמה גבוהה ביותר לצורכי מחקר. זהו המתקן המוביל מסוגו בעולם. לאחר עבודת הכנה מקיפה והמלצה חד–משמעית של ועדת הערכה בין–לאומית רמת דרג הצטרפה ישראל לESRF– ב1999– כמשקיפה לתקופה של חמש שנים, ברמת תשלום של 1% מהתקציב. רמה זו מאפשרת שימוש לחוקרי ישראל במתקן והשתתפות בוועדותיו. לאחר מכן נחתמו חוזי המשך, והחוזה הנוכחי עומד לפוג בשנת 2013. בשל האמור להלן חיוני ביותר להמשיכו לשנים הבאות. מימון החברות בESRF– מאז ההצטרפות ועד היום נעשה על ידי פורום תל"מ45. מרבית התשלום ניתנה על ידי ות"ת, והיתרה על ידי משרדי האוצר והמדע. למעלה מ40– קבוצות מחקר משתמשות במתקן - רובן המכריע מאוניברסיטאות המחקר ומיעוטן ממכונים, מכללות ואף מהתעשייה. הקבוצות מייצגות מגוון רחב של תחומים - מפיזיקה, כימיה והנדסהלסוגיה,דרךמדעיהחייםוהרפואהועדלמדעיהסביבהוהארכֵאולוגיה.הESRF–משמשכלי מחקר עיקרי בלא חלופה ליותר ממחצית הקבוצות האלה, ובמיוחד לקבוצות החוקרים הישראליות החזקות בתחומי קריסטלוגרפיה של חלבונים, ביוטכנולוגיה ומדע הננו. 45הסבר על תל"מ ניתן בפרק ו. 86 פרקה:קשריהחוץהמדעייםשלישראל כ300– חוקרים מישראל השתמשו בESRF– למחקריהם, ובהם תלמידי מחקר ובתר–דוקטורנטים. הESRF– משמש אפוא כלי חשוב גם בהכנות דור העתיד של חוקרי ישראל. מלבד זאת השתתפות חוקרים מישראל בESRF– היא הזדמנות מצוינת לחשיפתם ולחשיפת מחקריהם לעמיתיהם ברמה העולמית. הישגי המדענים הישראלים בESRF– הם יוצאי דופן בכל קנה מידה. ישראל נמצאת בעקיבות בשלוש-ארבע המדינות המובילות מדעית בESRF– בחלקה היחסי במספר המחקרים המשותפים והפרסומים שנבעו מהם, באיכותם ובהיקף הזכייה לאחר שיפוט. באחד משני פרסי הנובל שניתנו לחוקרים שהשתמשו במתקן הESRF–, זכתה פרופ' עדה יונת (בשנת 2009). פרופ' יונת עושה ועשתה חלק גדול מעבודתה המדעית במתקן זה. במדד ההצלחה החשוב ביותר להנהלת הESRF–, הנקרא מקדם ההחזר, ישראל היא בקו עלייה מתמיד והגיעה השנה לממוצע תלת–שנתי של 1.55, שהוא הגבוה מכל המדדים הללו שהשיגו מדינות אחרות בחומש האחרון. הקצאת זמני השימוש בESRF– נעשית על בסיס תחרות, על פי שיפוט מדעי של הצעות מחקר, אך מובאת בחשבון גם רמת התרומה לתקציב. אף על פי שהשתתפות ישראל היא ברמה של 1% (ועל כן זמני המדינה שהוקצו בעבר היו גם הם קרובים לערך זה), המחקר הישראלי הניב 2.2%-1.9% מכלל המאמרים המדעיים של משתמשי ESRF בתקופה שבין השנים 2000 ו2006–. נתונים אלו מצביעים על מצוינות מדעית עקיבה של החוקרים הישראלים בESRF– אף בהשוואה למדינות המובילות האחרות כגון אנגליה, צרפת, גרמניה ושווייץ. כמו כן המדדים מורים על גידול שיטתי רב–שנתי נכבד בשימוש בESRF– בקהילה המדעית בארץ. ואלה יחד מצביעים לא רק על החשיבות העליונה שיש לשמירת הקיים אלא אף על הצורך האקוטי בהרחבת השתתפות ישראל ב.ESRF– פעילות אינטנסיבית ופורה זו של הקהילה הישראלית הביאה עמה עלייה ניכרת במספר החוקרים הישראלים המשתמשים במתקני סינכרוטרון בכלל ובESRF– בפרט - מכ20– קבוצות בסוף שנות התשעים ועד ליותר מ קבוצות היום.50– לבסוף חשוב לציין כי ישראל היא החברה הלא–אירופית היחידה שהתקבלה לESRF–, והיא חברה רצויה ומוערכת בו. קולה נשמע, ומייחסים לדעתה המדעית משקל וחשיבות. גם מבחינה זו המשך חברותה של ישראל ב חשוב מאוד.ESRF– CERN בשנת 1990 חתמה ישראל על הסכם הצטרפות לCERN– במעמד משקיף. בשנים האחרונות נבנה בCERN– המאיץ LHC Collider) Haldron Large ב2008–). נעשתה הרצת מבחן והיא עברה בהצלחה. שותפות ישראל בLHC– באה לביטוי במסגרת תאגיד הגלאי הענק אטלס ATLAS(), ותרומתה הייחודית היא בניית גלאים בשבילו. הגלאים פותחו ונבנו במעבדות במכון ויצמן למדע. קודם העברתם לCERN– נבדקו במעבדות אוניברסיטת תל–אביב והטכניון. ב2008– הורכבה השלמת הגלאי TGC Chamber)Gap ), שהוא חלק מגלאי הענק אטלס.Thin ישראל הגישה בקשה רשמית לחברות מלאה בCERN–. בשנת 2011 עברה ישראל למעמד של חברה נלווה בדרך לחברות מלאה. השתתפות ישראל בCERN– מושתתת בראש ובראשונה על הצטיינותה המדעית ועל הקשר המדעי שלה לקהילה המדעית בתחומי הפיזיקה של אנרגיות גבוהות. האקדמיה למדעים ממנה מעת לעת ועדה לאומית ובין–לאומית לבדיקת תחום מדעי. לאחרונה (מאי 2011) ביקרה בישראל ועדה בין–לאומית בת חמישה חברים שסקרה את תרומתה של הקבוצה הישראלית המשתתפת בCERN– והעריכה אותה. דוח הוועדה נמסר לנשיאת האקדמיה. 87 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 הצטיינותה המדעית של ישראל בולטת, והדוח הנוכחי מציין כי הישגיה של הקבוצה הישראלית עולים על הערכות סקירתה של הוועדה הקודמת. הקבוצה הישראלית עוסקת בתחומים קריטיים וייחודיים להמשך הפעלתו של המתקן החדש בCERN– הTGC–. הופעל בהצלחה רבה ומילא תפקיד מרכזי בהפעלת האטלס. 3 מבין 16 הco-conveners– הם ישראלים. במיזם מספר גדול של בתר–דוקטורנטים ודוקטורנטים ישראלים. מיזם הTGC– קידם את הישגיה של הקבוצה הישראלית ביסוד תשתיות מחקר שהן חוד החנית בתחום הtest– and construction development Detector. כמו כן נוצרו בזכותו קשרי תעשייה בתחום ההיי–טק ונחתמו חוזים עם התעשייה הישראלית בהיקף של מיליון דולר.15 הצטיינות יוצאת דופן זו מצביעה על הצורך של הקהילה הבין–לאומית בהשתתפות הצוות הישראלי ובתרומתו הבולטת והייחודית. השתתפותישראלבתכניותהמו"פשלהאיחודהאירופי ב1996– הצטרפה ישראל כחברה נלווית לתכנית הרביעית FP4(), ומאז היא חברה בכל התכניות שבאו לאחר מכן. התכנית השביעית החלה ב.2007– במסגרת החוזה משלמת ישראל דמי השתתפות קבועים מראש, ובתמורה יכולים חוקרים ישראלים להשתתף בכל הקולות הקוראים ולזכות במענקים תחרותיים כמו כל מדען אחר ממדינות החברות באיחוד האירופי. נכוןלסוףדצמבר2012הועברוכ407.9–מיליוןאירולתקציבהאירופי,ואילוההחזרעלמענקימחקר שקיבלו גופים ישראליים מגיע לכ636– מיליון אירו)!( - מזה 430.6 מיליון אירו לאוניברסיטאות ו מיליון אירו לתעשייה.152.5– השתתפות זו חשובה ולא רק משום ההחזר הכספי שהוא ברור וניתן לכימות, אלא גם משום שנוצרו בעקבותיה רשתות מדעיות וטכנולוגיות בעלות ערך מוסף גבוה, שלמדענים ישראלים חלק נכבד בהן. שיתוףפעולהעםה־ERCCouncil)Research)European הצלחותיהם של מדענים מישראל בקבלת מענקי מחקר מהקרן האירופית למדע מרשימות ביותר. מענקי המחקר בקרן זו מוענקים אך ורק על בסיס הצטיינות מדעית וללא קשר לחלקה של ישראל בתקציב. כמה דוגמאות מראות הצטיינות זו והן מוצגות בטבלאות שלמטה. ברמה המוסדית האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן למדע והטכניון מופיעים בין הראשונים בכלל המוסדות האירופיים. ברמה הארצית ישראל מופיעה שנייה באחוזי ההצלחה. 88 פרקה:קשריהחוץהמדעייםשלישראל לוח ה1: אוניברסיטאות ומכוני מחקר זוכים שבהם לפחות 25 חוקרים ראשיים במחקרים שזכו למימון מERC– בשנים 2007 עד 2012, לפי מסלול המימון CountyofHI Starting47Grants Advanced46Grants Total FR 121 56 177 UniversityofCambridge UK 55 40 95 MaxPlanckSociety DE 55 37 92 UniversityofOxford UK 47 42 89 UniversityCollegeLondon UK 42 27 69 SwissFederalInstituteofTechnologyLausanne CH 38 30 68 (EPFL) SwissFederalInstituteofTechnologyZurich CH 22 41 63 (ETHZurich) HebrewUniversityofJerusalem IL 33 24 57 WeizmannInstitute IL 31 21 52 ImperialCollege UK 28 23 51 NationalInstituteofHealth FR 28 13 41 andMedicalResearch(INSERM) FrenchAlternativeEnergiesandAtomicEnergy FR 30 7 37 Commission UniversityofLeuven BE 25 10 35 UniversityofEdinburgh UK 17 15 32 UniversityofMunich DE 11 21 32 SpanishNationalResearchCouncil(CSIC) ES 19 11 30 UniversityofBristol UK 13 17 30 LeidenUniversity NL 15 14 29 NationalInstituteforResearchinComputer FR 17 12 29 ScienceandAutomaticControl(INRIA) UniversityofAmsterdam NL 15 14 29 UniversityofHelsinki FI 16 12 28 Technion-IsraelInstituteofTechnology IL 21 6 27 UniversityofCopenhagen DK 15 11 26 KarolinskaInstitute SE 15 10 25 RadboudUniversityNijmegen NL 17 8 25 UniversityofZurich CH 12 13 25 46מענקים המיועדים למחקרים שבהם החוקר הראשי הוא חוקר מבוסס בעל הישגים חשובים במחקר וניסיון עשיר בהנהגת קבוצת חוקרים. 47מענקים המיועדים למחקרים שבהם החוקר הראשי הוא חוקר מבטיח בראשית דרכו ובעל ניסיון מחקרי של שנתיים-שבע שנים לאחר התואר השלישי. 89 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 איור ה1: שיעורי הצלחה בקבלת מענקים בתכנית לחוקרים בראשית דרכם STG() בשנים 2011 ו2012– לפי מדינות48, STG2011-2012 Successratesbyhostinstitutioncountry קרנותדו־לאומיות הקרן הדו־לאומית ישראל-ארצות–הברית )BSF( הקרן נוסדה בשנת 1972 על ידי ישראל וארצות הברית כדי לקדם נושאים בתחומי המדע והטכנולוגיהשלשתיהמדינותישענייןבהם,ולסייעלשיתוףהפעולהביניהןבתחומיםאלה.שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי בתכניות מחקר ובמחקרים משותפים. ישראל וארצות הברית הקימו לצורך זה קרן שמורה שּפֵרותיה משמשים למימון פעולות שונות של הקרן הדו–לאומית, כגון מתן מענקי מחקר לשלוש שנים, ארגון סדנאות מחקר ותפעול שוטף. בשנים הראשונות תמכה הקרן במחקרים בתחום מדעי החיים ובמדעי הטבע בלבד, ולאחר מכן נוספו תחומי תמיכה חדשים במדעי החברה וההתנהגות. ב2012– היה היקף תקציבה של הקרן מיליון דולר.15.0 קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי )GIF( הקרן נוסדה ביולי 1986. שרי המדע של גרמניה וישראל חתמו על הסכם הקמתה, והכנסת והבונדסטאג הכירו בה כגוף סטטוטורי עצמאי. הקרן קמה כדי לקדם את קשרי המדע והטכנולוגיה בין שתי המדינות מתוך הכרה ששיתוף פעולה מדעי יחזק את קשרי הידידות וההבנה בין שתי המדינות ויקדם את המו"פ לתועלתן. הקרן תומכת במחקר בסיסי ובמחקר יישומי למטרות שלום בגרמניה ובישראל. מחקרים אלה ממומנים מּפֵרותיה של קרן שמורה. מועצת המנהלים, בתיאום עם ממשלות המדינות, קובעת את נושאי המחקר שיזכו לתמיכה. הקרן גם מכנסת כינוסים בנושאים מוגדרים. היקף פעילותה מסתכם בכ מיליון דולר בשנה.12– 48המקור: מצגת של ERC שהציגה נציגת ERC בכינוס שהתקיים בירושלים בדצמבר .2012 90 פרקה:קשריהחוץהמדעייםשלישראל קרן דו־לאומית למו"פ חקלאי ארצות-הברית–ישראל )BARD( הקרן נוסדה בשנת 1975 על ידי ממשלות ישראל וארצות הברית לקדם מחקר בסיסי ויישומי משותף בתחום החקלאות לתועלת שתי המדינות. פעילות זו ממומנת מפּרותיה של קרן שמורה, שהוקמה בכספי שתי המדינות שווה בשווה. מענקי הקרן הם נדיבים, והם כוללים גם תמיכה בבתר–דוקטורנטים ובכינוסים מדעיים. היקף הפעילות השנתי של הקרן ב2012– מסתכם ב מיליון דולר.8.0– ישראלוהמזרחהתיכון ממצאי מחקר השוואתי על התפתחות המחקר המדעי והטכנולוגי בישראל ובמדינות המזרח התיכון על פי מדדים כמותיים שפרסם מוסד נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון ביולי 2011, מצביעים על התפתחויות מרשימות בהיבטים של מדיניות מחקר, השקעות במחקר ותפוקות מחקר במדינות המוסלמיות במזרח התיכון. התהליך חל בעיקר בחמש מדינות (תורכיה, איראן, מצרים, ערב הסעודית וירדן). הנתונים מצביעים על אלה: • התקדמותרבהומהירהשלאיראןותורכיהבתחומיםרבים,יחסיתלהתקדמותמתונה(ולעתים אף נסיגה) של ישראל בתחומים אלה. • ישראל מובילה במרבית התחומים שנבחנו, אולם איראן ותורכיה כבר השיגו את ישראל בכמה תחומים במספר הפרסומים, ובתחומים מועטים אף בממוצע הציטוטים לפרסום. הסכמיםביןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים לביןאקדמיותוארגונימדעבין־לאומיים לאקדמיה הלאומית למדעים הסכמים עם מוסדות באירופה, באמריקה, במרכז אסיה, בתת–35 היבשתההודיתובמזרחהרחוק,והיאחברהבמספררבשלארגוניםבין–לאומייםחשובים.הקשרים הבין–לאומיים של האקדמיה באים לידי ביטוי בחילופי חוקרים במסגרת ההסכמים, בקיום סדנאות, בפעילות מדעית אזורית ובייצוג הקהילה המדעית בארגוני מדע בין–לאומיים. ארגוני הגג המדעיים כוללים ארגונים בין–לאומיים חשובים ICSU(), המועצה הבין–לאומית למדע והקרן האירופית למדע-ESF האקדמיהחברהבIAP–.,ארגוןהגגהעולמישלהאקדמיות,ובארגוניגגשלאקדמיות שונות באירופה. הנה דוגמאות מרכזיות משיתופי הפעולה: ארצותהברית: בשל מגמת התמעטות הקשרים המדעיים בין ישראל לארצות הברית נעשה מאמץ מצד ארגון הגג של האקדמיות האמריקאיות והישראלית לפתוח בתכנית חדשה לעידוד קשרים בין מדענים צעירים ומצטיינים משתי האקדמיות במסגרת תכנית הפועלת זה שנים בארצות הברית - הKavli– .FrontiersofScience אנגליה: השגריר הבריטי בישראל פועל למען שיתוף פעולה שיתבטא בתכניות משותפות בתחומי מדעי החיים. כמו כן נעשה מאמץ לקידום הקשרים במדעי הרוח בין האקדמיה שלנו לבין האקדמיה הבריטית. גרמניה: קיימת פעילות ענפה בכמה צירים: ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה שלנו לבין האקדמיה של ברלין–ברנדברג. כמו כן קיים הסכם לשיתוף פעולה מדעי עם הDFG– ועם קרן פון הומבולדט בסדרה של כינוסי מדע למדענים צעירים מצטיינים מתחום מדעי הרוח והחברה. 91 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 המזרחהרחוק: קיימים הסכמים עם מדינות מרכזיות במזרח הרחוק. לאחרונה נעשה מאמץ מחודש להרחיב ולהפעיל את ההסכמים עם הודו, טייוואן, דרום–קוראה ובעיקר סין, הן בסדנאות משותפות והן באמצעות מדענים בולטים בודדים וראשי המערכות המדעיות. מפעליםאזוריים נשיאיהאקדמיותומועצותהמדעשלאזורהמזרחהתיכון בשנת 1994 נוסד בוושינגטון איגוד נשיאי האקדמיות ומועצות המדע של אזור המזרח התיכון בהשתתפות ירדן, הרשות הפלסטינית, מצרים וישראל ובחסות האקדמיות הלאומיות של ארצות הברית. האיגוד החליט לקיים פגישות סדירות באזור וכן מחקרים, סדנאות ופעולות משותפות. פעילות ענפה זו, המפורטת בדוח האקדמיה, נפסקה בשל השינויים במזרח התיכון, ומצדנו תהיה נכונות להמשיכה. פרופ' יוחנן פרידמן ייצג את האקדמיה בהרצאתו בכינוס המועצה הכללית של רשת האקדמיות באזור הים התיכון ואירופה EMAN(), אשר התקיים בחודש יוני 2011 במרוקו. הרשת קוראת לאקדמיות למדע של כל המדינות השוכנות לחופי הים התיכון לשתף פעולה למען פיתוח מדע איכותי. המרכזהאקדמיהישראליבקהיר המרכז האקדמי הישראלי בקהיר הוקם בשנת 1982 על ידי האקדמיה ביזמת המוסדות להשכלה גבוהה והחברה המזרחית הישראלית. המרכז הוקם בעקבות הסכם התרבות בין ישראל למצרים ממרס1979.גםכאןהייתהפעילותמסודרתשלביקוריםהדדייםשלחוקרים,אנשירוחוסטודנטים ישראלים ומצרים, עד לשינויים שעברה מצרים. בימים אלה מפעילים את המרכז עובדיו המצרים, ומנהל המרכז מבקר במצרים מעת לעת, כשהמצב המדיני מאפשר זאת. 92 פ ר ק דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 פרקו:כיווניפיתוחשל מערכתההשכלההגבוהה והמחקרהמדעי ראשיפרקים: • התכניתהרב־שנתיתשלות"ת • תשתיותהמחקר • הקרןהלאומיתלמדע • הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח(תל"מ) ננוטכנולוגיהבישראל•2011 • התפתחויותבמדעובטכנולוגיהבמאההעשרים •אופקיםחדשיםשלהמדעבמאההעשריםואחת 94 פרקו:כיווניפיתוחשלמערכתההשכלההגבוהה והמחקרהמדעי הפרק סוקר את כיווני הפיתוח של מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי תוך התייחסות לאלה: התכנית הרב–שנתית של ות"ת, הקמת מרכזי מצוינות, תכניות וחסרים בתחומי התשתיות ופעילות תל"מ. כיווני פיתוח במערכת ההשכלה הגבוהה ובמחקר המדעי מּונעים בעיקר מסקרנותו של החוקר, מחידושים במדע, מסביבת המחקר ומקשרי מדע עם חוקרים בתחום. כיוונים אלה בדרך כלל אינם ניתנים לחיזוי. תפקידם של המוסדות הפעילים במערכת כמו המל"ג, הות"ת, האוניברסיטאות, הקרן הלאומית למדע והאקדמיה למדעים הוא לאפשר פעילות זו. בפרק זה נסקור בקצרה את פעילותם של המוסדות והמסגרות הקיימים. התכניתהרב־שנתיתשלות"ת מטרות התכנית הרב–שנתית של ות"ת הן אלה: עידודהמצוינותהמדעיתהמחקרית,שיפורבאיכותההוראהוההוןהאנושיהנרכשוהגדלתהנגישות לחרדים ולמיעוטים. הכלים לביצוע המטרות הללו הם גיוס סגל צעיר, שדרוג תשתיות הוראה ומחקר, הכפלת ההשקעה בקרנות מחקר תחרותיות, הקמת מרכזי מצוינות, הגדלת נגישותם ורפורמה במודל התקצוב ברוח המטרות שנזכרו. התכניתהרב–שנתיתלשניםתשע"א-תשע"ו,אשרסוכמהביןהות"תוביןהאוצר,באהאחריתקופה קשה שעברה על מערכת ההשכלה הגבוהה בעשר השנים שקדמו לה. משנות התשעים גדל מספר המוסדות פי ארבעה - משבע אוניברסיטאות מחקר וקומץ מכללות לסך של 67 מוסדות, כולל מכללות להוראה ומכללות לא מתוקצבות - ושיעור המתחילים ללמוד לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה גדל מ25%– מקבוצת הגיל הרלוונטית ל48%–. הגידול הכמותי המואץ בסטודנטים בא על רקע תקציבים הולכים וקטנים לאוניברסיטאות מתחילת שנות ה2000–,תקציביםשאףקטנואבסולוטית.עלפניתקופהזוסבלוהאוניברסיטאותמתהליךמתמשך של שחיקה ופגיעה באיכות. לדוגמה, מספר אנשי הסגל הבכיר בשתי האוניברסיטאות הגדולות בישראל - האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל–אביב - הצטמצם אבסולוטית מ1,400-1,300– בסוף המאה הקודמת לפחות מ1,000– חברי סגל בכל מוסד, ירידה של כ30%–(!) התכנית הרב–שנתית שמה לה למטרה להגדיל את מספר חברי הסגל האקדמי ולמלא את החסר בגין פרישה של חברי סגל. בשנים תשע"א-תשע"ו צפויה פרישה של כ800– חברי סגל ותוספת נטו של כ700– חברי סגל מלבד החברים שיבואו במקום הפורשים, היינו בתקופת התכנית הרב–שנתית תהיה קליטה של כ1,500– חברי סגל צעירים וחדשים. היקף קליטה כזה בטווח זמן זה חיוני לשמירה על מסה קריטית של מספר חברי הסגל באוניברסיטאות ויחייב תהליכי קליטה תוך שמירה על הצטיינות מדעית. היקף קליטה כזה ישנה לטובה את היחס סטודנט-סגל בכיר באוניברסיטאות בישראל מ24.3– בשנת תש"ע ליעד של בשנת תשע"ו.21.5 תכניתות"תבתקציבהרב־שנתי מרכזימצוינות תכנית מרכזי המצוינות Excellence( Research of Centers Israeli I–CORE:) גובשה במסגרת התכנית הרב–שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה והוצגה לממשלה על ידי שר החינוך ויו"ר מל"ג 95 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 גדעון סער ויו"ר ות"ת פרופ' מנואל טרכטנברג בישיבתה ביום ה14– במרס 2010. התכנית מנוהלת במשותף על ידי הות"ת והקרן הלאומית למדע. מתוך החלטת הממשלה מיום 14 במרס :2010 "לאמץ את התכנית שגובשה על ידי יו"ר ות"ת בשיתוף שר החינוך לחיזוק הסגל האקדמי המחקרי עלידיהקמהמדורגת,עלפניחמששנים,שלעד30מרכזימצוינותועידודקליטתחבריסגלחדשים בעלותתקציביתרבשנתיתכוללתשלעד מלש"ח(להלן—התכנית),שעיקריהיפורטולהלן.450 בהחלטה זו, 'מרכז מצוינות' - מרכז מחקרי במסגרת אוניברסיטה שנועד לקדם מחקר מעמיק, פורץ דרך וחדשני בתחום מדעי מוגדר. המרכז ישמש עוגן לתשתיות מחקריות ואנושיות בתחומו, ויאפשר ניצול מיטבי של הפוטנציאל המדעי של מדינת ישראל". במסגרת הגל הראשון של התכנית אושרו ארבעה מרכזים, ואלה החלו את פעולתם בתשע"ב. המרכזים שהוקמו עוסקים במחקר בתחומי הרפואה, מדעי המוח, מדעי המחשב ואנרגיות מתחדשות. בגל השני בינואר 2013 אושרו 11 מרכזים חדשים. מתוכם ארבעה יעסקו בנושאי מחקר במדעי הרוח והחברה, ושבעה - בנושאי מחקר במדעים מדויקים, בהנדסה ובמדעי החיים והרפואה. המרכזים יקומו כבר בשנה הנוכחית 2013(), ומועד ההפעלה של כל אחד מהם ייקבע בהמשך. כמו כן ייתכן שבהמשך השנה תוכרז הקמתם של מרכזים נוספים, שהצעותיהם עדיין בדיון. כאמור, התקציב הממשלתי הייעודי לתכנית, שמוקצה דרך ות"ת, הוא 450 מיליון ש"ח על פני שנות ההפעלה. ות"ת פועלת גם לגיוס שותפים אסטרטגיים לתכנית, והמוסדות השותפים מממנים חלק נוסף השווה למחצית המימון מות"ת ומהשותפים. תשתיותהמחקר בתחום תשתיות המחקר התמונה קשה. המחקר במדעים הניסויים הולך ומתייקר עוד ועוד, ואורך החיים של התשתיות הולך ומתקצר. ההשקעות בארץ בתחום זה מועטות מאוד, ולבד מהמשאבים המוזרמים באופן ספורדי ונקודתי לצורך זה דרך תל"מ ותקציבים מזעריים של הקרן הלאומית למדע, כמעט אין תקציב ייעודי מות"ת או מכל גורם אחר. דוח שחובר לאחרונה ביד הנדיב מתאר ומתעד זאת ביתר פירוט בתחום מדעי החיים, שם הציוד המחקרי המתקדם קריטי ומתחלף במהירות49. חלק מהחסר ממולא מתרומות פילנתרופיות של אגודות הידידים של האוניברסיטאות בעולם. התרומות מושקעות בתשתיות מחקר ובמבנים פיזיים. למעשה רובם המכריע של הבניינים באוניברסיטאות לא מומנו על ידי הממשלה אלא על ידי תורמים. משנת 2010 מסתמן שיפור מסוים בנושא התשתיות. השיפור בא לידי ביטוי בתכנית מרכזי המצוינות שתוארה לעיל ובתכניות דלהלן: 1. ישראל הפכה לחברה מייסדת של תשתית Instruct. זהו מיזם שנוסד על ידי הקהילה האירופית ומבוסס על שבע מעבדות ליבה שעיסוקן הוא בביולוגיה מבנית. אחת משבע המעבדות נמצאת במכון ויצמן למדע וחוקרת מבנים של חלבונים. מסמך ההקמה של התשתית הבין–לאומית נחתם בפברואר 2012. מוסדות ישראליים התחייבו לממן דמי רישום שנתיים, אך עדיין חסרה מסגרת תקציבית שתבטיח את מלוא הפעילות של מעבדת הליבה הישראלית. 2 ישראל הפכה לשותפה בPRACE–. מיזם זה הוא תשתית מבוזרת של מחשבי–על ברחבי אירופה. למוסדות האקדמיים בישראל Academicexcellence–conceptpaperBuildingthefuture:advancinglifesciencesinIsrael.49 96 פרקו:כיווניפיתוחשלמערכתההשכלההגבוהה והמחקרהמדעי אין כיום מחשבי–על. מרכז החישובים האוניברסיטאיים (מחב"א) יזם את הצטרפות ישראל למיזם כדי לאפשר לחוקרים הישראלים הזקוקים לכך גישה ישירה למחשבים המהירים ביותר באירופה. דמי החבר השנתיים משולמים בשלב זה במלואם על ידי האוניברסיטאות בישראל. 3. אוספי הטבע הלאומיים האקדמיה למדעים קיימה במשך שנים ועדות מעקב וסייעה בהשגת מימון לאוספים הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל–אביב. לאחרונה הוחלט על הקמת משכן לאוספי הטבע באוניברסיטת תל–אביב. אוספי הטבע שמשקפים את המגוון הביולוגי של האזור זוכים בימים אלה להקמת אכסניה חדשה בתמיכת משרדי ממשלה שונים, קרנות מחקר, תורמים ואוניברסיטת תל–אביב. המבנה, שיהיה מוכן תוך שלוש שנים, יהיה מוזאון מחקר ויאכסן את התשתיתהזואולוגיתשמשרתתקהלנרחבשלחוקריםאקדמאיםומשתמשיםמתחומיםמגוונים כגון החקלאות, הסביבה, הרפואה, החינוך והביטחון. בכל שנות קיום המדינה תמכה האקדמיה בשימור האוספים המדעיים וראתה בהם נכס לאומי. 4. הפעלת סקר מעקב משקי בית בישראל סקר ארוך טווח של משקי בית מייצגים בישראל יחקור נושאים מגוונים כגון חינוך, השכלה, בריאות, תעסוקה ומצב פיננסי. הסקר ייערך על ידי הלמ"ס, וכבר החל כשלב מקדמי בקרב 650 משקי בית. בחודשים הקרובים ייכנס לשלב ביצוע שיכלול 8,000 משקי בית ויימשך עד סוף 2012. סקר המעקב הוא מיזם שעתיד להימשך לאורך זמן ולחזור ולעקוב אחר אותם משקי בית. תוצאותיו ישמשו כלי מחקר עיקרי לאקדמאים מתחומי מדעי החברה. ככזה הוא יהיה גם כלי תכנוני חשוב למדיניות ציבורית בנושאים שונים. הקרןהלאומיתלמדע בשנת 1986, לבקשתו של ראש הממשלה מר שמעון פרס, הכין נשיא האקדמיה למדעים דאז פרופ' יהושע יורטנר תכנית אב לקידום המחקר הבסיסי בישראל. בעקבות זאת הוקמה קרן האקדמיה למחקר בסיסי. במשך כעשור שנים הוביל מאמץ של האקדמיה במשותף עם ות"ת להגדלת תקציב הקרן ולהפיכתה לגוף העיקרי בישראל למימון מחקר בסיסי לפי אמות מידה תחרותיות. ביטוי לכך ניתן גם ב עם הסבת שמה של הקרן ל"הקרן הלאומית למדע".1992– בשל הגידול הניכר בהיקף פעילותה של הקרן הוחלט על הפיכתה לעמותה עצמאית. בכ"ה באייר תשנ"ה 25.5.1995() הוקמה הקרן הלאומית למדע כעמותה ונרשמה כחוק אצל רשם העמותות. בכך שונה מעמדה המשפטי של הקרן והוחל בהפעלתה כמסגרת ארגונית עצמאית אשר שואבת את סמכותה מהקהילה המדעית. מטרת העמותה היא להעריך הצעות למחקר בסיסי בתחומים של מדעי הרוח והחברה, מדעי החיים והרפואה והמדעים המדויקים והטכנולוגיה, לבחור מבין הצעות אלה ולתמוך בהן בדרך של הענקת מענקי מחקר להצעות למחקר בסיסי. ההצעות נבחרות בהליך תחרותי ועל סמך מצוינות ואיכות מדעית. כ93%– מתקציב הקרן לשנת תשע"ב הם הקצבת ות"ת; כ7%– הנותרים באים מתרומות ישירות, מפרסים, מקרנות מיועדות ומקרנות שונות המנוהלות על ידי האקדמיה. הקרן הלאומית למדע היא כיום הגוף העיקרי למימון המחקר הבסיסי בישראל ולקידומו. בשנת תשע"ג פועלת הקרן בתקציב של קרוב ל400– מיליון ש"ח. הקרן מממנת יותר מ מחקרים.1,500– הודות לתרומתה של קרן מורשה Fund(HeritageLegacy) הפעילה הקרן גם תכניות אחרות, כמו למשל תכנית מורשה לקליטת מדענים ותכנית מורשה למחקר ביו–רפואי. תכנית מוקדי מחקר וכן מרכזי המצוינות, הממומנים על ידי ות"ת, מופעלים אף הם באמצעות הקרן הלאומית למדע. 97 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח(תל"מ) פורום תל"מ הוקם ביזמת האקדמיה בשלהי שנת תשנ"ז 1997(). משנת תשס"ו 2006() הפורום פועל בסיוע השירותים המִנהליים של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (התמ"ת). בפורום שותפים יו"ר ות"ת, המדען הראשי במשרד התמ"ת, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר. נשיאת האקדמיה פרופ' רות ארנון משמשת יו"ר הפורום. מטרות הפורום הן לתאם בין הגופים המרכיבים אותו בנושאי מו"פ, לקיים התייעצויות, לְאַּגֵם משאבים מתקציבי הגופים האלה ולקבוע אחריות ביצוע של אחד או יותר מגופי הפורום בנוגע לפיתוח תשתיות מו"פ לאומיות. ערוצי התמיכה במו"פ ממקורות לאומיים בישראל קיימים בעיקר במסגרות אלה: מחקר בסיסי איכותי המנוהל ומתוקצב על יסוד עקרונות תחרותיים. מו"פ מגזרי (חקלאות, תעשייה, ביטחון ועוד) המנוהל ומתוקצב על יסוד צרכים וצפי ליישומים מוגדרים. השותפים בתל"מ סבורים כי מלבד ערוצים אלה יש צורך לתמוך מעת לעת בהקמת תשתיות מו"פ בתחומים שונים. לעתים תשתיות מו"פ אלה אינן נופלות בתחום אחריותו הבלעדית של אחד מגורמי התמיכה במו"פ, ובחינה מקצועית של ההצעות והדרכים להקמת תשתיות לאומיות כאלה נעשית בפורום תל"מ, שממליץ גם על דרך האיגום התקציבי המתאימה מתוך תקציבי מרכיבי הפורום (וגופים מעוניינים אחרים) וכן על הגורמים שיהיו אחראים לביצוע ולבקרה במסגרת התקציבית שנקבעה. מאז הקמתו החליט פורום תל"מ על איגום משאבים למיזמים מדעיים וטכנולוגיים, ועל ביצועם, בהיקף כולל של מאות מיליוני דולרים. ואלה המיזמים העיקריים: 1. השתתפות שנתית של ישראל במתקן הסינכרוטרון האירופי )ESRF( - בהיקף כולל של 10 מיליון דולר. 2. מיזם אינטרנט 2 (תקשורת רחבת פס מהדור השני) - בהיקף של מיליון דולר.38 3. מאיץ חלקיקים במרכז למחקר גרעיני שורק )SARAF( - בהיקף של 25 מיליון דולר. 4. רכישת ציוד כבד למחקרים בננוטכנולוגיה - בהיקף של 11 מיליון דולר. 5. הקמת מרכז מחקר לננוטכנולוגיה בטכניון - בהיקף של 78 מיליון דולר. 6. הקמת מרכזי מו"פ לננוטכנולוגיה ולננומדע עוד בחמש אוניברסיטאות מחקר - בהיקף כולל של 142.5 מיליון דולר. 7. הקמת מרכזי ציוד לשירות המו"פ הביוטכנולוגי - בעלות של 10 מיליון דולר. 8 הקמת תשתית לרשת "גריד" לאומית (למינוף משאבי המִחשוב). - בעלות של 2.6 מיליון דולר. 9. רכישת ציוד למו"פ בתאי גזע - בעלות של מיליון דולר.10 10.הקמת מאגר/בנק רקמות לאומי - בעלות של 8.9 מיליון דולר. נוסף על אלה נבדקים בימים אלה הצורך והאפשרות להקמת מרכזי מו"פ בתחום חקר המוח ובתחום הפוטוניקה. 98 פרקו:כיווניפיתוחשלמערכתההשכלההגבוהה והמחקרהמדעי ננוטכנולוגיהבישראל2012 ננומדע וננוטכנולוגיה הם מוקד לפעילות כלל–עולמית של מו"פ בכל המדינות המתקדמות בעולם ובמדינות מתפתחות. היקף התמיכה הממשלתית העולמית עד סוף 2011 הגיע לכ65– ביליון דולר. בשנת 2011 היה היקף התמיכה הממשלתית העולמית מעל 8 ביליון דולר (ארצות הברית כ2.2– ביליון דולר, רוסיה - 1.9, סין - 1.3, יפן - 0.9, הקהילה האירופית - 0.8, גרמניה - 0.75, דרום–קוראה - 0.4). מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של תכנית ייחודית ומוצלחת לבניית תשתית מחקרית ואנושית של ננומדע וננוטכנולוגיה, אשר תתרום תרומה חשובה ביותר לקידום מדעי– טכנולוגי של צורכי המדינה בתחומי הכלכלה, האנרגייה, הסביבה, הבריאות והביטחון. תכנית זאת היא אב–טיפוס לפעילות בתחום מדיניות המדע הלאומית שמטרתה קידום תחומים טכנולוגיים– תעשייתיים חדשניים הנשענים על מחקר אקדמי ייעודי, אשר מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה שלא להיכנס אליהם במלוא העצמה. יזמתתל"מ בשנת 2002 הקים נשיא האקדמיה פרופ' יעקב זיו, בתפקידו כיו"ר פורום תל"מ, ועדת בדיקה לנושא הננוטכנולוגיה. ועדת הבדיקה בראשות ד"ר דן מידן, טכנולוג ישראלי מוביל, כללה נציגים ממשרדיהממשלה,מהאקדמיהומהתעשייה.הוועדהקבעהכיישצורךלאומימובהקודחוףבקידום הננוטכנולוגיהבארץ,ניסחהאתהמטרותהלאומיותואתסדרהעדיפויותלתכניתשהוצעהוהמליצה על התמקדות בתחומי הננוטכנולוגיה שיש בהם חשיבות לאומית וגם יתרון יחסי לקהילה המדעית בארץ, וזאת לצורך ייעול השימוש במשאבים. התחומים הם אלה: ננוחומרים, ננואלקטרוניקה/ אופטרוניקה, ננוביולוגיה וננורפואה, טיהור והתפלת מים ואנרגיות חלופיות. הוועדה המליצה על כינון תכנית לאומית חמש–שנתית בהיקף של 300 מיליון דולר ועל חלוקת ההשקעה בין הפעילויות המחקריות והתעשייתיות, וקבעה מדדים להצלחת התכנית. כמו כן המליצה הוועדה על הקמת ועדה לאומית לננוטכנולוגיה שתקדם את יישום ההמלצות ותגייס כספים לצורך תמיכה במו"פ. הוועדההלאומיתלננוטכנולוגיה הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה (הול"נ) בראשותו של ד"ר דן מידן ובהשתתפות אנשי תעשייה, מדע ומנהלי מחקר בכירים מונתה לראשונה ב2003– על ידי פרופ' יעקב זיו, נשיא האקדמיה, וד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. ייעוד הול"נ הוא קידום פעילות המו"פ בתחומי הננוטכנולוגיה בארץ כדי שתביא ליצירת הדור הבא של תעשייה מצליחה ומובילה בקנה מידה בין–לאומי. אלה היו משימות הול"נ: א.קידום הקמת תעשייה בארץ המבוססת על ננוטכנולוגיה, קידום הקמת התשתית המחקרית והטכנולוגית, כולל תשתית הציוד והמעבדות הדרושים לשם כך. ב. ביצוע הפעילות הנדרשת לצורך קביעת המדיניות הלאומית להקצאת המשאבים בתחום הננוטכנולוגיה. ג. גיוס משאבים ממקורות ציבוריים ופרטיים לצורך תמיכה בתכנית. ד. הנהגה והכוונה של מימוש התכניות הלאומיות. התכניתהחמש־שנתיתהראשונהלננומדעוננוטכנולוגיה: התכנית החמש–שנתית הראשונה 2011-2007() לתמיכה במחקר אקדמי בננוטכנולוגיה החלה בטכניון ב2005– ובשאר האוניברסיטאות ב2007– והסתיימה ב2011–,. הננומדע והננוטכנולוגיה הם בין–תחומיים, והשפעתם תשתקף בכל מגוון הפעילות המדעית, הטכנולוגית והתעשייתית. לפיכך נדרשת פריסה רחבה של בניית התשתית המחקרית, היות שהרעיון הטכנולוגי המוביל הבא עשוי 99 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 לצמוח בכל מרכז מחקר ברמה גבוהה. לצורך זה החליט פורום תל"מ על הקמה וקיום של מרכזי ננומדע וטכנולוגיה בשש אוניברסיטאות מחקר (האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל–אביב, אוניברסיטת בר–אילן, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב, הטכניון ומכון ויצמן למדע) כשלב הראשון ההכרחי להקמת התשתית המדעית–טכנולוגית שעליה תתבסס הפעילות התעשייתית המתקדמת בארץ. התכנית הלאומית החמש–שנתית היא אפוא מוכוונת–יישום–תעשייתי של ההישגים המדעיים שיושגו באמצעותה. מטרות התכנית החמש–שנתית הראשונה הן אלה: א.הקמת תשתית פיזית, מדעית–טכנולוגית בתחומי הננוטכנולוגיה בשש אוניברסיטאות המחקר, על פי המלצות ועדת מידן 2002 והוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה, שעליה תיבנה התעשייה המבוססת על ננוטכנולוגיה בישראל. ב. השבה מחו"ל של מדענים ישראלים מובילים בתחום. ג. התחלת היישום התעשייתי של הישגי המחקר האקדמי: התכנית החמש–שנתית הראשונה לננומדע וטכנולוגיה מומנה מן התקציבים שהקצו מקורות ממשלתיים לתכנית, בהיקף של 73.5 מיליון דולר במשך חמש שנים. התקציבים אוגמו מתקציבי המשרדים השותפים בפורום תל"מ ובהשתתפות משרד האוצר. כנגד כל הקצאה מכספי המדינה לאוניברסיטה מסוימת העמידה אותה אוניברסיטה הקצאה כספית שווה ממשאביה ועוד הקצאה כספית שווה מכספי תרומות שגייסה. לרשות התכנית עמד אפוא תקציב בהיקף של כ220– מיליון דולר במשך חמש שנים. את התכנית ניהלו המדען הראשי במשרד התמ"ת, יו"ר הות"ת והמדען הראשי במשרד המדע והטכנולוגיה. הול"נ גיבשה וניסחה את מדיניות התמיכה, והמליצה על קריטריונים לבחינת התקציבים המבוקשים ועל המפתחות למימון הפעילות המחקרית. הול"נ המליצה על ההיקף המרבי למסגרת התמיכה בכל אחת מהאוניברסיטאות. מרכיב חיוני בהצלחת התכנית הם ההנחיה, המעקב והבקרה. את הישגי התכנית בחנה בכל שנה הוועדההמייעצתהבין–לאומיתלננומדעוטכנולוגיה, הכוללת מדענים וטכנולוגים מהשורה הראשונה מארצות הברית ומהארץ, ושמונתה על ידי מנהלי התכנית, והגישה את המלצותיה לול"נ. הישגי התכנית החמש–שנתית הראשונה מרשימים ביותר לפי המדדים שנקבעו. התכנית חוללה שינוי מהותי בתרבות המחקר הייעודי באוניברסיטאות. הושבו ארצה 88 מדענים מצטיינים מאוניברסיטאות מובילות בחו"ל (הרוורד, קלטק, מ.י.ט. בארצות הברית וקיימברידג' שבאנגליה), שקליטתם המוצלחת התאפשרה הודות לזמינות המשאבים לצורך הקמת מעבדות המחקר ובניית קבוצות המחקר. רכישת ציוד מחקר בסיסי מודרני בהיקף של כ100– מיליון דולר חוללה מהפכה ביכולת המחקר הניסויי. צירוף של מנהיגות מחקרית וציוד מתקדם הביא את המחקר בננומדע וטכנולוגיה להישגים ברמה בין–לאומית ולהכרה עולמית, שהתבטאה בין השאר בהשגת מענקי מחקר נרחבים ממקורות בחו"ל. התכנית פעלה כמנוע לשיתוף פעולה אקדמיה-תעשייה והתבטאה ביישום פטנטים ובהקמת חברות הזנק. התכניתהלאומיתהחמש־שנתיתהשנייהלננומדעוננוטכנולוגיה2016–2012 הצלחתה המוכחת של התכנית הראשונה בשנים 2012-2005 הביאה לכינונה של התכנית הלאומית השנייה לננומדע וננוטכנולוגיה לשנים 2016-2012 בהיקף של 180 מיליון דולר לחמש שנים. מטרות התכנית השנייה הן אלה: . שימורה וטיפוחה של התשתית המחקרית–טכנולוגית המתקדמת שהוקמה באוניברסיטאות.1 2. המשך המחקר והפיתוח הייעודי בנושאי הננומדע והטכנולוגיה, בהדגשת העברת הידע ליישום בתעשייה. 100 פרקו:כיווניפיתוחשלמערכתההשכלההגבוהה והמחקרהמדעי המרכיב החדשני בתכנית השנייה הוא תמיכה בהיקף של 75 מיליון דולר לחמש שנים בפעילות מדעית–טכנולוגיתתחרותיתבמסגרתתחומיםטכנולוגייםממוקדים,וזאתכדילנצלניצולמרביאת התמיכה הממשלתית ברכישת ציוד, להעצים את היתרונות היחסיים של כל מרכז ננו־אוניברסיטאי ולקדם את שיתופי הפעולה בין המרכזים לבין עצמם ועם התעשייה. ההישגים המרשימים בתחומים החדשניים של ננומדע/טכנולוגיה מבטאים נאמנה את הפוטנציאל, ההישגיות והתרומה של אוניברסיטאות המחקר ואת רמתה הגבוהה של המנהיגות האקדמית– מחקרית לצורך פיתוח תחומי מחקר ייעודי ויישומיו התעשייתיים בחזית המדע והטכנולוגיה העולמית, ולקידום צורכי המדינה. התפתחויותבמדעובטכנולוגיהבמאההעשרים התועלת הגדולה הטמונה במדע הבסיסי התגלתה במלוא עוזה במאה העשרים במלחמת העולם השנייה. המדענים נרתמו למאמץ המלחמתי בארצות הברית ובאנגליה, ובלי תרומותיהם אין ספק שהמלחמההייתהמתארכתואוליאףנגמרתאחרת.פיתוחפצצתהאטוםוהרדארעלידיפיזיקאים, הגומי הסינתטי על ידי כימאים ופיצוח מכונת ההצפנה הגרמנית Enigma על ידי מתמטיקאים הם דוגמאות נבחרות בולטות לתרומה ישירה של מדע בסיסי למאמץ המלחמתי. בתום המלחמה שכנעו הישגים אלה ורבים אחרים את מקבלי ההחלטות, שבמדע הבסיסי טמונה עצמה ביטחונית וכלכלית, ועל כן יש לטפח אותו במישור הלאומי. לפיכך החלו ממשלות בנות הברית להשקיע סכומים הולכים וגדלים בקידום המחקר הבסיסי באוניברסיטאות ובמכוני המחקר. התוצאות לא איחרו לבוא, והמחצית השנייה של המאה העשרים הביאה לא רק לִקדמה מדעית חסרת תקדים אלאגםלקדמההטכנולוגית–כלכליתהגדולהבהיסטוריההאנושית.גליחדשנותטכנולוגיתבאובזה אחר זה, וכל גל מעוגן במחקר הבסיסי, ובשובלם הביאו לעלייה מתמדת בתוצר הלאומי, הנמשכת עד ימינו אלה, למשל: פולימרים וחומרים פלסטיים, אלקטרוניקה ותקשורת, מחשבים ספרתיים, לייזרים, תעופה וחלל, הנדסה גנטית, חקלאות וייצור מזון, פיצוח הגנום האנושי, דיאגנוסטיקה רפואית ותרופות, ביוטכנולוגיה והאינטרנט. לא מפתיע אפוא שכל מדינה הציבה את הִקדמה המדעית גבוה בסדר העדיפויות הלאומי. סין למשל הגדילה בעשור האחרון את הוצאות המו"פ פי שישה, היא הכפילה את מספר המדענים שלה, והיא שנייה לארצות הברית במספר הפרסומים המדעיים. ההיי–טק, שבו ישראל מצטיינת במיוחד, מבוסס בעיקר על תעשיות מידע ותקשורת - ICT (וליתר פירוט: אלקטרוניקה, מחשבים ותקשורת). מקורותיו האקדמיים הם במחקר הבסיסי במדעי המידע והתקשורת ובמדעי המחשב; בפיתוח מחשבים שיכולת החישוב שלהם גדלה כמעט אקספוננציאלית, תוך מזעור הולך וגדל של גודלם הפיזי, וירידה כמעט אקספוננציאלית של עלות החישוב. לאחר יישומן של טכנולוגיות אלה לצרכים ביטחוניים, שבהם השקיעו - ועודן משקיעות - כל המדינות המפותחות, ובהן ישראל, הון עתק, הן החלו לגלוש לשוק האזרחי והן משנות את אורח החיים המודרני מן היסוד. קשה לתאר היום חיים ללא מחשבים, טלפונים סלולריים, אם– אר–איי, סי–טי, תומכנים, נווטנים GPS(), לוויייני תקשורת, תעופה מודרנית, די–וי–די, תקליטורים, גלישה באינטרנט, המסייעים לנו לדלות מידע בכל נושא שבעולם בשניות מִיָּם של מידע נגיש בקצות האצבעות וללא מסחר אלקטרוני. והיום אפשר להוסיף על אלה גם את הרשתות החברתיות "פייסבוק" ו"טוויטר". גלישת טכנולוגיות אלה ממערכות הביטחון לשוק הפרטי היא תהליך פשוט יחסית, כי טכנולוגיות ההיי–טק מונעות מרוח יזמית: קבוצה קטנה של מדענים ומהנדסים מוכשרים מפתחת תכנות ומוצרים חדשים בתעוזה ובזמן קצר יחסית במימון קרנות הון סיכון, ותוצרתה נמכרת לחברות גדולות יותר. חברות יזמיות אלה נוטות להתכנס בצברים בסביבת אוניברסיטאות, כמו למשל 101 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 דרך 128 בבוסטון ועמק הסיליקון בקליפורניה. בישראל הן מפוזרות באזורי התעשייה של הערים הגדולות תל–אביב, חיפה וירושלים ובפארקים מדעיים הקשורים לאוניברסיטאות המחקר. בקידום היזמות יש יתרון להיותה של ישראל קטנה, כי גודלה זה מקל מאוד את האינטראקצייה שבין היזמים לספקים, בינם לבין עצמם ובינם לבין אוניברסיטאות ומכוני המחקר וגם מזרז את גלישתן של טכנולוגיות ביטחוניות לשוק האזרחי. אופקיםחדשיםשלהמדעבמאההעשריםואחת אי אפשר לחזות מה תהיינה פריצות הדרך החשובות במדע בעתיד, ודאי אי אפשר לחזות אילו שימושים יהיו לפריצות הדרך הללו. לכן עידוד מחקר המּונע מסקרנות מדעית חיוני כל כך לִקדמה המדעית והטכנולוגית של המדינה. אין–ספור דוגמאות מן העבר מעידות על נכונות טענה זאת. פריצות הדרך שתוארו לעיל אף הן מאשרות את הטענה הזאת. עם זאת אפשר להציע תחומי מחקר רחבים רוויי סיכויים לחדשנות. למשל, במחצית השנייה של המאה העשרים כבר היה ברור שמחקר באלקטרוניקה, בהנדסת המחשב ומדעי המחשב ובמדעי התקשורת יהיה כר פורה לחדשנות. תחומים אלה היו חיוניים גם לטכנולוגיות ביטחוניות, ולכן כל הארצות המתקדמות, כולל ישראל, השקיעו הון עתק במחקרים מהסוג הזה. השקעות ביטחוניות אלה הביאו לעולם בין היתר את האינטרנט - שבעצמו משנה את העולם ואת הדרך שבה אנחנו חיים, כולל הפייסבוק - ואת הנווטן. החדשנות והקדמה בתחומים אלה לא פסו מן העולם, והחדשנות תוסיף ותחולל עוד שנים רבות. אבל לצד אלה הולך ומתהווה גל חדש של חדשנות, שאולי יעלה בחשיבותו על הגל הקודם, שיהיה מעוגן לא במניפולציה מתוחכמת של אלקטרונים וביטים אלא במניפולציה של אטומים, מולקולות וגנים. מקורם של אלה בביולוגיה מולקולרית, ברפואה אישית, בפרוטאומיקה וגנומיקה, במדעי החומרים, בננומדע וננוטכנולוגיה, במדעי המוח, במדעים הקוגניטיביים ובחקר התודעה האנושית. מחקר בתחומים הללו איננו אפשרי בלא היכולות והכלים שהאלקטרוניקה, המחשבים והתקשורת מציעים, כלומר יש כאן סינרגייה פורייה בין הגל הקודם לגל הנוכחי. למחקר בתחומים חדשים אלה שלושה מאפיינים שיש לשים לב אליהם בהתוויית מדיניות מדע לאומית: ראשית קבועי–הזמן בתחומים אלה ארוכים יותר; שנית ההשקעות הנחוצות לקידומם רבות יותר; שלישית הן לא יבואו מהמחקר הביטחוני בלבד אלא גם, ובעיקר, ממעבדות המחקר של אוניברסיטאות המחקר. לפיכך ברור שהמדיניות הלאומית שהביאה לקיצוץ מתמשך במשך עשור ויותר באוניברסיטאות המחקר הייתה מזיקה ונגדה את האינטרס הלאומי הישראלי. 102 פ ר ק דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 פרקז:מסקנותוהמלצות ראשיפרקים: • רקעהיסטורי • מסקנות • המלצות 104 פרקז:מסקנותוהמלצות רקעהיסטורי מאז ומתמיד ראתה התנועה הציונית במחקר המדעי ובהצטיינות הרוחנית רכיב חיוני להגשמת מטרותיה. זו הייתה משנתו של חיים ויצמן, שסבר כי רק באמצעות פיתוח תכונותיו הרוחניות של עמנו נוכל להגשים את צרכינו החומריים. השקפה זאת, שעוברת כחוט השני בכל שנות קיומה של המדינה בכל תחומי החיים, היא פועל יוצא של ההכרה שאנחנו עם קטן, ולכן על האיכות לספק את היתרון היחסי והמכריע להצלחה ולהישרדות. אכן, מאז הקמת המדינה הניח דוד בן–גוריון את היסודות המעשיים למדיניות זאת במערכת הביטחון והאקדמיה. הוא כיבד את המדע הישראלי לענפיו ותמך בו בכל לבו ומימן אותו בנדיבות על פי האפשרויות דאז. הוא גם יזם והקים את האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שמגישה מסמך זה לכנסת ולממשלה. לאור חזון זה מאז שחר ההגשמה הציונית הוקמו בארץ, עוד בטרם הקמת המדינה, שלושה מוסדות להשכלה גבוהה: הטכניון 1924(), האוניברסיטה העברית 1925( ומכון זיו (ויצמן)) 1936(). זאת כאשראוכלוסייתהיישובמנתהמאותאלפיםבלבד.מסורתזאתשלהערכהלמדעולימודיםוהכרת המנהיגות והציבור הרחב בחשיבותם העליונה לביטחון ולמשק נמשכת עד היום הזה. ּפֵרותיה של השקפת עולם זאת ניבטים מהישגיה יוצאי הדופן של ישראל במערך הביטחוני, שמבטיח את קיומה של מדינת ישראל, ובתעשיות ההיי–טק מהמובילות בעולם ושלהן חלק מכריע ביצוא הישראלי. אולם דוח זה על מצב המדע לכנסת ולממשלה מדגיש את העובדה שעכשיו בעשור השני של המאה העשרים ואחת אנחנו מצויים על פרשת דרכים ונדרשים לאמץ מדיניות מדע חדשה ומרחיקת ראות. מערכת המדע הישראלית הוכיחה פעם אחר פעם את יכולתה לתרגם השקעה כספית לפריצות דרך גדולות במיוחד בקנה מידה בין–לאומי. הישגים אלה מקדמים את הידע האנושי, ובד בבד מסייעים לחוסנה של המדינה מבחינה כלכלית ובין–לאומית. כיום, בזמן שאנו קוטפים את הּפֵרות האחרונים של השקעות העבר, קיים צורך דחוף לחזור לראיית העולם הרחבה של מקימי המדינה, שראו במדע את אפיק ההשקעה המבטיח ביותר של עם ישראל - שיבטיח את קיומה ושגשוגה של המדינה בעתיד. מסקנות 1.הפוריותהמדעיתהישראלית,הנמדדתבמספרהמאמריםהמדעייםלנפש,היאמהגבוהותבעולם, והמצוינות המדעית, הנמדדת במספר הציטוטים הממוצע למאמר, ממקמת את ישראל בקרב המדינות המובילות בעולם. מדענים ומדעניות ישראלים זכו בפרסים בין–לאומיים יוקרתיים רבים. הישגים אלה הם פרי מאגר יכולות מדעיות והשקעות העבר מצד אחד וההערכה שהאוניברסיטאות והמדע והטכנולוגיה הישראליים זוכים לה בציבור הרחב, מצד אחר. אולם לאחרונה מסתמנת ירידה במדדים הללו, ויש לתת על כך את הדעת. יתר על כן, בשני העשורים האחרונים מתרחשים שינויים מפליגים שיש להבינם ולפעול לאורם. ראשית, במחקר המדעי עצמו קיימים תהליכי–על, ובהם אלה: (א) מעבר הדגש ממדעי וטכנולוגיות ICT אל המדעים הביולוגיים, מדעי החומרים (ננו) ומדעי הרפואה והמוח. טכנולוגיות הICT– הובילו את המהפכה המדעית–טכנולוגית–תקשורתית (ההיי–טק הנוכחי) שהחלה ברבע האחרון של המאה העשרים ונמשכת עד היום הזה. טכנולוגיות אלה יצרו את העולם הגלובלי. אולם היום הסינרגייה של מדעי וטכנולוגיות הICT– עם המדעים הביולוגיים, מדעי החומרים ומדעי הרפואה והמוח, יוצרת את טכנולוגיות העתיד (ההיי–טק העתידי) ותקבע את מעמדן הכלכלי של המדינות; (ב) המחקר המדעי הופך להיות רב–תחומי, כלומר כדי להביא לקדמה נחוצה עבודה משותפת של מדענים רבים מדיסציפלינות שונות בקבוצות מחקר גדולות שעלותה גדולה לאין שיעור מהמחקר המדעי הקלסי; (ג) הציוד המדעי משתכלל בצורה אקספוננציאלית וכן עלותו; (ד) ההשקעות בכל 105 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 המדינות בעולם במדע וטכנולוגיה מרקיעות שחקים, כולל המדינות במזרח התיכון, מתוך ההכרה שעתידן הכלכלי מותנה ביכולות אלה, והדבר מביא לתחרות בין–לאומית קשה ואכזרית כדי להצליח ולשרוד. 2 מקורןשלטכנולוגיותהICT–.בארץובעולם היה המחקר הביטחוני, שהושקע בו הון עתק, ואילו מקור הטכנולוגיות החדשות של המאה העשרים ואחת יהיה מעבדות המחקר של אוניברסיטאות המחקר. דוח זה לכנסת ולממשלה בא להתריע על מצבן של אוניברסיטאות המחקר שלנו, שאינן מוכנות, אינן מצוידות ואינן ממומנות במידה הראויה כדי לעמוד באתגרי המחר ולהבטיח שמדינת ישראל תוכל להמשיך ולהיות בחזית המדעית–טכנולוגית של ההיי–טק העתידי. נחוצה קפיצת מדרגה בכל הנוגע להשקעות במחקר המדעי באוניברסיטאות. המדיניות הנוכחית של המל"ג ושל הות"ת להקמת 30 מרכזי מצוינות רב–תחומיים היא צעד בכיוון הנכון אבל רחוק מלהספיק. המיזם הלאומי ננומדע וטכנולוגיה יכול להיות דגם מנחה לדרך ולהיקף המימון הנחוצים למחקר המדעי בעתיד בתחומים שונים ומגוונים. 3. המחקר המדעי הבסיסי ממומן היום בשני מקורות: (א) הקצבות גלובליות של ות"ת לאוניברסיטאות שבהן חלק מהתקצוב ניתן על פי קריטריונים מסוימים בגין הפעילות המחקרית; (ב) קרנות מחקר תחרותיות כמו הקרן הלאומית למדע, הקרנות הדו–לאומיות, תכניות המחקר האירופיות ואחרות אשר נסקרו בדוח זה. לאור המגמות במחקר המדעי שתוארו לעיל ייתכן שיש מקום לקרן תחרותית נוספת, שתהיה מיועדת למחקר במדעי החיים והרפואה, כולל מדעי המוח ורפואה אישית, בדומה ל האמריקאית, וכן קרן שתתמוך תמיכה ייחודית במחקר תרגומי.NIH– 4. טיפוח מדיניות מדע לאומית - יש לזהות ולפתח תחומי מחקר חדשניים ולהשתתף באתגרים הגלובליים: זיהוי תחומים חדשניים מדיניות מדע לאומית, שמטרתה לקדם תחומים חדשים ומבטיחים, היא כורח המציאות במדינת ישראל. לכן יש לקיים מעקב צמוד אחר התפתחות ענפי המדע והטכנולוגיה כדי לזהות תחומים חדשים ולדאוג להשקעה הולמת ומידית בהם. הצלחתן של תכניות החומש בתחום הננוטכנולוגיה, שהתוובמשותףמדיניותממשלתית,אוניברסיטאיתועסקיתלקידוםהמחקרהמדעיבתחום,יכולה לשמש דוגמה מצוינת והוכחה ליכולות מערכת המדע הישראלית. אתגרים גלובליים הקהילה המדעית הכלל–עולמית מונעת יותר ויותר מהצורך למצוא פתרונות למגוון של סוגיות המציבות איום קיומי ועולמי. "האתגרים הכלל–עולמיים" זכו לתשומת לב רבה בשנים האחרונות, וכיום הם מרכיב מפתח באסטרטגיות המדע הלאומי והבין–לאומי ובמנגנוני מימון רבים. האתגרים הכלל–עולמיים תלויים אלה באלה ויש ביניהם יחסי גומלין. עם האתגרים האלה נמנים שינוי אקלים, דלדול מקורות מי השתייה, אבטחת הספקת המזון לאוכלוסייה הגדלה, אבטחת אנרגייה, שינויים בקרב האוכלוסייה והיעלמותם של צמחים ובעלי חיים בסביבתם הטבעית. הדינמיקה בין סוגיות אלה מורכבת, אולם הערכות כלל–עולמיות ותכניות מחקר רבות נעשות בכל סוגיה בנפרד, והדבר משקף לעתים קרובות העדר תיאום בתחום המדיניות. המדע מסייע לאמץ הסתכלות רחבה יותר על אתגרים כלל–עולמיים כדי להבין את ההדדיות שביניהם. המלצות 1.שינויכיווןהכרחי-להגדילההשקעההציבוריתבמחקרמדעי עם התפתחותו של המדע בעשורים האחרונים והתפרסותו לעבר תחומים חדשים, הופכת פעילות המחקרליקרהיותרויותר.דינמיקהזומחייבתמדינותהשואפותלהתקדםמבחינהמדעיתלהשקיע 106 פרקז:מסקנותוהמלצות סכומים הולכים וגדלים בציוד, במעבדות ובתקציבי מחקר. מדינות המערב המובילות אכן הבינו זאת, ומגדילות בעקיבות את תקציבי המדע שלהן, ואילו מדינת ישראל הקפיאה את תקציבה, ובמקרים רבים אף צמצמה את ההשקעות. תהליך זה השתקף בבירור ב"העשור האבוד" של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, שנזקיו עדיין מורגשים. כיום מספר הסטודנטים למרצה בישראל הוא מהגבוהים ביותר במדינות המערב, ואילו מספר חברי הסגל באוניברסיטאות (כ4,300–) נותר ללא שינוי כבר שנה, וגילם הממוצע עולה בהדרגה.30 לכן קיים צורך דחוף בהגדלת ההשקעה הציבורית במחקר מדעי בישראל. שינוי כיוון זה הוא כורח המציאות, משום שישראל פועלת בעולם שהבין את חשיבותו של מחקר מדעי, עולם שבו תקציבי ההשכלה הגבוהה הולכים ומטפסים, ושבו על מדינת ישראל מוטלת החובה להתקדם - ולא להישאר מאחור. 2.אי־פגיעהבתקציבימערכתההשכלההגבוהה בשנים האחרונות גרמו קיצוצים ומחסור בתקציבים להידרדרות עקיבה בהיקף הסגל האקדמי שנשחק בשל פרישה וחוסר תקנים. בעקבות זאת ירדה ישראל במדרג העולמי של מספר הפרסומים לנפש - מהמקום הראשון בסוף שנות השמונים ועד למקום השלושה–עשר ב2010–. לצד זאת התגברות התופעה של בריחת המוחות והמשאבים המועטים שמוקצים בישראל לתלמידים לתואר שלישי מאיימים על עתיד מערכת המדע הישראלית. לכן יש למנוע בכל מחיר פגיעה תקציבית במערכת ההשכלה הגבוהה ובתמיכה במחקר. ההון האנושי העוסק במחקר במדעים ובטכנולוגיה הוא אחד מהמשאבים החשובים ביותר שיש למדינת ישראל, ויש לדאוג לטפח אותו. 3.הבטחתעתידהמחקרוההיי־טקהישראלי-לתגברהוראתמדעים בבתיהספרהתיכוניים בעשורים הקרובים יעוצבו פניו של המדע הישראלי במידה רבה לפי אופיים ויכולותיהם של תלמידי ישראל כיום. אף על פי שבמבחנים הבין–לאומיים תלמידי מערכת החינוך הם במקום נמוך מאוד במדעים ובמתמטיקה, הפוטנציאל הרב הקיים כאן משתקף מדי שנה באיכותם של הסטודנטים המתקבלים בשערי אוניברסיטאות המחקר בשאיפה ללמוד בתחומים אלה. כדי למצות את הפוטנציאל הזה ולא לעמוד בעוד כעשור בפני תעשיית היי–טק קורסת בשל חוסר כוח אדם מתאים (הצפי הוא למחסור בכ7,000– מהנדסים בעוד עשר שנים), יש להגדיל כבר היום הגדלה ניכרת את מספר תלמידי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה הלומדים מתמטיקה, פיזיקה וכימיה ברמה של חמש יחידות. בעקבות זאת יעלה מספר הלומדים את מקצועות המדע וההנדסה באוניברסיטאות, שהם מרכיב הכרחי לשגשוגה של "אומת הסטארט–אפ". 4.תגבורהמשאביםוהתשתיותלמו"פאוניברסיטאיעדלרמההממוצעתבמערב כיום שיעור ההוצאה למו"פ אוניברסיטאי מכלל ההוצאה הלאומית למו"פ של ישראל 13%( בלבד) הוא מן הנמוכים בכל מדינות הOECD–. לעומת ההוצאה על מו"פ אוניברסיטאי בישראל, שקפאה על שמריה, ברוב המדינות המפותחות חל גידול ניכר בתחום זה. על מדינת ישראל להחזיר את ההשקעה לרמות המקובלות במערב ולהביא בחשבון את הירידה הניכרת בתמיכה הפילנתרופית במוסדות האקדמיים הישראליים. יש להמשיך ולפעול לפיתוחם של מרכזי מצוינות כפי שנקבעו בתכנית הרב–שנתית של הות"ת ולמקד את המימון בנושאים מדעיים בעלי עדיפות. גם בתחום תשתיותהמחקרהתמונהקשה,וקייםמחסורבתשתיותמחקרלאומיות.המחקרבמדעיםהניסויים הולך ומתייקר, ואורך החיים של התשתיות הולך ומתקצר. ההשקעות בארץ בתחום זה מועטות 107 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 מאוד, וכמעט שאין תקציב ייעודי מות"ת או מכל גורם אחר. נדרשת תכנית רב–שנתית לתגבור תשתיות המחקר, במשולב עם תיקון מצבת כוח האדם האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה. .החזרתמדעניםמצטיינים(מניעתבריחתמוחות)5 הנתונים בעולם מעידים על כוח המשיכה של המדינות החזקות מדעית, בייחוד ארצות הברית ומערב–אירופה. אם בעבר נאבקה למשל בריטניה בזרם הגירה של מיטב המוחות שלה לארצות הברית, כיום סוגיות "בריחת המוחות" הן בדרך כלל עניינן של מדינות מתפתחות. זרימהחד–סטריתשלטכנולוגיהוהוןמהמרכזלפריפריהמשתנה,ובמקומהנוצרתזרימהדו–סטרית מורכבת ומבוזרת הרבה יותר של כישורים, הון וטכנולוגיה, והמדענים הולכים בעקבות המדע והמשאבים הטובים ביותר50. ממשלות מסוימות מבינות את ערך "זרימת המוחות" ומעבירות משאבים כדי למשוך כישרון לאומי בחזרה הביתה להתחיל עסק חדש או לקבל משרה בכירה באקדמיה תוך שמירה על קשרים שימושיים עם ארצות הברית או אירופה. בסין למשל מתוך 1.06 מיליון סינים שלמדו בחו"ל בשנים 2006-1978 לא חזרו יותר מ70%–. הממשלה הסינית החליטה לתת עדיפות למדיניות שנועדה למשוך את המדענים הסינים חזרה. בהודו יש בעיה דומה. לצורך זה הקימה ממשלת הודו משרד מיוחד. בישראל נעשות כמה פעולות: הממשלה, באמצעות ות"ת והקרן הלאומית למדע, הפעילה את תכנית מרכזי המחקר I–CORE(). כמו כן נעשתה פעילות באמצעות תל"מ בתחום הננוטכנולוגיה. נוסף על כך נעשה מאמץ משותף בכיוון זה של הממשלה באמצעות משרד הקליטה, המדען הראשי של התמ"ת ובעיקר על ידי הות"ת והאוניברסיטאות. פעילות זו מנוהלת באקדמיה למדעים באמצעות מרכז הקשר לקליטה במדע. יש לתגבר הפעילות כדי למנוע בריחת מוחות של מדענים ישראלים מצטיינים. 6.תגבורקשרימערךהמחקרהישראליעםגופימחקרבין־לאומיים מצוינותו של המדע הישראלי כיום הופכת את ההשקעה במסגרות מדע בין–לאומיות לכדאית ביותר למדינה. במסגרת ההסכמים עם האיחוד האירופי למשל קיבלו חוקרים ישראלים עד כה תקציבי מחקר של כחצי מיליארד אירו, ואילו השקעת המדינה הסתכמה בכ300– מיליון אירו. חוקרים ישראלים ניצבים בראש דירוגי החוקרים בשיתופי פעולה בין–לאומיים אחרים, כמו בCERN– שבשווייץ וESRF– שבצרפת, ולכן יש לחזק את המחויבות הישראלית למיזמים אלה, להיות חלק משיתופי פעולה מדעיים כלל–עולמיים ולהבטיח את מימונם השוטף. יתרונותיהם של שיתופי פעולה אלה אינם מתמצים בקידום המדע ובאים לידי ביטוי גם בהשתלבותה של ישראל בקהילה הבין–לאומית כמדינה מובילה. 7.שימור"תחומימחקרנכחדים" כיום עומדים בפני הכחדה כמה תחומי מחקר בעלי חשיבות עליונה לשימור על ידי המדינה, כמו לימודי אפריקה, לימודי רוסיה ותחומי הפאונה והפלורה של ארץ ישראל, וזאת אם בשל מיעוט תלמידים ואם בשל מצוקה תקציבית. כדי לדאוג לעתידם של תחומים אלה במסגרת האקדמיה הישראלית יש לשמרם באוניברסיטה נבחרת אחת במקום לנסות ולהצילם בכל אחת מהאוניברסיטאות, ניסיון שנועד לכישלון. ריכוז מאמצים שכזה הוא בעל חשיבות עליונה, ולצורך זה יש להקים גוף ארצי שיבטיח את שימורם כאמור לפחות באחת מאוניברסיטאות המחקר. 50סקסניאן א' 2006( ההרפתקנים החדשים: יתרון אזורי בכלכלה גלובלית. פרסומי אוניברסיטת הרוורד: קיימברידג', מסצ'וסטס,). ארצות הברית. 108 פרקז:מסקנותוהמלצות כדי לאפשר את המשכה של ההצטיינות בתחומי מדעי הרוח והחברה יש צורך בהגדלת משאבים שתאפשרהגדלהניכרתשלתקציביהספריותלצורךרכישתספריםוכתביעת.בתחומימדעיהטבע, כגון טקסונומיה, יש לתגבר את תקציבי המעבדות הייעודיות במדעים ניסיוניים אלה וכיוצא בזה. בו זמנית על מערכת ההשכלה הגבוהה לפעול להגדלת התיאום הבין–אוניברסיטאי כדי לאפשר ניצול טכנולוגיות מתקדמות ויתר נגישות הדדית של האוניברסיטאות בתחומים שונים שאין טעם לקיימם בכמה אוניברסיטאות במקביל. הגדלת התיאום תבטיח שנושאים שאינם מיוצגים כלל יפותחו לפחות בחלק מהמוסדות. 8.שימורהרמהשלמדעיהרוחוהחברה כפי שתואר בדוח זה, מצבם של מדעי החברה והרוח, ובהם מקצועות היהדות - שבהם על ישראל להיות המובילה בעולם - חמור. בשל מצב זה, שבו דיסציפלינות שלמות נעלמות ואחרות מצטמקות, ומתוך הבנה שבלא שמירה על רמה גבוהה של מדעי הרוח והחברה תאבד ישראל את ייחודה כמדינה מודרנית מתקדמת ותרבותית, יש לאמץ את מסקנות הוועדה של האקדמיה על מצב מדעי הרוח במלואן, ובנוסף לדאוג שתוקם קרן מחקר תחרותית שתתאים לצורכי מדעי הרוח והחברה בהיקף הולם. כמו כן בהתחשב בדוח מבקר המדינה שפורסם זה עתה51 ובביקורת החמורה שבו על הוראת המקצועות ההומניים בבתי הספר, יש לתגבר הוראת מקצועות אלה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. 9.הרחבתהנגישותלקבוצותאוכלוסייהנוספות שיעורם השנתי של בוגרי המערכת האקדמית בישראל אינו מספיק כדי להביא לצמיחת ההון האנושי לעומת רוב המדינות החברות בOECD–, שבהן שיעור האקדמאים באוכלוסייה הולך וגדל. שיעור האקדמאים באוכלוסייה עשוי לגדול במידה ניכרת אם החרדים והערבים יגדילו את מידת השתתפותם ברכישת השכלה אקדמית. על פי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס, רק 13% מהאוכלוסייה הלא יהודית ו3.6%– מהחרדית הם בעלי השכלה אקדמית — לעומת 27% ביתר האוכלוסייה. מאחר ששתי הקבוצות הללו הן כ30%– מאוכלוסיית ישראל, כניסתן המוגברת למסלול ההשכלה האקדמית תתרום תרומה רבה להגדלת ההון האנושי בישראל. 10.גיוססגלצעירלאוניברסיטאות מספרם של חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, במונחים של משרות שלמות, ירד בין תש"ס לתש"ע ב7.6%–, ומספר המשרות של חברי הסגל האקדמי הזוטר קטן במשך אותה תקופה ב15%– הסגל מזדקן והולך, וכיום כ60%–. מחברי הסגל הבכיר הם מעל לגיל 50. יש צורך דחוף לקלוט סגל צעיר מצטיין במוסדות להשכלה גבוהה בתהליך מתמשך, כדי לחזור ולהגיע לרמה ראויה. התכנית הרב–שנתית לפיתוח מערכת ההשכלה הגבוהה מתייחסת לעניין זה, אך תיקון מצב זה אינו מספק במסגרת תכנית רב–שנתית אחת, ועליו להתפרס על פני זמן רב יותר, כדי שישפר את היחס סגל סטודנטים ויאזן את מהלך הפרישה.- 51 מבקר המדינה, דוח שנתי 63 ג לשנת 2012 עמ', 1055-1037 (לימוד המקצועות ההומניים בבתי–הספר שבפיקוח ממלכתי.) 109 נספחים דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 נספחים :רשימתחבריהאקדמיהתשע"ג נספח•1 :דיווחיםפרטנייםשנמסרועלידיהאוניברסיטאות נספח•2 :הערכהלמצוינותהמדעית-פרסינובלשהוענקו נספח•3 למדעניםולאנשירוחישראלים :סקירתתרומותיהםשלמדעניםישראלים נספח•4 :רשימתהמכללותהאקדמיות נספח•5 112 נספחים נספח1:רשימתחבריהאקדמיהתשע"ג החטיבהלמדעיהטבע עדה יונת רות ארנון, נשיאה רפאל משולם יו"ר החטיבה יהושע יורטנר עודד אברמסקי יוסף ירדן שמואל אגמון יוסי לויה יקיר אהרונוב רפאל דוד לוין אמנון אהרוני אלכסנדר לויצקי שמעון אולמן אילון לינדנשטראוס משה אורן צבי ליפקין נוגה אלון דוד מילשטיין יוסף אמרי אברהם ניצן צבי בן–אברהם חיים סידר יעקב בקנשטיין מיכאל סלע יוסף ברנשטיין הלל פורסטנברג דב פרוהמן יורם גרונר עמירם גרינולד אהרן צ'חנובר גדעון דגן דוד קשדן מרדכי הייבלום מיכאל רבין דוד הראל מישל רבל אהוד הרושובסקי אהרון רזין חיים הררי מרדכי שגב אברהם הרשקו יחזקאל שטיין איתמר וילנר יצחק צבי שטיינברג מאיר וילצ'יק יוסף שילה יעקב זיו דן שכטמן משה זכאי שהרן שלח אורי זליגסון שלמה שמאי ליאו זקס עדי שמיר אילן חת זאב תדמור יגאל תלמי רשף טנא 113 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 החטיבהלמדעיהרוח ב"ז קדר, סגן הנשיאה דוד נבון יוחנן פרידמן, יו"ר החטיבה גדליה סטרומזה שלמה אבינרי מרגלית פינקלברג ישראל אומן דניאל פרידמן משה אידל מרדכי עקיבא פרידמן בנימין איזק יורם צפריר יצחק אנגלרד איתן קולברג יהודה באואר אשר קוריאט מלאכי בית–אריה יעקב קליין יהושע בלאו יוסף קפלן יעקב בלידשטיין אריאל רובינשטיין יואל רק זאב בן–חיים מנחם ברינקר דוד שולמן זאב שטרנהל אהרן ברק גדעון גולדנברג בן–עמי שילוני אברהם גרוסמן שאול שקד משה הלברטל אריאל ששה–הלוי אלחנן הלפמן דון הנדלמן סרג'יו הרט מנחם הרן שולמית וולקוב עמנואל טוב חוה טורניאנסקי מנחם יערי נילי כהן עמיחי מזר אבישי מרגלית נדב נאמן רות נבו 114 נספחים נספח2:דיווחיםפרטנייםשנמסרועלידיהאוניברסיטאות האוניברסיטההעבריתבירושלים תיאור מקוצר ערוך לפי מטרות האוניברסיטה: א. האוניברסיטה העברית בירושלים היא אוניברסיטת המחקר המובילה בישראל ומבקשת להישאר מובילה ומן הקובעות את סדר היום האקדמי העולמי יחד עם הקהילה המדעית הבין־לאומית ולהימנות עם אוניברסיטאות המחקר הטובות בעולם. הנושא שהוגדר ראשון במעלה לשם שמירה על מעמד בכורה אקדמי הוא קליטה נאותה של חברי סגל צעירים ומבטיחים. הגורם השני במעלה הוא הסטודנטים. אנו מדגישים משנה הדגשה את חשיבות הסטודנטים כחלק מן הקהילה האקדמית לקיום רב–שיח מחקרי עמם במסגרות ההוראה השונות. תכניות לימודים ותיקות וחדשות שנבנו לעידוד מצוינים זוכות להיענות רבה ומכשירות עתודות חוקרים ומנהיגים. לשם מיצוי נכון של הלימודים המתקדמים באוניברסיטה, לימודי המוסמך והדוקטור, נבנות עתה באוניברסיטה מסגרות הלימוד של ״בתי״ס ללימודים מתקדמים״ שיש בהן ליווי בהדרכה, בקורסים, במסגרות לימוד מובנות ובסיוע כספי. ב. בחינה עצמית על פי אמות מידה בין־לאומיות שונות וערנות לתוצאות המדדים השונים הנהוגים בעולם, הבוחנים את הישגים של חוקרי האוניברסיטה העברית. הללו מצביעים על כך שהאוניברסיטהעומדתבמשימה.לראיה,האוניברסיטהנמצאתכיוםבדירוגשיאעלפימדדשנחאי ) והיחידה בישראל מבין מאה האוניברסיטאות המובילות בעולם.57( הדור החדש של החוקרים הצעירים מתבלט מאוד בזכייה בקרנות תחרותיות, הן במדעים העיוניים והן במדעים הניסויים. לדוגמה, האוניברסיטה העברית ממוקמת במקום הרביעי באירופה בזכיות חוקריה הצעירים במענקי ה־שלERC. בנוסף, אחד מההישגים הגדולים של המדע בישראל לאחרונה הוא הזכייה של פרופ' אילון לינדנשטראוס ממכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית במדליית פילדס. פרס גרדנר לשנת 2011 הוענק לפרופסורים חיים סידר ואהרון רזין, על תרומתם לטיפול במחלת הסרטן. פרופ' ברוך מינקה הוא הזוכה בפרס הנשיא אסטוריאס לשנת בקטגוריית המחקר הטכנולוגי המדעי על עבודתו בחקר הבסיס המולקולרי של הכאב.2010 המצוינות של האוניברסיטה העברית באה לידי ביטוי גם במספר הגדול של חברי הסגל אשר זכו בפרסים יוקרתיים כגון פרס ישראל, פרס וולף ופרס רוטשילד. בשנה האחרונה בלבד זכה פרופ' דוד קשדןבפרסישראלבמתמטיקהכמוכןזכובפרסרוטשילדשלושהמדעניםשלהאוניברסיטההעברית פרופ' רפי משולם, פרופ' חיים סידר ופרופ' גיל קלעי, ופרופ' יעקב בקנשטיין זכה בפרס וולף.- תשומת לב מיוחדת ניתנת עתה לקשרים האקדמיים עם סין, הודו, יפן, דרום־קוראה, טייוואן וסינגפור. הסכמים לשיתופי פעולה נחתמו, קבוצות מחקר משותפות החלו לפעול, נערכו סדרות של מפגשים עם הנציגים הרשמיים של ארצות אלה בישראל ועם נציגי ישראל שם, זאת כדי להגביר את קשרי המחקר ולעודד הגעת תלמידים משם לכאן. תכניותההוראהלמוסמכיםמארצותמתפתחותמתכוננותלהרחבהרבהשלפעילותןבסיועגורמים ממשלתיים ופילנתרופיים. ג. השיח שבקהילה האקדמית של האוניברסיטה ממוקד במגמה לפתח מחקר פורץ דרך, להעמיד את מנהיגות העתיד בתחומי החיים השונים ולטפח את הדורות הבאים של מדענים וחוקרים מובילים בכל תחומי הדעת. המחויבות למחקר ולהכשרת הדורות הבאים של החוקרים מתבטאת גם במעורבות חברי הסגל האקדמי של האוניברסיטה בעיצוב תכניות הלימודים לחטיבות הלימודים העליונות בבתי הספר, 115 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 ובפעולות הוראה לתלמידי בתי ספר ולמוריהם (עם אלה נמנים מקרים שבהם אין מסה קריטית להוראהאיכותיתבבתיספר,הכשרתמוריםלמקצועותהיהדותבבתיהספרהתיכונייםהממלכתיים, בניסיון להרחבת היריעה להוראת המתמטיקה, ושותפויות שונות עם מוזיאון המדע). בתחומי הממשל, החברה והמשפט נבנו תכניות מתקדמות לתלמידים מצטיינים שאינם מתכוונים להקדיש חייהם למחקר אך הם נכונים לשאת בעמדות הנהגה מקצועיות. ד. האוניברסיטה ממשיכה להיות מחויבת לחקר התרבות והמורשת היהודית ושימורה, כיאה לשמה ובהתאם לרשום בחוקת האוניברסיטה. המכון למדעי היהדות ע״ש מנדל והמכון ליהדות זמננו ע״ש הרמן נמנים עם מכוני המחקר הרבים מהם יוצאות מדי שנה יזמות המכוונות להתמודד עם תחומי מחקר חדשים. הסטנדרט הגבוה של מחקר מדעי היהדות משלב מיומנות פילולוגית עם תעוזה מחקרית המקיפה תחומי יצירה שונים, כגון תכנית רביבים ותכנית מלטון. בי״ס קיץ לתלמידי מחקר מצטיינים במדעי היהדות מן הארץ והעולם יפעל במכון ללימודים מתקדמים במתכונת חדשה החל מקיץ תשע״ב. כתבי העת הוותיקים במדעי היהדות יוצאים עתה בפורמט דיגיטלי ומאמרים בהם מתורגמים לקוראים באנגלית. מעבר לזאת פועלת האוניברסיטה להבראת מדעי הרוח על ידי השקעה חסרת תקדים במדעים אלה ובפיתוח בית ספר מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח. קרן מנדל העמידה לצורך זה סך של מיליון דולר.1.2 ה. האוניברסיטה העברית היא מוסד אקדמי פלורליסטי, המטפח מדע ודעת למען טובת האנושות כולה, בסביבה חופשית מאפליה ודעה קדומה. באוניברסיטה העברית פועלת קהילה שוקקת של סטודנטים יהודים וערבים, חילונים ודתיים, הארץ וסטודנטים מכ־ילידי70 מדינות מרחבי העולם ופועלים בה כיום כ־40 תאים במגוון נושאים פוליטיים וחברתיים. האוניברסיטה פועלת לשוויון מגדרי באמצעות אמנה שהיא חלק מתשומת הלב המיוחדת הניתנת עתהלנושאזהוהיאמלווהבסדרתפעולותלהעצמתתלמידותהמחקר,לסיועביציאהלהשתלמויות בתר־דוקטורט, לקבלת חברות סגל צעירות, לליווי חברות הסגל בכל שלבי הקידום שלהן ולייצוג הנאות של נשים בגופים מקבלי ההחלטות באוניברסיטה. כמו כן מתקיים באוניברסיטה סיוע לסטודנטים ערבים עוד קודם לתחילת לימודיהם ובמהלך הלימודים. בנוסף, החל השנה לפעול פרויקט שנועד לשלב תלמידים אתיופים באוניברסיטה במטרה להגדיל את מספרם בשיתוף עם מכון פויירשטיין לקידום כושר הלמידה. ו. האוניברסיטה העברית מכוונת להיות קהילה אקדמית דינמית ותוססת, מחויבת למחקר מדעי קפדני וחדשני, שיקרין מאורו על החברה בישראל ובעולם. אנו מנסים לפתח את המחקר הביולוגי בכלל והרפואי בפרט במסגרת תכנית הפיתוח הממשלתית לירושלים, תכנית ״מרום״. במטרהלהנגישאתנכסיהידעשלאלברטאיינשטייןשבבעלותהאוניברסיטההעברית,האוניברסיטה השיקה אתר מורחב של ארכיון איינשטיין ברשת ובו קטלוג מלא של כל 80 אלף המסמכים שברשותה, שקשורים לפיזיקאי הנודע. נוסף על כך הרחיבה האוניברסיטה את מיזם הדיגיטציה של הארכיון, שכולל כעת מסמכים שונים. האתר משך קרוב למיליון מבקרים עד עתה.2500 ז. האוניברסיטה פועלת וחיה בקהילה ירושלמית מגוונת, משרתת את הקהילה ומנסה להגיע לשדרות רבות של החברה בישראל. למסגרתהוותיקהשלקשרי״עיר-אקדמיה״נתוספוקשריעבודהומפגשיםעםהמכללותהאקדמיות 116 נספחים הפועלות בירושלים לשם תיאום פעילות, יזמות לימוד ולאחרונה בהקמת תואר דוקטור חדש בשת״פ בין האקדמיה למוסיקה והאוניברסיטה. פעילות חוץ־קוריקולרית תרבותית נוסדה בין העירייה לבין האוניברסיטה במטרה להנגיש את העושר המדעי–תרבותי–רוחני לציבור הרחב, ובמסגרת זאת ניתנות הרצאות במרחב העירוני: בדירות סטודנטים, חברי סגל ובמוסדות תרבות בעיר. הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל הטכניון חוגג השנה את יובל ה100– להנחת אבן הפינה לבניינו ההיסטורי בהדר הכרמל בחיפה. הטכניון אשר הוקם על פי החלטת הקונגרס הציוני ב1905– כדי להכשיר מהנדסים אשר יעזרו בבניין הארץ, הפך ברבות הימים לאחד המוסדות המדעיים–הנדסיים המובילים בעולם. הוא תופס מקום מיוחד בין האוניברסיטאות בישראל בכך שהוא ממוקד בהוראה ובמחקר בהנדסה, במדעים וברפואה. הטכניון רואה חשיבות עליונה בקידום המחקר, הן הבסיסי והן היישומי בכל מקצועות ההנדסהוהמדעים,וזאתלקידוםהידעולתועלתהאנושותומדינתישראל.השילובשלמחקרבסיסי ויישומי, שכולל פיתוח טכנולוגיות חדשניות פורצות דרך, הופך את קמפוס הטכניון למרכז תוסס, בו חוקרים מדיסציפלינות שונות משתפים פעולה הן במדע בסיסי והן במחקרים יישומיים. אם כי לחוקרי הטכניון חופש פעולה לבחור באופן עצמאי את שטחי המחקר שלהם, הנהלת הטכניון עשתה מאמץ רב בעשור האחרון לעודד שטחי מחקר רב–תחומיים בכך שהעמידה לרשות החוקרים, בעזרתם של תורמים נדיבים, משאבים משמעותיים בציוד ובכוח–אדם עבור תחומי מחקר רב־תחומיים כמו ננוטכנולוגיה וננומדעים, אנרגייה, מערכות אוטונומיות, שילובם של מדעי החיים וההנדסה, חקר המים והנדסת מחשבים. בכל אחד מתחומי המחקר הללו שותפים מספר רב של חוקרים מפקולטות שונות, היוצרים סביבה אקדמית פורייה ותוססת. בצדה של כל תכנית מחקר רב–תחומית נבנה גם מסלול לימודים במסגרת בי"ס ללימודי מוסמכים. במקביל למגמות אלו, הנהלת הטכניון החליטה להעלות את המודעות לאתיקה במחקר - בהיבטיו השונים. במסגרת זו עומד להיכנס לתוקף קוד להתנהלות ראויה במחקר ותקנון לניגוד עניינים במחקר. חלק מהמטרה של קידום הידע הוא להביא אותו לתועלת הציבור, דבר שקורה בין היתר על ידי מסחור ההמצאות והטכנולוגיות החדשות. הטכניון שואף לשמירה על האיזון החשוב בין הפצת הידע המדעי לבין טיפוח הקניין הרוחני הכרוך בו. עם העין לעתיד, הטכניון מודאג ממצב לימודי המדע והטכנולוגיה בארץ - במיוחד בתוצאות הנובעות מכך, כפי שזה מתבטא בקרב תלמידים בבתי ספר תיכוניים. מניסיוננו, סטודנט שנה א' היום פחות מוכן ללימודים בטכניון מהסטודנטים בעשורים הקודמים. יתר על כן, אחוז קטן יותר מתלמידי התיכון פונה ללימוד במקצועות מדעי הטבע וההנדסה. הטכניון מנסה להתמודד עם זה במספר מישורים: • התברכנובשלושהחתניפרסנובלבמדע,שלארקמהוויםדוגמהאישיתלנוער,אלאגםמוכנים לתרום מזמנם בפגישות עם נוער. • במרכז הקדם־אקדמי, ובעזרת מעבדות ניידות בצפון, אנו חושפים אלפי תלמידים לעולם המדע במסגרת תכניות שונות. • במדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל - אגף החינוך מספק חוויות מדעיות לתלמידים צעירים. האגף מציע גם שירותי מעבדות לבתי ספר תיכוניים בחיפה. • חוקרי הטכניון תורמים להכנת תלמידים לאולימפיאדות השונות, וגם תחרויות בין־לאומיות אחרות כגון תכניות בתחום הרובוטיקה.FIRST 117 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 • סטודנטים מהטכניון משמשים חונכים בבתי ספר תיכוניים במסגרת פרויקטים שונים. האתגר הוא גדול, והטכניון משתף פעולה עם משרד החינוך, בפרט עם מנהל המדע והטכנולוגיה. אחת הדרכים לעודד את הנוער להצטיין במדע היא על ידי פרסום התרומות האישיות הבולטות של חוקרים, וכאן יש לציין את הדוגמאות הבאות מהטכניון מהשנים האחרונות: • בחודש דצמבר 2011 זכה פרופ' מחקר דן שכטמן בפרס נובל בכימיה על גילוי הקוואזי–גבישים. לבדמההיבטהמדעי,מאבקולהכרהבתגליתאלנוכחקהילהספקניתמהווהתרומהמשמעותית לחיזוק החתירה לאמת המדעית. • פרופ'־מחקר שלמה שמאי (שיץ) זכה בפרס שאנון לשנת 2011; זה הפרס הראשון במעלה בתורת האינפורמציה המוענק על ידי האגודה הבין־לאומית להנדסת חשמל ).IEEE( • בשנת 2011, שתי סדרות תאי גזע עובריים שמקורם בטכניון, ונובעות ממחקר של פרופ' יוסף איצקוביץ, המשמשים באחוז ניכר של המחקרים בשטח, עברו אישור שימוש של הNIH– בארצות הברית. • פרופ' דב לוין זכה בפרס BuckleyE.Oliver לשנת 2010 של הSociety–PhysicalAmerican על תרומותיו למחקר הקוואזי–גבישים ותכונות הדיפרקציה שלהם. פרופ'־מחקר מוטי שגב זכה ב2009–• בפרס מקס בורן מטעם האופטיקל סוסייטי ).OSA( פרופ'־מחקר יעקב זיו זכה ב בפרס היוקרתי:2009– BBVAFoundation’sFrontiersofKnowledgeAwardinInformationand .CommunicationsTechnologies שיתוף הפעולה עם התעשייה חשוב מאוד למוסד כמו הטכניון, והוא מתבטא ברבדים רבים. התעשייה האווירית מממנת מחקר בתכנית למערכות אוטונומיות בהיקף של מיליון דולר. חברת מיקרוסופט והטכניון הקימו מרכז מחקר במסחר אלקטרוני במימון של 1.5 מיליון דולר. בימים אלו אנו עוסקים בהקמה של מרכז מחקר בהנדסת מחשבים, המתרכז במערכות לומדות, עם חברת אינטל. הטכניון פעיל ביותר בתכניות המדען הראשי: מגנט, מגנטון, נופר וקמין. חוקרי הטכניון עוסקים במחקר בהיקף נרחב הממומן על ידי משרדי הממשלה - ביטחון, מדע, בינוי ושיכון, בריאות, פנים, חקלאות ועוד. לפעילות זו, מעבר לתרומה למדע בישראל, גם תרומה מהותית לביטחון ולכלכלה של המדינה. אחד האתגרים המידיים של הטכניון, כמו ברוב אוניברסיטאות המחקר, הוא גיוס חברי סגל חדשים כדי למלא את השורות לאחר כמעט עשור שנים של צמצומים. כל 30 המצטרפים השנה לסגל האקדמי באים לאחר השתלמות במיטב המוסדות בחו"ל ויש להם הפוטנציאל לשמר ואף להעלות את מעמדו של המדע בטכניון ובישראל. אנו ממשיכים להיות פעילים בגיוס כאשר היעד הוא לצרף כ חברי סגל אקדמיים בכל שנה למשך החומש הקרוב.30– כדי לממש את יעדיו, חשוב לטכניון לשמור על אחוז נכבד של חברי סגל בתחום ההנדסה, כולל אלה עם ניסיון מעשי. כפי שתואר לעיל, מחקר בהנדסה ובטכנולוגיה הוא נדבך חשוב במצב המדע בישראל. יש קושי למשוך את האנשים הטובים האלה מהתעשייה, ובמיוחד כשמתווסף לכך העדר מענקי מחקר משמעותיים לתחומי ההנדסה. המחקר והפיתוח בתעשייה, לדוגמה בטכנולוגיה העלית, מושך אף הוא חברי סגל פוטנציאליים צעירים. הרעיון להקים קרן מדעית ייעודית למענקי מחקר בהנדסה מבורך, ויוכל לשפר את המשיכה של הטכניון לכישרונות אלה. 118 נספחים אוניברסיטתתל־אביב אוניברסיטתתל־אביבנמצאתבעיצומושלתהליךצמיחהוהתחדשות.כאוניברסיטתמחקרמובילה, אשר כוללת בתוכה מגוון רחב של דיסציפלינות ובתי ספר, מניפה אוניברסיטת תל–אביב את דגל הרב–תחומיות ובין־תחומיות, ובכך תורמת רבות לקידום המדע והמחקר בארץ. מרכז המוח ע"ש סמי סגול יכול לשמש דוגמה בולטת לשילוב של חוקרים מדיסציפלינות שונות וממספר פקולטות בקמפוס התל־אביבי: מדעי החיים, רפואה, פסיכולוגיה, הנדסה ובלשנות. יחד מבקשים חוקרים אלה להתמודד, בין השאר, עם הצורך בפיתוח תרופות למחלות קשות כמו אלצהיימר, פרקינסון וסכיזופרניה. מעטים הם המוסדות שיכולים לעודד שיתוף פעולה ממגוון רחב כל כך של תחומים. הוא הדין בבית הספר ללימודי סביבה, המתבסס על שיתוף פעולה בין חוקרים של מדעי החברה והרוח, משפטים וניהול, בצד חוקרים ממדעי החיים, רפואה והנדסה. על רקע פעילות מחקרית זו בתחום לימודי הסביבה הוקם באוניברסיטה המרכז לאנרגייה מתחדשת במטרה להעניק תנופה למחקר החותר למציאת מקורות אנרגייה מתחדשים ויעילים, שיחליפו את המקורות הפוסיליים (נפט, גז טבעי ופחם) המתכלים. אוניברסיטת תל־אביב פועלת גם להקמתו של מרכז ללימודי הים התיכון, שבו יעסקו חוקרים במגוון נושאים, החל מביולוגיה ימית וחיפושי גז ועד לקשרים בין–תרבותיים שהתקיימו לחופי הים התיכון לאורך ההיסטוריה בין קבוצות אתניות ודתיות שונות. בכנסשהתקייםלאחרונהבאוניברסיטהעלאבטחתמזוןהשתתפוחוקריםמתחומידעתשוניםכגון היסטוריון המתמחה בקשר בין חברה, כלכלה ותרבות בהקשר של היסטוריה של מזון ומשפטנית העוסקת בסוגיות של חקיקה. יזמות אלה ואחרות לקידום המחקר הרב–והבין–תחומי מהוות ביטוי לניסיונה של אוניברסיטת תל־אביב להתמודד עם אחד מעשרת האתגרים המרכזיים, הניצבים לדעתנו בעת הזו בפני מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל 2012. סדרה של אתגרים שהצורך באיזון עומד במרכז האופן שיש להתמודד אתם: א.איזון בין מצוינות לנגישות - לכאורה אין עוררין: המצוינות מובילה וצריכה להנחות, ואולם לאוניברסיטאות יש גם תפקיד לאומי בהבטחת נגישות ובגיוון אוכלוסיית הלומדים בהן. גם הפריפריה, הגאוגרפית והחברתית, צריכה למצוא את מקומה באוניברסיטאות המחקר. ב. איזון בין מוקדי מצוינות ב"מרכזים" לבין מצוינות מרכזית - מודל מרכזי המצוינות של ות"ת גורר באופן טבעי את האוניברסיטאות לתחרות שהיא חיובית. זאת, אף על פי שמצוינות של מוסד נמדדת גם, ולעתים אף בעיקר, בתחומים הרבים שיימצאו מחוץ לזרקורים של מרכזי המצוינות. ג. איזון בין מחקר עיוני למחקר יישומי - גם כאן התשובה לכאורה ברורה: מחקר בסיסי! מנגד לאוניברסיטאות יש תפקיד גם בהעברת ידע לתעשייה, התורם גם לכלכלת המדינה ואף עוזר להרחבת הבסיס הכלכלי של האוניברסיטה. ד. איזוןביןלימודיםעיונייםללימודיםיישומיים-הלימודיםהעיוניים,מפילוסופיהועדמתמטיקה, הם נשמת אפה של כל אוניברסיטת מחקר. לא מדובר רק על לימודים עיוניים לצורכי העשרה של תלמידי התואר הראשון, אלא במחקר מוביל בתחומים העיוניים. ומאידך, אין אוניברסיטה שתזנח לחלוטין את הלימודים היישומיים. ה.איזון בין־בינתחומיות למצוינות תחומית - הבין־תחומיות היא כיום מילת המפתח והיא מקדמת ללא ספק את המחקרים חוצי הגבולות, אולם בין־תחומיות שאינה נשענת על מצוינות תחומית מוצקה לא תעמוד בתהפוכות הזמן. 119 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 ו. איזון בין (מעט) תכנון מלמעלה לבין (הרבה) צמיחה מהשורשים )grassroots( - אקדמיה בנויה על צמיחה מלמטה; האתגר הוא לאתר את אותם הנושאים והתחומים שבהם נדרשים תכנון והכוונה. ז. איזון בין הגלובלי והמקומי - הכפר הגלובלי שבו כולנו חיים משפיע גם על האקדמיה. אבל המחויבות שלנו, כאזרחי המדינה המאפשרת לנו לקיים את האוניברסיטאות הציבוריות, חלה גם על שימור הערכים המקומיים שלנו. ח.איזון בין המחקר והוראה - מחקר הוא, מטבע הדברים, הראשון בין שווים באוניברסיטת מחקר. אבל ההוראה היא מחויבות ששומה עלינו לקיימה הן למען פיתוח דור העתיד של האקדמיה והן למען החברה בישראל. אין לקבל את ההנחה לפיה במכללות יש חשיבות להוראה ואילו באוניברסיטאות המחקר חשיבותה פחותה. ט.איזון בין שירות לימודי לאיכות אקדמית - הנטייה (המוטעית) לראות בסטודנט כלקוח מאפילה על אינטרס חשוב לא פחות: התועלת ארוכת הטווח של הלימודים עבורו ולא פחות חשוב מכך עבור החברה, פיתוח ושגשוגה. עם זאת האוניברסיטה צריכה להבטיח חוויית לימוד איכותית כזו שיש בה גם מרכיבים של שירות. י. איזון בין תחומים אקדמיים - באוניברסיטה מגוונת חשוב לשמור על איזון בין תחומים. האיזון הזה אינו מקודש, אבל הוא צריך להישמר בתוך גבולות נתונים. איזון אין פירושו כמובן מתכון ברור לעשייה, שיש בו כימות לכל אחד מן המרכיבים. מדובר בהתמודדות יום־יומית מול לחצים סותרים, התמודדות המתאפשרת רק כאשר קיים חזון ברור באשר למקומה ותפקידה של אוניברסיטת המחקר הציבורית בחברה ובעולם המשתנים ללא הרף. אולם הדגש העיקרי הוא כמובן על מצוינות. מצוינות זו מתבטאת בין השאר בפרסים בהם זוכים אנשי סגל של האוניברסיטה, לאורך כל השנים, וגם בשנים האחרונות: הפרופסורים אברהם ניצן, אברהם טל ויאיר אהרוני זכו בפרס ישראל בשנת תש"ע. הפרופסורים יוסי שילה, נועם שריף ומיכאל שוורץ זכו בפרס ישראל בשנת תשע"א. רבים מאוד מחברי הסגל של האוניברסיטה הם כלות וחתני פרס ישראל משנים עברו. כמו כן רבים מבין חברי הסגל זכו בפרס רוטשילד. פרופ'יוסיקלפטר,הנשיאהנוכחישלהאוניברסיטה,זכהבשנת2008בפרסויצמןהיוקרתילמדעים מדויקים. בנוסף על כך מעניקה אוניברסיטת תל–אביב את פרס דן דוד היוקרתי, בתחומי העבר, ההווה והעתיד. כל אלה מוסיפים למוניטין של האוניברסיטה. מכוןויצמןלמדע מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר מדעי המהווה חלק בלתי נפרד ממערכת ההשכלה הגבוהה בארץ. ההוראה בו היא לתואר שני ושלישי בלבד. פרט לכך פועל במסגרתו מכון דודסון להוראת המדעים. אחתהשאלותהמעסיקותאתקברניטימכוןויצמןהיאמדועהחברהבכללותהבאמצעותמוסדותיה השונים, משקיעה במחקר מדעי ולעומת זאת תומכת בתרבות ובאמנות. לפני מספר מאות שנים המדע, בדומה לאמנות, נחשב למקצוע אינטלקטואלי יוקרתי, המעשיר את חייו הרוחניים של הפרט ואת החיים התרבותיים של החברה כולה. ברוח זו, הן המדע והן 120 נספחים האמנות נתמכו על ידי השליטים ועל ידי נדבנים פרטיים להנאתם הפרטית ולהנאת הציבור. כמה מאות שנים מאוחר יותר נדבנים וממשלות עדיין תומכים באמנות, אך עתה, כאמור, הם משקיעים במדע. האם יש הבדל בין שתי הגישות? המוסיקה, לדוגמה, עדיין נתפסת כמטרה בפני עצמה, אשר נוצרת ומבוצעת לשם הנאה והעשרה רוחנית. יצירות מוסיקליות (ולמעשה כל יצירות האמנות האחרות) מהוות מטרה, או "מוצר סופי" בפני עצמו. אנחנו אוהבים מוסיקה אם לתחושתנו היא אסתטית והרמונית, ואנו תומכים במוסיקאים מוכשרים משום שהם מסוגלים לחבר או לנגן מוסיקה שנוגעת בנשמתנו. כך זה מתנהל כבר מאות שנים. מדע, לעומת זאת, הפך לעסק. ממשלות משקיעות במחקר מדעי בציפייה שתוצאותיו יובילו לפיתוח טכנולוגיות משופרות, תרופות טובות יותר, או מקורות אנרגייה זולים יותר. חברות פרטיות וציבוריות הולכות בעקבות הממשלות בתקווה מפורשת לרווחים. לכן המניע העיקרי להשקעה במחקר מדעי בימינו הוא כלכלי. ברוח זו מתבקשים כיום מדענים לספק תיעוד כתוב על בסיס יום–יומיעלהאופן אשר בוהם מחלקיםאתזמנםביןהפרויקטיםהשוניםבהםהם מעורבים. זו הסיבה לכך שמענקי מחקר נתפסים כיום כהשקעה, ולא כתמיכה,והמחקר עצמו כפעילות יוצרת ערך, ולא "רק" רבת ערך. המחקר במכון ויצמן למדע מתנהל במגוון רחב של תחומים, הנעים ממתמטיקה טהורה ועד למחקר ביו–רפואי הנושק ליישום קליני. מאז הקמתו התמקד מכון ויצמן במדע בסיסי, המונע על ידי סקרנות אינטלקטואלית. בבסיס פילוסופיה זו טמונה האמונה כי לעתים קרובות המאמץ המדעי שמטרתו היחידה היא להרחיב את גבולות הידע האנושי, ללא כוונה ליישום מוגדר, ראוי לא פחות ממחקר מוכוון מטרה ומתוכנן מראש, אשר בו כל אבני הדרך מוצבות באופן ברור לאורך שביל המוביל אל פיתוח יישום מבוקש. במילים אחרות, אנו מאמינים כי גילויים מדעיים כשלעצמם הם נכסים חשובים, אשר מעשירים את החברה. נכסים אלה - שלא כמו נכסים רבים אחרים - גדלים בהתמדה. צמיחתם יכולה להיות גדולה עוד יותר אם נתמוך במאמץ המדעי, במקום לנסות להשפיע על כיוון צמיחתו באמצעות השקעה במחקרים המנסים לענות על בעיות וצרכים עכשוויים ומוגדרים. כיום עובדות במכון ויצמן למדע כ260– קבוצות מחקר עצמאיות, כמחציתן בתחומים הקשורים למדעי החיים. הן נתמכות על ידי מגוון מקורות כספיים פנימיים וחיצוניים, ועומדת לרשותם התשתית הטובה ביותר האפשרית במגבלות התקציב. למדענים בקבוצות אלה ניתנת החירות לנדוד כרצונם "במרחב האינטלקטואלי" בעקבות סקרנותם. 1,000 תלמידי מחקר (לתואר שני ושלישי) וכ300– חוקרים בתר–דוקטוריאליים משתלבים בקבוצות המחקר האלה. צוותים של מדענים, מהנדסים, טכנאים ואנשי מינהל תומכים בפעילות המדעית הזאת, כך שסך כל העובדים במכון מגיע לכ.2,700– השאיפה העיקרית של קבוצות המחקר במכון היא ליצור גוף ידע חדש, שעליו ניתן יהיה לבסס בעתיד מחקרים נוספים. באופן כמעט פרדוקסלי, דווקא סוג זה של מחקר, המבוסס על "אקראיות" וסקרנות, הוביל בעבר לפיתוח מוצרים שימושיים שכמותם ואיכותם אינה נופלת מאלה שנוצרו בפרויקטים מוכווני מטרה, המועדפים לעיתים קרובות על ידי מקבלי ההחלטות. מכון ויצמן למדע (או הזרוע המסחרית שלו, חברת "ידע מחקר ופיתוח") מחזיק בתיק הגדול ביותר של פטנטים בישראל, והמכירות ברחבי העולם של מוצרים הרשומים כפטנטים של מכון ויצמן עולות על אלה של כל יתר האוניברסיטאות בישראל ביחד. הסיבה לכך היא, שלעתים קרובות ידע חדש מניב יישומים בלתי צפויים. כאשר מתרחש דבר כזה, 121 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 האינטרס המרכזי של המכון הוא למצוא את הערוץ המתאים ביותר למסחור התגלית. לכן במהלך 62 שנות קיומו של המכון נוצר מסלול ישיר המוביל מתמיכה במחקר בסיסי - לפיתוח יישומים. מסלול זה מדגים את האמונה החזקה שלנו: אם אנו רוצים להשקיע בטכנולוגיה, הדרך הטובה ביותר לכך תהיה לתמוך במדע. ואכן, מכון ויצמן תומך בצורה משמעותית ביותר במחקר במדע בסיסי מתוך שאיפה למצוינות . מצוינות זו מתבטאת באחוז הזכייה הגבוה במיוחד במענקי ה־בלבדERC, הן במענקים לצעירים והן במענקים המתקדמים, בו מכון ויצמן הוא במקום השני במספר המענקים הזוכים מכל המכונים ומוסדות המחקר וההוראה באירופה. המצוינות מתבטאת גם במספר מדעני המכון הזוכים בפרסים : פרופ' עדה יונת שזכתה ב־יוקרתיים2009 בפרס נובל, ולפני כן בפרס ישראל, פרס א.מ.ת ופרס רוטשילד. במהלך 4-3 השנים האחרונות זכו יוסי ירדן, דוד הראל וצבי ליפקין בפרס א.מ.ת (ביולוגיה, מתמטיקה ופיזיקה בהתאמה), יורם גרונר ומוטי הייבלום זכו בפרס רוטשילד (ביולוגיה, פיזיקה), וארבעה מדענים - משה אורן, עדי שמיר, יונתן גרסל ודוד מילשטיין - קיבלו פרס ישראל. כמובן שבמהלך השנים עשרות ממדעני המכון זכו בפרסים יוקרתיים אלה. כמו כן אמיר פנואלי ועדי שמיר זכו בפרס טיורינג היוקרתי במדעי המחשב, שהוא המקביל לפרס נובל. אוניברסיטתבן־גוריוןבנגב להלן סקירה אודות המחקר המתקיים באוניברסיטה בתחומי הדעת השונים. כל חברי הסגל באוניברסיטהמחויביםלפעוללמעןפיתוחהמחקרהמדעי,להכשירדורהמשךשלחוקריםולתרום לקהילות ולחברה בנגב. כדי לעמוד ביעדים אלו פועלת האוניברסיטה לשיפור התשתיות המחקריות והאנושיות בקמפוס. אחת המטרות שהצבנו לעצמנו היא להגדיל מדי שנה את איכות ומספר תלמדי המחקר, לקלוט חברי סגל איכותיים, לשדרג ולהקים מעבדות מחקר והוראה חדשות ולעדכן תכניות לימודים קיימות ולשקוד על פיתוח תכניות לסטודנטים מצטיינים. במסגרת המחויבות החינוכית והחברתית, אנו שואפים באמצעות לימודי התואר הראשון לספק לסטודנטים חינוך והכשרה מקצועית שעומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר ולספק לסטודנטים כלים מגוונים שיאפשרו להם לרכוש ידע ויכולות מתקדמות בתחומי הדעת השונים. אנו פועלים להכין את הסטודנטים הן לקריירה מקצועית חוץ אקדמית והן להמשך לימודים אקדמיים ולספק לבעלי הישגים אקדמיים גבוהים במיוחד את המסגרת הטובה ביותר ללימודים מתקדמים. במסגרת זו בפקולטה להנדסה קיימים מספר מסלולי לימוד המשלבים לימודי תואר ראשון בשתי מחלקות, לדוגמה: הנדסת תעשייה וניהול ומתמטיקה, הנדסת מכונות ומתמטיקה, הנדסת חשמל ומדעי המחשב, הנדסת חשמל ופיזיקה והנדסת חומרים ופיזיקה. בפקולטה למדעי ההנדסה מתקיימים מספר מחקרים שהנם פורצי דרך מבחינת המחקר האקדמי ומבחינת התרומה לתעשייה ולחברה: א.פיתוח חיישנים מגנטיים בעלי שיא עולמי ברגישותם לצרכים רפואיים וביטחוניים. ב. פיתוח כלים ממוחשבים לזיהוי וניתוח רשתות תקשורת של תאי המוח האנושי. ג. פיתוח טכנולוגיה לעיבוד אותות אופטיים המאפשרות העברת נתונים בקצבי טרה–ביט לשנייה על גבי תשתית אופטית. ד. צוות חוקרים מהמרכז למערכות מדעי רפואיות שותפים בפרויקט מחקר בין־לאומי רחב היקף בתחום המחשוב הרפואי ומטרתו להעביר לחולים הדורשים ניטור רפואי עדכונים והמלצות בזמן אמת לצוות הרפואי. ה.מצלמה זולה ומערכת הדמאה בתחום הטרה הרץ וגלים מילימטריים. 122 נספחים המחלקה לניהול מלונאות ותיירות בפקולטה לניהול מדורגת במקום השישי בעולם בחקר התיירות. בנוסף, המחלקה דורגה במקום ה11– בעולם בדירוג הכולל. במחלקה לניהול פועלת קבוצות חוקרים העוסקות בקבלת החלטות לטובת חברה בת–קיימא, קרי ביכולת של בני אדם לשמר סביבה וחברה בני–קיימא. הקבוצה מפתחת כלים ואמצעים לשמירה ולניהול נכון של משאבים סביבתיים ולטיפוח איכות הסביבה ובסוגיות הקשורות לאי שוויון ויחס לקבוצות חלשות באוכלוסייה, בעיות של צריכת יתר, סוגיות של בריאות, אחריות תאגידית, אתיקה עסקית וסביבתית, התנהגות מסוכנת והשפעותיה על החברה. המחלקה לניהול מערכות בריאות והמרכז לחקר מדיניות בריאות בנגב חוקרים את סוגיית ההתמודדות עם פערים בבריאות בנגב. המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית חוקרת את נקודות המפגש בין החברה, המגזר הציבורי והכלכלה ושילוב אופטימלי ביניהם. הידע האקדמי הנצבר באמצעות פיתוח ובחינה של מודלים תאורטיים שונים משולב במחקר יישומי שמוביל למערבות רבה של חברי הסגל בקידום תהליכי שינוי מקומיים ולאומיים. בפקולטה למדעי הטבע מתבצעים מחקרים בתחומי דעת שונים, המובילים ביניהם: א.ניבוי מבנים שניוניים של RNA הוא בעל חשיבות עצומה להבנת תהליכים ביולוגיים. גישה אלגוריתמית חדשה בתכנון דינמי לניצול תוכנות "דלילות" של הקלט. הניבה את האלגוריתמים היעיליםביותרכיוםבתחוםזה.בהתבססעלמספרמחקרים,נבנהכליתוכנהואתרשמשתמשים בו כיום ביולוגים מכל רחבי העולם. ב. מחקר במסגרת מרכז אילן רמון המנתח את התפלגות הכוכבים בצביר M67 והוכחה שהצביר שייך למשפחת הצבירים הוותיקים clusters(globular), בניגוד למה שחשבו בעבר. ג. פיתוח אסטרטגיות חדשות לטיפול בסרטן אשר יישומן יתרום לרווחתם של חולי סרטן. המחקר מתרכזבחלבוןהנקראVDACושנמצאבמיטוכונדריוןואשרהביאלתובנהחדשהשלהפונקצייה של החלבון בתאו. ממצאי המחקר, המתייחסים לבקרה של תמותת התא, נוצלו להפעלת תמותת התא הסרטני. הפקולטה למדעי הרוח והחברה היא היחידה מסוגה שמשלבת את תחומי הרוח והחברה תחת פקולטה אחת. כתוצאה מכך היא יוצרת הזדמנויות להוראה ומחקר חוצה גבולות דיסציפלינריים ושיתופי פעולה בין חוקרים בתחום הרוח ובין חוקרים בתחום החברה. בתחום חקר הספרות העברית נערכים מחקרים הקשורים ליצירה הספרותית שנוצרה במהלך 100 השנים האחרונות. בנוסף,יוצריםשהנםאנשיאקדמיהכדוגמתפרופ'עמוסעוזופרופ'חייםבארמלמדיםבפקולטה וחוקרים. בתחום הפסיכולוגיה מתבצעים מחקרים בתחומי המדע הנירולוגי והלימודים הקוגניטיביים. במכונים לחקר המדבר נערך מחקר פורץ דרך בתחום הולכה חשמלית בתמיסות מוליכות, כגון מי מלח. תגליתם של החוקרים בתחום זה היא שבמערכות שבהן ישנו מגע בין תמיסה מוליכה ובין מוצק בעל חדירות חשמלית סלקטיבית, העברת זרם חשמלי גורמת לאי–יציבות שתגרום לזרימת נוזל. מעבר לחשיבות התופעה כתופעה פיזיקלית בסיסית, לתגלית זו השלכות יישומיות בהנדסה ביו–רפואית ובהנדסה כימית. הפקולטה למדעי הבריאות עוסקת בין השאר במחקר ביו–רפואי עם דגש על מוקדי מצוינות ותוך שילוב ביו חוקרים בסיסיים וקליניים. חלק מהמחקרים משתלבים ותורמים לסביבה הייחודית בה פועלת הפקולטה. למשל, האוכלוסייה הבדואית בנגב מאופיינת בשיעור הגבוה בעולם של נישואי קרובים ושיעור הצמיחה מהגבוהים בועלם. לאור זאת יש באוכלוסייה זו שכיחות גבוהה ביותר של מחלות גנטיות - הן כאלו שייחודיות לאוכלוסייה זו והן כאלו שמצויות גם באוכלוסיות אחרות בעולם. בעשור האחרון קבוצת מחקר בפקולטה פרצה דרך בתחום חשוב זה: בעבודה מתמשכת ויסודית שכללה פיתוח כלים חישוביים חדשניים ועבודה מולקולרית גנטית וביוכימית יסודית, 123 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 הצליחו לפענח את הגנים הפגומים ומנגנוני המחלה של מעל 20 מחלות תורשתיות בבני אדם. מרשימה קצרה זו של מחקרים שמתקיימים במסגרת האוניברסיטה ניתן לראות שאוניברסיטת בן–גוריון כמוסד אקדמי משלבת בין מחקר פורץ דרך ובין מחקר תורם לחברה ולסביבה. החוקרים באוניברסיטה פועלים מתוך סקרנות מחקרית ומתוך רצון עז לתרום לחברה בישראל. אין ספק שפעילותם המחקרית של חברי הסגל תורמת לפיתוח המחקר בארץ ולקידום המדע. בנוסף לפעילות המחקרית האוניברסיטה מקיימת מגוון פעילויות העשרה אקדמיות לתלמידים באוניברסיטה. מטרת פעילויות אלו לפתוח לדור העתיד צוהר למדע. פעילות זו מתבצעת גם בקרב אוכלוסיית בני הנוער הבדואים וילדים ממוצא אתיופי. שילוב אוכלוסיות אלו באקדמיה הוא יעד חברתי–אקדמי מהותי. פּרות פעילות זו ניתן לראות כבר כיום כאשר בזכותן יש כיום רופאות מהמגזר הבדואי, מדענים ממוצא אתיופי ומעיירות הפיתוח. אוניברסיטת בן–גוריון כמוסד מחקרי תורמת גם לחברה. אין לנו ספק שהמחקר אינו רק מהווה תשתית לחוסנה של המדינה מבחינה כלכלית, אלא גם מבחינה חברתית. הנגשת ההשכלה הגבוהה ושילוב אוכלוסיות מיוחדות היא המפתח לחוסנה של מדינת ישראל בעשורים הבאים. מדינה שאין לה משאבים טבעיים צרכה לטפח בכל דרך אפשרית את המשאב האנושי והשקעה במדע ובמחקר היא נדבך מהותי בחוסן זה. אוניברסיטתבר־אילן בעשור האחרון, שבו חלו צמצומים לא קטנים באקדמיה הישראלית, סבלה גם אוניברסיטת בר– אילן ממהלכים אלו והסגל האקדמי, וגם המנהלי, קטנו. עם זאת האוניברסיטה נקטה מדיניות שמטרתה לחולל שינוי במבנה האקדמי של האוניברסיטה מתוך מגמה מכוונת לשנות את תמהיל הסגל האקדמי. לפני כעשור רק כ24%– מחברי הסגל בבר־אילן היו בתחומי מדעי הטבע, כלומר בפקולטות למדעים מדויקים ולמדעי החיים. באוניברסיטאות האחרות אחוז חברי הסגל בתחומי מדע אלו היה גבוה יותר: כ50-40%– באוניברסיטת תל–אביב והאוניברסיטה העברית, כ70%– באוניברסיטת בן–גוריון, וכמעט 100% במכון ויצמן ובטכניון. רק באוניברסיטת חיפה האחוז היה נמוך בהרבה מזה שבאוניברסיטת בר–אילן. השינויים שנעשו באוניברסיטה הובילו למהפך מבני לא קטן שבמסגרתו כבר עכשיו כ30%– מחברי הסגל נמצאים במדעי הטבע. התכנית היא להמשיך ולהרחיב תחומים אלו ולהגיע בעוד עשור לכ40%–. השינויים הללו מתבצעים על ידי כמה מהלכים, כדלהלן: 1. במסגרת הרחבת המדע הניסויי הוקצבו עשרות תקנים חדשים למדעי הטבע הניסויים, כלומר: פיזיקה, כימיה, ומדעי החיים. במסגרת ההתפתחות הזו נקלטו עד עתה 35 חברי סגל חדשים, מעבר לתחלופה הטבעית עקב יציאת חברי סגל לגמלאות. חברי סגל אלו זכו לסלי קליטה נאותים, ותמיכה בצורה של עוזרי מחקר למעבדות המחקר שלהם. חלק לא קטן מההתרחבות הזו היתה של חוקרים חדשים שתחום עיסוקם הוא במחקר בתחום הננוטכנולוגיה. 2 לפני כ6–. שנים הוקם בבר־אילן מכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים, במהלך דומה לזה שהתקיים באוניברסיטאות בארץ: and Nanotechnology for Institute Bar-Ilan – BINA Materials Advanced עם תום הקליטה של חברי סגל במכון לננוטכנולוגיה תפעלנה בו כ40– מעבדות מחקר, מעל ל300– תלמידי מחקר לתארים מתקדמים, עם מעבדות ציוד מרכזיות המשולבות עם טכנאים ייעודיים לציוד המרכזי. נבנה בניין גדול מאוד לאכלוס המעבדות הללו. הבניין נחנך לפני למעלה משנתיים והוא פעיל ותוסס. תוצאות הפעילות שלו הוצגו רק לאחרונה בפניהוועדההמייעצתהבינ"ללננומדעוטכנולוגיהNano-science(InternationalThe–INAB ).andTechnologyAdvisoryBoard 124 נספחים עיקרי ההישגים של המכון ב5– שנות פעילותו הראשונות כוללים פירסום של כ900– מאמרים מדעיים, רישום של כ70– פטנטים חדשים, הקמת 6 חברות הזנק המבוססות על IP שפותח במכון. חברי המכון זכו במענקי מחקר ב5– השנים בהיקף של כ40– מיליון דולר. המכון הרחיב מאוד את תשתית הציוד העומדת לרשות החוקרים במכון ובקמפוס, (בעלות של כ15– מיליון דולר)ומשמשבאופןכלליכמרכזמצוינותפנימישלהאוניברסיטהומהוהדוגמהפנימיתלהגברה מסיבית של הפעילות המחקרית. 3. לפני עשר שנים נפתח באוניברסיטה ביה"ס להנדסה בראשותו של פרופ' מושיץ שעלה לארץ לצורך כך מהETH– בציריך. ביה"ס להנדסה אושר על ידי המועצה להשכלה גבוהה להעניק את כל התארים, וכיום יש בו 20 חברי סגל אקדמי, בגילאים צעירים ובנוסף להם טכנאים, ספרייה, מעבדות הוראה ובתי מלאכה. נבנתה על ידינו תכנית פיתוח לביה"ס להנדסה לחמש השנים הקרובות, שבהן יקלטו 15 חברי סגל אקדמי חדשים כך שבתום החומש נגיע ל35– חברי סגל. במהלך החומש הבא אנו מתכננים לקלוט עוד מספר עשרות חוקרים בביה"ס להנדסה. ביה"ס הוכר לאחרונה בסנט האוניברסיטה כפקולטה עצמאית חדשה. תחומי הלימוד בפקולטה להנדסה הם הנדסת חשמל והנדסת מחשבים, ותחומי המחקר הם: הנדסת חשמל, הנדסת מחשבים והנדסה ביו–רפואית. 4. לפני חצי שנה נפתחה הפקולטה החדשה לרפואה של אוניברסיטת בר–אילן בגליל, אשר הוקמה בצפת על פי החלטת הממשלה, מתוך מגמה לעזור בפיתוח הגליל בכלל והמערך הרפואי בגליל בפרט. 6 בתי חולים בגליל עברו להיות מסונפים לפקולטה החדשה לרפואה, אשר קלטה עד עתה גם 10 חוקרים ישראלים מצטיינים ששבו ממוסדות מובילים בחו"ל, ונמצאים במעבדות המחקר שנבנו במהלך של שבעה חודשים בטרם הפתיחה החגיגית באוקטובר 2011. החוקרים הללו הינם כולם חוקרים חדשים שהגיעו מפוסט דוקטורט וממרכזי מחקר אחרים, כולם בחו"ל. מוקם בית חיות ומתקני מחקר מרכזיים, כל זה נמצא באתר הזמני בעיר צפת. תכנית הפיתוח של הפקולטה לרפואה כוללת קליטה של עוד 30 חברי סגל אקדמי בחומש הקרוב יחד עם תומכי המחקר שלהם. התכנון של קמפוס הפקולטה לרפואה מחוץ לעיר צפת נמצא בעיצומו. התכנית היא להנחת אבן הפינה השנה והשלמת הבנייה תסתיים במהלך תכנית החומש הקרובה. 5. לפניכעשורהוקםבבר־אילןהמרכזהרב–תחומילחקרהמוח.פרופ'משהאבלסעברלאוניברסיטת בר–אילן מהאוניברסיטה העברית וניהל את המרכז מאז. לפני מספר חודשים החל בתפקיד זה פרופ'משהברשחזרארצהמשהותממושכתבארה"בולאחרונהבאוניברסיטתהרוורד.נבנהבנין גדול לאיכלוס המרכז ובו נמצאות מעבדותיהם של החוקרים. תמהיל החוקרים כולל ביולוגים, אנשי המדעים המדויקים, מתמטיקאים, בלשנים, פסיכולוגים ואנשי מדעי המחשב ותחומי המחקר נפרשים ממחקר קוגניטיבי ועד מחקר ברמה המולקולרית. המרכז מקיים לימודים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים. הצעדים הללו אמורים, כפי שהוסבר לעיל, לשנות את תמהיל חברי הסגל האקדמי למשקל גבוה יותר בתחום מדעי הטבע הניסיוניים. עם זאת יש תכניות פיתוח נקודתיות של מקצועות נוספים במדעי הטבע כמו מתמטיקה, מדעי המחשב ואופטומטרייה. מובן שאנו לא זונחים גם את התמיכה הראויה בדיסציפלינות של מדעי הרוח, החברה, והמשפטים. בתחומים אלו האוניברסיטה שואפת בחומש הקרוב להקים מרכזי מצוינות בתחומי היהדות והמודרנה, זכויות האדם ביהדות ובחקר השפה וכן בחקר היזמות. בנוסף לכך מגייסת האוניברסיטה סגל במדעי הרוח, היהדות החברה והמשפטים תוך רתימת המגבית לתחומי לימוד אלו על ידי בניית תכניות למובילות ומנהיגות. האוניברסיטה החלה לפני למעלה מעשור במתן מלגות קיום (מלגות נשיא) לדוקטורנטים בכל תחומי המחקר, במדעי הרוח, החברה והטבע. מהלך זה הוביל תוך עשור להכפלת מספר הדוקטורנטים באוניברסיטה ולהגברת הפעילות המחקרית. 125 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 אוניברסיטתחיפה אוניברסיטת חיפה החלה את דרכה כאוניברסיטה עצמאית ב1972– והתמקדה, בראשית דרכה, בתחומים של מדעי הרוח והחברה. בהמשך הוקמו הפקולטה לחינוך והפקולטה למשפטים ולצדן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות. בעשור האחרון השקיעה האוניברסיטה מאמצים גדולים בהקמת פקולטה למדעי הטבע, שבתוכה פועל גם בית הספר החדשני והייחודי למדעי הים. בנוסף הוקמו ביה"ס לניהול וביה"ס לטיפול באמנויות. בארבע השנים האחרונות אוניברסיטת חיפה שמה את חקר מדעי הים כתחום מחקר בעל עדיפות עליונה. עוד טרם גילוי הגז בים, אוניברסיטת חיפה פיתחה תכניות לימודים במטרה לענות על הצרכים שהתגלו. אוניברסיטת חיפה הקימה את ביה"ס למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני לסטודנטים מצטיינים שבמסגרתו. נפתחו תכניות לימודים שחלקן ענו בין היתר על צרכים שהתעוררו עקב גילוי הגז בים. בימים אלה אוניברסיטת חיפה מובילה קונסורציום של שש אוניברסיטאות למחקר בישראל להקמת מרכז לחקר ים תיכון. האוניברסיטה מונה כיום כ16,500– סטודנטים לתואר ראשון ושני ועוד כ1,000– סטודנטים לתואר שלישי. הסגל האקדמי מונה כ חברי סגל.560– החזוןהמרכזיהמניעאתאוניברסיטתחיפההואשאיפהבלתימתפשרתלמצוינותבתחוםהאקדמי, המחקרי, ההוראתי והחברתי. התחוםהאקדמי־מחקרי ליד העמקת גופי המדע הקיימים, אוניברסיטת חיפה חותרת ללא הפסקה ליצירת גופים מדעיים חדשים. לשם השגת מטרות אלה, אוניברסיטת חיפה לקחה בשנים האחרונות מספר יזמות: 1. מתקיימים דיונים מתמשכים לזיהוי כווני התפתחות מרכזיים שמטרתם הרחבת המסד האקדמי עליו מושתתת האוניברסיטה, וזיהוי מכלולי מחקר נושאיים חדשים. 2. האוניברסיטה הציבה, בשנתיים האחרונות, מיקוד בבין־לאומיות האוניברסיטה. הדבר מתבטא בפתיחת תכניות לימוד בשפה האנגלית, הבאת סטודנטים זרים ויצירת קשרים עם מוסדות בחו"ל, ועם האיחוד האירופי. 3. האוניברסיטה הקימה מנגנון משמעותי של "עידוד מחקר" ובו כלולים תמריצים לחברי סגל על הגשת מענקי מחקר לקרנות תחרותיות ועל הנחיית תלמידי מחקר. 4. ההעמקה המדעית והאקדמית שלנו יחד עם השינויים הצפויים במצבת משאבי אנוש של האוניברסיטה, הובילו אותנו ליישם תהליך של גיוס וקליטת סגל צעיר מצטיין. בחמש השנים הקרובות עומדים לפרוש באוניברסיטת חיפה מעל 200 חברי סגל אקדמי, ויחד עם השאיפה להגיע לכ650– חברי סגל אנו צפויים לקלוט כ300– חוקרים. תהליך זה יביא לשינוי משמעותי בהרכב הסגל. על כן קליטת הסגל החדש נעשית בצמוד לקריטריונים של מצויינות תוך ניסיון לזהות על ידי מכרזים בין־לאומיים את המוחות הצעירים הבולטים בארץ ובעולם בכל התחומים. 5. מכיווןשכפישנאמרלעיל,אחדמכווניההתפתחותשלנוהואחיזוקוהרחבתהפקולטותהחדשות למדעי הטבע ולמדעי הרווחה והבריאות, השינויים האקדמיים הצפויים מחייבים בניית מעבדות מודרניות ומצוידות. האוניברסיטה משקיעה משאבים רבים, בשנים האחרונות, בבניית מעבדות מחקר והוראה בתחומים אלה ותמשיך לראות בצורך זה עדיפות ראשונה של האוניברסיטה. 126 נספחים התחוםההוראתי הוראהוחיברותאנשיהאקדמיהוהמחקרלעתידהםתחומיםמרכזייםבאנימאמיןשלאוניברסיטת חיפה. על כן, אנו מקפידים על העלאת רמת ההוראה בצמוד להעלאת רמת התלמידים. בנושא זה, נלקחים היום מספר צעדים: 1. בשנים האחרונות נפתחו חוגים חדשים, המיועדים לתלמידים מצטיינים כמו החוג למדעי הרפואה וכן הועלו דרישות הקבלה בפקולטות הוותיקות. 2. פותחו מנגנונים להשבחת ושמירת איכות ההוראה, כגון היחידה לשיפור ההוראה המספקת שירותים לכל הסגל האקדמי. התחוםהחברתי ליד חזונה האקדמי והתאורטי, אוניברסיטת חיפה מושתתת על הטמעת ערכים חברתיים כגון שוויוניות, צדק חברתי וטובת הכלל. לשם כך אנו נוקטים בשנים האחרונות במספר יזמות חדשניות: . אוניברסיטת חיפה מעריכה ומקדמת לא רק מחקר תאורטי אלא גם מחקר חברתי יישומי.1 2. אוניברסיטת חיפה דוגלת בהעמקת האחריות החברתית. בכל שנות קיומה האוניברסיטה מחוברת לקהילה - בחיפה ובצפון כולו. רוב המנהיגים הקהילתיים היום בצפון, לרבות חלק מראשי הערים, למדו באוניברסיטה במסגרת תכניות אקדמיות ומתוך רעיון להכשיר מנהיגות מקומית במטרה לגשר על פערים. לאחרונה זכתה האוניברסיטה במענק ות"ת ל"פרויקט דגל", על הצעתנו לפרויקט מקיף ומשמעותי בתחום המלחמה בהדרה חברתית באוכלוסיות חלשות באזור חיפה. . הכשרת אנשי מקצוע שיבטיחו חיבור בין האקדמיה לשדה.3 לסיכום, אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטה צעירה, המוקמת בצפון הארץ ואשר עומדת בפני שינויים מבניים מאתגרים. שינויים אלה הם הזדמנות להרחבה והעשרת הפעילות האקדמית שלנו תוך ניסיון לקדם את איכותה ויוקרתה של האוניברסיטה בארץ ובעולם. האוניברסיטההפתוחה האוניברסיטה הפתוחה (או"פ) היא מוסד ייחודי בנוף ההשכלה הגבוהה בישראל, בזכות הצלחתה לקיים איכות למדנית ומדעית גבוהה לצד קבלה פתוחה, שיטות הוראה מגוונות וייחודיות, והגמישות שהיא מאפשרת לסטודנטים. לאוניברסיטה מבנה מיוחד, בראשה צוות מצומצם מאוד של חברי סגל אקדמי בכיר המונה כיום ־כ90 חברי סגל ב־7 מחלקות אקדמיות, שהוא סגל מחקרי לכל דבר ועניין, ובבסיסה מספר גדול של סטודנטים (כ־מאוד46,000). בעוד שהפוטנציאל להרחבה של מספר חברי הסגל הבכיר קטן מאוד, פוטנציאל הגידול במספר הסטודנטים באופן תאורטי הוא בלתי מוגבל. מבנה ייחודי זה, שהוגדר עם הקמת המוסד, שירת בעבר בעיקר את מרכיבי שימור הידע והנחלתו (פיתוח קורסים והוראה) ופחות את מרכיב יצירת הידע (מחקר). אכן, בראשית דרכה האו"פ עסקה בעיקר ביצירת בסיס רחב של ידע אקדמי איכותי. בסיס זה בא ביטויבפיתוחשלכ־לידי700קורסיםאקדמיים,רובםמבוססיםעלספריםבשפההעברית,שנכתבו במיוחד עבור האוניברסיטה הפתוחה על ידי חוקרים בעלי שם מן האוניברסיטה ומאוניברסיטאות אחרות, בתחומי ידע רבים ומגוונים (מדעי החברה, מדעי הרוח ומדעים) המשמשים את כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. מאמצים אלו תרמו להפצת הידע המדעי בשפה העברית 127 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 במגוון תחומים אקדמיים ובעיקר בתחומי ה־ולשימורוartsliberal. כך לדוגמה במדעי הרוח: בעוד שבאוניברסיטאות האחרות בישראל מספר הסטודנטים יורד משנה לשנה, מחלקות נסגרות ואתן נעלמים תחומי מחקר חשובים, באו"פ, מספר הסטודנטים במדעי הרוח נמצא במגמת עליה. בשנים האחרונות, האו"פ ממקדמת מאמצים בחיזוק ההיבט המחקרי. בשל מאפייניה הייחודים - מספרם המצומצם של חברי הסגל והעדר תלמידי מחקר, נדרשת חשיבה יצירתית כדי לממש יעד זה. מאמצים אלה ממוקדים בשני כיוונים: האחד, יצירה של סביבה מחקרית לחברי הסגל האקדמי באו"פ; השני, גיוס של חברי סגל אקדמי בכיר חדשים תוך שימת דגש על מצוינות מחקרית. אכן, השנים האחרונות גדל מספרם של חברי הסגל הבכיר בכ־בחמש50% (מ־60 ל־90). כל הגיוסים התבצעו באמצעות קריאות פומביות לאיתור מועמדים. הפניות נבדקות על ידי ועדות מקצועיות הכוללות חברי סגל בכיר מהאו"פ ומאוניברסיטאות אחרות, כאשר מצוינות מחקרית היא תנאי לגיוס. מבחן התוצאה מלמד ששיטת גיוס זו הביאה לכך שכ־הכרחי70% מחברי הסגל החדשים הגיעו מחו"ל, ובכך תרמה האו"פ באופן משמעותי להחזרת מוחות, תוך קליטת מדענים צעירים מצטיינים. הדגשת המצוינות בעת גיוס חברי הסגל באה לידי ביטוי בזכייה בפרסים ובמלגות יוקרתיות, לדוגמה: בשלוש השנים האחרונות זכו ארבעה מהנקלטים הצעירים במלגת אלון במדעי הרוח. כמו כן, נציגים מקרב חברי הסגל הצעירים נבחרו לפורום הצעירים במדעי הרוח והחברה, של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ראוי לציון במיוחד האיזון המגדרי הנדיר בקרב חברי הסגל הבכיר. באו"פ לא קיימת תקרת זכוכית, ולנשים ניתן ייצוג מאוזן גם בקרב מקבלי ההחלטות. כהחלטת מדיניות, האו"פ אינה משקיעה ואינה מפתחת תשתיות מחקר פיזיות–ניסיונית. חברי הסגל הנדרשים לתשתית כזו לצורך מחקרם נשענים על תשתיות קיימות באוניברסיטאות המחקר בישראל על פי הסכמים במחקר עצמאי או מחקר בשיתוף פעולה עם עמיתיהם במוסד האחר. בתחומים תאורטיים, בהם ניתן לבצע מחקר עצמאי באו"פ או שיתופי פעולה. בעקבות שיתוף פעולה כזה חברי הסגל באו"פ שותפים בשש מההצעות למרכזי מצוינות I-CORE() הנמצאים כעת בשיפוט. בתחומי מחקר מסוימים יש לאו"פ תרומה ייחודית, ואפילו הובלה לאומית. לדוגמה: חדשנות בטכנולוגיות למידה; מדיניות, כלכלה, פוליטיקה וחברה; וחקר היחסים בין יהודים, נוצרים ומוסלמים. מכוני מחקר לנושאים אלו מאגדים בתוכם חוקרים מהאו"פ אך גם מאוניברסיטאות אחרות. לסיכום, לאורך שנות קיומה תורמת האו"פ לקידום המדע בישראל בדרכים שונות, סימבוליות ואינסטרומנטליות כאחת, בהתוויה של נורמות חשובות לצד יצירה של תשתית אקדמית איכותית ומצוינות מחקרית. 128 נספחים נספח3:הערכהלמצוינותהמדעית-פרסינובלשהוענקו למדעניםולאנשירוחישראלים פרופ'דןשכטמן,חתןפרסנובללכימיה,2011 AwardCeremonySpeech52 PresentationSpeechbyProfessorSvenLidin,MemberoftheRoyalSwedishAcademy ofSciences;MemberoftheNobelCommitteeforChemistry,10December2011 YourMajesties,YourRoyalHighnesses,LadiesandGentlemen, For three millennia we have known that five-fold symmetry is incompatible with periodicity,andforalmostthreecenturieswebelievedthatperiodicitywasaprerequisite for crystallinity. The electron diffraction pattern obtained by Dan Shechtman on April 8, 1982 shows that at least one of these statements is flawed, and it has led to a revision our view of the concepts of symmetry and crystallinity alike. The objects he discoveredareaperiodic,orderedstructuresthatallowexoticsymmetriesandthattoday are known as quasicrystals. Having the courage to believe in his observations and in himself, Dan Shechtman has changed our view of what order is and has reminded us oftheimportanceofbalancebetweenpreservationandrenewal,evenforthemostwell establishedparadigms.Scienceisatheoreticalconstructiononanempiricalfundament. Observationsmakeorbreaktheories. "We are like dwarves on the shoulders of giants, so that we can see more clearly than they,andthingsatagreaterdistance,notbythevirtueofanysharpnessofsightonour part,butbecausewearecarriedhighandraisedupbytheirgreatsize."Thismetaphor, first used by Bernard of Chartres and later by Newton and many others, hails back to antiquityandtotheblindgiantOrionwhocarriedtheservantCedaliononhisshoulders in his quest for the uttermost east where the sun would heal him of his blindness. The mythillustratestheprogressofscience.Eachgenerationtakesknowledgealittlefurther becauseitbuildsontheresultsofitsforebears.Theimageoftheamassedknowledgeas ablindgiantwithaseeingdwarfonitsshouldersisanidealisationofscienceatitsbest: Arelationshipofmutualtrustbetweenthebearerandtheborne,betweentheblindand theseeing.Thegiantprovidesestablishedtruths.Thedwarfstrivesfornewinsight.Like everygoodmetaphorthisonenotonlydescribesthebenefitsofthearrangement,italso hintsatthedangers. The relation between the dwarf and the giant is fundamentally asymmetric. The dwarf cansee,butthegiantdecidesonwhichroadthetwoshalltake.Thedilemmaofthegiant is that he is at the mercy of the dwarf, but he cannot trust him blindly. The paradigms of science are challenged daily on more or less solid grounds and the difficulty is to knowwhentotakethesechallengesseriously.Thedwarffacesthereverseproblem.He dependsonthegiant,andwithouthimhegetsnowheredespitetheclarityofhisvision. Inordertomakehisownchoicesheisforceddownontheground,towalkalonewithout 52המקור: http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/chemistry/ Speech. Presentation - 2011 Chemistry in Prize Nobel The laureates/2011/presentation–speech.html 129 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 the support he enjoyed on the shoulders of the giant. This year's Chemistry Laureate wasforcedtodobattlewiththeestablishedtruth.Thedwarfdoesn’tservethegiantby subserviencebutthroughindependence. Comingdownfromtheshouldersofthegiantisachallenge.Notleastbecausethosethat remainaloftaretemptedtolookdownatthoseontheground.ThedisbeliefthatmetDan Shechtman was appropriate and healthy. Questioning should be mutual to promote the growthofknowledge.Theridiculehesufferedwas,however,deeplyunfair.Itisfartoo easyforallofustoremaininourloftypositions,andwithloftydisdainregardthefool whoclaimsthatweareallwrong.Tobethatfoolonthegroundtakesgreatcourage,and bothheandthosethatspokeoutonhisbehalfdeservegreatrespect. DanShechtman: Yourdiscoveryofquasicrystalshascreatedanewcross-disciplinarybranchofscience, drawingfrom,andenriching,chemistry,physicsandmathematics.Thisisinitselfofthe greatest importance. It has also given us a reminder of how little we really know and perhaps even taught us some humility. That is a truly great achievement. On behalf of theRoyalSwedishAcademyofSciencesIwishtoconveyourwarmestcongratulations, andInowaskyoutostepforwardandreceiveyourPrizefromthehandsofHisMajesty theKing. Copyright©TheNobelFoundation2011 פרופ'עדהיונת,כלתפרסנובללכימיה,2009 AwardCeremonySpeech53 Presentation Speech by Professor Måns Ehrenberg, Member of the Royal Swedish Academy of Sciences; Member of the Nobel Committee for Chemistry, 10 December 2009 YourMajesties,YourRoyalHighnesses,LadiesandGentlemen, Thisyear'sChemistryPrizerewardscrystallographicdeterminationofribosomestructures ataresolutionsohighthatthepositionsofsingleatomscanbeestimatedandtheuseof these structures for atomiclevel clarificationof how the ribosome links amino acids to proteinsaccordingtotheblueprintsofthegeneticcodeandoftheworkingprinciplesof antibioticsattackingtheribosomesofbacterialpathogens. AlllifeonPlanetEarthdependsontheexistenceofproteins.Proteinsspeedupthelife- essentialchemicalreactionsinthehumanbody,controlthemandmakeitpossibleforus tosee,hear,taste,smell,feel,experience,thinkandmove.Proteinsmakeuslesssensitive topathogenattacksandmakeitpossibleforustomeetheretodayincelebrationofthis year'sLaureates.Thestoryofhowproteinsaremadebetweenthetwolargesubunitsof theribosome,consistingoflongRNAchainsandaboutfiftyproteins,isthereforeatale 53המקורhttp://www.nobelprize.org/nobel_prizes/chemistry/: Speech. Presentation - 2009 Chemistry in Prize Nobel The laureates/2009/presentation–speech.html 130 נספחים oftheexistentialbasisofourcivilization. In the well-ordered chaos of our genome there are thousands of DNA-based genes encoding all the different types of proteins in the human body. These blueprints for proteinsinthegenomearecontinuouslycopiedtomessengerRNAs,oneforeachprotein. When a messenger RNAhas found a ribosome, it is anchored between the ribosomal subunits, ready to be translated to the chain of amino acids which, properly folded, becomesactiveprotein.Eachoneofthetwentytypesofaminoacidsenterstheribosome linkedtoitsownclassoftransferRNAmolecules.Ontheribosome,thesetransferRNA molecules recognize the code words in messenger RNAfor their own amino acid and, thus,theribosomefactorylinkstheaminoacidstogetherinthesequencesprescribedby theblueprintsforproteins. AdaYonath'spioneeringworkduringthe1980slaidthefoundationfordeterminationof high-resolutionribosomalstructureswithcrystallographictechniques. In1998ThomasSteitzsolvedthesocalledphaseproblemforthelargeribosomalsubunit andcouldtherebydeterminethefirstribosomalcrystalstructure. In the year 2000, all three Laureates presented high resolution structures of ribosomal subunits,Steitzofthelarge,RamakrishnanandYonathofthesmallribosomalsubunit. Thomas Steitz's high resolution structures of the large ribosomal subunit in functional complexesledtoatomiclevelunderstandingofhowformationofpeptidebondsbetween aminoacidsiscatalysedontheribosome. Venkatraman Ramakrishnan's crystal structures of the small ribosomal subunit in functional complexes led to atomic level understanding of how ribosome-assisted readingofthegeneticcodecanbesoaccuratethatvirtuallyallproteinsaremadeerror freeinaccordancewiththeblueprintsoftheirgenes. Ramakrishnan, Steitz and Yonath determined high resolution structures of ribosomal subunitsincomplexwithantibioticdrugs,leadingtoatomiclevelunderstandingofhow these drugs inhibit ribosome function and how drug target resistance may evolve.This essentialknowledgeisalreadyusedinthedevelopmentofnovelantibioticdrugsinthe on-going medical struggle against the ever emerging drug resistance among bacterial pathogens. ProfessorsRamakrishnan,SteitzandYonath, YouarebeingawardedtheNobelPrizeinChemistryforthecrystallographicdetermination of ribosome structures at high resolution and for the skillful use of these structures to clarifyfundamentalandmedicallyimportantaspectsofribosomefunction. On behalf of the Royal Swedish Academy of Sciences, I wish to convey to you our warmestcongratulationsandInowaskyoutostepforwardtoreceiveyourNobelPrizes fromthehandsofHisMajestytheKing. Copyright©TheNobelFoundation2009 131 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 פרופ'ישראלאומן,חתןפרסנובללכלכלה,2005 AwardCeremonySpeech54 Presentation Speech by Professor Jörgen Weibull, Member, the Royal Swedish Academy of Sciences, Chairman of the Economics Prize Committee, December 10, 2005. YourMajesties,YourRoyalHighnesses,HonouredLaureates,LadiesandGentlemen, Warandotherconflictshavetormentedmankindsincetimeimmemorial,moreoftenthan notwithgreatsufferingandextensivemateriallosses.Yetmanysocietiesliveinprosperity founded on cooperation and peaceful competition.Why do some groups, organizations andcountriessucceedinpromotingcooperationwhileotherssufferfromconflict?Robert AumannandThomasSchellingapproachedthisage-oldquestionagainstthebackdropof the cold war, when an understanding of cooperation and conflict was imperative under the threat of nuclear war. Although they approached the topic from different angles – Aumann from mathematics and Schelling from economics – they shared a vision: that gametheoryhadthepotentialtoreshapetheanalysisofhumaninteraction. What, then, is game theory? It is all about strategic interaction. Such interaction may occur within or between families, local communities, firms, organizations or whole countries. In most instances, no single party, or "player", can determine the outcome single-handedly; the result of interaction depends on everyone's behavior. Just as in chessorbridge,aplayer'sbestmovethusdependsonthemovesthathavebeenandwill bemadebyotherplayers.Consequently,instrategicinteractionseachplayeractsonthe information at his or her disposal, as well as on expectations of others' future actions. However, others' actions depend, in turn, on their information and expectations about your actions, so all players' actions, information and expectations are intertwined in a complexandfascinatingpattern.Theanalysisofstrategicinteraction,withdueregardto thesecomplexities,ispreciselywhatgametheoryisallabout. Thisyear'sLaureateshaveofferedusnewinsightsintothedynamicaspectsofconflictand cooperation.ThomasSchellingshowedhowonepartyinaconflictcanoftenstrengthen itspositionbyovertlyworseningorlimitingitsownoptions–by"burningitsships".He alsodemonstratedthatthecapabilitytoretaliatecanbemoreusefulthanthecapabilityto resistanattack,andthatuncertainandgradualretaliationcanbemorecredibleandless costlythanimmediateandcertainretaliation.Theseinsightshaveproventobeofgreat relevance for conflict resolution and the avoidance of war. They have also prompted new developments in economics, in particular concerning our understanding of market competition. For example, a firm can sometimes increase its profit through strategic investment in a large and expensive plant. Even if its average production costs would rise, losses due to inefficient production may be outweighed by the gains generated by competitors'lessaggressivebehavior. 54המקור: http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/economics/ Speech. Presentation - 2005 Economics in Prize The laureates/2005/presentation–speech.html 132 נספחים RobertAumannlaidthefoundationforgame-theoryanalysisoflong-runrelationships. In many real-world situations, interaction takes place not only once, but repeatedly, overanindefinitetimehorizon.Anexampleiswhencompetingfirmsmakeproduction decisionsorsetpricesonadailybasis.Aumann'sanalysisofrepeatedgamesshowedhow repetition can enable cooperation, even among parties with strong conflicts of interest. The theory of repeated games – which continues to grow and flourish – has given us a more precise understanding of the conditions that facilitate cooperation and prevent conflict. For example, how does the level of cooperation in maintaining common-pool resources in local communities depend on their size and the frequency of interaction? Here,cooperationhaspositiveeffects.Butthisisnotalwaysthecase.Firmsinamarket can more easily sustain a high collusive price level if they are few, interact frequently and are not short-sighted regarding their profit. Although such cooperation may be advantageousforthefirmsinquestion,itusuallyharmsathirdparty,theconsumers,for whomconflict–intheformofpricecompetition–ismorefavorable. RobertAumann and Thomas Schelling have been instrumental in the development of game theory and in its application to the social sciences. When today's economists, political scientists and sociologists analyze issues concerning conflict and cooperation, theyalmostwithoutexceptionrelyontheircontributions. Dear Dr.Aumann, Dear Dr. Schelling: Thanks to your work, game theory has become the dominant tool for analyzing the age-old question why some groups, organizations andcountriessucceedinfosteringcooperationwhileotherssufferfromconflict. Dr.Aumann,youwerethefirsttoconductafull-fledgedandformalanalysisoflong-run relationships, so-called repeated games. The theory of repeated games has enhanced ourunderstandingofcooperationamongpartieswithconflictinginterests.Ithashelped explain economic conflicts such as price wars and trade wars – as well as why some communitiesaremoresuccessfulthanothersinmanagingcommon-poolresources,such asgrasslandsorirrigationsystems. DrSchelling,youwerethefirsttodemonstratethestrategicimportanceofcommitment and the difficulties associated with strategic coordination. These insights have proven tobeofgreatrelevanceforconflictresolutionandtheavoidanceofwar.Yourworkhas alsopromptednewdevelopmentsinformalgametheoryandacceleratedtheuseofgame theorythroughoutthesocialsciences. Itisanhonorandaprivilegetoconveytoyou,onbehalfoftheRoyalSwedishAcademy ofSciences,ourwarmestcongratulations.InowaskyoutoreceiveyourPrizefromHis MajestytheKing. Copyright©TheNobelFoundation2005 133 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 פרופ'אברהםהרשקו,חתןפרסנובללכימיה,2004 פרופ'אהרןצ'חנובר,חתןפרסנובללכימיה,2004 AwardCeremonySpeech55 Presentation Speech by Professor Lars Thelander of the Royal Swedish Academy of Sciences, December 10, 2004. YourMajesties,YourRoyalHighnesses,LadiesandGentlemen, Thisyear'sLaureatesinChemistryarebeingrewardedfortheirdiscoveryoflife'sown death-labelingsystemandatthesametimeforhavingsolvedascientificmystery. Thecellsinourbodiescontainaboutonehundredthousanddifferentproteins.Proteins doalltheworkinthecell,andproteinsaredirectlyresponsibleforitsshapeandfunction. Oneofthethingsproteinsdoistobuildupthemolecularmachinesthatformourmuscles; anotheristoformtheenzymesthataccelerateandcontrolthevariouschemicalreactions thatarenecessaryforlife. Now, how can a cell possibly keep track of all its proteins? Protein molecules are synthesizedandbrokendownallthetimeatahighrate.Astothesynthesisofproteins, wehaveagoodunderstandingofhowthisisregulatedatmolecularlevel,andtheresearch here has been rewarded with a number of Nobel Prizes. In contrast, the breakdown of proteins in the cell has been considered less interesting, and it has attracted few researchers. This year's Laureates in Chemistry, Aaron Ciechanover, Avram Hershko and Irwin Rose, went against the stream. They studied precisely how the breakdown of proteins isregulatedinthecell.Whatarousedtheirinterestwasreportsintheliteraturethatthe breaking down of proteins inside living cells requires energy. This seemed a paradox since everybody knew that, for example, the degradation of proteins in the intestines – that is, outside the cell – takes place with no requirement for added energy. Why is energyneededfordegradationinsidecells? By studying the mechanisms of energy-dependent protein degradation in cell extracts, this year's three Laureates succeeded at the beginning of the 1980s in identifying a completelynewprincipleforproteindegradation.Theydiscoveredasystemthatuseda typeof"deathlabel"togetherwiththreedifferentenzymestoattachittotheproteinsto bedestroyed.Theenergygoestoactivatingthelabelandenablingthecelltocontrolthe processaccurately. Thedeathlabelitselfisasmallproteincalledubiquitin.ThenamecomesfromtheLatin ubique, which means 'everywhere' and tells us that the protein is found in the cells of almost all organisms.Among all the proteins in the cell, the enzyme system chooses a certainunwantedproteinmoleculeandtagsitwiththedeathlabel.Thelabeledprotein 55המקור: http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/chemistry/ Speech. Presentation - 2004 Chemistry in Prize Nobel The laureates/2004/presentation–speech.html 134 נספחים moleculeistransportedtoatypeofwastedisposerinsidethecellcalledtheproteasome, whichrecognizesthelabelratherlikeakeyfittingintoalock.Beforethelabeledprotein is sucked into the waste disposer for destruction, the label is removed so that it can be used again to death label more proteins. Inside the waste disposer, the doomed protein ischoppedtopieces.Thesecanlaterbeusedforsynthesizingnewproteins.Itwasfirst believed that controlled protein degradation is used only to destroy faulty proteins, whichmayotherwisedamagethecell.PriondiseasesandAlzheimer'sdiseaserepresent similar cases.Yet constantly growing research has shown something more: that it is at leastasimportantforthecell,bydestroyingaproteinwithacertainfunction,tobeable toregulateabiochemicalreaction,ratherlikewhenyouturnoffaswitch.Wenowknow thatcontrolledproteindegradationregulatesotherveryimportantprocessesinthecellas well.Examplesarethecellcycle,repairofDNAdamageandimmunedefense.Inplants, the process is also needed to prevent self-pollination.And a failure in our degradation systemmayleadtodisease. Thediscoveryofcontrolledproteindegradationexplains,atmolecularlevel,thefunction ofaregulationsystemthatisverycentralforthecell.Amongotherthings,theknowledge canbeusedtoproducenewmedicinesagainstdifferentdiseases. ProfessorCiechanover,ProfessorHershko,Dr.Rose, Yourdiscoveryofasystemforcontrolledproteindegradationincellshasfundamentally changed our way of thinking about protein degradation. We can now understand at molecularlevelhowthecellcontrolsanumberofcentralbiochemicalprocesses.More reactionsregulatedbyubiquitin-mediatedproteindegradationarebeingidentifiedevery year.OnbehalfoftheRoyalSwedishAcademyofSciences,Iwishtoconveytoyouour warmestcongratulations,andInowaskyoutostepforwardtoreceivetheNobelPrizein ChemistryfromthehandsofHisMajestytheKing. Copyright©TheNobelFoundation2004 שמואליוסףעגנון,חתןפרסנובללספרות,1966 AwardCeremonySpeech56 Presentation Speech by Anders Österling, Member of the Swedish Academy Thisyear'sNobelPrizeinLiteraturehasbeenawardedtotwooutstandingJewishauthors – Shmuel Yosef Agnon and Nelly Sachs – each of whom represents Israel's message to our time.Agnon's home is in Jerusalem, and Miss Sachs has been an immigrant in Swedensince1940,andisnowaSwedishsubject.Thepurposeofcombiningthesetwo prizewinnersistodojusticetotheindividualachievementsofeach,andthesharingof the prize has its special justification: to honour two writers who, although they write in different languages, are united in a spiritual kinship and complement each other in 56המקור: http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/literature/ Speech. Presentation - 1966 Literature in Prize Nobel The laureates/1966/press.html 135 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 asuperbefforttopresenttheculturalheritageoftheJewishpeoplethroughthewritten word.Theircommonsourceofinspirationhasbeen,forbothofthem,avitalpower. I Shmuel Agnon's reputation as the foremost writer in modern Hebrew literature has gradually penetrated linguistic barriers which, in this case, are particularly obstructive. HismostimportantworksarenowavailableinSwedishunderthetitleIhavetsmitt(In theHeartoftheSeas).Agnon,nowseventy-eightyearsold,beganwritinginYiddishbut soonchangedtoHebrew,which,accordingtoexperts,hehandleswithabsolutemastery, inatautandsonorousprosestyleofextraordinaryexpressiveness.Hewasonlytwenty whenhelefthisnativetowninEastGalicia,where,asthescionofanoldandrespected family,hehadbeenbroughtupinascholarlytradition.HefeltdrawntoPalestine,where now, as an aged classical author, he can look back on the long struggle for national reestablishment, and where the so-called cultural Zionism possesses in him one of its finestcreativechampions. Agnon'suniquequalityasawriterisapparentchieflyinthegreatcycleofnovelssetinhis nativetownofBuczacz,onceaflourishingcentreofJewishpietyandrabbinicallearning, nowinruins.Realityandlegendstandsidebysideinhisnarrativeart.HakhnasatKalah, 1922(TheBridalCanopy),isoneofhismostcharacteristicstories,initsingeniousand earthyhumour,aJewishcounterparttoDonQuixoteandTillEulenspiegel.But,perhaps, hisgreatestachievementishisnovelOreachNataLalun,1939(AGuestfortheNight), whichtellsofavisittoBuczacz,thewar-ruinedcityofhischildhood,andofthenarrator's vain attempts to assemble the congregation for a service in the synagogue. Within the frameworkofalocalchronicleweseeawonderfulportrayalofdestiniesandfigures,of experienceandmeditation.Thelostkeytotheprayerhouse,whichthetravellerfindsin his knapsack only after his return to Jerusalem, is, forAgnon, a symbolic hint that the oldordercanneverberebuiltintheDiaspora,butonlyundertheprotectionofZionism. Agnon is a realist, but there is always a mystical admixture which lends to even the greyestandmostordinaryscenesagoldenatmosphereofstrangefairy-talepoetry,often reminiscentofChagall'smotifsfromtheworldoftheOldTestament.Hestandsoutasa highlyoriginalwriter,endowedwithremarkablegiftsofhumourandwisdom,andwith aperspicaciousplayofthoughtcombinedwithnaiveperception–inall,aconsummate expressionoftheJewishcharacter. II Nelly Sachs, like so many other German-Jewish writers, suffered the fate of exile. Through Swedish intervention she was saved from persecution and the threat of deportation and was brought to this country. She has since then worked in peace as a refugeeonSwedishsoil,attainingthematurityandauthoritythatarenowconfirmedby theNobelPrize.InrecentyearsshehasbeenacclaimedintheGermanworldasawriter of convincingworthandirresistiblesincerity.Withmovingintensityof feelingshe has givenvoicetotheworldwidetragedyoftheJewishpeople,whichshehasexpressedin lyricallamentsofpainfulbeautyandindramaticlegends.Hersymboliclanguageboldly combines an inspired modern idiom with echoes of ancient biblical poetry. Identifying 136 נספחים herselftotallywiththefaithandritualmysticismofherpeople,MissSachshascreateda worldofimagerywhichdoesnotshuntheterribletruthoftheexterminationcampsand thecorpsefactories,butwhich,atthesametime,risesaboveallhatredofthepersecutors, merely revealing a genuine sorrow at man's debasement. Her purely lyrical production isnowcollectedunderthetitleFahrtinsStaublose,1961(JourneytotheBeyond),which comprises six interconnected works written during a twenty-year creative period of increasing concentration.There is also a series of dramatic poems, equally remarkable intheirway,underthejointtitleZeichenimSand,1961(SignsintheSand),thethemes ofwhichmighthavebeentakenfromthedarktreasurehouseofHassidicmysticism,but which,here,havetakenonnewvigourandvitalmeaning.Letitsufficeheretomention the mystery play Eli (1950) about an eight-year-old boy who is beaten to death by a GermansoldierinPolandwhenheblowsonhisshepherd'spipetocallonheaven'shelp when his parents are taken away. The visionary cobbler Michael manages to trace the culprittothenextvillage.Thesoldierhasbeenseizedbyremorseand,attheencounter in the forest, he collapses without Michael's having to raise his hand against him.This endingdenotesadivinejusticewhichhasnothingtodowithearthlyretribution. NellySachs'swritingistodaythemostintenseartisticexpressionofthereactionofthe Jewish spirit to suffering, and thus it can indeed be said to fulfill the humane purpose underlyingAlfredNobel'swill. Doctor Agnon – according to the wording of the diploma, this year's Nobel Prize in Literature has been awarded to you for your "profoundly distinctive narrative art with motifs from the life of the Jewish people".We should be happy if you would consider this international distinction as a sign that your writing need not be isolated within the boundaryofitslanguage,andthatithasprovedtohavethepowertoreachoutbeyondall confiningwalls,andtoarousemankind'ssympathy,understanding,andrespect.Through me, the Swedish Academy conveys its sincere congratulations, and I now ask you to receivethePrizefromthehandsofHisMajesty,theKing. MissNellySachs–youhavelivedalongtimeinourcountry,firstasanobscurestranger andthenasanhonouredguest.TodaytheSwedishAcademyhonoursyour"outstanding lyrical and dramatic writings, which interpret Israel's destiny with touching strength". Onanoccasionlikethisitisnaturalalsotorecalltheinvaluableinterestyouhaveshown in Swedish literature, a token of friendship which, in turn, has found a response in the desireofourSwedishwriterstotranslateyourwork.Offeringyouthecongratulationsof theSwedishAcademy,Iaskyounowtoreceivethisyear'sNobelPrizeinLiteraturefrom thehandsofHisMajesty,theKing. Copyright©TheNobelFoundation1966 137 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 נספח4:סקירתתרומותיהםשלמדעניםישראלים מדעיהטבע התובנהשהכלכלההיא"משחק"רצינימובילהלפרסנובלבכלכלה פרופ'ישראלאומן,האוניברסיטההעבריתבירושלים תורת המשחקים היא ענף של המדע המנתח מצבים שמעורבים בהם כמה גורמים השואפים כל אחד למטרות שונות (אך לאו דווקא מנוגדות). למשל: משא ומתן מדיני או מסחרי, הרכבת ממשלות, בחירות, שביתות, מלחמה, מאבקים משפטיים, תהליכים אבולוציוניים ואף משחקים ממש, כגון שחמט, פוקר או כדורסל. בשנת 2005 הוענק פרס נובל לכלכלה לפרופ' אומן "על הגברת ההבנה של מצבי עימות ושיתוף פעולה תוך שימוש בכלים של תורת המשחקים". עם תרומותיו של פרופ' אומן שזיכו אותו בפרס נמנה הניתוח של "משחקים חוזרים" - מודל מחשבתי לאינטראקצייה ממושכת בין הצדדים. פרופ' אומן מצא שבמצבים אלה קל להגיע לשיתוף פעולה יותר מבאינטראקצייה חד–פעמית. הוא חקר, בשיתוף עם פרופ' מיכאל משלר, גם מצבים של אינטראקצייה ממושכת שבהם לכל צד יש מידע המוסתר מן הצד השני, למשל: במשא ומתן בין ארצות הברית לברית המועצות על פירוק נשק לא ידע אף אחד מהצדדים כמה פצצות גרעיניות יש לצד השני. אחת התובנות שגילו אומן ומשלר היא שכאשר משתמשים במידע כלשהו, הוא יתגלה במוקדם או במאוחר. אוטומטיםסופיים-אבןהיסודשלמדעיהמחשב פרופ'מיכאלרבין,האוניברסיטההעבריתבירושלים פריצת דרך חלוצית שהניחה את היסודות העיוניים למדעי המחשב - שהוא מרכיב מרכזי של המהפכההמדעית–טכנולוגיתשהחלהבמחציתהשנייהשלהמאההעשרים,ושאנחנוהיוםבעיצומה - הייתה של פרופ' מיכאל רבין מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עם סיום לימודי הדוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת פרינסטון הוזמן פרופ' רבין, ועמו חברו ללימודים דנה סקוט, למעבדת המחקר של חברת יבמ, אשר אך הוקמה באותה עת. הם זיהו את תורת האוטומטים כתחום חשוב למדעי המחשב, אשר היו בראשית התפתחותם, וחקרו אותו. בתוך זמן קצר הניב מחקרם תוצאות, והם כתבו מאמר אשר הכה גלים בעולם המדע ושימש נקודת מוצא לאלפי מחקרים נוספים. לימים זיכה מאמר זה, ועבודות רבות נוספות במדעי המחשב, את רבין וסקוט בפרס על שם אלן טיורינג, שהוא הפרס למדעי המחשב החשוב בעולם, ויש המכנים אותו "פרס נובל במדעי המחשב". רבין זכה עוד באלה: פרס ויצמן, פרס רוטשילד, פרס הארווי, פרס ישראל, פרס א.מ.ת ופרס דן דוד. אוטומטיםסופיים משמשים מודלים למעגלי מיתוג סדרתיים, שהם אבני הבניין היסודיות למעבדי המידע והחישוב המצויים בבסיס המחשבים האלקטרוניים, הטלפונים הסלולריים ושלל מכשירים אלקטרוניים אחרים המקיפים אותנו כיום. אפשר לומר שללא תורת האוטומטים לא היו מדעי המחשב יכולים להיווצר, וגילוים היה נקודת מפנה בהתפתחות הטכנולוגיה המודרנית. אוטומט סופי הוא מעין מכשיר היכול להיות בזמן נתון במצב אחד מתוך מספר סופי של מצבים. האוטומט בנוי להיות מסוגל לקבל קלטים מסוימים. בהיות האוטומט במצב 'מ', ובקבלו קלט 'ק', הוא יעבור למצב 'מ1_' ויוציא פלט 'פ'. להמחשה הנה דוגמה: בבסיס המחשב המשמש לכתיבת מסמךזהמצוימעבד,שהואלמעשהאוטומטבעלמספרסופישלמצביםפנימיים.הקשתהאות"ב" תגיע כקלט למעבד המצוי במצב של שירות הדפסה. המעבד יעבור למצב של מתן פקודת פלט אשר תוביל להופעת האות "ב" על צג המחשב. למעשה המעבד בנוי ממספר רב של אוטומטים סופיים 138 נספחים הממומשים במעגלי מיתוג אלקטרוניים סדרתיים הפועלים כאוטומטים סופיים המחוברים ביניהם. במדינת ישראל חינך פרופ' רבין דורות של מדענים חשובים ובעלי פרסום בין–לאומי אשר תרמו רבות לתורת האוטומטים, ובהם פרופ' שמעון אבן, פרופ' אברהם גינזבורג, פרופ' חיים גייפמן, פרופ' עזריה פז, פרופ' אלי שמיר ופרופ' מיכה פרלס. חידוש חשוב ומהפכני נוסף של פרופ' רבין היה המצאת מושג החישוב הלא–דטרמיניסטי. הוא ודנה סקוט הציעו מודל של אוטומט אשר בהיות האוטומט במצב 'מ', ובקבלו קלט 'ק', הוא יעבור לאחד מכמה מצבים: 'מ1_ 'מ2_',' וכולי. הם הוכיחו כי אוטומטים לא–דטרמיניסטיים אינם עולים בכוח החישוב שלהם על אוטומטים רגילים. מושג החישוב הלא–דטרמיניסטי הביא את סטיב קוק מטורונטו לידי ניסוח השאלה המפורסמת: האם משפט רבין-סקוט נכון גם לחישובים יעילים כלליים? לאמור, האם כל בעיה הניתנת לפתרון באמצעות חישוב לא–דטרמיניסטי יעיל ניתנת לפתרון באמצעות חישוב רגיל יעיל? לשאלה זו השלכות מעשיות מרחיקות לכת. למשל, תשובה חיובית תביא לשבירתן של כל שיטות הצפנת המידע המצויות בשימוש כיום. בגלל חשיבותה היסודית נכללה בעיה זו בעשר "בעיות המילניום", ועל פתרונה יוענק פרס של מיליון דולר. בזכות עבודתו החלוצית של פרופ' רבין, שהחלה כמחקר בסיסי במתמטיקה טהורה, ישראל נמנית עם המדינות המובילות בעולם במדעי המחשב. יישום התאוריות המדעיות הללו אפשר לישראל להיות בחזית ההיי–טק, מדעי הרפואה והחדשנות במערכת הביטחון. פרופ' רבין חיבר את העבודה הראשונה על מורכבות של חישובים, נושא מרכזי במדעי המחשב. כמו כן הציע שימוש של אקראיות לפתרון בעיות חישוב, בין השאר בדיקה של מספרים טבעיים גדולים בדבר ראשוניותם. בכך אפשר את תורת ההצפנות המודרנית. לאחרונה פיתח יישומים של הצפנות לתהליכי מכירות פומביות. אלגוריתםלמפל–זיו-הסטנדרטהבין־לאומילהעברתמידע פרופ'יעקבזיוופרופ'אברהםלמפל,הטכניון מהו האלגוריתם? העולם המודרני לא היה יכול להיווצר - ולא להתקיים - ללא תקשורת אלקטרונית. הסחר, הייצור, השירותים, המערכת הפיננסית, מערכת הביטחון, האינטרנט, הפייסבוק, התחבורה האווירית, הימית, היבשתית, תחבורת החלל - כל אלה לא היו מחזיקים מעמד ללא תקשורת אלקטרונית, ולו זמן קצר, והיו קורסים. כל אלה דורשים העברת נתונים בכמויות אסטרונומיות. המידע הזה עובר בחוטים, בסיבים אופטיים ובחלל, ממקום למקום, במהירות האור. אילו היינו צריכים להעביר את כל המידע הזה בצורתו הגולמית - כלומר כפי שהוא - היה הדבר לא יעיל עד בלתי אפשרי. את כמות המידע העצומה הזאת, הזורמת בעולם ממקום למקום, יש "לדחוס" בצד ההזנה ו"לפתוח" - או לפענח - בצד היציאה. שני מדענים ישראלים, פרופ' יעקב זיו ופרופ' אברהם למפל, פיתחו בשנת 1977 אלגוריתם לדחיסת מידע, הנקרא על שמם - "האלגוריתם למפל-זיו" (הידוע בעולם כalgorithm– )LZ - שדוחס את המידע ביעילות, ולא זו אף זו: הם הוכיחו כי ככל שסדרת הנתונים ארוכה יותר, יעילות הדחיסה גוברת,וכאשרהסדרהארוכהמספיק,איןדרךיעילהמשלהםלדחיסתהנתונים.עלכןהפךהאלגוריתם הזה לסטנדרט הבין–לאומי. כל פיסת מידע המועברת בעולם - אם זה בשיחת טלפון, אם בחיפוש באינטרנט, אם בהעברת כרטיס אשראי בחנות ואם בהעברת כסף מחשבון לחשבון - נדחס על פי האלגוריתם של למפל-זיו. בלא האלגוריתם שלהם לא היה העולם המודרני מתאפשר. עבודה 139 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 זו ועבודות רבות אחרות של פרופ' זיו זיכו אותו בפרסים הבין–לאומיים החשובים ביותר בתורת התקשורת, ובהם פרס מרקוני ופרס שנון, וכן בשני פרסי ביטחון, פרס רוטשילד ופרס ישראל. איך זה עובד? אלגוריתם למפל-זיו מאפשר להגשים את דחיסת המידע בדרך יעילה ופשוטה, והוא מבוסס על החלפת מחרוזות של אותיות במילות צופן שהן מחרוזות של סיביות. בכל עת שהאלגוריתם מזהה מחרוזת אותיות חדשה, שלא הופיעה עד כה, הוא מחליפה במילת צופן (קוד) מתאימה ולאחר מכן מוסיף את מחרוזת האותיות הזאת בליווי מילת הצופן שלה לטבלה (או מילון). כאשר מופיעה מחרוזת זהה לזו שנית, היא מקודדת למילת הצופן המתאימה. וכך בעקבות חזרות רבות בכל מידע מעשה ידי אדם, הסדרה המקורית "נדחסת" או מקוצרת, והדבר מאפשר העברת מידע יעילה יותר כל עוד אפשר לפענחה מעברו השני של הערוץ.)]![( 256 מילות הצופן הראשונות מתורגמות לסדרות סיביות באורך של 8 סיביות כל אחת, ומילות צופן באורך של עד 12 סיביות יכולות לייצג נאמנה מילון המכיל כ מחרוזות שונות.4,000– לדוגמה: המשפט "אני מהנדס ולכן אני מהנדס ורק אם אני מהנדס" מתורגם לכניסות הטבלה האלה: "אני מהנדס (*) ולכן (**) ורק אם (***)". לאחר הופעה ראשונה של "אני מהנדס" מחרוזת זו מוחלפת במילת הצופן המתאימה ל–*. בצורה דומה, ** מסמן את הערך "ולכן" וכו', וכל סימון כזה: *,**,***, ... מתורגם לקוד בינרי מתאים. לכן ברור מדוע המידע המקודד יכול להיות מקוצר ביחס למחרוזת נתונה כאשר היא חוזרת על עצמה. מתברר שככל שהחזרות רבות יותר, תהיה הדחיסה יעילה יותר. זיהוי המחרוזות נעשה בדרך פשוטה בתכנה מתאימה, שבודקת אם מחרוזת המידע שלא קודדה עד כה מופיעה במילון אם לאו. יתרה מזאת, כיוון שהאלגוריתם משלח בהופעה ראשונה של מחרוזת את המחרוזת עצמה בלוויית מילת הקוד המתאימה, הרי שהמידע שמתקבל יכול לשחזר את המידע המקורי ולבנות לעצמו באופן שוטף מילון הזהה למילון המקורי ללא הצורך לשדר את תוכן המילון מראש. בשל פשטותו של האלגוריתם ובשל קלות מימושו השימוש בו ובנגזרותיו נרחב ומגוון לצורך העברה יעילה ומהירה של מידע וכן לאגירה יעילה של מידע בזיכרונות מחשבים ספרתיים. שני היתרונות העצומים של האלגוריתם של זיו-למפל הם אלה: האחד, העברת המידע נעשית ללא "רעש", כלומר בלי שגיאות (לו היה "רעש", הייתה הבנקאות למשל קורסת), והשני - ככל שכמות המידע גדולה יותר, יעילות הדחיסה גדולה יותר(!) מדועלהצפין? פרופ'עדישמיר,מכוןויצמןלמדע אין לשער איך הייתה פועלת מערכת הבנקאות המודרנית ללא אפשרות הצפנת מידע. פרופ' עדי שמיר הוא אחד האנשים שתרם את התרומה הגדולה ביותר בתחום ההצפנה (קריפטוגרפיה), ועבודותיו נוגעות בכל היבט של התחום. פרופ' שמיר קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת תל–אביב ותואר שני ושלישי ממכון ויצמן למדע. את עבודת הדוקטור עשה בהנחייתו של פרופ' זוהר מנה. עם סיום לימודיו עבד בשנים 1980-1977 במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ובשנת 1980 הועלה לדרגת פרופ' חבר במכון ויצמן, במחלקה למתמטיקה שימושית ומדעי המחשב. אחת מעבודותיו הראשונות היא פיתוח האלגוריתם, הידוע בשם RSA (ראשי התיבות של שלושת מפתחיו - ריבסט, שמיר ואדלמן), המאפשר להצפין מידע באמצעות מפתח ציבורי. RSA נמצא כיום בשימוש רחב בעולם לצורך פעולות בטוחות באינטרנט בין בנקים לחברות אשראי. תרומות חשובות אחרות של פרופ' שמיר הן מושג "חלוקת הסוד" ורעיון השימוש בפונקציות אקראיות ליצירת שיטות חתימה יעילות, וכן בחינת פרוטוקולים ושיטות הצפנה וחשיפת חולשותיהן. אלגוריתם נוסף 140 נספחים שפיתחו הוא ועמיתיו במכון ויצמן למדע מאפשר את הפעלתו של כרטיס חכם המקנה את הגישה לשידורי לוויין למנויים בלבד. הישגיו של פרופ' שמיר זיכו אותו בפרסים יוקרתיים - פרס ארדש, פרס רוטשילד, פרס ויצמן ופרס ישראל וכן פרס טיורינג במדעי המחשב, הנחשב למקבילו של פרס נובל.- סימטרייהבעולםהחלקיקים פרופ'יובלנאמן,אוניברסיטתתל־אביב,ופיזיקאיםעמיתים החיפוש אחר אבני היסוד של כל החומר ביקום עמד במרכז המחקר הבסיסי בפיזיקה במשך כל המאה העשרים, ועודנו נמשך. האטום התגלה בסוף המאה התשע–עשרה, הגרעין כעשרים שנה לאחר מכן, והחלקיקים שבגרעין לאחר עוד שני עשורים. בסוף שנות החמישים הוליך הניסיון להבין את תכונות החלקיקים הבסיסיים שבתוך הגרעין למבוי סתום. כל ניסיון לחדור לתוך החלקיקים הוביל לגילוים של חלקיקים נוספים, מבלי להבהיר מה קורה בתוך החלקיקים הידועים ומבלי לחשוף את הכוחות הפועלים שם. היה ברור שדרושה פריצת דרך באחד משני כיוונים: הכיוון הראשון היה לנסות מיון שיטתי של כמאה סוגי חלקיקים שנתגלו, והכיוון השני היה לנסות ולגלות תת–חלקיקים בתוך הפרוטון והניטרון ובתוך כמאה החלקיקים האחרים הדומים להם. כמה וכמה פיזיקאים ישראלים, ובהם פרופ' יובל נאמן, פרופ' צבי ליפקין, פרופ' דוד הורן ופרופ' חיים הררי, תרמו תרומה חלוצית לפתרון מבנה החומר. עוד בשנות השישים הם ניבאו את קיומם של חלקיקים שנתגלו ניסיונית בשנות השבעים המאוחרות. בשנת 1961 היה פרופ' יובל נאמן הראשון שהצליח בגיבוש שיטת מיון מרתקת, המבוססת על סימטרייה מסוימת בין עשרות החלקיקים שנתגלו. אותה שיטה התגלתה, זמן קצר מאוד לאחר מכן, ובאופן בלתי תלוי, על ידי פיזיקאי החלקיקים הדגול מארי גל–מן. הסימטרייה שהציעו נאמן וגל–מן ניבאה, בין השאר, את קיומו של חלקיק מוזר ומיוחד בתכונותיו, ה"אומגה מינוס", וזה אמנם נתגלה ב1964– כאשר כל תכונותיו תואמות בדיוק רב את תחזיות המיון של נאמן וגל–מן. תגלית זו אישרה ללא כל צל של ספק את נכונות ההשערה בדבר שיטת המיון החדשה, ובכך דמתה השיטה למעשהו של מנדלייב, כמאה שנה קודם לכן. פרופ' נאמן פרסם את עבודתו במסגרת הדוקטורט שלו ב"אימפריאל קולג'" שבלונדון ומאוחר יותר הקים דור שלם של מדענים צעירים בישראל באותו תחום, וייסד את המחלקה לפיזיקה של אוניברסיטת תל–אביב. עוד בטרם התגלה ה"אומגה מינוס" כבר נשאלה השאלה אם יש בתוך החלקיקים תת–מבנה שהוא המפתח להבנת שיטת המיון. ב1963– שיערו גל–מן, ובאופן בלתי תלוי אמריקאי צעיר בשם ג'ורג' צווייג, שכל מאה החלקיקים הידועים אכן מורכבים משלושה סוגים של אבני יסוד, שאותן כינה גל–מן "קוורקים". בניסויים שנעשו בחמש השנים הבאות לא היה זכר לקיומם של אותם קוורקים דמיוניים.אםהםאמנםקיימיםאיןכלהסברסבירלאי־התגלותם.פרופ'צביליפקיןועמיתיובמכון ויצמן למדע פרסמו עבודות, לכאורה תמוהות, שהכו גלים גבוהים. הם "דילגו" על השלב החשוב של גילוי הקוורקים והחליטו לצאת מתוך הנחה שהקוורקים קיימים ולראות מה אפשר לנבא בנוגע לתהליכים שונים בין החלקיקים. רבות מהתחזיות שלהם התאמתו וסיפקו עדויות עקיפות לקיומם של הקוורקים, ואולם באותה תקופה איש לא היה מסוגל להבחין בהם או להסביר את העדרם. בסוף שנות השישים עיקר המאמץ העיוני והניסיוני היה לחקור את מאות תהליכי ההתנגשות בין החלקיקים הרבים, ופרופ' דוד הורן מאוניברסיטת תל–אביב (ששהה אז בקליפורניה) ועמו פרופ' כריסטוף שמיד משווייץ גילו במפתיע ששני מנגנוני התנגשות שהיו לכאורה שונים לחלוטין זה מזה, הם פנים שונות של אותו מנגנון. התופעה כונתה בשם "הדואליות של הורן ושמיד". מיד לאחר מכן פיתח פרופ' גבריאל ונציאנו ממכון ויצמן למדע (כיום במעבדת CERN בז'נווה) נוסחה מתמטית מזהירה המתארת את הדואליות הזאת, ופרופ' הררי ממכון ויצמן למדע, ובאופן בלתי 141 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 תלוי יונתן רוזנר באוניברסיטת תל–אביב (כיום פרופסור באוניברסיטת שיקגו), הראו שהדואליות ניתנת להסבר פשוט רק אם הקוורקים קיימים, ובכך סיפקו סיבה נוספת להאמין בקיומם של אלה, אף על פי שטרם נתגלו אז. שנות השבעים הביאו סוף סוף לגילוי עקיף של הקוורקים בניסויים שונים ולתאוריה שהסבירה מדוע הם לא התגלו במישרין זמן רב קודם לכן. בהמשך התגלה סוג רביעי של קוורקים, ופרופ' הרריניבאב1975–קיומםשלקוורקחמישיושישישאמנםנתגלולאחרמכן,וגםשיערבשנת1979 (ללא כל הוכחה ניסיונית עד לרגע זה) שגם הקוורקים והאלקטרון מורכבים מאבני בניין יסודיות עוד יותר. באחרונה, ב2012–, נתבשרנו על גילוי חלקיק שהוא כנראה חלקיק היגס, בניסוי שנעשה בCERN– בז'נווה, בהשתתפות קבוצות מחקר ניסיוניות ממכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל–אביב והטכניון. זהו צעד נוסף במירוץ הבלתי פוסק להבנת מבנה החומר. המדליההלאומיתלמדעיםמידיהנשיאאובמה פרופ'יקיראהרונוב,אוניברסיטתתל־אביב כבר במסגרת עבודת הדוקטור שלו בשנת 1959 בטכניון, בהדרכת פרופ' דייוויד בוהם, גילה פרופ' יקיר אהרונוב תופעה במכניקת הקוונטים, שלפיה חלקיק טעון מושפע משדות אלקטרומגנטיים באזורים שאליהם החלקיק אינו מגיע כלל. תוצא זה נקרא כיום על שמם - "אפקט אהרונוב- בוהם". הוא זכה על הישגיו במספר רב של פרסים, כולל פרס ויצמן, פרס רוטשילד, פרס ישראל, מדליית פרנקלין, פרס היולט–פיקארד, פרס וולף, פרס א.מ.ת, ובשנת 2010 זכה לקבל מידי הנשיא אובמה את הכבוד הרב ביותר בארצות הברית המדליה הלאומית למדעים.- ומה מלמדות אותנו התגליות החשובות של אהרונוב? 1. אפקט אהרונוב—בוהם האפקט מראה שבתורה הקוונטית, בניגוד לתורה הקלסית, כוחות שנמצאים במקום אחד יכולים להשפיע על חלקיקים שמצויים בתחום אחר שבו הכוחות אינם קיימים. במילים אחרות: בתורת הקוונטים קיימים אפקטים לא–לוקליים. 2. אפקט אהרונוב—כשר אפקטאהרונוב-בוהםהראהשחלקיקיםטעוניםנתוניםלהשפעהלא–לוקליתמכוחותהמרוחקים מהם, ואילו אפקט אהרונוב כשר הכליל את התוצאה גם על חלקיקים לא טעונים.- 3. מדידות חלשות בניגוד למה שהאמינו עד התגלית הזו, דהיינו שכל מדידה בתחום הקוונטי חייבת לשנות את המערכת הנמדדת במידה לא צפויה, הסוג החדש של מדידות, אשר נקראו "מדידות חלשות", יכול לבדוק תכונות של מערכות קוונטיות מבלי לשנות את מצבן. כיום נעשות מדידות כאלו במעבדות רבות בעולם, והן מאפשרות לגלות תכונות חדשות שלא צפו אותן, ויש להן ערך חשוב גם מבחינה קונצפטואלית וגם מבחינה מעשית. 4. ניסוח חדש של תורת הקוונטים בניסוח זה הראה פרופ' אהרונוב שאפשר לתאר כל מערכת קוונטית ברגע נתון לא רק בעזרת אינפורמציה שנמצאה בעבר אלא גם בעזרת אינפורמציה נוספת שתתגלה רק בעתיד. פורמליזם זה מצביע על הצורך בגישה חדשה להבנת הזמן, וכיום הוא ממשיך בניסיון לבדוק את ההשלכות של ההבנה המפתיעה הזאת. 142 נספחים האםחורשחורהואאכןשחור? פרופ'יעקבבקנשטיין,האוניברסיטההעבריתבירושלים קיומם של חורים שחורים נֶהגה לראשונה על ידי הפיזיקאי הבריטי ג'ון מייקל כבר ב1790–. מייקל הסיק מתוך חוק הכבידה של ניוטון שאפשר שקיימים עצמים בעלי כוח משיכה מספיק, שאפילו אור לא יוכל להימלט מהם (מכאן הכינוי "חור שחור"), אך הרעיון לא זכה לתשומת לב מרובה, בעיקר משום שבאותו זמן לא רווחה בקרב הפיזיקאים הדעה שאור מושפע מכבידה. הבנה אמתית של חורים שחורים מסופקת במסגרת תורת היחסות הכללית של איינשטיין. תיאור מתמטי של חורים שחורים במסגרת היחסות הכללית מורכב, אך אפשר להבין את הרעיון באופן פשטני, ולפיו מרחב מתעוות בנוכחות מסה. במצב של חור שחור המרחב כה מעוות, עד כי כל מה שנופל לחור שחור אינו יכול לצאת ממנו. יש לציין כי כל גוף, אם נדחוס אותו מספיק, יהיה חור שחור. לדוגמה, אם נדחוס את השמש לכדור ברדיוס של כשלושה ק"מ, אזי מהירות הבריחה מהגוף תהיה מהירות האור, ועל כן השמש תהיה חור שחור. נקודה חשובה נוספת היא כי אם אכן נדחוס את השמש לחור שחור, כדור הארץ ימשיך להרגיש כוחות כבידה דומים מאוד לאלה שהוא מרגיש כאשר השמש היא ברדיוסה הנוכחי, ועל כן הוא ימשיך להקיף את השמש. בשנת 1971 הראה סטיפן הוקינג שבכל תהליך שבו מעורב(ים) חור שחור או כמה חורים שחורים, סך כל שטח הפנים של החורים (שטח של אופק המאורעות) נוטה לגדול. לדוגמה, כאשר שני חורים שחורים מתמזגים, שטח הפנים של החור הסופי עולה על סכום השטחים ההתחלתיים. תוצאה זו הביאה את פרופ' יעקב בקנשטיין, בשנת 1972, בהיותו בן 25, למסקנה שיש לייחס לכל חור שחור כמות של התכונה התרמודינמית "אנטרופיה" המתכונתית לשטח הפנים שלו. נבע מזה שלכל חור שחור טמפרטורה מסוימת שככל שהחור קטן יותר, כך היא גבוהה יותר. בתחילה התקבלה טענתו בקהילה המדעית בביטול, וכך התייחס לזה גם הוקינג, שכן אם לחור שחור יש טמפרטורה, הוא צריך לקרון כמו גוף שחור. אולם ב1974– גילה הוקינג בעצמו כי חור שחור אכן חייב לפלוט קרינה, תוצאה של זוגות החלקיקים הווירטואליים שנוצרים קרוב לפני האופק. קרינה זו נקראת היום "קרינת הוקינג". למעשה, חורים שחורים, כך נראה, אינם שחורים כל כך. החישובים הראו שקרינה זו אכן מתאימה לקיום אנטרופיה הפרופורציונלית לשטח החור השחור. הרעיון נעשה למקובל, והאנטרופיה הזו מכונה אנטרופית בקנשטיין-הוקינג. בכך תרם פרופ' בקנשטיין לייסוד התרמודינמיקה של החורים השחורים ולהיבטים אחרים של הזיקה בין תורת המידע לתורת הכבידה. על הישגיו ותרומותיו זכה פרופ' בקנשטיין בפרס רוטשילד, בפרס ישראל ובפרס וולף. מולקולותאפֵלות פרופ'יהושעיורטנר,אוניברסיטתתל־אביב מדעי הכימיה מייצגים את הקמתה של המסגרת הניסיונית והמושגית למבנה החומר, תפקודו ושינויו. החל משנת 1927 היוותה תורת הקוונטים בסיס להבנת המבנה המולקולרי, ואילו שנות השישים של המאה שעברה מציינות את ראשיתו של המחקר העיוני של התפקוד והשינוי במולקולות גדולות. תיאור חדשני של התפקוד והשינויים החלים בחומר באמצעות בליעת אור ניתן בתאוריית ביקסון-יורטנר (משנת 1968) של גלגולי אנרגייה במולקולות, שבהן מספר עצום של מצבי תנודה גרעינית מהווה מוקד לדרדור אנרגיית "חלקיקי האור" (הפוטונים [הנבלעים על ידי המולקולה]). תהליכי היסוד של "מעברים לא קרינתיים" מנצלים את אנרגיית האור להפיכת אנרגייה אלקטרונית לגרעינית וכן לזרימת אנרגיית תנועה גרעינית במולקולות, מוצקים, נוזלים, מערכות ביולוגיות וננומטריות. עבודה זו הניחה יסודות לבקרה של תהליכים מושרי–לייזר, לחקר 143 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 תהליכי יסוד פוטוביולוגיים ולתיאורו של "היקום הכימי" והובילה למושג "חבילות גל של מצבים מולקולריים", שדעיכתם מגלה תופעות התאבכות פנים–מולקולרית ומאפשרת מעקב ישיר אחרי התנועה הגרעינית. תוצאות מחקרים עיוניים אלה אושרו 16 שנה לאחר מכן בעבודה ניסיונית במכון הטכנולוגי של קליפורניה בארצות הברית, תוך שימוש בלייזרים על–מהירים, אשר הביאה להענקת פרס נובל בכימיה בשנת 1999 לפרופ' אחמד זוויל. לימים זכה פרופסור יהושע יורטנר בפרסים יוקרתיים, ובהם פרס ישראל, פרס ויצמן, פרס רוטשילד, פרס א.מ.ת ופרס וולף על "מחקרים פורצי דרך של צבירת, אגירת ושחרור אנרגייה במערכות מולקולריות". גבישיםקוואזי־מחזוריים פרופ'מחקרדןשכטמןמהטכניון,חתןפרסנובלבכימיהלשנת2011 פרופ' מחקר דן שכטמן מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון זכה בפרס נובל בכימיה לשנת 2011, על גילוי הגבישים הקוואזי–מחזוריים בשנת .1982 הגילוי היה במעבדות NBS במרילנד שבארצות הברית, שבהן עבד במסגרת שבתון במשך שנתיים, ולשם הוזמן פרופ' שכטמן על ידי ד"ר ג'ון כאהן, שביקר בטכניון בשנת 1980. בתקופת השבתון חקר פרופ' שכטמן חומרים מתכתיים שיוצרו על ידיו באמצעות התמצקות מהירה. מה שראה במיקרוסקופ האלקטרונים החודר ביום התגלית היה דיפרקציית אלקטרונים שהראתה שהגביש הנבדק הוא גביש בעל סימטרייה סיבובית של חמש - סימטרייה בלתי אפשרית בגבישים מחזוריים. בשנת1912אישרהמדעןהגרמניפוןלאווה,באמצעותדיפרקצייתקרניX–,כילרובהמוצקיםמבנה גבישי מסודר ומחזורי. מאז ועד שנת 1982, במשך שבעים שנה שבהן נחקרו מאות אלפי גבישים שונים, לא דווח על גילוי גבישים שאינם מחזוריים. בנסיבות אלו התבססה פרדיגמה המגדירה את הגביש "מסודר ומחזורי" וקבעה כי לגבישים מחזוריים יכולה להיות סימטרייה סיבובית של ,2 3, 4 או 6 - לא 5 ולא מספר הגדול מ6–. על יסוד זה צמחה תורת הגבישים (הקריסטלוגרפיה), אשר עד שנות השמונים הייתה "מדע סגור", שאנשיו לא ציפו לגילויים מהפכניים. פרופ' שכטמן ביצע בעקבות הגילוי סדרת ניסיונות כדי לברר מה גורם לסימטרייה המחומשת. בתחילה חשב שמדובר בתופעה הקרויה "תאומים". כששלל אפשרות זו הבין שגילה גבישים חדשים, ובהמשך הוא מצא גבישים כאלה בשלושה חומרים שונים. משנסתיימה שנת השבתון שב פרופ' שכטמן לטכניון. הוא פגש את פרופ' אילן בלך, אשר היה היחיד שהאמין לגילוי שלו ואף הציע מודל המסביר איך התקבלה דיפרקצייה כזו. בקיץ של שנת 1984 חזר פרופ' שכטמן למרילנד ושלח את העבודה לפרסום, בשיתוף עם פרופ' בלך, ד"ר כאהן והמדען הצרפתי ד"ר דניס גרטיאס, והמאמר אכן פורסם בעיתון היוקרתי Review Physical Letters בנובמבר . כך נפתח תחום חדש במדע: גבישים קוואזי–מחזוריים.1984 במשך שנים געשה ורעשה קהילת הפיזיקאים, והחרתה החזיקה אחריה קהילת הכימאים והמתמטיקאים, אך קהילת ה"מאמינים" של ד"ר שכטמן גדלה והלכה, ובסופו של דבר קיבלה תגליתו הכרה בין–לאומית רחבה. כיום כבר ידוע על מאות חומרים המקיימים את המבנה שגילה פרופ' שכטמן, ומדי שנה מתקיימים כינוסים לאומיים ובין–לאומיים בנושא. למעלה מ40– ספרים מדעיים הוקדשו לגבישים קואזי–מחזוריים, ובספרים רבים אחרים עודכן הפרק הדן במדע הקריסטלוגרפיה. בעקבות התגלית ואישושה שינתה האגודה הבין–לאומית של הקריסטלוגרפיה את הגדרת הגביש ובכך יצרה שינוי פרדיגמה ואת ההגדרה הבסיסית של מדע 144 נספחים הקריסטלוגרפיה. בישראל הוצמד שם לחומר בעל המבנה החדש - "שכטמנית." על תגליתו והישגיו המדעיים זכה פרופ' שכטמן בפרסים רבים, כולל פרס ישראל, פרס וולף ופרס נובל לכימיה לשנת .2011 הרסלשםבנייה:עלההכרחשבתחלופתחלבוניהגוף וסיפורגילויהשלמערכתהאוביקוויטין פרופ'אברהםהרשקוופרופ'אהרןצ'חנובר,הפקולטהלרפואה,הטכניון גוף כל היצורים - מן הווירוסים דרך הצמחים ועד האדם - עשוי חלבונים, אותן מכונות קטנות המאפשרות את התפקוד המורכב של החיים. קחו את גוף האדם למשל, הוא עשוי עשרות אלפי חלבונים, מן ההמוגלובין - חלבון הדם האדום הנושא את החמצן - דרך הנוגדנים, הבונים את מערכת החיסון ומאפשרים לנו התגוננות מפני "פולשים זרים" כחיידקים ווירוסים, דרך האקטין, המיוזין והמיוגלובין - חלבוני השריר המאפשרים את פעולת שאיבת הדם על ידי הלב ואת התנועה - ועד לחלבוני המוח האחראים לתפקודים הגבוהים של האדם - מן השמיעה, הראייה והדיבור ועד להבנה, הזיכרון, האינטליגנציה והיצירתיות. חוקרים רבים עסקו במנגנוני הייצור של החלבונים הבונים ומאפיינים את המינים השונים, אך רק חוקרים מעטים התעניינו בצדה השני של המשוואה - מנגנוני פירוקם של אלפי החלבונים שנוצרו - ובהם פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרן צ'חנובר, אשר גילו את מערכת האוביקוויטין. הסיבה להתעניינות המועטה היא שנושאים נחקרים במדע הם עניין שבאפנה, ויתר על כן, הרס מעניין פחות מבנייה, שכן הנחת היסוד היא שהוא נטול ייחודיות (ספציפיות). באמצע שנות החמישים התגלה אברון תת–תאי, הליזוזום, שבשל הכילו אנזימים מעכלי חלבונים נחשב לאברון המעכל את חלבוני התא. גילוי זה (שזיכה את המדען הבלגי–אמריקאי כריסטיאן דה דוב Duve[ de] בפרס נובל לרפואה) "הרדים" עוד יותר את תחום חקר פירוק החלבונים, ורק מדענים בודדים עסקו בו. ממצא חשוב אשר משך תשומת לב בשל העדר היכולת להסבירו באמצעות עיכול חלבונים, המתווך על ידי הליזוזום, היה הייחודיות - הספציפיות והסלקטיביות של מנגנון הפירוק. בשנות השישים והשבעים התברר כי לכל חלבון אורך חיים משלו, וזה אף יכול להשתנות עם השתנות התנאים הפיזיולוגיים או הפתולוגיים של התא. כאמור היה אי אפשר להסביר ממצא זה באמצעות המנגנונים הידועים של עיכול ליזוזומלי של חלבונים, כי הליזוזום איננו מעכל חלבון בודד אלא פועל על החלבונים כולם bulk(). ממצא נוסף שמשך תשומת לב הוא הדרישה לאנרגייה בפירוק חלבונים (ממצא שלא התיישב עם הנחות היסוד הבסיסיות של התרמודינמיקה, שכן מן ההיגיון שפירוק חלבונים עתירי אנרגייה למרכיביהם עניי האנרגייה יפלוט אנרגייה ולא יצרוך אותה). הדרישה העלתה גם היא חשד כי מדובר בהליך המתווך על ידי מנגנון ספציפי. דרישה זו אובחנה גם בחיידקים שהם נעדרי ליזוזום כליל, ולכן היא מן הסתם אוניברסלית להליכי הפירוק בכל היצורים. פרופ' הרשקו, בעת השתלמותו הבתר–דוקטורלית אצל הפרופ' גורדון טומקינס, התעניין בבעיה זו ואימת, הפעם באשר לחלבון יונקי ספציפי, את הדרישה לאנרגייה לצורך פירוקו, אך המנגנון המבצע זאת עדיין נשאר בחזקת נעלם. פרופ' הרשקו ותלמידו לדוקטורט אהרן צ'חנובר (כותב דברים אלו) חשפו בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים את מערכת האוביקוויטין לפירוק חלבונים. המערכת ענתה הן על דרישת הספציפיּות הגבוהה בתהליך פירוקם והן - ואולי בשל כך - על הדרישה לאנרגייה. המערכת פועלת באופן דו–שלבי: בתחילה היא מצמידה את החלבון אוביקוויטין לחלבון המטרה המיועד לפירוק, ורק לאחר מכן החלבון מתפרק על ידי אנזים המכיר רק חלבונים מסומני–אוביקוויטין. עם הזמן הלכה והתבררה חשיבות המערכת. נחשף בחלקו מנגנון ההכרה הספציפי שלה, והתברר שהואמורכבממאותחלבוניהכרהייחודייםהקרוייםליגאזות(קשרנים)שלאוביקוויטין,המכירים כל אחד תכונות ייחודיות בחלבון המטרה. בסך הכול התברר כי המערכת מורכבת מקרוב ל1,500– 145 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 חלבונים, או כ7%-6%– מסך חלבוני האדם, מספר מפתיע ועצום על פי כל אמת מידה. זו אולי המערכת הגדולה ביותר - מבחינת מספר מרכיביה - בגוף האדם. בד בבד תוארו חלבונים דמויי־ אוביקוויטין שגם הם נצמדים לחלבוני מטרה, אך למטרות שונות מ"הוצאתם להורג", למשל לצורך הכוונתם לאתרים תת–תאיים. תוארו גם תפקודים לא הרסניים של מערכת האוביקוויטין, ועתה יותר משלושים שנה אחרי גילויה מתברר כי היא ממלאת תפקידים חשובים למעשה בכל תהליך תאי בסיסי ביצור החי. אין תמה אפוא כי הפרעות במערכת זו מוליכות למחלות שונות - ובהן ממאירויות, מצבי דלקת כרוניים ומחלות ניווניות של המוח. התגליות הללו דחפו לפיתוח תרופות חדשניות, הראשונות שבהן כבר מצויות בשימוש והן חוללו מהפכה, למשל בטיפול בממאירויות של הדם. אנו נמצאים בעיצומה של מהפכה חדשה, שבה שני צדי המשוואה - ייצור חלבונים ופירוקם - ממלאים תפקידים חשובים. על הישגיהם בגילוי המערכת זכו פרופ' הרשקו ופרופ' צ'חנובר בהכרה עולמית רחבה. בין השאר הוענק להם פרס ישראל, פרס אלברט לסקר למחקר רפואי - הפרס השני בחשיבותו אחרי פרס נובל - ופרס נובל לכימיה לשנת 2004 (עם שותפם למחקר הפרופ' אירווין רוז מארצות הברית). הם גם חברים בגופים האקדמיים המכובדים בעולם, ובהם האקדמיות הלאומיות למדעים של ישראל ושל ארצות הברית. הריבוזום(יצרןהחלבוניםשלהתא)והקשרלאנטיביוטיקה פרופ'עדהיונת,המחלקהלביולוגיהמבנית,מכוןויצמןלמדע הריבוזום הוא רכיב תוך–תאי מורכב ביותר. הוא משמש בית חרושת לייצור חלבונים, המבצעים את רוב תהליכי החיים. חלקם מתפקדים כאנזימים המבצעים פעילויות מוגדרות, אחרים משמשים נוגדנים, מוליכי חמצן או קולטנים. המשותף לכולם הוא שאופן פעילותם תלוי לחלוטין במבנם המרחבי, הנקבע לפי רצף החומצות האמיניות שלהם, וזה נקבע לפי רצף הבסיסים בגנים המקדדים אותם. שלבי הפעולה הבסיסיים הקשורים לתהליך תרגום הצופן הגנטי אותרו ונחקרו ביוכימית במשך יותר משנות דור, אך לא היה שמץ של מידע על פרטי תהליך תרגום הצופן הגנטי ויצירת החלבונים. עוד היה ידוע כי הריבוזומים הם צברים גמישים הבנויים ממספר רב של מרכיבים המאורגנים בשתי יחידות משנה - גדולה וקטנה - שמתאחדות לריבוזום השלם עם תחילת תהליך התרגום וחוזרות להתקיים בנפרד כאשר הריבוזום אינו עוסק ביצירת החלבון. אך לא היה ידוע מה קורה בתוך הריבוזום. פרופ' עדה יונת פיתחה שיטת מדידה מהפכנית של איסוף נתונים קריסטלוגרפיים בטמפרטורות נמוכות מאוד, וזו אפשרה את קביעת המבנה הקריסטלוגרפי של הריבוזום. בשנת 2000 פוענחו המבנים הראשונים של שתי יחידות המשנה של הריבוזומים והביאו לפריצות דרך חשובות במחקר התפקוד של הריבוזומים. איך כל זה קרה? את פרופ' עדה יונת התהליך כולו סקרן. היא ידעה שפיענוח המבנה המרחבי של הריבוזום ברמה האטומית הוא תנאי סף להבנת התהליך לפרטיו. מידע כזה מתקבל אך ורק בשימוש בטכנולוגיה הקרויה קריסטלוגרפיה בקרני X (רנטגן), שהיא מן המסובכות ביותר במדעי החיים, גם כאשר הנושא הוא פשוט יחסית. שיטה זו מצריכה יצירת גבישים תלת–ממדיים של המולקולות הנחקרות, אך גיבוש מולקולות ביולוגיות מסובך וקשה עד מאוד בשל המבנה המסובך והאסימטרי שלהן. נוסף על כך, כדי לפענח את המבנה הקרוב ביותר למצב הפעיל של החלבון יש לשמר אותן בסביבה המדמה את סביבתו הטבעית לאורך כל תהליך הגיבוש והמדידה, שצורך לעתים שבועות וחודשים. גיבוש הריבוזומים היה, ועודנו, אתגר רציני ביותר, גם בהשוואה למולקולות ענק או לצברים ביולוגיים אחרים. זאת בשל גודלם העצום, מורכבות מבנם וחוסר יציבותם. נוסף על כך, התפקוד 146 נספחים המורכב של הריבוזומים והמעורבות האינטנסיבית שלהם בשלבים הרבים של ההתחברות עם הצופן הגנטי, קריאתו ויצירת החלבונים, דורשים גמישות מבנית רבה ויכולת לקיים תבניות מבניות הנוצרות תוך הסתגלות לדרישות הפעילויות המסוימות. אכן, ההטרוגניות המבנית וחוסר היציבות של הריבוזומים היו מחסום לגיבושם, ומכיוון שקבוצות מחקר רבות מאוניברסיטאות מובילות נכשלו בכך במשך כשני עשורים, הדעה המקובלת הייתה ש"אי אפשר לגבש ריבוזומים". לפרופ' יונת התברר שהריבוזומים של דובים השרויים בשנת חורף מסתדרים עם רדת הקור על הקירותהפנימייםשלדופנותהתאיםבמבנהדמוי–גביש.לדעתה,כךהםאינםמתפרקים(כפישהיה קורה אילו היו התאים מפוזרים) במשך תקופה ארוכה, עד בוא האביב, כאשר הם דרושים לייצור חלבונים מיד עם התעוררותם כדי שיוכלו לעשות את הפעולות המאפשרות את חייהם. ממצא זה הראה בבירור שאפשר לשמר את הריבוזומים פעילים לאורך תקופות ארוכות ורמז שהם בני גיבוש. בהתבססה על "חכמת" דובי הקוטב פיתחה פרופ' יונת שיטות מתוחכמות, המבוססות על לימוד מבנה ריבוזומים ממקורות עמידים, כגון חיידקים הגדלים בטמפרטורות גבוהות או בתנאי מליחות קיצוניים כמו ים המלח, והצליחה לייצר גבישי ריבוזומים באיכות גבוהה. נוסף על כך, קבוצת המחקר שלה פיתחה שיטת מדידה מהפכנית של איסוף נתונים קריסטלוגרפיים בטמפרטורותנמוכותעדמאוד,המקבעותאתאטומיהחומרהנחקרואינןמאפשרותאתהתקדמותן והתעצמותן של תופעות הדעיכה, וכך נעשה המחקר הקריסטלוגרפי, והשיטה הפכה מיד ל"נורמה" כלל–עולמית. בשנת 2000 פוענחו המבנים הראשונים של שתי יחידות המשנה של הריבוזומים ברמה האטומית, ופיענוחם הביא לפריצות דרך חשובות ביותר במחקר התפקוד של הריבוזומים. נמצא שבתוך הריבוזוםחלוקתהתפקידיםביןשתייחידותהמשנהדומהלתהליךייצורשלמפעלייצורתעשייתי. היחידה הקטנה מייצגת את ה"מוח". בה מתקיים תהליך תרגום הצופן הגנטי שבחומצות הגרעין לחלבוןב"קריאה"שלהצופןהגנטיוהתקשרותמבוקרתשלמוליכיהחומצותהאמיניותעם"העותק התפעולי" של ההוראות. יחידת המשנה הגדולה מחברת את החומצות האמיניות לשרשרת החלבון ומנתבת את החלבונים הנוצרים למנהרה המגִנה על החלבון החדש עד ליציאתו לאוויר העולם, כשהוא מקופל סופית או עומד להתקפל בעזרת "מקפלים מקצועיים". ממצא מלהיב שהיה לא צפוי כלל הוא שהמנהרה משמשת גם "שער מווסת", הנפתח ונסגר על פי הוראות מהתא. המנהרה משמשת גם אתר לקישור משפחה גדולה של תרופות אנטיביוטיות. היות שתהליך בניית החלבונים הוא בעל חשיבות רבה עד מאוד לחיי התא, כמעט מחצית התרופות האנטיביוטיות המצויות בשימוש כיום תוקפות את הריבוזום ומעכבות את פעילותו. פיענוח מבנה הריבוזומים של חיידקים המשמשים מודלים מצוינים לחיידקים הפתוגניים (גורמי המחלות) אפשר התקדמות אדירה בנושא חקר דרך הפעולה של תרופות אנטיביוטיות והעמידות ההולכת וגוברת של חיידקים לאנטיביוטיקה. בזכות המחקר פוענחו הכללים הבסיסיים המסבירים כיצד האנטיביוטיקות הקטנטנות משביתות את פעולת הריבוזום הענק, וכיצד החיידקים מחוללי המחלות מפתחים עמידות, ונוצרו כלים לשיפור יעילות התרופות האנטיביוטיות ברמת התרגום הגנטי. מחקרה החלוצי של פרופ' יונת זיכה אותה בפרס נובל בכימיה בשנת .2009 147 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 פיתוחתרופתהקופקסוןלטיפולבמחלתהטרשתהנפוצה פרופ'רותארנוןופרופ'מיכאלסלע,מכוןויצמןלמדע פיתוח תרופות הוא תחום העיסוק של חברות פארמה. באוניברסיטאות או במכוני מחקר העיסוק העיקרי הוא במחקר בסיסי, אשר ייעודו הוא הרחבת מכלול הידע בעולם, והוא מודרך על ידי סקרנותו המדעית של החוקר. עם זאת לעתים קורה שמחקר בסיסי לחלוטין מניב ממצא שניתן לתרגום מעשי ולפיתוח יישומי. זו הייתה השתלשלות הדברים שהובילה ממחקר בסיסי במכון ויצמן לפיתוח תרופת הקופקסון לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה. איך זה קרה? הטרשת הנפוצה היא מחלה אוטואימונית, שבה מערכת החיסון תוקפת את מעטפת המיילין המגנה על כל עצב בגופנו. נזק למעטפת המיילין, בדומה לנזק במעטפת הבידוד של כל חוט חשמלי, גורם בסופו של דבר ל"קצר" במערכת העצבים, שבא לידי ביטוי בנזק נירולוגי. זו מחלה שתוקפת רק בני אדם, והמנגנון שלה, כמו הגורם להופעתה, אינו ידוע כלל. בשנות השישים לא היה כל טיפול יעיל במחלה זו. כדי לחקור אותה פיתחו חוקרים בארצות הברית בשנות השישים מודל בבעלי חיים, כלומר מחלה בבעלי חיים הדומה מאוד לטרשת נפוצה. בתחילת שנת 1967 הם מצאו שאפשר לעורר מחלה כזו בחיות בהזרקת חלבון מסוים, שהוא אחד המרכיבים של המיילין, אשר הרכבו הכימי נקבע במדויק. במעבדתם של פרופ' מיכאל סלע ופרופ' רות ארנון היה ניסיון רב בהכנה ובאפיון של פולימרים סינתטיים דמויי–חלבון, בעלי תכונות שניתנות לתכנון מראש. השערת העבודה שלהם הייתה שאפשר להכין פולימר סינתטי כזה שיחקה את המבנה של אותו חלבון המיילין הגורם לטרשת נפוצה. הם סברו שפולימר כזה עשוי גם הוא להשרות מחלה דומה לטרשת נפוצה, ולכן ייתן בידם כלי מחקר מעולה לחקור את מנגנון המחלה, וזאת הייתה כוונת המחקר. הם הכינו סדרת פולימרים ובדקו את כולם, אך אף אחד מהם לא היה מסוגל לגרום למחלה. לאחר שנה שלמה של ניסויים בעלי תוצאות מתסכלות הם כמעט "הרימו ידיים", אך החליטו לבדוק אפשרות נוספת: אם אותם פולימרים סינתטיים אמנם דומים לחלבון המיילין, גם אם לא במידה הדרושה כדי לחקות את פעילותו ולגרום למחלה אך במידה מספקת כדי להתחרות בו ולמנוע ממנו את היכולת לעורר מחלה. ניסיון ראשון נתן תוצאות מדהימות - רמת התחלואה של החיות ש"טופלו" בפולימרים ירדה מ80%– בקבוצת הביקורת ל20%– בקבוצת הניסוי. הפעיל שבסדרת הפולימרים היה זה שהם כינו I.Cop זה היה הבסיס לפטנט שנקרא "פולימר תרופתי" וגם להמשך המחקר, שבו הם הצליחו להראות שאותו פולימר פעיל בכמה מינים של חיות, כולל פרימאטים. יתר על כן, ניסויים קליניים בחולי טרשת נפוצה אשר נעשו בשיתוף עם רופאים ונירולוגים, פרופ' עודד אברמסקי מ"הדסה" ורופאים בגרמניהובארצותהברית,הראושI–Copאכןיעילבהפחתהניכרתשלתכיפותההתקפיםהחוזרים האופייניים לשלב המוקדם של הטרשת הנפוצה, וזאת כמעט ללא תופעות לוואי. על סמך תוצאות אלה, אשר פורסמו בעיתון מדעי יוקרתי, קיבלה עליה חברת טבע לפתח את I Cop לתרופה מסחרית. הפיתוח כלל ניסוי קליני נוסף בפאזה שלישית, ותוצאותיו המוצלחות הביאו לאישור בסוכנות התרופות האמריקאית FDA בשנת 1996, ובעקבותיו ברשויות הבריאות במספר רב של מדינות. השם המסחרי שנתנה חברת טבע לתרופה זו הוא "קופקסון", וכיום יותר מ200,000– חולים בכחמישים מדינות ברחבי העולם נהנים מהשפעתה המועילה ומבטיחותה לאורך שנים. הודות לקופקסון חדרה חברת טבע לתחום התרופות המקוריות, נוסף על תחום התמחותה העיקרי - תרופות גנריות. עם השנים פותחו תרופות נוספות לטיפול בטרשת הנפוצה. אולם תרופת הקופקסון הייתה חלוצה בנושא, ועד היום נחשבת לאחת התרופות החשובות, ופלח השוק שלה עולה על אלה של כל אחת מהתרופות האחרות. 148 נספחים עבודה זו זיכתה את פרופ' ארנון ואת פרופ' סלע בכיבודים ובפרסים יוקרתיים, כולל פרס וולף ופרס ישראל, ומבחינת חברת טבע הקופקסון הוא מוצר הדגל.- אפיגנטיקה-לארקהגנוםקובע פרופ'חייםסידרופרופ'אהרןרזין,האוניברסיטההעבריתבירושלים המחקר פורץ הדרך של פרופ' חיים סידר ופרופ' אהרן רזין לפני יותר משלושה עשורים הניח את היסודות לאפיגנטיקה, תחום מדעי חדש בביולוגיה, החובק את מרב הנושאים הנחקרים היום בביולוגיה המודרנית וברפואה. הם הראו שתהליכים כימיים המתרחשים לאחר שרצף הדי–אן–איי נקבע, משחקים תפקיד מרכזי בהתפתחות גוף האדם, בבריאות ובחולי. תרומתם של פרופ' סידר ופרופ'רזיןלהתפתחותוהמהירהשלחקרהאפיגנטיקהוהשלכותיועלכלתחומיהמחקרבביולוגיה זוכה להכרה בין–לאומית רחבה, המתבטאת בין השאר בהענקת פרסים יוקרתיים בחקר מדעי החיים והרפואה כגון פרס ישראל, פרס וולף, פרס א.מ.ת, ולאחרונה פרס גרדנר היוקרתי ברפואה. איך זה פועל? תופעת המתילציה של הדי–אן–איי והשינויים הדינמיים המתקיימים בה הם בסיס לתהליכים הביולוגיים המתרחשים בגוף האדם מיום היוולדו ועד למותו. מתילציה של די–אן–איי משחקת תפקיד מרכזי בהתפתחות העובר והיילוד ולאורך החיים, כולל התהליכים הקשורים בהזדקנות. פגמים במתילציה של די–אן–איי מתבטאים כמובן במחלות, כולל פיגור שכלי ומחלות גנטיות קשות הקשורות בתפקוד מערכת העצבים ומערכות חשובות אחרות בגוף האדם. לאחרונה התברר שגידוליםשפיריםוסרטנייםמתפתחיםעקבשינוייםבמתילציהשלדי–אן–אייכברבזמןההתפתחות העוברית. מדעיהרוח,החברהוהמשפטים חידהשלכתבנכחד פרופ'מרגליתפינקלברג,אוניברסיטתתל־אביב באלףהשנילפניהספירההיההאגןהמזרחישלהיםהתיכון,ובכללזההיםהאגאי,לזירתהיווצרותן של שיטות כתב חדשות, שונות במהותן מכתב היתדות ומהכתב ההירוגליפי שהיו נקוטים באותה עת באזורים סמוכים. במחקר המודרני קיבלו כתבים אלה שם משותף: "הכתבים האגאיים". בלטו במיוחד שניים מהכתבים, שנתגלו בשנת 1900 באי כרתים. אלה כתבים קוויים (לינֵאריים), וארתור אוונס Evans( הארכאולוג הבריטי שגילה אותם, נתן להם את הכינויים "הכתב הקווי א"), Linear( A ו"הכתב הקווי ב") B( Linear). בשנות החמישים של המאה העשרים פיענח מייקל ונטריס Ventris() הבריטי את הכתב הקווי ב (שבינתיים נתגלה גם ביוון היבשתית) והוכיח מעל לכל ספק ששפתו יוונית. הכתב הקווי א נותר לא מפוענח. בסדרת פרסומים בשנים 2001-1991 הציעה פרופ' מרגלית פינקלברג דרך לפיענוח כתב זה ולזיהוי השפה שהוא מייצג. פרופ'פינקלברגהוכיחהכיאפשרלגשתלפיענוחהכתבהקוויאבאמצעותהחלתהערכיםהפונטיים של הסימנים הנהוגים בכתב הקווי ב. ההוכחה הזאת סיפקה בסיס מתודולוגי מוצק לעבודתה. באמצעות ניתוח בלשני מתוחכם של המאפיינים הפונטיים והמורפולוגיים של שפת הכתב הקווי א היא הרכיבה מעין פרופיל לשוני של השפה הזאת וניסתה להחיל אותו על השפות שבספרות המחקר הוצע לראות בהן שפות אפשריות שמאחורי הכתב הזה. התברר בלי ספק כי שפתו של הכתב הקווי א אינה יכולה להיות יוונית ואף לא שפה שמית. הפרופיל התאים אך ורק לקבוצת השפות האנטוליות, שפות הודו–אירופיות שתועדו באנטוליה הקדומה, ובהן חִתית, לּווית, ליקית וקרית. זיהוי זה של שפתו הקדומה של האי כרתים (שנהוג לכנותה גם "השפה המִינֹואית") מקובל כיום על חוקרים רבים. מקובלת גם מסקנה אחרת שהגיעה אליה פרופ' פינקלברג והיא שהמצע 149 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 (סובסטרט) הלשוני והאתני שקדם להופעתם של היוונים באזור הים האגאי וביוון היבשתית הוא מצע אנטולי, דהיינו הודו–אירופי, ולא כפי שהיה נהוג לחשוב קודם לכן. בעקבות מחקריה בכתבים האגאיים חקרה פרופ' פינקלברג גם את יחסי הגומלין שבין השפות האנטוליות ובין שאר השפות ההודו–אירופיות ואת הגנאלוגיה שלהן. היא הגיעה למסקנה שכיוון שדרכיהן של שתי הקבוצות הללו נפרדו בשלב מוקדם בהיסטוריה שלהן, השפות האנטוליות משקפות את הרובד הקדום ביותר בהתפתחות משפחת השפות ההודו–אירופית. בשנת 2003 רואיינה פרופ' פינקלברג בעניין זה לכתב העת Science. על הישגיה המרשימים זכתה פרופ' פינקלברג בפרס רוטשילד. גבולותיהשלאימפריה:הצבאהרומיבמזרח פרופ'בנימיןאיזק,אוניברסיטתתל־אביב מחקריו של פרופ' בנימין איזק על הצבא הרומי האימפריאלי ועל האימפריאליזם הרומי שינו את הבנת תפקידיו ההיסטוריים של הצבא בפרובינציות של האימפריה. בעבר הניחו היסטוריונים וארכֵאולוגים שהתפקיד העיקרי של הצבא הרומי היה הגנה על הפרובינציות באזורי הגבול מפני אויבים מבחוץ, ואילו פרופ' איזק הראה שיעדיהן של הרשויות הרומיות היו שונים בתכלית: שיטור פנימי בפרובינציות והכנה להתרחבות נוספת. לאימפריה הרומית הייתה איֵדאולוגיה של תקיפה והתרחבות ולא של שמירת הסטטוס קוו והגנה עליו. פרופ' איזק טוען שהמושג של קביעת גבול לאימפריה לא היה רלוונטי בתפיסה הרומית, משום שהיא לא הייתה תפיסה טריטוריאלית אלא ביטוי של שליטה על עמים וערים. לניתוח זה השלכות על הבנת השרידים הפיזיים של מתקני הצבא באזורי הגבול. אלה נמצאו בחלקים רבים של האימפריה, מבריטניה בצפון–מערב עד הים השחור בצפון–מזרח וממרוקו בדרום–מערב עד לעַָרּבְיָה בדרום–מזרח. בדרך כלל ראו בהם החוקרים שרידים של מבנים ששימשו קווי הגנה צבאיים. פרופ' איזק הראה שקווים אלה עוברים בדרכי תקשורת נוחות כגון נהרות או כבישים ראשיים, ושתפקידם העיקרי של המתקנים היה מימוש השליטה על אזור גבול רחב, שהשתרע לפְנים הפרובינציות ומעבר לטווח שליטתו של המִנהל הרומי המוסדר. שינויים שחלו עם הזמן בהתפרסות יחידות הצבא בפרובינציות פורשו במחקר בדרך כלל כשינויים בשיטת ההגנה: "הגנה קווית" בתקופה המוקדמת לעומת "הגנה עמוקה" בעת העתיקה המאוחרת. אולם לדעתו של פרופ' איזק תפקידו העיקרי של הצבא לא היה הגנתי, לא בתקופה המוקדמת ולא בזו המאוחרת, והתפרסותו בתקופה המאוחרת לא הייתה שונה בעיקרה מזו שבתקופה המוקדמת יותר. השינוי אינו מעיד אלא על שאיפה לפריסת יחידות קטנות וניידות יותר על פני שטח רחב יותר כדי לשפר את השליטה המקומית על פני אזור גבול רחב. עניין נוסף שפרופ' איזק נדרש לו הוא השאלה אם אמנם ננקטה באימפריה הרומית "אסטרטגיה רבתי", כפי שטען פרופ' אדוארד לוטוואק Luttwak() בחיבורו החשוב בנושא. פרופ' איזק טען נגדו שמדובר במושג מודרני שאינו שייך למציאות של העת העתיקה, משום שחסרו אז הכלים הרעיוניים והטכניים הדרושים לגיבוש תפיסה מעין זו: היכרות יסודית עם מפות טופוגרפיות, מסורת ארוכת ימים של קצונה מקצועית והמוסדות המוכרים עתה של תכניות להכשרת קצינים ובתי ספר צבאיים המסוגלים להקנות המשכיות תפיסתית. בהעדרם של כלים כגון אלה הונחו דרכי הפעולה של הצבא הרומי על ידי המנהג ועל ידי ניסיונותיו וכישלונותיו בטווח הקצר. על הישגיו אלה זכה פרופ' איזק בפרס ישראל. ראו: Oxford East. the in Army Roman The Empire: of Limits The Isaac, Benjamin .ClarendonPress,1992 150 נספחים מהפכנותדתיתוחקרהדתות פרופ'גדליהסטרומזה,האוניברסיטההעבריתבירושלים פרופ' גדליה סטרומזה חוקר את הדתות והזרמים הרוחניים באגן הים התיכון ובמזרח התיכון מתקופת האימפריה הרומית המוקדמת ועד לשלהי העת העתיקה - מלידתה של הנצרות ועד להופעת האסלאם. פרופ' סטרומזה מתעניין במיוחד במנשק שבין הדתות והתרבויות השונות ובהשפעותיהן ההדדיות - בין היהדות לנצרות ובין דתות וזרמים דואליסטיים ומזרחיים כגנוסיס ומניכאיזם ואסכולות פילוסופיות ובין זרמים מרכזיים ביהדות חז"ל ובנצרות הקדומה. בספרעלאודותהמהפכההדתיתשלשלהיהעתהעתיקה57עמדפרופ'סטרומזהעלכךשהצטרפותן יחד של תופעות שונות כגון סופם של קרבנות הדם, פרשנות כתבי הקודש וגיבושן של קהילות דתיות היא שהייתה לב המהפכה הזאת. הוא הראה שמרכיביו המרכזיים של השינוי הדרמטי בטיבה של הדת שורשיהם ביהדות. במחקר עכשווי הוא מנסה לעמוד על הקשר הסמוי שבין כיתות של יהודים–נוצרים - יהודים אשר מקבלים את ישו כמשיח בלי לוותר על זהותם היהודית ועל קיום מצוות עשה לבין הקוראן.- כחוקרןשלתופעותדתיותמתרבויותשונותתרםפרופ'סטרומזהגםלתולדותמדעהדתותכתחום ידע. בספר שפורסם לאחרונה58 הוא הראה שלידתו של מדע זה בראשית העת החדשה, מהתגליות הגדולות ועד למהפכה הצרפתית, ולא כפי שמניחים בדרך כלל, בשלהי המאה התשע–עשרה, בעת הקמת הקתדרות הראשונות לחקר הדתות באוניברסיטאות האירופיות. בכוונתו להמשיך מחקר זה ולבדוק את הקשרים הסמויים שבין מסורות היסטוריוגרפיות למזרחנות, לדעות קדומות ולזרמים לאומניים בכמה ארצות מערב–אירופיות במאה התשע–עשרה. על הישגיו אלה זכה פרופ' סטרומזה בפרס הומבולדט לשנת .2008 סובלנותדתיתוכפייהדתיתבמסורתהאסלאם פרופ'יוחנןפרידמן,האוניברסיטההעבריתבירושלים השאלה מה ראוי להיות יחסם של המוסלמים כלפי מאמיני הדתות האחרות נדונה במסורת המוסלמית מראשיתה, שכן האסלאם בא במגע עם דתות אחרות (עבודת האלים הערבית הקדומה, היהדות, הנצרות, הדת הפרסית הזֹורֹואַסטְרית ומאוחר לאלה גם דתות הודו) כמעט למן היווסדו. המפגש בין האסלאם לבין הדתות האחרות התקיים הן בחצי האי ערב והן באזורים הנרחבים שכבשו המוסלמים מהמאה הראשונה לתולדותיהם, ולּווה בפולמוס חריף. ראוי לציין שלבד ממעט יוצאים מן הכלל, לפני התקופה המודרנית נדרשו המוסלמים לשאלת הסובלנות הדתית כשליטים הקובעים את החוקים ואת סדרי החיים באזורים הנתונים לשלטונם. הקוראן, המסורת הנבואית המוסלמית (החדית') וספרות ההלכה של האסלאם מתייחסים בהרחבה לשאלההזאת.בספרותהמחקרהמודרניתהודגשמאודפסוקהקוראןהאומר"איןכפייהבדת,וכבר התברר ההבדל בין הבינה לבין המדוחים. כל הכופר בשיקוצים ומאמין באלוהים יזכה להיאחז ביתד איתנה אשר לא תיעקר. אלוהים קשוב ויודע" (קוראן, סורה 2, פסוק 256, לפי תרגום אורי רובין, בשינויים מעטים). החוקרים ייחסו חשיבות רבה לפסוק הזה וראו בו הוכחה ניצחת לסובלנותו הדתית של האסלאם. מטרת מחקרו של פרופ' יוחנן פרידמן הייתה להרחיב את היריעה ולדון בשאלת הסובלנות לא רק על סמך החומר המצומצם אשר בקוראן אלא גם מתוך תיאורו וניתוחו של החומר העצום אשר נמצא במסורות המיוחסות לנביא מוחמד ובספרות ההלכה המוסלמית Guy G. Stroumsa, The End of Sacrifice: Religious Transformations of LateAntiquity, Chicago and London: Chicago57 .UniversityPress,2009 .ANewScience:theDiscoveryofReligionintheAgeofReason,Cambridge,Mass.:HarvardUniversityPress,201058 151 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 הענפה.השימושבחומרהנרחבהזההביאלגילויהרבגוניותבעמדותהמוסלמיותבשאלתהסובלנות הדתית והחירות הדתית. למשל, התברר שפרשני הקוראן רחוקים מאחדות דעים בשאלת פירושו של הפסוק המצוטט לעיל. היו שחשבו שהפסוק איננו מצווה על סובלנות דתית כלפי מי שאינם מוסלמים אלא מתאר את המצב האנושי: אמונה דתית היא עניין שבלב, ולכן איננה ניתנת לכפייה. אחרים גרסו שיש בפסוק מצווה של סובלנות דתית, אך נחלקו בשאלה אם היא תקפה או שמא בוטלה על ידי פסוקים מאוחרים יותר בקוראן. הכול מאוחדים בדעה שהפסוק אינו חל על ערבים עובדי אלים רבים, אם כי לפי שתיים מאסכולות המשפט המוסלמי הוא חל על עובדי אלים רבים שאינם ערבים. מרבית הפרשנים גורסים שהפסוק מאפשר, בתנאים מסוימים, את קיומן של היהדות, הנצרות והדת הזורואסטרית בשלטון האסלאם. המשפטנים המוסלמים מסכימים כולם שאין הפסוק חל על בני דתות אשר נוצרו אחרי שהאסלאם בא לעולם. עמדה זו מסבירה מדוע הבהאים והאחמדים אינם זוכים לשום סובלנות שהיא בעולם האסלאם. מחקרו של פרופ' פרידמן גם מבהיר שהדינים החלים בחצי האי ערב שונים מאלה שחלים בכל מקום אחר: בחצי האי ערב אין לאפשר את קיומה של שום דת פרט לאסלאם, אפילו אם היא דת מונותֵאיסטית אשר קיומה מותר באזורים אחרים הנתונים לשלטון מוסלמי. המחקר של פרופ' פרידמן מנתח את השאלה הזאת וכן את הגישות ההלכתיות השונות כלפי אנשים שהיו מוסלמים ונטשו את האסלאם. פרק מיוחד מוקדש לדיני הנישואים המעורבים בהלכה המוסלמית.הואמבהיראתמעמדהשלאישהיהודייהאונוצרייהבביתבעלההמוסלמיומסביראת הסיבות לדין הקובע שגבר מוסלמי רשאי לשאת לאישה יהודייה או נוצרייה, אך אישה מוסלמית אינה רשאית להינשא לגבר שאינו מוסלמי. על הישגיו זכה פרופ' פרידמן בפרס לנדאו .2003 ראו: the in Relations Interfaith Islam: in Coercion and Tolerance Friedmann, Yohanan Muslim Tradition, Cambridge: Cambridge University Press, 2003 (Second [digital] )printing,2006 גניזתקהיר-צוהרלחייאבותינו פרופ'מרדכיעקיבאפרידמן,אוניברסיטתתל־אביב הגניזה נתגלתה בסוף המאה התשע–עשרה בבית הכנסת על שם עזרא שבקהיר העתיקה, הוא בית כנסת "הירושלמים" של ימי הביניים. יותר משלוש מאות אלף קטעים שרדו בגניזה, הן כתבי קודש יקרי ערך מכל סוג הן כתבי חול חשובים מכל סוג. הכול בגניזה: מקרא ותלמוד, שירה ופיוט, פילוסופיה, שאלות ותשובות, חיבורי הלכה ואמונות ודעות, מרשמי תרופות, מַגיה, שטרי אירוסין, כתוּבות וגִטין, מכתבים אישיים, מכתבי סוחרים וחשבונותיהם, ענייני קהילה ועסקי הפרט. כתבי היד המקוריים נכתבו בכל הארצות שיהודים הגיעו אליהן, מספרד ועד הודו. בתקופה הקלסית של חקר הגניזה, מן המאה העשירית עד למאה השלוש–עשרה, לא חיו היהודים בגטאות אלא באו במגע עם שכניהם הלא יהודים בכל תחומי החיים. הגניזה נעשתה אפוא מקור ראשון במעלה לחקר החברה היהודית והמוסלמית, לחקר הסחר הבין–לאומי בים התיכון ובאוקיינוס ההודי ועוד. בהרבה תחומים חוללה הגניזה מהפכה גמורה בידיעותינו. נמצאו תגליות מופתיות על גדולי ישראל, כמו הרב סעדיה גאון, יהודה הלוי והרמב"ם, אך גם תיאורים מרתקים של החיים היום–יומיים, ענייני חומר וענייני רוח. אולם בשל הכמות האדירה של קטעים, מצב הישמרותם הגרוע ופיזורם כיום בספריות על פני תבל התקדם המחקר בעצלתיים במשך כמה דורות. תפנית חשובה חלה עם מחקריו של פרופ' שלמה דב גויטיין ). הוא סקר את כלל קטעי הגניזה שבערבית–1985-1900( יהודית (ערבית בינונית באותיות עבריות) ובעברית ותיאר את חברת היהודים על היבטיה השונים כנציגת החברה הים–תיכונית. 152 נספחים פרופ' עזרא פליישר יישם אותה שיטה של בדיקת כל האוספים, זיהוי כל הקטעים שהם מושא המחקר וסידורם במפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה שהקים. בזכות אלפי הקטעים שסודרו ופוענחו במפעל הוא משמש בית היוצר לכל מחקר רציני בשירה, בפיוט ובתפילה בעת העתיקה ובימי הביניים. מורשתו התרבותית העשירה של עם ישראל בארץ ישראל בימי קדם, שנחשפה בחקר הפיוט, נתגלתה בתחומים רבים אחרים. פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן הצליח לשחזר מעשרות קטעים את המסורות הייחודיות לכתיבת הכתובה בארץ ישראל. הנישואין נקראו "שותפות", והמשך השותפות היה תלוי ברצון הצדדים לקיימה באהבה. תנאי מיוחד ייפה את כוחה של האישה כמו את כוחו של האיש לפתוח בהליכי גירושין אם האהבה הפכה בעיניה לשנאה. היהודים היו שותפים מלאים גם בסחר הבין–לאומי. אחד מיסודות הכלכלה בעולם היה הסחר שבין ארצות הים התיכון להודו ולשאר ארצות המזרח הרחוק, שמהן יובאו פלפל, תבלינים, צמחי מרפא וסחורות יקרות אחרות. בשרידי הגניזה גילה פרופ' גויטיין מאות מכתבים מן הסוחרים שנסעו הלוך וחזור להודו ועסקו בעסקי היבוא ויצוא הללו. אין בעולם שום אוסף דומה של תעודות מן הסחר באוקיינוס ההודי בימי הביניים. המכתבים האלה מעידים עדות ברורה לא רק על החברה היהודית במאות האחת–עשרה והשתים–עשרה במצרים ובצפון–אפריקה, ספרד, תימן והודו, אלא אף על ניהול הפעילות הכלכלית הבין–יבשתית ההיא בכלל. פרופ' פרידמן השלים את האוסף ובידו מתפרסמת ההדרתו. שישה כרכים כבר יצאו לאור ועוד שניים כעת בדפוס. חקר הגניזה משנה את פני מדעי היהדות ומדעי האסלאם ואת חקר החברה והכלכלה בימי הביניים בכלל ובוודאי יוסיף לשנותם עוד שנים רבות. על הישגיו אלה זכה פרופ' פרידמן בפרס מכון בן–צבי בשנת 1982 ובשנת .2011 מעמדהאישההיהודייהבימיהביניים פרופ'אברהםגרוסמן,האוניברסיטההעבריתבירושלים התמורות שחלו במעמדה של האישה היהודייה בימי הביניים בארצות האסלאם ובאירופה הנוצרית הן מנושאי מחקריו החשובים של פרופ' אברהם גרוסמן. הוא הרים תרומה מקורית חשובה לחקר נושא זה ופרסם מאמרים רבים עליו בעברית ובלועזית ושני ספרים: 1() "חסידות ומורדות: נשים יהודיות באירופה בימי–הביניים;" ) "והוא ימשול בך? האישה במשנתם של חכמי ישראל בימי–2( הביניים". הספר הראשון עוסק במעמדה של האישה היהודייה במשפחה ובחברה בהשוואה מקיפה למציאות בחברה המוסלמית ובחברה הנוצרית בנות הזמן. הספר השני בודק את מקומה של האישה במשנתם של עשרים מחכמי ישראל הגדולים בימי הביניים, ובכללם חכמי הלכה, פילוסופים, מקובלים ומשוררים. הממצאים מבוססים בין השאר על מקורות ארכיוניים ועל כתבי יד. עם הנושאים שנבחנו בספר "חסידות ומורדות" יש למנות את תדמית האישה, גיל הנישואים, שידוכים ובחירת בן הזוג, מונוגמיה ופוליגמיה, חלקן של הנשים בפרנסת המשפחה, מעמדה הכלכלי של האישה, השכלת נשים וחינוכן, חלקן של הנשים בחיי הדת ובטקסים המשפחתיים, אלימות כלפי נשים, גרושות ואלמנות. אחד הממצאים החשובים של המחקר הוא מאבקן של הנשים לשיפור מעמדן, עניין שלא נחקר קודם לכן. מאבק זה התקיים בעיקר במרכזים היהודיים שבאירופה הנוצרית, אך גם במרכזים היהודיים שבאגן הים התיכון ובמיוחד במצרים. המאבק החל במאה האחת–עשרה, צבר תאוצה רבה והגיע לשיאו במאה השלוש–עשרה. פרופ' גרוסמן הראה שהגורם העיקרי להתפתחות דרמטית זו כפול: התפתחות דומה בחברה הנוצרית באירופה באותה עת וחלקה החשוב של האישה בפרנסת המשפחה. בשל היעדרות בעלים מבתיהם לצורך המסחר הבין–לאומי הפכו הנשים להיות "אדוני הבית". הוריהן העשירים הורישו גם להן חלק חשוב מממונם, וכך הפכה האישה להיות עצמאית ובלתי תלויה בבעלה מבחינה כלכלית. עם 153 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 הישגיהן הבולטים של הנשים יש למנות את המונוגמיה, חופש התנועה, התעלמות מחוקי הצניעות (תופעה שאין לה אח ורע במרכזים היהודיים שבארצות האסלאם), תפיסת מקום חשוב בחיי הדת ובטקסים המשפחתיים ועוד. אחת התופעות המרשימות בהתפתחות זו, שאף היא לא נחקרה בעבר, היא תמיכתם החשובה של כמה חכמים במהפכה שהתחוללה במעמדן של הנשים היהודיות. חכמים אלה ידעו היטב שהם סוטים מן ההלכה התלמודית, אך ייחסו למציאות החדשה משמעות חברתית עמוקה שאי אפשר להתעלם ממנה, ולכן העניקו לנשים היתר הלכתי לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן, לקיים להן סדרי תפילה נפרדים ובמיוחד לסחור עם שליטים נוצרים אגב שהייה בבתיהם, תוך התעלמות ברורה מההלכה הקפדנית בנושא זה. מקצת החכמים נימקו את נכונותם להתעלם מחוקי הצניעות בטענה שהנשים בזמנם נאמנות למסורת היהודית בקפדנות ואפשר לסמוך עליהן. האמרה התלמודית "נשים דעתן קלה" שוב איננה תקפה, שהרי הנשים הוכיחו בגזרות תתנ"ו 1096() כי הן נכונות למסור את נפשן ואת נפשות ילדיהן על קידוש השם. עם החכמים שהיו נכונים לסייע לנשים יש למנות את רש"י, רמב"ם, רבנו תם, ר' יהודה החסיד, ר' מנחם המאירי, קלונימוס בן קלונימוס וגדליה אבן יחיא. הנה דוגמאות: גאוני בבל חייבו את הבעלים לתת גט לנשותיהם מיד עם תביעתן את הגט, בתוך שמירה מלאה של כל זכויותיהן הכלכליות. רבנו גרשום מאור הגולה אסר את הפוליגמיה ואת גירוש האישה בעל כורחה. רש"י ביטל את חובת האישה האלמנה שאין לה ילדים להתייבם. כל תירוץ שהיא תעלה לסירובה להתייבם יתקבל. כמו כן הטיף לבעלים בתקיפות רבה לכבד את נשותיהם ולהימנע מכל פגיעה בכבודן, וקבע עונשים קשים למי שיפר איסור זה. הרמב"ם התיר לאישה ה"קטלנית" (שנפטרו שני בעליה הראשונים) לשוב ולהינשא. ר' שמחה משפירא והמאירי התירו לאישה שנלקחה בשבי לשוב אל בעלה ואל חיק משפחתה. הוטלו עונשים חמורים מאוד על בעלים שנהגו באלימות כלפי נשותיהם. ר' אליהו קפשאלי קבע שאין להורים זכות למנוע מילדיהם להינשא לבחירי לבם, שהרי הכתוב בתורה "ואהבת לרעך כמוך" מחייב אותם להבין ללבם ולאפשר לאהבתם להתממש. אלו דוגמאות מעטות בלבד להמחשת המהפכה שחלה במעמדה של האישה היהודייה בימי הביניים. אמנם יש דוגמאות גם להתפתחויות שליליות, כגון האשמת נשים בכישוף והחמרה בדיני הצניעות בארצות האסלאם, אך התמורות החיוביות רבות הן. בחקר מקומה של האישה במשנתם של חכמי ישראל בימי הביניים עמד פרופ' גרוסמן גם על המניעים המשוערים לעמדתם של חכמים, כגון השפעת החברה הסובבת, מקומה של האישה בחיי הכלכלה ובחיי הדת ועולמו המנטלי של החכם כפי שעולה מבדיקת מכלול יצירתו וקורות חייו. מחקריו של פרופ' גרוסמן על מעמד האישה הם בבחינת תרומה מקורית חשובה לחקר נושא חשוב שהיה מוזנח במידה רבה. על הישגיו אלה זכה פרופ' גרוסמן בפרס ביאליק 1997 ובפרס ישראל .2003 ספרייהכמקורהיסטורי פרופ'איתןקולברג,האוניברסיטההעבריתבירושלים אחד ממחקריו העיקריים של פרופ' איתן קולברג עוסק בספרייתו של עלי בן מוסא אבן טאוּוס 1266-1193(), מלומד שיעי שחי בעיראק בתקופת הפלישות המונגוליות. אבן טאווס היה לא רק סופר פורה אשר חיבר כשישים ספרים אלא אף חובב ספרים מושבע, ובמשך עשרות בשנים 154 נספחים הוא רכש ספרים ושקד על העתקתם של ספרים לספרייתו הפרטית. בדרך כלל ידוע רק מעט על ספריותיהם של מלומדים מוסלמים בימי הביניים; אבן טאווס הוא יוצא דופן, שכן על ספרייתו אפשר ללמוד פרטים רבים ביותר מּכתביו: הוא מרבה לצטט בהם מתוך חיבורים שעמדו לרשותו, אשר רובם ככולם השתייכו לספרייתו. על פי עדותו שלו, ספרייה זו כללה חיבורים רבים בנושאים כגון יסודות הדת, נבואה ואִמאמה, הלכה, היסטוריה, פרשנות הקוראן, תפילות, גֵנֵאָלוגיה, רפואה, דקדוק, שירה, אלכימיה ואסטרולוגיה. מספר הכותרים בספרייה היה 1,500 בערך - מספר מרשים ביותר לפי אמות המידה המקובלות במזרח בתקופתו, והוא גדול פי כמה וכמה מהמספרים הנקובים באשר לספריות במערב–אירופה במאה השלוש–עשרה. לאבן טאווס היה עניין רב בפרטים טכניים של כתבי היד שהיו ברשותו, כגון מידותיהם ותאריך העתקתם; לעתים הוא מציין את מספר הדף ואף את מספר השורה של הקטע שהוא מצטט. ציטוטים אלה מדויקים להפליא, כפי שאפשר ללמוד מהשוואתם אל מהדורות מודרניות של החיבורים שבהם מדובר. חיבוריו של אבן טאווס שהגיעו לידינו מכילים ציטוטים מתוך 670 ספרים בערך. ספרים אלה היו פרי עטם של מחברים שיעים וסונים כאחד, ובכך יש ראיה שמלומדים שיעים בני התקופה לא הסתגרו בדל"ת אמותיהם אלא קראו והכירו גם חיבורים לא שיעיים. כשליש מהחיבורים שאבן טאווס מזכיר לא הגיעו לידינו, וכמה מהם נודעו רק בזכותו. ספריו של אבן טאווס וההתייחסויות הנרחבות והמדויקות לחיבורים שבספרייתו מאפשרים הצצה נדירה לעולמו האינטלקטואלי של מלומד בשלהי תקופת הזוהר העבאסית, ושחזור ספרייתו מוסיף נדבך חשוב לידיעותינו על אודות הספרות הערבית של ימי הביניים, ועל ערכה כמקור היסטורי. עלהישגיואלה,וכןעלמחקריובדוקטרינהובהיסטוריההשיעית,זכהפרופ'קולברגבפרסרוטשילד למדעי הרוח ובפרס א.מ.ת למזרחנות. ראו: Library, His and Ṭāwūs Ibn Work:at Scholar Muslim MedievalAKohlberg, Etan Leiden:E.J.Brill,1992 הפשיזםכ"ימיןמהפכני"באירופה פרופ'זאבשטרנהל,האוניברסיטההעבריתבירושלים מחקריו של פרופ' זאב שטרנהל בתחום המחשבה המדינית המודרנית סובבים סביב שני מוקדים עיקריים,והםבבחינתשנימעגלים:המעגלהחיצוני,הרחב,עניינוחקרהמסורתשלהאנטי–נאורות מאז המאה השמונה–עשרה ועד אמצע המאה העשרים, ואילו המעגל הפנימי מתמקד בחקר הימין הרדיקלי והפשיזם. בעבודתו של פרופ' שטרנהל ארבעה חידושים עיקריים: החידוש הראשון הוא טביעת המונח האנליטי "ימין מהפכני" לתיאור תופעה חדשה שצמחה בסוף המאה התשע–עשרה על רקע המודרניזציה המהירה של יבשת אירופה. תופעה זו מושתתת על שני יסודות: שלילת הערכים האוניברסליים של הליברליזם והדמוקרטיה בשם הערכים הייחודיים של הלאום, ושלילת תכניו האינטלקטואליים של הליברליזם מתוך קבלת הדין של הכלכלה הליברלית. הימין המהפכני ראה ּבַניצול קטגוריה פסיכולוגית ולא בעיה כלכלית, ולפיכך נחיתות וניכור חברתייםנתפסואצלולאכמצביםאובייקטיבייםהנובעיםממעמדושלהיחידבמערכתהייצור,כפי שחשב קרל מרקס, אלא כתחושה סובייקטיבית שאפשר להתגבר עליה בכוח האחדות הלאומית. אחרי מלחמת העולם הראשונה ניתן למרכיבים עיקריים אלה של הימין המהפכני באיטליה השם "פשיזם". החידוש השני הוא הקביעה שהפשיזם הוא קודם לכול תופעה תרבותית אירופית כוללת ורק אחרי כן תופעה פוליטית. זה היה סוד הצלחתו האמתי בכל רחבי אירופה. נקודת המוצא של הפשיזם הייתה המחשבה שאין, ולא תהיה בטווח הנראה לעין, חלופה הולמת לכלכלה הקפיטליסטית, אך 155 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 לעומת זאת כבר גובשה חלופה לתכניו הפילוסופיים והאידאולוגיים של הליברליזם. לפיכך שלא כתפיסה שמקורה במרקסיזם, שמהות המהפכה היא שינוי יסודי של הסדר החברתי והכלכלי, העמיד הפשיזם את התפיסה שהמהפכה תהיה אידאולוגית, מנטלית ופוליטית אך לא תערער על הלגיטימיות של מבנה החברה והכלכלה. היא תקעקע את הערכים ה"בורגניים" - חירות ושוויון פוליטיים, דמוקרטיה ושלטון החוק - אך לא את החברה הבורגנית הקיימת. נוסף על כך הראה פרופ'שטרנהלכיתפיסתהמדינההפשיסטיתכמדינההשולטתבכלתחומיהחייםאינהאלאמיתוס: המדינה לא עיצבה את הפעילות החברתית והכלכלית ולא פגעה בדפוסי החזקת הקניין והשליטה בו היא רק ניסתה לרתום את העָצמה החברתית והכלכלית לשירות המטרות הלאומיות.- עבודתושלפרופ'שטרנהלהדגישה,בניגודלתפיסההמקובלת,כיהפשיזםהואאידאולוגיהמגובשת ואוטונומית לא פחות מהליברליזם ומהסוציאליזם. הפשיזם קדם למלחמת העולם הראשונה, ולכן אינו תוצר של מלחמה זו ואינו שייך באורח בלעדי לתקופה שבין שתי המלחמות. פרופ' שטרנהל עמד על זרמי העומק התרבותיים שהעלו את הפשיזם, והוא רואה בהם את הסיבה העיקרית למשבר הגדול באירופה במחצית הראשונה של המאה העשרים. לשיטתו, מלחמת העולם הראשונה אינה יכולה להסביר לבדה את עליית הפשיזם והנאציזם. "המלחמה הגדולה" יצרה את התנאים הפסיכולוגיים - תחושת המשבר וההתפוררות - שאפשרו למסורת האנטי–נאורות להזין כוח אידאולוגי ופוליטי גדול, אך לא המלחמה יצרה את הפשיזם. בדומה לזה אין בכוחם של המשברים הפיננסיים והכלכליים של שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים לספק הסבר כולל. אחרי הכול, אבטלה המונית ואינפלציה פגעו גם בארצות שבהן לא עלו לא הפשיזם ולא הנאציזם. החידוש השלישי: אי אפשר להסביר את אירופה של המאה העשרים בלי להכיר בחשיבותה העצומה של מחשבת האנטי–נאורות בעיצוב התפתחותה של התרבות האירופית מאז אמצע המאה השמונה–עשרה. אכן, המשבר האירופי של המאה העשרים לא היה רק פוליטי אלא קודם כול תרבותי ואינטלקטואלי. פרופ' שטרנהל הראה שהאנטי–נאורות לא הניחה יסודות לאנטי–מודרניות אלא יצרה מודרניות אחרת, שהייתה חלופה כוללת, פילוסופית, אידאולוגית ומנטלית למודרניות הרציונליסטית. יסודותיה של מודרניות זו הונחו במאה השמונה–עשרה ופותחו במשך המאה התשע–עשרה. שתי מסורות אלה נאבקו במשך השנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה.150 החידוש הרביעי הוא כי שורשיו האידאולוגיים של הפשיזם נעוצים בצרפת, שהייתה החברה הליברלית המתקדמת ביותר באירופה, ולא באיטליה. על כן המרד בליברליזם ובדמוקרטיה הקדים לפרוץ בצרפת לפני ארצות אחרות. על הישגיו אלה זכה פרופ' שטרנהל בשני תוארי כבוד מטעם ממשלת צרפת, des Commandeur AcadémiquesPalmes ו"אביר מסדר מדעי הרוח והאמנויות", בפרס ישראל ובפרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית למדעי המדינה. מחקרהשוואתישלציוויליזציות פרופ'ש"נאייזנשטדט,האוניברסיטההעבריתבירושלים פרופ'שמואלנחאייזנשטדטהיההדמותהמרכזיתבשדההמחקרשלהסוציולוגיהבישראלבחמישים השנים האחרונות. הוא נחשב בעולם לאחד מגדולי החוקרים ומאלה שהשפיעו רבות על המחקר הסוציולוגי ועל תחומי דעת אחרים. מחקריו וכתיבתו הם בתחומים שונים של מדעי החברה והרוח ועוסקיםבסוגיותכלל–עולמיותשלשינויחברתי,דמוקרטיה,מודרניותופונדמנטליזם.מתוךמחקר השוואתי והיסטורי של ציוויליזציות שונות הוא ניתח מוסדות, תהליכים ורעיונות, וחלק נכבד מעבודתו יוחד לציוויליזציה היהודית ולחברה הישראלית. בניגוד להנחה שהעולם יתאים את עצמו למודרניות המערבית, הוא הראה שחברות נעשות מודרניות מתוך שמירה על מסורת ייחודית, וכי אין מודרניות אחת בלבד אלא צורות רבות של מודרניות. 156 נספחים בגישתו של פרופ' אייזנשטדט למחקר הוא הדגיש את חשיבותן של פתיחות והפריה הדדית בין אסכולות תאורטיות שונות בתת–תחומי המחקר בסוציולוגיה, ומחקריו עצמם הם מופת לגישה השוואתית מורכבת ועשירה, שמשלבת, משווה ומנגידה רעיונות, ועם זאת יוצרת סינתזה מקיפה. על הישגיו המרשימים זכה פרופ' אייזנשטדט במספר גדול של פרסים, ובהם פרס רוטשילד ופרס ישראל, פרס בלצן הבין–לאומי ופרס הולברג בנורווגיה, הנחשב למקבילו של פרס נובל בתחום מדעי הרוח והחברה. הפסיכולוגיהשלהמטא־קוגניציה-לדעתשאנייודע פרופ'אשרקוריאט,אוניברסיטתחיפה פרופ' אשר קוריאט תרם להבנת התהליכים הקוגניטיביים העומדים ביסוד תחושת הידיעה ותחושת הביטחון הסובייקטיבי המלווה את האמונות וההחלטות שלנו. השאלה איך אנחנו יודעים שאנחנו יודעים, ואיך אנחנו יכולים להיות בטוחים בידע שלנו, העסיקה פילוסופים ואנשי מדע משחר הימים. פרופ' קוריאט בחן שאלות אלו מבחינה פסיכולוגית, הציע תאוריות משפיעות ותרם ידע אמפירי בחקר התחום ההולך ומתרחב של "מטא–קוגניציה". לעומת המחקר הפסיכולוגי של תהליכים קוגניטיביים, העוסק בתהליכי עיבוד מידע כגון תפיסה, קשב, זיכרון, שפה, שיפוט וקבלת החלטות, המחקר של תהליכים מטא–קוגניטיביים עוסק בתהליכי–על שבהם האדם עוקב אחרי התהליכים הקוגניטיביים של עצמו, מנטר את פעולתם ומכוון אותם לפי מטרותיו. עבודותיו של פרופ' קוריאט תרמו להבנה של שתי הפונקציות המרכזיות של המערכת המטא–קוגניטיבית - ניטור ושליטה. תהליכי ניטור מתרחשים בכל השלבים של עיבוד קוגניטיבי - כאשר אנחנו קולטים ולומדים חומר חדש, כאשר אנחנו מנסים להעלותו מן הזיכרון, וגם לאחר שהעלינו אותו מהזיכרון ואנחנו נדרשים לפעול על פיו. בכל השלבים הללו יש השלכות לתוצאות הניטור על השליטה: אנחנו מווסתים את התהליכים הקוגניטיביים לפי תוצאות הניטור ולפי מטרותיו של העיבוד הקוגניטיבי. מחקריושלפרופ'קוריאטעלהניטורהמטא–קוגניטיבישופכיםאורעלפןהבינייםביןתהליכיםלא מודעים הפועלים אוטומטית לבין תהליכים מודעים ונשלטים. הם רומזים על האפשרות שהחוויה הסובייקטיבית, שהיא לב לבה של התודעה, מעוצבת למעשה על ידי תהליכים לא מודעים. אולם בהיותה מודעת, ממלאת חוויה זו תפקיד חשוב בשליטה ובהכוונה של ההתנהגות. פרופ' קוריאט הצביע במחקריו על הרמזים המהווים את אבני היסוד לתחושות המטא–קוגניטיביות המלוות את עיבוד המידע בשלביו השונים. הוא הראה כיצד אבני יסוד אלו אחראיות לעובדה שהניטור המטא–קוגניטיבי שלנו בדרך כלל מדויק, אבל עלולות גם להטות את התחושות הסובייקטיביות וליצור אשליות ידע. מחקריו הצביעו גם על דרכים למניעת אשליות ידע אלו או לתיקונן. בניגוד לדעה הרווחת בקרב חוקרי המטא–קוגניציה שלפיה השפעת הניטור על השליטה היא חד– כיוונית, מחקריו של פרופ' קוריאט מראים שההשפעה היא דו–כיוונית: לעתים קרובות התחושות הסובייקטיביות שלנו מתבססות על ההיזון החוזר שאנחנו מקבלים מתהליכי השליטה. כשאנחנו לומדים חומר, תחושת הביטחון שנצליח לזכור אותו מושפעת מכמות הזמן שהשקענו בלמידתו: ככל שהזמן רב יותר - הביטחון מועט יותר. כשאנחנו פותרים בעיה, אנחנו בטוחים פחות בפתרון ככל שהזמן שהקדשנו לו רב יותר. מנגד, אם חשוב לנו לזכור פריט אחד יותר מאחרים או לפתור נכון בעיה אחת יותר מאחרות, הביטחון עולה עם כמות הזמן שהושקעה. לממצאים אלו השלכה על השאלה שהעלה הפילוסוף–פסיכולוג ויליאם ג'יימס בדבר הקשר שבין החוויה הסובייקטיבית להתנהגות: האם אנחנו בורחים משום שאנחנו מפחדים או שאנחנו מפחדים משום שאנחנו בורחים? לעבודותיו של פרופ' קוריאט השלכות חשובות בתחום החינוך והלמידה, קבלת החלטות, עדויות 157 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 משפטיותועוד.המודלשפותח(בשיתוףעםפרופ'גולדשמיד)משמשרבותבמחקריםעלההשפעה של תהליכי ויסות מטא–קוגניטיביים על דיוק הזיכרון בהקשרים משפטיים ובכלל. על הישגיו אלה זכה פרופ' קוריאט בפרס רוטשילד למדעי החברה, בפרס אוסוולד–קולפה מאוניברסיטת וירצבורג בגרמניה, ובפרס ישראל לחקר הפסיכולוגיה. הכתיבהההלכתית-מדיניתשלהרמב“ם פרופ'יעקבבלידשטיין,אוניברסיטתבן־גוריוןבנגב ההגות היהודית של ימי הביניים כוללת מרכיב מדיני בולט. תכניה של הגות זו אינם רק דתיים, רוחניים או פרשניים אלא גם פוליטיים. בלידשטיין מיישם תזה זו בכתיבה המיימונית. מטבע הדברים הרמב"ם נוגע בכתיבה ההלכתית שלו במרחב הנושאים שהמסורת היהודית מתייחסת אליהם, ומתברר כי הוא נוגע בצורה מפורשת וגלויה גם בתכנים המדיניים של מסורת זו. ספר השופטים של הרמב"ם הוא ספר העוסק במרכיבים המדיניים הנלווים של ההלכה המיימונית - מלכות, מלחמה, רעיון הייצוג וההסכמה, מגמות של הממשל, מקורות הסמכות המדינית, סמכויות המדינה, חלוקת סמכויות והיחס לנכרים. לא בכדי סיים הרמב"ם את משנה תורה במסכת מדינית, קרי ספר שופטים והלכות מלכים, כשם שפתח את הספר במסכת מטפיזית, הלכות יסודי התורה. בלידשטיין נדרש גם להיבטים המשתלבים פחות בפרשה המדינית. מנגד נושאים דתיים מובהקים נראים בפרספקטיבה זו מדיניים ביסודם, נושאים שביצועם מאפשר את הקיום החברתי־מדיני של הציבור. ברם הרמב"ם אינו מספק משנה מדינית שהותאמה לקהילה שחיה את חייה בגולה, והוא כמעט שאינו נוגע בעובדה זו. הרמב"ם מצייר ציבוריות לאומית כמעט אידאלית אם כי ברור שבדיקה לעומק תגלה שהרמב"ם מודע מאוד להוויה הגלותית שבה התקיימה החברה היהודית בזמנו. מבחינה זאת הדמות המשיחית המביאה גאולה מדינית משתלבת במחשבה המיימונית ואיננה סרח עודף שלה. למרות אופייה החברתי של הגות זו, אין להכחיש את העובדה כי היחיד עומד במרכז העניין המיימוני, וכך האידאל המיימוני מתגשם דרך חיי האינטלקט של הפרט. בסופו של דבר מתאפשר לפרטלחיותחיישלמותאינטלקטואלייםאםהחברהמתארגנתבצורההמאפשרתזאת.גםההלכה, שהרמב"ם הביע נאמנות מלאה ומופתית לה, הן בסגנון חייו הן ביצירתו האינטלקטואלית, באה לאפשר מלאות זו. מרכזיותו של הממד המדיני הוליכה את הרמב"ם לסכם סיכום מלא ומקיף את התורה שבעל פה וכן את התאוריה של תורה זו. כך נוצר מקום לדיון בזקן ממרה, הדמות המסרבת להכיר הכרה מלאה בתורה זו, וכן בנביא היונק את סמכויותיו מספֵרה אחרת. רגישותו של הרמב"ם הביאה אותו להכיר במלואם בתהליכי החקיקה (דבר שהגאונים קודמיו לא התייחסו אליו במלואו) וכן להתייחס להליכי השינוי עד כדי ביטול הלכות. בולטים באופיים המדיני מושגי הנבואה ואפילו דיני כיבוד הורים, מושגי בן סורר ומורה. אין בעבודתו של בלידשטיין ניסיון ליישב את הסתירות שבכתיבה המיימונית - משימה שהעסיקה את מיטב לומדי הרמב"ם בדורות עברו. העיצוב הספרותי, העריכה המדוקדקת המתבטאת בהבלטה או בצמצום, בחירת המגמה הכוללת והמקיפה - אלה הם התכנים שבלידשטיין הכניס לחקר הרמב"ם שלו ודרכו נכנסו למחקרם של אחרים. על לומד הרמב"ם להיות קשוב לדיוק שבכתיבה המיימונית, במשנה תורה ההלכתי לא פחות מאשר במורה נבוכים הפילוסופי. מחקר זה מכיר גם בממד ההיסטורי של החיבורים המיימוניים. לא אחת מנסה המחקר, כולל מחקרו של בלידשטיין, להתחקות אחר תנועות בנות הזמן שהרמב"ם היה מודע לקיומן ואף 158 נספחים התפלמס עמן. דוגמה ממשית תשמש התנועה הקראית. אמנם אין להפריז בנוכחותם של הקראים בכתיבה ההלכתית של הרמב"ם, אך גם אין להתעלם ממנה. מתברר כי הרמב"ם התפלמס עם הקראות אך גם היה מוכן לאמץ חלק מעמדותיה. הוא גם היה מעורה ושותף בפולמוס הפנים־יהודי, והדבר התבטא ביחסיו עם גאונים וראשי גולה ובהלכה שפסק בעניינם. על הישגיו אלה זכה פרופ' בלידשטיין בפרס ירושלים במדעי היהדות ובפרס ישראל בחקר מחשבת ישראל. המשפטבשירותהחברה פרופ'אהרןברק,פרופ'ניליכהןועמיתיהם חקר המשפט בישראל נותן ביטוי למגמות סותרות. מצד אחד עליו לסייע לעיצוב המשפט במדינת ישראל ולקידומו, ולפיכך יש לפרסמו בעברית, ומצד אחר רבים מהמחקרים נושאים אופי כללי, וראוי לחשוף אותם בזירה העולמית. בין כך ובין כך, הן במישור המקומי הן במישור הבין–לאומי רכשה האקדמיה המשפטית בישראל מעמד מרשים ביותר. במישור המקומי הרשות המחוקקת והרשות השופטת בישראל נסמכות במידה רבה על הכתיבה האקדמית, המסייעת בפיתוח הדין, בעיצובו ובשינויו. כתביהם של חוקרים ישראלים משמשים דרך קבע בסיס להלכות של בתי המשפט, והם מסייעים גם בעבודת החקיקה. חוקרי משפט ישראלים לא מעטים, רובם ככולם חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תרמו לחקר המשפט בתחומים האלה: פרופ' אהרן ברק פרסם סדרה בת חמישה ספרים העוסקת בתורת הפרשנות בכל תחומי המשפט. כן פיתח את התחום החוקתי בספרו על עקרון המידתיות; פרופ' יצחק אנגלרד פיתח את תחום הנזיקין ופרסם מחקר העוסק בפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המהדורה השלישית של מחקר זה פורסמה בשנת 2005; פרופ' דניאל פרידמן חקר ופיתח את התחום של דיני עשיית עושר ולא במשפט; פרופ' פרידמן ופרופ' נילי כהן פרסמו סדרה בת ארבעה ספרים העוסקת בדיני חוזים של מדינת ישראל. הספר האחרון בסדרה, המוקדש לתרופות בשל הפרת חוזה, יצא בשנת .2011 כל חוקרי המשפט החברים באקדמיה היו מעורבים במיזם הקודיפיקציה של המשפט האזרחי בישראל מטעם משרד המשפטים. במיזם זה, שבראשו עמד פרופ' ברק, כונסו תחת קורת גג אחת כל החוקים האזרחיים של מדינת ישראל - החוקים הנוגעים לקניין, לחוזים ולנזיקין ודיני עשיית עושר ולא במשפט. המטרה הייתה ליצור מבנה אנליטי שבו יוצגו תחילה ההוראות הכלליות המשותפות לכלל ענפי החקיקה, ולאחר מכן החוקים המיוחדים לכל ענף. עבודת ההכנה לפרויקט זה הניבה את הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א2011-, הנדונה עתה בכנסת לקראת הפיכתה לחוק מחייב. עוד במישור המקומי - כדי להנגיש ספרים קלסיים בתחום המשפט לציבור הישראלי תרגם פרופ' אנגלרד וערך את הספר "אלוהים, מדינה, טבע, אדם: הנס קלזן על תאולוגיה פוליטית ומשפט טבעי" (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, ).2010 אשר למישור הבין–לאומי - המחקר המשפטי בישראל, שבעבר נחשב בעל אופי מקומי, פרץ את גבולות המדינה, והדבר בא לידי ביטוי בפרסומם של מחקרים חשובים רבים של חוקרים ישראלים במיטב הבמות בעולם. ספרו של פרופ' ברק, DemocracyainJudgeThe, יצא בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון 2006(). ספרו Proportionality יצא בשנת 2012 בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. כמו כן חוקרים ישראלים שותפים במיזמים המעצבים דינים בעולם. פרופ' כהן הייתה שותפה במחקר השוואתי לעיצובם של כללי המשפט האירופי החלים על משא ומתן לקראת כריתתו של 159 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 חוזה. המחקר שבו נכלל חיבורה פורסם בשנת 2005 בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. פרופ' פרידמן ופרופ' כהן היו פעילים בעיצובו של הUnjust– and Restitution Third, Restatement Enrichment מטעם הInstitute– Law American, המאגד את כלליו של המשפט האמריקאי בתחום של דיני עשיית עושר ולא במשפט. בשנת 2011 התקיים באוניברסיטת בוסטון כינוס בין–לאומי בחסות הInstitute– Law American לציון סיום המיזם. כרך 92 של הביטאון Boston ReviewLawUniversity, שיצא לאור ביוני , כולל את ּפֵרות הכינוס.2012 על הישגיהם המשפטיים זכו החוקרים לשפע של פרסים יוקרתיים, וקצרה יריעה זו מלהכילם. עלמדעהכלכלהבישראל בסוף שנות השלושים ובתחילת שנות הארבעים של המאה העשרים התגבשה והתבססה הגישה המודרנית בחקר הכלכלה. זו כללה שני מרכיבים מרכזיים: 1() הפרדיגמה הנֵאו–קלסית, שבמרכזה האידאל של העמדת התנהלותה של המערכת הכלכלית על דפוסי התנהגות רציונלית של הפרטים והיחידות המרכיבים אותה; 2() הכרה בקיומם של כשלי שוק - ובראשם הכשלים "הקיינסיאניים" - שבעטיים עלולה המערכת המקרו–כלכלית לקרטע גם כשכל הפרטים המרכיבים אותה עושים כמיטב יכולתם. ראשי החוקרים שביססו את הגישה הזאת באותה עת פעלו רובם ככולם בבריטניה ובארצות הברית. השיח הכלכלי–אקדמי במדינת ישראל עם הקמתה ינק רובו ככולו מן המסורות הקונטיננטליות והיה זר בעיקרו לחשיבה הכלכלית שהלכה והתבססה בעולם דובר האנגלית. מצב זה התהפך באחת עם עלייתו ארצה משיקגו, בשנת 1949, של פרופ' דן פטינקין. נוסף על היותו של פרופ' פטינקין כלכלן מעולה וחוקר רב–פעלים, הוא ניחן גם במנהיגות אינטלקטואלית ובכריזמה מדעית יוצאות דופן, ועד מהרה נתגבשה סביבו קבוצה של תלמידים מעולים, רבים מהם "בוגרי" מלחמת העצמאות, שהרימו יחדיו את נס הכלכלה הנאו–קלסית. בניגוד, אולי, לחוקרים חשובים בתחומים אחרים, פרופ' דן פטינקין לא ביקש לבנות לעצמו "חצר" בדמות חבר חוקרים שיוכשרו בצלמו ובדמותו ויכוננו אסכולה של חוקרים–בנוסח–פטינקין. את אלה מתלמידיו שנועדו להמשיך בלימודי מחקר בכלכלה הוא הפנה אל מחלקות מעולות לכלכלה באוניברסיטאות רבות, מתוך כוונה מפורשת שלכשישובו יכוננו יחדיו קהילה מדעית– כלכלית הטרוגנית ורב–ממדית ובה מגוון שלם של גישות. וכך היה. עד לסוף שנות השישים או תחילת שנות השבעים של המאה שעברה התקבצה בישראל קבוצת חוקרים צעירים מחוננים בכלכלה, קבוצה רבת פנים הן מבחינת תחומי ההתמחות והן מבחינת הגישה הבסיסית אל יסודות החשיבה הכלכלית. כך הגיעה המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים - ולימים גם זו שבאוניברסיטת תל–אביב - למעמד של מחלקה מובילה במחקר הכלכלי העולמי, הן בהיקף המחקר והן באיכותו. במרביתם של תחומי המדע בישראל מתבצע המחקר הבסיסי רובו ככולו באוניברסיטאות. לא כן בכלכלה. כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת נוסדו מסגרות חוץ–אוניברסיטאיות שבהן בוצע מחקר כלכלי - בסיסי ויישומי כאחד - ברמה גבוהה. עם אלה יש למנות את מכון פאלק, שנוסד ב1956– בהנהגתו של פרופ' פטינקין, ואת מחלקת המחקר בבנק ישראל, שהחלה גם היא לפעול באמצע שנות החמישים, בניהולו של דוד כוכב. לימים נוספו עליהם עוד מוסדות חוץ–אקדמיים למחקר כלכלי, כגון במוסד לביטוח לאומי ובכמה מכונים פרטיים. תרומתה של פעילות חוץ– אוניברסיטאית זו למחקר הכלכלי בישראל הייתה חשובה ומרשימה. בשנת 2008 כוננה המל"ג ועדת בדיקה בין–לאומית, בראשות פרופ' דייוויד קרפס מאוניברסיטת סטנפורד, שמשימתה הייתה להעריך את מצבו של תחום הכלכלה במערכת האקדמית הישראלית. 160 נספחים אף שמטבע הדברים התעניינה המל"ג בעיקר בהערכת הכלכלה כמסגרת של הכשרה אקדמית, לא יכלה הוועדה שלא להתייחס אל הכלכלה האקדמית גם כמסגרת של מחקר מדעי. הדוח שכתבה הוועדה עם סיום עבודתה נמסר למל"ג בחודש נובמבר 2008, והוא נפתח במילים אלה: "מצב הדיסציפלינה הקרויה כלכלה במוסדות הישראלים להשכלה גבוהה הוא בכי רע" (המונח במקור האנגלי הוא dire"", שפירושו בלשון העם הוא "על הפנים"). איך הגיעו הדברים לידי מצב עגום זה? הוועדה עצמה לא התיימרה להציע תשובה מלאה לשאלה זו, אך דומה כי אפשר להבחין בשתי תופעות שתרמו לכך: 1() שפל במספר המינויים האקדמיים במחלקות המובילות לכלכלה מאז שנות השמונים; 2() נטייה גוברת והולכת של כלכלנים בכירים לקבל עליהם תפקידים מחוץ לסביבתם האקדמית–מחקרית ואף מחוץ למערכת האקדמית כולה. מכל מקום, הכלכלה כמקצוע אקדמי–מדעי חוותה בדור האחרון תקופה של האטה מחקרית ומורל אקדמי ירוד. יוצאת מכלל זה היא המחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן–גוריון בנגב, שהתבססה והתקדמה באורח מרשים בשנים האחרונות. בשנת 1992 הוקם באוניברסיטה העברית בירושלים, בהמרצת נשיא האוניברסיטה פרופ' יורם בן–פורת, המרכז לחקר הרציונליות. שני חתני פרס נובל בכלכלה קשורים למרכז זה - פרופ' ישראל אומן (חבר המרכז מיום היווסדו) ופרופ' דניאל כהנמן (עמית במרכז זה כתריסר שנים). שישה חברים נוספים במרכז זה הם כלכלנים או חוקרים של סוגיות מתחום הכלכלה. הפעילות המדעית–מחקרית המתרחשת במרכז לחקר הרציונליות היא לכל הדעות איכותית, שוקקת ורבת יוקרה. במובן זה נמשכת בו המסורת המפוארת של המחלקות לכלכלה שמלפני תקופת המשבר. אלא שהכלכלה הנחקרת במרכז מצויה, רובה ככולה, בקצה המתמטי–תאורטי של החקר הכלכלי, וספק אם יש בה כדי "לגאול" את הקהילה הכלכלית האקדמית מן השפל שבו היא שרויה. 161 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 נספח5:רשימתהמכללותהאקדמיות מכללות אקדמיות59/60 אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל–אביב בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים - מכון לב בצלאל - אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים המוסד האקדמי נצרת המכללה האקדמית אחוה המכללה האקדמית אשקלון המכללה האקדמית גליל מערבי המכללה האקדמית הדסה בירושלים המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן אורט בראודה - המכללה האקדמית להנדסה המכללה האקדמית להנדסה וטכנולוגיה אורט הרמלין נתניה המכללה האקדמית להנדסה ירושלים המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון המכללה האקדמית לישראל ברמת–גן המכללה האקדמית נתניה המכללה האקדמית ספיר המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן המכללה האקדמית צפת המכללה האקדמית של תל־אביב–יפו המכללה האקדמית תל–חי המסלול האקדמי - המכללה למינהל המרכז האקדמי כרמל המרכז האקדמי למשפט ולעסקים המרכז האקדמי פרס המרכז האקדמי רופין המרכז הבינתחומי הרצליה 59מכללה אקדמית: מוסד שהוכר על ידי המל"ג והוסמך להעניק תואר אקדמי. 60בשנת תשע"ג (לאחר איסוף הנתונים לדוח זה) הוכר המרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה. 162 נספחים המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה הקריה האקדמית אונו המכון הטכנולוגי חולון מרכז אקדמי ירושלים - מכון לנדר מכון שכטר למדעי היהדות מכללת שערי משפט - המכללה ללימודי משפט מרכז האקדמי דן שנקר - בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב מכללותאקדמיותלחינוך61: המכללה האקדמית לחברה ואמנויות "אמונה" - המכללה האקדמית להוראת האמנות והחינוך מיסודן של מכללת "אפרתה" ומכללת אמונה חמדת הדרום"" - המכללה התורנית לחינוך אלקאסמי - מכללה אקדמית לחינוך המכללה האקדמית בית ברל המכללה האקדמית הדתית לחינוך ליפשיץ המכללה האקדמית הדתית לחינוך שאנן המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך המכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון מכללת אוהלו בקצרין - מכללה אקדמית לחינוך ולספורט המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי המכללה להוראת הטכנולוגיה מיסודה של המכללה למינהל המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט המכללה לחינוך ע"ש א.ד. גורדון המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה, ע"ש נרי בלומפילד מכללה אקדמית לחינוך אורות ישראל, מיסודן של מכללת אורות ישראל ומכללת מורשת יעקב אורנים - המכללה האקדמית לחינוך מכללה ירושלים 61מכללה אקדמית לחינוך: מוסד שהוכר על ידי המל"ג והוסמך להעניק תואר אקדמי בחינוך. 163 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ג|2013 מכללת הרצוג להכשרת מורים ליד ישיבת הר עציון מכללת לוינסקי לחינוך מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה סמינר הקיבוצים - המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנויות מסלוליםאקדמייםבמכללותאזוריותבאחריותאוניברסיטאות המכללה האקדמית גליל מערבי - באחריות אוניברסיטת בר–אילן המכללה האקדמית אשקלון - באחריות אוניברסיטת בר–אילן המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן - באחריות אוניברסיטת בר–אילן המכללה האקדמית צפת - באחריות אוניברסיטת בר–אילן המכללה האקדמית אחוה - באחריות אוניברסיטת בן–גוריון 164