דיווח על-פי חוק

דוחמצבהמדעבישראל תשע"ז | 6102 דוחמצבהמדעבישראל תשע"ז | 6102 מוגש על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים | ירושלים עריכה:ד“רעידןירון עיצובוהפקה:סטודיושמעוןשניידר האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים רחובז‘בוטינסקי43 כיכראלברטאיינשטיין,ירושלים9104001 טלפון02-5676222 פקס‘,02-5666059 www.academy.ac.il [email protected] תוכןהעניינים 4 תודות 5 הקדמה 6 תקציר 9 הישגים בראי פרסים בין־לאומיים ולאומיים חשובים 15 דו“ח תת־הוועדה לחסרים בתשתיות לאומיות 19 דו“ח תת־הוועדה למצב מדעי הרוח והחברה 25 דו“ח תת־הוועדה למחקר תרגומי 35 דו“ח תת־הוועדה לקשרי מדע בין־לאומיים 43 תשומות-תפוקות של המערכת המדעית ושל מערכת ההשכלה הגבוהה 49 תקציר דו“חות תחומיים של האקדמיה 53 דו“חות האוניברסיטאות 61 סיכום ומסקנות 65 נספחים 67 חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 3 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 תודות חבריהוועדהמביעיםאתתודתםוהערכתםלנשיאתהאקדמיההקודמת,פרופ‘רותארנון,ולנשיאה הנוכחית,פרופ‘ניליכהןעלהעידודהרבבמשךהתקופהשבהנכתבהדו“ח.אנומבקשיםלהביעאת תודתנולמנהלהאקדמיה,ד“רמאירצדוק,למזכירהחטיבהלמדעיהטבע,ד“רמניקירמהולמזכירת החטיבה למדעי הרוח והחברה, גליה פינצי, על הסיוע באיסוף החומר, בכתיבת הדו“ח ובעצה טובה. תודות גם לד“ר עידן ירון על עריכת הטקסט. לבסוף, אנחנו מבקשים להודות לאביבה לוי ולסימה דניאל על הסיוע באיסוף החומר, בהחזקת האתר של הוועדה ובעזרה המנהלית הרבה. 4 הקדמה כיווני הפיתוח של המחקר המדעי ושל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נקבעים במסגרת התקציב הרב־שנתי של ות“ת; תכניות הפיתוח של האוניברסיטאות, התלויות לא מעט בפילנתרופיה; פעילות תל“מ (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח), ופעילותם של חברי הסגל. בימים אלה אושרה על ידי הממשלה התכנית הרב־שנתית להשכלה הגבוהה, הכוללת תוספת של כשני מיליארד ש“ח בשש השנים הקרובות. כמתבקש לפי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים העבירה נשיאת האקדמיה דאז, פרופ‘ רות ארנון, את הדו“ח התלת-שנתי הראשון ליו“ר הכנסת מר יולי אדלשטיין ולשר המדע מר יעקב פרי ב־2013 (לאחר מכן הוצג הדו“ח בפומבי בפני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח“כ גפני). כדי לעקוב אחרי יישום המלצות הדו“ח הקימה ב־2014 פרופ‘ ארנון ועדה מקרב חברי האקדמיה, בראשות פרופ‘ רשף טנא. כמו כן התבקשה ועדה זו להכין את הרקע לכתיבת הדו“ח התלת-שנתי הבא של האקדמיה. עיקרי דו“ח ועדת המעקב, שנמסר לממשלה ב־2015 מצורפים לדו“ח התלת-, שנתי הנוכחי. הדו“ח התלת-שנתי הוא פרי עבודת ועדה של חברי האקדמיה, שכללה ארבע תת־ ועדות, שכל אחת מהן עמלה על הכנת סעיף מסעיפיו. דו“ח זה נועד להצביע על הישגים מחד גיסא ועל פערים מאידך גיסא במחקר האקדמי בארץ בשלוש השנים האחרונות, למען קידומו וביסוסו. הוועדה לכתיבת הדו“ח התלת־שנתי כללה את חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הבאים: פרופ‘ רשף טנא - יו“ר פרופ‘ רות ארנון פרופ‘ ידין דודאי פרופ‘ דוד הראל פרופ‘ סרג‘יו הרט פרופ‘ שולמית וולקוב פרופ‘ יהושע יורטנר פרופ‘ נילי כהן פרופ‘ זאב תדמור ד“ר מאיר צדוק - מנכ“ל האקדמיה 5 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 תקציר הדו“ח נפתח בסקירת ההישגים הבין־לאומיים הנכבדים, והפרסים הישראליים הבולטים להם זכו מדעני ישראל בשנים האחרונות. סעיף מיוחד מוקדש לחסרים בתשתיות לאומיֹות הנתפסות כקריטיות למחקר בתחומי המדעים, ולצעדים הנדרשים כדי להשלימם. סקירה נרחבת מוקדשת למצבם של מדעי הרוח, הניצבים בפני משבר מתמשך, ושל מדעי החברה בישראל. לאחר מכן נסקר מצבו של ‘המחקר התרגומי‘ בישראל, המוגדר כמכלול הפעולות שמטרתן העברת ידע וטכנולוגיה המיוצרים במסגרת המחקר הבסיסי באוניברסיטאות המחקר ובמכללות למכוני מחקר יישומי ולתעשיות עתירות ידע. במסגרת זו נסקרת בקצרה התכנית הלאומית הייחודית בננוטכנולוגיה שהסתיימה זה עתה. סעיף נוסף מוקדש לסקירת קשרי המדע הבין־לאומיים, המתבטאים בשיתופי פעולה בין מדענים, בשיתופי פעולה ממלכתיים ומוסדיים, ובשיתופי פעולה במסגרת ‘מדע גדול‘ - מיזמים בין־לאומיים בחזית המדע המקיפים, מטבע עיסוקם וייעודם, השקעות עתק ופעילּות רבת-היקף בתשתיות ובכוח אדם. מוצג קובץ של נתונים בולטים המתייחסים לתשומות-תפוקות של המערכת המדעית ומערכת ההשכלה הגבוהה הישראליֹות. כמו כן נסקרים הדו“חות התחומיים של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שבחנה לאחרונה שני תחומי מחקר מרכזיים: הפיזיקה הגרעיניתוהארכאולוגיה.לאחרמכןמובאתיאורקצרוממצהשלמצבןהעכשווישלהאוניברסיטאות בישראל. לבסוף מוצע סיכום לגבי מערכת המדע, מערכת ההשכלה הגבוהה, דו“חות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וקשרי החוץ המדעיים של ישראל. סעיף הנספחים מצוי בסוף הדו“ח, ובו מופנה הקורא למסמכים הרבים שנאספו על ידי הוועדה והנמצאים בשלמותם באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים www.academy.ac.il(). חותמת את הדו“ח רשימת חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחברי האקדמיה הצעירה. מסקנותעיקריות המסקנות המפורטות של תת־הוועדות מצויות בגוף הדו“ח; המסקנות הכלליות, בסעיף האחרון שלו. עיקרי מסקנות הדו“ח הם דלהלן: • קייםפערגדלוהולךביןישראללביןהמדינותהמתקדמותבמחקרהמדעי,בכלהאמורבהצטיידות בתשתיות מחקר יקרות, דוגמת מיקרוסקופים אלקטרוניים רבי־עוצמה מחד גיסא, ובמפעלים תרבותייםגדוליםדוגמתמילוניםמדעייםבמדעיהרוחומסדינתוניםבמדעיהחברה.לפיכךאנו ממליצים על הקמת תכנית למימון תשתיות מחקר מדעי המבוססת על מצוינות מדעית בעבור המדעים המדויקים, ההנדסה והמחקר הרפואי; ובעבור תכניות ומיזמים גדולים במדעי הרוח ובמדעי החברה. • טיפוח שיתופי פעולה בין מדענים ישראלים לבין עמיתיהם מחו“ל מהווה אחת מאבני היסוד החשובות של המחקר האקדמי בארץ. אנו קובעים כי שיתופי הפעולה הקיימים במסגרת הקרן הדו־לאומית ישראל־ארה“ב BSF() אינם עונים על הצרכים של מדענים משני צִדי האוקיינוס. על כן אנו מציעים להרחיב את המסגרות למימון מחקרים משותפים בין מדענים מישראל ומארצות הברית על ידי הרחבת שיתוף הפעולה בין הקרן הדו־לאומית BSF() לבין הקרן הלאומית למדע האמריקנית NSF(). כמו כן מוצע לשקול הצטרפות למיזמים בין־לאומיים גדולים, כגון הטלסקופ בצ‘ילי, שבהם יכולה לבוא לידי ביטוי מצוינות מדעית מובהקת של מדענים ישראלים. • פיתוח מדעי הרוח והחברה ושמירה על מעמדם הראוי במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל חיוניים לדמותה התרבותית והחברתית של המדינה. יש למצוא דרכים נוספות כדי להתגבר על המשבר המתמשך במדעי הרוח. יחד עם זאת, אנו סבורים כי לא יהיה מנוס מהאחדת תכניות בתחומים מסוימים, ובכלל זה הקמת תכניות בין־אוניברסיטאיות. 6 • לנוכח ההשתנות המהירה של קווי המתאר של תחומי הידע במדעי החברה והשילובים הבין־ תחומיים המתרבים, ראוי לטפח תכניות לימודים ומרכזים בין־תחומיים, שהביקוש להם גדל והולך בעולם הידע ובשוק העבודה. תכניות או מרכזים כאלה חוצים בחלקם גבולות שהיו מקובלים בעבר בין פקולטות מדעיות. לדוגמה: חקר המוח, הקוגניציה והתנהגות אנוש כיחידים וכחברות. • יש למצוא דרכים לתגבר את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות לבין התעשייה, על ידי עידוד התכניות הממשלתיות הייעודיות לנושא - כגון תכנית קמי“ן (קידום מחקר יישומי נבחר), התחומים הטכנולוגיים הממוקדים (תמי“ם), תכנית נופר ומחקרים יישומיים אסטרטגיים שמקודמים על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. 7 הישגיםבראיפרסיםבין־לאומייםולאומייםחשובים הישגיםבראיפרסים בין־לאומייםולאומייםחשובים א.פתחדבר מדענים ישראלים זכו בין השנים 2016-2012 בשלל פרסים וכיבודים. כל אוניברסיטה שלחה את פירוט המדענים שזכו בפרסים חשובים בארץ ובחו“ל בשנים הנדונות. בתחילת סעיף זה מופיעים המדענים הישראלים שזכו באחד (או יותר) מחמישה פרסים בין־לאומיים מהיוקרתיים ביותר: פרסי נובל, פרס הולברג, פרס טיורינג במדעי המחשב, מדליית פילדס במתמטיקה ופרס וולף המוענק בארץ. כמו כן צוינו מדענים שזכו בתקופה האמורה באחד מן הפרסים הישראלים החשובים: פרס ישראל, פרס א.מ.ת ופרס רוטשילד. מאז 2002, בה זכו לראשונה מדענים ישראלים בפרס נובל, הייתה למדע הישראלי עדנה עם ההּכרה הבין־לאומית מהמעלה הראשונה. חלק מזוכי פרסי נובל חיים ופועלים בארץ, ואחרים מחלקים את זמנם בין ישראל לבין ארצות הברית או מדינות אחרות. דוגמה בולטת למצוינתו של המדע הישראלי מצויה בדו“ח של אונסקו 2016() על מצב המדע בארץ. בדו“ח של ארגון זה, שבו דרכה של המדינה לא סוגה בשושנים בדרך כלל, המדע הישראלי זוכה לשבחים רבים. ב.פרסינובל בעבר הלא רחוק זכו כידוע בפרסי נובל פרופ‘ דן שכטמן מהטכניון (כימיה, 2011); פרופ‘ עדה יונת ממכון ויצמן (כימיה, 2009 פרופ‘ ישראל אומן מהאוניברסיטה העברית (כלכלה,); 2005), והפרופסורים אברהם הרשקו ואהרון צ‘חנובר מהטכניון (כימיה, 2004). הישגים אלה הביאו יוקרה רבה, והעמידו את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות במדע העולמי. מאז לא זכו מדענים ישראלים בפרס נובל, אבל ראוי לציין את זכייתם של מדענים המקיימים זיקה למדינה: ב־2013 זכו פרופ‘ אריה ורשל מאוניברסיטת דרום־קליפורניה בלוס־אנג‘לס ופרופ‘ מיכאל לויט מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית בפרס נובל לכימיה על עבודתם בחישוביּות של ביו־ מולקולות. פרופ‘ ורשל ופרופ‘ לויט היו תלמידיו המובהקים של פרופ‘ שניאור ליפסון ז“ל במכון ויצמן. עבודותיהם פורצות הדרך פורסמו בזמן עבודתם במכון, וצוטטו בהרחבה על ידי מדענים במשך השנים וכן בתיאור עבודתם על ידי ועדת הפרס. פרופ‘ אריה ורשל חי בארצות הברית ומבקר מדי פעם בארץ; פרופ‘ מיכאל לויט חי בארץ עם משפחתו, משמש פרופסור אורח במכון ויצמן ונוסע בתדירות גבוהה לחוף המערבי בארצות הברית. יצוין שגם פרופ‘ דניאל כהנמן, שזכה לפרס נובל לכלכלה ב־2002, הוא בעל אזרחות ישראלית, ומינוי כפול באוניברסיטת פרינסטון ובאוניברסיטההעברית.פרופ‘כהנמןשוההחלקמזמנובארץ(בהגרהחלקממשפחתו).גםבמקרה זה, עבודותיו פורצות הדרך הראשונות של כהנמן נעשו בשיתוף פעולה עם פרופ‘ עמוס טברסקי ז“ל באוניברסיטה העברית בירושלים. סיפורם של שלושת המדענים האלה הפועלים בחו“ל מתאר את הקשר המורּכב של מדענים ישראלים למדינת ישראל. 9 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 ג.פרסהולברג פרופ‘שמואלנחאייזנשטדטז“ל,פרופסוראמריטוסלסוציולוגיהבאוניברסיטההעבריתבירושלים, זכה בפרס הולברג היוקרתי )2006( - המיועד “להגביר את המודעּות לערך המחקר האקדמי בתחומי האמנויות, מדעי הרוח, מדעי החברה, משפטים ותיאולוגיה“. ד.פרסטיורינגלמדעיהמחשב ב־2012 זכתה פרופ‘ שפי גולדוואסר ממכון ויצמן בפרס היוקרתי ביותר במדעי המחשב על עבודתה בתורת ההצפנה. פרופ‘ גולדוואסר היא בעלת מינוי כפול במכון ויצמן ובמכון הטכנולוגי של מסצ‘וסטס MIT(), ומחלקת את זמנה בין רחובות לבין בוסטון. גם במקרה זה, השניּות של החיים בארץ ובחו“ל מורּכבת, אבל ללא ספק מועילה להּכרה הבין־לאומית בעבודתה ולחיזוק הקשר של מדענים ישראלים עם בכירי המתמטיקאים בחו“ל. פרופ‘ גולדוואסר היא הזוכה הישראלית הרביעית בפרס טיורינג. קדמו לה פרופ‘ עדי שמיר ממכון ויצמן 2002(), פרופ‘ אמיר פנואלי ז“ל ממכון ויצמן 1996(), פרופ‘ מיכאל רבין שחי בארץ וחילק את זמנו בין האוניברסיטה העברית ובין אוניברסיטת הרווארד בבוסטון 1976(). פרסים אלה מעידים על הרמה הגבוהה של מדעי המחשב בארץ. ה.מדלייתפילדסבמתמטיקה ב־2010 זכה פרופ‘ אילון לינדנשטראוס מן האוניברסיטה העברית בירושלים במדלית פילדס היוקרתית במתמטיקה, על תרומתו החשובה בתיאוריה הארגודית. פרס זה נחשב לפרס הבין־לאומי היוקרתי ביותר במתמטיקה, ומוענק אחת לארבע שנים למתמטיקאים שגילם פחות מארבעים. ו.פרסוולף לאחרונהזכובפרסוולףפרופ‘יוסףאמריממכוןויצמןעלעבודתופורצתהדרךבפיזיקהמזוסקופית פיזיקה,( 2016), פרופ‘ נחום זוננברג מאוניברסיטת מקגיל בקנדה, המחזיק באזרחות ישראלית רפואה,( 2014), ופרופ‘ יעקב בקנשטיין ז“ל מהאוניברסיטה העברית בירושלים על עבודתו פורצת הדרך בתרמודינמיקה של חורים שחורים (פיזיקה, ).2012 בעבר זכו בפרסי וולף הפרופסורים חיים סידר ואהרון רזין מהאוניברסיטה העברית (מדעי החיים, 2008 פרופ‘ הלל פורסטנברג מהאוניברסיטה העברית (מתמטיקה,); 2006); פרופ‘ אלכס לויצקי מהאוניברסיטה העברית (רפואה, 2005 פרופ‘ שהרון שלח מהאוניברסיטה העברית (מתמטיקה,); 2001 פרופ‘ אילן חת מהאוניברסיטה העברית (חקלאות,); 1998); הפרופסורים מיכאל סלע ורות ארנון ממכון ויצמן (רפואה, 1998 פרופ‘ יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל־אביב (פיזיקה,); ;)1998 פרופ‘ איליה פיאטצקי־שפירו ז“ל מאוניברסיטת תל־אביב (מתמטיקה, 1990); פרופ‘ מאיר וילצ‘ק ממכון ויצמן (רפואה,1987); הפרופסורים יהושע יורטנר מאוניברסיטת תל־אביב ופרופ‘ רפאל לוין מהאוניברסיטה העברית (כימיה, 1988 פרופ‘ ליאו זקס ז"ל ממכון ויצמן (רפואה,); 1980). כמו כן, זכו בפרס וולף הפרופסורים עדה יונת (כימיה, 2007 אברהם הרשקו (כימיה,); 2004); דן שכטמן פיזיקה,( )1999 שזכו מאוחר יותר גם בפרסי נובל לכימיה (ראו לעיל).- בהקשר של הפרסים היוקרתיים, ראוי להזכיר כי זוכי פרס נובל אחדים לא־ישראלים או בעלי אזרחות כפולה מחלקים את זמנם בין אוניברסיטאות בחו“ל ובארץ, או משמשים פרופ‘ אורח באחת האוניברסיטאות בארץ. דוגמה לכך הוא פרופ‘ רוג‘ר קורנברג (חתן פרס נובל בכימיה, 2006),שמינויוהראשיהואבאוניברסיטתסטנפורד,אבלשוההמדיקיץחודשיםאחדיםבמעבדות המחקר של המכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים. דוגמה נוספת היא זו של פרופ‘ סטיבן ויינברג מאוניברסיטת אוסטין בטקסס (חתן פרס נובל לפיזיקה, 1979), שהיה ראש בית 10 הישגיםבראיפרסיםבין־לאומייםולאומייםחשובים הספר לפיזיקה תיאורטית במכון למדעים מתקדמים של האוניברסיטה העברית בירושלים במשך 12 שנה. פרופ‘ דוד גרוס (חתן פרס נובל בפיזיקה, 2004) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, בעל אזרחות אמריקנית וישראלית, החליף את פרופ‘ ויינברג בתפקיד זה ונהג לבלות תקופות ארוכות במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים. בבית הספר לכלכלה של המכון ללימודים מתקדמים מתנהל גם בית ספר קיץ לתיאוריה כלכלית שבראשו עמד תחילה פרופ‘ קנת ארו (פרס נובל לכלכלה, 1972 וכעת פרופ‘ אריק מסקין (פרס נובל לכלכלה,) 2007). ראוי להזכיר בהקשר זה גם את פרופ‘ פרנסואה אנגלרט מהאוניברסיטה החופשית בבריסל (חתן פרס נובל בפיזיקה, 2013) המבקר תדירות בארץ ובעל מעמד של פרופ‘ אורח באוניברסיטת תל־אביב. כמו כן ראוי להזכיר את פרופ‘ כריס אנפיסן ז“ל (חתן פרס נובל למדעי החיים, 1972), שבילה כפרופ‘ אורח שנים אחדות - בשנות ה־80 של המאה ה־20 - במכון ויצמן, בנוסף למינויו הקבוע באוניברסיטת ג‘ון הופקינס. ז.פרסיםהמחולקיםלמדעניםישראליםבלבד פרס ישראל, פרס א.מ.ת. ופרס רוטשילד הם הפרסים המכובדים ביותר המוענקים בארץ למדענים ישראלים שעיקר פעילותם המדעית בישראל. בניגוד לארבעת הפרסים הבין־לאומיים שנזכרו לעיל, המוענקים רק למדענים הפעילים במדעי הטבע והחברה, פרסים אלה מוענקים גם למדענים ישראלים במדעי הרוח. ראוי אפוא לכלול את רשימת כל המדענים הישראלים שהתכבדו בפרסים חשובים אלה בשנים האחרונות. 1 פרס ישראל: ב־2016) זכו בפרס ישראל פרופ‘ יוסי כץ מאוניברסיטת בר־אילן בחקר הגאוגרפיה, הארכאולוגיה וארץ־ישראל; פרופ‘ עידית דורון מהאוניברסיטה העברית בחקר הבלשנות העברית והכללית; פרופ‘ מאיר להב ופרופ‘ לסלי לייזרוביץ ממכון ויצמן בחקר הכימיה והפיזיקה; פרופ‘ אביתרנבומאוניברסיטתחיפהבמדעיהחיים;פרופ‘דודשולמןמהאוניברסיטההעבריתבחקרמדע הדתות וחקר הפילוסופיה, ופרופ‘ יוחנן פרידמן מהאוניברסיטה העברית בחקר המזרח הקרוב. ב־2015 זכו בפרסי ישראל פרופ‘ שמעון אולמן ממכון ויצמן בחקר המתמטיקה ומדעי המחשב; פרופ‘ זליג אשחר ממכון ויצמן במדעי החיים; פרופ‘ דייויד וייסברוד מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת ג‘ורג‘ מייסון בווירג‘יניה בחקר העבודה הסוציאלית והקרימינולוגיה; פרופ‘ צבי שיפרין מהאוניברסיטה העברית במדעי המזרח הרחוק, ופרופ‘ שמואל אחיטוב מאוניברסיטת בן־ גוריון בחקר המקרא. ב־2014זכובפרסישראלפרופ‘מרטהוינשטוקמהאוניברסיטההעבריתבחקרהרפואה;פרופ‘חיים לוי מהאוניברסיטה העברית במדע המדינה, מדעי הניהול ויחסים בין־לאומיים; פרופ‘ עירד מלכין מאוניברסיטת תל־אביב בחקר ההיסטוריה הכללית; פרופ‘ הָרב שמא יהודה פרידמן מאוניברסיטת בר־אילן והמכון לחקר התלמוד ע“ש שאול ליברמן בחקר התלמוד; פרופ‘ יעקב קטן מהאוניברסיטה העברית בחקלאות ומדעי הסביבה, ופרופ‘ מרדכי שגב מהטכניון בחקר הכימיה והפיזיקה. ב־2013 זכו בפרס ישראל: פרופ‘ יורם בילו מהאוניברסיטה העברית בחקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה; פרופ‘ גדעון דגן מאוניברסיטת תל־אביב בחקר מדעי כדור הארץ ובחקר האטמוספירה; פרופ‘ חוה טורניאנסקי מהאוניברסיטה העברית בחקר לשונות היהודים וספרותיהם ובחקר התרבות העממית; פרופ‘ נתן נלסון מאוניברסיטת תל־אביב במדעי החיים, ופרופ‘ יוסף קפלן מהאוניברסיטה העברית בחקר ההיסטוריה של עם ישראל. ב־2012 זכו בפרס ישראל פרופ‘ דוד מילשטיין ממכון ויצמן בחקר הכימיה והפיזיקה; פרופ‘ שלמה בנטין מהאוניברסיטה העברית בחקר הפסיכולוגיה; פרופ‘ יואב בנימיני מאוניברסיטת תל־ אביב בחקר הכלכלה והסטטיסטיקה; פרופ‘ רות כ“ץ מהאוניברסיטה העברית בחקר התרבות והמוזיקולוגיה; פרופ‘ דליה כהן מהאוניברסיטה העברית בחקר התרבות והמוזיקולוגיה, ופרופ‘ דוד 11 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 קשדן מהאוניברסיטה העברית בחקר המתמטיקה ומדעי המחשב. 2 פרס א.מ.ת.: ב־2016) זכו בפרס א.מ.ת. פרופ‘ זהבה סולומון מאוניברסיטת תל־אביב ופרופ‘ רמי בנבנישתי מאוניברסיטת בר־אילן בעבודה סוציאלית; פרופ‘ חיים סומפולינסקי מהאוניברסיטה העברית בחקר המוח; פרופ‘ יהודה באואר מהאוניברסיטה העברית בחקר השואה; פרופ‘ דוד קשדן מהאוניברסיטה העברית ופרופ‘ יוסף ברנשטיין מאוניברסיטת תל־אביב במתמטיקה. ב־2015 זכו בפרס א.מ.ת. פרופ‘ בת-שבע אילון ממכון ויצמן ופרופ‘ מרים בן־פרץ מהאוניברסיטה העבריתבחינוךוקידוםהחינוך;פרופ‘דבשוורץמאוניברסיטתבר־אילןבמחשבתישראל;פרופ‘דני זמיר ופרופ‘ משה סולר מהאוניברסיטה העברית בחקלאות; פרופ‘ דניאל רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית ופרופ‘ יוסף לויה מאוניברסיטת תל־אביב במדעי כדור הארץ; פרופ‘ צבי אבני מהאקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים במוזיקה, ופרופ‘ בטי אוליברו מאוניברסיטת בר־אילן בקטגוריית תרבות ואמנות. ב־2014 זכו בפרס א.מ.ת. פרופ‘ שמעון אולמן ממכון ויצמן במדעי המחשב; פרופ‘ יורם צפריר ז“ל מהאוניברסיטה העברית בארכאולוגיה; פרופ‘ יצחק זמיר מאוניברסיטת חיפה ושופט בדימוס בבית המשפט העליון ופרופ‘ אריאל פורת מאוניברסיטת תל־אביב במשפטים; פרופ‘ דוד וואלך ממכון ויצמן בביו־טכנולוגיה; פרופ‘ נעמה גורן־ענבר מהאוניברסיטה העברית בארכאולוגיה. ב־2013 זכו בפרס א.מ.ת. פרופ‘ מוטי הייבלום ממכון ויצמן בפיזיקה; פרופ‘ בן־ציון שילה ממכון ויצמן, פרופ‘ גיורא שמחן מהאוניברסיטה העברית ופרופ‘ גדעון רכבי מאוניברסיטת תל־אביב (בית החולים שיבא) בגנטיקה; פרופ‘ שלמה אבינרי מהאוניברסיטה העברית במדע המדינה, ופרופ‘ דוד מ‘ בוניס מהאוניברסיטה העברית בחקר השפות החדשות של העם היהודי. ב־2012 זכו בפרס א.מ.ת. פרופ רות ברמן מאוניברסיטת תל־אביב בבלשנות; פרופ‘ רפאל משולם מהאוניברסיטההעבריתופרופ‘אברהםניצןמאוניברסיטתתל־אביבבכימיה;פרופ‘עדיקמחיממכון ויצמן ופרופ‘ מרשל דבור מהאוניברסיטה העברית במדעי החיים; פרופ‘ מנחם יערי מהאוניברסיטה העברית בכלכלה; פרופ‘ איתמר זינגר ז“ל מאוניברסיטת תל־אביב במזרח התיכון הקדום, ופרופ‘ משה בר־אשר מהאוניברסיטה העברית בלשון עברית. 3 פרסרוטשילד:ב־2016)זכובפרסרוטשילדפרופ‘חגיברגמןמהאוניברסיטההעבריתוביתהחולים הדסה במדעי החיים; פרופ‘ רשף טנא ממכון ויצמן במדעי הכימיה והפיזיקה; פרופ‘ נתי ליניאל מהאוניברסיטה העברית במתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה; פרופ‘ יוחנן פרידמן מהאוניברסיטה העברית במדעי הרוח, ופרופ‘ ג‘יימס קוגל מאוניברסיטת בר־אילן במדעי היהדות. ב־2014 זכו בפרס רוטשילד פרופ‘ אלי קשת מהאוניברסיטה העברית במדעי החיים; פרופ‘ אבנר דה־שליט מהאוניברסיטה העברית במדעי החברה; פרופ‘ שלמה הבלין מאוניברסיטת בר־אילן בכימיה ופיזיקה; פרופ‘ שלמה שמאי מהטכניון במתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה, ופרופ‘ חיים סידר מהאוניברסיטה העברית במדעי החיים. ב־2012 זכו בפרס רוטשילד פרופ‘ רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית ופרופ‘ אברהם ניצן מאוניברסיטת תל־אביב במדעי הכימיה והפיזיקה; פרופ‘ משה אידל מהאוניברסיטה העברית במדעי היהדות; פרופ‘ מרגלית פינקלברג מאוניברסיטת תל־אביב במדעי הרוח, ופרופ‘ גיל קלעי מהאוניברסיטת העברית במתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה. 12 הישגיםבראיפרסיםבין־לאומייםולאומייםחשובים ז.סיכום זכיות בפרסים יוקרתיים אלה, ורבים אחרים, הן הוכחה לכך שחרף המחסור החריף במשאבים, הפעילּות האקדמית בארץ משגשגת ונהנית מיוקרה מדעית מהגבוהות בעולם המערבי. כדי להמשיך ולהפגיןמצוינותמדעיתבעולםמשתנה,שבומדינותרבותמשקיעותסכומיעתקבמדעוטכנולוגיה, יש להמשיך ולפתח את התשתית המדעית בארץ, הלוקה בחסר בהיבטים רבים. כמו כן יש לפעול כך שהתשתית החינוכית תאפשר לקהלים שעד כה לא הפגינו נוכחות בולטת במערכת האקדמית (חרדים, ערבים וכדומה) להגיע בעתיד לחזית העשייה המדעית הבין־לאומית, ולהעלות תרומה מוחשית לתעשיות עתירות הידע ולכלכלת המדינה. מדענים ישראלים העומדים בחזית המדע הבין־לאומי ניצבים בפני פיתויים רבים, וחלקם אכן עובר לעבוד בחו“ל או מחלק את הזמן בין מוסדות מדע בישראל ובחו“ל - בעיקר בארצות הברית. הזיקה שמדענים כאלה מגלים כלפי האקדמיה בארץ אינה מובנת מאליה. רבים מהם - בעיקר אלה הפועלים באוניברסיטאות המובילות בארצות הברית כמו הרווארד, פרינסטון, ברקלי או סטנפורד -עומדיםבחזיתהלחימהנגדחרמותעלהאקדמיההישראלית,ואףתורמיםלעשיההמדעיתבארץ באופן יוצא מן הכלל. רבים מן המדענים הללו מגלים מחויבות ללא פשרות למדינה ולמוסדותיה האקדמיים שהם נכס אינטלקטואלי ומוחשי בעבור הקהילה המדעית המקומית. הַקשר עם מדענים אלה הוא אף מקור ליוקרה בעבור המוסדות האקדמיים הישראליים. בעבר הייתה הקרן הדו־לאומית ארצות הברית־ישראל (ה־BSF) מקור חיוני לקיום מחקר בין מדענים ישראלים החיים בארצות הברית והפועלים באוניברסיטאות מובילות לבין מדענים העובדים באקדמיה בארץ; אולם בשל גודלה התת־קריטי לא התאפשר לקרן זו לממֵש באופן מיטבי את הקשר המובהק בין מדענים אלה לבין עמיתיהם בארץ. עם חיזוק הקשר בין הקרן הדו־לאומית ארצות הברית־ישראל BSF() לבין הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית NSF(), שהתרחש לאחרונה, אנו מצפים להגברת שיתופי הפעולה בין מדענים משני צדי האוקיינוס, ובפרט לשיתופי פעולה רבים בין מדענים ישראליים הגרים בארצות הברית והזוכים ליוקרה בין־לאומית לבין עמיתיהם בארץ, לטובת העשייה המדעית המשותפת ולחיזוק המחקר האקדמי בארץ. 13 דו“חתת־הוועדהלחסריםבתשתיותלאומיות דו“חתת־הוועדהלחסרים בתשתיותלאומיות הדו“ח שלהלן מבוסס בחלקו על עבודת ועדת המעקב, כפי שצוין לעיל פרופ‘ רשף טנא - יו“ר פרופ‘ דוד הראל פרופ‘ סרג‘יו הרט פרופ‘ שולמית וולקוב א.הקדמה ישראל היא מדינת מדע וטכנולוגיה. במדינה שאוכלוסייתה כשמונה מיליון נפש, הקהילה המדעית תורמת תרומות חיוניות להישגי המחקר המדעי והמו“פ ברמה הבין־לאומית, ומוצבת במקומות מובילים בדירוג העולמי של המדינות המתקדמות. הישגים בולטים אלה משתרעים על מגוון תחומים-החלבענפיוהנרחביםשלהמחקרהבסיסיהמצטיין,וכלהבפיתוחטכנולוגיותביטחוניות ואזרחיותמתקדמות.הישגיהמחקרהבסיסיבשניםהאחרונותזיכומדעניםבאוניברסיטאותהמחקר בפרסי נובל ופרסים יוקרתיים אחרים. הישגי התעשייה הביטחונית ותעשיית החלל האזרחית הובילו לפיתוחים הטכנולוגיים החדשניים של לוויינים, מערכות פורצות דרך של טילים-נגד- טילים, כגון ה‘חץ‘ ומערכת ‘כיפת ברזל‘, ולפיתוח מזלט“ים, תרופות מקור ועוד. אלה הקפיצו את מעמדה של מדינת ישראל מַדרגה בקרב המדינות המובילות בטכנולוגיות-חזית, ותרמו לשיפור ניּכר ביכולותיה הביטחוניות. מערכות המדע והטכנולוגיה הן רכיב עוצמה מרכזי במישור הערכי ובתחומי הכלכלה והביטחון, והן יבטיחו את יתרונה האיכותי של מדינת ישראל גם בעתיד. מערכת המדע של מדינת ישראל נשענת על אבני היסוד של מחקר בסיסי הנעשה באוניברסיטאות המחקר; מחקר תרגומי־ייעודי הנעשה באוניברסיטאות המחקר, במעבדות הלאומיות ובמכללות אקדמיות אחדות, ומו“פ יישומי הנעשה במעבדות הלאומיות ובתעשייה. מכלול פעולות מחקר אלה מחולל פריצות דרך בפיתוח טכנולוגיות חדשניֹות. תרומות מערכת המחקר הבסיסי באוניברסיטאות המחקר והישגיה בכל תחומי המדע - ממדעי הטבע, דרך מדעי החברה, ועד למדעי הרוח - הן בעלות חשיבות עליונה לתרבות הלאומית ולצורכי המדינה. הישגי המחקר הבסיסי מצויים בחזית המדע העולמי, ומדינת ישראל מדורגת במקום גבוה בסולם הפוריות המדעית בעולם על פי כלל פרסומיה המדעיים. כן בולטת מנהיגותם של חוקרים ישראלים בפעולות בתחומי ‘מדע גדול‘, המבוסס על איגום בין־ לאומי של כוח אדם מדעי ושל משאבים. דוגמה טובה הוא תחום המחקר הניסיוני של אנרגיות גבוהות במעבדות CERN, אשר הביא בשנים האחרונות להתקדמות בחקר ה‘אנטי־חומר‘ ולגילוי החלקיק האלמנטרי של היגס (הידוע גם בשם ‘החלקיק האלוהי‘). עוד בולט חלקם של חוקרים ישראלים בתרומות מרכזיות במרכז האירופי לחקר קרינת הסינכרוטרון בגרנובל שבצרפת, שהובילו לפריצות דרך בתחומי חקר מבנה החומרים ומערכות ביולוגיות, ואשר זיכו שני מדענים ישראלים בפרסי נובל. מעמד המדע הישראלי, בהשוואה בין־לאומית, משתקף בהשלכותיה המרשימות של איכות תפוקותיו. עוצמת האיכות המדעית ביחס לעוצמה הכלכלית של התמ“ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש של מדינת ישראל העמידה אותה באחד משלושת המקומות הראשונים בעולם, לצד שווייץ ושוודיה. זהו מכלול הישגים מרשים המבוסס על השקעה רבה, מתמשכת וארוכת־טווח - 15 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 בתשתיות, בבניית כוח אדם מדעי מצטיין באוניברסיטאות המחקר ובמעבדות הלאומיות ובשיתוף פעולה מדעי־טכנולוגי בין־לאומי - כמו גם בקיום קשרי גומלין בין מערכת המחקר הבסיסי ובין התעשייה האזרחית והביטחונית. מדינת ישראל קוטפת היום את ּפֵרות העבר של ההשקעה הלאומית בהון אנושי ובתשתית מחקרית של מערכת המדע הבסיסי. מדיניּות הממשלה, אשר הביאה בעבר ל‘עשור האבוד‘ במימון אוניברסיטאות המחקר, לא קידמה כנדרש את האינטרס הלאומי. קיים אפוא צורך חיוני לשנות את פני הדברים, באמצעות הצעדים המפורטים להלן: • המשך הדרגתי של הגדלת היקף מימונה של מערכת המחקר, שמקורה בתקציבים התחרותיים של הקרן הלאומית למדע, תקציבי תשתיות מדעיות, תקציבי מרכזי ההצטיינות ותקציבי המחקר הייעודי לקידום תרומות המחקר האוניברסיטאי לתעשיות המדע העתידיות. • הגדלת היקף המימון לפי תכנית רב־שנתית אשר תהיה חסינה בפני זעזועים תקציביים, כפי שנעשה לאחרונה במסגרת התכנית הרב־שנתית הערכית של הות“ת לקידום המחקר הבסיסי והייעודי באוניברסיטאות המחקר. ב־2015• עמד שיעור ההוצאה על מו“פ בהשכלה הגבוהה מתוך כלל ההוצאה על מו“פ על 12.2 אחוזים (לפי מחירי 2010. מקור: הלמ“ס). נתון זה מהווה המשך למגמה המדאיגה של ירידת שיעור ההוצאה על מו“פ בהשכלה הגבוהה הנמשכת מתחילת שנות ה־.90 • יש להגדיל את תקציבי המחקר של אוניברסיטאות המחקר לפחות לפי שיעורם הממוצע של תקציבים אלה במדינות ה־.OECD • בלימת המגמה המסוכנת של ‘בריחת מוחות‘; זאת תוך גיוס סגל צעיר ברמה עולמית, ׁשִדרוג תשתיות המחקר ובניית תשתיות מתקדמות נוספות, הכפלת תקציבן של קרנות מחקר תחרותיות, ומאמץ לאומי ל‘השבת מוחות‘ reversal( drain )brain - כדוגמת פעילות מרכז הקשר של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים המסייע למאות חוקרים ישראלים הנמצאים בחו“ל למצוא משרה הולמת בישראל כדי שיוכלו לחזור ארצה ולהשתלב בקהילה המדעית. • תִגבור המחקר הייעודי המבוסס על קשרי אקדמיה־תעשייה, שקידומו ומימונו מתבססים על תכניות חדשניות וחשובות של המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה (הרשות לחדשנות), ובמשרדי ממשלה אחרים. • המשך חיזוק שיתוף הפעולה ההדוק בין המו“פ הביטחוני לבין המחקר הבסיסי והייעודי באוניברסיטאות - המתבטא במחקרים משותפים, בקיום מרכזי ידע מחקריים, ובעיצוב תחומים עתידיים לטכנולוגיות חדשות, והממומן במשותף על ידי משרד הביטחון והות“ת. • המשך שיתוף הפעולה הפורה עם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, להשגת מטרות בתחומי עדיפות לאומית; בתמיכה במחקרים יישומיים אסטרטגיים; במלגות מחקר, ובהקמת מרכזי ידע. קיום מערכת המחקר המדעי וטיפוח ההון האנושי ברמה הגבוהה ביותר הם אתגר קיומי למדינת ישראל. 16 דו“חתת־הוועדהלחסריםבתשתיותלאומיות ב.עיקרימסקנותועדתהמעקב הדו“ח המלא מופיע באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ‘ רשף טנא - יו“ר פרופ‘ רות ארנון פרופ‘ ידין דודאי פרופ‘ דוד הראל פרופ‘ סרג‘יו הרט פרופ‘ שולמית וולקוב פרופ‘ יהושע יורטנר פרופ‘ נילי כהן ד“ר מאיר צדוק פרופ‘ זאב תדמור ועדתהמעקבהוקמהב־2014עלידיהנשיאההקודמתשלהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים, פרופ‘ רות ארנון. מטרתה: לעקוב אחר יישום הדו“ח התלת-שנתי הקודם של האקדמיה, שהוגש לממשלה בנובמבר 2013 ולהתוות דרך לקראת כתיבת הדו“ח התלת שנתי הבא המוגש בזאת.‑, להלן מסקנותיה העיקריות של ועדת המעקב שהוגשו כמסמך לממשלה ב־:2015 • המחקר הבסיסי בארץ מתנהל רובו ככולו באוניברסיטאות המחקר. מחקר זה שואף להעצים את הידע האנושי ולטפח כוח אדם איכותי המשרת את מדינת ישראל מבחינה תרבותית ומעשית כאחת. למרות המגבלות התקציביות החמורות, המחקר המדעי הבסיסי בארץ הוא ברמה גבוהה ביותר, ומתנהל בשקיפות מלאה. • הוועדהזיהתהפערגדלוהולךביןישראללביןהמדינותהמתקדמותבמחקרהמדעי,בכלהאמור בהצטיידות בתשתיות מחקר יקרות. על כן הוועדה ממליצה על הקמת תכנית למימון תשתיות מחקר מדעי בעלּות של 3 מיליון ש“ח ל־30 מיליון ש“ח לכל פריט במדעים המדויקים, ההנדסה והמחקר הרפואי, וכן בעבור תכניות ומיזמים גדולים במדעי הרוח ובמדעי החברה. תכנית זאת תתחיל כתכנית בוחן (פיילוט), ותתרחב לממדים שיאפשרו למדענים ישראלים לעמוד בתחרות הוגנת עם עמיתיהם מחו“ל. מצוינות מדעית חייבת להיות אמַת המידה העיקרית בבדיקת ההצעות למימון. לפיכך, תכנית זאת תנוהל על ידי הקרן הלאומית למדע ISF(), ותפוקח על ידי ועדת היגוי שבראשה יעמוד חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כמו כן, אנו ממליצים כי בוועדת ההיגוי יכהנו נציגים אקדמיים מטעם הות“ת והמועצה הלאומית למו“פ. • ועדת המעקב ממליצה לקיים סקר השוואתי בין ישראל לבין מדינה מתקדמת מדעית עם גודל אוכלוסיה דומה - כמו שוודיה, הולנד, דנמרק או שווייץ. סקר זה יתרכז בבדיקת מנגנוני מימון לפריטי תשתיות בהיקף כספי דומה, ובעיקר בבחינת המצאי של פריטי תשתית אלה בישראל ובמדינה הנסקרת. (בסקר ראשוני שערכה הוועדה לצורך כתיבת הדו“ח הנוכחי הסתבר כי התמיכה הממשלתית לתשתיות מדעיות בישראל נחותה במידה רבה בהשוואה למדינות כמו הולנד או שווייץ). • הוועדה רואה חשיבות רבה בטיפוח שיתופי פעולה עם מדענים ממדינות מתקדמות במחקר המדעי, הנגזרת מהיותה של ישראל מדינה מבודדת באזור מבחינה פיזית ומדעית. הוועדה רואה בדאגה את הפער שנוצר עם השנים במימון מחקרים משותפים של מדענים ישראלים עם מדענים מאירופה (באמצעות השתתפותה של ישראל בתכנית המחקר האירופית Horizon 2020)ומדעניםמארצותהברית.לפיכך,הוועדהממליצהלהרחיבאתהמסגרותלמימוןמחקרים משותפים בין מדענים מישראל ומארצות הברית. 17 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 • כמו כן רואה הוועדה בדאגה רבה את היעדרם של תלמידי מחקר ובתר־דוקטורנטים מארצות המערב במעבדות המחקר בישראל. בעצה אחת עם ‘האקדמיה הצעירה‘, הוועדה ממליצה על הקמת תכנית בוחן תחרותית לקליטת בתר דוקטורנטים.- ג.מטרותהתכניתלתשתיותמדעיותיקרותופילוסופייתהניהול עקב המחסור הכרוני במשאבים למימון תשתיות מחקר יקרות על בסיס תחרותי, הציעה ועדת המעקבתכניתלצמצוםהפערשנוצרבנושאזהבכלשטחיהמדעהבסיסי.אנוסבוריםכיאמַתהמידה היחידה למימון תשתיות מחקר יקרות מסוג זה היא מצוינות מדעית. לפיכך, על התכנית להתנהל בקרןהלאומיתלמדעISF(),האמונהעלמימוןמחקרבסיסיהמבוססעלשיפוטאובייקטיביוחסר פניות. אנו מּכירים בצורך לאפשר לכל החוקרים המצטיינים בארץ הפועלים במוסדות להשכלה גבוהה להשתתף בתכנית על בסיס אישי, וליהנות מּפֵרותיה. לפיכך, אנו ממליצים כי תוקם במסגרת הקרן הלאומית למדע ועדת היגוי שתלווה את התכנית. מוצע כי תקציבה הראשוני של התכנית יהיה 40-30 מיליון ש“ח למחזור בקשות שנתי. תקציב זה יאפשר מימון של שלושה מיזמים במדעים המדויקים, מדעי החיים, ההנדסה, הרפואה והחקלאות; מיזם אחד במדעי הרוח, ומיזם אחד במדעי החברה. אחרי תקופה של שלוש עד חמש שנים תתקיים הערכה־מחדש לבדיקת הצלחת הקרן, תוך שאיפה להרחבתה לכדי 100-80 מיליון ש“ח למחזור, בהתאם לצורכי המדע בארץ. חלוקת משאבי הקרן בין מדעי הטבע, החיים, ההנדסה, הרפואה והחקלאות תיעשה על ידי ועדת שיפוט אחת; ובין מדעי הרוח והחברה על ידי ועדת שיפוט שנייה. יחס המימון בין שתי הוועדות יהיה 80‑75 אחוזים לעומת אחוזים, בהתאמה.25-20 ככלל, התכנית תהיה רשאית לממן תשתיות מחקר בעלויות של בין 3 מיליון ש“ח עד 30 מיליון ש“ח לפריט (עם התאמה - matching - של כשליש עד מחצית מהסכום). באופן טיפוסי, תשתית מדעית במדעי הטבע וההנדסה יקרה יותר מאשר במדעי הרוח והחברה; לפיכך, אפשר יהיה לקבוע כי ַרף הכניסה למיזמים במדעי הרוח והחברה יהיה נמוך יותר, ויעמוד על 3-1 מיליון ש“ח, והַרף העליון על מיליון ש“ח.6-5 בלי לקבוע מסגרות, נציין כי התכנית תעסוק רק בתשתיות שמטרתן מתן מענה לצרכים של מיזמים שבהם ניּכר יתרון ייחודי של חוקר ישראלי אחד או של קבוצת חוקרים עם בולטּות מדעית מובהקת. ראוי לציין כי הות“ת מצאה כבר בעבר פער גדל והולך לרעת ישראל בהשקעה בתשתיות מחקר יקרות בין ישראל לבין מדינות מתקדמות אחרות. לפיכך מינתה הות“ת ועדה בראשותו של פרופ‘ דוד הורן שתמליץ על השקעות בתשתיות מחקר לאומיות יקרות. דו“ח הוועדה הראשון הוגש ב־ , ואילו הדו“ח העדכני נכתב בימים אלה ואמור להיות מוגש לות“ת בזמן הקרוב.2013 ד.סיכום מסמך ראשוני זה נועד לעגן את הצורך בצמצום הפער בין מדענים ישראלים בולטים לבין אלה בחו“ל, בכל הנוגע ליכולת לרכוש ציוד ולעשות שימוש בתשתיות מחקר גדולות על בסיס תחרותי; זאת בעבור מיזמי מחקר בסיסי או יִישומי בחזית המדע העולמי. ועדת המעקב מציעה להקים תכנית חדשה במסגרת הקרן הלאומית למדע שתטפל בנושא זה. ות“ת בוחנת כיום, לאור התכנית הרב־שנתית החדשה (תשע“ז-תשפ“ב) את הקמת פרויקט תשתיות המחקר הגדולות. האמצעים הנדרשים למימוש התכנית חייבים להיות מתוקצבים ממקורות חדשים של המדינה (כמקובל במדינות מתקדמות אחרות), ולא לנבוע משינוי ייעוד של מקורות קיימים. 18 דו“חתת־הוועדהלמצבמדעיהרוחוהחברה דו“חתת־הוועדהלמצב מדעיהרוחוהחברה פרופ‘ יוחנן פרידמן - יו“ר פרופ‘ יורם בילו פרופ‘ אבנר הולצמן פרופ‘ יוסף קפלן יועץ: פרופ‘ ישראל פינקלשטיין א.כללי מדעיהרוח-אשרמכוניםבלשונותאחרות‘מדעיהאדם‘)Humanities(-מייצריםומפתחיםידע בדוק, חקור ושלם ככל האפשר על האדם, תולדותיו ותרבותו. הם שואפים להגיע לתיאור ולניתוח של האנושות מראשיתה (או, ליתר דיוק, מן התקופות הקדומות ביותר שלגביהן קיים תיעוד). הם עוסקים בחקר ההיסטוריה, הפילוסופיה, הספרות, הלשונות וכל היבט אחר הנוגע לחיי האנושות. מדעי הרוח שואפים לתאר את העולם האנושי הסובב אותנו, ולנתח כל סוגיה מכל היבטיה הרבים והמורּכבים. הם מפתחים מודעּות לכך שכדי להבין סוגיה לאשורה, עלינו להעניק משקל ראוי לכל היבט והיבט שלה. נעשה ניסיון מּודע לתאר את מגוון בני האדם - על השקפותיהם, אמונותיהם, מנהגיהם ואורח חייהם. לגישה כוללנית זו נודעת חשיבות רבה בחיי המעשה, ולא רק בעניינים תיאורטיים: ניסוחים בהירים, שקולים וזהירים המבוססים על בירור העובדות הנוגעות לסוגיה מסוימת חיוניים לשם קבלת החלטות מושכלות בכל עניין חברתי, מדיני או כלכלי. החשיבה הביקורתית - לחם חוקם של אנשי מדעי הרוח - אמורה להבטיח שכל עניין יידֹון לגופו לאור שיקולים הנוגעים לו; אנשי מדעי הרוח עושים מאמץ מּודע להוציא ממערכת השיקולים כל מה שזר לסוגיה הנדונה. אחד התפקידים החיוניים של מדעי הרוח הוא העיסוק הביקורתי בתרבות הלאומית, בתרבות העמים האחרים ובקשרים בין התרבויות שנתפסים כבעלי חשיבות מרכזית - במיוחד בתקופה שבה חלקי העולם השונים שזורים זה־בזה, וכל מה שמתרחש באזור אחד משפיע באופן מידי על אזורים אחרים. אחד הכלים החיוניים לעיסוק זה הוא לימוד וחקר שפות זרות, המאפשר הּכרה מכלי ראשון של תרבויות זרות והבנה עמוקה שלהן. התחומיםהעיקרייםשבהםעוסקיםמדעיהרוחוהחברההםלימודיוחקרההיסטוריה,הארכאולוגיה, הפילוסופיה, הבלשנות, הספרות, הדתות והאמונות, מבנים חברתיים, התנהגות יחידים והקשר ביניהם בהיבטים החברתיים והנורמטיביים. תחומים אלה שזורים זה־בזה ומזינים זה‑את-זה. לדוגמה, ידיעת שפות זרות חיונית לחקר התחומים האחרים, כשם שידיעת היסטוריה של תקופות שונות חיונית להבנת הפילוסופיה של אותן תקופות. כל תחום נדון הן בהקשר הלאומי המקומי והן בהקשר הבין־לאומי העולמי, תוך דגש על הקשרים ועל יחסי הגומלין בין השניים. לא יעלה על הדעת לחקור היסטוריה לאומית במנותק מהיסטוריה של עמים שכנים. העיקרון הוא לבחון את התחומים השונים בהקשר רחב ככל האפשר, ולזהות את קווי הדמיון והשוני בין תופעות בנות- השוואה באזורי עולם שונים. גם תחומי הידע השונים שזורים זה־בזה: הקשרים בין היסטוריה, סוציולוגיה, פילולוגיה, לימוד ספרות ועוד מתחזקים והולכים. בדורהאחרוןגוברתההּכרהבחשיבותםשלמחקריםבין־תחומייםהמשלביםתובנותמתחומימדעי 19 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 הרוח עם שיטות מחקר וחוקרים מתחומי מדעי הטבע. כיווני מחקר כאלה מאפיינים, לדוגמה, את הארכאולוגיה המודרנית העוסקת בנושאים כמו תיארוך בעזרת ‘שעונים‘ מתחום הפיזיקה, שהידוע ביניהם הוא פחמן 14 - דנ“א קדום שמסייע למיפוי אוכלוסיות העבר ושחזור תנועתן; בדיקת שארים מולקולאריים בכלי אגירה עתיקים כדי לזהות דפוסי סחר, וכן שחזור אקלים ככלי לשם הבנת תהליכים יישוביים ודמוגרפיים בימי קדם ובפרהיסטוריה. שיטות מתחום מדעי הטבע הולכות ונעשות נפוצות הן במחקר של כתובות קדומות - לדוגמה, צילום מּולטי-ספקטרלי של תעודות שקריאתן קשה - והן בפיתוח שיטות מתחום מדעי המחשב לשם השוואה של כתבי יד ושל טקסטים. מדעי הרוח במיטבם הם תחום תובעני המצריך כישורים רבים ומגוונים: שליטה בשפות זרות, כושר ניתוח וניסוח, השכלה וידע רחבים ועוד. העיסוק במדעים אלה הוא מרתק וחשוב, ומשפיע בתחומי מעשה רבים. ב.מדעיהרוחבישראל המכוןלמדעיהיהדותנחנךעלהרהצופיםבדצמבר1924,טרםפתיחתההרשמיתשלהאוניברסיטה העברית בירושלים. מגרעין צנוע זה צמחה ּבִרבות השנים הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, וכן כלל מערכת המחקר וההוראה הישראלית במדעי הרוח, המעוגנת כיום בעשרות מוסדות-בראשובראשונהבאוניברסיטאותהמחקר.מאותחוקריםומוריםאקדמייםיצרוויוצרים נכסים בני-קיימה בכל התחומים של תולדות המין האנושי, הגותו, לשונותיו, יצירתו האמנותית לענפיה, דתותיו ואמונותיו, תרבותו הלאומית ותרבויות העולם. ּפֵרותיו של ידע מגוון זה הונחלו לדורות של סטודנטים, והם מחלחלים לכל מקום ואתר, מעצבים את דמותה של החברה שבה אנו חיים ומגביהים שיעור קומתה. מפעל קיבוצי זה מצוי לאחרונה במצב של משבר מתמשך ואף מחריף, וזאת כמובן לא רק בישראל. העדּות המובהקת לכך היא הירידה העקיבה בשיעור הסטודנטים למדעי הרוח, עד כדי התקרבות מסוכנת לאחוז חד-ספרתי מתוך כלל תלמידי האוניברסיטאות בארץ. כתוצאה ישירה מכך פחת הנתח של מדעי הרוח בתוך העוגה האוניברסיטאית הכוללת, והדבר נותן את אותותיו בהתייחסותן של הנהלות האוניברסיטאות לפקולטות אלו כפי שהיא מיתרגמת בהקצאת תקנים ותקציבים. חוגים אוחדו, תכניות לימודים נסגרו, אפשרויות הקליטה והטיפוח של סגל צעיר צומצמו, תחומי ידע אחדים עומדים בפני ‘סכנת הכחדה‘ ממשית. מדובר במעגל המזין את עצמו: ככל שמונמכת קומתם של חוגים ותכניות לימוד כך פוחת כוח המשיכה שלהם בעבור תלמידים פוטנציאלים שמהם אמורות לצמוח עתודות החוקרים, וחוזר חלילה. תחושת החירום ביחס למצבם של מדעי הרוח באקדמיה הישראלית הולידה בשנים האחרונות יוזמות שונות לשימורם ולשיקומם, במסגרות מוסדיות וכלל־ארציות. ב־2007 יזמה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים דו“ח אשר התייחס לבעיה, ואשר הציע כיווני פעולה. בעקבות זאת הוקמה בין השאר קרן משותפת למל“ג ויד הנדיב לפיתוח מדעי הרוח. דוגמה להיערכות בקנה מידה מוסדי היא הרפורמה המתבצעת לאחרונה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים - בסימן של מיפוי צרכים, איגום משאבים, ייעול וארגון-מחדש של תכניות לימוד. דוגמה ליזמה בהיקף כלל־ארצי היא פרסומו של דו“ח מצב מדעי הרוח בישראל מטעם הוועדה הקבועה של ות“ת למדעי הרוח )2016( - מיזם רחב־היקף ורב־משתתפים שהוכן תחת הנהגתה של פרופ‘ מלכה רפפורט-חובב. עיקר חשיבותו של דו“ח זה הוא בהעמדת מסד נתונים מוסמך ומפורט על מצב מדעי הרוח בכל המסגרות שבהן הם נלמדים ונחקרים, לרבות מסגרות החינוך התיכוני. בהמשך לאותו מאמץ שוקדת המל“ג על תכנית חומש חדשה, ובה שלל הצעות מעשיות להעלאת קרנם של מדעי הרוח. הדו"ח הנוכחי מבקש גם הוא לתרום למהלך זה. 20 דו“חתת־הוועדהלמצבמדעיהרוחוהחברה ג.מגמותעולמיותוהתייחסותאליהןבארץ ‘המפנה הלשוני‘ ו‘המפנה התרבותי‘, שקנו לעצמם שביתה באקדמיה האמריקנית והאירופית החל ברבע האחרון של המאה ה־20, ערערו מוסכמות רווחות בתחומים שונים במדעי הרוח, ובראש וראשונה במקצועות הקשורים לתחום ההיסטוריה. המגמה ה‘דקונסטרוקטיבית‘ העמידה בסימן שאלה את תקפותם של מטה־נרטיבים ששלטו בכיפה בהיסטוריוגרפיה המערבית מאז ראשיתה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית. במקום החיפוש אחר ‘האמת ההיסטורית‘ העלו היסטוריונים פוסט- מודרנים למרכז הדיון את בחינת הנרטיבים המתחרים המשקפים עמדות אידיאולוגיות שונות או זיקה לערכים חברתיים ותרבותיים מתחרים. המגמות הפוסט-מודרניות, שעוררו ויכוחים עֵרים באוניברסיטאות רבות בעולם המערבי, לא בוששו לבוא, והגיעו גם אל העולם האינטלקטואלי הישראלי. המטָה־נרטיב הלאומי, שמילא תפקיד מכונן בחברה הישראלית מאז ראשית הציונות, ספג ביקורות נוקבות מכיוונים שונים, והיו לכך השלכות ניכרות על הדיון ההיסטוריוגרפי. לצערנו, הפקולטות למדעי הרוח לא מילאו בדיונים אלה תפקיד מוביל ומנחה. קריאות התיגר של הפוסט- מודרניות, על היבטיה השונים, לא נוצלו לריענון אינטלקטואלי בחוגים המתאימים במדעי הרוח, וכמעט שלא השתקפו בתכניות הלימודים באוניברסיטאות הישראליות. מציאות זאת יצרה את הרושם כי האקדמיה נעדרת מנהיגות אינטלקטואלית ראויה לשמה, וכי אינה ממלאת תפקיד מוביל בוויכוחים על הסוגיות המרכזיות במדעי הרוח והתרבות. למצב זה נודעות השלכות שליליות על מעמדן ותדמיתן של הפקולטות למדעי הרוח בחברה הישראלית ועל כוח המשיכה שלהן בציבור ובעיקר בקרב הדור הצעיר. ד.מדעיהחברה כללי: מדעי החברה עוסקים בחקירת היבטים שונים של החברה האנושית, התנהגות היחידים המרכיבים אותה והקשר בינם לבין המסגרות החברתיות והסביבות שבהן הם חיים. קווי המִתאר של מדעי החברה אינם חדים, משום שלתחומי ידע נוספים קיימת זיקה ברורה אליהם. מערכות המושגים, המודלים המסבירים ופֵרות המחקר של מדעי החברה מזינים קשת רחבה של תחומים מקצועיים מתמחים - כמו משפט, חינוך, רפואה ובריאות, מנהל עסקים, עבודה סוציאלית ועיתונאות. מדעי החברה צמחו כאשכול תחומי מובחן מתוך מדעי הרוח, אך האוריינטציה של תחומים ותת־תחומים לא מעטים בתוכם נעה שיטתית כלפי מדעי הטבע. ממיקום זה בתווך, בין מדעי הרוח למדעי הטבע, נגזרים אִפיונים משמעותיים של התחום הנושאים משמעויות עיוניות ויישומיות. גיוון פרדיגמטי: מגוון הגישות והשיטות במדעי החברה רחב, ונע בין קוטב ‘פוזיטיביסטי‘ (מהותני - )essentialist - שבו מערכי המחקר וכליו מושפעים ממדעי הטבע: גזירת השערות בנות הפרכה ממודלים תיאורטיים מוגדרים, ובדיקה כמותית שלהן בתנאים מבוקרים - לבין קוטב ‘פרשני‘ (הבנייתי - constructionist), המדגיש משמעויות סמליות וחוויות סובייקטיביֹות ומציית להגדרה רכה יותר של ‘מדעיּות‘. גיוון פרדיגמטי זה ניּכר בהשוואה בין תחומי הידע, אך לא פחות מכך בתוך כל אחד מהם. המִנעד הרחב בין פסיכולוגיה ביולוגית החוקרת מוח והתנהגות לבין פסיכולוגיה קלינית המפרשת עולם פנימי לא-מודע; בין גאוגרפיה פיזית לגאוגרפיה היסטורית-חברתית, ובין אנתרופולוגיה פיזית לאנתרופולוגיה סוציו־תרבותית, מדגים גיוון תוך‑תחומי זה. גיוון פנימי זה מאתגר את קווי המִתאר ואת רמת הגיבוש המחלקתית במדעי החברה. מתודולוגיה אינטגרטיבית ואקלקטית: המחקר המודרני בתחומים רבים של מדעי החברה הוא אינטגרטיבי - משלב שיטות מחקר כמותניות ואיכותניות כאמצעים משלימים להפקת מידע על מציאות חברתית הנתפסת כמורּכבת ורב־ממדית. 21 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 רב־תחומיות: תחומי מחקר מתרבים והולכים במדעי החברה חוצים גבולות של תחומי ידע ומשלבים תחומים נבדלים. בין־תחומיּות inter-disciplinarity() היא מגמה בולטת במדעים בכלל, ובמדעי החברה היא ניּכרת במיוחד לנוכח מיקומם כגשר בין מדעי הרוח ומדעי הטבע והאופי המורּכב והרב־ממדי של המציאּות החברתית. הזיקה למדעי הרוח ניכרת בתחומים שונים המדגישים מחקר חברתי מנקודת מבט היסטורית, תרבותית, לשונית או דתית; בצמיחת תחומי מחקר אזוריים משולבים (כגון לימודי אירופה או לימודי המזרח הרחוק), וכן בתחומי לימוד חדשים (כגון מִגדר ולימודי תרבות). הזיקה הגוברת למדעי הטבע ניּכרת בתחומי ידע כמו סוציו־ ביולוגיה, ביו־ ונוירו־פסיכולוגיה, ביו־כלכלה ורפואה חברתית. ייסוד תכניות לימודים ומרכזי מחקר רב־תחומיים )multi-disciplinary( - לימודיים אזוריים, חקר הרציונליּות, קבלת החלטות, חישוביּות, מוח והתנהגות ועוד - משקף את התחזקות המגמה של בין־תחומיּות, אך גם מאתגר את המִבנה המחלקתי הקיים במדעי החברה וטומן בחובו את הצורך בהיערכויות חדשות. אתגרים: • העלּותהגבוההשלתשתיותושלתקציבימחקרבתחומיםמובהקיםשלמדעיהחברההנשענים על מדעי הטבע: מעבדות, ציוד ומִכשור מתוחכמים, קבצי נתונים גדולים. ערעורהגיבושהמחלקתילנוכחהשונּותהפרדיגמטיתהתוך-•תחומיתוההתמחותהגוברתבתוך כל תת־תחום. • ערעור קווי המתאר המחלקתיים לנוכח צמיחת תכניות מחקר ומרכזי מחקר רב־תחומיים. • המתח המובנה בין תחומים עיוניים ומחקריים מובהקים לבין תחומים פרופסיונליים (בתי ספר מקצועיים) - כמו פסיכולוגיה קלינית, לימודי ארגון, ראיית חשבון ועיתונאות. • פיזור ההשכלה הגבוהה בין מוסדות רבים. הצמיחה המטאורית של מכללות בישראל מאתגרת את מדעי החברה הרבה יותר מאשר את מדעי הרוח ומדעי הטבע; זאת משום שרוב תחומי הלימודבמכללותקשוריםלמדעיהחברה.תנאיהקבלהורמתהלימודיםבמכללותנמוכיםמאלה של האוניברסיטאות; אך תנאי הקבלה לתארים מתקדמים - בעיקר באוניברסיטאות –שווים. כפועל יוצא, התחרות על משיכת סטודנטים למחלקות של מדעי החברה באוניברסיטאות הופכת קשה יותר. • ניווט נאות של המחקר העוסק בחברה בישראל - מחקר המהווה רכיב משמעותי של המחקר החברתי בכלל - ב‘שדה המוקשים‘ של חברה רבת-שסעים, המקוטבת פוליטית, חברתית, תרבותית ואידיאולוגית, שהאוניברסיטאות שלה נשענות במידה רבה על תמיכה כספית ממשלתית מוסדית.- ה.המלצות מדעי הרוח: פיתוח מדעי הרוח ושמירה על מעמדם הראוי במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל חיונייםלדמותההתרבותיתשלהמדינה,ליכולתהלהביןאתהעולםהסובבאותה,להּכרהביקורתית ומעמיקה של התרבות היהודית והישראלית, ולהבנה יסודית ופתוחה של תרבויות אחרות. הדברים אמוריםבעיקרבתרבויותשאִתןהעםהיהודיבאבמגעבמשךהדורות-התרבותהקלסית,התרבות הנוצרית, התרבות המערבית המודרנית, תרבות האסלאם והמזרח הרחוק. המשבר במדעי הרוח עשוי לדרדר את תרבותה של המדינה ולהוציא אותה מרשימת העמים התורמים תרומה משמעותית להבנת התרבות האנושית. 22 דו“חתת־הוועדהלמצבמדעיהרוחוהחברה כדי להשיג את המטרות הללו, מוצע לנקוט צעדים אחדים: • הקמת ועדה משותפת לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולמועצה להשכלה גבוהה, שתכלול גם איש מדעי הרוח בכיר או שניים מחו“ל. תפקידיהוועדה: • זיהוי תחומים במערכת האקדמית אשר בהם רכשה ישראל לעצמה מעמד בין־לאומי מוביל, אך אשר מצויים בסכנה בשל מצוקת תקנים ותקציבים. תחומים אלה יזכו לתוספת תִקצוב ייעודי. ייתכן שהוועדה תמצא שההצטיינות בתחום מסוים נמצאת באוניברסיטה מסוימת, ובמקרה כזה אין להירתע מתמיכה ייחודית באוניברסיטה זאת. תמיכה מסוג זה תינתן לתקופה קצובה: המוסד יתחייב להשתמש בתקציבים אלה בעיקר להרחבת הסגל הקבוע באמצעות מינוי חוקרים מצטיינים, ולהמשך העסקתם גם אחרי תום תקופת התמיכה, אם יעמדו בתנאים הדרושים למתן קביעּות. התקציב הזה יתוסף לתקציב הרגיל, ולא יהיה חלק ממנו. • זיהוי תחומים חיוניים אשר נמצאים בסכנת הכחדה בשל מצוקה תקציבית ומיעוט תלמידים. מספר תלמידים הוא רק שיקול אחד, ולא העיקרי, באוניברסיטאות מחקר. מספרי תלמידים מתאפיינים בתנודתיּות רבה, ולכן לא ראוי שמיעוט תלמידים בשנים מסוימות יהיה שיקול עיקרי בחלוקת המשאבים לאוניברסיטאות המחקר. גם תחומים אלה יזכו לתִקצוב ייחודי. השיקול של מספר התלמידים חייב להיות שונה במכללות ובאוניברסיטאות המחקר. קיימים תחומים אשר אי-•אפשר יהיה לקיימם במלוא ההיקף בכל האוניברסיטאות. במקרים אלה, יש להקים תכניות בין־אוניברסיטאיות ולהקל על הרשמת תלמידים באוניברסיטאות אחדות. הדבר מחייב הסכמה בין האוניברסיטאות על חלוקת כספי ות“ת שיינתנו בעבור תלמידים הלומדים ביותר ממוסד אחד. שיתוף פעולה מסוג זה חיוני כדי למנוע הכחדה של תחומים שלמים וחשובים מהמערכת האקדמית הישראלית. • ראוילהמשיךולקייםאתהקרןלקידוםמדעיהרוחהמשותפתלמל“גול‘ידהנדיב‘.קרןזותרמה תרומה משמעותית לחדשנּות במחקר ובהוראה, שלא הייתה באה לעולם בלעדיה. • מדעי הרוח סובלים ממחסור מתמשך בתקציבים הדרושים לשם מחקרי תשתית מקיפים. אנו ממליצים כי ות“ת תקים תכנית ייעודית למימון מחקרי תשתית במדעי הרוח. המדובר במפעלים בעלי היקף רחב, כמו מילונים מדעיים גדולים, המבוססים על טקסטים בלשונות מרכזיות לתרבות הישראלית, כגון העברית והערבית. מחקרי תשתית במדעי הרוח עשויים להיות מוסדיים או אישיים. במדעי הרוח קורה לא פעם שחוקר בודד יוזם מחקר בעל אופי תשתיתי - תופעה שונה מהמצב המקובל בדרך כלל במדעי הטבע - ויש לקחת זאת בחשבון. מחקרי תשתית במדעי הרוח מצריכים תקציבים קטנים הרבה יותר מאשר אלה במדעי הטבע, אך בוודאי שגם הם ראויים לתִקצוב מתאים. • מומלץ להקים גוף מתאֵם קבוע בין הפקולטות למדעי הרוח לצורך התייעצות שוטפת, התוויית מדיניות, ייזום וניהול של תכניות בין־אוניברסיטאות ותיאום קווי פעולה מול המל“ג והות“ת. הפגישה המוצלחת של ֵדקני מדעי הרוח (שנערכה באקדמיה הלאומית למדעים במרס 2016) ממחישה את הפוריות והאפקטיביּות של פורום כזה. • מומלץ לבחון מחדש את מודל התקצוב של ות“ת ולהציע שיפורים שיתקנו את הקיפוח המובנה בו ביחס למדעי הרוח. בעיקר, קיים צורך להכין דירוג עדכני של כתבי העת הבולטים בכל תחום, ולתת משקל ראוי לפרסום ספרים אקדמיים אשר חשיבותם במדעי הרוח מהותית אך אשר אינם מובאים בחשבון במודל התקצוב הנוכחי. ראוי לתת את הדעת על הענקת משקל 23 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 לכתבי עת אקדמיים בעברית, שבתחומים אחדים במדעי הרוח (במיוחד במדעי היהדות) הם הבמות החשובות והמובילות גם בקנה מידה עולמי. • מומלץ לעודד ולתמרץ את המגמה המסתמנת באוניברסיטאות אחדות למסד את לימודם של קורסים נבחרים במדעי הרוח כחלק מלימודי יסוד כלל־אוניברסיטאיים, לצורך העשרת השכלתם הכללית של הסטודנטים בכל המקצועות. הדבר יגביר את חשיפתם של מדעי הרוח לכלל אוכלוסיית הסטודנטים, ויחזק את מעמדם בתוך האוניברסיטאות. • מומלץ ליצור ולטפח מסגרות של שיתוף פעולה בין הפקולטות למדעי הרוח לבין מערכת החינוך הכללית: לאפשר לתלמידי תיכון מתקדמים להשתתף בקורסים נבחרים במדעי הרוח ולקבל בעבורם נקודות זכות אקדמיות; ליצור מסגרות השתלמות קבועות או חד־פעמיות למורי המקצועות ההומניסטיים; לכונן קשר שוטף עם המפמ“רים ויושבי-ראש ועדות המקצוע במשרד החינוך; להגביר את החשיפה של מורים ותלמידים לשלל הפעילויות המתנהלות בפקולטות, כגון כנסים וימי עיון. מדעיהחברה: • תקציבי מחקר: לנוכח העלות הגדלה והולכת של התשתיות והמחקר השוטף במדעי החברה, יש להגדיל באופן משמעותי את השיעור היחסי של מענקים המיועדים למדעים אלה מקרנות מחקר תחרותיות חיצוניות, דוגמת ISF. צורך זה ניּכר במיוחד בתחומים הנשענים על מעבדות, טכנולוגיות ומערכי מחקר הקרובים למדעי הטבע. • דוקטורנטים: נדרשת תמיכת ות“ת בכינון מסגרות ממוסדות ללימודי דוקטורט graduate( schools) במדעי החברה באוניברסיטאות המחקר, כדי להבטיח תנאים אופטימליים לצמיחת דור העתיד של חוקרים במדעי החברה בישראל. במצב הנוכחי, מקורות המימון לדוקטורנטים ממלגות תוך - וחוץ-אוניברסיטאיות וממענקי המחקר של חוקרים-מדריכים אינם מספיקים. הגדלת מענקי המחקר במדעי החברה נחוצה גם לצורך זה, ובמיוחד כשבמדעים אלה שיתוף הפעולה המחקרי בין חוקרים לתלמידיהם, המניב ּפֵרות מתגמלים לחוקרים בצורת פרסומים משותפים, הדוק פחות מאשר במדעי הטבע. • מרכזים בין־תחומיים: לנוכח ההשתנות המהירה של קווי המתאר של תחומי הידע במדעי החברה והשילובים הבין־תחומיים המתרבים, יש מקום לטפח תכניות לימודים ומרכזים בין־ תחומיים, שהביקוש להם גדל במהירות בעולם הידע ובשוק העבודה. תכניות או מרכזים כאלה חוצים בחלקם גבולות שהיו מקובלים בעבר בין פקולטות מדעיות. דוגמאות: חקר המוח, קוגניציה והתנהגות אנוש כיחידים וכחברות; חקר הרציונליּות; אתיקה, פילוסופיה, כלכלה ופוליטיקה; משפט, פוליטיקה וחברה; חברה, פוליטיקה, כלכלה וסביבה. • תיחום וחלוקת עבודה בין אוניברסיטאות מחקר ובין מכללות: בתחום מדעי החברה במיוחד, קיימת תחרות על תלמידים בין אוניברסיטאות ובין מכללות אקדמיות בתנאים לא שווים. למכללות תפקיד מרכזי, שמן הסתם יגדל וילך, בהקניית תואר ראשון בתחומים רבים במדעי החברה. משום כך, יש לחתור להקפדה על גיוס מסה קריטית של סגל איכותי בכל מכללה ולא להסתמך על מורים מזדמנים מן החוץ, וכן לאיחוד בין מכללות כדי לצמצם את השונּות באיכותן; יש להותיר תכניות לימודים מחקריות לתארים גבוהים בתחומי האוניברסיטאות. • תכנית למימון מחקֵרי תשתית לאומית במדעי החברה: מתבקשת תמיכה ממשלתית להקמת תשתית מתודולוגית לצורך איסוף בסיסי נתונים גדולים על החברה והפוליטיקה בישראל; זאת באמצעות סקרים ומדדים קבועים ומתמשכים. מחקרי דעת קהל, ערכים חברתיים והשתתפות פוליטית - כמו מחקר הבחירות הישראלי INES(), מדד הדמוקרטיה ומדד אי־שוויון חברתי - רלוונטיים בהקשר זה. תחום חשוב המתפתח במהירות, שראוי להכלילו בתכנית, הוא הניצול המחקרי השיטתי של קבצי נתונים גדולים המתקבלים מפעילויות יום‑יומיות של משתמשים מקרב הציבור במערכות אלקטרוניות, בכל תחומי החיים. 24 דו“חתת־הוועדהלמחקרתרגומי דו“חתת־הוועדה למחקרתרגומי פרופ‘ רות ארנון - יו“ר פרופ‘ רות ברמן פרופ‘ ידין דודאי פרופ‘ רשף טנא פרופ‘ יהושע יורטנר א.מבוא רקע: במערכת האקדמית בישראל, הכוללת את כל המוסדות להשכלה גבוהה, עיקר הדגש הוא על יצירת ידע חדש באמצעות המחקר, והנחלת הידע לדור הבא באמצעות ההוראה. המחקר הבסיסי, אשר ייעודו הרחבת מכלול הידע בעולם, מודרך על ידי סקרנותו של החוקר. עם זאת, מחקר בסיסי כזה מניב בתדירות גוברת והולכת תוצאות מעשיות אשר מניבות מצִדן פיתוחים טכנולוגיים. במקרים אלה, ניצול הידע עשוי להתבצע אך ורק באמצעות ‘מחקר תרגומי‘ translational( research): העברת ידע ממוסדות מחקר אקדמי למכוני מחקר יישומי ולתעשיות עתירות ידע ואחרות, וניצול הפוטנציאל היישומי הגלום בו. אמצעי ביצוע: בכל האוניברסיטאות בארץ פועלות חברות ‘העברת טכנולוגיה‘, המופקדות בראש וראשונה על הבטחת זכויות הקניין הרוחני של המוסד האקדמי - על מכלול הידע שהוא מניב. חברות אלו פועלות ליצירת הַקשרים הדרושים כדי להעביר את הידע או הטכנולוגיה אל התעשייה ולנצל את הפוטנציאל היישומי הגלום בו. חברת העברת טכנולוגיה נוספת תוקם על ידי מל“ג כדי להעניק שירותים מקבילים לכל המכללות הפועלות בתחום. מימון המחקר התרגומי באקדמיה נעשה בעיקר ממקורות עצמיים של אותו מוסד. תרומה עיקרית נוספת מגיעה ממשרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות תכניות מיוחדות (כגון קמי“ן) קידום מחקר יישומי נבחר ועוד (ראו להלן). תכניות אלו משמשות גשר בין מחקר בסיסי למחקר יישומי, וממוקדות - בשלב התרגום של הישגי המחקר הבסיסי לטכנולוגיות בעלות עניין מסחרי.- ציוד תשתיתי: אחד הקשיים המשמעותיים העומדים בפני מוסדות המחקר הוא רכש וחידוש של ציוד תשתיתי יקר שאינו בהישג ידו של מוסד אחד בלבד. לצורך זה הוקמו מנגנונים אחדים, שהעיקרי שבהם הוא ‘תל“מ - הפורום לתשתיות למחקר מדעי‘. תל“מ הוא גוף התנדבותי שהוקם ב־1997 ביזמתו ובניהולו של נשיא האקדמיה הלאומית למדעים דאז, פרופ‘ יעקב זיו. מיזמים חשובים יצאו לפועל באמצעותו - ובמיוחד מיזם הננוטכנולוגיה, אשר הביא לפיתוח ולשגשוג של תחום חשוב זה בישראל (ובכלל זה הקמת 72 חברות הזנק). בנוסף למוסדות להשכלה גבוהה פועלים בארץ מכונים העוסקים במחקר יישומי, וכן תכניות ממשלתיות התומכות במחקר יישומי. במסגרת מיזם הננוטכנולוגיה בשלב השני שלו 2016-2012() הוקם מיזם תמי“ם Areas( Technology Focal- FTA). התכנית החדשה למימון תשתיות מחקר בסיסי אמורה לתת מענה חלקי לבעיות שהועלו כאן. 25 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 ב.מחקרתרגומיבאוניברסיטאות להלן תיאור קצר של המחקר התרגומי המתבצע באוניברסיטאות: האוניברסיטה העברית בירושלים: המחקר התרגומי באוניברסיטה העברית בירושלים מתקיים בעיקר בקמפוס אדמונד ספרא בגבעת רם אשר מכיל את הפקולטה למדעי הטבע, וכן בקמפוס בעין כרם שבו ממוקמות הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שינים ובית הספר לרוקחות. האוניברסיטה מתכוונת לבנות אשכול היי־טק בגבעת רם שייקרא ‘היל־טק‘. הוא ישמש חגורת היי־ טק מסביב ליחידות האקדמיות, וייצור מרחב גדול ויחיד מסוגו בארץ לפיתוח יוזמות וחדשנות בתחומי מדעי הטבע וההנדסה. חברת ‘יישום‘ מופקדת על העברת הידע לתעשיות עתירות ידע, אשר ימוקמו בחלקן במתחם סמוך לקמפוס ספרא בגבעת רם. המחקר בפקולטה לרפואה בעין כרם נוגע בעיקר לנושאים הקשורים לרפואה ולבריאות. חברת המִסחור למחקר רפואי, ‘הדסית‘, עוסקת בהעברת הידע בנושאים אלה לחברות פיתוח תרופות, ובשיתופי פעולה עם מערכת הבריאות. הכוונה היא לפתח טכנולוגיות, שיטות וטיפולים חדשניים במחלות ובמניעתן. הטכניון: הטכניון, בסיוע ‘מוסד הטכניון למחקר ופיתוח‘, מוביל מחקר תרגומי בתחומי מחקר אחדים, ובהם: ננוטכנולוגיה, חקר המוח, והנדסה ביו־רפואית (כולל רגנרציה של רקמות). כמו כן כלולים בתחום זה מחקרים על אור וחומר, ועל פיזיקה ומערכות חיים. נושאים אלה נחקרים במסגרתמרכזימצוינותI-CORE(),לשםהקמתחברותהיי־טקהעוסקותבנושאיםשוניםשרובם שייכים לביו־רפואה. הטכניון הקים גם את ‘טי-פקטור‘ - מאיץ חברות הזנֵק. פעילּות זו מייצרת מקומות עבודה חדשים ומקדמת קריירה של חוקרים צעירים. שיתוף פעולה עם משרד הכלכלה והתעשייה במסגרת תכניות שונות הביא להקמת עשרות מיזמים וחברות הזנק. הטכניון הקים כבר לפני שני עשורים מרכז להעברת טכנולוגיה, אשר כולל גם מעבדות שבהן יזמים מהטכניון יכולים לפתח את יישום רעיונותיהם. יצאו משם חברות הזנק רבות. הטכניון הקים גם את ‘קרן מן‘ (בסך מיליון דולר) לקידום העברת טכנולוגיה.100 אוניברסיטת תל־אביב: המחקר התרגומי באוניברסיטת תל־אביב מקודם באמצעות חברת העברת הטכנולוגיה ‘רמות‘, המופקדת על מִסחּור המחקר היישומי באוניברסיטה. חוקרי האוניברסיטה מגישים באמצעותה מדי שנה כ־120 בקשות לפטנטים חדשים בארץ ובחו“ל, וכן במסגרת PCT. מדי שנה נחתמים כ־30 הסכמי רישיון והסכמי מחקר בהיקף כספי של כ־30 מיליון ש“ח. חברת ‘רמות‘ משתפת פעולה עם חברות תעשייתיות בארץ ובחו“ל. מעבר לכך, האוניברסיטה מקיימת פעילות ענפה בנושאי בריאות, וחוקריה משתפים פעולה עם רופאים באזור המרכז המשתייכים מִנהלית לפקולטה לרפואה של האוניברסיטה. האוניברסיטה גם מקיימת במסגרת זו מרכזי מחקר הממוקמים בבתי החולים, שבהם נערך מחקר תרגומי. מכון ויצמן למדע: במכון פועלת חברת ‘ידע‘ ליישום המחקר התרגומי שמתבצע על ידי מדעניו. רוב המחקרים במסגרת זו הם ארוכי־טווח. מחקרים שהחלו לפני שנים רבות נושאים עתה פרי, ובכלל זה תרופת הדגל של חברת טבע, ‘קופקסון‘, וטיפולים בסוגי סרטן שונים ובשלבים מוקדמים של לוקמיה. שיטות חדשניות שפותחו על ידי מדעני המכון משמשות בסיס לתעשיות מצליחות הנמצאות בשלבים שונים של הקמה או פיתוח. לדוגמה, חברת התרופות והטכנולוגיה מֶרק האריכה לאחרונה את הסכם שיתוף הפעולה שלה עם המכון אשר נמשך כבר כארבעה עשורים, ובמסגרתו פותחו התרופה ‘רביף‘ והתרופה ‘ארביטוקס‘. אוניברסיטת בן־גוריון בנגב: אוניברסיטת בן־גוריון מקיימת מחקר תרגומי בפקולטות אחדות - כגון הפקולטה למדעי ההנדסה, הפקולטה למדעי הטבע, הפקולטה למדעי הבריאות - וכן במכונים לחקר המדבר. גם במסגרת ההוראה מקיימת האוניברסיטה כמה מסלולי לימוד המשלבים לימודי תואר ראשון בשתי מחלקות, ועל ידי כך מספקים מסד רחב יותר לבוגרים לעסוק לאחר לימודיהם 26 דו“חתת־הוועדהלמחקרתרגומי במחקר תרגומי. המכונים לחקר המדבר, שהם ייחודיים בעולם בתחום המחקר הזה, ראויים לציון מיוחד. יישום המחקר התרגומי נעשה באמצעות חברת ‘ב.ג. נגב טכנולוגיות‘. אוניברסיטת בר־אילן: המחקר התרגומי באוניברסיטת בר־אילן מתקיים בכמה תחומים: אנרגיה סולרית, סוללות, פיתוח תרופות, טיהור מים, אופטיקה, אלקטרוניקה, ורובוטיקה. חברת ‘בר־ אילן חברה למחקר ופיתוח‘ BIRAD(), מופקדת על המחקר התרגומי, וכן אחראית על שיתופי פעולה עם התעשייה ועם מערכת הבריאות. באשר לתעשייה, יותר מתריסר חברות הזנק הוקמו על בסיס הקניין הרוחני של חוקרי בר־אילן. בתחום הרפואה נוצר שיתוף פעולה עם מערכת הבריאות בגליל, במיוחד לאחר הקמתה של הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה בצפת. גם בתחום הביו־ אינפורמטיקה הייתה אוניברסיטת בר־אילן אחת מנושאי הדגל. אוניברסיטת חיפה: החברה הכלכלית של האוניברסיטה, ‘כרמל‘, פועלת כזרוע העסקית שלה, ומספקת הגנה על הקניין הרוחני של חוקריה ודואגת למסחורו. החברה יוצרת שיתופי פעולה עסקיים עם חברות שונות, במטרה לְמצות את הפוטנציאל העסקי של המחקרים הנערכים על ידי חוקרי האוניברסיטה. במהלך 2014 ייסדה החברה את חברת ההזנק Ltd. ArtsAvit, העוסקת בפיתוח טיפול רפואי למחלת הסרטן. כמו כן היא הקימה את Biotech Pine, העוסקת בפיתוח יישומים לביו־אינפורמטיקה. החברה חתמה על הסכמים עם חברות אחדות, והיא משתפת פעולה עם משרד הבריאות. האוניברסיטההפתוחה: בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה עצמו לא מתקיים מחקר רלוונטי. המחקר שמתבצע על ידי חוקריה, כולל מחקר תרגומי, נערך במסגרת שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות אחרות, ומדּווח שם. אוניברסיטת אריאל בשומרון: באוניברסיטה מתקיים מחקר תרגומי בתחום הרובוטים לניתוחים לפרוסקופיים, וכן בנושא הכוונת תרופות. האוניברסיטה יצרה קשר עם ‘המרכז הרפואי אסותא‘ לצורכי יישום מחקרים הנערכים בקמפוס. ג.מחקרתרגומיבמכללות בארץ פועלות כשישים מכללות, חלק גדול מהן מכללות להוראה - מכללות להכשרת מורים. בין האחרות מצויות מכללות אקדמיות או טכנולוגיות העוסקות במדעים, בהנדסה ובטכנולוגיה. בניגוד לאוניברסיטאות המחקר, הדגש במכללות הוא על הוראה, תוך עיסוק מוגבל במחקר. חלק מן המחקר במכללות נערך על ידי חברי הסגל בשיתוף עמיתים באוניברסיטאות ותוך שימוש בתשתיות מִכשור ובמתקנים שלהן, אשר אינם קיימים במכללות. עם זאת, יש כמה דוגמאות למחקר תרגומי אשר נערך במכללות, ולשם כך תוקם על ידי מל“ג חברת העברת טכנולוגיה אשר תשרת את כל המכללות. מכללה אקדמית להנדסה ע“ש עזריאלי, ירושלים: המכללה מכשירה מהנדסים בתחומים שונים, ומקיימת מחקר תרגומי בנושאים כמו טריבולוגיה (טכנולוגיה לטיפול פני שטח, כדי להקטין חיכוך ובלאי); פיתוח מזרקים וציוד רפואי חד־פעמי; פיתוח טכנולוגיות הדפסה פונקציונליות לפיתוח חיישנים זולים; פיתוח מערכות לניטור מי שתייה; מודלים של תורת האינפורמציה, ומחקרים בתחום מנהרות רוח. המכללה האקדמית אפקה להנדסה בתל־אביב: המכללה מקיימת פעילות במחקר תרגומי במסגרת המרכז לעיבוד שפה, אשר זוכה למענקים ממפא“ת ומתכנית מגנ“ט של משרד הכלכלה והתעשייה ואשר משתפת פעולה עם התעשייה, בעיקר בתחום ‘עיבוד דיבור‘. פרט לכך מתבצע במכללה מחקר תרגומי בנושאי תחבורה, תכנון אנטנות, אנרגיה והנדסת חומרים. 27 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 המכללה האקדמית הדסה בירושלים: מחקר תרגומי במכללה מתבצע בשיתוף פעולה בין המחלקה למדעי המחשב לבין חברת ‘אינטל‘ וחברת ‘מוּבִילאי‘, בעיקר בתחום התלת-ממד והראייה הממוחשבת. תחום עיקרי במכללה הוא מִחשוב ברפואה, כולל אופטומטריה. במסגרת זו מתקיים קשר עם חברות היי־טק ויצרני עדשות מגע ועדשות אופטיות. מתקיים מחקר תרגומי במחלת ניוון הקרנית, ובביו־טכנולוגיה באיתור צמחים פוטנציאליים למטרות ריפוי.- המכללה האקדמית תל חי: המכללה מקיימת מחקר תרגומי בנושאים הקשורים לביו־טכנולוגיה ולתעשיית המזון. היא מקיימת קשר הדוק עם חוקרי ‘מיגל‘ (מרכז מחקר יישומי גליל) - לפיתוחים הקשורים במחקר חקלאי רב־תחומי: מדעי הצמח, כימיה, חקר חלבונים ומיקרו־ביולוגיה, וכן פיתוח ויישום של מודלים חישוביים מתקדמים. המכללה האקדמית להנדסה אורט-בראודה בכרמיאל: המכללה מקיימת מיזמי מִסחור באופק אשכולות עם חברות תעשייה: מיזם חניתה בתחום כרסום המתכות; מיזם אורנג‘ בנושא כריית מידע; מיזם אסתיאה - שהוא מחקר אלגוריתמי; מיזם גולן פלסטיק - בתחום הצנרת הפלסטית, וכן מיזמים נוספים שנמצאים כיום בשלבי הקמה ופיתוח. המכללה האקדמית להנדסה ע“ש סמי שמעון: המכללה להנדסה הגדולה בנגב מעודדת את חוקריה לשיתופי פעולה עם התעשייה ועוסקת במחקר היישומי הבא: מערכת YOYS להשתקת רעשים; פיתוח עגלת נכים פנאומטית; מרכז לחקר קורוזיה, וכן מרכזי מחקר בתחומים שונים. דוגמאות למחקר המתבצע במרכז המחקר: פיתוח מערכת לניטור אוויר הסביבה בזמן אמת, באמצעות מכשירים מעופפים הנשלטים מרחוק, ופיתוח מערכות רובוטיות (בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת מדריד): רובוט כמִפרק כדורי. המכוןהטכנולוגיבחולוןHIT():המכוןפעילבעיקרבנושאהמחקרבתחוםהעיצוב;זאתבהקשרים שונים מערכת הביטחון, עולם התקשורת, תחום התעשייה והייצור, המסחר, ועולם התרבות.- שנקר הנדסה: מרכז הפעילּות במחקר תרגומי במכללה מצוי במחלקה להנדסת פלסטיקה ופולימרים, וכולל: מחקר בתחום הננוטכנולוגיה לפיתוח ננוצינורות, אשר להן תכונות מכניות ייחודיות; שימוש בחומרים מרוּכבים המשפרים תכונות מכניות; ייצור של ננוחומרים לאלקטרודות חשמליות וליישומים אופטיים. קיים גם פיתוח של טכנולוגיות אריזה חכמות - בעיקר בעבור תעשיות המזון והתרופות. המרכז האקדמי לב: המרכז עוסק בעיקר בהנדסת אלקטרו־אופטיקה: אופטיקה רפואית ועיבוד תמונה, אופטיקה לחקר החלל וחישה מרחוק, אופטיקה של מקורות אור ולייזרים, וכן מיקרו־ או ננוטכנולוגיה הקשורה לסיבים אופטיים. הוא משתף פעולה עם תעשיות היי־טק, ועם הצבא והמשטרה. ד.מחקרתרגומיבתחוםהביו־רפואה נושא המחקר הביו־רפואי התרגומי, ובעיקר פיתוח תרופות ופיתוח ציוד רפואי, תופס מקום נכבד במחקר בישראל. ועדת היגוי של האקדמיה הלאומית למדעים דנה בנושא זה ואף הקימה תת‑ועדה בין־לאומית ייחודית, אשר מסקנות דיוניה כלולים בדו“ח להערכת מצב המחקר הביו־ רפואי בישראל שפורסם על ידי האקדמיה ב־2009. תת־הוועדה הדגישה בהמלצותיה את חשיבותו של המחקר הביו־רפואי התרגומי לחברה ולכלכלה, והצורך בהגנה על הקניין הרוחני של החוקרים ושל המוסדות בהם הם עובדים, כולל בתי חולים. דגש מיוחד הושם על הצורך בחקיקה בהקשר זה, בדומה לחוק ביי דול Bayh-Dole() שנחקק בארצות הברית. הוועדה המליצה על השקעה לאומית בנושאים אלה. 28 דו“חתת־הוועדהלמחקרתרגומי ה.מחקרתרגומיבמדעיהרוחוהחברה מחקר תרגומי מקובל לרוב במדעי הטבע, ההנדסה ובמדעים המדויקים; אבל במוסדות להשכלה גבוהה בארץ קיימת פעילּות ענפה בכיוון זה גם במדעי הרוח והחברה. ראוי להזכיר בהקשר זה את תחום ‘הבלשנות החישובית‘, ששמו מעיד על מגמתו ותוכנו הבין־תחומי. יצוין שבוגרי המחלקות לבלשנות באוניברסיטאות בארץ מתקבלים בברכה לעבודה בחברות היי־טק מכל הסוגים (דוגמת גוגל, מיקרוספוט, Ventures Orfin Cotextors,). אחד הבוגרים הקים את מפעל המילון הממוחשב ‘רב־מילים‘. בין סוגי המחקר התרגומי בתחום זה פותחו parsers syntactic, כדרך לניתוח ממוחשב של מבנה המשפטים בשפה העברית. כן פותח מנתח מורפולוגי המאפשר ניתוח ממוחשב של מילים, הרּכבן המורפולוגי ושיוכן הקטגוריאלי בשפה העברית. חלק נכבד מיוזמות אלו נערכו בארץ במסגרת הארכיון הבין־לאומי שמרכזו באוניברסיטת קרנגי מלון בשם: Data Language Child System. ארכיון זה כולל גם חומר רב בשפה העברית, שהועבר אליו מחוקרים באוניברסיטאות בארץ ואינו מוגבל רק לשפת ילדים. כיום עמֵלים על הכנת ספר מקיף על מבנה העברית החדשה, בהשתתפות נציגי אוניברסיטאות שונות בארץ. התיאורים בספר אמורים להיות מבוססי-שימוש usage-based(), כך שהמחברים נעזרים בין היתר בקורפוסים שנאספו ותועתקו בארץ במסגרת מפעל בין־לאומי זה. ו.תשתיותלמחקרתרגומי כלמוסדותהמחקרבארץעומדיםתדירותבפניהקושילרכושציודיקרולחדשו.למטרהזאתהוקם ב־1997 פורום ‘תל“מ - תשתיות למחקר‘, שבו שותפים ות“ת, המדען הראשי של משרד הכלכלה והתעשייה, מפא“ת, משרד המדע והאוצר. הפורום פועל על בסיס איגום משאבים. מאז הקמתו הוחלט על ביצועם של 12 מיזמים: • השתתפות שנתית במתקן הסינכרוטרון האירופי ESRF מיליון דולר).10( • מיזם אינטרנט לתקשורת רחבת פס מיליון דולר).25( • מאיץ חלקיקים במרכז למחקר גרעיני בשורק מיליון דולר).25( • ציוד כבד למחקרים בננוטכנולוגיה מיליון דולר).11( • מרכז מו“פ לננוטכנולוגיה בטכניון מיליון דולר).78( • מרכזי מו“פ לננוטכנולוגיה וננומדע בחמש אוניברסיטאות נוספות מיליון דולר).142.5( • מרכזי ציוד למו“פ ביו־טכנולוגי מיליון דולר).10( תשתית לרשת ‘גריד‘• מיליון דולר).2.6( • ציוד למו“פ בתאי גזע מיליון דולר).10( • בנק רקמות לאומי מיליון דולר).8.9( • מרכז מו“פ לחקר המוח מיליון דולר).25( • מרכז לחקר הפוטוניקה מיליון דולר).56( ז.ננומדעוננוטכנולוגיה פרופסור יהושע יורטנר, ראש התכנית ד“ר מאיר וינשטיין, מזכיר הוועד המנהל הבין־לאומי ננומדע וננוטכנולוגיה משמשים מוקד לפעילּות כלל־עולמית של מו“פ בכל המדינות המתקדמות בעולם כמו גם במדינות מתפתחות. היקפי התמיכה התקציבית בתחומים אלה בעולם מצויים 29 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 במגמת עלייה. מדינת ישראל נתונה בעיצומה של תכנית ייחודית לבניית תשתית מחקרית ואנושית בתחומים אלה, אשר תתרום תרומה חשובה לקידום מדעי-טכנולוגי בהתאם לצורכי המדינה בתחומי הכלכלה, האנרגיה, הסביבה, הבריאות והביטחון. תכנית זאת היא אב־טיפוס לפעילּות בתחום מדיניּות המדע הלאומית, שמטרתה קידום תחומים טכנולוגיים-תעשייתיים חדשניים הנשענים על מחקר אקדמי ייעודי, אשר מדינת ישראל חייבת להיכנס אליהם בהקדם ובמלוא העוצמה. ועדת בדיקה שהתכנסה ב־2002 ביזמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים קבעה את הצורך החיוני בקידום תחומים אלה, ניסחה את המטרות הלאומיות ואת סדרי העדיפיות לתכנית, וכן המליצה על התמקדות בתחומי ננוטכנולוגיה אשר נודעת להם חשיבות לאומית ואשר לקהילה המדעית בארץ יש בהם יתרון יחסי. הוועדה התוותה מפת דרכים, המליצה על כינון תכנית לאומית חמש-שנתית (בהיקף של 300 מיליון דולר) ועל חלוקת ההשקעה בין הפעילויות המחקריות והתעשייתיות, וקבעה מדדים להצלחת התכנית. כמו כן, ועדת הבדיקה המליצה על הקמת ועדה לאומית לננוטכנולוגיה שתקדם את יישום ההמלצות וגיוס הכספים לצורך התמיכה במו“פ. זו אכן הוקמה ב־2003. ייעודה הוגדר כקידום פעילּות המו“פ בתחומי הננוטכנולוגיה בישראל, כדי ליצור דור חדש של תעשייה מצליחה ומובילה בקנה מידה בין־לאומי. התכנית החמש-שנתית הראשונה 2011-2007() לתמיכה במחקר אקדמי בננוטכנולוגיה החלה בטכניון ב־2005 ובשאר האוניברסיטאות ב־2007,. במסגרת זאת הוקמו מרכזי ננומדע בשש אוניברסיטאות מחקר כשלב ראשוני והכרחי לביסוס התשתית המדעית-טכנולוגית. אחד התוצרים המובהקים של התכנית הראשונה היה היווצרותם של מוקדי מצוינות במרכזי הננו האופייניים לכל אוניברסיטה. התכנית פעלה כמנוף לשיתוף פעולה אקדמיה־תעשייה, והתבטאה ביישום פטנטים, במכירת ידע ובהקמת חברות הזנק. ההצלחה המוכחת של התכנית הראשונה הביאה לכינונה של התכנית הלאומית השנייה לננומדע וננוטכנולוגיה 2016-2012(), בהיקף של 180 מיליון דולר לחמש שנים. מטרתה: שימורה וטיפוחה של התשתית המחקרית-הטכנולוגית שהוקמה באוניברסיטאות, והמשך המחקר והפיתוח הייעודי בתחומיםאלה.הרכיבהחדשניבתכניתהשנייההיהתכנון,ייזוםותמיכהבפעילּותמדעית-טכנולוגית תחרותית במסגרת תחומים טכנולוגיים ממוקדים (ת“מים), ובהסתמך על מוקדי המצוינות במרכזי הננו. המיזמים שנבחרו התמקדו בננוחומרים, ננופוטוניקה, ננורפואה, ננוביולוגיה, וכן בשימושים מעשיים של ננוטכנולוגיה להדפסה על משטחים שונים. בעקבות שתי התכניות הללו נוצרה בהצלחה תשתית לאומית מדעית-טכנולוגית להקמת תעשייה מבוססת מדע הנשענת על ננוטכנולוגיה. עם סיום התכנית הלאומית השנייה, לא נקבעו מסגרות תמיכה ממשלתיות לננוטכנולוגיה. ששת מרכזי הננו שהוקמו מתארגנים בדרכים שונות להמשך הפעילות המחקרית השוטפת. מורגש מחסור במשאבים לרכש ולחידוש הציוד המתקדם, כמו גם הצורך בגיוס מדענים מובילים נוספים בתחומים אלה. מתחייבת הגברת שיתוף הפעולה בין התעשייה בארץ ובחו“ל לבין מרכזי הננו לצורך מִסחור ההישגים הטכנולוגיים. כמו כן נדרש סיוע ממשלתי לצורך עידוד התעשיות וקרנות ההון-סיכון כדי להפחית את הסיכון בפיתוח ההישגים הטכנולוגיים ובמימושם. בעקבות הצלחת הת“מים, אנו קוראים להרחיב תפיסה זו וליישמה בתחומי ליבה במחקר ופיתוח טכנולוגי אחרים. ח.מכוניםהעוסקיםבמחקרתרגומי בסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא כי בישראל קיימים כ־100 מכונים ויחידות מחקר במגזר הממשלתי והציבורי, שבחלקם מתקיים גם מחקר תרגומי. ראויים לציון מיוחד: מרכז המחקר החקלאי (מכון וולקני) והחברה לחקר ימים ואגמים. (מידע נוסף על הנושא נמצא גם בדו“ח המולמו“פ להלן). 30 דו“חתת־הוועדהלמחקרתרגומי ‘מכון וולקני‘: המכון - בשמו הרשמי ‘מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני‘ - הוא המוסד הגדול ביותר בישראל העוסק במחקר חקלאי. מכון וולקני אחראי במידה רבה להפיכת החקלאות הישראלית למודרנית, ולמושא הערכה במדינות רבות. המינהל מסייע לחקלאים בישראל בפתרון בעיות בתחום החקלאות, וכן יוזם, מבצע ומפקח על מחקרים חקלאיים ומחקרים בתחום הנדסת המזון. המחקר המתנהל במרכז הוא יישומי, וחידושים רבים שיצאו ממנו מצאו את דרכם לשדות, למטעים ולשווקים בארץ ובעולם. בין התחומים שבהם עסקו אנשי המינהל נמנים גידולים מוגנים (גידולי חממה), השקייה, חקלאות באזורים צחיחים, טיפול בתוצרת לאחר הקטיף, מיכון חקלאי וזנים חדשים של ּפֵרות, ירקות וצמחי נוי. המרכזהישראלילחקרהיםהתיכון:לאחרגילוימאגריהגזהגדוליםלחופיישראלהקימההאקדמיה למדעים ועדה בין־לאומית שהמליצה על הקמת המרכז. קרן וולפסון נרתמה לסייע לקידום הנושא ונתנה מענק גדול להקמת המרכז, שהוקם לפני כשנתיים במימון משותף עם ות“ת. המרכז ממוקם באוניברסיטת חיפה, ופועל במסגרת שיתוף פעולה של כל האוניברסיטאות בארץ. חשיבותו היישומית במחקר תרגומי נובעת ממאגרי הגז והנפט שהתגלו בים התיכון, ומהתמריץ לניצולם המרבי והמיטבי תוך שמירה על איכות הסביבה. המרכז שם דגש על פיתוח מחקר ימי תוך שיתוף עם התעשייה, והקמתו ִקדמה את הנושא באורח משמעותי. המימון של ות“ת ניתן לתקופה קצובה, וכעת שוקדים על מציאת נתיבים למימון פעילותו לטווח ארוך, לשם ניצול התשתית המחקרית והיישומית. ט.מודלמוצעלהקמתמכונימו“פיישומיבישראל ניתוחים שנעשו בשנים האחרונות בתעשיות בארץ ובחו“ל מצביעים על הצורך בהעמקת רמת החדשנות של מוצרים, כדי לשמר את היתרון התחרותי. התעשייה הישראלית הגיעה בעשורים האחרונים להישגים גבוהים ברמה הבין־לאומית - בעיקר בתחומי התעשייה עתירת הטכנולוגיה, תוך דגש ברור על תחומי ה־ICT והיישומים הביטחוניים. ההצטיינות נגזרה משלושה גורמים: כוח אדם טכני ברמה גבוהה, מו“פ מפותח בתעשייה, ואינטראקציה טובה עם האקדמיה. צורכי העתיד מחייבים חיזוק בשלושת המישורים הללו. אחת הדרכים למימושם היא הקמת מכוני מו“פ יישומי. י.תכניותממשלתיותתומכותמחקרתרגומי תכנית קמי“ן - המדען הראשי של משרד הכלכלה והתעשייה: לאור העובדה שהמחקר הבסיסי בארץ הוא איכותי ונמצא בחזית הידע והטכנולוגיה בעולם, וכדי לנצל ידע זה ולהעבירו לתעשייה, הוקמהתכניתקמי“ן(קידוםמחקריישומינבחר).מטרתההיאלתמוךבמחקרבמוסדותהאקדמיים, ולהביאו לשלב שבו גורם עסקי יכול להחליט אם להשקיע ביישומו. התכנית יצאה לדרך ב־2011, ועד תום שנת 2015 אושרו כ־ בקשות מחקר מאוניברסיטאות המחקר ומבתי חולים.280 תכניתמגנ“טותכניתמגנטון-המדעןהראשישלמשרדהכלכלהוהתעשייה: תכנית מגנ“ט (מחקר גנרי טכנולוגי) היא אחד ממסלולי הסיוע של המדען הראשי לקידום התעשייה הישראלית. התכנית פועלת משנת 1994, והיא מאופיינת על ידי קידום טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך שעשויות לסייע לפיתוח דורות חדשים של קווי מוצר או שדרוג קווי מוצר קיימים. התכנית מבוססת על שיתוףפעולהביןכמהחברותתעשייהלביןמדעניםממוסדותההשכלההגבוהה,תוךדגשעלעיבוד המחקר היישומי באקדמיה וחיבורו לתעשייה הישראלית. במקביל, מתקיים איגוד המשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות וקליטתן בתעשייה. כמו כן פועל מסלול ‘נופר‘, המכוון למחקר יישומי באקדמיה, אשר טרם הבשיל להשקעה של התעשייה. מו“פ ביטחוני אקדמי: במערכת הביטחון קיימים כמה ארגונים, גופים ומוסדות המקיימים בעיקר 31 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 מחקר יישומי ומעשי, וכן קשר עם המוסדות האקדמיים. המערכת תומכת במיזמים הנערכים באוניברסיטאות שיש בהם עניין למערכת הביטחון. מפא“ת (אשר מפעיל את תכנית ‘קול קורא אקדמיה‘) פעיל במיוחד בנושא זה. כמו כן פועלת קרן ‘ממד - מינוף מו“פ דואלי ביטחוני-אזרחי‘ - המקדמתרעיונותמקורייםויצירתיים,לרבותטכנולוגיותחדשותוחדשניותשאינןנעשותבמסגרת מימון ציבורי אחר, ואשר עשויות להוות בסיס לפיתוח מוצרים בני מסחור. קרן פזי: קרן מחקר משותפת לוועדה לאנרגיה אטומית ולות“ת (על שמו של פרופ׳ אמנון פזי ז״ל, ראש ות“ת לשעבר, מבכירי האקדמיה ושותף מרכזי בפעילויות מערכת הביטחון), שתפקידה לקדם את המחקר, את הידע המדעי-טכנולוגי ואת הכשרת כוח האדם המדעי בתחום זה. יכולתה של הוועדה לאנרגיה אטומית לעמוד במשימות ובאתגרים תלויה באיכות וברמה של כוח האדם העומד לרשותה. הנושא חשוב במיוחד, מכיוון שהעבודה היא במסגרת סגורה ומסווגת - אתגר מובנה ליכולת למשוך ולשמר חוקרים מצטיינים. תחומיםטכנולוגייםממוקדים(תמי“ם-AreasTechnologicalFocal-FAT): לאור ההתפתחות הנרחבת של תעשיית ההיי‑טק, צפוי בעשור הקרוב גל חדש של חדשנות מדעית‑טכנולוגית שתשמש בסיס לתעשיות המדע. רכיב חדשני בתכנית הלאומית בכיוון זה הוא מעקב ובקרה של תחומים טכנולוגיים הממוקדים באוניברסיטאות המחקר. יעדיו: ניצול מֵרבי של תשתיות אנושיות ומחקריות לכיווני מחקר ייעודי-תרגומי חדשני; קידום שיתוף הפעולה במו“פ בין אוניברסיטאות המחקר, המכללות האקדמיות, התעשייה והמעבדות הלאומיות; מינוף ההשקעה הממשלתית במרכזי ההצטיינות המחקרית באוניברסיטאות; עידוד שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות במחקר ובפיתוח ייעודי-תרגומי; פיתוח וקידום קשרים בין־לאומיים במחקר בתחומי מדע וטכנולוגיה. מסגרת הפעולה של תמי“ם תהיה במרכזי מיומנות באוניברסיטאות, בתחום רחב של חדשנות. כל אשכול של תמי“ם יוקם לאחר בדיקה שיטתית על בסיס של תכנון ותקצוב רב־שנתי, ובכלל זה מעקב של ועדה מייעצת בין־לאומית. ניהול תכנית התמי“ם יבוצע על ידי תל“מ. פעילות משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל: המשרד פועל בשלושה מישורים עיקריים להשגת המטרות בתחומי העדיפות האלה: תמיכה במחקרים יישומיים אסטרטגיים; מלגות מחקר, והקמת מרכזי ידע. להלן סקירה קצרה של פעילותו בתחומים אלה. תמיכה במחקרים יישומיים אסטרטגיים: ב־2013 מימן המשרד 57 מחקרים בתחומי העדיפות הכוללים מִחשוב מתקדם וסייבר; מדעי ההנדסה; אנרגיה, בדגש על תחליפי נפט לתחבורה; מדעי המוח ומחלות יתומות; מדעי הים; מדעי החברה, והיערכות ישראל לרעידות אדמה. עיקר המימון ניתן למוסדות להשכלה גבוהה וממכוני המחקר, ובעיקר לאוניברסיטאות המחקר. מחקרים במסגרת תכנית מחקר אסטרטגי-תשתיות ל־2014: מחקרים ברפואה מּותאמת אישית; מחקרים במדעי הים; מחקרים בתקשורת אופטית, ספינטרוניקה ומִחשוב קוונטי; מחקר בין־ תחומי המשלב טכנולוגיות תקשורת ומידע במדעי המוח ומדעי החברה ICT; מחקרים במדעי החברה והרוח; מחקר מדעי יישומי ומחקר הנדסי; טכנולוגיות מים; מחקרי חלל. מחקרים במסגרת תכנית מחקר אסטרטגי-תשתיות ל־2015: מדע, טכנולוגיה וחדשנות למען האוכלוסייה בגיל השלישי; כימיה אנליטית, כימיה אורגנית ואלקטרוכימיה; פיתוח מדיניות לקידום נשים בישראל; מימון מחקר במרכזי המו“פ האזוריים שאינם זכאים לגשת למענקי מחקר בין־ לאומיים; מחקר מדעי יישומי ומחקר הנדסי; מחקרי חלל (המשך). מחקרים במסגרת תכנית מחקר אסטרטגי-תשתיות ל־2016: מחקר מדעי יישומי ומחקר הנדסי; אבטחת מזון וביטחון מזון; ננוטכנולוגיה; בטיחות ובריאות, אדם וסביבה; פיתוח תשתיות מדעיות בנושא מדע, טכנולוגיה וחדשנות למען האוכלוסייה בגיל השלישי (המשך); פיתוח תשתיות 32 דו“חתת־הוועדהלמחקרתרגומי מדעיות בנושא מדיניות לקידום נשים בישראל (המשך); אורח חיים ואיכות חיים, תזונה ותנועה; ביומטריה; היערכות האוכלוסייה בישראל לרעידות אדמה; מחקר במרכזי המו“פ האזוריים שאינם זכאים לגשת למענקי מחקר בין־לאומיים (המשך); כימיה אנליטית, כימיה אורגנית ואלקטרוכימיה (המשך); מחקרי חלל (המשך). מלגות מחקר: ב־2013 הוענקו 129 מלגות בתחומי העדיפות של המשרד, לרבות מלגות מיוחדות לעידוד נשים בהנדסה ובמדעים מדויקים, ומלגות ייעודיות למגזר הערבי, הדרוזי והצ‘רקסי. מימון מלגות לסטודנטים בתארים מתקדמים מעודד סטודנטים מצטיינים להתמקד בתחומי עדיפות, מקדם את ההון האנושי בטווח הקצר ומגדיל את עתודת החוקרים בתחומי עניין מכוונים. הקמת מרכזי ידע: מרכזי הידע מושתתים על מתן שירות מדעי לחוקרים ולמדענים באקדמיה ובתעשייה, על בסיס תגליות מדעיות קיימות ופיתוח טכנולוגיות המושתתות על ידע מדעי קיים. המרכז מחויב במתן שירות ובהעמדת התשתית והידע לרשות כל מדען וחוקר בישראל. חזית המחקר מתקדמת מעצם טיבה, ולכן מרכז ידע תשתיתי מוקם לתקופה מוגבלת וחיוניותו נמדדת מחדש לאחר תקופת ההקמה. המרכז מוקם כישות זמנית, בעל אפשרות להפוך לאחר תום תקופת המימון למרכז קבוע העומד בזכות עצמו. בראש המרכז עומד חוקר בכיר, המרּכֵז את הפעילות ומייצג את מרכז הידע. מרכזי הידע שהוקמו בשנים האחרונות ואשר המשרד היה שותף להקמתם הם: מרכזי ידע ל־2013: מרכז למדעי המוח; מרכזים לננוטכנולוגיה; בנק רקמות; המרכז לאוספי הטבע הלאומיים. מרכזי ידע ל־ : מרכז ידע למדעי המוח (המשך); המרכזים לננוטכנולוגיה (המשך).2014 מרכזי ידע ל־ : מרכז הידע לפוטוניקה; מרכזי ידע לאומי בתחום חלל וסביבה.2015 מרכזי ידע ל־ : מרכז ידע לנשים ומגדר; מרכז ידע לחקר מחלות יתומות.2016 ראוילצייןכימשרדהמדע-באמצעותמולמו“פובמסגרתמוסדש‘נאמןלמחקרמדיניּותלאומית- חוקר, מייצר ומעדכן מדי שנה את מֵרב המידע הסטטיסטי של המו“פ הישראלי. מימון מחקרים על ידי יחידת המדען הראשי במשרד התשתיות הלאומית האנרגיה והמים: יחידת המדען הראשי היא הזרוע הטכנולוגית של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. היחידה שואפת לשמר את התשתיות הפיזיות והטכנולוגיות של ישראל ולפתח אותה, תוך תכנון ובניית כלים להשקעה במו“פ באקדמיה, בחברות הזנק ובאמצעות שיתופי פעולה עם גופים שונים בארץ ובעולם. מימון המחקרים הוא על בסיס קול קורא למחקר מו“פ תשתיתי בנושאים כגון גאולוגיה וגאופיזיקה של גז טבעי ונפט, מחצבים ואוצרות טבע, וכן של מחקרים בתחום רעידות אדמה ועוד. המחקר נערך בכל האוניברסיטאות וגם בחלק מהמכללות. באשר לנושא האנרגיה, התחומים שבהם נערך המחקר הם אנרגיה סולרית, רשתות חכמות, תחליפי דלקים, אגירת אנרגיה גרעינית ושימור אנרגיה. המשרד מקיים שיתופי פעולה עם קרנות בארץ כגון BIRD ו־BSF, וכן עם קרנות באירופה. פעילותלשכתהמדעןהראשישלהמשרדלהגנתהסביבה: המדענית הראשית של משרד זה מקדמת נושאים רוחביים בעלי ממשקים עם משרדי ממשלה אחרים: בריאות וסביבה; הערכות לשינוי אקלים; טכנולוגיות סביבתיות (לרבות חישה מרחוק); קידוחי גז ונפט; המצוק החופי; תחליפי נפט לתחבורה; הפקת אנרגיה מביו־מסה; שיקום הכרמל, הערכת המערכות האקולוגיות ועוד. בכל הנושאים האלה נערכיםמחקרים,והידע המצטבר מתוצאותיהם ומהעבודה השוטפת בלשכהמנוצל ליצירת קשרים עם משרדי הממשלה המתאימים, עם מדענים במוסדות ההשכלה הגבוהה (לקידום החדשנות הטכנולוגית) וכן עם התעשייה. 33 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 יא.המלצות • תפקידן של אוניברסיטאות המחקר הוא לעסוק במחקר בסיסי ובהוראה להעצמת הידע האנושי, להבאת תועלת לחברה האנושית ולהכשרת ההון האנושי בכל תחומי הידע. ראוי לנצל ידע מצטבר זה כדי לכוון מחקר ייעודי שיתרום לכלכלה, לבריאות, לביטחון ולפיתוח. • ישלמצואדרכיםלתגבור שיתוףהפעולהביןהאוניברסיטאותלתעשייה, על ידי עידודהתכניות הממשלתיות הייעודיות לנושא; זאת בעיקר במסגרת משרד הכלכלה והתעשייה והרשות לחדשנות. • יש לעודד מחקר תרגומי ותכניות ייחודיות הקשורים לנושאים בעלי חשיבות לאומית: ביטחון, סביבה, אנרגיות מתחדשות, בריאות וכדומה, שיסתייעו במשרדי המדענים הראשיים במשרדים הרלוונטיים - משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל; מערכת הביטחון ומפא“ת, המשרד להגנת הסביבה; משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; משרד הבריאות, ועוד. • יש לחזק את הנושאים הכלולים במסגרת התכניות לתחומים טכנולוגיים ממוקדים FTA() ולשקול הרחבתן לתחומי ליבה נוספים במחקר ופיתוח טכנולוגי. אנו רואים בברכה את שיתופן של מכללות אקדמיות במסגרת מחקרית זו. • עם כל האמור לעיל, יש לשמר את מצוינותו של המחקר הבסיסי במוסדות להשכלה גבוהה: על אוניברסיטאות המחקר מוטלת האחריות למצוא את האיזון הנכון בין המחקר הבסיסי לבין המחקר התרגומי. • יש להמשיך ולשקול את הגברת התמיכה במחקרים יישומיים אסטרטגיים; מלגות המחקר ומרכזי הידע שמקודמים על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. 34 דו“חתת־הוועדהלקשרימדעבין־לאומיים דו“חתת־הוועדה לקשרימדעבין־לאומיים פרופ‘ ידין דודאי פרופ‘ רשף טנא ד“ר מאיר צדוק סעיף זה סוקר את קשרי החוץ המדעיים של ישראל, המתבטאים בשיתופי פעולה בין מדענים במסגרת הסכמים בין אקדמיות ואוניברסיטאות, וכן בהסכמים ממשלתיים. ראוי לציין בהקשר זה כי ישראל שותפה בתשתיות של מדע גדול כגון CERN (מאיץ החלקיקים הגדול בז‘נווה), ו־ESRF (המתקן לקרינת סינכרוטרון בגרנובל בצרפת). מבוא-המדעותהליכיהגלובליזציה מדע במאה ה־21 הוא מיזם עולמי. לפי הערכה פועלים כיום למעלה מ־7.75 מיליון מדענים ברחבי העולם - כאשר סך ההוצאה המצרפית בגינם במו“פ עולה על 1.67 טריליון דולר ב־2013, ואשר קוראים ומפרסמים בכ־25,000 כתבי עת מדעיים. מדענים רבים ומוסדותיהם משתפים פעולה אלה עם אלה, מּונעים על ידי השאיפה לעבוד עם מומחים עמיתים במתקנים הטובים ביותר בעולם, ומחפשים - מכוח סקרנותם - ידע חדש שיביא לקידום התחום שבו הם עוסקים ולהתמודדות עם בעיות פרטניות במסגרתו. ידע, רשתות עבודה וסקירות מדינתיּות מבוססים על מידע זמין. תבניות המדע משתנות, וניתוח של אופי שיתוף הפעולה ומגמותיו נועד לספק בסיס להבנת שינויים מתמשכים אלה. מטרתם לזהות הזדמנויות לשיתוף פעולה בין־לאומי ותועלת שעשויה לצמוח ממנו, לשקול מהי הדרך הטובה ביותר למימוש שיתופי פעולה כאלה, ולעורר דיון בשאלה כיצד לרתום שיתוף פעולה מדעי בין־לאומי ביעילות רבה יותר כדי להתמודד עם בעיות עולמיות. מדענים צעירים וקהילות מחקר חדשות - מסינגפור ועד דרום־אפריקה - מעצבים-מחדש את נוף המדע והחדשנּות, שעד כה נשלטו בעיקרם על ידי ארצות הברית ואירופה: המדע ב־2016• הופך להיות יותר ויותר כלל‑עולמי, ומתרחש במקומות רבים יותר מאשר אי פעם. המדע מתמודד עם השאלות הבסיסיות של הבנת הייקום, העולם והאדם, שמעסיקות את האנושות מאז ומתמיד. הוא מּונע על ידי סקרנות, וצומח על ידי הצטברות הידע האנושי. הוא ייחודי בכך שאינו כבול לשום דוקטרינה דתית או אידיאולוגית, ואינו תלוי בעורך המחקר אלא באמיתות טיעוניו. בכך, הוא דמוקרטי במהותו. לפיכך, המדע הוא בעל חשיבות כלל־עולמית, ונתמך על ידי ממשלות, עסקים, פילנתרופים ותרומות. • קיימות מדינות שבהן פעילּות גוברת והולכת זו בולטת במיוחד בהשקעה ובתוצרים מדעיים שחורגים ממגמות הצמיחה הכלליֹות. אפשר להבחין במיוחד בנסיקתה של סין, שעקפה בשנים האחרונות את יפן ואירופה במונחים של תפוקת פרסומיה המדעיים. התפתחויות מהירות התרחשו גם בהודו, בקוריאה, בברזיל ובמדינות מדע מתהוות במזרח התיכון, בדרום‑מזרח אסיה ובצפון־אפריקה. כמו כן ניכרת התחזקות המדינות האירופיות הקטנות. • המדינות המסורתיות עדיין מובילות: ארצות הברית, מערב־אירופה ויפן משקיעות באופן ניּכר במחקר, ולזכותן מאמרים מדעיים רבים בעיתונים מובילים (וכן שיעורים גבוהים מאוד של פטנטים רשומים ואזכורים מדעיים). 35 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 • העולםהמדעיהופךמקושריותרבתוךעצמו,ושיתוףהפעולההמדעיהבין־לאומינמצאבמגמת עלייה. למעלה מ־35 אחוזים מן המאמרים הרואים אור בכתבי עת בין־לאומיים מבוססים כיום על שיתופי פעולה בין־לאומיים - עלייה של 25 אחוזים לעומת התקופה של לפני שנה.15 שיתופיפעולהבין־לאומיים שיתופי פעולה בין־לאומיים לובשים צורות שונות, ואפשר למיינם לשלושה סוגים: שיתופי פעולה ישירים בין מדענים ממדינות שונות; שיתופי פעולה בין־לאומיים ממלכתיים ומוסדיים, ו‘מדע גדול‘ שיתוף במתקני מדע גדולים.- שיתופיפעולהישיריםביןמדעניםממדינותשונות פעילּות זו בין מדענים בודדים או קבוצות מדענים המשתפים פעולה היא המסלול העיקרי בקשרי המדע הבין־לאומיים, במיוחד בקרב מדענים במדינות קטנות. רבים משיתופי הפעולה האלה אינם ממומנים ישירות על ידי קרנות ייעודיות, ולפיכך פעילּות כזאת תלויה בקיומן של קרנות המעודדות מחקר המודרך על ידי סקרנות - כגון הקרן הלאומית למדע, או ה־ האירופי.ERC נוף שיתופי הפעולה בתחומי המחקר והפיתוח של ישראל משתנה: עד לאחרונה היה שיתוף הפעולה עם ארצות הברית הנרחב והבולט מכולם, והוא כלל גם את מימון המחקר המדעי. בשנים האחרונות נכנסו גופים נוספים, ובעיקר האיחוד האירופי, לשיתוף פעולה חדש או מתעצם עם ישראל, באמצעות תכניות המחקר. כיום, ההשקעה בשיתופי פעולה מדעיים וטכנולוגים בין ישראל לאירופה עולָה על ההשקעה הלאומית למחקר משותף עם ארצות הברית. חלק מההסבר לתופעה זו נובע מירידת משקלה של ארצות הברית בהוצאה העולמית למימון מחקר מדעי - מ35.6‑ אחוזים ב־1991 ל־30.4, אחוזים ב־2005 - וכנראה שכיום מספר זה נמוך אף יותר. השלכות מורּכבות נודעות לחוסר האיזון בין ההשקעה הלאומית למחקר משותף באירופה ובארצות הברית, שכן ארצות הברית היא עדיין המדינה המובילה בעולם הן בתחומים רבים של מחקר מדעי והן בטכנולוגיה, ושיתופי פעולה רבים בין מדענים משתי המדינות אינם יוצאים מן הכוח אל הפועל מחוסר מימון מתאים. שיתופיפעולהבין־לאומייםממלכתייםומוסדיים בעבודה ממצה ונרחבת, שנערכה על ידי הוועדה לקשרי חוץ מדעיים של המולמו“פ בראשותה של פרופ‘ מינה טייכר מאוניברסיטת בר־אילן, מּוּפּו קשרי המו“פ הבין־לאומיים. נמצא כי למדינת ישראל קשרים בתחומים ממלכתיים ומוסדיים רחבים: OECD - הוועדה למדע וטכנולוגיה Technology( and Science for Committee - ).CSTP אונסקו - ריכוז הפעולות נעשה על ידי יחידת הקשר הממומנת על ידי משרד החוץ. תכניות המו“פ של האיחוד האירופי על פי הסכם שנחתם ב־ עם הנציבות האירופית.2007 תכניות אירופיות בין־ממשלתיות: ;EUREKA - Eurostars ;AAL - ERA-Net Ambient Assisted Living ;EUROMED - Euro-Mediterranean Partnership ;ESFRI - European Cooperation in Science and Technology ;COST - The European Strategy Forum of Research Infrastructure המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולארית EMBL(), והוועידה האירופית לביולוגיה מולקולארית )EMBC( 36 דו“חתת־הוועדהלקשרימדעבין־לאומיים ישראל שותפה בכמה מיזמי מחקר גדולים דוגמת ESRF CERN, ו־SESAME. שיתופי פעולה במסגרת מתקני מחקר אלה מתוארים ביתר פירוט להלן. השתתפות ישראל בתכניות המו“פ של האיחוד האירופי: ב־1996 הצטרפה ישראל כחבֵרה נלווית לתכנית הרביעית FP4(), ומאז היא חברה בכל התכניות שבאו לאחריה. התכנית השביעית החלה ב־;2007 2020 Horizon שבו ישראל שותפה החל מ2014‑,, יימשך עד 2020. במסגרת החוזה, ישראל משלמת דמי השתתפות קבועים מראש, ובתמורה חוקרים ישראלים זכאים להשתתף בכל ‘הקולות הקוראים‘ ולזכות במענקים תחרותיים כמו כל מדען אחר ממדינות החברֹות באיחוד האירופי. השתתפות זו חשובה לא רק בשל ההיבט הכספי שלה, אלא גם בשל הרשתות המדעיות והטכנולוגיותבעלותהערךהמוסףהגבוהשנוצרותבעקבותיה,שלמדעניםישראליםחלקנכבדבהן. שיעורי ההצלחה של מדענים ישראלים בתכנית הם יוצאי דופן ביחס למדינות אירופה האחרות. שיתוף פעולה עם ה־Council Research European - ERC: הצלחותיהם של מדענים מישראל בקבלת מענקי מחקר מהקרן האירופית למדע מרשימות ביותר. מענקי המחקר מקרן זו מוענקים על בסיס הצטיינות מדעית בלבד, ללא קשר לחלקה של ישראל בתקציב הקרן. בנוסף, מדענים בכירים מהארץ יושבים במספר רב של ועדות שיפוט של ה־ERC, ובכך מעלים תרומה חשובה לפעילותושלגוףזה.ברמההמוסדית,האוניברסיטההעבריתבירושלים,מכוןויצמןלמדעוהטכניון מופיעים בין הראשונים בכלל המוסדות האירופיים. ברמה הארצית, ישראל מופיעה שנייה בשיעורי ההצלחה. קרנותדו־לאומיות הקרן הדו־לאומית ישראל־ארצות הברית - BSF הקרן נוסדה ב־1972: על ידי ישראל וארצות הברית, כדי לקדם נושאים בתחומי המדע והטכנולוגיה אשר לשתי המדינות עניין בהם, ולסייע לשיתוףהפעולהביןמדעניםבשתיהן.שיתוףהפעולהמתבטאבתכניותמחקרובמחקריםמשותפים. ישראל וארצות הברית הקימו לצורך זה קרן כספית שמורה, שּפֵרותיה משמשים למימון פעולות שונות של הקרן הדו־לאומית - מתן מענקי מחקר לשלוש שנים, ארגון סדנאות מחקר והענקת מענקי השתלמות לחוקרים צעירים משתי המדינות. בשנים הראשונות תמכה הקרן במחקרים בתחום מדעי החיים ומדעי הטבע בלבד, ולאחר מכן נוספו תחומי תמיכה חדשים במדעי החברה. תקציב ה־BSF ל־2016 שמקורו בקרן השמורה, הוא כ־ מיליון דולר.16, מאחר שהקרן השמורה שהקימו ארצות הברית וישראל לא עודכנה מאז 1984, האפקטיביות של ה־BSF בטיפוח הקשר המדעי בין המדינות ירדה בהדרגה, וכיום מספר רב של שיתופי פעולה פוטנציאליים אינם יוצאים מן הכוח אל הפועל. יש למצוא דרכים להגברת שיתוף הפעולה המדעי בין שתי המדינות, כפי שמסתמן בשנים האחרונות. תקווה חדשה להגברת הקשר המדעי עם ארצות הברית התעוררה ב־2012 כאשר ה־BSF, החלה למנףסכוםצנועשל3מיליוןדולרלשנהשקיבלהממשרדהאוצרהישראליוהמל“גלמערכתשיתוף פעולה נרחב עם יחידות רבות בקרן הלאומית למדע של ארצות הברית NSF( ב־2016). קיימות 16 תכניות מימון משותפות עם ה־NSF, להן מוגשות הצעות משותפות של מדענים ישראלים ואמריקאים. בהצעות הנבחרות למימון, ה־NSF מממן את החוקר האמריקאי, ואילו ה־BSF מממן את החוקר הישראלי מהכספים הייעודיים שמקורם בממשלת ישראל. אנו עדים להצלחה רבתי של תכנית חדשה זו - כפי שמעידים מסמכים שפורסמו לאחרונה על ידי ה־NSF. יתר על כן, מתברר כי אין מדינה אחרת בעולם אשר לה קשרים מדעיים מסועפים מעין אלו עם ה־NSF, הישג שיש להמשיך ולטפח. תקציב שיתוף הפעולה עם ה־NSF ב־2016 עומד על כ־5.5 מיליון דולר, וקיים 37 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 פער כספי גדל והולך בין התרחבות התכנית המשותפת ל־NSF ול־BSF לבין יכלתה של ה־BSF לבדה לממן את המדענים הישראלים הנבחרים למימון בתכנית זאת. קרן גרמניה־ישראל למחקר ולפיתוח מדעי - GIF הקרן נוסדה ב־1986:. שרי המדע של גרמניה וישראל חתמו על הסכם הקמתה, והכנסת והבונדסטאג הּכירו בה כגוף סטטוטורי עצמאי. הקרן קמה כדי לקדם את קשרי המדע והטכנולוגיה בין שתי המדינות, מתוך הּכרה ששיתוף פעולה מדעי יחזק את קשרי הידידות וההבנה ביניהן ויקדם את המו“פ לתועלתן. הקרן תומכת במחקר בסיסי ובמחקר יישומי למטרות שלום בגרמניה ובישראל. פן ייחודי של קרן GIF הוא תמיכה בשיתופי פעולה בין חוקרים צעירים משתי המדינות. מחקרים אלה ממומנים מּפֵרותיה של קרן צמיתה. בראש מועצת הנגידים של הקרן עומדים שרי המדע של שתי המדינות, וחברים בה שישה מדענים בעלי שם משתי המדינות. מועצת הנגידים קובעת את נושאי המחקר שיזכו לתמיכה, וכן - בהליך תחרותי - את הזוכים עצמם. בנוסף, הקרן מארגנת כינוסים בנושאים מדעיים, וסדנאות משותפות לחוקרים צעירים משתי המדינות. מאז הקמתה, הקרן חילקה למעלה מ־200 מיליון יורו לחוקרים משתי המדינות. בשנה האחרונה חילקה הקרן כ־ מיליון יורו למחקרים משותפים.7 קרן DIP Projektkooperation( Deutsch-Israelische): קרן זו משמשת מסגרת נוספת לשיתופי פעולה מדעיים בין גרמניה וישראל. הקרן נוסדה ב־1997. הקרן מנוהלת על ידי ‘הקרן הלאומית הגרמנית למחקר‘ DFG(). היא ממנת מדי שנה שלושה עד ארבעה מחקרים המאגדים קבוצות מדענים גרמנים וישראלים בנושאי מחקר משותפים במדעים המדויקים, מדעי הטבע, ההנדסה, הרוח והחברה. המחקרים ממומנים לתקופה של חמש שנים, בסך כולל של 1,655,000 יורו לכל מחקר יחיד. הקרן הדו־לאומית למו“פ חקלאי ארצות הברית ישראל - BARD הקרן נוסדה ב־1977: על ידי ממשלות ישראל וארצות הברית, כדי לקדם מחקר בסיסי ויישומי משותף בתחום החקלאות לתועלת שתי המדינות. פעילּות זאת ממומנת מּפֵרותיה של קרן שמורה של 110 מיליון דולר, שהוקמה מכספי שתי המדינות בחלקים שווים. מענקי הקרן - בסדר גודל של כ־300,000 דולר למחקר במשך שלוש שנים - מוקדשים לפיתוח, להתמודדות עם שינויי האקלים ולפתרון בעיות בכל תחומי החקלאות. הם כוללים תמיכה בבתר־דוקטורנטים, מלגות לסטודנטים ומימון כינוסים מדעיים. היקף הפעילות השנתי של הקרן הסתכם ב־2015 ב־ מיליון דולר.8 שתי מסגרות נוספות הראויות לציון הן משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, המוציא ‘קולות קוראים‘ לשיתופי פעולה בתחומים מוגדרים עם מדינות רבות דוגמת סין, גרמניה, צרפת, קוריאה, טאיוון, איטליה, רוסיה. שיתופי פעולה אלה מבוססים בין השאר על חוזקות הדדיות ששתי המדינות מעונינות לקדם. כמו כן, במסגרת ISF נוצרו בשנים האחרונות שתי תכניות לשיתוף פעולה מדעי - האחת עם סין, והאחרת עם הודו. הסכמים בין האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לבין אקדמיות וארגוני מדע בין־לאומיים: לאקדמיה הסכמים עם 40 מוסדות באירופה, באמריקה, במרכז אסיה, בתת־היבשת ההודית ובמזרח הרחוק. האקדמיה חבֵרה במספר רב של ארגונים בין־לאומיים חשובים. הקשרים הבין־לאומיים של האקדמיה מתבטאים בחילופי חוקרים במסגרת ההסכמים, בקיום סדנאות, בפעילות מדעית אזורית ובייצוג הקהילה המדעית בארגוני מדע בין־לאומיים. ארגוני-הגג המדעיים כוללים ארגונים בין־לאומיים כגון המועצה הבין־לאומית למדע ICSU(), והקרן האירופית למדע ESF(). האקדמיה חברה ב־IAP ארגון-,הגג העולמי של האקדמיות, ובארגוני גג של אקדמיות שונות באירופה.- 38 דו“חתת־הוועדהלקשרימדעבין־לאומיים להלן דוגמאות מרכזיות לשיתופי פעולה במסגרת זו: ארצות הברית: בשל מגמת התמעטות הקשרים המדעיים בין ישראל לארצות הברית (שהוזכרה לעיל), נעשה מאמץ מצד ארגון-הגג של האקדמיות האמריקניות והישראלית להקים תכנית חדשה לעידוד קשרים בין מדענים צעירים ומצטיינים משתי האקדמיות; זאת במסגרת תכנית הפועלת מזה שנים בארצות הברית - ה־Science of Frontiers Kavli. נעשים מאמצים לחפש אפיקים נוספים. אנגליה: נחתם הסכם רחב היקף לשיתוף פעולה עם החברה המלכותית הבריטית, לחילופי בתר דוקטורנטים ומדענים בכירים.‑ גרמניה: קיימת פעילּות ענֵפה בכמה צירים: ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לבין האקדמיה של ברלין-ברנדבורג; הסכם לשיתוף פעולה מדעי עם ה־DFG ועם קרן פון‑הומבולדט בסדרה של כינוסים מדעיים למדענים צעירים מצטיינים מתחומי מדעי הרוח והחברה. לאחרונה יצא קול קורא למחקרים משותפים עם מכוני פראונהופר Fraunhofer() למחקר יישומי בגרמניה והרשות לחדשנות במשרד הכלכלה והתעשייה, המשלבים אקדמיה ותעשייה משני הצדדים. המזרח הרחוק: קיימים הסכמים עם מדינות מרכזיות במזרח הרחוק. לאחרונה נעשה מאמץ מכוון להרחיב ולהפעיל את ההסכמים עם הודו, טייוואן, דרום-קוריאה ובעיקר סין - הן בסדנאות משותפות, והן באמצעות מדענים בולטים בודדים וראשי המערכות המדעיות. מפעליםאזוריים נשיאיהאקדמיותלמדעיםומועצותהמדעשלאזורהמזרחהתיכון: ב־1994 נוסד בוושינגטון איגוד נשיאי האקדמיות ומועצת המדע של אזור המזרח התיכון - בהשתתפות ירדן, הרשות הפלסטינית, מצרים וישראל ובחסות האקדמיות הלאומיות של ארצות הברית. האיגוד החליט לקיים פגישות סדירותבאזורוכןמחקרים,סדנאותופעולותמשותפות.פעילּותענפהזונפסקהבשלההתפתחויות במזרח התיכון, ומצִדנו תהיה נכונות להמשיכה. המרכזהאקדמיהישראליבקהיר:המרכז האקדמי הישראלי בקהיר הוקם ב־1982 על ידי האקדמיה ביזמת המוסדות להשכלה גבוהה והחברה המזרחית הישראלית, בעקבות הסכם התרבות בין ישראל למצרים מ־1979. גם כאן הייתה פעילות מסודרת של ביקורים הדדיים של חוקרים, אנשי רוח וסטודנטים ישראלים ומצרים עד לשינויים שעברה מצרים. בשנים האחרונות מפעילים את המרכז עובדיו המצרים, ומנהל המרכז מבקר במצרים מעת לעת, כאשר המצב המדיני מאפשר זאת. ‘מדעגדול‘ מתקני מחקר גדולים דורשים משאבים כלכליים ומשאבי כוח אדם שאין ביכולתה של ישראל להקימם ולקיימם באופן עצמאי. כדי לאפשר למדענים מצוינים בארץ להשתמש במתקנים אלה, המדינה מקדישה אמצעים לא מבוטלים - בחסות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וות“ת - כדי לאפשר נגישּות של חוקרים ישראלים למתקני מחקר גדולים, כפי שיתואר להלן. השימוש במתקנים אלה מעודד שיתופי פעולה עם קבוצות מובילות בחו“ל, וחושף את המדענים הישראלים לשיטות מחקר מתקדמות ולגישות פורצות דרך. מאיץ החלקיקים CERN בז‘נבה: פיזיקת החלקיקים האלמנטריים חוקרת את רכיבי היסוד של גרעיני האטום ואת הכוחות הפועלים בהם; זאת באמצעות מאיצים בעלי אנרגיות גבוהות מאוד. המעבדההמובילהבעולםבחקרהחלקיקיםהאלמנטריים–OrganizationEuropeanThe-CERN Research Nuclear for (המרכז האירופי למחקר חלקיקים) - נמצאת בז‘נווה שבשווייץ, והיא גוף 39 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 בין־לאומי. הגוף המייצג את ישראל ב־CERN והמוביל את הפעילות המדעית הניסויית שנערכת בו הוא הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות. חבריה ממונים על ידי נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ושר המדע. בראש הוועדה עומד פרופ‘ אליעזר רבינוביץ. השתתפות ישראל ב־CERN מושתתת בראש ובראשונה על הצטיינותה המדעית ועל הקשר המדעי שלה לקהילה המדעית בתחומי הפיזיקה של אנרגיות גבוהות. ב־1990 חתמה ישראל על הסכם הצטרפות ל־CERN במעמד משקיף. בשנים האחרונות נבנה ב־ CERN המאיץ Collider Haldron Large - LHC ב־2008. נעשתה לו הרצת מבחן, והיא עברה בהצלחה. שותפּות ישראל ב־LHC מתבטאת במסגרת תאגיד הגלאי הענק אטלס ,)ATLAS( ותרומתה הייחודית היא בניית גלאים בשבילו. הגלאים פותחו ונבנו במעבדות במכון ויצמן למדע, וקודם העברתם ל־CERN הם נבדקו במעבדות באוניברסיטת תל־אביב ובטכניון. ב־2008 הושלמה בניית והרכבת הגלאי Chamber Gap Thin - TGC, שהוא חלק מגלאי הענק אטלס. הפעילות הישראלית העכשוית כוללת את תחזוקת הגלאים; אך מרכז הכובד שלה הוא בשלב שבו יש לנתח את תוצאות האמת המתקבלות מהמאיץ. לשם כך נעזרים המדענים הישראלים במערכת הגריד, שאליההצטרפוב־2007.בשניםהאחרונותחלשיפוררבבשיתוףהפעולהבתוךישראלוכןביחסים שבין ישראל לבין מדינות העולם, ואלה מאפשרים לפיזיקאים הישראלים למצֵב עצמם בעמדה שיש בה כדי לקדם רבות את העבודה על גילוי פיזיקה חדשה ב־CERN. אכן, מדענים ישראלים מילאו תפקיד מרכזי הן בבניית המערכת שאפשרה את גילוי החלקיק הסקלרי (חלקיק היגס), והן בניתוח הנתונים שהביאו למסקנה של גילוי החלקיק החדש. בינואר 2014 הונף דגל ישראל בטקס צירופו אל 20 דגלי המדינות החברות האחרות ב־CERN; זאת לאחר שבדצמבר 2013 הוכתרו בהצלחה המאמצים שנמשכו שנים רבות להביא את CERN לקבל את ישראל כחברה מלאה במועצה. ב־2015 החל המאיץ המשודרג לפעול בהצלחה באנרגיות הגבוהות. התקבלו תוצאות חדשות רבות. במהלך 2016 צפוי להתברר אם תקוותינו היו מוצדקות. שנת 2017 צפויה להיות חשובה, כי בה עתידה ליפול ההכרעה בשאלה אם צפויות תגליות חדשות במאיץ. לכל תוצאה תהיה השלכה בעלת חשיבות על הכיוון שאליו יתפתח המחקר בתחום פיזיקת האנרגיות הגבוהות. ב־2015 נבחר מבין כמה מועמדים פרופ‘ אליעזר רבינוביץ לתפקיד סגן נשיא מועצת .CERN מתקן הסינכרוטרון האירופי בגרנובל - ESRF כ־300: חוקרים מישראל השתמשו ב־ESRF למחקריהם,ובהםתלמידימחקרובתר-דוקטורנטים.ה־ESRFמשמשאפואכליחשובגםבהכשרת דור העתיד של חוקרי ישראל. מלבד זאת, השתתפות חוקרים מישראל ב־ESRF היא הזדמנות מצוינת לחשיפתם ולחשיפת מחקריהם לעמיתים ברמה העולמית. הישגי המדענים הישראלים ב־ ESRF הם יוצאי דופן. ישראל נמצאת בעקיבּות בין שלוש-ארבע המדינות המובילות מדעית ב־ ESRF: בחלקה היחסי במספר המחקרים המשותפים והפרסומים שנבעו מהם, באיכותם ובהיקף הזכייה לאחר שיפוט. פרופ‘ עדה יונת 2009(), שעשתה חלק גדול מעבודתה המדעית במתקן ה־ ESRF, זכתה באחד משני פרסי הנובל שהוענקו לחוקרים שהשתמשו בו. ישראל מצויה בקו עלייה מתמיד במדד ההצלחה החשוב ביותר להנהלת ה־ESRF, הנקרא ‘מקדם ההחזר‘, והגיעה לממוצע תלת-שנתי של 1.55, שהוא הגבוה מכל המדדים הללו שהשיגו מדינות אחרות בחומש האחרון. ישראל הגדילה את השתתפותה התקציבית ל1.51‑ אחוזים, שהם כ־ מיליון דולר לשנה.1.5 מתקןלקרינתסינכרוטרוןבמזרחהתיכון-ExperimentalforSynchrotron-Light-SESAME East Middle the in Application and Science: זהו מתקן סינכרוטרון מחקרי המוקם עתה בירדן (ליד אירביד) בהשתתפות מדינות האזור, ובכלל זה ישראל. היזמה להקמתו היא של ארגון Committee Scientific Eastern Middle - MESC, ושל חוקרים אחדים מגרמניה, מארצות הברית ומישראל. הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 40 דו“חתת־הוועדהלקשרימדעבין־לאומיים ומשרד המדע הצטרפו ליזמה זו מתחילת דרכה ב־1997 המדינות החברות האחרות הן איראן,. בחריין, טורקייה, ירדן, ישראל, מצרים, פקיסטן, קפריסין והרשות הפלסטינית. מלבדן, כמה מדינות מסייעות בתכנון ובהקמה במעמד של משקיף: איטליה, ארצות הברית, יפן, בריטניה, גרמניה, יוון, כוויית, עירק, צרפת רוסיה ושוודיה. ב־2006 גדלו המשאבים הכספיים העומדים לרשות המיזם, ונחתם הסכם בהיקף של מיליון דולר בין ‘ססמי‘ לבין הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה אטומית IAEA() בווינה לצורך הכשרת עובדים למיזם. הצפי הוא שבמהלך 2017 המאיץ יחל בפעילותו (חנוכתו מתוכננת לאמצע 2017). בשלב ההתחלתי המתקן צפוי לכלול שתי תחנות עבודה, וחלק הארי של הציוד הנדרש להפעלתן כבר נמצא בו. בהמשך, מתקן הסינכרוטרון צפוי לאפשר מחקר במגוון רחב של תחומים: ארכאומטרייה, כימיה, פיזיקה, מדע החומרים, ביולוגיה ומקצועות ההנדסה. מסקנות • ישראל מבודדת מבחינה גאוגרפית מהמרכזים המדעיים הגדולים. לפיכך, טיפוח שיתופי פעולה בין מדענים ישראלים לבין עמיתיהם מחו“ל מהווה את נשמת אפה של הפעילּות האקדמית ואת אחת מאבני הבניין החשובות של המחקר האקדמי בארץ. • שיתופי הפעולה הבין־לאומיים מבוססים על צירים אחדים: שיתופי פעולה בין מדענים בודדים בעלי עניין מדעי משותף; שותפות בקרנות מחקר בין־לאומיות ודו־לאומיות, ושימוש במתקני מחקר גדולים שאינם מצויים בארץ. • מתקני מחקר גדולים הם תוצאה של שיתופי פעולה בין־לאומיים. הם חיוניים להתקדמות הידע האנושי והטכנולוגיה. ישראל חבֵרה בכמה שיתופי פעולה כאלה, ופעילות מדעניה במסגרתם זוכה להערכה רבה בעולם. אנו ממליצים להמשיך ולבחון שותפות במתקנים בין־לאומיים חדשים המוקמים עתה או עתידים לקום בעתיד הקרוב - דוגמת מתקן הלייזר של אלקטרונים חופשיים המוקם בגרמניה, והטלסקופ הבין־לאומי המוקם בצ‘ילה. שיתופה של ישראל חייב להתבסס על שיקולים של תועלת מדעית ועל קיומה של מסה קריטית של פעילות מדעית ישראלית בתחומים הנדונים. • ההשקעות הגדולות של המדינה במיזם האירופי למחקר הוכיחו עצמן בכל קנה מידה מדעי וטכנולוגי, וסייעו למדענים ישראלים להשתלב במארג המחקר האירופי. עם זאת, השקעות אלו היטו את האיזון לרעת שיתופי הפעולה הטבעיים בין מדענים ישראלים לבין עמיתיהם מהמעצמההמדעיתהגדולהבעולם-ארצותהברית.מחקריםרביםשלחוקריםמשתיהמדינות אינם יוצאים מן הכוח אל הפועל בשל חוסר משאבים מתאימים. בשל נסיבות מיוחדות נוצרה הזדמנות פז לשיתוף פעולה בין מדענים ישראלים ואמריקנים במסגרת שיתוף הפעולה בין קרן ה־BSF לבין הקרן הלאומית למחקר האמריקנית NSF( לדעת עמיתינו מה־NSF)., שיתופי פעולה אלו נוחלים הצלחה רבתי. לפיכך, יש להתבסס על הצלחה זו ולהגדיל את ההשקעה הישראלית בשיתוף פעולה יוצא דופן זה. • אחת החולשות הברורות של המדע בארץ היא נוכחותם הדלה יחסית של חוקרים צעירים דוקטורנטים ובתר-(דוקטורנטים) ממדינות המערב ובעיקר מארצות הברית באוניברסיטאות הישראליות. חוקרים אלה מעשירים את איכות המחקר וגיוונו וכן משמשים שגרירים למחקר ולאורח החיים בארץ בשובם לחו“ל בתום תקופת ההשתלמות. החל מ־2016 פועלת באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדה - המורכבת מחברי האקדמיה ומחברי האקדמיה הצעירה - להבאת בתר-דוקטורנטים מצטיינים. יש לשקול צעדים מעשיים חדשים להבאת חוקרים צעירים ממדינות המערב ארצה, בעיקר מארצות הברית, כדי להשביח את המחקר בארץ. 41 תשומות-תפוקותשלהמערכתהמדעית ושלמערכתההשכלההגבוהה תשומות־תפוקות שלהמערכתהמדעיתושל מערכתההשכלההגבוהה א.נתוניםנבחרים ב־2012• היו בישראל 17.3 חוקרים לכל 1,000 מועסקים - נתון הגבוה משמעותית מן הממוצע של ה־OECD 7.7() או של ארצות הברית 8.7( (מקור:) ).OECD ב־2013• הסתמנה עלייה במספר המשרות של חברי הסגל האקדמי הבכיר (ב־6.7 אחוזים מאז תשס“ט). בעקבות יישום התכנית הרב־שנתית, ירד יחס הסטודנטים לאיש סגל בכיר ועמד על 23 סטודנטים לאיש סגל בכיר. נעשה מאמץ להצעיר את הסגל במערכת ההשכלה הגבוהה (מקור: המל“ג). • שיעור בעלי תעודות על־תיכוניֹות מוּכרות בקרב בני 64-25 בישראל עמד ב־2014 על 48.5 אחוזים; בקרב בני 64-55 - על 47.2 אחוזים. מגמה מדאיגה היא הירידה בשיעור בעלי תעודה אקדמאית בישראל בקבוצות הגיל הצעירות יותר, ביחס למדינות ה־OECD (מקור: ).OECD • על פי נתוני OECD מ־2013, שיעור מסיימי תואר ראשון בישראל עומד על 40 אחוזים; השיעור השנתי של מקבלי תואר שני עומד על 19 אחוזים; של מקבלי תואר שלישי - על 1.5 אחוזים. • נמשכת מגמת ההאטה בגידול מספר הסטודנטים לתואר שלישי בישראל. מספרם בתשע“ה 2014( היה כ־10,860) (מקור: המל“ג, איור להלן).1 איור 1 מספר הסטודנטים לתואר שלישי בישראל, לפי שנה.: 43 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 • מסתמן גידול מרשים בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים: בתש“ן )1990( חצה שיעורן של הנשים בקרב הלומדים לתואר שני את ה־50 אחוזים; בתשע“ד 2014() הגיע ל־61 אחוזים. שיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר שלישי חצה לראשונה את סף ה־50 אחוזים בשנות ה־90, והתייצב בשנים האחרונות על 52 אחוזים (מקור: המל“ג, איור להלן).2 ‎איור 2: השתתפותן של נשים בישראל בלימודים לתארים מתקדמים תש“ל, תש“ן, תש“ס, תשע“ד – ,1970 ,1990 2000 ו־.2014 שיעור מקבלי התארים מתוך סך מקבלי התארים מהאוניברסיטאות ב־2015/2014•, עמד במדעי הרוח על 18.4 אחוזים; במדעי החברה - על 43 אחוזים; במשפטים - על 4.7 אחוזים; ברפואה - על 9.5 אחוזים; במדעי הטבע ומתמטיקה - על 12.1 אחוזים; בחקלאות - על 0.1 אחוזים; בהנדסה ואדריכלות - על 11.4 אחוזים (מקור: הלמ“ס.) 44 תשומות-תפוקותשלהמערכתהמדעית ושלמערכתההשכלההגבוהה ב.הוצאות הוצאה לאומית למו“פ אזרחי: ההוצאה למו“פ אזרחי ב־2015• עמדה על 49,963 מיליון ש“ח במחירים שוטפים, לפי מגזר מבצע). שיעור ההוצאה למו“פ אזרחי מהתמ“ג בישראל ב־2014( עמד על 4.109 אחוזים, והסתכם ב־44.8 מיליארד ש“ח (לעומת 38.2 מיליארד ש“ח ב־2011). חלקו של המגזר העסקי גדל מ־80 אחוזים ב־2011 ל־85 אחוזים ב־2014 (איור 3 להלן. מקור: הלמ“ס). ‎איור 3: הוצאה לאומית למו”פ אזרחי בישראל לפי מגזר מבצע, לפי נתוני 2014 (מקור: הלמ”ס.) 45 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 • מנתוני 2014 המתייחסים להוצאה לאומית למו“פ אזרחי מתגלָה אמנם עלייה בהשקעה בסך ההוצאה הלאומית למו“פ ביחס לשנים קודמות, וכמו כן שיעור קבוע למדי של הוצאה לאומית למו“פ אזרחי מהתמ“ג בישראל (ב־2014 - 4.109 אחוזים, מהגבוהים ב־OECD ושני רק לקוריאה - ראו איור 4א. מקור: OECD). למרות זאת, יש לציין את המשך הירידה המדאיגה בשיעור ההוצאה על מו“פ בהשכלה הגבוהה מתוך כלל ההוצאה הלאומית על מו“פ (ראו איור ב. מקור: הלמ“ס).4 4.0 3.5 שיעורמהתמ"ג 3.0 2.5 2.0 2014 2012 2010 2008 2006 איור 4א: השוואה בין־לאומית להוצאה לאומית למו“פ אזרחי, לפי נתוני 2014 (מקור: .)OECD שנה ‎איור 4ב: שיעור ההוצאה על מו"פ בהשכלה הגבוהה מתוך כלל ההוצאה הלאומית על מו"פ בישראל (נתונים נלקחו מהלמ"ס). 46 תשומות-תפוקותשלהמערכתהמדעית ושלמערכתההשכלההגבוהה ג.תפוקות • תרומת ההשכלה הגבוהה - גילויים להמצאות, פטנטים, הכנסות וחברות הזנק (לפי סקר חברות למסחור ידע ישראל, הלמ"ס, ):2015-2014 ב־2015 הגישו חוקרי אוניברסיטאות ומכוני מחקר כ־1,000 דיווחים על גילויים לבדיקה בחברות למסחור ידע (עלייה של 18 אחוזים לעומת השנה הקודמת). כ־50 אחוזים מן הדיווחים היו מחברות שליד האוניברסיטאות. ב־2015 הגישו חברות מסחור ידע כ־500 בקשות לרישום פטנטים; אושרו 540 בקשות לפטנטים של חברות למסחור ידע; חברות למסחור ידע היו מעורבות בהקמת כ־50 חברות הזנק - 85 אחוזים מהן הוקמו על ידי החברות שליד האוניברסיטאות. ההכנסות של חברות מסחור הידע ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים הסתכמו ב־2014 ב־ מיליוני ש"ח.1,702 • אחד מהמדדים המקובלים למצוינות מדעית הוא מדד הציטוטים למאמר. לפי נתוני אונסק“ו, מאז 2005 קיימת עלייה מתמדת במספר הציטוטים הממוצע לפרסומים מדעיים ישראליים, ובשנים 2014-2008 עמד מספר הציטוטים הממוצע למאמר ישראלי על 1.15 (גבוה מהממוצע שלה–OECD,שעמדעל1.08).כמוכן,חלקםשלהמאמריםהישראלייםמביןהעשירוןהעליון של המאמרים המצוטטים ביותר בין השנים 2012-2008 עמד על 11.9 אחוזים (איור ).5 מגמות של פרסומים מדעיים בישראל,‎ 2014-2005 ‎מספר הפרסומים המדעיים הישראליים גדל בהדרגה מאז ;2005 ‎מדינות בגודל כלכלי דומה מוצגות לצורכי השוואה ‎שיעור ציטוטים ממוצע של ‎פרסומים מדעיים ישראליים ;2012-2008 ממוצע הOECD-‎ הוא 1.08 ‎חלקם של הפרסומים הישראליים מכלל 10 אחוזי הפרסומים‎המצוטטים ביותר, 2012-2008‎ממוצע הOECD-; הוא 11.1 אחוזים ‎חלקם של הפרסומים הישראליים עם כותבים שותפים זרים, ;2014-2008 ממוצע הOECD-‎ הוא 29.4 אחוזים ‎איור5: מדדי מצוינות מדעית נבחרים - תפוקת מאמרים, ציטוטים ושיתופי פעולה (מקור: אונסק“ו.) ב־2014•, מרבית שיתופי הפעולה של מדענים ישראלים בפרסום היה עם מדענים מארצות הברית 26( אחוזים); אחריהם - גרמניה 9.5( אחוזים), בריטניה 9.5( אחוזים), וצרפת 6( אחוזים). שיתוף הפעולה עם מדינות אלו נמצא בעלייה מתמדת החל משנות ה־70 (מקור: אונסקו.) 47 תקצירידו“חותתחומייםשלהאקדמיה תקצירידו“חותתחומיים שלהאקדמיה א.דו“חעלמצבהפיזיקההגרעיניתבישראל פרופ‘ יצחק צרויה - יו“ר, מכון ויצמן פרופ‘ דניאל אשרי, אוניברסיטת תל־אביב פרופ‘ אברהם גל, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ‘ מיכה הס, מכון ויצמן ד“ר ישראל מרדור, וא“א, המרכז למחקר גרעיני שורק פרופ‘ אלי פיאסצקי, אוניברסיטת תל־אביב ד“ר גיא רון, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ‘ יגאל תלמי, מכון ויצמן המחקרהבסיסיבפיזיקהגרעיניתהתפתחמאודבעשוריםהאחרונים.הואמשתרעכעתעלפנימגוון רחב של נושאים ושאלות מרכזיים בפיזיקה, ומהווה נדבך חשוב ורכיב מרכזי מכלל המחקר החזיתי בפיזיקה. בין ההיבטים החדישים ראוי לציין: חקר גרעינים רחוקים מעמק היציבות באמצעות מתקנים ייעודיים המסוגלים להאיץ קרניים רדיואקטיביות; בחינת תורת הכוח החזק - QCD Chromodynamics( Quantum); חקר הפלסמה של קוורקים וגלואונים - החומר הבראשיתי שהיה קיים ביקום מיקרו־שניות לאחר המפץ הגדול; חיפוש אחר פיזיקה חדשה מעבר למודל הסטנדרטי, באמצעות מדידות מדויקות; פיזיקה של הדרונים, המכסה תחום רחב של נושאים כגון מבנה הפרוטון והניטרון ומקור הספין שלהם. השפעתהמחקרבפיזיקהגרעיניתאינהרקבהרחבתהידעהבסיסי;היאתורמתמשמעותיתבמספר רב של תחומים מרכזיים בחייה של מדינה מתקדמת. הרפואה הגרעינית (בתחום האבחנה ובתחום הטיפולי) והפקת אנרגיה ממקורות גרעיניים הן הדוגמאות הבולטות והמוּכרות. ראוי לציין גם שימושים בתעשייה, בבטיחות קרינה ובתיארוך בארכאולוגיה ובאמנות. המדינות המובילות את המחקר המדעי בעולם משקיעות משאבים כספיים רבים במחקר הבסיסי של הפיזיקה הגרעינית, הן לפעילות שוטפת והן לפיתוח ולהקמת מתקנים חדשים, לאומיים ובין־ לאומיים, שישרתו מחקר זה בעתיד. משרד האנרגיה האמריקני )DOE( - הגוף העיקרי המממן מחקר בתחום הפיזיקה הגרעינית בארצות הברית - תומך בכ־200 קבוצות מחקר באוניברסיטאות ובמעבדות לאומיות ברחבי ארצות הברית. בשלושת העשורים האחרונים עלה תקציב המשרד בתחום באופן מתמיד ובולט מעבר לאינפלציה. מספר החוקרים הבכירים בפיזיקה גרעינית הממומנים על ידי המשרד עלה גם כן במשך אותה תקופה. בניגוד למצב בעולם, תחום הפיזיקה הגרעינית בארץ נמצא בדעיכה מתמשכת. בשנות ה־80 של המאה ה־20 היו בארץ כארבעים אנשי סגל אקדמי בכירים בחמשה מוסדות להשכלה גבוהה. כיום, סך כל אנשי הסגל האקדמי הבכיר העוסקים בפיזיקה גרעינית ירד לחמישה בלבד, והפעילות המחקרית קיימת רק בשלושה מוסדות. לאור המצב, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הקימה ועדת מומחים לאומית בראשותו של פרופ‘ יצחק צרויה ממכון ויצמן, אשר מטרותיה העיקריות: בחינת מצב הפיזיקה הגרעינית בארץ, תוך המלצות לקידום ולפיתוח התחום בעתיד; הצעות להקמת גוף שייצג את תחום הפיזיקה הגרעינית בפני גורמים ומוסדות חיצוניים, תוך הגדרת התפקידים של גוף זה. הוועדה נפגשה עם 49 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 ראשי מוסדות אקדמיים, ות“ת, והמדענים הראשיים של משרד המדע ומשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. כמו כן, הוועדה עמדה בקשר עם גורמים מתאימים במשרד הבריאות, במשרד להגנת הסביבה, במשרד הכלכלה והתעשייה וביד הנדיב. כל הגופים הללו הּכירו בבעיה שנוצרה, והביעו נכונות לסייע בקידום ובפיתוח התחום בארץ. בעקבות הפגישות עם גופים אלה ודיונים פנימיים, הוועדה גיבשה תכנית לשיקום ולפיתוח התחום, והגישה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים דו“ח המתאר בפרוטרוט את המתרחש בתחום בארץ ובעולם, ביחד עם המלצות לפיתוחו בישראל. מטרת התכנית: לשמור על פעילות אקדמית מינימלית, אשר תבטיח חינוך והכשרה בארץ של דורות נוספים של אנשי מקצוע וחוקרים בתחום הגרעין.התכניתמתבססתעלפעולהבשלושהמישוריםבמקביל:מענקיקליטהלחבריסגלחדשים, אשר יכללו השתתפות בעלות השכר בשנים הראשונות וכן מימון להקמת מעבדה לנסיונאים; מלגות ייעודיות לבתר-דוקטורט בתחום הפיזיקה הגרעינית; מלגות ייעודיות לסטודנטים לתואר שני ושלישי בתחום הפיזיקה הגרעינית. חברי הוועדה הדגישו שנדרש שיווק אגרסיבי כדי לעודד את המחקר הגרעיני בארץ ולמשוך לתחום סטודנטים מצטיינים מהם יצמח דור חדש של חוקרים צעירים. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אימצה את כל המלצות הוועדה. האקדמיה רואה בשיקום המחקרהבסיסיבפיזיקהגרעיניתצורךלאומי,ועלכןמועצתהאקדמיההחליטהעלהפיכתהוועדה האמורה לוועדה מלווה לקידום הפיזיקה הגרעינית בארץ וליישום ההמלצות. בשנה האחרונה התמקדה פעילות הוועדה ביישום ההמלצות הנזכרות, ואף הושגה התקדמות משמעותית: • משרד המדע הסכים לממן מלגות ייעודיות בפיזיקה גרעינית לסטודנטים לתוארים שני ושלישי. התכנית הופעלה כבר השנה במסגרת מלגות ע“ש לוי אשכול של משרד המדע. חולקו ארבע מלגות בתחום הפיזיקה הגרעינית לסטודנטים מצטיינים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת תל־אביב. • קרן ‘יד הנדיב‘ הביעה נכונות לממן מלגות בתר־דוקטורט בחו“ל. סוכם כי האקדמיה תהיה אמונה על ניהול מלגות אלו, ולשם כך קרן ‘יד הנדיב‘ תעביר לאקדמיה את המימון הנדרש. הציפייה היא כי יוענקו עד שתי מלגות מדי שנה. בימים אלה מגבשים שני המוסדות את כל הפרטים והכללים, במטרה לפרסם קול קורא ראשון למלגות בתר-דוקטורנט בתחילת שנת .2017 • ות“ת החליטה במרס 2016 לאמץ את המלצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לראות בשיקום המחקר בפיזיקה גרעינית צורך לאומי; על כן, החליטה לקיים תכנית רב־שנתית לקליטת שבעה חברי סגל מצטיינים בתחום זה באוניברסיטאות המחקר בארץ. התכנית כוללת תמיכה בשכר, כדוגמת מלגות אלון. כמו כן, החליטה להעניק שני מענקים להקמת מעבדות חדשות. קביעת פרטי מענקים אלה נמצאת בדיון מתקדם במוסדות ות“ת. ללא שינוי במגמת ההצטמצמות, הפעילות האקדמית בפיזיקה גרעינית תיעלם תוך שנים אחדות ואי אפשר יהיה להכשיר כוח אדם לתארים גבוהים בתחום זה. תהיינה לכך השלכות חברתיות ולאומיות חמורות, ובמיוחד יחסרו מדענים וחוקרים בעלי ידע הולם בתחום הפיזיקה הגרעינית שיוכלו לייעץ לגורמי ממשל. 50 תקצירידו“חותתחומייםשלהאקדמיה ב.דו“חעלמצבהארכאולוגיהבישראל פרופ‘ יורם צפריר ז“ל - יו“ר ד“ר גדעון אבני פרופ‘ דוד אדן ביוביץ פרופ‘ שמואל איזנשטדט ז“ל פרופ‘ מיכל ארצי פרופ‘ אנה בלפר-כהן פרופ‘ סיי גיטין ד“ר עוזי דהרי פרופ‘ זאב וייס פרופ‘ סטיב ויינר פרופ‘ עמיחי מזר פרופ‘ מרגלית פינקלברג פרופ‘ ישראל פינקלשטיין פרופ‘ ב“ז קדר פרופ‘ סטיב רוזן פרופ‘ יואל רק הוועדה לבדיקת מצב הארכאולוגיה בישראל הוקמה על פי החלטת מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, והחלה את עבודתה ב־2010. הוועדה הקימה שלוש ועדות מִשנה: הוועדה לענייני הוראה אקדמית, הוועדה לענייני מחקר, והוועדה ליחסי חברה וארכאולוגיה. לוועדות המשנה צורפו חברים מתחומי עשייה שונים. הוועדה נפגשה עם אישים ומומחים לפי העניין, ובהם ראשי מוסדות הקשורים ישירות בעשייה הארכאולוגית. כמו כן קיימה הוועדה מפגש עם חוקרים צעירים, וכינוס בן יומיים שהיה פתוח לציבור הרחב. הדו“ח סוקר את התפתחות הארכאולוגיה, נושאי המחקר בתחום הארכאולוגיה והעבודה הארכאולוגית בארץ. כמו כן, נדונים מוסדות ההוראה והמחקר המרכזיים ושאלות המחקר שבבסיס העבודההארכאולוגיתהעכשווית.הוועדההשתדלהלהציגלראשונהתמונהרחבתהיקףומלאהשל הפעילות הארכאולוגית, של ההוראה האקדמית ושל מקום הארכאולוגיה והאתרים ההיסטוריים בחיים הציבוריים בישראל. היא העירה על מגמות התפתחות, חיוביות ושליליות, הן בתחומי ההוראה והמחקר הן בתחומים העוסקים ביחסי החברה והארכאולוגיה. המלצותהוועדה הדו“ח מראה כי מצב הארכאולוגיה בארץ - בתחום ההוראה האקדמית, החוגים והמכונים האוניברסיטאיים - הוא ככלל משביע רצון. הוועדה הבין־לאומית מצאה כי הפעילות בישראל תואמת את הסטנדרטים הבין־לאומיים בהוראה ובמחקר: צוות המורים מייצג מגוון של שיטות ודעות;מבחרהמקצועותהמוצעיםלתלמידאינונופלמןהמקובלבחו“ל;מרביתאנשיהסגלמנהלים ומפרסמים מחקרים חשובים ופוריים. עם זאת, עניינים רבים דורשים תיקון; אחד הבולטים שבהם הוא חולשה נפוצה בקרב הסטודנטים בתחומי החשיבה הביקורתית וכושר הכתיבה והניסוח. חוקרים וחופרים משקיעים מאמצים רבים להשגת קרנות מחקר - תחרותיֹות ולא תחרותיֹות - בארץ ובחו“ל. עם זאת, תִקצוב המחקרים עדיין רחוק מלספק, במיוחד כאשר מדובר במחקרים מתמשכים. בהיעדר צוות מחקר ראוי לצד החוקר הראשי, פרסום המחקרים מתעּכב הרבה מעבר לרצוי. הזמן החולף והגיל המתקדם והולך של החוקרים הראשיים יוצר איּום ממשי על השלמה נאותה של מחקרים רחבי היקף. לא אחת, החוקרים הראשיים עומדים לבדם בנטל גיוס הכספים; 51 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 כישלון - אפילו זמני - בתחום זה עשוי להיות מּכה קשה למחקר. הוועדה ממליצה לגופים האקדמיים לסייע בעניין ולתת את הדעת על פתרונות תקציביים ראויים. החוגיםלארכאולוגיהמשויכיםעלפיהענייןוהמסורתלפקולטותלמדעיהרוח.תקציבןשלפקולטות אלו בדרך כלל מצומצם יחסית, והן אינן מּכירות בצרכים המיוחדים של החוגים לארכאולוגיה - הן בתחום ההוראה והן בתחום המחקר. הוועדה ממליצה שהמוסדות להשכלה גבוהה יקצו משאבים נאותים לצורך קיום סיורים, חפירות לימודיות ותפעול מעבדות - ודאי לצורך מחקרי שדה ששותפים להם מורים ותלמידים לתארים מתקדמים. המוסדות לא תמיד מּכירים בכך שגם הסיוע הטכני - מעבדות מחקר, מעבדות שימור ואוספים לימודיים - הוא חלק בלתי נפרד ממערך ההוראה. הוועדה ממליצה שהאוניברסיטאות יקצו תקציב הולם למטרות אלו. חבריהוועדהמאוחדיםבדרישהמןהרשויותומןהממשלהלשמירהקפדניתעלשרידיםומונומנטים בעלי ערך תרבותי כללי, מתוך הּכרה בערכם של שרידים אלה הן כאתרים לאומיים הן כנכס של תרבות העולם עכשיו ובדורות הבאים.- 52 דו“חותהאוניברסיטאות דו“חותהאוניברסיטאות הדו“חותהמוצגיםלהלןמתומצתיםביותר.אפשרלמצואאתהדו“חותהמלאיםשלהאוניברסיטאות באתר האינטרנט של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. א.האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטהמחויבת-בראשובראשונה,ובאופןבלתימתפשר-למצוינות.כמורובאוניברסיטאות המחקר המובילות בעולם, האוניברסיטה היא כללית comprehensive(), ומקדמת את כל תחומי הידעהבסיסיים-בפקולטותלמדעיהרוח,החברה,המשפטים,החקלאות,הטבע,הרפואה,העבודה הסוציאלית, מנהל העסקים ורפואת השיניים. בכל אחד מאלה משולבים מחקר, הוראה ומחויבות לקהילה. חוקרי האוניברסיטה מצויים בקו הראשון של המחקרים בעולם, מחנכים את הסטודנטים המתקדמים ומלמדים מגוון תכניות לימודים לתואר ראשון ושני. האוניברסיטה מדורגת במרכז הקבוצה המובילה של 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם, ובמיקום הגבוה ביותר בארץ. ההּכרה במצוינות הסגל מתבטאת בפרסים ובכיבודים שבהם זכו מוריה וחוקריה (ראו לעיל). האוניברסיטה שואפת להבטיח מראש תקנים כדי לשמור על מסה קריטית של נקלטים בתחומים מוגדרים; לסייע בבניית קבוצות מחקר; להבטיח את ההצטיידות הנדרשת לחוקרים מהשורה הראשונה בתחום; להיות ערה לקשיים של חוקרים בתחילת הדרך, תוך ליווי אקדמי ונוהלי של הנקלטים, ולהעניק מענקי קליטה נדיבים לצרכים האישיים של הנקלטים ולבינוי למשפחות חוקרים. חרף מצוקות התקציב, האוניברסיטה קלטה עשרות רבות של חוקרים וחוקרות צעירים. המספר הגבוה של מענקים שזוכים בהם חברי הסגל מעמיד את האוניברסיטה ברמתן של המצוינות במדינות אירופה. מאמץ מכוון נעשה לקידום נשים. המחקר וההוראה דינמיים באופיים, כקו אידיאולוגי מרכזי של האוניברסיטה. בשנים תש“ע-תשע“ו אושרו באוניברסיטה 37 תכניות לימודים חדשות, מתוכן שתי תכניות רב־פקולטאיות. חזונה של האוניברסיטה מעניק מעמד מיוחד לשיתופי פעולה בין־לאומיים, בדגש על חילופי סטודנטים ועל פיתוח תכניות בוגר ומוסמך באנגלית. האוניברסיטה מקיימת שיתופי פעולה מחקריים עם מדינות רבות ברחבי העולם. בשנים האחרונות התרחבו באופן משמעותי שיתופי הפעולה הבין־לאומיים לרמה שמעבר לחוקר הבודד, ומגמה זאת תימשך. האוניברסיטה מקדישה משאבים מיוחדים לפיתוח תכניות רב־תחומיות (רב־תרבותיּות ומגוון; חקר המוח; חקר האוטיזם, ועוד). התכנית ‘אבני פינה‘ נועדה להעשיר את עולמות הידע של הלומדים בתחומי ידע שונים. האוניברסיטה מפתחת הוראה מכוונת. משאבים כספיים מוגדרים מוקדשים לתמיכה בתלמידים מתקשים. האוניברסיטה עושה כמיטב יכולתה לשלב בשורותיה סטודנטים חרדים, וכמו כן סטודנטים ערבים. פניה של האוניברסיטה מופנות גם להנגשת הידע שלה לציבור הרחב בירושלים ולמערכת החינוך של העיר. כמו כן, היא משתפת פעולה עם מוסדות חברתיים, לדוגמה - מערכת הבריאות. חוקרי האוניברסיטה עוסקים במחקרים יישומיים המשפיעים על המציאות הישראלית והבין־לאומית. מאמץ מיוחד מוקדש לשיקום תשתיות ולשדרוג מבנים ומתקנים. האוניברסיטה פועלת בהתאם ל‘תכנית התחדשות‘, שנועדה להמשיך ולהוביל בהוראה ובמחקר בארץ ובעולם.- 53 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 ב.אוניברסיטתתל־אביב האוניברסיטה נמצאת בתקופה של פיתוח אקדמי ופיזי - רענון הסגל; פיתוח תחומי מחקר קיימים וחדשים; הרחבת המיזמים המחקריים; הגברת שיתופי הפעולה הבין־לאומיים; פיתוח תשתיות, מבנים ומתקנים. האוניברסיטה קלטה בשנים האחרונות חברי סגל רבים בכל תחומי פעילותה, והיא מסתייעת לשם כך בתרומות, תמיכות מדינה ומענקי מחקר. דגש מיוחד מוענק לפיתוח סגל בנושאים רב־תחומיים - מדעי המוח, ננו, סביבה, סייבר. הוקמו תשתיות מחקר חדשות, ובכלל זה: מרכז להדמיה עצבית ממוחשבת; מוזיאון לאוספי טבע; מרכז להדמייה תאית, מולקולרית. האוניברסיטה מובילה שלושה מרכזי הצטיינות: אלגוריתמים; חקר טראומה המונית, והסתגלות הצמח לסביבה משתנה. שיתוף הפעולה של חוקרי האוניברסיטה עם חוקרים ומוסדות מרחבי העולם התרחב במידה רבה בשנים האחרונות - הן במדינות ובאזורים שבהם התקיים גם בעבר שיתוף פעולה, והן באזורים חדשים. הסּכֵמים אקדמיים חלוציים נחתמו עם מדינות רבות - באמריקה, באירופה, באסיה (בעיקר סין והודו) ועוד. חוקרי האוניברסיטה זכו להכרה לאומית ובין־לאומית, ובפרסים יוקרתיים רבים (ראו לעיל). האוניברסיטהסיימהלאחרונהתהליךשלבחינהאסטרטגיתמקיפה:גיבושקריטריוניםלגיוסחברי סגל אקדמי בכיר וקידומם; ניהול המגוון האקדמי; היערכות ארגונית של יחידות קטנות במסגרת בתי ספר; שיפור השירותים המנהליים לחוקרים; דגש על רכש ובינוי; שיפור חוויית הלמידה ושירותי הלמידה; חדשנּות בהוראה ובכלל זה קורסים מכוונים; גיוון אוכלוסיית הלומדים; הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים הבין־לאומיים; הגדלת מספר הבתר‑דוקטורנטים ובמקביל - צמצום מספר התלמידים בתכניות החוץ תקציביות.- נעשו שינויים משמעותיים להרחבת הבסיס הכלכלי של האוניברסיטה ולהגדלת התרומות. יעד מרכזי הוא קידום ועידוד המצוינות במחקר, בין היתר באמצעות הצעת מענקים לרכישת ציוד תשתיתי לחוקרים בכירים; חלוקת מענקים יוקרתיים לחוקרים מצטיינים אקדמית, ותמיכה תקציבית בפרסומים בכתבי עת מדעיים מובילים בתחומים שונים. האוניברסיטה מקדישה מאמץ בנושא ‘הוגנּות מגדרית‘. היא מקדמת גיוס סטודנטים ממגזרים שונים - בעיקר החרדי והערבי. דגש מיוחד מוענק לשיתוף עם התעשייה. האוניברסיטה מקיימת כנסים ואירועים שונים המיועדים הן למומחים והן לציבור הרחב. מאמץ מיוחד מושקע בהגברת הפעילות החינוכית לדור הצעיר. ג.אוניברסיטתחיפה אוניברסיטת חיפה - המוסד האקדמי הגדול ביותר בצפון מדינת ישראל - מתאפיינת במבנה ייחודי, מכיוון שאין בה פקולטות לרפואה ולהנדסה. חלק מהפקולטות - כמו משפטים ומדעי הטבע - הן צעירות יחסית. למרות זאת, היא בולטת בתחומי ידע שונים - כגון מדעי הים, מדעי החינוך, פסיכולוגיה ומשפטים. מעבר לכך, האוניברסיטה בולטת במעורבותה בנושאים חברתיים וקהילתיים בעלי חשיבות לאומית. היא מתייחסת ברגישות לנושאים חברתיים מרכזיים: נגישּות ההשכלה לקבוצות מיעוטים ולקבוצות מוחלשות; הדרת אכולוסיות; שוויון בבריאות ובתעסוקה. החזון המרכזי המניע את האוניברסיטה הוא שאיפה בלתי מתפשרת למצוינות אקדמית - מחקרית, הוראתית וחברתית - באווירה של סובלנות וקבלת האחר. דוגמה למצוינותה היא זכייתה במכרז של המל“ג לשמש גורם מוביל להקמת המרכז לחקר הים התיכון, ובכך להוביל את חקר הים במדינת ישראל. דוגמה נוספת היא הפקולטה לחינוך: היא מובילה באיכותה בישראל ומקדמת נושאים חדשניים (למידה בחברת המידע, ועוד), ואף זכתה בהקמת מרכז מצוינות I‑CORE 54 דו“חותהאוניברסיטאות בתחום של חינוך וחברת המידע החדשה. דוגמאות נוספות הן חקר השואה ומשפט וסייבר. האתגר של האוניברסיטה הוא גיוס משאבים כדי להמשיך ולחזק תחומים שבהם נודע לה יתרון יחסי, לדוגמה: מדעי הטבע (בעיקר מדעי הים), פיתוח הפקולטה למדעי הרווחה, הבריאות וחקר המוח וההתנהגות. אוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטה מייצגת מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. זה לצד זה לומדים יהודים, ערבים, דרוזים וצ‘רקסים, עולים חדשים תושבי מרכזי ערים ופריפריה. כמו כן, האוניברסיטה מכשירה את אנשי כוחות הביטחון, ביניהם תכנית ‘חבצלות‘, קורס חובלים, המכללה לביטחוןלאומי,ועוד.שילובמענייןזהשלאוכלוסייתהסטודנטיםמפרההןאתהלימודיםוהמחקר והן את חיי החברה בקמפוס. מאמץ מיוחד מושקע בפיתוח תשתיות פיזיות - מבנים ומתקנים. הוכנה תכנית אב חדשה לתוספת בנייה בקמפוס, כדי לתת מענה לפיתוח האקדמי; כמו כן מורחב קמפוס הנמל של האוניברסיטה. האוניברסיטה קלטה בשנים האחרונות חוקרים צעירים המגיעים ממיטב האוניברסיטאות בעולם. חוקריה זכו למענקי מחקר מקרנות מחקר מובילות שונות. כפועל יוצא, נרשמה בשנה האחרונה (תשע“ז) עלייה משמעותית בחלקה במודל המחקר של ות“ת. בנוסף, בשנים האחרונות נפתחו תכניות בין־לאומיות ללימודי תואר שני בשפה האנגלית, ונחתמו הסכמים עם אוניברסיטאות שונות בחו“ל. מאמץ מיוחד מושקע בשיתופי פעולה עם התעשייה ובפיתוח המחקר היישומי. במסגרת זאת נחתמו הסכמים משמעותיים עם חברות בולטות בתעשייה. שיתוף פעולה מיוחד מתקיים עם מערכת הבריאות בארץ. האוניברסיטה מקיימת מפעלים שונים לרווחת הקהילה - ובכלל זה ‘ליל המדענים‘ להנגשת ּפֵרות המחקר המדעי לציבור הרחב.- המדיניּות ארוכת-הטווח של אוניברסיטת חיפה מונחית על ידי כמה עקרונות בסיסיים: המשך חיזוקם וביסוסם של תחומי מחקר שבהם נודעת לאוניברסיטה יתרון יחסי; הידוק שיווי המשקל העדין בין המחויבות לתחומי ידע מסורתיים לבין חיזוקם ופיתוחם של תחומי ידע חדשים; פיתוח והרחבה של המחקר וההוראה הבין־תחומיים; עידוד פיתוח תכניות חדשות בתחומי ידע חדשים בעלי חשיבות חברתית שיאפשרו לענות לאתגרים של מדינת ישראל בשנים הבאות. כמו כן, האוניברסיטה מנגישה את ההשכלה הגבוהה, בהתחשב בהתפתחויות הדמוגרפיות שישפיעו בעיקר על אזור הצפון כל זאת תוך שמירה על הרמה האקדמית של אוניברסיטת המחקר.- ד.אוניברסיטתבר־אילן אוניברסיטת בר־אילן עסקה בעשור האחרון בפיתוח מואץ בדגש על הרחבת פעילּות המדע הניסויי בתחומה, ושינוי תמהיל הסגל האקדמי תוך הגדלת שיעור הסגל בתחום מדעי הטבע. כמו כן הוקמו בית ספר להנדסה, שהפך כעבור כמה שנים לפקולטה; הפקולטה למדעי הרפואה בגליל; המכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים, והמרכז הרב־תחומי לחקר המוח. כל אחד ממיזמים אלה דרש משאבים כספיים רבים, אשר האוניברסיטה הצליחה לגייס למרות הצמצומים התקציביים שהושתו על ההשכלה הגבוהה באותה התקופה. בשלוש השנים האחרונות המשיכה האוניברסיטה לפתח את היחידות האקדמיות החדשות, יחד עם המשך פיתוחן של היחידות הקיימות. מרשימה ביותר התפתחות הפקולטות להנדסה ולרפואה. האוניברסיטה המשיכה במהלך השנים להשקיע בקליטת חברי סגל בפקולטות אלו, ובהקצאת סלֵי קליטה הולמים הדורשים תקציבים גדולים. במקביל קלטה חברי סגל במדעי החיים, במדעים המדויקים ובחקר המוח. שינוי המגמה נועד להביא לאיזון נכון יותר בתחומי המחקר של האוניברסיטה, לשפר את חלקה בעוגת התקציב הלאומית ולשדרג את מעמדה בדירוגים הבין־ לאומיים. 55 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 בד־בבד עם שינוי מגמת ההתפתחות האקדמית לכיוון של המדעים הניסויים, נמשך פיתוח תחום מדעי האדם: מדעי החברה, מדעי הרוח, מדעי היהדות ומשפטים, ולימודים בין־תחומיים; זאת מתוך מגמה להרחיב את תחומי הדעת והמחקר הללו לטובת החברה והמדינה. בהתאם לכך, האוניברסיטה פועלת נמרצות להכללת תפוקות המחקר במדעי האדם במאגרי המידע המתאימים. האוניברסיטהשוקדתעלהקמתתשתיות,מבנים,מתקניםוציודבתחוםטכנולוגיותמושרות‑מוח, בתחומי ביופארמה ותאי גזע, ועוד. לאחרונה הוקם באוניברסיטה בית ספר לתקשורת; כמו כן מתוכננת הקמת בית ספר ללימודי תרבות בפקולטה למדעי הרוח. הוקמו מרכזי מחקר חדשים לקריפטוגרפיה יישומית ואבטחת מידע; לאנרגיות חלופיות לתחבורה, ועוד. מרכזי הצטיינות הוקמו בתחומים שונים: רגולציה גנית במחלות אנושיות מורכבות; חקר תהליכים קוגניטיביים; חקר התרבות היהודית בעידן המודרני; חקר טראומה המונית; חקר הדתות האברהמיות; כרומטין ורנ“א ברגולציה גֶנית, וכן בגישות פיזיקליות לכימות תהליכים דינמיים במערכות חיות. האוניברסיטה פיתחה קווים מנחים להתבוננות על מצוינות אקדמית בתחומים שונים, ובכלל זה קריטריונים מקובלים וחדשים. כגוף מתפֵתַח ודינמי, האוניברסיטה מקדמת תחומי מחקר והוראה חדשים: תכניות במדעי הראייה ואופטומטריה, בניהול טכנולוגיה, בתקשורת, בגרונטולוגיה, בננוהנדסה, בסייּבֵר, בוויקטימולוגיה, במחקר קליני בבלשנות, בלימודי אסיה ובמשפט עברי. מענקי מחקר גדולים חדשים ותרומות ממקורות שונים אִפשרו התפתחותם של כיווני מחקר חדשים. האוניברסיטה חתמה על מספר רב של הסכמים לשיתופי פעולה בין־לאומיים חשובים עם אוניברסיטאות בסין ובאירופה. שיעור הנשים בקרב חברי הסגל עולה בהדרגה. שיתופי פעולה בולטים נוצרו עם התעשייה, ופותח המחקר התרגומי בתחומי אנרגיה סולרית, סוללות, תרופות טיהור מים, אופטיקה, אלקטרוניקה, רובוטיקה, מדעי המחשב ומידע. מדע ומחקר תרגומי באים לידי ביטוי על ידי יותר מתריסר חברות הזנק שנוסדו על בסיס הקניין הרוחני של חוקרי בר־ אילן. מאז הקמתה של הפקולטה לרפואה בגליל גבר מאוד שיתוף הפעולה עם מערכת הבריאות הישראלית. האוניברסיטה נוטלת חלק בפעילות להנגשת ּפֵרות המחקר המדעי לציבור הרחב, במיזמים כגון ‘מדע בעם‘, ‘ליל המדענים‘ וכדומה, ועוד פעילויות ציבוריות מגוונות. במסגרת הנגשת המידע לציבור פונה האוניברסיטה גם לתלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים, ופותחת בפניהם את שערי האוניברסיטה כדי לחשוף אותם לפעילות המדעית המתבצעת בין כתליה. האוניברסיטה מתכוונת לפעול בשנים הקרובות לקידומה בכיוונים הבאים: הגברת המצוינות במחקר ובהוראה והקצאת משאבי מחקר והוראה בהתאם למצוינות אישית ויחידתית; המשך המאמץ לשפר את האיזון בין תחומי המחקר על ידי הגדלת מספר החוקרים החדשים במדעים הניסויים תוך התאמת התשתיות והמשאבים למחקר; הגברת המצוינות בתחומי המחקר המדעי ביהדות על ידי גיוס חברי סגל חדשים מצטיינים, פתיחת תחומי מחקר ותכניות לימודים חדשות; תמיכה בהגדלת המחקר הבין־תחומי וכן בתכניות לימודים בין־תחומיֹות; הגברת שיתופי הפעולה הבין־לאומיים בהוראה על ידי קידום המשרד הבין־לאומי לעניינים אקדמיים; פתיחת תכניות לימודים חדשות באנגלית לכל התארים; הטמעת מודל לימודים אינטגרטיבי ייחודי המבוסס על שילוב הדרגתי של סטודנטים מחו“ל בלימודים בשפה העברית; העשרת המחקר וההוראה בתחומי הרוח והיהדות על ידי ריכוז יחידות אקדמיות קטנות ליחידות אקדמיות גדולות יותר שיעודדו שיח ושיתוף בתחומי דעת נרחבים: חקר התרבות, חקר הדתות, חקר שפות וכדו‘; ׁשִדרוג מערך קורסי היסוד במדעי היהדות שכל תלמידי האוניברסיטה מחויבים בהם. האוניברסיטהממשיכהבדחיפהלמצוינותבכלתחומיהמחקרהקיימים,וצפויהלפתחנושאימחקר חדשים ככל שיידרשו בהתאם לתמהיל חברי הסגל, בעיקר סביב הגיוסים החדשים. במקביל פותחה בתקופה האחרונה תכנית אוניברסיטאית להתאמת המחקר האקדמי למאה ה־21, הכוללת התאמת ניהול המחקר האקדמי לתקופה הנוכחית השונה משמעותית מהמודל הקודם; בניית גופי תמיכה 56 דו“חותהאוניברסיטאות לחיזוק האקו־סיסטם המחקרי-המצאתי ברחבי הקמפוס ולמען החברה; פיתוח מערך אינפורמציה רב־ממדי המאפשר פתיחה של עולם האקדמיה לשיח פנימי וחיצוני מבוססי נתונים. ה.אוניברסיטתבן־גוריוןבנגב אוניברסיטת בן־גוריון בנגב הוקמה ב־1969, והתפתחותה לוותה בגלים אחדים של צמיחה והתרחבות. האוניברסיטה עוברת בשנים האחרונות תהליך של צמיחה וגידול הקשורים בתהליכים של פיתוח הנגב, פיתוח קשרים אקדמיים עם מוסדות מחקר מחו“ל, הובלה במחקר טכנולוגי ומדעי בכמה תחומים מרכזיים למדינת ישראל, והתבססות כעוגן מרכזי בתהליך המעבר של היחידות הטכנולוגיות של צה“ל לדרום הארץ ולצפון הנגב. האוניברסיטה התרחבה פיזית לאחרונה, והקימה תשתיות מחקר חדשות. היא ממשיכה להתאים את תכניות הלימודים שלה לדרישות החברה הישראלית, לשּוק התעסוקה ולכיווני ההתפתחות באזור. בשלוש השנים האחרונות אושרו כמה תכניות לימוד חדשות: תואר ראשון באמנות חזותית - תכנית משולבת של תולדות האמנות ולימודי יצירה; תואר ראשון בפסיכוביולוגיה; תואר ראשון בתקשורת; תואר שני בספרות עברית, המתמחה בספרות יידיש; תואר שני במדעי המחשב, המתמחה באבטחת המרחב המקוון; תואר שני בהנדסת מערכות מידע, המתמחה באבטחת המרחב המקוון; תואר שני באקולוגיה, ממשק ושמירת טבע; תואר שני בהנדסת מערכות תקשורת; תואר שני בהנדסת בניין; תואר שלישי בהנדסת מערכות תקשורת. בנוסף הוקמו מרכזי מחקר בתחומי בריאות וסביבה, רובוטיקה, מוכנּות לשעת חירום, קבלת החלטות ופסיכולוגיה כלכלית. חוקרי האוניברסיטה זכו במענקי מחקר גדולים בתחומי הרובוטיקה, טכנולוגיות הסייּבר, החקלאות, הננוטכנולוגיה, וכן המרת דת ומפגשים בין־דתיים. האוניברסיטה קידמה שיתופי פעולה בין־לאומיים עם מוסדות מחקר מרחבי העולם, ובכלל זה בסין. חוקריה זכו לפרסים, כיבודים והכרה בין־לאומיים. הפקולטה למדעי הבריאות על יחידותיה השונות מקיימת שיתופי פעולה מחקריים הדוקים עם מערכת הבריאות בארץ על חלקיה השונים: משרד הבריאות, קופות חולים ובתי חולים. חברת ב.ג. נגב טכנולוגיות - חברה בבעלות מלאה של האוניברסיטה - משמשת ּכַגשר והמנוע שמאחורי קשרי אקדמיה־תעשייה. האוניברסיטה היא שותפה פעילה למאמץ למשיכת חברות לקבוע את מיקומן ואת פעילותן בפארק לטכנולוגיות מתקדמות. חברות ישראליות ובין־לאומיות רבות הצטרפו לפארק. רוב החברות פותחות מרכזי מחקר ומעסיקות מאות אנשי היי־טק, ומקיימות קשרי מחקר עם חוקרי האוניברסיטה. המכון הלאומי לביו־טכנולוגיה מיסודה של האוניברסיטה פעיל במחקר תרגומי בעיקר במושאי התרופות והרפואה בתחומי הסרטן, המחלות הזיהומיות, הנוירו־דגנרטיביות והמחלות הגנטיות. מרכזי מחקר נמצאים בשלבי גיבוש בתחום הרפואה המשחזרת, הנדסת רקמות ותאי גזע, תחום המיקרוביום וטכנולוגיות לבריאות המוח - כולם בראייה של שילוב מחקר בסיסי עם מחקר מונחה פוטנציאל יישומי. חזונה של האוניברסיטת מעלה על נס את החיבור לצורכי הקהילה, החברה והמדינה - תוך דגש על מצוינות מחקרית. תכניתה האסטרטגית נמצאת בהלימה עם אתגרי החברה והקהילה בנגב, בעיקר אל מול התהליך ההיסטורי והאסטרטגי של מעבר המערך הטכנולוגי של צה"ל לאזור. מתוך תהליך זה נגזרה מדיניות פיתוח האוניברסיטה בתחומים שעשויים לקדם את המעבר ולמנף אותו לטובת האזור והמדינה. האוניברסיטה מקדמת יצירת מרחב גאוגרפי חדש של מחקר תעשייתי עתיר ידע אשר יאפשר לאנשי הטכנולוגיה בצבא - כמו לבוגרי האוניברסיטה בתחומים המתאימים - לקבוע את מקום מושבם בנגב ולהשתלב במחקר האקדמי. האוניברסיטה חותרת להרחיב את פעילותה בתחומי הדעת של מדע הנתונים, הגנת המרחב המקוון, מידע רפואי, רובוטיקה, ביטחון המולדת ותחומים נוספים הקשורים לעולם ההיי־טק האקדמי; זאת בין היתר באמצעות הגדלת 57 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 מספר הסטודנטים וקליטת חברי סגל חדשים. כל אלה נעשים תוך שמירה על יכולות מדעיות מצוינות בתחומי דעת אחרים: מדעי הטבע, החברה והרוח, הניהול והרפואה, המים והחקלאות - כפי שמתבקש מאוניברסיטת מחקר כוללנית המקדמת מחקר רב ובין־תחומי כתפיסת עולם, והממוקמת באזור מִדברי המציב אתגרים ייחודיים. ו.מכוןויצמןלמדע במהלך שלוש השנים האחרונות המשיכה להתרחב פעילותו המחקרית והאקדמית של מכון ויצמן למדע במגוון תחומי מחקר, ניסיוניים ותיאורטיים. התחזקה הגישה הבין־תחומית שלו, המשלבת בין כלים רעיוניים ומחקריים מדיסציפלינות שונות. אחד הביטויים לכך הוא הקמתם של מכוני מחקר ומרכזי מחקר נוספים, המניעים עשייה מדעית החוצה תחומי ידע ומניבה שיתופי פעולה פוריים בין חוקרים הבאים מרקע מדעי שונה. ברשימת המכונים והמרכזים נמנים: מכון לאימונולוגיה של האדם ע“ש מוריס קאהן; המרכז הבין־ תחומי לחקר הסרטן ע“ש מורוס MICC(); מכון לדימות וספקטרוסקופיה של תהודה מגנטית בעוצמות גבוהות ע“ש קלור; מכון למחקר בחלל ובאופטיקה ע“ש אנדרה דלורו; מרכז לחקר בריאות הילד ע“ש ד“ר ארהרד, אמי ופרד לווינסון; מרכז שוורץ/רייסמן לחינוך מדעי; מרכז לחקר הכימיה של החיים ע“ש דיויד ברטון; המכון לכנסים ע“ש דימיטריס קוראפס; המרכז לקידום תגליות מדעיות לזכרו של פרופ‘ חיים גרטי; מרכז לחקר ימי ע“ש דה בוטון; בית הספר למחקר במדעי הפיזיקה ע“ש אנדרה דלורו. ז.הטכניון הטכניון - אשר הוקם על פי החלטת הקונגרס הציוני ב־1905 כדי להכשיר מהנדסים שיסייעו בבניין הארץ - הוא אחד המוסדות המדעיים-ההנדסיים המובילים בעולם. הוא תופס מקום מיוחד בין האוניברסיטאות בישראל, בהתמקדותו בהוראה ובמחקר בתחומי ההנדסה, המדעים, הארכיטקטורה והרפואה. הטכניוןרואהחשיבותעליונהבקידוםהמחקר-הבסיסיוהיישומיכאחד-בכלמקצועותההנדסה והמדעים. בעשור האחרון נעשה מאמץ ניּכר לעודד שטחי מחקר רב־תחומיים - ננוטכנולוגיה וננומדעים, אנרגיה, מערכות אוטונומיות, שילוב של מדעי החיים וההנדסה, חקר המים, הנדסת מחשבים על ידי העמדה לרשות החוקרים משאבים משמעותיים בציוד ובכוח אדם.- לאחרונה הוקמו מרכזי מחקר בתחומי אבטחת סייּבֵר וחקר הסרטן. כמו כן הוקמו שני מרכזים למצוינות במחקר - בנושאי אור וחומר, ופיזיקה ומערכות חיים. הטכניון שואף לשמור על האיזון בין הצַפת הידע המדעי לבין טיפוח הקניין הרוחני הכרוך בו. מאמץ מיוחד מוקדש להנגשת המחקר המדעי לציבור הרחב. במסגרת זאת מתקיימים ‘ליל המדענים‘, ‘אולימפיאדת הרובוטיקה‘ וה‘כימיאדה‘.איאפשרשלאלהזכיראתהמיזםבניו־יורקבשיתוףאוניברסיטתקורנלובשנטאו(סין) בתמיכת לי קה־שינג: שני מיזמים המשנים את חוקי המשחק בארץ. לראשונה מוסד אוניברסיטאי בארץ מוזמן להקים ‘שלוחות‘ אוניברסיטאיות בחו“ל. ח.האוניברסיטההפתוחה האוניברסיטה הפתוחה (או“פ) היא מוסד ייחודי בנוף ההשכלה הגבוהה בישראל, בזכות הצלחתה לקיים איכות למדנית ומדעית גבוהה לצד קבלה פתוחה, שיטות הוראה מגוונות וייחודיות - גמישות בזמן, במקום ובקצב הלמידה. ייעוד מרכזי של האוניברסיטה הוא הנגשת השכלה אקדמית לכל החפצים בה ללא תנאֵי קבלה, ועל ידי כך הסרת חסמים גאוגרפיים, מגזריים, סוציו־אקונומיים וחסכים על רקע השכלה וכישורי למידה. באוניברסיטה לומדים כ־42,000 סטודנטים לתואר ראשון וכ־4,000 סטודנטים לתואר שני. עם הגידול בפריסה הגאוגרפית והמספרית של המכללות 58 דו“חותהאוניברסיטאות האקדמיות, מתחדד תפקידה כמנגישת השכלה אוניברסיטאית מוקפדת בכל התחומים המוצעים על ידה ובכל מקום שבו יש להם ביקוש. כאוניברסיטה המתמקדת בהוראה מרחוק, נודע לה תפקיד לאומי בהובלת פיתוח פדגוגיות ההוראה באמצעות טכנולוגיות לטובת הסטודנטים שלה ולטובת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.- יעד נוסף של האוניברסיטה הוא קידום המחקר. בשל מאפייניה הייחודיים - מספרם המצומצם של חברי הסגל והיעדר תלמידי מחקר - נדרשת יצירתיּות כדי לממש יעד זה. המאמצים ממוקדים בשני כיוונים עיקריים: יצירת סביבה מחקרית לחברי הסגל האקדמי באוניברסיטה, וגיוס חברי סגל אקדמי בכיר חדשים תוך דגש על מצוינות מחקרית. האוניברסיטהתומכתבפעילותמחקריתשלחבריהסגלהבכירבאמצעותקרןלקשרימדע;תוספות מחקר לזוכים במענקים תחרותיים; רשות מחקר המנהלת קרן מחקר תחרותית פנימית ותומכת בהגשת בקשות למענקי מחקר לקרנות תחרותיות חיצוניות, וכן תשתיות מחקר מבוססות מִחשוב. ואכן, הישיגיהם המחקריים של חברי הסגל הבכיר של האוניברסיטה מרשימים, וכוללים מלגות יוקרתיות ומענקי מחקר משמעותיים. בשנה האחרונה הוקמו באוניברסיטה שתי מעבדות חדשות: מעבדה למחקר התנהגותי, ומעבדת מחקר והוראה בתחומי המדיה החדשים. מעבדות אלו תשמשנה חוקרים וסטודנטים בפסיכולוגיה, בניהול, בחינוך, בתקשורת, במדעי המחשב ובמדעי הרוח הדיגיטליים. האוניברסיטה ממשיכה לתמוך בשלושת מרכזי המחקר הקיימים: המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה; המכון לניתוחי מדיניות, והמכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים ומוסלמים. תרומתה של האוניברסיטה הפתוחה באה לידי ביטוי גם בהתווייתן של נורמות חברתיות הנוגעות לייצוגן של נשים באקדמיה. לאורך שנות קיומה נשמר איזון מִגדרי בקרב חברי הסגל האקדמי הבכיר, וכן בקרב הסגל המנהלי. לסיכום, לאורך שנות קיומה, האוניברסיטה פועלת לאורך שנות קיומה לקידום המדע באמצעות יצירת תשתית אקדמית איכותית, מצוינות מחקרית והנחלת ההשכלה הגבוהה בקרב הציבור הרחב בישראל. ט.אוניברסיטתאריאלבשומרון באוקטובר 2013 קיבל המוסד הּכרה רשמית ומעמד של אוניברסיטה; זאת לאחר שהיה במעמד של מרכז אוניברסיטאי במשך כחמש שנים. בתקופה זאת המוסד התפתח במישורים שונים, ובכללם הרחבה פיזית של מעבדות המחקר, מעבדות ההוראה וכיתות הלימוד; הגדלת מספר חברי הסגל; הגדלת היקפי המחקר והפרסומים המדעיים - כל זאת במקביל להתארגנותו כגוף אוניברסיטאי לכל דבר. התשתיות המחקריות החדשות כוללות מעבדות בתחום חקר המוח; סרטן; מיקרוביולוגיה; ביואינפורמנטיקה; מיקרוסקופיה; מקורות קרינה ומאיצים קומפקטיים; אנרגיה; מרכז לסימולציות רפואיות; יחידה למכור מדעי; תשתיות הנדסיות לקידום המחקר, וכן סדנאות לעיבוד שבבי, מדפסות תלת ממד, וייצור מעגלים משולבים.- המוסד הקים פקולטות, מחלקות ומרכזי מחקר חדשים, בכלל אלה תכניות רבות שקיבלו היתר מל“ג לתואר ראשון ושני. כמו כן הוקמו מרכזי מחקר למאיצים קומפקטיים, למקורות קרינה ושימושים; למחקר רפואי תרגומי; לטכנולוגיית סייבר; לננולוויינים; לארכאולוגיה והיסטוריה של המזרח התיכון, ולביו־מכניקה. 59 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 לאוניברסיטה שיתופי פעולה בין־לאומיים עם מוסדות ברחבי העולם. בשלוש השנים האחרונות נחתמו הסכמי פעולה עם כשלושים מוסדות כאלה. כמו כן, האוניברסיטה מקיימת שיתופי פעולה ענפים עם התעשייה; הקימה כמה חברות הזנק, ומשתפת פעולה באופן פורה עם מו“פ אזורי בשומרון ובבקעת הירדן. חוקרי האוניברסיטה מבצעים מחקרים משותפים עם אנשי סגל ממרבית בתי החולים בארץ. 60 סיכוםומסקנות סיכוםומסקנות א.מערכתהמדע מערכת המדע של מדינת ישראל נשענת על אבני היסוד של מחקר בסיסי הנעשה באוניברסיטאות המחקר;עלמחקרתרגומי-ייעודיהנעשהבאוניברסיטאותהמחקר,במעבדותהלאומיותובמכללות אקדמיות אחדות, ועל מו“פ יישומי במעבדות הלאומיות ובתעשייה. מכלול פעולות מחקר אלו מחולל פריצות דרך בהבנת הטבע והאדם ובפיתוח טכנולוגיות חדשניֹות. המדע הבסיסי מכּוון להרחבת הבנת האדם את העולם ואת עצמו. קידומו ופיתוחו מּונעים על ידי סקרנות, ונעשים ללא כוונת רווח. תרומות מערכת המחקר הבסיסי באוניברסיטאות המחקר והישגיה בכל תחומי המדע - ממדעי הטבע, הרפואה, ההנדסה והטכנולוגיה ועד למדעי הרוח, החברה, היהדות והמשפט - הם בעלי חשיבות עליונה לתרבות הלאומית ולצורכי המדינה. הישגי המחקרהבסיסימצוייםבחזיתהמדעהעולמי,ומדינתישראלמדורגתבמקוםגבוהבסולםהפוריות המדעית בעולם על כלל פרסומיה המדעיים. ישראל מדורגת במדדי איכות בין 20 המקומות הראשונים ב־23 מתוך 26 תחומים עיקריים: מדעי המחשב - מקום 4; מדעי החומרים - מקום 10; כימיה - מקום 11; פיזיקה - מקום 13; ביוכימיה, גנטיקה וביולוגיה מולקולרית - מקום 14; כלכלה - מקום 25; עסקים וניהול - מקום 10. בכלל השטחים - מקום .16 מדענים ישראלים זוכים בפרסים חשובים על הישגיהם: בשנים האחרונות זכו חמישה מדענים בפרסינובלבכימיה,במדעיהחומרים,בביולוגיה־ביוכימיהובכלכלה;מתמטיקאיצעירזכהבמדליית פילדס Fields(), הנחשבת לפרס נובל של המתמטיקה; מדענים נוספים זכו בפרסים בין־לאומיים יוקרתיים אחרים, ובהם פרס הולברג Holberg() במדעי הרוח, החברה והמשפט; פרס שנון Shannon() בתקשורת; פרס טיורינג Turing() במדעי המחשב; פרס BBVA בתקשורת ובכלכלה; פרס איינשטיין בפיזיקה; פרס גרדנר Gardner() ופרס לסקר Lasker() ברפואה; פרס שטוקהולם Stockholm()בקרימינולוגיה;פרסוולףבמדעיםואמנויות,והמדליההלאומיתלמדעיםשלארצות הברית. הצטיינותה המדעית של ישראל מתבטאת גם בקבלת מענקי מחקר תחרותיים מהאיחוד האירופי בהיקפים העולים במידה ניּכרת על מספרם היחסי של החוקרים הישראלים. כן בולטת מנהיגותם של חוקרים ישראלים בפעולות בתחומי ‘מדע גדול‘, המבוסס על איגום בין־לאומי של כוח אדם מדעי ושל משאבים בתחומי מחקר ניסיוני של אנרגיות גבוהות במעבדות CERN, אשר הביא לאחרונה להתקדמות בחקר האנטי-חומר ולגילוי החלקיק האלמנטרי של היגס (הידוע גם בשם ‘החלקיק האלוהי‘). עוד בולט חלקם של חוקרים ישראלים בתרומות מרכזיות במרכז האירופי לחקר קרינת הסינכרוטרון בגרנובל שבצרפת, שהובילו לפריצות דרך בתחומי חקר מבנה החומרים ומערכות ביולוגיות, ואשר זיכו מדענים ישראלים בפרסי נובל. בהשוואה בין־לאומית, מעמד המדע הישראלי משתקף באיכות המרשימה של תפוקותיו. זהו מכלול הישגים מרשים, המבוסס על השקעה מתמשכת וארוכת-טווח בתשתיות, בבניית כוח אדם מדעי מצטיין באוניברסיטאות המחקר ובמעבדות הלאומיות, ובשיתוף פעולה מדעי-טכנולוגי בין־לאומי; וכן בקיום קשרי גומלין בין מערכת המחקר הבסיסי והתעשייה האזרחית והביטחונית. מדינת ישראל קוטפת היום את ּפֵרות ההשקעה הלאומית בהון האנושי ובתשתית המחקרית של מערכת המדע הבסיסי. חלק גדול מתשתיות המחקר נבנה על בסיס פילנתרופיה של יהודים אמידים וידידי ישראל במערב בכלל ובארצות הברית בפרט. חלקה של פילנתרופיה זאת מתמעט בשנים האחרונות,ולפיכךחלקהשלהממשלהיצטרךלגדולבשניםהבאותכדילהמשיךולבססאתמערכת 61 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 ההשכלה הגבוהה ואת המחקר המדעי. המחקר המדעי הבסיסי מניב לעתים קרובות פֵּרות מעשיים כשהישגיו מועברים למחקר תרגומי, שהוא בסיס לפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים לצורך הקמת תעשיות הטכנולוגיה העילית, קידומן ופיתוחן. תעשיות המידע והתקשורת שמדינת ישראל מצטיינת בהן נשענות על המחקר הבסיסי האיכותי בתורת האינפורמציה, הנדסת האלקטרוניקה, התקשורת ומדעי המחשב. השקעות גדולות ופעילּות מו“פ ענפה דרושות לשימוש בטכנולוגיות עילית לצורך שילוב צורכיהם של מערכת הביטחון, השוק הביטחוני והשוק האזרחי. המדע והטכנולוגיה בישראל מתאפיינים בחדשנּות, בשכלולים ובחיפוש מתמיד אחרי פריצות דרך; בזכות אלה יצא להם שם עולמי. מדינת ישראל זכתה,בצדקרב,לכינוי‘מדינתההֶזנק‘Nation(TechHigh).חברותההזנקהישראליותתרמורבות לכלכלת המדינה בתחומים רחבים: מחשבים, תקשורת, אופטיקה, חקלאות, הנדסה רפואית ופיתוח אמצעי לחימה. בישראל מצוי הריכוז הגבוה ביותר בעולם של חברות הזנק ביחס למספר התושבים, וכןתעשיותאזרחיותגדולותשמקנותלהשםעולמי-ובהןטכנולוגייתמחשבים,התקניםרפואיים וחקלאות. מעמד הטכנולוגיה הישראלית משתקף גם בתחומי התעשייה הביטחונית: התעשייה האווירית וחברת רפא“ל מצויות במקומות בולטים בקרב 100 החברות הביטחוניות המובילות בעולם. למעלה מ־300 חברות רב־לאומיות, דוגמת ג‘נרל מוטורס ו־Google, מנהלות בישראל פעילּות מו“פ. חברות ישראליות זוכות לכ־20 אחוזים מכלל ההשקעות העולמיות בסייבר, ועוד. ההישגים המרשימים של תעשיית הטכנולוגיה העילית, הנשענים על המחקר המדעי-טכנולוגי האיכותי ועל הון אנושי מעולה הנוצר באוניברסיטאות המחקר, הם רכיב מרכזי במימוש ‘המהפכה הציונית‘ של מייסדי מדינת ישראל. ראוי לציין כי פיתוח תרופות מקור וטכנולוגיות אחרות באוניברסיטאות המחקר בארץ - המהוות אבן בניין לתעשייה חדשנית ואף מניבות הכנסות לא מבוטלות בעבור מוסדות המחקר נשען על השקעה של עשרות שנים של מחקר בסיסי.- עם זאת, במאה ה־21 הולך ומתהווה בעולם גל של חדשנות מדעית-טכנולוגית שהוא בעל פוטנציאל לעלֹות בחשיבותו על הגל הקודם של תעשיית הטכנולוגיה העילית. התפתחות זאת תתבסס על מדע מתקדם של מניפולציה ובקרה של אטומים, מולקולות, ננומבנים וגנים. המעבר לתעשייה עתידית המבוססת על מדע יישען על מחקר בסיסי שיפותח למחקר ייעודי בתחומים רחבים של ננומדע וננוטכנולוגיה, מדעי החומרים, אופטיקה, הנדסת מחשבים, מדעי המוח, מדעים קוגניטיביים, ביולוגיה מולקולרית, רפואה אישית, פרוטֵאומיקה וגֶנומיקה, וכן שילוב ידע מתחומי מדעי הרוח והחברה עם מדעים מדויקים ומדעי ההנדסה. השילוב הפורה של המדע האיכותי עם התעשייה החדשנית יביא למהפכה שתתבטא במעבר מתעשיית הטכנולוגיה העילית לתעשייה המבוססת על מדע. למהפכה זאת מאפיינים חדשים ביחס למדיניות המדע והטכנולוגיה הלאומית. התפתחות תעשיית המדע לא תבוא מהתעשייה או ממערכת המחקר והפיתוח הביטחוני, אלא ממעבדות המחקר של האוניברסיטאות. מתעורר צורך חיוני במדיניּות מושכלת ובהשקעות לאומיות הולמות לקידום המחקר הבסיסי והייעודי באוניברסיטאות המחקר. מדינת ישראל מצויה כיום בעיצומה של הפעלת תכניות ייחודיות לקידום תעשיות מדע באמצעות מחקראוניברסיטאיייעודיבתחומיהננוטכנולוגיהומדעיהמוח,אשרמימונהמגיעמאיגוםמשאביהם של ות"ת, המדען הראשי של משרד התעשייה, משרד המדע, משרד האוצר והאוניברסיטאות. מוצע: • להמשיך ולהגדיל בהדרגה את היקף מימונה של מערכת המחקר, שיתבסס על תקציבים תחרותיים של הקרן הלאומית למדע, תקציבי תשתיות מדעיות, תקציבי מרכזי ההצטיינות 62 סיכוםומסקנות ותקציבי המחקר הייעודי לקידום תרומות המחקר האוניברסיטאי לתעשיות המדע העתידיות. יש להגדיל את המימון על פי תכנית רב־שנתית שתהיה חסינה בפני זעזועים תקציביים, כפי שנעשה בשנים האחרונות במסגרת התכנית הרב־שנתית הערכית והחשובה של הות“ת לקידום המחקר הבסיסי והייעודי באוניברסיטאות המחקר. • לבסס את היקף תקציבי המחקר האוניברסיטאי בישראל על השוואות למדינות מתקדמות אחרות. ב־2012 הגיעו ההוצאות הלאומיות למו“פ במערכת ההשכלה הגבוהה לשיעור של 14.4 אחוזים מכלל ההוצאה הלאומית למו“פ (בעוד שבמדינות ה־OECD השיעור עמד על 26.3 אחוזים). ב־2015, שיעור ההוצאה על מו“פ בהשכלה הגבוהה מתוך כלל ההוצאה הלאומית על מו“פ ירד ל־12.2 אחוזים, והסתכם ב־5,196. מיליוני ש“ח (לפי מחירי 2010. מקור: הלמ“ס). מכאן נובעת תמונת מצב מדאיגה, ומוצע להגדיל את תקציבי המחקר באוניברסיטאות המחקר לפחות על פי שיעורם הממוצע במדינות ה־.OECD קיום מערכת המחקר המדעי וטיפוח ההון האנושי ברמה הגבוהה ביותר הם אתגר קיומי למדינת ישראל. ב.מערכתההשכלההגבוהה מרבית הפעילּות המדעית בישראל נעשית במערכת ההשכלה הגבוהה - באוניברסיטאות המחקר, אשר להן תרומה מרבית לקידום המדע בישראל. בכל אחת מהן קיימת הוראה מקיפה, ונוסף עליה קיים מחקר בכל תחומי מדעי הרוח והחברה - בתמהיל שונה בכל אחת מן האוניברסיטאות. המשותף לכל האוניברסיטאות הוא השאיפה למצוינות, הנקבעת לפי מדדים אובייקטיביים - כגון מספר הפרסומים המדעיים ואיכותם. איכות הפרסומים נקבעת לפי יוקרתם של כתבי העת שבהם הם מתפרסמים, ולפי מספר הציטוטים שלהם לאחר הפרסום. הרמה המדעית באה לידי ביטוי גם במספר המדענים הצעירים והבכירים הזוכים למענקי מחקר מקרנות בחו“ל, בעיקר מענקי האיחוד האירופי. מלבד כל אלה מתבטאת המצוינות בפֵּרות מחקר אשר מזַּכים את חברי הסגל של האוניברסיטאות בפרסים יוקרתיים בארץ ובחו“ל. בצד ההצטינות המדעית מעיבים סימנים מדאיגים, וביניהם: • המחקר הבסיסי: האוניברסיטאות בישראל מופקדות כמעט על כל המחקר הבסיסי הלאומי. הישגי המדע בשנים האחרונות נשענים במידה רבה על תשתית שטופחה לפני עשרות שנים. בשנות ה־70 של המאה ה־20 היו ההוצאות על מו“פ אוניברסיטאי כ־60 אחוזים מההוצאה הלאומית למו“פ אזרחי, שהיה בשעתו השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות מערביות מפותחות. ב־2012הגיעשיעורההוצאותעלמו“פבמערכתההשכלההגבוההמתוךכללההוצאההלאומית עלמו“פל־14.4אחוזיםבלבד,ונמנועםהשיעוריםהנמוכיםביותרבמדינותה־OECD ב־2015. אף ירדו ההוצאות הלאומיות למו“פ במערכת ההשכלה הגבוהה לשיעור של 12.2 אחוזים מכלל ההוצאה הלאומית למו“פ (מקור: הלמ“ס). לפי נתוני הלמ“ס, ב־1990• ההוצאה על מו“פ בהשכלה הגבוהה הייתה 3,854 מיליוני ש“ח (לפי מגזר מבצע, במחירי 2010 הוצאה את גדלה בהדרגתיות ל־5,196). מיליוני ש“ח ב־2015, כלומר גידול של כ־35 אחוזים. במקביל, בתקופה זאת צמחה אוכלוסיית ישראל בכ־85 אחוזים! מ4.4‑( מיליון ב־1990 ל־8.4 מיליון ב־2015). נתונים אלה מצביעים על תמונת מצב מדאיגה, לפיה קצב הגידול של ההוצאה למו“פ בהשכלה הגבוהה אינו מדביק את קצב הגידול של האוכלוסייה בישראל. תפוקות מחקר: בשנות ה־80• דורגה ישראל במקום הראשון בעולם במדד מספר הפרסומים 63 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 המדעיים לנפש; עם הזמן חלה ירידה הדרגתית בנתון זה, שנמשכה עד לזמן האחרון. ב־2010 דורגה ישראל במקום ה־13 0.8( אחוזים). ב־2013 הופקו בישראל כ־11,300 מאמרים בשנה, המהווים כ־0.5 אחוזים מסך המאמרים המדעיים בעולם. נתון זה הציב את ישראל במקום ה־30 בעולם; כלומר, למרות שהיה גידול במספר המאמרים המופקים בישראל מדי שנה, קצב ייצור המאמרים העולמי כמעט והוכפל בתוך 10 שנים, והביא לכך שחלקה היחסי של מדינת ישראל הצטמצם. • חלה ירידה מסוימת גם באיכות הפרסומים, הנמדדת לפי מספר הציטוטים הממוצע לפרסום, (דירוג ישראל בקרב המדינות המפותחות ירד מהמקום העשירי בשנים 1988-1984, למקום השלושה־עשר בשנים 2008-2004). (יש לציין, עם זאת, כי מספר הציטוטים הממוצע למאמר ישראלי גדל מ־2.85 בשנים ל–1988-19845.57 ב־2008). אלה נתונים מדאיגים, המחייבים תיקון כדי לא לסכן את מעמדנו בעולם. • תפוקה חשובה אחרת של המחקר בישראל מתבטאת בתועלת הכלכלית המופקת מהעברת ידע מן האוניברסיטאות ליישום בתעשייה. סך ההכנסות ממכירת קניין רוחני ותמלוגים בארץ ובחו“ל הסתכמו ב־2009 ב־1,834 מיליון ש‘‘ח. הכנסות אלו היו כ־48 אחוזים ביחס להוצאות למו“פ של האוניברסיטאות. לשם השוואה, ההכנסות המקבילות בארצות הברית היו כ־5 אחוזים ביחס להוצאות למו“פ, בבריטניה - כ־2 אחוזים, באוסטרליה - 1.5 אחוזים, בקנדה - כ־0.5 אחוזים. רוב ההכנסות היו מידע שיושם בתעשייה המקומית, והייתה בכך תרומה חשובה לכלכלת ישראל. ההכנסות של חברות מִסחור הידע של האוניברסיטאות ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים ב־2013 הסתכמו ב־1,746 מיליון ש“ח, לעומת 1,881 מיליון ש“ח ב־2012 - ירידה של 7 אחוזים. 98 אחוזים מן ההכנסות היו מהאוניברסיטאות, ו־2 האחוזים הנותרים מחברות ליד בתי חולים, ממכוני מחקר וממכללות. הכנסות אלו היו כ־31.6 אחוזים מהוצאות במו“פ במגזר ההשכלה הגבוהה. לשם השוואה, ההכנסות המקבילות של חברות מִסחור הידע של האוניברסיטאות בארצות הברית, באוסטרליה ובקנדה היוו כ־4.2 אחוזים, 1.4 אחוזים ו־1 אחוזים בהתאמה מכלל הוצאות המו“פ במגזר השכלה גבוהה. ג.דו“חותהאקדמיה האקדמיה בודקת מעת לעת בדיקות תחומיות. בשנים האחרונות נבדקו תחומי מדעי הרוח וההיסטוריה, וכן הארכאולוגיה. בתחומי הטבע נבדק תחום הפיזיקה הגרעינית. ד.קשריהחוץהמדעיים המדע כיום נעשה כלל־עולמי. למעלה מ־35 אחוזים מן המאמרים הרואים אור בכתבי עת בין־ לאומיים מבוססים כיום על שיתופי פעולה בין־לאומיים. ישראל מצטיינת בקיום שיתופי פעולה ברמה האישית והמוסדית. קיימים הסכמים לשיתופי פעולה מדעיים ברמה הלאומית בין מדינות, בין אוניברסיטאות, בתכניות המו“פ האירופי ובמתקני מדע גדול כמו CERN ו־ESRF. בשיתופי פעולהאלובולטתבמיוחדההצטיינותהמדעיתשלישראל;לדוגמהב־CERN,בתכניתהמחקרשל ה־ERC וב־ESRF. הקהילה המדעית בישראל, בתמיכת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מעודדת קשרים מדעיים ברמה האזורית (כגון עם הרשות הפלסטינית ועם ירדן), ומקיימת את המרכז האקדמי בקהיר. 64 נספחים נספחים בסעיף זה יתוארו בקצרה הנספחים הרבים לדו“ח. הקורא ימצא הפניה לנספחים עצמם הנמצאים באתר האקדמיה למדעים www.academy.ac.il(). תיאור הנספחים מובא לפי הסדר של הדו“ח עצמו. הישגיםבין־לאומיים • הדו“ח המלא של אונסקו על מצב המדע בארץ נמצא באתר האקדמיה. חסריםבתשתיותלאומיות • הדו“ח המלא של ועדת המעקב ) על נספחיו הרבים נמצא באתר האקדמיה.2015( • הדו“ח של הוועדה הלאומית לתשתיות מדעיות מיסודה של הות“ת - ועדת הורן 2013() נמצא באתר. מחקרתרגומי • הדו“חות הקצרים של האוניברסיטאות והמכללות בנושא מחקר תרגומי נמצאים באתר. • הדו“ח המלא של הוועדה למחקר ביו־רפואי בראשות פרופ‘ רות ארנון ) נמצא באתר.2009( • הדו“ח הקצר על מחקר תרגומי במדעי הרוח והחברה נמצא באתר. • הדו“ח על פורום תל“ם נמצא באתר. • הדו“ח של הננוטכנולוגיה נמצא באתר. • הדו“ח הקצר של המרכז הישראלי לחקר הים התיכון נמצא באתר. • הדו“ח הקצר של המולמו“פ בדבר הצורך בהקמת מכוני מחקר יישומי נמצא באתר. • הדו“ח של הרשות לחדשנות (המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה) על תכנית קמי“ן נמצא באתר. • הדו“ח הקצר של מפא“ת העוסק בשיתופי פעולה מחקריים עם מערכת הביטחון נמצא באתר. • הדו“ח של קרן פזי נמצא באתר. • דו“חות המדעניות הראשיות במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, המשרד לתשתיות לאומיות והמשרד לאיכות הסביבה נמצאים באתר. קשרימדעבין־לאומיים • דו“ח הקרן הלאומית ישראל־ארה“ב ) נמצא באתר.BSF( • דו“ח הקרן הדו־לאומית ישראל־גרמניה ) נמצא באתר.GIF( • דו“ח הוועדה לפיזיקה של אנרגיות גבוהות נמצא באתר. תשומות-תפוקותשלהמערכתהמדעיתושלמערכתההשכלההגבוהה • פירוט מלא של התפוקות של המדע הישראלי בהשוואה למדינות נוספות נמצא באתר. 65 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 דו“חותתחומייםשלהאקדמיה • הדו“ח המלא של הוועדה לבדיקת מצב הפיזיקה הגרעינית בישראל נמצא באתר. • הדו“ח המלא של הוועדה לבדיקת מצב הארכאולוגיה נמצא באתר. דו“חותהאוניברסיטאות • הדו“חות המלאים של האוניברסיטאות בארץ נמצאים באתר. 66 נספחים חבריהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים החטיבהלמדעיהטבע עדה יונת איתמר וילנר - יו“ר החטיבה עודד אברמסקי יהושע יורטנר יוסף ירדן שמואל אגמון יקיר אהרונוב אלכס לובוצקי אמנון אהרוני יוסי לויה שמעון אולמן רפאל דוד לוין משה אורן אלכסנדר לויצקי נוגה אלון אילון לינדנשטראוס יוסף אמרי רפאל משולם רות ארנון דוד מילשטיין צבי בן-אברהם אברהם ניצן יוסף ברנשטיין חיים סידר שפרירה גולדווסר מיכאל סלע יורם גרונר הלל פורסטנברג עמירם גרינולד דב פרוהמן אהרן צ‘חנובר גדעון דגן ידין דודאי יעקב קליין מרדכי הייבלום גיל קלעי דוד הראל דוד קשדן אהוד הרושובסקי יוסף קוסט חיים הררי עדי קמחי אברהם הרשקו אלי קשת מאיר וילצ‘יק מיכאל רבין דניאל ויס מישל רבל יעקב זיו אהרון רזין ירון זילברברג גדעון רכבי אורי זליגסון מרדכי שגב אילן חת יצחק שטיינברג רשף טנא יוסף שילה 67 דוחמצבהמדעבישראלתשע"ז|2016 שלמה שמאי שולמית וולקוב דן שכטמן עמנואל טוב שלח שהרן חוה טורניאנסקי מנחם יערי עדי שמיר זאב תדמור נילי כהן יגאל תלמי עמיחי מזר בילי מלמן החטיבהלמדעיהרוח אבישי מרגלית יוסף קפלן - יו“ר החטיבה נדב נאמן שלמה אבינרי רות נבו ישראל אומן דוד נבון משה אידל גדליה סטרומזה בנימין איזק אריאל פורת יצחק אנגלרד מרגלית פינקלברג יהודה באואר ישראל פינקלשטיין יורם בילו דניאל פרידמן מיכל בירן יוחנן פרידמן מלאכי בית-אריה מרדכי עקיבא פרידמן יהושע בלאו בנימין זאב קדר יעקב בלידשטיין איתן קולברג יואב בנימיני אשר קוריאט משה בר-אשר יעקב קליין ישראל ברטל אריאל רובינשטיין רות ברמן שלומית רמון-קינן אהרן ברק יואל רק רות גביזון דוד שולמן נעמה גורן-ענבר זאב שטרנהל אברהם גרוסמן בן-עמי שילוני אבנר הולצמן דוד שמיידלר משה הלברטל שאול שקד אלחנן הלפמן אריאל שישה־הלוי דון הנדלמן סרג‘יו הרט 68 נספחים האקדמיההצעירה רון מילוא - יו“ר הוועד המנהל שרון אהרונסון-להבי ניסים אוטמזגין דן אורון ליאת איילון יונינה אלדר נעם אליעז אלישבע באומגרטן ערן בוכבינדר יונתן בן דב מיכל בר-אשר סיגל אילת ברעם-צברי אורן גזל־אייל נירית דודוביץ עודד הוד ספי הנדלר אודי זומר מונא חורי-כסאברי יעקוב חנא אריאל כנפו־נעם אהוד נקר דן פאר טליה פישר יובל פלדמן מיכל פלדמן אבי צדוק תמר ציגלר רועי קישוני מאיה שולדינר יעל שטרנהל רודד שרן 69 האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים רחובז'בוטינסקי43,כיכראלברטאיינשטיין,ירושלים9104001 טלפון02-5676222 פקס',02-5666059 www.academy.ac.il [email protected]